1. No category

‫‪[email protected]‬‬
‫גיליון ד‘ ‪ 16‬ניסן תשע”ד‬
‫מערכת‪ :‬יעל בלייברג גרפיקה‪ :‬נעמי טוקר‬
‫דבר המערכת‬
‫לשנה הבאה בני חורין‬
‫הרב אברהם יעקב שרייבר‬
‫בפתיחת ההגדה אנו קוראים ”הא לחמא‬
‫עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים‪.‬‬
‫כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח‬
‫השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל‬
‫השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין”‪ .‬וכבר‬
‫הקשו המפרשים כאן כמה קושיות‪ :‬מדוע‬
‫נקראת המצה לחם עוני‪ ,‬והלא היא הייתה‬
‫לחם של הגאולה? מדוע מזכירים כאן את‬
‫העוני דוקא? מה הקשר בין הכרזתנו על כך‬
‫שאבותינו אכלו את המצה המכונה לחם‬
‫עוני‪ ,‬להזמנת הרעבים והנצרכים לסעודה?‬
‫ומה תוכן הכפילות ”בארעא דישראל” ו”בני‬
‫חורין”?‬
‫בספר שם משמואל )בביאורו להגדה( מביא‪,‬‬
‫שישראל בהיותם במצרים היו שפלים ועניים‬
‫ולא האמינו בחייהם מתוקף הצרות שעברו‪,‬‬
‫והיו בשעבוד גדול לפרעה מלך מצרים‪ .‬מצב‬
‫זה מכונה ”לחם עוני”‪ .‬אך לאחר היציאה‬
‫ממצרים וקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬אותה‬
‫התכונה של העבדות והביטול שהיתה להם‬
‫לפרעה‪ ,‬נהפכה עכשיו לטובה לעבודת‬
‫השי”ת‪ ,‬וזה עצמו מורה עכשיו על החירות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תכונת העבדות שבזמן היותם במצרים‬
‫הייתה הקושי הגדול ביותר‪ ,‬היא התבררה‬
‫עכשיו כנקודת החוזק הגדולה ביותר בעבודת‬
‫ה‘‪ .‬ודבר זה מורה על החירות‪ ,‬כי אין לך בן‬
‫חורין יותר מזה שהוא בטל לגמרי למקור‬
‫החירות‪ ,‬ואותו לחם העוני הפך להיות בעצמו‬
‫לחם הגאולה‪ .‬ומכאן גם המשך המאמר‪ .‬כיון‬
‫שאנחנו מבטלים את עצמנו לגמרי להשי”ת‪,‬‬
‫”תפתחו את העיניים תסתכלו סביב‪”...‬‬
‫כל מה שלנו‪ ,‬איננו שלנו ”כי שלך הכל ומידך‬
‫נתנו לך” ועל כן באה ההזמנה ”כל דכפין‬
‫יתי ויכול כל דצריך יתי ויפסח”‪ .‬נראה שעל‬
‫פי דבריו אפשר גם לבאר את סוף המאמר‬
‫שאומר המגיד‪” .‬השתא הכא” )בגלות(‬
‫ו”השתא עבדי” )אפילו בארץ ישראל תחת‬
‫שלטון זר או מנוכר(‪ ,‬אנו מאמינים שגם‬
‫מצבנו העכשווי יתברר בעתיד שהיה נצרך‬
‫לקחת ממנו לעבודת ה‘ ולגאולה השלימה‪,‬‬
‫ממש כפי שהיה עם לחם העוני במצרים‪.‬‬
‫ועל כן בשמחה נאמר ”לשנה הבאה בארעא‬
‫דישראל” ו”לשנה הבאה בני חורין”‪ ,‬אז יתברר‬
‫שגם הגלות וגם הרוח העבדותית שהייתה‬
‫אפילו בארץ ישראל‪ ,‬התהפכו לשימוש בהם‬
‫ובתכונתם לעבודת ה‘ בארץ מתוך חירות‬
‫גמורה‪.‬‬
‫גם אנו תושבי חבל עזה‪ ,‬נקח אל לבנו דברים‬
‫אלו‪ .‬קרוב לתשע שנים מאז גורשנו מבתינו‬
‫ונחלתנו האהובה‪ ,‬ואנו עדיין מרגישים את‬
‫”לחם העוני”‪ .‬נתחזק באמונה כי יסורים אלו‬
‫יתבררו לטובה כפי שהיה ביציאת מצרים‪ ,‬ועוד‬
‫נזכה במהרה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים‪,‬‬
‫כשאותם הערכים של מסירות ודבקות ילוו‬
‫אותנו ואת עם ישראל כולו בגאולה השלימה‬
‫בב”א‪.‬‬
‫בברכת פסח שמח וכשר‬
‫הרב אברהם יעקב שרייבר‬
‫כפר דרום ת”ו – שבי דרום‬
‫פשוט נפלא לראות את הפריחה‪,‬‬
‫הצמיחה והשינויים שמתהווים סביבנו‪.‬‬
‫כמו כולנו‪ ,‬שעוברים תהליכים‪ ,‬גם‬
‫”חבלי קטיף” משתנה וצומח‪.‬‬
‫בגיליונות האחרונים ניסינו לשנות‬
‫במעט את פני העלון ולהביא לכך‬
‫שהוא יהווה במה לחיזוק הקשר‬
‫ה”גושי” ולהעברת מידע על המתרחש‬
‫והנעשה בוועד המתיישבים ובישובים‪.‬‬
‫אנו מקווים כי בעזרת ”חבלי קטיף”‬
‫נצליח להוסיף ולחזק את הקשר‬
‫ה”גושי” בין כל המשפחות והקהילות‬
‫שנפוצו לכל רחבי הארץ‪ .‬תודה‬
‫לתושבים שנענו לפניותינו ושיתפו את‬
‫כולנו במחשבות ובסיפורים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תודה לצוות הנפלא שבזכותו צלח כל‬
‫רעיון ההתחדשות הזה‪.‬‬
‫מלבד ”חבלי קטיף” גם דברים אחרים‬
‫פורחים וצומחים‪ ,‬צריך רק להרים את‬
‫העיניים‪ ,‬להסתכל סביב ולהנות!‬
‫נאחל לכולנו חג אביב כשר ושמח!‬
‫ועד מתיישבי גוש קטיף‬
‫המערכת‬
‫‪1‬‬
‫בתמונה‪ :‬נוף באזור היישוב נטע‪ .‬צילום‪ :‬אושרה עסיס‪ ,‬נטע‬
‫גוש ד ו ר ש צ ד ק‬
‫גוש דורש צדק‬
‫לתושבי קהילות גוש קטיף‬
‫השלום והברכה!‬
‫כפי שדיווחנו בחבלי קטיף האחרון‪ ,‬בחודשים האחרונים ערכנו בשיתוף ראשי הקהילות מיפוי צרכים של כל הקהילות בפן הפרטני ובפן הקהילתי‪.‬‬
‫קיבלנו תמונה ברורה של המשפחות המתקשות בבניית ביתם וכן על הצרכים הקהילתיים השונים‪ .‬הנתונים הוגשו למנהלת תנופה וכתוצאה‬
‫מכך ב‪-‬י”ז אדר א‘ התקבלה החלטת ועדת שרים שאישרה תוכנית מקיפה הנותנת מענה הן למשפחות המתקשות להגיע לבית הקבע‪ ,‬ומסייעת‬
‫לישובים להתבסס‪ .‬היקף התוכנית שאושרה עומד על כ‪ 180 -‬מיליון ‪) ₪‬פירוט עיקרי התוכנית ניתן לראות באתר הוועד(‪.‬‬
‫זה המקום להדגיש שפעילותו של הוועד כגוף מקצועי המרכז תחת ידיו את כל הנתונים אודות מתיישבי גוש קטיף‪ ,‬הביאה לכך שגורמי‬
‫הממשלה השונים ובראשם נציגי מנהלת תנופה התייחסו בכובד ראש להצעות ולנתונים שהגשנו ועיבדו אותם לתוכניות מעשיות‪.‬‬
‫חשוב שנדע לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר ונתקדם עם הפתרונות המוצעים כדי לסיים את תקופת האתרים הזמניים והמעבר ליישובי הקבע‪.‬‬
‫סקירה קצרה על פעילות הוועד בחודשים האחרונים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪2‬‬
‫בפרוייקט כ”ב שבט‪ -‬יום גוש קטיף במוסדות החינוך הגענו ללמעלה מ‪ 750-‬בתי ספר ‪.‬‬
‫קיימנו שני מפגשים לבוגרי ובוגרות סיירי קטיף )כתות ח‘‪-‬ט‘(‪ .‬המפגש כלל סיור במרכז מורשת גוש קטיף ואחריו פעילות מגבשת‪.‬‬
‫במסגרת בית מדרש כיסופים יצא סיור ייחודי ”מסע נשי רוחני” לצפון בהדרכת עידית שלו ובניהולה של הילה וולברשטיין‪ .‬בסיור השתתפו‬
‫קרוב ל – ‪ 100‬נשים‪.‬‬
‫נאחל לכולנו ולכל עם ישראל שנזכה לאכול השתא מן הפסחים ומהזבחים‪.‬‬
‫אליעזר אוירבך‬
‫מנהל ועד המתיישבים‬
‫אחי ורעיי‪,‬‬
‫‪ 9‬שנים עברו‬
‫מאז הגירוש מח‬
‫בל הארץ הנפ‬
‫לא בגוש קטיף וצ‬
‫פון השומרון‪.‬‬
‫גם היום‪ 9 ,‬ש‬
‫בזכירה ס נים אחרי‪ ,‬אין שו‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ס‬
‫בר‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫לך‬
‫וד הגאולה‪ .‬אנו ע‬
‫הגירוש‪ .‬אך אנו‬
‫אם מייסרים אותו‪ .‬ידענו ם קשה עורף‪ ,‬במובן הטוב של ה מאמינים בני מא‬
‫מי‬
‫ני‬
‫ם‬
‫וי‬
‫וד‬
‫עי‬
‫ם‬
‫כי‬
‫מיל‬
‫ואנו ממ‬
‫לעמוד ולהתמודד‬
‫ה‪ .‬עם שלא ניתן‬
‫שתתג שיכים ועומדים איתן גם מול אחי מול מצבים לא פ‬
‫להכניע אותו גם‬
‫שו‬
‫טי‬
‫ם‬
‫שכ‬
‫פו‬
‫ע‬
‫לי‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ם במהרה בימינו‪" :‬עוד אבנך ונב טועים מבית‪ .‬אנו זוכרים את נב נו אויבים מבחוץ‪,‬‬
‫ני‬
‫וא‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ב‬
‫יר‬
‫ת‬
‫מי‬
‫ול‬
‫ת‬
‫הו‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ראל"‪.‬‬
‫מאמינים‬
‫נזכור ונחזו‬
‫שאר אזרחי רכעת‪ ,‬אני שמח‬
‫שא‬
‫נח‬
‫נו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫קד‬
‫י‬
‫ועוצמה ל שראל‪ .‬אני בטוח כי המעבר לב מים עוד צעד קטן‬
‫לקראת חזרה ל‬
‫תי‬
‫המ‬
‫ש‬
‫יך‬
‫ל‬
‫ה‬
‫וב‬
‫יל‬
‫קבע‪ ,‬לאחר תקופה כה ממושכ חיים רגילים ככל‬
‫ול‬
‫היות חלו‬
‫צי‬
‫ם‬
‫ול‬
‫ה‬
‫ת‪,‬‬
‫יי‬
‫צע‬
‫שהינכם ללא‬
‫יד‬
‫תן‬
‫ספ‬
‫א‬
‫לכ‬
‫ק‬
‫ם כח‬
‫ת עם ישר‬
‫גם כיום‪.‬‬
‫אל‬
‫ק‬
‫די‬
‫מ‬
‫ה‪,‬‬
‫כ‬
‫פי‬
‫ש‬
‫הייתם בגוש וכפי‬
‫אישרנו‬
‫ומבני בממשלה כעת ת‬
‫קצ‬
‫יב‬
‫מיו‬
‫חד‬
‫של‬
‫‪0‬‬
‫הצ‬
‫יבור בישובים החדשים מתוך ה ‪ 20‬מיליון שקלים‬
‫הייתה‬
‫לטובת השלמת‬
‫בנ‬
‫ב‬
‫סי‬
‫ת‬
‫ניי‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫צו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫רך‬
‫רי‬
‫תי‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ק‬
‫מ‬
‫בע‬
‫חויבות של‬
‫מתוכן תהפ‬
‫ה‬
‫וך‬
‫מ‬
‫מ‬
‫בא‬
‫מ‬
‫של‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ת‬
‫דא‬
‫חייבות רציני‬
‫וג שמה שפעם‬
‫ת של המדינה כל‬
‫זה מגיע לכם‪ .‬זה‬
‫פי החלוצים שלה‪.‬‬
‫צודק‪ .‬וזה מוסרי‪.‬‬
‫"איש‬
‫את רעהו יעזורו ו‬
‫מוקירכם ומעריץ א לאחיו יאמר חזק"‬
‫תכם על כוחות ה‬
‫נפש המיוחדים ש‬
‫לכ‬
‫ם‪,‬‬
‫כ‬
‫אז‬
‫כן‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה‪.‬‬
‫אורי יהו‬
‫דה אריאל הכהן‬
‫שר הבינוי והשיכון‬
‫לאה זכרי‬
‫פה‪-‬סח גוש‬
‫והגדת לבנך‬
‫מצווה על כל אב ללמד את בנו‪ ...‬ההגדה‪ -‬היא אחד האמצעים להעביר את הערכים האמונות והמסרים לעצמי‪,‬‬
‫לסביבתי ולדור ההמשך‪.‬‬
‫ההגדה עוזרת לנו‪ ,‬לספר את המורשת היהודית בכדי לחזק את שייכותנו לעם היהודי‪.‬‬
‫הגדת פסח מספרת לכולנו את סיפור האומה במספר דרכים‪ -‬לסוגי נמענים שונים‪ ,‬לילדים ומבוגרים שונים‪ ,‬מתוך‬
‫הנחה שכולנו שונים‪ .‬אחריותנו היא ללמוד מניסיון העבר‪ ,‬משורשי המסורת כדי שנטיב ללמד את ילדינו בהווה‬
‫ובעתיד‪.‬‬
‫ההלכה קובעת שעל האב לספר לבנים‪ ,‬לחנך את דור ההמשך‪ ,‬כל אחד בדרכו‪ ,‬תוך כדי התחשבות באישיות‪,‬‬
‫בתכונות‪ ,‬בצרכים‪ .‬עלינו להעביר את המסר שבמסורת בצורה מובנית וברורה לכל‪.‬‬
‫זו התקשורת הטובה ביותר בינינו לבין ילדינו ‪ -‬דור ההמשך‪.‬‬
‫גם אנו רוצים ללמוד וללמד את מורשת גוש קטיף‪ ,‬לעצמינו‪ ,‬לחברינו וכמובן לילדינו‪ ...‬דור ההמשך‪.‬‬
‫בתחילה היו אבותינו‪ ...‬ואיך כל זה התחיל?‬
‫כל ההתיישבות החדשה בגוש קטיף התחילה בכפר‬
‫דרום‪ ,‬ב‪ 11 -‬נקודות היאחזות בנגב‪ ,‬במלחמת העצמאות הצבא המצרי‪ ,‬מצא בכפר דרום טריז התקוע לו ”כעצם‬
‫בגרון”‪ .‬המצור היה ארוך והסתיים בפקודה מפורשת של המטכ”ל המאלצת את חברי כפר‪-‬דרום לפנות את‬
‫יישובם‪ .‬בתחילת שנות השבעים ההתיישבות‪ ,‬הייתה התשובה ציונית לטרור‪ .‬הם הקימו את היישובים כחלק‬
‫מתוכנית חמשת האצבעות ואלו התפתחו למרקם מיוחד של חקלאות וקהילה השוזר בתוכו חיים‪ ,‬שמחה‬
‫מסירות נפש‪ ,‬ניסים והמון אמונה‪.‬‬
‫אז מה זה‬
‫גוש קטיף בשבילי?‬
‫מזל חניה ‪ -‬בני דקלים‬
‫גוש קטיף בעיני הוא בית‪...‬‬
‫חיים‪...‬מרחבים ‪...‬חול רך שלא נגמר‪...‬‬
‫חוף ים עם גלים שמתנפצים ללא הרף‪...‬‬
‫שקיעות מדהימות שמרתקות אותך במבט‪...‬‬
‫גוש קטיף בשבילי הוא‬
‫אנשים חמים מחייכים‬
‫אוהבי אדם ואדמה בלי קלישאות‬
‫מגדלים את מיטב הגידולים בלי פרסומות‬
‫נותנים מעצמם ללא צורך במחמאות‬
‫העיקר לעזור ולהיטיב‪...‬‬
‫גוש קטיף הוא מושא לגעגוע‪...‬‬
‫לכאב שלא מרפה‪...‬לחלום שלא נגמר‬
‫לרצון אין סופי‬
‫לשוב ולחיות שם מחדש‪...‬‬
‫מעשה‬
‫בשלמה וסרטייל‪,‬‬
‫צבי הנדל‪ ,‬יוסקה‬
‫והנהג הנדיב‬
‫שלמה וסרטייל ‪-‬גני טל‬
‫גוש קטיף עבורי מלא בזיכרונות מקסימים‪ ,‬ימים קשים‬
‫וכואבים‪ ,‬ימי זיעה ועבודה קשה‪ ,‬ימי שמחה וסיפוק‪ ,‬אושר‬
‫ותקווה‪.‬‬
‫במהלך שרות מילואים בסיני‪ ,‬יצאתי לחופשת שבת הביתה‬
‫בירושלים ובדרך הטרמפ שלי נכנס לחניה במושב אוגדה‬
‫שהיה בין פתחת רפיח לבין שאר ישובי ימית ובנותיה‪...‬‬
‫תוך כדי שהייתנו במקום התרשמתי מהחבורה הצעירה‬
‫שהתיישבה במקום וריכזה את מאמציה ביבולי העגבניות‬
‫בחממות‪.‬‬
‫הגעתי הביתה וסיפרתי ללאה אשתי את אשר חוויתי‪ ,‬תוך‬
‫כדי היא כבר מראה לי מודעה קטנה שהייתה מפורסמת‬
‫בעיתון ”הארץ” )כן פעם היינו מנויים עליו כשהארץ הייתה‬
‫‪3‬‬
‫פה‪-‬סח גוש‬
‫ארצנו‪ (...‬ובמודעה נקראים זוגות צעיריםם‬
‫לבוא ולהתיישב בחבל קטיף‪ ,‬כל שהיה זו‬
‫היאחזות הנחל ”קטיף”‪ ,‬עוד לפני ת‬
‫שבת‬
‫א‪,‬‬
‫מהצבא‪,‬‬
‫התקשרתי לחברנו הטובים עוד‬
‫צבי ורחל הנדל‪ ,‬סיפרתי לו‪ ...‬צבי ד‬
‫מיד‬
‫הגיב ואמר‪” :‬אנחנו מחפשים בירוק ה‬
‫ואתה‬
‫‪,‬‬
‫הירוק(‪,‬‬
‫מביא את הצהוב”‪) ...‬הגליל ‪-‬‬
‫אוקיי‪ ,‬טיול שווה?‬
‫ שווה! וכך יצאנו יחד עם חברים נוספים‪,,‬‬‫ת‬
‫יוצאי נורית‪ ,‬וטיילנו במקום‪ .‬על גבעת‬
‫דיונות אחת תוך שהילדים מתגולליםם‬
‫בחול הבתול‪ ,‬צבי קורא ”ילדים רוצים לגור פה”? והילדים‬
‫בפה אחד צועקים‪”...‬כן”!‬
‫‪4‬‬
