‫‪ISSN 0334-9152‬‬ ‫רפואה וטרינרית‬ ‫כרך ‪ • 66‬חוב׳ מס׳ ‪4‬‬ ‫כסלו תשע״ב • דצמבר ‪2011‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דב ר ה עו ר ך‬ ‫ט' וינר ‪22. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מאמר‬ ‫ההגנה כנגד נגיפים‪ ,‬חיידקים וטפילים על ידי הורמון‬ ‫ה־‪ DHEA‬ונגזרותיו‬ ‫ר"מ לוריה‪ ,‬ד' בן־נתן ‪23. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תקצירים‬ ‫עורך‪ :‬ט ׳ וי נ ר‬ ‫דעה‪ :‬תוצאות כמותיות של מבחני רגישות – למה זה טוב‬ ‫ד' אלעד‪ ,‬ש' בלום ‪25. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫בחינה ארוכת־טווח (‪ 20‬שנה) של תוצאות מבחני הרגישות‬ ‫‪ in vitro‬לתכשירים אנטיבקטריאליים של הפתוגנים הנפוצים‬ ‫בבעלי חיים בישראל‪ .‬חלק ראשון‪ :‬מגמות ותנודות‬ ‫ד' אלעד‪ ,‬ש' בלום‪ ,‬מ' פלקר‪ ,‬נ' זוקין‪ ,‬ל' וייסבליט‪ ,‬ש' שלומוביץ ‪25. . .‬‬ ‫א ' או רגד‬ ‫נ ' גלון‬ ‫ג ' לייט נ ר‬ ‫א ' קלמ נט‬ ‫נ ' ש פיגל‬ ‫א ' שטי נמן‬ ‫ד ' אלעד‬ ‫ג ' ד נק‬ ‫ג ' סימו ן‬ ‫א' קרן‬ ‫ג ' שגב‬ ‫א ' שמ ש ו ני‬ ‫א ' בומ זון‬ ‫ש' הרוש‬ ‫ש ' פ רידמ ן‬ ‫ע ' רו ז נ ר‬ ‫ר ' שח ר‬ ‫ז ’ ט ריי נין‬ ‫הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫ת״ד ‪ ,22‬רעננה ‪,43100‬‬ ‫טל׳ ‪ • 09-7419929‬פקס ‪09-7431778‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עליה בעמידות ‪ Staphylococcus pseudintermedius‬לתכשירי‬ ‫אנטיביוטיקה השכיחים לשימוש ברפואת עור של כלבים‬ ‫ג' צור‪ ,‬ד' אלעד ו־נ' שטרנזי־אגיב ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫אישור סרולוגי לחשיפת כלבי שרות צבאי וכלביים אחרים‬ ‫לארליכיה כאניס (‪ )Ehrlichia canis‬באזור המטרופוליטאני‬ ‫של מנילה בפיליפינים‬ ‫א"מ באטיכאדוס‪ ,‬ו"נ באטיכאדוס ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫זיהוי נוגדני ‪ IgG‬ל־‪ Neospora caninum‬בעיזים‪,‬‬ ‫במחוזות אלאזיג‪ ,‬ארזורום וכירסהיר בתורכיה‬ ‫א"א אוטוק‪ ,‬ס' סימסק‪ ,‬פ"ס פיסקין‪ ,‬י' באלכאיה ‪27. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫שיעור ההתפתחות של גן ‪ E2‬של נגיף דבר‬ ‫חזירים קלאסי (‪)CSFV‬‬ ‫ה' צ'נג‪ ,‬ה"ו כאו‪ ,‬ז"י וו‪ ,‬י"ג כוי ‪27. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫מדידות גוניומטריות של ערכי הזוויות במפרקי הגפיים‬ ‫הקדמיות והאחוריות בכלבי קנגאל‬ ‫ס' אטס‪ ,‬צ' האלאצ'לי‪ ,‬ה' האלאצ'לי‪ ,‬י' קורטול ‪28. . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תמו נת השער‪:‬‬ ‫הכלב הכנעני‬ ‫בעלי תפקידים בהסתדרות הרופאים‬ ‫הווטרינרים בישראל‪:‬‬ ‫י ׳ סמי נה ‪ -‬יו״ר‬ ‫ד ׳ דגן ‪ -‬מזכיר‬ ‫א ׳ מ רקובי ץ ‪ -‬גזבר‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫הכלב הכנעני הוא גזע קדום שככל הנראה התקיים באזורנו מאז תקופת המקרא‪ .‬בשנת ‪,1934‬‬ ‫מומחית ידועה בתחום הכלבים‪ ,‬ד"ר רודולפינה מנצל‪ ,‬התבקשה ע"י אנשי ההגנה לארגן‬ ‫יחידת כלבי שמירה להגנה על ישובים יהודיים מרוחקים ולסיוע במלחמת העצמאות‪ ,‬בשנים‬ ‫‪ .1949-1948‬ד"ר מנצל התרכזה בכלבי הבר שחיו באזור‪ ,‬וקבעה שהגזע המקומי התאים במידה‬ ‫רבה לתנאים בארץ‪ .‬היא בחרה לכנות את סוג הכלב בשם "כנעני"‪ .‬הגזע הוכר על ידי‪ ‬ההתאחדות‬ ‫הישראלית לכלבנות‪ ‬בשנת‪ 1963 ‬ומאז נחשב כגזע הלאומי של ישראל‪ .‬הוא הוכר ע"י הפדרציה‬ ‫הבינלאומית לכלבנות בשנת ‪.1966‬‬ ‫הכלב הכנעני הוא ידידותי ומלווה נאמן‪ ,‬המפתח קשר חזק עם בעליו ובני המשפחה‪ .‬בשל‬ ‫האינסטינקטים הטריטוריאליים שלו‪ ,‬חשדנותו מפני זרים וחושיו החדים‪ ,‬הוא משמש ככלב‬ ‫שמירה מעולה‪ .