‫בין פרקי אבות לאבות הציונות‬ ‫מדריך למורה‬ ‫______________________________________________________________________ _____‬ ‫הכנסת אורחים‬ ‫בשלושת הרגלים‬ ‫יחידה ט'‪ ,‬העוסקת במחזור הזמנים ומתייחסת למקבצי חגים כמבטאים ערכים של חברה‬ ‫מתוקנת‪ ,‬ייחודית במהותה משאר היחידות ומזמנת עיסוק תוכני לצד ציר הזמנים השנתי‬ ‫והתייחסות לחגים שבו‪ .‬לימוד חלק זה יתמקד בערך הכנסת אורחים‪ ,‬לצד מחוייבות לדאגה‬ ‫לעניים ולאוכלוסיות חלשות ‪ -‬כפי שבאים לידי ביטוי בחגי שלושת רגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות)‪.‬‬ ‫בשלושה חגים מקראיים נצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים‪ :‬בסוכות‪ ,‬בפסח‬ ‫ובשבועות‪ .‬מתוך לימוד המשותף בחגים אלו‪ ,‬נתמקד בערך הכנסת אורחים שבא לידי ביטוי‬ ‫במנהגים השונים של כל אחד מהחגים‪ .‬במהלך הלימוד נבחן את העקרונות להכנסת אורחים‬ ‫ראויה‪ ,‬נשאל האם יש לקיים את מידת הכנסת אורחים בכל מחיר ונדון בקשר שבין הכנסת‬ ‫אורחים להכנסת עניים‪ .‬כמו כן נברר את נקודת המפגש של מידת הכנסת האורחים עם מציאות‬ ‫חיינו ובעולמם של התלמידים‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יכירו את המושג 'שלושת הרגלים' ואת מאפייני חגים אלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבחנו את מידת הכנסת האורחים‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת בכל אחד מחגי שלושת‬ ‫הרגלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבררו מהם העקרונות להכנסת אורחים ראויה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ישאלו האם יש לקיים את מידת הכנסת האורחים בכל מחיר?‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבררו את היחס הראוי של מידת "הכנסת עניים" ואת דרכי יישומו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים ידונו בקשר שבין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התלמידים יבחנו את רלוונטיות מידת הכנסת האורחים במציאות חייהם ‪ -‬האישית‪,‬‬ ‫הכיתתית והחברתית כאחד‪.‬‬ ‫הכנסת אורחים בשלושת הרגלים ‪ -‬מבוא‬ ‫(עמ' ‪)431-431‬‬ ‫חלק זה משמש כמבוא ומאפשר לימוד ראשוני של המושג 'שלושת הרגלים' ומקורו‪ ,‬תוך בחינת‬ ‫ביטויי מידת הכנסת האורחים בכל אחד מחגיו‪.‬‬ ‫"שֹלש ְרגָלִ ים (=שלוש פעמים) ָתחֹג‬ ‫"רגָלִ ים" בלשון המקרא פירושה "פְ עָ ִמים"‪ ,‬כמו שכתוב‪ָ :‬‬ ‫המילה ְ‬ ‫לִ י בַּ שָ נָה" (שמות כג ‪ .)41‬שלושת הרגלים שהתורה מצווה לחגוג הם חג הסוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪.‬‬ ‫מצוות העלייה לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק לבית המקדש ולטקסים שנערכו בו‪ ,‬ולכן‬ ‫המנהג היה נפוץ בתקופות שבהן היה בית מקדש קיים‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שנחרב בית המקדש‪ ,‬נוהגים‬ ‫חלק מישראל לעלות לירושלים ולהתפלל ליד הכותל – זכר למצות העלייה לרגל‪.‬‬ ‫העשרה למורה‪ :‬עוד בנושא עליה לרגל ראו במקורות הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5563‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Pesach/Hag/ShloshRegalim‬‬ ‫‪.htm‬‬ ‫המלצה מתודית‪:‬‬ ‫הרכיבו עם הילדים "תעודת זהות" לחג בו אתם עוסקים בהקשר לשלושת הרגלים‪ ,‬על מנת‬ ‫לאפשר היכרות ראשונית עם החג‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫שם החג‪:‬‬ ‫שמות נוספים לחג ומשמעותם‪:‬‬ ‫תאריך בו נחוג החג‪:‬‬ ‫מה אנו מציינים בחג זה?