‫שכר טרחה מינימלי‬ ‫בעסקאות יד שנייה‬ ‫ריבוי עורכי הדין הוביל לנגיסה בשכר הטרחה בעסקאות נדל"ן‬ ‫התוצאה‪ :‬עלייה בתביעות רשלנות ופגיעה בשירות ללקוחות הפתרון‪:‬‬ ‫הצעת חוק לקביעת שכר טרחה מינימלי בעסקאות יד שנייה‬ ‫מאת שרלי שטרית‬ ‫בודת חריש עמוקה וממושכת‪,‬‬ ‫שהחלה כבר בשנת ‪ ,2010‬עומדת‬ ‫להגיע לסיומה בהצעת חוק שתונח‬ ‫בקרוב על שולחן הכנסת‪ ,‬במטרה‬ ‫להסדיר שכר טרחה מינימלי‬ ‫לעורכי דין בעסקאות יד שנייה במקרקעין‪.‬‬ ‫לפי ההצעה‪ ,‬ייקבעו תעריפים במדרג משולש‬ ‫המתחיל בחצי אחוז ממחיר העסקה ולא פחות‬ ‫מ־‪ 5,000‬שקל‪ ,‬ועולה בכפוף לפרמטרים שונים‬ ‫(ראו מסגרת)‪ .‬זאת‪ ,‬באופן שמשקף את היקף‬ ‫העבודה הצפוי בעסקה בהתאם לסוג הזכויות‬ ‫הנמכרות‪ ,‬הגורם אצלו מתנהל רישום הזכויות‪,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מרץ ‪2014‬‬ ‫ואופן העברתן על שם הקונה‪.‬‬ ‫מאחורי היוזמה עומד יו"ר מחוז תל אביב‬ ‫והמרכז‪ ,‬עו"ד אפי נוה‪ ,‬אשר ביקש לנסחה‬ ‫באמצעות ועדת קניין ומקרקעין במחוז‪ .‬עורכי‬ ‫הדין רפי שדה ממשרד אטרקצ'י‪ ,‬שדה ושות'‬ ‫וציפי רוזנברג‪ ,‬בעלת משרד עצמאי בתחום‬ ‫המקרקעין‪ ,‬ניסחו את פרטי ההצעה במסגרת‬ ‫הוועדה‪.‬‬ ‫הרקע‬ ‫התחרות העזה עקב ריבוי עורכי הדין‪ ,‬יצרה‬ ‫מצב חדש‪ :‬יותר עורכי דין מבקשים להגדיל‬ ‫את הכנסתם ועוסקים בתחום הנדל"ן‪ ,‬אף אם‬ ‫אינו מצוי בתחום מומחיותם‪ .‬כתוצאה‪ ,‬יורד‬ ‫שכר הטרחה ועורכי דין המטפלים בעסקאות‬ ‫מקרקעין‪ ,‬דוגמת מכירת דירה יד שנייה או טיפול‬ ‫בליקויי בנייה‪ ,‬עובדים תמורת סכומים זעומים‪.‬‬ ‫לרבים מרוכשי הדירות אין מושג אילו בדיקות‬ ‫נדרש לבצע עורך הדין לפני ובמהלך ביצוע‬ ‫העסקה‪ .‬הם מפקידים את עתידם הכלכלי בידיו‬ ‫אך השירות שעליו להעניק להם הוא בבחינת‬ ‫תעלומה‪ .‬אין להם אלא לקוות ולהאמין כי‬ ‫יבצע את כל הדרוש לשמירה על האינטרסים‬ ‫שלהם‪ .‬אך בתשלום שכר טרחה בסכום זעום‪,‬‬ ‫צילום‪ :‬עידן מילמן‬ ‫המשכונות ובחברות משכנות‬ ‫הדבר אינו אפשרי‪ .‬לפי נתוני‬ ‫את זכויותיו של המוכר בנכס‪,‬‬ ‫ועדת האתיקה הארצית‪ ,‬הנושא‬ ‫בבירור החבות בתשלומי מס‬ ‫המוביל בתלונות שהוגשו בשנת‬ ‫שבח מקרקעין‪ ,‬מס מכירה‪,‬‬ ‫‪ 2013‬הוא הרשלנות המקצועית‬ ‫היטל השבחה ועוד; וכלה‬ ‫בתחום המקרקעין‪ 42 ,‬מתוך‬ ‫בניסוח ההסכם והקפדה יתרה‬ ‫‪ 269‬תלונות‪.