‫‪>2‬‬ ‫מחלת קרוהן פריאנלית‬ ‫‪>3‬‬ ‫ד”ר יוסף ליסי‪,‬‬ ‫מנהל היחידה לנאורוגסטרואנטרולוגיה‬ ‫ורצפת אגן‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק י‪-‬ם‪.‬‬ ‫מגזין מס’ ‪2‬‬ ‫עמ’ ‪> 1‬‬ ‫דבר מנהל המרכז‬ ‫פרופסור ערן גולדין‬ ‫דבר מנהל המרכז >‬ ‫מטופלים יקרים‪,‬‬ ‫עמ’ ‪> 2‬‬ ‫מחלת קרוהן פריאנלית‬ ‫דר’ יוסף ליסי‬ ‫המרכז שלנו‪ ,‬למחלות מעי דלקתיות‪ ,‬הולך ומתרחב‪ .‬ואני שמח לספר לכם על לידתה של מרפאת‬ ‫‪.IBD MOM‬‬ ‫עמ’ ‪> 3-4‬‬ ‫קרוהן ידידתי הותיקה‬ ‫מכתב ממטופלת במרכז‬ ‫כפי שאתם יודעים‪ ,‬גישתי הטיפולית היא‪ ,‬לאחד את כל מי אשר מומחיותו ועיקר עיסוקו הוא‬ ‫בטיפול בקרוהן וקוליטיס‪ ,‬בצוות אחד שמטרתו אחת‪ .‬לתת לכם את הטיפול המקצועי ‪ ,‬המתקדם‬ ‫והחדשני ביותר בתחום‪ .‬אך החשוב מכל‪ ,‬שמותאם אישית לכל אחד ואחת מכם‪ .‬כי כל אחד ואחת‬ ‫מכם הוא עולם ומלואו‪ ,‬כל אחד ואחת מכם נמצא‪/‬ת בתחנה שונה בחייו‪.‬‬ ‫עמ’ ‪> 5‬‬ ‫‪IBD MOM‬‬ ‫דר’ אריאלה שטרית‬ ‫עמ’ ‪> 6‬‬ ‫דבר המתאמת הקלינית‬ ‫של מרכז ‪ / IBD‬בטי מזוז‬ ‫הניסיון הרב שלנו‪ ,‬והעובדה שאנחנו מלווים אתכם בתחנות שונות בחייכם‪ ,‬ופוגשים מידי יום את‬ ‫הצרכים השונים והמשתנים שלכם‪ ,‬הביא אותנו ‪ ,‬להקים את מרפאת ‪ . IBD MOM‬זאת כדי להפוך‬ ‫את חווית ההריון והלידה של המטופלות ובני זוגן לחיובית ואפשרית‪ .‬אני מברך ומודה לצוות על‬ ‫הובלת הרעיון ויישומו‪.‬‬ ‫בגיליון זה יש מכתב מרגש ממטופלת‪ ,‬אשר עברה שנים של מחלה קשה‪ .‬בעזרת הרבה כח רצון‪,‬‬ ‫חוסן נפשי‪ ,‬משפחתה התומכת והצוות הרפואי‪ ,‬היא מרגישה עכשיו מצויין‪ ,‬התחתנה ונוסעת‬ ‫להשתלמות בחו”ל‪ .‬אני מאחל לדפנה הצלחה רבה‪ .‬חשוב לי לציין שלכל אחד מחלה שונה ואישית‪.‬‬ ‫אצל רבים קלה ואצל אחרים קשה יותר‪ .‬המאחד הוא הצורך בטיפול רב תחומי‪ ,‬בגישה מחזקת‬ ‫ואופטימית וקשר טוב עם המטפלים‪.‬‬ ‫תודה לכם‪ ,‬מטופלים יקרים‪ ,‬על שאתם עוזרים לנו להיות טובים יותר‪.‬‬ ‫אנחנו כאן תמיד‪,‬‬ ‫משלבים כוחות בשבילכם‪.‬‬ ‫פרופ’ ערן גולדין‬ ‫מנהל המערך הגסטרו כירורגי‬ ‫ומנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות במבוגרים‬ ‫המרכז הרפואי שערי צדק‪.‬‬ ‫המרכז הרב תחומי לטיפול במחלות מעיים דלקתיות טלפונים ‪ :‬טל‪ 02-6666997 , 02-6666064/5 :‬נייד‪ 050-8685901 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫מ י ד ע‬ ‫מה במגזין?‬ ‫למחלות מעיים דלקתיות‬ ‫א ג ר ת‬ ‫נובמבר ‪2011‬‬ ‫המרכז הרב‪-‬תחומי‬ ‫מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית שיכולה לערב את כל מערכת העיכול מהפה ועד פי הטבעת‪ .‬מחלת קרוהן של תעלת פי הטבעת‬ ‫והחלחולת (האנוס והרקטום) נקראת מחלת קרוהן פריאנלית‪ .‬שכיחות המעורבות האנלית והפריאנלית נעה בין ‪ 8%‬ל‪ .90%-‬ב‪5%-‬‬ ‫מחולי קרוהן זה הביטוי הראשוני של המחלה‪ .