‫‪1‬‬ ‫כיפת הסלע ומסגד אל‪-‬אקצא בשטרות כסף ובמטבעות‬ ‫נריהו שנידור‬ ‫ברשימות קודמות עמדתי על כך‪ ,‬ששיטת תארוך מטבעות ושטרות‪-‬כסף של המזרח התיכון עשויה‬ ‫להיות מעין מדד לאיסלמיותו של מנפיק הכסף‪ ,‬לרוב הבנק המרכזי של המדינה או מוסד הממלא‬ ‫את מקומו ולפעמים האוצר עצמו [‪ 1.]1‬המנפיק‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינו עצמאי‪ ,‬אלא כפוף לממשלת המדינה‪.‬‬ ‫מדד אחר שאני מציע‪ ,‬שונה לגמרי‪ ,‬הוא קיומם של שטרות ושל מטבעות הנושאים עיטורים של‬ ‫כיפת הסלע או של מסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬הר הבית ושני מבני‪-‬קודש אלה שּבו נחשבים‪ ,‬כידוע‪,‬‬ ‫לשלישיים במעלה בעולם המוסלמי אחרי מכה ומדינה‪ .‬גם מסגד הכעבה שבמכה מופיע‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫בשטרות ובמעות‪ ,‬אבל את הקורא הישראלי יעניינו במיוחד מסגדי הר הבית‪ 2.‬אל‪-‬אקצא וכיפת‬ ‫הסלע‪ ,‬במיוחד כיפת הסלע‪ ,‬יש לומר‪ ,‬הם לא רק מבני קודש אלא גם סמלים של הלאומיות‬ ‫הערבית הפלסטינית‪ ,‬וזה מעצים את העניין בשימוש שנעשה בהם בכסף שמנפיקות מדינות‬ ‫אסלאמיות‪.‬‬ ‫החלק הראשון של הרשימה הנוכחית יעסוק בשטרות‪.‬‬ ‫נפתח בארץ לא‪-‬בדיוק איסלאמית‪ ,‬הלא היא ארץ ישראל המנדטורית‪ .‬את שטרותיה הנפיקה‬ ‫'מועצת המטבע' (‪ ,)Palestine Currency Board‬שמושבה היה בלונדון‪ .‬העיטור של השטר‪ ,‬שעריכו‬ ‫לירה אחת (רשמית בעברית – פֿונט פלשתינאי (א"י)) ושהונפק בנובמבר ‪ 1291‬בסדרת השטרות‬ ‫הראשונה‪ ,‬היה מראה כיפת הסלע במבט מדרום‪ .‬נראה שזוהי הופעתה הראשונה בעולם של‬ ‫ה'כיפה' על גבי שטרות כסף (איור ‪.)1‬‬ ‫איור ‪ :1‬כיפת הסלע בשטר המנדט‪ 1291 ,‬ובשלוש הנפקות מאוחרות יותר‬ ‫מי שמכיר את המבנה יחשוב‪ ,‬שבשטר המנדטורי אין תיאור נאמן של כיפת הסלע‪ ,‬שכן נראות בו‬ ‫ארבע קשתות בפאה החזיתית של המתומן בעוד שלמעשה יש בה‪ ,‬כמו בכל פאה‪ ,‬שבע‪ .‬ברם‪ ,‬מה‬ ‫שמראה הציור בשטר ונראה כמו פאה של המתומן הוא מבנה ארבע‪-‬הקשתות העומד לפני כיפת‬ ‫הסלע במרחק‪-‬מה ממנה‪ ,‬בערך בחצי הדרך מ'הכוס' (אל‪-‬כאס) אל פאת ה'כיפה' [‪ .]9‬מבנה זה‬ ‫נעדר מציור כיפת הסלע שבבולים המנדטוריים (איור ‪ ,)9‬שהחלו להידפס באפריל ‪ .1291‬מבנה‬ ‫ארבע‪-‬קשתות נראה היטב גם בשטר הירדני מ‪ 1211-‬שבו כיפת הסלע (איור ‪.)3‬‬ ‫‪ 1‬מספרים בסוגריים מרובעים – [ ] – מפנים לסימוכין שבסוף הרשימה‪.‬‬ ‫‪ 2‬גם כיפת הסלע נקראת לפעמים – אם גם לא בצדק – 'מסגד'‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איור ‪ :9‬אחד מבולי המנדט שבהם כיפת הסלע‬ ‫איור ‪ :3‬כיפת הסלע בשטר ירדני מ‪1211-‬‬ ‫ייתכן שמעצב השטר המנדטורי שבאיור ‪ 1‬הושפע מציור מסגד כיפת הסלע שעשה הצייר‬ ‫האוריינטליסט האוסטרי טוני בינדר בשנת ‪ 1291‬וקרא לו '‪'The Mosque of Omar, Jerusalem‬‬ ‫[‪( ]3‬איור ‪ .)4‬גם התיאור של בינדר הוא מבט מדרום‪ ,‬וגם בו מבנה ארבע הקשתות ו'הכוס'‪ .