החוויה של העוני -סיכום שלוש זירות שיח על עוני: .1זירה פוליטית -לעניים אין ייצוג בכנסת .מדברים עליו בתוך הכנסת אבל הוא לא חלק מהדיון. .2זירה תקשורתית -בדר"כ היחס התקשורתי לעניים הוא אחד משני הסעיפים מטה: א .האשמה -אם אתה אומר שאתה רעב ,איך אתה שמן? אני מיד משתמש בסטריאוטיפ ה"עני הלא הגון" -ובטוח שהאדם או מנצל את המדינה או מסרב לעבוד. ב .הצהבה -אני מציג את העוני שלך בצורה כל כך מוצהבת וקיצונית ,מה שיוצר פגיעה בכבוד האדם (פורנוגרפיה של העוני). .3זירה אקדמית -האיש העני לא היה חלק מהשיח האקדמי על עוני עד לפני 10-15שנה .ועכשיו ,יש חקירה בנושא ,אבל אין השמעה אמיתית של קולם. העניים עצמם הם כמעט ולא חלק מהשיח על העוני -מה שהופך אותו לשיח חסר. הגדרת העוני: בשביל למדוד עוני באמת ,אני חייב למצוא קריטריון המקובל בחברה ,ולמי שיש פחות -הוא עני .בישראל עוני נקבע כהכנסה שהינה 50%מההכנסה החציונית. עוני מוגדר כאבסולוטי או כיחסי מול אובייקטיבי וסובייקטיבי: אובייקטיבי -לא תלוי בהערכה של האני כלפי עצמו (מספרים ועובדות לגבי מה שיש לי) אבסולוטי – מגדיר עוני לא ביחס למקובל בחברה, אלא לפי קריטריון מוחלט יחסי סובייקטיבי– תלוי בהערכה של העני כלפי עצמו (מה שאני חושבת שיש לי) מינימום הכרחי לקיום תחושת מחסור הקיום האנושי הוא מראש יחסי -כרגע המכונית הזאת יחסית חדשה ,אבל עוד שנתיים -היא יחסית ישנה. העוני בישראל: ישראל היא המדינה הענייה ביותר מבין כל מדינות ה .OECD -מדד השכירים העניים עלה במספר אחוזים ניכר ,מה שמעיד לנו שגם אם יש לך עבודה -זה לא פוטר אותך מלהיות עני .חמישית ממשפחות ישראל הן עניות ,כלומר 800,000 -ילדים רעבים .עוני נמצא איפה שיש הרבה ילדים. בולט משקלם היחסי של 4קבוצות: 52% ממשקי הבית הערבים מתחת לקו העוני כ 52%ממשקי הבית החרדיים הינם מתחת לקו העוני 22% ממשקי הבית שהעומד בראשם מעל גיל 65 37% מהמשפחות החד הוריות חיות מתחת לקו העוני. למה אני מייחס את מצב העוני? .1לתכונות האדם עצמו. .2לתכונות הקהילתיות שלו -תרבות של עוני ,קהילות עניות ועוד. למה אנשים מסוימים הם עניים? תיאוריות והסברים .1עקומת הפעמון והברירה הטבעית -יש מעט מאד אנשים עשירים ,רובנו חווים עושר ממוצע וישנם כאלה שנמצאים בצידה השמאלי של הסקאלה וחווים עוני .לפי הרשטיין ומורי ההסבר הוא דטרמיניסטי -כבני אדם אנחנו חלק מעולם הטבע ,בטבע יש תהליכים של ברירה טבעית -החזק שורד .בקרב בני האדם מי שמתאים שורד .במילים אחרות ,אם אתה מבצע התאמה של עצמך לסביבה בה אתה חי ,אתה תשרוד. בחברה שלנו כיום מי שאינטליגנט ,הישגי ,תחרותי ויוזם הוא זה שישרוד .התיאוריה שלהם טוענת שככל הנראה העניים אינם כאלה ולכן אינם שורדים או מתפתחים .את העניים הולידו עניים שיולידו עניים (שכן הם בוחרים אנשים ברמתם ומולידים ילדים שנוטים להיות כמותם) ובכך יש להאשים את האבולוציה והגנים -כלומר ,האבולוציה היא זאת שקובעת מי יהיה עני ומי לאו. הרשטיין ומורי עוד הוסיפו כי אין טעם לתת לעניים קצבאות או סיוע כלכלי כי: אין לזה טעם -אתה זורק כסף סתם ,הם גם ככה לא ישתמשו בכסף נכון .הם ישתמשו בו לדברים אחרים כמו סמים והימורים. כשאתם נותנים להם כסף ,אתם עושים דבר שהוא מסוכן למין האדם האנושי ,כשאתם משאירים בחיים מישהו שהטבע קבע שהוא לא צריך להיות בחיים אנחנו משחקים עם האבולוציה. .2כשרון+מאמץ= הצלחה -התפיסה המערבית טוענת כי ברגע שיש לך כשרון ואת מפגין מאמצים ,אתה תצליח .