‫נו‪ ,‬כל השאר כבר היסטוריה‪ ,‬תוך כדי יצירת הגרעין הראשוני בחיבור‬
‫עם קבוצה בבאר שבע‪ ,‬קיבלנו את ייקה מכפר מימון שילווה אותנו‬
‫בתחילת הדרך‪.‬‬
‫ביום הראשון לעליה לכפר דרום באופן זמני לאה ואני נקראנו‬
‫למזכירות העולמית של בני עקיבא אל יוסק‘ה שפירא ז”ל )נפטר‬
‫לפני כחודשיים( והוא ישב עלינו ולא ויתר ע”כ שאנחנו חייבים‬
‫קודם לצאת לשליחות ”וכשתחזרו תעלו לגוש קטיף”‪ ,‬כל הסברנו‬
‫המפולפלים והתמימים שהגרעין כבר עלה לכפר דרום וגם המשאית‬
‫שלנו עם טלטלינו המועטים בדרך‪...‬‬
‫יוסק‘ה החליט ואנחנו יצאנו לשליחות בקיץ ‪ 1977‬כשחזרנו בקיץ‬
‫‪ 1979‬ישר לגני טל‪ ,‬הגענו עם מזוודותינו ועם ‪ 3‬קטנים וחמודים )‪2‬‬
‫מהן בנות ‪ 3‬חודשיים(‪ ,‬כעבור ‪ 3‬חודשים קיבלנו הודעה‪ :‬שהליפט‬
‫)מכולה מעץ( שלנו הגיע לנמל אשדוד ועלינו לבא ולקחתו וכך‬
‫עשינו‪.‬‬
‫באותה עת טרם היו פלאפונים‪ ,‬היה‬
‫טלפון אחד ויחיד במזכירות‪ ...‬לאה‪,‬‬
‫הילדים ואני נוסעים לפני המשאית ותוך‬
‫כדי התקדמותנו דרומה‪ ,‬מאותת לנו נהג‬
‫המשאית מאחור‪ ,‬אנו נעצרים‪ ,‬הוא ניגש‬
‫אלינו ושואל‪ :‬סליחה לאן אנחנו‬
‫נוסעים?‪ ...‬הבנתי‪ ,‬הוא לא היה רגיל‬
‫בכיוון וכך נשנה העניין ‪ 3‬פעמים‪ ,‬סוף סוף‬
‫הגענו ונעצרנו ליד ביתנו שהיה כקובית‬
‫בטון שהונחה על החול‪ ,‬אני ניגשתי לפתוח‬
‫הבית ואני מבחין שהנהג קופץ מרכבו‬
‫וניגש ללאה כשאני לא לידה ואומר לה‪ :‬תקשיבי‪ ,‬גב‘ לאה‪ ,‬אני‬
‫לא יודע לאן בעלך הביאך! אבל אני מוכן עכשיו על‬
‫חשבוני להחזיר את הליפט שלכם לאשדוד!‪...‬‬
‫והאמת בשבת הראשונה בסעודת שבת בחוץ‪ ,‬חיפשנו חיים במקום‪,‬‬
‫ציפור כלשהיא‪ ,‬אין‪ ,‬טוב שיהיה זבוב טרדן‪ ,‬נאדה‪ ...‬יתוש עקצן‪,‬‬
‫נאדה! אם לא במעופפים‪ ,‬אולי בזוחלים‪ ,‬נמלה לרפואה‪ ,‬חיפושית‬
‫הזבל‪ ,‬שום כלום‪ ...‬ואם לא מן החי‪ ,‬אולי מהצומח‪ ,‬איזה עלה ‪ ,‬עשב‬
‫בר‪ ,‬שוטה‪ ...‬ואין‪.‬‬
‫עברו ימים ושנים וחיפשתי את הנהג שיבוא לראות איך שאנו‬
‫מרססים נגד נמלים ומבריחים את הציפורים מעצי הפרי הנושאים‬
‫פרותיהם בגינתנו‪...‬‬
‫היינו בגן עדן‪.‬‬
‫תפילתנו היום לבריאותם ושמחתם בע”ה של כל משפחות גוש‬
‫קטיף‪.‬‬
‫”למען תזכור את‬
‫העזרה ההדדית‪ ,‬הנתינה‬
‫ללא גבולות ואהבת‬
‫האדם והאדמה‪”.‬‬
‫אני ענת יעקב‪ ,‬נולדתי במושב‬
‫השיתופי בני‪-‬דרום‪ ,‬גדלתי‬
‫בנתניה‪ ,‬שירתתי בנח"ל בקיבוץ‬
‫ראש‪-‬צורים‪ ,‬נישאתי לאליעזר‬
‫בסוף השירות הצבאי‪ .‬שתי בנותיי‪,‬‬
‫לימור ומשאת‪ ,‬נולדו בראש צורים‬
‫ובשנת ‪ 83‬הגענו למושב גן אור‪ ,‬מיד עם עלייתו לקרקע עם עוד ‪7‬‬
‫משפחות שהצטרפו ל‪ 15-‬משפחות שהגיעו מנצרים לישוב הקבע‪.‬‬
‫'גם ראש צורים זו ארץ ישראל'‪.‬‬
‫כשהחלטנו שעוזבים את הקיבוץ‪,‬‬
‫התחלנו לעבור על מודעות‬
‫בעיתונים‪ .‬יום אחד נתקלנו‬
‫במודעה שמחפשים משפחות‬
‫לגן‪-‬אור ולגדיד מיד נזכרנו שזה‬
‫האזור של יגאל אך הפעם זה מושב שיותר מתאים לנו‪ .‬כתבנו‬
‫מכתבים‪ ,‬גן אור ענו תוך שבוע ומגדיד עד היום אנחנו מחכים‬
‫לתשובה‪...‬‬
‫ענת יעקב ‪ -‬גן אור‬
‫חיינו בגן אור ‪ 22‬שנה ושם נולדו לנו עוד ‪ 4‬ילדים‪ :‬אהד‪ ,‬עמר‪ ,‬רינת‬
‫ואור‪.‬‬
‫איך הגענו לגן אור?‬
‫מתישהו‪ ,‬לא רצינו להמשיך להיות קיבוצניקים‪ .‬יום אחד‪ ,‬נזכרנו‬
‫בטלפונים של יגאל קירשנזפט שביקש כי נבוא לגור לידו בקרוואן‬
‫הנוסף הפנוי‪ ....‬הוא היה בן גרעין שהשתתף בהתנגדות לפינוי‬
‫חצר‪-‬אדר וחבל ימית‪ .‬מחצר‪-‬אדר הוא הלך ישר לנווה‪-‬דקלים‪ .‬בכל‬
‫פעם שדיברנו‪ ,‬היה יגאל אומר‪' :‬אתם יודעים שיש לידי עוד‬
‫קרוואן פנוי? למה שלא תבואו לכאן?'‪ .‬בהמשך הוא אמר‪:‬‬
‫כשהגענו לגן אור )‪ (15.8.83‬היישוב היה בתחילתו‪ ,‬ולאוטו שהביא‬
‫אותנו מהקיבוץ לא הייתה גישה לבית‪ .‬הכול היה רק חול וחול‪.‬‬
‫הבתים שנתנו לנו היו מפינוי‪-‬ימית‪ ,‬וקבלנו ‪ 3‬דונם חממות‪.‬‬
‫חוויה של הקמת ישוב חדש‪ ,‬ומי שלא חווה את זה יתקשה להבין‪ .‬היו‬
‫פה ‪ 15‬משפחות‪ ,‬כמה בתים‪ ,‬דונמים על דונמים של חול נקי וזהוב‬
‫וים כחול ויפה ברקע‪ .‬האווירה פה הייתה חלוצית לגמרי‪ .‬הקמנו‬
‫הכול מאפס‪ ,‬מכלום‪ .‬אבל הייתה אווירה נהדרת‪ .‬ביום שהגענו קיבלו‬
‫אותנו בעוגות‪ ,‬בכיבוד‪ ,‬עם המון חיוכים‪ .‬הרוח הזו של העזרה‬
‫ההדדית נותרה בגוש עד יומו האחרון‪.‬‬
‫כשהתחלנו להקים את המשק‪ ,‬הכול היה כל כך בראשיתי‪ ,‬אוטו לא‬
‫היה לנו‪ .‬היינו צועדים שלושה קילומטרים עד לשטח‪ ,‬שם התחלנו‬
‫להקים את בתי הזכוכית‪ .‬אליעזר ואני החלטנו כבר בהתחלה‪ :‬אין‬
‫ערבים‪ ,‬אין פועלים‪ ,‬רק הוא ואני‪ ,‬בכוחות עצמנו‪ .‬זה‬
‫היה לא קל‪.‬‬
‫כשהיה צורך לפרוש יריעות ניילון לגג‪ ,‬ביקשנו את‬
‫עזרת החברים‪ .‬עזרה בלתי צפוייה קיבלנו יום אחד מאורח‬
‫שהגיע מנתניה‪ .‬מאבא שלי‪ ,‬יהודה ז"ל‪ .‬טיפס עם בעלי כדי לעזור‬
‫לו עם היריעות‪ .‬היה בזה משהו מלהיב‪ ,‬ראשוני‪ ,‬מאוד מאוד חלוצי‪.‬‬
‫בשלב מסוים "נשברנו"‪ .‬זה היה לקראת שתילת העגבניות‪ .‬פתאום‬
‫הבנו שלא הערכנו נכון את היקף העבודה‪ .‬היינו מגיעים אחרי שעות‬
‫החום ובתום העבודה שלי בגן‪ ,‬זה מקור ההכנסה היחיד שהיה לנו‪.‬‬
‫חברים צחקו‪ ,‬אמרו שמשאת זוחלת‪ -‬תרתי משמע‪ -‬בחול עד‬
‫לחממות‪ .‬היא הייתה נשארת בסל‪-‬קל‪ ,‬לימור בת השנתיים משחקת‬
‫לידנו ואנו‪ ,‬שנינו‪ ,‬בארבע ידיים‪ ,‬מממשיכים לשתול לתוך הלילה‪ ,‬עם‬
‫שני תדיאורים תלויים על צוואר‪.‬‬
‫בשלב מסוים הגיע למקום חבר שלנו‪ .‬הוא אמר שזו משימה בלתי‬
‫אפשרית‪ ,‬שככה לא נחזיק מעמד‪ ,‬והביא יחד איתו חמש פועלות‬
‫מחאן‪-‬יונס‪ .‬משם ואילך התחלנו להיעזר בפועלות מחאן יונס‪,‬‬
‫כשעוד אפשר היה להגיע לשם‪.‬‬
‫היה לנו משק מדהים שהלך והתרחב‪ ,‬לפני הגירוש גידלנו פלפל‬
‫צ'ילי אורגני ליצוא‪ ,‬היינו המגדלים היחידים בארץ לגידול הזה‪ .‬החתן‬
‫שלי‪ ,‬אביעד‪ ,‬החזיק את המשק עד לרגע האחרון עוד קטפנו פלפלים‪.‬‬
‫עד היום מונח על עדן החלון במטבחי החדש צנצנת הפלפלים‪ ,‬סוג‬
‫של "מן"‪ ,‬לזכרון‪.‬‬
‫במשך שנים שררו יחסי שכנות מופלאים בינינו לבין תושבי חאן‬
‫יונס‪ .‬ניתן לומר שחאן‪-‬יונס תפקדה כעיר המחוז שלנו‪ .‬מה לא היינו‬
‫עושים שם‪ :‬עורכים קניות של פירות וירקות‪ ,‬רוכשים בגדים לילדים‪.‬‬
‫האידיליה התנפצה במאי ‪ 1987‬ערב יום הזכרון‪ .‬בבוקר ביקר אהרון‬
‫חזות בחאן יונס‪ .‬מחבל פצע אותו קשות‪.‬‬
‫נקודות שחשובות לי להעביר לדור הבא‪ :‬עזרה הדדית‪,‬‬
‫נתינה ללא גבולות‪ ,‬אהבת האדם והאדמה‪.‬‬
‫קשה לתאר מקום אחד שאהבתי‪ :‬הגוש כולו היה ציור אחד גדול‪,‬‬
‫הנוף בכניסה של רצועת חוף עם דקלים‪ ,‬גן אור ירוקה ופורחת‪,‬‬
‫הדיונות בכניסה לשטחי החממות והחממות הפורחות ומרכז הישוב‬
‫נווה דקלים בו התנהלו כל חיינו‪ :‬הילדים בבית הספר‪ ,‬במתנ"ס‪,‬‬
‫בספריה‪ ,‬ואנחנו ההורים בעבודה‪ ,‬אליעזר במועצה ואני במתנ"ס‪.‬‬
‫פה‪-‬סח גוש‬
‫חקלאות‪:‬‬
‫הפיגוע יצר שוק‪ ,‬גם בקרב היהודים‪ ,‬גם בקרב הערבים‪ .‬מאותו‬
‫יום היחסים כבר לא חזרו להיות כפי שהיו‪ ,‬ונכנסנו לתקופה של‬
‫אינתיפאדה קשה‪.‬‬
‫הסמל של גוש קטיף בעיני הוא לעמוד איתנים לאורך כל הפיגועים‪,‬‬
‫הרציחות‪ ,‬הקסאמים‪ .‬לנו היה קשר מאד חזק עם אורי ז"ל בן הישוב‬
‫ועם רוני צלח ז"ל שגידל בחממות שלנו במשך שלש שנים‪.‬‬
‫סמל נוסף הוא ה"ביחד"‪ ,‬הכל עושים ביחד‪ ,‬מגדלים את‬
‫הילדים‪ ,‬שומרים עליהם‪ ,‬חוגגים שמחות‪ ,‬ארוחות משותפות‪-‬‬
‫בשבתות‪ ,‬בפורים בשמחת תורה‪ .‬ולהבדיל בעת צרה‪.‬‬
‫היינו רחוקים מהמשפחה‪ ,‬השכנים והחברים הם היו המשפחה –‬
‫"טוב שכן קרוב מאח רחוק"‪ ,‬זאת סיסמת הגוש‪.‬‬
‫גוש קטיף בשבילי הוא "תבנית חיי"‪ ,‬שם נולדו לי ילדי‪,‬‬
‫שם בניתי את ביתי בשתי ידי‪ ,‬ושם גם אני "נולדתי" –‬
‫עיקר החיים עברו עלי בגוש קטיף‪ ,‬שנים בהם נבנית‬
‫אישיות‪ ,‬שנים של עבודה‪ ,‬שנים של חברות‪ ,‬שנים של‬
‫למידה‪ ,‬שנים של בנייה ועשייה‪.‬‬
‫בתקופת העקירה עבדתי במתנ"ס כרכזת תרבות‪ ,‬עבדנו ‪ 24‬שעות‬
‫סביב השעון‪ ,‬הרבינו באירועים ובפעילויות כדי לשמור על שגרת‬
‫חיים‪ .‬עם ישראל רצה מאד להיות איתנו והרבה אנשים התנדבו‬
‫להגיע לאירועים מהפעלות לילדים עם "לב לנוער"‪ ,‬מרצים‪ ,‬שחקנים‪,‬‬
‫חזנים‪ .‬בתוקף תפקידי הייתי אחראית לדאוג "לסרטיפיקטים"‬
‫לאנשים על מנת שיכנסו לגוש‪ .‬אחד הסיפורים ההזויים ביותר‬
‫והכואבים היה‪ :‬בקשתי אישור הכניסה לרב ברויאר ז"ל שיבוא לתת‬
‫שיחה בישיבת ימית‪ ,‬הרב היה מעל ‪ 80‬ולא אישרו לו כניסה‪ ,‬הייתי‬
‫בהלם ומאד פגועה ולאחר ויכוח הוא נכנס‪ .‬כמובן שזכור לי אחד‬
‫הפרויקטים היפים שעשיתי בגוש‪ :‬ההצגה "סלאח שבתי" שצפו בה‬
‫כ‪ 700-‬איש והיא הועלתה באותו ערב פעמים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פה‪-‬סח גוש‬
‫‪6‬‬
‫בתאריך ‪ 22.07.84‬לבשנו חולצות‬
‫לבנות‪ ,‬בעלי ניסים ושניים משלושת‬
‫ילדיי‪ ,‬ונסענו להיאחזות נח"ל "ניסנית"‪.‬‬
‫עמדנו אחת עשרה משפחות‬
‫בטור מול חיילי הנח"ל שבאו‬
‫לקראתנו ברונדו כאשר ראש‬
‫הטור אחז בדגל ישראל‪ .‬כאשר‬
‫נפגשו שני הטורים‪ ,‬הועבר הדגל‬
‫אל ראש הטור שלנו‪ - .‬אזרחנו‬
‫את ההיאחזות‪ .‬זה היה יום מכונן‬
‫מעשה באחת‬
‫עשרה משפחות‪,‬‬
‫נחלאווים ודגל‪.‬‬
‫הקמנו קהילה בת ‪ 300‬משפחות‪ ,‬קהילה‬
‫מורכבת ומיוחדת החיה בשיתוף ואחווה‪.‬‬
‫גדלנו תרתי משמע באופן פרטי וקהילתי‪.‬‬
‫ניסנית גידלה אותנו ואנחנו אותה‪ .‬כאשר‬
‫עזבנו השארנו את הנשמה‪ .‬לא יהיה‬
‫מקום שיחליף אוירה ואהבה כמו ליישוב‬
‫אותו הקמת בעצמך‪ .‬יישוב לו נתת את‬
‫כולך ובדרך לעצמך‪ .‬חיינו תשע שנים‬
‫בקרוונים עד להנחת אבן הפינה בשנת‬
‫‪ .90‬בשנת ‪ 93‬עברנו למוקד הקבע‪ ,‬לבית‬
‫המיוחל‪ ,‬הבית ממנו גרשו אותנו‪ .‬הקהילה צמחה תוך זמן קצר‬
‫והפכנו ליישוב קהילתי בו שזורים עסקים‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מועדוניות‪,‬‬
‫מועדונים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬גני שעשועים ובריכה‪.‬‬
‫לא נחסך הכאב מניסנית אשר שניים מתושביה נרצחו ע"י מחבלים‪,‬‬
‫אך גם זה לא ערער את התושבים ש‪ 95%-‬נשארו עד אוגוסט ‪.2005‬‬
‫אבינעם עמליה‬
‫ניסנית ‪ -‬נווה ים‪.‬‬
‫עבורי‪ ,‬יום שהיווה ציון דרך לכול מה שהגיע אחר‪-‬כך‪ .‬משפחתית‬
‫חברתית כלכלית ערכית מדינית ולאומית‪ .‬שבוע אחרי‪ ,‬ארזנו חפצינו‬
‫ועלינו על הגבעה הפורחת‪ ,‬עלינו שש מתוך אחת עשרה משפחות‬
‫שהגיעו לטקס האזרוח‪.‬‬
‫המגורים בקראונים בני ה‪ 24-‬מ"ר היו חוויה לא מובנת בעידן זה‬
‫כאשר מחפשים נוחות ומרחב‪ .‬בקראון לא היו מים גז וטלפון במשך‬
‫כשנה‪ .‬הכול היה קולקטיבי וכך מחיי עיר‪,‬‬
‫מקום בו אתה לא משמעותי אם ך‬
‫אינך‬
‫ה‬
‫חזקה‬
‫מעוניין‪ ,‬כול אחד הופך לחוליה‬
‫ומקשרת‪ ,‬חוליה משמעותית ומשפיעה ל‬
‫על‬
‫כול השרשרת‪.‬‬
‫גרנו בניסנית ‪ 21‬שנים‪ .‬נולדה לנו ת‬
‫בת‬
‫במהלך מגורנו ביישוב‪ ,‬ביתנו הבכורהה‬
‫נישאה ונולדו לנו נכדים‪ .‬הם גרו לידנוו‬
‫ומשפחה לא היה מושג אלא להלכה‪.‬‬
‫הגענו לגוש כאשר אני עוסקת בחינוךך‬
‫וניסים במשטרת ישראל‪ 21 .‬שניםם‬
‫הן כברת דרך‪ ,‬שינינו מקורות פרנסה‪,,‬‬
‫גוש קטיף בשבילי זה געגוע לא נגמר‪.‬‬
‫זו האמת זה אהבה‪ .‬זה קהילה‬
‫החושבת על האחר נרתמת בזמן‬
‫שמחה וצער‪ .‬קהילה הרוצה‬
‫להיות חלק בכול מצב‪ .‬שיתוף‬
‫פעולה המגיע מעומק הלב‪ .‬סיוע‬
‫ועזרה ומתן בסתר‪ -‬זה גוש קטיף‪.‬‬
‫המקום האהוב עליי היא ניסנית‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫אך להסתובב בכול יישובי הגוש ריגש‬
‫אותי כול פעם מחדש‪.‬‬
‫אז ככה זה התחיל וזה ממשיך ונבנה עד שבשנת התשס"ה עומדים בגוש קטיף‬
‫‪ 21‬ישובים יפיפיים‪ ,‬פורחים עם קהילות צומחות‪ ,‬חממות‪ ,‬גנים ‪,‬מעונות‪ ,‬בית‬
‫ספר‪ ,‬תלמודי תורה‪ ,‬מדרשות וישיבות‪ .‬פעילויות לשעות הפנאי לימוד תורה‬
‫והמון ניסים‪.‬‬
‫אומנם את גוש קטיף פינו ועלינו ימים קשים הביאו‪ ,‬אבל את הרוח והאור של‬
‫גוש קטיף אנחנו מפיצים היום בכל רחבי ארץ הקודש מרמת הגולן ועד הדרום‬
‫הרחוק‪ .‬יש לנו נציגים בכל חלק מארץ ישראל‪ .‬הרוח של גוש קטיף עדין חייה‬
