‫החוויה של העוני‪ -‬סיכום‬ ‫שלוש זירות שיח על עוני‪:‬‬ ‫‪ .1‬זירה פוליטית‪ -‬לעניים אין ייצוג בכנסת‪ .‬מדברים עליו בתוך הכנסת אבל הוא לא חלק מהדיון‪.‬‬ ‫‪ .2‬זירה תקשורתית‪ -‬בדר"כ היחס התקשורתי לעניים הוא אחד משני הסעיפים מטה‪:‬‬ ‫א‪ .‬האשמה‪ -‬אם אתה אומר שאתה רעב‪ ,‬איך אתה שמן? אני מיד משתמש בסטריאוטיפ ה"עני‬ ‫הלא הגון"‪ -‬ובטוח שהאדם או מנצל את המדינה או מסרב לעבוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצהבה‪ -‬אני מציג את העוני שלך בצורה כל כך מוצהבת וקיצונית‪ ,‬מה שיוצר פגיעה בכבוד‬ ‫האדם (פורנוגרפיה של העוני)‪.‬‬ ‫‪ .3‬זירה אקדמית‪ -‬האיש העני לא היה חלק מהשיח האקדמי על עוני עד לפני ‪ 10-15‬שנה‪ .‬ועכשיו‪ ,‬יש‬ ‫חקירה בנושא‪ ,‬אבל אין השמעה אמיתית של קולם‪.‬‬ ‫העניים עצמם הם כמעט ולא חלק מהשיח על העוני‪ -‬מה שהופך אותו לשיח חסר‪.‬‬ ‫הגדרת העוני‪:‬‬ ‫בשביל למדוד עוני באמת‪ ,‬אני חייב למצוא קריטריון המקובל בחברה‪ ,‬ולמי שיש פחות‪ -‬הוא עני‪ .‬בישראל‬ ‫עוני נקבע כהכנסה שהינה ‪ 50%‬מההכנסה החציונית‪.‬‬ ‫עוני מוגדר כאבסולוטי או כיחסי מול אובייקטיבי וסובייקטיבי‪:‬‬ ‫אובייקטיבי‪ -‬לא תלוי בהערכה של האני כלפי עצמו‬ ‫(מספרים ועובדות לגבי מה שיש לי)‬ ‫אבסולוטי – מגדיר‬ ‫עוני לא ביחס‬ ‫למקובל בחברה‪,‬‬ ‫אלא לפי קריטריון‬ ‫מוחלט‬ ‫יחסי‬ ‫סובייקטיבי– תלוי בהערכה של העני כלפי עצמו (מה‬ ‫שאני חושבת שיש לי)‬ ‫מינימום הכרחי לקיום‬ ‫תחושת מחסור‬ ‫הקיום האנושי הוא מראש יחסי‪ -‬כרגע המכונית‬ ‫הזאת יחסית חדשה‪ ,‬אבל עוד שנתיים‪ -‬היא יחסית‬ ‫ישנה‪.‬‬ ‫העוני בישראל‪:‬‬ ‫ישראל היא המדינה הענייה ביותר מבין כל מדינות ה‪ .OECD -‬מדד השכירים העניים עלה במספר אחוזים‬ ‫ניכר‪ ,‬מה שמעיד לנו שגם אם יש לך עבודה‪ -‬זה לא פוטר אותך מלהיות עני‪ .‬חמישית ממשפחות ישראל הן‬ ‫עניות‪ ,‬כלומר‪ 800,000 -‬ילדים רעבים‪ .‬עוני נמצא איפה שיש הרבה ילדים‪.‬‬ ‫בולט משקלם היחסי של ‪ 4‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ 52% ‬ממשקי הבית הערבים מתחת לקו העוני‬ ‫‪ ‬כ‪ 52%‬ממשקי הבית החרדיים הינם מתחת לקו העוני‬ ‫‪ 22% ‬ממשקי הבית שהעומד בראשם מעל גיל ‪65‬‬ ‫‪ 37% ‬מהמשפחות החד הוריות חיות מתחת לקו העוני‪.‬‬ ‫למה אני מייחס את מצב העוני?‬ ‫‪ .1‬לתכונות האדם עצמו‪.‬‬ ‫‪ .2‬לתכונות הקהילתיות שלו‪ -‬תרבות של עוני‪ ,‬קהילות עניות ועוד‪.‬‬ ‫למה אנשים מסוימים הם עניים? תיאוריות והסברים‬ ‫‪ .1‬עקומת הפעמון והברירה הטבעית‪ -‬יש מעט מאד אנשים עשירים‪ ,‬רובנו חווים עושר ממוצע וישנם כאלה‬ ‫שנמצאים בצידה השמאלי של הסקאלה וחווים עוני‪ .‬לפי הרשטיין ומורי ההסבר הוא דטרמיניסטי‪ -‬כבני‬ ‫אדם אנחנו חלק מעולם הטבע‪ ,‬בטבע יש תהליכים של ברירה טבעית‪ -‬החזק שורד‪ .‬בקרב בני האדם מי‬ ‫שמתאים שורד‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם אתה מבצע התאמה של עצמך לסביבה בה אתה חי‪ ,‬אתה תשרוד‪.‬‬ ‫בחברה שלנו כיום מי שאינטליגנט‪ ,‬הישגי‪ ,‬תחרותי ויוזם הוא זה שישרוד‪ .‬התיאוריה שלהם טוענת שככל‬ ‫הנראה העניים אינם כאלה ולכן אינם שורדים או מתפתחים‪ .‬את העניים הולידו עניים שיולידו עניים (שכן‬ ‫הם בוחרים אנשים ברמתם ומולידים ילדים שנוטים להיות כמותם) ובכך יש להאשים את האבולוציה‬ ‫והגנים‪ -‬כלומר‪ ,‬האבולוציה היא זאת שקובעת מי יהיה עני ומי לאו‪.‬‬ ‫הרשטיין ומורי עוד הוסיפו כי אין טעם לתת לעניים קצבאות או סיוע כלכלי כי‪:‬‬ ‫‪ ‬אין לזה טעם‪ -‬אתה זורק כסף סתם‪ ,‬הם גם ככה לא ישתמשו בכסף נכון‪ .‬הם ישתמשו בו לדברים‬ ‫אחרים כמו סמים והימורים‪.‬‬ ‫‪ ‬כשאתם נותנים להם כסף‪ ,‬אתם עושים דבר שהוא מסוכן למין האדם האנושי‪ ,‬כשאתם משאירים‬ ‫בחיים מישהו שהטבע קבע שהוא לא צריך להיות בחיים אנחנו משחקים עם האבולוציה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשרון‪+‬מאמץ= הצלחה ‪ -‬התפיסה המערבית טוענת כי ברגע שיש לך כשרון ואת מפגין מאמצים‪ ,‬אתה‬ ‫תצליח‪ .