בקרב העניים ,אין דווקא חוסר בכישרון ,אלא במאמץ -והסיבה להעדר המאמץ הינו מושג נרחב שנקרא תרבות עוני: א. ב. ג. ד. אנשים שחיים בתנאי עוני מפתחים תרבות שתעזור להם לשרוד ולהסתגל תנאים הקשים של העוני עצמו .הטרגדיה היא :אותה תרבות שהם מפתחים כדי להסתגל לתנאים בתוך העוני, מקבעת אותם בעוני ומונעת מהם להיחלץ ממנו. תרבות העוני יוצרת אצלי אדישות למצבי -אני מתרכז במיקוד שליטה חיצוני ומאשים את כולם, במצבי :הפוליטיקה ,החברה ,בעלי ההון ...אני לא רק עני ,אני גם עני במחשבותיי – נולדתי עני, וזה מה שאהיה -יש פשוט שפע עצום של דברים שהם מחוץ להישג ידי ואני לא עושה כולם כדי להשיגם. תרבות העוני יוצרת אצלי קושי בדחיית סיפוקים -גם אם כבר הצלחתי לשים את ידי על סכום של כסף -כל הדברים שלא יכלתי להשיג וכל הזמן דחיתי כי פשוט לא היה לי איך לשלם עליהם- אעוט עליהם וארכוש .בנוסף ,זה נותן לי אושר עילאי ותחושה בלתי מנוצחת -יש לי כסף ביד! תרבות העוני יוצרת אצלי מגננה ותחושת קיפוח ,במיוחד בקרב גברים עניים .במידה וגבר עני כן מצליח לקבל עבודה ,הוא מוצא את עצמו נתקל במנהל משמרת שעלול לדבר אליו לא בכבוד או ללחוץ על כפתורים לא נכונים והגבר מתנפץ. קרומר נבו טוענת שכל אלה הינם דפוסים שפיתחתי לעצמי כדי לשרוד בתוך מצב העוני ,אך הם משאירים ומקבעים אותי בתוך המצב של העוני עצמו. המכנה המשותף לשלושת ההסברים הללו -העניים עצמם! האומנם? הדרה ועוני יש מנגנונים חזקים בחברה שמשאירים אנשים בעוני. המילה "הדרה" נובעת מהמילה הלועזית Exclusionשמשמעותה "להוציא החוצה" שזה הפוך מ"להכניס פנימה". באומן טוען שאנו יוצרים הפרדה סוציולוגית ברורה בין "אנחנו" ו"הם" .כשזה נוגע לקבוצות חברתיות ,זה כבר מבנה מציאות -יש אותנו ,האנשים שעובדים קשה ומרוויחים את לחמם בכבוד ויש אותם – העניים הלא הגונים שרק רוצים לנצל את המדינה. בחברה שאנו חיים ,הדרה קיימת כלפי הרבה קבוצות חברתיות ולא רק כלפי עניים .אנשים יכולים למצוא עצמם מודרים מס' פעמים ואז נוצרת הדרה כפולה ומשולשת" :אני אישה קשישה ,שחורה ,ענייה עם נכות". 4מישורים מרכזיים שהדרה חברתית בקנה מידה גדול עוברת דרכם: א. מישור גיאוגרפי -עניים ועשירים לא חיים יחד .יש הפרדה ונטייה ברורה -אף עשיר לא ירצה לגור בשכונת עוני ,ואף עני לא יכול להרשות לעצמו לגור בשום מקום אחר .ההפרדה יוצרת בית גידול לסטריאוטיפים -אני לא מכיר אותך ,אין לו שום נקודות השקה איתך קל לי מאד לייצר סטריאוטיפים עלייך .בנוסף ,ישנם מערכות שירותים נפרדות: תברואה -אין צדק סביבתי .כל הזבל והתעשייה ממוקמות תמיד בארצות נחשלות ובאזורים עניים. אנשים עניים סובלים מהדרה ומרמת תברואה נמוכה. חינוך -הבדלים משמעותיים בחומר הנלמד ובדרך שבה הוא מועבר בבית ספר בכוכב יאיר או בנתיבות .המורים אינם תופסים את הילדים ככאלה שמסוגלים לעשות דבר מלבד להיות מוסכניקים .הילדים מרגישים שהמורים מגיעים ממקום גבוה ומנותק ולמרות מאמצי חלק מהם להוכיח לילדים שכן יכול לצאת מהם משהו -הם מבקשים הוכחה! וכל מה שהם רואים סביבם אלו עוד אנשים עניים שלא יצאו מזה. בריאות -נגישות נמוכה של העני למערכות בריאות ברמה גבוהה .אנשים עניים נוטים למות ממחלות שהיה ניתן לפתור אותן .