‫החלמה מסרטן השד‬ ‫עזר מציון | מערך תמיכה רפואית‬ ‫‪www.newbeginning.org.il‬‬ 2 ‫ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשיעורי ההחלמה‬ ‫מסרטן‪ ,‬אולם מחלימים רבים מדווחים על קשיים רבים איתם הם‬ ‫מתמודדים בחזרה לחיי שיגרה‪.‬‬ ‫בתקופה שאחרי הטיפול האחרון ובשנים שלאחר ההחלמה‪,‬‬ ‫החברה חוזרת להתייחס למחלים כאל בריא ומצפה ממנו להמשיך‬ ‫כרגיל‪ .‬אולם‪ ,‬בשביל המחלים מסרטן המצב אינו כה פשוט ויש לו‬ ‫ציפיות וצרכים המיוחדים לו‪.‬‬ ‫מרכז "מתחילים מחדש"‪ ,‬נועד לתת ייעוץ והכוונה למחלימים על‪-‬‬ ‫מנת לעזור להם לחזור לשגרת החיים למרות הקשיים הכרוכים‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫במרכז פוגש המחלים ביום מרוכז‪ ,‬חמישה מומחים מתחומים‬ ‫שונים‪ ,‬כולם בעלי אוריינטציה למחלימים מסרטן‪ :‬רופא משפחה‪,‬‬ ‫פסיכולוג רפואי‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬סקסולוג ועו"ס‪.‬‬ ‫לאחר הערכה של כל אחד מאנשי המקצוע מקבל המחלים מכתב‬ ‫הכולל את כל ההמלצות ודרישות המעקב לשנה הקרובה‪ .‬כל‬ ‫אלו משמשים סוג של "ארגז כלים" למחלים ומסייעים לו בחזרתו‬ ‫לחיים רגילים‪.‬‬ ‫בנוסף משמש המרכז כגוף אשר אוסף מידע‪ ,‬מפרסם מאמרים‬ ‫ומוציא מחקרים אודות מחלימים מסרטן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכים במרכז‬ ‫כנסי עיון והעשרה למחלימים ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫בברכת בריאות איתנה‪,‬‬ ‫ד"ר ברכה זיסר‬ ‫מנהלת "בית אורנית"‪,‬‬ ‫המאגר הלאומי לתורמי מח עצם‬ ‫ומרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪3‬‬ 4 ‫תוכן עניינים‬ ‫אוסטיאופורוזיס והחלמה מסרטן השד‬ ‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫יעל שפאץ‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪6‬‬ ‫שימוש בטיפולים אלטרנטיביים ע"י מחלימים מסרטן השד‬ ‫ד"ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪10‬‬ ‫לימפאדמה ודימוי גוף‬ ‫מירב שפיגלר‪-‬סיאנס‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫ד"ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪14‬‬ ‫תזונה ופעילות גופנית אצל מחלימות מסרטן השד‬ ‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪18‬‬ ‫עייפות בקרב מחלימות מסרטן שד‬ ‫נטלי מלמד–שמעון‪ ,‬פסיכולוגית רפואית מומחית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫ורד עצמון‪-‬משולם‪ ,‬פסיכולוגית בהתמחות רפואית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אוסטיאופורוזיס והחלמה מסרטן שד‬ ‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬ ‫יעל שפאץ‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬ ‫כמה מילים על אוסטיאופורוזיס‬ ‫לעצמות הגוף חשיבות רבה בשמירה על מבנה הגוף ויכולת התפקוד שלו‪ .‬עצמות הגוף הן איבר חי‬ ‫ודינאמי‪ ,‬הנמצא כל הזמן באיזון עדין בין הרס של עצם ישנה לבין בניה של עצם חדשה וחזקה‪.‬‬ ‫איזון זה משמר את חיותן של עצמות הגוף ושומר אותן חזקות‪ .‬ישנם מספר גורמים הנדרשים‬ ‫לבניית העצם ביניהם‪ :‬אסטרוגן והורמונים נוספים‪ ,‬סידן‪ ,‬וויטמין ‪ D‬ומגנזיום‪ .‬בכדי לשמור על עצם‬ ‫חזקה ובריאה יש לצרוך תזונה המספקת כמות נאותה של חלבונים‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬זרחן‪ ,‬וויטמין‬ ‫‪ D‬ויסודות קורט נוספים‪.‬‬ ‫לאחר גיל ‪ 35‬נוצרת פחות רקמת עצם והאיזון בין הרס עצם ובניית עצם חדשה מופר‪ .‬דבר זה גורם‬ ‫לירידה הדרגתית ומתמשכת בצפיפות העצם‪ .‬בנשים‪ ,‬בזמן הפרי‪-‬מנופאוזה (כשהווסת כבר לא‬ ‫סדירה‪ ,‬גיל ‪ 45-55‬בערך) יש ירידה דרמטית של כ‪ 2%-4% -‬ממסת העצם בשנה בשל ירידה ברמות‬ ‫אסטרוגן‪ ,‬דבר שעלול לגרום לאוסטיאופורוזיס ‪ -‬מצב שבו העצם מדולדלת‪ ,‬נבובה‪ ,‬פחות עמידה‬ ‫ללחצים חיצוניים ועלולה להישבר בקלות רבה מהרגיל‪.‬‬ ‫אובדן צפיפות העצם משמעותי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בשנים הראשונות לאחר תום הוסת‪ ,‬ולמרות שקיימת‬ ‫ירידה מתמשכת בצפיפות העצם ככל שהגיל עולה הרי שבמשך ‪ 5-10‬שנים לאחר הפסקת הווסת‬ ‫קצב דלדול העצם פוחת ל‪ 1.5%-1% -‬בשנה‪ ,‬בדומה למתרחש אצל גברים מעל גיל ‪.55‬‬ ‫גורמים נוספים לאיבוד מסת עצם יכולים להיות טיפול בסרטן‪ ,‬תוצאה של מחלות כרוניות‪ ,‬חסרים‬ ‫תזונתיים‪ ,‬תרופות וגורמים אחרים המשפיעים לרעה על בניית העצם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אוסטיאופורוזיס וסרטן השד‬ ‫בעקבות הטיפולים בסרטן שד עולה הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪ .‬סיכונים לאיבוד‬ ‫משמעותי של מסת עצם יכולים להיות עקב כימותרפיה‪ ,‬טיפול הורמונאלי‪ ,‬או ניתוחים לכריתת‬ ‫שחלות‪ .