‬בינדר‬ ‫היה אוסטרי‪ ,‬שהה תקופות ממושכות בכמה וכמה ארצות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון‪ ,‬ובשנים‬ ‫‪ 1293–1214‬גם לימד ציור באנגליה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איור ‪ :4‬ציור כיפת הסלע בידי טוני בינדר‬ ‫ירדן מּוכרת ע"י ממשלת ישראל כפטרונית של הר הבית‪ :‬על פי הסכם השלום עם ירדן משנת‬ ‫‪ ,1224‬ירדן מחזיקה בשליטה הדתית על הר הבית‪ ,‬והווקף הירדני אמור לנהל את המתחם‪ .‬גם‬ ‫לפני ההסכם תרמה ירדן רבות לתחזוקת המקום ומסגדיו‪ ,‬והמלך חוסיין תרם אישית תרומה‬ ‫נכבדה לשיפוץ הכיפה של כיפת הסלע‪ .‬על כן לא ייפלא‪ ,‬שעיטורי ארבעה משטרות הכסף של ירדן‬ ‫מוקדשים לכיפת הסלע (‪ ;)9999 ,1221&1229 ,1211 ,1291‬בכל אחד מהם מוראה המבנה בצד הגב‬ ‫של השטר‪' ,‬הצד האנגלי'‪ ,‬וניתן הכיתוב ‪( DOME OF THE ROCK, JERUSALEM‬איורים ‪.)9 ,1 ,3‬‬ ‫בשטרות של ‪ 1211‬ושל ‪ 1229‬יש גם הכיתוב הזה בערבית (ﻗبة الصخرة – الﻗدس)‪ .‬העיטורים שנראו‬ ‫בשטרות ירדן לפני ההופעה הראשונה של כיפת הסלע הם של ג'רש ושל הח'זנה בפטרה‪.‬‬ ‫איור ‪ :1‬שטר ירדן הראשון שבו מופיעה כיפת הסלע (‪)1291&1212‬‬ ‫בשטר הבא‪ ,‬איור ‪ ,9‬מרחיקה הגרפיקה הירדנית לכת‪ ,‬ותיאור כיפת הסלע וסביבתה קצת תמוה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫איור ‪ :9‬גב שטר ירדן מ‪ 9999-‬ובו תיאור מיוחד במינו של הכיפה וסביבותיה‬ ‫היחידי עם כיפת הסלע שהונפק בימי מלכותו של עבדאללה השני‪ .‬על פני השטר דיוקנו של חוסיין אביו‬ ‫מסגד אל‪-‬אקצא אינו זוכה לתשומת לב בשטרות ירדן‪ .‬אולי משום שאינו כה מדהים ביופיו ככיפת‬ ‫הסלע‪ ,‬אולי גם משום שבו נרצח המלך עבדאללה (ביולי ‪.)1211‬‬ ‫עיראק ואיראן הנפיקו שטר 'כיפת הסלע' אחד כל אחת‪ ,‬ויש דמיון רב בין התיאור העיראקי לבין‬ ‫התיאור האיראני‪ .‬הכיתוב בשטר העיראקי הוא ‪ ,ROCK DOME‬כינוי לא מקובל‪ ,‬ומעליו בערבית‬ ‫ﻗبة الصخرة (איורים ‪ 1‬ו‪.)8-‬‬ ‫איור ‪ :1‬עיראק (‪)9999‬‬ ‫איור ‪ :8‬איראן ‪1229 ,1289‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בגרסה הראשונה של שטר ה‪ 1999-‬ריאל של איראן מופיע‪ ,‬בטעות מביכה‪ ,‬מתחת לאיור ה'כיפה'‪,‬‬ ‫הכיתוב 'מסג'ד אל‪-‬אקצא' (مسجد الاﻗصى ‪ ,‬איור ‪ .)2‬בשטרות מאוחרים יותר אין הכיתוב הזה‪ .