Education, Innovation and Israel ‫ חדשנות וישראל‬,‫חינוך‬ 3102 ‫ינואר‬ Michael Barber ‫מייקל ברבר‬ Rachel Eisenberg ‫רייצ'ל אייזנברג‬ Katelyn Donnelly ‫קייטלין דונלי‬ ‫על אודות המחברים‬ ‫סר מייקל ברבר‬ ‫הוא יועץ חינוך ראשי ב‪ Pearson-‬ועומד בראש תכנית המחקר העולמית‬ ‫למדיניות החינוך והשפעת מוצרי ושירותי החברה על הישגי הלומדים‪ .‬הוא גם היו"ר של ‪Pearson‬‬ ‫‪ ,Affordable Learning Fund‬קרן הפועלת להענקת הזדמנויות חינוכיות לילדים ממשפחות מעוטות‬ ‫יכולת במדינות מתפתחות‪ .‬קודם לתפקידיו ב‪ Pearson-‬עמד ברבר בראש הפעילות החינוכית‬ ‫העולמית של ‪ .McKinsey‬הוא כיהן בעבר בממשלת בריטניה כראש יחידת היישום (‪)Delivery Unit‬‬ ‫של ראש הממשלה הבריטי (‪ )2005-2001‬ויועץ ראשי למזכיר המדינה לחינוך על תקנים בבתי‬ ‫הספר (‪ .)1997-2001‬ברבר הוא מרצה אורח בבית הספר הגבוה לכלכלה במוסקבה ומחברם של‬ ‫מאמרים וספרים רבים‪ ,‬שהבולטים בהם הם ‪ )3103( Oceans of Innovations‬ו‪Instruction to -‬‬ ‫‪ ,)3112( Deliver: Fighting to Improve Britain's Public Services‬שתואר על ידי ‪Financial‬‬ ‫‪ Times‬כ"אחד הספרים הטובים ביותר על הממשל הבריטי זה שנים רבות"‪.‬‬ ‫רייצ'ל אייזנברג‬ ‫היא ראש הסגל במשרד היועץ הראשי לחינוך ב‪ Pearson-‬ומובילה פעילות‬ ‫עולמית למדידה ולשיפור של בסיס הראיות בתחום‪ ,‬כתשתית למערך המוצרים והשירותים של‬ ‫החברה‪ .‬רייצ'ל הייתה חוקרת ותרמה לכתיבת ‪ .)3103( Oceans of Innovation‬בעבר שימשה‬ ‫יועצת ב‪ McKinsey & Company-‬ושותפה ב‪ ,Yola-‬מיזם למזון בריאות מהיר בוושינגטון הבירה‪.‬‬ ‫רייצ'ל סיימה את לימודי הכלכלה באוניברסיטת קולומביה בהצטיינות‪ ,‬ושם כתבה את התזה שלה על‬ ‫השפעת השכר על ביצועי מורים בבתי הספר הציבוריים של העיר ניו יורק‪.‬‬ ‫קייטלין דונלי‬ ‫היא מנהלת בכירה במשרד היועץ הראשי לחינוך ב‪ ,Pearson-‬שם היא עומדת‬ ‫בראש צוות בינלאומי המקדם את המיזמים הניסיוניים והחדשניים ביותר של ‪ .Pearson‬היא מכהנת‬ ‫גם כדירקטורית שאינה מנהלת‪ ,‬ויועצת אסטרטגית לכמה חברות סטארט‪-‬אפ‪ ,‬בהן ‪Omega‬‬ ‫‪ Schools Ltd‬בגאנה‪ Ghonsla Ltd ,‬בפקיסטן‪ ,‬ו‪ Hireducated-‬בלונדון‪ .‬קייטלין הייתה אף היא‬ ‫שותפה לכתיבת ‪ .)3103( Oceans of Innovation‬בעבר שימשה כיועצת ב‪McKinsey & -‬‬ ‫‪ .Company‬היא סיימה את לימודי הכלכלה באוניברסיטת דיוק בהצטיינות יתרה‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫ברצוננו להביע את תודתנו לדן גבתון‪ ,‬לסעד ריבזי‪ ,‬לאנדריאס שלייכר וליהודית שלוי‪ ,‬שעמם שוחחנו‬ ‫על נושאי מאמר זה בעת הכנתו‪ .‬ברצוננו להודות גם למכון אבני ראשה‪ .‬ההזמנה לתרום לכנס הארצי‬ ‫למנהלים היא שהניעה אותנו לכתוב מאמר זה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫הקדמה ‪4 ..............................................................................................................‬‬ ‫המנהיגות הטכנולוגית של ישראל ב‪5 ................................................................ 2012-‬‬ ‫תשתית החדשנות של ישראל ‪2 .................................................................................‬‬ ‫מהגן עד התיכון בישראל‪ :‬חינוך בסיכון ‪02 ...................................................................‬‬ ‫)‪ :E(K+T+L‬לקחים לישראל ולעולם ‪01 ......................................................................‬‬ ‫יישום לקחים אלה בישראל ‪30 ...................................................................................‬‬ ‫סיכום ‪32 ...............................................................................................................‬‬ ‫מקורות ‪21 ............................................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הקדמה‬ ‫"ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות ידע ומומחיות טכנולוגיים"‬ ‫אלברט אינשטיין‬ ‫נשיא אגודת הטכניון הראשונה וחבר בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה העברית‬ ‫בשנת ‪ ,1902‬תיאודור הרצל‪ ,‬חוזה המדינה‪ ,‬העלה את חיפה בדמיונו כ"פארק ענק‪ ...‬עם רכבת‬ ‫חשמלית עלית‪ ...‬עיר בעלת בתים ומוסדות ציבור נפלאים‪ ,‬כולם ייבנו בזכות המדע‪ ,‬ההנדסה‬ ‫והטכנולוגיה השימושית"‪ .‬ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1912‬התכנסה הקהילה היהודית בחיפה כדי לצפות בהנחת‬ ‫אבן הפינה לחזון זה‪.‬‬ ‫כעבור עשור בלבד הפך הטכניון‪ ,‬האוניברסיטה הראשונה של ישראל‪ ,‬למציאות‪ .‬האוניברסיטה‪,‬‬ ‫שפתחה את שעריה ב‪ 1924-‬עם ‪ 17‬סטודנטים להנדסה אזרחית ואדריכלות (כולל אישה אחת)‪,‬‬ ‫צמחה והלכה‪ ,‬ובשנות ה‪ 21-‬למדו בה יותר מ‪ 400-‬תלמידים בכל פקולטה‪.‬‬ ‫התלמידים הללו‪ ,‬יחד עם תלמידי האוניברסיטה העברית‪ ,‬הניחו את היסודות האינטלקטואליים‬ ‫והפיזיים של ישראל‪ .‬עם אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה‬ ‫העברית הובטח מקומה הבלתי מעורער של ישראל כמובילה בהשכלה גבוהה‪ ,‬עוד קודם לקבלת‬ ‫עצמאותה ב‪.1948 -‬‬ ‫‪--‬‬‫הודות לשילוב של כורח עם כוח רצון הגדירו ההשכלה והעצמאות הטכנולוגית את האומה החדשה‬ ‫של ישראל‪ .‬לישראל‪ ,‬בהיותה מדינה המיישבת חבלי ארץ צחיחים‪ ,‬מוקפת אויבים ומופלית לרעה‬ ‫בעולם כולו במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,20-‬לא הייתה ברירה אחרת‪.‬‬ ‫הקשיים לא היוו מכשול‪ .‬ישראל היא אולי הדוגמה המוקדמת ביותר והטובה ביותר למדינה מודרנית‬ ‫שהופכת אתגרים להזדמנויות דרך קבע‪ .‬דורות של יהודים‪ ,‬שנשללה מהם הגישה להשכלה במדינות‬ ‫מוצאם‪ ,‬עלו לישראל כדי להירשם לטכניון ולהוביל את התעשייה הטכנולוגית בה‪ .‬גם אתגרים‬ ‫גיאוגרפיים היו חלק מהחזון‪ .‬ישראל הפכה למנהיגה בתחומי ההשקיה וההתפלה בגלל המחסור‬ ‫שלה בקרקע ראויה לעיבוד ובמים מתוקים‪ .‬המתחים המתמשכים עם שכניה דחפו את ישראל אל‬ ‫חזית הטכנולוגיה הביטחונית והתעופתית‪.‬‬ ‫המדינה כולה פרצה דרך לצמיחה כלכלית שלא היה לה אח ורע‪ ,‬זאת‪ ,‬למרות הדלות והיעדר‬ ‫התשתיות בתחילת הדרך‪ .‬פריון העבודה הרקיע שחקים ועלה בארבעה אחוזים בשנה מ‪ 1960-‬עד‬ ‫‪ .2007‬התוצר הלאומי עלה יחד איתו והגיע לממוצע שנתי של חמישה עד שישה אחוזי צמיחה על פני‬ ‫אותה תקופה‪ 1.‬כיום‪ ,‬התמ"ג לנפש בישראל מתקרב לתוצר של הונג קונג וקרוב לשלושה רבעים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Israel Central Bureau of Statistics, Israel in Statistics, 1948-2007‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מהתוצר של ארה"ב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בישראל נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חברות סטארט‪-‬אפ מחוץ‬ ‫‪2‬‬ ‫לעמק הסיליקון‪.‬‬ ‫כפי שהסביר גידי גרנשטיין למחברי הספר המצוין אומת הסטארט‪-‬אפ (‪" :)Start-Up Nation‬נתוני‬ ‫המשק שלנו הוכפלו‪ ,‬יחסית לאמריקה‪ ,‬תוך הכפלת האוכלוסייה פי חמישה ובמהלך חמש מלחמות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זהו הישג חסר תקדים בהיסטוריה הכלכלית של העולם"‪.‬‬ ‫כיצד הגיעה ישראל‪ ,‬מאותה ההתחלה הצנועה‪ ,‬למעמדה המוביל בתעשייה הטכנולוגית בתוך חצי‬ ‫מאה? כיצד הפכה הנהגת המדינה אוכלוסייה של עולים עניים לתחנת כוח משכילה‪ ,‬טכנולוגית‬ ‫וכלכלית? באיזו מידה אפשר לייחס הצלחה זו למערכת החינוך? מהם הלקחים מהצמיחה של ישראל‬ ‫עבור מנהיגי העולם? מהם הסיכונים הגדולים שבפניהם עשויה ישראל לעמוד ב‪ 50-‬השנים הבאות?‬ ‫המנהיגות הטכנולוגית של ישראל ב‪2012-‬‬ ‫בימים האחרונים של ‪ 2011‬רשמה ישראל לעצמה הישג המבטא את מנהיגותה בחינוך ובטכנולוגיה‪.‬‬ ‫ב‪ 19-‬בדצמבר הודיע ראש העיר ניו יורק‪ ,‬מייקל בלומברג‪ ,‬כי הצעה משותפת של הטכניון‬ ‫ואוניברסיטת קורנל היא שנבחרה לבניית הקמפוס של ‪ ,NYCTech‬והביסה הצעות של אוניברסיטת‬ ‫סטנפורד ומוסדות בולטים אחרים‪.‬‬ ‫קמפוס ‪ NYCTech‬היה פרויקט מכריע בחשיבותו לממשל‪ ,‬ששם לעצמו למטרה "לקדם יצירת‬ ‫מקומות עבודה בעיר ולייצר ‪ 600‬חברות נלוות (‪ )spinoff‬ו‪ 23-‬מיליארד דולר בפעילות כלכלית על‬ ‫פני שלושת העשורים הבאים"‪ .‬לדברי ראש העיר‪ ,‬ההצעה של הטכניון וקורנל נבחרה בזכות היותה‬ ‫‪4‬‬ ‫"מחוללת תמורות"‪" ,‬הנועזת ביותר" ו"השאפתנית ביותר"‪.‬‬ ‫נראה אולי מוזר שצוות ממדינה שאוכלוסייתה קטנה מאוכלוסיית העיר ניו יורק עצמה יהיה מופקד על‬ ‫פרויקט שאפתני שכזה‪ ,‬אך הצלחתה של ישראל בחדשנות וביזמות טכנולוגית היא הצלחה מוכחת‬ ‫ושנייה רק למנהיג העולמי בתחום – עמק הסיליקון‪ .‬אישור נוסף למעמד זה התקבל לאחרונה‪ ,‬כאשר‬ ‫תל אביב הגיעה למקום השני ב‪ Startup Ecosystem Report 2012-‬של ‪,Startup Genome‬‬ ‫בנוסף למקום השני ב‪ ,Startup Output-‬והמקום הראשון בתיקו עם מדינה נוספת ב‪Funding -‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.Index‬‬ ‫דן סינור ושאול זינגר ממחישים את הרוחב ואת האיכות של החדשנות הישראלית בספר אומת‬ ‫הסטארט‪-‬אפ‪ .‬הם טוענים באופן משכנע שישראל זכתה להצלחתה המיוחדת הודות לתרבות יזמית‬ ‫ולריכוז של כישרונות‪ ,‬מימון ומוסדות ציבוריים ופרטיים המתמקדים בחדשנות‪ .‬וכפי שמסביר אריק‬ ‫‪2‬‬ ‫הבנק העולמי‪ ,‬תמ"ג דולרי לנפש‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Singer and Senor (2009): 15‬‬ ‫‪4‬‬ ‫)‪Stanley O and Goldman H (2011‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Lasse Herrmann et al (2012):2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שמידט‪ ,‬מנכ"ל גוגל‪" :‬ארה"ב היא המקום הראשון בעולם ליזמים‪ ,‬אך אחרי ארה"ב‪ ,‬ישראל היא‬ ‫‪6‬‬ ‫הטובה ביותר"‪.‬‬ ‫ישראל מתהדרת ביותר מ‪ 4,000-‬חברות סטארט‪-‬אפ‪ ,‬כאשר רק ברבעון השני של ‪ 3103‬נפתחו ‪199‬‬ ‫חברות חדשות‪ 7.‬בשנת ‪ ,2011‬סך כולל של ‪ 2.14‬מיליארד דולר הושקע ב‪ 546-‬חברות‪ .‬באותה שנה‬ ‫‪8‬‬ ‫נרכשו ‪ 83‬חברות ישראליות בשווי כולל‪ ,‬העולה על ‪ 5‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫אלה מספרים גדולים אבסולוטית‪ ,‬אך הם גדולים אף יותר‪ ,‬אם מביאים בחשבון את האוכלוסייה‬ ‫הקטנה של ישראל‪ .‬דן סינור ושאול זינגר‪ ,‬מחברי אומת הסטארט‪-‬אפ‪ ,‬מסבירים‪" :‬בשנת ‪,2008‬‬ ‫השקעות הון סיכון לנפש בישראל היו גבוהות פי ‪ 2.5‬מאשר בארה"ב‪ ,‬יותר מפי ‪ 30‬מאשר באירופה‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פי ‪ 80‬מאשר בסין‪ ,‬ופי ‪ 350‬מאשר בהודו"‪.‬‬ ‫השקעות הון סיכון בישראל גדולות באופן עקבי יחסית לאוכלוסיית המדינה‪ .‬גיוס ההון (הנאמד)‬ ‫‪10‬‬ ‫בשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬על ידי קרנות הון סיכון ישראליות מסתכם ב‪ 800-‬מיליון דולר בשנה‪.