‫תל"ם יחידת אורנים – ארגון שגרירי רוטשילד‪ :‬תהליך קליטת מורה חדש במערכת החינוך‬ ‫אחד מכל שני מורים יפרוש תוך חמש שנים מכניסתו לתפקיד!‬ ‫אביתר אדרי – שגריר ביח' אורנים וסטודנט להיסטוריה ואזרחות‬ ‫התחזית לעיל אינה נבואת זעם או השערה קודרת‪ ,‬אלא נתון מפחיד המצביע על תופעה‬ ‫עגומה של נשירת מורים ממערכת החינוך בישראל‪ .‬הסטטיסטיקה לא מרחמת על איש‪:‬‬ ‫כ‪ 05%-‬לערך מהמורים פורשים תוך חמש שנים מכניסתם לתחום ההוראה (למ"ס)‪.‬‬ ‫נתון זה היווה את נקודת הפתיחה שלנו – שגרירי יחידת אורנים‪ ,‬בעת שחקרנו את תהליך‬ ‫הקליטה של מורה חדש במערכת החינוך‪ .‬הממצאים מצביעים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על הכספים‬ ‫האדירים שאנחנו זורקים לפח בכל פעם שמורה פורש‪ :‬עלות הכשרת מורה חדש במסגרת‬ ‫המכללות להוראה מוערכת בכ‪ ,₪ 005,555-‬והתקציב השנתי של משרד החינוך להכשרת‬ ‫מורים מוערך בכמיליארד ‪ .₪‬תופעת הנשירה עולה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים‬ ‫בשנה!‬ ‫במהלך התל"ם ראיינו עשרות מורים צעירים וותיקים כאחד‪ ,‬מנהלי בתי‪-‬ספר‪ ,‬מפקחים‬ ‫ובכירים במשרד החינוך‪ .‬במקביל לאיסוף מידע תיאורטי וניתוח של מאמרים ומחקרים‬ ‫בנושא‪ ,‬הועבר סקר לכ‪ 055-‬מורים לערך ב‪ 00-‬בתי ספר‪ .‬תמונת המצב הרוחבית‬ ‫שהתקבלה מצביעה על מצב מדאיג – גם לאחר ‪ 0‬שנים‪ ,‬המערכת עדיין מכילה מורים שכלל‬ ‫לא רוצים ללמד‪ 05% :‬לערך מהמורים שגם היום נמצאים במערכת שוקלים לפרוש‪.‬‬ ‫מתוך ממצאי המחקר עולים הפערים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .0‬הבעיה הקשה ביותר עבור מורים חדשים היא היעדר ההכשרה במוסדות האקדמאים‬ ‫לטיפול בבעיות משמעת‪ ,‬בעיות התנהגות והתמודדות עם אוכלוסיות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפער השני הוא היעדר הגיבוש בין המורים – הן בין מורים צעירים לבין עצמם‪ ,‬והן בין‬ ‫מורים צעירים לבין מורים וותיקים‪ .‬ראוי לציין שהפער עולה ממורים צעירים וותיקים‬ ‫כאחד‪ ,‬שכן מדגם המחקר כלל חתך רוחב של מורים מגילאי ‪ 86 – 20‬ואופיין בהסכמה‬ ‫רחבה ביותר‪.‬‬ ‫‪ .0‬הפער השלישי הוא תהליך קליטה לוקה בחסר ברוב בתי הספר‪ ,‬אשר מתאפיין בהיעדר‬ ‫חניכה מתאימה מתוך ביה"ס‪ ,‬היעדר ליווי צמוד והיעדר שיתוף בחומרי הוראה ומערכי‬ ‫שעור‪.‬‬ ‫‪ .0‬הפער הרביעי הוא הבנה לוקה בחסר של מערכת בית הספר בפרט‪ ,‬ומערכת החינוך‬ ‫בכלל‪ .‬המורה החדש מושווה לילד העולה לכתה א' – הוא לא מכיר את בית‪-‬הספר‪ ,‬את‬ ‫חבריו לספסל הלימודים או אפילו את המורה‪ .‬כמוהו‪ ,‬גם המורה נכנס למערכת זרה‬ ‫ומנוכרת – הוא לא מכיר את צוות המורים‪ ,‬הוא לא יודע כיצד להתמודד עם תלמידיו והוא‬ ‫לא מקבל תמיכה‪ .‬הוא בודד במערכה‪.‬‬ ‫אז מה עושים?‬ ‫מתוך הראיונות והסקר עולים מספר פתרונות אפשריים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כבר עכשיו אנחנו בעיצומו‬ ‫של שלב התנעת המיזמים‪ ,‬אשר ינסו לתת מענה לפערים שצפו מן השטח‪.‬‬ ‫‪ .0‬שיפור ההכשרה במוסדות האקדמאים בדגש על "ניווט כתה"‪ ,‬התנסויות מעשיות רבות‬ ‫יותר‪ ,‬ותכני חינוך מיוחד שיועברו לכלל הסטודנטים להוראה ולא רק לאלו שבחרו במסלול‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלוקת "תיק קליטה" לכל מורה חדש בשנתו הראשונה לתפקיד‪ ,‬בו יאוגדו תכני המידע‬ ‫הרלוונטיים‪ :‬בעלי תפקידים‪ ,‬תכנית פעילות שנתית ולוח אירועים‪ ,‬נהלים והסברים‬ ‫אדמיניסטרטיביים‪ ,‬חזון ביה"ס מטרות ויעדים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .0‬מינוי מורה חונך אישי לכל מורה חדש לאורך שנתו הראשונה‪ .‬מורה שלומד להכיר את‬ ‫המורה החדש ומלווה אותו לאורך זמן‪ .‬יש לוודא שהמורה החונך עבר הכשרה מתאימה‬ ‫של משרד החינוך ומתוגמל בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .0‬השמת דגש על פעילויות גיבוש תוך‪-‬בית ספריות עבור צוות המורים‪ ,‬ועידוד שיתופיות‪:‬‬ ‫למידת עמיתים‪ ,‬יצירת קבוצות מונחות למורים חדשים ויצירת מאגר חומרי הוראה‬ ‫ומערכי שיעור‪.‬‬