‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫מגזין סטודנטים ירושלמי‬
‫‪BETA‬‬
‫‪3‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫ברוכים הבאים ל"זקני‪-‬ציון"‬
‫עמ’ ‪8‬‬
‫עמ’ ‪6‬‬
‫פורום עמ’ ‪4‬‬
‫עמ’ ‪14‬‬
‫ציונה מארחת‬
‫את אבנר דה שליט‪,‬‬
‫וקופצת לתיאטרון עמ’‬
‫‪18‬‬
‫זוהר אברהמי בטור אופנה עמ’ ‪21‬‬
‫לוח אירועים עמ’ ‪22‬‬
‫פתחו לנו תיק‬
‫גאורגייב עמ’ ‪27‬‬
‫עם זריצה‬
‫תשחץ עמ’ ‪28‬‬
‫בריכת המוחות עמ’ ‪29‬‬
‫בשער‪ :‬זקנים משחקים שש‪-‬בש בשוק מחנה יהודה‪ ,‬ציון (צילום‪ :‬אסתר לב)‬
‫“זקני‪-‬ציון” ‪ -‬מגזין סטודנטים ירושלמי‬
‫אתם מחזיקים כרגע בידיכם מוצר ניסיוני שהושקעה‬
‫בו לא מעט מחשבה‪“ .‬זקני‪-‬ציון” נולד מתוך צורך לתת‬
‫מענה ללא‪-‬מעט דברים שחסרים אצלנו באוניברסיטה‪.‬‬
‫לפני הכל‪ ,‬חסר כאן שיח‪ .‬אנחנו כאן כדי שתקראו‪,‬‬
‫שתאהבו או שתתעצבנו‪ ,‬שתכתבו ושתגיבו‪ .‬אנחנו רוצים‬
‫לייצר שיח בין‪-‬סטודנטיאלי שכל‪-‬כך חסר באוניברסיטה‬
‫הנחשקת בישראל‪ ,‬ובשביל שיח צריך גיוון‪ ,‬צריך דעות‬
‫שונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריך גם מעט מקוריות‪ ,‬קורטוב יצירתיות‬
‫ומשב של רעננות‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים להביא לכם מוצר איכותי‪ ,‬מגוון‬
‫ומאוזן ולהיכנס למשבצת שבה האגודה נכשלה‪.‬‬
‫המניפסט שיוצא תחת ידה ובאחריותה – מה שהיה‬
‫פעם עיתון בעל שם ומסורת ארוכת שנים – נראה כיום‬
‫כבטאון הרשמי של תא פוליטי מסוים‪.‬‬
‫מה שמעניין אותנו זה לעשות עיתונות; להעלות את‬
‫הסטנדרטים‪ ,‬להביא את הקולות השונים‪ ,‬לנסות לבדר‬
‫אתכם אבל גם להעמיק בנושאים שעל הצי ר סטודנטים‪-‬‬
‫ירושלים‪-‬אוניברסיטה‪“ .‬זקני‪-‬ציון” הוא העיתון שתרצו‬
‫לקחת אתכם לשיעור המשמים אבל גם כזה שתכניסו‬
‫לתיק כדי להמשיך לקרוא בדירה‪.‬‬
‫אג’נדה? בגדול – ירושלים‪ .‬אנחנו בעניין של ירושלים‬
‫וירושלים בקטע שלנו‪ .‬אנחנו אוהבים את העיר הזאת‬
‫וגאים בה ומעוניינים להעלות אותה על ראש עיתוננו‪ .‬אז‬
‫הנה‪ ,‬כבר גילינו פה משהו‪ :‬אנחנו ציונים (מה שכבר רמוז‬
‫בשם העיתון בקטע אירוני)‪ .‬גילוי נאות‪ ,‬לא?‬
‫“זקני‪-‬ציון” הוא עיתון צעיר ברוחו (אירוניה כבר‬
‫אמרנו?) ואנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעיצוב דמותו‬
‫של הרך הנולד‪ ,‬להיות שותפים בצעדיו הראשונים‪ ,‬לבוא‬
‫ולכתוב‪ ,‬להגיב‪ ,‬לשלוח חומרים‪ .‬זהו גיליון הרצה שאנו‬
‫מבקשים להגיש בפניכם רגע שלפני ששנת הלימודים‬
‫נגמרת‪ ,‬כדי שנוכל לקבל את הפידבקים שלכם‪ ,‬לשמוע‬
‫מה אהבתם ומה לא‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬כך שנגיע מוכנים‬
‫לסמסטר הבא‪ .‬אתם יכולים גם להסתכל על הגיליון הזה‬
‫כהזמנה אישית‪ :‬הזמנה לשיח‪ ,‬הזמנה לכתיבה‪ ,‬הזמנה‬
‫ששמכם מתונסס עליה‪ .‬יש כאן מקום לכולם‪ ,‬אז בואו‪,‬‬
‫קפצו פנימה ותנו ל”זקני‪-‬ציון” להיות הבמה שלכם‬
‫בקמפוס‪.‬‬
‫להתראות בשנה"ל תשע"ג‬
‫מו”ל דרך העברי בע”מ‪ .‬נרות שבת ‪ ,612/9‬ירושלים ‪.97279‬‬
‫מנכ”ל גלעד ישראלי \\ סמנכ”ל רויטל בן‪-‬שמואל \\ עורכים יאיר יעקב ואמרי סדן \\ רכז מערכת שריאל כהן‬
‫עריכה לשונית רויטל בן‪-‬שמואל \\ עיצוב גראפי קרן בטמן‪-‬טייב‪ ,‬סטודיו “דוסה” \\ צילום אסתר לב‬
‫תגובות‪ [email protected] ‬זקני‪-‬ציון \\ שיווק ופרסום ‪[email protected] 052-8080043‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫הפורום‬
‫‪5‬‬
‫ההבפמתוהחה‬
‫של‬
‫{ { תגובות_‬
‫האם האגודה צריכה לתמוך במחאה החברתית גם השנה?‬
‫בעד‬
‫נגה כהן‬
‫{‬
‫נוגה תלמידת שנה ג’‬
‫בתכנית פכ”ם ומשמשת‬
‫כיו”ר תא אופק‬
‫בקיץ הקודם‪ ,‬הסטודנטים היו אחד הכוחות המניעים‬
‫המשמעותיים של הקיץ‪ .‬כמו בשנה שעברה‪ ,‬גם השנה‬
‫עולים קולות בעד ונגד כניסת הסטודנטים למחאה‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫לא רק שעל הסטודנטים להיכנס למחאה‪ ,‬עלינו להיות‬
‫מהגורמים המובילים אותה‪ ,‬לקחת עליה אחריות ולעצב‬
‫את פניה‪ .‬הסיבה לכך לדעתי מורכבת מכמה רבדים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬קיימת תפיסה של חלק מהסטודנטים שעלינו‬
‫לדאוג רק לצרכים של הסטודנטים‪ ,‬ולכן אסור להיכנס‬
‫למחאה‪ .‬הצורך שלנו כסטודנטים במחירי מעונות נמוכים‬
‫או התלונות שלנו על שכר הדירה אינם מנותקים ממטרות‬
‫המחאה‪ ,‬שמדברת על דיור בר‪-‬השגה ודיור ציבורי‪ .‬הדיור‬
‫הוא רק דוגמה‪ ,‬אמירה זו רלוונטית גם לדרישות לתחבורה‬
‫ציבורית‪ ,‬חינוך והשכלה גבוהה‪ ,‬יוקר המחייה‪ ,‬רווחה‬
‫למשפחות צעירות ועוד‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬דרישות המחאה הן מאוד רלוונטיות עבורנו‬
‫כסטודנטים גם בשנים הקרובות של אחרי התואר‪ .‬כלל‬
‫הדרישות שהוזכרו ודרישות נוספות כגון הדרישה לשינוי‬
‫בשיטת המיסוי‪ ,‬פנסיה‪ ,‬שאופן הניהול שלה מעכשיו‬
‫מאוד רלוונטי עבורנו‪ ,‬בריאות ועוד מאוד משפיעות‬
‫עלינו וישפיעו עלינו‪ ,‬ולכן גם התפיסה שדוגלת בכך‬
‫שעלינו צריכה לדאוג רק לסטודנטים‪ ,‬עדיין רלוונטית גם‬
‫בדרישות הרחבות יותר‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬לתפיסתי‪ ,‬יש לנו אחריות חברתית רחבה‬
‫מאוד כלפי הסביבה‪ .‬לנו כסטודנטים יש את הפריבילגיה‬
‫לעסוק בפעילות חברתית‪ ,‬בלי עול המשכנתא והילדים‬
‫עלינו‪ .‬כמובן שגם לנו יש חובות‪ ,‬אך יש לנו גם יותר‬
‫חופש פעולה‪.‬‬
‫החברה שאנו חיים בה‪ ,‬הפערים בחברה והסולידריות‬
‫החברתית משמעותיים לגבי כל אחד ואחת‪ ,‬גם מבחינה‬
‫תועלתנית כלפי עצמנו וגם מתפיסה אלטרואיסטית של‬
‫החמלה שלנו כלפי אנשים נוספים‪ .‬חובה עלינו לעסוק‬
‫בפעילות חברתית כדי לשפר את החברה‪ ,‬והמחאה היא‬
‫כלי חשוב ומשמעותי לשם כך‪ ,‬לכן‪ ,‬אני קוראת לכולכם‪,‬‬
‫לצאת גם הקיץ הזה‪ ,‬למחות‪ ,‬כדי שיהיה לנו ולשאר‬
‫האזרחים במדינה הזו‪ ,‬טוב יותר‪.‬‬
‫{‬
‫* ניסים תלמיד שנה ב’‬
‫בחוגים יחסים בין‪-‬לאומיים‬
‫והיסטוריה של עם‪-‬ישראל‪,‬‬
‫שימש השנה כיו”ר וועדת‬
‫רווחה ונציג החוגים‬
‫ההיסטוריים היוצא‬
‫נגד‬
‫ניסים סלמה‬
‫השנה‪ ,‬בניגוד לעמדתי בקיץ שעבר‪ ,‬אני מתנגד לכל‬
‫השתתפות כספית או הצהרתית של האגודה במחאה‬
‫‘חברתית’‪ .‬בהקשר הפוליטי‪ ,‬המדיני והכלכלי של היום‪,‬‬
‫המחאה הזאת לא יכולה להיות יותר מהצבעת אי‪-‬אמון‬
‫‘דרך הרחוב’ של אופוזיציה החלשה מכדי לעשות זאת‬
‫בדרכים מסורתיות יותר‪ .‬וזה אמנם לגיטימי‪ ,‬אך לא קשור‬
‫לאגודת הסטודנטים‪ .‬השתתפות‪ ‬כזאת לא תשרת את‬
‫החזון ואת המטרות המוצהרות של האגודה‪ ,‬ואינה מייצגת‬
‫את רוב רובם של החברים בה‪ ,‬אשר לא בחרו את נציגיהם‬
‫על פי שיקולי פוליטיקה פרלמנטרית (ולא ספרתי את‬
‫ה‪ 73%‬מתוכם שלא בחרו כלל)‪ .‬אני לא מתנגד באופן גורף‬
‫לכל השתתפות של האגודה בענייני פוליטיקה ובמחאות‬
‫ציבוריות‪ ,‬אך‪ ‬נדרשים קריטריונים או תנאים ברורים בכדי‬
‫לשמור על ייצוג ושירות הסטודנט‪ .‬לדעתי‪ ,‬כפעיל חברתי‬
‫וכמי שמכיר את האגודה מבפנים‪ ,‬צריכים להתקיים שני‬
‫תנאים‪ :‬הבעיה המצריכה טיפול אחראית לפגיעה מיוחדת‬
‫וישירה בציבור הסטודנטים‪ ,‬ובנוסף ‪ ‬ישנו קונצנזוס מצד‬
‫הסטודנטים על דרך הפיתרון‪ ,‬הווה אומר על מטרת‬
‫המחאה‪ .‬אפילו אם נוכל להתווכח על קיום ‪ ‬התנאי‬
‫הראשון‪ ,‬אין ספק שהשני לא מתקיים‪ .‬לכן‪ ,‬כל השתתפות‬
‫של האגודה תהווה פגיעה בקשר שלה עם הסטודנטים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים אין מנדט או סמכות לצאת למאבק‬
‫פוליטי נגד הממשלה המכהנת‪ .‬אם ראשיה יחליטו לגייס‬
‫מזמנם‪ ,‬מרצם ומשאביהם הארגוניים של הסטודנטים‬
‫למטרות פוליטיות‪-‬מפלגתיות‪ ,‬הרי שהם מנצלים שלא‬
‫ביושר את האמון שנתנו בהם הסטודנטים‪ ,‬שהצביעו להם‬
‫כדי שיגנו מכל משמר על האינטרסים שלהם עצמם‪ ,‬ולא‬
‫על אלו של אגף פוליטי זה או אחר‪.‬‬
‫אז מה אתכם? בעד או נגד?‬
‫בואו להצביע לסקר שלנו בפייס ולהביע‬
‫גם את דעתכם בספרצוף של זקני ציון‬
‫כותרת מבטיחה לתגובה בנאלית‬
‫כמה מילים על עצמי‪ .‬כמה אני אוהב את "זקני‪-‬ציון"‪ .‬משפט שמתחיל ב"אבל" או‪" :‬עם זאת"‪ ,‬או‪:‬‬