‬‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫בנוסף על סכום של ‪ 750‬מיליון עד ‪ 1‬מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון שנתיות מקרנות זרות‪ ,‬כולל‬ ‫‪11‬‬ ‫חברות בולטות בעמק הסיליקון‪ ,‬כמו ‪ , Greylock Capital ,Accel ,Sequoia‬ו‪.Benchmark-‬‬ ‫המנהיגות הכלכלית של ישראל איננה מוגבלת לחברות סטארט‪-‬אפ בלבד – רוב החברות המובילות‬ ‫בעולם משקיעות סכומים גדולים במו"פ הישראלי‪ .‬הן לא משקיעות בישראל כאמצעי למיקור חוץ של‬ ‫שירותים בלתי חיוניים ולמטרת חיסכון בעלויות‪ ,‬אלא ממקמות את מתקני המו"פ שלהן בישראל כדי‬ ‫להגיע אל הכישרונות ההנדסיים הטובים בעולם‪ .‬אלקטל‪-‬לוסנט‪ ,‬אפלייד מטריאלס‪ ,‬סיסקו‪,EMC ,‬‬ ‫ג'נרל אלקטריק‪ ,‬גוגל‪ ,‬היולט פקארד‪ ,IBM ,‬אינטל‪ ,‬מיקרוסופט וסימנס הן מחברות ההייטק הגדולות‬ ‫‪12‬‬ ‫המחזיקות מרכזי מו"פ בישראל‪ .‬בסוף ‪ 2008‬פעלו במדינה ‪ 489‬חברות זרות‪.‬‬ ‫מי שאינו מנצל את‬ ‫ריכוז המהנדסים בעלי המיומנויות והתארים הגבוהים בישראל נוטל על עצמו סיכון משמעותי‬ ‫במלחמה התחרותית על הכישרונות הטובים ביותר‪.‬‬ ‫ההשקעות הללו נשאו פרי והובילו לפיתוח טכנולוגיות מתוחכמות ביותר ובעלות חשיבות מכרעת‬ ‫לעסקים‪ .‬אינטל ישראל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פיתחה את השבב הראשון למחשב האישי‪ ,‬את שבב הפנטיום ואת‬ ‫‪13‬‬ ‫טכנולוגיית סנטרינו למחשוב נייד‪.‬‬ ‫ליבת הג'אווה של אמזון קינדל פותחה על ידי צוות מהנדסים של‬ ‫סאן (היום אורקל) במרכז המו"פ שלהם בהרצליה‪ .‬ומוטורולה פיתחה חלק גדול מטכנולוגיית הטלפון‬ ‫‪14‬‬ ‫הסלולרי שלה בארץ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Singer and Senor (2009):15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫)‪Hirschauge O (2012‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)‪Hirschauge O (2012‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Singer and Senor (2009): 11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫)‪IVC-KPMG Survey: Israeli Venture Capital Fund Raising (2011‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪Yachin D and Raviv O (2011): 7‬‬ ‫‪UNCTAD's FDI/TNC database via Inward FDI in Israel and its Policy Context‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ראה‪http://www.intel.com/jobs/israel/sites/haifa.htm :‬‬ ‫‪14‬‬ ‫)‪Blackburn (2012‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫התוצאות מדברות בעד עצמן‪ ,‬והאישור לכך מגיע ממנכ"לי החברות הרב‪-‬לאומיות‪ ,‬המכירים בריכוז‬ ‫העוצמתי של כישרון הנדסי מיומן וחדשני בישראל‪ .‬מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר מתפעל‪" :‬מגוון‬ ‫הדברים החדשניים שישראל עושה הוא מדהים‪ .‬יש מבחר כה רחב של דברים מרגשים שקורים שם‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ישראל היא מרכז סטארט‪-‬אפ‪ ,‬ותמיד יש משהו שמאתגר אותנו כאן‪ ,‬או משהו שנוכל לרכוש"‪.‬‬ ‫ביל‬ ‫גייטס מסכים‪" :‬לא מוגזם לומר שסוג החדשנות שמתפשט בישראל הוא גורלי לעתיד עסקי‬ ‫‪16‬‬ ‫הטכנולוגיה"‪.‬‬ ‫הדברים הללו עומדים בניגוד חד למדינות קטנות אחרות‪ ,‬משכילות ומצליחות‪,‬‬ ‫שמתמקדות בעיקר במנהיגות בייצור‪.‬‬ ‫תשתית החדשנות של ישראל‬ ‫כיצד הפכה ישראל למוקד של חדשנות טכנולוגית?‬ ‫ב‪ ,Oceans of Innovation-‬שפרסמנו לאחרונה יחד עם סעד ריבזי‪ ,‬בחנו את הנסיבות והתנאים‬ ‫המקדמים חדשנות ואת השלכותיהם על מערכות חינוך‪ .‬אף שאותה עבודה התמקדה בעיקר בדרום‬ ‫מזרח אסיה‪ ,‬אפשר להכליל את מודל החדשנות שאנו מציגים בה והוא יכול לספק בסיס טוב להבנת‬ ‫הצלחתה של ישראל‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סטיב באלמר‪ ,‬כינוס ‪ ThinkNext, 5‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ראה‪http://www.investinisrael.gov.il :‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪Barber, Donelly and Rivzi (2012): 33‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מסגרת זו קובעת את תפקידם של הקשרים ההדדיים בין יחידים‪ ,‬צוותים‪ ,‬ארגונים ותרבות בהנחת‬ ‫היסודות לחדשנות‪ .‬בישראל גלומים רבים ממרכיביו החשובים של מודל זה‪ ,‬המאפשרים את‬ ‫מנהיגותה בחדשנות כיום‪.‬‬ ‫יחידים‬ ‫ראשית‪ ,‬בישראל יש כוח עבודה מהמשכילים והיציבים ביותר בעולם‪ 92% .‬מהתלמידים צפויים לסיים‬ ‫את בית הספר התיכון‪ ,‬וישראל מובילה בין מדינות ה‪ OECD-‬באחוז בוגרי האוניברסיטאות – ‪46%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מהישראלים מעל גיל ‪ 25‬הם בעלי השכלה אוניברסיטאית‪.‬‬ ‫ההשכלה הגבוהה לא רק נפוצה‪ ,‬אלא‬ ‫גם ייחודית באיכותה – בישראל נמצאות ארבע מ‪ 150-‬האוניברסיטאות הטובות בעולם והיא מדורגת‬ ‫‪19‬‬ ‫שלישית מבין ‪ 50‬המדינות המפותחות מבחינת עומק האוניברסיטאות ברמה עולמית לנפש‪.‬‬ ‫כאשר מסתכלים על בסיס הכישורים‪ ,‬בישראל נמצא הריכוז הגבוה ביותר של מהנדסים ומדענים‬ ‫בעולם‪ ,‬עם ממוצע של ‪ 140‬מהנדסים לכל ‪ 10,000‬עובדים‪ .‬שיעור זה הוא יותר מכפול בהשוואה‬ ‫‪20‬‬ ‫לארה"ב או יפן‪ ,‬המדינות השנייה והשלישית בדירוג‪.‬‬ ‫פקולטות המחקר הישראליות מפרסמות יותר‬ ‫מאמרים מדעיים לנפש בכתבי עת אקדמיים מובילים מאשר כל מדינה אחרת וזכו בכמה פרסי הנובל‬ ‫הרבים ביותר לנפש בעשור האחרון‪ .‬עובדות אלה מדהימות במיוחד כאשר משווים את ישראל‬ ‫לשכנותיה‪ :‬דיויד ברוקס כתב ב‪ 2010-‬כי "בין ‪ 1980‬ל‪ 2000-‬רשמו מצרים ‪ 77‬פטנטים בארה"ב‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫סעודים רשמו ‪ .171‬ישראלים רשמו ‪."7,652‬‬ ‫המדענים המובילים במדינה‪ ,‬בהם דניאל שכטמן‪,‬‬ ‫עדה יונת ודניאל כהנמן‪ ,‬הם לא רק מבריקים ומשכילים‪ ,‬אלא גם פוריים מאוד‪.‬‬ ‫הדחף לפעולה מוטמע באופי הישראלי ומוצא את ביטויו במנהיגות בפעילויות חוץ‪-‬לימודיות ובשירות‬ ‫החובה הצבאי‪ .‬כאשר מסתכלים על כישורי הנוער הישראלי‪ ,‬הכישורים האקדמיים הם רק חלק‬ ‫מהתמונה הכללית‪ .‬מנהלת בי"ס אחת הסבירה לנו‪" :‬תנועות הנוער בישראל מונהגות על ידי בני‬ ‫הנוער עצמם‪ .‬בתפקיד זה הם עצמאיים מאוד בהנהגה – הם מנהלים תקציבים ואפילו מפתחים‬ ‫‪22‬‬ ‫חומרים פדגוגיים ומלמדים אותם"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הנוער הללו‪.‬‬ ‫כ‪ 40%-‬מבני הנוער הישראלים בוחרים להשתתף בתנועות‬ ‫בנוסף‪ ,‬שירות החובה הצבאי לאזרחי המדינה היהודים משלב את הצעירים הללו‬ ‫בסביבות של עבודת צוות ותובע מהם לקחת על עצמם תפקידי הנהגה‪ .‬אנשים שונים נאלצים לעבוד‬ ‫יחד‪ ,‬ללא מעמד או רקע משותפים‪ ,‬לומדים לתפקד היטב בצוותים מגוונים‪ ,‬לפתור בעיות בצורה‬ ‫יצירתית ולעבוד ללא לאות למען משימה שגדולה ממידותיהם‪ .‬ישראלים רבים‪ ,‬במצב שבו חייהם‬ ‫מונחים על הכף‪ ,‬נוטים לפתח אופי ישיר‪ ,‬כנות מחוספסת‪ ,‬מוטיבציה ונחישות להתגבר על כל מכשול‪.‬‬ ‫אלמלא מחויבותם ונכונותם הבלתי מתפשרת להילחם למען הדברים שבהם הם מאמינים‪ ,‬האומה‬ ‫לא הייתה שורדת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪OECD Indicators: Education at a Glance 2012, Israel‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪Williams, de Rassenfosse, Jensen, and Marginson (2012): 23‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Dutta S, Lopez-Claros A and Mia I: 5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫)‪Brooks D (2010‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שרון קלוג'ני‪ ,‬בשיחה עם המחברים ב‪ 4-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪23‬‬ ‫)‪Israel National News (2012‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עבודת צוות‬ ‫הנטיות האישיות הללו נרתמות ומחוזקות על ידי תרבות דומיננטית של עבודת צוות‪ .‬תרבות זו נובעת‬ ‫מהדוגמה שמציב צה"ל‪ ,‬הדוגל בפתיחות‪ ,‬בלמידה ובאחריות אישית‪.‬‬ ‫כפי שטוענים סינור וזינגר בספרם אומת הסטארט אפ‪ ,‬המבנים הפתוחים ונטולי ההיררכיה בצה"ל‬ ‫מעודדים העלאת התנגדויות ולמידה רב‪-‬תחומית בצוות‪ .‬הם מצטטים את אדוארד לוטוואק‪ ,‬היסטוריון‬ ‫צבאי ומחבר ‪ ,The Israeli Army‬שטוען כי צה"ל אינו מוגדר על ידי "קבלה שקטה של דוקטרינה‬ ‫ומסורת"‪ .‬תחת זאת‪" ,‬צמיחת הצבא הישראלי התאפיינה בסערות של חדשנות‪ ,‬מחלוקות‬ ‫וויכוחים"‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫התהליכים שאדם חווה בשירות חובה בונים את היסודות לתרבות של למידה בצוות‪ .‬ראוי לציון‬ ‫במיוחד "התחקיר" הצה"לי‪ ,‬שמתרחש אחרי כל תרגיל‪ ,‬בין אם הסתיים בהצלחה או בכישלון‪ .‬סינור‬ ‫וזינגר מתארים את כוחו של התחקיר‪ ,‬בהתבסס על שיחה עם טל קינן‪ ,‬טייס חיל האוויר‪" :‬התחקיר‬ ‫חשוב כמו התרגיל או קרב חי"‪ ,‬סיפר קינן (למחברים)‪" .‬כל תרגיל טיסה‪ ,‬סימולציה‪ ,‬ומבצע אמיתי‪...‬‬ ‫נבדק שוב ושוב‪ ,‬פתוח למידע חדש ומשמש נושא לדיון מעמיק ולוהט"‪ .‬בתחקירים הקבוצתיים הללו‬ ‫מושם דגש לא רק על כנות ללא גבולות‪ ,‬אלא גם על ביקורת עצמית כאמצעי לגרום לכולם – עמיתים‪,‬‬ ‫כפיפים‪ ,‬ומפקדים – ללמוד מכל טעות‪ ...‬זה קורה עם כולם‪ .‬זה אישי מאוד‪ .‬זו חוויה קשה מאוד"‪.‬‬ ‫הרגעים הללו נתפסים כהזדמנות של למידה קבוצתית וחשיבה עצמית‪ .‬המחברים מצטטים שוב את‬ ‫קינן‪" :‬התקשורת שלך והדרך שבה אתה פותר אי הסכמות ומחלוקות לגבי אירוע או החלטה‪ ,‬הם‬ ‫חלק חשוב בתרבות הצבאית שלנו‪ ,‬עד כדי כך שהתחקיר הוא אמנות שאתה מקבל עליה ציון"‪.‬‬ ‫התרגיל המחייב הזה מטמיע ערכים של פתיחות‪ ,‬למידה ואחריות הדדית בתרבות של עבודת הצוות‪.‬‬ ‫ברוח זו‪ ,‬ההתקדמות בצבא מבוססת על הישגים וביצועים‪ .‬הצוותים מגוונים מעצם טבעם‪ ,‬כיוון‬ ‫שהשירות הצבאי הוא חובה לכל האוכלוסייה‪ .‬הדרך להצלחה פתוחה בפני כל מי שעומד בציפיות או‬ ‫מתעלה מעליהן‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שאומר עמוס גורן‪ ,‬משקיע הון סיכון ישראלי ואיש קומנדו לשעבר בצה"ל‪:‬‬ ‫"החיילים הישראלים לא מוגדרים על ידי הדרגה שלהם‪ ,‬הם מוגדרים על ידי הדברים שהם מצטיינים‬ ‫‪25‬‬ ‫בהם"‪.‬‬ ‫משה טור‪-‬פז‪ ,‬ראש מינהל החינוך של עיריית ירושלים‪ ,‬מחזק את הרעיון הזה ומסביר‬ ‫שהצבא היה מקור חשוב לחדשנות הישראלית ולמנהיגות הצעירה‪" :‬הצבא מראה את הפוטנציאל‬ ‫להנהיג בגיל צעיר מאוד‪ ,‬בהינתן הנסיבות הנכונות והתמיכה הנכונה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בצבא אנשים מקבלים‬ ‫הזדמנויות להנהיג מגיל צעיר ומתקדמים על פי תפקודם ולא רק על פי הוותק בשירות"‪.‬‬ ‫חשוב לציין שכמה מאושיות החינוך שעמם דיברנו הביעו ספקנות לגבי תפקידו המרכזי של הצבא‪.‬‬ ‫היו בהם שחלקו על גישה זו ותחת זאת הצביעו על התרבות הישראלית ועל תנועות הנוער‬ ‫כמבוססות על עבודת צוות‪ .‬אחרים הסכימו לגבי תפקידו של הצבא‪ ,‬אך הדגישו שאסור לחינוך‬ ‫להשתמש בשירות הצבאי כמשענת‪" :‬אנחנו משרתים בצבא כי אנחנו חייבים‪ ,‬אך עלינו לחנך את‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 95‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 51‬‬ ‫‪26‬‬ ‫משה טור‪-‬פז בשיחה עם המחברים ב‪ 4-‬בנובמבר ‪.2012‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תלמידינו באופן שאינו תלוי בכך‪".‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬שיעור ההתאבדויות הגבוה בצבא מלמד שהאינטנסיביות‬ ‫של החוויה עשויה להשפיע לרעה על חלק מהצעירים (‪ .)CITE‬כך או כך‪ ,‬הדבר המשותף והחשוב‬ ‫לכל המוסדות הללו הוא מרכזיות הלמידה‪ ,‬מנהיגות הנוער‪ ,‬קידום המוכשרים ועבודה קשה‪.‬‬ ‫ארגונים‬ ‫מבנים ארגוניים בישראל תומכים בדינמיקה של עבודת צוות פתוחה ומעצימים את הפרט‪.‬‬ ‫סינור וזינגר ממשיכים ומסבירים כיצד מבנה ארגוני שאינו היררכי מגדיר את צה"ל ואת כוח האדם‬ ‫שלו‪ .‬הם מצטטים את לוטוואק‪" :‬הדרגים הבכירים בצה"ל נמצאים בתת‪-‬איוש מכוון‪ .‬פירושו שיש‬ ‫פחות מפקדים בכירים נותני פקודות ויותר יוזמה אישית בדרגים הנמוכים‪ ...‬היחס בין קצינים‬ ‫‪28‬‬ ‫ללוחמים בצבא ארה"ב הוא ‪ 1‬ל‪ ;5-‬בצה"ל הוא ‪ 1‬ל‪.9-‬‬ ‫התוצאה היא צוותים של פרטים מועצמים‬ ‫בכל הדרגים‪ ,‬במקום מבנה ניהולי היררכי‪ ,‬המקנה משקל כבד לדרג הגבוה‪ .‬התהליכים המוטמעים‬ ‫בצה"ל כעניין שבחובה מחזקים גם את תרבות הבדיקה העצמית‪.‬‬ ‫גישה זו מועתקת אל התרבות העסקית‪ .‬מנהיגים בתעשייה מדגישים את החשיבות של העלאת‬ ‫שאלות ומחלוקות בתוך ארגוניהם‪ .‬נשיא אינטל ישראל הסביר למחברי אומת הסטארט אפ‪ ,‬כי‬ ‫"תפקידו של מנהיג הוא לעורר את מרב ההתנגדות‪ ,‬במובן של עידוד אי הסכמה ומחלוקת‪ .‬כאשר‬ ‫ארגון נמצא במשבר‪ ,‬היעדר התנגדות הוא בעצמו בעיה גדולה‪ .‬משמעותו האפשרית היא שהשינוי‬ ‫‪29‬‬ ‫שאתה מנסה לחולל אינו רדיקלי מספיק‪ ...‬או שההתנגדות ירדה למחתרת"‪.‬‬ ‫המדען הראשי של‬ ‫ישראל‪ ,‬אבי חסון‪ ,‬בדבריו למנכ"ל מיקרוסופט‪ ,‬מסכים‪" :‬ישראל היא מרכז המו"פ היחיד בעולם שבו‬ ‫‪30‬‬ ‫אתה שולח תוצר ומקבל חזרה את התשובה 'לא'‪ .‬אתה באמת מקבל חשיבה מחוץ לקופסה"‪.‬‬ ‫גם‬ ‫אם יהיו מי שיראו בכך דו‪-‬פרצופיות‪ ,‬הנכונות להטיל ספק מּונעת למעשה על ידי דבקות קיצונית‬ ‫במטרה‪ .‬יוסי ורדי‪ ,‬משקיע היי טק ישראלי ידוע‪ ,‬מסביר‪" :‬ישראלים כורתים ברית קיצונית עם‬ ‫המטרה‪ .‬הם יהרגו למען החברה‪ .‬בגלל הנאמנות הזאת הם יפעילו שיקול דעת כדי להחליט מהי‬ ‫‪31‬‬ ‫טובת החברה ויתווכחו עד מוות עם המנהלים שלהם אם הם סבורים שהם טועים"‪.‬‬ ‫התוצאות מדברות בעד עצמן‪ .‬מנהלים אמריקאים שמבקרים את מקביליהם הישראלים מציינים את‬ ‫האופי החקרני והפתוח של עמיתיהם‪ .‬סקוט תומפסון‪ ,‬מייסד ‪ PayPal‬ומנהל בכיר ב‪ ,eBay-‬תיאר‬ ‫את החוויה הראשונה שלו בישראל לאחר שרכש חברת סטארט‪-‬אפ‪ ,‬אשר פעילותה קשורה‬ ‫בפונקציית גילוי ההונאות של ‪" :PayPal‬כל שאלה הייתה שאלה חודרנית‪ .‬ממש התחלתי להילחץ‬ ‫שם‪ .‬מעולם לא שמעתי הערות לא קונבנציונליות רבות כל כך בזו אחר זו‪ .‬והאנשים האלה לא היו‬ ‫בדרג ניהולי או פיקוחי‪ ,‬הם היו עובדים זוטרים‪ .‬ולא היו להם שום עכבות בקריאת תיגר על ההיגיון‬ ‫‪27‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יהודית שלוי‪ ,‬בשיחה עם המחברים ב‪ 4-‬בנובמבר ‪.2012‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 45‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 37‬‬ ‫אבי חסון‪ ,‬כינוס ‪ ThinkNext, 5‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫יוסי ורדי‪ ,‬בראיון עם המחברים ב‪ 5-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שעמד בבסיס הדרך שבה עבדנו ב‪ PayPal-‬במשך שנים‪ .‬מעולם לא נתקלתי בגישה כל כך ישירה‪,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫נטולת פחד ונטולת הסחות דעת‪ .‬מצאתי את עצמי תוהה מי עובד בשביל מי"‪.‬‬ ‫תרבות חברתית‬ ‫מבני הצוותים והארגונים הללו לא יכלו לשרוד לולא היה להם יסוד חזק בחברה‪ .‬החוק הישראלי‬ ‫והתרבות הישראלית תומכים בארגונים חדשניים על ידי אימוץ גישות יזמיות ואוריינטציה בינלאומית‪.‬‬ ‫החקיקה הממשלתית תומכת ביזמות ומגבה כישלונות‪ .‬דיני פשיטת הרגל פשוטים יחסית בישראל‬ ‫ומאפשרים ליזמים שכשלו להתחיל מחדש‪ .‬בנוסף‪ ,‬תכניות ממשלתיות כמו "יוזמה" ו"הקרן הדו‪-‬‬ ‫לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים ישראל‪-‬ארה"ב" (‪ )BIRD‬תומכות מפורשות ביזמות ובמימון הון‬ ‫סיכון ונחשבות למודלים הטובים מסוגם עבור תכניות דומות בעולם כולו‪ .‬כדי לתמוך בפעילות זו‪,‬‬ ‫ישראל מוציאה על מו"פ אזרחי ‪ 3.8‬מיליארד ש"ח‪ ,‬או ‪ 4.4‬מהתמ"ג – יותר מכל מדינה אחרת‬ ‫מחברות ה‪OECD-‬‬ ‫‪33‬‬ ‫– ומקצה תקציבים משמעותיים למדען הראשי כדי לבצע השקעות ראשוניות‬ ‫התומכות בסיכון ומטפחות קהילה יזמית‪ .‬התוצאה המצטברת היא מדינה שתומכת ביזמים‪ .‬מדינה‬ ‫שבה מנכ"ל מי קרוסופט אומר ליזמים ישראלים צעירים‪" :‬עליכם להעריך את העובדה שאתם עובדים‬ ‫‪34‬‬ ‫במקום שבו קל יחסית לעשות עסקים‪."Innovate well, drive hard...‬‬ ‫גישה זו עומדת בניגוד חד לגישה של אוכלוסיות משכילות אחרות‪ ,‬כמו בקוריאה וסינגפור‪ ,‬הידועות‬ ‫בתרבות של שנאת סיכון והימנעות מכישלון‪ .‬בשעה שהכישלון בתרבות האסיאתית נתפס כבושה‬ ‫ל משפחה‪ ,‬בישראל אנשים מאמינים שאם נכשלת‪ ,‬הפכת לאיש עסקים טוב יותר כיוון שלא תחזור‬ ‫שוב על אותן הטעויות‪ .‬מחקר אקדמי של כלכלנים מהארוורד תומך באמונה זו‪ ,‬ומראה שליזמים‬ ‫שכשלו בעבר סיכויים גבוהים יותר להצליח מאשר ליזמים שזו להם פריצתם הראשונה‪ ,‬וסיכויים‬ ‫‪35‬‬ ‫גבוהים כמעט כמו ליזמים שהצליחו בעבר‪.‬‬ ‫בנוסף לתרבותה היזמית‪ ,‬בראייה היסטורית ישראל היא חברה פתוחה‪ ,‬המעודדת באופן פעיל עלייה‬ ‫לארץ‪ ,‬לפחות מקרב הקהילה היהודית‪ .‬ישראל היא האומה הראשונה שעיגנה מדיניות הגירה‬ ‫ליברלית במסמכי היסוד שלה‪ ,‬והמדינה המודרנית מעניקה תמיכה ממשלתית לעולים חדשים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬בישראל יש יותר אזרחים שנולדו במדינות אחרות מאשר בכל מדינה אחרת ב‪OECD-‬‬ ‫פרט ללוקסמבורג‪ .‬אזרחים שנולדו בחו"ל מהווים למעלה מרבע מהאוכלוסייה הישראלית‪ ,‬כפול‬ ‫‪36‬‬ ‫משיעורם בארה"ב‪.‬‬ ‫כאשר מבקרים בבתי ספר בישראל‪ ,‬לא נדיר שרואים ילדים מ‪ 15-‬או יותר‬ ‫מוצאים שונים תחת קורת גג אחת‪ ,‬לרוב עם צוות חינוכי ייעודי המסייע להשתלבותם בקהילה‪ .‬ראינו‬ ‫זאת בפעולה כשביקרנו בבית הספר ברנקו וייס מחוץ לתל אביב‪ .‬היה בו ייצוג לילדים ממוצאים רבים‬ ‫ושונים‪ ,‬ומנהל ייעודי‪ ,‬האחראי לקשר עם הקהילה האתיופית כדי להבטיח את השתלבות התלמידים‪.‬‬ ‫הפתיחות הזאת היא גורם מניע רב עוצמה לכלכלה ולמערכת החינוך בישראל‪ ,‬והיא חוזקה באופן‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 30‬‬ ‫"‪Globes (2012), "Israel tops OECD in proportion of civilian R&D‬‬ ‫סטיב באלמר‪ ,‬כינוס ‪ ThinkNext, 5‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫)‪Gompers P, Kovner A, Lerner J and Scharfstein D (2006‬‬ ‫‪ ,Society at a Glance 2011‬אוכלוסייה שנולדה במדינות זרות כאחוז מכלל האוכלוסייה‬ ‫‪11‬‬ ‫משמעותי בשנים האחרונות עם העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים בשנות התשעים‪ ,‬שהביאה‬ ‫עמה עולים רבים‪.‬‬ ‫אנשים בישראל‪ ,‬כבנים לאומה של מהגרים בעלת תרבות יזמית‪ ,‬פתוחים לסיכון ומודעים באופן אישי‬ ‫לעבודה הקשה ולנחישות הנדרשות כדי להצליח‪ .‬הם מוכנים לצלול לתוך האתגר של בניית עסק‪ .‬כפי‬ ‫שמסביר יוסי ורדי‪" :‬לא מדובר במכניקה‪ ,‬אלא ברוח‪ ,‬בתרבות‪( .‬ישראלים) הם חדורי מוטיבציה‪ ,‬הם‬ ‫רוצים להשיג‪ ,‬לבנות"‪ 37.‬תחושת מחויבות חזקה למשפחה ולקהילה היא גורם שמחזק זאת‪ .‬דלית‬ ‫שטאובר‪ ,‬מנכ"לית משרד החינוך‪ ,‬מדגישה‪" :‬אנחנו לא ממושמעים במיוחד‪ ,‬אבל יש לנו נכונות גדולה‬ ‫לעזור ותחושה חזקה של מטרה משותפת‪ .‬היעדר המשמעת שלנו משפיע ישירות על היצירתיות‬ ‫שלנו – אנו חייבים להעלות פתרון יצירתי כדי לפתור בעיה"‪ 38.‬במטרה להתחרות בזירה העולמית‪,‬‬ ‫משרד החינוך כבר בוחן להנחיל דרכים להנחלת ערכי תרבות במערכת החינוך‪ ,‬כדי שהתלמידים‬ ‫יבינו את המורשת שלהם ומדוע עליהם לתרום למדינה מבפנים‪.‬‬ ‫בעתיד ישראל תצטרך להיזהר לא לסכן יתרון תחרותי זה על ידי מדיניות חדשה‪ ,‬המגבילה כניסה של‬ ‫מהגרים לא יהודים‪ .‬אף שבישראל יש אזרחים רבים שלא נולדו בה‪ ,‬היא הייתה המדינה היחידה ב‪-‬‬ ‫‪ OECD‬שרשמה ירידה באחוז האזרחים שנולדו בחו"ל בין ‪ 1995‬ל‪ 5.8% – 2008-‬במהלך התקופה‬ ‫האמורה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫לאור ההיסטוריה של ישראל‪ ,‬גישתו הנוכחית של ראש הממשלה כלפי העובדים הזרים‬ ‫מפתיעה‪" :‬עובדים (זרים) מתחרים על מקומות עבודה עם ישראלים בדרגות השכר הנמוכות‪ ,‬ואף‬ ‫מעוררים השפעות חיצוניות חברתיות וכלכליות שליליות‪ .‬לכן‪ ,‬אין ברירה אלא להמשיך ולצמצם‬ ‫משמעותית את מספרם‪ ,‬שכן הרווח הפרטי מהעסקת עובדים זרים לא מצדיק את העלות למשק‬ ‫‪40‬‬ ‫הנגרמת מדחיקת רגליהם של עובדים ישראלים"‪.‬‬ ‫גישה של סגירות‪ ,‬הנפוצה‪ ,‬יש להודות‪ ,‬ברחבי‬ ‫העולם בתקופות מצוקה‪ ,‬עלולה להפוך לאיום על התרבות הפתוחה שהובילה להצלחה ההיסטורית‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫‪--‬‬‫התוצאה המצטברת של יחידים‪ ,‬צוותים‪ ,‬ארגונים ותרבות של ביצועים‪ ,‬יוצרת סביבה שאין כדוגמתה‬ ‫לטיפוח חדשנות‪ .‬יחד‪ ,‬עוצמות אלה הן הסיבה שהראיונות של סינור וזינגר עם בכירים מעולם‬ ‫העסקים היו חיוביים באופן עקבי‪ :‬גארי שיינברג‪ VP ,‬לחדשנות וטכנולוגיה ב‪ ,BT-‬אמר‪" :‬יש יותר‬ ‫רעיונות חדשים וחדשניים‪ ,‬בניגוד לרעיונות ממוחזרים – או רעיונות ישנים ארוזים בקופסה חדשה –‬ ‫שמגיעים מישראל מאשר מהעמק (הסיליקון) היום‪ .‬והקצב לא יורד בתקופות של האטה כלכלית"‬ ‫‪.‬פול סמית‪ SVP ,‬בחברת פיליפס מדיקל‪ ,‬מאשר‪" :‬ביומיים בישראל ראיתי יותר הזדמנויות מאשר‬ ‫בשנה בכל שאר העולם"‪ VP .‬באן‪-‬בי‪-‬סי יוניברסל מסכם בצורה תמציתית‪" :‬מעולם לא ראיתי כל כך‬ ‫הרבה כאוס וכל כך הרבה חדשנות‪ ,‬והכול במקום קטנטן אחד"‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪37‬‬ ‫יוסי ורדי‪ ,‬בראיון עם המחברים ב‪ 5-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪38‬‬ ‫דלית שטאובר‪ ,‬בראיון עם המחברים ב‪ 4-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪ , Society at a Glance 2011‬אוכלוסייה שנולדה במדינות זרות כאחוז מכלל האוכלוסייה‬ ‫‪41‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪Socio-Economic Agenda, Israel 2008-2010‬‬ ‫‪Senor and Singer (2009): 16‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מהגן עד התיכון בישראל‪ :‬חינוך בסיכון‬ ‫התוצאות המרשימות שמספקים עובדים משכילים בישראל היום מעידות יותר מכל על איכות מוסדות‬ ‫החינוך הישראליים‪ ,‬בכל הרמות‪ ,‬במשך למעלה משישה עשורים‪ .