‫הפלות‪ ,‬לידת תינוק מת‬ ‫ומות יילוד‬ ‫תוכן‬ ‫עמוד‬ ‫קבלת החלטות אחרי לידת תינוק מת או מות יילוד‬ ‫‪3‬‬ ‫להתאבל על מות תינוק‬ ‫‪9‬‬ ‫חוברת לידידים‬ ‫‪19‬‬ ‫מידע ותמיכה במצבי אובדן הריון‬ INFORMATION AND SUPPORT FOR PREGNANCY LOSS Lessa Roskin 02-9931649 02-9931649 ‫לסה רסקין‬ Shelly Allon 02-6714364 02-6714364 ‫שלי אלון‬ 052-5980968 Dvora Grossbaum 02-6518439 052-5980968 02-6518439 ‫דבורה גרוסבאום‬ 03-9073272 ‫הדס פררה‬ 052-7157109 Support Group: :‫קבוצת תמיכה‬ Malka Nokrian 02-6785483 050-8946213 [email protected] 02-6785483 ‫מלכה נוקריאן‬ 050-8946213 [email protected] ‫ק בל ת‬ ‫ה ח ל ט ו ת אח ר לי ד ת‬ ‫או מו ת י י לו ד‬ ‫ת י נ ו ק‬ ‫מ ת‬ ‫מאת‬ ‫שולמית ריפקין אלון ודבורה גרוסבאום‬ ‫מרוע נכתבה חוברת זו‬ ‫ציפית לראות את תחילתם של חיים חדשים‪ .‬במקום זאת את ניצבת בפני המוות‪ .‬גם אנו כלל לא ציפינו‬ ‫שהתינוקות שלנו ימותו‪ ,‬אבל זה קרה כמו שזה קרה לתינוק שלך‪ .‬לא יכולת להיות מוכנה לכך‪ ,‬ואת בוודאי‬ ‫המומה‪.‬‬ ‫לא משנה כיצד נפטר תינוקך את בוודאי חשה תחושה עזה של אובדן‪ ,‬עצב‪ ,‬ואולי אף מרירות על אי‪-‬הצדק שבדבר‪.‬‬ ‫כך הרגשנו גם אנחנו‪ .‬חוברת זו נכתבה כתוצאה ממה שעברנו אנחנו ואחרות‪ .‬אנו דנות בה בדברים רבים שתרצי‬ ‫לעשות אם נולד לך תינוק מת‪ ,‬או שתינוקך נפטר זמן קצר אחרי הלידה‪ .‬ייתכן שיהיה לך קשה לקרוא את הדברים‪,‬‬ ‫אבל אנא‪ ,‬נסי להמשיך‪ .‬אנו מקוות שהם יעזרו לך להתמודד עם כמה מההחלטות שיהיה עליך לקבל‪.‬‬ ‫בכל החוברת אנו מדברות על התינוקות בלשון זכר‪ ,‬מטעמי סגנון בלבד‪.‬‬ ‫לראות את התינוק ולהחזיק בו‬ ‫האם ראוי שתראי את התינוק ותחזיקי בו? אולי תחששי ממראהו‪ ,‬בעיקר אם נאמר לכם שיש לתינוק פגמים‬ ‫גופניים‪ .‬לפעמים קל יותר לקבל את מראהו הממשי של התינוק מאשר לחיות עם תמונות דמיוניות‪ .‬זהו ילדך‪.‬‬ ‫הכרת אותו במשך כל תקופת ההיריון‪ ,‬ואולי גם זמן קצר לפני מותו‪ .‬אם תראי אותו ותחזיקי בו‪ ,‬תהיה לך‬ ‫האפשרות לומר שלום ולהיפרד‪ .‬הדבר גם ייתן לך זיכרון יקר שתוכלי לטפחו לאחר מכן‪.‬‬ ‫התינוק‪ ,‬אם לא נולד זה עתה‪ ,‬יהיה קריר‪ ,‬אך לא קר‪ ,‬למגע‪ .‬מייד אחרי הלידה הוא עדיין יהיה חמים מחום גופך‪.‬‬ ‫הוא יהיה מוצק‪ ,‬אך לא צפוד‪ .‬קרוב לוודאי שייראה כאילו הוא ישן‪ .‬הרשו לעצמכם לבחון אותו היטב‪ ,‬למצוא קווי‬ ‫דמיון משפחתיים‪ ,‬לעמוד על הייחודי שבו‪.‬‬ ‫לצלם את התינוק‬ ‫התינוק הזה מיוחד מאוד עבורך‪ .‬אולי תרצי לזכור אותו בתמונה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬כשתתמודדי עם אבלך‪ ,‬הכאב יוקל‪.‬‬ ‫אבל לעולם לא תרצי לשכוח את הילד הזה‪ .‬תמונה יכולה לשמור את זכרו בצורה הממשית ביותר‪ .‬יש לך זמן קצר‬ ‫בלבד לקבל את ההחלטה הזו‪ .‬אם את מהססת האם לצלם או לא‪ ,‬אולי תבקשי ממישהו אחר )אחד מאנשי צוות‬ ‫בית‪-‬החולים‪ ,‬למשל( לצלם‪ .‬כך תהיה לך תמונה‪ ,‬אם בזמן כלשהו בעתיד תרצי בכך‪ .‬גם אם החלטת שאינך רוצה‬ ‫לראות את התינוק‪ ,‬עדיין ייתכן שמאוחר יותר תרצי תמונה שלו‪.‬‬ ‫נתיחה‬ ‫נתיחה עשויה לגלות מדוע מת התינוק‪ ,‬והאם זו בעיה העלולה להתעורר שוב‪ .‬לפני שתחליטי לבצע נתיחה עליך‬ ‫לדעת‪ ,‬שלעתים קרובות אין זה יכול לקבוע בוודאות את סיבות המוות‪ .‬אפשרות נוספת היא לערוך בדיקות של‬ ‫השלייה ושל חבל הטבור כדי לבדוק אם הם היו חלק של הבעיה‪.‬‬ ‫סביב הנתיחה קיימות בעיות הלכתיות רבות‪ ,‬ואולי תרצי להיוועץ ברב לפני שתקבלי החלטה‪.‬‬ ‫מתן שם לתינוק‬ ‫מתן שם לתינוק עשוי לעזור לך ולאחרים סביבך להכיר בו כמישהו חשוב ביותר בחייך‪ .‬אם כבר בחרת שם בזמן‬ ‫ההיריון‪ ,‬אולי תרצי לתת לו את השם הזה‪ ,‬מפני שהוא באמת לו‪.‬‬ ‫ילד אחד לעולם אינו יכול לבוא במקומו של ילד אחר‪ .‬אם תתני לתינוק שם משל עצמו‪ ,‬לא תעמדי בפני הפיתוי‬ ‫לקרוא לילד אחר באותו שם ביחד עם כל מטען הציפיות הכרוך בו‪ .