‬בקרב העניים‪ ,‬אין דווקא חוסר בכישרון‪ ,‬אלא במאמץ‪ -‬והסיבה להעדר המאמץ הינו מושג נרחב‬ ‫שנקרא תרבות עוני‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אנשים שחיים בתנאי עוני מפתחים תרבות שתעזור להם לשרוד ולהסתגל תנאים הקשים של‬ ‫העוני עצמו‪ .‬הטרגדיה היא‪ :‬אותה תרבות שהם מפתחים כדי להסתגל לתנאים בתוך העוני‪,‬‬ ‫מקבעת אותם בעוני ומונעת מהם להיחלץ ממנו‪.‬‬ ‫תרבות העוני יוצרת אצלי אדישות למצבי‪ -‬אני מתרכז במיקוד שליטה חיצוני ומאשים את כולם‪,‬‬ ‫במצבי‪ :‬הפוליטיקה‪ ,‬החברה‪ ,‬בעלי ההון‪ ...‬אני לא רק עני‪ ,‬אני גם עני במחשבותיי – נולדתי עני‪,‬‬ ‫וזה מה שאהיה‪ -‬יש פשוט שפע עצום של דברים שהם מחוץ להישג ידי ואני לא עושה כולם כדי‬ ‫להשיגם‪.‬‬ ‫תרבות העוני יוצרת אצלי קושי בדחיית סיפוקים‪ -‬גם אם כבר הצלחתי לשים את ידי על סכום של‬ ‫כסף‪ -‬כל הדברים שלא יכלתי להשיג וכל הזמן דחיתי כי פשוט לא היה לי איך לשלם עליהם‪-‬‬ ‫אעוט עליהם וארכוש‪ .‬בנוסף‪ ,‬זה נותן לי אושר עילאי ותחושה בלתי מנוצחת‪ -‬יש לי כסף ביד!‬ ‫תרבות העוני יוצרת אצלי מגננה ותחושת קיפוח‪ ,‬במיוחד בקרב גברים עניים‪ .‬במידה וגבר עני כן‬ ‫מצליח לקבל עבודה‪ ,‬הוא מוצא את עצמו נתקל במנהל משמרת שעלול לדבר אליו לא בכבוד או‬ ‫ללחוץ על כפתורים לא נכונים והגבר מתנפץ‪.‬‬ ‫קרומר נבו טוענת שכל אלה הינם דפוסים שפיתחתי לעצמי כדי לשרוד בתוך מצב העוני‪ ,‬אך הם משאירים‬ ‫ומקבעים אותי בתוך המצב של העוני עצמו‪.‬‬ ‫המכנה המשותף לשלושת ההסברים הללו‪ -‬העניים עצמם! האומנם?‬ ‫הדרה ועוני‬ ‫יש מנגנונים חזקים בחברה שמשאירים אנשים בעוני‪.‬‬ ‫המילה "הדרה" נובעת מהמילה הלועזית ‪ Exclusion‬שמשמעותה "להוציא החוצה" שזה הפוך מ"להכניס‬ ‫פנימה"‪.‬‬ ‫באומן טוען שאנו יוצרים הפרדה סוציולוגית ברורה בין "אנחנו" ו"הם"‪ .‬כשזה נוגע לקבוצות חברתיות‪ ,‬זה‬ ‫כבר מבנה מציאות‪ -‬יש אותנו‪ ,‬האנשים שעובדים קשה ומרוויחים את לחמם בכבוד ויש אותם – העניים‬ ‫הלא הגונים שרק רוצים לנצל את המדינה‪.‬‬ ‫בחברה שאנו חיים‪ ,‬הדרה קיימת כלפי הרבה קבוצות חברתיות ולא רק כלפי עניים‪ .‬אנשים יכולים למצוא‬ ‫עצמם מודרים מס' פעמים ואז נוצרת הדרה כפולה ומשולשת‪" :‬אני אישה קשישה‪ ,‬שחורה‪ ,‬ענייה עם‬ ‫נכות"‪.‬‬ ‫‪ 4‬מישורים מרכזיים שהדרה חברתית בקנה מידה גדול עוברת דרכם‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מישור גיאוגרפי‪ -‬עניים ועשירים לא חיים יחד‪ .‬יש הפרדה ונטייה ברורה‪ -‬אף עשיר לא ירצה לגור‬ ‫בשכונת עוני‪ ,‬ואף עני לא יכול להרשות לעצמו לגור בשום מקום אחר‪ .‬ההפרדה יוצרת בית גידול‬ ‫לסטריאוטיפים‪ -‬אני לא מכיר אותך‪ ,‬אין לו שום נקודות השקה איתך ‪ ‬קל לי מאד לייצר‬ ‫סטריאוטיפים עלייך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מערכות שירותים נפרדות‪:‬‬ ‫‪ ‬תברואה‪ -‬אין צדק סביבתי‪ .‬כל הזבל והתעשייה ממוקמות תמיד בארצות נחשלות ובאזורים עניים‪.‬‬ ‫אנשים עניים סובלים מהדרה ומרמת תברואה נמוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך‪ -‬הבדלים משמעותיים בחומר הנלמד ובדרך שבה הוא מועבר בבית ספר בכוכב יאיר או‬ ‫בנתיבות‪ .‬המורים אינם תופסים את הילדים ככאלה שמסוגלים לעשות דבר מלבד להיות‬ ‫מוסכניקים‪ .‬הילדים מרגישים שהמורים מגיעים ממקום גבוה ומנותק ולמרות מאמצי חלק מהם‬ ‫להוכיח לילדים שכן יכול לצאת מהם משהו‪ -‬הם מבקשים הוכחה! וכל מה שהם רואים סביבם‬ ‫אלו עוד אנשים עניים שלא יצאו מזה‪.‬‬ ‫‪ ‬בריאות‪ -‬נגישות נמוכה של העני למערכות בריאות ברמה גבוהה‪ .‬אנשים עניים נוטים למות‬ ‫ממחלות שהיה ניתן לפתור אותן‪ .