‬‬ ‫על זכויות לקוחו‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אף הוגשו‬ ‫בתוך כל אלה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬ ‫מספר לא מבוטל של תביעות‬ ‫עורך הדין לבדוק את הנכס‬ ‫בבתי המשפט‪ ,‬על ידי קונים‬ ‫והתאמתו לתב"ע ולהיתרי‬ ‫שנפגעו כלכלית בגין רשלנות‪,‬‬ ‫בנייה קיימים לפני שיאשר את‬ ‫שנבעה לא פעם מחוסר יכולתו‬ ‫כשרות העסקה; לברר אם הנכס‬ ‫של עורך הדין לממן בדיקות‬ ‫משועבד או מעוקל; לבדוק את‬ ‫שהיה חייב לבצע‪ .‬זו הסיבה‬ ‫שבפסק דין שניתן במחוזי‬ ‫תיק הנכס בוועדות התכנון‬ ‫עו"ד נוה‪:‬‬ ‫והבנייה; ללוות את לקוחו‬ ‫כי‬ ‫בחיפה בשלהי ‪ ,2013‬נקבע‬ ‫"מדובר באינטרס‬ ‫ברישום המשכנתא‪ ,‬ברישום‬ ‫המקצועית‬ ‫שאלת הרשלנות‬ ‫של המחוקק‬ ‫הערות האזהרה וברישום‬ ‫איננה האם הושגה תוצאה‪,‬‬ ‫ואינטרס ציבורי‬ ‫זכויותיו הקנייניות; ולאחר‬ ‫אלא האם הטיפול היה סביר‬ ‫מובהק לקבל את‬ ‫וטוב ‪ -‬גם אם לא השיג את הצעת החוק‪ ,‬שתגן‬ ‫חתימת העסקה‪ ,‬לדווח עליה‬ ‫על הציבור"‬ ‫לשלטונות המס ולהעביר את‬ ‫מטרתו המיוחלת‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בתביעה שהגיש‬ ‫הדירה בטאבו על שם הקונה‪.‬‬ ‫הקפדה על פרטים אלו דורשת‬ ‫עורך דין נגד לקוחו בשנה‬ ‫יסודיות ומקצועיות‪.‬באין שכר‬ ‫האחרונה‪ ,‬בגין אי תשלום שכר‬ ‫טרחה ראוי שמאפשר אותן‪,‬‬ ‫טרחתו‪ ,‬קבע בית המשפט כי‬ ‫העסקה אינה יכולה להתבצע‬ ‫הוא אינו זכאי לתשלום משום‬ ‫שפעל ברשלנות‪.‬‬ ‫כהלכה והדבר בא על חשבון‬ ‫הלקוח‪ ,‬אשר שכר עורך דין‬ ‫פנים רבות יש לו לטיפול‬ ‫הרשלני‪ :‬במקרה מסוים לא‬ ‫זול‪ ,‬כאשר הדבר עלול דווקא‬ ‫טיפל עורך הדין ברישום‬ ‫לעלות לו ביוקר‪.‬‬ ‫זכויות על דירה שלקוחותיו‬ ‫לתוך האנומליה הזאת נכנסת‬ ‫הצעת החוק שגובשה במחוז תל‬ ‫רכשו‪ ,‬וכעבור ‪ 12‬שנה הם גילו‬ ‫אביב והמרכז‪ ,‬המבקשת לענות‬ ‫להפתעתם שהמוכרים רשמו‬ ‫על הדירה משכנתא לטובת‬ ‫על שניים‪ :‬שכר ראוי לעורכי‬ ‫הדין‪ ,‬ובלימת ההידרדרות‬ ‫הבנק‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬לא התריע‬ ‫המקצועית בתחום המקרקעין‪,‬‬ ‫של‬ ‫עורך הדין על ההשלכות‬ ‫עו"ד רוזנברג‪:‬‬ ‫חריגות הבנייה בדירה שרכש "הגענו לשכר טרחה בעקבות כניסת עורכי דין רבים‬ ‫הרואים בו פתרון קל למצוקת‬ ‫לקוחו‪ ,‬ובדיעבד נודע לרוכש‬ ‫ברמות מגוחכות‪.