מגזין סטודנטים ירושלמי
גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב מגזין סטודנטים ירושלמי BETA 3 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב ברוכים הבאים ל"זקני-ציון" עמ’ 8 עמ’ 6 פורום עמ’ 4 עמ’ 14 ציונה מארחת את אבנר דה שליט, וקופצת לתיאטרון עמ’ 18 זוהר אברהמי בטור אופנה עמ’ 21 לוח אירועים עמ’ 22 פתחו לנו תיק גאורגייב עמ’ 27 עם זריצה תשחץ עמ’ 28 בריכת המוחות עמ’ 29 בשער :זקנים משחקים שש-בש בשוק מחנה יהודה ,ציון (צילום :אסתר לב) “זקני-ציון” -מגזין סטודנטים ירושלמי אתם מחזיקים כרגע בידיכם מוצר ניסיוני שהושקעה בו לא מעט מחשבה“ .זקני-ציון” נולד מתוך צורך לתת מענה ללא-מעט דברים שחסרים אצלנו באוניברסיטה. לפני הכל ,חסר כאן שיח .אנחנו כאן כדי שתקראו, שתאהבו או שתתעצבנו ,שתכתבו ושתגיבו .אנחנו רוצים לייצר שיח בין-סטודנטיאלי שכל-כך חסר באוניברסיטה הנחשקת בישראל ,ובשביל שיח צריך גיוון ,צריך דעות שונות .בנוסף ,צריך גם מעט מקוריות ,קורטוב יצירתיות ומשב של רעננות. אנחנו מבקשים להביא לכם מוצר איכותי ,מגוון ומאוזן ולהיכנס למשבצת שבה האגודה נכשלה. המניפסט שיוצא תחת ידה ובאחריותה – מה שהיה פעם עיתון בעל שם ומסורת ארוכת שנים – נראה כיום כבטאון הרשמי של תא פוליטי מסוים. מה שמעניין אותנו זה לעשות עיתונות; להעלות את הסטנדרטים ,להביא את הקולות השונים ,לנסות לבדר אתכם אבל גם להעמיק בנושאים שעל הצי ר סטודנטים- ירושלים-אוניברסיטה“ .זקני-ציון” הוא העיתון שתרצו לקחת אתכם לשיעור המשמים אבל גם כזה שתכניסו לתיק כדי להמשיך לקרוא בדירה. אג’נדה? בגדול – ירושלים .אנחנו בעניין של ירושלים וירושלים בקטע שלנו .אנחנו אוהבים את העיר הזאת וגאים בה ומעוניינים להעלות אותה על ראש עיתוננו .אז הנה ,כבר גילינו פה משהו :אנחנו ציונים (מה שכבר רמוז בשם העיתון בקטע אירוני) .גילוי נאות ,לא? “זקני-ציון” הוא עיתון צעיר ברוחו (אירוניה כבר אמרנו?) ואנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעיצוב דמותו של הרך הנולד ,להיות שותפים בצעדיו הראשונים ,לבוא ולכתוב ,להגיב ,לשלוח חומרים .זהו גיליון הרצה שאנו מבקשים להגיש בפניכם רגע שלפני ששנת הלימודים נגמרת ,כדי שנוכל לקבל את הפידבקים שלכם ,לשמוע מה אהבתם ומה לא ,הערות והארות ,כך שנגיע מוכנים לסמסטר הבא .אתם יכולים גם להסתכל על הגיליון הזה כהזמנה אישית :הזמנה לשיח ,הזמנה לכתיבה ,הזמנה ששמכם מתונסס עליה .יש כאן מקום לכולם ,אז בואו, קפצו פנימה ותנו ל”זקני-ציון” להיות הבמה שלכם בקמפוס. להתראות בשנה"ל תשע"ג מו”ל דרך העברי בע”מ .נרות שבת ,612/9ירושלים .97279 מנכ”ל גלעד ישראלי \\ סמנכ”ל רויטל בן-שמואל \\ עורכים יאיר יעקב ואמרי סדן \\ רכז מערכת שריאל כהן עריכה לשונית רויטל בן-שמואל \\ עיצוב גראפי קרן בטמן-טייב ,סטודיו “דוסה” \\ צילום אסתר לב תגובות [email protected] זקני-ציון \\ שיווק ופרסום [email protected] 052-8080043 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב הפורום 5 ההבפמתוהחה של { { תגובות_ האם האגודה צריכה לתמוך במחאה החברתית גם השנה? בעד נגה כהן { נוגה תלמידת שנה ג’ בתכנית פכ”ם ומשמשת כיו”ר תא אופק בקיץ הקודם ,הסטודנטים היו אחד הכוחות המניעים המשמעותיים של הקיץ .כמו בשנה שעברה ,גם השנה עולים קולות בעד ונגד כניסת הסטודנטים למחאה .לדעתי, לא רק שעל הסטודנטים להיכנס למחאה ,עלינו להיות מהגורמים המובילים אותה ,לקחת עליה אחריות ולעצב את פניה .הסיבה לכך לדעתי מורכבת מכמה רבדים. ראשית ,קיימת תפיסה של חלק מהסטודנטים שעלינו לדאוג רק לצרכים של הסטודנטים ,ולכן אסור להיכנס למחאה .הצורך שלנו כסטודנטים במחירי מעונות נמוכים או התלונות שלנו על שכר הדירה אינם מנותקים ממטרות המחאה ,שמדברת על דיור בר-השגה ודיור ציבורי .הדיור הוא רק דוגמה ,אמירה זו רלוונטית גם לדרישות לתחבורה ציבורית ,חינוך והשכלה גבוהה ,יוקר המחייה ,רווחה למשפחות צעירות ועוד. שנית ,דרישות המחאה הן מאוד רלוונטיות עבורנו כסטודנטים גם בשנים הקרובות של אחרי התואר .כלל הדרישות שהוזכרו ודרישות נוספות כגון הדרישה לשינוי בשיטת המיסוי ,פנסיה ,שאופן הניהול שלה מעכשיו מאוד רלוונטי עבורנו ,בריאות ועוד מאוד משפיעות עלינו וישפיעו עלינו ,ולכן גם התפיסה שדוגלת בכך שעלינו צריכה לדאוג רק לסטודנטים ,עדיין רלוונטית גם בדרישות הרחבות יותר. שלישית ,לתפיסתי ,יש לנו אחריות חברתית רחבה מאוד כלפי הסביבה .לנו כסטודנטים יש את הפריבילגיה לעסוק בפעילות חברתית ,בלי עול המשכנתא והילדים עלינו .כמובן שגם לנו יש חובות ,אך יש לנו גם יותר חופש פעולה. החברה שאנו חיים בה ,הפערים בחברה והסולידריות החברתית משמעותיים לגבי כל אחד ואחת ,גם מבחינה תועלתנית כלפי עצמנו וגם מתפיסה אלטרואיסטית של החמלה שלנו כלפי אנשים נוספים .חובה עלינו לעסוק בפעילות חברתית כדי לשפר את החברה ,והמחאה היא כלי חשוב ומשמעותי לשם כך ,לכן ,אני קוראת לכולכם, לצאת גם הקיץ הזה ,למחות ,כדי שיהיה לנו ולשאר האזרחים במדינה הזו ,טוב יותר. { * ניסים תלמיד שנה ב’ בחוגים יחסים בין-לאומיים והיסטוריה של עם-ישראל, שימש השנה כיו”ר וועדת רווחה ונציג החוגים ההיסטוריים היוצא נגד ניסים סלמה השנה ,בניגוד לעמדתי בקיץ שעבר ,אני מתנגד לכל השתתפות כספית או הצהרתית של האגודה במחאה ‘חברתית’ .בהקשר הפוליטי ,המדיני והכלכלי של היום, המחאה הזאת לא יכולה להיות יותר מהצבעת אי-אמון ‘דרך הרחוב’ של אופוזיציה החלשה מכדי לעשות זאת בדרכים מסורתיות יותר .וזה אמנם לגיטימי ,אך לא קשור לאגודת הסטודנטים .השתתפות כזאת לא תשרת את החזון ואת המטרות המוצהרות של האגודה ,ואינה מייצגת את רוב רובם של החברים בה ,אשר לא בחרו את נציגיהם על פי שיקולי פוליטיקה פרלמנטרית (ולא ספרתי את ה 73%מתוכם שלא בחרו כלל) .אני לא מתנגד באופן גורף לכל השתתפות של האגודה בענייני פוליטיקה ובמחאות ציבוריות ,אך נדרשים קריטריונים או תנאים ברורים בכדי לשמור על ייצוג ושירות הסטודנט .לדעתי ,כפעיל חברתי וכמי שמכיר את האגודה מבפנים ,צריכים להתקיים שני תנאים :הבעיה המצריכה טיפול אחראית לפגיעה מיוחדת וישירה בציבור הסטודנטים ,ובנוסף ישנו קונצנזוס מצד הסטודנטים על דרך הפיתרון ,הווה אומר על מטרת המחאה .אפילו אם נוכל להתווכח על קיום התנאי הראשון ,אין ספק שהשני לא מתקיים .לכן ,כל השתתפות של האגודה תהווה פגיעה בקשר שלה עם הסטודנטים. לסיכום ,לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים אין מנדט או סמכות לצאת למאבק פוליטי נגד הממשלה המכהנת .אם ראשיה יחליטו לגייס מזמנם ,מרצם ומשאביהם הארגוניים של הסטודנטים למטרות פוליטיות-מפלגתיות ,הרי שהם מנצלים שלא ביושר את האמון שנתנו בהם הסטודנטים ,שהצביעו להם כדי שיגנו מכל משמר על האינטרסים שלהם עצמם ,ולא על אלו של אגף פוליטי זה או אחר. אז מה אתכם? בעד או נגד? בואו להצביע לסקר שלנו בפייס ולהביע גם את דעתכם בספרצוף של זקני ציון כותרת מבטיחה לתגובה בנאלית כמה מילים על עצמי .כמה אני אוהב את "זקני-ציון" .משפט שמתחיל ב"אבל" או" :עם זאת" ,או: "מה חבל” ,או“ :לכן כל-כך הופתעתי” .