השקפה טרנספורמטיבית על קונפליקטים וגישור : לשנות אנשים לא רק

‫לשנות אנשי לא רק מצבי ‪ :‬השקפה טרנספורמטיבית על קונפליקטי וגישור‬
‫‪) The Promise of Mediation: Bush R.A. Folger J.P‬עמ' ‪(81-112‬‬
‫כדי לבנות גישה שונה לפרקטיקת הגישור‪ ,‬עלינו להתחיל בהדגשת הבסיס עליו מבוססת הפרקטיקה‬
‫ולבחו מחדש את ההשקפות שלנו על מה זה קונפליקט ? ומה התגובה האידאלית שצריכה להיות‬
‫לקונפליקט ?‬
‫תחילה יש לבחו את הנחת היסוד שקונפליקטי צריכי להבח כבעיה‪ .‬הנחת יסוד שונה תציע‬
‫שמחלוקות יכולות להבח כלל לא כבעיה אלא כהזדמנויות להתקדמות מוסרית ולטרנספורמציה‪.‬‬
‫השקפה שונה זו‪ ,‬היא אורינטציה טרנספורמטיבית לקונפליקט‪.‬‬
‫על פי מגמה זו‪ ,‬קונפליקט הוא קוד כל הוא מאורע פוטנציאלי להתקדמות בשני ממדי קריטיי‬
‫הקשורי זה לזה‪ ,‬של מוסריות אנושית‪ .‬המימד הראשו נוגע בחיזוק העצמי והמימד השני נוגע בחשיבה‬
‫מעבר לעצמי בהתקשרות ע האחרי‪ .‬בעיקר אחרי שמצב "שונה" ממצבנו‪.‬‬
‫חשיבה מוסרית‪ ,‬בקרב אחרי‪ ,‬כפי שדיברה עליה קרול גילג )‪ (1988 ,1982‬מציעה‪ ,‬שהתפתחות מוסרית‬
‫קשורה לאינטגרציה העצמית של האינדוידואל ולדאגתו לאחרי‪ .‬ההשקפה הטרנספורמטיבית רואה‬
‫בקונפליקט הזדמנות לפתח ותרגל את ההתפתחות המוסרית של האד ועל ידי כ‪ $‬לקדמו הלאה‪.‬‬
‫קונפליקט מעמיד כל צד בפני אתגר‪ ,‬קושי או מצוקה שאפשר להאבק בה‪ .‬אתגר זה‪ ,‬מאפשר לצדדי‬
‫להבהיר לעצמ את הצרכי והערכי שלה מה גור או לא גור לה לשביעות רצו‪ .‬הקונפליקט נות‬
‫לה הזדמנות לגלות ולחזק את המשאבי שלה הקשורי לדאגה חלופית לאחר ולענייני יחסי בי‬
‫אישיי‪ .‬בקיצור‪ ,‬קונפליקטי מאפשרי לאנשי הזדמנות לפתח ולתרגל ג החלטיות אישית וג‬
‫בטחו עצמי‪ .‬יותר מכ‪ ,$‬מצב של קונפליקט מעמיד כל צד בפני מקרי שוני בה אחרי מחזיקי‬
‫בדעות מנוגדות כ‪ $‬מתאפשר לכל צד להיות חשו‪ %‬לפרספקטיבות השונות בה מחזיקי אחרי‪.‬‬
‫הקונפליקט נות לאינדוידואל הזדמנות לחשוב ולבטא רמה מסויימת של הבנה ודאגה לאחר למרות‬
‫מגוו הדעות ואי ההסכמות‪ .‬א כ‪ ,‬קונפליקט מאפשר לאנשי הזדמנות לפתח ולתרגל כבוד והתחשבות‬
‫באחרי‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬קונפליקטי מכילי הזדמנויות חשובות לתרגול שני הממדי של התפתחות מוסרית‪ ,‬ואולי‬
‫אפילו ברמה גבוהה יותר מאשר חוויות אנושיות אחרות‪ .‬זו אולי הסיבה‪ ,‬שאצל הסיני‪ ,‬בעלי המסורת‬
‫של שימוש בכתב סימני‪ ,‬משתמשי בסימני זהי לתאור משבר והזדמנות‪.‬‬
‫במגמה הטרנספורמטיבית התגובה האידאלית לקונפליקט היא לא "לפתור את הבעיה" במקו זאת‪,‬‬
‫היא לעזור לשנות את ההתערבות של האינדוידואלי בשני הממדי של ההתפתחות המוסרית‪ .‬להגיב‬
‫לקונפליקט באופ פרודוקטיבי אומר להפיק תועלת מההזדמנויות שהוא מציג‪ ,‬לשנות ולקד את‬
‫המשתתפי בו כבני אד‪ .‬כלומר‪ ,‬לעודד ולעזור לצדדי להשתמש בקונפליקט כדי להבי ולהכיר‬
‫ביכולת שלה לחיזוק העצמי ולהכרה באחרי‪ .‬להוציא החוצה את טוב הלב הפנימי שנמצא בצדדי‬
‫בהיות בני אד‪ .‬א הדבר יעשה‪ ,‬אז התגובה לקונפליקט עצמו עוזרת בשינוי אינדוידואלי מפחדניי‬
‫מגנניי או מרוכזי בעצמ לבעלי בטחו אחריות ודאגה לאחר‪ .‬זו כמוב‪ ,‬הגרסה של "סיפור‬
‫הטרנספורמציה" של תנועת הגישור‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫יעדי טרנספורמציית הגישור‬
‫העצמה והכרה‬
‫להצלחה מוב שונה בפתרו בעיה באמצעות הגישה הטרנספורמטיבית‪ .‬הצלחה מושגת כאשר מתקבל‬
