‫אוריינות ושפה‪ -‬יולי ‪2013‬‬ ‫השפעת השקיפות האורתוגראפית‬ ‫והמורכבות המורפולוגית‬ ‫על קריאת מילים‬ ‫בקרב קוראים תקינים ומתקשים‬ ‫מחקר הדמיה מוחית‬ ‫יעל וייס‪ 1‬תמי קציר‪ 1‬וטלי‬ ‫ביתן‪2‬‬ ‫‪ 1‬החוג ללקויות למידה‪ ,‬מרכז א‪.‬י ספרא לחקר המוח בלקויות‬ ‫למידה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 2‬החוג להפרעות בתקשורת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫רקע‪ -‬קריאה‬ ‫אורתוגראפיות‬ ‫עמוקות‬ ‫אורתוגראפיות‬ ‫שטוחות‬ ‫ קריאה‬-‫רקע‬ • Dual route theory (DRT) (Barron, 1977; Coltheart, 1993; Coltheart et al., 2001; Coltheart, 2005) • Orthographic Depth Hypothesis (ODH) (Frost, Katz, & Bentin, 1987; Katz & Feldman, 1983) • Linguistic Grain Size Theory (Ziegler & Goswami 2005) ‫רקע‪ -‬קריאה‬ ‫‪Towards a universal model of reading‬‬ ‫)‪(Frost, 2012‬‬ ‫תהליך זיהוי מילים אינו תלוי רק ברמת השקיפות‬ ‫האורתוגראפית של מערכת הכתב‪,‬‬ ‫אלא גם במרחב הפונולוגי של השפה‬ ‫והאופן בו הוא מייצג את המורפולוגיה והמשמעות‪.‬‬ ‫"כל שפה מקבלת את מערכת הכתב שמגיעה לה"‪...‬‬ ‫רקע‪ -‬הייחודיות של העברית‬ ‫‪‬שתי גרסאות במערכת כתב אחת‬ ‫בלי ניקוד‪ -‬אורתוגראפיה עמוקה‬ ‫עם ניקוד‪ -‬אורתוגראפיה שטוחה‬ ‫‪‬אימות קריאה (אותיות אהו"י) מגבירות את השקיפות‬ ‫האורתוגראפית באופן חלקי‬ ‫‪‬עושר מורפולוגי‬ ‫רקע‪ -‬הייחודיות של העברית‬ ‫• ממצאים מגוונים לגבי תפקיד הניקוד ואימות‬ ‫הקריאה בעברית‬ ‫• מושפע מ‪:‬‬ ‫ ניסיון‬‫ רמת הקריאה‬‫‪ -‬מטלה‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫לבחון האם וכיצד המאפיינים של‪:‬‬ ‫‪ ‬שקיפות אורתוגראפית‬ ‫‪ ‬מידע פונולוגי‬ ‫‪ ‬מורכבות מורפולוגית*‬ ‫משפיעים על תהליכי עיבוד מוחיים בקריאה קולית‬ ‫בקרב קוראים תקינים ומתקשים בעברית‬ ‫שאלות המחקר הספציפיות‬ ‫‪‬מהי השפעת המידע הפונולוגי שנותן הניקוד על‬ ‫תהליכי קריאה בקרב קוראים תקינים ומתקשים?‬ ‫‪‬מהו ההבדל בהשפעת המידע הפונולוגי שנותן‬ ‫הניקוד לעומת אימות הקריאה (אותיות אהו"י)?‬ ‫ממצאים ממחקרים קודמים‬ ‫קוראים מיומנים בוגרים‬ ‫‪ ‬במטלות קריאה קולית והחלטה לקסיקאלית‪-‬‬ ‫קראו מהיר יותר מילים מנוקדות לעומת לא מנוקדות‬ ‫אבל‪ -‬האפקט חזק יותר במילים פחות שכיחות ונעלם בתוך קונטקסט‬ ‫)‪(Koriat, 1985; Navon & Shimron, 1984; Birnboim, 1995; Eshel, 1985‬‬ ‫‪ ‬הניקוד לא השפיע על קריאת המבוגרים לעומת הילדים‬ ‫)‪(Harel-Koren, 2007; Schiff & Ravid, 2004; Shimron & Sivan, 1994‬‬ ‫‪ ‬הניקוד מעודד את הקורא לפירוק פונולוגי פרה‪-‬לקסיקאלי בתהליך‬ ‫זיהוי מילים‬ ‫)‪(Frost, 1994; Ravid, 1996‬‬ ‫ממצאים ממחקרים קודמים‬ ‫קוראים דיסלקטים בוגרים‬ ‫• במטלת החלטה לקסיקאלית‪ ,‬דיסלקטים (בניגוד לקוראים תקינים) לא‬ ‫הפיקו תועלת מאהו"י או משקל מורפולוגי בקריאת מילים מנוקדות‪.