לא אבדה תקוותנו“

‫‪G‬‬
‫גיליון מס׳ ‪232‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫‪G‬‬
‫‪G‬‬
‫כסלו‪-‬טבת תשע ‪ ″‬ד‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪G‬‬
‫‪ДЕКАБРЬ‬‬
‫‪G‬‬
‫‪№ 232‬‬
‫‪G‬‬
‫)ע״ר(‬
‫בהיותה גוף וולונטרי‪ ,‬אפוליטי‪ ,‬אינה אחראית לכל תוכן שהוא אשר מפורסם בעיתון‪ ,‬למעט דבר הברית בעברית‬
‫נוסדה ב‪1972 -‬‬
‫ב י ט א ו ן‬
‫מ ס פ ר‬
‫‪,1 1 4‬‬
‫ד צ מ ב ר‬
‫‪2 0 1 3‬‬
‫”לא אבדה תקוותנו“‬
‫‪ 200‬אוהבי ישראל בני אומות העולם‪ ,‬בביקור מרגש בקיבוץ חניתה‬
‫כ‪200-‬‬
‫כ‪-‬‬
‫אוהדי ישראל בשירת התקווה‬
‫בביקור בקיבוץ חניתה‬
‫לציבור הסטודנטים‬
‫תודה‬
‫אנחנו מבקשים עוד כותבים ל”עיתון הבוכרי““‬
‫כתבתם‪-‬פרסמנו‪-‬הרווחתם‪ .‬פרטים בטל‪03-6393448 :‬‬
‫‪2‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫הטור הראשון‬
‫כתבה של נדב העצני‬
‫ב”מעריב“ עוררה בי מחשבות‬
‫נוגות‪ .‬כותרתה‪” :‬אפס כבוד‬
‫עצמי“ וכותרת המשנה שלה היא‪:‬‬
‫”יש מה לתקן במדינה שלנו‪,‬‬
‫אבל קמפיין לעזיבת ישראל‬
‫שגולת הכותרת שלו היא הגירה‬
‫לברלין הוא לא יותר ממסע דיבה‬
‫ואיוולת“‪.‬‬
‫לא הדעות שמביע נדב העצני‬
‫בכתבה מעציבות‪ ,‬אלא עצם‬
‫הנושא – ירידה לגרמניה‪.‬‬
‫אי אפשר בהקשר זה שלא‬
‫להזכיר את החרם שהטיל העם‬
‫היהודי על ספרד ופורטוגל לאחר‬
‫האינקביזיציה‪ .‬אולי לא נמצאו‬
‫עד עתה סימוכין כתובים על‬
‫כך‪ ,‬אבל העובדות מדברות בעד‬
‫עצמן‪ .‬עד היום מתגוררים מעט‬
‫מאוד יהודים בספרד ובפורטוגל‪.‬‬
‫ולמרות שבשנת ‪ 1899‬ביטלה‬
‫ספרד באופן רשמי את צו הגירוש‪,‬‬
‫לא הייתה נהירה של יהודים לשם‬
‫אפילו בעטיים של פוגרומים‬
‫בקיסרות הרוסית‪ .‬כיום אין כלל‬
‫עכבות כאלה‪ ,‬מכל מקום אצל‬
‫חלק גדול מהישראלים ויהודי‬
‫העולם‪.‬‬
‫לו הדבר היה מתאפשר גם‬
‫יהודי בוכרה היו מתיישבים‪ ,‬לאחר‬
‫פתיחת שערי ברה‪″‬מ‪ ,‬בהמוניהם‪,‬‬
‫הן באוסטריה והן בגרמניה‪ .‬רבים‬
‫העדיפו מעבר מגלות לגלות‪ .‬סכנת‬
‫כלייה רוחנית ולאומית ריחפה על‬
‫כלל יהודי ברה‪″‬מ ומבחינה זו‬
‫עליית רובם ארצה הייתה נס‪.‬‬
‫עד ראשית המאה ה‪19-‬‬
‫והתרבות‬
‫היהודית‬
‫הדת‬
‫היהודית שלטו בכיפה‪ .‬משבאה‬
‫האמנציפציה היין הזה נמהל‬
‫בהרבה מים‪ .‬אבל‪ ,‬הרגש‬
‫היהודי‪ ,‬לא רק השכל‪ ,‬היה‬
‫מונח בליבו של כל יהודי‪.‬‬
‫משגם הרגש התחיל להתפוגג‪,‬‬
‫נפרצו הסכרים הנפשיים והמים‬
‫העכורים זרמו גם לגרמניה‪.‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫יחד עם כל בית ישראל‬
‫אבלה‬
‫על לכתו של ענק התרבות הישראלית‬
‫אריק‬
‫איינשטיין ז‪″‬ל‬
‫המערכת‪:‬‬
‫ראש המערכת – יוסף בר‪-‬נתן‪ ,‬נשיא הברית‬
‫עורך ראשי – בנימין בן‪-‬דוד‬
‫עורכת משנה – שושנה רון‪ ,‬מנכ״לית הברית‬
‫גרפיקה ועיצוב – נלי פלדמן‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫רון שחר‪-‬יששכרוב‪ ,‬גאולה אבידן‪-‬פוזיילוב ורונן אברהמוף‬
‫כתובת‪:‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫רחוב הקונגרס ‪ ,2‬תל‪-‬אביב ‪66044‬‬
‫טלפון – ‪ ;03-6393448‬טלפקס – ‪03-6882785‬‬
‫קבלת קהל – בימי א׳‪-‬ה׳‪ ,‬בשעות – ‪14.00-11.00‬‬
‫כל הזכויות שמורות למערכת‬
‫מה הוא רגש יהודי? משהו‬
‫עמוק וחד גם יחד‪ .‬הינה לכם‬
‫סיפור קטן הממחיש זאת‪.‬‬
‫התמזל מזלי ויצאתי לשליחות‬
‫מטעם נתיב‪ ,‬דווקא לאסיה‬
‫התיכונה‪ ,‬עוד בזמן קיומה של‬
‫ברה‪″‬מ אם כי בשלהי קיומה‪,‬‬
‫כאשר גורבצ‪′‬וב היה נשיאה‪.‬‬
‫חברי ואני שהינו בטשקנט‬
‫על תקן תיירים צרפתיים במלון‬
‫אינטוריסט המפואר‪ ,‬לפי כל‬
‫קני מידה סובייטיים‪ .‬באה שעת‬
‫ארוחת הבוקר‪ ,‬אולם המסעדה‬
‫היה כמעט ריק‪ ,‬אבל תזמורת‬
‫הייתה‪ .‬כלומר הרכב מוזיקלי‬
‫לא גדול שתכליתו להנעים את‬
‫ארוחת הבוקר במוסיקה קלה‬
‫ונעימות עממיות‪.‬‬
‫חברי ואני התיישבנו לא‬
‫הרחק מן התזמורת‪ .‬הרושם‬
‫היה שהמנצח הוא דווקא‬
‫הבסיסט‪ ,‬שפרט על מיתרי‬
‫כלי‪ ,‬שכמותו טרם ראיתי‪ :‬בס‬
‫בצורת בללייקה‪ .‬לאחר הניגון‬
‫הראשון‪ ,‬הנגן הזה הביט בנו‬
‫במבט חד ורב משמעות‪ .‬יתר‬
‫הנגנים אף הם החלו לנתב את‬
‫מבטם לעברנו‪ .‬ופתאום כולם‬
‫פוצחים ב‪ ...‬הבה נגילה! זה היה‬
‫הקוד היהודי‪ .‬הרי לא החלפנו‬
‫אתם מילה אחת‪ .‬ידוע שבזמנו‬
‫רבים מאוד מבין הנגנים ברחבי‬
‫ברה‪″‬מ היו יהודים וסביר להניח‬
‫שגם בהרכב הזה היו יהודים‪.‬‬
‫דרישת השלום הייתה ברורה‪.‬‬
‫אני בטוח‪ ,‬שאף אחד מן‬
‫הנגנים האלה לא פתח סידור‬
‫מימיו‪ ,‬אבל הלב היהודי עדיין‬
‫רטט‪ .‬ואולם‪ ,‬אין זה מספיק‪,‬‬
‫בהעדר הכרה נפרצים המחסומים‬
‫הנפשיים והדרך לברלין פתוחה‬
‫לרווחה‪.‬‬
‫נחזור לנדב העצני או ליתר‬
‫דיוק לפן אחד של המטבע שהוא‬
‫מציג‪” :‬קשה גם שלא להזדהות‬
‫עם אנקת העם היושב בציון‪ ,‬תחת‬
‫השוטים והעקרבים שמייסרים‬
‫אותנו המיסים‪ ,‬מחירי הדירות‬
‫והמצרכים‪ .‬כל מה שייאמר בעניין‬
‫הזה נכון‪ “...‬בהמשך‪ ,‬נדב העצני‬
‫יוצא חוצץ נגד הלגיטימציה‬
‫לעזיבת הארץ‪ .‬כלומר‪ ,‬שוב ניצבת‬
‫המציאות מול ההכרה‪ .‬ההכרה‬
‫הציונית‪ ,‬אם להיות ברור‪.‬‬
‫בנימין בן‪-‬דוד‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ליקירנו ח‪″‬כ עו‪″‬ד‬
‫‪′‬י הרצוג‬
‫יצחק בוז‪′‬י‬
‫שנינו‪:‬‬
‫אין הקב‪″‬ה מעלה את האדם לשררה‬
‫עד שבוחן ובודק אותו‪.‬‬
‫אשריך שמצאת חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם‬
‫שבחרו בך כמנהיג ראוי למפלגת העבודה‬
‫כנאמר‪:‬‬
‫ראשון לציון ִהנה ִהנם ולירושלים מבשר )בוז‪′‬י( אתן‬
‫)ישעיהו מ‪″‬א ‪(27‬‬
‫משוכנעים אנו שכאיש בשורה ערכי תגשים לעם ישראל את‪:‬‬
‫מה נאוו על ההרים רגלי מבשר‪,‬‬
‫משמיע שלום‪ ,‬מבשר טוב‪...‬‬
‫)ישעיהו נ‪″‬ב ‪(7‬‬
‫שמחים בשמחתך וגאים בך‬
‫נשיאות ברית יוצאי בוכרה‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫האחים בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי הברית‬
‫ההנהלה והחברים‬
‫מכון בן – צבי לחקר קהילות ישראל במזרח‬
‫‪BEN-ZVI INSTITUTE FOR THE STUDY OF JEWISH‬‬
‫‪COMMUNITIES IN THE EAST‬‬
‫יד יצחק בן‪-‬צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫קול קורא‬
‫להגשת בקשות למענקים לשנת תשע‪″‬ד‪2014/‬‬
‫מטעם המרכז לחקר יהדות בוכרה‬
‫שליד מכון בן‪-‬צבי לחקר קהילות ישראל במזרח‬
‫המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן‪-‬צבי מזמין את ציבור‬
‫החוקרים להגיש את מועמדותם לקבלת מענקים לשנת תשע‪″‬ד‪.2014/‬‬
‫התמיכה תינתן לפרויקטים מחקריים המתמקדים בהיבטים שונים‬
‫של תולדות יהודי בוכרה ותרבותם‪.‬‬
‫בקשות המועמדים תכלולנה‪:‬‬
‫‪ (1‬קורות חיים;‬
‫‪ (2‬תיאור תמציתי של נושא הפרויקט וחשיבותו‪ ,‬ומשך ביצועו;‬
‫‪ (3‬המלצה אחת שתישלח על ידי הממליץ ישירות למרכז לחקר‬
‫יהדות בוכרה‪.‬‬
‫יש להגיש את החומר הנדרש עד לתאריך ד‪ ′‬בשבט תשע‪″‬ד‪/‬ה‪ 5-‬בינואר‬
‫‪ 2014‬בצורה אלקטרונית לידי מרינה שומונוב )‪.([email protected]‬‬
‫למידע נוסף ניתן לפנות למרינה שומונוב )‪([email protected]‬‬
‫או ליוחאי פרימק )‪.([email protected]‬‬
‫* ה”קול קורא“ מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ומיועד לגברים ונשים כאחד‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪3‬‬
‫שלושה נפגשו יחדיו;‬
‫שלמה חיזק‪ ,‬אוהבי ישראל וקיבוץ חניתה‬
‫כאשר שלושה נפגשים‪ ,‬עושים‬
‫מעשה וכל אחד מהם מיוחד‪ ,‬התוצאה‪,‬‬
‫בהכרח‪ ,‬יוצאת דופן‪.‬‬
‫זה מה שקרה באמצע חודש‬
‫נובמבר‪ ,‬שעה ש‪ 200-‬אוהבי ישראל‬
‫הגיעו‪ ,‬בהנהגתו של ד‪″‬ר שלמה חיזק‪,‬‬
‫לקיבוץ חניתה‪ .‬שלמה חיזק‪ ,‬הוא‬
‫דמות מוכרת לרבים מאתנו‪ .‬כוחו‬
‫ברב גווניותו – בוכרי דור שלישי‪,‬‬
‫המדבר בוכרית עסיסית‪ ,‬ישראלי‬
‫שורשי‪ ,‬מחובר לכל קצות תבל‪.‬‬
‫מדבר שפות רבות‪ .‬נואם בחסד עליון‪,‬‬
‫שאצלו הפאתוס נשען על אתוס‪ .‬נדבן‬
‫ופעלתן‪ .‬אוהב אדם‪ ,‬ללא הבדל דת‪,‬‬
‫מין וצבע עור‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬זה הציבור איתו עובד‬
‫שלמה חיזק‪ :‬אנשים מכל פינות‬
‫העולם‪ ,‬שהמכנה המשותף ביניהם‬
‫הוא אהבת ישראל ועם ישראל‪ .‬ואם‬
‫היה עדיין פקפוק במי מהם‪ ,‬שלמה‬
‫חיזק יקרבו במהרה‪ ,‬כי זו דרכו‬
‫ושאיפתו – עבודה נשגבה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ארבעה אוטובוסים באו‬
‫בשעה ‪ 12‬לקיבוץ חניתה‪ .‬התכנסו‬
‫שירת ”התקווה“ ברוסית‬
‫תחילה באולם המשמש בית‪-‬כנסת‬
‫ושמעו הרצאה מפי חבר הקיבוץ‬
‫על ”חומה ומגדל“‪ ,‬תולדות חניתה‪,‬‬
‫הספר הלבן‪ ,‬ציונות‪ .‬היו בין הבאים‪:‬‬
‫ד‪″‬ר שלמה חיזק נושא דברים‬
‫רוסים‪ ,‬אוקראינים‪ ,‬הולנדים‪,‬‬
‫גרמנים‪ ,‬יוצאי אפריקה השחורה‬
‫ולראשונה סינים )או סיניות( מסין‬
‫היבשתית ועוד רבים‪ .‬הם שמעו את‬
‫הדברים בשקיקה‪.‬‬
‫פרופ‪′‬‬
‫ההרצאה‪,‬‬
‫בתום‬
‫לתיאולוגיה‪ ,‬גרמני‪ ,‬שלפי מראהו‬
‫ודאי חווה אישית את תקופת‬
‫הנאציזם‪ ,‬בירך את כל הקהל‪ .‬ואז‪,‬‬
‫לפי אות של שלמה חיזק‪ ,‬כולם קמו‬
‫על רגליהם ושרו את התקווה‪ ,‬ברטט‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬הינה עוד הפתעה‪ :‬בתום השירה‬
‫האדירה כמה עשרות רוסים ורוסיות‬
‫קמו‪ ,‬נגשו לקידמת הבמה ופצחו‬
‫בשירת התקווה‪ ...‬ברוסית!‬
‫הגיע זמן הביקור במוזיאון חניתה‪.‬‬
‫תוך כדי הליכה אליו‪ ,‬שואלים אותי‬
‫אם גדל בחניתה ארז הלבנון‪ .‬לא‬
‫סתם שאלו‪ ,‬שהרי ידעו שהם נוסעים‬
‫אל גבול הלבנון‪ .‬ומה פשר הלבנון‬
‫בתנ‪″‬ך‪ .‬גדל גם גדל! השיבותי‪.‬‬
‫הסברתי‪ ,‬שגם ראשוני חניתה ידעו‪,‬‬
‫כמוהם‪ ,‬שמקומו של ארז הלבנון‬
‫פה‪ ,‬לכן שתלו כמה שתילים לפני‬
‫עשרות שנים‪ .‬אלא‪ ,‬שארזים אלה‬
‫התקשו לצמוח לגובה‪ ,‬כי בכל זאת‪,‬‬
‫חניתה היא אולי פסגה ציונית‪ ,‬אבל‬
‫לא פסגה גיאוגראפית‪ :‬כאן נמוך מדי‬
‫ולא מספיק קר‪.‬‬
‫ההמון הזה נדחק למוזיאון לא‬
‫גדול‪ ,‬אם כי מרתק‪ .‬ראו שם כלים‬
‫למיניהם‪ ,‬שדומה היה שהגיעו הישר‬
‫מאימא רוסיה‪ .‬נשק אנגלי‪ ,‬תורכי‪,‬‬
‫אמריקאי‪ ,‬צ‪′‬כי‪ .‬מקלע כבד‪ ,‬שמוצאו‬
‫אצל המורדים הוינאים נגד הנאצים‬
‫ב‪ ,1934-‬היה רכוש האיגודים‬
‫המקצועיים והתגלגל לידי ההגנה‬
‫ב‪ 1938-‬בדרך בלתי לגאלית‪.‬‬
‫מהקצה השני של ההיסטוריה‬
‫היהודית‪ ,‬המבקרים התפעלו מאוסף‬
‫של שקלים וחצאי שקלים מלפני‬
‫‪ 2000‬שנה‪ ,‬ששימשו כתרומה‬
‫לבית המקדש בזמן שלוש הרגלים‪.‬‬
‫על ההיסטוריה המיוחדת של חניתה‬
‫כולם יודעים )אני מקווה( ועל כך לא‬
‫נרחיב‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שלוש דמויות‪ :‬איש אחד‪,‬‬
‫המון רב ויישוב ייחודי שהוא אנשים‬
‫חברו יחדיו לכדי חוויה יוצאת דופן‪.‬‬
‫בנימין בן‪-‬דוד‬
‫אוהבי ישראל קשובים להרצאה על תולדות חניתה‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪4‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫אקטואליה‬
‫מאת‪ :‬יעקב אהרונוב‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫”זהות ישראלית“‬
