‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪1‬‬ ‫ברוכים הבאים לעולם הכלכלה!‬ ‫במסגרת המבחנים של הרשות לניירות ערך‪ ,‬צריך גם לעבור את המבחן בכלכלה‪.‬‬ ‫באופן כללי מבוא למיקרו כלכלה מתייחס בעיקר לפעילות של היצרנים והצרכנים בכל מיני ענפים‬ ‫ומבוא למאקרו כלכלה מתייחס למצב הכללי של התוצר במשק ולהתערבות ממשלתית‪.‬‬ ‫עוד נעמיק בנושאי מיקרו ומאקרו אבל אני רוצה להתייחס למבחן הספציפי שאליו אתם ניגשים‪.‬‬ ‫באקדמיה שני הנושאים ‪ -‬מיקרו ומאקרו ‪ -‬נלמדים בשני קורסים שונים‪,‬‬ ‫ובדרך כלל בשני סמסטרים שונים‪.‬‬ ‫רמת השאלות בבחינה של הרשות נמוכה מזו של רוב המוסדות האקדמיים אבל אין ספק‬ ‫שלהתמודד עם חומר בהיקף של שני קורסים במבחן אחד הופך את המשימה לקשה יותר‪.‬‬ ‫אז איך מתמודדים עם הקושי הזה?‬ ‫אין כאן פתרונות קסם‪ .‬אתם צריכים להיות אחראיים מספיק בשביל לתרגל המון‬ ‫ולוודא שבכל פעם שאתם מסיימים פרק מסויים‪ ,‬אתם מבינים ומסכמים אותו‪.‬‬ ‫אל תוותרו לעצמכם בתרגולים השונים שתמצאו כאן ותחזרו עליהם‬ ‫שוב ושוב עד שתרגישו בנוח עם החומר‪.‬‬ ‫הייחוד של הספר הזה הוא שתוך כדי ההסבר על החומר‪,‬‬ ‫תפגשו שאלות שבהן השארתי לכם מקום פנוי עם הכוונה שלי לגבי איך לשרטט‪,‬‬ ‫מה להזיז ואיך לבחון את התוצאות‪.‬‬ ‫למרות הסיוע הזה את רוב העבודה אתם עושים לבד וזה מה שחשוב‪.‬‬ ‫אחרי כל שאלה נמצא פתרון מלא כדי שתוכלו לבדוק אם פתרתם נכון‪ ,‬ואם לא אז שתוכלו ללמוד מהטעויות‪.‬‬ ‫גם בשאלות יותר קשות‪ ,‬אל תתפתו לגשת מיד לפתרון‪ .‬נסו שוב‪ ,‬תיעזרו בהכוונות א ו שתחזרו לדוגמאות קודמות ותיישמו את הדרכים‬ ‫על השאלה שמולכם‪.‬‬ ‫השתדלתי מאוד להכניס שאלות רבות ומגוונות ככל האפשר‬ ‫וכאלה שמתאימות מבחינת רמת הקושי והניסוח לבחינה של הרשות‪.‬‬ ‫במידה ותזדקקו לשאלות נוספות‪ ,‬פנו לכתובת שרשומה בתחתית כל עמוד ותוכלו לקבל גישה למאות שאלות נוספות עם פתרונות‬ ‫מלאים‪ ,‬אשר מותאמים לפתרונות שתפגשו כאן‪.‬‬ ‫אני מקווה שמעבר להצלחה במבחן‪ ,‬תקבלו גם ערך מוסף שיעזור לכם להבין את עולם הכלכלה‪.‬‬ ‫שיהיה בהצלחה‪.‬‬ ‫עדי שרון‪.‬‏‏‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪2‬‬ ‫פרק ‪ :1‬מבוא למיקרו כלכלה ‪ -‬עקומת התמורה‬ ‫‪ 1.1‬הקצאה יעילה של משאבים ותופעת המחסור‬ ‫לאחרונה ספג הטבע מכה מאוד קשה‪ ,‬כשחלק גדול מיערות הכרמל נשרף‪.‬‬ ‫בו בזמן המשק שלנו עובר תקופה לא קלה של מחסור במים ומיעוט גשמים‪.‬‬ ‫קצת נראה כאילו באתי לבאס אתכם עם הספר הזה‪ ,‬אבל זאת לא הכוונה‪.‬‬ ‫אני דווקא מכוון יותר למה שהיה לפני שהגענו לנקודת המשבר‪.‬‬ ‫הרי הש ריפה התחילה ממדורה קטנה שהתפשטה ואולי יכלה הייתה להיעצר אם מערכת הכבאות הייתה‬ ‫מוכנה יותר להתמודד עם שריפה ביער‪ .