‬זהו כלב אינטליגנטי מאוד‪ ,‬צייתן‪ ,‬לומד בקלות‪ ,‬זריז וטוב במעקב‪ .‬הכלב הכנעני‬ ‫נהנה מפעילות גופנית‪.‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫בגיליון זה ריכזתי מספר מאמרים בנושא עמידות‬ ‫בירושלים‪ ,‬בחודש אוקטובר‪ .‬ד”ר רוני קלמן‬ ‫חיידקים לאנטיביוטיקה‪ .‬שלושה מאמרים דנים‬ ‫היה יו”ר ועדת הארגון של הכנס‪ ,‬וד”ר אלון‬ ‫בנושא זה‪ .‬פרופ’ דניאל אלעד מציג מידע נרחב‬ ‫הרמלין היה יו”ר הוועדה המדעית‪ .‬זהו הכנס‬ ‫על מגוון חיידקים וסוגי אנטיביוטיקה‪ ,‬המתבסס‬ ‫הבינלאומי השלישי המתקיים בישראל בנושא‬ ‫על ניסיונו ב־‪ 20‬השנים האחרונות במעבדה‬ ‫רפואת חיות מעבדה‪ .‬וטרינרים ישראלים‬ ‫לבקטריולוגיה במכון הווטרינרי ע”ש קמרון‪.‬‬ ‫הקשורים לתחום זה‪ ,‬יכולים להתגאות בהכרה‬ ‫באספקט הקליני‪ ,‬ד”ר גילה צור מציגה מאמר‬ ‫הבינלאומית לה הם זוכים‪ ,‬בתוכנית הלימוד‬ ‫מעניין על עלייה בעמידות של ‪Staphylococcus‬‬ ‫המתמשכת שלהם‪ ,‬בתוכנית ההתמחות‪ ,‬וברמה‬ ‫‪ pseudintermedius‬בכלבים עם בעיות עוריות‪.‬‬ ‫גבוהה של מקצועיות וטרינרית בנושא חיות‬ ‫כדאי לקליניקאים לקרוא בעיון את שני‬ ‫מעבדה‪ .‬התקצירים מהכנס מופיעים בגיליון‬ ‫המאמרים הללו‪ .‬שניהם מעדכנים אותנו לגבי‬ ‫זה לעיונכם‪.‬‬ ‫הרלוונטיות של סוגי האנטיביוטיקה והשינויים‬ ‫תודה לכותבים מתורכיה‪ ,‬מהפיליפינים ומסין‪.‬‬ ‫שחלו לאורך השנים‪.‬‬ ‫המאמרים שלהם עשויים לעניין וטרינרים רבים‬ ‫תרומה מיוחדת היא מאמרם של ד”ר לוריה‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫וד”ר בן נתן‪ ,‬אשר כתבו סקירה בנושא ‪beta‬‬ ‫האתר שלנו ( ‪ )www.ijvm.org.il‬פעיל ואני‬ ‫‪ androstenes‬המעורר את המערכת החיסונית‬ ‫ממליץ לכולכם לבקר בו‪ .‬לאחרונה נצפו בו‬ ‫ומסייע לחולים להתגבר על מחלות נגיפיות‪,‬‬ ‫כניסות מרחבי העולם‪ .‬אני מתכוון להעשיר את‬ ‫חיידקיות ומחלות הנגרמות מטפילים‪ .‬מאמר‬ ‫האתר במאמרים נוספים משנים קודמות של‬ ‫זה משלים את המידע בנושא עמידות החיידקים‪.‬‬ ‫הפורום הישראלי לחיות מעבדה ( ‪,)ILAF‬‬ ‫ביחד עם שני ארגונים אירופאים העוסקים‬ ‫בחיות מעבדה‪ ,‬ארגנו כנס שנתי מוצלח מאוד‬ ‫‪22‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫“רפואה ווטרינרית”‪ ,‬בתקווה להגדיל את מספר‬ ‫הכניסות לאתר‪.‬‬ ‫ד"ר ט׳ וינר‬ ‫עורך רפואה ווטרינרית‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫ההגנה כנגד נגיפים‪ ,‬חיידקים וטפילים על ידי הורמון‬ ‫ה־‪ DHEA‬ונגזרותיו‬ ‫ר"מ לוריה‪ ,1‬ד' בן־נתן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬אוניברסטת וירגיניה ריצמונד ארה"ב‪2 .‬המכון הווטרינרי בית דגן ישראל‬ ‫ת ק צ יר‬ ‫פרסומים מדעיים מצביעים על קשר ישיר בין רמת ‪ )DHEA( Dehydroepiandrosterone‬במחזור הדם לבין‬ ‫תמותה מכל גורם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא שרמות ההורמון המופרש ע"י יותרת הכליה נמוכות אצל חולי איידס‪ ,‬חולי סרטן‬ ‫ועוד‪ .‬רמת ההורמון בדם מהווה מדד למצבים פתולוגיים שונים‪ .‬בעבודות מחקר שונות נמצא שלהורמון פעילות‬ ‫אימונולוגית רחבה‪ ,‬כמגן בפני הידבקויות הנגרמות ע"י נגיפים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וטפילים‪ .‬בשל פעולתו הרחבה בהגברת‬ ‫מערכת החיסון ובעיקר בתנאי דחק‪ )Stress( ,‬הורמון זה מכונה אימונוסטרואיד ואימונומודולאטור כללי‪ .‬פעילתו‬ ‫המטיבה והרחבה של ‪ DHEA‬נבדקה בחיות מעבדה כנגד פתוגנים שונים‪ ,‬בחיות שנחשפו לתנאי דחק ובמצבי חסר‬ ‫(כשל) חיסוני‪.