‫יעילותו ומורכבותו של גישור תרבותי‬ ‫ממויה זרה‬ ‫לגישור תרבותי תפקיד חשוב ביותר בתהליך הסתגלותם של מהגרים ‪ /‬עולים חדשים‬ ‫‪1‬‬ ‫והשתלבותם בחברה מארחת או קולטת‪ .‬הגישור‪ ,‬כשמו‪ ,‬יוצר גשר להבנה במפגש הבין‪-‬‬ ‫תרבותי בין מהגרים ‪ /‬עולים חדשים לנציגי החברה המארחת‪ .‬מפגש בין‪-‬תרבותי הוא לא רק‬ ‫כניסה לעולם של נורמות‪ ,‬מסגרות‪ ,‬שיטות התמודדות וקודים שאינם מוכרים‪ ,‬אלא גם מפגש‬ ‫עם אנשים החיים בתוך תרבות זו ומייצגים אותה כלפי העולים‪ .‬במעבר הבין‪-‬תרבותי‬ ‫מתעוררות אי‪-‬הבנות בתחומים שונים בין המהגר לנציגי החברה הקולטת‪ ,‬וככל שהשוני‬ ‫התרבותי ביניהם גדול יותר‪ ,‬כך ירבו אי‪-‬ההבנות בין הצדדים‪ .‬העלייה מאתיופיה היא דוגמה‬ ‫בולטת לכך‪.‬‬ ‫תהליך הגירה מחייב שבירה והתנתקות מחד גיסא‪ ,‬ולמידה והסתגלות למציאות החברתית‬ ‫החדשה מאידך גיסא‪ .‬לעולי אתיופיה תהליך זה קשה במיוחד‪ ,‬בשל השונות התרבותית‬ ‫העצומה בין אורח חייהם הקודם לאורח חייהם החדש‪ .‬השינוי חריף ביותר – מאורח חיים‬ ‫כפרי במדינה מתפתחת להשתלבות בחברה מערבית מודרנית‪ ,‬על כל המשתמע מזה‪.‬‬ ‫עם המעבר לישראל התפרקו המסגרות החברתיות המסורתיות‪ .‬קשיי ההסתגלות של עולי‬ ‫אתיופיה נובעים בעיקר מקושי בתפיסת המציאות הכוללת של החברה הישראלית ובתפיסת‬ ‫התנהגותם בתוך מציאות זו‪ .‬תפיסת המציאות החדשה ופירושה בהתאם למסגרת המושגית‬ ‫התרבותית יוצרת אצלם אי‪-‬הבנה‪ .‬מה שחשוב בתרבות אחת עלול להתפרש כלא חשוב‬ ‫בתרבות אחרת‪.‬‬ ‫כדי להקל על עולי אתיופיה ולסייע להם להשתלב בחברה הישראלית‪ ,‬יש היום מספר לא‬ ‫מבוטל של מגשרים תרבותיים בתחומים שונים‪ ,‬כגון חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‪ .‬בפרויקט ‪PACT‬‬ ‫מועסקים מגשרים הממלאים תפקיד חיוני בקידום אוכלוסיית עולי אתיופיה‪.‬‬ ‫מגשר תרבותי המסוגל לצמצם את ההבדלים בין המהגר לחברה הקולטת יוצר הבנה בין‪-‬‬ ‫תרבותית‪ .‬מגשר תרבותי מגשר בין אינדיווידואלים‪ ,‬קבוצות וארגונים‪ .‬תפקיד הגישור‬ ‫התרבותי משתנה בהתאם למטרות – מאיסוף מידע ומחקר לשם קידום תכניות המתאימות‬ ‫לאוכלוסיית העולים ועד להתערבות בקונפליקטים ובניית גשר של הבנה הדדית‪ .‬הגישור‬ ‫מאפשר חיבור של אוכלוסיית המהגרים לחברה החדשה על‪-‬ידי הקניה שיטתית של ידע‪,‬‬ ‫מידע ומיומנויות התנהגותיות שהולמים את הזרם המרכזי בחברה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בדרכו של המגשר התרבותי למלא את משימתו ביעילות יש גם מכשולים ומלכודות‪.