לחצו כאן - תללי"ם אתר המורים

‫"עבודתנו כקהילת מורים‬
‫עם תלמידי המאה ה‪"12 -‬‬
‫"תללי"ם – ללמוד למרות הכל"‬
‫שיטת העבודה בתללי"ם‬
‫"המורה למאה ה‪ 12-‬של תלמידי תללי"ם – פרויקט הדגל"‬
‫"קהילת מורי תללי"ם – קהילה משותפת ומשתפת"‬
‫"תלמידי תללי"ם – שותפים ומשתפים"‬
‫סעיף ‪ :1‬הכשרת המורים בתללי"ם‬
‫פתח דבר‬
‫פיתוח חשיבת התלמידים תופס בשנים האחרונות תאוצה רבה הן בישראל הן בעולם‪ .‬כמויות‬
‫המידע העצומות המתחדשות ומכפילות את עצמן מדי זמן קצר מחייבות התאמה של מטרות‬
‫החינוך‪ .‬למרות שהקניית בסיס ידע משותף לכל התלמידים הייתה ונותרה מטרה חשובה של בית‬
‫הספר אין אנו יכולים להסתפק במטרה זו בעידן הידע הנוכחי‪ .‬כיום אנו מחויבים לתת לתלמידים‬
‫"לא רק דגים ‪ -‬אלא גם חכה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬להקנות לא רק ידע אלא גם דרכים לטיפול בו‪ :‬לטפח אצל‬
‫התלמידים את היכולת לשאול שאלות טובות ולמצוא פתרונות הולמים לחפש מידע להבין לעומק‬
‫את המידע החדש לדעת לבקר את מידת הרלוונטיות שלו ואת מהימנותו לשלב מקורות מידע‬
‫שונים להסיק מסקנות לטעון טענות מנומקות היטב וכו‪ .‬כל אלה ועוד דורשים יכולות חשיבה‬
‫מורכבות‬
‫לכן על מנת שבית הספר יהיה רלוונטי עבור החברה במאה ה ‪ 12 -‬יש צורך להקדיש תשומת לב‬
‫ניכרת לפיתוח החשיבה של התלמיד אתגרי התקופה באים לידי ביטוי במידה רבה גם במבחנים‬
‫הבין לאומיים בהם משתתפת ישראל‪ .‬מכאן שעבודה יסודית של טיפוח יכולות החשיבה של‬
‫התלמידים הכרחית כיום גם כדי לשפר את ההישגים של ישראל במבחנים אלה וגם כדי לעמוד‬
‫בסטנדרטים בינלאומיים הולמים‪.‬‬
‫כבר משנת תשס"ז אימצה מערכת החינוך בישראל מדיניות פדגוגית המתמקדת בחינוך לחשיבה‬
‫והבנה מעמיקה "אופק פדגוגי" מדינת ישראל אינה בודדה בתחום זה‪ .‬מדינות רבות רואות‬
‫בחינוך לחשיבה מטרה חינוכית חשובה ביותר ומתמודדות עם האתגר המורכב הכרוך בהטמעתה‪.‬‬
‫פרויקט זה מטרתו לשנות את דרכי ההוראה ‪ /‬למידה של התלמידים המרותקים לבתיהם בהתאם‬
‫לרוח תוכנית משרד החינוך "האופק הפדגוגי ללמידה"‪ .‬הפרויקט מתבצע בשיתוף עם צוות פדגוגי‬
‫של מכללת לוינסקי וצוות פיתוח חומרי הלמידה של מט"ח ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הרעיון שמאחורי הפרויקט‪:‬‬
‫קיימת הסכמה כיום במערכת החינוך הישראלית והעולמית בעולם המערבי שכדי שהבוגרים‬
‫העתידיים של מערכת החינוך יהיו אנשים משכילים‪ ,‬המותאמים להתמודד עם אתגרי המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,12‬יש צורך בעצוב ושינוי בדמות הבוגר‪.‬‬
‫מהי הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך במאה ה ‪?12‬‬
‫אנו חיים בעידן בו יש הצפה במידע ובידע‪ .‬מצב זה מחייב את בוגר מערכת החינוך להיות‪:‬‬
‫בעל יכולות חשיבה גבוהות‬
‫•‬
‫בעל יכולות שיאפשרו לו לרכוש במהלך חייו ידע חדש תוך הפעלת שיקול דעת‪ ,‬יצירתיות‬
‫•‬
‫וביקורתיות‪.‬‬
‫מוכן להתמודדות בשוק העבודה המתמקד בטכנולוגיות ידע מתקדמות (מקומי וגלובלי)‪.‬‬
‫•‬
‫את עיקר מדיניות משרד החינוך‪" -‬האופק הפדגוגי ללמידה" ניתן לסכם במשפט אחד‪" :‬מעבר‬
‫מלמידה המתמקדת בשינון מידע ללמידה המשלבת הבנה ופיתוח החשיבה" תללי"ם החליטה‬
‫ליישם מדינות זאת ולהכין טוב יותר את תלמידנו לאתגרים המצפים להם באמצעות פרויקט‬
‫"מורה המאה ה ‪ 12‬של תלמידי תללי"ם "‪.‬‬
‫השינוי הפדגוגי המוצע‪:‬‬
‫עיקרו של השינוי הפדגוגי המוצע הוא מעבר מדגש על למידה המתמקדת בקליטה פסיבית של‬
‫מידע ותרגול כללים נוקשים לפתרון בעיות‪ ,‬ללמידה פעילה המדגישה יצירת משמעות‪ ,‬פיתוח‬
‫הבנה מעמיקה של התכנים ויכולות למידה וחשיבה‪.‬‬
‫התהליך יעשה מתוך מודעות לכך ש‪:‬‬
‫הקניית ידע הייתה ונותרה מטרה חשובה של המערכת‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר חשיבה מעמיקה מתבצעת בתוך תחומי הלימוד ‪ -‬הידע משתפר‪.‬‬
‫•‬
‫הפרויקט יתמקד בהקניית ידע ופיתוח חשיבה כמטרות חינוכיות התומכות זו בזו ולא מטרות‬
‫סותרות!‬
‫תללי"ם ‪ ,‬מתוך מודעות לתהליכים החדשים המניעים את מערכות החינוך במאה ה‪ 12-‬מפתחת‬
‫בעזרת מורי מיכללת לוינסקי מודל המשלב את כל מרכיבי ההוראה והלמידה‪ ,‬יוצר אינטראקציה‬
‫אמיתית עם עולם המידע ומשמש תשתית לפיתוח המיומנויות של המאה ה‪ .12-‬המודל משלב את‬
‫כל מרכיבי ההוראה והלמידה החדשניים כדי ליצור אינטראקציה אמיתית עם עולם המידע‬
‫וישמש תשתית לפיתוח המיומנויות הנדרשות מהצעיר היוצא לחיים במאה ה‪. 12-‬‬
‫המודל מתבסס על העקרונות הבאים‪:‬‬
‫פדגוגיה מתקדמת‬
‫למידה בכל זמן ומכל מקום‬
‫•‬
‫שילוב מדיה והאוריינות חדשה‬
‫•‬
‫למידה מותאמת אישית‬
‫•‬
‫למידת חקר ואפשרויות בחירה‬
‫•‬
‫למידה שיתופית‬
‫•‬
‫סביבת למידה‪ /‬הוראה חדשה‬
‫מחשבים אישיים למורים‬
‫•‬
‫תקשורת (‪ )connectivity‬סלולרית לכל מחשב המאפרת חיבור לרשת בכל מקום‬
‫•‬
‫מערכות לניהול ההוראה והלמידה‬
‫•‬
‫נגישות לתוכן דיגיטלי‬
‫•‬
‫פורטלים לפעילות פדגוגית‬
‫•‬
‫‪2‬‬
‫תוכנית לימודים עדכנית‬
‫נושאים גלובליים וחוצי תחומים‬
‫•‬
‫פיתוח מיומנויות מסדר חשיבה גבוה המתאימות להתמודדות עם אתגרי המאה ה ‪12‬‬
‫•‬
‫פיתוח ערכי זהות תרבותית ולאומית בגישה רב תרבותית‬
‫•‬
‫פיתוח מודעות ואחריות גלובלית‬
‫•‬
‫הפרויקט יעמיד לרשות מורי תללי"ם ותלמידיהם‪:‬‬
‫מחשבים מחוברים לגלישה סלולרית‬
‫•‬
‫ספרי לימוד ברשת‬
‫•‬
‫סביבות וכלים להוראה‪ ,‬ללמידה ולהערכה‬
‫•‬
‫מאגרי מידע עתירי מדיה‬
‫•‬
‫פיתוח מקצועי של מורים‬
‫•‬
‫הפרויקט החדשני שמובילה עמותת תללי"ם נועד לתת מענה לקיומו של הפער עצום בין האופן‬
‫שבו התלמידים של היום משתמשים בטכנולוגיות הדיגיטליות בכל ההיבטים של חייהם לבין‬
‫האופן שבו הם נדרשים ללמוד בבית הספר‪.‬‬
‫פרויקט "מורה המאה ‪ 12‬בתללי"ם " יצייד את המורים ובעזרתם את תלמידי תללי"ם‬
‫במיומנויות של המאה ה‪ . 12-‬מיומנויות אלו יאפשרו להם התמודדות טובה יותר עם האתגרים‬
‫העומדים לפניהם ויגדילו את סיכויי הצלחתם בעידן המידע והכלכלה הגלובלית‪.‬‬
‫ההשתלמות תתמקד בהקניית אוריינות נוספת למורים ולתלמידים ‪ :‬אוריינות חזותית‪.‬‬
‫המורים יקבלו הכשרה לשיטות הוראה המאפשרות בניית משמעות בלמידה דרך שימוש מושכל‬
‫בייצוגים בהוראה‪.‬‬
‫ההכשרה נועדה לסייע למורים להתמודד עם אתגרי העידן החזותי ולקדם יכולתם להשתמש‬
‫בכישורי האוריינות החזותית ותהליכי למידה עם ייצוגים‪' .‬אוריינות חזותית' ‪visual literacy‬‬
‫הוא מושג שהתפתח בהקשר ללימודי אמנויות‪ ,‬תקשורת ושפות– אוריינות חזותית היא היכולת‬
‫להבין ולעשות שימוש בייצוגים חזותיים (‪ ,)images‬בכלל זאת היכולת לחשוב‪ ,‬ללמוד ולהתבטא‬
‫במונחים של ייצוגים חזותיים בתוך קונטקסט תרבותי אוריינות חזותית מעודדת סדרת יכולות‬
‫כמו‪:‬‬
‫היכולת לפרש תקשורת של סמלים חזותיים (‪ )images‬וליצור מסרים תוך שימוש בסמלים‬
‫חזותיים‪ ,‬היכולת לתרגם דימויים חזותיים לשפה מילולית ולהפך‪ ,‬היכולת לחפש ולהעריך את‬
‫המידע הקיים במדיה חזותית‪ ,‬והיכולת לייצג מידע בעזרת המצאת ייצוגים חדשים‪.‬‬
‫אוריינות חזותית היא יכולת חשובה בתוך מכלול היכולות הנדרשות ללמידה משמעותית‪.‬‬
‫למידה משמעותית (באמצעות ייצוגים) מתרחשת כשתלמידים מפיקים משמעות מייצוגים‬
‫המצויים בסביבת הלמידה שלהם‪ ,‬ומתרגמים משמעות מייצוג אחד לאחר‪.‬‬
‫פיתוח אוריינות חזותית הוא כלי פדגוגי חיוני למימוש הוראה לבניית משמעות בכיתה‪.‬‬
‫תפקידי המורה‪:‬‬
‫הוראה באמצעות ייצוגים חזותיים יכולה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להתאפשר כשהמורה‪:‬‬
‫‪ ‬מכיר את מגוון הייצוגים הקיימים בתחום התוכן‬
‫‪ ‬בוחר ייצוגים בצורה מושכלת על‪-‬פי מטרות השיעור‬
‫‪ ‬מתווך לתלמידים את המשמעויות הקיימות בייצוגים אלה להבנת רעיונות מתחום התוכן‬
‫‪ ‬מסביר לתלמידים את ההבדלים בין ייצוגים שונים שהם בעלי משמעות אחת‬
‫‪ ‬מעודד את התלמידים לבנות ייצוגים חדשים הנותנים ביטוי למשמעות שהם בנו בתחום‬
‫התוכן‬
‫‪ ‬מקדם שיח בו התלמידים מצדיקים את בחירת ייצוג אחד על‪-‬פני האחר ומסבירים מסייע‬
‫לתלמידים לבנות מידע חדש המבוסס על המשמעות שהם הפיקו מהלימוד‪ ,‬מידע שמורכב‬
‫ממגוון ייצוגים הפועלים יחד לבניית משמעות אצל הקורא‪ ,‬והלוקחים בחשבון את הממד‬
‫החברתי והתרבותי של הקורא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ייצוג פנימי וייצוג חיצוני‬
‫בספרות מודגש ההבדל בין ייצוג שנמצא בתוך מוחו של הלומד‪ -‬ייצוג פנימי לייצוג חיצוני שמובא‬
‫אל הלומד (בספר‪ ,‬במצגת‪ ,‬במפת מושגים מוכנה שהמורה מציירת‪ ,‬במחוות הידיים שלה בזמן‬
‫ההוראה‪ .)..‬הלומד‪ ,‬התוך תהליך הלמידה שלו יכול לבטא בצורה של ייצוג חזותי את ההבנה שלו‪-‬‬
‫למשל ליצור מפת מושגים‪ ,‬דיאגרמה או להסביר במחוות ידיים‪ .‬צריך לעודד תהליכי ייצוג אלה‪,‬‬
‫משום שהם חלק חשוב מהשיח הלימודי‪ ,‬ומאפשרים למורה עוד דרך ללמוד על למידת תלמידיו‪.‬‬
‫הוראה‪ -‬למידה מותאמת באמצעות ייצוגים‬
‫אם התלמיד יוכל להבין איך נוצר הייצוג שהוא פוגש‪ ,‬ואיך הוא מקדד משמעות בהקשר לנושא‬
‫הנלמד (למשל‪ -‬איך הגרף מציג מידע על מספר האנשים הגרים בעיר שלי?‪ ,‬כך אבין איך גרף מייצג‬
‫מידע‪ ,‬ואוכל לקרוא גרפים אחרים בהקשרי למידה שונים)‪ .‬ברמה גבוהה יותר התלמיד ייצר‬
‫ייצוגים משלו שייצגו תופעות בעולם האמיתי‪ -‬פעולות אלה יסייעו לו בתהליכי הפקת המשמעות‬
‫מתכני הלימוד המופיעים בצורות שונות של ייצוגים‪ .‬על המורים לעודד אותו ליצור ייצוגים אלה‪-‬‬
‫חשוב שהתלמיד ידע לבטא את הרעיונות וההבנות שלו בדרכים מגוונות‪ ,‬ולא להישאר אך ורק‬
‫בהבעה המילולית‪ .‬חשוב שהמורים ילמדו לקרוא את הייצוגים שהתלמידים בנו‪ ,‬ובכך להרחיב‬
‫את השיח הלימודי‪ ,‬לאתר אי‪-‬דיוקים בהבנה של התלמיד‪ ,‬לעזור לו להתגבר על הקשיים הללו וכך‬
‫לתת מענה יותר ממוקד לכל תלמיד‪.‬‬
‫סביבה לימודית המעצימה את פיתוח האוריינות החזותית באופן מכוון היא סביבה בה קיים‬
‫עושר בייצוגים חזותיים חיצוניים לתלמיד‪ ,‬וכן ייצוגים שהתלמידים יצרו בתוך שיח‪ .‬למידה עם‬
‫ייצוגים חזותיים מלאי משמעות המצויים בסביבת הלמידה‪ ,‬תוך קיום תהליכי שיח פרשניים‪,‬‬
‫יקדמו את תהליכי בניית משמעות ובכך ישביחו את ההוראה‪.‬‬
‫לסיכום‪ -‬השלבים לקידום האוריינות החזותית שאותם יעברו המורים בהכשרתם הם‪:‬‬
‫‪ .2‬הגברת המודעות לחשיבות הייצוגים בהוראה וחשיפת הפוטנציאל שלהם לשיפור הלמידה‪.‬‬
‫‪ .1‬התנסות בהמצאת ייצוגים כמענה לפתרון בעיה מהמציאות‪ -‬פיתוח אוריינות חזותית ברמת‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫כתרומה לקהילה העלתה עמותת תלי"ם את הספר –‬
‫" אורינות לא מילולית – החשיבה הדימויית"‬
‫‪4‬‬
‫מורי המאה ה‪ 12-‬לתלמיד תללי"ם‪ ,‬מורים המתמחים בפדגוגיה ייחודית להוראת תלמידים‬
‫חולים בבתיהם‬
‫תוכנית הלימודים להשתלמות מורה המאה ה‪ 12-‬תשע"ד והתכנון לתשע"ה‪:‬‬
‫שנה א'‪ -‬תשע"ד‬
‫תאריך‬
‫‪5-22-1122‬‬
‫‪11-22-1122‬‬
‫מנחה‬
‫ד"ר אלונה‬
‫פורקוש‪-‬‬
‫ברוך‬
‫ד"ר צביה‬
‫לוטן‬
‫סיום מטלה‬
‫יימסר‬
‫בקהילה‬
‫‪21-21-1122‬‬
‫גב' לימור‬
‫ליבוביץ‬
‫סיום מטלה‬
‫יימסר‬
‫בקהילה‬
‫‪12-2-1121‬‬
‫‪12-2-1121‬‬
‫‪1-1-1121‬‬
‫מהי מטה‪-‬קוגניציה‬
‫אסטרטגיית טיעון‪/‬חשיבה‪.‬‬
‫שאילת שאלות‬
‫מטלה‪ -‬שאילת שאלות פוריות‬
‫סינכרוני‬
‫קהילה‬
‫ניתוח דגמי למידה מקוונת בתחומי דעת‬
‫שונים המעודדים חשיבה מסדר גבוה‬
‫סינכרוני‬
‫רפלקציה פנימי‬
‫קהילה‬
‫ד"ר ליאת‬
‫אייל‬
‫פעילות לימודית מקוונת מקדמת חשיבה‬
‫מסדר גבוה‪ /‬מרכיבי איכות בבניית מטלות‬
‫מתוקשבות המקדמות חשיבה מסדר גבוה‬
‫מטלה ‪ -‬התקשוב‪ ,‬שולית החינוך ולהיפך‬
‫סינכרוני‬
‫אלי מורביה‬
‫אלי מורביה‬
‫ד"ר ליזי‬
‫כהן‬
‫אינפוגרפיקה – תקשוב (פנימי)‬
‫מפות חשיבה – תקשוב (פנימי)‬
‫מפות קוגנטיביות ממוחשבות‬
‫קידום חשיבה ביקורתית‪ ,‬בניית טיעונים כולל‬
‫מפות קוגנטיביות ממוחשבות לתוכן נלמד‬
‫בתחום דעת‬
‫קהילה‬
‫מטלה‪ -‬הפעלה והערכה של שיעור מתוקשב‬
‫סיום דיון‬
‫יימסר‬
‫בקהילה‬
‫‪21-2-1121‬‬
‫נושא‬
‫הוראה‪-‬למידה מיטבית‪ .‬מהם החלומות של‬
‫המורים לגבי הוראה ולמידה?‬
‫מסגרת‬
‫סינכרוני‬
‫סיום מטלה‬
‫יימסר‬
‫בקהילה‬
‫קהילה‬
‫סינכרוני‬
‫סינכרוני‬
‫סינכרוני‬
‫‪22-2-1121‬‬
‫גב' לימור‬
‫ליבוביץ‬
‫תפקידים לייצוגים המלווים בטקסט‪-‬‬
‫הקדמה לשנת ההשתלמות הבאה‬
‫סינכרוני‬
‫‪11-5-1121‬‬
‫מר אורי‬
‫שפירא‬
‫"מהות המשחק הפדגוגי" סביבת משחק‬
‫מקוון כסביבת למידה‬
‫סינכרוני‬
‫תכנון לשנה"ל תשע"ה למורי ה‪ 12-‬בתללי"ם‬
‫מתוכננים ארבעה‪-‬חמישה מפגשי נושא להם נלווים מפגשי רפלקציה‪ ,‬רפלקציה לכל מפגש נושא‪.‬‬
‫מתוכנן מפגש פרונטלי שיסכם את תכני ההשתלמות והתוצרים ואשר יועבר במסגרת השתלמות‬
‫מליאת מורי תללי"ם‪ ,‬יום עיון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דוגמאות לתוצרי ההשתלמות‬
‫** התוצרים מתפרסמים בקהילת ההשתלמות‪ ,‬המורים אף מגיבים זה לזה‬
‫חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬מטה‪-‬קוגניציה‬
‫ד"ר שלומית גינוסר‬
‫מתוך מצגת השיעור‪:‬‬
‫אסטרטגיות החשיבה שתרומתן שכיחה שביותר בנושאי הלימודים הן‪ :‬השוואה‪ ,‬טיעון‪ ,‬מיון‪,‬‬
‫הסקת מסקנות‪ ,‬וכמובן שאלת שאלות‪.‬‬
‫דוגמא לתוצר‬
‫משתף המורה אבי‪:‬‬
‫"בפגישה הראשונה התלמידה הייתה מאוד סגורה לא שיתפה פעולה והצהירה שאינה‬
‫מעוניינת בקבלת הסיוע‪.‬‬
‫האם הסבירה שיש לבתה שילוב של תסמיני חרדה‪ ,‬הפרעות קשב וריכוז ודיכאון מאובחנים‬
‫פסיכולוגית‪.‬‬
‫ההתנגדות לשתף פעולה הייתה נחושה וכמעט גרמה לי לוותר ולדווח על כך למנהלי העמותה‪.‬‬
‫אך החלטתי שאני מגיע למפגש נוסף ומאפשר ניסיון קשר עם התלמידה‪.‬‬
‫הפעולות שנקטתי במפגש העוקב ‪:‬‬
‫שיחה עם התלמידה על אהבתה לחיות מחמד ועל כך שיש לנו משהוא משותף‪.‬‬
‫השלב הבא היה מציאת נושא בתחום המתמטיקה שבו היא מרגישה שהיא יודעת את החומר‬
‫יכולה להסביר לי (פתרון משוואות)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מכאן נוצר קשר התחלתי שהלך והתבסס והפך‪ ,‬עם המון סבלנות‪ ,‬למסגרת למידה יעילה‬
‫ומהנה שאותה לא זכתה לחוות התלמידה במהלך השנים האחרונות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬גם אני וגם התלמידה מחכים למפגשים שבהם אנו חווים הנאה מלמידה משותפת‪".‬‬
‫משתפת המורה וויסאל‪:‬‬
‫לימדתי את תלמידי להכיר את האותיות ואת הצלילים שהן משמיעות ‪ ,‬כל אחת לחוד והן‬
‫כשמצרפים אליהן אותיות נוספות‪.‬‬
‫ככל שלמד להכיר יותר אותיות כך למד איך לקרוא אותן כשהן מצטרפות למילים ולמשפטים‪.‬‬
‫את אוצר המילים עשיתי באמצעות משחקי מילים ‪,‬פאזלים‪ ,‬כרטיסיות עבודה מילים משירים‬
‫שהוא אוהב וכן טקסטים מספר הלימוד ‪.‬‬
‫אחר כך נעזרתי במילון וגם במילון אלקטרוני בו יכול היה להקליד אותיות ומילים‪ .‬כך העשיר את‬
‫אוצר המילים שלו וגם נהנה מיתרונות ההקלדה שהקלה עליו‪ ,‬משום שהכתיבה הייתה קשה לו‪.‬‬
‫עבדנו על תפקידיו כתלמיד ומהן אסטרטגיות הלמידה היעילות תוך הדגשת החשיבות של סדר‬
‫וארגון זמן וחומרי למידה שונים; הכנת שיעורי בית בזמן; למידה למבחנים ואופן פתרון מבחנים‬
‫בניית לוח זמנים שמתאים ללמידה האישית שלו ‪.‬‬
‫אני חושבת החיזוקים שנתתי לו עזרו לתחושת ההצלחה האישית שלו ולחיזוק המוטיבציה שלו‬
‫בלימודים‪.‬‬
‫היום התלמיד בעל אוצר מילים טוב יודע חוקים וכללים שמאפשרים לו לנהל שיחה פשוטה‬
‫ולקרוא טקסטים קצרים בלי לפחד או לחשוש מאי הצלחה‪ .‬הוא מרוצה מאד וגאה בהישגיו‬
‫ושיפור בטחונו‪.‬‬
‫משתפת המורה ימימה‪:‬‬
‫לאחרונה לימדנו תלמידה בכיתה י"ב הסובלת גם מחרדת בחינות‪ ,‬בהתאם לכך‪ ,‬היא קיבלה‬
‫אישור להיבחן בע"פ‪ ,‬בחדר פרטי‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬לפני כל מבחן בגרות‪ ,‬היא הייתה מפתחת‬
‫תסמינים של התקף חרדה‪ ,‬אשר התבטא בין השאר בהתקף אסטמה חמור‪ ,‬למרות‪ ,‬שלפני המבחן‬
‫היא עשתה אינהלציה‪.‬‬
‫בתחילה למדנו לקראת מבחן הבגרות בתנ"ך‪ ,‬עברנו על כל החומר הנדרש לקראת המבחן‪ ,‬תרגלנו‬
‫תשובות ממבחנים משנים קודמות‪ ,‬אבל כאשר התלמידה סיפרה לי על הלחץ שלה‪ ,‬לא בדיוק‬
‫הפנמתי‪ ,‬עד כמה הבעיה גדולה ולא ייחדתי לחרדה חשיבות מיוחדת‪ ,‬לימדתי‪ ,‬כמו שאני רגילה‬
‫ללמד‪ ,‬מזה שנים ‪ ,‬התמקדתי בהקניית חומר הלימוד ובשינונו והייתי בטוחה‪ ,‬שהכל יהיה בסדר‪.‬‬
‫ביום שלפני המבחן התלמידה ביקשה מס' פעמים‪ ,‬שאבוא ללמדה ביום המבחן‪ ,‬אולם‪ ,‬אני‬
‫התעקשתי שלא כדאי ללמוד ביום הבחינה‪ ,‬כדי‪ ,‬שלא ליצור לחץ רב יותר‪ ,‬הסעתי את התלמידה‬
‫לבחינה‪ ,‬בהרגשה טובה מצידי‪ ,‬ומצידה‪ -‬חרדה הולכת וגוברת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כאשר היא הגיעה לכיתת הבחינה וקראה את השאלון‪ ,‬שמכיל למעלה מ ‪ 21‬עמודים‪ ,‬היא סיפרה‬
‫לי‪ ,‬כי חשכו עיניה‪ ,‬היא לא יכלה לחשוב וגרוע מכך‪ ,‬היא התקשתה לנשום ונזקקה למכשיר‬
‫האינהלציה‪ .‬מורי ביה"ס ניסו לסייע לה‪ ,‬אולם‪ ,‬החרדה‪ ,‬אשר לוותה בבכי והתקפים‪ ,‬לא במהרה‬
‫שככה‪ .‬לבסוף‪ ,‬אחרי הרבה מאמצים‪ ,‬היא הצליחה איכשהו להתעשת‪ ,‬ולפתור את הבחינה‪.‬‬
‫ציונה בבחינה היה‪ -‬בערך ‪ .08‬כאשר‪ ,‬שמעתי את קורותיה של התלמידה בבחינה הזו‪ ,‬הבנתי‪,‬‬
‫שלקראת הבחינה הבאה‪ ,‬לא מספיק ללמד את החומר ולתרגל אותו‪ ,‬יש צורך‪ ,‬להקטין איכשהו‬