‬‬ ‫כי זו כוללת מבנים שנגדם אין סיכוי שעורך דין הפרנסה‪.‬‬ ‫"עסקת נדל"ן זו העסקה‬ ‫עומד צו הריסה‪ .‬היה אפילו שמקבל לידיו לייצג‬ ‫החשובה ביותר שאדם עושה‬ ‫מקרה שבו עורך דין לא נקט בעסקה בשכר של‬ ‫בפעולה הבסיסית של אימות מאות שקלים‪ ,‬יבצע בימי חייו"‪ ,‬אומר עו"ד אפי נוה‪,‬‬ ‫שני הצדדים לפי תעודה מזהה את כל הבדיקות‪ ,‬כי יוזם ההצעה‪" .‬הוכח שאין שום‬ ‫אפשרות לעורך הדין לעשות‬ ‫והשוואתה לפרטים שבנסח‬ ‫הוא יפסיד כסף"‬ ‫את הבדיקות ההכרחיות לצורך‬ ‫הטאבו‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬נפסק בעליון כי‬ ‫בדיקת העסקה תמורת שכר של‬ ‫"עורך דין אינו דומה לכותב בקשות‪ .‬כאשר אלף או אלפיים שקל‪ .‬הפרקטיקה מלמדת על‬ ‫לקוח מפקיד בידיו את ענייניו‪ ,‬אין לצפות לכך עלייה דרמטית בתביעות רשלנות מקצועית‬ ‫שהלקוח ידע בעצמו בכל מקרה מהם הנושאים ותלונות לוועדת האתיקה בנושא מקרקעין‪.‬‬ ‫הטעונים בדיקה‪ .‬המומחיות המקצועית של לכן‪ ,‬ההצעה לקבוע שכר טרחה מינימלי לא‬ ‫עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו מגנה על עורכי הדין אלא בראש ובראשונה‬ ‫על הציבור‪ .‬אנו רוצים לוודא שהציבור מקבל‬ ‫באיתור כל הטעון בדיקה"‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬עורך דין חייב לנהוג משנה שירות ראוי לעסקה החשובה בחייו‪ .‬שיקבל את‬ ‫זהירות בעסקאות מקרקעין‪ ,‬בעיקר משום השירות הטוב ביותר‪ ,‬במחיר הוגן"‪.‬‬ ‫ערכן הכלכלי הגבוה‪ .‬תחת אחריותו המקצועית "הצעת החוק נולדה מתוך מצוקה ותחרות בלתי‬ ‫חוסות משימות רבות ‪ -‬החל בווידוא ברשם אפשרית בין עורכי הדין שעוסקים בתחום"‪,‬‬ ‫מה אומרת‬ ‫הצעת החוק‬ ‫צילום‪ :‬יוסי אלבז‬ ‫הצעת חוק שכר טרחה מינימלי‬ ‫לעורך דין בייצוג בעסקאות בדירות‪,‬‬ ‫התשע"ד־‪ 2014‬קובעת כי עורך דין‬ ‫בתחום הנדל"ן‪ ,‬שנשכר לייצג מוכר או‬ ‫קונה או את שניהם יחד‪ ,‬יגבה שכר טרחה‬ ‫על פי תעריף מדורג‪.‬‬ ‫בין שהוא מייצג את המוכר או את הקונה‪,‬‬ ‫כאשר מדובר בדירה שזכויות המוכר בה‬ ‫רשומות בפנקס הבתים המשותפים או‬ ‫בשלמות בפנקס הזכויות‪ ,‬שכר טרחתו‬ ‫יעמוד על חצי אחוז מה"תמורה" (המחיר‬ ‫הכולל שנקבע בעסקה למכירת זכויותיו‬ ‫של המוכר בדירה) ולפחות ‪ 5,000‬שקל‪.‬‬ ‫אם ייצג את שניהם יחד‪ ,‬השיעור יעלה‬ ‫ל־‪ 0.9‬אחוז ולפחות ‪ 9,000‬שקל‪.