‫ונושמת‪ .‬עולם של שילוב בין חיי מעשה ולימוד תורה‪ ,‬חסד‪ ,‬עזרה לזולת שותפות‬
‫וקהילתיות ממשיכים איתנו בכל מקום בו אנחנו נמצאים‪ .‬וכל משפחה ומשפחה‬
‫שממשיכה לספר את סיפורי ההקמה והחלוציות של גוש קטיף מחזקת ערכים‬
‫אלו ומשפיעה אותם גם על אלו שלא זכו לגור ולחוש את גוש קטיף‪.‬‬
‫לקראת סוף חודש אדר ב‘‪ ,‬יצאנו כמאה נשים‬
‫מנשות גוש קטיף ונשות כיסופים‪ ,‬ליומיים‬
‫של מסע נשי רוחני לצפון‪ .‬את המסע הנחתה‬
‫עידית שלו‪ ,‬מרצה במרכז כיסופים‪ .‬המסע היה‬
‫מורכב מסדנאות התבודדות‪ ,‬התבוננות ותפילה‪ ,‬ומהתבוננות באמהות האומה‪ .‬את הסדנאות שלוו‬
‫במוסיקה‪ ,‬בשירה ובריקוד סוחף ערכנו בטבע המרהיב ביופיו בתקופה זו של השנה‪ .‬בערב התרוממנו‬
‫בשיחה עוצמתית וחוויתית על כוחה של האשה העבריה‪ .‬את השיחה העבירה הרבנית הצפתית‬
‫הקסומה טובה בזק‪ ,‬בליווין של זמרת‪ ,‬נגנית וכנרית‪ .‬בבוקר זכינו לשמוע שיעור מפי הרב שמואל‬
‫אליהו‪ ,‬רבה הראשי של צפת‪ ,‬על תפקידן של הנשים בגאולת ישראל‪ .‬שיחה שהעלתה אותנו מעלה‬
‫מעלה עד לגאולה הקרובה ולבניין בית המקדש‪ ...‬לאחר מכן התפצלנו לקבוצות ויצאנו לסיור נשי‬
‫בצפת הקסומה בהנחיית שלוש מדריכות העוסקות בהנחיית סדנאות‪ ,‬שבנו סיור מיוחד בשבילנו‪.‬‬
‫ועד מתיישבי גוש קטיף‬
‫מרכז כיסופים‬
‫גוש כוסף‬
‫מסע נשי רוחני לגליל‬
‫המרכז לצמיחה רוחנית ישראלית‪-‬ניצן‬
‫מטרת הסיור היתה לאפשר לנו‪ ,‬ציבור הנשים‪ ,‬חוויה מרוממת של קרבת ה‘ ודבקות בה‘‪ ,‬של התבוננות פנימה‪ ,‬תפילה‪ ,‬קבלת עוצמות וכוחות‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬פה בארץ חמדת אבות‪ .‬בארץ בה התפילות עוברות ישירות למרומים מבלי לחצות אוקיינוסים וימים‪ .‬ב”ה זכינו‪ ,‬והמסע אכן יצר חיבור‬
‫עמוק אל ארצנו מלאת השפע‪ -‬שפע של ברכה‪ ,‬של שמחה‪ ,‬של אמונה‪ ,‬של טהרה‪ ,‬של ישוב הדעת‪ ,‬של אור וטוב‪ ,‬והתחברנו אל העוצמות‬
‫שבכל אישה כפרט ושל כולנו ביחד‪.‬‬
‫וכשם שתמיד היינו‪ ,‬מתיישבי גוש קטיף כחלוצים לפני המחנה‪ ,‬גם בסיור זה הבענו אומר נשי‪ ,‬של נשים שבזכותן נגאלו ישראל ובזכותן עתידין‬
‫להיגאל‪ ,‬אומר של אהבת הארץ‪ ,‬מקום השראת שכינה‪ ,‬דבקות בארץ והתחברות למקור השפע‪ .‬אמירה המופנית כלפי שמיא‪ ,‬כלפי עצמנו וכלפי‬
‫הסובבים אותנו‪.‬‬
‫אנו מקוות שבעקבות מסע זה יערכו מסעות רבים פה בארץ ונוסיף שמחה‪ ,‬טהרה‪ ,‬ודבקות‪ .‬כפי שכותב הרב קוק‪:‬‬
‫הלב מתגעגע‬
‫אחרי ההשגה של ארץ ישראל‬
‫אחרי האמונה של ארץ ישראל‬
‫אחרי הקדושה של ארץ ישראל‬
‫איה לוקחים את השמחה של ארץ ישראל‬
‫את השלוה הפנימית של ארץ ישראל‬
‫את הדבקות של ארץ ישראל‬
‫את האמת של ארץ ישראל‬
‫את העז והאומץ של ארץ ישראל‬
‫את הבטחון של ארץ ישראל‪.‬‬
‫חוסה ד‘ רחם נא אל רחום וחנון‬
‫חמול נא זכני נא לשוב אליך בתשובה שלמה‬
‫והשיבני נא אל ארץ חמדתך‬
‫זכני נא לראות בשמחת גוייך‬
‫להתהלל עם נחלתיך‬
‫רחם רחם אב הרחמן‬
‫חוס נא הושיעה נא האל המושיע‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫גוש יוצא מן המיצר‬
‫יציאת מצרים‬
‫דיברנו עם שלמה יוליס )מנווה דקלים( שכעת נמצא בתהליך בניה‬
‫ביישוב הקבע "בני דקלים"‪:‬‬
‫שלמה‪ ,‬אתה מרגיש שהמעבר לבית הקבע הוא בבחינת יציאת מצרים בשבילך?‬
‫קצת מוזרה ההקבלה ליציאת מצרים‪ ,‬יציאת מצרים היתה צעד לגאולה והיווצרות העם‪ ,‬ואנו נמצאים‬
‫בעקבות צעד שעלול היה לגרום לפילוג בעם‪ .‬ליציאה ממצרים היתה מטרה‪ ,‬הגשמת ההבטחה האלוקית‬
‫לזכותנו בארץ ישראל‪ ,‬בעוד המצב שהביא אותי לקראוילה הוא בכיוון ההפוך‪ ,‬העברת חלקי נחלת אבות‬
‫לאויב‪ .‬כך שהשמחה על הקמת ישוב חדש בישראל‪ ,‬על הרגשה כמשפחה בקהילה‪ ,‬מהולה בעצב על‬
‫הגירוש האכזר‪ .‬דבר אחד ברור שבסופו של דבר תהיה שמחה והודיה לקב"ה‪.‬‬
‫בדומה לבני ישראל שעברו בכמה תחנות בדרך‪ ,‬האם אתה חווית איזושהי תחנה משמעותית במסע‬
‫שלך?‬
‫אני מרגיש כעם ישראל שישב מול פי החירות‪ ,‬המחשבה מה יקרה הלאה? האם אנו מגיעים לחוף‬
‫מבטחים? האם נזכה שהקב"ה ינחיל למנהיגנו תבונה ואמונה? כיהודי שחונך על כך שיש מנהל ליקום‬
‫אני מאמין שזמן הגאולה השלימה בפתחנו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אם זו יציאת מצרים אז כשאתה מסתכל אחורה מה אתה רואה? וכשאתה מסתכל קדימה מה אתה‬
‫רואה?‬
‫גם כאן אני רואה הבדל מיציאת מצרים‪ .‬ביציאת מצרים כתוב‪ ...." ,‬כי אמר אלו‪-‬קים פן ינחם העם‬
‫בראותם מלחמה ושבו מצרימה" )שמות י"ג‪ ,‬י"ז(‪ ,‬בעוד אצלנו אנו מתפללים לשוב הביתה במהרה‬
‫בימינו‪.‬‬
‫איך אתה מדמיין את הכניסה והחיים ל"ארץ זבת חלב ודבש" שלך?‬
‫כשכולנו יוצאים לקבל את מלך המשיח‪ ,‬משתתפים בחגיגת חנוכת ביהמ"ק‪ ,‬בסיומו כולנו מגיעים‬
‫לחגיגת השיבה הביתה‪ ,‬לבתי הכנסת‪ ,‬ליישובים והישיבות ונהנים מהירקות הטובים‬
‫האם תוכל לזהות אצלך את רגע היציאה ממצרים או מהמיצרים )בתהליך המעבר מהקראוילה‬
‫לבית הקבע(?‬
‫לא כרגע‪ ,‬אוכל לדבר על כך רק כשאצא מהקראוילה‪.‬‬
‫לסיום אני רוצה להודות לקהילת גוש קטיף‪ ,‬שהוכיחה חוסן נפשי וכל נסיון המנהיגות דאז לפורר אותנו‪,‬‬
‫לא עלתה בידם‪.‬‬
‫מזל חניה‪ ,‬גם כן מנווה דקלים‪ ,‬בדומה לשלמה גם היא בחרה לבנות את בית‬
‫הקבע ביישוב בני דקלים‪ .‬היא ומשפחתה סיימו את הבנייה וב"ה כבר גרים שם‬
‫מס' חודשים‪:‬‬
‫ניסינו להבין ממנה האם בכל זאת יש לה זכרונות חיוביים מהקראוילות‪ .‬מה היה שם שאין ביישובי הקבע?‬
‫"בישוב הזמני היו יותר אנשים מגוש קטיף‪ ,‬שזוהי המזכרת היחידה שנותרה לנו"‪.‬‬
‫תוכלי לזהות אצלך את רגע היציאה ממצרים או מהמיצרים‪ ,‬במעבר מהקראוילה לבית הקבע?‬
‫"זו לא יציאת מצרים‪ ,‬למרות השמחה הגדולה בכניסה לבית הקבע‪ ,‬זה אינו ביתנו האמיתי שנשאר בגוש קטיף‪,‬‬
‫ובעז"ה נזכה לחזור אליו‪ .‬התחושה אכן יציאה מהמיצרים‪ ...‬מהזמניות‪...‬מאי היציבות ומחוסר השייכות על כל‬
‫המשתמע מכך‪".‬‬
‫מהי "ארץ זבת חלב ודבש" שלך בפן האישי‪ ,‬בפן המשפחתי ובפן הקהילתי?‬
‫"רק בפן הארצי‪-‬הכללי כשלעם שלי יהיה טוב‪ ,‬הלאומיות והעוצמה הישראליים יתגברו ונחזור לביתנו"‪.‬‬
‫מבני דקלים אנחנו קופצים לגני טל ומדברים עם שמחה ריבלין‪ -‬בר אשר‬
‫שגרה בבית הקבע בגני טל כבר שנתיים וחצי‪:‬‬
‫אם המעבר לבית הקבע הוא בבחינת "יציאת מצרים"‪ ,‬מה את זוכרת משם?‬
‫"החול והים‪ .‬צל העצים הגבוהים בגינה‪ .‬היחד והאינטימיות‪ .‬הרגשת החלוציות והזהות המיוחדת‪".‬‬
‫גוש יוצא מן המיצר‬
‫שלי‬
‫שפרה שומרון ויעל בלייברג‬
‫מהי "ארץ זבת חלב ודבש" שלך בפן האישי‪ ,‬בפן המשפחתי ובפן הקהילתי?‬
‫"התבססות והשתרשות במקום החדש‪ .‬שלווה וביטחון‪ .‬איכפתיות והדדיות קהילתית‪ .‬סובלנות וקבלה‪.‬‬
‫התרחבות המשפחה‪.‬‬
‫בנית חברה תוך שמירה על הערכים שהיו בגוש‪".‬‬
‫לסיום‪ ,‬ראיינו את ענת חכמון‪ .‬משפחת חכמון גרו באלי סיני והיום הם בונים את‬
‫בית הקבע שלהם בקיבוץ פלמחים מול חוף הים‪:‬‬
‫ענת‪" :‬יציאת מצרים שלנו החלה ברגע שיצאנו ב‪ 21-‬באוגוסט ‪ 2005‬מאלי סיני‪ ,‬ברגל‪ ,‬על נשינו וטפינו‪ .‬שיירה ארוכה שצועדת לעת ערב‬
‫בכביש המתפתל‪ ,‬עולה ויורד‪ ,‬לאן? לא ידענו‪ ...‬מעט בגדים וציוד איתנו‪ ,‬אחזנו בידיהם של ילדינו ופסענו צעד אחר צעד קדימה‪ ,‬דמעות חונקות‬
‫את הגרון‪ ,‬אנחנו הולכים ומסביבנו חברים בני הישוב משפילים מבט‪ ,‬מתחבקים‪ ,‬מנסים לחזק אחד את השני "איש את אחיו יעזורו‪ "..‬הישוב‬
‫הלך והתרחק מאיתנו‪ ,‬הבטתי לאחור‪ ,‬ראיתי את גגות הבתים ההולכים ונעלמים‪ ,‬מנסה לחרוט את התמונות האחרונות בראשי‪ ,‬דקלים ועצים‬
‫ושקיעה מרהיבה‪ .‬צבעי אדום‪ ,‬כתום וזהוב עטפו את אלי סיני באחת מן השקיעות היפות ביותר שראיתי‪ .‬תמונת נוף מדהימה‪ ..‬מזכרת לחיים‬
‫שלמים שהתקיימו שם‪.‬‬
‫הלכנו קדימה כי לא יכולנו לחזור‪ ,‬צועדים בכביש בו נסענו פעמים רבות‪ ,‬מכירים בעל פה כל עיקול ופניה‪ ,‬מה יהיה? היכן נישן הלילה? היכן‬
‫נעצור? לא ידענו ‪"...‬‬
‫בדומה לבני ישראל שעברו בכמה תחנות בדרך‪ ,‬האם במסע שלך חווית איזושהי תחנה משמעותית? מתוך רשימת המסעות של בני‬
‫ישראל‪ ,‬עם איזו מילה את הכי מזדהה?‬
‫"התחברתי למילה 'בסוכות'‪:‬‬
‫תחנה ראשונה במסענו הארוך באותו יום היתה בלילה לאחר שעות של הליכה‪ ,‬הגענו לצומת יד מרדכי שם בשדה בור‪ ,‬שרק נחרש עצרנו‪.‬‬
‫מותשים‪ ,‬עייפים‪ ,‬צמאים ורעבים‪ .‬הוקפנו בידיים אוהבות‪ ,‬חמות המבקשות לנחם‪ ,‬קעריות מרק חם הוגשו‪ ,‬טעים כל כך ‪...‬זכרון של בית רחוק‪.‬‬
‫שתינו בצמא‪ ,‬מבולבלים בחושך‪ ,‬נפשנו שסועה ובוכיה ואנו חסרי אונים‪ .‬אנשים טובים עזרו‪ ,‬פרשו מזרונים‪ ..‬בשדה‪ ,‬באויר הלילה הקריר‬
‫מעלינו כוכבי השמים לרוב‪ ,‬זורחים‪.‬‬
‫הארעייםם‬
‫ה"בתים" הארע‬
‫וכל שאר ה בת ם‬
‫סוכות‪ ...‬וכ‬
‫ם‪ ..‬סוכות‪.‬‬
‫ישניםם באוהל ם‬
‫מה נשארנו בשדה‪ .‬שנ‬
‫באוהלים‪..‬‬
‫לילה אחד הפך‪ ...‬לימים‪ ..‬לשבועות‪ ..‬וחודשים‪ ,‬כמעט שנה תמימה‬
‫הל‪,,‬‬
‫אוהל‬
‫הל‬
‫סת בבאו‬
‫כנסת‬
‫שדה‪ ,,‬בית כנ‬
‫דה‪ ,‬מקלחות שדה‬
‫שדה‪,‬‬
‫שדה‬
‫בח ש‬
‫טבח‬
‫מטבח‬
‫תות‪ ,‬חגים ומועדים נשארנו שם‪ ,‬מט‬
‫ששימשו לנו מחסה‪ .‬קיץ חלף‪ ..‬סתיו‪ ,‬חורף‪ ..‬אביב‪ ,‬ימי חול שבתות‪,‬‬
‫באוהל‪,‬‬
‫ה‪".‬‬
‫פעוטון וגן ילדים‪" ,‬חדר אוכל" וגנרטור אחד שעבד ללא הפסקה‪".‬‬
‫אה?‬
‫אם זו יציאת מצרים אז כשאת מסתכלת אחורה מה את רואה?‬
‫לות‪,‬‬
‫ת‪,‬‬
‫לות‬
‫בגלו‬
‫עדיין בג‬
‫"עברנו את פרעה‪ ,‬חצינו את ים סוף‪ ..‬ונדדנו בין האוהלים ובין דירות ובתים‪ .‬חשיםם עד‬
‫בגלות‪,‬‬
‫לישוב קבע‬
‫שוב‬
‫עברר ליש‬
‫המעב‬
‫ה‪ ,,‬המ‬
‫הקבע‬
‫המעבר‬
‫רחוקים מחברינו שבקהילה‪ .‬עדיין מחכים שתגיע שעת הגאולה‪,‬‬
‫והאיחוד המחודש של הקהילה‪".‬‬
‫וכשאת מסתכלת קדימה מה את רואה?‬
‫לבנות‪.....‬‬
‫ת‬
‫"צמיחה ובניה‪ ...‬שבע שנים חיכינו לרגע המיוחל‪ ,‬האישור‬
‫לבנות בית חדש פירושו לבדוק בתוכך את היסודות‪,‬‬
‫ת‪,,‬‬
‫ייות‬
‫אופטימיות‪,‬‬
‫לחזק את השלד ולעטוף אותו בשמחה‪ ,‬אמונה‪ ,‬אושר‪,‬‬
‫בריאות והרגשת חירות אמיתית‪".‬‬
‫‪9‬‬
‫תודעת גוש‬
‫כ”ב שבט תשע”ד ‪-‬‬
‫לאה זכרי‬
‫סיני אשקלון‬
‫יום כב שבט נקבע כיום גוש קטיף במערכות החינוך – היום שבו עלה לקרקע‬
‫הישוב נצר חזני הישוב הראשון בגוש קטיף‪ .‬תאריך זה נבחר מתוך רצון‬
‫שזיכרון גוש קטיף לא יישאר רק ממוקד בתהליך הגירוש‪ ,‬אלא רצינו לחשוף‬
‫את התלמידים לכל מכלול החיים אשר התקיים בכל ‪ 35‬שנות קיומו של גוש‬
‫קטיף ולחבר את התלמידים שהיו צעירים מאוד בקיץ התשס"ה ולא הכירו‬
‫את גוש קטיף‪ ,‬אל כל תהליך הצמיחה של גוש קטיף והחיים בו‪.‬‬
‫השנה הוצאנו שלושה מערכי שיעור המיועדים לגילאים הצעירים ‪ -‬בית ספר‬
‫יסודי –‬
‫האחד עוסק בשילוב בין עולם התורה לעולם העשייה – החקלאות‪ .‬במרכז‬
‫השיעור עומדת חסי החסה המתמודדת עם חרקים‪ ,‬גירוש וצמיחה מחדש‪.‬‬
‫מערך נוסף נקרא – "מרגיש לי גוש קטיף" מיועד לכלל תלמידי בתי הספר‬
‫היסודיים שמטרתו ליצור חיבור רגשי בין התלמיד לגוש קטיף‪ ,‬שאותו הוא‬
‫כלל לא מכיר‪.‬‬
‫והאחרון הוא מערך על צפון השומרון העוסק בשורשים שלנו בצפון השומרון‪.‬‬
‫בנוסף השנה יצא סרט עלילתי לנוער העוסק בשאלות יומיומיות שהיו בגוש‬
‫קטיף ומהווה פלטפורמה לשיחה או לדיון על גוש קטיף‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בכל שנה אנו משתדלים לצרף לנושא אוכלוסית יעד נוספת‪ .‬השנה התמקדנו‬
‫בחב"ד‪ ,‬ובימים אלו אנחנו משווקים את הערכות לבתי הספר של חב"ד ובהן‬
‫מערך שיעור ייחודי למגזר זה וסרט על בית חב"ד חוף עזה המלווה את יגאל‬
‫קירשנזפט בעשייתו בתחום זה‪.‬‬
‫שדי חמד‬
‫התגובות היו מצוינות‪ ,‬המורות מדווחות על השתתפות של התלמידים‪,‬‬
‫הצוות החינוכי לקח על עצמו לעשות ולהפיק מגוון פעולות ללימוד הנושא‪.‬‬
‫הדוברים – תושבי גוש קטיף‪ ,‬מתחברים לעולמם של הילדים ומתוך כך‬
‫מספרים על חוויותיהם‪.‬‬
‫התלמידים למדו‪ ,‬הפנימו ויצרו‪.‬‬
‫ארבל נצרת עילית‬
‫טקס בברוייאר‪ ,‬יד בנימין‬