אבל ,יש לציין ,שבישראל יש דווקא מערכת בריאות טובה יותר משאר מדינות העולם. שעות פנאי -אם אין מתנ"ס ,גני שעשועים ופעילויות אחה"צ -ילד מלא אנרגיה יחפש להוציא אותה בכל דרך -גם ברחוב .אם הבית קטן ,וההורים מובטלים ,ואין מה לעשות -יוצאים החוצה ומתחילים לעסוק בפעילויות שאינן דווקא חיוביות -כגון ,ונדליזם .מחזק את התפיסה שעניים הם נגע רע. ב .מישור כלכלי -כולנו רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד .אך יש מנגנונים חזקים מאיתנו ,שמופעלים בעיקר כלפי עניים ואוכלוסיות מודרות אחרות שמשאירים את אלה בתחתית שוק התעסוקה ,אם בכלל .זה עובד במגוון דרכים :בדרכים שהם לא פורמאליות ,בדרכים שהם חצי פורמאליות ובדרכים פורמאליות. הדרה לא פורמלית -או במילים אחרות ,קשרים .רובנו מתקבלים לעבודה בזכות היכרות כזאת או אחרת עם אדם "מבפנים" .יש אנשים רבים שיש להם מוטיבציה וקשר ומחפשים קצה חבל להיתפס עליו .אנשים כאלו רוצים צ'אנס ראשוני כדי להוכיח את עצמם והרבה פעמים אין להם את האופציה הזו כי הם לא מכירים אף אחד. הדרה חצי פורמאלית -סטריאוטיפים שמופעלים נגד קבוצות שמונעות מהן קבלה לעבודה והתקדמות בתפקיד .זאת הדרה שהיא לא חוקית בעליל ,אך אין דרך לאכוף אותה .איך אפשר לדעת שחברת כוח אדם זורקת לפח כל טופס פנייה שמגיעה מאתיופי?? איך אפשר לגלות שהמנכ"ל לא קידם אותי כי אני אישה ומזרחית? האדם מתמודד עם הדרה חצי פורמאלית ובהפגנה של גזענות כלפיו בשלוש דרכים: )1הימנעות -בריחה -ממפגש של אנשים ששונים ממני )2לחימה -להילחם על מי שאני ולא לוותר על הזהות שלי. )3התאמה -שינוי דברים אצלי כדי להתאים עצמי לחברה. הדרה פורמאלית -אי היכולת של אדם להתקבל לחברה מסוימת ללא עמידה בתנאי סיווג .לא יקחו ערבי לעבוד ברפא"ל .זה מובן ,וחוקי -אך גם מונע מאוכלוסיות מסוימות להתקבל למשרות. רק שני הראשונים הם חזקים והם מהווים איום עיקרי כלפי אנשים עניים .כי אנו לא חיים במדיניות של גזענות כ"כ גלויה ,אלא במדיניות סמויה. ג. ד. מישור פוליטי -באזורים עניים יש יותר נוכחות שלילית של משטרה .בעוד שמול אנשים ואזורים עשירים ,השוטר מתנהג כנותן שירות ,באזורים עניים הוא מתנהג כמו שריף .זה לא שעניים מחזיקים עליהם יותר סמים או מבצעים יותר פשעים -פשוט אותם "מחפשים" יותר ,וכ"מחפשים" יותר- מוצאים יותר .השיטור ומערכת המפשט הם סובייקטיביים ומפלים .מי קבע שאדם עשיר הוא טוב ובן טובים ,בעוד העני הוא מבית רע? מישור תרבותי -סטריאוטיפים והצדקות .אנחנו מפחדים מעניים .אנחנו תוהים איך הם הגיעו למצב הזה ויותר מהכול -מפחדים להיות כמותם .אנשים בונים לעצמם את הסטריאוטיפ של העני לא הגון: לא אחראי ,נצלן ,רוצה את כספנו וחיי על חשבוננו ,עושה ילדים ולא מסוגל לדאוג להם ,מכור ,עושק את הביטוח הלאומי ועוד .לוינס (תרגם את התנ"ך ליוונית) טען שהטבע האנושי הינו לבנות חומות של אדישות אל מול סבלו של הזולת .אנחנו מטפחים גישה שלילית כלפי אלו שסובלים ומרגיעים את עצמנו בכך שאנו מאמינים שהם הביאו את זה על עצמם וזה לא ממקומנו לעזור להם" -מה ,אני פראייר?". העני מקיים מערכת קשרים עם חברה שרואה אותו כנוכל ,כאדם לא אמין .הוא מרגיש ,רואה וחש את הסטריאוטיפים המופנים כלפיו גם אם האנשים מולו עושים מאמץ להסתירם .מלבד ההתמודדות עם עוני הוא נאלץ להתמודד עם יחס משפיל רווי סטריאוטיפים שלא מאפשר לו להתקיים בכבוד. החלוקה בין המישורים הינה חלוקה מלאכותית .בחיים הכול מחובר ,הכול בא ביחד .