‬‬ ‫ההורמון ‪ )DHEA ( Dehydroepiandrosterone‬ידוע מזה‬ ‫שנים רבות כסטרואיד העיקרי המופרש ע"י יותרת הכליה של‬ ‫האדם ובעלי חיים שונים‪ .‬הורמון זה מהווה פרקורסור עיקרי‬ ‫לגלוקוקורטיקוסטרואידים (‪ )GC‬אחרים המופרשים ע"י הבלוטה‪.‬‬ ‫ההורמון מיוצר גם באברים אחרים‪ ,‬במוח‪ ,‬באשכים ובכבד‪ .‬רמת‬ ‫ה־‪ DHEA‬גבוהה בגיל צעיר ומגיעה לשיאה בגיל ‪ 25‬שנה ואח"כ‬ ‫מתחילה ירידה הדרגתית ברמת ההורמון עם העליה בגיל‪ .‬בגיל‬ ‫הזיקנה רמת ההורמון נמוכה מאוד ומגיעה ל־‪ 5%‬מרמת השיא‬ ‫בגיל ‪ 30-20‬שנה‪.‬‬ ‫בעכברים מבוגרים כמו גם אצל בני־אדם נמצאה ירידה ביצור‬ ‫‪ DHEA‬התלויה בגיל ובתנאי דחק‪ .‬עכברים צעירים שנחשפו‬ ‫לגורמי דחק הראו סימנים של חסר חיסוני בדומה לתהליך הנוצר‬ ‫אצל עכברים זקנים‪ .‬פעולתו המטיבה של ‪ DHEA‬בתנאי דחק יש‬ ‫לה השלכות לגבי יעילותו בחיות זקנות‪ .‬הזיקנה כרוכה בירידה‬ ‫בחסינות ובעמידות לגורמי מחלה שונים (בדומה לפעולת גורמי‬ ‫דחק בחיות צעירות)‪ .‬בשני המצבים‪ ,‬בתנאי דחק או בעכברים‬ ‫זקנים‪ ,‬תוספת של ‪ DHEA‬שיפרה את המצב ו־‪ DHEA‬פעל‬ ‫כאימונומודולטור יעיל במצבי חסר (כשל) חיסוני‪ .‬למרות האמור‬ ‫לעיל דווח על תופעות לוואי אצל חולי זאבת (לופוס) וחולי סרטן‬ ‫שטופלו במנות של ‪ 200‬מ"ג ויותר ליום‪ .‬אצל החולים הנ"ל הופיעו‬ ‫תופעות של שעירות יתר‪ ,‬ירידה במשקל והופעת אקנה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תופעות אלה כמעט ונעלמו כאשר נתנו לחולים רמות של‬ ‫‪ 50-10‬מ"ג ליום‪.‬‬ ‫נמצא גם ש־‪ DHEA‬יעיל בסילוק "רדיקאלים חופשיים"‬ ‫תרכובות הנוצרות במהלך חילוף החומרים ונחשבות כמזיקות‬ ‫לגוף‪ .‬עם העליה בגיל יכולת הגוף לסלק תרכובות אלה יורדת‪.‬‬ ‫מתן חומרים כמלטונין ו־‪ DHEA‬יכולה לשפר בצורה משמעותית‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫את סילוק החומרים הנ"ל ובכך להאט את תהליך ההזדקנות ולמתן‬ ‫הופעת מחלות כמו סרטן‪ ,‬מחלת פרקינסון‪ ,‬אלצהיימר וטרשת‬ ‫עורקים הנפוצות בעיקר בגיל הזיקנה‪ .‬כמו־כן‪ ,‬ניתן להשתמש‬ ‫ב־‪ DHEA‬כאדג׳ובנט לחיסון אנשים שיש להם כשל חיסוני כמו‬ ‫איידס‪ ,‬סרטן‪ ,‬זיהומים נגיפיים‪ ,‬סטיות מולדות או זיקנה‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫‪ DHEA‬יכול לשמש כאדג׳ובנט כדי להתגבר על כמה מהבעיות‬ ‫הקשורות בחיסון יעיל של אוכלוסיה מבוגרת‪.‬‬ ‫דווחים שונים מצביעים על קשר ישיר בין רמת ‪DHEA‬‬ ‫במחזור הדם לבין תמותה מכל גורם‪ ,‬כך למשל נמצא שרמות‬ ‫ההורמון נמוכות אצל חולי איידס‪ ,‬חולי סרטן ועוד‪ .‬רמת ההורמון‬ ‫בדם מהווה מדד למצבים פתולוגיים שונים‪ .‬בעבודות שונות נמצא‬ ‫שלהורמון פעילות אימונולוגית רחבה‪ ,‬כמגן בפני הידבקויות‬ ‫הנגרמות ע"י נגיפים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וטפילים‪ .‬בשל פעולתו הרחבה‬ ‫בהגברת מערכת החיסון ובעיקר בתנאי דחק הורמון זה מכונה‬ ‫אימונוסטרואיד ואימונומודולאטור כללי‪.‬‬ ‫במחקרים שבוצעו בחיות מעבדה נמצא ש־ ‪DHEA‬‬ ‫הופך בגוף לשתי תרכובות פעילות יותר מבחינה ביולוגית‪,‬‬ ‫האחת ‪( )AED( androstenediol‬ראה טבלה מס‪ .)1 .‬והשניה‬ ‫‪ .)AET( androstenetriol‬תרכובות אלה הראו פעילות רחבה‬ ‫כנגד נגיפים‪ ,‬חיידקים וטפילים בחיות מודל‪ .‬טבלה מס‪ 2.‬מסכמת‬ ‫את פעילותו הרחבה של ‪ DHEA‬כנגד נגיפים‪ ,‬חיידקים וטפילים‬ ‫בחיות מודל‪ .‬מתן ההורמון בהזרקה או דרך הפה‪ ,‬שיפר את‬ ‫התגובה החיסונית כנגד נגיפים וחיידקים בבני אדם ובחיות‪ .