‫אנו מרגישים שהציבור לוקח את היום הזה ומתחבר באמצעותו אל ערכים‬
‫של ההתיישבות‪ ,‬החקלאות‪ ,‬בגוש קטיף וצפון השומרון‪ .‬ארץ ישראל‪,‬‬
‫קהילתיות ואמונה בשעות לא שגרתיות‪ .‬וכמובן זוכר ומזכיר את העקירה‬
‫עצמה‪.‬‬
‫את יום זה ציינו למעלה מ‪ 750-‬בתי ספר יסודיים‪ ,‬תיכוניים‪ ,‬ישיבות גבוהות‬
‫מדרשות ומכינות‪.‬‬
‫בתחרות במרחב הבית ספרי השתתפו למעלה מ‪ 75 -‬בתי ספר‪.‬‬
‫אולפנת צביה אשקלון‬
‫יישר כח לכל העוסקים במלאכה‪ ,‬לצוות כ"ב שבט בוועד מתיישבי גוש קטיף‪,‬‬
‫לצוותים החינוכיים בבתי הספר ‪ ,‬למנהלים ולרכזים החברתיים והכי חשוב‬
‫לתלמידים שהשתתפו ולמדו והפנימו את המסרים‪.‬‬
‫שנזכה לחזור במהרה‪.‬‬
‫י‬
‫מורשת זבולון נתניה‬
‫חולון‬
‫תודעת גוש‬
‫‪ -‬יום גוש קטיף במערכת החינוך‬
‫ברוייאר‪ ,‬יד בנימין‬
‫‪11‬‬
‫תיכון נעורים‬
‫בית אל בנות‬
‫ישיבה תיכונית יבנה חיפה‬
‫מורשת מנחם גבעת שמואל‬
‫נעם בנות‪ ,‬אלעד‬
‫ניצן‬
‫גוש משתלב‬
‫דוריה זעירא‪ ,‬מגני‪-‬טל‪,‬‬
‫עובדת כגרפיקאית במת"ת‬
‫ביד‪-‬בנימין‪ .‬ועד מתיישבי‬
‫גוש קטיף מדי פעם מזמין‬
‫משם עבודות יצירה‬
‫ומזכרות‪ ,‬לדוגמת המזכרת‬
‫היפיפיה לנשות כיסופים‬
‫בסיור לגליל‪.‬‬
‫החלטנו ללכת לראות את‬
‫המת"ת מקרוב‪.‬‬
‫סדר יום במת”ת‬
‫‪ - 8:00‬הגעה‬
‫א‪ ..‬בוקר‬
‫‪ 9:00‬תחילת עבודה‬
‫‪ 10:30‬הפסקת קפה‬
‫עובדים‬
‫‪ 12:30‬א‪ .‬צהריים‬
‫‪ 13:45‬הסעות הביתה‬
‫‪12‬‬
‫מת"ת יד בנימין‬
‫שפרה שומרון ויעל בלייברג‬
‫מרכז התעסוקה התורני ביד בנימין פועל בחסות המועצה האזורית‬
‫נחל שורק‪ ,‬ומנוהל בחן ובמסירות ע"י ניקול‪ .‬הצוות המסור כולל את‬
‫דוריה הגרפיקאית‪ ,‬ו‪ 2-‬בנות שירות‪ ,‬והן כולן זוכות להערכתם של‬
‫המשתקמים‪" :‬ניקול וכולם דאגו לנו למקום מרווח ויפה" מסביר לנו‬
‫המשתקם יוגב‪ .‬ומיד אח"כ יוגב דואג לשבח גם את דוריה על כישוריה‬
‫כגראפיקאית ו‪...‬כטבחית‪ .‬דוריה‪ ,‬מצידה‪ ,‬מיד מוצאת גם מה לשבח אצלו‪.‬‬
‫מה הפלא איפוא שהחבר'ה המשתקמים מציינים לטובה את האווירה‬
‫ששוררת במקום ובאים לעבוד דווקא כאן? רוב המשתקמים באים‬
‫מערי הסביבה‪ ,‬אבל אחרים מגיעים ממרחק רב יותר‪ .‬יש למשל בחור‬
‫שמגיע בהתמדה מאשדוד על‪-‬מנת להשתקם דווקא באווירה דתית‪.‬‬
‫מדובר במפעל של חסד‪ .‬מטרת המוסד לספק תעסוקה לאנשים אלה‪,‬‬
‫בעלי נכויות שונות‪ ,‬שצריכים לעבור שיקום לפני שיוכלו להתקבל‬
‫לעבודה במקום "רגיל"‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬רשימת היצירות שלהם בהחלט‬
‫מרשימה‪ :‬הכנת כריות‪ ,‬הכנת מטריות שוקולד‪ ,‬הדפסת תמונות על‬
‫חולצות‪ ,‬מחזיקי מפתחות‪ ,‬מגנטים‪ ,‬תיקי גן‪ ,‬ועוד הרבה‪ .‬כל חג הם‬
‫מכינים גרפיקה לגני‪-‬הילדים במועצה ואח"כ גם משווקים לפיראט‬
‫האדום‪" .‬אנחנו מרגישים גאווה" מספר יוגב‪" .‬זה כיף‪ .‬זה שיתוף פעולה‬
‫עם כמה אנשים וזה מה שגורם לזה להיות יותר שמח‪ ".‬בהפסקות‬
‫הם מביאים דיסקים ומבקשים מדוריה שתשים‪ .‬אחד מבקש מוזיקה‬
‫קלאסית‪ ,‬אחר מתעקש לשמוע אתניקס‪ .‬דוריה נותנת לכל אחד‬
‫טעימה מהמוזיקה האהובה עליו‪ .‬אני שואלת אותה איזו מוזיקה הם‬
‫הכי אוהבים‪" .‬מזרחית‪ .‬זה מקפיץ אותם ואז הם מתחילים לרקוד‪."...‬‬
‫ואכן‪ ,‬לא עבר זמן רב והם מבקשים לשמוע מזרחית‪ .‬שיהיה שמח‪...‬‬
‫במקום פועלת גם חממה שבה הם מגדלים חסה ותותים‪.‬‬
‫דוריה מסבירה שמדובר בתרפיה‪ ,‬כמו שיש תרפיה באומנות או‬
‫בבע"ח‪ ,‬כך אצלם יוצאים לחממה‪ .‬יוגב מרחיב‪" :‬אנחנו באים‬
‫לכאן ומנערים את התותים כדי שיהיה ריבוי טבעי‪ ".‬הגידולים‬
‫גדלים על בסיס מים‪ ,‬במצע מנותק‪ ,‬כך שלא יהיה להם‬
‫בעיה להמשיך בפעילות ברוכה זו גם בשנת שמיטה הקרבה‪.‬‬
‫ולא רק תרפיה ותעסוקה מספק המת"ת אלא גם שיקום וחברה‪.‬‬
‫דוריה מספרת שמתנדבים מבתי ספר באזור באים למת"ת ויצרו‬
‫קשרים עם המשתקמים‪ .‬יש לתלמידים מקומות ישיבה קבועים‬
‫וממש נוצרו חברויות‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬יוגב מספר שמגיעים גם מתנדבים‬
‫סטודנטים לעבודה סוציאלית ממכללת אשקלון‪ .‬יש לו סטודנטית‬
‫צמודה שלוקחת אותו לשיחות אישיות ומגדירה לו מטרות‪.‬‬
‫הוא מסכם "אני מרגיש שאני מאוד מתקדם בתהליך השיקום‪".‬‬
‫להזמנות‪:‬‬
‫ניקול ‪052-5549573 -‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מחירים נעים בין ‪ 6-170‬ש”ח‬
‫תודעת גוש‬
‫נפתח‬
‫מרכז‬
‫המבקרים‬
‫החדש בניצן‬
‫‪13‬‬
‫תודעת גוש‬
‫הרהורים‪...‬‬
‫איך בונים נכון מרכז מבקרים של גוש קטיף?‬
‫איך נותנים מקום לכל המגוון הגדול שהיה לקולות‬
‫ולצבעים השונים?‬
‫איך אפשר להעביר חיים שלמים של ריחות ומראות‬
‫צחוקים ודמעות?‬
‫איך אפשר להביא את הכאב הגדול של העקירה?‬
‫איך אפשר לבטא זאת באופן שיגרום גם למעגלים‬
‫ה"לא‪-‬כתומים" לבוא ולהיות כאן?‬
‫איך אפשר למרות כל הכאב לסיים בתחושה שאנשי‬
‫הגוש החליטו לא להיכנע לחורבן ולייאוש אלא לבחור‬
‫לאזור כוחות ולצמוח מחדש ?‬
‫איך אפשר לשים יחד גם את כל החלקים הכאובים‬
‫והרעים עם הרצון לגרום לאנשים לצאת עם תחושות‬
‫תובנות וכוחות שיאפשרו לכולנו עתיד טוב יותר?‬
‫‪14‬‬
‫צוות שלם ישב על המדוכה וניסה לגבש את הדברים‬
‫החשובים לנו‪ ,‬אנשי הגוש‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ניסנו יחד עם אנשי סטודיו גריזים להפוך את‬
‫כל זה לשפה ויזואלית ואמנותית ולמבנה מלא חיים של‬
‫מרכז מבקרים‪.‬‬
‫וכך בהמון תפילה‪ ,‬אהבה ויראה‪ ,‬כאב ואופטימיות הלך‬
‫ונרקם המרכז החדש‬
‫זה המקום להודות לכל תושבי הגוש ששיתפו אותנו‬
‫בזכרונות שלהם בראיונות המצולמים‪,‬בהעברת מסמכים‬
‫קהילתיים ואישיים‪ ,‬בתמונות ובסרטים‪.‬‬
‫המאגר הגדול אשר נבנה אצלנו מאפשר לנו לראות‬
‫היום את המכלול הרחב והמקיף שצמח בגוש ולתת לו‬
‫את הביטוי הראוי לו‪.‬‬
‫מתוך כל הזיכרונות‪ ,‬התמונות והסרטים עלה וצמח‬
‫מרכז המבקרים‪.‬‬
‫במהלך החודשים האחרונים עברנו דילמות מורכבות‪,‬‬
‫התפללנו יום יום שתשרה ברכה במעשה ידנו‬
‫ושנזכה להיות שלוחים נאמנים של כלל תושבי הגוש‪.‬‬
‫אנו מלאי תקווה שאכן עמדנו במשימה‪.‬‬
‫הרב קובי בורנשטיין‬
‫הרב אלישע וישלצקי‪:‬‬
‫מדהים‪ .‬אמיתי מטלטל מטהר‪.‬‬
‫מרומם‪ .‬מושקע‪ .‬נחוץ ביותר‪.‬‬
‫בעל ערך מוסרי ציוני חברתי תורני‬
‫במדרגה גבוהה ביותר‬
‫בים ההיבטים הציבוריים והנושאים הגדולים שעסקנו‬
‫בהם‪ ,‬כמו תהליך ההתיישבות‪ ,‬מפעל החקלאות‪ ,‬החיים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬או החיים התורניים‪ ,‬חיפשנו כל הזמן את‬
‫הקטן‪ ,‬האישי‪ ,‬הפרטי‪ .‬אנחנו רצינו סרטים ותמונות‬
‫של היום יום מהבית‪ ,‬אך נראה שבעת החיים בגוש‪ ,‬לא‬
‫קמתם בבוקר וצילמתם‪ ,‬אלא סתם שלחתם את הילדים‬
‫לבית הספר ולגן‪ ,‬שאלתם את השכנים מה נשמע‪,‬‬
‫הלכתם לעבודה‪ ,‬חייתם‪ .‬רצינו את הדלי והכף שאיתו‬
‫ירדתם אל הים‪ ,‬הבנו לאט לאט שזה לא זמין ולא‬
‫אפשרי‪ ,‬שזה קבור ונמצא עמוק תרתי משמע‪.‬‬
‫תודעת גוש‬
‫איך הופכים חיים למרכז מבקרים‬
‫מההיסטוריה האישית שלכם פיתחנו קונספט‪ ,‬ייצוגים ודימויים‪ ,‬שילבנו אמיתי‬
‫ומיוצג כמו‪ :‬עיצוב מרחבי‪ ,‬שימוש בצעידה בזמן‪ ,‬עיצוב ויזואלי בסרטים‪,‬‬
‫בוידיאו ארט‪ ,‬במפות וסרגלי זמן‪ ,‬עיצוב גרפי‪ ,‬אלמנטים תלת ממדיים‪ ,‬סרטים‬
‫מהארכיון וסיפור מסגרת דמיוני‪ .‬מעגלים משלימים אלה‪ ,‬הינם בעלי ערך‬
‫מוסף במובנים רבים‪ ,‬והם מנסים ליצור פעילות רגשית המעצימה את הזדהות‬
‫המבקרים‪.‬‬
‫דברים רבים כל כך לא נכנסו‪ ,‬והם עולים על הדברים שכן נכנסו למרכז‪ ,‬האתגר‬
‫היה מה לייצג במרכז המבקרים‪ ,‬ואיך לייצג אותו‪ ,‬איך לזקק את הייצוג להכי‬
‫טוב‪.‬‬
‫החזון שלנו הוא שמרכז המבקרים ישמש כפתח‪ ,‬כעין עולם בתוך עולם‪,‬‬
‫חלון אל תולדות גוש קטיף‪ ,‬מהשורשים הרחוקים של החבל עד להיסטוריה‬
‫הקרובה‪ .‬עם הכניסה למקום‪ ,‬הצעידה בו‪ ,‬דרך העצירות השונות‪ ,‬נכנס המבקר‬
‫למציאות מקבילה‪ ,‬כמו מטריקס שכזה‪ ,‬שממנו‪ ,‬כך שאפנו‪ ,‬יצא עם חוויה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫תודות‬
‫לכל השותפים לשדרוג המרחב החיצוני‬
‫של מרכז קטיף‬
‫לצוות החברה לפיתוח נוה דקלים על כל הסיוע‪,‬‬
‫לנתן דרורי על עבודות העץ‪.‬‬
‫ליהודה מעודי על הגינון‬
‫ולחיים דדון על שדרוג המיזוג‪.‬‬
‫לאשר מלכה על קווי התקשורת‬
‫ולדוד בר כתר על רשת המחשבים‪.‬‬
‫פגשנו אתכם באירוע במוזיאון בגין בירושלים‪ ,‬התערבנו ביניכם‪ ,‬כולם שאלו‬
‫את כולם "בניתם?"‪" ,‬אתם בונים? "‪" ,‬סיימתם לבנות?"‪ ,‬ראינו שבכל פעם‬
‫אתם בשלב אחר ביחס למה שקרה‪ .‬הבנו שאתם דינאמיים‪ ,‬בכל פעם תהיו‬
‫במקום אחר‪ ,‬אך מרכז המבקרים יישאר‪.‬‬
‫נתגעגע לשקיעות המדהימות‪ ,‬לרכבת החולפת בתוך הירוק‪ ,‬ולקיצוניות בין‬
‫הרעש של משרדנו שבגבעת שמואל לשקט בניצן‪ .‬אז איך היה לעצב מרכז‬
‫מבקרים למורשת גוש קטיף? דמעות‪ ,‬דלתות נפתחות‪ ,‬דלתות נסגרות‪ ,‬והכי‬
‫הכי כל הזמן‪ ,‬לא להאמין‪ ,‬לא להאמין‪ ,‬לא להאמין‪.‬‬
‫אסתי ואחיה גריזים‪,‬‬
‫מעצבים‪ ,‬סטודיו גריזים בע"מ‬
‫‪15‬‬
‫תודעת גוש‬
‫ימים פתוחים‬
‫לאנשי הגוש‬
‫לרגל פתיחת המרכז החדש בניצן‬
‫אתם מוזמנים להגיע‬
‫ולהביא את המשפחה והחברים‬
‫תיאום סיורים‪ :‬אורית ברגר – ‪0545953953‬‬
‫גוש קטיף ‪ -‬הסיפור האנושי‬
‫למרכז המבקרים החדש בניצן‬
‫דרושים מדריכים תושבי גוש קטיף‬
‫להדרכת קבוצות‪ ,‬משפחות ובודדים‪.‬‬
‫הדרישות‪:‬‬
‫תושב גוש קטיף‪ ,‬זיקה וחיבור לסיפור גוש קטיף‪,‬‬
‫יכולת לעמוד מול קבוצה‪ ,‬יכולת הבעה בעל פה‬
‫העבודה היא במהלך כל השנה‪ ,‬בשעות גמישות‪.‬‬
‫מתאים לסטודנטים‬
‫בואו להיות שותפים בהנצחת סיפור גוש קטיף‬
‫לפרטים ‪ :‬אורית ברגר ‪077-4324101 ,054-5953953‬‬
‫אנו מזמינים את תושבי הגוש לבקר במרכז החדש‬
‫בימים שני‪-‬שלישי י"ב –י"ג אייר ‪12-13/5/14‬‬
‫סיור יצא כל שעה עגולה בין השעות ‪12:00-18:00‬‬
‫משך הסיור שעה ורבע‬
‫‪16‬‬
‫עשר שנים לשרשרת הישראלית‬
‫נשמח לקבל תמונות או צילומים לסריקה ושכפול‪.‬‬
‫אנא צרו קשר עם אורה אוחנה בארכיון‬
‫‪[email protected] 054-5651235‬‬
‫לפני כמה שבועות ב‪ -‬ג' אדר א' באולם ג'ראר בכר בירושלים‪,‬‬
‫חגגו ”הועד למען חתנים וכלות מגוש קטיף” את ציון הדרך הגדול‬
‫והמרגש של הבאת מתנות לכלה‪/‬חתן מספר אלף‪ .‬האירוע‬
‫כלל הופעה חגיגית באירוח להקת המחול‪"Dames of the‬‬
‫"‪ Dance‬ציפורקה קירשנזפט‪ ,‬שחתנה ‪ 6‬ילדים מאז הגירוש‪,‬‬
‫הביעה את רגשות התודה של כל ההורים שזכו לקבל את עזרתם‬
‫הנדיבה‪.‬‬
‫צמיחה גושית‬
‫אירוע ההתרמה עבור חתנים וכלות מגוש קטיף‬
‫מתוך דבריה של ציפורקה באירוע ההתרמה‪:‬‬
‫תודה לוועד מתנות חתונה לחתנים וכלות של גוש‪-‬קטיף‬
‫שלחן שבת‪ ,‬מלא אורחים‬
‫הפנים מאירות‪ ,‬כולם מאושרים ושמחים‪,‬‬
‫עסוקים בנתינה ובגמילות חסדים‬
‫זה את זה מחזקים ומעודדים‪.‬‬
‫אך לפתע פתאום התקבלה ההחלטה‬
‫וכל עולמינו התמלא בעלטה‬
‫מגורשים מגן‪-‬עדן‪ ,‬מהבית החמים‪.‬‬
‫בלילה לא ישנים‬
‫ובבוקר לא קמים‪.‬‬
‫אין כלום הכל נגמר‬
‫בלב נשאר רק הטעם המר‪.‬‬
‫שבעה חדשים גרנו במלון‬
‫אך הרגשנו בכלוב‬
‫זה היה כל כך עלוב‪.‬‬
‫ואז מהקב"ה מתנה קיבלנו‬
‫הצעת שידוך נפלאה לבננו בכורינו‪.‬‬
‫במלון הסמוך נערכו הפגישות‬
‫רק שלא יפגוש שם את השכנים ויתמלא בחששות‪.‬‬
‫כן בחודש אדר תשס"ו‬
‫נסגר השידוך עם בחורה מזהב‬
‫ואני?‬
‫עדיין שבעה יושבת על הבית שכל כך אוהבת‪...‬‬
‫בשירה וריקודים הילדים חוגגים‬
‫אך אנו ההורים טיפה מודאגים‪,‬‬
‫רק לפני שבועיים עזבנו את המלון‬
‫ובקארווילה עדיין לא תלינו את הוילון‪.‬‬
‫כשביום יום מחזיקה חזק באמונה‬
‫איך מתחילים להסתכל על חתונה?‬
‫ואז יום אחד בתוך כל ההכנות שאין להן סוף‬
‫הגיע הטלפון של המלאכיות מהר‪-‬נוף‪:‬‬
‫'שמענו שאתם מחתנים‬
‫יש כמה דברים שאנחנו נותנים'‬
‫לפתע‪ ,‬הגעגוע אל הבית שכל כך אהבתי‪ ,‬שוב חשתי‬
‫כל חיי נתתי תרמתי ארחתי תמכתי וחיבקתי‬
‫כעת אני צריכה לקבל?‬
‫אותי זה מאוד בילבל!‬
‫אבל הם לא וויתרו ושוב ושוב התקשרו‬
‫בבקשה! לנו זה מאוד חשוב – הן אמרו‪.‬‬