‬גם אם לא תתני לתינוק שם מייד‪ ,‬תוכלי‬ ‫לעשות זאת מאוחר יותר‪.‬‬ ‫ברית מילה‬ ‫הרבנים ששאלנו הורו לנו‪ ,‬כי תינוקות זכרים שמתו בלידה או זמן קצר לאחר מכן )גם פחות משמונה ימים אחרי‬ ‫הלידה( צריכים להימול‪ .‬באותו זמן גם קוראים להם בשם‪.‬‬ ‫לוויה‬ ‫ביהדות מקובל לערוך לוויה סמוך ככל האפשר לפטירה‪ ,‬ורצוי אף באותו יום עצמו‪ .‬במקומות רבים בישראל נהוג‬ ‫שלא להרשות להוריו של יילוד )בן פחות משלושים יום( לבוא ללווית תינוקם‪ .‬בהלכה יש דעות שונות בנושא זה‪.‬‬ ‫יש חברות־קדישא מסוימות אשר ירשו לך ללוות את תינוקך לבית העלמין‪ .‬תוכלי לקבל את שמותיהן באמצעות‬ ‫בית החולים או באמצעותנו‪.‬‬ ‫כדי לקבל את התמיכה הנוספת שתזדקקי לה בעת הזאת תרצי אולי להזמין עת בני משפחה או חברים קרובים‪.‬‬ ‫גם אם תחליטי שלא ללכת ללוויה‪ ,‬זכותך לדעת היכן קבור ילדך‪ .‬הדבר עשוי לתת לך ניחומים‪.‬‬ ‫ההלכה אינה מחייבת אותך לשבת שבעה או לשמור על דיני ה״שלושים״ על תינוק שנפטר בלידה או בטרם מלאו‬ ‫לו שלושים יום‪ .‬ואולם תוכלי להתאבל בדרך שתעזור לך‪ ,‬לפי הרגשתך‪ .‬הודי בכך שעברת חווית אובדן קשה‬ ‫ושעליך לעבור תהליך של התאבלות‪ ,‬ולא סתם לשכוח מכל העניין‪.‬‬ ‫מזכרות‬ ‫ייתכן שתרצי לשמור כמה מהדברים הבאים‪ ,‬כמזכרות מחייו הקצרים של ילדך־‬ ‫ תמונת אולטראסאונד‬‫ תרשים מוניטור‬‫ תעודת לידה ותעודת פטירה‬‫ סדיני תינוק‬‫ תלתל משערו )ההלכה אינה מתירה זאת אחרי הפטירה(‬‫ טביעת כף יד או כף רגל‬‫ ה״צמיד״ של בית החולים‬‫ נתונים על גובהו ומשקלו של התינוק‬‫ כרטיס העריסה מבית החולים‬‫אם תרצי אחד או יותר מפריטים אלו‪ ,‬בקשי זאת מצוות בית החולים‪ .‬זכרי‪ :‬זה הילד שלך‪ ,‬וזו זכותך המלאה‬ ‫לאסוף ולשמור פריטים אלו‪ ,‬או כל דבר אחר שיזכיר לך אותו‪.‬‬ ‫השהות בבית החולים‬ ‫הגם שבית החולים עשוי שלא לשאול אותך באיזו מחלקה תרצי להיות אחרי מות התינוק‪ ,‬עליך לדעת שיש כמה‬ ‫אפשרויות‪ .‬במקום להישאר במחלקת יולדות‪ ,‬עדיף אולי לעבור למחלקת נשים‪ .‬שם לא תשמעי בכי תינוקות ולא‬ ‫תפגשי יולדות מאושרות‪ ,‬בעוד את כואבת את האובדן שלך‪ .‬אם את רוצה להיות במחלקה אחרת ולא מאפשרים‬ ‫לך זאת‪ ,‬דברי עם הצוות הרפואי או בקשי מקרוב משפחה או ידיד שיעשה זאת עבורך‪ .‬הגם שלא קל לך לעמוד על‬ ‫זכויותיך בזמן שכזה‪ ,‬אין שום סיבה שתסבלי סבל מיותר‪.‬‬ ‫בררי האם את ובן‪-‬זוגך יכולים לקבל חדר פרטי בבית החולים‪ .‬היום שאחרי מות התינוק הוא קשה וכואב ביותר‪.‬‬ ‫הריחוק מבן‪-‬הזוג עלול לעשותו קשה עוד יותר‪.‬‬ ‫שאלה נוספת היא היכן‪ ,‬לדעתך‪ ,‬תוכלי להחלים בצורה הטובה ביותר‪ :‬בבית או בבית החולים‪ .‬התייעצי עם הרופא‬ ‫שלך כדי להחליט כמה זמן כדאי לך להישאר בבית החולים‪.‬‬ ‫חלב‪-‬חאם שלך‬ ‫הגוף שלך אינו יודע שהתינוק שלך נפטר‪ .‬הוא ייצר‪ ,‬או ימשיך לייצר‪ ,‬חלב‪ .‬יש כמה דרכים להפסיק את יצירת‬ ‫החלב‪ .‬תוכלי לקבל זריקת הורמונים או כדורים‪ .‬אם אינך רוצה‪ ,‬או אינך יכולה‪ ,‬לקבל תרופות‪ ,‬או אם התרופות‬ ‫אינן פועלות‪ ,‬תיפסק יצירת החלב מעצמה‪ .‬יועצת הנקה רגישה ובעלת ידע תוכל לעזור לך בתהליך הפסקת החלב‪.‬‬ ‫היציאה מבית החולים‬ ‫עזיבת בית החולים אחרי מות התינוק היא אחד מחלומותיך שלא התממשו‪ ,‬ואשר יעסיקו אותך בימים‪ ,‬בשבועות‬ ‫ובחודשים שיבואו‪ .‬עליך לחזור בזרועות ריקות אל חבית שציפה לקבל את התינוק החדש‪ .‬זוהי תקופח קשה‪ .‬קבלי‬ ‫את כל התמיכה שיציעו לך‪ ,‬ואם יש לך צורך בעת בקשי זאת‪.‬‬ ‫אם תרצי להתקשר עמנו‪ ,‬אנו תמת עומדות לרשותך ולרשות בני משפחתך ותתיך‪ .‬עברנו את זה‪ ,‬ואנו יכולות‬ ‫לעזור‪.‬‬ ‫ג‬ ‫־‬ ‫לה ת א ב ל‬ ‫ע ל‬ ‫מ ו ת‬ ‫ת י נ ו ק‬ ‫מאת‬ ‫שולמית ריפקין אלון וג׳פרי אלון‬ ‫ההתאבלות היא עבודה קשה‪ .‬היא אולי הדבר הקשה ביותר שעברתם מימיכם‪ .‬חשוב לעבור את זה בדרך בריאה‪.‬‬ ‫סיכונים רבים כרוכים באבלות בלתי מטופלת על עובר או יילוד שנפטרו‪ .‬גורמים חברתיים רבים מעודדים את‬ ‫ההורים המתאבלים ״להתגבר על האובדן ולהמשיך הלאה״‪ .