‬אבל‪ ,‬יש לציין‪ ,‬שבישראל יש דווקא מערכת בריאות טובה יותר‬ ‫משאר מדינות העולם‪.‬‬ ‫‪ ‬שעות פנאי‪ -‬אם אין מתנ"ס‪ ,‬גני שעשועים ופעילויות אחה"צ‪ -‬ילד מלא אנרגיה יחפש להוציא אותה‬ ‫בכל דרך‪ -‬גם ברחוב‪ .‬אם הבית קטן‪ ,‬וההורים מובטלים‪ ,‬ואין מה לעשות‪ -‬יוצאים החוצה‬ ‫ומתחילים לעסוק בפעילויות שאינן דווקא חיוביות‪ -‬כגון‪ ,‬ונדליזם‪  .‬מחזק את התפיסה שעניים‬ ‫הם נגע רע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מישור כלכלי‪ -‬כולנו רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד‪ .‬אך יש מנגנונים חזקים מאיתנו‪ ,‬שמופעלים‬ ‫בעיקר כלפי עניים ואוכלוסיות מודרות אחרות שמשאירים את אלה בתחתית שוק התעסוקה‪ ,‬אם‬ ‫בכלל‪ .‬זה עובד במגוון דרכים‪ :‬בדרכים שהם לא פורמאליות ‪,‬בדרכים שהם חצי פורמאליות ובדרכים‬ ‫פורמאליות‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרה לא פורמלית‪ -‬או במילים אחרות‪ ,‬קשרים‪ .‬רובנו מתקבלים לעבודה בזכות היכרות כזאת או‬ ‫אחרת עם אדם "מבפנים"‪ .‬יש אנשים רבים שיש להם מוטיבציה וקשר ומחפשים קצה חבל‬ ‫להיתפס עליו‪ .‬אנשים כאלו רוצים צ'אנס ראשוני כדי להוכיח את עצמם והרבה פעמים אין להם‬ ‫את האופציה הזו כי הם לא מכירים אף אחד‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרה חצי פורמאלית‪ -‬סטריאוטיפים שמופעלים נגד קבוצות שמונעות מהן קבלה לעבודה‬ ‫והתקדמות בתפקיד‪ .‬זאת הדרה שהיא לא חוקית בעליל‪ ,‬אך אין דרך לאכוף אותה‪ .‬איך אפשר‬ ‫לדעת שחברת כוח אדם זורקת לפח כל טופס פנייה שמגיעה מאתיופי?? איך אפשר לגלות שהמנכ"ל‬ ‫לא קידם אותי כי אני אישה ומזרחית?‬ ‫האדם מתמודד עם הדרה חצי פורמאלית ובהפגנה של גזענות כלפיו בשלוש דרכים‪:‬‬ ‫‪ )1‬הימנעות‪ -‬בריחה‪ -‬ממפגש של אנשים ששונים ממני‬ ‫‪ )2‬לחימה‪ -‬להילחם על מי שאני ולא לוותר על הזהות שלי‪.‬‬ ‫‪ )3‬התאמה‪ -‬שינוי דברים אצלי כדי להתאים עצמי לחברה‪.‬‬ ‫‪ ‬הדרה פורמאלית‪ -‬אי היכולת של אדם להתקבל לחברה מסוימת ללא עמידה בתנאי סיווג‪ .‬לא יקחו‬ ‫ערבי לעבוד ברפא"ל‪ .‬זה מובן‪ ,‬וחוקי‪ -‬אך גם מונע מאוכלוסיות מסוימות להתקבל למשרות‪.‬‬ ‫רק שני הראשונים הם חזקים והם מהווים איום עיקרי כלפי אנשים עניים‪ .‬כי אנו לא חיים‬ ‫במדיניות של גזענות כ"כ גלויה‪ ,‬אלא במדיניות סמויה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מישור פוליטי‪ -‬באזורים עניים יש יותר נוכחות שלילית של משטרה‪ .‬בעוד שמול אנשים ואזורים‬ ‫עשירים‪ ,‬השוטר מתנהג כנותן שירות‪ ,‬באזורים עניים הוא מתנהג כמו שריף‪ .‬זה לא שעניים מחזיקים‬ ‫עליהם יותר סמים או מבצעים יותר פשעים‪ -‬פשוט אותם "מחפשים" יותר‪ ,‬וכ"מחפשים" יותר‪-‬‬ ‫מוצאים יותר‪ .‬השיטור ומערכת המפשט הם סובייקטיביים ומפלים‪ .‬מי קבע שאדם עשיר הוא טוב ובן‬ ‫טובים‪ ,‬בעוד העני הוא מבית רע?‬ ‫מישור תרבותי‪ -‬סטריאוטיפים והצדקות‪ .‬אנחנו מפחדים מעניים‪ .‬אנחנו תוהים איך הם הגיעו למצב‬ ‫הזה ויותר מהכול‪ -‬מפחדים להיות כמותם‪ .‬אנשים בונים לעצמם את הסטריאוטיפ של העני לא הגון‪:‬‬ ‫לא אחראי‪ ,‬נצלן‪ ,‬רוצה את כספנו וחיי על חשבוננו‪ ,‬עושה ילדים ולא מסוגל לדאוג להם‪ ,‬מכור‪ ,‬עושק‬ ‫את הביטוח הלאומי ועוד‪ .‬לוינס (תרגם את התנ"ך ליוונית) טען שהטבע האנושי הינו לבנות חומות של‬ ‫אדישות אל מול סבלו של הזולת‪ .‬אנחנו מטפחים גישה שלילית כלפי אלו שסובלים ומרגיעים את‬ ‫עצמנו בכך שאנו מאמינים שהם הביאו את זה על עצמם וזה לא ממקומנו לעזור להם‪" -‬מה‪ ,‬אני‬ ‫פראייר?"‪.‬‬ ‫העני מקיים מערכת קשרים עם חברה שרואה אותו כנוכל‪ ,‬כאדם לא אמין‪ .‬הוא מרגיש‪ ,‬רואה וחש את‬ ‫הסטריאוטיפים המופנים כלפיו גם אם האנשים מולו עושים מאמץ להסתירם‪ .‬מלבד ההתמודדות עם‬ ‫עוני הוא נאלץ להתמודד עם יחס משפיל רווי סטריאוטיפים שלא מאפשר לו להתקיים בכבוד‪.