נפש הגר ברא..
באור רחב על התרגום אונקלם על חמשה חומשי תורה על דרך הפשט .ועפיי כוונת חז״ל המפוזרים בש׳׳ס ומדרשים עם שמושי לישון הארמי .ומבוא לכללי התרגום עפ״י םדר א׳ ב׳ .לחלק ראשון לפני םדר בראשית .ולחלק שני קידם ויקרא .אישר חנני ד לעת זקנותי. םרדכיי במריה צבי ה ל ר ז׳ל לעווענשטיין בעיר ליבויא פלך קורלאנד: _ ^ הועתק והוכנס לאינטרנט www. hebrewbooks. org _ אצל ר׳ _ _ ע" י חיים תשס״ח ר נגמר הספר בחודש סיון שנת תרס״ג .ונדפס ספר בראשית !״ו לפ׳ק, נ ד פ ס מ ח ד ש עי׳ י ה ו צ א ת מ ק ו ר ב ע ״ מ ירושלים תשל״ב »•©• • • • a * ® • • • • ft ft +• » • ® • • • • • • ® * • « בס״ד רק ונעבד ע״י0ס פ ר ז ה נ .""יודאיקה אימג' אוצרות התורה בע״מ "" שע״י חיים רוזנברג0נ י ת נ ת רשות ל״היברא בוק .להכניסו ל א ת ר ולהפיצו לצורך שימוש אישי בלבד וזאת למודעי אין רשות ל א ף א ח ד להדפיסו או להעתיקו ב כ ל אופן שהוא או ב כ ל אמצעי שהוא בין בחינם בין בשכר בין ליחיד בין לרבים ניתן להשיג עותק מ ס פ ר ז ה ועוד ספרים המשולבתv v וכן התוכנה 1 (• הפוסק )בשלוב א ו צ ר :אצל ב י ת ספריית מורגנשסרן אשדוד3 6 2 0 .ד. ת1 4 רחוב ר ב א 0 8 - 8 6 6 - 5 0 5 9 פ ק ס0 8 - 8 6 6 - 0 8 2 1 טלפון OTZROT HATORAH THE MORGENSTERN LIBRARY 14 RAVAH STREET P.O.B.3620 ASDOD, ISRAEL Email- [email protected] This sefer has been provided by Judaica Image OTZROT HATORAH for individual use only. All rights reserved by Judaica Image OTZROT HATORAH. Permission is only granted to Hebrew Books Org. No Permission is granted (in any form to distribute these books) to anyone else even if they don't sell them. ה ו ד י ע כל מקום שנמצא נ ס פ ר הזה ש מ פ ר נ ס כפירש׳י או בלשון שכוונה ה מ ד מ ם למה שפירש״י ,הכוונה שרשיי למד פירושו מן כוונת ס ת מ ו ם : דרג״א שכתוב ב ס פ ר הזה הוא הרב ר׳ נתן אדלער ז׳ל בספרו נתינה לגר על התרגום : ,םפר הזה א ם לא נתון עליו החותם שלי א ס ו ר לקנותו /ושארית ישראל לא יעשו עולה : 1 ה ס כ מ ת הכהן הגדול מאחיו זקן ההוראה ב ו ו י ל נ א כקש״ת מו״ה ש ל מ ה 3a הםכמת ח ר ב וכו׳ מ ר י חיים נ״י ה י ו ש ב ו הרבנות בעיר יאנאווע פ ל ך מ ר ץ וראב״ד שם זצללה״ה: הנה אי קלע לאתרין נמרי המכס כבול ה ר ב המופלג השלם אלקים וירא חזיתי איש מתון ב מ ל א כ ת ו ,מ ל א כ ת ה ק ו ד ש , אשר יגע ומצא כלי מ ד ת ו ,מידת זגמיר