ברית יוצאי בוכרה (ע״ר)

‫‪G‬‬
‫גיליון מס׳ ‪239‬‬
‫יולי ‪ G 2014‬תמוז‪-‬אב תשע ‪ ″‬ד‬
‫‪G‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪G‬‬
‫‪№ 239 G ИЮЛЬ‬‬
‫‪G‬‬
‫)ע״ר(‬
‫בהיותה גוף וולונטרי‪ ,‬אפוליטי‪ ,‬אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון‪ ,‬למעט דבר הברית בעברית‬
‫נוסדה ב‪1972 -‬‬
‫ב י ט א ו ן‬
‫מ ס פ ר‬
‫‪, 1 2 1‬‬
‫י ו ל י‬
‫‪2 0 1 4‬‬
‫מורשת בוכרה בערוץ ‪10‬‬
‫שידור מפסטיבל ”מספרי סיפורים“‬
‫תכנית ראשונה‪:‬‬
‫מוצ‪″‬ש ‪ 19.07.2014‬ב‪23:00-‬‬
‫מבוכרה לירושלים — במלאות‬
‫‪ 120‬שנה לשכונת ”רחובות“‬
‫הבוכרים ו‪ 40-‬שנה לייסוד ברית‬
‫יוצאי בוכרה‬
‫בהשתתפות ה‪″‬ה‪ :‬גדעון סער – שר החינוך‬
‫דאז‪ ,‬יוסף בר‪-‬נתן – נשיא ברית יוצאי בוכרה‪,‬‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב – ממייסדי העמותה‪,‬‬
‫פרופ‪ ′‬ירון הראל‪ ,‬ד‪″‬ר גיורא פוזיילוב‪ ,‬שושנה‬
‫רון – מנכ‪″‬לית העמותה‪ ,‬בנימין בן‪-‬דוד – עורך‬
‫”העיתון הבוכרי“‪ .‬בהנחיית ה‪″‬ה יוסי אלפי‬
‫וישראל אהרוני‪.‬‬
‫תכנית שנייה‪:‬‬
‫מוצ‪″‬ש ‪ 26.07.2014‬ב‪23:00-‬‬
‫אמא בוכרית‬
‫בהשתתפות נשים בוכריות ממגזרים שונים‪:‬‬
‫מנכ‪″‬לית ברית יוצאי בוכרה שושנה רון‪ ,‬הפסלת‬
‫תמר פוזיילוב‪ ,‬המרצה אביבה שרבט‪ ,‬הסופרת‬
‫שפרה הורן‪ ,‬הספורטאית אסתר שחמורוב‪-‬‬
‫רוט‪ ,‬סגנית ראש עיריית אור‪-‬יהודה ז‪′‬אנה כהן‪,‬‬
‫הזמרת סופה קייקוב‪ ,‬האמנית אתי ג‪′‬ון‪ .‬המנחה‪:‬‬
‫מר יוסי אלפי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫הטור הראשון‬
‫חטיפה‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫פרויקט חינוכי מצליח‬
‫בפעילויות הליב‪″‬ה של הברית‬
‫סיכום שנת הלימודים תשע‪″‬ד ‪2014-2013‬‬
‫שעה שאני כותב שורות אלה כולנו עדיין שרויים באפלה‪ .‬החיים‬
‫הנערים או שמא מתו? ואם חיים האם סובלים סבל נפשי בל ישוער‪,‬‬
‫דרכי העבודה כללו‪:‬‬
‫ואולי גם פיזי? ואמא‪ ,‬אמא ואבא‪ ,‬האחים והאחיות‪ ,‬שלילותיהם הפכו‬
‫פרויקט ”דרך המשי“ לתלמידים יוצאי העדה הבוכרית‬
‫ימים וימיהם לזמן בלתי מוגדר‪.‬‬
‫התקיים בשנת הלימודים תשע‪″‬ד במרכז קהילתי ”בית‪-‬דני“ א‪ .‬קשר שוטף עם התלמידים והוריהם‪.‬‬
‫בעתות כאלה אני מתבונן אל סביבתי הקרובה‪ ,‬אל המשפחה‪ .‬שואל‬
‫במסגרת ”המרכז לשיפור ב‪ .‬מעקב חודשי אחר התקדמות התלמידים )נוכחות ושעות‬
‫עצמי מה היה קורה לו הילדים היו ילדיי? הוריי ז‪″‬ל אחי וגם הסבים‪.‬‬
‫הישגים לימודיים“‪ .‬תהליך‬
‫תגבור(‪.‬‬
‫והנה אני נזכר שגם סבי‪ ,‬פעם‪ ,‬נחטף כילד קטן בבוכרה‪ .‬בערוב ימיו‬
‫העבודה נעשה בליווי‪ ,‬תיאום‪ ,‬ג‪ .‬העמקת הקשר האישי בין המורים והמתנדבים לתלמידים‬
‫הוא תיאר פרשה זו בזיכרונותיו‪:‬‬
‫שיתוף ופיקוח של‪ :‬מר יוסף‬
‫על מנת שכל תלמיד יממש את הפוטנציאל הטמון בו‬
‫”כאשר מלאו לי ‪ 5‬שנים נחטפתי על‪-‬ידי מוסלמי‪ ,‬שהתכוון למכור‬
‫בר‪-‬נתן – נשיא ברית יוצאי‬
‫כבוגר בעל הערכה עצמית חיובית המפגין יכולת גבוהה‬
‫אותי אל מעבר הגבול‪ .‬מעשה שהיה כך היה‪ :‬אמי הלכה לבקר ידידים‬
‫בוכרה‪ ,‬הגב‪ ′‬שושנה רון –‬
‫של תפקוד לימודי‪.‬‬
‫ולקחה אותי עימה‪ .‬התחלתי להשתעמם‪ ,‬יצאתי אל החצר ומן החצר‬
‫מנכ‪″‬ל ברית יוצאי בוכרה‪ ,‬ד‪ .‬קשר עם בתי הספר – שימש לצורך העלאת המוטיבציה‬
‫לרחוב וללא מזיד הגעתי לשכונה אחרת‪ .‬כאשר רציתי לשוב אל אימי‪,‬‬
‫ד‪″‬ר ישראל סלע – מנהל‬
‫הלימודית ולצורך למידת בעיות אקוטיות של התלמידים‬
‫לא מצאתי את הדרך‪ .‬התחלתי לבכות בקולי קולות מבהלה‪ .‬פתאום‬
‫המרכז לשיפור הישגים‪ ,‬מר‬
‫לשם מציאת פתרונות הולמים לבעיות אלה‪.‬‬
‫ניגש אלי איזה אדם‪ ,‬לוקח אותי על הידיים ואומר לי‪” :‬בוא איתי‪,‬‬
‫ישראל סלע שלמה רואימי – מנהל מרכז ה‪ .‬סיוע ברווחה חינוכית – כלל מתן מלגות ספרים וציוד‬
‫אביא אותך לאימא שלך“‪ .‬שמחתי מאוד וכמובן התלוותי אליו‪ .‬הוא‬
‫קהילתי בית‪-‬דני‪ ,‬שיר חג‪′‬בי – מתאמת סטודנטים ומתנדבים‬
‫בית‪-‬ספרי לחלק מהתלמידים ועל פי הצורך‪.‬‬
‫לא הביא אותי לאימי‪ ,‬אלא לביתו‪.‬‬
‫מטעם שירות לאומי ואירית נומה – רכזת קבוצות לימוד‪.‬‬
‫שיפור הישגים לימודיים‪:‬‬
‫אימי סיפרה לי אחר כך בפרוטרוט כי כאשר היא התכוננה לשוב‬
‫הפרויקט ממומן ע‪″‬י קרן אבא בבאיוף )הקדש למטרות‬
‫הביתה‪ ,‬היא יצאה לחצר כדי לאסוף אותי ואז היא נכחה לראות‪,‬‬
‫חינוך( ומנוהל באמצעות נאמנו‪ ,‬עו‪″‬ד יוסף בבאיוף‪.‬‬
‫איסוף הנתונים אודות ציוניהם של התלמידים נעשה על‬
‫למרבה הזוועה‪ ,‬כי נעלמתי הן מן החצר והן מן הרחוב‪ .‬היא רצה אל‬
‫בפרויקט השתתפו כ‪ 30-‬תלמידים בכיתות ט‪-‬י‪″‬ב פי רישומים של ציון כניסה וציון בתעודת סוף השנה‪ .‬הטבלה‬
‫אביה‪ ,‬הוא סבי יעקב ידגר‪ ,‬וסיפרה לו בבכי את אשר ארע‪ .‬סבי רץ‬
‫הלומדים בבתי ספר שונים בעיר תל אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫הבאה מציינת את שיפור ההישגים על פי מקצועות הליבה‬
‫לשר המשפטים‪ ,‬אשר מאוד העריך אותו‪ ,‬בבקשה לסייע לאתר אותי‬
‫לפי ממוצע ציונים )ראה טבלה(‪.‬‬
‫תהליך העבודה כלל‪:‬‬
‫בדחיפות‪ .‬השר נתן הוראה לערוך חיפוש בכל בתי המוסלמים‪ .‬לילה‬
‫אחד התלמידים שיפר ציון באזרחות באופן מובהק‬
‫שלם ועוד חצי יום של חיפושים לא הניבו תוצאות‪ .‬אימי ואחיותיי‬
‫איתור וקליטת תלמידים יוצאי בוכרה לפרויקט‪ .‬מאוד‪ 11 :‬בתחילת הפרויקט לעומת ‪ 79‬בסופו‪ .‬תלמידה‬
‫הצטרפו לחיפושים בכל המחלה המוסלמי‪ .‬פתאום‪ ,‬ניגש אליהן ילד‬
‫בתחילת שנת הלימודים תשע‪″‬ד הובא לידיעת ההורים נוספת נבחרה למצטיינת בכיתתה על התמדה‪ ,‬השקעה ורצון‬
‫כבן ‪ 12‬ואמר כי הוא ראה שלשום איזה אדם המביא לביתו‪ ,‬הנמצא‬
‫ונציגי בתי הספר השונים על התחלת רישום תלמידים יוצאי להצליח‪.‬‬
‫קרוב לגן בו שיחק עם בנים אחרים‪ ,‬ילד קטן‪ .‬אימי פנתה מיד לשוטר‪,‬‬
‫העדה הזקוקים לתגבור במערך המסייע למרכז לשיפור‬
‫הממוצע הכללי של התלמידים בתחילת הפרויקט‬
‫כדי שיבדוק איתה את דברי הבן‪.‬‬
‫הישגים לימודיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוצר קשר טלפוני עם תלמידים היה ‪ 62.3‬לעומת ‪ 73.15‬בסוף הפרויקט‪.‬‬
‫ומה קרה? הם גילו אותי ישן באיזו פינה של חדר‪ .‬בשומעי את‬
‫יוצאי העדה שקיבלו תגבור לימודי במרכז בשנים האחרונות‬
‫לסיכום‪ ,‬העלייה בציוני התלמידים מתחילת פעילות‬
‫צעקת אימי התעוררתי וקפצתי לזרועותיה‪ .‬לא היה גבול לשימחתי‪.‬‬
‫במטרה לעודד את רישומם והמשך הרצף הלימודי‪.‬‬
‫הפרויקט ועד לסיומו הייתה גבוהה‪ .‬השיפור הניכר בהישגי‬
‫המעניין בפרשה זו הוא התנהגותו של סבי‪ .‬בשומעו כי המוסלמי‬
‫שילוב התלמידים במערך התגבור הפרטני והקבוצתי‪ .‬התלמידים מיוחס לרמת נוכחות גבוהה שעמדה על כ‪.80%-‬‬
‫ואשתו‪ ,‬האשמים בחטיפה שלי‪ ,‬ייענשו בשנת מאסר ו‪ 25-‬מלקות‪,‬‬
‫תלמידי הפרויקט שובצו בהתאם לצורכיהם במערך התגבור רמת הנוכחות מעידה על תפקוד לימודי הולם של התלמידים‬
‫הוא נחרד והתחנן בפני שר המשפטים שיחוס עליהם‪ ,‬בהסבירו שכיוון‬
‫הפרטני שכלל‪ (1) :‬סיוע בכל מקצועות הלימוד שניתן על ידי בהיבטים של מיקוד לימודי‪ ,‬רצון להשקיע‪ ,‬מוטיבציה‬
‫שנכדו נמצא‪ ,‬הוא מוותר על נקמה‪ .‬השר השתומם מאוד למשמע‬
‫סטודנטים ומתנדבים‪ (2) .‬סיוע במקצועות הליבה‪ :‬אנגלית‪ ,‬להצליח והבעת רצינות‪.‬‬
‫בקשת סבי‪ ,‬אבל בסופו של דבר נעתר וסגר את תיק“‪.‬‬
‫מתמטיקה ולשון לכיתות ט‪-‬י‪″‬ב שניתן על ידי מורים מקצועיים‬
‫ד‪″‬ר ישראל סלע‬
‫זה סיפור החטיפה של סבי סוליימן שקרוב‪ .‬הוא ארע בעיר בוכרה‬
‫בקבוצות לימוד קטנות תוך התמקדות על הכנה למבחני הבגרות‪.‬‬
‫מנהל המרכז לשיפור הישגים לימודיים‬
‫בשנת ‪ ,1877‬כלומר בזמן שהאמירות הייתה אוטונומית )היא נכבשה‬
‫ממוצע בסוף הפרויקט‬
‫ממוצע בתחילת הפרויקט‬
‫מקצוע‬
‫ע‪″‬י הצבא האדום ב‪ .(1920-‬והיו נהוגות בה עדיין נורמות כגון חטיפת‬
‫ילדים‪ ,‬עונש מלקות‪ ,‬מאסר בתנאים איומים‪ .‬לו סבי היה נמכר‪ ,‬הוא‬
‫‪67.30‬‬
‫‪62.92‬‬
‫מתמטיקה‬
‫היה‪ ,‬חלילה‪ ,‬מסיים את חייו כעבד או כ”בצ‪′‬ה“‪ ,‬נער שעשועים של‬
‫‪81.16‬‬
‫‪70.00‬‬
‫אנגלית‬
‫סוטים למיניהם‪.‬‬
‫‪71.00‬‬
‫‪54.00‬‬
‫לשון‬
‫תשאלו איפה היה האב בעת התרחשות זו? ובכן‪ ,‬הוא היה בנסיעה‬
‫עסקית במוסקבה‪ ,‬אולם משחזר‬
‫ושמע את הסיפור‪ ,‬נחרד ושכר‬
‫מינוי לעיתון‬
‫איש צעיר‪ ,‬מוסלמי‪ ,‬ששימש‬
‫קוראים המעוניינים לקבל את העיתון בביתם מתבקשים להחזיר את‬
‫ראש המערכת – יוסף בר‪-‬נתן‪ ,‬נשיא הברית‬
‫מעין ”שומר ראש“ שלי במשך‬
‫עורך ראשי – בנימין בן‪-‬דוד‬
‫טופס ההרשמה לכתובת‪:‬‬
‫‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫עורכת משנה – שושנה רון‪ ,‬מנכ״לית הברית‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫עדיין‬
‫היו‬
‫היהודים‬
‫ההיא‬
‫בעת‬
‫גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן‬
‫רח‘ הקונגרס ‪ ,2‬ת״א ‪66044‬‬
‫תקופת‬
‫הייתה‬
‫זו‬
‫כי‬
‫אף‬
‫פגיעים‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫בצירוף שיק‪ .‬התשלום בעבור דמי משלוח בלבד‬
‫של‬
‫האפל‬
‫העולם‬
‫בין‬
‫מעבר‬
‫רון שחר‪-‬יששכרוב‪ ,‬גאולה אבידן‪-‬פוזיילוב ורונן אברהמוף‬
‫המודרנה‬
‫לבין‬
‫בוכרה‬
‫אמירות‬
‫טופס הרשמה‬
‫כתובת‪:‬‬
‫הרוסית‪.‬‬
‫שם‬
‫במדינתנו‬
‫חיים‬
‫אנחנו‬
‫כתובת‬
‫רחוב הקונגרס ‪ ,2‬תל‪-‬אביב ‪66044‬‬
‫העצמאית‪ ,‬אבל הנורמות של‬
‫טלפון‬
‫טלפון – ‪ ;03-6393448‬טלפקס – ‪03-6882785‬‬
‫אמירות בוכרה עדיין תקפות‬
‫קבלת קהל – בימי א׳‪-‬ה׳‪ ,‬בשעות – ‪14.00-11.00‬‬
‫אני מעוניין במינוי לחודשים‪) :‬נא לסמן ‪(X‬‬
‫אצל החמאס ודומיו‪.‬‬
‫ל‪ (₪ 30) _____ 3-‬ל‪ (₪ 60) ______ 6-‬ל‪(₪ 100) _____ 12-‬‬
‫כל הזכויות שמורות למערכת‬
‫בנימין בן‪-‬דוד‬
‫המערכת‪:‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪3‬‬
‫י‪″‬ז בתמוז‬
‫)ראש השנה פ‪″‬א מ‪″‬א(‪.‬‬
‫המשנה מציינת חמישה אירועים של‬
‫פורענות שאירעו ביום י‪″‬ז בתמוז‪:‬‬
‫במסכת תענית פרק ד‪ ′‬משנה ו‪ ′‬אנו קוראים‪:‬‬
‫בירושלמי אנו קוראים‪:‬‬
‫צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז‪,‬‬
‫שנשתברו הלוחות‪ ,‬ובטל התמיד‪,‬‬
‫והובקעה העיר‪ ,‬ושרף אפוסטומוס את‬
‫התורה‪ ,‬והעמיד צלם בהיכל‪...‬‬
‫ושרף אפוסטומוס את התורה – היכן‬
‫שרפה?‬
‫ר‪ ′‬אחא אמר‪ :‬במעברתא דלוד )במעברות‬
‫חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה‬
‫עשר בתמוז‪ ,‬וחמשה בתשעה באב‪.‬‬
‫בשבעה עשר בתמוז‪ :‬נשתברו הלוחות‪,‬‬
‫של לוד(‬
‫ורבנן אמרי‪ :‬במעברתא דטרלוסה‪.‬‬
‫)במעברות של דטרלוסה(‬
‫ובטל התמיד‪ ,‬והובקעה העיר‪ ,‬ושרף אפוסטמוס‬
‫את התורה‪ ,‬והעמיד צלם בהיכל‪.‬‬
‫בתשעה באב‪ :‬נגזר על אבותינו שלא‬
‫יכנסו לארץ‪ ,‬וחרב הבית בראשונה ובשניה‪,‬‬