‬ ‫מצוות ומנהגי החג‪:‬‬ ‫כעת‪ ,‬לאחר שדיברתם על החג ומאפייניו‪ ,‬הסבירו כי חג זה הנו אחד מ"שלושת הרגלים" והמשיכו‬ ‫בלימוד מושג זה‪.‬‬ ‫קראו עם התלמידים את הפסוקים מספר שמות‪ ,‬המופיעים בעמ' ‪ 431‬ומפרטים על שלושת‬ ‫הרגלים ושאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזה מספר חוזר על עצמו בפסוקים וכמה פעמים הוא מופיע? (המספר שלוש מוזכר פעמיים ‪-‬‬ ‫הוא פותח את הפסוקים וחותם אותם)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו שלושה חגים מוזכרים בפסוקים ומה מאפייניהם?‬ ‫(חג המצות – כלומר חג פסח‪ .‬מאפייני החג‪ :‬אכילת מצות שבעה ימים‪ .‬נחגג בעונת האביב‪.‬‬ ‫מסמל את יציאת מצרים‪.‬‬ ‫חג הקציר ‪ -‬כלומר חג שבועות משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים‬ ‫שהיה מובא לה' בתור מנחה‪ .‬מאפייני החג‪ :‬העלאת הביכורים‪ ,‬כלומר פירות האדמה‬ ‫הראשונים (מלשון בכור) לבית המקדש‪.‬‬ ‫חג האסיף – כלומר חג סוכות‪ ,‬שבו אוספים את התבואה והגפן שהושארו בשדה במשך הקיץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה צווו בני ישראל בשלוש החגים הללו? (לעלות לרגל אל בית המקדש בירושלים‪ ,‬ולפיכך‬ ‫מכונים שלושת הרגלים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיום כשבית המקדש נחרב‪ ,‬מה נוהגים לעשות בחגים אלו? רמז‪ :‬התבוננו בתמונה שבעמוד‬ ‫‪( .431‬כיום נוהגים ישראל לעלות אל ירושלים בשלושת הרגלים ‪ -‬זכר למצות העלייה לרגל‬ ‫שהייתה נהוגה בעבר)‪.‬‬ ‫המשיכו וקראו את המשך הקטע‪ ,‬המתאר את מאפייניהם הדתיים והחקלאיים של חגי שלושת‬ ‫הרגלים‪ .‬שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד ערך הכנסת אורחים מתקיים בכל אחד מבין שלושת הרגלים? הביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫הערה למורה‪:‬‬ ‫אם התלמידים לא מצליחים לענות על שאלה זו‪ ,‬המשיכו וקראו את הקטע‪ ,‬המתאר כיצד הכנסת‬ ‫האורחים מתקיימת בכל אחד מחגים אלו‪ .‬להלן פירוט מלא של מימוש ערך זה בשלושת הרגלים‪.‬‬ ‫פסח – פסח נחשב לראשון בשלושת הרגלים משום שהמקרא מתחיל את הספירה העברית מחודש‬ ‫ניסן ולא מחודש תשרי כנהוג בימנו‪.‬‬ ‫במהלך ליל הסדר נוהגים לפתוח את הדלת ולהזמין כל רעב ונצרך להשתתף בארוחת החג‪ .‬הכנסת‬ ‫האורחים מבטאת כאן ערך קהילתי ולאומי על ידי קריאה שלא להשאיר שום אדם רעב או בודד‬ ‫מחוץ לקהילה בחג החירות הלאומי‪ .‬עם זאת יש לציין כי מנהג זה הוא בעיקר סמלי ופחות‬ ‫יישומי‪.‬‬ ‫מנהגי הכנסת אורחים נוספים נוהגים כיום בפסח ‪ -‬אירוח חיילים בודדים או משפחות הוא מנהג‬ ‫רווח בישראל‪.‬‬ ‫שבועות – חג השבועות‪ ,‬המכונה במקרא חג קציר חיטים וחג הביכורים‪ ,‬נקרא כך כיון שחל לאחר‬ ‫סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים הוקרב בחג השבועות‬ ‫קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים‪ .‬על פי חז"ל מזוהה‬ ‫החג עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות ובמנהגי החג‪.‬‬ ‫בנוסף לקריאת התורה נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא בשבועות את מגילת רות‪ ,‬העוסקת ברות‬ ‫ גיורת מואבייה שהצטרפה לנעמי חותנתה ולעם ישראל ומצאצאיה נולד דוד המלך‪ .‬מגילה זו‬‫מושתתת על ערכי חסד‪ ,‬גמילות חסדים והכנסת אורחים‪.‬‬ ‫המדרש המופיע בספר (בעמ' ‪ )431‬מפתיע אותנו‪ ,‬היות ובו רות אומרת שהיא זו שעשתה חסד עם‬ ‫בועז‪ ,‬ולא להיפך כפי שהיינו מצפים‪ ,‬שהרי רות היא זו הנזקקה לחסדו של בועז בהיותה ענייה‬ ‫וחסרת כל‪ .