‫הסכ המקובל על דעת הצדדי ונחת לשביעות רצונ‪ .‬ברמה הפשוטה ביותר‪ ,‬בגישור‪ ,‬פתרו בעיות‬
‫מתקבל על ידי שיפור מצב של הצדדי בהשוואה לזה שהיה קוד‪.‬‬
‫ברמה גבוהה יותר‪ ,‬תהלי‪ $‬הגישור נחשב להצלחה ע שני הצדדי חוו התפתחות מוסרית בשני הממדי‬
‫‪ :‬בחיזוק העצמי וביחסי ע האחרי‪ .‬יעדי אלו ה העצמה וההכרה‪ .‬בגישת הטרנספורמציה‪,‬‬
‫העצמה והכרה ה שני הגורמי הכי חשובי שהגישור יכול להפיק‪ ,‬והשגת הנו יעד חשוב מאד‪ .‬אבל‪,‬‬
‫שני המונחי האלו זקוקי להגדרה זהירה‪ ,‬קונספטואלית ופרקטית‪.‬‬
‫באופ כללי‪ ,‬העצמה מושגת כאשר הצדדי שבמחלוקת חשי התחזקות מודעת של הער‪ $‬העצמי שלה‬
‫והיכולת שלה להתמודד ע אי אלו קשיי העומדי בפניה‪ ,‬ללא קשר לאילוצי חיצוניי‪.‬‬
‫הכרה מושגת‪ ,‬כאשר מושגת רמה כלשהי של העצמה‪ .‬כאשר צדדי במחלוקת חווי נכונות נרחבת‬
‫להבי ולהיות אחראי למצבו של הצד האחר‪ .‬חשוב לראות שהעצמה והכרה אינ רק מונחי‬
‫אבסטרקטיי וקונספטואליי אלא ג אפקטיביי ומעשיי‪ ,‬שיכולי להיות מזוהי בברור כאשר ה‬
‫מתרחשי בתו‪ $‬ומעבר להלי‪ $‬הגישור‪.‬‬
‫העצמה )‪(Empowerment‬‬
‫מעורבות בקונפליקט משפיעה על כולנו באופ דומה‪ .‬צדדי במחלוקת ה בדר‪ $‬כלל לא מיושבי‬
‫בדעת‪ ,‬מבולבלי‪ ,‬מפוחדי‪ ,‬לא מאורגני ולא בטוחי מה לעשות‪ .‬כתוצאה מכ‪ $‬ה חשי פגיעי‬
‫ולא בשליטה‪ .‬מנקודה זו‪ ,‬צדדי חשי העצמה בגישור כאשר ה מתבטאי באופ רגוע יותר‪ ,‬ברור‬
‫יותר‪ ,‬בטוח יותר‪ ,‬ה מאורגני יותר ופסקני יותר‪ ,‬ולכ ה בוני וזוכי לתחושת חוזק ושליטה‬
‫במצב‪ .‬קל לזהות יעדי אלו בתהלי‪ $‬הגישור כאשר ה מושגי‪ .‬להל כמה התרחשויות הקורות‬
‫במהל‪ $‬הגישור היוצרות העצמה אצל הצדדי ‪:‬‬
‫•‬
‫צד חש העצמה כאשר הוא מגיע להבנה ברורה בנוגע לחשיבות מטרותיו‪.‬‬
‫•‬
‫צד חש העצמה כאשר ברור לו מה האופציות האחרות העומדות בפניו‪ ,‬כ‪ $‬יש לו שליטה‬
‫רבה יותר על המצב‪.‬‬
‫•‬
‫צד חש העצמה כאשר הוא מפתח מיומנויות של הקשבה‪ ,‬ארגו‪ ,‬הצגת טיעוני‪ ,‬סיעור‬
‫מוחי והערכת חלופות‪ .‬כל המיומנויות הללו מתפתחות במהל‪ $‬הגישור‪.‬‬
‫•‬
‫צד חש העצמה כאשר הוא מתוודה מחדש למשאבי שבידיו‪ ,‬שהינ יקרי לצד האחר‪.‬‬
‫הוא מבי שארגו מחדש של משאבי אלו יכולי לקד אותו ולהביא לפתרו‪.‬‬
‫• צד חש העצמה כאשר הוא משק‪ ,%‬שוקל היטב ועושה החלטות מודעות בנוגע לדר‪ $‬בה הוא‬
‫רוצה לפעול‪ .‬כולל החלטות על אי‪ $‬הוא יפעל בהלי‪ $‬דיו גישורי‪ ,‬החלטות על מה ואי‪$‬‬
‫לישב את העניי ובאילו עוד צעדי ינקוט‪ .‬הוא מערי‪ $‬את החוזק או החולשה של‬
‫הטיעוני שלו ושל הצד האחר ואת היתרונות והחסרונות של פתרונות אפשריי‪ ,‬ועושה‬
‫החלטות על בסיס החלטות אלו‪.‬‬
‫כאשר מתרחשי דברי דוגמת אלו בגישור הצד חווה תחושה גדולה יותר של ער‪ $‬עצמי‪ ,‬בטחו‪,‬‬
‫החלטיות‪ ,‬נחישות ועצמאיות‪ .‬למרות התנאי החיצוניי השוני ששוררי‪ ,‬הצד חש שליטה גדולה‬
‫יותר על המצב וכתוצאה מכ‪ $‬חיזוק של העצמי‪ .‬כאשר המגשר עוזר להביא לדברי מעי אלו בגישור‪,‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫המטרה של העצמה הושגה ברמה מסויימת‪ .‬לאחר הסבר משמעות זו של העצמה‪ ,‬צרי‪ $‬להיות ברור‬
‫שהעצמה היא עצמאית ונפרדת מסוג מסויי של תוצאה בהלי‪ $‬הגישור‪ .‬ג א הושג הסכ שהמגשר‬
‫מוצא כ"צודק ואופטימלי" וג א הוא לא צודק‪ ,‬אפילו טיפשי‪ ,‬או א‪ %‬לא הושג כלל הסכ‪ ,‬המטרה של‬
