ניתוח כלכלי של שיטות עיבוד בגידולי הבעל במרחב שקמה
ניתוח כלכלי של שיטות עיבוד בגידולי הבעל במרחב שקמה דו"ח ביניים מוגש כחלק מהמחקר החלוץ ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית במרחב שקמה מכון דש"א נכתב ע"י חברת כיוון :גדי רוזנטל והדר פוקס 1 תוכן עניינים חלק א' :מבוא ומתודולוגיה 3................................ ................................ ................................ מבוא 3........................ ................................ ................................ ................................ יעדי הממשלה עבור שימור קרקע 3.................. ................................ ................................ גיבוש מודל החלטה לכל סוג בעיה ולחלופות המוציאות זו את זו 4............ ................................ שעור התשואה להשקעה במניעת הנזקים 6........................................ ................................ חלק ב' :ניתוחי עלות -תועלת 7............................. ................................ ................................ א. מינימום עיבוד מול אי פליחה 7............ ................................ ................................ ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד ,בטווח הקצר-בינוני7............... : ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד ,בטווח הארוך 12..................... ב. ניתוח השארת קש והעלאת עדרים 13.................................... ................................ חלק ג' :מכשירי מדיניות 17.................................. ................................ ................................ מה היום17................. ................................ ................................ ................................ : דיון בתוצאות 11............ ................................ ................................ ................................ ביבליוגרפיה 22.......................................... ................................ ................................ נספחים 21....................... ................................ ................................ ................................ רשימת טבלאות טבלה - 1משמעויות המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה 4............................ ................................ טבלה - 2נזקים נמנעים במעבר ממינימום עיבוד לממשק אי פליחה 5............... ................................ טבלה - 3מניעת הנזק 6....................................... ................................ ................................ טבלה - 4סיכום טווח קצר-בינוני ,יתרון אי פליחה 7................................... ................................ טבלה - 5רכיבי העלות של מינימום עיבוד הנבדלים מאי פליחה ,ועלות כוללת 8.................................. טבלה - 6רכיבי העלות של אי פליחה הנבדלים ממינימום עיבוד ,ועלות כוללת 8.................................. טבלה - 7הכנסות צפויות מחיטת בעל לדונם -שירות אספקה 1...................... ................................ טבלה - 8הכנסות צפויות מקש (למספוא) -שירות אספקה 1.......................... ................................ טבלה - 9הקטנת עלויות העיבוד ויתרונות האי פליחה 1............................... ................................ טבלה - 10עלויות דישון 12.................................. ................................ ................................ טבלה - 11הפרש דישון כימי בין מינימום עיבוד לאי פליחה 12...................... ................................ טבלה - 12סיכום השקעות בשיקום קרקע לשדה בגודל 021דונם ( ,₪מחירי 12.......................... )2112 טבלה - 13ערך השדות בטווח הארוך ..........................................שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. טבלה - 01ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש -מרעה (בהשוואה למכירת מלוא הקש) (/₪דונם/שנה) 13.. טבלה - 15שטחי הבעל במרחב שקמה 21................. ................................ ................................ טבלה - 16עלות דישון 0דונם חיטה בעל ,תחשיב משרד החקלאות 21............. ................................ טבלה - 17חלופות השארת הקש וערכם 21.............. ................................ ................................ רשימת תרשימים תרשים - 0גובה פיצויי בצורת בשנה 18................... ................................ ................................ תרשים -2תקציבים עבור שימור קרקע 11................ ................................ ................................ תרשים - 3התפלגות תקציב עפ"י סוגי התמיכה 11..................................... ................................ 2 חלק א' :מבוא ומתודולוגיה מבוא הפרק הכלכלי מפרט בעיקרו מתודולוגיה שננקטה לצורך אמידת ערכים ומשמעויות הנוגעות לחלופות של שיטות עיבוד שונות הנמצאות במרחב השקמה .מטרת המסמך היא מתן כלים להערכת הכדאיות במעבר לממשק אי פליחה וממשקי עיבוד משמר נוספים עבור קובעי מדיניות לטווח הרחוק. הפרק מציג את הבעיות כתוצאה משימושי קרקע שונים והמשמעויות של המעבר לממשק אי פליחה במרחב שקמה (כמשל לאזורים נוספים) .בהמשך הפרק ,ינותחו תועלות ועלויות למעבר לממשק אי פליחה מנקודת מבט של החקלאים ומצידה של החברה הישראלית תוך התייחסות לשירותי המערכת האקולוגית במרחב .