‫הכנסת אורחים בשלושת הרגלים‬ ‫תחֹג לִי בַּשָּׁנ ָה‪ :‬‬ ‫"שָׁלׁש ְרגָלִים ָּ‬ ‫תשְׁמֹר‪ ,‬שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַּצֹות כַּ ֲאשֶׁר‬ ‫אֶת חַג ַהמַּּצֹות ִּ‬ ‫ת ִמ ִּמצְָרי ִם ו ְֹלא י ֵָראּו פָנ ַי‬ ‫צִוִּיתִָך לְמֹועֵד חֹדֶׁש ָה ָאבִיב כִּי בֹו יָצָא ָ‬ ‫תז ְַרע בַּשָּׂדֶה‪ ‬ו ְחַג ָה ָאסִף‬ ‫ֵריקָם‪ :‬ו ְחַג ַה ָּקצִיר בִּּכּוֵרי ַמ ֲעשֶׂיָך ֲאשֶׁר ִּ‬ ‫בְּצֵאת ַהשָּׁנ ָה בְּ ָא ְספְָּך אֶת ַמ ֲעשֶׂיָך מִן ַהשָּׂדֶה‪ :‬שָׁלׁש ְּפ ָעמִים‬ ‫ַּבשָּׁנ ָה י ֵָראֶה כָּל ז ְכּוְרָך אֶל פְּנ ֵי ָה ָאדֹן ה'‪":‬‬ ‫(שמות פרק כג‪ ,‬פסוקים יד‪-‬יט)‬ ‫שְׁלשֶׁת הְרגָלִים הוא כינוי לשלושת החגים המקראיים‪ :‬פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪ ,‬שבהם צּווה עם ישראל לעלות לרגל‬ ‫לבית המקדש בירושלים‪ .‬חגים אלו נקבעו כזכר ליציאת מצרים‪ ,‬אך בו בזמן הם קשורים גם אל החקלאות בארץ‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫• חג הפסח‪ :‬חג יציאת מצרים‪ ,‬המציין את היציאה‬ ‫ מעבדות לחירות‪ ,‬הוא גם חג האביב‪ ,‬שבו ‬ ‫ קוצרים את השעורים‪.‬‬ ‫• חג השבועות‪ :‬החג‪ ,‬המציין את האירוע של‬ ‫ מתן תורה‪ ,‬הוא גם חג קציר החיטים‪ ,‬שבו‬ ‫ מביאים "ביכורים"‪.‬‬ ‫• חג הסוכות‪ :‬שבו מציינים באמצעות ישיבה‬ ‫ בסוכה את הסוכות שבהן התגוררו אבותינו בעת‬ ‫ הנדודים במדבר‪ ,‬הוא חג האסיף שבו אוספים את‬ ‫ התבואה והגפן שהושארו במקומם למשך הקיץ‬ ‫ מן השדה והכרם‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫אחד הערכים המאפיינים את שלושת הרגלים הוא ערך הכנסת האורחים‪ .‬ערך זה בא לידי ביטוי במנהגים השונים‬ ‫של כל חג‪:‬‬ ‫בפסח‪ ,‬בפתיחתו של ליל הסדר‪ ,‬נוהגים לפתוח את הדלת ולהזמין את כל מי שרוצה‬ ‫לבוא ולהשתתף בסעודת החג‪ .‬זאת‪ ,‬כדי שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה רעב‬ ‫או בודד לנפשו בחג הפסח‪:‬‬ ‫"כל דִּכְפִין‪ ,‬י ֵיתֵי וְי ֵיכּול; וְכָל דִּצְִריְך‪ ,‬י ֵיתֵי ו ִי ַפסַּח"‬ ‫[תרגום מארמית‪ :‬כל הרעב יבוא ויאכל‪ ,‬כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח]‬ ‫‪134‬‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫בחג השבועות קוראים במגילת רות את סיפורה של רות‪ ,‬הגיורת המואבייה‪,‬‬ ‫שלאחר מות בעלה נשארה לצד חותנתה נעמי‪ ,‬ודבקה בה למרות עוניין‪ ,‬ובסופו‬ ‫של דבר הקימה בית עם בועז‪ ,‬הצטרפה לעם ישראל ומצאצאיה נולד דוד המלך‪.