מה שמשותף לכל ההדרות הינה ההדרה התרבותית שעוברת כחוט השני בין כולן. תנאי חיים באזורים עניים- רוב עניי העולם חיים באזורים צפופים ,במרחבים קטנים ועם יכולת תנועה וניידות נמוכה .אותו סיר לחץ מבעבע מוביל להתפרצויות ותוצאות הרסניות: מריבות תכופות ורבות .אין לאף אחד את הפינה שלו כדי שיוכל להירגע. הרחוב הופך לסוכן ִחברות .הילד צריך להוציא אנרגיה והוא יוצא אל הרחוב שם הוא פוגש את חבריו שנמצאים באותה סיטואציה .יש צורך להגדיר את עצמך במערכת החברתית הזאת ,הרחוב קובע לך נורמות התנהגות ואתה צריך להיות מסוגל לשרוד ולהסתדר .אתה לומד לשרוד בלי להישען על אחרים,לומד צניעות ,לומד לאלתר ,לצרוח או לשתוק כשצריך .אבל יותר מהכול ,אתה צריך ללמוד להסתדר לבד ולדעת לשמור על המוניטין שלך,של החבר'ה שלך, של השכונה .מכאן ,הדרך להסתבכויות היא מהירה וקטלנית -במיוחד בקרב נערות עניות. מערכת חינוך .אמונה נמוכה של צוות ההוראה בילדים ,שיטות חינוך מסורתיות ומגבילות שאינן תומכות בחשיבה עצמית ואוטונומיה ,מעט דוגמאות חיוביות של אנשים שחיו בשכונה והצליחו להתקדם לתפקידים נחשבים כגון רופא או עו"ד. הזדמנויות תעסוקה .קלוארד ואוהלין טוענים שלילדים שגדלים באזור עני יש הזדמנויות תעסוקה מעטות ,ואלה שקיימות ,הן לא לגיטימיות .הרבה יותר קל להפוך לסוחר סמים שמרוויח כסף קל ומהיר מאשר לעבוד תמורת מינימום בניקיון .יש כלכלת סמים ומרבץ נוח לתעשיות מין. פרדוקסים של אזורים עניים- א. ב. פרדוקס המרחב -הבית שלי קטן ,אז אני יוצא החוצה אל השכונה .אני מת לצאת מהשכונה שלי ,אבל אין לי איך ואין לי את האמצעים .אני קשור לשכונה שלי ,מכיר כל חלק וחלק בה- אבל לא יכול להיות בה עוד דקה אחת נוספת. פרדוקס הזמן -לאנשים עובדים אין הרבה זמן ,אבל יש להם כסף .לעניים אין כסף ,אבל יש הרבה זמן .איך אנשים בד"כ ממלאים את הזמן שלהם? בקנייה ובבזבוז של כסף -אבל אם אין לי את האמצעים? נערים בשכונה -סרט ללא חברים ,אין לך סיכוי בשכונת עוני .החברים הם משפחה ,וכל פגיעה בהם – היא פגיעה ישירה בך .זה אחד הגורמים שמעצימים את המעגלים של הנקמה – פגעת בחבר שלי ,אפגע בך וחברייך יפגעו בי .התושבים יוצרים יריבויות בינם לבין עצמם וההרס העצמי מתחיל פנימה כלפי חוץ. לדמות האב יש חשיבות רבה ,נבחין בהרבה משפחות חד הוריות עם ילדים מאבות שונים .לפעמים הורות נכונה בעוני יכולה להוציא אדם מהעתיד החשוך לפניו. הסרט הראה מציאות של חיים אלימים ,של חוסר תקווה ,ניכור קיצוני -אבל לא עשה שום דבר כדי לחבר לאי צדק שקיים בחברה בכללותה .יש חשש שצפייה בסרט דווקא תחזק את הסטריאוטיפים על שחורים .מצד שני ,יש הבנה בעקבות הצפייה שהחיים בעוני מאד מורכבים- גם אם אתה הולך בדרך הישר ,הכדורים יכולים להשיג אותך. בסרט ,הנוכחות של החברה הלבנה מתבטאת במעוף של המסוק מלמעלה -פיקוח עליון מרוחק (סממן להדרה פוליטית)" .הגטו" הינה חלוקה של שכונות ,ובתוכן חלוקה של כנופיות. עוני וזעם- א. מה בעוני יוצר זעם? )1חוויות משפילות -חיים של אדם עני רצופים באינטראקציות חברתיות שמשקפות לו את העוני שלו וגורם לזעם כל פעם מחדש .אני הולך לארגון לבקש עזרה ,ובשאלות ובטון אני מרגיש את היחס כלפיי .הכי נורא להיות תלוי באדם שלא שם עליך! )2מחסור כשלעצמו -כשאני רעב ,אני כועס .כשקר לי ,אני לא מצליח לתפקד .