G גיליון מס׳ 239 יולי G 2014תמוז-אב תשע ″ד G ברית יוצאי בוכרה G № 239 G ИЮЛЬ G )ע״ר( בהיותה גוף וולונטרי ,אפוליטי ,אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון ,למעט דבר הברית בעברית נוסדה ב1972 - ב י ט א ו ן מ ס פ ר , 1 2 1 י ו ל י 2 0 1 4 מורשת בוכרה בערוץ 10 שידור מפסטיבל ”מספרי סיפורים“ תכנית ראשונה: מוצ″ש 19.07.2014ב23:00- מבוכרה לירושלים — במלאות 120שנה לשכונת ”רחובות“ הבוכרים ו 40-שנה לייסוד ברית יוצאי בוכרה בהשתתפות ה″ה :גדעון סער – שר החינוך דאז ,יוסף בר-נתן – נשיא ברית יוצאי בוכרה, בן-ציון ופנחס פוזיילוב – ממייסדי העמותה, פרופ ′ירון הראל ,ד″ר גיורא פוזיילוב ,שושנה רון – מנכ″לית העמותה ,בנימין בן-דוד – עורך ”העיתון הבוכרי“ .בהנחיית ה″ה יוסי אלפי וישראל אהרוני. תכנית שנייה: מוצ″ש 26.07.2014ב23:00- אמא בוכרית בהשתתפות נשים בוכריות ממגזרים שונים: מנכ″לית ברית יוצאי בוכרה שושנה רון ,הפסלת תמר פוזיילוב ,המרצה אביבה שרבט ,הסופרת שפרה הורן ,הספורטאית אסתר שחמורוב- רוט ,סגנית ראש עיריית אור-יהודה ז′אנה כהן, הזמרת סופה קייקוב ,האמנית אתי ג′ון .המנחה: מר יוסי אלפי. 2 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי הטור הראשון חטיפה G מס' 121 G יולי 2014 פרויקט חינוכי מצליח בפעילויות הליב″ה של הברית סיכום שנת הלימודים תשע″ד 2014-2013 שעה שאני כותב שורות אלה כולנו עדיין שרויים באפלה .החיים הנערים או שמא מתו? ואם חיים האם סובלים סבל נפשי בל ישוער, דרכי העבודה כללו: ואולי גם פיזי? ואמא ,אמא ואבא ,האחים והאחיות ,שלילותיהם הפכו פרויקט ”דרך המשי“ לתלמידים יוצאי העדה הבוכרית ימים וימיהם לזמן בלתי מוגדר. התקיים בשנת הלימודים תשע″ד במרכז קהילתי ”בית-דני“ א .קשר שוטף עם התלמידים והוריהם. בעתות כאלה אני מתבונן אל סביבתי הקרובה ,אל המשפחה .שואל במסגרת ”המרכז לשיפור ב .מעקב חודשי אחר התקדמות התלמידים )נוכחות ושעות עצמי מה היה קורה לו הילדים היו ילדיי? הוריי ז″ל אחי וגם הסבים. הישגים לימודיים“ .תהליך תגבור(. והנה אני נזכר שגם סבי ,פעם ,נחטף כילד קטן בבוכרה .בערוב ימיו העבודה נעשה בליווי ,תיאום ,ג .העמקת הקשר האישי בין המורים והמתנדבים לתלמידים הוא תיאר פרשה זו בזיכרונותיו: שיתוף ופיקוח של :מר יוסף על מנת שכל תלמיד יממש את הפוטנציאל הטמון בו ”כאשר מלאו לי 5שנים נחטפתי על-ידי מוסלמי ,שהתכוון למכור בר-נתן – נשיא ברית יוצאי כבוגר בעל הערכה עצמית חיובית המפגין יכולת גבוהה אותי אל מעבר הגבול .מעשה שהיה כך היה :אמי הלכה לבקר ידידים בוכרה ,הגב ′שושנה רון – של תפקוד לימודי. ולקחה אותי עימה .התחלתי להשתעמם ,יצאתי אל החצר ומן החצר מנכ″ל ברית יוצאי בוכרה ,ד .קשר עם בתי הספר – שימש לצורך העלאת המוטיבציה לרחוב וללא מזיד הגעתי לשכונה אחרת .כאשר רציתי לשוב אל אימי, ד″ר ישראל סלע – מנהל הלימודית ולצורך למידת בעיות אקוטיות של התלמידים לא מצאתי את הדרך .התחלתי לבכות בקולי קולות מבהלה .פתאום המרכז לשיפור הישגים ,מר לשם מציאת פתרונות הולמים לבעיות אלה. ניגש אלי איזה אדם ,לוקח אותי על הידיים ואומר לי” :בוא איתי, ישראל סלע שלמה רואימי – מנהל מרכז ה .סיוע ברווחה חינוכית – כלל מתן מלגות ספרים וציוד אביא אותך לאימא שלך“ .שמחתי מאוד וכמובן התלוותי אליו .הוא קהילתי בית-דני ,שיר חג′בי – מתאמת סטודנטים ומתנדבים בית-ספרי לחלק מהתלמידים ועל פי הצורך. לא הביא אותי לאימי ,אלא לביתו. מטעם שירות לאומי ואירית נומה – רכזת קבוצות לימוד. שיפור הישגים לימודיים: אימי סיפרה לי אחר כך בפרוטרוט כי כאשר היא התכוננה לשוב הפרויקט ממומן ע″י קרן אבא בבאיוף )הקדש למטרות הביתה ,היא יצאה לחצר כדי לאסוף אותי ואז היא נכחה לראות, חינוך( ומנוהל באמצעות נאמנו ,עו″ד יוסף בבאיוף. איסוף הנתונים אודות ציוניהם של התלמידים נעשה על למרבה הזוועה ,כי נעלמתי הן מן החצר והן מן הרחוב .היא רצה אל בפרויקט השתתפו כ 30-תלמידים בכיתות ט-י″ב פי רישומים של ציון כניסה וציון בתעודת סוף השנה .הטבלה אביה ,הוא סבי יעקב ידגר ,וסיפרה לו בבכי את אשר ארע .סבי רץ הלומדים בבתי ספר שונים בעיר תל אביב-יפו. הבאה מציינת את שיפור ההישגים על פי מקצועות הליבה לשר המשפטים ,אשר מאוד העריך אותו ,בבקשה לסייע לאתר אותי לפי ממוצע ציונים )ראה טבלה(. תהליך העבודה כלל: בדחיפות .השר נתן הוראה לערוך חיפוש בכל בתי המוסלמים .לילה אחד התלמידים שיפר ציון באזרחות באופן מובהק שלם ועוד חצי יום של חיפושים לא הניבו תוצאות .אימי ואחיותיי איתור וקליטת תלמידים יוצאי בוכרה לפרויקט .מאוד 11 :בתחילת הפרויקט לעומת 79בסופו .תלמידה הצטרפו לחיפושים בכל המחלה המוסלמי .פתאום ,ניגש אליהן ילד בתחילת שנת הלימודים תשע″ד הובא לידיעת ההורים נוספת נבחרה למצטיינת בכיתתה על התמדה ,השקעה ורצון כבן 12ואמר כי הוא ראה שלשום איזה אדם המביא לביתו ,הנמצא ונציגי בתי הספר השונים על התחלת רישום תלמידים יוצאי להצליח. קרוב לגן בו שיחק עם בנים אחרים ,ילד קטן .אימי פנתה מיד לשוטר, העדה הזקוקים לתגבור במערך המסייע למרכז לשיפור הממוצע הכללי של התלמידים בתחילת הפרויקט כדי שיבדוק איתה את דברי הבן. הישגים לימודיים .בנוסף ,נוצר קשר טלפוני עם תלמידים היה 62.3לעומת 73.15בסוף הפרויקט. ומה קרה? הם גילו אותי ישן באיזו פינה של חדר .בשומעי את יוצאי העדה שקיבלו תגבור לימודי במרכז בשנים האחרונות לסיכום ,העלייה בציוני התלמידים מתחילת פעילות צעקת אימי התעוררתי וקפצתי לזרועותיה .לא היה גבול לשימחתי. במטרה לעודד את רישומם והמשך הרצף הלימודי. הפרויקט ועד לסיומו הייתה גבוהה .השיפור הניכר בהישגי המעניין בפרשה זו הוא התנהגותו של סבי .בשומעו כי המוסלמי שילוב התלמידים במערך התגבור הפרטני והקבוצתי .התלמידים מיוחס לרמת נוכחות גבוהה שעמדה על כ.80%- ואשתו ,האשמים בחטיפה שלי ,ייענשו בשנת מאסר ו 25-מלקות, תלמידי הפרויקט שובצו בהתאם לצורכיהם במערך התגבור רמת הנוכחות מעידה על תפקוד לימודי הולם של התלמידים הוא נחרד והתחנן בפני שר המשפטים שיחוס עליהם ,בהסבירו שכיוון הפרטני שכלל (1) :סיוע בכל מקצועות הלימוד שניתן על ידי בהיבטים של מיקוד לימודי ,רצון להשקיע ,מוטיבציה שנכדו נמצא ,הוא מוותר על נקמה .השר השתומם מאוד למשמע סטודנטים ומתנדבים (2) .סיוע במקצועות הליבה :אנגלית ,להצליח והבעת רצינות. בקשת סבי ,אבל בסופו של דבר נעתר וסגר את תיק“. מתמטיקה ולשון לכיתות ט-י″ב שניתן על ידי מורים מקצועיים ד″ר ישראל סלע זה סיפור החטיפה של סבי סוליימן שקרוב .הוא ארע בעיר בוכרה בקבוצות לימוד קטנות תוך התמקדות על הכנה למבחני הבגרות. מנהל המרכז לשיפור הישגים לימודיים בשנת ,1877כלומר בזמן שהאמירות הייתה אוטונומית )היא נכבשה ממוצע בסוף הפרויקט ממוצע בתחילת הפרויקט מקצוע ע″י הצבא האדום ב .(1920-והיו נהוגות בה עדיין נורמות כגון חטיפת ילדים ,עונש מלקות ,מאסר בתנאים איומים .לו סבי היה נמכר ,הוא 67.30 62.92 מתמטיקה היה ,חלילה ,מסיים את חייו כעבד או כ”בצ′ה“ ,נער שעשועים של 81.16 70.00 אנגלית סוטים למיניהם. 71.00 54.00 לשון תשאלו איפה היה האב בעת התרחשות זו? ובכן ,הוא היה בנסיעה עסקית במוסקבה ,אולם משחזר ושמע את הסיפור ,נחרד ושכר מינוי לעיתון איש צעיר ,מוסלמי ,ששימש קוראים המעוניינים לקבל את העיתון בביתם מתבקשים להחזיר את ראש המערכת – יוסף בר-נתן ,נשיא הברית מעין ”שומר ראש“ שלי במשך עורך ראשי – בנימין בן-דוד טופס ההרשמה לכתובת: 7שנים. עורכת משנה – שושנה רון ,מנכ״לית הברית ברית יוצאי בוכרה עדיין היו היהודים ההיא בעת גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן רח‘ הקונגרס ,2ת״א 66044 תקופת הייתה זו כי אף פגיעים חברי המערכת: בצירוף שיק .התשלום בעבור דמי משלוח בלבד של האפל העולם בין מעבר רון שחר-יששכרוב ,גאולה אבידן-פוזיילוב ורונן אברהמוף המודרנה לבין בוכרה אמירות טופס הרשמה כתובת: הרוסית. שם במדינתנו חיים אנחנו כתובת רחוב הקונגרס ,2תל-אביב 66044 העצמאית ,אבל הנורמות של טלפון טלפון – ;03-6393448טלפקס – 03-6882785 אמירות בוכרה עדיין תקפות קבלת קהל – בימי א׳-ה׳ ,בשעות – 14.00-11.00 אני מעוניין במינוי לחודשים) :נא לסמן (X אצל החמאס ודומיו. ל (₪ 30) _____ 3-ל (₪ 60) ______ 6-ל(₪ 100) _____ 12- כל הזכויות שמורות למערכת בנימין בן-דוד המערכת: ברית יוצאי בוכרה 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ברית יוצאי בוכרה 3 י″ז בתמוז )ראש השנה פ″א מ″א(. המשנה מציינת חמישה אירועים של פורענות שאירעו ביום י″ז בתמוז: במסכת תענית פרק ד ′משנה ו ′אנו קוראים: בירושלמי אנו קוראים: צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז, שנשתברו הלוחות ,ובטל התמיד, והובקעה העיר ,ושרף אפוסטומוס את התורה ,והעמיד צלם בהיכל... ושרף אפוסטומוס את התורה – היכן שרפה? ר ′אחא אמר :במעברתא דלוד )במעברות חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז ,וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז :נשתברו הלוחות, של לוד( ורבנן אמרי :במעברתא דטרלוסה. )במעברות של דטרלוסה( ובטל התמיד ,והובקעה העיר ,ושרף אפוסטמוס את התורה ,והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב :נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ,וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר ,ונחרשה העיר .