‫מחקר חלוץ ( פיילוט ) ליישום גישת שירותי המערכת‬
‫האקולוגית ( שמ " א )‬
‫בתכנון ובניהול מרחב שקמה‬
‫דוח ביניים‪ -‬אוגוסט ‪4102‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪4‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫רקע על הפרויקט ‪ ,‬מטרות התנהלות המיזם ‪ ,‬תכנית עבודה ‪3 ................‬‬
‫ניתוח שאלת החקר ‪ :‬שמ " א של ממשקים חקלאיים ‪7 ........................‬‬
‫ניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים ‪01 ..... .......................‬‬
‫סקר היחס לסביבה במרחב שקמה ‪43 ..........................................‬‬
‫פעולות להמשך ביצוע הפרויקט ‪42 .......................... ...................‬‬
‫צוות הביצוע ‪42 ....................................................................‬‬
‫תודות ‪47 .................................................................... ........‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫רשימת טבלאות‪:‬‬
‫טבלה‬
‫טבלה‬
‫טבלה‬
‫טבלה‬
‫טבלה‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪7 .........‬‬
‫‪................................‬‬
‫אבני דרך ‪................................‬‬
‫‪9 ..‬‬
‫צוותים מקצועיים להערכת שמ " א מרכזים ‪................................‬‬
‫‪02‬‬
‫השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי‪ -‬פליחה על שמ " א ‪..................‬‬
‫‪43‬‬
‫טבלת מעבר משד ה חקלאי לשדה פוטו‪ -‬וולטאי ‪............................‬‬
‫סיכום תוצאות ומסקנות סקר " היחס לסביבה במרחב שקמה " ‪42 .........‬‬
‫רשימת איורים‪:‬‬
‫איור‬
‫איור‬
‫איור‬
‫איור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪..................‬‬
‫ המבנה הארגוני של הפרויקט ‪................................‬‬‫‪9‬‬
‫‪......................‬‬
‫ חלופות ממשקים חקלאיים ‪................................‬‬‫ מידת הוודאות ש ל השפעת חלופות עיבוד משמר על ויסות קרקע ומים ‪02 .‬‬‫‪09 .....‬‬
‫‪ -‬חלופות פריסת מתקנים פוטו‪ -‬וולטאיים ‪................................‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪0‬‬
‫מחקר חלוץ (פיילוט) ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית בתכנון ובניהול‬
‫מרחב שקמה‬
‫דו"ח ביניים‬
‫‪ .1‬רקע על הפרויקט‪ ,‬מטרות התנהלות המיזם‪ ,‬תכנית עבודה‬
‫גישת שירותי המערכת האקולוגית נועדה לשפר את ההפנמה של ערכים סביבתיים בתהליכי קבלת‬
‫החלטות ולהרחיב ולהעמיק את השיח בתחום זה‪ .‬לכן‪ ,‬ללימוד גישה זו‪ ,‬ולקידום שילובה בתהליכי‬
‫קבלת החלטות הנוגעות לשטחים פתוחים בישראל‪ ,‬יש חשיבות רבה‪ .‬מכון דש"א הציב כמטרה לבחון‬
‫את יישום הגישה ברמה אזורית‪ .‬לימוד ויישום הגישה נעשים במסגרת פרויקט‪ ,‬שנעשה בשיתוף פעולה‬
‫פורה עם מנהלת פארק שקמה ושותפים ובעלי עניין רבים נוספים‪ .‬תהליך ביצוע הפרויקט וממצאיו עד‬
‫כה‪ ,‬מתוארים בדו"ח ביניים‪ ,‬אשר עיקריו מובאים בדפים הבאים‪ .‬בין השאר‪ ,‬מפורטות להלן הפעולות‬
‫שבוצעו והושלמו במסגרת הפרויקט וכן הפעולות המתוכננות להמשכו‪.‬‬
‫גישת שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) היא גישה‪ ,‬שהחלה להתפתח בשנים האחרונות‪ ,‬העוסקת‬
‫ביחסי האדם והסביבה‪ ,‬ובמתח המובנה שבין פיתוח ושימור‪ .‬שמ"א מוגדרים ככלל התועלות שהאדם‬
‫מפיק מהמערכות האקולוגיות שעל פני כדור הארץ לשם קיום‪ ,‬בריאות ואיכות החיים‪ .‬שירותי המערכת‬
‫האקולוגית הם בעלי ערך חומרי (כלכלי) או לא חומרי (אסתטי‪/‬תרבותי‪/‬רוחני) עבור בני האדם‪.‬‬
‫השירותים מסווגים לשירותי אספקה (גידולים חקלאיים‪ ,‬חומרי בנייה‪ ,‬מים)‪ ,‬שירותי בקרה (בקרת‬
‫מזיקים‪ ,‬בקרת אקלים‪ ,‬ויסות סחף קרקע) שירותי תרבות (חינוך‪ ,‬נוף‪ ,‬תיירות) ותהליכים אקולוגיים‬
‫תומכים (עיצוב קרקע‪ִ ,‬מחזור חומרים)‪ .‬על פי גישת שמ"א‪ ,‬יש לשקול‪ ,‬בעת קבלת החלטות הנוגעות‬
‫להשפעת הפעילות האנושית על עתידם של משאבי טבע‪ ,‬את השלכות ההחלטה על שמ"א המסופקים‬
‫לאדם‪ :‬אלו שמ"א ייפגעו ואלו שמ"א יגדלו או יתחזקו בגין אותה החלטה‪ .‬ניתוח כזה יסייע להבנה‬
‫עמוקה של מאזני הנזק והתועלת של פעולות פיתוח‪ ,‬ליישוב לבטים הצפים בעקבות קונפליקטים בין‬
‫פיתוח ושימור ולקבלת החלטות מיטביות שיקדמו צמיחה מקיימת‪ :‬צמיחה חברתית‪ ,‬כלכלית‬
‫וסביבתית‪.‬‬
‫יישום גישת שמ"א בעולם נמצא עדיין בשלבי פיתוח ומחקר ראשוניים ושאלות רבות נמצאות עדיין‬
‫בבחינה‪ .‬ברמה הלאומית‪ ,‬ישראל לוקחת חלק במאמץ הבין‪-‬לאומי להטמעת הגישה במסגרת מחקרים‬
‫אקדמיים ובמסגרת פרויקט ההערכה הלאומית שמוביל המשרד להגנת הסביבה באמצעות המארג‪.‬‬
‫לגישת שירותי המערכת יש יתרונות רבים‪ ,‬ועם זאת יש להכיר גם במגבלותיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקושי לכמת‬
‫את ערכם של חלק משירותי המערכת במונחים כלכליים עשוי לגרום לכך שערכם לא יקבל משקל הולם‬
‫בהליך קבלת ההחלטות‪ .‬כדי להתגבר על המגבלה יש להשקיע במציאת הדרך הנכונה להעריך אותם‪.‬‬
‫המרחב שנבחר לביצוע פרויקט חלוץ‪-‬חדשני זה הוא פארק שקמה‪ .‬זאת הן בגלל חשיבותו כאזור מעבר‬
‫בין אקלים ים תיכוני למדבר‪ ,‬והן בגלל הגישה המקיימת והמשתפת המופעלת בתכנונו וניהולו‪ .‬מנהלת‬
‫פארק שקמה החליטה להוביל את התהליך בשיתוף עם מכון דש"א‪ ,‬מתוך כוונה שההתנסות תועיל‬
‫להמשך קידום הפארק ותיצור תשתית מידע סביבתית שתסייע למקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪3‬‬
‫מטרות העבודה‬
‫מטרת העבודה היא ליישם את התפיסה של שירותי המערכת ברמה אזורית‪ ,‬ככלי עזר לקבלת החלטות‬
‫בשאלות מוגדרות‪ ,‬הנוגעות לתכנון ולניהול השטחים הפתוחים במרחב‪ .‬במסגרת זו נבחרו שתי שאלות‬
‫חקר מרכזיות המעסיקות בעלי עניין במרחב ומחוצה לו ונוגעות בשטחים פתוחים במרחב שקמה‪,‬‬
‫שיבחנו על פי גישת שירותי המערכת האקולוגית‪ .‬בסיס הממצאים שנבנה בתהליך נועד לסייע לניהול‬
‫מקיים של המרחב‪ .‬במהלך העבודה הושם דגש על תהליכי חשיבה ועבודה משותפת עם בעלי עניין רבים‬
‫ככל האפשר באזור ומחוצה מתוך הכרה שלתהליך העבודה יש חשיבות‪ ,‬שאינה פחותה מזו של התוצרים‬
‫והתפוקות‪ .‬תהליכים אלו פורטו בדו"ח זה ויהוו בסיס להכנת מדריך ליישום גישת שמ"א‪ ,‬המתוכנן‬
‫כשלב אחרון בפרויקט‪.‬‬
‫לפרויקט הוגדרו שתי מטרות מרכזיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התנסות ביישום גישת שמ"א בתכנון וניהול שטחים פתוחים;‬
‫‪‬‬
‫בחינת האפשרויות‪ ,‬השיטות והדרכים לשילוב הערכות (כלכליות‪ ,‬כמותיות ואיכותיות) של‬
‫שמ"א בתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬באופן שיתרום לתכנון וניהול בר‪-‬קיימא של השטחים הפתוחים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫לצד המטרות המרכזיות‪ ,‬הוצבו לפרויקט מספר מטרות משניות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעת השיח של שמ"א בקרב מקבלי החלטות‪ .‬הטמעת השיח של שמ"א עשויה להוות זרז‬
‫לשינוי תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות‪ .‬חשיפת בעלי העניין השונים לשפה החדשה בתהליך‬
‫העבודה תורמת להשגת יעד זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העלאת מודעות הציבור לנושא שמ"א‪ .‬העלאת המודעות הציבורית לחשיבות תפקודן של‬
‫המערכות האקולוגיות‪ ,‬כספקי שמ"א חיוניים‪ ,‬לרווחת האנשים‪ .‬פרויקט חינוכי וקהילתי‪,‬‬
‫שנעשה בשיתוף פעולה עם רט"ג היה אחד האמצעים להשגת מטרה זו (הרחבה בפרק ‪.)4‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת תשתית ליישום גישת שמ"א באזורים נוספים בארץ‪ .‬מטרה זו תמומש באמצעות תיעוד‬
‫המודל היישומי של הערכת שמ"א בפרויקט במדריך מפורט‪ ,‬וכן באמצעות מעקב אחר מידת‬
‫הטמעת גישת שמ"א בתהליך קבלת ההחלטות ובשיח הציבורי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העשרת הידע המדעי‪/‬אקדמי בנושא הערכת שירותי המערכת האקולוגית ובנושאים הנחקרים‪.‬‬
‫שיתוף הידע שנצבר נעשה באמצעות השתתפות בפגישות‪ ,‬סיורים‪ ,‬דיונים ופורומים שונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפרויקט מוצג בכנסים מקצועיים ואקדמאיים‪ ,‬בארץ ובכנסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬בתחומי‬
‫סביבה‪ ,‬חקלאות ומדבור‪ ,‬וכן בפרסום בכתבי עת‪.‬‬
‫המבנה הארגוני של הפרויקט‬
‫השלב הראשון בפרויקט היה איתור שותפים למהלך‪ .‬מנהלת פארק שקמה‪ ,‬שבה חברים ארגונים‬
‫המייצגים את כלל בעלי העניין באזור‪ ,‬גויסה בשלב זה כמזמינת הפרויקט וכוועדת ההיגוי שלו‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫לאחר פניות לשותפים נוספים‪ ,‬ברמה המקומית וברמה הארצית‪ ,‬במטרה לצרפם לפרויקט‪ ,‬נקבע המבנה‬
‫הארגוני הבא‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪1‬‬
‫ועדת‬
‫היגוי‬
‫ועדת‬
‫עבודה‬
‫ועדה‬
‫מקצועית‬
‫מליאת מנהלת‬
‫שקמה‬
‫בעלי עניין‬
‫עיקריים ברמה‬
‫אזורית וברמה‬
‫ארצית‬
‫מומחים בתחומי‬
‫השמ"א השונים‬
‫בהתאמה לשאלות‬
‫החקר‬
‫קביעת מדיניות‬
‫אישור תכניות‬
‫עבודה ותקציב‬
‫ליווי והנחיה‬
‫מקצועית של צוות‬
‫הביצוע‬
‫ליווי והנחיה‬
‫סיוע בהשגת מימון‬
‫מעקב אחר ניהול‬
‫ותקצוב‬
‫צוות‬
‫ביצוע‬
‫הצוות המקצועי‬
‫של מכון דש"א‪,‬‬
‫נציג ממנהלת‬
‫שקמה‪ ,‬צוות‬
‫כלכלי מחברת‬
‫"כיוון" וצוות‬
‫מקצועי של‬
‫מומחים‬
‫בתחומים‬
‫השונים‬
‫ביצוע הפרויקט‬
‫בהתאם להנחיות‬
‫ועדות ההיגוי‬
‫והעבודה והמלצות‬
‫הועדה המקצועית‬
‫א יו ר ‪ - 1‬המבנה הארגוני של הפרויקט‬
‫בנוסף לגורמים המפורטים בתרשים‪ ,‬שותפים לתהליך מומחים ובעלי עניין נוספים עימם נפגש צוות‬
‫הפרויקט‪ .‬אנו מודים לכלל בעלי העניין והמומחים שתרמו ותורמים מזמנם ומהידע והניסיון שלהם‬
‫לפרויקט זה (פירוט השמות בפרק ‪.)7‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫תכנית העבודה נבנתה על בסיס לימוד עבודות שמ"א‪ ,‬שנעשו במדינות אחרות‪ ,‬ועל בסיס מידע שנצבר‬
‫בכנס שירותי המערכת האקולוגית הבין‪-‬לאומי בהולנד באוניברסיטת ווגנינגן‬
‫[‪ESP conference‬‬
‫‪.] 4 t h‬‬
‫התכנית גובשה לאחר התייעצות עם מומחים‪ ,‬בעלי עניין‪ ,‬הועדה המקצועית וועדת העבודה‪ .‬התכנית‬
‫אושרה על ידי ועדת ההיגוי וממשיכה להתעדכן במהלך ביצוע הפרויקט‪ .‬התכנית המלאה מוצגת‬
‫בהמשך‪ ,‬בטבלת אבני הדרך (טבלה ‪ .)1‬בטבלה צוינו השלבים שבוצעו והושלמו‪ ,‬שלבים הנמצאים עדיין‬
‫בתהליך עבודה והשלבים שעתידים להתבצע בהמשך‪.‬‬
‫חלק מרכזי בעבודה היה בחירת שאלות החקר שנמצאות במוקד הפרויקט‪ .‬השאלות נבחרו לאחר גיבוש‬
‫המבנה הארגוני הראשוני של הפרויקט ובשיתוף של המשתתפים במעגלי העבודה השונים‪ .‬מתוך שש‬