‬העצה המקובלת ביותר ‪ -‬״להיכנס שוב להיריון‬ ‫וללדת במהירות המרבית״ ‪ -‬עלולה לגרום לכם להתנתק מן הכאב בשעה שאתם דווקא צריכים להתמודד אתו‪.‬‬ ‫נוסף על ההתאבלות קושי נוסף‪ ,‬ללא זיכרונות‪ .‬הזיכרונות הם ״כלי‪-‬העבודה״ של ההתאבלות‪.‬‬ ‫תנו לעצמכם זמן להתאבל‪ .‬אתם אולי תתפתו להעסיק את עצמכם עד מעל הראש‪ ,‬כדי שלא יהיה לכם זמן לחוש‬ ‫את כאב האובדן‪ .‬אבל אין שום דרך לעקוף את הכאב הפנימי שלכם‪ .‬בעבודת ההתאבלות אין קיצורי דרך‪ .‬כדאי‬ ‫לקבוע זמנים מסוימים שבהם תשוחחו‪ ,‬תבכו ותתמודדו עם רגשותיכם‪ .‬בדרך זו לא תחששו שהכאב יטביע‬ ‫אתכם‪ ,‬ובכל זאת תתנו לו לגיטימציה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הרשו לעצמכם לצאת מתוך הכאב שלכם על‪-‬ידי עשיית דברים מהנים‪ .‬קניית בגד חדש‪ ,‬יציאה למסעדה‪,‬‬ ‫הליכה לסרט ‪ -‬כל אלו אין בהם משום הכחשת הכאב שאתם חשים על מות ילדכם‪ .‬אין הם גם הכחשת עצם‬ ‫קיומו והחשיבות הרבה שהייתה לו בעיניכם‪.‬‬ ‫חישבו על דרכים לשמור את זכר חייו הקצרים של ילדכם‪ .‬נטיעת עצים‪ ,‬יצירת אלבום זיכרונות )צילומים מתקופת‬ ‫ההיריון‪ ,‬מחשבות שחשבתם בזמן ההיריון ואחריו‪ ,‬טביעת כף הרגל של התינוק וכיו״ב ( ‪ ,‬הקמת קרן על שמו ‪ -‬כל‬ ‫אלו הן דרכים להחייאת זכרו‪ .‬כל דרך ביטוי שתבחרו ‪ -‬העלאת מחשבותיכם על הכתב‪ ,‬שיחה או ציור עשויה‬ ‫לסייע לכם לעבד את הכאב‪ .‬יצירתיות היא הצהרה מחודשת על כך שאתם חיים‪.‬‬ ‫שיחות עם אנשים אחרים שעברו אירוע דומה יכולות אף הן לעזור‪ .‬הן תגרומנה לכם להרגיש פחות בודדים ויותר‬ ‫מסוגלים להסתכל קדימה‪ .‬חשוב מאוד גם לספר לחברים ולקרובי משפחה כיצד אתם מרגישים‪ .‬הם עשויים‬ ‫להיות נבוכים‪ ,‬אם תאמרו להם מה אתם צריכים‪ ,‬תעזרו להם ולעצמכם גם יחד‪.‬‬ ‫היו סבלניים כלפי בן‪/‬בת הזוג ובני משפחה אחרים‪ .‬אנשים שונים מבטאים צער באופנים שונים‪ .‬אוהביכם יצטערו‬ ‫לא רק בגלל מות התינוק‪ ,‬אלא גם משום שאין הם יכולים לקחת מכם את הכאב; ההורים הם בעיקר אלו שיחושו‬ ‫את זאת‪ .‬נטו להבין שמעשיהם של האחרים משקפים את תחושת האובדן שלהם‪.‬‬ ‫היו סבלניים עם עצמכם‪ .‬האבל הוא עמוק‪ ,‬ודרוש זמן רב כדי לעבדו‪ .‬בזמנים שונים תרגישו תחושות שונות‪ .‬דברים‬ ‫עשויים להיראות לכם חסרי חשיבות וחסרי ערך‪ .‬כאב גופני‪ :‬קוצר נשימה‪ ,‬סימפטומים של חרדה‪ ,‬כאב עמום‬ ‫בחזה‪ ,‬אולי אפילו כאב בזרועות )אותן זרועות שאמורות היו להחזיק בתינוק( כל אלו הן תופעות רווחות‪ .‬המילים‬ ‫או המחשבות הכנות ביותר עשויות להביא לפריצתן של רגשות‪ ,‬דמעות או זעם‪ .‬כל אלו הם היבטים נורמאליים של‬ ‫האבלות‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שתגובתכם הראשונה למשמע הבשורה המרה תהיה הלם‪ .‬המציאות נראית נוראה מכדי שאפשר‬ ‫יהיה לתפוס אותה‪ .‬זה לא הגיוני‪ ,‬בעיקר אם לא היו שום איתותים לבעיה כלשהי במהלך ההיריון או אפילו אחרי‬ ‫הלידה‪.‬‬ ‫״לא ייתכן שזה קורה לי״ ‪ -‬זוהי מחשבה רווחת ביותר‪ .‬תחושת קהות וטשטוש זו עשויה להימשך זמן קצר או‬ ‫ממושך‪ .‬ייתכן שתחשבו שהיא כבר חלפה ‪ -‬ואז תגלו שהיא חוזרת שוב‪ .‬במשך חודשים אחרי שילדתי הייתי‬ ‫מוצאת את עצמי יושבת לעתים מזומנות ש׳כשאלד אז‪...‬׳ ושוכחת שבעצם כבר ילדתי‪ .‬כי נדמה היה שבעצם לא‬ ‫ילדתי בכלל‪ ,‬מפני שלא היה שום תינוק בזרועותיי‪ .‬לכן‪ ,‬מבחינת מוחי ההלום‪ ,‬לא יכול היה להיות שכבר ילדתי‪.‬‬ ‫לעתים קרובות השלב הבא של ההתאבלות הוא זעם‪ .‬אתם עשויים לגלות שאתם כועסים על הרופאים ועל צוות‬ ‫בית החולים )״למה הם לא שמו יותר לב למוניטור״(‪ ,‬על בני משפחה )״אילו רק עזרו לי יותר בבית״(‪ ,‬על האלוהים‬ ‫)״איך הוא יכול היה לעשות את זה״( ‪ ,‬על כל מי שיש לו תינוק בריא )״למה הם כן ואני לא״(‪ .‬כל אלו הם רגשות‬ ‫נורמאליים לחלוטין‪.‬‬ ‫חפשו דרכים לבטא את הכעס שלכם‪ .‬כעס מודחק יכרסם אתכם‪ .‬מתן ביטוי לכעס באמצעות כתיבה‪ ,‬שיחות‪,‬‬ ‫פעילות גופנית וכיו״ב‪ ,‬יכול לסייע לכם לעבד אותו‪.