משנכנס אב ממעטין בשמחה. צום י″ז בתמוז נקבע כיום זיכרון ואבל לזכר הבקעת חומות ירושלים בימי הבית השני. חכמינו ז″ל כדרכם הסמיכו למאורע טרגי זה ,אירועים נוספים של פורענות .וכך אנו קוראים כי ביום זה קרו המקרים הנוראים הללו: (1נשתברו הלוחות) :לוחות הברית( ביום זה ,על פי המסורת ,ירד משה מן ההר עליו שהה ארבעים יום וארבעים לילה ,מחזיק בידיו את שני לוחות הברית .כשחזה בהילולה ובמחולות סביב עגל הזהב ,שיבר משה את הלוחות .לזכר המאורע נקבעה תענית לדורות. (2בוטל התמיד) :קורבן התמיד( את ה”תמיד“ היה מקריבים פעמיים ביום על המזבח: עם הנץ השחר ובין הערביים .יש הטוענים כי ביטול קרבן התמיד ,אירע בעת המצור היווני על ירושלים בימי האחים הורקנוס ואריסטובלוס )החשמונאים( ,כששרר בעיר רעב כבד ומחסור, ולא היו בנמצא כבשים לקרבן. אך ככל הנראה ,היה זה בעת המצור הרומי שצרו אספסיינוס וטיטוס עם לגיונותיהם הרומאים על ירושלים ,שלא הייתה אפשרות להשיג בהמות לקרבן .עם הבקעת החומה פסק קורבן התמיד. (3והובקעה העיר) :חומות העיר ירושלים( הובקעו בפעם השניה .הפעם הראשונה בידי נבוכדנאצר מלך בבל ,והפעם השניה ,בידי טיטוס – בנו של אספסינוס – ומפקד הלגיון שהחריב את ירושלים. בדברי ירמיה הנביא אנו קוראים את התיאור של הבקעת חומות העיר לראשונה” :בחדש והעמיד צלם בהיכל – אית תניי תני הועמד )יש תנא ששונה ”הועמד“ ולא צום י″ז בתמוז קרוי צום הרביעי .חודש תמוז הוא החודש הרביעי על פי מנין החדשים החל מניסן ,כפי שמוסרת המשנה” :אחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים“ ”העמיד“( מאן דאמר :הועמד – צלמו של מנשה שבירת לוחות הברית ירמיהו נ″ב ו-ז( צבאותיו הבקיעו את חומת העיר ביום ט בתמוז ,וכבשו את העיר .יוסף בן מתתיהו מספר כי הבקעת החומות היתה בי″ז תמוז ובעקבות המאורע נקבע יום זה כיום צום ואבל לדורות. סמוך לחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה ,נבקעה חומת ירושלים בשנית ,על ידי לגיונות הצבא הרומי ,בפיקודו של טיטוס .שני התאריכים של הבקעת חומות ירושלים אוחדו וכך חלו האסון הראשון והאסון השני ביום אחד. המאורע חל על פי הנאמר :ביום י″ז בתמוז. יום י″ז בתמוז נקבע אפוא ,כיום זיכרון לדורות. ליום הרה גורל זה צורפו ארבעת האירועים העגומים הנוספים. התקנות שתיקנו חכמים קבעו כי יום י″ז בתמוז יהיה יום צום ואבל. (4ושרף אפוסטומוס את התורה: )ירושלמי תעניות פ″ד ה″ח )סח ′ע″ג ,ע″ד(( )מי שאמר ”הועמד“ התכוון לפסל שהעמיד המלך מנשה( מאן דאמר :העמיד – צלמו של אפוסטומוס) .מי שאמר ”העמיד“ התכוון לפסל שהעמיד אפוסטומוס(. המחלוקת על המילה ”העמיד“ או ”הועמד“ מסבירה כי מי שגורס ”הועמד“ ,טוען כי הצלם )הפסל( שהועמד במקדש ,היה צלמו של המלך מנשה עליו נאמר: ויעש הרע בעיני ה ′כתועבות הגויים... וישם את פסל האשרה בבית אשר אמר ה ′אל דוד ואל שלמה בנו :בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם“ )מלכים ב′ כא ′ז(′ ומי שגורס כי כתוב ”העמיד“ ,טוען כי אותו אפוסטומוס האנונימי ,אשר שרף את התורה, הוא שהעמיד את פסלו שלו בהיכל. אין בידנו ידיעות ודאיות מיהו אותו אפוסטומוס אשר שרף את התורה .המאורע אינו ברור ואין ודאות אם אירע בעת מלחמת החשמונאים בצבאות אנטיוכוס אפיפאנס, הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ .ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין-החומותים אשר על גן המלך ,וכשדים על העיר סביב ,וילכו דרך הערבה“ )ירמיה נב ′ו-ז(. בשנת 586לפסה″נ הובקעה העיר לראשונה על ידי צבאות נבוכדנאצר )ראו :מלכים ב ′כ″ה, הבקעת חומות ירושלים בימי הבית השני בשליש הראשון של המאה השנייה לפסה″נ ,או בימי גזירות השמד של אדריינוס במאה השניה לספירה. (5והועמד צלם בהיכל :גם לתיאור זה אין ראיות ברורות מתי בדיוק אירע .ידוע כי בעת כיבוש ירושלים על ידי היוונים במלחמת החשמונאים ,העמידו היוונים את פסלו של זיאוס בהיכל .אירוע זה התרחש במאה שניה לפסה″נ .אולם ,חוקרים אחרים סבורים כי המאורע אירע בימי גזירות השמד של אדריינוס, כלומר :במחצית המאה השניה לספירה ,כאשר הציב אדריינוס את פסלו של יופיטר )זיאוס( במקום ההיכל. האבלות מתחילה מיום י″ז בתמוז ונמשכת עד יום ט ′באב .התקופה בת שלושת השבועות נקראת ”בין המצרים“ .ימי ”בין המצרים“ פירושם הוא ימי צרה ומצוקה קשה, ימים של מצב ללא מוצא )”מן המצר קראתי יה“ )תהלים קיח ′ה ((′הם נמשכים 21יום מי″ז בתמוז ועד ט ′באב .שמם ניתן על סמך הפסוק ממגילת איכה א ′ג ,′המוסב על העיר ירושלים: ”כל רודפיה השיגוה בין המצרים“. בתלמוד הירושלמי במסכת תעניות פ″ד ה″ח )סח ′ע″ג( ,נאמר :עשרים ואחד יום מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב בית המקדש. א″ר אבינא :סימנא )הסימן הוא” (:מקל שקד אני רואה“ הסימן הוא דברי הנביא ירמיהו ”מקל שקד אני רואה“ )ירמיה א ′יא(′ מה הלוז הזה )גזע עץ השקד( משהוא מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את פירותיו – עשרים ואחד יום ,כך מיום שהובקעה העיר ועד שחרב הבית – עשרים ואחד יום. ר ′אבינא ממשיל את תהליך חורבנה של העיר למקל השקד מנבואתו של ירמיה) .פרק א ′יא .(′מרגע שמקל השקד – הלוז – מוציא את ניצתו ועד שנגמר תהליך הבשלת הפרי עוברים עשרים ואחד יום ,כך עברו עשרים ואחד יום למן היום בו הובקעה חומת ירושלים ועד החורבן המוחלט של בית המקדש. במרוצת הדורות התווספו ביום זה מנהגי אבלות רבים ,מנהגים אלה מחמירים ככל שמתקרבים לט ′באב .הבדלים לא מעטים ניכרים בין עדות ישראל השונות ,ביחס למנהגי האבלות ביום זה ,אולם באופן כללי נוהגים בו מנהגים של איסור תספורת ותגלחת ,יש המחמירים גם באיסור רחיצת הגוף ומקילים רק לכבוד שבת. חל בו איסור על בילויים ותענוגות ,ובימים הקרובים לט ′באב נוהגות קהילות מסויימות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין .ועל כך כבר התריעו חכמינו במאה השנייה. סוף הכתבה בעמ ′הבא 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 4 העיתון הבוכרי ברית יוצאי בוכרה G מס' 121 G יולי 2014 זיכרון המורשת היהודית כמניע להקמת מדינת ישראל בחלוף יום העצמאות ה66- למדינת ישראל ,עדיין קיים שיח ציבורי ,בחלק מהציבוריות הישראלית ,באשר לזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. שיח ציבורי זה מוביל לשאלה, מה היה הכוח המניע שהניע את אבות הציונות להפעיל מהלכים שהביאו להקמת מדינת ישראל ,דווקא בארץ ישראל ,ולא בכל מקום אחר ברחבי תבל ,כמו בהצעה להקים את מדינת היהודים באוגנדה שבאפריקה. בהקשר לסוגיה זו ראוי לציין שאת המניע להקמת מדינת ישראל, דווקא בארץ ישראל ,ניתן לייחס לזיכרון המורשת היהודית .זיכרון שבוודאי צרוב ומוטבע בתודעתו של העם היהודי ,על תפוצותיו ברחבי העולם .זיכרון זה – בין שהוא נובע ממקורות דתיים ובין שהוא נובע ממקורות תרבותיים יהודיים – הוא תמיד היה מכוון מטרה כלפי ארץ ישראל התנ″כית שמרכזה ירושלים בירת עם ישראל ההיסטורית. אין חולק על כך שזיכרון ארץ ישראל וירושלים בא לביטוי בכל אירוע יהודי ברחבי תבל ,שיש בו הקשרים למסורת היהודית .כמו, לדוגמא ,בסיום ערב חג פסח ,ובסיום יום הכפורים ,שבהם נהוג לומר ”בשנה הבאה בירושלים“ .או כמו בכל טקס נישואים שבו אומר החתן לפני שבירת הכוס ”אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ,תידבק לשוני לחיכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“ .כמובן שזיכרון המורשת היהודית עובר מדור לדור גם באמצעות יום השבת וחגי ישראל ,ובמיוחד בחג פסח ,שבו קיימת החובה להעביר את זיכרון סיפור ההגדה מאב לבן ,מבחינת ”והגדת לבנך“. למעשה כל התפילות של עם ישראל ,בכל עדות ישראל ,יש בהם הקשרים לזיכרון .כמו” :זכר ליציאת מצרים“; ”זכר למעשה בראשית“; ”זכור את אשר עשה לך עמלק“; על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון“ .אין כל ספק שזיכרון המורשת היהודית הצרוב והמוטבע בתודעתו של כל יהודי כאינדיבידואל הוא בוודאי זיכרון המצטרף לזיכרון המורשת היהודית הצרוב והמוטבע בתודעתו של עם ישראל כקולקטיב. לזיכרון המורשת היהודית היבטים רבים ,וביניהם קיימים שני היבטים מרכזיים .ההיבט האחד הוא בכך שזיכרון המורשת היהודית משמר את גיבושו וציביונו של עם ישראל במהלך הדורות ,ובכך מונע את היעלמותו של עם ישראל מבין כלל העמים .ההיבט השני הוא בכך שזיכרון המורשת היהודית משמר את הערגה והגעגוע של עם ישראל לארצו ,ארץ ישראל ,ולירושלים בירתה ,שמהם הוגלה לגלויות השונות ,שלא מרצונו ,במאורעות שונים במהלך ההיסטוריה. לפיכך ,אין כל ספק שהערגה והגעגוג של עם ישראל לארץ ישראל ולירושלים בירתה המתבססים על זיכרון המורשת היהודית ,הם שבוודאי הבטיחו את חזרתו של עם ישראל לארצו ההיסטורית .דבר שבא לביטוי בהקמת מדינת ישראל דווקא בארץ ישראל. למדינת ישראל זכות היסטורית על ארץ ישראל ,משום שזוהי הארץ שהאל הבטיח לשבטי בני ישראל לאחר גאולתם ויציאתם מארץ מצרים .ארץ ישראל הייתה מקום מושבן ההיסטורי של ממלכות ישראל ויהודה .בארץ ישראל שכנה ממלכת ישראל המאוחדת ,בימי מלכות שאול ,דוד ושלמה .