ברית יוצאי בוכרה (ע״ר)

‫‪G‬‬
‫גיליון מס׳ ‪240‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫‪G‬‬
‫‪G‬‬
‫אב‪-‬אלול תשע ‪ ″‬ד‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪G‬‬
‫‪№ 240 G АВГУСТ‬‬
‫‪G‬‬
‫)ע״ר(‬
‫בהיותה גוף וולונטרי‪ ,‬אפוליטי‪ ,‬אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון‪ ,‬למעט דבר הברית בעברית‬
‫נוסדה ב‪1972 -‬‬
‫ב י ט א ו ן‬
‫מ ס פ ר‬
‫‪,1 2 2‬‬
‫א ו ג ו ס ט‬
‫‪2 0 1 4‬‬
‫לבנו עם החיילים‪ ,‬המשפחות ותושבי הדרום‪.‬‬
‫תנחומינו למשפחות הנופלים‪.‬‬
‫אנו תפילה לשלום הפצועים‪.‬‬
‫”ה‪ ′‬עוז לעמו ייתן‪ ,‬ה‪ ′‬יברך את עמו בשלום“‬
‫)תהלים כ‪″‬ט י‪″‬א(‬
‫‪2‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫הטור הראשון‬
‫”עושה שלום במרומיו‬
‫הוא יעשה שלום עלינו“‬
‫אנו מצויים כיום בימי ”בין‬
‫המצרים“ – שלושת השבועות‪ ,‬שבין‬
‫י‪″‬ז לתמוז‪ ,‬בו נפרצה חומת ירושלים‪,‬‬
‫ל‪-‬ט‪ ′‬באב – יום חורבן בית מקדשנו‪,‬‬
‫שנחרב בשל שנאת חינם‪.‬‬
‫בימים אלה אנו נמצאים ”בין‬
‫המצרים“ בזמן אמיתי בעקבות‬
‫מלחמה שנכפתה עלינו‪ ,‬בהם מיטב‬
‫בנינו נלחמים בשדה הקרב כנגד‬
‫גדולי שונאי ישראל – החמס והג‪′‬יהד‬
‫יוסף בר‪-‬נתן‪,‬‬
‫האיסלאמי‪ ,‬אותם אלה ששמו להם‬
‫נשיא ברית יוצאי בוכרה‬
‫מטרה להשמיד‪ ,‬להרוג ולאבד את‬
‫העם יהודי בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫העם היהודי‪ ,‬שחזר לאחר ‪ 2000‬שנות גלות למולדתו ההיסטורית‬
‫לבנות ולהיבנות בה‪ ,‬שוחר שלום‪ ,‬דורש טוב ורוצה בכל מאודו בשכנות‬
‫טובה עם עמי האזור‪ .‬בכוחו לתרום לשגשוג המזרח התיכון‪ ,‬דבר ממנו‬
‫יהנו גם שכנינו‪ .‬את זה שונאינו‪ ,‬הקמים עלינו‪ ,‬אינם מוכנים לקבל‬
‫וכאמור‪ ,‬עושים את כל אשר לאל ידם – למחוק אותנו מעל פני האדמה‪.‬‬
‫דרכם לא תיצלח! ”חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה“ )תהילים‬
‫ל‪″‬ז ‪.(14-15‬‬
‫אחי ורעי‪ ,‬בימים קשים אלה שומה עלינו לפשפש במעשינו ולשמש‬
‫דוגמא ומופת בהשכנת שלום מבית‪ ,‬בזה שנתעלה מעל מחלוקות‪,‬‬
‫ריב ומדנים בינינו‪ ,‬בכל זמן ובמיוחד בימי מלחמה אלה‪ ,‬שהרי די לנו‬
‫באויבינו מבחוץ‪ .‬עלינו לנהוג בדרכו של אהרון הכהן‪ ,‬עליו נאמר‪,‬‬
‫שהיה ”אוהב שלום ורודף שלום“‪ .‬הבה נשכין שלום בינינו‪ ,‬בין שמאל‬
‫לימין‪ ,‬בין דתיים לחילוניים‪ ,‬נקשיב איש לרעהו בסבלנות ובסובלנות‬
‫ונכבד את השונה‪.‬‬
‫הבה ונקיים את הצו הנבואי ”איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר‬
‫חזק“ )ישעיהו מ‪″‬א ו(‪.‬‬
‫נשלים במדרש חז‪″‬ל האומר‪ ,‬שהואיל ובית המקדש חרב בשל‬
‫”שנאת חינם“‪ ,‬עם ישראל ייוושע בזכות ”אהבת חינם“‪.‬‬
‫נסיים בתפילה לשלום חיילי ומפקדי צה‪″‬ל‪ ,‬לשיבתם לחיק‬
‫משפחותיהם בשלום ולרפואה שלמה לפצועים‪.‬‬
‫נחבק את משפחות השכול‪ ,‬שאיבדו את היקר להם מכל‪ .‬עוז רוחם‬
‫וחירוף נפשם של הנופלים למען השלום הנכסף‪ ,‬ינון בקרבנו לעד‪.‬‬
‫יוסף בר‪-‬נתן‬
‫נשיא ברית יוצאי בוכרה‬
‫* כתבה זו נכתבה בעיצומו של מבצע ”צוק איתן“‬
‫תפילת אם‬
‫במלחמת המפרץ הראשונה‪ ,‬הבן‬
‫הצעיר שלי היה תינוק שהוכנס לתוך‬
‫ממ‪″‬ד ואני רעדתי מפחד כששמעתי את‬
‫רצף המילים‪” :‬בשל התקפת טילים על‬
‫ישראל‪ “...‬אודה שלאחר כמה ימים‬
‫אף נסענו לירושלים להירגע‪.‬‬
‫לפני שנה וחצי הייתי לבד‬
‫בממ‪″‬ד‪ ,‬כאשר טיל פגע בבניין‬
‫שנמצא בשכונה מול ביתי‪ .‬תחושת‬
‫חוסר האונים הייתה קשה‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬אולי בשל הצלחתה‬
‫של כיפת ברזל‪ ,‬נדמה שאני פחות‬
‫נסערת‪ .‬כאילו התחלנו להתרגל‬
‫למציאות הזויה שבה עם שלם נמצא‬
‫תחת מתקפת טילים ואחת לכמה‬
‫שעות נכנס לממ‪″‬ד‪ ,‬למקלט או מוצא‬
‫מחסה ברחוב‪.‬‬
‫אין חולק‪ ,‬כי אף מדינה מתוקנת‬
‫לא הייתה מוכנה לעמוד במצב כזה‬
‫ולו פעם אחת‪.‬‬
‫הרגע שבו נשמעת האזעקה וילדי‬
‫אינם נמצאים איתי הוא הכי קשה‪.‬‬
‫אני מייד מתקשרת ומבררת מה קורה‬
‫איתם ודואגת גם לאחייניי‪ ,‬שאחד‬
‫מהם לוחם בצנחנים ונמצא ליד עזה‪.‬‬
‫אודה ולא אבוש כי גם התמונות‬
‫מהפצצות חיל האוויר בעזה אינן‬
‫מעודדות אותי‪.‬‬
‫כתובת‪:‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫אין לי ספק‪ ,‬שגם שם‪ ,‬ישנם‬
‫אנשים נורמטיביים‪ ,‬שמבקשים‬
‫לחיות חיים שקטים ורגילים והחמאס‬
‫כפה עליהם מצב בלתי נסבל‪.‬‬
‫נותר לנו להתפלל ולקוות שיימצא‬
‫מתווך מוכשר שימצא דרך לפשרה‬
‫כי חייבים למצוא פתרון מדיני‪ ,‬כדי‬
‫שאף אמא לא תבכה על בנה‪ ,‬אף‬
‫ילד לא יפצע או יהרג וכולנו נוכל‬
‫להמשיך בחיי השגרה שלנו‪.‬‬
‫אין ספק שלו היה בעזה שלטון‬
‫נאור‪ ,‬היא יכלה להיות עיר יפה על חוף‬
‫ים ואנחנו היינו נופשים בה‪ .‬במקום זה‪,‬‬
‫כולנו נמצאים תחת אש‪ ,‬פחד ואימה‪.‬‬
‫קשה להבין איך האזרחים בעזה‬
‫אינם מרימים ראש ומנסים למצוא‬
‫להם הנהגה שתשנה את חייהם מן‬
‫היסוד‪.‬‬
‫בתקווה לימים שקטים‪.‬‬
‫אורלי פלדמן‬
‫מנוחת הלוחמים‬
‫חיבוק בצל הלחימה‬
‫בשדרות‪.‬‬
‫מסיור‬
‫חוזרים‬
‫הקשבתי‪ ,‬למדתי ופגשתי תושבים‬
‫הממשיכים עד כמה שניתן בשגרת‬
‫החיים‪ .‬חייבים להתגייס כולנו ולהקל‬
‫עד כמה שניתן‪ ,‬למגן את מוסדות‬
‫החינוך שטרם מוגנו‪ ,‬להגיע ולהתנדב‬
‫במתנ‪″‬ס‪ ,‬לערוך קניות ולהמשיך‬
‫לסייע ככל הניתן‪.‬‬
‫המערכת‪:‬‬
‫ראש המערכת – יוסף בר‪-‬נתן‪ ,‬נשיא הברית‬
‫עורך ראשי – בנימין בן‪-‬דוד‬
‫עורכת משנה – שושנה רון‪ ,‬מנכ״לית הברית‬
‫גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫רון שחר‪-‬יששכרוב‪ ,‬גאולה אבידן‪-‬פוזיילוב ורונן אברהמוף‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫הבוקר הסרתי את הגבס אחרי‬
‫ששה שבועות‪ .‬כשהלכתי לאט‬
‫למרחב המוגן במתנ‪″‬ס פגשתי את‬
‫דנית‪ ,‬שהחליקה אתמול בבית‪.‬‬
‫בדיוק כמוני‪ .‬וכנראה שברה את‬
‫רגלה‪ .‬דנית ספרה שתור לאורתופד‬
‫נקבע לה רק לשני הבא‪” .‬ככה זה‬
‫פה“ אמרה לי גם כשאין צבע אדום‪.‬‬
‫מינוי לעיתון‬
‫קוראים המעוניינים לקבל את העיתון בביתם מתבקשים להחזיר את‬
‫טופס ההרשמה לכתובת‪:‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫רח‘ הקונגרס ‪ ,2‬ת״א ‪66044‬‬
‫בצירוף שיק‪ .‬התשלום בעבור דמי משלוח בלבד‬
‫טופס הרשמה‬
‫שם‬
‫כתובת‬
‫טלפון‬
‫רחוב הקונגרס ‪ ,2‬תל‪-‬אביב ‪66044‬‬
‫טלפון – ‪ ;03-6393448‬טלפקס – ‪03-6882785‬‬
‫קבלת קהל – בימי א׳‪-‬ה׳‪ ,‬בשעות – ‪14.00-11.00‬‬
‫אני מעוניין במינוי לחודשים‪) :‬נא לסמן ‪(X‬‬
‫כל הזכויות שמורות למערכת‬
‫ל‪ (₪ 30) _____ 3-‬ל‪ (₪ 60) ______ 6-‬ל‪(₪ 100) _____ 12-‬‬
‫לוקח זמן להגיע למומחים‪ .‬בחמישי‬
‫הבא נבקר גם את דנית‪ ,‬בסיור‬
‫של הועדה לקידום מעמד האישה‬
‫ולשוויון מגדרי שנקיים בתקופה‬
‫האחרונה נקלענו למערכת אירועים‬
‫רב‪-‬ממדית המחייבת טיפול מידי‬
‫ונחוש על מנת למנוע התדרדרות‬
‫נוספת‪ .‬יתכן‪ ,‬שהרוח הרעה המנשבת‬
‫בעצמה בשנים האחרונות באזור‬
‫כולו מתדפקת גם על דלתנו‪.‬‬
‫מאבק מורכב זה יש לנהל‬
‫בשכל ובחכמה‪ ,‬תוך נקיטת פעולות‬
‫שיתמכו ביעד האסטרטגי של שימור‬
‫העצמה הלאומית וכוח ההרתעה‬
‫הישראלי‪ .‬הפתרון‪ ,‬למשבר הנוכחי‪,‬‬
‫כמו גם הקטנת הסיכון להתדרדרות‬
‫המצב או לכניסה למשברים‬
‫נוספים‪ ,‬מחייב הפעלה של העצמה‬
‫הצבאית הישראלית כאן ועכשיו‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬באופן שימנע את המשך הירי‬
‫מעבר לגבול‪ .‬אולם‪ ,‬אל לנו לשגות‬
‫באשליה שניתן להגיע לפתרון של‬
‫זבנג וגמרנו‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪3‬‬
‫חיבוק בצל הלחימה‬
‫ח‪″‬כ עליזה לביא‬
‫כמדינה איננו יכולים לאפשר‬
‫מצב שבו ארגון טרור יורה טילים‬
‫על אזרחנו‪ ,‬בוחר בהסלמה ומפר‬
‫את השקט באזור‪ .‬מדינת ישראל‬
‫גילתה איפוק והעבירה מסרים‬
‫ברורים לחמאס‪ ,‬אך חמאס בחר שלא‬
‫להקשיב‪.‬‬
‫כולנו תומכים בחיילי צה‪″‬ל‬
‫ובפעילותם‪ ,‬מחזקים ומייחלים‬
‫שישיבו את השקט על כנו ויחזרו‬
‫בריאים ושלמים לבתיהם‪.‬‬
‫אך בכך לבד אין די‪ .‬במערכה‬
‫הכוללת בה אנו מצויים‪ ,‬לחברה‬
‫האזרחית חשיבות לא פחותה מכושר‬
‫הביצוע הצבאי‪ .‬להתנהגות החברה‬
‫האזרחית ולכושר עמידתה חשיבות‬
‫עליונה גם באופן בו נתפסת ישראל‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬וגם בכושר ההרתעה‬
‫שלה‪.‬‬
‫אנחנו ניבחן בשני מישורים‬
‫עיקריים‪ :‬הראשון והחשוב מכל –‬
‫הלכידות הלאומית‪:‬‬
‫היחד שלנו העומד בבסיס המאבק‬
‫שנגזר עלינו פעם אחר פעם לנהל עם‬
‫הקמים עלינו‪ .‬אל לנו לתת לחילוקי‬
‫הדעות ולאי‪-‬ההסכמות של היום‪-‬יום‬
‫להעיב על המשותף‪ ,‬העולה בעשרות‬
‫מונים על המבדיל בינינו‪.‬‬
‫המישור השני – הסבלנות וקור‬
‫הרוח‪ .‬על כולנו להבין‪ ,‬כי המאבק‬
‫הנוכחי הנמצא על רצף המאבק‬
‫הלאומי העברי‪ ,‬מחייב גם הוא טיפול‬
‫מורכב וממושך ואינו ניתן לפתרון‬
‫מידי‪ .‬עלינו להיות סבלניים‪ ,‬לאפשר‬
