למאמר המלא

‫יעילותו ומורכבותו של גישור תרבותי‬
‫ממויה זרה‬
‫לגישור תרבותי תפקיד חשוב ביותר בתהליך הסתגלותם של מהגרים ‪ /‬עולים חדשים‬
‫‪1‬‬
‫והשתלבותם בחברה מארחת או קולטת‪ .‬הגישור‪ ,‬כשמו‪ ,‬יוצר גשר להבנה במפגש הבין‪-‬‬
‫תרבותי בין מהגרים ‪ /‬עולים חדשים לנציגי החברה המארחת‪ .‬מפגש בין‪-‬תרבותי הוא לא רק‬
‫כניסה לעולם של נורמות‪ ,‬מסגרות‪ ,‬שיטות התמודדות וקודים שאינם מוכרים‪ ,‬אלא גם מפגש‬
‫עם אנשים החיים בתוך תרבות זו ומייצגים אותה כלפי העולים‪ .‬במעבר הבין‪-‬תרבותי‬
‫מתעוררות אי‪-‬הבנות בתחומים שונים בין המהגר לנציגי החברה הקולטת‪ ,‬וככל שהשוני‬
‫התרבותי ביניהם גדול יותר‪ ,‬כך ירבו אי‪-‬ההבנות בין הצדדים‪ .‬העלייה מאתיופיה היא דוגמה‬
‫בולטת לכך‪.‬‬
‫תהליך הגירה מחייב שבירה והתנתקות מחד גיסא‪ ,‬ולמידה והסתגלות למציאות החברתית‬
‫החדשה מאידך גיסא‪ .‬לעולי אתיופיה תהליך זה קשה במיוחד‪ ,‬בשל השונות התרבותית‬
‫העצומה בין אורח חייהם הקודם לאורח חייהם החדש‪ .‬השינוי חריף ביותר – מאורח חיים‬
‫כפרי במדינה מתפתחת להשתלבות בחברה מערבית מודרנית‪ ,‬על כל המשתמע מזה‪.‬‬
‫עם המעבר לישראל התפרקו המסגרות החברתיות המסורתיות‪ .‬קשיי ההסתגלות של עולי‬
‫אתיופיה נובעים בעיקר מקושי בתפיסת המציאות הכוללת של החברה הישראלית ובתפיסת‬
‫התנהגותם בתוך מציאות זו‪ .‬תפיסת המציאות החדשה ופירושה בהתאם למסגרת המושגית‬
‫התרבותית יוצרת אצלם אי‪-‬הבנה‪ .‬מה שחשוב בתרבות אחת עלול להתפרש כלא חשוב‬
‫בתרבות אחרת‪.‬‬
‫כדי להקל על עולי אתיופיה ולסייע להם להשתלב בחברה הישראלית‪ ,‬יש היום מספר לא‬
‫מבוטל של מגשרים תרבותיים בתחומים שונים‪ ,‬כגון חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‪ .‬בפרויקט ‪PACT‬‬
‫מועסקים מגשרים הממלאים תפקיד חיוני בקידום אוכלוסיית עולי אתיופיה‪.‬‬
‫מגשר תרבותי המסוגל לצמצם את ההבדלים בין המהגר לחברה הקולטת יוצר הבנה בין‪-‬‬
‫תרבותית‪ .‬מגשר תרבותי מגשר בין אינדיווידואלים‪ ,‬קבוצות וארגונים‪ .‬תפקיד הגישור‬
‫התרבותי משתנה בהתאם למטרות – מאיסוף מידע ומחקר לשם קידום תכניות המתאימות‬
‫לאוכלוסיית העולים ועד להתערבות בקונפליקטים ובניית גשר של הבנה הדדית‪ .‬הגישור‬
‫מאפשר חיבור של אוכלוסיית המהגרים לחברה החדשה על‪-‬ידי הקניה שיטתית של ידע‪,‬‬
‫מידע ומיומנויות התנהגותיות שהולמים את הזרם המרכזי בחברה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בדרכו של המגשר התרבותי למלא את משימתו ביעילות יש גם מכשולים ומלכודות‪.‬‬