‫ואז הבנתי‪ ,‬שאם אסכים אעשה להם טובה‬
‫פשוט הרגשתי מוצפת אהבה!‬
‫שמיכות‪ ,‬כריות‪ ,‬מצעים וכלים חדשים‪.‬‬
‫סכו"מ‪ ,‬מגבות‪ ,‬סירים ואפילו טוסטר משולשים‬
‫פלטה‪ ,‬מגהץ‪ ,‬מיקרוגל וקערות‬
‫הדלקתם לנו בעיניים את האורות‬
‫והכל!!! ממש מהמם‬
‫רק מקרר לא הבאתם כי הוא לא מחמם‪.‬‬
‫כעבור שנתיים‬
‫היו לנו עוד שתי חתונות‬
‫כמובן ששוב הגיעו המלאכיות‪.‬‬
‫למרות שהרגשנו‪ ,‬כאילו כבר מסודרים‬
‫בכל זאת מטפטף לנו הגשם מהחורים‪.‬‬
‫בין הארגזים עדיין קופצים העכברים‬
‫ומהר‪-‬נוף‪ ,‬בדיוק אז מתקשרים‪.‬‬
‫לא ויתרו לי‪ .‬למרות שלא רציתי לקחת‪,‬‬
‫עד אלי הביתה הגיעה המשלחת!‬
‫בשש חתונות לנו זכיתם לעזור‬
‫בלב פנימה העלתם את האור‪.‬‬
‫כשכולם סביב בדרכם ממשיכים‬
‫אותנו! אתם לעולם לא שוכחים!‬
‫תודה שהקלתם מעלינו את הכאב‬
‫מודה לכן ולכל התורמים בחיבוק גדול ואוהב!‬
‫ועם אהבת ישראל כזו עצומה ‪-‬‬
‫הנה תיכף ומיד מגיעה הגאולה האמיתית והשלימה !‬
‫מועדון "פנאי לי" – כי כיף זמן פנאי‪...‬‬
‫שפרה שומרון‬
‫למועדון "פנאי לי" בניצן מגיעים מדי שבוע כעשרים גברים ונשים‪ ,‬מניצן‬
‫הותיקה ומניצן החדשה‪ ,‬בגיל ‪ .40+‬יש מי שמגיע יום אחד בשבוע‪ ,‬ומי שמגיע‬
‫יותר‪ .‬וכדאי מאוד להגיע למועדון "פנאי לי" – כי שם יש אנשים נחמדים‪ ,‬אווירה‬
‫נעימה‪ ,‬ומגוון של פעילויות‪ .‬סיקור קצר במייל שלי מגלה שבחודש האחרון‪,‬‬
‫חברי מועדון "פנאי לי" יכלו ליהנות מהרצאות‪ ,‬טיול פריחה בדרום הארץ‪ ,‬וחוג‬
‫אומנות‪ .‬מי שמתעד את הפעילות של "פנאי לי‪ ",‬ובכלל את הפעילות היישובית‪,‬‬
‫בעזרת מצלמתו הוא אלעזר לרנר‪ .‬אני חבים לו תודה על הקישורים שהוא‬
‫מקפיד לשלוח במייל היישובי שממש נותנים תחושה שגם אתה נוכח במקום‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצ‬
‫קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים‬
‫קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצרים קצ‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬בחודש כסלו נערכו מפגשים לנוער‬
‫סיירי קטיף‪ ,‬מפגש לבנות ומפגש לבנים‬
‫לחוד‪ .‬המפגש נערך במרכז להנצחת גוש‬
‫קטיף בניצן‪ ,‬נערך סיור במרכז המבקרים‪ ,‬היה‬
‫מופע של תאטרון פלייבק‪ ,‬שיחות ומחשבות‬
‫להמשך בעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬חנוכת בית הספר ניצני קטיף בניצן – סוף‬
‫סוף נכנסו תלמידי ניצן למבנה החדש של בית‬
‫ספרם בניצן‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬ביקור שר השיכון אורי אריאל עם אנשי‬
‫משרדו ועובדי מנהלת תנופה ‪ -‬השר ופמלייתו‬
‫השתתפו בחנוכת בית הספר‪ ,‬ביקרו במועצה‬
‫האיזורית חוף אשקלון והמשיכו לסיור במזרח‬
‫לכיש בישובים בני דקלים‪.‬‬
‫‪ .4‬פגישת פורום העשרה‪ ,‬ראשי קהילות‬
‫ונציגי מנהלת תנופה בנושא דרכים לסייע‬
‫במעבר ליישובי הקבע‪.‬‬
‫‪ .5‬בשעה טובה ומוצלחת תושבי גני טל‬
‫נכנסו לבית הכנסת החדש ביישובם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אנדרטת גוש קטיף הוצבה בחצר‬
‫‪.6‬‬
‫המרכז להנצחת גוש קטיף‪ ,‬הצבעים והצורה‬
‫של האנדרטה נלקחו מהלוגו של המרכז‪,‬‬
‫האנדרטה הוכנה ע”י האמן אהרון שבו‪.‬‬
‫‪ .7‬החלטת ועדת שרים – אישרה פתרונות‬
‫נוספים לבתי קבע למשפחות ותקציבי פיתוח‬
‫ליישובים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .8‬חלוקת פליירים לתושבים‪ :‬מתקדמים‬
‫ליישובי הקבע בנושא החלטת ועדת שרים‪.‬‬
‫‪ .9‬ישיבה של נציגי ישובים עם ראשי הועד‬
‫ומנהלת תנופה בועדה לביקורת המדינה‪.‬‬
‫‪ .10‬חנוכת סניפי בני עקיבא התקיימו בניצן‪,‬‬
‫נצר חזני וגני טל‪.‬‬
‫‪ .11‬התנדבות בפורים של כיתות ז‘‪-‬ח‘‬
‫ברמת השרון‪ :‬בני ובנות ז‘‪ ,‬ח‘ מנווה דקלים‬
‫בניצן חילקו משלוחי מנות יחד עם הגרעין‬
‫התורני ברמת השרון‪.‬‬
‫המטרה היתה ‪ -‬לעבור בכל בית מבתי רמת‬
‫השרון ‪ -‬בכל בית )!( ולהביא להם משלוח‬
‫מנות על מנת שיעבירו אותו הלאה ביום‬
‫פורים‪ .‬כמובן שלא כולם יעבירו אבל עצם זה‬
‫שהם קיבלו את המוצר להעביר הלאה כבר‬
‫יעשה את שלו‪.‬‬
‫‪ .12‬ברכות חמות לחמוטל שפירא על‬
‫היבחרה לאחת מ‪ 100-‬הצעירים המבטיחים‬
‫של הציונות הדתית‪ :‬אנו צוות המשרד )ובודאי‬
‫כל תושבי גוש קטיף( גאים בך על בחירתך‬
‫להיות בין ‪ 150‬הצעירים בני הציונות הדתית‬
‫המבטיחים‪.‬‬
‫מהכירותינו אותך שנים רבות אנו יודעים שאכן‬
‫זה מגיע לך ואת ראוייה לכבוד זה‪ .‬אנו בטוחים‬
‫שעוד נראה אותך מגיעה רחוק וממשיכה‬
‫לתרום לתושבי גוש קטיף בפרט ולעם ישראל‬
‫כולו‪.‬‬
‫אליעזר אוירבך וכל צוות ועד המתיישבים‬
‫‪12‬‬
‫צ‬
‫ם‬
‫צ‬
‫בינגו לליל הסדר‬
‫הכנות לפני החג‪:‬‬
‫‪ .1‬צילום לוח משחק לכל משתתף )אפשר לכל שני משתתפים( ‪.‬‬
‫‪ .2‬צילום וגזירת ‪ 12‬מילים ‪ -‬לכל משתתף‪.‬‬
‫‪ .3‬הדבקת סקוטש על לוח המשחק ועל המילים‬
‫לחילופין ניתן לחבר אטב )מהדק משרד( ללוח ומשחק וכך‬
‫להצמיד את המילים(‬
‫ברית‬
‫דמים‬
‫יציאת‬
‫מצרים‬
‫חינוך‬
‫ולימוד‬
‫חבורה‬
‫ים סוף‬
‫אחד‬
‫דיינו‬
‫פרעה‬
‫מהלך ההפעלה במהלך ליל הסדר‪:‬‬
‫• כל משתתף מקבל לוח של ‪ 9‬משבצות ) ‪. (3X3‬‬
‫• לכל משתתף ‪ 12‬מילים להצמדה ללוח הבינגו‪ ,‬מהן הוא בוחר ‪ 9‬מילים ומצמיד אותן על לוח המשחק – בתחילת ליל הסדר‪.‬‬
‫• עורך הסדר שואל את השאלות על פי סדר קריאת המגיד‪.‬‬
‫• כל משתתף אשר התשובה )המילה( מופיעה אצלו בלוח – מסיר אותה‪.‬‬
‫• זוכה הבינגו – יקבל רמז למקום האפיקומן‪.‬‬
‫המילים להצמדה‪:‬‬
‫פרעה‬
‫מספיק ממנו מעט‪,‬‬
‫ארמי אובד אבי‬
‫דמים‬
‫חינוך ולימוד‬
‫חבורה‬
‫יציאת מצרים‪,‬‬
‫דיינו‬
‫אחד‬
‫ראש חודש‬
‫ברית‬
‫ים סוף‬
‫שאלות לבינגו‬
‫‪ .1‬הא לחמא עניא‬
‫שאלה‪ :‬הא לחמא עניא דאכלו אבותינו במצרים ‪ -‬למה אכלו אבותינו מצות במצרים?‬
‫הצעה תשובה‪ :‬אמר ר‘ יהוסף האזובי בשם הרב אברהם בן עזרא ז”ל‪ ,‬שהיה שבוי בהודו והיו מאכילים אותו לחם מצה‪ ,‬ולא נתנו לו לעולם חמץ‪ .‬והטעם‪,‬‬
‫מפני שאינו מתעכל במהרה כחמץ ויספיק ממנו מעט‪ .‬וכך היו עושים המצרים לישראל‪) .‬אורחות חיים ‪ -‬כל בו על הגדת פסח(‬
‫המילה במשחק‪ :‬מספיק ממנו מעט‬
‫‪ .2‬מה נשתנה‬
‫שאלה‪ :‬מהם שתי הפעמים בהם אנחנו מטבילין בליל הסדר‪ ,‬ולמה?‬
‫כרפס במי מלח ‪ -‬לעורר את התאבון כי כולנו הערב כבני מלכים‪.‬‬
‫הצעה תשובה‪:‬‬
‫מרור בחרוסת ‪ -‬יש הסבורים שהכוונה כדי להוציא את החריפות היתרה והארסיות שיש במיני מרור‬
‫שונים‪ .‬ויש הסבורים שחיינו תמיד מחברים את המרירות עם המתיקות‪ .‬אין זה נמצא בלא זה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אחת הסברות לטבילה הכפולה היא לרמוז על שתי טבילות הקשורות לערב זה ‪ -‬מהן? ומה הקשר לליל הסדר?‬
‫הצעה תשובה‪ :‬סיפור יציאת מצרים מתחיל בשנאת אחי יוסף את יוסף‪ ,‬במכירתו למצרים ובטבילת הכותונת בדם‪ .‬אחי יוסף מוציאים את יוסף מתוך‬
‫חבורת בני יעקב‪ .‬ערב היציאה ממצרים‪ ,‬מצווים בני ישראל לטבול אזוב בדם ולסמן את הבית שלהם ע”י צביעת המזוזות והמשקוף בדם זה‪ .‬כל מי שעשה‬
‫את זה בעצם אמר ”אני שייך לחבורה הזאת שנקראת בני ישראל”‪ .‬כך יוצא שסיפור יציאת מצרים הוא בין ”הוצאה מהחבורה” ל”השתייכות לחבורה”‪.‬‬
‫את החבורה ניתן למצוא גם בקרבן פסח ‪ -‬אותו אוכלים בחבורה כפי שמכנה הרמב”ם בהלכות קרבן פסח‪ ,‬את הנמנים על קרבן הפסח‪ :‬אין שוחטין את‬
‫הפסח אלא למנוייו שנאמר ”תכוסו על השה”‪ .‬מלמד שמתמנים עליו כשהוא חי ואלו המתמנים על הפסח הם הנקראים בני חבורה‪...‬‬
‫וכמובן ניתן למצוא את החבורה בסוף מה נשתנה ‪ -‬כולנו מסובין גם ”כל דכפין” שבא לסעוד עמנו‪.‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬חבורה‬
‫‪ .3‬וכל המרבה לספר ביציאת מצרים‬
‫שאלה‪ :‬מדוע נקראת המצווה ”סיפור יציאת מצרים” ולא ”סיפור יציאת בני ישראל ממצרים”‪.‬‬
‫הצעה לתשובה‪ :‬ערב זה אינו נועד להזכיר רק את היציאה הפיזית מעבדות לחירות‪ .‬אלא עיקרו של הערב היא דווקא היציאה מהשעבוד הרוחני ‪ .‬אמונת‬
‫המצרים השתרשה בלב בני ישראל‪ ,‬בכל השנים בהן הם חיו עם המצרים לפני העבדות ובשנות העבדות‪.‬‬
‫ערב זה על פי שם המצווה בא להדגיש את יציאת המחשבה והאמונה המצרית‪ .‬וזהו שנאמר ”בכל דור ודור חייב אדם‪”....‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬יציאת מצרים‬
‫‪19‬‬
‫‪ .4‬ארבעה בנים‬
‫שאלה‪ :‬בקטע יש מילה מיותרת‪ ,‬מהי ומה משמעותה?‬
‫הצעה תשובה‪” :‬כנגד ארבעה בנים דיברה התורה אחד חכם אחד רשע‪ .”....‬היה אפשר לוותר על המילה ”אחד” ולומר‪ :‬חכם‪ ,‬רשע‪ ,‬תם וכו‘‪ .‬אלא שהמילה‬
‫”אחד” באה במשמעות ”בין”‪ .‬בין אם הבן חכם‪ ,‬בין אם הבן רשע וכו‘ אתה האב מצווה לספר לו על יציאת מצרים‪ .‬מצא את הדרך אל אוזנו וליבו של כל בן ואל‬
‫לך להוציא מישהו מהכלל‪) .‬הרב לאו(‬
‫המילה במשחק‪ :‬אחד‬
‫‪ .5‬והגדת לבנך‬
‫שאלה‪ :‬למה סבורים חז”ל שסיפור החירות התחיל בראש חודש ולא ביום היציאה ממצרים?‬
‫הצעה לתשובה‪ :‬בראש חודש ניסן מקבל עם ישראל את השליטה על הזמן‪ .‬זוהי חירות אמיתית‪ ,‬להיות אדון לזמן שלי‪ .‬חז”ל מתארים איך בית דין של מעלה‬
‫מתכונן לקדש את החודש‪ ,‬פותחים את הספרים המתאימים‪ ,‬מתכוננים ומחכים‪ .‬אך למטה‪ ,‬בבית הדין שבירושלים‪ ,‬לא קיבלו את העדים‪ ,‬ואין מכריזים על‬
‫קידוש החודש‪ .‬ופמליא של מעלה סוגרת את הספרים‪ ,‬המלאכים חוזרים למקומם ולשגרת עבודתם‪ ,‬עד אשר יקדשו את החודש בבית דין של מטה‪.‬‬
‫זוהי חירות אמיתית‪.‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬ראש חודש‬
‫‪ .6‬ברוך שומר הבטחתו‬
‫שאלה‪ :‬ברוך שומר הבטחתו לישראל ‪ -‬על איזו הבטחה מדבר הכתוב?‬
‫הצעה לתשובה‪ :‬כנראה על ההבטחה בברית בין הבתרים‪) .‬מעניינת המילה ”ישראל” והלא ההבטחה ניתנה לאברהם ולזרעו(‪.‬‬
‫בכריתת הברית מבטיח הקב”ה הבטחה מפתיעה‪ :‬בניך ירדו למצרים‪ ,‬ישועבדו ויסבלו סבל רב‪ .‬ומוסיף הקב”ה‪ ,‬שהוא יגאל אותם‪.‬‬
‫זו הבטחה מפתיעה שכן היינו יכולים לחשוב שברית עם האלוקים תעניק חסינות מפני סבל‪ .‬אך לא כך פני הדברים‪.‬‬
‫אולי ההבטחה אותה שומר הקב”ה‪ ,‬היא את מכלול הברית‪ .‬בסבל הגדול במצרים‪ ,‬חייבת להיות כלולה גם היציאה ברכוש גדול‪.‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬ברית‬
‫‪20‬‬
‫‪ .7‬בדמייך חיי‬
‫שאלה‪ :‬למה כתוב ”בדמייך חיי” ‪ -‬לשון רבים ולא לשון יחיד ”ואומר לך בדמך חיי”?‬
‫הצעה לתשובה‪ :‬שני דמים היו ביציאת מצרים המסמלים את מסירות הנפש של בני ישראל‪ .‬דם המילה ודם הפסח‪.‬‬
‫דם המילה ‪ -‬פגיעה בגוף ‪ -‬מנוגד לאמונה המצרית‪.‬‬
‫דם הפסח ‪ -‬שחיטת השה ‪ -‬אלוהי מצרים‪.‬‬
‫אומר הקב”ה לכנסת ישראל בזכות שני דמים אלו ‪ -‬חיי‪.‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬דמים‬
‫‪ .8‬רבי יהודה היה נותן בהם סימנים‬
‫שאלה‪ :‬רבי יהודה היה נותן בהם סימנים ‪ -‬למה? בשביל מה?‬
‫הצעה לתשובה‪ :‬ע”פ אברבנאל פרעה היה חולק על משה בשלושה שורשים‪:‬‬
‫‪ .1‬מציאות הקב”ה‪” - ,‬לא ידעתי את ה‘”‪,‬‬
‫‪ .2‬השגחת ה‘ ”מי ה‘”?‬
‫‪ .3‬יכולתו של הקב”ה לשנות את הטבע ‪ -‬מי ה‘ אשר אשמע בקולו”?‬
‫ולכן שלוש המכות הראשונות באות להראות את מציאות האל ‪ -‬במכת דם הראשונה מבין השלוש‪ :‬בזאת תדע כי אני ה‘‪.”....‬‬
‫בשלוש השניות‪ :‬ידע שיש אלוה משגיח ומנהיג ‪) .‬במכת הערוב הראשונה מבין השלוש‪” :‬למען תדע כי אני ה‘ בקרב הארץ‪(.‬‬
‫ובשלוש האחרונות‪ :‬ידע שהקב”ה יכול לשנות את הטבע כרצונו‪) .‬במכת ברד ‪ :‬בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ(‪.‬‬
‫תכלית המכות חינוך ולימוד לפרעה על מצמיאות ה‘ יתברך‪ .‬ולא עונש‪.‬‬
‫המילה במשחק‪ :‬חינוך ולימוד‬
‫‪ .9‬בצאת ישראל ממצרים‬
‫שאלה‪” :‬בצאת ישראל ממצרים‪ .....‬היתה יהודה לקדשו‪ .......‬הים ראה וינס”‬
‫במי או במה קידש יהודה? ומפני מי נס הים?‬
‫הצעה תשובה‪ :‬יהודה קידש שם שמיים‪ .‬כשקפץ נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה לתוך הים ואמר אני ארד תחילה‪.‬‬