‫"מה חבל”‪ ,‬או‪“ :‬לכן כל‪-‬כך הופתעתי”‪ .‬הערה ציניקנית ועוקצנית על כתבה מגיליון שעבר כדי למשוך‬
‫את תשומת לב הקוראים‪ .‬השתלחות חסרת‪-‬רסן בכתב עבור קוראים בעלי סף גירוי נמוך‪ .‬הסתייגות‬
‫מההשתלחות חסרת‪-‬רסן עבור קוראים בעלי סף גירוי נמוך כדי לא לאבד את הקוראים הפוטנציאליים‬
‫מגבעת‪-‬רם‪ .‬ציטוט מתוך הכתבה שמוצא מהקשרו‪ .‬משהו שקשור לצדק חברתי‪ .‬משהו שרומז למשהו‬
‫פוליטי‪ .‬משהו פוליטי‪ .‬אמירה שלא קשורה בשום אופן לכל דבר שאמרתי קודם לכן אבל נכנסת כאן פיקס‬
‫כי היא מראה עד כמה אני מעודכן בבון‪-‬טון העכשווי‪ .‬אמירה לסיום שיוצאת בהצהרה נרגשת ומלאת‬
‫פאתוס לכלל הסטודנטים‪ .‬משהו שקשור לצדק חברתי‪.‬‬
‫\ \ שם של סטודנט‬
‫שם של חוג יוקרתי שלמשמע שמו מהנהנים לאות הערכה עמוקה ושם של חוג אזוטרי שלמשמע שמו עולה השאלה‪“ :‬ומה תעשה עם זה אחר‪-‬כך?”‬
‫או‪“ :‬אתה יודע שעם שם של חוג אזוטרי לא קונים במכולת?”‪ ,‬אותו הוא משלב עם החוג היוקרתי שלמשמע שמו מהנהנים לאות הערכה עמוקה‪ .‬משהו‬
‫שקשור לצדק חברתי‪.‬‬
‫שם גרוע‬
‫היי‪ ,‬תתחדשו על העיתון וזה‪ ,‬אבל מישהו יכול להסביר לי מה הקטע עם השם שבחרתם? כאילו‪ ,‬למה‬
‫דווקא זקני ציון? זה לא השם הכי פוליטיקלי‪-‬קורקט יו‪-‬נוו‪ ...‬עורכי העיתון כנראה התכוונו ליצור קשר‬
‫לפרוטוקולים של זקני ציון (ולא לזקני צפת)‪ ,‬וכאילו להפוך את עצמם לארגון שמשתלט על העולם‪ .‬זה‬
‫מצחיק‪ ,‬חה חה חה‪ .‬אבל הפרוטוקולים היו מסמך אנטישמי שנועד להכפיש יהודים ולמתג אותם כאויבי‬
‫העולם‪ .‬זה מסמך שגרם בפועל נזק ממשי ליהודים‪ .‬אני לא חושבת שזה עניין לבדיחה‪ .‬מדוע לא משהו‬
‫בסגנון של לחי החמור‪ ,‬עיני הדרקון או צוואר הג’ירפה? ואם כבר ירושלים‪ ,‬אז אולי אזניים לכותל? אבל‬
‫זקני‪-‬ציון‪ ,‬זה מחזיר אותי לבגרות בהיסטוריה או כמו איזה ערך אקראי שאולי ייצא לי פעם בויקי‪ .‬קיצור‪,‬‬
‫זה שם לא מגניב‪ .‬אתם לא מגניבים בכלל‪.‬‬
‫\ \ רוגלית ענתבי‬
‫\ \ ומה יש לכם לומר? דבר אלינו‪.‬‬
‫אנחנו בפייס או ב‪[email protected] -‬‬
‫אנחנו מחפשים כתבים!‬
‫כותבים למגירה? כותבת לבלוג?‬
‫שר לעשבים ולצמחים?‬
‫מזמין אתכם לקחת חלק‬
‫במגזין חדש‪ ,‬צעיר ומרענן!‬
‫דברו אלינו ב‪[email protected] -‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫הפורום >>‬
‫עדיף להתעצבן ביחד_‬
‫טל דרור כותב על “‪”HUJI-Watch‬‬
‫בתחילת שנה א' שלי לקחתי את הקורס 'מבוא למי‪-‬‬
‫קרו כלכלה'‪ .‬שבוע לפני הבוחן‪-‬אמצע התעוררתי והבנ‪-‬‬
‫תי שאין לי מושג מה הסיפור של כל הגרפים‪ ,‬העקומות‬
‫והתפוקה השולית‪ .‬ואז הגיעו 'סקופוס'‪ .‬הם קראו לזה‬
‫מרתון הכנה‪ ,‬ויחד עם עוד כמה עשרות סטודנטים מבו‪-‬‬
‫לבלים הצטרפתי לשיעור שהעביר לנו בחור חביב משנה‬
‫ב'‪ .‬אני מודה‪ ,‬המורה היה אחלה‪ ,‬אך החוברות שחילקו לנו‬
‫קצת פחות‪ :‬הן כללו שאלות מהבחנים שהופיעו גם ככה‬
‫בספרי הלימוד‪ .‬לא כל כך הבנתי אז מי הם 'סקופוס'‪ ,‬מה‬
‫היא האגודה ובעיקר למה הרגשתי ששילמתי יותר מדי‬
‫כסף עבור המרתון הזה‪ .‬ניגשתי לנציג החוג שלי‪ ,‬ישבתי‬
‫איתו קצת על המספרים‪ ,‬ניסינו לחשב יחד למה המרתון‬
‫עלה כמה שהוא עלה ונתקלנו בפער של בערך ‪ 30‬ש"ח‬
‫לבנאדם שמשתתף בקורס‪" .‬אני אחזור אליך"‪ ,‬הוא אמר‬
‫לי‪ .‬ארבעה ימים מאוחר יותר הוא אכן חזר אלי‪" .‬מצט‪-‬‬
‫ער"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬המרתון אורגן‬
‫על ידי 'סקופוס' שהיא‬
‫חברה פרטית‪ .‬יש‬
‫כאן תקרת זכוכית‬
‫ואי אפשר לדעת‬
‫על מה הם גובים‬
‫את הסכום שהם‬
‫גובים"‪.‬‬
‫אז התעצבנתי‪,‬‬
‫כי כמו כולנו גם אני‬
‫שונא שדופקים אותי‪.‬‬
‫התחלתי להתעניין – לשאול‬
‫שאלות‪ ,‬לרחרח ולנסות להבין קצת מה‬
‫זה 'סקופוס' ואיך האגודה עובדת‪ ,‬ומי היו"ר ומה זה‬
‫הוועד המנהל ומה תפקיד מבקר האגודה‪ .‬לאט לאט הבנ‪-‬‬
‫תי שהמידע הזה אינו סודי אלא חי וקיים בנבכי האתר של‬
‫האגודה‪ ,‬והתחלתי לתהות‪ :‬למה המעונות כל‪-‬כך יקרים?‬
‫וחדרי הכושר? וכמה כסף מוציאים על מה? ומה עושים‬
‫איתו?‬
‫לקראת הבחירות לאגודה השנה זה התפוצץ‪ .‬ישבתי‬
‫עם כמה חברים בפאב בעיר והגעתי למסקנה שיש עשרות‬
‫סטודנטים שדיברתי איתם על הדברים האלה שממורמרים‬
‫לא פחות ממני‪ .‬כל אחד ממורמר על משהו אחר‪ :‬אותי‬
‫מכעיס חוסר השקיפות של 'סקופוס'‪ ,‬את שותף שלי‬
‫הכעיסו נורא מחירי חדרי הכושר‪ ,‬חבר אחר התעצבן כי‬
‫האגודה מכרה לו לוקשים במקום מקראות הכנה למב‪-‬‬
‫חן‪ .‬לאט לאט בנינו מאגר של נושאים שמעצבנים אות‪-‬‬
‫נו‪ .‬כך נולדה קבוצת "הוג'י‪-‬ווטש" ("‪,)"HUJI-Watch‬‬
‫שזכתה תוך ימים ספורים למאות 'לייקים'‪ .‬הקבוצה קמה‬
‫שבועיים לפני הבחירות לאגודה מתוך רצון להשריש‬
‫אצל הנציגים הנבחרים החדשים את ההכרה שיש בעיות‬
‫התנהלות רבות‪ ,‬ושעליהם לקחת את המושכות לידיים‪,‬‬
‫אחרת ימשכו אותם ואותנו באף בדיוק כמו שעשו לנו‬
‫בשנה האחרונה‪.‬‬
‫כבר עכשיו‪ ,‬פחות מחודש מאז שהקמנו את הקבוצה‪,‬‬
‫אנחנו רואים ניצנים של שינוי‪ .‬בוועידת האגודה הקרובה‬
‫תוקם וועדה מיוחדת לדון בעניין 'סקופוס'‪ .‬כבר עכשיו‬
‫נציגים שואלים שאלות חשובות לגבי התקציב שהם‬
‫אמורים לאשרר‪ ,‬ולא עושים אשרור‬
‫אוטומטי כמו בשנים הקודמות‪.‬‬
‫בסופו של דבר מדובר בכסף‬
‫שלנו‪ ,‬ובהרבה ממנו‪.‬‬
‫בשבועות האחרו‪-‬‬
‫נים אספנו המון מידע‬
‫מסטודנטים‪ .‬קיבל‪-‬‬
‫נו מיילים והודעות‬
‫מסטודנטים מתוסכ‪-‬‬
‫לים בנושאים שונים‬
‫ורבים ואספנו אותם‬
‫לקובץ אחד‪ ,‬בתוספת הצ‪-‬‬
‫עות לפתרונות‪ .‬כרגע מטרתנו‬
‫היא לפעול יחד עם האגודה החדשה על‬
‫מנת לטאטא החוצה את ההתנהלות השלילית מהשנה‬
‫שעברה‪ ,‬ולקדם אג'נדה ששמה את טובת הסטודנט בראש‬
‫מעייניה‪ .‬המסר שלנו לסטודנטים הוא פשוט‪ :‬אל תהיו‬
‫פראיירים‪ .‬שאלו שאלות‪ ,‬דרשו תשובות ושלחו אלינו כל‬
‫תלונה או בעיה שאתם נתקלים בה בהתנהלות האגודה או‬
‫האוניברסיטה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אם כולנו גם ככה מתעצב‪-‬‬
‫נים – עדיף כבר להתעצבן ביחד‪.‬‬
‫לפרטים נוספים שלחו מייל ל‪hujiwatch1@ -‬‬
‫‪ gmail.com‬או בקבוצת הפייסבוק‪.‬‬
‫טל דרור לומד בחוגים יחסים בין‪-‬לאומיים ומזרח‪-‬‬
‫תיכון וממקימי קבוצת “‪”HUJI-Watch‬‬
‫פותחים את הארון‬
‫‪7‬‬
‫סלבס מקומיים‬
‫כותבים על‬
‫פרשת השבוע שלהם‬
‫השבוע‪:‬‬
‫דותן בן חיים‪ ,‬מבעלי פאב "השוקא"‬
‫פרשת השבוע שלי היא בשלח שעוסקת בסיפור‬
‫יציאת מצרים‪ .‬בפסח אנו קוראים את סיפור יציאת מצרים‬
‫כל שנה‪ ,‬סיפור לכשעצמו מדהים‪ .‬אבל המדהים ביותר‬
‫הוא שכל שנה “יציאת מצרים” רלוונטית מכיוון ש”חייב‬
‫אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”‪ .‬בקשה די‬
‫מוזרה תכלס אבל ננסה בקטנה לתת כיוון‪.‬‬
‫אז ככה‪ ,‬בני ישראל משועבדים למצרים ‪ 400‬שנה‪,‬‬
‫ובסופן קם מנהיג בשם משה בשליחות ה’‪ ,‬להוציא את‬
‫עם ישראל ממצרים‪ .‬בתהליך ארוך של ‪ 10‬מכות פרעה‬
‫מלך מצרים העקשן משתכנע לשחרר את עם ישראל‪ .‬משה‬
‫מורה לעם להכין מצות‪ .‬ואז יש את הפסוק שבעיניי הוא‬
‫התמוה ביותר בכל סיפור יציאת מצרים‪“ :‬ולא נחם אלוהים‬
‫דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא‪ ...‬פן ינחם העם בראותם‬
‫מלחמה ושבו מצרימה”‪ .‬יענו‪ ,‬אלוהים רוצה לעשות עיקוף‬
‫כי הוא מפחד מהפלישתים בדרך‪ .‬וואלה מה נסגר? מיליון‬
‫ניסים ועוד משוגעים ביותר‪ ,‬עצומים ביותר‪ ,‬ועכשיו אי‬
‫אפשר סוף סוף אחרי ‪ 400‬שנה של עבדות להכניס אותם‬
‫לארץ המובטחת? ועוד בתירוץ שתהיה מלחמה והעם‬
‫יפחד וירצה לשוב מצרימה לסבל ולעבדות ?‬
‫אז כן‪ ,‬זה לא תירוץ‪ ,‬זו אמת‪ ,‬וכאן הרלוונטיות נכנסת‬
‫לתמונה‪ .‬גם אנחנו בדורנו משועבדים למשהו‪ ,‬למישהו‪,‬‬
‫זה לא משנה אם מדובר על אדם פרטי או חברה שלמה‬
‫או אומה‪ .‬גם אנחנו‪ ,‬בקיץ שעבר‪ ,‬ניסינו לצאת ממצרים‬
‫שלנו‪ ,‬מהעול הכלכלי הקשה ומהיחס המשפיל לאזרח‪.‬‬
‫ניסינו אבל כנראה שלא הצלחנו יותר מידי‪ :‬המיסים עדיין‬
‫כבדים‪ ,‬הדלק רק עלה‪ ,‬ועדיין יש פראיירים שמשרתים‬