ההערכה שמה דגש על החשיבות בהרחבת המבט מעבר לשירותי האספקה (יבול חקלאי ,מספוא) אל שירותי הויסות (ויסות קרקע ומים ,בקרת מזיקים, קיבוע פחמן) ,שירותי התרבות (נוף/אסתטיקה) ותהליכים אקולוגיים תומכים (כגון :פוריות הקרקע) .מאזני עלות התועלת ישמשו ככלי להערכת הכדאיות לפעולה -מצד הרשויות ומצד החקלאים. לבסוף מבוצע דיון הנוגע למדיניות העיבוד המשמר ,הקיים והנדרש .מכשירי המדיניות מטרתם ליצור תנאים (שאינם קיימים באופן טבעי) ,לעידוד ביצוע הפעולה אשר יש בה תועלת נטו למשק. יעדי הממשלה עבור שימור קרקע ממשלת ישראל היא הבעלים של התשומות המשמעותיות ביותר בחקלאות :קרקע ומים ,לכן נעזרת בכלי מדיניות להקצאת גורמי ייצור אלה ,תוך התייחסות למגוון שיקולים .משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא האחראי לקביעת יעדי המדיניות החקלאית .מדי שנה משרד החקלאות מתווה ומפרסם יעדים עיקריים ותקציב לתקופת התקציב הקרובה .הצעת התקציב של משרד החקלאות שהוגשה לוועדת הכספים בכנסת מציגה את מטרות המשרד לשנים 2103-2101 והן: א. אבטחת האספקה של תוצרת חקלאית טרייה בכמות ואיכות נאותים ובמחירים הוגנים. ב. פיתוח הכפר ,עידוד פריפריה ,שמירת קרקע חקלאית תוך חיזוק ערכי חקלאות ,חברה ומורשת. ג. קידום התועלת הסביבתית של החקלאות והמרחב הכפרי להגנה על החי והצומח ,שטחים פתוחים ,מקורות מים וקרקע לטובת הדורות הבאים. המטרות כוללות את נושא שימור הקרקע בנוסף לערכי שמירת הסביבה (במקרה של חקלאות - גורמי הייצור) .בהתאם למטרות אלה נקבעים התמיכות והתקציבים המבוקשים .משרד החקלאות הוא המתכנן של גורמי הייצור החקלאיים המצויים במחסור ,ובאחריותו להקצות תמיכות ,שימור קרקע ,קידום הייצוא ,הדברה ,ביטוח חקלאי ,תכנון ובנייה ביישובים מתוכננים, יישום הסכמי סחר חקלאיים עם ישראל ,פיקוח וטרינרי וסביבתי ,שירותי הדרכה ומחקר בחקלאות. 3 בעלי העניין המושפעים הבחירה בשיטת העיבוד אינה משפיעה רק על החקלאים ,ניתן לאפיין מספר רב של בעלי עניין מושפעים :חקלאים ,בעלי עדרים ,משרד החקלאות ומשרדי ממשלה אחרים ,רשויות שונות, ממ"י ,תושבי האזור ,ציבור המבקרים ותושבי ישראל .לבעלי עניין אלה אינטרסים שונים, שמבוססים בעיקר על שיקולי רווחיות ,אחריות ואופק זמן שונים .בעבודה זו התמקדנו במעבר משיטת מינימום עיבוד לשיטת האי פליחה עם התייחסות גם לפרקטיקות המשלימות כגון השארת חיפוי קש ורעייה .המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה כולל בחובו משמעויות מגוונות המשפיעות באופן שונה על השחקנים: טבלה - 1משמעויות המעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה משמעות גורמים המושפעים מניעת ירידה בערך הקרקע הסחופה – אובדן שכבת הקרקע העליונה ,הפורייה ביותר חקלאים מצריכה עיבוד אינטנסיבי יותר ומרובה דשנים -עלות גבוהה יותר מניעת פגיעה בתשתיות (בעיקר תשתיות תעבורה וניקוז) חקלאים וציבור מניעת סתימת ערוצים חקלאים ורשות הניקוז מניעת נזקי הצפות חקלאים הקטנת מאגר הפחמן הקרקעי כתוצאה מהירידה בחומר האורגני בקרקע ציבור סחיפת השכבה העליונה יוצרת נגר של תשטיפים ומביאה לזיהום סביבתי ובפרט לזיהום ציבור מקורות מים פגיעה בתפקוד החקלאי של הקרקע עד כדי איום על קיומו לאורך זמן -כתוצאה מתהליך ציבור המדבור ואי יכולת צימוח על פני הקרקע חיפוי בקש /השארת שלפים – ממשק אי פליחה נכון ויעיל כולל השארת שלפים בשדה - לחקלאי – איבוד הכנסה ממכירת השלפים (בעלי ערך גבוה בישראל) - לציבור – הפחתה בכמות המספוא הארצית עבור הצאן והבקר מיתון הרעיה – ממשק אי פליחה מלווה בעולם בדרך כלל בהשארת קש ,ועל כן הוא מקטין חקלאי וציבור חקלאי +בעל העדר את פוטנציאל הרעייה. - עבור בעל השדה – יתרון מכיוון שהרעיה עלולה להגדיל סכנה של כניסת מזיקים וליצור סחף ,וחיסרון כי החקלאי מאבד הכנסה מהשכרת השטח לבעל העדר - עבור בעל העדר -פגיעה במקור מזון זמין וזול יחסית עבור העדר בניית מערכ ת ליווי והנחייה מקצועית מתאימה עבור החקלאים .הגברת שיתוף הפעולה בין ציבור שחקנים שונים אפשרות לעיבוד שטחים בעייתיים – הגדלת שטחי העיבוד יכולה להביא להגדלת הכנסות חקלאים וציבור החקלאים ,אבל היא באה פעמים רבות על חשבון משארים ושטחי חיץ בעלי חשיבות אקולוגית ונופית האצת הופעת עמידות לריסוסים אצל עשבים רעים ומזיקים אחרים חקלאים נכון להיום – מפחית את היכולת לשימוש בדישון אורגני (זול יותר) ומחייב דישון כימי חקלאים וציבור גיבוש מודל החלטה לכל סוג בעיה ולחלופות המוציאות זו את זו נשאלת השאלה מה האופן הטוב ביותר לאזור (הן ברמת החקלאי והן עבור הציבור) – מה השיטה שתמקסם את התועלות של כלל הנוגעים בדבר. נהוג לסווג עלויות סביבתיות: 4 - עלות מניעת הנזק -המפרטת פעולות ושיטות שצריכות להינקט במטרה למנוע נזקים מבעיות שימור הקרקע .עלות מניעת הנזק מורכבת מרכיבי השקעה ,תפעול ותחזוקה. - עלות הנזק הנמנע -אלמלא ביצוע פעולה מונעת היה נוצר נזק חדש/נוסף .עלות זו מייצגת את התועלת ממניעת הנזק ומתייחסת לנזקים קצרי טווח וארוכי טווח .התועלת ממניעת הנזק היא החזרת המצב לקדמותו ,תיקון הנזק (כשניתן) או ערכו. בעבודה שנעשתה בעבר ,ע"י חברת כיוון ,עבור רשות הניקוז שקמה-בשור ,מרבית המשמעויות נאמדו וסווגו בחלוקה לעלות ותועלת ,תוך הפרדה בין החקלאים לציבור .כאמור העבודה נעשתה באזור שקמה כך שניתן לבודד את שטחי הבעל באזור. הטבלה הבאה מציגה את הנזקים הנמנעים (חלוקה לחקלאים ולרשויות/ציבור) ואופן חישובם: טבלה - 2נזקים נמנעים במעבר ממינימום עיבוד לממשק אי פליחה הגדרת הנזק הנמנע הגורם הנקשר אומדן עלות הנזק הנמנע לנזק הנמנע ירידה בערך הקרקע הסחופה – אובדן עלות היבול הנמנע +עלות תוספת הדשנים חקלאי שכבת העיבוד העליונה ,הפורייה ביותר – מצריך עיבוד אינטנסיבי יותר ומרובה הנדרשת להעלאת היבול למקסימום ציבור/רשויות ערך הטיפול במי התהום שנפגעו מדישון היתר. דשנים -עלות גבוהה יותר פגיעה בתשתיות (בעיקר תשתיות תעבורה וניקוז) חקלאי עלות הנובעת מנזקי הצפות לתשתיות חקלאיות ציבור המושתת על החקלאי ועל הרשויות Xתדירות האירוע (אחת לכמה שנים הוא צפוי להתרחש באזור זה). ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו/או בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת האירוע הצפוי באזור. סתימת ערוצים לפי עלות טיפול בנזקי סתימת ערוצים המושתת חקלאי על החקלאי ועל הרשויות Xתדירות האירוע (אחת ציבור לכמה שנים הוא צפוי להתרחש באזור זה). ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו/או בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת האירוע הצפוי באזור. נזקי הצפות חקלאי הקטנת מאגר הפחמן הקרקעי כתוצאה ציבור לפי עלות טיפול בנזקי הצפות נוספים המושתת על החקלאי Xתדירות אירוע (אחת לכמה שנים הוא צפוי להתרחש באזור זה). ההפסד עשוי להתבטא בהפסד עונת גידול ו/או בהשקעה כספית – ייקבע לפי תוחלת חומרת האירוע הצפוי באזור. עלות פליטות CO2מקובלת Xאומדן כמות הפחמן מהירידה בחומר האורגני בקרקע פגיעה בתפקוד החקלאי עד כדי איום על שלא יתקבע באזורים עם סכנת סחיפה חמורה היוון התועלת הכלל משקית הנמנעת מהדור הבא ציבור (במונחי תל"ג שייווצר בעוד 21שנה) כתוצאה קיומו לאורך זמן מאחוז הקרקע החקלאית שעשויה להיפגע באזור באופן שאינו בר תיקון 5 הטבלה הבאה מציגה את עלות מניעת הנזק ואופן חישובו: טבלה - 3מניעת הנזק שיטות למניעת הנזק עלות השיטה מינימום עיבוד עלויות השקעה ואחזקה ,לצד משמעות התפוקה אי פליחה ( 1עיבוד) עלויות השקעה ואחזקה ,לצד משמעות התפוקה חיפוי באמצעות חומר ירידה בהכנסות כתוצאה משימוש בקש לצורך חיפוי אורגני/קש הקטנת הכנסה פוטנציאלית לבעל השדה ,לצד הקטנת סכנת עשבים רעים ומזיקים מיתון הרעייה בשטח .לרועה -קניית מזון אלטרנטיבי. הקמת תשתיות להקטנת - השקעה בנטיעות ובשתילת שיחים - סוללות בגדות נחלים - תעלות ניקוז והובלה בניית מערכת ליווי והנחייה - מערכת ארגונית שתוביל ותכוון (עובדי ציבור) מקצועית מתאימה – הגברת - מערכת מקצועית להדרכה ,למידה ויישום (עובדי ציבור) שת"פ בין השחקנים ויצירת - מנגנון של תמריצים (לכניסה לתהליך) ,פיצויים (על פחיתת יבול ועלויות הסחף מחויבות נוספות ,בתמיכה לדונם לשנה ,בהתאם לביצוע פעולות משמרות ולהערכות מומחים) וקנסות (בשלב מתקדם של היישום ,ובתיאום עם ממ"י) - תמיכה כספית ייעודית משמעותית בתשתיות מתאימות וברכישת ציוד אגרו- טכני ייעודי - תמיכה כספית ייעודית בגידולים משמרי קרקע - סיוע בהעשרת הקרקע בקומפוסט ובחומרים אורגניים אחרים - מערכת אכיפה בעזרת טבלאות אלו נוכל לבנות מאזן עלות תועלת המתייחס לממשק אי פליחה לעומת מינימום עיבוד .אומדנים אלה מהווים ערך כמותי להשפעות של כל שיטה ברמת החקלאי וברמת הציבור. אופן חישוב האומדנים מהווה כלל שניתן להתאימו לכל אזור במטרה לבנות מאזן עלות-תועלת לאזור .מאזן עלות התועלת מתייחס הן לטווח הקצר -השקעות מתחייבות ועלויות שוטפות ,והן לטווח הארוך -מניעת נזקים ארוכי טווח. שעור התשואה להשקעה במניעת הנזקים על מנת לקבל החלטה בנוגע לכדאיות ביצוע פעולה לשימור קרקע באזור מסוים ,אנו מציעים להשתמש במדד המקובל של שיעור התשואה הפנימית להשקעה ( .)IRRמדד זה מבטא את מחיר ההון (גורם ההיוון) אשר מאפס את הערך הנוכחי הנקי (היוון של תזרים המזומנים) מההשקעה. זהו מדד המבטא יעילות ואיכות של ההשקעה ומאפשר השוואה נוחה בין השקעות שונות ,תוך נטרול הבדלי הגודל (ולעיתים סדרי גודל) ביניהם .שיעור תשואה חיובי להשקעה מנקודות מבט של הרשות יעיד על כדאיות חברתית לביצועה. 6 חלק ב' :ניתוחי עלות -תועלת א .מינימום עיבוד מול אי פליחה העבודה תנתח את העלויות והתועלות מחלופות ממשקי העיבוד השונים ,הן מנקודת המבט של החקלאי (מקבל ההחלטה המיידי) והן ביחס לשיקול החברתי הכולל ,שאמור להשפיע על מערך התמיכות הציבורי .מטרתם של אמצעי המדיניות להפנים את השיקולים הציבוריים בהחלטות הכלכליות של החקלאי. כיום שיטת העיבוד הנהוגה ברוב שדות הבעל במרחב שקמה היא מינימום עיבוד (בה הקלטור הינו מהלך ראשון ולאחר מכן הזריעה והדישון) .שיטה זו היא תוצאה של ההבנה כי תהליך החריש גורם לסחף קרקע מאסיבי .גם במינימום עיבוד מתקיים חריש אחת למספר שנים וזאת לצורך הקטנת סיכוני עשבים רעים ומזיקים. אי פליחה הינה שיטת עיבוד החוסכת את שלב הקלטור (התורם להגדלת סחף הקרקע) .לאור ההימנעות מפעולת החריש והקלטור ,נטען על ידי חקלאים ,מדריכי גד"ש וחוקרים כי יש עלייה במספר העשבים הרעים והמזיקים בקרקע .עלייה זו מחייבת יותר ריסוסים .על כן מומלץ על ידי משרד החקלאות לבצע חריש אחת למספר שנים גם בממשק אי פליחה. ניתוח זה נעזר בנתונים ממקורות מגוונים במטרה לבנות את מאזן עלות התועלת .העלויות והתועלות מחולקות לטווח קצר-בינוני ולטווח ארוך .בטווח הקצר-בינוני הסיכון הסביבתי (סיכון הסחף והנגר) הוא "לכמות הקרקע" ,בטווח הארוך מאוד אם יתממש הסיכון במדיניות לא משמרת הוא להעלמות הקרקע .1לפיכך הניתוח בטווח הארוך הוא ערך קיום הקרקע במונחים כלכליים. הכלכלה מפרידה בין מוצרים עסקיים -מוצרים בעלי מחיר שניתן לקנות ולמכור אותם ,ומוצרים ציבוריים -שאין להם ערך שוקי .הניתוח המוצג בעבודה זו תואם למרחב שקמה וכל השלכה לאזור אחר מחייבת איסוף נתונים באופן דומה .הטבלה הבאה מרכזת ניתוח עלות-תועלת למעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה לאחר הטבלה יוצגו הפירוטים. ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד ,בטווח הקצר-בינוני: טבלה - 4סיכום טווח קצר-בינוני ,יתרון אי פליחה טווח בינוני-קצר (/₪דונם/שנה) מוצרים עסקיים -צד החקלאי .0 הקטנת עלויות עיבוד ויתרונות אי הפליחה 25 .2 תוספת עלות דשן (נטו) -01 .3 תוספת יבול 1..0 11..1 סה"כ לחקלאי 1 זהו תרחיש קיצוני ביותר וקיים קושי לאמוד מתי צפוי להתרחש ואם בכלל (לאור פיתוח דרכי התמודדות עם הקשיים בחקלאות) .