‫קורט וייל (‪– )1900-1950‬‬
‫ביוגרפיה קצרה‬
‫> מיכל שני‬
‫מלחין יהודי‪ ,‬נולד וגדל בבית דתי בעיר דסאו בגרמניה‪ ,‬אזרח‬
‫אמריקאי בעשור האחרון לחייו‪.‬‬
‫וייל החל להתעניין במוסיקה מגיל צעיר‪ ,‬ועבד כמלווה מוסיקלי‬
‫בתיאטרון כבר בגיל ‪ .15‬לאחר לימודי תיאוריה וקומפוזיציה נסע‬
‫ב‪ 1921-‬להמשך לימודים בברלין אצל בוזוני‪ .‬עד ‪ ,1923‬חמש מיצירותיו‬
‫כבר בוצעו ברחבי גרמניה‪.‬‬
‫ב‪ 1924-‬בברלין פוגש את לוטה לניה‪ ,‬לה נישא ב‪ .1926-‬השניים‬
‫התגרשו ב‪ ,1933-‬אך נישאו בשנית ב‪ 1937-‬וחיו יחדיו עד מותו‪ .‬לניה‬
‫תמכה נמרצות במוסיקה של וייל לאורך השנים‪ ,‬ואחרי מותו הקימה‬
‫את “מכון קורט וייל”‪ ,‬מתוך רצון להעלות את המודעות למוסיקה שלו‪.‬‬
‫הפקה זו נתמכת ע”י המכון‪.‬‬
‫ב‪ ,1925-‬כשמאחוריו סדרה של הופעות בברלין ובפסטיבלי מוסיקה‬
‫בינלאומיים‪ ,‬וייל החל לבסס עצמו כאחד המלחינים המובילים‬
‫של דורו‪ ,‬עם הסימפוניה הראשונה שכתב‪ ,‬רביעיית מיתרים‪ ,‬מחזור‬
‫שירים וסוויטה לתזמורת‪ .‬אולם‪ ,‬ההערכה הרבה לה זכה עדיין‬
‫נשארה בקרב חוגים מצומצמים יחסית‪ ,‬שכן יצירותיו המוקדמות הן‬
‫אקספרסיוניסטיות מאוד‪ ,‬אקספרימנטאליות ואבסטרקטיות‪.‬‬
‫הנטייה של וייל היתה למוסיקה ווקאלית‪ ,‬שירים ותיאטרון מוזיקלי‪.‬‬
‫ב‪ 1926-‬נערכה הופעת הבכורה של האופרה הראשונה שלו (בעלת‬
‫המערכה האחת) “הפרוטגוניסט”‪ ,‬לטקסט שכתב ג’ורג’ קייזר‪.‬‬
‫האופרה‪ ,‬בה כיכבה לניה‪ ,‬זכתה להצלחה גדולה ופרסמה את שמו של‬
‫וייל בקרב הקהל הרחב בגרמניה‪.‬‬
‫במקביל לאופי האקספרסיוניסטי‪-‬נסיוני של המוסיקה המוקדמת‬
‫שלו‪ ,‬וייל החל להימשך גם למוסיקה עם אופי קליל ופשוט יותר‪ .‬ביטוי‬
‫לכך ניתן למצוא בשתי האופרות הבאות שלו‪Royal Palace 1927 ,‬‬
‫ו‪“( ”Der Zar lässt sich photographieren“ -‬הצאר מתיר‬
‫שיצלמוהו” ‪ ,1928‬שיתוף פעולה נוסף עם ג’ורג’ קייזר)‪ ,‬המציגות‬
‫השפעות של ג’אז ומוסיקה פופולארית‪ ,‬ומבטאות גם את גישתו החדשה‬
‫של וייל לערבב ולגוון בין סגנונות שונים בתוך יצירה אחת‪.‬‬
‫ב‪ 1927-‬חבר לברטולט ברכט בעבודה על ההצגה המוסיקלית‬
‫“מהגוני”‪ ,‬מה שהפך לתחילתו של אחד משיתופי הפעולה הפוריים של‬
‫המאה ה‪ .20-‬השניים פיתחו את ההצגה לאופרה מלאה בשם “עלייתה‬
‫ונפילתה של העיר מהגוני”‪ ,‬שנחשבה לרדיקלית מבחינה הגיוון הסגנוני‬
‫המצוי בה‪ .‬ברכט ווייל המשיכו לעבוד ביחד‪ ,‬הפעם על “אופרה‬
‫בגרוש”‪ ,‬טרנספורמציה על מחזהו של ג’ון גיי‪“ ,‬אופרת הקבצנים”‪.‬‬
‫וייל חיבר מוסיקה חדה‪ ,‬נוקשה‪ ,‬ג’אזית ומלנכולית ל”אופרה בגרוש”‪,‬‬
‫שהכילה התייחסויות סאטיריות לחיים בגרמניה באותה תקופה‪ .‬גם בה‬
‫שרה לניה‪ ,‬והיא הפכה ליצירתו הנודעת ביותר‪.‬‬