‫את רמת החרדה‪ .‬כיוון‪ ,‬שאינני מטפלת‪ ,‬אני לא מוכשרת לנושא‪ ,‬אולם‪ ,‬משהו היה צריך להיעשות‪.‬‬
‫המבחן הבא‪ ,‬היה באנגלית‪ ,‬מקצוע שהתלמידה ממש התקשתה בו‪ ,‬היא עשתה את שאלון ‪ A‬בפעם‬
‫השנייה‪ ,‬ואת שאלון ‪ ,B‬כיוון שהיא בכיתה י"ב‪ ,‬אין הרבה "מקצה שיפורים" וההצלחה ממש‬
‫חשובה‪ ,‬וגם הלחץ מהמבחן עולה בהתאם‪ .‬החלטנו לשבץ אצל התלמידה מתרגל באנגלית בנוסף‬
‫אלי‪ ,‬הוא תרגל איתה את החומר והראה לה שהיא מצליחה‪ ,‬תרגלנו אנסינים ממבחנים בשנים‬
‫קודמות‪ ,‬אני במקביל לתרגול השתדלתי ללמד אסטרטגיות לפתרון התשובות גם ללא הבנת‬
‫מרבית הטקסט וגם ניסיתי לשדר מעין "שטיפת מוח"‪ ,‬שהמבחן הוא רק מבחן‪ ,‬שהוא לא קובע‬
‫את כל העתיד‪ ,‬שתמיד אפשר לגשת שוב למועד הבא ולשפר‪ ,‬וכד'‪ ,‬לפני המבחן הייתה חרדה‬
‫גדולה‪ ,‬הייתה קצת הפוגה עם קבלת ציון המגן‪ ,‬שהיה ממש גבוה‪.‬‬
‫ביום הבחינה שוב הסעתי אותה לבית הספר‪ ,‬היא הלכה בכבדות‪ ,‬עמוסת חששות‪ ,‬הפעם המצב‬
‫במבחן היה טוב יותר‪ ,‬היא לא נזקקה למכשיר האינהלציה‪ ,‬למרות‪ ,‬שרגשותיה היו סוערים‪ ,‬היא‬
‫קיבלה לבסוף בשאלון זה ‪ .288‬זה סיפור ההצלחה של התלמידה ושלנו‪ .‬שם הסיפור‪ -‬ניצחנו את‬
‫החשש מאנגלית‪.‬‬
‫שני המהלכים החשובים בעיני להצלחה היו‪ -‬תרגול רב וקבלת משוב של התקדמות בתרגולים‪.‬‬
‫השיחות‪ ,‬תוך כדי השיעור‪ ,‬שניסו להקטין את חשיבות המבחן‪ ,‬והדגש על אפשרות למועד נוסף‪.‬‬
‫משתפת המורה רויטל‪:‬‬
‫במהלך עבודתי קיבלתי תלמיד בן ארבע וחצי‪ ,‬בתחילת הדרך התלמיד לא היה מוכן לעבוד איתי‬
‫או לשבת רבע שעה ללא סיוע מהאם‪.‬‬
‫לאט לאט הבאתי עימי ציוד מתאים ‪ :‬צבעי גואש ‪ ,‬פלסטלינה‪ ,‬דבקיות ‪ ,‬פונפונים ‪,‬דפי צביעה ‪....‬‬
‫בכול שיעור הייתי חושפת אותו לדבר חדש ‪ ,‬לחוש את המרקם ‪ ,‬להריח פירות ולזהותם‪ ,‬צביעה‬
‫באצבעות ‪ ,‬לישת בצק אמיתי והכנת עוגיות‪ ,‬גזירה והדבקה ‪...‬‬
‫כול הדברים הנ"ל היו נראים לי שכולם עושים ומבצעים אותם בשגרת היומיום‪ ,‬אך לדאבוני‬
‫המציאות קשה יותר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫היום לאחר שנה עם התלמיד ‪ ,‬הוא מצפה לבואי ‪,‬קופץ כשאני בדלת ולא רוצה שאף אחד יהיה‬
‫נוכח בשיעור מלבדי‪.‬‬
‫כיום אני מקדישה מס' מועט של דקות ליצירה בסוף השיעור ‪ ,‬לפעמים גם לא נשאר לנו זמן‪.‬‬
‫התלמיד לא ידע לאחוז בעפרון ‪ ,‬לצייר צורות וכיום הוא לפני כיתה א' וכולנו גאים בו מאוד ‪ ,‬גם‬
‫ההורים ‪ ,‬אני והגננת‪.‬‬
‫משתפת המורה סיגל‪:‬‬
‫אני מלמדת כבר שלוש שנים ילדה בכתה י"א הסובלת מחרדה‪.‬‬
‫בשנה שעברה לימדתי אותה מתמטיקה ואנגלית ואילו השנה אני חולקת את השעות עם מורה‬
‫נוספת לאנגלית כך שאני אחראית על מקצוע המתמטיקה‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬הבחנתי בתחילת השנה כי בכל פעם שאני מגיעה ללמד אותה‪ ,‬היא מקבלת בנוכחותי התקף‬
‫חרדה קל‪.‬‬
‫עבדתי איתה והקפדתי על כך שיהיו לה המון חוויות של הצלחה ותחושה של הבנת החומר‪.‬‬
‫הסברתי את החומר‪ ,‬נתתי דוגמאות ואפשרתי לה להתנסות ולהצליח‪ ( .‬מדובר בילדה מאוד‬
‫אינטליגנטית שקולטת מהר ויש לה יכולת למידה גבוהה והיא עצמה כותבת כרגע ספר שייצא‬
‫לאור בקרוב‪).‬‬
‫לאחר כמה שיעורים‪ ,‬הבחנתי כי החרדה בתחילת השיעור עדיין גבוהה למרות חווית ההצלחה‬
‫ולכן‪ ,‬החלטתי לשנות כיוון‪.‬‬
‫שוחחתי עימה ושאלתי אותה מה היא הייתה בוחרת ללמוד איתי אם היה באפשרותה לבחור?‬
‫התלמידה הביעה רצון ללמוד היסטוריה‪.‬‬
‫נכנסנו ל"כותר "ובשיעור זה למדנו היסטוריה‪ .‬היא חייכה‪ ,‬השתתפה באופן פעיל והייתה מרוצה‬
‫מאוד מהשיעור‪.‬‬
‫בסיום שאלתי אותה מה תרצה ללמוד בפעם הבאה?‬
‫התלמידה ענתה כי היא בעצם לא רוצה כלל ללמוד מתמטיקה והיא כלל לא מתכוונת לגשת‬
‫לבחינות הבגרות ולכן‪ ,‬לימוד מתמטיקה נראה לה מיותר כרגע‪ ,‬אך תשמח להמשיך וללמוד איתי‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫ביקשתי את אישור ההורים לשינוי והם הסכימו מייד ( גם הם ערים למצבה ומבינים כי לא תיגש‬
‫לבגרות גם אם תלמד לקראתה ותהייה מוכנה)‪.‬‬
‫מאז אני מלמדת אותה היסטוריה בלבד‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אין חרדות בתחילת השיעור והיא מגלה עניין רב בשיעור ובחומר הלימודי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מהות השאלה הפורייה – חשיבה מסדר גבוה‬
‫שאלה פורייה היא שאלה המובילה להמשך תהליך של חקר ולמידה‪.‬‬
‫פעילות שביצעה קבוצת מורי ההשתלמות לאחר קריאת מאמרו של הרפז "מאפייני השאלה‬
‫הפורייה"‬
‫בפעילות זו נתבקשו המורים לבקש מתלמידם לחבר שתי שאלות על פרק לימודי נבחר‪ ,‬לנתח את‬
‫מאפייני השאלות ששאל‪ ,‬לבחור אחת מן השתיים ולנתחה בהתאם למאפייני השאלה הפורייה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מה השאלה שהמורה היה שואל?‬
‫למורים ניתן מחוון‪.‬‬
‫משתפת המורה נהאל‪:‬‬
‫שם הקטע‪ :‬מחלת הכלבת‪.‬‬
‫הקטע מתחום‪ :‬הבנת הנקרא‪.‬‬
‫מתאים לכיתה‪ :‬כיתה י‪.‬‬
‫קישור לקטע‪:‬‬
‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:ezcw78mZepMJ:clickit.ort.o‬‬
‫‪rg.il/files/txt/505186241/766715782.doc+&cd=1&hl=ar&ct=clnk&gl=il‬‬
‫שתי השאלות שחיבר התלמיד לקטע הן‪:‬‬
‫א‪ .‬מהן התופעות של אדם חולה מחלת הכלבת? האם למחלה זו סיכון על חיינו היום?‬
‫ב‪ .‬אם אדם לקח את החיסון‪ .‬מה יקרה לו אם נשך אותו כלב חולה כלבת?‬
‫התלמיד בחר בשאלה הראשונה‪.‬‬
‫האם התשובה לשאלה לא הייתה ידועה לתלמיד מראש? ‪ -‬לא‬
‫האם ניסוח השאלה של התלמיד ברור? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה שניסח התלמיד מכוונת לנושא מוגדר? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה דורשת איסוף חומר וחקירה? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה מובילה להכנת תוצר כלשהו? ‪ -‬לא‬
‫האם לשאלה יש כמה תשובות? ‪ -‬כן‬
‫האם אתם כמנחים חושבים ש‪:‬‬
‫השאלה מעניינת? ‪ -‬כן‬
‫השאלה תוביל את התלמיד לחשיבה שתכריח אותו להעמיק? ‪ -‬כן‬
‫השאלה רלוונטית לחיי התלמיד ולחיי החברה שבה הוא חי? ‪ -‬כן‬
‫בעקבות הפעילות שלכם‪ ,‬מהי השאלה הפורייה שאתם הייתם מנסחים לקטע שקראתם עם‬
‫התלמיד?‬
‫האם אדם חולה במחלת הכלבת ונושך אדם אחר מעביר לו את הנגיף של המחלה?‬
‫‪11‬‬
‫משתפת המורה אינאס‪:‬‬
‫שם הקטע‪ :‬עליה באחוז החולים בסרטן‬
‫הקטע מתחום‪ :‬בריאות ‪ -‬חולי סרטן‬
‫מתאים לכיתה‪ :‬י"ב‬
‫קישור לקטע‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/424/951.html :‬‬
‫שתי השאלות שחיבר התלמיד לקטע הן‪:‬‬
‫א‪ .‬למה אחוז החולים בסרטן הולך ומתגבר בישראל?‬
‫ב‪ .‬מה הם דרכי המניעה לחלות בסרטן‬
‫התלמיד בחר בשאלה השנייה‬
‫האם התשובה לשאלה לא הייתה ידועה לתלמיד מראש? ‪ -‬כן‬
‫האם ניסוח השאלה של התלמיד ברור? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה שניסח התלמיד מכוונת לנושא מוגדר? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה דורשת איסוף חומר וחקירה? ‪ -‬כן‬
‫האם השאלה מובילה להכנת תוצר כלשהו? ‪ -‬לא‬
‫האם לשאלה יש כמה תשובות? ‪ -‬כן‬
‫האם אתם כמנחים חושבים ש‪:‬‬
‫השאלה מעניינת? ‪ -‬כן‬
‫השאלה תוביל את התלמיד לחשיבה שתכריח אותו להעמיק? ‪ -‬כן‬
‫השאלה רלוונטית לחיי התלמיד ולחיי החברה שבה הוא חי? ‪ -‬כן‬
‫בעקבות הפעילות שלכם‪ ,‬מהי השאלה הפורייה שאתם הייתם מנסחים לקטע שקראתם עם‬
‫התלמיד?‬
‫איך משפיעות דרכי החיים שלנו בחברה המודרנית להתפתחות מחלת הסרטן?‬
‫‪11‬‬
‫משתפת המורה חיה‪:‬‬
‫שם הקטע‪" :‬המכונית בעולם מודרני"‬
‫הקטע מתחום ‪ :‬הסטוריה של הטכנולוגיה‬
‫מתאים לכתה‪ :‬ז‪-‬ח‬
‫קישור קטע‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyre ... b2008.doc2 :‬‬
‫שתי שאלות שחבר התלמיד לקטע הן‪:‬‬
‫‪ .2‬מה תורמת המכונית האישית לחיינו ?‬
‫‪ .1‬איך התנהלו בעבר החיים ללא המכונית האישית?‬
‫התלמיד בחר בשאלה ‪.1‬‬
‫א‪ .‬האם התשובה הייתה ידועה מראש? לא‬
‫ב‪ .‬האם ניסוח השאלה ברור? כן‬
‫ג‪ .‬האם השאלה שניסח התלמיד מכוונת לנושא מוגדר? כן‬
‫ד‪ .‬האם השאלה דורשת איסוף חומר חקירה? כן‬
‫ה‪ .‬האם השאלה מובילה להכנת תוצר כלשהו? לא‬
‫ו‪ .‬האם לשאלה יש כמה תשובות? כן‬
‫האם אתם כמנחים חושבים ש‪:‬‬
‫ז‪ .‬השאלה מעניינת? כן‬
‫ח‪ .‬השאלה תוביל את התלמיד לתשובה שתכריח אותו להעמיק? כן‬
‫ט‪ .‬השאלה רלוונטית לחיי התלמיד ולחיי החברה שבה הוא חי? כן‬
‫בעקבות הפעילות שלכם‪ ,‬מהי השאלה הפוריה שאתם הייתם מנסחים לקטע שקראתם עם‬
‫התלמיד?‬
‫השאלה שלי ‪ :‬מהו התהליך שעבר העולם שבו הרווחנו ואולי הפסדנו מפיתוח המכונית האישית?‬
‫‪12‬‬
‫משתפת המורה עדי‪:‬‬
‫שם הקטע‪ :‬מה שמתואר התרחש במהלך לימוד החומר בחשבון מהספר פשוט חשבון‪ -‬בנושא‬
‫עיגול מספרים עשרוניים‬
‫הקטע מתחום‪ :‬המתמטיקה כביכול‪ .‬ובדיעבד ביולוגיה‪.‬‬
‫מתאים לכיתה‪ :‬ו'‬
‫התלמיד היה צריך להכניס חוד לעיפרון המכני ‪.‬על הקופסה היה כתוב ‪ 8.1‬מ"מ ‪- 8.1.‬מספר‬
‫עשרוני ‪.‬אלא שאז עלו השאלות‬
‫שתי השאלות שחיבר התלמיד לקטע הן‪:‬‬
‫א‪ .‬איך אפשר למדוד את גודל החוד במ"מ ?‬
‫(שהרי מדובר בצורה שהיא עגולה והדבר לא הסתדר לו )‬
‫ב‪ .‬מדוע ביצה של תרנגולת איננה עגולה ?‬
‫התלמיד בחר בשאלה השנייה‬
‫א‪ .‬האם התשובה לשאלה לא הייתה ידועה לתלמיד מראש? ‪ -‬לא הייתה ידועה מראש‬
‫ב‪ .‬האם ניסוח השאלה של התלמיד ברור? ‪ -‬כן‬
‫ג‪ .‬האם השאלה שניסח התלמיד מכוונת לנושא מוגדר? ‪ -‬כן‬
‫ד‪ .‬האם השאלה דורשת איסוף חומר וחקירה? ‪ -‬כן‬
‫חיפשנו חומר שיענה על השאלה‪http://tukipedia.com/forum_topic/9426 -‬‬
‫‪http://www.matar.ac.il/zmanim/eggs/eggs2.asp‬‬
‫ה‪ .‬האם השאלה מובילה להכנת תוצר כלשהו? ‪ -‬כן ‪,‬אפשר להכין תרשים למשל‪.‬‬
‫ו‪ .‬האם לשאלה יש כמה תשובות? ‪ -‬כן‬
‫האם אתם כמנחים חושבים ש‪:‬‬
‫ז‪ .‬השאלה מעניינת? ‪ -‬כן‬
‫ח‪ .‬השאלה תוביל את התלמיד לחשיבה שתכריח אותו להעמיק? ‪ -‬כן‬
‫ט‪ .‬השאלה רלוונטית לחיי התלמיד ולחיי החברה שבה הוא חי? ‪ -‬כן ‪,‬במידה מסוימת‪ .‬לדעתי‬
‫השאלה באה ממקום של סקרנות וניסיון להבין משהו שהוא נתקל בו יום יום‪ .‬צורת הביצה היא‬
‫דוגמה לכך שבטבע יש חשיבות לצורה (וכמעט לכל דבר)‪ -‬יש לה מטרה מסוימת ותפקיד במקרה‬
‫זה ‪,‬למשל‪ ,‬הביצה איננה עגולה כדי שלא תתגלגל ותשבר שכן מטרתה להגן על העובר‬
‫(הגוזל)‪.‬הביצה שהתלמיד מכיר היא ביצה של תרנגולת‪ .‬לביצים שמוטלות על הארץ או בקינים‬
‫אורבת סכנה של התגלגלות החוצה ולכן אם תוטל ביצה עגולה‪ ,‬סיכוייה ליפול מהקן ‪ -‬גדולים‪.‬‬
‫לכן ציפורים אלה מטילות ביצים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מוארכות‪ ,‬מה שמצמצם את סכנת ההתגלגלות‪.‬‬
‫הסבר נוסף הוא שאחד מתפקידיה החשובים של הביצה הוא להגן על העובר המתפתח בתוכה‬
‫מפני טורפים‪ .‬הצורה הכדורית‪-‬אליפטית של הביצה מעניקה לה חוזק רב מצד אחד‪ ,‬וחסכון‬
‫בחומרי הבניין של הקליפה מצד שני‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בעקבות הפעילות שלכם‪ ,‬מהי השאלה הפורייה שאתם הייתם מנסחים לקטע שקראתם עם‬
‫התלמיד?‬
‫מכיוון שלא מדובר בקטע קריאה‪ ,‬אלא במחשבה שהובילה למחשבה אחרת אינני בטוחה שהייתי‬
‫עושה את ההקשרים שעשה התלמיד‪.‬‬
‫מה שעניין אותי היה לראות את דרך החשיבה שלו ולמעשה לנסות להבין את העולם כפי שהוא‬
‫רואה אותו‪ -‬תחילה בגודל החוד שהוא שבר עשרוני (‪ 8.1‬מ"מ) ‪,‬דרך הסבר על מהו מעגל ואיך‬
‫מחשבים את גודלו (קוטר ורדיוס)‪ ,‬ומשם במעבר לצורות עגולות אחרות והעלאת השאלה מדוע‬
‫ביצה איננה עגולה?‬
‫משתפת המורה ויקטוריה‪:‬‬
‫שם הקטע‪ :‬סיפור "האריה שאהב תות"‬
‫הקטע מתחום‪ :‬פיתוח שפה‪ ,‬מוכנות לקריאה‬
‫מתאים לכיתה‪ :‬גיל הרך‪ ,‬חינוך מיוחד‬
‫קישור‬
‫לקטע‪http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=gjEVczwCTgY:‬‬
‫שתי השאלות שחיבר התלמיד לקטע הן‪:‬‬
‫א‪ .‬למה האריה אכל רק תות?‬
‫ב‪ .‬למה בסוף הסיפור האריה לא רצה יותר לאכול תות?‬
‫התלמיד בחר בשאלה השנייה‬
‫א‪ .‬האם התשובה לשאלה לא הייתה ידועה לתלמיד מראש? ‪ -‬לא‬
‫ב‪ .‬האם ניסוח השאלה של התלמיד ברור? ‪ -‬כן‬
‫ג‪ .‬האם השאלה שניסח התלמיד מכוונת לנושא מוגדר? ‪ -‬כן‬
‫ד‪ .‬האם השאלה דורשת איסוף חומר וחקירה? ‪ -‬לא‬
‫ה‪ .‬האם השאלה מובילה להכנת תוצר כלשהו? ‪ -‬לא‬
‫ו‪ .‬האם לשאלה יש כמה תשובות? ‪ -‬כן‬
‫האם אתם כמנחים חושבים ש‪:‬‬
‫ז‪ .‬השאלה מעניינת? ‪ -‬כן‬
‫ח‪ .‬השאלה תוביל את התלמיד לחשיבה שתכריח אותו להעמיק? ‪ -‬כן‬
‫ט‪ .‬השאלה רלוונטית לחיי התלמיד ולחיי החברה שבה הוא חי? ‪ -‬כן‬
‫בעקבות הפעילות שלכם‪ ,‬מהי השאלה הפורייה שאתם הייתם מנסחים לקטע שקראתם עם‬
‫התלמיד?‬
‫למה חשוב לאכול אוכל מגוון?‬
‫‪14‬‬
‫"תוכנית התקשוב הלאומית"‬
‫התקשוב שולית החינוך או להיפך‪.‬‬
‫במשימה זו השתתפה קבוצת מורי המאה ה‪ 12-‬בהרצאה מקוונת מטעם מכון מופ"ת שבה הוצגה‬
‫"תוכנית התקשוב הלאומית" בהנחיית רוני דיין וצוות מרצים אורחים‪.‬‬
‫קבוצת המורים נשאלה לאחר מכן לדעתה‪ ,‬כאשר בקהילת ההשתלמות הוצגו למורים שני‬
‫סרטונים‪ ,‬האחד מחדד את התלות בטכנולוגיה והשני לא‪.‬‬
‫להלן דוגמאות מהמענה‪.‬‬
‫כתבה המורה ימימה‪:‬‬
‫התלבטתי רבות בסוגיה‪ .‬האם המחשב יכול להחליף אותנו המורים או שעדיין יש לנו איזושהי‬
‫חשיבות?‬
‫כולנו מרבים להשתמש בסביבות למידה מתוקשבות אשר זמינות בקלות וזה נהדר מבחינת‬
‫ההעשרה והגיוון‪ .‬גם לי וכמובן לתלמיד אולם אני מתקשה למצוא שיעורים מתוקשבים שיקנו‬
‫חומר בשלמותו גם מבחינת תרגול וגם מבחינת הקניית החומר‪.‬‬
‫לדוגמא בחומרי הלמידה בספרות יש חומרים למכביר עד כדי הכבדה על הלומד מבחינת הוצאת‬
‫המוץ מהעיקר‪ .‬בלשון קיים האתר של לאה ישלח "קל וחומר "שהוא יעיל מבחינת ריכוז המבחנים‬
‫משנים קודמות‪ ,‬אולם אין הסברים‪.‬‬
‫באנגלית יש תרגולים מעניינים" באוניברכיתה "אולם ללא מאגר המילים שאותו מתרגלים‪.‬‬
‫השאלה היא לא אם להשתמש בתקשוב או לא‪ .‬השאלה היא אם זה במקום מורה פיזי שיכול‬
‫לענות על שאלות התלמיד ולהיקנות גם ערכים כשצריך ואפילו לספר בדיחה‪.‬‬
‫ניסיתי על עצמי כדי להבין איך אני לומדת מתקשוב‪ .‬אז פתחתי מתכון מצולם להכנת גיוזה ‪ .‬אני‬
‫כבר כמעט בת חמישים צברתי כבר הרבה שעות בישול‪ .‬ולא היה פשוט לי ללמוד מתקשוב‪ .‬אז‬
‫חשבתי שבטח גם התלמידים מרגישים כך לפעמים כשאומרים להם ללמוד לבד מתוך שיעור‬
‫מתוקשב‪.‬‬
‫אז עם כל היתרונות ובאמת שיש המון אפשרויות נהדרות ללמידה מתוקשבת‪ .‬עדין למורים יש‬
‫מקום‪ .‬לא לדאוג‪.‬‬
‫כתבה המורה דועה‪:‬‬
‫"בסרטון הראשון אני רואה שהטכנולוגיה משתלטת על החיים של המשתמשים בכל הפעילויות‬
‫שעושים במשך היום !‬
‫בסרטון השני המשתמשים ונעזרים בטכנולוגיה להמחשת ולתיעוד דברים מסוימים‪.‬‬
‫לדעתי בסרטון השני קיימת למידה משמעותית משולבת טכנולוגיה ‪ ,‬כי התלמיד משתמש‬
‫בטכנולוגיה ככלי לאיסוף נתונים ולתיעוד ואחר כך הוא חוקר ומסיק מסקנות וכך ‪..‬‬
‫‪15‬‬
‫כמורה בתללים רואה שהטכנולוגיה מאוד עוזרת לתלמידים שאני מלמדת מבחינה לימודית וגם‬
‫חוויה‪ .‬אנו בעידן טכנולוגיית המידע‪ ,‬השימוש בטכנולוגיות שונות הפך לחלק מהשגרה היומיומית‬
‫אצל התלמידים ‪ ,‬לכן התלמיד עצמו לא פתוח ללמוד בשיטה המסורתית‪.‬‬
‫אני מאמינה מאוד בתפקיד הטכנולוגיה והשפעתה על קידום והרחבת המידע של התלמיד‪ ,‬אבל‬
‫לדעתי צריכים תמיד להשתמש בטכנולוגיה בחלק מהשיעור ולא בכל השיעור ‪ ,‬וגם להשתמש‬
‫בטכנולוגיה רק ככלי ואנחנו צריכים לשלוט בו ולא להפך ‪..‬‬
‫בעזרת הכלים הטכנולוגים אני יכולה לתת לתלמידי תללי"ם משימות מתוקשבות תוך השיעור ‪,‬‬
‫או להסביר להם נושא בצורה חזותית ‪ ,‬יכולים גם לשחק ביחד משחק שמטרתו תרגול על נושא‬
‫מסוים‪ ,‬גם לצפות בסרטונים קצרים שבסופם יש מטרה‪ ,‬ולהטמעת הרבה ערכים דרך סיפור או‬
‫פעילות מתוקשבת כמו ערך " האחר הוא אני" ‪ ....‬אינסוף רעיונות‪"...‬‬
‫כתב המורה אלי‪:‬‬
‫התחברתי יותר לסרטון השני מאחר והוא משלב אינטראקציה עם הסביבה הטבעית מעצם היותנו‬
‫בני אדם הנושאים בידנו טכנולוגיה חדשנית‪ ,‬ואנו משכילים לעשות שימוש בטכנולוגיה כדי לתעד‬
‫את הסביבה הטבעית להטמיע אותה בטכנולוגיה ולתקף אותה בכך גם בטכנולוגיה‪.‬‬
‫הסרטון הראשון מעט "רובוטי" בעיניי‪.‬‬
‫אין ספק שהראשון מקדם את הטכנולוגיה והשני את את הלמידה דרך ההתנסות כאשר‬
‫הטכנולוגיה היא כלי עזר ולא להיפך‪.‬‬
‫משול הדבר למגדיר הצמחים‪,‬למשל‪ ,‬הניתן להתקנה בכל סמרטפון‪ ,‬כמה באמת יוצאים לשטח‬
‫ומנסים להגדיר צמחים בעזרתו וכמה לומדים דרכו על צמחים בישיבה בבית בכורסה‪.‬‬
‫לו הייתי נשאל "איזה סרטון תעדיף" ‪ ,‬אעדיף את השני‪.‬‬
‫בסביבת הכיתה תשומת הלב היא לכלי ולא למורה (סרטון ראשון) בסביבה הטבעית תשומת הלב‬
‫היא למורה (סרטון שני)‬
‫בסרטון הראשון אין כל הטמעה של הסביבה בחומר הנלמד‪ ,‬בעצם אין כל קשר‪.‬‬
‫בסרטון השני הסביבה מוטמעת בלמידה‪.‬‬
‫למי שמכיר‪/‬זוכר את הסרט "בלייד ראנר" או כל סרט של ה‪-‬עולם שאחרי‪ ,‬והתחבר אליהם יוכל‬
‫להבין טוב יותר את הסרטון הראשון ולהתחבר אליו‪.‬‬
‫לסיכום דעתי האישית‪ ,‬נולדנו להיות מחוברים לטבע באופן טבעי ולא מכני‪ ,‬קשר ישיר ולא‬