יחד עם זאת ,למרות שלא נעשה ניתוח כלכלי מפורש לתרחיש זה (בגלל אי הוודאות) ההסתברות למימושו של תרחיש זה איננה אפס ולכן המדיניות הציבורית צריכה להתייחס גם אליה. 7 2 מוצרים ציבוריים .1 אובדן מי שיטפונות ( 01%נקשרים לאי פליחה) 7 .0 מניעת נזקי סחף (עלות נמנעת) 83 .. הקטנת פליטת גזי חממה וקיבוע פחמן אטמוספירי 1..0 סה"כ מוצרים ציבוריים 45.65 סה"כ לחברה 57.3 הערך עבור החברה הישראלית של מעבר למינימום עיבוד/₪ 02 :דונם ,שהם במרחב שקמה 0.2 מיליוני .₪ .0החקלאי רואה לנגד עיניו מספר הבדלים בין שיטות העיבוד .הראשון רכיב עלויות העיבוד: טבלה - 5רכיבי העלות של מינימום עיבוד הנבדלים מאי פליחה ,ועלות כוללת עלות ליחידה פעולות עיבודים מינימום עיבוד מס' פעמים ( ₪לדונם) קלטור לעומק עיבוד 02-00ס"מ+דישון +זריעה 2 23 ריסוס עשבים – ראונדאפ (כולל) 0.5 4 ריסוס עשבים -הדברת דגנים 0.5 12 הדברת עשבים רחבי עלים 1 10 (לקראת טיפול נגד מחלות ומזיקים 0.5 9 זריעה) טיפול מזיקים 0.3 10 אחרי קציר 70.2 סה"כ טבלה - 6רכיבי העלות של אי פליחה הנבדלים ממינימום עיבוד ,ועלות כוללת פעולות עיבודים מס' עלות ליחידה אי פליחה פעמים ( ₪לדונם) דישון +זריעה (מהלך )0 1 36 ריסוס עשבים (כולל ראונדאפ+קוטלים בררנים) 1.5 4 ריסוס עשבים -הדברת דגנים 0.5 12 הדברת עשבים רחבי עלים 1 10 (לקראת טיפול נגד מחלות ומזיקים 0.5 9 זריעה) טיפול מזיקים 1 10 אחרי קציר 52.0 סה"כ טבלאות 0ו .-מסתמכות על ראיונות עם מדריכי גד"ש וחקלאים במרחב שקמה ,ומציגות את ההבדלים (בלבד )3בין שתי שיטות עיבוד הקרקע עבור החקלאי .ההבדל בעלויות ,המתקבל מן הטבלאות ,קטן לטובת שיטת מינימום העיבוד .כל פעילות כזאת משפיעה על מספר שירותי מערכת אקולוגית – בעיקר על שירותי ויסות (בקרת מזהמים ובקרת מזיקים) ותהליכים אקולוגיים תומכים (כגון המגוון הביולוגי ופוריות הקרקע). 2 הניתוח מתייחס לנתונים ברי כימות בלבד .תועלת ציבורית נוספת ממעבר לאי פליחה היא האטת התפתחות של עמידות המזיקים לריסוסים הקיימים .אלו תועלות שמשך הזמן עד הופעתן אינו ידוע וקשה לתת להם ערכים כלכליים. 3 שלבים בעיבוד הזהים בשתי השיטות אינן מצוינים בפירוט זה 8 עלויות אלה נסמכות על ה"מחירון הפעלת ציוד חקלאי לשעות עבודה ובקבלנות" של ארגון עובדי הפלחה ,ומתייחס גם לרכיב ההון -ההשקעה.4 הרכיב השני הוא תפוקת הגידול (החיטה): במחקרו של דר' דויד בונפיל נמצא כי התפוקה כתוצאה מעיבוד באי פליחה גבוהה ב ,21%-כלומר עבור תפוקה ממוצעת של 311ק"ג לדונם חיטה בעל ,התפוקה באי פליחה היא 3.1ק"ג .המחקר מסביר כי העלייה היא תוצאה של שמירת הקרקע הפורייה ושיפור ממשק המים (בונפיל .)2111 בראיונות עם חקלאים במרחב שקמה לא נמצאו הבדלים מהותיים בתפוקות המעובדות במינימום עיבוד ובאי פליחה (יתכן ונובע מחוסר יכולת השוואה בשל משך זמן קצר ,שטחים בתנאים שונים ומידת השארת הקש) ,לכן נניח כי התוספת לתפוקה היא 0%בלבד ,כלומר במקום 311ק"ג לדונם חיטה בעל 300 ,ק"ג לדונם .בשנת 2103המחיר לחקלאי לק"ג חיטה היה /₪ 0.3ק"ג. טבלה - 7הכנסות צפויות מחיטת בעל לדונם -שירות אספקה (הנחת תוספת 0%באי פליחה) אי פליחה מינימום עיבוד כמות גרעיני חיטה צפויה (ק"ג) 300 311 מחיר החיטה (/₪ק"ג) 0.3 0.3 סה"כ הכנסות צפויות מדונם חיטה ()₪ 101 391 מכאן שבעקבות אי פליחה ,החקלאי צפוי ליהנות מתוספת של /₪ 21דונם/שנה להכנסות מחיטה. גם תפוקת הקש צפויה לעלות בכ:0%- טבלה - 8הכנסות צפויות מקש (למספוא) -שירות אספקה אי פליחה עיבוד מינימאלי (הנחת תוספת 0%באי פליחה) כמות קש צפויה 2.1 201 מחיר הקש (/₪ק"ג) 1.0 1.0 סה"כ הכנסות צפויות מדונם חיטה ()₪ 020 030 כתוצאה מאי פליחה החקלאי צפוי ליהנות מתוספת /₪ .דונם/שנה להכנסות מקש .במידה ואכן קוצרים ומוכרים את השלף ולא משאירים אותו בשדה כפי שמומלץ בממשקי אי פליחה. לסיכום: טבלה - 9הקטנת עלויות העיבוד ויתרונות האי פליחה הקטנת עלויות עיבוד ויתרונות אי פליחה עלות העיבוד -0 יתרון ביבול החיטה 21 יתרון ביבול הקש . סה"כ 51 .2רכיב נוסף הוא הדשן ,החקלאי יכול לבחור לצרוך דשן אורגני (זבל עופות )5או דישון כימי. 4 מחירון של שעות העבודה ערוך בהתאם למחירי הכלים והוצאות הפעלתם ולא בהתאם להספקי עבודה של הכלים או איכותם הטכנית. 1 יתרונות הדישון האורגני נוגעים לשירותים תרבותיים ,חברתיים (שימוש חוזר בפסולת) וכלכליים (מחיר הדשן האורגני נמוך ממחיר דשן כימי) .חסרון האי פליחה כיום :6אין אפשרות להצנעת דשן אורגני בשל מגבלות כלי העיבוד בשיטת זו ,על כן מתחייב דישון כימי. 7 טבלה - 10עלויות דישון דישון אורגני – משויך למינימום עיבוד עלות דשן אורגני (זבל עופות) /₪ -דונם 35 עלות פיזור דשן /₪ -דונם 25 סה"כ עלות דישון אורגני 60 דישון כימי – משויך לאי פליחה עלות דשן כימי /₪ -יחידה 6 כמות יחידות דשן כימי הנדרשות לדונם 13 סך עלות דישון כימי לדונם /₪ -דונם 78 עלות פיזור הדשן /₪ -דונם 25 סה"כ עלות דישון כימי 103 סך ההפרש בעלויות הדישון/₪ 13 :דונם/שנה לרעת האי פליחה. מנגד אי פליחה משמרת את פוריות הקרקע ועל כן מאפשרת שימוש מופחת בדשנים ,במקום 5 יחידות סופר פוספט:2.0 , טבלה - 11הפרש דישון כימי בין מינימום עיבוד לאי פליחה מחיר יחידה (/₪יחידה) 6.5 עלות (/₪דונם) כמות יחידות בדונם באי פליחה 2.5 16.25 כמות יחידות בדונם במינימום עיבוד 7 45.5 29 הפרש בין אי פליחה למינימום עיבוד מכאן שסך ההפרש בדישון בין אי פליחה למינימום עיבוד הוא /₪ 01דונם ,לרעת אי הפליחה. .3לבסוף מטרתה העיקרית של אי פליחה היא למנוע סחף קרקע 8מניעת סחף הקרקע (השכבה הפורייה ביותר) יתרום לעלייה בתפוקת השדה. כפי שציינו בהקדמה ,ובהתאם לאומדן שהתקבל באזור עמק חרוד לאחר האירוע ב 0 ,211. -ס"מ קרקע שנסחפה = 0ק"ג חיטה/דונם (יש לציין כי אפשר שיהיו שינויים בשל הבדל האזורים, להערכתנו אומדן זה סביר) .הפרש זה הוא מעבר לעלייה בתפוקה שפורטה קודם לכן בסעיף הנוגע לשיטות העיבוד .בדו"ח "ויסות קרקע ומים" שסקר עבור הפרויקט ,את ההשפעה של חלופות 5 כנראה שבשנים הקרובות יתאפשר שימוש בבוצת שפדן עבור הדישון .