השקפה טרנספורמטיבית על קונפליקטים וגישור : לשנות אנשים לא רק
לשנות אנשי לא רק מצבי :השקפה טרנספורמטיבית על קונפליקטי וגישור ) The Promise of Mediation: Bush R.A. Folger J.Pעמ' (81-112 כדי לבנות גישה שונה לפרקטיקת הגישור ,עלינו להתחיל בהדגשת הבסיס עליו מבוססת הפרקטיקה ולבחו מחדש את ההשקפות שלנו על מה זה קונפליקט ? ומה התגובה האידאלית שצריכה להיות לקונפליקט ? תחילה יש לבחו את הנחת היסוד שקונפליקטי צריכי להבח כבעיה .הנחת יסוד שונה תציע שמחלוקות יכולות להבח כלל לא כבעיה אלא כהזדמנויות להתקדמות מוסרית ולטרנספורמציה. השקפה שונה זו ,היא אורינטציה טרנספורמטיבית לקונפליקט. על פי מגמה זו ,קונפליקט הוא קוד כל הוא מאורע פוטנציאלי להתקדמות בשני ממדי קריטיי הקשורי זה לזה ,של מוסריות אנושית .המימד הראשו נוגע בחיזוק העצמי והמימד השני נוגע בחשיבה מעבר לעצמי בהתקשרות ע האחרי .בעיקר אחרי שמצב "שונה" ממצבנו. חשיבה מוסרית ,בקרב אחרי ,כפי שדיברה עליה קרול גילג ) (1988 ,1982מציעה ,שהתפתחות מוסרית קשורה לאינטגרציה העצמית של האינדוידואל ולדאגתו לאחרי .ההשקפה הטרנספורמטיבית רואה בקונפליקט הזדמנות לפתח ותרגל את ההתפתחות המוסרית של האד ועל ידי כ $לקדמו הלאה. קונפליקט מעמיד כל צד בפני אתגר ,קושי או מצוקה שאפשר להאבק בה .אתגר זה ,מאפשר לצדדי להבהיר לעצמ את הצרכי והערכי שלה מה גור או לא גור לה לשביעות רצו .הקונפליקט נות לה הזדמנות לגלות ולחזק את המשאבי שלה הקשורי לדאגה חלופית לאחר ולענייני יחסי בי אישיי .בקיצור ,קונפליקטי מאפשרי לאנשי הזדמנות לפתח ולתרגל ג החלטיות אישית וג בטחו עצמי .יותר מכ ,$מצב של קונפליקט מעמיד כל צד בפני מקרי שוני בה אחרי מחזיקי בדעות מנוגדות כ $מתאפשר לכל צד להיות חשו %לפרספקטיבות השונות בה מחזיקי אחרי. הקונפליקט נות לאינדוידואל הזדמנות לחשוב ולבטא רמה מסויימת של הבנה ודאגה לאחר למרות מגוו הדעות ואי ההסכמות .א כ ,קונפליקט מאפשר לאנשי הזדמנות לפתח ולתרגל כבוד והתחשבות באחרי. לסיכו ,קונפליקטי מכילי הזדמנויות חשובות לתרגול שני הממדי של התפתחות מוסרית ,ואולי אפילו ברמה גבוהה יותר מאשר חוויות אנושיות אחרות .זו אולי הסיבה ,שאצל הסיני ,בעלי המסורת של שימוש בכתב סימני ,משתמשי בסימני זהי לתאור משבר והזדמנות. במגמה הטרנספורמטיבית התגובה האידאלית לקונפליקט היא לא "לפתור את הבעיה" במקו זאת, היא לעזור לשנות את ההתערבות של האינדוידואלי בשני הממדי של ההתפתחות המוסרית .להגיב לקונפליקט באופ פרודוקטיבי אומר להפיק תועלת מההזדמנויות שהוא מציג ,לשנות ולקד את המשתתפי בו כבני אד .כלומר ,לעודד ולעזור לצדדי להשתמש בקונפליקט כדי להבי ולהכיר ביכולת שלה לחיזוק העצמי ולהכרה באחרי .להוציא החוצה את טוב הלב הפנימי שנמצא בצדדי בהיות בני אד .א הדבר יעשה ,אז התגובה לקונפליקט עצמו עוזרת בשינוי אינדוידואלי מפחדניי מגנניי או מרוכזי בעצמ לבעלי בטחו אחריות ודאגה לאחר .זו כמוב ,הגרסה של "סיפור הטרנספורמציה" של תנועת הגישור. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים יעדי טרנספורמציית הגישור העצמה והכרה להצלחה מוב שונה בפתרו בעיה באמצעות הגישה הטרנספורמטיבית .