1. No category

‫שבולת‬
‫עלון קיבוץ שדה אליהו‬
‫פרשת בשלח‬
‫י' בשבט תשע"ב תשע"ב ‪3.2.2012‬‬
‫גיליון מספר ‪755‬‬
‫עמוד‬
‫‪3‬‬
‫טוב טעם‬
‫יהודית ספראי‬
‫עמוד‬
‫‪4‬‬
‫רולה וייל ז"ל‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫רפי דותן ז"ל‬
‫פרשה פותחת‬
‫תמי וייל‬
‫הרב שמריה שור‬
‫מוישלה מאיר‬
‫גדי דורלכר‬
‫עמוד‬
‫עמו ד‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫על קצה המזלג‬
‫על קצה הקלשון‬
‫חוה כהן‬
‫אייל לב‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫חדש על המדף‬
‫על הגלגל‬
‫שבת מנוחה‪ ,‬שבת ירוקה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫צילה גבריאלי‬
‫יעקב לוי‬
‫מרים פרוינד ואביגיל ראש‬
‫מרים טרופר‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫הפרטה? בזבוז אנרגיה‬
‫על פלפלים וחירויות אחרות‬
‫לכותב המאמר האנונימי‪ ,‬שלום רב‬
‫מעל ומעבר‬
‫איתי צונץ‬
‫היל ה אונא‬
‫רפאל צרפתי‬
‫עינת בלאו עם אסנת אדר‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫עמוד‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫קולות – אילו פינו מלא שירה‬
‫כתבו לכם את השירה הזאת‬
‫פינת שפה‬
‫עבדו את ה' בשמחה‬
‫איך שיר נולד?‬
‫שתלתם ניגונים בי אמי ואבי‬
‫רחלה הגר‪ -‬הלר‬
‫הרב אחיה אמיתי‬
‫אלישע בורוש‬
‫מירי אלקן עם הילה אונא‬
‫אברהם זלבסקי‬
‫רבקה מירום‬
‫עמוד‬
‫‪36‬‬
‫שלב השאלה הזהה – השירה ואני‬
‫עמוד‬
‫‪38‬‬
‫עמוד‬
‫‪40‬‬
‫נוסטלגיה לשירה‬
‫שבולת בשדה עם שירה פרנקל‬
‫הו דעות מהקיבוץ הדתי‬
‫רחל קמינסקי‬
‫נדב נהלוני‬
‫אלעד נורדן‬
‫ראומה סדן‬
‫אלישע בורוש‬
‫‪2‬‬
‫טוב טעם לפרשת בשלח‬
‫בחרה‪ :‬יהודית ספראי‬
‫כי גם בימינו אנו‪ ,‬שאבה הלאומיות ממקור השלילה ובאה כתגובה החריפה ביותר לשנאת הגויים‬
‫אלינו‪ ,‬שאין דוגמתה בכל הדורות שקדמונו‪ ,‬והגיעה לשיא הברבריות שהדהימה גם את העולם הגויי‬
‫עצמו‪ .‬לאומיות כזאת עם כ ל כוחה הדינמי והמבורך‪ ,‬איננה בכל זאת יציבה‪ .‬היא קיימת כל עוד‬
‫שקיימת סיבתה‪ .‬ולכן כשקמה מדינת ישראל ורוב רובו של העולם הגויי הכיר בה ונתן הסכמתו עליה‪,‬‬
‫שוב אין מקום לתגובה‪ ,‬ומתח הלאומיות ירד לכן מטה מטה במהירות מסחררת‪.‬‬
‫אולם עם כל הכבוד שאנו רוחשים גם לגילוי ה ז ה השל הלאומיות הישראלית‪ ,‬שחלקו לא מעט בהקמת‬
‫המדינה – הרי קיום העם והמדינה דורש להפנות את הלאומיות הישראלית לאפיקה החיובי דווקא‪.‬‬
‫לאומיות שהיא מו לדת‪ -‬בית ושורשיה עמוקים בעם ישראל ‪ ,‬לאומ י ות השואבת מההשראה של העבר‬
‫ומהתקוות לעתיד‪ .‬לאומיות יציבה שאינה תלויה במזג האוויר הגויי‪ ,‬ואינה מותנית בתנאים חיצוניים‪,‬‬
‫אלא היא חיה ומקופלת בה עצמה ויונקת מלשד חיותה ההנצחית‪.‬‬
‫הלאומיות המבטיחה קיום נצחי היא זו של עם התורה‪ ,‬השואב את השראתו לא מֵ הר שעיר אלא מֵ הר‬
‫סיני‪ .‬הלאומיות הזאת ששנאת הגויים לא היה לה מה להוסיף עליה ואהבת הגויים א ין בכוחה‬
‫לקלקלה‪ .‬לאומיות הבאה לא משנאת המן אלא מאהבת מרדכי‪.‬‬
‫הרב בן‪ -‬ציון פירר‬
‫מ ר מַ ה ִנּ ְשׁ תֶּ ה‪ַ .‬ו יִּ צְ ַע ק אֶ ל ה' ַו יּ ו ֹרֵ הוּ ה' ֵע ץ‪ַ ,‬ו ַיּ ְשׁ ֵל ‪ ‬אֶ ל הַ מַּ ִי ם‪ַ ,‬ו יִּ ְמ ְתּ קוּ הַ מָּ ִי ם ;‬
‫ֹשׁ ה ֵלּ א ֹ‬
‫" ַו יִּ ‪‬נוּ הָ ָע ם ַע ל מ ֶ‬
‫וּמ ְשׁ פָּ ט ְו ָשׁ ם ִנ סָּ הוּ" )שמות טו‪ ,‬כד‪ -‬כה(‬
‫חק ִ‬
‫ָשׁ ם ָשׂ ם ל ו ֹ ֹ‬
‫עץ לשון עצה הוא וניתן להבין גם עץ ממש וגם עצה כיצד להמתיק את המים ומתוך כך כיצד להמתיק‬
‫את החיים כולם‪ ,‬ורומז לכך הפסוק "שם שם לו חוק ומשפט" – אלו אותן עצות הממתיקות את החיים‬
‫ומאפשרות את החיים‪ ,‬שכן ללא חוק ומשפט לא יוכל ציבור גדו ל להתקיים‪ .‬וניסיון זה אשר ניסהו ה'‬
‫הוא ניסיון שמיעת דבר ה' והאזנה למצוותיו‪.‬‬
‫יצחק וייל‬
‫נר זיכרון‬
‫מ א י ר צ ו נ ץ ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬י"ב בשבט תשס"ה‪.‬‬
‫מ נ ח ם ה ס ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬י"ז בשבט תשס"א‪.‬‬
‫ש מ ע ו ן ב ן י צ ח ק ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬י"ז בשבט תשס"ב‪.‬‬
‫מ ש ה ק מ י נ ס ק י ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬י"ח בשבט תשנ"ח‪.‬‬
‫ח י י ם ס פ ר א י ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬כ"ו בשבט תש"ס‪.‬‬
‫א ה ר ו ן נ ח ל ו ן ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬כ"ז בשבט תשנ"ז‪.‬‬
‫א ב י א פ נ ר הי"ד‪ ,‬נפל ב‪ -‬כ"ח בשבט תשנ"ז‪.‬‬
‫ח י י ם ט א ו ב מ ן‪ -‬י נ א י ז"ל‪ ,‬נפטר ב‪ -‬ד' באדר ב' תשס"ח‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לזכרה של רולה במלאת השלושים‬
‫תמי וייל‬
‫על קברה של רולה ז"ל נכתב‪ :‬מצאה חן ושכל טוב בעיני אלה ים ואדם‪.‬‬
‫מ שפט זה מצאנו בספר משלי )ג‪ ,‬ג‪ -‬ד( ועשינו בו שינוי קל‪.‬‬
‫וּשׁ נ ֹו ת חַ ִיּ ים וְ שָׁ ל ֹו ם‪ ,‬י וֹסִ יפוּ ָל ‪ .‬חֶ סֶ ד ֶו ֱא מֶ ת אַל ַי ַע זְ ֻב ‪ :‬קָ ְשׁ ֵר ם ַע ל ַגּ ְר ְגּ ר וֹתֶ י‪‬‬
‫א ֶר ‪ ‬יָמִ ים ְ‬
‫שם כתוב‪ " :‬כִּ י ֹ‬
‫‪‬ק ים וְ אָדָ ם" ‪.‬‬
‫וּמ ָצ א חֵ ן וְ שֵׂ ֶכ ל ט ֹו ב בְּ ֵע י נֵי ֱא ִ‬
‫ָכּ ְת ֵב ם ַע ל לוּחַ ִל ֶבּ ‪ְ .‬‬
‫אנחנו מכירים את הביטוי "מצא חן בעיני ‪ ," -‬אבל בפסוק זה נאמר לא רק "ומצא חן" ‪ ,‬אלא גם "ושכל‬
‫טוב"; מה המשמעות של "מצא שכל טוב בעיני‪?" -‬‬
‫כשאומרים שאדם א' מצא חן בעיני אדם ב'‪ ,‬הכוונה היא שבעיני אדם ב'‪ ,‬אדם א' מצא חן‪ .‬כלומר‪ ,‬ב'‬
‫רואה את א' במ חשבתו כאדם שיש לו חן; ב' תופס את א' כאדם חינני‪ ,‬חביב ואהוב‪.‬‬
‫הפסו ק "ומצא חן‪ ...‬בעיני אלק ים ואדם" מלמד‪ ,‬שמי שעושה חסד ואמת‪ ,‬או זוכר את מעשי החסד‬
‫והאמת שעשו איתו ‪ ,‬זוכה שגם ה' וגם בני‪ -‬אדם רואים אותו וחושבים עליו כאדם נאה ואהוב‪.‬‬
‫לפי אותו היגיון‪ ,‬כשאומרים שאדם א' מצא שכל טוב בעיני אדם ב'‪ ,‬הכוונה היא שבעיני אדם ב' אדם‬
‫א' מצא שכל טוב‪ .‬כלומר‪ ,‬ב' רואה את א' במחשבתו כאדם שיש לו שכל טוב; ב' תופס את א' כאדם‬
‫חכם ומוצלח ) שכל נתפס כאן כהצלחה מתוך ח ו כמה (‪.‬‬
‫‪‬ק ים וְ אָדָ ם " מלמד‪ ,‬שמי שעושה חסד ואמת‪ ,‬או זוכר את מעשי‬
‫וּמ צָ א חֵ ן וְ שֵׂ ֶכ ל ט ֹו ב בְּ ֵע י נֵי ֱא ִ‬
‫והפסוק " ְ‬
‫החסד והאמת שעשו איתו‪ ,‬זוכה שגם ה' וגם בני‪ -‬אדם רואים אותו וחושבים עליו כאדם חכם אהוב‬
‫ומוצלח גם יחד ‪.‬‬
‫יש שקראו את הפסוק "ומצא חן בשכל טוב" )ע"פ דעת מקרא( בצורה כזו‪ :‬מי שעושה חסד ואמת בשכל‬
‫טוב‪ ,‬בצור ה מושכלת ומוצלחת‪ ,‬יזכה למצוא חן‪.‬‬
‫מכל הסיבות הללו‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬מתאים פס וק זה לרולה יקירתנו‪ ,‬שהלכה מאיתנו לעולם שכולו טוב‪.‬‬
‫על מאור הפנים והכנסת האורחים של רולה ויצחק‬
‫הרב שמריה שור )כפר חסידים ‪ ,‬ראש מכון עתי"ם העוסק בגיור(‬
‫בעצב רב שמעתי על פטירתה של רולה וייל ז"ל‪ .‬בחרתי לכתוב על רולה ז"ל מהמבט של ה"תושבים‬
‫הארעיים" של הקיבוץ ‪ -‬המתנדבים ותלמידי אולפן העברית‪.‬‬
‫קשה לתאר את מאור הפנים והכנסת האורחים שאפיינו את רולה‪ ,‬בפעמים הרבות שזכיתי להתארח‬
‫וללמוד תורה מיצחק )יבל"א!(‪ .‬בסדר פסח הראשון שלי בארץ ישבתי עם רולה ויצחק ‪ .‬זו היתה הפעם‬
‫הראשונה שזכיתי לשמור פסח כהלכתו ‪.‬‬
‫כאשר הגעתי לשדה אליהו ‪ ,‬ציפיתי להתחבר לצעירים של הקיבוץ‪ .‬תיארתי לעצמי שהמבוגרים לא‬
‫יתעניינו בי יותר מדי‪ ,‬ודאי הם שבעים מצעירים שמגיעים כל פעם לקיבוץ שנה אחרי שנה!‬
‫להפתעתי ‪ ,‬המציאות הי תה הפוכה‪ .‬התברר שככל שחבר הקיבוץ היה מבוגר יותר‪ ,‬כך הוא פתח את ביתו‬
‫ולבו לציבור המגוון והלא‪ -‬סטנ דר טי שאכלס האולפנים‪ .‬המעשה הפשוט של הזמנת או רח לקידוש אחרי‬
‫תפילת מוסף בשבת עשה עלי רושם רב‪ .‬בעקבות ה"דיבוק חברים" בקיבוץ הגיעו חלק מחבריי להחלטה‬
‫הגורלית להישאר בשדה אליהו )אזכיר את חברי הטוב רפאל צרפתי ‪ ,‬שאיתו חלקתי חדר‪ ,‬שהצטרף‬
‫לקיבוץ‪ ,‬התחתן ואף עבד כמזכיר‪ -‬משק ( ‪.‬‬
‫בנימה אישית אספר על נסיבות הקשר שלי עם יצחק ורולה וייל‪ .‬הגעתי לארץ בקיץ תשל"ג כתייר‬
‫אמריקאי צעיר בסיום "שנה שלישית בחו"ל" ‪ -‬שנה של לימודים באוניברסיטה בצרפת‪ .‬אחרי יומיים‬
‫‪4‬‬
‫בירושלים "נפלתי" לתוך ישיבה עבור בני חו"ל בלי רקע דתי ‪ .‬שהיתי חודשיים וחזרתי לארה "ב כדי‬
‫לסיים תואר ראשון‪ .‬נרשמתי בסוכנות ללמוד עברית בקיבוץ דתי‪ ,‬וחזרתי לארץ בחודש אדר תשל"ד‪,‬‬
‫מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים‪ .‬שהיתי שבוע ימים בישיבה לפני הנסיעה לקיבוץ‪.‬‬
‫כאשר נודע בישיבה על החלטתי לעבור בקרוב לקיבוץ דתי הגיבו בביטול ‪" :‬אתה רוצה ללמוד עברית‬
‫בקי‪ -‬ב וץ?!" )דגש מלעיל(‪.‬‬
‫בבוקר של הנסיעה עמדתי עם תרמיל‪ -‬גב ליד פתח הישיבה‪" .‬אתה עוזב את התורה‪ ",‬אמר לי הראש‬
‫ישיבה לפני הבחורים האחרים‪" ,‬אתה חולה‪ -‬נפש!" ‪ ,‬והוסיף דברי גנאי הרבה יותר חריפים‪ .‬לא הגבתי‪,‬‬
‫נסעתי לתחנה מרכזית‪ ,‬וישבתי קפוא והמום באוטובוס ב משך הנסיעה הארוכה דרך הבקעה לקיבוץ‪.‬‬
‫בשדה אליהו התחברתי לתלמידי ה אולפן דוברי הצ רפתית‪ ,‬אשר הציעו שאפגש עם משפחת וייל‪.‬‬
‫במבוכה סיפרתי ליצחק ולרולה על הרצון שלי ללמוד תורה ‪ ,‬אך גם ללמוד עברית ולהיכנס לתוך החיים‬
‫הישראליים‪" .‬בואי נַראה לו את המאמר של שלמה " ‪ ,‬אמר יצחק לרולה‪ .‬היא הג ישה לו את הגיליון‬
‫האחרון של "עמודים"‪ ,‬והוא פתח ב עמוד ‪) 212‬אני שומר את המאמר עד היום(‪ .‬על העמוד הופיעה‬
‫הכותרת‪" :‬קדושת עבודת האדמה בארץ ישראל מאת שלמה אבינר‪ ,‬לביא‪".‬‬
‫במשך הימים הבאים למדתי עם יצחק את המאמר של הרב אבינר עם תרגום לצרפתית‪ .‬לתדהמתי ‪,‬‬
‫גיליתי שיש מ פגש בין התורה לבין ארץ ישראל‪ ,‬בין הקודש לחול! בחופשת פסח יצחק שלח אותי חזרה‬
‫לירושלים עם שמות של מספר רבנים שכדאי להכיר‪ ,‬כולל הרב צבי יהודה קוק זצ"ל‪ ,‬הרב אביחיל והרב‬
‫יהושע צוקרמן יבל"א‪.‬‬
‫המשכתי ללמוד עברית עם המורות יהודית גרנות )ששכלה אח במלחמת יום הכיפורי ם‪ ,‬חודשים‬
‫ספורים לפני כן( והמורה ב לה ה קולר ]שטראוס‪ -‬תמרי[ ‪ .‬במסירות אין‪ -‬סופית העמידוני שתי המורות על‬
‫רגליי בצעדיי הראשונים בלשון הקודש‪ .‬סיימתי את האולפן עם עברית בסיסית‪ ,‬ומצויד באוסף רב של‬
‫שירים עבריים שלמדנו מיהודית ומ ב לה ה )לו יהי‪ ,‬מחר‪ ,‬רבי עקיבא איש צנוע‪ (. ..‬אזכיר חברים נוספים‬
‫שהכניסו ני לביתם בקיבוץ‪ :‬רבי אברהם אורן‪ ,‬יצחק בנישתי ז"ל‪ ,‬ומשפחת ספראי ‪ -‬ספגתי מח ו כמתם‬
‫וזכיתי לחום ולתמיכה בשנותיי הראשונות בארץ‪.‬‬
‫אחרי סיום האולפן חזרתי לירושלים ולמדתי שנתיים בישיבת "בית מדרש לתורה" ולאחר מכן במרכז‬
‫הרב‪ .‬רולה ויצחק נשא רו דמויות מרכזיות בעיצוב ו כ י וון החיים החדשים שלי כאן בארץ‪ .‬יצחק היה עד‬
‫בחתונתי עם אשתי דפנה‪ ,‬וזכינו לשהות בקיבוץ בשבת שבע ברכות‪ .‬במשך השנים התכתבתי עם יצחק‬
‫ותמיד כאשר הגעתי לקיבוץ התרשמתי מנדיבות לבה של רולה ז"ל‪ ,‬תמיד מלווה בצחוק החם האופייני‬
‫שלה‪.‬‬
‫אברך את מו"ר יצחק שיזכה לאריכות ימים ובריאות טובה‪ ,‬ונחת רוח מהבנים והמשפחה‪ .‬החום האישי‬
‫והכנסת האורחים של רולה ז"ל יעמדו לזכות משפחתה וכל בית שדה אליהו‪ .‬בע"ה ימשיכו בני הקיבוץ‬
‫במשימה הקדושה של קיבוץ גלויות‪ ,‬של הכנסת בני הגולה השבים ארצה לתורה ולחברה הישראלית!‬
‫)הבי אה לדפוס‪ :‬רחלה הגר‪ -‬הלר(‬
‫תנחומינו‬
‫ל מרי סדי‬
‫על מות האם‬
‫סליה‬
‫זיידנברג‪ -‬חמרה ז"ל‬
‫‪íéøÄ áÈ ãÀ ìÇ êÈ éÀ ôÀ éÈ úàÆ ïzÅ zÄ ìàÇ‬‬
‫‪êé‬‬
‫‪È iÆ çÇ ìÀ åÉ úåÉ à ïúÅ‬‬
‫‪úåÉ á ÉåçøÀ aÈ íúÈ åÉ à øfÅ ôÇ zÀ ìàÇ‬‬
‫‪êé‬‬
‫‪È iÆ çÇ éôé‬‬
‫‪Ä îÄ eö ÀðöÀ ðÇ éÀ ùÆ‬‬
‫המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‬
‫‪íäÆ ìÈ zÈ úÇ pÆ ùÆ‬‬
‫‪íéôÈ‬‬
‫‪Ä é êéÆ‬‬
‫‪È éçÇ úàÆ äàÅ øÀ‬‬
‫‪íúÉåà äùÅ òÂ‬‬
‫‪íéôÈ‬‬
‫‪Ä é eéäÄéùÆ‬‬
‫‪íúÈ åÉ à ïzÅ zÄ ìàÇ‬‬
‫‪íéøÄ áÈ cÀ ìÇ‬‬
‫‪êìåå äðåé‬‬
‫‪5‬‬
‫רפי דותן ז"ל ‪ -‬ארבעים שנה לנפילתו‬
‫מויש ' לה מאיר )אבא של דקלה קופלוביץ(‪ ,‬שבט יחדיו צפון‬
‫דברים "שנשפכו" מל בי ונכתבו לזכרו של רפי‬
‫בשמים‪ -‬בזמן טיסה‪ ,‬מתחת לשחקים ומעל‬
‫לעננים‪ ,‬הכי קרוב לאזור בו שוכנים המלאכים‪.‬‬
‫"אל מלא רחמים ‪ ,‬שוכן במרומים‪ , " ...‬אומר גדי מהסידור הקטן בנוסח הפשוט והשקט כשמסביבו כ‪-‬‬
‫‪" , 50‬את נשמת רפאל בן מנשה ורות שנפל בעת מילוי תפקידו" ‪ ...‬ואנו עומדים סביב למצבה כשדמעה‬
‫קטנה מאיימת לנטוש את גלגל העין‪" .‬ויצרור בצרור החיים את נשמתו" ‪ ,‬ואני מנגב בצנעה א ת הדמעה‬
‫וחושב בלבי‪ :‬הלו‪ ,‬הלו‪ What do you talking about??? ,‬מי יצרור ? מה יצרור ? !‪ ,‬הוא צרוּ ר בצרור החיים‬
‫מאז ומתמיד‪ ,‬צרוּ ר בלב למעלה מ‪ 50 -‬איש ו אישה שעומדים כאן במשך ארבעים שנה ‪ ,‬ועוד רבים רבים‬
‫אחרים שבליבם כאן! אם יש משהו שצרוּ ר כמו שצריך בצרור החיים שלנו‪ ,‬זה רפי דותן‪.‬‬
‫א ר ב ע י ם ש נ ה!!! אין חיה כזאת )והוא ‪ ,‬כזכור‪ ,‬מא ו ד אהב חיות(‪ .‬מה היה בבחור הצעיר הזה שרוב‬
‫הזוכרים אותו הכירו באופן אינטנסיבי פ חות מעשר שנים? מה היה בנער השקט הזה שטבע את חותמו‬
‫על כל כך הרבה חברים?‬
‫ידענו עליו המון ומסתבר שלא ידענו כלום‪ ,‬הבנים חיקו אותו‪ ,‬הבנות העריצו אותו והוא‪" ...‬והוא בכלל‬
‫לא ידע שהוא כזה" – או אולי ידע אבל זה בכלל עבר לידו‪ .‬במונחים שיווקיים הוא היה "מוביל דעת‬
‫ק הל"‪ ,‬מבלי לומר מילה הוא פשוט הפך את כולנו לאנשים טובים יותר‪ ,‬ישרים יותר‪ ,‬אמיתיים יותר‪.‬‬
‫אני חושב וחושב ומעביר בדמיוני את כל האנשים המוכרים לי ומוגדרים בעי נַ י ככאלה שהיו במחיצ תו‬
‫של רפי בתקופה מסוימת בחייהם ומנסה לתייגם ב"סולם הטוּ ב" שבניתי לי‪ .‬קשה להאמין‪ ,‬אבל לא‬
‫מצאתי מישהו אחד שמדורג כפחות מ"איש טוב"‪ .‬זה לא מקרי‪ ,‬היה פה משהו שאינו תואם את‬
‫המציאות הרגילה‪ .‬היה פה מישהו שקצת שיבש את הסטטיסטיקה‪ .‬האם זה מקרי שאיננו עוד?‬
‫בתל אביב של שנות השישים האופנה ה יתה פשטות‪ .‬את שרוולי מכנסי האתא הקצרים )בחאקי או‬
‫כחול( קיפ ל נו עד ה"חנות" ‪ -‬בדיוק כמוהו‪ ,‬לבשנו ח ולצות טריקו )מה שמכונה היום "טי‪ -‬שירט"( עם‬
‫פסים צבעוניים לרוחב וחולצות מגבת ‪ -‬בדיוק כמוהו‪ ,‬נעלנו סנדלים תנ"כיות מרופטות ואחר"כ‬
‫שידרגנו לנימרוד ‪ -‬בדיוק כמוהו‪ ,‬עם מפות טופוגרפיות ותמונות של צמחים חרשנו את הכרמל‪ ,‬דילגנו‬
‫על גבעות וחיפשנו במערות ‪ -‬בדיוק כמוהו‪.‬‬
‫הוא לא היה מעולם מדריך קבוע בסניף כיוון שבחופשות הוא הרי היה בשדה אליהו‪ .‬לע תים הצליחו‬
‫לגייס אותו כמדריך או כמלווה לשבט כלשהו למסע‪ ,‬מחנה קיץ או מחנון ל"ג בעומר ‪ ,‬ומיד הצטרפה עוד‬
‫שכבת גיל לקהל מעריציו ומחקיו ‪ -‬והוא כאמור‪ " ,‬הוא בכלל‪ ,‬לא ידע שהוא כזה"‪.‬‬
‫אז מה היה לנו?‪ ...‬בחור צעיר‪ ,‬לא מדריך‪ ,‬לא חבר באיזו ועדה‪ ,‬נעדר מהפעילות המשותפת בחופשות‬
‫שהיוו חלק חשוב בפעילות שלנו בכל התקופה ההיא‪ ,‬והנה מסתבר שלמרות כל זה‪ ,‬אנחנו מגלים אחרי‬
‫‪ 40‬שנה‪ ,‬שכנראה‪ ,‬הנער הצעיר הזה‪ ,‬עיצב את דמותנו לנצח יותר מהורים ‪ ,‬מורים ומחנכים‪ .‬היתכן? ?‬
‫הרי זו אינה תוצאה של התנהגות שהחלה לאחר מותו ‪ -‬מבחינת "לאורו נלך"‪ ,‬הוא עיצב את דמותנו‬
‫בעיקר בחייו‪ .‬ובכן‪ ,‬דעתי היא שהנער הזה לא היה כמונו‪ .‬הנער הזה לא היה משלנו‪ ,‬הוא היה משהו‬
‫אחר שבורכנו בו‪.‬‬
‫בשיר "מה אברך" נכ תב‪" :‬והנער הזה‪ ,‬עכשיו הוא מלאך"‪ .‬רפי דותן אינו עכשיו מלאך‪ ,‬הוא היה מלאך‬
‫שהסתובב בינינו במשך ‪ 19‬שנים! הרי תמיד ידענו שהוא גדול עלינו בכמה וכמה מספרים‪ ,‬תמיד ידענו‬
‫שהוא חרוץ‪ ,‬שקדן ומוכשר‪ .‬הבחור הזה הספי ק ב‪ 19 -‬שנה דברים שאנשים לא מספיקים במחזור חיים‬
‫שלם‪ .‬אז זו כנר אה התשובה‪ .‬המלאך הזה ‪ ,‬כמלאכים אחרים לפניו ‪ ,‬הגיע אלינו עם חבילת מטלות‪ .‬הוא‬
‫היה מלאך מצוין‪ ,‬היו לו הספקים מרשימים‪ ,‬ואנחנו ‪ -‬אולי בלא להבחי ן בכך ‪ -‬היינו תלמידים טובים‬
‫מידי‪ ,‬אולי אם לא היינו קולטים כל כך מהר ‪ ,‬הוא היה נשאר עוד קצת עד שנבין‪.‬‬
‫עובדה‪ ,‬אנחנו עדיין ת קועים פה‪ ,‬והוא‪ ...‬בגן עדן מנוחתו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כל הנבראים בעולם אומרים שירה‬
‫גדי דורלכר‬
‫שבת בשלח קרויה שבת שירה על שם "שירת הים" שהיא מרכז הפרשיה‪ .‬נופך מיוחד ניתן לשבת זאת‪,‬‬
‫שהייחוד שלה הוא שירת ההלל של עם ישראל על ההצלה המופלאה מידי הצבא הגדול ביותר בעולם‬
‫מ שֶׁ ה וּבְ נֵי ִי ְשׂ ָר אֵ ל "‪,‬‬
‫באותה עת ‪ ,‬כשהם ללא נשק כלשהו‪ .‬פרץ השמחה ניכר בשיר‪ :‬תחילה ‪ " -‬אָז י ִָשׁ יר ֹ‬