‬‬ ‫)‪(Shciff & Ravid, 2004‬‬ ‫• שונות‪ -‬הניקוד משפיע באופן שונה אצל נבדקים שונים עם ‪LPD‬‬ ‫)‪(Friedmann & Rahamim, 2007‬‬ ‫‪ ‬דיסלקטים בכיתה ד' טעו יותר בקריאת מילים מנוקדות ביחס לקוראים‬ ‫תקינים בכיתה ב' (אך לא במילים לא מנוקדות)‬ ‫)‪(Schiff, Katzir, & Shoshan, 2012‬‬ ‫‪ ‬מחקר נוכחי‪ -‬מטלת קריאה קולית‪.‬‬ ‫אינטראקציה עם אורך מילה ואהו"י‬ ‫שיטה‬ ‫‪‬משתתפים‪:‬‬ ‫סטודנטים דוברי עברית שפת‪-‬אם‬ ‫במחקר ההתנהגותי‪ 19 -‬קוראים תקינים ו‪ 21 -‬דיסלקטים‬ ‫במחקר ה‪ 18 -fMRI-‬קוראים תקינים (ו‪ 15-‬דיסלקטים)‬ ‫* הדיסלקטים אובחנו כמתקשים בקריאה ע"י מרכזי הערכה‬ ‫באוניברסיטאות ומכללות‬ ‫‪‬מטלה‪:‬‬ ‫קריאה קולית של מילים בודדות‬ ‫שיטה‬ ‫מודעות פונולוגית‬ ‫• מבחני סינון‪:‬‬ ‫קוראים תקינים‬ ‫קוראים מתקשים‬ ‫‪250‬‬ ‫***‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫שניות‬ ‫‪150‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פונמית (מהירות)‬ ‫השמטת‬ ‫‪Phoneme‬‬ ‫‪Deletion_Time‬‬ ‫פענוח‬ ‫קוראים מתקשים‬ ‫קוראים מתקשים‬ ‫קוראים תקינים‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מספר מילים נכונות‬ ‫‪60‬‬ ‫קוראים תקינים‬ ‫***‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תפל בדקה‬ ‫קריאת מילות‬ ‫‪NWPM‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪ WPM‬בדקה‬ ‫קריאת מילים‬ ‫מספר מילים נכונות‬ ‫***‬ ‫‪70‬‬ ‫שטף‬ ‫שיטה‬ ‫• מחכה ללחיצה של הנבדק‬ ‫על מקש הרווח כאשר מוכן‬ ‫‪+‬‬ ‫• ‪250ms‬‬ ‫• הקלטת התגובה ונעלם‬ ‫‪ 1200ms‬אחרי תחילת‬ ‫ההקלטה‬ ‫גשם‬ ‫גירויים‬ ‫‪‬ניקוד ‪ X‬אהו"י ‪ X‬אורך מילה‬ ‫‪ 4‬עיצורים ‪ 4‬עיצורים ‪ 3‬עיצורים ‪ 3‬עיצורים‬ ‫עם אהו"י ללא אהו"י עם אהו"י ללא אהו"י‬ ‫עם ניקוד‬ ‫ַׁ‬ ‫ש ְר ִּביט‬ ‫ַארנָב‬ ‫ְ‬ ‫ירס‬ ‫ִּת ָ‬ ‫ֶּדלֶּ ת‬ ‫בלי ניקוד‬ ‫סנפיר‬ ‫קלסר‬ ‫אגוז‬ ‫חדק‬ ‫גירויים‬ ‫• בכל תנאי ‪ 24‬מילים‬ ‫• שמות עצם‬ ‫• מילים חד‪-‬משמעיות‬ ‫• שכיחות‬ ‫(בשפה דבורה וכתובה‪ .