‬משפט זה ממחיש את ההדדיות שיש בהכנסת אורחים ועניים כאחד‪ :‬עצם הנתינה של‬ ‫בעל הבית לעני תורמת לו‪ ,‬לא פחות מאשר לעני‪.‬‬ ‫מדרש תמונה‪ :‬רות מלקטת שיבולים ‪ /‬גוסטב דורה‪4681 ,‬‬ ‫גוסטב דורה‪ ,‬צייר‪ ,‬תחריטאי ואומן צרפתי מהמאה ה‪ ,41-‬התפרסם בעיקר בציורי התנ"ך שלו‪.‬‬ ‫בתחריט זה הוא מתאר את רות מלקטת שיבולים בשדה בועז‪ ,‬על מנת להחיות את נפשה ונפש‬ ‫נעמי חמותה‪ .‬מצוות לקט היא אחת משלוש מתנות עניים בהם מחויב בעל השדה‪.‬‬ ‫סוכות ‪ -‬חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים‪ ,‬בין ט"ו לכ"א בתשרי‪ .‬בתורה חג הסוכות מופיע גם‬ ‫בשם חג האסיף ומצווה לשבת בו בסוכות ארעי – כזכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל בנדודיהם‬ ‫במדבר‪.‬‬ ‫אחד המנהגים הבולטים בסוכות הוא המנהג לזמן לסוכה 'אושפיזין' (בארמית = אורחים]‪ ,‬כלומר‬ ‫דמויות מקראיות מרכזיות ביהדות‪ .‬במקביל נהוג להזמין אורחים ממשיים לסוכה ולארוחות החג‬ ‫ונוהגים לערוך ביקור בסוכות שונות‪ ,‬ויש אף אלו המזמינים תלמיד חכם עני לשולחנם‪ .‬בישראל‬ ‫נוצרה מסורת בסוכות בה נשיא המדינה פותח את דלתות ביתו ומזמין את כל ישראל להתארח‬ ‫בסוכתו (ראו בתמונה שבעמוד ‪ .)431‬ניתן לומר אם כן‪ ,‬שמנהג הכנסת אורחים עומד בבסיסו של‬ ‫החג‪.‬‬ ‫סכמו‪ :‬ראינו כי ערך הכנסת אורחים הנו משמעותי בעיקר בשלושת הרגלים‪ ,‬שמייצגים את החגים‬ ‫הקדומים ואולי המשמעותיים ביותר ביהדות‪ .‬במהלך לימוד יחידה זו נבחן ערך זה תוך דיון‬ ‫בעקרונות הכנסת אורחים ראויה‪ ,‬ותוך בחינת המחיר של מימוש ערך זה‪ .‬כמו כן נדון בקשר‬ ‫שבין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬ ‫רציונאל היחידה‬ ‫כשאר היחידות גם יחידה זו מתבססת על משנה נבחרת בפרקי אבות‪ ,‬ויוצאת ממנה אל דיון תוכני‬ ‫וערכי כאחד‪ .‬המשנה המרכזית של יחידה זו היא משנה ה' בפרק א'‪ ,‬המציגה את אמירת יוסי בן‬ ‫יוחנן‪ ,‬איש ירושלים שאומר‪" :‬יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך"‪ .‬המשנה מורכבת‬ ‫משתי אמירות‪ ,‬שלכאורה לא נראות בהכרח קשורות זו לזו‪ :‬האחת מדברת על הערך של מידת‬ ‫הכנסת אורחים והשנייה עוסקת במושגי חסד ובקריאה לאדם להכניס אל ביתו עניים ולדאוג‬ ‫לרווחתם‪ .‬במהלך היחידה נתמקד בכל אמירה‪ ,‬תוך בחינת משמעותה והעקרונות הנגזרים ממנה‪,‬‬ ‫ונשאל מה בין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬ ‫"יהי ביתך פתוח לרווחה"‬ ‫(עמ' ‪)438-431‬‬ ‫בפתיחת יחידה זו נברך את עקרונות ערך הכנסת האורחים‪ ,‬תוך התמקדות באמירה הראשונה‬ ‫שבמשנה "יהי ביתך פתוח לרווחה" ובבירור משמעותה‪.‬‬ ‫משימת הפתיחה (עמ' ‪)438‬‬ ‫במשימה זו מוצגות תמונות המתארות סוגי בתים שונים‪ .‬בקשו מהתלמידים להתבונן בתמונות‬ ‫אלו ושאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫באיזה מן הבתים הייתם רוצים להתארח ומדוע?‬ ‫‪‬‬ ‫באילו מן הבתים תרגישו "הכי בבית"?‬ ‫לאור תשובותיהם של התלמידים יעלה הקשר בין אופי הבית וסגנון הבנייה שלו לבין מידת הכנסת‬ ‫האורחים שהוא מזמן‪ :‬טירה נראית כמקום מושך שבו התלמידים ירצו להתארח‪ ,‬אך אופן בנייתו‬ ‫המבוצר והסגור שולח מסר ברור לעוברי אורח להישאר בחוץ‪ .‬גם ארמון בקינגהם‪ ,‬מעונו הרשמי‬ ‫של משפחת המלוכה באנגליה‪ ,‬משדר סגירות ונמצא תחת אבטחה כבדה‪ ,‬ומאידך הוא מושך אלפי‬ ‫תיירים כל שנה המגיעים לבקר בו‪ .