‬אף שישראל הוכיחה את כוחה עד‬ ‫היום‪ ,‬התוצאות מהעשור הראשון של האלף החדש אינן עומדות בשאיפותיה של ישראל ולא תואמות‬ ‫את רמת הביצועים שאפשר היה לצפות לה לאור המחויבות היהודית ארוכת הדורות לחינוך והאמונה‬ ‫בו‪ .‬בפשטות‪ ,‬הביצועים הנמוכים מאיימים על המשך הצלחתה של המדינה‪" .‬זו בעיה חמורה ורצינית‬ ‫ביותר‪ ",‬אמר נגיד בנק ישראל‪ ,‬סטנלי פישר‪" .‬מערכת החינוך‪ ...‬נכשלת בהכנת ישראל לעולם‬ ‫‪42‬‬ ‫המודרני ואנו מפגרים עוד ועוד מאחור"‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 3101‬גדלו ההוצאות‪ ,‬אך התוצאות לא השתפרו בהתאמה‪ .‬מגמה זו עולה בקנה אחד עם‬ ‫תוצאות שנרשמו במדינות רבות בעולם‪ ,‬אך היא לא יכולה להתקיים לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ההוצאות על חינוך‬ ‫לנפש בישראל עלו על התמ"ג לנפש ב‪ 20-‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫הוצאות על חינוך לתלמיד לעומת תמ"ג לנפש‪,2012-1980 ,‬‬ ‫במחירים קבועים‪ ,‬שנת הבסיס היא ‪1980‬‬ ‫* לפני ‪ 1998‬מספר התלמידים בחינוך הטרום‪-‬יסודי כלל את גיל שנתיים‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬דן בן דוד‪ ,‬מרכז טאוב ואוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫נתונים‪ :‬משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬בהשוואות הבינלאומיות האחרונות‪ ,‬ביצועיה של ישראל היו נמוכים משמעותית מן‬ ‫הממוצע הבינלאומי במבחני פיז"ה (‪ )2009‬והיא דורגה במקומות ‪ 42 ,37‬ו‪ ,42-‬בקריאה‪,‬‬ ‫במתמטיקה ובמדעים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫גם במבחני פירל"ס (‪ )2006‬וטימ"ס (‪ )2007‬היו הישגי ישראל‬ ‫נמוכים מהממוצע בהשוואה ליותר מ‪ 41-‬מדינות‪ ,‬והיא הגיעה למקום ה‪ 26-‬בקריאה‪ 24 ,‬במתמטיקה‬ ‫‪42‬‬ ‫)‪Lubel, M (2011‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪Mourshed M, Chijioke C and Barber M (2010): 15‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪OECD (2009), PISA‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ו‪ 25-‬במדעים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬הגיעה ישראל לאחרונה למקום ה‪ 30-‬בדירוג "‪– "Learning Curve‬‬ ‫המשווה בין מדינות בכישורים קוגניטיביים לפי מבחני טימ"ס (‪ )2007‬ופיז"ה (‪ ,)2009‬והישגים‬ ‫‪46‬‬ ‫חינוכיים כמו שיעורי סיום לימודים ואוריינות‪.‬‬ ‫השוואות אלה אינן כוללות את המגזר החרדי‪ ,‬שאינו‬ ‫לומד את מקצועות הליבה לעומק‪ ,‬ועל כן‪ ,‬כל הסיכויים שמקומו בדירוג נמוך אף יותר‪ .‬היא גם‬ ‫מסתירה את הפערים הגדולים בין קבוצות סוציו‪-‬אקונומיות ומגזרי לאום (תלמידים יהודים בערים‬ ‫מגיעים להישגים טובים מתלמידי הפריפריה ותלמידי בתי ספר ערבים)‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬שיפור כלל‪-‬מערכתי הוא פרויקט ארוך טווח‪ ,‬ויש תוצאות מהזמן האחרון המעלות סיבות‬ ‫לאופטימיות‪ .‬תוצאות פיז"ה (‪ ) 2009‬אמנם טענות שיפור‪ ,‬אך הן כן מייצגות התקדמות בכיוון הנכון –‬ ‫‪47‬‬ ‫קריאה‪ ,‬מתמטיקה ומדעים כולם השתפרו בין ‪ 2006‬ל‪.2009-‬‬ ‫במבחנים חדשים יותר‪ ,‬ישראל‬ ‫רשמה שיפור בכל המקצועות בטימ"ס ופירל"ס (‪ .)2011‬ממוצע ההישגים עלה ב‪ 50-‬נקודות בקירוב‬ ‫‪48‬‬ ‫במתמטיקה ומדעים וב‪ 30-‬נקודות בקריאה – זהו שיפור מובהק בלמידה‪.‬‬ ‫במתמטיקה במיוחד‪,‬‬ ‫ישראל היא כיום המובילה בין מדינות המערב (אם כי כקבוצה‪ ,‬המערב עדיין מפגר משמעותית אחר‬ ‫מדינות דרום‪-‬מזרח אסיה)‪.‬‬ ‫עליות משמעותיות אלה מסמלות בהכרח שיפור עבור כל התלמידים‪ .‬אולם עדיין קיימים פערים‪.‬‬ ‫בטימ"ס (‪ )2011‬עדיין קיים פער של ‪ 72‬נקודות במתמטיקה‪ ,‬ופער של ‪ 65‬בהישגים במדעים על פי‬ ‫‪49‬‬ ‫מצב סוציו‪-‬אקונומי מעבר למידת העלייה בדירוג‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫דרמטיים על פי רמה סוציו‪-‬אקונומית‪.‬‬ ‫בתוצאות פיז"ה ‪ 2009‬בישראל נמצאו פערים‬ ‫נמצא פער של ‪ 100‬נקודות בין תלמידים משני קצות הקשת‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומית; פער זה גדול מהפער שבין החינוך באחת ממערכות החינוך הטובות בעולם (כמו‬ ‫‪51‬‬ ‫סינגפור) ובין ממוצע ה‪.OECD-‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬נמצאו ביצועים טובים בהרבה בערים הגדולות‬ ‫בישראל – המדינה הגיעה למקום השמיני בהשוואה לתוצאות פיז"ה מהערים הגדולות בלבד – אך‬ ‫‪52‬‬ ‫ממצא זה מבליט את פערי השוויון בין הערים לאזורי הפריפריה‪.‬‬ ‫פערים דומים קיימים בין תלמידים‬ ‫ערבים לתלמידים יהודים‪.‬‬ ‫הפילוח חד עוד יותר בגלל בדלנות המגזר החרדי והמגזר הערבי ישראלי במערכת החינוך‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫המדינה מממנת בתי ספר חרדיים שאינם מלמדים מקצועות ליבה וגם פוטרת את האזרחים החרדים‬ ‫מהחוויה המעשירה של שירות צבאי‪ .‬בסיוע מימון מהמדינה‪ ,‬האוכלוסייה החרדית מדירה את עצמה‬ ‫מרצון מהחיים הכלליים של המדינה‪ .‬רק ‪ 31%‬מבתי הספר החרדיים מלמדים מדעים‪ 54% ,‬מלמדים‬ ‫אנגלית‪ ,‬ו‪ 83%-‬מלמדים מתמטיקה‪ .‬מגיל ‪ 14‬רוב הבנים החרדים לומדים בישיבה‪ ,‬שבה המקצועות‬ ‫‪45‬‬ ‫‪International Study Center (2007), TIMSS and PIRLS‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ .)The Learning Curve (2012‬ה‪ Learning Curve-‬הוזמן על ידי ‪ Pearson‬מיחידת המחקר של האקונומיסט‬ ‫(‪ .)Economist Intelligence Unit‬מייקל היה היועץ הראשי מטעם ‪ Pearson‬בפרויקט זה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫במבחן פיז"ה נרשמה עלייה בנקודות הקריאה מ‪ 439-‬ל‪ ,474-‬במתמטיקה מ‪ 442-‬ל‪ ,447-‬ובמדעים מ‪ 454-‬ל‪-‬‬ ‫‪OECD (2006 and 2009), PISA ,455‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .International Study Center (2011), TIMSS and PIRLS‬התוצאות של טימ"ס ופירל"ס מנורמלות‬ ‫לקבלת סולם שהדירוג שהממוצע בו עומד על ‪500‬‬ ‫‪49‬‬ ‫)‪Kashti (2012‬‬ ‫‪50‬‬ ‫)‪Hartman (2010‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ראמ"ה‪ ,‬הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‬ ‫?‪OECD (2012), Are large cities educational assets or liabilities‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪53‬‬ ‫החילוניים הם מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫תלמידים אלה אינם נכללים בהשוואות הבינלאומיות (יחד עם תלמידי‬ ‫חינוך מיוחד)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בישראל קיים אחד השיעורים הגבוהים ביותר של אוכלוסיות שאינן‬ ‫משתתפות במבחנים (קרוב ל‪ 25%-‬בטימ"ס האחרון) לעומת ממוצע שמתקרב ל‪ 5%-‬ברוב‬ ‫המדינות‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫זוהי כמובן בחירה לגיטימית‪ ,‬מטעמים חברתיים ותרבותיים‪-‬היסטוריים‪ ,‬אך חובה להכיר‬ ‫בעלויות החינוכיות והכלכליות שלה‪.‬‬ ‫ייתכן שזו הסיבה לכך שהממשלה חותרת כיום לשלב את האוכלוסייה החרדית בחינוך הכללי ובכוח‬ ‫העבודה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הרפורמה בהשכלה הגבוהה בשנת ‪ 2010‬כללה תמיכה כספית נוספת לסטודנטים‬ ‫חרדים‪ ,‬ובג"ץ פסק לאחרונה כי צעירים חרדים חייבים להתגייס לצבא‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫הדחיפה הזו מתחילה‬ ‫להראות תוצאות ברמת ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה‪ .‬ב‪ 2011-‬תעסוקת החרדים עלתה‬ ‫ל‪ ,45.6%-‬מרמה של ‪ 38.7%‬ב‪ .2009-‬למרות ספקות לגבי המספרים המדויקים‪ ,‬ההסכמה הכללית‬ ‫היא שתעסוקת חרדים נמצאת במגמת עלייה‪ .‬המטרה היא להשיג שיעור תעסוקה של ‪ 63%‬במגזר‬ ‫‪56‬‬ ‫החרדי עד ‪.2020‬‬ ‫על פי דוח מ‪ 2009-‬של אגף הכלכלה והמחקר במשרד האוצר‪ ,‬השפעת תמורה‬ ‫‪57‬‬ ‫זו על המשק תסתכם בלא פחות ממיליארד דולר בתמ"ג‪ ,‬או תוספת של ‪ 0.5‬אחוזים בשנה‪.‬‬ ‫קרן‬ ‫המטבע הבינלאומית מעריכה כי ההשפעה של צמצום פערי התעסוקה והשכר עבור המגזר החרדי‬ ‫‪58‬‬ ‫והמגזר הערבי יכולה להוביל לעלייה חד‪-‬פעמית בתמ"ג השנתי‪ ,‬שיגיע עד ‪.15%‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬ערבים ישראלים לומדים בבתי ספר חילוניים‪ ,‬אך בתי הספר שלהם אינם נהנים מאוטונומיה‬ ‫מלאה והם לא משתתפים בשירות הצבאי‪ .‬בשעה שהיהודים מוסיפים על השכלתם הפורמלית את‬ ‫הלמידה המעשית בצבא‪ ,‬הערבים הישראלים אינם עוברים חוויה כזאת‪ .‬ואכן‪ ,‬הערבים הישראלים‬ ‫הם הקבוצה היחידה שרוכשת את השכלתה בלעדית דרך מערכת החינוך מהגן עד התיכון (‪– )K-12‬‬ ‫והם לא עומדים ברמה הנדרשת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬האוכלוסייה הערבית‪-‬ישראלית עצמה מאופיינת בגיוון‬ ‫רב‪ .‬קיימים הבדלים משמעותיים ביותר באתגרים שעמם מתמודדים זרמים ואזורים שונים‪ ,‬כאשר‬ ‫‪59‬‬ ‫האוכלוסייה הבדואית מתקשה במיוחד‪ ,‬אם כי נראה שיפור רב בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫על פי תוצאות מבחני פיז"ה‪ ,‬טימ"ס ופירל"ס‪ ,‬ההישגים בחינוך ורמות התעסוקה של המגזר הערבי‬ ‫בישראל נמוכים משמעותית מן הממוצע הארצי‪ .‬אם ניקח את תוצאות מבחן פיז"ה במתמטיקה‬ ‫כדוגמה‪ ,‬ישראל כולה קיבלה ניקוד ממוצע של ‪ 447‬והגיעה לדירוג ‪ 42‬ב‪ ;2009-‬ישראלים דוברי‬ ‫ערבית קיבלו תוצאות פחות טובות משמעותית – ממוצע של ‪ 370‬בלבד‪ .‬אילו דורגו כאומה נפרדת‪,‬‬ ‫הישראלים דוברי ערבית היו מגיעים למקום החמישי מהתחתית – בדומה לקטאר (‪ ,)368‬פרו (‪,)365‬‬ ‫פנמה (‪ ,)360‬ורק מעט מעל קירגיסטאן (‪ .)331‬תוצאות אלה הן הרסניות‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫)‪Hartman (2010‬‬ ‫)‪Kashti (2012‬‬ ‫‪55‬‬ ‫)‪UNESCO (2010‬‬ ‫‪56‬‬ ‫)‪Shemer N and Odenheimer A (2012‬‬ ‫‪57‬‬ ‫)‪Hadas S and Tomer A (2012‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪IMF, Israel: Selected Issues Paper (2012): 15‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪Ben-David, Yosef. The Bedouin in Israel‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Society_&_Culture/Bedouin.html‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בתוצאות טימ"ס ופירל"ס ‪ ,2011‬האוכלוסייה הערבית בישראל הגיעה להישגים טובים יותר‬ ‫משמעותית‪ ,‬אך היא עדיין מפגרת בהפרש ניכר מאחורי המגזר היהודי‪ .‬האוכלוסייה היהודית‪ ,‬אם‬ ‫היא נמדדת לבדה‪ ,‬הגיעה למקום ה‪ 10-‬בעולם במתמטיקה ובמדעים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התלמידים‬ ‫הערבים הגיעו למקום ה‪ 21-‬בלבד‪ .‬תוצאות אלה מייצגות פער של ‪ 71‬נקודות במתמטיקה‪ ,‬ופער של‬ ‫‪ 49‬נקודות במדעים‪ .‬בפירל"ס‪ ,‬הפער היה אף גדול מכך – וקרוב ל‪ 80-‬נקודות הפרידו בין התלמידים‬ ‫‪60‬‬ ‫היהודים לערבים‪.‬‬ ‫אין בכך כדי לשלול את השיפורים המשמעותיים בהישגי המגזר הערבי בהשוואה‬ ‫לפיז"ה ‪ .2009‬אמנם‪ ,‬אי אפשר היה להגיע להישגים נרחבים כאלה בלי לשפר את הישגי כל‬ ‫התלמידים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬הפערים מראים שעדיין נותרים הבדלים משמעותיים‪ ,‬המחייבים טיפול‬ ‫במערכת החינוך הישראלית‪ .