‬כמו־‬ ‫כן טיפול ב־‪ DHEA‬העלה את התגובה אצל מחוסנים בשפעת או‬ ‫בהפאטיטיס מסוג ‪ .B‬פעילותו האנטי־נגיפית נבדקה בעכברים‬ ‫שהודבקו בקוקסאקי מסוג ‪( 4B‬טבלה ‪ ,)1‬בהרפס ( ‪)2HSV‬‬ ‫או בנגיפי ארבו אלימים )‪.)VEEV ,JEV ,WNV ,SV ,SFV‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית‬ ‫מתן ‪ DHEA‬לעכברים הנ"ל צמצם את התמותה ב־‪60%–50%‬‬ ‫בעכברים המטופלים בהשוואה לקבוצות הבקורת (ראה טבלאות‬ ‫‪ 5–3‬בחלק האנגלי)‪.‬‬ ‫ל־‪ DHEA‬פעילות אימונולוגית רחבה בחיות מעבדה בתנאים‬ ‫רגילים ובתנאים של דיכוי חיסוני‪.‬‬ ‫במודל שלנו בדקנו את ההשפעה של ‪ DHEA‬על עכברים‬ ‫שנחשפו לגורמי דחק שונים (קור‪ ,‬בידוד או הזרקה של ‪GC‬‬ ‫כדחק פרמאקולוגי) ושהודבקו בנגיפים אנצאפליטיים ממויירים‬ ‫( ‪ .)Attenuated‬נגיפים אלה אינם גורמים לתמותה בעכברים‬ ‫נורמלים לאחר הזרקה פריפרית‪ ,‬אולם‪ ,‬בתנאי דחק (‪(Stress‬‬ ‫הגורמים לפתיחת מחסום־דם־מוח‪ ,‬נגיפים אלה חודרים למוח‪,‬‬ ‫מתרבים גורמים לאנצאפליטיס ולמוות‪.‬‬ ‫תנאי הדחק גרמו להצטמקות חזקה של אברים לימפטיים‬ ‫(טחול וטימוס) ולעליה חזקה ברמת הקורטיקוסטרון בדם‪ .‬מתן‬ ‫‪ DHEA‬מנע הצטמקות אברים לימפטיים‪ ,‬מיתן את העליה‬ ‫ברמת הקורטיקוסטרון וצימצם באופן מובהק את התמותה‪.‬‬ ‫אחוז התמותה בעכברים מודבקים (בנגיף הממוייר) שנחשפו‬ ‫לגורם דחק הגיע ל־‪ 80%–60%‬בהשוואה ל־‪ 30%–20%‬במטופלי‬ ‫‪ ,DHEA‬בעכברי הבקורת המודבקים לא היתה כל תמותה‪ .‬כפי‬ ‫שהוזכר לעיל‪ ,‬הנגיף הממוייר איבד את התכונה הנוירוטרופית‪,‬‬ ‫לכן בתנאים רגילים אינו גורם כלל לתמותה בקבוצות הבקורת‬ ‫המוזרקות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הנגיף יתרבה יחדור למוח ויגרום לתמותה‬ ‫רק בעכברים הנתונים בתנאי עקה (ראה ציור מס‪ .)4 .‬התוצאות‬ ‫מראות שטיפול ב־‪ DHEA‬הביא למיתון ההשפעה של חשיפה‬ ‫לגורמי דחק של קור‪ ,‬בידוד או דחק פרמאקולוגי (הזרקת ‪.)GC‬‬ ‫הממצאים מראים ש־‪ DHEA‬פועל כאימונומודולטור כנגד זיהום־‬ ‫נגיפי וכנוגד עקה‪ .‬פעילותו בולטת בעיקר במצבים של דיכוי‬ ‫חיסוני )‪ )Immunosuppression‬ובמיתון הגורמים המחמירים‬ ‫תופעה זו‪.‬‬ ‫בעכברים שקבלו קורטיקוסטרון ובחולדות שטופלו‬ ‫‪24‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫בדקסאמטאזון (‪ GC‬הגורמים לדיכוי חיסוני אשר פעולתם דומה‬ ‫לפעולת גורמי דחק) מתן ‪ DHEA‬מנע הצטמקות בלוטת הטימוס‬ ‫וכן מנע תמותה כתוצאה מהדבקה ע"י נגיף או חיידק‪ .‬כמו־כן מתן‬ ‫ההורמון העלה את פעילות תאי ‪ B‬ו־תאי ‪ .T‬חיות שטופלו ב־‬ ‫‪ DHEA‬הראו עליה ברמת אינטרלוקין‪ 2-‬הידוע כמגביר חסינות‪,‬‬ ‫וירידה ברמת ‪ )TNF( Tumor Necrosis Factor‬הנוצר בעקבות‬ ‫הדבקה נגיפית או לאחר טיפול בליפופוליסכריד‪ .‬בחולי איידס‬ ‫נמצא קשר ישיר בין החמרה במצב המחלה לבין רמה נמוכה של‬ ‫‪ DHEA‬בדם‪ .‬רמות ‪ DHEA‬נמוכות נמדדו במצבי מחלה שונים‬ ‫כגון‪ :‬באנשים לאחר כוויות‪ ,‬במחלות כרוניות‪ ,‬במצבי חסר חיסוני‪,‬‬ ‫אצל חולי עגבת ובאנשים החיים לבד הניזונים מדיאטה צמחונית‪.‬‬ ‫כמו־כן נמצא שקיים קשר בין ההחמרה במצבם של חולי איידס‬ ‫לבין רמה גבוהה של ‪ .TNF‬במקרה זה‪ DHEA ,‬פעל כחומר אנטי־‬ ‫נגיפי וכחומר הממתן באופן מובהק את העליה ברמת ‪ .TNF‬לכן‬ ‫לא פלא שמבוצעים נסיונות רבים עם ‪ DHEA‬בחולי סרטן וזאת‬ ‫בשל פעילותו במיתון העליה ברמת ‪ TNF‬והגברת ההפרשה של‬ ‫אינטרלוקין ‪.2‬‬ ‫בחלק האנגלי ניתנת סקירה על פעילותם הרחבה של‬ ‫הורמון ה־ ‪ DHEA‬ונגזרותיו כחומרים מונעים או ממתנים‬ ‫זהומים הנגרמים ע"י נגיפים (ציור ‪ ,)5 ,1‬חיידקים (ציור מס‪2 .‬‬ ‫‪ )Pseudomonas aeruginosa, E. faecalis‬או טפילים‪.