הערה ציניקנית ועוקצנית על כתבה מגיליון שעבר כדי למשוך את תשומת לב הקוראים .השתלחות חסרת-רסן בכתב עבור קוראים בעלי סף גירוי נמוך .הסתייגות מההשתלחות חסרת-רסן עבור קוראים בעלי סף גירוי נמוך כדי לא לאבד את הקוראים הפוטנציאליים מגבעת-רם .ציטוט מתוך הכתבה שמוצא מהקשרו .משהו שקשור לצדק חברתי .משהו שרומז למשהו פוליטי .משהו פוליטי .אמירה שלא קשורה בשום אופן לכל דבר שאמרתי קודם לכן אבל נכנסת כאן פיקס כי היא מראה עד כמה אני מעודכן בבון-טון העכשווי .אמירה לסיום שיוצאת בהצהרה נרגשת ומלאת פאתוס לכלל הסטודנטים .משהו שקשור לצדק חברתי. \ \ שם של סטודנט שם של חוג יוקרתי שלמשמע שמו מהנהנים לאות הערכה עמוקה ושם של חוג אזוטרי שלמשמע שמו עולה השאלה“ :ומה תעשה עם זה אחר-כך?” או“ :אתה יודע שעם שם של חוג אזוטרי לא קונים במכולת?” ,אותו הוא משלב עם החוג היוקרתי שלמשמע שמו מהנהנים לאות הערכה עמוקה .משהו שקשור לצדק חברתי. שם גרוע היי ,תתחדשו על העיתון וזה ,אבל מישהו יכול להסביר לי מה הקטע עם השם שבחרתם? כאילו ,למה דווקא זקני ציון? זה לא השם הכי פוליטיקלי-קורקט יו-נוו ...עורכי העיתון כנראה התכוונו ליצור קשר לפרוטוקולים של זקני ציון (ולא לזקני צפת) ,וכאילו להפוך את עצמם לארגון שמשתלט על העולם .זה מצחיק ,חה חה חה .אבל הפרוטוקולים היו מסמך אנטישמי שנועד להכפיש יהודים ולמתג אותם כאויבי העולם .זה מסמך שגרם בפועל נזק ממשי ליהודים .אני לא חושבת שזה עניין לבדיחה .מדוע לא משהו בסגנון של לחי החמור ,עיני הדרקון או צוואר הג’ירפה? ואם כבר ירושלים ,אז אולי אזניים לכותל? אבל זקני-ציון ,זה מחזיר אותי לבגרות בהיסטוריה או כמו איזה ערך אקראי שאולי ייצא לי פעם בויקי .קיצור, זה שם לא מגניב .אתם לא מגניבים בכלל. \ \ רוגלית ענתבי \ \ ומה יש לכם לומר? דבר אלינו. אנחנו בפייס או ב[email protected] - אנחנו מחפשים כתבים! כותבים למגירה? כותבת לבלוג? שר לעשבים ולצמחים? מזמין אתכם לקחת חלק במגזין חדש ,צעיר ומרענן! דברו אלינו ב[email protected] - גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב הפורום >> עדיף להתעצבן ביחד_ טל דרור כותב על “”HUJI-Watch בתחילת שנה א' שלי לקחתי את הקורס 'מבוא למי- קרו כלכלה' .שבוע לפני הבוחן-אמצע התעוררתי והבנ- תי שאין לי מושג מה הסיפור של כל הגרפים ,העקומות והתפוקה השולית .ואז הגיעו 'סקופוס' .הם קראו לזה מרתון הכנה ,ויחד עם עוד כמה עשרות סטודנטים מבו- לבלים הצטרפתי לשיעור שהעביר לנו בחור חביב משנה ב' .אני מודה ,המורה היה אחלה ,אך החוברות שחילקו לנו קצת פחות :הן כללו שאלות מהבחנים שהופיעו גם ככה בספרי הלימוד .לא כל כך הבנתי אז מי הם 'סקופוס' ,מה היא האגודה ובעיקר למה הרגשתי ששילמתי יותר מדי כסף עבור המרתון הזה .ניגשתי לנציג החוג שלי ,ישבתי איתו קצת על המספרים ,ניסינו לחשב יחד למה המרתון עלה כמה שהוא עלה ונתקלנו בפער של בערך 30ש"ח לבנאדם שמשתתף בקורס" .אני אחזור אליך" ,הוא אמר לי .ארבעה ימים מאוחר יותר הוא אכן חזר אלי" .מצט- ער" ,הוא אמר" ,המרתון אורגן על ידי 'סקופוס' שהיא חברה פרטית .יש כאן תקרת זכוכית ואי אפשר לדעת על מה הם גובים את הסכום שהם גובים". אז התעצבנתי, כי כמו כולנו גם אני שונא שדופקים אותי. התחלתי להתעניין – לשאול שאלות ,לרחרח ולנסות להבין קצת מה זה 'סקופוס' ואיך האגודה עובדת ,ומי היו"ר ומה זה הוועד המנהל ומה תפקיד מבקר האגודה .לאט לאט הבנ- תי שהמידע הזה אינו סודי אלא חי וקיים בנבכי האתר של האגודה ,והתחלתי לתהות :למה המעונות כל-כך יקרים? וחדרי הכושר? וכמה כסף מוציאים על מה? ומה עושים איתו? לקראת הבחירות לאגודה השנה זה התפוצץ .ישבתי עם כמה חברים בפאב בעיר והגעתי למסקנה שיש עשרות סטודנטים שדיברתי איתם על הדברים האלה שממורמרים לא פחות ממני .כל אחד ממורמר על משהו אחר :אותי מכעיס חוסר השקיפות של 'סקופוס' ,את שותף שלי הכעיסו נורא מחירי חדרי הכושר ,חבר אחר התעצבן כי האגודה מכרה לו לוקשים במקום מקראות הכנה למב- חן .לאט לאט בנינו מאגר של נושאים שמעצבנים אות- נו .כך נולדה קבוצת "הוג'י-ווטש" (",)"HUJI-Watch שזכתה תוך ימים ספורים למאות 'לייקים' .הקבוצה קמה שבועיים לפני הבחירות לאגודה מתוך רצון להשריש אצל הנציגים הנבחרים החדשים את ההכרה שיש בעיות התנהלות רבות ,ושעליהם לקחת את המושכות לידיים, אחרת ימשכו אותם ואותנו באף בדיוק כמו שעשו לנו בשנה האחרונה. כבר עכשיו ,פחות מחודש מאז שהקמנו את הקבוצה, אנחנו רואים ניצנים של שינוי .בוועידת האגודה הקרובה תוקם וועדה מיוחדת לדון בעניין 'סקופוס' .כבר עכשיו נציגים שואלים שאלות חשובות לגבי התקציב שהם אמורים לאשרר ,ולא עושים אשרור אוטומטי כמו בשנים הקודמות. בסופו של דבר מדובר בכסף שלנו ,ובהרבה ממנו. בשבועות האחרו- נים אספנו המון מידע מסטודנטים .קיבל- נו מיילים והודעות מסטודנטים מתוסכ- לים בנושאים שונים ורבים ואספנו אותם לקובץ אחד ,בתוספת הצ- עות לפתרונות .כרגע מטרתנו היא לפעול יחד עם האגודה החדשה על מנת לטאטא החוצה את ההתנהלות השלילית מהשנה שעברה ,ולקדם אג'נדה ששמה את טובת הסטודנט בראש מעייניה .המסר שלנו לסטודנטים הוא פשוט :אל תהיו פראיירים .שאלו שאלות ,דרשו תשובות ושלחו אלינו כל תלונה או בעיה שאתם נתקלים בה בהתנהלות האגודה או האוניברסיטה .בסופו של דבר ,אם כולנו גם ככה מתעצב- נים – עדיף כבר להתעצבן ביחד. לפרטים נוספים שלחו מייל לhujiwatch1@ - gmail.comאו בקבוצת הפייסבוק. טל דרור לומד בחוגים יחסים בין-לאומיים ומזרח- תיכון וממקימי קבוצת “”HUJI-Watch פותחים את הארון 7 סלבס מקומיים כותבים על פרשת השבוע שלהם השבוע: דותן בן חיים ,מבעלי פאב "השוקא" פרשת השבוע שלי היא בשלח שעוסקת בסיפור יציאת מצרים .בפסח אנו קוראים את סיפור יציאת מצרים כל שנה ,סיפור לכשעצמו מדהים .אבל המדהים ביותר הוא שכל שנה “יציאת מצרים” רלוונטית מכיוון ש”חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים” .בקשה די מוזרה תכלס אבל ננסה בקטנה לתת כיוון. אז ככה ,בני ישראל משועבדים למצרים 400שנה, ובסופן קם מנהיג בשם משה בשליחות ה’ ,להוציא את עם ישראל ממצרים .בתהליך ארוך של 10מכות פרעה מלך מצרים העקשן משתכנע לשחרר את עם ישראל .משה מורה לעם להכין מצות .ואז יש את הפסוק שבעיניי הוא התמוה ביותר בכל סיפור יציאת מצרים“ :ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא ...פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה” .יענו ,אלוהים רוצה לעשות עיקוף כי הוא מפחד מהפלישתים בדרך .וואלה מה נסגר? מיליון ניסים ועוד משוגעים ביותר ,עצומים ביותר ,ועכשיו אי אפשר סוף סוף אחרי 400שנה של עבדות להכניס אותם לארץ המובטחת? ועוד בתירוץ שתהיה מלחמה והעם יפחד וירצה לשוב מצרימה לסבל ולעבדות ? אז כן ,זה לא תירוץ ,זו אמת ,וכאן הרלוונטיות נכנסת לתמונה .גם אנחנו בדורנו משועבדים למשהו ,למישהו, זה לא משנה אם מדובר על אדם פרטי או חברה שלמה או אומה .גם אנחנו ,בקיץ שעבר ,ניסינו לצאת ממצרים שלנו ,מהעול הכלכלי הקשה ומהיחס המשפיל לאזרח. ניסינו אבל כנראה שלא הצלחנו יותר מידי :המיסים עדיין כבדים ,הדלק רק עלה ,ועדיין יש פראיירים שמשרתים ואחרים שלא .