‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫פסח ‪ -‬אחרון של פסח‪" :‬שירת הים"‬ ‫מועדים לשמחה‪ ,‬חגים וזמנים לששון‪.‬‬ ‫על פי הגמרא במסכת מגילה ל"א ע"א קוראים בשביעי של פסח בפרשת בשלח עם שירת הים‪ ,‬כי לפי חז"ל קריעת‬ ‫ים סוף הייתה בשביעי של פסח‪ :‬בראשון של פסח יצאו ממצרים‪ ,‬ומאז עברו במשך שבעת ימי הפסח בתחנות‬ ‫סוכות‪ ,‬איתם‪ ,‬פי החירות עד שהגיעו בשביעי של פסח לים סוף‪ .‬היציאה ממצרים הייתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מעין תהליך‬ ‫ממושכך של מספר ימים‪ ,‬אשר מסתיים בסוף שבעת ימי הפסח בקריעת ים סוף‪ ,‬ושירת הים הינה הביטוי‬ ‫הספרותי והדתי לסוף התהליך הזה‪.‬‬ ‫שירת הים תופסת גם בסידור התפילה מקום נכבד‪ ,‬הן בקריאתה בסוף פסוקי דזמרא והן שילובם של שני‬ ‫מכָה נ ְֶאדָ ר בַ קֹדֶׁש‬ ‫מכָה בָ אֵ לִ ם ה' ִמי ָכ ֹ‬ ‫פסוקים מרכזיים משירת הים בברכה האחרונה אחרי קריאת שמע‪ִ " :‬מי ָכ ֹ‬ ‫נו ָֹרא ְתהִ ֹּלת עֹשֵ ה פֶ לֶא" (יא)‪" ,‬ה ' י ְִמֹלְך לְ עֹלָם וָעֶ ד" (יח)‪ .‬למעשה כבר דוד המלך וישעיהו נעזרו בפתיחת שירת הים‪:‬‬ ‫"הִ מֵה אֵ ‪-‬ל יְׁשועָ ִתי אֶ בְ טַ ח וְ ֹלא אֶ פְ חָ ד‪ ,‬כִי עָ זִּי וְ זִּ ְמרָ ת ָי ‪ּ-‬ה ה' וַיְ ִּהי לִּ י לִּ יׁשּועָ ה" (תהלים קי"ח‪ ,‬יד; ישעיהו י"ב‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫נעיין היום באופי ובמסרים של שירת הים בתורה‪ ,‬ובכך מוסברת גם משמעותה בסידור התפילה ושל שביעי של‬ ‫פסח‪ .‬חלק מהדברים מבוססים על פירושו הנפלא של פרו' בנו יעקב על ספר שמות‪:‬‬ ‫‪ ‬המודעות ההיסטורית של יציאת מצרים בשירת הים‪ :‬לאחר עבדות קשה במצרים במשך דורות‪ ,‬דרושה‬ ‫לכאורה תקופה ארוכה לבני ישראל להתרגל למצב החדש שלהם כבני חורין‪ .‬בשירת הים משה רבנו מראה לבני‬ ‫ישראל מיד לאחר קריעת ים סוף את היכולת המיוחדת להלל את ה' ולהכיר את התקופה ההיסטורית החדשה‪.‬‬ ‫בתהלים ק" ב‪ ,‬יט נאמר‪ִ " :‬תכָתֶ ב זֹאת לְדוֹר ַאחֲ רוֹן וְ עַם נִבְ ָרא יְהַ לֶל י ָ‪-‬ה" – היכולת להלל את ה' בצורה חגיגית‬ ‫ופיוטית נפלאה משקפת ומבטאת מודעות ההיסטורית של "עַ ם נִבְ ָרא"‪ ,‬ואכן "שי רת הים" משקפת מסרים‬ ‫אלה בצורה נפלאה של היציאה מעבדות לחירות‪ .‬התיאור מתחיל במרדף של פ רעה ומצרים אחרי בני ישראל‪,‬‬ ‫ומסתיים בקירבה המיוחדת של ה' לעמו ישראל במקדש ה' – ממש בבחינת "מתחיל בגנות ומסיים בשבח"‪.‬‬ ‫‪ ‬מלכות בשר ודם מול מלכות שמים‪ :‬בתחילת השירה מתוארת ההצלה ממצרים ומפלת האויבים; בסוף השירה‬ ‫עם ישראל מכירים במלכות ה' ובייעודם להגיע ל"נוה קדשך"‪ ,‬דהיינו להר סיני‪ ,‬כפי שרבי אברהם אבן עזרא‬ ‫ואחרים מסבירים‪ .‬כבר בתחילת שליחותו בסנה משה למד‪ ,‬שתפקיד יציאת מצרים להביא את בני ישראל‬ ‫לייעודם בהר סיני‪ " :‬בְ הוֹצִ יאֲ ָך אֶ ת הָ עָם ִמ ִםצְ ַריִם תַ עַ בְ דון אֶ ת הָא ‪ֹ-‬להִ ים עַ ל הָהָר הַ זֶה" (שמות ג '‪ ,‬יב)‪ .