הצלחה מושגת כאשר מתקבל הסכ המקובל על דעת הצדדי ונחת לשביעות רצונ .ברמה הפשוטה ביותר ,בגישור ,פתרו בעיות מתקבל על ידי שיפור מצב של הצדדי בהשוואה לזה שהיה קוד. ברמה גבוהה יותר ,תהלי $הגישור נחשב להצלחה ע שני הצדדי חוו התפתחות מוסרית בשני הממדי :בחיזוק העצמי וביחסי ע האחרי .יעדי אלו ה העצמה וההכרה .בגישת הטרנספורמציה, העצמה והכרה ה שני הגורמי הכי חשובי שהגישור יכול להפיק ,והשגת הנו יעד חשוב מאד .אבל, שני המונחי האלו זקוקי להגדרה זהירה ,קונספטואלית ופרקטית. באופ כללי ,העצמה מושגת כאשר הצדדי שבמחלוקת חשי התחזקות מודעת של הער $העצמי שלה והיכולת שלה להתמודד ע אי אלו קשיי העומדי בפניה ,ללא קשר לאילוצי חיצוניי. הכרה מושגת ,כאשר מושגת רמה כלשהי של העצמה .כאשר צדדי במחלוקת חווי נכונות נרחבת להבי ולהיות אחראי למצבו של הצד האחר .חשוב לראות שהעצמה והכרה אינ רק מונחי אבסטרקטיי וקונספטואליי אלא ג אפקטיביי ומעשיי ,שיכולי להיות מזוהי בברור כאשר ה מתרחשי בתו $ומעבר להלי $הגישור. העצמה )(Empowerment מעורבות בקונפליקט משפיעה על כולנו באופ דומה .צדדי במחלוקת ה בדר $כלל לא מיושבי בדעת ,מבולבלי ,מפוחדי ,לא מאורגני ולא בטוחי מה לעשות .כתוצאה מכ $ה חשי פגיעי ולא בשליטה .מנקודה זו ,צדדי חשי העצמה בגישור כאשר ה מתבטאי באופ רגוע יותר ,ברור יותר ,בטוח יותר ,ה מאורגני יותר ופסקני יותר ,ולכ ה בוני וזוכי לתחושת חוזק ושליטה במצב .קל לזהות יעדי אלו בתהלי $הגישור כאשר ה מושגי .להל כמה התרחשויות הקורות במהל $הגישור היוצרות העצמה אצל הצדדי : • צד חש העצמה כאשר הוא מגיע להבנה ברורה בנוגע לחשיבות מטרותיו. • צד חש העצמה כאשר ברור לו מה האופציות האחרות העומדות בפניו ,כ $יש לו שליטה רבה יותר על המצב. • צד חש העצמה כאשר הוא מפתח מיומנויות של הקשבה ,ארגו ,הצגת טיעוני ,סיעור מוחי והערכת חלופות .כל המיומנויות הללו מתפתחות במהל $הגישור. • צד חש העצמה כאשר הוא מתוודה מחדש למשאבי שבידיו ,שהינ יקרי לצד האחר. הוא מבי שארגו מחדש של משאבי אלו יכולי לקד אותו ולהביא לפתרו. • צד חש העצמה כאשר הוא משק ,%שוקל היטב ועושה החלטות מודעות בנוגע לדר $בה הוא רוצה לפעול .כולל החלטות על אי $הוא יפעל בהלי $דיו גישורי ,החלטות על מה ואי$ לישב את העניי ובאילו עוד צעדי ינקוט .הוא מערי $את החוזק או החולשה של הטיעוני שלו ושל הצד האחר ואת היתרונות והחסרונות של פתרונות אפשריי ,ועושה החלטות על בסיס החלטות אלו. כאשר מתרחשי דברי דוגמת אלו בגישור הצד חווה תחושה גדולה יותר של ער $עצמי ,בטחו, החלטיות ,נחישות ועצמאיות .למרות התנאי החיצוניי השוני ששוררי ,הצד חש שליטה גדולה יותר על המצב וכתוצאה מכ $חיזוק של העצמי .כאשר המגשר עוזר להביא לדברי מעי אלו בגישור, © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים המטרה של העצמה הושגה ברמה מסויימת .לאחר הסבר משמעות זו של העצמה ,צרי $להיות ברור שהעצמה היא עצמאית ונפרדת מסוג מסויי של תוצאה בהלי $הגישור .