‫לצה‪″‬ל את אורך הנשימה הנדרש‬
‫לפעילותו ‪,‬להימנע מהתרשמות‬
‫מאירוע בודד זה או אחר או מהודעות‬
‫שווא המופצות ברשתות חברתיות‬
‫ובקבוצות הקשר‪ ,‬ולאפשר לעושים‬
‫במלאכה את התנאים האופטימאליים‬
‫להצלחה‪.‬‬
‫אני בטוחה‪ ,‬כי אירועי החודש‬
‫האחרון יקרינו על חיזוק היחד‬
‫הישראלי והערבות ההדדית המהווים‬
‫אבני יסוד בכל מאבק שעלינו לנהל‪,‬‬
‫ובמשימות שלפנינו‪.‬‬
‫שולחת חיבוק חם ומחזק לכל‬
‫תושבי המדינה החווים את הירי‬
‫מקרוב ולכל חיילי ומפקדי צה‪″‬ל‪,‬‬
‫הסדירים והמילואים – באוויר‪ ,‬בים‬
‫וביבשה ולכוחות הביטחון כולם –‬
‫ולבני המשפחות וגם לבני משפחתי‬
‫ולעוזרת הפרלמנטארית החרוצה שלי‬
‫– שקבלו צו ‪ 8‬עזבו הכל והתייצבו‬
‫מיד‪ .‬המשיכו בעבודתכם הנאמנה‪,‬‬
‫סומכים עליכם שתחזירו את השקט‪.‬‬
‫אנחנו בעורף נרתמים וממשיכים‪.‬‬
‫שלכם‪ ,‬בתקווה לימים טובים‬
‫ולשלום‪.‬‬
‫ח‪″‬כ עליזה לביא‬
‫יו‪″‬ר הוועדה לקידום מעמד‬
‫האישה ולשוויון מגדרי‬
‫עלזה לביא במחסה מפני טיל‬
‫ירי טילים על ישראל‬
‫החיים בפרופורציות‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫ישנם רגעים בחיים שמעמידים‬
‫בפרופורציה את חיי היומיום והשגרה‬
‫בה אנו חיים‪ .‬אותה שגרה המוכרת‬
‫לכולנו‪ :‬חינוך הילדים בבית‪ ,‬עמידה‬
‫ביעדים בעבודה‪ ,‬תשלומי החובות‬
‫אל מול רגע אחד שמצליח להשכיח‬
‫את כל זה‪ .‬לרוב‪ ,‬הרגעים האלה הינם‬
‫רגעים מיוחדים וקסומים כמו יום‬
‫ההולדת שלך‪ ,‬לידה של ילד חדש‪,‬‬
‫זכייה בלוטו‪ ...‬אולם ישנם גם מקרים‬
‫שנכפים עלינו המאירים את חיינו‬
‫באור שונה‪ .‬אולי יותר נכון להגיד‬
‫שאירועים כאלה אינם מאירים אלא‬
‫דווקא מטילים צל עלינו ובכך מאלצים‬
‫אותנו לשנות את זוית הראייה שלנו‬
‫בשביל שלא נישאר בחושך‪.‬‬
‫מדינת‬
‫האחרונים‬
‫בימים‬
‫ישראל מותקפת מכמה חזיתות‪,‬‬
‫וטילים משוגרים לכל אורכה‬
‫ורוחבה‪ .‬הסירנות המתריעות על‬
‫עוד טיל שעושה את דרכו אלינו‪,‬‬
‫החדשות‬
‫בערוצי‬
‫הסרטונים‬
‫המשודרים בלולאה אינסופית‪,‬‬
‫הריצה למקלטים‪ ,‬כל אלה גורמים‬
‫לך לחשוב על המשפחה שלך‪ ,‬על‬
‫המדינה שלך ועל העם שלך‪ .‬תוך‬
‫כדי שאתה מנסה להגן על עצמך‬
‫ומשפחתך‪ ,‬אתה חושב על אלה‬
‫שנלחמים על ביטחונך‪.‬‬
‫בזכות רגעים נקודתיים כאלה‪,‬‬
‫השגרה שלפעמים יכולה להיות‬
‫כנטל‪ ,‬מקבלת משמעות חדשה‪ .‬אנו‬
‫מקבלים הזדמנות לראות מה יש‬
‫לנו בחיים האלה‪ ,‬מה אנחנו יכולים‬
‫להפסיד ועל מה שווה להילחם‪.‬‬
‫הרגעים עם המשפחה הופכים‬
‫להיות חשובים יותר וערכיים יותר‪.‬‬
‫השיחות עם השכנים והחברים‬
‫מקבלים נופך עמוק יותר‪ .‬אפילו‬
‫השירים נשמעים בצורה אחרת‪,‬‬
‫כל מילה נכנסת יותר ויותר עמוק‬
‫ומצליחה לרגש מחדש‪ .‬בתת‪-‬מודע‪,‬‬
‫ככל שחיילינו מנצחים יותר‪ ,‬גם‬
‫אנחנו – איש איש לעצמו – הופך‬
‫לחזק יותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫החיים בפרופורציות‬
‫‪°‬‬
‫לשגרה יש היתרונות שלה‪ ,‬היא‬
‫מכניסה סדר לחיינו‪ ,‬אנחנו כנראה‬
‫יותר אפקטיביים בזכותה ומצליחים‬
‫להשיג יותר בזכות זה‪ .‬אך‪ ,‬גם‬
‫לרגעים אנומליים יש יתרונות‪.‬‬
‫אחד היתרונות הברורים זה המאמץ‬
‫המרוכז‪ .‬אנו מוצאים את עצמינו‬
‫נותנים פי עשרות מונים יותר מבדרך‬
‫כלל‪ ,‬בשאיפה להשיג תמורה שתהיה‬
‫שווה אף יותר‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬גם בתקופת מלחמה צריך‬
‫לשמור על פרופורציות‪ .‬חשוב שלא‬
‫נקבל את המצב הזה כשגרה‪ .‬חשוב‬
‫שלא נחיה את חיינו כאילו הם בסכנה‬
‫מתמדת‪ ,‬כי אם אחרת אלו אינם חיים‪.‬‬
‫לקבל מצב אנומלי כשגרה זו פגיעה‬
‫קשה באיכות החיים‪ ,‬ובטווח הרחוק‬
‫מהווה נזק לחברה ולפרט‪.‬‬
‫לב זבורוב‬
‫‪21.07.2014‬‬
‫מלחמה בחמאס‬
‫מחבוא מירי טילים‬
‫לא נלך שולל‬
‫מול אויב אכזר‬
‫לא ננוס מפחד‬
‫כל שנוכל נגבר‪,‬‬
‫לא נמחל לעד‬
‫על דמעות יקר‬
‫לא ננוס מפחד‬
‫עד יוקל המר‪.‬‬
‫לא נחסוך עמל‬
‫כי הנטל רב‬
‫לא נפסח נמעד‬
‫שונא גדול ורב‪.‬‬
‫נשתרע כסופה‬
‫נסתער כאש‬
‫נחפש במצולה‬
‫כל שנבקש הקץ‬
‫עד כי השלום נשיבה‪.‬‬
‫גאולה אבידן‪-‬פוזיילוב‬
‫כל ישראל ערבין זה לזה‬
‫פניה היפות של ישראל מתגלות‬
‫במלוא עוצמתן בעיתות מלחמה‪.‬‬
‫שתי קבוצות של צעירים ומבוגרים‬
‫מצפון הארץ וממרכזה התארגנו‬
‫בצורה ספונטאנית ביום שישי‪25 ,‬‬
‫ביולי‪ ,‬והגיעו לאזור עוטף עזה‪ ,‬כדי‬
‫לסייע לחיילינו – כל קבוצה בתחום‬
‫עיסוקה‪.‬‬
‫קבוצה אחת ממרכז הארץ‪,‬‬
‫ביוזמתם של סלביק מושייב זויה‬
‫ומיכאל אוביידוב‪ ,‬ארגנה ארוחות‬
‫טעימות על טהרת המטבח הבוכרי‪,‬‬
‫שערב מאוד לחיקם של לוחמינו‪.‬‬
‫קבוצה שנייה מצפון הארץ‪,‬‬
‫העוסקת ברפואה סינית‪ ,‬העניקה‬
‫לחיילינו טיפול שיאצו ורפלקסולוגיה‬
‫להרפיית שרירים ולהורדת מתח‬
‫נפשי ופיזי‪ .‬הרוח החיה בארגון‬
‫הקבוצה הייתה עינת שחר‪.‬‬
‫האווירה בכללותה הייתה‪,‬‬
‫שכולם שותפים לגורל אחד‪ ,‬לטוב‬
‫ורע והגורם המאחד את כל העם על‬
‫כל פלגיו‪ ,‬הוא צה‪″‬ל‪.‬‬
‫הרי לכם מימוש מסורת של כל‬
‫ישראל ערבין זה לזה‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪5‬‬
‫ראיון עם סגן ראש העיר ת‪″″‬א‪-‬יפו‪,‬‬
‫א‪-‬יפו‪,‬‬
‫הרב נתן אל נתן‬
‫נולד בסמרקנד‪ ,‬נשוי ‪.8 +‬‬
‫עלה לארץ ב‪ ,1973-‬בעל‬
‫תואר ראשון במנהל עסקים‪,‬‬
‫שירת בצבא‪ ,‬פעל כשליח‬
‫חינוכי בבוכרה‪ .‬ב‪1996-‬‬
‫קיבל הסמכה לרבנות‪.‬‬
‫ב‪ 1998-‬נבחר כחבר מועצת‬
‫העיר ת‪″‬א‪ ,‬ב‪ 2013-‬נבחר‬
‫כחבר מועצת העיר וסגן‬
‫ראש העיר ת‪″‬א‪-‬יפו‬
‫– הרב אל נתן‪ ,‬זו הפעם‬
‫השנייה שנבחרת לכהן בתפקיד‬
‫ציבורי בעיריית תל אביב יפו‪.‬‬
‫האם יש הבדל באג‪′‬נדה הפוליטית‬
‫הציבורית שלך‪ ,‬בין בחירתך הפעם‬
‫לקודמתה?‬
‫– בפעם הראשונה נבחרתי כנציג‬
‫בוכרי מטעם תנועת ש‪″‬ס‪ .‬ואילו‬
‫הפעם נבחרתי כנציג כלל הציבור‬
‫הדתי הספרדי והבוכרי‪ .‬וככזה‪ ,‬אני‬
‫משתדל לייצג את כלל האינטרסים‬
‫של תושבי ת‪″‬א‪.‬‬
‫– האם יש הבדל בהדגשים בין‬
‫הפעם הקודמת לזו של היום?‬
‫– בפעם הזאת אני רואה את בני‬
‫העדה הבוכרית כחלק אינטגראלי‬
‫של הציבוריות הישראלית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫שמירה על הייחודיות של העדה אבל‬
‫לא כזו המובילה להתבדלות‪.‬‬
‫אני בעד שילוב תרבויות תוך‬
‫כיבוד הדדי של קבלת האחר‪.‬‬
‫– בדרום תל אביב יש ריכוז‬
‫גדול של בני הקהילה שלנו‪,‬‬
‫רובם משתייכים לשכבה סוציו‪-‬‬
‫אקונומית בינונית ומטה‪ .‬כיצד‬
‫לדעתך ניתן לשפר את מצבם‬
‫הכלכלי ובכך לשפר את רמת‬
‫חייהם? אולי כדאי‪ ,‬בין היתר לכלול‬
‫את מקצועות הליב‪″‬ה במערכת‬
‫החינוך הדתית‪ ,‬כדי להכשיר את‬
‫התלמידים להשתלבות טובה יותר‬
‫בחברה הישראלית?‬
‫– אני חייב לנפץ מיתוס שקיים‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬בחינוך הדתי‬
‫והחרדי לומדים כיום את מקצועות‬
‫הליב‪″‬ה‪ ,‬זו המציאות של בתי הספר‬
‫בתל אביב‪.‬‬
‫אני בהחלט מסכים שבאמצעות‬
‫החינוך ניתן להעלות את רמת החיים‬
‫של האוכלוסייה בדרום תל אביב‪ .‬עם‬
‫זאת אני חייב להזכיר שהאוכלוסייה‬
‫הבוכרית אינה שייכת לקטגוריה‬
‫זו של כלל האוכלוסייה בדרום תל‬
‫אביב‪ .‬זו טעות אופטית הנובעת מכך‬
‫שהבוכרים מתגוררים בשכונות‬
‫המוגדרות כשכונות מצוקה‪.‬‬
‫למעשה הבוכרים משתייכים‬
‫לאוכלוסייה שמעל הממוצע הסוציו‪-‬‬
‫אוקונומי וזאת משום שבני העדה‬
‫שלנו חרוצים‪ ,‬עצמאיים‪ ,‬יצירתיים‬
‫ומפרנסים את משפחותיהם בכבוד‪.‬‬
‫יש כמובן נתונים מכשילים לגבי‬
‫אופיין של שכונות דרום תל אביב‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬דרום תל אביב הינו מקום‬
‫מרכזי בעיר ובו זמנית איזור זול‬
‫יחסית לשאר איזורי תל אביב‬
‫מנקודת ראות של מקום מגורים‪ .‬לכן‬
‫אנו מוצאים שם את העובדים הזרים‬
‫והמסתננים‪ ,‬שמורידים את הדימוי‬
‫של דרום תל אביב כלפי מטה‪.‬‬
‫הבעיה קשה ואין פתרון‬
‫של קסם‪ .‬הפתרון בידי ממשלת‬
‫ישראל כי הבעיה צריכה להיפתר‬
‫ברמה הלאומית‪ .‬עירית תל אביב‬
‫משקיעה בתשתיות‪ ,‬בחיזוק החינוך‬
‫והתרבויות‪ .‬אבל‪ ,‬הפיתרון הוא לא‬
‫בידיה‪.‬‬
‫– בשנות התשעים נשלחת על‬
‫ידי מדינת ישראל למרכז אסיה‪.‬‬
‫לאיזה תפקיד ולאיזו מטרה?‬
‫– ב‪ 1994-‬נשלחתי על ידי‬
‫המדרש הספרדי )ישיבה בירושלים‬
‫המכשירה רבני קהילות לשליחות‬
‫בחוץ לארץ(‪ .‬נשלחתי לעיר בוכרה‬
‫כדי להקים שם בית ספר יהודי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬זה היה בית הספר היהודי‬
‫הראשון שהוקם באסיה המרכזית‬
‫מאז המהפכה הבולשביקית‪ .‬אני‬
‫מוכרח לספר על חוויה מיוחדת‬
‫שעברתי בפתיחת שנת הלימודים‪.‬‬
‫הגיע אחד מזקני הקהילה עם נכדו‬
‫ואמר שהוא זכה ללמוד לפני שבעים‬
‫שנה בבית ספר יהודי בכיתה א‪.′‬‬
‫בית הספר כמובן נסגר עם פרוץ‬
‫המהפכה‪ .‬והיום אמר הקשיש הוא‬
‫סוגר מעגל בזה שהוא מביא את נכדו‬
‫ללמוד בכיתה א‪.′‬‬
‫שפת ההוראה בבית הספר‬
‫הייתה עברית ורוסית‪ .‬בית הספר‬