‬‬ ‫מגילת רות מושתת כולה על ערכי גמילות החסדים והחסד‪ ,‬ונושא הכנסת‬ ‫האורחים ועשיית חסד עם עניים מוטבעים בה מעצם טבעה‪ .‬חז"ל שיקפו זאת‬ ‫באמצעות המדרש הבא‪:‬‬ ‫תני [=שנה] ר' יהושע‪ :‬יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני‪ ,‬העני עושה עם‬ ‫בעל הבית‪.‬‬ ‫שכן רות אומרת לנעמי‪" :‬שם האיש אשר עשיתי עמו [חסד] היום בועז‪".‬‬ ‫"אשר עשה עמי [חסד]" אין כתיב [=כתוב] כאן‪ ,‬אלא אשר "עשיתי עמו [חסד]‪".‬‬ ‫אמרה לה [רות לנעמי]‪ :‬הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום בשביל [=בעבור] פרוסה [של לחם] שנתן לי‪.‬‬ ‫למה הכוונה‬ ‫במשפט "יותר ממה שבעל הבית‬ ‫עושה עם העני‪ ,‬העני עושה עם‬ ‫בעל הבית"? תנו דוגמה‪.‬‬ ‫(מדרש ויקרא רבה לד‪ ,‬ח)‬ ‫הנשיא ה־‪ 7‬עזר ויצמן מארח בסוכת הנשיא‪1994 ,‬‬ ‫בשבעת ימי חג הסוכות‪ ,‬בעת השהייה בסוכה‪,‬‬ ‫נהוג לזמן לסוכה 'אּושְׁפִּיז ִין' [בארמית‪ :‬אורחים]‪.‬‬ ‫האושפיזין הם דמויות תנ"כיות מרכזיות‪ ,‬שעל פי המסורת באות להתארח‬ ‫בסוכות של בני ישראל במהלך החג‪ .‬האורחים המוזמנים לסעודה הם‬ ‫אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה‪ ,‬אהרון ודוד‪ .‬בד בבד נהוג להזמין לסוכה‬ ‫גם אורחים בשר ודם מבין העניים‪ ,‬ואף נוצר המנהג להזמין חכם עני לשבת‬ ‫בראש השולחן ולמלא את מקומו של האושפיזין של אותו ערב‪ .‬ברוחם של‬ ‫מנהגים אלו‪ ,‬נוהג נשיא המדינה לפתוח את שערי ביתו בחג הסוכות‪ ,‬ולהזמין‬ ‫אל סוכתו את אזרחי המדינה‪.‬‬ ‫לאור כל זאת‪ ,‬נעסוק ביחידה זו בערך הכנסת אורחים‪ ,‬בתוך כדי דיון בשאלות כגון‪:‬‬ ‫ • מהם העקרונות להכנסת אורחים ראויה?‬ ‫ • האם יש לקיים את מידת הכנסת האורחים בכל מחיר?‬ ‫ • האם יש קשר בין הכנסת אורחים לבין הכנסת עניים?‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫‪135‬‬ ‫"יהי ביתך פתוח לרווחה"‬ ‫משימת פתיחה‪ :‬התבוננו בתמונות שלפניכם‪.‬‬ ‫ ‪ .1‬באילו מן הבתים הייתם רוצים להתארח ומדוע?‬ ‫ ‪ .2‬באילו מן הבתים תרגישו "הכי בבית"? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬אילו מן הבתים נראים בעיניכם 'מזמיני אורחים' ואילו לא? נמקו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫האם המראה החיצוני של‬ ‫הבית אכן יכול להעיד על אופי‬ ‫הכנסת האורחים שבו?