‬‬ ‫אם זכויות המוכר בדירה רשומות‬ ‫בחלקיות בפנקס הזכויות או בספרי‬ ‫הרשות בלבד או שהן זכויות חכירה‬ ‫שלצורך העברתן דרוש אישור הרשות‪,‬‬ ‫יקבל עורך הדין ‪ 0.6‬אחוז מהתמורה‬ ‫ולפחות ‪ 6,000‬שקל ‪ -‬ולא משנה את‬ ‫מי הוא מייצג‪ .‬אם ייצג את שני הצדדים‪,‬‬ ‫יקבל במקרה כזה ‪ 1.1‬אחוזים מהתמורה‬ ‫ולא פחות מ־‪ 11‬אלף שקל‪ ,‬שיתחלקו‬ ‫שווה בשווה בין המוכר והקונה‪.‬‬ ‫שכר הטרחה הגבוה מכולם יחול במקרה‬ ‫שזכויות המוכר בדירה רשומות בפנקס‬ ‫השטרות; בספרי הרשות ובחברה משכנת‬ ‫יחד; בספרי חברה משכנת בלבד; או אם‬ ‫הן רשומות בחלקיות בפנקס הזכויות‬ ‫והעברתן כרוכה בהעברת זכויות במניות‬ ‫באיגוד מקרקעין‪ .‬כאן יחויב המוכר או‬ ‫הקונה לשלם ‪ 0.7‬אחוז מהתמורה ולא‬ ‫פחות מ־‪ 7,000‬שקל ‪ -‬או ‪ 1.3‬אחוזים‬ ‫מהתמורה ולפחות ‪ 13‬אלף שקל אם הם‬ ‫חוברים אליו יחדיו‪.‬‬ ‫"הצעת החוק"‪ ,‬לפי דברי ההסבר‪,‬‬ ‫"נועדה לייצר תנאים כלכליים מינימליים‬ ‫וראויים למילוי כלל המטלות המחויבות‬ ‫מעורך דין‪ ,‬במסגרת תפקידו לטיפול‬ ‫וייצוג בעסקת מכר‪ .‬מנגד‪ ,‬יאפשר התגמול‬ ‫המוצע את העלאת רמת המומחיות‬ ‫והידע בקרב עורכי הדין העוסקים‬ ‫בדבר‪ ,‬שסביר שעתה אף יוכלו להקצות‬ ‫חלק מהכנסותיהם לצורך רכישת ידע‬ ‫ומומחיות בתחום‪ ,‬הנדרשת גם על רקע‬ ‫שינויים תדירים החלים בסוגיות השונות‬ ‫הכרוכות בטיפול ובייצוג בעסקאות מכר‬ ‫בכלל ‪ -‬ובתחום מיסוי המקרקעין בפרט"‪.‬‬ ‫מרץ ‪2014‬‬ ‫‪23‬‬ ‫צילום‪ :‬עמית צילנמן‬ ‫מוסיפה עו"ד רוזנברג‪" .‬הגענו לשכר‬ ‫אנחנו באים להגן מבחינה מקצועית על‬ ‫רוכשי דירות‪ ,‬כי כאשר שכר הטרחה‬ ‫טרחה ברמות מגוחכות‪ .‬אין סיכוי‬ ‫מגיע לרמות נמוכות ולא הגיוניות‪ ,‬נוצר‬ ‫שעורך דין שמקבל לידיו לייצג בעסקה‬ ‫באופן מובנה מצב של ירידה במקצועיות‬ ‫בשכר של מאות שקלים‪ ,‬יבצע את כל‬ ‫הבדיקות‪ ,‬כי הוא יפסיד כסף"‪.‬‬ ‫ושל תביעות רשלנות‪ .‬ברגע שעורכי הדין‬ ‫יקבלו שכר טרחה ראוי‪ ,‬העבודה תהיה‬ ‫עובדה זו צורמת במיוחד נוכח‬ ‫הסכומים שמקבלים המתווכים‬ ‫מקצועית יותר‪ ,‬יבוצעו כל הבדיקות‪,‬‬ ‫מספר תביעות הרשלנות ירד‪ ,‬והחשוב‬ ‫בעסקאות‪ ,‬בשיעור של שני אחוזים‪,‬‬ ‫ביותר ‪ -‬האמון בין הציבור לעורכי הדין‬ ‫אף שחלקם בהן מסתיים ברגע החתימה‪,‬‬ ‫יגבר‪ .‬מי שיבוא לעורך דין ידע שהוא‬ ‫ואילו עורך הדין ממשיך ללוות את‬ ‫מקצועי ושבאופן ודאי הוא יעשה את‬ ‫הקונה שנים רבות לאחריה‪.