בתרגום לבאר ח כ מ י ם ,לדייק ולפרש כל ל ב י ה ק ש ה ,ונחית לעומקא בלרך ישר ובהבנה נכונה בהשכל ו ל ע ת , והעיר והאיר עפיי קבלת רבותינו הקלושים, וגדולי ה מ פ ר ש י ם ,ועשאו כסולת נ ק י מנופה יפה והכל בלשון צח וקל,־ ומשמיא קא זכו לי׳ לירד לעמקי מצולות לברי קדשו של ה ת ר ג ו ם ב ס פ ר ו היקר ,נ פ ש מבא אמינא לפעלא לזאת הגר״ בישראל, להפיצו ויזכה כתו יישר ומצוה ר ב ה להחזיק בידו ולקנות ס פ ר ו במחיר אשר יושת ע ל י ו ,כי ראוי וכשר הוא לכל איש ישראל לעיין בו וימצא ס ו ב מ ע ם ,ומהחובה לחח כבוד לאיש אשר מ ס ר נפשו על התורה והרה והגה בה , ולמען יוכל להוציא לאור על שאר חומשי ב כ ת ו ב י ם ,והתומכים תורה אשר אתו והמחזיקים יזכו לרב שוב הצפון ויתברכו כחפץ ו כ ע ת י ר ת ב ב ר כ ת נותן התורה הצעיר לבית הלוי חיים בלאיא ה מ נ ו ח חוביק ס ג י ל זללה״ה מויה אברהם לרחוץ בליבויא המתגורר יאנאווא במי הים . יום נ ד א ל ו ל ת ר פ י ו ל פ י ק : מרבים שכ׳ת מ ר ה מרדכי ח ל ו י ד י בן המופלג בתויי המנוח מו״ה צ ב י הלר־ זיל מ ק י ק ל י ב א ו ו א ,והביא לפנינו מ ח ב ר ת א ח ת אשר זיצהו ל׳ לחבר על אונחלם על כל חמשה חומשי התרגום תורה )אך כ ע ת אינו רוצה להדפיס י ק ל ס פ ר בראשית בלבד מפני שחם על הוצאות ה ד פ ו ס ( וקראו בשם ״נפש הגרי ומדי עיינתי בו בכמה מקומות ראיתי כי ס פ ר יקר ונחמד מאוד וכל מה שכתב בחיבורו הלז לבאר דברי התרגום וליישב השיטים שנמצא בו ל ב פ ע ם פירש כך ו פ ע ם פירש בלרך אתר הכל ה ם לברים נכונים וישרים קרובים למשרת האמת והאמת כיוון בכוונת לברי התרגום ולבריו ה ס כתפוחי זהב במשכיות כסן 1בלברי ה ת ר ג ו ם לא ראיתי ער הנה חיבור יקר כמוהו שבארו לברי חיבור הלזה, אונקלס כמו התרגום לפעמים ה ר ב ובפרשות מה שהאריך ה מ ח ב ר הלז לבאר לברי התרגום באריכות עפ״י ה ק ל מ ו ת אמיתיות מלברי השיס והמלרשים ואגב זה מ ב א ר כמה פסוקי התורה בכל ס ד ר ה וםלרה ביאורים נכונים וישרים ואמיתים קרובים למנורת האמת ומבאר ללכל זה כיוון התרגום בלשונו ה ז ה ב , וכל מי שיקרא ויעיין בו ירוה נ ת ת כי מלבר שעצם החילושיס שלו ה ם לברים נכונים ועמוקים ונחמדים עוד ברכו ד׳ לכתוב חיבורו הכיל בלשון צח ונקל כלי שיוכל לקרות ולעיין בז כקטן כ ג ל ו ל .