‬ ‫‪2‬‬ ‫טירה באוסטריה‬ ‫ארמון בקינגהם‪ ,‬לונדון‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אוהל בקיבוץ גן שמואל‪1943 ,‬‬ ‫"חושה" בדואית במדבר‬ ‫‪6‬‬ ‫קרוואן בכפר תבור‬ ‫‪7‬‬ ‫בית עמי ותמי‬ ‫שיכון‬ ‫‪136‬‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬ ‫יֹוסֵי בֶּן יֹו ָחנ ָן אִיׁש יְרּושָׁלַיִם אֹומֵר‪ :‬יְהִי בֵיתְָך פָּתּו ַח ל ְִרוָחָה‪,‬‬ ‫וְיִהְיּו עֲנִיִּים ְּבנ ֵי בֵיתֶָך‪.‬‬ ‫(מסכת אבות‪ ,‬פרק א משנה ה)‬ ‫מדוע מפרטת המשנה שיוסי‬ ‫בן יוחנן הוא מאנשי ירושלים?‬ ‫ ‪ .1‬מהי לדעתכם משמעות הביטוי "ביתך פתוח לרווחה"?‬ ‫ הביאו דוגמאות כיצד ניתן ליישם אמירה זו‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬למה הכוונה "יהיו עניים בני ביתך"? הביאו דוגמאות כיצד ניתן ליישם אמירה זו‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬האם על פי משנה זו יש להכניס לביתכם כל אדם? נמקו‪.‬‬ ‫אחד הערכים המרכזיים‪ ,‬המאפיין את שלושת הרגלים‪ ,‬הוא ערך הכנסת האורחים‪.‬‬ ‫בתקופת בית המקדש עולי הרגל‪ ,‬שעלו בהמוניהם לירושלים‪ ,‬היו תלויים במידת הכנסת האורחים של‬ ‫אנשי ירושלים‪ .‬מסכת אבות מתארת מציאות ִנסית לפיה מעולם לא נותר עולה רגל ללא מקום לינה‪:‬‬ ‫"עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש [ביניהם]‪...‬‬ ‫מעולם לא אמר אדם לחברו 'לא מצאתי מיטה שאישן‬ ‫עליה בירושלים'‪ ,‬מעולם לא אמר אדם לחברו 'צר לי‬ ‫המקום שאלין בירושלים'‪".‬‬ ‫(אבות דרבי נתן לה‪ ,‬א)‬ ‫‬ ‫חזרו לתמונות הבתים שבמשימת הפתיחה וענו‪:‬‬ ‫לאיזה סוג בית לדעתכם מתכוון יוסי בן יוחנן? תוכלו גם להביא דוגמה משלכם‪.‬‬ ‫ברכת כוהנים בכותל המערבי בירושלים‬ ‫הסבירו את הביטוי "צר לי‬ ‫המקום"‪ .‬מדוע נחשב דבר‬ ‫זה לנס?‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫‪137‬‬ ‫פענחו את פירוש רש"י למשנה‪:‬‬ ‫יהי ביתך פתוח לרוחה ‪ -‬כביתו של אברהם אבינו עליו השלום שהיה‬ ‫פתוח לארבע רוחות העולם כדי שלא יצטרכו האורחים להקיף את‬ ‫הפתח‪.‬‬ ‫(רש"י על מסכת אבות‪ ,‬פרק א‪ ,‬משנה ה)‬ ‫ ‪ .1‬כיצד מבין רש"י את הביטוי "בית פתוח לרווחה" ומדוע? השוו לתשובותיכם‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬האם לדעתכם ניתן ורצוי לקיים את אמירת המשנה בימינו? נמקו‪.