‬‬ ‫החלוקה בין המישורים הינה חלוקה מלאכותית‪ .‬בחיים הכול מחובר‪ ,‬הכול בא ביחד‪ .‬מה שמשותף לכל‬ ‫ההדרות הינה ההדרה התרבותית שעוברת כחוט השני בין כולן‪.‬‬ ‫תנאי חיים באזורים עניים‪-‬‬ ‫רוב עניי העולם חיים באזורים צפופים‪ ,‬במרחבים קטנים ועם יכולת תנועה וניידות נמוכה‪ .‬אותו סיר לחץ‬ ‫מבעבע מוביל להתפרצויות ותוצאות הרסניות‪:‬‬ ‫‪ ‬מריבות תכופות ורבות‪ .‬אין לאף אחד את הפינה שלו כדי שיוכל להירגע‪.‬‬ ‫‪ ‬הרחוב הופך לסוכן ִחברות‪ .‬הילד צריך להוציא אנרגיה והוא יוצא אל הרחוב שם הוא פוגש את‬ ‫חבריו שנמצאים באותה סיטואציה‪ .‬יש צורך להגדיר את עצמך במערכת החברתית הזאת‪ ,‬הרחוב‬ ‫קובע לך נורמות התנהגות ואתה צריך להיות מסוגל לשרוד ולהסתדר ‪ .‬אתה לומד לשרוד‬ ‫בלי להישען על אחרים‪,‬לומד צניעות‪ ,‬לומד לאלתר‪ ,‬לצרוח או לשתוק כשצריך‪ .‬אבל יותר‬ ‫מהכול‪ ,‬אתה צריך ללמוד להסתדר לבד ולדעת לשמור על המוניטין שלך‪,‬של החבר'ה שלך‪,‬‬ ‫של השכונה‪ .‬מכאן‪ ,‬הדרך להסתבכויות היא מהירה וקטלנית‪ -‬במיוחד בקרב נערות עניות‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת חינוך‪ .‬אמונה נמוכה של צוות ההוראה בילדים‪ ,‬שיטות חינוך מסורתיות ומגבילות שאינן‬ ‫תומכות בחשיבה עצמית ואוטונומיה‪ ,‬מעט דוגמאות חיוביות של אנשים שחיו בשכונה והצליחו‬ ‫להתקדם לתפקידים נחשבים כגון רופא או עו"ד‪.‬‬ ‫‪ ‬הזדמנויות תעסוקה‪ .‬קלוארד ואוהלין טוענים שלילדים שגדלים באזור עני יש הזדמנויות תעסוקה‬ ‫מעטות‪ ,‬ואלה שקיימות‪ ,‬הן לא לגיטימיות‪ .‬הרבה יותר קל להפוך לסוחר סמים שמרוויח כסף קל‬ ‫ומהיר מאשר לעבוד תמורת מינימום בניקיון‪ .‬יש כלכלת סמים ומרבץ נוח לתעשיות מין‪.‬‬ ‫פרדוקסים של אזורים עניים‪-‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פרדוקס המרחב‪ -‬הבית שלי קטן‪ ,‬אז אני יוצא החוצה אל השכונה‪ .‬אני מת לצאת מהשכונה‬ ‫שלי‪ ,‬אבל אין לי איך ואין לי את האמצעים‪ .‬אני קשור לשכונה שלי‪ ,‬מכיר כל חלק וחלק בה‪-‬‬ ‫אבל לא יכול להיות בה עוד דקה אחת נוספת‪.‬‬ ‫פרדוקס הזמן‪ -‬לאנשים עובדים אין הרבה זמן‪ ,‬אבל יש להם כסף‪ .‬לעניים אין כסף‪ ,‬אבל יש‬ ‫הרבה זמן‪ .‬איך אנשים בד"כ ממלאים את הזמן שלהם? בקנייה ובבזבוז של כסף‪ -‬אבל אם אין‬ ‫לי את האמצעים?‬ ‫נערים בשכונה‪ -‬סרט‬ ‫ללא חברים‪ ,‬אין לך סיכוי בשכונת עוני‪ .‬החברים הם משפחה‪ ,‬וכל פגיעה בהם – היא פגיעה ישירה‬ ‫בך‪ .‬זה אחד הגורמים שמעצימים את המעגלים של הנקמה – פגעת בחבר שלי‪ ,‬אפגע בך וחברייך‬ ‫יפגעו בי‪ .‬התושבים יוצרים יריבויות בינם לבין עצמם וההרס העצמי מתחיל פנימה כלפי חוץ‪.‬‬ ‫לדמות האב יש חשיבות רבה‪ ,‬נבחין בהרבה משפחות חד הוריות עם ילדים מאבות שונים‪ .‬לפעמים‬ ‫הורות נכונה בעוני יכולה להוציא אדם מהעתיד החשוך לפניו‪.‬‬ ‫הסרט הראה מציאות של חיים אלימים‪ ,‬של חוסר תקווה‪ ,‬ניכור קיצוני‪ -‬אבל לא עשה שום דבר‬ ‫כדי לחבר לאי צדק שקיים בחברה בכללותה‪ .‬יש חשש שצפייה בסרט דווקא תחזק את‬ ‫הסטריאוטיפים על שחורים‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש הבנה בעקבות הצפייה שהחיים בעוני מאד מורכבים‪-‬‬ ‫גם אם אתה הולך בדרך הישר‪ ,‬הכדורים יכולים להשיג אותך‪.‬‬ ‫בסרט‪ ,‬הנוכחות של החברה הלבנה מתבטאת במעוף של המסוק מלמעלה‪ -‬פיקוח עליון מרוחק‬ ‫(סממן להדרה פוליטית)‪" .‬הגטו" הינה חלוקה של שכונות‪ ,‬ובתוכן חלוקה של כנופיות‪.‬‬ ‫עוני וזעם‪-‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מה בעוני יוצר זעם?‬ ‫‪ )1‬חוויות משפילות‪ -‬חיים של אדם עני רצופים באינטראקציות חברתיות שמשקפות לו את‬ ‫העוני שלו וגורם לזעם כל פעם מחדש‪ .‬אני הולך לארגון לבקש עזרה‪ ,‬ובשאלות ובטון אני‬ ‫מרגיש את היחס כלפיי‪ .‬הכי נורא להיות תלוי באדם שלא שם עליך!‬ ‫‪ )2‬מחסור כשלעצמו‪ -‬כשאני רעב‪ ,‬אני כועס‪ .