‫ונלכדה ביתר‪ ,‬ונחרשה העיר‪ .‬משנכנס אב‬
‫ממעטין בשמחה‪.‬‬
‫צום י‪″‬ז בתמוז נקבע כיום זיכרון ואבל לזכר‬
‫הבקעת חומות ירושלים בימי הבית השני‪.‬‬
‫חכמינו ז‪″‬ל כדרכם הסמיכו למאורע טרגי‬
‫זה‪ ,‬אירועים נוספים של פורענות‪ .‬וכך אנו‬
‫קוראים כי ביום זה קרו המקרים הנוראים‬
‫הללו‪:‬‬
‫‪ (1‬נשתברו הלוחות‪) :‬לוחות הברית(‬
‫ביום זה‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬ירד משה מן ההר‬
‫עליו שהה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬מחזיק‬
‫בידיו את שני לוחות הברית‪ .‬כשחזה בהילולה‬
‫ובמחולות סביב עגל הזהב‪ ,‬שיבר משה את‬
‫הלוחות‪ .‬לזכר המאורע נקבעה תענית לדורות‪.‬‬
‫‪ (2‬בוטל התמיד‪) :‬קורבן התמיד( את‬
‫ה”תמיד“ היה מקריבים פעמיים ביום על המזבח‪:‬‬
‫עם הנץ השחר ובין הערביים‪ .‬יש הטוענים כי‬
‫ביטול קרבן התמיד‪ ,‬אירע בעת המצור היווני על‬
‫ירושלים בימי האחים הורקנוס ואריסטובלוס‬
‫)החשמונאים(‪ ,‬כששרר בעיר רעב כבד ומחסור‪,‬‬
‫ולא היו בנמצא כבשים לקרבן‪.‬‬
‫אך ככל הנראה‪ ,‬היה זה בעת המצור הרומי‬
‫שצרו אספסיינוס וטיטוס עם לגיונותיהם‬
‫הרומאים על ירושלים‪ ,‬שלא הייתה אפשרות‬
‫להשיג בהמות לקרבן‪ .‬עם הבקעת החומה פסק‬
‫קורבן התמיד‪.‬‬
‫‪ (3‬והובקעה העיר‪) :‬חומות העיר‬
‫ירושלים( הובקעו בפעם השניה‪ .‬הפעם‬
‫הראשונה בידי נבוכדנאצר מלך בבל‪ ,‬והפעם‬
‫השניה‪ ,‬בידי טיטוס – בנו של אספסינוס –‬
‫ומפקד הלגיון שהחריב את ירושלים‪.‬‬
‫בדברי ירמיה הנביא אנו קוראים את התיאור‬
‫של הבקעת חומות העיר לראשונה‪” :‬בחדש‬
‫והעמיד צלם בהיכל – אית תניי‬
‫תני הועמד )יש תנא ששונה ”הועמד“ ולא‬
‫צום י‪″‬ז בתמוז קרוי צום הרביעי‪ .‬חודש‬
‫תמוז הוא החודש הרביעי על פי מנין החדשים‬
‫החל מניסן‪ ,‬כפי שמוסרת המשנה‪” :‬אחד‬
‫בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים“‬
‫”העמיד“(‬
‫מאן דאמר‪ :‬הועמד – צלמו של מנשה‬
‫שבירת לוחות הברית‬
‫ירמיהו נ‪″‬ב ו‪-‬ז( צבאותיו הבקיעו את חומת‬
‫העיר ביום ט בתמוז‪ ,‬וכבשו את העיר‪ .‬יוסף בן‬
‫מתתיהו מספר כי הבקעת החומות היתה בי‪″‬ז‬
‫תמוז ובעקבות המאורע נקבע יום זה כיום צום‬
‫ואבל לדורות‪.‬‬
‫סמוך לחורבן הבית השני בשנת ‪70‬‬
‫לספירה‪ ,‬נבקעה חומת ירושלים בשנית‪ ,‬על ידי‬
‫לגיונות הצבא הרומי‪ ,‬בפיקודו של טיטוס‪ .‬שני‬
‫התאריכים של הבקעת חומות ירושלים אוחדו‬
‫וכך חלו האסון הראשון והאסון השני ביום אחד‪.‬‬
‫המאורע חל על פי הנאמר‪ :‬ביום י‪″‬ז בתמוז‪.‬‬
‫יום י‪″‬ז בתמוז נקבע אפוא‪ ,‬כיום‬
‫זיכרון לדורות‪.‬‬
‫ליום הרה גורל זה צורפו ארבעת האירועים‬
‫העגומים הנוספים‪.‬‬
‫התקנות שתיקנו חכמים קבעו כי יום י‪″‬ז‬
‫בתמוז יהיה יום צום ואבל‪.‬‬
‫‪ (4‬ושרף אפוסטומוס את התורה‪:‬‬
‫)ירושלמי תעניות פ‪″‬ד ה‪″‬ח )סח‪ ′‬ע‪″‬ג‪ ,‬ע‪″‬ד((‬
‫)מי שאמר ”הועמד“ התכוון לפסל שהעמיד‬
‫המלך מנשה(‬
‫מאן דאמר‪ :‬העמיד – צלמו של‬
‫אפוסטומוס‪) .‬מי שאמר ”העמיד“ התכוון‬
‫לפסל שהעמיד אפוסטומוס(‪.‬‬
‫המחלוקת על המילה ”העמיד“ או ”הועמד“‬
‫מסבירה כי מי שגורס ”הועמד“‪ ,‬טוען כי הצלם‬
‫)הפסל( שהועמד במקדש‪ ,‬היה צלמו של המלך‬
‫מנשה עליו נאמר‪:‬‬
‫ויעש הרע בעיני ה‪ ′‬כתועבות הגויים‪...‬‬
‫וישם את פסל האשרה בבית אשר אמר‬
‫ה‪ ′‬אל דוד ואל שלמה בנו‪ :‬בבית הזה‬
‫ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי‬
‫ישראל אשים את שמי לעולם“ )מלכים ב‪′‬‬
‫כא‪ ′‬ז‪(′‬‬
‫ומי שגורס כי כתוב ”העמיד“‪ ,‬טוען כי אותו‬
‫אפוסטומוס האנונימי‪ ,‬אשר שרף את התורה‪,‬‬
‫הוא שהעמיד את פסלו שלו בהיכל‪.‬‬
‫אין בידנו ידיעות ודאיות מיהו אותו‬
‫אפוסטומוס אשר שרף את התורה‪ .‬המאורע‬
‫אינו ברור ואין ודאות אם אירע בעת מלחמת‬
‫החשמונאים בצבאות אנטיוכוס אפיפאנס‪,‬‬
‫הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר‬
‫ולא היה לחם לעם הארץ‪ .‬ותבקע העיר‬
‫וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר‬
‫לילה דרך שער בין‪-‬החומותים אשר על‬
‫גן המלך‪ ,‬וכשדים על העיר סביב‪ ,‬וילכו‬
‫דרך הערבה“ )ירמיה נב‪ ′‬ו‪-‬ז(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 586‬לפסה‪″‬נ הובקעה העיר לראשונה‬
‫על ידי צבאות נבוכדנאצר )ראו‪ :‬מלכים ב‪ ′‬כ‪″‬ה‪,‬‬
‫הבקעת חומות ירושלים בימי הבית השני‬
‫בשליש הראשון של המאה השנייה לפסה‪″‬נ‪ ,‬או‬
‫בימי גזירות השמד של אדריינוס במאה השניה‬
‫לספירה‪.‬‬
‫‪ (5‬והועמד צלם בהיכל‪ :‬גם לתיאור זה‬
‫אין ראיות ברורות מתי בדיוק אירע‪ .‬ידוע כי‬
‫בעת כיבוש ירושלים על ידי היוונים במלחמת‬
‫החשמונאים‪ ,‬העמידו היוונים את פסלו של‬
‫זיאוס בהיכל‪ .‬אירוע זה התרחש במאה שניה‬
‫לפסה‪″‬נ‪ .‬אולם‪ ,‬חוקרים אחרים סבורים כי‬
‫המאורע אירע בימי גזירות השמד של אדריינוס‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬במחצית המאה השניה לספירה‪ ,‬כאשר‬
‫הציב אדריינוס את פסלו של יופיטר )זיאוס(‬
‫במקום ההיכל‪.‬‬
‫האבלות מתחילה מיום י‪″‬ז בתמוז‬
‫ונמשכת עד יום ט‪ ′‬באב‪ .‬התקופה בת שלושת‬
‫השבועות נקראת ”בין המצרים“‪ .‬ימי ”בין‬
‫המצרים“ פירושם הוא ימי צרה ומצוקה קשה‪,‬‬
‫ימים של מצב ללא מוצא )”מן המצר קראתי‬
‫יה“ )תהלים קיח‪ ′‬ה‪ ((′‬הם נמשכים ‪ 21‬יום‬
‫מי‪″‬ז בתמוז ועד ט‪ ′‬באב‪ .‬שמם ניתן על סמך‬
‫הפסוק ממגילת איכה א‪ ′‬ג‪ ,′‬המוסב על העיר‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫”כל רודפיה השיגוה בין המצרים“‪.‬‬
‫בתלמוד הירושלמי במסכת תעניות פ‪″‬ד‬
‫ה‪″‬ח )סח‪ ′‬ע‪″‬ג(‪ ,‬נאמר‪ :‬עשרים ואחד יום‬
‫מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫א‪″‬ר אבינא‪ :‬סימנא )הסימן הוא‪” (:‬מקל‬
‫שקד אני רואה“‬
‫הסימן הוא דברי הנביא ירמיהו ”מקל שקד‬
‫אני רואה“ )ירמיה א‪ ′‬יא‪(′‬‬
‫מה הלוז הזה )גזע עץ השקד( משהוא‬
‫מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את‬
‫פירותיו – עשרים ואחד יום‪ ,‬כך מיום‬
‫שהובקעה העיר ועד שחרב הבית –‬
‫עשרים ואחד יום‪.‬‬
‫ר‪ ′‬אבינא ממשיל את תהליך חורבנה של‬
‫העיר למקל השקד מנבואתו של ירמיה‪) .‬פרק‬
‫א‪ ′‬יא‪ .(′‬מרגע שמקל השקד – הלוז – מוציא‬
‫את ניצתו ועד שנגמר תהליך הבשלת הפרי‬
‫עוברים עשרים ואחד יום‪ ,‬כך עברו עשרים‬
‫ואחד יום למן היום בו הובקעה חומת ירושלים‬
‫ועד החורבן המוחלט של בית המקדש‪.‬‬
‫במרוצת הדורות התווספו ביום זה מנהגי‬
‫אבלות רבים‪ ,‬מנהגים אלה מחמירים ככל‬
‫שמתקרבים לט‪ ′‬באב‪ .‬הבדלים לא מעטים ניכרים‬
‫בין עדות ישראל השונות‪ ,‬ביחס למנהגי האבלות‬
‫ביום זה‪ ,‬אולם באופן כללי נוהגים בו מנהגים‬
‫של איסור תספורת ותגלחת‪ ,‬יש המחמירים גם‬
‫באיסור רחיצת הגוף ומקילים רק לכבוד שבת‪.‬‬
‫חל בו איסור על בילויים ותענוגות‪ ,‬ובימים‬
‫הקרובים לט‪ ′‬באב נוהגות קהילות מסויימות‬
‫שלא לאכול בשר ולא לשתות יין‪ .‬ועל כך כבר‬
‫התריעו חכמינו במאה השנייה‪.‬‬
‫סוף הכתבה בעמ‪ ′‬הבא‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪4‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫זיכרון המורשת היהודית כמניע‬
‫להקמת מדינת ישראל‬
‫בחלוף יום העצמאות ה‪66-‬‬
‫למדינת ישראל‪ ,‬עדיין קיים‬
‫שיח ציבורי‪ ,‬בחלק מהציבוריות‬
‫הישראלית‪ ,‬באשר לזכותו של עם‬
‫ישראל על ארץ ישראל‪.‬‬
‫שיח ציבורי זה מוביל לשאלה‪,‬‬
‫מה היה הכוח המניע שהניע את אבות‬
‫הציונות להפעיל מהלכים שהביאו‬
‫להקמת מדינת ישראל‪ ,‬דווקא בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ולא בכל מקום אחר ברחבי‬
‫תבל‪ ,‬כמו בהצעה להקים את מדינת‬
‫היהודים באוגנדה שבאפריקה‪.‬‬
‫בהקשר לסוגיה זו ראוי לציין‬
‫שאת המניע להקמת מדינת ישראל‪,‬‬
‫דווקא בארץ ישראל‪ ,‬ניתן לייחס‬
‫לזיכרון המורשת היהודית‪ .‬זיכרון‬
‫שבוודאי צרוב ומוטבע בתודעתו של‬
‫העם היהודי‪ ,‬על תפוצותיו ברחבי‬
‫העולם‪ .‬זיכרון זה – בין שהוא נובע‬
‫ממקורות דתיים ובין שהוא נובע‬
‫ממקורות תרבותיים יהודיים – הוא‬
‫תמיד היה מכוון מטרה כלפי ארץ‬
‫ישראל התנ‪″‬כית שמרכזה ירושלים‬
‫בירת עם ישראל ההיסטורית‪.‬‬
‫אין חולק על כך שזיכרון ארץ‬
‫ישראל וירושלים בא לביטוי בכל‬
‫אירוע יהודי ברחבי תבל‪ ,‬שיש בו‬
‫הקשרים למסורת היהודית‪ .‬כמו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בסיום ערב חג פסח‪ ,‬ובסיום‬
‫יום הכפורים‪ ,‬שבהם נהוג לומר‬
‫”בשנה הבאה בירושלים“‪ .‬או כמו‬
‫בכל טקס נישואים שבו אומר החתן‬
‫לפני שבירת הכוס ”אם אשכחך‬
‫ירושלים תשכח ימיני‪ ,‬תידבק לשוני‬
‫לחיכי אם לא אעלה את ירושלים‬
‫על ראש שמחתי“‪ .‬כמובן שזיכרון‬
‫המורשת היהודית עובר מדור‬
‫לדור גם באמצעות יום השבת וחגי‬
‫ישראל‪ ,‬ובמיוחד בחג פסח‪ ,‬שבו‬
‫קיימת החובה להעביר את זיכרון‬
‫סיפור ההגדה מאב לבן‪ ,‬מבחינת‬
‫”והגדת לבנך“‪.‬‬
‫למעשה כל התפילות של עם‬
‫ישראל‪ ,‬בכל עדות ישראל‪ ,‬יש בהם‬
‫הקשרים לזיכרון‪ .‬כמו‪” :‬זכר ליציאת‬
‫מצרים“; ”זכר למעשה בראשית“;‬
‫”זכור את אשר עשה לך עמלק“;‬
‫על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו‬
‫בזכרנו את ציון“‪ .‬אין כל ספק שזיכרון‬
‫המורשת היהודית הצרוב והמוטבע‬
‫בתודעתו של כל יהודי כאינדיבידואל‬
‫הוא בוודאי זיכרון המצטרף לזיכרון‬
‫המורשת היהודית הצרוב והמוטבע‬
‫בתודעתו של עם ישראל כקולקטיב‪.‬‬
‫לזיכרון המורשת היהודית‬
‫היבטים רבים‪ ,‬וביניהם קיימים שני‬
‫היבטים מרכזיים‪ .‬ההיבט האחד הוא‬
‫בכך שזיכרון המורשת היהודית‬
‫משמר את גיבושו וציביונו של עם‬
‫ישראל במהלך הדורות‪ ,‬ובכך מונע‬
‫את היעלמותו של עם ישראל מבין‬
‫כלל העמים‪ .‬ההיבט השני הוא בכך‬
‫שזיכרון המורשת היהודית משמר‬
‫את הערגה והגעגוע של עם ישראל‬
‫לארצו‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ולירושלים‬
‫בירתה‪ ,‬שמהם הוגלה לגלויות‬
‫השונות‪ ,‬שלא מרצונו‪ ,‬במאורעות‬
‫שונים במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אין כל ספק שהערגה‬
‫והגעגוג של עם ישראל לארץ ישראל‬
‫ולירושלים בירתה המתבססים‬
‫על זיכרון המורשת היהודית‪ ,‬הם‬
‫שבוודאי הבטיחו את חזרתו של עם‬
‫ישראל לארצו ההיסטורית‪ .‬דבר‬
‫שבא לביטוי בהקמת מדינת ישראל‬
‫דווקא בארץ ישראל‪.‬‬
‫למדינת ישראל זכות היסטורית‬
‫על ארץ ישראל‪ ,‬משום שזוהי‬
‫הארץ שהאל הבטיח לשבטי בני‬
‫ישראל לאחר גאולתם ויציאתם‬
‫מארץ מצרים‪ .‬ארץ ישראל הייתה‬
‫מקום מושבן ההיסטורי של ממלכות‬
‫ישראל ויהודה‪ .‬בארץ ישראל שכנה‬
‫ממלכת ישראל המאוחדת‪ ,‬בימי‬
‫מלכות שאול‪ ,‬דוד ושלמה‪ .‬לכן עם‬
‫ישראל חזר לביתו הלאומי‪ ,‬לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬מכוח זכותו ההיסטורית ולא‬
‫מכוח כיבוש‪.‬‬
‫הטענה הנשמעת מצידם של‬
‫גורמים שונים‪ ,‬לפיה הקמת מדינת‬
‫ישראל הוקמה רק לצורך קליטת‬
‫פליטי השואה ניתנת להפרכה‪ .‬רבים‬