‬נשים המחלימות מסרטן השד עלולות להיות בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים‬ ‫כיון ש‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאסטרוגן יש השפעה מגינה על העצם‪:‬‬ ‫טיפול כימותרפיה ו‪/‬או אובדן תפקוד השחלות מביא לירידה ברמת האסטרוגן והתוצאה היא‬ ‫דלדול עצם‪.‬‬ ‫‪ .2‬השפעה שלילית ישירה של כימותרפיה על העצם‪:‬‬ ‫למספר תרופות (כמו‪ :‬ציקלופוספאמיד‪ ,‬דוקסורוביצין‪ ,‬מינון גבוה של איפוספאמיד‪ ,‬ומטרוטקסאט)‬ ‫יש השפעה ישירה‪ ,‬התלויה במינון‪ ,‬על העצם‪ .‬טמוקסיפן מגביר את איבוד מסת העצם בקרב‬ ‫נשים לפני המנופאוזה‪ ,‬אך הוא שומר על העצם בנשים לאחר הפסקת הווסת‪ .‬מעכבי ארומטאז‬ ‫(‪ )anastrozole, exemestane, and letrozole‬גורמים לאיבוד מסת עצם גדולה יותר מטמוקסיפן‪,‬‬ ‫במיוחד בשנתיים הראשונות לנטילתם‪ .‬מחסור בוויטמין ‪ ,D‬הוא גורם נוסף לאוסטיאופורוזיס‬ ‫בנשים המחלימות מסרטן השד המקבלות מעכבי ארומטאז‪.‬‬ ‫‪ .3‬סרטן השד עצמו עשוי לעורר את הייצור של תאים ההורסים את העצם‪:‬‬ ‫גם גורמים אחרים הקשורים לאורח החיים (ולאו דווקא לסרטן עצמו) כמו‪ :‬צריכת סידן נמוכה‪,‬‬ ‫חוסר פעילות גופנית‪ ,‬עישון וצריכת אלכוהול עשויים לגרום להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪ .‬ככל‬ ‫שרבים יותר גורמי הסיכון כך הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס עולה‪.‬‬ ‫מובן‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי נשים המחלימות מסרטן שד מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המלצות להפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס בקרב מחלימות מסרטן השד‬ ‫תזונה‪ :‬מומלצת דיאטה מאוזנת העשירה בסידן ווויטמין ‪.D‬‬ ‫סידן‪ :‬יותר מ‪ 99% -‬מהסידן בגופנו מגיע לעצמות ולשיניים ומעניק להם את החוזק‬ ‫והעוצמה‪ .‬מקורות טובים לסידן כוללים מוצרי חלב דלי שומן‪ ,‬מזונות ומשקאות מועשרים‬ ‫בסידן‪ .‬מקורות נוספים לסידן‪ ,‬בעלי ספיגה פחות טובה‪ :‬דגים עם עצמות‪ ,‬ירקות ירוקים‬ ‫כהים‪ ,‬ירקות עליים (כרוב‪ ,‬ברוקולי)‪ ,‬אגוזים ושקדים (אך שני האחרונים כרוכים בהשמנה‬ ‫עקב מחיר קלורי גבוה !)‪ .‬המוסד האמריקני לרפואה ממליץ על צריכת סידן יומית של ‪1000‬‬ ‫מ”ג עד גיל ‪ 50‬ו‪ 1200 -‬מ”ג ביום מעל גיל ‪ .50‬ספיגת הסידן המקסימאלית מתקבלת עם‬ ‫נטילת מנות של ‪ 500‬מ”ג או פחות‪ ,‬לכן לעיתים נטילת תוספי סידן עדיפה‪.‬‬ ‫תוספי סידן מומלצים רק לאלו שבמחסור‪ ,‬לאלו שנמנעים מצריכת חלב ומוצריו או לאלו‬ ‫עם אלרגיה מוכחת לחלב‪ .‬תוספי הסידן הנפוצים הם קלציום‪-‬קרבונאט (ספיגתו יעילה‬ ‫יותר עם ארוחה)‪ ,‬או קלציום‪-‬ציטראט (ספיגתו אינה תלויה בארוחה וניתן ליטול אותו עם‬ ‫או בלי ארוחה)‪.‬‬ ‫וויטמין ‪ :D‬הינו בעל תפקיד חשוב בספיגת סידן וכך הוא תורם לבריאות העצם‪ .‬המקור‬ ‫העיקרי לווויטמין ‪ D‬הוא מקרני השמש‪ .‬מקורות מזון המספקים וויטמין ‪ D‬כוללים חלמוני‬ ‫ביצה‪ ,‬דגים עתירי שומן (סלמון‪ ,‬טונה‪ ,‬סרדינים) וכבד‪ .‬יש לבדוק רמת וויטמין ‪ D‬בדם‪ .‬ייתכן‬ ‫שיהיה צורך בתוסף וויטמין ‪ D‬על מנת להשיג את ההמלצה של ‪ 600-800‬יחב”ל (יחידות‬ ‫בינלאומיות) בכל יום‪.‬‬ ‫מגנזיום‪ :‬למרות העובדה שמגנזיום ויסודות קורט אחרים הם בעלי תפקיד בתהליכי בניית‬ ‫ופירוק העצם‪ ,‬אין המלצות לצריכה תזונתית‪ .‬הספרות מראה כי נטילת תוספי מגנזיום‬ ‫לתקופה קצרה‪ ,‬היא בעלת חשיבות גדולה יותר לבריאות העצם ממה שהיה ידוע בעבר‪.‬‬ ‫בעתיד יתכן ויתפרסמו הנחיות ברורות יותר לגבי צריכת מגנזיום‪.‬‬ ‫פעילות גופנית‪:‬‬ ‫כמו השריר‪ ,‬גם העצם היא רקמה חיה שמגיבה ומתחזקת מפעילות גופנית‪ .‬הפעילות הטובה‬ ‫ביותר עבור העצמות היא הרמת משקלות‪ ,‬תרגול המכריח לעבוד כנגד כוח הכבידה‪ .‬פעילות‬ ‫גופנית סדירה כמו הליכה‪ ,‬טיפוס במדרגות‪ ,‬הרמת משקולות וריקודים עשויה לסייע למנוע‬ ‫אובדן עצם ומספקת יתרונות בריאותיים רבים אחרים (תורמת גם לגמישות ואיזון הגוף‪ ,‬לשיפור‬ ‫הקואורדינציה ולחיזוק שרירים‪ ,‬וכך מקטינה את הסיכון לנפילות ולשברים)‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אורח חיים בריא‪:‬‬ ‫עישון‪ :‬מזיק לחוזק העצמות (כמו גם ללב ולריאות)‪.‬‬ ‫נשים מעשנות נוטות לעבור את גיל המעבר מוקדם יותר‪ ,‬וכתוצאה מכך חלה ירידה מוקדמת‬ ‫ברמות האסטרוגן (כאמור‪ ,‬הורמון המשמר עצם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬העישון עשוי להפחית ספיגת‬ ‫סידן מהדיאטה‪.‬‬ ‫אלכוהול‪ :‬ידוע על סיכון מעט גבוה יותר לחלות בסרטן השד אצל נשים השותות אלכוהול‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לאלכוהול יכולה להיות השפעה שלילית על בריאות העצם ועל הגברת הסיכון‬ ‫לנפילות‪.