‬‬ ‫בסקורה בחלק האנגלי יפורטו הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ההגנה של ‪ DHEA and AED‬כנגד חיידקים‬ ‫ההשפעה של ההורמונים הנ"ל על חשיפה לליפופוליסכריד‬ ‫‪ DHEA and AED‬ופעילותם כנגד טפילים‬ ‫פעילות ‪ DHEA and AED‬כנגד נגיפים אנצאפליטים בתנאים‬ ‫רגילים ובתנאי דחק (‪)Stress‬‬ ‫אפשרויות השמוש בהורמונים הנ"ל כנגד מחלות בחיות‬ ‫המשק השונות‪.‬‬ ‫* רשימת ספרות ראה בחלק האנגלי‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫תקצירים‬ ‫דעה‪ :‬תוצאות כמותיות של מבחני רגישות – למה זה טוב‬ ‫ד' אלעד‪ ,‬ש' בלום‬ ‫המכון הווטרינרי ע"ש קמרון‪ ,‬ת"ד ‪ ,12‬בית דגן ‪50250‬‬ ‫מטרתם העיקרית של מבחני הרגישות לתכשירים‬ ‫אנטיבקטריאליים היא לספק לרופא המטפל כלי שבאמצעותו‬ ‫ניתן יהיה לבחור בתרופה הפעילה ביותר‪ .‬הערך התחזותי‬ ‫(‪ ,)predictive value‬כלומר הסיכוי שתהייה התאמה לרגישות‬ ‫החיידק בתנאי מעבדה ולהצלחת הטיפול נפגע משתי‬ ‫קבוצות גורמים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ההבדלים בתנאים בהם מתבצעת הבדיקה במעבדה לבין‬ ‫אלה הקיימים בחיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במידה ומבחן הרגישות מתבצע באמצעות דיסקיות‪,‬‬ ‫הפיזור הקיים בין הקוטר הנמדד לריכוז התואם‪.‬‬ ‫כתוצאה מפיזור זה‪ ,‬עלול להיווצר מצב שבו חיידק יימצא‬ ‫רגיש בשיטת הדיסקיות אך למעשה יהיה יציב מבחינת‬ ‫הריכוז התואם‪ .‬בחינת תרשים מס' ‪ 1‬מראה שככל שאיזור‬ ‫העיכוב גדול יותר‪ ,‬הסיכון לשגיאה מסוג זה מצטמצמת‪.‬‬ ‫הצגת התוצאה במושגי רגיש‪/‬בינוני‪/‬יציב לא יבטא הבדלים‬ ‫אלה‪ ,‬בניגוד להערכה כמותית‪.‬‬ ‫אם מסתכלים על בעל החיים כעל "מסלול מכשולים" שבו‬ ‫ריכוז התרופה מצטמצם עד שהיא מגיעה לאתר הזיהום‪ ,‬הרי‬ ‫שסיכויים שתכשיר פועל בריכוז נמוך יותר יהיה עדיין פעיל‬ ‫בסוף "המסלול" טוב יותר מזה של תכשיר שפועל בריכוזים‬ ‫גבוהים יותר‪.‬‬ ‫חשוב שהתוצאה הכמותית תבטא ערך יחסי כמו למשל‬ ‫המכפלה בין קוטר העיכוב שנמדד לקוטר המינימאלי שנחשב‬ ‫כרגיש‪ ,‬ולא ערכים מוחלטים (מילימטרים או ריכוזים)‬ ‫אשר אינם מאפשרים לתת משמעות לתוצאה מבלי לפנות‬ ‫למקורות נוספים‪.‬‬ ‫בחינה ארוכת־טווח (‪ 20‬שנה) של תוצאות מבחני הרגישות ‪ in vitro‬לתכשירים‬ ‫אנטיבקטריאליים של הפתוגנים הנפוצים בבעלי חיים בישראל‬ ‫חלק ראשון‪ :‬מגמות ותנודות‬ ‫ד' אלעד‪ ,‬ש' בלום‪ ,‬מ' פלקר‪ ,‬נ' זוקין‪ ,‬ל' וייסבליט‪ ,‬ש' שלומוביץ‬ ‫המכון הווטרינרי ע"ש קמרון‪ ,‬תד ‪ ,12‬בית דגן ‪50250‬‬ ‫נבחנו ונותחו תוצאות מבחני הרגישות לתכשירים‬ ‫אנטיבקטריאליים באמצעות מבחן דיסקים של בידודים‬ ‫קליניים של החיידקים ‪Salmonella enterica serogroup B,‬‬ ‫‪Escherichia coli, Proteus spp., Pseudomonas aeruginosa,‬‬ ‫‪ Pasteurella multocida‬ו־‪.Mannheimia haemolytica‬‬ ‫התוצאות התקבלו מבדיקות שנעשו בין השנים ‪ 1990‬ו־‪.2009‬‬ ‫סה"כ נכללו ‪ 52‬צירופי חיידק‪/‬תכשיר ונמצא כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬ב־‪ 33‬צירופים (‪ )63.5%‬לא חל שינוי משמעותי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ב־‪ 4‬צירופים (‪ )7.7%‬חלה ירידה מתונה (‪ )p<0.05‬ברגישות‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫ג‪ .‬ב־‪ 3‬צירופים (‪ )5.8%‬חלה ירידה חדה (‪ )p<0.01‬ברגישות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ב־‪ 3‬צירופים (‪ )5.8%‬חלה עליה מתונה (‪ )p<0.05‬ברגישות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ב־‪ 9‬צירופים (‪ )17.3%‬חלה עליה חדה (‪ )p<0.01‬ברגישות‪.‬‬ ‫נצפו תנודות ברגישות אשר משכם היה במקרים מסוימים‬ ‫‪ 15‬ואף ‪ 20‬שנה‪ .