‬‬ ‫חלק מהכעס הוא כעס על עצמכם ורגשות אשמה שיכולים ללבוש צורה של ״אילו רק״‪ .‬״אילו רק לא ביטלתי את‬ ‫אותה פגישה עם הרופא‪ ,‬אילו רק לא שתיתי קפה‪ ,‬אילו רק לא קיימתי יחסים״ וכולי‪ ,‬או‪ :‬״אילו רק לא לקחתי‬ ‫ויטמינים‪ ,‬אילו רק אכלתי טוב יותר‪ ,‬אילו רק נחתי יותר״‪ ,‬וכול"‪ .‬כל אלו יכולים לחזור ולעלות שוב ושוב‬ ‫במחשבותיכם‪ .‬חלצו את עצמכם מן המלכודת הזו‪ .‬אפשר להעיז ולומר‪ ,‬ההאשמות העצמיות ביחס למות יילודים‬ ‫הנן חסרות בסיס לחלוטין‪ .‬הזכירו לעצמכם חזור והזכר שעשיתם מה שעשיתם מתוך הכוונות הטהורות ביותר‬ ‫לפעול לטובת הילד‪ .‬דברו עם הרופא שלכם ועם הקרובים אליכם על רגשותיכם‪ .‬מותו של התינוק לא נגרם‬ ‫באשמתכם‪ ,‬והאשמה עצמית לא תחזיר אותו לחיים‪.‬‬ ‫אתם עשויים למצוא את עצמכם ״עושים עסק״‪ ,‬בעיקר עם האלוהים‪ ,‬על שובו לחיים של התינוק‪ .‬״אנא‪ ,‬עשה שזה‬ ‫לא יהיה נכון‪ ...‬עשה שאהיה שוב לפני הלידה‪ ,‬ואז אעשה את הכל אחרת כדי להציל אותו‪...‬״‪ .‬״למה?״ זו שאלה‬ ‫שתשאלו את עצמכם מאה פעמים ביום‪ .‬ולא משום שאתם באמת מבקשים הסבר‪ ,‬אלא משום שאתם רוצים‬ ‫להחזיר את התינוק לחיים‪.‬‬ ‫כאשר המציאות תהלום בכם‪ ,‬ולבכם יכיר בכך ששום דבר שתעשו לא יחזיר את התינוק לחיים‪ ,‬אתם עשויים‬ ‫להיות מדוכאים ביותר‪ .‬בעיקר אם אתם נמנים עם אותם אנשים שתמיד שולטים במצב‪ .‬הרשו לעצמכם לבכות‬ ‫ולהרגיש עצובים‪.‬‬ ‫כדי לעזור לכם בתהליך כואב זה כדאי לכם לשוחח עם אחרים שעברו דבר דומה‪ .‬קשר טלפוני או קבוצת תמיכה‬ ‫הן דרכים טובות לעשות זאת‪ .‬היו פתוחים אל הקרובים אליכם‪ .‬חשוב להם לדעת כיצד לעזור לכם‪ ,‬וזה אף יעזור‬ ‫לכם להרגיש טוב יותר‪.‬‬ ‫אל תהססו להגן על עצמכם מפני מצבים מכאיבים‪ .‬אם קשה לכם לראות תינוק של ידידים הסבירו להם זאת‪,‬‬ ‫ושימרו על קשר טלפוני‪ .‬יש גם הצדקה מלאה לא להשתתף בברית מילה או בשמחת בת אם אתם מרגישים‬ ‫שקשה לכם‪ .‬אתם חייבים לדאוג לעצמכם‪.‬‬ ‫תזכורות גופניות‬ ‫את עשויה להרגיש את התינוק מתנועע בקרבך גם אחרי שילדת‪ .‬דבר זה אינו יוצא דופן‪ :‬יולדות רבות מרגישות‬ ‫כך‪ .‬התינוק שבזרועותיהן מפצה אותן על האובדן הפנימי הזה! ואילו אצלך עשויות אותן בעיטות מדומות להיות‬ ‫מכאיבות הרבה יותר‪ ,‬שכן הן מזכירות לך שהיה שם פעם תינוק ועכשיו הוא איננו עוד‪.‬‬ ‫גופך עשוי להתחיל לייצר חלב‪ ,‬או להמשיך בייצורו‪ ,‬אם כבר הינקת או שאבת חלב לתינוק שחי זמן‪-‬מה מחוץ‬ ‫לרחם‪ .‬גופך אינו יודע שהתינוק נפטר‪ .‬דבר זח עשוי להיות קשה מאוד‪ ,‬שכן יש בכך משום תזכורת רבת עוצמה לכך‬ ‫שילדת‪ ,‬ושבעצם היית צריכה להניק עכשיו את תינוקך החדש‪ .‬זה עשוי להיראות בלתי צודק להחריד^‬ ‫לגוף דרוש זמן לא מועט כדי לחזור לעצמו אחרי לידה‪ .‬אחרי מות התינוק‪ ,‬העובדה שאת עדיין נראית בהיריון‬ ‫עשויה להיות מכאיבה במיוחד‪ .‬אנשים ישאלו אותך מתי את אמורה ללדת‪ .‬בכל פעם יהיה עליך להחליט עד כמה‬ ‫את מוכנה להיפתח‪ .‬לפעמים תמצאי שהפתיחות והיושר מביאים לך ניחומים ותמיכה‪ .‬פעמים אחרות עדיף יהיה‬ ‫פשוט לומר‪ :‬׳׳כבר ילדתי׳׳‪ .‬עליך לעשות מה שנוח לך‪.‬‬ ‫האבלות היא עניין אישי ביותר‪ .‬הגם שאתם‪ ,‬בני‪-‬הזוג‪ ,‬יכולים להיות שותפים בחוויות‪ ,‬עדיין תחושותיכם בזמן‬ ‫האבל עשויות להיות שונות מאוד‪ .‬הרגשות אשם וכעס עלולות להרחיק אתכם זה מזה‪ .‬עליכם להתאבל כיחידים‪.‬‬ ‫אולי תאשימו זה את זה‪ ,‬או תחששו לחלוק זה עם זה את רגשותיכם‪ .‬יחיה זה בהחלט נורמאלי אם תרצו להגן על‬ ‫בן‪/‬בת הזוג מפני תחושות האבלות שלכם‪ ,‬או שתצפו שהוא או היא ידעו בדיוק מה אתם מרגישים‪ ,‬גס כאשר‬ ‫אינכם נותנים לרגשותיכם שום ביטוי‪ .‬עשויות להיות לכם הרגשות שונות בזמנים שונים‪ ,‬או סגנונות שונים של‬ ‫התאבלות‪ .‬אחד מכם עשוי להתאבל בתוכו פנימה‪ ,‬בעוד האחר מתאבל כלפי חוץ‪ .‬נסו להיות סבלניים עם בן‪/‬בת‬ ‫הזוג‪ .‬נסו להיות בצוותא זמן מהן מדי יום‪ .