‫תּ ף בְּ יָדָ הּ ַו תֵּ צֶ א ן ָ ָכ ל הַ נּ ִָשׁ ים אַ ֲח רֶ יהָ בְּ ֻת פִּ ים‬
‫ובסוף ‪ַ " -‬ו ִתּ קַּ ח מִ ְר יָם הַ ְנּ בִ יאָה ֲא ח וֹת אַ ֲה רֹן אֶ ת הַ ֹ‬
‫א ה ָגּ אָה סוּס וְ רֹכְ ב ֹו ָר מָ ה ַב יָּם"‪.‬‬
‫ח ‪‬ת‪ַ .‬ו תַּ ַע ן לָהֶ ם ִמ ְר יָם‪ִ :‬שׁ י רוּ ַל ה' כִּ י ָג ֹ‬
‫וּבִ מְ ֹ‬
‫שירי ההודאה והתהילה לה' בתנ"ך בדרך כלל מספרים גם את מהלך המלחמה‪ .‬כמו למשל‪ ,‬מלחמת‬
‫אַר נ וֹן וְ אֶ שֶׁ ד‪ ,‬הַ ְנּ חָ ִל ים ֲא שֶׁ ר נָטָ ה ְל שֶׁ ֶב ת ָע ר וְ ִנ ְשׁ ַע ן‬
‫סיחון בכניסה לארץ‪" :‬אֶ ת ָו הֵ ב בְּ סוּ ָפ ה‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ְנּ חָ ִל ים ְ‬
‫ִל ְג בוּל מ ֹו אָב"‪ .‬או מלחמת יהושע בגבעון‪" :‬שֶׁ מֶ שׁ בְּ ִג בְ ע וֹן דּ ֹו ם וְ יָרֵ חַ בְּ ֵע מֶ ק אַ יָּל וֹן‪ַ .‬ו ִיּ דֹּם הַ שֶּׁ מֶ שׁ וְ יָרֵ חַ‬
‫א ְי ָב יו"‪.‬‬
‫קּ ם גּ וֹי ֹ‬
‫ָע מָ ד ַע ד ִי ֹ‬
‫תּ ל‪ .‬הַ ְל ‪ -‬ה'‬
‫"שׁ חֵ ת ל ֹו ‪‬א‪ָ ,‬בּ נָיו מוּמָ ם‪ :‬דּ ֹו ר עִ קֵּ שׁ וּפְ תַ ְל ֹ‬
‫שירת האזינו היא שירת התוכחה לעם ישראל‪ִ :‬‬
‫ִתּ ְג מְ לוּ ֹז את ַע ם נָ ָב ל‪ ,‬וְ ‪‬א חָ ָכ ם"‪.‬‬
‫גם שירי אהבה לרוב יש לנו בתנ"ך‪ .‬על מגילת שיר השירים אמר רבי עקיבא ‪" :‬אין כל העולם כ ולו‬
‫כדאי ‪ -‬כיום שניתן בו שיר השירים לישראל‪ ,‬שכל הכתובים קודש‪ ,‬ושיר השירים קודש קדשים"‪.‬‬
‫יר שׁ ַז ְר ֵע ‪‬‬
‫ח תֵ נוּ‪ ,‬אַ ְתּ ֲה ִי י ְל אַ ְל ֵפ י ְר ָב ָב ה וְ ִי ַ‬
‫גם שירי חתונה יש לנו‪ .‬כששולחה רבקה אל יצחק שרו לה‪ֲ " :‬א ֹ‬
‫אֵ ת שַׁ ַע ר שׂ ֹ ְנ אָיו"‪ ,‬ובירמיהו אנו מוצאים את שירי החתונה המושרים עד היום‪" :‬ק וֹל שָׂ שׂ וֹן וְ ק ֹו ל‬
‫ִשׂ ְמ חָ ה‪ ,‬ק וֹל חָ תָ ן וְ ק וֹל ַכּ לָּה"‪.‬‬
‫לעומתם משמשת השירה גם לקונן על המתים‪ .‬מפורסמות ביותר הן קינות דוד )שחלקן הולחנו גם בעת‬
‫החדשה( ‪ -‬על שאול ויונתן‪" :‬הַ צְּ בִ י ִי ְשׂ ָר אֵ ל ַע ל ָבּ מ וֹתֶ י‪ ‬חָ לָל‪ ,‬אֵ י‪ ‬נָפְ לוּ ִג בּ ֹו ִר ים‪ ...‬בְּ נ וֹת ִי ְשׂ ָר אֵ ל אֶ ל שָׁ אוּל‬
‫בוּשׁ ֶכ ן"‪ .‬על אבנר‪" :‬הַ כְּ מ וֹת נָ ָב ל יָמוּת אַ בְ נֵר‪,‬‬
‫בְּ ֶכ י נָה‪ ,‬הַ מַּ ְל בִּ ְשׁ ֶכ ם שָׁ ִנ י עִ ם ֲע דָ ִנ ים‪ ,‬הַ מַּ ֲע לֶה ֲע ִד י ָז הָ ב ַע ל ְל ְ‬
‫יָדֶ ‪ ‬א ֲא ֻס ר וֹת‪ ,‬וְ רַ ְג לֶי‪ ‬א ִל ְנ ֻח ְשׁ תַּ ִי ם ֻה ָגּ שׁוּ‪ ,‬כִּ ְנ פ ֹו ל ִל פְ נֵי בְ נֵ י ַע וְ ָל ה נָ ָפ ְל תָּ "‪ .‬על אבשלום‪" :‬בְּ ִנ י‬
‫אַבְ שָׁ ל ֹו ם‪ ,‬בְּ ִנ י בְ ִנ י אַבְ שָׁ ל ֹו ם‪ִ ,‬מ י ִי תֵּ ן מוּתִ י ֲא ִנ י תַ חְ תֶּ י‪ ,‬אַבְ שָׁ ל ֹו ם בְּ ִנ י בְ ִנ י"‪.‬‬
‫ולבסוף שירי עבודה ‪ -‬החל בשירת בוני החומה בימי נחמיה המתקשים בעבודתם‪ָ " :‬כּשַׁ ל כֹּחַ הַ סַּ ָבּ ל‪,‬‬
‫וְ הֶ ָע ָפ ר הַ ְר ֵבּ ה ; ַו ֲא נַחְ נוּ ‪‬א נוּ ַכ ל‪ִ ,‬ל בְ נ וֹת ַבּ ח וֹמָ ה"‪ .‬דרך שמחת חופרי בארות המים‪ ":‬אָז י ִָשׁ יר ִי ְשׂ רָ אֵ ל‬
‫ח קֵ ק‪ ,‬בְּ ִמ ְשׁ ֲע ֹנ תָ ם"‪.‬‬
‫יר ה הַ ֹזּ את‪ֲ :‬ע ִל י בְ אֵ ר‪ֱ ,‬ע נוּ לָהּ‪ .‬בְּ אֵ ר ֲח ָפ רוּהָ שָׂ ִר ים‪ָ ,‬כּ רוּהָ ְנ ִד י ֵב י הָ ָע ם‪ ,‬בִּ מְ ֹ‬
‫אֶ ת הַ ִשּׁ ָ‬
‫וכלה בשמחת הקוצרים אותה אנו שרים כל שבת וחג‪" :‬הַ ֹזּ ְר עִ ים בְּ ִד מְ ָע ה בְּ ִר נָּה ִי ְק ֹצ רוּ‪ .‬הָ ל ֹו ‪ ‬יֵ ֵל ‪ ,‬וּ ָב כֹה‬
‫מּ תָ יו"‪.‬‬
‫ֹנ שֵׂ א מֶ שֶׁ ‪ ‬הַ ָזּ ַר ע‪ :‬בֹּא ָי בֹא בְ ִר נָּה ֹנ שֵׂ א ֲא לֻ ֹ‬
‫מי ממונה על השירה במקדש? הלו יים‪ ,‬שהיו גם מבצעי השירה וליוו עצמם בנגינה‪.‬‬
‫משפחתנו משפחת לוי ים‪ ,‬ועל כן צר יך להתכונן לכינון המקדש‪ :‬רייצ'ל דאגה שכל ילד ילמד לנגן לפחות‬
‫על כלי אחד‪ .‬ארוחות שבת נמשכות שעות ‪ -‬שירים ולחנים ישנים וחדשים‪ ,‬שאך זה הגיעו מהישיבות‬
‫ומהקהילות השונות‪ ,‬נכנסים מהר לרפרטואר‪ .‬בסביבות הפסנתר ריכוז נאה של כלי נגינה וכשרייצ'ל‬
‫יושבת מאחורי הפסנתר מצ טרפים החתנים והכלות הבנים והבנות ואז השמחה שורה‪.‬‬
‫נסיים בדברי מהר"ל מפראג ב"גבורות"‪:‬‬
‫" ה ו אי ל וכ ל מ ה ש ב רא הק ב"ה ב עו ל מו ל א ב ר א אל א ל כב ודו ‪,‬‬
‫ול פי כ ך כ ל ה נב ר אי ם ב עול ם א ו מרי ם שי ר ה אל הקב "ה ‪.‬‬
‫כ י ה ש יר ה כב ו דו ית בר ך ו ב כל נ מ צ א י ש מן כ ב וד ו י תב ר ך ‪ ,‬ו זא ת ה י א ה שי ר ה מ ן ה נ מ צאי ם" ‪.‬‬
‫" ה ש יר ה שה י א ש פ ת הנפ ש ‪ ,‬ק ול ה נ ש מע אף ב עו למ ו ת ה על יו ני ם ‪,‬‬
‫ו כא שר מר נ ני ם הצ ד יקי ם באה ל יה ם א ז ה ם מ וס פי ם כ וח ו ג ב ור ה למע לה ‪,‬‬
‫כ י י מ ין ה' עו ש ה חיל ‪ ,‬שמ תעל ה י מי נ ו ש ל ה קב" ה ע ד ע ול ם הע לי ון" ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‚ÏÊÓ‰ ‰ˆ˜ ÏÚ‬‬
‫חוה כהן‬
‫קיימנו ערב הסברה ראשון בנושא בדיקת הפרטת המזון‪ .‬הצוות ה ביא חברים מהקיבוצים השיתופיים‬
‫השכנים שלנו )עין הנצי"ב ושלוחות( שסיפרו על תהליך הפרטת המזון אצלם‪ .‬התנאים שהביאו קיבוצים‬
‫אלו להפריט את המזון‪ ,‬אינם קיימים אצלנו )חוסר שביעות רצון מהאוכל‪ ,‬משבר חברתי‬
‫שחייב שינוי כלשהו(‪ ,‬ולכן נצטרך לברר טוב את הנתונים ואת הסיבות שהביאו אותנו‬
‫לבדיקת הנושא‪ ,‬ובסופו של דבר להביא את העניין להכרעת הציבור‪ .‬כמו שאני מכירה‬
‫את שדה אליהו‪ ,‬זה כנראה ייקח עוד קצת זמן‪...‬‬
‫בימים אלו נבחר בקלפי המחליף שלי בתפקיד – יהושע מוזט‪ .‬יהושע יסיים את עבודתו בקיבוץ הדתי‬
‫רק בקיץ‪ ,‬ולכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬נתחיל חפיפה באו גוסט‪.‬‬
‫אני מאחלת לאליה שיפמן‪ ,‬שלא נבחר‪ ,‬שימצא את התפקיד הנכון להשקיע בו את מרצו ורצונותיו‬
‫כתרומה לקיבוץ שלנו‪.‬‬
‫במוצאי שבת פרשת וארא התקיים ב"קפה בשדה" אצלנו מפגש לחיילי הקבה"ד מהצפון‪ ,‬ביוזמת‬
‫מחלקת ביטחון של הקיבוץ הדתי )זיו כרמל(‪ .‬האירוע נפתח בהרצאתו של אית י וירוב ממעלה גלבוע‬
‫בנושא צבא ומוטיבציה והמשיך בהופעה של צחי סדן ולהקתו עם שירה בציבור‪ .‬שרה וצוותה הנעימו‬
‫לכולם עם מרקים‪ ,‬מאפים ועוד פינוקים‪ .‬הגיעו כ‪ 40 -‬חבר'ה והאירוע היה מאוד מוצלח‪.‬‬
‫השבוע התקיימה ישיבת הנהלה רחבה של בית הספר שק"ד‪ ,‬שבה דווח לנו על התקדמות במשא ומתן‬
‫עם רשת "דרכא" על העברת בית הספר לניהול משותף‪ ,‬תחת השרביט שלהם‪ .‬ישנם כמובן כמה קשיים‬
‫בדרך )כספיים למיניהם( ‪ ,‬אך משתדלים ליישב את ההדורים בזמן הקרוב‪ ,‬וכאמור החוזה הסופי יובא‬
‫לאישור באסיפת החברים‪ .‬רשת 'דרכא' דורשת שגם המועצה האזורית תהיה שותפה בניהו ל בית הספר‬
‫וגם תיקח אחריות‪ ,‬וזהו צעד מאוד חיובי וחשוב‪.‬‬
‫כמו כן התבשרנו לצער נ ו על החלטתו של קינלי )משה טור‪ -‬פז( לסיים את תפקידו כמנהל בית הספר‬
‫העל‪ -‬יסודי‪ .‬קינלי החליט לסיים בקיץ הקרוב לאחר שש שנות ניהול בבית ספרנו‪ .‬המשפחה עדיין לא‬
‫החליטה האם להישאר בעמק שלנו א ו לעבור לגוש עציון‪ .‬אנחנו מקווים שיישארו פה‪ ,‬כך שנוכל‬
‫להמשיך וליהנות מתרומתם לאזור שלנו‪ .‬תודה לקינלי והרבה הצלחה בהמשך!‬
‫במפגש החודשי של מזכירי הקיבוץ הדתי התארחנו בטירת צבי‪ .‬סיירנו בהרחבה השכונתית שלהם‪,‬‬
‫הכרנו את האוכלוסייה שגרה שם‪ ,‬שמורכבת רובה ככולה מבני ובנות הקיבוץ הדתי בעמק‪ .‬כידוע‪ ,‬טירת‬
‫צבי היו הראשונים שאפשרו לבני משק להקים ולבנות את ביתם בקיבוץ מבלי שיהיו חברי קיבוץ וזה‬
‫גרם להרבה בני משק לקבוע את ביתם שם‪ .‬אמנם ‪ ,‬נראה לי שגם בטירת צבי היו רוצים שכל אוכלוסיית‬
‫הקיבוץ תהיה באותו מעמד‪ ,‬ולכן יש תחילת ניסיון לשכנע את התושבים בהרחבה לעבור להיות חברי‬
‫קיבוץ‪ .‬נראה אם יצליחו!‬
‫הפעם הגיע תורי לארח את פורום מזכירי העמקים כאן בשדה אליהו‪ .‬עשינו להם סיור מבית תרבות עד‬
‫לבית הכנסת ושם הסברנו את הרעיון שעומד מאחורי מרכז הקיבוץ‪ ,‬כמבטא את החיים שלנו כאן‪:‬‬
‫בראש ובראשונה בית ה כנסת‪ ,‬כמרכז החיים הדתיים‪ ,‬שנמצא בקשר עם חדר האוכל‪ ,‬מרכז החיים‬
‫החברתיים‪ ,‬יחד עם בית התרבות‪ ,‬בית מורפורגו וכמובן בית הקשתות לא רחוק מבתי הפעוטות‬
‫‪8‬‬
‫והילדים‪ .‬המזכירים מאוד התפעלו מהקיבוץ שלנו‪ ,‬מהערכים‪ ,‬מיפי המקום )הכלניות על הדשא‪(...‬‬
‫ואמרו לנו לשמור על המקום מכל משמר! בדיונים התלבטנו ביחד האם ניתן להפריט את חדר האוכל‬
‫ועדיין לשמור על מרכזיותו בחיים המשותפים שלנו‪ .‬כמובן שהיו דעות לכאן ולכאן‪ .‬נושא נוסף שדברנו‬
‫עליו היה "משפחות חד‪ -‬הוריות בקיבוץ" – תופעה שמתרבה בקיבוצים‪ ,‬כמו בכל החברה הישראלית‪,‬‬
‫והיא דורשת טיפול והתייחס ות מיוחדים‪.‬‬
‫בשבוע שעבר התקיימה ישיבת המזמו"ר של הקבה"ד בסעד‪ .‬הוצגה תכנית עבודה לשנת ‪ 2012‬וכן‬
‫אישרנו את התקציב של הקבה"ד לשנת ‪ . 2012‬תכנית העבודה מאוד יפה – מי שרוצה לראות את‬
‫החוברת‪ ,‬היא נמצאת אצלי‪ .‬בנוסף התקיימו דיונים על צירוף מושבים שיתופיים דתיים לתנועה במעמד‬
‫"עמית" ועל הצטרפות תושבי הקיבוצים ל"מועדון הקיבוץ הדתי"‪ .‬שני הנושאים התקבלו ברוב קולות‪.‬‬
‫סיימנו את היום בסיור באתר המשופץ של בארות יצחק בנגב‪ ,‬שמענו "מורשת קרב" מנחום ברוכי‬
‫ו"קינחנו" בשדה כלניות מדהים ליד קיבוץ עלומים‪.‬‬
‫ובחזרה אלינו‪:‬‬
‫יובל שטראוס הוד יע על חתונה עם חמדה צרפתי‪ .‬החתונה תתקיים כאן בשדה אליהו‪.‬‬
‫ישי אונא הודיע על חתונה עם רעות ראדה‪ .‬מקום החתונה עוד לא נקבע‪.‬‬
‫דוד צרפתי סיים טירונות שריון כחניך פלוגתי מצטיין!‬
‫דנה נולמן סיימה קורס קצינות כחניכה גדודית מצטיינת !‬
‫רוית אילון החליטה כרגע לעשות הפסקה בלימודיה וחזרה לקיבוץ‪ .‬היא עובדת בפעוטון הסגול‪.‬‬
‫יונתן גינזבורג חזר מתקופת חופש ועובד בביו‪ -‬בי )סליחה על האיחור בדיווח‪.(...‬‬
‫שלמה קאין השתחרר מצה"ל‪ ,‬לאחר כ‪ 8 -‬חודשי שירות קבע‪ ,‬וחזר לקיבוץ‪ .‬הוא מתחיל לעבוד ברפת‪.‬‬
‫ראובן קפלן יצא לשנת חופש‪.‬‬
‫ושוב‪ ,‬לצערי‪ ,‬אני צריכה להזכיר את נושא הכלבים‪ ,‬והפעם גם כלבים של אורחים‪ .‬הגיעו אלי תלונות‬
‫בעניין זה ואני מבקשת מכולם להזכיר לאורחיהם )שהרבה מהם בני משק‪ ,‬שוודאי מכירים את הנהוג‬
‫אצלנו‪ ,(...‬שהכלבים חייבים להיות קשורים‪ .‬תודה!‬
‫לסיום‪ ,‬לבקשת המער כת ‪ ,‬בחרתי בשיר "חוטים של גשם" שכתב אהוד מנור ‪ .‬זהו שיר ששר נו באח ת‬
‫ההופעות שלנו בחבורת זמר ‪ ,‬שיר קצבי ויפה‪ ,‬ומתאים לי כי אני אוהבת גשם ושהכל ירוק מסביב ‪.‬‬
‫‪,íùâ äô ãøé èòî ãåò‬‬
‫‪íùâì äëçðå àåá‬‬
‫‪.õåçá øàùéðå àåá‬‬
‫‪.áåùéù ãò äôöð‬‬
‫‪àùãä åîë ùãçúð‬‬
‫‪,áøòä ãò åì äëçð‬‬
‫‪.õåçø ,äôé íìåòá‬‬
‫‪.áåùç àåäù òãéù‬‬
‫‪;íùâ ìù íéèåç äðä ,ìëúñä‬‬
‫‪íùâ ìù íéèåç íäì åøôú êéà‬‬
‫‪,íùâä ãøåé øáë äðä‬‬
‫‪,øåôúì äöåø åäùéî‬‬
‫‪,áöçì ìáîè òáåë‬‬
‫‪.ùåøáä ã÷åø äçîùî‬‬
‫‪,÷îòä ìëì âç ãâá‬‬
‫‪ùîùä àöú åéùëòå‬‬
‫‪,áö÷á úåãøåé úåôéèä‬‬
‫‪.øåùéîìå íéøäì ,úåòáâì‬‬
‫‪.áäæ úî÷éø èåùé÷ì óéñåúå‬‬
‫‪!ùàøä úà éì úåáéèøî‬‬
‫‪9‬‬
‫‪äìéä÷ä úìäðäî‬‬
‫דנו בהצעתו הנדיבה של מייקל גרינברג להקים כאן בשדה אל י הו בית לחיילי גרעין "צבר"‪ .‬דנו בנושא‬
‫העקרוני וכן בצד הטכני של ההתנהלות הכספית‪ ,‬החוזים‪ ,‬ותנאים מסוימים שמייקל ביקש‪ .‬כמו כן‬
‫התלבטנו היכן הכי טוב למקם את הבניין‪ .‬כרגע ביקשנו מרשות הבנייה להציע להנהלת הקהילה שני‬
‫מקומות אפשריים‪ ,‬ובהמשך נחליט מה תהיה המלצתנו‪ .‬ב סך הכול אנחנו מאוד שמחים על הפרויקט‬
‫ורוצים לקדם אותו‪ .‬כך גם נוכל לפנות מקום לפרויקטים חברתיים‪ -‬חינוכיים נוספים‪.‬‬
‫דנו גם בבקשתה‪ -‬הצעתה של מרים גולדשמיט להקים כאן בשדה אליהו בית המשך ל"בית בטירה"‪,‬‬
‫שהיא מנהלת בטירת צבי‪ .‬הבנות שמתחנכות ב"בית בטירה" מופנות לשם על ידי מחלקות הרווחה‪,‬‬
‫באות מבתים דתיים וזקוקות למסגרת מאוד מסודרת ומוגנת‪ .‬לאחר שהן מסיימות את התהליך בטירת‬
‫צבי‪ ,‬הן כבר לא זקוקות למסגרת כל כך נוקשה‪ ,‬אך עדיין מאוד זקוקות לבית חם וקהילה חמה‪ ,‬שבהם‬
‫יוכלו לחיות במהלך השלמת הבגרויות ו‪/‬או תקופת השירות לאומי‪ .‬בקשתה של מרים נפלה על אוזניים‬
‫קשובות‪ .‬זה כבר כמה שנים ששדה אליהו מחפשת לקחת על עצמה עוד משימה חברתית‪ -‬לאומית‪ .‬לכן‬
‫החלטנו להיענות לאתגר ולברך את מרים על היוזמה‪ .‬גם כאן אנחנו צריכים למצוא מקום מתאים‪ ,‬כדי‬
‫שהבנות אכן ירגישו בבית‪.‬‬
‫שני הנושאים הנ"ל יובאו כמובן לדיון וא ישור באסיפה‪.‬‬
‫הקיבוץ הדתי מבקש לשלוח את יוסי וברכה סילברמן לפרויקט של "סבא וסבתא בהודיות"‪ .‬זהו‬
‫פרויקט שקיים כבר כ חמש שנים‪ ,‬ובמסגרתו הקיבוץ הדתי שולח זוגות לחיות בכפר הנוער הודיות‪,‬‬
‫שליד לביא‪ ,‬שם הם משמשים כסבא וסבתא לחניכים הרבים ונותנים להם בית חם‪ ,‬כתף ועז רה‪ .‬זהו‬
‫פרויקט חשוב ויפה מאוד‪ ,‬ואישרנו את יציאתם של ברכה ויוסי לשנתיים )תשע"ג‪ -‬תשע"ד(‪.‬‬
‫אסא ולילך מעוז ביקשו להישאר איתנו עוד שנה‪ .‬הם מעוניינים להקים את ביתם הסופי בשלפים‪,‬‬
‫ובינתיים מאוד נהנים מהחינוך והחברה בקיבוץ‪ .‬נענינו לבקשתם‪.‬‬
‫דנו בהצעת משרד החינוך לבנות לנו גן חדש במקום גן רימון‪ .‬כרגע האפשרות היחידה היא במסגרת‬
‫"פינוי‪ -‬בינוי"‪ .‬יש עוד הרבה נתונים לבדוק‪ .‬התהליך בעיצומו‪.‬‬
‫ועדת חברים הביאו תוספת לתקנון שיכון‪ ,‬בנושא "שיכון סופי"‪ .‬הנוסח יובא לאישור במזר"ח‪.‬‬
‫‪äôéñàäî‬‬
‫ועדת מינויים הצי עה את רחל לוי ומשה רותם כמילואים לוועדת חברים )במקום דפנה עופר ופנינה‬
‫בר‪ -‬שלום‪ ,‬שעזבו את הוועדה עקב כניסתן לתפקידים מרכזיים אחרים(‪ .‬ההצעה אושרה‪.‬‬
‫כמו כן הציגה ועדת מינויים את מועמדותם של יהושע מוזט ואליה שיפמן לתפקיד מנהל קהילה‪.‬‬
‫ההצבעה בקלפי התבצעה במהלך השב וע‪.‬‬
‫דנו בהצעת הקיבוץ הדתי בנושא הצטרפות מושבים שיתופיים דתיים לתנועת הקיבוץ הדתי במעמד‬
‫"עמית"‪ ,‬וכן בנושא הצטרפות תושבים שגרים בקיבוצי הקיבוץ הדתי למועדון הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫האסיפה תמכה בשתי ההצעות‪.‬‬
‫ועדת קליטה הציגה את משפחות זלבסקי ומיטלמן למועמדות‪ ,‬ואת משפחות ש ריג ובורוש לחברות‪.‬‬
‫כמו כן אושרה הגשתם של משפחת אדר להצבעה שנייה לחברות‪ .‬ההצבעה הועברה לקלפי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫על קצה הקלשון‬
‫אייל לב‬
‫גד"ש‪:‬‬
‫תבלינים רגילים‪ :‬השמיר )שבת( שבשוקף מפתיע לטובה ביבולים גבוהים וצבע טוב גם בקציר החמישי‪.‬‬
‫בכוסברה שבשוקף א קצרנו קציר אחרון‪ .‬הפ טרוזיליה במשולש טוקן נראית טוב וגם היבול גבוה‪.‬‬
‫בטוקן ג אנחנו לא מצליחים להיפטר מספיחי השום ולכן הקציר מתבצע בצורה של מריט ת העלים ‪ ,‬מה‬
‫שגורם ליבול להיות איכותי אבל נמוך‪.‬‬
‫תבלינים אורגני י ם ‪ :‬חלקות התרד האורגני עברו כבר קציר שני והגיעו ל יבול של ‪ 900‬ק"ג לדונם ‪ .‬ה ן‬
‫נראות טוב‪ .‬הפטרוזיליה האורגנית מתאוששת לאיטה )אולי בגלל הקור( מהקציר הראשון‪.‬‬
‫עגבניות לתעשי י ה‪ :‬השטחים עברו תיחוח והם מוכנים לשתילה שתתחיל בעז"ה השבוע‪ .‬השתילה השנה‬
‫תתבצע רק על ידי הקבלן וכך יהיה צוות הגד"ש פנוי לחיבור ו ל א רגון של הטפטוף‪ .‬הגשמים שיורדים‬
‫תור מים רבות לגדילה של תבואות החורף ונתפלל שימשיכו‪.‬‬
‫המשדדה החדשה שהזמנו הגיע ה מאוסטריה ביבוא אישי ‪ .‬המשדדה היא כלי שאנו תולים בו תקוות‬
‫להפחתה של העשבי י ה בגידולי החיטה האורגנית‪ .‬הכלי הספציפי הזה לא מיוצר בארץ ולכן נאלצנו‬
‫לייבא אותו בעצמ נו בעזרתה המסורה של יוליה צ'רטר ומחל קת הלוגיסטיקה של מפעל התבלינים –‬
‫תוד ה‪ .‬לאחר שהרכבנו את הכלי ניסינו אותו מעט ‪ ,‬לפני שהג שם עצר אותנו‪ ,‬והתרשמנו שהכלי עושה‬
‫עבודה טובה ‪ ,‬אבל צריך עוד ללמוד לעבוד איתו‪ .‬אפשר לראות את המשדדה באזור מוסך הטרקטורים‬
‫ולהתרשם גם מהסדר והניקיון שצוות הגד"ש עוש ה באזור ‪.‬‬
‫רפת‪ :‬החלב הממוצע לפרה ממשיך במגמת העלייה לאחר הוצאת פרות רבות מהעדר ‪ .‬אנחנו משתדלים‬
‫לשמור על מספר נמוך ככל האפשר של פרות‪ ,‬בגלל הקנ ס על חריגה מהמכסה בחורף‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקטנת‬
‫העדר בצורה מוגזמת תפגע ביכולתנו לשוב ולייצר בקיץ ‪ .‬במסגרת המאמצים לשפר את תנאי העובדים‬
‫ברפת שיפצנו את מבנה הש י רות )משרדים( ‪ .‬המסדרונות והמטבח נצבעו והודבקו בהם אריחים‪ ,‬נסגר‬
‫חדר שישמש כמשר ד‪ ,‬והוכנס מיזוג מרכזי חסכוני שי עשה שימוש במרכז האנרגיה הקיים ברפת‪ .‬תודה‬
‫לאלחי ‪ ,‬ווליד וצוות החשמלי י ה על שיתוף הפעול ה‪.‬‬
‫לול‪ :‬המדגר הראשון של השנה הסתיי ם ‪ ,‬לצערנו ‪ ,‬באחוז תמותה גבוה‪ .‬מצב שוק הפטם בארץ לא טוב‬
‫כיוון שבשנה האחרונה נבנו לולים בכמות גדולה מעבר למה שהשוק מסוגל לקלוט‪ .‬בכדי למתן את‬
‫השוק הגיע ה מועצת הלול להסדר בהסכמה עם המדגרות והמשחטות הגדולות לרווח את המדגרים של‬