‫יצירות אלו‪ ,‬בנוסף למחזות הדידקטיים שכתב עם ברכט‪ ,‬עוררו‬
‫מחלוקת רבה‪ .‬מוצאו היהודי ודעותיו השמאלניות של וייל‪ ,‬יחד עם‬
‫הצלחתו ברחבי גרמניה‪ ,‬הפכוהו למטרה עבור השלטון הנאצי‪ .‬מהומות‬
‫פרצו בכמה מן המופעים‪ ,‬ועל יצירותיו הוטל חרם שנמשך בגרמניה עד‬
‫סוף מלחמת העולם השנייה‪ .‬ב‪ 1933-‬ברח וייל מהשלטון הנאצי ועזב‬
‫לפריז (שם חידש עבודתו עם ברכט בעבודתם המשותפת האחרונה‬
‫על הבלט הסאטירי המושר “שבעת החטאים”) ומשם ללונדון‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫ב‪ 1935-‬עבר לארה”ב עם אשתו‪ ,‬שם המשיך את הקריירה שלו עד‬
‫מותו‪.‬‬
‫בארה”ב הוא ניתק עצמו מן המסורת האירופאית של המוסיקה‬
‫האומנותית ועבר להלחין לבמות ברודוויי‪ ,‬שם זכה להצלחה ועבד עם‬
‫מחזאים כמו פול גרין (על המחזה המוסיקלי האנטי‪-‬מלחמתי‪-‬‬
‫‪ ,)Johnny Johnson 1936‬איירה גרשווין (על ‪Lady in the Dark‬‬
‫‪ )1941‬ומקסוול אנדרסון (על הסטירה הפוליטית‪-‬‬
‫‪ Knickerbocker Holiday 1938‬ועל ‪ ,Lost in the Stars 1949‬עוד‬
‫מחזה מוסיקלי פוליטי‪-‬חברתי)‪ .‬ב‪ 1947-‬כתב את האופרה האמריקאית‬
‫הראשונה שלו‪“ ,‬סצינת רחוב”‪ ,‬על‪-‬פי מחזהו של המחזאי זוכה הפוליצר‬
‫אלמר רייס‪ .‬וייל שאף למצוא דרך חדשה לכתיבת אופרה אמריקאית‪,‬‬
‫שתהיה אומנותית ופופולארית בו בעת‪ ,‬וניתן לראות ביצירות אלו שלב‬
‫חשוב בהתפתחות המיוזיקל האמריקאי‪.‬‬
‫אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלו באותן שנים היתה דווקא מחוץ‬
‫לבמות ברודוויי‪ ,‬עם (‪ Down in the Valley (1945-8‬אופרת בית‪-‬‬
‫ספר שנכתבה במקור לרדיו והותאמה לבמה לצרכי הופעות בבתי‬
‫ספר או על‪-‬ידי קבוצות חובבים‪ .‬יצירה זו משקפת מעין “האומר כן”‬
‫אמריקאי‪ ,‬הן בהקשר הדידקטי והן בדרישות הטכניות הצנועות שהנחה‬
‫וייל לשם ביצועה‪.‬‬
.‫יורק כתוצאה מהתקף לב‬-‫ נפטר וייל בניו‬1950 ‫בשנת‬
‫ “שיר‬,)”‫ “מק הסכינאי” (מתוך “אופרה בגרוש‬:‫ כגון‬,‫כמה משיריו‬
‫ ו”שיר אלבמה” (מתוך‬,)”‫ספטמבר” (מתוך “חופשת ניקרבוקר‬
.‫ הפכו ללהיטים אמריקאיים ונשארו פופולאריים עד היום‬,)”‫“מהגוני‬
‫כמה מיצירותיו המוקדמות (כולל הסימפוניה הראשונה והשנייה) זכו‬
.‫לעדנה מחודשת ולביצועים רבים לאחר מותו‬
:‫מקורות‬
David Drew and J. Bradford Robinson. “Weill, Kurt”
Grove Music Online. Oxford Music Online. 13 May. 2010
Stephen Hinton, “Kurt Weill: Life, Work, and Posterity”
in Amerikanismus, Americanism, Weill: Die Suche
nach kultureller Identität in der Moderne, eds. Hermann Danuser and Hermann Gottschewski, (Schliengen, Germany: Edition Argus, 2003).
The Kurt Weill Foundation for Music | www.kwf.org
.‫קןרט וייל ולוטה לניה עם כלבם וולי‬