‬סגירת הדלת בפני בן‪/‬בת הזוג עלולה ליצור לחץ עצום בחיי הנישואין‬ ‫שלכם‪ .‬אך אם תחלקו זה עם זה את תחושת האבל על אובדן ילדכם‪ ,‬עשויה מערכת היחסים ביניכם להתחזק‪.‬‬ ‫לעתים קרובות עשויה החברה לשכוח את האבות‪ .‬יהיו מי שישאלו מה שלום האשה תוך התעלמות גמורה מכך‬ ‫שהאב גם הוא כואב ומתאבל‪.‬‬ ‫אבות רבים מרגישים שעליהם להיות החזקים והרגועים שבמשפחה‪ .‬הדבר נכון במיוחד אם האב מטפל בילדים‬ ‫האחרים בזמן שהאם בבית החולים‪ .‬האב הוא זה שעליו לעשות את סידורי הלוויה‪ ,‬להודיע על כך לידידים ולבני‬ ‫המשפחה‪ ,‬להטמין את דברי התינוקות וכו׳‪ .‬בתוך ימים אחדים הוא חוזר לעבודה כאילו כלום לא קרה‪ .‬כל‬ ‫האחריות הזו עלולה להיות מעמסה עצומה על האב המתאבל‪ .‬הצורך להיות אחראי מותיר לו רק מעט מקום‬ ‫לבטא ולבחון את רגשותיו‪ .‬עליו לחלוק את האחריות לסידורים ההכרחיים עם בת זוגו ועם ידידים‪ .‬חשוב לא‬ ‫פחות להניח לעצמך להרגיש מה קורה‪ ,‬גם אם זה כואב מאוד‪.‬‬ ‫לעזור לילדיהם האחרים‬ ‫אם התינוק שאיבדתם היה תאום או אחד משלישייה‪ ,‬בוודאי יגידו לכם שעליכם להיות אסירי תודה על כך‬ ‫שנשאר לכם התינוק האחר או התינוקות האחרים‪ .‬אך לפעמים יהיה קשה לשמוח שמחה שלמה בתינוק הנותר‬ ‫בעודכם מתאבלים על זה שנפטר‪ .‬הילד החי עשוי להיות תזכורת מתמדת למה שאחיו עשוי היה להיות לו חי‪ .‬תנו‬ ‫לעצמכם זמן לחוות את הכאב ולהתמודד אתו‪ .‬חשוב לכם לעבד את אבלכם על אובדן הילד‪ ,‬גם אם התברכתם‬ ‫בילד נוסף או יותר‪ .‬הדבר חשוב לכם ולילד הנותר‪ .‬עליו לגדול כדי להיות מי שהוא‪ ,‬ולא מישהו אחר‪.‬‬ ‫הוא הדין בילדיכם הגדולים יותר‪ .‬אם יש לכם כבר ילדים בבית‪ ,‬יש להתייחס אליהם בהתאם לצרכיהם‪-‬שלהם‪.‬‬ ‫גם הם ציפו להגעתו של התינוק החדש‪ .‬יש להכיר ברגשותיהם‪ .‬מסוכן להניח שהם קטנים מכדי להבין את‬ ‫המתרחש‪ .‬גם לילדים צעירים ביותר יש תחושה שמשהו מאוד לא בסדר‪ .‬חשוב שתחזרו ותתנו להם להרגיש‬ ‫שאתם אוהבים אותם‪.‬‬ ‫לא פעם קורה שילדים הם ״המתאבלים שנשכחו״‪ .‬במשבר הלידה והמהומה סביב הטיפול בילד החולה עשויים‬ ‫הילדים האחרים להישלח לבתיהם של קרובים וידידים‪ .‬ההורים היו זקוקים לזמן כדי להיות עם היילוד‪ ,‬או כדי‬ ‫לעשות את הסידורים הנחוצים אחרי פטירתו‪ .‬חשוב לתת לילדים האחרים להרגיש עד כמה הם חשובים לכם‪.‬‬ ‫ילדים המרגישים כי מתעלמים מהם יכולים לנסות להתבלט בדרכים שונות‪ :‬באמצעות ״קונצים״‪ ,‬כישלונות‬ ‫בלימודים או נפילה למשכב‪ .‬אי מתן ביטוי לרגשות עלול לגרום לילד כאב ותחושה מתמשכת של אובדן ושל‬ ‫געגועים‪ .‬כל אימת שהם מבטאים דאגה ‪ -‬בין באופן מילולי בין בדרכים אחרות ‪ -‬אמרו להם שהם אינם אשמים‪.‬‬ ‫ספרו להם את האמת‪ ,‬בצורה מדויקת ככל האפשר‪ ,‬וענו על כל שאלותיהם בשעה שהם שואלים אותן‪.‬‬ ‫הדמיון בדרך‪-‬כלל מפחיד יותר מן המציאות‪ .‬תנו לילדיכם‪ ,‬עד כמה שאפשר‪,‬להיות חלק מן המתרחש‪ .‬תנו להם‬ ‫לראות את התינוק‪ .‬בעזרת הדרכה מתאימה הם יכולים להפיק תועלת מראיית אחיהם החולה או אפילו המת‪.‬‬ ‫הראו להם את טביעת כף רגלו או תמונה שלו‪ .‬קחו אותם לבית העלמין‪ ,‬אם רצונם בכך‪ .‬הם צריכים לבנות‬ ‫זיכרונות על אחיהם המת‪ .‬כמוכם‪ ,‬גם הם צריכים להיפרד ממנו‪.‬‬ ‫היענו לשדרים שילדיכם שולחים‪ .‬ענו על שאלותיהם ביושר‪ .‬כשאינכם יודעים‪ ,‬אמרו שאינכם יודעים‪ .‬ענו על אותה‬ ‫שאלה שוב ושוב‪ ,‬אם היא נשאלת שוב ושוב‪ .‬קראו באוזניהם ספר ילדים על המוות‪ .‬הדבר יוכל לפתוח להם פתח‬ ‫לבחינת רגשותיהם‪ .‬עודדו אותם לבטא את מה שהם מרגישים ומדמיינים ביחס לתינוק באמצעות ציורים‪,‬‬ ‫פלסטלינה ושאר חומרים‪ ,‬לשיר שיר שיחברו‪ ,‬או לשחק משחק תפקידים בעזרת בובות‪ .‬כל זה עשוי לעזור להם‬ ‫להתמודד עם הכאב והאובדן שלהם‪.‬‬ ‫היו פתוחים‪ .‬ספרו להם כמה אתם עצובים‪ .‬אך אל תעמיסו עליהם את רגשותיכם‪ .‬זכרו שהם זקוקים לסביבה‬ ‫בטוחה שבה יוכלו להתאבל‪ ,‬ושאתם האנשים המתאימים ביותר לספק להם סביבה כזו‪ .