‫היה בעל הישגים לימודים טובים‬
‫ביותר בכל אוזבקיסטן‪ .‬בבית הספר‬
‫חל גם שינוי בהגירת יהודי בוכרה‬
‫– במקום לארצות הברית הם היגרו‬
‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫– לקהילה הבוכרית מורשת‬
‫ציונית עשירה ביותר‪ .‬כיצד יש‬
‫בדעתך להקנות מורשת זו לבני‬
‫העדה ובעיקר לצעיריה?‬
‫– בעיני המורשת הבוכרית הוא‬
‫הקשר ההדוק שהיה קיים בין בני‬
‫העדה בגלות אוזבקיסטן לבין בני‬
‫הקהילה הבוכרית בא‪″‬י‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כמובן נושא ההעפלה‬
‫של שנות השלושים במאה הקודמת‪,‬‬
‫תחילת שנות השבעים‪ .‬אלה היו‬
‫עליות ציוניות במלוא מובן המילה‪.‬‬
‫נתן אל נתן בחברת ראש העיר רון חולדאי ושמואל גפן‪ ,‬חבר מועצת העיר‬
‫– מה מתוך כל זה יש להוריש‬
‫לדורות הבאים?‬
‫– בשביל זה יש גופים כמו ברית‬
‫יוצאי בוכרה‪ .‬להנחיל את המורשת‬
‫הנפלאה שלנו לדורות הבאים‪ .‬כאן‬
‫אני חייב להזכיר שהסבא רבא רבא‬
‫שלי אל‪-‬נתן בוסתוני‪ ,‬עלה לארץ‬
‫ישראל בסוף המאה ה‪ 19-‬והיה‬
‫ממייסדי שכונת הבוכרים‪.‬‬
‫– מה המשמעות בשבילך‬
‫להיות בוכרי גאה?‬
‫– היום יותר מאי פעם אני מרגיש‬
‫את היותי בוכרי גאה‪ .‬הבוכרים‬
‫מצטיינים בכל התכונות החיוביות‬
‫האפשריות‪ .‬הם מלוכדים‪ ,‬שוררת‬
‫בקרבם הרגשת אחווה‪ ,‬אמפטיה‪ ,‬הם‬
‫עצמאיים‪ ,‬אף פעם לא היו תלויים‬
‫בחסדי אחרים ולא יצאו בהפגנות‬
‫אנטי‪-‬ממסדיות בטענה שמגיע לי‪.‬‬
‫– מנין ”החיידק“ בפעילותך‬
‫הציבורית‪ .‬ספר לנו על כך‪.‬‬
‫– זה בא מתוך רצון לתת שהיה‬
‫קיים בי מאז שאני זוכר את עצמי‪.‬‬
‫כשהייתי עלם צעיר הייתי מעורב‬
‫במערכות בחירות‪.‬‬
‫ב‪ 1996-‬כשחזרתי מאוזבקיסטן‬
‫פגשתי את חה‪″‬כ רפאל פנחסי‪,‬‬
‫שהציע לי לעבוד עימו בכנסת‪.‬‬
‫שימשתי במשך שנים כיועץ‬
‫פרלמנטארי ומשם קצרה הדרך‬
‫לפוליטיקה‪.‬‬
‫התנאי הראשון בפעילות‬
‫ציבורית הוא לתת‪.‬‬
‫בתחילת דרכי הציבורית אמר לי‬
‫חבר הכנסת רפאל פנחסי – כאשר‬
‫אתה גומל לאדם טובה קטנה יזרקו‬
‫עליך אבן קטנה‪ .‬כאשר אתה גומל‬
‫לאדם טובה גדולה יזרקו עליך אבן‬
‫גדולה‪ .‬אל תצפה לתודה‪.‬‬
‫כל שתעשה‪ ,‬עשה זאת למען‬
‫שמיים והקדוש ברוך הוא ישלם את‬
‫שכרך‪ .‬אני חייב לציין שאין הרגשה‬
‫טובה יותר מאשר לתת ללא כל‬
‫התניה ותגמול‪.‬‬
‫– שמך מעיד על עיסוקך – נתן‬
‫אל נתן‪ ,‬במילה אחת – נתינה‪.‬‬
‫– לסיום‪ ,‬אני רוצה להודות לך‬
‫על הזכות שהענקת לי להתראיין‬
‫בעיתונכם שהוא מעמיק ומעניין‪.‬‬
‫– תודה לך על הראיון‬
‫והרבה הצלחה בהמשך פעילותך‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫ראיינה שושנה רון‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪6‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫מנכ‪″‬לית הברית‬
‫לשושנה‪,‬‬
‫ל‬
‫שלום‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לך בשמי ובשם‬
‫כל האומנים שהשתתפו במופע שלי‬
‫ב”סוזן דלל“ על הכתבה הנפלאה‬
‫שכתבת בעיתון של הברית‪.‬‬
‫בכתבה לא שכחת והזכרת אחד‬
‫לאחד את כל המשתתפים ‪ ,‬איך‬
‫זכרת?‬
‫הקדשת וסקרת בעין ובלב רגיש‬
‫כשל אומן‪ ,‬ערב שלם של פעילות‬
‫אומנותית‪ ,‬הנחת באופן מושלם כל‬
‫מילה במקומה‪.‬‬
‫שושנה יקרה‪ ,‬כל מי שקרא את‬
‫שכתבת‪ ,‬התפעל מסגנון הכתיבה‬
‫הנפלא שלך‪.‬‬
‫בשמי ובשם כל משתתפי המופע‬
‫אני מודה לך ולמערכת העיתון של‬
‫ברית יוצאי בוכרה‪.‬‬
‫שושנה‪ ,‬את נכס לעדה שלנו‪.‬‬
‫עוזי שחמורוב‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הגיגים בעיצומו של קיץ‬
‫באופן אישי‪ ,‬אני מעדיפה את‬
‫עונת האביב‪ ,‬אך כדברי דויד גרוסמן‪:‬‬
‫”קצר פה כל כך האביב‪ ,‬רק ניתן‬
‫לי ותיכף נלקח“‪) .‬כתב את השיר‬
‫בהכוונה לבנו שנפל(‪.‬‬
‫‬
‫באביב‪ ,‬מזג האוויר שפוי בדרך‬
‫כלל‪ ,‬נושמים את בשמי הטבע ונהנים‬
‫ממגוון של צמחים ופרחים‪ .‬הכל‬
‫נראה בצבעים חדים של כחול ירוק‬
‫והרבה גוונים של פריחה‪ .‬האוויר‬
‫נקי‪ .‬לפעמים‪ ,‬סופות חול קוטעות את‬
‫האידיליה‪.‬‬
‫ואז מגיע הקיץ‪ .‬חום‪ ,‬לחות‪ ,‬יובש‬
‫והרבה זיעה ועייפות‪ .‬כשבתי הספר‬
‫נסגרים אני מייד מרגישה דגדוג‬
‫שקורא גם לי לצאת לחופשה‪.‬‬
‫אבל היכן? אילת לוהטת וגם‬
‫בכינרת לא ממש קריר‪.‬‬
‫לפני עשרים שנה ברחנו להתקרר‬
‫באירופה‪ ,‬אבל גם שם כבר חם‬
‫בקיץ‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬הרצון לנפוש‪ ,‬לנוח‬
‫ולהתבשם מניחוחות אחרים זועק‪.‬‬
‫עד כמה שאנחנו אוהבים את הארץ‪,‬‬
‫המשפחה והחברים‪ ,‬בקיץ‪ ,‬יש רצון‬
‫עז לברוח לים או הרחק מארצנו‬
‫הקטנה לעולמות אחרים‪ .‬להתנתק‬
‫מהעבודה‪ ,‬מטרדות היום‪ ,‬מהרדיפה‬
‫אחר עצמנו וליהנות מטבע אחר‪,‬‬
‫אדריכלות מעניינת‪ ,‬אנשים שונים‪,‬‬
‫ושפות אחרות‪.‬‬
‫אנחנו מאוד אוהבים טבע וטיילנו‬
‫לא מעט באירופה‪ .‬בקיץ‪ ,‬אני מציעה‬
‫את נורבגיה הנפלאה שהפיורדים‬
‫שלה אינם נגמרים‪ ,‬המים צלולים כך‬
‫שהשמים וההרים משתקפים במימי‬
‫הפיורדים‪ ,‬המפלים שוצפים ומזג‬
‫האוויר נפלא‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬החלטנו לטייל בסקוטלנד‬
‫ובאירלנד‪ .‬גם מקומות משופעים‬
‫באגמים‪ ,‬הרים ונופים‪.‬‬
‫מאחלת לכם חופשה מהנה‪ ,‬נעימה‬
‫וקרירה‪.‬‬
‫אורלי חן פלדמן‬
‫‬
‫‬
‫לכבוד‬
‫מערכת העיתון הבוכרי‬
‫גברתי ונכבדי‪,‬‬
‫כמי שמנויה על העיתון‪ ,‬מצפה לו‬
‫בכיליון עיניים וקוראת אותו בעניין רב‬
‫מדי חודש‪ ,‬ברצוני לשבח את המערכת‬
‫על העבודה המצוינת שהיא עושה‪ .‬מדי‬
‫חודש אני מדווחת על ענייני השעה כמו‬
‫יום ירושלים‪ ,‬זוכה להכיר אישים מבני‬
‫העדה כמו פרופ‪ ′‬אדוארד יעקובוב‪,‬‬
‫נשיא המכון הטכנולוגי בחולון‪,‬‬
‫מתוודעת לספרים חדשים העוסקים‬
‫בעדה הבוכרית ובחגים‪ ,‬המרעננים את‬
‫זכרוני במנהגי החג‪ .‬כמו כן אני נרגשת‬
‫למקרא מעשיהם הטובים של בני‬
‫העדה כמו מר ציון יעקובוב‪ ,‬שתומך‬
‫בדרך מופלאה בילדים בסיכון מחד‬
‫וחלוקת מזון לנצרכים על ידי עמותות‬
‫צדקה מאידך‪.‬‬
‫במיוחד אני רוצה לציין את סידרת‬
‫הכתבות המאלפת על נתיב ההעפלה‬
‫לציון של משפחות מבוכרה ואפגניסטן‪,‬‬
‫שנכתבה על ידי פרופ‪ ′‬מנשה הראל‬
‫ז‪″‬ל‪ .‬לכל העוסקים במלאכה –‬
‫הכותבים‪ ,‬המראיינים‪ ,‬העורכים ואנשי‬
‫הצד הטכני – ישר כח והמשיכו לראות‬
‫ברכה בעמלכם‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫עדנה בן‪-‬יהודה‬
‫בית יהודיוף‪-‬חפץ‬
‫ספר‬
‫חדש וגם הארמון של המשיח‬
‫את מי זרקו ממגדל גבוה ולמה? מי קיבל‬
‫מדליה מהצאר ניקולאי השני?‬
‫למה ניתקו קרון מרכבת נוסעת ומי השתדל‬
‫אצל ראשי הממשל למנוע את גירוש היהודים?‬
‫תשובות לשאלות אלו מופיעות בספר החדש‬
‫והמקיף על משפחות יהודיוף וחפץ‪ ,‬מראשי‬
‫הקהילה הבוכרית בקוקנד שבטורקיסטן במאה‬
‫ה‪ 19-‬ובירושלים במאה ה‪ .20-‬בספר מופיע‬
‫סיפור המשפחות בשילוב קורותיה של הקהילה‬
‫המקומית‪ .‬הספר מתאר את השפעותיהם של‬
‫הסביבה המוסלמית וחוקיה הנוקשים כלפי‬
‫היהודים על חיי המשפחות‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬
‫במרכז העלילה ניצב אלישע יהודיוף‪ ,‬שאף‬
‫על פי שסיים את לימודיו הרשמיים בגיל בר‪-‬‬
‫מצווה‪ ,‬הצליח לשבור את תקרת הזכוכית‬
‫שמעליו ולהפוך לגביר עשיר כקורח ומקורב‬
‫למלכות‪.‬‬
‫זהו סיפורה של שכונת הבוכרים‬
‫בירושלים‪ ,‬השכונה היחידה בארץ שנבנתה‬
‫מכספי דייריה ולא מכספי הציבור‪ .‬שכונת פאר‬
‫זו הוקמה בתחילת המאה שעברה‪ ,‬ובה רחובות‬
‫רחבים ובתים מפוארים בכל קנה מידה‪ ,‬ומעל‬
‫כולם מתנשא בית יהודיוף‪-‬חפץ‪ ,‬הידוע בשם‬
‫”הארמון של המשיח“‪.‬‬
‫הספר בנוי משני חלקים עיקריים‪ :‬החלק‬
‫הראשון‪ ,‬מבוכרה לירושלים‪ ,‬מתחיל בשנת‬
‫‪ 1800‬בבוכרה עם הולדת בנימין‪ ,‬סבו של‬
‫אלישע יהודיוף‪ ,‬ומסתיים בשנת ‪ ,1940‬עם‬
‫פטירתו של אלישע בירושלים‪ .‬כמו כן מובא‬
‫בחלק זה סיפורו של בית המשפחה המפורסם‪.‬‬
‫בשאר חלקי הספר מופיעים קורות חייהם‬
‫ועלילותיהם של כל אחד מבני המשפחה‬
‫המורחבת‪ ,‬כל אחד ותרומתו הוא לחברה‬
‫ולמדינה‪ .‬הספר מלווה בתמונות רבות‪ ,‬בשחור‬
‫לבן וגם בצבע‪ ,‬ובמסמכים המהווים אסמכתאות‬
‫לסיפור‪ .‬למרות התמונות והמסמכים‪ ,‬אין‬
‫זה ספר מחקר מדעי‪ .‬זהו סיפורן של שתי‬
‫משפחות‪ ,‬ארוג בהיסטוריה של בוכרה וחבל‬
‫טורקיסטן מן הצד האחד ובעברה של העיר‬
‫ירושלים מן הצד האחר‪ .‬זהו סיפור על אב‬
‫קפדן ואמא רכה ואוהבת‪ ,‬על אהבות נכזבות‪,‬‬
‫על התעשרות גדולה וגם על נפילה כלכלית‬
‫כואבת‪.‬‬
‫עדנה בן‪-‬יהודה‪ ,‬מחברת הספר‪ ,‬היא נכדתו‬
‫של אלישע יהודיוף ונינתו של ישראל חפץ‪,‬‬
‫בוני ”הארמון“ בשכונת הבוכרים בירושלים‪.‬‬
‫במשך השנים אספה עדנה מידע רב ופרסומים‬
‫על המשפחה‪ .‬כעת‪ ,‬במלאת מאה שנים לעליית‬
‫המשפחה לארץ ישראל וכניסתה לביתה‬
‫בירושלים בפסח תרע‪″‬ד )‪ ,(1914‬היא מוציאה‬
‫לאור ספר זה‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫פינת המסורת‬
‫מאת‪ :‬יעקב אהרונוב‬