‫מאבות הציונות החלו לפעול להקמת‬
‫מולדת לעם היהודי בארץ ישראל‬
‫עוד מאז הקמתה של התנועה הציונית‬
‫במאה ה‪ ,19-‬ולצורך כך אף הוכרזה‬
‫הצהרת בלפור בשנת ‪ ,1917‬והכרזה‬
‫זאת הייתה שנים רבות לפני תקופת‬
‫השואה‪ .‬כנראה שזיכרון המורשת‬
‫היהודית היה צרוב ומוטבע גם‬
‫בתודעתם של אבות הציונות אשר‬
‫החליטו להקים את מדינת היהודים‬
‫דווקא בארץ ישראל ולא בכל מקום‬
‫אחר ברחבי תבל‪ .‬נכון הוא שהישוב‬
‫היהודי שהיה קיים בארץ ישראל‬
‫עוד בטרם הקמת המדינה פעל רבות‬
‫בפעולות הצלה להעלאת ניצולים‬
‫מפליטי השואה לארץ ישראל‪ .‬וזאת‬
‫באמצעות מבצעים מגוונים ולמרות‬
‫התנגדות המנדט הבריטי ששלט אז‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬והגביל את עלייתם‬
‫של יהודים לארץ ישראל‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬לאחר ‪ 66‬שנות קיומה‬
‫של המדינה‪ ,‬ניתן לומר שעל אף‬
‫הקשיים והמלחמות שהיו מנת חלקה‬
‫של המדינה במהלך שנות קיומה‪,‬‬
‫אוכלוסיית המדינה זינקה מ‪650-‬‬
‫אלף יהודים שהיו בארץ בשנת‬
‫‪ 1948‬ל‪ 6.5-‬מליון יהודים בשנת‬
‫‪ .2014‬התל‪″‬ג צמח מ‪ 1.5-‬מיליארד‬
‫דולר ל‪ 300-‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫מדינת ישראל הפכה ממדינה נטולת‬
‫טכנולוגיה למדינה עם כוח טכנולוגי‬
‫רב עוצמה‪ .‬צה‪″‬ל הפך מכוח צבאי‬
‫מתגבש לכוח צבאי מוביל בין צבאות‬
‫העולם‪ .‬קרנה של מדינת ישראל גבר‬
‫בין המדינות הנאורות ובמיוחד לאור‬
‫הצמיחה הכלכלית‪ ,‬הישגים מדעיים‪,‬‬
‫התקדמות בטכנולוגיה רפואית‪,‬‬
‫בטכנולוגיה דיגיטאלית‪ ,‬בשיטות‬
‫חינוך מתפתחות‪ ,‬לווינים בחלל‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬כמובן שמדינת ישראל ממשיכה‬
‫לפתוח את שערי הארץ להמשך‬
‫קליטת עולים יהודיים מארצות נכר‪.‬‬
‫הישגים אלו ואחרים מלמדים על‬
‫עוצמתה של מדינת ישראל לאחר ‪66‬‬
‫שנות עצמאות‪.‬‬
‫אנו רואים איפוא עד כמה חשוב‬
‫הוא זיכרון המורשת היהודית לעם‬
‫ישראל‪ ,‬זיכרון אשר שימש כוח מניע‬
‫לאבות הציונות שפעלו להקמת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כמדינה יהודית‪ ,‬דווקא בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ולא בכל מקום אחר ברחבי‬
‫תבל‪ .‬ובכך ארץ ישראל ובירתה‬
‫ירושלים משמשים בית לאומי לכל‬
‫יהודי הנמצא ברחבי העולם‪ ,‬ולכל‬
‫יהודי השואף לעלות לארץ ישראל‪,‬‬
‫מכוח ”חוק השבות“‪ ,‬המסמל את‬
‫התגשמות החזון הציוני‪.‬‬
‫יעקב אהרונוב‬
‫י‪″‬ז בתמוז‬
‫סוף הכתבה מעמ‪3 ′‬‬
‫בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא ס‪ ′‬ע‪″‬ב‬
‫אנו קוראים על ר‪ ′‬יהושע בן חנניה שהתנגד‬
‫להפרזה בדיני האבלות על חורבן בית המקדש‪:‬‬
‫אמר להם‪ :‬אם כן לחם לא נאכל שעבר‬
‫בטלו מנחות )שהיו מקריבים על גבי המזבח(‪.‬‬
‫אפשר בפירות‪) .‬אמרו לו‪ ,‬אפשר להסתפק‬
‫שנאמר‪” :‬אם אשכחך ירושלים תשכח‬
‫ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי‪,‬‬
‫אם לא אעלה את ירושלים על ראש‬
‫שמחתי“ )תהלים קלז‪ ′‬ה‪-‬ו(‪.‬‬
‫פירות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים‬
‫חכמים כר‪ ′‬יהושע הבינו שהגזמה והפרזה‬
‫באבל על חורבן ירושלים‪ ,‬אינה מוסיפה דבר‬
‫לבריאות הציבור ובסופו של דבר אף פוגעת‬
‫בו‪ .‬הוא ניסה לשכנע את הפרושים המקצינים‬
‫שלא להחמיר בדיני אבלות‪ ,‬אלא ללכת לפי‬
‫השכל הישר‪ ,‬להזכיר את ירושלים ולהתאבל‬
‫על חורבנה‪ ,‬אך לא להשבית את החיים על‬
‫הנאותיהם ושמחותיהם‪.‬‬
‫היום נוהגים שלא לברך ברכת ”שהחיינו“‬
‫על פרי חדש‪ ,‬ולא להתחדש בבגד חדש או‬
‫בדירה חדשה‪ ,‬משבת ”חזון“ ועד ט‪′‬‬
‫באב‪.‬‬
‫בפירות(‬
‫כשחרב הבית בשנייה‪ ,‬רבו פרושין‬
‫בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות‬
‫יין‪) .‬רבו הפרושים שרצו לגזור שלא לאכול‬
‫)על גבי המזבח(‪.‬‬
‫נטפל להם ר‪ ′‬יהושע אמר להם‪ :‬בני‪ ,‬מפני‬
‫מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם‬
‫שותים יין?‬
‫אמרו לו‪ :‬נאכל בשר שממנו מקריבים‬
‫על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה‬
‫יין שמנסכים על גבי המזבח ועכשיו‬
‫בטל?‬
‫שתקו‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬שלא להתאבל כל עיקר אי‬
‫אפשר שכבר נגזרה גזירה‪ ,‬ולהתאבל יותר‬
‫מדי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הציבור‬
‫אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה‪...‬‬
‫אלא כך אמרו חכמים‪ :‬סד אדם את ביתו‬
‫בסיד ומשייר בו דבר מועט‪ ...‬עושה אשה‬
‫כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט‪...‬‬
‫בשר ולשתות יין(‬
‫)שחרב הבית ואין הבאת ביכורים(‬
‫מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים!‬
‫הערה אישית‪:‬‬
‫נולדתי וגדלתי בתל ארזה‪ ,‬בקצה שכונת‬
‫הבוכרים בירושלים‪ .‬במשך חמישים השנה‬
‫האחרונות אני נשואה לבן העדה הבוכרית‪.‬‬
‫הכרתי מקרוב את מנהגיהם ולמדתי שאין‬
‫כעדה זו המשמרת את אזכרת מתיה בדבקות‬
‫בלתי נלאית‪) .‬אומרים על הבוכרים שהם חיים‬
‫מאזכרה לאזכרה(‪.‬‬
‫יום י‪″‬ז בתמוז הינו יום אזכרה נוסף בלוח‬
‫ימי האבל והאזכרות היהודי‪ ,‬הפעם לא לזכרם‬
‫של איש או אשה‪ ,‬הפעם לזכרם של ירושלים‬
‫והמקדש אשר חרבו‪.‬‬
‫ביום שבת י‪″‬ז בתמוז בשנת תשכ“ח נולד‬
‫בני הבכור הראל‪ ,‬בירושלים העיר שחוברה‬
‫לה יחדיו‪ ,‬לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫ד‪″‬ר עירית אמינוף‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪5‬‬
‫החזרת עטרה ליושנה בבית‪-‬כנסת‬
‫היכל מהרי‪″‬ך‬
‫ביום ג‪ ′‬י‪″‬ט בסיוון תשע‪″‬ד‪,‬‬
‫‪ ,17.06.2014‬התקיים טקס‬
‫קביעת מזוזה לחידוש פעילותו‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬הנמצא ברחוב‬
‫פלורנטין‬
‫בשכונת‬
‫זבולון‬
‫בהשתתפות הרב הראשי לת‪″‬א‪-‬‬
‫יפו הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬רב‬
‫בית‪-‬הכנסת חיים טבריה ונשיא‬
‫ברית יוצאי בוכרה מר יוסף בר‪-‬‬
‫נתן‪.‬‬
‫להלן דברי ברכתו‪:‬‬
‫כבוד מרא דאתרא הגאון הרב‬
‫ישראל מאיר לאו שליט‪″‬א‪ .‬אני זוכר‬
‫אותך עוד בהיותך רב צעיר ומגיד‬
‫שיעור בבית‪-‬הכנסת ”אור‪-‬תורה“‬
‫ברחוב אוריאל אקוסטה וזכית והינך‬
‫חתנו של מורנו ורבנו הגאון הרב‬
‫יצחק ידידיה פרנקל זצ‪″‬ל‪ ,‬רב שכונת‬
‫פלורנטין‪ ,‬שעוד אדבר עליו בהמשך‪.‬‬
‫כבוד רב בית הכנסת הרב חיים‬
‫טבריה שליט‪″‬א‪ ,‬שנטל על עצמו‬
‫את משימת חידוש והחזרת העטרה‬
‫לישנה של פאר בתי‪-‬הכנסת של‬
‫שכונת פלורנטין ”היכל מהרי‪″‬ך“‪.‬‬
‫יוסף בר‪-‬נתן במעמד חנוכה מחודשת של ביה‪″‬כ‬
‫נשיא הברית ומתפללים בחברת הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬שליט‪″‬א‬
‫אני עומד נרגש לפניכם בדחילו‬
‫ורחימו באירוע זה המחדש תפארת‬
‫בית‪-‬כנסת זה‪ ,‬בו הייתי אנוכי ילד‬
‫ונער‪ ,‬כמוכם רוב הנמצאים כאן‪.‬‬
‫בו צפינו כולנו בדמויות ציוריות‬
‫ומופלאות של זקני העדה הבוכרית‬
‫”בחברותא“ וה”ביחד“ שלהם‪,‬‬
‫בעזרה הדדית בחינת ”איש את רעהו‬
‫יעזורו ולאחיו יאמר חזק“‪ .‬כרב‬
‫ביה‪″‬כ כיהן מורנו ורבנו הרב הראשי‬
‫לעדה הבוכרית הרב יעקב קייקוב‬
‫זצ‪″‬ל‪ ,‬שכונה ”אבי יתומים ודיין‬
‫אלמנות“ בשל רגישותו למצוקות‬
‫החברה‪.‬‬
‫מתפללים רבים ומכובדים גדשו‬
‫את בית הכנסת ובראשם בן‪-‬ציון‬
‫כוג‪′‬הינוף יו‪″‬ר הקהילה ואחיו מרדכי‬
‫כוג‪′‬הינוף‪ ,‬מולא רפאל חכמוב‪ ,‬אבי‬
‫המנוח מולא נתנאל נתנ‪′‬קה איליג‪,′‬‬
‫הגבאים עמנואל שלומוף‪ ,‬נתנאל‬
‫קימיאגרוף ובכור מבשוב‪ ,‬החזן‬
‫יוסף חיימוב‪ ,‬אחיו בנימין ואריה‪ ,‬חי‬
‫ואילושה ג‪′‬בה‪ ,‬חי פתחוב‪ ,‬דוד חיים‬
‫פוזיילוב ורבים אחרים‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי בן‪-‬ציון ומרדכי כוג‪′‬הינוף‬
‫הם בניו של מולא יוסף כוג‪′‬הין‪,‬‬
‫שהיה אחד משבעת חותמי מגילת‬
‫ייסוד שכונת הבוכרים המפוארת‬
‫בירושלים בשנת ‪ 1891‬ושעל שמו‬
‫נקרא בית הכנסת מהרי‪″‬ך – מורנו‬
‫הרב רבי יוסף כוג‪′‬הינוף‪.‬‬
‫אני רואה היום את צאצאיהם‬
‫ואני מפליג בנוסטלגיה במנהרת‬
‫הזמן ובגעגועים לימים שהיו ואינם‪.‬‬
‫נמצאים עמנו היום בתו של נעים‬
‫זמירות ישראל מולא יששכר מכסום‪,‬‬
‫בנו ובתו של מנחם אליעזרוב‬
‫)חופיס(‪ ,‬בני משפחת אמינוב ויסלחו‬
‫לי אלה‪ ,‬שלא ציינתי אותם במפורש‪.‬‬
‫בית‪-‬כנסת שימש את הקהילה בימי‬
‫שמחה ובימי עצב‪ .‬אחד האירועים‬
‫הבולטים בו היו חגיגות ואירועי‬
‫שמחת תורה‪ ,‬שכללו הקפות בבית‪-‬‬
‫הכנסת וכמובן תפילת ”הגשם“ ”ישב‬
‫רוחו ייזלו מים“‪ ,‬עלייה לתורה של‬
‫שלושת החתנים‪ :‬חתן ”מעונה“‪ ,‬חתן‬
‫”וזאת הברכה“ וחתן ”בראשית“‪.‬‬
‫החתנים הועלו בשירת ”ישמח‬
‫חתני בקהל אמוניי‪ ,‬ישא ברכה מאת‬
‫ה‪ .“′‬וגם אנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬עלינו כל אחד‬
‫בתורו‪ ,‬לקריאה בטעמי המקרא בספר‬
‫התורה את עליית ”ולאשר אמר ברוך‬
‫מבנים אשר‪ .“...‬על הילדים נזרקו‬
‫סוכריות מהאימהות מעזרת הנשים‪.‬‬
‫בסיום התפילה התקיימה בבית‪-‬‬
‫הכנסת סעודה כיד המלך בתרומת‬
‫החתנים‪ ,‬שכללה‪ ,‬במועד החל ביום‬
‫חול – אוש‪-‬פלוב‪ ,‬אם חל ביום השבת‬
‫– אושי‪-‬סבו וכמובן ביצים חומות‪.‬‬
‫על במת בית‪-‬הכנסת ישבו הזמרים‬
‫והפייטנים שהנעימו בשירי שמחת‬
‫תורה‪” :‬שמחו נא‪ ,‬שמחו נא‪ ,‬בשמחת‬
‫התורה“‪” ,‬מפי אל“‪” ,‬הללויה“‪” ,‬יום‬
‫שמחה לישראל“‪” ,‬ארוממך“‪” ,‬אדיר‬
‫כבודו“ ועוד‪.‬‬
‫במוצאי החג כל השכונה התכנסה‬
‫יחד עם אורחים ואישים רמי מעלה‪,‬‬
‫שבאו מכל רחבי ת‪″‬א להקפות שניות‬
‫בניצוחו של רב השכונה האהוד על‬
‫כולנו‪ ,‬המנוח יצחק ידידיה פרנקל‬
‫זצ‪″‬ל‪ .‬אירוע מרשים זה כלל מצעד‬
‫תזמורת מכבי האש‪ ,‬שהקיף את‬
‫השכונה וכמובן את המוני בני העדה‬
‫הבוכרית בלבושם הססגוני‪ ,‬שפצחו‬
‫בשירה וריקודים עם ספרי התורה‬
‫וקצרו תשואות רמות מתושבי‬
‫השכונה והאורחים‪.‬‬
‫יותר מכל לא נשכח את החברות‬
‫האמיתית והביחד של הקהילה‬
‫הבוכרית שהתבטאו במנהג ביקורים‬
‫הדדיים בבתי ידידים וחברים מבית‬
‫הכנסת והסביבה להרמת כוסית‬
‫”לחיים“‪ ,‬מנהג הקרוי ”קוצ‪′‬ה גרדק“‬
‫או ”מועד ביני“‪.‬‬
‫אני עומד בתפילה כאן עמכם‪,‬‬
‫שיתקיים בנו ובבית‪-‬הכנסת הזה‬
‫”חדש ימינו כקדם“ ונשוב לנהוג‬
‫ולשמוח בחוג המשפחה והקהילה‬
‫במועדי ישראל כפי שחגגנו וחווינו‬
‫בעבר‪.‬‬
‫יוסף בר‪-‬נתן‬
‫נשיא ברית יוצאי בוכרה‬
‫לחברנו לנשיאות מר‬
‫בנימין בבאיוף ורעייתו‬
‫ברכות מקרב לב לנישואי הבת‬
‫חיה שושנה‬
‫עם בחיר ליבה דוב הלוי‬
‫יהי רצון שיעלה זיווגם יפה להקים בית נאמן בישראל‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב‪ ,‬ממייסדי הברית‬
‫שושנה רון‪ ,‬מנכ‪″‬לית‬
‫ההנהלה‪ ,‬החברים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪6‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ראיון החודש ז‪′‬אנה כהן – סגנית‬