‫שאלות חקר שנבחנו‪ ,‬נבחרו שתי השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת השפעות של ממשקים חקלאיים שונים בשדות הבעל במרחב שקמה על שירותי המערכת‬
‫האקולוגית ("שאלת ממשקים חקלאיים")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת השפעות של מיקומים ומאפיינים שונים של פריסת מתקני אנרגיה סולארית על שירותי‬
‫המערכת האקולוגית ("שאלת פריסת מתקני אנרגיה סולארית")‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪5‬‬
‫הניתוח של שאלות החקר מתבצע במקביל וקצב ההתקדמות שונה לגבי כל שאלה‪ .‬בטבלת אבני הדרך‬
‫ניתן לראות את שלב העבודה אליו הגענו בכל שאלת חקר ומה נותר לעשות‪ .‬בהמשך הדו"ח מובאת‬
‫סקירה קצרה של תהליך העבודה והממצאים אליהם הגענו עד כה‪.‬‬
‫פירוט ותוצרים‬
‫אבני דרך‬
‫שלבים שכבר בוצעו‬
‫איתור אזור לביצוע‬
‫העבודה‬
‫איסוף מידע על האזור‬
‫התארגנות ואיתור‬
‫שותפים‬
‫הגדרת שאלות חקר‬
‫הגדרת חלופות‬
‫ותרחישים‬
‫זיהוי בעלי עניין‬
‫ומקבלי החלטות‬
‫מיפוי שמ"א‬
‫שלבי התארגנות שבוצעו במקביל ‪:‬‬
‫מרחב שקמה אותר כאזור מתאים מבחינת אופיו והאפשרות לשיתוף פעולה עם‬
‫המנהיגות האזורית‪.‬‬
‫איסוף מידע קיים על התכנון והניהול של שימושי קרקע באזור‪ ,‬במסגרת עשרות פגישות‬
‫עם בעלי עניין וחוקרים ברמה אזורית וארצית‪.‬‬
‫אימוץ הפרויקט על ידי מנהלת שקמה והגדרתה כמזמינה וכוועדת ההיגוי של הפרויקט;‬
‫הקמה והפעלה של וועדת עבודה וועדה מקצועית מלווה; גיוס גורמים ארציים לקחת‬
‫חלק במיזם‪ ,‬וביניהם משרד החקלאות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬רט"ג‪ ,‬המארג‪ ,‬קק"ל‪.‬‬
‫הגדרת שאלות חקר‪ ,‬שינותחו על פי גישת שמ"א‪ .‬בשלב זה נבחרו שתי שאלות‪" :‬שאלת‬
‫ממשקים חקלאיים" ו"שאלת פריסת מתקני אנרגיה סולארית"‪.‬‬
‫ניתוח שאלות החקר ‪:‬‬
‫גיבוש של חלופות ותרחישים‪ ,‬שייבדקו עבור כל שאלת חקר‪ .‬במסגרת זו מזוהים גם‬
‫גורמי שינוי קריטיים‪.‬‬
‫איתור בעלי העניין‪ ,‬המשפיעים ומושפעים מחלופות שאלות החקר‪ ,‬וגורמים מקצועיים‬
‫שעשויים לסייע באיסוף וניתוח מידע לגבי כל שאלת חקר‪.‬‬
‫מיפוי ראשוני של שמ"א לגבי כל אחת משאלות החקר‪ .‬על בסיסו מבוצע עבור כל שמ"א‬
‫ניתוח של היקף‪ ,‬היתכנות ושיטות ההערכה‪ ,‬זיהוי פערי מידע ואיתור מומחים‪.‬‬
‫בשלבי עבודה ‪ -‬שאלת הסולארי‬
‫תעדוף שירותי‬
‫המערכת‬
‫בניית תכנית עבודה‬
‫גיבוש רשימה מצומצמת של שמ"א החשובים ביותר לניתוח שאלת החקר על פי מדדים‬
‫וקריטריונים שנקבעו‪ .‬לגביהם מבוצעת בהמשך הערכה מעמיקה‪.‬‬
‫בניית תכנית עבודה לתיאור והערכה של שמ"א שהוגדרו לכל שאלת חקר‪.‬‬
‫גיוס חוקרים‬
‫גיוס של מומחים לבדיקת שמ"א שתועדפו‪.‬‬
‫הערכת שמ"א‬
‫הערכת שמ"א מתבצעת ע"י צוותים מקצועיים וכוללת הערכה איכותית‪ ,‬כמותית ו‪/‬או‬
‫כלכלית של השירות‪ ,‬מגמות התחזקות או הפחתת השירות ומידת הוודאות בהערכתו‪.‬‬
‫הערכת שירותי התרבות מתבצעת בנוסף באמצעות סקר יחס לסביבה במרחב שקמה‪.‬‬
‫בשלבי עבודה ‪ -‬שאלת ממשקים חקלאיים‬
‫קבלת משוב על‬
‫הערכות שמ"א‬
‫הטמעה‬
‫וסקר "היחס לסביבה‬
‫במרחב שקמה"‬
‫קבלת משוב ועדכון בהתאם‪ ,‬של הערכות שמ"א שבוצעו על בסיס נתונים מהספרות ועל‬
‫בסיס הדו"חות של הצוותים המקצועיים‪.‬‬
‫בדיקה כיצד יהיה ניתן להטמיע ולעשות שימוש בתוצרי העבודה בדרך הנכונה והיעילה‬
‫ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מהליך הטמעת השיח של שמ"א והתכנים שנחקרים‪ ,‬בוצעה‬
‫פעילות חינוכית במסגרת סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה"‪.‬‬
‫פעול ה להמשך ניתוח שאלות החקר‬
‫אינטגרציה‬
‫בסיום ההערכה הפרטנית של השפעת השינוי על כל שמ"א‪ ,‬נבחנת ההשפעה המשולבת‬
‫של כל חלופה על מכלול שירותי המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫פעולות ל אחר ניתוח שאלת החקר ‪:‬‬
‫סיכום ממצאי‬
‫הפרויקט והעברתם‬
‫למשוב‬
‫פרסום הממצאים‬
‫והפצתם‬
‫מעקב ובקרה על‬
‫הטמעת הממצאים‬
‫סיכום הממצאים לכל שאלת חקר והעברתם לקבלת משוב והערות מבעלי עניין במשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬בעלי עניין מקומיים (חקלאים‪ ,‬מדריכי גד"ש‪ ,‬רשות הניקוז וכו') ומומחים‬
‫בתחומים הרלוונטיים‪.‬‬
‫הצגת והפצת הממצאים לקהלי יעד שונים (מתכננים‪ ,‬נציגי משרדי ממשלה ועוד)‪,‬‬
‫במטרה שישמשו כבסיס מידע לקבלת החלטות ולתכנון וניהול אזורי‪.‬‬
‫ביצוע מעקב ובקרה על השפעת הפרויקט ורמת ההטמעה של ממצאיו במספר קהלים‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪6‬‬
‫עד כאן‬
‫הגענו‬
‫בשאלת‬
‫הסולארי‬
‫עד כאן‬
‫הגענו‬
‫בשאלת‬
‫החקר‬
‫ממשקים‬
‫חקלאיים‬
‫אבני דרך‬
‫הפקת לקחים‬
‫הפקת מדריך יישומי‬
‫ליישום גישת שמ"א‬
‫פירוט ותוצרים‬
‫הפקת לקחים על בסיס המעקב אחר הטמעת הממצאים ומידת ההשפעה על השמירה על‬
‫שטחים פתוחים וערכי טבע ונוף‪.‬‬
‫הפקת מדריך יישומי כמודל ליישום גישת שמ"א באזורים אחרים וכסיוע להערכה‬
‫הלאומית של שמ"א‪.‬‬
‫טב לה ‪ - 0‬אבני דרך‬
‫‪ .2‬ניתוח שאלת החקר‪ :‬שמ"א של ממשקים חקלאיים‬
‫בחינת השפעות של ממשקים חקלאיים שונים בשדות הבעל במרחב שקמה על שירותי המערכת‬
‫האקולוגית‬
‫מבוא‬
‫חקלאות משגשגת תלויה בקיום מערכות אקולוגיות בריאות ובעלות יכולת התאוששות מהירה‪ .‬המערכות‬
‫האגרו‪-‬אקולוגיות מושפעות מלחץ גובר על שירותי המערכת שהן מספקות ומהתחרות הגוברת בעולם על‬
‫אדמה חקלאית‪ .‬לממשקים חקלאיים שונים‪ ,‬עם דגש על שיטות עיבוד קרקע שונות‪ ,‬השפעה ניכרת על‬
‫אספקת שירותי המערכת האגרו‪-‬אקולוגית‪.‬‬
‫במסגרת שאלת החקר ממשקים חקלאיים‪ ,‬הצבנו כמטרה את הרחבת הידע היישומי בתחום‪ .‬המטרה‬
‫היא שהערכת השפעתם של ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א רלוונטיים ותרומתם למאזן שמ"א‪,‬‬
‫תסייע לגבש המלצות לשיפור האספקה של השירותים‪ .‬המחקר עוסק בשמ"א מגוונים ככל האפשר‪,‬‬
‫כשהדגש על הרחבת היריעה מעבר לשירותי האספקה (כמות ואיכות היבול) אל שירותי ויסות‪ ,‬תרבות‬
‫ותהליכים אקולוגיים תומכים (שימור קרקע‪ ,‬בקרת מזיקים‪ ,‬מגוון ביולוגי ועוד)‪.‬‬
‫שירות מרכזי שהמחקר עוסק בו‪ ,‬הוא ויסות קרקע ומים‪ ,‬המושפע מהפעילות החקלאית במידה רבה‪ :‬בין‬
‫סוג הממשק החקלאי לבין תהליכי הסחף הפוגעים במבנה הקרקע קיים קשר הדוק‪ .‬לכאורה‪ ,‬ניתן לפצות‬
‫על אובדן פוריות הקרקע על ידי תוספת דשן ומים‪ ,‬ולכן דלדול הקרקע לא ניכר בשלבים הראשונים‬
‫והשפעתו ניכרת רק בחלוף השנים‪ .‬אבדן קרקע‪ ,‬לפחות בעתיד הנראה לעין‪ ,‬הוא בלתי הפיך והיקף הבעיה‬
‫בעולם רחב מאוד‪ .‬בישראל לדוגמה‪ ,‬כ‪ 77% -‬מכלל השטח המעובד מצוי בסכנת סחיפה בינונית וחמורה‬
‫[אשל ואגוזי ‪ ,3712‬הדס ושות' ‪ ,3772‬יעקבי ואיזנקוט ‪.1]3712‬‬
‫בפברואר ‪ ,3714‬הפרויקט הוצג בסדנה בין‪-‬לאומית בנושא 'שירותי המערכת החקלאית (האגרו‪-‬‬
‫אקולוגית') שהתקיימה בגרמניה‪ ,‬במכון מחקר ‪ ZALF‬שב‪ .Müncheberg -‬בסדנה נדון ניהול בר‪-‬קיימא‬
‫של שדות חקלאים באופן שיאפשר הן את המשך מתן שירותי האספקה והן את האספקה של שמ"א‬
‫אחרים במערכות החקלאיות‪ .‬הפרויקט זכה שם למשוב חיובי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אשל ג‪ .‬ואגוזי ר‪ .3712 .‬הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים‪ .‬אקולוגיה וסביבה‪.124-121 :3 ,‬‬
‫הדס‪ ,‬א‪ ,.‬טור ציון‪ ,‬י‪ ,.‬איזנקוט‪ ,‬א‪ .‬וזידנברג‪ ,‬ר‪ .3772 .‬מניעת סחף קרקע – ניתוח עלות מול תועלת‪ .‬ניר ותלם ‪.17-37 :12‬‬
‫יעקבי‪ ,‬ב‪ .‬ואיזנקוט‪ ,‬א‪ .3712 .‬מחוז העמקים – עיבוד משמר בשטחי פלחה סקירת הניסיון המצטבר בממשק עיבוד‬
‫משמר ודו"ח סיכום עד סוף שנת ‪ .3712‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬מחוז העמקים‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪7‬‬
‫הגדרת חלופות ממשקי העיבוד‬
‫במרחב שקמה יש ‪ 227,777‬דונם‪ ,‬שמתוכם כ‪ 177,777-‬הם שטחי חקלאות בעל‪ ,‬כולל שטחי בעל בשילוב‬
‫מחזורי גידולי שלחין‪ .‬ממוצע הגשמים נע בין ‪ 477-377‬מ"מ גשם לשנה‪ ,‬אך השונות בין המשקים ברחבי‬
‫האזור עשויה להיות גדולה מאוד‪ .‬בשטחי הבעל מופעלים ממשקים חקלאיים מגוונים‪ ,‬לרבות ממשקי‬
‫עיבוד משמרים בתפוצה ורמות שונות‪ ,‬כשהחלופות המרכזיות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬מינימום עיבוד‪ - 2‬באזור זה מדובר בעיקר בקלטור אחד בין גידול לגידול‪ ,‬הנעשה בעומק ‪ 11-13‬ס"מ‬
‫(בדרך כלל עם דישון)‪ .‬שיטה זו נהוגה במרבית שטחי הבעל באזור‪.‬‬
‫אי‪-‬פליחה (אפס עיבוד ‪ – )zero tillage -‬חדירת הקרקע‪ ,‬דישון וזריעה במהלך אחד‪ .‬הטיפול כולל‬
‫‪.3‬‬
‫ריסוס לפני ואחרי הזריעה‪.‬‬
‫יש לציין שבשתי החלופות לעיל‪ ,‬מתבצע מדי כמה שנים‪ ,‬בחלק מהשטח‪ ,‬עיבוד עמוק‪ ,‬שנועד להתמודד‬
‫עם הקושי בטיפול בעשבים רעים ו‪/‬או בעלי חיים מזיקים לחקלאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בגד"ש רוחמה מתבצע‬
‫בחלק מהשטח גימום‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יצירת גומות בשטח מעובד‪ ,‬להחזקת המים‪.‬‬
‫בעקבות פגישות נוספות עם בעלי עניין ומומחים נידונו הממשקים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השארת קש בשדה (חיפוי קרקע)‪ :‬בעולם מקובל בדרך כלל להתייחס להשארת חיפוי כחלק‬
‫בלתי נפרד מממשק אי פליחה לשימור קרקע ומים‪ .‬בעקבות ניסויים ארוכי טווח שבוצעו‬
‫[בונפיל‬
‫בתחום בצפון הנגב‪ ,‬ניתנה המלצה להשאיר בשדה קש בכמות של לפחות ‪ 277‬ק"ג לדונם‬
‫‪ .3]3774‬לפיכך‪ ,‬הוחלט לכלול את הממשק במסגרת החלופות‪ .‬זאת למרות שכל החקלאים במרחב‬
‫שקמה‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬אינם נוהגים להשאיר קש קצור בשדה‪ ,‬בגלל ערכו הגבוה בשוק‪,‬‬
‫ומשאירים רק שלף בגובה בין ‪ 11-1‬ס"מ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העלאת עדרים על השלפים לאחר הקציר‪ .‬בשדות מרחב שקמה התקיים‪ ,‬באופן מסורתי‪ ,‬מרעה‬
‫לאחר הקציר ואיסוף הקש‪ ,‬בעיקר על ידי רועים בדואים‪ .‬המרעה תורם הכנסה מסוימת‬
‫לחקלאי ותועלת כלכלית לרועה‪ ,‬אך עלול לפגוע בשימור קרקע ומים ובשירותים נוספים‪ .‬לכן‬
‫קיימת התלבטות אם להמשיך את הנוהג‪ .‬בפועל‪ ,‬הרעייה קיימת בחלק מהמשקים והופסקה‬
‫במקומות אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעולות חקלאיות‪/‬ממשקים חקלאיים נוספים נידונו בעבודה ומפורטים בדו"ח הביניים אך לא‬
‫נכללו בהגדרת החלופות המרכזיות‪.‬‬
‫החלופות הסופיות שנבחנות במסגרת שאלת החקר הן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫יש לציין שהגדרנו את החלופה כ"מינימום עיבוד" משום שכך היא נקראת ע"י מדריכי הגד"ש באזור‪ ,‬אך קיבלנו הערה‬
‫ממומחה בתחנה לחקר הסחף‪ ,‬שבספרות החקלאית העולמית הכוונה ב"מינימום עיבוד" היא קצת שונה מזאת שאנו‬