אשר ידרוש הצנעה בעזרת עיבוד. 6 קיימים ניסיונות לשילוב דשן אורגני גם בממשק אי פליחה שבו פולחים אחת במספר שנים לבקרת מזיקים והצנעת הדישון ,כפי שמומלץ על ידי משרד החקלאות. 7 עיבוד בשיטת פליחה/מינימום עיבוד מאפשר שימוש בזבל עופות שעלותו כ ₪ 30( ₪ .1-לזבל עופות ו ₪ 20לפיזור), חוסך כ .-5יחידות של דשנים :אוריאה ₪ 0.29ליחידה (יחידה= בדונם) ונדרש כ .-2 -יחידות ל 321 -ק"ג (באי פליחה מספיקות ,)2.0סופר פוספט ₪ ..0ליחידה בדונם כ ₪ 011-לדישון (כולל הפיזור). 8 בהתבסס על ראיונות עם מדריך גד"ש אזורי -עוזי נפתליהו. 12 ממשקי העיבוד השונים על שירות ויסות קרקע ומים במרחב שקמה ,מבדיל בין רמות הסחף באזורים השונים .במצטבר מתקבל שמדי שנה קצב אובדן הקרקע נע בין 1.00-1..0מ"מ בשנה .נניח שכ 1.0 -מ"מ קרקע נסחפת בשנה ,בנוסף נניח שהמעבר לאי פליחה מצליח להקטין את איבוד הקרקע ל ,1 -הרי שמדי 01שנים נחסך אובדן של 1.0ק"ג חיטה = /₪ 1..0דונם .חשוב להזכיר כי מדובר בהערכה מושכלת בלבד ,וכמויות הסחף מושפעות מסוג הקרקע וכמויות המים באותה שנה ועל כן תנודתיות. שיטת העיבוד משפיעה גם בפן הציבורי ,דרך מוצרים ציבוריים. .1אי הפליחה תורמת לממשק המים האזורי .מהלך משלים לאי פליחה הוא השארת הקש, כאשר לאי פליחה מיוחס בעיקר מניעת סחף קרקע ולהשארת קש -שיפור משק המים האזורי .מרבית שיפור משק המים נזקף לטובת הקש ( 91%מערך קליטת השיטפונות) ו- - 01%מיוחסים לאי פליחה. אזור אגן שקמה מתוכנן לקליטת מי שיטפונות על מנת לאפשר שימוש במים .ירידה ביעילות לכידת המים במאגרים ובאקוויפרים משמעותה אספקת מים ממקור אלטרנטיבי -התפלה. במרחב שקמה ממוצע הגשמים נע בין 211-101מ"מ בשנה ,ממוצע 320מ"מ בשנה ,שהם 320 קוב/דונם .נניח כי כתוצאה מהחריצים ,בשל סחף קרקע ואיבוד יכולת חלחול המים ,אובדים 00% ממי הגשמים ,9שהם 19קוב/דונם .עלות התפלת המים היא כ/₪ 2.0-קוב ,כאשר מהם 0.19 /₪קוב עלויות משתנות .-10עלות זו מבטאת את עלות המים התחליפיים למי התהום הנקלטים. עלות שאיבת מי תהום ע"י מקורות כ/₪ 1.05 -קוב .מכאן שערך מי השיטפונות/₪ 0.32 :קוב .ערך מניעת הנזק במקרה זה/₪ .0 :דונם. כאמור לטובת אי הפליחה נזקוף 01%בלבד שהם כ/₪ 5-דונם. יש לציין כי בסקירה שבוצעה בדוח "ויסות קרקע ומים" צוין כי "העברת שדות הבעל במרחב שקמה לממשק אי-פליחה עם כיסוי קש והשארת שלף ,עשויה להביא לירידה בנגר ובסחף הקרקע משדות מעובדים" .יחד עם זאת בחרנו להתייחס להערכה זהירה. הערכת האובדן של 00%שנויה במחלוקת וקיימת טענה כי כמעט כל המים מחלחלים בנקודה זו או אחרת ולכן אינם אובדים לחלוטין למשק המים .עם זאת מאחר וההשפעה היא /₪ 5דונם ההערכה זו אינה משנה את התוצאה הסופית. .0מניעת נזקי סחף לתשתיות. המעבר לאי פליחה תורם למניעת סחף ובכך מונע פגיעה בתשתיות באזור ובצורך להשקיע בתשתיות נוספות .בתוכנית האב של רשות הניקוז מפורטות ההשקעות הנדרשות על מנת לייצר תשתית למניעת סחף ולשיקום נזקים .הטבלה הבאה מציגה את סיכום ההשקעות הנדרשות, כאשר העלות הממוצעת לדונם היא :₪ 0,310 9 לפי פרופסור דן זסלבסקי ,מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ,כ 00%-מהגשמים מחלחלים במצב רגיל. 10 העלויות האלטרנטיביות לשאיבת מי תהום הן העלויות המשתנות בלבד של מתקן ההתפלה. 11 טבלה - 12סיכום השקעות בשיקום קרקע לשדה בגודל 151דונם ( ,₪מחירי )5113 עלות לשדה בגודל ממוצע של 151דונם ( ,₪מחירי רכיב עלות הערות )5113 כולל :תחזוקת דרך ציבורית ,הוספת מעבירי מים עלות מניעת סחף קרקע והקמת תעלות הולכה (לנחל ראשי) 51,8.1 כולל :שיקום דרכי שדה ,הקמת תעלות הולכה עלות שיקום שדה חקלאי מפגיעות סחף * 185,1.1 (מסביב לשדה) ,ממשק הקרקע ושיקום השטח סה"כ השקעות 1.1,551 עלות לדונם₪ 1,841 : * עלות השיקום כוללת שיטות שונות ובהן שתילת שיחים שעלותם ₪ 0,111לדונם ואורך חייהם 20שנים. ** מקור הנתונים :הדס וחוב' ( )2119ועבודתם של חברת כיוון עבור רשות הניקוז שקמה תחת הנחת ריבית ,3%עבור 20שנים ,הרי שהערך השנתי לדונם הוא/₪ 55 :דונם .חלק מההשקעות כבר בוצעו ,או לחילופין נדרש יהיה לבצען גם לאחר מעבר לאי פליחה כך שניתן לשער מניעת חצי מההשקעה/₪ 32 :דונם ממוצע באזור. ..הקטנת פליטת גזי חממה וקיבוע פחמן אטמוספירי בדו"ח שנכתב עבור הפרויקט על "השפעת פעולות חקלאיות על שירות המערכת האקולוגית מאזן גזי החממה" ,חושבו כמויות פליטת הפחמן הדו חמצני 11כתוצאה מהפעלת ציוד מכני לעיבוד הקרקע (תוך התייחסות לפעולות כמו דישון ,קומפוסט ,דלקים וכו; התייחסות גם לפליטות .)N2Oהסקירה מתייחסת לשטחי דורות (שמעבדים בשיטת מינימום עיבוד) ורוחמה (שיטת אי פליחה) כאשר לקחנו את רמות הפליטה המקסימליות ,כך שפליטת הפחמן מוערכת סה"כ ב- 1.015טון/שנה/דונם (פירוט נוסף ניתן למצוא בדוח "מאזן גזי החממה") .ערכו של טון פחמן דו חמצני/₪ 001 :טון ,מכאן שערך הפליטה כיום הוא /₪ 0..01דונם. כאמור ,כיום האזור פועל בעיקר בממשק מינימום עיבוד – הכולל קלטור וחריש פעם ב 1-0 -שנים לפי מידת הצורך) ,מעבר לאי פליחה יפחית/ימנע (תלוי במשק) פעולות חריש וקלטור .כלומר תפחת צריכת הדלק כתוצאה מפעולות אלה ב/L 2.20-דונם/שנה השווים לCO2 0.9- ק"ג/דונם/שנה .ערכו של הפרש פליטת הפחמן הוא /₪ 1..0דונם/שנה. ניתוח עלות תועלת עבור ההפרשים בין אי פליחה למינימום עיבוד ,בטווח הארוך לשיטות העיבוד יש השפעה בטווח הארוך מאד ואולם כאמור לא ניתן להתעלם ממנה בשאיפה לעולם בר-קיימא .בהנחות מחמירות ,ועל סמך חוות דעת מסוימות ,ניתן להניח תרחיש קיצוני לפיו בשלב רחוק מאד סחף הקרקע יגרום לאובדן הקרקע הפורייה ויכולת עיבוד חקלאי באזור.12 לתוצאה זו צפויות השלכות בפן הציבורי-ערך השטחים הפתוחים ובפן החקלאי-הפסד הכנסות .נציין כי הפגיעה במוצר הציבורי היא כפולה :הן בפגיעה בתיירות המעוניינת בתמהיל הייחודי במרחב שקמה והן כיוון שלחברה כולה יש ערך בשימורו של נוף כזה בין אם מבקרים בו ובין אם לאו .