כאשר הורה נאלץ להגיד לילד שלו שהוא לא יוצא לטיול שנתי כי אין כסף -זה יוצר כעס וזעם פנימי. כשיש לי למה ,אני יכול לסבול איך (ניטשה) -לאנשים עניים אין תקווה והזעם גובר ,ואם אתה הורה שצריך לדאוג לילדים שלך ,ואין לך איך – אתה נכנס ללופ של זעם כלפי עצמך! )3חוסר צדק מול עושר גלוי לעין -בשבילי העגבנייה הזאת משמעותית ,בעוד האחר פשוט זורק אותה לפח .זה יוצר תחושת חוסר צדק משתקת. )4החלומות שלך מול המציאות -אין אדם ללא חלומות .בעוני אני מנסה לא לוותר על החלומות שלי וזה נהיה יותר ויותר קשה .החלומות זה מה שמאפשר לנו לשרוד זמנים קשים -התקווה העתידית מחזיקה אותנו חיים .לקאן טוען שהעתיד מאד משפיע לנו על ההווה -כשאתה קם בבוקר עייף ,זה לא בגלל מה שעשיתי אתמול -אלא בגלל מה שיש לי לעשות היום .כשאין לי למה לשאוף ,ומה לעשות -זה יוצר זעם פנימי אדיר .מיה אנג'לו אומרת שכאשר אדם כולא את החלומות שלו -הם ממשיכים לשיר ולצרוח במוחו וזה יוצר זעם. ב .לחוות זעם ממיקום חברתי של חולשה- סטייק נא -מבחוץ חרוך קלות ,מבפנים עוד חי ומלא מיצים .כך גם בזעם ,אני מבחוץ נראה בסדר ובפנים אני משתגע .האדם נע במעגל שאין לו איך לברוח -פנטזיות נקמה פנטזיות בריחה האשמה עצמית וחוזר חלילה. פנטזיות נקמה -אני מדמיין איך אני שורף את הבוס שלי באוטו .אמנם יש לי תחושת הקלה רגעית ,אך בטווח הארוך הזעם רק מתגבר .אני חש פער בין מה שאני מרגיש בפנים ובין מה שאני מראה כלפי חוץ. פנטזיות בריחה -אני מדמיין איך אני קם והולך .אבל אני עני -איך ולאן אני אברח? האשמה עצמית -האנרגיה של הכעס עושה פרסה ,ותוקפת את עצמי" :אתה חלש ,לא ראוי". ג. השלכות של עוני וזעם- )1אובדן אנרגיה והרס עצמי .אני מוציא את הכעס על האנשים הקרובים אלי ביותר, כולל על עצמי. )2פגיעה באינטראקציות חברתיות -לא נעים להיות בחברתי ,אני מתנפץ ולא מסוגל להתרכז בכלום. )3פגיעה אינטלקטואלית -אני לא מסוגלת להתעסק בדברים "פעוטים" כמו היסטוריה או מתמטיקה -אני צריך לחשוב איך אני שורד .זה לא הופך אותי לפחות מבריק ,אלא פשוט פחות מרוכז. )4מחלות ותמותה -עניים מתים קודם .זעם לאורך זמן פוגם גורם למחלות מגוונות. אם אדם גנטית כבר חשוף למחלות קטלניות (פרה דיס פוזיציה) ,השילוב של הזעם והתסכול מזרזים אותן. עוני ויצירתיות למרות שלפי תיאוריות ולפי ההיגיון צריך להיות קשר שלילי בין עוני ליצירתיות ,המציאות עצמה מראה משהו אחר לגמרי. לפי מאסלו ופרימידת הצרכים :אם אתה רעב לא תוכל לפנות למימוש עצמי כי זהו שלב גבוה שלא כולם מגיעים אליו .מאסלו היה הומניסט ואמר שאדם עני שעוסק בצרכיו הפיזיים ,בביטחון ובשייכות לא יוכל להגיע למימוש עצמי אין לו פנאי לכך! תורת המערכות :לפיה ,המערכת מתנהלת עד שהיא נתקלת במחסום .היא בעלת כללים ודפוסי התנהגות. אז יש 2אפשרויות( -א) לצמוח -לסגל דפוסים חדשים כדי להתגבר על המחסום וליצור פתרון( .ב) להתנוון ולהפסיק להתקיים. עוני פעמים רבות שם מחסום בפני יצירת משהו חדש שיכול להציל את העני .אך הדרך החוצה מהעוני צריך להמציא! למשל :קפוארה ,קונג פו ,רוקנרול ,בלוז ,ספורט אקסטרים ,פיצה ,גפילטע פיש ועוד ועוד. המשותף בין כולם הוא אלתור וסגנון שהתפתח מעוני ומצא פיתרון מכלום. חשיבות האלתור קלוד לוי שטראוס טען שפרמיטיבי לאו דווקא נמצא תחת מודרני .הוא טען שיש שני סוגים של חוכמה- אחת מהן היא חוכמה מערבית -מהנדסים ,רופאים ,סכמות ידועות ומדויקות .ולעומתה החוכמה הפראית שרואה בקטגוריות דבר שצריך וניתן להגמישן. במצבי עוני לא מתאימה החשיבה ההנדסית ,המערבית ,אלא הבריקולאז' .