‫העצמה התבצעה‪ .‬הצדדי הרוויחו חיזוק של העצמי מהתהלי‪ $‬של מודעות ונחישות עצמית שהתרחשו‬
‫בהלי‪ $‬הגישור‪ .‬א המגשר חושב ש"אולי הבאת הצדדי לתוצאה טובה המוצעת על ידו תיצור‬
‫העצמה"‪ ,‬חשוב שהמגשר יזכור שההגדרה של העצמה גורסת שג "תוצאה עלובה" המיוצרת ע"י‬
‫הצדדי עצמ עדיפה על "תוצאה טובה" המוצעת ע"י המגשר‪ .‬מיכוו שהצדדי עברו חיזוק של העצמי‬
‫ע"י הבחירה המודעת שעשו‪ .‬ג א המגשרי יציעו פתרו טוב לצדדי‪ ,‬פתרו טוב יצור אצל הצדדי‬
‫סיפוק אבל לא העצמה‪ .‬סיפוק בלבד לא מביא לחיזוק של העצמי‪ ,‬אלא א כ הוא‪ ,‬מלווה בהעצמה‪.‬‬
‫פתרו הבעיה בשביל הצדדי הוא לא גישור טרנספורמטיבי‪ ,‬בגלל שהוא נכשל בהעצמת הצדדי ואולי‬
‫א‪ %‬מפחית אותה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬העצמה משפיעה לא רק על תהלי‪ $‬הגישור עצמו אלא ג מעבר לו‪ .‬הצדדי‪ ,‬בעקבות הלי‪$‬‬
‫הגישור‪ ,‬יכולי כעת‪ ,‬ג בתהליכי אחרי‪ ,‬לזהות באופ ברור יותר את המטרות והרצונות שלה‪,‬‬
‫להיות מודעי לאינטרסי שלה‪ ,‬לאופציות האפשריות‪ ,‬לבחירת האופ בו ישיגו את המטרות שלה‬
‫ולזיהוי המשאבי הקיימי בידיה‪ .‬השימוש בכישורי ובמיומניות לפתרו קונפליקטי‪ ,‬יאפשר לצד‬
‫להחליט באופ מכוו ומודע בי האפשרויות שיזהה‪.‬‬
‫במחקר שנעשה בקרב תלמידי בתוכנית ליישוב סכסוכי בגישה הטרנספורמטיבית התוצאות מראות‬
‫על כ‪ $‬שהמשתתפי הראו עליה בבטחו ובמודעות העצמית וכ ההחלטיות בבית הספר‪ ,‬בבית ובקבוצות‬
‫השווי‪ .‬העצמה כמטרה והאפקט של הגישור‪ ,‬יכולה להתפשט מעבר למקרה המידי‪ ,‬לפעילות‬
‫המתמשכת של המשתתפי‪.‬‬
‫הכרה )‪(Recognition‬‬
‫בקונפליקטי ובמחלוקות המשתתפי בדר‪ $‬כלל חשי מאוימי‪ ,‬מותקפי והופכי לקורבנות‬
‫בעקבות התנהגותו ודרישותיו של הצד האחר‪ .‬כתוצאה מכ‪ ,$‬ה מרוכזי בהגנה עצמית‪ ,‬ה מתגונני‪,‬‬
‫חשדניי ועויני לצד האחר וכמעט לא מסוגלי לחשוב על דבר מעבר לצרכי האישיי שלה‪.‬‬
‫מנקודת התחלה זו‪ ,‬של התעמקות בעצמי‪ ,‬הצדדי משיגי הכרה בהלי‪ $‬הגישור כאשר ה באופ‬
‫וולנטרי בוחרי להיות יותר פתוחי‪ ,‬קשובי‪ ,‬סמפטיי ואחראי למצבו של הצד האחר‪ .‬ולכ‬
‫מרחיבי את הפרספקטיבה שלה כדי להכיל בה הערכה למצב של האחרי‪ .‬להל תאור של מקרי‬
‫ספציפיי היוצרי הכרה בתו‪ $‬הלי‪ $‬הגישור ‪:‬‬
‫•‬
‫צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא שוקל לקבל ולהכיר בדר‪ $‬כלשהי את מצבו של האחר‪,‬‬
‫לא רק האסטרטגיה שתעזור לו‪ ,‬אלא מתו‪ $‬הערכה אמיתית למצבו הקשה של האחר‪.‬‬
‫•‬
‫צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מבי שמעבר ליכולת להכיר באחר הוא ג רוצה‬
‫לעשות זאת‪ .‬הוא מגלה שהוא מעוניי למקד את תשומת לבו בחוויותיו של האחר ולמצוא‬
‫דר‪ $‬להכיר בחוויות אלו על ידי התנהגותו בהלי‪.$‬‬
‫•‬
‫צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא באמת מרשה לעצמו לחשוב על הצד האחר והתנהגותו‬
‫באופ שונה‪ ,‬יותר חיובי וסימפטי מקוד‪ .‬הוא ביודעי מוותר על נקודת השקפתו ומנסה‬
‫לראות את הדברי מנקודת מבטו של האחר‪ .‬באות רגעי "נופל לו האסימו" או‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫"נדלקת לו נורה" והוא מבי שהוא לא צרי‪ $‬לראות את הצד האחר באופ כה שלילי‪ .‬הוא‬
‫מעניק הכרה בעצ החשיבה שלו על הצד האחר‪.‬‬
‫•‬
‫צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מחליט לתקשר ע הצד האחר‪ .‬הוא מודה בפני‬
