דוח התקדמות - אוגוסט 2014
מחקר חלוץ ( פיילוט ) ליישום גישת שירותי המערכת
האקולוגית ( שמ " א )
בתכנון ובניהול מרחב שקמה
דוח ביניים -אוגוסט 4102
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 4
תוכן עניינים:
רקע על הפרויקט ,מטרות התנהלות המיזם ,תכנית עבודה 3 ................
ניתוח שאלת החקר :שמ " א של ממשקים חקלאיים 7 ........................
ניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים 01 ..... .......................
סקר היחס לסביבה במרחב שקמה 43 ..........................................
פעולות להמשך ביצוע הפרויקט 42 .......................... ...................
צוות הביצוע 42 ....................................................................
תודות 47 .................................................................... ........
.0
.4
.3
.2
.5
.6
.7
רשימת טבלאות:
טבלה
טבלה
טבלה
טבלה
טבלה
-1
-2
-3
-4
-5
7 .........
................................
אבני דרך ................................
9 ..
צוותים מקצועיים להערכת שמ " א מרכזים ................................
02
השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי -פליחה על שמ " א ..................
43
טבלת מעבר משד ה חקלאי לשדה פוטו -וולטאי ............................
סיכום תוצאות ומסקנות סקר " היחס לסביבה במרחב שקמה " 42 .........
רשימת איורים:
איור
איור
איור
איור
1
2
3
4
2
..................
המבנה הארגוני של הפרויקט ................................9
......................
חלופות ממשקים חקלאיים ................................ מידת הוודאות ש ל השפעת חלופות עיבוד משמר על ויסות קרקע ומים 02 .09 .....
-חלופות פריסת מתקנים פוטו -וולטאיים ................................
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 0
מחקר חלוץ (פיילוט) ליישום גישת שירותי המערכת האקולוגית בתכנון ובניהול
מרחב שקמה
דו"ח ביניים
.1רקע על הפרויקט ,מטרות התנהלות המיזם ,תכנית עבודה
גישת שירותי המערכת האקולוגית נועדה לשפר את ההפנמה של ערכים סביבתיים בתהליכי קבלת
החלטות ולהרחיב ולהעמיק את השיח בתחום זה .לכן ,ללימוד גישה זו ,ולקידום שילובה בתהליכי
קבלת החלטות הנוגעות לשטחים פתוחים בישראל ,יש חשיבות רבה .מכון דש"א הציב כמטרה לבחון
את יישום הגישה ברמה אזורית .לימוד ויישום הגישה נעשים במסגרת פרויקט ,שנעשה בשיתוף פעולה
פורה עם מנהלת פארק שקמה ושותפים ובעלי עניין רבים נוספים .תהליך ביצוע הפרויקט וממצאיו עד
כה ,מתוארים בדו"ח ביניים ,אשר עיקריו מובאים בדפים הבאים .בין השאר ,מפורטות להלן הפעולות
שבוצעו והושלמו במסגרת הפרויקט וכן הפעולות המתוכננות להמשכו.
גישת שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) היא גישה ,שהחלה להתפתח בשנים האחרונות ,העוסקת
ביחסי האדם והסביבה ,ובמתח המובנה שבין פיתוח ושימור .שמ"א מוגדרים ככלל התועלות שהאדם
מפיק מהמערכות האקולוגיות שעל פני כדור הארץ לשם קיום ,בריאות ואיכות החיים .שירותי המערכת
האקולוגית הם בעלי ערך חומרי (כלכלי) או לא חומרי (אסתטי/תרבותי/רוחני) עבור בני האדם.
השירותים מסווגים לשירותי אספקה (גידולים חקלאיים ,חומרי בנייה ,מים) ,שירותי בקרה (בקרת
מזיקים ,בקרת אקלים ,ויסות סחף קרקע) שירותי תרבות (חינוך ,נוף ,תיירות) ותהליכים אקולוגיים
תומכים (עיצוב קרקעִ ,מחזור חומרים) .על פי גישת שמ"א ,יש לשקול ,בעת קבלת החלטות הנוגעות
להשפעת הפעילות האנושית על עתידם של משאבי טבע ,את השלכות ההחלטה על שמ"א המסופקים
לאדם :אלו שמ"א ייפגעו ואלו שמ"א יגדלו או יתחזקו בגין אותה החלטה .ניתוח כזה יסייע להבנה
עמוקה של מאזני הנזק והתועלת של פעולות פיתוח ,ליישוב לבטים הצפים בעקבות קונפליקטים בין
פיתוח ושימור ולקבלת החלטות מיטביות שיקדמו צמיחה מקיימת :צמיחה חברתית ,כלכלית
וסביבתית.
יישום גישת שמ"א בעולם נמצא עדיין בשלבי פיתוח ומחקר ראשוניים ושאלות רבות נמצאות עדיין
בבחינה .ברמה הלאומית ,ישראל לוקחת חלק במאמץ הבין-לאומי להטמעת הגישה במסגרת מחקרים
אקדמיים ובמסגרת פרויקט ההערכה הלאומית שמוביל המשרד להגנת הסביבה באמצעות המארג.
לגישת שירותי המערכת יש יתרונות רבים ,ועם זאת יש להכיר גם במגבלותיה .לדוגמה ,הקושי לכמת
את ערכם של חלק משירותי המערכת במונחים כלכליים עשוי לגרום לכך שערכם לא יקבל משקל הולם
בהליך קבלת ההחלטות .כדי להתגבר על המגבלה יש להשקיע במציאת הדרך הנכונה להעריך אותם.
המרחב שנבחר לביצוע פרויקט חלוץ-חדשני זה הוא פארק שקמה .זאת הן בגלל חשיבותו כאזור מעבר
בין אקלים ים תיכוני למדבר ,והן בגלל הגישה המקיימת והמשתפת המופעלת בתכנונו וניהולו .מנהלת
פארק שקמה החליטה להוביל את התהליך בשיתוף עם מכון דש"א ,מתוך כוונה שההתנסות תועיל
להמשך קידום הפארק ותיצור תשתית מידע סביבתית שתסייע למקבלי ההחלטות.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 3
מטרות העבודה
מטרת העבודה היא ליישם את התפיסה של שירותי המערכת ברמה אזורית ,ככלי עזר לקבלת החלטות
בשאלות מוגדרות ,הנוגעות לתכנון ולניהול השטחים הפתוחים במרחב .במסגרת זו נבחרו שתי שאלות
חקר מרכזיות המעסיקות בעלי עניין במרחב ומחוצה לו ונוגעות בשטחים פתוחים במרחב שקמה,
שיבחנו על פי גישת שירותי המערכת האקולוגית .בסיס הממצאים שנבנה בתהליך נועד לסייע לניהול
מקיים של המרחב .במהלך העבודה הושם דגש על תהליכי חשיבה ועבודה משותפת עם בעלי עניין רבים
ככל האפשר באזור ומחוצה מתוך הכרה שלתהליך העבודה יש חשיבות ,שאינה פחותה מזו של התוצרים
והתפוקות .תהליכים אלו פורטו בדו"ח זה ויהוו בסיס להכנת מדריך ליישום גישת שמ"א ,המתוכנן
כשלב אחרון בפרויקט.
לפרויקט הוגדרו שתי מטרות מרכזיות:
התנסות ביישום גישת שמ"א בתכנון וניהול שטחים פתוחים;
בחינת האפשרויות ,השיטות והדרכים לשילוב הערכות (כלכליות ,כמותיות ואיכותיות) של
שמ"א בתהליכי קבלת החלטות ,באופן שיתרום לתכנון וניהול בר-קיימא של השטחים הפתוחים
בישראל.
לצד המטרות המרכזיות ,הוצבו לפרויקט מספר מטרות משניות:
הטמעת השיח של שמ"א בקרב מקבלי החלטות .הטמעת השיח של שמ"א עשויה להוות זרז
לשינוי תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות .חשיפת בעלי העניין השונים לשפה החדשה בתהליך
העבודה תורמת להשגת יעד זה.
העלאת מודעות הציבור לנושא שמ"א .העלאת המודעות הציבורית לחשיבות תפקודן של
המערכות האקולוגיות ,כספקי שמ"א חיוניים ,לרווחת האנשים .פרויקט חינוכי וקהילתי,
שנעשה בשיתוף פעולה עם רט"ג היה אחד האמצעים להשגת מטרה זו (הרחבה בפרק .)4
יצירת תשתית ליישום גישת שמ"א באזורים נוספים בארץ .מטרה זו תמומש באמצעות תיעוד
המודל היישומי של הערכת שמ"א בפרויקט במדריך מפורט ,וכן באמצעות מעקב אחר מידת
הטמעת גישת שמ"א בתהליך קבלת ההחלטות ובשיח הציבורי.
העשרת הידע המדעי/אקדמי בנושא הערכת שירותי המערכת האקולוגית ובנושאים הנחקרים.
שיתוף הידע שנצבר נעשה באמצעות השתתפות בפגישות ,סיורים ,דיונים ופורומים שונים.
בנוסף ,הפרויקט מוצג בכנסים מקצועיים ואקדמאיים ,בארץ ובכנסים בין-לאומיים ,בתחומי
סביבה ,חקלאות ומדבור ,וכן בפרסום בכתבי עת.
המבנה הארגוני של הפרויקט
השלב הראשון בפרויקט היה איתור שותפים למהלך .מנהלת פארק שקמה ,שבה חברים ארגונים
המייצגים את כלל בעלי העניין באזור ,גויסה בשלב זה כמזמינת הפרויקט וכוועדת ההיגוי שלו .בהמשך,
לאחר פניות לשותפים נוספים ,ברמה המקומית וברמה הארצית ,במטרה לצרפם לפרויקט ,נקבע המבנה
הארגוני הבא.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 1
ועדת
היגוי
ועדת
עבודה
ועדה
מקצועית
מליאת מנהלת
שקמה
בעלי עניין
עיקריים ברמה
אזורית וברמה
ארצית
מומחים בתחומי
השמ"א השונים
בהתאמה לשאלות
החקר
קביעת מדיניות
אישור תכניות
עבודה ותקציב
ליווי והנחיה
מקצועית של צוות
הביצוע
ליווי והנחיה
סיוע בהשגת מימון
מעקב אחר ניהול
ותקצוב
צוות
ביצוע
הצוות המקצועי
של מכון דש"א,
נציג ממנהלת
שקמה ,צוות
כלכלי מחברת
"כיוון" וצוות
מקצועי של
מומחים
בתחומים
השונים
ביצוע הפרויקט
בהתאם להנחיות
ועדות ההיגוי
והעבודה והמלצות
הועדה המקצועית
א יו ר - 1המבנה הארגוני של הפרויקט
בנוסף לגורמים המפורטים בתרשים ,שותפים לתהליך מומחים ובעלי עניין נוספים עימם נפגש צוות
הפרויקט .אנו מודים לכלל בעלי העניין והמומחים שתרמו ותורמים מזמנם ומהידע והניסיון שלהם
לפרויקט זה (פירוט השמות בפרק .)7
תהליך העבודה
תכנית העבודה נבנתה על בסיס לימוד עבודות שמ"א ,שנעשו במדינות אחרות ,ועל בסיס מידע שנצבר
בכנס שירותי המערכת האקולוגית הבין-לאומי בהולנד באוניברסיטת ווגנינגן
[ESP conference
.] 4 t h
התכנית גובשה לאחר התייעצות עם מומחים ,בעלי עניין ,הועדה המקצועית וועדת העבודה .התכנית
אושרה על ידי ועדת ההיגוי וממשיכה להתעדכן במהלך ביצוע הפרויקט .התכנית המלאה מוצגת
בהמשך ,בטבלת אבני הדרך (טבלה .)1בטבלה צוינו השלבים שבוצעו והושלמו ,שלבים הנמצאים עדיין
בתהליך עבודה והשלבים שעתידים להתבצע בהמשך.
חלק מרכזי בעבודה היה בחירת שאלות החקר שנמצאות במוקד הפרויקט .השאלות נבחרו לאחר גיבוש
המבנה הארגוני הראשוני של הפרויקט ובשיתוף של המשתתפים במעגלי העבודה השונים .מתוך שש
שאלות חקר שנבחנו ,נבחרו שתי השאלות הבאות:
בחינת השפעות של ממשקים חקלאיים שונים בשדות הבעל במרחב שקמה על שירותי המערכת
האקולוגית ("שאלת ממשקים חקלאיים").
בחינת השפעות של מיקומים ומאפיינים שונים של פריסת מתקני אנרגיה סולארית על שירותי
המערכת האקולוגית ("שאלת פריסת מתקני אנרגיה סולארית").
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 5
הניתוח של שאלות החקר מתבצע במקביל וקצב ההתקדמות שונה לגבי כל שאלה .בטבלת אבני הדרך
ניתן לראות את שלב העבודה אליו הגענו בכל שאלת חקר ומה נותר לעשות .בהמשך הדו"ח מובאת
סקירה קצרה של תהליך העבודה והממצאים אליהם הגענו עד כה.