‫”לא‬
‫בספר דברים‪ ,‬הנקרא גם ”משנה‬
‫תורה“‪ ,‬חוזרות חלק מהמצוות שכבר‬
‫נאמרו בארבעת הספרים הקודמים‪,‬‬
‫ועליהן נוספו עוד שבעים מצוות‪.‬‬
‫מהמדרש נלמד שכל ארבעת הספרים‬
‫הקודמים נאמרו לבני ישראל מפי‬
‫הגבורה באמצעות משה‪ ,‬ואילו כל‬
‫האמור בספר דברים נאמר מפי משה‬
‫– מכוח הגבורה‪ .‬בעוד שבכל ארבעת‬
‫הספרים הקודמים משה שימש כשליח‬
‫האלוקים לקיים את הבטחתו לאברהם‬
‫בברית בין הבתרים‪ ,‬בהוצאת בני‬
‫ישראל ממצרים‪ ,‬במתן תורה בהר סיני‪,‬‬
‫בהנהגת בני ישראל במדבר בדרכם אל‬
‫הארץ המובטחת‪ ,‬עתה‪ ,‬במשנה תורה‪,‬‬
‫משה מדבר אל בני ישראל כנביא‬
‫המקבל את חזונו מהאל‪.‬‬
‫למרות היות משה גדול הנביאים‪,‬‬
‫משה נכשל באחד מהמשימות החשובות‬
‫שהאל הטיל עליו‪ ,‬בעת שהחלו תלונות‬
‫קשות מצד העם כלפי משה וכלפי האל‬
‫על צימאונם למים‪ .‬משה קיבל מהאל‬
‫ציווי לדבר אל הסלע לעיני כל העם כדי‬
‫שיצאו מים מן הסלע‪ ,‬ובמקום לדבר‬
‫אל הסלע‪ ,‬משה הכה את הסלע במטהו‬
‫פעמיים‪ ,‬האם ניתן לייחס התנהגות‬
‫זאת של משה שהכה את הסלע במקום‬
‫לדבר אל הסלע‪ ,‬לתכונתו של משה‬
‫כפי שאמר לאל בראשית שליחותו‬
‫להוצאת בני ישראל ממצרים‪” ,‬לא‬
‫איש דברים אנוכי“ )שמות ד‪ ,‬י(‪ ,‬ולכן‬
‫השתמש בתכונתו האחרת‪” ,‬ויך את‬
‫המצרי ויטמנהו בחול“ )שם ב‪ ,‬י‪″‬ב(?‬
‫אם משה היה מדבר אל הסלע‪,‬‬
‫והסלע היה מוציא מים מקרבו‪ ,‬למרות‬
‫שאין זה מתכונת הסלע‪ ,‬היו בני‬
‫ישראל בוודאי אומרים בליבם – אם‬
‫סלע זה שאין בו כל דעת ואין בו כל‬
‫תבונה‪ ,‬ובכל זאת הסלע שומע בקול‬
‫משה שליח האל ומוציא מקרבו מים‬
‫להרוות את צימאוננו‪ ,‬כי אז‪ ,‬על אחת‬
‫כמה וכמה‪ ,‬אנו‪ ,‬שיש בנו דעת ויש בנו‬
‫תבונה‪ ,‬בוודאי שאנו מחויבים לשמוע‬
‫לאל ולהאמין באל בלב שלם‪ .‬ובכך‬
‫היה משה מקדש שם שמים ברבים‪.‬‬
‫אלא שעתה העם למד שאפילו סלע‪,‬‬
‫שהוא מיצירת האל‪ ,‬אין הסלע נשמע‬
‫לרצון האל‪ ,‬אלא רק לאחר שמשה‬
‫מעניש את הסלע ומכהו פעמיים‪.‬‬
‫ומכאן למד העם שאפשר לא לקיים‬
‫את מצוות האל‪ ,‬עד אשר יקבלו הם‬
‫מכות מהאל לפחות פעמיים‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬שהפך‬
‫לאחר קבלת התורה לעם שכל מהותו‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪7‬‬
‫פרשת דברים‬
‫דברים‬
‫איש‬
‫אנוכי“‬
‫”וירם משה את ידו ויך את הסלע“ )במדבר כ‪(11 ,‬‬
‫ברוחניות ולא בכוחניות‪ ,‬כנאמר בנביא‬
‫זכריה‪” ,‬לא בחיל ולא בכוח אמר ד‪′‬‬
‫כי אם ברוחי“‪ ,‬עתה‪ ,‬לאחר שמשה‬
‫השתמש בכוחו ולא בדיבורו כלפי‬
‫הסלע כדי להשיג את מבוקשו‪ ,‬בוודאי‬
‫יאמרו גם הגויים‪ ,‬מה לנו כי נלין על‬
‫התנהגותנו הכוחנית כלפי עם ישראל‪,‬‬
‫שהנה גם משה שליח האל‪ ,‬הכה את‬
‫הסלע פעמים במקום לדבר אל הסלע‪.‬‬
‫הסלע‪ ,‬הרי הוא משול לעם ישראל‪,‬‬
‫ואם הסלע‪ ,‬שהוא אחד מיצירות האל‪,‬‬
‫אינו נשמע לאל‪ ,‬גם אנו‪ ,‬כל גויי‬
‫הארצות‪ ,‬שכל כוחנו בידינו‪ ,‬גם אנו‬
‫לא נשמע ולא נתחשב בעם ישראל‪,‬‬
‫ונלחם בו בכל עת‪ .‬אף על פי שנאמר‪,‬‬
‫על עם ישראל‪ ,‬מפי הנביא צפניה‪,‬‬
‫”כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל‬
‫עמי הארץ“‪ .‬ולכן חטאו זה של משה‬
‫היה כה חמור וכה בלתי נסלח על ידי‬
‫האל‪ .‬ולכן האל העניש את משה בכך‬
‫שהוא לא הורשה להיכנס אל הארץ‬
‫המובטחת‪.‬‬
‫יו‪″‬ר אגודת הסופרים הבוכרים יאיר סעידוב‬
‫עמך באבלך הכבד על פטירת הרעיה‬
‫מרגריטה‬
‫ז‪″‬ל‬
‫המקום ינחם אותך ובני המשפחה בתוך שאר‬
‫אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב‪ ,‬ממייסדי הברית‬
‫ההנהלה‪ ,‬החברים‬
‫למעשה‪ ,‬משה נכשל כמנהיג דווקא‬
‫באחד מרגעי הלחץ שהפעילו עליו בני‬
‫ישראל – בריב על מי המריבה – דבר‬
‫שגרם למשה לסטות מהציווי האלוהי‪.‬‬
‫ובכך התגלה משה שאין הוא ראוי‬
‫להמשיך את המנהיגות על עם ישראל‬
‫לקראת המשך המלחמות בכיבוש‬
‫הארץ‪ .‬ולכן מנהיגות משה מוחלפת על‬
‫ידי המנהיג החדש – יהושע בן נון‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬בפרשת דברים‪ ,‬משה כבר‬
‫אינו עוד בחזקת ”לא איש דברים‬
‫אנוכי“‪ .‬משה מדבר אל בני ישראל‬
‫דווקא בלשון של דיבורים קשים‪ ,‬לשון‬
‫של תוכחה‪ .‬משה מוכיח את בני ישראל‬
‫על כך שהם לא סייעו בידו להובילם‬
‫בקלות אל הארץ המובטחת‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך גם משה נענש שהוא לא נכנס‬
‫לארץ‪ .‬בין התוכחות של משה כלפי‬
‫בני ישראל נמצא גם חטא המרגלים‬
‫אשר הוציאו דיבה על הארץ‪ .‬ובני‬
‫ישראל האמינו לדברי הדיבה‪ ,‬ועל כך‬
‫נענשו בני ישראל שהאל סובב אותם‬
‫במדבר סיני במשך ארבעים שנה‪ ,‬וזאת‬
‫במקום להכניסם לארץ במשך ימים‬
‫ספורים‪ .‬ומעמסת הנהגת עם ישראל‬
‫במשך ארבעים שנה הכבידה מאוד‬
‫על משה‪ ,‬עד שאמר לעם ישראל‪” ,‬לא‬
‫אוכל לבדי שאת אתכם“‪” ...‬איכה‬
‫אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם“‬
‫)דברים ט‪ ′‬י‪″‬ב(‪.‬‬
‫באמירה זו של משה ”איכה אשא‬
‫לבדי“‪ ,‬משה רומז בכך עד כמה‬
‫הוא איש בודד‪ ,‬למרות שהינו גדול‬
‫הנביאים בעם ישראל‪ .‬בדידותו של‬
‫משה החלה מאז שנולד‪ .‬בודד היה‬
‫כתינוק בעת שנמצא צף בתיבת הגומא‬
‫על פני המים‪ .‬בודד היה כשברח‬
‫ממצרים למדיין‪ .‬בודד היה כשרעה‬
‫את צאן יתרו במדבר מדיין‪ .‬בודד היה‬
‫בעת שהאל התגלה אליו בסנה הבוער‪.‬‬
‫בודד היה בעת שניצב מול האל בהר‬
‫סיני‪ .‬בודד היה בעת מות אהרון אחיו‪.‬‬
‫בודד היה שאין צאצאיו ממשיכי‬
‫דרכו בשרשרת הדורות‪ .‬בודד היה‬
‫משה במותו שלא נודע מקום קבורתו‬
‫לעולם‪.‬‬
‫לחברנו לנשיאות יוסי בן‪-‬ציון‬
‫עמך באבלך הכבד על פטירת האחות‬
‫ציפורה יצחקוב‬
‫ז‪″‬ל‬
‫המקום ינחם אותך ובני המשפחה בתוך שאר‬
‫אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב‪ ,‬ממייסדי הברית‬
‫שושנה רון‪ ,‬מנכ‪″‬לית‬
‫ההנהלה‪ ,‬החברים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪8‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫עו‪″‬ד ירון עקילוב – דור ההמשך‬
‫בת‪″‬א‪ ,‬נשוי ‪+‬‬
‫נולד בת‪″‬א‬
‫‪ .4‬בעל שני תארים‬
‫אקדמיים‪ .‬חבר נשיאות‬
‫הברית‪ .‬חבר בועדת‬
‫מקרקעין בלשכת עו‪″‬ד‬
‫– ירון‪ ,‬אתה עו‪″‬ד צעיר ומצליח‪,‬‬
‫אבא ובעל מסור ונאמן למשפחה‪.‬‬
‫מה הביא אותך להצטרף לברית‬
‫יוצאי בוכרה?‬
‫– עוד משחר ילדותי חונכתי לתת‬
‫מעצמי לזולת‪ .‬דוגמא מובהקת לכך‬
‫משמש לי עד היום אבי מיכאל עקילוב‪,‬‬
‫שפעל ופועל בהתנדבות‪ ,‬במשך שנים‬
‫רבות‪ ,‬במתן סיוע לזולת ובעיקר‬
‫לנזקקים‪ .‬אבי נמנה בין מייסדי ברית‬
‫יוצאי בוכרה‪ ,‬שלה זכות ראשונים‬
‫בשורה של נושאים‪ ,‬כמו קליטת עולים‪,‬‬
‫שהחלו להגיע ארצה בשנות ה‪70-‬‬
‫המוקדמות‪ ,‬העמקת והרחבת החינוך‬
‫האקדמאי של צעירי הקהילה שלנו‪,‬‬
‫הקמת בתי תמחוי ומעל הכל‪ ,‬עידוד‬
‫המחקר של המורשת ההיסטורית של‬
‫העדה הבוכרית‪ ,‬על מנת להנחיל אותה‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫הברית‪ ,‬היא עמותה נדירה‬
‫בפעילותה הייחודית למען קהילתנו‪,‬‬
‫לראשיה ולמנהיגיה זכויות רבות‬
‫בייסודה וניהולה‪ ,‬במשך למעלה מ‪40-‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫יהודי בוכרה‪ ,‬כשומרי מסורת‪,‬‬
‫הינם חלק דומיננטי מהחברה‬
‫הישראלית הנאורה והפתוחה ועיניהם‬
‫נשואות למנהיגות רעננה‪ ,‬התואמת את‬
‫השקפתם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הזמנים חולפים‬
‫ומשתנים בצורכי קהל היעד של‬
‫העמותה ויש צורך בריענון השורות‪,‬‬
‫על מנת להוביל את העמותה להישגים‬
‫חדשים ברוח זמננו‪.‬‬
‫הצטרפתי לברית‪ ,‬כי אני רואה את‬
‫עצמי‪ ,‬כחלק בלתי נפרד‪ ,‬מדור ההמשך‬
‫של העמותה‪ ,‬על מנת שאוכל לתרום‬
‫את חלקי למימוש מטרותיה‪ ,‬ליעל‬
‫ולרענן את שורותיה ורעיונותיה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬לאחרונה הצטרפו לשורות‬
‫הברית כוחות חדשים‪ ,‬עם רעיונות‬
‫יצירתיים‪ ,‬שמפיחים רוח חדשה‬
‫ורעננה בעמותה‪.‬‬
‫– אתה בא מבית‪ ,‬שעסקנות‬
‫ציבורית ובמיוחד בקרב העדה‬
‫הבוכרית מאוד מפותחת בה‪ .‬מה‬
‫אתה יכול לספר לנו על כך?‬
‫– אבי מיכאל‪ ,‬משמש לי מאז‬
‫ומתמיד‪ ,‬דמות קלאסית לחיקוי‬
‫ולעשייה‪.‬‬
‫בהיותי נער נהגתי בחופשות לימודי‬
‫לסייע לאבי‪ ,‬שהיתה לו רשת חנויות‬
‫בענף החשמל והאלקטרוניקה בישראל‪.‬‬
‫להפתעתי גיליתי שמבוקר ועד ערב‬
‫היתה עליה לרגל למשרדו של אבא לבני‬
‫הקהילה שלנו‪ ,‬בבקשות לסיוע ומציאת‬
‫פיתרונות בנושאים שונים ומגוונים‪,‬‬
‫כגון דיור ומציאת מקומות תעסוקה‬
‫ופרנסה‪ ,‬בעיות משפחתיות וכו‪ .′‬אבא‬
‫הקשיב באיכפתיות רבה ובסבלנות אין‬
‫קץ‪ ,‬ענה לכל אחד‪ ,‬ניצל את כישוריו‬
‫וקשריו במוסדות הממלכתיים‪ ,‬כדי‬
‫לסייע לכל אדם ואדם שפנה אליו‪.‬‬
‫העזרה והנתינה היו מעשה של‬
‫יומיום בעבור אבי‪ .‬הרגשת הסיפוק‬
‫וההנאה מכך שאפפה את אבא‪ ,‬הדביקה‬
‫את כל המשפחה וכולנו לקחנו חלק‬