‬‬ ‫המכשולים והמלכודות יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים‪:‬‬ ‫‪ 1‬מהגרים ועולים חדשים – שני המונחים במאמר מתייחסים לאותה אוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מגשר תרבותי חי למעשה בין שני עולמות‪ :‬בעיני המהגרים הוא יכול להיתפס‬ ‫כשייך לחברה המארחת‪ ,‬מי שאין לו קושי בהתקשרות עם החברה המארחת‪.‬‬ ‫על‪-‬פי תפיסתם‪ ,‬המגשר הפך להיות אדם לבן בסגנון חייו ובמחשבותיו ולכן הוא‬ ‫לא שייך להם‪ .‬ואולם נציגי החברה המארחת עשויים שלא לקבל אותו כאחד‬ ‫משלהם‪ .‬המגשר מרגיש בדידות שעלולה לפגוע במוטיבציה שלו‪ .‬הוא עומד‬ ‫למבחן מתמיד של העולים‪ :‬אם הוא פותר את בעיותיהם‪ ,‬הם עשויים לקבל אותו‬ ‫כאחד משלהם‪ ,‬אם לא – הוא לא משלהם‪ .‬סיטואציה זו עלולה לגרום לבלבול‬ ‫מחשבתי אצל המגשר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬היא אף עלולה לגרום לחוסר נאמנות של‬ ‫המגשר לתפקידו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫המגשר נתפס כ"כול יכול"‪ :‬העולים החדשים עלולים לראות במגשר מי שיכול‬ ‫וחייב לפתור את כל הבעיות העומדות לפניהם‪ .‬לעתים גם המגשר עצמו מרגיש‬ ‫שהוא "כול יכול" לסייע לעולים החדשים בכל בעיה‪ ,‬וכאשר הוא לא מצליח – הוא‬ ‫חש אכזבה גדולה‪ ,‬תסכול ואף כישלון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מגשרים רבים נופלים בפח של הגנה יתרה על בני קהילתם‪ .‬בפעולה של הגנה‬ ‫יתרה על בני הקהילה או הזדהות יתרה ִאתם המגשר אינו יכול לייצג נכונה את‬ ‫האמתית שלהם כלפי נותני שירותים‪ .‬ההגנה היתרה נובעת מהצורך של‬ ‫ִ‬ ‫הבעיה‬ ‫המגשר להימנע מסיטואציה מביכה כאשר עולים נושאים הנתפסים כאינטימיים‬ ‫או פרימיטיביים בעיני החברה המארחת‪ .‬בנקיטת הגנה יתרה המגשר יוצר מסר‬ ‫מעוות ואי‪-‬הבנה בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫המגשר נדרש להפעיל מיומנויות רגשיות‪-‬פסיכולוגיות בהתמודדות עם כעסים‬ ‫שעלולים להפנות אליו שני הצדדים‪ .‬במצב כזה המגשר עשוי לבחור בצעד קל‪,‬‬ ‫צר או פשטני מאוד בהתמודדות עם הקונפליקטים‪ .‬נוסף על קונפליקטים בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬עשויים להתעורר קונפליקטים בין בני זוג בעניינים הקשורים לטיפול‬ ‫בילדיהם‪ .‬למשל‪ ,‬בשעה שמתגלה אצל הילד בעיה התפתחותית‪ ,‬הורה אחד‬ ‫עלול להתנגד לסוג הטיפול המוצע לילד‪ .