‬ועוד‬ ‫הבדל‪ :‬על פני שטרות ‪ – 1289‬מדרסת פֿיזיה אשר בקום (ﻗم); על פני אלה של ‪ – 1229‬ח'ומיני [‪.]4‬‬ ‫איור ‪ :2‬גב השטר שבו נקראת כיפת הסלע 'מסג'ד אל‪-‬אקצא'‬ ‫הכיתוב המביך مسجد الاﻗصى נראה בתחתית השטר‪ ,‬משמאל למילה ‪ONE‬‬ ‫ברם‪ ,‬איראן כיבדה גם את מסגד אל‪-‬אקצא‪ :‬הוא מופיע בצד הגב‪' ,‬האנגלי'‪ ,‬של שטר ‪ 99999‬ריאל‬ ‫מ‪( 9992-‬איור ‪ .)19‬הכיתובים הם ‪ AL-AQSA MOSQUE‬מימין‪ ,‬مسجد الاﻗصى משמאל‪.‬‬ ‫איור ‪ :19‬מסגד אל‪-‬אקצא בשטר איראני מ‪9992-‬‬ ‫במובן מסוים‪ּ ,‬בתשומת הלב שנותנת סעודיה למסגדי הר‪-‬הבית היא עולה על המדינות שהזכרנו‪:‬‬ ‫בכל‪-‬אחד משני שטרות ‪ 19‬ריאל שהנפיקה והמוקדשים למסגדי הר הבית מופיעים כיפת הסלע‬ ‫(בצד דיוקן המלך) על פניו של השטר‪ ,‬ומסגד אל‪-‬אקצא – על גבו (איורים ‪ .)19 ,11‬ראויה לציון‬ ‫העובדה‪ ,‬שכל אחד משני השטרות האלה הונפק זמן קצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬לאחר עלייתו לשלטון של המלך‬ ‫שדיוקנו בפני השטר‪ .‬במקביל באותה התקופה‪ ,‬שטרות של ‪ 199‬ריאל הוקדשו ל'מסגד הנביא'‬ ‫שבמדינה‪ ,‬ושטרות של ‪ 199‬ריאל – ל'מסגד הקדוש' שבמכה‪ .‬ההייררכיה המקובלת נשמרת אפוא‪:‬‬ ‫‪ 19 > 199 > 199‬במקביל ל‪ -‬מכה > מדינה > ירושלים‪ .‬עד ‪ 1284‬לא נראה אף אחד משלושת‬ ‫האתרים הללו בשטרות סעודיה‪ ,‬על אף שהמדינה החלה להנפיק כסף‪-‬נייר‪ ,‬באמצעות 'מאססת‬ ‫אל‪-‬נקד אל‪-‬ערבי אל‪-‬סעודי'‪ ,‬ב‪.1213-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איור ‪ :11‬סעודיה ‪ ;1284‬המלך – פֿהד‪,‬‬ ‫עלה לשלטון ביוני ‪1289‬‬ ‫איור ‪ :19‬סעודיה ‪ ;9991‬המלך – עבדאאללה‪,‬‬ ‫עלה לשלטון באוגוסט ‪9991‬‬ ‫לסיכום החלק הראשון‪ .‬לפי המידע שברשותי‪ ,‬אף מדינה אחת בעולם לבד מאלו שנמנו כאן לא‬ ‫הראתה את כיפת הסלע או את מסגד אל‪-‬אקצא על שטרותיה‪ ,‬גם לא ארצות הנחשבות‬ ‫איסלאמיסטיות וכוללות את התואר 'איסלאמי' בשמותיהן‪ ,‬כמו לוב בשעתו‪ ,‬פקיסטן‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אפגאניסטן‪ ,‬ומאוריטניה‪ .‬כך‪ ,‬המדד שהצעתי לעיל יעיל רק במידה חלקית‪ ,‬כי הוא כולל למעשה‬ ‫רק שלוש מדינות (ירדן היא פרשה לחוד)‪ :‬סעודיה‪ ,‬איראן ועיראק‪ .‬וזה גם סדר מידת תשומת הלב‬ ‫שהן מקדישות למסגדי הר הבית‪.‬‬ ‫נעבור לחלק השני של הרשימה‪ ,‬העוסק במטבעות‪ .‬כיפת הסלע נעדרת למעשה ממטבעות העולם‪.‬‬ ‫היא מופיעה רק בכמה מטבעות זיכרון‪ ,‬אשר נועדו מטבעם ועל‪-‬פי הגדרתם להנציח איזה אירוע או‬ ‫להפגין איזה רעיון‪ ,‬ולרוב – גם להפיק רווח נכבד‪ 3.