‫המגשר באופ אישי‪ ,‬או אפילו ישירות לצד האחר‪ ,‬שכעת הוא רואה את שקרה באופ שונה‬
‫ואת הצד האחר באור חיובי יותר‪ .‬הוא מנסח הצהרה של הבנה מחדש והתנצלות כלפי‬
‫האחר על כ‪ $‬שחשב עליו באופ שלילי ביותר‪.‬‬
‫•‬
‫צד מעניק הכרה בגישור כאשר הוא מוכ לפעול ולמצוא הסדר‪ ,‬שיספק ויהיה מקובל‬
‫ומתאי לשני הצדדי‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר דברי אלו קורי בגישור הצד מבי את היכולת שלו להכיר‪ ,‬להתחשב ולהתמקד‬
‫באחר‪ .‬הוא חושב ובוחר לא להתמקד רק בצרכי שלו אלא ג בשל האחר‪ .‬כתוצאה מכ‪,$‬‬
‫הוא דואג ומתיחס לאנושיותו של האחר‪ .‬כאשר המגשר עוזר לצדדי להגיע לדברי מעי‬
‫אלו בהלי‪ $‬הגישור‪ ,‬המטרה של הכרה הושגה ברמה מסויימת‪.‬‬
‫•‬
‫הכרה‪ ,‬כמטרה של הגישור הטרנספורמטיבי‪ ,‬היא החוויה של מעבר מהתמקדות בעצמי‬
‫להענקת הכרה לאחר‪ .‬הכרה יכולה להינת ברמות שונות‪ .‬כמוב‪ ,‬שהצעת הסדר המספק‬
‫את הצד האחר היא הביטוי החזק ביותר להענקת הכרה באחר‪ ,‬א‪ $‬ג עצ החשיבה על‬
‫הצד האחר מעידה על רמה מסויימת של הכרה המתרחשת בהלי‪ $‬הגישור‪ .‬במידה וההכרה‬
‫לא תוביל להסכ המקובל על הצדדי "האור" של ההכרה יכול להכבות‪ ,‬התהלי‪ $‬יחזור‬
‫לאחור והצדדי יחזרו לעמדותיה השליליות האחד על האחר‪ .‬על כ‪ ,‬חשוב להבי‬
‫שהכרה איננה כלל הכרה א איננה ניתנת על ידי צד אחר לאחר ברצו ובאופ חופשי‪ .‬רק‬
‫החלטה של הצד עצמו לשי את האחר במרכז תיצור התפתחות מוסרית על ידי מת‬
‫ההכרה‪ .‬לכ‪ ,‬אסור למגשר לאל' או ללחו' את הצדדי להעניק מידה רבה של הכרה‬
‫משו שאז היא עלולה להעל‪ .‬המפתח למגשר הוא להבי‪ ,‬שהמטרה מושגת רק על ידי כ‪$‬‬
‫שהצדדי עצמ יחליטו מה היא רמת ההכרה שה מוכני להעניק לאחר‪.‬‬
‫עניי נוס‪ ,%‬שמסביר את היחס בי שתי המטרות של הגישור הטרנספורמטיבי‪ ,‬הוא שהכרה חייבת להיות‬
‫מבוססת על העצמה‪ .‬צד חייב להרגיש ולחוות חופש מוחלט בבחירת החלטות בכווני שוני‪ ,‬רק אחר‬
‫כ‪ ,$‬יכול הצד להחליט הא להעניק או לא הכרה לצד האחר‪ .‬ללא תחושה זו‪ ,‬סביר להניח שלא תתרחש‬
‫הכרה כלל או שהיא לא תהייה בעלת משמעות אמיתית‪.‬‬
‫בדומה להעצמה‪ ,‬ג הכרה יכולה להשפיע על תהליכי אחרי‪ ,‬מעבר להלי‪ $‬הגישור עצמו‪ .‬צד שעבר‬
‫גישור טרנספורמטיבי‪ ,‬יקח ג לסיטואציות אחרות בחייו את היכולת והרצו להתיחס לאחר באופ‬
‫פחות מתגונ‪ ,‬יותר מכבד‪ ,‬יותר אמפטי‪ ,‬פחות שיפוטי‪ ,‬לתת לאחר להנות מהספק‪ ,‬למצוא אלמנטי של‬
‫חוויה ודאגה משותפת ולהיות יותר סבלני כלפי אחרי‪.‬‬
‫הגדרה מחדש של "הצלחה"‬
‫למרות‪ ,‬שחוקרי רבי זיהו את העצמה ואת ההכרה כשתי המטרות העיקריות בגישור‪ ,‬אנו מציעי‬
‫הגדרה יותר מוצקה של הצלחה בהלי‪ $‬הגישור הטרנספורמטיבי‪ .‬גישור נחשב להצלחה ‪:‬‬
‫‪ .1‬א המשתתפי נהיו מודעי להזדמניות שעמדו בפניה במהל‪ $‬הגישור‪ ,‬ג של העצמה‬
‫וג של הכרה‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫‪ .2‬א עזרו למשתתפי להבהיר את המטרות‪ ,‬את האופציות ואת המשאבי העומדי‬
‫בפניה ואז באופ מודע מכוו וחופשי ה בחרו‪.‬‬
‫‪ .3‬א עזרו למשתתפי להחליט להעניק הכרה ברצו לצד האחר‪.‬‬
‫‪ .4‬א מטרות אלו יושגו אז ג המטרות הכלליות שהוזכרו קוד יהיו אפשריות‪ .‬הלי‪ $‬גישור‬
‫מוצלח יוציא החוצה את החוזק הפנימי וטוב הלב של הצדדי כבני אד‪.‬‬
‫מספר הבחנות חשובות‬