‫יהודית““ לבין ”זהות‬
‫זהות יהודית‬
‫הקשר בין ””זהות‬
‫מדינה יהודית או מדינה ישראלית?‬
‫בימים אלו שבהם בית המשפט‬
‫העליון קבע שלא הוכח על קיומו של‬
‫לאום ישראלי‪ ,‬מאמרו של א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫”מיהו ישראלי“ )”הארץ“ ‪,(13.9‬‬
‫החמיץ לדעתי התמודדות עניינית עם‬
‫השאלה – מה ההבדל בין זהות לאזרחות‬
‫כאבן פינה לשאלה מיהו ישראלי‪ .‬זאת‬
‫משום שיהושע ביסס את מאמרו על‬
‫מושגים שונים מבלי שהגדירן בתחילה;‬
‫כמו זהות יהודית‪ ,‬לב הזהות הישראלית‪,‬‬
‫זהות יהודית לאומית‪ .‬ובאמצעות‬
‫מושגים אלו ואחרים יהושע יצא למסע‬
‫פובליציסטי מורכב שבו קבע קביעות‬
‫חסרות נקודת מוצא מוסכמת‪ .‬במיוחד‬
‫שיהושע קבע קטגורית‪” ,‬המדינה היא‬
‫ישראלית ולא יהודית“‪ .‬ועוד הוסיף‬
‫וקבע ”הדיבור על גורל יהודי משותף‬
‫הוא דבר מופרך“‪ .‬האומנם?‬
‫יהושע קבע במאמרו ”המדינה היא‬
‫ישראלית ולא יהודית; שהרי ”ישראל“‬
‫הוא השם המקורי של ישראל‪ ,‬יהודי‬
‫הוא שם נספח מאוחר שהופיע בפעם‬
‫הראשונה בגלות )בהקשר של מרדכי‬
‫היהודי אשר בשושן הבירה(‪ .‬אילו‬
‫משה רבינו‪ ,‬דוד המלך והנביאים‬
‫ישעיהו‪ ,‬ירמיהו ושמואל הנביא היו‬
‫מבקרים בכנסת ונשאלים ע‪″‬י היו‪″‬ר‬
‫שלה‪” ,‬מי אתם רבותי? אנא הזדהו“‪,‬‬
‫ללא ספק תשובתם הייתה‪” :‬אנחנו‬
‫ישראלים“‪ ,‬או ”אנחנו בני ישראל“‪.‬‬
‫אם היו‪″‬ר המופתע היה ממשיך ושואל‪,‬‬
‫”האם אתם יהודים?“‪ ,‬תשובתם הייתה‪,‬‬
‫”איננו יודעים‪ ,‬למה אתה מתכוון במילה‬
‫”יהודי“?“‪) .‬סוף ציטוט(‪.‬‬
‫יהושע‪ ,‬כדי לעגן את קביעתו‬
‫שהמדינה היא לא יהודית אלא‬
‫ישראלית )מדינת כל אזרחיה(‪ ,‬הוא‬
‫נתלה באילנות ענקיים; במשה רבינו‪,‬‬
‫דוד המלך‪ ,‬שמואל הנביא‪ ,‬והנביאים‬
‫ישעיהו וירמיהו‪ ,‬ויוצר דיאלוג מדומה‬
‫בין יו‪″‬ר הכנסת לבינם‪ ,‬עד שהיו‪″‬ר‬
‫מצליח לשמוע מפיהם שהם אינם‬
‫יודעים מהו יהודי‪ .‬יהושע נתן המחשה‬
‫אבסורדית לפיה כל אותם נביאים אינם‬
‫יודעים מהו יהודי‪ ,‬ומכאן כאילו נגזר‬
‫שאין מדינה יהודית‪.‬‬
‫ואני שואל‪ ,‬מדוע יהושע לא בחר‬
‫דיאלוג מעניין יותר‪ .‬למשל‪ ,‬אילו‬
‫יהושע היה שואל את אותם הנביאים‪,‬‬
‫האם אתם יהודים‪ ,‬הם בוודאי היו עונים‬
‫לו שהם יהודים כשרים למהדרין‪,‬‬
‫ויהושע היה שואל אותם‪ ,‬הכיצד?‬
‫ומשה רבנו היה משיב ליהושע‪ :‬אומנם‬
‫אנו הנביאים כולנו חלק מבני ישראל‪,‬‬
‫שכללו שנים עשר שבטים‪ ,‬שחיו‬
‫בארצם‪ ,‬בארץ המובטחת‪ ,‬עד ששונאי‬
‫עם ישראל הופיעו והגלו אותם מארץ‬
‫ישראל לגלויות השונות ברחבי תבל‪,‬‬
‫שלא מרצונם‪ .‬מכיוון שבגלויות השונות‬
‫נכחדו ונעלמו חלקים רבים משבטי בני‬
‫ישראל‪ ,‬לכן החליטו כל הנשארים מבני‬
‫ישראל‪ ,‬לכנות את עצמם ”יהודים“‪,‬‬
‫על שם שבט יהודה שהיה המנהיג‬
‫של כל שבטי בני ישראל‪ .‬משה היה‬
‫ממשיך ומספר ליהושע‪ :‬ומשום שאנו‬
‫הנביאים חזינו‪ ,‬הזדהינו והסכמנו‪,‬‬
‫ממקום משכבינו במרומים‪ ,‬עם הכינוי‬
‫”יהודים“‪ ,‬לכן גם אנו יהודים ואין‬
‫אנו מוציאים את עצמנו מכלל אחינו‬
‫היהודים‪ .‬עוד היה מוסיף משה ואומר‬
‫ליהושע‪ ,‬השינוי בכינוי‪ ,‬אין בו לשנות‬
‫את עצם המהות‪ ,‬בין אם עם ישראל‬
‫מכונה בני ישראל‪ ,‬ובין אם בני ישראל‬
‫מכונים יהודים‪ .‬מה גם שכל הכינויים‬
‫הללו נובעים הם מתורת עם ישראל‪.‬‬
‫בעת שיהושע היה שומע הסבר‬
‫זה מפיו של משה רבנו יתכן שיהושע‬
‫היה משתכנע שאכן יש ”עם יהודי“‬
‫עוד מקדמת דנא‪ .‬יתכן שיהושע אף‬
‫היה משתכנע שהמדינה הישראלית‪ ,‬גם‬
‫לשיטתו‪ ,‬יונקת את עצם מהותה מתורת‬
‫עם ישראל – כעובדה‪ .‬מעובדה זאת‬
‫גם נובעת זכותו ההיסטורית של העם‬
‫היהודי לשוב לארצו מהגלויות השונות‬
‫שהוגלה אליהן שלא מרצונו‪ ,‬ולהיות שוב‬
‫ריבון בארצו כבימים ימימה‪ .‬לכן מדינת‬
‫ישראל היא מדינה יהודית‪ ,‬והיהודים‬
‫שגרים בה הם אזרחים ישראלים בעלי‬
‫זהות יהודית‪ .‬נכון הוא שקיימים במדינה‬
‫היהודית גם אזרחים ממיעוטים שונים‪,‬‬
‫שזכותם להשתייך מבחינה אימונית לכל‬
‫דת או ישות אחרת‪ ,‬ואין מכוח האזרחות‬
‫”להשתלט“ על הזהות שחש בה כל‬
‫אזרח שחי במדינה היהודית‪ ,‬שהיא גם‬
‫מדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫יתירה מזאת‪ ,‬יהושע בקביעתו לפיה‬
‫”המדינה היא ישראלית ולא יהודית“‪,‬‬
‫הוא בכך ”מנפץ“ למעשה את ”מגילת‬
‫העצמאות“ שהיא ההכרזה על הקמת‬
‫מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬במגילת‬
‫העצמאות נאמר‪ ,‬בין היתר‪” ,‬ב‪29-‬‬
‫בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות‬
‫המאוחדות החלטה המחייבת הקמת‬
‫מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬העצרת‬
‫תבעה מאת תושבי ארץ ישראל לאחוז‬
‫בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם‬
‫הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של‬
‫האומות המאוחדות בזכות העם היהודי‬
‫להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬
‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי‬
‫להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו‬
‫במדינתו הריבונית‪ .‬לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו‬
‫חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי‬
‫והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף‬
‫זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד‬
‫החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו‬
‫מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל“‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מאוד תמוה כיצד יהושע מבקש‬
‫להפקיע את זכות העם היהודי שהקים‬
‫מדינה יהודית בארץ ישראל על יסוד‬
‫זכותו הטבעית וההיסטורית שלא ניתנת‬
‫להפקעה‪ .‬האם אין באמירה אומללה זו‬
‫של יהושע סתם אמירה פרובוקטיבית‪.‬‬
‫יהושע עוד מוסיף ומציין במאמרו‪,‬‬
‫”במושג יהודי‪ ...‬אין בהכרח מרכיב‬
‫דתי“‪ .‬גם על אמירה זו של יהושע‬
‫בוודאי שניתן לחלוק‪ ,‬משום שעצם‬
‫המושג יהודי מגלם בתוכו מרכיב דתי‬
‫)לא בהכרח מרכיב אמוני של קיום‬
‫מצוות(‪ .‬שהרי המושג יהדות נובע מדת‬
‫ישראל‪ ,‬ודת ישראל נובעת מתורת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫יהושע עוד מציין במאמרו‪,‬‬
‫”כששופט ערבי‪-‬ישראלי דן בעניינו‬
‫של נשיא המדינה‪ ,‬או כאשר ערבי‬
‫ישראלי מנהל בית חולים וקובע נוהלי‬
‫אשפוז חדשים‪ ,‬הם יוצרים קודים‬
‫ישראליים בלב הזהות הישראלית“‪.‬‬
‫כמה מעורפלת קביעה זו‪ .‬טוב היה‬
‫עושה יהושע אילו היה מגדיר‪ ,‬מהו ”לב‬
‫הזהות הישראלית“‪ ,‬וכיצד בעל מקצוע‬
‫הקובע נוהלי אשפוז משפיע בכך על‬
‫”לב הזהות הישראלית“? יהושע מוסיף‬
‫”הערבים‪ ...‬האומרים לישראלים‪ ...‬אתם‬
‫חלק מן העם היהודי‪ .‬הזהות היהודית‬
‫)אם כדת ואם כלאומיות מופחתת( אינה‬
‫זקוקה לטריטוריה ולריבונות כדי לעצב‬
‫את עצמה‪ ...‬מה פתאום אתם זקוקים‬
‫לריבונות וזהות ישראלית?“‪ .‬גם טענה‬
‫זו בטעות יסודה‪ ,‬שהרי הזהות היהודית‬
‫התגבשה במשך דורות רבים בטריטוריה‬
‫של ארץ ישראל‪ ,‬ובכלל זה גם בתקופת‬
‫דוד המלך ובנו שלמה המלך‪ ,‬שבה עם‬
‫ישראל היה ריבון על ארצו‪ ,‬עם בית‬
‫המקדש ”כפרוייקט לאומי ציבורי“‬
‫שסביבו ניהל עם ישראל את חייו‬
‫הדתיים‪ .‬וזאת עד שעם ישראל הוגלה‬
‫מארצו שלא מרצונו‪ .‬התעלמות מהיבט‬
‫זה אינה ממעיטה מהזכות של עם ישראל‬
‫על ארצו‪ .‬דהיינו‪ ,‬לטריטוריה ולריבונות‪.‬‬
‫לכן שיבת עם ישראל מהגלויות השונות‬
‫לארצו‪ ,‬אינה ממעיטה מזכותו של העם‬
‫היהודי להמשיך בגיבוש ועיצוב זהותו‬
‫היהודית‪ ,‬גם בארץ מולדתו‪ ,‬שהיא ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫יהושע עוד מציין ”הפוסט ציונים‬
‫טוענים לאומה ישראלית חדשה‬
‫מנותקת מכל זהות יהודית‪ ,‬מנותקת‬
‫ומתנתקת מכל זהות יהודית גלותית‪,‬‬
‫היסטורית או דתית“‪ .‬ובהקשר לטענה‬
‫זו ראוי לציין שזכותם של כל המצדדים‬
‫בפוסט ציוניות לחשוב כאוות נפשם‬
‫על טיבה של אומה ישראלית חדשה‪.‬‬
‫אולם עליהם לדעת ולזכור שברגע‬
‫שעם ישראל יתנתק מזהותו היהודית‪,‬‬
‫הרי שמכל בחינה לא תהיה גם לפוסט‬
‫ציונים כל זכות על ארץ ישראל‪ .‬לכן‬
‫לא ברור כיצד אנשים תבוניים‪ ,‬כפוסט‬
‫ציונים‪ ,‬מבקשים לכרות את הגזע שעליו‬
‫הם יושבים‪.‬‬
‫עוד הוסיף יהושע וקבע במאמרו‪,‬‬
‫”הדיבור על גורל יהודי משותף הוא דבר‬
‫מופרך“‪ .‬יהושע ממחיש זאת באמצעות‬
‫דוגמא‪” ,‬כאשר לונדון הופצצה בבליץ‬
‫הגרמני‪ ,‬אנגלי מליברפול או מלידס‬
‫השתתף בהגנתה‪ ...‬זה גורל משותף“‪.‬‬
‫וכהוכחה לכך שגורל יהודי משותף הוא‬
‫דבר מופרך‪ ,‬יהושע ציין‪” ,‬אבל כאשר‬
‫יהודים נשלחו למחנות המוות בפולין‪,‬‬
‫יהודי ניו‪-‬יורק‪ ,‬ברזיל‪ ,‬או אירן‪ ,‬עסקו‬
‫בעסקים כרגיל‪ .‬וכאשר יהודי ספרד‬
‫גורשו מספרד‪ ,‬יהודי עיראק‪ ,‬או גרמניה‬
‫עסקו בשלווה בענייניהם“‪ .‬בעניין זה‬
‫ראוי לשאול את יהושע‪ ,‬האם מושג‬
‫העזרה בלבד הוא זה שמעיד על גורל‬
‫יהודי משותף?‬
‫כל בר דעת מבין שכאשר עושים‬
‫השוואה בין עניינים שונים להסקת‬
‫מסקנות צריך שההשוואה תהייה בין‬
‫עניינים בעלי מאפיינים דומים‪ .‬על כן‬
‫לא ברור‪ ,‬כיצד יהושע משווה בין ריבון‬
‫כמו השלטון בלונדון שהחזיר מלחמה‬
‫כנגד הגרמנים‪ ,‬לבין יהודים שחיו תחת‬
‫ריבונות זרה בארצות שונות‪ .‬ברור‬
‫שיקשה על יהודי שחי באיראן‪ ,‬שבוודאי‬
‫היה מוגבל באמצעים ולכן בוודאי היה‬
‫מוגבל גם ביכולת לעזור לאחיו היהודים‬
‫שנמצאו במחנות המוות בפולין‪ .‬האם‬
‫מכך ניתן להסיק שגורל יהודי משותף‬
‫הוא דבר מופרך? כיצד יסביר יהושע‬
‫”גורל יהודי משותף“‪ ,‬כשהחליטו‬
‫הגרמנים הנאצים להשמיד את כל‬
‫היהודים באשר הם‪ ,‬למרות שיהודים‬
‫אלו נמצאו בארצות שונות ורחוקות?‬
‫האם קשה ליהושע לראות את המטבע‬
‫משני צדדיו? בטרם שקבע ”הדיבור על‬
‫גורל יהודי משותף הוא דבר מופרך“‪.‬‬
‫האם אין בקביעתו זו דבר מופרך?‬
‫יהושע מציין בסיום מאמרו‪” ,‬אני‬
‫מאמין שישראלים לשעבר ויהודים‬
‫בהווה יהיו אזרחים גם במושבות החלל‬
‫שייבנו בעוד כמה עשרות שנים‪ ,‬ואולי‬
‫גם שם יעזרו להם אנשי חב‪″‬ד לקיים‬
‫את המינימום של זהותם היהודית‪ ,‬כפי‬
‫שהם עושים עתה בכל רחבי תבל‪ .‬משם‪,‬‬
‫ממושבות החלל הם ודאי יגידו ”לשנה‬
‫הבאה בירושלים“‪ .‬יהושע באמונתו זו‬
‫סותר את קביעתו בהקשר לגורל יהודי‬
‫משותף‪ .‬שכן‪ ,‬גם לשיטתו עתה‪ ,‬אפילו‬
‫יגיעו יהודים למושבות החלל‪ ,‬אנשי‬
‫חב‪″‬ד יעזרו לאותם יהודים לקיים את‬
‫המינימום של זהותם היהודית‪ .‬עזרה‬
‫זאת בוודאי מבטאת גורל יהודי משותף‪.‬‬
‫והאמירה‪” ,‬לשנה הבאה בירושלים“‪,‬‬
‫היא בוודאי אמירה שמוכיחה על גורל‬
‫יהודי משותף‪ ,‬ועד כמה עם ישראל‪,‬‬
‫ערג במשך כל השנים לחזור לארצו‬
‫ולהיות שוב ריבון בארץ מולדתו‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על זהותו היהודית‪ ,‬בארצו‬
‫היהודית‪ ,‬שהיא ארץ ישראל‪ .‬ולכן‬