לכן עם ישראל חזר לביתו הלאומי ,לארץ ישראל ,מכוח זכותו ההיסטורית ולא מכוח כיבוש. הטענה הנשמעת מצידם של גורמים שונים ,לפיה הקמת מדינת ישראל הוקמה רק לצורך קליטת פליטי השואה ניתנת להפרכה .רבים מאבות הציונות החלו לפעול להקמת מולדת לעם היהודי בארץ ישראל עוד מאז הקמתה של התנועה הציונית במאה ה ,19-ולצורך כך אף הוכרזה הצהרת בלפור בשנת ,1917והכרזה זאת הייתה שנים רבות לפני תקופת השואה .כנראה שזיכרון המורשת היהודית היה צרוב ומוטבע גם בתודעתם של אבות הציונות אשר החליטו להקים את מדינת היהודים דווקא בארץ ישראל ולא בכל מקום אחר ברחבי תבל .נכון הוא שהישוב היהודי שהיה קיים בארץ ישראל עוד בטרם הקמת המדינה פעל רבות בפעולות הצלה להעלאת ניצולים מפליטי השואה לארץ ישראל .וזאת באמצעות מבצעים מגוונים ולמרות התנגדות המנדט הבריטי ששלט אז בארץ ישראל ,והגביל את עלייתם של יהודים לארץ ישראל. עתה ,לאחר 66שנות קיומה של המדינה ,ניתן לומר שעל אף הקשיים והמלחמות שהיו מנת חלקה של המדינה במהלך שנות קיומה, אוכלוסיית המדינה זינקה מ650- אלף יהודים שהיו בארץ בשנת 1948ל 6.5-מליון יהודים בשנת .2014התל″ג צמח מ 1.5-מיליארד דולר ל 300-מיליארד דולר. מדינת ישראל הפכה ממדינה נטולת טכנולוגיה למדינה עם כוח טכנולוגי רב עוצמה .צה″ל הפך מכוח צבאי מתגבש לכוח צבאי מוביל בין צבאות העולם .קרנה של מדינת ישראל גבר בין המדינות הנאורות ובמיוחד לאור הצמיחה הכלכלית ,הישגים מדעיים, התקדמות בטכנולוגיה רפואית, בטכנולוגיה דיגיטאלית ,בשיטות חינוך מתפתחות ,לווינים בחלל, ועוד .כמובן שמדינת ישראל ממשיכה לפתוח את שערי הארץ להמשך קליטת עולים יהודיים מארצות נכר. הישגים אלו ואחרים מלמדים על עוצמתה של מדינת ישראל לאחר 66 שנות עצמאות. אנו רואים איפוא עד כמה חשוב הוא זיכרון המורשת היהודית לעם ישראל ,זיכרון אשר שימש כוח מניע לאבות הציונות שפעלו להקמת מדינת ישראל ,כמדינה יהודית ,דווקא בארץ ישראל ,ולא בכל מקום אחר ברחבי תבל .ובכך ארץ ישראל ובירתה ירושלים משמשים בית לאומי לכל יהודי הנמצא ברחבי העולם ,ולכל יהודי השואף לעלות לארץ ישראל, מכוח ”חוק השבות“ ,המסמל את התגשמות החזון הציוני. יעקב אהרונוב י″ז בתמוז סוף הכתבה מעמ3 ′ בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא ס ′ע″ב אנו קוראים על ר ′יהושע בן חנניה שהתנגד להפרזה בדיני האבלות על חורבן בית המקדש: אמר להם :אם כן לחם לא נאכל שעבר בטלו מנחות )שהיו מקריבים על גבי המזבח(. אפשר בפירות) .אמרו לו ,אפשר להסתפק שנאמר” :אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי“ )תהלים קלז ′ה-ו(. פירות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים חכמים כר ′יהושע הבינו שהגזמה והפרזה באבל על חורבן ירושלים ,אינה מוסיפה דבר לבריאות הציבור ובסופו של דבר אף פוגעת בו .הוא ניסה לשכנע את הפרושים המקצינים שלא להחמיר בדיני אבלות ,אלא ללכת לפי השכל הישר ,להזכיר את ירושלים ולהתאבל על חורבנה ,אך לא להשבית את החיים על הנאותיהם ושמחותיהם. היום נוהגים שלא לברך ברכת ”שהחיינו“ על פרי חדש ,ולא להתחדש בבגד חדש או בדירה חדשה ,משבת ”חזון“ ועד ט′ באב. בפירות( כשחרב הבית בשנייה ,רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין) .רבו הפרושים שרצו לגזור שלא לאכול )על גבי המזבח(. נטפל להם ר ′יהושע אמר להם :בני ,מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? אמרו לו :נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכים על גבי המזבח ועכשיו בטל? שתקו. אמר להם :שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזירה ,ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה... אלא כך אמרו חכמים :סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט ...עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט... בשר ולשתות יין( )שחרב הבית ואין הבאת ביכורים( מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים! הערה אישית: נולדתי וגדלתי בתל ארזה ,בקצה שכונת הבוכרים בירושלים .במשך חמישים השנה האחרונות אני נשואה לבן העדה הבוכרית. הכרתי מקרוב את מנהגיהם ולמדתי שאין כעדה זו המשמרת את אזכרת מתיה בדבקות בלתי נלאית) .אומרים על הבוכרים שהם חיים מאזכרה לאזכרה(. יום י″ז בתמוז הינו יום אזכרה נוסף בלוח ימי האבל והאזכרות היהודי ,הפעם לא לזכרם של איש או אשה ,הפעם לזכרם של ירושלים והמקדש אשר חרבו. ביום שבת י″ז בתמוז בשנת תשכ“ח נולד בני הבכור הראל ,בירושלים העיר שחוברה לה יחדיו ,לאחר מלחמת ששת הימים. ד″ר עירית אמינוף 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ברית יוצאי בוכרה 5 החזרת עטרה ליושנה בבית-כנסת היכל מהרי″ך ביום ג ′י″ט בסיוון תשע″ד, ,17.06.2014התקיים טקס קביעת מזוזה לחידוש פעילותו של בית הכנסת ,הנמצא ברחוב פלורנטין בשכונת זבולון בהשתתפות הרב הראשי לת″א- יפו הרב ישראל מאיר לאו ,רב בית-הכנסת חיים טבריה ונשיא ברית יוצאי בוכרה מר יוסף בר- נתן. להלן דברי ברכתו: כבוד מרא דאתרא הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט″א .אני זוכר אותך עוד בהיותך רב צעיר ומגיד שיעור בבית-הכנסת ”אור-תורה“ ברחוב אוריאל אקוסטה וזכית והינך חתנו של מורנו ורבנו הגאון הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ″ל ,רב שכונת פלורנטין ,שעוד אדבר עליו בהמשך. כבוד רב בית הכנסת הרב חיים טבריה שליט″א ,שנטל על עצמו את משימת חידוש והחזרת העטרה לישנה של פאר בתי-הכנסת של שכונת פלורנטין ”היכל מהרי″ך“. יוסף בר-נתן במעמד חנוכה מחודשת של ביה″כ נשיא הברית ומתפללים בחברת הרב ישראל מאיר לאו ,שליט″א אני עומד נרגש לפניכם בדחילו ורחימו באירוע זה המחדש תפארת בית-כנסת זה ,בו הייתי אנוכי ילד ונער ,כמוכם רוב הנמצאים כאן. בו צפינו כולנו בדמויות ציוריות ומופלאות של זקני העדה הבוכרית ”בחברותא“ וה”ביחד“ שלהם, בעזרה הדדית בחינת ”איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק“ .כרב ביה″כ כיהן מורנו ורבנו הרב הראשי לעדה הבוכרית הרב יעקב קייקוב זצ″ל ,שכונה ”אבי יתומים ודיין אלמנות“ בשל רגישותו למצוקות החברה. מתפללים רבים ומכובדים גדשו את בית הכנסת ובראשם בן-ציון כוג′הינוף יו″ר הקהילה ואחיו מרדכי כוג′הינוף ,מולא רפאל חכמוב ,אבי המנוח מולא נתנאל נתנ′קה איליג,′ הגבאים עמנואל שלומוף ,נתנאל קימיאגרוף ובכור מבשוב ,החזן יוסף חיימוב ,אחיו בנימין ואריה ,חי ואילושה ג′בה ,חי פתחוב ,דוד חיים פוזיילוב ורבים אחרים. יצוין ,כי בן-ציון ומרדכי כוג′הינוף הם בניו של מולא יוסף כוג′הין, שהיה אחד משבעת חותמי מגילת ייסוד שכונת הבוכרים המפוארת בירושלים בשנת 1891ושעל שמו נקרא בית הכנסת מהרי″ך – מורנו הרב רבי יוסף כוג′הינוף. אני רואה היום את צאצאיהם ואני מפליג בנוסטלגיה במנהרת הזמן ובגעגועים לימים שהיו ואינם. נמצאים עמנו היום בתו של נעים זמירות ישראל מולא יששכר מכסום, בנו ובתו של מנחם אליעזרוב )חופיס( ,בני משפחת אמינוב ויסלחו לי אלה ,שלא ציינתי אותם במפורש. בית-כנסת שימש את הקהילה בימי שמחה ובימי עצב .אחד האירועים הבולטים בו היו חגיגות ואירועי שמחת תורה ,שכללו הקפות בבית- הכנסת וכמובן תפילת ”הגשם“ ”ישב רוחו ייזלו מים“ ,עלייה לתורה של שלושת החתנים :חתן ”מעונה“ ,חתן ”וזאת הברכה“ וחתן ”בראשית“. החתנים הועלו בשירת ”ישמח חתני בקהל אמוניי ,ישא ברכה מאת ה .“′וגם אנו ,הילדים ,עלינו כל אחד בתורו ,לקריאה בטעמי המקרא בספר התורה את עליית ”ולאשר אמר ברוך מבנים אשר .“...על הילדים נזרקו סוכריות מהאימהות מעזרת הנשים. בסיום התפילה התקיימה בבית- הכנסת סעודה כיד המלך בתרומת החתנים ,שכללה ,במועד החל ביום חול – אוש-פלוב ,אם חל ביום השבת – אושי-סבו וכמובן ביצים חומות. על במת בית-הכנסת ישבו הזמרים והפייטנים שהנעימו בשירי שמחת תורה” :שמחו נא ,שמחו נא ,בשמחת התורה“” ,מפי אל“” ,הללויה“” ,יום שמחה לישראל“” ,ארוממך“” ,אדיר כבודו“ ועוד. במוצאי החג כל השכונה התכנסה יחד עם אורחים ואישים רמי מעלה, שבאו מכל רחבי ת″א להקפות שניות בניצוחו של רב השכונה האהוד על כולנו ,המנוח יצחק ידידיה פרנקל זצ″ל .אירוע מרשים זה כלל מצעד תזמורת מכבי האש ,שהקיף את השכונה וכמובן את המוני בני העדה הבוכרית בלבושם הססגוני ,שפצחו בשירה וריקודים עם ספרי התורה וקצרו תשואות רמות מתושבי השכונה והאורחים. יותר מכל לא נשכח את החברות האמיתית והביחד של הקהילה הבוכרית שהתבטאו במנהג ביקורים הדדיים בבתי ידידים וחברים מבית הכנסת והסביבה להרמת כוסית ”לחיים“ ,מנהג הקרוי ”קוצ′ה גרדק“ או ”מועד ביני“. אני עומד בתפילה כאן עמכם, שיתקיים בנו ובבית-הכנסת הזה ”חדש ימינו כקדם“ ונשוב לנהוג ולשמוח בחוג המשפחה והקהילה במועדי ישראל כפי שחגגנו וחווינו בעבר. יוסף בר-נתן נשיא ברית יוצאי בוכרה לחברנו לנשיאות מר בנימין בבאיוף ורעייתו ברכות מקרב לב לנישואי הבת חיה שושנה עם בחיר ליבה דוב הלוי יהי רצון שיעלה זיווגם יפה להקים בית נאמן בישראל ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית שושנה רון ,מנכ″לית ההנהלה ,החברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 6 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ראיון החודש ז′אנה כהן – סגנית ראש עיריית אור-יהודה ז′אנה כהן – ילידת סמרקנד, עלתה לארץ בשנת ,98בעלת השכלה אקדמאית ,רוקחת במקצועה ,נשואה 3 + – ז′אנה ,את ידועה כבעלת תודעה חברתית עמוקה ביותר ,מה הייתה האג‘נדה החברתית שלך בתקופת הבחירות? – באור-יהודה יש 37,000 תושבים ,מתוכם 18,000עולים דוברי רוסית ומתוך אלה בין 13-14 אלף יהודים בוכריים. עם היבחרי לתפקיד סגנית ראש עיריית אור-יהודה ,קבלתי על עצמי את תיק הרווחה ותיק הקליטה ,שהם קרובים לליבי .