‬מודגשת‪ ,‬לכן‪ ,‬חשיבותם של מעקבים ארוכי‬ ‫טווח לשיפור הערך תחזותי (‪ )predictive value‬של התוצאות‪.‬‬ ‫מסקנות נוספות של נתוח התוצאות מראות שלא תמיד יש‬ ‫קשר בין שימוש ויציבות ושהפסקת השימוש בתכשיר נתון‬ ‫משפיע על הרגישות של החידקים רק במקרים מסוימים‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תקצירים‬ ‫עליה בעמידות ‪ Staphylococcus Pseudintermedius‬לתכשירי אנטיביוטיקה‬ ‫השכיחים לשימוש ברפואת עור של כלבים‬ ‫ג׳ צור‪ 1 ,‬ד׳ אלעד‪ 2 ,‬נ׳ שטרנזי־אגיב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט‪ ,‬הפקולטה ע"ש רוברט ה' סמית לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫‪ 2‬היחידה למיקרוביולוגיה וטרינרית‪ ,‬המכון הוטרינרי ע"ש קמרון‪ ,‬בית דגן‬ ‫העליה בשכיחות עמידות לאנטיביוטיקה של זנים שונים של‬ ‫‪ Staphylococcus‬החמירה מאוד בשנים האחרונות‪ .‬המטרה‬ ‫של הסקר הרטרוספקטיבי המובא כאן הייתה לבדוק את‬ ‫מידת הרגישות לאנטיביוטיקה של החיידק ‪Staphylococcus‬‬ ‫‪ pseudintermedius‬וחיידקים אחרים‪ ,‬שבודדו מדלקות עור‬ ‫ואוזניים בכלבים במשך השנים ‪ .2006–2000‬נבדקו ‪ 86‬כלבים‬ ‫שהתאימו למאפיינים שנקבעו מראש‪ .‬נבדקו רגישויות‬ ‫לארבעה סוגים שונים של אנטיביוטיקה‪ )1 :‬צפלוספורינים‬ ‫דור ראשון מיוצגים ע"י צפלוטין; ‪ )2‬אמוקסיצילין מחוזק עם‬ ‫חומצה קלוולונית; ‪ )3‬סולפונאמיד מחוזק; ‪ )4‬קווינולונים‪,‬‬ ‫מיוצגים ע"י אנרופלוקסצין‪ .‬מידת הרגישויות‪ ,‬כמו גם אחוז‬ ‫העמידויות של הבידודים השונים הושוו בין שתי תקופות‪:‬‬ ‫‪ 2002–2000‬ו־‪ .2006–2003‬בנוסף נבדקו גם הקשרים שבין‬ ‫הרגישויות לבין אזור הדיגום (אוזן או עור) וכן לבין מאפיינים‬ ‫אפידמיולוגיים שונים של הכלבים‪ .‬אחוז העמידויות של‬ ‫‪ S. pseudintermedius‬ושל זני ‪ Proteus‬לצפלוספורינים‬ ‫ולאמוקסיצילין מחוזק עלו עם השנים‪ ,‬ולגבי ‪ Proteus‬הייתה‬ ‫לכך מובהקות סטטיסטית (‪ .)P=0.018‬מידת הרגישות של‬ ‫‪ S. pseudintermedius‬לשני סוגי האנטיביוטיקה הללו ירדה‬ ‫עם השנים (‪ .)P=0.009‬הרגישות של ‪ Proteus‬לאמוקסיצילין‬ ‫מחוזק ולקווינולונים ירדה עם השנים ‪)P=0.037, P=0.055‬‬ ‫בהתאמה)‪ .‬העמידות של ‪Pseudomonas aeruginosa‬‬ ‫לקווינולונים עלתה עם השנים (‪ .)P=0.047‬העמידות‬ ‫של ‪ S. pseudintermedius‬לצפלוספורינים ושל ‪Proteus‬‬ ‫לסולפונאמידים היתה משמעותית יותר בדגימות עור‬ ‫לעומת דגימות אוזן ‪ = 0.039) P ,0.011‬בהתאמה)‪ .‬הסקר‬ ‫הרטרוספקטיבי המובא כאן מראה עליה בעמידות וירידה‬ ‫ברגישות לאנטיביוטיקה של שני חיידקים נפוצים מאוד‬ ‫בדלקות עור ואוזניים של כלבים‪ .‬ממצאים אלה צריכים‬ ‫לעודד את הקלינאי לבצע בדיקות רגישות לאנטיביוטיקה‬ ‫לפני מתן הטיפול בכדי לתת את האנטיביוטיקה המתאימה‬ ‫ביותר‪ ,‬ובכך להפחית אפשרות לעמידות‪.‬‬ ‫אישור סרולוגי לחשיפת כלבי שרות צבאי וכלביים אחרים לארליכיה כאניס‬ ‫(‪ )Ehrlichia canis‬באזור המטרופוליטאני של מנילה בפיליפינים‬ ‫א"מ באטיכאדוס‪ ,‬ו"נ באטיכאדוס‬ ‫המחלקה למדעים פארא קליניים‪ ,‬בית הספר לרפואה וטרינרית‪,‬אוניברסיטת הפיליפינים לוס באנוס‪ ,‬לאגונה‪ ,‬הפיליפינים‬ ‫ארליכיה מונוציטית של כלביים (‪ )CME‬היא מחלה קטלנית‬ ‫המועברת על ידי קרציות ונפוצה בכל העולם‪ .‬נכון להיום‪,‬‬ ‫לא פורסמו דיווחים על זיהוי סרולוגי של המחלה בכלבים‬ ‫במנילה רבתי בפיליפינים‪ .