‫בשמחתו‪.‬‬
‫כל שיש לי היום מבית אבא דבק‬
‫בי‪ ,‬אך איני יכול שלא להזכיר גם את‬
‫אימי היקרה בהקשר זה‪ .‬אימי אמנם‬
‫לא ממוצא בוכרי‪ ,‬אבל ברבות השנים‬
‫למדה מסבתי יעל ז‪″‬ל‪ ,‬לבשל את כל‬
‫מאכלי העדה‪ ,‬את מנהגיה‪ ,‬המנטאליות‬
‫הייחודית שלה‪ ,‬אבל תרמה גם משהו‬
‫אישי ומיוחד משלה – רוחב הלב שלה‬
‫וטוב ליבה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני יכול לומר‪ ,‬שאם‬
‫מאבא ספגתי את המנהיגות‪ ,‬האכפתיות‪,‬‬
‫החריצות‪ ,‬הנתינה‪ ,‬את יכולת הארגון‬
‫והיצירתיות בפעילות הציבורית שלו‪,‬‬
‫שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬הרי שמאמא‬
‫קבלתי את התבונה והרגישות‪,‬‬
‫המוסריות‪ ,‬הכבוד לזולת‪ ,‬צניעות‪,‬‬
‫יושר והגינות‪ ,‬שיחד המשמעות האחת‬
‫והיחידה בשבילי היא פשוט להיות בן‪-‬‬
‫אדם‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬אני יכול לומר‪ ,‬שהאווירה‬
‫ששררה שאותה ספגתי בבית הוריי‪,‬‬
‫לאהבת האדם‪ ,‬העם והמדינה‪ ,‬חדרה‬
‫לתוכי באופן טבעי והפכה לחלק‬
‫מהגנטיקה שלי ומהאישיות העצמית‬
‫שלי‪.‬‬
‫– מה המשמעות של ”להיות‬
‫בוכרי“ בעיניך?‬
‫– בשבילי להיות בוכרי‪ ,‬זה קודם‬
‫כל הגאווה להשתייך לקהילה ותיקה‬
‫ומפוארת בעלת שורשים וערכים‬
‫דתיים מסורתיים וציוניים של אהבת‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫הדוגמא ההיסטורית הבולטת ביותר‬
‫היא הקמת שכונת הבוכרים בירושלים‪,‬‬
‫שנבנתה עוד בשנת ‪ .1891‬לתרומתה‬
‫של השכונה‪ ,‬מנקודת ראות ציונית‪ ,‬אין‬
‫אח ורע בתולדות הקהילות בישראל‪.‬‬
‫מדובר בקהילה ייחודית‪ ,‬עשירה ביותר‪,‬‬
‫שהגיעה לארץ ומטרתה הראשונה הייתה‬
‫לעודד את אחיהם לעלות לארץ ישראל‪,‬‬
‫על חשבונם‪ .‬המבנה הארכיטקטוני של‬
‫ירון בחברת נשיא המדנה לשעבר שמעון פרס‬
‫ירון בחברת הוריו ויקי ומיכאל‬
‫ירון בלבוש בוכרי מסורתי‬
‫השכונה נבנה כדי להשיג את מטרתם –‬
‫עידוד קליטה ועליה‪ :‬הרחובות הרחבים‪,‬‬
‫שלא כמנהג הבנייה של ירושלים באותה‬
‫תקופה‪ ,‬הקשר העמוק הכספי והרוחני‬
‫שבין גולי יהודי בוכרה לירושלים‪,‬‬
‫יצירת מסגרת חיים חברתית לנזקקי‬
‫הקהילה בתחומי בריאות‪ ,‬חינוך וכו‪ ,′‬מה‬
‫שנקרא בימינו‪ :‬מדינת רווחה‪ .‬הכל מעיד‬
‫על ראייה כוללת של הכנת תשתית של‬
‫שיבת ציון של אחינו‪ ,‬מגלות בוכרה‪.‬‬
‫בבית חונכתי להיות גאה מאוד על‬
‫מוצאי‪ .‬את הבר‪-‬מצווה שלי חגגנו לפי‬
‫מנהגי הקהילה הבוכרית‪ .‬לטקס הכין‬
‫אותי הרב המפואר‪ ,‬יוסף חיימוב ז‪″‬ל‪,‬‬
‫שהיה חזן ידוע בקרב הקהילה‪.‬‬
‫אני חייב לציין‪ ,‬שלמרות שבני‬
‫העדה הבוכרית לא נמנים על הקהילות‬
‫הגדולות במדינה‪ ,‬הם מצטיינים‬
‫בסגולות ייחודיות בולטות בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬תכונות‪ ,‬שלא יסולאו בפז‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬סולידאריות חברתית גבוהה‪,‬‬
‫אנשי עבודה חרוצים‪ ,‬אנשים צנועים‬
‫עם מודעות גדולה לחינוך הדור הצעיר‪,‬‬
‫המייחסים חשיבות להשתלבות בניהם‬
‫בצורה מוצלחת בחברה הישראלית‬
‫ואכן‪ ,‬רבים מהם ממלאים כיום‬
‫תפקידים בכירים בכנסת ישראל ובכל‬
‫ענפי חיינו במגזר הפרטי והציבורי‪,‬‬
‫במשק ובכלכלה‪.‬‬
‫– לקהילה הבוכרית מורשת‬
‫עשירה ביותר‪ ,‬כיצד היית רוצה‬
‫להנחיל מורשת זו לדורות הבאים?‬
‫– המורשת שלנו‪ ,‬כפי שכבר‬
‫ציינתי‪ ,‬היא מיוחדת במינה‪ .‬בזכות‬
‫המחקרים‪ ,‬שהברית מעודדת‪ ,‬אנו‬
‫מגלים בכל יום תגליות מעניינות על‬
‫חלקה של יהדות בוכרה ובמיוחד של‬
‫אישים מרכזיים ויוצאי דופן‪ ,‬שתרמו‬
‫תרומה ייחודית למדינה שבדרך‪ .‬די‬
‫אם אזכיר את חי יששכרוב ז‪″‬ל‪ ,‬שהיה‬
‫סגנו של ראש הממשלה הראשון‬
‫וממייסדי מדינת ישראל‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‬
‫שהקים בזמנו את חיל האוויר‪ .‬אישיות‬
‫נוספת‪ ,‬כמו פרופ‪ ′‬מנשה הראל ז‪″‬ל‪,‬‬
‫שגילה את היהודים החמושים מלווי‬
‫השיירות בדרך המשי המפורסמת –‬
‫הרדונים‪ .‬משמעות המילה ”רדונים“ –‬
‫רה – דרך‪ ,‬דונים – יודעים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫לנו כאן תיאור שונה לגמרי של יהודים‬
‫מתיאורם במזרח אירופה כיהודים‬
‫שחיו בשולי החברה‪ .‬ועוד דוגמא –‬
‫אליהו שחר – דמות הרואית מתקופת‬
‫מלחמת השחרור בירושלים‪ ,‬שהיה‬
‫אחרון הלוחמים ששחררו את הקסטל‬
‫בפריצת הדרך לירושלים הנצורה‪.‬‬
‫הבאתי רק מספר דוגמאות סמליות‬
‫לאישים בוכרים‪ ,‬שתרמו למדינה‬
‫שבדרך‪ .‬וכאלה קיימים עוד רבים‪,‬‬
‫שלא ימנו מרוב‪.‬‬
‫אני חושב‪ ,‬שזו לא רק זכות‪ ,‬אלא‬
‫מחובתנו להנחיל את המורשת‬
‫היחודית והנפלאה שלנו לדורות‬
‫הבאים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬אני רוצה להודות לך‪ ,‬גב‪′‬‬
‫שושנה‪ ,‬המנכ‪″‬לית הבלתי נלאית שלנו‪,‬‬
‫על רצונך לראיין אותי‪ ,‬כאחד מבניה‬
‫הצעירים של העדה ודור ההמשך‪,‬‬
‫השואף להמשך פעילותה העניפה וקיומה‬
‫של עמותת ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫ולחיזוקה למען הדורות הבאים‪.‬‬
‫אמר מי שאמר‪ ,‬שאין עתיד ללא‬
‫עבר‪ .‬אנו עם ייחודי וניצחי שיש‬
‫לו היסטוריה עשירה ועבר מפואר‪,‬‬
‫המהווה בסיס מוצק ואיתן לבניית‬
‫עתיד טוב יותר‪ ,‬לתפארת הקהילה‬
‫והחברה בישראל‪.‬‬
‫ראיינה שושנה רון‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪9‬‬
‫כך חולפת לה תהילת עולם‬
‫מספרו של יוסף דוידוף ז‪″‬ל‪” ,‬את אחי אנוכי מבקש“‬
‫ביקור בקולנוע היה שיא‬
‫מאוויי הנערים‪ ,‬בני גילי שבשכונת‬
‫הבוכרים שבירושלים‪ .‬המאושר‬
‫שזכה לאחרונה לבקר בסרט‪ ,‬היה‬
‫הופך ל‪”-‬מלך“ לשבוע ואפילו‬
‫לשבועיים‪ ,‬בהן היה מספר‪ ,‬מתאר‬
‫ומחקה את גיבורי הסרט שראה‪,‬‬
‫מקמץ את ידו לאגרוף‪ ,‬טופח קלות‬
‫על חזהו של חברו וקורא ”ג‪′‬ין“‪,‬‬
‫ומכה בחוזקה על חזהו וקורא‬
‫”טרזן“ וממשיך בשאגה‪” :‬הא‬
‫הא הא הא איי“‪ ,‬או ”מלך“ אחר‬
‫המנסה בניסיון נלעג לחקות את‬
‫קולה של ז‪′‬נט מקדונלד‪” :‬ווהאין‬
‫איי אם קולינג יו יו הו הו הו“‪.‬‬
‫הפיתוי לפרוץ בצחוק היה כה חזק‪,‬‬
‫עד כדי היינו צריכים לצבוט את‬
‫עצמנו שלא לעשות כן‪ ,‬מחשש שה‪-‬‬
‫”מלך“ המספר ייעלב וימצא לו קהל‬
‫מאזינים אחר‪ ,‬או גרוע מזה‪ ,‬יאשים‬
‫את הצוחק שהוא צוחק מקנאה‪.‬‬
‫למעשה הוא היה צודק‪ ,‬אך הגרוע‬
‫מכל היה ששאר הנערים שהאזינו‬
‫לו‪ ,‬היו ממהרים להסכים עם המלך‬
‫המספר‪ ,‬מחשש שאם לא יעשו כן‪,‬‬
‫גם הם יהיו חשודים בקנאה‪.‬‬
‫כך היה המלך מושל בכיפה‪,‬‬
‫עד אשר היה בא נער אחר שראה‬
‫סרט אחר ומבטל ”כעפרא דארעא“‬
‫את הסרט הקודם‪ ,‬משבח מפאר‬
‫ומרומם את סרטו הוא‪ ,‬והחברים‬
‫כפויי הטובה‪ ,‬היו משאירים את‬
‫המלך הקודם לאנחות ומכתירים‬
‫עליהם מלך חדש‪ ,‬זמני כמובן‪.‬‬
‫אל נא תקבלו רושם שקונים‬
‫כרטיס לקולנוע ונהפכים למלך‬
‫לשבוע‪ .‬הליכה לסרט תורה היא‬
‫ולימוד היא צריכה‪ .‬כיצד? ראשית‪,‬‬
‫הולכים לשלושת בתי הקולנוע‬
‫שבירושלים והם‪” :‬אדיסון“‪,‬‬
‫”ציון“‪ ,‬ו‪”-‬עדן“‪ .‬מסתכלים‪ ,‬בוחנים‬
‫ומתבוננים בכובד ראש בתמונות‬
‫המוצגות בשלושת החלונות של‬
‫כל אחד מבתי הקולנוע‪ ,‬הנושאים‬
‫כותרות ”השבוע“‪” ,‬בשבוע הבא“‪,‬‬
‫ו‪”-‬בקרוב“‪ .‬רק אחרי שיקול דעת‬
‫רציני ומעמיק‪ ,‬ורק אחרי ניסיון‬
‫לנחש מה מסתתר מאחורי שם‬
‫הסרט‪ ,‬היו מטילים את הפור על‬
‫הסרט הנבחר‪ .‬התפילה בלב‪ ,‬שלא‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫הרב נחמיה ז‪″‬ל לא היה מבני העדה‬
‫הבוכרית‪ .‬אבל היה גם היה נערץ‬
‫על זקני העדה שבשכונת הבוכרים‬
‫בירושלים‪ .‬היו אף כאלה שהפליגו‬
‫לספר בשבחו‪ ,‬עד כדי השוואה בינו‬
‫לבין רבי עקיבא‪ ,‬שכידוע‪ ,‬היה אחד‬
‫מתוך הארבעה ”שנכנס )לפרדס(‬
‫בשלום ויצא בשלום“‪ .‬כל כך למה?‬
‫משום שגם הרב נחמיה‪ ,‬שבנערותו‬
‫סיים בהצטיינות את בית הספר‬
‫”אליאנס“ בירושלים‪ ,‬נשלח על ידי‬
‫”חברת כל ישראל חברים“ ללמוד‬
‫באוניברסיטת סורבון בצרפת כפרס‬
‫על הצטיינות זו‪” .‬ארבע שנים שבוי‬
‫בידי הגויים“‪ ,‬וכל אותן שנים תבשיל‬
‫לא בא אל פיו‪ ,‬כי חזקה עליו מצוות‬
‫”לא תעשו כמעשיהם“‪ .‬וחי שנים‬
‫על לחם‪ ,‬ביצים‪ ,‬פירות וירקות‪.‬‬
‫כאשר סיים את חוק לימודיו‬
‫חזר לירושלים‪ ,‬אדוק בדתו יותר‬
‫משעזבה – וכמו לא די בכך‪ ,‬מיד‬
‫עם הגיעו הלך ”להרוג את עצמו‬
‫באוהלה של תורה“ לבית מדרש‬
‫”פורת יוסף“ בעיר העתיקה‪,‬‬
‫ולאחר שלוש שנות לימוד אמר לו‬
‫ראש הישיבה הרב בן ציון זצ“ל‪:‬‬
‫”עד עכשיו למדת ומעכשיו תלמד“‪,‬‬
‫ונתן לו תעודת הסמכה של רב‪.‬‬
‫בית הספר בפתח השכונה היה‬
‫בן חדר אחד‪ ,‬תלמידיו המעטים‬
‫היו מבני בעלי היכולת לשלם שכר‬
‫לימוד גבוה‪ ,‬אך ובעיקר – בנים‬
‫להורים שלא חששו שילדיהם‬
‫יחשפו ”לתורה של הגויים“‪,‬‬
‫אלגברה גיאומטריה וכו‪ ,′‬ובעיקר‬
‫לשפת הגויים הלא היא הצרפתית‪.‬‬
‫הרב הצעיר זכה לכהן כשליח‬
‫ציבור‪ .‬דווקא בבית הכנסת‬
‫של הישישים‪ ,‬וביניהם סבי‬