‬קשה עד מאוד לנחם ילד‬ ‫בשעה שאתם עצמכם זקוקים לניחומים‪ .‬אך המאמץ כדאי‪ .‬כאשר אתם מעניקים לילדיכם את החופש להרגיש‬ ‫את האבל שלהם‪ ,‬אתם נותנים להם את החירות להירפא‪.‬‬ ‫אובדן יותר מתינוק אחד‪ ,‬ואי‪-‬פוריות‬ ‫יש נשים שאינן מצליחות להיכנס להיריון‪ ,‬או מאבדות ילד אחרי ילד עקב הפלות‪ ,‬לידת תינוקות מתים או מות‬ ‫יילודים‪.‬‬ ‫במקרים כאלו הכאב מצטבר‪ .‬כל אובדן נוסף‪ ,‬אם של ולד או של אי‪ -‬היכולת להרות‪ ,‬עשוי להיות יותר ויותר קשה‬ ‫להירפא‪ .‬התקוות לעתיד – היכולת להביא לעולם ילד בריא ובן‪-‬קיימא ‪ -‬מתמעטות עם כל מכה נוספת שניחתת‪.‬‬ ‫תחושות של ייאוש‪ ,‬חוסר תקווה‪ ,‬תסכול‪ ,‬קנאה‪ ,‬כעס וחוסר ערך עצמי עשויות להשתלט על חיי היומיום‪ .‬כאב‬ ‫וחרדות על האובדן שכבר היה‪ ,‬וחששות מפני העתיד‪ ,‬עשויים להעיב על החיים‪.‬‬ ‫אם התקשית להרות לפני ההיריון הזה שבו איבדת ילד‪ ,‬את עשויה לחוש תחושה כפולה של אובדן‪ .‬ההיריון הזה‬ ‫היה יקר במיוחד בעבורך‪ .‬הרגשת הרווחה שמילאה אותך כאשר גילית שאת הרה מפנה את מקומה לא רק לפחד‬ ‫ר‬ ‫שמא לא תצליחי להרות שוב‪ ,‬אלא גם לחשש מפני תוצאות ההיריון אם בכל זאת תצליחי להרות‪.‬‬ ‫נוסף על כך את עשויה למצוא פתאום את עצמך בעמדה חדשה‪ .‬כאשר היית בהיריון‪ ,‬חברותיך העקרות התרחקו‬ ‫ממך‪ .‬כעת עלול המרחק הזה להשפיע על התמיכה שתקבלי‪ .‬העובדה שהרית עלולה להעמיק את תחושתך שאינך‬ ‫מסוגלת להביא ילדים לעולם ‪ -‬או שהיא תיתן לך תקווה מסוימת לעתיד‪ ,‬שהרי בסופו של דבר הצלחת להרות‪ .‬זהו‬ ‫מצב קשה‪ .‬לו ידעת שלעולם לא תוכלי ללדת ילדים משלך‪ ,‬היית יכולה להתאבל על מציאות קשה זו ולהמשיך‬ ‫בחית הרגילים‪ .‬ואולם הידיעה שיש סיכוי‪ ,‬קטן או גדול‪ ,‬שתביאי הביתה תינוק שהוא בשר מבשרך עשויה להביא‬ ‫אותך לרדוף כל הזמן אחרי חלומותיך‪ ,‬בלי להיות בטוחה שביום מן הימים הם אכן יתגשמו‪.‬‬ ‫אובדנים חוזרים ונשנים‪ ,‬הפלות חוזרות‪ ,‬היריון חוץ רחמי‪ ,‬או שילוב כלשהו של כל הללו עם לידת תינוק מת ומות‬ ‫יילודים‪ ,‬עלולים לעורר ספקות גם ביחס לעתיד‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים יש סיבה רפואית ידועה לאובדנים חוזרים ונשנים‪ .‬במקרים אחרים יכולה להיות סדרת הפלות‬ ‫שסיבתן אינה ברורה עדיין‪ .‬ידיעת הסיבה המדויקת לבעיה עשויה להביא לכם ניחומים ואולי גם לא‪ .‬החשוב הוא‬ ‫להניח לעצמך להתאבל אחרי כל אובדן‪ ,‬הגם שזה קשה ביותר‪.‬‬ ‫עקרות משנית ‪ -‬אי היכולת להרות או לסיים היריון בהצלחה אחרי שכבר נולדו ילד אחד או יותר ‪ -‬היא משא‬ ‫שקשה מאוד לשאתו‪ .‬לעתים קרובות מאוד הסיבה לכך אינה מתגלה מייד‪ .‬זה עשוי להיות מתסכל ביותר לדעת‪,‬‬ ‫שעכשיו כל כך קשה להשיג מה שבא בקלות רבה כל כך בפעם הראשונה‪ .‬כאשר העקרות באה בעקבות אובדן‪,‬‬ ‫קשה עוד יותר להתמודד עם האבלות‪ .‬הגם שילד נוסף אינו מבטל את האבלות‪ ,‬הוא עשוי להיות מקור לניחומים‪.‬‬ ‫ואילו כאשר שום ילד נוסף אינו מגיע‪ ,‬אין בני הזוג יכולים למלא את לבם בדרך זו‪.‬‬ ‫ידידים וקרובי משפחה עלולים להתקשות במתן ניחומים לזוג הנתקל בבעיה של עקרות משנית‪ .‬״מאחר שהרית‬ ‫פעם אחת‪ ,‬תוכלי בוודאי להרות שוב‪ .‬אז תירגעי״‪ .‬זאת הגישה הרווחת‪ .‬הגם שאתם אסירי תודה על עצם קיומם‬ ‫של ילדיכם האחרים‪ ,‬עדיין אתם חשים כאב עמוק על הילד שאיבדתם ועל כך שאין אתם יכולים עוד להביא ילדים‬ ‫אחרים לעולם‪.‬‬ ‫מתי להביא עוד ילד לעולם‬ ‫אנשי מקצוע רבים סבורים ששישה עד שניס‪-‬עשר חודשים הם פרק הזמן המזערי ביותר שיש להמתין לפני‬ ‫שנכנסים להיריון נוסף אחרי מות תינוק‪ .‬בדומה לרבים אחרים‪ ,‬אתם עשויים להרגיש שאתם רוצים תינוק עכשיו‪.‬‬ ‫כמובן שההחלטה בידכם‪ ,‬ואולם חשוב לזכור ולברר כמה סוגיות‪:‬‬ ‫כל היריון חייב לבוא בנפרד‪ .‬כשהרית את הילד שנפטר לא התקשרת כלל לאותו ילד ספציפי‪ :‬פשוט רצית ילד‪.‬‬ ‫אחרי שנשאת אותו במשך כל ההיריון‪ ,‬ואולי גם טיפלת בו זמן‪-‬מה אחרי כן‪ ,‬פיתחת עם הילד מערכת יחסים‬ ‫הייחודית לו בלבד‪ .