‬‬ ‫‬ ‫ ‪ .3‬במה דומה ובמה שונה הכנסת האורחים במסורת הבדואית‪,‬‬ ‫ להכנסת האורחים של אברהם?‬ ‫א‪-‬א‬ ‫ט‪-‬ט‬ ‫ן‪-‬ן‬ ‫ר‪-‬ר‬ ‫ב‪-‬ב‬ ‫י‪-‬י‬ ‫ס‪-‬ס‬ ‫ש‪-‬ש‬ ‫ביאור לכתב רש"י‪:‬‬ ‫ג‪-‬ג‬ ‫ד‪-‬ד‬ ‫כ‪-‬כ‬ ‫ע‪-‬ע‬ ‫ך‪-‬ך‬ ‫פ‪-‬פ‬ ‫ה‪-‬ה‬ ‫ל‪-‬ל‬ ‫ף‪-‬ף‬ ‫ת‪-‬ת‬ ‫ו‪-‬ו‬ ‫ז‪-‬ז‬ ‫מ‪-‬מ‬ ‫ם‪-‬ם‬ ‫צ‪-‬צ‬ ‫ץ‪-‬ץ‬ ‫ח‪-‬ח‬ ‫נ‪-‬נ‬ ‫עיינו במקור‬ ‫בספר בראשית ובדקו כיצד‬ ‫אירח אברהם את המלאכים‬ ‫ומדוע הוא נחשב‪,‬‬ ‫לפי סיפור זה‪,‬‬ ‫סמל להכנסת אורחים‪.‬‬ ‫ק‪-‬ק‬ ‫הכנסת אורחים במסורת הבדואית‪:‬‬ ‫הבדואים מפורסמים בהכנסת האורחים שלהם‪ .‬לפי המסורת‬ ‫הבדואית‪ ,‬האדם מחויב לארח כל אחד‪ ,‬לשרת את האורח היטב‬ ‫ולהימנע מלשאול אותו שאלות במשך שלושה ימים ושליש‪ .‬אם יש‬ ‫לאורח מטרה שלשמה בא‪ ,‬ישטח אותה באוזני המארח לאחר ימים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫מנהג מהודר הוא לשחוט ביום הראשון צאן לכבוד האורח‪ ,‬ולערוך‬ ‫טקס מיוחד של שתיית קפה עם האורח‪ .‬על המארח לטפל גם בבהמת‬ ‫הרכיבה של האורח ולציידו‬ ‫במזון ושתייה לדרך‪ .‬כיוון‬ ‫שהמארח מספק את כל‬ ‫צרכיו‪ ,‬גם בלי שיבקש‪,‬‬ ‫אסור לאורח לבקש דבר‪.‬‬ ‫לאחר שנפרד מהמארח‪,‬‬ ‫אמור האורח לספר בשבחו‬ ‫של המארח כדי להרבות‬ ‫את כבודו וערכו‪.‬‬ ‫במה דומה ובמה שונה הכנסת‬ ‫האורחים של אבהרהם לזו‬ ‫שבמסורת הבדואית?‬ ‫‪138‬‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫אברהם כסמל להכנסת אורחים‬ ‫אברהם נתפס במסורת היהודית כסמל להכנסת‬ ‫אורחים‪.‬‬ ‫בספר בראשית מסופר כיצד אברהם אירח את שלושת‬ ‫האנשים שראה‪ ,‬שנתבררו אחר כך כמלאכים (בראשית‬ ‫יח‪ ,‬א‪-‬ח)‪ .‬לאור סיפור זה ראו חז"ל באברהם אבינו מופת‬ ‫להכנסת אורחים‪ .‬במדרשיהם מסופר כי אברהם לא ישב‬ ‫בביתו וחיכה לאורחים שיגיעו אליו ‪ -‬אלא "יצא לדרך‬ ‫עד שמוצא את האורחים ומכניסן לתוך ביתו‪ ".‬זאת‬ ‫ועוד‪ :‬אברהם דאג להעניק אירוח ברמה שעלתה‬ ‫על המצוי בביתו של האורח‪ ,‬לדוגמה‪" :‬את שאין‬ ‫דרכו לאכול בשר ‪ -‬מאכילו בשר‪ ,‬ואת שאין‬ ‫דרכו לשתות יין ‪ -‬משקהו יין‪ ".‬אברהם דאג‬ ‫גם לכל אותם עוברי אורח שלא הגיעו‬ ‫לאזור מגוריו‪ ,‬והקים בצדי הדרכים‬ ‫מתקן שבו היה משאיר מזון ומשקה‬ ‫לעוברי אורח‪.‬‬ ‫(אבות דרבי נתן‪ ,‬פרק ז)‬ ‫אברהם משה ליליין‬ ‫הכנסת גנבים‬ ‫מעשה בגנב שהיה כלוא באגף האסירים הפליליים בירושלים‪ ,‬ריצה‬ ‫עוונו ושוחרר לעת ערב‪ .