‬כשקר לי‪ ,‬אני לא מצליח לתפקד‪ .‬כאשר הורה‬ ‫נאלץ להגיד לילד שלו שהוא לא יוצא לטיול שנתי כי אין כסף‪ -‬זה יוצר כעס וזעם פנימי‪.‬‬ ‫כשיש לי למה‪ ,‬אני יכול לסבול איך (ניטשה)‪ -‬לאנשים עניים אין תקווה והזעם גובר‪ ,‬ואם‬ ‫אתה הורה שצריך לדאוג לילדים שלך‪ ,‬ואין לך איך – אתה נכנס ללופ של זעם כלפי‬ ‫עצמך!‬ ‫‪ )3‬חוסר צדק מול עושר גלוי לעין‪ -‬בשבילי העגבנייה הזאת משמעותית‪ ,‬בעוד האחר פשוט‬ ‫זורק אותה לפח‪ .‬זה יוצר תחושת חוסר צדק משתקת‪.‬‬ ‫‪ )4‬החלומות שלך מול המציאות‪ -‬אין אדם ללא חלומות‪ .‬בעוני אני מנסה לא לוותר על‬ ‫החלומות שלי וזה נהיה יותר ויותר קשה‪ .‬החלומות זה מה שמאפשר לנו לשרוד זמנים‬ ‫קשים‪ -‬התקווה העתידית מחזיקה אותנו חיים‪ .‬לקאן טוען שהעתיד מאד משפיע לנו על‬ ‫ההווה‪ -‬כשאתה קם בבוקר עייף‪ ,‬זה לא בגלל מה שעשיתי אתמול‪ -‬אלא בגלל מה שיש לי‬ ‫לעשות היום‪ .‬כשאין לי למה לשאוף‪ ,‬ומה לעשות‪ -‬זה יוצר זעם פנימי אדיר‪ .‬מיה אנג'לו‬ ‫אומרת שכאשר אדם כולא את החלומות שלו‪ -‬הם ממשיכים לשיר ולצרוח במוחו ‪ ‬וזה‬ ‫יוצר זעם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לחוות זעם ממיקום חברתי של חולשה‪-‬‬ ‫סטייק נא‪ -‬מבחוץ חרוך קלות‪ ,‬מבפנים עוד חי ומלא מיצים‪ .‬כך גם בזעם‪ ,‬אני מבחוץ נראה‬ ‫בסדר ובפנים אני משתגע‪ .‬האדם נע במעגל שאין לו איך לברוח‪ -‬פנטזיות נקמה ‪ ‬פנטזיות‬ ‫בריחה ‪ ‬האשמה עצמית וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫פנטזיות נקמה‪ -‬אני מדמיין איך אני שורף את הבוס שלי באוטו‪ .‬אמנם יש לי תחושת‬ ‫הקלה רגעית‪ ,‬אך בטווח הארוך הזעם רק מתגבר‪ .‬אני חש פער בין מה שאני מרגיש בפנים‬ ‫ובין מה שאני מראה כלפי חוץ‪.‬‬ ‫פנטזיות בריחה‪ -‬אני מדמיין איך אני קם והולך‪ .‬אבל אני עני‪ -‬איך ולאן אני אברח?‬ ‫האשמה עצמית‪ -‬האנרגיה של הכעס עושה פרסה‪ ,‬ותוקפת את עצמי‪" :‬אתה חלש‪ ,‬לא‬ ‫ראוי"‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫השלכות של עוני וזעם‪-‬‬ ‫‪ )1‬אובדן אנרגיה והרס עצמי‪ .‬אני מוציא את הכעס על האנשים הקרובים אלי ביותר‪,‬‬ ‫כולל על עצמי‪.‬‬ ‫‪ )2‬פגיעה באינטראקציות חברתיות‪ -‬לא נעים להיות בחברתי‪ ,‬אני מתנפץ ולא מסוגל‬ ‫להתרכז בכלום‪.‬‬ ‫‪ )3‬פגיעה אינטלקטואלית‪ -‬אני לא מסוגלת להתעסק בדברים "פעוטים" כמו‬ ‫היסטוריה או מתמטיקה‪ -‬אני צריך לחשוב איך אני שורד‪ .‬זה לא הופך אותי לפחות‬ ‫מבריק‪ ,‬אלא פשוט פחות מרוכז‪.‬‬ ‫‪ )4‬מחלות ותמותה‪ -‬עניים מתים קודם‪ .‬זעם לאורך זמן פוגם גורם למחלות מגוונות‪.‬‬ ‫אם אדם גנטית כבר חשוף למחלות קטלניות (פרה דיס פוזיציה)‪ ,‬השילוב של הזעם‬ ‫והתסכול מזרזים אותן‪.‬‬ ‫עוני ויצירתיות‬ ‫למרות שלפי תיאוריות ולפי ההיגיון צריך להיות קשר שלילי בין עוני ליצירתיות‪ ,‬המציאות עצמה מראה‬ ‫משהו אחר לגמרי‪.‬‬ ‫לפי מאסלו ופרימידת הצרכים‪ :‬אם אתה רעב לא תוכל לפנות למימוש עצמי כי זהו שלב גבוה שלא כולם‬ ‫מגיעים אליו‪ .‬מאסלו היה הומניסט ואמר שאדם עני שעוסק בצרכיו הפיזיים‪ ,‬בביטחון ובשייכות לא יוכל‬ ‫להגיע למימוש עצמי ‪ ‬אין לו פנאי לכך!‬ ‫תורת המערכות‪ :‬לפיה‪ ,‬המערכת מתנהלת עד שהיא נתקלת במחסום‪ .‬היא בעלת כללים ודפוסי התנהגות‪.‬‬ ‫אז יש ‪ 2‬אפשרויות‪( -‬א) לצמוח‪ -‬לסגל דפוסים חדשים כדי להתגבר על המחסום וליצור פתרון‪( .‬ב) להתנוון‬ ‫ולהפסיק להתקיים‪.‬‬ ‫עוני פעמים רבות שם מחסום בפני יצירת משהו חדש שיכול להציל את העני‪ .‬אך הדרך החוצה מהעוני צריך‬ ‫להמציא! למשל‪ :‬קפוארה‪ ,‬קונג פו‪ ,‬רוקנרול‪ ,‬בלוז‪ ,‬ספורט אקסטרים‪ ,‬פיצה‪ ,‬גפילטע פיש ועוד ועוד‪.‬‬ ‫המשותף בין כולם הוא אלתור וסגנון שהתפתח מעוני ומצא פיתרון מכלום‪.‬‬ ‫חשיבות האלתור‬ ‫קלוד לוי שטראוס טען שפרמיטיבי לאו דווקא נמצא תחת מודרני‪ .