‫אמצעי‪ ,‬אל לנו לאבד את המגע עם הטבע‪,‬‬
‫הטבע הוא הסביבה הלימודית הטבעית שלנו שם נובן‪-‬נבין ושם יהיה המשוב האמיתי‪.‬‬
‫החקר האמיתי טמון באינטגרציה שלנו עם הסביבה‪ ,‬עם יכולותיה לעורר אותנו לחקור ואני‬
‫אעדיף את המשוב האישי ולא המכני‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אמר הרב קוק "“בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור”‪ ,‬הדגש‬
‫הוא על הכלים ולא על השפעתם על הדור ולכן עליהם להשאר משניים‪.‬‬
‫כותב אורעד "לעתים נוצר הרושם שבמונחים השונים המשמשים כיום בתחום החינוך המתוקשב‬
‫שכחנו את העיקר ‪ -‬החינוך עצמו‪ ,‬ובמקום לגייס את התקשוב לטובת החינוך‪ ,‬החינוך הופך‬
‫לשולייתו של התקשוב במה שנוגע לחינוך המתוקשב‪ .‬כמחנכים‪ ,‬עלינו למקד את תשומת הלב שלנו‬
‫ואת המאמצים שלנו‪ ,‬לא אל התקשוב ונפלאותיו אלא אל החינוך ונפלאותיו‪".‬‬
‫חלק ניכר מאנשי החינוך "מתמכר" לכלים‪ ,‬כבני אנוש‪ ,‬ושוכחים את המטרה לשמה הם הגיעו‬
‫לכלים אלה‪ ,‬שוכחים את היותם אנשי חינוך‪.‬‬
‫אסיים ואקווה כי מנחי הדור הזה ידעו לעמוד על המשמר ולשמור על המינון הנכון ובעצם היותם‬
‫"מנטורים" ישכילו לשקול הנחייתם‪.‬‬
‫כתבה המורה אילהאם‪:‬‬
‫איך משמשת הטכנולוגיה ככלי הוראה בכל אחד מהסרטים?‬
‫הטכנולוגיה משמשת ככלי הוראה בסרטון צגים כסביבת למידה‪,‬ישנה אינטראקציה ישירה בין‬
‫התלמיד לבין הטכנולוגיה ‪ ,‬כאשר התלמיד והמורה מצויים במגע פיזי אישי עם התכנים‬
‫הלימודיים דרך הצג‪ ,‬הצג מסייע לקלוט את האפקטים המוחשיים בסביבה היום יומית של‬
‫התלמיד‪ ,‬המורה בכיתה עושה את ההפך של ההוראה הפרונטאלית ‪ ,‬היא מגייסת שימוש‬
‫בתרשימי זרימה מסודרים המצליחים למשוך את תשומת לבם התלמיד להוראה‪.‬‬
‫בסרטון הטבע כסביבת למידה‪ ,‬באמצעות המצלמה הרגילה‪ ,‬או המצלמה שיש באיפון‪ ,‬התלמיד‬
‫מצלם את התוכן הלימודי אותו הולך לחקור ‪ ,‬ולספק תשובות‪.‬‬
‫איזה משני הסרטונים מדגים למידה משמעותית משולבת טכנולוגיה בצורה מוצלחת יותר? נמקו!‬
‫לפי דעתי בסרטון צגים כסביבת למידה כאן התקשוב יהיה לשוליית החינוך יותר מאשר בסרטון‬
‫הטבע כסביבת למידה‪ ,‬כי עיקר ההוראה תלוי בשימוש בצג שהוא הדומננטי‪ ,‬לעומת בסרטון‬
‫שבטבע המצלמה היא כלי עזר‪.‬‬
‫בנוסף ההוראה משמעותית בצגים יותר‪ ,‬הצגים ואופן השימוש בהם הוא הקובע בשבילנו איך‬
‫נעביר את התכנים‪.‬‬
‫בהמשך להתנסותכם כמורי המאה ה‪ 12-‬בתללי"ם‪ ,‬כיצד והיכן הייתם ממליצים לשלב את‬
‫הטכנולוגיה בהוראה כך שהתקשוב יהיה לשוליית החינוך ולא להיפך?‬
‫כן‪ ,‬התקשוב צריך שיהיה כלי עזר‪ ,‬המסייע לתהליך ההוראה ולא כלי אשר‬
‫" יכבוש " את מיקומה של ההוראה‪ ,‬לכן הייתי ממליצה לשלב ולגייס את הטכנולוגיה בהוראת‬
‫מקצועות המדעים וקצת במקצועות השפה ככלי המבהיר והממקד אבל שלא יהיה הכלי‬
‫הדומיננטי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ברוח אמרתו של יורם אורעד "התקשוב הוא שוליית החינוך ולא להפך"‬
‫הפעלה והערכה של שיעור מתוקשב‬
‫פעילות שביצעה קבוצת מורי ההשתלמות‪ ,‬בה התבקשו לבצע שיעור עם תלמידם‪ ,‬למלא שדות‬
‫מחוון הקשורים להערכת הפעילות‪ ,‬לקרוא את מאמרו של יורם אורעד ‪,‬‬
‫(בקישור ‪ ) http://goo.gl/2VC74S‬ולענות לדעתם‪-‬‬
‫האם בפעילות שעשו עם התלמיד שלהם התקשוב הוא שוליית החינוך?‪.‬‬
‫דוגמה לתוצרים‬
‫המורה ‪ :‬דארין‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ד‬
‫נושא ‪ :‬זיהום האוויר ‪.‬‬
‫הקישור לפעילות ‪http://mabat.edumining.info/files/elearning/d_air.pdf :‬‬
‫הנושא הנבחר הוא נושא שעניין מאוד את התלמיד ‪ ,‬הוא גילה עניין רב בבחירת נושא זה ‪.‬‬
‫מטרת השיעור‪ :‬הייתה שהתלמיד יתאר את השפעת האדם על זיהום האוויר וגם יסביר איך אפשר‬
‫לשמור על איכות האוויר ‪.‬‬
‫מהלך השיעור‪ :‬לשם כך התלמיד התבקש לעיין במפת איכות האוויר בישראל ולגלות את האזורים‬
‫בעלי זיהום גבוה ואלה בעלי זיהום נמוך ומה הסיבה לזיהומים האלה לדעתו ?‬
‫אח"כ ביקש לחקור את נושא זיהום האוויר באתר סבבה ולגלות מהו אוויר מזוהם ? ומה‬
‫הגורמים לזיהומו ? מה הם הנזקים לסביבה הגרמים כתוצאה מהזיהום ?‬
‫בחלק האחרון של הפעילות ‪ :‬התלמיד התבקש לצפות בסרטון ‪ -‬זיהום האוויר בישראל – ולחפש‬
‫עוד פרטים על זיהום האוויר שהוא למד מהסרטון ‪.‬‬
‫בסוף התבקש לסכם את מסקנותיו מהשיעור ‪.‬‬
‫הטכנולוגיה הכרחית בביצוע המטלה ‪ ,‬הפעילות מעודדת חשיבה פתוחה ויצירתית ‪.‬‬
‫הפעילות מקשרת את התכנים לעולם התלמיד ומעוררת בו רצון ללמידה נוספת ‪.‬הפעילות זקוקה‬
‫להכוונה מועטה של המורה ‪.‬‬
‫המשימה בנויה על פי עקרונות הטקסט הדיגיטלי וכללי הקישורים ברשת ‪ -‬מפה ‪ ,‬קישור לאתר‬
‫וסרטון ‪.‬‬
‫התלמיד נהנה מאוד במהלך ביצוע המטלה ‪ ,‬עוררה אצלו סקרנות רבה לחקור את הנושא ‪.‬‬
‫האם בפעילות שלנו התקשוב הוא שוליית החינוך ?‬
‫בפעילות הזאת התקשוב תרם מאוד להמחשת הדברים הנלמדים אצל התלמיד ועודד אותו‬
‫להמשיך לחקור ולסיים את הפעילות בהצלחה עד הסוף ‪ ,‬הרגשתי שהדברים שנלמדו הופנמו‬
‫בצורה טובה אצלו ‪.‬‬
‫אבל עדיין יישאר התקשוב שוליית החינוך ‪ ,‬כי לדעתי התקשוב הוא אמצעי להשגת מטרת החינוך‬
‫צריך להקפיד שהחינוך תישאר מטרתנו המרכזית ואפשר לשפר דרך ההוראה שלנו ע"י השימוש‬
‫בתקשוב ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫המורה‪ :‬אוסאמה‪.‬‬
‫התלמיד בכיתה ‪ :‬ה‪.‬‬
‫תחום הידע ממנו נלקחה הפעילות ‪ :‬מדעים ‪-‬אסטרונומיה ‪ -‬מערכת השמש‪.‬‬
‫הקישור לפעילות שבחרת לעשות עם התלמיד ברשת ‪:‬‬
‫‪http://mybag.ofek.cet.ac.il/content/player.aspx?manifest=%2fapi%2fmanifests%2fite‬‬
‫‪m%2fhe%2f5fa87b03-18f4-4e29-babd-7e957e56438f%2f‬‬
‫ניצול הערך הטכנולוגי ‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הטכנולוגיה אינה משנה את המהות אך מעשירה‪.‬‬
‫שילוב מיומנויות חשיבה ‪ :‬במידה נמוכה‪ .‬הפעילות מעודדת איתור פרטים והבנת מידע פשוט ‪.‬‬
‫עידוד עבודה שיתופית ‪ :‬הפעילות מחייבת עבודה שיתופית ומסתמכת על שימוש בטכנולוגיה ‪.‬‬
‫קירוב התכנים ללומד ‪:‬במידה גבוהה‪ .‬הפעילות מקשרת את התכנים לעולם הלומד ומעוררת בו‬
‫רצון ללמידה נוספת‪.‬‬
‫הכוונה ליצירת תוצרים עשירים ‪:‬במידה נמוכה‪ .‬התוצר מוגדר אחיד וסטנדרטי ‪.‬‬
‫האם הפעילות דורשת תיווך המורה במשימה? במידה בינונית‪ .‬זקוקה להכוונה מועטה‪.‬‬
‫האם המשימה מעוצבת טקסטואלית כמשימה מתוקשבת? במידה גבוהה‪ .‬המשימה בנויה עפ"י‬
‫קרונות הטקסט הדיגיטלי וכללי הקישורים ברשת‪.‬‬
‫האם הפעילות כוללת מרכיבים של הערכה? במידה גבוהה‪ .‬קיימים קריטריונים להערכה והיא‬
‫מלווה את התהליך‪.‬‬
‫האם התלמיד נהנה מהפעילות? במידה גבוהה‪ .‬הפעילות עניינה את התלמיד וגרמה לו להמשיך‬
‫ולחקור את הנושא ‪.‬‬
‫מבחינתי תמיד יהיה התקשוב דבר נפלא ותפארת עולם החינוך וההוראה‪ ,‬קישט אותה בכל מיני‬
‫קישוטים כגון ‪ :‬סרטים ‪,‬תמונות ‪ ,‬קישורים ואתרים‪ ..‬אך למרות תפארת זאת עדיין החינוך הוא‬
‫הבסיס‪ ,‬המהות ‪ ,‬היהלום היקר ‪ ,‬והמיוחד במינו בעולם ההוראה‪ ,‬החינוך הוא הבסיס לתקשוב ‪,‬‬
‫והוא המקור ולא לשכוח זה שהחינוך הביא לעולמו התקשוב‪.‬‬
‫לכן התקשוב יהיה שוליית החינוך בכל אופן ‪ ,‬למרות הרעידה והמהפכה והכיבוש בעולם החינוך‪....‬‬
‫‪19‬‬
‫המורה‪ :‬לאה‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ד'‬
‫תחום הידע ממנו נלקחה הפעילות‪ :‬אנגלית‬
‫הנושא‪ :‬רגשות‬
‫הקישור לפעילות שבחרת לעשות עם התלמיד ברשת‬
‫‪https://sites.google.com/a/levhaemek.tzafonet.org.il/english1/grade-6/feeings‬‬
‫ניצול הערך הטכנולוגי‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הטכנולוגיה אינה משנה את המהות אך מעשירה‪.‬‬
‫שילוב מיומנויות חשיבה‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הפעילות מאפשרת חשיבה ברמת הסבר והבנה פשוטה‬
‫עידוד עבודה שיתופית‪ :‬במידה נמוכה‪ .‬הפעילות מכוונת לעבודה אישית בלבד‪.‬‬
‫קירוב התכנים ללומד‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הפעילות מקשרת את הנלמד לעולם הלומד אך לא מזמנת‬
‫התעניינות נוספת‬
‫הכוונה ליצירת תוצרים עשירים‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬התוצר איננו מוגדר‪ ,‬ניתן ליצור תוצרים מגוונים‬
‫האם הפעילות דורשת תיווך המורה במשימה?‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬ללא תיווך המורה התלמיד לא היה‬
‫מצליח לבצע את המשימה‪.‬‬
‫האם המשימה מעוצבת טקסטואלית כמשימה מתוקשבת?‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬המשימה בנויה עפ"י‬
‫עקרונות הטקסט הדיגיטלי וכללי הקישורים ברשת‬
‫האם הפעילות כוללת מרכיבים של הערכה?‪ :‬במידה נמוכה‪ .‬הערכה אינה מלווה את התהליך‬
‫האם התלמיד נהנה מהפעילות?‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הפעילות עניינה את התלמיד אך לא גרמה לו‬
‫להמשך חקירה‬
‫התלמיד שלי נמצא כבר הרבה זמן בבית ומבלה הרבה גם בבי חולים‪.‬‬
‫בשיחה שלנו הגענו לרגשות ודברנו על מצבים שונים בחיים‪ .‬כיון שיש לו מוטיבציה גבוהה והוא‬
‫אוהב מאוד אנגלית החלטתי לחשוף אותו לנושא הרגשות ולראות איך יתמודד עם רמה יותר‬
‫גבוהה ממה שהיה רגיל לה‪.‬‬
‫מצאתי את השיעור הזה שמצא חן בעיני כיון שהוא מחבר גם קריאה גם האזנה לטקסט גם‬
‫משימות וגם שירים וכל זאת מבלי להעמיס יותר מדי‪.‬‬
‫היה צורך בהכנה מסויימת של אוצר מילים וגם כך שמענו וקראנו קטעים מסויימים יותר מפעם‬
‫אחת‪ .‬ולאחר שראיתי שהוא מבין ושולט בחומר הוא בחר ונהנה מאוד לעבור בין משימות השונות‬
‫ולפתוח עוד ועוד סיפורים לקרוא ולהקשיב להם‪.‬‬
‫משימות הכתיבה ווידאו מבחינתי שאכן נעשתה למידה אך הבחירה איזה משימה לעשות הייתה‬
‫שלו ובכך הוא היה שותף מאוד פעיל בשיעור‪.‬‬
‫מבחינת הלימוד הייתה כאן מצד אחד חשיפה לאוצר מילים חדש וסיטואציות חדשות שבהן נמצא‬
‫שימוש למילים חדשות אלה אך מעבר לכך הייתה גם תמיד האפשרות לעצור ולשאול שאלות‬
‫ולהרחיב מצבים מחיי היום יום של הילד בנוגע לרגשותיו – דבר שהעשיר את ההבנה והחיבור שלו‬
‫אל עצמו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אין לי ספק שהוא למד הרבה מהשיעור המתוקשב הזה אבל ברור לי גם שלבד הוא לא היה יכול‬
‫להפיק אפילו מחצית מהידע שרכש עם הכוונתי כמורה‪.‬‬
‫הייתי אומרת שהפעילות הייתה שולייה של החינוך במקרה זה‪ .‬החשיפה שבשיעור המתוקשב‬
‫העניקה מידע וגם התנסות בטכנולוגיה אך גם איפשרה הרחבה והעמקה של נושאים שבין מורה‬
‫לתלמיד שלא היו עולים אחרת‪.‬‬
‫המורה‪ :‬חיה‬
‫התלמיד‪ :‬בכתה י' בחינוך המיוחד‬
‫תחום הדעת‪ :‬מדעים‬
‫הנושא‪ :‬תזונה ובריאות‬
‫הקישור‪http://stwww.weizmann.ac.il/g-junior/nutrition/Chap3/frame3.htm :‬‬
‫במסגרת לימוד של מערכת העיכול התעוררה שאלה אצל התלמיד לשם מה אוכלים סוגים שונים‬
‫ורבים של מזון‪.‬‬
‫למדנו מהאתר הנ"ל את אבות המזון ואת השימוש שלהם בגוף‪.‬‬
‫למדנו מהי תזונה נכונה ובריאה‪ ,‬אח"כ בדקנו לפי הערכים המופיעים מה מתאים כתזונה נכונה‬
‫ובריאה לפי גיל‪ ,‬מין ועיסוק‪.‬‬
‫השיעור סיפק מידע רב וכן אפשרות העמקה בנושאים שמעניינים יותר את התלמיד בהפניות‬
‫ללינקים‪ .‬היו המחשות בתמונות וצילומים‪ ,‬היו טבלאות שהדגימו את אבות המזון בסוגי אוכל‬
‫שונים‪ .‬יש פעילות המאפשרות לבנות טבלה מותאמת אישית לגילו של התלמיד ולסוג פעילויות‬
‫הגופנית‪ .‬חבל שלא צורף סרט או קריינות מכיוון שלתלמיד יש קושי לקרוא חומר רב‪.‬‬
‫ניצול הערך הטכנולוגי‪ -‬במידה בינונית‪ ,‬יש אפשרות להפנות ולמקד את המידע לתחום התעניינות‬
‫התלמיד‪ ,‬שהוא בריאות ושמירה על תזונה שאינה משמינה‪.‬‬
‫שילוב מיומנויות חשיבה‪ -‬ברמה בינונית‪ ,‬יש חשיבה ברמה של הבנת הסברים‪ ,‬הבנת השימוש בגוף‬
‫של אבות המזון‪.‬‬
‫עידוד עבודה שיתופית ‪ -‬ברמה בינונית ‪ ,‬יש אפשרות להשוות נתונים של אנשים שונים‪.‬‬
‫קירוב התכנים ללומד‪ -‬במידה גבוהה‪ ,‬הפעילות ביצירת הטבלאות נתנה ללומד אפשרות להכיר את‬
‫התזונה האישית שלו‪ ,‬לבחון אותה במושגים של בריאות ‪,‬והמחישה באמצעות דוגמאות צריכה‬
‫נכונה ומונעת השמנה‪ -‬דבר שעניין את התלמיד‪.‬‬
‫הכוונה ליצירת תוצרים עשירים‪ -‬במידה נמוכה‪ ,‬התוצרים היו דומים‪ ,‬מדגישים את ההשוואות ‪.‬‬
‫האם המשימה דורשת תיווך של המורה? במידה גבוהה מפני שלתלמיד יש קושי לקרוא את‬
‫החומר הכתוב בעצמו‪ .‬היה רצוי לצרף חומר בהקראה או בסרט‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫האם המשימה מעוצבת טקסטואלית כמשימה מתוקשבת? במידה בינונית‪ ,‬משלבת קישורים‬
‫לרשת ומאפשרת להתעמק בפרטים שמעניינים יותר‪.‬‬
‫האם הפעילות כוללת מרכיבים של הערכה? ‪ :‬במידה בינונית‪ ,‬אין קריטריונים ברורים להערכה‪.‬‬
‫האם התלמיד נהנה מהפעילות? ‪ :‬במידה רבה‪ ,‬הפעילות ענינה את התלמיד‪ ,‬גרמה לו לערוך‬
‫טבלאות שונות לו ולמשפחתו‪ ,‬לברר מהי התזונה העדיפה לו כדי לשפר אימוני כושר וכן לשמור על‬
‫משקל תקין‪.‬‬
‫המורה‪ :‬אבי‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ז'‬
‫תחום הידע ממנו נלקחה הפעילות‪ :‬מדעים‪ ,‬המרת אנרגיה‬
‫הקישור שנבחר לעשות את הפעילות עם התלמיד ברשת‪:‬‬
‫‪http://science.cet.ac.il/science/electricity/energy/producing.asp‬‬
‫ניצול הערך הטכנולוגי‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬הטכנולוגיה הכרחית בביצוע הפעילות‪.‬‬
‫שילוב מיומנויות חשיבה‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬הפעילות מעודדת חשיבה פתוחה ויצירתית‬
‫עידוד עבודה שיתופית‪ :‬במידה בינונית‪ .‬הפעילות מזמנת שיתוף אך ללא הטכנולוגיה‪.‬‬
‫קירוב התכנים ללומד‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬הפעילות מקשרת את התכנים לעולם הלומד ומעוררת בו‬
‫רצון ללמידה נוספת‪.‬‬
‫הכוונה ליצירת תוצרים עשירים‪ :‬במידה בינונית‪ .‬התוצר מוגדר אך ללא הנחיות מפורטות‬
‫להכנתו‪.‬‬
‫האם הפעילות דורשת תיווך המורה במשימה?‪ :‬במידה בינונית‪ .‬זקוקה להכוונה מועטה‪.‬‬
‫האם המשימה מעוצבת טקסטואלית כמשימה מתוקשבת?‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬המשימה בנויה עפ"י‬
‫עקרונות הטקסט הדיגיטלי וכללי הקישורים ברשת‪.‬‬
‫האם הפעילות כוללת מרכיבים של הערכה?‪ :‬במידה בינונית‪ .‬אין קריטריונים ברורים להערכה‪.‬‬
‫האם התלמיד נהנה מהפעילות?‪ :‬במידה גבוהה‪ .‬הפעילות עניינה את התלמיד וגרמה לו להמשיך‬
‫ולחקור את הנושא‬
‫‪22‬‬
‫הפעילות בשיעור המתוקשב‪ ,‬הייתה חוויה יוצאת דופן גם עבור התלמיד וגם עבורי‪ ,‬מסתבר‬
‫שבחרנו נושא מעניין שסקרן מאוד את התלמיד ומאחר והידע שלו בתחום הוא מועט‪ ,‬נפתח לו‬
‫צוהר למידע מסקרן שהביא לתשאול מסיבי בכל הקשור לתחומי האנרגיה ומקורותיו‪ ,‬החשמל‪,‬‬
‫זיהום אויר‪ ,‬ניצול ושמירה של משאבי הטבע ועוד ועוד‪ .‬שיעור שהיה יכול להסתיים בחלק‬
‫המתוקשב במהלך מפגש אחד‪ ,‬התארך לשלושה מפגשים כולל השאלונים והמשוב (שיחה פתוחה‬
‫מסכמת)‪ .‬הסקרנות והעניין שגילה התלמיד בנושא ובתחום שאליו נחשף גרם לו להתלהבות ‪,‬‬
‫עירנות ויכולת לשאול שאלות שעד כה היו ללא מענה וללא הכוונה‪.‬עבורי החוויה הייתה מעצימה‬
‫בכך ששוב ללמד ולהכווין תלמיד להשגת מידע שמסקרן ומלהיב אותו גורמת לי לסיפוק ולשמחה‪,‬‬
‫וזה מה שקרה במקרה הזה‪.‬אין ספק שהתקשוב הוא שוליית החינוך מאחר והמצגות‪ ,‬המידע‬
‫והשאלונים שבשיעור המתוקשב באתר‪ ,‬הפכו את השיעור לויזואלי ומובן מאוד אך השאירו עדיין‬
‫שאלות פתוחות וסקרנות למידע בעקבותיהם אנו נערוך שיעורים נוספים‪ ,‬נאתר ונחקור בנושא זה‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מפות חשיבה‪ -‬יצירת מפה קוגנטיבית עם תלמיד תללי"ם‪.‬‬
‫הדגשים בשיעור למורה המשתלם‪:‬‬
‫מהי מפה קוגניטיבית‬
‫אסטרטגיות לבניית מפה קוגניטיבית ‪Concept Mapping -‬‬
‫בניית מפת חשיבה באמצעות היישום המקוון‬
‫יישומים בתחמי דעת שונים‬
‫דוגמאות למפות שהוכנו‬
‫"הדמוקרטיה‪ -‬מהות וסוגים"‬
‫"כיצד אני חש כשהאינטרנט מתנתק"‬
‫‪24‬‬
‫"מיון מרובעים"‬
‫"עקרונות הדמוקרטיה"‬
‫‪25‬‬
‫"היצירה המוסיקלית"‬
‫"הווה פשוט"‬
‫‪26‬‬
‫"חושים"‬
‫"צבע אדום"‬
‫‪27‬‬
‫תפקידים ייצוגיים המלווים בטקסט‬
‫המשימה שניתנה למורים הייתה לאתר עם תלמידם מפה ברשת ולנתח אותה כ"תפקיד ייצוגי‬
‫מלווה בטקסט"‪.‬‬
‫"הניסיון הפעיל בהבנה של הלומד‪ /‬אדם את הקשר בין המציאות המיוצגת לבין הייצוג שלה‬
‫במפה‪ -‬הוא זה שמאפשר לאדם להבין או לבנות משמעות ממפה" (לימור ליבוביץ)‬
‫ברוח אמרה זו נתבקשו המורים להביא תימוכין לטענה מההתנסות עם התלמיד‪.‬‬
‫כמו כן ניתן למורים מחוון אותו מילאו‪.‬‬
‫משתפת המורה ראניה‪:‬‬
‫‪ .2‬המפה ברשת שבחר תלמידי – גוף האדם‬
‫‪ .1‬מהי הבעיה שבגללה ניתחתם את המידע המיוצג במפה?‬
‫הבעיה שבגללה בחרנו לנתח את המפה הזאת שהתלמיד פשוט היה כל הזמן מתוסכל ממה שקורה‬
‫ומשתנה בגוף שלו ורצה מאוד להבין את תפקיד כל חלק בגופו ובגוף האדם בכלל איך הוא צריך‬
‫לעבוד ומה היא הדרך הכי נכונה כדי לשמור עליו‪ ,‬וגם רצה לדעת מה היא השפעת כל חלק על שאר‬
‫חלקי הגוף ובמיוחד מה היא השפעת ותפקיד הדם בגוף‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו המידע שהפקתם עם התלמיד מניתוח המפה?‬