‬בחולי קרוהן החולים במחלה כ ‪ 10‬שנים‪ ,‬הסיכון המצטבר לפתח מחלה באזור פי‬ ‫הטבעת הוא ‪ .21%‬אצל חולים מעל ‪ 20‬שנה הסיכון עולה ל‪ .26%-‬כשהחלחולת מעורבת במחלת הקרוהן‪ ,‬שכיחות המחלה בתעלת‬ ‫פי הטבעת וסביבה ‪ ,‬מתקרבת ל‪ .100%-‬המחלה באזור פי הטבעת‪ ,‬מתחילה בכיבים עמוקים אשר תוכן צואתי חודר אליהם ויוצר‬ ‫דלקת וזיהום המתפתח למורסה או פיסטולה ‪ .‬אפשרות נוספת היא שהמורסה תתפתח בבלוטות שמתנקזות לקריפטות‪.‬‬ ‫הפיסטולה והמורסות המתפתחות באזור פי הטבעת הם הגורמים העיקריים לסבלם של הלוקים במחלה באזור פי בהטבעת‪.‬‬ ‫הביטויים העיקריים הם‪ :‬הפרשה מוגלתית‪ ,‬כאב והגבלת פעילות‪ ,‬הגבלה בתיפקוד המיני ובמיקרים חמורים ונדירים ביותר ‪ ,‬פגיעה‬ ‫בסוגרים ואי שליטה על פי הטבעת‪ .‬לעיתים‪ ,‬אצל חולי קרוהן‪ ,‬יכולים להתפתח בפי הטבעת קפלי עור מעובים בשרניים האופיניים‬ ‫למחלה‪ ,‬המקשים על שמירת ההיגיינה‪ .‬לפעמים הקפלים מזדהמים וגורמים לכאבים ופגיעה תפקודית‪ .‬סיבוך משני ונדיר למורסה‪,‬‬ ‫פיסטולה כיב או דלקת הוא היצרות פי הטבעת‪ .‬סיבוך לא שכיח נוסף הוא כאמור בריחת צואה‪ ,‬המופיע ברמות שונות של חומרה‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא הצטלקות הרקמות המהוות את דופן תעלת פי הטבעת והחלחולת‪ .‬רקמות מצולקות אלה אינן גמישות‪ ,‬מה‬ ‫שמביא לירידה בקיבולת של תעלת פי הטבעת והחלחולת‪ .‬עומס נוסף המקשה על מנגנון השליטה הוא הרס הספינקטרים על‬ ‫ידי התהליך הדלקתי אצל חלק מסויים מחולי קרוהן ‪ ,‬והשלשול שממנו סובלים רוב החולים במחלה‪ ,‬המוסיף עומס על מנגנון‬ ‫השליטה‪.‬‬ ‫אבחנת הפיסטולה נעשית ע”י שילוב של הבדיקות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 1.1‬בדיקה ידנית תחת הרדמה ‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬בדיקת ‪ - MRI‬בדיקה באיכות גבוהה‪ ,‬אינה פולשנית ואינה גורמת כאב‪ .‬חסרונה בעלותה הגבוהה‪ ,‬וזמן המתנה ארוך‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬בדיקת אולטרסאונד שנעשית ע”י החדרת צינורית דקה מיוחדת‪ ,‬הסורקת את דופן פי הטבעת בצורה מדוייקת (‪)TRUS‬‬ ‫הטיפול‬ ‫‪ 1.1‬היגיינה מקומית בעיקר אחרי פעולת מעיים‪ -‬אמבטיות ישיבה ומשחות המגינות על העור‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬טיפול באנטיביוטיקה בשם מטרונידזול‪ -‬שיפור מופיע לאחר ‪ 6-8‬שבועות ‪ .‬תופעות לוואי בעקבות טיפול ממושך שכיחות למדי‪,‬‬ ‫כאשר יש לשים לב בעיקר לתחושת נימול וכאב ברגליים‪ .‬תכשיר אנטיביוטי נוסף הוא הציפרופלוקסצין הנמצא בשימוש נרחב‪.‬‬ ‫תופעות הלוואי של תרופה זו בד”כ שוליות וכוללות בחילה ושלשול‪ .‬שיפור חל בכל החולים אך סגירת הפיסטולה וריפויה המלא‬ ‫רק ב‪ 50%-‬לערך‪ .‬כמו כן‪ ,‬חזרת הפיסטולה שכיחה לאחר הפסקת הטיפול‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬בהעדר תגובה לטיפול אנטיביוטי‪ ,‬ינתן טיפול באמצעות תרופות מרקפטופורין ואזטיופרין (פורינטול ואימורן)‪ ,‬המווסתות את‬ ‫פעילות המערכת החיסונית ומדכאות את התהליך הדלקתי‪ .