‫מטרות כלליות כמו מציאת פתרו טוב והבטחת תהלי‪ $‬צודק מוכרות וברורות למשתתפי בתהלי‪.$‬‬
‫העצמה והכרה הינ מונחי פחות מוכרי ועל כ יש לוודא שלא חל בלבול בניסיו לפענח מונחי אלו‪.‬‬
‫העצמה היא מונח שמשתמשי בו כדי לתאר דברי שוני בעלי משמעות שונה‪ .‬כאשר אנו משתמשי‬
‫המונח העצמה‪ ,‬אי הכוונה לאיזו כוחות‪ ,‬או לחלוקה מחדש של הכח בתו‪ $‬תהלי‪ $‬הגישור עצמו‪ ,‬כדי‬
‫להג על צד חלש יותר‪ .‬למעשה‪ ,‬העצמה תמיד מתורגלת ע שני הצדדי‪ .‬כמוב‪ ,‬שהעצמה של שני‬
‫הצדדי עלולה לשנות את מאז הכוחות‪ ,‬א צד אחד מתחיל את התהלי‪ $‬ע בטחו עצמי גבוהה יותר‬
‫ויכולת החלטיות גבוהה יותר‪ .‬מצב כזה‪ ,‬של שינוי מאז כוחות‪ ,‬הוא תוצאת לוואי של התהלי‪ $‬ולא‬
‫המטרה עצמה‪ .‬בנוס‪ ,%‬העצמה איננה שליטה או השפעה על תהלי‪ $‬הגישור‪ ,‬כ‪ $‬שהתוצאה המופקת‬
‫תגרו להעברת כח מהצד החזק לצד החלש מחו' לתהלי‪ .$‬יתכ ומספר מגשרי רואי בהשגת תוצאה‬
‫מעי זו כחלק מתפקיד בתהלי‪ ,$‬אנו לא מאמצי גישה זאת ואי זו המשמעות של העצמה‪.‬‬
‫לבסו‪ ,%‬בהעצמה אי הכוונה להוסי‪ %‬לכוחו של אחד הצדדי על ידי תמיכה או יעו' של המגשר‪ .‬אנו‬
‫מודעי לכ‪ ,$‬שההבחנה בי העצמה ומת עצות‪ ,‬או העצמה ותמיכה‪ ,‬לעיתי הינה קשה באופ מעשי‪.‬‬
‫המטרה של העצמה לא דורשת או מתבססת על כ‪ $‬שהמגשר נוקט העמדה‪ ,‬מביע שיפוטיות או מנחה‪ ,‬כל‬
‫אלו הינ אספקטי המצופי מיוע' ותומ‪ .$‬למעשה‪ ,‬העצמה בגישה הטרנספורמטיבית‪ ,‬דורשת המנעות‬
‫מהתנהגויות אלו‪.‬‬
‫הכרה‪ ,‬שלא כמו העצמה‪ ,‬אינו מונח הנעשה בו שימוש נרחב‪ ,‬כ‪ $‬שבילבול בשל תרגו מילולי שגוי סביר‬
‫פחות שיקרה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מספר רעיונות משותפי לדיו בגישור ולפתרו מחלוקות עשויי להתבלבל‬
‫ע המונח הכרה במוב הטרנספורמטיבי‪ .‬כפי שדנו על כ‪ $‬קוד‪ ,‬ההכרה משמעותה לתת הכרה לאחר‬
‫ולא לקבל אותה מהאחר‪ .‬מעבר לכ‪ $‬מספר הבחנות נוספות חשובות א‪ %‬ה‪ .‬קוד כל‪ ,‬במונח ההכרה אי‬
‫הכוונה לפיוס‪ .‬עניי זה צרי‪ $‬להיות ברור מתו‪ $‬הדוגמאות שניתנו קוד‪ ,‬הצדדי לא חייבי להיות‬
‫מפויסי לגמרי‪ ,‬או שהיחסי שלה יתוקנו לגמרי‪ ,‬או שעליה לקבל באופ מלא את האחר כדי‬
‫שההכרה תתקיי‪ .‬כמוב‪ ,‬שלעיתי הכרה יכולה להגיע רחוק וא‪ %‬להביא לפיוס‪ .‬הכרה היא מטרה יותר‬
‫צנועה‪ ,‬א‪ $‬יעילה בטווח רחב יותר של מצבי ולכ למטרה זו יש ער‪ $‬חשוב ואמיתי‪.‬‬
‫העצמה והכרה‪ ,‬כמטרות של הגישור הטרנספורמטיבי‪ ,‬צריכות להיות נפרדות מהמטרות של סוגי‬
‫שוני של תרפיה‪ .‬מטפלי שוני העוסקי בפתרו בעיות רגשיות של מטופליה‪ ,‬אינ חושבי‬
‫שהמטופל שלה צרי‪ $‬להעניק הכרה כל שהיא לחבריו או למשפחתו אלא א כ‪ ,‬זה עוזר למצבו הרגשי‬
‫של המטופל עצמו‪ .‬אול‪ ,‬סוגי טיפול אחרי מתמקדי בהלי‪ $‬בו המטופל לומד אי‪ $‬להתמודד ע‬
‫בעיותיו בעבר או בהווה‪ .‬הלי‪ $‬מעי זה‪ ,‬יוצר חיזוק של האינדוידואל ולכ דומה למטרת העצמה של‬
‫הלי‪ $‬הגישור‪ .‬א כ‪ ,‬המונח בו משתמשי בספרות הטיפולית הינו בעל משמעות דומה למונח העצמה בו‬
‫משתמשי בגישור‪ .‬ההבחנה‪ ,‬הנערכת כא‪ ,‬היא שבגישור הטרנספורמטיבי העצמה היא איננה המטרה‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫הבלעדית והיא תמיד קשורה ומלווה בהכרה‪ .‬בגישות טיפוליות העצמה היא לעיתי מטרה בפני עצמה‬
‫כחלק מתהלי‪ $‬ההסתגלות והעצמאות של המטופל‪.‬‬
‫בנוס‪ ,%‬בטיפול זוגי או משפחתי מתרחש לעיתי‪ ,‬לא רק תהלי‪ $‬של העצמה אלא ג תהלי‪ $‬של הכרה של‬