‫מתייחסים אליה כאן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בונפיל ד‪ ,.‬רובין‪ ,‬ב‪ ,.‬שטיינברג‪ ,‬ד‪ ,.‬מופרדי י‪ ,.‬אסידו‪ ,‬ס‪ ,.‬כיתאין‪ ,‬ש‪ ,.‬נפתליהו‪ ,‬ע‪ ,.‬ואזה‪ ,‬א‪ .3774 .‬ממשק אי‪-‬פליחה‬
‫וחיפוי בקש ‪ -‬סיכום רב שנתי‪ .‬גן שדה ומשק‪.12-32 :8 ,‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪8‬‬
‫חלופות ממשקים‬
‫חקלאיים‬
‫מינימום עיבוד‬
‫(ללא חיפוי קש)‬
‫ללא רעייה‬
‫עם רעייה‬
‫ממשק אי‪-‬‬
‫פליחה‬
‫ללא חיפוי‬
‫קש ללא‬
‫רעייה‬
‫ללא חיפוי‬
‫קש עם‬
‫רעייה‬
‫עם חיפוי‬
‫קש‬
‫א יו ר ‪ - 4‬חל ו פו ת מ מ שק י ם חקלא י י ם‬
‫במהלך העבודה מופו בעלי העניין המשפיעים ומושפעים מהחלופות השונות‪ ,‬שהשתתפותם בתהליך‬
‫ביצוע הפרויקט חשובה ללמידת הנושא ואיסוף הנתונים ולהטמעת התוצאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחן הערך של‬
‫שמ"א בעיני בעלי העניין הנמצאים בשטח ומקבלים החלטות לגבי החלופות באופן יומיומי (קישור‬
‫לטבלה)‪ .‬המידע שהתקבל מבעלי העניין אפשר הבנה של שיקולי החקלאים לגבי הבחירה בממשקי‬
‫העיבוד‪.‬‬
‫מיפוי‪ ,‬תעדוף‪ ,‬והערכת שמ"א‬
‫בשלב הראשון של ניתוח שאלת החקר זוהו ומופו שירותי מערכת רלוונטיים‪ ,‬לרבות ביצוע הערכה‬
‫ראשונית של המדדים לבחינתם ושל ההיתכנות לביצוע ההערכה‪ .‬לאחר מכן בוצע סינון של שמ"א‬
‫רלוונטיים פחות לשאלת החקר‪ ,‬ונבנו טבלאות להערכה של ההשפעות הצפויות‪ ,‬של שינוי הממשק‬
‫החקלאי בעת מעבר בין החלופות‪ ,‬על שמ"א‪ .‬ההשפעה על שמ"א מרכזיים‪ ,‬שדורגו ברמת עדיפות‬
‫גבוהה‪ ,‬נבחנה באופן מעמיק ומקצועי‪ .‬לצורך ביצוע הערכת שמ"א המרכזיים בחלופות השונות של‬
‫הממשקים החקלאיים גויסו צוותים מקצועיים הכוללים מומחים ובעלי עניין‪ .‬הצוותים מפורטים‬
‫בטבלה להלן‪.‬‬
‫שמ"א לבחינה בפרויקט‬
‫מזון‪ ,‬מספוא‬
‫סוג השירות‬
‫שירותי‬
‫אספקה‬
‫שירותי ויסות ויסות קרקע ומים‬
‫מאזן גזי החממה‬
‫בקרת עשבים ומזיקים‬
‫תהליכים‬
‫אקולוגיים‬
‫תומכים‬
‫שירותים‬
‫הקשורים‬
‫ברעייה‬
‫מגוון ביולוגי ובתי גידול‪ ,‬קיום הקרקע‬
‫– ייצור ופוריות‬
‫שירותי אספקה (מספוא)‪ ,‬שירותי‬
‫וויסות (ויסות קרקע ומים ובקרת‬
‫עשבים) ושירותי תרבות (אורך חיים‬
‫בדואי)‬
‫צוותים מקצועיים‬
‫צוות כלכלי של חברת כיוון‪ :‬גדי רוזנטל‬
‫והדר פוקס‬
‫אלון ירון שנעזר במומחים מהאקדמיה‪,‬‬
‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬משרד החקלאות ועוד‬
‫יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג‬
‫עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך‬
‫רובין‬
‫דר' אמיר פרלברג ודר' שמרית עוקבי‪,‬‬
‫בתמיכת מומחים נוספים מהאקדמיה‬
‫ד"ר איריס שינבאום בהנחיית ד"ר יאן‬
‫לנדאו‬
‫טב לה ‪ - 4‬צ וות י ם מק צוע י י ם לה ער כ ת ש מ " א מ רכ ז י ם‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪9‬‬
‫תהליך ההערכה בוצע על ידי הצוותים המקצועיים בהתאם למתווה שניתן להם‪ .‬התהליך הסתמך על‬
‫איסוף מידע קיים (מהספרות ומראיונות עם בעלי העניין ומומחים)‪ ,‬ובעת הצורך‪ ,‬מתן פרשנות חדשה‬
‫למידע שנאסף‪ .‬ההערכות הן במונחים כמותיים‪ ,‬איכותניים או חברתיים וכשניתן‪ ,‬מבוצעת הערכה‬
‫כלכלית‪ .‬הדו"חות נמצאים כעת בשלב שבו הם מוצגים למומחים בתחום לקבלת משוב ועדכון בהתאם‬
‫ולכן אינם סופיים‪ .‬בשלב זה הוטמעו בדו"חות הערות המנחים והיועצים של כל חוקר ושל צוות‬
‫הפרויקט במכון דש"א‪ .‬בחלק מהדו"חות הוטמעו גם תיקונים של מומחים מהתחום ומומחים אזוריים‪.‬‬
‫תהליך קבלת המשוב מגורמים נוספים יימשך בזמן הקרוב וכן מתוכננת הצגה של הממצאים בפורומים‬
‫שונים כגון מנהלת שקמה‪.‬‬
‫צוות הכלכלנים של הפרויקט מבצע הערכה כלכלית של השפעות החלופות על שמ"א בהתבסס על איסוף‬
‫נתונים ישירות מבעלי עניין‪ ,‬על נתוני דו"חות חקלאיים ועל נתונים מדו"חות הצוותים המקצועיים‪.‬‬
‫ההערכה הכלכלית מתייחסת לשמ"א לגביהם ניתן היה לבצע הערכה כלכלית ושואפת לספק תמונה‬
‫לגבי הכדאיות הכלכלית של בחירה בחלופות השונות‪ .‬ההערכות של צוות הכלכלנים עוברות גם הן‬
‫סבבים של קבלת משוב‪.‬‬
‫כדי להנגיש את המידע לקובעי המדיניות‪ ,‬מגמות השינוי באספקת שמ"א סוכמו בטבלאות‪ ,‬כשכל טבלה‬
‫מציגה את ההשפעה על שמ"א במעבר בין שתי חלופות‪ .‬הטבלאות כוללות הן שמ"א שנבחנו על ידי‬
‫הצוותים המקצועיים (כולל הצוות הכלכלי) והן שמ"א שנותחו על בסיס פגישות עם מומחים ובעלי עניין‬
‫בלבד‪ .‬הוכנו שלוש טבלאות‪ .‬טבלת המעבר ממינימום עיבוד לאי‪-‬פליחה מוצגת להלן כדוגמה‪ .‬ניתן‬
‫לעבור לשתי הטבלאות הנוספות באמצעות הקישורים המצורפים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מעבר מאי השארת קש להשארת קש‬
‫‪‬‬
‫מעבר מרעיה לאי רעייה בשלפים‬
‫טבלת השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי‪-‬פליחה על שמ"א‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫גידולים‬
‫חקלאיים‬
‫–פלחה‬
‫מזון‬
‫(גרעיני‬
‫ם)‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫ו ו דא ו ת‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מ ו מח י ם ‪ /‬א נ ש י‬
‫מקצוע‬
‫מקורות‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫שירותי אספקה‬
‫בינונית‬
‫כלכלי‬
‫ניתוח‬
‫עלות‬
‫תועלת‬
‫–‬
‫על פי חוקרים בעולם עליית‬
‫היבול בתנאי שמבצעים חיפוי‬
‫בקש וודאית‪ ,‬על פי בונפיל‬
‫(‪ )3774‬התרומה למגדל עולה‬
‫בכעשרה דולר לדונם באי‪-‬‬
‫פליחה עם חיפוי לעומת‬
‫מינימום עיבוד‪.‬‬
‫בונפיל‬
‫‪;3774‬‬
‫‪Verhulst‬‬
‫‪et‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫בינונית‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‪-‬‬
‫ניתוח‬
‫עלות‬
‫תועלת ‪-‬‬
‫כמות‬
‫הקש‬
‫המשווק‬
‫מהאזור‪.‬‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‬
‫שיפור בכמות הקש‪ .‬אך‬
‫בממשק אי‪-‬פליחה מומלץ‬
‫להשאיר אותו בשדה ולא‬
‫לקצור ולמכור אותו‪.‬‬
‫דוד בונפיל‪,‬‬
‫לנדאו‬
‫‪3777‬‬
‫הפחתה של נגר‪ .‬יותר מים‬
‫יחדרו לשדות‬
‫בונפיל‬
‫‪Delaune and‬‬
‫‪ꜛ‬‬
‫קש‬
‫‪ꜛ‬‬
‫מים‬
‫מים‬
‫לחקל‬
‫‪ꜛ‬‬
‫גבוהה‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫וחוב'‬
‫בממשק אי‬
‫פליחה עם‬
‫חיפוי‪,‬‬
‫החקלאי‬
‫צפוי ליהנות‬
‫מתוספת של‬
‫‪37‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫להכנסות‬
‫מחיטה‪.‬‬
‫החקלאי‬
‫צפוי ליהנות‬
‫מתוספת של‬
‫‪1‬‬
‫כ‪-‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫להכנסות‬
‫מקש‪.‬‬
‫רווח כלכלי‬
‫ביבול‬
‫וחוב'‬
‫ע מו ד ‪42‬‬
‫פערי‬
‫מידע‬
‫תועלת‬
‫שירות‬
‫מגמה‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מ ו מח י ם ‪ /‬א נ ש י‬
‫מקצוע‬
‫מקורות‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫מידת‬
‫ו ו דא ו ת‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫לחות הקרקע גבוהה יותר‪,‬‬
‫יותר מים זמינים לצומח‪.‬‬
‫‪Sij‬‬
‫;‪2012‬‬
‫‪Freebairn et‬‬
‫‪;al., 1992‬‬
‫‪Soane et al.,‬‬
‫‪2012‬‬
‫בעקבות‬
‫המים‬
‫הנוספים וגם‬
‫מי‬
‫יותר‬
‫באקוויפרים‬
‫ערך‬
‫–‬
‫הציבורי הוא‬
‫‪ ₪ 7‬לדונם‪.‬‬
‫יוני וייץ וז'וז'ה‬
‫גרינצוויג‪,‬‬
‫אילן סתוי‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫טיפולי‬
‫מזיקים‬
‫נדרשת‬
‫עליה בפעילות נברנים עקב‬
‫חוסר פגיעה במחילות‪ .‬השפעה‬
‫מינורית ולא קבועה על חרקים‬
‫מזיקים ומחלות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הגדלה של חוסר ודאות לגבי‬
‫יבולים עתידיים עקב מחסור‬
‫בידע והדרכה על דרכי‬
‫ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬
‫‪Friedrich et‬‬
‫‪al., 2014‬‬
‫‪Johnson,‬‬
‫‪1986‬‬
‫עופר מנדלסון‬
‫במעבר לאי‪-‬‬
‫פליחה‬
‫תפחת‬
‫צריכת‬
‫הדלק‬
‫כתוצאה‬
‫מפעולות‬
‫אלה ב‪3.31-‬‬
‫‪/L‬דונם‪/‬שנה‬
‫השווים ל‪-‬‬
‫‪CO3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫ק"ג‪/‬דונם‪/‬ש‬
‫נה‪ .‬ערכו של‬
‫הפרש‬
‫פליטת‬
‫הפחמן הוא‬
‫‪7.11‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫במידה ואין‬
‫תוספת של‬
‫דישון כימי‪.‬‬
‫תוספת של‬
‫טיפול‬
‫במזיקים‬
‫‪1.7‬‬
‫בסך‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫ריסוס‬
‫נדרשת‪,‬‬
‫עמידות?‬
‫בינונית‬
‫הפסד‬
‫כלכלי‬
‫שנמנע‬
‫משיטפונו‬
‫ת (ראו‬
‫התייחסו‬
‫ת תחת‬
‫ויסות‬
‫סחיפת‬
‫קרקע)‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫מחיר‬
‫עליה רבה בהתפתחות עשבים‬
‫רעים‪ ,‬הניתנת לויסות ע"י‬
‫הגדלת שימוש בקוטלי עשבים‪,‬‬
‫ובמקביל הגדלת עלויות וסיכוי‬
‫להיווצרות עמידות אליהם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הגדלה של חוסר ודאות‬
‫לגבי יבולים עתידיים עקב‬
‫מחסור בידע והדרכה על דרכי‬
‫ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬
‫שיטת אי הפליחה אמורה למתן‬
‫(ראו‬
‫שיטפונות‪.‬‬
‫נזקי‬
‫התייחסות תחת ויסות סחיפת‬
‫קרקע)‪.‬‬
‫‪Friedrich et‬‬
‫‪al., 2014‬‬
‫‪Soane et al.,‬‬
‫‪2012‬‬
‫עופר מנדלסון‬
‫של‬
‫אות‬
‫ויסות‬
‫הרכב‬
‫אטמוספר‬
‫י (כולל‬
‫ע"י‬
‫אצירת‬
‫פחמן)‬
‫מיתון‬
‫התחמ‬
‫מות‬
‫גלובלי‬
‫ת‬
‫ויסות‬
‫מחלות‪,‬‬
‫מזיקים‬
‫ועשבים‬
‫רעים‬
‫מיתון‬
‫הפצה‬
‫והתפר‬
‫צות‬
‫של‬
‫מזיקי‬
‫ם‬
‫(חוליי‬
‫תנים‬
‫וחרקי‬
‫ם)‬
‫בקרה‬
‫ומיתון‬
‫של‬
‫נזקים‬
‫מעשבי‬
‫ם‬
‫רעים‬
‫ויסות‬
‫אסונות‬
‫טבע‬
‫ואירועי‬
‫קיצון‬
‫ויסות‬
‫שיטפו‬
‫נות‬
‫והצפו‬
‫ת‬
‫ויסות‬
‫מחזור‬
‫תחזוק‬
‫ת גופי‬
‫נמוכה‬
‫כמותי‪-‬‬
‫בהסתמך‬
‫על עבודות‬
‫אחרות‬
‫‪ꜛ‬‬
‫↓‬
‫↓‬
‫‪ꜛ‬‬
‫↑‬
‫גבוהה‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫שירותי ויסות‬
‫הממשק מונע סחף ומקטין את‬
‫האיטום‬
‫שכבת‬
‫יצירת‬
‫הפיזיקלי וע"י כך משפר גם את‬
‫חילוף הגזים בקרקע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זריעה ודישון במהלך‬
‫אחד ‪ -‬חוסכת אנרגיה של‬
‫עבודה עם טרקטור‪.‬‬
‫למרות שממחקרים עולה כי‬
‫מעבר לממשק אי‪-‬פליחה תורם‬
‫לוויסות ההרכב האטמוספרי‪,‬‬
‫מאיסוף המידע בפרויקט עולה‪,‬‬
‫שבשל התוספת בריסוס ודישון‬
‫כימי‪ ,‬לא ניתן להעיד בטווח‬
‫הקצר על שיפור בקיבוע הפחמן‬
‫בעקבות המעבר‪.‬‬
‫מאגרים נפרצים עקב מילוי‬
‫סחף‪ ,‬נסתמים ומאבדים את‬
‫‪al.,‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪et‬‬
‫תוספת‬
‫ריסוסים‬
‫‪4‬‬
‫בסך‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫‪.‬‬
‫‪Lal‬‬
‫לקח וגרינבאום‪,‬‬
‫‪ ;1227‬לרון‪,‬‬
‫לא נבדק‬
‫ע מו ד ‪44‬‬
‫פערי‬
‫מידע‬
‫ההשפעה‬
‫של‬
‫המעבר‬
‫לאי‪-‬‬
‫פליחה‬
‫על‬
‫מיתון‬
‫התחממו‬
‫ת‬
‫גלובלית‬
‫בשקמה‬
‫בטווח‬
‫הארוך‪.‬‬
‫מחיר‬
‫משוער‬
‫עבור‬
‫התפתחו‬
‫ת‬
‫עמידות‪.‬‬
‫שירות‬
‫המים‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫ו ו דא ו ת‬
‫מים‬
‫ומאגר‬
‫ים‬
‫נמוכה‬
‫מילוי‬
‫אקווי‬
‫פרים‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫תחזוקת‬
‫מאגרי‬
‫מים‬
‫נפח האגירה שלהם בגלל‬
‫השקעת סחף‪ .‬בעיות אלו‬
‫יכולות להימנע‪.‬‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי‬
‫ממשק אי‪-‬פליחה יכול למנוע‬
‫ירידה ביעילות לכידת המים‬
‫ובאקוויפרים‬
‫במאגרים‬
‫שמשמעותה אספקת מים‬
‫ממקור אלטרנטיבי – התפלה‪.‬‬
‫בשל סחף קרקע ואיבוד יכולת‬
‫חלחול המים‪ ,‬אובדים ‪11%‬‬
‫ממי הגשמים‪ 17% .‬מאובדן זה‬
‫יכול להיחסך בזכות אי‬
‫הפליחה‬
‫עליה בכמות החומר האורגני‬
‫יציבים‬
‫תלכידים‬
‫ובניית‬
‫בקרקע‪ .‬מצד אחד בטטוח‬
‫הארוך יהיה צורך בפחות דישון‬
‫באי‪-‬פליחה (כי יהיה פחות‬
‫סחף) ומצד שני יש קושי‬
‫בשימוש בזבל אורגני בגלל אי‬
‫יכולות להצניע אותו ועל כן‬
‫נעשה שימוש בדשנים כימיים‬
‫יקרים ומזהמים יותר‪ .‬יש‬
‫לציין שממשק עיבוד משמר‬
‫ברוחמה שמבוסס על אי‪-‬‬
‫פליחה‪ ,‬כולל קלטור פעם‬
‫בארבע שנים‪ ,‬שמאפשר הצנעת‬
‫זבל אורגני‪.‬‬
‫בשימוש‬
‫לעליה‬
‫אפשרות‬
‫בחומרי הדברה ובעיקר קוטלי‬
‫עשבים‪ ,‬אך עם זאת הקטנת‬
‫נגר של חומרי ההדברה‬
‫שיפוזרו אל מי תהום ומקווי‬
‫מים‪ .‬בנוסף שימוש בדשן כימי‬
‫במקום זבל אורגני‪ ,‬בשל‬
‫הקושי בהצנעה‪ ,‬שעלול לזהם‬
‫את המים‪.‬‬
‫אי פליחה מפחיתה סופות חול‬
‫ואבק (סחיפה איאולית)‪ ,‬ופיזור‬
‫של חלקיקי חומר ‪.PM10‬‬
‫צריכת אנרגיה מופחתת של‬
‫הפחתה‬
‫ומכונות‪,‬‬
‫כלים‬
‫בפליטות גזי חממה‪ .‬סחף‬
‫איאולי בעיבוד קונבציונלי‪,‬‬
‫היה אחד התמריצים לאימוץ‬
‫עיבוד באי‪-‬פליחה‪.‬‬
‫‪ꜛ‬‬
‫ויסות‬
‫זיהומים‬
‫ופסולת‬
‫במים‪,‬‬
‫אוויר‬
‫וקרקע‬
‫וויסות‬
‫סחיפת‬
‫קרקע‬
‫שמיר‬
‫ה על‬
‫איכות‬
‫‪/‬פוריו‬
‫ת‬
‫הקרק‬
‫ע‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫וכלכלי ‪-‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫דישון‬
‫נדרשת‪.‬‬
‫‪ꜛ‬‬
‫שמיר‬
‫ה על‬
‫איכות‬
‫המים‬
‫↑‬
‫שמיר‬
‫ה על‬
‫איכות‬
‫האווי‬
‫ר‬
‫↑‬
‫שמיר‬
‫ת‬
‫איכות‬
‫וכמות‬
‫קרקע‬
‫↑‬
‫פירוט‬
‫נמוכה‬
‫איכותי‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‬
‫גבוהה‬
‫איכותי‪:‬‬
‫אין‬
‫נתונים‬
‫להערכה‬
‫מדויקת‪.‬‬
‫כלכלי‪:‬‬
‫ערך‬
‫ההשקעות‬
‫הנחסכות‬
‫על מנת‬
‫לייצר‬
‫תשתית‬
‫למניעת‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫על פי סקירה של מחקרים‬
‫עם‬
‫התייעצויות‬
‫בעולם‪,‬‬
‫מומחים ופרשנות חדשה‬
‫למחקרים שנעשו בשקמה –‬
‫ניתן להעריך ירידה חדה‬
‫בכמות הסחף מהשדות‪.‬‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מ ו מח י ם ‪ /‬א נ ש י‬
‫מקצוע‬
‫מקורות‬
‫‪;1221‬‬
‫‪Laronne,‬‬
‫‪ ;1990‬לרון‪,‬‬
‫‪1221‬‬
‫‪Freebairn et‬‬
‫‪al., 1992‬‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫חיסכון של‬
‫כ‪/₪ 7-‬דונם‪.‬‬
‫יש תוספת‬
‫של‬
‫עלות‬
‫‪14‬ש"ח‪/‬דונם‬
‫על‬
‫‪/‬שנה‬
‫הדישון‪.‬‬
‫‪Derpsch et‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫פערי‬
‫מידע‬
‫ערך‬
‫זיהום‬
‫הקרקע‬
‫והמים‪.‬‬
‫מידת‬
‫זיהום‬
‫המים‬
‫בממשק‬
‫אי‪-‬‬
‫פליחה‪.‬‬
‫‪Holland,‬‬
‫‪2004‬‬
‫חקלאים במרחב‬
‫שקמה; סמדר‬
‫טאנר בהנחיית‬
‫צעדי וקטרה‬
‫(עבודת‬
‫מאסטר) ‪Singh‬‬
‫‪et al., 2012‬‬
‫‪Holland,‬‬
‫‪;2004‬‬
‫‪Derpsch et‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫אלון ירון‬
‫‪Derpsch et‬‬
‫‪ ;al., 2010‬דוד‬
‫בונפיל‬
‫גיל אשל‪ ,‬אלי‬
‫ארגמן; בונפיל‬
‫וחוב' ‪;3774‬‬
‫אשל ואגוזי‬
‫‪ ,3712‬יעקבי‬
‫ואיזנקוט ‪.3712‬‬
‫לפי‪ :‬תכנית‬
‫אב בשור‪-‬‬
‫שקמה‪ ,‬הדס‬
‫וחוב' ‪:3772‬‬
‫במידה ויש‬
‫ירידה חדה‬
‫בכמות‬
‫הסחף‬
‫נחסכות‬
‫ההשקעות‬
‫הנדרשות‬
‫ייצר תשתית‬
‫למניעת סחף‬
‫ע מו ד ‪40‬‬
‫נדרש‬
‫מחקר‬
‫ארוך‪-‬‬
‫טווח‬
‫בשקמה‬
‫בכדי‬
‫לתת‬
‫הערכה‬
‫כמותית‬
‫לתופעה‪.‬‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מגמה‬
‫מגוון‬
‫ביולוגי‬
‫ובתי גידול‬
‫שיפור‬
‫מצב‬
‫המגוון‬
‫הביולו‬
‫גי‬
‫↑‬
‫יחסי‬
‫גומלין‬
‫אקולוגיים‬
‫שטף‬
‫טבעי‬
‫של‬
‫חומרי‬
‫הזנה‬
‫בין‬
‫הרמו‬
‫ת‬
‫הטרופ‬
‫יות‬
‫במארג‬
‫המזון‬
‫קיום‬
‫הקרקע‬
‫(ייצור‬
‫ופוריות)‬
‫שיפור‬
‫פוריות‬
‫הקרק‬
‫ע‬
‫יצרנות‬
‫ראשונית‬
‫עלייה‬
‫בפוטו‬
‫סינתז‬
‫ה‬
‫מידת‬
‫ו ו דא ו ת‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מ ו מח י ם ‪ /‬א נ ש י‬
‫מקצוע‬
‫מקורות‬
‫סחף‬
‫ולשיקום‬
‫נזקים‪.‬‬
‫ערך איבוד‬
‫החקלאות‬
‫באזור‪.‬‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫פערי‬
‫מידע‬
‫ולשיקום‬
‫נזקים בסך‬
‫של עד ‪1,241‬‬
‫‪/₪‬דונם‪.‬‬
‫ערך מניעת‬
‫איבוד‬
‫החקלאות‬
‫באזור הוא‬
‫‪117‬‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫תהליכים אקולוגיים תומכים‬
‫גבוהה‬
‫כמותית‪:‬‬
‫שימוש‬
‫במדדים‬
‫פיזיקליים‬
‫‪ /‬כימיים‪/‬‬
‫ביוכימיים‬
‫‪/‬‬
‫ביולוגיים‪.‬‬
‫עלייה בעושר המינים‪ ,‬במגוון‬
‫המינים‪ ,‬במורכבות החברה‪,‬‬
‫האורגני‬
‫החומר‬
‫בכמות‬
‫בקרקע‪ ,‬בעוצמת הפעילות‬
‫הביולוגית בקרקע‪ ,‬ובמורכבות‬
‫הנופית‪ .‬תתכן פגיעה עקב‬
‫הגדלת תכיפות ואינטנסיביות‬
‫של הריסוסים‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫כמותית‪:‬‬
‫שימוש‬
‫במדדי‬
‫מגוון של‬
‫הרמות‬
‫הטרופיות‬
‫במארג‬
‫המזון‪.‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫הכמות‬
‫הנחסכת‬
‫של חומרי‬
‫הדברה‪.‬‬
‫כמותית‪:‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫חומרי‬
‫ההזנה‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫חישוב‬
‫הכמות‬
‫הנדרשת‪/‬‬
‫הנחסכת‬
‫של חומרי‬
‫דישון‪ ,‬זבל‬
‫אי פליחה אמורה לשפר לוחמה‬
‫ביולוגית טבעית במזיקים‪,‬‬
‫במחלות‪ ,‬וב'עשבים שוטים'‬
‫(יחסי טורף‪-‬נטרף‪ ,‬טפילות‪,‬‬
‫תחרות וכד')‪ .‬עמידות גבוהה‬
‫של המערכת בהתמודדות עם‬
‫מצבי עקה‪ .‬מצד שני היא‬
‫דורשת (לפחות בטווח הקצר)‬
‫שימוש רב יותר בריסוסים‬
‫כימיים ולכן לא ניתן להעיד‬
‫אם זה יתרון או חיסרון עבור‬
‫שירות זה‪.‬‬
‫ד"ר אמיר‬
‫פרלברג‪Bartz .‬‬
‫;‪et al., 2013‬‬
‫‪Cardoso et‬‬
‫;‪al., 2013‬‬
‫& ‪Mostafa‬‬
‫‪Changbin,‬‬
‫‪2013; Palm‬‬
‫;‪et al., 2014‬‬
‫‪Scopel et al.,‬‬
‫‪,2013‬‬
‫‪Derpsch et‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫אי‪-‬פליחה עם חיפוי‪ ,‬עליה‬
‫בכמות החומר האורגני ובניית‬
‫תלכידים יציבים בקרקע‪ .‬ייעול‬
‫תהליכי מחזור חומרי ההזנה‬
‫בקרקע‪ .‬יש לציין שממשק אי‪-‬‬
‫פליחה מקשה על הבאת אשלגן‬
‫וזרחן לבית השורשים ולכן‬
‫מומלץ לפלוח כל ‪ 1‬שנים‬
‫להצנעת זבל‪/‬קומפוסט‪.‬‬
‫‪Derpsch et‬‬
‫‪al., 2010‬‬
‫‪Palm et al.,‬‬
‫‪2014‬‬
‫מדריכי גד"ש‪,‬‬
‫חקלאים‪,‬‬
‫ומומחים‬
‫ממשרד‬
‫החקלאות‪.‬‬
‫?‬
‫בינונית‬
‫‪ꜛ‬‬
‫‪ꜛ‬‬
‫בינונית‬
‫כמותית‪:‬‬
‫מדידת‬
‫כמות‬
‫הכלורופיל‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫עליה בכמות הפחמן הדו‪-‬‬
‫המקובע‬
‫חמצני‬
‫מהאטמוספירה לחומר הצמחי‪,‬‬
‫החמצן‬
‫בכמות‬
‫ועליה‬
‫בונפיל‬
‫‪3774‬‬
‫טכנולוגי‬
‫ה וידע‪:‬‬
‫קיימים‬
‫בעולם‪.‬‬
‫בארץ –‬
‫יש‬
‫לבדוק‬
‫קיום‬
‫ציוד‬
‫מתאים‬
‫במעבדו‬
‫ת‪ .‬נדרש‬
‫ביצוע‬
‫במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫שצוין‬
‫וחוב'‬
‫כפי‬
‫בסעיף‬
‫"ויסות‬
‫מזהמים‬
‫לקרקע"‬
‫במידה וכן‬
‫פולחים פעם‬
‫במספר‬
‫שנים‬
‫ומצניעים‬
‫זבל אורגני ‪-‬‬
‫יש‬
‫אז‬
‫חיסכון‬
‫כלכלי באי‪-‬‬
‫פליחה‪ ,‬אך‬
‫כאשר לא‬
‫פולחים‬
‫ומשתמשים‬
‫בדשנים‬
‫כימיים‬
‫עלולה‬
‫להיות פגיעה‬
‫סביבתית‬
‫וגם העלות‬
‫לחקלאי‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫החקלאי‬
‫צפוי ליהנות‬
‫מתוספת של‬
‫‪37‬‬
‫ע מו ד ‪43‬‬
‫טכנולוגי‬
‫ה בארץ‪:‬‬
‫קיימת‪.‬‬
‫ידע‬
‫בארץ‪:‬‬
‫קיים‪.‬‬
‫נדרש‬
‫ביצוע‬
‫במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫טכנולוג‬
‫יה‬
‫והידע‬
‫קיימים‬
‫שירות‬
‫תועלת‬
‫מחזורי‬
‫הנוטריאנ‬
‫טים‬
‫מחזור‬
‫חומרי‬
‫ם‬
‫אינטראק‬
‫ציות‬
‫רוחניות‬
‫וסמליות‬
‫עם‬
‫מערכות‬
‫אקולוגיות‬
‫‪ ,‬מגוון‬
‫ביולוגי‬
‫ונופים‬
‫זהות‬
‫מגמה‬
‫מידת‬
‫ו ו דא ו ת‬
‫שיטת‬
‫הערכה‬
‫בחישה‬
‫מרחוק‬
‫(‪,IR‬‬
‫‪.)NDVI‬‬
‫כלכלית‪:‬‬
‫כמות‬
‫תנובת‬
‫השדה‪.‬‬
‫גבוהה‬
‫הנאה‬
‫מנופי‬
‫ם‬
‫פירוט‬
‫–‬
‫המשוחרר לאטמוספירה‬
‫בתהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫כמות תנובת השדה יכולה‬
‫לעלות בכ‪.37%-‬‬
‫הצנעת חומר אורגני בעייתית‬
‫באי‪-‬פליחה‪ .‬אבל בממשק של‬
‫פליחה כל מספר שנים אפשר‬
‫להוסיף כמות גדולה יותר של‬
‫דשן אורגני‪.‬‬
‫שירותי תרבות‬
‫‪ꜜ‬‬
‫נמוכה‬
‫איכותי ‪-‬‬
‫ראיונות‪.‬‬
‫או כמותי‪:‬‬
‫סקר דעת‬
‫קהל‪.‬‬
‫נמוכה‬
‫כלכלית –‬
‫הערך‬
‫הנופי של‬
‫שטחים‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫?‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מ ו מח י ם ‪ /‬א נ ש י‬
‫מקצוע‬
‫מקורות‬
‫↑‬
‫מורש‬
‫ת‬
‫↑‬
‫אימוץ ממשק אי פליחה משפיע‬
‫על זהות החקלאי ודרכי‬
‫עבודתו‪ .‬בטווח הקצר היא‬
‫משנה את זהותו כ"פולח"‪.‬‬
‫בטווח הארוך – האי פליחה‬
‫משמרת את הקרקע ואת‬
‫באזור‬
‫החקלאות‬
‫המשך‬
‫ושומרת על המשך קיום זהותו‬
‫כחקלאי וגם על הזהות‬
‫החקלאית של תושבי האזור‪.‬‬
‫בהנחה שהמעבר לאי פליחה‬
‫אמור למנוע את האפשרות‬
‫שבטווח הארוך הקרקע תיסחף‬
‫עד נטישת השטחים החקלאיים‬
‫ הערך הנופי של השטחים‬‫עשוי להיפגע‪ .‬בסקר היחס‬
‫שקמה‬
‫במרחב‬
‫לסביבה‬
‫השטחים החקלאיים נמצאו‬
‫עבור‬
‫ביותר‬
‫כחשובים‬
‫התושבים גם מבחינה אסתטית‬
‫ופנאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נטישה של‬
‫שטחי שוליים חקלאיים יכולה‬
‫גם להוסיף למגוון הנופי‪.‬‬
‫מאפשר שמירה על האדמה‬
‫לדורות הבאים שתאפשר‬
‫שמירה על מורשת חקלאית ועל‬
‫השדות החקלאים‪ ,‬שנמצאו‬
‫כחשובים ביותר לתושבי האזור‬
‫מבחינת אסתטית וערכית‪.‬‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫פערי‬
‫מידע‬
‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬
‫להכנסות‬
‫מחיטה‪.‬‬
‫בארץ‪.‬‬
‫נדרש‬
‫ביצוע‬
‫במרחב‬
‫שקמה‪.‬‬
‫חקלאים‬
‫ומדריכי גד"ש‬
‫בשקמה‬
‫שמש‪-‬עדני וחוב'‬
‫(‪)3773‬‬
‫לפי מחקר‬
‫לגבי מוכנות‬
‫לשלם עבור‬
‫ביקור‬
‫בנופים‬
‫החקלאים‪/‬מ‬
‫ספר‬
‫מבקרים‬
‫באזור‬
‫בשנה‪ ,‬ערך‬
‫הנוף‬
‫החקלאי‬
‫הוא כ‪214-‬‬
‫לדונם‪/‬שנה‪.‬‬
‫תוצאות הסקר‬
‫"היחס לסביבה‬
‫במרחב שקמה"‪.‬‬
‫כמה‬
‫שנים‬
‫ייקח אם‬
‫ועד‬
‫שיאלצו‬
‫לנטוש‬
‫את‬
‫השטחי‬
‫ם‬
‫טבלה ‪ - 3‬השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי‪-‬פליחה על שמ"א‬
‫דו"חות הצוותים המקצועיים‬
‫להלן סיכום קצר של ששת הדו"חות של הצוותים המקצועיים‪ .‬קישורים לדו"חות המלאים נמצאים‬
‫בלחיצה על הכותרות‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪41‬‬
‫השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות קרקע ומים במרחב שקמה ‪ /‬אלון ירון‬
‫הדו"ח מתאר את סיכון הסחיפה בשקמה‬