פירוט ותוצרים
אבני דרך
שלבים שכבר בוצעו
איתור אזור לביצוע
העבודה
איסוף מידע על האזור
התארגנות ואיתור
שותפים
הגדרת שאלות חקר
הגדרת חלופות
ותרחישים
זיהוי בעלי עניין
ומקבלי החלטות
מיפוי שמ"א
שלבי התארגנות שבוצעו במקביל :
מרחב שקמה אותר כאזור מתאים מבחינת אופיו והאפשרות לשיתוף פעולה עם
המנהיגות האזורית.
איסוף מידע קיים על התכנון והניהול של שימושי קרקע באזור ,במסגרת עשרות פגישות
עם בעלי עניין וחוקרים ברמה אזורית וארצית.
אימוץ הפרויקט על ידי מנהלת שקמה והגדרתה כמזמינה וכוועדת ההיגוי של הפרויקט;
הקמה והפעלה של וועדת עבודה וועדה מקצועית מלווה; גיוס גורמים ארציים לקחת
חלק במיזם ,וביניהם משרד החקלאות ,המשרד להגנת הסביבה ,רט"ג ,המארג ,קק"ל.
הגדרת שאלות חקר ,שינותחו על פי גישת שמ"א .בשלב זה נבחרו שתי שאלות" :שאלת
ממשקים חקלאיים" ו"שאלת פריסת מתקני אנרגיה סולארית".
ניתוח שאלות החקר :
גיבוש של חלופות ותרחישים ,שייבדקו עבור כל שאלת חקר .במסגרת זו מזוהים גם
גורמי שינוי קריטיים.
איתור בעלי העניין ,המשפיעים ומושפעים מחלופות שאלות החקר ,וגורמים מקצועיים
שעשויים לסייע באיסוף וניתוח מידע לגבי כל שאלת חקר.
מיפוי ראשוני של שמ"א לגבי כל אחת משאלות החקר .על בסיסו מבוצע עבור כל שמ"א
ניתוח של היקף ,היתכנות ושיטות ההערכה ,זיהוי פערי מידע ואיתור מומחים.
בשלבי עבודה -שאלת הסולארי
תעדוף שירותי
המערכת
בניית תכנית עבודה
גיבוש רשימה מצומצמת של שמ"א החשובים ביותר לניתוח שאלת החקר על פי מדדים
וקריטריונים שנקבעו .לגביהם מבוצעת בהמשך הערכה מעמיקה.
בניית תכנית עבודה לתיאור והערכה של שמ"א שהוגדרו לכל שאלת חקר.
גיוס חוקרים
גיוס של מומחים לבדיקת שמ"א שתועדפו.
הערכת שמ"א
הערכת שמ"א מתבצעת ע"י צוותים מקצועיים וכוללת הערכה איכותית ,כמותית ו/או
כלכלית של השירות ,מגמות התחזקות או הפחתת השירות ומידת הוודאות בהערכתו.
הערכת שירותי התרבות מתבצעת בנוסף באמצעות סקר יחס לסביבה במרחב שקמה.
בשלבי עבודה -שאלת ממשקים חקלאיים
קבלת משוב על
הערכות שמ"א
הטמעה
וסקר "היחס לסביבה
במרחב שקמה"
קבלת משוב ועדכון בהתאם ,של הערכות שמ"א שבוצעו על בסיס נתונים מהספרות ועל
בסיס הדו"חות של הצוותים המקצועיים.
בדיקה כיצד יהיה ניתן להטמיע ולעשות שימוש בתוצרי העבודה בדרך הנכונה והיעילה
ביותר .בנוסף ,כחלק מהליך הטמעת השיח של שמ"א והתכנים שנחקרים ,בוצעה
פעילות חינוכית במסגרת סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה".
פעול ה להמשך ניתוח שאלות החקר
אינטגרציה
בסיום ההערכה הפרטנית של השפעת השינוי על כל שמ"א ,נבחנת ההשפעה המשולבת
של כל חלופה על מכלול שירותי המערכת האקולוגית.
פעולות ל אחר ניתוח שאלת החקר :
סיכום ממצאי
הפרויקט והעברתם
למשוב
פרסום הממצאים
והפצתם
מעקב ובקרה על
הטמעת הממצאים
סיכום הממצאים לכל שאלת חקר והעברתם לקבלת משוב והערות מבעלי עניין במשרדי
הממשלה ,בעלי עניין מקומיים (חקלאים ,מדריכי גד"ש ,רשות הניקוז וכו') ומומחים
בתחומים הרלוונטיים.
הצגת והפצת הממצאים לקהלי יעד שונים (מתכננים ,נציגי משרדי ממשלה ועוד),
במטרה שישמשו כבסיס מידע לקבלת החלטות ולתכנון וניהול אזורי.
ביצוע מעקב ובקרה על השפעת הפרויקט ורמת ההטמעה של ממצאיו במספר קהלים.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 6
עד כאן
הגענו
בשאלת
הסולארי
עד כאן
הגענו
בשאלת
החקר
ממשקים
חקלאיים
אבני דרך
הפקת לקחים
הפקת מדריך יישומי
ליישום גישת שמ"א
פירוט ותוצרים
הפקת לקחים על בסיס המעקב אחר הטמעת הממצאים ומידת ההשפעה על השמירה על
שטחים פתוחים וערכי טבע ונוף.
הפקת מדריך יישומי כמודל ליישום גישת שמ"א באזורים אחרים וכסיוע להערכה
הלאומית של שמ"א.
טב לה - 0אבני דרך
.2ניתוח שאלת החקר :שמ"א של ממשקים חקלאיים
בחינת השפעות של ממשקים חקלאיים שונים בשדות הבעל במרחב שקמה על שירותי המערכת
האקולוגית
מבוא
חקלאות משגשגת תלויה בקיום מערכות אקולוגיות בריאות ובעלות יכולת התאוששות מהירה .המערכות
האגרו-אקולוגיות מושפעות מלחץ גובר על שירותי המערכת שהן מספקות ומהתחרות הגוברת בעולם על
אדמה חקלאית .לממשקים חקלאיים שונים ,עם דגש על שיטות עיבוד קרקע שונות ,השפעה ניכרת על
אספקת שירותי המערכת האגרו-אקולוגית.
במסגרת שאלת החקר ממשקים חקלאיים ,הצבנו כמטרה את הרחבת הידע היישומי בתחום .המטרה
היא שהערכת השפעתם של ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א רלוונטיים ותרומתם למאזן שמ"א,
תסייע לגבש המלצות לשיפור האספקה של השירותים .המחקר עוסק בשמ"א מגוונים ככל האפשר,
כשהדגש על הרחבת היריעה מעבר לשירותי האספקה (כמות ואיכות היבול) אל שירותי ויסות ,תרבות
ותהליכים אקולוגיים תומכים (שימור קרקע ,בקרת מזיקים ,מגוון ביולוגי ועוד).
שירות מרכזי שהמחקר עוסק בו ,הוא ויסות קרקע ומים ,המושפע מהפעילות החקלאית במידה רבה :בין
סוג הממשק החקלאי לבין תהליכי הסחף הפוגעים במבנה הקרקע קיים קשר הדוק .לכאורה ,ניתן לפצות
על אובדן פוריות הקרקע על ידי תוספת דשן ומים ,ולכן דלדול הקרקע לא ניכר בשלבים הראשונים
והשפעתו ניכרת רק בחלוף השנים .אבדן קרקע ,לפחות בעתיד הנראה לעין ,הוא בלתי הפיך והיקף הבעיה
בעולם רחב מאוד .בישראל לדוגמה ,כ 77% -מכלל השטח המעובד מצוי בסכנת סחיפה בינונית וחמורה
[אשל ואגוזי ,3712הדס ושות' ,3772יעקבי ואיזנקוט .1]3712
בפברואר ,3714הפרויקט הוצג בסדנה בין-לאומית בנושא 'שירותי המערכת החקלאית (האגרו-
אקולוגית') שהתקיימה בגרמניה ,במכון מחקר ZALFשב .Müncheberg -בסדנה נדון ניהול בר-קיימא
של שדות חקלאים באופן שיאפשר הן את המשך מתן שירותי האספקה והן את האספקה של שמ"א
אחרים במערכות החקלאיות .הפרויקט זכה שם למשוב חיובי.
1
אשל ג .ואגוזי ר .3712 .הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים .אקולוגיה וסביבה.124-121 :3 ,
הדס ,א ,.טור ציון ,י ,.איזנקוט ,א .וזידנברג ,ר .3772 .מניעת סחף קרקע – ניתוח עלות מול תועלת .ניר ותלם .17-37 :12
יעקבי ,ב .ואיזנקוט ,א .3712 .מחוז העמקים – עיבוד משמר בשטחי פלחה סקירת הניסיון המצטבר בממשק עיבוד
משמר ודו"ח סיכום עד סוף שנת .3712משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,מחוז העמקים.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 7
הגדרת חלופות ממשקי העיבוד
במרחב שקמה יש 227,777דונם ,שמתוכם כ 177,777-הם שטחי חקלאות בעל ,כולל שטחי בעל בשילוב
מחזורי גידולי שלחין .ממוצע הגשמים נע בין 477-377מ"מ גשם לשנה ,אך השונות בין המשקים ברחבי
האזור עשויה להיות גדולה מאוד .בשטחי הבעל מופעלים ממשקים חקלאיים מגוונים ,לרבות ממשקי
עיבוד משמרים בתפוצה ורמות שונות ,כשהחלופות המרכזיות הן:
.1מינימום עיבוד - 2באזור זה מדובר בעיקר בקלטור אחד בין גידול לגידול ,הנעשה בעומק 11-13ס"מ
(בדרך כלל עם דישון) .שיטה זו נהוגה במרבית שטחי הבעל באזור.
אי-פליחה (אפס עיבוד – )zero tillage -חדירת הקרקע ,דישון וזריעה במהלך אחד .הטיפול כולל
.3
ריסוס לפני ואחרי הזריעה.
יש לציין שבשתי החלופות לעיל ,מתבצע מדי כמה שנים ,בחלק מהשטח ,עיבוד עמוק ,שנועד להתמודד
עם הקושי בטיפול בעשבים רעים ו/או בעלי חיים מזיקים לחקלאות .כמו כן ,בגד"ש רוחמה מתבצע
בחלק מהשטח גימום ,דהיינו ,יצירת גומות בשטח מעובד ,להחזקת המים.
בעקבות פגישות נוספות עם בעלי עניין ומומחים נידונו הממשקים הבאים:
השארת קש בשדה (חיפוי קרקע) :בעולם מקובל בדרך כלל להתייחס להשארת חיפוי כחלק
בלתי נפרד מממשק אי פליחה לשימור קרקע ומים .בעקבות ניסויים ארוכי טווח שבוצעו
[בונפיל
בתחום בצפון הנגב ,ניתנה המלצה להשאיר בשדה קש בכמות של לפחות 277ק"ג לדונם
.3]3774לפיכך ,הוחלט לכלול את הממשק במסגרת החלופות .זאת למרות שכל החקלאים במרחב
שקמה ,ללא יוצא מן הכלל ,אינם נוהגים להשאיר קש קצור בשדה ,בגלל ערכו הגבוה בשוק,
ומשאירים רק שלף בגובה בין 11-1ס"מ.
העלאת עדרים על השלפים לאחר הקציר .בשדות מרחב שקמה התקיים ,באופן מסורתי ,מרעה
לאחר הקציר ואיסוף הקש ,בעיקר על ידי רועים בדואים .המרעה תורם הכנסה מסוימת
לחקלאי ותועלת כלכלית לרועה ,אך עלול לפגוע בשימור קרקע ומים ובשירותים נוספים .לכן
קיימת התלבטות אם להמשיך את הנוהג .בפועל ,הרעייה קיימת בחלק מהמשקים והופסקה
במקומות אחרים.
פעולות חקלאיות/ממשקים חקלאיים נוספים נידונו בעבודה ומפורטים בדו"ח הביניים אך לא
נכללו בהגדרת החלופות המרכזיות.
החלופות הסופיות שנבחנות במסגרת שאלת החקר הן:
2
יש לציין שהגדרנו את החלופה כ"מינימום עיבוד" משום שכך היא נקראת ע"י מדריכי הגד"ש באזור ,אך קיבלנו הערה
ממומחה בתחנה לחקר הסחף ,שבספרות החקלאית העולמית הכוונה ב"מינימום עיבוד" היא קצת שונה מזאת שאנו
מתייחסים אליה כאן.