‬לעומתם האוהל או החושה הבדואית פתוחים לכל ומייצגים‬ ‫בעצם סגנון בנייתם וצורתם הזמנה לאורחים להיכנס (ולא בכדי הכנסת אורחים בדואית היא‬ ‫חלק יסודי בתרבותם – וראו עוד על כך בעמוד ‪.)431‬‬ ‫השיכון נבנה על מנת להכיל מספר רב ביותר של משפחות‪ ,‬תוך עלות מינימליסטית ובזמן קצר‬ ‫ביותר‪ .‬במבנה כזה עשרות דירות זהות ממוקמות בו כאשר הייחודיות של כל דירה נאבדת ומבנה‬ ‫זה מבטא ניכור כלפי חוץ‪ .‬לעומת זאת בית הממתקים של המכשפה‪ ,‬באגדה הידועה על עמי ותמי‪,‬‬ ‫נועד למשוך אורחים מהחוץ‪ ,‬אף משמש כ''מלכודת דבש'' – מי שנכנס אליו לא יוכל לצאת‪.‬‬ ‫תשובותיהם של התלמידים גם יגלו פער בין הבתים בהם היו התלמידים רוצים להתארח ובין‬ ‫הבתים שמזמיני אורחים‪ .‬לרוב דווקא פער זה הוא המושך את סקרנותם‪.‬‬ ‫קראו כעת את המשנה מתוך פרקי אבות‪ ,‬המופיעה בעמוד ‪ ,431‬ודונו במשמעות הביטוי "יהי‬ ‫ביתך פתוח לרווחה"‪ ,‬תוך קישורו למשימה‪ .‬התייחסו גם לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם המושג ''בית פתוח לרווחה'' מתייחס למבנהו הפיזי או לביטוי התנהגותי של דייריו?‬ ‫‪‬‬ ‫במה מתבטאת לדעתכם הכנסת האורחים‪ ,‬על פי ביטוי זה?‬ ‫‪‬‬ ‫הביאו דוגמאות ליישום ביטוי זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע מפרטת המשנה שיוסי בן יוחנן הוא מאנשי ירושלים?‬ ‫הדגישו כי ביטוי זה של הכנסת אורחים נאמר דווקא על ידי יוסי בן יוחנן ‪ -‬איש ירושלים‪ ,‬היות‬ ‫ואנשי ירושלים היו ידועים בהכנסת האורחים שלהם ‪ -‬בעיקר בתקופת שלושת הרגלים בהם עולי‬ ‫רגל היו מגיעים בהמוניהם אל העיר ומבקשים מקום ללון ולהתארח בו‪ .‬ואכן במדרש אבות דרבי‬ ‫נתן מתוארת מציאות זו כמציאות ניסית‪ ,‬היות שמעולם לא נותר עולה רגל ללא מקום לישון‬ ‫בירושלים ולמרות מספרם העצום של עולי הרגל מעולם לא אמר אדם לחברו "צר לי המקום‬ ‫שאלין בירושלים'‪.‬‬ ‫העשרה‪ :‬מסכת אבות דרבי נתן‬ ‫תוספת למשניות פרקי אבות‪ ,‬שזמן יצירתה ועריכתה לא ידוע אך המסורת מיחסת אותה לרבי‬ ‫נתן הבבלי שחי לפני דורו של ר' יהודה הנשיא במאה השנייה לספירה‪ .‬מסכת זו מכילה מאמרים‬ ‫העוסקים בענייני אמונות ודעות‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬מעשי חכמים ומביאה מדרשים הקשורים לנושאים‬ ‫הנידונים בפרקי אבות‪.‬‬ ‫מדרש תמונה‪ :‬עליה לרגל בימנו‬ ‫כאמצעי המחשה לתלמידים של המציאות שהתקיימה בזמן העלייה לרגל‪ ,‬הראו לתלמידים את‬ ‫התמונה בעמוד ‪ ,431‬המתארת ברכת כוהנים בכותל במהלך חג סוכות‪ .‬כעת בקשו מהתלמידים‬ ‫לדמיין שאין בנמצא אמצעי תחבורה להגיע הביתה וכל האנשים צריכים ללון בעיר‪ ,‬במציאות‬ ‫קדומה בה אין מלונות‪ .‬אולי כעת ניתן להבין בזעיר אנפין את הסיבה כי מציאות זו מתוארת‬ ‫כניסית‪ ,‬כאשר ציבור עצום ורב התארח אצל אנשי ירושלים שהסכימו לפתוח את ביתם לרווחה‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לחזור אל תמונות המשימה ולבחור את הבית שמייצג בעיניהם יותר מכל את‬ ‫מידת הכנסת האורחים‪ ,‬כפי שמבטא רבי יוסי בן יוחנן באמירתו‪ .‬תוכלו גם להנחות אותם להביא‬ ‫דוגמא (תמונה‪ ,‬ציור או תיאור) משלהם‪.‬‬ ‫אברהם מכניס אורחים (עמ' ‪)431‬‬ ‫אברהם נתפס במסורת כסמל של הכנסת אורחים‪ .‬הסיפור הידוע על אירוח שלושת המלאכים‬ ‫והררי המדרשים שנדרשו על סיפור זה ממחישים זאת (ראו הרחבה במושג שבעמוד ‪.)431‬‬ ‫הרחבה לתלמידים‪ :‬אברהם מכניס אורחים‬ ‫בקשו מהילדים להביא תנ"כים‪.‬‬ ‫פתחו במקור בספר בראשית‪ ,‬פרק י''ח פסוקים א'‪-‬ח' וקראו אותם‪ .