‫בתרחיש של "עסקים כרגיל"‪ ,‬שבו רוב המשקים‬
‫מיישמים ממשק של מינימום עיבוד‪ ,‬ללא השארת‬
‫חיפוי (או השארת חיפוי מעטה) ועם רעייה‬
‫מסוימת‪ .‬מחקירת הנושא נמצא שרוב שטחי‬
‫שדות גידולי הבעל נמצאים בסיכון סחיפה גבוה‪,‬‬
‫עם עובי סחיפה שנתי מוערך של ‪7.11-7.11‬‬
‫מ"מ‪/‬שנה‪ .‬יתכן טווח טעות גדול שכן הנתונים‬
‫מבוססים על אומדנים‪.‬‬
‫א יו ר ‪ – 3‬מ י ד ת הו וד או ת ש ל הש פ עת‬
‫חל ופ ו ת ע יב ו ד מ ש מר ע ל ו י סו ת ק ר קע ומ י ם‬
‫מומחים שהשתתפו במפגש שהתקיים במשרד החקלאות לקבלת משוב על הממצאים‪ ,‬העירו שההערכה‬
‫נמוכה בהרבה מהצפוי‪ .‬להערכתם‪ ,‬עובי הסחף השנתי בשדות בעל בפארק שקמה מגיע לפחות ל‪3-1 -‬‬
‫מ"מ‪/‬שנה וייתכן שאף ל‪ 4 -‬מ"מ‪/‬שנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נמצא הסבר ברור להבדלים‪ .‬סיבות אפשריות‪,‬‬
‫שהועלו כהסבר לפערים‪ ,‬היו מבלעי סחף באגן הניקוז וסחף איאולי‪ ,‬שההערכה לא התייחסה אליו‪.‬‬
‫בהעדר מחקר מדעי ארוך טווח ישנו קושי לתת הערכה מדויקת של הסחף מהשדות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נבדקה ההשפעה של החלופות השונות על ויסות קרקע ומים‪ .‬על פי מחקרים מהארץ והעולם‬
‫נמצא שהמעבר לממשק אי פליחה עם חיפוי קש עשוי להביא לירידה ניכרת מאד בנגר ובסחף הקרקע‬
‫משדות מעובדים‪ ,‬בנוסף לעליה מסוימת ביבולים (נושא זה לא נבדק בקנה מידה משמעותי באגן‬
‫שקמה)‪ .‬בנושא הרעייה‪ ,‬נמצא שהדעות לגבי השפעת סחף קרקע חלוקות‪ ,‬עם זאת יש הסכמה לגבי‬
‫חשיבות הדרך בה הרעייה מתבצעת‪ .‬לסיכום‪ ,‬יש אי וודאות גדולה לגבי היקף הסחף בשדות הבעל‬
‫במרחב שקמה‪ ,‬בגלל העדר נתונים‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ לבצע‪ ,‬בשיתוף פעולה בין כל הגופים הרלוונטיים‬
‫השונים‪ ,‬ניטור ארוך טווח של נגר וסחף קרקע במספר תחנות מדידה וניטור של לחות הקרקע בשדות‪.‬‬
‫השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות הרכב אטמוספרי ‪ /‬יוני וייץ‬
‫ממחקרים שונים בעולם עולה כי ממשק אי‪-‬פליחה‪ ,‬המפחית באופן משמעותי את עיבוד הקרקע‪ ,‬עשוי‬
‫להעלות את היקף קיבוע הפחמן והחדרתו למערכת בטווח הארוך ולהאט את קצבי הפירוק של חומר‬
‫אורגני בפרופיל הקרקע‪ .‬על ידי כך הוא תורם למאגר הפחמן הקרקעי ולהפחתה של פליטות גזי חממה‬
‫מפעולות העיבוד‪ .‬לצד זאת‪ ,‬בממשק אי‪-‬פליחה נדרשות יותר פעולות הדברה ולעתים אף דישון נוסף‬
‫ואלו מגדילים את פליטות גזי חממה‪.‬‬
‫נערכה השוואה בין הפעילות החקלאית בשטחי הבעל של גד"ש דורות‪ ,‬המנהל ממשק של מינימום עיבוד‬
‫(עם חריש כל ‪ 1-4‬שנים)‪ ,‬וגד"ש רוחמה‪ ,‬המנוהל בממשק אי‪-‬פליחה‪ ,‬עם עיבוד אחת ל‪ 4-2 -‬שנים‪ .‬על פי‬
‫ההערכה‪ ,‬כתוצאה מהרמות הגבוהות יותר של דישון חנקני (‪ 11-17‬מול ‪18-11‬ק"ג ‪ CO2e‬לדונם לשנה‪,‬‬
‫בהתאמה)‪ ,‬הממשק החקלאי של אי‪-‬פליחה ברוחמה מביא לפליטת גזי חממה רבה יותר מאשר בדורות‬
‫(מינימום עיבוד)‪ .‬יתכן‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שבגלל העיבוד המשמר ברוחמה‪ ,‬ההפרש מקוזז‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬על ידי‬
‫קיבוע פחמן רב יותר במאגרי החומר האורגני בקרקע‪ .‬המסקנה היא שממשק אי פליחה עם חיפוי קש‬
‫והימנעות מדישון עודף עשוי לתרום בטווח הרחוק להפחתת גזי החממה באטמוספרה ובעקבותיה‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪45‬‬
‫לצמצום ההתחממות הגלובלית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הבדל משמעותי בין הממשקים המקובלים היום בפארק‬
‫שקמה מבחינת השפעתם על מאזן גזי חממה‪.‬‬
‫השפעת ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א בקרת עשבים ומזיקים ‪ /‬עופר מנדלסון‬
‫לעשבים רעים ומזיקים יש השפעה מהותית על היבול החקלאי ולמלחמה נגדם יש עלות כספית‬
‫וסביבתית גבוהה ומשמעותיות‪ .‬ההשפעה של ממשק עיבוד משמר על ויסות מזיקים‪ ,‬ובמיוחד עשבים‬
‫רעים‪ ,‬היא גורם מרכזי בהחלטה על מעבר אליו‪ ,‬התאמתו והטמעתו‪ .‬חריש ועיבודי קרקע תורמים‬
‫משמעותית למלחמה בעשבים‪ .‬ניתן למנוע את גידול העשבים על ידי הרחבת השימוש בקוטלי עשבים או‬
‫עישוב‪ ,‬אך השימוש המוגבר בהדברה כימית גורם לעליה בהוצאות וברמת אי הוודאות של המגדל‪,‬‬
‫מגדיל את הפגיעה בסביבה ומעלה את הסיכוי להתפתחות עמידות לקוטלי עשבים שונים‪ .‬מבחינת‬
‫הדברת מזיקים‪ ,‬ובמיוחד נברנים‪ ,‬מעבר לאי‪-‬פליחה או עיבוד מינימאלי מקטין את הפגיעה במחילות‬
‫ובאזורי המחיה התת‪-‬קרקעיים שלהם בהשוואה לעיבוד קונבנציונאלי‪ .‬חיפוי אמנם מספק מסתור טוב‬
‫יותר ומקור למזון‪ ,‬אך בפועל לא זוהתה עליה משמעותית במספרם בעקבות השארת חיפוי‪ .‬המלחמה‬
‫בעשבים‪ ,‬נברנים ומזיקים בממשק עיבוד משמר מבוססת בעיקר על הדברה כימית‪ ,‬וכדי לצמצם את‬
‫השימוש בחומרי הדברה נדרש להקפיד על ניהול ממשק הדברה משולבת ומחזור זרעים‪ .‬ממשק הדברה‬
‫משולב יכול לשפר את יעילות ההדברה ולהקטין את הסיכוי להתפתחות עמידות‪ .‬הדברה משולבת‬
‫מחייבת הקמת מנגנון בסיסי של ניהול והדרכה‪ ,‬כולל מערכת מסודרת לאיסוף נתונים שוטפים‬
‫ושיתופם‪.‬‬
‫השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א מגוון ביולוגי ‪ /‬דר' אמיר פרלברג‬
‫המגוון הביולוגי עומד בבסיס כלל שירותי המערכת האקולוגית האחרים ומשמש כאינדיקטור החשוב‬
‫ביותר לבריאותה ולתועלות שהאדם מפיק ממנה‪ .‬מרחב נחל שקמה ממוקם בשולי החבל הים‪-‬תיכוני על‬
‫גבול המדבר ויש בו חברות צומח ים‪-‬תיכוניות‪ ,‬אירנו‪-‬טורניות (ערבתיות)‪ ,‬וסהרו‪-‬ערביות (מדבריות)‪.‬‬
‫חוקרים בעולם תמימי דעים‪ ,‬שבמעבר לממשקי עיבוד משמרי קרקע (הכוללים השארת חיפוי) חל שיפור‬
‫במצבו וברמת הפעילות הביולוגית בקרקע‪ ,‬שמתבטאת בעלייה בעושר המינים‪ ,‬במגוון המינים ובכמות‬
‫החומר האורגני בקרקע‪ .‬שיפור זה מעודד לוחמה ביולוגית טבעית במזיקים‪ ,‬במחלות וב'עשבים שוטים'‪,‬‬
‫ומייעל את תהליכי המחזור של חומרי ההזנה שבקרקע‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להשליך מסקנות כלליות‬
‫מאזור מחקר אחד לאחר‪ ,‬בגלל השוני הגדול בגורמים המשפיעים על המגוון הביולוגי בכל אזור‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫מומלץ ללמוד את השפעת ממשקי העיבוד במרחב שקמה על המגוון הביולוגי באמצעות מחקר עצמאי‪.‬‬
‫למיטב ידיעתנו לא נעשה בארץ עדיין מחקר כזה ואין מומחים העוסקים בתחום מסוים זה‪ ,‬שבהם ניתן‬
‫להיוועץ‪.‬‬
‫השפעת חלופות רעייה על שמ"א במרחב נחל שקמה ‪ /‬דר' איריס שינבאום‬
‫בעבודה נעשה ניסיון לגיבוש עמדה לגבי מיקומה של רעיית הצאן בשלפים באגן נחל שקמה‪ ,‬על ידי‬
‫בחינה של מאזן שמ"א בחלופת הרעייה בשדות אל מול חלופת העדר רעייה ותוך השמת דגש על עמדות‬
‫בעלי העניין השונים השותפים במערכת‪ .‬בניסוי בצפון הנגב נמצא‪ ,‬כי מבחינת שירותי אספקה ‪ -‬רעיית‬
‫צאן בשלפי חיטה בנגב‪ ,‬בממשק אי‪-‬פליחה‪ ,‬אינה מפחיתה את היבול ואת איכות גרעיני החיטה וכי היא‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪46‬‬
‫מתאימה לאזור קו הבצורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשמעות של ההמלצה‪ ,‬לשלב במסגרת ממשק אי‪-‬פליחה גם‬
‫השארת קש‪ ,‬היא אי‪-‬הכנסת הרעייה‪.‬‬
‫לגבי ההשפעה על שירותי ויסות קרקע ומים ושמירת איכות הקרקע‪ ,‬מחקרים מראים שיש שונות רבה‬
‫בהשפעת הרעייה על המבנה הקרקע ועל תוספת נוטריאנטים לקרקע‪ .‬ככל שעוצמת הרעייה גבוהה יותר‪,‬‬
‫כך הפגיעה במרקם הקרקע תהיה גדולה יותר‪ .‬מכיוון שהרעייה בשלפים מתבצעת בקיץ‪ ,‬כאשר הקרקע‬
‫יבשה‪ ,‬השפעתה על הידוק קרקע וסחף קרקע מעטה‪ ,‬אך הפגיעה יכולה להתבטא בהגברה של סחף רוח‬
‫(איאולי)‪ .‬הרעייה ביערות קק"ל‪ ,‬שקודמת בזמן לרעייה בשדות‪ ,‬חשובה לצורך וויסות שרפות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בקק"ל סוברים שגם אם לא תתאפשר רעייה בשדות‪ ,‬הרעייה ביערות תמשיך להתקיים‪ .‬לגבי בקרת‬
‫עשבים ומזיקים‪ ,‬נמצא כי‪ ,‬כיוון שהימצאות הזרעים בגללים ובצמר היא בהתאם לפנולוגיית הצומח‬
‫במרעה ומאחר שהרעייה בשדות נעשית בשלב שבו הפצת הזרעים בשטחי המרעה הטבעי של מרבית‬
‫העשבים הסתיימה‪ ,‬האפשרות לאילוח השדה נמוכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשים לב‪ ,‬שכאשר קיים מעבר משטחי‬
‫קק"ל ומהשטחים הפתוחים לשדות השלפים לפני הפצת הזרעים‪ ,‬החשש לאילוח השדות קיים‪ .‬מבחינת‬
‫שירותי תרבות‪ ,‬עבור הבדואים‪ ,‬העיסוק במרעה אינו נובע רק ממניעים כלכליים אלא הוא חלק של‬
‫אורח חיים‪ ,‬שעלול להיפגע‪ .‬זאת למרות שקיימת נטייה בקרב בעלי העדרים הגדולים לעבור להעסקת‬
‫שכירים‪ ,‬בעיקר על רקע חוסר רצון של הדור הצעיר להמשיך את העיסוק בתחום זה‪ .‬להפסקת הרעייה‬
‫בשלפים עלולה להיות גם השפעה פוליטית‪-‬חברתית ‪ -‬שתגביר את הרגשת הקיפוח בקרב הבדואים‪.‬‬
‫ייתכן ופיצויי בצורת ותמיכות לפיתוח הענף ללא מרעה שלפים יוכלו לפצות על תחושה זו‪.‬‬
‫מבחינת שירות אסתטיקה ונוף‪ ,‬עבור העוברים והמבקרים באזור‪ ,‬הרעייה בחודשי הקיץ‪ ,‬מהווה חלק‬
‫מנופי הנגב ‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מומלץ שבקיום ממשק רעייה בשלפים יש לדאוג לממשק‪ ,‬שימזער את נזקיה‪ .‬בממשק כזה יש‬
‫להקפיד על לחצי רעייה נמוכים‪ ,‬לא לאפשר מעבר בין היערות לשלפים בעונה בה עדיין קיימת הפצה של‬
‫זרעים ולהקפיד על מיקום מאהל‪ ,‬שסביבו יש לחץ רעייה גבוה‪ ,‬באזור שבו לא ייגרמו נזקים גדולים‪.‬‬
‫הערכת הצוות הכלכלי את השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ‪ /‬הדר פוקס וגדי רוזנטל‬
‫מטרת הדו"ח לאמוד ערכים ומשמעויות הנוגעות לחלופות שונות של ממשקים חקלאיים במרחב‬
‫השקמה‪ .‬המטרה היא לספק לקובעי מדיניות ולחקלאים מאזני עלות‪-‬תועלת‪ ,‬אשר יהוו כלי להערכת‬
‫הכדאיות של מעבר לממשק אי‪-‬פליחה וממשקי עיבוד משמר נוספים‪ .‬הניתוח נעשה בעיקרו ביחס לטווח‬
‫הקצר בינוני ולגבי הטווח הארוך נעשה אומדן ראשוני בלבד בגלל מיעוט הידע וריבוי אי הוודאות‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬נעשה ניתוח של תועלות ועלויות להערכת המעבר לחלופת ממשק אי‪-‬פליחה (עם השארת קש וללא‬
‫רעייה)‪ ,‬מנקודת מבט של החקלאים (המוצר החצי פרטי) ושל כלל החברה הישראלית (המוצר הציבורי)‪.‬‬
‫במעבר לחלופת אי הפליחה מסתכמת ב‪/₪ 18 -‬דונם‪ ,‬מהם ‪/₪ 12‬דונם בלבד עבור החקלאי וכל השאר‬
‫ערך המוצר הציבורי‪ .‬מאזן עלות תועלת זה מעלה שאלות ביחס לאופן התמיכה של המדינה בחקלאים‬
‫לצורך מעבר לאי פליחה‪ ,‬זאת הן ביחס להיקף התמיכה (כיום כ‪/₪ 1-‬דונם) והן ביחס למכשירי התמיכה‬
‫כיוון שכיום נעשית ע"י סבסוד הון (מענקים) בעוד שחלק משיקולי החקלאי למעבר‪/‬אי מעבר לאי פליחה‬
‫קשורים בעיקר בסיכון‪ .‬ניתוח עלות התועלת ספציפי לשאלת השארת קש‪/‬שלף ורעייה התגלה שהחלופה‬