ג א הושג הסכ שהמגשר מוצא כ"צודק ואופטימלי" וג א הוא לא צודק ,אפילו טיפשי ,או א %לא הושג כלל הסכ ,המטרה של העצמה התבצעה .הצדדי הרוויחו חיזוק של העצמי מהתהלי $של מודעות ונחישות עצמית שהתרחשו בהלי $הגישור .א המגשר חושב ש"אולי הבאת הצדדי לתוצאה טובה המוצעת על ידו תיצור העצמה" ,חשוב שהמגשר יזכור שההגדרה של העצמה גורסת שג "תוצאה עלובה" המיוצרת ע"י הצדדי עצמ עדיפה על "תוצאה טובה" המוצעת ע"י המגשר .מיכוו שהצדדי עברו חיזוק של העצמי ע"י הבחירה המודעת שעשו .ג א המגשרי יציעו פתרו טוב לצדדי ,פתרו טוב יצור אצל הצדדי סיפוק אבל לא העצמה .סיפוק בלבד לא מביא לחיזוק של העצמי ,אלא א כ הוא ,מלווה בהעצמה. פתרו הבעיה בשביל הצדדי הוא לא גישור טרנספורמטיבי ,בגלל שהוא נכשל בהעצמת הצדדי ואולי א %מפחית אותה. כאמור ,העצמה משפיעה לא רק על תהלי $הגישור עצמו אלא ג מעבר לו .הצדדי ,בעקבות הלי$ הגישור ,יכולי כעת ,ג בתהליכי אחרי ,לזהות באופ ברור יותר את המטרות והרצונות שלה, להיות מודעי לאינטרסי שלה ,לאופציות האפשריות ,לבחירת האופ בו ישיגו את המטרות שלה ולזיהוי המשאבי הקיימי בידיה .השימוש בכישורי ובמיומניות לפתרו קונפליקטי ,יאפשר לצד להחליט באופ מכוו ומודע בי האפשרויות שיזהה. במחקר שנעשה בקרב תלמידי בתוכנית ליישוב סכסוכי בגישה הטרנספורמטיבית התוצאות מראות על כ $שהמשתתפי הראו עליה בבטחו ובמודעות העצמית וכ ההחלטיות בבית הספר ,בבית ובקבוצות השווי .העצמה כמטרה והאפקט של הגישור ,יכולה להתפשט מעבר למקרה המידי ,לפעילות המתמשכת של המשתתפי. הכרה )(Recognition בקונפליקטי ובמחלוקות המשתתפי בדר $כלל חשי מאוימי ,מותקפי והופכי לקורבנות בעקבות התנהגותו ודרישותיו של הצד האחר .כתוצאה מכ ,$ה מרוכזי בהגנה עצמית ,ה מתגונני, חשדניי ועויני לצד האחר וכמעט לא מסוגלי לחשוב על דבר מעבר לצרכי האישיי שלה. מנקודת התחלה זו ,של התעמקות בעצמי ,הצדדי משיגי הכרה בהלי $הגישור כאשר ה באופ וולנטרי בוחרי להיות יותר פתוחי ,קשובי ,סמפטיי ואחראי למצבו של הצד האחר .ולכ מרחיבי את הפרספקטיבה שלה כדי להכיל בה הערכה למצב של האחרי .להל תאור של מקרי ספציפיי היוצרי הכרה בתו $הלי $הגישור : • צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא שוקל לקבל ולהכיר בדר $כלשהי את מצבו של האחר, לא רק האסטרטגיה שתעזור לו ,אלא מתו $הערכה אמיתית למצבו הקשה של האחר. • צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מבי שמעבר ליכולת להכיר באחר הוא ג רוצה לעשות זאת .הוא מגלה שהוא מעוניי למקד את תשומת לבו בחוויותיו של האחר ולמצוא דר $להכיר בחוויות אלו על ידי התנהגותו בהלי.$ • צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא באמת מרשה לעצמו לחשוב על הצד האחר והתנהגותו באופ שונה ,יותר חיובי וסימפטי מקוד .הוא ביודעי מוותר על נקודת השקפתו ומנסה לראות את הדברי מנקודת מבטו של האחר .באות רגעי "נופל לו האסימו" או © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים "נדלקת לו נורה" והוא מבי שהוא לא צרי $לראות את הצד האחר באופ כה שלילי .