‫בוודאי שנמצא קשר אימננטי בין מדינה‬
‫יהודית לבין מדינה ישראלית – הידועה‬
‫כמדינת ישראל‪ ,‬ולכן בוודאי שלא ניתן‬
‫להפריד בין מדינה יהודית לבין מדינה‬
‫ישראלית‪.‬‬
‫בהקשר למאמר זה של א‪.‬ב‪.‬‬
‫יהושע‪ ,‬אני בהחלט מצטרף לדעתו של‬
‫פרופ‪ ′‬רון מרגולין‪ ,‬במאמרו ”מיהו‬
‫יהודי ישראלי“ )”הארץ“ ‪ (25.9‬שבה‬
‫ציין בין היתר‪” ,‬בעיית הזהות היהודית‬
‫של הישראלים לא ניתנת לפתרון על‬
‫ידי מקסמי שווא ומשחקי מילים‪ ,‬יש‬
‫רק דרך אחת רצינית‪ ...‬לימוד מעמיק‬
‫של מקורות היהדות בצד לימוד‬
‫והעמקה בערכי ההומניזם‪ ,‬כדי לדלות‬
‫מתוכם את הראוי והמתאים ולדחות‬
‫במפורש את הפסולת שאיננה ראויה‬
‫עוד לשימוש‪ .‬גם בעניין זה מטעה‬
‫יהושע בדוגמאות שהוא מביא למוסר‬
‫יהודי ישראלי“‪.‬‬
‫וכמובן שאני גם מצטרף לתגובתו‬
‫של ד‪″‬ר יאיר כספי‪ ,‬במאמרו ”מהפכה‬
‫יהודית ישראלית“ )”הארץ“ ‪,(18.9‬‬
‫שבה ציין בין היתר‪” ,‬המאמר של א‪.‬ב‪.‬‬
‫יהושע מיותר‪ ,‬ואפילו מסוכן‪ ,‬מפני‬
‫שהוא מציע לנו לוותר על זהותנו“‪ .‬ואני‬
‫הייתי מוסיף ומדגיש זהותנו היהודית‪.‬‬
‫הכותב שימש כמרצה במשך שנים‬
‫בבית הספר למינהל של שירות המדינה‪.‬‬
‫בנוסף שימש מנהל התפעול של‬
‫מרכזי ”להבה“ לצמצום הפער הדיגיטאלי‬
‫בחברה הישראלית‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪5‬‬
‫יהודי בוכרה בשכונת נחלת שבעה‬
‫נחלת שבעה היא אחת השכונות היהודיות‬
‫הראשונות‪ ,‬שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה‬
‫בירושלים‪ .‬הגרעין הראשון של השכונה היה שבע‬
‫משפחות מהמכובדות של העיר העתיקה‪ ,‬שהחליטו‬
‫לבנות בתים מחוץ לחומה ומכאן שמה של השכונה‪.‬‬
‫עם ראשית העלייה של יהודי בוכרה לארץ‪-‬‬
‫ישראל בשנות ה‪ 70-‬של מאה ה‪ ,19-‬עוד לפני‬
‫הקמתה של שכונת ”רחובות“ הבוכרים‪ ,‬רבים‬
‫מבני הקהילה בחרו להתיישב בשכונת נחלת שבעה‬
‫ובסביבתה‪ .‬הם רכשו מגרשים ובתים מערבים‬
‫באזור ואף בנו בתים בעצמם‪ ,‬במיוחד באזור שמצפון‬
‫לרחוב יפו‪ ,‬בין שכונת נחלת שבעה למגרש הרוסים‪.‬‬
‫בין המשפחות שהתיישבו באזור נמנו‪ :‬משפחות‬
‫חיימוף‪ ,‬ברוכוף‪ ,‬סעידוף‪ ,‬קנדינוף ואחרות‪.‬‬
‫בקרב המתיישבים‪ ,‬רוכשי מגרשים ובתים היו‬
‫כאלה‪ ,‬שעלו לבקר בארץ ושבו לבוכרה‪ ,‬וממקום‬
‫מושבם בבוכרה פעלו לרכוש בתים ומגרשים‬
‫באזור‪.‬‬
‫ב‪-‬ו‪ ′‬מנחם‪-‬אב תרמ‪″‬ד )‪ (1884‬כתב משה בן‬
‫יוסף חיים מבוכרה איגרת לרב אלישר בירושלים‪,‬‬
‫בה הוא מבקש‪:‬‬
‫”באתי להודיע לרום מעלת כבוד תורתו איך‬
‫קנה מור אבי מולא יוסף חיים בן מולא שמחה‬
‫נוחו עדן בירושלים‪ ...‬חוץ לעיר נחלת שבעה חצר‬
‫וכתב כושאן בשמו והכושאן ההוא מזמן אצלי‪,‬‬
‫ומור אבי עליו השלום‪ ,‬נתן שכירות החצר הזה‬
‫לאברהם אשר )אשרוב( בשנת תרמ‪″‬א )‪(1881‬‬
‫בסכום ‪ 1800‬גרושים‪ ,‬עד זמן שלוש שנים“‪.‬‬
‫איגרת זו ואיגרות אחרות מספרות שנחלת‬
‫שבעה היה האזור המועדף על יהודי בוכרה בכל‬
‫הקשור בהתיישבותם בירושלים באותה עת‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬ראשוני העולים מקרב יהודי בוכרה‬
‫התיישבו שם לפני שרכשו את הקרקע עליה‬
‫הוקמה שכונת ”רחובות“ הבוכרים‪ .‬הגם‪ ,‬שרוכשי‬
‫הקרקע שעליה נוסדה שכונת ”רחובות“‪ ,‬התרחקו‬
‫מן הציר המרכזי בירושלים – דרך יפו‪ ,‬משום‬
‫שביקשו לרכוש שטח גדול בעוד הקרקע הסמוכה‬
‫לדרך יפו הייתה יקרה בהרבה‪ .‬כך‪ ,‬לאחר שנוסדה‬
‫חזית בתים בנחלת שבעה‬
‫שכונת ”רחובות“ עדיין קבוצת יהודים בוכרים‬
‫אמידים התגוררו בשכונת נחלת שבעה ובסביבתה‪.‬‬
‫ליהודים אלה היה מעמד חשוב בקהילה הבוכרית‬
‫בירושלים‪ .‬אנו מוצאים אותם חותמים עם ראשי‬
‫הקהילה הבוכרית בשכונת ”רחובות“ על תקנות‬
‫הקהילה בשנת תרע‪″‬א )‪ (1911‬וגם על מסמכים‬
‫ומנשרים רבים אחרים‪ .‬עדות למספרם הרב הם‬
‫שלושת בתי הכנסת שהקימו בסביבות שכונת‬
‫נחלת שבעה‪ :‬בית כנסת יוסף מוסאיוף‪ ,‬בית כנסת‬
‫אברהם ברוכוף‪ ,‬ובית כנסת אהרון קנדינוף‪.‬‬
‫ליוסף מוסאיוף היה בית סמוך לנחלת שבעה‪,‬‬
‫ברחוב יפו ‪ .47‬יוסף מוסאיוף‪ ,‬אחיו של שלמה‬
‫מוסאיוף‪ ,‬היה פעיל גם בענייני הקהילה הבוכרית‬
‫בירושלים‪ .‬בשנת תרע‪″‬ה )‪ (1915‬הצטרף‬
‫לגבירים נוספים בקהילה שנתנו הלוואות לצורכי‬
‫הקהילה בגלל המצוקה בירושלים בעקבות מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫יוסף מוסאיוף הקדיש קרקע להקמת בית‬
‫כנסת בסמטת יעבץ )מאחורי בניין הפעמון(‪ .‬בית‬
‫הכנסת נקרא על שמו‪ ,‬ומתפללים ולומדים בו‬
‫גם כיום‪ .‬בית הכנסת לא היה מיוחד דווקא לבני‬
‫הקהילה הבוכרית‪ ,‬והוא שירת את היהודים הרבים‬
‫שהתגוררו באותם ימים בסביבה‪.‬‬
‫יוסף מוסאיוף ביקר במצרים‪ ,‬שם חלה ונפטר‬
‫בשנת תרפ‪″‬א )‪ .(1921‬משפחת קנדינוף קנתה בית‬
‫גדול ברחוב הרב אג‪″‬ן ‪ ,14‬סמוך לרחוב הרב קוק‬
‫ולמשפחה היו בתים ומגרשים בסביבה‪ .‬בביתם‬
‫היה גם בית מרחץ‪ ,‬מקווה ובית‪-‬כנסת‪ .‬בני משפחת‬
‫קנדינוף הרבו בעשיית צדקה וחסד בארץ ישראל‪.‬‬
‫ברחוב הרב קוק עמד ביתה של משפחת ברוכוף‪.‬‬
‫גם בבית זה בית‪-‬כנסת‪ .‬לפני שבני המשפחה עברו‬
‫לכאן‪ ,‬הם התגוררו בשכונת נחלת שבעה הסמוכה‪,‬‬
‫כנראה ברחוב סלומון ‪ .9‬אבי המשפחה ר‪ ′‬ברוך‬
‫ג‪′‬יהן רכש בית ערבי סמוך לשכונה זו‪ ,‬בצידו‬
‫הצפוני של רחוב יפו‪ .‬הבית הורחב עד שקיבל‬
‫צורת חי‪″‬ת ונבנה בו בית כנסת‪ .‬על מקומו של‬
‫בית ברוכוף נבנה היום מרכז ”אשדר“ ובתוכו בית‬
‫כנסת חדש על שם ברוכוף‪.‬‬
‫ממזרח לבית אברהם ברוכוף ולרחוב הרב קוק‬
‫היו עוד שני בתים של משפחות בוכריות‪ :‬ביתה‬
‫של משפחת חיימוף וביתה של משפחת סעידוף‪.‬‬
‫אבי משפחת חיימוף – ר‪ ′‬חיים משיח הוא אחד‬
‫המייסדים של שכונת ”רחובות“ הבוכרים‪ .‬ר‪ ′‬חיים‬
‫משיח נפטר בשנת תרנ‪″‬ב )‪ .(1892‬בנו הבכור –‬
‫ר‪ ′‬יעקב באי עלה ארצה עם משפחתו בשנת תרנ‪″‬א‬
‫)‪ (1891‬וקבע את ביתו סמוך לשכונת נחלת שבעה‬
‫וסמוך לבתי המשפחות הבוכריות שכבר התגוררו‬
‫באזור‪ ,‬ברחוב הליני המלכה פינת יוחנן הורקנוס של‬
‫היום‪ .‬ר‪ ′‬יעקב באי נפטר בשנת תרפ‪″‬ד )‪.(1924‬‬
‫בבית זה גם התגוררו יוסף חיימוף ורעייתו – לאה‬
‫בוקס‪ .‬יוסף חיימוף שימש שליח ציבור ובעל קורא‬
‫בבית כנסת של משפחת ברוכוף הסמוך‪ .‬ממערב‬
‫לבית חיימוף עומד בית של עוד משפחה בוכרית –‬
‫משפחת סעידוף )ברחוב יוחנן הורקנוס ‪ .4‬משפחת‬
‫סעידוף זו הייתה כנראה קשורה למשפחת סעידוף‬
‫הבוכרית‪ ,‬שבבעלותה הבית הגדול‪ ,‬שבו שורת‬
‫חנויות ברחוב יפו בין בית חולים ”שערי צדק“‬
‫לשוק מחנה יהודה‪ ,‬מול תחנת דלק ”הטורים“‪ .‬בית‬
‫זה שופץ לאחרונה ובחצרו נבנה בית רב קומות‪.‬‬
‫בשכונת נחלת שבעה התגורר לזמן קצר הרב‬
‫שמעון חכם‪ ,‬אחד ממייסדי שכונת ”רחובות“‪.‬‬
‫בשנת תרס‪″‬ז )‪ (1907‬נולדה בביתו שולמית‬
‫תילאיוף‪ ,‬שתמיד ציינה בערגה שהיא ילידת שכונת‬
‫נחלת שבעה בירושלים ובספרה ”שירת שולמית“‬
‫אף מופיע צילום של הבית‪ ,‬שהיה אחר‪-‬כך ביתה‬
‫של אמה של שולמית‪ ,‬שרה‪.‬‬
‫בספירת יהודי ארץ‪-‬ישראל משנת תרע‪″‬ו‬
‫)‪ (1916‬נמנו בשכונת נחלת שבעה תשעה בתי אב‬
‫של משפחות בוכריות ובהן ‪ 62‬נפשות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 20-‬גדל היישוב הבוכרי בשכונה‬
‫והם מנו כחמישית מכלל תושביה‪.‬‬
‫ד‪″‬ר גיורא פוזיילוב‬
‫לסבא וסבתא מיכאל ורבקה אגבשוב‬
‫להורים המאושרים שמואל ודניאלה‬
‫ברכות לבביות להולדת הנכד הבן‬
‫יהודה‬
‫אח ליהונתן‪ ,‬דוד‪-‬אוריאל‪ ,‬אלעזר ויוסף‬
‫יהי רצון‪ ,‬שתזכו לגדלו לתורה‪ ,‬למצוות ‪,‬לחופה ולמעשים טובים‬
‫ורוו ממנו נחת‬
‫בור מים בחצר‬
‫ברית יוצאי בוכרה בישראל‬
‫הנשיא יוסף בר‪-‬נתן‬
‫בן‪-‬ציון ופנחס פוזיילוב ממייסדי הברית‬
‫ההנהלה והחברים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪6‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫פינת המסורת‬
‫מאת‪ :‬יעקב אהרונוב‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫פרשת‬
‫ויגש‬
‫הפעלת ”גורם הרתעה“ כטקטיקה להשגת מטרות‬
‫בפרשת ויגש ניתן ללמוד בפעם‬
‫הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל‬
‫מהם היסודות של לימוד הסנגוריה‪,‬‬
‫כיצד יש לנהל דיאלוג בתהליכי משא‬
‫ומתן בין קברניטי עולם הנמצאים‬
‫בחילוקי דעות‪ ,‬וכיצד משלבים בדברי‬
‫הסנגוריה מסרים רציונאליים עם‬
‫מסרים אמוציונאליים‪ ,‬כדי לחזק‬
‫ולבסס טיעונים להשגת מטרות‪ .‬הדבר‬
‫בא לביטוי בפגישת הפסגה שנערכה‬
‫בין יהודה מכנען לבין צופנת פענח‬
‫המשנה למלך מצרים‪ .‬משנתו הסדורה‬
‫של יהודה‪ ,‬מנהיג האחים‪ ,‬כפי שהציגה‬
‫באוזני צופנת פענח )יוסף(‪ ,‬עניינה‬
‫היה בהצלת בנימין‪ ,‬צעיר האחים‬
‫מבני יעקב‪ .‬משנה סדורה זו של דברי‬
‫הסנגוריה של יהודה ראויה להילמד‬
‫בכל בית ספר למשפטים‪ ,‬ובוודאי בכל‬
‫אקדמיה ליחסים בין לאומיים‪.‬‬
‫ראוי לציין שבדברי הסנגוריה של‬
‫יהודה גלומים מסרים של דיבור קשה‬
‫הנאמרים בעדינות‪ ,‬עם מסרים עדינים‬
‫הנאמרים בנוקשות‪ .‬מצד אחד יהודה‬
‫מדבר דברי התרפסות‪ ,‬ובמקביל יהודה‬
‫מדבר בעוצמה של איום במלחמה‪.‬‬
‫הדבר נלמד מהפסוק‪” ,‬ויגש אליו‬
‫יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך‬
‫באוזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך‬
‫כי כמוך כפרעה“ )בראשית‪ ,‬מד –‬
‫יח‪ .(′‬מפסוק זה משתמע שיהודה ניגש‬
‫והתקרב ללא חשש אל אוזני יוסף‬
‫כאילו ממתיק איתו סוד‪ ,‬בכך יהודה‬
‫הוכיח ליוסף שאינו חושש ממנו‪ ,‬לא‬
‫מבחינה כוחנית ולא מבחינה מעמדית‪.‬‬
‫כל אמירה ודיבור של יהודה באוזני‬
‫יוסף יש בה משמעות כפולה הבנויה‬
‫כמלאכת מחשבת‪ ,‬מטיעונים היושבים‬
‫אופן על אופן‪.‬‬
‫יהודה בדבורו עם יוסף משתמש‬
‫במילים קשות ורכות גם יחד‪ ,‬כשאמר‬
‫”ויאמר בי אדוני“ ידבר נא עבדך“‪.‬‬
‫האמירה ”ויאמר בי אדוני“ היא לשון‬
‫רכה המרמזת על מעמדו הרם של יהודה‬
‫כאדון מכובד מכנען העומד כשווה מול‬
‫יוסף כאדון מכובד במצרים‪ .‬ואילו‬
‫האמירה ”ידבר נא עבדך“ מלמדת‬
‫על לשון קשה המרוככת בנימה של‬
‫התבטלות עצמית‪ ,‬כעבד מכנען העומד‬
‫לפני יוסף כמלך מצרים‪ .‬הפרשנות‬
‫המקראית מלמדת שהמילה ”ויאמר“‬
‫היא מלשון רכה‪ ,‬ואילו המילה‬
‫”וידבר“ היא מלשון קשה‪ .‬מכאן‬
‫שיהודה בדיבורו לפני יוסף השתמש‬
‫בוריאציות שונות של מסרים נוקבים‬
‫בעלי משמעויות שונות‪ ,‬כדי להוכיח‬
‫ליוסף גם את רגישותו וגם את עוצמתו‬
‫של יהודה‪ .‬ומאידך יהודה רומז ליוסף‬
‫מה יקרה ליוסף ולממלכתו אם לא‬
‫יחזיר יוסף את בנימין חזרה לידיו של‬
‫יהודה‪ .‬יהודה ממשיך ומייעץ ליוסף‬
‫”אל ייחר בעבדך“‪ ,‬שפירושו‪ ,‬אנא‬
‫יוסף שלוט על עצמך כשאתה שומע‬
‫את הדברים הקשים שאני מדבר אליך‪,‬‬
‫שאם לא תעשה כן‪” ,‬כי כמוך כפרעה“‪.‬‬
‫הכוונה היא שהאחים יפתחו כנגדך‬
‫במלחמה‪ ,‬משום שהנך נחשב כפרעה‬
‫מלך מצרים‪ .‬בכך יהודה רומז ליוסף‬
‫שאין האחים חוששים כלל מפתיחת‬
‫מלחמה כנגד כל ארץ מצרים‪.‬‬
‫המדרש מציין שיהודה עמד לפני‬