ולמה? “פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה”. יש לנו את הפחד לצאת למלחמה מול השעבוד שלנו, מול הדברים שמפריעים לנו ,כי ת’כלס למי יש כוח לעזוב את הבית לאוהל ,ולמי יש כוח לצאת מיום עבודה ארוך, לצאת להפגין. ממש לא ,בשביל לצאת משעבוד צריך לצאת להלחם. השגרה והזרימה הם השעבוד הכי גדול שלנו .המוכנות להמשיך לסבול הם כנראה “לחם חוקו” של עם ישראל. ההבנה שעדיף לסבול מאשר להלחם למען משהו טוב לקויה מיסודה .בואו נניח לרגע את החברה ונתייחסכל אחד לעצמו בשעבוד הפרטי שלו ,ונצא להלחם -לא בשביל המלחמה אלא בשביל היציאת-מצרים הפרטית. כך שנרגיש כל שנה שיצאנו ממצרים ,בלי ניסים גדולים, בלי 40שנה במדבר. יציאת מצרים בקטנה. 9 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב סייפא בספרא ברקת פיטר אותה מהקואליציה ,החרדים קוראים לה * ה”פרובוקטורית” מהקיץ שעבר אל הקיץ הקרוב ,מבג”ץ אחד למשנהו ,מגני-ילדים להדרת נשים – רחל עזריה היא האישה שעומדת בחזית המאבקים הירושלמיים * ריאיון מירי ברנובסקי כשרחל עזריה ( )34החלה לנהל את ארגון ‘מבוי סתום’ ,העוסק במאבקן של עגונות ומסורבות גט בישראל, היא היתה בחורה צעירה בתחילת דרכה בכל הנוגע לעשיה חברתית“ .יום אחד” ,היא משחזרת“ ,דפקו אצלי בדלת שני חבר’ה צעירים ואמרו ‘שלום ,אנחנו רוצים לעזור לפתור את הבעיה של סרבנות גט’” .עזריה ,כיום חברת מועצה, היתה סקפטית“ .הם אמרו לי שהם רוצים לעשות הפגנה של אלף איש .עניתי להם‘ ,אתם יודעים שעד כה בהפגנות היו עשרה אנשים בדרך-כלל ,ואם היו עשרים זו היתה הצלחה מסחררת?’ אז הם אמרו ‘כן ,אבל אנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים’ .אמרתי להם ‘יאללה אני הולכת אתכם’ .הרמנו תוך שלושה חודשים הפגנה מטריפה .הגיעו אלף חמש מאות איש .אני זוכרת את הרגע ,עמד על הבמה השר בר-און ואני זוכרת שהוא אמר ‘אני לא מאמין שכל-כך הרבה אנשים באו בשביל נושא כל-כך קטן’ .הקונספציה בחברה הישראלית היא שאי אפשר לשנות ולאף אחד לא אכפת ,וזה היה רגע בו זה בעצם התהפך”. אנו נפגשות בלשכתה ,רגע לפני שהקיץ חוזר ועמו המחאה החברתית ,ומשוחחות על ניסיונה ממאבקים חברתיים קודמים ,על המאבקים הייחודיים לירושלים, ועל איך כל זה קשור לציבור הסטודנטים .עזריה חברה במועצת העיר מטעם סיעת ‘ירושלמים’ – תנועה של דתיים וחילונים המבקשים להפוך את ירושלים לעיר פלורליסטית. היא נבחרה למועצה בשנת 2008ומאז הפכה לכאב הראש העיקרי של הסיעות החרדיות בעירייה. “רציתי לעסוק בנושא שהוא מאוד יקר לליבי – ירושלים” ,היא מספרת על הדרך שהביאה אותה לעירייה. “בהתחלה חשבתי להקים עמותה שתעסוק בנושא ואפילו היו לי כל מיני תורמים ,אבל אחרי שהתחלתי לגייס כספים וכו’ הבנו שהדרך להשפיע היא בסופו של דבר מתוך הפוליטיקה. אז שינינו את פנינו והחלטנו להתארגן לקראת ההתמודדות לבחירות .חיפשנו מישהו שיעמוד בראש הרשימה ואני זוכרת את הרגע שהבנו שאין יותר מבוגר אחראי מעלינו. היה צריך לקבל החלטה אם רצים קדימה או לא ,ואמרתי רחל עזריה .צילום :אסתר לב שאני אתמודד .היה ברור לי שאחרת הכל מתפרק .וזהו ,ככה התחלנו את הקמפיין. הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי .רגע לפני התאחדנו הבחירות, ‘ירושלמים’ עם תנועת הגענו ‘התעוררות’, לבחירות ,גרפנו 17 אלף קולות ,והשאר היסטוריה”. כשאני שואלת על הישגים שהיא זוקפת לזכותה ,היא מעלה מיד את הבייבי שלה -נושא הגיל הרך“ .מתחילת הקדנציה ביקשתי את התיק של הגיל הרך. הארכנו את שנת הלימודים בגני הילדים בשביל לסייע להורים לעבור את החופש הגדול ,הקמנו עשרות גני ילדים “יש כמה שכונות שכולם רוצים לגור בהן כמו רחביה ,בקעה, בית הכרם, קטמון .אז המחירים בהן נורא גבוהים” ברחבי העיר ושלושה בתי ספר ממלכתיים וממלכתי-דתי. זה משהו שסטודנטים פחות חושבים עליו כרגע ,אבל תוך 5-10שנים גם הם יחלקו את אותו אתגר” .תחום אחר שעזריה מתהדרת בהישגים לגביו הוא הנושא של זוגות צעירים .היא ערכה מיפוי של שכונות בנסיון להבין את מידת האטרקטיביות שלהן“ .ראינו שיש שכונות בהן מחירי הדיור קצת יותר זולים ,וזיהינו שמשפחות צעירות לא עוברות לשם בגלל שיש בהן כמה כשלים .בנינו מרחב שלם כדי לוודא שלמשפחות צעירות יהיה טוב בעיר .זה קשור גם באופן עקיף למחירי הדירות .ישנן כמה שכונות שכולם רוצים לגור בהן ,כמו רחביה ,בקעה ,בית הכרם וקטמון ,אז המחירים בהן נורא גבוהים .אבל אם נמשוך אנשים צעירים לגילה, ארמון הנציב וקריית יובל ,ייפתחו מרחבים אחרים לחלוטין, המחירים הופכים פחות היסטריים וזוג צעיר יכול להרשות לעצמו דירה .בתחום זה של הגיל הרך ושל משפחות צעירות יש הישגים גדולים שאני מאד גאה בהם”. בקיץ שעבר היתה עזריה ממובילי ‘מחאת העגלות’ הירושלמית ,אשר כמה מדרישותיה אומצו בדו”ח ההמלצות של וועדת טרכטנברג; ביניהן בניית מעונות יום מסובסדים, גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב העברת הפיקוח עליהם למשרד החינוך ,גני ילדים עירוניים לגילאי 3-4בחינם ועוד. “במחאת הקיץ ,כל מה שדיברנו עליו בעירייה הפך לארצי .הופעתי בוועדת טרכטנברג ודיברתי על הדברים האלה ,ורבות מן ההחלטות שהתקבלו היו בעקבות עבודה שעשיתי .לקחתי את הפרויקטים שהקמתי ואמרתי למדינה: בואו תעשו אותם גם .וזה בעצם הנושא היחיד בו באמת יש שינוי משמעותי שהציבור מרגיש אותו .אין בטרכטנברג שום שינוי אחר שהוא כה מיידי ואמיתי כמו בנושא הגיל הרך”. יש הטוענים שהמחאה התמסמסה בגלל שהיו הרבה קולות שתפסו עליה טרמפ ומשכו לכל מיני כיוונים .אילו לקחים צריך להפיק משנה שעברה? “זה דבר אחד שאני מאוד מתעקשת עליו ,לא להשוות את המחאה בקיץ שעבר למחאה בקיץ הבא .זה כמו ללדת ילד שני ועוד לפני שהוא נולד להשוות אותו לאחיו הבכור. אני עוד לא יודעת .אני חושבת שהמחאה היתה מדהימה. אם לא הצליחו להגיע בחלק מהדברים לתוצאות קונקרטיות, הסיבה היא שמדובר בתהליך .אני חושבת שהמחאה הבהירה לכולנו שאנחנו יכולים לשנות את העולם ,ושאנחנו חייבים לקחת אחריות אישית .אלה דברים שלא היו בעבר”. מה היית רוצה שיקרה הקיץ? “אני רוצה שנמשיך את התהליך שהתחלנו .אנחנו יודעים שזה לא יהיה בפורמט זהה .אני מקווה שאנשים יחוו את החוויה הזו של מחאה ושל הצלחה .זה היה חשוב ולכן עבדתי מאד צפוף עם טרכטנברג ודיברתי עם רבים מחברי הוועדה ,כדי שיהיו הצלחות בתחומים שאני יותר נוגעת בהם; רציתי לתת לאנשים את התחושה שאם אתה יוצא לרחובות ,דברים משתנים .אמנם ,היו קולות במחאה שאמרו, ‘אל תדברו עם טרכטנברג ,צריך להפיל את החומות’ ,אבל אמרתי‘ ,עזבו ,אני רוצה שמי שיצא לרחובות ירגיש שהוא קיבל משהו’ .שייצאו שוב לרחובות ,שירגישו שזה חלק מהחיים הדמוקרטיים .וזה הצליח .הצלחנו לגרום לשינויים ואני מקווה שהשנה אנשים שוב ייצאו לרחובות .קשה לדעת מה יהיה ,אבל אין ספק שיהיה”. לצד מעורבותה במחאה הירושלמית ,עזריה מוכרת בעיר בשל פעילותה נגד הדרת נשים ודחיקתן מהמרחב הציבורי. את סוגיית הדרת הנשים חוותה על בשרה כאשר התמודדה בבחירות למועצה ,וגילתה ש’אגד’ ו’כנען’ (החברה הזכיינית לפרסום על אוטובוסים בירושלים) מסרבות לפרסם מודעות בחירות הנושאות את תמונתה .