‫המכשולים והמלכודות יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים‪:‬‬
‫‪ 1‬מהגרים ועולים חדשים – שני המונחים במאמר מתייחסים לאותה אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.1‬‬
‫מגשר תרבותי חי למעשה בין שני עולמות‪ :‬בעיני המהגרים הוא יכול להיתפס‬
‫כשייך לחברה המארחת‪ ,‬מי שאין לו קושי בהתקשרות עם החברה המארחת‪.‬‬
‫על‪-‬פי תפיסתם‪ ,‬המגשר הפך להיות אדם לבן בסגנון חייו ובמחשבותיו ולכן הוא‬
‫לא שייך להם‪ .‬ואולם נציגי החברה המארחת עשויים שלא לקבל אותו כאחד‬
‫משלהם‪ .‬המגשר מרגיש בדידות שעלולה לפגוע במוטיבציה שלו‪ .‬הוא עומד‬
‫למבחן מתמיד של העולים‪ :‬אם הוא פותר את בעיותיהם‪ ,‬הם עשויים לקבל אותו‬
‫כאחד משלהם‪ ,‬אם לא – הוא לא משלהם‪ .‬סיטואציה זו עלולה לגרום לבלבול‬
‫מחשבתי אצל המגשר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬היא אף עלולה לגרום לחוסר נאמנות של‬
‫המגשר לתפקידו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המגשר נתפס כ"כול יכול"‪ :‬העולים החדשים עלולים לראות במגשר מי שיכול‬
‫וחייב לפתור את כל הבעיות העומדות לפניהם‪ .‬לעתים גם המגשר עצמו מרגיש‬
‫שהוא "כול יכול" לסייע לעולים החדשים בכל בעיה‪ ,‬וכאשר הוא לא מצליח – הוא‬
‫חש אכזבה גדולה‪ ,‬תסכול ואף כישלון‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מגשרים רבים נופלים בפח של הגנה יתרה על בני קהילתם‪ .‬בפעולה של הגנה‬
‫יתרה על בני הקהילה או הזדהות יתרה ִאתם המגשר אינו יכול לייצג נכונה את‬
‫האמתית שלהם כלפי נותני שירותים‪ .‬ההגנה היתרה נובעת מהצורך של‬
‫ִ‬
‫הבעיה‬
‫המגשר להימנע מסיטואציה מביכה כאשר עולים נושאים הנתפסים כאינטימיים‬
‫או פרימיטיביים בעיני החברה המארחת‪ .‬בנקיטת הגנה יתרה המגשר יוצר מסר‬
‫מעוות ואי‪-‬הבנה בין הצדדים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המגשר נדרש להפעיל מיומנויות רגשיות‪-‬פסיכולוגיות בהתמודדות עם כעסים‬
‫שעלולים להפנות אליו שני הצדדים‪ .‬במצב כזה המגשר עשוי לבחור בצעד קל‪,‬‬
‫צר או פשטני מאוד בהתמודדות עם הקונפליקטים‪ .‬נוסף על קונפליקטים בין‬
‫הצדדים‪ ,‬עשויים להתעורר קונפליקטים בין בני זוג בעניינים הקשורים לטיפול‬
‫בילדיהם‪ .‬למשל‪ ,‬בשעה שמתגלה אצל הילד בעיה התפתחותית‪ ,‬הורה אחד‬