‫יוסף ואמר לו‪ ,‬אין כדאי לך ליצור‬
‫מלחמה בין ארץ כנען לבין ארץ‬
‫מצרים‪ .‬ועוד הוסיף ואמר יהודה‬
‫ליוסף‪ ,‬אתה משנה למלך מצרים ואני‬
‫מלך על האחים בכנען‪ ,‬אתה שליט‬
‫על מצרים שיש בה שישים שערי‬
‫טומאה‪ ,‬ואני בא ממשפחה של צדיקים‬
‫מכנען שכוחם בתפילה‪ ,‬אבל כוחם גם‬
‫במלחמה‪ .‬אברהם סבינו נלחם עם‬
‫ארבעת המלכים להצלת לוט בן אחיו‬
‫וניצחם‪ .‬יעקב אבינו נלחם עם המלאך‬
‫של עשו וניצחו‪ .‬אחינו שמעון ולוי‬
‫החריבו את העיר שכם והפכו אותה‬
‫לגל של חורבות‪ ,‬רק בגלל שחמור בן‬
‫שכם חילל וטימא את דינה אחותנו‪.‬‬
‫לכן כך יקרה גם לארץ מצרים‬
‫אם תיקח לעבד את אחינו בנימין‪,‬‬
‫על שכביכול נמצא בשקו הגביע‪,‬‬
‫שכביכול נגנב ממך‪.‬‬
‫הטקטיקה שנקט יהודה כלפי יוסף‪,‬‬
‫שונה בתכלית מהטקטיקה שנקט יעקב‬
‫כלפי עשו אחיו‪ .‬בעוד שיעקב נקט‬
‫בטקטיקה שבה שלושה שלבים‪ :‬דורון‪,‬‬
‫תפילה‪ ,‬מלחמה – והיה אם יכשל‬
‫יעקב בשלב הראשון של הדורון‪ ,‬כי‬
‫אז יעבור לשלב השני של התפילה‪,‬‬
‫ובאם לא יענה בתפילתו יעבור לשלב‬
‫השלישי‪ ,‬ויפתח במלחמה כנגד עשו‪.‬‬
‫הטקטיקה של יהודה הייתה חד‪-‬‬
‫שלבית‪ ,‬ויושמה ישירות כלפי יוסף‪,‬‬
‫באמצעות דברי סנגוריה מלומדים‪,‬‬
‫שנאמרו כמונולוג שבו משולבים דברי‬
‫נימוס וכבוד‪ ,‬עם מסרים תוקפניים‬
‫המוסתרים במלל הדברים‪ .‬דברי יהודה‬
‫נאמרו בעוצמה כזו ששללה מיוסף כל‬
‫אופציה להתנגדות‪ ,‬אלא רק להסכמה‬
‫בדרכי שלום‪ ,‬ובכך גם להימנע מדרכי‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫הטקטיקה שהפעיל יהודה כלפי‬
‫צופנת פענח היא טקטיקה הידועה‬
‫בימינו כטקטיקה של איום ”בהפעלת‬
‫גורם הרתעה“‪ .‬מבחינתו של יהודה‬
‫אין דרך חזרה מבלי להחזיר את‬
‫בנימין לאביו שנפשו קשורה בנפשו‪.‬‬
‫ובתמורה לכך יהודה אפילו מציע את‬
‫עצמו לשמש כעבד במקום בנימין‪,‬‬
‫ובכך יהודה העמיד את צופנת פענח‬
‫)יוסף( בפני דילמה קשה‪ .‬עתה על‬
‫יוסף להחליט האם לקבל את הצעת‬
‫יהודה ולהחזיר את בנימין ליעקב‪,‬‬
‫שאם לא כן יהודה ואחיו יהפכו את‬
‫ארץ מצרים לגל של חורבות‪.‬‬
‫המדרש מציין שיהודה פנה באותו‬
‫הרגע לנפתלי אחיו שכוחו היה בריצה‪,‬‬
‫”נפתלי איילה שלוחה“‪ ,‬ואמר לו רוץ‬
‫ספור כמה שערים יש במצרים‪ ,‬ומיד‬
‫נפתלי רץ‪ ,‬ספר וחזר‪ ,‬ואמר ליהודה‬
‫שיש במצרים שנים עשר שערים‪ .‬אמר‬
‫יהודה לתשעת אחיו‪ ,‬קחו כל אחד מכם‬
‫שער אחד‪ ,‬ואני אקח שלושה שערים‬
‫הנמצאים מול בית פרעה וכל חילותיו‪,‬‬
‫ונחריב אנו את כל ארץ מצרים‪.‬‬
‫המדרש אומר שבעת כעסו של‬
‫יהודה יצאו מחולצתו שתי שערות‬
‫כשני מסמרים ודם יצא מחזהו‪ .‬בכעסו‬
‫זה יהודה הבהיר ליוסף עד כמה נחוש‬
‫הוא להציל את בנימין ולהחזירו לאביו‪.‬‬
‫יוסף שהכיר את גבורתו ועוצמתו של‬
‫יהודה שלח מיד את מנשה בנו )שהיה‬
‫המליץ ]המתרגם[ ביניהם( להרגיע את‬
‫יהודה‪ .‬מנשה שגיבור היה הניח את ידו‬
‫על חזהו של יהודה להרגיעו‪ ,‬מיד הבין‬
‫יהודה שאיש זה הינו בעל כוחות‪ ,‬כמו‬
‫אחד מהאחים‪ ,‬ואמר בוודאי משלנו‬
‫הוא‪.‬‬
‫במצב עניינים זה‪ ,‬יהודה הוא‬
‫מבחינת ”גור אריה יהודה“‪ ,‬ואילו‬
‫בנימין הוא מבחינת ”בנימין זאב‬
‫יטרוף“‪ ,‬בעוד שיוסף הוא מבחינת‬
‫”בכור שורו הדר לו“‪ .‬במפגש פסגה‬
‫זה‪ ,‬בין יהודה לבין יוסף על הצלת‬
‫בנימין‪ ,‬הדבר דומה למפגש של אריה‬
‫העומד מול השור כדי להציל את הזאב‬
‫מקרני השור‪ .‬וברור לכל מי אמור‬
‫לנצח בסופו של מפגש דרמתי זה‪.‬‬
‫חגיגת ‪ 15‬שנה ללהקת ”שירים מבית אבא“‬
‫ביום שני‪ ,‬א‪ ′‬כסלו תשע‪″‬ד‪,4.11.13 ,‬‬
‫התקיים באולם סוזן דלאל ערב הצדעה‬
‫למקהלה הבוכרית ”שירים מבית אבא“‬
‫בהנהלת הגב‪ ′‬יפה מקסימוב‪ ,‬במלאת‬
‫‪ 15‬שנה להקמתה‪ .‬אוהבי הזמר הבוכרי‬
‫מילאו את האולם והמקהלה שרה את‬
‫שיריה המוכרים‪ ,‬כשהקהל מצטרף‬
‫לשירה במקומות הנכונים‪ .‬לגיוון‬
‫הרפרטואר שלה שרה הלהקה גם שירי‬
‫לדינו ושירים ישראלים )”אנא בכח“‬
‫של עובדיה חממה(‪.‬‬
‫עיטרו את הערב בריקודיהם‬
‫הרקדניות אסיה וגליה והרקדן‪ ,‬שהוא‬
‫גם חבר הלהקה‪ ,‬חיים דוידוב‪.‬‬
‫הרשימה ביותר הופעת הזמר יאיר‬
‫אליעזרוב‪ ,‬ששר בקולו האדיר ארייה‬
‫איטלקית ושיר מהמחזור ”חתולים“‬
‫ובנוסף שני קטעי שאשמקום‪.‬‬
‫אתי ג‪′‬ון שהייתה בקהל התבקשה‬
‫ע‪″‬י הגב‪ ′‬מקסימוב לעלות ולבצע קטע‬
‫מתוכניתה ואכן‪ ,‬עשתה זאת בחן רב‪,‬‬
‫כדרכה‪.‬‬
‫הזמר עוזי שחמורוב‪ ,‬שגם הוא היה‬
‫בקהל‪ ,‬נתבקש ע‪″‬י יפה מקסימוב לבצע‬
‫שיר מהרפרטואר שלו‪ ,‬ואכן עשה זאת‬
‫להנאת הקהל‪.‬‬
‫חברי וחברות הלהקה שרו סולו‬
‫שירים המתאימים לקולותיהם‪ ,‬כשגם‬
‫גב‪ ′‬יפה מקסימוב תורמת את חלקה‬
‫בשיר – ”איי מוי עולם“‪.‬‬
‫בתלבושות‬
‫מרשימה‬
‫הלהקה‬
‫הבוכריות וזה מוסיף נופך להופעתה‪.‬‬
‫חברי הלהקה הם‪ :‬יפה מקסימוב‬
‫)מייסדת ומנהלת(‪ ,‬לאה כהן‪ ,‬אלה‬
‫קלנטרוב‪ ,‬אילנה פנקלשטיין‪ ,‬חיים‬
‫דודיוב‪ ,‬משה פינקלשטיין‪ ,‬אהרון פז‬
‫ומישאל אליאב‪ .‬המנהל המוזיקאלי זה‬
‫שמונה שנים‪ ,‬הוא דורי יפה‪ ,‬נגן הטאר‬
‫– צדיק משיח ונגן הדויירה – יורה‬
‫מונרוב‪.‬‬
‫הלהקה אכן משמרת את השירים‬
‫ששרנו בבית אבא‪ ,‬ואנו אסירי תודה‬
‫ליפה ולהקתה על התמדתם בפעילות‬
‫מבורכת זו‪.‬‬
‫את הבמה עיצב בטוב טעם האמן‬
‫שימעון פולטוב שגם צילם את האירוע‬
‫ועלה לבמה לברך את הלהקה‪.‬‬
‫אורי חיימוב‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪7‬‬
‫ראיון עם ארז מרזיוף‬
‫– ארז‪ ,‬אתה בנו של משיח מרזיוף‪,‬‬
‫ממייסדי הברית ומנכ‪″‬לה לשעבר‪ .‬מה אתה‬
‫זוכר מתקופה זו?‬
‫– אני זוכר‪ ,‬קודם כל את חדוות העשייה של‬
‫אבא בתקופה הזאת‪ .‬זה היה בשנות ה‪ 70-‬כשהייתה‬
‫עלייה מסיבית של יהודי בוכרה מברה‪″‬מ לשעבר‪.‬‬
‫בעיקר צריך היה לדאוג להם לדיור ולמקום עבודה‪.‬‬
‫אחרי זה התחילו בברית יוצאי בוכרה לעסוק‬
‫בנושאי חינוך ומלגות‪ .‬אבל בראש מעייניו של‬
‫אבא היה הדיור‪ .‬הוא היה בין המייסדים של הברית‬
‫ושימש כמזכיר ראשון של העמותה‪ .‬את אמנון‬
‫סלומי‪ ,‬שכיהן כיו‪″‬ר הברית‪ ,‬אבי היה זה שהביא‬
‫לעמותה‪ .‬אמנון סלומי הינו קרוב משפחה של אמי‬
‫ובנוסף היה גם עו‪″‬ד של אבי בכל מיני נושאים‪.‬‬
‫כשהתעוררה השאלה את מי למנות לתפקיד יו‪″‬ר‬
‫העמותה החדשה‪ ,‬אבא אמר‪ ,‬שיש בוכרי אחד‪,‬‬
‫שלדעתו מתאים ביותר והוא מאוד מקווה שיסכים‪.‬‬
‫אבא התכוון לעו‪″‬ד סלומי‪ .‬וסלומי‪ ,‬אכן‪ ,‬הסכים‬
‫להיות יו‪″‬ר‪ .‬אני הייתי אז בן ‪ 18‬ושרתתי בצבא‪.‬‬
‫וכל פעם שהייתי חוזר הביתה מהצבא‪ ,‬הבית היה‬
‫מלא באנשים‪ .‬הייתה לנו דירה קטנה בת ‪ 3‬חדרים‪.‬‬
‫תארי לך‪ ,‬חייל שבא לחופשה הביתה אחרי ‪3-4‬‬
‫שבועות‪ ,‬רוצה פינה חמה ובו זמנית קצת מנוחה‬
‫ופרטיות‪ ,‬ואין לו‪ .‬פעם אחת‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬שכעסתי‬
‫מאוד ואמרתי ”מה זה פה?“ ואבא כעס עלי מאוד‬
‫ואמר לי‪” :‬אתה ילד ואתה לא מבין‪ .‬כשתתבגר‬
‫תבין‪ ,‬שמדובר כאן באנשים‪ ,‬שזקוקים לעזרה‪,‬‬
‫לתמיכה ובמיוחד לתמיכה רגשית‪ .‬הם עזבו הכל‬
‫ובאו לארץ‪ .‬לפי סיפוריהם‪ ,‬בבוכרה היו להם חיים‬
‫מסודרים‪ ,‬שטחים ובתים גדולים‪ .‬והייתה בעיה‬
‫עיקרית – כיצד לשכן אותם‪ ,‬כי הם רצו לחיות‬
‫בארץ במעין ”קומונה“‪ ,‬שכל המשפחה תחייה‬
‫בבית גדול בבניין אחד‪ .‬אבל החיים כאן אחרים“‪.‬‬
‫אבא תמיד הבין לליבם של העולים‪.‬‬
‫בנוסף לפעילות במסגרת ברית יוצאי בוכרה‪,‬‬
‫אבא היה פעיל בקהילה הבוכרית בפתח‪-‬תקווה‬
‫בנושאים כמו זיווג‪ ,‬גירושים‪ ,‬שלום בית‪ ,‬לוויות‬
‫ואזכרות‪ ,‬בר‪-‬מצווה‪ .‬אין ילד אחד בני דורי‬
‫ומהדורות הקודמים בעיר‪ ,‬שלא עבר תחת אבי את‬
‫לימוד הדרשה לבר‪-‬מצווה שלו‪ .‬הוא היה מלמד‬
‫אותם איך לדבר‪ ,‬איך לקרוא בתורה‪ ,‬איך להגיד‬
‫את ההפטרה‪.‬‬
‫כל החיים שלו אבא היה עסוק בנושאי ציבור‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היה לו את העסק הפרטי שלנו – מזנון‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הוא לא ניהל אותו‪ ,‬מי שניהלה את העסק‬
‫הייתה אמא‪.‬‬
‫– כמה זמן אביך שירת כמזכיר בברית‬
‫יוצאי בוכרה?‬
‫– משנת ‪ 1972‬ועד ‪ .1980‬וכל יום הוא היה‬
‫מגיע מפתח‪-‬תקווה לתל‪-‬אביב לשרת את הציבור‬
‫הבוכרי‪ .‬ברגע שהרגיש שהוא לא עומד בקצב של‬
‫המשימות שהוטלו עליו‪ .‬הוא עזב את הברית‪ .‬הוא‬
‫התחיל את פעילותו בברית בהיותו בן ‪ 70‬ופרש‬
‫בן ‪ .78‬כעבור שלוש שנים‪ ,‬בגיל ‪ ,81‬הוא נפטר‬
‫ממחלה קשה‪.‬‬
‫– האם אתה זוכר אירועים מיוחדים שהתרחשו‬
‫במסגרת הברית בתקופה בה פעל אביך?‬
‫– הרבה אירועים‪ .‬למשל‪ ,‬אירוע מיוחד‪ :‬פעם‬
‫רצו לארח אישים בעלי שיעור קומה כמו עוזי‬
‫נרקיס ואהרון שגיא‪ ,‬שהיה אחראי על הדיור בכל‬
‫גוש דן במשרד השיכון‪ .‬מכורח הנסיבות היינו‬
‫חייבים להיות עמו בקשר הדוק‪ ,‬כי בכל נושא‬
‫הקשור לדיור היינו פונים אליו‪ .‬ערכנו בעבורו‬
‫ערב מיוחד עם כל המטעמים והמסורת הבוכריים‬
‫– ג‪′‬ומה וקלפק‪ .‬האירוע התקיים בביתנו בנר‬
‫שמיני של חנוכה והיה מדהים‪ .‬היו ‪ 50-60‬איש‪,‬‬
‫כל הצמרת של הברית‪ ,‬באותו ערב הצהיר שגיא‪,‬‬
‫שמהיום ”אני קורא לעצמי שגיאיוב‪ .‬אני ”מתגייר“‬
‫להיות בוכרי“‪ .‬אהרון בעצמו היה זן נדיר וסיפק‬
‫את כל מה שביקש אבי ממנו‪.‬‬
‫אני זוכר מקרה מאוד דרמתי‪ .‬יום אחד שגיא‬
‫התקשר לאבי ואמר לו ”תרוץ מהר לקריית גת או‬
‫קריית מלאכי“‪ ,‬אני לא זוכר בדיוק‪” .‬יש כאן יהודי‬
‫בוכרי‪ ,‬שמתבצר בבניין ומאיים לשרוף את עצמו‬
‫ואת כל בני משפחתו“‪ .‬אבא הגיע למקום ודיבר‬
‫אל ליבו של הבוכרי והסביר לו‪ ,‬שכאן זה לא כמו‬
‫בברה‪″‬מ‪ ,‬שחיים כולם בקומונה אחת‪ .‬אחרי כחצי‬
‫שעה של דיבורים‪ ,‬אבא ירד למטה ושגיא שאל‬
‫אותו ”נו מה היה‪ .‬פתרת את הבעיה?“ אבא השיב‪:‬‬
‫”לא“‪” .‬אז מה עשית?“ אבא השיב‪” :‬לא היו לו‬
‫משיח ורחל מרזיוף‬
‫משיח מרזיוף נואם בכנס הברית‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫ארז מרזיוף‬
‫יליד פתח‪-‬תקווה‪ .‬שירת בצבא בחיל‬
‫הים בספינת טילים‪ .‬עוסק ברפואה‬
‫אלטרנטיבית‪ .‬נשוי לד‪″‬ר יליזבטה‪,‬‬
‫מומחית לרפואה פנימית‪.‬‬
‫אב לשלושה‪.‬‬
‫גפרורים‪ ,‬אז נתתי לו‪ .‬אל תדאג‪ .‬הוא רק מדבר‪.‬‬
‫הוא עוד מעט ירד למטה“‪ .‬וכך היה‪.‬‬
‫כאשר התגוררתי בארה‪″‬ב‪ ,‬אבא בא לבקר‬
‫אותי ואת אחי‪ .‬באחד הימים יצאנו לקניות בעיר‬
‫ולפתע נתקלנו בבוכרי‪ ,‬שפניו היו מוכרות לאבא‪.‬‬
‫הסתבר‪ ,‬שהיה זה אותו יהודי‪ ,‬שהתבצר על הגג‬
‫הבניין הגבוה‪ .‬ועכשיו הוא מתגורר בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫אבא יצא מהחנות מאוד כעוס באומרו לאחי‪:‬‬
‫”אנחנו משתדלים לתת להם בארץ הכל‪ .‬המדינה‬
‫נותנת להם סל קליטה‪ ,‬והם עוזבים את הארץ‬
‫ויורדים“‪ .‬וזה כאב וחרה לו מאוד‪.‬‬
‫בשובו לארץ כתב אבא לשר הקליטה‪ ,‬שיש‬
‫להתנות את מתן סל הקליטה בהתחייבות של‬
‫העולים לא לעזוב את המדינה‪ .‬אני חושב‪ ,‬שזאת‬
‫הייתה הירייה הראשונה לשינוי תנאי קבלת סל‬