‫”הים ראה וינוס”‪ :‬הים נס מפני זה שעליו נאמר ”וינוס ויצא החוצה”‪ .‬יוסף נס מפני אשת פוטיפר ויצא החוצה‪ .‬שהרי בני ישראל לקחו את עצמות יוסף איתם‪,‬‬
‫כפי שהשביעם לפני מותו‪” :‬וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה” )בראשית נ‘ (‬
‫המילה במשחק‪ :‬ים סוף‬
‫הרב יגאל קמינצקי‪ ,‬רב ישובי גוש קטיף תובב”א‬
‫לצבור עקורי גוש קטיף די בכל אתר ואתר הי”ו‬
‫בכל מקרה של ספק בהלכה יש לשאול את רב המקום‪.‬‬
‫בכל מקרה של סתירה בין הכתוב כאן לבין הנחיות הרב המקורמי יש לפסוק ע”פ הנחיות הרב המקומי!‬
‫א‪ .‬הקניות לחג‬
‫‪ .1‬חובה על כל קונה לוודא שהכיתוב "כשר לפסח" מופיע על גבי כל‬
‫מוצר ומוצר‪ ,‬גם כאשר הוא נמצא באגף מיוחד לפסח או על מדפים‬
‫כשרים לפסח‪ .‬לצערנו מצויים מוצרי חמץ‪ ,‬בעלי עטיפה הזהה‬
‫לתואמיהם הכשרים לפסח‪ ,‬כגון קניידלעך‪ ,‬עוגות‪ ,‬ופלים‪ ,‬ביסלי‬
‫וכדו'‪ ,‬והסימן היחיד המבדיל ביניהם הוא הכתובית‪" :‬כשר לפסח"‪.‬‬
‫‪ .2‬כל מוצר שאינו ראוי למאכל ושאינו בא במגע עם הגוף אינו צריך‬
‫הכשר לפסח‪ ,‬כגון‪ :‬אבקת כביסה‪ ,‬משחת נעליים‪ ,‬תרסיסים וכדו'‪.‬‬
‫‪ .3‬נוזל כלים וכן אבקה למדיח אינם צריכים להיות כשרים לפסח‪.‬‬
‫)ויש מחמירים(‪.‬‬
‫‪ .4‬מעיקר הדין אין צורך בהכשר לפסח למוצרי קוסמטיקה‪ ,‬או סבון‬
‫ושמפו לגוף‪ .‬ויש המחמירים בכך‪.‬‬
‫‪ .5‬דאודורנט‪ ,‬בושם ותכשירי איפור אינם צריכים הכשר לפסח‪.‬‬
‫‪ .6‬משחת שיניים או שפתון שטעמם טוב‪ ,‬צריכים להיות כשרים‬
‫לפסח‪ .‬כאשר טעמם תפל – אין צורך‪.‬‬
‫‪ .7‬מאכלי בעלי חיים‪ :‬יש לדאוג לתערובת כשרה לפסח‪] ,‬כשאין‬
‫בנמצא יש לעשות שאלת רב[‪.‬‬
‫‪ .8‬תחליפי מזון לתינוקות‪ :‬מותרים רק אלו המסומנים ככשרים‬
‫לפסח‪] .‬כשאין בנמצא‪ ,‬יש לעשות שאלת רב[‪.‬‬
‫ב‪ .‬קמחא דפסחא‬
‫ישנה מצווה מיוחדת לפני פסח לדאוג לצרכי עניים‪ .‬מדין "עניי‬
‫עירך קודמים"‪ ,‬עדיף להעביר תרומות למסגרות המסייעות ישירות‬
‫למגורשים‪ .‬כספים ל"שבות סיני" ניתן להעביר דרך הוועד‪ ,‬או ישירות‬
‫ליוני כהן או לחשבון מס' ‪ 403553‬בבנק המזרחי גוש קטיף ע"ש קרן‬
‫שבות סיני‪.‬‬
‫ג‪ .‬ברכת האילנות‬
‫הרואה בחודש ניסן‪ ,‬שני אילנות מאכל )גם מאותו המין( מלבלבים‬
‫)פריחה לפני הופעת הפרי( מברך‪" :‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך‬
‫העולם שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים‬
‫ליהנות בהם בני אדם"‪ .‬ברכה זו מברכים רק פעם אחת בשנה‪ .‬ניתן‬
‫לברך ברכה זו עד סוף חודש ניסן‪ .‬יש המברכים ברכה זו בימי החול‬
‫דווקא‪ ,‬אולם מחשש שישכחו לברך ברכה זו‪ ,‬יש העושים זאת בשבת‬
‫לאחר תפילת מוסף‪ ,‬ברוב עם‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדיקת חמץ‬
‫‪ .1‬חובת הבדיקה ‪ -‬בכל מקום שישנו חשש שהכניסו לשם חמץ‪ ,‬גם‬
‫מחוץ לבית )מחסן‪ ,‬מכונית וכו'(‪ .‬מקום שברור שלא נכנס אליו חמץ‬
‫אין צורך לבדקו‪.‬‬
‫‪ .2‬הבדיקה והברכה תעשינה בלילה לאור הנר‪ ,‬ובברכה "על ביעור‬
‫חמץ"‪ .‬הנר חייב להיות עם פתיל אחד בלבד‪ .‬בקרוואנים‪ ,‬וכן‬
‫במקומות בהם בדיקה ע"י נר יוצרת סכנת דליקה‪ ,‬עדיף לברך על נר‬
‫ולהתחיל לבדוק לאורו מעט‪ ,‬ואת השאר לבדוק בפנס‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתן למנות מראש כמה שליחים שיעזרו בבדיקה וייצאו בברכת‬
‫בעל הבית‪.‬‬
‫אחר הבדיקה יאמר "כל חמירא" וכו' כנדפס בסידורים‪ ,‬והעיקר שיבין‬
‫את מה שאומר‪ .‬מי שאינו מבין לשון ארמית יאמר לאחר הבדיקה‬
‫בעברית‪" :‬כל חמץ ושאור שנמצא ברשותי שלא ראיתי ושלא‬
‫ביערתי יהיה בטל ומבוטל ויהיה הפקר כעפר הארץ"‪.‬‬
‫גוש הלכתי‬
‫הלכות מעשיות לחג הפסח תשע”ד‬
‫‪ .4‬בערב פסח לאחר ביעור החמץ יבטל שוב את החמץ‪ ,‬ויוסיף‪:‬‬
‫שראיתי ושלא ראיתי‪ ,‬שביערתי ושלא ביערתי וכו'‪.‬‬
‫‪ .5‬חובת הביטול ]כלומר אמירת כל חמירא וכו'[ שהיא עיקר מצות‬
‫ההשבתה מהתורה‪ ,‬חייבת להיעשות ע"י כל אחד ואחד כולל נשים‪,‬‬
‫וכן ילדים‪ ,‬הן אלו הגדולים‪ ,‬מן הדין‪ ,‬והן הקטנים‪ ,‬מדין חינוך‪.‬‬
‫‪ .6‬חובת בדיקת החמץ וביעורו חלים גם על מי שנעדר מביתו‬
‫כל חג הפסח‪ .‬הנוסע לפני ליל הבדיקה יבדוק בליל הנסיעה ללא‬
‫ברכה‪.‬‬
‫‪ .7‬הנוסע לכל החג‪ ,‬לכתחילה ינקה ויבדוק את כל ביתו‪ .‬מי שאינו‬
‫יכול לעשות זאת )זקנים‪ ,‬חולים וכו'(‪ ,‬או בשעת הדחק‪ ,‬יכול למכור‬
‫החמץ שבביתו לגוי‪ ,‬פרט לחמץ שבחדר אחד אותו יבדוק כראוי‬
‫ובברכה בליל י"ד ובזה יקיים מצוות בדיקת חמץ כהלכתה‪.‬‬
‫‪ .8‬הנכנס להתארח בפסח בבית שלא נבדק מחמץ‪ ,‬או בחדר בבית‬
‫מלון שלא נבדק מחמץ‪ ,‬יוכל לעשות כן רק לאחר שיבדוק מחמץ‬
‫את החדרים ששוהה בהם ואת המקומות שמשתמש בהם‪.‬‬
‫ה‪ .‬מכירת חמץ‬
‫‪ .1‬לכתחילה עדיף לבער את כל החמץ‪ .‬מכירת החמץ לגוי נועדה‬
‫למקרים בהם ביעור החמץ כרוך בהפסד מרובה )הקביעה מהו הפסד‬
‫מרובה תלויה במצבו הכלכלי של כל אחד(‪ ,‬או במקרים של ספקות‬
‫כגון תערובת שקשה לדעת את טיב הכשרות לפסח של מרכיביה‪.‬‬
‫‪ .2‬על המוכר לדעת שזכותו של הגוי להיכנס ולקחת את החמץ‬
‫שנמכר לו‪ ,‬ואסור למוכר למנוע מהגוי מלעשות כן‪) .‬כמובן שעל‬
‫הגוי לסיים לשלם במקום את יתרת החוב עבור החמץ שלוקח‪ ,‬עפ"י‬
‫המופיע בחוזה(‪.‬‬
‫‪ .3‬בכתב ההרשאה על מכירת חמץ‪ ,‬כל אחד מהמוכרים חותם על כך‬
‫שהוא מרשה לנציג הרבנות למכור חמצו לגוי‪.‬‬
‫‪ .4‬אין למכור לגוי‪ ,‬לא את כלי החמץ ולא את החמץ הבלוע בהם‪,‬‬
‫אלא מנקם היטב ומצניעם‪.‬‬
‫ו‪ .‬תרופות‬
‫‪ .1‬תרופות שאינן נלקחות דרך הפה‪ ,‬כגון נרות‪ ,‬טיפות או זריקות‬
‫וכדו' מותרות בפסח‪ ,‬ואינן צריכות הכשר‪.‬‬
‫תרופות בכדורים וטבליות שטעמן מר ונבלעות כמות שהן‪ ,‬אם אין‬
‫למצוא כמותן כשרות לפסח‪ ,‬מותר לקחתן גם בלא הכשר‪ .‬טבליות‬
‫או סירופים שטעמם טוב ומורגש‪ ,‬צריכים הכשר לפסח‪.‬‬
‫‪ .2‬תרופות שטעמן טוב ונזקקים להן מאוד‪ ,‬ואין אפשרות למצוא‬
‫כמותן כשרות לפסח– יש לשאול רב‪.‬‬
‫‪ .3‬רשימות מקיפות של תרופות הכשרות לפסח מתפרסמות באתרי‬
‫האינטרנט של קופות החולים השונות וכן בחוברות שמופצות על‬
‫ידי ועדי הכשרות‪.‬‬
‫ז‪ .‬מצה עשירה‬
‫קמח שנלוש במי פירות בלבד )שמן‪ ,‬יין‪ ,‬או מיץ פירות אחר‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫דבש וכדו'(‪ ,‬ללא מים‪ ,‬נקרא מצה עשירה‪ ,‬ואין יוצאים בו ידי חובה‬
‫בליל הסדר‪ .‬לנוהגים כשו"ע מותר לאכול מצה עשירה בכל הפסח‪,‬‬
‫אך לנוהגים כרמ"א אסור לאכול מצה עשירה בפסח‪ ,‬פרט לזקן או‬
‫חולה‪.‬‬
‫ח‪ .‬קטניות‬
‫‪ .1‬כידוע יש עדות שונות שאסרו קטניות בפסח‪ .‬מאחר וישנה‬
‫‪21‬‬
‫גוש הלכתי‬
‫מחלוקת בין האחרונים אלו מינים נכללים בגדר קטניות‪ ,‬יעשה‬
‫כל אחד כמנהג אבותיו‪ .‬שמן כותנה וכן מוצרים המכילים ליפתית‬
‫אינם בגדר קטניות )ויש מחמירים בליפתית(‪ .‬מי שמנהג אבותיו‬
‫להשתמש בשמן סויה יש לו על מה שיסמוך‪.‬‬
‫‪ .2‬גם לנוהגים איסור בקטניות מותר לאכול מכלים שבישלו בהם‬
‫קטניות‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנם מוצרי מזון מעובדים )כגון בשר מעובד וכדומה( המכילים‬
‫קטניות‪ .‬לכן יש לשים לב שע"ג האריזה ישנו כיתוב "ללא חשש‬
‫קטניות"‪.‬‬
‫‪" .4‬כמון"‪ .‬קיימת בעיה קשה‪ ,‬של עירוב גרעיני הכמון בגרעיני‬
‫שיבולת שועל הדומים להם מאד וקשה מאד להבחין ביניהם‪.‬‬
‫]תערובת זו נוצרת בשל קיום מחזור זרעים באותה שדה בה נזרעים‬
‫זרעי שיבולת שועל וכמון שנה אחר שנה[‪ ,‬ע"כ לכתחילה עדיף‬
‫לוותר על תבלין זה‪ .‬לאלו שהדבר מאד חשוב‪ ,‬בעיקר עדות תימן‬
‫המרבות להשתמש בתבלין זה‪ ,‬ידאגו לקנות לפני החג כמון בהכשר‬
‫הגון לפסח‪.‬‬
‫ט‪ .‬הכשרת כלים‬
‫‪22‬‬
‫לפני הגעלת הכלים יש לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניקוי הכלי היטב‪.‬‬
‫‪ .2‬הסרת כתמי שומן וחלודה שיש בהם ממשות‪) .‬יש בשוק חומרים‬
‫מיוחדים לכך(‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוק ידיות‪ ,‬ברגים וכל דבר המתחבר‪.‬‬
‫‪ .4‬אין להשתמש בכלי שרוצים להגעילו‪ ,‬לפחות ‪ 24‬שעות לפני‬
‫ההגעלה‪.‬‬
‫‪ .5‬לא מכשירים‪ :‬כלי קרמיקה וחרסינה מכל סוג שהוא‪ ,‬תבניות של‬
‫תנור‪ ,‬כלי טפלון‪ ,‬נפות‪ ,‬כלי לישה וכן כל כלי שיש בו חריצים שלא‬
‫ניתן לנקותם מהלכלוך והחמץ שבהם וגם לא ניתן ללבנם‪.‬‬
‫יב‪ .‬אופן הכשרתם של כלים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬תנור אפיה – יש מחלוקת בין האחרונים האם ניתן להכשירו‪.‬‬
‫למתירים – מחליפים תבניות‪ ,‬מחכים ‪ 24‬שעות מהשימוש האחרון‪,‬‬
‫מנקים את גוף התנור היטב ומפעילים על חומו המקסימאלי למשך‬
‫שעה‪.‬‬
‫‪ .2‬פלטה של שבת – מנקים היטב ואח"כ מפעילים אותה למשך‬
‫כשעתיים‪ .‬הנוהגים לכסות אותה אח"כ בנייר אלומיניום‪ ,‬תבוא‬
‫עליהם ברכה‪.‬‬
‫‪ .3‬מיקרוגל – מנקים היטב‪ ,‬מכניסים ‪ 2/3‬כוס מים שפגם את‬
‫טעמה )במעט אקונומיקה‪,‬לדוגמא(‪ ,‬מפעילים ונותנים למים לרתוח‬
‫ולבעבע במשך דקה )יש להיזהר שהמים לא יתרוקנו לגמרי‪ ,‬כיון‬
‫שהכוס עלולה להתפוצץ(‪ .‬במשך הפסח משתמשים במיקרוגל‬
‫בכלים סגורים‪.‬‬
‫את צלחת המיקרוגל יש להוציא‪ ,‬לנקות ולהגעיל‪.‬‬
‫מיקרוגל שישנה בו גם השחמה‪ ,‬דינו כתנור אפיה ודיני הכשרתו‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ .4‬מדיח כלים – לאלו המקלים להשתמש בו כל השנה לבשרי‬
‫וחלבי‪ ,‬יש לנקות היטב‪ ,‬לשים מעט אבקה לניקוי כלים‪ ,‬ולהפעיל‬
‫כשהוא ריק‪ ,‬בתכנית מקסימאלית‪.‬‬
‫למקפידים להשתמש בו כל השנה לבשרי או חלבי בלבד – אין‬
‫להכשירו‪.‬‬
‫‪ .5‬כיריים של גז – מנקים היטב את חלקי הכיריים השונים‪ .‬את‬
‫המבערים והחישוקים שעליהם עומדים הסירים יש ללבן במידת‬
‫חום כזו עד שקש יישרף עליהם‪ .‬על הטס שמתחת למבערים וכן‬
‫על המסגרת יש לערות מים רותחים‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן לכסות את‬
‫הכיריים במכסה פח מיוחד‪) .‬במידה ואין פח ניתן לצפות את החצובה‬
‫והמסגרת בנייר אלומיניום עבה(‪ .‬יש להקפיד שהכיסוי יישאר קבוע‬
‫במקומו כל החג‪.‬‬
‫‪ .6‬כלי זכוכית – אלה המשתמשים בהם כל השנה רק למאכלים‬
‫קרים – שוטפם היטב ודיו‪.‬‬
‫אלה המשתמשים בהם גם לאוכל חם‪ :‬לנוהגים כשו"ע‪ ,‬אינם צריכים‬
‫הכשרה כלל אלא שוטפם היטב ודיו‪ .‬לנוהגים כרמ"א‪ ,‬ניתן להכשירם‬
‫רק בהכרח גדול‪ .‬כלי שבלע ע"י שריה‪ ,‬משרים אותו במים במשך ג'‬
‫ימים ומחליפים את המים בכל יממה‪ .‬כלי שבלע בחם יש להגעיל‬
‫ברותחים‪.‬‬
‫לנוהגים כבן איש חי – אין להכשיר כלי זכוכית כלל‪.‬‬
‫‪ .7‬מיקסר – יש אוסרים להכשירו‪ .‬למתירים – מנקים היטב בכל‬
‫החורים והסדקים‪ ,‬ואת כלי האוכל עצמם מנקים היטב ומגעילים‬
‫ברותחים‪ .‬מיקסר שמשתמשים בו ללישת בצק אין להכשירו‬
‫‪ .8‬כיורים – מנקים היטב ומערים עליהם ]ועל הרשת[ מים רותחים‪.‬‬
‫בפסח עצמו אין לאטום את פתח הכיור ולמלאותו מים רותחים‬
‫לצורך השריית הכלים ושטיפתם‪ ,‬אלא שוטפים תחת הברז הפתוח‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪ .9‬שיש – שיש חלק‪ ,‬שאינו מחורץ‪ ,‬ניתן להכשירו ע"י ערוי מים‬
‫רותחים מבעבעים‪ .‬דבר זה ניתן להשיג א‪ .‬ע"י שפיכת מים מבעבעים‬
‫ממיחם שבת שברזו פתוח‪ ,‬כשמעבירים אותו לאורך השיש‪ .‬ב‪.‬‬
‫שפיכת מים ע"ג השיש‪ ,‬כשעליהם מעבירים אבן או מתכת מלובנים‪.‬‬
‫כאשר יש חריצים בשיש לא ניתן להכשירו‪ ,‬וע"כ הפתרון הוא‬
‫לכסותו היטב בכיסוי קבוע ויציב )פח‪ ,‬אסבסט‪ ,‬לינוליאום וכדומה(‬
‫ויש הנוהגים לכסות כל שיש‪.‬‬
‫י‪ .‬ליל הסדר‬
‫‪ .1‬חובה עלינו בלילה זה‪ ,‬לחוש‪ ,‬לחוות‪ ,‬לספר וללמד לילדים‪ ,‬לבני‬
‫המשפחה ולעצמנו‪ ,‬את עניין יציאת מצרים‪ ,‬ע"כ מן הראוי להיערך‬
‫היטב‪ ,‬כך שכל בני הבית כולל הקטנים‪ ,‬הגדולים ולא פחות הנשים‪,‬‬
‫ישנו מבעוד יום כדי שיהיו ערניים בליל הסדר ויקיימו את מצוות‬
‫הלילה כהלכתן‪ .‬יש לציין שהשנה שעון הקיץ יכנס לתוקפו עוד לפני‬
‫ליל הסדר‪ ,‬כך שהדבר ניתן להיעשות ביתר קלות‪ .‬מן הראוי להכין‬
‫מבעוד יום אמצעי עזר ]שירים‪ ,‬חידות‪ ,‬סיפורים‪ ,‬משחקים וכו'[‪,‬‬