‬הוא טען שיש שני סוגים של חוכמה‪-‬‬ ‫אחת מהן היא חוכמה מערבית‪ -‬מהנדסים‪ ,‬רופאים‪ ,‬סכמות ידועות ומדויקות‪ .‬ולעומתה החוכמה הפראית‬ ‫שרואה בקטגוריות דבר שצריך וניתן להגמישן‪.‬‬ ‫במצבי עוני לא מתאימה החשיבה ההנדסית‪ ,‬המערבית‪ ,‬אלא הבריקולאז'‪ .‬במצבי עוני החיים כל כך‬ ‫כאוטיים שאתה כל הזמן מאלתר תוך כדי תנועה‪ .‬יש אנשים שיטענו שדווקא מתוך אלתור אתה מגיע‬ ‫ליצירות המורכבות ביותר‪ .‬לאלתור יש עוצמה‪ .‬בהיפ‪-‬הופ יש מה שנקרא "פרי‪-‬סטייל"‪ .‬כשאדם מצליח‬ ‫להיכנס "לזון" ומצליח לשחרר‪ -‬הוא מסוגל להגיע לדפוסי חריזה ועומק ולפרץ של יצירתיות‪.‬‬ ‫היצירתיות‪ ,‬האלתור והיצירה מאפשרים לעני להתמודד עם התמורות בחייו ולמצוא תקווה ודרך‬ ‫התמודדות‪.‬‬ ‫עוני ודת‬ ‫התיאוריות המסורתיות מתייחסות לדת כדבר הפוגע בעניים ובעלת תרומה שלילית‪ .‬התיאוריות‬ ‫שנפרט הינן סותרות‪ ,‬כשהמשותף לשתיהן הוא פסילת הדת וצמצום השפעתה ממניעים שונים‪ .‬אצל‬ ‫מרקס ניתן לחסום את הדת דרך מהפכה נגד השלטון‪ ,‬ואצל המודרניזציה זה לשבור את החסמים‬ ‫הקהילתיים ולצאת מהמעגל‪.‬‬ ‫‪ )1‬תיאוריית המודרניזציה‪ -‬מנסה להסביר מה הופך קהילות שלמות לעניות וקהילות שלמות‬ ‫למשגשגות? לטענת התיאוריה‪ ,‬ישנן תרבויות קולקטיביות ואינדיבידואליות‪ .‬תרבויות‬ ‫קולקטיביות חונקת את היצירתיות של הפרט‪ -‬הן משמרת מסורת מדור לדור ולא‬ ‫מאפשרת פריצת גבולות‪ .‬מה שיכול לשבור את התבנית זה פרט אחד שצועד אל עבר‬ ‫"שערי השפע" הפתוחים לכולם וחושף אחרים ליוזמה‪ .‬לפי התיאוריה‪ ,‬הדת פוגעת‬ ‫ביוזמה וביצירתיות של הפרט‪ .‬הדת טוענת שהמקור של האמת היא מבחוץ והיא כתובה‪.‬‬ ‫המקסימום שאתה יכול לעשות זה ללמוד אותה וממנה‪ .‬הקהילות הללו מקבעות אנשים‬ ‫בעוני‪ ,‬לעיתים כדי לשלוט בהם‪.‬‬ ‫‪ )2‬מרקס‪ -‬הדת מהווה אופיום להמונים‪ .‬אתה יכול להיות מדוכא ובמצב נורא‪ ,‬אבל ניתן לטשטש לך‬ ‫את זה וזה מה שעושה הדת‪ .‬בעוד שלאנשי המודרניזציה‪ ,‬הפתרון של עוני הוא ביוזמה של‬ ‫הפרטים‪ ,‬לפי מרקס הפתרון הינו השתלטות קבוצתית על אמצעי הייצור‪ .‬הדת היא בשליטתה של‬ ‫הקפיטליזם שמספק לנו אותה במנות גדושות כדי שלא נשים לב לדרוג הכלכלי שלנו ולדיכוי‬ ‫שמופעל עלינו‪ .‬אתה לא מרוכז במה שיש כרגע בהווה‪ ,‬אלא אתה מאשים את הגורל ואת אלוהים‪.‬‬ ‫הדת היא הסמל של תודעה כוזבת על פי מרקס‪ .‬אנשים לא רואים את העוול שנעשה להם‪ ,‬והם‬ ‫נחסמים מלתקן את זה‪.‬‬ ‫ייחוס הסיבות לעוני‪ -‬התיאוריה של פייגין‪:‬‬ ‫לא רק המצב שלי משנה‪ ,‬משנה למה אני מייחס את המצב שלי‪.‬‬ ‫האדם העני עצמו‪ ,‬איך שהוא תופס מה גורם לעוני שלו‪ ,‬ישפיע מאד גם על החוויה שלו וגם על ההתנהגות‬ ‫שלו‪ .‬פייגין טוען שיש שלושה גורמים עיקריים שאנשים מייחסים אליהם את העוני‪:‬‬ ‫א‪ .‬חברה‪ -‬אני עני "בגללם"‪ .‬בגלל הלבנים‪ ,‬בגלל העשירים‪ ,‬בגלל הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אני‪ -‬אני לא מספיק חכם‪ ,‬אני לא מספיק חרוץ‪ ,‬אני שאנן ותמים מדי‪ .‬הוא מעמיס על עצמו אחריות‪ ,‬גם‬ ‫דברים שלא קשורים בו‪ ,‬ואז הוא נכנס ללופ שקשה לצאת ממנו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האל‪ -‬הכל זה מלמעלה‪ .‬זה רצון האל‪ .‬פייגין שם את האל ואת הגורל ביחד‪ .‬לכל בחירה יש צדדים‬ ‫חיוביים וצדדים שליליים מבחינת החוויה והתמודדות‪.‬‬ ‫מקרה לדוגמא‪ -‬השעה היא ‪ 23:30‬ואבא לילד בכיתה ה' שוכב במיטה‪ ,‬כואב‪ .‬האבא מתייסר כי מחר יש‬ ‫טיול בבית ספר‪ ,‬אבל הוא לא יכול לשלם עליו‪ .‬הבן לקח את זה מאד קשה‪ -‬הוא הוריד את הראש‪ ,‬הסתובב‬ ‫והלך‪ .‬האבא יודע שהבן מבין אותו‪ ,‬אבל הוא מרגיש שאכזב אותו‪ .‬ייחוסים‪:‬‬ ‫ייחוס סיבה‬ ‫לעוני‬ ‫חוויה‬ ‫התנהגות‬ ‫אני‬ ‫מתוסכל‪ ,‬האשמה עצמית‪ .‬אני חווה את עצמי‬ ‫כהורה נוראי‪ ,‬שהילד שלי משלם על‬ ‫שגיאותיי‪" .