‬תופעות הלוואי כוללות ירידה בספירת התאים הלבנים‪ ,‬דלקת של‬ ‫הלבלב‪ ,‬דלקת של הכבד‪ ,‬מחלות זיהומיות ותופעות אלרגיות‪ .‬יש לציין שהן מופיעות רק ב‪ 5-8%-‬של המטופלים ונעלמות עם‬ ‫הפסקת התרופה‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬התוצאות מצביעות על ‪ 66%‬הצלחה כעבור ‪ 4‬ח’ ועד ‪ 95%‬כעבור ‪ 9‬ח’‪.‬‬ ‫עם הפסקת הטיפול המחלה הפריאנלית חוזרת באחוזים גבוהים‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬הטיפול החדשני ביותר נקרא ‪ .anti TNF alpha‬קיימות ‪ 2‬תרופות – ‪ Adalimumab‬ו‪ . Infliximab-‬הראשונה ניתנת בהזרקה תת‪-‬‬ ‫עורית והשנייה בעירוי תוך ורידי‪ .‬משפחת תרופות זו מורכבת מנוגדנים חד שבטיים שמטרתם לנטרל את אחד ממחוללי הדלקת‬ ‫שנוצרים אצל החולים במחלת הקרוהן‪ .‬במחקרים של ‪ Infliximab‬ניכר שיפור תוך כשבועיים ממתן התרופה ונצפו אחוזי הצלחה‬ ‫של מעל ‪ 50%‬הנשמרים לאורך זמן‪ .‬מחקרי ‪ Adalimumab‬מדגימים אף הם השגת ריפוי מלא של הפיסטולה בחלק מן החולים‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬בנוסף‪ ,‬הולכות ומצטברות עדויות‪ ,‬שנתינה משולבת של ‪ Anti TNF‬יחד עם טיפול שמווסת את המערכת החיסונית‪ ,‬יעיל מאוד‬ ‫בטיפול במחלה‪.‬‬ ‫‪ 7.7‬גישה טיפולית שתופסת מקום נכבד‪ ,‬בפרט במיקרים הקשים לטיפול‪ ,‬היא שילוב של טיפול כירורגי ותרופתי‪ .‬גישה זו מחייבת‬ ‫שיתוף פעולה הדוק בין הכירורגים לגסטרואנטרולוגים‪.‬‬ ‫‪ 8.8‬הגישה הכירורגית חייבת להיות שמרנית מאוד‪ .‬התערבות כירורגית‪ ,‬מטרתה העיקרית היא ניקוז מוגלה ומניעת זיהום‪ ,‬ולאוו‬ ‫דווקא ריפוי‪ .‬במקרים רבים המנתח בוחר להשאיר נקז גומי רך למשך תקופה ארוכה בחלל המורסה על מנת לוודא ניקוז‬ ‫מתמשך‪ ,‬או להשאיר חוט עבה‪ ,‬הנקרא סיטון‪ ,‬בתוך הפיסטולה‪ ,‬על מנת למנוע את סתימתה ואת התפתחותה של מורסה‪.‬‬ ‫קרוהן ידידתי הותיקה‬ ‫מכתב מדפנה‪ ,‬מטופלת במרכז‬ ‫שלום‪,‬‬ ‫שמי דפנה‪ ,‬אני בת ‪ 27‬ואני חולת קרוהן מאז גיל ‪.11.5‬‬ ‫גדלתי במשפחה חמה ומחבקת במושב חקלאי במרכז הארץ‪ ,‬ילדה שובבה ופעילה‪ .‬בכיתה‬ ‫ה’‪ ,‬התחלתי להרגיש לא טוב‪ :‬סבלתי מעייפות גדולה מאוד‪ ,‬התקשיתי לקום בבוקר ומיד‬ ‫עם חזרתי הביתה מביה”ס‪ ,‬הייתי נכנסת חזרה למיטה ‪ .‬לא היה לי תיאבון‪ .‬וגם כאשר היה‬ ‫מתעורר בי חשק למשהו מסוים‪ ,‬כמו קערת פירה או סנדוויץ’ מושקע שאבא הכין לי‪ ,‬הייתי‬ ‫לוקחת ביס ומרגישה מלאה‪ ,‬דוחפת את הצלחת ממני והלאה‪ ,‬ואומרת‪“ ,‬שבעתי”‪ .‬ההורים‬ ‫לא ידעו מה יש לי‪ .‬בשלב כלשהו אפילו חששו שאני מפתחת הפרעת אכילה‪ .‬הייתי חיוורת‬ ‫מאוד וירדתי במשקל‪ ,‬עד ששקלתי‪ -‬ילדה בכיתה ה’ רק ‪ 24‬קילו‪.‬‬ ‫“זאת אמנם מחלה‬ ‫לכל החיים‪ ,‬אבל‬ ‫אפשר לחיות איתה‬ ‫חיים טובים ומלאים‪”.‬‬ ‫עברה בערך חצי שנה‪ ,‬אז הופיע סימן מחשיד‪ ,‬שהביא אותנו לבירור ולאבחון‪ .‬בזמן שישבתי‬ ‫בשירותים‪ ,‬ראיתי דם על הנייר‪ .