‬דורגה ע"י ‪ 12‬מורות ביסודי)‬ ‫תוצאות התנהגותיות‬ ‫קוראים תקינים‪-‬עם ניקוד‬ ‫עם אהו"י‬ ‫קוראים תקינים‪-‬ללא ניקוד‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫*‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪580‬‬ ‫‪580‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪500‬‬ ‫זמן תגובה (מ"ש)‬ ‫‪560‬‬ ‫*‬ ‫‪560‬‬ ‫*‬ ‫‪540‬‬ ‫‪520‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪480‬‬ ‫ַארנָב‬ ‫ַׁש ְר ִּביט ְ‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫ירס‬ ‫ִּת ָ‬ ‫דֶּ לֶּת‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫תוספת עיצור ואהו"י‬ ‫מאטה את הקריאה‬ ‫‪460‬‬ ‫‪480‬‬ ‫סנפיר קלסר‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫אגוז‬ ‫חדק‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫תוספת עיצור או אהו"י‬ ‫מאיצה את הקריאה‬ ‫‪460‬‬ ‫זמן תדובה (מ"ש)‬ ‫*‬ ‫עם אהו"י‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫תוצאות התנהגותיות‬ ‫קוראים מתקשים‪-‬עם ניקוד‬ ‫עם אהו"י‬ ‫*‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫‪780‬‬ ‫‪740‬‬ ‫‪740‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪640‬‬ ‫ַארנָב‬ ‫ַׁש ְר ִּביט ְ‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫תוספת עיצור ואהו"י‬ ‫מאטה את הקריאה‬ ‫‪620‬‬ ‫‪600‬‬ ‫זמן תגובה (מ"ש)‬ ‫‪760‬‬ ‫‪700‬‬ ‫ירס‬ ‫ִּת ָ‬ ‫‪780‬‬ ‫‪760‬‬ ‫‪720‬‬ ‫דֶּ לֶּת‬ ‫עם אהו"י‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫‪720‬‬ ‫*‬ ‫‪700‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪640‬‬ ‫סנפיר קלסר‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫אגוז‬ ‫חדק‬ ‫זמן תגובה (מ"ש)‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫קוראים מתקשים‪-‬ללא ניקוד‬ ‫‪620‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫תוספת אהו"י (אך לא עיצור)‬ ‫מאיצה את הקריאה‬ ‫תוצאות התנהגותיות‬ ‫קוראים מתקשים‪ -‬ללא ניקוד‬ ‫קוראים מתקשים‪-‬עם ניקוד‬ ‫עם אהו"י‬ ‫עם אהו"י‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫במילים מנוקדות‬ ‫תוספת עיצור‬ ‫גורעת מהדיוק‬ ‫אחוז שגיאות‬ ‫‪4%‬‬ ‫*‬ ‫‪4%‬‬ ‫*‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪ 4‬עיצורים‬ ‫תוספת אהו"י‬ ‫תורמת לדיוק‬ ‫‪ 3‬עיצורים‬ ‫אחוז שגיאות‬ ‫*‬ ‫בלי אהו"י‬ ‫במילים לא מנוקדות‬ ‫תוספת עיצור‬ ‫תורמת לדיוק‬ ‫אפקט שכונה אורתוגראפית‬ Orthographic Neighborhood Size without Vowel * 25 20 with Vowel * 15 10 * 5 0 3 consonants 4 consonants Language Resources