‫ואחרים שלא‪ .‬ולמה? “פן ינחם העם בראותם מלחמה‬
‫ושבו מצרימה”‪.‬‬
‫יש לנו את הפחד לצאת למלחמה מול השעבוד שלנו‪,‬‬
‫מול הדברים שמפריעים לנו‪ ,‬כי ת’כלס למי יש כוח לעזוב‬
‫את הבית לאוהל‪ ,‬ולמי יש כוח לצאת מיום עבודה ארוך‪,‬‬
‫לצאת להפגין‪.‬‬
‫ממש לא‪ ,‬בשביל לצאת משעבוד צריך לצאת להלחם‪.‬‬
‫השגרה והזרימה הם השעבוד הכי גדול שלנו‪ .‬המוכנות‬
‫להמשיך לסבול הם כנראה “לחם חוקו” של עם ישראל‪.‬‬
‫ההבנה שעדיף לסבול מאשר להלחם למען משהו טוב‬
‫ לקויה מיסודה‪ .‬בואו נניח לרגע את החברה ונתייחס‬‫כל אחד לעצמו בשעבוד הפרטי שלו‪ ,‬ונצא להלחם ‪ -‬לא‬
‫בשביל המלחמה אלא בשביל היציאת‪-‬מצרים הפרטית‪.‬‬
‫כך שנרגיש כל שנה שיצאנו ממצרים‪ ,‬בלי ניסים גדולים‪,‬‬
‫בלי ‪ 40‬שנה במדבר‪.‬‬
‫יציאת מצרים בקטנה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫סייפא‬
‫בספרא‬
‫ברקת פיטר אותה מהקואליציה‪ ,‬החרדים קוראים לה * ה”פרובוקטורית”‬
‫מהקיץ שעבר אל הקיץ הקרוב‪ ,‬מבג”ץ אחד למשנהו‪ ,‬מגני‪-‬ילדים‬
‫להדרת נשים – רחל עזריה היא האישה שעומדת בחזית‬
‫המאבקים הירושלמיים * ריאיון‬
‫מירי ברנובסקי‬
‫כשרחל עזריה (‪ )34‬החלה לנהל את ארגון ‘מבוי‬
‫סתום’‪ ,‬העוסק במאבקן של עגונות ומסורבות גט בישראל‪,‬‬
‫היא היתה בחורה צעירה בתחילת דרכה בכל הנוגע לעשיה‬
‫חברתית‪“ .‬יום אחד”‪ ,‬היא משחזרת‪“ ,‬דפקו אצלי בדלת שני‬
‫חבר’ה צעירים ואמרו ‘שלום‪ ,‬אנחנו רוצים לעזור לפתור‬
‫את הבעיה של סרבנות גט’”‪ .‬עזריה‪ ,‬כיום חברת מועצה‪,‬‬
‫היתה סקפטית‪“ .‬הם אמרו לי שהם רוצים לעשות הפגנה של‬
‫אלף איש‪ .‬עניתי להם‪‘ ,‬אתם יודעים שעד כה בהפגנות היו‬
‫עשרה אנשים בדרך‪-‬כלל‪ ,‬ואם היו עשרים זו היתה הצלחה‬
‫מסחררת?’ אז הם אמרו ‘כן‪ ,‬אבל אנחנו חושבים שאנחנו‬
‫מסוגלים’‪ .‬אמרתי להם ‘יאללה אני הולכת אתכם’‪ .‬הרמנו‬
‫תוך שלושה חודשים הפגנה מטריפה‪ .‬הגיעו אלף חמש מאות‬
‫איש‪ .‬אני זוכרת את הרגע‪ ,‬עמד על הבמה השר בר‪-‬און ואני‬
‫זוכרת שהוא אמר ‘אני לא מאמין שכל‪-‬כך הרבה אנשים באו‬
‫בשביל נושא כל‪-‬כך קטן’‪ .‬הקונספציה בחברה הישראלית‬
‫היא שאי אפשר לשנות ולאף אחד לא אכפת‪ ,‬וזה היה רגע בו‬
‫זה בעצם התהפך”‪.‬‬
‫אנו נפגשות בלשכתה‪ ,‬רגע לפני שהקיץ חוזר ועמו‬
‫המחאה החברתית‪ ,‬ומשוחחות על ניסיונה ממאבקים‬
‫חברתיים קודמים‪ ,‬על המאבקים הייחודיים לירושלים‪,‬‬
‫ועל איך כל זה קשור לציבור הסטודנטים‪ .‬עזריה חברה‬
‫במועצת העיר מטעם סיעת ‘ירושלמים’ – תנועה של דתיים‬
‫וחילונים המבקשים להפוך את ירושלים לעיר פלורליסטית‪.‬‬
‫היא נבחרה למועצה בשנת ‪ 2008‬ומאז הפכה לכאב הראש‬
‫העיקרי של הסיעות החרדיות בעירייה‪.‬‬
‫“רציתי לעסוק בנושא שהוא מאוד יקר לליבי –‬
‫ירושלים”‪ ,‬היא מספרת על הדרך שהביאה אותה לעירייה‪.‬‬
‫“בהתחלה חשבתי להקים עמותה שתעסוק בנושא ואפילו היו‬
‫לי כל מיני תורמים‪ ,‬אבל אחרי שהתחלתי לגייס כספים וכו’‬
‫הבנו שהדרך להשפיע היא בסופו של דבר מתוך הפוליטיקה‪.‬‬
‫אז שינינו את פנינו והחלטנו להתארגן לקראת ההתמודדות‬
‫לבחירות‪ .‬חיפשנו מישהו שיעמוד בראש הרשימה ואני‬
‫זוכרת את הרגע שהבנו שאין יותר מבוגר אחראי מעלינו‪.‬‬
‫היה צריך לקבל החלטה אם רצים קדימה או לא‪ ,‬ואמרתי‬
‫רחל עזריה‪ .‬צילום‪ :‬אסתר לב‬
‫שאני אתמודד‪ .‬היה ברור לי שאחרת הכל מתפרק‪ .‬וזהו‪ ,‬ככה‬
‫התחלנו את הקמפיין‪.‬‬
‫הדבר הכי קשה שעשיתי‬
‫בחיים שלי‪ .‬רגע לפני‬
‫התאחדנו‬
‫הבחירות‪,‬‬
‫‘ירושלמים’ עם תנועת‬
‫הגענו‬
‫‘התעוררות’‪,‬‬
‫לבחירות‪ ,‬גרפנו ‪17‬‬
‫אלף קולות‪ ,‬והשאר‬
‫היסטוריה”‪.‬‬
‫כשאני שואלת על‬
‫הישגים שהיא זוקפת‬
‫לזכותה‪ ,‬היא מעלה מיד‬
‫את הבייבי שלה ‪ -‬נושא‬
‫הגיל הרך‪“ .‬מתחילת‬
‫הקדנציה ביקשתי את‬
‫התיק של הגיל הרך‪.‬‬
‫הארכנו את שנת הלימודים בגני הילדים בשביל לסייע‬
‫להורים לעבור את החופש הגדול‪ ,‬הקמנו עשרות גני ילדים‬
‫“יש כמה שכונות‬
‫שכולם רוצים‬
‫לגור בהן כמו‬
‫רחביה‪ ,‬בקעה‪,‬‬
‫בית הכרם‪,‬‬
‫קטמון‪ .‬אז‬
‫המחירים בהן‬
‫נורא גבוהים”‬
‫ברחבי העיר ושלושה בתי ספר ממלכתיים וממלכתי‪-‬דתי‪.‬‬
‫זה משהו שסטודנטים פחות חושבים עליו כרגע‪ ,‬אבל תוך‬
‫‪ 5-10‬שנים גם הם יחלקו את אותו אתגר”‪ .‬תחום אחר‬
‫שעזריה מתהדרת בהישגים לגביו הוא הנושא של זוגות‬
‫צעירים‪ .‬היא ערכה מיפוי של שכונות בנסיון להבין את מידת‬
‫האטרקטיביות שלהן‪“ .‬ראינו שיש שכונות בהן מחירי הדיור‬
‫קצת יותר זולים‪ ,‬וזיהינו שמשפחות צעירות לא עוברות לשם‬
‫בגלל שיש בהן כמה כשלים‪ .‬בנינו מרחב שלם כדי לוודא‬
‫שלמשפחות צעירות יהיה טוב בעיר‪ .‬זה קשור גם באופן‬
‫עקיף למחירי הדירות‪ .‬ישנן כמה שכונות שכולם רוצים לגור‬
‫בהן‪ ,‬כמו רחביה‪ ,‬בקעה‪ ,‬בית הכרם וקטמון‪ ,‬אז המחירים‬
‫בהן נורא גבוהים‪ .‬אבל אם נמשוך אנשים צעירים לגילה‪,‬‬
‫ארמון הנציב וקריית יובל‪ ,‬ייפתחו מרחבים אחרים לחלוטין‪,‬‬
‫המחירים הופכים פחות היסטריים וזוג צעיר יכול להרשות‬
‫לעצמו דירה‪ .‬בתחום זה של הגיל הרך ושל משפחות צעירות‬
‫יש הישגים גדולים שאני מאד גאה בהם”‪.‬‬
‫בקיץ שעבר היתה עזריה ממובילי ‘מחאת העגלות’‬
‫הירושלמית‪ ,‬אשר כמה מדרישותיה אומצו בדו”ח ההמלצות‬
‫של וועדת טרכטנברג; ביניהן בניית מעונות יום מסובסדים‪,‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫העברת הפיקוח עליהם למשרד החינוך‪ ,‬גני ילדים עירוניים‬
‫לגילאי ‪ 3-4‬בחינם ועוד‪.‬‬
‫“במחאת הקיץ‪ ,‬כל מה שדיברנו עליו בעירייה הפך‬
‫לארצי‪ .‬הופעתי בוועדת טרכטנברג ודיברתי על הדברים‬
‫האלה‪ ,‬ורבות מן ההחלטות שהתקבלו היו בעקבות עבודה‬
‫שעשיתי‪ .‬לקחתי את הפרויקטים שהקמתי ואמרתי למדינה‪:‬‬
‫בואו תעשו אותם גם‪ .‬וזה בעצם הנושא היחיד בו באמת יש‬
‫שינוי משמעותי שהציבור מרגיש אותו‪ .‬אין בטרכטנברג שום‬
‫שינוי אחר שהוא כה מיידי ואמיתי כמו בנושא הגיל הרך”‪.‬‬
‫יש הטוענים שהמחאה התמסמסה בגלל שהיו הרבה‬
‫קולות שתפסו עליה טרמפ ומשכו לכל מיני כיוונים‪ .‬אילו‬
‫לקחים צריך להפיק משנה שעברה?‬
‫“זה דבר אחד שאני מאוד מתעקשת עליו‪ ,‬לא להשוות‬
‫את המחאה בקיץ שעבר למחאה בקיץ הבא‪ .‬זה כמו ללדת‬
‫ילד שני ועוד לפני שהוא נולד להשוות אותו לאחיו הבכור‪.‬‬
‫אני עוד לא יודעת‪ .‬אני חושבת שהמחאה היתה מדהימה‪.‬‬
‫אם לא הצליחו להגיע בחלק מהדברים לתוצאות קונקרטיות‪,‬‬
‫הסיבה היא שמדובר בתהליך‪ .‬אני חושבת שהמחאה הבהירה‬
‫לכולנו שאנחנו יכולים לשנות את העולם‪ ,‬ושאנחנו חייבים‬
‫לקחת אחריות אישית‪ .‬אלה דברים שלא היו בעבר”‪.‬‬
‫מה היית רוצה שיקרה הקיץ?‬
‫“אני רוצה שנמשיך את התהליך שהתחלנו‪ .‬אנחנו‬
‫יודעים שזה לא יהיה בפורמט זהה‪ .‬אני מקווה שאנשים יחוו‬
‫את החוויה הזו של מחאה ושל הצלחה‪ .‬זה היה חשוב ולכן‬
‫עבדתי מאד צפוף עם טרכטנברג ודיברתי עם רבים מחברי‬
‫הוועדה‪ ,‬כדי שיהיו הצלחות בתחומים שאני יותר נוגעת‬
‫בהם; רציתי לתת לאנשים את התחושה שאם אתה יוצא‬
‫לרחובות‪ ,‬דברים משתנים‪ .‬אמנם‪ ,‬היו קולות במחאה שאמרו‪,‬‬
‫‘אל תדברו עם טרכטנברג‪ ,‬צריך להפיל את החומות’‪ ,‬אבל‬
‫אמרתי‪‘ ,‬עזבו‪ ,‬אני רוצה שמי שיצא לרחובות ירגיש שהוא‬
‫קיבל משהו’‪ .‬שייצאו שוב לרחובות‪ ,‬שירגישו שזה חלק‬
‫מהחיים הדמוקרטיים‪ .‬וזה הצליח‪ .‬הצלחנו לגרום לשינויים‬
‫ואני מקווה שהשנה אנשים שוב ייצאו לרחובות‪ .‬קשה לדעת‬
‫מה יהיה‪ ,‬אבל אין ספק שיהיה‪”.‬‬
‫לצד מעורבותה במחאה הירושלמית‪ ,‬עזריה מוכרת בעיר‬
‫בשל פעילותה נגד הדרת נשים ודחיקתן מהמרחב הציבורי‪.‬‬
‫את סוגיית הדרת הנשים חוותה על בשרה כאשר התמודדה‬
‫בבחירות למועצה‪ ,‬וגילתה ש’אגד’ ו’כנען’ (החברה הזכיינית‬
‫לפרסום על אוטובוסים בירושלים) מסרבות לפרסם מודעות‬
‫בחירות הנושאות את תמונתה‪ .‬לאחר שנתלשו מודעות עליהן‬
‫הופיעו נשים ע”י חרדים מסוג מסוים‪ ,‬נוצר הסדר בינם לבין‬
‫החברות שנשים פשוט לא תופענה בפרסומי חוצות‪ .‬עזריה‬
‫עתרה לבג”צ‪ ,‬אשר חייב את החברות לפרסם את תמונתה‪.‬‬
‫“בנושא זה היתה הצלחה מסחררת‪ .‬היום כולם יודעים מה‬