‫עלול להתנגד לסוג הטיפול המוצע לילד‪ .‬תפקיד המגשר במצב של קונפליקט בין‬
‫ההורים מסובך‪ ,‬והוא דורש סבלנות רבה‪ ,‬אמפתיה והבנה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬קרה‬
‫שהמגשר פיתח כעס כלפי עולים כאשר הרגיש כי למרות הסיוע שקיבלו הם לא‬
‫התקדמו או שפיתחו תלות ונזקקות בלי שהעזו לעזור לעצמם ולבני משפחתם‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫לעתים יש למגשר קושי לפתוח בשיחה על נושאים הנחשבים טאבו בתרבותו של‬
‫ִ‬
‫המהגר‪ .‬במקרה כזה המגשר עלול לנקוט עמדה של נסיגה ולהסיט את הנושא‬
‫לעניינים אחרים‪.‬‬
‫מגשר שהוא ער למורכבות תפקידו ולמלכודות שעלולות לארוב לו יוכל לבצע את משימתו‬
‫ביעילות רבה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ברצוני להציג כמה דוגמאות להצלחות בעבודתם היומיומית של מגשרים ומגשרות עם‬
‫עולים ועם אנשי מקצוע שונים‪.‬‬
‫‪ .1‬מדובר באירוע של קונפליקט עקב אי‪-‬הבנה בין גננת בגן לבין אב מבני הקהילה‪ .‬בנו‬
‫של האב‪ ,‬בן שלוש‪ ,‬אותר בשלב מוקדם בגן כילד עם בעיות רגשיות המתבטאות‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬במופנמות‪ ,‬בחוסר ביטחון ובקושי להתחבר עם שאר הילדים בגן‪ .‬הגננת‬
‫הזמינה את האב והסבירה לו שהיא ממליצה שהילד ישתתף בחוג דרמה כדי לרכוש‬
‫ביטחון ופתיחות‪ .‬האב הסכים וחתם על‪-‬פי המתבקש ואף הביע את רצונו להשתתף‬
‫בחוג הדרכה להורים‪ .‬ראוי לציין שלא נאמר לאב כי מדובר בטיפול רגשי אלא בחוג‬
‫דרמה‪ .‬הילד השתתף בטיפול רגשי במשך שנה אחת‪ .‬בשנה השנייה‪ ,‬בהיותו בן‬
‫ארבע‪ ,‬שוב התקשרה הגננת אל האב ואמרה שהיא ממליצה שהבן ימשיך להיות‬
‫בטיפול רגשי כמו בשנה שעברה‪ .‬כששמע האב שמדובר בטיפול‪ ,‬הוא נדהם ואף כעס‬
‫מאוד על הגננת‪ ,‬עד כדי כך שאיים לפגוע בה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הבן שלו "בסדר גמור" וחכם‬
‫ולא צריך טיפול‪ .‬הגננת נלחצה ומיהרה להתקשר אל המגשרת‪ .‬היא סיפרה לה על‬
‫האירוע ושהאב כועס ומאיים עליה‪ .‬המגשרת לא הסתפקה בשיחת הטלפון עם‬
‫הגננת וקבעה ִאתה שיחה לבירור מעמיק של העניין‪ .‬אחרי ששמעה את גרסת‬
‫הגננת‪ ,‬הזמינה המגשרת את האב לשיחה‪ .‬האב סיפר לה שבשנה שעברה החתימו‬
‫אותו על הסכמה שבנו ישתתף בחוג דרמה ולא נאמר לו דבר על טיפול‪ .‬הוא טען‬
‫שבנו חכם ולא טיפש‪ .‬המגשרת הרגיעה את האב והסבירה לו ברגישות את מהות‬