הוא מעניק הכרה בעצ החשיבה שלו על הצד האחר. • צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מחליט לתקשר ע הצד האחר .הוא מודה בפני המגשר באופ אישי ,או אפילו ישירות לצד האחר ,שכעת הוא רואה את שקרה באופ שונה ואת הצד האחר באור חיובי יותר .הוא מנסח הצהרה של הבנה מחדש והתנצלות כלפי האחר על כ $שחשב עליו באופ שלילי ביותר. • צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מוכ לפעול ולמצוא הסדר ,שיספק ויהיה מקובל ומתאי לשני הצדדי. • כאשר דברי אלו קורי בגישור הצד מבי את היכולת שלו להכיר ,להתחשב ולהתמקד באחר .הוא חושב ובוחר לא להתמקד רק בצרכי שלו אלא ג בשל האחר .כתוצאה מכ,$ הוא דואג ומתיחס לאנושיותו של האחר .כאשר המגשר עוזר לצדדי להגיע לדברי מעי אלו בהלי $הגישור ,המטרה של הכרה הושגה ברמה מסויימת. • הכרה ,כמטרה של הגישור הטרנספורמטיבי ,היא החוויה של מעבר מהתמקדות בעצמי להענקת הכרה לאחר .הכרה יכולה להינת ברמות שונות .כמוב ,שהצעת הסדר המספק את הצד האחר היא הביטוי החזק ביותר להענקת הכרה באחר ,א $ג עצ החשיבה על הצד האחר מעידה על רמה מסויימת של הכרה המתרחשת בהלי $הגישור .במידה וההכרה לא תוביל להסכ המקובל על הצדדי "האור" של ההכרה יכול להכבות ,התהלי $יחזור לאחור והצדדי יחזרו לעמדותיה השליליות האחד על האחר .על כ ,חשוב להבי שהכרה איננה כלל הכרה א איננה ניתנת על ידי צד אחר לאחר ברצו ובאופ חופשי .רק החלטה של הצד עצמו לשי את האחר במרכז תיצור התפתחות מוסרית על ידי מת ההכרה .לכ ,אסור למגשר לאל' או ללחו' את הצדדי להעניק מידה רבה של הכרה משו שאז היא עלולה להעל .המפתח למגשר הוא להבי ,שהמטרה מושגת רק על ידי כ$ שהצדדי עצמ יחליטו מה היא רמת ההכרה שה מוכני להעניק לאחר. עניי נוס ,%שמסביר את היחס בי שתי המטרות של הגישור הטרנספורמטיבי ,הוא שהכרה חייבת להיות מבוססת על העצמה .צד חייב להרגיש ולחוות חופש מוחלט בבחירת החלטות בכווני שוני ,רק אחר כ ,$יכול הצד להחליט הא להעניק או לא הכרה לצד האחר .ללא תחושה זו ,סביר להניח שלא תתרחש הכרה כלל או שהיא לא תהייה בעלת משמעות אמיתית. בדומה להעצמה ,ג הכרה יכולה להשפיע על תהליכי אחרי ,מעבר להלי $הגישור עצמו .צד שעבר גישור טרנספורמטיבי ,יקח ג לסיטואציות אחרות בחייו את היכולת והרצו להתיחס לאחר באופ פחות מתגונ ,יותר מכבד ,יותר אמפטי ,פחות שיפוטי ,לתת לאחר להנות מהספק ,למצוא אלמנטי של חוויה ודאגה משותפת ולהיות יותר סבלני כלפי אחרי. הגדרה מחדש של "הצלחה" למרות ,שחוקרי רבי זיהו את העצמה ואת ההכרה כשתי המטרות העיקריות בגישור ,אנו מציעי הגדרה יותר מוצקה של הצלחה בהלי $הגישור הטרנספורמטיבי .גישור נחשב להצלחה : .1א המשתתפי נהיו מודעי להזדמניות שעמדו בפניה במהל $הגישור ,ג של העצמה וג של הכרה. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים .2א עזרו למשתתפי להבהיר את המטרות ,את האופציות ואת המשאבי העומדי בפניה ואז באופ מודע מכוו וחופשי ה בחרו. .3א עזרו למשתתפי להחליט להעניק הכרה ברצו לצד האחר. .4א מטרות אלו יושגו אז ג המטרות הכלליות שהוזכרו קוד יהיו אפשריות .