‬סיפור‬ ‫עבדות מצרים מתחיל עם תיאור מלך פרעה‪ַ " :‬וטָקָ ם מֶ לְֶך חָדָ ׁש עַ ל ִמצְ ָריִם אֲ ׁשֶ ר ֹלא יָדַ ע אֶ ת יוֹסֵ ף" (שמות א'‪ ,‬ח);‬ ‫משה מסיים בשירת הים את כל תקופת בקבלת מלכות שמים‪" :‬ה' יִּ ְמֹלְך לְ עֹלָם ָועֶד" (שמות ט"ו‪ ,‬יח)‪ ,‬וכשבני‬ ‫ישראל יקבלו עליהם בהר סיני את קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬הרי הם בעצמם ייהפכו כביכול לחלק של אותה‬ ‫מלכות שמים‪" :‬וְאַ ֶתם ִתהְ יו לִי מַ מְ לֶכֶ ת כֹהֲ נִים וְגוֹי ָקדוֹׁש ‪( "...‬שמות י"ט‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫‪ ‬שירת משה‪ ,‬שירת בני ישראל ושירת מרים‪ :‬משה רבנו הבין שלאחר יציאת מצרים עליו ללמד את "בני‬ ‫ישראל" להלל את ה' על גאולת מצרים‪ .‬משה פותח בשירה האישית שלו‪ ,‬אך מזמין ומצרף אליו את בני‬ ‫ירה הַ זֹאת לַה'" משה ( בלשון יחיד) יזם ושר את השירה האישית‬ ‫ישראל‪ָ " :‬אז י ִָׁשיר מֹׁשֶ ה ובְ נֵי יִשְ ָראֵ ל אֶ ת הַ ִש ָ‬ ‫ֹאמרּו‬ ‫שלו‪ ,‬ובני ישראל מצטרפים אליו; בזכותו אף הם אומרים את שירתו האישית של משה בלשון יחיד‪ַ " :‬וי ְ‬ ‫לֵאמֹר‪' :‬אָ ִּׁשירָ ה לַה '‪ ,‬כִי ָגאֹה גָָאה סוס ְורֹכְבוֹ ָרמָ ה ַבטָם"‪ .‬משה הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬לא רק המנהיג של עם ישראל מול‬ ‫פרעה במצרים ובמשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר; משה רבנו הוא רבם ומחנכם של בני ישראל בעולם‬ ‫הדתי להלל את ה '‪ ,‬ושירתו האישית הנפלאה מזמינה גם אותם לאותה חוויה הדתית של משה‪ָ" :‬אז י ִָׁשיר מֹׁשֶ ה‬ ‫ירה הַ זֹאת לַה' ‪ ."...‬בכך מוסברת גם התוספת המעניינת בסוף שירת הים‪ :‬מרים ה בינה‪,‬‬ ‫ובְ נֵי יִשְ ָראֵ ל אֶ ת הַ ִש ָ‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת" ‪www.tefilah.org - (1) -‬‬ ‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬ ‫שעליה לעודד את כל הנשים להצטרף לשירתו הספונטאנית של משה‪" :‬ו ִַתקַ ח מִ ְריָם ַהמְבִ יָאה אֲ חוֹת ַא ֲהרֹן אֶ ת‬ ‫הַ תֹף בְ יָדָ ה וַתֵ צֶ אן ָ כָל הַ מ ִָׁשים ַאחֲ ֶריהָ בְ תֺ פִ ים ובִ ְמחֹֹלת‪ :‬וַתַ עַ ן לָהֶ ם ִמ ְריָם‪ִּׁ :‬שירּו לַה' כִ י ָגאֹה גָָאה סוס וְ רֹכְ ב ֹו ָרמָ ה‬ ‫בַ טָם"‪ .‬על ידי שינוי לשוני קל ביותר מרים משנה את שירת משה האישית "אָ ִּׁשירָ ה לַה' כִ י ָגאֹה גָָאה סוס וְ רֹכְבוֹ‬ ‫ָרמָ ה ַבטָם" למחויבות עתידית של כולם להלל את ה'‪ִּׁ " :‬שירּו לַה ' כִי ָגאֹה גָָאה סוס ְורֹכְבוֹ ָרמָ ה בַ ט ָם"‪ .‬מרים‬ ‫הפנימה‪ ,‬ששירת משה הינה מודל נאה לחיקוי בעתיד לעם ישראל‪ ,‬ודווקא הנשים יכולות להוביל תהליך עתידי‬ ‫זה על פי דרכו של משה‪ .