‬כירורג ילדים הסתכל וקבע שמדובר בפיסורה‪ .‬וביקש‬ ‫לדעת אם יש דבר מה נוסף ‪.‬ספרנו לו שאין לי תיאבון‪ ,‬שאני עייפה‪ ,‬שיש קצת חום בערבים‪,‬‬ ‫שאני חיוורת מהרגיל‪ ...‬הכירורג הפנה אותנו היישר למרפאת הגסטרו‪ ,‬שם עברתי את כל‬ ‫הבדיקות – קולונוסקופיה‪ ,‬גסטרוסקופיה‪ ,‬בליעת בריום והעמסת סוכר‪ ,‬רגישות לגלוטן ומה‬ ‫לא‪ ...‬נקבעה האבחנה‪ .‬שם החל המסע שלי עם הקרוהן‪ .‬לא מתים מזה‪ ,‬אבל זה לא נעים‪.‬‬ ‫וואו‪ .‬איזה דבר גדול‪ ...‬מה עושים עכשיו? איך ממשיכים מכאן? אני אוכל להמשיך ללמוד‬ ‫בבית ספר רגיל? אני אוכל להמשיך לבלות עם חברים? וכשאגדל‪ ,‬אוכל ללכת לצבא? ללמוד‬ ‫באוניברסיטה?‬ ‫ילדה בריאה עם מעי חולה‪.‬‬ ‫הסבירו לנו שזאת מחלה שמגיעה בהתקפים וביניהם תקופות של רגיעה‪ .‬צריך לקחת טיפול‬ ‫קבוע‪ ,‬ויש מגבלות תזונתיות‪ .‬אמא מיד אמרה‪ :‬את לא ילדה חולה‪ .‬את ילדה בריאה עם מעי‬ ‫חולה‪ .‬וזה היה המוטו‪ .‬אני ממשיכה להיות אני‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬ראינו שהרמיסיה לא מגיעה‪ .‬עוד התקף ועוד התקף‪ ,‬עד שלא הייתה ברירה‪ ,‬אלא‬ ‫לקחת סטרואידים בפעם הראשונה‪ .‬תרופת קסם של ממש‪ ,‬עובדת כל כך מהר ומרגישים‬ ‫טוב תוך כמה ימים‪ .‬אבל כמה תופעות לוואי‪ ...‬עלייה במשקל‪ ,‬נפיחות בפנים ובצקות בכל‬ ‫הגוף‪ ,‬שיעור על הפנים‪ ,‬מצבי רוח משונים ורעב בלתי נשלט ‪ -‬כולם היו מנת חלקה של ילדה‬ ‫בכיתה ו’‪.‬‬ ‫מאחר והסטרואידים מעכבים את הגדילה‪ ,‬ניסינו להמנע מהם‪ .‬ולפיכך‪ ,‬את מרבית שנות‬ ‫ההתבגרות העברתי עם זונדה להזנה‪ .‬בכל פעם שהזונדה הייתה יוצאת‪ ,‬המחלה הייתה‬ ‫חוזרת‪ .‬כך יצא שמתוך ‪ 12‬חודשים בשנה‪ ,‬אני והזונדה היינו יחד כמעט תשעה חודשים‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬לא ויתרתי על כלום‪ .‬יצאתי לטיולים למחנות של התנועה‪ ,‬הלכתי למסיבות‬ ‫פיג’מות אצל חברות ולמסיבות ריקודים‪.‬‬ ‫אבל כעבור זמן‪ ,‬גם הזונדה לא עזרה מספיק‪ .‬ועברנו לתרופות‪ ,‬כמו אימורן ופורינטול‪,‬‬ ‫המדכאות את המערכת החיסונית‪ .‬הגוף שלי לא אהב אותן בכלל‪ .‬לא הגבתי אליהן טוב‬ ‫החום עלה ופעם הקאתי עד התייבשות‪ .‬שוב התחלנו סטרואידים עד שהמצב ישתפר‪ .‬גם‬ ‫הזונדה חזרה והתחיל להיות קצת קשה‪ ,‬להיות כל הזמן עם צינורית באף‪ .‬שאנשים ברחוב‬ ‫מצביעים ושואלים‪“ ,‬יואו‪ ,‬ילדה‪ ,‬מה קרה לך?”‪ .‬הייתי בגיל ההתבגרות‪ ,‬ורק רציתי להיות כמו‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫‪>4‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בכיתה י’‪ ,‬התחילו בעיות “מתחת לחגורה”‪ .‬אבצס פריאנאלי ראשון שלא‬ ‫הגיב לטיפול אנטיביוטי והצריך ניתוח‪ .‬הניתוח הראשון שלי‪ .‬אחר כך גילינו שמתחתיו‬ ‫מסתתרת לה פיסטולה‪ .‬עוד בדיקות‪ ,‬עוד ניתוח‪ ,‬עוד אשפוז‪ .‬עוד ניתוק מהחברים‪,‬‬ ‫מהבית והמשפחה‪ ,‬מהמיטה האהובה‪ .‬שוב לישון כשלידי מטרטר לו סופר טיפות‬ ‫כמו טרקטור במושב‪ .