ולכן אמינא לפעלא שבא יישר חילו ויזכהו ל׳ להוציא לאור הרפוס את חיבורו הלז במהירה למען לזכות את ה ר ב י ם ,ומצוה וראוי לקבל מ מ ט א ת חיבורו הלז כשיצא מבית הרפוס ע״י רשיון הצנזור כרי שלא יהא שלוחי מצוה נזוקין ^ גגם אנכי אקבל בלניד מ א ת המחבר חיבור אחר כשיצא מבית ה ר פ ו ס במחיר אשר יושת ע ל י ו ,וגס אני מ ב ר ך להרב ה מ ח ב ר שיזכהו ד להוציא לאור הרפוס על שאר ,כ י ל הכותב ׳באמת יום ר עשיק ז׳ תשרי שנת ת ר ס ׳ י . , ע , ן הכהן מזין לפיק הסכמית גאוני הזמן אדירי התורה זאי וואלף ה ס כ מ ת ה ר ב ובו׳ מי״ר טורבאוויץ נ״י היושב ע ל כסא הרבנות קראז פלך קאוונא בעיר 1 חזיתי איש מהיר במלאכתו ה ר ם המופלג ויאיב צבי הלה־ המהור מ׳ מרדכי ליבאווא במחברתו •בר׳ מקיק שעשה באור לכל תרגום וקראו בשם ״נפש הגרי וראיתי הנה ואחת ישרים הנה ונכונים , ו א מ ת י י ס ,והתלק ומצאתי אינקלס בו א ח ת בו דברים וגם •דברים מובים יעיד על ה כ ל ל ,לזאת אמרתי לפעלו מבא יישר ,ומשמיא קזכו לו לירד לנחל עובד איתן זה אשר לא ע ד י י ן ,לפתח ולשדר אדמתו וליישב הדוריו כל וליישב השינויים דבריו ע י פ דברי והפליא לעשות נכונים מזיל מבא וישרים. להוציאו לאור ולהפיצו לאור ע י פ בלי נדר חקי כן ולבאר בו בגמ׳ ומדרשים , להסרגום לזאת יתענגו רבים וכן גם שנמצא יד בכללים תכן עמו בישראל אשר בו שלמים, וכאשר הממשלה י ר י ה אקבל ס פ ר אחד אראנסאהן יצא בענג עברתי על פני ה ס פ ר ״נפש הגר* ה מ ח ב ר הישיש ה נ כ ב ד •של ה ר ב מ ה ר י ר מרדכי לעוויגשמיין ניי מלאכה נכבדה ומועילה עשה ה ר ב ה מ ח ב ר ניי ב ס פ ר ו זה שהוא ,כ נ ר א ה ,פרי שקידה ממושכה להבין דברי נמרצה ועבודה ה מ ת ר ג ם אונקלס זיל ולבוא ע ד ח ק ר כונתו ולהעיר ולעורר את המעיינים בביאור דבריו הקדושים ולמצוא להם סמוכין במדרשי ת ז י ל ומפרשי ה ת ו ר ה ,אין ס פ ק אצלי כי בצאתו לאור ימצאו בו רבים ע נ ג ותועלת להבין דברי התרגום ומדרשי חזיל ותעלומות כונתס במקומות ה ס ת ו מ י ם ומה יקר הי׳ לי לראות כי ה ר ב ה מ ח ב ר ניי הקדיש כל חדש נכבד וכמעמ למקצוע עתותיו בספרותנו כ ז ה ,ועד זקנה ושיבה לא פ ס ק ה משנתו זו מפיו ומעמו והנהו מחרש לעתים תקופות באורים בדברי התרגום ומפרשי התורה זיל להאיר דבריהם ולמצוא לפעלא ע ב א יישר , כ ו ג ת ם .ואמינא ב א ע ה י ח שיו מ נ ח ם אב שנת ת ר ס י ה ל פ י ק פ ה ק י ק ליבוי בהתמררי פ ה שבועות אחדים לרחוץ במי ה י ם . באהבה, הכיד המדבר לכבוד ה ת ו ר ה ולומדי׳ היום יום ו׳ עשיק ה׳ אלול פה ל י ב א ו ו א . שנת ג״י ר ב יעיר נ ת ק ב ל ל ר ב בעיר בעזיה הישיש הסכמת ה ר ב וכו׳ מדר שלמה הכהן ניעזין .