‫זה הדרת נשים‪ ,‬לא מעיזים לעשות דברים שבעבר נחשבו‬
‫לגיטימיים והיינו צריכים ללכת לשכנע ולהסביר למה זה לא‬
‫בסדר‪ .‬היום ברור לחלוטין שזה לא בסדר”‪.‬‬
‫לפני כמה חודשים היה באזז תקשורתי סביב הדרת‬
‫‪11‬‬
‫הנשים‪ ,‬האם משהו השתנה מאז?‬
‫“זה דבר אחד‬
‫שאני מאוד‬
‫מתעקשת עליו‪,‬‬
‫לא להשוות את‬
‫המחאה בקיץ‬
‫שעבר לקיץ‬
‫הבא‪ .‬זה כמו‬
‫ללדת ילד שני‬
‫ועוד לפני שהוא‬
‫נולד להשוות‬
‫אותו לאחיו‬
‫הבכור‪.‬‬
‫“ברור‪ .‬השפה השתנתה והשיח השתנה‪ ,‬ולכן בכל‬
‫עתירה לבית המשפט אנחנו מנצחים‪ .‬היום יש אנשים‬
‫רבים שעותרים לגבי הנושאים הזה ומנצחים בכל פעם‪ ,‬וכך‬
‫הדברים משתנים גם בשטח‪ .‬זה תהליך ארוך‪ .‬אני בעסק הזה‬
‫של הדרת נשים כמעט ארבע שנים‪ ,‬ולקח המון זמן אבל‬
‫דברים השתנו”‪.‬‬
‫אני שואלת על הקשר בין המאבקים שהיא בוחרת לבין‬
‫עובדת היותה אשה חברת מועצה‪“ .‬זה לא מקרי”‪ ,‬מודה‬
‫עזריה‪“ ,‬שאני בוחרת להתעסק בהדרת נשים או משפחות‬
‫צעירות‪ .‬נושאים שהרגשתי שאף אחד בעירייה לא רואה‬
‫אותם‪ ,‬למרות שהם קריטיים‪ .‬להיות אשה היום זה מאד לא‬
‫פשוט‪ .‬עדיין לא השלמנו את המהפכה הפמיניסטית; יש‬
‫מקומות שעדיין קשה וצריך להתאמץ‪ ,‬אבל אנחנו במסלול‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬החוויה הזו שאפשר לשנות את מה שקורה בעירייה‬
‫זו חוויה מדהימה”‪.‬‬
‫באוקטובר האחרון הגישה עזריה עתירה נוספת לבג”צ‪,‬‬
‫גם היא בנושא הדרת הנשים‪ ,‬אלא שהפעם הנתבעת לא היתה‬
‫חברה פרטית אלא משטרת המחוז ועיריית ירושלים ‪ -‬אותה‬
‫עירייה בה מכהנת עזריה כחברת מועצה‪ .‬עזריה ביקשה‬
‫מבג”צ לחייב את העירייה למנוע הפרדת מדרכות לגברים‬
‫ונשים בשכונת מאה שערים‪ .‬בעקבות העתירה החליט ראש‬
‫העיר ניר ברקת לפטר את עזריה מתפקידה כאחראית על‬
‫“זה דבר אחד שאני מאוד‬
‫מתעקשת עליו‪ ,‬לא להשוות‬
‫את המחאה בקיץ שעבר‬
‫לקיץ הבא‪ .‬זה כמו ללדת ילד‬
‫שני ועוד לפני שהוא נולד‬
‫להשוות אותו לאחיו הבכור”‬
‫המנהלים הקהילתיים והגיל הרך בעיריית ירושלים‪ ,‬ולהדיח‬
‫אותה מן הקואליציה העירונית שלו‪ .‬זאת למרות טענת‬
‫העירייה כי היא מתנגדת להפרדה במרחב הציבורי‪.‬‬
‫בעקבות העתירה התעוררה עלייך ביקורת בקרב חברי‬
‫מועצה וגם מצד ראש העיר‪ .‬טוענים שעתירה של חבר‬
‫מועצה נגד העירייה לא אמורה לקרות‪ ,‬וזה כמו ששר‬
‫בממשלה יחליט לעתור נגד הממשלה שהוא חבר בה‪.‬‬
‫“לא נהוג לשבת בישיבת מועצה שבה התקבלה החלטה‪,‬‬
‫ואז לאחר שההחלטה התקבלה ללכת לבית משפט בניגוד‬
‫לה‪ .‬לא שזה לא חוקי‪ ,‬זה לא מקובל‪ .‬אלה הם כללי המשחק‪.‬‬
‫פייר אינאף‪ ,‬אבל מה שקרה הוא שהגשתי בג”צ על נושא‬
‫שבכלל לא נדון בישיבות המועצה‪ ,‬והיה לי ברור שהעירייה‬
‫היתה נגד‪ .‬היה לחץ של חברי מועצה חרדים על ראש העיר‪,‬‬
‫בגלל כל מיני נושאים אחרים שקשורים למערכת היחסים‬
‫איתי‪ ,‬והוא ניצל את הסיפור הזה”‪.‬‬
‫בהפגנה בקיץ שעבר‪“ .‬המחאה הבהירה לכולנו שאנחנו יכולים לשנות את העולם”‪.‬‬
‫התקשורת החרדית חגגה את פיטוריה של עזריה‪ ,‬ובאתר‬
‫האינטרנט ‘בחדרי חרדים’ היתה הכותרת הראשית‪“ :‬חג שמח‬
‫בירושלים‪ ,‬ברקת פיטר את הפרובוקטורית”‪ .‬פרובוקטורית‬
‫או לא‪ ,‬נראה שלא חסרות מחלוקות במערכת היחסים של‬
‫עזריה עם העירייה‪ .‬לאחרונה עתרה עזריה שוב לבג”צ‪,‬‬
‫הפעם בנוגע לרחבה ברובע היהודי בעיר העתיקה‪ ,‬אותה רצו‬
‫לקרוא על שמו של ואדים רבינוביץ’‪ ,‬איש עסקים אוקראיני‬
‫שתרם כספים לשימור העיר העתיקה‪ .‬הבעיה היתה כפולה‪:‬‬
‫בתוך חומות העיר העתיקה‪ ,‬אסור לקרוא לרחוב בשמו של‬
‫אדם שנפטר אחרי שנת ‪ 1500‬לספירה‪ ,‬ובכל העיר יש איסור‬
‫לקרוא לרחוב על שמו של אדם בעודו בחיים‪.‬‬
‫“עשו זאת על מנת שלא יהיו לחצים אינסופיים ונמצא‬
‫את עצמנו תחת לחץ מצד אישים כדי לוודא ששמם יונצח‬
‫ברובע היהודי‪ ,‬שהוא מקום מאוד נחשק‪ .‬אחד האלמנטים‬
‫החשובים בשלטון הוא הדאגה שלא יופעלו לחצים לא‬
‫ראויים‪ .‬אבל כאן קרו כמה דברים די מדהימים‪ .‬לא רק‬
‫שזה בחייו (של רבינוביץ’) ובתוך הרובע‪ ,‬אלא שבכל‬
‫המסמכים הרשמיים בעיריית ירושלים כתבו שהוא נפטר‪.‬‬
‫פניתי לראש העיר בבקשה שיטפל בזה‪ ,‬אבל לא קיבלתי‬
‫תשובה‪ .‬פניתי שוב‪ .‬אמרתי‪‘ ,‬קרתה פאדיחה‪ ,‬בוא תטפל‬
‫בזה‪ ,‬זה בניגוד לחוק’‪ .‬עכשיו‪ ,‬האיש הזה‪ ,‬ואדים רבינוביץ’‪,‬‬
‫ישב לפי פרסומים של ידיעות אחרונות בכלא האוקראיני‪.‬‬
‫יכול להיות שבאמת מגיע לו רחוב כי הוא תרם הרבה כסף‪,‬‬
‫אבל בירושלים כל רחוב‪ ,‬כל סמטה‪ ,‬הוא כל כך יקר‪ ,‬גם‬
‫יקר לקניה וגם יקר לליבותיהם של אנשים רבים‪ .‬אי אפשר‬
‫להתחיל לספסר בה‪ .‬זה נושא עקרוני‪.‬‬
‫השאלה היא איך דבר כזה קורה בעירייה‪ ,‬למה אף‬
‫אחד לא עצר את זה‪ ,‬למה וועדת השמות לא עלתה על זה‪,‬‬
‫וכשעלו על זה למה לא שינו את זה בחזרה?”‬
‫נראה שגם ללא תיק הגיל הרך‪ ,‬עזריה לא שוקטת על‬
‫השמרים‪ .‬במקביל לבג”צ רבינוביץ’ היא מנהלת מאבק‬
‫נגד בניית גני ילדים חרדיים בשכונת רמות‪“ .‬בהסכם‬
‫הקואליציוני של ברקת עם חברי המועצה החרדים”‪ ,‬היא‬
‫מסבירה את הבעייתיות שבדבר‪“ ,‬יש חלק לפיו לא בונים‬
‫מוסדות חינוך חרדים על קרקע שנמצאת באיזור לא חרדי‪ ,‬כי‬
‫זו דרך להפוך מקום לחרדי‪ .‬ניסו להחליק את זה ועליתי על‬
‫‪13‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫“אני חושבת שזכינו‬
‫שיש לנו כל‪-‬כך הרבה‬
‫סטודנטים‪ .‬זו אוכלוסיה‬
‫שיכולה לתרום לעיר‬
‫המון‪ .‬מרכז העיר‬
‫למשל‪ ,‬עד לפני עשר‬
‫שנים היה מקום שומם‪.‬‬
‫היום הכל תוסס – זה‬
‫הסטודנטים עשו”‬
‫"עדיין לא השלמנו את המהפכה הפמיניסטית"‪.‬‬
‫כרזה של לאה גולדברג בקמפיין "נשים ללא פנים" נגד הדרת נשים‪.‬‬
‫זה ברגע האחרון‪ .‬אז יש לי תפקיד חשוב‪ :‬להיות שם‪,‬‬
‫לבקר ולהיות עם יד על הדופק ולבדוק שדברים קורים כמו‬
‫שצריך‪ .‬אחרת‪ ,‬כמו עם רבינוביץ’‪ ,‬קורות טעויות ואף אחד‬
‫לא שם לב”‪.‬‬
‫ברקת נבחר כראש עיר חילוני שאמור לייצג את‬
‫האינטרס של הציבור הפלורליסטי בעיר‪ .‬עד כמה את‬
‫חושבת שהוא מצליח למלא את התפקיד ולדאוג לציבור‬
‫הבוחרים שלו?‬
‫“בדברים מסוימים כן ובדברים אחרים לא‪ .‬חבל לי‬
‫שהוא לא מתאבד מספיק על הרבה מהדברים החשובים‪.‬‬
‫חבל לי למשל שהוא היה מופתע מהעניין הזה עם החרדים‬
‫ברמות‪ .‬הרי הסיפור הוא לא למה החרדים ניסו לבנות את גני‬
‫הילדים מאחורי הגב‪ ,‬אלא איך סומכים עליהם ולא בודקים‬
‫אותם בשבע עיניים‪ .‬כרתת קואליציה עם אלו שמתנגדים‬
‫מקצה אל קצה לאופן בו אתה רוצה שהעיר תיראה‪ ,‬אז למה‬
‫אתה לא בודק אותם?”‬
‫לקראת סיום‪ ,‬אני שואלת על מקומם של הסטודנטים‬
‫בעיר ומחזירה את עזריה כמה שנים אחורה בזמן‪“ .‬קודם כל‪,‬‬
‫התקופה הסטודנטיאלית היא תקופה מדהימה‪ .‬אתה יכול‬
‫להיות פעיל‪ ,‬לגבש אידאולוגיות‪ .‬הייתי פעילה בדיבייטינג‬
‫"חבל לי שהוא לא מתאבד על הדברים החשובים"‪ .‬ניר ברקת‪.‬‬
‫ובמגמה ירוקה‪ .‬עסקנו במאבק על רכבת ירושלים‪-‬ת”א‪ :‬אין‬
‫רכבת כזו‪ ,‬וניסינו לבדוק מדוע‪ .‬גילינו שכבר בתקופתה של‬
‫גולדה מאיר התקבלה החלטת ממשלה שתהיה רכבת‪ ,‬אבל‬
‫היא מעולם לא יצאה לפועל‪ .‬פנינו לשר התחבורה דאז (אפרים‬
‫סנה)‪ ,‬שאמר ‘אין בעיה‪ ,‬מה שתרצו‪ ,‬רק בשם מי אתם באים?’‬
‫ענינו שבשם כל הירושלמים‪ .‬הוא ענה שאם כך לא תהיה לנו‬
‫בעיה לקבוע פגישה איתו בעוד שבועיים אחרי שנביא עשרת‬
‫אלפים חתימות של ירושלמים‪ .‬התארגנו‪ ,‬הרמנו דוכנים בכל‬
‫העיר‪ ,‬הבאנו את החתימות והוא החליט מה שרצינו‪.‬‬
‫אני חושבת שכעיר‪ ,‬זכינו שיש לנו כל כך הרבה סטודנטים‪.‬‬
‫האוכלוסיה הזאת יכולה לתרום לעיר המון‪ .‬למשל‪ ,‬עד לפני‬
‫עשר שנים מרכז העיר היה שומם‪ ,‬היום הכל תוסס – בזכות‬
‫הסטודנטים‪ .‬ובכלל‪ ”,‬אומרת עזריה בעיניים בורקות‪“ ,‬יש‬
‫משהו בעצם זה שאתה חי בעיר שהיא עיר בירה‪ ,‬עיר מעניינת‬
‫ולא סטנדרטית‪ ,‬שהופך אותה לכייפית‪ .‬נולדתי בירושלים‬
‫ועזבנו כשהייתי בת חמש‪ ,‬אבל תמיד היה ברור לי שאחזור‪.‬‬
‫ללימודים נרשמתי רק לאוניברסיטה העברית”‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫מגה ‪ -‬פוליס‬