ההתייחסות שלי היא לכלל האוכלוסייה ,עם דגש – סיוע לצעירים .בראש וראשונה לצייד אותם בכלים כדי שיוכלו להתמודד עם מצבים קשים בחייהם. יצרתי מסגרת למה שאנחנו מכנים שעות תגבור לילדים משכבה סוציו- אקונומית בינונית ומטה .קורס מיוחד למנהיגות צעירה ,מודעות להתגייסות לצה″ל .נושא חשוב מאוד לחיזוק תודעתם של הורים יוצאי ברה″מ ,שלא רואים עין בעין את החובה של ילדיהם להתגייסות לצה″ל .חיזוק מעמד האישה ,אותה לא רק ליעד לתפקיד חייה להיות אשת איש צייתנית ,אלא גם להעצים את אישיותה בהתאם לכישרונותיה. לנזקקים פתחנו באור-יהודה בית- תמחוי .אבל אינני מסתפקת במתן סיוע לקבוצות תושבים ,אלא גם מסייעת בצורה פרטנית לנזקק זה או אחר. לדוגמא ,פרשת יהודי בוכרי ,שהגיע לארץ בשנת 2010כתייר ,למרות שאיפתו להשתקע בארץ ולחיות בה, נזרק במקומות שונים ובסופו של דבר הגיע לאור-יהודה .דאגתי ,שיקבל תעודת עולה עם כל הזכויות המתלוות לזה .אני ממשיכה לעקוב אחרי מצבו הכלכלי והנפשי ואני מקווה ,שבסופו של דבר ימצא את מקומו בינינו כמו כל אזרח אחר. מטרה נוספת בתחום החברתי היא שילוב תרבויות .באשר לעולים, כידוע ,הם הגיעו לארץ עם מטען תרבותי ומנטאליות משלהם ,שאותה הם מכבדים ומקיימים .ואילו אנו רוצים לשלב אותם בחברה הישראלית, כדי שיכירו את המורשת ההיסטורית והתרבותית של מדינת ישראל .הדבר הנכון לעשות הוא לשלבם אלו באלו – צריך שכל צד יכיר את המורשת של השני מתוך כבוד הדדי. בנושא הרווחה כללית אני מוכרחה להודות ,שבני הדור הצעיר כמעט כולם לומדים ומכשירים את עצמם להיות בעלי השכלה גבוהה והם משתלבים בחברה הישראלית בצורה אופטימאלית. לא נתקלתי במשפחות שבאו לבכות מרוסיה וגבריאל כהן ,הורי ז′אנה בפניי על מצב כלכלי קשה .ואני מוכרחה להודות ,שזה מאוד מעודד. – אריק שרון ז″ל אמר ,ש”מה שרואים מכאן ,לא רואים משם“ .אם לעשות פרפראזה להיבחרך לתפקיד סגנית ראש עריית אור-יהודה ,האם נתקלת בקשיים ביישום הבטחותייך בבחירות בנושאים חברתיים? – אני מוכרחה להודות ,שעד עכשיו לא נתקלתי בקשיים ביישום האג′נדה החברתית שלי .עם זאת ,יש תחום מסוים ,שנתקלתי בקושי והוא בנושא בית-עלמין .בני העדה שלנו בקשו ממני לדאוג לחלקת אדמה בעיר לבית-עלמין .הנושא בטיפול ולפי שעה הוא לא בר-ביצוע. – לקהילה שלנו מורשת ציונית עשירה ביותר .כיצד יש בדעתך להקנות מורשת זו לבני העדה ובעיקר לצעיריה? – יהודי בוכרה מונים בין 13-14 אלף תושבים .החלום שלי הוא להקים מוזיאון למורשת יהדות בוכרה באור- יהודה .אני מאמינה ,שבמאמצים משותפים של ברית יוצאי בוכרה, של קונגרס יהודי בוכרה ,של ח″כים בוכרים ויהדות ארה″ב ניתן לגייס כספים להקמת מוזיאון מסוג זה בעיר. יש בעיר שלנו שני מוזיאונים של יוצאי לוב ויוצאי בבל .מוזיאונים לתפארת .אני מאמינה שגם אנחנו יכולים להגיע להשגת המטרה הזאת בצורה לא פחות מוצלחת מאחרים. מוזיאון חשוב מאוד לצעירינו, שיכינו עבודות מחקר על המורשת וזה כמובן אחד הכלים החשובים ביותר כדי ללמוד על העבר המפואר שלנו. – מניין קבלת את ”החיידק“ לפעילות ציבורית? – הסבא רבא שלי מצד אבא ,חכים, שימש כעין רופא בחצרו של האמיר הבוכרי .למעשה ,במקצועו היה רוקח, מקצוע שעבר במשפחתנו בירושה מדור לדור .בגין קרבתו לאמיר ,סבי הגן ותמך ,לא אחת ,על בני הקהילה הבוכרית היהודית אם בקבוצות ואם כפרט בפני פורענויות שונות ,שאיימו עליהם .הסבא מצד אמא ,שלמה סימן- טוב ,שימש כראש המיליציה )המשטרה( בשחריסבז .יש לי תמונה שבו הוא רוכב על סוס מעוטר במדליות. אבי ,גבריאל ,שהיה טכנאי שיניים במקצועו ,אף הוא עסק בענייני ציבור והיה מקובל ככתובת מסייעת לבני הקהילה הבוכרית. חכים ,סבא רבא של ז′אנה – איך את מתמודדת עם תפקידך הציבורי בהיותך אישה ,רעיה ואם לילדים? – למדתי במנהיגות צעירה איך לחלק את הזמן בצורה יעילה .אני מתכננת את פעילותי היומית מבעוד מועד .בעדיפות ראשונה – המשפחה ולאחר מכן פעילותי הציבורי .הזמן מחולק בצורה מאוזנת. – איך את רואה את עתידך בפעילותך הציבורית? – האמת היא ,שבכלל לא ציפיתי, שאגיע למה שאני עושה היום .אולי הסוד להצלחתי נעוץ בכך ,שאני מכבדת כל אדם באשר הוא .מתן סיוע ועזרה לזולת ,כנראה שטבוע בדמי ,אולי בגנים שלי .אמי ,מרוסיה ,הייתה דמות ידועה בעיר סמרקנד ,בהיותה אחות מוסמכת, ראשית בבית החולים המקומי. – ובכל זאת ,לאן את חותרת להגיע בעתיד בפעילותך הציבורית? – לכנסת .אני מקווה ,שאהיה ראויה לכהן כחברת-כנסת וזאת משום שאני צמחתי מהעם. – מה גורם לך להרגיש בוכרית גאה? – אני גאה בשורשים העשירים שלנו .יש לנו ,בקרב העדה ,הרבה אנשי רוח .אתם ,כעמותה ,גיליתם את המורשת ההיסטורית שלנו בהרבה מאוד נושאים :אם בתקדימים שיצרו אבותינו בשכונת הבוכרים ואם באישים שונים ,שבלטו בקהילה בתרומתם למדינה .ואת כל זה צריך להוקיר ,לכבד ולידע את הדור הקיים ולהוריש לדורות הבאים. אני בהחלט גאה בפעילותה של עמותת ברית יוצאי בוכרה למען הקהילה .אתם הייתם הראשונים, שקבלתם את העולים בארץ ,קלטתם אותם וסייעתם להם להשתלב בצורה מוצלחת בחברה הישראלית .טיפלתם בנוער בסיכון ומצוקה. המחקרים ,שאתם עשיתם וממשיכים לעסוק בהם גם היום .ההשקעה שלכם בהעמקת הלימוד האקדמי של צעירינו. אני לוקחת מכם דוגמא לפעילותי בתחום החברתי באור יהודה. בהזדמנות זו אני פונה לכל העוסקים במלאכה בקרב העדה הבוכרית ,לכם ברית יוצאי בוכרה, לקונגרס יהודי בוכרה ,לחברי הכנסת אמנון כהן ,רוברט אילתוב ,דני דנון וכמובן החצי בוכרי שלנו שר הפנים גדעון סער – שתפו פעולה ביניכם לבין עצמכם ואחדו כוחות ,כי כך ורק כך הקהילה שלנו תתחזק בעתיד. – אני מודה לך ,ז′אנה ,על הראיון ומאחלת לך הצלחה רבה בפעילותך הציבורית. ראיינה שושנה רון מרוסיה כהן בעבודתה 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי פינת המסורת מאת :יעקב אהרונוב G מס' 121 G יולי 2014 7 ברית יוצאי בוכרה פרשת חוקת תובנות בהקשר לאפר פרה אדומה פרשת חוקת מבהירה לעם ישראל כיצד להיטהר מטומאת מתים באמצעות האפר של פרה אדומה. הגאון רבי אלשיך זצ″ל מפרשני המקרא מסביר ,מרגע שבני ישראל קבלו את התורה בהר סיני הייתה לבני ישראל חירות ממלאך המוות; דהיינו ,מעת קבלת התורה לא מתו הבריות כלל ,משום שמרגע קבלת התורה לא הייתה כבר זוהמה בעם ישראל .רק מאז חטא העגל חזרה הזוהמה שגרמה למוות בעם ישראל. מכאן שכל מת יש בו טומאה – אבי אבות הטומאה – הנובעת מהזוהמה של חטא העגל ,וזוהמה זאת של חטא העגל היא המטמאת את הנוגע במת. על פי שיטתו של רבי אלשיך, כל אדם מעם ישראל הוא פלטרין של האל ,שנאמר” ,ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם“ .מכאן ,שקיים בגופו של כל אדם מעם ישראל גם משכן אלוהי .אם כן ,כיצד יתכן שבמשכן אלוהי הנמצא באדם תימצא גם טומאה מזוהמה שנוצרה מחטא העגל? לכן הדבר מחייב את כל הנוגע במת ,או הנוגע באוהל המת ,להיטהר מזוהמת חטא העגל דווקא באמצעות אפר של פרה אדומה. ונשאלת השאלה ,מדוע דווקא פרה אדומה? מדרש תנחומא משיב, ”תבוא אימו של העגל ותכפר על חטא העגל“ .ומכאן ,שהפרה ,כאימו של העגל ,היא שראויה לכפר על חטא בנה .ולכן האפר של פרה אדומה מטהר את הטמאים מזוהמת חטא העגל. קיים קושי להבין את פשר עניינה של פרה אדומה .הכיצד זה יתכן שפרה אדומה ,לאחר שהיא נשרפת באש יחד עם עץ ארז ,אזוב ,ושני תולעת ,אפר זה מעורבב עם מים חיים ,והופך למי נידה ,הנקרא גם מי חטאת ,והזהה ממי החטאת על הטמא מטהר את הטמא? ומאידך ,גם מטמא את הטהור? הכיצד זה יתכן שדבר והיפוכו נמצא באותו אפר? להבנת פשר עניינה של פרה אדומה והקשרה לחטא העגל ,ראוי, לעניות דעתי ,לגלוש אל מלחמת האל בפרעה כדי להוציא את בני ישראל מגלות ומשעבוד מצרים לחרות .ידוע שהאל בכבודו ובעצמו נלחם בפרעה ובכל אלוהי מצרים, כנאמר” ,אני ולא מלאך ...אני ולא שרף“ .וידוע שהמצרים עבדו כפולחן גם את הבקר והצאן וראו בהם את אלוהיהם .אחת ההוכחות לכך היא בעת שיוסף ,בהיותו מושל מצרים, הורה לאחיו שהיו רועה צאן לבקש מפרעה להתגורר בארץ גושן ,כדי לא להימצא בקרבת המצרים שראו בעבודת הרועים פגיעה באלוהיהם. מכאן שאלוהות המצרים הייתה גם בצאן ,בבקר ,בפרות ובעגלים .לכן אחד מאלוהי המצרים היה כנראה גם ”עגל“ ,ומכאן שגם ”פרה אדומה“, שהיא אימו של העגל אף היא הייתה כנראה אחד מאלוהות מצרים. אלוהות מצרים הייתה בוודאי מושרשת בתודעתם של הערב רב עוד בטרם שהם יצאו עם בני ישראל ממצרים .ויתכן שאלוהות מצרים נכנסה גם לתודעתם של חלק מעם ישראל ,שהושפעו מפולחן בעלי החיים של המצרים ,עוד מתקופת היותם עבדים במצרים .ומכאן יתכן שעגל הזהב נעשה כגעגוע לאלוהות מצרים .ומכאן גם מובן מדוע חרטו את עגל הזהב בחרט ,כדי שיהיה מושלם ביופיו ובצורתו ,ככליל השלמות לנצח. במעשיהם של הערב רב ואותם אלה מעם ישראל שאמרו על עגל הזהב ”אלה אלוקיך ישראל“ ,בכך הם הוכיחו שמבחינה שכלית הם אינם מסוגלים לתפוס את האלוהות בצורה רוחנית אלא רק בצורה חומרית; דהיינו ,רק באמצעות פסל מוחשי העשוי מזהב נצחי הנראה לעין .