ו ע ת ה קירב. שלטה הכהן אראנסאהן החונה ב ק י ק ניעןין: חרס׳ג זאב וואלף מורבאוויץ החב״ק קראז. 6 nmזזיר־^ירויא ויי ד!דלויחninידק* •ן״י כל תופשי ה ת ו ר ה ,ושוחרי התושי׳ ,יודעים כי התרגום אונקלס על ה ת ו ר ה הוא כמעיין ח ת ו ם ו ס ת ו ם ,כי הראשונים לא פ ר ש ו ה ו ,וגס מהאחרונים ־ מ ע מ י ם ,אשר שתו עדים עליו ל פ ר ש ו ,והנה מרדכי יצא בלכיש ואדרת של תורה ,הוא •ניהו כבוד ירי׳נ עוז ה ר ב הישיש ,מופלג ושמן וי״א מיה״ר מרדכי בחוהיר צ ב י ה ר ר י . מעדתינו מבריא ,הנהו עמל ויגע בו זה שנים ר ב ו ת ,בימי זקנתו ,אשר אמרו רז״ל בשבת )דן £קנ״ב ע ׳ א ( ,כי זקני ת ו ר ה ,כיז שהם מזקינים ת כ מ ה נ י ת י ס פ ת ב ה ם ,וזכה ומצא כדי מ ד ת ו ,עד אשר עשה ביאור ר ח ב על כל התרגום ,לברר וללבן כל דבריו ה ס ת ו מ י ם ,וקראו בשם ,נ פ ש ה ג ר ״ ,ועברתי בין בתרי מחברתו בהרבה מ ק ו מ ו ת ,ומצאתי בה ביאורים יקרים ,וגם דברים ישלים ועתיקים הקרובים לאמת ,כי מיוסדים ה ם •עיפ דברי תזיל בגמ׳ ובמדרשים ,ו מ פ ע נ ת מ ס ת ר י ם בכוונת התרגום ובשיניים הנמצא בו , •באשר יראו כל אוהבי תורה ו י ש מ ח ו ,ויתענגו בה נפש כל ההוגים ,ואתרי אשר מגמתו של ה ר ה מ י ת להביאו כ ע ת לבית ה ד פ ו ס ,ונדרשתי מכבודו לעיין ב ו ,ולהגיד ישרו ויעמלו בביאור הרתב ה ל ז ,תשתי מיד למלאות ר צ ו נ ו ,ולבוא בהמורים האלה ו ל ב ר כ ו , •כי יברך ד א ת ת י ל ו ,ויפוצו מעיינותיו החוצה ,וכל תומכיו יהיו מ א ו ש ר י ם ,וע״ז באת• עהית היום יום ה׳ י״ב סירן תרס״ד פ ה ליבויא . •עסב דעניזאהל ההופ׳ק ליבויא. כל הדברים הנאמרים למעלה גם אני בכתובים כי כל הדברים הנאמרים למעלה א מ ת וצדק ,ולראיה תתמתי שמי פה ליבויא ג׳ ת ב א ת ר ם י ו . נארם אברהם יהיאל העליך בן לאאמיו הגאון החסיד מריה )מחמת ש ה ס כ מ ה ןו השנתי בסוף מויצ דפה ליבויא ה ד פ ס ה ע״כ נ ד פ ס ה בסיף קורלאנד: ההסכמות( % בשם ה׳ ובעזרתו ית׳ש . הביא לטאיש אפרתי ה ר ב הגדול מופלג ויראאלקיס ערוגת הבושם וכר כשית מ ר ה מרדכי נ״י לעורנשטיץ את ס פ ר ו ,נ פ ש הגרי פי׳ על ת ר ג ו ם אונקלוס ע ה י ת , •ונשלת לי עלהו ל ת ר ו פ ה ,אמרתו צרופה ,נעים ויפה ,בחריצות ובקיאות ,יפות מראה ו ב ר י א ו ת , ב ח כ מ ת דקדוקי אותיות ותיבות ,אתת אל אחת משולבות ,מלאות ישיבות ,בתקירות ו ד ר י ש ו ת ,גבורות י מ ל ל ,אין ממרין עליו ה ה ל ל ,ואחר ה ס פ ר י ם אשר ראיתי ע ל התרגום כ מ ו ה ס ׳ מיני תרגומא ,נתינה לגר ,ובחמשיס ד׳ לבוב ע ס שארית יהודה ,פי׳ משפט ־:גר ו כ ד ו מ ה ,עוד נ פ ל בגורלו .