‬דמיינו את הפוטנציאל לו רק הפערים הללו היו נסגרים‪.‬‬ ‫עמדת הנחיתות הזו חוזרת על עצמה גם בהשכלה הגבוהה ובכוח העבודה – שם הערבים‬ ‫הישראלים נפגעים יותר מאבטלה ומעוני‪ .‬שיעורי ההשכלה הגבוהה מפגרים משמעותית לעומת בני‬ ‫גילם היהודים‪:‬‬ ‫מקור‪ :‬מסמך קרן המטבע הבינלאומית 'ישראל‪ :‬נושאים נבחרים'‪ ,‬נתוני בנק ישראל‪ ,‬הלשכה‬ ‫‪61‬‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬גם שיעורי התעסוקה נשארים מאחור‪ .‬בעוד ‪ 81%‬מהגברים היהודים ו‪ 75%-‬מהנשים‬ ‫היהודיות מועסקים בשוק העבודה‪ ,62‬רק ‪ 71%‬מהגברים הערבים ו‪ 25%-‬מהנשים הערביות עובדים‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬אפילו כאשר הם מועסקים‪ ,‬גברים ערבים נוטים לעבוד פחות שעות ובמשרות פחות‬ ‫מיומנות‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬שיעורי העוני בקרב המגזר הערבי גבוהים בהרבה בהשוואה למגזר‬ ‫היהודי‪ ,‬ושוב מתלווה לכך עלות משמעותית – כלכלית וגם חברתית‪.‬‬ ‫אנשי החינוך שפגשנו בישראל‪ ,‬ערבים ויהודים כאחד‪ ,‬הביעו צער על התוצאות הללו והפגינו מחויבות‬ ‫ניכרת להתמודדות עם הבעיות‪ .‬שמחנו לראות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שמכון אבני ראשה מעודד למידה משותפת‬ ‫של מנהלי בתי ספר מהמגזרים השונים‪ .‬אולם ראינו עדויות מועטות לנוכחות ערבית‪-‬ישראלית‬ ‫‪60‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫)‪Hartman (2012‬‬ ‫‪IMF, Israel Selected Issues Paper (2012): 15‬‬ ‫)‪Shemer N and Odenheimer A (2012‬‬ ‫‪IMF, Israel Selected Issues Paper (2012): 15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בדרגים הגבוהים של המערכת‪ ,‬אף על פי שערבים ישראלים מהווים ‪ 31%‬מהאוכלוסייה (שיעור גבוה‬ ‫משמעותית מאפרו‪-‬אמריקאים בארה"ב‪ ,‬לדוגמה)‪ .‬לאור המגמה הדמוגרפית הנוקשה – האוכלוסיות‬ ‫החרדיות והערביות בישראל גדלות במהירות גבוהה בהרבה מהממוצע הישראלי – ההתמודדות עם‬ ‫אתגרים אלה נעשית דחופה וחשובה יותר מאי פעם‪.‬‬ ‫שיעורי העוני באוכלוסייה ובבתי אב שבהם ראש המשפחה‬ ‫עובד‪9002-5221 ,‬‬ ‫לפי מגזר‪ ,‬ראש בית האב בגיל ‪41-35‬‬ ‫מקור‪ :‬מרכז טאוב ל לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬ ‫נתונים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫ההסתעפות הזו היא בחלקה תוצאה של ביזור מערכת החינוך הישראלית‪ ,‬שיצרה את אחת‬ ‫ממערכות החינוך המפוצלות בעולם הדמוקרטי‪ .‬רפורמות מהשנים האחרונות מתירות לבחור בית‬ ‫ספר לפי המסורת התרבותית‪ ,‬אך גם מעודדות במשתמע הפרדה‪ ,‬בדלנות ואפליה מתמשכת‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫בתי‬ ‫ספר ערביים במזרח ירושלים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ממשיכים לפעול בהתאם למערכת החינוך הירדנית ומפגרים‬ ‫מאחור לעומת מקביליהם היהודיים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬האינטראקציה בין מנהלים ערבים לעמיתיהם‬ ‫היהודים מצומצמת מאוד וישנם בתי ספר מעטים המשרתים אוכלוסיות מעורבות‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫כאשר השתתפנו בכנס השנתי של אבני ראשה למנהלים מצאנו תערובת תוססת של מנהלים מבתי‬ ‫ספר שונים‪ .‬הערבים הישראלים שם דיברו בחיוב על שיתוף פעולה בין שתי המערכות‪ .‬נעשים‬ ‫מאמצים מסוימים לאחד את המערכת‪ ,‬כמו הקמת ארבעה בתי ספר מעורבים‪ ,‬אך מפעלים כאלה‬ ‫נדירים ובודדים בדרך כלל‪.‬‬ ‫חשיפת הפערים הללו‪ ,‬בפיז"ה לדוגמה‪ ,‬היא הצעד הראשון להתמודדות עם הפיצול‪ .‬מאז ‪,2009‬‬ ‫פרסום פערי ההישגים כבר החל להניב תוצאות‪ .‬מנהל ערבי אחר הסביר כיצד מאז שתוצאות פיז"ה‬ ‫פורסמו‪ ,‬השרים הישראלים מדברים פומבית על חומרת הבעיה באופן עקבי יותר‪ .‬בעקבות כך הגיע‬ ‫גם המימון‪ .‬נוסחת מימון מעודכנת עומדת בלב הרפורמות החדשות‪ .‬אך עדיין קיימת הכרה כללית‬ ‫‪64‬‬ ‫)‪Gibton D (2011‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בעבודה הרבה שעוד תידרש‪ .‬כפי שהסביר פקיד אוצר ישראלי במפגש בכינוס של אבני ראשה ב‪-‬‬ ‫‪" :2012‬לא התמודדנו עם הסוגיות הדמוגרפיות‪ .‬אם לא נטפל בכך‪ ,‬נחמיץ את הבעיה העיקרית‪ .‬לא‬ ‫התמודדנו עם תכנון ארוך טווח או הכשרת המורים"‪ .‬המנהיגים בישראל צריכים לשאול את עצמם‬ ‫כמה שאלות קשות על הדרך לנצל התקדמות זו כדי להמשיך ולהתמודד עם המגמות המפלגות הללו‬ ‫ועם הפיגור בהישגים‪.‬‬ ‫)‪ :E(K+T+L‬לקחים לישראל ולעולם‬ ‫כדי לעמוד באתגרים אלה‪ ,‬ישראל יכולה ללמוד ממדינות מובילות אחרות‪ ,‬הנוקטות גישה מקיפה‬ ‫והוליסטית יותר לחינוך‪ .‬על רקע התמורות בעולם העבודה בכלכלת הידע‪ ,‬עולה חשיבותן של‬ ‫המיומנויות הקוגניטיביות‪ .‬דבר זה מחייב את מערכת החינוך לחזק את מקצועות הליבה תוך טיפוח‬ ‫יצירתיות‪.‬‬ ‫ב‪ Oceans of Innovation-‬אנו מציגים את תפקידו המרכזי של החינוך בהכנת אנשים לקצב‬ ‫המתגבר והולך של החדשנות הטכנולוגית‪ .‬ובמיוחד‪ ,‬ניסינו לסכם בעזרת משוואה מתמטית פשוטה‬ ‫מה ילדים צריכים ללמוד‪.‬‬ ‫ה‪ K-‬מציין ידע (‪ .)Knowledge‬ידע משמעו "לדעת איך" (מיומנויות) וגם "לדעת מה"‪ .‬קיים ידע‬ ‫משמעותי שאנו רוצים ללמד ילדים בבתי הספר‪ .‬מובן מאליו שללמוד לקרוא ולכתוב ולבצע פעולות‬ ‫בסיסיות בחשבון; מובן שהיסטוריה כללית של ארצם‪ ,‬במקרה זה ישראל‪ ,‬בהקשר של ההיסטוריה‬ ‫העולמית; ומובן שגם מבוא למדעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליהם ללמוד כישורים כדוגמת אלה הקשורים‬ ‫לטכנולוגיית מידע‪ ,‬לכתיבת רשימות או לחיבור סיכום תמציתי‪ .‬כדוגמה‪ ,‬נרצה שילדים לא רק ידעו‬ ‫את משפט פיתגורס במובן זה שיוכלו לתאר אותו; אלא נרצה שהם ידעו מתי וכיצד להשתמש בו‬ ‫לפתרון בעיות שמופיעות בעולם האמיתי‪.‬‬ ‫בישראל במיוחד מדובר באתגר ממשי‪ .‬קבוצות בחברה אינן מסכימות על מהות ההיסטוריה‬ ‫הישראלית או אפילו על ההגדרה של מקצוע ליבה (לדוגמה‪ ,‬רוב החרדים רואים בתורה‪ ,‬אך לא‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬מקצוע ליבה)‪ .‬ככל שהאוכלוסייה נעשית מגוונת יותר‪ ,‬כך מתחדדים ההבדלים הללו‪ .‬אך‬ ‫אין זה תירוץ להתחמק מהבעיה‪ .‬חייבים לקיים דיון על תכנית לימודי ליבה ועל תקנים מינימליים‬ ‫בחינוך‪ ,‬ועל ערכם לליכודה של חברה מפולגת‪.‬‬ ‫ה‪ T-‬מציין חשיבה או מחשבה (‪ .)Thinking/Thought‬אנשי חינוך נוטים להוסיף את המילה‬ ‫"מיומנויות" לדבר מתוך אמונה שהוא יוצר דיסציפלינה חדשה‪ ,‬ואפשר להבין מדוע הרעיון של‬ ‫‪18‬‬ ‫"מיומנויות חשיבה" הושם ללעג מצד רבים‪ ,‬במיוחד מצד הדוגלים בחינוך המסורתי‪ .‬אך ללמד ילדים‬ ‫לחשוב זו ודאי מטרה עמוקה ובסיסית בחינוך‪ ,‬לפחות לאורך ההיסטוריה עוד מימי אפלטון‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬העדויות מראות באופן חד‪-‬משמעי שכאשר מלמדים ילדים לחשוב ולבחון את דרכי החשיבה של‬ ‫עצמם תוך כדי לימוד המקצועות‪ ,‬הישגיהם משתפרים משמעותית‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬עבודתו של ראובן‬ ‫‪65‬‬ ‫פוירשטיין בישראל כבר מהווה דוגמה ומופת לחינוך מסוג זה‪ ,‬שאומץ ברחבי העולם‪.‬‬ ‫ההשלכות של טיעון זה הן‪ ,‬אפוא‪ ,‬אינן שיש לקיים שיעורים נפרדים ל"מיומנויות חשיבה"‪ ,‬אלא‬ ‫שהמורים המקצועיים צריכים להיות מסוגלים ללמד גישות שונות לחשיבה באמצעות המקצועות שהם‬ ‫מלמדים‪ .‬הצצה למקומות העבודה‪ ,‬שלא להזכיר את התחום הציבורי‪ ,‬ממחישה בעוצמה רבה עד‬ ‫כמה חשוב לשלוט בדרכים שונות של חשיבה‪ .‬הטמעת פעילויות בתכנית הלימודים‪ ,‬שבעבר נחשבו‬ ‫"חוץ לימודיות"‪ ,‬כמו דיון תחרותי (‪ ,)debate‬היא אחת הדוגמאות להוראת חשיבה ביקורתית והיכולת‬ ‫לפתח טיעונים משכנעים‪ .‬הספרות הפסיכולוגית התקדמה באופן דרמטי ב‪ 25-‬השנים האחרונות‪,‬‬ ‫וכעת היא קובעת חד‪-‬משמעית שיכולות‪ ,‬אשר בעבר נחשבו למולדות וקבועות‪ ,‬הן למעשה יכולות‬ ‫שניתן ללמוד ולפתח‪ .‬הרשת הבינלאומית לבתי ספר יהודיים אורט‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מיישמת מודל של חינוך‬ ‫מונחה טכנולוגיה‪ ,‬המטפח חשיבה קדימה‪ .‬ברשת מאמצים את האתוס‪" :‬לחדש‪ .‬לחנך‪ .‬להשפיע"‬ ‫ומחפשים ללא הרף דרכים לשלב רעיונות חדשים ושיטות למידה חדשות בתכנית הלימודים‪ ,‬כדי‬ ‫‪66‬‬ ‫להעניק לתלמידים גישה להשכלה המתקדמת ביותר‪.‬‬ ‫בתחומים אלה במיוחד תלמידים ערבים וחרדים נשארים מאחור‪ .‬יש אולי מקום לתת את הדעת‬ ‫למודל חדש של שירות לאומי חובה‪ .‬היות שהצבא מוסיף על החינוך המסורתי‪ ,‬אנשי חינוך ישראלים‬ ‫צריכים לבחון לעומק כיצד להקנות מיומנויות אלה לכל הצעירים בחברה‪ .‬הממשלה מציעה כיום‬ ‫לתלמידים חרדים מסלול צבאי מקצועי אופציונלי‪" ,‬שחר"‪ ,‬אך מספר המתגייסים קטן‪ .‬בתור מודל‬ ‫אחר‪ ,‬ישראל יכולה לקחת דוגמה מתכניות כמו "‪ "Global Citizen Year‬בקליפורניה‪ ,‬המעניקה‬ ‫לתלמידים חוויית מנהיגות גלובלית מעשית במהלך שנת שירות לא צבאי‪ .‬האפשרות לשירות לאומי‬ ‫חובה עשויה לעזור לגשר על פערי המיומנויות‪.‬‬ ‫ה‪ L-‬מציין מנהיגות (‪ .)Leadership‬מדובר במנהיגות במובן של היכולת להשפיע על אנשים סביבך‬ ‫במשפחה‪ ,‬בקהילה‪ ,‬במקום העבודה או בכיתה‪ .‬במובן זה‪ ,‬המנהיגות היא באמת‪ ,‬או צריכה להיות‪,‬‬ ‫לכולם‪ .‬האתגר עבור בית הספר או מערכת החינוך הוא ללמד תכונה זו‪ ,‬הכוללת את מה שנכלל לרוב‬ ‫תחת הכותרת "מיומנויות המאה ה‪ – "21-‬היכולת לנהל תקשורת‪ ,‬לעבוד בצוות בשיתוף פעולה‪,‬‬ ‫להגן על עמדתך‪ ,‬לראות את נקודת המבט של הזולת ולקבל החלטות‪ .‬התשובה היא לספק לילדים‪,‬‬ ‫במהלך שבוע הלימודים בבית הספר‪ ,‬הזדמנויות רבות ושונות‪ ,‬שבהן הם יוכלו לנצל הזדמנויות‬ ‫להנהיג – ספורט‪ ,‬דרמה‪ ,‬מוזיקה או סיורים‪ ,‬לדוגמה – בנוסף להזדמנויות להנהיג‪ ,‬הזמינות‬ ‫בשיעורים הרגילים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תלמידי אוניברסיטאות בישראל עוסקים בחונכות וירטואלית של תלמידי‬ ‫בתי ספר יסודיים ממשפחות מעוטות יכולת‪ .‬התכנית‪ ,‬הכוללת ‪ 750‬חונכים שמדריכים ‪4,000‬‬ ‫תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת‪ ,‬מלמדת את הסטודנטים אחריות‪ ,‬והתוצאה היא ‪ 85%‬אחוזי‬ ‫הצלחה בבחינות הבגרות בקרב החניכים (הרבה מעבר לממוצע במשפחות מעוטות יכולת)‪ .‬הצלחה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫)‪Feuerstein R, Feuerstein R and Falik L (2010‬‬ ‫ראה‪http://www.ort.org :‬‬ ‫‪19‬‬ ‫זו הובילה את בריטניה לבחון את המקרה של ישראל כמודל שעל פיו יודרכו סטודנטים להיות חונכים‬ ‫של תלמידי בתי ספר‪.‬‬ ‫ברוח דומה‪ ,‬בתי ספר יכולים לשבור את שגרת הלימודים מדי פעם ולאפשר לתלמידים לעבוד‬ ‫בצוותים – אפילו כאלה המשלבים כמה שכבות גיל‪ .‬הצוותים יכולים לעבוד על שאלות בין‪-‬תחומיות‪,‬‬ ‫ועבודה זו תחזק את הוראת החשיבה ובנוסף תיצור הזדמנויות למנהיגות‪ .‬בישראל יש בתי ספר‬ ‫שכבר מציעים הזדמנויות ייחודיות להגשמת מנהיגות‪ .