הלי $גישור מוצלח יוציא החוצה את החוזק הפנימי וטוב הלב של הצדדי כבני אד. מספר הבחנות חשובות מטרות כלליות כמו מציאת פתרו טוב והבטחת תהלי $צודק מוכרות וברורות למשתתפי בתהלי.$ העצמה והכרה הינ מונחי פחות מוכרי ועל כ יש לוודא שלא חל בלבול בניסיו לפענח מונחי אלו. העצמה היא מונח שמשתמשי בו כדי לתאר דברי שוני בעלי משמעות שונה .כאשר אנו משתמשי המונח העצמה ,אי הכוונה לאיזו כוחות ,או לחלוקה מחדש של הכח בתו $תהלי $הגישור עצמו ,כדי להג על צד חלש יותר .למעשה ,העצמה תמיד מתורגלת ע שני הצדדי .כמוב ,שהעצמה של שני הצדדי עלולה לשנות את מאז הכוחות ,א צד אחד מתחיל את התהלי $ע בטחו עצמי גבוהה יותר ויכולת החלטיות גבוהה יותר .מצב כזה ,של שינוי מאז כוחות ,הוא תוצאת לוואי של התהלי $ולא המטרה עצמה .בנוס ,%העצמה איננה שליטה או השפעה על תהלי $הגישור ,כ $שהתוצאה המופקת תגרו להעברת כח מהצד החזק לצד החלש מחו' לתהלי .$יתכ ומספר מגשרי רואי בהשגת תוצאה מעי זו כחלק מתפקיד בתהלי ,$אנו לא מאמצי גישה זאת ואי זו המשמעות של העצמה. לבסו ,%בהעצמה אי הכוונה להוסי %לכוחו של אחד הצדדי על ידי תמיכה או יעו' של המגשר .אנו מודעי לכ ,$שההבחנה בי העצמה ומת עצות ,או העצמה ותמיכה ,לעיתי הינה קשה באופ מעשי. המטרה של העצמה לא דורשת או מתבססת על כ $שהמגשר נוקט העמדה ,מביע שיפוטיות או מנחה ,כל אלו הינ אספקטי המצופי מיוע' ותומ .$למעשה ,העצמה בגישה הטרנספורמטיבית ,דורשת המנעות מהתנהגויות אלו. הכרה ,שלא כמו העצמה ,אינו מונח הנעשה בו שימוש נרחב ,כ $שבילבול בשל תרגו מילולי שגוי סביר פחות שיקרה .למרות זאת ,מספר רעיונות משותפי לדיו בגישור ולפתרו מחלוקות עשויי להתבלבל ע המונח הכרה במוב הטרנספורמטיבי .כפי שדנו על כ $קוד ,ההכרה משמעותה לתת הכרה לאחר ולא לקבל אותה מהאחר .מעבר לכ $מספר הבחנות נוספות חשובות א %ה .קוד כל ,במונח ההכרה אי הכוונה לפיוס .עניי זה צרי $להיות ברור מתו $הדוגמאות שניתנו קוד ,הצדדי לא חייבי להיות מפויסי לגמרי ,או שהיחסי שלה יתוקנו לגמרי ,או שעליה לקבל באופ מלא את האחר כדי שההכרה תתקיי .כמוב ,שלעיתי הכרה יכולה להגיע רחוק וא %להביא לפיוס .הכרה היא מטרה יותר צנועה ,א $יעילה בטווח רחב יותר של מצבי ולכ למטרה זו יש ער $חשוב ואמיתי. העצמה והכרה ,כמטרות של הגישור הטרנספורמטיבי ,צריכות להיות נפרדות מהמטרות של סוגי שוני של תרפיה .מטפלי שוני העוסקי בפתרו בעיות רגשיות של מטופליה ,אינ חושבי שהמטופל שלה צרי $להעניק הכרה כל שהיא לחבריו או למשפחתו אלא א כ ,זה עוזר למצבו הרגשי של המטופל עצמו .אול ,סוגי טיפול אחרי מתמקדי בהלי $בו המטופל לומד אי $להתמודד ע בעיותיו בעבר או בהווה .הלי $מעי זה ,יוצר חיזוק של האינדוידואל ולכ דומה למטרת העצמה של הלי $הגישור .א כ ,המונח בו משתמשי בספרות הטיפולית הינו בעל משמעות דומה למונח העצמה בו משתמשי בגישור .ההבחנה ,הנערכת כא ,היא שבגישור הטרנספורמטיבי העצמה היא איננה המטרה © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים הבלעדית והיא תמיד קשורה ומלווה בהכרה .