‬‬ ‫קפאין‪ :‬בדומה לאלכוהול‪ ,‬גם צריכת מוגברת של קפאין (‪ 4‬או יותר כוסות של משקה המכיל‬ ‫קפאין) עלולה להגביר את הפרשת הסידן מהשתן ולהקטנת מסת העצם‪.‬‬ ‫בדיקת צפיפות העצם‪ :‬מומלצת למחלימות‪ .‬הבדיקה יכולה לסייע לקבוע האם יש צורך בטיפול‬ ‫תרופתי‪ .‬מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל‪.‬‬ ‫תרופות‪ :‬אין תרופה המרפאה אוסטיאופורוזיס‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימות תרופות זמינות למניעת‬ ‫התקדמות המחלה‪ .‬מומלץ להתייעץ עם רופא לפני התחלת הטיפול התרופתי‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שימוש בטיפולים אלטרנטיביים‬ ‫על ידי מחלימים מסרטן‬ ‫ד”ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬ ‫מספר נתונים סטטיסטיים‬ ‫אנשים רבים מרבים להשתמש בתוספי בריאות ותרופות “טבעיות” המיוצרות מצמחים‪ .‬מסקר‬ ‫שנערך בארץ נמצא כי ‪ 32%‬מהאוכלוסייה במדינה צורכים תרופות ללא מרשם‪ .‬כ‪ 14%-‬צורכים‬ ‫תוספי תזונה בזמן שהם חולים במחלות קלות כמו הצטננות ונזלת‪.‬‬ ‫סקר שנערך בארה”ב הצביע על כך שכ‪ )48%-83%( 2/3-‬מהמחלימים מסרטן משתמשים באמצעים‬ ‫של “רפואה משלימה” לסוגיה‪.‬‬ ‫כיצד בוחרים טיפול ברפואה משלימה?‬ ‫ייתכן כי רבים מכם עשויים להתעניין בטיפולים מעולם הרפואה המשלימה‪ ,‬ולכן יש לשים לב לכך‬ ‫שטיפולים אלו לא יזיקו לבריאותכם‪-‬ולכיסכם‪.‬‬ ‫המטרה בדברים הבאים היא להעיר ולהאיר את עיני אלו מכם המתעניינים בטיפולים מתחום‬ ‫הרפואה המשלימה ולהנחות אתכם בקווים כלליים כיצד לקבל טיפול זה באופן שלא יזיק (ואולי‬ ‫יועיל) לכם‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קיימים מספר נושאים מרכזיים שיש ליתן עליהם את הדעת‬ ‫כאשר שוקלים שימוש בטיפולים אלטרנטיביים‪:‬‬ ‫חשוב לוודא כי החומר אינו מזיק לבריאות‪ :‬צריכת תוספי תזונה ו”תרופות טבעיות” או טיפולים‬ ‫אלטרנטיביים אחרים עשויה להיות כרוכה גם בנזק לבריאות (כמו בכל תרופה אחרת)‪ ,‬וכדאי‬ ‫שתהיו בטוחים שהחומר שאתם נוטלים או הטיפול שאתם מטופלים בו לא מזיק לכם במקום‬ ‫לעזור‪.‬‬ ‫חשוב גם לדעת שתוסף התזונה או הטיפול שאתם עוברים אכן מסייע בפתרון הבעיה‪ :‬אין‬ ‫טעם לקחת סתם תרופה (גם אם היא “טבעית”) אם היא לא משפרת באופן כלשהו את איכות‬ ‫החיים שלכם‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬עוזרת לפתור את הבעיה ממנה אתם סובלים‪ .‬לכן‪ ,‬אל תמהרו לצרוך‬ ‫סתם תוספי תזונה ללא צורך‪ .‬העובדה כי משהו נקרא “וויטמין” לא בהכרח אומרת שאתם צריכים‬ ‫לצרוך אותו‪ ,‬אם אתם מרגישים טוב ומתפקדים היטב לשביעות רצונכם‪.‬‬ ‫הפיקוח של משרד הבריאות בארץ על החומרים הקיימים בתוספי תזונה ותרופות טבעיות‬ ‫הוא רופף מאוד‪ .‬בניגוד לתרופות רשומות‪ ,‬בהן משרד הבריאות דורש מחברת התרופות המייצרת‬ ‫להביא הוכחות מדעיות כי התרופה אותה הוא מבקש לרשום לאישור לא פוגעת בבריאות הצרכן‬ ‫ואכן יעילה לטיפול (למחלות מסוימות)‪ ,‬הרי שחומר הנרשם בארץ כ”תוסף תזונה” (כמו מרבית‬ ‫ה”תרופות האלטרנטיביות”) נדרש להראות רק כי החומרים המרכיבים אותו אינם ידועים כחומרים‬ ‫רעילים‪ .‬לכן‪ ,‬קיימות בארץ תרכובות של תוספי תזונה ותרופות אלטרנטיביות המכילות שילובים‬ ‫של חומרים רבים במינונים לא ברורים ובחלק מהתרכובות קשה מאוד לדעת אילו חומרים קיימים‬ ‫ב”תרופה”‪ ,‬מה ההשפעה שלהם על הגוף‪ ,‬האם חלק מהם רעילים בכל זאת וכדו’‪ .‬בחלק מתכשירים‬ ‫הללו מוכנסים חומרים שלרוב אינם גורמים לכל תופעת לוואי (ולכן הם קבלו את אישור משרד‬ ‫הבריאות) אבל לכם הם עשויים לגרום לנזק או לתופעת לוואי‪.‬‬ ‫לכן אם החלטתם בכל זאת להשתמש בתוסף תזונה‪:‬‬ ‫היזהרו מתכשירים המבטיחים לטפל בעשרות בעיות‪ -‬כולנו יודעים שאין תכשיר כזה‪:‬‬ ‫לחלק מהתכשירים יש שם “מפוצץ” שנועד לציין את יעילותו‪ -‬כמו ‪ SuperForce‬וכדו’‪ -‬תכשירים‬ ‫כאלו חשודים כפרסומת יותר מתועלת‪ .‬כדאי לקנות תכשיר של חברה מוכרת וידועה‪ ,‬ולא מרקחת‬ ‫שהוכנה במקום לא ידוע על ידי גורמים עלומי שם‪.‬‬ ‫יש להעדיף שימוש בתכשירים המכילים חומר בודד או מספר מועט של חומרים‪ ,‬ולא תכשיר‬ ‫המכיל עשרות מרכיבים ‪ -‬כך הסיכוי שתסבלו מתופעות לוואי קטן‪ ,‬וגדל הסיכוי שאם תופיע כזו‬ ‫תדעו מה מקור הבעיה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הפיקוח של משרד הבריאות בארץ על המטפלים ברפואה טבעית לוקה בחסר‪:‬‬ ‫למעשה כיום‪ ,‬אין צורך ברישיון כדי להיות מטפל ב”רפואה טבעית” בישראל (חריגים בעניין זה הם‬ ‫המטפלים בהיפנוזה‪ -‬ראו להלן)‪ .