‬מאחר שהתגורר הרחק מירושלים ולא היתה לו‬ ‫פרוטה בכיסו‪ ,‬סר לר' אריה‪ ,‬אותו הכיר מביקוריו בכלא‪ ,‬כדי לקבל ממנו‬ ‫דמי כיס‪...‬‬ ‫קיבלוהו ר' אריה וזוגתו כאורח נכבד והעניקו לו סכום מסוים‪ .‬האורח‬ ‫הרגיש בטוב‪ ,‬ובתום הארוחה אמר לו ר' אריה‪" :‬מודה אני לך על‬ ‫שביקרתנו‪ ,‬למה תטרח לנסוע בשעות אלו? הישאר עמנו הלילה‪ ".‬הציעו‬ ‫לו מיטה והתברכו בו‪.‬‬ ‫באשמורת הבוקר‪ ,‬מתעורר ר' אריה משנתו לילך לתפילת "ותיקין"‪ ,‬והנה‬ ‫מתברר לו שאותו "אורח" גנב את גביעי היין ופמוטי הכסף ונסתלק לו‪...‬‬ ‫עורר ר' אריה את רעייתו‪ ,‬סח לה אותו מעשה ואמר‪" :‬אני מוחל לו‬ ‫לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגיני‪ ".‬ואף הוסיף ואמר‬ ‫לרעייתו‪" :‬הבה נבטיח האחד לשני ונקבל בלבנו‪ ,‬שמקרה זה לא ישמש‬ ‫כ"תקדים" ולא ימנע בעדנו מלארח גנבים בביתנו גם להבא‪"...‬‬ ‫(מתוך הספר "איש צדיק היה"‪ ,‬שמחה רז)‬ ‫ ‪ .1‬מה דעתכם על הכנסת האורחים של רבי אריה לוין?‬ ‫ ‪ .2‬מהי המסקנה שהסיק רבי אריה לוין בעקבות הגנבה? מה דעתכם על מסקנה זו?‬ ‫ ‪" .3‬יהי ביתך פתוח לרווחה" ‪ -‬האם מידת הכנסת האורחים צריכה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬להיות תלויה‬ ‫ בהתנהגות של האורח? פרטו‪.‬‬ ‫יש לי שאלה!‬ ‫הציעו תשובה לכל מקרה‪:‬‬ ‫הרב אריה לוין‬ ‫‪1969 - 1885‬‬ ‫כמשגיח‬ ‫כיהן‬ ‫בישיבת "עץ חיים"‬ ‫והיה‬ ‫בירושלים‪,‬‬ ‫ידוע כבעל חסד‬ ‫וטוב לב יוצאי דופן‪.‬‬ ‫נודע בכינויו "רב‬ ‫האסירים" או "אבי‬ ‫האסירים"‪ ,‬מפני‬ ‫שהיה נוהג במשך‬ ‫כעשרים וחמש שנה ללכת לאסירים‬ ‫בבתי הכלא‪ ,‬לעודד את רוחם‪ ,‬לכתוב‬ ‫להם מכתבים ואף להזמינם לביתו‪ .‬כמו‬ ‫כן נהג לבקר בקביעות גם בבית החולים‬ ‫למצורעים על מנת לעודד את יושביו‪.‬‬ ‫רבים מסיפורי החסד שלו מקובצים‬ ‫בספריו של הסופר שמחה רז‪" :‬איש‬ ‫צדיק היה" ו"צדיק יסוד עולם"‪.‬‬ ‫מה לדעתכם צריכה‬ ‫להיות תגובתה של רעיית‬ ‫הרב אריה לוין?‬ ‫שמי עומר והזמנתי חבר שלי לישון אצלי הלילה‪ .‬אני מסדר עכשיו את‬ ‫החדר לקראתו ומתלבט אם לתת לו לישון במזרן על הרצפה‪ ,‬או להציע‬ ‫לו את המיטה שלי (אני ישן הכי טוב במיטה שלי‪.)...‬‬ ‫מה לדעתכם אני צריך לעשות?‬ ‫שמי רועי ומחר יש לי‬ ‫יום הולדת ואני עורך‬ ‫מסיבה גדולה בבית‪.‬‬ ‫אני מתלבט אם להזמין‬ ‫את כל הכיתה או רק את‬ ‫החברים הקרובים שלי‪ .