‫המידע שהוצג לתלמיד מאוד עזר לו להבין את תפקודו של כל חלק מחלקי הגוף וגם התלמיד ידע‬
‫מה שם כל חלק מחלקי גופו כי פשוט הוא לא ידע לפני מהסיבה שקליטתו לחומר שנלמד ממש‬
‫איטית מהסיבה שהתלמיד הוא תלמיד חינוך מיוחד והבנתו ממש מוגבלת וצרכים להסביר את‬
‫המידע בצורה הכי פשוטה‪.‬‬
‫‪ .4‬האם ניתוח המידע המיוצג במפה סייע לתלמיד בפתרון הבעיה?‬
‫כן ניתוח המידע מאוד סייע לתלמיד להבין ולהפנים את כל המידע המוצג במפה ומההסבר‬
‫ומהתמונות שבסרטונים במקביל ‪.‬‬
‫כך גם התלמיד הבין מה קרה לו בדיוק ואיזה חלק או איבר בגופו נפגם ואיך השפיע על חלק או‬
‫איבר אחר בגופו ‪ ,‬גם ידע והבין איך לשמור על הגוף בדרך הכי נכונה ‪,‬חשוב לציין שהתלמיד מאוד‬
‫התעניין בנושא המפה והתלהב מכל מידע שהוצג ומכל הסבר ‪.‬‬
‫‪ .1‬האם לדעת התלמיד הסמלים החזותיים מתאימים לייצוג המידע במפה? האם היה מחליף‬
‫אותם באחרים?‬
‫התלמיד לא נחשף למפות לפני וזאת המפה הראשונה שהוא נחשף אליה ‪.‬‬
‫‪ .6‬מה מייחד מפה זו ממפות אחרות בהן נתקל התלמיד במהלך לימודיו עד כה?‬
‫בטוח שכל שהייצוג שבמפה היה מציאותי או קרוב מאוד למציאות זה מאפשר הבנה יותר ברורה‬
‫לתלמיד והדבר שנושא הבריאותי הוא הכי שהשפיע על התלמיד והוא ממש התעניין לדעת מה‬
‫הולך בכל חלק מחלקי גופו ‪,‬איך זה עובד ‪,‬מה השפעת כל חלק על השני‪ ,‬ואיך שנוצר פגם מסוים‬
‫בגוף הוא משפיע על תפקוד שאר הגוף ‪,‬והצגתי את המפה המציגה את חלקי הגוף הוא התעניין‬
‫ונמשך יותר לנושא והתחלנו להסביר חלק אחרי חלק מהמפה של הגוף הוא היה מסוקרן לדעת‬
‫יותר ויותר ומאוד עזר לי שהמפה הזאת אמתית ומציאותית ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫משתפת המורה אילנה‬
‫א‪ .‬נושא המפה‪ :‬משפחת המרובעים‬
‫ב‪ .‬קישור למפה‪ :‬מסמך שצורף להודעה המקורית‬
‫ג‪ .‬התלמיד בכיתה‪ :‬ה'‬
‫מהי הבעיה שבגללה ניתחתם את המידע המיוצג במפה?‬
‫התלמיד למד את נושא של משפחת המרובעים‪ ,‬והתקשה להבחין בהבדלים בין המרובעים‬
‫השונים‪ .‬הוא היה זקוק להצגה ברורה ויעילה יותר של המרובעים‪.‬‬
‫מהו המידע שהפקתם עם התלמיד מניתוח המפה?‬
‫במפה המתארת את המרובעים לסוגיהם‪ ,‬ראה התלמיד באופן ברור את הצורה המתוארת‪ ,‬ואת‬
‫תכונותיו המיוחדות של כל מרובע‪.‬‬
‫התלמיד למד לתאר כל מרובע ע"פ תכונותיו‪ ,‬למד להשתמש במושגים בהנדסה כמו צלעות‪ ,‬זויות‪,‬‬
‫קוים מקבילים‪ ,‬צלעות וזויות סמוכות ונגדיות‪ .‬התלמיד למד לזהות כל מרובע על פי שרטוט‪.‬‬
‫כן למד והבין שלכל המרובעים ישנן תכונות משותפות‪ ,‬אך לכל אחד גם תכונות המייחדות אותו‬
‫מאחרים‪ .‬מכך גם הבין שלמרובע אחד יתכנו מספר שמות‪.‬‬
‫האם ניתוח המידע המיוצג במפה סייע לתלמיד בפתרון הבעיה?‬
‫התלמיד ראה בצורה ברורה את המרובעים השונים‪ ,‬ולמד לזהות אותם‪ .‬המידע עזר לתלמיד‬
‫למצוא את המשותף בין המרובעים‪ ,‬ויחד עם זאת למצוא את ההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫האם לדעת התלמיד הסמלים החזותיים מתאימים לייצוג המידע במפה? האם היה מחליף אותם‬
‫באחרים?‬
‫המפה ברורה ביותר‪ ,‬ומתארת את המידע בצורה ברורה וטובה‪.‬‬
‫מה מייחד מפה זו ממפות אחרות בהן נתקל התלמיד במהלך לימודיו עד כה?‬
‫התלמיד מכיר מפות משעורי הגיאוגרפיה‪ ,‬בקנה מידה מוקטן ביותר‪ ,‬ועם סימנים מוסכמים‬
‫המבוארים במקרא‪.‬‬
‫מפה זו‪ ,‬מובנת לו ביותר‪.‬‬
‫לאחר הדיון במפה המתוארת‪ ,‬וההעמקה בתכונות המרובעים‪ ,‬אמר התלמיד שהוא מבין בצורה‬
‫טובה יותר את החומר‪ ,‬ויודע להבחין בין המשותף לבין השונה בין המרובעים השונים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫משתף המורה רן‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא המפה‪ :‬מפת ישראל תצ"א עם מפת רקע של רחובות ומבנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קישור למפה‪/http://www.govmap.gov.il :‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד בכיתה‪ :‬ו'‬
‫‪ .1‬מהי הבעיה שבגללה ניתחתם את המידע המיוצג במפה?‬
‫במסגרת שיעור על בעיות המים של ישראל ‪,‬למדנו על תהליך התפלת מים‪ .‬למדנו שכדי להתפיל‬
‫מים יש להעבירם בלחץ דרך קרום בררני ע"מ להפריד את המלחים‪( .‬תהליך שנקרא אוסמוזה‬
‫הפוכה)‪.‬‬
‫התלמיד הציע להשתמש בכח הכבידה כדי להעביר מים מהים התיכון למקום נמוך ולהשתמש‬
‫באנרגיה שתיווצר מהפרש הגבהים כדי להתפיל מים ולייצר חשמל‪ .‬ביקשתי מהתלמיד למצוא‬
‫תוואי לתעלת המים המוצעת שיהיה קצר ככל האפשר ויתקל בכמה שפחות מכשולים גיאוגרפיים‪.‬‬
‫מכאן ואילך נכנסה לתמונה המפה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו המידע שהפקתם עם התלמיד מניתוח המפה?‬
‫המפה שבחרנו ‪,‬מציעה פורמט של תצ"א עם אפשרות לרקע של בתים ורחובות‪(.‬על המפה ניתן‬
‫לבחור את הרקע הרצוי)‪.‬אמנם היישום מאפשר למדוד מרחקים אך חלק ממטרות הלימוד היו‬
‫חישוב קנה מידה‪ .‬בחלקה התחתון של המפה מופיע קנ"מ והתלמיד עשה בו שימוש לצורך חישוב‬
‫מרחק‪ .‬בשלב הבא הוספנו דרך הלשונית "שכבות" ‪,‬תוספת של קווי גובה ‪ ,‬מה שהפך את המפה‬
‫לטופוגרפית‪.‬‬
‫כך ניתן היה להבין את פני השטח ובאותו זמן לראות כיצד הוא נראה במציאות( בזכות התצ"א)‪.‬‬
‫‪ .4‬האם ניתוח המידע המיוצג במפה סייע לתלמיד בפתרון הבעיה?‬
‫בזכות המידע שהופק‪ ,‬הגיע התלמיד לשרטוט של תוואי משוער שראשיתו צפונית לחיפה באזור‬
‫עכו והוא נע בכיוון דרום מזרח עד אזור סכר דגניה‪ .‬הרעיון הוא שהמים המותפלים יוזרמו באפיק‬
‫נהר הירדן וינוצלו לשתייה חקלאות ושיפור מפלס ים המלח‪ .‬הפרשי הגובה ינוצלו גם לצורך‬
‫הפקת חשמל ‪.‬‬
‫‪ .1‬האם לדעת התלמיד הסמלים החזותיים מתאימים לייצוג המידע במפה? האם היה מחליף‬
‫אותם באחרים?‬
‫התוואי המוצע של התעלה או הצינור משורטט במפה רק במבט על ולכן הציע התלמיד ייצוג‬
‫ויזואלי נוסף שיהיה שרטוט חתך רוחב‪ .‬דוגמא לייצוג מסוג זה בקובץ המצורף‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .6‬מה מייחד מפה זו ממפות אחרות בהן נתקל התלמיד במהלך לימודיו עד כה?‬
‫המפה הפיסית המופיעה באטלס יוצרת מתאם בין צבע לבין גובה דבר שעלול מעט לבלבל גם‬
‫המפה הטופוגרפית המודפסת לא מאפשרת הצצה אל השטח כפי שהוא נראה באמת‪ .‬המפה‬
‫המקוונת בה עבדנו מאפשרת להתרשם מצורת השטח וממראהו בו זמנית דבר שמהווה חידוש‪ .‬גם‬
‫קנה המידה משתנה על המפה כאשר משנים את גודלה דבר שמאפשר להבין טוב יותר את נושא‬
‫הקנ"מ‪.‬‬
‫האפשרויות הקיימות במפה לראות את צורות הנוף ולצפות בבתים וברחובות נותנות למתבונן‬
‫במפה את התחושה שהוא הפך ממש לחלק ממנה מה שמאפשר לו להפיק ממנה ידע משמעותי‪.‬‬
‫משתפת המורה רחלי‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא המפה‪ :‬מסלולים בטוחים להחלטה איזה סנדוויץ' להכין למחר‬
‫ב‪ .‬קישור למפה‪:‬‬
‫‪http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=779724&blogcode=13434991‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד בכיתה‪ :‬א‬
‫‪ .1‬מהי הבעיה שבגללה ניתחתם את המידע המיוצג במפה?‬
‫ויכוחים תמידיים בין האימא לתלמידה בעניין הסנדויצ'ים בכל בוקר‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו המידע שהפקתם עם התלמיד מניתוח המפה?‬
‫למדנו שבעזרת תכנון וארגון‪ ,‬אפשר להגיע להסכמה משותפת של שני הצדדים ולעבור את הבוקר‬
‫בשלום!‬
‫‪ .4‬האם ניתוח המידע המיוצג במפה סייע לתלמיד בפתרון הבעיה?‬
‫כן‪ .‬התלמידה למדה כי ישנן אפשרויות רבות ומגוונים ונפתחו בפניה מאכלים ושילובים שלא ידעה‬
‫עליהם לפני‪.‬‬
‫‪ .1‬האם לדעת התלמיד הסמלים החזותיים מתאימים לייצוג המידע במפה? האם היה מחליף‬
‫אותם באחרים?‬
‫התלמידה אמרה שהתרשים קצת מסובך ואם ניתן היה לעשות אותו קל יותר זה היה עוזר לה‪.‬‬
‫‪ .6‬מה מייחד מפה זו ממפות אחרות בהן נתקל התלמיד במהלך לימודיו עד כה?‬
‫התלמידה בכיתה א' ועדיין לא יצא לה כל כך להתנסות במפות‪.‬‬
‫האימא והתלמידה החליטו על ממרחים ושילובים קבועים למשך כל ימי השבוע‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫משתפת המורה אעתידאל‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא המפה‪ :‬גיאוגרפיה (ים המלח)‬
‫ב‪ .‬קישור למפה‪:‬‬
‫‪http://stwww.weizmann.ac.il/energy/EnergySources/Hydro/TunnelSeas/Tunne‬‬
‫‪l1.htm‬‬
‫‪http://www.masa.co.il/maps/437‬‬
‫התלמיד בכיתה‪" :‬ו"‬
‫‪ .1‬מהי הבעיה שבגללה ניתחתם את המידע המיוצג במפה?‬
‫להכיר את ים המלח‪ ,‬ואת תהליך התייבשותו במשך הזמן ‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו המידע שהפקתם עם התלמיד מניתוח המפה?‬
‫עובדות על ים המלח‪:‬‬
‫נהר הירדן הוא מקור המים העיקרי של ים המלח‪.‬‬
‫המיקום של ים המלח‪ -‬הבקע הסורי האפריקני ובו עובר הגבול בין ישראל לירדן‪.‬‬
‫הסמלים של הצבעים השונים‪.‬‬
‫קצב הירידה השנתי של מפלס הים במשך הזמן אשר גרם לשינוי משמעותי בגבולותיו של האגם‬
‫והתוצאה פחות שטחו ב ‪. 31%‬‬
‫‪ .4‬האם ניתוח המידע המיוצג במפה סייע לתלמיד בפתרון הבעיה?‬
‫כן שמפה זו התלמיד רכש מידע חשוב על מיקומו הגיאוגרפי של ים המלח‪ ,‬מקורות המים שלו‪,‬‬
‫תהליך התייבשותו ‪ ,‬והגבולות של ישראל עם המדינות השכנות‪.‬‬
‫‪ .1‬האם לדעת התלמיד הסמלים החזותיים מתאימים לייצוג המידע במפה? האם היה מחליף‬
‫אותם באחרים?‬
‫כן הם מתאימים ואין צורך להחליפם באחרים שמפה זו מעבירה לו את המידע ואת כל העובדות‬
‫על ים המלח בצורה הכי טובה‪.‬‬
‫‪ .6‬מה מייחד מפה זו ממפות אחרות בהן נתקל התלמיד במהלך לימודיו עד כה?‬
‫לפי דעתו המידע נמסר לו ברור יותר מלחפש למשל באטלס וזה תענוג בשבילו לדפדף באינטרנט‬
‫ולחפש מפות המתאימות לנושא השיעור‪.‬‬
‫התלמיד הפיק תועלת מסמל חזותי זה שמפה זו עזרה לו לראות את המקום כמוחשי יותר והמידע‬
‫נקלט בצורה הנכונה ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫החשיבה הדימויית‬
‫שיח ומשימה לאחר קריאת הפרק הראשון בספרו של פרופ' רוזיק‪-‬רוזן "אורינות לא מילולית –‬
‫החשיבה הדימויית"‬
‫במתן המשימה הוצגו סוגי הדימויים‪-‬‬
‫‪ .2‬פסוק איקוני הוא ליטראלי אם הנשוא הולם (‪ )proper‬את טיבו של מושא התיאור (הרפרנט)‪,‬‬
‫המיוצג ברמה הלשונית על ידי נושא הפסוק‪ ,‬בהתאם למה שנחשב הולם בעיני הקהילה הדוברת‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬פסוק הוא ליטראלי אם סביר להשתמש בנשוא מסוים לתיאור של מושא תיאור‬
‫(רפרנט) מסוים‪ .‬הדימויים הליטראליים עשויים להיות מסוגים שונים כגון‪:‬‬
‫דימויים מן הסוג המכונה שפת הגוף‪ ,‬כלומר‪ ,‬סימנים המופקים על ידי מה שניתן לכנות אברי‬
‫ההבעה של הגוף‪ :‬הבעת הפנים‪ ,‬המבט‪ ,‬ההטעמה‪ ,‬מחוות הגוף ומחוות הידיים;‬
‫דימויים של פעולות לא‪-‬מילוליות על טהרתן;‬
‫דימויים של פעולות‪ ,‬על המרכיבים המילוליים והלא‪-‬מילוליים שלהן‪ ,‬שהן שוות ערך לפעולות לא‪-‬‬
‫מילוליות‬
‫‪ .1‬פסוק דימויי הוא מטפורי אם לכאורה הנשוא הוא לא‪-‬הולם (זר) את מושא התיאור‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הוא מקבל מובן רק לאחר תהליך אסוציאטיבי‪ ,‬המעלה מאפיין ליטראלי ההולם את מושא‬
‫התיאור ונושא אסוציאציות לא‪-‬מילוליות שמקורן בנשוּא הזר‪.‬‬
‫‪ .3‬פסוק דימוי אלגורי‪ :‬תיאור מטפורי כולל (לרוב האנשה) של מושג מופשט‪ ,‬ללא היבטים‬
‫מוחשיים‬
‫‪ .4‬דימוי מטונומי‪ :‬דימוי שאינו מופיע בטקסט‪ ,‬מועלה אסוציאטיבית על ידי דימוי הקיים בו‪ ,‬על‬
‫סמך נטייתם להופיע יחד בטקסטים מקוריים שהם חלק מהמטען התרבותי של הנמען‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬
‫שני הדימויים משמשים ליטראלית‪.‬‬
‫‪ .1‬דימוי הוא סימבולי אם‪ ,‬בנוסף למסד הליטראלי‪ ,‬הוא מעלה קונוטציות עמומות שמקורן‬
‫בהקשרים אקראיים‪ ,‬כולל אסוציאציות אישיות‪.‬‬
‫‪ .6‬דימוי אירוני טקסטים דימויים היוצרים את הרושם של היגד דימויי מסוים‪ ,‬בעוד שדימוי אחר‬
‫מעמיד את ההיגד באור אירוני‪ ,‬במובן של ידיעת יתר והיפוך המשמעות‪ .‬מדובר בתוך‪-‬‬
‫טקסטואליות‪ ,‬בה מרכיב מסוים חותר תחת המשמעות של מרכיב ראשי‬
‫‪ .7‬דימוי הומוריסטי הוא סוג של דימוי אירוני‪ .‬הוא אמור להצחיק או לפחות להעלות חיוך‪ .‬הוא‬
‫מניח כוונה אירונית‪ ,‬שתכליתה לומר את ההיפך מהנאמר ליטראלית ולגרום להנאה‪ ,‬ללא כל‬
‫תוקפנות כלפי אדם או מוסד מסוים‬
‫‪ .0‬דימוי מממש ניב הוא צירוף מילים‪ ,‬הנושא מובן‪ ,‬שאינו עולה מתוך צירוף המובנים של‬
‫המילים המרכיבות אותו‪ ,‬אלא קשורה לצירוף עצמו‪ .‬הציור מגלה נטייה לתאר את הצירוף‬
‫כלשונו‪ ,‬כאילו מדובר בצירוף המובנים של מרכיביו‬
‫הדמיוּת‪ ,‬דבר‬
‫‪ .9‬דימוי מוסכם ‪ -‬המוסכמה הדימויית מאופיינת בביטול מלא או חלקי של עיקרון ַ‬
‫שמונע היקש ספונטאני‪ .‬הדבר דרוש כשאין מודל ממשי לסימן‪/‬לפסוק דימויי או כשמבקשים‬
‫להימנע ממנו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל מוסכמה דורשת למידה או תפיסת העיקרון העומד ביסודה בדרך‬
‫חלופית‪ .‬אחרת‪ ,‬הקריאה של מסריה מסתלפת‪.‬‬
‫‪ .28‬הדימוי הממשי ‪ -‬אובייקטים ממשיים עשויים לשמש כַאיקונים בהקשר של טקסט דימויי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫דוגמת מסך המצגת שהוכנה להרצאה על ידי הגב' לימור ליבוביץ‬
‫המורים שיתפו הבעות שונות לסוגי הדימויים‪,‬‬
‫איורים מהרשת‪ ,‬ניתן קרדיט בהתאם כמובן תוך שמירה על זכויות‪.‬‬
‫להלן מדגם מייצג‪:‬‬
‫שיתפה המורה גלי‪:‬‬
‫הומוריסטי‬
‫‪34‬‬
‫שיתף המורה אלי‪:‬‬
‫אירוניה‬
‫( על "יגון" של צ'כוב)‬
‫‪35‬‬
‫משתפת המורה לאה‪:‬‬
‫ניבים‪ ,‬הומוריסטי‬
‫"אל תשפוט ספר לפי כריכתו" (המקור באנגלית)‬
‫‪36‬‬
‫משתפת המורה גלי‪:‬‬
‫דימוי סימבולי‬
‫א‪.‬מ ליליין‪ ,‬מאי היהודי‪2983 ,‬‬
‫אור מופיע בתמונה באופן סימבולי‪.‬‬
‫השמש מייצגת כח‪ ,‬תקווה של אור חדש המפציע מהחושך ויצירה מחודשת‪.‬‬
‫גדעון עפרת מכנה את הזריחה באיורו של ליליין "הזריחה הציונית" ‪-‬‬
‫הזריחה שהבטיחה עולם ואדם חדשים בפאתי מזרח‪.‬‬
‫משתף המורה אבי‪:‬‬
‫מטאפורה‬
‫צ'ארלס דארווין לתורתו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫האנשה‬
‫אייקוני‬
‫סימול ‪OK‬‬
‫‪38‬‬
‫משתפת המורה נורית‪:‬‬
‫הומוריסטי‪ ,‬קריקטורה‬
‫משתפת המורה אליזבט‪:‬‬
‫ליטראלי‬
‫‪39‬‬
‫משתפת המורה טל שיראן‪:‬‬
‫סימבולי‬
‫‪41‬‬
‫דוגמת תעודת סיום השתלמות "מורה המאה ה‪"12-‬‬
‫מעניקים תעודה זו‬
‫ל ‪ -‬ישראל ישראלי‬
‫ת‪.‬ז‪212154121 .‬‬
‫בוגר‪/‬ת השתלמות‬
‫מורה המאה ה‪ 12-‬לתלמידי‬
‫תללי"ם‬
‫ההשתלמות התקיימה בשנה"ל תשע"א ‪ -‬תשע"ג‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬כ"א סיון תשע"ד‪ 29 ,‬יוני ‪1824‬‬
‫______________‬
‫______________‬
‫ד"ר ליאורה פלד‬
‫ד"ר לאה שגריר‬
‫מנכ"לית עמותת תללי"ם‬
‫ראש בית הספר ללימודי המשך‬
‫מכללת לוינסקי לחינוך‬
‫‪41‬‬
‫מליאת מורי עמותת תללי"ם‪ ,‬ימי עיון‪.‬‬
‫מורי עמותת תללי"ם נפגשים במהלך שנה"ל לשני מפגשים פרונטליים‪ ,‬האחד במהלך חופשת‬
‫החורף והאחד במהלך חופשת האביב‪ ,‬ובמהלך חופשת הקיץ למפגש הכנה לשנה"ל הבאה הכולל‬
‫הנחיות פדגוגיות רלוונטיות‪.‬‬
‫במפגשים אלה מועברים למורים הרצאות‪ ,‬מטובי המרצים בתחומם‪ ,‬בנושאים המרכזים לשנה"ל‬
‫הרלוונטית ובהתאמה להשתלמות מורי המאה ה‪ ,12-‬כפי שהוצגה‪.‬‬
‫טבלת ימי העיון מתפרסמת במתחם פורטל המורים (אתר המורים) וכן בפרסומים נוספים‬
‫המועברים למורים‬
‫דוגמה לפרסום בפורטל המורים‬
‫‪42‬‬
‫דוגמאות לקטעי מצגות מרצים מימי העיון‬
‫מתוך‪" :‬חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬השפה החזותית" ד"ר צביה לוטן‬
‫מתוך‪" :‬למידת חקר בסביבה דיגיטלית" ד"ר צביה לוטן‬
‫‪43‬‬
‫מתוך‪" :‬אורינות לא מילולית‪-‬החשיבה הדימויית‪ ,‬מפגש בעקבות ספר"‬
‫בהתייחס לספרו של פרופ' רוזיק‪-‬רוזן‪.‬‬
‫מרצה‪ :‬הגב' לימור ליבוביץ‬
‫‪44‬‬
‫מתוך‪" :‬ניתוח הייצוג החזותי" הגב' ליבוביץ לימור‬
‫‪45‬‬
‫כמו כן נהנים המורים מהרצאות תומכות של מנכ"לית העמותה בתחומי הפדגוגיה המסורתית‬
‫בעידן המאה ה‪12-‬‬
‫מתוך‪ :‬הסעיף " מה השתנה‪?"..‬‬
‫מתוך‪" :‬למידה משמעותית"‬
‫‪46‬‬
‫"למידה משמעותית"‪ ,‬המשך‬
‫‪47‬‬
‫"להיות קהילה מתוקשבת"‬
‫‪48‬‬
‫"פרויקטון תלמיד תללי"ם"‬
‫מדי שנת לימודים מקיים מורה תללי"ם עם אחד מתלמידיו פרויקטון שנתי (מיני מחקר)‪.‬‬
‫הכנת הפרויקטון מתבצעת בשני שלבים‪.‬‬
‫השלב הראשון‪ -‬שלב ההכנה האוגד את נושא המחקר‪ ,‬השאלה הפוריה‪ ,‬מקורות מידע ובאיזה‬
‫אופן יוצג התוצר‪.‬‬
‫השלב השני‪ -‬הצגת התוצר כאשר כאשר נלווים אליו ההפקה של השאלה הפוריה (האם ניתן מענה‬
‫או לא)‪ ,‬ההפקה של התלמיד מתהליך ההכנה‪ ,‬החקר והתוצר‪.‬‬
‫דוגמאות לפרויקטונים‬
‫דוגמאות לתוצרים‬
‫"מדוע השמיים כחולים"?‬
‫משתפת המורה ראניה‪:‬‬
‫שם הפרויקט‪ :‬שמיים כחולים‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬אלונדרה כיתה א'‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬מדע (טבע)‬
‫השאלה המהותית בה עוסק הפרויקט‪ :‬מדוע השמיים כחולים?‬
‫מטרות העשייה‪ :‬ארצה שהתלמידה תקבל תשובה מפורטת ומעמיקה על השאלה‬
‫ששאלה עם בדיקה חוזרת בסיום כל הסבר או מדע חדש תוך כדי הסבר התלמידה למידע שקיבלה‬
‫במילים שלה‪.‬‬
‫תוצרים‪ :‬לייצור מפה עם קצת הדרכה ועזרה ממני \סרטון שמסביר את התהליך\בניית ממד‬