‬שוב הצורך לחייך ולהיות חיובית ולקבל בהבנה את זה שהגוף‬ ‫שלי החליט שוב לעשות ככל העולה על רוחו‪ .‬לקבל את הבדיקות‪ ,‬את הדקירות‪ ,‬את‬ ‫החומרים המוזרים שצריך לשתות‪ .‬לקבל את השלשולים‪ ,‬את הכאבים‪ ,‬את העייפות‬ ‫והבחילות‪.‬‬ ‫לפעמים הכל נהיה יותר מדי והרגשתי שאני כבר לא יכולה להתמודד עם החיים עם‬ ‫המחלה‪ .‬אבל אז הייתי מנסה לחשוב על מה שהיא נתנה לי‪ .‬איך היא עזרה לי להתבגר‪.‬‬ ‫איך למדתי בזכותה להסתכל על חצי הכוס המלאה‪ .‬המחלה גם נתנה לי לראות כמה‬ ‫כולם אוהבים אותי‪ .‬ההורים שלי תמיד עמדו לצדי‪ .‬תמיד חיוביים‪ ,‬תמיד מחזקים‬ ‫ומעודדים‪ .‬גם בתקופות בהן לי כבר לא הייתה אופטימיות‪ ,‬הם סחבו אותי‪ .‬וכשהם‬ ‫נשברו‪ ,‬אני חיזקתי אותם‪ .‬כמו שותפים אמיתיים למסע‪ .‬וכל החברים הנהדרים שלי‪,‬‬ ‫שתמיד הגנו עליי‪ ,‬שתמיד באו לבקר באשפוזים‪ ,‬שכתבו מכתבים‪ ,‬שהבינו שאני לא‬ ‫יכולה לצאת לבלות והעדיפו להישאר איתי בבית בערב שישי‪.‬‬ ‫כך סיימתי את בית הספר‪ ,‬ועברתי את כל הבגרויות בהצלחה‪ .‬לצבא לא התגייסתי‬ ‫בגלל הקרוהן‪ .‬נרשמתי ללימודים‪ .‬מדי פעם שוב נזקקתי לאשפוז‪ ,‬שוב קורס של‬ ‫סטרואידים‪ ,‬עוד ניתוח ‪ .‬היה לי קשה לשלב בין השגרה הרגילה‪ ,‬של הבחורה הבריאה‬ ‫והמתפקדת‪ ,‬לבין זאת שזקוקה לביקורת ולבדיקות ולטיפולים אחת לכמה זמן‬ ‫במרפאת גסטרו‪.‬‬ ‫זה היה מסובך‪ .‬איך אני אמורה להציג את המחלה בפני אנשים חדשים שאני מכירה‪,‬‬ ‫שלא ליוו אותי בתקופת האבחון והטיפול? האם בכלל לספר? ומה עם בחורים? מתי‬ ‫מספרים לבחור שמעוניין בי‪ ,‬שאם נצא וזה יהיה רציני‪ ,‬כדאי שידע שאני לא כמו כל‬ ‫בחורה אחרת שהוא יפגוש‪ .‬איך אכיר לו את קרוהן‪ ,‬ידידתי הוותיקה‪.‬‬ ‫‪>5‬‬ ‫מה‬ ‫חדש?‬ ‫טיפולים חדשניים בפיקוח מחקרי‬ ‫לחולי קרוהן‪:‬‬ ‫‪ – 6MP Locally‬תרופה המוצעת לחולה קרוהן‪.‬‬ ‫התרופה פועלת באופן מקומי לדיכוי התהליך‬ ‫הדלקתי במערכת העיכול ומסייעת להשגת‬ ‫הרימסייה (הפוגה במחלה) ולשמירה עליה‪.‬‬ ‫יעילותה של התרופה בכך שהיא אינה נספגת‬ ‫ועובדת באופן מקומי במעיים‪ ,‬ולכן השפעתה על‬ ‫מערכות אחרות כנראה אפסית‪ .‬התרופה ניתנת‬ ‫תחת פיקוח צמוד של רופאי המרכז ואחות מחקר‪.‬‬ ‫לחולי ‪:Ulcerative Colitis‬‬ ‫התחלת טיפול חדשני בפיקוח מחקר‪:‬‬ ‫מחקר זה (יוקליפטוס) הוא מחקר בין לאומי חדש‬ ‫המציע טיפול בתרופה ביולוגית חדשה‪ ,‬הניתנת‬ ‫בזריקה תת עורית‪ )rhuMAbBeta7( ,‬לחולים עם‬ ‫קוליטיס בינונית עד קשה אשר לא מגיבים לטיפול‬ ‫המקובל היום בשוק‪.‬‬ ‫שתי תרופות אלו ניתנות בפיקוח צמוד של רופאי‬ ‫המרכז ואחות מחקר‪.‬‬ ‫מחקרים חדשניים בנושא הפרעות שינה‪ ,‬תפקוד‬ ‫מיני וקרישיות יתר במחלות קרוהן וקוליטיס נערכים‬ ‫במרכזנו‪.‬‬ ‫המחלה זימנה לי במהלך השנים אינספור התנסויות מיוחדות‪ .‬בעיקר היא לימדה‬ ‫אותי איך להתמודד עם שינויים לא צפויים‪ .‬איך לתכנן תוכניות כשאין ביטחון‬ ‫שיתגשמו ולמרות זאת לשמור על החיוך‪ .