‫הקליטה לעולים‪.‬‬
‫פנו לאבא גם בוכרים רבים בנושא גיוס‬
‫לצה‪″‬ל‪ ,‬בבקשה שאבא יסייע להם לשחרר את‬
‫ילדיהם משירות בצבא‪ .‬אבא היה מטיף להם מוסר‬
‫ו”מרביץ“ בהם ציונות‪ .‬מספר להם שיש לו שני‬
‫בנים ושניהם שרתו בצבא‪ .‬אני זוכר‪ ,‬במלחמת‬
‫ששת הימים כשבאו לגייס את אחי למילואים‪ ,‬הוא‬
‫לא היה בבית ואבא בעצמו הכין לאחי תרמיל עם‬
‫כל הציוד הצבאי שלו‪ ,‬כדי שברגע שיחזור הביתה‪,‬‬
‫ישר יקח את הציוד‪ ,‬בלי לחשוב פעמיים‪ ,‬ויסע‬
‫לבסיס‪ .‬אבא ניסה לשכנע את העולים עד כמה‬
‫זה חשוב לשרת בצה‪″‬ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא הבין את‬
‫הפחדים שלהם לגיוס בניהם לצה‪″‬ל בגלל חוסר‬
‫האמון שהיה להם בצבא הסובייטי בארץ מוצאם‪,‬‬
‫ויחס זה העבירו גם לצה‪″‬ל‪.‬‬
‫– מה ירשת מבית אבא? מה אתה יודע על‬
‫מוצא המשפחה?‬
‫– ירשתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬את המסורת הבוכרית‬
‫והורשתי אותה לילדי – חגים‪ ,‬טקסים‪ ,‬כולל שירי‬
‫שבת וחג‪ ,‬מלווים במאכלים בוכריים‪ ,‬אהבת הארץ‬
‫והמורשת שלנו‪.‬‬
‫כל הסיפור של עלייתו של אבא לארץ הוא‬
‫מעניין‪ .‬סבי היה סוחר עשיר‪ ,‬שביקר בלונדון לצורך‬
‫עסקיו‪ ,‬משם בא לביקור בארץ ונתקע כאן עם פרוץ‬
‫המהפכה הבולשביקית‪ .‬בינתיים סבתי נפטרה ואבי‬
‫נותר עם עוד שתי אחיות בנכר‪ .‬בחוכמתו הרבה‬
‫סבי הגיע להסכם עם אדם זר‪ ,‬שילם לו סכומי‬
‫כסף גבוהים ובדרך לא דרך אבא ואחיותיו הגיעו‬
‫ב‪ 1921-‬לארץ‪ .‬אבא היה אז בן ‪ 7‬בלבד‪.‬‬
‫אבא הטיף לנו לאהבת הארץ‪ .‬תמיד הדגיש‪,‬‬
‫שאנו‪ ,‬הדור שלי‪ ,‬קבלנו את המדינה על מגש של‬
‫כסף‪ .‬הדגיש את כל מה שעבר על היישוב היהודי‬
‫בארץ כולל תקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬הוא‬
‫תמיד סיפר לנו על הפחד הנורא ששרר בקרב‬
‫הישוב מהאפשרות שהנאצים יגיעו לא‪″‬י‪ .‬וכמובן‪,‬‬
‫סיפר על מלחמת השחרור‪ ,‬שבה היו מרעישים‬
‫בפחים‪ ,‬כדי שהירדנים יחשבו‪ ,‬שיש לנו הרבה נשק‬
‫ובמיוחד רכב כבד‪ ,‬שמגיע לשם‪ .‬הוא נהג לומר‪,‬‬
‫שלמעשה הם בנו את הארץ בידיים ובדמם‪.‬‬
‫באופן אישי ירשתי מאבא את הפעילות‬
‫הציבורית‪ .‬מילדותי אני זוכר‪ ,‬שאבא היה עסוק‬
‫בפעילות הציבורית‪ .‬חוץ מפעילותו בברית יוצאי‬
‫בוכרה הוא שימש כיו‪″‬ר העדה בפתח‪-‬תקווה‬
‫למעלה מ‪ 50-‬שנה‪ .‬כאשר שואלים אותי במה אבא‬
‫עסק‪ ,‬אני עונה – עסקי ציבור‪ .‬הציעו לו לא פעם‬
‫להיכנס לפוליטיקה והוא בשום אופן לא הסכים‪,‬‬
‫מפני שאמר‪ ,‬שהוא לא יכול להישאר ישר עם‬
‫עצמו כפוליטיקאי‪.‬‬
‫אני לא מגיע לרמת הפעילות הציבורית של‬
‫אבא‪ ,‬אבל‪ ,‬כשאבא נפטר‪ ,‬כיהנתי כיו‪″‬ר בית‬
‫הכנסת הגדול בפתח‪-‬תקווה‪ ,‬למרות שאני גר‬
‫בת‪″‬א‪ .‬כל הקשור לניהול בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ישיבות‪,‬‬
‫הכנסות‪ ,‬אירועים וכו‪ ′‬מילאתי כיו‪″‬ר גבאים‬
‫במשך ‪ 8‬שנים‪ .‬עד שאמרתי להם‪ ,‬שזה לא‬
‫הגיוני‪ ,‬שאשאר יו‪″‬ר בית הכנסת הגדול של העדה‬
‫הבוכרית בעיר‪ ,‬כשאני לא גר בה‪.‬‬
‫– ומה הפעילות הציבורית שלך בתל‪-‬אביב?‬
‫– בתל‪-‬אביב אני מעורב מאוד בקהילה‬
‫המקומית בבית הכנסת ”היכל שמחה“ שהקים‬
‫אריה חיימוב ז‪″‬ל על‪-‬יד דיזנגוף סנטר‪ .‬כל‬
‫הפעילות של בית הכנסת‪ ,‬כל העזרה לאנשים אם‬
‫זה בענייני שמחות או צער‪ ,‬אני מעורה בעניינים‬
‫אלה‪ .‬בינתיים זה הכל ואני עוד אראה איך להמשיך‬
‫הלאה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ראיון עם ארז מרזיוף‬
‫‪°‬‬
‫– בעצם‪ ,‬ירשת מבית אבא את העסקנות‬
‫הציבורית‪ ,‬את האכפתיות האזרחית‪ ,‬את אהבת‬
‫ציון ואת אהבת הציונות‪.‬‬
‫– את אהבת הציונות ובמיוחד את המסורת‬
‫הבוכרית‪ .‬אני זוכר‪ ,‬שבכל אירוע משפחתי הלבוש‬
‫הבוכרי היה חלק אוטנטי‪ .‬אז‪ ,‬בזמנו‪ ,‬אני מדבר על‬
‫לפני ‪ 50-40‬שנה‪ ,‬לא היה פופולארי להגיד שאתה‬
‫בוכרי‪ .‬אנחנו הלכנו בראש מורם וכששאלו אותי‬
‫מאיזה עדה אני‪ ,‬תמיד עניתי שאני בוכרי‪ .‬היום‬
‫כולם מכירים וכולם רוצים לטייל בבוכרה‪ .‬בכיתה‬
‫שלי בבית הספר קראו לי ”בוכרי“‪ .‬ועדיין‪ ,‬היום‬
‫רוב מכיריי קוראים לי בשם זה‪ .‬כשביסודי רצו‬
‫לערוך סדר פסח כיתתי‪ ,‬עשו זאת אצלנו בבית‪ ,‬כי‬
‫כולם ידעו שאנחנו שומרי מסורת‪ .‬ואז ליל הסדר‬
‫נחוג אצלנו בבית בנוסח בוכרי‪.‬‬
‫בבר‪-‬מצווה שלי אבא שכר אוטובוס להסעת‬
‫כל ילדי הכיתה‪ ,‬הוריהם ומורים ונסענו לכותל‪ .‬אז‬
‫לא היה נהוג לחגוג בר‪-‬מצווה בכותל כמו היום‪.‬‬
‫אבא היה מהחלוצים שהנהיגו מנהג זה‪.‬‬
‫– מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מייחד את הקהילה שלנו?‬
‫– דבר ראשון‪ ,‬הוא שלא מבקשים שום דבר‬
‫מאף אחד ולא באים בטענות לאף אחד‪ .‬הם לא‬
‫יצאו להפגנות‪ ,‬לא צעקו ”מגיע לי!“‪ .‬הבוכרים‬
‫תמיד היו עצמאים‪ .‬וזו הסיבה שלא הכירו את‬
‫העדה שלנו‪ .‬הם רק נתנו‪ .‬תמיד היו אנשים מאוד‬
‫צנועים‪ ,‬תמיד עשו למען החברה‪ ,‬למען הזולת‪,‬‬
‫אבל הכל בשקט‪ .‬זה התחיל עוד מבוני שכונת‬
‫הבוכרים‪ ,‬שלמרות שהיו מאוד עשירים‪ ,‬דאגו‬
‫יותר לאחרים ולא פרסמו את עשייתם ברבים‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ ,‬כשברית יוצאי בוכרה נוסדה‪ ,‬הוצע‬
‫להם לפנות לפוליטיקה‪ ,‬ואמנון סלומי סירב חד‬
‫משמעית לעצה הזאת‪ .‬אני יודע את זה בוודאות‪,‬‬
‫כי אבא סיפר על כך בבית‪ .‬את הבוכרים אף פעם‬
‫לא עניינה פוליטיקה‪.‬‬
‫משיח ורחל מרזיוף מארחים בביתם את אהרון שגיא ורעייתו‬
‫תכונה נוספת המייחדת אותנו זה מוסר עבודה‬
‫ולא רק אצל ותיקים‪ ,‬אלא גם בקרב הבוכרים‬
‫החדשים‪ .‬דבר נוסף המייחד אותם זה האחדות‪,‬‬
‫במיוחד בשעת צרה‪ .‬כאשר קורה משהו בקהילה‪,‬‬
‫לטוב או לרע‪ ,‬כולם מתאחדים‪ .‬התכונות המייחדות‬
‫את הקהילה שלנו זה קיום המסורת הבוכרית‪,‬‬
‫המאכלים‪ ,‬הלבוש והאזכרות‪ .‬יחד הן מהוות‬
‫את המורשת שלנו‪ ,‬שאותה יש להנחיל לדורות‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫מנקודת ראות אישית‪ ,‬יש לנו הרבה מה ללמוד‬
‫מהדורות הקודמים‪ ,‬שהצטיינו בצניעות‪ ,‬בענווה‪,‬‬
‫בכושר נתינה ובאהבת רעיך כמוך‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫ללמוד מהם את דרך החיים‪ .‬הדבר העיקרי‪,‬‬
‫שלמדתי מההורים שלי זה חינוך ילדים‪ .‬החינוך‬
‫שקבלתי מהורי על נתינה ואחדות הנחלתי לילדי‪.‬‬
‫– חינוך שמתבסס על אילו יסודות?‬
‫– יסודות של בית ולא חוץ‪ ,‬שלא כמו אצל כל‬
‫הדור הצעיר של היום‪ ,‬שמתאפיין בבילוי בפאבים‪,‬‬
‫דיסקוטקים ומועדוני לילה‪.‬‬
‫– והילדים שלך לא התקוממו?‬
‫– נהפוך הוא‪ .‬הם רואים את ההבדל המהותי‬
‫בינם ובין אותם צעירים של מועדוני לילה‪.‬‬
‫– איזה תוכן היית יוצק למשפט ”להיות‬
‫בוכרי גאה“?‬
‫– קודם כל לספר לאנשים‪ ,‬שאני בוכרי‪,‬‬
‫ולא להסתיר זאת‪ .‬עד היום‪ ,‬במיוחד בקרב עולים‬
‫חדשים‪ ,‬יש כאלה‪ ,‬שמתביישים להגיד שהם בוכרים‪.‬‬
‫כששואלים אותם מאיפה הם‪ ,‬הם עונים מרוסיה‪.‬‬
‫אסור לנו להתבייש במוצא שלנו‪ ,‬לא משנה מאיזה‬
‫עדה אתה‪ .‬דבר שני‪ ,‬מאחר ואני דור שלישי‪ ,‬מצד אמי‪,‬‬
‫שנולדה בארץ‪ ,‬אני רואה את עצמי כארץ‪-‬ישראלי‪,‬‬
‫כישראלי לכל דבר‪ .‬אני אפילו לא מדבר בוכרית‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬בכל זאת בתור בוכרי‪ ,‬אני גאה להנחיל את‬
‫המורשת הבוכרית לדור ההמשך‪ .‬כי זה חשוב מאוד‪.‬‬
‫אני רואה איך לאט לאט הרבה משפחות בוכריות‪,‬‬
‫שנולדו כאן בארץ‪ ,‬חוזרות לשורשים‪ ,‬מקיימות‬
‫אירועים לפי הנוסח הבוכרי‪ ,‬כמו לפני ‪ 50-60‬שנה‪.‬‬
‫אני זוכר‪ ,‬איך בתור ילד סבלתי‪ ,‬כששמעתי את כל‬
‫התפילות‪ ,‬הדרשות והפיוטים בבית כנסת‪ .‬והיום‪ ,‬לא‬
‫אכפת לי כמה זמן זה נמשך‪ ,‬אני נהנה לשמוע את זה‪.‬‬
‫ואם החזן טוב‪ ,‬ההנאה כפולה‪.‬‬
‫– מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬משמעותה של השתלבות‬
‫מוצלחת של עולה חדש בחברה הישראלית?‬
‫– קודם כל כשילמד את השפה העברית ויתחיל‬
‫לדבר‪ ,‬אז הוא ישתלב בארץ‪ .‬יש בארץ יהודים‪,‬‬
‫שעוד אבא קלט אותם בשדה התעופה לפני ‪40‬‬
‫שנה‪ ,‬ועד היום הם לא מדברים עברית‪ .‬למרות‬
‫שהם הצליחו בחייהם כאן‪ ,‬הם לא מדברים עברית‬
‫תקינה‪ .‬לשיחה שוטפת הם בוחרים לדבר בוכרית‬
‫או רוסית‪ .‬ידיעת השפה והדיבור בה הוא האמצעי‬
‫הטוב ביותר להיקלטות מוצלחת בארץ‪.‬‬
‫מבחינת הדור הצעיר – לימודים ושירות‬
‫בצבא‪ .‬הרבה מהם גם היום מתחמקים משירות‬
‫ללא סיבה‪ .‬אני לא מאשים עולים שלא התגייסו‬
‫לצבא האדום כי הם חששו מהיחס האנטישמי‬
‫כלפיהם‪ .‬אבל אלה שנולדו וגדלו כאן בארץ‪ ,‬אין‬
‫להם שום סיבה לא לשרת בצה‪″‬ל‪.‬‬
‫– האם יש לך מה להוסיף בהיותך בן משיח‬
‫מרזיוף‪ ,‬ממייסדי ברית יוצאי בוכרה?‬
‫– לברית יוצאי בוכרה זכויות רבות בסיוע‬
‫לציבור הבוכרי במשך עשרות שנים‪ .‬היא העלתה‬
‫את קרנה של העדה ובעיקר של בניה הצעירים‬
‫בהרחבת והעמקת ההשכלה האקדמית‪ .‬לה זכות‬
‫ראשונים בקליטת עלייה‪ .‬אני מאחל לברית המשך‬
‫עשייה מוצלחת בעתיד‪.‬‬
‫ראיינה שושנה רון‬
‫נדם קולו הערב של בעל ”שובה למעונך“‬
‫בנימין חיימוב ז‪″‬ל‬
‫ביום שמחת תורה עלה בסערה‬
‫לגנזי מרומים ר‪ ′‬בנימין חיימוב ז‪″‬ל‪,‬‬
‫נעים זמירות ישראל‪ ,‬בעל קול ערב‬
‫במיוחד שלא היה שני לו במקם ”שובה‬
‫למעונך ושכון בבית מאוויך“‪ ,‬המושר‬
‫לפני לחש של תפילת מוסף בימי שבת‪,‬‬
‫ראש‪-‬השנה וכיפור‪ .‬כאמור‪ ,‬הייתה לו‬
‫נעימה מיוחדת ומרגשת שמאז החזן‬
‫המהולל בן‪-‬ציון נתנאל לא קם כבנימין‬
‫בדייקנות המקם‪.‬‬
‫בנימין ז‪″‬ל נפטר לצער המשפחה‬
‫הנכבדה ביום בו נפטר אביו ר‪ ′‬שמחה‬
‫חיימוב זצ‪″‬ל‪ ,‬שכיהן כרב‪ ,‬דרשן‪ ,‬דיין‪,‬‬
‫מוהל‪ ,‬חזן ושוחט מבוקש בשכונת‬
‫הבוכרים בירושלים בראשית המאה‬
‫שעברה‪ .‬בנימין התייתם מאביו והוא‬
‫בן ‪ 13‬בלבד‪ .‬נאלץ לסייע לאמו‬
‫בפרנסת המשפחה‪ .‬האם פרחה‬
‫אלמנה צעירה אצילה‪ ,‬אם לשמונת‬
‫בניה ובנותיה‪ ,‬אותם גדלה לתפארת‪,‬‬
‫ביניהם החזן‪ ,‬המוהל‪ ,‬הדרשן המהולל‬
‫מולה יוסף חיימוב‪ ,‬שהוציא מתחת ידו‬
‫ספר דרשות על פרשת השבוע בשם‬
‫”נועם שי‪″‬ח“‪ ,‬ואת אריה חיימוב‪,‬‬
‫שהיה ממנהיגי הציבור המוכרים‬
‫והנכבדים של עדתנו הבוכרית‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬במשפחת חיימוב נתקיים‬
‫מאמר חז‪″‬ל‪” :‬בשעה שפוסקין גדולה‬
‫לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל‬
‫הדורות“‪.‬‬
‫בנימין שימש בקודש כחזן בבית‬
‫כנסת שבקריית‪-‬שלום וזכה לשבחים‬
‫מרובים‪ .‬לימים‪ ,‬ועל פי בקשת אחיו‬
‫אריה‪ ,‬עבר לגור ולשמש בקודש‬
‫כחזן בניו‪-‬יורק‪ ,‬מקום בו הרים יחד‬
‫עם אנשי הציבור המכובדים – יעקב‬
‫הראל‪ ,‬חנן בנימיני‪ ,‬רחמים ברוכוב‬
‫וכמובן אחיו אריה חיימוב את קרנה‬
‫של העדה בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫כאיש עסקים הוא הצליח בענף‬
‫היהלומים והיה ידוע כאדם ש”נשא‬
‫ונתן באמונה“ פיו וליבו היו שווים‬