במצבי עוני החיים כל כך כאוטיים שאתה כל הזמן מאלתר תוך כדי תנועה .יש אנשים שיטענו שדווקא מתוך אלתור אתה מגיע ליצירות המורכבות ביותר .לאלתור יש עוצמה .בהיפ-הופ יש מה שנקרא "פרי-סטייל" .כשאדם מצליח להיכנס "לזון" ומצליח לשחרר -הוא מסוגל להגיע לדפוסי חריזה ועומק ולפרץ של יצירתיות. היצירתיות ,האלתור והיצירה מאפשרים לעני להתמודד עם התמורות בחייו ולמצוא תקווה ודרך התמודדות. עוני ודת התיאוריות המסורתיות מתייחסות לדת כדבר הפוגע בעניים ובעלת תרומה שלילית .התיאוריות שנפרט הינן סותרות ,כשהמשותף לשתיהן הוא פסילת הדת וצמצום השפעתה ממניעים שונים .אצל מרקס ניתן לחסום את הדת דרך מהפכה נגד השלטון ,ואצל המודרניזציה זה לשבור את החסמים הקהילתיים ולצאת מהמעגל. )1תיאוריית המודרניזציה -מנסה להסביר מה הופך קהילות שלמות לעניות וקהילות שלמות למשגשגות? לטענת התיאוריה ,ישנן תרבויות קולקטיביות ואינדיבידואליות .תרבויות קולקטיביות חונקת את היצירתיות של הפרט -הן משמרת מסורת מדור לדור ולא מאפשרת פריצת גבולות .מה שיכול לשבור את התבנית זה פרט אחד שצועד אל עבר "שערי השפע" הפתוחים לכולם וחושף אחרים ליוזמה .לפי התיאוריה ,הדת פוגעת ביוזמה וביצירתיות של הפרט .הדת טוענת שהמקור של האמת היא מבחוץ והיא כתובה. המקסימום שאתה יכול לעשות זה ללמוד אותה וממנה .הקהילות הללו מקבעות אנשים בעוני ,לעיתים כדי לשלוט בהם. )2מרקס -הדת מהווה אופיום להמונים .אתה יכול להיות מדוכא ובמצב נורא ,אבל ניתן לטשטש לך את זה וזה מה שעושה הדת .בעוד שלאנשי המודרניזציה ,הפתרון של עוני הוא ביוזמה של הפרטים ,לפי מרקס הפתרון הינו השתלטות קבוצתית על אמצעי הייצור .הדת היא בשליטתה של הקפיטליזם שמספק לנו אותה במנות גדושות כדי שלא נשים לב לדרוג הכלכלי שלנו ולדיכוי שמופעל עלינו .אתה לא מרוכז במה שיש כרגע בהווה ,אלא אתה מאשים את הגורל ואת אלוהים. הדת היא הסמל של תודעה כוזבת על פי מרקס .אנשים לא רואים את העוול שנעשה להם ,והם נחסמים מלתקן את זה. ייחוס הסיבות לעוני -התיאוריה של פייגין: לא רק המצב שלי משנה ,משנה למה אני מייחס את המצב שלי. האדם העני עצמו ,איך שהוא תופס מה גורם לעוני שלו ,ישפיע מאד גם על החוויה שלו וגם על ההתנהגות שלו .פייגין טוען שיש שלושה גורמים עיקריים שאנשים מייחסים אליהם את העוני: א .חברה -אני עני "בגללם" .בגלל הלבנים ,בגלל העשירים ,בגלל הממשלה. ב .אני -אני לא מספיק חכם ,אני לא מספיק חרוץ ,אני שאנן ותמים מדי .הוא מעמיס על עצמו אחריות ,גם דברים שלא קשורים בו ,ואז הוא נכנס ללופ שקשה לצאת ממנו. ג .האל -הכל זה מלמעלה .זה רצון האל .פייגין שם את האל ואת הגורל ביחד .לכל בחירה יש צדדים חיוביים וצדדים שליליים מבחינת החוויה והתמודדות. מקרה לדוגמא -השעה היא 23:30ואבא לילד בכיתה ה' שוכב במיטה ,כואב .האבא מתייסר כי מחר יש טיול בבית ספר ,אבל הוא לא יכול לשלם עליו .הבן לקח את זה מאד קשה -הוא הוריד את הראש ,הסתובב והלך .האבא יודע שהבן מבין אותו ,אבל הוא מרגיש שאכזב אותו .ייחוסים: ייחוס סיבה לעוני חוויה התנהגות אני מתוסכל ,האשמה עצמית .אני חווה את עצמי כהורה נוראי ,שהילד שלי משלם על שגיאותיי" .אם רק הייתי יותר חרוץ ,או חכם ...אבל אני לא ואני אשם". +יכול להוביל להתנהגויות שישפרו את המצב. לנצל את המשאבים המעטים שלי. חברה זעם ,רצון לנקמה ,קיפוח .