‬איך להמשיך להאמין ולנסות לחשוב‬ ‫שבסוף הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫מגזין מס’ ‪ > 2‬נובמבר ‪2011‬‬ ‫ד”ר אריאלה שטרית‪,‬‬ ‫גסטרואנטרולוגית ומנהלת מרפאת ‪IBD‬‬ ‫בנשים המרכז הרפואי שערי – צדק ירושלים‬ ‫המרכז שם את הדגש בטיפול הרפואי‬ ‫והפרא רפואי על מנת לעזור למטופלים‬ ‫בכל המישורים‪ .‬העובדה שמדובר בצוות‬ ‫רב מערכתי מיומן ומקצועי‪ ,‬הבנוי כולו‬ ‫על טהרת המין הנשי‪ ,‬מהווה מסגרת‬ ‫אטרקטיבית וחשובה לחולות הללו‬ ‫בתקופה כה חשובה של חייהן ומאפשרת‬ ‫להן לקבל את התנאים האופטימלים על‬ ‫מנת שכל אחת ואחת מהן‪ ,‬למרות מחלתן‬ ‫הכרונית ‪ ,‬תוכלנה לבנות משפחה ולזכות‬ ‫להביא ילדים בריאים לעולם‪.‬‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫ניתן להתייעץ עם רופאי המכון או אצל בטי‪ ,‬האחות‬ ‫המתאמת‪.‬‬ ‫דבר המתאמת הקלינית‬ ‫בטי מזוז‪,‬‬ ‫אחות‪ ,‬בוגרת ‪ MPH‬בבריאות הציבור‬ ‫מטופלים יקרים שלום רב!‬ ‫בחודשים האחרונים הוקמה מרפאה יחודית לנשים‪ ,‬הנקראית ‪ ,IBD MOM‬במסגרת המרכז למחלות‬ ‫מעי דלקתיות‪ .‬מסגרת זו הוקמה על מנת לתת מענה שהיה חסר עד כה לנשים החולות במחלות‬ ‫המעי הדלקתיות‪.‬‬ ‫בתפקידי כמתאמת מזה כחצי שנה הספקתי להכיר את חלקכם הגדול‪,‬‬ ‫כולי תקווה שרובכם חשים בטוב‪.‬‬ ‫מחלות אלו פוגעות לרוב בעשור השני – שלישי לחיים‪ ,‬דהיינו בשיא תקופת הפוריות‪ .‬מדובר‬ ‫במחלות כרוניות בעלות מהלך של התלקחויות והפוגות לסירוגין‪ .‬אלו הן מחלות רבגוניות הדורשות‬ ‫טיפולים שונים ואף לעיתים נטילה של תרופות מדכאות חיסון‪ .‬כל אלו מעלים סוגיות רבות בקרב‬ ‫החולות הצעירות בדבר יכולת הפריון שלהן וכן תכופות הופכים את ההריונות אצלן להריונות‬ ‫בסיכון גבוה‪ .‬החולות כולן מעוניינות כמובן‪ ,‬להרות וללדת אך מאידך מלאות בחששות‪ .‬האם נוכחות‬ ‫מחלה כרונית זו יכולה לגרום לקשיים בהתעברות? האם הריון עלול לגרום להתלקחות של המחלה‬ ‫היסודית? ומה בדבר התרופות‪ ,‬האם אין סיכון בנטילתן בהריון והאם תיתכן חלילה פגיעה בעובר?‬ ‫האם הנקה בטוחה בחולות אלו?‬ ‫אז מה נעשה במרכז ?‬ ‫ראשית‪ ,‬הדבר החשוב ביותר מבחינתנו הוא לתת מענה לפניותיכם ולהיות זמינים במהלך שעות‬ ‫היום‪ ,‬על מנת לסייע לכם בנושאים שונים הקשורים למחלתכם‪.‬‬ ‫בחודש מאי ערכנו ערב עיון למטופלים ובני משפחותיהם בקרב האוכלוסייה החרדית‪.‬‬ ‫מטרת הערב הייתה‪ :‬השקת המרכז והעלאת הידע והמודעות אודות מחלות קרוהן וכוליטיס ‪.‬‬ ‫במהלך הערב הרצו פרופ’ גולדין ‪,‬רופאים נוספים ואנשי צוות ממרכז ‪ IBD‬בשערי צדק‪.‬‬ ‫הנוכחות הייתה רבה‪ ,‬התרשמנו שהערב תרם רבות וכי המטופלים יצאו מחוזקים וקיבלו ידע‬ ‫וכלים רבים‪.‬‬ ‫רוב העובדות מצביעות על כך שאין ירידה בפוריות הן בגברים והן בנשים חולי ‪ IBD‬כתוצאה מן‬ ‫המחלה עצמה‪ .‬לעיתים נצפית ירידה בתפקוד המיני אך זו מיוחסת לרוב למצב נפשי ירוד‪.