על מנת לנסות לאמוד את שירותי התרבות (הערך הנופי/אסתטי) של השטחים החקלאיים במרחב שקמה נעזרנו בעבודתם של שמש-עדני ,פליישר וצור ( )2112אשר בחנו והשוו את ערכם של נופים חקלאיים מסוגים שונים בעזרת שאלונים שבדקו מוכנות לשלם .בעבודתם נמצא כי עבור שטחים חקלאים מבקרים (לא מהסביבה) מוכנים לשלם /₪ 91-035מבקר .בהתאם לנתוני המועצה באזור ,נניח 11 כמויות הפחמן הדו חמצני כוללות גם פליטות חמצן דו חנקני אשר ערכן הומר לערך המקביל של הפחמן הדו חמצני 12 הפירוט המקצועי לנושא זה קיים ביתר חלקי הדו"ח. 12 021,111מבקרים בשנה (כ 00,111-בסופ"ש) הרי שהערך למבקרים כ 21.0-מיליוני /₪שנה ,שהם /₪ 211דונם .ערך השטח לחקלאי (רווח החקלאי על פי נתוני דורות) כ001- /₪דונם/שנה .מכאן שסך ערך השטח הפתוח לחקלאות הוא כ/₪ 301-דונם/שנה ,ערך זה מהווה אומדן לערך הכלכלי של השטחים הפתוחים בטווח הארוך לחברה. אומדן זה מתייחס להיבטי הערך הנופי ,ומכמתת את התועלת "הישירה" למבקר הנאמדת בשיטת ( WTPמוכנות לשלם) +הרווח לחקלאי מהשדה. נכפיל את הערך לדונם בשטחי הבעל באזור שקמה ( 011,111דונם) ונקבל שערכם 30מיליוני /₪שנה ,וערכם הנוכחי (ריבית 01 ,2%שנים) 1.1מיליארדי .₪יש לציין שייתכן וכמות המבקרים נמוכה מזאת שצוינה והערך יהיה נמוך יותר .כאמור ,תרחיש העלמות המוחלטת של יכולת העיבוד החקלאי בקרקע הינו תרחיש קיצוני ,יש אי וודאות לגבי עצם קיומו ובוודאי לגבי משך הזמן שלאחריו יתממש .ואולם כפי שכבר צוין ההסתברות למימושו של נזק זה קיימת ולמצב זה ערך הנזק יהיה גבוה ביותר כפי שחושב. ב .ניתוח השארת קש והעלאת עדרים כפי שנאמר לעיל ,אי פליחה אינה תהליך שלם ללא השארת קש כחיפוי בשדה .עיקר הייעוד של השארת חיפוי קש לשפר את משק המים ,בנוסף ,הוא בעל השפעות חיוביות על שירותי מערכת אקולוגיים נוספים .לפני החקלאי שלוש חלופות ,הראשונה ביצוע רק עיבוד באי פליחה ,השנייה השארת חיפוי קש מלא או את רובו ,והאחרונה איסוף הקש השארת שלפים בהם נותר קש מועט בלבד כתלות בגובה הקציר .הכמות המומלצת לחיפוי קש היא 311ק"ג לדונם ,כלומר את רוב או כל תוצרת השדה .בפועל החקלאים שאינם מעוניינים להפסיד את ההכנסה מהקש אוספים את הקש ומשאירים שלף שגובהו כ 01-ס"מ (כ 0/.-מהקש). טבלה 01מציגה ניתוח עלות תועלת עבור שתי דילמות של החקלאי הנקשרות זו בזו :השארת הקש והעלאת מרעה .הניתוח מתייחס לאי השארת קש כלל בשדה (איסוף מלא של הקש) .במקרה של השארת השלף נניח תמיד 0/.מהתועלת/עלות .נציין כי העלאת מרעה משמעותה אי השארת הקש. טבלה - 18ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש -מרעה (בהשוואה למכירת מלוא הקש) (/₪דונם/שנה) חיפוי מלא מדיניות הקש (בהשוואה למכירת מלוא הקש) השארת שלף בלבד ( 11ס"מ 16.-בלבד) בלי מדיניות מרעה (עם העלאת מרעה/בלי העלאת מרעה) עם בלי חשבון מגדל החיטה .0 תוספת 21ק"ג חיטה (כתוצאה מתוספת מים) (שירותי אספקה) 26 4 4 .2 הפסד ערך הקש (שירותי אספקה) -130 -21 -21 .3 תוספת ריסוס בגלל אילוח עשבים בגין רעיה (שירותי .1 ויסות) -4 הכנסה מהעלאת עדרים 15 13 -104 סה"כ -מגדל חיטה -6 -17 חשבון בעל העדר .0 חסכון במזון (שירותי אספקה) 25.50 .. תשלום למגדל -15 סה"כ לבעל העדר 0 15.21 0 סה"כ לחקלאים (מגדל החיטה ובעל העדר) -104 ..21 -17 מוצרים ציבוריים .5 הפסד ערך הקש למשק החלב (שירותי אספקה) -15 -2 -2 .2 מניעת אובדן מי שיטפונות (שירותי ויסות) 58 10 10 .9 ערך קרקע לא מאובקת (שירותי ויסות) -1 סה"כ מוצרים ציבוריים 41 6 7 סה"כ לחברה -מאזן נטו -13 15.21 -5 פירוט בהתאם למספור בטבלה: .0השארת הקש משפרת את יכולת קליטת המים בשדה ומניעת נגר .קליטת מים טובה יותר משפרת את התפוקה ומגדילה אותה .נניח כי תוספת חדירה ושמירת המים בקרקע היא כ 21-מ"מ/דונם ,13הרי שנוספים 21קוב לדונם שדה .נניח שקוב מים מגדיל את תפוקת החיטה ב 0-ק"ג ,14מתווספים עוד 21ק"ג חיטה שערכם /₪ 2.דונם (הקש נותר בשדה). במידה ונותר רק השלף ערך העלייה בשל שיפור קליטת המים בשדה כ/₪ 1-דונם. .2כמובן שההחלטה להשאיר את הקש בשדה מחייבת ויתור על ההכנסה מהקש (נניח הבדל זניח בין תפוקה הקש במינימום עיבוד ובאי פליחה) ולכן ערכה /₪ 031דונם. .3החשש המרכזי מהעלאת מרעה הוא הכנסת עשבים רעים (לעתים עשבים קשי הדברה) לשדה .על מנת להתמודד עם הבעיה ,החקלאי מבצע סיבוב ריסוס נוסף שערכו /₪ 1דונם, וייתכן אף סיבוב נוסף. .1החקלאי רואה לנגד עיניו הזדמנות להכנסה :העלאת מרעה לשדה ,עבורה יקבל כ00 - /₪דונם .על פי הנהלים העדר יכול לצרוך עד 11%מהשלפים. בעל העדר יבקש לעלות לשדה רק אם הדבר משתלם לו. החלטה לגבי הרעייה מושפעת משיקולים נוספים כגון הובלת הכבשים לשדות ,תשלום לרועה שכיר וכו' .על פי עדויות של בעל עדר שרועה במרחב שקמה העלות השנתית הקבועה (כולל רועה יחיד) הינה כ/₪ 12,011-שנה ,רועה אחד יכול להשגיח על כ 311 -כבשים .כלומר ,העלות הקבועה לכבשה /₪ 0.0..שנה שהם /₪ 1.11יום .קיים קושי בבחינת ההפרש בין עלויות קבועות בהוצאת 13 לפי פרופסור דן זסלבסקי ,מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ,כ 00%-מהגשמים מחלחלים במצב רגיל (ממוצע 250מ"מ באזור ,הנחה שרק חצי מהכמות נקלטים בשורשים והיתר ממשיכים לאקויפר). 14 על פי ראיונות עם חקלאים בשנה גשומה התוספת היא כ 0-ק"ג ל 0-מ"מ (מעט פחות במציאות). 14 העדר למרעה מרוחק בשלפים ובין החזקה בדירים ליד בית בעל העדר ,לכן נניח כי ההפרש בעלויות אלה זניח. .0חסכון בתשלום עבור מזון לבעל העדר. כאמור ,החקלאים באזור שקמה משאירים שלף בשדות .בהתאם לדו"ח שנכתב לגבי "השפעת הרעייה על שירותי המערכת האקולוגית בשדות הבעל במרחב שקמה" במסגרת עבודה זו ,נניח כי בממוצע כמות השלף בשדה הזמינה לכבשים היא 35 :ק"ג/דונם .על פי יאן לנדאו ,כבשה אוכלת 0 ק"ג קש שלף ביום ,כלומר דונם בודד נותן מענה עבור 35כבשים בעונה. אלמלא השלפים היה נאלץ בעל העדר לספק את מלוא כמות המזון לעדר .