ובאמצעות מוחשיות זו הם בקשו לתפוס את האל כבורא עולם )לשיטת הראב″ע ,הכוזרי ואברבנאל( .מבחינת החוטאים, בורא עולם הוא שברא את העגלים ואת מרבצי הזהב בטבע ,ולכן ביקשו אותם חוטאים לתפוס את האל דווקא באמצעות מעשי האל בטבע; דהיינו, באמצעות חומר ולא באמצעות רוח. אלא שבכך עברו אותם חוטאים על אחד מעשרת הדיברות ”לא תעשה לך פסל“ .ולכן נענשו החוטאים – הם הומתו על ידי בני שבט לוי. יתירה מזאת ,כל בכורי עם ישראל גם הם נענשו ,בכך שהם נושלו מהעבודה הרוחנית שהייתה מיועדת להם במשכן העדות ,ובבית המקדש העתידי בארץ ישראל .למעשה האל העביר לשבט לוי את תפקידם של יעקב אהרונוב כל בכורי עם ישראל ,וזאת משום שבני שבט לוי לא לקחו כל חלק בחטא העגל. האל נלחם לא רק עם פרעה ועמו, אלא גם עם אלוהיהם ,כנאמר” ,ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים“ .לכן חטאם של עם ישראל היה כה חמור כשחטאו בחטא העגל ,המסמל גם פסל וגם את אלוהות מצרים ,שבכך חילל עם ישראל את שם שמים בפרהסיה .ולכן משה טחן את עגל הזהב עד עפר דק ,ובכך הוכיח משה לעם ישראל שאין כל ממשות באלוהי מצרים ,ובוודאי גם לא באלוהות של עמים אחרים .לאחר חטא העגל האל מצווה את בני ישראל לקחת דווקא פרה אדומה ,שהיא כלילת השלמות והיופי מהבקר ,המסמלת כנראה גם את אלוהות מצרים .גם היא תישרף באש ותהפוך לאפר דק .ובאמצעות מי הנידה /מי החטאת ,המורכבים כאמור גם מתכולת אפר פרה אדומה, הכוהנים מטהרים טמאים מעם ישראל ,ובאמצעותם אף נטמאים טהורים מעם ישראל. נמצא איפוא שהמסר של פרשת פרה אדומה לעם ישראל הוא בכך שהאל הינו כול יכול ,והוא לבדו שולט על כל הברואים ועל כל הנבראים. ברצותו יהפוך מאלוהי המצרים עפר ואפר ,וברצותו יהפוך אפר זה לטהר טמאים ולטמא טהורים .ולפיכך על עם ישראל להפנים בתודעתו שאין כל ממשות באלוהות של המצרים ,ואף לא באלוהות של כל עמי הארצות. מכאן גם נלמד שכל עניינה של שריפת פרה אדומה ,וכל השימוש באפר של הפרה האדומה ,הכולל את אפר עץ הארז ,אזוב ושני התולעת, יש באפר זה להחדיר את ההכרה בליבו של כל אדם מעם ישראל שעליו להתנתק מכל אלוהות זרה, ולהאמין רק באלוהי ישראל ,ולקיים רק את תורת האל. ונשאלת השאלה ,האם נדרשת הזהה אחת בשימוש במי החטאת כדי לטהר אדם טמא )ביום השלישי וביום השביעי( ,או שמא נדרשים כמה הזהות? ותשובה ראויה לכך היא שבוודאי הזהה אחת מספקת. כדי שלא יבוא אדם טמא שנטהר, ויאמר לחברו ,טהרתי איכותית יותר מטהרתך ,שהנה הכהן היזה עלי חמש הזהות מאפר הפרה האדומה כדי לטהר אותי מטומאתי ,ואילו אתה – הכוהן היזה עליך רק פעם אחת כדי לטהר אותך מטומאתך ,ולכן אני טהור יותר ממך .לפיכך בוודאי מספיק לאדם טמא להיטהר מטומאתו באמצעות הזהה של פעם אחת, ומיד נכנס הוא אל כלל אוכלוסיית הטהורים בעם ישראל .שהרי ממילא אדם טמא שהפך לטהור לאחר הזהה אחת כל הזהה נוספת שוב תטמא אותו – לשיטת רבי עקיבא .ומכאן גם מומחשת משמעותה של האמרה ”כל המוסיף גורע“. יוצא איפוא שמצוות השימוש באפר הפרה האדומה לטיהור טמאים יוצרת שוויון בין בני אדם .הדבר מקביל למצוות מחצית השקל, היוצרת גם היא שוויון בין בני האדם, שהרי הציווי במחצית השקל הוא שהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, שאם ירבו או ימעיטו ממחצית השקל, לא יצאו ידי חובה ,ולא תהיה כפרה על נפשם. בהקשר לחוקה של פרה אדומה, מסופר ,במדרש תנחומא ,על גוי ששאל את רבי יוחנן בן זכאי ,כיצד הזהה מאפר פרה אדומה מטהר את הטמאים? הרי זה כמו מעשה כשפים, שהנה אתם לוקחים פרה אדומה ושורפים אותה ,ובאפר הפרה אתם מטהרים בה את הטמאים .ענה לו רבי יוחנן ,האם חלית אי פעם במחלת רוח? ענה לו הגוי לא ,אבל כן ראיתי אדם חולה במחלה זאת .שאל רבי יוחנן וכיצד מרפאים אותו? ענה הגוי, לוקחים עשבים ומבעירים אותם ליד החולה ,ושופכים מים על האש ומהעשן מתרפא החולה .אמר לו רבי יוחנן ,ישמעו אוזניך את מה שפיך מדבר ,כשם שעשן מרפא חולה ,כך גם אפר פרה אדומה מטהר טמאים. לאחר שנפרד הגוי מרבי יוחנן ,שאלו התלמידים את רבי יוחנן ,תשובתך הייתה טובה לאותו הגוי ,אולם מה תשיב לנו? אמר להם” :חייכם! לא המת מטמא ולא הפרה מטהרת ולא המים מטהרים אלא אמר הקב“ה: חוקה חקקתי ,גזירה גזרתי ,אי אתה רשאי לעבור על גזרתי“ .על כך נאמר בתחילת הפרשה ”זאת חוקת התורה“ ,ועל חוקה אין להרהר אחריה. לחברתנו לעבודה הגב ′זויה אוביידוב עמך באבלך הכבד על פטירתו ללא עת של האח אמנון )ארקדי( חיימוב ז″ל המקום ינחם אותך ובני המשפחה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפי לדאבה עוד ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית שושנה רון ,מנכ″לית ההנהלה ,החברים צוות העובדים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : 8 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ערב שכולו נוסטלגיה בוכרית אולם ענבל במרכז סוזן דלל בת″א המה ,בתחילת חודש יוני השנה בבני הקהילה הבוכרית – ותיקים ועולים ,שבאו ליהנות מערב אמנותי מגוון ועשיר ,פרי יוזמתו של עוזיאל שחמורוב – הטנור הדרמתי שלנו. על הבמה בלטו ציוריה של הגב′ שושן יצחק ,שיצרו הרמוניה שלמה עם מגוון ההופעות – השירה ,הנגינה, הריקודים של הווי בוכרי ,שהחזיר את הקהל לתקופת ילדותו – לבית אבא. פתח את הערב עוזי שחמורוב במחרוזת שירים בוכרים .הביצוע היה מלוטש בפיאנו שקט ובפורטה נועז ,לסירוגין. קבוצת נערות בתלבושת בוכרית הפליאה לרקוד ריקודים אתניים – בוכריים ,אוזבקיים ,אזרבייג′ניים. ומה לא? הוסיפה להופעתן וירטואוזית בולטת מדריכת הקבוצה הגב ′ז′אנה קדירוב. לא נבצר מקומה של זמרת בוכרית סוליסטית ,מזי קמינסקי לבית רפאלוב ,שבקולה החזק הרטיטה את לב הקהל בשיר ,שיועד לזכרו של אביה ברגישות ראויה. לעוזי שחמורוב לא רק סגולות ייחודיות כזמר ,אלא גם לב ציוני חם. הוא אימץ כתלמידים שני בחורים בתחילת שנות ה 20-לחייהם ,האחד ישראלי והשני יליד ארה″ב שהגיע בגפו לארץ ,הכשיר אותם מבחינה מוזיקאלית .השניים נגנו ושרו שירים ידועים בעברית ,אנגלית ובוכרית, וזכו למחיאות כפיים סוערות. איציק אליעזרוב הלהיב את הקהל בהופעתו בשירים ובריקודים מתוך מחזמרים ידועים ,כמו ”קברט“ ו”כנר על הגג“ ,וזכה במחיאות כפיים סוערות ביותר. עוזי חזר לבמה ושר שירים נפוליטניים ,שלא היה מבייש בתחרות עם כל זמר איטלקי אוטנטי .את הערב הנחה מר יעקב אליעזרוב בקלילות מקצועית ,שנבעה מניסיונו הרב כמקים ומוביל להקת ”השגרירים“ הידועה. הנגנים ולרי ששונוב ,גבריאל טולמסוב ,אפרים מטטוב וצדיק עוזי והרקדנית ז′אנה קדירוב מושיוב הוסיפו חן מיוחד בליווי השירה והריקודים וזכו למחיאות כפיים סוערות. לסיכום ניתן לומר ,שהייחודיות של הערב באה לידי ביטוי בשני מישורים בולטים – האחד ,ביכולת המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן-צבי ביוזמתם של חבר הכנסת אמנון כהן וראש מכון בן- צבי פרופ ′יום טוב עסיס ז″ל הוקם במכון בן-צבי בשנת 2008מרכז לחקר יהדות בוכרה .פעילות המרכז כוללת מחקר בתחומי היסטוריה, ספרות ,פולקלור ,דת ,תרבות חומרית ועוד ומתקיימת במסלולים שונים :תמיכה במחקרים חדשים ופרסומם, איסוף חומרים ארכיוניים ועידוד עבודות שדה בקרב בני הקהילה ,תיעוד אתרים יהודיים באוזבקיסטן ,מתן מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לסטודנטים ,קיום כנסים ,ימי עיון וסדנאות בנושאים הקשורים ליהדות בוכרה וליהודים במרכז אסיה. עד עתה המרכז הוציא לאור את הפרסומים הבאים: ” (1שירים“ מאת מוחיב )מרדכי בן חיא בצ′איב( ,תשע″א. ” (2מפריחי הערבה הרעבה :השלטון הקומוניסטי ויהודי אוזבקיסטן “1917-1939מאת זאב לוין ,תשע″ב. ” (3חמש פואמות תנ”כיות“ מאת מוחיב ,תשע″ג. בחסות המרכז מתבצעים כעת מחקרים רבים ,ביניהם” :מבנים יהודים באוזבקיסטן“ )זויה ארשבסקי(, ”שירת הסוזנדה“ )סופיה קייקוב ויוחאי פרימק(” ,הצגתם של יהודי בוכרה באמנות ישראלית במחצית הראשונה של המאה העשרים“ )אלה טל(” ,יחסי יהודים-מוסלמים יהודים-רוסים, בתורכיסטן הרוסית לאור מהפכת ) “1904זאב לוין(” ,הביבליוגרפיות של אמיתין שפירא ופולנר“ )זאב לוין(, ”השליח מחברון – הרב שלמה לייב, רבה של סמרקנד ,פועלו ומורשתו“ )גיורא פוזיילוב( .מחקרים נוספים הינם בשלבי הכנה מתקדמים. במרכז קיים אוסף ארכיוני בעל ערך אשר מצוי בתהליכי הקִטלוג .תוך שנתיים אוסף זה יהיה נגיש הן לחוקרים והן לציבור הרחב באתר המרשתת של מכון בן-צבי. החל משנת 2013בראש המרכז עומדת ד″ר יוליה רובנוביץ′ )האוניברסיטה העברית(. פרטים נוספים על-אודות המרכז ופעילותו ניתן לקבל בכתובת: מכון בן-צבי ,ת.ד ,7660 .ירושלים ,9107601טל,02-5398850 : ,[email protected]מרכזת המרכז מרינה שומונוב. האמנותית הווקאלית הגבוהה של עוזי שחמורוב והשני ,בביצוע שירים קלאסיים ופולקלוריסטים כאחד .דברי הקישור של עוזי בין חלקי התוכנית האמנותית הצטיינו בחן ,בספונטאניות ודיברו ללב הקהל. ההופעה זרמה בצורה הרמונית חלקה ללא רגע משעמם .