‬אם החלטתם בכל זאת להתייעץ עם מטפל ברפואה אלטרנטיבית‬ ‫כדאי שתבררו במי המדובר‪ ,‬וודאו שהמטפל הוא מישהו שלמד טיפולים אלטרנטיביים במקום‬ ‫ידוע ומוכר לרפואה אלטרנטיבית ולא שרלטן שהכריז על עצמו כמטפל‪ .‬בקופות החולים (וגם‬ ‫בבתי החולים) קיימים כיום שירותי רפואה משלימה‪ .‬במרפאות אלו מוודאים כי מי שיטפל בכם‬ ‫עבר לימודים במקום מסודר‪ ,‬ואינו מישהו שהכריז על עצמו כ”מרפא”‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי מטפלים בהיפנוזה חייבים לקבל רישיון ממשרד הבריאות בכדי לבצע טיפול זה‪.‬‬ ‫אם החלטתם לעבור טיפול בהיפנוזה ודאו כי למי שמטפל בכם יש רישיון ספציפי זה ממשרד‬ ‫הבריאות‪.‬‬ ‫חשוב לדווח על נטילת תוספי תזונה ותרופות “טבעיות” לרופא‪:‬‬ ‫אנשים רבים הנוטלים תוספי תזונה ותרופות “טבעיות” סבורים כי אין צורך לדווח על כך לרופא‬ ‫שלהם (כיון ש”הרי מדובר בחומרים טבעיים”)‪ .‬זו טעות! כל חומר שאנו צורכים משפיע על‬ ‫בריאותינו החל מתרופות‪ ,‬המשך בעשן סיגריות (הנוצר מצמח הטבק)‪ ,‬וכלה בסטייקים (שגם‬ ‫הם “טבעיים”)‪ .‬אם החלטתם להשתמש בתוסף תזונה‪ ,‬ידעו על כך את הרופא שלכם‪ .‬יתכן ותוסף‬ ‫התזונה שלכם משפיע על בריאותכם או מתנגש עם תרופה אחרת שאתם נוטלים‪ ,‬ויש צורך‬ ‫להפסיק או לשנות את תוסף התזונה‪ ,‬או לשנות את מינונה של תרופה שאתם נוטלים‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫בעקבות שינוי במצבכם הבריאותי יהיה צורך לשנות את צריכת התרופה האלטרנטיבית‪ -‬למשל‪:‬‬ ‫אין לצרוך תרופות “טבעיות” בזמן הריון (ועדיף גם לא בזמן הנקה); כמו כן‪ ,‬במידה ואתם זקוקים‬ ‫לניתוח הפסיקו את הטיפול ה”טבעי” לפחות שבוע לפני הניתוח (חלק מהחומרים ה”טבעיים”‬ ‫עשוי להגיב עם חומרי ההרדמה)‪.‬‬ ‫חשוב לבדוק מה עמדת הרפואה הקונבנציונלית לתוסף התזונה או התרופה הטבעית אותה‬ ‫אתם לוקחים‪:‬‬ ‫חלק מהסיבה שרופאים קונבנציונאליים רבים מתנגדים פעמים רבות לרפואה אלטרנטיבית נובע‬ ‫מהעובדה כי חסר מידע מהימן באשר ליעילות הטיפולים האלטרנטיביים מחד‪ ,‬ומאידך‪ -‬באשר‬ ‫לבטיחותם‪ .‬אתם יכולים לטעון כי העובדה שאין מידע על יעילותו של טיפול מסוים לא מוכיחה כי‬ ‫הוא לא באמת עוזר ‪ -‬על פניו זהו טיעון נכון אך בכל זאת כדאי לבדוק לפני שאתם מקבלים טיפול‬ ‫מסוים מה אומרת הרפואה הקונבנציונאלית על כך‪ .‬אתם עשויים להיות מופתעים‪ .‬כך למשל תגלו‬ ‫כי אומגה ‪ ,3‬חומר שקיים במאכלי דגים יעיל מאוד להפחתת סיכון למחלת לב כשצורכים אותו על‬ ‫ידי אכילת דגים‪ ,‬אבל מרבית המחקרים שבדקו את יעילות אומגה ‪ 3‬למניעת מחלות לב בכדורים‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מצאו שהחומר לא יעיל‪ .‬מרבית המחקרים שבדקו את יעילות הכורכום למניעת סרטן בדקו את‬ ‫יעילותו כתבלין ולא בצורת כדורים‪ .‬האם יש טעם להשקיע מאות או אלפי שקלים מדי חודש‬ ‫בכדורים של חומרים אלו? זה כבר תלוי בכם‪ .‬לפעמים הנתונים הרפואיים ממש מדאיגים‪ :‬לאחרונה‬ ‫התפרסם מחקר המראה כי נשים שנטלו אומגה ‪( 3‬למניעת מחלות לב) חלו יותר בסרטן‪ .‬לכן‪ ,‬לפני‬ ‫שאתם מחליטים על שימוש בתרופה אלטרנטיבית או תוסף תזונה כדאי שתתייעצו עם הרופא‬ ‫שלכם‪ ,‬מה אומרת על כך הרפואה הקונבנציונאלית (ואפשר גם לשלוח לנו מייל ונברר עבורכם מה‬ ‫ידוע על כך ברפואה הקונבנציונאלית)‪.‬‬ ‫בדקו עלויות‪:‬‬ ‫טיפולים אלטרנטיביים עשויים לעלות כסף רב‪ .‬אם החלטתם על טיפול מסוים כדאי שתבררו‬ ‫האם הוא קיים במסגרת שירותי הרפואה המשלימה שבקופת החולים בה אתם מבוטחים‪ .‬מרבית‬ ‫שירותים אלו ניתנים בתוספת תשלום‪ ,‬אך בעלות נמוכה‪ .‬אם יש לכם כיסוי של ביטוח בריאות‬ ‫נוסף ‪ -‬ייתכן והוא מכסה חלק מהטיפולים הללו‪ .‬ייתכן שתוכלו לקבל את אותו טיפול בדיוק בעלות‬ ‫נמוכה בהרבה או לקבל החזר על הטיפולים‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬הרשו לי לאחל לכם בריאות שלמה ושלא תזדקקו לשום טיפול‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לימפאדמה ודימוי גוף‬ ‫מירב שפיגלר‪-‬סיאנס‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬ ‫ד”ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬ ‫דמוי גוף הוא הייצוג המנטאלי שלכל אחד מאיתנו יש לגבי גופו‪ ,‬האופן בו אנו חווים את גופנו‪-‬‬ ‫המחשבות‪ ,‬המשאלות‪ ,‬התחושות והרגשות שהגוף מעורר בנו‪.‬‬ ‫דימוי הגוף הוא דינאמי‪ ,‬משתנה במהלך החיים ומושפע מהסביבה החיצונית‪ .‬דמוי גופני הוא חלק‬ ‫מרכזי וחשוב מהדימוי העצמי שלנו ולכן עיסוק במראה החיצוני ובטיפוח גורם לנו להרגשה טובה‬ ‫כלפי עצמנו‪.‬‬ ‫מלבד ההתמודדות הפיזית‪ ,‬הרגשית‪ ,‬הבין‪-‬אישית והתעסוקתית של מחלימים מסרטן‪ ,‬מחלימות‬ ‫מסרטן שד עלולות למצוא את עצמן מתמודדות עם פגיעה חמורה יותר בדמוי הגוף שלהן היות‬ ‫ומדובר באיבר המזוהה ביותר עם נשיות ואמהות‪.