לאחר שנתלשו מודעות עליהן הופיעו נשים ע”י חרדים מסוג מסוים ,נוצר הסדר בינם לבין החברות שנשים פשוט לא תופענה בפרסומי חוצות .עזריה עתרה לבג”צ ,אשר חייב את החברות לפרסם את תמונתה. “בנושא זה היתה הצלחה מסחררת .היום כולם יודעים מה זה הדרת נשים ,לא מעיזים לעשות דברים שבעבר נחשבו לגיטימיים והיינו צריכים ללכת לשכנע ולהסביר למה זה לא בסדר .היום ברור לחלוטין שזה לא בסדר”. לפני כמה חודשים היה באזז תקשורתי סביב הדרת 11 הנשים ,האם משהו השתנה מאז? “זה דבר אחד שאני מאוד מתעקשת עליו, לא להשוות את המחאה בקיץ שעבר לקיץ הבא .זה כמו ללדת ילד שני ועוד לפני שהוא נולד להשוות אותו לאחיו הבכור. “ברור .השפה השתנתה והשיח השתנה ,ולכן בכל עתירה לבית המשפט אנחנו מנצחים .היום יש אנשים רבים שעותרים לגבי הנושאים הזה ומנצחים בכל פעם ,וכך הדברים משתנים גם בשטח .זה תהליך ארוך .אני בעסק הזה של הדרת נשים כמעט ארבע שנים ,ולקח המון זמן אבל דברים השתנו”. אני שואלת על הקשר בין המאבקים שהיא בוחרת לבין עובדת היותה אשה חברת מועצה“ .זה לא מקרי” ,מודה עזריה“ ,שאני בוחרת להתעסק בהדרת נשים או משפחות צעירות .נושאים שהרגשתי שאף אחד בעירייה לא רואה אותם ,למרות שהם קריטיים .להיות אשה היום זה מאד לא פשוט .עדיין לא השלמנו את המהפכה הפמיניסטית; יש מקומות שעדיין קשה וצריך להתאמץ ,אבל אנחנו במסלול. בסך הכל ,החוויה הזו שאפשר לשנות את מה שקורה בעירייה זו חוויה מדהימה”. באוקטובר האחרון הגישה עזריה עתירה נוספת לבג”צ, גם היא בנושא הדרת הנשים ,אלא שהפעם הנתבעת לא היתה חברה פרטית אלא משטרת המחוז ועיריית ירושלים -אותה עירייה בה מכהנת עזריה כחברת מועצה .עזריה ביקשה מבג”צ לחייב את העירייה למנוע הפרדת מדרכות לגברים ונשים בשכונת מאה שערים .בעקבות העתירה החליט ראש העיר ניר ברקת לפטר את עזריה מתפקידה כאחראית על “זה דבר אחד שאני מאוד מתעקשת עליו ,לא להשוות את המחאה בקיץ שעבר לקיץ הבא .זה כמו ללדת ילד שני ועוד לפני שהוא נולד להשוות אותו לאחיו הבכור” המנהלים הקהילתיים והגיל הרך בעיריית ירושלים ,ולהדיח אותה מן הקואליציה העירונית שלו .זאת למרות טענת העירייה כי היא מתנגדת להפרדה במרחב הציבורי. בעקבות העתירה התעוררה עלייך ביקורת בקרב חברי מועצה וגם מצד ראש העיר .טוענים שעתירה של חבר מועצה נגד העירייה לא אמורה לקרות ,וזה כמו ששר בממשלה יחליט לעתור נגד הממשלה שהוא חבר בה. “לא נהוג לשבת בישיבת מועצה שבה התקבלה החלטה, ואז לאחר שההחלטה התקבלה ללכת לבית משפט בניגוד לה .לא שזה לא חוקי ,זה לא מקובל .אלה הם כללי המשחק. פייר אינאף ,אבל מה שקרה הוא שהגשתי בג”צ על נושא שבכלל לא נדון בישיבות המועצה ,והיה לי ברור שהעירייה היתה נגד .היה לחץ של חברי מועצה חרדים על ראש העיר, בגלל כל מיני נושאים אחרים שקשורים למערכת היחסים איתי ,והוא ניצל את הסיפור הזה”. בהפגנה בקיץ שעבר“ .המחאה הבהירה לכולנו שאנחנו יכולים לשנות את העולם”. התקשורת החרדית חגגה את פיטוריה של עזריה ,ובאתר האינטרנט ‘בחדרי חרדים’ היתה הכותרת הראשית“ :חג שמח בירושלים ,ברקת פיטר את הפרובוקטורית” .פרובוקטורית או לא ,נראה שלא חסרות מחלוקות במערכת היחסים של עזריה עם העירייה .לאחרונה עתרה עזריה שוב לבג”צ, הפעם בנוגע לרחבה ברובע היהודי בעיר העתיקה ,אותה רצו לקרוא על שמו של ואדים רבינוביץ’ ,איש עסקים אוקראיני שתרם כספים לשימור העיר העתיקה .הבעיה היתה כפולה: בתוך חומות העיר העתיקה ,אסור לקרוא לרחוב בשמו של אדם שנפטר אחרי שנת 1500לספירה ,ובכל העיר יש איסור לקרוא לרחוב על שמו של אדם בעודו בחיים. “עשו זאת על מנת שלא יהיו לחצים אינסופיים ונמצא את עצמנו תחת לחץ מצד אישים כדי לוודא ששמם יונצח ברובע היהודי ,שהוא מקום מאוד נחשק .אחד האלמנטים החשובים בשלטון הוא הדאגה שלא יופעלו לחצים לא ראויים .אבל כאן קרו כמה דברים די מדהימים .לא רק שזה בחייו (של רבינוביץ’) ובתוך הרובע ,אלא שבכל המסמכים הרשמיים בעיריית ירושלים כתבו שהוא נפטר. פניתי לראש העיר בבקשה שיטפל בזה ,אבל לא קיבלתי תשובה .פניתי שוב .אמרתי‘ ,קרתה פאדיחה ,בוא תטפל בזה ,זה בניגוד לחוק’ .עכשיו ,האיש הזה ,ואדים רבינוביץ’, ישב לפי פרסומים של ידיעות אחרונות בכלא האוקראיני. יכול להיות שבאמת מגיע לו רחוב כי הוא תרם הרבה כסף, אבל בירושלים כל רחוב ,כל סמטה ,הוא כל כך יקר ,גם יקר לקניה וגם יקר לליבותיהם של אנשים רבים .אי אפשר להתחיל לספסר בה .זה נושא עקרוני. השאלה היא איך דבר כזה קורה בעירייה ,למה אף אחד לא עצר את זה ,למה וועדת השמות לא עלתה על זה, וכשעלו על זה למה לא שינו את זה בחזרה?” נראה שגם ללא תיק הגיל הרך ,עזריה לא שוקטת על השמרים .במקביל לבג”צ רבינוביץ’ היא מנהלת מאבק נגד בניית גני ילדים חרדיים בשכונת רמות“ .בהסכם הקואליציוני של ברקת עם חברי המועצה החרדים” ,היא מסבירה את הבעייתיות שבדבר“ ,יש חלק לפיו לא בונים מוסדות חינוך חרדים על קרקע שנמצאת באיזור לא חרדי ,כי זו דרך להפוך מקום לחרדי .ניסו להחליק את זה ועליתי על 13 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב “אני חושבת שזכינו שיש לנו כל-כך הרבה סטודנטים .זו אוכלוסיה שיכולה לתרום לעיר המון .מרכז העיר למשל ,עד לפני עשר שנים היה מקום שומם. היום הכל תוסס – זה הסטודנטים עשו” "עדיין לא השלמנו את המהפכה הפמיניסטית". כרזה של לאה גולדברג בקמפיין "נשים ללא פנים" נגד הדרת נשים. זה ברגע האחרון .אז יש לי תפקיד חשוב :להיות שם, לבקר ולהיות עם יד על הדופק ולבדוק שדברים קורים כמו שצריך .אחרת ,כמו עם רבינוביץ’ ,קורות טעויות ואף אחד לא שם לב”. ברקת נבחר כראש עיר חילוני שאמור לייצג את האינטרס של הציבור הפלורליסטי בעיר .עד כמה את חושבת שהוא מצליח למלא את התפקיד ולדאוג לציבור הבוחרים שלו? “בדברים מסוימים כן ובדברים אחרים לא .חבל לי שהוא לא מתאבד מספיק על הרבה מהדברים החשובים. חבל לי למשל שהוא היה מופתע מהעניין הזה עם החרדים ברמות .הרי הסיפור הוא לא למה החרדים ניסו לבנות את גני הילדים מאחורי הגב ,אלא איך סומכים עליהם ולא בודקים אותם בשבע עיניים .כרתת קואליציה עם אלו שמתנגדים מקצה אל קצה לאופן בו אתה רוצה שהעיר תיראה ,אז למה אתה לא בודק אותם?” לקראת סיום ,אני שואלת על מקומם של הסטודנטים בעיר ומחזירה את עזריה כמה שנים אחורה בזמן“ .קודם כל, התקופה הסטודנטיאלית היא תקופה מדהימה .אתה יכול להיות פעיל ,לגבש אידאולוגיות .הייתי פעילה בדיבייטינג "חבל לי שהוא לא מתאבד על הדברים החשובים" .ניר ברקת. ובמגמה ירוקה .עסקנו במאבק על רכבת ירושלים-ת”א :אין רכבת כזו ,וניסינו לבדוק מדוע .גילינו שכבר בתקופתה של גולדה מאיר התקבלה החלטת ממשלה שתהיה רכבת ,אבל היא מעולם לא יצאה לפועל .פנינו לשר התחבורה דאז (אפרים סנה) ,שאמר ‘אין בעיה ,מה שתרצו ,רק בשם מי אתם באים?’ ענינו שבשם כל הירושלמים .הוא ענה שאם כך לא תהיה לנו בעיה לקבוע פגישה איתו בעוד שבועיים אחרי שנביא עשרת אלפים חתימות של ירושלמים .התארגנו ,הרמנו דוכנים בכל העיר ,הבאנו את החתימות והוא החליט מה שרצינו. אני חושבת שכעיר ,זכינו שיש לנו כל כך הרבה סטודנטים. האוכלוסיה הזאת יכולה לתרום לעיר המון .