‬‬ ‫כל העבודה הנדרשת"‪.‬‬ ‫עו"ד אילן שרקון‪ ,‬שכיהן כתשע שנים‬ ‫ללום מזכיר כי בעבר עשה נוה‬ ‫בתפקיד יו"ר ועדת קניין ומקרקעין‬ ‫ניסיון לקדם את הרעיון שבבסיס‬ ‫במחוז‪ ,‬התמודד חזיתית עם הבעיה‪.‬‬ ‫עו"ד שרקון‪:‬‬ ‫עו"ד ללום‪:‬‬ ‫ההצעה במסגרת ועדת האתיקה של‬ ‫"קיבלתי פניות רבות בנוגע לרשלנות‬ ‫"צריכה לצאת‬ ‫"אנחנו באים להגן‬ ‫המחוז‪ ,‬אולם הדבר לא היה אפשרי‪.‬‬ ‫מקצועית נוכח שכר טרחה בגובה מאות‬ ‫קריאה ברורה‬ ‫מבחינה מקצועית‬ ‫"אנחנו מקווים מאוד שחברי הכנסת‬ ‫לעורכי הדין‪ :‬עסקת‬ ‫שקלים‪ ,‬שגבו עורכי דין בעסקאות על רוכשי דירות‪ ,‬כי‬ ‫מקרקעין היא עסקה‬ ‫מקרקעין"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬הדבר הזה‪ ,‬כאשר שכר הטרחה‬ ‫יבינו את החובה הציבורית שקיימת‬ ‫מורכבת שדורשת‬ ‫אפריורית‪ ,‬הוא רשלנות מקצועית מגיע לרמות נמוכות‬ ‫בקידום ההצעה"‪.‬‬ ‫התייחסות‪ ,‬ואם‬ ‫ולא הגיוניות‪,‬‬ ‫"בהצעת החוק"‪ ,‬אומרת רוזנברג‪,‬‬ ‫ולדעתי צריכה לצאת קריאה ברורה‬ ‫אתם גובים שכר‬ ‫נוצר באופן מובנה‬ ‫"קבענו מדרג של עסקאות על פי‬ ‫לעורכי הדין‪ :‬עסקת מקרקעין היא‬ ‫טרחה נמוך אינכם‬ ‫מצב של ירידה‬ ‫עסקה מורכבת שדורשת התייחסות‬ ‫מהות העסקה והיכן הזכויות רשומות‪.‬‬ ‫יכולים למלא את‬ ‫במקצועיות ושל‬ ‫המדרג כולל שלושה שלבים‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לבעייתיות הרבה שבה‪ ,‬ואם אתם גובים‬ ‫תפקידכם כראוי"‬ ‫תביעות רשלנות"‬ ‫למורכבות הטיפול סכום שכר הטרחה‬ ‫שכר טרחה נמוך אינכם יכולים למלא‬ ‫עולה‪ .‬תעריף מינימום מחייב לעורכי‬ ‫את תפקידכם כראוי"‪.‬‬ ‫שרקון מוסיף‪ ,‬כי מה שקרה בפועל מבחינת אין עיתוי הולם מזה להסדרת שכר הטרחה דין בעסקאות מקרקעין אמור לפתור את הכשל‬ ‫הדין והפסיקה הוא שהאחריות המקצועית של בתחום"‪ ,‬אומר עו"ד אבי ללום‪ ,‬יו"ר ועדת שקיים היום בשוק"‪.‬‬ ‫ועו"ד נוה מסכם‪" :‬מדובר באינטרס של‬ ‫עורכי הדין עלתה‪ ,‬כאשר מנגד‪ ,‬שכר הטרחה קניין ומקרקעין של המחוז‪" .‬אנחנו כלשכה‬ ‫הלך ופחת‪ ,‬לאור התחרות בשוק‪.‬‬ ‫לא יכולים ליצור מנגנון שיחייב שכר טרחה המחוקק ואינטרס ציבורי מובהק לקבל את‬ ‫מינימלי במסגרת עסקאות יד שנייה‪ ,‬בגלל נושא הצעת החוק‪ ,‬שתגן על הציבור‪ .‬בקרוב נקדם‬ ‫ההגבלים‪ .‬לכן הדבר אפשרי רק במסגרת חקיקה‪ .