‫המגדלים ולצמצמם אותם ל‪ 5.2 -‬מדגרים ב שנה במקום ‪ . 6‬ההסדר הסתיים בימים אלו אבל הוא לא‬
‫הצליח למנוע את הבניה המאסיבית של הלולים ולעצור את ירידת המחירים ‪ .‬ההנחה היא שבתנאי‬
‫המחיר הקיימים ישרדו רק היעילים שבמגדלים ‪ ,‬כלומר אלה שמחוברים לאינטגרציה שיכולה לצמצם‬
‫את העלויות של כל שרשרת הי י צור מהמדגרה ‪ ,‬דרך הגידול ומכון התע רובת ועד למשחטה ולמפעל‬
‫המוצרים‪ .‬כזכור ‪ ,‬אנחנו בתוך האינטגרציה של " עוף טוב " וזה מקל על ינו‪.‬‬
‫משולחן מרכז משק‪:‬‬
‫תב"ע ‪ -‬ת כנית בני י ן ערים היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון‬
‫כלשהו‪ .‬החוק בארץ קובע כי אין לבצע )כמעט( כל פעו לה במקרקעין ‪ ,‬אלא אם כן נתנה הוועדה‬
‫המקומית היתר לכך‪ ,‬והו ו עדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בת כנית‪ .‬החוק גם מבחין בין‬
‫כמה סוגים של תכניות‪ ,‬וקובע את ההיררכיה ביניהן‪ :‬החשובה ביותר היא ת כ נית המתאר הארצית‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫והאחרונה בהיר רכיה היא ת כנית מפורטת בסמכות הוועדה ה מקומית‪ .‬תב"ע ) ת כנית בניין עיר ( מורכבת‬
‫משני מסמכים עיקריים ‪ :‬תשרי ט )מפה משורטט ת( ותקנון‪ ,‬וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים‬
‫הקרויים "נספחים"‪ .‬תהליך קבלת האישור לתב"ע הוא ארוך ומתיש ולכן חשוב להכניס לת כנית כזו את‬
‫כל ההתפתחות העתידית שצופה היישוב בתחומי הדיור ‪ ,‬התעסוקה ושטחי הציבור‪ .‬התב"ע היא מסמך‬
‫מפורט שמתייחס גם לתשתיות השונות של היישוב ‪ ,‬להשלכות שלהם על בריאות הסביבה ואיכותה‬
‫ואפילו לנושא שימור אתרים‪ .‬המשמעות העיקרית של התב"ע היא אישורי הבני י ה שניתנים על פי‬
‫הי י עוד וההגדרות שלה ולא מאפשרות סטי י ה מהת כנית‪ .‬בחודש הא חרון קיבלנו סוף סוף את האישור‬
‫לתב"ע החדשה של שדה אליהו‪ .‬תחילת העבודה על התב"ע החדשה היתה בשנת ‪ 2004‬ומאז היא נתקלה‬
‫כמעט בכל ההתנגדויות האפשריות ונדרש נו לתקן אותה כמה פעמים‪ .‬צוות הב ני י ן ‪ ,‬אלחי ודניאל ‪ ,‬ליוו‬
‫את התוכנית הזו במהלך ‪ 7‬השנים ב סבלנות רבה ‪ -‬י י שר כח‪ .‬ב גלל הזמן הארוך שנדרש לא י ש ו ר תוכנית‬
‫כזו אנחנו נדרשים להתחיל ולחשוב כבר היום על העדכונים‬
‫‪ìlÅ tÇ úÀ äÀ‬‬
‫‪Ä å êÀ øÅ aÈ ,éäÇ ìÉ àÁ ,é ÄðãÅ nÀ ìÇ‬‬
‫והשינויים לתב"ע הנוכחית ‪.‬‬
‫‪,ìLÅ aÈ éøÄ tÀ dâÇ Éð ìòÇ ,ìîÅ ÷È äìÆ òÈ ãåÉ ñ ìòÇ‬‬
‫לסיום‪ ,‬לבקשת המערכת‪ ,‬בחרתי בשיר "תפילה" של לאה‬
‫גולדברג‪ .‬מידת הכרת הטוב שמודגשת בו היא בעיני‬
‫המפתח לכל הטוב בעולם‪ .‬כדי לעשות טוב ולהרגיש טוב‬
‫צ ריך קודם כל להכיר בו ‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני מתחבר מא ו ד למילות‬
‫השיר בעיקר " לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום ‪ ,‬לבל‬
‫יהיה עלי יומי הרגל "‪.‬‬
‫‪,íLÉ ÀðìÄ ,LeçìÈ ,úÉåàøÀ ìÄ :úàfÉ äÇ úeøçÅ äÇ ìòÇ‬‬
‫‪.ìLÅ kÈ äÄ ìÀ ,ìçÇ‬‬
‫‪Å éìÀ ,úòÇ ãÇ ìÈ‬‬
‫‪ìlÅ äÇ øéLÄ åÀ äëÈ øÈ aÀ éúÇ ÉåúôÀ NÄ úàÆ ãnÅ ìÇ‬‬
‫‪,ìéìÅ íòÄ Àå ø÷Æ aÉ íòÄ êÈ ÀðîÇ æÀ LcÅ çÇ úÀ äÄ aÀ‬‬
‫‪,íÉåLìÀ LÄ ìÉåîúÀ kÄ íåÉ iäÇ éîÄ åÉ é äÆéäÀ éÄ ìáÇ ìÀ‬‬
‫‪.ìbÅ øÀ äÆ éîÉ‬‬
‫‪Ä åé éìÇ òÈ äÆéäÀ éÄ ìáÇ ìÀ‬‬
‫‪áåè ìæîáå áåè ïîéñá‬‬
‫‪äìééà ì"áò ììä éàåùéðì ,õë úéãåäéìå áàæì ,ïäà÷ -õë æéìì‬‬
‫‪á áåç éãéâå úéâç ìù íðá ,äøéù ì"áò ïúéà ãëðä éàåùéðì åðøôéô äìéâì‬‬
‫‪íåøî ïúðå äéà ìù íúá , êåä ìàéøà ì"áò íòð äãëðä éàåùéðì íåøî á÷òéì‬‬
‫‪ìæéå ïéîéðáå äìéâ ìù íðá ,úéìâ ì"áò äð÷ìà ãëðä éàåùéðì ìæéå äèéøì‬‬
‫‪øéîà äéòùéå äâðì úá , ìèéáà äãëðä úãìåäì øéîà éìúôðìå úéãåäéì‬‬
‫‪éøáðò ùàåéå ìëé îì ïá , íã÷ -åáð ïéðä -ãëðä úãìåäì ,ùá äéáöì ,éøáðò éñåéå äðåùùì‬‬
‫‪, ïúéà ,ïéðä -ãëðä úãìåäì ,åðøôéô äìéâì ,÷çöé -ïá éøåàìå äàìì‬‬
‫‪.÷çöé -ïá åãòå úðéøì øåëá ïá‬‬
‫‪12‬‬
‫חדש על המדף‬
‫ילדים ונוער‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫צילה גבריאלי‬
‫בוגרים‬
‫טובי לולנס‪ :‬העיניים של אלישה מאת טימותה דה‪-‬פומבל ‪-‬‬
‫אחרי שלוש שנים בחברת הקלופים‪ ,‬טובי שוב יוצא למסע‬
‫מסוכן במעלה האלון העתיק‪ .‬עד מהרה הוא פוגש בהרס‬
‫ובחורבן שמאיימים על העץ ועל תושביו‪ .‬ספר המשך ל"טובי‬
‫לולנס"‪.‬‬
‫סיפו ‪ -‬סיפור לא גמור מאת יובל אלבשן ‪" -‬לא היה דבר‬
‫שאהבתי בעולם יותר מאשר את אחי הקטן יאנק‪ ,‬ולא היה דבר‬
‫שאחי הקטן יאנק אהב יותר בעולמו מאשר את הספר 'קטינא‬
‫כל‪-‬בו'‪ ,‬מאת חיים נחמן ביאליק‪ .‬את רוב ילדותנו בוורשה‪,‬‬
‫שהיתה קצרה מדי‪ ,‬בילינו שלושתנו תמיד יחד‪ :‬במקום שבו‬
‫הייתי אני‪ ,‬היה גם יאנק‪ .‬במקום שהיה יאנק‪ ,‬היה גם הקטינא‬
‫שלו‪ .‬עד שבאו ימים רעים ונקרענו האחד מהשני והשני‬
‫מהשלישי‪ .‬וראשון נלקח מאיתנו הקטינא"‪...‬‬
‫מיוחדים מאת יעל בן ברוך )סדרת נעורים( ‪ -‬נטלי לומדת‬
‫בחטיבת הביניים בכיתה ח' בכיתת חינוך מיוחד‪ .‬יש לה קשיים‬
‫בלימודים‪ ,‬היא אימפולסיבית ותוקפנית לפעמים‪ ,‬גם בבית לא‬
‫קל לה עם התפקידים ההוריים המוטלים עליה‪ .‬אבל לנטלי‬
‫לשון חדה וראייה מפוקחת‪ ,‬ובשפת הסלנג שלה היא מספרת‬
‫את הסיפור שלה‪ ,‬של שבעת חבריה לכיתה ושל המורה‬
‫החדשה נוגה שהחלה ללמד אותם‪.‬‬
‫בראש של מארק מאת אנדרס יקובסון ‪ -‬למארק יש סוד‪ :‬הוא‬
‫כותב יומן‪ ,‬אבל חותם בשם בדוי כדי שלא יזהו אותו ויצחקו‬
‫עליו‪ ,‬הוא עוסק בבילוש אחר שכנים חשודים ועורך ניסויים עם‬
‫מספר חברים טובים‪.‬‬
‫המכתב של קלמנטיין מאת שרה פניפקר ‪ -‬המורה האהוב על‬
‫קלמנטיין עלול לעזוב למצרים באמצע השנה‪ .‬מי עוד יוכל‬
‫להבין אותה‪ ,‬את הצורך לצייר‪ ,‬את המשחק שלה בלנצח את‬
‫השעון כשהיום מתארך? היא מחליטה להחזיר את מר גרפסקי‬
‫לכיתה‪ ,‬גם אם היא תהרוס לו הזדמנות של פעם בחיים‪....‬‬
‫החרם הכפול מאת זוהר אביב ‪ -‬חרם חמור בבית הספר של‬
‫בני חבורת "כוח המוח" הוא שגורם לתהפוכות בחייו של אייל‪,‬‬
‫וגורם לבני חבורתו לקנות לו מתנה מיוחדת‪ :‬חמור‪.‬‬
‫סבתא של שבת מאת יעל משאלי ‪ -‬יואב רוצה להיות סופרמן‬
‫יהודי‪ ,‬עלי רוצה לזכות בתחרות הסוכה היפה‪ ,‬שי הקטנה רוצה‬
‫להשתתף כמו כולם ב"שבת נכדים"‪ ...‬קובץ סיפורים ושירים‬
‫לילדים על הווי המשפחה הדתית‪.‬‬
‫אלישמע ואפרים במדבר סיני מאת מרדכי חלמיש ‪ -‬מסעם‬
‫של אלישמע ואפרים במדבר סיני‪ ,‬בדרך לקבלת התורה‪.‬‬
‫קומיקס תורני‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫חברות טובות לנצח מאת ג'ניפר ויינר ‪ -‬האדם‬
‫האחרון שאדי ציפתה לראות מתדפק על דלתה‬
‫היתה ואלרי‪ ,‬שאותה לא ראתה ‪ 15‬שנה‪ .‬ואלרי‬
‫מגישה את תחזית מזג־האוויר בתחנת טלוויזיה‬
‫מקומית ועסוקה בטיפוח תדמיתה כנערת זוהר‪ .‬אדי‬
‫חיה לבדה בבית הוריה ועסוקה בטיפול באחיה‬
‫המוגבל‪ .‬גם הקילוגרמים הרבים שהשילה‬
‫ממשקלה לא שינו את הרגלה הישן להסתגר בבית‪.‬‬
‫מי במים מי באש‪ :‬מותחן טכנו פוליטי מאת‬
‫עזריאל לורבר ‪ -‬עלילת הספר חובקת עולם‬
‫ומעבירה את הקורא בחטף מירושלים לוושינגטון‪,‬‬
‫לטהרן‪ ,‬לרוסיה‪ ,‬לבירות אירופה ולכוחות קומנדו‬
‫וצוללות גרעיניות שמתאמנים כדי לסכל את‬
‫המזימה‪ .‬בין לבין נחשפות דרכי הפעולה של ארגוני‬
‫ביון וביון נגדי‪ ,‬וכל זה תוך כדי מירוץ מטורף‬
‫כששעון ההפעלה של הפצצות הגרעיניות לא‬
‫מפסיק לתקתק‪.‬‬
‫יש תנינים בים מאת פאביו ג'דה ‪ -‬סיפורו האמיתי‬
‫של אנאיאטולה אכברי‪ .‬אם נולדת באפגניסטן‪,‬‬
‫במקום הלא‪-‬נכון ובזמן הלא‪-‬נכון‪ ,‬יכול להיות שגם‬
‫אם אתה ילד בגובה של כבשה‪ ,‬מישהו ידרוש את‬
‫חייך‪ .‬אבא שלך נרצח כשעבד בשביל אדון עשיר‪,‬‬
‫הסחורה של המשאית שבה נהג נשדדה ואתה זה‬
‫שהיית צריך לשלם על כך‪ ,‬אחרי שהפאשטון החליט‬
‫לנקום על הנזק שנגרם לו ולהפוך אותך לעבד‪ .‬ככה‬
‫זה כשאתה אזרי‪.‬‬
‫פרידה משנחאי מאת אנז'ל וגנשטיין ‪ -‬בראשית‬
‫מלחמת העולם השנייה הפליגו אלפי יהודים‬
‫מגרמניה לשנחאי ‪ -‬עיר הנמל האחרונה בעולם‬
‫שפתחה בפניהם את שעריה‪ .‬סיפורו של הכנר‬
‫הוירטואוז‪ ,‬תיאודור וייסברג‪ ,‬שנחלץ ממאסר בדכאו‬
‫בזכות המחיר הכבד ששילמה אשתו‪ ,‬וסיפורם של‬
‫פליטים אחרים משובץ בספר ויוצר פסיפס מרתק‬
‫של פרשה עלומה בתולדות שואת יהודי אירופה‪.‬‬
‫יומנה של אשה מודרנית מאת ענת לויט ‪ -‬נוגה‬
‫פוגשת את דוב באתר היכרויות‪ ,‬שבתה המתבגרת‬
‫רשמה אותה אליו לאחר גירושיה‪ .‬כל אחד מהם‬
‫מביא עמו ילדים מנישואים קודמים‪ ,‬מפחי נפש‪,‬‬
‫תובנות וסימני שאלה‪.‬‬
‫עיון‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הליכת ירח עם אינשטיין ‪ -‬איך לזכור הכל‪ :‬אמנות ומדע הזיכרון מאת ג'ושוע פרויד – סקירת טכניקות זיכרון‪ ,‬אימונים ושינון‪.‬‬
‫חכמים ‪ -‬כרך רביעי‪ :‬ממשנה לתלמוד מאת בנימין לאו ‪ -‬תולדות חז"ל מאחרי מותו של רבי יהודה עד מותו של רבי יוחנן‪.‬‬
‫לעבדך באמת‪ :‬לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל עורכים ‪ :‬ראובן ציגלר‪ ,‬ראובן גפני‬
‫על הבלימה‪ :‬סיפורה של חטיבה ‪ 188‬במלחמת יום הכיפורים מאת אבירם ברקאי ‪ -‬במלחמות ישראל אין אח ורע לסיפור‬
‫החטיבה שאיבדה את שדרת הפיקוד הבכיר שלה במהלך ‪ 24‬שעות הלחימה הראשונות ושחזרה ליטול תוך יומיים חלק‬
‫משמעותי בהמשך הלחימה‪ ,‬הדפה את הסורים מרמת הגולן ונטלה חלק בהבקעה הגדולה לתוך סוריה‪.‬‬
‫פרשיות ומשפטים‪ :‬משפט עברי בפרשת השבוע מאת אביעד הכהן‪ -‬סוגיות במשפט עברי לאורך הדורות לאור פרשת השבוע‪.‬‬
‫ציוני דרך‪ :‬זיכרונות וסיפורים בדרך לציון מאת שלמה ריסקין‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫על הגלגל‬
‫יעקב לוי‬
‫כשהודעתי למערכת שיבולת שברצוני לכתוב בענייני רכב ‪ ,‬אמרו לי שהגיליון מוקדש לשירה ולא‬
‫למכוניות ולבטיחות ושאר ענייני גלגלים‪ .‬ובכל זאת‪ ...‬הרי הגענו למצבנו )הטוב( היום גם בזכות‬
‫הגלגלים שאפשרו לנו להגיע לכל היעדים‪ .‬כולנו זוכרים איך במשאיות פרימיטיביות הגיעו תוך כדי‬
‫שירה להקים את יישובי חומה ומגדל‪ .‬אנו שרנו בדרך לנסיעות ולטיולים ְי שובים על ספסלי העץ של‬
‫הטנדרים הפתוחים ושל הלילנד‪ .‬השירה היוצאת מפינו היתה מתגברת על החום‪ ,‬ריח האגזוסט‪,‬‬
‫האבק‪ .‬נראה לי שגם היום צריך לדרבן את השירה העצמית תוך כדי נסיעה ונהיגה‪ ,‬כי מלבד שיפור‬
‫מצב רוח‪ ,‬השירה עוזרת לריכוז ולהפגת העיי פות‪.‬‬
‫ואם בשירה עסקינן‪ ,‬ניגע במערכות שמע ‪ -‬מכשירי רדיו‪ .‬אנו מתקינים מכשירים עם שקע חיבור‬
‫למפתח זיכון ‪) USB‬דיסק און קי(‪ .‬לאחר טעינת שירים אהובים‪ ,‬קטעי שירה‪ ,‬הרצאות ושיעורים‬
‫מכניסים את מפתח הזיכרון במקום המיועד )שהוא לרוב מכוסה ע"י מגן גומי( ואז שומעים באיכות‬
‫מעולה‪ ,‬ואפשר בעזרת הלחצנים לעבור משיר אחד לשני בין הקבצים ולבחור את הקטע המתאים‪ .‬ברור‬
‫שצריך לתפעל את מכשיר הרדיו לפני הנהיגה‪ .‬לרוב‪ ,‬כפתור ההפעלה הוא גם הבורר בין רדיו ‪ TUNER‬ל‪-‬‬
‫‪ ׁ AUX‬ועוד לחיצה ל‪ . USB -‬החיסרון של מכשירים אלו הוא שקשה בשמש לראות את התצו גה‬
‫הדיגיטלית‪.‬‬
‫היום עומדות לרשות ציבור הנהגים )ולכל המטרות( ‪ 26‬מכוניות פרטיות‪ 3 .‬מזמן עברו ‪ 400,000‬ק"מ ‪,‬‬
‫‪ 4‬עברו ‪ 300,000‬ק"מ‪ ,‬ו‪ 7 -‬את ה ‪ 200,000‬ק"מ‪ .‬אחדות יותר קרובות למאה הבאה‪ .‬המשך השימוש‬
‫במכוניות האלה הוא כמובן יקר יותר‪ ,‬תצרוכת דלק גבוהה יותר וכמובן‪ ,‬הרג שת חוסר ביטחון‬
‫כשנוסעים רחוק‪ .‬אמנם‪ ,‬אנחנו בצוות המוסך עושים את המיטב כדי לתחזק את הצי על הצד הטוב‬
‫ביותר האפשרי אבל ברור שלמרות זאת הסיכוי לקלקול גבוה יותר במכונית שעברה הרבה ק"מ‪ .‬לפי‬
‫ההיגיון צריך להחליף ‪ 7‬מכוניות באופן מידי! לדאבוננו הרב‪ ,‬ועדת רכב החלי טה בלי להתייעץ איתנו‬
‫ בעלי המקצוע ‪ -‬להחליף בשלב א' של תוכנית ההשקעות רק ‪ 2‬מכוניות‪ ,‬ובשלב ב' היא הכניסה רכישת‬‫מכונית חשמלית ב‪ .₪ 200,000 -‬על הנייר ‪ -‬המכונית נראית פנטסטי! מכונית שקטה‪ ,‬מחברים אותה‬
‫לחשמל וכשהמצברים טעונים נוסעים ולא משלמים על הדלק! במציאות ‪ ,‬לרכב חשמלי יש מספר‬
‫מגבלות‪ :‬טווח הנסיעה המוגדר ע"י היצרן הוא ‪ 180‬ק"מ‪ .‬בפועל‪ ,‬עקב הפעלת המזגן‪ ,‬האורות וכו'‪,‬‬
‫המכונית לא עוברת ‪ 80‬קילומטר ואחרי כן צריכה ‪ 8‬שעות טעינה‪ .‬במבנה שלה היא יותר ארוכה בגלל‬
‫המצברים הגדולים ומאותה הסיבה תא המטען קטן‪ ,‬אין לה גלגל חלופי )ספייר(‪ ,‬המתלה יותר קשיח‪.‬‬
‫המכוניות הרגילות של יצרן הרכב החשמלי לא נחשבות לאמינות‪ .‬אם ניקח בחשבון שכל נושא המכונית‬
‫החשמלית עדיין בהתהוות‪ ,‬נראה כי אנחנו הולכים להשקיע הרבה כסף ומאמצים )כי המכונית הזאת‬
‫תצטרך התערבות ידנית תמידית של הסדרן( ללא תועלת רבה לציבור הנהגים‪.‬‬
‫רוצים לחסוך בדלק ולנסוע "ירוק"? אפשר בהרבה פחות כסף לרכוש מכונית היברידית שיש לה גם‬
‫מנוע רגיל וגם חשמלי‪ ,‬שמנצלת כל הזדמנות כדי לייצר חשמל )בירידות ‪ ,‬בלימות וכו'(‪ ,‬כך שחלק‬
‫נכבד מהנסיעה עוברת להנעה חשמלית וכך נוצר חיסכון משמעותי בתצרוכת הדלק‪ .‬המכ וניות האלה‬
‫אמינות‪ .‬בביו‪ -‬בי רכשו מכונית כזאת ש"חורשת" את הארץ צפונה ודרומה והחיסכון בדלק משמעותי‪.‬‬
‫מכל האמור‪ ,‬חייבים לחשוב מחדש ולהביא תכנית השקעות מציאותית‪ ,‬מה גם שמהרכבים הגדולים‬
‫)הייס(‪ 9 ,‬במספר‪ ,‬מוצע להחליף רק אחד‪ ,‬כאשר ‪ 3‬מהם קרובים ל‪ 600,000 -‬ק"מ ו‪ 3 -‬סמו כים ל‪-‬‬
‫‪! 500,000‬‬
‫‪14‬‬
‫בספטמבר לפני ראש השנה ביקרתי בתערוכת המכוניות בפרנקפורט‪ .‬כבר אז התחילו המשבר הכלכלי‪,‬‬
‫משבר האירו והחוב הגדול של המדינות‪ ,‬א ך היה מדהים לראות שלמרות הכול י צרני המכוניות‬
‫השקיעו הרבה מאוד כדי להציג דגמים חדשים בכל סוגי המכוניות‪ ,‬גם יקרות וגם עמ מיות‪ ,‬ובאופן‬
‫מיוחד משקיעים בבטיחות ובהקטנת צריכת הדלק‪ .‬יותר ויותר דגמים‪ ,‬גם עממיים‪ ,‬ניתנים לרכישה עם‬
‫מערכות המזהירות בפני העברה )בלתי רצונית?( של קו לבן רצוף‪ .‬יש מכוניות שלומדות להכיר את הנהג‬
‫ומזהירות אותו כשהוא הולך להירדם‪ .‬פולקסווגן מתחילה לשווק מכונית קטנה! ‪ UP‬בגודל של פביה‬
‫שבנוסף ל ‪ abs-‬ו ‪ esp-‬בולמת את הרכב אוטומטית כשמתקרבים יותר מדי לרכב שלפניך וכל הרכב‬
‫תמורת ‪ 11,320‬אירו!‬
‫עד שיגיעו המכוניות האלה עלינו לעשות כל מאמץ כדי להימנע מתאונות‪ .‬ובזמן האחרון היו הרבה!‬
‫הרוב כתוצאה מנהיגה לא נכונה‪ ,‬עייפות של הנהג ‪ ,‬פנייה שמאלה כשבא רכב ממול‪ ,‬התנגשות עם הרכב‬
‫לפנים‪ .‬המון פגיעות ברכבים מלפנים ומהצד‪ ,‬הרבה מהן "אלמוניות"‪ .‬צריך לנהוג על פי הכללים‬
‫הישנים והטובים‪ :‬מהירות שפויה‪ ,‬במיוחד בלילות חשוכים ובכביש רטוב‪ ,‬ריכוז מקסימלי וראיית‬
‫הנולד‪ ,‬שמירת מרחק‪ ,‬שמירה על ימין הדרך במ יוחד בסיבובים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ייתכן שאתם צוחקים על כך שאני כותב את הדברים האלה‪ .‬אבל הרבה פעמים‪ ,‬כשאני שומע על‬
‫תאונה‪ ,‬יש לי הרגשה שנהגים ‪ -‬גם ותיקים ‪ -‬לא שמעו על הכללים האלה!!‬
‫על כל פנים‪ ,‬תמיד תמיד יש לרשום את מספר הרישוי של המכונית המעורבת ואת כל הפרטים של‬
‫הנה ג‪ .‬בשום מקרה אין להודות באשמה ואין להצהיר שלא נגרם נזק למכונית שלכם כי אתם לא‬
‫מסוגלים לראות את הנזק‪ .‬ואל תשכחו‪ :‬חובה להיבדק בבית חולים לאחר תאונה!!!‬
‫לסיום‪ ,‬זה בהחלט רעיון טוב שמערכת שיבולת מתרכזת בנושא מסוים‪ .‬אולי פעם יעלה נושא חוויות‬
‫הקשורות ל גלגלים‪ ,‬לנהיגה ולנסיעות?‬
‫יהי רצון שתוליכנו לשלום ותחזירנו לביתנו בשלום‪.‬‬
‫ולבקשת המערכת בחרתי בשירו של יורם טהרלב‪ ,‬שיר שאני אוהב במיוחד‪ ,‬בעיקר בביצוע הגבעטרון‪.‬‬
‫‪íåéä àåáé íàå íåéä àåáé íàå‬‬
‫‪!íåìç äéä ìëä :íåàúô äìâðå‬‬
‫‪øäáúé ÷ôåàäùë øçî íàå‬‬
‫‪äéä äéäù äî‬‬
‫‪äôé êë ìë äéä‬‬
‫‪ììëá úôëéà éîì‬‬
‫‪–øúåé íéøéòö øáë äéäð àì åðçðà‬‬
‫‪…äéä äéäù äî‬‬
‫‪.äéäéù äî‬‬
‫‪äéäé ìëä éìåà‬‬
‫‪äáéù øòù íò äáùð ìñôñä ìò‬‬
‫‪äôé øúåé äáøä‬‬
‫‪?äáäàä ìë íò äéäé äî :äìàùð‬‬
‫‪åéùëò âåàãì äî ïéà‬‬
‫‪.äéäé äî‬‬
‫‪…äéä äéäù äî‬‬
‫‪äù÷å àåä øåôà àáä íåéä íàå‬‬
‫‪àá óøåçä äðä ,íú õé÷ä äðä‬‬
‫‪äæî íéàöåé ãöéë øåøá äéäé àìå‬‬
‫‪?àáä áéáàá äùâôéð áåù íàä‬‬
‫‪…äéä äéäù äî‬‬
‫‪…äéä äéäù äî‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ä÷åøé úáù ,äçåðî úáù‬‬
‫בחרנו הפעם להיעזר בדבריהם של אחרים‪ ,‬שכבר כתבו לפנינו וטוב מאיתנו‪ .‬אמנ ם‬
‫לא ממש שירה‪ ,‬אך קרוב לכך‪:‬‬
‫מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע‪,‬‬
‫כולם אומרים‪ ,‬חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו‪:‬‬
‫יום ללא מכוניות‪ ,‬יום ללא רכבות‪ ,‬יום ללא מטוסים‪ ,‬יום ללא עישון‪,‬‬