‬שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד אירח אברהם את המלאכים? (אברהם רץ אליהם החוצה והזמין אותם להתארח‪ ,‬רחץ‬ ‫את רגליהם‪ ,‬הגיש להם אוכל ושתייה‪ ,‬עומד מעליהם לוודא שהם אוכלים וכו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע לדעתכם אברהם נחשב כסמל להכנסת אורחים?‬ ‫‪‬‬ ‫היכן הייתה שרה באותה עת? האם גם היא שותפה להכנסת אורחים זו?‬ ‫גם רש"י בפרשנותו את הביטוי של רבי יוסי בן יוחנן "יהי ביתך פתוח לרווחה"‪ ,‬מביא את אוהלו‬ ‫של אברהם אבינו כדוגמא לכך‪" :‬שהיה פתוח לארבע כיוונים כדי שלא יצטרכו אורחים להתאמץ‬ ‫ולהקיף את הפתח"‪ .‬רש"י מוסיף על פירוט המקרא ומתאר גם את מבנהו הפיזי של האוהל‪,‬‬ ‫שפתוח לכל הכיוונים על מנת להזמין אורחים‪.‬‬ ‫משימה מתודית‪ :‬פענוח כתב רש"י‬ ‫הנחו את התלמידים לפענח את כתב רש"י‪ ,‬על ידי הביאור שנמצא לצדו‪ .‬תוכלו לתת משימה זו גם‬ ‫כתחרות‪ ,‬תוך הכרזה על הראשונים שפענחו את הפירוש במלואו‪.‬‬ ‫הרחבה‪ :‬כתב רש"י‬ ‫המונח ''כתב רש"י" מתאר את צורת גופן אותיות האלף ‪ -‬בית העברי‪ ,‬והוא קרוי כך משום‬ ‫שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה‪ .‬פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי‬ ‫הראשון שהודפס‪ ,‬והוא יצא לאור באיטליה בשנת‪ . 1475‬כדי להבדיל בין הטקסט המקראי‬ ‫לפירוש רש"י‪ ,‬המודפס בצמוד לו‪ ,‬השתמש המדפיס בגופן זה ומאז מכונות האותיות ''כתב רש"י''‬ ‫(אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז ‪ 311‬שנה קודם לכן ולא הכיר כתב הזה)‪.‬‬ ‫בעוד בחלק הקודם דנו בשאלה האם הביטוי "בית פתוח לרווחה" מתייחס למבנה הפיזי או לסוג‬ ‫הכנסת האורחים של דייריו‪ ,‬רש"י מתמקד בצורת מבנה המגורים‪ .‬אוהלו של אברהם מבטא‬ ‫בצורתו הפתוחה הזמנה אמיתית לעוברי האורח להיכנס ומעיד על מידת הכנסת האורחים של‬ ‫בעליו‪ .‬ר ש"י קושר בין אופי הדיירים לבין צורתו של הבית וטוען כי הכנסת אורחים אמיתית‬ ‫צריכה להתממש גם בצורת הבית‪.‬‬ ‫העשרה‪ :‬הכנסת אורחים במסורת הבדואית‬ ‫בבסיס רעיון הכנסת האורחים הבדואית עומד צורך שנוצר בהתאם לתנאי חייהם במדבר‪ :‬לאור‬ ‫תנאי החיים הקשים והסכנות שמזמן המדבר התקבעה מסורת זו כדי לאפשר הגנה וביטחון לעובר‬ ‫האורח – הגנה וביטחון שיזכה בו גם המארח בבוא היום‪.‬‬ ‫אם תרצו להרחיב על נושא זה קראו עם הילדים את המושג שבימין הדף (שימו לב שהתלמידים‬ ‫למדו על כך בהרחבה בלימודי היסטוריה בכיתה ז')‪.‬‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה כוללת הכנסת האורחים‪ ,‬על פי המסורת הבדואית?‬ ‫‪‬‬ ‫האם נכון בעיניכם לחייב את האדם בחובה להכניס אורחים? מדוע?‬ ‫‪‬‬ ‫במה דומה ובמה שונה הכנסת האורחים הבדואית מזו של אברהם?‬ ‫הכנסת גנבים (עמ' ‪)431‬‬ ‫עד כה בחנו את ערך הכנסת האורחים ומימושו‪ .‬בחלק זה ננסה לבחון מהם הגבולות להכנסת‬ ‫אורחים ומהן הסכנות שיתכנו בקיום ערך זה‪.‬‬ ‫סיפורו יוצא הדופן של רבי אריה לוין‪" ,‬רב האסירים"‪ ,‬ממחיש את הבעייתיות שתיתכן בקיום‬ ‫הכנסת אורחים‪ ,‬כמו גם את אחריותו של האורח שלא לנצל לרעה ערך זה‪:‬‬ ‫מסופר כי אחד הגנבים שהכיר את רבי אריה לוין‪ ,‬במסגרת מנהגו לבקר בכלא‪ ,‬הגיע עם שחרורו‬ ‫מהכלא לביתו בבקשה לקבל ממנו עזרה כספית‪ .‬רבי אריה לוין קיבל אותו בברכה‪ ,‬העניק לו סכום‬ ‫כסף‪ ,‬האכיל אותו ארוחה דשנה ואף הפציר בו להתארח ולישון אצלו בלילה ואולם אותו גנב ניצל‬ ‫את הכנסת האורחים – גנב את כלי הכסף וברח‪ .‬למרות כל זאת מחל לו רבי אריה בלבו והבטיח‬ ‫לעצמו ולאשתו כי הדבר לא ישנה את מידת הכנסת האורחים בה הם נוהגים‪.‬‬ ‫קראו סיפור זה עם התלמידים‪ ,‬תוך דיון בשאלות שלאחריו‪.