‫ומילתו הייתה מילה‪.‬‬
‫בנימין המנוח‪ ,‬יחד עם רעייתו‬
‫יעל‪ ,‬שטפלה בו בערוב ימיו במסירות‬
‫רבה‪ ,‬גידלו משפחה לתפארת‪ .‬לימים‪,‬‬
‫ובגלל אהבת ציון שבערה בו‪ ,‬חזר‬
‫ארצה וכמובן הצטרף לבית הכנסת‬
‫המשפחתי ”היכל שמחה“ ברחוב תל‪-‬‬
‫חי בתל‪-‬אביב‪ .‬לאחר פטירת אחיו מולה‬
‫יוסף חיימוב‪ ,‬החזן המפואר ומנהיג‬
‫רוחני של בית‪-‬הכנסת‪ ,‬תפס בנימין‬
‫את מקומו כחזן להנאתם המרובה של‬
‫המתפללים‪ ,‬שגמרו עליו את ההלל‪.‬‬
‫בנימין‪ ,‬איש צדקה וחסד‪ ,‬בעל נאמן‬
‫לרעייתו יעל‪ ,‬אב מסור לילדיו‪ ,‬סבא‬
‫אהוב על נכדיו וניניו‪ ,‬זכה להקים דור‬
‫ישרים יבורך ונתקיים בו‪” :‬כל הרגיל‬
‫לעשות צדקה זוכה הויין לו בנים בעלי‬
‫חוכמה“‪ .‬ראו את הבנים שמחה‪ ,‬אבנר‪,‬‬
‫מנחם ועסקנית הציבור הבת יפה שרף‬
‫והיהלום שבכתר וממשיך דרכו של‬
‫האב בנימין ושל הסבא מולא שמחה‬
‫הוא הבן הרב יגאל חיימוב‪ ,‬מקים עולה‬
‫של תורה במרכז הבוכרי ובישיבת‬
‫”אוהל שמחה“ בפלשינג ניו‪-‬יורק‪ ,‬רב‬
‫נערץ על כל מכריו ומוקיריו‪.‬‬
‫בנימין נפטר בשיבה טובה‪ ,‬זקן‬
‫ושבע ימים‪ ,‬רווה נחת מרעייתו‬
‫ויוצאי חלציו‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪ .‬דמותו ומורשתו‬
‫תהיינה למופת למשפחת חיימוב‬
‫ולקהילה הבוכרית‪.‬‬
‫יוסף בר‪-‬נתן‬
‫נשיא ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫ערב הרצאה‬
‫בספרייה הלאומית‬
‫בירושלים על הגניזה‬
‫האפגנית‬
‫ב‪30.12.13-‬‬
‫משמאל פרופ‪ ′‬חגי בן שמאי‪ ,‬המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית‪ .‬מימין מר ג‪′‬ק‬
‫אברהם מאנשי הקהילה בניו יורק‪ .‬צילום‪ :‬מרלה‬
‫בתאריך ‪ 30‬בדצמבר ‪ ,2013‬יום ב‪ ′‬כ‪″‬ז‬
‫בטבת תשע‪″‬ד מתוכנן באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ערב הרצאה על הגניזה האפגנית‪.‬‬
‫המרצים על הגניזה יהיו פרופ‪ ′‬חגי בן שמאי‬
‫המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית‪ ,‬פרופ‪′‬‬
‫שאול שקד מהאוניברסיטה העברית המומחה‬
‫לנושא הגניזה האפגנית ואחד האירנולוגים‬
‫הגדולים בעולם וכן אופיר חיים דוקטורנט‬
‫המתמחה בנושא‪ .‬בתכנית הערב גם פרק‬
‫מוסיקלי של פיוטים משל יהודי אפגניסטן‪.‬‬
‫כאשר יתקבלו פרטים נוספים מאת הספרייה‪,‬‬
‫נעלה אותם לאתר‪ .‬כמו כן אנו מתכננים לשלוח‬
‫הזמנות במייל או בדואר רגיל‪ .‬אנא שריינו את‬
‫המועד ביומנכם‪.‬‬
‫על הגניזה שלחה אלינו מספרת‬
‫הסיפורים‪ ,‬ד‪″‬ר צילה זן‪-‬בר את הסיפור‬
‫הבא‪:‬‬
‫הדרוויש היה מהלך עניו על מישורי האדמה‬
‫ָשכּוֹל היה תלוי על צוארו‪ .‬לא נדבות‬
‫כשכלי הכּ ְ‬
‫אסף כי אם את סיפוריהם של הנוודים ומכולם‬
‫הוא אסף את סיפוריו של המוּ ָסאִי – היהודי‪.‬‬
‫הם נפגשו לפני כארבעים ימים בפִירוּז קוֹה‬
‫שבגָ‪′‬אם‪ .‬האחד היה מוסלמי סוּפי וה‪ ...‬שני‬
‫מוּ ָסאִי ולא הפריע לאלו השניים מוצאם ודתם‪.‬‬
‫הם דיברו את שפת הלב ואכלו ביחד נָאן ונֶמָכּ‬
‫– לחם ומלח‪ ,‬ואהבו אחד את השני כמו שאהבו‬
‫בענווה את האל‪.‬‬
‫וברגע זה ממש כשהמלח נמס בפיהם‪ ,‬אמר‬
‫הדרוויש למוסאי‪” :‬השורשים שלנו הם הלב‪,‬‬
‫הכתובים שלנו הם הלב‪ ,‬המסע שלנו הוא‬
‫הלב“‪ .‬והוליך אותו אל מערה והדליק זרדים‬
‫בכפות ידיו והראה למוסאי מגילות עתיקות‬
‫כתובות בעברית ולמרבה פליאתו של הדרוויש‬
‫בכה המוסאי בכי גדול עד שבאו העופות‬
‫הגדולים ואמרו לו כי בכיו מעיר את הגוזלים‬
‫בקן ולקחוהו אל השביל המוליך לירושלים‪.‬‬
‫”ומעולם לא פגשתי יותר את הדרוויש‬
‫ָשכּוֹל ולא ראיתי את הגנזים של אבות‬
‫עם הכּ ְ‬
‫אבותי“‪ ,‬אמר לי סבא שלי ולא ידע הוא כי‬
‫מקץ מאה שנים מבכיו הגדול‪ ,‬תלך נכדתו אל‬
‫הספריה הלאומית בירושלים ותראה במו עיניה‬
‫את הגניזה האפגאנית‪.‬‬
‫***‬
‫באוגוסט שנה זו פגש פרופ‪ ′‬בן שמאי את‬
‫אנשי הקהילה האפגנית בניו יורק והרצה בבית‬
‫הכנסת ”אנשי שלום“ של בני הקהילה האפגנית‬
‫על הגניזה‪ .‬את כינוס הקהילה ארגן ג‪′‬ק אברהם‪,‬‬
‫ובאדיבותו שלח אלינו תמונות ממהלך הערב‪,‬‬
‫זכויות הצילום שמורות למרלה‪.‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪9‬‬
‫פרופ‪ ′‬דב נוי‪ ,‬יעקב פנחסי‬
‫וחקר הפולקלור הבוכרי‬
‫פרופ‪ ′‬דב נוי הלך לעולמו ב‪ 29-‬בספטמבר‬
‫‪ .2013‬על דמותו המיוחדת ופועלו החלוצית‬
‫נייחד שורות אלה‪.‬‬
‫פרופ‪ ′‬נוי קיבל את פרס ביאליק לתרבות‬
‫ישראל בשנת ‪ 2002‬והיה לחתן פרס ישראל‬
‫לחקר הספרות ב‪.2004-‬‬
‫פרופ‪ ′‬דב נוי הקים בשנת ‪ 1955‬את‬
‫”ארכיון הסיפור העממי בישראל“ )אסע‪″‬י(‪,‬‬
‫המצוי כיום באוניברסיטת חיפה ובכך הניע‬
‫מפעל רב היקף של איסוף ותיעוד הסיפור‬
‫העממי היהודי‪ .‬כך‪ ,‬מתועדים בו ‪24,000‬‬
‫סיפורים‪ .‬בהמשך‪ ,‬דב נוי הקים את ”המרכז‬
‫לחקר הפולקלור“ כדי לתעד מסורות ומנהגים‬
‫של העולים וותיקי הארץ‪.‬‬
‫באמצע שנות ה‪ 60-‬של המאה הקודמת‬
‫נפגשו דרכיהם של דב נוי ויעקב פנחסי וכך‬
‫החלה עבודה בראשיתית של איסוף סיפורי‬
‫עם בוכריים‪ .‬בעת ההיא דב נוי כבר היה‬
‫בעיצומה של עבודת איסוף סיפורים ואולם‬
‫הוא כותב‪” :‬בין אלפי הסיפורים העממיים‬
‫שנאספו בישראל ע‪″‬י רושמים מתנדבים‬
‫מפי מספרים יוצאי עדות שונות‪ ,‬מאז כינון‬
‫אסע‪″‬י‪ ,‬לא תפס הסיפור העממי של יהודי‬
‫בוכרה את המקום הראוי לו‪ .‬בבואנו לסכם‬
‫בשנת ‪ 1963‬את ‪ 5000‬הסיפורים הראשונים‬
‫באסע‪″‬י מצאנו בהם ‪ 6‬סיפורי‪-‬עם מבוכרה‬
‫)לעומת ‪ 145‬מפרס ו‪ 234-‬מאפגניסטן(‪.‬‬
‫העובדה כי שישה סיפורים אלה סופרו ע‪″‬י‬
‫ארבעה מספרים שונים‪ ,‬משמשת עדות‬
‫נוספת כי הספרות העממית של יהודי בוכרה‪,‬‬
‫בעל פה ובכתב‪ ,‬לא באה למיצוי‪“...‬‬
‫דב נוי מוסיף‪” :‬ניסינו בדרכים שונות‬
‫לתקן את המצב ואחת מהן – הניסיון להשפיע‬
‫על מר יעקב פינחסי‪ ,‬שראינו בו תמיד אוצר‬
‫בלום של מידע על פולקלור יהודי בוכרה‪,‬‬
‫לרשום מזיכרונו לא רק מנהגים ואורחות‬
‫חיים‪ ,‬אלא גם סיפורי‪-‬עם‪ .‬מאז ראשית‬
‫צעדינו בחקר מורשת התרבותית של עדות‬
‫ישראל הכרנוהו כמי שהתרבות המפוארת‬
‫של היהודים יוצאי בוכרה קרובה ללבו‪,‬‬
‫והוא אוסף בארכיונו דברים קטנים וגדולים‬
‫שישמשו בבוא היום לשם תיעוד היסטורי‪-‬‬
‫תרבותי של היהודית הזאת“‪.‬‬
‫ועוד כותב פרופ‪ ′‬דב נוי כי בשנת ההדפסה‬
‫של הילקוט ”עשרה סיפורי‪-‬עם מבוכרה“‬
‫– ‪ ,1978‬הגיע מספר סיפורי יעקב פינחסי‬
‫באסע‪″‬י ל‪ 35-‬בין ‪ 134‬סיפורי בוכרה‪.‬‬
‫מן הדין לציין שבנוסף ליעקב פינחסי‬
‫רשמו סיפורי עם בוכרים משה ברוכוף‪,‬‬
‫עירית אמינוף )המוכרת לקוראינו גם כיום(‪,‬‬
‫יפרח חביב‪ ,‬רחל שרבט‪ ,‬הדה יזון‪ ,‬חנניה‬
‫מהוושוף‪ ,‬זבולון קורט‪ ,‬אברהם קלבן‪.‬‬
‫מאז פרסום הילקוט ”עשרה סיפורי‪-‬עם‬
‫מבוכרה“‪ ,‬מפי יעקב פינחסי‪ ,‬השתנו פני‬
‫הדברים‪.‬‬
‫היבול הדל‪ ,‬אותו מציין פרופ‪ ′‬דב נוי‪,‬‬
‫בהתייחסו לשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬אמנם אפיין את חקר יהודי בוכרה‬
‫בכלל‪ ,‬אבל אינו נכון עוד‪ .‬לא נזכיר כאן את‬
‫כל החוקרים העוסקים כיום בחקר כל תחומי‬
‫יהדות בוכרה‪ .‬רק נדגיש כי קמו מאז שני גופים‬
‫שחוללו שינוי של ממש בעניין זה‪ :‬הקמת מרכז‬
‫אב‪″‬א והקמת הפורום לחקר יהדות בוכרה‬
‫במכון בן‪-‬צבי ביוזמת הח‪″‬כ אמנון כהן‪.‬‬
‫עוד נדגיש כי ברית יוצאי בוכרה הבינה‬
‫עוד בראשית דרכה שיש לעודד את חקר‬
‫יהדות בוכרה‪ ,‬לראייה‪ ,‬הילקוט הנ‪″‬ל יצאה‬
‫לאור ב‪ 1978-‬על ידי המרכז לחקר הפולקלור‬
‫של האוניברסיטה העברית בשיתופה הפעיל‬
‫של ברית יוצאי בוכרה‪ ,‬באמצעות סגן יו‪″‬ר‬
‫שלה מר רפאל מושיוף‪ ,‬כפי שמעיד פרופ דב‬
‫ב‪.‬ב‪.‬‬
‫נוי בעצמו‪.‬‬
‫מכתב למערכת‬
‫לכבוד‬
‫הגב‪ ′‬שושנה רון‬
‫מנכ‪″‬לית ברית יוצאי בוכרה‬
‫נטלנו חלק בשני טיולים‪ ,‬שנערכו לאחרונה מטעם ברית יוצאי בוכרה‪ ,‬אשר‬
‫אורגנו על‪-‬ידך‪ ,‬האחד לגליל המערבי והשני לירושלים‪ .‬אני רואה חובה נעימה‬
‫לעצמי לציין בקורת רוח‪ ,‬שחזרנו מטיולים אלה מסופקים ומרוצים מאוד‪ .‬בחירת‬
‫המסלולים נערכה בקפידה‪ ,‬האתרים שביקרנו בהם מעוררי עניין ומרחיבים דעת‪.‬‬
‫ההדרכה ברמה מקצועית מעולה ומעל הכל‪ .‬הארגון לעילא ולעילא‪.‬‬
‫הטיולים האלה נותנים הזדמנות לחברי הברית להכיר חבלי ארץ שלנו תמיד מוכרים‬
‫לכולם והם תורמים תרומה חשובה להכרת הארץ‪ ,‬המשנה את פניה‪ ,‬מדי שנים מספר‪.‬‬
‫אי אפשר לאהוב את הארץ ללא הכרת הארץ‪ ,‬ללא ידיעת ההיסטוריה העשירה‬
‫שלה וללא הכרת נופיה‪ ,‬הגיאוגרפיה שלה ואוכלוסייתה המגוונת‪.‬‬
‫המדריך המעולה של הטיולים מספק את כל הנ‪″‬ל ביד רחבה‪.‬‬
‫אני תקווה שתמשיכי במסורת ברוכה זו של יזום טיולים וארגונם‪.‬‬
‫בברכה‬
‫אבנר מיכאלי‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪10‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫מרגלית פלדבאום – מורה‪ ,‬אמנית‬
‫ואמא לשלושה חיילים‬
‫”תראי איך הזמן רץ“ אנחנו אומרות‬
‫אחת לשנייה ונזכרות איך הילדים הקטנים‬
‫שלנו אך לא מזמן היו יחד בגן הילדים‪,‬‬
‫והנה הם כבר עולים על מדי צה‪″‬ל‪.‬‬
‫מרגלית נולדה בעיר טשקנט ועלתה‬
‫ארצה עם אמה כשהייתה בת שמונה‪.‬‬
‫אמה אסיה שתחיה‪ ,‬בת משפחה אמידה‬
‫מסמרקנד – משפחת יעקובוב‪ ,‬מצאצאי‬
‫משפחת קלנטרוב ויהודייב‪.‬‬
‫מרגלית היא בעצם בת דודתה של‬
‫שושן יצחק‪ ,‬המוכרת לכולנו‪ ,‬ואחד הדודים‬
‫שלה‪ ,‬מצד אמה היה משיח יעקובוב ז‪″‬ל‪,‬‬
‫המוכר לבני העדה מרחוב בעל העקידה‬
‫שבשכונת שפירא‪.‬‬
‫היא תושבת העיר חולון‪ ,‬ציירת‬
‫מוכשרת ומורה לאנגלית בבי‪″‬ס תיכון‪ .‬היא‬
‫בוגרת מגמת מוסיקה בתיכון ”תלמה ילין“‬
‫ובעלת תואר בספרות ובלשנות אנגלית‬
‫של אוניברסיטת בר‪-‬אילן וחברה באגודת‬
‫הציירים והפסלים‪ ,‬נשואה ליצחק ואמא‬
‫לנדב‪ ,‬הדס ועידו – שלושתם חיילים‪.‬‬
‫– ”משפחת יעקובוב ידועה‬
‫כמשפחה ציונית ששאפה להגיע‬
‫ארצה עוד לפני קום המדינה‪ .‬אנא‬
‫ספרי לי את סיפור העפלתה של‬
‫משפחתך“‪.‬‬
‫– בתחילת שנות ה‪ 30-‬החליטה‬
‫המשפחה לעלות ארצה וחברה‬
‫לקבוצה של כמה משפחות שניסו‬
‫לעבור את הגבול דרומה‪ ,‬באופן‬
‫בלתי חוקי‪ ,‬אך הם נתפסו ע‪″‬י‬
‫השלטונות הקומוניסטים‪ ,‬רכושם‬
‫הוחרם והגברים נאסרו‪ .‬סבי‪,‬‬
‫זכרונו לברכה‪ ,‬יוסף חיים יעקובוב‪,‬‬
‫שכינויו היה קלנטרי זארד‪ ,‬לא‬
‫ויתר על ההחלטה לעלות לירושלים‬
‫ולהצטרף לחלק מהמשפחה‪ ,‬שכבר‬
‫היו בבית יהודייב אשר בשכונת‬
‫הבוכרים‪ .‬המשפחה התפצלה וסבתי‬
‫מזל ז‪″‬ל‪ ,‬שחלתה פתאום נאלצה‬
‫להישאר בברית המועצות יחד עם‬
‫אימי אסיה שתחיה‪ ,‬שהייתה אז‬
‫בת שמונה‪ ,‬ועם אחותה הקטנה בת‬
‫השש ז‪″‬ל ועם אחד האחים הבוגרים‬
‫– נריה ז‪″‬ל‪.‬‬
‫אחרי שנים של נדודים ועוני‬
‫השתקעה המשפחה בטשקנט‬
‫ואימי נאלצה לצאת בגיל מאוד‬
‫צעיר לעבודה ולתמוך במשפחה‬
‫ולשקם אותה כלכלית‪ .‬כל אותם‬
‫השנים המשיכה המשפחה לקוות‬
‫להתאחד יום אחד עם יתר המשפחה‬
‫בישראל‪ ,‬אך הם הגיעו ארצה רק‬
‫לאחר שנים של נדודים ותלאות‬
‫באפגניסטאן‪ ,‬פרס והודו‪ .‬סבי נפטר‬