‫ראש עיריית אור‪-‬יהודה‬
‫ז‪′‬אנה כהן – ילידת סמרקנד‪,‬‬
‫עלתה לארץ בשנת ‪ ,98‬בעלת‬
‫השכלה אקדמאית‪ ,‬רוקחת‬
‫במקצועה‪ ,‬נשואה ‪3 +‬‬
‫– ז‪′‬אנה‪ ,‬את ידועה כבעלת‬
‫תודעה חברתית עמוקה ביותר‪ ,‬מה‬
‫הייתה האג‘נדה החברתית שלך‬
‫בתקופת הבחירות?‬
‫– באור‪-‬יהודה יש ‪37,000‬‬
‫תושבים‪ ,‬מתוכם ‪ 18,000‬עולים‬
‫דוברי רוסית ומתוך אלה בין ‪13-14‬‬
‫אלף יהודים בוכריים‪.‬‬
‫עם היבחרי לתפקיד סגנית ראש‬
‫עיריית אור‪-‬יהודה‪ ,‬קבלתי על עצמי‬
‫את תיק הרווחה ותיק הקליטה‪ ,‬שהם‬
‫קרובים לליבי‪ .‬ההתייחסות שלי היא‬
‫לכלל האוכלוסייה‪ ,‬עם דגש – סיוע‬
‫לצעירים‪ .‬בראש וראשונה לצייד‬
‫אותם בכלים כדי שיוכלו להתמודד עם‬
‫מצבים קשים בחייהם‪.‬‬
‫יצרתי מסגרת למה שאנחנו מכנים‬
‫שעות תגבור לילדים משכבה סוציו‪-‬‬
‫אקונומית בינונית ומטה‪ .‬קורס מיוחד‬
‫למנהיגות צעירה‪ ,‬מודעות להתגייסות‬
‫לצה‪″‬ל‪ .‬נושא חשוב מאוד לחיזוק‬
‫תודעתם של הורים יוצאי ברה‪″‬מ‪ ,‬שלא‬
‫רואים עין בעין את החובה של ילדיהם‬
‫להתגייסות לצה‪″‬ל‪ .‬חיזוק מעמד‬
‫האישה‪ ,‬אותה לא רק ליעד לתפקיד‬
‫חייה להיות אשת איש צייתנית‪ ,‬אלא‬
‫גם להעצים את אישיותה בהתאם‬
‫לכישרונותיה‪.‬‬
‫לנזקקים פתחנו באור‪-‬יהודה בית‪-‬‬
‫תמחוי‪ .‬אבל אינני מסתפקת במתן סיוע‬
‫לקבוצות תושבים‪ ,‬אלא גם מסייעת‬
‫בצורה פרטנית לנזקק זה או אחר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬פרשת יהודי בוכרי‪ ,‬שהגיע‬
‫לארץ בשנת ‪ 2010‬כתייר‪ ,‬למרות‬
‫שאיפתו להשתקע בארץ ולחיות בה‪,‬‬
‫נזרק במקומות שונים ובסופו של דבר‬
‫הגיע לאור‪-‬יהודה‪ .‬דאגתי‪ ,‬שיקבל‬
‫תעודת עולה עם כל הזכויות המתלוות‬
‫לזה‪ .‬אני ממשיכה לעקוב אחרי מצבו‬
‫הכלכלי והנפשי ואני מקווה‪ ,‬שבסופו‬
‫של דבר ימצא את מקומו בינינו כמו‬
‫כל אזרח אחר‪.‬‬
‫מטרה נוספת בתחום החברתי‬
‫היא שילוב תרבויות‪ .‬באשר לעולים‪,‬‬
‫כידוע‪ ,‬הם הגיעו לארץ עם מטען‬
‫תרבותי ומנטאליות משלהם‪ ,‬שאותה‬
‫הם מכבדים ומקיימים‪ .‬ואילו אנו‬
‫רוצים לשלב אותם בחברה הישראלית‪,‬‬
‫כדי שיכירו את המורשת ההיסטורית‬
‫והתרבותית של מדינת ישראל‪ .‬הדבר‬
‫הנכון לעשות הוא לשלבם אלו באלו –‬
‫צריך שכל צד יכיר את המורשת של‬
‫השני מתוך כבוד הדדי‪.‬‬
‫בנושא הרווחה כללית אני מוכרחה‬
‫להודות‪ ,‬שבני הדור הצעיר כמעט כולם‬
‫לומדים ומכשירים את עצמם להיות‬
‫בעלי השכלה גבוהה והם משתלבים‬
‫בחברה הישראלית בצורה אופטימאלית‪.‬‬
‫לא נתקלתי במשפחות שבאו לבכות‬
‫מרוסיה וגבריאל כהן‪ ,‬הורי ז‪′‬אנה‬
‫בפניי על מצב כלכלי קשה‪ .‬ואני מוכרחה‬
‫להודות‪ ,‬שזה מאוד מעודד‪.‬‬
‫– אריק שרון ז‪″‬ל אמר‪ ,‬ש”מה‬
‫שרואים מכאן‪ ,‬לא רואים משם“‪ .‬אם‬
‫לעשות פרפראזה להיבחרך לתפקיד‬
‫סגנית ראש עריית אור‪-‬יהודה‪ ,‬האם‬
‫נתקלת בקשיים ביישום הבטחותייך‬
‫בבחירות בנושאים חברתיים?‬
‫– אני מוכרחה להודות‪ ,‬שעד‬
‫עכשיו לא נתקלתי בקשיים ביישום‬
‫האג‪′‬נדה החברתית שלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫תחום מסוים‪ ,‬שנתקלתי בקושי והוא‬
‫בנושא בית‪-‬עלמין‪ .‬בני העדה שלנו‬
‫בקשו ממני לדאוג לחלקת אדמה בעיר‬
‫לבית‪-‬עלמין‪ .‬הנושא בטיפול ולפי שעה‬
‫הוא לא בר‪-‬ביצוע‪.‬‬
‫– לקהילה שלנו מורשת ציונית‬
‫עשירה ביותר‪ .‬כיצד יש בדעתך‬
‫להקנות מורשת זו לבני העדה‬
‫ובעיקר לצעיריה?‬
‫– יהודי בוכרה מונים בין ‪13-14‬‬
‫אלף תושבים‪ .‬החלום שלי הוא להקים‬
‫מוזיאון למורשת יהדות בוכרה באור‪-‬‬
‫יהודה‪ .‬אני מאמינה‪ ,‬שבמאמצים‬
‫משותפים של ברית יוצאי בוכרה‪,‬‬
‫של קונגרס יהודי בוכרה‪ ,‬של ח‪″‬כים‬
‫בוכרים ויהדות ארה‪″‬ב ניתן לגייס‬
‫כספים להקמת מוזיאון מסוג זה בעיר‪.‬‬
‫יש בעיר שלנו שני מוזיאונים‬
‫של יוצאי לוב ויוצאי בבל‪ .‬מוזיאונים‬
‫לתפארת‪ .‬אני מאמינה שגם אנחנו‬
‫יכולים להגיע להשגת המטרה הזאת‬
‫בצורה לא פחות מוצלחת מאחרים‪.‬‬
‫מוזיאון חשוב מאוד לצעירינו‪,‬‬
‫שיכינו עבודות מחקר על המורשת וזה‬
‫כמובן אחד הכלים החשובים ביותר‬
‫כדי ללמוד על העבר המפואר שלנו‪.‬‬
‫– מניין קבלת את ”החיידק“‬
‫לפעילות ציבורית?‬
‫– הסבא רבא שלי מצד אבא‪ ,‬חכים‪,‬‬
‫שימש כעין רופא בחצרו של האמיר‬
‫הבוכרי‪ .‬למעשה‪ ,‬במקצועו היה רוקח‪,‬‬
‫מקצוע שעבר במשפחתנו בירושה‬
‫מדור לדור‪ .‬בגין קרבתו לאמיר‪ ,‬סבי‬
‫הגן ותמך‪ ,‬לא אחת‪ ,‬על בני הקהילה‬
‫הבוכרית היהודית אם בקבוצות ואם‬
‫כפרט בפני פורענויות שונות‪ ,‬שאיימו‬
‫עליהם‪ .‬הסבא מצד אמא‪ ,‬שלמה סימן‪-‬‬
‫טוב‪ ,‬שימש כראש המיליציה )המשטרה(‬
‫בשחריסבז‪ .‬יש לי תמונה שבו הוא רוכב‬
‫על סוס מעוטר במדליות‪.‬‬
‫אבי‪ ,‬גבריאל‪ ,‬שהיה טכנאי שיניים‬
‫במקצועו‪ ,‬אף הוא עסק בענייני ציבור‬
‫והיה מקובל ככתובת מסייעת לבני‬
‫הקהילה הבוכרית‪.‬‬
‫חכים‪ ,‬סבא רבא של ז‪′‬אנה‬
‫– איך את מתמודדת עם תפקידך‬
‫הציבורי בהיותך אישה‪ ,‬רעיה ואם‬
‫לילדים?‬
‫– למדתי במנהיגות צעירה איך לחלק‬
‫את הזמן בצורה יעילה‪ .‬אני מתכננת את‬
‫פעילותי היומית מבעוד מועד‪ .‬בעדיפות‬
‫ראשונה – המשפחה ולאחר מכן פעילותי‬
‫הציבורי‪ .‬הזמן מחולק בצורה מאוזנת‪.‬‬
‫– איך את רואה את עתידך‬
‫בפעילותך הציבורית?‬
‫– האמת היא‪ ,‬שבכלל לא ציפיתי‪,‬‬
‫שאגיע למה שאני עושה היום‪ .‬אולי‬
‫הסוד להצלחתי נעוץ בכך‪ ,‬שאני מכבדת‬
‫כל אדם באשר הוא‪ .‬מתן סיוע ועזרה‬
‫לזולת‪ ,‬כנראה שטבוע בדמי‪ ,‬אולי בגנים‬
‫שלי‪ .‬אמי‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬הייתה דמות ידועה‬
‫בעיר סמרקנד‪ ,‬בהיותה אחות מוסמכת‪,‬‬
‫ראשית בבית החולים המקומי‪.‬‬
‫– ובכל זאת‪ ,‬לאן את חותרת‬
‫להגיע בעתיד בפעילותך הציבורית?‬
‫– לכנסת‪ .‬אני מקווה‪ ,‬שאהיה‬
‫ראויה לכהן כחברת‪-‬כנסת וזאת משום‬
‫שאני צמחתי מהעם‪.‬‬
‫– מה גורם לך להרגיש בוכרית‬
‫גאה?‬
‫– אני גאה בשורשים העשירים‬
‫שלנו‪ .‬יש לנו‪ ,‬בקרב העדה‪ ,‬הרבה‬
‫אנשי רוח‪ .‬אתם‪ ,‬כעמותה‪ ,‬גיליתם‬
‫את המורשת ההיסטורית שלנו‬
‫בהרבה מאוד נושאים‪ :‬אם בתקדימים‬
‫שיצרו אבותינו בשכונת הבוכרים‬
‫ואם באישים שונים‪ ,‬שבלטו בקהילה‬
‫בתרומתם למדינה‪ .‬ואת כל זה צריך‬
‫להוקיר‪ ,‬לכבד ולידע את הדור הקיים‬
‫ולהוריש לדורות הבאים‪.‬‬
‫אני בהחלט גאה בפעילותה של‬
‫עמותת ברית יוצאי בוכרה למען‬
‫הקהילה‪ .‬אתם הייתם הראשונים‪,‬‬
‫שקבלתם את העולים בארץ‪ ,‬קלטתם‬
‫אותם וסייעתם להם להשתלב בצורה‬
‫מוצלחת בחברה הישראלית‪ .‬טיפלתם‬
‫בנוער בסיכון ומצוקה‪.‬‬
‫המחקרים‪ ,‬שאתם עשיתם וממשיכים‬
‫לעסוק בהם גם היום‪ .‬ההשקעה שלכם‬
‫בהעמקת הלימוד האקדמי של צעירינו‪.‬‬
‫אני לוקחת מכם דוגמא לפעילותי בתחום‬
‫החברתי באור יהודה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו אני פונה לכל‬
‫העוסקים במלאכה בקרב העדה‬
‫הבוכרית‪ ,‬לכם ברית יוצאי בוכרה‪,‬‬
‫לקונגרס יהודי בוכרה‪ ,‬לחברי הכנסת‬
‫אמנון כהן‪ ,‬רוברט אילתוב‪ ,‬דני דנון‬
‫וכמובן החצי בוכרי שלנו שר הפנים‬
‫גדעון סער – שתפו פעולה ביניכם‬
‫לבין עצמכם ואחדו כוחות‪ ,‬כי כך ורק‬
‫כך הקהילה שלנו תתחזק בעתיד‪.‬‬
‫– אני מודה לך‪ ,‬ז‪′‬אנה‪ ,‬על‬
‫הראיון ומאחלת לך הצלחה רבה‬
‫בפעילותך הציבורית‪.‬‬
‫ראיינה שושנה רון‬
‫מרוסיה כהן בעבודתה‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫פינת המסורת‬
‫מאת‪ :‬יעקב אהרונוב‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫‪7‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫פרשת חוקת‬
‫תובנות בהקשר לאפר פרה אדומה‬
‫פרשת חוקת מבהירה לעם‬
‫ישראל כיצד להיטהר מטומאת מתים‬
‫באמצעות האפר של פרה אדומה‪.‬‬
‫הגאון רבי אלשיך זצ‪″‬ל מפרשני‬
‫המקרא מסביר‪ ,‬מרגע שבני ישראל‬
‫קבלו את התורה בהר סיני הייתה‬
‫לבני ישראל חירות ממלאך המוות;‬
‫דהיינו‪ ,‬מעת קבלת התורה לא מתו‬
‫הבריות כלל‪ ,‬משום שמרגע קבלת‬
‫התורה לא הייתה כבר זוהמה בעם‬
‫ישראל‪ .‬רק מאז חטא העגל חזרה‬
‫הזוהמה שגרמה למוות בעם ישראל‪.‬‬
‫מכאן שכל מת יש בו טומאה – אבי‬
‫אבות הטומאה – הנובעת מהזוהמה‬
‫של חטא העגל‪ ,‬וזוהמה זאת של חטא‬
‫העגל היא המטמאת את הנוגע במת‪.‬‬
‫על פי שיטתו של רבי אלשיך‪,‬‬
‫כל אדם מעם ישראל הוא פלטרין‬
‫של האל‪ ,‬שנאמר‪” ,‬ועשו לי משכן‬
‫ושכנתי בתוכם“‪ .‬מכאן‪ ,‬שקיים‬
‫בגופו של כל אדם מעם ישראל גם‬
‫משכן אלוהי‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד יתכן‬
‫שבמשכן אלוהי הנמצא באדם תימצא‬
‫גם טומאה מזוהמה שנוצרה מחטא‬
‫העגל? לכן הדבר מחייב את כל הנוגע‬
‫במת‪ ,‬או הנוגע באוהל המת‪ ,‬להיטהר‬
‫מזוהמת חטא העגל דווקא באמצעות‬
‫אפר של פרה אדומה‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מדוע דווקא‬
‫פרה אדומה? מדרש תנחומא משיב‪,‬‬
‫”תבוא אימו של העגל ותכפר על‬
‫חטא העגל“‪ .‬ומכאן‪ ,‬שהפרה‪ ,‬כאימו‬
‫של העגל‪ ,‬היא שראויה לכפר על‬
‫חטא בנה‪ .‬ולכן האפר של פרה‬
‫אדומה מטהר את הטמאים מזוהמת‬
‫חטא העגל‪.‬‬
‫קיים קושי להבין את פשר עניינה‬
‫של פרה אדומה‪ .‬הכיצד זה יתכן‬
‫שפרה אדומה‪ ,‬לאחר שהיא נשרפת‬
‫באש יחד עם עץ ארז‪ ,‬אזוב‪ ,‬ושני‬
‫תולעת‪ ,‬אפר זה מעורבב עם מים‬
‫חיים‪ ,‬והופך למי נידה‪ ,‬הנקרא גם מי‬
‫חטאת‪ ,‬והזהה ממי החטאת על הטמא‬
‫מטהר את הטמא? ומאידך‪ ,‬גם מטמא‬
‫את הטהור? הכיצד זה יתכן שדבר‬
‫והיפוכו נמצא באותו אפר?‬
‫להבנת פשר עניינה של פרה‬
‫אדומה והקשרה לחטא העגל‪ ,‬ראוי‪,‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬לגלוש אל מלחמת‬
‫האל בפרעה כדי להוציא את בני‬
‫ישראל מגלות ומשעבוד מצרים‬
‫לחרות‪ .‬ידוע שהאל בכבודו ובעצמו‬
‫נלחם בפרעה ובכל אלוהי מצרים‪,‬‬
‫כנאמר‪” ,‬אני ולא מלאך‪ ...‬אני ולא‬
‫שרף“‪ .‬וידוע שהמצרים עבדו כפולחן‬
‫גם את הבקר והצאן וראו בהם את‬
‫אלוהיהם‪ .‬אחת ההוכחות לכך היא‬
‫בעת שיוסף‪ ,‬בהיותו מושל מצרים‪,‬‬
‫הורה לאחיו שהיו רועה צאן לבקש‬
‫מפרעה להתגורר בארץ גושן‪ ,‬כדי‬
‫לא להימצא בקרבת המצרים שראו‬
‫בעבודת הרועים פגיעה באלוהיהם‪.‬‬
‫מכאן שאלוהות המצרים הייתה‬
‫גם בצאן‪ ,‬בבקר‪ ,‬בפרות ובעגלים‪ .‬לכן‬
‫אחד מאלוהי המצרים היה כנראה גם‬
‫”עגל“‪ ,‬ומכאן שגם ”פרה אדומה“‪,‬‬
‫שהיא אימו של העגל אף היא הייתה‬
‫כנראה אחד מאלוהות מצרים‪.‬‬
‫אלוהות מצרים הייתה בוודאי‬
‫מושרשת בתודעתם של הערב רב‬
‫עוד בטרם שהם יצאו עם בני ישראל‬
‫ממצרים‪ .‬ויתכן שאלוהות מצרים‬
‫נכנסה גם לתודעתם של חלק מעם‬
‫ישראל‪ ,‬שהושפעו מפולחן בעלי‬
‫החיים של המצרים‪ ,‬עוד מתקופת‬
‫היותם עבדים במצרים‪ .‬ומכאן יתכן‬
‫שעגל הזהב נעשה כגעגוע לאלוהות‬
‫מצרים‪ .‬ומכאן גם מובן מדוע חרטו‬
‫את עגל הזהב בחרט‪ ,‬כדי שיהיה‬
‫מושלם ביופיו ובצורתו‪ ,‬ככליל‬
‫השלמות לנצח‪.‬‬
‫במעשיהם של הערב רב ואותם‬