‫ז‪″‬ל‪ ,‬שהתפללו בכוונה גדולה‪,‬‬
‫ולא החסירו או בלעו אף מילה‬
‫מתפילותיהם‪ .‬כאשר נתגלתה‬
‫מחלוקת לשם שמיים‪ ,‬או סוגיה‬
‫הדורשת הבהרה‪ ,‬שלף כמובן הרב‬
‫נחמה מזכרונו ציטוט מאמורא זה‬
‫או אחר‪ ,‬נטל התלמוד הבבלי עב‬
‫הכרס וכבקי ומנוסה‪ ,‬ידע להצביע‬
‫על המסכת ולספר ”התנא‪-‬דמסייע“‬
‫וההלכה‪ .‬דבר שהשאיר פעורי פה‬
‫את שומעיו‪ ,‬וביניהם סבי ז‪″‬ל‪.‬‬
‫נניח לרגע קט לרב נחמיה ול‪-‬‬
‫”דברים שברומו של עולם“‪ ,‬נשכים‬
‫בבוקר מוקדם ונשים פעמינו אל‬
‫השוק שבשכונת הבוכרים המשתרע‬
‫בין בניין ”ההקדש“ לתלמוד תורה‬
‫מצד אחד ובין הכותל של בית‬
‫המרחץ וה‪”-‬פורון“ של יחיא מצדו‬
‫השני‪ .‬עוד בטרם יאיר השחר‬
‫את צריח ”אוגוסטה ויקטוריה“‬
‫המתנשא במזרח וכבר נמצא את‬
‫ראשוני הפלחים העוזרים איש‬
‫לרעהו לפרוק את ארגזיהם מעל‬
‫החמורים והפרדות‪ ,‬ומרחוק במורד‬
‫הדרך הולכת לה שיירה של נשים‪,‬‬
‫כשלכל אחת מהן יש סל עגול‪ ,‬רחב‬
‫וכבד על ראשה‪ .‬חופשיות כאילו‬
‫הסל הענק שעל ראשן הוא חלק‬
‫בלתי נפרד מגופן‪ .‬צועדות בשורה‬
‫זו אחר זו‪ ,‬עקב בצד אגודל‪ ,‬כברכת‬
‫יעקב אבינו את יוסף‪” :‬בנות צעדה‬
‫עלי שור“‪ .‬גם הן מגיעות אל השוק‬
‫ועוזרות אישה לרעותה לפרוק‬
‫את סליהן‪ ,‬והשוק מתמלא ”מטל‪-‬‬
‫השמים ומשמני הארץ‪ ,‬ורוב דגן‬
‫ותירוש“‪ ,‬בעיקר תירוש כי זו‬
‫העונה אבל גם‪ :‬סברס‪ ,‬תאנים‪,‬‬
‫זיתים ובנדורה והנשים עם סליהן‪,‬‬
‫חרשופ‪ ,‬ביזליה‪ ,‬באדונס וקוסברה‪.‬‬
‫הבאדונס והקוסברה ”הולכים‬
‫טוב“‪ ,‬כי כמעט אין בית בוכרי שלא‬
‫אוכלים בליל שבת ”בכש“ וכידוע‬
‫ל‪”-‬בכש“ צריכים הרבה מירקות‬
‫אלו‪.‬‬
‫אמי ואנוכי בן העשר נמצאים‬
‫בין משכימי הקום לשוק‪ .‬לשנינו‬
‫סל נצרים תלוי על הזרוע‪ .‬למודי‬
‫ניסיון אנו קונים ראשית ירקות‬
‫קשיחים‪ ,‬כמו תפוחי אדמה‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫קישואים וכו‪ ,′‬וענבים משאירים‬
‫לסוף כדי שלא יינזקו‪.‬‬
‫אני בוש ונכלם מההשוואה‬
‫שעשיתי בין הפלחיות לבין בנות‬
‫הצעדה‪ .‬איזה בנות ואיזה אבטיח‪,‬‬
‫במבט מקרוב כולן זקנות מקומטות‬
‫חסרות שיניים‪ ,‬וכדי להוסיף פחד‬
‫על פחד יש לרובן קעקועים בפנים‬
‫ונזמים בנחיריים‪.‬‬
‫בעודי ממתין לאמי הרוכשת‬
‫ענבים‪ ,‬אני מבחין בזווית העין‬
‫במטבע שני שילינג עף אלי מכיוון‬
‫מוכר הענבים‪ .‬מיד אחריו אני רואה‬
‫כף רגל של גבר מכסה את המטבע‪.‬‬
‫אני מרים את עיני לאורך גופו של‬
‫בעל הרגל ונדהם‪ :‬זהו מיודענו הרב‬
‫נחמיה‪ ,‬ואף הוא מסתכל לשמיים‪,‬‬
‫או שמא‪ ,‬ויסלח לי האל ”מגלגל‬
‫את עיניו השמימה“‪ ,‬כמנסה לשווא‬
‫להתעלם ממבטי השואל‪.‬‬
‫בין כה וכה‪ ,‬אני שומע את אמי‪:‬‬
‫”יוסף בוא! הולכים!“‬
‫אני מרים את שתי כתפי כלפי‬
‫מעלה ומורידן בבית אחת‪.‬‬
‫אמי‪” :‬יוסף‪ ,‬אין זמן‪ .‬הילדים‬
‫לבד בבית‪ ,‬צריך להכין להם‬
‫אוכל“‪.‬‬
‫ואני חוזר לסורי‪ ,‬מרים את‬
‫כתפי ומורידן בחוזקה‪.‬‬
‫הרב נחמיה‪” :‬אומרים לך‪,‬‬
‫אז לך! מה‪ ,‬לא שומעים בקול‬
‫אמא?!“‬
‫אני איבדתי את קולי‪ ,‬אבל לא‬
‫איבדתי את עשתונותיי והצבעתי על‬
‫רגלו של הרב המכסה את ה”סוד“‬
‫שבינינו‪ .‬הרב‪ ,‬בראותו ”שכלתה‬
‫הרעה“‪ ,‬פתח בקול מצווה אל אמי‬
‫ואמר‪” :‬תני לי שילינג!“‬
‫אמי‪ ,‬כמי שקפאה שד‪ ,‬הושיטה‬
‫לו בלי אומר ודברים שילינג‪.‬‬
‫הוא הוסיף ואמר לי‪” :‬תרים ותן‬
‫לאמא שלך!“‬
‫פנה עורף והלך‪.‬‬
‫עשיתי כמצוותו‪ ,‬אבל ממש לא‬
‫ידעתי מה אשיב לשאלתה של אמי‪:‬‬
‫”מה זה“‪ ,‬כל תשובה תהיה חצי‬
‫אמת וחצי שקר‪.‬‬
‫אגיד‪” :‬מצאנו שני שילינג והרב‬
‫חילק בינינו“‪ ,‬זו חצי אמת‪.‬‬
‫אגיד‪” :‬גנבנו מהערבי“‪ ,‬גם זו‬
‫תהיה חצי אמת‪.‬‬
‫אגיד‪” :‬אלוהים שלח“‪ ,‬גם זו‬
‫תהיה חצי אמת‪.‬‬
‫השאלות הטרידו אותי יותר‬
‫משהטרידו את אמי‪ ,‬שסמכה‬
‫בעיניים עצומות על פסק דינו של‬
‫הרב המהולל‪ .‬וזו לי הפעם הראשונה‬
‫בחיי שידעתי דבר שהזקנים לא ידעו‬
‫וכך חדר חיידק הספק לנשמתי‪.‬‬
‫עברו שנים וכאשר הגענו‬
‫בלימודי ההיסטוריה לתולדות‬
‫חייו של יוליוס קיסר‪ ,‬עליו נאמר‬
‫אחרי מותו‪” :‬כך חולפת לה תהילת‬
‫עולם!“‪ ,‬צפה ועלתה בדמיוני‬
‫דמותו של הרב נחמיה‪ ,‬וראו‪ ,‬גם‬
‫עכשיו‪ ,‬כשבעים שנה לאחר אותו‬
‫יום בשוק‪ .‬כשבגילי יש קושי לזכור‬
‫מה אכלנו אתמול או מה לבשנו‬
‫שלשום‪ ,‬חוזר ועולה בזיכרוני אותו‬
‫מאורע‪ ,‬כאילו היה זה רק תמול‬
‫שלשום‪.‬‬
‫והיה כנגן המנגן‬
‫)מלכים פרק ג‪ ′‬פסוק ט‪(′‬‬
‫יהיה ילד אחר מהשכונה‪ ,‬שיקדים‬
‫אותם‪ ,‬ויגזול מהם את המלוכה‪.‬‬
‫ואפילו לשבוע בכך ש‪”-‬יגנוב להם‬
‫את ההצגה“‪.‬‬
‫בית הספר ”למל“ היה בית ספר‬
‫לבנות בלבד‪ ,‬אך בשבתות ובערבים‬
‫שימש כקן צופים‪ ,‬שבו אני הייתי‬
‫חניך‪ .‬באחד הערבים ואחרי סיום‬
‫הפעילות בצופים‪ ,‬שוחררנו לביתנו‪.‬‬
‫החלטתי בלבי‪ ,‬למרות שידעתי כי‬
‫בעתיד הנראה לעין‪ ,‬אין שום סיכוי‬
‫שיהיה בידי מספיק כסף כדמי‬
‫כניסה לקולנוע‪ ,‬להיכנס לפרוזדור‬
‫קולנוע ”אדיסון“‪ ,‬שממול לבית‬
‫הספר ”למל“ בזיכרון משה‪ .‬לשים‬
‫ארשת חשיבות על פניי‪ ,‬להסתכל‬
‫ברצינות עמוקה ומעמיקה בחלונות‬
‫הראווה המצביעות על סרטי‬
‫”השבוע“‪” ,‬שבוע‪-‬הבא“‪ ,‬וכולי‪.‬‬
‫ובעודי עושה כך‪ ,‬נתקל מבטי‬
‫במבטו של דוד מרדכי‪ ,‬גבה הקומה‬
‫ורחב הכתפיים‪ ,‬שעמד על משמרתו‬
‫כ‪”-‬תולש ביקורות מהכרטיסים“‪,‬‬
‫אבל היה ידוע בקרב המשפחה‪,‬‬
‫כאדם ישר כמו סרגל‪ ,‬כזה שלא‬
‫מכיר פנים לאף אחד‪.‬‬
‫”אין כרטיס אין כניסה!“‬
‫וראה זה פלא‪” ,‬רוצה להיכנס?“‪,‬‬
‫הוא שאל אותי‪.‬‬
‫”כן!“‪ ,‬עניתי לו‪.‬‬
‫”תכנס‪ ,‬אבל תשב בשורות‬
‫האחרונות!“‬
‫”בסדר‪ ,‬תודה!“‬
‫המחזה אשר נגלה לנגד עיני‬
‫הסביר לי את פשר השינוי בדוד‬
‫מרדכי‪ ,‬שנאמנותו למעסיקיו הייתה‬
‫לשם דבר‪ .‬אותו ערב הושכר האולם‬
‫ל‪”-‬יקים“‪ ,‬וממילא לא היה מלא‪.‬‬
‫הצלצול הראשון כבר הושמע‪ ,‬כך‬
‫שהעבירה עליה עבר דודי כביכול‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬הייתה עבירה של מה‬
‫בכך‪ .‬במקום ”הארי השואג“‪,‬‬
‫ראיתי על הבמה עשרות נגנים‬
‫ונגניות‪ ,‬עם כלי נגינה שבחיים‬
‫לא ראיתי כמותם‪ .‬ראיתי כינורות‬
‫בחתונות‪ ,‬אבל כינורות ענקיים כמו‬
‫”שרה השמנה“‪ ,‬או חצוצרה עם‬
‫בטן כמו אישה בהיריון‪ ,‬אבל לוע‬
‫כמו של תנין‪ ,‬אבל נבל גבוה ורחב‬
‫יותר מהאישה הקטנה שמאחוריו‪,‬‬
‫איך היא בכלל מצליחה להרים‬
‫אותו? הרי אם חלילה הנבל ייפול‬
‫עליה‪ ,‬יעשה ממנה פיתה!‬
‫‪10‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫כך חולפת לה תהילת עולם‬
‫מספרו של יוסף דוידוף ז‪″‬ל‪” ,‬את אחי אנוכי מבקש“‬
‫‪°‬‬
‫התחרות על אוזנו של הקהל‬
‫הייתה בעיצומה‪ .‬כל כלי התחרה‬
‫נגד הכלי האחר‪ ,‬ולפעמים אפילו‬
‫שניים או שלושה כלים מאותו‬
‫מין התחרו בינם לבין עצמם‪ ,‬מי‬
‫ישמיע קול חזק יותר או מהיר‬
‫יותר‪ .‬ולרגע נדמה היה ששומעים‬
‫דו שיח בין הכלים‪” :‬די! אתה‬
‫כבר ניגנת‪ ,‬עכשיו תורי! מה אני‬
‫מפריע לך? כן! אז תפריע גם אתה‬
‫לי! למה אתה פונה רק אליי? מה‪,‬‬
‫אתה לא שומע שכולם מפריעים‬
‫לכולם?“‬
‫ואכן‪ ,‬מהומת אלוהים על‬
‫הבמה‪ ,‬כל נגן ניגן מה שבא לו‬
‫וכמה שבא לו‪ .‬מחיאות כפיים‬
‫סוערות שבאו מהקהל‪ ,‬הפסיקו‬
‫את מריבות הכלים איש ברעהו‪.‬‬
‫כל הנגנים הצטרפו לקהל מוחאי‬
‫הכפיים‪ .‬גבר צעד נמרצות למרכז‬
‫הבמה‪ ,‬לבוש בחולצה לבנה‪ ,‬פפיון‬
‫ומעיל ארוך שחורים‪ ,‬אך בקצוות‬
‫מעוגלים מלפנים וחושפים לו את‬
‫המכנסיים‪ ,‬כאילו לחייט שלו לא‬
‫הספיק הבד‪ .‬הוא פנה לעבר הקהל‪,‬‬
‫קד קידה עמוקה‪ ,‬פנה לאחור‪ ,‬אל‬
‫עבר המנגנים‪ ,‬נטל את המקל שעל‬
‫שולחנו‪ ,‬נקש במקל שתי נקישות‬
‫חזקות‪ ,‬כמו אומר‪” :‬עד עכשיו‬
‫השתוללתם וניגנתם מה שבא‬
‫לכם‪ ,‬מעכשיו‪ ,‬תיזהרו‪ ,‬אני פה וגם‬
‫המקל פה“‪.‬‬
‫כבו האורות באולם ובמקומם‬
‫הופיעו‪ ,‬פה ושם‪ ,‬פנסים זעירים‪.‬‬
‫הם האירו חוברות תווים בידי חלק‬
‫מהקהל‪ ,‬כאילו שולחים אזהרה‬
‫לתזמורת‪” :‬מאיין הארן! שילמנו‬
‫במיטב כספנו עבור כל השורות‬
‫המופיעות בחוברת הזו‪ ,‬אז אנא‪,‬‬
‫ביטה שיין‪ ,‬לא להחסיר‪ .‬אך גם לא‬
‫להוסיף אף תו‪ ,‬שלא כתוב בו‪ ,‬יא!‬
‫דנקה‪-‬שיין“‪.‬‬
‫האיש עם המקל מתמלא‬
‫התלהבות מרגע לרגע‪ ,‬מרים‬
‫ומוריד את המקל‪ ,‬בכל פעם גבוה‬
‫יותר‪ .‬גבוה עוד יותר‪ .‬עוד רגע‪,‬‬
‫וכך נראה לפחות‪ ,‬ישליך את‬
‫מקלו לעבר המתופף‪ ,‬היושב חצי‬
‫מהזמן בבטלה גמורה‪ ,‬כאשר יתר‬
‫חבריו מנגנים בחריצות ובדריכות‪.‬‬
‫המתופף הבין כנראה את הרמז‪,‬‬
‫והצטרף בעוצמה רבה לתזמורת‬
‫שניגנה מנגינה יפה עד למאוד‬
‫ועצובה עד למאד כאיש אחד‪ .‬עד‬
‫כי האיש עם המקל‪ ,‬הנגנים‪ ,‬כלי‬
‫התזמורת‪ ,‬הקהל באולם והאולם‬
‫כולו עם הבמה‪ ,‬לפתע פתאום‬
‫כולם נעלמו לי מן העין‪ ,‬למרות‬
‫שעיני היו פקוחות לרווחה‪ ,‬מוחי‬
‫לא קלט כלום‪ ,‬כי הוא התעופף‬
‫על כנפי הדמיון לעולמות רחוקים‬
‫וקסומים‪.‬‬
‫מחיאות הכפיים הסוערות‬