‫בשנת ‪ 1942‬כשלצידו בנו הצעיר‪,‬‬
‫משיח ז‪″‬ל‪ ,‬ובתו הבכורה‪ ,‬פריחה‬
‫ז‪″‬ל‪ .‬בנו הבכור‪ ,‬אמנון ז‪″‬ל‪ ,‬יחד‬
‫עם אשתו ובנו התינוק ועם אחיו‬
‫חנניה‪ ,‬הצליחו להגיע ארצה רק‬
‫בשנת ‪ .1944‬הם לא זכו לראות את‬
‫אביהם – סבי‪ .‬סבתי קבלה היתר‬
‫לעלות ארצה בשנת ‪ ,1956‬וזכתה‬
‫להתאחד עם ילדיה אחרי למעלה‬
‫מ‪ 20-‬שנה‪.‬‬
‫מרגלית‪ ,‬ילדה חרוצה וכשרונית‪,‬‬
‫גדלה כבת יחידה במשפחה חד הורית‪.‬‬
‫הוריה נפרדו לאחר תקופת נישואים קצרה‪,‬‬
‫ומיד לאחר שסבתה עלתה לישראל‪ .‬אמה‬
‫המסורה דאגה לא לחסוך ממנה דבר‪ ,‬בעיקר‬
‫בכל הקשור לחינוך‪ ,‬השכלה וכישורי חיים‪.‬‬
‫מגיל צעיר היא נמשכה למוסיקה והתקבלה‬
‫לבי‪″‬ס לילדים מחוננים‪ ,‬שבו למדה פסנתר‬
‫וכינור‪ .‬מיד כשסיימה כתה א‪ ′‬הגיע ההיתר‬
‫לעלות לישראל‪ ,‬וכך נקטעו לימודיה שם‪.‬‬
‫מרגלית‪ ,‬ציירת מוכשרת‪ ,‬וציוריה‬
‫הוצגו במעל ‪ 20‬תערוכות שונות וזכו‬
‫לשבחים וביקורות אוהדות‪.‬‬
‫– מתי בעצם התחלת לצייר?‬
‫– אני שואלת אותה‪.‬‬
‫– לציור הגעתי לפני למעלה‬
‫מ‪ 15-‬שנה‪ ,‬כשהתחלתי ללכת‬
‫לסדנת ציור ולבטא את הכישרון‬
‫החבוי שהיה בתוכי‪ .‬תמיד אהבתי‬
‫והתעניינתי באומנות‪ ,‬ומאז בעצם‬
‫לא הפסקתי לצייר‪ .‬הציור נותן לי‬
‫את האפשרות להעניק לעצמי את‬
‫הזכות למרחב אישי‪ ,‬ביטוי עצמי‬
‫וצמיחה אישית‪.‬‬
‫– ”עד כמה את מחוברת‬
‫למורשת הבוכרית‪ ,‬והאם יש לכך‬
‫השפעה על יצירותייך“?‬
‫– אני נזכרת שבתערוכת היחיד‬
‫הראשונה של ”רפסודיה בצבע“‪,‬‬
‫כשהצגתי תמונות נוף שציירתי‬
‫ביפו‪ ,‬הבחינה אוצרת התערוכה‬
‫בצבעוניות של היצירות וקשרה בינן‬
‫לבין מחוזות ילדותי באוזבקיסטאן‪,‬‬
‫משהו שכנראה היה ונשאר קיים‬
‫אצלי בתת מודע והשפיע על‬
‫יצירותיי לאורך השנים‪.‬‬
‫– ”אילו ערכים של העדה‬
‫הבוכרית את אוהבת ותרצי‬
‫לשמר ולהעביר הלאה גם לדורות‬
‫הבאים“?‬
‫– אני מאוד אוהבת לבשל‬
‫ולהגיש את המאכלים הנהדרים של‬
‫העדה‪ ,‬אותם אוהבים גם ילדיי וגם‬
‫בעלי )שאינו ממוצא בוכרי(‪ .‬אני‬
‫אוהבת מאוד את השפה הבוכרית‪,‬‬
‫שאותה למדתי דווקא בארץ‪ ,‬ואני‬
‫משתמשת בה עד היום בשיחות עם‬
‫אימי‪ .‬אני אוהבת את הפולקלור‬
‫בשמחות משפחתיות – הז‪′‬ומה‬
‫הססגונית‪ ,‬הריקודים והמוסיקה‬
‫הבוכרית המזכירים לי את בית‬
‫ילדותי‪ .‬אימי בעלת קול ערב ונהגה‬
‫לשיר לי בילדותי‪ ,‬וגם בפני אורחים‬
‫ובני משפחה‪.‬‬
‫– ”האם בקרת שוב במחוזות‬
‫ילדותך והאם נשמר הקשר עם‬
‫משפחתו של אביך“?‬
‫– אבי‪ ,‬מיכאל יגודייב ז‪″‬ל‪,‬‬
‫הקים משפחה חדשה בעיר הולדתו‬
‫סמרקנד‪ ,‬ויש לי עוד אח וארבע‬
‫אחיות‪ ,‬אותם פגשתי עם עלייתם‬
‫ארצה‪ ,‬לפני ‪ 15‬שנים‪.‬‬
‫הצורך שלי להגשים לאימי‬
‫חלום‪ ,‬עורר בי‪ ,‬לפני כמה שנים‪,‬‬
‫את הרצון לנסוע איתה לטיול‬
‫שורשים באוזבקיסטאן‪ ,‬שהיה‬
‫טיול מרגש‪ ,‬מעניין ומרתק‪ .‬זה היה‬
‫מפגש מרגש ומהנה עם עולם קסום‬
‫ואקזוטי שהזכיר לי את אגדות אלף‬
‫לילה ולילה‪ .‬הטיול לווה בטעמים‬
‫מהבית‪ ,‬מטעמים בוכריים כשרים‪,‬‬
‫ביקור בשווקים ססגוניים‪ ,‬מפגש‬
‫עם אנשים‪ ,‬מחוזות ומראות של‬
‫פעם‪ ,‬משולבים במוסיקה וריקודים‬
‫מסורתיים‪ ,‬במקום שבו הקידמה‬
‫והמודרניזציה עדיין לא שינו את‬
‫האותנטיות והתרבות המקורית‬
‫הנפלאה‪.‬‬
‫מרגלית היא אחת הדוגמאות המצוינות‬
‫לאישה מודרנית המשלבת אומנות‪ ,‬עבודה‬
‫וחיי משפחה‪ ,‬יחד עם שמירה על ערכי‬
‫המורשת הבוכרית‪ .‬יש בה שילוב של‬
‫בטחון וגאווה יחד עם צניעות‪ ,‬ענווה ונועם‬
‫הליכות‪.‬‬
‫חזקי ואמצי מרגלית והמון הצלחה‬
‫בהמשך דרכך הפורייה והמבורכת‪.‬‬
‫איריס רופא‪-‬חיים‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫‪11‬‬
‫דברי נשיא ברית יוצאי בוכרה‪ ,‬מר יוסף בר‪-‬נתן‬
‫במעמד הכנסת ספר תורה בבית משפחת כהן‬
‫”כבוד הרעיה הגב‪ ′‬מפרט כהן‪,‬‬
‫שכידוע לכולנו כיבדה מאוד את‬
‫מולא נוריאל וקיימה את מאמר‬
‫חז‪″‬ל ”אברהם אשתו מכבדתו‬
‫לפיכך כתיב וה‪ ′‬בירך את אברהם‬
‫בכל“‪ .‬ואכן נתברכו הזוג נוריאל ז‪″‬ל‬
‫ותבדל לחיים ארוכים רעייתו הגב‪′‬‬
‫מפרט להקים דור ישרים מבורך‪,‬‬
‫הלו הם הבנים ח‪″‬כ אמנון כהן‪,‬‬
‫אחיו הרב מיכאל כהן‪ ,‬הבנות אסנת‬
‫אבייב והגב‪ ′‬מאיה יגודייב‪ ,‬השם‬
‫ישמור ויחיה אותם שיאריכו ימים‬
‫בבריאות טובה כולם‪ ,‬שכן כולם‬
‫עוסקים בצורכי ציבור באמונה‪.‬‬
‫אנחנו חוגגים הערב הכנסת‬
‫ספר תורה לזיכרו של מולא נוריאל‬
‫בן חפצי‪ .‬אל יקל הדבר בעיניכם‪,‬‬
‫שכן מוריי ורבותיי‪ ,‬על אוהבי‬
‫תורה נאמר‪” :‬אוהב תורה לא ישבע‬
‫תורה“‪” .‬גדולה תורה שאלמלא תורה‬
‫לא נתקיימו שמיים וארץ“ )נדרים‬
‫ל‪″‬ב(‪” .‬התורה מאירה את עיניו של‬
‫אדם ומשמחת ליבו“ )מדרש משלי(‪.‬‬
‫ועוד נאמר‪” :‬כל מי שעוסק בתורה‬
‫הרי זה מתעלה“ )אבות(‪” .‬קנה לו‬
‫דברי תורה‪ ,‬קנה לו חיי העולם הבא“‬
‫)אבות(‪.‬‬
‫מכאן אנחנו יודעים עד כמה‬
‫חשובה מעלת התורה‪ ,‬ששמרה על‬
‫עם ישראל מאז מתן תורה בסיני‬
‫עד היום אלפי שנים בגלות‪ .‬אלמלא‬
‫התורה לא היינו כאן היום בארץ‪-‬‬
‫ישראל מכל שבעים הגלויות‪ .‬וזאת‬
‫בזכות ”שמע ישראל“‪ ,‬בזכות ספר‬
‫התורה‪ ,‬בזכות טעמי המקרא‪ .‬לא‬
‫חשוב באיזו גלות מדובר – אשכנז‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬בוכרה‪ ,‬מרוקו‪ ,‬כל הקהילות‬
‫הקדושות זכו בכל המקומות ללמוד‬
‫תורה‪ ,‬משאת ליבם וכמיהתם‬
‫לציון מצאה את ביטויה בתפילת‪:‬‬
‫ביום רביעי‪ ,‬י‪″‬ז בכסלו תשע‪″‬ד‪,20.11.13 ,‬‬
‫התקיים טקס הכנסת ספר תורה על שם נוריאל‬
‫כהן‪ ,‬ע‪″‬י רעייתו הגב‪ ′‬מפרט כהן וילדיו‪ :‬ח‪″‬כ‬
‫אמנון כהן‪ ,‬הרב מיכאל כהן‪ ,‬אסנת אבייב ומאיה‬
‫יגודייב‪.‬‬
‫”ותחזינה עינינו בשובך לציון‬
‫ברחמים“‪.‬‬
‫מוריי ורבותיי‪ ,‬אני הרבה לא‬
‫יודע על מולא נוריאל‪ .‬אבל אני‬
‫רואה כאן את ילדיו‪ ,‬את הבנים‬
‫והבנות‪ .‬ועל זה נאמר‪” :‬כל הרגיל‬
‫לעשות צדקה‪ ,‬הויין לו בנים בעלי‬
‫חכמה“‪ .‬צאו וראו את אמנון‪ ,‬שאני‬
‫מכיר אותו היטב‪ ,‬כיהודי חכם‬
‫וכאיש ביצוע למופת‪ .‬בזכותו ובזכות‬
‫מיכאל‪ ,‬אסנת ומאיה מתקיים‪:‬‬
‫הטקס התקיים במעמד נכבדי הקהילה‪,‬‬
‫ביניהם רב העדה‪ ,‬הרב פנחס רבין‪ ,‬שנשא דברי‬
‫תורה‪.‬‬
‫בלטו בנוכחותם נציגי ברית יוצאי בוכרה‪:‬‬
‫ה‪″‬ה פנחס פוזיילוב ממייסדי הברית‪ ,‬יוסף בר‪-‬‬
‫”בזכות בנים אבותיהם מתכבדים“‪,‬‬
‫זה נאמר במדרש תנחומא‪ .‬מכאן אנו‬
‫לומדים על מולא נוריאל ז‪″‬ל‪ ,‬שהיה‬
‫איש חסד‪ ,‬שכן ”מעשה אבות סימן‬
‫לבנים“‪ .‬שהרי גם האבא היה איש‬
‫של צדקה ומעשים טובים‪ .‬ועוד‬
‫נאמר‪” :‬בשעה שפוסקים גדולה‬
‫לאדם‪ ,‬פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל‬
‫הדורות“‪.‬‬
‫ברוך השם‪ ,‬אנחנו מכירים את‬
‫המשפחה‪ ,‬במיוחד את ח‪″‬כ אמנון‪,‬‬
‫שהגיע לגדולה ובמסגרת תפקידיו‬
‫בכנסת אף זכה לתואר ”אביר איכות‬
‫השלטון“‪.‬‬
‫אני בא לברך בשם נשיאות ברית‬
‫יוצאי בוכרה‪ .‬עמי הגיע גם אחד‬
‫ממייסדי הברית‪ ,‬מר פנחס פוזיילוב‪,‬‬
‫השם ישמרהו ויחייהו‪ ,‬אורי חיימוב‬
‫ויעקב מושיחוב חברי הנשיאות‬
‫שלנו‪ ,‬וגם מנכ‪″‬לית הברית הגב‪′‬‬
‫שושנה רון ונציגתנו בצפון הארץ‬
‫הגב‪ ′‬שרה הייל‪.‬‬
‫כאן המקום להזכיר‪ ,‬שאמנון‬
‫בטרם היבחרו בכנסת נמנה על‬
‫חברי הנשיאות שלנו וכיהן כסגן‬
‫נשיא הברית‪ .‬אני מכיר ומוקיר את‬
‫אמנון שנים רבות‪ ,‬עוד בהיותו סגן‬
‫ראש עיריית רמלה‪ .‬אני זוכר ולא‬
‫אשכח‪ ,‬שבמסגרת תפקידו זה היה‬
‫נתן‪ ,‬נשיא הברית‪ ,‬אורי חיימוב ויעקב מושייחוב‬
‫חברי נשיאות וגב‪ ′‬שושנה רון מנכ‪″‬לית‪.‬‬
‫ח‪″‬כ אמנון כהן‪ ,‬שהיה במשך שנים חבר‬
‫פעיל בברית יוצאי בוכרה‪ ,‬בשר מבשרה וכיהן‬
‫כסגן יו‪″‬ר העמותה‪ ,‬העלה על נס את פעילות‬
‫מגיע אלי בבקשות שונות לסיוע‬
‫לנזקקים‪ .‬אחד מהם זכור לשנינו‬
‫במיוחד‪ ,‬מדובר על בוכרי שהיה‪ ,‬לא‬
‫עלינו‪ ,‬חולה סרטן ובאת אלי ובקשת‬
‫בעבורו תרומה ורכשנו עבורו מיטה‬
‫מיוחדת‪ ,‬שתאמה את צרכיו‪ .‬גם‬
‫מיזוג אוויר בבית הכנסת שבדימונה‬
‫נתרם בזכותו של אמנון‪ .‬אלה רק‬
‫מקצת שבחו של אדם‪ ,‬שאני רשאי‬
‫לומר בפניו של אמנון‪ .‬אני תפילה‪,‬‬
‫שהקב‪″‬ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו‬
‫בנעימים ושנזכה כולנו שיעשה עוד‬
‫גדולות ונצורות לטובת הקהילה‬
‫הבוכרית שלנו‪ ,‬כמו שהוא עושה‪.‬‬
‫והוא עושה גם לקהילה הכללית‬
‫בתוקף תפקידו בכנסת‪.‬‬
‫אנו גאים באמנון ובמשפחתו‬
‫ומתפללים שיזכה עוד שנים ארוכות‬
‫בעשייה למען הכלל‪ .‬ושלא ישכח‬
‫גם את ברית יוצאי בוכרה מדי פעם‬
‫בפעם‪ .‬אני יודע שיש עוד כמה‬
‫גורמים‪ ,‬אבל גם אנחנו נמצאים על‬
‫המפה‪.‬‬
‫יהי רצון שהמשפחה הנכבדה‬
‫הזאת תעלה מעלה מעלה ובזכות‬
‫הכנסת ספר התורה הזה שיתקיים בהם‬
‫הנאמר‪” :‬על‪-‬ידי הלימוד והחכמה‬
‫ישיג אדם כאילו יצא מעבדות לחרות‬
‫ומאבל ליום טוב“‪ .‬אמן“‪.‬‬
‫הברית מאז היווסדה ב‪ 1972-‬ועד היום בשורה‬
‫של נושאים למען העדה‪ .‬בין היתר‪ :‬חלוקת‬
‫מלגות לצעירים‪ ,‬קליטת עולים ותרומה שלא‬
‫תסולא בפז – עידוד מחקר המורשת שלנו‬
‫והנחלתה לדורות הבאים‪.‬‬
‫לבושן הטקסי של נשים מקהילות משהד‪,‬‬
‫הראת ובוכרה באוסף מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫בשלוש הקהילות המרכזיות והחשובות – משהד‬
‫שבמזרח איראן‪ ,‬הראת במערבה של אפגאניסתאן‬
‫ובוכרה האמירות לשעבר שהייתה לחלק מאוזבכיסטן‬
‫– התפתחו סגנונות לבוש של נשים שונים זה מזה‪,‬‬
‫אך בעלי קווים משותפים שאנסה להציגם‪ .‬באוסף‬
‫התלבושות של בני הקהילות היהודיות של האגף‬
‫לתרבות ואמנות יהודית שבמוזיאון ישראל‪ ,‬קיימות‬
‫תלבושות שהן בעיקר לימי טקס וחג‪ .‬מטבע הדברים‪,‬‬
‫אלו המשמשות לימות החול מיהרו להתבלות או לא‬
‫נשמרו כלל בידי בני הקהילות‪ .‬לעתים לא נחשפו כלל‪,‬‬
‫שמא אינן מספיק ייצוגיות בעיני בני הקהילה עצמם‬
‫או אף בעיני האוספים‪ .‬הגדול והעשיר באוספים מבין‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬
‫‪°‬‬
‫נעם ברעם בן‪-‬יוסף‬
‫שלוש הקהילות הנזכרות הוא זה של יהודי בוכרה‪,‬‬
‫מייצג לא רק את לבוש הנשים באמירות והעיר עצמה‬
‫אלא גם בקהילות אחרות החוסות תחת הגדרה זו‬
‫כמו‪ :‬סמרקנד‪ ,‬שהרי‪-‬סבז‪ ,‬תאשכנת‪ ,‬פרע‪′‬אנה ועוד‪.‬‬
‫מגוון האריגים מהם נתפרו הבגדים ופריטי הלבוש‬
‫השונים הוא עשיר מאין כמוהו ומצטיין בצבעוניות‬
‫עזה ובשימוש בחומרים יוקרתיים המשקפים נאמנה‬
‫את אמידות בני הקהילה‪.‬‬
‫אתעכב כאן בעיקר על שמלות הנשים )כורתה(‬
‫ועל מעיליהן )כלצ‪′‬ך וכמזול(‪ .‬השמלות נלבשו‬
‫כשמלות העיקריות החיצוניות ואז פעמים רבות לבשו‬
‫כמה מהן זו על גבי זו עד שלוש במספר כדי להאדיר את‬
‫מימדי הלובשת ולשדר חוסן‪ ,‬יציבות ועושר כלכלי‪.‬‬
‫השמלות מצטיינות בגזרה ישרה ורחבה במיוחד‪ .‬הן‬
‫נתפרו מאורך אריג ללא כל תפר באזור הכתפיים‪ .‬את‬
‫רוחבן הנדיב יצרו עם הוספת משולשים או טרפזים‬
‫של אריג שנתפרו לצידיו של אורך האריג ובעזרת‬
‫שרוולים מלבניים‪ ,‬ארוכים ורחבים דמויי קימונו‬