בגישות טיפוליות העצמה היא לעיתי מטרה בפני עצמה כחלק מתהלי $ההסתגלות והעצמאות של המטופל. בנוס ,%בטיפול זוגי או משפחתי מתרחש לעיתי ,לא רק תהלי $של העצמה אלא ג תהלי $של הכרה של האחד בשני .המטרות ,בהלי $מעי זה ,זהות לאלו של הגישור הטרנספורמטיבי .קשר זה שבי גישור וצורות שונות של הליכי טיפוליי לא צרי $להוות בעיה .להפ ,$דיו מעי זה ,מעלה את המחשבה שהמטרות :העצמה והכרה ,אכ נחשבות כיו לחשובות בתחומי שוני מחו' לגישור והתחו הטיפולי הוא רק דוגמא לאחד מה .ג בתחומי כמו :חינו ,$פוליטיקה ,ניהול ,בריאות ומדעי החברה בולטת כיו חשיבות של מטרות אלו. ידיעה זו ,מחזקת את ההצעה שלנו שמטרות אלו ,של העצמה והכרה ,ראויות לתשומת לב רבה בהלי$ הגישור ,שמציע הזדמנות עשירה להשיג. התהלי של העצמה והכרה :סקירה כללית של גישור טרנספורמטיבי .1הפרקטיקה של גישור טרנספורמטיבי יכולה להתאפיי באמצעות הפניה לשלושה דפוסי כלליי של התנהגות מגשרת ,כל אחת מנוגדת לאחד הדפוסי של גישור פרגמטי: א .התרכזות בהצגת הקונפליקט ע"י הצדדי המשתתפי בגישור המגשרי מתמקדי בבחינת צעדי הצדדי שלפניה )הצהרות ,שאלות ,נרטיבי( בחיפוש אחר כמה שיותר הזדמנויות טרנספורמטיביות * להעצמה ולהכרה .הצעדי האישיי של הצדדי נראי משמעותיי כשלעצמ כי ה ממקומות בה יכולי המגשרי לאתר הזדמנויות של העצמה והכרה .התמקדות זו מנוגדת למבט הגלובלי של הגישה הפרגמטית ,שבה מגשרי מנסי להגיע להערכה כללית על פרשנות בעיית הצדדי ,והתרומה של הצדדי במונחי של תשומות למאמ' זה של הערכת הבעיה. ב .ביצוע צעדי מכווני על מנת לעודד את הצדדי לנהל דיו ולבחור בי ברירות מתו $שמירה על מרכזיות ה"העצמה" ,המגשרי מעודדי את הצדדי להגדיר את הבעיות ולמצוא פתרונות לעצמ ,מתו $מודעות לאופציות ,המטרות והמשאבי שלה ,ומבלי להגדיר ולהציע את הנושאי או תנאי להסכ ,או בכלל לדחו% להשגת הסכ .זאת ,בניגוד לגישור הפרגמטי ,ש המגשרי מכווני ומשפיעי על קבלת ההחלטות ע"י הצדדי. ג .הזמנת הצדדי ,וסיוע לה ,לשקול את נק' המבט של השני מתו $שמירה על מרכזיות ה"הכרה" ,המגשרי מפרשי מחדש ומתרגמי את הצהרות הצדדי כדי לעזור לעשות כל צד יותר נתפס ע"י הצד השני .ה מבקשי מהצדדי לשקול את המשמעות של ניסוח מחודש זה בהצביע על הזדמנויות להכרה ,מבלי להכריח .הגישור נעשה ע פחות אוריינטציה לעתיד מהגישור הפרגמטי ,כי אירועי העבר יכולי להיות חשובי באותה מידה כמו הברירות העתידיות בהציע הזדמנויות להכרה .כתוצאה ,תנאי ההסכ יכולי לכלול קשת רחבה יותר של מעלות מאלה שבהסכמי הגישור הפרגמטי ,כמו הצהרות על אי הבנות שהוסרו או מבט חיובי יותר על הצד השני שהתפתח. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים .2האוריינטציה הטרנספורמטיבית * הסתכלות על קונפליקט כשדה מלא הזדמנויות להכרה ולהעצמה ,והתמקדות בסיוע לצדדי להפיק כמה שיותר יתרונות מהזדמנויות אלה. בפרקטיקה ,יש תלות הדדית וקשר סימביוטי בי העצמה ובי הכרה .ככל שצד יותר מועצ )בעזרת המגשר( הוא יותר מסוגל ורוצה להעניק הכרה לצד השני ולהיפ * $כשצד מקבל הכרה ע"י הצד השני )בסיוע המגשר( זה מעצי אותו .