‬‬ ‫במהלך הטיפול בסרטן השד האישה עשויה לעבור שינויים דרמטיים בגופה‪ ,‬אשר פוגעים באיברים‬ ‫המגדירים חלק מהנשים כנשים (לדוגמא‪ :‬שדיים ושיער)‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬חלק מהנשים ממתקשות‬ ‫לאהוב את גופן ואת עצמן‪.‬‬ ‫כל בן‪-‬אדם עסוק בדימוי הגוף שלו‪ ,‬אך נשים עם בצקת לימפטית רגישות במיוחד לנושא זה‪.‬‬ ‫ההתנפחות של הגפה‪ ,‬הפיכתה לבצקתית וכבדה והקושי בתפקוד היומיומי בשל כך יוצרים סבל‬ ‫רב למחלימות‪ .‬דברים הנחשבים קטנים כמו נעילת נעליים או לבישת סוגים שונים של בגדים‬ ‫הופכים לנושא בפני עצמו ועלולים להשפיע על תפיסת העצמי‪ .‬אפילו מזג האוויר עלול להפוך‬ ‫לאויב וחופשת הקיץ שרבים מאיתנו מייחלים לה לחופשה והתרעננות‪ ,‬קשה לחולות לימפאדמה‪,‬‬ ‫כשהחום מעצים את נפיחות הגפה והבגדים הקצרים אינם מכסים כמו בגדי החורף‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלולה‬ ‫להיווצר תחושת שונות וניכור ובעקבותיהן הימנעות מפעילות חברתית וגופנית החשובות מאוד‬ ‫בתקופת ההחלמה ומסייעות בחיזוק דמוי הגוף‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מהי לימפאדמה?‬ ‫בגופנו זורמות ‪ 3‬מערכות תעבורה ואספקה מרכזיות של נוזלים החיוניים לתפקוד הגוף‪:‬‬ ‫מערכת כלי הדם העורקיים ‪ -‬מערכת המספקת דם עשיר בחמצן שמקורו בלב לרקמות השונות‬ ‫של הגוף (איברי הבטן והאגן‪ ,‬המוח‪ ,‬הגפיים ועוד)‪.‬‬ ‫מערכת כלי הדם הורידיים ‪ -‬מערכת המחזירה את הדם‪ ,‬לאחר שהחמצן שבו סופק לרקמות‪,‬‬ ‫חזרה ללב‪ ,‬לשם פריקה של מוצרי פסולת מהרקמות והטענת הדם מחדש בחמצן‪.‬‬ ‫מערכת כלי הדם הלימפטית ‪ -‬שבה זורם נוזל הלימפה (שהוא נוזל שקוף שאינו דם)‪.‬‬ ‫למערכת הלימפה שני תפקידים מרכזיים‪:‬‬ ‫לספק מרכיבים של מערכת החיסון לרקמות הגוף‪.‬‬ ‫לנקז נוזלים שנמצאים בין התאים ברקמות שונות בכדי לאפשר לרקמה לשמור על צורתה‬ ‫ותפקודה התקין‪.‬‬ ‫תחשבו מה היה קורה לולא הייתה בביתכם אפשרות לנקז את מי הספונג’ה ‪ -‬גם אם הייתם מנקים‬ ‫את הבית והוא היה מבריק‪ ,‬הוא היה נותר מוצף‪ ,‬ואי אפשר היה לעשות כלום בבית‪ .‬בדיוק כמו בור‬ ‫ניקוז או מערכת ביוב‪ ,‬גם מערכת הלימפה תפקידה לנקז עודפי נוזלים‪.‬‬ ‫במצבי חולי נגרמת פגיעה במערכת הלימפה‪ :‬במידה ומופיע זיהום בכלי הלימפה‪ ,‬שכאמור‬ ‫מספקים גם חלק מהמערכת חיסונית‪ ,‬מגיבים לזיהום בסביבתם ועובדים ביתר כדי לשלוח תאי‬ ‫חיסון לאיבר המזוהם‪ .‬במקרים אלו בלוטות הלימפה מתנפחות‪ .‬כל מי שחלה פעם בדלקת גרון או‬ ‫שהיה לו זיהום בגפיים (למשל‪“ :‬שושנה”‪ )cellulitis ,‬יודע שבזמן מחלתו הבלוטות באזור הגרון‬ ‫או במפשעות או בבתי השחי התנפחו‪ .‬כמו שבלוטות הלימפה מגיבות לזיהום כך הן מגיבות גם‬ ‫לנוכחות של רקמת גידול ומתנפחות‪ .‬כיון שמערכת הלימפה מהווה גם מערכת ניקוז הרי שבמקרים‬ ‫מסוימים חלק מתאי הגידול עוברים גם לבלוטות הלימפה‪ .‬לכן‪ ,‬אצל חולי סרטן‪ ,‬דוגמים לרוב את‬ ‫בלוטות הלימפה כדי לראות האם המחלה התפשטה גם אליהם‪ .‬אצל נשים עם סרטן שד‪ ,‬דוגמים את‬ ‫הבלוטות בבתי השחי לרוב‪ ,‬ולפעמים צריך להוציא את הבלוטות הנגועות ו‪/‬או להקרין בהקרנות‬ ‫את איזור בית השחי‪ ,‬כדי למנוע מתאי הסרטן להמשיך ולנדוד בגוף‪ .‬אלא‪ ,‬שלפעמים הניתוח ו‪/‬או‬ ‫ההקרנות גורמים לפגיעה גם בבלוטות הלימפה ומערכת כלי הלימפה התקינות שבאזור‪ .‬התוצאה‬ ‫עשויה להיות פגיעה בניקוז של הנוזלים מהגפה‪ ,‬התנפחות של הגפה והפיכתה לבצקתית וכבדה‪,‬‬ ‫דברים המקשים על תפקוד הגפה‪ .‬מצב זה מכונה לימפאדמה‪ .‬כיון שנוזל הלימפה מספק‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫מרכיבים של מערכת החיסון לרקמה‪ ,‬הרי שאיזור שיש בו לימפאדמה לא מקבל אספקה של תאי‬ ‫מערכת החיסון באופן מיטבי‪ ,‬ולכן הגפה הזו חשופה יותר לזיהומי עור ורקמות רכות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מעריכים כי בין ‪ 3-5‬מיליון איש בארה”ב סובלים מליפאדמה‪ -‬מרביתם בעקבות טיפולי סרטן‪.‬‬ ‫במקרים של סרטן השד‪ ,‬לימפאדמה עשויה להתרחש עקב הניתוח ו‪/‬או ההקרנות וככל שטיפולים‬ ‫אלו אגרסיביים ונרחבים יותר כך הסיכון לפגיעה במערכת הלימפטית והתהוות לימפאדמה גדל‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬התופעה הייתה שכיחה מאוד‪ ,‬אבל היום‪ ,‬עם הופעת ניתוחים קטנים יותר (ניתוחים משמרי‬ ‫שד) וטיפול בהקרנות יותר ממוקדות‪ .‬התופעה שכיחה פחות ופחות‪.‬‬ ‫ללימפאדמה מספר דרגות חומרה‪ .‬עבור מרבית הנשים המפתחות לימפאדמה בעקבות טיפולים‬ ‫בסרטן שד הבצקת המתהווה תישאר בדרגת חומרה קלה או בינונית‪ .‬אבל אצל חלק מהנשים‬ ‫המפתחות לימפאדמה התהליך עשוי להתקדם ולהחמיר‪ .