‫האחד בשני‪ .‬המטרות‪ ,‬בהלי‪ $‬מעי זה‪ ,‬זהות לאלו של הגישור הטרנספורמטיבי‪ .‬קשר זה שבי גישור‬
‫וצורות שונות של הליכי טיפוליי לא צרי‪ $‬להוות בעיה‪ .‬להפ‪ ,$‬דיו מעי זה‪ ,‬מעלה את המחשבה‬
‫שהמטרות‪ :‬העצמה והכרה‪ ,‬אכ נחשבות כיו לחשובות בתחומי שוני מחו' לגישור והתחו הטיפולי‬
‫הוא רק דוגמא לאחד מה‪ .‬ג בתחומי כמו‪ :‬חינו‪ ,$‬פוליטיקה‪ ,‬ניהול‪ ,‬בריאות ומדעי החברה בולטת‬
‫כיו חשיבות של מטרות אלו‪.‬‬
‫ידיעה זו‪ ,‬מחזקת את ההצעה שלנו שמטרות אלו‪ ,‬של העצמה והכרה‪ ,‬ראויות לתשומת לב רבה בהלי‪$‬‬
‫הגישור‪ ,‬שמציע הזדמנות עשירה להשיג‪.‬‬
‫התהלי של העצמה והכרה‪ :‬סקירה כללית של גישור טרנספורמטיבי‬
‫‪ .1‬הפרקטיקה של גישור טרנספורמטיבי יכולה להתאפיי באמצעות הפניה לשלושה‬
‫דפוסי כלליי של התנהגות מגשרת‪ ,‬כל אחת מנוגדת לאחד הדפוסי של גישור‬
‫פרגמטי‪:‬‬
‫א‪ .‬התרכזות בהצגת הקונפליקט ע"י הצדדי המשתתפי בגישור‬
‫המגשרי מתמקדי בבחינת צעדי הצדדי שלפניה )הצהרות‪ ,‬שאלות‪ ,‬נרטיבי(‬
‫בחיפוש אחר כמה שיותר הזדמנויות טרנספורמטיביות * להעצמה ולהכרה‪ .‬הצעדי‬
‫האישיי של הצדדי נראי משמעותיי כשלעצמ כי ה ממקומות בה יכולי‬
‫המגשרי לאתר הזדמנויות של העצמה והכרה‪ .‬התמקדות זו מנוגדת למבט הגלובלי‬
‫של הגישה הפרגמטית‪ ,‬שבה מגשרי מנסי להגיע להערכה כללית על פרשנות בעיית‬
‫הצדדי‪ ,‬והתרומה של הצדדי במונחי של תשומות למאמ' זה של הערכת הבעיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע צעדי מכווני על מנת לעודד את הצדדי לנהל דיו ולבחור בי ברירות‬
‫מתו‪ $‬שמירה על מרכזיות ה"העצמה"‪ ,‬המגשרי מעודדי את הצדדי להגדיר את‬
‫הבעיות ולמצוא פתרונות לעצמ‪ ,‬מתו‪ $‬מודעות לאופציות‪ ,‬המטרות והמשאבי‬
‫שלה‪ ,‬ומבלי להגדיר ולהציע את הנושאי או תנאי להסכ‪ ,‬או בכלל לדחו‪%‬‬
‫להשגת הסכ‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לגישור הפרגמטי‪ ,‬ש המגשרי מכווני ומשפיעי על‬
‫קבלת ההחלטות ע"י הצדדי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזמנת הצדדי‪ ,‬וסיוע לה‪ ,‬לשקול את נק' המבט של השני‬
‫מתו‪ $‬שמירה על מרכזיות ה"הכרה"‪ ,‬המגשרי מפרשי מחדש ומתרגמי את‬
‫הצהרות הצדדי כדי לעזור לעשות כל צד יותר נתפס ע"י הצד השני‪ .‬ה מבקשי‬
‫מהצדדי לשקול את המשמעות של ניסוח מחודש זה בהצביע על הזדמנויות‬
‫להכרה‪ ,‬מבלי להכריח‪ .‬הגישור נעשה ע פחות אוריינטציה לעתיד מהגישור‬
‫הפרגמטי‪ ,‬כי אירועי העבר יכולי להיות חשובי באותה מידה כמו הברירות‬
‫העתידיות בהציע הזדמנויות להכרה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬תנאי ההסכ יכולי לכלול קשת‬
‫רחבה יותר של מעלות מאלה שבהסכמי הגישור הפרגמטי‪ ,‬כמו הצהרות על אי הבנות‬
‫שהוסרו או מבט חיובי יותר על הצד השני שהתפתח‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫‪ .2‬האוריינטציה הטרנספורמטיבית * הסתכלות על קונפליקט כשדה מלא הזדמנויות‬
‫להכרה ולהעצמה‪ ,‬והתמקדות בסיוע לצדדי להפיק כמה שיותר יתרונות מהזדמנויות‬
‫אלה‪.‬‬
‫בפרקטיקה‪ ,‬יש תלות הדדית וקשר סימביוטי בי העצמה ובי הכרה‪ .‬ככל שצד יותר מועצ‬
‫)בעזרת המגשר( הוא יותר מסוגל ורוצה להעניק הכרה לצד השני ולהיפ‪ * $‬כשצד מקבל הכרה‬
‫ע"י הצד השני )בסיוע המגשר( זה מעצי אותו‪ .‬מגשר רגיש יכול להפיק מזה יתרונות כדי לבנות‬