‬תפקיד המגשר במצב של קונפליקט בין‬ ‫ההורים מסובך‪ ,‬והוא דורש סבלנות רבה‪ ,‬אמפתיה והבנה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬קרה‬ ‫שהמגשר פיתח כעס כלפי עולים כאשר הרגיש כי למרות הסיוע שקיבלו הם לא‬ ‫התקדמו או שפיתחו תלות ונזקקות בלי שהעזו לעזור לעצמם ולבני משפחתם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לעתים יש למגשר קושי לפתוח בשיחה על נושאים הנחשבים טאבו בתרבותו של‬ ‫ִ‬ ‫המהגר‪ .‬במקרה כזה המגשר עלול לנקוט עמדה של נסיגה ולהסיט את הנושא‬ ‫לעניינים אחרים‪.‬‬ ‫מגשר שהוא ער למורכבות תפקידו ולמלכודות שעלולות לארוב לו יוכל לבצע את משימתו‬ ‫ביעילות רבה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ברצוני להציג כמה דוגמאות להצלחות בעבודתם היומיומית של מגשרים ומגשרות עם‬ ‫עולים ועם אנשי מקצוע שונים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדובר באירוע של קונפליקט עקב אי‪-‬הבנה בין גננת בגן לבין אב מבני הקהילה‪ .‬בנו‬ ‫של האב‪ ,‬בן שלוש‪ ,‬אותר בשלב מוקדם בגן כילד עם בעיות רגשיות המתבטאות‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬במופנמות‪ ,‬בחוסר ביטחון ובקושי להתחבר עם שאר הילדים בגן‪ .‬הגננת‬ ‫הזמינה את האב והסבירה לו שהיא ממליצה שהילד ישתתף בחוג דרמה כדי לרכוש‬ ‫ביטחון ופתיחות‪ .‬האב הסכים וחתם על‪-‬פי המתבקש ואף הביע את רצונו להשתתף‬ ‫בחוג הדרכה להורים‪ .‬ראוי לציין שלא נאמר לאב כי מדובר בטיפול רגשי אלא בחוג‬ ‫דרמה‪ .‬הילד השתתף בטיפול רגשי במשך שנה אחת‪ .‬בשנה השנייה‪ ,‬בהיותו בן‬ ‫ארבע‪ ,‬שוב התקשרה הגננת אל האב ואמרה שהיא ממליצה שהבן ימשיך להיות‬ ‫בטיפול רגשי כמו בשנה שעברה‪ .‬כששמע האב שמדובר בטיפול‪ ,‬הוא נדהם ואף כעס‬ ‫מאוד על הגננת‪ ,‬עד כדי כך שאיים לפגוע בה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הבן שלו "בסדר גמור" וחכם‬ ‫ולא צריך טיפול‪ .‬הגננת נלחצה ומיהרה להתקשר אל המגשרת‪ .‬היא סיפרה לה על‬ ‫האירוע ושהאב כועס ומאיים עליה‪ .‬המגשרת לא הסתפקה בשיחת הטלפון עם‬ ‫הגננת וקבעה ִאתה שיחה לבירור מעמיק של העניין‪ .‬אחרי ששמעה את גרסת‬ ‫הגננת‪ ,‬הזמינה המגשרת את האב לשיחה‪ .‬האב סיפר לה שבשנה שעברה החתימו‬ ‫אותו על הסכמה שבנו ישתתף בחוג דרמה ולא נאמר לו דבר על טיפול‪ .‬הוא טען‬ ‫שבנו חכם ולא טיפש‪ .‬המגשרת הרגיעה את האב והסבירה לו ברגישות את מהות‬ ‫הטיפול הרגשי‪ ,‬ובתוך כך הדגישה כי לא מדובר בבעיה באינטליגנציה של בנו אלא‬ ‫ברצון לעזור לו לרכוש ביטחון ולהיפתח יותר‪ .