‬אותה באמצעות חברי כנסת עימם אנו נמצאים‬ ‫להגן על הציבור‬ ‫"לנוכח הביקוש המתגבר בשוק הנדל"ן‪ ,‬לאחר שהבנו כי רק המחוקק יכול לעשות זאת‪ ,‬בקשר בעניין חשוב זה"‪.‬‬ ‫דבר המומחים‬ ‫עופר פטרסבורג‪ ,‬עורך הנדל"ן של "ידיעות אחרונות"‬ ‫"אני סבור שיש לדון בהצעת החוק בחיוב‪ ,‬לאור זאת שהיא משקפת‬ ‫איזון מידתי וסביר בין החובה לקבל שירות משפטי ראוי‪ ,‬מקצועי‬ ‫והולם‪ ,‬לבין תשלום שכר טרחה ראוי בגין העבודה החשובה הזו‪.‬‬ ‫הצעת החוק מגלמת שכר טרחה נמוך מהתשלום שמעבירים הרוכשים‬ ‫והמוכרים לגורמים אחרים הקשורים בעסקאות יד שניה‪.‬‬ ‫"האחריות המוטלת על עורכי הדין בביצוע ובהשלמת עסקה‬ ‫במקרקעין אינה מאפשרת לאלה מהם שאינם מיומנים ומתמחים‬ ‫בתחום לעסוק בו‪ ,‬וזאת עקב התחרות הקשה על הפרנסה‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬אם התחרות פוגעת בשירות המשפטי לו זוכה הציבור‬ ‫בגלל הפחתת שכר הטרחה לרמות לא ריאליות‪ ,‬הרי שיש בהצעה‬ ‫זו היגיון רב"‪.‬‬ ‫דותן לוי‪ ,‬כתב הנדל"ן של "כלכליסט"‬ ‫"לאור המצב‪ ,‬קידום חקיקה שתוצאותיה שכר מינימום הגיוני‬ ‫לעורכי הדין הינו צורך הכרחי‪ ,‬בהתחשב בשוק הפרוע שבו שכרם‬ ‫נשחק תוך לחץ כבד להורדת המחיר מצידם של הלקוחות‪ .‬לעורך‬ ‫‪24‬‬ ‫מרץ ‪2014‬‬ ‫הדין מגיע להרוויח עבור העבודה החשובה שהוא מבצע‪.‬‬ ‫"עם זאת‪ ,‬לצד עיגון השכר‪ ,‬לכל עורך דין חייב להיות ברור כי‬ ‫אין מקום לעיגולי פינות‪ ,‬ותהא העסקה שהוא מטפל בה קטנה ככל‬ ‫שתהיה‪ .‬עורך דין שמחפף חייב להבין כי עתידו המקצועי מונח‬ ‫על כף המאזניים‪ .‬רק כך מספר התלונות נגד עורכי דין הקשורות‬ ‫לעסקאות נדל"ן ירד בהדרגה ובהמשך יחזור אמון הציבור במקצוע‬ ‫עריכת הדין ובמקצועיות הענף"‪.‬‬ ‫אלפי שאולי‪ ,‬כתב הנדלן של ‪ynet‬‬ ‫"אם מגבילים את שכר הטרחה‪ ,‬ראוי לעשות זאת בסכום מינימום‬ ‫ולא על פי אחוזים‪ ,‬משום שאם מחירי הדירות ממשיכים לעלות‪,‬‬ ‫הצרכנים יוצאים נפסדים‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬העבודה היא אותה עבודה‪.‬‬ ‫השוק הפך קשה יותר וכל עורך דין שמתעסק בכל תחום מביט בתחום‬ ‫הנדל"ן כסוג של מתנה‪ ,‬כסף קל יחסית‪ .‬אבל תיקוני החקיקה החדשים‬ ‫הפכו מסוכנים מאוד עבור הנדל"ניסטים‪ ,‬ולכן או שהם מעבירים‬ ‫את עסקת המקרקעין לטיפול רואה חשבון ויועצים חיצוניים ‪ -‬או‬ ‫שהם חיים על הסיכון‪ ,‬על הביטוח המקצועי"‪.‬‬