‬‬ ‫הערה מתודית‪ :‬תוכלו להמחיז את הסיפור עם התלמידים ולתת להם להמשיך אותו‪ ,‬תוך הצגת‬ ‫התגובה של אשת רבי אריה לוין‪.‬‬ ‫נקודות מרכזיות לדיון‪ ,‬לאור סיפור זה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהם הסכנות בלפתוח את ביתכם לרווחה ולהכניס אורחים?‬ ‫‪‬‬ ‫האם תוכלו להציע גבולות ליישום ערך הכנסת אורחים? (לארח רק את מי שאנו יודעים‬ ‫מיהו‪ ,‬בתיאום עם ההורים בלבד)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסו לנסח עקרונות המחייבים את האורח? (לא למעול באמון המארח‪ ,‬לא להשתמש‬ ‫בהכנסת האורחים לרעה‪ ,‬להודות על האירוח‪ ,‬לסייע ככל שתוכל במהלכו‪ ,‬להיות רגיש‬ ‫וקשוב גם לתחושת המארח וכדו')‪.‬‬ ‫יש לי שאלה – משימה (עמ' ‪)431‬‬ ‫משימה זו נועדה לסכם את סוגיית הכנסת האורחים‪ ,‬תוך חיבורו לעולמם של התלמידים ועל מנת‬ ‫לנסח עקרונות יישומים לערך זה‪.‬‬ ‫במשימה זו מובאים שלושה מקרים העוסקים בשאלות לגבי אופי ועקרונות הכנסת האורחים תוך‬ ‫בחינת הגבולות וההתלבטויות במימוש ערך זה‪ .‬בקשו מהתלמידים לקרוא מקרים אלו ולנסח‬ ‫להם תשובה‪.‬‬ ‫הערה מתודית‪:‬‬ ‫מומלץ במשימה זו לחלק את הכיתה לזוגות‪ ,‬כאשר על כל זוג לדון באחד מן המקרים‪ ,‬לנסח לו‬ ‫תשובה ולהגדיר על פי המקרה בו דנו שלושה עקרונות מנחים להכנסת אורחים טובה‪.‬‬ ‫השוו בין התשובות השונות ודונו בגבולות למידת הכנסת האורחים‪.‬‬ ‫הערה למורה‪:‬‬ ‫חשוב להדגיש את נושא גבולות ערך הכנסת האורחים בעיקר משום הסכנות שהוא יכול לזמן‪.‬‬ ‫אינכם רוצים כי בעקבות לימוד זה יפתחו התלמידים את ביתם לכל אדם‪ ,‬בלי שהם יודעים מיהו‪.‬‬ ‫הדגישו כי ערך זה חייב להיעשות תוך תיאום ובירור עם ההורים ותוך בחינת כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫באמצעות דיון במקרה של רבי אריה לוין ובשאלה לגבי חסר הבית במשימה‪ ,‬תוכלו להרחיב ולדון‬ ‫גם בסכנות כשפותחים את הבית לכל אדם ובגבולות יישום ערך זה‪.‬‬ ‫ויהיו עניים בני‬ ‫ביתך (עמ' ‪)411-411‬‬ ‫בחלקה הראשון של היחידה ביררנו את האמירה הראשונה של המשנה "יהי ביתך פתוח לרווחה"‪.‬‬ ‫כעת נבחן את האמירה השנייה של יוסי איש ירושלים‪" :‬ויהיו עניים בני ביתך"‪ ,‬תוך הבנת הקשר‬ ‫בין האמירות לאור מאפייני חגי שלושת הרגלים‪.‬‬ ‫אחת המצוות המרכזיות של שלושת הרגלים היא מצוות השמחה‪" :‬ושמחת בחגך"‪ .‬את מצוות‬ ‫השמחה לומדים מן הפסוק‪" :‬ושמחת לפני ה' אלוהיך אתה ובנך ובתך‪ ...‬במקום אשר יבחר ה'‬ ‫אלוהיך לשכן שמו שם" (דברים פרק ט"ז‪ ,‬פס' י"א)‪.‬‬ ‫במשנה תורה לרמב"ם‪ ,‬הלכות יום טוב פרק ו' (ראו בעמוד ‪ )411‬מפרט הרמב"ם כי קיומה של‬ ‫מצוות השמחה מותנה בכך שבעל הבית ידאג לשמח בסעודת חג; במאכל ובמשקה ‪ -‬לא רק אותו‬ ‫ואת בני ביתו כי אם גם את הגר‪ ,‬היתום‪ ,‬האלמנה ושאר העניים‪ .‬הרמב"ם מוסיף ומתריע כי אם‬ ‫אין בעל הבית עושה כן – אין הוא מקיים את מצוות השמחה אלא את משמח את כריסו ‪ -‬ושמחה‬ ‫כזו לא רק שאינה בגדר עשיית מצווה כי אם אף מביישת אותו ומביאה עליו קלון‪ .‬בבסיס השקפה‬ ‫זו קיימת תפיסה חברתית וסוציאלית המתמקדת באחריותו של האדם לסובבים אותו – ובעיקר‬ ‫לעניים ולאוכלוסיות מוחלשות שאינם מסוגלים לשמוח בחג ולספק את צורכי סעודת החג בעצמם‬ ‫וללא סיוע‪.‬‬ ‫משימת פתיחה‪ :‬דברים שעושים אותי שמח‪ ...‬בחג (עמ' ‪)411‬‬ ‫משימת פתיחה נועדה לחבר את התלמידים אל מצוות השמחה שבשלושת הרגלים ולברר כיצד‬ ‫היא ניתנת ליישום‪ .‬על כל תלמיד לחשוב על דבר אחד מכל חג בשלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות‬ ‫וסוכות) שמשמח אותו‪.