הוא חסר אונים מול אלה שמונעים ממנו ומבנו חיים הוגנים. בגלל חוסר היכולת הפיזית לנקום ,הוא מפנה את הכעס והזעם אל עצמו. האל יש עם מי לדבר ,מתפללים ,מחשבות של חרטה ובקשת תחנונים .אני יכול לכעוס או להיכנע אל מול האל. האדם יכול לשחוק את עצמו ,המטען מכריעאותך. +שינוי חברתי מרירות .אני גורם לך להרגיש רע שאני יותר חזקממך .אני נופל לסמים שמנטרלים ממני את הבעירה למהפכה +אני יכול להוריד מעליי את המטען ולהתפנות לעשייה. -הימנעות ממעשים .כניעה. מרקס ומודרניזציה פסלו את הדת וטענו שהיא מונעת מאנשים לצאת החוצה מעוני .לפי פייגין לא ניתן לדעת האם הדת עוזרת או מזיקה לעוני .אצלו ,החוויה היא חד משמעית ,אך דרך ההתנהגות ואיך שזה משפיע עליי יכול להתפרש ולהתקיים במגוון מישורים .הוא מדבר על התנהגות בתוך העוני וגם על ההתנהגות אחרי שיצאת ממנו. תרומת הדת במצבי עוני א. ב. ג. ד. רגשית אישיותית -אנחנו חיים בחברה חומרית .הדת מאפשרת לאנשים שלא זכו בחומר ,להסתכל על הדברים באופן אחר ,להעריך את מה שיש ,גם אם זה לא הרבה ,ולחיות בצניעות -מה שמסייע לדימויים העצמי .בנוסף ,נוכחות האל היא בגדר תרומה רגשית ומוחשית המסייעת להפיג את בדידותם של האנשים. פיזית וכלכלית -פחות זעם יוצר יותר בריאות .כשיש לי למי לבכות ולבקש ממנו עזרה ,אני מצליח לפרוק מטענים .האמונה עוזרת גם לחיות בצניעות .בנוסף ,ידוע שבקרב קהילות עניות (כגון :חרדים) יש התאגדות ועמותות של סיוע העוזרות לאנשיה להתמודד עם העוני .אצל החרדים זה נובע מאמונה ומחוקים הכתובים בתנ"ך (סיוע לעני ותרומות). קהילתית וחברתית -הדת וטקסיה יוצרת תמריץ למפגשים קהילתיים ועוזרת להפיג את הבדידות. כשאני רואה ונראה אני פחות מרגיש לבד ,והדרך לעשות זאת היא להגיע לבית הכנסת ולראות את כולם ,למשל .באזורים עניים שהם גם דתיים יש פחות בדידות ופחות ניכור. תרבותית -הדת מהווה מילוי תרבותי המספק לך סיבות לקום בבוקר ,גם כשנדמה שאין ברירה. פרנקל ,פסיכולוג יהודי שהיה כלוא בגטו ,גילה שמי שחיפש ומצא משמעות לחייו לא וויתר ולרוב שרד את תלאות השואה. כלכלת סמים באזורים עניים בעניין של כלכלת סמים (כמו גם שירותי מין) האזור העני הוא פח זבל של העיר כולה .גם אנשים עשירים משתמשים בסמים -אך הם באים ,קונים והולכים .הם לא צריכים להישאר ולסבול מהמפגע השכונתי .אני רוצה לעשן סמים ,אבל לא רוצה לראות את החרא מול העיניים .הסמים והזנות הם בגדר תעלת הביוב מתחת לארמון המלך ,ובזכותה הארמון נשאר נקי. השלכות הפגיעה בשכונות העוני: .1האחריות לסמים היא יותר רחבה מאשר בשכונות העוני -כולם מעורבים. .2ספקים – חיילים -מכורים/מכורות .סביבם יש את המשפחות וסביב כולם יש קהילה .סוחר סמים עושה רווח מהיר והקריירה שלו בדר"כ קצרה .הפיתוי להפוך לסוחר סמים בשכונות העוני גדול -יש לו את כל מה שאין לך -מכוניות ,כסף ,נשים .אבל לרוב ,הכסף והתהילה גורם למלחמות שליטה שמובילות גם למוות .סוחרי סמים או מגיעים לכלא (במקרה הטוב) או מתים מיריות "מתחרים". .3האזרחים בשכונה סובלים מחיר כפול -הן נתונים לטרור הן מהמשטרה ש"מחפשת" והן מסוחרי הסמים .התושבים מפחדים להתעמת עם העבריינים והחיים הופכים לגיהינום .במלחמות הסמים אזרחים חפים מפשע נהרגים מיריות תועות וסכנה להסתובב ברחובות. .4ילדים צעירים ורכים נחשפים לכל הכלכלה הזאת -וצריך להיות חזק מאד כדי לא ליפול בפיתוי. .5כלכלת סמים רוצחת פעילות חברתית .