‫בגישור מומנטו שממקס הישגי של שני יעדי אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬דר‪ $‬אחת לסכ ולהמחיש את ההבדלי בי הגישור הטרנספורמטיבי ובי הגישור‬
‫הפרגמטי הוא לדמיי את הציפיות הכלליות אית בא המגשר לגישור‪.‬‬
‫ארגו‬
‫קבלת אינפורמציה‬
‫‪" #‬מפת" הגישור של המגשר הפרגמטי * התחלה‬
‫הפעלת שכנוע‬
‫חיפוש אופציות להסכמה‬
‫האינפורמציה והגדרת הנושאי‬
‫הסכ או מבוי סתו‪.‬‬
‫ע"י המגשר להתקדמות‬
‫‪" #‬מפת" הגישור של המגשר הטרנספורמטיבי * המגשר בא מוכ לאינטראקציה טעונה בי‬
‫הצדדי בציפייה להזדמנויות רבות להעצמה של הצדדי והכרה‪ ,‬שיופיעו החל מראשית‬
‫הגישור‪ .‬במהל‪ $‬הגישור מצפה המגשר לתנועת מטוטלת שתתרחש בי העצמה והכרה‪.‬‬
‫המגשר ג מודע לכ‪ $‬שהצדדי עלולי שלא לענות לאפשרויות של העצמה ובמיוחד של‬
‫הכרה‪ .‬ולבסו‪ ,%‬המגשר מצפה שבנק' כלשהי בגישור‪ ,‬האפשרויות של העצמה והכרה יגיעו‬
‫לידי מיצוי והגישור יסתיי‪ .‬לעתי יושג הסכ ולעתי לא * לפי החלטת הצדדי‪ .‬א‪$‬‬
‫כ‪ $‬או אחרת הצדדי השתנו וגדלו בכמה מעלות‪.‬‬
‫פתרו! הבעיה של "פתרו! בעיות" )= הגישה הפרגמטית(‬
‫לאימו' הגישה הטרנספורמטיבית מס' יתרונות‪ .‬אחד מה נוגע לבעיה שבהתערבות המגשר‪ .‬המגשר‪,‬‬
‫בהתערבו בסכסו‪ ,$‬בהכרח נושא את האינטרס שלו איתו‪ .‬כאשר המטרה של הגישור היא במציאת פתרו‬
‫טוב לסכסו‪ $‬לשביעות רצו הצדדי‪ ,‬האינטרס הזה גור למגשר להשפיע על הגדרת הבעיות והפתרונות‬
‫ועל התוצאה של הגישור )השגת הסכ שתנאיו הוגני לדעת המגשר(‪.‬‬
‫מהזוית של הגישה הפרגמטית בעיה זו נראית בלתי פתורה‪ .‬ואול‪ ,‬שינוי כיוו ואימו' הגישה‬
‫הטרנספורמטיבית פותר את הבעיה‪ .‬הפתרו אינו בשלילת נכונות המגשר להשפיע )דבר לא ריאלי( אלא‬
‫באמצעות שינוי טבעה של ההשפעה‪ .‬הנטיה להתערב מנותבת באופ שהיא נהיית בלתי מזיקה‪ ,‬מאחר‬
‫והאינטרס של המגשר אינו בהשגת תוצאה אלא בשמירה על כ‪ $‬שהצדדי יהיו אלה שיגיעו בעצמ‬
‫לתוצאה‪.‬‬
‫‪ #‬הגישה הטרנספורמטיבית מציעה קונספציה חדשה ל"נייטרליות" * מחוייבות להשתמש בהשפעה‬
‫רק למטרה של שמירה על כ‪ $‬שההחלטה הבלעדית על התוצאה תהיה בידי הצדדי‪ .‬התערבות‬
‫המגשר לא מכוונת להשפיע על התוצאה‪ ,‬אלא לכוו את הקונפליקט‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫אנו סבורי שזו קונספציה מועילה וריאלית של "נייטרליות המגשר"‪ .‬הגישה הטרנספורמטיבית פותרת‬
‫את הבעיה של התערבות המגשר )השפעתו הבלתי נמנעת( ומעניקה משמעות לנייטרליות המגשר‪.‬בנוס‪,%‬‬
‫כאשר נגיע להסכ‪ ,‬גישה זו תגרו לכ‪ $‬שההסכ ישרת את האינטרסי של הצדדי יותר מאת אלו‬
‫של המגשר‪.‬‬
‫כשמגיעי להסכ ע"י גישור טרנספ'‪ ,‬סיכוי טוב יותר ששני הצדדי יהיו מרוצי מההסכ‪ ,‬ולא א‪%‬‬
‫אחד מה או רק אחד מה‪.‬‬
‫ההשפעות האחרונות ה מה שגישת "פתרו הבעיות" נוטה ליצור‪ ,‬למרות מטרתה המוצהרת של שביעות‬
‫רצו הצדדי * מכיוו שהאינטרס של המגשר נכנס ומעוות את הדיו‪.‬‬
‫תחת הגישה הטרנספ'‪ ,‬יש פחות סיכוי שהצדדי יגיעו להסכמי שאינ משביעי את רצונ‪ .‬במילי‬
‫אחרות‪ ,‬גישור טרנספ' פותר את הבעיה של "הסכמי אשליה" )שא‪ %‬אחד לא מרוצה מה( והסכמי לא‬
‫הוגני )שמשביעי רצו צד אחד על חשבו האחר(‪ ,‬כי גישה זו מעצימה את שני הצדדי להחליט עבור‬
‫עצמ‪.‬‬
‫יחד ע זאת‪ ,‬למרות שהגישה הטרנספ' מכירה בחשיבות הסכמי )פשרות(‪ ,‬אי דר‪ $‬אפקטיבית לגשת‬