‬חשוב שתרשי לעצמך לחוש במלואו את כאב היעלמותו מחייך‪ .‬עם הזמן תרשי לעצמך‬ ‫להשתחרר מזה‪ .‬השחרור הוא היעד המרכזי של ההתאבלות; הוא לא יכול להתרחש כאשר יש רגשות מודחקים‬ ‫או עקב כך שנשמעים לעצות הזולת ש״תפסיקו להרגיש רע כל‪-‬כך‪ :‬זה בסך הכל תינוק שבקושי היכרתם״‪ .‬הוא גם‬ ‫לא יתרחש עקב הולדתו של ילד נוסף‪ .‬התינוק החדש אינו יכול למלא את מקומו של התינוק שאבד לכם‪ .‬עליכם‬ ‫לאפשר לו להביא לכם את השמחות והתענוגות הייחודיים לו‪ ,‬ולא לצפות לכך שהוא ימלא את החלל שהותיר‬ ‫אחריו אחיו המת‪.‬‬ ‫השחרור מתרחש לאט ובהדרגה‪ .‬פירושו של שחרור הוא שביעות רצון מן העבר המשותף שלכם ושל הילד שנפטר‪.‬‬ ‫פירושו להשלים עם כך שכל מה שנותר לכם ממנו עכשיו זה זיכרונות מחייו הקצרים‪ .‬פירושו לדעת שהופעתו של‬ ‫התינוק בחייכם‪ ,‬ומותו‪ ,‬שינו אתכם‪ .‬לעולם לא תחזרו להיות כפי שהייתם‪ ,‬אך עליכם לדעת שתוכלו להיות אנשים‬ ‫מאושרים בחייכם החדשים והשונים‪ .‬עליכם לתת לעצמכם רשות להשקיע מחדש את כוחותיכם במשהו או‬ ‫במישהו חדש‪.‬‬ ‫כאשר האנרגיות שלכם חופשיות לפעול‪ ,‬כאשר אין הן מועבות כל הזמן על ידי מות התינוק שלכם‪ ,‬אות הוא שאתם‬ ‫מוכנים לקבל תינוק חדש כפי שהוא‪ ,‬וליהנות ממנו‪ .‬דבר זה עשוי לארוך זמן רב‪ .‬יש אנשים המוסיפים להתאבל גם‬ ‫אחרי שתינוק חדש נולד‪ .‬כאשר גואה בכם הכאב‪ ,‬הרשו לעצמכם להרגיש אותו‪ .‬היריון חדש אסור לו שיהיה‬ ‫אמצעי לברוח מן העבר‪ .‬חשוב להסתכל קדימה‪ .‬אך חשוב מאוד גם להתמודד עם העבר בקצב שלכם‪ .‬כאשר‬ ‫תחושו שפצעכם הגליד ונרפא תוכלו לנוע קדימה מתוך שלווה וציפייה חיובית‪.‬‬ ‫חוברת עבור הידידים‬ ‫מאת שולמית ריפקין אלון ודבורת גרוסבאום‬ ‫מה למוות אצל הלידה ? כאשר תינוק נפטר ‪ -‬בין אם לפני השבוע העשרים להיריון )הפלה(‪ ,‬בין אם לפני הלידה או‬ ‫במהלכה )לידת תינוק מת( ובין אם זמן קצר אחרי הלידה )מות יילוד(‪ ,‬הוריו וכל הסובבים אותם‪ :‬שאר בני‬ ‫המשפחה‪ ,‬ידידים והצוות המקצועי‪ ,‬יהיו המומים‪ .‬ההורים בוודאי השתתפו בקורס הכנה ללידה וציפו לבואו של‬ ‫התינוק החדש‪ ,‬כמו כל ההורים האחרים‪ .‬והנה עכשיו הם מגיעים הביתה ללא תינוק‪ ,‬והלומי‪-‬כאב‪.‬‬ ‫חוברת זו נכתבה כדי לעזור לכם‪ ,‬ידידים‪ ,‬שכנים או משפחה‪ ,‬להתמודד עם הטרגדיה ולהושיט עזרה ותמיכה‬ ‫להורים השכולים‪.‬‬ ‫שני ההורים גם יחד סובלים‪ .‬ייתכן שלכל אחד מהם רגשות שונים‪ ,‬ואולי כל אחד מהם מגיב אחרת‪ .‬נסו להבין את‬ ‫הרגשות הללו‪ ,‬אשר נוסף על הצער כוללים גם‪ :‬הלם‪ ,‬תחושת בידוד‪ ,‬תסכול‪ ,‬אשם‪ ,‬חוסר אונים וכעס‪.‬‬ ‫הלם ‪ -‬משום שהם ציפו ללידה ולחיים‪ ,‬אך נפגשו במוות‪.‬‬ ‫תחושת בדידות ‪-‬־ משום שפתאום נדמה להם שלכל חבריהם יש ילדים‪ ,‬או שהם מצפים לילד‪ ,‬ורק מעטים מאוד‬ ‫מבינים את מצבם‪.‬‬ ‫תסכול ‪ -‬משום שההורות מתחילה עוד לפני הלידה‪ ,‬ואי‪-‬אפשר ״לסגור״ אותה כמו שסוגרים ברז‪ ,‬גם כאשר‬ ‫התינוק נפטר‪ .‬היולדת גם חווה את כל התחושות הלא‪-‬נוחות שאחרי הלידה‪ ,‬כמו התפרים למשל‪ ,‬וגופה מוסיף‬ ‫לייצר חלב‪ ,‬הגם שאין תינוק שיינק אותו‪ .‬תסמונת ה״חיק הריק״ איננה מיתוס‪ ,‬ויש כאלו שחשים אותה ככאב‬ ‫פיסי‪.‬‬ ‫אשם ‪ -‬משום שההורים עשויים להרגיש שמות התינוק נגרם בגלל מעשה או מחדל כלשהו שלהם בזמן ההיריון‬ ‫)אולי אותה פעם שהם לא הלכו לרופא(‪.‬‬ ‫חוסו אונים ‪ -‬משום שהם האמינו שדברים יתרחשו באופן מסוים ‪ -‬ולא כך היה‪ .‬עקב כך אמונתם מתערערת‪,‬‬ ‫והחיים נראים להם חסרי משמעות‪.‬‬ ‫כעס ‪ -‬על האלוהים‪ ,‬על הרופא)ים(‪ ,‬על צוות בית־החולים‪ ,‬על בן‪/‬בת הזוג‪ ,‬ומעל לכל ‪ -‬על עצמם‪ ,‬משום ש״הניחו‬ ‫לזה לקרות״‪.‬‬ ‫מת אפשר לעשות פדי לעזור להורים‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫לחלוק אתם את רגשות האהדה והאכפתיות שלכם באמצעות דמעה‪ ,‬חיבוק או מלה טובה‪.