‫המועדפת לכל הצדדים המעורבים (חקלאי השדה‪ ,‬בעל העדר והמוצר הציבורי) היא קצירת הקש‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪47‬‬
‫ומכירתו (השארת שלף ‪ 17‬ס"מ) והעלאת רעייה בשלפים‪ ,‬ערכה הכולל הוא כ‪/₪ 12-‬דונם והיא עדיפה על‬
‫שאר החלופות שערכן הכולל שלילי‪.‬‬
‫עד כאן הגענו בניתוח שאלת החקר ממשקים חקלאיים‬
‫‪ .3‬ניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים‬
‫בחינת השפעות של מיקומים ומאפיינים שונים של פריסת מתקני אנרגיה סולארית על שירותי‬
‫המערכת האקולוגית‬
‫המחויבות הבין‪-‬לאומית של ישראל להגדלת חלקן של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הובילה‬
‫למדיניות ממשלתית המעודדת הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת‪ .‬בעקבות זאת חל גידול בהיקף‬
‫המיזמים להפקה של אנרגיה סולארית על גבי גגות מבנים ובשטחים פתוחים ובלחצים לאישור הקמת‬
‫יוזמות מכל הסוגים‪ .‬כדי לעודד את המגמה‪ ,‬נקבעו‪ ,‬החל משנת ‪ ,3772‬תעריפים מיוחדים לרכישת חשמל‬
‫המיוצר במתקנים סולאריים (תעריפי הזנה ‪ )Feed in Tariffs -‬והוקצו מכסות להקמת מתקנים פוטו‪-‬‬
‫וולטאיים ותרמו‪-‬סולאריים‪.‬‬
‫תושבי האזור העלו כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט את האפשרות של בחינת ההשפעה של חלופות‬
‫שונות להקמת מתקנים סולאריים על שמ"א‪ .‬העניין נובע מכך‪ ,‬שמרחב שקמה הוא יעד אטרקטיבי‬
‫למיזמים פוטו‪-‬וולטאיים‪ ,‬בעיקר בשטח הפתוח‪ ,‬וזאת בגלל מאפיינים של קרבה גיאוגרפית למרכז הארץ‬
‫ולתשתיות הולכה‪ ,‬רמת קרינה גבוהה וטופוגרפיה מתונה‪.‬‬
‫האפשרויות הקיימות להקמת המתקנים הסולאריים מגוונות מבחינת גודל ומיקום המתקנים ומבחינת‬
‫השפעתם על מאזן שמ"א‪ .‬המטרה היא לספק למקבלי ההחלטות מידע מובנה וזמין על ההשפעות‬
‫הסביבתיות‪-‬כלכליות של חלופות שונות להקמת המתקנים במרחב שקמה ועל משמעותן‪ ,‬כבסיס‬
‫להחלטות מושכלות לגבי מיזמים עתידיים‪ .‬שאלת החקר עוסקת רק במתקנים של תאים פוטו‪-‬וולטאיים‪,‬‬
‫כיוון שנכון לעת כתיבת הדברים אין באזור כל תכניות להקמת מתקנים תרמו‪-‬סולאריים‪.‬‬
‫מתקנים סולאריים במרחב שקמה‬
‫שטח המתקנים הסולאריים הפועלים או נמצאים בתהליכי תכנון והקמה במרחב שקמה עומד על כ‪-‬‬
‫‪ 3,821‬דונם‪ .‬הם מתחלקים בין מתקנים על גגות ומתקנים על הקרקע‪ .‬מתקנים על גגות יש בדורות‪ ,‬בחוות‬
‫שקמים‪ ,‬באור הנר‪ ,‬בארז ובבת‪-‬הדר‪ .‬ברוחמה ויד‪-‬מרדכי יש תכנון למתקנים על גגות‪ .‬מתקנים קרקעיים‬
‫קיימים או מתוכננים בברור חיל‪ ,‬ביכיני בשותפות עם ארז‪ ,‬ומתקן נוסף משותף לגבים‪ ,‬אור‪-‬הנר וניר‪-‬עם‪.‬‬
‫מתקנים קרקעיים נוספים מתוכננים בדורות‪ ,‬שדרות וברכיה‪ .‬בחוות שקמים הוקם מתקן אך הוא לא‬
‫פועל‪.‬‬
‫חלופות פריסת מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים להערכת שמ"א‪:‬‬
‫ההתלבטות בהגדרת חלופות פריסת מתקנים סולאריים הייתה לא פשוטה‪ ,‬לאור ריבוי הפרמטרים‬
‫שיכולים להשפיע על שמ"א‪ .‬בשלב זה הוגדרו מספר חלופות המפורטות באיור הבא‪:‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪48‬‬
‫חלופות פריסת‬
‫מתקנים פוטו‪-‬‬
‫וולטאיים‬
‫על גגות‬
‫בתים‬
‫עד ‪ 277‬דונם‬
‫צמוד דופן‬
‫בשטחים‬
‫חקלאיים‬
‫עד ‪ 277‬דונם‬
‫בשטח פתוח‬
‫‪ 777-277‬דונם‬
‫מעל ‪ 777‬דונם‬
‫א יו ר ‪ – 2‬חל ופ ו ת פר י ס ת מ תק נ י ם פו ט ו‪ -‬וול טא י י ם‬
‫פריסת מתקנים על גגות בתים לעומת מתקנים בשטח החקלאי‪ .‬בניגוד למתקנים על גגות‪ ,‬התמרת שטח‬
‫חקלאי לשדה סולארי גורמת לאיבוד שירותי האספקה של השדה החקלאי והופכת שטח פתוח לשטח בנוי‬
‫ולפיכך ההבחנה בין שתי החלופות הייתה טבעית וברורה מלכתחילה‪.‬‬
‫הקמת מתקנים צמודי‪-‬דופן לעומת מתקנים בלב השטח הפתוח‪ .‬צמידות הדופן היא פרמטר בעל השפעה‬
‫רבה על שמ"א‪ ,‬שכן השפעתם של מבנים המוקמים בלב השטח הפתוח וקוטעים את רצף השטח הפתוח‬
‫על המגוון הביולוגי ועל הנוף עלולה להיות משמעותית‪ .‬לפיכך‪ ,‬משלב מוקדם היה ברור כי יש לבחון את‬
‫השפעת צמידות הדופן על שמ"א בכל חלופה שתוגדר‪ .‬עם זאת‪ ,‬מידת ההשפעה של פרמטר זה תלויה‬
‫בגודל המתקן‪ .‬בניגוד למתקנים קטנים צמודי דופן‪ ,‬כשמדובר בשדות סולאריים‪ ,‬שגודלם כגודל יישוב או‬
‫יותר‪ ,‬ההצמדה לכשעצמה מאבדת מחשיבותה‪ ,‬שכן במקרה זה הגורם המשמעותי המשפיע על שמ"א‬
‫יהיה ההגדלה הניכרת של השטח הבנוי‪ .‬מסיבה זו ההבחנה בין מתקנים צמודי דופן ושאינם כאלה‬
‫מתייחסת רק למתקנים שגודלם אינו עולה על ‪ 277‬דונם‪.‬‬
‫גודל המתקן‪ .‬פרמטר נוסף שצפוי להבדיל בין המתקנים הסולאריים מבחינת השפעתם על שמ"א הוא‬
‫גודל המתקנים ולפיכך החלופות מתייחסות לשלושה טווחים של גודל המתקנים‪ :‬מתקנים קטנים עד ‪277‬‬
‫דונם‪ ,‬מתקנים בינוניים ‪ 277-777‬דונם ומתקנים גדולים מעל ‪ 777‬דונם (ההגדרות בהתאמה לתמ"א‬
‫‪/17‬ד‪.)17/‬‬
‫במהלך העבודה‪ ,‬נידונו גורמים נוספים המשפיעים על שמ"א אך הוחלט שמידת השפעתם אינה מצדיקה‬
‫לכלול אותם בהגדרת החלופות ודי יהיה אם נתייחס אליהם במסגרת הניתוח של החלופות המוגדרות‬
‫לעיל‪ .‬אחד מגורמים אלה היה ההשפעה של הקמה בשטח חקלאי מול הקמה בשטח טבעי‪ .‬ההחלטה‬
‫לוותר על הבחינה נבעה מהשיקולים המפורטים להלן‪ )1( :‬רוב השטח הפתוח במרחב שקמה הינו שטח‬
‫חקלאי (‪ )3‬רוב השטח הטבעי מוגדר ברמת ערכיות גבוהה אשר אינו מאפשר הקמת מתקנים מבחינה‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪49‬‬
‫סטטוטורית (איננו צופים זאת אבל‪ ,‬במקרה שההגדרות הסטטוטוריות ישונו ויאפשרו הקמת מתקנים‬
‫בשטחים הטבעיים‪ ,‬הערכת השמ"א בהם תהיה בהכרח גבוהה יותר בשל ערכם האקולוגי הגבוה)‪.‬‬
‫ישנם לא מעט גורמי שינוי‪ ,‬ישירים ועקיפים‪ ,‬שצפויים להשפיע על החלטות בנושא פריסת המתקנים‬
‫הסולאריים ועל תחשיבי עלות תועלת‪ .‬במסגרת ניתוח שאלת החקר יש התייחסות לגורמי השינוי‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השינויים התכופים במדיניות הממשלה ובמדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ורשויות‬
‫נוספות המשפיעים על הקמת מיזמים פוטו‪-‬וולטאיים‪ .‬בפועל‪ ,‬היבטי מדיניות מסוימים שונו‬
‫כבר בזמן הקצר יחסית מאז תחילת הפרויקט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדר העדיפויות במקורות ייצור חשמל‪ .‬בישראל ניתנת עדיפות לייצור חשמל ממקור סולארי על‬
‫פני מקורות חלופיים אחרים‪ ,‬כגון רוח וים‪ ,‬בין השאר משיקולים ביטחוניים‪-‬פוליטיים ושיקולי‬
‫שמירת טבע – גם מדיניות זו עלולה להשתנות‪ .‬המשך מגמה זו עשוי להוביל למהלך של הקמת‬
‫מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים על שטחים גדולים בהרבה מאלו המוקמים ומתוכננים היום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדיניות הקצאת קרקע לתשתיות לאומיות שכבר השתנתה ב‪ 3712 -‬ועלולה להשתנות גם בעתיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טכנולוגיה משופרת ויעילה יותר של מתקני פוטו‪-‬וולטאי‪ :‬תרחיש חשוב‪ ,‬אך נראה שלא תהיה‬
‫לו חשיבות רבה בזמן הקרוב‪ ,‬משום שעל פי ההערכה התיאורטית‪ ,‬היעילות המרבית שניתן‬
‫להשיג מפאנל פוטו‪-‬וולטאי סיליקון (טכנולוגיה שנבדקת כיום) היא ‪ 32%‬והיעילות בטכנולוגיות‬
‫הקיימות כבר מגיעה למחצית מיעילות זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרחיש שבו כל או רוב מתקני הסולארי יוקמו על גגות‪ :‬על פי עבודה של רן ורדימון ממכון‬
‫ויצמן‪ ,‬שטח הגגות הקיים בישראל‪ ,‬יכול לספק ‪ 27%‬מתצרוכת האנרגיה הכללית באמצעות‬
‫מערכות פוטו‪-‬וולטאיות‬
‫[‪2011‬‬
‫‪ .4]Vardimon‬הוא מסיק כי אין מחסור בשטח גגות‪ ,‬וזאת בהנחה‬
‫שהעדר אמצעים הולמים לאגירת אנרגיה מגבילים את ייצור החשמל הסולארי ל‪11%-17% -‬‬
‫מכלל ייצור החשמל במדינה‪ .‬עבודה של הפורום הישראלי לאנרגיה מחזקת אפשרות זו וקובעת‬
‫עוד כי עם התייחסות לעלויות חיצוניות של הקמת מתקנים על הקרקע אין הבדל משמעותי בין‬
‫עלות ייצור החשמל ממתקנים קרקעיים ומתקנים על גגות [דולב וחוב' ‪.5]3712‬‬
‫זיהוי ומיפוי בעלי העניין המשפיעים ומושפעים מהחלופות השונות‬
‫מספר השחקנים שהחלטותיהם משפיעות על יישום חלופות שונות לפריסת המתקנים הפוטו‪-‬וולטאיים‬
‫גדול ושוק המערכות הפוטו‪-‬וולטאיות הוא גורם נוסף בעל השפעה משמעותית על הפריסה‪ .‬ריבוי מקבלי‬
‫ההחלטות המעורבים ומשך הזמן הארוך של תפעול המיזמים‪ ,‬הנמדד בעשרות שנים‪ ,‬מגביל באופן‬
‫משמעותי את חופש הפעולה של בעלי העניין ושל המתכננים כאחד‪ .‬נציין‪ ,‬שחסם אשר אנו נתקלים בו‬
‫‪4‬‬
‫‪Vardimon, R. 2011. Potential for Distributed Photovoltaic Electricity Production in Israel. Renewable‬‬
‫‪Energy. 36 (2): 591-594.‬‬
‫‪5‬‬
‫דולב‪ ,‬ש‪ ,.‬סגל‪ ,‬נ‪ ,.‬כהן‪-‬פארן‪ ,‬י‪ ,.‬רוזנטל‪ ,‬ג‪ .‬וגבאי‪ ,‬ד‪ .3712 .‬אפס פליטות פחמן בישראל – חזון למשק האנרגיה לשנת‬
‫‪ – 3747‬הסבת משק החשמל של ישראל לנטול פליטות גזי חממה‪ .‬הפורום הישראלי לאנרגיה (כולל נספחים)‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪02‬‬
‫בניתוח הנושא (בשונה מ"שאלת החקר ממשקים חקלאיים")‪ ,‬הוא העובדה‪ ,‬שבעלי העניין לא תמיד‬
‫מעוניינים לשתף פעולה ולחשוף מידע‪.‬‬
‫מיפוי ותעדוף שמ"א‬
‫במסגרת תהליך העבודה‪ ,‬זוהו ומופו שמ"א רלוונטיים‪ ,‬שמושפעים מחלופות הפריסה השונות שהוגדרו‪.‬‬
‫בפגישות המשך עם בעלי עניין‪ ,‬מומחים‪ ,‬הצוות הכלכלי‪ ,‬צוות מכון דש"א וסקירת ספרות‪ ,‬צומצמה‬
‫ותועדפה רשימת שמ"א הרלוונטיים לשאלת החקר‪ .‬הוכנסו לטבלה שמ"א והתועלות משמ"א שתועדפו‪,‬‬
‫והערכות ראשוניות לגבי המגמות של התחזקות או הפחתת השירות‪ ,‬שיטות להערכת השירות ופירוט‬
‫לגבי הערכתו‪ .‬במידה שמתוך הנתונים שנאספו עד עתה עלו הערכות מפורטות‪ ,‬גם הן נכללו בטבלה‪.‬‬
‫טבלה זו תשמש אותנו להמשך שלב ההערכה‪ ,‬שבו אנחנו נמצאים כרגע‪ .‬טבלה זו מתייחסת להשפעה על‬
‫שמ"א במעבר משדה חקלאי לשדה סולארי – ללא התייחסות ספציפית לגודל המתקן הסולארי‪ ,‬לשאלת‬
‫צמידות הדופן ולפריסה המרחבית של המתקנים‪.‬‬
‫השירות‬
‫התועלת‬
‫גידולים‬
‫חקלאיי‬
‫ם‬
‫מגמה* מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫ההערכה**‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מומחים‪/‬‬
‫מקורות‬
‫פירוט‬
‫שירותי אספקה‬
‫מים‬
‫הרכב‬
‫אטמוס‬
‫פרי‬
‫(כולל‬
‫אצירת‬
‫פחמן)‬
‫מינים‬
‫זרים‬
‫פולשים‬
‫מחזור‬
‫המים‬
‫מזון‪,‬‬
‫מספוא‬
‫למקנה‬
‫↓‬
‫גבוהה‬
‫כלכלית‬
‫היקף היבול החקלאי ליחידת שטח שיאבד בחלופות‬
‫השונות אם יוקם המתקן הסולרי‪.‬‬
‫מים‬
‫לצריכה‬
‫ישירה‬
‫↓‬
‫?‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫היקף המים הנדרשים להפעלת המתקן הפוטו‪-‬וולטאי‬
‫חקלאים‪,‬‬
‫כלכלה‬
‫חקלאית‬
‫מומחה‬
‫בתפעול‬
‫מתקנים‬
‫סולריים‬
‫חקלאים‪,‬‬