3
בונפיל ד ,.רובין ,ב ,.שטיינברג ,ד ,.מופרדי י ,.אסידו ,ס ,.כיתאין ,ש ,.נפתליהו ,ע ,.ואזה ,א .3774 .ממשק אי-פליחה
וחיפוי בקש -סיכום רב שנתי .גן שדה ומשק.12-32 :8 ,
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 8
חלופות ממשקים
חקלאיים
מינימום עיבוד
(ללא חיפוי קש)
ללא רעייה
עם רעייה
ממשק אי-
פליחה
ללא חיפוי
קש ללא
רעייה
ללא חיפוי
קש עם
רעייה
עם חיפוי
קש
א יו ר - 4חל ו פו ת מ מ שק י ם חקלא י י ם
במהלך העבודה מופו בעלי העניין המשפיעים ומושפעים מהחלופות השונות ,שהשתתפותם בתהליך
ביצוע הפרויקט חשובה ללמידת הנושא ואיסוף הנתונים ולהטמעת התוצאות .בנוסף ,נבחן הערך של
שמ"א בעיני בעלי העניין הנמצאים בשטח ומקבלים החלטות לגבי החלופות באופן יומיומי (קישור
לטבלה) .המידע שהתקבל מבעלי העניין אפשר הבנה של שיקולי החקלאים לגבי הבחירה בממשקי
העיבוד.
מיפוי ,תעדוף ,והערכת שמ"א
בשלב הראשון של ניתוח שאלת החקר זוהו ומופו שירותי מערכת רלוונטיים ,לרבות ביצוע הערכה
ראשונית של המדדים לבחינתם ושל ההיתכנות לביצוע ההערכה .לאחר מכן בוצע סינון של שמ"א
רלוונטיים פחות לשאלת החקר ,ונבנו טבלאות להערכה של ההשפעות הצפויות ,של שינוי הממשק
החקלאי בעת מעבר בין החלופות ,על שמ"א .ההשפעה על שמ"א מרכזיים ,שדורגו ברמת עדיפות
גבוהה ,נבחנה באופן מעמיק ומקצועי .לצורך ביצוע הערכת שמ"א המרכזיים בחלופות השונות של
הממשקים החקלאיים גויסו צוותים מקצועיים הכוללים מומחים ובעלי עניין .הצוותים מפורטים
בטבלה להלן.
שמ"א לבחינה בפרויקט
מזון ,מספוא
סוג השירות
שירותי
אספקה
שירותי ויסות ויסות קרקע ומים
מאזן גזי החממה
בקרת עשבים ומזיקים
תהליכים
אקולוגיים
תומכים
שירותים
הקשורים
ברעייה
מגוון ביולוגי ובתי גידול ,קיום הקרקע
– ייצור ופוריות
שירותי אספקה (מספוא) ,שירותי
וויסות (ויסות קרקע ומים ובקרת
עשבים) ושירותי תרבות (אורך חיים
בדואי)
צוותים מקצועיים
צוות כלכלי של חברת כיוון :גדי רוזנטל
והדר פוקס
אלון ירון שנעזר במומחים מהאקדמיה,
התחנה לחקר הסחף ,משרד החקלאות ועוד
יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג
עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך
רובין
דר' אמיר פרלברג ודר' שמרית עוקבי,
בתמיכת מומחים נוספים מהאקדמיה
ד"ר איריס שינבאום בהנחיית ד"ר יאן
לנדאו
טב לה - 4צ וות י ם מק צוע י י ם לה ער כ ת ש מ " א מ רכ ז י ם
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 9
תהליך ההערכה בוצע על ידי הצוותים המקצועיים בהתאם למתווה שניתן להם .התהליך הסתמך על
איסוף מידע קיים (מהספרות ומראיונות עם בעלי העניין ומומחים) ,ובעת הצורך ,מתן פרשנות חדשה
למידע שנאסף .ההערכות הן במונחים כמותיים ,איכותניים או חברתיים וכשניתן ,מבוצעת הערכה
כלכלית .הדו"חות נמצאים כעת בשלב שבו הם מוצגים למומחים בתחום לקבלת משוב ועדכון בהתאם
ולכן אינם סופיים .בשלב זה הוטמעו בדו"חות הערות המנחים והיועצים של כל חוקר ושל צוות
הפרויקט במכון דש"א .בחלק מהדו"חות הוטמעו גם תיקונים של מומחים מהתחום ומומחים אזוריים.
תהליך קבלת המשוב מגורמים נוספים יימשך בזמן הקרוב וכן מתוכננת הצגה של הממצאים בפורומים
שונים כגון מנהלת שקמה.
צוות הכלכלנים של הפרויקט מבצע הערכה כלכלית של השפעות החלופות על שמ"א בהתבסס על איסוף
נתונים ישירות מבעלי עניין ,על נתוני דו"חות חקלאיים ועל נתונים מדו"חות הצוותים המקצועיים.
ההערכה הכלכלית מתייחסת לשמ"א לגביהם ניתן היה לבצע הערכה כלכלית ושואפת לספק תמונה
לגבי הכדאיות הכלכלית של בחירה בחלופות השונות .ההערכות של צוות הכלכלנים עוברות גם הן
סבבים של קבלת משוב.
כדי להנגיש את המידע לקובעי המדיניות ,מגמות השינוי באספקת שמ"א סוכמו בטבלאות ,כשכל טבלה
מציגה את ההשפעה על שמ"א במעבר בין שתי חלופות .הטבלאות כוללות הן שמ"א שנבחנו על ידי
הצוותים המקצועיים (כולל הצוות הכלכלי) והן שמ"א שנותחו על בסיס פגישות עם מומחים ובעלי עניין
בלבד .הוכנו שלוש טבלאות .טבלת המעבר ממינימום עיבוד לאי-פליחה מוצגת להלן כדוגמה .ניתן
לעבור לשתי הטבלאות הנוספות באמצעות הקישורים המצורפים:
מעבר מאי השארת קש להשארת קש
מעבר מרעיה לאי רעייה בשלפים
טבלת השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי-פליחה על שמ"א
שירות
תועלת
גידולים
חקלאיים
–פלחה
מזון
(גרעיני
ם)
מגמה
מידת
ו ו דא ו ת
שיטת
הערכה
פירוט
מקור הידע:
מ ו מח י ם /א נ ש י
מקצוע
מקורות
הערכה
כלכלית
שירותי אספקה
בינונית
כלכלי
ניתוח
עלות
תועלת
–
על פי חוקרים בעולם עליית
היבול בתנאי שמבצעים חיפוי
בקש וודאית ,על פי בונפיל
( )3774התרומה למגדל עולה
בכעשרה דולר לדונם באי-
פליחה עם חיפוי לעומת
מינימום עיבוד.
בונפיל
;3774
Verhulst
et
al., 2010
בינונית
כמותי
וכלכלי-
ניתוח
עלות
תועלת -
כמות
הקש
המשווק
מהאזור.
כמותי
וכלכלי
שיפור בכמות הקש .אך
בממשק אי-פליחה מומלץ
להשאיר אותו בשדה ולא
לקצור ולמכור אותו.
דוד בונפיל,
לנדאו
3777
הפחתה של נגר .יותר מים
יחדרו לשדות
בונפיל
Delaune and
ꜛ
קש
ꜛ
מים
מים
לחקל
ꜛ
גבוהה
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
וחוב'
בממשק אי
פליחה עם
חיפוי,
החקלאי
צפוי ליהנות
מתוספת של
37
/₪דונם/שנה
להכנסות
מחיטה.
החקלאי
צפוי ליהנות
מתוספת של
1
כ-
/₪דונם/שנה
להכנסות
מקש.
רווח כלכלי
ביבול
וחוב'
ע מו ד 42
פערי
מידע
תועלת
שירות
מגמה
פירוט
מקור הידע:
מ ו מח י ם /א נ ש י
מקצוע
מקורות
הערכה
כלכלית
מידת
ו ו דא ו ת
שיטת
הערכה
לחות הקרקע גבוהה יותר,
יותר מים זמינים לצומח.
Sij
;2012
Freebairn et
;al., 1992
Soane et al.,
2012
בעקבות
המים
הנוספים וגם
מי
יותר
באקוויפרים
ערך
–
הציבורי הוא
₪ 7לדונם.
יוני וייץ וז'וז'ה
גרינצוויג,
אילן סתוי
גבוהה
כמותי
וכלכלי -
מדידת
כמות
טיפולי
מזיקים
נדרשת
עליה בפעילות נברנים עקב
חוסר פגיעה במחילות .השפעה
מינורית ולא קבועה על חרקים
מזיקים ומחלות .בנוסף,
הגדלה של חוסר ודאות לגבי
יבולים עתידיים עקב מחסור
בידע והדרכה על דרכי
ההתמודדות עם בעיות אלה.
Friedrich et
al., 2014
Johnson,
1986
עופר מנדלסון
במעבר לאי-
פליחה
תפחת
צריכת
הדלק
כתוצאה
מפעולות
אלה ב3.31-
/Lדונם/שנה
השווים ל-
CO3
1.2
ק"ג/דונם/ש
נה .ערכו של
הפרש
פליטת
הפחמן הוא
7.11
/₪דונם/שנה
במידה ואין
תוספת של
דישון כימי.
תוספת של
טיפול
במזיקים
1.7
בסך
/₪דונם/שנה
.
גבוהה
כמותי
וכלכלי -
מדידת
כמות
ריסוס
נדרשת,
עמידות?
בינונית
הפסד
כלכלי
שנמנע
משיטפונו
ת (ראו
התייחסו
ת תחת
ויסות
סחיפת
קרקע)
כלכלית:
מחיר
עליה רבה בהתפתחות עשבים
רעים ,הניתנת לויסות ע"י
הגדלת שימוש בקוטלי עשבים,
ובמקביל הגדלת עלויות וסיכוי
להיווצרות עמידות אליהם.
בנוסף ,הגדלה של חוסר ודאות
לגבי יבולים עתידיים עקב
מחסור בידע והדרכה על דרכי
ההתמודדות עם בעיות אלה.
שיטת אי הפליחה אמורה למתן
(ראו
שיטפונות.
נזקי
התייחסות תחת ויסות סחיפת
קרקע).
Friedrich et
al., 2014
Soane et al.,
2012
עופר מנדלסון
של
אות
ויסות
הרכב
אטמוספר
י (כולל
ע"י
אצירת
פחמן)
מיתון
התחמ
מות
גלובלי
ת
ויסות
מחלות,
מזיקים
ועשבים
רעים
מיתון
הפצה
והתפר
צות
של
מזיקי
ם
(חוליי
תנים
וחרקי
ם)
בקרה
ומיתון
של
נזקים
מעשבי
ם
רעים
ויסות
אסונות
טבע
ואירועי
קיצון
ויסות
שיטפו
נות
והצפו
ת
ויסות
מחזור
תחזוק
ת גופי
נמוכה
כמותי-
בהסתמך
על עבודות
אחרות
ꜛ
↓
↓
ꜛ
↑
גבוהה
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
שירותי ויסות
הממשק מונע סחף ומקטין את
האיטום
שכבת
יצירת
הפיזיקלי וע"י כך משפר גם את
חילוף הגזים בקרקע.
בנוסף ,זריעה ודישון במהלך
אחד -חוסכת אנרגיה של
עבודה עם טרקטור.
למרות שממחקרים עולה כי
מעבר לממשק אי-פליחה תורם
לוויסות ההרכב האטמוספרי,
מאיסוף המידע בפרויקט עולה,
שבשל התוספת בריסוס ודישון
כימי ,לא ניתן להעיד בטווח
הקצר על שיפור בקיבוע הפחמן
בעקבות המעבר.
מאגרים נפרצים עקב מילוי
סחף ,נסתמים ומאבדים את
al.,
2007
et
תוספת
ריסוסים
4
בסך
/₪דונם/שנה
.
Lal
לקח וגרינבאום,
;1227לרון,
לא נבדק
ע מו ד 44
פערי
מידע
ההשפעה
של
המעבר
לאי-
פליחה
על
מיתון
התחממו
ת
גלובלית
בשקמה
בטווח
הארוך.
מחיר
משוער
עבור
התפתחו
ת
עמידות.
שירות
המים
תועלת
מגמה
מידת
ו ו דא ו ת
מים
ומאגר
ים
נמוכה
מילוי
אקווי
פרים
שיטת
הערכה
תחזוקת
מאגרי
מים
נפח האגירה שלהם בגלל
השקעת סחף .בעיות אלו
יכולות להימנע.
כמותי
וכלכלי
ממשק אי-פליחה יכול למנוע
ירידה ביעילות לכידת המים
ובאקוויפרים
במאגרים
שמשמעותה אספקת מים
ממקור אלטרנטיבי – התפלה.
בשל סחף קרקע ואיבוד יכולת
חלחול המים ,אובדים 11%
ממי הגשמים 17% .מאובדן זה
יכול להיחסך בזכות אי
הפליחה
עליה בכמות החומר האורגני
יציבים
תלכידים
ובניית
בקרקע .מצד אחד בטטוח
הארוך יהיה צורך בפחות דישון
באי-פליחה (כי יהיה פחות
סחף) ומצד שני יש קושי
בשימוש בזבל אורגני בגלל אי
יכולות להצניע אותו ועל כן
נעשה שימוש בדשנים כימיים
יקרים ומזהמים יותר .יש
לציין שממשק עיבוד משמר
ברוחמה שמבוסס על אי-
פליחה ,כולל קלטור פעם
בארבע שנים ,שמאפשר הצנעת
זבל אורגני.