‬‬ ‫הערה למורה‪:‬‬ ‫התלמידים יעלו תשובות שונות‪ ,‬כגון‪ :‬חופש‪ ,‬זמן עם המשפחה ‪ /‬החברים ‪ /‬עצמי‪ ,‬אוכל ייחודי של‬ ‫החג‪ ,‬מנהגים וכו'‪.‬‬ ‫לאור תשובות התלמידים נסו לברר כיצד ניתן לקיים את מצוות השמחה בפן המעשי?‬ ‫הרמב"ם‪ :‬שמחת עניים (עמ' ‪)411‬‬ ‫כפי שכבר נאמר‪ ,‬הרמב"ם קושר בין חובת השמחה בשלושת הרגלים עם החובה לשמח עניים‪.‬‬ ‫לפיכך כשאדם שמח (בעיקר במאכל ובמשקה) עם בני ביתו – חובה עליו לפתוח את דלתות ביתו‬ ‫ולהאכיל גם את העניים שסביבו‪ .‬לולא כן – זוהי "אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו‪...‬‬ ‫ושמחה כזו קלון היא" (שם)‪.‬‬ ‫קראו עם התלמידים את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שלאחריו‪.‬‬ ‫תוך דיון בתשובות דונו בהבדלים שבין "שמחת כריסו" ובין "שמחת מצווה"‪ ,‬וכן בקשר בין החגים‬ ‫ובין דאגה לעניים ולאוכלוסיות חלשות‪.‬‬ ‫משימה‪ :‬דרכים נוספות לקיום 'מצוות "ושמחת בחגך'' בימנו‬ ‫לאור החיבור של הרמב"ם בין מצוות השמחה ובין החובה לדאוג לאוכלוסיות חלשות‪ ,‬מוצעות‬ ‫כאן מספר דרכים אפשריות לקיום מצוות השמחה על פי תפיסה זו‪ .‬על התלמידים לבחון את‬ ‫ארבעת הדרכים‪ ,‬ולנמק אילו מהדרכים לדעתם מקיימת אף היא לדעתם את "מצוות השמחה"‪.‬‬ ‫הערה למורה‪ :‬שימו לב שכל תשובה יכולה להתקבל ‪ -‬ובתנאי שתנומק היטב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איסוף מצרכי מזון לחג הפסח – דרך זו היא כנראה משקפת יותר מכל את הדוגמא שנותן‬ ‫הרמב"ם ומטרתה לאפשר לכל אדם‪ ,‬גם נזקק‪ ,‬לשמוח על ידי קיום סעודת החג‪ .‬היות‬ ‫והנזקקים מתקשים לספק את צורכי הסעודה ‪ -‬איסוף מצרכי מזון עבורם יאפשר גם להם‬ ‫לחוג את החג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אימוץ חיילים בודדים בחג הפסח – המנהג לארח חיילים בודדים משקף את חשיבות מימוש‬ ‫שמחת החג בהקשר חברתי ומשפחתי‪ ,‬שהרי גם הרמב"ם מדבר על שמחה של אדם לצד בני‬ ‫משפחתו "וכל הנלווים עליו"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישראלים מזמינים פליטים לליל הסדר – כחלק מחובתו של אדם לדאוג לשמחת "העניים‬ ‫ומרי הנפש" ניתן לומר כי הזמנת הפליטים הסודנים שחיים בקרבנו‪ ,‬לחוג עמנו את החג‪,‬‬ ‫מזמנת אף היא יישום של אותה ''שמחת מצווה''‪ ,‬עליה מדבר הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משפחת שליט‪ :‬השאירו כסא ריק לגלעד ליד שולחן הפסח ‪ -‬לשמחתנו גלעד שליט שב‬ ‫הביתה‪ .‬אם זאת‪ ,‬במהותה של קריאה זו ניצבת ההנחה המבקשת מהאדם להבין כי הוא חלק‬ ‫מהעם ויש לו מחוייבות כלפי כל אחד ואחד ממנו‪ .‬הקריאה של משפחת שליט לזכור את בנם‬ ‫בזמן שכל ישראל חוגג את החג בביתו‪ ,‬משקפת תפיסה כי שמחת מצווה אמיתית יכולה‬ ‫להתקיים רק על בסיס ערבות הדדית ותחושת אחריות לאחר – גם היא מתבטאת באקט‬ ‫סמלי בלבד‪.‬‬ ‫הָ א ל ְַחמָ א עַ נְ ָיא (עמ' ‪)411‬‬ ‫קטע זה‪ ,‬הפותח את חלק המגיד בהגדה של פסח‪ ,‬מזכיר לכל אדם מישראל כי גם אנו היינו עבדים‬ ‫ורעבים במצרים ולפיכך מוטלת עלינו כעת אחריות לדאוג לעניים שבקרבנו ולשתף אותם בארוחת‬ ‫החג‪ .‬באופן שורשי נתקבע בישראל מנהג איסוף מגביות ומצרכי מזון המיועדים לעניים‪ ,‬על מנת‬ ‫לאפשר גם להם לשמוח ולחוג את החג כראוי ולהרגיש (ולו לתקופה קצרה) "בני חורין"‪ .