‬משבר המים התחיל מחורף אחד שבו לא ירד הרבה גשם והמאזן‬ ‫בכינרת היה שלילי‪ .‬באותן נקודות זמן בעבר‪ ,‬מישהו בחר להקצות את המשאבים של המשק למקומות אחרים‪.‬‬ ‫במדינה קטנה כמו שלנו‪ ,‬טוענים כל הזמן שהדבר הכי חשוב הוא קודם כל ביטחון‪ ,‬ולכן חלק מאוד נרחב‬ ‫מהמשאבים שלנו הולכים לביטחון והיתר צריך להתחלק בין חינוך‪ ,‬השקעה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשייה‪ ,‬עזרה‬ ‫סוציאלית ובין השאר גם מים ואש‪...‬‬ ‫עקומת התמורה מדברת על הקצאת המשאבים‪ .‬כמובן שהרפורמה הקרובה במערך הכיבוי תבוא על חשבון‬ ‫משהו אחר (חינוך אולי?)‪ ,‬וגם אפשר שיקומו בארץ חמישה מתקנים להתפלת מי ים תוך שנה‪ ,‬אם רק נקצה‬ ‫לזה את המשאבים שלנו ‪ -‬אבל על מה נצטרך לוותר בשביל זה?‬ ‫תופעת המחסור מתייחסת למצב בו המשק מוגבל מבחינת גורמי הייצור שלו ולכן הגדלת הייצור ממוצר‬ ‫אחד‪ ,‬מחייבת ויתור על מוצר אחר‪.‬‬ ‫בין אם מדובר באדם שחי את היום יום שלו‪ ,‬מנהל עסק שאחראי על מאוד עובדים או מנהיג מדינה שמקבל‬ ‫החלטות עבור מילונים‪ ,‬כולם שואפים לנצל את המשאבים שלהם בצורה הטובה ביותר ‪ -‬להיות 'על עקומת‬ ‫התמורה'‪.‬‬ ‫קטונו מלנהל תקציב מדינה כה מורכבת‪ ,‬אז נתחיל ממשהו קצת יותר קטן ‪-‬‬ ‫נניח משק‪ ,‬שבו חמישה פועלים‪.‬‬ ‫כמו בכל משק אחר‪ ,‬גם כאן הצרכים הבסיסיים הם מזון ובטחון ולכן אלו יהיו שני המוצרים היחידים שהמשק‬ ‫מייצר‪:‬‬ ‫כל פועל מסוגל לייצר במהלך שנה מסוימת תותח אחד (המשמש להגנה על המשק) או ‪ 2‬טון חיטה‬ ‫(המשמשת לייצור לחם‪ ,‬עוגות‪ ,‬פשטידות ועוד‪.)...‬‬ ‫על מנהל השבט להחליט כיצד לחלק את הפועלים שברשותו באופן הטוב ביותר‪.‬‬ ‫כמובן שהחלוקה תתבצע בהתאם למצב המשק‪.‬‬ ‫אם למשל המשק נמצא בסכסוך עם משק שכן‪ ,‬סביר להניח שעיקר המשאבים יוקצו ליצירת תותחים‪ ,‬וכך‬ ‫כמות המזון המיוצרת תהיה קטנה‪.‬‬ ‫בתקופות של שלום‪ ,‬ייתכן שלא יהיה צורך כלל בתותחים וכך יוכל המשק לייצר רק מזון‪.‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪3‬‬ ‫אז אמרנו שבמשק שלנו יש ‪ 5‬פועלים שכל אחד מהם יכול לייצר בשנה תותח אחד או ‪ 2‬טון חיטה‪.‬‬ ‫קודם כל נסכם את הנתונים בטבלת עזר‪:‬‬ ‫גורם ייצור‬ ‫תותחים‬ ‫(‪ )5‬פועלים‬ ‫חיטה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תותחים בשנה‬ ‫מספר‬ ‫פועלים‬ ‫טון חיטה בשנה‬ ‫נבחן קודם כל את כל האפשרויות שעומדות בפני מנהל המשק (תוך ניצול כל הפועלים)‪.‬‬ ‫אפשר לשלוח את חמשת הפועלים לייצר חיטה‪ ,‬כל אחד מייצר ‪ 2‬טון וסה"כ נייצר ‪ 10‬טון חיטה‪.‬‬ ‫אם נרצה לייצר תותחים‪ ,‬נצטרך להפנות פועלים מייצור חיטה לייצור תותחים‪.