‫אלה מעם ישראל שאמרו על עגל‬
‫הזהב ”אלה אלוקיך ישראל“‪ ,‬בכך‬
‫הם הוכיחו שמבחינה שכלית הם‬
‫אינם מסוגלים לתפוס את האלוהות‬
‫בצורה רוחנית אלא רק בצורה‬
‫חומרית; דהיינו‪ ,‬רק באמצעות‬
‫פסל מוחשי העשוי מזהב נצחי‬
‫הנראה לעין‪ .‬ובאמצעות מוחשיות‬
‫זו הם בקשו לתפוס את האל כבורא‬
‫עולם )לשיטת הראב‪″‬ע‪ ,‬הכוזרי‬
‫ואברבנאל(‪ .‬מבחינת החוטאים‪,‬‬
‫בורא עולם הוא שברא את העגלים‬
‫ואת מרבצי הזהב בטבע‪ ,‬ולכן ביקשו‬
‫אותם חוטאים לתפוס את האל דווקא‬
‫באמצעות מעשי האל בטבע; דהיינו‪,‬‬
‫באמצעות חומר ולא באמצעות רוח‪.‬‬
‫אלא שבכך עברו אותם חוטאים על‬
‫אחד מעשרת הדיברות ”לא תעשה‬
‫לך פסל“‪ .‬ולכן נענשו החוטאים‬
‫– הם הומתו על ידי בני שבט לוי‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬כל בכורי עם ישראל‬
‫גם הם נענשו‪ ,‬בכך שהם נושלו‬
‫מהעבודה הרוחנית שהייתה מיועדת‬
‫להם במשכן העדות‪ ,‬ובבית המקדש‬
‫העתידי בארץ ישראל‪ .‬למעשה האל‬
‫העביר לשבט לוי את תפקידם של‬
‫יעקב אהרונוב‬
‫כל בכורי עם ישראל‪ ,‬וזאת משום‬
‫שבני שבט לוי לא לקחו כל חלק‬
‫בחטא העגל‪.‬‬
‫האל נלחם לא רק עם פרעה ועמו‪,‬‬
‫אלא גם עם אלוהיהם‪ ,‬כנאמר‪” ,‬ובכל‬
‫אלוהי מצרים אעשה שפטים“‪ .‬לכן‬
‫חטאם של עם ישראל היה כה חמור‬
‫כשחטאו בחטא העגל‪ ,‬המסמל גם‬
‫פסל וגם את אלוהות מצרים‪ ,‬שבכך‬
‫חילל עם ישראל את שם שמים‬
‫בפרהסיה‪ .‬ולכן משה טחן את עגל‬
‫הזהב עד עפר דק‪ ,‬ובכך הוכיח משה‬
‫לעם ישראל שאין כל ממשות באלוהי‬
‫מצרים‪ ,‬ובוודאי גם לא באלוהות של‬
‫עמים אחרים‪ .‬לאחר חטא העגל האל‬
‫מצווה את בני ישראל לקחת דווקא‬
‫פרה אדומה‪ ,‬שהיא כלילת השלמות‬
‫והיופי מהבקר‪ ,‬המסמלת כנראה גם‬
‫את אלוהות מצרים‪ .‬גם היא תישרף‬
‫באש ותהפוך לאפר דק‪ .‬ובאמצעות‬
‫מי הנידה‪ /‬מי החטאת‪ ,‬המורכבים‬
‫כאמור גם מתכולת אפר פרה אדומה‪,‬‬
‫הכוהנים מטהרים טמאים מעם‬
‫ישראל‪ ,‬ובאמצעותם אף נטמאים‬
‫טהורים מעם ישראל‪.‬‬
‫נמצא איפוא שהמסר של פרשת‬
‫פרה אדומה לעם ישראל הוא בכך‬
‫שהאל הינו כול יכול‪ ,‬והוא לבדו שולט‬
‫על כל הברואים ועל כל הנבראים‪.‬‬
‫ברצותו יהפוך מאלוהי המצרים עפר‬
‫ואפר‪ ,‬וברצותו יהפוך אפר זה לטהר‬
‫טמאים ולטמא טהורים‪ .‬ולפיכך על‬
‫עם ישראל להפנים בתודעתו שאין כל‬
‫ממשות באלוהות של המצרים‪ ,‬ואף‬
‫לא באלוהות של כל עמי הארצות‪.‬‬
‫מכאן גם נלמד שכל עניינה של‬
‫שריפת פרה אדומה‪ ,‬וכל השימוש‬
‫באפר של הפרה האדומה‪ ,‬הכולל את‬
‫אפר עץ הארז‪ ,‬אזוב ושני התולעת‪,‬‬
‫יש באפר זה להחדיר את ההכרה‬
‫בליבו של כל אדם מעם ישראל‬
‫שעליו להתנתק מכל אלוהות זרה‪,‬‬
‫ולהאמין רק באלוהי ישראל‪ ,‬ולקיים‬
‫רק את תורת האל‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה‪ ,‬האם נדרשת‬
‫הזהה אחת בשימוש במי החטאת‬
‫כדי לטהר אדם טמא )ביום השלישי‬
‫וביום השביעי(‪ ,‬או שמא נדרשים‬
‫כמה הזהות? ותשובה ראויה לכך‬
‫היא שבוודאי הזהה אחת מספקת‪.‬‬
‫כדי שלא יבוא אדם טמא שנטהר‪,‬‬
‫ויאמר לחברו‪ ,‬טהרתי איכותית יותר‬
‫מטהרתך‪ ,‬שהנה הכהן היזה עלי חמש‬
‫הזהות מאפר הפרה האדומה כדי‬
‫לטהר אותי מטומאתי‪ ,‬ואילו אתה‬
‫– הכוהן היזה עליך רק פעם אחת‬
‫כדי לטהר אותך מטומאתך‪ ,‬ולכן‬
‫אני טהור יותר ממך‪ .‬לפיכך בוודאי‬
‫מספיק לאדם טמא להיטהר מטומאתו‬
‫באמצעות הזהה של פעם אחת‪,‬‬
‫ומיד נכנס הוא אל כלל אוכלוסיית‬
‫הטהורים בעם ישראל‪ .‬שהרי ממילא‬
‫אדם טמא שהפך לטהור לאחר הזהה‬
‫אחת כל הזהה נוספת שוב תטמא‬
‫אותו – לשיטת רבי עקיבא‪ .‬ומכאן‬
‫גם מומחשת משמעותה של האמרה‬
‫”כל המוסיף גורע“‪.‬‬
‫יוצא איפוא שמצוות השימוש‬
‫באפר הפרה האדומה לטיהור טמאים‬
‫יוצרת שוויון בין בני אדם‪ .‬הדבר‬
‫מקביל למצוות מחצית השקל‪,‬‬
‫היוצרת גם היא שוויון בין בני האדם‪,‬‬
‫שהרי הציווי במחצית השקל הוא‬
‫שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט‪,‬‬
‫שאם ירבו או ימעיטו ממחצית השקל‪,‬‬
‫לא יצאו ידי חובה‪ ,‬ולא תהיה כפרה‬
‫על נפשם‪.‬‬
‫בהקשר לחוקה של פרה אדומה‪,‬‬
‫מסופר‪ ,‬במדרש תנחומא‪ ,‬על גוי‬
‫ששאל את רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬כיצד‬
‫הזהה מאפר פרה אדומה מטהר את‬
‫הטמאים? הרי זה כמו מעשה כשפים‪,‬‬
‫שהנה אתם לוקחים פרה אדומה‬
‫ושורפים אותה‪ ,‬ובאפר הפרה אתם‬
‫מטהרים בה את הטמאים‪ .‬ענה לו רבי‬
‫יוחנן‪ ,‬האם חלית אי פעם במחלת‬
‫רוח? ענה לו הגוי לא‪ ,‬אבל כן ראיתי‬
‫אדם חולה במחלה זאת‪ .‬שאל רבי‬
‫יוחנן וכיצד מרפאים אותו? ענה הגוי‪,‬‬
‫לוקחים עשבים ומבעירים אותם‬
‫ליד החולה‪ ,‬ושופכים מים על האש‬
‫ומהעשן מתרפא החולה‪ .‬אמר לו רבי‬
‫יוחנן‪ ,‬ישמעו אוזניך את מה שפיך‬
‫מדבר‪ ,‬כשם שעשן מרפא חולה‪ ,‬כך‬
‫גם אפר פרה אדומה מטהר טמאים‪.‬‬
‫לאחר שנפרד הגוי מרבי יוחנן‪ ,‬שאלו‬
‫התלמידים את רבי יוחנן‪ ,‬תשובתך‬
‫הייתה טובה לאותו הגוי‪ ,‬אולם מה‬
‫תשיב לנו? אמר להם‪” :‬חייכם! לא‬
‫המת מטמא ולא הפרה מטהרת ולא‬
‫המים מטהרים אלא אמר הקב“ה‪:‬‬
‫חוקה חקקתי‪ ,‬גזירה גזרתי‪ ,‬אי אתה‬
‫רשאי לעבור על גזרתי“‪ .‬על כך‬
‫נאמר בתחילת הפרשה ”זאת חוקת‬
‫התורה“‪ ,‬ועל חוקה אין להרהר‬
‫אחריה‪.‬‬
‫לחברתנו לעבודה הגב‪ ′‬זויה אוביידוב‬
‫עמך באבלך הכבד על פטירתו ללא עת של האח‬
‫אמנון )ארקדי( חיימוב‬
‫ז‪″‬ל‬
‫המקום ינחם אותך ובני המשפחה בתוך שאר‬
‫אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפי לדאבה עוד‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב‪ ,‬ממייסדי הברית‬
‫שושנה רון‪ ,‬מנכ‪″‬לית‬
‫ההנהלה‪ ,‬החברים‬
‫צוות העובדים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪8‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ערב שכולו נוסטלגיה בוכרית‬
‫אולם ענבל במרכז סוזן דלל‬
‫בת‪″‬א המה‪ ,‬בתחילת חודש יוני השנה‬
‫בבני הקהילה הבוכרית – ותיקים‬
‫ועולים‪ ,‬שבאו ליהנות מערב אמנותי‬
‫מגוון ועשיר‪ ,‬פרי יוזמתו של עוזיאל‬
‫שחמורוב – הטנור הדרמתי שלנו‪.‬‬
‫על הבמה בלטו ציוריה של הגב‪′‬‬
‫שושן יצחק‪ ,‬שיצרו הרמוניה שלמה‬
‫עם מגוון ההופעות – השירה‪ ,‬הנגינה‪,‬‬
‫הריקודים של הווי בוכרי‪ ,‬שהחזיר‬
‫את הקהל לתקופת ילדותו – לבית‬
‫אבא‪.‬‬
‫פתח את הערב עוזי שחמורוב‬
‫במחרוזת שירים בוכרים‪ .‬הביצוע‬
‫היה מלוטש בפיאנו שקט ובפורטה‬
‫נועז‪ ,‬לסירוגין‪.‬‬
‫קבוצת נערות בתלבושת בוכרית‬
‫הפליאה לרקוד ריקודים אתניים –‬
‫בוכריים‪ ,‬אוזבקיים‪ ,‬אזרבייג‪′‬ניים‪.‬‬
‫ומה לא? הוסיפה להופעתן וירטואוזית‬
‫בולטת מדריכת הקבוצה הגב‪ ′‬ז‪′‬אנה‬
‫קדירוב‪.‬‬
‫לא נבצר מקומה של זמרת‬
‫בוכרית סוליסטית‪ ,‬מזי קמינסקי לבית‬
‫רפאלוב‪ ,‬שבקולה החזק הרטיטה את‬
‫לב הקהל בשיר‪ ,‬שיועד לזכרו של‬
‫אביה ברגישות ראויה‪.‬‬
‫לעוזי שחמורוב לא רק סגולות‬
‫ייחודיות כזמר‪ ,‬אלא גם לב ציוני חם‪.‬‬
‫הוא אימץ כתלמידים שני בחורים‬
‫בתחילת שנות ה‪ 20-‬לחייהם‪ ,‬האחד‬
‫ישראלי והשני יליד ארה‪″‬ב שהגיע‬
‫בגפו לארץ‪ ,‬הכשיר אותם מבחינה‬
‫מוזיקאלית‪ .‬השניים נגנו ושרו שירים‬
‫ידועים בעברית‪ ,‬אנגלית ובוכרית‪,‬‬
‫וזכו למחיאות כפיים סוערות‪.‬‬
‫איציק אליעזרוב הלהיב את‬
‫הקהל בהופעתו בשירים ובריקודים‬
‫מתוך מחזמרים ידועים‪ ,‬כמו ”קברט“‬
‫ו”כנר על הגג“‪ ,‬וזכה במחיאות כפיים‬
‫סוערות ביותר‪.‬‬
‫עוזי חזר לבמה ושר שירים‬
‫נפוליטניים‪ ,‬שלא היה מבייש בתחרות‬
‫עם כל זמר איטלקי אוטנטי‪ .‬את הערב‬
‫הנחה מר יעקב אליעזרוב בקלילות‬
‫מקצועית‪ ,‬שנבעה מניסיונו הרב‬
‫כמקים ומוביל להקת ”השגרירים“‬
‫הידועה‪.‬‬
‫הנגנים ולרי ששונוב‪ ,‬גבריאל‬
‫טולמסוב‪ ,‬אפרים מטטוב וצדיק‬
‫עוזי והרקדנית ז‪′‬אנה קדירוב‬
‫מושיוב הוסיפו חן מיוחד בליווי‬
‫השירה והריקודים וזכו למחיאות‬
‫כפיים סוערות‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר‪ ,‬שהייחודיות‬
‫של הערב באה לידי ביטוי בשני‬
‫מישורים בולטים – האחד‪ ,‬ביכולת‬
‫המרכז לחקר יהדות בוכרה‬
‫במכון בן‪-‬צבי‬
‫ביוזמתם של חבר הכנסת‬
‫אמנון כהן וראש מכון בן‪-‬‬
‫צבי פרופ‪ ′‬יום טוב עסיס ז‪″‬ל‬
‫הוקם במכון בן‪-‬צבי בשנת‬
‫‪ 2008‬מרכז לחקר יהדות‬
‫בוכרה‪ .‬פעילות המרכז כוללת‬
‫מחקר בתחומי היסטוריה‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬פולקלור‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות‬
‫חומרית ועוד ומתקיימת‬
‫במסלולים שונים‪ :‬תמיכה‬
‫במחקרים חדשים ופרסומם‪,‬‬
‫איסוף חומרים ארכיוניים‬
‫ועידוד עבודות שדה בקרב‬
‫בני הקהילה‪ ,‬תיעוד אתרים‬
‫יהודיים באוזבקיסטן‪ ,‬מתן‬
‫מענקי מחקר לחוקרים ומלגות‬
‫לסטודנטים‪ ,‬קיום כנסים‪ ,‬ימי עיון וסדנאות בנושאים הקשורים‬
‫ליהדות בוכרה וליהודים במרכז אסיה‪.‬‬
‫עד עתה המרכז הוציא לאור את הפרסומים הבאים‪:‬‬
‫‪” (1‬שירים“ מאת מוחיב )מרדכי בן חיא בצ‪′‬איב(‪ ,‬תשע‪″‬א‪.‬‬
‫‪” (2‬מפריחי הערבה הרעבה‪ :‬השלטון הקומוניסטי ויהודי‬
‫אוזבקיסטן ‪ “1917-1939‬מאת זאב לוין‪ ,‬תשע‪″‬ב‪.‬‬
‫‪” (3‬חמש פואמות תנ”כיות“ מאת מוחיב‪ ,‬תשע‪″‬ג‪.‬‬
‫בחסות המרכז מתבצעים כעת‬
‫מחקרים רבים‪ ,‬ביניהם‪” :‬מבנים‬
‫יהודים באוזבקיסטן“ )זויה ארשבסקי(‪,‬‬
‫”שירת הסוזנדה“ )סופיה קייקוב ויוחאי‬
‫פרימק(‪” ,‬הצגתם של יהודי בוכרה‬
‫באמנות ישראלית במחצית הראשונה‬
‫של המאה העשרים“ )אלה טל(‪” ,‬יחסי‬
‫יהודים‪-‬מוסלמים‬
‫יהודים‪-‬רוסים‪,‬‬
‫בתורכיסטן הרוסית לאור מהפכת‬
‫‪) “1904‬זאב לוין(‪” ,‬הביבליוגרפיות‬
‫של אמיתין שפירא ופולנר“ )זאב לוין(‪,‬‬
‫”השליח מחברון – הרב שלמה לייב‪,‬‬
‫רבה של סמרקנד‪ ,‬פועלו ומורשתו“‬
‫)גיורא פוזיילוב(‪ .‬מחקרים נוספים‬
‫הינם בשלבי הכנה מתקדמים‪.‬‬
‫במרכז קיים אוסף ארכיוני בעל‬
‫ערך אשר מצוי בתהליכי הקִטלוג‪ .‬תוך שנתיים אוסף זה יהיה נגיש‬
‫הן לחוקרים והן לציבור הרחב באתר המרשתת של מכון בן‪-‬צבי‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2013‬בראש המרכז עומדת ד‪″‬ר יוליה רובנוביץ‪′‬‬
‫)האוניברסיטה העברית(‪.‬‬
‫פרטים נוספים על‪-‬אודות המרכז ופעילותו ניתן לקבל בכתובת‪:‬‬
‫מכון בן‪-‬צבי‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,7660 .‬ירושלים ‪ ,9107601‬טל‪,02-5398850 :‬‬
‫‪ ,[email protected]‬מרכזת המרכז מרינה שומונוב‪.‬‬
‫האמנותית הווקאלית הגבוהה של‬
‫עוזי שחמורוב והשני‪ ,‬בביצוע‬
‫שירים קלאסיים ופולקלוריסטים‬
‫כאחד‪ .‬דברי הקישור של עוזי בין‬
‫חלקי התוכנית האמנותית הצטיינו‬
‫בחן‪ ,‬בספונטאניות ודיברו ללב‬
‫הקהל‪.‬‬
‫ההופעה זרמה בצורה הרמונית‬
‫חלקה ללא רגע משעמם‪ .‬הערב היה‬
‫קסום ומרתק‪.‬‬
‫למרות‪ ,‬שהנהלת האולם בקשה‬
‫לסיים את ההופעה בשעה ‪10‬‬
‫בערב‪ ,‬הקהל לא זז ממקומו וביקש‬
‫להמשיך את ההופעות על הבמה‬
‫עוד ועוד‪.‬‬
‫בסוף ההופעה‪ ,‬עוזי הודה לקהל‬