‬חלק מההחמרה נובעת מעצם הלחץ‬ ‫שנוצר בגפה‪ ,‬וחלקו נובע מכך שהנוזלים המצטברים ברקמות גורמים לזליגה של חלבונים‪ ,‬ואלו‬ ‫בתורם גורמים להתקשות של הרקמה ולאובדן האלסטיות של הרקמה‪ .‬אובדן האלסטיות של‬ ‫הרקמה עשוי להביא ללימפאדמה קשה לטיפול ובלתי הפיכה‪.‬‬ ‫טיפול בבצקת לימפטית‬ ‫אחד הטיפולים היותר יעילים בלימפאדמה הוא מסג’ לימפטי‪ .‬מדובר בטיפול הניתן על ידי‬ ‫פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה לעסוק בטיפול זה שבמסגרתו מבוצעת סחיטה עדינה של עודפי‬ ‫הנוזל מהגפה למרכז הגוף‪ .‬טיפול זה מוריד את הלחץ בזרוע ומונע את המשך התהוות הנזק‬ ‫והחמרת הלימפאדמה‪ .‬כיוון שמדובר בטיפול הנמשך כשעה הרי שכדי לשמר את הישגי המסג’‬ ‫הלימפטי ולמנוע את הצטברות הנוזלים בגפה מחדש במהירות‪ ,‬משלבים לרוב את המסג’ הלימפטי‬ ‫עם חבישות מסוגים שונים בכדי לנסות ולמנוע את חזרת הנוזל לגפה‪.‬‬ ‫שמירה על איכות חיים עם לימפאדמה‬ ‫אמנם בצקת לימפטית אינה מצב של סכנת חיים אך היא יכולה להיות בעלת השפעה גדולה‬ ‫על איכות החיים שלך‪ ,‬במיוחד אם מדובר בזרוע הדומיננטית‪ .‬במקביל להמלצה הרפואית על‬ ‫מניעה וטיפול מוקדם של בצקת לימפטית כדאי לשים לב שאינך נמנעת מפעילות פנאי בשל‬ ‫הלימפאדמה‪.‬‬ ‫מחקר קנדי ארוך טווח במחלימות מסרטן השד הראה כי מחלימות שסובלות מלימפאדמה‬ ‫המתבטאת בכאב ובירידה בטווח התנועה‪ ,‬מדווחות על ירידה באיכות חייהן הכוללת ירידה‬ ‫בפעילות הפנאי‪ .‬המחקר הצביע על הכאב והירידה בטווח התנועה כגורמים העיקריים לירידה‬ ‫בפעילות הפנאי והוסק ממנו כי יש לטפל ולדרוש טיפול בגורמים אלו גם שנים לאחר הניתוח וזאת‬ ‫בכדי לאפשר איכות חיים טובה יותר למחלימות‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בעבר רווחה הנחה כי פעילות גופנית אינטנסיבית בקרב מחלימות מסרטן שד גורמת ללימפאדמה‪.‬‬ ‫כיום כבר קיימות קבוצות ופעילויות שונות (בארץ ובעולם) בהן מתרגלים את הפעלת הגפה‬ ‫הבצקתית (לצורך שיפור מוליכות לימפטית) וניתנת הדרכה לביצוע עצמי של תרגילים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מושם דגש על תרגילי נשימה‪ ,‬על גמישות בית החזה‪ ,‬על גמישות וכח הכתף‪ ,‬על עיסוי עצמי ועל‬ ‫שמירה על יציבת גוף נכונה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬חקר פרופסור דון מקנזי בקנדה את האמונה‪ ,‬השולטת באותה תקופה‪ ,‬כי למחלימות‬ ‫מסרטן שד אסור לעשות תנועות חוזרות רבות במפרקי הגפיים העליונות‪ ,‬בעיקר בצד המנותח‪,‬‬ ‫ואסור להן להרים משקלים כבדים מחשש לגרימת לימפאדמה‪ .‬קבוצת מחקר של מחלימות בגילאי‬ ‫‪ 31-62‬השתתפו בתרגול בחתירה בסירת דרקון (ספורט ימי של סירות הנראות כסירות קאנו באורך‬ ‫‪ 12‬מטר‪ ,‬שרחבות מספיק להכיל ‪ 20‬איש ויותר המחזיקים משוט אחד בשתי ידיים ויושבים בתוכה‬ ‫בזוגות‪ .‬בראש הסירה יושב מתופף המכתיב קצב ומאחור עומד מכוון הסירה)‪ .‬בקרב קבוצת המחקר‬ ‫לא הופיע שום מקרה חדש של לימפאדמה ואף היה שיפור בתנועתיות של הגפיים העליונות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬תוצאות המחקר הצביעו גם על שיפור משמעותי במרכיבי בריאות פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫משמעות מחקר זה היא‪ ,‬למעשה מהפך לגבי אורח חייהן של נשים רבות החיות עם לימפאדמה‪.‬‬ ‫נראה כי גם מחלימות מסרטן שד הסובלות מלימפאדמה יכולות‪ ,‬למרות האבחנה והטיפול‪ ,‬לחיות‬ ‫חיים אקטיביים מבלי לפגוע באיכות חייהן‪ .‬כמובן שכל מקרה הוא לגופו ויש להיוועץ עם הרופא‬ ‫המטפל ולעקוב אחרי השינויים‪ ,‬אם ישנם כאלו‪.‬‬ ‫מחקרים נוספים שנערכו בארה”ב ביקשו להעריך את ההשפעה של פעילות גופנית ואימוני כוח על‬ ‫תפיסות דמוי הגוף בקרב מחלימות בסרטן שד (עם או בסיכון לבצקת לימפטית)‪ .‬התוצאות הראו‬ ‫כי אימון גופני דו‪-‬שבועי (העולה בעוצמתו באופן מדורג ואיטי) השפיע בקרב מחלימות מסרטן‬ ‫השד באופן חיובי על‪ :‬תפיסת העצמי‪ ,‬המראה החיצוני‪ ,‬התפקוד היומיומי‪ ,‬הכוח הפיזי‪ ,‬היחסים‬ ‫החברתיים והבין‪-‬אישיים‪.‬‬ ‫כחלק מהחזרה לשגרה וסיגול אורח חיים בריא יותר‪ ,‬מומלץ מאד‪ ,‬לאחר התייעצות עם הרופא‬ ‫המטפל‪/‬גורם מוסמך אחר‪ ,‬לעסוק בתקופת ההחלמה בפעילות גופנית שכפי הנראה משפרת גם‬ ‫את דמוי הגוף ומרכיבי בריאות נפשית אחרים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תזונה ופעילות גופנית במחלימות‬ ‫של סרטן שד‬ ‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬ ‫מחלימים מסרטן הם בדרך כלל בעלי מוטיבציה גדולה לחיפוש מידע בנושא תזונה‪ ,‬פעילות‬ ‫גופנית ותוספי מזון על מנת לשפר את השפעות הטיפול שקיבלו‪ ,‬את איכות החיים ואת אחוזי‬ ‫ההישרדות שלהם‪ .