‫שמסביר את התהליך בצורה יותר פשוטה דרך שימוש בכלים לבניית הממד‬
‫מקורות מידע‪ :‬אתרי אינטרנט ‪/‬כלים מתוקשבים‪/‬כלים וחומרים לבניית המימד‬
‫‪49‬‬
‫"טיפולים נוירולוגים"‬
‫משתף המורה דרור‪:‬‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ח‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬הפרויקט בתחום הרפואה‪.‬‬
‫השאלה המהותית בה עוסק הפרויקט‪ :‬מהן סוגי הבעיות הנוירולוגיות השכיחות וכיצד הרפואה‬
‫הקונבנציונאלית והרפואה האלטרנטיבית מנסות למצוא מזור לבעיות הללו‪.‬‬
‫מטרות העשייה‪ :‬לעבודה זו יש שלוש מטרות עיקריות‪.‬‬
‫להעניק לעדן כלים על מנת שתוכל לבצע חקר בכוחות עצמה‪.‬‬
‫לפתח את יכולת למידתה העצמית‬
‫לחשוף אותה למפות החשיבה ‪mindomo‬‬
‫תוצרים‪ :‬מפת חשיבה ‪mindomo‬‬
‫מקורות מידע‪ :‬כל מקורות המידע יגיעו מהאינטרנט‬
‫‪51‬‬
‫"המצאת הנורה"‬
‫משתפת המורה גליה‪:‬‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ח'‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬המצאת הנורה‪.‬‬
‫השאלה המהותית בה עוסק הפרויקט‪ :‬כיצד הומצאה הנורה?‬
‫מטרות העשייה‪ :‬מי המציא את הנורה? ‪,‬מתי הומצאה הנורה? ‪,‬כיצד הומצאה הנורה? ‪ ,‬איך‬
‫התפתחה ההמצאה?‬
‫תוצרים‪ :‬מצגת‬
‫מקורות מידע‪ :‬ויקיפדיה‪ ,‬אינטרנט ‪ ,‬האתר ‪:‬‬
‫‪http://web.macam98.ac.il/~livne/aler/a1c.htm‬‬
‫‪51‬‬
‫"הקניית הקריאה"‬
‫משתפת המורה ויקטוריה‪:‬‬
‫שם הפרויקט‪ :‬הקניית הקריאה‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬גן חובה‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬קריאה פונטית‬
‫השאלה המהותית בה עוסק הפרויקט‪ :‬מה כתוב פה? איזה צליל כתוב פה? איזה אות?‬
‫מטרות העשייה‪ :‬התלמידה תלמד אותיות א ב ‪ ....‬ולזהות צלילים עם קמץ פתח‪.‬‬
‫תוצרים‪ :‬קריאת המילים עם הצלילים הנלמדים והרכבת מילים עם הצלילים הנלמדים‪.‬‬
‫מקורות מידע‪ :‬חוברות של הקניית קריאה של אילנה לוגסי‬
‫''בסימן שאלה''‬
‫''כוח לקרוא''‬
‫‪52‬‬
‫"פלסטלינה כאמצעי לקידום למידה" (התלמיד בן ‪ 4‬שנים)‬
‫משתפת המורה‪ :‬סעאידה‬
‫התלמיד‪ :‬טרום חובה‪.‬‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬הפרוייקט נעשה בתחום אומנות ‪.‬‬
‫השתמשנו בפלסטילינה כדי לגרום להתקדמות ולהנעה בלמידה אצל הילד‪ .‬הילד הצליח להראות‬
‫ידע ‪,‬רעיונות ביצירה שלו ‪ .‬הוא הסביר מה עשה ובמה השתמש כדי ליצור יצירתו‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬בן ‪ , 4 -‬טרום חובה העלה שאלה מאוד מעניינת אותו ‪ -‬כיצד אני יכול לעשות בעלי חיים‬
‫וחייזרים מפלסטלינה?‬
‫עניתי‪ :‬בו נראה ביחד מה אנחנו יכולים ליצר ולבנות מפלסטלינה?מה אנחנו צריכים לעשות או‬
‫צריכים להכיו על מנת ליצור אותם ? איך אנחנו מעצבים אותם ? האם אנחנו הצלחנו לעצב אותם‬
‫בסוף? אם היתה לנו הזדמנות לשנות דבר מה היינו משנים?‬
‫שאלת הילד ‪:‬כיצד אני יכול לעשות בעלי חיים וחייזרים מפלסטלינה מהווה אתגר אצל הילד‬
‫שבאמצעותו הוא יכול להתקדם בלמידה תוך הרגשת חוויה מלהיבה ומענניינת במיוחד עם המורה‬
‫להשתתף עם המורה בחשיבה ‪,‬בביצוע וביצירה הסופית‪ .‬אני נותנת לילד אפשרות או הזדמנות‬
‫לבטא את עצמו ואת מה שהוא מדמיין ועוזרת לו על ידי שאלת שאלות שמנחות אותו ומכוונות‬
‫אותו בעבודתו‪ .‬הילד מגבש תובנות ומעלה רעיונות שהוא מנסה אותם ומגשים אותם‬
‫מטרות עשיה‪ :‬באמצעות שימוש נהדר בפלסטלינה‪ -‬מעיכה‪ ,‬גלגול‪ ,‬פיסול והטבעה הילד מפתח‬
‫יכולת פיזית‬
‫הילד מצליח לפתיח מוטוריקה עדינה ‪,‬יכולת שפתית (ביטוי) ויכולת חברתית שהם בסיס‬
‫להקניית כישורי קריאה וכתיבה וחשיבה מתמטית ‪.‬‬
‫התלמיד יבטא את מחשבותיו ותחושותיו בהקשר למה שהוא מייצר‪.‬‬
‫הילד יצליח וילמד ליצר גופים שהוא מדמיין אותן והופך אותן למציאות‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫תוצרים‪ :‬התלמיד מתכנן ליצר בית מפלסטלינה שהוא מדמיין (ביתו‪ ,‬בית השכנים וכו' )‬
‫התלמיד מעצב בעלי חיים וחייזרים שהוא רואה בטלוויזיה ‪-‬הוא מבטא את מה שהוא מדמיין‬
‫באמצעות פלסטלינה על דמויות אמיתיות שהוא צופה בהם באינטרנט וקומיקס‬
‫מקורות‪ :‬חינוך והתפתחות‪ :‬מתוך ‪NAEYC Accreditation of Programs for Young‬‬
‫‪.Children‬‬
‫המשחק בגיל הרך‪ :‬מאת ד"ר עדה בקר וליזי דוידי {‪. }2990‬‬
‫אתר השילוב של לירון סיידה‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫"למה יורדות הדמעות מעצמן"?‬
‫משתפת המורה‪ :‬לאה‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ד'‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬מדעים (ואנגלית)‬
‫השאלה המניעה הפורייה‪ :‬מדוע יורדות דמעות כשאנחנו מרגישים עצובים‪ ,‬מה הקשר?‬
‫מטרות העשייה‪ :‬עובדות על גוף האדם‪ ,‬יצירת שאלות נוספות ותשובה לשאלה העיקרית‬
‫עריכה וחשיפה לאוצר מילים באנגלית בגוף האדם‬
‫תוצרים‪ :‬סרטון‬
‫מקורות מידע‪ :‬אתרים ויוטיוב‬
‫האם התלמיד יכול להסביר את תשובתו לשאלה הפורייה אותה הציג?‬
‫כן בהחלט והוא גם יוכל להוסיף שתשובה מלאה על השאלה עדיין לא ניתנה גם ע"י‬
‫החוקרים‬
‫האם התלמיד העלה שאלות נוספות להמשך המחקר?‬
‫הועלתה שאלה לגבי ההתפתחות האבולוציונית של דמעה ורגש אבל זוהי שאלה גדולה מדי‬
‫למחקרינו זה ובנוסף ישנה אצל הילד אמונה גדולה בבריאה אלוהית ולא באבולוציה‬
‫האם התלמיד הצליח ליישם את הידע שרכש? היכן?‬
‫השאלה נבעה מכאב אישי ופליאה אישית‬
‫התשובות אפשרו לו לבכות ללא אשמה ורגשות מעורבים כי עכשיו גילה איזה ערך פונקציונלי‬
‫לבכי‬
‫האם אתם מעריכים שהעיסוק בפרויקטון זימן לתלמידכם חווית הצלחה ומימוש יכולות שאינן‬
‫באות לידי ביטוי בכיתה או בביה"ס?‬
‫ללא כל קשר כיון שאינו נמצא כלל בביה"ס זו הייתה חוויה מרגשת להיכנס לאינטרנט ולכל איבר‬
‫בגוף וללמוד עליו בלחיצת כפתור‬
‫השאלה הייתה מורכבת ולא ידענו אם נמצא תשובה אך בכל זאת נמצאה תשובה מספקת גם אם‬
‫לא שלימה והעיסוק ושאילת השאלות הבלתי פוסקת שהייתה מלווה בתגליות היוותה מקור של‬
‫הנאה ולימוד‬
‫האם לדעתכם מקורות הידע בהם השתמש התלמיד היו מגוונים מספיק כדי לתת מענה לשאלה?‬
‫אולי אינם מגוונים מספיק כמו שהאתרים באנגלית יכולים לספק אך כיון שאין אפשרות ל‬
‫השתמש בהם עם התלמיד האמור הסתפקנו באתרים אלה שלחלוטין‬
‫נותנים הרבה אינפורמציה‬
‫האם התלמיד פרסם תוצר‪:‬‬
‫לא אבל יתכן ובעתיד כן ירצה‬
‫‪55‬‬
56
‫"משחק בכפל"‬
‫משתפת המורה‪ :‬נהאי‬
‫התלמיד בכיתה‪ :‬ז'‬
‫הפרויקט בתחום‪ :‬הפרויקט הזה בתחום המתמטיקה לכתה ד'‪-‬ה'‪.‬‬
‫התלמיד "מחמוד" (מכתה ז') יש לו הרבה קושי לימודי‪ ,‬ובשיחה עם מנהל בית הספר שלו הסכמנו‬
‫ללמד אותו יסודות הערבית והחשבון בגלל מצבו שלו‪ ,‬אז ראיתי שכדאי להתמקד בכפל‪..‬‬
‫עברנו על לוח הכפל בשיטת האצבעות ואז הרחבנו לכפל המספרים הדו ספרתיים ‪ 22-29‬בשיטה‬
‫פשוטה ומעניינת דרך סרטון ביוטיוב מיצירה אישית שלי‬
‫‪ , http://www.youtube.com/watch?v=WhKbpVZ-gPU‬התלמיד מאוד אהב את השיטה‬
‫והפרויקט שלנו לתכנן‪ ,‬לארגן ולבנות משחק "מי רוצה להיות מליונר" ב‪ PPT -‬תוך תרגול‬
‫לשיטה‪...‬‬
‫התלמיד צריך לבנות בעצמו את התרגילים ואחר כך לתכנן המשחק‪.‬‬
‫השאלה המהותית בה עוסק הפרויקט‪ :‬איך אפשר לפתור תרגילי כפל (‪ )22-29‬בשיטה מהירה‬
‫מאוד וקלה?‬
‫תוצרים‪ :‬התלמיד צריך להבין את השיטה דרך הסרטון‪ ,‬אחר כך לנסות ביחד לכתוב תרגילים בלי‬
‫תשובותיהם‪ ,‬ובסוף לבנות משחק בתוכנת ‪ ( PPT‬אני מלמדת אותו את השיטה והוא ממשיך)‪.‬‬
‫מקורות מידע‪ :‬סרטון מיצירה אישית מאתר יוטיוב‪..‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=WhKbpVZ-gPU‬‬
‫תבנית למשחק מאתר "ארגז הכלים המקוון"‪-‬‬
‫‪https://sites.google.com/site/moremekuvan‬‬
‫דוגמאות מהמצגת‬
‫‪57‬‬
‫המשך‪...‬‬
‫‪58‬‬
‫סעיף ‪ :2‬פורטל מורי תללי"ם‬
‫פורטל המורים מהווה בית למורי תללי"ם העובדים בכל רחבי הארץ‪ ,‬מקום ריכוז וניקוז מכלול‬
‫כלי התקשורת‪ ,‬העזר והביטוי למורה בשטח ביחד עם הנחיות מנכ"לית העמותה ומשרד העמותה‪.‬‬
‫במערך זה נכלל אף מערך הדיוור הממוחשב‪ ,‬הפצת הודעות משרד העמותה והנחיות פדגוגיות‬
‫ממוקדות לכלל המורים‪ .‬מורים אשר אין להם גישה או אינם חפצים בגישה לענן האינטרנט‬
‫מטעמים השמורים להם‪ -‬עבורם נערכת הפצה מדוורת על ידי דואר ישראל ישירות לביתם‬
‫פורטל המורים‪ -‬אתר אינטרנט המרכז עבור מורי תללי"ם אגפים שונים העונים על צרכי המורה‬
‫והתלמיד‪.‬‬
‫אתר זה אף מאגד אף את תללי"ם למען קהילת מורי ישראל‪ ,‬הפנייה ישירה לעיון בספר "אורינות‬
‫לא מילולית – החשיבה הדימויית" מאת פרופ' רוזיק‪-‬רוזן‪ ,‬הפנייה ישירה לפרויקט "כפר נהר‬
‫הירדן"‪ ,‬החוברת "לא רוצה שירחמו עליי" וכן את פרסום תוצרי התלמידים‪.‬‬
‫בשער פורטל המורים מתפרסמים מעת לעת המלצות "חמות" במתחם "חדשות האתר" ובמתחם‬
‫"ההמלצה החמה" למען מורי ותלמידי העמותה וכן לטובת כלל מורי ותלמידי ישראל‪ ,‬למשל‬
‫הפרסום לאנציקלופדיה "אאוריקה"‪ ,‬הפנייה לפורטל התוכן החינוכי‪ ,‬אתר "גלים" ועוד‪.‬‬
‫כתובת הפורטל‪tlalimnet.co.il :‬‬
‫מונה כיום למעלה מ‪ 98,888 -‬כניסות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫תללי"ם למורה‬
‫באגף זה נמצאים‪ :‬איגרת המנכ"לית למורים – הנחיות פדגוגיות והנחיות אחרות למורים‪ ,‬טבלת‬
‫השתלמויות המורים בשנה"ל הרלוונטית‪ ,‬עזרי למידה להזמנה ממשרד תללי"ם עבור התלמיד‪,‬‬
‫הפנייה למרכז הלמידה הוירטואלי‪ -‬קמפוס תללי"ם‪ ,‬פרסום מקבץ דיני עבודה כפי שמופיע בחוקת‬
‫ההעסקה במדינת ישראל‪ ,‬הורדת טפסי דיווח‪ -‬בהם מדווחים המורים על הפעילות שלהם‪ ,‬מדי‬
‫חודש בחודשו עם תלמידיהם‪ ,‬הפנייה לקהילת המורים‪ -‬מערכת הפורומים למטרת שיח‪ ,‬העשרה‪,‬‬
‫פרסום תוצרים ועוד‪.‬‬
‫איגרת המנכ"לית למורים‬
‫מדי תקופה מתפרסמת איגרת מנכ"לית העמותה למורים ואשר תכניה רלוונטים למהלך העבודה‬
‫השוטף של המורה‪ ,‬הנחיות פדגוגיות‪ ,‬הנחיות ימי העיון ועוד‪.‬‬
‫כל מורה בתללי"ם מחוייב בקריאת האיגרת‪ ,‬המורה מקבל הודעת דוא"ל ומסרון לטלפון האישי‬
‫עם פרסומה של האיגרת‪ .‬אלה הנחיות מחייבות מטעם הנהלת העמותה‪.‬‬
‫כל מורה בתללי"ם‪ ,‬עם קליטתו‪ ,‬מקבל דף המכיל את פרטי כניסתו לקריאת האיגרת וכן את פרטי‬
‫כניסתו‪ ,‬שם משתמש וסיסמה‪ ,‬לפורומי קהילת המורים‪.‬‬
‫טבלת השתלמויות מורים‬
‫דוגמה לפרסום‪:‬‬
‫‪61‬‬
‫עזרים להזמנה מהמשרד‬
‫דוגמה לפרסום‬
‫‪61‬‬
‫תלמידים יוצרים‬
‫תלמידי תללי"ם יוצרים ומבקשים לפרסם את יצירותיהם‪.‬‬
‫יצירות התלמידים מתפרסמות בהיתר זכויות כחוק‪ ,‬תלמידי תללי"ם מבקשים לשתף את‬
‫חבריהם‪.‬‬
‫מסך הכניסה‬
‫‪62‬‬
‫דוגמאות ליצירות תלמיד תללי"ם‬
‫לצד התוצר המצולם ישנן מצגות או קבצי סרטים שנוצרו על ידי התלמידים וניתן לצפות בהם‬
‫באתר‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫‪63‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫דוגמה נוספת‬
‫‪64‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫"מערכת השמש"‬
‫דוגמה נוספת‬
‫בניית משחק שולחן "בעקבות יהושע"‬
‫‪65‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫"מיניאטורות"‬
‫‪66‬‬
‫סעיף ‪ :3‬קהילת מורי תללי"ם‬
‫מערכת פורומים‪ ,‬במת דיון ביטוי ושיח‪.‬‬
‫אוגדת בתוכה את הפדגוגיה בתללי"ם‪ ,‬המסורתית והמתוקשבת‪ ,‬את מכלול פניות המורים‬
‫למנכ"לית העמותה‪ .‬כמו כן במערכת זו נמצאת במת הדיון והשיח למורי ההשתלמות "מורה‬
‫המאה ה‪ 12-‬לתלמיד תללי"ם"‪ ,‬ביצוע מטלות בעקבות הרצאות ההשתלמות ושיח המשתלמים עם‬
‫חבריהם להשתלמות‪ .‬במה נוספת הניתנת במסגרת זו היא הצגת "פרויקטון תלמיד תללי"ם" אשר‬
‫מקיימים כלל המורים עם תלמידם אחת לשנה‪.‬‬
‫"המרכז לתכנון למידה" הפתוח לכלל מורי ישראל‪ ,‬אף הוא חלק ממערך זה‪ ,‬בו יכולים לצפות כלל‬
‫מורי ישראל ולעשות שימוש בהמלצות המועלות על ידי מורי תללי"ם‪ ,‬המלצות פדגוגיות מתחומי‬
‫הדעת השונים וכן הצעות לשיח בנושאי אקטואליה חגים וחברה‪.‬‬
‫דוגמת מסך לחלק מהקהילה‬
‫דוגמת מסך לתוכן פורום‬
‫‪67‬‬
‫דוגמאות מתכני הקהילה‬
‫הפורום "שאלות אל ושל מנכ"לית העמותה"‬
‫דוגמה‬
‫הנושא‪ :‬המלצות לקידום למידה משמעותית‬
‫מעלה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫למה חשוב לטפל בלחץ התלמידים בכיתה ובבית?‬
‫מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה ‪ /‬בבית יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה‬
‫כמו שנערכים לקרב‪.‬‬
‫תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה‪.‬‬
‫‪ 18‬טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים‪.‬‬
‫הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה‪ ,‬את הרגישות‬
‫הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד‪ ,‬כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב‬
‫מוזיקה‪ ,‬תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה‪.‬‬
‫מעבר לכל הטיפים‪ ,‬המאמר מסביר מדוע הפחתת הלחץ אצל הלומדים היא אחריות קבועה של‬
‫המורה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬אתר מתודיקה‬
‫‪http://methodic.co.il/NL/W/SundayLink_293.html‬‬
‫משיבה המורה סיגל‪:‬‬
‫עיינתי במאמר ושמתי לב שחלק גדול מן הלחץ שעליו מדובר קשור למבחנים‪ .‬התלמידים בלחץ כי‬
‫הם יודעים שיצטרכו להיבחן על החומר ומבחן הוא דבר מפחיד‪ .‬אני מוצאת כי בתללי"ם אין‬
‫כמעט לחץ מסוג זה על התלמידים‪ .‬נכון שתלמידינו נבחנים לבסוף בביה"ס ועליהם לגלות בקיאות‬
‫בחומר אך במערכת היחסים שלנו איתם אנו לא הגורם המעניק ציון‪.‬‬
‫בכל מקרה‪,‬רציתי לנסות ולבחון דווקא את מקורות הלחץ של תלמידי תללי"ם כי לדעתי יש‬
‫בהחלט כאלה רק שהם שונים משל תלמיד רגיל‪.‬‬
‫שמתי לב למשל‪ ,‬כי תלמידים שעברו טיפולים כימותרפיים עם סטרואידים וכו' נתונים לסערת‬
‫רגשות לעיתים וזה בא לידי ביטוי גם בשיעור‪.‬מצבי רוח משתנים ותחושות דיכדוך אינם מופיעים‬
‫רק בזמן הטיפולים אלא גם כשנה לאחריהם‪ .‬בתקופה זו הם כבר בריאים לכאורה אך נתונים‬
‫תחת מעקב רפואי צמוד כדי לבחון את השפעת הטיפול ולודא שהמחלה לא תפרוץ שוב‪ .‬המשפחה‬
‫כולה מתמוטטת ( אחרי תקופת מתח נוראית של שאלות חיים ומוות יומיומיות) והתלמיד עוד לא‬
‫ממש חוזר למסגרת ( הוא חלש‪ ,‬עייף‪ ,‬בסיכון למחלות)‪ .‬כולם רוצים רק לעשות טוב‪ ,‬לרצות את‬
‫הילד אחרי מה שעבר‪ ,‬שיצא לטיול‪ ,‬לנופש מאיזו עמותה‪ ,‬לא נורא אם ילך לישון מאוחר ועוד‪.‬‬
‫יש תלמידים שמתחילים לבכות בכל פעם שאני רוצה ללמד אותם משהו חדש ‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫לא מדובר בקושי אובייקטיבי להבין חומר (או שאולי כן‪ ,‬גם התפקוד הקוגניטיבי נפגע קצת‬
‫מהטיפולים) הם פשוט לא יכולים להתמודד עם שום דבר שנתפס כקושי‪ .‬שמתי לב שלפעמים‪,‬‬
‫השיעור הופך כלי לפורקן רגשי של מתחים כשילד מתחיל לבכות ואומר "קשה לי" כשעל פניו‬
‫ברור לי שלא החומר עצמו קשה‪ ,‬קשה שצריך לחשוב‪ ,‬לכתוב‪ ,‬להקשיב‪ ,‬ואולי מה שקשה הוא‬
‫שהגוף חלש וכואב ובשיעור "נזכרים"‪ .‬מה דעתכם? האם נתקלתם גם אתם במצבים כאלה?‬
‫משיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫סיגל את מעלה נקודה חשובה ביותר‪.‬‬
‫אכן הרפואה המתקדמת בימנו מביאה להצלחות ניכרות בטיפול בסרטן והארכת חיי החולים‬
‫בסרטן‪ .‬יחד איתם‪ ,‬מנגנוני התמיכה הפסיכולוגית בחולי סרטן צריכים לעבור מהפך‪ ,‬הן ברמה‬
‫האינדיבידואלית של הטיפול בפרט והן ברמה המערכתית של היערכות מרפאות הטיפול בחולי‬
‫סרטן לתמיכה נרחבת יותר גם להיבטים הנפשיים שעוברים על חולי הסרטן ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫המורה המגיע אל התלמיד‪ ,‬למרות שאיננו פסיכולוג ‪ -‬יש לו תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה של‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫אשמח לשמוע מה דעתם של המורים לגבי השאלה החשובה שהעלת‪.‬‬
‫כותבת המורה תהילה‪:‬‬
‫היי‪ ,‬סיגל אני מבינה על מה את מדברת ואני חושבת שמילת המפתח היא אמפתיה‪.‬‬
‫ביננו לבין התלמידים יש מערכת אמון‪ ,‬הם סומכים עלינו ומרגישים בנוח עם הבחילות והקרחת‪,‬‬
‫כי הם יודעים שבאנו ללמד אותם כי הם חולים‪( .‬קרה לי בעבר שהמשפחה חשבה שאני קיבלתי‬
‫את הפקס ואני יודעת בדיוק מה‪ ,‬איפה וכו'‪ ,‬הסברתי בעדינות שאין לי מושג אני רק יודעת בגדול‬
‫מה הבעיה הרפואית ואני באה כדי לצמצם פערים לימודיים‪.‬‬
‫זה אכן לא קל‪ ,‬אני חושבת שבהרבה מקרים ה"קשה לי" הוא בעיקר ממקום רגשי‪ ,‬אין כוח\ חשק‬
‫להתמודד עם משהו חדש‪ ,‬לא מוכר ואולי זה דורש ריכוז וחשיבה‪ .‬צריך לזכור שהתלמיד כרגע‬
‫מגוייס כולו להתמודדות עם מה שעובר עליו ולא פנוי ללמידה‪ .‬הרבה פעמים הילדים‪ ,‬בעיקר‬
‫הצעירים לא מצליחים להבין מה עובר עליהם‪ ,‬לצערי לא כל ההורים בוחרים בטיפול פסיכולוגי‬
‫וכל משפחה מתמודדת אחרת‪.‬‬
‫הכרתי תלמידה שהייתה בכיתה ד' ובחרו שלא לספר לה שהיא נכנסת לעוד ניתוח וחוסר האימון‬
‫שהיא הייתה בו היה ברור לי) אני בוחרת באחת משתי דרכים הקשה ‪ -‬להמשיך וללמוד תוך מתן‬
‫חיזוקים חיוביים (אתה יכול\ אני מאמינה שתצליח\ שאתה יכול\ מסוגל וכו' הדרך הקלה היא‬