‫על היותו קהל חם ואוהב‪.‬‬
‫כותבת שורות אלה שיבחה את‬
‫עוזי שחמורוב על הערב הנפלא‪ ,‬שיזם‬
‫וארגן להנאת הקהל‪ ,‬ביניהם האחים‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי‬
‫ברית יוצאי בוכרה ורעיותיהם‪ ,‬וכן‬
‫מר טדי פנחסי‪ ,‬מנכ‪″‬ל הקונגרס וגב‪′‬‬
‫עליזה אריה‪.‬‬
‫שושנה רון‬
‫ברכות לנשיא‬
‫הנבחר‬
‫לרגל היבחרו של ח‪″‬כ ראובן )רובי( רבלין‪,‬‬
‫איש ירושלים‪ ,‬לנשיאה ה‪ 10-‬של מדינת ישראל‪,‬‬
‫בירכה אותו ברית יוצאי בוכרה בזו הלשון‪:‬‬
‫לעו‪″‬ד ראובן ריבלין‬
‫אשרינו‪ ,‬שנבחרת לנשיא העשירי של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫זכינו בנשיא צנוע‪ ,‬נקי כפיים‪ ,‬איש העם‪ ,‬מוערך‪,‬‬
‫אהוב וממלכתי‪.‬‬
‫כנאמר‪” :‬כל שלמות נשיא בישראל הוא תמיד‬
‫בעבור ישראל‪ ,‬כי הוא כלול מכולם“ )י‪.‬אייבשיץ(‪.‬‬
‫הנשיא הנבחר הגיב על ברכתנו בדברי תודה‬
‫כלהלן‪:‬‬
‫לברית יוצאי בוכרה‬
‫אני מבקש להודות לכם מקרב לב על הברכות‬
‫החמות ששלחתם לי לרגל היבחרי לנשיא העשירי‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬
‫עם היבחרי הצבתי לעצמי לעסוק בסוגיות הייסוד‬
‫הנוגעות לבניין חיינו הלאומיים כאן על אדמת הארץ‬
‫וליכולתנו ליצור כאן חיים מלאים של שותפות‬
‫בעשייה‪.‬‬
‫כולי תקווה כי אצליח למלא את שליחותי נאמנה‬
‫ולייצג בכבוד ובגאווה את מדינת ישראל ואת החברה‬
‫הישראלית על שלל גווניה ועדותיה‪.‬‬
‫בברכה נאמנה‬
‫שלכם בידידות ראובן )רובי( ריבלין‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪9‬‬
‫ספר חדש‬
‫”סמרקנד – המחתרת שהשפיעה למרחקים“‬
‫הקדמה‬
‫במחצית שנת תש‪″‬א )‪(1941‬‬
‫החלו להגיע לאסיה התיכונה פליטים‬
‫ממערבה של רוסיה ומפולין‪ .‬בין‬
‫הפליטים היו מאות אלפי יהודים‪,‬‬
‫שנפוצו ברחבי אסיה התיכונה‬
‫ובהם מאות משפחות של חסידי‬
‫חב‪″‬ד שהתיישבו בסמרקנד‪ ,‬בה‬
‫הייתה קהילה יהודית‪-‬בוכרית גדולה‬
‫ושורשית‪.‬‬
‫יהודי בוכרה סייעו לפליטים‬
‫היהודים במיטב יכולתם‪ .‬למרות‬
‫שאלפי גברים בוכרים גוייסו לצבא‬
‫האדום ונשלחו לחזית למלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬והמחסור והרעב שררו בכל‬
‫פינה‪.‬‬
‫בשל הבדלי מנטאליות‪ ,‬מנהגים‬
‫שונים ושפה‪ ,‬כל קהילה המשיכה‬
‫במנהגיה ושמרה על עצמאותה‪ .‬תרמה‬
‫לכך גם החשדנות שהפכה לטבע שני‬
‫בקרב אזרחי ברית המועצות‪ ,‬מחמת‬
‫הרדיפות תחת שלטון סטאלין ימ‪″‬ש‪.‬‬
‫מכל מקום הגעתם של מאות‬
‫משפחות חסידים בתוך המון‬
‫הפליטים הייתה מבורכת לקהילות‬
‫יהודי בוכרה בסמרקנד וברחבי‬
‫אסיה התיכונה‪ .‬המפגש בין היהודים‬
‫הבוכרים המקומיים ומשפחות‬
‫הפליטים והחסידים השפיעו רבות על‬
‫חיי היהודיים של יהודי בוכרה באסיה‬
‫התיכונה ועבור היהודים המקומיים‬
‫הייתה זו הצלה גדולה‪ ,‬שהרי מן‬
‫המהפכה הבולשביקית ועד פרוץ‬
‫מלחמת העולם השנייה חלה ירידה‬
‫רצופה ומתמדת בחיים היהודיים‬
‫באסיה התיכונה‪ :‬בתי ספר היהודיים‪,‬‬
‫חדרים ובתי‪-‬כנסת נסגרו ולא היה כל‬
‫חינוך יהודי אלא במחתרת; חלק גדול‬
‫מהרבנים‪ ,‬מנהיגי הקהילות ומורי‬
‫ההוראה ברחו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואף‬
‫הא‪-‬ב העברי של השפה הטג‪′‬יקית‪-‬‬
‫יהודית הוחלף לא‪-‬ב קירילי ובסופו‬
‫של דבר שפה זו הייתה לשפה בלתי‬
‫רשמית‪ ,‬כך שיהודי בוכרה איבדו את‬
‫שפת התרבות שלהם‪ .‬כל זה נעשה‬
‫במטרה לנתק את התושבים בברית‬
‫המועצות מתרבותם הקהילתית‬
‫המיוחדת ולהפכם לאומה מאוחדת‬
‫סביב האידאולוגיה הקומוניסטית‪.‬‬
‫אין זה מקרה שמרכז חסידי חב‪″‬ד‬
‫התמקם דווקא סמוך לקהילת יהודי‬
‫בוכרה בסמרקנד‪ .‬לקהילה זו היו‬
‫בעבר קשרים עם חסידי חב‪″‬ד‪ .‬בסוף‬
‫המאה הי‪″‬ט מונה שד‪″‬ר חברון‪ ,‬החסיד‬
‫הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב‬
‫)הרב שיל‪″‬א(‪ ,‬שד‪″‬ר קהילת חברון‬
‫לאסיה התיכונה לרבה של הקהילה‬
‫היהודית בסמרקנד‪ ,‬תפקיד אותו מילא‬
‫בין השנים תרנ‪″‬ח‪-‬תרס‪″‬ב )‪1902-‬‬
‫‪ .(1898‬לאחר מכן ביקר באסיה‬
‫התיכונה עוד מספר פעמים‪ ,‬ועמד‬
‫בקשר רצוף עם תלמידיו בסמרקנד עוד‬
‫שנים רבות‪ .‬בראשית מלחמת העולם‬
‫הראשונה גורש הרב שיל‪″‬א מארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬משום שהחזיק בדרכון רוסי‪,‬‬
‫שב לסמרקנד ופתח במקום ישיבה‬
‫חשובה והעמיד תלמידים‪ ,‬שהנהיגו‬
‫את הקהילה לאחר שובו לארץ‪-‬ישראל‬
‫בשנת תר‪″‬פ )‪ .(1920‬במשך כל‬
‫התקופה עמד בקשר רצוף עם הרבי‬
‫מליובאביטש‪ ,‬ביקר אצל הרבי וקיבל‬
‫הנחיות ביחס לשליחותו לקהילת יהודי‬
‫סמרקנד באסיה התיכונה‪.‬‬
‫השלטון‬
‫התחזקות‬
‫עם‬
‫הבולשביקי בברית המועצות‬
‫יצאו באמצע שנות העשרים כמה‬
‫מתלמידיו של הרב אליעזרוב‬
‫להיפגש עם הרבי במערבה של‬
‫רוסיה וביקשו ממנו לשגר לקהילתם‬
‫רב‪ ,‬שיחזק את הקהילה בתקופה‬
‫הקשה של סגירת מוסדות חינוך‬
‫יהודיים‪ .‬הרבי שיגר לסמרקנד את‬
‫שליחו הרב שמחה גורודצקי שהקים‬
‫בסמרקנד‪ ,‬בסיוע תלמידיו של הרב‬
‫שיל‪″‬א‪ ,‬תלמוד תורה מחתרתי‪ ,‬בו‬
‫למדו כשמונה מאות ילדים‪ ,‬נערים‬
‫ומבוגרים‪ .‬תלמוד תורה זה היה‬
‫המוסד הגדול ביותר ללימוד יהדות‬
‫בברית המועצות בשנות ה‪ 20-‬של‬
‫המאה ה‪ .20-‬הלימודים התקיימו‬
‫במחתרת במקומות שונים‪ .‬המחתרת‬
‫פעלה כשנה וחצי עד אשר חוסלה‬
‫על‪-‬ידי הבולשביקים‪ .‬אולם תלמידיו‬
‫של הרב שיל‪″‬א המשיכו לפעול‬
‫במחתרת‪ ,‬בנו מקוואות טהרה ופעלו‬
‫להנחלת היהדות בקהילה כאשר הם‬
‫שומרים על קשר רצוף עם מורם‬
‫הרב שיל‪″‬א‪ ,‬שהתגורר בשכונת‬
‫”רחובות“ הבוכרים בירושלים‪.‬‬
‫באמצע שנת תש‪″‬א )‪(1941‬‬
‫בעקבות פלישת גרמניה הנאצית‬
‫למערבה של ברית המועצות‪ ,‬החלה‬
‫בריחה המונית של יהודים ונוכרים‬
‫לאסיה התיכונה‪ ,‬לשם הגיעו מאות‬
‫אלפי פליטים ממערבה של ברית‬
‫המועצות ומפולין‪ .‬בין הפליטים היו‬
‫כ‪ 200-‬אלף יהודים ובהם מאות‬
‫משפחות של חסידי חב‪″‬ד‪ .‬רוב‬
‫המשפחות של חסידי חב‪″‬ד הגיעו‬
‫לסמרקנד‪ ,‬משום שקהילת יהודי‬
‫בוכרה הייתה מוכרת וידועה להם‬
‫משנים עברו ובמקום היו יהודים‬
‫בוכרים‪ ,‬שהיו קשורים לחסידות‪.‬‬
‫חסידי חב‪″‬ד שהגיעו לסמרקנד‬
‫כפליטים‪ ,‬הקימו במקום קהילות קטנות‬
‫עם מוסדות חינוך זמניים‪ ,‬ישיבות‬
‫ובתי כנסת וכך הם הצליחו לחיות‬
‫בימי מלחמת העולם השנייה באסיה‬
‫התיכונה חיים יהודיים שלמים‪.‬‬
‫בשנות הסבל הקשות של מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬כמעט שלא הייתה‬
‫הפרעה לחיים היהודיים בקהילות‪.‬‬
‫רדיפות היהודים פסקו והמטרה הייתה‬
‫אחת‪ :‬לנצח את הצורר הנאצי‪.‬‬
‫בשנת תש‪″‬ו‪-‬ז )‪ (1946-7‬נחתם‬
‫הסכם בין ברית המועצות לפולין‪,‬‬
‫במסגרתו התאפשר לאזרחי פולין‪,‬‬
‫שברחו בתקופת המלחמה לברית‬
‫המועצות לשוב לארצם‪ .‬רבים‬
‫מיהודי רוסיה נצלו את ההסכם‪,‬‬
‫הזדהו כאזרחי פולין והצליחו לצאת‬
‫מהמדינה ובהם גם רבים מחסידי‬
‫חב‪″‬ד‪ ,‬שהגיעו בשנות המלחמה‬
‫לאסיה התיכונה‪ .‬כך הצטמצמה‬
‫קהילת חסידי חב‪″‬ד באסיה התיכונה‬
‫ובמיוחד בסמרקנד‪ .‬במקום נותרו‬
‫משפחות בודדות שלא יכלו לנצל‬
‫את ההזדמנות לצאת מברית‬
‫הרב אברהם חיים לדיוב‪,‬‬
‫אסיר ציון‬
‫המועצות‪ ,‬והם אלו שפעלו במסגרת‬
‫המרכז המחתרתי לחסידות חב‪″‬ד‬
‫בסמרקנד‪.‬‬
‫לאחר יציאתם של ”אזרחי‬
‫פולין“ מברית המועצות שב הצורר‬
‫סטאלין לפעול ביתר שאת בדרך בה‬
‫פעל לפני המלחמה‪ ,‬והחל בפעולות‬
‫”טיהור“ נרחבות כנגד מתנגדיו וכנגד‬
‫אלה שלא השלימו עם האידיאולוגיה‬
‫הקומוניסטית ובמיוחד כנגד היהודים‬
‫שפעלו לשמירת היהדות‪ .‬הללו נאסרו‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫מאת‬
‫הרב‬
‫הלל‬
‫זלצמן‬
‫ונשלחו למחנות עבודה בסיביר‬
‫וחלקם אף נרצחו‪.‬‬
‫בין אלה שנאסרו היו כ‪25-‬‬
‫מנהיגים ורבנים של קהילות יהודי‬
‫בוכרה‪ ,‬שנשפטו בתואנות שונות‪,‬‬
‫חלקם אף קבלו עונשי מוות‪ ,‬אולם‬
‫אלה ”הומתקו“ למאסרי עולם‬
‫והגליה לסיביר‪ .‬קבוצת מנהיגים זו‬
‫שוחררה לאחר מותו הפתאומי של‬
‫הצורר סטאלין ימ‪″‬ש ביום פורים‬
‫תשי‪″‬ג )‪.(1953‬‬
‫הספר מספר את סיפורה של‬
‫מחתרת החב‪″‬דית שפעלה בסמרקנד‬
‫בין השנים תש‪″‬ו‪-‬ז )‪(1946-7‬‬
‫ועד לפתיחת שערי ברית המועצות‬
‫בראשית שנות ה‪ .70-‬הכותב‪ ,‬הרב‬
‫הלל זלצמן נולד בשנת תרצ‪″‬ט )‪(1939‬‬
‫וחי בסמרקנד עד עלייתו ארצה בשנת‬
‫תשל‪″‬ב )‪ (1972‬ופעל עם חבריו‬
‫במסירות נפש לשמירת היהדות‪.‬‬
‫הספר מרתק ומלמד על תקופה‬
‫קשה ומיוחדת בחיי היהודים בברית‬
‫המועצות‪ .‬מהיכן שאבו יהודי בוכרה‬
‫את כוחות הנפש לשמור על יהדותם‬
‫ומאבקם למען החינוך היהודי בשנות‬
‫האימה של השלטון הקומוניסטי‬
‫בברית המועצות‪ .‬מכאן ניתן גם‬
‫ללמוד על קבוצה גדולה של יהודים‬
‫בוכרים‪ ,‬שחיו באותן שנים בקהילות‬
‫באסיה התיכונה ובסופו של דבר עלו‬
‫ארצה בראשית שנות ה‪ 70-‬והמשיכו‬
‫גם בארץ את פעילותם למען שמירת‬
‫היהדות והחינוך היהודי עבור העולים‬
‫החדשים‪ ,‬שעלו ארצה באותם שנים‪.‬‬
‫הספר מספר על הקשרים‬
‫המיוחדים שנטוו בין יהודי בוכרה‬
‫לבין חסידות חב‪″‬ד ועל הקשר‬
‫המיוחד בינם לבין הרבי מלובאביטש‪,‬‬
‫האדמו‪″‬ר מחב‪″‬ד רבי מנחם מנדל‬
‫שניאורסון זצ‪″‬ל‪.‬‬
‫כך הייתה סמרקנד בשנות האימה‬
‫של השלטון הבולשביקי מרכז ללימוד‬
‫יהדות לכל רחבי בברית המועצות‪.‬‬
‫המחבר עוסק בספר במיוחד‬
‫בתיאור הדמויות של חסידי חב‪″‬ד‬
‫האשכנזים‪ ,‬שהחיו במקום בקהילה‬
‫נפרדת מקהילת יהודי בוכרה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בין הפרקים הוא גם מספר את‬
‫סיפורם של כמה וכמה מיהודי בוכרה‪,‬‬
‫שבמסירות נפש סייעו לחסידים סיוע‬
‫של ממש באירגון החיים היהודיים‬
‫בסמרקנד ובקהילות באסיה התיכונה‬
‫וללא סיועם קשה היה לקהילה‬
‫החסידית במקום להחזיק מעמד‬
‫ולהפיץ תורה ויהדות‪.‬‬
‫להלן אביא כמה סיפורים‬
‫המלמדים על סיועם של יהודי בוכרה‬
‫לחסידים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪°‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫”סמרקנד – המחתרת שהשפיעה ‪t‬למרחקים“‬
‫לודיוב לבור וכיסו אותו בסמרטוטים‬
‫וכך צלמו אותו‪ .‬בתיק החקירה‬
‫הופיעה תמונתו של היהודי ”הבוגד“‪,‬‬
‫שניסה להתחבא מאנשי החוק‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד למדו את מלאכת‬
‫השחיטה?‬
‫לאחר שהבחורים בישיבה‬
‫המחתרתית למדו את הלכות השחיטה‪,‬‬
‫הייתה חסרה להם הכשרה מעשית‪,‬‬
‫שבלעדיה לא יוכלו לקבל ”קבלה“‬
‫לשחוט‪ .‬והייתה בעיה של ממש היכן‬
‫יוכלו התלמידים להתאמן בשחיטת‬
‫עופות ללא חשש הלשנה לשלטונות‪.‬‬
‫ר‪ ′‬משיח כודאיידטוב החליט לשתף‬
‫בעניין את אחיו המבוגר ר‪ ′‬שם‪-‬טוב‪,‬‬
‫שעבד כמנהל חווה לגידול כבשים‪.‬‬
‫האחרון פנה לאחד מחבריו הטובים‬
‫מתקופת לימודיו באוניברסיטה‬
‫לחקלאות‪ ,‬מוסלמי טג‪′‬יקי מקומי‪,‬‬
‫שהיה מנהל בית שחיטה לעופות‪,‬‬