‫אליה ישירות מבלי לקחת סיכו שיעשה יותר נזק מתועלת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬גישה שמחפשת ישירות פשרות מביאה מגשרי להיות יותר מדי ישירי‪ ,‬ובכ‪ $‬מפחיתי את‬
‫ער‪ $‬הפשרה * הסיפוק‪.‬‬
‫הגישה הטרנספ' מונעת פשרות לא הוגנות‪ ,‬א‪ $‬היא ג מקלה על פשרות מאוזנות = בכל מקרה‬
‫שהאפשרות לפשרה הוגנת קיימת‪ ,‬הכרה והעצמה יביאו אותה‪.‬‬
‫כשלא מושג הסכ * זה מכיוו שבאמת שו הסכ לא מקובל על שני הצדדי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ה לא‬
‫מעונייני בשו הסכ‪.‬‬
‫לסיכו‪ ,‬אימו' הגישה הטרנספ' תעזור לפתור את הבעיה של פתרו בעיות‪:‬‬
‫‪ * 1‬ע"י הצעת פתרו לבעיה של השפעת המגשר‬
‫‪ * 2‬בהצעת קונספציה חדשה של נייטרליות‬
‫‪ * 3‬במניעת הסכמי לא צודקי ואשליות‪ ,‬והבאה להסכמי מאוזני‪.‬‬
‫א‪ $‬יתרונה החזק ביותר של הגישה הטרנס' זוהי האפשרות להעצמה‪ ,‬וזה הכי חשוב‪.‬‬
‫גישור בשיטת "פתרו הבעיות"‪ ,‬עפ"י מחקרי‪ ,‬נדיר ביותר שישיג הכרה והעצמה‪ .‬לכ שיטת הגישור‬
‫הטרנספ' מציעה גישה נושאת פירות‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬
‫אלמנטי שוני או גישות שונות?‬
‫לאנשי הנמשכי לגישה הטרנספ' המוצגת פה‪ ,‬לפעמי התגובה הטבעית היא לחפש דרכי לחיבור‬
‫שתי הגישות‪ ,‬למשל ע"י הוספה לגישת פתרו הבעיות דגש על הכרה והעצמה‪ .‬יתכ שיראה לכ שאי‬
‫ניגוד אינהרנטי בי שתי הגישות‪.‬‬
‫לעומת גישה זאת‪ ,‬יש סיבות טובות לומר שחשיבה זו מוטעית‪ ,‬ולומר שהגישות שונות זו מזו‪ ,‬במיוחד‬
‫ברמת הפרקטיקה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הגישה הפרגמטית היא ישירה‪ ,‬מתמקדת באיתור ופתרו בעיות‪ ,‬בלי יותר מדי חשיבות להכרה‬
‫והעצמה‪ .‬זה מביא מגשרי בפרקטיקה להיות ישירי ולהתמקד בפתרו הבעיה‪ .‬קשה להכניס לתו‪ $‬זה‬
‫פרקטיקה טרנספ' שהיא בעצ ע השקפה ומטרה שונה לגמרי‪.‬‬
‫המגשרי המעטי שנמנעי מהגישה הפרגמטית‪ ,‬ה בעצ מגשרי בגישה הטרנספ'‪ ,‬ואי לומר שה‬
‫מחברי בי שתי הגישות‪.‬‬
‫שילוב של שתי הגישות יוצר קושי תאורטי ופרקטי ענק!‬
‫מהדיו לעיל בעניי שלוש הגורמי העיקריי בכל גישה‪ ,‬ברור ששתי הגישות אינ מתיישבות זו ע זו‪.‬‬
‫זה בלתי אפשרי לגשר על פי שתי הגישות יחדיו‪.‬‬
‫באנאלוגיה נית לומר כי מעבר מגישה טרנספ' לפרקטית זה כמו מעבר מקבוצה שמחליטה החלטות אל‬
‫הכרעת רוב‪ .‬ואז א קבוצה מחוייבת להכרעה פה אחד‪ ,‬אז אי אפשר להתעל מקול המיעוט= זה לא‬
‫מתיישב אחד ע השני‪ .‬ג א החלטות הרוב טובות‪ ,‬הקבוצה יודעת שהיא מאבדת את היתרונות של‬
‫קונצנזוס‪.‬‬
‫בדומה * כשעוברי מטרנס' לפרגמטי‪ ,‬מפספסי את היתרונות של גישור טרנספ'‪ .‬אי אפשרות לחיבור ‪/‬‬
‫אינטגרציה בי שתי הגישות‪.‬‬
‫בשביל לייש את הגישה הטרנספ' צרי‪ $‬לקחת אותה כמכלול‪ ,‬ולא לזנוח אותה כשנהיה קשה‪.‬‬
‫והמשמעות‪ :‬להכיר במרכזיות‪ /‬חשיבות של הכרה והעצמה כגישה פרקטית בפני עצמה‪.‬‬
‫ישנה אפשרות לראות את שתי הגישות כ‪ $‬שהגישה הפרגמטית מייצגת תנועה לעבר גישה אחרת *‬
‫טרנספ' )כשלבי שוני של תהלי‪ $‬אחד(‪.‬‬
‫למרות שזהו מהל‪ $‬לעבר הגישה הטרנספ'‪ ,‬זהו רק מהל‪ $‬חלקי‪ .‬זהו מעבר מ ‪ win - lose‬ל ‪,win - win‬‬
‫שזהו שינוי גדול‪ .‬א‪ $‬עדיי הגישה הפרגמטית נשארה גישה הרואה קונפליקט כנוגע לזכיה או הפסד יותר‬
‫מאשר גדילה‪.‬‬
‫מאמר זה הוא צעד ראשו בהכנסת גישור שונה לפרקטיקה‪.‬‬
‫© כל הזכויות על התרגום שמורות למרכז גבים‬