למשל ,עד לפני עשר שנים מרכז העיר היה שומם ,היום הכל תוסס – בזכות הסטודנטים .ובכלל ”,אומרת עזריה בעיניים בורקות“ ,יש משהו בעצם זה שאתה חי בעיר שהיא עיר בירה ,עיר מעניינת ולא סטנדרטית ,שהופך אותה לכייפית .נולדתי בירושלים ועזבנו כשהייתי בת חמש ,אבל תמיד היה ברור לי שאחזור. ללימודים נרשמתי רק לאוניברסיטה העברית”. 15 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב מגה -פוליס מגלומניהמגפון.שתי עמותות ,משני צידי המתרס הפוליטי, בונות מחדש את ירושלים חיים הופרט ואמרי סדן דמיינו רכבות מהירות לירושלים ומירושלים לרבת- עמון ,רכבת תחתית בעיר עם כבישי טבעת סביב לה, שדה תעופה באזור ים המלח שישרת את התיירים העולים לירושלים ,אזורי סחר חדשים ,עשרות פארקים ושמורות טבע מסביב לעיר ועוד .ירושלים עתידה להפוך למטרופולין אדיר ,מרווח ,מודרני ועתיק ,גדול בהיקפו מכל הגרסאות הקודמות שלו -כבר בשנת .2050 כך על פי פרוייקט “ירושלים ”5800המציג את התכנית הגרנדיוזית והאוטופית הזו .לתפיסת ראשי הפרוייקט ,הבעיה העיקרית של ירושלים היא בעיה של חזון .כיום אין חזון ברמה התכנונית שנותן לירושלים אופק לשאוף אליו .כפי שעשתה מאז ימי הורדוס ,ירושלים מתנהלת כאסופת טלאים על פצעים וחבורות שהצטברו בגופה במהלך השנים. עמותת ,5800חברים אנשי ימין מובהקים כמו אריה קינג ,מנכ”ל הקרן לאדמות ישראל ,ארגון ששם לו כמטרה להמשיך את מדיניות הקרן הקיימת המקורית ולגאול אדמות בבעלות ערבית .קינג ,שפועל רבות בניסיון לייהד את מזרח ירושלים ,גייס לצורך העניין את איש העסקים היהודי-אוסטרלי קווין ברמייסטר ,הספונסר האלמוני של התכנית ,המעורב בפרויקטים נוספים הנוגעים ישירות לזהות היהודית של ירושלים. בריימסטר ,איש עסקים מצליח בתחום האינטרנט והמדיה ,הוא מבעלי חברתBrilliant Digital )Entertainment (BDEשבגלגולה הקודם מוכרת לכם כתכנית שיתוף הקבצים המיתולוגית ‘קאזה’ ,ובין המשקיעים הראשונים בסקייפ ,לפני שמכר את חלקו בה ל.eBay למרות שהתכנית נשמעת כמו חזון נבואי על ירושלים העתידית ,השניים מחוברים לקרקע ,תרתי משמע .לצורך ניסוח מתווה התכנית גויסו אדריכלים ,מומחי תחבורה, כלכלנים ואנשי מקצוע נוספים שניסחו קווי מתאר לפרויקט. ראשי התכנית מבקשים להתנער מהתדמית הימנית ולהציג את הפרויקט כעוסק בפיתוח ירושלים כמרחב אורבני מרכזי בישראל ,אך גוף הפרויקט כולל סיפוח שטחים רבים מיהודה ושומרון לתוך מדינת ישראל, על מנת לאפשר את חזון המטרופולין הענקי .את הסוגיה הפלשתינית פותרים תוך הישענות על העיקרון הקונצנזואלי כביכול של שמירת ירושלים כעיר בעלת רוב יהודי. התכנית מדברת על שינוי לא רק בירושלים ,אלא על פני שטח עצום ,באופן שעתיד להשפיע על אזורי חיוג נוספים .ירושלים העתידית משתרעת מגוש עציון בדרום עד לרמאללה בצפון ,ממעלה אדומים במזרח ועד לליפתא במערב .בהמשך החזון הזה ,שמגיע למימדים מגלומנים במקצת ,עיר הבירה עתידה להפוך למטרופולין ענקי ,שעתיד לכלול גם את בית שמש ואת חברון .בדרך מאז הורדוס לא השתנה הרבה .הר הבית. להגשמת החזון ישולבו ערכי השימור של ההיסטוריה הירושלמית יחד עם חדשנות תכנונית שתאפשר לעיר ‘לנשום’ ,להיפתח לארבע רוחות השמים ,ולהיות מוקד של כל היישובים הסובבים אותה .מעתה אל תאמרו ירושלים, אמרו רומא דישראל. העניין הפוליטי הוא נושא מרכזי למרות המצג שמנסים ראשי הפרויקט להציג ,אך אם נניח לו לרגע, הרי שאין חולק על הצורך בשינוי דרמטי ביחס לתכנון ירושלים .רבים מאיתנו גדלו על מיתוס ירושלים הנצורה ששוחררה במלחמת ששת הימים; אמנם הגישה לירושלים חופשית כיום ,אולם מבט עמוק יותר מגלה שמתכנני העיר לא יצאו עד היום מתודעת המצור“ .עומס תנועה בכביש מספר ”1הוא משפט שנשמע כמעט בכל בוקר בדיווחי גלגל”צ ,במיוחד ב’באב אל ואד’ המפורסם ,בין מחלף שורש למחלף שער הגיא ,בו כלי רכב רבים ,ישנים וחדשים ,ניסו ומנסים עדיין לעבור ללא הצלחה .הדרך דרומה עוברת בכביש 60הצר והלא נוח שמוביל לבאר שבע דרך גוש עציון ואזור חברון .הדרך צפונה עוברת בכביש הבקעה הפתלתל והישן ,שהחלופה של כביש 6 עדיפה עליו .כביש 443עוקף את הפקקים אך לא חוסך מספיק זמן בנסיעה לירושלים .המצור והתפיסה של העיר כמובלעת נוגעים לא רק ליציאה ולכניסה ממנה אלא גם לתנועה בתוכה .הרכבת הקלה היא ‘אצבע בסכר’ ולא ירושלים עודה עיר נצורה שמתכנניה עוד שבויים בתודעת המצור .עומסי תנועה כל בוקר בכביש מספר 1בגלגל”צ ו’באב אל-ואד’ מתנגן בראש כמו מעצמו מהווה פתרון של ממש .מנהרת הארזים ,גשר המיתרים, נתיבי תחבורה ציבורית מהירה ושלל המרכיבים של תכנית האב לתחבורה ,לא יכולים באמת לתת מענה לעיר הסבוכה שאנו גרים בה .בעוד יהודים וערבים, חילונים ,חרדים ודתיים הם הפאזל האנושי ,רחובות צרים, סמטאות ,דרכים בלתי אפשריות ,הרים ובקעות ,מהווים לעומתם תצרף גיאוגרפי-אורבני ,כשהחיבור בין החלקים הגיאוגרפיים השונים של העיר מורכב לא פחות ואולי אף 17 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב וכאשר אכן יוכרז השטח כגן לאומי. אחד היתרונות של אלו העוסקים בתכנון הוא היכולת להשפיע בצורה בלתי אמצעית על המדיניות ארוכת הטווח במקומות השונים ,וכשמדובר על ירושלים ,מדובר על חבית חומרי נפץ משמעותית מאוד .לפני מספר שנים הוגשה לוועדה העירונית לתכנון ובנייה תכנית ‘ירושלים ,’2000במטרה להעניק סוף סוף ראיה לטווח רחוק כיצד צריכה להראות ירושלים .מיד עם הגשת התכנית החלו בעמותת ‘במקום’ לדון ולמצוא הפרות משמעותיות של זכויות התושבים הלא יהודיים המתגוררים במזרח העיר .במסמך ארוך מפרטים חברי העמותה ,אדריכלים ומשפטנים ,את הבעיות הנגזרות מן התכנית וטוענים כי רומא דישראל .ירושלים במפת מידבא מן התקופה הביזנטית יותר מהחיבור בין החלקים הדמוגרפיים השונים שלה. אולם ,מנגד לניסיון החלוצי לתת מענה לכל אותן בעיות ,ניצבת הסוגיה הפוליטית בלב שאלת פיתוח העיר. ההתעלמות של פרויקט ‘ירושלים ’5800משאלת הסכסוך הישראלי פלשתיני מכוונת ונובעת מתפיסה אידאולוגית ימנית לפיה השטחים המיועדים לפרויקט עתידים להיות תחת שליטה ישראלית .הניסיון להציג את הפרויקט כהליך תכנוני הכרחי שאמור להיות מוכרע כביכול בועדות תכנון ,מלמד על חשיבות העיסוק בשאלות תכנון עירוניות כמבטא תפיסות עולם פוליטיות-חברתיות. דוגמה לעמותה שזו תפיסתה היא עמותת ‘במקום’, או בשמה המלא‘ :במקום -מתכננים למען זכויות תכנון’. העמותה הוקמה בשנת ,1999ומטרתה לפי הכתוב באתר האינטרנט שלה היא“ :לחזק את הקשר בין זכויות האדם ומערכות התכנון במדינת ישראל” .תפיסת העמותה היא שתכנון עירוני ,הנתפס כנדבך ‘טכני’ לכאורה בעיצובה של עיר ,משפיע באופן דרמטי על חייהם של כלל התושבים בעיר .ההיבט התכנוני קובע את היחסים בין קבוצות דמוגרפיות שונות ,מציב סדרי עדיפויות ערכיים (סביבה מול בנייה ,דיור בר השגה ,תחבורה ציבורית ונגישות ציבורית ,צביון תרבותי ועוד) ומשפיע על הרגלי הצריכה ואפילו על אורח חיי התושבים ביומיום .לאור עמדה זו, מנסים חברי העמותה ,בראשות היו”ר ישי בלנק ,להגן על מיעוטים שונים בעיר שעשויים להיפגע מהפעילות השרירותית לכאורה של ועדות התכנון .