במקום השתתפות והובלת מאבק -האדם נופל לסמים ומאבד משמעות ומוטיבציה .האווירה כולה בשכונת היא אווירה אחרת ,שכן כלכלת הסמים משתלטת. .6כשיש לך אזור מוכה סמים -אז הרכוש שלך לא שווה ,קשה לך למכור את הבית ,ולמדינאים יותר קל לעשות מדיניות על הגב שלך -בוא "ננקה" את האזור הזה מסמים ונקים עליו בניינים .מישהו מרוויח כסף על הבית שלך .המקום שאתה בא ממנו נושא איתו סטיגמה עמוקה מאד -זה שונה אם אתה מכפר תבור או מפרדס כץ. .7משפחות המכור צריכות לעמוד מול תמורות ולהבחין בו מתמודד עם כוח שחזק ממנו שאין לו עליו שליטה .אנחנו כחברה מגנים מכורים וקוראים לו להתעשת .המשפחה יודעת כמה זה קשה לו ,הוא יודע שהוא משתדל -אבל הוא פשוט לא מצליח .להיות בן משפחה של מכור זה להתמודד עם המון אשמה ובושה .הבושה היא כלפי חוץ והאשמה היא כלפי פנים .גם כשהם כבר מצליחים -המשפחה מאבדת בהם אמון וממתינה מתי הם יפלו שוב. פגיעות מינית -עוני הופך אותך פגיע ובעולם של היום ,כל שנה ,כמה מיליונים של נשים וילדים נסחרים למטרות מין .המסחר הזה הוא גלובלי ונשים עוברות מאזורים מרוששים כדי לספק צרכים של גברים באזורים מבוססים יותר .המשתנה הקריטי הוא העוני .אם אני לא ענייה ולא בודדה -אי אפשר לצרף אותי לחברה הזאת .ישנם אזורים שלמים שבגלל שהם מרוששים הם הופכים להיות מקור ניצול של העולם הראשון -מערב אירופה ,צפון אמריקה ,יפן ועוד .הסרט שנראה הוא על נשים אפריקאיות עניות. לכודות -סרט דוקומנטרי שהוא לעצמו חלק ממה שפעילים חברתיים מנסים לעשות כדי שאנחנו נבין מה עובר על הנשים האלו. נשים אפריקאיות מוברחות לאירופה ,מסמכיהם מוחרמים והם תחת פיקוח של מאדאם ,שכולאת אותם בטוענה שהן חייבות לה כסף .הם מוכרות את גופן במכוניות ובחדרים עבשים כדי להשיג סכומי כסף קטנים .הנשים אינן יכולות לברוח -אחת מהן ניסתה והוכתה ונחבלה .אחת הנשים נאנסה על ידי שמונה גברים ועברה התעללות קשה .היא מעידה על ניצול בשל עוני -מצד אחד אנשי הכפר מכרו אותה בשביל הכסף ומצד שני האירופאים מנצלים אותה בשביל הכסף ובאמצע יש אישה שעוברת התעללות מינית ונפשית קשה ללא גישה לתברואה .גם אם הן מגורשות חזרה לניגריה -הן פוחדות לחייהן ולחיי משפחותיהן ,חלקן אפילו מוחזרות חזרה לאירופה .כשאתה רעב – אתה לא חושב על כלום -אתה רק רוצה לאכול .הסוחרים אינם נתפסים ,אינם מואשמים ,קורבנות הסחר נוטלות בכל האשם ובסופו של דבר מגורשות לחיי עוני במדינתן .ה"מכורים" מובלים במדבר מכל ארצות אפריקה כדי להימכר במרוקו ובדרך עוברים תלאות וייסורים .אלו שמכרו אותן זוכים לסכומים שנחשבים גבוהים וחווים עליה ברמת החיים. האמהות ובני המשפחה מרומות וטוענים שהם הולכים לעזור לבנות ,ובתמורה אלה מוכרות את בנותיהן. הם מאמינות שכל הטוב נמצא בארצות של "הלבנים" וזקוקות לכל גרוש שניתן להן .הסוחרים יכולים להיות כל אחד ,אבל המשותף להם שכולם חסרי מצפון ותאבי בצע .הם שולטים באופן פסיכולוגי בקורבנות דרך טקסי וודו או אמונות תפלות שנפוצות בניגריה ובכך מסייעים בשליטה על האישה .גורלן של הנשים לוט בערפל ועתידן מוטל בספק. הרבה אנשים מאמינים שנשים רוצות להיות זונות ,שהן נהנות מזה -הם לא מבינים את הכאב הרב ואת הצורך העז בכסף .אפילו דבר כמו להביא חשפנית למסיבת רווקים ,זה מקובל ,זה בסדר ומבדר ואנחנו לא מבינים את ההשלכות.
© Copyright 2024