‬האב הבין את המטרה אבל שאל למה‬ ‫לא הסבירו לו מראש‪ ,‬לפני שהחתימו אותו‪ .‬בעקבות מקרה זה סוכם‪ ,‬בישיבה של‬ ‫צוות רב‪-‬מקצועי ביחידה ההתפתחותית‪ ,‬שהחלטה טיפולית בילדים שמחייבת את‬ ‫הסכמת ההורים וחתימתם לא תתבצע בלי מעורבות של המגשרת‪ .‬לתפקידה של‬ ‫המגשרת ביחידה ההתפתחותית חשיבות גדולה בטיפול באוכלוסיית עולי אתיופיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עוד מקרה התערבות של מגשרת‪ :‬בקט גן בשכונה שהמגשרת עובדת בה נוצר קושי‬ ‫בשל ילד מבני הקהילה‪ ,‬בן שנתיים ושמונה חודשים‪ ,‬שלא נגמל מחיתולים‪ .‬היה צורך‬ ‫תכוף להחליף לו חיתולים‪ .‬בכל פעם שהאם הייתה מביאה אותו לגן ומחזירה אותו‬ ‫מהגן היא שמעה ביקורת ובעיקר תלונות מהצוות הטיפולי בקט גן‪ .‬בשנה השנייה‪,‬‬ ‫כשהילד עמד לעבור לגן עירוני‪ ,‬החליטו ההורים שלא לרשום אותו לגן‪ .‬בתחילת‬ ‫השנה החדשה ביקרה המגשרת‪ ,‬במסגרת תפקידה‪ ,‬בכמה גנים בשכונה ושמה לב‬ ‫שהילד הזה‪ ,‬שהכירה אותו בקט גן‪ ,‬לא נמצא באף גן‪ .‬היא התקשרה למשפחה‪,‬‬ ‫דיברה עם האם וניסתה לברר מה קורה‪ .‬האם סיפרה לה שמשום שהילד עדיין לא‬ ‫גמול החליטו להשאירו בבית ולא לשלוח אותו לגן‪ .‬המגשרת דיווחה מיד לכל‬ ‫‪3‬‬ ‫הגורמים הנוגעים בדבר והשפיעה על כך שהילד יסודר בגן והאם תקבל הדרכה‬ ‫והכוונה‪ .‬המגשרת בעצמה הדריכה את האם איך לגמול את בנה וגם הציעה לה‬ ‫לבקר בגן לעתים קרובות אם יש צורך להחליף חיתולים לבנה‪ .‬הליווי וההדרכה של‬ ‫המגשרת נתן לאם כוח ותחושת שחרור ואף יכולת לשתף פעולה עם הצוות החינוכי‬ ‫בגן‪ ,‬והיא כבר אינה מרגישה מאוימת כפי שחשה בעבר על‪-‬ידי הצוות של הקט גן‪.‬‬ ‫‪ .3‬במעון מסוים הבחינה הגננת שילדה שהייתה תוססת ומלאה שמחת חיים הפכה‬ ‫פתאום להיות ילדה עצובה ואדישה לסובבים אותה‪ .‬למרות ניסיונות הגננת לעודד‬ ‫אותה ולחבק אותה‪ ,‬היא לא הצליחה לגלות מה גרם לשינוי במצב הילדה‪ .‬הגננת‬ ‫פנתה אל המגשרת וזו יזמה ביקור בית‪ .‬מתברר שהאב‪ ,‬שהילדה הייתה קשורה אליו‬ ‫מאוד‪ ,‬נסע לאתיופיה‪ ,‬וזה מה שגרם לה להרגיש רע – אבל היא לא יכלה להסביר‬ ‫זאת לגננת‪ .‬בעקבות הסיפור הזה יזמה המגשרת כינוס של כל ההורים לאסיפה‪ ,‬והם‬ ‫קיבלו הסבר על הצורך לעדכן את הגננת בכל שינוי שמתרחש בבית כדי שצוות הגן‬ ‫יוכל לעזור לילדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכמה מקרים התנגדו ההורים לשתף פעולה עם המגשרות כאשר נודע להם שאצל‬ ‫ילדיהם אותרו בעיות התפתחות‪ .