מגשר רגיש יכול להפיק מזה יתרונות כדי לבנות בגישור מומנטו שממקס הישגי של שני יעדי אלה. .3דר $אחת לסכ ולהמחיש את ההבדלי בי הגישור הטרנספורמטיבי ובי הגישור הפרגמטי הוא לדמיי את הציפיות הכלליות אית בא המגשר לגישור. ארגו קבלת אינפורמציה " #מפת" הגישור של המגשר הפרגמטי * התחלה הפעלת שכנוע חיפוש אופציות להסכמה האינפורמציה והגדרת הנושאי הסכ או מבוי סתו. ע"י המגשר להתקדמות " #מפת" הגישור של המגשר הטרנספורמטיבי * המגשר בא מוכ לאינטראקציה טעונה בי הצדדי בציפייה להזדמנויות רבות להעצמה של הצדדי והכרה ,שיופיעו החל מראשית הגישור .במהל $הגישור מצפה המגשר לתנועת מטוטלת שתתרחש בי העצמה והכרה. המגשר ג מודע לכ $שהצדדי עלולי שלא לענות לאפשרויות של העצמה ובמיוחד של הכרה .ולבסו ,%המגשר מצפה שבנק' כלשהי בגישור ,האפשרויות של העצמה והכרה יגיעו לידי מיצוי והגישור יסתיי .לעתי יושג הסכ ולעתי לא * לפי החלטת הצדדי .א$ כ $או אחרת הצדדי השתנו וגדלו בכמה מעלות. פתרו! הבעיה של "פתרו! בעיות" )= הגישה הפרגמטית( לאימו' הגישה הטרנספורמטיבית מס' יתרונות .אחד מה נוגע לבעיה שבהתערבות המגשר .המגשר, בהתערבו בסכסו ,$בהכרח נושא את האינטרס שלו איתו .כאשר המטרה של הגישור היא במציאת פתרו טוב לסכסו $לשביעות רצו הצדדי ,האינטרס הזה גור למגשר להשפיע על הגדרת הבעיות והפתרונות ועל התוצאה של הגישור )השגת הסכ שתנאיו הוגני לדעת המגשר(. מהזוית של הגישה הפרגמטית בעיה זו נראית בלתי פתורה .ואול ,שינוי כיוו ואימו' הגישה הטרנספורמטיבית פותר את הבעיה .הפתרו אינו בשלילת נכונות המגשר להשפיע )דבר לא ריאלי( אלא באמצעות שינוי טבעה של ההשפעה .הנטיה להתערב מנותבת באופ שהיא נהיית בלתי מזיקה ,מאחר והאינטרס של המגשר אינו בהשגת תוצאה אלא בשמירה על כ $שהצדדי יהיו אלה שיגיעו בעצמ לתוצאה. #הגישה הטרנספורמטיבית מציעה קונספציה חדשה ל"נייטרליות" * מחוייבות להשתמש בהשפעה רק למטרה של שמירה על כ $שההחלטה הבלעדית על התוצאה תהיה בידי הצדדי .התערבות המגשר לא מכוונת להשפיע על התוצאה ,אלא לכוו את הקונפליקט. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים אנו סבורי שזו קונספציה מועילה וריאלית של "נייטרליות המגשר" .הגישה הטרנספורמטיבית פותרת את הבעיה של התערבות המגשר )השפעתו הבלתי נמנעת( ומעניקה משמעות לנייטרליות המגשר.בנוס,% כאשר נגיע להסכ ,גישה זו תגרו לכ $שההסכ ישרת את האינטרסי של הצדדי יותר מאת אלו של המגשר. כשמגיעי להסכ ע"י גישור טרנספ' ,סיכוי טוב יותר ששני הצדדי יהיו מרוצי מההסכ ,ולא א% אחד מה או רק אחד מה. ההשפעות האחרונות ה מה שגישת "פתרו הבעיות" נוטה ליצור ,למרות מטרתה המוצהרת של שביעות רצו הצדדי * מכיוו שהאינטרס של המגשר נכנס ומעוות את הדיו. תחת הגישה הטרנספ' ,יש פחות סיכוי שהצדדי יגיעו להסכמי שאינ משביעי את רצונ .