‬מה אתם אומרים?!‬ ‫‪ .1‬הגדירו‪ ,‬בעקבות תשובותיכם‪ ,‬שלושה עקרונות מנחים להכנסת‬ ‫אורחים טובה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השוו את תשובותיכם עם חבריכם לכיתה‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם יש גבול למידת הכנסת האורחים שלכם? נמקו‪.‬‬ ‫שמי רותם‪ .‬לפני פסח פגשתי חסר בית ברחוב‪ ,‬התחלתי‬ ‫לדבר איתו ולאחר שגיליתי שאין לו היכן לחגוג את ליל‬ ‫הסדר חשבתי להזמין אותו לביתנו‪ .‬אני מתלבטת מה‬ ‫לעשות‪ ,‬וגם חוששת מה יגידו ההורים‪ .‬מה לעשות?‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫‪139‬‬ ‫"ויהיו עניים בני ביתך"‬ ‫דברים שעושים אותי שמח‪ ...‬בחג‬ ‫אחת המצוות המרכזיות של שלושת הרגלים היא מצוות השמחה ‪" -‬וְ ָש ַׂמ ְח ָּת ְּב ַח ֶּג ָך" (דברים טז‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫ חשבו על‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫לושת הרגלים‬ ‫(פסח‪,‬‬ ‫ש‬ ‫בו‬ ‫עו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫סו‬ ‫כות)‬ ‫וציינו‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫כל‬ ‫חג שמשמח‬ ‫אתכם בו‪.‬‬ ‫שמחת עניים‬ ‫‬ ‫שבעת ימי הפסח‪ ...‬חייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל‬ ‫הנלווים עליו שנאמר "ושמחת בחגך"‪...‬‬ ‫וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים‪ ,‬אבל מי‬ ‫שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש‬ ‫אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו‪ ...‬ושמחה כזו קלון [=בושה] היא להם‪.‬‬ ‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות יום טוב‪ ,‬פרק ו)‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪.4‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪140‬‬ ‫מי חייב במצוות השמחה בחג?‬ ‫כיצד יש לקיים את מצוות השמחה על פי הרמב"ם‪ ,‬ומדוע?‬ ‫"אבל מי שנועל דלתות חצרו‪ ...‬ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש ‬ ‫אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו" – מה ההבדל בין שמחת מצווה‬ ‫לשמחת כרסו? האם אתם מזדהים עם ההבחנה הזאת?‬ ‫מה לדעתכם הקשר בין חג הפסח לבין דאגה לעניים ולאוכלוסיות חלשות ‬ ‫בחברה? נמקו‪.‬‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫איזו מבין הדרכים הבאות מקיימת לדעתכם את מצוות "ושמחת בחגיך"? נמקו‪.