‬לצד‬ ‫קריאה זו קיימים מנהגי עוני בפסח שמטרתם להזדהות עם העניים ולהעריך את החירות שניתנה‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫כמשימה בקשו מהתלמידים לקרוא את הקטע "הָ א ל ְַּחמָ א עַּ ְניָא"‪ ,‬הכתוב בארמית ולנסות לזהות‬ ‫כמה שיותר מילים המזכירות מילים בעברית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫ל ְַּחמָ א – לחם‪.‬‬ ‫ַארעָ א – ארץ‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫עַּ נְ יָא – עוני‪.‬‬ ‫יֵיכוֹל – יאכל‪.‬‬ ‫ֲאכָלּו – אכלו‪.‬‬ ‫יִ פְ סַּ ח – מלשון פסח‪.‬‬ ‫ַאבְ הָ תָ נָא – אבותינו‪.‬‬ ‫עַּ בְ ֵדי – עבדים‪.‬‬ ‫העשרה‪ :‬פיוט ''הָ א ל ְַחמָ א עַ נְ יָא'' בקרב קהילות ישראל‬ ‫פיוט זה הוא אחד הטקסטים המזוהים ביותר עם חג הפסח‪ ,‬אף על פי שהוא נאמר בארמית‪.‬‬ ‫לפיכך נוצרו לחנים שונים לפיוט – אותם תמצאו באתר שלפניכם‪ ,‬ותוכלו להשמיע לתלמידים‪:‬‬ ‫‪http://www.piyut.org.il/tradition/798.html?currPerformance=1044‬‬ ‫לאחר שתרגמתם יחד עם התלמידים את הקטע דונו בשאלות שלאחריו‪.‬‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע לדעתכם על האדם להרגיש בפסח כמו עני‪ ,‬ובאילו דרכים נוספות ניתן לעורר הזדהות‬ ‫עם העניים? (הנחו אותם להיעזר בתשובותיהם במושג שלצד הדף‪ ,‬העוסק במנהגי עוני בפסח)‬ ‫סכמו‪:‬‬ ‫ביחידה זו עסקנו במשנתו של יוסי איש ירושלים שקושר בין ערך הכנסת אורחים לבין הדאגה‬ ‫לעניים‪ .‬ערך הכנסת אורחים הוא אחד הערכים המאפיינים את שלושת הרגלים‪ ,‬ובא לידי ביטוי‬ ‫במנהגי חג שונים‪ .‬לצד כל זאת המחויבות הנוספת של כל אדם מישראל היא לפתוח את ביתו ואת‬ ‫ליבו גם לעניים שסביבו ולדאוג שיוכלו אף הם לשמוח בחג‪.‬‬ ‫שתי האמירות של יוסי איש ירושלים קשורות‪ ,‬אם כן‪ ,‬בקשר בל ינתק‪ :‬הכנסת אורחים והדאגה‬ ‫לעניים שזורות זו בזו‪ ,‬על מנת לאפשר שמחה אמיתית של כלל ישראל בחג‪.‬‬ ‫משימה מסכמת – הכנסת אורחים בשלושת הרגלים‬ ‫(עמ' ‪)411‬‬ ‫משימה זו נועדה לקשור בין שתי האמירות של יוסי איש ירושלים על בסיס הלימוד‪ ,‬תוך כדי‬ ‫יצירת חיבור אישי לחוויית החג של התלמידים‪.‬‬ ‫על תלמידי הכיתה לבחור את אחד מחגי שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות או סוכות ‪ -‬מומלץ לבחור‬ ‫בהתאם לחג שנחוג סמוך ללימוד פרק זה) ולציין אותו במליאה הכיתתית (התלמידים יוכלו‬ ‫לבחור לערוך סעודה‪ ,‬סדר‪ ,‬טקס או לבחור בכל אפשרות אחרת על פי בחירתם)‪.‬‬ ‫בשיקולים כיצד לציין חג זה עליהם להתייחס לשתי האמירות של רבי יוסי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫"יהי ביתך פתוח לרווחה" ‪ -‬על התלמידים להכריע את מי יארחו בכיתתם לכבוד החג (הם‬ ‫יכולים לזמין אחת מכיתות השכבה או כיתה מכל שכבה בה יבחרו‪ .‬הם יכולים להזמין כיתה‬ ‫מבית ספר אחר או כל אדם וקבוצה על פי בחירתם)‪.‬‬ ‫לאחר שהתלמידים יכריעו את מי יארחו‪ ,‬עליהם לדון במה וכיצד תתבטא הכנסת אורחים זו‪,‬‬ ‫תוך חיבור לעקרונות הכנסת האורחים בהם עסקנו בלימוד היחידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ויהיו עניים בני ביתך" – על התלמידים ליישם את אמירה זו באמצעות פרויקט כיתתי‪ ,‬תוך‬ ‫כדי הכרעה מושכלת ומנומקת (לדוגמא התנדבות לקראת החג‪ ,‬איסוף מצרכי מזון‪ ,‬אירגון‬ ‫יריד שאת הכנסותיו יתרמו לצדקה או כל יוזמה חברתית הקשורה בתחום זה)‪.‬‬ ‫הערה למורה‪:‬‬ ‫משימה זו מפנה את הזרקור להתמודדות עם ערכים אלו ככיתה וכחברה ולא רק כיחידים‪ .‬כך‬ ‫המשמעות הקהילתית ואחריותו של כל יחיד לסביבתו מקבלת ביטוי ממשי ועיבוד רלוונטי כאחד‪.‬‬ ‫מומלץ לשתף פעולה במשימה זו עם שאר הכיתות לצד סיוע של רכזת השכבה והרכזת החברתית‪.‬‬