‫פשוט להוציא טאקי\ להכין דפי ארץ עיר ולעשות הפסקת ניקוי ראש‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫אני מרגישה שלעיתים התלמידים מחפשים אוזן קשבת או "לברוח" למשחק כדי לשכוח מהלחץ‪,‬‬
‫ההתמודדות‪ ,‬הפחדים ועוד‪ .‬יש עוד רעיונות למשחקים‪ ,‬היו הורים שלא ראו בעין יפה את‬
‫ה"הפסקה" והסברתי שכרגע כדי ללמוד משהו חדש צריך להתאוורר‪.‬‬
‫משיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫ביננו לבין התלמידים יש מערכת אמון‪ ,‬הם סומכים עלינו ומרגישים בנוח עם הבחילות והקרחת‪,‬‬
‫כי הם יודעים שבאנו ללמד אותם כי הם חולים‪.‬‬
‫יש דבר מאוד מרגש במה שאמרת תהילה‪ .‬הדיון בנושא מורכב ביותר‪.‬‬
‫הגישה השכיחה בכל הנוגע לנושא בבית הספר בקרב הורים ובקרב אנשי חינוך כאחת היא שאין‬
‫לבוא בדרישות בתחום האקדמי אל הילד החולה – מאחר שחשיבותם של בית הספר והלימודים‬
‫מתגמדת למול ההתמודדות עם הטיפולים‪ ,‬הכאבים והפחד מן המוות‪ .‬התומכים בגישה זו‬
‫מצביעים על כך שהילדים לא תמיד חזקים מספיק מבחינת פיזית או לא פנויים מבחינה נפשית‬
‫לעסוק בלימודים‪ ,‬ומאמינים שחומר לימודי ניתן להשלים לכשהילד עבריא‪ .‬סיבה נוספת לא ללכת‬
‫לבית הספר מנוסחת במילות ילד חולה‪:‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫"אני פוחד ללכת לבית הספר‪ .‬לא רוצה שירחמו עליי‪ ,‬שיתייחסו אלי כאל שונה ושיצחקו עליי"‪.‬‬
‫כותב המורה דב‪:‬‬
‫במהלך השעה וחצי עם התלמיד ישנם מידי פעם רגעים של הפגת המתח ‪ -‬חידות‪ ,‬בדיחות‪ ,‬העלאת‬
‫נושא שמעניין את התלמיד ( לדוגמה ‪ -‬תוצאה של תחרות ספורט של קבוצה שהתלמיד‬
‫אוהד‪/‬תוכנית ריאליטי מאמש )‪ .‬המינון של הפגות המתח הוא פונקציה של הקשר עם התלמיד‪,‬‬
‫אופיו וודאי גם מצבו הבריאותי‪.‬‬
‫כותבת המורה אילנה‪:‬‬
‫מהני סיון שלי אני יכולה לומר שרוב תלמידיי שחלו בסרטן התייחסו ללימודים מאוד ברצינות‪.‬‬
‫חשוב להם להרגיש שמצפים מהם ללמוד‪ ,‬כך הם מרגישם שאנחנו מאמינים שהם יחלימו ויחזרו‬
‫לבית הספר‪ .‬גם השנה הם התלמידים הכי "חרוצים" שלי‪ .‬ההורים‪ ,‬המשפחה והרופאים עסוקים‪,‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬בנושא ההחלמה ואולי קצת מוותרים להם ופחות דורשים‪ .‬לעומתם‪ ,‬אנחנו מייצגים‬
‫את העולם הנורמלי ‪-‬טרום המחלה‪ -‬אותו העולם שהם מאוד מעוניינם להיות חלק ממנו שוב‬
‫ובקרוב‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫כותבת המורה שגית‪:‬‬
‫היות ואנו המורים הישירים לתלמידים היקרים אנו רואים דברים רבים ועצם עבודתנו הישירה‬
‫היא הכתובת הראשונה של איתור בעיה רגשית אומנם אין ביכולתנו לעשות הרבה אך עצם דיווח‪,‬‬
‫עדכון לאחראים יכולים אנו למנוע החמרת מצב‪.‬‬
‫התואר "מורה לחיים" הוא אותו מורה אשר יודע ויכול לעזור לילדים להתמודד עם מצוקותיהם‬
‫ולתגבר על קשייהם‪.‬‬
‫התלמידים שלנו הנמצאים במצב לחץ תמידי עקב בריאותם ולכן ככל שנסייע במתן שירות לימודי‬
‫טוב ויעיל נמעיט את הלחץ‪.‬‬
‫כותבת המורה ימימה‪:‬‬
‫אין ספק שכמו שנכתב מורה שמגלה אמפתיה‪ ,‬מביא איתו את החיים הנורמטיביים מבחוץ ומקבל‬
‫את התלמיד עם הבחילות‪ ,‬הקרחת‪ ,‬הפחדים והחששות אכן לוקח חלק משמעותי בהפחתת הלחץ‬
‫של התלמיד ומסייע לתלמיד למצות את כישוריו‪.‬‬
‫גם הטבע ממחיש לנו בצורה מדהימה את חשיבותה של הסביבה בה אנו נמצאים ואת תחושת‬
‫הלחץ שאנו חווים‪:‬‬
‫אחד מבעלי החיים המעניינים שחיים בים ליד יפן הוא דג ממשפחת הקרפיונים הנקראים ביפנית‬
‫"קו"‪.‬‬
‫מה שמיוחד בדג זה הוא שאם מגדלים אותו באקווריום הוא גדל לגודל של ‪ 1-0‬ס"מ‪,‬‬
‫אם מגדלים אותו בבריכה הוא יגיע לאורך של ‪ 11-38‬ס"מ‪,‬‬
‫אך אם מגדלים אותו באגם הגדול והפתוח הוא יכול להתפתח ולהגיע עד לגודל של מטר שלם!!‬
‫מרחב המחיה והלחץ שחווה הדג הם שמשפיעים באופן ישיר על גדילתו של הדג‪ .‬ממש כמו בני‬
‫האדם!‬
‫כותבת המורה שלי‪:‬‬
‫יש לי מס תלמידים שהם חולים בסרטן ואני מזדהה עם ההתמודדויות שתיארתם כאן‪.‬‬
‫הדילמה האם ללחוץ על הילד ולדרוש ממנו‪ ,‬אחרי כל מה שעבר‪.‬‬
‫הורה של אחד התלמידים אמר לי השבוע "אני אקנה לו כל מה שהוא רוצה אחרי מה שעבר‪ ,‬לא‬
‫אחסוך ממנו כלום"‬
‫האם זה נכון? קשה ואסור לשפוט ולבקר‪.‬‬
‫אך אני מסכימה עם הנאמר לפני‪ ,‬שהחיבור למציאות והדרישה לעמוד ביעדים שאנו מציבים‪,‬‬
‫נותנת תקווה שיש עתיד ואנו לא דורשים ללא סיבה‪.‬‬
‫אחד מתלמידי‪ ,‬שמצבו מחמיר ומחפשים לו תרופה‪ ,‬האמא האופטימית והחייכנית שלו‪ ,‬כל פעם‬
‫מחדש‪ ,‬מזכירה לי שאסור לוותר וצריך לדרוש‬
‫כמובן בדרך אמפתית ומתחשבת‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫כותב המורה דב‪:‬‬
‫שלי‪,‬‬
‫עם כול הצער והכאב שתלמידייך חווים‪ ,‬נסי לנתק עצמך והתרכזי בשיעור‪ .‬תפקדי עם התלמיד‬
‫כשם שאת מתפקדת עם כול תלמיד אחר בתללי"ם‪ .‬כך התלמיד יחוש כילד רגיל‪ ,‬וזו הרי מטרתנו‪.‬‬
‫עונה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫בהמשך לדבריו של דב‪ ,‬חובה עלינו לזכור תמיד שהלימודים הם החיבור של התלמידים לצד‬
‫הבריא של החיים ומורי תללי"ם ממונים על שמירת קשר זה וטיפוחו‬
‫בהתאם למצבו של התלמיד ויכולתו‪.‬‬
‫כותבת המורה עדי‪:‬‬
‫כמו שלי ‪,‬גם לי יש השנה שני תלמידים חולי סרטן וזו הפעם הראשונה שבה עלי להתמודד עם‬
‫סיטואציה כזו‪.‬‬
‫בדומה למה שליאורה כתבה גם אני מרגישה שתלמידים אלו מאד רוצים ללמוד מכיוון שזה חיבור‬
‫לצד הבריא שלהם שאיפשהו אנחנו מייצגים אותו ‪.‬‬
‫לעיתים אני מרגישה שהרצון הזה הוא כל כך חזק שכשהם מתאשפזים הם מאד מצטערים שאינם‬
‫יכולים ללמוד ואני מקווה שזה לא מוסיף להם לחץ נוסף‪.‬‬
‫אם אני רואה שהלחץ גדול מידי אני מרגיעה את התלמיד ואומרת שזה בסדר ונוכל להשלים‪.‬‬
‫שאלה שמעניינת אותי כבר הרבה זמן היא האם התלמידים הללו מקבלים מגורם כלשהו טיפול‬
‫פסיכולוגי ‪,‬למשל ממשרד החינוך או מבית החולים או מהעמותה למלחמה בסרטן?‬
‫לפעמים הייתי רוצה שיהיה פסיכולוג או פסיכולוגית בתללי"ם כי דווקא הילדים הללו כל כך‬
‫זקוקים להם ולי אין את הכלים הללו‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫הנושא "איך ללמד תלמידים מוגבלים בתנועה"?‬
‫מעלה המורה דוד‪:‬‬
‫בוקר טוב ליאורה ומורי תללים‬
‫לאחרונה קיבלתי תלמיד חינוך מיוחד עם בעיות בריאות קשות במיוחד‪ :‬מונשם ‪ ,‬בעיות מוטריות‬
‫קשות‪.‬‬
‫בתוכנית לימודים אישית שערכתי עם המחנכת שלו וכן מרפאה בעיסוק נאמר לי שהתלמיד זקוק‬
‫בעיקר לעבודה מוטורית‪ .‬חשוב בנוסף לעבוד איתוגם פדגוגית עם חוברות וספרי קריאה צבעוניים‬
‫וזיהוי חפצים‪.‬‬
‫כמו כן תוכנות לגיל הרך עם צבע וקול‪ .‬האם יש לנו תוכנות כאלה?‬
‫מבחינה מוטורית נאמר לי שחשוב לעבוד אותו עם כדור ספוג ‪ ,‬בצק וכו'‬
‫שאלתי‪ :‬מה מותר למורה תללים? האם מותר לנו לעבוד עבודה מוטורית קלה עם התלמידים‬
‫האם יש לנו מורים שיש להם את ההכשרה לכך?‬
‫משיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫שלום דוד‪ ,‬לצערי יש לנו עוד תלמידים כאלו‪ .‬במקרים כאלו יש לבקש את התח"א שהוכנה‬
‫לתלמיד בבית הספר וניתן לבקש איש מקצוע מתאים מצוות בית הספר שיגיע לבית התלמיד בשם‬
‫עמותת תללי"ם שתשלם את שכרו‪.‬‬
‫במידה ואתה חש שיש ביכולותיך להתמודד עם האתגר של מתן הוראה לתלמיד כה מיוחד‪ ,‬אני‬
‫מאשרת ביקור הדרכה בבית הספר וכמובן את רכישת הציוד הנחוץ להפעלת התלמיד בבית‪.‬‬
‫אנחנו בתללי"ם איננו עוסקים בהפעלה מוטורית של התלמיד אלא אם היא קשורה להוראה‪.‬‬
‫שאר הנושאים שהזכרת ‪ -‬חוברות צבעוניות וכל ציוד נילווה המתאים לתלמיד אנו רוכשים‬
‫באהבה למענו‪.‬‬
‫אנא שלח לנו רשימת ציוד או חשבונית על שם התלמיד לאחר שרכשת אתה מה שנחוץ לו‪.‬‬
‫תודה רבה לך על השאלה ובוקר טוב‬
‫כותב המורה הראל‪:‬‬
‫שלום דוד‪,‬‬
‫יישר כוח‪.‬‬
‫לאור ניסיוני עם תלמידת חינוך מיוחד בעלת קשיים מוטוריים חמורים (לצד פיגור שכלי קשה)‪,‬‬
‫אני בהחלט מצטרף להמלצה של ליאורה לבקר בבית הספר כדי לראות איך הדברים נעשים שם‬
‫ולקבל רעיונות‪ .‬לבתי הספר האלו ישנם פתרונות שונים ומגוונים לילדים בעלי הצרכים‬
‫המיוחדים‪ ,‬למשל מכשיר "פלט קולי" לצורך תקשורת‪ .‬שווה לשוחח גם עם קלינאית התקשורת‬
‫של ביה"ס‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫במידה והדבר אפשרי‪ ,‬ניתן להיעזר במקלדת הקומפי ובתוכנות הנלוות לה‪ .‬התוכנות הללו‬
‫משלבות נהדר צבע וקול ומאפשרות חווייה אינטראקטיבית‪.‬‬
‫ככל שזה רלוונטי‪ ,‬הייתי ממליץ לך להקריא לתלמיד סיפורים‪/‬שירים קצרים וקליטים‪ ,‬ובעיקר‬
‫כאלו שיש סרטונים שמציגים אותם ואפשר להקרינם לתלמיד‪ ,‬וכך להשתמש בסגנונות‬
‫למידה‪/‬הוראה מגוונים כדי ללמד מושגים חדשים‪ .‬סיפורים‪/‬שירים שונים הומחזו למשל בתכנית‬
‫הנהדרת "פרפר נחמד"‪ ,‬וניתן לראותם בין היתר באתרי יוטיוב וערוץ ‪ ,13‬למשל‪" :‬אליעזר‬
‫והגזר"‪" ,‬גברת קרש ומר מערוך"‪" ,‬חבר חדש בראי" וכולי‪.‬‬
‫מבלי להכיר את פרטי המקרה הספציפי‪ ,‬חשוב מאוד לדעתי בשבילנו כמורים ‪ -‬במיוחד במקרים‬
‫כאלו ‪ -‬לראות את "הנצחונות הקטנים" לאורך הדרך‪ ,‬ולא להתאכזב אם לא מבחינים בשינוי ניכר‬
‫בטווח הקצר‪.‬‬
‫בהצלחה‪,‬‬
‫הראל‪.‬‬
‫משיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫תודה לכל מי שהגיב ושיתף אותנו בנסיונו‪ .‬אני מקוה שזרם התשובות ימשך‪.‬‬
‫זוהי דוגמא חשובה למהות הפורום הזה‪.‬‬
‫ואנא אל תהססו להזמין את הציוד המיוחד לו נזקקים ילדים מיוחדים ונפלאים אלו ‪.‬‬
‫האתגר של כל אחד מאיתנו גדל ‪ -‬ככל שהקשיים מולו הוא ניצב גדולים יותר‪ ,‬המעט שאנו יכולים‬
‫לעשות למענכם הוא לצייד אתכם בכל הדרוש לכם להוראה של‬
‫ילדים מיוחדים אלו‪.‬‬
‫בוקר טוב‬
‫הנושא "התקדמות תלמיד תללי"ם"‬
‫מעלה המורה יוסי‪:‬‬
‫התקדמות התלמיד שלנו בתללים היא טובה יותר ומהירה יותר ומעמיקה יותר‪.‬‬
‫הסיבות ברורות היטב‪ ,‬לפעמים מורים מקבלים מסר לא להתקדם עם החומר הלימודי‪.‬‬
‫למה? כאשר התלמיד(ה) יחזור לבית הספר הוא ישתעמם בכתה במקצוע שלמד עם מורה תללים‪.‬‬
‫אני שואל את מורי תללים מה דעתכם?‬
‫האם להתקדם בחומר הלימודי ככל הניתן או להתקדם לפי התקדמות הכיתה?‬
‫אני בדעה יש לקדם את התלמיד‪ ,‬ולעודד אותו ‪,‬כפי יכולתו ולא לעצור את התקדמותו בנושא‬
‫הנדון‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫כותב המורה אלי‪:‬‬
‫הנך נכנס לדלת שמזמן פתוחה לרווחה‪ -‬ההוראה הפרטנית‪.‬‬
‫אני הייתי בוחן את התקדמות תלמידי בתללי"ם אל מול ה"וי" שמסומן בכיתה על ידי מורי‬
‫ביה"ס‪ ,‬אותו סימון של עבדתי לפי הנחיות הת"ל‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתללי"ם אנו מכנים זאת תח"א ולא ת"ל‪ ,‬התוכנית החינוכית נעשית עם התלמיד ואינה‬
‫מוכתבת לתלמיד על ידי מערכת בירוקרטית של מטחנת למידה‪ .‬לכן בתללי"ם אנו דנים השכם‬
‫והערב במהותו של מורה תללי"ם‬
‫אם כך מהי למידה טובה (באופן יחסי)? היכן מקומו של המורה‪ ,‬בין אם בכיתה או בפרטני‪ ,‬כאשר‬
‫הוא ניצב בין הת"ל לתלמיד‪.‬‬
‫אני מזמין אותך להתבונן במצגת שהועלתה ביום העיון האחרון במהלך הרצאתה של ליאורה ושם‬
‫התמקד בתפקידו של המורה (מפת החשיבה)‪.‬‬
‫כמורה תללי"ם אתה מקדם את תלמידך בחומר הלימודים על פי הת"ל הבית ספרי אך מקנה לו‬
‫ערכים ונותן לו קרקע ביטוי על פי התח"א‪.‬‬
‫תלמיד תללי"ם אשר זוכה להוראה הנכונה (באופן יחסי) חוזר לבית הספר לא רק מקודם בחומר‬
‫ה"יבש" אלא מקודם גם באופן החשיבה וההתבוננות‪.‬‬
‫וכעת אני אשאל שאלה על שאלה‪ ,‬האם זה נכון לעשות זאת? האם בכלל יש לנו כמורים פרטניים‬
‫שליטה על כך שאנו "משחררים" את תלימדנו חזרה למערכת שבעצם ואולי אינה מסוגלת‬
‫להתמודד איתם ב"מצבם" החדש?‬
‫אז כן‪ ,‬ההתקדמות טובה אין ספק‪ ,‬אך שאלת המיליון כיצד מתבצעת התקדמות זו והאם תוכל‬
‫המערכת "לאכול" את ההתקדמות הזו ולתת לה הערכה מספרית‪ ,‬לכמת את המחשבה ואופני‬
‫החשיבה‪....‬‬
‫ושאלה על שאלה על שאלה‪ -‬כמורי תללי"ם האם אתה נכנס לבית תלמידך עם רוח של‪ -‬יש לנו‬
‫חומר להספיק או יש לנו דברים ללמוד?‬
‫‪75‬‬
‫משיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫כתב אלי‪:‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫כמורה תללי"ם אתה מקדם את תלמידך בחומר הלימודים על פי הת"ל הבית ספרי אך מקנה לו‬
‫ערכים ונותן לו קרקע ביטוי על פי התח"א‪.‬‬
‫תלמיד תללי"ם אשר זוכה להוראה הנכונה (באופן יחסי) חוזר לבית הספר לא רק מקודם בחומר‬
‫ה"יבש" אלא מקודם גם באופן החשיבה וההתבוננות‪.‬‬
‫לא נותר לי אלא הלצטרף להמלצתו של אלי ולבקש ממך יוסי לחזור למצגת של יום העיון האחרון‬
‫שלנו‪ ,‬להוראה‪/‬למידה הטובה‪ ,‬נראה לי ששימוש בעקרונותיה יאט אולי קצת את הקצב‬
‫אבל יקדם איכות חדשה של הוראה‪.‬‬
‫אז מהי למידה טובה?‬
‫‪.2‬מעורבות בתהליך‪ ,‬הבנה בתוצר‬
‫‪ .1‬למידה‪ :‬שיש בה מעורבות של התלמיד – מתעניין בנלמד שמביאה את התלמיד להבנה בתוצר –‬
‫ביצוע מהלכי חשיבה עם הידע‬
‫‪ .3‬במקום‪ :‬כיסוי שטחי של חומר – חקירת נושאים‪ ,‬במקום לשאול ‪ -‬לחקור שאלות תלמידים‪,‬‬
‫במקום קטגוריות של ידע ‪ -‬הסברת תופעות‬
‫‪ .4‬במקום מורה יודע כל ‪ -‬מורה שותף לתהליך הלמידה‪ ,‬איננו יודע כל‪.‬‬
‫מאחר "וללמד זה להקשיב וללמוד זה להגיד"‬
‫ואם כולנו נזכור את דבריו של פיאזה‪-‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫למדתם כי לא לימדתי אתכם‪ ,‬ובכל פעם שאני מלמד משהו את תלמידי אני גוזל מהם את‬
‫האפשרות לגלות זאת בעצמם‬
‫וננהג לפי עקרונותיו של דיואי‪-‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫"כי החינוך אינו עניין של אמירה ושמיעה אלא תהליך של בנייה ופעילות‪ .‬זהו עקרון שמרובים‬
‫מחלליו למעשה‪ ,‬כמעט בה במידה שמרובים מהלליו להלכה"‬
‫בעיית "הריצה בחומר" תיפתר‪ ,‬אבל התלמיד יזכה לחווית למידה אחרת אותה יקח איתו לכל‬
‫שנות לימודיו בבית הספר‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫הפורום "דיונים בנושאים שעל הפרק"‬
‫הנושא "האם הלמידה היא תוצר או תהליך"?‬
‫להלן מספר דוגמאות מייצג‪.‬‬
‫מעלה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫האם למידה היא תוצר או תהליך?‬
‫התשובה מגדירה לא רק את פילוסופיית ההוראה האישית‪ ,‬אלא גם את הפרקטיקות היום‪-‬יומיות‬
‫בכיתתך‪.‬‬
‫מה דעתכם?‬
‫כותב המורה דרור‪:‬‬
‫במחשבה ראשונה התשובה נראתה לי מאד ברורה ופשוטה‪.‬‬
‫הלמידה היא התהליך והידע והמיומנות שקיבלנו מהלמידה הם התוצר‪.‬‬
‫ככל שהתעמקתי בנושא הבנתי שמדובר בתהליך שאינו נגמר‪.‬‬
‫הלמידה היא בהתחלה התהליך‪ ,‬ובשלב השני התוצר‬
‫משמש אותנו להמשך הלמידה‪.‬‬
‫ככל שנלמד יותר נקבל יותר תוצרים שישפרו את יכולת הלמידה שלנו‪ ,‬ואז נקבל עוד תוצרים ‪,‬‬
‫ועוד למידה וכך הלאה‪.‬‬
‫לפיכך הלמידה היא תהליך מתמשך והתוצרים הם חלק מתהליך הלמידה‪.‬‬
‫כותבת המורה גלי‪:‬‬
‫לדעתי‪ ,‬למידה זה תהליך שנמשך כל החיים‪ .‬הודות ללמידה אמיתית אנחנו מסוגלים ליצור‬
‫תוצרים שונים‪.‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫למידה אמיתית היא הלב של משמעות היות אדם‪ .‬באמצעות הלמידה אנו יוצרים מחדש את‬
‫עצמנו‪ .‬דרך הלמידה אנו מסוגלים לבצע דברים שלא יכולנו לבצעם‪ .‬באמצעות הלמידה אנו‬
‫תופסים באופן חדש את העולם ואת יחסינו אליו‪ .‬באמצעות הלמידה אנו מרחיבים את יכולתנו‬
‫ליצור‪ ,‬להיות חלק מתהליך החיים של דורנו‪.‬‬
‫‪Peter M. Senge, The Fifth Discipline‬‬
‫כותב המורה אילן‪:‬‬
‫מיסודה הלמידה היא הנחלה של דעת או אתה לעצמך או אחרים לך‪.‬‬
‫התוצר הוא מופע "ראווה" החושף את מיטב ידיעותיך וכשרונך הצרוף‪.‬‬
‫ללא ספק הלמידה היא תהליך המשפר ובונה קוגניציה או נשען על זו הקיימת‪.‬‬
‫התוצר בא מכיוון הפרקטיקה‪.‬‬
‫במערכת האינטלקטואלית שלנו ניתן להעריך את הלמידה כקלט והתוצר כפלט‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫כותבת המורה תהילה‪:‬‬
‫מה בא קודם התוצר או הלמידה? מה צריך בשביל ללמוד? לדעתי צריך תוצר שיגרום לסקרנות‬
‫שתגרום ללמידה שיווצר תוצר חדש וממנו למידה חדשה וכן הלאה‪ .‬אבל זו רק דעתי (‪:‬‬
‫כותבת המורה אלקה‪:‬‬
‫לדעתי הלמידה היא תהליך והגישה הקונסטרוקטיביסטית היא המתאימה להגדרתה של הלמידה‪,‬‬
‫לפיה למידה אינה תהליך פסיבי‪ ,‬אלא תהליך בו תרומות התלמיד אינן פחותות מתרומות המורה‪.‬‬
‫הלמידה מתבצעת תוך כדי עשייה‪ ,‬בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע‪.‬‬
‫על פי פיאז'ה‪ :‬רכישת הידע נעשית בתהליך הדורש מהתלמיד להיות פעיל‪ ,‬לקשר ידע קיים‬
‫ומיומנויות קיימות לידע חדש‪( .‬מתוך ויקיפדיה)‬
‫כותבת המורה אילהאם‪:‬‬
‫מבחינתי היית מזדהה עם הלמידה כתוצר‪ ,‬כאן יש השתקפות של התכנים שלמד התלמיד‪ ,‬אם‬
‫הלמידה התרחשה בנסיבות‬
‫של חקר‪ ,‬הצגת טיעונים‪ ,,‬אכן בתוצר יש התגלמות לכלל התוצאות שרכש התלמיד‪.‬‬
‫הדבר בא לידי ביטוי במציאות‪ ,‬בהפגת המידע והשימוש במידע‪ ,‬והאופי שבו הלומד מתייחס‬
‫למתרחש למציאות‪ ,‬לשיטות ולדרכים שבהם‬
‫הוא מפרש‪ ,‬מנתח את הסביבה‪ ,‬ומכאן בולט התוצר של הלמידה‪..‬‬
‫כותב המורה רן‪:‬‬
‫בלמידה ישנו תהליך אין סופי שמציב יעדים‪ ,‬משיג השגים ופורץ דרך‬
‫עבור הפרט ועבור הרבים‪.‬‬
‫ההתמודדות שלנו עם מורכבות החיים מחייבת אותנו לתהליך מתמשך של למידה‪.‬‬