‬‬ ‫משפטים כמו ״צר לי על מה שקרה לתינוק שלכם״‪ ,‬״אני יודע שאתם עוברים תקופח קשה והייתי רוצה‬ ‫לעזור״‪ ,‬״אנא אמרו לי מה הייתם רוצים שאעשה״‪ ,‬״אפשר להביא לכם ארוחת ערב?״‪ ,‬ו״אני כל כך עצוב״‬ ‫נשמעים אולי בנאליים‪ ,‬אבל הם באמת עוזרים‪.‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬משפטים כמו ״הכל לטובה״‪ ,‬״התינוק עלול היה להיות פגוע״‪ ,‬״תמיד תוכלו להביא לעולם‬ ‫תינוק אחר״‪ ,‬״נסו לשכוח את זה‪,‬‬ ‫עברו על זה לסדר היום״‪ ,‬״יש לכם מזל שיש לכם ילדים אחרים״ וכיו״ב‪,‬‬ ‫גם אם הם נאמרים מתוך הכוונות הטובות ביותר‪ ,‬יכולים להתפרש על‪ -‬ידי ההורים כהתכחשות לקיומו של‬ ‫התינוק שנפטר‪ ,‬ועלולים להכאיב להם מאוד‪ .‬בשלב זה ההורים רוצים וצריכים לחשוב על תינוקם המת‪.‬‬ ‫אם עברתם חוויה דומה‪ ,‬טוב יהיה אם תדברו אתם על זה‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫היו מוכנים להקשיב‪ .‬רוב ההורים צריכים ואף רוצים לדבר על התינוק שלהם ועל החלומות והתקוות שטוו‬ ‫‪(5‬‬ ‫סביבו‪.‬‬ ‫ייתכן שתרגישו כי נוכחותם של ילדיכם רק מגבירה את עוגמת‪-‬נפשם של ההורים השכולים‪ .‬טלפנו אליהם‬ ‫ושאלו אותם מה הרגשתם בעניין זה‪ .‬אם הם מרגישים שעדיין קשה להם להיפגש עם ילדיכם הם יאמרו‬ ‫זאת ‪ -‬ויעריכו את רגישותכם‪ .‬כעבור זמן מה יוכלו ההורים השכולים לעמוד במפגש עם ילדיכם‪.‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫‪(7‬‬ ‫‪(8‬‬ ‫‪(9‬‬ ‫בררו אם לתינוק היה שם‪ .‬השתמשו בו‪.‬‬ ‫חשוב לדבר על התינוק כעל בן אדם‪ .‬עודדו את ההורים להעלות כל דבר שעושה את התינוק ממשי יותר‬ ‫)למשל‪ :‬תמונה‪ ,‬או משהו שהם הכינו עבורו לפני שנולד(‪ .‬קשה מאוד להתאבל על מישהו שמעולם לא הכרת‬ ‫ואשר יש לך רק זיכרונות בודדים ממנו‪.‬‬ ‫הבינו שההורים עצובים משום שהם איבדו את ילדם ‪ -‬אדם יחיד ומיוחד שלעולם לא יחיה לו תחליף‪ .‬הם‬ ‫חוו אובדן של חלומות ותכניות‪ :‬של התינוק שקיוו לו‪ ,‬של הילד שהם רצו להיות הוריו‪ ,‬של השמחות‬ ‫והחגיגות סביב הלידה‪ ,‬וכן אובדן שליטה ומידה מסוימת של ביטחון עצמי‪.‬‬ ‫אל תיגררו אחרי ההורים אם הם נוטים להאשים את המימסד הרפואי במה שקרה‪ .‬אך גם אל תשפטו את‬ ‫תגובותיהם‪.‬‬ ‫‪ (10‬עודדו חברים אחרים ליצור קשר‪ ,‬ולשמור על קשר‪ ,‬עם ההורים‪.‬‬ ‫‪ (11‬הציעו עזרה בעבודות הבית או בשמירה על הילדים האחרים‪.‬‬ ‫‪ (12‬הביאו ספר שעשוי לשמח אותם‪ ,‬או עציץ‪ ,‬או הזמנה לארוחה במסעדה‪ ,‬או תרמו סכום כלשהו לזכרו של‬ ‫התינוק‪.‬‬ ‫חודשים‪ ,‬לפעמים שנים‪ ,‬דרושים כדי להתאושש ממותו של תינוק‪ ,‬ואין לצפות מההורים ש״יתגברו על זה״‬ ‫בתוך שבועות אחרים‪ .‬הציעו להורים ליצור קשר עם ״אלף ‪ -‬אגודה אזרחית לשכול״‪ ,‬כדי שיוכלו להיפגש עם‬ ‫עוד אנשים‪ ,‬שעברו חוויה דומה‪ ,‬המבעים את צרכיהם והיכולים להעניק להם תמיכה וידידות לאורך זמן‪.‬‬ ‫ייתכן שאתם מכירים זוג שאיבד ילד‪ ,‬ושעכשיו מצפה לילד נוסף‪ .‬הורים אלו יהיו מלאים חרדות וחששות מפני‬ ‫הישנות המקרה שקרה להם‪ ,‬ויהיו זקוקים לתמיכה ולעידוד במשך כל זמן ההיריון‪ .‬את העידוד והתמיכה הללו‬ ‫עליהם לקבל מבעלי מקצוע בתחום הרפואי‪ ,‬מידידים ומבני‪ -‬משפחה‪ .‬אך הם עשויים שלא לקבל את התמיכה‬ ‫הזו‪ ,‬משום שלא תמיד מבינים את הצורך הזה שלהם‪ .‬עודדו את ההורים לדבר על החרדות שלהם‪ .‬גם כאן‪ ,‬אנו‬ ‫יכולים לעזור על־ידי כך שנקשר את ההורים הללו עם הורים אחרים שעברו חוויות דומות‪.‬‬ ‫רבים סבורים שלידתו של תינוק נוסף היא אות לכך שההורים ״התגברו״ על אובדן תינוקם‪ :‬״עכשיו יש להם‬ ‫תינוק״‪ .‬גם כאן‪ ,‬יש לשאול את ההורים עצמם‪ .‬יהיו כאלו שלידת תינוק חדש תפיג הרבה מן הכאב שלהם‪ ,‬ואחרים‬ ‫אשר ימשיכו בכל זאת להתאבל‪.‬‬ ‫כידידים או קרובי משפחה של מי שאיבדו תינוק לפני הלידה או זמן קצר אחריה‪ ,‬יש לכם אפשרות ייחודית‬ ‫להושיט עזרה‪ .‬אם תהיו לצדם ותכירו ברגשותיהם בתקופת ההתאבלות‪ ,‬תוכלו לעזור להם לצאת מחוזקים ממה‬ ‫שקרח להם‪ ,‬ולהיפתח אל העתיד‪.‬‬