‬כשההורים התבקשו לחתום על הסכמה להפניית‬ ‫הילדים למכון להתפתחות הילד לקבלת טיפול הולם‪ ,‬הם התנגדו‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫התכחשו ההורים לכך שלילד יש בעיה‪ ,‬האשימו את הממסד ואת המגשרות‪ ,‬בשייכם‬ ‫את המגשרות לממסד‪ .‬נושא ההתנגדות במקרים כאלו הובא להדרכה‪ ,‬ובמקרים‬ ‫רבים הצליחו המגשרות להתמודד עם ההתנגדות ואף שכנעו את ההורים לשתף‬ ‫פעולה בטיפול בילדיהם‪ .‬כיום תמונת המצב של הורים המתנגדים לטיפול בילדיהם‬ ‫השתנתה מאוד‪ ,‬בעיקר בזכות עבודתן של המגשרות שצברו ניסיון וידע איך‬ ‫להתמודד עם התנגדות בסבלנות וברגישות רבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מורה באחד מבתי הספר שלחה הביתה תלמיד בטענה שהוא מפריע בשיעור‪.‬‬ ‫התלמיד הושעה לכמה ימים עקב התנהגות לא ראויה‪ ,‬לפי טענת המורה‪ ,‬וכל זה בלי‬ ‫לזמן את ההורים ובלי לדבר ִאתם‪ .‬האם פגשה את המגשרת וסיפרה שבנה שוהה‬ ‫בבית כי המורה הענישה אותו‪ ,‬אבל היא אינה יודעת בשל מה‪ .‬האם אינה שולטת‬ ‫בשפה העברית‪ .‬המגשרת התקשרה לבית הספר‪ ,‬קבעה פגישה עם המורה והביאה‬ ‫אתה לפגישה את האם ואת התלמיד‪ .‬בפגישה התחילה המורה לדבר בלי "לתת‬ ‫מקום" לאם ולילד‪ ,‬והטיחה בתלמיד האשמות‪ .‬הילד נפגע מאוד והתחיל לבכות‪.‬‬ ‫המגשרת‪ ,‬שכעסה על סגנון דיבורה של המורה ועל כך שהיא אינה מאפשרת לאם‬ ‫ולתלמיד לדבר‪ ,‬דרשה שיינתן מקום גם לקולם‪ .‬האם סיפרה שבנה ילד טוב בבית‪,‬‬ ‫ושהוא סיפר לה שבבית ספר יש ילדים שמציקים לו ושהמורה תמיד מתנפלת עליו‪.‬‬ ‫התלמיד סיפר את מה שהוא מרגיש‪ ,‬והמורה הופתעה מאוד‪ .‬המורה התנצלה על כך‬ ‫‪4‬‬ ‫שלא דיברה עם התלמיד בארבע עיניים ולא הייתה קשובה אליו‪ .‬מעורבות המגשרת‬ ‫שינתה את המציאות בעבור התלמיד‪.‬‬ ‫לשמחתנו‪ ,‬יש דוגמאות רבות מאוד של הצלחה בעבודתם היומיומית של המגשרים‬ ‫בשטח‪ .‬תפקיד הגישור חשוב ביותר בעיניי‪ ,‬בעיקר בקידום תכניות לאוכלוסיית העולים‬ ‫החדשים בכלל‪ ,‬ובתכניות הקשורות בחינוך בגיל הרך בפרט‪ .‬חיזוק הקשר ושיתוף‬ ‫הפעולה בין ההורים‪ ,‬הילדים והצוות המקצועי הוא עניין חיוני‪ .‬קשר זה יישא פרי כאשר‬ ‫גישור מוצלח מחבר את כולם‪ .‬חשוב שמערכות וארגונים המטפלים באוכלוסיית העולים‬ ‫ישקיעו מחשבה ואנרגיה כדי לשדרג את תפקיד הגישור ולהעלותו לרמה המקצועית‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫‪5‬‬