‫יפני‪ .‬השרוולים הארוכים מכסים על כפות הידיים‬
‫ובתמונות רבות נראות הנשים כשידיהן השלובות‬
‫נתונות בהם ומונחות על בטנן‪ .‬רוחב השרוולים בא‬
‫אף הוא לשדר שפע והיצמדות לאידיאל יופי שדגל‬
‫בהערצת ממדים גדולים במיוחד‪ .‬פתחי הצוואר‬
‫שלהן ישרים‪ ,‬והן בעלות צווארון סיני עומד‪.‬‬
‫לכמה מהן פתחי צוואר מלפנים ומאחור כך שניתן‬
‫היה ללובשן משני צידיהן‪ .‬מגוון האריגים ששימש‬
‫לתפירתן הוא עשיר במיוחד‪ :‬למן אריגי משי דקיקים‪,‬‬
‫חלקים או בעלי פסים בגוונים בהירים ופסטליים‪,‬‬
‫או צבועים איקט ובשיטת ”קשור וטבול“ )פלנגי(‬
‫בגוונים עזים‪ ,‬אריגי משי מוסלין עם פסים והדפסי‬
‫פרחים צבעוניים‪ ,‬דרך אריגי משי טפט מרשרשים‪,‬‬
‫או הכבדים והזוהרים יותר העשויים משי או קטיפת‬
‫משי וחוטי מתכת מוזהבים‪ .‬החל משנות ה‪20-‬‬
‫של המאה ה‪ 20-‬השתנתה בערי מרכז אסיה גזרת‬
‫השמלות הללו והן הוחלפו בשמלות תפורות בגזרות‬
‫מורכבות יותר בשל השפעות אירופיות ]תמונה‬
‫‪ .[2‬שמלות בסגנון תפירה אירופי כאלה נמצאו גם‬
‫בקרב בנות קהילת הראת‪ .‬אריגי האיקט ששימשו‬
‫לתפירתן שימשו לתפירת חולצות נשים במשהד‪.‬‬
‫מתחת לשמלות לבשו הנשים מכנסיים רחבים שהיו‬
‫מעין תחתונים ובדרך כלל לא נראו כלל‪ ,‬על כן עושר‬
‫אריגי המשי שלהם וצביעתם תמוה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ברית יוצאי בוכרה‬
‫העיתון הבוכרי‬
‫‪G‬‬
‫מס' ‪114‬‬
‫‪G‬‬
‫דצמבר ‪2013‬‬
‫לבושן הטקסי של נשים מקהילות משהד‪,‬‬
‫הראת ובוכרה באוסף מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫‪°‬‬
‫לעתים‪ ,‬בעיקר כאשר יצאו הנשים את ביתן‪,‬‬
‫או בטקסים מיוחדים נלבשו מעל השמלות‪ ,‬שמלות‪-‬‬
‫מעיל‪ .‬תחילה היו אלה מעילי הכלצ‪′‬ך‪ .‬הכלצ‪′‬ך‬
‫)מוניסאך בפי המוסלמיות( הוא מעיל עליון ללא‬
‫צווארון המכווץ בהבלטה תחת הזרועות בדומה‬
‫למעילים מאיראן‪ ,‬גרוזיה ואנטוליה‪ .‬גיזרת המעיל‬
‫הנשית בנויה כך שאין תפרים באזור הכתפיים‬
‫והשרוולים‪ ,‬והיא הולכת ומתרחבת כלפי מטה‪.‬‬
‫נהגו ללבשו במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬נשים‬
‫יהודיות ומוסלמיות כאחד‪ .‬נשים מוסלמיות לבשו‬
‫אותו בחגים‪ ,‬טקסים וחגיגות שונים בעוד היהודיות‪,‬‬
‫לפי מספר תיעודים‪ ,‬ייחדו אותו לזמן האבל‪ .‬מעילים‬
‫אלו נמנו על הפריטים ההכרחיים שכלה אמורה‬
‫לקבל בנדונייתה וייעודם העיקרי היה לכסות את‬
‫מיטת הנפטרת כשהובילוה לקבורה גם הנשים‬
‫הקרובות ביותר לנפטר‪/‬ת נהגו ללבוש מעילים‬
‫כאלה‪ .‬מעניין לציין כי מעילי הכלצ‪′‬ך שבאוספנו‪,‬‬
‫כלל לא תואמים את סולם הצבעים הנהוג אצל יהודי‬
‫בוכארה בימי אבל שנע בין אפור‪ ,‬כחול כהה או ירוק‬
‫עם פסים שחורים‪ .‬בשנת האבל הראשונה נמנעו‬
‫לחלוטין מלבישת בגדים בעלי צבעים עזים‪ ,‬במיוחד‬
‫אדומים וורודים למיניהם וכמובן ללא ברק חוטי‬
‫מתכת מוזהבים‪ .‬הכלצ‪′‬ך המופיע בתמונה ‪ 1‬היה‬
‫שייך ללא ספק לאישה אמידה שביקשה להרשים‬
‫בבגדיה המפוארים העשויים מאריגים יוקרתיים‬
‫שיוצרו ברוסיה‪ .‬אלה אריגי משי מדוגמים בפרחים‬
‫ומרוקמים בחוטי מתכת שנארגו בבתי החרושת‬
‫במוסקבה‪ ,‬עד המהפכה הבולשביקית כשנפסק‬
‫ייצורם‪ .‬דווקא בטנתו עשויה אריג משי בצביעת‬
‫איקט משובחת ומוקדמת מאד וכך משקף המעיל‬
‫חיבור של אופנות וסגנונות ישנים וחדשים‪.‬‬
‫וריאציות לגיזרת הכלצ‪′‬ך הן הלסוטות המוכרות‬
‫לנו מקהילת הראת ומכמה קהילות באיראן‪.‬‬
‫ככל הנראה בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬הומר‬
‫הכלצ‪′‬ך במעיל חגיגי קצר יותר )כמזול( שנתפר‬
‫כבר במכונה בגזרה אירופית‪ ,‬אך האריגים ממנו‬
‫הוכן נותרו צבעוניים ובוהקים כמקודם‪.‬‬
‫אשר לכיסויי הראש של הנשים‪ ,‬משלוש‬
‫הקהילות מוכרות לנו כיפות המעוטרות ברקמה‬
‫מאחזת של חוטי מתכת מוזהבים‪ .‬אלה מבוכארה‬
‫והראת זהות לחלוטין לעתים‪ ,‬ואילו אלו ממשהד‬
‫בעלות אופי מובחן ושונה‪ .‬מבוכארה מוכרים לנו‬
‫כיסויי ראש )כלפושך( שהיו מיוחדים ליהודיות‬
‫האזור‪ ,‬בסוף המאה ה‪ 19-‬וראשית המאה ה‪20-‬‬
‫למרות שלא ניתן היה לראותם כיון שהיו חבויים‬
‫תחת מעטה הצעיפים‪ .‬הכלפושך הוא כיפה הצמודה‬
‫לראש ממנה נמשך שובל גלילי שבו אוחסן שיער‬
‫האישה‪ .‬למאורסות בהראת הייתה גרסה שונה‬
‫של כיס לשיער )מוכיסה( שצורתו גליל המסתיים‬
‫במשפך‪.‬‬
‫מגוון הצעיפים מבוכארה הוא עשיר מאין כמוהו‪:‬‬
‫צעיפי משי מודפסים בשיטות שימור מיוחדות‪,‬‬
‫צעיפי קשור וטבול )פלנגי( שיהודים התמחו‬
‫בצביעתם‪ ,‬צעיפי משי באריגת סאטן חרושתית‬
‫מדוגמת‪ ,‬צעיפי אריג רשת רקומים בזהרונים ועוד‬
‫ועוד חלקם שימשו את הנשים בהראת באופן זהה‬
‫תמונה מס‪ :1 ′‬משפ׳ דוידוף ‪ 1926‬ירושלים‪,‬‬
‫שכונת הבוכרים‪ .‬באדיבות דן מאירי‪ ,‬חיפה‪.‬‬
‫ארכיון תצלומים‪ ,‬מרכז המידע לאמנות‬
‫ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק‪,‬‬
‫מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫תמונה מס‪ :2 ′‬פנינה בבאיוף וקציעה ראובנוף‪,‬‬
‫אוזבכיסתאן‪ ,‬שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫באדיבות משפחת אמינוף‪ ,‬ירושלים‪ .‬ארכיון‬
‫תצלומים‪ ,‬מרכז המידע לאמנות ותרבות‬
‫יהודית על שם אן ואיזידור פאלק‪ ,‬מוזיאון‬
‫ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫תמונה מס‪ :3 ′‬נשים במשהד בלבוש מסורתי‪,‬‬
‫ראשית המאה ה‪ .20-‬באדיבות עזריה לוי‪,‬‬
‫ארכיון תצלומים‪ ,‬מרכז המידע לאמנות‬
‫ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק‪,‬‬
‫מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫לחלוטין‪ .‬בדרך כלל צעפו הנשים את ראשן במטפחת‬
‫שקצותיה נקשרו לאחור ולמצחן חבשו אחרת לאחר‬
‫שקופלה לרצועה מלבנית‪ .‬בבוכרה היו רצועות‬
‫מיוחדות כאלה לימי חג וטקס )סלהי זרין( ואלו היו‬
‫מאריגי משי מדוגמים בחוטי זהב ונחבשו ככתר‪.‬‬
‫לעומת זאת צעיפיה של האישה ממשהד היו רבועים‬
‫שקופלו למשולש והודקו תחת סנטרה של הלובשת‪.‬‬
‫הצעיפים לימי חג היו מאריגים לבנים דקיקים או‬
‫מאריגי רשת שעוטרו ברקמה של תיל כסף רקוע‬
‫)נקדה(‪ .‬צעיפים אלו נשמרו יותר מכל בידי הנשים‬
‫ממשהד גם לאחר שלבושן התמערב כליל‪.‬‬
‫לבושן הטקסי של נשות הראת שיקף נאמנה את‬
‫היותה נקודת האמצע הגאוגרפית והתרבותית בין‬
‫משהד לבוכרה‪ .‬קהילת הראת כללה קבוצה נכבדה‬
‫של אנשי משהד שברחו אליה ב‪ 1839-‬מגזירת‬
‫האניסות והפכו בתוכה לגורם רב השפעה הן בתחום‬
‫השפה‪ ,‬חיי הדת והרוח שהתרכזו סביב ארבעת בתי‬
‫הכנסת בעיר‪ ,‬הן מבחינת המנהגים ובמיוחד אלה‬
‫הקשורים בטקסי החתונה ובמידה מסוימת‪ .‬בתחום‬
‫הלבוש‪ ,‬מלאכות היד של הנשים ועיטורי הבגדים‪.‬‬
‫לבוש הנשים בהראת כלל שמלת משי ישרת‬
‫גזרה‪ ,‬בעלת שרוולים ארוכים וצווארון עומד‬
‫שאורכה הגיע עד מעט מתחת לברכיים‪ .‬מתחת‬
‫לשמלה נלבשו כותונת ומכנסי שרוואל רחבי‪-‬מידה‬
‫מאריג משי שעוטרו בקצותיהם ברקמת זהב זהה לזו‬
‫של הכיפות‪ .‬מעל השמלה לבשו לסוטה מאריג משי‬
‫מדוגם בחוטי מתכת מוזהבים )אלכ‪′‬אלוק‪/‬ארכ‪′‬אלוק(‪.‬‬
‫גזרת הלסוטה מכווצת במודגש במותניים ושרווליה‬
‫ארוכים ומחודדים‪ ,‬ולהם חפתים מעוטרים בחלקם‬
‫הפנימי‪ .‬לסוטה זו הייתה מן הפריטים שייחדו את‬
‫לבושן של הנשים היהודיות בעיר והיא מוכרת לנו‬
‫בעיקר רחבי איראן‪ .‬בראשית המאה ה‪ 20-‬היו כלות‬
‫שלבשו מעל השמלה הירוקה ובמקום הלסוטה‪,‬‬
‫שמלת‪-‬מעיל קצרה מאריג משי מהודר )כמרצ‪′‬ין –‬
‫חגורה מכווצת(‪ .‬לשמלה עליונה זו שרוולים המגיעים‬
‫עד המרפק ולהם פתחי אוורור מודגשים תחת בתי‬
‫השחי‪ ,‬ואילו חלקה התחתון מכווץ בצפיפות במותן‪.‬‬
‫ולו פתחים מלפנים ומאחור‪.‬‬
‫תכשיטי הכלה והנשים הנשואות מהראת הובאו‬
‫ממשהד ובכך ייחדו את הופעתן של היהודיות‬
‫מזו של הנשים בנות הקבוצות האתניות השונות‬
‫שאפגניסטן והראת התברכו בהן לרוב‪ .‬צבעוניות‬
‫בגדיה של האישה מהראת דומה לזו של האישה‬
‫ממשהד‪ ,‬בולט בה הצירוף של סגול‪-‬אדום‪-‬ארגמן‬
‫לגווניהם עם ירוק – שילוב שכיח במזרח התיכון‬
‫ובמרכז אסיה‪ .‬אך להראת הגיעו הרבה יותר אריגים‬
‫ופריטי לבוש מבוכארה‪ ,‬בעיקר כיפות וצעיפים‬
‫שצבעוניותם עזה‪ ,‬בשל קשרי המסחר הענפים של‬
‫בני שתי הקהילות אשר נדדו בין שתי הערים ואף‬
‫שהו בהן תקופות ארוכות‪ .‬באופן זה ניתן לומר‬
‫כי סגנון הלבוש של נשות הראת מציג חיבור של‬
‫מרכיבים ממשהד ומבוכארה תוך התאמה לסגנון‬
‫המקומי‪ .‬מתוך שפעת הסגנונות הללו יצרו נשות‬
‫הראת סגנון כלאיים שהוא ייחודי אך להן‪.‬‬
‫מערכת הלבוש של נשות משהד בראשית המאה‬
‫ה‪ 20-‬דמתה בכל לזו של נשים מקהילות ברחבי‬
‫איראן ומנתה‪ :‬חולצה ולסוטה מכנסיים ועליהם‬
‫חצאית ]תמונה ‪ .[3‬חצאית ”בלרינה“ זו בולטת‬
‫בייחודה ומשקפת את ראשיתה של אירופיזציה‬
‫באיראן‪ .‬נשים איראניות מוסלמיות כיהודיות נהגו‬
‫ללבשה בסוף המאה ה‪ 19-‬ובראשית המאה ה‪20-‬‬
‫מעל גרביים או מכנסיים צמודים‪ .‬מקורה של‬
‫אופנה זו במסעו של השאה הקג‘ארי נאסר א‪-‬דין‬
‫לאירופה ב‪ 1873-‬שבעקבותיו הושלט סגנון לבוש‬
‫חדש בקרב נשות החצר והחברה הגבוהה שהפך עד‪.‬‬
‫מהרה לנחלת הכלל‪.‬‬
‫ההתמערבות המהירה ששטפה את איראן למן‬
‫עלייתו של רזא שאה פהלווי ב‪ ,1921-‬ורפורמות‬
‫הלבוש שהנהיג‪ ,‬דחקו את לבושן המסורתי של‬
‫הנשים עד כי נעלם כבר בשנות ה‪ 30-‬של המאה‬
‫ה‪ .20-‬תהליך מואץ זה הותיר באוספנו עושר‬
‫של פריטי לבוש של נשים יהודיות מאיראן אשר‬
‫המידע אודותיהם הוא מועט למדי‪ .‬המידע שבידינו‬
‫שאוב אם כן בעיקר מתצלומים ומעט מזיכרונותיהן‬
‫של נשים אודות סבתותיהן‪ .‬ההתמערבות במשהד‬
‫ניכרת גם במעבר הדרגתי מלסוטות בעלות מותן‬
‫מודגש )אלח‪′‬אלוק‪/‬ארח‪′‬אלוק( לכאלה שנתפרו‬
‫כבר במכונה בגזרה ישרה )קוט או יל(‪ .‬המייחד את‬
‫התלבושת ממשהד מתלבושות אחרות של קהילות‬
‫איראן הוא סגנון הרקמה בפתילי מתכת מוזהבים‬
‫ומאוחזים‪ ,‬מבחר הדגמים וסרטי העיטור בשולי‬
‫חלק מן הבגדים‪ .‬הרקמה מעטרת את שולי הלסוטה‪,‬‬
‫המכנסיים והכיפה ובדגמיה בולטים שושנות‬
‫ורימונים בין ענפים גליים‪ .‬החצאית והחולצה‬
‫במשהד נעדרות רקמה בדרך כלל אך מעוטרות‬
‫בקצותיה בסרטים קלועים אופייניים למקום‪.‬‬
‫צבעוניותם של הפריטים נוטה לגוונים כהים‬
‫יותר ומציגה צירופים של סגול – עמוק עם ירוק‪,‬‬
‫כחול כהה ושחור‪ .‬לאחר גזירת האניסות שחלה על‬
‫בני הקהילה‪ ,‬הם קיימו את יהדותם בסתר וכלפי‬
‫חוץ היו מוסלמים לכל דבר‪ .‬עקב תקופת האניסות‬
‫הממושכת שבה חיו אין אנו יודעים על פריטי לבוש‬
‫המיוחדים רק להם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מספר פריטי לבוש‬
‫ממשהד שבאוספנו משקפים את חיי המסחר הערים‬
‫שקיימו האנוסים באזור ח‪′‬וראסאן ואת קשריהם עם‬
‫קהילות הראת ובוכרה‪.‬‬
‫‪03-5043031 ,,052-2500904‬‬
‫פרסומת בעברית במדור זה לאירועים‪ ,‬לשמחות‪ ,‬לאבל ופרסומת מסחרית‪ ,‬יש לפנות לטלפונים‪052-2500904 :‬‬