בשימוש
לעליה
אפשרות
בחומרי הדברה ובעיקר קוטלי
עשבים ,אך עם זאת הקטנת
נגר של חומרי ההדברה
שיפוזרו אל מי תהום ומקווי
מים .בנוסף שימוש בדשן כימי
במקום זבל אורגני ,בשל
הקושי בהצנעה ,שעלול לזהם
את המים.
אי פליחה מפחיתה סופות חול
ואבק (סחיפה איאולית) ,ופיזור
של חלקיקי חומר .PM10
צריכת אנרגיה מופחתת של
הפחתה
ומכונות,
כלים
בפליטות גזי חממה .סחף
איאולי בעיבוד קונבציונלי,
היה אחד התמריצים לאימוץ
עיבוד באי-פליחה.
ꜛ
ויסות
זיהומים
ופסולת
במים,
אוויר
וקרקע
וויסות
סחיפת
קרקע
שמיר
ה על
איכות
/פוריו
ת
הקרק
ע
גבוהה
כמותי
וכלכלי -
מדידת
כמות
דישון
נדרשת.
ꜛ
שמיר
ה על
איכות
המים
↑
שמיר
ה על
איכות
האווי
ר
↑
שמיר
ת
איכות
וכמות
קרקע
↑
פירוט
נמוכה
איכותי
גבוהה
כמותי
גבוהה
איכותי:
אין
נתונים
להערכה
מדויקת.
כלכלי:
ערך
ההשקעות
הנחסכות
על מנת
לייצר
תשתית
למניעת
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
על פי סקירה של מחקרים
עם
התייעצויות
בעולם,
מומחים ופרשנות חדשה
למחקרים שנעשו בשקמה –
ניתן להעריך ירידה חדה
בכמות הסחף מהשדות.
מקור הידע:
מ ו מח י ם /א נ ש י
מקצוע
מקורות
;1221
Laronne,
;1990לרון,
1221
Freebairn et
al., 1992
הערכה
כלכלית
חיסכון של
כ/₪ 7-דונם.
יש תוספת
של
עלות
14ש"ח/דונם
על
/שנה
הדישון.
Derpsch et
al., 2010
פערי
מידע
ערך
זיהום
הקרקע
והמים.
מידת
זיהום
המים
בממשק
אי-
פליחה.
Holland,
2004
חקלאים במרחב
שקמה; סמדר
טאנר בהנחיית
צעדי וקטרה
(עבודת
מאסטר) Singh
et al., 2012
Holland,
;2004
Derpsch et
al., 2010
אלון ירון
Derpsch et
;al., 2010דוד
בונפיל
גיל אשל ,אלי
ארגמן; בונפיל
וחוב' ;3774
אשל ואגוזי
,3712יעקבי
ואיזנקוט .3712
לפי :תכנית
אב בשור-
שקמה ,הדס
וחוב' :3772
במידה ויש
ירידה חדה
בכמות
הסחף
נחסכות
ההשקעות
הנדרשות
ייצר תשתית
למניעת סחף
ע מו ד 40
נדרש
מחקר
ארוך-
טווח
בשקמה
בכדי
לתת
הערכה
כמותית
לתופעה.
שירות
תועלת
מגמה
מגוון
ביולוגי
ובתי גידול
שיפור
מצב
המגוון
הביולו
גי
↑
יחסי
גומלין
אקולוגיים
שטף
טבעי
של
חומרי
הזנה
בין
הרמו
ת
הטרופ
יות
במארג
המזון
קיום
הקרקע
(ייצור
ופוריות)
שיפור
פוריות
הקרק
ע
יצרנות
ראשונית
עלייה
בפוטו
סינתז
ה
מידת
ו ו דא ו ת
שיטת
הערכה
פירוט
מקור הידע:
מ ו מח י ם /א נ ש י
מקצוע
מקורות
סחף
ולשיקום
נזקים.
ערך איבוד
החקלאות
באזור.
הערכה
כלכלית
פערי
מידע
ולשיקום
נזקים בסך
של עד 1,241
/₪דונם.
ערך מניעת
איבוד
החקלאות
באזור הוא
117
/₪דונם/שנה
תהליכים אקולוגיים תומכים
גבוהה
כמותית:
שימוש
במדדים
פיזיקליים
/כימיים/
ביוכימיים
/
ביולוגיים.
עלייה בעושר המינים ,במגוון
המינים ,במורכבות החברה,
האורגני
החומר
בכמות
בקרקע ,בעוצמת הפעילות
הביולוגית בקרקע ,ובמורכבות
הנופית .תתכן פגיעה עקב
הגדלת תכיפות ואינטנסיביות
של הריסוסים.
גבוהה
כמותית:
שימוש
במדדי
מגוון של
הרמות
הטרופיות
במארג
המזון.
כלכלית:
הכמות
הנחסכת
של חומרי
הדברה.
כמותית:
מדידת
כמות
חומרי
ההזנה
בקרקע.
כלכלית:
חישוב
הכמות
הנדרשת/
הנחסכת
של חומרי
דישון ,זבל
אי פליחה אמורה לשפר לוחמה
ביולוגית טבעית במזיקים,
במחלות ,וב'עשבים שוטים'
(יחסי טורף-נטרף ,טפילות,
תחרות וכד') .עמידות גבוהה
של המערכת בהתמודדות עם
מצבי עקה .מצד שני היא
דורשת (לפחות בטווח הקצר)
שימוש רב יותר בריסוסים
כימיים ולכן לא ניתן להעיד
אם זה יתרון או חיסרון עבור
שירות זה.
ד"ר אמיר
פרלברגBartz .
;et al., 2013
Cardoso et
;al., 2013
& Mostafa
Changbin,
2013; Palm
;et al., 2014
Scopel et al.,
,2013
Derpsch et
al., 2010
אי-פליחה עם חיפוי ,עליה
בכמות החומר האורגני ובניית
תלכידים יציבים בקרקע .ייעול
תהליכי מחזור חומרי ההזנה
בקרקע .יש לציין שממשק אי-
פליחה מקשה על הבאת אשלגן
וזרחן לבית השורשים ולכן
מומלץ לפלוח כל 1שנים
להצנעת זבל/קומפוסט.
Derpsch et
al., 2010
Palm et al.,
2014
מדריכי גד"ש,
חקלאים,
ומומחים
ממשרד
החקלאות.
?
בינונית
ꜛ
ꜛ
בינונית
כמותית:
מדידת
כמות
הכלורופיל
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
עליה בכמות הפחמן הדו-
המקובע
חמצני
מהאטמוספירה לחומר הצמחי,
החמצן
בכמות
ועליה
בונפיל
3774
טכנולוגי
ה וידע:
קיימים
בעולם.
בארץ –
יש
לבדוק
קיום
ציוד
מתאים
במעבדו
ת .נדרש
ביצוע
במרחב
שקמה.
שצוין
וחוב'
כפי
בסעיף
"ויסות
מזהמים
לקרקע"
במידה וכן
פולחים פעם
במספר
שנים
ומצניעים
זבל אורגני -
יש
אז
חיסכון
כלכלי באי-
פליחה ,אך
כאשר לא
פולחים
ומשתמשים
בדשנים
כימיים
עלולה
להיות פגיעה
סביבתית
וגם העלות
לחקלאי
גבוהה יותר.
החקלאי
צפוי ליהנות
מתוספת של
37
ע מו ד 43
טכנולוגי
ה בארץ:
קיימת.
ידע
בארץ:
קיים.
נדרש
ביצוע
במרחב
שקמה.
טכנולוג
יה
והידע
קיימים
שירות
תועלת
מחזורי
הנוטריאנ
טים
מחזור
חומרי
ם
אינטראק
ציות
רוחניות
וסמליות
עם
מערכות
אקולוגיות
,מגוון
ביולוגי
ונופים
זהות
מגמה
מידת
ו ו דא ו ת
שיטת
הערכה
בחישה
מרחוק
(,IR
.)NDVI
כלכלית:
כמות
תנובת
השדה.
גבוהה
הנאה
מנופי
ם
פירוט
–
המשוחרר לאטמוספירה
בתהליך הפוטוסינתזה.
כמות תנובת השדה יכולה
לעלות בכ.37%-
הצנעת חומר אורגני בעייתית
באי-פליחה .אבל בממשק של
פליחה כל מספר שנים אפשר
להוסיף כמות גדולה יותר של
דשן אורגני.
שירותי תרבות
ꜜ
נמוכה
איכותי -
ראיונות.
או כמותי:
סקר דעת
קהל.
נמוכה
כלכלית –
הערך
הנופי של
שטחים
חקלאיים.
?
מקור הידע:
מ ו מח י ם /א נ ש י
מקצוע
מקורות
↑
מורש
ת
↑
אימוץ ממשק אי פליחה משפיע
על זהות החקלאי ודרכי
עבודתו .בטווח הקצר היא
משנה את זהותו כ"פולח".
בטווח הארוך – האי פליחה
משמרת את הקרקע ואת
באזור
החקלאות
המשך
ושומרת על המשך קיום זהותו
כחקלאי וגם על הזהות
החקלאית של תושבי האזור.
בהנחה שהמעבר לאי פליחה
אמור למנוע את האפשרות
שבטווח הארוך הקרקע תיסחף
עד נטישת השטחים החקלאיים
הערך הנופי של השטחיםעשוי להיפגע .בסקר היחס
שקמה
במרחב
לסביבה
השטחים החקלאיים נמצאו
עבור
ביותר
כחשובים
התושבים גם מבחינה אסתטית
ופנאי .עם זאת ,נטישה של
שטחי שוליים חקלאיים יכולה
גם להוסיף למגוון הנופי.
מאפשר שמירה על האדמה
לדורות הבאים שתאפשר
שמירה על מורשת חקלאית ועל
השדות החקלאים ,שנמצאו
כחשובים ביותר לתושבי האזור
מבחינת אסתטית וערכית.
הערכה
כלכלית
פערי
מידע
/₪דונם/שנה
להכנסות
מחיטה.
בארץ.
נדרש
ביצוע
במרחב
שקמה.
חקלאים
ומדריכי גד"ש
בשקמה
שמש-עדני וחוב'
()3773
לפי מחקר
לגבי מוכנות
לשלם עבור
ביקור
בנופים
החקלאים/מ
ספר
מבקרים
באזור
בשנה ,ערך
הנוף
החקלאי
הוא כ214-
לדונם/שנה.
תוצאות הסקר
"היחס לסביבה
במרחב שקמה".
כמה
שנים
ייקח אם
ועד
שיאלצו
לנטוש
את
השטחי
ם
טבלה - 3השפעת המעבר ממינימום עיבוד לאי-פליחה על שמ"א
דו"חות הצוותים המקצועיים
להלן סיכום קצר של ששת הדו"חות של הצוותים המקצועיים .קישורים לדו"חות המלאים נמצאים
בלחיצה על הכותרות.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 41
השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות קרקע ומים במרחב שקמה /אלון ירון
הדו"ח מתאר את סיכון הסחיפה בשקמה
בתרחיש של "עסקים כרגיל" ,שבו רוב המשקים
מיישמים ממשק של מינימום עיבוד ,ללא השארת
חיפוי (או השארת חיפוי מעטה) ועם רעייה
מסוימת .מחקירת הנושא נמצא שרוב שטחי
שדות גידולי הבעל נמצאים בסיכון סחיפה גבוה,
עם עובי סחיפה שנתי מוערך של 7.11-7.11
מ"מ/שנה .יתכן טווח טעות גדול שכן הנתונים
מבוססים על אומדנים.
א יו ר – 3מ י ד ת הו וד או ת ש ל הש פ עת
חל ופ ו ת ע יב ו ד מ ש מר ע ל ו י סו ת ק ר קע ומ י ם
מומחים שהשתתפו במפגש שהתקיים במשרד החקלאות לקבלת משוב על הממצאים ,העירו שההערכה
נמוכה בהרבה מהצפוי .להערכתם ,עובי הסחף השנתי בשדות בעל בפארק שקמה מגיע לפחות ל3-1 -
מ"מ/שנה וייתכן שאף ל 4 -מ"מ/שנה .עם זאת ,לא נמצא הסבר ברור להבדלים .סיבות אפשריות,
שהועלו כהסבר לפערים ,היו מבלעי סחף באגן הניקוז וסחף איאולי ,שההערכה לא התייחסה אליו.
בהעדר מחקר מדעי ארוך טווח ישנו קושי לתת הערכה מדויקת של הסחף מהשדות.