‫יום ללא אוטובוסים ואופנועים‪ ,‬יום ללא עשן‪ ,‬יום ללא מכונות כביס ה‪,‬‬
‫יום ללא מי י בשי כביסה‪ ,‬יום ללא מדיחי כלים‪ ,‬יום ללא טלפונים‪ ,‬יום חיסכון באנרגיה‪,‬‬
‫יום ללא בישול‪ ,‬יום ירוק‪ ,‬יום כחול‪ ,‬יום סגול‪ ,‬יום ללא תאונות‪ ,‬יום ללא עבודה‪,‬‬
‫יום ללא לחץ‪ ,‬יום עגול‪.‬‬
‫ואני אומר‪:‬‬
‫יש לנו יום כזה מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו כעם‪,‬‬
‫יש לנו יום כזה מ אז ומתמיד‪ ,‬מאז שנברא העולם‪.‬‬
‫יש לנו את השבת‪ ,‬כן‪ ,‬שבת‪ ,‬רבותי‪ ,‬שבת!‬
‫שבת זה הרי היום הטוטלי למען כדור הארץ‪.‬‬
‫זה טוב לאו ו יר‪ ,‬זה טוב לאדמה‪,‬‬
‫זה טוב לכביש‪ ,‬לים‪ ,‬למים‪ ,‬ולרוח לנשימה ולנשמה‪,‬‬
‫זה זמן איכות לסביבה‪ ,‬זמן איכות למשפחה‪,‬‬
‫זמן איכות למנוחה‪...‬‬
‫"ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו‬
‫כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות" ‪.‬‬
‫) יום כדור הארץ ‪ /‬אהוד בנאי‪ ,‬הדף הלבן ‪( 12.7.2007‬‬
‫" העבודה‪ ,‬גם אם יוצרת היא‪ ,‬וגם אם הורסת‪ ,‬הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי‪.‬‬
‫המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע ‪ -‬אסור לו לאדם לנגוע בטבע‪ ,‬לשנותו בכל דרך‬
‫שהיא‪ ,‬לא לבנות ולא להרוס דבר‪ .‬השינוי הקטן ביותר שיעשה האדם בתהליך הטבעי‪ ,‬כמוהו‬
‫כפגיעה באיזון‪ .‬השבת היא יום השלום בין האדם לטבע‪ .‬עבודה מכל סוג שהוא היא סתירתו‬
‫של אותו איזון עדין בין ה אדם לטבע‪ .‬השבת מסמלת את האחדות המושלמת בין האדם לטבע‬
‫ובין האדם לחברו‪ .‬על ידי הימנעות מעבודה – דהיינו ‪ ,‬הימנעות מתהליך של שינוי הטבע‬
‫והחברה ‪ -‬משחרר עצמו האדם מכבלי הטבע והזמן‪ ,‬אם כי רק ליום אחד בשבוע‪ .‬היחס בין‬
‫האדם והטבע והאדם לזולתו הוא יחס של הרמוניה‪ ,‬של ש לום ואי התערבות " ‪.‬‬
‫) אריך פרום‪ ,‬השפה שנשכחה ‪ ,‬הוצאת א' רובינשטיין‪ , 1951 ,‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪( 199‬‬
‫אברהם יהושע השל‪ ,‬פילוסוף והוגה דעות מרכזי של יהדות אמריקה‪ ,‬שהשנה מציינים ‪ 40‬שנה‬
‫לפטירתו‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫" כל הרוצה ליכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכ ר סואן‪,‬‬
‫לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום בו‪ ,‬להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה‪ ,‬מן‬
‫העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים‪ ,‬ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק‬
‫את החיים‪ ,‬חייו שלו‪ .‬הוא חייב לה י פרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת‪ ,‬שהעולם כבר‬
‫נברא וית קיים אף בלא עזרתו של האדם‪ .‬ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם‪ ,‬מפיקים‬
‫רווח מן האדמה‪ .‬ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו‪ .‬ידינו‬
‫נתונות לעולם‪ ,‬ואילו נשמתנו שייכת לאדון העולם‪ .‬ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול‬
‫בעולם – וביום השביעי אנ ו משתדלים למשול בעצמנו‪.‬‬
‫) אברהם יהושע השל‪ ,‬השבת ‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות ‪ -‬ספרי חמד‪ ,‬ישראל ‪.( 2007‬‬
‫אנחנו בקיבוץ זוכים באמת לחוות שבת של מנוחה במלואה‪ ,‬בלי מכוניות‪ ,‬בלי זיהום אויר ובלי רעש‬
‫מנועים‪ .‬כל האפשרויות פרושות לפנינו לחוות את הטבע בתפארתו ובמנוחתו‪ ,‬בלי נ יסיון למשול בו‪,‬‬
‫אלא להיות בשלום איתו‪ .‬בתקופה זו של קידמה טכנולוגית ושעבוד לאלקטרוניקה‪ ,‬ייחודיותה של‬
‫השבת חשובה ועוצמתית עוד יותר‪.‬‬
‫בכל יום בסוף תפילת שחרית אומרים אנו "שיר של יום" ‪ " :‬היום יום ראשון בשבת קודש" ‪ ,‬וכו'‪ .‬כלומר ‪,‬‬
‫בכל יום מימות השבוע אנו מתכוננים לש בת‪ .‬יש כאן הזדמנות עבורנו לחשוב כיצד בכל יום בשבוע אנו‬
‫מנחילים משהו מן המשמעות של השבת גם מהבחינה הירוקה‪.‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫מרים טרופר‬
‫תודה לאבינועם על הכתבה בשיבולת האחרונה שהביאה למודעות הציבור את‬
‫נושא הזיכרון‪.‬‬
‫הציטוט של יגאל אלון ) בהתאמה ( "קהילה שא ינה מכבדת את עברה‪ ,‬ההווה‬
‫שלה דל ועתידה לוט בערפל" נכון גם לגבינו‪.‬‬
‫מי מילדינו י ודע מי הי ו משה אונא ‪ ,‬אהרון נחלון או אליעזר גולדמן ‪ ,‬ועוד חברים רבים ממייסדי‬
‫הקיבוץ שהלכו לעולמם?‬
‫הטכסים הדתיים "הפורמליים" ) א זכרת נשמות‪ ,‬יום השלושים‪ ,‬יום השנה ( אינם תורמים לשימור‬
‫הזיכרון הציבורי‪ .‬אם חפצים אנו שהדורות הבאים יזכרו וידעו לשמר את פועלם של המייסדים‪,‬עלינו‬
‫למצוא דרכים יצירתיות להנציח את זיכרונם‪.‬‬
‫חשבתי לתומי ש זהו תפקידו של צוות ההנצחה שהוקם ‪ ,‬אך התברר לי ש מטרתו להגביל ולא לטפח את‬
‫ההנצחה ‪ ,‬כפי שפורסם ב " עקרונות להנצחה " )שפורס מו ב שב ו לת פרשת לך לך( ‪" :‬לא י ו קמו אנדרטאות‬
‫הנושאות את שם הנפטרים" !‬
‫בעוד שנתיים נציין ‪ 75‬שנה לעלי י ה על הקרקע‪ .‬זאת הזדמנות נאותה להקים "גן המייסדים" או‬
‫"חורשת הו ו תיקים" בה יונצחו חברינו בצורה פעילה‪.‬‬
‫אולי יצוצו רעיונות נוספים או אחרים "וכל המרבה הרי זה משובח" !‬
‫‪17‬‬
‫הפרטה? בזבוז אנרגיה‬
‫איתי צונץ‬
‫בשבולת פרשת לך לך קיבלנו דו"ח מהנהלת הקהילה בו נמסר כי הצוות לבדיקת‬
‫התייעלות וחיסכון הקים תת‪ -‬צוות לבדיקת חיסכון על ידי הפרטת מזון‪ .‬על פי‬
‫הבנתי‪ ,‬על תת‪ -‬הצוות הוטלה משימה להביא בפני הקהילה נתונים כלכליים‬
‫אובייקטיבים מבוססי ם ומקצועיים‪ .‬לא הבנתי כי ניתן לו המנדט להכין את‬
‫הקרקע להפרטת מזון ולהביא לשינויים באורחות חיינו ‪ -‬שינויים עליהם רק אסיפת החברים רשאית‬
‫להחליט‪ .‬על תת‪ -‬הצוות החדש היה לערוך טבלת השוואה עם נתונים מבוססים המשווים אותנו עם‬
‫קיבוצים שעברו תהליך הפרטה כזה ושהוכיחו כ י ההפרטה חסכה כסף לקיבוץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה עליה‬
‫לבדוק האם ההוצאות שלנו בענף המזון יותר גבוהות‪ .‬גופים רשמיים – אגב ‪ -‬רציניים ממנים ועדות‬
‫חיצוניות למשימה כגון זו; ועדות כאלה מבטיחות אובייקטיביות מקסימלית ואינן מוטות לצדד בדעה‬
‫כזו או אחרת‪.‬‬
‫בערב שנערך להיכרות הנוש א עם נציגי עין הנצי"ב ושלוחות ניתן היה ללמוד כי השינויים שנערכו שם‬
‫בשנים האחרונות נערכו על בסיס חברתי ולא על בסיס כלכלי ‪ .‬במפורש נאמר כי אין בכך חיסכון‬
‫לקיבוץ‪ .‬לעומת זאת היו ונותרו השקעות רבות כדי להחיל את השיטה החדשה‪ .‬למדתי כי השאלה‬
‫העומדת בפנינו אינה שאלה של איך אנחנו רוצים לחסוך אלא כיצד אנחנו רוצים לחיות ‪ .‬אלו מין חיים‬
‫אנחנו רוצים שיהיו לנו כאן?‬
‫אנקדוטה קטנה‪ :‬אימי מספרת שבימים ההם‪ ,‬כתב בחור אחד מכתב להוריו בגולה ודיווח להם על כל‬
‫הטוב שיש לו בקיבוץ‪ ,‬על הרפת‪ ,‬הלול‪ ,‬השדות והשפע‪ .‬במכתב שקיבל מהוריו כתב לו אב יו‪" :‬שמחנו‬
‫לשמוע! הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל אני מציע לך להיפטר מהשותפים שלך"‪...‬‬
‫במסגרת הטענות לפיהן נחסך כסף על סעיף אנרגיה וחשמל בעקבות ההפרטות בקיבוצים אני רוצה‬
‫להביא לפניכם טבלה המפריכה טענות אלו‪.‬‬
‫ב"סקר האנרגיה ‪ " 2010‬הרשמי שנמסר למשרד התשתיות הלאומיות נערכה ה שוואה בין מספר‬
‫קיבוצים באזור‪ ,‬ממנה ניתן ללמוד רבות על אורחות חיינו‪ .‬אשמח עם תקדישו חצי דקה מזמנכם‬
‫להצצה על הטבלה המובאת בעמוד הבא‪ .‬שימו לב כי שדה אליהו מצוינת בחלקו התחתון הימני של‬
‫הטבלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שימו לב להשוואה בין האקלים השונה של כל קיבוץ וכי קיבוץ ג' הו א היחיד עם‬
‫אקלים "כבד" כשלנו‪ .‬הנתונים המודגשים בטבלה יסייעו לערוך השוואה ביתר קלות‪.‬‬
‫על פי הטבלה ההוצאה החודשית על חשמל ואנרגיה לדירה בקיבוץ שלנו )שאינו מופרט( קטנה יותר‬
‫בהשוואה לקיבוצים בעלי אקלים דומה‪ .‬טבלה כדוגמה זו ונתונים דומים מתחומים נוספים היה על‬
‫ת ת‪ -‬הצוות להביא לפני הקהילה‪.‬‬
‫בגיליונות שבולת בעבר נכתבו מאמרים רבים בגנות כמויות האשפה המוגזמות שלנו‪ ,‬בגנות בזבזנות‬
‫ונהנתנות ועל כל אלה נבנו תיאוריות חברתיות שלמות לגבי סגנון החיים שבחרנו לעצמנו‪ .‬תיאוריות‬
‫כאלה מוכרחות להיות מוצקות ועל סמך נתונים מדויקים‪ ,‬מק צועיים ואמינים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הטבלה המובאת כאן‬
‫דוגמה‬
‫רק‬
‫היא‬
‫שאנחנו‬
‫להוכחה‬
‫חיים קצת אחרת‬
‫מהתיאוריות שנבנו‬
‫עלינו‪.‬‬
‫שינויים‬
‫עקרוניים‬
‫שישפיעו רבות על‬
‫אופי חיינו ‪ -‬כמו‬
‫התהליך המובא לדיון‬
‫כרגע ‪ -‬מוכרחים‬
‫לעבור כפי שעברו עד‬
‫באסיפת‬
‫כה‪:‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫החברים‬
‫שינויים‬
‫עומדים‬
‫הליבה‬
‫קיימנו‬
‫כאלה‬
‫בניגוד ל ערכי‬
‫שעליהם‬
‫דיונים לפני‬
‫שנים אחדות‪ .‬הם גם‬
‫בניגוד‬
‫עומדים‬
‫לתוצאות‬
‫מוחלט‬
‫סקר שנערך כאן לפני‬
‫מספר שנים בו גילינו‬
‫כי ישנו רוב גדול‬
‫המגלה שביעות רצון‬
‫גבוהה מצורת החיים הנוכחית‪.‬‬
‫יש לנו חדר אוכל מכובד‪ ,‬מוצלח מאוד ‪ -‬פעיל מבחינה קולינרית כמו מבחינה חבר תית‪ .‬אין שום‬
‫הצדקה להקדיח את התבשיל ולקלקל אותו בגלל הלכי רוח משתנים‪ .‬אני מכיר בבעיות הצצות ומודע‬
‫לקשיים המתרחשים מידי פעם ‪ -‬כמו בכל מקום נורמלי ‪ -‬ותמיד אני מוצא כי יש מקום לשיפור ותיקון‪.‬‬
‫בד בבד אני טוען כי יש לרסן ולמתן קולות אינטרסנטים המאיימים לבקע את ה מרקם המיוחד שלנו‬
‫ולהרוס את אופי הקהילה‪.‬‬
‫אידיאולוגית‪ ,‬אני מזדהה ומסכים עם כותב המאמר בעילום שם‪ ,‬בשבולת פרשת ויחי‪ .‬אני מקנא בו על‬
‫יכולתו לנסח בצורה מדויקת כל כך את רעיון החברה והשיתוף בקיבוץ אמיתי‪ .‬אני ממליץ לקרוא את‬
‫המאמר פעם שנייה ושלישית ולהפנים‪.‬‬
‫אבקש ל החזיר את נושא החיסכון בקיבוץ להנהלת הקהילה‪ ,‬להביא לפני הציבור את השאלה האם‬
‫הוא מעוניין להיכנס לתהליך של הפרטות‪ .‬מינוי תת‪ -‬צוות זה‪ ,‬כפי שנעשה‪ ,‬אופן פעולתו כפי שפעל‬
‫עד כה אינו מקצועי‪ ,‬אינו רציני ומוביל ל לידתו של כדור שלג שעלול להיערם ולהביא להחלטות ודעות‬
‫לא ע נייניות ובלתי מאוזנות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫על פלפלים וחירויות אחרות‬
‫הילה אונא‬
‫אני שומעת )חלק מ(מה שנאמר‪ ,‬אני קוראת מה שנכתב בשבולת הקודמת ואני‬
‫משתוממת‪ :‬האם אנו חיים באותו מקום?! ברור לי שלכל שינוי מתלווים אי‪-‬‬
‫ודאות וחששות‪ ,‬אך יש מרחק רב מכאן ועד להשוואה לתקופות חשוכות‪ ,‬ב הן העם‬
‫נוצל ונעשק על ידי מנהיגיו‪ .‬האם באמת זה מה שקורה אצלנו? האם המנהיגים‬
‫שלנו ‪ -‬שעושים ימים כלילות למען צורכי ציבור באמונה ‪ -‬מתאימים לתיאור הזה‪" :‬שכבה אמידה‬
‫ומצומצמת התפיחה כיסיה‪ ,‬אסמיה וכתבי החובות לזכותה‪ ,‬על חשבון כלל האוכלוסייה – שבהתאמה‬
‫מצאה את עצמה מנושלת ונלחמת על עצם יכולות הישרדותה הקיומית‪ ,‬היומיומית‪ ? "...‬קשה‬
‫להתווכח עם תחושות )ועם שמועות( שנותנות פרשנות שונה לעובדות‪ ,‬אך נראה לי שעל דבר אחד כולנו‬
‫יכולים להסכים‪ :‬בשדה אליהו לא מזניחים את החלש ואת הנזקק‪ .‬ההפך הוא הנכון‪.‬‬
‫כמובן שמותר לחלוק ולערער על דעות והתנהלות‪ ,‬אך כדאי שנוריד את רוממות דברי הנביא מיכה‪,‬‬
‫שהופיעו בסיום המאמר הקודם ‪ִ " -‬ה ִגּ יד ְל ‪ ‬אָדָ ם מַ ה טּ ו ֹב וּמָ ה ה' דּ ו ֹרֵ שׁ ִמ ְמּ ‪ ,‬כִּ י אִ ם ֲע שׂ ו ֹת ִמ ְשׁ ָפּ ט‬
‫ְו אַ ֲה ַב ת חֶ סֶ ד‪ְ ,‬ו הַ צְ נֵ ַע ֶל ֶכ ת עִ ם ֱא ‪ ‬קֶ י‪ - " ‬ונממש אותם קודם כל ביחסים ובדיונים ב ינינו‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬אני חושבת שהדיון צריך להתמקד פחות במי וכמה ירוויח או יחסוך מההפרטה )למרות שגם‬
‫זה חשוב( ויותר בצביון החברה שלנו ‪ -‬במה אנחנו מתעסקים ומתמקדים‪.‬‬
‫בצניעות ובאובייקטיביות הנדרשות )א ם כי זה לא קל‪ ,(...‬אצטט מעבודת גמר שסיימה בתי שי‬
‫לאחרונה ‪ :‬האידיאו לוגיה של משה אונא ויישומה בקיבוץ שדה אליהו‪ .‬וכך היא כתבה לסיכום העבודה‪:‬‬
‫להבנתי‪ ,‬משה אונא תפס את הקיבוץ הדתי כאמצעי למען מטרה עילאית‪ ,‬שהיא יצירת חברה‬
‫מתוקנת שתשפיע על העם והמדינה‪:‬‬
‫"הקבוצה הדתית חייבת לראות את עצמה בשורה הראשונה של הללו הלוחמים למען‬
‫שליטת‬
‫הערכים‬
‫בחברה‬
‫האנושית‪...‬‬
‫הקבוצה‬
‫הדתית‬
‫קיימת‬
‫בגלל‬
‫הייעוד‬
‫הנצחי‬
‫הגלום בה‪ ,‬שהוא הביטוי המרוכז והחלוצי של ייעודו של עם ישראל"‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬כיום בקיבוץ חל בלבול בין המטרה והאמצעים‪ ,‬כאשר קיום הקיבוץ נתפס כמטרה בפני‬
‫עצמה ולא כאמצעי למען מטרה נעלה יותר‪ .‬אונא האמין כי או רח החיים עצמו אינו מקודש‪ ,‬אלא‬
‫התוצאה וההשפעה שלו על האדם עצמו ועל החברה כולה‪:‬‬
‫"אפשר‬
‫כי‬
‫סדרי‬
‫חיים‬
‫מסוימים‬
‫מבטיחים‬
‫הגשמה‬
‫מקסימלית‬
‫של‬
‫הרעיון‬
‫בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬ובתנאים אחרים אותם סדרי חיים נהפכים לניגוד גמור של אותו רעיון‪ ...‬רק‬
‫מתוך ראייה‬
‫של‬
‫המציאות בתוכנו ומסביבנו אנו באים להכרה‬
‫שדרך‬
‫הקבוצה‬
‫היא‬
‫הדרך להגשמת הרעיון ושאת תפקידיה אנו קובעים כאנשי דור התחייה והכיבוש"‪.‬‬
‫להבנתי‪ ,‬תפקידיו של "דור התחייה והכיבוש" – דור המייסדים – הסתיימו‪ .‬כיום‪ ,‬מתוך מציאות‬
‫חיינו‪ ,‬הדור שלנו חייב לקבוע את יעדיו‪ ,‬להבין את תפקידיו ולמצוא את הד רכים המעשיות‬
‫המתאימות להגשמת הרעיון – למען הכלל‪.‬‬
‫הדברים מדברים בעד עצמם‪ ,‬אך נראה לי שיש מקום להרחיב ולהדגים‪.‬‬
‫המתנגדים לשינוי טוענים שיש לדבוק בערכים עליהם "השתיתו מייסדינו את חייהם והתוו את אורח‬
‫חיינו" ‪ .‬אכן‪ ,‬עלינו ללמוד ממייסדינו‪ ,‬אך ראשית לכול‪ ,‬מכך שלא ח ששו לשנות את אורח חייהם כאשר‬
‫ראו שאינו מתאים למציאות ‪ -‬הם נטשו את החיים הבורגניים של הוריהם‪ ,‬עלו לארץ ויצרו צורת חיים‬
‫חדשה לגמרי‪ ,‬אשר לדעתם התאימה יותר למציאות ולאתגרים של ימיהם‪ ,‬תוך כדי שהם קובעים‬
‫לעצמם מטרה‪ .‬אין ספק שערכים טובים ומוסריים הם נצחיים אך ייש ומם בפועל משתנה‪ ,‬כאשר תמיד‬
‫‪20‬‬
‫צריך לחזור ולבדוק שהמטרה העיקרית נמצאת מול עינינו‪ .‬ואנחנו ‪ -‬כיום ‪ -‬מהי המטרה העיקרית‬
‫שלנו? האם אנו באמת שומרים כראוי על מה שהנחילו לנו מייסדינו כשקבעו שהמטרה היא תיקון‬
‫הפרט‪ ,‬החברה והעם?‬
‫לדעתי‪ ,‬כפרטים וכמערכת אנחנו מבזבזים המון א נרגיות על שימור מסגרות‪ ,‬אשר תורמות לטובתנו‬
‫ולרווחתנו האישיות‪ ,‬יותר מאשר לכלל הקיבוצי או הלאומי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אני מרגישה שאיננו נעשים‬
‫"מתוקנים" ומוסריים יותר‪ ,‬אלא להפך‪ .‬אוכל להעיד רק על עצמי ‪ -‬אני מרגישה שהשיטה הנוכחית‬
‫גורמת לי להתעסק בפרטים שו ִל יים ולהיות קטנ ונית‪ .‬להלן וידוי אישי‪:‬‬
‫אני קטנונית כאשר אני מתווכחת עם רון שהביא מעט מידי פלפלים מה"הגשה" או מה"שוק"‪...‬‬
‫אני קטנונית כאשר אני בודקת )בחשאי‪ (...‬כמה פלפלים חברתי לקחה מה"שוק" ואני עוד יותר קטנונית‬
‫כאשר אני מנחשת )לעצמי‪ (...‬כמה פלפלים חבר אחר לקח ו העביר לילדיו שבחוץ )אולי(‪...‬‬
‫אני קטנונית כאשר אני משתגעת מכך שבשעה ‪ 16:00‬כבר לא נשאר ב"שוק" בדל פלפל‪...‬‬
‫אני קטנונית כאשר אני מקנאת במי שיכול ומרשה לעצמו להיכנס למקררים של המטבח ולקחת פלפלים‬
‫מתי וכמה שהוא רוצה‪...‬‬
‫אני קטנונית כאשר אני מתעצבנת ומקטרת על כך שאני צריכה לקנ ות )מהתקציב שאין לי( פלפלים‬
‫בבית שאן‪ ,‬כי הילדים ואני לא אוהבים שוּמָ ר‪) ...‬ובאמת אין לי טענות לצוות המטבח המסור !(‪.‬‬
‫אני קטנונית כשאני מתעסקת כל כך הרבה בפלפלים‪...‬‬
‫בטח כבר הבנתם שאצלנו במשפחה אוהבים פלפלים )וכן‪ ,‬גם כרובית‪ ,(...‬אני מקווה שגם הבנתם עד‬
‫כמה האילו צים והשיטות הללו לא תורמים ל"שיתוף ושוויון"‪ ,‬ל"ערבות הדדית" ול"קשר טוב"‪ ,‬אלא‬
‫להפך‪ .‬לדעתי‪ ,‬עלינו להפסיק עם כל זה ולהבין ש "מעלות החירות" האמיתיות יהיו כאשר נאפשר לכל‬
‫משפחה לקנות ולאכול פלפלים )וכל השאר( מתי‪ ,‬איך וכמה שהיא רוצה‪ ,‬לפי בחירתה‪.‬‬
‫אין זה "איבוד חירו ת התבונה והערבות ההדדית לטובת השעבוד לתשוקות הפרט" ‪ ,‬כפי שנכתב‬
‫בשבולת הקודמת‪ ,‬אלא להפך‪ :‬זו תבונה להכיר בכך שכיום‪ ,‬בחברת שפע רב‪ -‬דורית ומגוונת )ברוך ה'(‪,‬‬
‫יש לכל פרט צרכים אחרים )ואין בכך רע(‪ ,‬ושהערבות ההדדית והשותפות ביננו אינן מתבטאות‬
‫בפלפלים )או בכרובית‪ ,‬ו כל השאר(‪ ,‬אלא בדברים מהותיים ומשמעותיים הרבה יותר‪.‬‬
‫אנחנו משועבדים כיום דווקא לשיטות ומסגרות אשר התאימו כ אמצעים לפני עשורים רבים‪ .‬אני‬
‫מקווה שכאשר נקבל חירות בתחומים אלו‪ ,‬נעסוק פחות בטפל ובשולי ויהיה לנו יותר זמן‬