‬בניסיון להגדיר את מצב הנוכחות‬ ‫הסרולוגית של ארליכיה במדינה‪ ,‬עובדו ‪ 169‬דגימות דם‬ ‫של כלבים במבחן ‪ .ELISA‬שיעור גבוה של דוגמאות הדם‪,‬‬ ‫‪ ,)161/169( 95.3%‬הגיב חיובית לנוגדני ארליכיה כאניס‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש בערכת הבדיקה לארליכיה כאניס ®‪.Immunocomb‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מבין סך כל החיות שהגיבו באופן חיובי בבדיקה‬ ‫הסרולוגית‪ )95/161( 59.0% ,‬הראו שיעור מובהק של נוגדנים‬ ‫ואילו ‪ )66/161( 41.0%‬הראו שיעור נוגדנים נמוך‪ .‬רק ‪4.7%‬‬ ‫(‪ )81/169‬מדגימות הדם היו שליליות בבדיקה הסרולוגית‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫מחקר זה מדווח על תוצאות חיוביות בבדיקה סרולוגית‬ ‫שהתקבלו בעזרת ערכת בדיקה לארליכיה כאניס‬ ‫®‪ Immunocomb‬מדגימות דם שנלקחו באופן אקראי‬ ‫מכלביים באזור מנילה רבתי בפיליפינים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הרמה‬ ‫המובהקת של ריכוז הנוגדנים מצביעה על חשיפה לגורם‬ ‫הפתוגני‪ ,‬אך לא בהכרח לנוכחות הסיבה האטיולוגית‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שהגורם‬ ‫האטיולוגי של המחלה הקטלנית הזו (‪ ,)CME‬נמצא‬ ‫כנראה בפיליפינים‪ .‬המאמר מתאר את ההוכחה הסרולוגית‬ ‫הראשונה לחשיפת כלביים לארליכיה כאניס במנילה רבתי‬ ‫בפיליפינים‪ ,‬תוך שימוש בערכת אבחון המבוססת על מבחן‬ ‫‪.ELISA‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫תקצירים‬ ‫זיהוי נוגדני ‪ IgG‬ל־‪ Neospora caninum‬בעיזים‪ ,‬במחוזות אלאזיג‪ ,‬ארזורום‬ ‫וכירסהיר בתורכיה‬ ‫א"א אוטוק ‪ ,1‬ס' סימסק ‪ ,2‬פ"ס פיסקין ‪ ,1‬י' באלכאיה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 1‬המכון המרכזי לביקורת ומחקר‪ ,‬המעבדה לפרזיטולוגיה ומחלות דבורים‪ ,‬אנקרה‪ ,‬תורכיה‬ ‫‪ 2‬אוניברסיטת פיראט‪ ,‬הפקולטה לרפואה וטרינרית‪ ,‬המחלקה לפרזיטולוגיה‪ ,‬אלאזיג‪ ,‬תורכיה‬ ‫‪ 3‬אוניברסיטת אטאטורק‪ ,‬הפקולטה לרפואה וטרינרית‪ ,‬המחלקה לפרזיטולוגיה‪ ,‬אלאזיג‪ ,‬תורכיה‬ ‫מטרת מחקר זה הייתה לגלות נוגדני ‪ IgG‬ל־‪Neospora‬‬ ‫‪ caninum‬בעיזים מגזע הסאנן ובעיזי שיער ממחוזות אלאזיג‪,‬‬ ‫ארזורום וכירסהיר בתורכיה‪ .‬לצורך זה נבדקו דגימות דם‬ ‫שנלקחו מ־‪ 128‬עיזים‪ ,‬תוך שימוש בערכה מסחרית לבדיקות‬ ‫‪ .c-ELISA‬שכיחות כללית של נוגדנים ל־‪ N. caninum‬הייתה‬ ‫‪ ;)13/128( 10.2%‬ממוצע השכיחות בעיזים מגזע הסאנן‬ ‫ובעיזי שיער הייתה ‪ )12/87( 13.8%‬ו־‪ )1/41( 2.4%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫זה הוא המחקר הסרולוגי הראשון על נאוספורוזיס בעיזים‬ ‫במחוזות הנ"ל בתורכיה‪.‬‬ ‫שיעור ההתפתחות של גן ‪ E2‬של נגיף דבר חזירים קלאסי (‪)CSFV‬‬ ‫ה׳ צ׳נג‪ ,‬ה״ו כאו‪ ,‬ז״י וו‪ ,‬י״ג כוי‬ ‫המכללה למדע וטכנולוגיה ביולוגיים‪ ,‬אוניברסיטת היילונגג'יאנג לחקלאות‪ ,‬דא־צ'ינג‪ ,‬סין‬ ‫דבר חזירים קלאסי (‪ ,)CSF‬שהוא בעל השלכות כלכליות‬ ‫משמעותיות‪ ,‬נגרם על ידי נגיף דבר חזירים קלאסי (‪)CSFV‬‬ ‫השייך למין נגיף הדבר (‪ )Pestivirus‬מהמשפחה פלאויוירידה‬ ‫(‪ .)Flaviviridae‬במחקר קודם שלנו דווח על כך שהן קב' ‪1‬‬ ‫והן קב' ‪ 2‬של נגיף זה תרמו למגפה של דבר החזירים בסין‬ ‫והראו נטייה למעבר מקב' ‪ 1‬לקב' ‪ .2‬כדי לחקור את היחס בין‬ ‫המגמה האפידמיולוגית ושיעור ההתפתחות של שתי קבוצות‬ ‫אלה‪ ,‬נבדק בין השנים ‪ 1982‬ו־‪ 2009‬הרצף של גליקופרוטאין‬ ‫‪ E2‬של הגן (מיקום ‪ )2697-2508‬ב־‪ 68‬בידודים של ‪,CSFV‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫ונעשתה אנליזה לפי שיטת ‪MCMC (Markov Chain Monte‬‬ ‫‪ .)Carlo‬התוצאות הצביעו על כך ששיעור ההתפתחות של‬ ‫קבוצה ‪ 3.6861 x 10-3( 2‬שינויים לאתר בשנה) התרחשו‬ ‫הרבה יותר מהר מאשר בקבוצה ‪ 4.9852 x 10-4( 1‬שינויים‬ ‫לאתר בשנה)‪ .