‬‬ ‫בגברים המטופלים בסלזופירין תיתכן פגיעה הפיכה באיכות ובמספר תאי הזרע וכן תיתכן פגיעה‬ ‫מסוימת בפוריות בנשים שעברו ניתוח אגני נרחב‪ ,‬לרוב על רקע של הדבקויות‪.‬‬ ‫נשים החולות ב‪ IBD-‬נמצאות בסיכון מסוים ליותר סיבוכים הריוניים ומילדותיים‪ .‬היקף הסיכון‬ ‫תלוי בחומרת המחלה לפני ההריון ובמהלכו‪ .‬לפי המידע כיום‪ ,‬לאישה הנכנסת להיריון בתקופה של‬ ‫הפוגה קלינית במחלתה היסודית רוב הסיכויים למהלך הריוני שקט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חולה שנכנסת‬ ‫להיריון בתקופה של מחלה פעילה ‪ ,‬למעלה מ‪ 66%-‬שתחווה מהלך סוער של מחלתה בהיריון‬ ‫ולאחריו‪ .‬ידוע גם שאצל נשים חולות ‪ IBD‬עם מחלה פעילה ישנו סיכון גבוה יותר ללידות מוקדמות‬ ‫ולתינוקות במשקלי לידה נמוכים‪.‬‬ ‫גם נושא הטיפול התרופתי במהלך ההיריון הינו בעל חשיבות עליונה מאחר שכפי שכבר ציינו‬ ‫מחלה שקטה בתקופת ההיריון לרוב מנבאה גם מהלך מילדותי וסוב לידתי תקין‪ .‬נשים רבות‬ ‫מפסיקות על דעת עצמן‪ ,‬עם הכניסה להריון‪ ,‬את הטיפול התרופתי הקבוע שנטלו קודם הכניסה‬ ‫להריון‪ ,‬מה שעלול לגרום להתלקחות המחלה ולסכן את ההריון‪ .‬המרכז דואג להעביר מסר זה‬ ‫בצורה חד משמעית ולהבהיר את הצורך בהתייעצות ובליווי לכל אורך תקופה זו‪ .‬למעשה‪ ,‬על פי‬ ‫מרבית העבודות כיום התרופות היחידות שהינן אסורות לשימוש בהיריון הינן מטוטרקסט (‪)MTX‬‬ ‫ותלידומיד‪.‬‬ ‫גם אופן הלידה המועדף בחולה הספציפית הינו סוגיה בפני עצמה‪ .‬לרוב‪ ,‬אנו תומכים במתן‬ ‫אפשרות ללידה רגילה נרתיקית לחולות‪ .‬יוצאות מהכלל הן חולות הקרון הסובלות מפיסטולות‬ ‫פריאנליות או בכלל כאלה שלהן מעורבות פעילה של איזור פי הטבעת שאצלן אנו ממליצים על‬ ‫ניתוח קיסרי ‪ .‬הסיבה לכך היא הסיכון לפגיעה בסוגרים במהלך הלידה בחולות הללו‪.‬‬ ‫היום אני מתקרבת לסיומו של התואר הראשון‪ .‬למעט הארכת זמן בבחינות והיתר‬ ‫יציאה לשירותים‪ ,‬לא נזקקתי לשום הקלות‪ .‬בקרוב אני מתחתנת עם החבר המקסים‬ ‫שלי‪ ,‬שלא נבהל מהמחלה‪ ,‬ועמד לצדי באשפוזים וטיפולים‪ ,‬בעיתות משבר ובזמנים‬ ‫של שקט‪.‬‬ ‫אני ברמיסיה כבר שלוש שנים‪ ,‬עברתי עוד כמה ניתוחים ואשפוזים‪ ,‬אבל תמיד‬ ‫התאוששתי והמשכתי הלאה‪ .‬לאט‪-‬לאט למדתי להכיר את הבטן שלי‪ ,‬לדעת מה‬ ‫עושה לה טוב ומה היא פחות אוהבת‪ .‬למדתי שכשמגיע התקף‪ ,‬זה לא סוף העולם‪.‬‬ ‫צריך להקשיב לגוף‪ ,‬לנוח מספיק‪ .‬לקחת נשימה עמוקה ולהיזכר שכבר עשינו את זה‬ ‫פעם‪ ,‬אז אין סיבה שלא נצליח לעבור את זה שוב‪ .‬זאת אמנם מחלה לכל החיים‪ ,‬אבל‬ ‫אפשר לחיות איתה חיים טובים ומלאים‪.‬‬ ‫‪IBD MOM‬‬ ‫מרפאה חדשה ויחודית‬ ‫לחולות במחלות מעי דלקתיות‬ ‫‪>6‬‬ ‫התהיות הן רבות‪ ,‬ולצורך מענה לשאלות אלו ורבות אחרות הקמנו מסגרת ייחודית זו בה יושבות‬ ‫יחדיו רופאת נשים‪ ,‬דר’ סורינה גריסרו‪ ,‬המומחית לסיבוכי הריון‪ ,‬ואני כרופאה גסטרואנטרולוגית‪.‬‬ ‫בעת הצורך יצטרף גם כירורג‪ ,‬ד’ר יאיר עדן‪ ,‬בייחוד באותן חולות לאחר ניתוח משמעותי ו‪/‬או פאוץ’‬ ‫(כריתת מעי גס משחזרת)‪ .