‬אם רק הייתי יותר חרוץ‪ ,‬או‬ ‫חכם‪ ...‬אבל אני לא ואני אשם"‪.‬‬ ‫‪ +‬יכול להוביל להתנהגויות שישפרו את המצב‪.‬‬ ‫לנצל את המשאבים המעטים שלי‪.‬‬ ‫חברה‬ ‫זעם‪ ,‬רצון לנקמה‪ ,‬קיפוח‪ .‬הוא חסר אונים‬ ‫מול אלה שמונעים ממנו ומבנו חיים הוגנים‪.‬‬ ‫בגלל חוסר היכולת הפיזית לנקום‪ ,‬הוא מפנה‬ ‫את הכעס והזעם אל עצמו‪.‬‬ ‫האל‬ ‫יש עם מי לדבר‪ ,‬מתפללים‪ ,‬מחשבות של‬ ‫חרטה ובקשת תחנונים‪ .‬אני יכול לכעוס או‬ ‫להיכנע אל מול האל‪.‬‬ ‫ האדם יכול לשחוק את עצמו‪ ,‬המטען מכריע‬‫אותך‪.‬‬ ‫‪ +‬שינוי חברתי‬ ‫ מרירות‪ .‬אני גורם לך להרגיש רע שאני יותר חזק‬‫ממך‪ .‬אני נופל לסמים שמנטרלים ממני את הבעירה‬ ‫למהפכה‬ ‫‪ +‬אני יכול להוריד מעליי את המטען ולהתפנות‬ ‫לעשייה‪.‬‬ ‫‪ -‬הימנעות ממעשים‪ .‬כניעה‪.‬‬ ‫מרקס ומודרניזציה פסלו את הדת וטענו שהיא מונעת מאנשים לצאת החוצה מעוני‪ .‬לפי פייגין לא ניתן‬ ‫לדעת האם הדת עוזרת או מזיקה לעוני‪ .‬אצלו‪ ,‬החוויה היא חד משמעית‪ ,‬אך דרך ההתנהגות ואיך שזה‬ ‫משפיע עליי יכול להתפרש ולהתקיים במגוון מישורים‪ .‬הוא מדבר על התנהגות בתוך העוני וגם על‬ ‫ההתנהגות אחרי שיצאת ממנו‪.‬‬ ‫תרומת הדת במצבי עוני‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫רגשית אישיותית‪ -‬אנחנו חיים בחברה חומרית‪ .‬הדת מאפשרת לאנשים שלא זכו בחומר‪ ,‬להסתכל‬ ‫על הדברים באופן אחר‪ ,‬להעריך את מה שיש‪ ,‬גם אם זה לא הרבה‪ ,‬ולחיות בצניעות‪ -‬מה שמסייע‬ ‫לדימויים העצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוכחות האל היא בגדר תרומה רגשית ומוחשית המסייעת להפיג את‬ ‫בדידותם של האנשים‪.‬‬ ‫פיזית וכלכלית‪ -‬פחות זעם יוצר יותר בריאות‪ .‬כשיש לי למי לבכות ולבקש ממנו עזרה‪ ,‬אני מצליח‬ ‫לפרוק מטענים‪ .‬האמונה עוזרת גם לחיות בצניעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידוע שבקרב קהילות עניות (כגון‪ :‬חרדים)‬ ‫יש התאגדות ועמותות של סיוע העוזרות לאנשיה להתמודד עם העוני‪ .‬אצל החרדים זה נובע מאמונה‬ ‫ומחוקים הכתובים בתנ"ך (סיוע לעני ותרומות)‪.‬‬ ‫קהילתית וחברתית‪ -‬הדת וטקסיה יוצרת תמריץ למפגשים קהילתיים ועוזרת להפיג את הבדידות‪.‬‬ ‫כשאני רואה ונראה אני פחות מרגיש לבד‪ ,‬והדרך לעשות זאת היא להגיע לבית הכנסת ולראות את‬ ‫כולם‪ ,‬למשל‪ .‬באזורים עניים שהם גם דתיים יש פחות בדידות ופחות ניכור‪.‬‬ ‫תרבותית‪ -‬הדת מהווה מילוי תרבותי המספק לך סיבות לקום בבוקר‪ ,‬גם כשנדמה שאין ברירה‪.‬‬ ‫פרנקל‪ ,‬פסיכולוג יהודי שהיה כלוא בגטו‪ ,‬גילה שמי שחיפש ומצא משמעות לחייו לא וויתר ולרוב‬ ‫שרד את תלאות השואה‪.‬‬ ‫כלכלת סמים באזורים עניים‬ ‫בעניין של כלכלת סמים (כמו גם שירותי מין) האזור העני הוא פח זבל של העיר כולה‪ .‬גם אנשים עשירים‬ ‫משתמשים בסמים‪ -‬אך הם באים‪ ,‬קונים והולכים‪ .‬הם לא צריכים להישאר ולסבול מהמפגע השכונתי‪ .‬אני‬ ‫רוצה לעשן סמים‪ ,‬אבל לא רוצה לראות את החרא מול העיניים‪ .‬הסמים והזנות הם בגדר תעלת הביוב‬ ‫מתחת לארמון המלך‪ ,‬ובזכותה הארמון נשאר נקי‪.‬‬ ‫השלכות הפגיעה בשכונות העוני‪:‬‬ ‫‪ .1‬האחריות לסמים היא יותר רחבה מאשר בשכונות העוני‪ -‬כולם מעורבים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספקים – חיילים‪ -‬מכורים‪/‬מכורות‪ .‬סביבם יש את המשפחות וסביב כולם יש קהילה‪ .‬סוחר סמים‬ ‫עושה רווח מהיר והקריירה שלו בדר"כ קצרה‪ .‬הפיתוי להפוך לסוחר סמים בשכונות העוני גדול‪ -‬יש לו‬ ‫את כל מה שאין לך‪ -‬מכוניות‪ ,‬כסף‪ ,‬נשים‪ .‬אבל לרוב‪ ,‬הכסף והתהילה גורם למלחמות שליטה‬ ‫שמובילות גם למוות‪ .‬סוחרי סמים או מגיעים לכלא (במקרה הטוב) או מתים מיריות "מתחרים"‪.‬‬ ‫‪ .3‬האזרחים בשכונה סובלים מחיר כפול‪ -‬הן נתונים לטרור הן מהמשטרה ש"מחפשת" והן מסוחרי‬ ‫הסמים‪ .