‬בברנקו וייס‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיכון בבית שמש‬ ‫המשרת תלמידים רבים ממשפחות מעוטות יכולת‪ ,‬מתכננים טיולי הליכה של כמה ימים בהדרכת‬ ‫התלמידים לאתרים היסטוריים בישראל‪ .‬לצורך טיולים אלה מנהיגי התלמידים מקבלים הכשרה‬ ‫מעשית למנהיגות מראש ותמיכה מהמורים כדי להוביל את חבריהם התלמידים בפעילויות פיזיות‬ ‫ואינטלקטואליות‪ ,‬כולל סיורים היסטוריים באתרים לאומיים‪ .‬כיום‪ ,‬מנהיגים בישראל צריכים לבדוק‬ ‫כיצד להבטיח שכל תלמיד יקבל הזדמנויות לפתח מיומנויות אלה‪.‬‬ ‫חשוב לא פחות הוא כי בתי ספר‪ ,‬כדבר שבשגרה‪ ,‬ינהלו תיעוד של התקדמות התלמידים לא רק‬ ‫במקצועות הלימוד‪ ,‬כפי שאכן נהוג‪ ,‬אלא גם בפיתוח כישורים רחבים ושונים כגון אלה שהוזכרו‪.‬‬ ‫מערכות חינוך צריכות לדאוג לכך שכישורים אלה יפותחו בכל תלמיד‪.‬‬ ‫אנו מגיעים אל ה‪ E-‬במשוואה‪ ,‬המציינת אתיקה (‪ .)Ethics‬גם כאן‪ ,‬אתיקה היא לא נושא שאפשר‬ ‫ללמד כמקצוע נפרד‪ .‬צריך ללמוד אותה מתוך דרכי הפעולה בית הספר‪ ,‬מדרכי האינטראקציה בין‬ ‫מורים לתלמידים‪ ,‬ומדרכי האינטראקציה בין בית הספר לקהילה‪ .‬זאת הסיבה שה‪ E-‬במשוואה נשאר‬ ‫מחוץ לסוגריים‪.‬‬ ‫מובן שתרבויות שונות נבדלות זו מזו וכמוהן גם מקורות האתיקה‪ ,‬חלקם מושרשים באמונה דתית‪,‬‬ ‫חלקם לא‪ ,‬אך בכל זאת ישנם ערכים אוניברסליים וחיוניים‪ :‬כיבוד דעות שונות; כיבוד בני אדם באופן‬ ‫שוויוני ללא קשר לרמה כלכלית‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬נטייה מינית או מוצא; הכרה בגיוון של החיים – לא רק חיי‬ ‫האדם – על פני כדור הארץ‪ ,‬והבנת האיומים על קיימות הסביבה והבנה שהחברה ודאי תצליח יותר‬ ‫אם שלטון החוק יתקיים ולא כל אדם או משפחה ייקחו את החוק לידיהם‪.‬‬ ‫הטענה כאן היא לא רק שתכנית לימודים מסוג זה תכין את התלמידים בצורה טובה יותר לחיים‬ ‫במאה ה‪ ,21-‬אלא שגם השילוב המפורש בין ידע‪ ,‬חשיבה ומנהיגות‪ ,‬ובבסיסם אתיקה‪ ,‬הוא שילוב‬ ‫שלו סיכויים רבים ביותר להגשים באנשים צעירים את האיכויות שיאפשרו להם להיות חדשניים‬ ‫בעבודתם ובחייהם וקונסטרוקטיביים במעורבותם בקהילה בכל רמה‪ ,‬מהמקומית ועד הגלובלית‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬נציין שהנוסחה )‪ E(K+T+L‬מספקת מסגרת רחבה‪ ,‬המשאירה מקום רב לישראל או לכל‬ ‫מדינה לעצב את תכנית הלימודים שלה בעצמה‪ .‬היא אינה "חליפת לחץ"‪ ,‬היא פלטפורמה‪ .‬אף‬ ‫שאפשר לציין דוגמאות של בתי ספר יחידים שעשו צעדים בכיוון זה‪ ,‬מבחינת המדינה קדמה כזאת‬ ‫עדיין נדירה‪ .‬על ישראל ליטול את המושכות ולנצל את תשתית ההצלחות הבלתי מעורערות הרבות‬ ‫שבאמתחתה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יישום לקחים אלה בישראל‬ ‫כדי להגשים גישה זו‪ ,‬על מנהיגיה של ישראל לשקול לעלות על מסלול של מהפכה מערכתית שלמה‬ ‫(‪ ,)whole system revolution‬כפי שתואר ב‪ .Oceans of Innovation-‬מסלול זה יעודד את‬ ‫ההנהגה (‪ )1‬ליישם את מיטב הידע שנצבר אצלנו על רפורמות מערכתיות מהעולם‪ ,‬ו‪ )2(-‬לכונן‬ ‫תהליך שוטף של התחדשות וחדשנות מערכתית‪.‬‬ ‫מהפכה מערכתית שלמה‬ ‫לגבי ישראל‪ ,‬נוכל לבחון את השאלה כיצד הדבר ישפיע על המסלול הנוכחי של הרפורמה במערכת‬ ‫החינוך‪ .‬בין השנים ‪ ,2010-2000‬המגמה העיקרית הייתה לכיוון של ביזור והקניית סמכויות מקומיות‬ ‫לבתי הספר‪ .‬הדבר אפשר לקהילות שונות להטמיע בצורה טובה יותר את ערכיהן ומסורותיהן‪ ,‬אך גם‬ ‫הוביל לכישלון רבתי ביצירת מערכת לכידה של הכשרה חינוכית ומנהיגותית‪ .‬במאמרו " ‪Post-2000‬‬ ‫?‪ ,"Law-based Educational Governance in Israel: From Equality to Diversity‬תיאר דן‬ ‫גבתון לא פחות מ‪ 16-‬מודלים של בתי ספר הפועלים כיום בארץ‪ ,‬ומערכת לאומית שאין לה נוסחת‬ ‫מימון שוויונית ושקופה‪ 67.‬במקום שונּות גדולה‪ ,‬על ההנהגה לבחון כיצד לשלב אוטונומיה מקומית עם‬ ‫תקנים ארציים גבוהים למערכת כולה‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫)‪Gibton D (2011‬‬ ‫‪21‬‬ ‫במונחים של ‪ ,Oceans of Innovation‬המצב כיום הוא דוגמה לגיוון עם אי שוויון‪:‬‬ ‫אנו טוענים שכדי להצליח במאה ה‪ 21-‬מדינות צריכות לנוע לכיוון הפינה העליונה מימין של התרשים‪.‬‬ ‫גיוון אינו חייב לבוא יחד עם אי שוויון‪ ,‬ושוויון אינו מחייב אחידות‪ .‬תחת זאת‪ ,‬על ההנהגה הישראלית‬ ‫לשאול את עצמה כיצד בונים מערכת שיש בה גם גיוון וגם שוויוניות; מערכת עם האצלת סמכויות‬ ‫וקבלת אחריות על איכות החינוך‪.‬‬ ‫המנהיגים כבר קבעו את תכנית הלימודים ועליהם לחפש גם אחר פתרונות אפשריים לסוגיות של‬ ‫אחריות‪ ,‬מימון שוויוני‪ ,‬הון אנושי ונגישות שוויונית‪ .‬רצוי שישראל‪ ,‬בהיותה מדינה קטנה‪ ,‬תפעל‬ ‫לביסוס פלטפורמה ארצית אחידה‪ ,‬אשר תאפשר תוצאות שוויוניות ואיכותיות לכל התלמידים‪ .‬הצורך‬ ‫הדחוף ברפורמה זו עולה מדירוג "עקומת הלמידה" ("‪ ,)"Learning Curve‬שהראה כי תכנית‬ ‫לימודים חזקה בעלת סטנדרטים גבוהים היא מרכיב מכריע‪ ,‬המשותף למערכות שהפגינו ביצועים‬ ‫‪68‬‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬הרפורמה הלאומית בסינגפור היא נקודת השוואה הגיונית (אם כי לא מושלמת)‬ ‫לישראל לאור העובדה ששתי המדינות קטנות‪ ,‬היו עניות בעבר והתפתחו עד למעמד של הובלה‬ ‫טכנולוגית עולמית‪ .‬מערכת החינוך של סינגפור כיום עולה בהרבה על זו של ישראל בהשוואות בין‬ ‫מדינות‪ .‬בין הלקחים העיקריים מהרפורמה בסינגפור אפשר לציין את החשיבות המרכזית של איכות‬ ‫המורים והשוויון במערכת כולה‪ .‬הפלטפורמה שאומרת כי "כל בית ספר הוא בית ספר טוב‪ ,‬תובעת‬ ‫עמידה בתקנים גבוהים בכל מוסדות החינוך‪ ,‬בתמיכת הקהילות המקומיות‪.‬‬ ‫לאחרונה החלה ישראל ביישום רבים מהמרכיבים החשובים של רפורמה מערכתית שלמה‪ .‬רפורמות‬ ‫לאומיות גדולות בחינוך מתמקדות בהתמקצעות של מקצוע ההוראה‪ ,‬כולל‪ .0 :‬העלאה משמעותית‬ ‫של שכר המורים ב‪ .2 ;42%-‬שיפור תנאי ההוראה; ‪ .3‬הגדלת מספר שעות הלימוד בבית הספר; ‪.4‬‬ ‫דרישה מהמורים לעבוד במשרה מלאה; ‪ .5‬הקמת תכנית טכנולוגית לאומית; ו‪ .6-‬הגדלת המימון‬ ‫‪11‬‬ ‫)‪The Learning Curve (2012‬‬ ‫‪22‬‬ ‫להשכלה הגבוהה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬כתולדה של המחאה החברתית שהחינוך היה אחד מנושאיה‬ ‫המרכזיים‪ ,‬הסכימה המדינה לספק חינוך חובה לילדים בגיל שלוש וארבע‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫רפורמות אלה הן צעד ראשון ורב עוצמה – ורבים מביעים יחס חיובי להתפתחויות האחרונות – אך‬ ‫עדיין נותרות שאלות פתוחות הן לגבי היכולת של משרד החינוך לספק את הנדרש‪ ,‬והן בשאלה אם‬ ‫הוא עושה די כדי להשפיע על עבודת המורים בכיתה‪ .‬האתגר היה קשה במיוחד לאור התחלופה‬ ‫הגבוהה במשרד החינוך בתשע השנים שלפני כהונת גדעון סער‪ ,‬שבהן התחלפו שישה שרי חינוך‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬עם גדעון סער ודלית שטאובר‪ ,‬היציבות הייתה רבה יותר והביאה ליכולת מוגברת להחליט‬ ‫על קדימויות ולספק שיפורים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לאחר ההתחייבות לספק חינוך חובה לילדי הגן‪ ,‬פתח משרד‬ ‫החינוך ‪ 1,000‬גנים בתוך שישה חודשים‪ ,‬המשרתים ‪ 75%‬מהילדים‪ .‬אפשר לראות את תוצאותיה‬ ‫של הנאמנות לרפורמה זו גם בשיפור ההישגים המשמעותיים בטימ"ס ופירל"ס ‪ .2011‬לדברי משה‬ ‫בר סימנטוב ממשרד האוצר‪ ,‬האחראי לחינוך‪" ,‬הפעם הכסף הושקע בדרכים חסרות תקדים‪ .‬יש‬ ‫מנהיגות מצוינת במשרד"‪ 70.‬אלה הם אינדיקטורים ראשוניים מבטיחים‪.‬‬ ‫פקידי המשרד מכירים היום הן בגודלו של האתגר והן בפוטנציאל האדיר לשיפור הישגי התלמידים‪.‬‬ ‫בדברי התודה שלו למורים ולמנהלים לאחר תוצאות טימ"ס האחרון‪ ,‬אמר שר החינוך גדעון סער‪:‬‬ ‫"ביצענו מהפך של ממש‪ .‬תלמידי ישראל עשו את הזינוק הגבוה ביותר‪ ...‬ההצלחה לא הושגה במטה‬ ‫קסם‪ ,‬אלא בעבודה קשה מאוד"‪ 71.‬אלה הם אינדיקטורים ראשוניים מבטיחים‪.‬‬ ‫בעתיד‪ ,‬האתגר הראשון במעלה עבור הפוליטיקאים הישראלים יהיה שוב להעלות את החינוך לראש‬ ‫סדר העדיפויות הלאומי‪ .‬כדי להתמודד עם חוסר השוויון הנוכחי במערכת‪ ,‬אזרחי המדינה יצטרכו‬ ‫לאמץ את הצו האתי והלאומי לחנך כל ילד בסטנדרטים גבוהים‪ .‬במובנים רבים‪ ,‬יהיה בכך כדי‬ ‫להחזיר את האמונה בשוויון חברתי ובפלורליזם‪ ,‬שעיצבה את שנותיה הראשונות של המדינה‪ .‬חיזוק‬ ‫השליטה המקומית אינו רע כשלעצמו – ואמנם‪ ,‬המחויבות המקומית לחינוך חשובה מאוד להשגת‬ ‫תוצאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנשי החינוך המובילים צריכים להבטיח שהדבר לא יבוא על חשבון רמה ארצית‬ ‫גבוהה והנחיות מחייבות להשכלה ואתיקה עבור כלל האוכלוסייה‪ .‬במציאות‪ ,‬חינוך אוניברסלי איכותי‬ ‫הוא המרכיב המרכזי ביכולת לשמור על מנהיגות גלובלית ומסייע רבות להצלחתה העתידית של כל‬ ‫מדינה‪ ,‬במיוחד ישראל‪ ,‬אשר הכישרונות של אזרחיה הם המשאב היחידי שלה‪.‬‬ ‫למרות אתגרים של הישרדות לאומית הישראלים כבר הוכיחו בעבר את יכולתם לחולל מהפכות‬ ‫מערכתיות שלמות‪ .‬במחצית הראשונה של המאה ה‪ 20-‬היה ברור למייסדי המדינה שמערכת חינוך‬ ‫ברמה בינלאומית תהיה מכרעת להישרדות הלאומית‪ .‬חיים ויצמן הכיר במרכזיות ההשכלה הגבוהה‪,‬‬ ‫באומרו בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית ב‪" :0201-‬מדינה יהודית ללא אוניברסיטה כמוה‬ ‫‪72‬‬ ‫כמונקו ללא קזינו"‪.‬‬ ‫אלברט איינשטיין הסכים כי "ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק‬ ‫‪73‬‬ ‫באמצעות ידע ומומחיות טכנולוגיים"‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬עוד טרם הקמתה הרשמית‪ ,‬שאבה מהדוגמאות‬ ‫‪12‬‬ ‫שטאובר דלית‪ ,‬מנכ"לית משרד החינוך‪ ,‬בשיחה ב‪ 4-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫‪21‬‬ ‫משה בר סימנטוב‪ ,‬בפאנל בכינוס אבני ראשה ב‪ 6-‬בנובמבר ‪2012‬‬ ‫'‪Globes (2012), ‘Israeli pupils ranked 7th in world for math‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Montefiore S (2011): 511‬‬ ‫ראה‪http://www1.technion.ac.il/en/about :‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הטובות בעולם כדי להקים כמה ממוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים ביותר בתוך זמן שיא‪ .‬מאז‬ ‫אותם ימים‪ ,‬האוניברסיטאות הישראליות ממשיכות לחדש ולהתפתח והן עדיין בין הטובות בעולם‪.‬‬ ‫אלה הן עוצמות שעליהן צריך לבנות היום‪ .‬בנוסף למערכת השכלה גבוהה ברמה עולמית‪ ,‬בישראל‬ ‫שיעור הלומדים בתיכון הוא עומד כמעט על כלל האוכלוסייה‪ ,‬והנגישות להשכלה הגבוהה גדלה‬ ‫ומבוססת על הישגים‪ .‬היכולת לבחור את בית הספר מעודדת חדשנות‪ ,‬והורים ומורים מפתחים‬ ‫מודלים יצירתיים כדי להעניק חינוך טוב יותר לילדיהם‪ .‬אלה הם הישגים מרשימים‪.‬‬ ‫אולם עד היום‪ ,‬ישראל מראה רק כיסים של מצוינות‪ .‬במבט לעתיד‪ ,‬חייבים אפוא מנהיגי המדינה‬ ‫לשאול את עצמם כיצד יבטיחו גם איכות עקבית ונגישות שוויונית‪ .