‫וכוח לעיקר ‪ -‬מציאת מטרה משותפת‪ ,‬תרומה והשפע ה על הכלל‪ ,‬בקיבוץ ומחוצה לו‪.‬‬
‫ועד לאן כל זה יגיע? אי אפשר לדעת‪ ,‬אך הכול בעצם תלוי בנו‪ .‬ניתן לעסוק בתסריטי אימה‬
‫אפוקליפטיים‪ ,‬אך עדיף‪ ,‬כאמור‪ ,‬לשקול ולבדוק כל דבר לגופו ובזמנו ‪ -‬מהו אמצעי ומהי מטרה‪ ,‬מה‬
‫משרת את מה ואת מי‪ ,‬ואיך מתאימים את יישום הערכים ‪ -‬מבלי לו ותר על מהותם ‪ -‬לימינו‪.‬‬
‫בשם הפילוסוף רוסו הוסבר במאמר הקודם כי "חירות האדם תובטח רק אם יחיה לאורה של התבונה‬
‫ חיי פשטות‪ ,‬צניעות ושוויון‪ ,‬שותפות‪ ,‬צדק וערבות הדדית" – אני טוענת כי למען החירות‪ ,‬לאור‬‫התבונה‪ ,‬ודווקא כדי לשמור על כל הערכים החשובים הללו‪ ,‬עלינו לב דוק את עצמנו‪ ,‬את מטרותינו ואת‬
‫אורח חיינו כל הזמן‪ ,‬ולא להתנגד אוטומטית לכל שינוי‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הערכים הללו יתחזקו אף יותר ברמת הפרט‪ ,‬כאשר יועברו אליו האחריות ושיקול הדעת‬
‫ויתווספו לכך עצמאות ובחירה‪ .‬או אז ני ָבּ חן באמת ‪ -‬כפרט ים וכקהילה ‪ -‬האם אנו דבקים רק במוכר‪,‬‬
‫בר גיל‪ ,‬בנוח ובטוב החומרי‪ ,‬או אנו דבקים במטרות עילאיות‪ ,‬בערכים ובטוב המוסרי‪ ,‬גם כְּ מה‬
‫שהנחילו לנו מייסדינו וגם כְּ מה שאמור להיות נר לרגלינו כאשר הצטרפנו לקיבוץ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לכותב המאמר האנונימי‪ ,‬שלום רב‬
‫רפאל צרפתי‬
‫קראתי בעיון את מאמרך והצטערתי על כך שבחרת להישאר בעילום שם‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫זו זכותך‪ ,‬אבל כשכותבים דעה כל כך נחרצת‪ ,‬כמו שכתבת‪ ,‬מוטב לחתום עליה‬
‫בשם מלא‪ .‬אינני חושב שאסור להביע דעות בשדה אליהו ואף אחד לא ירדוף‬
‫אותך בשל דעותיך‪ .‬להפך‪ ,‬חלק יתמכו בך וימחאו לך כף ‪ ,‬וחלק אחר יביע בפניך‬
‫הסתייגות – הכל באווירה חופשית ומכובדת ‪.‬‬
‫אודה ש כמעט כעסתי על כל הביטויים האפוקליפטיים שאתה מפיל על רעיון ההפרטה‪ .‬הייתי ממליץ לך‬
‫להעמיק במושג ההפרטה‪ ,‬בסיבות שלו ובתוצאות אפשריות‪ ,‬במקום לנבא לנו חורבן והרס ולתאר‬
‫אותנו כחברת עוולה‪.‬‬
‫אני מסכים איתך שמדובר בשינוי‪ ,‬אבל בעיקר בשינוי טכני‪ ,‬שמאפשר בחירה לחבר ובעיקר אחריות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬כולנו חוששים משינוי‪ ,‬אבל כדאי לבדוק אם הוא נחוץ )ולדעתי‪ ,‬נחוצים לנו הרבה שינויים( ואם‬
‫הוא יועיל לקיבוצנו‪ ,‬וייט י ב עם כלכלת הצרכים בקיבוץ ועם החבר‪.‬‬
‫במאמרך כתבת על "שבירת ערכי השוויון והשיתופיות עליהם השתיתו מייסדינו את חייהם והתוו את‬
‫אורח חיינו" – אני מודיע לך שמאז שמייסדי הקיבוץ הקימו את הפינה הנפלאה הזאת‪ ,‬עברנו אלפי‬
‫שינויים‪ .‬האם אתה רוצה לחזור אחורה לימים שבהם ילדיך ישנו בלינה משותפת? לימים שלא יכולת‬
‫לנסוע לחוץ לארץ‪ ,‬לקנות מחשב‪ ,‬מקרר‪ ,‬או טלוויזיה כרצונך? לימים בהם קיבלת עיתון על כ ורחך? כל‬
‫הדברים האלה ועוד אחרים רבים "הופרטו" ‪ -‬אין מילה אחרת ‪ -‬ובכך לא שברנו לא שוויון ולא שיתוף‪,‬‬
‫רק שהחבר זכאי לנהוג כרצונו ובאחריותו‪ ,‬ולא נעשה לא עשיר ולא עני‪.‬‬
‫צוות ההפרטה‪ ,‬בו אני חבר‪ ,‬בחר ללמוד ולבקר בקיבוצים שיתופיים‪ ,‬ח ברי התנועה שנקראת "הזרם‬
‫השיתופי "‪ ,‬שבהם הופרט המזון‪ .‬אני מזמין אותך )תוך התחייבות לשמור על עילום שמך( לבוא איתי‪,‬‬
‫לפגוש ולראיין מבוגרים כצעירים‪ .‬אשמח אם תכתוב על התרשמותך בשבולת הבאה‪ :‬האם נהרס‬
‫הקיבוץ? האם נהפך "דורסני וחסר רחמים" כלפי חבריו?‬
‫אסיים בעצה אחת קטנה‪ :‬הנושא הוא בהחלט רציני ור צוי להתייחס אליו לא בהפחדות ולא בסיסמאות‬
‫ממיטות אסון‪ ,‬אלא לגופו של עניין‪ .‬כולנו חברים בקהילה הזאת וחשובה לנו החברות‪ ,‬הרעות‬
‫והאחר יות לשמור על כבוד אחד כלפי השני ‪.‬‬
‫‪áåè ìæî‬‬
‫‪éðåìäð úåøìå áãðì‬‬
‫‪øåëáä ïáä úãìåäì‬‬
‫‪ïåùàøä ãëðä úãìåäì éåì æòáå äðçì‬‬
‫‪ïéðä úãìåäì éåì åéøîì‬‬
‫‪22‬‬
‫היכולת לשמח ‪ -‬משמחת‪...‬‬
‫עינת בלאו מספרת לאסנת אדר על ארגון ה חתונות‬
‫בטח גם אתם מכירי ם את זה ‪ :‬נכנסים לחדר אוכל ב בוקר אחד‪ ,‬והכל‬
‫נראה רגיל באגף החדש‪ ,‬ב ערב המקום נראה כמו אולם אירועים יוקרתי‬
‫ו למחרת אין זכר לכלום‪ ...‬קסם ממש‪.‬‬
‫נפגשתי עם עינת בלאו על כוס קפה ב"קפה בשדה" )איך לא?( וניסיתי‬
‫להבין איך הקסם ה זה עובד מאחורי הקלעים של הפקת חתונות‪.‬‬
‫המדור מיועד לתיאור‬
‫פעילויות התנדבותיות שונות‪.‬‬
‫נשמח לקבל רעיונות!‬
‫"הכול מתחיל כשזוג מחליט להתחתן )מזל טוב( "‪ ,‬עינת מספרת‪" ,‬ואז הם‬
‫פונים ל וועדת חתונות ואנחנו מתחילים ללוות אותם בשאלות ובהתלבטויות‪.‬‬
‫כשהם מחליטים לערוך את החתונה בקיבוץ‪ ,‬אנחנו יושבים יחד ונכנסים לפרטים ‪ :‬תא ריך‪ ,‬מספר‬
‫מוזמנים‪ ,‬מפות‪ ,‬מפיות‪ ,‬ציוד‪ ,‬עיצוב‪ ,‬ועוד ו עוד‪." ...‬‬
‫עינת לא שוכחת אף אחד‪ " :‬חוץ מ חברי הו ו עדה יש עוד הרבה אנשים שמתנדבים ועושים‪ .‬כל אחד במה‬
‫שהוא יכול או מוכשר לעשות‪ .‬מהצד הטכני של בני י ת החופה‪ ,‬סידור חדר אוכל ושולחנות‪ ,‬המשך‬
‫ב עריכה ‪ ,‬ועד עיצוב שולחן ומזנונים‪ ,‬עגלת מתנות וכ י סא כלה וסידורי פרחים‪ ,‬הכול בהת נדבות! גם‬
‫החברים המגישים בקבלת פנים הם מתנדבים " ‪.‬‬
‫כמה זמן זה לוקח? " עשרות שעות עבודה‪ .‬הרבה אנשים שעושים עבודה רבה לפני האירוע ואחרי ו ‪.‬‬
‫והכ ו ל בהתנדבות‪ .‬העשי י ה הזו היא ח י סכון כספי עצום! "‪.‬‬
‫מה משך אותך לעשייה הזו ? "האפשרות לשמח חתן‪ -‬כלה ואת המשפחות שלהם נות נת סיפוק גדול‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זה מאפשר לי לממש יכולות וכישרונות שאולי לא באים לידי ביטוי בעבודה‪ .‬והעיקר‪ :‬אני‬
‫מרגישה חלק מקהילה‪ ,‬אני מעורבת‪ ,‬ככה אני גם מכירה אנשים " ‪.‬‬
‫ו איך זה שכל כך הרבה אנשים מגיעים לעזור ? " היכולת לשמח ‪ -‬משמחת בפני עצמה‪ .‬יש להם הזדמנות‬
‫לעשות מ על ו עבר ‪ ,‬להביא מעצמם‪ .‬אנשים מגיעים ברצון‪ ,‬לא מתוך מחויבות‪ .‬אני מבקשת מאנשים והם‬
‫נענים בשמחה ‪ ,‬לא כ ' טובה '‪ ,‬אלא מתוך רצון להעניק ולהיטיב"‪.‬‬
‫מה את הכי אוהבת? "ה הרגשה שאני נותנת שירות לבעל השמחה‪ ,‬שהלקוח מרוצה ‪ ,‬בלב רגוע‪ ,‬עם שקט‬
‫נפשי שיש מישהו מקצועי שמטפל ודואג‪.‬‬
‫למרות שלכאורה ה אנשים לא מקצועיים‪ ,‬בסופו של דבר התוצר הוא ברמה מאוד גבוהה‪ .‬אנחנו לא‬
‫נופלים מאירועים בגנים ובאולמות‪ .‬דואגים עד לפרטים הקטנים‪ .‬אפילו למי שידליק את הנרות על‬
‫השולחנות ‪....‬‬
‫בע שייה הז ו חשוב כל הזמן להתחדש‪ ,‬להיות יצירתי‪ .‬אנשים חדשים שנכנסים מרעננים את המע רכת‪.‬‬
‫כולנו יוצאים נשכרים‪ .‬כולם נחוצים‪ :‬מישהי שיודעת לקפל מפיות בצורה מיוחדת ‪ ,‬מישהו שיש לו איזה‬
‫רעיון לעיצוב או כאלו שיכולים לעשות רק עבודה טכנית‪ .‬לכולם יש מקום " ‪.‬‬
‫אבל בטח לא הכול "ורוד"‪ ...‬עינת מעדיפה להגדיר זאת כ"מורכבות"‪ ,‬חלק מהמורכבות של החיים‬
‫שלנו פה כא שר יש מסגרת שמישהו או ועדה קובעים למישהו אחר‪ ,‬אבל היא מדגישה‪ " :‬ההתנדבות‬
‫באה ממקום של עשיית טוב ולכן גם אם יש קשיים פה ושם‪ ,‬הם לא העיקר ו הם מתפוגגים לעומת‬
‫החוויה שבעשי יה‪ ,‬ההרגשה הטוב ה שב נתינה"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬עינת מספרת על בעייתיות מסוימת בכך ש"כאשר מגלים שלחבר או לחברה יש כישרון‬
‫כלשהו‪ ,‬מבקשים ממנו שוב ושוב לעשות ולהתנדב‪ ...‬נכון שזה נחמד לתת מעצמך‪ ,‬אך יש צורך לגלות‬
‫אנשים נוספים ולפנות גם אליהם"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ומה עם המתח בין עבודה להתנדבות? "ההתנדבות לא יכולה לבוא על חשבון עבודה ופרנסה"‪ ,‬עינת‬
‫אומרת‪" ,‬יש כאלה שעובדים הרבה מעבר לשעות העבודה‪ ,‬ויש כאלה שנותנים ומתנדבים מעבר לשעות‬
‫העבודה‪ .‬כל אחד לפי יכולותיו האישיות ותפקידיו בקיבוץ"‪.‬‬
‫אי אפשר שלא להתייחס ל"תופעה" הייחודית שלכן ‪ -‬גם אמא שלך )רותי נקש( והבת שלך )מעיין‬
‫גיל( עוסקות יחד איתך בארגון החתונות ‪" ...‬כנראה יש תכונות שעוברות בגנ ים ‪ -‬והרצון ואולי א ף‬
‫הצורך של לתת לזולת ולעשות למענו ‪ ,‬זו תכונה שנותנת ל נו חלק מהמשמעות של היותנו מה שהננו‪ .‬זה‬
‫כיף גדול לעבוד ביחד ושיש לנו עניין משותף‪."...‬‬
‫מה המסר לאומה? " לדעתי ‪ ,‬חשוב שלכל אחד תהיה איזושהי התנדבות‪ ,‬זה הכיף של החיים‪ .‬זה מוסיף‬
‫לאדם ולחברה שסביבו‪ .‬זה מעשיר את הכישורים של כל אחד ומשדרג את החיים בקיבוץ " ‪.‬‬
‫בקול רינה ותודה‬
‫יהודית אמיר‬
‫לפני זמן מה נפלה לידי הזכות לשמש שליחה לדבר מצווה ועל כך אני מבקשת לספר‪.‬‬
‫ישעיה בני‪ ,‬כידוע‪ ,‬גר בעין‪ -‬חרוד איחוד ומתעסק בענייני בית הכנסת‪.‬‬
‫יום אחד ביקש ממני לברר האם יש מעיל לספר‪ -‬תורה‪ ,‬בהשאלה‪ ,‬עד שיתקנו את המעיל המתפורר‬
‫שלהם‪ .‬כמו כן ביקש לדעת היכן מתקנים מעיל כזה וכו'‪.‬‬
‫ישעיה ממעט לבקש ובוודאי לא לעצמו ולכן שמחתי לעזור לו‪ .‬שאלתי תחילה את איצי ק שדחה אותי‬
‫מכול וכול‪ .‬אבינעם ניסה לעזור לי‪ ,‬שאלתי באזור והיכן שחשבתי שמצוי דבר כזה‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬הופיעו כאן יום אחד יאיר ואילה שיפמן‪ .‬אילה‪ ,‬לבית בר‪ -‬גיורא‪ ,‬היתה אלמנתו של קי ֶבּ ה ז"ל‪,‬‬
‫חבר גרעין שנקלט בטירת צבי ונהרג בפעילות במילואים‪ .‬אמה של אילה‪ ,‬יפה בר‪ -‬גיורא‪ ,‬מיו דעתנו‪,‬‬
‫רקמה ותפרה פרוכת לעילוי נשמתו‪ .‬מאז‪ ,‬הפך התחביב למקצוע והיא היתה ידועה כ"רוקמת מן‬
‫הרובע"‪.‬‬
‫הפגישה עם אילה‪ ,‬כאן בשדה אליהו‪ ,‬החזירה אותי לבית הנחמד של יפה ‪ ,‬ברובע‪ ,‬שתי פסיעות מהכותל‪.‬‬
‫אני זוכרת את המעילים לספרי תורה שהיו תלויים לאורך חדר המדרגות‪ .‬מעילי קט יפה יפיפיים‪ ,‬כהים‪,‬‬
‫בהירים‪ ,‬כולם רקומים‪ ,‬מוכנים למכירה‪ .‬גם בחדר עבודתה של יפה היו מעילים כאלו ועוד תשמישי‬
‫קודש ‪ -‬שקיות לטליתות‪ ,‬מפיות קידוש‪ ,‬חופות‪ ,‬פרוכות ועוד‪.‬‬
‫אילה ישבה בחדר העריכה בשדה אליהו וצפתה בסרטים ישנים שהציג לה יוסי ענברי‪ .‬היא חיפשה‬
‫חומר לאזכרה מהתקופה שקיבה היה בטירת צבי‪ .‬שאלתי את אילה בהיסוס האם ניתן לקבל מעיל‬
‫לספר תורה בהשאלה‪ .‬סיפרתי לה את הסיפור של עין‪ -‬חרוד‪.‬‬
‫"מה זאת אומרת בהשאלה? יש לך מעיל חדש!"‪ ,‬ענתה אילה בביטחון מלא‪" ,‬כמה מעילים את רוצה?"‪.‬‬
‫"שניים"‪ ,‬אמרתי מיד‪.‬‬
‫"ובכן‪ ,‬יש לך"‪ ,‬אמרה אילה‪ ,‬באד יבות ובנדיבות‪" ,‬את רוצה לבוא לירושלים לבחור?"‪.‬‬
‫"אני סומכת על הטעם שלך"‪ ,‬השבתי‪.‬‬
‫מיד סיכמנו מתי והיכן ניפגש ושמחה גדולה מילאה את לבי‪.‬‬
‫כשבישרתי לישעיה את החדשות הטובות‪ ,‬הוא לא ידע את נפשו‪ ...‬משהתאושש‪ ,‬שאל‪ :‬אולי אפשר‬
‫שאחד המעילים יהיה לבן‪ ,‬לימים נוראים?‬
‫ישעיה‪ ,‬הגזמת! קיבלת שני מעילים לספרי תורה‪ ,‬בנפש חפצה‪ ,‬באצילות‪ ,‬ואיך אבקש עוד משהו?‬
‫אבל‪ ,‬ישעיה ביקש‪...‬‬
‫‪24‬‬
‫ובכן‪ ,‬שאלתי בזהירות את אילה‪ ,‬אולי אפשר שאחד המעילים יהיה בהיר‪ ...‬לימים נוראים‪...‬‬
‫"יש לך מעיל לבן וצח כשלג"‪ ,‬שחה לי אילה בנחישות והחלטיות‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬נפגשנו וקיבלנו בחדווה ובתחושת קודש את שני המעילים‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬אמרתי לישעיה‪ ,‬עדיין אינך מקבל את המעילים‪ ,‬עלי לדאוג לסימון "לעילוי נשמת יפה בר‪ -‬גיורא"‪.‬‬
‫לקחתי בד משי עדין והחלטתי כיצד אנסח הקדשה‪ .‬רציתי את אישור המשפחה‪ .‬אילה‪ ,‬בצניעותה‬
‫הרבה‪ ,‬לא הסכימה שארקום "נתרם ע"י המשפחה"‪ ,‬אלא רק אזכור של יפה בר‪ -‬גיורא‪ ,‬הרוקמת מן‬
‫הרובע‪ .‬אנשי עין‪ -‬חרוד ירצו לדעת מאין באו המעילים היפים אליהם‪ ,‬טענתי‪ ,‬הרי זה לא נפל מן‬
‫השמים‪ .‬המשפחה הסכימה ורקמתי‪:‬‬
‫מעשה ידיה של יפה בר‪ -‬גיורא‪" ,‬הרוקמת מן הרובע"‪ .‬נתרם ע"י המשפחה לע"נ‪.‬‬
‫התחלתי לרקום וחשבתי לתפור אחר כך בתפ ר נסתר בצד הפנימי של המעיל‪ ,‬כיאה למשפחה צנועה‪.‬‬
‫רקמתי מעט כל ערב‪ ,‬הן כל הזמן שבעולם עומד לרשותי‪...‬‬
‫ואז‪ ,‬טלפון מישעיה‪ :‬א מא‪ ,‬את יכולה לסיים את העבודה על המעילים? בעוד שבועיים‬
‫יתארח כאן‪ ,‬בעין‪ -‬חרוד‪ ,‬הרב הראשי יונה מצגר ואני רוצה שהמעילים יכסו יפה את הספרים‪.‬‬
‫עש יתי לילות כימים וסיימתי חיש מהר את הרקמה והתפירה‪.‬‬
‫ישעיה וניצה סמילנסקי‪ ,‬אם הבית של בית הכנסת‪ ,‬קבעו תאריך‪ ,‬ואנחנו התייצבנו שם עם‬
‫המעילים‪ .‬הוחלט שאחרי תפילת ערבית אספר לבאי בית הכנסת על אודות יפה בר‪ -‬גיורא‬
‫והם יקבלו בחגיגיות את המעילים‪ .‬חשבתי‪ :‬תפילת ערבית‪ ,‬בסדר‪ ,‬כמה דקות וממשיכים‪...‬‬
‫לא‪ .‬זה לא היה כך‪ .‬צריך לראות כדי להאמין‪.‬‬
‫בכל ערב מתכנסת שם חבורה נפלאה‪ ,‬שיש לנו מה ללמוד ממנה‪ .‬איזו תפילה‪ .‬איזו רצינות‪ .‬מתכוונים‬
‫לכל מילה‪ .‬אין שום פטפוט או משהו צדדי‪.‬‬
‫שמתי לב לאחד מן המניין שהתפלל בדבקות רבה‪ .‬בתפילת עמידה משתחו וה אפיים ארצה יותר מאיתנו‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬כי כך הוא מרגיש‪ ,‬מכניע עצמו לחלוטין לפני אביו שבשמים‪ .‬ראיתי חבר שבא להגיד‬
‫קדיש על אח יו שנפטר‪ .‬יש לו קושי עם המילים בארמית וחבר לידו אומר איתו את כל הקדיש מילה‬
‫במילה‪.‬‬
‫האנשים אינם שומרים אולי תרי"ג מצוות )מי כן?(‪ ,‬אך הם מכוונים לבם לאביהם שבשמים!‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כפי שהם נוהגים כל שבוע‪ ,‬היה שיעור מפי דודי זילברשלג‪ ,‬שגר עכשיו בכפר יחזקאל ובא‬
‫מדי‪ -‬פעם ללמד בבית הכנסת של עין‪ -‬חרוד איחוד‪.‬‬
‫ניצה‪ ,‬שהיא הרוח החיה של בית הכנסת‪ ,‬נפרדה מאיתנו בחמימות ובהרגשה טובה‪ .‬נסענו הביתה‬
‫בתחושת התעל ות‪ .‬באנו לתרום ונתרמנו‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן ביקר הרב הראשי לישראל‪ ,‬הרב יונה מצגר‪ ,‬בעין חרוד איחוד‪ .‬הוא בא לשבת עם‬
‫משפחתו וכמה אנשי פמליה‪ .‬שם נערכו כיאות לכבוד המאורע‪ .‬ישעיה קרא בתורה והיה פעיל באירוח‪.‬‬
‫הכול יצאו נשכרים‪ .‬הרב בא במטרה לקרב לבבות דווקא לקיבוץ חי לוני‪ .‬האנשים באו להיפגש‪ ,‬חלקם‬
‫מסקרנות וחלקם מדרך ארץ‪ .‬הרב התגלה להם כאדם נעים הליכות ואדיב ושוחח עם החברים "בגובה‬
‫העיניים"‪.‬‬
‫הרב שמע מניצה את סיפור המעילים והתרשם‪.‬‬
‫נכדתי‪ ,‬אביטל‪ ,‬שזה עתה נולדה‪ ,‬זכתה ל"מי שבירך" מהרב הראשי! ואני‪ ,‬שמעתי את החוויות‬
‫במוצש"ק ולבי התרונן בקרבי‪ .‬זוהי השירה שלי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫קולות ‪" -‬אילו פינו מלא שירה‪"...‬‬
‫רחלה הגר‪ -‬הלר‬
‫מפעל החיים לזכר ם של ה חב"ד ניקים המקומי ים ‪ -‬נחום ופאולי מילוא )מילר(‬
‫לפני מספר שנים נתבקשתי ע ל ידי רותי פרום להצטרף אליה ללימוד תורה ‪ -‬במסגרת " קולות " ‪ .‬לא‬
‫ידעתי מאומה על מסגרת למידה ז ו‪ ,‬אבל הצטרפתי לארח לרותי לחברה ‪ .‬כביש הבק עה לא היה ידידותי‬
‫אז ‪ .‬פעם בשבועיים בערב – ב מלון היאט‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ופעם בשבועיים ‪ -‬בכפר המכב י יה‪ ,‬ליד הפארק‬
‫הלאומי‪ ,‬לא הרחק ממקום שבו גדלתי בילדותי‪ .‬לא היססתי הרבה‪ ,‬כי לימוד תורה אהוב עלי‪ .‬מאוד‪.‬‬
‫כבר בהתחלה ה ת רשמתי עמוק ות מאופן הלימוד המ יוחד‪ .‬מנחה הקבוצה ‪ ,‬הרב מוטי ) מרדכי ( בר אור‪.‬‬
‫החברותא הי י תה מיוחדת במינה ‪ ,‬רוב ה אנשי הפרקליטות‪ ,‬עורכי דין ואפילו שופטת‪ .‬כולם היו שייכים‬
‫לקבוצת ווקסנר‪ .‬במסגרת זו עשתה רותי את התואר השני הנוסף במערכות ציבוריות )בקרוב תקבל את‬
‫התואר השלישי‪ ,‬כך ל חש לי פרופסור יוסי כ"ץ(‪.‬‬
‫זכורים לי כמעט כל השיעורים ‪ ,‬שבהם נלמדו אותם קטעי גמ רא או אחרים מארון הספרים היהודי ‪ ,‬אך‬
‫הפעם מזוויות כל כך שונות ממה שהיתי מורגלת בהן‪ .‬זו ו יו ת ראייה מרעננות‪ ,‬חריפות‪ ,‬מרתקות ‪,‬‬
‫מושכות אותי להיות קשובה לכל חידושי התורה שנאמרו ע ל ידי הלומ דים‪ .‬מוטי‪ ,‬כדרכו‪ ,‬ניווט ‪ ,‬ה נחה ‪,‬‬
‫לא ה שתלט על הדיון ‪ ,‬מאפשר ‪ ,‬מכיל‪ .‬זכורים לי בעיקר מספר מפ גשים‪ ,‬שהחברה הדתית לא היתה‬
‫ואולי גם היום אינה מסוגלת לקבל אל חיקה‪ .‬כל השיעורים כל כך רל וו נטיים‪ ,‬ממש תורה וחיים יחדיו‪.‬‬
‫לא משהו שניתן במעמד הר סיני‪ ,‬אלא די בור מתחדש‪ ,‬המדבר אלי כאן עכשיו‪ ,‬כאישה‪ ,‬כדתי י ה‪,‬‬
‫כמאמינה‪ ,‬ישראלית‪ ,‬כאימא‪ ,‬וכל יתר הדברים שמהווים אותי בכוליותי‪.‬‬
‫מקווה אני‪ ,‬שאני מצליחה להנכיח את הקב"ה‪ ,‬כמו שנחום ופאולי עשו זאת יחדיו‪ .‬תמיד יחדיו‪ .‬זכור‬
‫לטוב גם הפח הכ חול‪ ,‬כשחילקו דואר יחדיו בבית ‪ . 1‬א ח ‪ ,‬היו ימים‪ .‬חבל על דאבדין ולא משתכחין!‬
‫לימים‪ ,‬הבנת י שמי שעומד מאחורי הקלעים ה נו בן הכיתה של אבנר ‪ -‬הלל מילוא‪ .‬אבנר זכה להיות‬