‫כלכלה‬
‫חקלאית‬
‫שירותי ויסות‬
‫הפחתת גזי חממה במעבר לייצור אנרגיה חלופית‪ .‬הספק‬
‫חשמלי מותקן הנגזר מהיקף שטחי מיזמים פוטו‪-‬‬
‫וולטאיים המתוכננים ‪/‬שבביצוע‪ .‬פליטות ‪ CO2‬בייצור‬
‫חשמל וחום מדלקים פוסיליים נעה בין ‪ 287‬גר' ‪CO2‬‬
‫לקווט"ש לגז טבעי ועד ‪ 217‬גר' ‪ CO2‬לקווט"ש לפחם‪.‬‬
‫פליטות ‪ CO2‬ממוצע לייצור חשמל בלבד מדלקים‬
‫פוסיליים היא בסביבות ‪ 127-111‬גר' ‪ CO2‬לקווט"ש‪.‬‬
‫כלכלן‬
‫מים‬
‫לחקלאות‬
‫↑‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫מיתון‬
‫התחממות‬
‫גלובלית‬
‫↑‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫קיבוע‬
‫פחמן‬
‫בקרה‬
‫ומיתון‬
‫נזקי מינים‬
‫זרים‬
‫פולשים‬
‫שמירת‬
‫לחות‬
‫הקרקע‪,‬‬
‫מילוי‬
‫אקוויפרי‬
‫↓‬
‫?‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫כמות המים להשקיה חקלאית הנחסכת כתוצאה‬
‫מהפסקת העיבוד‬
‫אבדן קיבוע פחמן ע"י גידולים חקלאיים ‪ +‬פליטת ‪CO2‬‬
‫ע"י המתקן‪ .‬כימות קיבוע פחמן בגידולים חקלאיים‬
‫שהמיזם מחליף‪ .‬פליטת גזי חממה לצורך ייצור המרכיבים‬
‫והקמת המתקן‪ ,‬ברמה גבוהה יחסית לטכנולוגיות אחרות‪,‬‬
‫בהיקף של ‪ 177‬עד ‪ 187‬גרם אקויולנט ‪ CO2 -‬לקווט"ש‪,‬‬
‫שזה פי ‪ 3.1‬מפליטת גזי חממה על ידי תחנות גרעיניות‪,‬‬
‫ורבע עד כמחצית מהיקף פליטת גזי חממה על ידי תחנות‬
‫גז‪-‬טבעי‬
‫צוות מקצועי ‪-‬‬
‫ז'וז'ה‬
‫גרינצווייג ויוני‬
‫וייץ? וספרות‬
‫בנושא‬
‫‪European‬‬
‫‪Commission‬‬
‫‪,2003‬‬
‫‪ACARP‬‬
‫‪2004‬‬
‫?‬
‫?‬
‫כמותית‬
‫‪/‬כלכלית‬
‫תוספת מים משטיפת פאנלים יכולה לאפשר פלישת מינים‪.‬‬
‫בנוסף במידה ויש ריסוס של צמחייה תחת לפאנלים‪.‬‬
‫רותם ‪3711‬‬
‫?‬
‫?‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫השפעות של‪ :‬מאפיינים מרחביים של הפאנלים [שטח‪,‬‬
‫שיפוע ומפנה‪ ,‬מרווח בין שורות] על מערכת הניקוז [עירוץ‬
‫חדש‪ ,‬אופי נגר עילי וכו']; ממשק ניקוי הלוחות [עם מים‪,‬‬
‫תכיפות]; ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי‪ .‬השפעת‬
‫ההתמרה מחקלאי לסולארי על יציבות קרקע‬
‫גיאו‪-‬טבע‬
‫אלון ירון‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪04‬‬
‫השירות‬
‫התועלת‬
‫מגמה* מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫ההערכה**‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מומחים‪/‬‬
‫מקורות‬
‫פירוט‬
‫ם‬
‫זיהומי‬
‫ם‬
‫ופסולת‬
‫במים‪,‬‬
‫אויר‬
‫וקרקע‬
‫סחיפת‬
‫קרקע‬
‫שמירה על‬
‫איכות‬
‫אויר‬
‫שמירה על‬
‫איכות‬
‫המים‬
‫והקרקע‬
‫שמירת‬
‫איכות‬
‫וכמות‬
‫קרקע‬
‫↑‬
‫גבוהה‬
‫↑‬
‫תלוי‬
‫?‬
‫?‬
‫מיתון‬
‫סופות חול‬
‫ואבק‬
‫?‬
‫?‬
‫חינוך‬
‫ומחקר‬
‫↑‬
‫?‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫איכותי‪/‬‬
‫כמותי‬
‫כמותי‪/‬‬
‫כלכלי‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬הפחתת שימוש באנרגיה פוסילית משפר‬
‫את איכות האוויר‪ .‬בטווח קצר מדובר על החיסכון‬
‫בשימוש בכלים החקלאיים המזהמים‪ ,‬ואולי ריסוסים‬
‫מתחת לפאנלים‪ .‬הערכה ראשונית‪ :‬לכל ‪Kw/h 1777 -‬‬
‫מיוצרים באנרגיה חלופית נמנעת פליטה של ‪ 2.12‬ק"ג‬
‫גפרית דו‪-‬חמצנית‪ 3.38 ,‬ק"ג של תחמוצות חנקן וכ ‪121 -‬‬
‫ק"ג של ‪ .CO2‬שירות זה ייבחן על פי תסריטי החלופות‬
‫המרחביות‪ ,‬שכן הוא פונקציה של היקף הייצור‪.‬‬
‫בתלות בממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי‪.‬‬
‫במידה ולא משתמשים בריסוסים מתחת לפאנלים‪ ,‬או‬
‫מזהמים אחרים‪ ,‬איכות המים והקרקע יותר טובה מאשר‬
‫תחת הממשק החקלאי‪ .‬אילו כלים משתמשים לתחזוקת‬
‫הפאנלים והאם מרססים‪.‬‬
‫משמעות הסבת שטח חקלאי לשדה סולארי מבחינת‬
‫יציבות קרקע‪ ,‬הניקוז‪ ,‬דגם הזרימה והסחיפה של מי‬
‫הגשמים היורדים על שטח המתקן והשפעתו על סחף‬
‫הקרקע והטופוגרפיה בסביבת המתקן‪ .‬שירות זה מושפע‬
‫ממאפיינים מרחביים של הלוחות‪ ,‬ממשק ניקוי הלוחות‬
‫וממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי‪ .‬הערכה‬
‫ראשונית‪ :‬שדה פוטו‪-‬וולטאי מגביר את הנגר באזורים‬
‫ספציפיים ומקטין אותו באזורים אחרים‪ ,‬מה שעלול‬
‫לגרום לזרימת סחף לערוץ הניקוז המרכזי‪ ,‬נחל שקמה‪.‬‬
‫פוטנציאלית זו עלולה להוות בעיה גדולה‪ ,‬שהסחף יגרום‬
‫להעלמות הקרקע בשטח המיזם‪ .‬פתיר בתכנון מתאים‬
‫משמעות הסבת שטח חקלאי לשדה סולארי מבחינת‬
‫סופות חול‪.‬‬
‫אלון ירון?‬
‫מסמכי גיאו‪-‬‬
‫טבע‬
‫אלון ירון?‬
‫מסמכי גיאו‪-‬‬
‫טבע‬
‫שירותי תרבות‬
‫אינטרא‬
‫קציות‬
‫אינטלק‬
‫טואליו‬
‫ת עם‬
‫מערכות‬
‫אקולוגי‬
‫ות‪,‬‬
‫נופים‬
‫ומגוון‬
‫ביולוגי‬
‫מגוון‬
‫ביולוגי‬
‫ובתי‬
‫גידול‬
‫ראיונות עם‬
‫בעלי עניין‬
‫כמותי‪/‬‬
‫חברתי‬
‫חינוך ומחקר לגבי אנרגיות מתחדשות‪ /‬מו"פ‬
‫הנאה‬
‫מנופים‬
‫יפים‬
‫↓‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‪/‬‬
‫איכותי‬
‫הערך שמעניקים בני אדם למופע האסתטי של החלופות‬
‫השונות‬
‫מורשת‪,‬‬
‫תחושת‬
‫מקום‬
‫↓‬
‫גבוהה‬
‫כמותי‪/‬‬
‫איכותי‬
‫חשיבות החקלאות אל מול השדות הסולאריים עבור‬
‫התושבים‪.‬‬
‫?‬
‫?‬
‫תהליכים אקולוגיים תומכים‬
‫מידת הפגיעה של הקמת המתקנים במגוון הביולוגי‬
‫בשטח‪ ,‬תלוי בממשק הניהול של המתקן‪ :‬תלוי בשטיפת‬
‫פאנלים‪ ,‬תלוי אם יש צמחייה תחת הפאנלים ואיזו‪ ,‬או‬
‫האם מרססים את הצמחייה‪ ,‬או מכסחים אותה‪ .‬ואם‬
‫מרססים בחומר של שריפה‪ .‬האם המתקן יהיה מגודר‬
‫איכותית‬
‫ובאיזה אופן גודר ובהתאם מה תהיה השפעתו מבחינת‬
‫וכמותית‬
‫הפגיעה בקישוריות‪ ,‬איזו פעילות אבטחה (תאורה‪,‬‬
‫מצלמות‪ .)...‬מידת הפגיעה בשירות זה היא פונקציה של‬
‫היקף המתקנים ומיקומם‪ ,‬דבר שייבחן באמצעות‬
‫החלופות המרחביות‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪00‬‬
‫תוצאות הסקר‬
‫"היחס‬
‫לסביבה‬
‫במרחב‬
‫שקמה" הילה‬
‫שגיא ורחל‬
‫עברון ‪.3714‬‬
‫ייעוץ עתידי‬
‫עם אדריכל נוף‬
‫תוצאות הסקר‬
‫"היחס‬
‫לסביבה‬
‫מברחב‬
‫שקמה" הילה‬
‫שגיא ורחל‬
‫עברון ‪,3714‬‬
‫ייעוץ עתידי‬
‫עם אדריכל‬
‫נוף‪.‬‬
‫רותם ‪,3711‬‬
‫גיאו‪-‬טבע‬
‫השירות‬
‫התועלת‬
‫מגמה* מידת‬
‫וודאות‬
‫שיטת‬
‫ההערכה**‬
‫פירוט‬
‫מקור הידע‪:‬‬
‫מומחים‪/‬‬
‫מקורות‬
‫בתלות בממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי‪.‬‬
‫תהליכי פירוק אורגני ליצירת קרקע בחלופות השונות‪.‬‬
‫צוות מקצועי?‬
‫אלון ירון‬
‫קיום‬
‫הקרקע‬
‫איכותי‬
‫?‬
‫?‬
‫ייצור‬‫ופוריות‬
‫טב לה ‪ - 4‬טב ל ת מע ב ר מ ש ד ה חקלא י ל ש דה פו ט ו‪ -‬ו ו ל טא י‬
‫כעת מתבצע שלב גיבוש רשימת החוקרים המקצועיים שיבצעו הערכה של שמ"א‪ ,‬שנמצאו כמרכזיים‬
‫ונמשך תהליך הערכת שמ"א שתועדפו‪ .‬במקביל‪ ,‬הצוות הכלכלי החל כבר את עבודתו לביצוע ההערכה‬
‫הכלכלית של שמ"א‪ .‬מטרת הפרק הכלכלי היא לנתח את הערך הכלכלי של חשיפת מרחב שקמה לשדות‬
‫סולאריים‪ ,‬כנגזרת של מדיניות האנרגיה של ישראל‪ .‬הפרק הכלכלי מתייחס לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬רקע על משק האנרגיה הסולארית בישראל‪ :‬מדיניות מוצהרת ביחס לכמויות‪ ,‬מצב בפועל‪,‬‬
‫גישות בנושא המחירים וההשפעה על החברות היזמיות‬
‫‪ ‬פוטנציאל החשיפה של שקמה לשדות סולאריים‬
‫‪‬‬
‫ניתוח החשבון הכלכלי מנקודת מבט של חקלאי המסב קרקע לשדה סולארי ומבחינת ערכי‬
‫המוצר הציבורי והשוואה בין החלופות‬
‫‪ ‬ערך שמ"א הנפגעים בהתממש החשיפה‬
‫ההערכה תתייחס למשק האנרגיה הסולארית בישראל‪ ,‬למחירים הנקבעים ברשות‪-‬לשירותים‪-‬ציבוריים‪-‬‬
‫חשמל ביחס למכסות‪ ,‬למכרז אשלים ולדו"ח קנדל‪ .‬ועדת קנדל המליצה על שינוי עקרוני בשיטת קביעת‬
‫המחיר‪ :‬במקום מחיר המבוסס על תחשיב עלויות‪ ,‬מעבר למחיר על בסיס העלות הנחסכת למשק‬
‫הישראלי‪ .‬החיסכון כולל עלויות חיצוניות של זיהום אוויר ואולם חסרה בדו"ח התייחסות לערך‬
‫השטחים הפתוחים‪ ,‬בה עוסק מחקר זה‪ .‬על פי הדו"ח המחיר יהיה בחומש הקרוב כ‪ ₪ 7.48-‬לקוט"ש‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬ירידה משמעותית בהשוואה לתחשיב הקיים‪.‬‬
‫עד כאן הגענו בניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים‬
‫‪ .4‬סקר היחס לסביבה במרחב שקמה‬
‫סקר דעת קהל לבחינת המודעות לשמ"א והתייחסות התושבים המקומיים לשטחים הפתוחים‪,‬‬
‫החקלאיים ופיתוח מתקנים סולאריים באזורם‬
‫קישור לדו " ח המלא‪ -‬תוצאות ומסקנות‬
‫העלאת מודעות הציבור לנושא שמ"א הוא אחד מהיעדים שהפרויקט הציב לעצמו‪ .‬להעלאת המודעות‬
‫הציבורית יש חשיבות כזרז להטמעת שיקולי שמ"א בקרב קובעי המדיניות‪ .‬אחת הדרכים להעלאת‬
‫מודעות הציבור היא בעזרת חינוך וחשיבות ההיבט החינוכי אף הודגשה בפגישות עם מנהלת שקמה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כחלק מהפרויקט היה צורך בהערכת שירותי התרבות ובבירור של עמדות הציבור לגבי השטחים‬
‫הפתוחים‪ ,‬השטחים החקלאיים והצבת מתקנים סולאריים‪ .‬בכדי לממש מטרות אלו הוחלט לבצע סקר‪,‬‬
‫שיועבר לציבור כחלק מפעילות חינוכית‪ .‬לביצוע הסקר‪ ,‬נוצר שיתוף פעולה בין מכון דש"א לבין רשות‬
‫הטבע והגנים (רט"ג) במסגרת תכנית חינוכית‪' ,‬השטחים הפתוחים הם הבית שלי'‪ ,‬שמבצעת רט"ג בבתי‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪03‬‬
‫ספר במרחב שקמה‪ .‬במהלך הפעילות החינוכית‪ ,‬התבקשו תלמידי כיתה ו' להעביר את הסקר לשני קרובי‬
‫משפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסקר הופץ באינטרנט ובסה"כ השיבו עליו ‪ 341‬אנשים‪ .‬גיל המשיבים הממוצע היה ‪41‬‬
‫שנים‪ ,‬כ‪ 11%-‬מהמשיבים עליו היו נשים והשאר‪ ,‬כ‪ ,22% -‬גברים‪ .‬מבחינת התפלגות סוגי היישובים‪48% ,‬‬
‫מהמשיבים היו ממושבים‪ 22% ,‬מקיבוצים‪ ,‬וכ‪ 12%-‬מערים באזור‪ .‬כ‪ 1%-‬מהמשיבים הם חקלאים ועוד‬
‫כ‪ 1% -‬עוסקים במקצוע הקשור לחקלאות‪.‬‬
‫ניתן לראות את סיכום התוצאות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫על פי התשובות ש‪ 71% -‬ומעלה מהמשיבים סימנו ‪ ,‬ניתן להסיק שרוב המשיבים ‪:‬‬
‫לגבי‬
‫מעריכים את חשיבותם ‪ ,‬משתמשים בהם למטרות הנאה ומעריכים את הערך‬
‫ה שטחים‬
‫ה פתוחים‬
‫התיירותי שלהם ( שירותי תרבות )‪.‬‬
‫מער יכים את החשיבות האקולוגית שלהם ‪ ,‬כבעלי מגוון ביולוגי ‪ ,‬ריאות ירקות וכמאפשרים‬
‫חלחול מים לקרקע ( שירותי ויסות ) ומודאגים מאובדנם ‪.‬‬
‫רואים בהם יתרון עבור האדם והסביבה מבחינת ייצור מזון ( שירותי אספקה ) ‪ ,‬חלחול מים לקרקע‬
‫לגבי‬
‫( שירותי ויסות )‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הי ו משיבים שגרסו ששימוש בחומרים כימיים ( ‪ , ) 32%‬ומגוון ביולוגי‬
‫מצומצם יותר ( ‪. ) 22%‬‬
‫ה שדות‬
‫ה חקלאים מהווה יתרון לאדם ‪ .‬אנו משערים שהסיבה לכך יכולה להיות שהם רואים באלה גורם ליבול‬
‫חקלאי מוצלח ונקי יותר ‪.‬‬
‫מוכנים לעבור לשיטות עיבוד משמרות קרקע עם תמיכה כלכלית מהמדינה ו‪ 11% -‬מהמש יבים‬