‫הטיפול הרגשי‪ ,‬ובתוך כך הדגישה כי לא מדובר בבעיה באינטליגנציה של בנו אלא‬
‫ברצון לעזור לו לרכוש ביטחון ולהיפתח יותר‪ .‬האב הבין את המטרה אבל שאל למה‬
‫לא הסבירו לו מראש‪ ,‬לפני שהחתימו אותו‪ .‬בעקבות מקרה זה סוכם‪ ,‬בישיבה של‬
‫צוות רב‪-‬מקצועי ביחידה ההתפתחותית‪ ,‬שהחלטה טיפולית בילדים שמחייבת את‬
‫הסכמת ההורים וחתימתם לא תתבצע בלי מעורבות של המגשרת‪ .‬לתפקידה של‬
‫המגשרת ביחידה ההתפתחותית חשיבות גדולה בטיפול באוכלוסיית עולי אתיופיה‪.‬‬
‫‪ .2‬עוד מקרה התערבות של מגשרת‪ :‬בקט גן בשכונה שהמגשרת עובדת בה נוצר קושי‬
‫בשל ילד מבני הקהילה‪ ,‬בן שנתיים ושמונה חודשים‪ ,‬שלא נגמל מחיתולים‪ .‬היה צורך‬
‫תכוף להחליף לו חיתולים‪ .‬בכל פעם שהאם הייתה מביאה אותו לגן ומחזירה אותו‬
‫מהגן היא שמעה ביקורת ובעיקר תלונות מהצוות הטיפולי בקט גן‪ .‬בשנה השנייה‪,‬‬
‫כשהילד עמד לעבור לגן עירוני‪ ,‬החליטו ההורים שלא לרשום אותו לגן‪ .‬בתחילת‬
‫השנה החדשה ביקרה המגשרת‪ ,‬במסגרת תפקידה‪ ,‬בכמה גנים בשכונה ושמה לב‬
‫שהילד הזה‪ ,‬שהכירה אותו בקט גן‪ ,‬לא נמצא באף גן‪ .‬היא התקשרה למשפחה‪,‬‬
‫דיברה עם האם וניסתה לברר מה קורה‪ .‬האם סיפרה לה שמשום שהילד עדיין לא‬
‫גמול החליטו להשאירו בבית ולא לשלוח אותו לגן‪ .‬המגשרת דיווחה מיד לכל‬
‫‪3‬‬
‫הגורמים הנוגעים בדבר והשפיעה על כך שהילד יסודר בגן והאם תקבל הדרכה‬
‫והכוונה‪ .‬המגשרת בעצמה הדריכה את האם איך לגמול את בנה וגם הציעה לה‬
‫לבקר בגן לעתים קרובות אם יש צורך להחליף חיתולים לבנה‪ .‬הליווי וההדרכה של‬
‫המגשרת נתן לאם כוח ותחושת שחרור ואף יכולת לשתף פעולה עם הצוות החינוכי‬
‫בגן‪ ,‬והיא כבר אינה מרגישה מאוימת כפי שחשה בעבר על‪-‬ידי הצוות של הקט גן‪.‬‬
‫‪ .3‬במעון מסוים הבחינה הגננת שילדה שהייתה תוססת ומלאה שמחת חיים הפכה‬
‫פתאום להיות ילדה עצובה ואדישה לסובבים אותה‪ .‬למרות ניסיונות הגננת לעודד‬
‫אותה ולחבק אותה‪ ,‬היא לא הצליחה לגלות מה גרם לשינוי במצב הילדה‪ .‬הגננת‬
‫פנתה אל המגשרת וזו יזמה ביקור בית‪ .‬מתברר שהאב‪ ,‬שהילדה הייתה קשורה אליו‬
‫מאוד‪ ,‬נסע לאתיופיה‪ ,‬וזה מה שגרם לה להרגיש רע – אבל היא לא יכלה להסביר‬
‫זאת לגננת‪ .‬בעקבות הסיפור הזה יזמה המגשרת כינוס של כל ההורים לאסיפה‪ ,‬והם‬
‫קיבלו הסבר על הצורך לעדכן את הגננת בכל שינוי שמתרחש בבית כדי שצוות הגן‬
‫יוכל לעזור לילדים‪.‬‬
‫‪ .4‬בכמה מקרים התנגדו ההורים לשתף פעולה עם המגשרות כאשר נודע להם שאצל‬