העמותה עוסקת גם בנושא החם של המחאה מהקיץ שעבר – דיור בר השגה אולם מוקד פעילותה ,הן בהקשר הירושלמי והן בהקשרהארצי ,נוגע דווקא למיעוט הערבי. בלנק ,יו”ר העמותה ,גדל והתחנך בבית דתי-לאומי, למד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והתמחה אצל נשיא בית המשפט העליון בדימוס ,פרופ’ אהרון ברק. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט ומרחב, משפט וחשיבה פוליטית ,משפט מנהלי ודיני השלטון המקומי ,בישראל ובעולם. בכל הנוגע לתכנון עירוני בירושלים ,נוקטים בלנק וחבריו לעמותה בגישה ייחודית ושואפים להביא לשוויון בין שני חלקי העיר גם בנושא התכנון“ .אנו עוסקים בקהילות לפני הכל ,ולכן מטרתנו כי התכנון יפעל לטובת הקהילות אשר כבר חיות בירושלים ומנסות להתפתח”, לדברי ראומה ,דוברת העמותה .לאחרונה התפרסמה עמותת ‘במקום’ בעיקר במאבקה נגד הניסיון להכריז על גן לאומי מורדות הר הצופים .מעבר לטענות העמותה כי אין הצדקה ארכיאולוגית או תכנונית לגן לאומי שכזה ,דבר שהוא בר ויכוח ,העמותה טענה כי התכנית לא פורסמה בשפה הערבית ,ומכיוון שכך נפגעה הזכות הבסיסית של תושבי השכונות הסמוכות לאיזור א-טור ועיסוואיה. ראוי לציין שב’במקום’ התחילו לייצר תכנית מתאר עבור שכונות אלו לפני מספר שנים ,תכניות אשר יגנזו אם להוציא את הדמוגרפיה מהתמונה .יו”ר “במקום” ,ישי בלנק היא חסרה ראיה עמוקה על צרכי השכונות המזרחיות, הן מבחינת מגורים (חלק ניכר מהקרקעות שהוקצו בתכנית לבנייה כבר בנויות בבניה לא חוקית) והן מבחינת מסחר ואיכות סביבה ותחומים נוספים. אך נדמה כי מעל הכל עולה וצפה הטענה המרכזית של עמותת 'במקום' ברוב פעילויותיה במזרח ירושלים: "יש להוציא ממטרות ויעדי התכנית את השמירה על המאזן הדמוגרפי והנחות היסוד הנגזרות מיעד זה. בהתאם לכך ,יש לשנות את מטרתה המרכזית של התכנית למטרה אשר תכיל ערכים של שוויון ושוויון הזדמנויות לכלל אוכלוסיות העיר והעדפה מתקנת לאוכלוסיות המוחלשות בה" ההיסטוריה של ירושלים החדשה מתחילה בשכונות הראשונות שנבנו ‘מחוץ לחומות’ העיר העתיקה; אולם היציאה הפיזית מהחומה הפיזית שבנה הסולטאן חוסר בתכנון עירוני במזרח העיר .הכפר סילוואן בשנות השלושים של המאה העשרים העות’מאני סולימאן המפואר לא בהכרח מהווה יציאה תודעתית מתפיסת העיר המוקפת חומה( .השכונות במזרח העיר – ח.ה). אי אפשר להתעלם מהדיון הפוליטי כאשר חושבים על מגמות תכנוניות בנוגע לירושלים .אולם מעל הכל עולה הצורך באופק ,ביציאה אמיתית מן החומות ,ובניסוח תכנית שתאגד את מכלול הבעיות בעיר :טופוגרפיות ,דמוגרפיות ,אקונומיות, סוציולוגיות ,פוליטיות ,אידאולוגיות ,תחבורתיות וכו' ,ותאפשר לירושלים להמציא את עצמה מחדש ,ככל שהדבר אפשרי בשביל עיר שקיימת 3,000שנה .בניית העיר תמיד התרחשה על ידי הקפתה בחומות .העיר ,כמו גם תושביה ,הורגלו לחשיבה קהילתית ,מסוגרת ,מתוחמת .יציאה כזו הכרחית על מנת לתת לעיר אוויר לנשימה ,לפתוח אותה כלפי חוץ ולאוורר אותה מבפנים ,ליצור מקומות עבודה ,בילוי ,מסחר ותיירות חדשים, לאפשר תחבורה יעילה וגישה נוחה לכל חלקי העיר ,ולתת לדם לזרום לכל חלקיה. גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב *סרט* *הצגה* 19 *הופעה* מבקרת התרבות שלכם... *הצגה* האינרציה של החידלון או: איך הבנתי שאין משמעות לחיי אבל אני די בסדר עם זה. *תקליט* והתמציתיות שבה דווקא מונעות את האפשרות לנסח מסר אחיד וברור .העיקרון של תיאטרון האבסורד ,שבקט הוא אחד ממחזאיו העיקריים ,אינו מאמין בהגשת מסר מעוכל ומסודר לצופה ,כי אם דווקא בטלטולו ובהערתו מהאשליה בה הוא חי .על כן ,כל סמל ואירוע שמוצגים על הבמה פתוחים לאינסוף פרשנויות שמתחדשות עם כל צופה שרואה את ההצגה .מה שמעניין הוא שאין מדובר ברלטיביזם שבו ריבוי המשמעויות נוטל את האמת והחוזק של ההצגה ונוצרת תחושה של כלום ושעשוע ,כי אם בריבוי פרשנויות שבה כל אחת חותכת בבשרו החי של הצופה ומתגלה כהיבט עגום של המציאות האנושית. מדוע דידי וגוגו יושבים ומחכים לגודו ששולח כל יום נער להודיעם שמחר יגיע אך בעצם תמיד נעדר? מיהו אותו גודו? שאלות אלו אינן נענות ,אך חוסר המענה אינו פוגם בעניין מההצגה .הצופה אינו יושב בכיסאו ומתיח את קובלנותיו אל הבימה ,אלא הבימה שואלת את הצופה ומכריחה אותו לפקוח את עיניו .מדוע אתה חי? למה אתה מצפה למשמעות שתבוא ותמלא את חייך כשאתה יודע שלעולם לא תוכל לשים עליה את ידך? מהי אותה תקווה חסרת פשר שמזינה ומנשימה *ספר* *תערוכה* אותך כשאתה יודע שלכל זה אין באמת תשובה? גודו כאלוהים או כמשיח שמחכים לו בכל יום שיבוא גם כשהוא מתמהמה ,גודו כדחף לחיים ,כחיפוש משמעות – ככל דבר אחר שידוע כחסר הגיון אבל איכשהו גורם לנו להאמין בו .השחקנים משחקים בצורה מדויקת ומופלאה, התפאורה מינימליסטית וסימבולית ,המוסיקה מטפטפת בעדינות מתוקה והבימוי מוסיף פרשנות יפיפייה למחזה של בקט .למרות הפסימיות לכאורה של ההכרה בחוסר המשמעות ובאבסורד של הקיום ,יש דוק של תקווה בסוף ההצגה .דידי וגוגו ממשיכים לחכות ,וזה בסדר .אין מוצא מהמעגליות של השגרה ,אבל יש בנו איזה כוח משונה ומוזר שמכריח אותנו להמשיך לחיות ולקוות. יצאתי מהאולם חסרת מילים ,עם ידיעה ברורה שאחזור לדירה ,אצפה בפרק של "חברים" או אקרא שני עמודים מאיזה ספר ואירדם .נחזור לבנות את המגדל בבל של האשליה ,של הביטחון וההישגים המצטברים בחיינו. דרך אגב ,יצאתי עם הבחור כמה פעמים ,הוא סיים את זה .אבל זה בסדר .מחר יום חדש. ההצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט תוצג ב 23.6.12 -בשעה .21:30בית מזי”א .ירושלים במאי :שמואל הדג’ס | שחקנים :עוזי ביטון :וולדימיר ,אסי שמעוני :אסטרגון ,חביב מזרחי :פודזו, תרגום:בן בר שביט | ליאור שגיא :לאקי ,נחמה פרל/גיא ישר-אל :הנער. חמוטל סדן הכל התחיל בלילה ירושלמי קריר ,בכניסה לתיאטרון פסיק ,כאשר אני מחכה לחברה איתה אני עומדת להיכנס ל"מחכים לגודו" ואני משוחחת בינתיים בטלפון עם בחור חדש שסודר לי על ידי חברה משותפת. הציפייה עומדת באוויר ,מתח של התחלה ואופטימיות חסרת שחר. החברה הגיעה ,סיימתי את השיחה ונכנסנו אל התיאטרון. ירדנו במדרגות ועברנו בחדר מואר חלקית על ידי נרות ועששיות שהוצבו בו במפוזר .נכנסנו לאולם ומצאנו להפתעתנו את דידי וגוגו ,גיבורי ההצגה, מסתובבים בלאות ומחכים .מדי פעם הכה דידי בשקי החול התלויים מהתקרה ,ושובל דקיק של חול זלג לו במהירות .התיישבנו ,מדברות בלחש ומחכות שתתחיל ההצגה .לאחר כמה דקות נסגרה הדלת והקהל השתתק וצפה. עלילת ההצגה אינה מורכבת מאירועים רבים, כי אם מאירוע אחד מתמשך – שני אנשים היושבים באמצע שום מקום ומחכים לגודו .הדיאלוגים מורכבים ממשפטים קצרים ,בדרך כלל סתומים ומוזרים, ההתרחשות אינה ריאליסטית והדמויות קריקטוריסטיות. לכאורה ,הצגה שמיועדת לכישלון מבחינה מסחרית. אבל איכשהו ,אמת מדויקת וכואבת טובעת את חותמה בתודעת הצופים ,ורושם רגשי חזק נוצר .