‫הרבה בביתם של נחום ופאולי‪ ,‬במיוחד בזמן שמירל עבדה בבתי החולים בצעירותה‪ .‬חושבתני‪ ,‬שאילו‬
‫נחום ופאולי היו זוכים לשמוע את הלל הם היו משמינים מנחת‪ ,‬כאילו אכלו או תה חמאה שה י י תה‬
‫שמורה להם במקרר החלבי בא רוחת הערב‪.‬במסגרת הסיפורים של בני המקום ‪ -‬בשבת אחרי הצ'ולנט‬
‫בבית מורפורגו ‪ -‬לא שמענו את הלל‪ .‬צנוע‪ .‬ענו‪ .‬שמענו גם שמענו את תמר על ‪ :‬הקיבוץ ‪ -‬עסק משפחתי‬
‫או לא‪ .‬שלא תבינו לא נכון‪ ,‬תמר צנועה אף היא‪ ,‬כיאות לבת "יפנה"‪ .‬אבל ה לל ‪ -‬מאחורי הקלעים‪.‬‬
‫ש בת פרשת "וארא" ה י תה שבת של לימוד תורה‪ .‬מיום שישי בבוקר ב‪ , 8:30 -‬לפני הפקקים‪ ,‬ועד מוצאי‬
‫שבת קודש‪ ,‬לאחר מלווה מלכה‪ .‬הנושא ‪ :‬ממחאה לתיקון הדיבור ‪ .‬כל כך קשה היה לבחור למי ללכת‪,‬‬
‫ועל מי נ י אלץ לוותר בלית ברירה‪ .‬כל השיעורים היו במסגרת הנושא הזה ‪ ,‬הרחב כים‪ .‬המנחים עשו את‬
‫מלאכתם נאמנה‪ .‬הרבה קולות נשמעו ב מלון היאט ‪ ,‬דן דהיום‪ .‬המוני אנשים השתתפו בשישבת של‬
‫לימוד תורה לשמה‪ .‬ממש לשמה‪ .‬זה הגמול הכי טוב שקבלתי! לא גמולים של משרד החינוך‪. ..‬‬
‫ובעבר‪ ,‬במלאת לעיר אשדוד יובל חמישים התקיים בה הלימו ד שלפני חג השבועו ת ‪ .‬השתתפות נעימה‬
‫ביותר במקום ליד הים‪ ,‬מקום שאינו פל י שתי ‪ .‬בתחילת הלימוד פתח הלל ואמר ‪" :‬ואהבת את ה' אלוקיך‬
‫בכל לבבך ובכל‪ " ...‬וכו'‪ .‬איך אפשר בכלל לצוות על הרגש של יוצאי גרמניה ובכלל?! " ואהבת " ‪ -‬מילה‬
‫זו ביקש הלל שניקח איתנו ‪ ,‬ללמוד לאהוב ‪ ,‬קודם כל את עצמנו‪ ,‬את א חינו ואת בני האדם בכלל‪ .‬כך‬
‫מזיכרוני‪ ,‬אולי איני מדייקת‪ " ..‬ואהבת " ‪.‬‬
‫לאחרונה מצאנו מכתב ים של הלל למירל‪ ,‬כשהם למדו ב כיתה ח'‪ .‬כבר במכתבים אלה ניתן להרגיש את‬
‫הנער המיוחד הכו תב לפי תומו לא מא של החבר שלו‪ ,‬אבנר‪ ,‬ומספר לה מה החדשות במשק‪ .‬נעים‬
‫להיזכר‪ ,‬כן‪ ,‬היו ימים ‪ ,‬חב ר‪. ..‬‬
‫‪26‬‬
‫בשבת בצהריים בסעודה השנייה ישבנו ליד אותו השולחן‪ .‬מישהי ארגנה שירה בציבור‪ .‬הלל ביקש‬
‫לחכות לאבנר‪ ,‬שהשתהה‪ ,‬מן הסתם ‪ ,‬ליד העוגות האסורות ‪ .‬הלל ביקש שישירו יחדיו שיר‪ ,‬שאף פעם לא‬
‫שמעתי ‪ ,‬שיר שלמדו מגדעון שמיר‪ ,‬מדריכם האולטימטיבי ‪ " :‬מה יתרון לאדם‪ ,‬שיעמול תחת הש מש‪,‬‬
‫תחת השמש אין יתרון‪ ,‬אבל למעלה מן השמש יש יתרון‪ .‬ליושבי קרנות אין יתרון ‪ ,‬אבל לחובשי בית‬
‫המדרש יש יתרון! " דרוש על קהלת‪ .‬כל כך מהנה היה להקשיב לשני אלה‪ ...‬יש להניח שגדעון שמיר‬
‫מתחיל עכשיו לשיר שיר זה‪ ,‬ו מצטרף בהנאה לחניכיו ‪ ,‬וטובה גור‪ -‬אריה בוודאי יכולה אף היא להצטרף ‪.‬‬
‫מי שהיה אחראי על כל הלוגיסטיקה בתוך המלון היה מפקדו של אחד בש ם אברהם מילר‪ .‬כששמע‬
‫שאנחנו משדה אליהו‪ ,‬שאל אותי אם יש מישהו אצלנו בשם " מילר " שהיה בתותחנים‪ .‬הוא הצליח‬
‫להיזכר בש ם‪ :‬אברהם‪ ,‬ש היה החניך ה מצטיין בבה"ד ‪ , 1‬ביה"ס לקצינים‪ .‬לא ידעתי זאת‪ . ..‬הוא לא ידע‬
‫שהמא רגן של השבת הוא האח של אברהם ‪ .‬הפגשתי בין הלל לבין אותו המפקד של אברהם‪ ,‬דן ליבנה‪.‬‬
‫נ חום מילוא היה מחובשי בית המדרש‪.‬‬
‫הלל ‪ -‬ממקימי בית המדרש " קולות " ‪ .‬ומשהוא פורש עכשיו‪ ,‬נכון לפרסם‪.‬‬
‫לך הדומי י ה‪ ,‬הלל ‪ ,‬לך התהילה‪ .‬בזכותך לומדים אלפים תורה במגוון של ק ולות‪ .‬אילו פינו מלא שירה‪,‬‬
‫לא היו יכולים כל הקולמוסין לומר שירתך ומקצת שבחך בפניך! קבל ח"ח! תזכה למצוות! " ואהבת " !‬
‫מה יהיה הפרויקט הבא של הלל לא ידוע לי בינתיים‪ ,‬אבל אני סומכת עליו ‪ -‬יש לו הרבה יתרונות‬
‫כאדם‪ .‬מענטש! מבקשת אני לצרף כאן את דבריו של הלל במעמד פ תיחת הלימוד המשותף ‪:‬‬
‫זו שמחה אמיתית לראות את כולכם כאן‪ ,‬ההיענות להזמנה שלנו אינה מובנת מאליה ואנו מברכים‬
‫עליה‪" ...‬קולות" נמצאת בסופו של תהליך אסטרטגי משמעותי שהחל לפני חודשים ארוכים לאחר גיבוש‬
‫החזון‪" .‬קולות" מתכוונת להשפיע במרחב הציבורי על יצירת חברה ראוי ה בישראל‪ ,‬בנוסף על תכנית‬
‫הליבה בה השתתפתם שכוונתה היא השפעה במישור האישי‪ ,‬משפחתי ולעתים במישור המקצועי‪.‬‬
‫מהאסטרטגיה החדשה תיגזר תוכנית עבודה ותקציב רב שנתיים שיתאימו למטרות מדידות וקהלי יעד‬
‫ישנים וחדשים שגם הם תוצאה של אותה אסטרטגיה‪ .‬תוצאה הכרחית נוספת היא ש י נויים ארגוניים‬
‫שנועדו להתאים את "קולות" כארגון לאתגרים והמשימות שיוצבו בפניו מידית ובעתיד הקרוב‪....‬‬
‫כמה מלים על ההבדל בין להיות בעל זכות ובין להיות ראוי‪.‬‬
‫אני רוצה לדבר מעט על הזכות‪ ,‬כי היא דבר מוקנה לעתים מלידה‪ .‬אני רוצה לדבר על מבחן הראויות‪.‬‬
‫עבודת חיים היא להיות ראוי‪ ,‬לנכס הזה שנקרא מדינת ישראל‪ .‬להיות ראוי‪ ,‬להיות בעלי הזכות‬
‫לחיות פה‪ .‬קם והיה הנס‪ .‬יש לנו ולאחינו היהודים בעולם בית‪ ,‬יש ליונה מנוח לכף רגלה‪,‬‬
‫וכשחושבים היום על ה"יהודי הנודד"‪ ,‬חושבים על פרח‪.‬‬
‫ואיך נהיה ראויים? כאשר נהפוך לריבון אמיתי‪ ,‬כאשר ניקח אחריות אישית ולאומית‪ ,‬כאשר ניקח‬
‫באופן אישי ולאומי אחריות על המורשת היהודית שהיא של כולנו‪ ,‬לא של מיעוט בתוכנו‪.‬‬
‫אני רוצה לדבר על "ברכת הנטל"‪ .‬לכל דור חייב להיות נטל חיובי אותו הוא נושא בבניין המשותף‬
‫הזה של כולנו‪ .‬האתגר של הדור השני והשלישי תמיד קשה יו תר משל הדור המייסד‪ ,‬שלו ההתלהבות‪,‬‬
‫הראשוניות והחלוציות‪ .‬קשה הרבה יותר לנו ‪ -‬לדור שלנו לאתגר את עצמנו למצוא את ברכת הנטל‬
‫שלנו‪ .‬עלינו לקחת אחריות אישית‪ ,‬אחריות קהילתית ולפעמים אחריות לאומית‪ .‬מתוכנו יצמחו‬
‫מנהיגים ראויים‪ ,‬אם אנחנו נהיה ראויים‪ .‬הם תמיד יהיו תמונת הראי שלנו‪ .‬אני מאחל לכולנו שנתברך‬
‫בברכת הנטל‪ ,‬ושנהיה אנו ב"קולות" חלק תורם ומשמעות י במסע ליצירת חברה ראויה בישראל ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪äøé‬‬
‫‪È MÄ‬‬
‫‪äÇ úàÆ íëÆ ìÈ eáúÀ kÄ äzÈ òÀå‬‬
‫" ‪Ç‬‬
‫הרב אחיה אמיתי‬
‫‪"úàfÉ äÇ‬‬
‫) דברים לא ‪ ,‬יט(‬
‫התורה נקראת שירה ‪ " -‬ואלו הן שמות התורה‪ :‬תורה‪ ,‬תמימה‪ ,‬לקח טוב‪ ,‬עץ חיים‪ ,‬שירה‪ ,‬עצה‪ ,‬תושיה‪,‬‬
‫כבודה‪ ,‬בת מלך‪ ,‬אש דת " ) אוצר המדרשים ‪ ,‬א ייזנשטיין ‪ ,‬עמ ' ‪.( 541‬‬
‫על פניו הדברים אינם נראים כך והרעיון הזה רחוק מלהיות מובן‪ .‬אמנם‪ ,‬יש פסקאות שיריות בתורה‬
‫כמו שירת הים )פרשת בשלח( ‪ ,‬שירת הבאר )פרשת חקת(‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬שאליה מתי יחס הפסוק "ועתה‬
‫כתבו לכם את השירה הזאת" במפורש‪ ,‬אך ככלל התורה היא אוסף חוקים וגם תיאור של תולדות עם‬
‫ישראל ושורשיו בסגנון "פרוזה"‪.‬‬
‫במילים פשוטות שואל זאת הנצי"ב בהקדמה לפירושו לתורה "העמק דבר"‪:‬‬
‫"יש להבין היאך נקרא כל התורה שירה? והרי לא נכתבה בלשון שירה! "‪ .‬בתשובה לשאלה שהציב הציע‬
‫הנצי"ב‪:‬‬
‫א ( שיר ‪ ,‬בשונה מפרוזה‪ ,‬אינו הרצאה רצופה‪ .‬צריך להבין את רמזיו ולדקדק בביטוייו כדי להבין למה‬
‫הוא מתייחס‪ .‬קריאה כזו אינה נקראת "דרשנות"‪ ,‬אלא כך היא לשון השירה‪ ,‬שהיא רומזת יותר מאשר‬
‫מפרשת‪ .‬ידוע גם שככל שהאדם מבין יותר בשירה ו בכלליה הוא נהנה יותר מהשיר ונחשף יותר ליופיו‬
‫ומשמעויותיו‪ ,‬ואם אינו יודע את כללי השירה יטה את המשמעויות לדברים שלא מן העניין‪ .‬כך גם‬
‫בתורה ‪ -‬הסיפור אינו תמיד רציף וצריך לדעת את כללי הקריאה והפרשנות כדי להבין למה רומזת‬
‫התורה במצוות ובהדרכה מוסרית‪.‬‬
‫ב( שיר שונ ה מפרוזה בכך שיש לו אמצעים אמנותיים צורניים‪ ,‬חיצוניים לתוכן‪ ,‬כמו המשקל והחרוז‪.‬‬
‫על מנת לשמור עליהם‪ ,‬לפעמים המשורר משנה את המילה או יוצר מבנים תחביריים בלתי‪ -‬רגילים‪ .‬כך‬
‫גם בתורה ‪ -‬יש לפעמים "עיוותים" לשוניים ותחביריים‪ ,‬שאין מטרתם להבהיר לנו את הנושא הנדון‪,‬‬
‫א לא לרמוז על סודות שאי אפשר לגלותם כרגע לקורא הפשוט‪.‬‬
‫אפשר להציע אפשרות נוספת על דברי הנצי"ב‪ :‬מה מקורה של המילה שירה? מהו שורשה?‬
‫מסתבר שמקורה הוא במילה שיר‪ ,‬אך לא במובן שעולה מיד בדעתנו ‪ -‬שיר כקטע מחורז ושירה כביטוי‬
‫לסגנון הכתיבה הכללי ‪ -‬אלא שיר במובן כלי‪ .‬ישעיהו‪ ,‬כאשר הוא מתאר את תכשיטי הנשים‪ ,‬הוא מונה‬
‫"הַ ְנּ טִ פ וֹת וְ הַ שֵּׁ יר וֹת וְ הָ ְר ָע ל ֹו ת" ) ג ‪ ,‬יט( ‪ .‬המשנה ב מסכת שבת ) ה ‪ ,‬א ( מציינת ‪ " :‬במה בהמה יוצאה ]בשבת‬
‫לרשות הרבים[ ובמה אינה יוצאה ? יוצא הגמל באפ סר ונאקה בחטם ולובדקיס בפרומביא וסוס בשיר ‪,‬‬
‫וכל בעלי השיר יוצא ים בשיר ונמשכים בשיר "‪ .‬מהו השיר? הסביר ר' עובדיה מברטנורא‪ :‬כעין אצעדה‬
‫סביב צווארו‪ .‬השיר הוא כלי עגול שמתחבר מסופו לתחילתו‪ ,‬דומה לשרשרת שמחוברת מחלקים‬
‫דומים‪.‬‬
‫השירה היא כתיבה‪ ,‬שיש בה חיבור בין החלקים השונים‪ ,‬באמצעים אמנותיים פנימיים וחיצוניים‪,‬‬
‫במשקל ובצליל‪ ,‬על מנת להעביר לקורא את ההרגשה של המשורר‪ .‬בעוד שקטע פרוזה נותן לנו עובדות‬
‫ופרטים‪ ,‬וברמה גבוהה יותר הוא נותן לנו את הקשר השכלי וההגיוני בין הפרטים השונים‪ ,‬בשירה‬
‫המשורר מעוניין לכלול הכול באיזו אווירה ולתת לנו את התמונה הפנימית של העניין ‪ -‬את החוויה‪.‬‬
‫אם כך‪" ,‬עתה כתבו לכם את השירה הזאת" ‪ -‬עלינו לקרוא את התורה שבכתב ואת התורה בכלל לא‬
‫כאוסף חוקים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬דברי מוסר או הרצאה של ערכים ואידיאולוגיה‪ .‬על יחס כזה לתורה אומר‬
‫‪28‬‬
‫הנביא ישעיהו ) כח ‪ ,‬יג( ‪" :‬וְ הָ יָה לָהֶ ם ְדּ ַב ר ה' צַ ו ָל ָצ ו צַ ו ָל ָצ ו‪ ,‬קַ ו לָקָ ו קַ ו לָקָ ו‪ ,‬זְ ֵע יר שָׁ ם‪ ,‬זְ ֵע יר שָׁ ם‪ְ ,‬ל מַ ַע ן‬
‫ֵי ְל כוּ וְ ָכ ְשׁ לוּ אָח ֹו ר וְ ִנ ְשׁ ָבּ רוּ וְ נ ו ְֹק שׁוּ"‪ .‬עלינו לקרוא את התורה ולחוש אותה כחוויה פנימית‪ .‬עלינו לשאוף‬
‫להבין את הרוח המאחדת שמאחורי כל המצוות והסיפורים‪ .‬עלינו לקרוא את פנימיות התורה‪ ,‬לא רק‬
‫מה היא מספרת לנו ומצווה אות נו‪ ,‬אלא מה היא אומרת לנו כחוויה כוללת‪.‬‬
‫לאחר שלמדנו את התורה כולה מכוח הפסוק "כתבו לכם את השירה"‪ ,‬מופיעה המצווה האחרונה‬
‫בתרי"ג מצוות‪ " :‬מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו " ) ספר החינוך ‪ ,‬תריג (‪ .‬פשט הדברים‬
‫הוא כמובן לכתוב ספר תורה ‪ ,‬וכיום הלכה למעשה לקנות חומשים וגמרות שמהם יוכל ללמוד תורה‬
‫)שולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬ר"ע‪ ,‬ב( ‪ ,‬אך מבחינה רעיונית הננו למדים שעל כל אחד לנסות להקשיב‬
‫ל"שירה" של התורה‪ ,‬לנסות להבין את התמונה הכוללת ו"לכתוב אותה לעצמו" ‪ -‬להכניסה לתוך חייו‪.‬‬
‫הפינה של אלישע בורוש‬
‫שירה חדשה‪-‬ישָ נָה והמכה האחת‪-‬עשרה ‪ -‬הצצה לתבנית הלשונית של הפיוט הקדום‬
‫שבת שירה היא הזדמנות לבחון זווית מעניינת של השפה העברית‪ ,‬שמעטים מתעמקים בה‪ .‬זוהי שפת‬
‫הפייטנים של הפיוט העברי המוקדם‪ ,‬שנכתב בארץ ישראל בערך מהמאה החמישית לספירה ועד‬
‫לעשירית‪ .‬הפייטן הראשון שאנו יודעים לתת לו שֵ ם מתקופה זו הוא יוסי בן יוסי‪ .‬מהתקופה שאחריו ‪ -‬בערך‬
‫המאה השישית ‪ -‬התפרסמו רבי אלעזר הקלירי ויָנַיי‪ .‬כמשוררים‪ ,‬פייטנים אלה לקחו לעצמם את החירות‬
‫ליצור שפה מיוחדת ומרתקת מתוך העברית המוכרת לנו‪ .‬בפינתנו הקצרה היום נבחן כמה מתבניות שפת‪-‬‬
‫הפייטנים שחידשו אלה‪ ,‬במיוחד הקלירי )לצורך ההדגמה נעזרתי בויקיפדיה‪-‬תודה(‪:‬‬
‫• תבניות לשוניות מקוצרות של פעלים‪ ,‬מכל סוג שהוא‪ּ :‬בָט ‪ -‬במקום הביט‪ּ ,‬סָ ע ‪ -‬במקום נסע וכדומה‪.‬‬
‫• שימוש חופשי בבניינים ומשקלים‪ ,‬גם מעבר למקובל‪ֶ :‬רדֶ ם ‪ -‬במקום תרדמה‪ ,‬עִ ּבֵר ‪ -‬במקום העביר‪.‬‬
‫• המצאת שמות על פי הקשרים חדשים ולא צפויים‪ :‬זְרּותִ ים ‪ -‬אלה השמים‪ ,‬שעליהם נאמר‪" :‬ושמים‬
‫בזרת ּתִ ֵּכן" )ישעיה מ'(‪.‬‬
‫• צורות מקוצרות והפיכת נקבה לזכר‪ :‬מַ עַ ׂש במקום מעשה‪ ,‬תַ חַ ן במקום תחינָה‪.‬‬
‫למי שבאמת רוצה לגלות עולמות חדשים ‪ -‬שפת הפייטנים מאתגרת ומרתקת ועיון מעמיק בטקסטים חושף‬
‫עולמות חדשים‪.‬‬
‫נסיים בהדגמה על ידי שורה מלשונו של הקלירי‪ ,‬שיש בה משהו מיוחד הנוגע לפרשיות ימים אלה )ותודה‬
‫לאתר שיתוף‪-‬פיוט(‪ .‬בפתיחת הקרובה לשבת החודש כותב ר' אלעזר הקליר‪:‬‬
‫אַ ּתִ יי ָת עֵ ת ִ‬
‫דֹודים ְּכגָעָ ה ‪ּ /‬בְַאחַ ת וָעֶ ׂשֶ ר ּפּוט נּוּגְעָ ה‬
‫ביאור‪ :‬כשהגיעה עת האהבה )שבין הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬שהיתה משועבדת במצרים(‪ ,‬באחת עשרה‬
‫מכות‪ ,‬פוט‪ :‬מצרים )בראשית י‪ ,‬ו(‪ ,‬נוגעה‪ :‬באו עליה נגעים‪.‬‬
‫אז מה המכה האחת‪-‬עשרה?‬
‫נחלקו‪ :‬יש אומרים‪ ,‬זו שלפני עשר המכות ‪ -‬הפיכת המטה לנחש וההבהרה למצרים שהכוח המאגי לא נתון‬
‫רק בידיהם‪ ,‬ויש אומרים זו שאחרי עשר המכות ‪ -‬קריעת ים סוף וטביעתם של המצרים‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬אם אפשר להוסיף עוד מכה מפה או משם לפרעה ואנשיו‪ -‬אז למה לא?‬
‫‪29‬‬
‫"עבדו את ה' בשמחה"‬
‫מירי אלקן מ ספרת להילה אונא על היזמות שלה‬
‫הבית של מירי‪ ,‬שי וששת ילדיהם כולו "אומר שירה"‪ :‬פסנתר‪ ,‬ולידו שלושה )!(‬
‫כסאות‪ ,‬קטעי שירים על הקירות‪ ,‬חפצי נוי של מנגנים ומחוללים‪ ,‬אפילו‬
‫מרים הנביאה ותוף בידה )ומירי הלוא היא מרים‪" .(...‬עִ בדו את ה' בשמחה" זו לא רק סיסמה שם‪...‬‬
‫מירי בחופשת לידה‪ ,‬נהנית להיות בבית עם אשר‪ -‬ידידיה ולתכנן את הבית החדש ‪ ,‬אך קורנת גם כשהיא‬
‫מדברת על העבודה שלה ‪" .‬בעצם הכול מתחבר"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬השירה היא חלק מהחיים! גם פורצת‬
‫מהם וגם נותנת להם‪ ...‬במשפחה שלנו כל הזמן יש דינמיקה של שירה ונגינה ‪ .‬מכניסים ככה את הש בת‬
‫ומוציאים ככה את השבת‪ ,‬ובאמצע כמובן ‪ -‬ארוחות שבת‪ ,‬ושירי ארץ ישראל א חרי הסעודה‪ ...‬כל הזמן‬
‫שרים לאשר‪ -‬ידידיה )בן החודשיים(‪ ,‬אחד מתחיל והשני ממשיך ‪ ,‬בנגינה ובשירה ‪."...‬‬
‫אני מנסה לברר‪ :‬הילדים שרים יפה כמוך? ומירי מושכת בכתפיה‪" :‬זה הרבה מעבר ל ֶג נים ו ליכולת‪,‬‬
‫זה בכלל לא משנה‪ ,‬זו ה התנהלות בבית‪ .‬כל אחד והקול המיוחד שלו ‪ ,‬וביחד‪ ,‬ברוך ה' ‪ -‬הרמוניה!"‪.‬‬
‫מה את עושה? במה את עובדת? אני מקלה על מירי כשאני עוברת לענייני עבודה והיא מפרטת קצת‬
‫יותר‪" :‬יש שלושה תחומים עיקריים ביזמות שלי ‪ -‬מוזיקה ותנועה בגיל הרך‪ ,‬מפגשים עם בנות בבי ת‬
‫הספר העל‪ -‬יסודי והנחיית קבוצות 'בייבי‪ -‬שיר'"‪.‬‬
‫בגיל הרך מירי עובדת בפעוטונים שלנו ובאזור ‪ -‬טירת צבי‪ ,‬חמדיה‪ ,‬בית שאן‪ ,‬רחוב ועוד‪ .‬מי לא ראה‬
‫את מירי מתרוצצת‪ ,‬כמעט בלתי נראית‪ ,‬מאחורי המזוודות הגדולות המלאות כלי נגינה שונים?‬
‫"בפעילות בגיל הרך אני מעבירה לילדים את מושגי היסוד‪ ,‬שאמורים להיקלט בחוויה‪ .‬התינוקות‬
‫הקטנים רק צופים ומקשיבים‪ ,‬ובהדרגה‪ ,‬עם הגיל‪ ,‬עוברים לפעילות ממש‪ .‬אני שומרת על איזון בין‬
‫למידה של 'חומר' חדש ובין חזרתיות ‪ -‬כי מזה הילד נהנה‪ ,‬הוא מכיר את השירים והתנועות‪ ,‬הוא יודע‬
‫ְל מה לצפות והוא יכול ושמח להשת תף"‪ ,‬מירי מתארת מתוך חיבור‪ ,‬כמעט הזדהות‪ ,‬עם הילדים‪ ,‬אבל‬
‫לא מזניחה את המטפלות‪" ,‬הן חלק מהשמחה שלי במקצוע‪ ,‬כי אני כל כך מעריכה את מה שהן עושות‬
‫וכיף לי להכניס להן עניין לשגרה‪ ,‬לתת להן כוחות וכלים מוזיקליים‪ .‬בכל מפגש אני מקדישה את‬
‫הדקות האחרונות למטפלות והן בו חרות שיר בשבילן‪ .‬אלו רגעים מאוד מרגשים‪."...‬‬
‫ויש גם מטרות ועקרונות‪" :‬חשוב לי שה'מוזיקה' תתחבר אצל הילדים לשמחה ולאהבה‪ .‬ברגע שהקצב‬
‫והאהבה למוזיקה הם חלק מהילד הוא יהיה פתוח לקלוט מידע נוסף בהמשך‪ .‬מטרה נוספת שחשובה לי‬
‫היא לפתח 'רגישות'‪ .‬היום הכול מאוד עוצמתי‪ ,‬בקול גדול‪ ,‬מלווה בגימיקים‪ ,‬אפילו לילדים הקטנים‬
‫ביותר‪ .‬אני רוצה לפתח את העדינות‪ ,‬את ההקשבה‪ ,‬את ההנאה מהפרטים הקטנים‪ .‬יש מקומות שבהם‬
‫ממש נדרשה מהפכה‪.‬‬
‫עדינות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬תשומת לב לפרטים הקטנים ‪ -‬כל זה מתאים גם למפגשים שמירי מקיימת עם בנות‬
‫כיתות ז'‪ -‬י"ב בנושאים ש ל אמונה אקטואליה וחיבור לזהות האישית‪ ,‬כאשר השירה מהווה כלי חשוב‬
‫לצד השיחה‪" .‬אין הרבה מה לתאר כאן‪ .‬המפגשים מלאי עוצמה שמעבר למילים‪ .‬הם משתנים כמובן על‬
‫פי זמנים‪ ,‬כיתות וכו'‪ ,‬אבל מה שמשותף לכולם הוא הבנות המדהימות שלנו – שיש להן יכולות‬
‫להעמיק‪ ,‬רוחב מחשבה ונשמ ות גדולות‪ ...‬אני מאוד נהנית ומתפתחת איתן ומקווה שזה הדדי"‪.‬‬
‫ה"בייבי" החדש )במסגרת העבודה‪ (...‬הוא קבוצות ה"בייבי‪ -‬שיר"‪ .‬הקורס מיועד לאימהות עם תינוקות‬