‫ מגלומניה‬‫מגפון‪.‬‬‫שתי עמותות‪ ,‬משני צידי המתרס הפוליטי‪,‬‬
‫בונות מחדש את ירושלים‬
‫חיים הופרט ואמרי סדן‬
‫דמיינו רכבות מהירות לירושלים ומירושלים לרבת‪-‬‬
‫עמון‪ ,‬רכבת תחתית בעיר עם כבישי טבעת סביב לה‪,‬‬
‫שדה תעופה באזור ים המלח שישרת את התיירים‬
‫העולים לירושלים‪ ,‬אזורי סחר חדשים‪ ,‬עשרות פארקים‬
‫ושמורות טבע מסביב לעיר ועוד‪ .‬ירושלים עתידה להפוך‬
‫למטרופולין אדיר‪ ,‬מרווח‪ ,‬מודרני ועתיק‪ ,‬גדול בהיקפו‬
‫מכל הגרסאות הקודמות שלו ‪ -‬כבר בשנת ‪.2050‬‬
‫כך על פי פרוייקט “ירושלים ‪ ”5800‬המציג את‬
‫התכנית הגרנדיוזית והאוטופית הזו‪ .‬לתפיסת ראשי‬
‫הפרוייקט‪ ,‬הבעיה העיקרית של ירושלים היא בעיה של‬
‫חזון‪ .‬כיום אין חזון ברמה התכנונית שנותן לירושלים‬
‫אופק לשאוף אליו‪ .‬כפי שעשתה מאז ימי הורדוס‪ ,‬ירושלים‬
‫מתנהלת כאסופת טלאים על פצעים וחבורות שהצטברו‬
‫בגופה במהלך השנים‪.‬‬
‫עמותת ‪ ,5800‬חברים אנשי ימין מובהקים כמו אריה‬
‫קינג‪ ,‬מנכ”ל הקרן לאדמות ישראל‪ ,‬ארגון ששם לו כמטרה‬
‫להמשיך את מדיניות הקרן הקיימת המקורית ולגאול‬
‫אדמות בבעלות ערבית‪ .‬קינג‪ ,‬שפועל רבות בניסיון לייהד‬
‫את מזרח ירושלים‪ ,‬גייס לצורך העניין את איש העסקים‬
‫היהודי‪-‬אוסטרלי קווין ברמייסטר‪ ,‬הספונסר האלמוני של‬
‫התכנית‪ ,‬המעורב בפרויקטים נוספים הנוגעים ישירות‬
‫לזהות היהודית של ירושלים‪.‬‬
‫בריימסטר‪ ,‬איש עסקים מצליח בתחום האינטרנט‬
‫והמדיה‪ ,‬הוא מבעלי חברת‪Brilliant Digital‬‬
‫‪ )Entertainment (BDE‬שבגלגולה הקודם מוכרת‬
‫לכם כתכנית שיתוף הקבצים המיתולוגית ‘קאזה’‪ ,‬ובין‬
‫המשקיעים הראשונים בסקייפ‪ ,‬לפני שמכר את חלקו בה‬
‫ל‪.eBay‬‬
‫למרות שהתכנית נשמעת כמו חזון נבואי על ירושלים‬
‫העתידית‪ ,‬השניים מחוברים לקרקע‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬לצורך‬
‫ניסוח מתווה התכנית גויסו אדריכלים‪ ,‬מומחי תחבורה‪,‬‬
‫כלכלנים ואנשי מקצוע נוספים שניסחו קווי מתאר‬
‫לפרויקט‪.‬‬
‫ראשי התכנית מבקשים להתנער מהתדמית הימנית‬
‫ולהציג את הפרויקט כעוסק בפיתוח ירושלים כמרחב‬
‫אורבני מרכזי בישראל‪ ,‬אך גוף הפרויקט כולל סיפוח‬
‫שטחים רבים מיהודה ושומרון לתוך מדינת ישראל‪,‬‬
‫על מנת לאפשר את חזון המטרופולין הענקי‪ .‬את‬
‫הסוגיה הפלשתינית פותרים תוך הישענות על העיקרון‬
‫הקונצנזואלי כביכול של שמירת ירושלים כעיר בעלת רוב‬
‫יהודי‪.‬‬
‫התכנית מדברת על שינוי לא רק בירושלים‪ ,‬אלא‬
‫על פני שטח עצום‪ ,‬באופן שעתיד להשפיע על אזורי‬
‫חיוג נוספים‪ .‬ירושלים העתידית משתרעת מגוש עציון‬
‫בדרום עד לרמאללה בצפון‪ ,‬ממעלה אדומים במזרח ועד‬
‫לליפתא במערב‪ .‬בהמשך החזון הזה‪ ,‬שמגיע למימדים‬
‫מגלומנים במקצת‪ ,‬עיר הבירה עתידה להפוך למטרופולין‬
‫ענקי‪ ,‬שעתיד לכלול גם את בית שמש ואת חברון‪ .‬בדרך‬
‫מאז הורדוס לא השתנה הרבה‪ .‬הר הבית‪.‬‬
‫להגשמת החזון ישולבו ערכי השימור של ההיסטוריה‬
‫הירושלמית יחד עם חדשנות תכנונית שתאפשר לעיר‬
‫‘לנשום’‪ ,‬להיפתח לארבע רוחות השמים‪ ,‬ולהיות מוקד של‬
‫כל היישובים הסובבים אותה‪ .‬מעתה אל תאמרו ירושלים‪,‬‬
‫אמרו רומא דישראל‪.‬‬
‫העניין הפוליטי הוא נושא מרכזי למרות המצג‬
‫שמנסים ראשי הפרויקט להציג‪ ,‬אך אם נניח לו לרגע‪,‬‬
‫הרי שאין חולק על הצורך בשינוי דרמטי ביחס לתכנון‬
‫ירושלים‪ .‬רבים מאיתנו גדלו על מיתוס ירושלים הנצורה‬
‫ששוחררה במלחמת ששת הימים; אמנם הגישה לירושלים‬
‫חופשית כיום‪ ,‬אולם מבט עמוק יותר מגלה שמתכנני‬
‫העיר לא יצאו עד היום מתודעת המצור‪“ .‬עומס תנועה‬
‫בכביש מספר ‪ ”1‬הוא משפט שנשמע כמעט בכל בוקר‬
‫בדיווחי גלגל”צ‪ ,‬במיוחד ב’באב אל ואד’ המפורסם‪ ,‬בין‬
‫מחלף שורש למחלף שער הגיא‪ ,‬בו כלי רכב רבים‪ ,‬ישנים‬
‫וחדשים‪ ,‬ניסו ומנסים עדיין לעבור ללא הצלחה‪ .‬הדרך‬
‫דרומה עוברת בכביש ‪ 60‬הצר והלא נוח שמוביל לבאר‬
‫שבע דרך גוש עציון ואזור חברון‪ .‬הדרך צפונה עוברת‬
‫בכביש הבקעה הפתלתל והישן‪ ,‬שהחלופה של כביש ‪6‬‬
‫עדיפה עליו‪ .‬כביש ‪ 443‬עוקף את הפקקים אך לא חוסך‬
‫מספיק זמן בנסיעה לירושלים‪ .‬המצור והתפיסה של העיר‬
‫כמובלעת נוגעים לא רק ליציאה ולכניסה ממנה אלא גם‬
‫לתנועה בתוכה‪ .‬הרכבת הקלה היא ‘אצבע בסכר’ ולא‬
‫ירושלים עודה עיר נצורה‬
‫שמתכנניה עוד שבויים‬
‫בתודעת המצור‪ .‬עומסי‬
‫תנועה כל בוקר בכביש‬
‫מספר ‪ 1‬בגלגל”צ‬
‫ו’באב אל‪-‬ואד’ מתנגן‬
‫בראש כמו מעצמו‬
‫מהווה פתרון של ממש‪ .‬מנהרת הארזים‪ ,‬גשר המיתרים‪,‬‬
‫נתיבי תחבורה ציבורית מהירה ושלל המרכיבים של‬
‫תכנית האב לתחבורה‪ ,‬לא יכולים באמת לתת מענה‬
‫לעיר הסבוכה שאנו גרים בה‪ .‬בעוד יהודים וערבים‪,‬‬
‫חילונים‪ ,‬חרדים ודתיים הם הפאזל האנושי‪ ,‬רחובות צרים‪,‬‬
‫סמטאות‪ ,‬דרכים בלתי אפשריות‪ ,‬הרים ובקעות‪ ,‬מהווים‬
‫לעומתם תצרף גיאוגרפי‪-‬אורבני‪ ,‬כשהחיבור בין החלקים‬
‫הגיאוגרפיים השונים של העיר מורכב לא פחות ואולי אף‬
‫‪17‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫וכאשר אכן יוכרז השטח כגן לאומי‪.‬‬
‫אחד היתרונות של אלו העוסקים בתכנון הוא היכולת‬
‫להשפיע בצורה בלתי אמצעית על המדיניות ארוכת הטווח‬
‫במקומות השונים‪ ,‬וכשמדובר על ירושלים‪ ,‬מדובר על‬
‫חבית חומרי נפץ משמעותית מאוד‪ .‬לפני מספר שנים‬
‫הוגשה לוועדה העירונית לתכנון ובנייה תכנית ‘ירושלים‬
‫‪ ,’2000‬במטרה להעניק סוף סוף ראיה לטווח רחוק כיצד‬
‫צריכה להראות ירושלים‪ .‬מיד עם הגשת התכנית החלו‬
‫בעמותת ‘במקום’ לדון ולמצוא הפרות משמעותיות‬
‫של זכויות התושבים הלא יהודיים המתגוררים במזרח‬
‫העיר‪ .‬במסמך ארוך מפרטים חברי העמותה‪ ,‬אדריכלים‬
‫ומשפטנים‪ ,‬את הבעיות הנגזרות מן התכנית וטוענים כי‬
‫רומא דישראל‪ .‬ירושלים במפת מידבא מן התקופה הביזנטית‬
‫יותר מהחיבור בין החלקים הדמוגרפיים השונים שלה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מנגד לניסיון החלוצי לתת מענה לכל אותן‬
‫בעיות‪ ,‬ניצבת הסוגיה הפוליטית בלב שאלת פיתוח העיר‪.‬‬
‫ההתעלמות של פרויקט ‘ירושלים ‪ ’5800‬משאלת הסכסוך‬
‫הישראלי פלשתיני מכוונת ונובעת מתפיסה אידאולוגית‬
‫ימנית לפיה השטחים המיועדים לפרויקט עתידים להיות‬
‫תחת שליטה ישראלית‪ .‬הניסיון להציג את הפרויקט כהליך‬
‫תכנוני הכרחי שאמור להיות מוכרע כביכול בועדות‬
‫תכנון‪ ,‬מלמד על חשיבות העיסוק בשאלות תכנון עירוניות‬
‫כמבטא תפיסות עולם פוליטיות‪-‬חברתיות‪.‬‬
‫דוגמה לעמותה שזו תפיסתה היא עמותת ‘במקום’‪,‬‬
‫או בשמה המלא‪‘ :‬במקום ‪ -‬מתכננים למען זכויות תכנון’‪.‬‬
‫העמותה הוקמה בשנת ‪ ,1999‬ומטרתה לפי הכתוב באתר‬
‫האינטרנט שלה היא‪“ :‬לחזק את הקשר בין זכויות האדם‬
‫ומערכות התכנון במדינת ישראל”‪ .‬תפיסת העמותה היא‬
‫שתכנון עירוני‪ ,‬הנתפס כנדבך ‘טכני’ לכאורה בעיצובה של‬
‫עיר‪ ,‬משפיע באופן דרמטי על חייהם של כלל התושבים‬
‫בעיר‪ .‬ההיבט התכנוני קובע את היחסים בין קבוצות‬
‫דמוגרפיות שונות‪ ,‬מציב סדרי עדיפויות ערכיים (סביבה‬
‫מול בנייה‪ ,‬דיור בר השגה‪ ,‬תחבורה ציבורית ונגישות‬
‫ציבורית‪ ,‬צביון תרבותי ועוד) ומשפיע על הרגלי הצריכה‬
‫ואפילו על אורח חיי התושבים ביומיום‪ .‬לאור עמדה זו‪,‬‬
‫מנסים חברי העמותה‪ ,‬בראשות היו”ר ישי בלנק‪ ,‬להגן‬
‫על מיעוטים שונים בעיר שעשויים להיפגע מהפעילות‬
‫השרירותית לכאורה של ועדות התכנון‪ .‬העמותה עוסקת‬
‫גם בנושא החם של המחאה מהקיץ שעבר – דיור בר השגה‬
‫ אולם מוקד פעילותה‪ ,‬הן בהקשר הירושלמי והן בהקשר‬‫הארצי‪ ,‬נוגע דווקא למיעוט הערבי‪.‬‬
‫בלנק‪ ,‬יו”ר העמותה‪ ,‬גדל והתחנך בבית דתי‪-‬לאומי‪,‬‬
‫למד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והתמחה‬
‫אצל נשיא בית המשפט העליון בדימוס‪ ,‬פרופ’ אהרון ברק‪.‬‬
‫תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט ומרחב‪,‬‬
‫משפט וחשיבה פוליטית‪ ,‬משפט מנהלי ודיני השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬בישראל ובעולם‪.‬‬
‫בכל הנוגע לתכנון עירוני בירושלים‪ ,‬נוקטים בלנק‬