קצת אירוני לומר שההצגה מעבירה אמת מסוימת ,כיוון שהחידתיות בהצגת קופון זה. גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב *סרט* *הצגה* 21 *הופעה* מבקרת התרבות שלכם... ד ע ת מ מרצים ממליציוםמתחה רבות אבנר דה שליט על מעיין הירשביין אבנר דה שליט ,פרופסור בחוג למדע-המדינה ודיקן הפקולטה למדעי-החברה פעם ,כשהייתי צעיר (אני יודע שהסטודנטים סבורים שאנו המרצים נולדנו בני חמישים ,אבל באמת שפעם הייתי צעיר) ,היתה להקה בשם גרייטפול-דד .היו להם מעריצים שהיו מגיעים להופעות שלהם בתדירות של פעם בחודש .היה לי חבר כזה ,שהיה עובד-עובד-עובד, טס להופעה שלהם; עובד-עובד-עובד ,טס להופעה. תמיד ירדתי עליו על כך .אז זהו ,שעכשיו אני כזה ,רק עם מעיין הירשביין. למען הגילוי הנאות :אני חייב להירשביין המון. כשרציתי להוציא דיסק של שירים שלי וחיפשתי מבצע/ת ,לאחר שברוס ספרינגסטין סירב וג’ורג’ הריסון כבר מת אז זה לא בא בחשבון ,הירשביין אמרה “אני איתך” ,והביצועים שלה היו הכי רגישים ומרגשים שיכולתי לצפות להם .כזאת היא :אישיות .ואני רוצה לכתוב על הדיסק וההופעה שלה. למה אנו מצפים מאומן/ית מבצע/ת? למלים מרגשות ,לחן מיוחד ,עיבוד מעניין ,הופעה נוגעת ושלא יהיה יקר .אז נתחיל בסיפא :הירשביין המציאה מחדש את מושג ה’פראיירים’ .שלושים-ארבעים שקלים ,זה מה שכרטיס להופעה שלה עולה .עבור הופעה ברמה כזאת הייתי משלם גם מאתיים .דולר .ועתה לטקסטים .אם אתם שמרנים ,השירים שלה אינם בשבילכם .הירשביין שרה שירי אהבה-שנאה ,אבל בעיקר עם בנות .הטקסט עושה שימוש ביום-יום ,בבנאלי ,ומציב אותו כנוגע, כחודר ,לתוך הנשמה .היא יכולה לשיר על הספה בחדר, וזה כל כך מפתיע ומעניין .אין להירשביין שורה אחת של סתם .אין לה מילה אחת לא שקולה .זה לא פזמון – זאת שירה מולחנת. והלחן? מה שמאיר אריאל עשה למלים ,הירשביין עושה לצלילים :הוא שיחק במלים ,מצא בהן כפל וטריפל משמעות ,הוציא אותן מהקשרן וכל הזמן הפתיע .זה מה שהירשביין עושה בצלילים .היא מחפשת את מה שקורה בין הצלילים ולא רק אותם .היא מכניסה אותנו לאווירה בנגינת פסנתר מהממת ווירטואוזית (בגיל שמונה הופיעה כבר בקונצרטים קלאסיים) .את הלחן תקלטו רק אחרי עשר פעמים ,כי הוא לא מתחנף בכלל. עיבוד :הירשביין עובדת עם שלום חנוך (הפקה מוסיקלית של הדיסק) ועבדה עם משה לוי .שני גדולים. אבל היא מעבדת בזכות עצמה .הירשביין והפסנתר זה תזמורת .היא קופצת ומרביצה למיתרים בתיבת התהודה ,היא מלטפת את הגבוהים ופתאום מכניסה אגרוף לבאסים .רחמנינוב קטן עליה .אבל היא גם יודעת ללקט נגנים מעולים .בראש וראשונה אדם בן עזרא, קונטראבס ,שמשתמש בו גם כמערכת תופים שלימה. ולבסוף – ההופעה .הירשביין מהממת (אני מקווה שמותר לי להגיד) ,והיא מצויה ברומן אינטימי עם הפסנתר ,עם הקהל (במיוחד כשהוא מגיב) ,והיא מרתקת –אין מצב שתפטפטו עם החברים והחברות לידכם .העיניים עליה, כל הזמן. רק מה? הירשביין לא מרבה להופיע אצלנו בירושלים .ובכל זאת ,גם אם זה אומר שצריך לנסוע לתל אביב ,סעו .שווה שווה. זוהר אברהמי *תקליט* *ספר* Little Miss Miss e Sunshine n i h s n u S אופנה ,טיפוח וגלאם יש לי טור בעיתון .היסטרי! תמיד רציתי שיהיה לי טור בעיתון ,מאז שהייתי ילדה קטנה וקראתי כל שבוע באדיקות את יאיר לפיד (כן ,אני אוהבת אותו, תירו בי) .כשהתחלתי לכתוב בלוג הבנתי שטור בעיתון זה השלב הבא ,זה בעצם להיות עיתונאית ,וזה מרגש אותי כמעט כמו נעליים של ג’ימי צ’ו. כמה דברים עליי :אני סטודנטית לתואר שני בתולדות האומנות וההתמחות שלי היא בתולדות האופנה .מתישהו במהלך ארבע שנותיי בעברית בוודאי נתקלתם בי מסתובבת במסדרונות רוח לבושה בשמלת פינאפ מופרכת לחלוטין ,או שאולי ראיתם אותי בקו 68עם פרח ענקי ואדום בשיער. כפי שכבר ציינתי ,אני בלוגרית ,וכבר שנתיים וחצי כותבת בלוג בתפוז שנקרא “ליטל מיס סאנשיין” .אני כותבת על אופנה. לא על הוט קוטור ולא על מה שמפורסמים לובשים ,זה לא מעניין אותי -אני סטייליסטית אישית ולכן כותבת על אופנה בחיים האמיתיים .אני מראה איך אפשר להתלבש טוב ביום יום בלי לצלוע על סטיליטו של 15ס”מ בדרך לאולמות טבע (כל כך לא סקסי .המעטות מביניכן שעושות את זה צריכות להפסיק מיד!) ובעיקר איך אפשר להראות טוב כשאת לא שוקלת 40קילו על 1.80ולא נראית כמו קייט מוס ,שזה המצב של רובנו ,בנות ישראל שירשו אגן ים תיכוני רחב לתפארת הגנטיקה של אמא. ובכלל לא משנה שהיא מפולין. עובדה מעניינת עליי בהקשר הזה היא שאני לא בחורה קטנה *תערוכה* *אופנה* בקמפוס או רזה .נכון להיום אני לובשת מידה 42-44ושוקלת 84קילו על ( 1.75עם העקבים ,אבל זה לא שתתפסו אותי בלעדיהם). למעשה ,כשאתם יושבים בדשא של משפטים ומסתכלים סביבכם, אתם יכולים להבחין שרוב הבחורות הן בערך בגודל שלי או קצת יותר קטנות ממני .המידה שלי היא המידה הנפוצה ביותר בישראל .לכן עצוב מאד שבעולם האופנה בוחרים להתעלם ממני ומעוד כמחצית מהנשים ,שלובשות מידות גדולות יותר. המידה שלי היא כמעט המידה הגדולה ביותר שאפשר להשיג בחנויות הבגדים בישראל .בחנויות למידות גדולות כמו “עונות” ו”מתאים לי” הבגדים מתחילים במידה שלי ,שהיא כאמור המידה הממוצעת בישראל .עוד יותר עצוב שבישראל אין סטנדרטים אחידים למידות ,כך שאישה יכולה ללבוש מידה שונה בכל חנות. אני כותבת על מנת להעלות את המודעות לנושא ובתקווה גדולה שדברים ישתנו ומהר ,כך שנשים וגברים יאהבו את עצמם בכל מידה ויוכלו להתלבש טוב בלי קשר למשקל ולגודל שלהם. זה אפשרי גם אם זה לא קל .אתם תגלו שיש לי הרבה מה לומר על האופנה בעולם ,בישראל בכלל ובירושלים בפרט ,לטובה ולרעה. יש לי הרבה מה לומר על דוגמניות ,מעצבים ,דימוי גוף וביטחון עצמי .אתם תקבלו הרבה עצות טובות שיעזרו לכם בדייט הבא עם הכוסית של הקורס ,בראיון העבודה הקרוב וגם פשוט עם עצמכם מול המראה .גברים יקרים ,גם אתם לא תצליחו להימלט ממקלדתי המושחזת .אם אתם אנשים שאוהבים ביקורת ,אופנה וציניות – הגעתם למקום הנכון .יכול להיות שתאהבו אותי ,ייתכן שתשנאו אותי ,אבל בהחלט לא תצליחו להתעלם ממני. 23 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב לוח אירועים בירושלים פסטיבל האור הבינלאומי בעיר העתיקה אור ירושלים - 2012פסטיבל האור הבינלאומי בעתיקה האירוע הגדול בתחום אמנות האור פסטיבל האור ,2012יתקיים במרחב העיר העתיקה בירושלים בין ה 6-14 -ביוני ,2012 בין השעות ,24:00 - 20:00 ויהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. שבוע הספר 2012 אירוע שבוע הספר העברי המסורתי חוזר גם השנה ,מסתבר שספרים נחטפים כמו לחמניות טריות ...ויתקיים בין התאריכים רביעי ה 6.6-עד שבת ה .16.6-האירוע יתקיים בירושלים בגן הפעמון .שעות הפעילות :ימים ראשון- רביעי בשעות ;18:00-23:00 :יום חמישי בשעות ;18:00-24:00 :יום שישי -סגור; שבת -מצאת השבת ועד .24:00 רונה קינן במחווה לעמוס קינן ()23.6.12 רונה קינן ,מהבולטות והחשובות שביוצרות בסצנת המוסיקה הישראלית, חוזרת לכתביו של אביה ,הסופר ,המחזאי והפזמונאי עמוס קינן ,ומבצעת שירים שכתב ושירים שנכתבו בהשראתו ,ביניהם" :שיר סתיו"" ,אהבה ראשונה"" ,בית הערבה"" ,אתה מתעורר" ועוד. עמיר בניון " -עץ על המים" ,14/6/2012חמישי – זאפה ירושלים כמו ששלמה ארצי אמר" ,האומן המקורי ביותר שחי היום בישראל" ,חוזר עם אלבום חדש. מוזר ומרתק ,לא קל לעיכול ,קצת כמו מוזיקה שטיפה רועשת מדי ,שקשה לא להקשיב לה .