‫ילדיהם אותרו בעיות התפתחות‪ .‬כשההורים התבקשו לחתום על הסכמה להפניית‬
‫הילדים למכון להתפתחות הילד לקבלת טיפול הולם‪ ,‬הם התנגדו‪ .‬ברוב המקרים‬
‫התכחשו ההורים לכך שלילד יש בעיה‪ ,‬האשימו את הממסד ואת המגשרות‪ ,‬בשייכם‬
‫את המגשרות לממסד‪ .‬נושא ההתנגדות במקרים כאלו הובא להדרכה‪ ,‬ובמקרים‬
‫רבים הצליחו המגשרות להתמודד עם ההתנגדות ואף שכנעו את ההורים לשתף‬
‫פעולה בטיפול בילדיהם‪ .‬כיום תמונת המצב של הורים המתנגדים לטיפול בילדיהם‬
‫השתנתה מאוד‪ ,‬בעיקר בזכות עבודתן של המגשרות שצברו ניסיון וידע איך‬
‫להתמודד עם התנגדות בסבלנות וברגישות רבה‪.‬‬
‫‪ .5‬מורה באחד מבתי הספר שלחה הביתה תלמיד בטענה שהוא מפריע בשיעור‪.‬‬
‫התלמיד הושעה לכמה ימים עקב התנהגות לא ראויה‪ ,‬לפי טענת המורה‪ ,‬וכל זה בלי‬
‫לזמן את ההורים ובלי לדבר ִאתם‪ .‬האם פגשה את המגשרת וסיפרה שבנה שוהה‬
‫בבית כי המורה הענישה אותו‪ ,‬אבל היא אינה יודעת בשל מה‪ .‬האם אינה שולטת‬
‫בשפה העברית‪ .‬המגשרת התקשרה לבית הספר‪ ,‬קבעה פגישה עם המורה והביאה‬
‫אתה לפגישה את האם ואת התלמיד‪ .‬בפגישה התחילה המורה לדבר בלי "לתת‬
‫מקום" לאם ולילד‪ ,‬והטיחה בתלמיד האשמות‪ .‬הילד נפגע מאוד והתחיל לבכות‪.‬‬
‫המגשרת‪ ,‬שכעסה על סגנון דיבורה של המורה ועל כך שהיא אינה מאפשרת לאם‬
‫ולתלמיד לדבר‪ ,‬דרשה שיינתן מקום גם לקולם‪ .‬האם סיפרה שבנה ילד טוב בבית‪,‬‬
‫ושהוא סיפר לה שבבית ספר יש ילדים שמציקים לו ושהמורה תמיד מתנפלת עליו‪.‬‬
‫התלמיד סיפר את מה שהוא מרגיש‪ ,‬והמורה הופתעה מאוד‪ .‬המורה התנצלה על כך‬
‫‪4‬‬
‫שלא דיברה עם התלמיד בארבע עיניים ולא הייתה קשובה אליו‪ .‬מעורבות המגשרת‬
‫שינתה את המציאות בעבור התלמיד‪.‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬יש דוגמאות רבות מאוד של הצלחה בעבודתם היומיומית של המגשרים‬
‫בשטח‪ .‬תפקיד הגישור חשוב ביותר בעיניי‪ ,‬בעיקר בקידום תכניות לאוכלוסיית העולים‬
‫החדשים בכלל‪ ,‬ובתכניות הקשורות בחינוך בגיל הרך בפרט‪ .‬חיזוק הקשר ושיתוף‬
‫הפעולה בין ההורים‪ ,‬הילדים והצוות המקצועי הוא עניין חיוני‪ .‬קשר זה יישא פרי כאשר‬
‫גישור מוצלח מחבר את כולם‪ .‬חשוב שמערכות וארגונים המטפלים באוכלוסיית העולים‬
‫ישקיעו מחשבה ואנרגיה כדי לשדרג את תפקיד הגישור ולהעלותו לרמה המקצועית‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪5‬‬