‬בכדי לענות על צורך זה‪ ,‬פרסם ה‪,)American Cancer Society) ACS -‬‬ ‫ה”איגוד האמריקאי לסרטן”‪ ,‬קווים מנחים לאורח חיים בריא אצל מחלימים מסרטן במסמך‬ ‫המסכם את המידע הקיים‪ ,‬הטוב ביותר‪ ,‬עבור מחלימים ובני משפחותיהם פורסם במחצית‬ ‫הראשונה של ‪ .2012‬להלן‪ ,‬חלק מההמלצות למחלימות מסרטן שד כפי שהופיעו במסמך זה‪:‬‬ ‫עבור נשים שאובחנו עם סרטן שד‪ ,‬השגחה או שמירה על משקל רצוי‪ ,‬היא המטרה החשובה‬ ‫ביותר בניהול אורח החיים‪ .‬רוב המחקרים שנערכו בעשורים האחרונים‪ ,‬הראו כי השמנה ועודף‬ ‫משקל‪ ,‬הוא גורם המשפיע לרעה על מצב בלוטות הלימפה ועל תוצאות המחלה (למשל‪ ,‬התפתחות‬ ‫המחלה גם בשד השני‪ ,‬הישנות המחלה‪ ,‬מוות הקשור או לא קשור למחלה‪ ,‬כמו כן גם השפעה‬ ‫שלילית של הטיפולים כמו התפתחות לימפאדמה)‪“ .‬ניהול” המשקל הוא נושא חשוב מאד בקרב‬ ‫המחלימות והוא מקבל כעת עדיפות עליונה בטיפול בנשים עם עודף משקל המאובחנות בשלב‬ ‫התחלתי של סרטן שד‪.‬‬ ‫מחקרים מהעשור האחרון‪ ,‬מראים גם כי העלייה במשקל הנצפית בקרב נשים שטופלו‬ ‫בכימותרפיה או בטיפול הורמונלי (כמו טמוקסיפן) היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬כתוצאה מעליה במסת השומן‪,‬‬ ‫ללא שינוי או ירידה במסת הגוף הרזה (הבנויה בעיקרה משרירים)‪ .‬שינוי לא רצוי זה בהרכב הגוף‬ ‫(עליה ביחס בין שומן למסת השריר והעצם) גורם לכך שיש לטפל‪ ,‬לא רק בריסון העליה במשקל‪,‬‬ ‫אלא גם בשימור או בבניית מסת שרירים‪ .‬פעילות גופנית מתונה במשך ולאחר הטיפולים עשויה‬ ‫לעזור למחלימות לשמר את מסת השרירים תוך הימנעות מעודף מסת שומן‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫קיימים מספר רב של מחקרים בנושא של פעילות גופנית ומחלימות מסרטן שד‪ .‬בסקירה של‬ ‫‪ 14‬מחקרים נראה כי פעילות גופנית הביאה לשיפור מובהק מבחינה סטטיסטית באיכות החיים‬ ‫בתפקוד פיזי וכמו כן גם לשיפור בסימפטומים של תשישות‪ .‬סקירה של ‪ 6‬מחקרי עוקבה (כללו‬ ‫יחד יותר מ‪ 12,000 -‬מחלימות מסרטן שד) הדגימה כי ביצוע פעילות גופנית בקרב נשים שחלו‬ ‫בסרטן שד היתה קשורה בירידה של ‪ 24%‬בהישנות המחלה‪ ,‬ירידה של ‪ 34%‬במקרי המוות‪ ,‬וירידה‬ ‫של ‪ 41%‬למוות מסיבות אחרות‪.‬‬ ‫לימפאדמה מהווה גם היא מקור לדאגה בקרב מחלימות מסרטן שד‪ .‬נשים רבות חוששות כי פעילות‬ ‫גופנית עשויה לעורר או להחמיר את הלימפאדמה של הגפה בצד של הניתוח‪ .‬פעילות גופנית‬ ‫אירובית ופעילות היוצרת התנגדות הוכחו הן כבטוחות והן כיעילות בהפחתת מקרי הלימפאדמה‬ ‫בקרב המחלימות הנמצאות בסיכון גבוה לפתח מצב זה‪ ,‬ובשיפור הסימפטומים ומידת החומרה‬ ‫שלה‪ ,‬אם כבר קיימת‪ .‬יש כמובן להתחיל את הפעילות הגופנית באופן מדורג ובהדרכת מדריך‬ ‫או פיזיותרפיסט‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיוון שהשמנה הינה גורם סיכון עיקרי ללימפאדמה‪ ,‬ירידה במשקל‬ ‫מומלצת בקרב מחלימות עם עודף משקל או נטייה להשמנת יתר‪.‬‬ ‫אפילו אם לא ניתן להשיג משקל גוף אידאלי‪ ,‬ירידה של ‪ 5%-10%‬במשקל במשך ‪ 6-12‬חודשים‬ ‫מספיקה כדי להפחית סיכון למחלות כרוניות‪ ,‬זאת למשל ע”י הפחתה ברמות השומנים בדם‬ ‫או ברמות אינסולין בצום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ירידה רצונית במשקל מביאה לשינויים חיוביים במדדים‬ ‫ספציפיים לסרטן שד‪ ,‬כמו אסטרוגן‪ ,‬גלובולין‪ ,‬ומדדי דלקת‪.‬‬ ‫טיפים לירידה במשקל‬ ‫אכילת ארוחות מסודרות לאורך היום‪.‬‬ ‫בחירת מזונות ומדידת כמותם‪.‬‬ ‫קריאת תוויות מזון והבנת הסימון תזונתי‪.‬‬ ‫איזון בין צריכה קלורית ובין פעילות גופנית‪.‬‬ ‫הורדה בהדרגה את מספר וגודל המנות (אם אתם בעודף משקל)‪ ,‬גם בבית וגם במסעדות‪ .‬גירעון‬ ‫מתון של קלוריות ביום לאורך זמן תביא להפחתת משקל גוף‪.‬‬ ‫חשוב לזכור כי תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצות להפחתת הסיכון להישנות מחלת הסרטן‬ ‫ולמחלות לב וחשובות מאוד עבור מחלימות מסרטן שד‪ .‬על המחלימות מסרטן השד לשאוף‬ ‫להשגחה ושמירה על משקל בריא‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עייפות בקרב מחלימות מסרטן השד‬ ‫נטלי מלמד‪-‬שמעון‪ ,‬פסיכולוגית רפואית מומחית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬ ‫ורד עצמון‪-‬משולם‪ ,‬פסיכולוגית בהתמחות רפואית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬ ‫התמודדות עם תופעת העייפות בתקופת ההחלמה‬ ‫חולות במחלת הסרטן‪ ,‬כמו גם מחלימות רבות‪ ,‬מדווחות על עייפות כרונית המלווה אותן במהלך‬ ‫הטיפולים ואחריהם‪ .‬ממחקרים עולה ש ‪ 33% -‬לערך ממחלימות סרטן השד מדווחות על עייפות‬ ‫שנמשכת עד כ‪ 10-‬שנים מסיום הטיפולים‪ .‬העייפות האמורה משפיעה באופן מובהק על איכות‬ ‫החיים הן של המחלימות והן של משפחותיהן‪ .