הערב היה קסום ומרתק. למרות ,שהנהלת האולם בקשה לסיים את ההופעה בשעה 10 בערב ,הקהל לא זז ממקומו וביקש להמשיך את ההופעות על הבמה עוד ועוד. בסוף ההופעה ,עוזי הודה לקהל על היותו קהל חם ואוהב. כותבת שורות אלה שיבחה את עוזי שחמורוב על הערב הנפלא ,שיזם וארגן להנאת הקהל ,ביניהם האחים בן-ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי ברית יוצאי בוכרה ורעיותיהם ,וכן מר טדי פנחסי ,מנכ″ל הקונגרס וגב′ עליזה אריה. שושנה רון ברכות לנשיא הנבחר לרגל היבחרו של ח″כ ראובן )רובי( רבלין, איש ירושלים ,לנשיאה ה 10-של מדינת ישראל, בירכה אותו ברית יוצאי בוכרה בזו הלשון: לעו″ד ראובן ריבלין אשרינו ,שנבחרת לנשיא העשירי של מדינת ישראל. זכינו בנשיא צנוע ,נקי כפיים ,איש העם ,מוערך, אהוב וממלכתי. כנאמר” :כל שלמות נשיא בישראל הוא תמיד בעבור ישראל ,כי הוא כלול מכולם“ )י.אייבשיץ(. הנשיא הנבחר הגיב על ברכתנו בדברי תודה כלהלן: לברית יוצאי בוכרה אני מבקש להודות לכם מקרב לב על הברכות החמות ששלחתם לי לרגל היבחרי לנשיא העשירי של מדינת ישראל. עם היבחרי הצבתי לעצמי לעסוק בסוגיות הייסוד הנוגעות לבניין חיינו הלאומיים כאן על אדמת הארץ וליכולתנו ליצור כאן חיים מלאים של שותפות בעשייה. כולי תקווה כי אצליח למלא את שליחותי נאמנה ולייצג בכבוד ובגאווה את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית על שלל גווניה ועדותיה. בברכה נאמנה שלכם בידידות ראובן )רובי( ריבלין. 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ברית יוצאי בוכרה 9 ספר חדש ”סמרקנד – המחתרת שהשפיעה למרחקים“ הקדמה במחצית שנת תש″א )(1941 החלו להגיע לאסיה התיכונה פליטים ממערבה של רוסיה ומפולין .בין הפליטים היו מאות אלפי יהודים, שנפוצו ברחבי אסיה התיכונה ובהם מאות משפחות של חסידי חב″ד שהתיישבו בסמרקנד ,בה הייתה קהילה יהודית-בוכרית גדולה ושורשית. יהודי בוכרה סייעו לפליטים היהודים במיטב יכולתם .למרות שאלפי גברים בוכרים גוייסו לצבא האדום ונשלחו לחזית למלחמה בנאצים ,והמחסור והרעב שררו בכל פינה. בשל הבדלי מנטאליות ,מנהגים שונים ושפה ,כל קהילה המשיכה במנהגיה ושמרה על עצמאותה .תרמה לכך גם החשדנות שהפכה לטבע שני בקרב אזרחי ברית המועצות ,מחמת הרדיפות תחת שלטון סטאלין ימ″ש. מכל מקום הגעתם של מאות משפחות חסידים בתוך המון הפליטים הייתה מבורכת לקהילות יהודי בוכרה בסמרקנד וברחבי אסיה התיכונה .המפגש בין היהודים הבוכרים המקומיים ומשפחות הפליטים והחסידים השפיעו רבות על חיי היהודיים של יהודי בוכרה באסיה התיכונה ועבור היהודים המקומיים הייתה זו הצלה גדולה ,שהרי מן המהפכה הבולשביקית ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה חלה ירידה רצופה ומתמדת בחיים היהודיים באסיה התיכונה :בתי ספר היהודיים, חדרים ובתי-כנסת נסגרו ולא היה כל חינוך יהודי אלא במחתרת; חלק גדול מהרבנים ,מנהיגי הקהילות ומורי ההוראה ברחו לארץ-ישראל ,ואף הא-ב העברי של השפה הטג′יקית- יהודית הוחלף לא-ב קירילי ובסופו של דבר שפה זו הייתה לשפה בלתי רשמית ,כך שיהודי בוכרה איבדו את שפת התרבות שלהם .כל זה נעשה במטרה לנתק את התושבים בברית המועצות מתרבותם הקהילתית המיוחדת ולהפכם לאומה מאוחדת סביב האידאולוגיה הקומוניסטית. אין זה מקרה שמרכז חסידי חב″ד התמקם דווקא סמוך לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד .לקהילה זו היו בעבר קשרים עם חסידי חב″ד .בסוף המאה הי″ט מונה שד″ר חברון ,החסיד הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב )הרב שיל″א( ,שד″ר קהילת חברון לאסיה התיכונה לרבה של הקהילה היהודית בסמרקנד ,תפקיד אותו מילא בין השנים תרנ″ח-תרס″ב )1902- .(1898לאחר מכן ביקר באסיה התיכונה עוד מספר פעמים ,ועמד בקשר רצוף עם תלמידיו בסמרקנד עוד שנים רבות .בראשית מלחמת העולם הראשונה גורש הרב שיל″א מארץ- ישראל ,משום שהחזיק בדרכון רוסי, שב לסמרקנד ופתח במקום ישיבה חשובה והעמיד תלמידים ,שהנהיגו את הקהילה לאחר שובו לארץ-ישראל בשנת תר″פ ) .(1920במשך כל התקופה עמד בקשר רצוף עם הרבי מליובאביטש ,ביקר אצל הרבי וקיבל הנחיות ביחס לשליחותו לקהילת יהודי סמרקנד באסיה התיכונה. השלטון התחזקות עם הבולשביקי בברית המועצות יצאו באמצע שנות העשרים כמה מתלמידיו של הרב אליעזרוב להיפגש עם הרבי במערבה של רוסיה וביקשו ממנו לשגר לקהילתם רב ,שיחזק את הקהילה בתקופה הקשה של סגירת מוסדות חינוך יהודיים .הרבי שיגר לסמרקנד את שליחו הרב שמחה גורודצקי שהקים בסמרקנד ,בסיוע תלמידיו של הרב שיל″א ,תלמוד תורה מחתרתי ,בו למדו כשמונה מאות ילדים ,נערים ומבוגרים .תלמוד תורה זה היה המוסד הגדול ביותר ללימוד יהדות בברית המועצות בשנות ה 20-של המאה ה .20-הלימודים התקיימו במחתרת במקומות שונים .המחתרת פעלה כשנה וחצי עד אשר חוסלה על-ידי הבולשביקים .אולם תלמידיו של הרב שיל″א המשיכו לפעול במחתרת ,בנו מקוואות טהרה ופעלו להנחלת היהדות בקהילה כאשר הם שומרים על קשר רצוף עם מורם הרב שיל″א ,שהתגורר בשכונת ”רחובות“ הבוכרים בירושלים. באמצע שנת תש″א )(1941 בעקבות פלישת גרמניה הנאצית למערבה של ברית המועצות ,החלה בריחה המונית של יהודים ונוכרים לאסיה התיכונה ,לשם הגיעו מאות אלפי פליטים ממערבה של ברית המועצות ומפולין .בין הפליטים היו כ 200-אלף יהודים ובהם מאות משפחות של חסידי חב″ד .רוב המשפחות של חסידי חב″ד הגיעו לסמרקנד ,משום שקהילת יהודי בוכרה הייתה מוכרת וידועה להם משנים עברו ובמקום היו יהודים בוכרים ,שהיו קשורים לחסידות. חסידי חב″ד שהגיעו לסמרקנד כפליטים ,הקימו במקום קהילות קטנות עם מוסדות חינוך זמניים ,ישיבות ובתי כנסת וכך הם הצליחו לחיות בימי מלחמת העולם השנייה באסיה התיכונה חיים יהודיים שלמים. בשנות הסבל הקשות של מלחמת העולם השנייה ,כמעט שלא הייתה הפרעה לחיים היהודיים בקהילות. רדיפות היהודים פסקו והמטרה הייתה אחת :לנצח את הצורר הנאצי. בשנת תש″ו-ז ) (1946-7נחתם הסכם בין ברית המועצות לפולין, במסגרתו התאפשר לאזרחי פולין, שברחו בתקופת המלחמה לברית המועצות לשוב לארצם .רבים מיהודי רוסיה נצלו את ההסכם, הזדהו כאזרחי פולין והצליחו לצאת מהמדינה ובהם גם רבים מחסידי חב″ד ,שהגיעו בשנות המלחמה לאסיה התיכונה .כך הצטמצמה קהילת חסידי חב″ד באסיה התיכונה ובמיוחד בסמרקנד .במקום נותרו משפחות בודדות שלא יכלו לנצל את ההזדמנות לצאת מברית הרב אברהם חיים לדיוב, אסיר ציון המועצות ,והם אלו שפעלו במסגרת המרכז המחתרתי לחסידות חב″ד בסמרקנד. לאחר יציאתם של ”אזרחי פולין“ מברית המועצות שב הצורר סטאלין לפעול ביתר שאת בדרך בה פעל לפני המלחמה ,והחל בפעולות ”טיהור“ נרחבות כנגד מתנגדיו וכנגד אלה שלא השלימו עם האידיאולוגיה הקומוניסטית ובמיוחד כנגד היהודים שפעלו לשמירת היהדות .הללו נאסרו 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° מאת הרב הלל זלצמן ונשלחו למחנות עבודה בסיביר וחלקם אף נרצחו. בין אלה שנאסרו היו כ25- מנהיגים ורבנים של קהילות יהודי בוכרה ,שנשפטו בתואנות שונות, חלקם אף קבלו עונשי מוות ,אולם אלה ”הומתקו“ למאסרי עולם והגליה לסיביר .קבוצת מנהיגים זו שוחררה לאחר מותו הפתאומי של הצורר סטאלין ימ″ש ביום פורים תשי″ג ).(1953 הספר מספר את סיפורה של מחתרת החב″דית שפעלה בסמרקנד בין השנים תש″ו-ז )(1946-7 ועד לפתיחת שערי ברית המועצות בראשית שנות ה .70-הכותב ,הרב הלל זלצמן נולד בשנת תרצ″ט )(1939 וחי בסמרקנד עד עלייתו ארצה בשנת תשל″ב ) (1972ופעל עם חבריו במסירות נפש לשמירת היהדות. הספר מרתק ומלמד על תקופה קשה ומיוחדת בחיי היהודים בברית המועצות .מהיכן שאבו יהודי בוכרה את כוחות הנפש לשמור על יהדותם ומאבקם למען החינוך היהודי בשנות האימה של השלטון הקומוניסטי בברית המועצות .מכאן ניתן גם ללמוד על קבוצה גדולה של יהודים בוכרים ,שחיו באותן שנים בקהילות באסיה התיכונה ובסופו של דבר עלו ארצה בראשית שנות ה 70-והמשיכו גם בארץ את פעילותם למען שמירת היהדות והחינוך היהודי עבור העולים החדשים ,שעלו ארצה באותם שנים. הספר מספר על הקשרים המיוחדים שנטוו בין יהודי בוכרה לבין חסידות חב″ד ועל הקשר המיוחד בינם לבין הרבי מלובאביטש, האדמו″ר מחב″ד רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ″ל. כך הייתה סמרקנד בשנות האימה של השלטון הבולשביקי מרכז ללימוד יהדות לכל רחבי בברית המועצות. המחבר עוסק בספר במיוחד בתיאור הדמויות של חסידי חב″ד האשכנזים ,שהחיו במקום בקהילה נפרדת מקהילת יהודי בוכרה .אולם, בין הפרקים הוא גם מספר את סיפורם של כמה וכמה מיהודי בוכרה, שבמסירות נפש סייעו לחסידים סיוע של ממש באירגון החיים היהודיים בסמרקנד ובקהילות באסיה התיכונה וללא סיועם קשה היה לקהילה החסידית במקום להחזיק מעמד ולהפיץ תורה ויהדות. להלן אביא כמה סיפורים המלמדים על סיועם של יהודי בוכרה לחסידים. 10 ° ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ”סמרקנד – המחתרת שהשפיעה tלמרחקים“ לודיוב לבור וכיסו אותו בסמרטוטים וכך צלמו אותו .בתיק החקירה הופיעה תמונתו של היהודי ”הבוגד“, שניסה להתחבא מאנשי החוק. א .כיצד למדו את מלאכת השחיטה? לאחר שהבחורים בישיבה המחתרתית למדו את הלכות השחיטה, הייתה חסרה להם הכשרה מעשית, שבלעדיה לא יוכלו לקבל ”קבלה“ לשחוט .והייתה בעיה של ממש היכן יוכלו התלמידים להתאמן בשחיטת עופות ללא חשש הלשנה לשלטונות. ר ′משיח כודאיידטוב החליט לשתף בעניין את אחיו המבוגר ר ′שם-טוב, שעבד כמנהל חווה לגידול כבשים. האחרון פנה לאחד מחבריו הטובים מתקופת לימודיו באוניברסיטה לחקלאות ,מוסלמי טג′יקי מקומי, שהיה מנהל בית שחיטה לעופות, וביקש את עזרתו. ר ′שם-טוב הסביר לגוי שכמו שלמוסלמים יש מסורת בשחיטה, כך גם ליהודים ,וביקש ממנו לאפשר לכמה יהודים להגיע למשחטה שלו ולהתאמן במלאכת השחיטה .