for Hebrew (Itai & Wintner, 2007) ‫אפקט שכיחות‬ ‫• מילים שכיחות נקראות מהר יותר‬ ‫•‬ ‫אפקט משמעותי יותר אצל דיסלקטים‬ ‫• השכיחות משפיעה על הדיוק רק במילים לא‬ ‫מנוקדות‪ ,‬ובעיקר אצל דיסלקטים‬ ‫ קריאה במוח‬-‫רקע‬ Temporo-parietal Junc. Cross –modal integration Dorsal Inferior Frontal Gyrus – Superior Temporal Gyrus Input (?) phonology Modified From: Fletcher JM, University of Houston Occipito-temporal ctx. Visual/ orthographic (VWFA?) ‫תוצאות ‪fMRI‬‬ ‫(קוראים תקינים)‬ ‫מילים מנוקדות מגבירות פעילות מוחית באזורים הקשורים בעיבוד פונולוגי‬ ‫ביחידות קטנות‪ ,‬המרה גרפו‪-‬פונמית‪ ,‬עיבוד ויזואלי‪ ,‬ועומס המטלה‬ ‫נוכחות אהו"י במילה מפחיתה פעילות מוחית באזורים הקשורים לרמות שונות‬ ‫של עיבוד שפתי‪ :‬פונולוגיה‪ ,‬סמנטיקה‪ ,‬אורתוגראפיה‪ ,‬המרה אורתו‪-‬פונו‪,‬‬ ‫והמרה אורתו‪-‬סמנטית‬ ‫תוצאות התנהגותיות‬ ‫‪555‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪535‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪Without‬‬ ‫‪With‬‬ ‫‪Diacritics‬‬ ‫‪Diacritics‬‬ ‫רק במילים מנוקדות תוספת עיצור מגבירה פעילות באזורים הקשורים בעיבוד‬ ‫פונולוגי ביחידות קטנות‪ ,‬עומס המטלה‪ ,‬ועיבוד של מידע אורתוגראפי לא מוכר‬ ‫תוצאות התנהגותיות‬ ‫‪Without‬‬ ‫‪With‬‬ ‫‪Diacritics‬‬ ‫‪Diacritics‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪535‬‬ ‫‪530‬‬ ‫‪525‬‬ ‫‪520‬‬ ‫רק במילים לא מנוקדות אותיות אהו"י מקלות ומפחיתות פעילות מוחית‬ ‫באזורים הקשורים בעיבוד סמנטי‪ ,‬והמרה אורתו‪-‬סמנטית‬ ‫דיון‬ ‫‪‬הניקוד משנה את רוטינת הקריאה הקולית‬ ‫‪ .1‬על אף שקוראים תקינים אינם מראים השפעה של הניקוד‬ ‫במדדים התנהגותיים‪ ,‬הממצאים המוחיים מעידים על כך‬ ‫‪ .2‬התבנית האורתוגראפית פחות מוכרת בנוכחות הניקוד‬ ‫‪ .3‬קוראי עברית מנוסים גמישים ברוטינות הקריאה אשר‬ ‫מושפעות מהדרישות האורתוגראפיות‪:‬‬ ‫באורתוגראפיה שקופה (עם ניקוד)‪-‬‬ ‫עיבוד פונולוגי ביחידות קטנות‬ ‫באורתוגראפיה עמוקה (בלי ניקוד)‪-‬‬ ‫עיבוד פונולוגי ביחידות גדולות יותר‬ ‫דיון‬ ‫□ דיסלקטים פחות יעילים בעיבוד פונולוגי ביחידות‬ ‫קטנות‬ ‫□ אהו"י מהוות גירוי מוכר יותר לעומת הניקוד‪,‬‬ ‫ומפחיתות את המאמץ בזיהוי המילה בכל הרמות‬ ‫השפתיות‬ ‫תודה רבה!‬ ‫‪‬מנחות‪:‬‬ ‫‪ ‬ד"ר טלי ביתן‬ ‫‪ ‬ד"ר תמי קציר‬ ‫‪ ‬תודות‪:‬‬ ‫‪ ‬מימון ע"י מענקים מ‪-‬‬ ‫‪ 1142/11 ISF ‬לטלי ביתן ותמי קציר‬ ‫‪ NetWords-09-RNP-089 ‬ליעל וייס‬