בנוסף ,נבדקה ההשפעה של החלופות השונות על ויסות קרקע ומים .על פי מחקרים מהארץ והעולם
נמצא שהמעבר לממשק אי פליחה עם חיפוי קש עשוי להביא לירידה ניכרת מאד בנגר ובסחף הקרקע
משדות מעובדים ,בנוסף לעליה מסוימת ביבולים (נושא זה לא נבדק בקנה מידה משמעותי באגן
שקמה) .בנושא הרעייה ,נמצא שהדעות לגבי השפעת סחף קרקע חלוקות ,עם זאת יש הסכמה לגבי
חשיבות הדרך בה הרעייה מתבצעת .לסיכום ,יש אי וודאות גדולה לגבי היקף הסחף בשדות הבעל
במרחב שקמה ,בגלל העדר נתונים .לכן ,מומלץ לבצע ,בשיתוף פעולה בין כל הגופים הרלוונטיים
השונים ,ניטור ארוך טווח של נגר וסחף קרקע במספר תחנות מדידה וניטור של לחות הקרקע בשדות.
השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות הרכב אטמוספרי /יוני וייץ
ממחקרים שונים בעולם עולה כי ממשק אי-פליחה ,המפחית באופן משמעותי את עיבוד הקרקע ,עשוי
להעלות את היקף קיבוע הפחמן והחדרתו למערכת בטווח הארוך ולהאט את קצבי הפירוק של חומר
אורגני בפרופיל הקרקע .על ידי כך הוא תורם למאגר הפחמן הקרקעי ולהפחתה של פליטות גזי חממה
מפעולות העיבוד .לצד זאת ,בממשק אי-פליחה נדרשות יותר פעולות הדברה ולעתים אף דישון נוסף
ואלו מגדילים את פליטות גזי חממה.
נערכה השוואה בין הפעילות החקלאית בשטחי הבעל של גד"ש דורות ,המנהל ממשק של מינימום עיבוד
(עם חריש כל 1-4שנים) ,וגד"ש רוחמה ,המנוהל בממשק אי-פליחה ,עם עיבוד אחת ל 4-2 -שנים .על פי
ההערכה ,כתוצאה מהרמות הגבוהות יותר של דישון חנקני ( 11-17מול 18-11ק"ג CO2eלדונם לשנה,
בהתאמה) ,הממשק החקלאי של אי-פליחה ברוחמה מביא לפליטת גזי חממה רבה יותר מאשר בדורות
(מינימום עיבוד) .יתכן ,עם זאת ,שבגלל העיבוד המשמר ברוחמה ,ההפרש מקוזז ,לפחות חלקית ,על ידי
קיבוע פחמן רב יותר במאגרי החומר האורגני בקרקע .המסקנה היא שממשק אי פליחה עם חיפוי קש
והימנעות מדישון עודף עשוי לתרום בטווח הרחוק להפחתת גזי החממה באטמוספרה ובעקבותיה
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 45
לצמצום ההתחממות הגלובלית .עם זאת ,אין הבדל משמעותי בין הממשקים המקובלים היום בפארק
שקמה מבחינת השפעתם על מאזן גזי חממה.
השפעת ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א בקרת עשבים ומזיקים /עופר מנדלסון
לעשבים רעים ומזיקים יש השפעה מהותית על היבול החקלאי ולמלחמה נגדם יש עלות כספית
וסביבתית גבוהה ומשמעותיות .ההשפעה של ממשק עיבוד משמר על ויסות מזיקים ,ובמיוחד עשבים
רעים ,היא גורם מרכזי בהחלטה על מעבר אליו ,התאמתו והטמעתו .חריש ועיבודי קרקע תורמים
משמעותית למלחמה בעשבים .ניתן למנוע את גידול העשבים על ידי הרחבת השימוש בקוטלי עשבים או
עישוב ,אך השימוש המוגבר בהדברה כימית גורם לעליה בהוצאות וברמת אי הוודאות של המגדל,
מגדיל את הפגיעה בסביבה ומעלה את הסיכוי להתפתחות עמידות לקוטלי עשבים שונים .מבחינת
הדברת מזיקים ,ובמיוחד נברנים ,מעבר לאי-פליחה או עיבוד מינימאלי מקטין את הפגיעה במחילות
ובאזורי המחיה התת-קרקעיים שלהם בהשוואה לעיבוד קונבנציונאלי .חיפוי אמנם מספק מסתור טוב
יותר ומקור למזון ,אך בפועל לא זוהתה עליה משמעותית במספרם בעקבות השארת חיפוי .המלחמה
בעשבים ,נברנים ומזיקים בממשק עיבוד משמר מבוססת בעיקר על הדברה כימית ,וכדי לצמצם את
השימוש בחומרי הדברה נדרש להקפיד על ניהול ממשק הדברה משולבת ומחזור זרעים .ממשק הדברה
משולב יכול לשפר את יעילות ההדברה ולהקטין את הסיכוי להתפתחות עמידות .הדברה משולבת
מחייבת הקמת מנגנון בסיסי של ניהול והדרכה ,כולל מערכת מסודרת לאיסוף נתונים שוטפים
ושיתופם.
השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א מגוון ביולוגי /דר' אמיר פרלברג
המגוון הביולוגי עומד בבסיס כלל שירותי המערכת האקולוגית האחרים ומשמש כאינדיקטור החשוב
ביותר לבריאותה ולתועלות שהאדם מפיק ממנה .מרחב נחל שקמה ממוקם בשולי החבל הים-תיכוני על
גבול המדבר ויש בו חברות צומח ים-תיכוניות ,אירנו-טורניות (ערבתיות) ,וסהרו-ערביות (מדבריות).
חוקרים בעולם תמימי דעים ,שבמעבר לממשקי עיבוד משמרי קרקע (הכוללים השארת חיפוי) חל שיפור
במצבו וברמת הפעילות הביולוגית בקרקע ,שמתבטאת בעלייה בעושר המינים ,במגוון המינים ובכמות
החומר האורגני בקרקע .שיפור זה מעודד לוחמה ביולוגית טבעית במזיקים ,במחלות וב'עשבים שוטים',
ומייעל את תהליכי המחזור של חומרי ההזנה שבקרקע .עם זאת ,לא ניתן להשליך מסקנות כלליות
מאזור מחקר אחד לאחר ,בגלל השוני הגדול בגורמים המשפיעים על המגוון הביולוגי בכל אזור .לפיכך,
מומלץ ללמוד את השפעת ממשקי העיבוד במרחב שקמה על המגוון הביולוגי באמצעות מחקר עצמאי.
למיטב ידיעתנו לא נעשה בארץ עדיין מחקר כזה ואין מומחים העוסקים בתחום מסוים זה ,שבהם ניתן
להיוועץ.
השפעת חלופות רעייה על שמ"א במרחב נחל שקמה /דר' איריס שינבאום
בעבודה נעשה ניסיון לגיבוש עמדה לגבי מיקומה של רעיית הצאן בשלפים באגן נחל שקמה ,על ידי
בחינה של מאזן שמ"א בחלופת הרעייה בשדות אל מול חלופת העדר רעייה ותוך השמת דגש על עמדות
בעלי העניין השונים השותפים במערכת .בניסוי בצפון הנגב נמצא ,כי מבחינת שירותי אספקה -רעיית
צאן בשלפי חיטה בנגב ,בממשק אי-פליחה ,אינה מפחיתה את היבול ואת איכות גרעיני החיטה וכי היא
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 46
מתאימה לאזור קו הבצורת .עם זאת ,המשמעות של ההמלצה ,לשלב במסגרת ממשק אי-פליחה גם
השארת קש ,היא אי-הכנסת הרעייה.
לגבי ההשפעה על שירותי ויסות קרקע ומים ושמירת איכות הקרקע ,מחקרים מראים שיש שונות רבה
בהשפעת הרעייה על המבנה הקרקע ועל תוספת נוטריאנטים לקרקע .ככל שעוצמת הרעייה גבוהה יותר,
כך הפגיעה במרקם הקרקע תהיה גדולה יותר .מכיוון שהרעייה בשלפים מתבצעת בקיץ ,כאשר הקרקע
יבשה ,השפעתה על הידוק קרקע וסחף קרקע מעטה ,אך הפגיעה יכולה להתבטא בהגברה של סחף רוח
(איאולי) .הרעייה ביערות קק"ל ,שקודמת בזמן לרעייה בשדות ,חשובה לצורך וויסות שרפות .עם זאת,
בקק"ל סוברים שגם אם לא תתאפשר רעייה בשדות ,הרעייה ביערות תמשיך להתקיים .לגבי בקרת
עשבים ומזיקים ,נמצא כי ,כיוון שהימצאות הזרעים בגללים ובצמר היא בהתאם לפנולוגיית הצומח
במרעה ומאחר שהרעייה בשדות נעשית בשלב שבו הפצת הזרעים בשטחי המרעה הטבעי של מרבית
העשבים הסתיימה ,האפשרות לאילוח השדה נמוכה .עם זאת ,יש לשים לב ,שכאשר קיים מעבר משטחי
קק"ל ומהשטחים הפתוחים לשדות השלפים לפני הפצת הזרעים ,החשש לאילוח השדות קיים .מבחינת
שירותי תרבות ,עבור הבדואים ,העיסוק במרעה אינו נובע רק ממניעים כלכליים אלא הוא חלק של
אורח חיים ,שעלול להיפגע .זאת למרות שקיימת נטייה בקרב בעלי העדרים הגדולים לעבור להעסקת
שכירים ,בעיקר על רקע חוסר רצון של הדור הצעיר להמשיך את העיסוק בתחום זה .להפסקת הרעייה
בשלפים עלולה להיות גם השפעה פוליטית-חברתית -שתגביר את הרגשת הקיפוח בקרב הבדואים.
ייתכן ופיצויי בצורת ותמיכות לפיתוח הענף ללא מרעה שלפים יוכלו לפצות על תחושה זו.
מבחינת שירות אסתטיקה ונוף ,עבור העוברים והמבקרים באזור ,הרעייה בחודשי הקיץ ,מהווה חלק
מנופי הנגב .
לסיכום ,מומלץ שבקיום ממשק רעייה בשלפים יש לדאוג לממשק ,שימזער את נזקיה .בממשק כזה יש
להקפיד על לחצי רעייה נמוכים ,לא לאפשר מעבר בין היערות לשלפים בעונה בה עדיין קיימת הפצה של
זרעים ולהקפיד על מיקום מאהל ,שסביבו יש לחץ רעייה גבוה ,באזור שבו לא ייגרמו נזקים גדולים.
הערכת הצוות הכלכלי את השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א /הדר פוקס וגדי רוזנטל
מטרת הדו"ח לאמוד ערכים ומשמעויות הנוגעות לחלופות שונות של ממשקים חקלאיים במרחב
השקמה .המטרה היא לספק לקובעי מדיניות ולחקלאים מאזני עלות-תועלת ,אשר יהוו כלי להערכת
הכדאיות של מעבר לממשק אי-פליחה וממשקי עיבוד משמר נוספים .הניתוח נעשה בעיקרו ביחס לטווח
הקצר בינוני ולגבי הטווח הארוך נעשה אומדן ראשוני בלבד בגלל מיעוט הידע וריבוי אי הוודאות .לשם
כך ,נעשה ניתוח של תועלות ועלויות להערכת המעבר לחלופת ממשק אי-פליחה (עם השארת קש וללא
רעייה) ,מנקודת מבט של החקלאים (המוצר החצי פרטי) ושל כלל החברה הישראלית (המוצר הציבורי).
במעבר לחלופת אי הפליחה מסתכמת ב/₪ 18 -דונם ,מהם /₪ 12דונם בלבד עבור החקלאי וכל השאר
ערך המוצר הציבורי .מאזן עלות תועלת זה מעלה שאלות ביחס לאופן התמיכה של המדינה בחקלאים
לצורך מעבר לאי פליחה ,זאת הן ביחס להיקף התמיכה (כיום כ/₪ 1-דונם) והן ביחס למכשירי התמיכה
כיוון שכיום נעשית ע"י סבסוד הון (מענקים) בעוד שחלק משיקולי החקלאי למעבר/אי מעבר לאי פליחה
קשורים בעיקר בסיכון .ניתוח עלות התועלת ספציפי לשאלת השארת קש/שלף ורעייה התגלה שהחלופה
המועדפת לכל הצדדים המעורבים (חקלאי השדה ,בעל העדר והמוצר הציבורי) היא קצירת הקש
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 47
ומכירתו (השארת שלף 17ס"מ) והעלאת רעייה בשלפים ,ערכה הכולל הוא כ/₪ 12-דונם והיא עדיפה על
שאר החלופות שערכן הכולל שלילי.