נניח שכל מזונם של הכבשים מתבסס על קש קנוי שערכו (/₪ 15501טון) .העלות היומית לראש הייתה ,₪ 1.50כלומר לצורך השוואה לדונם רעייה הרי שערך דונם עבור הרועה הוא .25.50 ..תשלום בעל העדר למגדל החיטה/₪ 00 :דונם .כלומר ההפרש בין התשלום בפועל לערך עבור הרועה הוא /₪ 02.50דונם. כעת נבחן את שאלת השארת הקש בפן הציבורי. .5משמעות לגבי משק הבקר והצאן בישראל :משמעות השארת הקש בשדה היא הקטנת היצע הקש בשוק .לדבר ,משמעות ישירה על משק החלב בישראל .עגלות הן הצרכניות העיקריות של קש בישראל .בשיחה עם ד"ר גבי עדין (ממ"ר רפת במשרד החקלאות) ,עולה כי בישראל 021,111עגלות שכמחצית מהן צורכות 0ק"ג/יום/עגלה ,כלומר 311,111 ק"ג/יום .בשנה ,ענף הבקר בישראל צורך כ 019,011-טון/שנה. בישראל מיוצרים כ 211,111-טון חיטה שהם כ 011,111-דונם .מרחב שקמה מהווה כ21% - משטח החיטה הכולל בישראל (בסביבות 011,111דונם בשקמה מתוך 011,111דונם בישראל). גמישות הביקוש לחיטה גבוהה מ( 0 -ביקוש גמיש) ,נניח שהגמישות 16היא .0.0נניח מקרה קיצון בו אזור שקמה אינו מסוגל לספק את התוצרת הרי שהיצע החיטה קטן ב 21%-ובהתאם לכך המחיר יעלה ב .31%אם מחיר טון קש לעגלות הוא /₪ 211טון ,הרי שעליית המחיר תהייה.1 : /₪טון. תפוקת הקש מדונם שדה היא כ 201 -ק"ג ,כך שתוספת המחיר לדונם היא /₪ 00דונם. .2מניעת אובדן מי שיטפונות .כפי שפורט בסעיף 1בניתוח עלות-תועלת לשיטת העיבוד, שיפור משק המים מיוחס בעיקר להשארת הקש ,על כן אנו מניחים ייחוס 91%מערך שיפור קליטת מי הגשמים באזור/₪ 02 :דונם. .9העלאת עדרים עשויה להגדיל את הפגיעה בקרקע בשל איבוק האדמה בפעולת דריכת העדר בשדה (בעיקר אם לא נעשית רעייה מבוקרת) .האבקת הקרקע תורמת לסחף 15 מחיר הקש תנודתי ומושפע מההיצע בשוק. 16 גמישות הביקוש היא שיעור השינוי במחיר כתוצאה משינוי ב 0%בכמות. 15 הקרקע ,נניח כי הפגיעה היא 1.0%בשנה .ערך הקרקע בטווח הרחוק כ911- /₪דונם ,ומכאן שערך מניעת האיבוק כתוצאה מהעדר הוא כ/₪ 0-דונם בשנה. כדאי בסיכום להזכיר חלופות משולבות – לדוגמה :קלטור כל ארבע שנים עם הצנעת כמות גדולה של זבל ,כמו שנעשה ברוחמה. 16 חלק ג' :מכשירי מדיניות על מנת להביא לביצוען של פעולות שיש כדאיות בביצוען ואינן מבוצעות כיום ,נרצה להביא למתאם בין המאזנים שרואים הרשויות והחקלאים .המדינה יכולה לעשות זאת באמצעות השפעה חיצונית על השוק -אמצעי מדיניות. אמצעי המדיניות נחלקים לרגולטורים וכלכליים .האמצעים הרגולטורים מחייבים ואוכפים פעולות -ומייתרים את מאזני העלות-תועלת של החקלאים (אינם מאפשרים חלופות) .הכלים הכלכליים מתמרצים את החקלאי ע"י השפעה על מאזני עלות-תועלת ובכך מעודדים החלטה עצמאית. מה היום: משרד החקלאות קובע את צרכיו ובהתאם לכך מבקש תקציב ממשרד האוצר .בשונה מהעבר, כיום למשרד האוצר משקל רב בקביעת התקציב במשרדים השונים (מתבטא בבחינה מעמיקה של הבקשות ואופן קבלת ההחלטות במשרד ,בנוסף לקושי רב בשינוי סעיפי תקציב והעברת ייעודם של כספים). משרד החקלאות מקבל תקציב קשיח ,בהתאם לבקשות התקציב שהוגשו .התקציב מתחלק לתקציב בסיס ולתוספות שונות (קיצוצי תקציב משפיעים על הבסיס) .על פניו ,שיקול הדעת לחלוקת התקציב בידי משרד החקלאות ,כאשר כל אגף מקבל תקציב מוגדר ,בפועל ספר התקציב כיום מפורט ביותר וכולל משימות ויעודי התקציב -דבר המקשה על העברת ייעודם של כספים. החל משנת ,0921קיים חוק לעידוד השקעות בחקלאות .תחומי הסיוע משתנים מדי שנה בהתאם לסדר העדיפויות המוגדר במשרד החקלאות .על סמך החלטות ממשלה ,עשוי להתווסף מימון משותף נוסף ,מעבר לשיעור הקבוע ולעדיפות משרד החקלאות ופיתוח הכפר (מתוך דו"ח ה- .)OECD תמיכה מוכרת וחשובה להמשך קיום גידולי הבעל בישראל היא "פיצויי הבצורת" .רווחיות גידול החיטה נקבעת בעיקר מכמות המשקעים שמשפיעה ישירות על כמות ואיכות הגידול ,וממחיר החיטה שנקבע בהתאם למחירים העולמיים .גורמים אלה אינם בשליטת המגדל ועל כן הוא חשוף לסיכון ,ככל שהאזור שחון יותר כך אי הוודאות גדלה .על כן נקבע קו בצורת -קו 211המ"מ בשנה (מתחת ל 211 -מ"מ גשם גידול החיטה אינו כלכלי) .מתחת לקו זה ובהינתן תנאי אקלים ותפעול (מועד ותנאי זריעה וכו') זכאים החקלאים לפיצוי הבצורת (בהתאם לחוזה פלחה וביטוח הכנסה). 17 תרשים - 1גובה פיצויי בצורת בשנה גובה פיצויי בצורת בשנה (במיליוני )₪ 31.6 35 30 24.7 25 20 15 10 5 0 0 2212 2211 2212 *מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -חשבון ענף החקלאות ,לוח 0 תמיכה זו מהווה מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות של חקלאיי מרחב שקמה .אלמלא היא ,יתכן והחקלאים היו בוחרים שלא לגדל גידולי בעל כתוצאה מאי הוודאות האקלימית באזור .תמיכה זו חשובה ומאפשרת המשכיות גידולית .עם זאת ,יש לציין שייתכן ותמיכה זו מונעת מהחקלאי לאמץ ממשק כרב נח כל שנה שנייה ,שנמצא כיעיל ביותר עבור השדה ועבור החקלאי (בונפיל .)2111 תמיכות הנקשרות לשימור קרקע: - הבטחת הכנסה למגדלי דגנים כגידולי בעל :במטרה לעודד שימור ותחזוקה של שטחים פתוחים ,תמך משרד החקלאות ופיתוח הכפר בגידולי בעל .בישראל גידולים אלה הם לרוב חיטה ומעט שעורה .התמיכה מיועדת להבטיח הכנסה יציבה בהתאם לשטח הגידול. התמיכה משמשת ככרית בטחון ומכסה את הפער בין מחיר המכירה של חיטה מקומית לעלות הייצור שנקבעה .התוכנית מופעלת ע"י חברות ביטוח .ההוצאות הממשלתיות במימון הפרמיות לתוכנית הבטחת הכנסה הם כ 9 -מיליוני ₪בשנה. - תוכנית שימור הקרקע :מיושמת באמצעות אגף שימור הקרקע והניקוז של משרד החקלאות ופיתוח הכפר .התמיכה כוללת 3סעיפים מרכזיים: oסיוע ברכישת מיכון וציוד לשימור קרקע -שיעור התמיכה 11%מערך הרכישה בפועל .זוהי התמיכה המרכזית שבשימוש במרחב שקמה. על פי "מחירון הפעלת ציוד חקלאי לשעות עבודה ובקבלנות" של ארגון עובדי הפלחה ההשקעה במיכון לאי פליחה הוא /₪ 3.דונם .ניתן להניח ששליש מעלות זו היא מרכיב ההשקעה/₪ 02 , 17דונם 11% .