עמיר בניון שב במופע חדש המבוסס על שירי אלבום הסולו העשירי שלו ,וגם להיטים קודמים. הפסטיבל הבינלאומי יוצרים צמי"ד 2012בירושלים 10-14/6 למעלה מ 300 -יוצרים בעלי מוגבלויות יעלו במהלך השבוע השני של יוני עשרות הצגות תיאטרון ,מופעי מחול ומחזות זמר במסגרת "הפסטיבל הבינלאומי יוצרים צמי"ד ירושלים" ,המתקיים זו השנה השישית בירושלים .במהלך שבוע הפסטיבל יתקיימו כשישים מופעים שונים באולמות רבים בעיר ובהם :בית מזי"א ,תיאטרון ירושלים ,משכנות שאננים ,בניני האומה ז'ראר בכר וכן בעשרות מינהלים קהילתיים ברחבי העיר ,כולל במגזר החרדי והערבי ובאתרים פתוחים כמו כיכר ספרא. שטח פרסומי 27 גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב פ ת ח ו ל נ ו ת י ק רננה פו ת ח ת ל כ ם תי קי ם בקמ רננה הרמן ראו הוזהרתם! פוס. זריצה גאורגייב ,בת ,23ובעלת תיק צבעוני במיוחד .עלתה מבולגריה, חולמת לעבוד במשטרה וגם להשתתף במונדיאל בברזיל, אבל בינתיים -לומדת משפטים בשנה א’ ,ולא זזה בלי אלקוג’ל. רננה הרמן הממצאים: עם השם “זרידה” כרטיס אד”י תוב או להגיד את השם שלי “אף אחד לא יכול לכ נה .הפדיחה היא שבאמת נורמלי על הפעם הראשו גם בבולגרית .בחיים לא הזה אין שום משמעות לשם ההורים שלי דפקו אותי)”. פגשתי עוד זריצה (כן ,כן, במיוחד: מקרים קשים ים ,עבר לא פחות מארבעה פט קוגלר ,המרצה למש גות נכון את השם .זיתרית? גרסאות עד שהצליח לה כשהוא הצליח ,כל הכיתה זיתרת? זריתה? זריצה? " מחאה לו כפיים". רטיס ביקור רת בארנק בלי שום סיבה. כ אחד מהדברים שאני שומ “עוד שהו התחיל לספר לי סיפורי אחד ישבתי לי לבד ,ומי רור מה מכל זה היה אמת, יום לא ב גבורה מהשב”כ .עד היום במשטרה ,אז הקשבתי יפה בל החלום שלי הוא לעבוד א מנו כרטיס ביקור .שיהיה”. ואפילו לקחתי מ האוכל שלי “אני אוכלת בכמויות של ער מתבגר .כל הזמן רעבה נ ושבת על אוכל .מתה על וח שר .ארוחה בלי בשר לא ב נחשבת”. אלקוג’ל מהתיק מאז דרום אמריקה. “לא יוצא לי מלוכלך ,אין סבון או נייר הכל שם כל כך תמיד תמצאו אותי מוכנה בשירותים .בכלל, לכל מצב”. אני מחטטת עוד קצת ורואה מיד למה היא מתכוונת: אדויל ,שקית סוכר ,קרם ידיים פנקס ,קופסתמת הפלסטרים ,סיכות בטחון, זה עוד כלום לעו שם .זריצה מתרצת: והמגבונים שאני מוצאת אורגנת לכל מצב .לוקח לי ומ "אני רוצה להיות מוכנה ובן שתוך 10דקות מהרגע כמ ו עם, כמה שעות לארוז כל פ פני כל נסיעה ,הכל מאורגן בל ל שהגעתי הכל שוב מבולגן .א שקל -זה מונע ממני להיות בשקיות .פסיכולוגיה ב ומתוקתק לחוצה" מרטניצה שנתיים ,והדבר הכי נחמד “עליתי מבולגריה בגיל את הסיכה הזאת מחוטים". אר מבולגריה ז שאתנשבאמת שמה את זה? את זה על דש הבגד .זאת מים "יש חג שבו כולם ש תובבים ככה ברחובות .וזה מסורת כזאת ,וכולם מס חנו מדברים בולגרית’ .קוו ממש כיף .אגב ,בבית אנ סטאבה?’" הכי הזויים .כמו הוקי רולר כרטיס של לרנר רים פור אהבה .תמיד הייתי טום בוי ועשיתי את הדב ול ,טניס .החלום זה להיות סי כדורגל ,כדורסל ,בייסב “אני וספורט זה דיין את המחבט (לא בתיק), תאמנת בגבעה הצרפתית". לי ע שם .בתור התחלה ,אני מ בליידס – יש זיל ב ,2014ומי יתן וזה יתג במונדיאל בבר ולצה של תא אופק ח בכל ההפגנות של הצדק "הייתי חברתי ,ובעניינים חברתיים ה ניברסיטה .הבעיה שהכל באו אידיאולוגיה ,ובסוף אני לא ב מספיקה לעשות הרבה". מה הכי בוער בך? נשים ,דת ומדינה .בעיקר "הדרת רת נשים .כל מה שקשור הד עה בנשים מדליק אותי". לפגי שטח פרסומי כשר חלבי {בית קפה מסעדה באווירה מיוחדת וביתית} (פפרטתוימיחשליעדשי 0עד22:3 )21:30 מרכז הספורט החדש בגבעת -רם גיליון ראשון | | 10.6.2012כ’ סיוון תשע”ב בריכת המוחות תשחץ צבי פרידלנדר קו 19 אהוד עינת זמרת ישרא־ לית שיר של להקת משינה מעיין אות ()5,5 התיישן על אף קידומת ( )4,4,3זאת הולנדית נפט ()4,3 חולשה צחצוח הזדמן אדם נערה מפורסמת ()4,4,3 מיטה סוג של חרק בכנות יופי הרגשה ירח שנעשה בשביל הזולת ()4,5 חותן הורדת הגמל על וקום קצב בלעז מעורב מבני נח נוסף לכך ()3,4 נגזל חלק ברגל קיבה אחו, שדה, מרעה יחידות מהירות אחת האצבעות בכה תבלין לקפה מדי־ נה/ מגיע מילת בקשה זך ,נקי קריאה להתפעלות אחראי על ארגון 31 הוציא מליבו למראית עין קטע רע ,אני פשוט יודע בדיוק שלא יהיו אי-הבנות ,כן? לא ב ומתכוון לדבר מסוים ואחר זה עובד .אני עושה משהו איך שים טרראם ומתחילים להפיץ אנשים שומעים על זה ,עו כך באוטובוס? אין ,האוניברסיטה מועות .שמעת מה יריב עשה ש ככה הם יגידו .תגידי לי את, שפיעה עליו יותר מדי ,בדיוק מ אצלי בראש? מה עובר לי שים האלה יודעים מה קורה האנ למנוע בעיות שיכולות לצוץ וח? אני אומר לך את כל זה כדי במ קש ומוודא איתְך מראש שאת אחר כך .בגלל זה אני מתע לי המושב לא בגלל שאת ערבייה מבינה שאני קם ומפנה לְך את וזה באמת רק בגלל שאת זקנה. (יריב מעוז) הוא מגיע ומתיישב לידי ,אתה קולט? אני בחורה שומרת חוק ומשלמת מיסים ,והוא ,עם הבגדים השחורים-לבנים שלו והחבלים של הטלית והזקן שלו והכל מגיע ויושב לידי .לא הופתעתי בכלל מההתנהגות החצופה הזאת ,הם הרי פריזיטים שלא משלמים מיסים ולא הולכים לצבא .אני מכירה את החברה החרדית די מקרוב ,והם באמת חצופים .פעמיים-שלוש בשבוע אני רואה גברים חרדים עוברים את הכביש לא במעברי חצייה או עוקפים בתור .אחרי דקה של התפוצצות ועשן מהאוזניים אמרתי לו – למה אתה לא הולך קדימה ויושב באזור של הגברים? מה עשיתי לך? גועל נפש. (תות-בר טרבלסקי ,פעילה בתא התגוששות) אגב ,כאשר הזכרת את הפקק הארור שבו פתחת את הבוקר שלך ,לא יכולתי שלא להיזכר בנסיעותיי שלי באוטובוסים כאשר עוד הייתי סטודנט .בוקר בוקר הייתי מכרטס הכרטיסייה בדרכי לאוניברסיטה .תופתע אולי לשמוע שהיו לי שיחות נעימות ביותר עם נהגי האוטובוסים של אגד .התובנות מן המפגשים הללו – אקראיים ככל שיהיו – התקבצו לידי מחקר ,או ליתר דיוק ,סדרה של מסות .אישית ,אני ממליץ לך לקרוא את המסות בתרגום העברי. (פרופ’ בן-ציון חוכמולוגסקי) מה הכי הורג אותי במקצוע הזה? זה לא השכר ולא הפקקים. הכי הורג אותי זה הת למידי ב צלאל האלה לאומנות .כבר מרחוק אני קולט אותם, כ שהם עו מדים ב תחנה, עם הג רביים על הידיים והתיק פורט פוליו הזה שהם מסתו בבים איתו כאילו הם איזה אלביס .הם עולים לך עם כמה בריסטולים מודבקים אחד על השני. תרגיל קומפו זיציה ב נושא אסלה אורבנית עלאק .והשיחות שלהם ,אפשר למות מהש יחות ש להם. היום ב בוקר עמדו עליי שתיים ושיגעו ב שכל .אני הגברתי את הרדיו כדי שישתקו אבל הם רק המשיכו ל צעוק ולהעלות את הקול .אחת צעקה לשנייה, אז מתי בסוף הלכת לישון את מול? ה שנייה עונה לה ,את מניחה שהלכתי ל ישון, כן? הרא שונה צעקה שוב בקול גבוה שאפשר למות ממנו, לא, ברור, את פשוט בדרך כלל הולכת לישון די מו קדם, לא? ככה, אר בעים דקות נסיעה ,מאוסישקין עד ארומה אני צריך ל שמוע מתי הב חורות האלה ישנו או לא ישנו .כבר חודש וחצי אני דוחף שיעבירו אותי לקו מהדרין הזה. (דוד יעקובובזה ,נהג בקו )19 כל שבוע MEMEאחד
© Copyright 2025