‬מוכרים לי רק הבאים‪:‬‬ ‫• מטבע סומלי אקזוטי בהרכבו ויקר (איור ‪;)13‬‬ ‫‪4‬‬ ‫• מטבעות שהנפיקה איראן הח'ומייניסטית לכבוד 'יום ירושלים הבינ"ל'‪ ,‬ומטבע שבו קראה‬ ‫לאחדות מוסלמית;‬ ‫• אחד ממטבעות‪-‬זהב ירדניים שנטבעו לכבוד ביקור האפיפיור ב‪ ,1292-‬ורמז לכיפת הסלע‬ ‫במטבעות זיכרון שנטבעו ב‪ 1289-‬לכבוד תחילת המאה ה‪ 11-‬להיג'רה;‬ ‫‪5‬‬ ‫• מטבע‪-‬זהב ‪ 199‬טנגה שהנפיקה קזכסטן (איור ‪ ,)14‬ולא ברור אם יש בהנפקתו מוטיבציה מעבר‬ ‫לכוונה להרוויח‪ ,‬שכן עוד עשרות רבות של מטבעות‪-‬זיכרון יקרים של ‪ 199‬טנגה הנפיקה קזכסטן‪:‬‬ ‫מטבעות‪-‬זיכרון הם ענף כלכלי חשוב גם בארץ זו‪ .‬ניצול כיפת הסלע והשם 'ירושלים' נובעים‬ ‫כנראה גם מכך‪ ,‬שכ‪ 19% -‬מתושבי המדינה מוסלמים;‬ ‫• ולבסוף – מטבע (שאינו הליך חוקי‪ ,‬ולכן בעצם בכלל לא מטבע אלא מדליה) שמוכרת הרשות‬ ‫הפלסטינית‪.‬‬ ‫אל‪-‬אקצא אינו מופיע כלל במטבעות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬המדד דלעיל תקף במטבעות עוד פחות מאשר בשטרות‪.‬‬ ‫איור ‪ :13‬מטבע‪-‬זיכרון סומאלי‬ ‫מתחת לאיור הכיפה – ﻗبة الصخرة‬ ‫‪ " 3‬מטבע זיכרון‪ :‬מטבע ממתכת‪ ,‬אשר הוטבע במיוחד לצורך הנצחת מאורע מסוים או אישיות מסוימת‪ .‬מטבע זיכרון‬ ‫עשוי פעמים רבות ממתכת יקרה‪ ,‬כגון כסף או זהב‪ ,‬ומחירו גבוה במידה ניכרת מערכו הנקוב‪ ,‬כך שהוא אינו משמש‬ ‫אמצעי תשלום‪( ".‬ויקיפדיה)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חלק מתיאור המטבע‪fine silver with brilliant Swarovski crystal fabric on the Dome of the Rock and Green :‬‬ ‫‪Swarovski component on the door of the religious sanctuary.‬‬ ‫‪ 5‬האחד במוחרם שנת ‪ 1499‬הקביל ל‪ 91-‬בנובמבר ‪.1212‬‬ ‫‪8‬‬ ‫איור ‪ :14‬מטבע‪-‬זיכרון קזכסטני‬ ‫נספח‪.‬‬ ‫מדינת ישראל לא הקדישה אף שטר אחד מהשטרות שהנפיקה לאתר קדוש כלשהו‪ ,‬קל וחומר‬ ‫לאתר מוסלמי‪ .‬חריג אחד מצוי – בדוחק – בשטר ‪ 19‬ש"ח ('עגנון') מסדרת שטרות הש"ח‬ ‫השנייה‪ :‬על גבו אפשר להבחין בתצלום אוויר של הר הבית עם כיפת הסלע בולטת בו (איור ‪.)11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫וכה מסביר פנחס בר‪-‬זאב בקטלוג ‪ sheqel‬שלו (קטלוג מקוון)‪:‬‬ ‫‪Also on the banknote's reverse appears an aerial view of the Temple‬‬ ‫‪Mount in Jerusalem, on which he [Agnon] had a panoramic view from‬‬ ‫‪his home. The photograph shown here was the only picture on the wall‬‬ ‫‪of his home in the Talpiot neighborhood, now a museum.‬‬ ‫ברוח זו כותב גם יגאל ארקין בספרו הנחשב לקטלוג הכסף הישראלי [‪ .]1‬ברם‪ ,‬בתיאור שנותן בנק‬ ‫ישראל באתרו לגב השטר הזה נאמר‪:‬‬ ‫עיצוב‪ :‬תמונת מעמד הכתיבה של עגנון‪ ,‬עם עטו ומשקפיו‪ .‬הטקסט הוא רשימה של‬ ‫שישה עשר מספריו של עגנון‪.‬‬ ‫טקסט זעיר‪ :‬רשימה של שמות שבעה עשר מספריו של עגנון‪.‬‬ ‫הר הבית או כיפת הסלע אינם נזכרים‪.‬‬ ‫‪' 6‬אתר קדוש'‪ ,‬לצורך רשימה זו‪ ,‬הוא אתר המושך עולי רגל ומתפללים‪ .