‫של הקהל‪ ,‬הקידות של האיש עם‬
‫המקל אל הקהל‪ ,‬והאורות באולם‪,‬‬
‫כאילו קרעו אותי בכוח מהעולמות‬
‫הקסומים בהם הייתי והחזירו‬
‫אותי לאולם‪ .‬ההפתעות שנכונו לי‬
‫שם היו מרשימות מאד‪ .‬כמעט כל‬
‫הגברים‪ ,‬בחליפות‪ ,‬עניבות פרפר‬
‫ומגבעות‪ ,‬הסירו אותם מראשיהם‬
‫והחזירום‪ ,‬כאשר פגשו מכרם בזמן‬
‫ההפסקה‪ .‬הנשים‪ ,‬כמעט כולן ללא‬
‫צעיף על ראשן‪ ,‬עם תסרוקות‪,‬‬
‫מאופרות‪ ,‬לבושות בשמלות‬
‫ארוכות ומטיילות שלובות זרוע‬
‫עם בעליהן‪-‬ממש נדהמתי‪ ,‬בראותי‬
‫גבר מנשק ידה של אישה‪ ,‬והוא‬
‫לא היה היחידי‪ .‬היו עוד כמוהו‪,‬‬
‫הם עשו זאת בגלוי ולעיני כולם‪.‬‬
‫אצלנו בשכונת הבוכרים‪ ,‬מנשקים‬
‫את ידו של האב‪ ,‬או הסב או הרב‪,‬‬
‫אבל ידי אישה? לפעמים‪ ,‬אפילו‬
‫צעירה מהגבר המנשק? פה ושם‪,‬‬
‫עומדים שני גברים נשואי פנים‪,‬‬
‫עם חוברות התווים הפתוחות‬
‫בידיהם‪ ,‬ומצביעים על שורה זו או‬
‫אחרת ומתווכחים‪.‬‬
‫”מי יאמין לי?“ עוברת מחשבה‬
‫בליבי‪ ,‬כאשר מחר אהיה ”מלך“‬
‫ואספר לחברים את אשר ראו‬
‫עיני ושמעו אוזני‪ .‬מה הם סיפורי‬
‫הקולנוע לעומת הסיפור שלי‪.‬‬
‫בעודי מהרהר על הנסים‬
‫והנפלאות‪ ,‬אותם אספר מחר‬
‫לחבריי‪ ,‬נפל מבטי על איש נכבד‪,‬‬
‫גם הוא לבוש חליפה ופפיון‪ ,‬שולף‬
‫מכיס חזית מעילו‪ ,‬שעון זהב הקשור‬
‫בשרשרת‪ .‬חשכו עיני‪ ,‬השעה הייתה‬
‫קרוב לאחת עשרה‪ ,‬אוי ואבוי לי!‬
‫אבי בטח מחכה לי עם החגורה‬
‫ביחד‪ ,‬אמי עם המטאטא‪ .‬רצתי בכל‬
‫כוחי הביתה ואכן שניהם מחכים לי‬
‫זעופי פנים‪.‬‬
‫האבא‪ :‬בן פורת יוסף‪ ,‬ילד בן‬
‫אחת עשרה בא בשעה אחת עשרה‪,‬‬
‫מחר תהיה בן שתים עשרה‪ ,‬בטח‬
‫תבוא בשתים עשרה‪ .‬איפה היית‬
‫עד עכשיו?!“‬
‫אני‪” :‬הייתי בקולנוע ”אדיסון“‪,‬‬
‫דוד מרדכי הכניס אותי“‪.‬‬
‫האבא‪” :‬דברים בטלים‪ .‬דוד‬
‫מרדכי לא מכניס אף אחד בלי‬
‫כרטיס‪ .‬אז איפה היית עד עכשיו?“‬
‫אני‪” :‬אני נשבע לך‪ ,‬דוד מרדכי‬
‫הכניס אותי בלי כרטיס‪ ,‬כי הערב‬
‫לא היה סרט בקולנוע‪ ,‬הייתה רק‬
‫תזמורת וכל מיני דברים‪ .‬אני נשבע‬
‫באלוהים‪ ,‬תשאלו את דוד מרדכי“‪.‬‬
‫האבא‪” :‬טוב‪ ,‬עכשיו תלך לישון‪,‬‬
‫מחר נראה מה נעשה איתך!“‬
‫”המחר נראה מה נעשה איתך“‬
‫של אבי הדאיג אותי‪ ,‬אבל בהשוואה‬
‫למה שיהיה לי לספר לחברי מחר‪,‬‬
‫זה נראה דבר פעוט‪ .‬ואני מסדר‬
‫במוחי‪ ,‬מאיפה אתחיל ובאיזה סדר‬
‫אספר‪ ,‬עד כי בקושי נרדמתי‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬אני מרגיש את עצמי‬
‫מלך‪ .‬מסביבי חבריי לשכונה‬
‫וחבריי לכיתה‪ ,‬אני מספר ורואה את‬
‫פיותיהם הפעורים של השומעים‪:‬‬
‫”באמת?“ ”לא יכול להיות!“‬
‫”תישבע באלוהים!“‪.‬‬
‫מעודד מההצלחה שלי‪ ,‬אני שם‬
‫ללעג את האנשים המבוגרים‪ ,‬אלה‬
‫שמרימים את המגבעת ומחזירים‬
‫לראשם‪ .‬מתכופף ומחקה את‬
‫נשיקות הידיים לנשים‪ .‬עושה‬
‫בביטול תנועות בראשי‪ ,‬כמו אלה‬
‫שעשו בזמן ששמעו את התזמורת‪.‬‬
‫מרים את ידיי ומאיים‪ ,‬כמו ההוא‬
‫עם המקל והמעיל העגול מלפנים‪,‬‬
‫ופתאום‪” :‬תי רה רה רה רה‪ ,‬רי רה‬
‫פם פרם“‪.‬‬
‫אני נאלם‪” .‬נכון“‪ ,‬אני אומר‬
‫לעצמי‪” ,‬את המנגינה הזו ניגנו‬
‫אמש‪ ,‬אבל מי הזמין אותה מה‬
‫פתאום היא נכנסת לראשי בלי‬
‫רשותי?“‪.‬‬
‫אהה! אולי זה בגלל שדיברתי‬
‫בחוצפה על אנשים מבוגרים‪,‬‬
‫אז אלוהים מזהיר אותי‪” .‬בסדר‬
‫אלוהים“‪” ,‬אני לא אדבר לשון‬
‫הרע על מבוגרים ולא אעשה מהם‬
‫צחוק“‪.‬‬
‫”תי רה רה רה תי רה רה פם‬
‫פה פרם“‪.‬‬
‫שוב אותה מנגינה מתנגנת‬
‫בראשי‪ ,‬אני בוחן במבטי את חברי‬
‫השומעים‪ ,‬האם הם הרגישו או‬
‫שמעו את אשר אני שומע?‬
‫”נו‪ ,‬תמשיך לספר! מה קרה‬
‫לך? למה אתה שותק?“‬
‫מלא בחרדה מהמנגינה המופיעה‬
‫בראשי מתי שהיא רוצה‪ ,‬בלי‬
‫שאחשוב או ארצה להזמין אותה‪,‬‬
‫ונעלמת באותה פתאומיות‪ .‬ולא‬
‫רק זאת‪ ,‬אלא שבכל פעם המנגינה‬
‫נשמעת יותר ברורה‪ ,‬ואני כאילו‬
‫יכול לזכור בעזרת אלו כלי נגינה‬
‫נוצרה המנגינה ששמעתי אותו‬
‫לילה‪.‬‬
‫עברו חודשים‪ ,‬אך ”המחלה“ לא‬
‫עברה‪ .‬לאט לאט התחלתי להתרגל‬
‫לרעיון שמשהו דפוק אצלי בראש‪,‬‬
‫כי כולם שומעים דרך האוזניים‬
‫למוח‪ ,‬אבל אצלי זה ההפך‪ ,‬והחשש‬
‫הגדול שלי היה‪ ,‬שחלילה החברים‬
‫שלי ידעו על המחלה הזו‪ ,‬כי לילדים‬
‫אין רחמים‪.‬‬
‫השיעור בתנ‪″‬ך‪ ,‬בכיתה‪ ,‬היה‬
‫על מרד מלך מואב ביהודים‪ ,‬מלך‬
‫שומרון בנסיונם של שני המלכים‬
‫יהורם ויהושפט‪ ,‬מלך יהודה‪,‬‬
‫לגייס את אלישע הנביא‪ ,‬לתמיכה‬
‫במלחמתם במישע מלך מואב‬
‫המורד‪.‬‬
‫הנביא אלישע מבקש‪” ,‬ועתה‬
‫קחו לי מנגן‪ ,‬והיה כנגן המנגן ותהי‬
‫עליו רוח השם“‪.‬‬
‫על מי הייתה רוח השם‪ ,‬על‬
‫אלישע? על המלכים? או על המנגן‬
‫עצמו? האם המנגינה שלטה עליהם‬
‫כפי שהיא שולטת בי?‬
‫מקלט הרדיו היחידי שהיה‬
‫בביתנו‪ ,‬בו גרו שלוש עשרה‬
‫משפחות‪ ,‬היה אצל משפחת דודתי‬
‫המנוחה פוליה‪ .‬וכשהתקרב מועד‬
‫החדשות‪ ,‬והימים ימי ”המאורעות“‬
‫בארץ‪ ,‬הייתה קוראת לי‪ ,‬כי הייתי‬
‫”ילד טוב ירושלים“‪ ,‬לשמוע את‬
‫החדשות ולתרגם לה אותן לבוכרית‪,‬‬
‫ובכל פעם שהיו מודיעים על הרוג‬
‫יהודי‪ ,‬הייתה סופקת את ידיה על‬
‫פניה ואומרת בצער‪” :‬פולוט מורי‪,‬‬
‫שפוליה תמות‪ ,‬איזה אכזרים הם‬
‫אלה שהורגים?“‬
‫מלאכת התרגום היום הסתיימה‪.‬‬
‫אין הרוגים אבל פתאום נשמעה‬
‫צעקה מפיה של דודתי פוליה‪:‬‬
‫”פולוט מורי! פולוט מורי‪ ,‬נשרף‪,‬‬
‫האוכל על הפרימוס נשרף!“‬
‫עזבה אותי לבד בחדר ורצה‬
‫למטבח‪ .‬אזרתי אומץ ושיחקתי‬
‫בכפתורים ופתאום מהמכשיר‬
‫בוקעת המנגינה‪ :‬תי רה רה רה‬
‫רה תי רה רה פם פמפם“‪ ,‬ואני‬
‫שכחתי מה‪”-‬ילד טוב ירושלים“‬
‫וכל הנימוסים ובקול רם הצטרפתי‬
‫למנגינה‪” :‬תי רה רה רה רה תי רה‬
‫רה פם פמפם“‪ .‬המנגינה ממשיכה‬
‫ואני ממשיך איתה‪ ,‬לשמע הצעקות‬
‫שלי מופיעה דודה פוליה בפתח‬
‫חדרה ושוב סופקת כפיה‪” :‬פולוט‬
‫מורי! פולוט מורי! הרגע הילד הזה‬
‫היה נורמלי‪ ,‬מה קרה לו?“‬
‫ואני מאושר‪ ,‬סוף סוף אני‬
‫נורמאלי! סוף סוף אני שומע דרך‬
‫האוזניים ומעביר למוח כמו כולם‬
‫וממשיך ללוות את הנגינה עד תומה‪,‬‬
‫למרות מבטיה מלאי הרחמים של‬
‫דודה פוליה‪ ,‬רוכן אל עבר מקלט‬
‫הרדיו ושומע‪” :‬האזנתם למחול‬
‫ערבי מתוך הסוויטה פייר גינט של‬
‫אדוארד גירג“‪.‬‬
‫אדון אדוארד גריג סליחה על‬
‫שחשדתי בך שאתה לוקח ילדים‬
‫כמו בשבי‪ ,‬ומשחק עם מוחותיהם‬
‫משחקי מחבואים‪ .‬עכשיו אני רואה‬
‫עד כמה טעיתי‪ ,‬עד כמה הייתם כפויי‬
‫טובה‪ ,‬עכשיו אני בטוח‪ ,‬שאתה‬
‫הוא שעמדת בכניסה לאולם של‬
‫קולנוע ”אדיסון“‪ ,‬וחילקת כנפיים‬
‫לאלה ששמעו את המוסיקה שלך‪,‬‬
‫כדי שיעופו בהן לעולמות קסומים‬
‫ומופלאים‪ ,‬כפי שעפתי אני באותו‬
‫ערב‪ .‬ואני מקווה שאתה תרשה‬
‫לי לשמוע אותך שוב‪ ,‬ושוב‪ .‬רק‬
‫אחרי המונולוג הארוך שעשיתי‬
‫עם הרדיו‪ ,‬הרגשתי שעוד רגע קט‬
‫ודודה פוליה תתעלף‪ ,‬בגללי‪ ,‬הילד‬
‫שלפני כמה רגעים היה נורמלי‬
‫ובין רגע השתגע והחל לשיר‬
‫בקול רם‪ ,‬ואפילו לדבר אל ארגז‬
‫הרדיו‪.‬‬
‫כאשר יצאתי מהחדר הרגשתי‬
‫שהיא נסוגה קצת לאחור ומסתכלת‬
‫עליי ברחמים מרובים‪ ,‬את החיבה‬
‫שהייתה לדודה פוליה אליי כנראה‬
‫איבדתי לעולמים‪ ,‬אבל התמורה‬
‫שהייתה לי מאז‪ ,‬אותו מונולוג‬
‫עם ארגז הרדיו‪ ,‬יותר נכון‪ ,‬הסוד‬
‫לעוף אל עולמות מרהיבים ביופים‬
‫בעזרת המוסיקה‪ ,‬היה שווה את‬
‫מחיר הקורבן‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪11‬‬
‫נוסטלגיה חברתית‬
‫בתל‪-‬אביב מתגוררת אישה‬
‫מיוחדת‪ ,‬שלה זכויות רבות בקרב‬
‫הקהילה הבוכרית שלנו – בת‪-‬שבע‬
‫מתתטוב‪.‬‬
‫בת‪-‬שבע נולדה בנוואי שבברה‪″‬מ‬
‫כמעצבת‬
‫התפרסמה‬
‫לשעבר‪.‬‬
‫תסרוקות מהמעלה הראשונה וזכתה‬
‫להוקרה ע‪″‬י גורמים ממלכתיים‬
‫באותות ובפרסים רבים על הישגיה‬
‫המקצועיים‪.‬‬
‫לבת‪-‬שבע סגולות נוספות‪ .‬בליבה‬
‫פועם לב יהודי חם – היא הכשירה דור‬
‫שלם של צעירים בגולת אוזבקיסטאן‬
‫ובארץ בנדיבות שאינה יודעת גבול‬
‫ושלא על מנת לקבל פרס‪ .‬רבים‬
‫חייבים לה את פרנסתם המקצועית‪,‬‬
‫אך בפני בת‪-‬שבע הס מלהזכיר זאת‪.‬‬
‫היא לא אוהבת שמזכירים לה את‬
‫פעילותה למען הציבור‪.‬‬
‫בסוף חודש יוני נסעה בת‪-‬שבע‬
‫לביקור משפחתי בניו‪-‬יורק שבארה‪″‬ב‬
‫ושם חיכתה לה הפתעה‪ .‬למעלה‬
‫מ‪ 150-‬איש‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬חברים‬
‫למקצוע‪ ,‬שכניה מגלות אוזבקיסטאן‪,‬‬
‫מכפר הולדתה נוואי ומקומות נוספים‬
‫כמו‪ :‬חטרצ‪′‬י‪ ,‬מקטגורגן‪ ,‬סמרקנד‬
‫וכו‪ – ′‬אנשים שלא פגשה מזה למעלה‬
‫מ‪ 24-‬שנים התכנסו במיוחד לכבודה‬
‫על מנת להודות לה על כל מה שהיא‬
‫הפתעה מרגשת בארה‪″‬ב‬
‫מסמלת בעבורם‪ .‬במפגש העלו כל‬
‫הנוכחים זיכרונות משותפים מחייהם‬
‫בגלות אוזבקיסטאן‪ .‬ההתרגשות‬
‫הייתה גדולה ביותר וכך מוסיפה‬
‫את בת‪-‬שבע זוכרים תמיד‬
‫בת‪-‬שבע במילותיה שלה‪” :‬הקהילה‬
‫במקום מאד מגובשת‪ .‬הקימה בית‬