‬כל זה לצד תמיכה וליווי של מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות‪,‬‬ ‫פרופ’ ערן גולדין‪ .‬אנו מייעצות לחולות טרם כניסתן להריון‪ ,‬דואגות ומשתדלות להבהיר לחולות‬ ‫את החשיבות הרבה שבלהיות בהפוגה קלינית בעת כניסה להריון‪ ,‬ועוקבות אחר הנשים הללו הן‬ ‫במהלך ההיריון והן בתקופה הסוב‪-‬לידתית שגם בה עלולות להופיע התלקחויות של המחלה‪.‬‬ ‫המרכז שם את הדגש בטיפול הרפואי והפרא רפואי על מנת לעזור למטופלים בכל המישורים‪.‬‬ ‫העובדה שמדובר בצוות רב מערכתי מיומן ומקצועי‪ ,‬הבנוי כולו על טהרת המין הנשי‪ ,‬מהווה מסגרת‬ ‫אטרקטיבית וחשובה לחולות הללו בתקופה כה חשובה של חייהן ומאפשרת להן לקבל את התנאים‬ ‫האופטימלים על מנת שכל אחת ואחת מהן‪ ,‬למרות מחלתן הכרונית ‪ ,‬תוכלנה לבנות משפחה‬ ‫ולזכות להביא ילדים בריאים לעולם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הקמנו פורום מטופלים‪ ,‬הרעיון העומד מאחורי הקמת פורום זה הוא ללמוד מהמטופלים‬ ‫אודות הצרכים של החולים במחלות אלו‪ ,‬לשמוע רעיונות ואף להיעזר במטופלים לצורך הקמת‬ ‫יוזמה כלשהי לרווחת המטופלים‪ .‬עד עתה התקיימה פגישה אחת‪ ,‬בה נכחו חמישה מטופלים‬ ‫והצוות של מרכז ‪.IBD‬‬ ‫אני מאוד מודה למטופלים שנענו לנו ותרמו מזמנם האישי‪ .‬מטופל הרואה עצמו מתאים לפורום זה‬ ‫אשמח אם ייצור איתי קשר‪.‬‬ ‫עדכונים בנוגע לצוות המרכז‪:‬‬ ‫מיה מזרחי הפסיכולוגית שלנו‪ ,‬נסעה לארה”ב לשנה‪ .‬את מיה תחליף פסיכולוגית רפואית‪.‬‬ ‫כמו כן הצטרפה אלינו למרכז הגב’ חוה קניאל‪ ,‬מתאמת מחקרים‪ ,‬שחלקכם כבר הספיק להכיר‪.‬‬ ‫חדש!‬ ‫לקראת ‪ 2012‬אנו‬ ‫נערכים לפעילות‬ ‫בנושא אופטימיות‬ ‫ובריאות‪ .‬נשמח‬ ‫להשתתפותכם‪.‬‬ ‫לקבלת מידע‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מה חדש במרכז ?‬ ‫פתחנו מרפאה ייחודית מסוגה‪ ,IBD MOM ,‬את המרפאה מנהלת ד”ר אריאלה שטרית וכפי שהיא‬ ‫כותבת בעלון זה‪ ,‬המרפאה הוקמה על מנת לתת מענה למטופלות בתקופת הפוריות‪.‬‬ ‫המרפאה מתקיימת פעמיים בחודש בימי חמישי‪ .‬במרפאה יושבות יחדיו ד”ר שטרית וד”ר סורינה‬ ‫גרסרו – רופאת נשים המומחית בסיבוכי הריון‪ .‬הן מייעצות לחולות טרם כניסתם להריון ועוקבות‬ ‫אחר המטופלות הן במהלך ההיריון והן בתקופה שלאחר הלידה‪.‬‬ ‫מטופלות שיש להן שאלות על מרפאה מיוחדת זו מוזמנות להתקשר אליי‪.‬‬ ‫אשמח לעזור בכל עניין בטל ‪ 02-6666997 :‬נייד ‪050-868590 :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫רעיונות יתקבלו בשמחה‪.‬‬ ‫נאחל לכם שנה טובה‪ ,‬שנה של בריאות איתנה‪.‬‬ ‫בטי מזוז‪ ,‬אחות מתאמת קלינית‪.‬‬ ‫* לקבלת המגזין הבא או כל מידע בנושא‪,‬‬ ‫כתבו אלינו ל‪[email protected] :‬‬ ‫מובהר בזאת כי חברת אבוט‪ ,‬כנותנת חסות‪ ,‬אינה מעורבת ביצירת ו‪/‬או עריכת עלון זה ואינה אחראית לנכונות ו‪/‬או טיב ו‪/‬או שלמות ו‪/‬או‬ ‫תקפות ו‪/‬או דיוק המידע ו‪/‬או התכנים הכלולים בו‬