‬אנו מניחים שההבדלים בשיעורי ההתפתחות‬ ‫של שתי הקבוצות מצביעים על כך שקבוצה ‪ 2‬הייתה בעלת‬ ‫שיעור מוטציות גבוה יותר וחוותה עומס סלקציה גבוה יותר‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬המנגנון המעשי של השונות בשיעור ההתפתחות‬ ‫מחייב מחקר נוסף‪.‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תקצירים‬ ‫מדידות גוניומטריות של ערכי הזוויות במפרקי הגפיים הקדמיות והאחוריות‬ ‫בכלבי קנגאל‬ ‫ס׳ אטס‪ 1 ,‬צ׳ האלאצ׳לי‪ 2 ,‬ה׳ האלאצ׳לי‪ 3 ,‬י׳ קורטול‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬אוניברסיטת מוסטפה כמאל‪ ,‬הפקולטה לרפואה וטרינרית‪ ,‬המחלקה לאנטומיה‪ ,‬אנקרה‪ ,‬תורכיה‪ 2 .‬אוניברסיטת אפיון קוצ'אטפ‪,‬‬ ‫המחלקה לטיפולים פיסיקליים ושיקום‪ ,‬אפיון‪ ,‬תורכיה‪3 .‬אוניברסיטת מוסטפה כמאל‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪,‬‬ ‫המחלקה לאורטופדיה וטראומטולוגיה‪ ,‬אנקרה‪ ,‬תורכיה‪.‬‬ ‫מחקר זה הגדיר את ערכי הזוויות במפרקי הגפיים הקדמיות‬ ‫והאחוריות של כלבי קנגאל תוך שימוש בשיטת הגוניומטריה‬ ‫לשם השוואה בין המינים‪ .‬ארבע עשר נקבות ו־‪ 14‬זכרים שימשו‬ ‫כדי לתעד את טווח התנועתיות הזוויתית של המפרקים‪.‬‬ ‫עשר נקבות ו־‪ 8‬זכרים שימשו למדידת הערך ההתחלתי‬ ‫(‪ .)zero position‬ממוצע הערכים ההתחלתיים של הכלבות‬ ‫היה ‪,69.80±5.200 ,20.30±1.060 ,320±2.660 ,59.20±4.160‬‬ ‫‪ 42.620±2.560‬ו־‪ 26.10±3.050‬במפרקים הבאים (בהתאמה)‪:‬‬ ‫כתף‪ ,‬מרפק‪ ,‬כארפוס‪ ,‬אגן‪ ,‬ברך וטארזוס‪ .‬באופן דומה‪,‬‬ ‫הערכים בכלבים היו‪,180±0.920 ,34.120±3.280 ,45.870±4.220 :‬‬ ‫‪ 39.120±3.760 ,62.120±3.370‬ו־‪ ,26.750±2.70‬בהתאמה‪ .‬לא‬ ‫היו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין המינים באשר‬ ‫‪28‬‬ ‫‪www.isrvma.org‬‬ ‫לערכי הזוויות ההתחלתיים בכל המפרקים‪ ,‬פרט למפרק‬ ‫הכתף‪ .‬במקביל‪ ,‬ערכי טווח התנועתיות הזוויתית אצל‬ ‫הכלבות היו ‪,141.28º±3.95º ,123.28º ±2.63º ,105.69º±3.83º‬‬ ‫‪ 118.57º±3.26º ,103.28º±3.69º‬ו־‪ 108.21º±6.18º‬ואילו אצל‬ ‫הכלבים היו ערכים אלה ‪,121.27º±2.35º ,106.07º±4.80º‬‬ ‫‪ 118.23º±3.29º ,98.1º±2.47º ,133º±3.76º‬ו־‪,110.92º±4.77º‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬במה שנוגע למין‪ ,‬ממוצעי הערכים ההתחלתיים‬ ‫לא הראו שונות סטטיסטית מובהקת בין המינים‪ .‬הממצאים‬ ‫הראו שערכי הזוויות במפרקי הגפיים‪ ,‬בתנוחה אנטומית‬ ‫נורמאלית וטווח התנועתיות הפאסיבית שלהם‪ ,‬נמוכים‬ ‫יותר מאשר אצל גזעי כלבים שנבדקו בספרות‪ .‬לפיכך נראה‬ ‫שכלבי קנגאל אינם בתחום קטגוריית כלבי המרוץ‪.‬‬ ‫רפואה וטרינרית ‪ ‬כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫כרך ‪  )4( 66‬כסלו תשע״ב‬ ‫אגרת‬ ‫מאת הוועד המרכזי של הרופאים הווטרינרים בישראל‬ ‫מועמדים חדשים להסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל‬ ‫שנת לידה‬ ‫ארץ לידה‬ ‫שנת סיום לימודים‬ ‫ארץ לימודים‬ ‫שם משפחה ופרטי‬ ‫ד"ר נסאר מרכוס‬ ‫‪1977‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2006‬‬ ‫רומניה‬ ‫ד"ר מחאג'נה מוחמד סעיד‬ ‫‪1986‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2011‬‬ ‫ירדן‬ ‫ד"ר אבידן‪-‬בלי יעל‬ ‫‪1967‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪1992‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫ד"ר אבו‪-‬אלחלק טארק‬ ‫‪1986‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2011‬‬ ‫ירדן‬ ‫ד"ר הורן מנדל הדר‬ ‫‪1983‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2011‬‬ ‫ישראל‬ ‫[‪]29‬‬