‫מגיל לידה ועד זחילה‪ .‬במסגרת של ארבע פגישות מפתחים את חמשת הקשרים הבסיסיים בין אם‬
‫‪30‬‬
‫לתינוק‪ :‬עין‪ ,‬קול‪ ,‬תנועה‪ ,‬צ ליל ומגע‪ .‬הקורס מתקיים אצל מירי בבית )"פורשים מזרונים בסלון‪ .‬אין‬
‫כמו אווירה ביתית‪ ("...‬לשש אימהות עם תינוקותיהן‪.‬‬
‫אני מנסה להבין‪ :‬אבל היכולות האלה והקשרים בין אם לתינוקה הם טבעיים‪ ,‬מה יש ללמוד כאן?‬
‫"הקורס מחזק את מה שטבעי‪ ,‬הוא נותן כלים לפיתוח הקשרים בעזרת שירה ודקלומים ועקרונות‬
‫נכונים ‪ -‬איזה צלילים נעימים לתינוק‪ ,‬מה צריך להדגיש ולשים לב‪ ,‬התאמת הטקסטים וכו'‪ .‬השתתפו‬
‫בקבוצות שלי אימהות בכל הגילאים‪ ,‬ובוותק‪ -‬אימהוּת שונה‪ ,‬וכולן הרגישו שזה הוסיף להן הרבה‪."...‬‬
‫וכאן נעבור לפרסומת )לא סמויה(‪ :‬אם אתם מכירים אימהות בא זור ‪ -‬ספרו להן על הקורס הייחודי‬
‫והחשוב הזה‪ .‬אפשר גם להעניק את ההשתתפות בקורס כמתנה נהדרת לאם הטרייה‪...‬‬
‫איך את מצליחה לעבוד עם כל ה גילאים ‪ -‬מגיל אפס ‪ ,‬דרך נערות ועד אימהות ומטפלות?‬
‫"ניגנתי גם בבית הקשתות ואני מקווה להמשיך עם זה )דווקא הרבה דברים שלמדתי ב'בי יבי שיר‪'...‬‬
‫מתאימים גם לקשישים(‪ ,‬מירי מרחיבה את המנעד‪" ,‬אבל זהו סוד השירה ‪ -‬בשירה יש משהו מחבר‪,‬‬
‫נוגע במקומות העמוקים ביותר‪ ,‬ואז מסתבר שגם הגיל הוא לא פונקציה‪ ...‬כולם שמחים לשיר ולנוע‬
‫וכל אחד מקבל מה שמתאים לו ונפתח מזה‪ .‬השירה גם מפילה מחיצות ‪ -‬בקבוצות ה'בי יבי‪ -‬שיר'‬
‫נפגשות אימהות מכל יישובי האזור וזה לא משנה בכלל‪ ...‬השירה לא נותנת לדברים החיצוניים‬
‫להפריע‪ ,‬היא באה ממקום נקי ויוצרת מפגש נקי‪ ...‬כך זה גם כשאני שרה שירי קודש ומטפלות חילוניות‬
‫מתרגשות עד עמקי נשמתן‪ .‬המפגש העמוק הזה הוא אחד הדברים שאני נהנית מהם במיו חד"‪.‬‬
‫ובהקשר הזה לא יכולתי שלא לשאול‪ :‬אז למה שלא כולם ייהנו ? מה עם ‪ 50%‬מהאוכלוסייה ? מירי‬
‫כאילו ציפתה לשאלה הזו ועונה בשלווה‪" :‬השירה שלי באה ממקום פנימי ולכן היא גם מגיעה ונוגעת‬
‫במקום פנימי‪ .‬מבחינתי יש בזה הרבה חשיפה ויותר נכון לי להיפגש ככה עם ילדים ונשים ולא עם‬
‫גברים‪ .‬בעצם‪ ,‬מגיל צעיר שרתי בכל מקום אפשרי ולכל הקהלים‪ .‬אני נהנית להופיע‪ ,‬כי אני מרגישה‬
‫שאני נותנת מעצמי‪ ...‬רק בגיל ‪ 21‬נפגשתי עם הנושא ובמשך כמה שנים טובות התעמתתי איתו ‪-‬‬
‫למדתי‪ ,‬התייעצתי‪ ,‬עבדתי על הנושא ועם עצמי‪ .‬זה היה תהליך לא פשוט‪ ,‬אבל היום אני ב מקום שזה‬
‫הכי טבעי ונכון לי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אני מרגישה שדווקא בזכות התהליך של העימות עם ההלכה והחיפוש‬
‫אחרי ההבנה‪ ,‬זכיתי לכך שעכשיו כל היום שלי הוא שירה‪ .‬דווקא כאשר לא התעסקתי עם מה שאי‬
‫אפשר‪ ,‬אלא חיפשתי איפה ואיך אפשר ‪ -‬נפתחו בפני עוד ועוד דלתות‪."...‬‬
‫במעבר חד אנ י חוזרת למימד אחר של ה'דלתות' הללו‪ :‬מה את עוד עושה כדי שייפתחו?‬
‫"ברוך ה'‪ ,‬יצא שזו גם פרנסה טובה‪ .‬למדתי להתנהל נכון‪ .‬החלק היותר קשה הוא השיווק‪ .‬בעבודה עם‬
‫הגיל הרך אני צריכה להגיע לקיבוצים‪ ,‬להציע את עצמי‪ ,‬לתת שיעור לדוגמה‪ .‬ב'בייבי‪ -‬שיר' זה עוד יותר‬
‫קשה‪ ,‬כי כל חודש צריך מחדש לבנות קבוצה‪ .‬מזל ששיטת 'מפה לאוזן' עובדת טוב‪ ."...‬ועוד עצה נותנת‬
‫מירי ליזמים חדשים‪" :‬למדתי להציע את המוצר שלי‪ ,‬שכולל את ה'אני מאמין' שלי ‪ -‬ומי שזה נכון לו‪,‬‬
‫יבחר בעבודה איתי‪ .‬מי שזה לא נכון ל ו ‪ -‬עדיף לא לעבוד א יתו כי הוא ירצה מה שאין לי לתת ‪.".. .‬‬
‫התחלנו בהרמוניה בבית‪ ,‬אבל איך יוצרים הרמוניה גם בין המשפחה לעבודה?‬
‫"ברוך ה' שזיכה אותי לעבוד במה שאני אוהבת‪ .‬זה מה שאני מאחלת לכל‬
‫אישה ‪ -‬שתזכה לעבוד במקום שישמח אותה וייתן לה כוחות לחזור איתם‬
‫הביתה‪ .‬השמחה והמלאוּת עוזרות להתגבר אפילו על העייפות והקש יים‬
‫הפיזיים‪ .‬כאשר את עושה משהו שמתאים לך וליכולות שלך ‪ -‬את נותנת את‬
‫החלק המיוחד שלך לעולמו של הקב"ה‪ ,‬וממילא את מתמלאת בכוחות ואז‬
‫את חוזרת הביתה בשמחה וממשיכה גם שם לתת ולשיר‪."...‬‬
‫‪31‬‬
‫‪íéìéî‬‬
‫‪øéLÄ øáÈ kÀ ïîÈ öÀ òÇ ïäÅ LÆ íélÄ îÄ LÅéåÀ‬‬
‫‪äÈðébÄ ðÀ îÇ åÉ à æeøçÈ ú ÉåëéøÄ öÀ àìÉ ïäÅ‬‬
‫‪ïåÉ èðé÷È‬‬
‫‪Ä iäÇ åÉ îkÀ ,íélÄ îÄ LÅé ïkÅ‬‬
‫‪äpÈ bÄ aÇ éìÄ çøÇ tÈ íàÉ úÀ tÄ êÀ kÈ LÆ‬‬
‫‪ø ÉåàäÈ åÉ îkÀ ú ÉåkøÇ úåÉ èeLtÀ íélÄ îÄ‬‬
‫‪úLÆ àÆ Éð äÈå÷À zÄ åÉ îkÀ ú ÉåLwÀ òÄ íélÄ îÄ‬‬
‫‪óehìÄ åÉ îkÀ ú ÉånçÇ ,øeökÀ úÉåL÷È‬‬
‫‪?ãìåð øéù êéà‬‬
‫אברהם זלבסקי‬
‫נתבקשתי לכתוב קצת על הקשר שלי לעולם הנגינה ‪ ,‬הש ירה‬
‫והיצירה‪ .‬המערכת אפילו שלחה מספר נקודות שאתייח ס אליהן‪.‬‬
‫השאלה שמשכה את תשומת ל בי היא‪ :‬איך אתה מתמודד עם‬
‫הפרסום ועם התגובות ? שאלתי את עצמי בלבי‪" :‬איזה‬
‫פרסום?!?"‪...‬‬
‫בעצם ‪ ,‬כשאני חושב על זה ‪ ,‬אני נזכר שבשנה ב' בישיבה כתבתי שיר‬
‫בעלון לחיילים של הישיבה ‪ ,‬והוא ה תגלגל לעיתון " הצופה " ‪...‬‬
‫שיר י ‪...‬‬
‫ַ‬
‫והנה גם כאן בעמודים אלו אני מפרסם את‬
‫‪úLÆ wÆ äÇ ÉåîkÀ íàÉ úÀ tÄ úÉåçzÈ ôÀ ÄðÀå‬‬
‫‪úeìâÈ aÀ êÀ ìÆ îÆ kÀ íéîÄ òÈ ôÀ ìÀÄ å‬‬
‫‪íé ÄðÉåéáÀ àÆ ìLÆ úeñëÀ aÄ ú ÉåááÉÀ åñ ïäÅ‬‬
‫‪êÈ aÀ ìÀÄ å êéÅ‬‬
‫‪È ð ÀæàÈ ähÆ zÇ íàÄ êÀ àÇ‬‬
‫‪íé ÄðÉåîò tÇ ìeöìÀ öÄ ìåÉ ÷ ïaÈ òîÇ LÀ zÄ‬‬
‫‪ìôÆ øÈ ò äÈ êÀ åÉ zîÄ äçé‬‬
‫‪È øÄ Àæ åÉ îkÀ ïäÅ‬‬
‫‪äáÈ øÈ ò aÇ íéâÄ ìÈ tÀ êeL‬‬
‫‪À ëÀ LÄ åÉ îkÀ‬‬
‫‪øéLÄ øáÈ kÀ ïîÈ öÀ òÇ ïäÅ LÆ íélÄ îÄ LÅé ïkÅ‬‬
‫‪..äáÈ ä àÈ åÉ îkÀ .ìkÉ äÇ ïëÈ úÉ áe‬‬
‫‪À‬‬
‫למעשה‪ ,‬השירים שאני כותב נ חלקים לשני סוגים‪ :‬הסוג הראשון‬
‫– נושאים אישיים יותר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬אם לא תמיד – לאשתי‪ .‬שירים‬
‫כאלו אני נוטה להשאיר בבית‪ .‬הסוג השני – נושאים שמבטאים‬
‫את המחשבות שלי ב נקודת זמן מסוימת‪ ,‬אבל נדמה לי שהם‬
‫משקפים או מבטאים תחושות של אנשים נוספים ‪ .‬אם אני מרגיש‬
‫שהצלחתי לכתוב משהו כזה ‪ ,‬חשוב לי להראות ו לאנשים אחרים‬
‫כדי לקבל פידבק‪ .‬זה גם תמיד נחמד לקבל קומפלימנטים‪...‬‬
‫בין זה לזה קיים שטח אפור – דברים שנכתבו בצורה אישית‪ ,‬אך‬
‫אפשר ל קרוא אותם ג ם בצורה לא אישית‪ ,‬ואז אני מתלבט‪:‬‬
‫לפ עמים מפרסם‪ ,‬לפעמים לא )המונח פרסום כאן כוונתו להראות‬
‫לשניים‪ -‬שלושה אנשים‪ ...‬זה לא שכל יום אני מפרסם טור בעיתון(‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬אני משתף אנשים בשירים שלי רק אחרי שהלחנתי אותם‪ .‬ה מנגינה הופכת את השיר למשהו שלם‬
‫יותר ‪ .‬אפשר ל ומר שהחיבור בין הכתיבה והמוזיקה החל ב שלבים ה מאוחרים‪ -‬יותר של בגרותי ‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫מגיל צעיר אני מתעסק בנגינה בכלים שונים וניסיונות ראשונים בהלחנה נעשו עוד לפני התחלת‬
‫הכתיבה ‪ ,‬למשל הלחנת פסוקים ואפילו שיר של אצ"ג‪ ,‬אבל אני חש שהיצירה שלי הגיעה לבשלות‬
‫מסוימת רק כשהתחל תי לשלב בין הכתיבה וההלחנה‪ .‬בעיני יש קשר הדו ק בין המילים והמוסיקה‪.‬‬
‫אצלי‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬אני חש שזה מגיע מאותו המקום‪ .‬למילים יש קצ ב‪ ,‬יש משקל‪ ,‬יש להן ניגון והטעמה‪.‬‬
‫למעשה ‪ ,‬למילים יש מוסיקה‪ .‬בא ו תו אופן‪ ,‬רק הפוך‪ ,‬למוסיקה יש מילים‪ .‬היא באה‬
‫לבטא רעיון‪ ,‬לומר משהו ‪ ,‬להעביר‬
‫איזשהו מסר‪ .‬לפעמים הלחן מגיע‬
‫‪éepLÄ áÈiçÇ‬‬
‫אחרי המילים והוא נ י סיון למצוא‬
‫את התדר שבו המילים מדברות‪,‬‬
‫לפענח את המנגינה שלהן‪ ,‬לפרש‬
‫אותן‪ .‬פעמים אחרות המילים‬
‫נכתבות בעקבות המנגינה –‬
‫יש והמוסיקה משדרת מסר ברור‪,‬‬
‫היא רומזת משהו שניתן לבטא‬
‫‪äÆæéàÅ òÇ ãÅ åÉ é àìÉ ìáÈ àÂ‬‬
‫‪úëÆ ìÆ ìÈ áÈiçÇ‬‬
‫‪ïëé‬‬
‫‪È äÅ ìÀ òÇ ãÅ åÉ é àìÉ‬‬
‫‪ïeåkÄ øñÇ çÈ‬‬
‫‪úøÆ cÆ âÀ îË äøÈ hÈ îÇ åÉ à‬‬
‫‪øàÅ MÈ äÄ ìÀ êÀ kÈ êÀ àÇ‬‬
‫‪ïëeî‬‬
‫‪È‬‬
‫‪àìÉ øáÈ kÀ é ÄðàÂ‬‬
‫‪éëÉÄ åz êÀ åÉ úaÀ‬‬
‫‪úìÆ fÆ aÇ ìÇ úçÇ zÇ îÄ‬‬
‫‪úÆððÆ åÉ väÇ äaÈ lÈ äÇ‬‬
‫‪øòÉ áÀ ìÄ äìé‬‬
‫‪È çÄ úÀ îÇ‬‬
‫‪éÇiçÇ úqÇ tÄ‬‬
‫‪úìÆ‬‬
‫‪Æ æåÉ àåÀ úëÆ ìÉ‬‬
‫‪Æ åä‬‬
‫‪ätÈ ìÄ wÀ äÇ úàÆ õøÉ ôÀ ìÄ çøÈ ëÀ îË‬‬
‫‪ø ÉåàìÈ úàöÅ ìÈ‬‬
‫במילים ‪ ,‬או שאתה מנגן את‬
‫המנגינה והמילים פשוט‬
‫"מתלבשות" לתוכה‪.‬‬
‫‪éìÄ àÈð eçzÀ tÄ‬‬
‫‪øëÆ ñÇ‬‬
‫‪Æ å íÉåñçÀ îÇ øãÅ bÈ‬‬
‫‪óèÉ LÀ àÆ øäÈ‬‬
‫‪È ð åÉ îkÀ‬‬
‫‪LàÈ‬‬
‫‪Å éúÀ àÆ àìÉ‬‬
‫‪÷é÷È‬‬
‫‪Ä ð eçzÀ tÄ‬‬
‫‪òÇ ÷É áÀ ìÄ ìëeà‬‬
‫‪Ç‬‬
‫‪åÉ køÀ cÇ‬‬
‫‪.éÉåáà – àìÇ‬‬
‫‪Éå‬‬
‫‪...LàÅ äÈ éúÉ‬‬
‫‪Ä åà ìëà‬‬
‫‪Ç zÉ‬‬
‫‪32‬‬
‫המוסיקה‪ ,‬בדומה ל טעמי המקרא‪ ,‬היא סוג של פרשנות‪ .‬כאן אני‬
‫נוגע בנקודה נוספת שמקשרת אותי לשפה ולמילים ‪ -‬התנ"ך‪.‬‬
‫גדלתי בקרי י ת ארבע ולמדתי בתלמוד תורה שיסד הרב דן בארי‬
‫בשיטת "ברקאי"‪ .‬השיטה ‪ -‬שמבוססת על העיקרון של " בן חמש‬
‫למקרא" וכו' ‪ -‬גורסת שבשנות הלימודים הראשונות עיקר‬
‫האנרגיה צריך להיות מופנה למקרא‪ .‬וכך למדנו הרבה תנ"ך‪ ,‬אם כי‬
‫אני זוכר את עצמי מקשיב מעט מאוד בשיעורי תנ"ך )ובשיעורים‬
‫בכלל(‪ .‬הייתי עסוק בלרוץ קדימה ולקרוא את סוף הסיפור‪...‬‬
‫בקיצור‪ ,‬קראתי לא מעט בספר הספר ים‪ ,‬וללא ספק זה השאיר בי‬
‫חותם עמוק של אהבה לעברית וגם של אהבה למנגינה של התנ"ך ‪-‬‬
‫הטעמים‪.‬‬
‫‪ïùé øúðñô‬‬
‫‪óÅiæÇ îe‬‬
‫‪À ïLÈ‬‬
‫‪È é øzÅ ÀðñÇ tÀ‬‬
‫‪óÅiòÇ úÀ äÄ LÆ ï÷È‬‬
‫‪Å æ LéàÄ åÀ‬‬
‫‪ólÅ ÷Ç úÀ nÄ LÆ ãéñÄ íòÄ úÉåøé÷Ä‬‬
‫‪óìÉ‬‬
‫‪Å åç èàlÈ aÇ íkÈ øÀ cÇ ïîÇ fÀ äÇ‬‬
‫‪ïbÇ‬‬
‫‪Å ðîÀ ãåÉ ò àeäÀå‬‬
‫‪øzÅ ÀðñÇ tÀ äÇ ìòÇ èøÉ‬‬
‫‪Å åt‬‬
‫‪óÈðkÈ ìÇ øáÆ òÅ îÅ‬‬
‫‪øzÅ zÇ ñÀ äÄ ìÀ äqÇ‬‬
‫‪Æ ðîÀ àeä‬‬
‫‪èìÅ nÈ äÄ ìÀ äöÉ‬‬
‫‪Æ åø‬‬
‫בערך בתחילת שנות ה‪ 20 -‬שלי התחלתי לכתוב ולהלחין‪ ,‬אך ללא‬
‫‪õeçaÇ LÆ LòÇ øÇ äÈ îÅ‬‬
‫‪ìéMÄ äÇ ìÀ äöÉ‬‬
‫‪Æ åø‬‬
‫ספק הטריגר העיקרי ליצירה היא ‪ ,‬כאמור‪ ,‬אשתי‪ . ..‬חלק הארי של‬
‫השירים שכתבתי‪ ,‬בחלקם הגדול חמשירים שנכתבו בהומור – נכת ב‬
‫סביב סיטואציות זוגיות ‪ ,‬שחלקן היו מצחיקות בזמנן ועל חלקן‬
‫‪åéÈðéòÅ úàÆ çÇ ÷É‬‬
‫‪Å åt àeäÀå‬‬
‫האחר אפשר לצחוק רק שנה‪ -‬שנתיים אחר כך‪...‬‬
‫‪íéãé‬‬
‫‪Ä ìÄ wÀ äÇ ìà êÀ øÉ aÀ èéaÄ îÇ‬‬
‫‪õeçÈð àlÉ LÆ äîÈ úàÆ‬‬
‫‪älÈ îÄ øîÇ Éåì êé‬‬
‫‪À øÄ öÈ àìÉ àeä‬‬
‫אי אפשר מבלי לציין את השורשים‪:‬‬
‫אבי הוא מורה דרך משמעותי בשבילי בהיותו מוסיקאי ‪ ,‬מלחין‬
‫ויוצר‪ .‬בכלל‪ ,‬הב סיס המוזיקלי בא מהבית‪ ,‬מאבא ומא מא יחד‪.‬‬
‫השירה סביב שולחן השבת תופסת חלק ניכר מחוויות השבת של י‪.‬‬
‫איפשהו בין הקציצות למרק של א מא‪ ,‬כו לנו שרים זמירות‬
‫חסידיות‪ ,‬שחלקן א מא הביאה מ ביתה כנכדה לאדמו"ר מסלונים‪,‬‬
‫וחלקן הם שירים שאבא הלחין )האלבום הראשון שהוציא נקרא‬
‫"חמדת הלבבות" ‪ ,‬כיו ו ן שכמעט כולו לחנים לזמירות השבת(‪.‬‬
‫‪íéòÄ ãÀ åÉ é íäÀ‬‬
‫‪Å å ïèÈ ÷È óehìÄ‬‬
‫‪íéîÄ øÀ åÉ æ íéìé‬‬
‫‪Ä ìÄ vÀ äÀ‬‬
‫‪Çå‬‬
‫‪úåÉ òaÈ öÀ àÆ øNÆ òÆ aÀ‬‬
‫‪íéôÄ ìÉÀ åç áøÉ ìÈ úåÉ ðÉåøëÀ ÄæÀå‬‬
‫‪úåÉ òîÈ cÀ ìÇ ãòÇ aÇ îÄ‬‬
‫‪íéøÄ áÀ Éåò åéÈiçÇ ìëÀ‬‬
‫‪Èå‬‬
‫‪åéÈðéòÅ ìeî ìàÇ íéöÄ øÈ‬‬
‫‪LébÄ øÀ îÇ ìkÉ äÇ êé‬‬
‫‪À àÅ åÀ‬‬
‫‪...åLÈ ëÀ òÇ ÷øÇ elàÄ kÀ‬‬
‫בכלל‪ ,‬מו זיקה היתה דבר חשוב בבית‪ .‬היא נשמעה ונוגנה ותמיד‬
‫היתה חלק מכל סוג של אירוע משפחתי‪ ,‬בין אם זה שבת‪ ,‬חג‪,‬‬
‫‪øòÅ ÉåqäÇ áöÆ wÆ äÇ éøÅ ç àÇ‬‬
‫חתונה או אזכרה‪. . .‬‬
‫‪äîÈ îÈ cÀ äÇ úàÆ LwÅ áÇ îÀ àeä‬‬
‫‪úàöÉ‬‬
‫‪Å åé ìÉå÷ éìÄ aÀ ä÷È òÈ öe‬‬
‫‪À‬‬
‫איך היצירה משפיעה על חיי?‬
‫אפשר לומר שהזמנים שאני הכי מסופק בהם הם הזמנים שבהם‬
‫אני מצליח ליצור שירה ‪ -‬לכתוב ולהלחין‪ .‬בזמנים כאלו אני מרגיש‬
‫‪äîÈ LÈ pÀ äÇ êÀ åÉ zîÄ ÷îÉ òÈ‬‬
‫‪äaÅ øÀ äÇ ãåÉ ò åÉ ì ïéàÅ øáÈ kÀ‬‬
‫‪íúÀ‬‬
‫‪È å èòÇ îÀ kÄ øéMÄ äÇ‬‬
‫שאני עושה משהו משמעותי ושאני מגשים את היכולות שלי‪.‬‬
‫בתקופות של " יובש " אני נזכר מפעם לפעם בעובדה שמזמן לא‬
‫כתבתי משהו‪ ,‬מתבאס קצת‪ ,‬ומקווה שיבואו ימים שאוכל לאפשר‬
‫‪ìÉå÷-úaÇ äàÈ öÈ‬‬
‫‪À é øúé‬‬
‫‪È nÅ îe‬‬
‫‪Ä‬‬
‫לעצמי יותר זמן של יצירה‪...‬‬
‫‪äÈðòÈ ÷ÉåçøÈ ãäÀ‬‬
‫‪Åå‬‬
‫‪÷åÉ çøÈ ãçÈ àÆ ìéìÄ öÀ ÷øÇ‬‬
‫‪íNÈ éàîÅ òÇ ÷É‬‬
‫‪Å åa‬‬
‫‪âåÉ îÈð ìkÉ äÇ úçÇ àÇ áe‬‬
‫‪À‬‬
‫‪..äÈðébÄ ÀðîÇ ÷øÇ äøÈ úÉ‬‬
‫‪À åð‬‬
‫‪33‬‬
éáàå éîà éá íéðåâéð íúìúù
‫ שנה לאמא‬,‫ שלושים שנה לאבא‬,‫דברים שאמרה רבקה מרום באזכרה להורי ה‬
‫ היו‬- '‫ היסטוריה וכו‬,‫ שירה‬,‫ ספרות‬- "‫ מקצועות הלימוד ה"הומניים‬,‫בצעירותי כתלמידת בית ספר‬
.‫ מעניינים ומושקעים בהשוואה למדעים או לתנועת בני עקיבא ועיסוקים אחרים‬-‫המקצועות הפחות‬
-‫ ונחש פתי ללימוד ספרות ושירה יהודיים‬,‫ אצל דליה יוחנן‬, ‫ שנים למדתי במדרשת עין הנצי"ב‬9-10 ‫לפני‬
‫ קריאה בהטעמה והדגשים שעושים‬,‫ משמעות‬,‫ מלוּ וה היסטוריה‬, ‫ עי נַ י נפקחו ללימוד אחר‬.‫ישראליים‬
.‫את שלהם‬
.‫ יליד חלב ש בסוריה והיום חבר קבוץ מעין ברוך‬,‫באחד השיעורי ם למדנו משיריו של אמנון שמוש‬
.‫עם שירו "וידוי הגדול" מאד הזדהיתי וכבר אז ידעתי שאשתמש בשיר זה באזכרה בעתיד‬
énÄ àÄ
éìÇ àÅ äàÈ aÈ äúÀ
È éäÈ
éúà
Ä øÈ ÷È
õéÄ ÷Ç ìëÈ aÀ
éúà
Ä öÈ îe
È
êÀ ñÈ îÈ
dîÈ ìÈ åÉ ò úàÆ
äé
È ìÉ
Æ åîzÀ úÉåìÉå÷ ïéaÅ
äàé
È øÄ wÀ îÄ úåÉ òâÅ éÀ äéÆ
È ðéòÅ
ànÈ àÄ ìLÆ
äÈéeøkÀ äÇ ïÆæàÉ ïéáÅ ìÀ
dôÈ iÀ òÇ ìÀ ñeîòÈ døÈ áÈ òÂ
íéiÄ çÇ -úeaøÀ zÇ
àéäÄ äé
È ìÆ òÈ ôÀ îe
Ä äöeá
È ÷À ïÉåàùÀ ìÄ
äúÈ ÀéäÈ úøÆ tÆ ñÇ îÀ
äëÈ ìÀ äÈ LÆ
úøÆ tÆ ñÇ îÀ
úøÆ tÆ ñÇ îe
À
dîÈ ìÉ
È åòìÀ
äÈéeøöÀ -ïaÅ ìòÇ
òÇ îÅ wÈ äÇ úåÉ ìeâñÀ ìòÀ
Çå
øLÈ ôÀ àÆ
é ÄðàÇ
Âå
äîeú
È ñÀ äúÀ
È éäÈ é Äð ÀæàÈ
éLà
Ä øÈ ãé ÄðîÅ
øòÅ éaÄ ìÀÄ å
òÇ îÉ
Å åLkÀ
éìeà
Ç åÀ
àìÉ äîÇ ìòÀ
Ç å døÈ ôÀ ñÄ äîÇ ìòÇ
äøÈ tÀ ñÄ
ïbÇ
Å ðúÀ îÄ dìÉ
È å÷
ãeòkÀ
úåÉ øà áÈ îÀ äé
È ãÈ
Æ é úÉåtëÀ
Çå
íéøÄ áÈ cÀ äÇ eìç ìÀ çÄ
ãçÈ àÆ õéÄ ÷Ç
íéìÄ öÀ ìÀ èÇ öÀ îÄ äé
È ãé
Æ îÄ öÀ
øçÅ àÇ êÀ øÆ cÆ aÇ
àìÉ
áäÈ
È æ ìàÆ áäÈ
Èæ
äàÈ aÈ
óÈðkÈ ú ÉåøîÀ àÄ ïúÉ
È åàkÀ
éúé
Ä öÄ øÈ
óøÆ çÉ áe
Ç
äé
È ôÄ aÀ LÆ
éøet
Ç ñÄ òé
Ç îÄ LÀ äÇ ìÀ
äøÈ èÀ ôÀ Äð
-ïaÈ äèé
È ìÄ LÀ ïîÇ fÀ ìÇ ïéàÅ LÆ
dÈð ÀæàÈ aÀ
íìÉ
È åòäÈ ïîÄ
ànÈ àÄ ìLÆ
úåÉ øvÈ äÇ ïîe
Ä
ézÄ LÀ wÇ aÄ
íéiÄ çÇ äÇ øÉåøöÀ aÄ ú ÉåøeøvÀ äÇ
ãåÉ òÀå ãåÉ ò òÇ îÉ LÀ ìÄ
äpÈ nÆ îÄ
áéáÄ àÈ óìÇ çÈ
énÄ àÄ êÀ àÇ
õÄé÷Ç äìÈ kÈ
äúÀ
È éäÈ LÆ
åúÈ qÀ áe
Ç
õÄé÷Ç ìkÈ
éãÈ
Ä é äìé
È çÄ úÀ äÄ
énÄ òÄ
-áúÈ kÀ äÇ ìòÇ äìÈ ò îÇ
(õÄéçÇ äÇ ÉåúÉåàìÀ øáÆ òÅ î)
Å
íéøet
Ä ñÄ
- äúÀ
È éäÈ
é ÄðàÇ
Âå
élÄ kË
äîeú
È ñÀ ïÆæàÉ
àéöÉÄ åäìÀ aÄ òe÷
Ç LÈ
ïîÄ õeawÄ äÇ úàÆ
õaÉ äÇ
äîé
È ãÄ ÷È íéøÄ áÈ cÀ æé ÄæäÈ ìÀ
éîÄ ìe
À
(úîÆ àÁ aÆ - eð)
éàÇðtÀ LÅé
äÈpðÆ éàÅ åÀ
ànÈ àÄ ìÀ
34
‫גם לי לא תמיד היתה סבלנות לשמוע שוב ושוב אותם סיפורים‪ ,‬בעיקר כשהם התחרו בעני י נים‬
‫"בוערים" יותר ‪ -‬קיבוציים או משפחתיים‪.‬‬
‫גם אני שמעתי אזהרות ‪" :‬תקשיבי‪ ,‬אחר כך תצטערי שלא הקשבת ושלא רשמת סיפורים"‪.‬‬
‫עברה שנה ש אמא איננה‪ ,‬הסיפורים ששמעתי חרוטים בי היטב‪ ,‬אני סומכת על דליה )בת דודתי(‬
‫ואהובה )אחותי( שמשלימות את התמונה‪.‬‬
‫עם מותה של אמא ‪ ,‬בהפרש של ‪ 29‬שנים בדיוק מאבא ובאותו שבוע‪ ,‬ראיתי זאת כהמשך לזוגיות היפה‬
‫ששררה בינ יה ם ‪ .‬בילדותי לא ידעתי להעריך אותה ועכשיו אני מודעת לה יותר‪ ,‬לכן חשוב היה לי שגם‬
‫שתי המצבות ה נפרדות יחוברו באופן סמלי ויבטאו הן את הזוגיות ששבה לשרור בינם‪ ,‬והן את‬
‫ההמשכיות של הצאצאים על פי מה שניטע בנו בבית‪:‬‬
‫אותן זמירות שבת שאבא שר בבית מוש רות ב כל בית משפחת ברל‪.‬‬
‫אותם שניצלים וקציצות שאמא עשתה לאהובה נשלחים עתה בדאגה ואהבה לדור ה"ברלים"‪,‬‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫וכמו כן‪ ,‬אותן אפיות ‪ ,‬עוגות ו מצות שהביא אבא לבית מירום נמסרות לילדינו הפזורים בארץ ‪ ,‬ואותם‬
‫סריגות‪ ,‬תיקוני בגדים‪ ,‬קיפולם וגיהוצי ם שעשתה אמא גם להם יש המשכיות אצל הנכדים‪.‬‬
‫כאן בא לעזרתי שירה של פניה ברנשטיין "ניגונים" ועל ה מצבה הוספנו אבן מחברת ובה חלקי שיר זה‪.‬‬
‫"שתלתם ניגונים בי‪ ,‬אמי ואבי‪ ....‬עתה הם עולים וצומחים" ‪ ,‬ובכך נחמותינו‪.‬‬
‫שובו בשמים לזוגיותכם היפה והגנו עלינו מלמעלה‪.‬‬
‫‪éáÄ àÈ åÀ énÄ àÄ éaÄ íé ÄðebðÄ ízÆ ìÀ úÇ LÀ‬‬
‫‪÷åÉ çøÈ äÈ éNÄ øÀ òÇ øéLÄ ïé Äæà àÇ äÅpäÄ‬‬
‫‪íéçeë‬‬
‫‪Ä LÀ íéøÄ åÉ îæÀ îÄ íé Äðeb Äð‬‬
‫‪úaÇ éìÅ àÁ íàÅ étÄ òé‬‬
‫‪Ç aÄ äÄ‬‬
‫‪éáÄ áÈ ìÀ íàÈ NÈ Àð íé ÄðéòÄ øÀ bÇ íé ÄðéòÄ øÀ bÇ‬‬
‫‪÷åÉ çöe‬‬
‫‪À òîÇ ãÆ aÀ äÈðøÀ äÅ ÀæúÇ éìÄ äÅpäÄ‬‬
‫‪íéçÄ îÀ ÉåöÀå íéìÉÄ åò íäÅ äzÈ òÇ‬‬