עד כאן הגענו בניתוח שאלת החקר ממשקים חקלאיים
.3ניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים
בחינת השפעות של מיקומים ומאפיינים שונים של פריסת מתקני אנרגיה סולארית על שירותי
המערכת האקולוגית
המחויבות הבין-לאומית של ישראל להגדלת חלקן של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הובילה
למדיניות ממשלתית המעודדת הקמת מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת .בעקבות זאת חל גידול בהיקף
המיזמים להפקה של אנרגיה סולארית על גבי גגות מבנים ובשטחים פתוחים ובלחצים לאישור הקמת
יוזמות מכל הסוגים .כדי לעודד את המגמה ,נקבעו ,החל משנת ,3772תעריפים מיוחדים לרכישת חשמל
המיוצר במתקנים סולאריים (תעריפי הזנה )Feed in Tariffs -והוקצו מכסות להקמת מתקנים פוטו-
וולטאיים ותרמו-סולאריים.
תושבי האזור העלו כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט את האפשרות של בחינת ההשפעה של חלופות
שונות להקמת מתקנים סולאריים על שמ"א .העניין נובע מכך ,שמרחב שקמה הוא יעד אטרקטיבי
למיזמים פוטו-וולטאיים ,בעיקר בשטח הפתוח ,וזאת בגלל מאפיינים של קרבה גיאוגרפית למרכז הארץ
ולתשתיות הולכה ,רמת קרינה גבוהה וטופוגרפיה מתונה.
האפשרויות הקיימות להקמת המתקנים הסולאריים מגוונות מבחינת גודל ומיקום המתקנים ומבחינת
השפעתם על מאזן שמ"א .המטרה היא לספק למקבלי ההחלטות מידע מובנה וזמין על ההשפעות
הסביבתיות-כלכליות של חלופות שונות להקמת המתקנים במרחב שקמה ועל משמעותן ,כבסיס
להחלטות מושכלות לגבי מיזמים עתידיים .שאלת החקר עוסקת רק במתקנים של תאים פוטו-וולטאיים,
כיוון שנכון לעת כתיבת הדברים אין באזור כל תכניות להקמת מתקנים תרמו-סולאריים.
מתקנים סולאריים במרחב שקמה
שטח המתקנים הסולאריים הפועלים או נמצאים בתהליכי תכנון והקמה במרחב שקמה עומד על כ-
3,821דונם .הם מתחלקים בין מתקנים על גגות ומתקנים על הקרקע .מתקנים על גגות יש בדורות ,בחוות
שקמים ,באור הנר ,בארז ובבת-הדר .ברוחמה ויד-מרדכי יש תכנון למתקנים על גגות .מתקנים קרקעיים
קיימים או מתוכננים בברור חיל ,ביכיני בשותפות עם ארז ,ומתקן נוסף משותף לגבים ,אור-הנר וניר-עם.
מתקנים קרקעיים נוספים מתוכננים בדורות ,שדרות וברכיה .בחוות שקמים הוקם מתקן אך הוא לא
פועל.
חלופות פריסת מתקנים פוטו-וולטאיים להערכת שמ"א:
ההתלבטות בהגדרת חלופות פריסת מתקנים סולאריים הייתה לא פשוטה ,לאור ריבוי הפרמטרים
שיכולים להשפיע על שמ"א .בשלב זה הוגדרו מספר חלופות המפורטות באיור הבא:
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 48
חלופות פריסת
מתקנים פוטו-
וולטאיים
על גגות
בתים
עד 277דונם
צמוד דופן
בשטחים
חקלאיים
עד 277דונם
בשטח פתוח
777-277דונם
מעל 777דונם
א יו ר – 2חל ופ ו ת פר י ס ת מ תק נ י ם פו ט ו -וול טא י י ם
פריסת מתקנים על גגות בתים לעומת מתקנים בשטח החקלאי .בניגוד למתקנים על גגות ,התמרת שטח
חקלאי לשדה סולארי גורמת לאיבוד שירותי האספקה של השדה החקלאי והופכת שטח פתוח לשטח בנוי
ולפיכך ההבחנה בין שתי החלופות הייתה טבעית וברורה מלכתחילה.
הקמת מתקנים צמודי-דופן לעומת מתקנים בלב השטח הפתוח .צמידות הדופן היא פרמטר בעל השפעה
רבה על שמ"א ,שכן השפעתם של מבנים המוקמים בלב השטח הפתוח וקוטעים את רצף השטח הפתוח
על המגוון הביולוגי ועל הנוף עלולה להיות משמעותית .לפיכך ,משלב מוקדם היה ברור כי יש לבחון את
השפעת צמידות הדופן על שמ"א בכל חלופה שתוגדר .עם זאת ,מידת ההשפעה של פרמטר זה תלויה
בגודל המתקן .בניגוד למתקנים קטנים צמודי דופן ,כשמדובר בשדות סולאריים ,שגודלם כגודל יישוב או
יותר ,ההצמדה לכשעצמה מאבדת מחשיבותה ,שכן במקרה זה הגורם המשמעותי המשפיע על שמ"א
יהיה ההגדלה הניכרת של השטח הבנוי .מסיבה זו ההבחנה בין מתקנים צמודי דופן ושאינם כאלה
מתייחסת רק למתקנים שגודלם אינו עולה על 277דונם.
גודל המתקן .פרמטר נוסף שצפוי להבדיל בין המתקנים הסולאריים מבחינת השפעתם על שמ"א הוא
גודל המתקנים ולפיכך החלופות מתייחסות לשלושה טווחים של גודל המתקנים :מתקנים קטנים עד 277
דונם ,מתקנים בינוניים 277-777דונם ומתקנים גדולים מעל 777דונם (ההגדרות בהתאמה לתמ"א
/17ד.)17/
במהלך העבודה ,נידונו גורמים נוספים המשפיעים על שמ"א אך הוחלט שמידת השפעתם אינה מצדיקה
לכלול אותם בהגדרת החלופות ודי יהיה אם נתייחס אליהם במסגרת הניתוח של החלופות המוגדרות
לעיל .אחד מגורמים אלה היה ההשפעה של הקמה בשטח חקלאי מול הקמה בשטח טבעי .ההחלטה
לוותר על הבחינה נבעה מהשיקולים המפורטים להלן )1( :רוב השטח הפתוח במרחב שקמה הינו שטח
חקלאי ( )3רוב השטח הטבעי מוגדר ברמת ערכיות גבוהה אשר אינו מאפשר הקמת מתקנים מבחינה
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 49
סטטוטורית (איננו צופים זאת אבל ,במקרה שההגדרות הסטטוטוריות ישונו ויאפשרו הקמת מתקנים
בשטחים הטבעיים ,הערכת השמ"א בהם תהיה בהכרח גבוהה יותר בשל ערכם האקולוגי הגבוה).
ישנם לא מעט גורמי שינוי ,ישירים ועקיפים ,שצפויים להשפיע על החלטות בנושא פריסת המתקנים
הסולאריים ועל תחשיבי עלות תועלת .במסגרת ניתוח שאלת החקר יש התייחסות לגורמי השינוי
הבאים:
השינויים התכופים במדיניות הממשלה ובמדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ורשויות
נוספות המשפיעים על הקמת מיזמים פוטו-וולטאיים .בפועל ,היבטי מדיניות מסוימים שונו
כבר בזמן הקצר יחסית מאז תחילת הפרויקט.
סדר העדיפויות במקורות ייצור חשמל .בישראל ניתנת עדיפות לייצור חשמל ממקור סולארי על
פני מקורות חלופיים אחרים ,כגון רוח וים ,בין השאר משיקולים ביטחוניים-פוליטיים ושיקולי
שמירת טבע – גם מדיניות זו עלולה להשתנות .המשך מגמה זו עשוי להוביל למהלך של הקמת
מתקנים פוטו-וולטאיים על שטחים גדולים בהרבה מאלו המוקמים ומתוכננים היום.
מדיניות הקצאת קרקע לתשתיות לאומיות שכבר השתנתה ב 3712 -ועלולה להשתנות גם בעתיד.
טכנולוגיה משופרת ויעילה יותר של מתקני פוטו-וולטאי :תרחיש חשוב ,אך נראה שלא תהיה
לו חשיבות רבה בזמן הקרוב ,משום שעל פי ההערכה התיאורטית ,היעילות המרבית שניתן
להשיג מפאנל פוטו-וולטאי סיליקון (טכנולוגיה שנבדקת כיום) היא 32%והיעילות בטכנולוגיות
הקיימות כבר מגיעה למחצית מיעילות זו.
תרחיש שבו כל או רוב מתקני הסולארי יוקמו על גגות :על פי עבודה של רן ורדימון ממכון
ויצמן ,שטח הגגות הקיים בישראל ,יכול לספק 27%מתצרוכת האנרגיה הכללית באמצעות
מערכות פוטו-וולטאיות
[2011
.4]Vardimonהוא מסיק כי אין מחסור בשטח גגות ,וזאת בהנחה
שהעדר אמצעים הולמים לאגירת אנרגיה מגבילים את ייצור החשמל הסולארי ל11%-17% -
מכלל ייצור החשמל במדינה .עבודה של הפורום הישראלי לאנרגיה מחזקת אפשרות זו וקובעת
עוד כי עם התייחסות לעלויות חיצוניות של הקמת מתקנים על הקרקע אין הבדל משמעותי בין
עלות ייצור החשמל ממתקנים קרקעיים ומתקנים על גגות [דולב וחוב' .5]3712
זיהוי ומיפוי בעלי העניין המשפיעים ומושפעים מהחלופות השונות
מספר השחקנים שהחלטותיהם משפיעות על יישום חלופות שונות לפריסת המתקנים הפוטו-וולטאיים
גדול ושוק המערכות הפוטו-וולטאיות הוא גורם נוסף בעל השפעה משמעותית על הפריסה .ריבוי מקבלי
ההחלטות המעורבים ומשך הזמן הארוך של תפעול המיזמים ,הנמדד בעשרות שנים ,מגביל באופן
משמעותי את חופש הפעולה של בעלי העניין ושל המתכננים כאחד .נציין ,שחסם אשר אנו נתקלים בו
4
Vardimon, R. 2011. Potential for Distributed Photovoltaic Electricity Production in Israel. Renewable
Energy. 36 (2): 591-594.
5
דולב ,ש ,.סגל ,נ ,.כהן-פארן ,י ,.רוזנטל ,ג .וגבאי ,ד .3712 .אפס פליטות פחמן בישראל – חזון למשק האנרגיה לשנת
– 3747הסבת משק החשמל של ישראל לנטול פליטות גזי חממה .הפורום הישראלי לאנרגיה (כולל נספחים).
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 02
בניתוח הנושא (בשונה מ"שאלת החקר ממשקים חקלאיים") ,הוא העובדה ,שבעלי העניין לא תמיד
מעוניינים לשתף פעולה ולחשוף מידע.
מיפוי ותעדוף שמ"א
במסגרת תהליך העבודה ,זוהו ומופו שמ"א רלוונטיים ,שמושפעים מחלופות הפריסה השונות שהוגדרו.
בפגישות המשך עם בעלי עניין ,מומחים ,הצוות הכלכלי ,צוות מכון דש"א וסקירת ספרות ,צומצמה
ותועדפה רשימת שמ"א הרלוונטיים לשאלת החקר .הוכנסו לטבלה שמ"א והתועלות משמ"א שתועדפו,
והערכות ראשוניות לגבי המגמות של התחזקות או הפחתת השירות ,שיטות להערכת השירות ופירוט
לגבי הערכתו .במידה שמתוך הנתונים שנאספו עד עתה עלו הערכות מפורטות ,גם הן נכללו בטבלה.
טבלה זו תשמש אותנו להמשך שלב ההערכה ,שבו אנחנו נמצאים כרגע .טבלה זו מתייחסת להשפעה על
שמ"א במעבר משדה חקלאי לשדה סולארי – ללא התייחסות ספציפית לגודל המתקן הסולארי ,לשאלת
צמידות הדופן ולפריסה המרחבית של המתקנים.
השירות
התועלת
גידולים
חקלאיי
ם
מגמה* מידת
וודאות
שיטת
ההערכה**
מקור הידע:
מומחים/
מקורות
פירוט
שירותי אספקה
מים
הרכב
אטמוס
פרי
(כולל
אצירת
פחמן)
מינים
זרים
פולשים
מחזור
המים
מזון,
מספוא
למקנה
↓
גבוהה
כלכלית
היקף היבול החקלאי ליחידת שטח שיאבד בחלופות
השונות אם יוקם המתקן הסולרי.
מים
לצריכה
ישירה
↓
?
כמותי/
כלכלי
היקף המים הנדרשים להפעלת המתקן הפוטו-וולטאי
חקלאים,
כלכלה
חקלאית
מומחה
בתפעול
מתקנים
סולריים
חקלאים,
כלכלה
חקלאית
שירותי ויסות
הפחתת גזי חממה במעבר לייצור אנרגיה חלופית .הספק
חשמלי מותקן הנגזר מהיקף שטחי מיזמים פוטו-
וולטאיים המתוכננים /שבביצוע .פליטות CO2בייצור
חשמל וחום מדלקים פוסיליים נעה בין 287גר' CO2
לקווט"ש לגז טבעי ועד 217גר' CO2לקווט"ש לפחם.