‫תוך כדי התהליך נוצרים התוצרים שגורמים לנו להתעודד ולהתפעל מהלמידה‬
‫ובאופן טבעי לשאוף להמשיך וללמוד‪.‬‬
‫כותבת המורה סיגל‪:‬‬
‫גם בעיני מדובר בתהליך‪ -‬תוצר ‪-‬תהליך‪-‬תוצר וכך הלאה‪.‬‬
‫כמו למשל לימוד הא' ב'‪ .‬בתחילה לומדים את הצליל של כל אות‪ .‬כשהילד מפנים זהו התוצר‪.‬‬
‫בהמשך‪ -‬את שמות האותיות‪ -‬זהו תהליך נוסף שהתוצר שלו הוא ידיעת שם האות‪.‬‬
‫בשלב השלישי מצורפות האותיות יחד‪ ,‬בדרך כלל עם התנועה ‪ .a‬וכך התוצר‬
‫הבא הוא מילה‪ ,‬ואז משפט‪ ,‬ואז טקסט והרי לכם מיפוי היררכי של תהליך ( כדוגמא לנושא מפת‬
‫חשיבה)‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫כותבת המורה מוזנה‪:‬‬
‫למידה הינה תהליך של עיבוד מידע ‪ ,‬הבניית ורכישת ידע ‪ ,‬והסקת מסקנות בכל תחומי הדעת‪.‬‬
‫בבסיסה של תהליך הלמידה עומדת יכולת החשיבה והתוצר מתהליך זה בא לידי ביטוי בידע‬
‫שהופנם כלים ומיומנויות‪.‬‬
‫כותבת המורה דועה‪:‬‬
‫הלמידה היא תהליך אינסופי שאינו יכול להתרחש ללא חשיבה‪ ,‬תוך כדי התהליך האינסופי‬
‫נוצרים תוצרים מביצוע‬
‫פעולות מסוימות אשר מאפשרות למידה‪.‬‬
‫כותב המורה יוסי‪:‬‬
‫הלמידה הנכונה אינה תוצר אלה תהליך‪.‬‬
‫בעבר הלא רחוק הלמידה הייתה בפרוש תוצר‪ .‬לעיתים תוצר מכובד ביותר הכולל ידע וניסיון אשר‬
‫נצבר בשנים של למידה שינון והתנסות‪ .‬תוצר זה התאים לתקופה בה אורח החיים היה סטטי‬
‫ללא שינויי סביבה וטכנולוגיה‪ .‬הידע אופיין בשינון וציטוט של יצירות ספרותיות‪ ,‬מסורתיות‬
‫ומדעיות‪ ,‬הסתמכות על מדעני עבר גדולי שם וכדומה‪ .‬כיום‪ ,‬עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת‬
‫ושינויי הסביבה המהירים‪ ,‬אין די בידע נרכש ויהיה רחב ככל שיהיה‪ .‬יש צורך בהליך מתמיד של‬
‫חשיפה ברור ומחקר על מנת להישאר מעודכנים באורח החיים המודרני‪.‬‬
‫מכאן שהידע האמיתי אשר ישרת את הבוגר באופן הטוב ביותר הוא הליך ההתנסות החיפוש‬
‫והמחקר‪ ,‬איתור מקורות ידע ויישומן ולא תוצר של מערך שינון והעברת ואינפורמציה‪.‬‬
‫טוב ממני ביטא את ההבדלים הללו באופי הידע הנרכש הסופר והפיזיקאי "אייזק אסימוב"‬
‫בסיפורו "מקצוע" מתוך האסופה "מחר כפול תשע"‪( .‬יצא לאור בעברית בהוצאת "מסדה" ‪.)2971‬‬
‫כותבת המורה לאה‪:‬‬
‫למידה היא ריקוד של המוח‬
‫כוראוגרפיה לריקוד חדש‬
‫עוד לא יודעים‪ ,‬לא בטוחים‪ ,‬חושבים אם כך או כך‬
‫ימינה שמאלה חצי סיבוב או סיבוב שלם‬
‫תהליך שמלווה במגוון חוויות למוח שחלקן מלהיבות וחלקן מתסכלות‬
‫אך הוא חי ונושם ובודק ומנסה‪...‬‬
‫תוצר הוא הריקוד הסופי ואחרי ההופעה אפשר לתייק אותו בארכיב אין סופי‬
‫אולי גם לשימוש מסויים בריקוד הבא‪...‬‬
‫‪79‬‬
‫כותבת המורה ראניה‪:‬‬
‫לדעתי שלמידה היא תהליך שאיננו נפסק לעולם תמיד אנחנו לומדים ומלמדים‬
‫בכל רגע מתרחש תהליך של למידה ‪ ,‬בין אם הוא מודע ובין אם לא ‪.‬‬
‫וברוב המקרים שבסוף כל תהליך של למידה אנחנו מקבלים תוצר‬
‫כותב המורה אבי‪:‬‬
‫אני מצטרף לדעת עמיתיי החושבים שהלמידה הינה תהליך מתמשך המפיק תוצרים שבונים את‬
‫בניין הידע האישי המצטבר והמסייע להמשך תהליך הלמידה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על מנת להשיג תהליך למידה יצירתי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לצד יכולות קוגנטיביות נדרשת סקרנות‬
‫מצד הלומד ותוכנית מותאמת אישית מצד המורה (המלמד) באשר הוא‪.‬‬
‫כמובן שישנם תחומי ידע הנרכש בתהליך התבגרותנו אותו אנו מכנים "חוכמת חיים" וצבירת ידע‬
‫זה משמש אותנו ביחסינו עם הסביבה הקרובה ו‪/‬או הרחוקה (הורים ילדים חברים וכו')‪,‬‬
‫עוזר בעיצוב אישיותנו‪ ,‬אופיינו ודפוסי התנהגותנו‪.‬‬
‫כותבת המורה נורית‪:‬‬
‫הלמידה היא תהליך ארוך וממושך‪ ,‬תהליך שבו פעילים גם הלומד וגם המלמד‪ .‬בדרך יש כמובן‬
‫תוצרים אבל התהליך נמשך לאורך כל החיים‪ .‬התוצרים הם לא רק הפנמת ידע אלא גם כישורי‬
‫חיים‪ ,‬מיומנויות למידה התמודדות עם כישלונות והצלחות ועוד‪.‬‬
‫כותבת המורה תהאני‪:‬‬
‫לדעתי‪ :‬למידה היא תוצר של תהליך למידה מתמשך‪ ,‬שרוכש בה הלומד את כל המיומנויות והידע‬
‫שצריך ‪,‬והתוצר שמקבלים אותו הוא הצטברות של תהליך ידע מתמשך לאורך זמן ‪.‬‬
‫התוצר הוא ידע העוזר ללומד לבצע חיים נורמטיביים המתאמים לקהילה ולחברה בה חיי הלומד‪,‬‬
‫וגם התהליך הוא תהליך סוציאליזאציה בו מופנמים קודים וסמלים תרבותיים והידע שהתלמיד‬
‫רוכש הוא תוצר תהליכים אלו המשמשים אותו להתמודד ולהשתלב בחברה‪.‬‬
‫כותבת המורה נורית‪:‬‬
‫הלמידה לדעתי‪ ,‬היא תהליך‪ ,‬הידע הנרכש מהלימוד הנו תוצר‪ .‬התוצר מהווה בסיס ללמידה הבא‬
‫שהוא תהליך חדש‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬
‫תואר אקדמי ‪,‬למשל‪ ,‬הנו תוצר של תהליך הלמידה‪ ,‬והוא מהווה בסיס לתואר גבוה יותר‪.‬‬
‫פעוט הנו סקרן ביותר‪ ,‬הוא סוקר את סביבתו ומתנסה בכל מה שהוא רואה ונוגע‪ ,‬זהו תהליך‬
‫למידה עצמית בלתי פוסק‪ ,‬המלווה בתוצרים‪ .‬כשהוא עדיין קטן עדיין אינו יכול ללכת‪ .‬בזמן‬
‫שמבחינה פיזיולוגית וקוגניטיבית הוא יכול להתחיל ללכת‪ ,‬מתחיל תהליך הלמידה שבסופה‬
‫התוצר הוא שהפעוט מסוגל ללכת באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫אפשר להתבונן על הלמידה כתוצר‪ ,‬אם התלמיד אינו מעוניין ללמוד‪ ,‬והמורה עוזר לו להתחיל‬
‫בתהליך הלמידה למרות רתיעתו מהלימודים‪ .‬וגורם לתלמיד חוויה נעימה תוך חיזוק ביטחונו‬
‫העצמי ביכולותיו‪ .‬הלמידה‪ ,‬תחשב גם כתוצר‪ ,‬כשהתלמיד עצמו מתחיל בתהליך הלמידה‪.‬‬
‫כותבת המורה טל שיראן‪:‬‬
‫אני תומכת ברעיון שלמידה זהו תהליך של שינויים שמתרחשים בנו בעקבות התנסויות שונות‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה מגדירה את הלמידה כ" שינוי קבוע בהתנהגות הנובע מהתנסות "‪.‬‬
‫שינויים אלה למעשה גורמים לנו להתנהג‪/‬לפעול בצורה שונה ממה שהיינו מתנהגים קודם לכן‬
‫לפני הלמידה‪.‬‬
‫ישנם סוגים שונים של למידה‪ -‬למידת חיקוי (גישה חברתית)‪ ,‬למידת תובנה (גישה קוגנטיבית)‬
‫ולמידה כתוצאה מהתניות (גישה התנהגותית)‪.‬‬
‫לעיתים הלמידה שלנו מודעת‪ ,‬ולעיתים היא אינה מודעת‪ .‬לעיתים הלמידה שלנו מועילה‪ ,‬ולעיתים‬
‫ואף יכולה להיות למידה מזיקה ‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬כאנשי חינוך חשוב להכיר היטב את שלושת המודלים הללו ללמידה‪.‬‬
‫הם יעזרו לנו להיות ערים לחשיבות של הדוגמא האישית שאנו מייצגים כמודל חיקוי לתלמידינו‪,‬‬
‫לחשיבות מתן החיזוקים כדי לשפר ביצועים ולהטמיע התנהגויות רצויות‪ ,‬ולהתייחס כמובן‬
‫להתנהגות הסמויה והמורכבת של הלומד בהבניית תובנה של חומר הלימוד‪.‬‬
‫כותבת המורה ימימה‪:‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫אם לכולנו ברור כשמש שלמידה היא תהליך‪,‬‬
‫איך זה שעדיין מרבית התלמידים או לפחות חלקם נשפטים על פי תוצר אחיד שהמורה מספק?‬
‫(עיין ערך מבחן)‬
‫האם לא היינו מצפים שהתלמיד יוערך גם בהתאם להתקדמותו בתהליך הלמידה?‬
‫מלבב לראות כי‪ ,‬יותר מורים מספקים לתלמידיהם מבחר מטלות להטמעת הנושא הנלמד‪,‬‬
‫הלומד מתבקש לבחור את המטלה המתאימה לאופיו וכך בכיתה אחת מוצגים מספר רב של‬
‫תוצרים‪ ,‬אשר מעידים על תהליכי למידה מגוונים כמספר הלומדים בכיתה‪.‬‬
‫לשמחתי היום גם יודעים להוקיר את התהליך ולברך את הלומד על ההתקדמות וההשתדלות‪ ,‬גם‬
‫כאשר התוצר או הציון לא מושלמים ‪.‬‬
‫כותבת המורה נרמיאן‪:‬‬
‫לדעתי למידה היא תהליך אינסופי שמתחיל מגיל הרך עד הרגע האחרון בחיינו!! אבל אי אפשר‬
‫בלי התוצרים שנותנים לנו לטעום את ההצלחה! כלומר "לדעתי" התוצר הוא הפרי של עץ‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫כותבת המורה איראידה‪:‬‬
‫אני משתדלת להיות מודעת לעניין התהליכי‪ .‬הוא עוזר מאוד לראות את הדרך‪ ,‬למרות הקשיים‪.‬‬
‫אני גם מאוד משתדלת לנהל על כך דיאלוג עם התלמידים ולפתח יחד איתם את הדרך המתאימה‬
‫ביותר עבורם כעת למצוא את ה"מפתח" הנכון בכדי שהלמידה תהיה מעניינת ומקדמת‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כמובן שגם התוצרים (כולל‪ ,‬תוצרי‪-‬הביניים) הם חשובים ‪ -‬גם בפני עצמם וגם בכך שהגעה לתוצר‬
‫מסוים מגבירה את המוטיבציה להשתדל להגיע לתוצר נוסף‪.‬‬
‫כותב המורה אוסאמה‪:‬‬
‫ערב טוב עמיתים יקרים‪.‬‬
‫לדעתי למידה היא תהליך ואני מקשר זה מעולם הצמח ‪ ,‬למידה כצמיחה של זרע אשר עובר‬
‫תהליך לפני הצמיחה ‪,‬גם כן התלמיד בכיתה מתפתח וצומח כמו זרע אשר תהליך הלמידה רוכש‬
‫אותה מהידע והמידע שמקבל אותו בכל נושא נלמד ואחרי זה הוא מרחיב ידע זה‪ ,‬אז הלמידה‬
‫עוברת ללומד אשר הזיכרון מאפשר לו צבירת ידע ‪,‬ומיומנות וחוויות שהוא רכש בכיתה מהמורה‬
‫או מנושאי למידה אחרים‪.‬‬
‫צעד שני בתהליך הלמידה אשר רכש והצמיד הלומד לזיכרון ‪,‬מתעורר לו החשיבה להסיק את‬
‫המסקנות וזה מתבטא אצל תלמיד בתגובות ‪,‬התנהגות בכיתה‪.‬‬
‫אני חושב שהתייחסות ללמידה בכיתה כתהליך מסייע יותר להתמקד בהוראה כי התלמיד נקשר‬
‫עם הלמידה שלו ‪ ,‬ולא להתייחס ללמידה כתוצר כי אתה נותן לתלמיד הגבלות בכל המתרחש‬
‫בכיתה ובכל נושא נלמד גם למידה וגם חינוכי התנהגותי ‪,‬אפילו התלמיד מרגיש בנקודה מסוימת‬
‫שהוא עייף ולא יכול יותר ללמוד‪..‬‬
‫‪82‬‬
‫סעיף ‪ :1‬תללי"ם למען הקהילה‬
‫פורטל עמותת תללי"ם משתף ומרכז הפניות מגוונות לטובת כלל מורי ישראל ותלמידיהם‪.‬‬
‫במתחם זה נמצא את הפריטים הבאים‪:‬‬
‫בראש הפורטל‪:‬‬
‫"החשיבה הדימויית – פרופ' אלי רוזיק‪-‬רוזן" ‪“ -‬אורינות לא מילולית – החשיבה הדימויית” ‪,‬‬
‫ספרו החדש של פרופ’ רוזיק רוזן יוצא לאור בימים אלה בגירסה אלקטרונית ומתפרסם‬
‫במתחם הרשת של “עמותת תללי”ם”‪.‬‬
‫עמותת תללי”ם מודה לפרופ’ רוזיק רוזן על הענקת הכבוד לפרסם את הספר תחת מעטה‬
‫העמותה שחרטה על דגלה את המוטו “תללי”ם – כדי שלא ינשור ולו תלמיד חולה אחד‬
‫מהלימודים בגלל מחלתו !”‪.‬‬
‫הספר פתוח לעיון‪ ,‬יישום והגבה לכלל מורי מדינת ישראל‪ ,‬לכל העוסקים בחינוך ולכל‬
‫המעניינים‪.‬‬
‫ניתן קישור לצפייה בספר המלא בגרסתו האלקטרונית‬
‫"לא רוצה שירחמו עליי‪ ,‬רוצה שישמרו אתי על קשר" ‪ -‬מורי תללי”ם נחשפים מדי שנה ליותר‬
‫מ־ ‪ 3,888‬תלמידים חולים‪ ,‬להם הם מגישים סיוע לימודי בבית‪.‬‬
‫מדיווחיהם‪ ,‬שאנו מביאים לפניכם בחוברת אשר הקישור אליה ניתן בהמשך‪ ,‬מתברר כי לא‬
‫תמיד זוכים מורי תללי”ם לשיתוף פעולה של הסגל החינוכי בשימור הקשר עם התלמיד‬
‫החולה בביתו‪.‬‬
‫ממודל התמיכה ההוליסטי בתלמיד החולה בבית (המצורף לחוברת) ניתן ללמוד על מרכיבי‬
‫סל הסיוע הלימודי ועל חשיבות שיתוף הפעולה של הצוות בקהילה (בית הספר או הגן) עם‬
‫המורה המגיע לביתו של התלמיד‪ .‬שיתוף פעולה זה מהווה נדבך חשוב במערך התמיכה‬
‫בתלמיד החולה‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬כשיש בכל מתי”א מומחה לתחום הטיפול בתלמידים חולים‪ ,‬אנו מביאים את‬
‫המידע לתשומת לבכם‪ .‬אנו מקווים לקבל את תמיכתכם בעידוד הצוות החינוכי לשמור על‬
‫הקשר החיוני בין התלמיד החולה לחברים ולמורים בבית הספר ובגן הילדים‪.‬‬
‫ניתן קישור לצפייה בחוברת המלאה בגרסתו האלקטרונית‬
‫‪83‬‬
‫"כפר נהר הירדן" ‪ -‬בשנת ‪ 2900‬בקונטיקט שבארצות הברית‪ ,‬ייסד פול ניומן את כפר הנופש‬
‫‪ The hole in the wall Gang Camp‬למען ילדים חולים במחלות קשות ומסכנות חיים‪.‬‬
‫עמותת כפר נהר הירדן בישראל הוקמה בשנת ‪ .1888‬בראש מועצת המנהלים עומד כיום מר‬
‫חיים טופול‪ .‬לעיני כל העוסקים במלאכה עומדת המשימה‪ :‬להעשיר את חיי הילדים היהודים‬
‫והערבים שסובלים ממחלות קשות המסכנות את חייהם‪ ,‬על ידי יצירת חוויות מחנאות בלתי‬
‫נשכחות‪ ,‬מסעירות‪ ,‬ובטוחות – תוך קבלת השגחה וטיפול רפואי צמוד וללא תמורה כספית‪.‬‬
‫הכפר נפתח לפעילות באוגוסט ‪ .1822‬טקס חנוכת הכפר נערך ב‪ 28‬ביוני ‪ ,1821‬בנוכחות‬
‫כ‪ 788 -‬אורחים ומכובדים‪.‬‬
‫ניתנים הקישורים‪ :‬טפסי רישום בערבית ובערבית‪ ,‬הפנייה לאתר הכפר ורשימת המחלות‪.‬‬
‫"מאגרי מידע" – מאגר הפניות המתעדכן כל העת‪ ,‬הפניות בתחומי הדעת השונים ומחולק‬
‫לפי מאגרי מידע טקסטואלים ומאגרי מידע ויזאוליים בכל תחום‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫דוגמאות לתוכן המאגרים‬
‫‪85‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫‪86‬‬
‫"המרכז לתכנון למידה"‬
‫המרכז הינו חלק ממערך קהילת המורים‪ ,‬הפורומים‪ .‬חלק זה פתוח לצפייה ולשימוש כלל מורי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫"המרכז לתכנון למידה" הפתוח לכלל מורי ישראל‪ ,‬בו יכולים לצפות כלל מורי ישראל ולעשות‬
‫שימוש בהמלצות המועלות על ידי מורי תללי"ם‪ ,‬המלצות פדגוגיות מתחומי הדעת השונים וכן‬
‫הצעות לשיח בנושאי אקטואליה חגים וחברה‪.‬‬
‫בראש בכל תחום‪ ,‬פורום‪ ,‬נמצא נושא המרכז קישורים והמלצות למידע ופעילות ברשת‪.‬‬
‫מסך המרכז‬
‫‪87‬‬
‫דוגמאות מתוך "המרכז לתכנון למידה"‬
‫מדגם מייצג ממספר תחומים‪.‬‬
‫אזרחות‬
‫הנושא‪ :‬הזכות לפרטיות‬
‫מעלת הנושא‪ :‬המורה ימימה‬
‫מאגר ביומטרי בישראל‪-‬‬
‫"חוק המאגר הביומטרי אושר בממשלה בשנת ‪ ,1880‬ובשנת ‪ 1889‬הכנסת הצביעה בעד הקמת‬
‫מאגר טביעות אצבע ופנים של אזרחי ישראל‪ .‬הפיילוט נחשב לפשרה בין מצדדי ומתנגדי החוק‬
‫ונועד בין השאר‪ ,‬לבחון את יכולתה של רשות האוכלוסין להקים מאגר מידע כזה ולהגן עליו‪".‬‬
‫"''מאגר המרכז מידע ביומטרי של כל תושבי המדינה הוא משאב מידע רגיש ואדיר''‪ ,‬טוענים‬
‫בעתיקה עורכי הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ויהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות‬
‫דיגיטליות‪'' .‬מדובר מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים‪ .‬הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד‬
‫האדם‪ ,‬לחירותו ולזכותו לפרטיות‪ .‬הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה‪ ,‬ובנוסף הוא מהווה‬
‫סכנה לשלום הציבור ולביטחונו"‪.‬‬
‫מה אתם חושבים על הקמת מאגר כזה?‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4192253,00.html‬‬
‫מגיבה ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫מי שמאמין שמאגר כזה פוגע בזכויותיו מוזמן להצטרף למאבק‬
‫"המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי" באתר הבא‪:‬‬
‫‪/http://no2bio.org/home‬‬
‫מנהל המרכז למדיניות ציבורית במכון ירושלים לחקר שווקים כותב‪:‬‬
‫מבקר המדינה ביקר את המחדלים של משרד הפנים בכל הקשור להנפקת תעודות זהות חכמות‪.‬‬
‫לפי המבקר‪ ,‬משרד הפנים ושלוחיו גילו "אוזלת יד רבה" בטיפול בנושא ותרמו לסחבת של ‪ 21‬שנה‬
‫בהנפקת התעודות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המבקר ביקר את החלטת המשרד לאפשר לגוף חיצוני‪ ,‬המטה ללוחמה‬
‫בטרור‪ ,‬לקבוע את סידורי ההנפקה‪ ,‬והצביע על שורה נוספת של בעיות מנהליות ומימוניות‪.‬‬
‫אזרחים במדינות רבות מבקרים את התנהלות ממשלתם‪ ,‬ואנו בישראל איננו יוצאים מהכלל‪.‬‬
‫התפקוד הממשלתי הלקוי הוא בין הסיבות שאסכולה פוליטית אחת‪ ,‬השמרנית‪ ,‬מעדיפה ממשלה‬
‫קטנה‪ ,‬שתחומי פעולותה מצטמצמים למינימום‪ .‬בנוסף להחלטה להנפיק תעודות חכמות‪ ,‬ישראל‬
‫החליטה להפוך למדינה המערבית והדמוקרטית היחידה אשר ממשלתה אמורה להחזיק במאגר‬
‫ביומטרי הכולל מידע על כלל אזרחיה‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬הרעיון להקים מאגר ביומטרי נתקל בהתנגדות השמרנים והליברלים‪ .‬בישראל‪ ,‬אלה‬
‫שטענו נגד הקמת מאגר ממשלתי הזהירו משימוש לרעה במידע או תקלות שיחשפו מידע רגיש על‬
‫מיליוני אזרחים בפני גורמים מקומיים וזרים‪ .‬הממשלה טענה שאין מה לחשוש‪ ,‬ותכננה לשים‬
‫בידי ‪ 28,888‬מפקידיה מידע רגיש הנוגע לכל אזרח‪ .‬כשדו"ח המבקר חושף שגם כאן הממשלה‬
‫מפגינה אוזלת יד‪ ,‬המלצתו לוותר בינתיים על המאגר הביומטרי ולהנפיק רק את התעודות‬
‫החכמות‪ ,‬מקבלת יתר תוקף‪.‬‬
‫עלות הקמת המאגר הוערכה על ידי הממשלה ב‪ 178-‬מיליון שקל‪ .‬יש הטוענים שעלותו האמיתית‬
‫עלולה להגיע למיליארדי שקלים‪ .‬כראוי למדינה המבקשת להופיע ברשימת המדינות המחזיקות‬
‫במאגרים ממשלתיים אלה‪ ,‬ההצעה היתה להעניש במאסר של שנה סרבני מסירת נתונים‬
‫ביומטריים‪.‬‬
‫בגרמניה הוחלט לא להקים מאגר ביומטרי בשל חשש לריכוז כוח יתר בידי הממשלה‪ .‬בבריטניה‬
‫נסוגה הממשלה מהרעיון בגלל הביקורת הציבורית‪ .‬בארה"ב אין מאגר כזה ומידע ביומטרי‬
‫הנאסף על אזרחים אינו נשמר‪ .‬איסוף מידע רגיש במאגר ריכוזי אחד רק מעלה את סכנת הדלפתו‪.‬‬
‫גם בלי הדלפות‪ ,‬כבר התרחב מספר המורשים האמורים להשתמש במאגר‪ ,‬מאז שהוצע‪ ,‬וכיום‬
‫גופים נוספים מתעניינים בשימוש במאגר‪.‬‬
‫מדו"ח מבקר המדינה אנו לומדים שאין לסמוך על זהירותם או שיקול דעתם של קברניטי‬
‫הממשלה ופקידי משרדיה‪ .‬המבקר אמנם הציע להניח למאגר הביומטרי בגלל העיכובים והטעויות‬
‫שביישומו‪ ,‬אך נדמה שיש להזניח אותו גם בגלל הסכנות המשתמעות מהפקדת כוח יתר ומידע‬
‫רגיש בידי האנשים האחראים לעיכובים‪ ,‬לטעויות ולמחדלי העבר‪ ,‬לפני שטעויותיהם ומחדליהם‬
‫העתידיים יפגעו בנו‪.‬‬
‫אותי הוא שכנע ואותכם?‬
‫‪http://it.themarker.com/tmit/article/15536‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ומתפרס על מספר עמודים‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫אנגלית‬
‫הנושא‪ :‬טיפוח שיח אנגלי שימושי‬
‫מעלה הנושא‪ :‬המורה אילן‬
‫מה עושים כשתלמיד חש פער ניכר באנגלית? פער שנגרר שנים? התיסכול מרצד ואין פוצה פה‬
‫באנגלית‪.....‬‬
‫לאחרונה התחלתי לרכז נושאים המהווים בסיס לפיתוח שיחון שימושי של התלמיד עם סביבתו‬
‫ובאנגלית‪-.‬טיפוח הקשר הורבאלי‪.‬‬
‫לאחר מפוי נושאים‪ ,‬אנחנו מדמים מצבי שיח ומעלים אותם במשחק תפקידים של ‪ 1‬דוברים‬
‫הנפגשים בנסיבות שונות‪.‬‬
‫ההמשך‪-‬תרגום ונסיון לשוחח "באופן טבעי" על עיניין מזדמן‪ .‬ויש פרטנר טוב למימוש היכולת‬
‫המתפתחת‪-‬עובד סיעודי דובר אנגלית‪.‬‬
‫בין שלל הנושאים‪:‬החיים בנאפל‪.‬‬
‫על חגי ישראל‪.‬‬
‫הכנת אוכל‪+‬מאכלים‪+‬משקאות‪+‬מטבח‪.‬‬
‫במקלחת‪...‬‬
‫לבוש‪...‬‬
‫פנאי‪---‬טיול ‪...TV+‬‬
‫שפה כמותית‪...‬‬
‫בריאות‪-‬תרופה‪-‬מחלה‪-‬בי"ח ותרפיה‪..‬‬
‫ספורט‪-‬כדורגל‪..‬‬
‫חדשות היום‪..‬‬
‫‪--------------------------------------------‬‬‫מצאתי שחוויה פרקטית מעין זו מזמנת ומפיגה תסכול‪.‬‬
‫מכאן הדרך לדיוקי דקדוק ושיפור או ביצוע מטלות כתיבה‪--‬קצת יותר קצרה ‪.‬הנגישות לטיפוח‬
‫השפה טובה יותר‪.‬‬
‫עוד דרך נחמדה לביטול חסמי למידה‪.‬‬
‫משיבה המורה ימימה‪:‬‬
‫יש להתאים את שיטות הלימוד לשטח‪ .‬מערכת החינוך בישראל אינה מלמדת את התלמידים‬
‫לדבר אנגלית‪ ,‬אלא מכינה אותם לבחינת הבגרות‪ .‬מלמדים אנגלית לבחינה במקום אנגלית לחיים‪.‬‬
‫בבקשה קראו‪http://www.israelhayom.co.il/opinion/126261 :‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ‪....‬‬
‫‪91‬‬
‫ביולוגיה‬
‫הנושא‪ :‬גוף האדם‪ ,‬המכונה שלא תאמן‬
‫מעלה הנושא‪ :‬המורה אסנת‬
‫"מבחינת המוח‪ ,‬לדמיין ולראות זה אותו הדבר"‪ ,‬מסבירה הנדלר‪" ,‬אין לנו מנגנוני חישה נפרדים‬
‫לזה ולזה‪ .‬זו אותה מערכת‪ .‬כשאתה מדמיין שאתה רואה משהו‪ ,‬או מנגן בראש שיר‪ ,‬המוח שלך‬
‫משתמש בדיוק באותם חלקים שרואים או שומעים דברים אמיתיים‪ .‬כשאתה מדמיין את עצמך‬
‫רוכב על אופניים החלק המוטורי במוח עושה סימולציה מלאה של רכיבה‪ ,‬רק בלי לעשות את זה‬
‫בפועל"‪.‬‬
‫ומאיפה מגיעות התמונות העתידיות שדמיינתי? לפי תיעוד ה־‪ ,MRI‬בדיוק מאותם אזורים במוח‬
‫שבהם מאוחסנים זיכרונות העבר‪" .‬המוח לא מייצר יש מאין"‪ ,‬אומרת הנדלר‪" .‬כשאתה נע‬
‫קדימה ואחורה בזמן אתה משתמש באותה מערכת מנטאלית‪ ,‬ובאותם חומרי גלם‪ :‬הזיכרונות‬
‫שלך מהעבר והאמונות שלך מההווה"‪.‬‬
‫כתבה מעניינת מסופ"ש ‪ ,‬בהחלט מעניין‪.‬‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3555197,00.html‬‬
‫משיב המורה רן‪:‬‬
‫יתכן שהעתיד שלנו טמון בטכנולוגיה חדישה המכונה ‪ additive manufacturing‬הטכנולוגיה‬
‫מבוססת על מכונה שמסוגלת ליצור אוביקט זהה למקור על ידי צרוף חומרים ובניתם שכבה אחר‬
‫שכבה וכל זאת באמצעות צילום תלת ממד שמזין למכונה נתונים אודות מבנה החומר וצפיפותו‪.‬‬
‫בדרך זו אפשר ליצר כלים בגדים ואף חלקי גוף כגון מפרקים שנבנים בדיוק מדהים‬
‫תוך התחשבות בצפיפות העצם‪(.‬המפרק אגב עשוי טיטניום) למי שרוצה ניתן לקרוא כתבה בנושא‬
‫בעיתון ‪ economist‬בכתובת‪http://www.economist.com/node/21541382 :‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ‪...‬‬
‫‪91‬‬
‫הכדור הכחול שלנו –מדעי כדור הארץ‬
‫הנושא‪ :‬תופעות ותהליכים על פני הכדור ומחוצה לו‬
‫מעלת הנושא ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫התגלה בגרינלנד המכתש העתיק ביותר על כדור הארץ‬
‫לטענת חוקרים‪ ,‬את המכתש יצר אסטרואיד ענק שהתנגש לפני כ‪ 3-‬מיליארד שנים בכדור הארץ‪.‬‬
‫הפגיעה הותירה חותם בעומק ‪ 11‬קילומטר‬
‫חוקרים טוענים כי גילו עדויות עקיפות למכתש העתיק ביותר על פני כדור הארץ‪ ,‬שנוצר‬
‫מהתנגשות אסטרואיד או שביט בכוכב הלכת לפני כשלושה מיליארד שנה – מיליארד שנה לפני‬
‫המכתש הקדום ביותר שהיה ידוע עד כה‪ .‬הממצאים התגלו ליד העיירה מניטסוק (‪)Maniitsoq‬‬
‫במערב גרינלנד‪.‬‬
‫החוקרים‪ ,‬שממצאיהם פורסמו בכתב העת ‪Earth and ,Planetary Science Letters‬‬
‫מעריכים שגודל האסטרואיד היה כ‪ 38-‬קילומטר‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬האסטרואיד שגרם להכחדת‬
‫הדינוזאורים‪ ,‬לפני כ‪ 61-‬מיליון שנה‪ ,‬היה להערכת מדענים בגודל של כעשרה קילומטר‪.‬‬
‫אין היום כל סימן לתצורתו החיצונית של המכתש‪ ,‬כי שכבות הקרקע שספגו את פגיעת‬
‫האסטרואיד נשחקו לאורך שלושת מיליארדי השנים האחרונות‪ .‬אבל עוצמת הפגיעה הותירה אז‬
‫את חותמה בשכבות התת‪-‬קרקעיות‪ 11 ,‬קילומטר מתחת לפני השטח המקוריים – עומק חסר‬
‫תקדים מבחינת החוקרים‪ .‬השכבות התת‪-‬קרקעיות האלה נמצאות היום על פני הקרקע‪.‬‬
‫החוקרים טוענים שהחותם הגיאולוגי שהותיר האסטרואיד מתפרש על שטח ‪ 288‬קילומטר‪ ,‬אך‬
‫לדבריהם היקף המכתש לפני שלושה מיליארד שנה‪ ,‬לפני שחיקתו‪ ,‬היה ‪ 688-188‬קילומטר‪ .‬קוטרו‬
‫של המכתש העתיק והגדול ביותר בעולם עד כה‪ ,‬מכתש פרדפורט בדרום אפריקה‪ ,‬הוא ‪388‬‬
‫קילומטר‪.‬‬
‫מה היה קורה אם אסטרואיד בקוטר של ‪ 38‬קילומטר היה פוגע כיום בכדור הארץ?‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫"הכחדה המונית‪ ,‬לפחות בסדר גודל של מה שהכחיד את הדינוזאורים ועוד ‪ 73%‬מהמינים לפני ‪61‬‬
‫מיליון שנה‪ ,‬ואולי משהו אפילו דרמטי יותר‪ .‬גופים של מטרים ספורים פוגעים בכדור הארץ פעם‬
‫בשנה‪ .‬גופים בגודל של ‪ 18-28‬מטרים פוגעים פעם בעשור עד מאה שנה‪ ,‬וגוף כמו זה שהכחיד את‬
‫הדינוזאורים‪ ,‬בסדר גודל של עשרה קילומטר‪ ,‬מתרחש על פי הערכות פעם במאה מיליון שנה‪ .‬אז‬
‫אסטרואיד של ‪ 38‬קילומטר – זה נדיר ביותר‪ .‬לא אתפלא אם זה משהו בסדר גודל כזה קורה פעם‬
‫בחצי מיליארד עד מיליארד שנה‪ .‬אנחנו לא מכירים גוף בקוטר כזה בסביבה המיידית של מערכת‬
‫השמש"‪.‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1746241‬‬
‫‪92‬‬
‫משתתף המורה רן‪:‬‬
‫תודה על ההפניה המרתקת והמלמדת‪.‬‬
‫ובאותו עניין באתר הידען מתפרסמת ידיעה על חשיבות הלווינים בחיזוי‬
‫הדמיה ומעקב אחרי סופות טרופיות דבר שמאפשר לנו להתמודד איתן מעט טוב יותר‪.‬‬
‫בתוך הכתבה מופיע קישור שנקרא "מצגת של תמונות לויין מהסופה סנדי"‬
‫כדאי להכנס לקישור ולצפות בתמונות אמיתיות ששידרו לווינים במהלך הסופה‪.‬‬
‫‪http://www.hayadan.org.il/tracking-sand ... e-3110127‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ומתפרס על מספר עמודים‪.‬‬
‫הגיל הרך‬
‫הנושא‪ :‬לימוד ילדי גן חובה‪ -‬כיצד?‬
‫מעלה הנושא המורה דוד‪:‬‬
‫רצוני לשתף אתכם בנושא לימוד ילדי גן‪.‬‬
‫לאחרונה ‪ ,‬קיבלתי שני ילדי גן חובה‪.‬‬
‫הלימוד של ילדי גן חובה שונה מלימוד תלמידים בבית הספר מכיוון שהם עדיין לא יודעים קרוא‬
‫וכתוב ורמת הריכוז שלהם קטנה יותר מתלמיד בית הספר‪ .‬המורה חייב לעניין ולרתק אותם‬
‫בדרכים אחרות ‪ ,‬כמו‪ :‬משחקי מחשב ‪ ,‬משחקי קופסא ‪ ,‬יצירות שונות ‪ ,‬ספורים מעניינים ‪ ,‬לימוד‬
‫נושאים שונים כמובן ברמתו של הילד וזאת תוך כדי דיבור בגובה העיניים והיותו קשוב לתחומי‬
‫העניים והרצון של הילד‪.‬‬
‫בגלישתי באינטרנט מצאתי מאמר מעניין על איך מלמדים את ילדי הגן חשבון ‪http://parents‬‬
‫‪-pre-school-math-workshop.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_20.html‬‬
‫כמו כן איך אפשר להפוך צפייה בתמונה לפעילות מהנה ומפתחת חשיבה‬
‫‪/http://parents-pre-school-math-workshop.blogspot.co.il‬‬
‫כמו כן התוודעתי למספר אתרים מעניינים המשלבים אמנות ומשחקים המפתחים ריכוז וזיכרון‬
‫תוך כדי הנאה‪:‬‬
‫‪http://www.artnsmart.com/image/users/83 ... id=6962857‬‬
‫‪/http://papunet.net/games‬‬
‫‪http://www.poissonrouge.com/chambre.php‬‬
‫‪93‬‬
‫משתתפת המורה ויקטוריה‪:‬‬
‫לדעתי ילדי גן חובה הם ילדים שעדיין בגן ולא בבית הספר‪ .‬זאת שנה אחרונה שיש להם הזדמנות‬
‫להיות "ילד"‪ .‬אנחנו צריכים להתייחס לזה בתהליך בניית תכנית עבודה‪ .‬למידה בגן חובה צריכה‬
‫להיות חווייתית ודרך התנסות האישית של הילד‪ .‬נכון שבגן חובה גננת מקנה לילדים הרגלים‬
‫ומיומנויות שיעזרו להם בכיתה א'‪ ,‬אבל היא צריכה להתייחס גם לצורך של הילד הצעיר במשחק‬
‫חופשי תוך כדי פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות‪ .‬השנה קיבלתי ילדי גן חובה‪ .‬בתחילת השנה‬
‫ניסיתי ללמוד כל ילד לעומק‪ :‬מה הוא אוהב או לא אוהב? מה היכולות שלו? תחומים שהוא‬
‫חזק‪/‬חלש בהם? זמן הריכוז שלו? וכו'‪ .‬רק אחרי איסוף הנתונים בניתי לכל אחד תכנית העבודה‬
‫אישית‪.‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ‪...‬‬
‫החינוך המיוחד‬
‫הנושא‪ :‬אוטיזם ועזרה לילדים עם אוטזים‬
‫מעלת הנושא המורה אסנת‪:‬‬
‫שמעתי הבוקר כי מספר המאובחנים כאוטיסטים עלה פי ‪ 1‬תוך ‪ 0‬שנים‪ .‬נשמע כמעט בלתי אפשרי‬
‫ועדיין‪ ,‬יחסית לגודל האוכלוסייה‪ ,‬מספרם של האוטיסטים בארץ קטן מאשר בארה"ב‪ .‬כמה מן‬
‫הסיבות שצויינו כגורמים לעלייה זו הם‪ :‬נטייה להינשא וללדת בגיל מאוחר יחסית‪ .‬ידוע כי ככל‬
‫שגיל האישה עולה כך גדל הסיכוי כי יוולד ילד עם תסמינים של אוטיזם‪ .‬כמו כן‪ ,‬טיפולי פריון‬
‫מעלים את הסיכוי לאוטיזם‪ ,‬ובישראל כידוע‪ ,‬כל זוג שיש לו קושי‪ ,‬ולו הקל ביותר‪ ,‬פונה לטיפולי‬
‫פריון ולהפריות‪ .‬לאחר ששוחחתי השבוע עם סגנית מנהלת בבית ספר לילדים אוטיסטים‪ ,‬רציתי‬
‫להציע סיבה נוספת לעלייה באבחון‪ ,‬לאו דוקא רפואית‪ .‬כידוע‪ ,‬לפיגור ולאוטיזם יש הרבה מן‬
‫המשותף והם נמצאים על אותו קו רצף‪ .‬לא תמיד ניתן לעשות אבחנה חדה וברורה בהגדרה‬
‫ביניהם‪ .‬מסתבר כי בשנים האחרונות‬
‫"סל התמיכה" של הילד האוטיסט גדול ונרחב באופן משמעותי בייחס לזה שמוגדר כסובל מפיגור‪.‬‬
‫נראה כי ההורים‪ ,‬וגם המערכת המאבחנת‪ ,‬זיהו את המגמה וזוהי אולי דרכם לסייע‪ ,‬רק במעט‪,‬‬
‫לשיקומם ולשילובם של אוטיסטים בחברה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מאחר ומדובר בעלייה דרמטית‪ ,‬יש‬
‫כמובן חוסרים גדולים במסגרות לימודיות‪ ,‬בהוסטלים ובמסגרות משקמות ולא פעם‪ ,‬נאלצים‬
‫ילדים כאלה להגיע בהסעה לבית הספר ממקומות מרוחקים מאוד כי אין עבורם פתרון הולם‬
‫באזור מגוריהם‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫כותב המורה דב‪:‬‬
‫סיגל‪ ,‬תמיד היו ותמיד יהיו חריגים מכול הסוגים‪ .‬הנורמה נקבעת ממילא ע"י הרוב‪ ,‬ומכאן נגזרת‬
‫המילה נורמאלי‪.‬‬
‫כותבת ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫סיגל‪ ,‬הגידול בארץ מקביל למה שקורה בכל העולם‪.‬‬
‫בארה"ב הנתונים אף גבוהים יותר‪ 2 :‬ל‪ 00-‬ילדים הוא אוטיסט‪ .‬את העלייה האדירה מייחסים‬
‫לגורמים רבים‪ .‬אחד מהם הוא שינוי בטיב האבחון‪ ,‬וכך‪ ,‬למשל‪ ,‬ילדים שבעבר אובחנו כסובלים‬
‫מפיגור מאובחנים כיום על הרצף האוטיסטי‪.‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫"אוטיזם זו לקות שהיא קשת‪ ,‬ילד אחד איננו דומה לשני‪ .‬זה מכלול תסמינים ואם הילד עונה על‬
‫הקריטריונים‪ ,‬הוא מקבל את האבחנה"‪.‬‬
‫סיבה חשובה לא פחות היא העלייה במודעות של ההורים‪ ,‬שהלכה וגברה עם עידן האינטרנט‪.‬‬
‫המגמה הובילה גם לירידה בגיל האבחון‪ ,‬זאת בשל הדגש על טיפול מוקדם ככל שאפשר‪ ,‬וכיום גיל‬
‫האבחון הממוצע בישראל הוא שנתיים‪.‬‬
‫וכן דב‪ ,‬חריגים מ"הנורמה" יהיו תמיד ‪ -‬ותפקידנו כחברה להעמיד לרשותם את המשאבים להם‬
‫הם זקוקים ‪ ,‬ובישראל‪ -‬אין זה המצב‪.‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1889034‬‬
‫כותב המורה הראל‪:‬‬
‫וההיבטים האתיים‪ ,‬מה יהיה עליהם?‬
‫הטכנולוגיה תמיד מתקדמת מהר יותר מאשר האתיקה‪ ,‬ואחת הסכנות היא שייעשה שימוש רב‬
‫בכלים רפואיים מבלי לברר לעומקן את המשמעויות הפילוסופיות והאתיות של הדבר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬עד כמה אנו‪ ,‬כחברה‪ ,‬מוכנים לקבל מוטיבים אאוגניים לתוכנו?‬
‫ראו למשל בקישור הבא‪http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558449 :‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך ומתפרס על מספר עמודים‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫חומרים בשפה הערבית‬
‫הנושא‪ :‬ראש השנה ההג'רית‬
‫מעלה הנושא המורה סלים‪:‬‬
‫ראש השנה האסלאמי رأس السنة الهجرية חל ב‪ 2-‬לחודש המוחארם בשנת ההיג'רה‪.‬‬
‫המועד חל בכל שנה בזמן אחר בהתאם לעקרונות לוח השנה האסלאמי‪.‬‬
‫החג מסמל תחילת חיים חדשים ונחגג לזכר הגירת הנביא מחמד ממכה למדינה בה התקבל‬
‫בברכות‪.‬‬
‫הגירה זו התרחשה ‪ 23‬שנים לאחר תחילת האסלאם ‪.‬‬
‫לאתר מורשות המגזר הערבי‪:‬‬
‫‪http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=10a3bb59-a461-4030-baa1‬‬‫‪f82112422e88&page=07649afb-f903-4e5d-9ecc-2d758019fe14‬‬
‫כותבת ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫ולמי שהנושא איננו מוכר‪ ,‬מומלץ להרחיב בעזרת האתר של רשת עמל‬
‫‪http://www1.amalnet.k12.il/machnat/hagim/Pages/gegeraa.aspx‬‬
‫כותבת המורה דועה‪:‬‬
‫כמה מילים על חג הקורבן‪,‬‬
‫מדי שנה ב‪ 28-‬בחודש ד'ו אל‪-‬חג'ה (החודש האחרון בשנה המוסלמית)‪ ,‬חוגגים המוסלמים בכל‬
‫רחבי העולם את עיד אל‪-‬אדחא‪ ,‬הוא חג הקורבן – החג הגדול באסלאם‪ .‬חג זה הוא חג מאוד‬
‫חשוב למוסלמים‪ ,‬שבו הם מקריבים קורבנות לאללה‪ .‬מנהג הקרבת הקורבנות לכבוד אללה הוא‬
‫זכר למעשהו של אברהם אבינו‪ ,‬אשר לפי האמונה המוסלמית עמד להקריב את בנו ישמעאל כאשר‬
‫הקריב כבש במקומו‪.‬‬
‫חג הקורבן נמשך ארבעה ימים‪ .‬טקסי החג נפתחים בתפילת החג‪ .‬השכם בוקר היום הראשון של‬
‫החג מתפללים המוסלמים ברחבות תפילה מחוץ למסגדים ובתוך המסגדים‪ .‬עם סיום התפילה‬
‫נוהגים המוסלמים לברך איש את רעהו‪ ,‬ללחוץ ידיים ולומר‪" :‬הלוואי ייענה אללה לתפילתנו‬
‫ולתפילתך"‪ .‬בנוסף הם מאחלים שנה טובה אחד לשני שהרי בסיום חודש זה מתחילה שנה חדשה‪.‬‬
‫אח"כ חוזרים המוסלמים לבתיהם להקריב את קורבן הכבש‪.‬‬
‫ימי החג מתאפיינים בתפילות‪ ,‬באווירת שמחה‪ ,‬בהגשת מתנות ובעזרה לעניים‪ .‬הם מקשטים את‬
‫עריהם ואת כפריהם ומתלבשים בבגדי חג‪ .‬הבתים מתמלאים דברי מתיקה‪ .‬בנוסף נוהגים‬
‫המוסלמים לבקר בימי החג את קרוביהם ולשלוח להם כרטיסי ברכה‪ .‬חלק מן המוסלמים רואים‬
‫ביום החג עת לחשבון נפש על המעשים שעשו בשנה שעברה‪ .‬עבורם מסמל חג הקורבן סיומה של‬
‫שנה קודמת ותחילתה של שנה חדשה‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫יש לנו רק ‪ 1‬חגים בשנה ‪ .‬ו" חג הקורבן" הוא החג השני והחשוב ביותר לנו‪.‬‬
‫נמשך ‪ 4‬ימים ‪ .‬לפני החג ביום יש יום שדומה ליום הכיפור אצל היהודים ‪.‬‬
‫יש אנשים שצמים לפני החג ביום ‪ ..‬יסלח להם אלוהים על החטאים שעשו משך השנה הקודמת‪.‬‬
‫הדבר הכי יפה בחג הוא ביקור את הקרובים ובני המשפחה והחברים ‪,‬מתנות וטיולים ‪):‬‬
‫והשיח בין המורים ממשיך‪...‬‬
‫ספרות‬
‫הנושא‪ :‬סיפור שהוקדש לי על ידי תלמיד‬
‫מעלת הנושא המורה שלי‪:‬‬
‫התלמיד שלי ואני מתכננים משחק בנושא " האחר הוא אני"‪,‬‬
‫כחלק מבניית המשחק אנו משלבים ספרים ושירים במגוון ההתמודדויות השונות‪.‬‬
‫נושא שהתעמקנו בו הוא שילוב עיוורים במסגרת ביה"ס והתמודדותם‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הסיפור של התלמיד המוכשר שלי נולד‪...‬‬
‫תהנו מכשרונו ומהסיפור המרגש‪):‬‬
‫(הערה‪ :‬הסיפור צורף לנושא)‬
‫כותבת המורה מרים‪:‬‬
‫"ֹלא ְת ַקלֵּל חֵּ ֵּרׁש וְ לפְ נֵּי עוֵּּ ר ֹלא ת ֵּתן מכְ ׁשֹׁל וְ י ֵָּראתָ מֵּ אֱ ֹלהֶ יָך אֲ ני יְ הוָ ה" ‪ -‬הדרישה בתנ"ך להקל ככל‬
‫האפשר על אנשים עם קושי פיזי בראייה ובשמיעה מוצגת כסנקציה אלוהית‪ .‬הייתי רוצה להאמין‬
‫שאנחנו בתללי"ם מסירים מכשולים ככל יכולתנו מדרכם של תלמידים רבים‪ .‬חייבת לציין שאני‬
‫משוחדת קלות לטובת הסיפור והמספר‪.‬‬
‫כותבת המורה סיגל‪:‬‬
‫לשלי‪,‬‬
‫הסיפור מרגש ואין ספק כי התלמיד שלך הוא ילד מאוד רגיש לזולת‪ .‬בספרות המקצועית קוראים‬
‫לזה אינטיליגנציה רגשית וכאשר מזדמן לנו ‪ ,‬מורי תללי"ם‪ ,‬תלמיד שכזה ‪ -‬זהו תענוג גדול‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫כותבת ד"ר ליאורה פלד‪:‬‬
‫לא נותר לי אלא להמליץ‪ ,‬אם התלמיד יכול‪ ,‬לקחת אותו לתערוכת "דיאלוג בחשכה"‪ .‬תערוכה‬
‫יוצאת דופן בעלת מסר חברתי וחוויה לחושים‬
‫התנסות ייחודית – סיור המתקיים בחושך מוחלט‪ ,‬ע"י מדריכים עיוורים שיובילו אותו בעולם‬
‫מדומה של‪ :‬טיול בפארק‪ ,‬רחוב סואן‪ ,‬שיט בסירה ובסופו של הסיור ישיבה ב"בית‪ -‬קפה"‪ ,‬שם‬
‫ניתן לחלוק את החוויה עם השותפים למסע‪" .‬דיאלוג בחשכה" מבוסס על יצירתיות חברתית‪ ,‬הוא‬
‫משמש במה למגעים אנושיים הדדים בעלי משמעות‪.‬‬
‫חוויה ייחודית שבמרכזה שיעור חברתי חשוב – כיצד מוגבלות יכולה להפוך לכוח‪ .‬מסע חברתי‬
‫ורגשי מרתק‪ ,‬שביכולתו לשפר את היצירתיות החברתית ואת מיומנויות התקשורת‪.‬‬
‫‪http://www.hadarmorim.co.il/publisher.asp?id=212‬‬
‫‪98‬‬
‫"תללי"ם לכל"‬
‫תפריטון המרכז הפניות למרכזי רשת שונים הרלוונטים לעוסקים בתחומי החינוך וההוראה ולכל‬
‫מתעניין‪.‬‬
‫"ההמלצה החמה"‬
‫תפריטון המרכז המלצות עדכניות והמתעדכנות כל העת‪.‬‬
‫‪99‬‬