‫‪úaÈ LÇ ìLÆ ú ÉåøéîÄ æe‬‬
‫‪À äëé‬‬
‫‪È àÅ‬‬
‫‪éîÄ ãÈ aÀ ú ÉåøàtÉ íéçÄ ìÉÀ åL íäÅ äzÈ òÇ‬‬
‫‪íéáeì‬‬
‫‪Ä LÀ é÷È øÉÀ åòaÀ íäé‬‬
‫‪Æ LÅ øÀ LÈ‬‬
‫‪íìÅ àÅ‬‬
‫‪È é ìéìÄ öÀ ìëÀ‬‬
‫‪È å ízÄ‬‬
‫‪Ç é äâÆ äÆ ìkÈ‬‬
‫‪íåÉ äÅé ékÄ ÷ÉåçøÈ äÈ íëÆ ìÉÀ å÷ éaÄ‬‬
‫‪énÄ àÄ êÀ éÄ øé‬‬
‫‪Ç LÄ åÀ éáÄ àÈ êéÆ‬‬
‫‪È ðeb Äð‬‬
‫‪íëÆ zÀ àÄ é ÄðéøÅ äÇ‬‬
‫‪ å íöÉ òÁ àÆ éÇðéòÅ‬‬
‫‪íéáÄ LÈ åÀ íéøÉÄ åòÅð é÷Ä ôÀ ãÈ aÀ‬‬
‫‪íåÉ äzÀ äÇ úëÇ LÀ çÆ ìÀ ìòÇ îÅ‬‬
‫‪áåè ìæî‬‬
‫‪äååöîä úáì‬‬
‫‪áåè ìæî‬‬
‫‪äìàéðã‬‬
‫‪äååöîä øáì‬‬
‫‪õðåö ììäå äøùì‬‬
‫‪õðåö éúéàìå äëøáì‬‬
‫‪õðåö úéãàì‬‬
‫‪øåö‬‬
‫‪ïåîãà -ïá ïåéñå ìàëéîì‬‬
‫‪35‬‬
áìù
äøéùä äìàùä
éðàå ...ääæä
àîà
Æ îÇ òùéã
Æ éÄ àÄ
øöÇ åÉ àaÈ ùÆ äøÈ ÷È éÀ äÇ àéäÄ
øñÇ çÀ zÅ àéäÄ ùÀ kÀ ,òøÇ äîÈ kÈ éåÉ à ,àîà
Æ îÇ òùéã
Æ éÄ àÄ
åÉ a àîÇ àÄ äÇ ùÅ kÀ õöÅ åÉ ðåÀ úéÄ aÇ äÇ øäÅ åÉ æ
,åÉ úåÉ à àéäÄ úáæÅ åÉ òùÅ kÀ áàÅ åÉ kåÀ òÇ îÅ åÉ ã àeäåÀ
dãÈ ìÀ éÇ øeáòÇ êÀ ìÅ zÅ íéÄ îÇ áÇ e ùàÅ aÇ
äãÈ åÉ áëÀ aÄ àeä òâÇ ôÀ Äé íàÄ íâÇ íééÄ úÇ ôÇ ùÀ àéäÄ êåÉ ù ÀðúÄ
äëÇ æÈ øùÅ à éîÄ øùÇ eàîÀ äîÈ kÇ ,éåÉ à
é÷ñðéî÷ ìçø
,äëeøáÀ e äøÇ ÷Ç éÀ äðÈ zÈ îÇ äúÈ åÉ àaÀ
...àîà
Æ îÇ òùéã
Æ éÄ àÄ aÈ ,äaÈ äëÈ æÇ ùÀ
äáÇ Àæò àìÉ òâÇ øÅ ìÀ íëúÀ èé
Ç îÄ øùÅ à åÉ æ éîÄ
äîÈ öÀ ò àìÉ íééÄ ðÇ éòÅ íëîÀ eç äìÈ òÈ ùÀ kÀ éîÄ e
çìÇ öÀ úÄ àìÉ åÀ äãÇ áÀ ò ,äúÇ ôÀ à ,äìÈ ùé
À aÄ íëÅ øÀ eáòÇ éîÄ
,äìÈ ek ìk úàÅ äðÈ úÀ ðÇ êÀ kÇ äéãÅ ìÇ éÀ ìÀ éîÄ e
,çìÇ öÀ eî ïéàÅ åÀ íkÅ îÄ á Éåè ãåÉ ò ïéàÅ äéðÅ éòÅ áÀ e
?äðåÉ øçÀ à äÇ äîÈ ãÈ úté
Ç èÄ úàÅ áéøÄ ÷À úÇ íëÅ ÀðòÇ îÇ ìÀ éîÄ
? ‫ ה חיבור והיחס שלך לעולם השירה‬,‫מהו הקשר‬
‫המילים הם מאפיין של רגש כבוד ו תוכן רצוי‬
.‫תקופה‬/‫ביוגרפיה‬/‫המתאים גם להיסטוריה‬
‫השיר לכל אורכו הוא עולם ומלואו‬
‫מהו השיר האהוב עליך ביותר‬
‫אידישע מאמא – כי אמא יש רק אחת והיא איתך‬
.‫ בקור ובחום‬,‫באש ובמים‬
.‫ עוזי חיטמן ויהורם גאון‬,‫ אהוד מנור‬,‫אני מאוד אוהבת גם את השירים של זלדה‬
? ‫לָמה? מהי משמע ות השיר עבורך‬
‫ שחיה בזמן מיוחד – היא עברה את השואה וזה ליווה אותה כל‬,‫היתה לי אמא מיוחדת‬
,‫ היא עדיין הדמות הדומיננטית בחיי‬,‫ שנה ללכתה מאיתנו‬30 ‫ במלאת‬,‫ גם היום‬.‫חייה‬
‫ הייתי רוצה שילדַ י‬.‫ מוטמנת בלב עם הרבה רגשות עזים‬.‫ בלתי נשכחת‬.‫בשמחה ובעצב‬
...‫יחושו אותי כמו שאנ י חשה את אמי‬
:‫לסיום‬
,‫ בנמצא‬,‫ להתעמק ָבּ יֵש‬,‫ מובן‬-‫ לחשוב ולפתח את הלא‬,‫ להבין בין השורות‬- ‫השיר נותן לנו‬
.‫ זה רק משתבח עם השנים‬,‫ אל תפסיקו לשיר! כמו יין טוב‬.‫לזכור ולקוות‬
ìëé
È äÅ ìÀ ìëé
È äÅ îÅ
úà ÉækÈ äòé
È ÷Ä LÀ úåÉ àøÀ ìÄ éúé
Ä ëÈ
Äæ
ñiÈ ôË îÀ úëÆ ìÆ ìÈ
- LîÆ MÆ äÇ úÉåòé÷Ä LÀ ìkÈ îÄ úøÆ àÆ ôÉ îÀ äúÀ
È éäÈ àéäÀ
Äå
,ãçÇ tÇ éìÄ aÀ
:åéìÈ àÅ ézÄ ÀðÇðåÉ aúÀ äÀ
Ä å é ÄðÉålçÇ úàÆ ézÄ çÀ úÇ tÈ
,íéäÄ ìÉ àÁ ìòÇ äÈðéèÄ álÅ aÇ äøeî
È MÀ LÆ éìÄ aÀ
.åéñé
È øÄ zÀ úàÆ òáÇ öÈ äôÈ
Æ iäÇ ï÷Å fÈ äÇ
,LîÆ MÆ äÇ étÅ ìÇ kÀ úáÆ ÷É
Æ åð äLea
È
éìÄ aÀ
èàÇ ìÀ -èàÇ ìÀ
.íéáÉÄ åø÷À aÄ LÆ íéáÄ åÉ ø÷À étÅ ìÇ kÀ íé ÄðúÈ tÀ úeøéøÄ îÀ éìÄ aÀ
,éôÉÄ åñ-ïéàÅ âÆðòÉ êåÉ zîÄ
... íéNÄ ò nÇ äÇ -íìÉ
Ç åòîÅ ä÷é
È LÄ ÀðaÄ ãøÈ ôÀ ÄðkÀ
äøeö
È ìkÈ îÄ íÄéðÇ éòÅ ú÷é
Ç LÄ ÀðaÄ ñiÈ ôË îÀ úëÆ ìÆ ìÈ
,LâÆ øÆ ìkÈ îÄ LôÆ
Æ ð ú÷é
Ç LÄ Àðáe
Ä
íéiÄ çÇ aÇ éøÉÄ åzñÀ îe
Ä ÷ÉåúîÈ øáÈ cÈ ïéàÅ
,ìëé
È äÅ ìÀ ìëé
È äÅ îÅ úçÇ
Ç ðaÀ øáÉ ò ìÇ
,êøÇ áøÆ òÆ aÀ ú ÉåøtÅ úìé
Ç ëÄ à îÅ
,êøÉ aÀ ,úeøéäÄ ÀæaÄ úòÇ âÇ åÉ ð äÈð÷Å fÀ äÇ ãÈiäÇ LÆ kÀ
.äfÆ îÄ íéñÄ ÷À îe
Ç áøÅ òÈ øáÈ cÈ íìÉ
È åòaÈ ïéàÅ
.åéøei
È öÄ aÀ ,äfÆ äÇ íìÈ åÉ òäÈ úÉåøé÷Ä aÀ
äãìæ
36
‫‪÷ôÆ àÉ aÈ ïáÈ ìÈ NøÈ ôÀ îÄ LéÅ ãåÉ ò‬‬
‫‪éðåìäð áãð‬‬
‫‪ãáÅ kÈ øåÉ çLÈ ïðÈ òÈ ìeî‬‬
‫‪éäÄ éÀ eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫מהו הקשר‪ ,‬ה חיבור והיחס שלך לעולם השירה ?‬
‫‪áøÆ òÆ äÈ úåÉ ðåÉ lçÇ aÇ íàÄ åÀ‬‬
‫השירה העבר ית תמיד הי תה סביבי‪ ,‬בילדות ‪ -‬המנגינות שהתנגנ ו בבית‬
‫הוריי‪ .‬בבגרות ‪ -‬שַ רים משירונים בטיולים ובקומזיצים‪ .‬בצבא ‪,‬‬
‫כשמשעמם בשמירה או קשה בניווטים ‪ ,‬מנסים להיזכ ר בשירים שמכירים‬
‫‪ãòÅ åÉ ø âçÇ äÇ -ú ÉåøðÅ øåÉ à‬‬
‫בעל פה ‪ .‬ובשנים האחרונות ‪ ,‬מאז שהתחלתי לעבוד בשירות שדה של‬
‫ביו‪ -‬בי ואני מבלה הרבה שעות ליד ההגה‪ ,‬הדיסקים מתנגנים‪ ,‬המבח ר‬
‫שלהם גדול אך הרוב אותו סגנון‪ :‬נעמי שמר‪ ,‬גבעטרון‪ " ,‬ארבע אחרי‬
‫הצהרים " )א' ו‪ -‬ב' ( ‪ ,‬אהוד מנור‪ ,‬יאיר רוזנבלום‪ ,‬רחל שפירא וכו'‪.‬‬
‫מהו השיר האהוב עליך ביותר?‬
‫שאלה קשה מא ו ד ! אחרי התלבטויות רבות ‪" -‬לו יהי" של נעמי שמר‪.‬‬
‫לָמה? מהי משמע ות השיר עבורך ?‬
‫"לו יהי" ‪ ,‬כמו שירים רבים של נעמי ‪ ,‬משלב אופטימיות‪ ,‬פשטות‪ ,‬עצב‪,‬‬
‫שמחה ואמונה חזקה‪ .‬לא יעזור כמה פעמים אשמע את השיר ‪ ,‬תמיד הוא‬
‫ירגש מחדש‪.‬‬
‫לסיום‪:‬‬
‫פיתחתי תחביב ‪ -‬אני מנסה לזכור שירים בעל פה ‪ .‬השהות ליד ההגה‬
‫עוזרת בכך שאפשר לשים שיר שאוהבים ב" ריפ יט" ולשיר אותו כמה ואיך‬
‫שרוצים )כשנמצאים לבד באוטו כמובן‪. (...‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאחרונה נחשפתי לאתר שחבר המליץ לי עליו ‪ .‬קוראים לו ‪:‬‬
‫"רדיו נוסטלגיה" )חפשו בגוגל( ו יש בו שירים עבריים ישנים וחדש ים‬
‫שקטים ויפים‪ .‬מומלץ בחום!‬
‫‪éäÄ éÀ eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪éäÄ éÀ eì ,éäÄ éÀ eì ,éäÄ éÀ eì‬‬
‫‪... éäÄ éÀ eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪òÇ îÅ ÉåL é Äðà ú ÉåpòÇ ìåÉ w äîÇ‬‬
‫‪íétez‬‬
‫‪Ä‬‬
‫‪ìåÉ ÷Àå øôÉ‬‬
‫÷‪È åL ìÉå‬‬
‫‪éäÀ‬‬
‫‪Ä é eì ,ùwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪älÆ àÅ ìkÈ êåÉ úaÀ òîÇ MÈ zÄ eì‬‬
‫‪étÄ îÄ úçÇ àÇ älé‬‬
‫‪È ôÄ zÀ íâÇ‬‬
‫‪éäÀ‬‬
‫‪Ä é eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪... éäÄ éÀ eì‬‬
‫‪úìÆ öÆ eî äpÈ èÇ ÷À äðeÈ ëLÀ êåÉ úaÀ‬‬
‫‪íåÉ ãàÈ âbÇ íòÄ è÷È úéÄ aÇ‬‬
‫‪éäÄ éÀ eì – LwÅ áÇ pÀ LÀ ìkÈ‬‬
‫‪êøÆ cÆ äÇ óåÉ ñ ,õéÄ wÇ äÇ óåÉ ñ äæÆ‬‬
‫‪íåÉ ìä áeLìÈ íäÆ ìÈ ïzÅ‬‬
‫‪.éäÄ éÀ eì - LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪... éäÄ éÀ eì‬‬
‫‪ìôÆ àÉ äÇ êåÉ úaÀ íÉåàúÀ tÄ íàÄ åÀ‬‬
‫‪áëÈ åÉ k øåÉ à eðLà‬‬
‫‪Å øÉ ìòÇ‬‬
‫‪ïãøåð ãòìà‬‬
‫‪éäÀ‬‬
‫‪Ä é eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫מהו הקשר‪ ,‬החיבור והיחס שלך לעולם השירה?‬
‫אני נהנה בעיקר כשאנו ) המשפחה( שרים בסעודת ש בת בבית‬
‫וב ריקודי שמחה בחתונות ‪ .‬אנחנו אוהבים מא ו ד שירי ארץ ישראל‬
‫ומידי פעם משקיעים גם ב הופעות טובות‪.‬‬
‫מהו השיר האהוב עליך ביותר?‬
‫כרגע הוא "וזכייני לגדל בנים‪... "...‬‬
‫לָמה? מהי משמעות השיר עבורך?‬
‫‪íé ÄðáÈ éÅðáe‬‬
‫‪À íé ÄðaÈ ìcÅ âÇ ìÀ eðkÇ‬‬
‫‪Å æåÀ‬‬
‫‪,'ä éáÅ äÉ‬‬
‫‪ åà ,íé ÄðÉåá Àðe íéîÄ ëÈ çÂ‬‬
‫‪,LãÆ ÷É òøÆ‬‬
‫‪Ç æ ,úîÆ àÁ éLÅ ÀðàÇ ,íé÷Ä ìÉ àÁ éàÅ øÄÀ é‬‬
‫‪,íé÷Ä áÅ cÀ 'äaÇ‬‬
‫‪íìÈ åÉ òäÈ úàÆ íéøé‬‬
‫‪Ä àÄ îe‬‬
‫‪À‬‬
‫‪íéáÉÄ åè íéNÄ ò îÇ áe‬‬
‫‪À äøÉ‬‬
‫‪È åúaÇ‬‬
‫‪.àøÉ‬‬
‫‪Å åaäÇ úãÇ åÉ áò úëà‬‬
‫‪Æ ìÆ îÀ ìëÈ áe‬‬
‫‪À‬‬
‫אני מאד אוהב את המנגינה ו אני‬
‫מתחבר למילים שהן מעין תפילה‬
‫אישית ‪ ,‬אבל בעיקר זו אהבה משמיעה‬
‫ראשונה באחת החתונות ‪ ,‬ומאז אנו‬
‫שרים את השיר הזה כל שבת‪.‬‬
‫לסיום‪ :‬השירה תורמת לנפש היא‬
‫משחררת ‪ ,‬מרגשת ומרגיעה ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪çÇ kÉ íbÇ ïúÀ‬‬
‫‪Å å äåÈåìÀ LÇ ïzÅ æàÈ‬‬
‫‪áäà‬‬
‫‪Ç pÉ LÆ älÆ àÅ ìëÈ ìÀ‬‬
‫‪éäÀ‬‬
‫‪Ä é eì ,LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪éäÄ éÀ eì àðà ,éäÄ éÀ eì ,éäÄ éÀ eì‬‬
‫‪!éäÄ éÀ eì LwÅ áÇ pÀ LÆ ìkÈ‬‬
‫‪äøéùì äéâìèñåð‬‬
‫ראומה סדן‬
‫"היה או לא היה"‪ ,‬תגידו שכן ‪-‬‬
‫תחרות בין אלתרמן לאלכסנדר פן‪,‬‬
‫הם השחיזו קולמוס בקפה "כסית"‬
‫בין לגימת יין לע רבוב בכפית‪,‬‬
‫אקטואליה‪ ,‬אידיאלים‪ ,‬רומנטיקה וטבע‬
‫הכול נחרז באלף גון וצבע‪,‬‬
‫היום‪ ,‬הדור של "הכזה" וה"כאילו"‪,‬‬
‫אוהב את המהיר‪ ,‬הנגיש‪ ,‬רק תלחץ – הצילו!‬
‫שירים שעד היום לא נס ליחם‬
‫מולחנים ומבוצעים על ידי הזמרים הטובים בעולם‪,‬‬
‫ויש אשר לא נבין מילה או שתיים‬
‫בלי להתבייש‪ ,‬נפתח מילון ונפקח עיניים‪.‬‬
‫איזה אוצר מילים‪ ,‬המתרפקות על התנ"ך‬
‫ולשון חז"ל מציצה לה בין דפי האלמנך‪.‬‬
‫איפה הם כיום השירים הישנים‪,‬‬
‫המילים איבדו את ערכן הסגולי‬
‫והתחביר‪ ,‬אבוי‪ ,‬הוא ממש שולי‪,‬‬
‫כל אחד משרבט שורה‬
‫וחושב שהוא יוצר שירה‪,‬‬
‫והכול מתמקד על ה"אני"‪,‬‬
‫בטקסט אנורקטי‪ ,‬דל ועני‪.‬‬
‫אז בואו ביחד נחזיר את המילים‬
‫וניתן להן את הכבוד בתוך השירים‪,‬‬
‫ועם מנגינה חדשה שבאה לעולם‬
‫שהם כמו יין משתבחים עם השנים?‬
‫האם לא כדאי להוציאם מהמרתף‪,‬‬
‫לחדש‪ ,‬לרענן ולתת להם כתף?‬
‫נוסיף אהבה ואחווה לעולם‪.‬‬
‫‪:äøéù ìò íúòãé àì çèáù íéøáã äùåìù‬‬
‫‪ . 1‬למרות שכל חייה היא בקיבוץ‪ ,‬היא בכלל נולדה בירושלים‪.‬‬
‫‪ . 2‬היא צעירה‪ ,‬אך עוד זוכרת היטב את הימים שהמחשב היה "וואו"!‬
‫‪ . 3‬את האדרנלין של העבודה היא מרגיעה בעזרת השקט של ה י ֹו ָג ה‪.‬‬
‫‪:íéøáã äîë ãåòå‬‬
‫שירה פרנקל נולדה בירושלים‪ ,‬יומיים לפני פורים‪ ,‬בת בכורה לארנה‬
‫ודני גולד מן‪ ,‬שכל אחד מהם הוא הבכור במשפחתו‪ .‬היא הנכדה של רות‬
‫ושאול אביאל‪ ,‬ו ניחשתם נכון ‪ -‬גם הם בכורי המשפחות שלהם‪.‬‬
‫היא אחות בכורה ויחידה לשישה אחים בנים‪ ,‬בלי עין רעה‪ ,‬ויחד עם‬
‫ההורים היא מגדלת אותם יופי‪ .‬כלומר ‪ ,‬גידלה אותם עד שבנתה את‬
‫הקן שלה עם ליאור ‪ ,‬ש בעצם נכנס לתמונה כשחקן ֶר ֶכ ש של "שדה‬
‫אליהו" בליגת‪ -‬קיץ‪ .‬אנשים טובים שקלטו את ה"זר" היחיד על המגרש‪,‬‬
‫אלישע בורוש‬
‫‪úéùéà äçéùá‬‬
‫עם‬
‫הבינו שאם הוא מייצג כל כך טוב את שדה אליהו חייבים לנכס אותו‬
‫במיידי ולטווח רחוק ‪ -‬והכירו לו את שירה‪ .‬ולפני כשנה‪ ,‬הפציע )ה( שחר‬
‫חדש )ה( ‪ ,‬ושירה הוגדרה מכאן ולהבא בהגדרה קיומ ית משמעותית‬
‫ואינסופית‪ .‬מאז‪ ,‬היא בכלל "אמא של שחר"‪.‬‬
‫בואי נתחיל‪ ,‬לכבוד שבת שירה‪ ,‬בדיבור קצר על השם שלך ‪" -‬שירה"‪ ,‬עד כמה את מחוברת אליו ומה‬
‫שירה פרנקל‬
‫את מרגישה שהוא מאפיין בך ? נולדתי יומיים לפני פורים‪ ,‬בכל זאת שבת שירה היא מוע ד משמעותי‬
‫בחיי‪ ,‬והי א זכור ה אצלי כבר מילדות כתאריך שבו כולם שואלים אם במקרה יש לי יום הולדת‪ .‬אז‬
‫לקוראי שיבולת היקרים ‪ -‬אנא התאפקו עם השאלה וגם עם המתנות עד י"ב אדר‪ ,‬בכל זאת לא רחוק‪...‬‬
‫‪38‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬אני חושבת שההורים קראו לי שירה פשוט כי הם אהבו את השם‪ .‬אם קראתי את "שירה" של‬
‫עגנון זה היה בטח במסגרת הלימו דים בתיכון ולא נרשם כאירוע מכונן בחיי‪ .‬מצד שני‪ ,‬בשירה אני‬
‫רואה תמיד עולם שיש בו משהו אופטימי ושמח ואלו שתי תכונות שהייתי רוצה להתאפיין בהן תמיד‪.‬‬
‫ודבר אחרון‪ ,‬קשור לשחר כמובן וגם לשירת ימי הביניים‪ .‬חלק מהסיבות לבחירת השם שלה הוא פיוטו‬
‫המפורסם של שלמה אבן גבי רול ‪" :‬שחר אבקשך צורי ומשגבי" ‪ ,‬שהתחברתי אליו מאוד בבגרותי‪ .‬אז‬
‫בכל זאת השירה השפיעה על בחירה חשובה מאוד בחיי‪.‬‬
‫נחזור קצת לילדוּת בקיבוץ‪ .‬ספרי קצת על ילדותך כאן ועל רגעים משמעותיים בה ‪ .‬אכן משחר ילדותי‬
‫גדלתי בשדה אליהו‪ .‬היום אני מבינה שהיתה לי זכות מיוחדת לג דול מוקפת משפחה קרובה מורחבת‬
‫בקיבוץ שהיה לי בית חם‪ .‬אני זוכרת היטב את משחקי הקפיצה בגומי ששיחקנו בלי סוף‪ ,‬טיולים‬
‫וחוויות מבית הילדי ם‪ .‬אין לי ספק שלגדילה בקיבוץ הי תה משמעות מעצבת לגבי הבחירות שלי ב חיי‪.‬‬
‫את עובדת כאחות ב " דובדבן שבקצפת " של האדרנלין‪ ,‬האתגר והע שייה הרפואית ‪ -‬טיפול נמרץ‬
‫ילדים‪ .‬מה ה יתה הדרך לשם ? למען האמת‪ ,‬הדרך נסללה לאט והכיוון הוגדר לי באופן הדרגתי ונבנה‪.‬‬
‫היום אני כמובן שמחה בו מאוד‪ .‬ברור שה' מוליך כל אחד בדרך שהוא צריך ללכת בה ‪ -‬וגם אותי‪ .‬זה‬
‫התחיל במחוי בות אישית במד"א בתיכון‪ ,‬המש יך במגמת ביולוג יה ואח"כ בתקופת לימודים ב מדרשה‬
‫במגדל עוז‪ .‬בירור עצמי מעמיק הביא אותי להחלטה ללמוד להיות אח ות‪ .‬היום אני כבר חצי שנה‬
‫במחלקת טיפול נמרץ י לדים ב"העמק" בעפולה ונהנית מכל רגע‪.‬‬
‫ספרי על רגע של סיפוק ועל רגע של אתגר בעבודה המיוחדת הזו‪ :‬נתחיל מהאתגר ‪ -‬מחלקת טיפול‬
‫נמ רץ ילדים היא יחידה עצמאית ‪ ,‬קטנה ומיוחדת במינה במערך של בית החולים‪ .‬אנחנו פוגשים ילדים‬
‫חולים מכל שכבות העם ומכל סוגי המחלות‪ ,‬בר געים קריטיים של המחלה או הפגיעה‪ ,‬החל במחלות‬
‫כרוניות וכלה בתאונות בית ותאונות דרכים קשות‪ .‬לצד הא תגר המקצועי האדיר‪ ,‬תמיד יש את החשש‬
‫לטעות טעות משמעותית‪ ,‬לא רק בתחום הטיפולי‪ ,‬אלא גם בתחום האישי והרגשי כלפי כל אחד‬
‫מהמרכיבים של המרקם האנושי הרגיש והמיוחד שם‪ :‬הצוות‪ ,‬הילדים ובני המשפחות‪.‬‬
‫והסיפוק ‪ -‬לראות ילד שמצבו היה קריטי‪ ,‬שנלחמנו על כל נשימה שלו‪ ,‬חוזר לחיים ‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬
‫מחייך‪ ,‬אוכל‪ ,‬מש חק ורגוע‪ .‬לאחרונה‪ ,‬פגשתי במרכז מסחרי בעפולה‬
‫‪éáÄ âÇ ùÀ îe‬‬
‫‪Ä éøeö‬‬
‫‪Ä‬‬
‫‪,êÈ ùÀ ÷Æ áÇ à øçÇ ùÇ‬‬
‫ילד כזה מסתובב עם משפחתו ‪ -‬אין סיפוק מדהים מזה‪.‬‬
‫‪.éáÄ øÀ òÇ íâÇ åÀ éøÄ çÀ ùÇ êéÆ‬‬
‫‪À ðôÈ ìÀ êøòÀ àÆ‬‬
‫מה התחביב ים שלך? יוגה ‪ -‬זו הקשבה פנימית לגוף ולנפש וחוויה‬
‫שעוזרת לי להכיל הרבה ממה שעובר על י בעבודה‪ ,‬ברגש‪ ,‬ובשאר‬
‫תחומי החיים‪ .‬חוץ מזה ‪ -‬תמיד אהבתי נגינה על הפסנתר ותנועה‪.‬‬
‫‪ìäÅ áÈ àÆ åÀ ãîòÀ àÆ êÈ úÀ ìÈ ãË âÀ éðÅ ôÀ ìÄ‬‬
‫‪.éáÄ ìÄ ú ÉåáùÀ çÀ îÇ ìëÈ äàÆ øÀ úÄ êÈ ÀðéòÅ éëÄ‬‬
‫‪ïÉåLìÈ äÀ‬‬
‫‪Ç å áìÅ äÇ ìëeé‬‬
‫‪Ç øùÆ à äÆæ äîÇ‬‬
‫מה מרגש אותך? כל כל כל מה שקשור בשחר המד‪ -‬ה‪ -‬י‪ -‬מ‪ -‬ה שלנו‪.‬‬
‫כל חיוך‪ ,‬כל צחוק‪ ,‬כל משחק קטן ואפילו כל שטות שלה‪ .‬היא הכוח‬
‫‪?éáÄ øÀ ÷Ä êÀ åÉ úáÀ éçeø‬‬
‫‪Ä‬‬
‫‪çë‬‬
‫‪Ç äîe‬‬
‫‪Ç úÉåNòÀ ìÇ‬‬
‫‪ïëÅ ìòÇ LåÉ ðàÁ úøÇ îÀ æÄ áèé‬‬
‫‪Ç úÄ êÈ ìÀ äÅðäÄ‬‬
‫שמניע הרבה ממה שאני היום‪.‬‬
‫מה מפחיד אותך? ברור שמי שרואה כל יום ילדים במצב קשה ‪-‬‬
‫‪ìåøéáâ-ïáà äîìù 'ø‬‬
‫חוזר הביתה‪ ,‬מחבק את האוצר שלו ומבין איזו מתנה יש בכל‬
‫נשימה‪ ,‬בכל רגע רגוע‪ ,‬בכל יום בחיים‪ .‬אני מתפללת כל הזמן ש ‪ -‬עד כמה שזה נשמע קלישאה ‪ -‬כולם‬
‫סביבי יהיו רק בריאים‪ .‬בריאים‪ .‬בריאים‪ .‬אמן‪.‬‬
‫‪!éáÄ äÉ‬‬
‫‪Ç åìàÁ úîÇ ùÀ Äð äÆéäÀ úÄ ãåÉ òáÀ êÈ ãÀ åÉ à‬‬
‫מ וטו בחיים‪" :‬תמיד בשמחה " – מתכון מנצח לכל התמודדות ולאמונה ענקית‪.‬‬
‫מֶ סֶ ר לאומה‪ :‬קשור למוטו שהזכרתי‪ֱ .‬ה יוּ שמחים‪ ,‬הסתכלו בדב רים הטובים‪ .‬זכרו שכל רגע הוא מתנה‬
‫מיוחדת מופלאה ומרגשת וכלום לא מובן מאליו‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הודעות מהקיבוץ הדתי‬
‫‪40‬‬
‫הכניסה לשני האירועים חופשית‪ .‬הרשמה מומלצת‪.‬‬
‫תכנית ולו"ז ‪ – :‬בלוח המודעות ו‪/‬או במייל‪.‬‬
‫‪054‬‬‫ל פרטים‪ :‬לימו ר ספראי ‪054 - 7775771‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪41‬‬
‫ ט"ו בשבט תש"א‬,‫מגילת היסוד של שדה אליהו‬
çeøaÇ ìåÉ ÷ úaÇ àeä éøé
Ä ùÄ ékÄ
éìÇ òÈ úåÉ ôìÀ åÉ ç éãÇ eã ÀðaÄ
úåÉ îùÈ Àðe úåÉ ðeîúÀ
úåÉ îùÅ ú ÉåîùÅ e
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ äåÀ àaÈ äzÈ àÇ
- àé
- éàÇ
áéáÄ ñÈ äéÈ îÄ eã
áéáÄ ñÈ äèÈ ìÈ òÂ
äéÈ äÈ åÀ
éàåÇ ìÀ äÇ
áéùÄ ÷À îÇ äzÈ àÇ íàÄ
áéùÄ ÷À îÇ äzÈ àÇ ùÆ
,éìÇ eà ,éìÇ eà
,éìÇ eà ,éìÇ eà
éìÇ eà
éìÇ eà
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ äåÀ àaÈ äzÈ àÇ
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ äåÀ àaÈ äzÈ àÇ
çeøäÈ áùÇ îÇ àeä éøé
Ä ùÄ ékÄ
éúé
Ä àÄ íéëÄ ìÀ åÉ ä ékÄ øÀ ãÇ aÀ
çÇ eútÈ äÇ é ÄðåÉ ìçÇ
íé Äðeâé ÄðåÀ íéôÄ åÉ ð
,éçÄ åÉ k ïéÇ òÀ îÇ
íé ÄðtÈ ,íé ÄðôÈ e
éëÄ áÀ e ÷åÉ çöÀ
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ äåÀ àaÈ äzÈ àÇ
éøÇ eñéÄ õ÷Å
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ äåÀ àaÈ äzÈ àÇ
êåðç íåìù
42
çeìùÈ äÇ éáÄ zÈ ëÀ îÄ
ééçÇ úlé
Ç ñÄ îÀ
éòÇ eâòÀ âÇ
.éúÇ ÉåìéôÄ úÀ ãäÅ
çeøaÇ äìÆ òÈ àeä éøé
Ä ùÄ ékÄ
çÇ eëùÇ äÇ ,óãÈ ÄðäÇ
êÀ øÇ äÈ øåÉ àäÈ àeä
ç÷Ç ôÀ ÄðäÇ
éúÇ åÉ ìéìÅ aÀ
àeä
.éìÇ àÅ êÀ ìÅ åÉ ääÇ äzÈ àÇ