‫וביקש את עזרתו‪.‬‬
‫ר‪ ′‬שם‪-‬טוב הסביר לגוי שכמו‬
‫שלמוסלמים יש מסורת בשחיטה‪,‬‬
‫כך גם ליהודים‪ ,‬וביקש ממנו לאפשר‬
‫לכמה יהודים להגיע למשחטה שלו‬
‫ולהתאמן במלאכת השחיטה‪ .‬הגוי‬
‫שמח לסייע לידידו והשיב בחיוב‪.‬‬
‫וכך הגיעו למשחטה בחורי הישיבה‬
‫והתאמנו בשחיטה‪.‬‬
‫לאחר תקופה‪ ,‬נפגש הגוי עם ר‪′‬‬
‫שם‪-‬טוב וסיפר לו שהוזמן לק‪.‬ג‪.‬ב‪,.‬‬
‫שם הואשם בסיוע ליהודים‬
‫בעניינים דתיים ונתבע לנתק‬
‫עמם כל קשר‪ .‬הבחורים היו כבר‬
‫מנוסים בשחיטה‪ ,‬אולם‪ ,‬כדי לקבל‬
‫”קבלה“ בתור שוחטים מומחים‬
‫היה עליהם לשחוט בעת ששוחט‬
‫צופה בשחיטתם‪ .‬לצורך כך הביאו‬
‫כשלושים עופות לחצר ביתו של‬
‫הרב רפאל כודאיידטוב ובמעמד‬
‫שוחטי הקהילה שחטו הבחורים‬
‫את העופות‪ ,‬וכך קם דור חדש של‬
‫שוחטים בסמרקנד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרב רפאל‬
‫כודאיידטוב מארגן‬
‫תלמודי תורה בקהילות‬
‫מחוץ לסמרקנד‬
‫הרב זלצמן מעניק את ספרו לרב בערל לוין שעודדו לכתוב על השנים ההם‬
‫שהגיעו לעיר ונודע בשם ”אברהם‬
‫חיימס מקווה“‪ .‬לאחר המלחמה‪,‬‬
‫כאשר החלו רדיפות נגד יהודים‪ ,‬פחד‬
‫ר‪ ′‬אברהם חיים והוציא את המים מן‬
‫המקווה ואת הבור מילא בשמיכות‬
‫וסמרטוטים‪.‬‬
‫כאשר הגיעו סוכני הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬אל‬
‫ביתו ‪ ,‬מצאו אותו יושב ליד השולחן‪.‬‬
‫אולם הם חיפשו דרך כיצד להציגו‬
‫כפושע מסוכן הבורח מזרועות החוק‪.‬‬
‫לשם כך הורידו אותו למרתף‪ ,‬שם‬
‫היה מקווה‪ ,‬עליו קיבלו מידע בעקבות‬
‫הלשנה‪ .‬כאשר ראו את הבור מלא‬
‫בשמיכות ובסמרטוטים‪ ,‬הם הוציאו‬
‫כל מה שהיה במקום‪ ,‬הורידו את הרב‬
‫ב‪ .‬כיצד השיגו קמח‬
‫למצה שמורה?‬
‫שוב‪ ,‬גם כאן ניצלו את קשריו‬
‫הטובים של הרב רפאל כודאיידטוב‬
‫המתגוררים‬
‫האוזבקים‬
‫עם‬
‫בקולחוזים‪.‬‬
‫הרב רפאל יצא עם אחד החסידים‬
‫לקולחוז לרכוש חיטה לאזרחים‬
‫פרטיים‪ ,‬דבר שאסור לעשותו‬
‫ברוסיה הסובייטית‪ .‬הרב רפאל‬
‫הצליח ליצור קשר עם אחד מידידיו‬
‫האוזבקים וזה הבטיח את כל עזרתו‬
‫וכמובן גם קיבל תשלום הגון‪ .‬כעבור‬
‫שבועיים התכוננו ר‪ ′‬רפאל ועוזרו‬
‫לצאת לקולחוז ולהשתתף בקציר‬
‫החיטה‪ .‬אולם‪ ,‬הם חשבו כיצד יוכלו‬
‫להעביר את החיטים לסמרקנד?‬
‫חברים לפעילות מחתרתית‬
‫להוביל ברכבת שקים מלאים בחיטים‬
‫לא בא בחשבון‪ ,‬שהרי בדרך עולים‬
‫שוטרים ובודקים את הנוסעים ואת‬
‫החבילות שלהם‪ .‬ואם תמצא חיטה‪,‬‬
‫הרי זה ברור שמדובר בחיטה גנובה‬
‫המובלת למכירה‪.‬‬
‫בסופו של דבר שכרו משאית עם‬
‫נהג מוכר‪ ,‬ניקו את המשאית היטב‪,‬‬
‫קנו שקים ויצאו לדרך‪ .‬בשדה עלו‬
‫על הקומביין‪ ,‬אמרו ”לשם מצה‬
‫מצווה“‪ ,‬הניעו את הקומביין והחלו‬
‫בקציר החיטה‪ .‬הקומביין עשה את‬
‫העבודה במהירות‪ ,‬ובתוך כחצי שעה‬
‫התמלאו שקים בכ‪ 200-‬ק‪″‬ג חיטה‬
‫משובחת‪.‬‬
‫הסדר זה נמשך כל השנים עד‬
‫ראשית שנות ה‪ ,70-‬עד אשר בני‬
‫החבורה עלו לארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬המקווה של הרב‬
‫אברהם חיים לודיוב‬
‫בזמן המלחמה בנה הרב לודיוב‬
‫במרתף ביתו מקווה טהרה‪ .‬המקווה‬
‫שימש את הפליטים היהודים הרבים‬
‫קבלנו הוראה מהרבי להרחיב‬
‫את פעילות לימוד התורה והיהדות‬
‫של הילדים מחוץ לקהילה היהודית‬
‫בסמרקנד‪ .‬שם התגוררו עשרות‬
‫אלפי יהודים‪ ,‬וילדיהם למדו בבתי‪-‬‬
‫ספר עממיים‪ ,‬ללא כל ידע ביהדות‪.‬‬
‫המשימה הוטלה על ר‪ ′‬רפאל‪ .‬הוא‪,‬‬
‫כיהודי מקומי‪ ,‬הכיר את הקהילה‬
‫היהודית במחוז‪ ,‬הכיר משפחות‬
‫רבות וידע היכן ניתן לפתוח תלמודי‪-‬‬
‫תורה מחתרתיים‪ .‬ר‪ ′‬רפאל קיבל‬
‫את המשימה בשמחה רבה‪ .‬פעילותו‬
‫הצליחה מאוד מעל ומעבר למשוער‪,‬‬
‫ותוך זמן קצר נוספו לארגון המחתרתי‬
‫כמה מאות ילדים‪ ,‬שהשתפו בשיעורי‬
‫תורה‪.‬‬
‫בסך הכל עד ליציאה מברית‬
‫המועצות בשנת תשל‪″‬א‪-‬ב )‪(1971-2‬‬
‫למדו יהדות במחתרת בסמרקנד‬
‫ובעיירות הסביבה יותר מ‪1,500-‬‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫מדי פעם היינו יוצאים לקהילות‬
‫השונות לפקח שהכל מתנהל כראוי‪.‬‬
‫המפקח היה הרב רפאל‪ .‬הוא ארגן את‬
‫השיעורים‪ ,‬את המלמדים ואת מקומות‬
‫הלימוד המחתרתיים‪ .‬בכל נסיעה‬
‫הצטרף אליו אחד מחסידי חב‪″‬ד‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הדבר לא היה פשוט‪ ,‬משום‬
‫שהכל התנהל בסודיות רבה‪ ,‬וכמובן‬
‫שכאשר ראו המלמד והתלמידים‬
‫אורח חדש‪ ,‬איש זר שאינו מוכר‪ ,‬הם‬
‫היו עלולים לחשוש‪...‬‬
‫ד‪″‬ר גיורא פוזיילוב‬
‫לחברתנו לנשיאות הגב‪ ′‬אתי ג‪′‬ון אליעזרוב‬
‫ברכות מקרב לב לנשואי הבת‬
‫אפרת עם בחיר ליבה רוני אלון‬
‫יהי רצון שיעלה זיווגם יפה‬
‫להקים בית נאמן בישראל‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב‪ ,‬ממייסדי הברית‬
‫שושנה רון‪ ,‬מנכ‪″‬לית‬
‫ההנהלה‪ ,‬החברים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪11‬‬
‫נתיב ההעפלה של משפחות‬
‫מבוכרה ואפגניסטן לציון‬
‫כתבה שלישית בסדרה‬
‫‪ .4‬נתיבי העפלה של‬
‫בני עדתנו מבוכרה‬
‫לירושלים‬
‫רוב העליות החוקיות וההעפלות‬
‫המחתרתיות של יהודי בוכרה מערי‬
‫אסיה המרכזית לארץ ישראל עברו‬
‫דרך איראן ועיראק‪ ,‬הנוחות יחסית‬
‫לתעבורה בימים ההם‪ .‬כי הכיוון הכללי‬
‫של ההרים והעמקים בהן הוא מזרח‪-‬‬
‫מערב‪ ,‬ולא דרך ההרים והמדברות של‬
‫אפגניסטן המשמשים מכשול לעוברים‬
‫בהם מצפון לדרום‪ ,‬מאסיה המרכזית‬
‫להודו‪ .‬כי מבנה רוחבי זה של ההרים‬
‫מחייב לחצות שלשלות הרים בעליות‬
‫ובמורדות התלולים‪ ,‬כאשר משוטטים‬
‫בהם שודדים וחיות טרף‪ .‬לעומתן‪,‬‬
‫הדרך הנוחה ביותר שהשתמשו בה‬
‫לאחר שהצארים הרוסים כובשי אסיה‬
‫המרכזית בשנת ‪ 1866‬ואילך‪ ,‬השלימו‬
‫את סלילת מסילת הרכבת בשנת‬
‫‪ 1888‬שנתוותה בקו טשקנט‪ ,‬בוכרה‪,‬‬
‫מרב‪ ,‬אשכאבאד ותורכמניסתאן עד‬
‫קרסנובודרסק‪ ,‬נמל דרום‪-‬מזרח הים‬
‫הכספי‪ .‬משם שטו העולים באונייה‬
‫לבאקו‪-‬הנמל הדרומי‪-‬מערבי של‬
‫הים הכספי שבגרוזיה‪ .‬משם נסעו‬
‫ברכבת שחצתה את גרוזיה דרך‬
‫טביליסי הבירה לנמל באטומי בדרום‪-‬‬
‫מזרח הים השחור‪ .‬משם הפליגו שוב‬
‫באונייה לאיסטנבול העות‘מאנית‪,‬‬
‫שבדרום‪-‬מערב הים השחור‪ .‬משם‪,‬‬
‫לפי מסמכי הרב שיל‪″‬א אליעזרוב‬
‫כדלהלן‪ ,‬נמשך מסע זה מסמרקנד‬
‫ובוכרה לציון ‪ 21‬ימים‪.‬‬
‫יש להניח שאבי השתמש בשתי‬
‫נסיעותיו לירושלים כעולה רגל בדרך‬
‫זו‪ ,‬הנוחה ביותר והקצרה מאוד מזמן‬
‫הנסיעה מכל שאר התוואים‪ .‬וכן הוא‬
‫מבוטח לחיים בפני שוד וגזל וניתן‬
‫להשתמש בה בכל אורכה בלשונות‬
‫רוסית ותורכית‪ ,‬השגורות בפי‬
‫הסוחרים ועולי רגל בוכרים‪.‬‬
‫אבל בימי השלטון הקומוניסטי‬
‫באסיה המרכזית‪ ,‬חששו הרוסים‬
‫בפני שליטי ארץ פרס הקפיטליסטית‬
‫והייתה להם מסילת רכבת שנסללה‬
‫בגבול בין תורכיסתאן לאזרביג‘אן‬
‫שבים הכספי‪ .‬לכן שמרו הרוסים על‬
‫הגבול שלהם עם פרס בקפידה רבה‪,‬‬
‫מאשר הגבול עם אפגניסטן הדלה‬
‫במעמדה המדיני ונחשלת בתנאי‬
‫כלכלתה‪ ,‬בגלל ירידת ערכן של ”דרכי‬
‫המשי“ שעברו בתחומה בימים ההם‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬רוב העולים היהודים‬
‫מבוכרה לארץ ישראל הגיעו אליה‬
‫בתוואי היבשתי בקו‪ :‬צ‪′‬ארג‪′‬וי‪ ,‬מרב‪,‬‬
‫אשכאבאד‪ ,‬משהד‪ ,‬טהראן והמדאן‬
‫וכרמנשאה בפרס‪ ,‬בגדד בעיראק‪ ,‬חלב‬
‫או תדמור ודמשק בסוריה‪ ,‬שהייתה‬
‫מקובלת בין שאר דרכי העלייה‬
‫ואורכה הוא ‪ 4,100‬ק‪″‬מ‪.‬‬
‫בימי השלטון הסובייטי בשנת‬
‫‪ 1920‬ואילך נמלטו יהודי בוכרה‬
‫לארץ דרך אפגניסטן התחתית‪ ,‬מעוטת‬
‫דרכי התעבורה וחסרת כל מסילת‬
‫רכבת עד ימינו‪ .‬חשוב לציין שלפי‬
‫פרופ‪ ′‬מ‪ .‬זנד בין השנים ‪1930-1920‬‬
‫נמלטו במחתרת ‪ 4,000‬מעפילים‬
‫יהודים מהמשטר הסובייטי‪ ,‬כאשר‬
‫כמה עשרות מתוכם נהרגו או מתו‬
‫ברעב‪.‬‬
‫מאחר שלא היה בידי משפחתנו‬
‫כל מסמך כתוב על תוואי דרך‬
‫העפלתנו מבוכרה לציון‪ ,‬נתגלתה זה‬
‫עתה ע‪″‬י ד‪″‬ר ג‪.‬פוזיילוב עדות כתובה‬
‫ומפורטת‪ ,‬המתארת את ההעפלה של‬
‫קבוצת משפחות יהודיות‪ ,‬שנמלטו אף‬
‫הן לארץ באותו מועד וכנראה גם על‬
‫אותו תוואי‪ ,‬בראשות הרב האשכנזי‬
‫המלומד איש חב‪″‬ד מחברון שלמה‬
‫יהודה ליב אליעזרוב שיל‪″‬א‪.‬‬
‫לפי ד‪″‬ר פוזיילוב‪ ,‬הרב אליעזרוב‬
‫נולד ברוסיה בשנת ‪ 1863‬ונפטר‬
‫בירושלים בשנת ‪ .1952‬הוא נשלח‬
‫לרוסיה מטעם העדה הספרדית‬
‫בחברון כשד‪″‬ר לבוכרה ‪7-6‬‬
‫פעמים‪ .‬בשנים ‪ 1901-1899‬הוא‬
‫נתמנה לרב קהילת יהודי בוכרה‬
‫בסמרקנד ונקשר באהבה לבוכרים‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1914-1903‬היה רב קהילת‬
‫האשכנזים בחברון‪ .‬במלחמת העולם‬
‫ה‪ 1-‬הוא גורש מהארץ ע‪″‬י השלטון‬
‫התורכי בגלל היותו אזרח רוסי ואז‬
‫הוא הגיע לבוכרה ושימש בה כרב‬
‫העדה‪ .‬הוא עסק בעיר בחינוך והעמיד‬
‫בה תלמידים רבים עד שנת ‪,1920‬‬
‫שעסקו בלימוד תורה ובהוראתה‪,‬‬
‫והעשיר רעיונית ולאומית את עדתנו‬
‫בגולה זו‪.‬‬
‫נהר זרוושן בסמרקנד‬
‫מצודת מרב‬
‫בשנה זו נמלט הרב אליעזרוב זצ‪″‬ל‬
‫עם חבורת יהודי בוכרה ובהם מר צבי‬
‫חפץ‪ ,‬כפי שגילה ג‪ ′‬פוזיילוב בארכיון‬
‫שיל‪″‬א‪ .‬הם יצאו מבוכרה ביום ה‪′‬‬
‫י‪″‬ב באלול תר‪″‬פ )‪,(26.08.1920‬‬
‫הם נסעו בדרכם על עגלות בגבעות‬
‫ורכבו על גמלים במדברות החול וחצו‬
‫בדרכם את נהר אמודאריה בעונת‬
‫השפל העמוק שלו‪ ,‬על גב הגמלים‬
‫במשך ‪ 3.5‬שעות‪ ,‬הם הותקפו על ידי‬
‫שודדים תורכמנים‪ ,‬שרכבו על סוסים‬
‫עם נשק ועונו על ידם‪ .‬אנשי החבורה‬
‫התפללו בכל יום תפילת שחרית על‬
‫גב הגמלים ללא טלית ותפילין ומנחה‬
‫בטלית ובתפילין בשדה‪ ,‬הם שבתו‬
‫בשבתות ואכלו מזון כשר ושחטו‬
‫תרנגולות לעצמם‪ .‬ביום ד‪ ′‬כ‪″‬ה באלול‬
‫תר‪″‬פ )‪ ,(8.09.1920‬הם הגיעו לעיר‬
‫בלך‪ ,‬שבצפון אפגניסטן‪ ,‬נחו בה לזמן‬
‫ממושך‪ .‬ביום א‪ ′‬י‪ ′‬בכסלו תרפ“א‬
‫)‪ (21.11.1920‬הגיעו למזארי שריף‪.‬‬
‫ביום ג‪ ′‬י‪ ′‬בטבת )‪ (21.12.1920‬כעבור‬
‫חודש הגיעו דרך קטאקורגן לכאבול‬
‫הבירה‪ .‬בערב שבת ה‪ ′‬בשבט תרפ‪″‬א‬
‫)‪ (14.01.1921‬הגיעו לפשוואר‬
‫שבפקיסטאן‪ .‬בים ב‪ ,′‬ב‪ ′‬באדר תרפ‪″‬א‬
‫נסעו מפשוואר ברכבת וביום ד‪ ,′‬ו‪′‬‬
‫באדר ב‪ ′‬תרפ‪″‬א )‪(14.03.1921‬‬
‫הגיעו לנמל בומבי שבהודו‪ .‬ביום‬
‫ג‪ ,′‬י‪ ′‬בניסן תרפ‪″‬א )‪(19.04.1921‬‬
‫כעבור ‪ 36‬ימים הגיעו באוניה לפורט‬
‫סעיד במצרים ומשם הגיעו ברכבת‬
‫לירושלים אהבת נפשם‪ ,‬ביום ד‪ ,′‬י‪″‬ב‬
‫בניסן תרפ‪″‬א )‪ .(20.04.1921‬לפי‬
‫מסמך השיל‪″‬א הנסיעה מפשוואר‬
‫נמשכה ‪ 4-3‬ימים לפי מדידתי‪.‬‬
‫מבוכרה‬
‫העלייה‬
‫בסיכום‪,‬‬
‫לירושלים נמשכה ‪ 9‬חודשים‬
‫תמימים‪ .‬לאור מדידתי המרחק בין‬
‫בוכארה לכאבול הוא כ‪ 850-‬ק‪″‬מ‬
‫ומכאבול לפשוואר הטווח הוא ‪230‬‬
‫ק‪″‬מ ומפשוואר לבומבי הוא כ‪2,200-‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫מאת פרופ‪ ′‬מנשה הראל‪ ,‬ז‪″‬ל‬