‬עייפות זו משפיעה על היבטי חיים שונים ובעיקר על‬ ‫התפקוד היומיומי‪ ,‬התפקוד הפסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬התפקוד התעסוקתי‪/‬כלכלי והתפקוד המשפחתי‪.‬‬ ‫העייפות נחשבת כגורם דחק מרכזי בחיי המחלימות הסובלות ממנה‪ .‬ברוב המקרים העייפות‬ ‫מורכבת מעייפות גופנית‪ ,‬מעייפות נפשית ומעייפות קוגניטיבית‪ .‬עייפות זו‪ ,‬עשויה לנבוע כתוצאה‬ ‫מתהליך של החלמת הגוף מהמחלה‪ ,‬מתופעות הלוואי של הטיפולים הרפואיים ומהקשיים‬ ‫הרגשיים הכרוכים במשבר המחלה (טראומות‪ ,‬חרדות ותחושות שליליות אחרות)‪.‬‬ ‫דרכים להתמודדות יעילה עם תחושת העייפות‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר שישנם גורמים ודפוסי התנהגות אשר מגבירים את תחושת העייפות‪ ,‬ולעומתם‬ ‫גורמים המחזקים את תחושת המרץ והחיוניות‪ .‬בתקופת ההחלמה מסרטן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬יש צורך‬ ‫בארגון מחדש של אורח החיים וההתנהלות היומיומית‪.‬‬ ‫מומלץ למחלימה להפחית מהגורמים המגבירים עייפות ולהרבות בגורמים התורמים לתחושות‬ ‫הטובות של מרץ וחיוניות‪ .‬על המחלימה לבדוק את אורח חייה ולהגיע להבנה מעמיקה לגבי‬ ‫הגורמים הללו בחייה‪ ,‬בהתנהלותה ובאישיותה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ניתן לומר שהגורמים המגבירים את תחושת העייפות הינם‪:‬‬ ‫תחושת דחק ‪ -‬בעבודה‪ ,‬בבית ומבחינה חברתית‪.‬‬ ‫שחיקה ‪ -‬בקריירה‪ ,‬בעבודות הבית‪ ,‬בזוגיות ובאמהות‪.‬‬ ‫דיכאון ‪ -‬לרוב‪ ,‬עקב רגשות לא מעובדים מתקופת המחלה‪ ,‬מחשבות על המוות ואבל על אבדנים‬ ‫(אבדן השיער‪ ,‬השד‪ ,‬תחושת החוסן‪ ,‬הכוחות‪ ,‬העבודה)‪ ,‬ירידה בדימוי גוף ובדימוי העצמי ותחושת‬ ‫התפרקות או שבר בזהות‪.‬‬ ‫חרדה ‪ -‬תחושת אובדן שליטה בחיים‪ ,‬פחד מחזרת מחלה‪ ,‬דאגה למשפחה ולסביבה‪ ,‬שיבוש השינה‪.‬‬ ‫בלבול ‪ -‬בעקבות השינוי באורח החיים ובלבול בזהות כתוצאה מהמעבר מאדם בריא לאדם חולה ולמחלים‪.‬‬ ‫הדחקה ‪ -‬דפוס ההדחקה של נושאים כואבים תובע אנרגיה רבה ועקב כך מגביר את תחושת העייפות‪.‬‬ ‫‪ - Chemo brain‬שיבושי קשב וזיכרון לאחר טיפולים כימותרפיים המצריכים השקעת אנרגיה‬ ‫רבה יותר בביצוע מטלות קוגניטיביות‪.‬‬ ‫חוסר פעילות‪.‬‬ ‫איבוד עניין בחיים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הגורמים המחלישים את תחושת העייפות‬ ‫ומגבירים את המרץ והחיוניות הינם‪:‬‬ ‫הפחתת הדחק ‪ -‬הפחתת העומס בכל תחומי החיים‪ ,‬לימוד ויישום של טכניקות הרפיה‪.‬‬ ‫הנאה ומשמעות ‪ -‬עיסוק בפעילויות מהנות ומשמחות ומציאת עניין ומשמעות בחיים‪.‬‬ ‫מנוחה ‪ -‬מתן לגיטימציה למנוחה גופנית ונפשית מאוזנת‪.‬‬ ‫בריאות נפשית ‪ -‬עיבוד חווית המחלה וחיזוק כוחות האגו‪.‬‬ ‫אותנטיות ‪ -‬היכולת להגיע למודעות לגבי הצרכים והרצונות של האדם‪ ,‬לאפשר להם ביטוי‪,‬‬ ‫ולתת מקום מספק לעצמי‪.‬‬ ‫פעילות גופנית סדירה ‪ -‬מסייעת בשיקום הגוף‪ ,‬משחררת מתחים ומעלה רמת תפקוד יומיומי‪.‬‬ ‫תזונה נכונה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מציאת האיזון החדש בחיים לאחר מחלת הסרטן‪ ,‬מפחיתה את תחושת העייפות ותורמת לאיכות‬ ‫חיים גבוהה יותר בתקופת ההחלמה‪ .‬לעיתים‪ ,‬יש צורך בבחינה מחודשת של סדרי העדיפויות‬ ‫המשתנים לאור ההתמודדות עם המחלה‪ .‬משפטים אופייניים המדווחים על ידי מחלימים הינם‬ ‫“אני מרגיש‪/‬ה שסוף סוף אני מספיק חשוב‪/‬ה לעצמי‪“ ,”...‬אני מרגיש‪/‬ה שאני רוצה עוד מהחיים‬ ‫ויותר מתמיד מוכן‪/‬נה להקדיש לזה מחשבה וזמן‪ ,‬להגשים את עצמי‪ ,‬ליהנות‪ ,‬לחיות”‪ .‬סדרי‬ ‫העדיפויות מהווים גם הם כקטליזטור להרגעה בחלק מהמקרים‪ ,‬אך לעיתים יש צורך בעיבוד‬ ‫פסיכולוגי שיאפשר לשינויים אלו להתרחש בתוך שיגרת היומיום הדוחקת‪.‬‬ ‫האדם המחלים ממחלת הסרטן מתמודד עם שינויים פיזיולוגיים‪ ,‬נפשיים ולעיתים גם מקצועיים‬ ‫וחברתיים‪ .‬כל אלו מהווים אתגר גדול הכרוך בקשיים אשר לעיתים מהווים כטריגר לעולם הנפשי‪,‬‬ ‫לעבודה טיפולית מרפאת בהיבט הרגשי‪ .‬מטופלים רבים בשלבי החלמה משתפים בתחושה כללית‬ ‫המאופיינת באמירה ‪“ :‬טיפלנו בגוף‪ ,‬עשינו טיפולים‪ ,‬אבל מה עם הנפש? איך ממשיכים כרגיל‬ ‫בלי לתת מקום לנפש שעברה טלטלה?”‪ .‬כל אלו מהווים מנוף לשינוי משמעותי בחיים‪ ,‬לבחינה‬ ‫מחודשת של סדרי העדיפויות ואף מינוף שאיפות וצרכים אשר קיבלו מקום שולי בחיים שלפני‬ ‫המחלה‪ ,‬לשם שיפור איכות החיים‪ ,‬שיקום החלקים שנפגעו וחיזוק העצמי לצד ההחלמה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ 23 ‫לכל שאלה או הבהרה‬ ‫נשמח לעמוד לשירותכם‪:‬‬ ‫מרכז "מתחילים מחדש"‬ ‫רח' קפלן ‪ ,40‬פתח תקוה ‪49210‬‬ ‫טל‪ 03-9193333 .‬פקס‪03-9193785 .‬‬ ‫‪www.newbeginning.org.il‬‬