פליטות CO2ממוצע לייצור חשמל בלבד מדלקים
פוסיליים היא בסביבות 127-111גר' CO2לקווט"ש.
כלכלן
מים
לחקלאות
↑
גבוהה
כמותי/
כלכלי
מיתון
התחממות
גלובלית
↑
גבוהה
כמותי/
כלכלי
קיבוע
פחמן
בקרה
ומיתון
נזקי מינים
זרים
פולשים
שמירת
לחות
הקרקע,
מילוי
אקוויפרי
↓
?
כמותי/
כלכלי
כמות המים להשקיה חקלאית הנחסכת כתוצאה
מהפסקת העיבוד
אבדן קיבוע פחמן ע"י גידולים חקלאיים +פליטת CO2
ע"י המתקן .כימות קיבוע פחמן בגידולים חקלאיים
שהמיזם מחליף .פליטת גזי חממה לצורך ייצור המרכיבים
והקמת המתקן ,ברמה גבוהה יחסית לטכנולוגיות אחרות,
בהיקף של 177עד 187גרם אקויולנט CO2 -לקווט"ש,
שזה פי 3.1מפליטת גזי חממה על ידי תחנות גרעיניות,
ורבע עד כמחצית מהיקף פליטת גזי חממה על ידי תחנות
גז-טבעי
צוות מקצועי -
ז'וז'ה
גרינצווייג ויוני
וייץ? וספרות
בנושא
European
Commission
,2003
ACARP
2004
?
?
כמותית
/כלכלית
תוספת מים משטיפת פאנלים יכולה לאפשר פלישת מינים.
בנוסף במידה ויש ריסוס של צמחייה תחת לפאנלים.
רותם 3711
?
?
כמותי/
כלכלי
השפעות של :מאפיינים מרחביים של הפאנלים [שטח,
שיפוע ומפנה ,מרווח בין שורות] על מערכת הניקוז [עירוץ
חדש ,אופי נגר עילי וכו']; ממשק ניקוי הלוחות [עם מים,
תכיפות]; ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי .השפעת
ההתמרה מחקלאי לסולארי על יציבות קרקע
גיאו-טבע
אלון ירון
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 04
השירות
התועלת
מגמה* מידת
וודאות
שיטת
ההערכה**
מקור הידע:
מומחים/
מקורות
פירוט
ם
זיהומי
ם
ופסולת
במים,
אויר
וקרקע
סחיפת
קרקע
שמירה על
איכות
אויר
שמירה על
איכות
המים
והקרקע
שמירת
איכות
וכמות
קרקע
↑
גבוהה
↑
תלוי
?
?
מיתון
סופות חול
ואבק
?
?
חינוך
ומחקר
↑
?
כמותי/
כלכלי
איכותי/
כמותי
כמותי/
כלכלי
בטווח הארוך ,הפחתת שימוש באנרגיה פוסילית משפר
את איכות האוויר .בטווח קצר מדובר על החיסכון
בשימוש בכלים החקלאיים המזהמים ,ואולי ריסוסים
מתחת לפאנלים .הערכה ראשונית :לכל Kw/h 1777 -
מיוצרים באנרגיה חלופית נמנעת פליטה של 2.12ק"ג
גפרית דו-חמצנית 3.38 ,ק"ג של תחמוצות חנקן וכ 121 -
ק"ג של .CO2שירות זה ייבחן על פי תסריטי החלופות
המרחביות ,שכן הוא פונקציה של היקף הייצור.
בתלות בממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי.
במידה ולא משתמשים בריסוסים מתחת לפאנלים ,או
מזהמים אחרים ,איכות המים והקרקע יותר טובה מאשר
תחת הממשק החקלאי .אילו כלים משתמשים לתחזוקת
הפאנלים והאם מרססים.
משמעות הסבת שטח חקלאי לשדה סולארי מבחינת
יציבות קרקע ,הניקוז ,דגם הזרימה והסחיפה של מי
הגשמים היורדים על שטח המתקן והשפעתו על סחף
הקרקע והטופוגרפיה בסביבת המתקן .שירות זה מושפע
ממאפיינים מרחביים של הלוחות ,ממשק ניקוי הלוחות
וממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי .הערכה
ראשונית :שדה פוטו-וולטאי מגביר את הנגר באזורים
ספציפיים ומקטין אותו באזורים אחרים ,מה שעלול
לגרום לזרימת סחף לערוץ הניקוז המרכזי ,נחל שקמה.
פוטנציאלית זו עלולה להוות בעיה גדולה ,שהסחף יגרום
להעלמות הקרקע בשטח המיזם .פתיר בתכנון מתאים
משמעות הסבת שטח חקלאי לשדה סולארי מבחינת
סופות חול.
אלון ירון?
מסמכי גיאו-
טבע
אלון ירון?
מסמכי גיאו-
טבע
שירותי תרבות
אינטרא
קציות
אינטלק
טואליו
ת עם
מערכות
אקולוגי
ות,
נופים
ומגוון
ביולוגי
מגוון
ביולוגי
ובתי
גידול
ראיונות עם
בעלי עניין
כמותי/
חברתי
חינוך ומחקר לגבי אנרגיות מתחדשות /מו"פ
הנאה
מנופים
יפים
↓
גבוהה
כמותי/
איכותי
הערך שמעניקים בני אדם למופע האסתטי של החלופות
השונות
מורשת,
תחושת
מקום
↓
גבוהה
כמותי/
איכותי
חשיבות החקלאות אל מול השדות הסולאריים עבור
התושבים.
?
?
תהליכים אקולוגיים תומכים
מידת הפגיעה של הקמת המתקנים במגוון הביולוגי
בשטח ,תלוי בממשק הניהול של המתקן :תלוי בשטיפת
פאנלים ,תלוי אם יש צמחייה תחת הפאנלים ואיזו ,או
האם מרססים את הצמחייה ,או מכסחים אותה .ואם
מרססים בחומר של שריפה .האם המתקן יהיה מגודר
איכותית
ובאיזה אופן גודר ובהתאם מה תהיה השפעתו מבחינת
וכמותית
הפגיעה בקישוריות ,איזו פעילות אבטחה (תאורה,
מצלמות .)...מידת הפגיעה בשירות זה היא פונקציה של
היקף המתקנים ומיקומם ,דבר שייבחן באמצעות
החלופות המרחביות.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 00
תוצאות הסקר
"היחס
לסביבה
במרחב
שקמה" הילה
שגיא ורחל
עברון .3714
ייעוץ עתידי
עם אדריכל נוף
תוצאות הסקר
"היחס
לסביבה
מברחב
שקמה" הילה
שגיא ורחל
עברון ,3714
ייעוץ עתידי
עם אדריכל
נוף.
רותם ,3711
גיאו-טבע
השירות
התועלת
מגמה* מידת
וודאות
שיטת
ההערכה**
פירוט
מקור הידע:
מומחים/
מקורות
בתלות בממשק ניהול הצומח בשטח המיזם הסולארי.
תהליכי פירוק אורגני ליצירת קרקע בחלופות השונות.
צוות מקצועי?
אלון ירון
קיום
הקרקע
איכותי
?
?
ייצורופוריות
טב לה - 4טב ל ת מע ב ר מ ש ד ה חקלא י ל ש דה פו ט ו -ו ו ל טא י
כעת מתבצע שלב גיבוש רשימת החוקרים המקצועיים שיבצעו הערכה של שמ"א ,שנמצאו כמרכזיים
ונמשך תהליך הערכת שמ"א שתועדפו .במקביל ,הצוות הכלכלי החל כבר את עבודתו לביצוע ההערכה
הכלכלית של שמ"א .מטרת הפרק הכלכלי היא לנתח את הערך הכלכלי של חשיפת מרחב שקמה לשדות
סולאריים ,כנגזרת של מדיניות האנרגיה של ישראל .הפרק הכלכלי מתייחס לנושאים הבאים:
רקע על משק האנרגיה הסולארית בישראל :מדיניות מוצהרת ביחס לכמויות ,מצב בפועל,
גישות בנושא המחירים וההשפעה על החברות היזמיות
פוטנציאל החשיפה של שקמה לשדות סולאריים
ניתוח החשבון הכלכלי מנקודת מבט של חקלאי המסב קרקע לשדה סולארי ומבחינת ערכי
המוצר הציבורי והשוואה בין החלופות
ערך שמ"א הנפגעים בהתממש החשיפה
ההערכה תתייחס למשק האנרגיה הסולארית בישראל ,למחירים הנקבעים ברשות-לשירותים-ציבוריים-
חשמל ביחס למכסות ,למכרז אשלים ולדו"ח קנדל .ועדת קנדל המליצה על שינוי עקרוני בשיטת קביעת
המחיר :במקום מחיר המבוסס על תחשיב עלויות ,מעבר למחיר על בסיס העלות הנחסכת למשק
הישראלי .החיסכון כולל עלויות חיצוניות של זיהום אוויר ואולם חסרה בדו"ח התייחסות לערך
השטחים הפתוחים ,בה עוסק מחקר זה .על פי הדו"ח המחיר יהיה בחומש הקרוב כ ₪ 7.48-לקוט"ש,
כלומר ,ירידה משמעותית בהשוואה לתחשיב הקיים.
עד כאן הגענו בניתוח שאלת החקר פריסת מתקנים סולאריים
.4סקר היחס לסביבה במרחב שקמה
סקר דעת קהל לבחינת המודעות לשמ"א והתייחסות התושבים המקומיים לשטחים הפתוחים,
החקלאיים ופיתוח מתקנים סולאריים באזורם
קישור לדו " ח המלא -תוצאות ומסקנות
העלאת מודעות הציבור לנושא שמ"א הוא אחד מהיעדים שהפרויקט הציב לעצמו .להעלאת המודעות
הציבורית יש חשיבות כזרז להטמעת שיקולי שמ"א בקרב קובעי המדיניות .אחת הדרכים להעלאת
מודעות הציבור היא בעזרת חינוך וחשיבות ההיבט החינוכי אף הודגשה בפגישות עם מנהלת שקמה.
בנוסף ,כחלק מהפרויקט היה צורך בהערכת שירותי התרבות ובבירור של עמדות הציבור לגבי השטחים
הפתוחים ,השטחים החקלאיים והצבת מתקנים סולאריים .בכדי לממש מטרות אלו הוחלט לבצע סקר,
שיועבר לציבור כחלק מפעילות חינוכית .לביצוע הסקר ,נוצר שיתוף פעולה בין מכון דש"א לבין רשות
הטבע והגנים (רט"ג) במסגרת תכנית חינוכית' ,השטחים הפתוחים הם הבית שלי' ,שמבצעת רט"ג בבתי
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 03
ספר במרחב שקמה .במהלך הפעילות החינוכית ,התבקשו תלמידי כיתה ו' להעביר את הסקר לשני קרובי
משפחה .בנוסף ,הסקר הופץ באינטרנט ובסה"כ השיבו עליו 341אנשים .גיל המשיבים הממוצע היה 41
שנים ,כ 11%-מהמשיבים עליו היו נשים והשאר ,כ ,22% -גברים .מבחינת התפלגות סוגי היישובים48% ,
מהמשיבים היו ממושבים 22% ,מקיבוצים ,וכ 12%-מערים באזור .כ 1%-מהמשיבים הם חקלאים ועוד
כ 1% -עוסקים במקצוע הקשור לחקלאות.
ניתן לראות את סיכום התוצאות בטבלה הבאה:
על פי התשובות ש 71% -ומעלה מהמשיבים סימנו ,ניתן להסיק שרוב המשיבים :
לגבי
מעריכים את חשיבותם ,משתמשים בהם למטרות הנאה ומעריכים את הערך
ה שטחים
ה פתוחים
התיירותי שלהם ( שירותי תרבות ).
מער יכים את החשיבות האקולוגית שלהם ,כבעלי מגוון ביולוגי ,ריאות ירקות וכמאפשרים
חלחול מים לקרקע ( שירותי ויסות ) ומודאגים מאובדנם .
רואים בהם יתרון עבור האדם והסביבה מבחינת ייצור מזון ( שירותי אספקה ) ,חלחול מים לקרקע
לגבי
( שירותי ויסות ) .עם זאת ,הי ו משיבים שגרסו ששימוש בחומרים כימיים ( , ) 32%ומגוון ביולוגי
מצומצם יותר ( . ) 22%
ה שדות
ה חקלאים מהווה יתרון לאדם .אנו משערים שהסיבה לכך יכולה להיות שהם רואים באלה גורם ליבול
חקלאי מוצלח ונקי יותר .
מוכנים לעבור לשיטות עיבוד משמרות קרקע עם תמיכה כלכלית מהמדינה ו 11% -מהמש יבים
מוכנים גם בלי תמיכה ( שירותי ויסות ).