מההשקעה הם /₪ 0דונם. oתמיכה לניהול שטח ע"י עיבודים משמרי קרקע ומים -מטרת התמיכה להקטין נגר וסחף מהשדה למקורות מים ונחלים .שיעור התמיכה /₪ 20דונם גידולי שדה/מטעים ו/₪ 21 -דונם להעשרת שטח בחומר אורגני. oהשקעה במתקנים לשימור וניקוז חקלאי. 17 רכיבי העלות הם השקעה ,משתנות (עבודה ,דלק וכו') 18 ישנה מגמת עלייה בבקשות לתמיכות באמצעים לשימור קרקע לצד ירידה בתקציב כפי שניתן לראות בגרף הבא: תרשים -5תקציבים עבור שימור קרקע 15,440,990 תקציב מאושר 18,000,000 תקציב נדרש 16,000,000 13,195,000 13,195,000 14,000,000 12,000,000 10,410,100 9,482,000 10,000,000 8,000,000 6,293,000 6,000,000 4,000,000 2,000,000 2212 2212 2211 התמיכה המשמעותית ביותר ניתנת לפעולות ואמצעים .בפגישתנו באגף שימור קרקע במשרד החקלאות ,הוזכר שבוצעו 11/95מהבקשות המאושרות לפעולות ואמצעים ,אך ניתנה עדיפות לבקשות למיכון (אושרו 1/03בקשות תקינות ,נוצל מלוא התקציב! 0.0מיליוני )₪על תמיכה בעיבוד משמר ( 0.0מיליוני .)₪ תרשים - 8התפלגות תקציב עפ"י סוגי התמיכה תחזוקה 0% סקרים .%עיבוד משמר פעולות 02% ואמצעים 01% כלי מיכון 20% דיון בתוצאות ניתוח עלות התועלת שהוצג בעבודה זו מפרט את הכדאיות בנקיטה בפעולות לשימור קרקע (ממשק אי פליחה והשארת קש) עבור הציבור בישראל. בטווח הקצר-בינוני :התועלת הכוללת לחברה מסתכמת ב/₪ 02-דונם ,מהם /₪ 03דונם בלבד עבור החקלאי .החברה מרוויחה /₪ 10דונם בזמן שהיא מספקת תמיכה לחקלאי בגובה /₪ 0דונם על מנת לעודדו לעבור לעיבוד באי פליחה .הניתוח מציג כדאיות בתמיכה למעבר לאי פליחה ושימור קרקע. אחד החסמים המרכזיים למעבר לעיבוד באי פליחה נובע מאי הוודאות בנוגע לפגיעה מעשבים רעים ומזיקים .העדר חריש וקלטור מאפשר להם להתרבות בקרקע וקיימת סכנה לפגיעה ממשית בשדה .רווח החקלאי מדונם חיטת בעל לפי שטחי דורות הוא כ/₪ 001-דונם (לפי תחשבי שה"ם כ/₪ 211-דונם) ,פגיעה בשדה יכולה להתבטא באיבוד של כל התפוקה .מאחר והמאזן שהוצג 11 בעבודה זו מראה כי למדינה (כנציגת הציבור) כדאי שהחקלאים יעברו לאי פליחה על מנת לשמר את הקרקע ,כדאי לה לתמוך ולתמרץ חקלאים לפעולות משמרות. חסם נוסף עבור החקלאים במעבר לאי פליחה הוא היקף ההשקעות הנדרש ,לשם כך נועד היקף התמיכות להשקעה במיכון .אך להערכתנו הוא חסם משני ,משלוש סיבות: .0הניתוח מראה כי קיימת כדאיות לחקלאי (ללא הכללת התמיכות) .2לרוב החקלאי יכול לשכור את הכלים ואין צורך בהשקעה .3אם החקלאי מעוניין ברכישת הכלים ,הרי שבדרך כלל עומדים לפניו אמצעי מימון זמינים ופשוטים יותר לכך (כגון ארגוני קניות וקיבוצים וכד') על אף שהם לאו דווקא יותר זולים. האופציה של השארת שלף יחד עם העלאת מרעה היא הכדאית ביותר לחקלאי השדה כיוון שכך נהנה גם מהתשלום מבעל העדר .חלופה זו היא גם הטובה ביותר מבחינת החברה כולה .כיום מיישמים אותה רק חלק מהמגדלים ,החלק האחר נמנע מהעלאת העדר בשל חשש מפגיעת העדר בשדה .למרות שמבחינת חקלאי השדה ניתן להבין את הגישה האחרונה בסה"כ יש פגיעה בבעלי העדרים וגם הפסד הכנסה לחקלאי השדה .מובן שיש גם רגישות חברתית אזורית בסוגיה זו. ניתוח עלות התועלת להשארת קש והעלאת עדר מציג כי החקלאים והמדיניות תואמים את המאזן ואכן אין כדאיות בעידוד להשארת חיפוי קש בשדה (מעבר להשארת שלפים בגובה 01 ס"מ) מבחינת החקלאי ומבחינת הציבור ,השלף ( 01ס"מ) נותן מענה מספק לצרכי החברה (מבחינה כלכלית). ביבליוגרפיה .0בונפיל ד.י .,ב .רובין ,ד .שטיינברג ,י .מופרדי ,ס .אסידו ,ש .כיתאין ,ע .נפתליהו ,א .ואזה. .2111ממשק אי-פליחה וחיפוי בקש -סיכום רב שנתי .גן שדה ומשק.03-23 :)2( . .2בקר ,נ .2103 .התועלות הכלכליות של שירותי המערכת האקולוגית לפי ייעודי קרקע לשימושים אלטרנטיביים .הוגש למשרד להגנת הסביבה. .3הדס ,א .טור ציון ,י .איזנקוט ,א .זידנברג ,ר .2119 .מניעת סחף קרקע – ניתוח עלות מול תועלת .ניר ותלם מספר .03 .1חברת כיוון .2102 ,ניתוח כלכלי של שימור קרקע שקמה-בשור -ניתוח עלות תועלת עבור רשות הניקוז. .0משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אגף בכיר לשימור קרקע וניקוז ( )2115פיתוח חקלאות משמרת משאבי קרקע וסביבה חקלאית -תכנית ארצית רב-שנתית. ..שמש-עדני ,א ,.פליישר ,ע .וצור ,י .2112 .הערך הכלכלי של סוגי נוף חקלאי .יד הנדיב, נקודת ח"ן. ,OECD .5סקירת ענף החקלאות בישראל.2102 , .2אתר משרד החקלאותhttp://www.moag.gov.il/agri : .9ראיונות עם: 22 .aיורם טורציון -מהנדס קרקע ,לשעבר רכז תא לשימור קרקע וניקוז, מחוז העמקים ,משרד החקלאות .bעוזי נפתליהו -מדריך חקלאי גד"ש נגב וגד"ש דרום .cרן פרדמן מגש"ר -רכז גד"ש רוחמה .dיניב בלושטיין -רכז פלחה ,גד"ש שקמה .eעמוס יעקובי -רכז פלחה ,גד"ש דורות .fיאן לנדאו -תזונת אוכלי עשב בשטחי מרעה ,המכון למדעי הצמח מינהל המחקר החקלאי. תודתנו להם! נספחים רכיבי ההשקעות והעלויות בעיבוד משמר: טבלה - 14שטחי הבעל במרחב שקמה משק שטח הבעל (דונם) דורות 01,111 גד"ש שקמה 1,000 רוחמה 17,000 מושבי גת 7,000 סה"כ 38,000 טבלה - 15עלות דישון 1דונם חיטה בעל ,תחשיב משרד החקלאות מחיר כמות סה"כ דשנים: יח' ()₪ לדונם ()₪ אוראה שקי ענק ק" ג 3.60 7.00 25.20 פוליאון 22-00-1 ק" ג 1.74 30.00 52.17 77 סה"כ דשנים טבלה - 16חלופות השארת הקש וערכם תאור 'יח מחיר כמות סה"כ כמות סה"כ בש"ח לדונם בש"ח לדונם בש"ח תפוקות: חיטה גרעינים טון 1,300.00 0.30 390.00 0.32 409.50 קש חיטה חבילות בשדה טון 500.00 0.25 125.00 0.26 131.25 515.00 סה"כ פדיון השארת מלוא הקש בשדה השארת 01 540.75 חיטה גרעינים טון 1,300.00 0.30 390.00 0.32 409.50 קש חיטה חבילות בשדה טון 500.00 0.00 0.00 0.00 0.00 390.00 סה"כ פדיון חיטה גרעינים טון 1,300.00 21 0.30 390.00 409.50 0.32 409.50 ס"מ שלף קש חיטה חבילות בשדה טון 500.00 0.04 20.83 410.83 סה"כ פדיון 22 0.04 21.88 431.38
© Copyright 2024