‫מוכנים גם בלי תמיכה ( שירותי ויסות )‪.‬‬
‫חושבים שההתיישבות החקלאית תורמת לשמירה על השטחים הפתוחים ועל ערכיהם ‪ ,‬ולחיזוק‬
‫הזיקה של אזרחי המדינה אליהם ( שירותי תרבות )‪.‬‬
‫אוהבים את מראם הנופי ( ומעדיפים שלא יהיו מתקנים סולאריים על חשבונם ) וחושבים‬
‫שהחקלאות תורמת לזיקתם לאזור ‪ ,‬ושהיא מרכיב מרכזי בזהותם ( שירותי תרבות )‪.‬‬
‫לגבי‬
‫מתקנים‬
‫סולאריים‬
‫מעריכים את חשיבות החשמל הסולארי כאנרגיה נקייה ( שירותי ויסות ) ובעלת ערך כלכלי ‪,‬‬
‫אך מעדיפים שמתקנים סולאריים יוקמו על גגות ולא בשטחים הפתוחים ומתנגדים להקמתם‬
‫בשטחים טבעיים ‪ ,‬ואם מו קמים בש " פ מעדיפים שיהיו בצמידות דופן ( שירותי תרבות )‪.‬‬
‫באופן‬
‫קיבוצניקים נוטים להיות יותר " סביבתיים " בתשובותיהם מהמושבניקים והעירוניים ‪.‬‬
‫כללי‬
‫‪ 91%‬מבינים שמה שפוגע בסביבה פוגע בטווח הארוך גם באדם ( משמעות גישת שמ " א )‪.‬‬
‫טב לה ‪ - 5‬ס י כו ם תו צא ו ת ומ סק נ ו ת ס ק ר " ה יח ס ל סב יב ה ב מר ח ב ש ק מ ה "‬
‫לסיכום‪ ,‬הפעילות החינוכית והעברת הסקר נחלה הצלחה רבה עבור מכון דש"א ועבור רט"ג בהשגת‬
‫המטרות שהוצבו‪.‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪01‬‬
‫‪ .5‬פעולות להמשך ביצוע הפרויקט‬
‫חלק מהפעולות המתוכננות להמשך ביצוע הפרויקט נמצאות כבר בשלבי עבודה שונים וחלקן יבוצעו‬
‫בהמשך‪ .‬חלק מהפעולות משלימות את ניתוח שאלות החקר ומפורטות ברמת כל שאלה בנפרד וחלקן‬
‫משותפות לשתי שאלות החקר‪ .‬הפעולות המתוכננות עוקבות אחרי שלבי המתודולוגיה המפורטים‬
‫בטבלת אבני הדרך (טבלה ‪.)1‬‬
‫פעילויות הקשורות לשאלת החקר ממשקים חקלאיים‬
‫‪‬‬
‫המשך קבלת משוב ממומחים ובעלי עניין לגבי הממצאים ועדכון הממצאים‪ .‬המשוב ניתן לגבי‬
‫הערכות שמ"א של הצוותים המקצועיים ושל הצוות הכלכלי‪ .‬קבלת המשוב מתבצעת על ידי‬
‫שליחת הדו"חות לבעלי עניין אזוריים ומומחים בתחומים השונים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬באמצעות הצגת‬
‫הממצאים בכנסים ובפורומים שונים‪ ,‬כשם שנעשה בפורום מומחי שימור קרקע שנערך במשרד‬
‫החקלאות ב‪ 2.7.14 -‬ובכנס לשימור קרקע‪ ,‬שהתקיים במכון וולקני‪ .‬מתוכננת הצגת הממצאים‬
‫בישיבת מנהלת שקמה ב‪ 7.8.14 -‬ובפגישות עם כלכלנים במשרד החקלאות‪.‬‬
‫פעילויות הקשורות לשאלת החקר פריסת מתקני אנרגיה סולארית‬
‫‪‬‬
‫הגדרה סופית של החלופות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשך תעדוף שמ"א‪ :‬נותר לגבש סופית את רשימת השירותים שעבורם נדרשת הערכה‬
‫מעמיקה של חוקרים מומחים‪ ,‬ולבחון לגבי אלו שירותים ניתן להסתמך על מקורות מהספרות‬
‫או על הדו"חות המקצועיים‪ ,‬שנעשו עבור "שאלת ממשקים חקלאיים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השלמה של רשימת החוקרים המקצועיים להערכת שמ"א‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השלמת איסוף הנתונים מהספרות בתחום ניתוח שמ"א‪ ,‬הן מבחינת מדדים והן מבחינת‬
‫שיטות ההערכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוח כלכלי של שאלת החקר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת משוב על הערכות שמ"א ממומחים ובעלי עניין ועריכת הממצאים‪.‬‬
‫פעולות משותפות לשתי שאלות החקר‬
‫‪‬‬
‫אינטגרציה של כלל הממצאים לגבי כל אחת משאלות החקר‪ :‬בסיום ההערכה הפרטנית של‬
‫השפעת השינוי על כל שמ"א ספציפי‪ ,‬נדרש שילוב של ההשפעות של כל חלופה על שמ"א‪ .‬שילוב‬
‫ההשפעות במסגרת כל חלופה חיוני כדי להציג לבעלי העניין את תוצרי ההערכה ולקבל מהם‬
‫משוב‪ ,‬שיופנם בתוצר הסופי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת משוב ממומחים על התוצר הסופי של שאלות החקר‪ ,‬לאחר האינטגרציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרסום הממצאים‪ :‬הפצה והצגה של ממצאי המחקר ומסמכי הרקע למקבלי החלטות אזוריים‬
‫ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬לאוכלוסיות ייעודיות בקהילות האזור לצורך הכללתם‬
‫בתהליכי קבלת ההחלטות והטמעת גישת שמ"א בקרב הציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬המשך הצגת הפרויקט‬
‫בכנסים בארץ ובחו"ל‪ .‬בספטמבר אנו מציגים את המחקר בכנס הבין‪-‬לאומי של שירותי‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪05‬‬
‫המערכת האקולוגית בקוסטה‪-‬ריקה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אנו שואפים לפרסם את המחקר בכתבי עת‬
‫ישראלים ו‪/‬או בין לאומיים כגון אקולוגיה וסביבה והגיליון המיוחד לגבי שירותים אגרו‪-‬‬
‫אקולוגיים בכתב העת הבין לאומי של חקלאות וסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעה‪ :‬ההטמעה הינה תהליך המתבצע כבר במהלך חיי הפרויקט ולא רק בסופו‪ .‬ההטמעה‬
‫מתקיימת הן ברמת הרשויות והמשרדים הממשלתיים‪ ,‬למשל‪ ,‬על ידי בחינת האפשרות לקדם‬
‫את נושא הסבסוד‪ ,‬העידוד והתמריצים לעיבוד משמר‪ ,‬והן ברמה האזורית‪ ,‬למשל‪ ,‬בהטמעת‬
‫המודעות והשימוש במונח שמ"א‪ .‬במסגרת העלאת המודעות והטמעת השיח‪ ,‬נערך‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫הסקר לגבי "היחס לסביבה במרחב שקמה" בשיתוף עם רט"ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬לכל פגישה עם בעלי‬
‫עניין ומומחים יש ערך בהעלאת המודעות לנושאים הנידונים ולגישת שמ"א‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממשיכה‬
‫החשיבה לגבי הדרכים להטמעת הפרויקט ולהנגשה של הדו"חות‪ ,‬כך שבעלי העניין יוכלו לעשות‬
‫בהם שימוש יעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כתיבת מדריך‪ :‬בסיום ניתוח שאלות החקר‪ ,‬מתוכננת הפקת מדריך יישומי שישמש כמודל‬
‫ליישום הגישה באזורים אחרים וכסיוע להערכה הלאומית של שמ"א‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכום התהליך והערכתו ובקרה על השימוש במסמכים‪ :‬מתוכננים להתבצע בחינה‪ ,‬של מידת‬
‫השימוש בממצאים והטמעת הגישה‪ ,‬ותהליך משתף של הסקת מסקנות ולקחים‪ .‬תיבחן מידת‬
‫ההטמעה של הממצאים בתהליכי קבלת החלטות ובהחלטות שהתקבלו בתחומים הנוגעים‬
‫לשאלות החקר; יערך מעקב אחר המשמעות הסביבתית‪ ,‬הכלכלית והחברתית של ביצוע‬
‫ההחלטות; ותיבחן מידת ההצלחה בהטמעה של הגישה ברמה הקהילתית‪.‬‬
‫‪ .6‬צוות הביצוע‬
‫הרכב צוות הביצוע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יואב שגיא‪ ,‬מנהל מכון דש"א‬
‫אורי רמון‪ ,‬מוביל שאלת החקר‪ :‬ממשקים חקלאיים‬
‫קוצי וייל‪ ,‬מוביל שאלת החקר‪ :‬מתקנים סולאריים‬
‫הילה שגיא‪ ,‬רכזת הפרויקט ומובילת סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה"‬
‫חיים חרמוני‪ ,‬מנהלת פארק שקמה‪ ,‬מרכז הוועדה החקלאית‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬שער הנגב‬
‫איריס האן (בשלב הראשון של הפרויקט)‬
‫עו"ד חיה ארז‪ ,‬כתיבה ועריכה של הדו"ח הסופי‬
‫חברת כיוון‪ :‬גדי רוזנטל והדר פוקס‪ ,‬ליווי כלכלי של הפרויקט‬
‫אלון ירון בליווי פרופ' יונתן לרון ומומחי שימור קרקע‪ ,‬הערכת ויסות קרקע ומים‬
‫דר' אמיר פרלברג‪ ,‬הערכת המגוון הביולוגי (דר' שמרית עוקבי בתחילת הפרויקט)‬
‫יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג‪ ,‬הערכת ויסות מאזן גזי חממה‬
‫דר' איריס שינבאום בהנחיית דר' יאן לנדאו‪ ,‬הערכת שירותי אספקה‪ ,‬תרבות וויסות‬
‫הקשורים במרעה‬
‫עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך רובין‪ ,‬הערכת בקרת מזיקים ועשבים רעים‬
‫ועמידות לקוטלי עשבים‬
‫רחל עברון‪ ,‬סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה"‪ ,‬ותוכנית חינוכית להטמעת גישת שמ"א‬
‫בקרב הציבור‬
‫דיקלה זיידמן‪GIS ,‬‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪06‬‬
‫‪ .7‬תודות‬
‫עורכי המחקר מודים לשורה ארוכה של אנשים‪ ,‬הרשומים להלן‪ ,‬אשר אפשרו את ביצוע המחקר תרמו‬
‫זמן‪ ,‬מידע וידע‪ ,‬וסייעו ברעיונות‪ ,‬בחשיבה ובניתוח הממצאים‪.‬‬
‫אלון שוסטר וחברי מנהלת פארק שקמה‬
‫חקלאים ומדריכי חקלאות צפון הנגב‪ :‬עוזי נפתליהו‪ ,‬אורי לוי‪ ,‬איל יצחקי‪ ,‬איציק אמיתי‪ ,‬יניב‬
‫בלושטיין‪ ,‬עידן ריצ'קר‪ ,‬עמוס יעקבי‪ ,‬עמית היימן‪ ,‬רמי פולקו ורן פרדמן‪.‬‬
‫רועי צאן ואנשי מקצוע הקשורים במרעה‪ :‬חליל זיידנא‪ ,‬איברהים אל אטרש‪ ,‬גיל סיאקי‪ ,‬סלאם אבו‪-‬‬
‫סיאם וסלמאן סריעה‪.‬‬
‫משרד החקלאות – מחוז נגב‪ :‬יואב מורג‪ ,‬טלי סטרץ‪ ,‬ישראל רוזיליו‪ ,‬סעיד אבו‪-‬סיאם וקאיד אבו‪-‬‬
‫ג'אנם‪.‬‬
‫משרד החקלאות – מטה‪ :‬אורי צוק‪-‬בר‪ ,‬דר' אורית גינזבורג‪ ,‬אלון מאור‪ ,‬דר' אפרת הדס‪ ,‬בני יעקובי‪,‬‬
‫גדעון טופורוב‪ ,‬דוד ירוסלביץ'‪ ,‬דני לסקה‪ ,‬נטע פינשטיין‪ ,‬ענת לוינגרט‪-‬אייצ'יצ'יי‪ ,‬דר' צפריר גרינהוט‪,‬‬
‫דר' רותי פרום‪ ,‬רמי זיידנברג‪ ,‬רענן אמויאל‪ ,‬שי דותן‪.‬‬
‫משרד החקלאות – התחנה לחקר הסחף‪ :‬דר' אלי ארגמן‪ ,‬דר' גיל אשל‪ ,‬דר' רועי אגוזי ואפרים פיזיק‪.‬‬
‫מומחי שימור קרקע נוספים‪ :‬אבישי ואזה‪ ,‬אריה שחר‪ ,‬יורם ואסף טור ציון‪ ,‬מורדי תמיר ורן משה‪.‬‬
‫המארג‪ :‬קרן קלס‪.‬‬
‫אקדמיה ומכון וולקני‪ :‬פרופ' אבי פרבולוצקי‪ ,‬דר' אפרת אייזנברג‪ ,‬פרופ' ברוך רובין‪ ,‬דר' גילי קוניאק‪,‬‬
‫דר' דוד בונפיל‪ ,‬פרופ' דולף דה‪-‬גרוט‪ ,‬פרופ' דן יקיר‪ ,‬דר' דניאל אורנשטיין‪ ,‬פרופ' טל סבוראי‪ ,‬דר' טרין‬
‫פז‪ ,‬דר' יאן לנדאו‪ ,‬יונתן יעקבי‪ ,‬פרופ' יונתן לרון‪ ,‬דר' יעל מנדליק‪ ,‬פרופ' מני בן‪-‬חור‪ ,‬פרופ' משה קול‪ ,‬דר'‬
‫נעה אבני‪-‬אבריאל‪ ,‬פרופ' עארף אבו‪-‬רביעה‪ ,‬פרופ' ערן פיטלסון‪ ,‬פרופ' שחל עבו‪ ,‬דר' שלומית תמרי‪ ,‬רועי‬
‫זיידנברג ו פרופ' תמר דיין‪.‬‬
‫צוות תוכנית האב לניקוז בשור שקמה‪ :‬דר' נמרוד חלמיש ודר' יוליה אלכסנדרוב‪.‬‬
‫מסייעים לשאלת הסולארי‪ :‬אדר' אברהם אידלשטיין‪ ,‬זאב מידן‪ ,‬שחר יסינובסקי‪ ,‬עו"ד תומר גוטהלף‪,‬‬
‫בן ציון כרמל‪ ,‬אמנון זרקא‪ ,‬סיימון גוטריי‪ ,‬שחר דולב ודרור בוימל‪.‬‬
‫רשות ניקוז‪ ,‬נחלים ושימור קרקע בשור שקמה‪ :‬דר' נחמיה שחף‪ ,‬עמיר ססלר‪ ,‬עופר שאולקר‪ ,‬מיטל רז‬
‫ולירון אוקוביץ'‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬מנחם זלוצקי‪ ,‬נועה שטיינר‪ ,‬תמר רביב‪ ,‬עודד נצר‪ ,‬דר' סיניה נתניהו ואייל‬
‫יפה‪.‬‬
‫חברת אגם‪ :‬ינון נבו ושי מיטל‪.‬‬
‫רט"ג‪ :‬רחל עברון‪ ,‬יתיר שמיר‪ ,‬איל מיטרני‪ ,‬יריב מליחי‪ ,‬קובי סופר‪ ,‬מירה אבנרי‪.‬‬
‫מתכנני תכנית האב למרחב שקמה‪ :‬דני גור ואדר' אילן אייזן‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬אסף טורציון‪ ,‬אורי רמון‪ ,‬יואב שגיא‪ ,‬מיטל רז וקוצי וייל ‪.‬‬
‫תודות לקרן לשמירה על שטחים פתוחים ברשות מקרקעי ישראל‪,‬‬
‫למשרד להגנת הסביבה ולקרן ברכה על תמיכתם במימון המחקר‬
‫פ י יל וט ש מ " א‪ -‬שק מה ד ו " ח ‪0 2 4 1‬‬
‫ע מו ד ‪07‬‬