חושבים שההתיישבות החקלאית תורמת לשמירה על השטחים הפתוחים ועל ערכיהם ,ולחיזוק
הזיקה של אזרחי המדינה אליהם ( שירותי תרבות ).
אוהבים את מראם הנופי ( ומעדיפים שלא יהיו מתקנים סולאריים על חשבונם ) וחושבים
שהחקלאות תורמת לזיקתם לאזור ,ושהיא מרכיב מרכזי בזהותם ( שירותי תרבות ).
לגבי
מתקנים
סולאריים
מעריכים את חשיבות החשמל הסולארי כאנרגיה נקייה ( שירותי ויסות ) ובעלת ערך כלכלי ,
אך מעדיפים שמתקנים סולאריים יוקמו על גגות ולא בשטחים הפתוחים ומתנגדים להקמתם
בשטחים טבעיים ,ואם מו קמים בש " פ מעדיפים שיהיו בצמידות דופן ( שירותי תרבות ).
באופן
קיבוצניקים נוטים להיות יותר " סביבתיים " בתשובותיהם מהמושבניקים והעירוניים .
כללי
91%מבינים שמה שפוגע בסביבה פוגע בטווח הארוך גם באדם ( משמעות גישת שמ " א ).
טב לה - 5ס י כו ם תו צא ו ת ומ סק נ ו ת ס ק ר " ה יח ס ל סב יב ה ב מר ח ב ש ק מ ה "
לסיכום ,הפעילות החינוכית והעברת הסקר נחלה הצלחה רבה עבור מכון דש"א ועבור רט"ג בהשגת
המטרות שהוצבו.
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 01
.5פעולות להמשך ביצוע הפרויקט
חלק מהפעולות המתוכננות להמשך ביצוע הפרויקט נמצאות כבר בשלבי עבודה שונים וחלקן יבוצעו
בהמשך .חלק מהפעולות משלימות את ניתוח שאלות החקר ומפורטות ברמת כל שאלה בנפרד וחלקן
משותפות לשתי שאלות החקר .הפעולות המתוכננות עוקבות אחרי שלבי המתודולוגיה המפורטים
בטבלת אבני הדרך (טבלה .)1
פעילויות הקשורות לשאלת החקר ממשקים חקלאיים
המשך קבלת משוב ממומחים ובעלי עניין לגבי הממצאים ועדכון הממצאים .המשוב ניתן לגבי
הערכות שמ"א של הצוותים המקצועיים ושל הצוות הכלכלי .קבלת המשוב מתבצעת על ידי
שליחת הדו"חות לבעלי עניין אזוריים ומומחים בתחומים השונים ,ובנוסף ,באמצעות הצגת
הממצאים בכנסים ובפורומים שונים ,כשם שנעשה בפורום מומחי שימור קרקע שנערך במשרד
החקלאות ב 2.7.14 -ובכנס לשימור קרקע ,שהתקיים במכון וולקני .מתוכננת הצגת הממצאים
בישיבת מנהלת שקמה ב 7.8.14 -ובפגישות עם כלכלנים במשרד החקלאות.
פעילויות הקשורות לשאלת החקר פריסת מתקני אנרגיה סולארית
הגדרה סופית של החלופות.
המשך תעדוף שמ"א :נותר לגבש סופית את רשימת השירותים שעבורם נדרשת הערכה
מעמיקה של חוקרים מומחים ,ולבחון לגבי אלו שירותים ניתן להסתמך על מקורות מהספרות
או על הדו"חות המקצועיים ,שנעשו עבור "שאלת ממשקים חקלאיים".
השלמה של רשימת החוקרים המקצועיים להערכת שמ"א.
השלמת איסוף הנתונים מהספרות בתחום ניתוח שמ"א ,הן מבחינת מדדים והן מבחינת
שיטות ההערכה.
ניתוח כלכלי של שאלת החקר.
קבלת משוב על הערכות שמ"א ממומחים ובעלי עניין ועריכת הממצאים.
פעולות משותפות לשתי שאלות החקר
אינטגרציה של כלל הממצאים לגבי כל אחת משאלות החקר :בסיום ההערכה הפרטנית של
השפעת השינוי על כל שמ"א ספציפי ,נדרש שילוב של ההשפעות של כל חלופה על שמ"א .שילוב
ההשפעות במסגרת כל חלופה חיוני כדי להציג לבעלי העניין את תוצרי ההערכה ולקבל מהם
משוב ,שיופנם בתוצר הסופי.
קבלת משוב ממומחים על התוצר הסופי של שאלות החקר ,לאחר האינטגרציה.
פרסום הממצאים :הפצה והצגה של ממצאי המחקר ומסמכי הרקע למקבלי החלטות אזוריים
ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים ,לאוכלוסיות ייעודיות בקהילות האזור לצורך הכללתם
בתהליכי קבלת ההחלטות והטמעת גישת שמ"א בקרב הציבור .בנוסף ,המשך הצגת הפרויקט
בכנסים בארץ ובחו"ל .בספטמבר אנו מציגים את המחקר בכנס הבין-לאומי של שירותי
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 05
המערכת האקולוגית בקוסטה-ריקה .כמו-כן ,אנו שואפים לפרסם את המחקר בכתבי עת
ישראלים ו/או בין לאומיים כגון אקולוגיה וסביבה והגיליון המיוחד לגבי שירותים אגרו-
אקולוגיים בכתב העת הבין לאומי של חקלאות וסביבה.
הטמעה :ההטמעה הינה תהליך המתבצע כבר במהלך חיי הפרויקט ולא רק בסופו .ההטמעה
מתקיימת הן ברמת הרשויות והמשרדים הממשלתיים ,למשל ,על ידי בחינת האפשרות לקדם
את נושא הסבסוד ,העידוד והתמריצים לעיבוד משמר ,והן ברמה האזורית ,למשל ,בהטמעת
המודעות והשימוש במונח שמ"א .במסגרת העלאת המודעות והטמעת השיח ,נערך ,בין השאר,
הסקר לגבי "היחס לסביבה במרחב שקמה" בשיתוף עם רט"ג .כמו כן ,לכל פגישה עם בעלי
עניין ומומחים יש ערך בהעלאת המודעות לנושאים הנידונים ולגישת שמ"א .בנוסף ,ממשיכה
החשיבה לגבי הדרכים להטמעת הפרויקט ולהנגשה של הדו"חות ,כך שבעלי העניין יוכלו לעשות
בהם שימוש יעיל.
כתיבת מדריך :בסיום ניתוח שאלות החקר ,מתוכננת הפקת מדריך יישומי שישמש כמודל
ליישום הגישה באזורים אחרים וכסיוע להערכה הלאומית של שמ"א.
סיכום התהליך והערכתו ובקרה על השימוש במסמכים :מתוכננים להתבצע בחינה ,של מידת
השימוש בממצאים והטמעת הגישה ,ותהליך משתף של הסקת מסקנות ולקחים .תיבחן מידת
ההטמעה של הממצאים בתהליכי קבלת החלטות ובהחלטות שהתקבלו בתחומים הנוגעים
לשאלות החקר; יערך מעקב אחר המשמעות הסביבתית ,הכלכלית והחברתית של ביצוע
ההחלטות; ותיבחן מידת ההצלחה בהטמעה של הגישה ברמה הקהילתית.
.6צוות הביצוע
הרכב צוות הביצוע
יואב שגיא ,מנהל מכון דש"א
אורי רמון ,מוביל שאלת החקר :ממשקים חקלאיים
קוצי וייל ,מוביל שאלת החקר :מתקנים סולאריים
הילה שגיא ,רכזת הפרויקט ומובילת סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה"
חיים חרמוני ,מנהלת פארק שקמה ,מרכז הוועדה החקלאית ,מ.א .שער הנגב
איריס האן (בשלב הראשון של הפרויקט)
עו"ד חיה ארז ,כתיבה ועריכה של הדו"ח הסופי
חברת כיוון :גדי רוזנטל והדר פוקס ,ליווי כלכלי של הפרויקט
אלון ירון בליווי פרופ' יונתן לרון ומומחי שימור קרקע ,הערכת ויסות קרקע ומים
דר' אמיר פרלברג ,הערכת המגוון הביולוגי (דר' שמרית עוקבי בתחילת הפרויקט)
יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג ,הערכת ויסות מאזן גזי חממה
דר' איריס שינבאום בהנחיית דר' יאן לנדאו ,הערכת שירותי אספקה ,תרבות וויסות
הקשורים במרעה
עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך רובין ,הערכת בקרת מזיקים ועשבים רעים
ועמידות לקוטלי עשבים
רחל עברון ,סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה" ,ותוכנית חינוכית להטמעת גישת שמ"א
בקרב הציבור
דיקלה זיידמןGIS ,
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 06
.7תודות
עורכי המחקר מודים לשורה ארוכה של אנשים ,הרשומים להלן ,אשר אפשרו את ביצוע המחקר תרמו
זמן ,מידע וידע ,וסייעו ברעיונות ,בחשיבה ובניתוח הממצאים.
אלון שוסטר וחברי מנהלת פארק שקמה
חקלאים ומדריכי חקלאות צפון הנגב :עוזי נפתליהו ,אורי לוי ,איל יצחקי ,איציק אמיתי ,יניב
בלושטיין ,עידן ריצ'קר ,עמוס יעקבי ,עמית היימן ,רמי פולקו ורן פרדמן.
רועי צאן ואנשי מקצוע הקשורים במרעה :חליל זיידנא ,איברהים אל אטרש ,גיל סיאקי ,סלאם אבו-
סיאם וסלמאן סריעה.
משרד החקלאות – מחוז נגב :יואב מורג ,טלי סטרץ ,ישראל רוזיליו ,סעיד אבו-סיאם וקאיד אבו-
ג'אנם.
משרד החקלאות – מטה :אורי צוק-בר ,דר' אורית גינזבורג ,אלון מאור ,דר' אפרת הדס ,בני יעקובי,
גדעון טופורוב ,דוד ירוסלביץ' ,דני לסקה ,נטע פינשטיין ,ענת לוינגרט-אייצ'יצ'יי ,דר' צפריר גרינהוט,
דר' רותי פרום ,רמי זיידנברג ,רענן אמויאל ,שי דותן.
משרד החקלאות – התחנה לחקר הסחף :דר' אלי ארגמן ,דר' גיל אשל ,דר' רועי אגוזי ואפרים פיזיק.
מומחי שימור קרקע נוספים :אבישי ואזה ,אריה שחר ,יורם ואסף טור ציון ,מורדי תמיר ורן משה.
המארג :קרן קלס.
אקדמיה ומכון וולקני :פרופ' אבי פרבולוצקי ,דר' אפרת אייזנברג ,פרופ' ברוך רובין ,דר' גילי קוניאק,
דר' דוד בונפיל ,פרופ' דולף דה-גרוט ,פרופ' דן יקיר ,דר' דניאל אורנשטיין ,פרופ' טל סבוראי ,דר' טרין
פז ,דר' יאן לנדאו ,יונתן יעקבי ,פרופ' יונתן לרון ,דר' יעל מנדליק ,פרופ' מני בן-חור ,פרופ' משה קול ,דר'
נעה אבני-אבריאל ,פרופ' עארף אבו-רביעה ,פרופ' ערן פיטלסון ,פרופ' שחל עבו ,דר' שלומית תמרי ,רועי
זיידנברג ו פרופ' תמר דיין.
צוות תוכנית האב לניקוז בשור שקמה :דר' נמרוד חלמיש ודר' יוליה אלכסנדרוב.
מסייעים לשאלת הסולארי :אדר' אברהם אידלשטיין ,זאב מידן ,שחר יסינובסקי ,עו"ד תומר גוטהלף,
בן ציון כרמל ,אמנון זרקא ,סיימון גוטריי ,שחר דולב ודרור בוימל.
רשות ניקוז ,נחלים ושימור קרקע בשור שקמה :דר' נחמיה שחף ,עמיר ססלר ,עופר שאולקר ,מיטל רז
ולירון אוקוביץ'.
המשרד להגנת הסביבה :מנחם זלוצקי ,נועה שטיינר ,תמר רביב ,עודד נצר ,דר' סיניה נתניהו ואייל
יפה.
חברת אגם :ינון נבו ושי מיטל.
רט"ג :רחל עברון ,יתיר שמיר ,איל מיטרני ,יריב מליחי ,קובי סופר ,מירה אבנרי.
מתכנני תכנית האב למרחב שקמה :דני גור ואדר' אילן אייזן.
צילומים :אסף טורציון ,אורי רמון ,יואב שגיא ,מיטל רז וקוצי וייל .
תודות לקרן לשמירה על שטחים פתוחים ברשות מקרקעי ישראל,
למשרד להגנת הסביבה ולקרן ברכה על תמיכתם במימון המחקר
פ י יל וט ש מ " א -שק מה ד ו " ח 0 2 4 1
ע מו ד 07
© Copyright 2024