‬הנשים בתורה אינן מעודדות את המלחמה ולא באות לשבח את גבורת הלוחמים‪ ,‬כמו‬ ‫בתרבויות אחרות; הן מלמדות את המסרים הדתיים של גאולת מצרים לדורות הבאים! ‪ -‬על פי רוח זו שירת‬ ‫הים גם נכנסה לסידור התפילה הקבועה שלנו עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫‪ ‬הביוגרפיה האישית של משה משתקפת בשירת הים‪ ,‬ובכך עולות תובנות ומסרים נפלאים מאמונתו של משה‬ ‫ָארץ"‬ ‫רבנו‪ :‬משה מייחס את נס קריעת ים סוף ואת כל ההצלה ממצרים ‪ -‬לה' בלבד‪" :‬נ ִָּטיתָ י ְִמינְָך ִתבְ לָעֵ מ ֹו ֶ‬ ‫(ט"ו‪ ,‬יב)‪ ,‬אך בפרק הקודם מסופר שה' צווה את משה להטות את ידו על ים סוף‪" :‬וְ אַ תָ ה הָ ֵרם אֶ ת מַ ְחָך ּונְטֵ ה‬ ‫אֶ ת י ְָדָך עַ ל הַ ט ָם ובְ קָ עֵ הו ‪( "...‬טו)‪ ,‬וגם לאחר מעבר בני ישראל בחרבה ‪ -‬ה' ציווה את משה‪ַ " :‬וטֹאמֶ ר ה' אֶ ל מֹׁשֶ ה‬ ‫נְטֵ ה אֶ ת י ְָדָך עַל הַ טָם וְ יָׁשֺ בו הַ םַ יִם עַ ל ִמצְ ַריִם עַ ל ִרכְב ֹו וְ עַ ל פ ָָרׁשָ יו" ( כו)‪ .‬משה ה בין היטב‪ ,‬שהוא פועל כשלוחו של‬ ‫מקום ונטיית ידו של משה בקריעת ים סוף – היא כביכול נטיית ידו של הקב"ה‪ ,‬כפי שכבר נאמר בסוף קריעת‬ ‫ים סוף‪" :‬וַט ְַרא י ְִש ָראֵ ל אֶ ת הַ יָד הַ ְגדֹלָה אֲ ׁשֶ ר עָ שָ ה ה' בְ ִמצְ ַריִם" (י"ד‪ ,‬לא)‪.‬‬ ‫בדומה משה משבח את ה' בתחילת השירה " ַויְהִ י לִי לִּ יׁשּועָ ה"‪ ,‬אך כזכור משה בתחילת דרכו כבר פעל והוכיח‬ ‫את עצמו כ"מושיע" במדיין‪ַ " :‬וט ָבֹאו ָהרֹעִ ים ַו ְיג ְָרׁשום ַוטָקָ ם מֹׁשֶ ה וַיו ִֹּׁשעָן ַוט ְַׁש ְק אֶ ת צֹאנָם" ( ב'‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫יש גם משחקי לשון על לשון ו רמזים מעניינים בשורש " רמה"‪ :‬בתיאור ק ריעת ים סוף מסופר "ובְ נֵי י ְִש ָראֵ ל‬ ‫יֹצְ ִאים בְ י ָד רָ מָ ה"‪ ,‬וגם משה מרים בידו את המטה על ים סוף ‪" -‬וְ אַ תָ ה הָ רֵ ם אֶ ת מַ ְחָך ונְטֵ ה אֶ ת י ְָדָך עַ ל הַ ט ָם‬ ‫ובְ קָ עֵ הו" (טז); כשבני ישראל רואים במפלת מצרים ‪" -‬סוס וְ רֹכְב ֹו רָ מָ ה בַ טָם" ‪ -‬משה מייחס את כל השבח לה'‬ ‫בלבד‪" :‬א ‪ֹ-‬להֵ י ָאבִ י וַאֲ ר ְֹממֶ נְהּו" (ט"ו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מעניין הדבר‪ ,‬שמשה מקשר את אותה תחושת הרוממות בתחילת השירה דווקא לאביו ‪" -‬א ‪ֹ-‬להֵ י ָאבִּ י‬ ‫וַאֲ ר ְֹממֶ נְהו"‪ .‬לא שמענו תיאורים מיוחדים על אביו של משה‪ ,‬ולמה דווקא בשירת הים משה מזכיר את אביו?‬ ‫יית כן שיש בכך רמז עדין לשמו של אביו "עמ רם" = "עם רם"‪ .‬משה למד לראשונה מאביו את תחושת‬ ‫ה רוממות ואת האמונה ב עם ישראל‪ ,‬והרי גם בסוף השירה משה משבח את עם ישראל‪ ..." :‬עַ ְמָך ה' עַד יַעֲ ב ֹר‬ ‫עַ ם זו קָ נִיתָ " (ט"ו‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫שירת הים היא יצירת דתית וספרותית נפלאה‪ ,‬החותמת את סיפור יציאת מצרים – ובמקביל גם את חג חירותנו‬ ‫בשביעי של פסח ‪ -‬בצורה חגיגית ופיוטית‪.‬‬ ‫חג שמח‬ ‫אוצר התפילות – רדיו "רשת מורשת" ‪www.tefilah.org - (2) -‬‬