‫כנסת המהווה מקום מפגש לבני‬
‫העדה‪.‬הם שומרים על קשר עם‬
‫ישראל ומתפללים לשלומה‪ .‬אחת‬
‫התכונות המאפיינות את הבוכרים‬
‫במקום‪ ,‬כמו בכל מקום אחר‪ ,‬הוא‬
‫היותם עצמאיים‪ ,‬הבונים את עצמם‬
‫ללא תלות בגורמים חיצוניים‪ .‬הכל‬
‫תופסים מקומות נכבדים בחברה‬
‫המקומית וכמובן תוך כדי זיקה‬
‫למולדת ההיסטורית“‪.‬‬
‫המפגש בניו‪-‬יורק לווה בשירה‬
‫וריקודים כשהסוליסטית הייתה מי‬
‫אם לא? בת‪-‬שבע עצמה שהוכיחה‬
‫שעדיין לא נס לחה והפליאה‬
‫בריקודיה האתניים השונים כמו‪:‬‬
‫בוכרים‪ ,‬הודים‪ ,‬ספרדים וכו‪.′‬‬
‫התחנה הבאה בה ביקרה בת‪-‬‬
‫שבע הייתה לוס אנג‪′‬לס‪ ,‬שם נפגשה‬
‫עם ‪ 50‬משפחות בוכריות המדברים‬
‫בינם לבין עצמם עברית‪ .‬פגשה שם‬
‫אישיות מיוחדת‪ ,‬את מיכל יצחקוב‪,‬‬
‫שאמנם גדלה בארה‪″‬ב אך עוסקת‬
‫בהוראת העברית ומקפידה לדבר‬
‫בשפה זו עם ילדיה‪.‬‬
‫בהמשך עברה בת‪-‬שבע חוויה‬
‫מיוחדת בהגיעה לעיר מיאמי שם‪,‬‬
‫הודות לרעיה ובוריס מטטוב ביקרה‬
‫במוזיאון השואה‪ ,‬מבנה מרשים‬
‫ביותר וטעון מאוד מבחינה רגשית‪.‬‬
‫בת‪-‬שבע התרשמה מחיי הקהילה‬
‫ההדוקים של יהודי בוכרה בארה‪″‬ב‪.‬‬
‫האחווה והידידות השוררת‬
‫בקרבם‪ .‬האמפטיות‪ ,‬הדאגה לזולת‬
‫וכמובן הדאגה לשלומה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬בהזדמנות זו הודתה בת‪-‬שבע‬
‫למארגני הכנס‪ ,‬הגברות רנה סויונובה‪,‬‬
‫אסה ניסנובה ורוזה יעקבובה‪.‬‬
‫מימין‪ :‬רנה סויונוב‪ ,‬בת‪-‬שבע‪ ,‬אסה ניסנובה ורוזב יעקובובה‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪12‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪122‬‬
‫‪G‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫נתיב ההעפלה של משפחות‬
‫מבוכרה ואפגניסטן לציון‬
‫מאת פרופ‪′‬‬
‫מנשה הראל‪ ,‬ז‪″‬ל‬
‫כתבה אחרונה בסדרה‬
‫‪ .5‬סיכום‬
‫מוצא עם ישראל הוא ארץ‬
‫הררית‪ ,‬וטבעו ותכונתו של ההר‬
‫בכל אתר בעולם הם‪ :‬זקיפות‬
‫קומה‪ ,‬מוצקיות‪ ,‬חוסן‪ ,‬עוצמה‪ ,‬סבל‬
‫וקוממיות‪ .‬כל אלה משפיעים על‬
‫אופיו‪ ,‬איכותו‪ ,‬מנהגיו ומעשיו של‬
‫האדם המתנחל בהר עד תום‪ .‬על‬
‫כן המתיישב בהר הוא אדם בעל‬
‫שאר רוח‪ ,‬אומץ לב‪ ,‬חזון ותושייה‪.‬‬
‫הוא זקוק למאמץ רב כדי להכשיר‬
‫את אדמת חבלי ההר הסלעיים‪,‬‬
‫התלולים והנידחים לעבודת האדמה‬
‫במדרגות חקלאיות שאותן בנה‪.‬‬
‫מתעורר בו הרצון להגן על יישוביו‬
‫בביצורים הבנויים חומות מגדלים‪,‬‬
‫באבני גיר קשות וניצבות‪ .‬הסלעים‪,‬‬
‫היערות ועפרות המתכות הרבים בו‪,‬‬
‫מניעים את יושביו לפתח חרושת‬
‫ומלאכה בהם‪ ,‬כדי לבנות מהם כלי‬
‫בניין‪ ,‬עבודה ומלחמה לפריחתם‪.‬‬
‫עשבי היערות בו מאפשרים לנוודיו‬
‫לרעות בהם עם מקניהם בחלק ניכר‬
‫של ימות השנה‪ .‬הנדידה והשוטטות‬
‫המתמדת בהר גורמת לשוכניו לפתח‬
‫שבילים רבים להולכי רגל מיומנים‬
‫המטפחים גששים‪ ,‬סיירים ומורי‬
‫דרך בהם‪.‬‬
‫כדאי לגלות שהחוזים –‬
‫הנביאים החשובים הנזכרים בתנ‪″‬ך‬
‫והמשמיעים דברי נבואה וחזון‪,‬‬
‫מוסר ותוכחה בשם האלוהים‪ ,‬היו‬
‫מבין שוכני ההרים בארץ ישראל‬
‫שהם‪ :‬ישעיה ירמיה‪ ,‬שמואל‪ ,‬אליהו‬
‫ואלישע‪ ,‬הושע‪ ,‬עמוס ועוד‪.‬‬
‫באשר למניעים להעפלת בני‬
‫עדתנו מהגולה לציון אציין‪ ,‬שהיא‬
‫תוצאה של שעבודם לשלטון מוסלמי‬
‫דתי פנאטי וכפייתי‪ ,‬האונס אותם‬
‫להמיר את דתם בתחילה מצד אחד‪,‬‬
‫ואחר כך להיכנע לממשל קומוניסטי‬
‫שתלטן וצר אופק המתנכר לכל‬
‫בעלי אמונה אחרת‪ ,‬שעינה ורדף את‬
‫היהודים עד חורמה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬בני‬
‫עדתנו בגולה שאפו בכל ליבם לקבל‬
‫חינוך עברי דתי ולאומי כדי להינתק‬
‫דרכי המשי‬
‫מקללת הגלות עוד מימי ר‪ ′‬יוסף‬
‫ממאן בשת ‪.1793‬‬
‫אדגיש‪ ,‬שהגאולה בציון כחזון‬
‫בישראל נזכרה בתנ‪″‬ך ‪ 14‬פעמים‬
‫וכולן במשמעות חיובית ולברכה‪,‬‬
‫מתוך שאיפה לשחרור ולפדות עמנו‬
‫לאמור ”ובכל ארץ אחוזתכם גאולה‬
‫תתנו לארץ“ )ויקרא כ‪″‬ה‪ .(24 ,‬ואילו‬
‫הגלות שנזכרה ‪ 19‬פעמים במקרא‪,‬‬
‫תמיד במשמעות שלילית הייתה‬
‫לקללה‪ ,‬לאסון‪ ,‬להרס ולחורבן של‬
‫עם ישראל‪.‬‬
‫מפעל ההעפלה של בני עמנו‬
‫מהגולות לארץ בעת האחרונה‬
‫החל משנת ‪ 1880‬מתוך השאיפה‬
‫להגשים את העלייה החופשית ובה‬
‫העלייה של יהודי בוכרה‪ ,‬במגמה‬
‫להקים בית לאומי בארץ ישראל‪.‬‬
‫לפי א‪ ′‬אריאל )תשל‪″‬ז( במאורעות‬
‫הערבים הפורעים ביהודים בארץ‬
‫ישראל שפרצו בחודש מאי ‪,1921‬‬
‫שאז נרצח הסופר הדגול י‪ ′‬חי‪ ′‬ברנר‬
‫ביפו‪ ,‬חודש לאחר עלייתנו לארץ‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬בספטמבר התפרסם לאושרנו‬
‫החוק הבריטי מנדטורי‪ ,‬בהסכמת‬
‫ההנהגה הציונית‪ ,‬שהתיר עלייה‬
‫חופשית לאיחוד משפחות בעלי‬
‫אמצעים‪ ,‬לבעלי מקצוע ולעולים‬
‫מטעמים דתיים‪ .‬אחרי המאורעות‬
‫הפסיק השלטון הבריטי את העלייה‬
‫ואז החזירו עולים שהיו בדרכם ליפו‬
‫לגולה הדוויה‪.‬‬
‫היותי חוקר מסילות דרכים‬
‫עתיקות בארצנו בתולדות עמנו‬
‫וחושף את תולדות ”דרכי המשי“‬
‫באסיה מרכזית אינו מקרי‪ ,‬אלא‬
‫תוצאה של מסורת ומורשת של עם‬
‫ישראל בצרוף בני עדתנו‪ .‬אבות‬
‫האומה היו עברים במוצאם ונוודים‬
‫שקישרו וגישרו בנדודיהם בין עמי‬
‫ארם נהרים‪ ,‬ארץ החיתים ומצרים‪.‬‬
‫הם קיבלו השראה מתרבותם של‬
‫עמי הנכר והשפיעו עליהם מאמונתם‬
‫ומהישגיהם הטכנולוגיים‪.‬‬
‫עם ישראל שהתיישב בארץ‬
‫ישראל עסק בעיקרו בהיאחזות‬
‫ובגאולת הקרקע ובעבודת אדמה‬
‫מפרכת של חבלי ההר והמדבר‪ ,‬יחד‬
‫עם גידול המיקנה ולא נותק מהנוודות‬
‫ומהמרעה‪ .‬הוא היה אביהם ומולידם‬
‫של המשוטטים והסיירים ואנשי‬
‫מודיעין במרחבי האזור והארץ‪.‬‬
‫העדויות לכך הן שהשבטים‪ ,‬ראובן‬
‫וגד בעבר הירדן המזרחי עסקו בגידול‬
‫”מקנה רב ועצום“ )במדבר ל‪″‬ב‪,‬‬
‫‪ ,(1‬והיו רועים‪ ,‬סיירים ומרגלים‬
‫מעולים של עמנו‪ ,‬ושבנחלות חבלי‬
‫יהודה ובנימין נקבעו ‪ 7‬מדברות‬
‫בימי המקרא‪ ,‬שכונו בשמות ערי‬
‫המתנחלים בהם‪ ,‬והרי הם מצפון‬
‫לדרום‪ :‬מדבר בית אוון )יהושע י‪″‬ח‬
‫‪ (12‬ומדבר גבעון‪ ,‬בנחלת בנימין‬
‫)שמו‪″‬ב ב‪ .(24 ′‬ובנחלת יהודה‬
‫השתרעו‪ :‬מדבר ירואל שהיא ירושלים‬
‫)דבה‪″‬ב כ‪ ,(16 ′‬מדבר תקוע )דברי‬
‫הימים ב‪ ′‬כ‪ ,(′‬מדבר זיף )שמואל א‪,′‬‬
‫כ‪″‬ג ‪ ,(15-14‬מדבר מעון )שמועל א‪′‬‬
‫כ‪″‬ג ‪ ,(25-24‬מדבר עין גדי )שמו‪″‬א‬
‫כ‪″‬ד ‪ .(1‬ולכן הסיירות והנוודות שלי‬
‫בארץ שהורשתי אחרי‪ ,‬החלה עוד‬
‫בנערותי‪ ,‬כחניך בתי הספר בירושלים‬
‫ובתנועת הצופים ו”מחנת העולים“‬
‫החלוצים‪ ,‬שנוסדה ע‪″‬י המהנדס חי‬
‫יששכרוף הבוכרי‪ ,‬כאשר הדרכתי‬
‫בה נערים ונערות ששימשו כסיירים‬
‫ראשונים בימי הפלמ‪″‬ח ובמלחמת‬
‫הקוממיות‪ .‬בימים ההם הייתי רועה‬
‫צאן בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית‬
‫שאן‪ ,‬שהקמנו כיישוב ”חומה ומגדל“‬
‫בשנת ‪ .1937‬בהמשך הסיירות‬
‫עסקתי בהעלאת עולים במחתרת‬
‫מארצות המזרח התיכון לארץ מטעם‬
‫מסתערבי הפלמ‪″‬ח‪ ,‬ונמניתי בין‬
‫מפקדי הסיירים של צה‪″‬ל‪ ,‬באקדמיה‬
‫הפצתי לראשונה את הטיולים‬
‫והמסעות באוניברסיטאות ירושלים‬
‫ותל‪-‬אביב במחלקות השונות שלהן‬
‫משנת ‪ 1952‬ואילך‪.‬‬
‫ובאשר לתרומת מורי הדרך‬
‫הבוכרים שפעלו בתולדות עדתנו‬
‫אציין‪ ,‬שכאמור לפי שר הדואר‬
‫העבאסי והמוסלמי של עיראק‪,‬‬
‫שכתב בשנת ‪ 846‬לפני כ‪1,150-‬‬
‫שנה‪ ,‬אציין‪ ,‬שהראדאנים היהודים‬
‫דוברי פרסית וטג‪′‬יקית היו מורי‬
‫דרך החשובים בעולם בימי קדם‪,‬‬
‫שהובילו שיירות של סוחרים לאורך‬
‫כל ”דרך המשי“ מצפון אפריקה ועד‬
‫ספרד‪ ,‬במרחק של כ‪ 17,000-‬ק‪″‬מ‪.‬‬
‫וכאמור‪ ,‬צאצאי אותם מורי דרך‬
‫הבוכרים היוו שיירה יהודית בוכרית‬
‫בת ‪ 200‬רוכבי סוסים ונושאי נשק‪,‬‬
‫שהעבירו משי ותכשיטים מבוכרה‬
‫לבלך לאורך ”דרך המשי“ על גב‬
‫‪ 500‬גמלים בשנת ‪ 1880‬ככתוב‬
‫בעיתון ”המגיד“‪ ,‬כשלושים שנה‬
‫לפני ייסוד תנועת ”השומר“ בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫לכן במחקרי זה על העפלה‬
‫במחתרת של בני עדתנו הדגשתי‪,‬‬
‫שיהודי בוכרה בעלי התושייה‬
‫והיוזמה‪ ,‬היו בין מובילי השיירות‬
‫הקדומים‪ ,‬שתרמו רבות ושמשו מופת‬
‫וסמל לחלוציות המקורית של הובלה‬
‫והעלאת יהודים לארץ ישראל‪.‬‬
‫מחוברת אב‪″‬א‬
‫האהבה מנצחת‬
‫ליקט‪ :‬יעקב אהרונוב‬
‫● לעיתים ידידות נגמרת באהבה‪ ,‬אולם לעולם האהבה אינה נגמרת בידידות‬
‫– צ‪′‬רלס קולטון‪.‬‬
‫● להיות נאהב מאוד על ידי מישהו נותן לך כוח‪ ,‬לאהוב מישהו מאוד נותן‬
‫לך אומץ – לואי טזוי‪.‬‬
‫● אי אפשר להסתיר אהבה לאורך זמן ואי אפשר לזייף אהבה כשהיא נעלמת‬
‫– לה רוש פוכהולד‪.‬‬
‫● אם אתה עסוק כל הזמן‬
‫בלהשפיל אחרים אין לך‬
‫זמן לאהוב אותם – אמא‬
‫טרזה‪.‬‬
‫● היעדרות עושה לאהבה‬
‫מה שהרוח עושה לאש‪,‬‬
‫היא מכבה אש קטנה‪,‬‬
‫ומעצימה מאוד אש גדולה‬
‫– קומטה דביסי רבוטין‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