‫העוסקים בענייני יציאת מצרים‪ ,‬כך שיסייעו בידנו לעורר עניין אצל‬
‫הילדים ולהשאירם ערים זמן רב ככל הניתן ולקיים בם ועל ידם‪ ,‬את‬
‫מצוות הלילה של ו"הגדת לבנך" כהלכתה‪.‬‬
‫‪ .2‬חובה מן התורה לאכול בליל הסדר "כזית" מצה שמורה )שנשמרה‬
‫משעת קצירה(‪ .‬בפועל‪ ,‬אוכלים ארבעה שיעורים של כזית מצה‬
‫)שניים בזמן ברכת "המוציא" ו"על אכילת מצה"‪ ,‬אחד לכורך‪ ,‬וכן‬
‫אחד לאפיקומן‪ .‬ויש מחמירים באכילת שני "כזית" לאפיקומן(‪.‬‬
‫‪ .3‬יש המחמירים לאכול כזית אחד לפחות של מצת יד‪ ,‬הנחשבת‬
‫יותר ל"מעשה אדם" ממצת מכונה‪ ,‬ויש הנזהרים במצת מכונה‬
‫דווקא‪ ,‬מכיוון שהחשש לחימוץ בה‪ ,‬רחוק יותר משל מצת יד‪.‬‬
‫‪ .4‬יין –לכתחילה עדיף להשתמש ביין אדום ומשובח‪ .‬מי שהדבר‬
‫גורם לו שיירדם‪ ,‬עדיף שישתמש ביין אדום יבש עם ריכוז נמוך של‬
‫אלכוהול‪ .‬מי שחושש להירדם גם במצב זה‪ ,‬ישתמש במיץ ענבים‬
‫אדום )אם אין לו אדום‪ ,‬יוסיף למיץ מעט יין אדום כדי שיקבל גוון‬
‫אדום(‪ .‬באופן זה יוכל להישאר ער ולקיים את שאר מצוות הלילה‬
‫כהלכתן‪.‬‬
‫‪ .5‬אכילות החובה‪ ,‬הן של מצה והן של מרור‪ ,‬תיעשינה בתוך ‪ 4‬דקות‬
‫)אכילת פרס(‪ .‬מי שקשה לו יכול לעשות זאת גם בתוך ‪ 8‬דקות‪.‬‬
‫שתיית כל אחת מ‪ 4‬כוסות צריכה להיעשות לכתחילה בתוך שעור‬
‫של שתיית רביעית‪ ,‬ובדיעבד‪ ,‬אם שתה בתוך ‪ 4‬דקות )אכילת פרס(‬
‫יצא ידי חובה‪.‬‬
‫‪ .6‬אכילת החובה של מצה ושתיית ארבע כוסות צריכים להיעשות‬
‫בהסבה על צד שמאל‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לאכול את האפיקומן עד חצות )שעה ‪ .(00.43‬בזמן הסעודה‬
‫יחשב את אכילתו באופן שיוכל לאכול מצה זו ‪ -‬שהיא זכר לקרבן‬
‫פסח‪ -‬בתיאבון‪.‬‬
‫יא‪ .‬הלכות יום טוב‬
‫‪ .1‬מלאכה שנאסרה בשבת נאסרה גם ביו"ט‪ ,‬פרט למלאכות לצורך‬
‫סיכום זמנים ושעורים מיוחדים‬
‫)מכיוון שתושבי גוש קטיף יושבים כיום במקומות שונים‪ ,‬לא‬
‫ניתן היה לפרסם לוח זמנים אחיד לכל המקומות וע"כ בכל‬
‫מקום יש לבדוק את לוחות הזמנים שלו‪ .‬מטעמי נוחיות ולצורך‬
‫ידיעה כללית בלבד רצ"ב הזמנים המופיעים בלוחות‪] .‬כנ"ל כל‬
‫הזמנים המופיעים בגוף ההלכות[‪ .‬כל הזמנים הינם עפ"י שעון‬
‫חורף‬
‫גוש הלכתי‬
‫אוכל נפש – אפייה ובישול וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬מלאכות אחרות‪ ,‬אף שהן לצורך אוכל נפש‪ ,‬כגון‪ :‬טחינה וכדומה‪,‬‬
‫אסורות ביו"ט‪ ,‬כיוון שיכולים היו לעשותם מערב יו"ט‪.‬‬
‫‪ .3‬לצורך הבישול מותר להעביר מאש לאש‪ ,‬אבל אסור להדליק אש‪,‬‬
‫להקטין אש או לכבותה )ויש המתירים הקטנת האש כשהיא נחוצה‬
‫לצורך הבישול(‪ .‬ישנו היום בשוק מיתקן אוטומטי לכיבוי גז‪ .‬מי שאין‬
‫בידו מיתקן זה יכול להרתיח מים שבעת רתיחתם יגלשו ויכבו את‬
‫האש‪ .‬זאת רק בתנאי שישתמש אח"כ במים הרותחים‪ .‬בכל מקרה‬
‫אסור לכבות את האש ע"י ברז הגז שבבית‪ ,‬או זה שבחוץ‪.‬‬
‫טו‪ .‬הלכות חול המועד‬
‫‪" .1‬שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג‪ ...‬חייב אדם להיות בהן שמח‬
‫וטוב לב‪ ,‬הוא ובניו ואשתו‪ ...‬חולו של מועד הואיל ונקרא מקרא קדש‬
‫אסור בעשיית מלאכה‪ ,‬כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהם‬
‫קדושה כלל‪ .‬ולא כל מלאכת עבודה אסורה בו‪ .‬יש מלאכות אסורות‬
‫בו‪ ,‬ויש מלאכות מותרות בו" )רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו' – ז'(‪.‬‬
‫‪ .2‬לפי מספר פוסקים איסור המלאכה בחול המועד הוא מהתורה‬
‫כיון שהוא נקרא מקרא קודש‪ .‬יש הסוברים שאיסורו מדברי חכמים‪,‬‬
‫והסיבה לאיסור כדי שלא יהיה חול המועד כשאר ימי חול‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנם כמה סוגי מלאכות שהתירו חכמים בחול המועד‪ .‬בכלל זה‪:‬‬
‫צרכי אוכל נפש של המועד עצמו‪ ,‬מעשה הדיוט‪ ,‬דבר האבד שאין‬
‫בעשייתו טרחה מרובה‪ ,‬צרכי רבים ומלאכת פועל הזקוק לפרנסה‬
‫כדי שיהיה לו אוכל במועד‪.‬‬
‫כתב הרמב"ם‪" :‬אסור לאדם שיתכוון ויאחר מלאכות כדי לעשותן‬
‫במועד מפני שהוא פנוי"‪ .‬לפי זה העיקרון הוא שמלאכה שאין הכרח‬
‫לעשותה במועד וניתן להקדימה או לאחרה – אסור לעשותה במועד‪.‬‬
‫מותרת רק מלאכה שאם לא תיעשה במועד – ייגרם נזק‪ .‬כל מלאכה‬
‫שאסורה – אסור לעשותה גם ע"י גוי‪ ,‬גם אם הוא עובד בקבלנות‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪ .1‬קנייה או שיווק של סחורה שאין בה צורך למועד מותרים רק אם‬
‫הימנעות מכך תגרום לנזק משמעותי‪.‬‬
‫‪ .2‬גינה פרטית‪ :‬אין לעשות בחוה"מ בגינה כל מלאכה‪ ,‬כולל כיסוח‬
‫דשא‪ ,‬דישון וכדו'‪ .‬המלאכות שהותרו הינן מלאכות הכרחיות בלבד‬
‫כגון השקיה או קטיף פירות לצורך אכילה בחג‪.‬‬
‫‪ .3‬כיבוס‪ :‬כל דבר שניתן לכבסו לפני החג אסור לכבסו בחג‪ .‬אולם‬
‫בגדים שכיבוסם לפני החג אינו מספיק מפני שהשימוש והלכלוך‬
‫בהם תדירים‪ ,‬והם נצרכים לחול המועד‪ ,‬כגון בגדי תינוקות וילדים‪,‬‬
‫מגבות ידיים וכדומה‪ ,‬מותר לכבסם‪.‬‬
‫‪ .4‬גיהוץ‪ :‬אם לא ניתן היה לגהץ לפני חול המועד וצריכים לכך בחול‬
‫המועד ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫‪ .5‬כתיבה‪ :‬כל כתיבה שהייתה יכולה להיעשות לפני המועד אין‬
‫לעשותה במועד‪ .‬כתיבה של צורך‪ ,‬כגון‪ :‬מכתב לחבר‪ ,‬חידושי תורה‬
‫וכדומה‪ ,‬התירו בחול המועד‪ .‬במקום שמותר לכתוב‪ ,‬מותר גם‬
‫להקליד ולהדפיס‪.‬‬
‫‪ .6‬בנייה‪ :‬לכתחילה אסור לבנות בחוה"מ‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬גם לא עם‬
‫עובדים נכרים‪ .‬יש להתיר את הדבר רק במקרה שהפסקת העבודה‬
‫תגרום להפסד מרובה ]לבעה"ב או לקבלן[‪ .‬בכל מקרה אין להתיר‬
‫בנייה‪ ,‬ללא התייעצות עם הרב‪.‬‬
‫‪ .7‬צריך להשתדל להקדים מלאכות ולהיערך עוד לפני החג‪ ,‬כדי‬
‫להימנע מלעשות אף מלאכות המותרות במועד‪" .‬כוונת השם יתברך‬
‫בנתינת המועד להדבק ביראתו ואהבתו ולעסוק בתורתו התמימה‬
‫לכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ושלא ינהג בהם מנהג של‬
‫חול" )משנה ברורה סימן תק"ל(‪.‬‬
‫מנהג ספרד‪9:32 :‬‬
‫‪.1‬סוף זמן אכילת חמץ‪:‬‬
‫לרב עובדיה‪9:47 :‬‬
‫מנהג אשכנז‪9:58 :‬‬
‫הגר"א‪10:29 :‬‬
‫‪.2‬סוף זמן ביעור וביטול החמץ‪ :‬מנהג ספרד‪10:47 :‬‬
‫הרב עובדיה‪11:00 :‬‬
‫מנהג אשכנז‪11:18 :‬‬
‫הגר"א‪11:34 :‬‬
‫‪ .3‬סוף זמן אכילת אפיקומן‪:‬‬
‫‪12:39‬‬
‫‪ .4‬שעור חיוב כזית מצה שמורה בליל פסח – ‪ 27‬סמ"ק‬
‫)כ‪ 2/3-‬מצת מכונה שהם כ‪ 18 -‬גרם מצה(‪.‬‬
‫]מאחר ורבו השיטות כיצד לחשב כמות של כזית מצה נקטנו‬
‫את השיעור הממוצע[‪.‬‬
‫‪ .5‬באכילת "כורך" ו"אפיקומן" שהן דרבנן ניתן לאכול רק ‪1/3‬‬
‫מצה‪.‬‬
‫‪ .6‬כל אחת מ – ‪ 4‬כוסות צריכה להיות לפחות רביעית – ‪86‬‬
‫סמ"ק )קרוב לחצי כוס(‪ .‬לכתחילה ישתה בכל אחת מהכוסות‬
‫את כל שיעור הרביעית‪ ,‬ואם קשה לו ישתה לפחות רוב רביעית‬
‫– ‪ 44‬סמ"ק‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לאכול מצת מצווה‪ ,‬מרור ואפיקומן כל אחת מהם תוך‬
‫‪ 4‬דקות )שיעור אכילת פרס‪ ,‬ומי שקשה לו יכול לאכל בתוך‬
‫‪ 8‬דקות(‪.‬‬
‫‪ .8‬שתיית כל אחת מ – ‪ 4‬כוסות תיעשה לכתחילה בתוך שיעור‬
‫של שתיית רביעית )כלומר מיידית וללא הפסקה(‪ ,‬ובדיעבד תוך‬
‫כדי ‪ 4‬דקות‪.‬‬
‫בברכת פסח כשר ושמח‪ .‬בע”ה בבניין ירושלים וגוש קטיף נתנחם ונשמח כולנו‪,‬‬
‫ונזכה לאכל מן הזבחים ומן הפסחים בשנה זו בירושלים הבנויה‪ ,‬אכי”ר‪.‬‬
‫הרב יגאל קמינצקי‪ ,‬רב ישובי גוש קטיף תובב”א‬
‫‪23‬‬
‫גוש מאחל‬
‫ברכות‬
‫ואיחולים‬
‫שבי דרום‬
‫בני דקלים‪:‬‬
‫למשפחת קדמון לנישואי יפעת עם יעקב אור‪.‬‬
‫למשפחת ברט לנישואי אוריאל עם שולמית‪.‬‬
‫למשפחת דייפני לנישואי אוריה ונופר‪.‬‬
‫לגלעד יוסי יסכה להולדת הבן אלישע‪.‬‬
‫לאריאל אייל ומאירה להולדת הבת שיראל‪.‬‬
‫לאלפר דודי וליאורה להולדת הבן שלמה ישורון‪.‬‬
‫לשלמה הראל בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לנעם צוויג בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לניסים וחנה לוק לנישואי שיראל עם רועי‪.‬‬
‫לאשר וחוה אוחיון לנישואי הנכדה שקד לרון גוואטה‪.‬‬
‫לרוני ואפרת בקשי לנישואי אליה עם שלומית‪.‬‬
‫למשה ומירי גובי לנישואי דוד עם אודליה‪.‬‬
‫לשי וחנה כה לאירוסי תחיה עם יחזקאל קרן‬
‫ולהולדת הנכדה בת לעטרת‪.‬‬
‫לאילה ודוד עזרן לנישואי שמואל עם סהר‪.‬‬
‫למשפחת זכאי לאירוסי ירדן עם רועי‪.‬‬
‫למאיר וגילה כהן לאירוסי טליה עם אביעד‪.‬‬
‫לאהרון ומזל חניה לאירוסי אברהם עם שלומית‪.‬‬
‫לשבתאי ומרים נאומבורג לאירוסי שלומציון עם דניאל‬
‫ולהולדת הנכדים בת לאסתי ושלום ובן לצבי ושפרה‪.‬‬
‫למשה ואסתי שלווה להולדת הנכד‪ ,‬בן לחנה וגבי‪.‬‬
‫לשמעון ודקלה כהן להולדת הנכדים בן ליקרת ומורג ובן לליה ונתנאל‪.‬‬
‫לדניאל ותהילה ניימן להולדת הבת‪.‬‬
‫לאליעזר ושולה אוירבך להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לרב אהוד ויפה אחיטוב להולדת הנכדה בת לנסיה ומרדכי‪.‬‬
‫למורג ויקרת דהן להולדת הבן‪.‬‬
‫לינון ורננה כהן להולדת הבן‪.‬‬
‫לשלמה ויהודית כהן דוראס להולדת הנכד בן לבתיה ואלנתן‪.‬‬
‫ליונתן מזעקי בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לשיר‪ ,‬הלל ואודיה כהן בהיכנסכן לעול מצוות‪.‬‬
‫קהילת גוש קטיף בגולן‬
‫‪24‬‬
‫לעוז ושירן יהודה להולדת הבת ולאבנר וצילה יהודה להולדת הנכדה‪.‬‬
‫למעיין וארלה העליון להולדת הבן‬
‫ליוסף חיים עמיחי בהגיעך למצוות‬
‫כרמי קטיף‪:‬‬
‫למוריה מימון בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לתפארת גפן בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לשירה שמעון בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫ליהודה בונפד בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לצור פריג‘ה בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫למשפחת כהן דוראס להולדת הנכדים‪ ,‬בן לבתיה ואלנתן‬
‫ותאומים לשלומית ויאיר איזק‪.‬‬
‫למשפחת גלזר להולדת הנכד‪ ,‬בן לאביגיל ודוד ולאירוסי שירה ומתניה‪.‬‬
‫למשפחת קאפח להולדת הנכדה בארי‪ ,‬בת לצוריאל ומרים‪.‬‬
‫למשפחת אריאלי לנישואי אדר ויאיר‬
‫למשפחת אסף לנישואי רחלי ושמעון‬
‫למשפחת איתן לנישואי הדס ואלון‪.‬‬
‫למשפחת רבינוביץ לנישואי מתן וליאל‪.‬‬
‫למשפחת היידו לנישואי טלאור ואיתי‪.‬‬
‫למשפחת אוהב ציון לאירוסי מור ואורן‪.‬‬
‫למשפחת פריג‘ה לאירוסי אוריה ואסף‪.‬‬
‫למשפחת שלמון לאירוסי נריה ותמר‪ ,‬ולאירוסי עמיחי ואושרי‪.‬‬
‫למשפחת באב”ד להולדת הבן בועז‬
‫למשפחת גלר להולדת הבן‬
‫למשפחת בן שלומי להולדת הבת‬
‫משכיות ‪ -‬שירת הים‬
‫למשפחת ברד”ח להולדת רות הדסה‪.‬‬
‫לעדי ויאיר טולידאנו להולדת הבת ספיר‪.‬‬
‫למשפחת רבינוביץ‘ להולדת תהל אוריה‪.‬‬
‫לגדליה ושלומית פינקל להולדת אביגיל‪.‬‬
‫לבתיה עציוני בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫מבקיעים‪:‬‬
‫למשפחת אמין לנישואי הבן אלמוג‪.‬‬
‫למשפחת פרץ לנישואי הבן מיכאל‪.‬‬
‫למשפחת אברגל לנישואי הבן דרור‪.‬‬
‫לשלומי ויפעת אדלר להולדת הבן‬
‫ולבלומה ואשר אדלר ‪ -‬להולדת הנכד‪.‬‬
‫למשפחת גובי להולדת הנכדות בת למיטל ומוטי מאור‬
‫ובת להדר ודן‪-‬עמיאל‪.‬‬
‫למשפחת דיקשטיין להולדת הבן‬
‫למשפחת גלעד‪-‬קוך להולדת הנכד‪.‬‬
‫למשפחת צור להולדת הנכדה בת לאורן ומלכי‪.‬‬
‫למשפחת ווסרטייל להולדת הנכד בן לאריאל וחגית‪.‬‬
‫למשפחת פינסקי להולדת הנכדים התאומים בנים לקרן ויהונתן‪.‬‬
‫למשפחת מרמלשטיין להולדת הנכדים בן לאורי ונעמי‬
‫ובן למרדכי ונחמה‪.‬‬
‫למשפחת זולטי אודיה ויואב להולדת הבת‬
‫ולמשפחת ווסרטייל ‪ -‬להולדת הנכדה ‪.‬‬
‫למשפחת צימרמן להולדת הבן ולנח וקרן לקס ‪ -‬להולדת הנכד‪.‬‬
‫למשפחות בן חמו ‪ /‬מאור ‪ /‬טלמן ‪ -‬להולדת הבן‪ /‬האחיין‬
‫לשימרית ומוטי‪.‬‬
‫למשפחת וויס דקלה ואיציק להולדת הבן‪.‬‬
‫למשפחת פרידמן אורלי ויובל להולדת הבת‬
‫למשפחת אלדר ‪ -‬להולדת הנכדה‪.‬‬
‫למשפחת יצחקי להולדת הנכדה בת לדביר ואפרת‪.‬‬