‬‬ ‫איסוף מצרכי מזון לחג הפסח‬ ‫סמוך לרשתות המזון הגדולות יוצבו מכלים ריקים‪ .‬הציבור מוזמן לפתוח‬ ‫את הלב ולתרום מצרכי מזון‪ ,‬שיחולקו בין משפחות נזקקות לכבוד החג‪.‬‬ ‫האם לדעתכם דרכים‬ ‫אלו תורמות או פוגעות‬ ‫במצוות שמחת החג?‬ ‫נמקו‪.‬‬ ‫אימוץ חיילים‬ ‫בודדים בחג הפסח‬ ‫כמו בכל שנה עשרות משפחות פותחות‬ ‫את ביתם לחיילים בודדים ומזמינות‬ ‫אותם להצטרף ולחגוג את חג הפסח‬ ‫יחדיו‪.‬‬ ‫ישראלים מזמינים פליטים לליל הסדר‬ ‫"יש נקודות דמיון ברורות בין הסיפור של בני ישראל שיצאו ממצרים‬ ‫לבין הסיפור של הפליטים האפריקאים‪ ,‬אבל זה לא בדיוק אותו‬ ‫דבר‪ .‬אתם יצאתם מארץ זרה לארץ שראיתם בה את המולדת שלכם‪.‬‬ ‫אנחנו ברחנו מהמדינה שלנו‪ ,‬שאם היה אפשר היינו רוצים לחזור‬ ‫אליה‪ .‬אבל היום אני שמח שאני חוגג בקהילה ישראלית‪ .‬אנחנו‬ ‫יושבים פה היום כבני אדם חופשיים‪ ,‬וזה הכי חשוב‪".‬‬ ‫(‪)MYNET, 17.4.2011‬‬ ‫משפחת שליט‪ :‬השאירו כיסא ריק‬ ‫לגלעד ליד שולחן הפסח‬ ‫"בערב מיוחד זה‪ ,‬שעם ישראל כולו חוגג בו את יציאתנו מעבדות לחירות‪,‬‬ ‫חובה עלינו לזכור את החייל שלנו שנמצא עדיין בשבי‪"...‬‬ ‫מחזור הזמנים‬ ‫‪141‬‬ ‫ענְי ָא‬ ‫מא ַ‬ ‫ח ָ‬ ‫הא ַל ְ‬ ‫ָ‬ ‫מנהגי עוני בפסח‬ ‫בפסח ‪ -‬חג היציאה מעבדות לחירות‪,‬‬ ‫צריכים הכול להרגיש בני חורין‪ ,‬גם‬ ‫העניים‪ .‬לפיכך אנו מצווים לוודא שכל‬ ‫ישראל יוכלו לחוג ולהשתתף בסעודת‬ ‫הפסח‪ .‬מנהג ה"קמחא דפסחא"‪,‬‬ ‫שפירושו מארמית "קמח של חג הפסח"‪,‬‬ ‫בא לוודא שאכן הכול‪ ,‬גם הנזקקים‪,‬‬ ‫יוכלו לחוג את החג כבני חורין‪ .‬לכן‬ ‫לקראת חג הפסח נוהגים לתת לנזקקים‬ ‫כסף או מצרכי מזון‪ .‬בימינו‪ ,‬במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬נוסף על המגביות שנערכות‬ ‫באופן מסורתי בבתי הכנסת ובארגוני‬ ‫הצדקה‪ ,‬מתגייסים למבצע גם ארגונים‬ ‫ומתנדבים רבים המכינים חבילות מזון‬ ‫ומחלקים אותן לנזקקים לקראת החג‪.‬‬ ‫מעבר לתמיכה בנזקקים לפני החג‪,‬‬ ‫נכללים במהלך ליל הסדר מנהגים שונים‬ ‫הנהוגים לאות הזדהות עם העניים‪,‬‬ ‫כמו למשל המנהג "יחץ"‪ ,‬שהוא אחד‬ ‫מסימני הסדר‪ .‬לפי מנהג זה חוצים את‬ ‫המצה האמצעית לשניים‪ ,‬כדי לשמור‬ ‫את חציה לזמן מאוחר יותר בסדר‪,‬‬ ‫וזאת לאות הזדהות עם דרכו של העני‬ ‫החי באי ודאות באשר למקור סעודתו‬ ‫הבאה‪ ,‬ועל כן תמיד שומר לעצמו מזון‬ ‫לעתיד‪ .