‫"משפטון" ‪ - 41/41‬אופן מתן פרשנות להוראות תקנון של תוכנית‬ ‫בהמשך ל"משפטון" ‪ 41/41‬אשר הסביר ופירט מהי תכנית מתאר (הידועה בשם תוכנית בניין עיר ‪-‬‬ ‫תב"ע) ואת ההיררכיה הנורמטיבית של סוגי התכניות‪ ,‬נבקש לפרט ב"משפטון" זה את המסמכים‬ ‫המשפטיים מהם מורכבת תוכנית בניין עיר ואת ההתייחסות של ביהמ"ש לסוגיית מתן פרשנות נכונה‬ ‫וראויה להוראות תקנון של תוכנית‪ .‬כידוע‪ ,‬תוכנית בניין עיר כוללת תקנון ותשריט כאשר לעיתים‬ ‫מצורפים גם נספחים שונים אשר נקבע כי יש לצרפם לשם מתן פירוט או הבהרה‪.‬‬ ‫התקנון למעשה מפרט מילולית ובצורה ברורה את נתוני הרקע של התכנית‪ ,‬נתונים של אפשרויות הבניה‬ ‫בתחומי התוכנית ופירוט השימושים השונים כגון‪ :‬ייעוד למסחר‪ ,‬למלונאות‪ ,‬מגורים וכו'‪ .‬התקנון הוא‬ ‫מסמך משפטי‪-‬סטטוטורי ועפ"י רוב נכתב בשפה משפטית‪-‬תכנונית‪ ,‬כאשר במקרה בו קיים היעדר‬ ‫קורלציה בין הוראות התקנון להוראות התשריט‪ ,‬גוברות בד"כ הוראות התקנון אלא אם צוין אחרת‪ .‬מאז‬ ‫שנת ‪ ,6002‬יש לערוך את התקנון בהתאם להנחיות הקבועות בנוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתכנית)‬ ‫המפורסם ע"י משרד הפנים‪.‬‬ ‫ב"משפטון" זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים אשר דן בשאלה מה הם הדרכים‬ ‫הנכונות והראויות לפרש את הוראות התקנון של תוכנית אשר כאמור הינו מסמך משפטי מחייב‪.‬‬ ‫נסיבות המקרה ‪:‬‬ ‫חברת חידאר חטאר בע"מ הינה חוכרת של מקרקעין המצויים במרכזה של העיר עכו (להלן‪":‬המקרקעין")‪.‬‬ ‫החברה האמורה ביקשה להקים על המקרקעין בית אבות סיעודי‪ .‬במסגרת דיון אשר התקיים בועדת הערר‬ ‫במחוז צפון נדונה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שאלת הפרשנות של המילים "שלא לכוונת רווח" בהגדרת "מוסד ציבור"‬ ‫שבתקנון של התוכנית המפורטת‪ .‬ועדת הערר קבעה כי הקמת בית אבות סיעודי אינה סותרת את הוראות‬ ‫התוכנית המפורטת‪ .‬לאור החלטת ועדת הערר הוגשה עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק‪:‬‬ ‫לאחר סקירת עמדת בית המשפט העליון בנוגע לדרך הראויה והנכונה לבחינת האמור בתוכניות מפורטות‬ ‫ומתן פרשנות מתאימה נקבע‪ ,‬כי פרשנות של תוכנית מתאר תהיה לפי כללי הפרשנות המוכרים בדין‪.‬‬ ‫תחילה נפרש את לשונה של התוכנית‪/‬התקנון‪ ,‬ובנוסף יש להתחקות גם אחר המטרה של אותה הוראה‪.‬‬ ‫לאחר ביצוע הבחינות האמורות יש לבחור בפרשנות המתאימה את הגשמת המטרה התכנונית‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫שהתוכנית תפורש גם תוך מתן התייחסות להוראותיהן של תוכניות מתאר שמעמדן הנורמטיבי גבוה יותר‬ ‫ולאור עקרונות כללים של השיטה המשפטית הישראלית‪.‬‬ ‫בית המשפט הוסיף‪ ,‬כי לא קיימת מניעה שבתכנית מקומית ייקבע איזור מסוים‪ ,‬לגביו יאושרו שימושים‬ ‫מסוימים שהגדרתם תהיה כוללנית יותר‪ ,‬ואילו בתכנית מפורטת ההוראות לגבי השימושים תוגדרנה‬ ‫בצורה ממוקדת ומפורטת יותר אשר יביאו בחלק מהמקרים לכך שכמות השימושים תצומצם או תוגבל‪.‬‬ ‫בסוגיה הנדונה בערעור נקבע‪ ,‬כי האמירה בתקנון "שלא לכוונת רווח" ‪ -‬מטרתה להגדיר את סוג השימוש‬ ‫ולא את המשתמש עצמו‪ .‬לפיכך נקבע‪ ,‬כי בביטוי "מבנה לשירות הציבור שלא לכוונת רווח"‪ ,‬אין הכוונה‬ ‫להגדיר את המשתמש אלא את סוג השימוש‪ ,‬ללא קשר אם בפועל הגוף המשתמש פועל להשאת רווחיו‬ ‫אם לאו"‪ .‬הערעור נדחה ע"י בית המשפט‪.‬‬ ‫פס"ד זה מהווה דוגמא מעניינת הממחישה פעם נוספת שאת התוכניות והתקנונים הקבועים בהן‬ ‫המהווים כאמור מסמכים משפטיים בעלי אופי חקיקתי‪ ,‬יש לפרש בדרך ובאופן בהם מפורשים מסמכים‬ ‫משפטיים‪.‬‬ ‫(עת״מ ‪ 30012-07-13‬הועדה המקומית לתכנון ובניה עכו נ׳ ועדת הערר המחוזית מחוז צפון ואח׳ )‬ ‫(עריכה‪ :‬עו"ד נתי רוזנצוייג ועו"ד עדי הדר ‪)01.44.6041‬‬ ‫אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת‪ ,‬או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי‬ ‫בלבד ולא מחייב של הנושא‪ .‬בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין‪.‬‬