‬בלב הסוגיה עומדת השאלה‪ ,‬מהי‬ ‫הדרך הטובה ביותר בהקשר הישראלי ליצור אוטונומיה לצד אחריות‪ ,‬כדי להגיע לתוצאות העומדות‬ ‫ברמה הבינלאומית‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬ישראל עשתה צעדים לקידום אחריותם של בתי ספר ממלכתיים בעזרת ראמ"ה‪ ,‬הרשות‬ ‫הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ .‬למרות המחלוקת סביב המבחנים הארציים‪ ,‬כפי שקורה לרוב‬ ‫כאשר דברים רבים מונחים על הכף‪ ,‬תוצאות המבחנים חושפות בהצלחה את חוסר השוויון המשווע‬ ‫במערכת החינוך בישראל‪ .‬לאחרונה קבע בית המשפט העליון כי חובה לפרסם את תוצאות המבחנים‬ ‫ברמת בית הספר‪ ,‬לראשונה בישראל‪ .‬שקיפות קיצונית זו הציתה ויכוח ציבורי עז‪ 74.‬כבר עתה ניכר כי‬ ‫השקיפות העלתה את הדחיפות במציאת מענה לצרכים של המגזר הערבי והמגזר החרדי‪.‬‬ ‫אחת המנהלות הערביות‪-‬ישראליות ציינה בפנינו את ההתפתחות העצומה בדיאלוג הציבורי‪,‬‬ ‫והשפעותיה המוקדמות של הרפורמה בחינוך‪ .‬מנכ"לית המשרד‪ ,‬דלית שטאובר‪ ,‬מכירה בחשיבותה‬ ‫של רפורמה זו‪" :‬אנו סבורים שבתי הספר זקוקים לנתונים אחידים‪ .‬אך עלינו להכין אותם‪ ,‬כיוון שזה‬ ‫חדש למדי"‪ .‬בדומה ל‪ Ofsted-‬אנגליה‪ ,‬מידע זה פותח את השיח‪ ,‬מעודד ביקורת ציבורית ודורש‬ ‫עמידה בתקנים מינימליים מכל בתי הספר‪.‬‬ ‫קביעת האחראים למתן דין וחשבון היא רק הצעד הראשון‪ .‬כדי להגיע לאיכות אוניברסלית‪ ,‬הכרחי‬ ‫לספק נגישות שוויונית לתקציבים‪ .‬כיום‪ ,‬ידוע שנוסחת התקצוב של ישראל עמומה והתוצאות תלויות‬ ‫ביכולתו של כל בית ספר למשוך אליו מימון מקומי וארצי נוסף‪ .‬דן גבתון מתאר את המקורות‬ ‫המרובים‪ ,‬המתחרים על מימון בתי ספר‪ :‬נוסחת התקצוב הכללית של משרד החינוך (לפי גיל‪ ,‬סוג‬ ‫בית הספר‪ ,‬סוג החינוך וכו')‪ ,‬מימון "פרויקטים מיוחדים" של משרד החינוך (לדוגמה‪ :‬טכנולוגיית מידע‬ ‫ותקשורת‪" ,‬בתי ספר בניהול עצמי")‪ ,‬תקציבי הרשויות המקומיות ממסים‪ ,‬גופים פיננסיים מקומיים‬ ‫‪75‬‬ ‫של מוסדות חינוך ותרומות מהורים וקרנות‪.‬‬ ‫כלל המימון כפוף לתנאים הסוציו‪-‬אקונומיים של‬ ‫אוכלוסיית בית הספר ולכושר הקידום של המנהל‪/‬ת – כך שקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות נמוכות נמצאות‬ ‫בעמדת נחיתות גדולה עוד יותר‪ .‬חקיקה לאומית לטיפול באי השוויון התקציבי היא צעד ראשון‬ ‫לגישור על הפערים שנחשפו במבחנים הארציים‪.‬‬ ‫השקעה בהון אנושי ברמה גבוהה תתמוך במימון ובאחריות‪ .‬מייקל ועמיתיו לשעבר הראו בדוח של‬ ‫‪ McKinsey‬משנת ‪ 2007‬שכותרתו " ‪How the World's Best Performing School Systems‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪75‬‬ ‫)‪Nesher T (2012‬‬ ‫)‪Gibton, D (2011‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ ,"Come out on Top‬כי איכות ההוראה היא הגורם החשוב ביותר שמשפיע על הלמידה של‬ ‫התלמיד‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫ישראל התבססה מאז ומתמיד על אוכלוסייה גדולה של מורים מיומנים‪ ,‬שהתחנכו בחו"ל‬ ‫‪77‬‬ ‫כדי להוביל את מערכת החינוך שלה‪.‬‬ ‫אך עם ההאטה בעלייה‪ ,‬האומה תצטרך לבנות כוח עבודה‬ ‫מקומי של מורים מקצועיים‪ ,‬חדורי מוטיבציה ובעלי הכשרה טובה כדי לשמור על רמה גבוהה‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫משרד החינוך מכיר באתגר שבגיוס הטובים למקצוע ובהיעדר כמות מספקת של מורים מוכשרים‬ ‫במערכת‪ ,‬דבר המחייב מענה‪.‬‬ ‫ישראל החלה לבנות מאגר כישרונות מקומי על ידי תגמול מורים מקצועיים על ביצועים טובים‪ .‬אבני‬ ‫ראשה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יוזמה משותפת של משרד החינוך ויד הנדיב‪ ,‬זרוע של קרן רוטשילד‪ ,‬עובדת עם‬ ‫ראמ"ה כדי למקצע את תפקיד מנהל בית הספר ולספק למנהלי מוסדות החינוך פיתוח מקצועי‬ ‫מתמשך‪ .‬המטרה‪ ,‬בתמיכת משרד החינוך‪ ,‬היא לשפר את איכות הנהגת בתי הספר‪ ,‬ובאמצעות זאת‬ ‫‪78‬‬ ‫לצמצם את אי השוויון‪.‬‬ ‫גם ההוראה עוברת התמקצעות דומה‪ ,‬והמורים מתוגמלים על עבודתם‪ .‬הרפורמה האחרונה "אופק‬ ‫חדש" העלתה את שכר המורים בשיעור של ‪ 21-35‬אחוז‪ ,‬סיפקה עוד תחנות עבודה מקצועיות‬ ‫והאריכה את יום הלימודים‪ .‬כבר דווח על שינוי באקלים הבית‪-‬ספרי‪ ,‬המגביר את האינטראקציה בין‬ ‫תלמידים למורים‪ .‬דוגמה נוספת היא יוזמת ‪ Teach for Israel‬שהוקמה ב‪ ,2010-‬המזרימה מורים‬ ‫‪79‬‬ ‫חדשים למערכת – ‪ 143‬מורים שעובדים ב‪ 33-‬בתי ספר החל מיולי ‪.2012‬‬ ‫המדינה גם התנסתה‬ ‫בפיילוט שבו הוענקו תמריצים למורים שהביאו לשיפור מדיד בהישגי תלמידיהם‪ .‬הפיילוט יושם‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬ובהערכה אקדמית של התכנית נמצא שהתמריצים שיפרו את הפדגוגיה‪ ,‬את היענות‬ ‫‪80‬‬ ‫המורים וההוראה אחרי הלימודים‪ ,‬ובנוסף הביאו לשיפור התוצאות בבחינות הבגרות‪.‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫ספציפיים מספקים פעמים רבות תמריצים לא כספיים‪ ,‬כמו אותות ההוקרה למורים שמעניק בית ספר‬ ‫ברנקו וייס למצטיינים מביניהם בכל שנה‪ ,‬בטקס מכובד‪ ,‬בהשתתפות קהילת בית הספר‪ ,‬בני‬ ‫משפחה וחברים‪ .‬כמו במדינות רבות‪ ,‬התמקצעות ההוראה עדיין בחיתוליה בארץ ורמתה נוטה‬ ‫להשתנות משמעותית לפי איכות הנהלת בית הספר‪ ,‬אך היא נמצאת בדרך הנכונה לשיפורים‬ ‫עתידיים בישראל‪ .‬ימים יגידו אם הרפורמות באמת מושכות אנשים חדשים למערכת החינוך‬ ‫ומשפרות את הישגי התלמידים‪ .‬משיכת האנשים הטובים ביותר להוראה ותגמול המורים על ביצועים‬ ‫טובים עומדים בלבה של רפורמה מערכתית שלמה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬רבים מהמורים הטובים ביותר אינם נגישים לכל התלמידים‪ .‬במערכת החינוך המגוונת של‬ ‫היום ישנו מספר גדול של בתי ספר עצמאיים "מוכרים" עם ‪ 350,000‬תלמידים רשומים‪ ,‬או ‪30%‬‬ ‫מכל ציבור התלמידים‪ .‬בתי ספר אלה‪ ,‬יחד עם "בתי ספר בתוך בתי ספר"‪ ,‬רשאים להגביל את‬ ‫ההרשמה או דורשים שכר לימוד – למרות העובדה ששכר המורים ומתקני בית הספר ממומנים על‬ ‫‪76‬‬ ‫)‪Barber M and Mourshed M (2007‬‬ ‫‪77‬‬ ‫יהודית שלוי בראיון עם המחברים‬ ‫‪78‬‬ ‫יהודית שלוי בראיון עם המחברים‬ ‫‪79‬‬ ‫" ‪"US teachers studying Israel's approach to education, service‬‬ ‫‪80‬‬ ‫)‪Lavy (2009‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ידי המדינה‪.‬‬ ‫תופעה זו יוצרת גיוון ללא שוויוניות‪ .‬זהו המודל ההפוך משנחאי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שבה‬ ‫המורים הטובים ביותר מתומרצים לעבוד בבתי הספר המאתגרים ביותר‪ .‬הממשלה אינה מעניקה‬ ‫את אישורה הרשמי לשיטות אלה‪ ,‬אך היא גם לא עשתה הרבה כדי לטפל באי השוויון הגובר‪.‬‬ ‫בעתיד‪ ,‬מנהיגי ישראל יצטרכו לבחון כיצד לאפשר הרשמה פתוחה ושוויונית לבתי ספר מוכרים עבור‬ ‫כל הילדים‪.‬‬ ‫חדשנות מערכתית‬ ‫על ידי השיבה לעקרונות הליבה הללו וכינון מערכת שמקדמת את הנוסחה )‪ ,E(K+T+L‬תוכל ישראל‬ ‫לעלות על המסלול לרפורמה מערכתית שלמה‪ .‬אולם אחד האתגרים הממשיים הנוספים הוא להימנע‬ ‫מקפיאה על השמרים‪ ,‬להמשיך לדחוק את הגבולות ולשפר את האיכות‪ .‬ולכן‪ ,‬על מנהיגי ישראל גם‬ ‫לבחון כיצד להטמיע חדשנות מערכתית בלב המהפכה המערכתית המקומית‪ .‬אף מדינה עוד לא‬ ‫יישמה באופן מלא את השילוב הזה‪ ,‬שתיארנו כמהפכה שלמה‪ .‬לאור ההתחייבויות האחרונות ליישום‬ ‫רפורמה מערכתית‪ ,‬והצלחתה ההיסטורית של המדינה בתחומי החדשנות‪ ,‬טמון בישראל הפוטנציאל‬ ‫להיות האומה הראשונה שתיישם את השילוב הזה‪.‬‬ ‫לישראל מסורת ארוכת שנים של חדשנות מוצלחת‪ ,‬כפי שתיארנו‪ ,‬והיא יכולה להטיל את כובד‬ ‫משקלה על האתגר החינוכי הייחודי שלה‪ .‬המנטליות הלאומית‪ ,‬זיהוי הטוב בעולם והתאמתו מיד‬ ‫להקשר המקומי‪ ,‬היא יסוד אידיאלי לחדשנות מערכתית‪ .‬צה"ל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬התבסס מיום הקמתו על‬ ‫המודלים הטובים ביותר ועל הטכנולוגיות הטובות ביותר מצבאות העולם‪ ,‬אימץ אותם בשיטתיות‬ ‫ושיפר אותם לצרכיו‪ .‬לישראל יש‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬את היכולת ליישם מנהגים מיטביים מוכחים ולהבטיח‬ ‫חדשנות מערכתית; השאלה עבור המנהיגים היום היא כיצד ליישם את היכולות הללו בחינוך‪.‬‬ ‫לזכותה של מערכת החינוך נזקפות הצלחות ראשוניות עם מודלים חדשניים‪ ,‬וניסיון זה מאפשר לה‬ ‫לבדוק כיצד לתעל רעיונות מצוינים לתוך המערכת עצמה‪ .‬עצם הקמתו של מכון אבני ראשה עומד‬ ‫במרכז האסטרטגיה הלאומית‪ ,‬המקדמת הטמעת חידושים מוצלחים במערכת הארצית‪ .‬משרד‬ ‫החינוך ויד הנדיב הקימו את אבני ראשה במטרה להעלות את הרמה הלאומית דרך זיהוי והדגשת‬ ‫‪82‬‬ ‫חידושים מצליחים ופריסת הידע בכל חלקי המערכת‪.‬‬ ‫התרבות של אבני ראשה תומכת בגישה‬ ‫חדשנית – הכנס המקצועי למנהלי בתי ספר ב‪ 2012-‬נקרא "מהפכות של יום‪-‬יום"‪ ,‬בדגש על שינוי‬ ‫ושיפור מתמיד בכל רמה‪ ,‬במקום אחידות או קיפאון‪.‬‬ ‫מרכיב חיוני נוסף בגישתה של ישראל לחדשנות מערכתית כיום הוא המרכז לטכנולוגיה חינוכית‬ ‫(מטח)‪ .‬מטח הוא ייחודי בזריעת רעיונות חדשניים ובהטמעת פתרונות רחבי היקף בטכנולוגיה‬ ‫חינוכית‪ .‬מוסד זה‪ ,‬שהוקם בשנות ה‪ ,70-‬עוסק במלאכה זו כבר ארבעה עשורים ומנהיגותו מאפשרת‬ ‫לו לתת מענה לצורך בטכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫תכניות מרכזיות של מטח הן סיוע וירטואלי בלימודים‪ ,‬תיכון וירטואלי מלא‪ ,‬ופיילוט ארצי של "הכיתה‬ ‫ההפוכה" (‪ .)Flipped Classroom‬התיכון הווירטואלי מיועד לאזורי פריפריה‪ ,‬שבהם יש נגישות‬ ‫‪81‬‬ ‫דן גבתון בראיון עם המחברים‬ ‫‪13‬‬ ‫יהודית שלוי בראיון עם המחברים‬ ‫‪26‬‬ ‫מצומצמת למורים איכותיים‪ ,‬במיוחד לרמה מוגברת במקצועות המתמטיקה והפיזיקה‪ .‬תכנית חינוך‬ ‫פיננסי‪ ,‬שפיילוט שלה מתבצע במודל הכיתה ההפוכה‪ ,‬שיפרה את איכות ההוראה מחוץ לערים‬ ‫הגדולות‪ .‬דיונים וירטואליים‪ ,‬הזמינים ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬מגבירים את האינטראקציה עם התלמידים‪,‬‬ ‫ופלטפורמה מקוונת מאפשרת למשרד החינוך לעקוב אחר התקדמות בזמן אמת בכל בתי הספר‬ ‫במדינה‪ .‬חידושים אלה מגדילים את קנה המידה ואת ההשפעה של הוראה איכותית לכל התלמידים‪.‬‬ ‫ברמה המערכתית‪ ,‬כפי ששכיח לרוב‪ ,‬קיימת התלהבות לצד היסוס כלפי הטכנולוגיות החדשות‪.‬‬ ‫יש ראל עומדת בחוד החנית של רוב המערכות מבחינה טכנולוגית; בנוסף לפעילותה של מטח‪ ,‬כפי‬ ‫שהוזכר‪ ,‬נעשית עבודה על פיתוח מבחני מורים אינטראקטיביים מבוססי טכנולוגיה‪ ,‬ועל ניצול‬ ‫טכנולוגיות צריכה כמו ‪ Drobpox‬ו‪ Whatsapp-‬בכיתות‪ .‬אך עדיין‪ ,‬מורים מבוגרים יותר נלחצים‬ ‫וחשים חוסר ביטחון‪ .‬אחת המנהלות הודתה שהיא "עדיין לא מצליחה לראות את היתרון"‪ .‬אחרת‬ ‫הוסיפה‪" :‬קורה הרבה שמורים מבוגרים יותר לא יודעים איך להפעיל את זה‪ .‬הם חוששים‪ .‬צריך‬ ‫מסה קריטית של מורים שמרגישים בנוח (עם הטכנולוגיה) כדי להוביל את הרפורמה"‪ .