‬אמנם בליל הסדר אנו אמורים‬ ‫להרגיש בני חורין‪ ,‬אבל בד בבד אנו‬ ‫צריכים גם לזכור את העוני של אבות‬ ‫אבותינו במצרים‪ .‬רק אחרי הזדהות‬ ‫מלאה עם העניים‪ ,‬פותחים את הלב ואת‬ ‫הדלת ומזמינים את העניים לשבת עמנו‬ ‫בסדר ב"הא לחמא עניא"‪ ,‬ולהשתתף‬ ‫בסעודת החג‪ .‬‬ ‫קטע זה‪ ,‬שנכתב בשפה הארמית שהיתה שפת הדיבור בארץ ישראל לפני אלפיים שנה‪ ,‬פותח‬ ‫את החלק ה"מגיד" – שהוא החלק המרכזי ולב לבו של הסדר ובו אנו מספרים את סיפור‬ ‫יציאת מצרים‪.‬‬ ‫זהו בקטע שלפניכם מילים רבות ככל האפשר ששמזכירות לכם מילים בעברית‪,‬‬ ‫ונסו לתרגמם‪.‬‬ ‫הָא לַ ְחמָא ַענְי ָא‬ ‫תנ ָא בְּאְַרעָא דְ ִמצְָרי ִם‬ ‫דִּי ֲאכָלּו ַאבְ ָה ָ‬ ‫כָּל דִּכְפִין י ֵיתֵי וְי ֵיכֹול‪,‬‬ ‫כָּל דִּצְִריְך י ֵיתֵי וְיִפְסַח‪.‬‬ ‫לְשָׁנ ָה ַהבָּאָה בְּאְַרעָא דְיִשְָׂראֵל‬ ‫ָהשַׁתָּא ַעבְדֵּי‬ ‫לְשָׁנ ָה ַהבָּאָה בְּנ ֵי חֹוִרין‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫תרגום מארמית‪:‬‬ ‫זהו לחם העוני‪,‬‬ ‫שאכלו אבותינו במצרים‪.‬‬ ‫כל הרעב יבוא ויאכל‪,‬‬ ‫כל הצריך יבוא וייפסח‬ ‫[=מלשון קורבן פסח‪,‬‬ ‫כלומר ישתתף באכילה]‪.‬‬ ‫עכשיו אנו עבדים‬ ‫לשנה הבאה בני חורין‪.‬‬ ‫‪ .1‬כיצד נקראת המצה בקטע זה ומדוע?‬ ‫‪ .2‬מהן לדעתכם המטרות של אכילת המצה על פי קטע זה? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .3‬אל מי מופנה הקטע ומדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬נאמר קטע זה דווקא בפתיחת ליל הסדר?‬ ‫מדוע לדעתכם על האדם‬ ‫להרגיש בפסח כמו עני‪ ,‬ובאילו‬ ‫דרכים נוספות ניתן לעורר‬ ‫הזדהות עם העניים ?‬ ‫החברה המתוקנת שלי‬ ‫הכנסת אורחים בשלושת הרגלים‬ ‫משימה מסכמת‬ ‫בחרו את אחד מחגי שלושת הרגלים (סוכות‪ ,‬פסח‪ ,‬שבועות) והחליטו במליאת הכיתה כיצד‬ ‫לציין אותו (תוכלו לערוך ארוחה חגיגית‪ ,‬סדר‪ ,‬טקס או תוכלו לבחור בכל דרך אחרת שנראית לכם)‪.‬‬ ‫התייחסו גם לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫א‪" .‬יהי ביתך פתוח לרווחה" ‪ -‬את מי תארחו בכיתתכם לכבוד החג?‬ ‫במה וכיצד תתבטא הכנסת האורחים שלכם?‬ ‫‬ ‫ב‪" .‬ויהיו עניים בני ביתך" ‪ -‬החליטו על פרויקט כיתתי שבו תיישמו אמירה זאת לקראת החג‪ ,‬ונמקו מדוע בחרתם בו‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫מחזור הזמנים‬