הגוי שמח לסייע לידידו והשיב בחיוב. וכך הגיעו למשחטה בחורי הישיבה והתאמנו בשחיטה. לאחר תקופה ,נפגש הגוי עם ר′ שם-טוב וסיפר לו שהוזמן לק.ג.ב,. שם הואשם בסיוע ליהודים בעניינים דתיים ונתבע לנתק עמם כל קשר .הבחורים היו כבר מנוסים בשחיטה ,אולם ,כדי לקבל ”קבלה“ בתור שוחטים מומחים היה עליהם לשחוט בעת ששוחט צופה בשחיטתם .לצורך כך הביאו כשלושים עופות לחצר ביתו של הרב רפאל כודאיידטוב ובמעמד שוחטי הקהילה שחטו הבחורים את העופות ,וכך קם דור חדש של שוחטים בסמרקנד. ד .הרב רפאל כודאיידטוב מארגן תלמודי תורה בקהילות מחוץ לסמרקנד הרב זלצמן מעניק את ספרו לרב בערל לוין שעודדו לכתוב על השנים ההם שהגיעו לעיר ונודע בשם ”אברהם חיימס מקווה“ .לאחר המלחמה, כאשר החלו רדיפות נגד יהודים ,פחד ר ′אברהם חיים והוציא את המים מן המקווה ואת הבור מילא בשמיכות וסמרטוטים. כאשר הגיעו סוכני הנ.ק.ו.ד .אל ביתו ,מצאו אותו יושב ליד השולחן. אולם הם חיפשו דרך כיצד להציגו כפושע מסוכן הבורח מזרועות החוק. לשם כך הורידו אותו למרתף ,שם היה מקווה ,עליו קיבלו מידע בעקבות הלשנה .כאשר ראו את הבור מלא בשמיכות ובסמרטוטים ,הם הוציאו כל מה שהיה במקום ,הורידו את הרב ב .כיצד השיגו קמח למצה שמורה? שוב ,גם כאן ניצלו את קשריו הטובים של הרב רפאל כודאיידטוב המתגוררים האוזבקים עם בקולחוזים. הרב רפאל יצא עם אחד החסידים לקולחוז לרכוש חיטה לאזרחים פרטיים ,דבר שאסור לעשותו ברוסיה הסובייטית .הרב רפאל הצליח ליצור קשר עם אחד מידידיו האוזבקים וזה הבטיח את כל עזרתו וכמובן גם קיבל תשלום הגון .כעבור שבועיים התכוננו ר ′רפאל ועוזרו לצאת לקולחוז ולהשתתף בקציר החיטה .אולם ,הם חשבו כיצד יוכלו להעביר את החיטים לסמרקנד? חברים לפעילות מחתרתית להוביל ברכבת שקים מלאים בחיטים לא בא בחשבון ,שהרי בדרך עולים שוטרים ובודקים את הנוסעים ואת החבילות שלהם .ואם תמצא חיטה, הרי זה ברור שמדובר בחיטה גנובה המובלת למכירה. בסופו של דבר שכרו משאית עם נהג מוכר ,ניקו את המשאית היטב, קנו שקים ויצאו לדרך .בשדה עלו על הקומביין ,אמרו ”לשם מצה מצווה“ ,הניעו את הקומביין והחלו בקציר החיטה .הקומביין עשה את העבודה במהירות ,ובתוך כחצי שעה התמלאו שקים בכ 200-ק″ג חיטה משובחת. הסדר זה נמשך כל השנים עד ראשית שנות ה ,70-עד אשר בני החבורה עלו לארץ. ג .המקווה של הרב אברהם חיים לודיוב בזמן המלחמה בנה הרב לודיוב במרתף ביתו מקווה טהרה .המקווה שימש את הפליטים היהודים הרבים קבלנו הוראה מהרבי להרחיב את פעילות לימוד התורה והיהדות של הילדים מחוץ לקהילה היהודית בסמרקנד .שם התגוררו עשרות אלפי יהודים ,וילדיהם למדו בבתי- ספר עממיים ,ללא כל ידע ביהדות. המשימה הוטלה על ר ′רפאל .הוא, כיהודי מקומי ,הכיר את הקהילה היהודית במחוז ,הכיר משפחות רבות וידע היכן ניתן לפתוח תלמודי- תורה מחתרתיים .ר ′רפאל קיבל את המשימה בשמחה רבה .פעילותו הצליחה מאוד מעל ומעבר למשוער, ותוך זמן קצר נוספו לארגון המחתרתי כמה מאות ילדים ,שהשתפו בשיעורי תורה. בסך הכל עד ליציאה מברית המועצות בשנת תשל″א-ב )(1971-2 למדו יהדות במחתרת בסמרקנד ובעיירות הסביבה יותר מ1,500- תלמידים. מדי פעם היינו יוצאים לקהילות השונות לפקח שהכל מתנהל כראוי. המפקח היה הרב רפאל .הוא ארגן את השיעורים ,את המלמדים ואת מקומות הלימוד המחתרתיים .בכל נסיעה הצטרף אליו אחד מחסידי חב″ד. אולם ,הדבר לא היה פשוט ,משום שהכל התנהל בסודיות רבה ,וכמובן שכאשר ראו המלמד והתלמידים אורח חדש ,איש זר שאינו מוכר ,הם היו עלולים לחשוש... ד″ר גיורא פוזיילוב לחברתנו לנשיאות הגב ′אתי ג′ון אליעזרוב ברכות מקרב לב לנשואי הבת אפרת עם בחיר ליבה רוני אלון יהי רצון שיעלה זיווגם יפה להקים בית נאמן בישראל ברית יוצאי בוכרה בישראל הנשיא יוסף בר-נתן בן-ציון ופנחס פוזיילוב ,ממייסדי הברית שושנה רון ,מנכ″לית ההנהלה ,החברים 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 ברית יוצאי בוכרה 11 נתיב ההעפלה של משפחות מבוכרה ואפגניסטן לציון כתבה שלישית בסדרה .4נתיבי העפלה של בני עדתנו מבוכרה לירושלים רוב העליות החוקיות וההעפלות המחתרתיות של יהודי בוכרה מערי אסיה המרכזית לארץ ישראל עברו דרך איראן ועיראק ,הנוחות יחסית לתעבורה בימים ההם .כי הכיוון הכללי של ההרים והעמקים בהן הוא מזרח- מערב ,ולא דרך ההרים והמדברות של אפגניסטן המשמשים מכשול לעוברים בהם מצפון לדרום ,מאסיה המרכזית להודו .כי מבנה רוחבי זה של ההרים מחייב לחצות שלשלות הרים בעליות ובמורדות התלולים ,כאשר משוטטים בהם שודדים וחיות טרף .לעומתן, הדרך הנוחה ביותר שהשתמשו בה לאחר שהצארים הרוסים כובשי אסיה המרכזית בשנת 1866ואילך ,השלימו את סלילת מסילת הרכבת בשנת 1888שנתוותה בקו טשקנט ,בוכרה, מרב ,אשכאבאד ותורכמניסתאן עד קרסנובודרסק ,נמל דרום-מזרח הים הכספי .משם שטו העולים באונייה לבאקו-הנמל הדרומי-מערבי של הים הכספי שבגרוזיה .משם נסעו ברכבת שחצתה את גרוזיה דרך טביליסי הבירה לנמל באטומי בדרום- מזרח הים השחור .משם הפליגו שוב באונייה לאיסטנבול העות‘מאנית, שבדרום-מערב הים השחור .משם, לפי מסמכי הרב שיל″א אליעזרוב כדלהלן ,נמשך מסע זה מסמרקנד ובוכרה לציון 21ימים. יש להניח שאבי השתמש בשתי נסיעותיו לירושלים כעולה רגל בדרך זו ,הנוחה ביותר והקצרה מאוד מזמן הנסיעה מכל שאר התוואים .וכן הוא מבוטח לחיים בפני שוד וגזל וניתן להשתמש בה בכל אורכה בלשונות רוסית ותורכית ,השגורות בפי הסוחרים ועולי רגל בוכרים. אבל בימי השלטון הקומוניסטי באסיה המרכזית ,חששו הרוסים בפני שליטי ארץ פרס הקפיטליסטית והייתה להם מסילת רכבת שנסללה בגבול בין תורכיסתאן לאזרביג‘אן שבים הכספי .לכן שמרו הרוסים על הגבול שלהם עם פרס בקפידה רבה, מאשר הגבול עם אפגניסטן הדלה במעמדה המדיני ונחשלת בתנאי כלכלתה ,בגלל ירידת ערכן של ”דרכי המשי“ שעברו בתחומה בימים ההם. כאמור ,רוב העולים היהודים מבוכרה לארץ ישראל הגיעו אליה בתוואי היבשתי בקו :צ′ארג′וי ,מרב, אשכאבאד ,משהד ,טהראן והמדאן וכרמנשאה בפרס ,בגדד בעיראק ,חלב או תדמור ודמשק בסוריה ,שהייתה מקובלת בין שאר דרכי העלייה ואורכה הוא 4,100ק″מ. בימי השלטון הסובייטי בשנת 1920ואילך נמלטו יהודי בוכרה לארץ דרך אפגניסטן התחתית ,מעוטת דרכי התעבורה וחסרת כל מסילת רכבת עד ימינו .חשוב לציין שלפי פרופ ′מ .זנד בין השנים 1930-1920 נמלטו במחתרת 4,000מעפילים יהודים מהמשטר הסובייטי ,כאשר כמה עשרות מתוכם נהרגו או מתו ברעב. מאחר שלא היה בידי משפחתנו כל מסמך כתוב על תוואי דרך העפלתנו מבוכרה לציון ,נתגלתה זה עתה ע″י ד″ר ג.פוזיילוב עדות כתובה ומפורטת ,המתארת את ההעפלה של קבוצת משפחות יהודיות ,שנמלטו אף הן לארץ באותו מועד וכנראה גם על אותו תוואי ,בראשות הרב האשכנזי המלומד איש חב″ד מחברון שלמה יהודה ליב אליעזרוב שיל″א. לפי ד″ר פוזיילוב ,הרב אליעזרוב נולד ברוסיה בשנת 1863ונפטר בירושלים בשנת .1952הוא נשלח לרוסיה מטעם העדה הספרדית בחברון כשד″ר לבוכרה 7-6 פעמים .בשנים 1901-1899הוא נתמנה לרב קהילת יהודי בוכרה בסמרקנד ונקשר באהבה לבוכרים. בשנים 1914-1903היה רב קהילת האשכנזים בחברון .במלחמת העולם ה 1-הוא גורש מהארץ ע″י השלטון התורכי בגלל היותו אזרח רוסי ואז הוא הגיע לבוכרה ושימש בה כרב העדה .הוא עסק בעיר בחינוך והעמיד בה תלמידים רבים עד שנת ,1920 שעסקו בלימוד תורה ובהוראתה, והעשיר רעיונית ולאומית את עדתנו בגולה זו. נהר זרוושן בסמרקנד מצודת מרב בשנה זו נמלט הרב אליעזרוב זצ″ל עם חבורת יהודי בוכרה ובהם מר צבי חפץ ,כפי שגילה ג ′פוזיילוב בארכיון שיל″א .הם יצאו מבוכרה ביום ה′ י″ב באלול תר″פ ),(26.08.1920 הם נסעו בדרכם על עגלות בגבעות ורכבו על גמלים במדברות החול וחצו בדרכם את נהר אמודאריה בעונת השפל העמוק שלו ,על גב הגמלים במשך 3.5שעות ,הם הותקפו על ידי שודדים תורכמנים ,שרכבו על סוסים עם נשק ועונו על ידם .אנשי החבורה התפללו בכל יום תפילת שחרית על גב הגמלים ללא טלית ותפילין ומנחה בטלית ובתפילין בשדה ,הם שבתו בשבתות ואכלו מזון כשר ושחטו תרנגולות לעצמם .ביום ד ′כ″ה באלול תר″פ ) ,(8.09.1920הם הגיעו לעיר בלך ,שבצפון אפגניסטן ,נחו בה לזמן ממושך .ביום א ′י ′בכסלו תרפ“א ) (21.11.1920הגיעו למזארי שריף. ביום ג ′י ′בטבת ) (21.12.1920כעבור חודש הגיעו דרך קטאקורגן לכאבול הבירה .בערב שבת ה ′בשבט תרפ″א ) (14.01.1921הגיעו לפשוואר שבפקיסטאן .בים ב ,′ב ′באדר תרפ″א נסעו מפשוואר ברכבת וביום ד ,′ו′ באדר ב ′תרפ″א )(14.03.1921 הגיעו לנמל בומבי שבהודו .ביום ג ,′י ′בניסן תרפ″א )(19.04.1921 כעבור 36ימים הגיעו באוניה לפורט סעיד במצרים ומשם הגיעו ברכבת לירושלים אהבת נפשם ,ביום ד ,′י″ב בניסן תרפ″א ) .(20.04.1921לפי מסמך השיל″א הנסיעה מפשוואר נמשכה 4-3ימים לפי מדידתי. מבוכרה העלייה בסיכום, לירושלים נמשכה 9חודשים תמימים .לאור מדידתי המרחק בין בוכארה לכאבול הוא כ 850-ק″מ ומכאבול לפשוואר הטווח הוא 230 ק″מ ומפשוואר לבומבי הוא כ2,200- 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 : ° מאת פרופ ′מנשה הראל ,ז″ל ק″מ .