‬גיבוש‬ ‫פתרונות טכנולוגיים שמתאימים למטרה הוא אתגר משמעותי‪ ,‬עם התקדמותה של ישראל ומדינות‬ ‫אחרות ברחבי העולם‪ ,‬בדרך לאימוץ נרחב של טכנולוגיות אלה‪ .‬כדי להתמודד עם מצב זה‪ ,‬מטח‬ ‫מעמיד את המחנכים במרכז עבודתו‪" :‬השותפים החשובים ביותר שלנו הם המורים והמנהלים‪ .‬אנחנו‬ ‫בונים פתרונות כדי להתאים אותם לצורכיהם"‪ .‬הטכנולוגיה איננה מטרה כשלעצמה‪ ,‬אלא כלי‬ ‫להוראה אפקטיבית‪.‬‬ ‫בהיבט זה‪ ,‬מטח הוא מוסד מוביל לא רק בישראל‪ ,‬אלא בעולם כולו‪ .‬על סמך איכותן של תכניותיו‬ ‫נבחר מטח להשתתף בקונסורציום בראשות ‪ ,)ETS( Educational Testing Service‬המפתח עבור‬ ‫ה‪ OECD-‬את מבחני פיז"ה הממוחשבים לשנת ‪ 2015‬באוריינות מדעית (‪ )SL‬ובפתרון שיתופי של‬ ‫בעיות (‪ .)CPS‬במקביל ‪ ,‬מדינות העולם יכולות למצוא במטח מודל ייחודי של חדשנות מערכתית –‬ ‫שילוב של פעילות ציבורית‪ ,‬פרטית ופילנתרופית‪ ,‬שמטרתה לעודד חדשנות ולהגיע לאימוץ נרחב‪.‬‬ ‫גישתו של מטח היא תחילה למשוך כספי תרומות לפיתוח היוזמה הראשונית‪ ,‬ואז לחזור על הביצוע‬ ‫ולהוכיח את יעילות הרעיון‪ .‬במהלך תהליך זה‪ ,‬מטח מתקשר עם משרד החינוך כדי לוודא שיש‬ ‫תיאום עם המשרד לגבי הפוטנציאל החידושי וצורכי המערכת‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מטח משתמש בהוכחת‬ ‫היתכנות כדי לשכנע את המשרד להשקיע כספי ציבור ולהטמיע את הרעיון בקנה מידה רחב‪ .‬היחסים‬ ‫ארוכי השנים עם משרד החינוך (וההתקשרות הרשמית למחצה) מבטיחים את מהימנותו של מטח‬ ‫ואת מחויבותו ליישם את מערכותיו בקנה מידה רחב‪ ,‬בלי לפגוע ביכולתו להניב חידושים‪ .‬ישנן‬ ‫מגבלות למודל‪ ,‬המסתמך במידה משמעותית על פילנתרופיה‪ ,‬אך יש גם הזדמנויות ללמוד‬ ‫מההצלחה של מטח בזריעת זרעים של חדשנות‪ ,‬בהשפעה על השיח החינוכי ובהטמעת רעיונות‬ ‫חדשים במערכת מורכבת‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫חדשנות מערכתית‪ :‬מודל ישראלי‬ ‫אנו עדים להתקדמות משמעותית‪ ,‬אך אי השוויון המתמשך בהישגים מבליט את העובדה שנכונה עוד‬ ‫עבודה רבה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קיימים פערים משמעותיים בנגישות לחידושים עדכניים בהתאם לתקציבי‬ ‫הרשויות המקומיות‪ ,‬כפי שצוין קודם‪ .‬תל אביב‪ ,‬אזור אמיד יותר עם מחשבה קדימה‪ ,‬משקיעה בין‬ ‫‪ 10‬ל‪ 20-‬מיליון דולר בשנה בטכנולוגיה ומנהלת פיילוט לבית הספר הראשון בשיטת אחד‪-‬על‪-‬אחד‬ ‫בישראל; בינתיים‪ ,‬מחוץ למרכזי הערים‪ ,‬בתי ספר ממשיכים לפעול עם נגישות מועטה לטכנולוגיה או‬ ‫לתקציבים‪ .‬הפעילות העתידית יכולה לשאוב משילוב של התושייה הצבאית‪ ,‬החקרנות של המגזר‬ ‫הפרטי והדחיפה הפלורליסטית לשוויוניות בחינוך‪ .‬תהא אשר תהא הגישה הסופית‪ ,‬הישראלים‬ ‫חייבים לזכור את עוצמת החדשנות שכבר הוכחה במגזר הציבורי והפרטי כאחד ולחשוב כיצד ניתן‬ ‫ליישם אותה במערכת החינוך בעתיד‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫סיכום‬ ‫שינוי פניה של מערכת החינוך בכיוון שתיארנו הוא אתגר כבד משקל‪ ,‬אך יש דוגמאות מקומיות‬ ‫שאפשר לשאוב מהן תמיכה לתמורה זו‪ .‬לישראל היסטוריה של פלורליזם‪ ,‬חדשנות ומצוינות חינוכית‪,‬‬ ‫שממנה היא יכולה לשאוב כדי לבנות עתיד טוב יותר לכל התלמידים‪ .‬יתרונותיה של מערכת חינוך‬ ‫מגוונת ומבוזרת הם ביצירת "איים של מצוינות"‪ ,‬אם לצטט את מזכיר מחלקת החינוך האמריקאי‪,‬‬ ‫ארני דאנקן‪ .‬תיכונט‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיכון ממלכתי בתל אביב בניהולו של רם כהן‪ ,‬הוא חלוץ ביישום מודל‬ ‫חדש לשילוב טכנולוגיה ברמה עולמית‪ ,‬והמכון לחינוך דמוקרטי מייסודו של יעקב הכט מוכיח שאפשר‬ ‫להגיע להישגים מצוינים גם באזורים אמידים פחות‪ .‬קיימות חוזקות שישראל יכולה לשאוב מהן כדי‬ ‫לשפר את כלל המערכת‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬צה"ל מספק מודל עוצמתי לעיצוב חינוכי ולחדשנות מערכתית‪ .‬כפי שתיארנו‪ ,‬צוותי העבודה‬ ‫והמבנה הארגוני בצבא מעודדים למידה וחדשנות; ואפשר למצוא בכך מודל ארגוני לדור הבא של‬ ‫בתי הספר הישראליים‪ .‬הטמעת המבנים הללו והניסיון הזה בבתי הספר המסורתיים טומנים בחובם‬ ‫את ההזדמנות להרחיב באופן מהותי את הפריסה ואת ההשפעה של בתי הספר; אין צורך להמתין‬ ‫עד לסיום התיכון כדי להתנסות בכך‪ .‬למידה חווייתית והתנסות מעשית בתפקידי מנהיגות יוצרים‬ ‫מודל של חינוך ברמה גבוהה לכל בניה ובנותיה של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫גישה לאומית צופה‪-‬פני‪-‬עתיד לרפורמה בחינוך הכרחית לשמירה על איכות אוניברסלית בכל רחבי‬ ‫הארץ‪ .‬אין עוד ברירה אחרת במאה ה‪ ,21-‬שבה חינוך איכותי לכול הפך לגלגל המרכזי בכל חברה‬ ‫מצליחה וכלכלה משגשגת‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מקורות‬ Aharoni, Y (2011), ‘Inward FDI in Israel and its policy context’, Vale Columbia Center, January 31, 2011, http://www.vcc.columbia.edu/files/vale/documents/Israel_IFDI_Jan_31_11_0.pdf Barber M, Donnelly K, Rizvi S (2012), Oceans of Innovation, London: IPPR Barber M and Mourshed M (2007) How the World’s Best Performing School Systems Come Out on Top, Chicago: McKinsey and Company Blackburn, N (2012), ‘Made in Israel – The top 64 innovations developed in Israel,’ Israel 21c, April 22, 2012, http://israel21c.org/technology/innovation/made-in-israel-thetop-64-innovations-developed-in-israel/ Brooks D (2010), “The Tel Aviv Cluster,” The New York Times, January 11, 2010. http://www.nytimes.com/2010/01/12/opinion/12brooks.html?_r=1&adxnnl=1&adxnnlx=13 50986414-WA4p6yuBrfvsIKJsT/tqCw& Cohen, M, “Microsoft CEO, in Herzliya: Our company almost as Israeli as American,” Reuters, Haaretz, May 21, 2008, http://www.haaretz.com/news/microsoft-ceo-inherzliyaour-company-almost-as-israeli-as-american-1.246287 Dutta S, Lopez-Claros A and Mia I, Israel: Factors in the Emergence of an ICT Powerhouse, INSEAD and The World Economic Forum, http://www.investinisrael.gov.il/NR/rdonlyres/61BD95A0-898B-4F48-A7955886B1C4F08C/0/israelcompleteweb.pdf Feuerstein R, Feuerstein R and Falik L (2010), Beyond Smarter: Mediated Learning and the Brain’s Capacity for Change, New York: Teachers’ College Press Gibton D (2011), “Post-2000 Law-based Educational Governance in Israel: From Equality to Diversity?” Educational Management Administration Leadership, July 2011, vol. 39, no. 4, 434-454 Gibton D, interview with the authors on October 17, 2012 Globes (2012), “Israel tops OECD in proportion of civilian R&D,” September 11, 2012 Gompers P, Kovner A, Lerner J and Scharfstein D (2006), “Skill vs. Luck in Entrepreneurship and Venture Capital: Evidence from Serial Entrepreneurs”, Harvard Business School, July 2006 Hadas S and Tomer A (2012), “If Israel’s Ultra-Orthodox Enlist, Will They Also Join the Workforce?” Al-Monitor, July 10, 2012 Hartman B (2010), “PISA test results show colossal failure of Israel schools,” The Jerusalem Post, December 9, 2010 Hirschauge O (2012), ‘199 Israeli start-ups founded in second quarter of 2012’, Haareretz, 12 September 2012. http://www.haaretz.com/business/199-israeli-start-upsfounded-insecond-quarter-of-2012-1.464485?localLinksEnabled=false Ishi K, Batini N, and Harris J (2012), International Monetary Fund, Israel: Selected Issues Paper, April 2012 30 Invest in Israel (2012), http://www.investinisrael.gov.il/ Israel Central Bureau of Statistics (2009) ‘Israel in Statistics, 1948-2007.’ http://www1.cbs.gov.il/statistical/statistical60_eng.pdf Israel National News, “Survey: Scouts, Bnei Akiva Top Youth-Group Membership”, August 21, 2012 KPMG (2011) IVC-KPMG Survey: Israeli Venture Capital Fund Raising - 2011 Summary, http://www.ivconline.com/Portals/0/RC/FundPRs/Amount_raised_by_VCs_PR_2011_EngFinal.pdf Lasse Herrmann B, Marmer M, Dogrultan E, Holtschke D (2012), ‘Startup Ecosystem Report 2012: Part One,’ Startup Genome Lavy V (2009), “Performance Pay and Teachers’ Effort, Productivity, and Grading Ethics”, American Economics Review 2009, 99:5, 1979–2011 The Learning Curve (2012), Pearson and the Economist Intelligence Unit, http://thelearningcurve.pearson.com/ Lubell, M (2011), “Ultra-religious schools test Israel’s high-tech future,” Reuters, December 22, 2011 Montefiore S (2011), Jerusalem: The Biography, London: Phoenix Mourshed M, Chijioke C and Barber M (2010), How the World’s Most Improved School Systems Keep Getting Better, Chicago: McKinsey and Company Nesher T (2012), “Israeli student exam results available online following Supreme Court decision,” September 23, 2012 OECD (2010), Strong Performers and Successful Reformers: Lessons from PISA for the United States, Paris OECD (2011), Society at a Glance 2011: OECD Social Indicators OECD (2012), Are large cities educational assets or liabilities?, Paris RAMA, The National Authority for Education Measurement and Evaluation Senor D and Singer S (2009), Start-Up Nation, New York: Hachette Shalvi Y, interview with the authors on October 31, 2012 Shemer N and Odenheimer A, “BOI sees rapid rise in haredi employment,” The Jerusalem Post, March 6, 2012 Socio-Economic Agenda, Israel 2008-2010, http://www.pmo.gov.il/English/PrimeMinistersOffice/DivisionsAndAuthorities/TheNational EconomicCouncil/Pages/Socio-EconomicAgenda,Israel2008-2010.aspx Stanley O and Goldman H (2011), ‘Cornell and Technion Chosen by NYC for Engineering Campus’, Bloomberg BusinessWeek, 20 December 2011. 31 http://www.businessweek.com/news/2011-12-20/cornell-and-technion-chosen-by-nycforengineering-campus.html#p1 The Times of Israel, "US teachers studying Israel’s approach to education, service”. July 25, 2012 UNESCO (2010), Interview with Professor Ruth Arnon Williams R, de Rassenfosse G, Jensen P, Marginson S (2012), U21 Ranking of National Higher Education Systems, Melbourne: University of Melbourne and Universitas 21 World Bank (2012) ‘World Development Indicators.’ http://data.worldbank.org/indicator Yachin D and Raviv O (2011), IHTIA Annual Review ICT Industry, 2010, http://www.iati.co.il/attachments/272_HTIA%20Annual%20Review%20Israel%20IDC%20Ind ustry,%202010.pdf 32