‫וחבריו לעמותה בגישה ייחודית ושואפים להביא לשוויון‬
‫בין שני חלקי העיר גם בנושא התכנון‪“ .‬אנו עוסקים‬
‫בקהילות לפני הכל‪ ,‬ולכן מטרתנו כי התכנון יפעל לטובת‬
‫הקהילות אשר כבר חיות בירושלים ומנסות להתפתח”‪,‬‬
‫לדברי ראומה‪ ,‬דוברת העמותה‪ .‬לאחרונה התפרסמה‬
‫עמותת ‘במקום’ בעיקר במאבקה נגד הניסיון להכריז על גן‬
‫לאומי מורדות הר הצופים‪ .‬מעבר לטענות העמותה כי אין‬
‫הצדקה ארכיאולוגית או תכנונית לגן לאומי שכזה‪ ,‬דבר‬
‫שהוא בר ויכוח‪ ,‬העמותה טענה כי התכנית לא פורסמה‬
‫בשפה הערבית‪ ,‬ומכיוון שכך נפגעה הזכות הבסיסית‬
‫של תושבי השכונות הסמוכות לאיזור א‪-‬טור ועיסוואיה‪.‬‬
‫ראוי לציין שב’במקום’ התחילו לייצר תכנית מתאר עבור‬
‫שכונות אלו לפני מספר שנים‪ ,‬תכניות אשר יגנזו אם‬
‫להוציא את הדמוגרפיה מהתמונה‪ .‬יו”ר “במקום”‪ ,‬ישי בלנק‬
‫היא חסרה ראיה עמוקה על צרכי השכונות המזרחיות‪,‬‬
‫הן מבחינת מגורים (חלק ניכר מהקרקעות שהוקצו בתכנית‬
‫לבנייה כבר בנויות בבניה לא חוקית) והן מבחינת מסחר‬
‫ואיכות סביבה ותחומים נוספים‪.‬‬
‫אך נדמה כי מעל הכל עולה וצפה הטענה המרכזית‬
‫של עמותת 'במקום' ברוב פעילויותיה במזרח ירושלים‪:‬‬
‫"יש להוציא ממטרות ויעדי התכנית את השמירה על‬
‫המאזן הדמוגרפי והנחות היסוד הנגזרות מיעד זה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬יש לשנות את מטרתה המרכזית של התכנית‬
‫למטרה אשר תכיל ערכים של שוויון ושוויון הזדמנויות‬
‫לכלל אוכלוסיות העיר והעדפה מתקנת לאוכלוסיות‬
‫המוחלשות בה" ההיסטוריה של ירושלים החדשה מתחילה‬
‫בשכונות הראשונות שנבנו ‘מחוץ לחומות’ העיר העתיקה;‬
‫אולם היציאה הפיזית מהחומה הפיזית שבנה הסולטאן‬
‫חוסר בתכנון עירוני במזרח העיר‪ .‬הכפר סילוואן‬
‫בשנות השלושים של המאה העשרים‬
‫העות’מאני סולימאן המפואר לא בהכרח מהווה יציאה תודעתית‬
‫מתפיסת העיר המוקפת חומה‪( .‬השכונות במזרח העיר – ח‪.‬ה)‪.‬‬
‫אי אפשר להתעלם מהדיון הפוליטי כאשר חושבים על‬
‫מגמות תכנוניות בנוגע לירושלים‪ .‬אולם מעל הכל עולה הצורך‬
‫באופק‪ ,‬ביציאה אמיתית מן החומות‪ ,‬ובניסוח תכנית שתאגד‬
‫את מכלול הבעיות בעיר‪ :‬טופוגרפיות‪ ,‬דמוגרפיות‪ ,‬אקונומיות‪,‬‬
‫סוציולוגיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬אידאולוגיות‪ ,‬תחבורתיות וכו'‪ ,‬ותאפשר‬
‫לירושלים להמציא את עצמה מחדש‪ ,‬ככל שהדבר אפשרי‬
‫בשביל עיר שקיימת ‪ 3,000‬שנה‪ .‬בניית העיר תמיד התרחשה על‬
‫ידי הקפתה בחומות‪ .‬העיר‪ ,‬כמו גם תושביה‪ ,‬הורגלו לחשיבה‬
‫קהילתית‪ ,‬מסוגרת‪ ,‬מתוחמת‪ .‬יציאה כזו הכרחית על מנת לתת‬
‫לעיר אוויר לנשימה‪ ,‬לפתוח אותה כלפי חוץ ולאוורר אותה‬
‫מבפנים‪ ,‬ליצור מקומות עבודה‪ ,‬בילוי‪ ,‬מסחר ותיירות חדשים‪,‬‬
‫לאפשר תחבורה יעילה וגישה נוחה לכל חלקי העיר‪ ,‬ולתת לדם‬
‫לזרום לכל חלקיה‪.‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫*סרט*‬
‫*הצגה*‬
‫‪19‬‬
‫*הופעה*‬
‫מבקרת התרבות שלכם‪...‬‬
‫*הצגה*‬
‫האינרציה של החידלון‬
‫או‪:‬‬
‫איך הבנתי שאין משמעות לחיי‬
‫אבל אני די בסדר עם זה‪.‬‬
‫*תקליט*‬
‫והתמציתיות שבה דווקא מונעות את האפשרות לנסח‬
‫מסר אחיד וברור‪ .‬העיקרון של תיאטרון האבסורד‪ ,‬שבקט‬
‫הוא אחד ממחזאיו העיקריים‪ ,‬אינו מאמין בהגשת מסר‬
‫מעוכל ומסודר לצופה‪ ,‬כי אם דווקא בטלטולו ובהערתו‬
‫מהאשליה בה הוא חי‪ .‬על כן‪ ,‬כל סמל ואירוע שמוצגים‬
‫על הבמה פתוחים לאינסוף פרשנויות שמתחדשות עם כל‬
‫צופה שרואה את ההצגה‪ .‬מה שמעניין הוא שאין מדובר‬
‫ברלטיביזם שבו ריבוי המשמעויות נוטל את האמת‬
‫והחוזק של ההצגה ונוצרת תחושה של כלום ושעשוע‪ ,‬כי‬
‫אם בריבוי פרשנויות שבה כל אחת חותכת בבשרו החי‬
‫של הצופה ומתגלה כהיבט עגום של המציאות האנושית‪.‬‬
‫מדוע דידי וגוגו יושבים ומחכים לגודו ששולח כל‬
‫יום נער להודיעם שמחר יגיע אך בעצם תמיד נעדר?‬
‫מיהו אותו גודו? שאלות אלו אינן נענות‪ ,‬אך חוסר‬
‫המענה אינו פוגם בעניין מההצגה‪ .‬הצופה אינו יושב‬
‫בכיסאו ומתיח את קובלנותיו אל הבימה‪ ,‬אלא הבימה‬
‫שואלת את הצופה ומכריחה אותו לפקוח את עיניו‪ .‬מדוע‬
‫אתה חי? למה אתה מצפה למשמעות שתבוא ותמלא את‬
‫חייך כשאתה יודע שלעולם לא תוכל לשים עליה את‬
‫ידך? מהי אותה תקווה חסרת פשר שמזינה ומנשימה‬
‫*ספר*‬
‫*תערוכה*‬
‫אותך כשאתה יודע שלכל זה אין באמת תשובה? גודו‬
‫כאלוהים או כמשיח שמחכים לו בכל יום שיבוא גם‬
‫כשהוא מתמהמה‪ ,‬גודו כדחף לחיים‪ ,‬כחיפוש משמעות –‬
‫ככל דבר אחר שידוע כחסר הגיון אבל איכשהו גורם לנו‬
‫להאמין בו‪ .‬השחקנים משחקים בצורה מדויקת ומופלאה‪,‬‬
‫התפאורה מינימליסטית וסימבולית‪ ,‬המוסיקה מטפטפת‬
‫בעדינות מתוקה והבימוי מוסיף פרשנות יפיפייה למחזה‬
‫של בקט‪ .‬למרות הפסימיות לכאורה של ההכרה בחוסר‬
‫המשמעות ובאבסורד של הקיום‪ ,‬יש דוק של תקווה בסוף‬
‫ההצגה‪ .‬דידי וגוגו ממשיכים לחכות‪ ,‬וזה בסדר‪ .‬אין‬
‫מוצא מהמעגליות של השגרה‪ ,‬אבל יש בנו איזה כוח‬
‫משונה ומוזר שמכריח אותנו להמשיך לחיות ולקוות‪.‬‬
‫יצאתי מהאולם חסרת מילים‪ ,‬עם ידיעה ברורה‬
‫שאחזור לדירה‪ ,‬אצפה בפרק של "חברים" או אקרא שני‬
‫עמודים מאיזה ספר ואירדם‪ .‬נחזור לבנות את המגדל‬
‫בבל של האשליה‪ ,‬של הביטחון וההישגים המצטברים‬
‫בחיינו‪.‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬יצאתי עם הבחור כמה פעמים‪ ,‬הוא סיים‬
‫את זה‪ .‬אבל זה בסדר‪ .‬מחר יום חדש‪.‬‬
‫ההצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט תוצג ב‪ 23.6.12 -‬בשעה ‪ .21:30‬בית מזי”א‪ .‬ירושלים‬
‫במאי‪ :‬שמואל הדג’ס | שחקנים‪ :‬עוזי ביטון‪ :‬וולדימיר‪ ,‬אסי שמעוני‪ :‬אסטרגון‪ ,‬חביב מזרחי‪ :‬פודזו‪,‬‬
‫תרגום‪:‬בן בר שביט |‬
‫ליאור שגיא‪ :‬לאקי‪ ,‬נחמה פרל‪/‬גיא ישר‪-‬אל‪ :‬הנער‪.‬‬
‫חמוטל סדן‬
‫הכל התחיל בלילה ירושלמי קריר‪ ,‬בכניסה לתיאטרון‬
‫פסיק‪ ,‬כאשר אני מחכה לחברה איתה אני עומדת‬
‫להיכנס ל"מחכים לגודו" ואני משוחחת בינתיים בטלפון‬
‫עם בחור חדש שסודר לי על ידי חברה משותפת‪.‬‬
‫הציפייה עומדת באוויר‪ ,‬מתח של התחלה ואופטימיות‬
‫חסרת שחר‪.‬‬
‫החברה הגיעה‪ ,‬סיימתי את השיחה ונכנסנו אל התיאטרון‪.‬‬
‫ירדנו במדרגות ועברנו בחדר מואר חלקית על‬
‫ידי נרות ועששיות שהוצבו בו במפוזר‪ .‬נכנסנו לאולם‬
‫ומצאנו להפתעתנו את דידי וגוגו‪ ,‬גיבורי ההצגה‪,‬‬
‫מסתובבים בלאות ומחכים‪ .‬מדי פעם הכה דידי בשקי‬
‫החול התלויים מהתקרה‪ ,‬ושובל דקיק של חול זלג לו‬
‫במהירות‪ .‬התיישבנו‪ ,‬מדברות בלחש ומחכות שתתחיל‬
‫ההצגה‪ .‬לאחר כמה דקות נסגרה הדלת והקהל השתתק‬
‫וצפה‪.‬‬
‫עלילת ההצגה אינה מורכבת מאירועים רבים‪,‬‬
‫כי אם מאירוע אחד מתמשך – שני אנשים היושבים‬
‫באמצע שום מקום ומחכים לגודו‪ .‬הדיאלוגים מורכבים‬
‫ממשפטים קצרים‪ ,‬בדרך כלל סתומים ומוזרים‪,‬‬
‫ההתרחשות אינה ריאליסטית והדמויות קריקטוריסטיות‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬הצגה שמיועדת לכישלון מבחינה מסחרית‪.‬‬
‫אבל איכשהו‪ ,‬אמת מדויקת וכואבת טובעת את חותמה‬
‫בתודעת הצופים‪ ,‬ורושם רגשי חזק נוצר‪ .‬קצת אירוני‬
‫לומר שההצגה מעבירה אמת מסוימת‪ ,‬כיוון שהחידתיות‬
‫בהצגת קופון זה‪.‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫*סרט*‬
‫*הצגה*‬
‫‪21‬‬
‫*הופעה*‬
‫מבקרת התרבות שלכם‪...‬‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ת‬
‫מ‬
‫מרצים ממליציוםמתחה‬
‫רבות‬
‫אבנר דה שליט על‬
‫מעיין הירשביין‬
‫אבנר דה שליט‪ ,‬פרופסור בחוג‬
‫למדע‪-‬המדינה ודיקן הפקולטה‬
‫למדעי‪-‬החברה‬
‫פעם‪ ,‬כשהייתי צעיר (אני יודע שהסטודנטים סבורים‬
‫שאנו המרצים נולדנו בני חמישים‪ ,‬אבל באמת שפעם‬
‫הייתי צעיר)‪ ,‬היתה להקה בשם גרייטפול‪-‬דד‪ .‬היו להם‬
‫מעריצים שהיו מגיעים להופעות שלהם בתדירות של‬
‫פעם בחודש‪ .‬היה לי חבר כזה‪ ,‬שהיה עובד‪-‬עובד‪-‬עובד‪,‬‬
‫טס להופעה שלהם; עובד‪-‬עובד‪-‬עובד‪ ,‬טס להופעה‪.‬‬
‫תמיד ירדתי עליו על כך‪ .‬אז זהו‪ ,‬שעכשיו אני כזה‪ ,‬רק‬
‫עם מעיין הירשביין‪.‬‬