מבומבי באוניה למפרץ סואץ ולנמל פורט סעיד ומשם ליפו בטווח כולל של 9,100ק″מ .חשוב לציין שחבורת השיל″א הגיעה לבלך ב 8.09.1920-ויצאו ממנה רק ב21- בנובמבר ,משמע שהם שהו בה 74 ימים ,לאיזו מטרה? אין אנו יודעים. לעומת זה החבורה הגיעה לכאבול ב 21-בדצמבר לפני עונת השלגים, שהיא בחודשים ינואר-פברואר ,כי בצפון כאבול יש הרים נישאים ושם נמצא מעבר חוואך ,שגובהו כאמור 3,500מטר מעל פני הים והוא מושלג מאוד בחורף ואינו ניתן למעבר. העפלת משפחתי מבוכרה לארץ ישראל הייתה המיוחדת במינה ושונה מהעליות האחרות בתכנון ,בארגון ובביצוע וגם הכרת תוואי הדרך ובמניעת השוד ,בכל שמונת החודשים של המסע כפי שאתאר להלן .אציין שלדאבוננו ולבושתי לא שוחחנו מעולם עם הורינו אודות הקורות אותנו במסע ,ואין כמעט מסמך מהימן בידי אודותיו .לכן אני ניזון משמועות וסיפורים ובעיקר ממחקריי הגיאוגרפיים וההיסטוריים .אציין, שלאור ארכיונו של השיל″א ,הנ″ל, הוא יצא עם עוד כמה משפחות מבוכרה לארץ ,כמעט באותו תוואי ומועד של עליית משפחתי .לכן ניסיתי לחקור את דרכי ההעפלה של יהודי בוכרה דרך אפגניסטן להודו ,לאור הנתונים הגיאוגרפיים ,האקלימיים ,היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של האזור. אני מסתמך על מרכזי מושבות יהודי בוכרה ,פרס ואפגניסטן וקישוריהם ההדדיים ,הדתיים והמסחריים ועל מלאכותיהם הראשיות לאורך דרכי ההימלטות .אספר ,שבמחקריי ובכתביי על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון ,אני עוסק תמיד גם בגילוי הדרכים העתיקות של האזורים האלה ,כי הן נהירות לי כגיאוגרף ומהנות בנופיהן המרהיבים. על כן נבחרתי להשתתף בכנסים לחקר ”דרכי המשי“ ,שאורגנו על ידי אונסקו )”ארגון למדע ,לחינוך ולתרבות“( של האומות המאוחדות בשנים 1992- ,1991משך 3חודשים .השתתפו בו כ 65-חוקרים מכל ארצות תבל .מחקר זה הועיל לי מאוד לחשוף ולתאר את דרך העפלת משפחתי ,כי ”דרכי המשי“ הבינלאומיות חוצות את ארצות אסיה המרכזית ,אפגניסטן ואיראן. 12 ברית יוצאי בוכרה העיתון הבוכרי G מס' 121 G יולי 2014 נתיב ההעפלה של משפחות מבוכרה ואפגניסטן לציון ° משפחתי – אבא ,אמא ושלושה אחים יצאנו מבוכרה ,שגובהה 244 מטר מעל פני הים ,בסוף חודש אוגוסט או בראשית ספטמבר 1920 על עגלה וכנראה עם 5,668פרוות קרקול ואבני חן ,כי אבי ז″ל היה כאמור סוחר ומומחה במקצועותיו. התעלומה על דרך העלאת 5,668 פרוות הקרקול עימנו בעלייתנו לארץ ישראל במחתרת על דבשות 5גמלים נשארה בעינה ,כי הובלתם בדרכי הרים ומדברות שוממים הייתה בעייתית והרי האפשרויות הנראות לי: א( נשיאתן איתנו מבוכרה עד בומבי על דבשות הגמלים ,אינה מקובלת עלי. ב( קנייתן בכאבול ונשיאתן עד בומבי ומשם באוניה לארץ ישראל ,נראית אפשרית .ג( שליחת הפרוות בדואר מבוכרה לבומבי ,עוד לפני הכיבוש הקומוניסטי את בוכרה ומשם באוניה איתנו ליפו ,מקובלת עלי יותר. הגענו לכרכי ,שגובהה 266מטר ונמצאת 17קילומטר מדרום לנהר אמודאריה הענק ובמרחק 300ק″מ מבוכרה .חשיבותה ההידראולית היא, שמי הבארות מתגלים בעומק 4-3 מטר כפי שנוכחנו בחקר משלחתנו המדעית הנ″ל ,המשמשים את הצאן והשיירות של הנוודים והסוחרים במדבר השומם .בכרכי חנו בעיקר שיירות ,שנמלטו בסיוע תורכמנים מוזבכיסטן לאפגניסטן .מכאן עברנו בחולות על גב הגמלים ,שבנו עליה אפריון למושב ולמשכב הרוכב ,והגענו לאורך היובל של נחל בנדי בבא לעיר בלך ,שמקורו הראשי הוא מההרים הדרומיים ,שגובהם 1,200מטר והוא מרווה במימיו את תושבי העיר בלך. חשוב להדגיש ,שאזור זה המשתרע בין ארצות דרום אסיה המרכזית ,צפון אפגניסטן ודרום מזרח איראן ,הוא האזור האידיאלי לגידול כבשי הקרקול הנ″ל .אבי מזכיר את הענף הזה במיוחד כי הוא העסיק את החלק הניכר של הנוודים הרבים מאוד של אפגניסטן .הם שרתו את הסוחרים היהודיים של שלוש הארצות הנ″ל, שעיקר יושביהן באפגניסטן היו בהראת ,בבלך ובכאבול. א ′פאי )תשל″ג( כתב ,שכבשת הקרקול נפוצה באסיה המרכזית, ברמות פמיר ,בפאקיסתאן המערבית ובאיראן” .היא מצטיינת בפרוות הטלאים הנשחטים יום או יומיים לאחר ההמלטה וערך הפרווה רב בגלל שערות המשי המבריקות והמסולסלות“ .חזיתי בשנת 1991 במרעה הכבשים האלה בסיור מחקרינו בעיר אשכאבאד השוכנת לרגלי הרי קופט דאג ,ששימשו מרכז לגידול הצאן והגובלים בארצות תורכמניסתאן ואיראן. באשר לתושבים היהודים, שהתיישבו בערים של צפון אפגניסטן ובדרום תורכמניסתאן ,ציין בן- ציון יהושע ,שמהראת ,שהייתה העיר המרכזית להתיישבות יהודית באפגניסטן ,יצאו סוחרים יהודים, שהתקשרו עם יהודי תורכמניסתאן, כאבול ומשהד ,שבאיראן דרך הנהר הרי רוד ויובליו הנוחים מאוד למעבר שיירות בינלאומיות ,ועוד הוא הוסיף ,ששליחי המשפחות היהודיות בהראת ,שעסקו בסחר הפרוות, ישבו בבומבי ,בלונדון ,בפריז, במילאנו ,בלייפציג ובניו-יורק. סוחרי הפרוות היהודיות השתלטו על סחר הפרוות וקנו מהנוודים עדרים שלמים ,וכן הוא כתב שיהודי הראת ,חניכי בית היוצר הרוחני שלה ,הפעילו את הקהילות היהודיות בערים כאבול ,בלך ,מזארי שריף ואנכוי שבאפגניסטן ואת קהילת מרב שברוסיה .בהזכרת העיר בלך כתב ב″צ יהושע ,הגיאוגרף הערבי והצפון אפריקאי איבן באטוטה ) (1377-1304כתב ,שבבלך יש שער המכונה ”שער היהודים“ ,והעיר שכנה בצומת ”דרך המשי“ .וכן הוא מזכיר שהנוסע השד″ר אפרים נויימרק כתב בשנת ,1883שבבלך קיים בית כנסת גדול וליהודי בלך היה קשר מסחרי עם יהודי בוכרה. לאור המידע והעדויות האלה של יהודי אפגניסטן ואסיה המרכזית, אנסה להסביר את התכונות ,הכישורים והתעוזה של אבי ז″ל לתכנן ולבצע את המבצע המסובך לעלייתנו המחתרתית לארץ ישראל בהצלחה יתרה וללא פגע. סבי מצד אבי ז″ל ,שנולד בהראת ספג את רוחניותו וחיבת ציון מהרבנים החסידים של הראת בירת יהודי אפגניסטן .עקב מקצועו כסוחר פרוות ואבני חן בינלאומי, הוא שוטט בארצות רבות בחופשיות ובביטחון .כיליד אפגניסטן ,שהיגר לבוכרה בשנת 1850היו לו זכויות המשפחה בירושלים בשנת 1924 סבו של המחבר, נשיא קהילת יהודי סמרקנד יסודיות והיה בן בית בשתי ארצות. אבי ז″ל ,שנולד בבוכרה ירש בשנת 1865את מקצועו ואת מיומנותו מאביו והיה תלוי בפרנסתו באפגניסטן – מקור חומרי הגלם היקרים הנ″ל. לא בלבד שהוא היה מקורב לה מאוד ,אלא גם שוטט בארצות רבות סמוכות ומרוחקות .הוא דיבר בלשון האוזבקית-תורכית ,שפה שהשתמשו בה בארצות אירופה שנשלטו על ידי התורכים העות′מאנים .ידע פרסית כי הלשון הטג′יקית )בוכרית( היא ניב פרסי ,שהיא אחת השפות החשובות של תושבי אפגניסטן ושלט במעט גם ברוסית .משום כך הוא נדד לפניי ולפנים את הישובים שהיו בהם סוחרים בני קהילות יהודיות והיה בקיא בנתיבות המגיעים אליהם והכיר את אורחות חיי הנוודים בהם. אציין כמה ממסעותיו האמיצים והחשובים לארצות אירופה ,ארץ ישראל וניו-יורק ,המחייבים כושר התמצאות ,מחשבה ,תכנון ותעצומות נפש .בשנת 1914יצא אבי לרגל מסחרו לאוסטריה ,לאיטליה ונתקע באירופה בגלל מלחמת העולם ה,1- כי כנתין רוסי הוא נאלץ לעזוב את אירופה וכשלא עלה בידו לשוב לבוכרה הוא נסע באוניה לניו-יורק. מה היו מעשיו בניו-יורק? הסתבר לי ממכתב שהותיר לנו בעיזבונו, שבשנת 1921לאחר עלייתנו לארץ, שסוחר הפרוות מחברת ”אטינגון- שילד“ בניו-יורק ,מכר את הפרוות שהברחנו לארץ בעלייתנו במחיר 4 דולר כל פרווה .המסקנה היא ,שלאבי היו כנראה קשרי מסחר עם החברה הזו עוד מבוכרה לפני עלייתנו לארץ. כאמור ,אבי עלה לבדו לרגל מבוכרה לירושלים פעמיים ,בשנת 1905ובשנת ,1912כחובב ציון נאמן .אני מניח שהוא הגיע לארץ בדרך הנוחה ביותר של הימים ההם, שנזכרה גם היא בארכיון השיל″א ושכולה בוצעה ברכבות ובאוניות. כאמור משנת 1888סללו הרוסים הצארים ,לראשונה בתולדות אסיה המרכזית מסילת רכבת מערבה, שקישרה את האזור הנידח והמנותק הזה של אסיה המרכזית עם חבלי הים הכספי והים השחור שבשלטונם. תוואי המסילה הזו החל בטשקנט דרך סמרקנד – בוכרה ,מרב, אשכאבאד עד קרסנובודרסק – הנמל שבדרום-מזרח הים הכספי במרחק 2,400ק″מ .משם שטו העולים לבאקו ,הנמל הדרומי-מערבי של הים הכספי שבגרוזיה ,במרחק 240 ק″מ ומשם ברכבת שחצתה את גרוזיה דרך הבירה טביליסי והגיע לנמל באטומי ,שבדרום-מזרח הים השחור במרחק 750ק″מ .משם הפליגו באוניה לבירת תורכיה העות′מאנית – אסטמבול ,שבדרום- מערב הים השחור לאורך 750ק″מ. מנמל זה שטו לים התיכון המזרחי לחוף בירות שבלבנון ,ולחופי חיפה ויפו בארץ ישראל במסע שאורכו מגיע ל 2,300-ק″מ .לפי מסמכי השיל″א המסע מבוכרה או סמרקנד לארץ ישראל נמשך לאורך 6,800 ק″מ ,כפליים מהדרך – בוכרה ,פרס, עיראק ,סוריה ולבנון לירושלים .יש להניח שאבי השתמש בתוואי זה, שהוא נוח ,קצר בזמן הנסיעה באוניה וברכבת מכל שאר הדרכים האחרות, והוא מבוטח משוד וגזל הקיימים בדרכי היבשה האחרות ואינו נזקק להובלה של מורי דרך .וכן אפשר לשוחח למלוא אורכו בלשונות תורכית )אוזבקית( ורוסית השגורות בפי הנוסעים ,הסוחרים ועולי הרגל הבוכרים והאחרים .חשוב לספר שלאחר הגיענו לארץ נסע אבי בגפו להמדאן שבפרס כסוחר שטיחים לשם פרנסת המשפחה ,כי שלט בלשון הפרסית ,ובשנת 1928ואילך נסע לאיסטמבול שבתורכיה גם כן כסוחר שטיחים ,כדובר התורכית. )המשך יבוא( מחוברת אב″א 2 03-5043031 ,,052-2500904 פרסומת בעברית במדור זה לאירועים ,לשמחות ,לאבל ופרסומת מסחרית ,יש לפנות לטלפונים052-2500904 :
© Copyright 2024