‬התושבים מפחדים להתעמת עם העבריינים והחיים הופכים לגיהינום‪ .‬במלחמות הסמים‬ ‫אזרחים חפים מפשע נהרגים מיריות תועות וסכנה להסתובב ברחובות‪.‬‬ ‫‪ .4‬ילדים צעירים ורכים נחשפים לכל הכלכלה הזאת‪ -‬וצריך להיות חזק מאד כדי לא ליפול בפיתוי‪.‬‬ ‫‪ .5‬כלכלת סמים רוצחת פעילות חברתית‪ .‬במקום השתתפות והובלת מאבק‪ -‬האדם נופל לסמים ומאבד‬ ‫משמעות ומוטיבציה‪ .‬האווירה כולה בשכונת היא אווירה אחרת‪ ,‬שכן כלכלת הסמים משתלטת‪.‬‬ ‫‪ .6‬כשיש לך אזור מוכה סמים‪ -‬אז הרכוש שלך לא שווה‪ ,‬קשה לך למכור את הבית‪ ,‬ולמדינאים יותר קל‬ ‫לעשות מדיניות על הגב שלך‪ -‬בוא "ננקה" את האזור הזה מסמים ונקים עליו בניינים‪ .‬מישהו מרוויח‬ ‫כסף על הבית שלך‪ .‬המקום שאתה בא ממנו נושא איתו סטיגמה עמוקה מאד‪ -‬זה שונה אם אתה מכפר‬ ‫תבור או מפרדס כץ‪.‬‬ ‫‪ .7‬משפחות המכור צריכות לעמוד מול תמורות ולהבחין בו מתמודד עם כוח שחזק ממנו שאין לו עליו‬ ‫שליטה‪ .‬אנחנו כחברה מגנים מכורים וקוראים לו להתעשת‪ .‬המשפחה יודעת כמה זה קשה לו‪ ,‬הוא‬ ‫יודע שהוא משתדל‪ -‬אבל הוא פשוט לא מצליח‪ .‬להיות בן משפחה של מכור זה להתמודד עם המון‬ ‫אשמה ובושה‪ .‬הבושה היא כלפי חוץ והאשמה היא כלפי פנים‪ .‬גם כשהם כבר מצליחים‪ -‬המשפחה‬ ‫מאבדת בהם אמון וממתינה מתי הם יפלו שוב‪.‬‬ ‫פגיעות מינית‪ -‬עוני הופך אותך פגיע ובעולם של היום‪ ,‬כל שנה‪ ,‬כמה מיליונים של נשים וילדים נסחרים‬ ‫למטרות מין‪ .‬המסחר הזה הוא גלובלי ונשים עוברות מאזורים מרוששים כדי לספק צרכים של גברים‬ ‫באזורים מבוססים יותר‪ .‬המשתנה הקריטי הוא העוני‪ .‬אם אני לא ענייה ולא בודדה‪ -‬אי אפשר לצרף אותי‬ ‫לחברה הזאת‪ .‬ישנם אזורים שלמים שבגלל שהם מרוששים הם הופכים להיות מקור ניצול של העולם‬ ‫הראשון‪ -‬מערב אירופה‪ ,‬צפון אמריקה‪ ,‬יפן ועוד‪ .‬הסרט שנראה הוא על נשים אפריקאיות עניות‪.‬‬ ‫לכודות‪ -‬סרט דוקומנטרי שהוא לעצמו חלק ממה שפעילים חברתיים מנסים לעשות כדי שאנחנו נבין מה‬ ‫עובר על הנשים האלו‪.‬‬ ‫נשים אפריקאיות מוברחות לאירופה‪ ,‬מסמכיהם מוחרמים והם תחת פיקוח של מאדאם‪ ,‬שכולאת אותם‬ ‫בטוענה שהן חייבות לה כסף‪ .‬הם מוכרות את גופן במכוניות ובחדרים עבשים כדי להשיג סכומי כסף‬ ‫קטנים‪ .‬הנשים אינן יכולות לברוח‪ -‬אחת מהן ניסתה והוכתה ונחבלה‪ .‬אחת הנשים נאנסה על ידי שמונה‬ ‫גברים ועברה התעללות קשה‪ .‬היא מעידה על ניצול בשל עוני‪ -‬מצד אחד אנשי הכפר מכרו אותה בשביל‬ ‫הכסף ומצד שני האירופאים מנצלים אותה בשביל הכסף ובאמצע יש אישה שעוברת התעללות מינית‬ ‫ונפשית קשה ללא גישה לתברואה‪ .‬גם אם הן מגורשות חזרה לניגריה‪ -‬הן פוחדות לחייהן ולחיי‬ ‫משפחותיהן‪ ,‬חלקן אפילו מוחזרות חזרה לאירופה‪ .‬כשאתה רעב – אתה לא חושב על כלום‪ -‬אתה רק רוצה‬ ‫לאכול‪ .‬הסוחרים אינם נתפסים‪ ,‬אינם מואשמים‪ ,‬קורבנות הסחר נוטלות בכל האשם ובסופו של דבר‬ ‫מגורשות לחיי עוני במדינתן‪ .‬ה"מכורים" מובלים במדבר מכל ארצות אפריקה כדי להימכר במרוקו ובדרך‬ ‫עוברים תלאות וייסורים‪ .‬אלו שמכרו אותן זוכים לסכומים שנחשבים גבוהים וחווים עליה ברמת החיים‪.‬‬ ‫האמהות ובני המשפחה מרומות וטוענים שהם הולכים לעזור לבנות‪ ,‬ובתמורה אלה מוכרות את בנותיהן‪.‬‬ ‫הם מאמינות שכל הטוב נמצא בארצות של "הלבנים" וזקוקות לכל גרוש שניתן להן‪ .‬הסוחרים יכולים‬ ‫להיות כל אחד‪ ,‬אבל המשותף להם שכולם חסרי מצפון ותאבי בצע‪ .‬הם שולטים באופן פסיכולוגי‬ ‫בקורבנות דרך טקסי וודו או אמונות תפלות שנפוצות בניגריה ובכך מסייעים בשליטה על האישה‪ .‬גורלן‬ ‫של הנשים לוט בערפל ועתידן מוטל בספק‪.‬‬ ‫הרבה אנשים מאמינים שנשים רוצות להיות זונות‪ ,‬שהן נהנות מזה‪ -‬הם לא מבינים את הכאב הרב ואת‬ ‫הצורך העז בכסף‪ .‬אפילו דבר כמו להביא חשפנית למסיבת רווקים‪ ,‬זה מקובל‪ ,‬זה בסדר ומבדר ואנחנו לא‬ ‫מבינים את ההשלכות‪.‬‬