‫למען הגילוי הנאות‪ :‬אני חייב להירשביין המון‪.‬‬
‫כשרציתי להוציא דיסק של שירים שלי וחיפשתי‬
‫מבצע‪/‬ת‪ ,‬לאחר שברוס ספרינגסטין סירב וג’ורג’ הריסון‬
‫כבר מת אז זה לא בא בחשבון‪ ,‬הירשביין אמרה “אני‬
‫איתך”‪ ,‬והביצועים שלה היו הכי רגישים ומרגשים‬
‫שיכולתי לצפות להם‪ .‬כזאת היא‪ :‬אישיות‪ .‬ואני רוצה‬
‫לכתוב על הדיסק וההופעה שלה‪.‬‬
‫למה אנו מצפים מאומן‪/‬ית מבצע‪/‬ת? למלים‬
‫מרגשות‪ ,‬לחן מיוחד‪ ,‬עיבוד מעניין‪ ,‬הופעה נוגעת ושלא‬
‫יהיה יקר‪ .‬אז נתחיל בסיפא‪ :‬הירשביין המציאה מחדש‬
‫את מושג ה’פראיירים’‪ .‬שלושים‪-‬ארבעים שקלים‪ ,‬זה מה‬
‫שכרטיס להופעה שלה עולה‪ .‬עבור הופעה ברמה כזאת‬
‫הייתי משלם גם מאתיים‪ .‬דולר‪ .‬ועתה לטקסטים‪ .‬אם‬
‫אתם שמרנים‪ ,‬השירים שלה אינם בשבילכם‪ .‬הירשביין‬
‫שרה שירי אהבה‪-‬שנאה‪ ,‬אבל בעיקר עם בנות‪ .‬הטקסט‬
‫עושה שימוש ביום‪-‬יום‪ ,‬בבנאלי‪ ,‬ומציב אותו כנוגע‪,‬‬
‫כחודר‪ ,‬לתוך הנשמה‪ .‬היא יכולה לשיר על הספה בחדר‪,‬‬
‫וזה כל כך מפתיע ומעניין‪ .‬אין להירשביין שורה אחת של‬
‫סתם‪ .‬אין לה מילה אחת לא שקולה‪ .‬זה לא פזמון – זאת‬
‫שירה מולחנת‪.‬‬
‫והלחן? מה שמאיר אריאל עשה למלים‪ ,‬הירשביין‬
‫עושה לצלילים‪ :‬הוא שיחק במלים‪ ,‬מצא בהן כפל וטריפל‬
‫משמעות‪ ,‬הוציא אותן מהקשרן וכל הזמן הפתיע‪ .‬זה מה‬
‫שהירשביין עושה בצלילים‪ .‬היא מחפשת את מה שקורה‬
‫בין הצלילים ולא רק אותם‪ .‬היא מכניסה אותנו לאווירה‬
‫בנגינת פסנתר מהממת ווירטואוזית (בגיל שמונה‬
‫הופיעה כבר בקונצרטים קלאסיים)‪ .‬את הלחן תקלטו רק‬
‫אחרי עשר פעמים‪ ,‬כי הוא לא מתחנף בכלל‪.‬‬
‫עיבוד‪ :‬הירשביין עובדת עם שלום חנוך (הפקה‬
‫מוסיקלית של הדיסק) ועבדה עם משה לוי‪ .‬שני גדולים‪.‬‬
‫אבל היא מעבדת בזכות עצמה‪ .‬הירשביין והפסנתר‬
‫זה תזמורת‪ .‬היא קופצת ומרביצה למיתרים בתיבת‬
‫התהודה‪ ,‬היא מלטפת את הגבוהים ופתאום מכניסה‬
‫אגרוף לבאסים‪ .‬רחמנינוב קטן עליה‪ .‬אבל היא גם יודעת‬
‫ללקט נגנים מעולים‪ .‬בראש וראשונה אדם בן עזרא‪,‬‬
‫קונטראבס‪ ,‬שמשתמש בו גם כמערכת תופים שלימה‪.‬‬
‫ולבסוף – ההופעה‪ .‬הירשביין מהממת (אני מקווה שמותר‬
‫לי להגיד)‪ ,‬והיא מצויה ברומן אינטימי עם הפסנתר‪ ,‬עם‬
‫הקהל (במיוחד כשהוא מגיב)‪ ,‬והיא מרתקת –אין מצב‬
‫שתפטפטו עם החברים והחברות לידכם‪ .‬העיניים עליה‪,‬‬
‫כל הזמן‪.‬‬
‫רק מה? הירשביין לא מרבה להופיע אצלנו‬
‫בירושלים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬גם אם זה אומר שצריך לנסוע לתל‬
‫אביב‪ ,‬סעו‪ .‬שווה שווה‪.‬‬
‫זוהר אברהמי‬
‫*תקליט*‬
‫*ספר*‬
‫‪Little‬‬
‫‪Miss‬‬
‫‪Miss‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Sunshine‬‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫‪h‬‬
‫‪s‬‬
‫‪n‬‬
‫‪u‬‬
‫‪S‬‬
‫אופנה‪ ,‬טיפוח‪ ‬וגלאם‬
‫יש לי טור בעיתון‪ .‬היסטרי!‬
‫תמיד רציתי שיהיה לי טור בעיתון‪ ,‬מאז שהייתי ילדה קטנה‬
‫וקראתי כל שבוע באדיקות את יאיר לפיד (כן‪ ,‬אני אוהבת אותו‪,‬‬
‫תירו בי)‪ .‬כשהתחלתי לכתוב בלוג הבנתי שטור בעיתון זה השלב‬
‫הבא‪ ,‬זה בעצם להיות עיתונאית‪ ,‬וזה מרגש אותי כמעט כמו‬
‫נעליים של ג’ימי צ’ו‪.‬‬
‫כמה דברים עליי‪ :‬אני סטודנטית לתואר שני בתולדות‬
‫האומנות וההתמחות שלי היא בתולדות האופנה‪ .‬מתישהו במהלך‬
‫ארבע שנותיי בעברית בוודאי נתקלתם בי מסתובבת במסדרונות‬
‫רוח לבושה בשמלת פינאפ מופרכת לחלוטין‪ ,‬או שאולי ראיתם‬
‫אותי בקו ‪ 68‬עם פרח ענקי ואדום בשיער‪.‬‬
‫כפי שכבר ציינתי‪ ,‬אני בלוגרית‪ ,‬וכבר שנתיים וחצי כותבת‬
‫בלוג בתפוז שנקרא “ליטל מיס סאנשיין”‪ .‬אני כותבת על אופנה‪.‬‬
‫לא על הוט קוטור ולא על מה שמפורסמים לובשים‪ ,‬זה לא מעניין‬
‫אותי ‪ -‬אני סטייליסטית אישית ולכן כותבת על אופנה בחיים‬
‫האמיתיים‪ .‬אני מראה איך אפשר להתלבש טוב ביום יום בלי‬
‫לצלוע על סטיליטו של ‪ 15‬ס”מ בדרך לאולמות טבע (כל כך‬
‫לא סקסי‪ .‬המעטות מביניכן שעושות את זה צריכות להפסיק‬
‫מיד!) ובעיקר איך אפשר להראות טוב כשאת לא שוקלת ‪ 40‬קילו‬
‫על ‪ 1.80‬ולא נראית כמו קייט מוס‪ ,‬שזה המצב של רובנו‪ ,‬בנות‬
‫ישראל שירשו אגן ים תיכוני רחב לתפארת הגנטיקה של אמא‪.‬‬
‫ובכלל לא משנה שהיא מפולין‪.‬‬
‫עובדה מעניינת עליי בהקשר הזה היא שאני לא בחורה קטנה‬
‫*תערוכה*‬
‫*אופנה*‬
‫בקמפוס‬
‫או רזה‪ .‬נכון להיום אני לובשת מידה ‪ 42-44‬ושוקלת ‪ 84‬קילו‬
‫על ‪( 1.75‬עם העקבים‪ ,‬אבל זה לא שתתפסו אותי בלעדיהם)‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כשאתם יושבים בדשא של משפטים ומסתכלים סביבכם‪,‬‬
‫אתם יכולים להבחין שרוב הבחורות הן בערך בגודל שלי או‬
‫קצת יותר קטנות ממני‪ .‬המידה שלי היא המידה הנפוצה ביותר‬
‫בישראל‪ .‬לכן עצוב מאד שבעולם האופנה בוחרים להתעלם‬
‫ממני ומעוד כמחצית מהנשים‪ ,‬שלובשות מידות גדולות יותר‪.‬‬
‫המידה שלי היא כמעט המידה הגדולה ביותר שאפשר להשיג‬
‫בחנויות הבגדים בישראל‪ .‬בחנויות למידות גדולות כמו “עונות”‬
‫ו”מתאים לי” הבגדים מתחילים במידה שלי‪ ,‬שהיא כאמור המידה‬
‫הממוצעת בישראל‪ .‬עוד יותר עצוב שבישראל אין סטנדרטים‬
‫אחידים למידות‪ ,‬כך שאישה יכולה ללבוש מידה שונה בכל חנות‪.‬‬
‫אני כותבת על מנת להעלות את המודעות לנושא ובתקווה‬
‫גדולה שדברים ישתנו ומהר‪ ,‬כך שנשים וגברים יאהבו את עצמם‬
‫בכל מידה ויוכלו להתלבש טוב בלי קשר למשקל ולגודל שלהם‪.‬‬
‫זה אפשרי גם אם זה לא קל‪ .‬אתם תגלו שיש לי הרבה מה לומר על‬
‫האופנה בעולם‪ ,‬בישראל בכלל ובירושלים בפרט‪ ,‬לטובה ולרעה‪.‬‬
‫יש לי הרבה מה לומר על דוגמניות‪ ,‬מעצבים‪ ,‬דימוי גוף וביטחון‬
‫עצמי‪ .‬אתם תקבלו הרבה עצות טובות שיעזרו לכם בדייט הבא‬
‫עם הכוסית של הקורס‪ ,‬בראיון העבודה הקרוב וגם פשוט עם‬
‫עצמכם מול המראה‪ .‬גברים יקרים‪ ,‬גם אתם לא תצליחו להימלט‬
‫ממקלדתי המושחזת‪ .‬אם אתם אנשים שאוהבים ביקורת‪ ,‬אופנה‬
‫וציניות – הגעתם למקום הנכון‪ .‬יכול להיות שתאהבו אותי‪ ,‬ייתכן‬
‫שתשנאו אותי‪ ,‬אבל בהחלט לא תצליחו להתעלם ממני‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫לוח אירועים בירושלים‬
‫פסטיבל האור הבינלאומי בעיר העתיקה‬
‫אור ירושלים ‪ - 2012‬פסטיבל האור הבינלאומי בעתיקה‬
‫האירוע הגדול בתחום אמנות האור‬
‫פסטיבל האור ‪ ,2012‬יתקיים במרחב‬
‫העיר העתיקה בירושלים‬
‫בין ה‪ 6-14 -‬ביוני ‪,2012‬‬
‫בין השעות ‪,24:00 - 20:00‬‬
‫ויהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום‪.‬‬
‫שבוע הספר ‪2012‬‬
‫אירוע שבוע הספר העברי המסורתי‬
‫חוזר גם השנה‪ ,‬מסתבר שספרים‬
‫נחטפים כמו לחמניות טריות‪ ...‬ויתקיים‬
‫בין התאריכים רביעי ה‪ 6.6-‬עד שבת‬
‫ה‪ .16.6-‬האירוע יתקיים בירושלים בגן‬
‫הפעמון‪ .‬שעות הפעילות‪ :‬ימים ראשון‪-‬‬
‫רביעי בשעות‪ ;18:00-23:00 :‬יום חמישי‬
‫בשעות‪ ;18:00-24:00 :‬יום שישי ‪ -‬סגור;‬
‫שבת ‪ -‬מצאת השבת ועד ‪.24:00‬‬
‫רונה קינן במחווה לעמוס קינן (‪)23.6.12‬‬
‫רונה קינן‪ ,‬מהבולטות והחשובות שביוצרות בסצנת המוסיקה הישראלית‪,‬‬
‫חוזרת לכתביו של אביה‪ ,‬הסופר‪ ,‬המחזאי והפזמונאי עמוס קינן‪ ,‬ומבצעת שירים‬
‫שכתב ושירים שנכתבו בהשראתו‪ ,‬ביניהם‪" :‬שיר סתיו"‪" ,‬אהבה ראשונה"‪" ,‬בית‬
‫הערבה"‪" ,‬אתה מתעורר" ועוד‪.‬‬
‫עמיר בניון ‪" -‬עץ על המים" ‪ ,14/6/2012‬חמישי – זאפה ירושלים‬
‫כמו ששלמה ארצי אמר‪" ,‬האומן המקורי ביותר שחי היום בישראל"‪ ,‬חוזר עם אלבום חדש‪.‬‬
‫מוזר ומרתק‪ ,‬לא קל לעיכול‪ ,‬קצת כמו מוזיקה שטיפה רועשת מדי‪ ,‬שקשה לא להקשיב לה‪ .‬עמיר‬
‫בניון שב במופע חדש המבוסס על שירי אלבום הסולו העשירי שלו‪ ,‬וגם להיטים קודמים‪.‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי יוצרים צמי"ד ‪ 2012‬בירושלים ‪10-14/6‬‬
‫למעלה מ‪ 300 -‬יוצרים בעלי מוגבלויות יעלו במהלך השבוע השני של יוני‬
‫עשרות הצגות תיאטרון‪ ,‬מופעי מחול ומחזות זמר במסגרת "הפסטיבל הבינלאומי יוצרים צמי"ד ירושלים"‪ ,‬המתקיים זו השנה‬