במילי אחרות ,גישור טרנספ' פותר את הבעיה של "הסכמי אשליה" )שא %אחד לא מרוצה מה( והסכמי לא הוגני )שמשביעי רצו צד אחד על חשבו האחר( ,כי גישה זו מעצימה את שני הצדדי להחליט עבור עצמ. יחד ע זאת ,למרות שהגישה הטרנספ' מכירה בחשיבות הסכמי )פשרות( ,אי דר $אפקטיבית לגשת אליה ישירות מבלי לקחת סיכו שיעשה יותר נזק מתועלת. כאמור ,גישה שמחפשת ישירות פשרות מביאה מגשרי להיות יותר מדי ישירי ,ובכ $מפחיתי את ער $הפשרה * הסיפוק. הגישה הטרנספ' מונעת פשרות לא הוגנות ,א $היא ג מקלה על פשרות מאוזנות = בכל מקרה שהאפשרות לפשרה הוגנת קיימת ,הכרה והעצמה יביאו אותה. כשלא מושג הסכ * זה מכיוו שבאמת שו הסכ לא מקובל על שני הצדדי .במקרה זה ,ה לא מעונייני בשו הסכ. לסיכו ,אימו' הגישה הטרנספ' תעזור לפתור את הבעיה של פתרו בעיות: * 1ע"י הצעת פתרו לבעיה של השפעת המגשר * 2בהצעת קונספציה חדשה של נייטרליות * 3במניעת הסכמי לא צודקי ואשליות ,והבאה להסכמי מאוזני. א $יתרונה החזק ביותר של הגישה הטרנס' זוהי האפשרות להעצמה ,וזה הכי חשוב. גישור בשיטת "פתרו הבעיות" ,עפ"י מחקרי ,נדיר ביותר שישיג הכרה והעצמה .לכ שיטת הגישור הטרנספ' מציעה גישה נושאת פירות. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים אלמנטי שוני או גישות שונות? לאנשי הנמשכי לגישה הטרנספ' המוצגת פה ,לפעמי התגובה הטבעית היא לחפש דרכי לחיבור שתי הגישות ,למשל ע"י הוספה לגישת פתרו הבעיות דגש על הכרה והעצמה .יתכ שיראה לכ שאי ניגוד אינהרנטי בי שתי הגישות. לעומת גישה זאת ,יש סיבות טובות לומר שחשיבה זו מוטעית ,ולומר שהגישות שונות זו מזו ,במיוחד ברמת הפרקטיקה. ראשית ,הגישה הפרגמטית היא ישירה ,מתמקדת באיתור ופתרו בעיות ,בלי יותר מדי חשיבות להכרה והעצמה .זה מביא מגשרי בפרקטיקה להיות ישירי ולהתמקד בפתרו הבעיה .קשה להכניס לתו $זה פרקטיקה טרנספ' שהיא בעצ ע השקפה ומטרה שונה לגמרי. המגשרי המעטי שנמנעי מהגישה הפרגמטית ,ה בעצ מגשרי בגישה הטרנספ' ,ואי לומר שה מחברי בי שתי הגישות. שילוב של שתי הגישות יוצר קושי תאורטי ופרקטי ענק! מהדיו לעיל בעניי שלוש הגורמי העיקריי בכל גישה ,ברור ששתי הגישות אינ מתיישבות זו ע זו. זה בלתי אפשרי לגשר על פי שתי הגישות יחדיו. באנאלוגיה נית לומר כי מעבר מגישה טרנספ' לפרקטית זה כמו מעבר מקבוצה שמחליטה החלטות אל הכרעת רוב .ואז א קבוצה מחוייבת להכרעה פה אחד ,אז אי אפשר להתעל מקול המיעוט= זה לא מתיישב אחד ע השני .ג א החלטות הרוב טובות ,הקבוצה יודעת שהיא מאבדת את היתרונות של קונצנזוס. בדומה * כשעוברי מטרנס' לפרגמטי ,מפספסי את היתרונות של גישור טרנספ' .אי אפשרות לחיבור / אינטגרציה בי שתי הגישות. בשביל לייש את הגישה הטרנספ' צרי $לקחת אותה כמכלול ,ולא לזנוח אותה כשנהיה קשה. והמשמעות :להכיר במרכזיות /חשיבות של הכרה והעצמה כגישה פרקטית בפני עצמה. ישנה אפשרות לראות את שתי הגישות כ $שהגישה הפרגמטית מייצגת תנועה לעבר גישה אחרת * טרנספ' )כשלבי שוני של תהלי $אחד(. למרות שזהו מהל $לעבר הגישה הטרנספ' ,זהו רק מהל $חלקי .זהו מעבר מ win - loseל ,win - win שזהו שינוי גדול .א $עדיי הגישה הפרגמטית נשארה גישה הרואה קונפליקט כנוגע לזכיה או הפסד יותר מאשר גדילה. מאמר זה הוא צעד ראשו בהכנסת גישור שונה לפרקטיקה. © כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים
© Copyright 2024