‬כך‪ ,‬שרידי בית הכנסת בברעם‪ ,‬שציורם מופיע‬ ‫על פני השטר של ‪ 199‬פרוטה מסדרת השטרות הראשונה של בנק ישראל (‪ ,)1211‬או קברי הסנהדרין‪ ,‬הנראים על גב‬ ‫השטר של ‪ 1/9‬לירה מסדרת השטרות השנייה (‪ ,)1212‬אינם אתרים קדושים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫איור ‪ :11‬הפינה השמאלית‪-‬עליונה של גב שטר ‪ 19‬ש"ח ('עגנון') מהסדרה השנייה‬ ‫כיפת הסלע נראית מתחת לרגל של הספרה ‪1‬‬ ‫אשר למטבעות ישראל‪ ,‬המצב הוא כמו במטבעות העולם‪ :‬אתרים קדושים – רק במטבעות‬ ‫הזיכרון‪ ,‬ובקמצנות‪ :‬הכותל המערבי מופיע ב'מטבע הניצחון' של ‪ 1291‬ובמטבע‪-‬הבוליון השני‪,‬‬ ‫שהונפק בשנת ‪ .9911‬המחּברים הרבים של ספרים ושל מאמרים על כסף‪-‬הנייר ועל המעות של‬ ‫ישראל אינם מתייחסים לתופעה הזאת של העדרם מכסף המדינה של האתרים הקדושים –‬ ‫ליהודים‪ ,‬למוסלמים‪ ,‬לנוצרים‪ ,‬לדרוזים‪ ,‬לבהאים‪ .‬נראה לי שאת ההסבר לתופעה יש לחפש‬ ‫בהשפעתם ארוכת השנים של חוגים חרדיים על ממשלות ישראל‪ .‬אולי חשבו שחילול הקודש הוא‬ ‫אם יופיע הכותל המערבי על שטרות כסף או על מעות; או שלא יאה למדינת ישראל שיופיעו‬ ‫בשטרותיה איורים של אתרים קדושים לדתות שאינן היהדות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שטרות חירום‬ ‫שהכינה "מיפקדת [כך במקור על פני השטר] כוחות צה"ל באיזור הגדה המערבית" ב‪1291-‬‬ ‫לשימוש בגדה המערבית‪ ,‬ושלא הונפקו‪ ,‬מראים את קבר רחל (על גב השטר של דינאר אחד) [‪]9‬‬ ‫(איור ‪.)19‬‬ ‫איור ‪ :19‬קבר רחל על גב אחד משטרות הכיבוש‪1291 ,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סימוכין‬ ‫[‪" ]1‬תאריכים על מטבעות כראי של תקופת מעבר"‪ ,‬האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון‬ ‫והאסלאם ( אילמ"א)‪ ,‬במה פתוחה‪"Evolving policies in the dating of banknotes ;4.3.9913 ,‬‬ ‫‪of the near-east", International Bank Note Society (IBNS) Journal, vol. 53, No. 2,‬‬ ‫‪.2014; pp. 9–13.‬‬ ‫[‪Oleg Grabar and Benjamin Z. Kedar, Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem's ]9‬‬ ‫‪Sacred Esplanade, Yad Ben-Zvi Press, 2009‬‬ ‫[‪ ]3‬יואל אמיר‪ ,‬האוריינטליסטים‪ ,‬גלויות מצוירות מארץ הקודש ‪ ,1231–1889‬מוזיאון ארץ‬ ‫ישראל‪ ;9998 ,‬עמ' ‪.91‬‬ ‫[‪F.N. Farahbakhsh, Standard Catalogue of Iranian Banknotes, Farahbakhsh, ]4‬‬ ‫‪Tehran, 2009.‬‬ ‫[‪ ]1‬יגאל ארקין‪ ,‬כסף מספר‪ ,‬אישים ואתרים בשטרות ישראל ‪ , 9999–1291‬בנק ישראל‪/‬מחלקת‬ ‫המטבע‪ ;9991 ,‬עמ' ‪.119‬‬ ‫[‪ ]9‬רחל ברקאי‪" ,‬כסף לשטחי הגדה‪ ,‬עזה ורמת הגולן בזמן מלחמת ששת הימים"‪ ,‬מטבעות‬ ‫במשבר(קטלוג תערוכה במוזיאון ארץ ישראל)‪.9991 ,‬‬