‫ק‪″‬מ‪ .‬מבומבי באוניה למפרץ סואץ‬
‫ולנמל פורט סעיד ומשם ליפו בטווח‬
‫כולל של ‪ 9,100‬ק‪″‬מ‪ .‬חשוב לציין‬
‫שחבורת השיל‪″‬א הגיעה לבלך‬
‫ב‪ 8.09.1920-‬ויצאו ממנה רק ב‪21-‬‬
‫בנובמבר‪ ,‬משמע שהם שהו בה ‪74‬‬
‫ימים‪ ,‬לאיזו מטרה? אין אנו יודעים‪.‬‬
‫לעומת זה החבורה הגיעה לכאבול‬
‫ב‪ 21-‬בדצמבר לפני עונת השלגים‪,‬‬
‫שהיא בחודשים ינואר‪-‬פברואר‪ ,‬כי‬
‫בצפון כאבול יש הרים נישאים ושם‬
‫נמצא מעבר חוואך‪ ,‬שגובהו כאמור‬
‫‪ 3,500‬מטר מעל פני הים והוא מושלג‬
‫מאוד בחורף ואינו ניתן למעבר‪.‬‬
‫העפלת משפחתי מבוכרה לארץ‬
‫ישראל הייתה המיוחדת במינה ושונה‬
‫מהעליות האחרות בתכנון‪ ,‬בארגון‬
‫ובביצוע וגם הכרת תוואי הדרך‬
‫ובמניעת השוד‪ ,‬בכל שמונת החודשים‬
‫של המסע כפי שאתאר להלן‪ .‬אציין‬
‫שלדאבוננו ולבושתי לא שוחחנו‬
‫מעולם עם הורינו אודות הקורות‬
‫אותנו במסע‪ ,‬ואין כמעט מסמך‬
‫מהימן בידי אודותיו‪ .‬לכן אני ניזון‬
‫משמועות וסיפורים ובעיקר ממחקריי‬
‫הגיאוגרפיים וההיסטוריים‪ .‬אציין‪,‬‬
‫שלאור ארכיונו של השיל‪″‬א‪ ,‬הנ‪″‬ל‪,‬‬
‫הוא יצא עם עוד כמה משפחות מבוכרה‬
‫לארץ‪ ,‬כמעט באותו תוואי ומועד של‬
‫עליית משפחתי‪ .‬לכן ניסיתי לחקור‬
‫את דרכי ההעפלה של יהודי בוכרה‬
‫דרך אפגניסטן להודו‪ ,‬לאור הנתונים‬
‫הגיאוגרפיים‪ ,‬האקלימיים‪ ,‬היישוביים‪,‬‬
‫הכלכליים והתרבותיים של האזור‪.‬‬
‫אני מסתמך על מרכזי מושבות יהודי‬
‫בוכרה‪ ,‬פרס ואפגניסטן וקישוריהם‬
‫ההדדיים‪ ,‬הדתיים והמסחריים ועל‬
‫מלאכותיהם הראשיות לאורך דרכי‬
‫ההימלטות‪ .‬אספר‪ ,‬שבמחקריי‬
‫ובכתביי על הגיאוגרפיה של ארץ‬
‫ישראל והמזרח התיכון‪ ,‬אני עוסק‬
‫תמיד גם בגילוי הדרכים העתיקות‬
‫של האזורים האלה‪ ,‬כי הן נהירות לי‬
‫כגיאוגרף ומהנות בנופיהן המרהיבים‪.‬‬
‫על כן נבחרתי להשתתף בכנסים לחקר‬
‫”דרכי המשי“‪ ,‬שאורגנו על ידי אונסקו‬
‫)”ארגון למדע‪ ,‬לחינוך ולתרבות“(‬
‫של האומות המאוחדות בשנים ‪1992-‬‬
‫‪ ,1991‬משך ‪ 3‬חודשים‪ .‬השתתפו בו‬
‫כ‪ 65-‬חוקרים מכל ארצות תבל‪ .‬מחקר‬
‫זה הועיל לי מאוד לחשוף ולתאר את‬
‫דרך העפלת משפחתי‪ ,‬כי ”דרכי המשי“‬
‫הבינלאומיות חוצות את ארצות אסיה‬
‫המרכזית‪ ,‬אפגניסטן ואיראן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪121‬‬
‫‪G‬‬
‫יולי ‪2014‬‬
‫נתיב ההעפלה של משפחות‬
‫מבוכרה ואפגניסטן לציון‬
‫‪°‬‬
‫משפחתי – אבא‪ ,‬אמא ושלושה‬
‫אחים יצאנו מבוכרה‪ ,‬שגובהה ‪244‬‬
‫מטר מעל פני הים‪ ,‬בסוף חודש‬
‫אוגוסט או בראשית ספטמבר ‪1920‬‬
‫על עגלה וכנראה עם ‪ 5,668‬פרוות‬
‫קרקול ואבני חן‪ ,‬כי אבי ז‪″‬ל היה‬
‫כאמור סוחר ומומחה במקצועותיו‪.‬‬
‫התעלומה על דרך העלאת ‪5,668‬‬
‫פרוות הקרקול עימנו בעלייתנו‬
‫לארץ ישראל במחתרת על דבשות‬
‫‪ 5‬גמלים נשארה בעינה‪ ,‬כי הובלתם‬
‫בדרכי הרים ומדברות שוממים הייתה‬
‫בעייתית והרי האפשרויות הנראות לי‪:‬‬
‫א( נשיאתן איתנו מבוכרה עד בומבי‬
‫על דבשות הגמלים‪ ,‬אינה מקובלת עלי‪.‬‬
‫ב( קנייתן בכאבול ונשיאתן עד בומבי‬
‫ומשם באוניה לארץ ישראל‪ ,‬נראית‬
‫אפשרית‪ .‬ג( שליחת הפרוות בדואר‬
‫מבוכרה לבומבי‪ ,‬עוד לפני הכיבוש‬
‫הקומוניסטי את בוכרה ומשם באוניה‬
‫איתנו ליפו‪ ,‬מקובלת עלי יותר‪.‬‬
‫הגענו לכרכי‪ ,‬שגובהה ‪ 266‬מטר‬
‫ונמצאת ‪ 17‬קילומטר מדרום לנהר‬
‫אמודאריה הענק ובמרחק ‪ 300‬ק‪″‬מ‬
‫מבוכרה‪ .‬חשיבותה ההידראולית היא‪,‬‬
‫שמי הבארות מתגלים בעומק ‪4-3‬‬
‫מטר כפי שנוכחנו בחקר משלחתנו‬
‫המדעית הנ‪″‬ל‪ ,‬המשמשים את הצאן‬
‫והשיירות של הנוודים והסוחרים‬
‫במדבר השומם‪ .‬בכרכי חנו בעיקר‬
‫שיירות‪ ,‬שנמלטו בסיוע תורכמנים‬
‫מוזבכיסטן לאפגניסטן‪ .‬מכאן עברנו‬
‫בחולות על גב הגמלים‪ ,‬שבנו עליה‬
‫אפריון למושב ולמשכב הרוכב‪ ,‬והגענו‬
‫לאורך היובל של נחל בנדי בבא לעיר‬
‫בלך‪ ,‬שמקורו הראשי הוא מההרים‬
‫הדרומיים‪ ,‬שגובהם ‪ 1,200‬מטר והוא‬
‫מרווה במימיו את תושבי העיר בלך‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬שאזור זה‬
‫המשתרע בין ארצות דרום אסיה‬
‫המרכזית‪ ,‬צפון אפגניסטן ודרום מזרח‬
‫איראן‪ ,‬הוא האזור האידיאלי לגידול‬
‫כבשי הקרקול הנ‪″‬ל‪ .‬אבי מזכיר את‬
‫הענף הזה במיוחד כי הוא העסיק את‬
‫החלק הניכר של הנוודים הרבים מאוד‬
‫של אפגניסטן‪ .‬הם שרתו את הסוחרים‬
‫היהודיים של שלוש הארצות הנ‪″‬ל‪,‬‬
‫שעיקר יושביהן באפגניסטן היו‬
‫בהראת‪ ,‬בבלך ובכאבול‪.‬‬
‫א‪ ′‬פאי )תשל‪″‬ג( כתב‪ ,‬שכבשת‬
‫הקרקול נפוצה באסיה המרכזית‪,‬‬
‫ברמות פמיר‪ ,‬בפאקיסתאן המערבית‬
‫ובאיראן‪” .‬היא מצטיינת בפרוות‬
‫הטלאים הנשחטים יום או יומיים‬
‫לאחר ההמלטה וערך הפרווה רב‬
‫בגלל שערות המשי המבריקות‬
‫והמסולסלות“‪ .‬חזיתי בשנת ‪1991‬‬
‫במרעה הכבשים האלה בסיור‬
‫מחקרינו בעיר אשכאבאד השוכנת‬
‫לרגלי הרי קופט דאג‪ ,‬ששימשו מרכז‬
‫לגידול הצאן והגובלים בארצות‬
‫תורכמניסתאן ואיראן‪.‬‬
‫באשר לתושבים היהודים‪,‬‬
‫שהתיישבו בערים של צפון אפגניסטן‬
‫ובדרום תורכמניסתאן‪ ,‬ציין בן‪-‬‬
‫ציון יהושע‪ ,‬שמהראת‪ ,‬שהייתה‬
‫העיר המרכזית להתיישבות יהודית‬
‫באפגניסטן‪ ,‬יצאו סוחרים יהודים‪,‬‬
‫שהתקשרו עם יהודי תורכמניסתאן‪,‬‬
‫כאבול ומשהד‪ ,‬שבאיראן דרך הנהר‬
‫הרי רוד ויובליו הנוחים מאוד למעבר‬
‫שיירות בינלאומיות‪ ,‬ועוד הוא‬
‫הוסיף‪ ,‬ששליחי המשפחות היהודיות‬
‫בהראת‪ ,‬שעסקו בסחר הפרוות‪,‬‬
‫ישבו בבומבי‪ ,‬בלונדון‪ ,‬בפריז‪,‬‬
‫במילאנו‪ ,‬בלייפציג ובניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫סוחרי הפרוות היהודיות השתלטו‬
‫על סחר הפרוות וקנו מהנוודים‬
‫עדרים שלמים‪ ,‬וכן הוא כתב שיהודי‬
‫הראת‪ ,‬חניכי בית היוצר הרוחני‬
‫שלה‪ ,‬הפעילו את הקהילות היהודיות‬
‫בערים כאבול‪ ,‬בלך‪ ,‬מזארי שריף‬
‫ואנכוי שבאפגניסטן ואת קהילת‬
‫מרב שברוסיה‪ .‬בהזכרת העיר בלך‬
‫כתב ב‪″‬צ יהושע‪ ,‬הגיאוגרף הערבי‬
‫והצפון אפריקאי איבן באטוטה‬
‫)‪ (1377-1304‬כתב‪ ,‬שבבלך יש‬
‫שער המכונה ”שער היהודים“‪ ,‬והעיר‬
‫שכנה בצומת ”דרך המשי“‪ .‬וכן‬
‫הוא מזכיר שהנוסע השד‪″‬ר אפרים‬
‫נויימרק כתב בשנת ‪ ,1883‬שבבלך‬
‫קיים בית כנסת גדול וליהודי בלך‬
‫היה קשר מסחרי עם יהודי בוכרה‪.‬‬
‫לאור המידע והעדויות האלה של‬
‫יהודי אפגניסטן ואסיה המרכזית‪,‬‬
‫אנסה להסביר את התכונות‪ ,‬הכישורים‬
‫והתעוזה של אבי ז‪″‬ל לתכנן ולבצע את‬
‫המבצע המסובך לעלייתנו המחתרתית‬
‫לארץ ישראל בהצלחה יתרה וללא‬
‫פגע‪.‬‬
‫סבי מצד אבי ז‪″‬ל‪ ,‬שנולד‬
‫בהראת ספג את רוחניותו וחיבת‬
‫ציון מהרבנים החסידים של הראת‬
‫בירת יהודי אפגניסטן‪ .‬עקב מקצועו‬
‫כסוחר פרוות ואבני חן בינלאומי‪,‬‬
‫הוא שוטט בארצות רבות בחופשיות‬
‫ובביטחון‪ .‬כיליד אפגניסטן‪ ,‬שהיגר‬
‫לבוכרה בשנת ‪ 1850‬היו לו זכויות‬
‫המשפחה בירושלים בשנת ‪1924‬‬
‫סבו של המחבר‪,‬‬
‫נשיא קהילת יהודי סמרקנד‬
‫יסודיות והיה בן בית בשתי ארצות‪.‬‬
‫אבי ז‪″‬ל‪ ,‬שנולד בבוכרה ירש בשנת‬
‫‪ 1865‬את מקצועו ואת מיומנותו‬
‫מאביו והיה תלוי בפרנסתו באפגניסטן‬
‫– מקור חומרי הגלם היקרים הנ‪″‬ל‪.‬‬
‫לא בלבד שהוא היה מקורב לה‬
‫מאוד‪ ,‬אלא גם שוטט בארצות רבות‬
‫סמוכות ומרוחקות‪ .‬הוא דיבר בלשון‬
‫האוזבקית‪-‬תורכית‪ ,‬שפה שהשתמשו‬
‫בה בארצות אירופה שנשלטו על ידי‬
‫התורכים העות‪′‬מאנים‪ .‬ידע פרסית כי‬
‫הלשון הטג‪′‬יקית )בוכרית( היא ניב‬
‫פרסי‪ ,‬שהיא אחת השפות החשובות‬
‫של תושבי אפגניסטן ושלט במעט‬
‫גם ברוסית‪ .‬משום כך הוא נדד לפניי‬
‫ולפנים את הישובים שהיו בהם‬
‫סוחרים בני קהילות יהודיות והיה‬
‫בקיא בנתיבות המגיעים אליהם והכיר‬
‫את אורחות חיי הנוודים בהם‪.‬‬
‫אציין כמה ממסעותיו האמיצים‬
‫והחשובים לארצות אירופה‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל וניו‪-‬יורק‪ ,‬המחייבים כושר‬
‫התמצאות‪ ,‬מחשבה‪ ,‬תכנון ותעצומות‬
‫נפש‪ .‬בשנת ‪ 1914‬יצא אבי לרגל‬
‫מסחרו לאוסטריה‪ ,‬לאיטליה ונתקע‬
‫באירופה בגלל מלחמת העולם ה‪,1-‬‬
‫כי כנתין רוסי הוא נאלץ לעזוב את‬
‫אירופה וכשלא עלה בידו לשוב‬
‫לבוכרה הוא נסע באוניה לניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫מה היו מעשיו בניו‪-‬יורק? הסתבר‬
‫לי ממכתב שהותיר לנו בעיזבונו‪,‬‬
‫שבשנת ‪ 1921‬לאחר עלייתנו לארץ‪,‬‬
‫שסוחר הפרוות מחברת ”אטינגון‪-‬‬
‫שילד“ בניו‪-‬יורק‪ ,‬מכר את הפרוות‬
‫שהברחנו לארץ בעלייתנו במחיר ‪4‬‬
‫דולר כל פרווה‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬שלאבי‬
‫היו כנראה קשרי מסחר עם החברה‬
‫הזו עוד מבוכרה לפני עלייתנו לארץ‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אבי עלה לבדו לרגל‬
‫מבוכרה לירושלים פעמיים‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1905‬ובשנת ‪ ,1912‬כחובב ציון‬
‫נאמן‪ .‬אני מניח שהוא הגיע לארץ‬
‫בדרך הנוחה ביותר של הימים ההם‪,‬‬
‫שנזכרה גם היא בארכיון השיל‪″‬א‬
‫ושכולה בוצעה ברכבות ובאוניות‪.‬‬
‫כאמור משנת ‪ 1888‬סללו הרוסים‬
‫הצארים‪ ,‬לראשונה בתולדות אסיה‬
‫המרכזית מסילת רכבת מערבה‪,‬‬
‫שקישרה את האזור הנידח והמנותק‬
‫הזה של אסיה המרכזית עם חבלי‬
‫הים הכספי והים השחור שבשלטונם‪.‬‬
‫תוואי המסילה הזו החל בטשקנט‬
‫דרך סמרקנד – בוכרה‪ ,‬מרב‪,‬‬
‫אשכאבאד עד קרסנובודרסק – הנמל‬
‫שבדרום‪-‬מזרח הים הכספי במרחק‬
‫‪ 2,400‬ק‪″‬מ‪ .‬משם שטו העולים‬
‫לבאקו‪ ,‬הנמל הדרומי‪-‬מערבי של‬
‫הים הכספי שבגרוזיה‪ ,‬במרחק ‪240‬‬
‫ק‪″‬מ ומשם ברכבת שחצתה את‬
‫גרוזיה דרך הבירה טביליסי והגיע‬
‫לנמל באטומי‪ ,‬שבדרום‪-‬מזרח הים‬
‫השחור במרחק ‪ 750‬ק‪″‬מ‪ .‬משם‬
‫הפליגו באוניה לבירת תורכיה‬
‫העות‪′‬מאנית – אסטמבול‪ ,‬שבדרום‪-‬‬
‫מערב הים השחור לאורך ‪ 750‬ק‪″‬מ‪.‬‬
‫מנמל זה שטו לים התיכון המזרחי‬
‫לחוף בירות שבלבנון‪ ,‬ולחופי חיפה‬
‫ויפו בארץ ישראל במסע שאורכו‬
‫מגיע ל‪ 2,300-‬ק‪″‬מ‪ .‬לפי מסמכי‬
‫השיל‪″‬א המסע מבוכרה או סמרקנד‬
‫לארץ ישראל נמשך לאורך ‪6,800‬‬
‫ק‪″‬מ‪ ,‬כפליים מהדרך – בוכרה‪ ,‬פרס‪,‬‬
‫עיראק‪ ,‬סוריה ולבנון לירושלים‪ .‬יש‬
‫להניח שאבי השתמש בתוואי זה‪,‬‬
‫שהוא נוח‪ ,‬קצר בזמן הנסיעה באוניה‬
‫וברכבת מכל שאר הדרכים האחרות‪,‬‬
‫והוא מבוטח משוד וגזל הקיימים‬
‫בדרכי היבשה האחרות ואינו נזקק‬
‫להובלה של מורי דרך‪ .‬וכן אפשר‬
‫לשוחח למלוא אורכו בלשונות‬
‫תורכית )אוזבקית( ורוסית השגורות‬
‫בפי הנוסעים‪ ,‬הסוחרים ועולי הרגל‬
‫הבוכרים והאחרים‪ .‬חשוב לספר‬
‫שלאחר הגיענו לארץ נסע אבי בגפו‬
‫להמדאן שבפרס כסוחר שטיחים‬
‫לשם פרנסת המשפחה‪ ,‬כי שלט‬
‫בלשון הפרסית‪ ,‬ובשנת ‪ 1928‬ואילך‬
‫נסע לאיסטמבול שבתורכיה גם כן‬
‫כסוחר שטיחים‪ ,‬כדובר התורכית‪.‬‬
‫)המשך יבוא(‬
‫מחוברת אב‪″‬א ‪2‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