‫לאלון ללום בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫למשפחת לפלר לאירוסי הבת שירה עב”ל אריאל‪.‬‬
‫למשפחת לובל לנישואי עמית עב”ל עדי‪.‬‬
‫למשפחת זוסמן לנישואי עופרי עב”ל שני‪.‬‬
‫למשפחת ליברטי לאירוסי נטע עב”ל איציק‪.‬‬
‫למשפחת ישועה להולדת הנכד בן לשרון וחגי‪.‬‬
‫למשפחות אדרי ואליהו להולדת הנכד בן לצבי ישראל ומאירה‪.‬‬
‫למשפחת וולברשטיין להולדת הנכד בן לשבות ואברהמי‪.‬‬
‫למשפחת סרוסי לנישואי חמדה עם דביר‪.‬‬
‫למשפחת מבצרי להולדת הנכד בן לאורה ואבישי‪,‬‬
‫ולאירוסי תמימה עם דוד‪.‬‬
‫למשפחת בן עגו לנישואי שניאור עם נעמי‪.‬‬
‫למשפחת סוחובולסקי לנישואי יסכה עם משה‪.‬‬
‫למשפחת אפשטיין לנישואי צפורה עם נתנאל‬
‫ולהולדת הנכד בן לישראל ושבות‪.‬‬
‫למשפחת קאפח להולדת הבת‪.‬‬
‫למשפחת רוקין לנישואי לאה עם צבי‪.‬‬
‫למשפחת מלצמן להולדת הנכדה בת למנחם ונחמה‪.‬‬
‫למשפחת דגורקר להולדת הנכד בן לאיתן וצביה‪.‬‬
‫למשפחת ספז להולדת הבן‪.‬‬
‫למשפחת בלוך להולדת הנכד בן לשרה ועוז‪.‬‬
‫למשפחת כלפה להולדת הנכדה בת לאיתיאל ודבורה‪.‬‬
‫למשפחת ברינר להולדת הבן‪.‬‬
‫למשפחות נתנאל ואנטמן להולדת הנכדה בת לנריה ועטרה‬
‫למשפחת נתנאל הולדת הנכדה בת לשרה ואריאל‬
‫למשפחת ביטון לנישואי אבינעם עם שלהבת‪.‬‬
‫למשפחת סעדיה להולדת הבן‪.‬‬
‫למשפחת אלברט להולדת הנכד בן לאליצור ויערה‪.‬‬
‫למשפחת הורוביץ להולדת הבן‪.‬‬
‫למשפחת רייש להולדת הנכד בן לנתנאל ונעמי‪.‬‬
‫למשפחת חוברה להולדת הנכד בן לבניהו ותמר‪.‬‬
‫נצר חזני‬
‫ניסנית – ניצן‬
‫לרביד ושקד ביטון לרגל בת המצווה‬
‫לאבידן ובת אל אלמסי לרגל נישואיכם‬
‫ליהודה וזהבה אלמסי לרגל נישואי אבידן עם בת אל‬
‫לאילן ודורית טננבאום לאירוסי אביה‬
‫לאביה טננבאום לארוסייך עם יוסף‬
‫לאניטה ומרדכי טוקר לנישואי הנכדה יובל עם מתן‬
‫למרים ויהודה בשארי להולדת הנכד בן לאיילת ושלמה‬
‫לגלעד ויעל יפת להולדת הבת שקד‬
‫לבני ורחל יפת להולדת הנכדה‬
‫לרעות ואסי גרוסמן להולדת הבת גילי‬
‫לעליזה ומוטי להולדת הנכדה‬
‫לורד זגרון להולדת הנכדה בת לענבר ומשה‬
‫לאריה ושלומית ישראלי להולדת הנכד בן לעומר ודבורה‬
‫ליהודה וזהבה אלמסי להולדת הנכדה בת ליערית‬
‫לאשרת עראמה להולדת הנכדה תהל בת למתתיה וסיגלית‬
‫לאיציק ורותי דגורקר להולדת הבת‬
‫לשמואל וקרול חזי להולדת הנכד בן לאיתן ועדי‬
‫למאיה ויוסי אגדי להולדת הבת‪.‬‬
‫לרחל ושמעון בוסקילה לנישואי הבת‪.‬‬
‫נטע‪:‬‬
‫לאמנון ואפרת וינברג להולדת הבת יעל‪.‬‬
‫ליודה‘לה וחנה פרל להולדת הבת שקד‪.‬‬
‫לעמיאל ומרגנית שלייכר להולדת הבן עידו‪.‬‬
‫לניסים ואפרת לוזון להולדת הנכדה בת ליצחק וצופיה לוזון‪.‬‬
‫לברהנו ווודיתו סמואל להולדת הבן דביר‪.‬‬
‫לשמחה ושרה שניידר להולדת הנכדה בת לחוה לאה וצבי יהודה פז‪.‬‬
‫להדס בן שלומי בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫להלל כהן בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לינון אסרף בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫לאלקנה ואריאלה לילינטל לאירוסי הבן צוריאל עם אורה ברנס‪.‬‬
‫באר גנים‬
‫גוש מאחל‬
‫גני טל‪:‬‬
‫שומריה‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫גוש מאחל‬
‫‪26‬‬
‫למזל ועזריאל זהבי לנישואי רעות‪.‬‬
‫למוריאל קריאף לנישואי שמחה ודוד‪.‬‬
‫למרים ואהרון פרג‘ון להולדת הנכד בן למשה ומרים‪.‬‬
‫לתמר וגדעון חלילי להולדת הנכדה בת לבתאל חיה ודקל‪.‬‬
‫ליעל ולאון בן חמו לנישואי איתמר ורויטל ולנישואי אוריה וצחי‪.‬‬
‫לענת ולאליעזר יעקב לנישואי רינת עם חן‪.‬‬
‫לקרן ויוסי צרפתי לנישואי נתי וליזט‪.‬‬
‫לעדנה ויעקב קטרנציק להולדת הנכדה בת ליואב ואור‪.‬‬
‫לדליה ואריאל פורת להולדת הנכדה בת לסיגלית ומתתיה‪.‬‬
‫לדבורה ועומר ישראלי להולדת הבן‪.‬‬
‫לשושי שמואל זורנו להולדת הנכד בן לגלעד ומור‪.‬‬
‫לדנה ואביתר כהן להולדת הבת‪.‬‬
‫ליפה ודוד מוריוסף להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לחנית וניסים מרדכי להולדת הבת‪.‬‬
‫למלכה ועזרא מרדכי להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לציונה וישראל חדד לנישואי חננאל ובקי‪.‬‬
‫לליאור טרטקס בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫ליפעת וחן סעדה להולדת הבן‪.‬‬
‫לאיילת ואורן הלוי להולדת הבן‪.‬‬
‫לאסתר סעדה להולדת הנכדים‪.‬‬
‫למורן וינון מדמוני להולדת הבן‪.‬‬
‫לרחל ושוקי אטיאס להולדת הנכד ‪.‬‬
‫לסנדרה דה רוי להולדת הנכד בן לשרון וחיים‪.‬‬
‫לסול ומיקי פרידמ להולדת הנכד בן למירית ופאר‪.‬‬
‫לאתי ויוסי בן דהן לנישואי דניאל‪.‬‬
‫למלכה ונחום חדד לנישואי רז‪.‬‬
‫לנעמי ופרוספר בן דוד להולדת הבן‪.‬‬
‫לאלירז אלבז בהיכנסך לעול מצוות‪.‬‬
‫נווה דקלים בניצן‪:‬‬
‫לחנה ומיכאל פיקאר להולדת הנכד‪ ,‬בן לעזריאל ופנינה גולדה‪.‬‬
‫לר‘ נפתלי ונעמי לנצ‘נר לנישואי הנכדים‪ :‬אוריאל ברט עם שולמית‬
‫ודורון שחר עם יעל‪.‬‬
‫לאבי ושמחה לוי לנישואי אחינועם‪.‬‬
‫לאלעזר ואורית כהן להולדת הנכד‪ ,‬בן ליונתן ומיתר כהן‪.‬‬
‫לנעמה ויהודה גרוס להולדת הנכד‪ ,‬בן לרננה וינון כהן‬
‫ולאירוסי רחל וידידיה עמרני‪.‬‬
‫לצפורקה ויגאל קירשנזפט להולדת הנכדים‪ ,‬בת לרחל ושמעון שוורץ‪,‬‬
‫בן למנדי ויסכה קופציק ובת לאריה ודבורה קירשנזפט‪.‬‬
‫לסיגי וניסים עופרי להולדת הנכדה‪ ,‬בת לצביה ואבישי חריר‪.‬‬
‫לר‘ נפתלי ולנעמי לנצ‘נר להולדת הנין‪ ,‬ולרב יואל ולאורית פרידמן ‪-‬‬
‫להולדת הנכד‪ ,‬בן לאלישיב ואילת מאיר ולנישואי מאיר ולאה‪.‬‬
‫לטל ויוסי דהרי להולדת הבת ולחבי ויוסי דפנה להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לישראל ואסתר לילנטל להולדת הנין והנינה‪.‬‬
‫לגדעון והדר בשן להולדת הנכד‪ ,‬בן לנחם ודינה‪.‬‬
‫למאיר ורותי סבג לנישואי טליה עם יצחק‪.‬‬
‫לתמי ומשה לקס להולדת הנכדה בת לאביה ואלחנן פניאל‪.‬‬
‫לנעמי ויעקב עזריאל לנישואי מאיר עם הדסה‪.‬‬
‫לשמעון ופנינה חדד להולדת הנכדה‪ ,‬בת לזהורית ושחר כהן‪.‬‬
‫לרב יגאל ושרה קמינצקי להולדת הנכדות‪ ,‬בת לאמיתי ורעיה ובת‬
‫לדבורה ויובל מיטלמן‪.‬‬
‫לחיה ואלנתן מאורחי להולדת הבן‬
‫ולאביעד ודליה מאורחי ולאבי ושמחה לוי להולדת הנכד‪.‬‬
‫לאמונה ואבי מימון להולדת הבת‬
‫ולרוזלין ואליהו מימון להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לרבקי ושלמה סאפר להולדת הנכדים‪ ,‬בת ליעל ואביאל ובן לחגי‬
‫ומוריה‪.‬‬
‫לשושי ויוסף אלטמן לנישואי תמר עם ארנון‪.‬‬
‫למשפחת שומרון יוסף ושרה לאירוסי ברוך עם ענה‪-‬אל‪.‬‬
‫לחני וגבי יזרעאלי לנישואי מרב עם טל‪.‬‬
‫לתרצה ושמעון אזולאי להולדת הנכד‪ ,‬בן למוריה ומיקי לדל‪.‬‬
‫לרחל ומוטי סלייטר לנישואי עדן עם רוניאל‪.‬‬
‫למרים ומוטה גרינבלט להולדת הנכד‪ ,‬בן ליערה ואליצור איתן‪.‬‬
‫לצורית ואבי רוסו להולדת הבן ולחגית ושעיה ירון להולדת הנכד‪.‬‬
‫לרחל כהן להולדת הנכדה‪ ,‬בת לאורי ויפעת כהן‪.‬‬
‫לניר וברכה לונדון להולדת הבן ולחנה ואפרים טשנדי להולדת הנכד‪.‬‬
‫לאילה וידידיה אלבז לנישואי אלדן עם אודליה‬
‫ולהולדת הנכדה בת למזי ושלום‪.‬‬
‫לקורין ואברהם חג‘ג להולדת הנכד‪ ,‬בן למרים ואפריים עבדיאן‬
‫לרנה ואברהם במברגר להולדת הנכדה‪ ,‬בת לאפרת ואמנון‪.‬‬
‫לסיליה ומייקל גולדשטיין ולאביעד ודליה מאורחי להולדת הנכדה‪,‬‬
‫בת לצביאל ובת אל‪.‬‬
‫לאבנר ורחל שמעוני ולאיציק וכוכי אליה להולדת הנכד בן למירב‬
‫ושלומי אליה‪.‬‬
‫לחגית גור אריה )כרמל( ‪ -‬להולדת הנכד‪ ,‬בן לתמר ועמיחי צדוק‪.‬‬
‫לשרית ושמואל כהן לנישואי דלית עם שלמה‪.‬‬
‫לעמית ויהונתן אטדגי בהגיעכם למצוות‪.‬‬
‫למעיין ארוסי בהגיעך למצוות‪.‬‬
‫לשחר וקסלר בהגיעך למצוות‪.‬‬
‫לאביה אביטן בהגיעך למצוות‪.‬‬
‫גוש‬
‫בשנה שעברה נפרדנו מאישה יקרה‬
‫מרים בן הרוש ז"ל‬
‫אמא‪.‬‬
‫שניות‪ .‬דקות‪ .‬שעות‪ .‬ימים‪ .‬לילות‪ .‬שבועות‪ .‬שבתות‪ .‬חודשים‪ .‬שנה‪ .‬שאת איננה‪ ,‬שנה שאני לא מצליחה‬
‫לכתוב לך‪ ,‬שנה שאת מגיעה לי רק בחלומות ואנחנו מדברות‪ .‬צוחקות לוחשות‪ ,‬ובוקר‪ ,‬ושוב את איננה‪.‬‬
‫את חסרה לי‪ .‬בשיחות‪ .‬בנשיקות בחיבוקים הגדולים ובפרטים הקטנים‪.‬‬
‫התמונה שלך מונחת באצילות בביתי‪ ,‬על הספריה‪ ,‬בין העציץ לציפורים מקרמיקה‪ ,‬כמה סימבולי‪-‬ככה‬
‫אמיתי‪ .‬כל – כך את החיבור אל הטבע אל האסטתיקה‪ .‬מיד כשנכנסים רואים את העיניים הסיניות שלך‪ ,‬הלב הענק שממלא‪ .‬כל מי שנכנס‬
‫מתבונן‪ .‬שואל‪ .‬מתמגנט אל החיוך שלך‪ ,‬אל העומק‪ ,‬אל החום הבוקע והפורץ‪ .‬כל הבית מתמלא ממך‪.‬‬
‫לא אנסה לספר את כל מה שהיה כאן השנה‪ ,‬כי את כבר יודעת‪ .‬אני מרגישה אותך שומרת עלינו‪ ,‬קרובה אלינו‪.‬‬
‫את נוכחת בחיינו ביומיום שלנו‪.‬‬
‫בוקר‪ ,‬רגע בו אנו הולכים אל הגן אורי נזכר שהוא רוצה גם לקחת משחק איתו‪ ,‬דבר שאינו מקובל על הגננת‪ ,‬ואת בתמונתך‪ ,‬בנוכחותך‪ .‬היחידה‬
‫בעולם שמצליחה לשכנע אותו‪" .‬אני בוחר שסבתא תשמור לי על זה‪ "...‬וכך את שומרת על המשחקים שלו‪ .‬יום‪ -‬יום‪ .‬שעה ‪-‬שעה ‪ .‬שבועות‪.‬‬
‫חודשים‪ .‬שנה‪.‬‬
‫ערב שבת בביתנו‪ ,‬שעה בה מלאכי השרת מלווים אותנו‪ ,‬אני יושבת במקום בו אני אוכל לראות את תמונתך מולי‪ .‬מרגישה אותך שאת נוכחת‬
‫בתוכנו‪ ,‬במשפחתיות שלנו‪ ,‬מחבקת אותנו‪ ,‬שמחה בנו‪ .‬מלווה אותנו‪.‬‬
‫זכיתי להראות לחברותיי את הסרט עלייך‪ ,‬אחת מהחברות‪ .‬ראתה את הסרט יום לפני לידת ביתה‪ ,‬היא באה אליי ואמרה‪" :‬זה פשוט היה לי סרט‬
‫הכנה ללידה‪ ,‬פתאום הבנתי את מהות האימהות שלי‪ ,‬כזאת אמא אני רוצה להיות‪ .‬שמחה‪ ,‬שופעת‪ ,‬מעניקה‪ ,‬חזקה‪ ,‬מובילה"‪.‬‬
‫אמא‪ ,‬הזמן לא מרפא והגעגועים רק גדלים ומתעצמים‪ .‬ורק הידיעה שגידלת אותנו למה שאנחנו‪ ,‬יחד עם אבא המופלא‪ ,‬מאפשרת לנו להמשיך‬
‫אותך את תכונותייך‪ ,‬את מעשייך‪ ,‬את תבשילייך‪ .‬ולא לתת לעצב ולחוסר לנהל אותנו‪.‬‬
‫זאת את והשמחה והגדולה והאצילות‪ ,‬שלך‪.‬‬
‫חבל‬
‫על‬
‫דאבדין‬
‫באר גנים‬
‫גני טל‬
‫למרים קלדאי‬
‫למירה מרק‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫שומריה‬
‫ניצן‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫לעטרה גולדברג‬
‫)עמיחי(‬
‫נטע‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫למשה מנשרי‬
‫לאסרס אבטה‬
‫על פטירת אימך‪.‬‬
‫ליעקב ביטון‬
‫לאליס בונילו‬
‫על פטירת אביו‪.‬‬
‫נצר חזני‬
‫לשמחה מקיאס‬
‫על פטירת אימך‪.‬‬
‫למרים קונקי‬
‫על פטירת אימך ואחיך‪.‬‬
‫לדוד גואטה‬
‫על פטירת אמך‪.‬‬
‫לשושי אלול‬
‫על פטירת אמך‪.‬‬
‫לאיציק אדרי‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫לסנדרה דה רוי‬
‫על פטירת אמך‪.‬‬
‫לרחל חלמיש‬
‫לרב בני מאיר‬
‫ליהודית פרטיאל‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫ולא‬
‫משתכחין‬
‫על פטירת הוריו‪.‬‬
‫לאורי אלדר‬
‫לאלי סיגאווי‬
‫על פטירת אחותו‪.‬‬
‫למשה מזוז‬
‫למרים קלדאי‬
‫על פטירת אביך‪.‬‬
‫על פטירת אמך‬
‫על פטירת אחותך‬
‫על פטירת הבעל ישראל‬
‫על פטירת אביך‬
‫על פטירת אמך‬
‫לשמעון חדד‬
‫ולשרה קורציה‬
‫על פטירת אחותכם‬
‫למשפחת צאקצואק‬
‫על פטירת הרעיה והאם‬
‫מלי‬
‫לחנה אדם‬
‫על פטירת אביך‬
‫מנחם‬
‫המשפחה רצתה לשתף בדברים שבתה חפציבה נשאה‬
‫ביום השנה בבית העלמין‪.‬‬
‫‪27‬‬
ã”ñá
úåìåëùä úåçôùîäå óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
íä øùàá íéáùåúä úà íéðéîæî
ïåøëéæä íåé ñ÷èì
ìàøùé úåëøòî éììçì
äáéàä úåìåòô éòâôðìå
.óéè÷ ùåâá åìôðù
éð‫שני‬
ù í‫ביום‬
åéá ä‫אי”ה‬
"éà ê‫ייערך‬
øòéé ‫הטקס‬
ñ÷èä
16.45.5.14
.13 â‫התשע”ד‬
”òùúä ø‫באייר‬
ééàá ’‫'ה‬ä
111:00
1:00 ‫בשעה‬
äòùá
.ïö‫בניצן‬
éðá é‫הצבאי‬
àáöä ï‫העלמין‬
éîìòä ‫בבית‬
úéáá
ïéîìòä úéáì äñéðëá íéé÷úî ãåîéì ìäåà
.íéìôåðä úîùð éåìéòì 10:00 äòùäî
.øùôàä ìëë íã÷åî òéâäì ìãúùäì àð
.íå÷îá äééðç
ø”ò
óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
Friends of Gush Katif
óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
úåìåëùä úåçôùîä
øåáòàå"
êééìò
êàøàå
úññåáúî
êééîãá
êì øîåàå
êééîãá
"ééç