‫השישית בירושלים‪ .‬במהלך שבוע הפסטיבל יתקיימו כשישים מופעים שונים באולמות רבים בעיר ובהם‪ :‬בית מזי"א‪ ,‬תיאטרון‬
‫ירושלים‪ ,‬משכנות שאננים‪ ,‬בניני האומה ז'ראר בכר וכן בעשרות מינהלים קהילתיים ברחבי העיר‪ ,‬כולל במגזר החרדי והערבי‬
‫ובאתרים פתוחים כמו כיכר ספרא‪.‬‬
‫שטח‬
‫פרסומי‬
‫‪27‬‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ק‬
‫רננה פו‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫תי‬
‫קי‬
‫ם‬
‫בקמ‬
‫רננה הרמן‬
‫ראו הוזהרתם!‬
‫פוס‪.‬‬
‫זריצה גאורגייב‪ ,‬בת ‪ ,23‬ובעלת תיק צבעוני במיוחד‪ .‬עלתה מבולגריה‪,‬‬
‫חולמת לעבוד במשטרה וגם להשתתף במונדיאל בברזיל‪,‬‬
‫אבל בינתיים ‪ -‬לומדת משפטים בשנה א’‪ ,‬ולא זזה בלי אלקוג’ל‪.‬‬
‫רננה הרמן‬
‫הממצאים‪:‬‬
‫עם השם “זרידה”‬
‫כרטיס אד”י‬
‫תוב או להגיד את השם שלי‬
‫“אף אחד לא יכול לכ‬
‫נה‪ .‬הפדיחה היא שבאמת‬
‫נורמלי על הפעם הראשו‬
‫גם בבולגרית‪ .‬בחיים לא‬
‫הזה‬
‫אין שום משמעות לשם ההורים שלי דפקו אותי)‪”.‬‬
‫פגשתי עוד זריצה (כן‪ ,‬כן‪,‬‬
‫במיוחד‪:‬‬
‫מקרים קשים‬
‫ים‪ ,‬עבר לא פחות מארבעה‬
‫פט‬
‫קוגלר‪ ,‬המרצה למש גות נכון את השם‪ .‬זיתרית?‬
‫גרסאות עד שהצליח לה‬
‫כשהוא הצליח‪ ,‬כל הכיתה‬
‫זיתרת? זריתה? זריצה? "‬
‫מחאה לו כפיים‪".‬‬
‫רטיס ביקור‬
‫רת בארנק בלי שום סיבה‪.‬‬
‫כ אחד מהדברים שאני שומ‬
‫“עוד‬
‫שהו התחיל לספר לי סיפורי‬
‫אחד ישבתי לי לבד‪ ,‬ומי‬
‫רור מה מכל זה היה אמת‪,‬‬
‫יום‬
‫לא ב‬
‫גבורה מהשב”כ‪ .‬עד היום במשטרה‪ ,‬אז הקשבתי יפה‬
‫בל החלום שלי הוא לעבוד‬
‫א‬
‫מנו כרטיס ביקור‪ .‬שיהיה”‪.‬‬
‫ואפילו לקחתי מ‬
‫האוכל שלי‬
‫“אני אוכלת בכמויות של‬
‫ער מתבגר‪ .‬כל הזמן רעבה‬
‫נ‬
‫ושבת על אוכל‪ .‬מתה על‬
‫וח‬
‫שר‪ .‬ארוחה בלי בשר לא‬
‫ב‬
‫נחשבת”‪.‬‬
‫אלקוג’ל‬
‫מהתיק מאז דרום אמריקה‪.‬‬
‫“לא יוצא לי מלוכלך‪ ,‬אין סבון או נייר‬
‫הכל שם כל כך‬
‫תמיד תמצאו אותי מוכנה‬
‫בשירותים‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫לכל מצב‪”.‬‬
‫אני מחטטת עוד קצת‬
‫ורואה מיד למה היא מתכוונת‪:‬‬
‫אדויל‪ ,‬שקית סוכר‪ ,‬קרם ידיים‬
‫פנקס‪ ,‬קופסתמת הפלסטרים‪ ,‬סיכות בטחון‪,‬‬
‫זה עוד כלום לעו‬
‫שם‪ .‬זריצה מתרצת‪:‬‬
‫והמגבונים שאני מוצאת אורגנת לכל מצב‪ .‬לוקח לי‬
‫ומ‬
‫"אני רוצה להיות מוכנה‬
‫ובן שתוך ‪ 10‬דקות מהרגע‬
‫כמ‬
‫ו‬
‫עם‪,‬‬
‫כמה שעות לארוז כל פ‬
‫פני כל נסיעה‪ ,‬הכל מאורגן‬
‫בל ל‬
‫שהגעתי הכל שוב מבולגן‪ .‬א שקל‪ -‬זה מונע ממני להיות‬
‫בשקיות‪ .‬פסיכולוגיה ב‬
‫ומתוקתק‬
‫לחוצה"‬
‫מרטניצה‬
‫שנתיים‪ ,‬והדבר הכי נחמד‬
‫“עליתי מבולגריה בגיל‬
‫את הסיכה הזאת מחוטים"‪.‬‬
‫אר מבולגריה ז‬
‫שאתנשבאמת שמה את זה?‬
‫את זה על דש הבגד‪ .‬זאת‬
‫מים‬
‫"יש חג שבו כולם ש תובבים ככה ברחובות‪ .‬וזה‬
‫מסורת כזאת‪ ,‬וכולם מס‬
‫חנו מדברים בולגרית‪’ .‬קוו‬
‫ממש כיף‪ .‬אגב‪ ,‬בבית אנ‬
‫סטאבה?’"‬
‫הכי הזויים‪ .‬כמו הוקי רולר‬
‫כרטיס של לרנר‬
‫רים‬
‫פור אהבה‪ .‬תמיד הייתי טום בוי ועשיתי את הדב ול‪ ,‬טניס‪ .‬החלום זה להיות‬
‫סי‬
‫כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬בייסב‬
‫“אני וספורט זה דיין את המחבט (לא בתיק)‪,‬‬
‫תאמנת בגבעה הצרפתית"‪.‬‬
‫לי ע‬
‫שם‪ .‬בתור התחלה‪ ,‬אני מ‬
‫בליידס – יש זיל ב‪ ,2014‬ומי יתן וזה יתג‬
‫במונדיאל בבר‬
‫ולצה של תא אופק‬
‫ח‬
‫בכל ההפגנות של הצדק‬
‫"הייתי‬
‫חברתי‪ ,‬ובעניינים חברתיים‬
‫ה‬
‫ניברסיטה‪ .‬הבעיה שהכל‬
‫באו‬
‫אידיאולוגיה‪ ,‬ובסוף אני לא‬
‫ב‬
‫מספיקה לעשות הרבה"‪.‬‬
‫מה הכי בוער בך?‬
‫נשים‪ ,‬דת ומדינה‪ .‬בעיקר‬
‫"הדרת‬
‫רת נשים‪ .‬כל מה שקשור‬
‫הד‬
‫עה בנשים מדליק אותי"‪.‬‬
‫לפגי‬
‫שטח‬
‫פרסומי‬
‫כשר חלבי‬
‫{בית‬
‫קפה מסעדה באווירה מיוחדת וביתית}‬
‫(פפרטתוימיחשליעדשי ‪0‬עד‪22:3‬‬
‫‪)21:30‬‬
‫מרכז הספורט החדש בגבעת ‪ -‬רם‬
‫גיליון ראשון | ‪ | 10.6.2012‬כ’ סיוון תשע”ב‬
‫בריכת המוחות‬
‫תשחץ‬
‫צבי פרידלנדר‬
‫קו ‪19‬‬
‫אהוד עינת‬
‫זמרת‬
‫ישרא־‬
‫לית‬
‫שיר של‬
‫להקת‬
‫משינה‬
‫מעיין‬
‫אות‬
‫(‪)5,5‬‬
‫התיישן על אף קידומת‬
‫(‪ )4,4,3‬זאת‬
‫הולנדית‬
‫נפט‬
‫(‪)4,3‬‬
‫חולשה‬
‫צחצוח הזדמן‬
‫אדם‬
‫נערה‬
‫מפורסמת‬
‫(‪)4,4,3‬‬
‫מיטה‬
‫סוג‬
‫של‬
‫חרק‬
‫בכנות‬
‫יופי‬
‫הרגשה‬
‫ירח‬
‫שנעשה‬
‫בשביל‬
‫הזולת‬
‫(‪)4,5‬‬
‫חותן‬
‫הורדת‬
‫הגמל‬
‫על‬
‫וקום‬
‫קצב‬
‫בלעז‬
‫מעורב‬
‫מבני‬
‫נח‬
‫נוסף‬
‫לכך‬
‫(‪)3,4‬‬
‫נגזל‬
‫חלק‬
‫ברגל‬
‫קיבה‬
‫אחו‪,‬‬
‫שדה‪,‬‬
‫מרעה‬
‫יחידות‬
‫מהירות‬
‫אחת‬
‫האצבעות‬
‫בכה‬
‫תבלין‬
‫לקפה‬
‫מדי־‬
‫נה‪/‬‬
‫מגיע‬
‫מילת‬
‫בקשה‬
‫זך‪ ,‬נקי‬
‫קריאה‬
‫להתפעלות‬
‫אחראי‬
‫על ארגון‬
‫‪31‬‬
‫הוציא‬
‫מליבו‬
‫למראית‬
‫עין‬
‫קטע רע‪ ,‬אני פשוט יודע בדיוק‬
‫שלא יהיו אי‪-‬הבנות‪ ,‬כן? לא ב‬
‫ומתכוון לדבר מסוים ואחר‬
‫זה עובד‪ .‬אני עושה משהו‬
‫איך‬
‫שים טרראם ומתחילים להפיץ‬
‫אנשים שומעים על זה‪ ,‬עו‬
‫כך‬
‫באוטובוס? אין‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫מועות‪ .‬שמעת מה יריב עשה‬
‫ש‬
‫ככה הם יגידו‪ .‬תגידי לי את‪,‬‬
‫שפיעה עליו יותר מדי‪ ,‬בדיוק‬
‫מ‬
‫אצלי בראש? מה עובר לי‬
‫שים האלה יודעים מה קורה‬
‫האנ‬
‫למנוע בעיות שיכולות לצוץ‬
‫וח? אני אומר לך את כל זה כדי‬
‫במ‬
‫קש ומוודא איתְך מראש שאת‬
‫אחר כך‪ .‬בגלל זה אני מתע‬
‫לי‬
‫המושב לא בגלל שאת ערבייה‬
‫מבינה שאני קם ומפנה לְך את‬
‫וזה באמת רק בגלל שאת זקנה‪.‬‬
‫(יריב מעוז)‬
‫הוא מגיע ומתיישב לידי‪ ,‬אתה‬
‫קולט? אני בחורה שומרת חוק‬
‫ומשלמת מיסים‪ ,‬והוא‪ ,‬עם‬
‫הבגדים השחורים‪-‬לבנים שלו‬
‫והחבלים של הטלית והזקן שלו‬
‫והכל מגיע ויושב לידי‪ .‬לא‬
‫הופתעתי בכלל מההתנהגות‬
‫החצופה הזאת‪ ,‬הם הרי פריזיטים‬
‫שלא משלמים מיסים ולא הולכים‬
‫לצבא‪ .‬אני מכירה את החברה‬
‫החרדית די מקרוב‪ ,‬והם באמת‬
‫חצופים‪ .‬פעמיים‪-‬שלוש בשבוע‬
‫אני רואה גברים חרדים עוברים‬
‫את הכביש לא במעברי חצייה‬
‫או עוקפים בתור‪ .‬אחרי דקה‬
‫של התפוצצות ועשן מהאוזניים‬
‫אמרתי לו – למה אתה לא הולך‬
‫קדימה ויושב באזור של הגברים?‬
‫מה עשיתי לך? גועל נפש‪.‬‬
‫(תות‪-‬בר טרבלסקי‪ ,‬פעילה בתא‬
‫התגוששות)‬
‫אגב‪ ,‬כאשר הזכרת את הפקק‬
‫הארור שבו פתחת את הבוקר‬
‫שלך‪ ,‬לא יכולתי שלא להיזכר‬
‫בנסיעותיי שלי באוטובוסים‬
‫כאשר עוד הייתי סטודנט‪ .‬בוקר‬
‫בוקר הייתי מכרטס הכרטיסייה‬
‫בדרכי לאוניברסיטה‪ .‬תופתע אולי‬
‫לשמוע שהיו לי שיחות נעימות‬
‫ביותר עם נהגי האוטובוסים של‬
‫אגד‪ .‬התובנות מן המפגשים הללו‬
‫– אקראיים ככל שיהיו – התקבצו‬
‫לידי מחקר‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬סדרה‬
‫של מסות‪ .‬אישית‪ ,‬אני ממליץ לך‬
‫לקרוא את המסות בתרגום העברי‪.‬‬
‫(פרופ’ בן‪-‬ציון חוכמולוגסקי)‬
‫מה הכי הורג אותי‬
‫במקצוע הזה? זה לא השכר ולא הפקקים‪.‬‬
‫הכי הורג אותי זה‬
‫הת‬
‫למידי‬
‫ב‬
‫צלאל‬
‫האלה לאומנות‪ .‬כבר מרחוק‬
‫אני קולט אותם‪,‬‬
‫כ‬
‫שהם‬
‫עו‬
‫מדים‬
‫ב‬
‫תחנה‪,‬‬
‫עם‬
‫הג‬
‫רביים‬
‫על‬
‫הידיים‬
‫והתיק פורט‬
‫פוליו‬
‫הזה‬
‫שהם‬
‫מסתו‬
‫בבים איתו כאילו הם איזה‬
‫אלביס‪ .‬הם‬
‫עולים‬
‫לך עם כמה בריסטולים מודבקים אחד על‬
‫השני‪.‬‬
‫תרגיל‬
‫קומפו‬
‫זיציה‬
‫ב‬
‫נושא‬
‫אסלה‬
‫אורבנית עלאק‪ .‬והשיחות‬
‫שלהם‪ ,‬אפשר למות‬
‫מהש‬
‫יחות‬
‫ש‬
‫להם‪.‬‬
‫היום‬
‫ב‬
‫בוקר‬
‫עמדו‬
‫עליי‬
‫שתיים ושיגעו ב‬
‫שכל‪ .‬אני הגברתי את הרדיו כדי שישתקו אבל‬
‫הם רק המשיכו‬
‫ל‬
‫צעוק‬
‫ולהעלות את הקול‪ .‬אחת צעקה לשנייה‪,‬‬
‫אז מתי בסוף‬
‫הלכת‬
‫לישון‬
‫את‬
‫מול?‬
‫ה‬
‫שנייה‬
‫עונה לה‪ ,‬את מניחה‬
‫שהלכתי ל‬
‫ישון‪,‬‬
‫כן?‬
‫הרא‬
‫שונה צעקה שוב בקול גבוה שאפשר‬
‫למות‬
‫ממנו‪,‬‬
‫לא‪,‬‬
‫ברור‪,‬‬
‫את‬
‫פשוט‬
‫בדרך‬
‫כלל‬
‫הולכת לישון די‬
‫מו‬
‫קדם‪,‬‬
‫לא?‬
‫ככה‪,‬‬
‫אר‬
‫בעים‬
‫דקות נסיעה‪ ,‬מאוסישקין עד ארומה‬
‫אני צריך‬
‫ל‬
‫שמוע‬
‫מתי‬
‫הב‬
‫חורות‬
‫האלה‬
‫ישנו‬
‫או‬
‫לא ישנו‪ .‬כבר‬
‫חודש‬
‫וחצי אני דוחף שיעבירו אותי לקו מהדרין הזה‪.‬‬
‫(דוד יעקובובזה‪ ,‬נהג בקו ‪)19‬‬
‫כל שבוע ‪ MEME‬אחד‬