‬‬ ‫כל תותח שנרצה לייצר‪ ,‬ידרוש פועל אחד ולכן נצטרך לוותר על ‪ 2‬טון חיטה‪.‬‬ ‫הויתור הזה נקרא עלות‪.‬‬ ‫בנושא עקומת התמורה‪ ,‬עלות הייצור לא נמדדת בכסף‪ ,‬אלא בוויתור מהמוצר השני‬ ‫נוסיף לטבלה שני טורים נוספים של עלויות המוצרים‪:‬‬ ‫גורם ייצור‬ ‫(‪ )5‬פועלים‬ ‫תותחים‬ ‫חיטה‬ ‫עלות תותח‬ ‫עלות חיטה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬טון חיטה‬ ‫‪ 0.5‬תותח‬ ‫כל תותח עולה‬ ‫‪ 2‬טון חיטה‬ ‫החישוב של עלות תותח הוא לפי‪:‬‬ ‫החישוב של עלות חיטה הוא הפוך‪:‬‬ ‫כל טון חיטה‬ ‫יעלה חצי תותח‪.‬‬ ‫חיטה‬ ‫תותחים‬ ‫תותחים‬ ‫חיטה‬ ‫עקומת התמורה‪ ,‬כשמה כן היא – קו שמתאר מה אנחנו יכולים לקבל מהמשק (תמורה)‪.‬‬ ‫ליתר דיוק‪ ,‬העקומה מתארת את גבול אפשרויות הייצור‪.‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪4‬‬ ‫את העקומה נצייר על מערכת צירים‪ ,‬כך שכל ציר יתאר מוצר אחר (תותחים או חיטה)‪.‬‬ ‫ציר ה‪ X -‬יתאר את כמות התותחים המיוצרת‪.‬‬ ‫חיטה‪Y‬‬ ‫ציר ה‪ Y -‬יתאר את כמות החיטה המיוצרת‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫איך מציירים את העקומה?‬ ‫‪8‬‬ ‫אם נשלח את כל הפועלים לייצור חיטה‪ ,‬נקבל‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 10‬טון חיטה (זה המקסימום חיטה ‪.)Ymax -‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אם נשלח את כל הפועלים לייצור תותחים‪ ,‬נקבל‬ ‫‪ 5‬תותחים (זה המקסימום תותחים ‪.)Xmax -‬‬ ‫שיפוע‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תותחים‪5 X‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיפוע‬ ‫השיפוע מתאר את העלות של כל תותח (מוצר ‪.)X‬‬ ‫חיטה‪Y‬‬ ‫כל נקודה על עקומת התמורה מתארת ייצור שונה‬ ‫של תותחים וחיטה‪ ,‬אבל מה שמשותף לכל הנקודות‬ ‫‪10‬‬ ‫‪A‬‬ ‫הוא שהן מתארות ייצור יעיל – ניצול מקסימאלי‬ ‫‪8‬‬ ‫של הפועלים במשק‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מבין כל הנקודות על העקומה‪ ,‬מנהל המשק‬ ‫‪4‬‬ ‫צריך לבחור נקודה אחת שתתאר כמות‬ ‫‪B‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ספציפית של חיטה ותותחים שהוא מעוניין‬ ‫לייצר‪ .‬בתקופות שלום‪ ,‬למשל‪ ,‬המשק‬ ‫תותחים‪5 X‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יבחר להיות בנקודה ‪ 8 – A‬טון חיטה‬ ‫ותותח אחד‪ .‬בתקופות מלחמה יבחר בנקודה‬ ‫‪ 2 – B‬טון חיטה וארבעה תותחים‪...‬‬ ‫המעבר הזה שנתנו כדוגמה מנקודה ‪ A‬לנקודה ‪ ,B‬נקרא תנועה על העקומה‪.‬‬ ‫בתנועה כזו אנחנו נשנה את הקצאת גורמי הייצור ונשנה את הכמויות המיוצרות‪.‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪5‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫עקומת התמורה מתארת את יכולת הייצור המקסימאלית של המשק (גבול אפשרויות הייצור)‪ ,‬ומבין כל‬ ‫האפשרויות שיהיו למשק‪ ,‬נבחר נקודה ספציפית – הכמויות שייוצרו בפועל‪.‬‬ ‫בנושא עקומת התמורה נתייחס למשקים שמייצרים רק שני מוצרים‪ .‬כל מוצר ירשם על ציר שונה במערכת‬ ‫הצירים ( מוצר ‪ ,X‬ומוצר ‪.)Y‬‬ ‫כדי לבנות את עקומת התמורה נצטרך שני נתונים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כמות גורמי ייצור – עובדים‪ ,‬מכונות‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬קרקע‪ ,‬בע"ח‪ ,‬מים וכו'‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫יכולת הייצור של כל גורם ייצור – טכנולוגיה‪.‬‬ ‫ולא לשכוח‪:‬‬ ‫אחד‪ ,‬שאנחנו רוצים לא סתם לנצל את המשאבים‪ ,‬אלא לנצל אותם נכון ( ביעילות)‪.‬‬ ‫שניים‪ ,‬שאם נרצה לייצר עוד ממוצר אחד‪ ,‬זה יבוא על חשבון המוצר השני (האלטרנטיבה)‪.‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪6‬‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫במשק המייצר ‪ 2‬מוצרים‪ X ,‬ו‪ ,Y-‬ישנם ‪ 10‬פועלים‪ .‬כל פועל מסוגל לייצר ביום‪ ,‬יחידה‬ ‫אחת של ‪ X‬או ‪ 3‬יחידות של ‪.Y‬‬ ‫מלאו את טבלת העזר ‪-‬‬ ‫גורם ייצור‬ ‫‪X‬‬ ‫עלות יחידת ‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫עלות יחידת ‪Y‬‬ ‫( ) פועלים‬ ‫כמה פועלים?‬ ‫יכול לייצר ‪X‬כמה‬ ‫כל פועל?‬ ‫יכול ‪Y‬כמה‬ ‫לייצר כל‬ ‫פועל?‬ ‫עכשיו ציירו את עקומת התמורה ‪-‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫התחילו בחישובים של הנקודות‬ ‫=‪Ymax‬‬ ‫הפינתיות (על הצירים)‪ ,‬המשיכו‬ ‫עם קו ישר שיחבר את הנקודות‬ ‫שסימנתם‪ ,‬ובסוף רשמו את‬ ‫השיפוע‪:‬‬ ‫שיפוע‬ ‫*השיפוע צריך להיות זהה לעלות‬ ‫=‬ ‫‪X‬‬ ‫=‪Xmax‬‬ ‫אם כל הפועלים‬ ‫מייצרים ‪...X‬‬ ‫יחידת ‪ X‬שבטבלה‪.‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬ ‫אם כל הפועלים‬ ‫מייצרים ‪...Y‬‬ ‫‏דוגמה‏מהספר‬ ‫כל הזכויות שמורות לאורין‪-‬שפלטר‬ ‫‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏ ‏‏ ‏‏ ‏ע מוד|‪7‬‬ ‫א חרי שציירתם את עקומת התמורה‪ ,‬שמתארת כל מה שהמשק יכול לייצר‪ ,‬נניח שהמשק מעוניין לייצר ‪4‬‬ ‫יחידות ממוצר ‪ .X‬כמה יחידות ‪ Y‬יוכל לייצר המשק?‬ ‫תשלחו לייצור ‪ X‬את מספר הפועלים שצריך כדי לייצר את ‪ 4‬היחידות שביקשו‪.‬‬ ‫כל שאר הפועלים הולכים לייצר ‪.Y‬‬ ‫סמנו את נקודת הייצור על העקומה‪.‬‬ ‫הפתרון בעמוד הבא‪...‬‬ ‫טל‪ // 03-9444567 .‬פקס‪www.oscapital.co.il // 03-9444568 .‬‬ ‫מתחם מכללת תל אביב ‪ -‬יגאל אלון ‪ ,30‬תל אביב‬