וזה חלקו ,מ ת ת אלקים הוא אשר נתן מטמין ב א מ ת ח ת ו . והשיגה ידו ,הנמצא כזה איש אשר טרוד ליתן ט ר ף לביתו ,ואינו משתמש ב כ ת ר ה של ת ו ר ה לעשות אותה קרדום לחצוב ב ו ,וללקות שושנים הקדיש ע ת ו ,וה׳ יתן תנו בעיני כל רואיו ויאשרוהו ,בשערים מעשיו יהללוהו ,לכן אמרתי יישר חילו ופועל •ידיו ירצה ,לתלקם ב י ע ק ב ויהי׳ ה׳ ע מ ו ,ישכין במת ושאנן לאורך ימים ,וה׳ ירחב ג ב ו ל ו ,ויזכה לראות צור ישראל וגואלו : הכותב לכבוד התורה ולומדיה יום ה׳ •תצא ט ׳ אלול שנת תרם״ו ל פ ״ ק . צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדפ״ק פ ל ו נ ם ק והגליל ב ע י ס דגן שמיס ושים : הקדמה « התורה מתחלת אונקלס מ ת ר ג ם בראשית, בקדמין• ה ו א לשון ה ק ד מ ה 7׳ ,והכתוב הזה מכמה יראת שתתחיל ללמוד לראשית ח כ מ ה , הוא ה ק ד מ ת התורה ח כ מ ת התורה תאמין תחילה ״ברא מ א פ ס ואין מ ו ח ל מ ,ומזה תקבל עלייך עול ו כ ר ,וכן התחיל רבינו בראשית ח כ מ ה , אלקים בין ביום נוהג שמוע את נוהג בין הקדיש ייג ע י א ( א י ר בלילה ויאמר אינו• נוהג ביום ובין בלילה דכתיב מאימתי קורץ אותו את פרט שמע, דמשתטי אלא ביום שמע, רש״י כדי ואז עול יקבל עליו ומצות, תורה 1נ1כל שלישי עפי• הרמז שלזה כיוון רבינו פ ר ק ראשון לומר בקריאת מחחיל מי שמתו מוטל לפניו ,וגרסינן שם לעולם ירגיז טוב על בן לקיש י ע ס ו ק בתודה אדם וכו׳ ואס לאו יצר יקרא ולתורה הקדוש פרק יצהיר ביום רבינו הקדוש עול מלכות. שבע״פ והקדמות שבעיפ: בהשלשה פרקים קורא הראשונים ״ בתורה ,ופרק ע י א ( איר לוי בר חמא אריש נצחו מוטב לאו אם קיש וכוי ,א ס אותם• אלא עליו לתורה שני הי׳ ) tpה׳ אם• יחיל ובורא כל העולמות הקרמה ומוסר ליראת ד׳ לתורה שבכתב ולמדתם התתיל תחילה שהוא והי׳ שאינו נוהגת ולכן שיקבל וזהו שמע, תורה ופירשיי דכתיב בציצית שמים ו א ח ד ו ת שמי יתברך ולהאמין באמונה שלמה אח״כ יהושע עול למה מלכות שמוע לויאמר שוהי׳ אם סמו43 בתלמוד דמשתעי בן קרחה עליו אלא ביום ב ל ב ד , לכסות לילה עכ״ל בפרשת ואת הארך השמים פרשת שמע ליהי׳ א ם שמוע כדי שיקבל ב נ י כ ם ,ויאמר אינו נוהג וראיתם את כלומר קודם: שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתן שמים תחילה ואחיכ מקבל מליו עול מ צ ו ת ,והי׳ אם ובין והוא לשון ה כ ת ו ב ב ה ק ד מ ת תורה שבעיפ מאימתי קורין אפ־ שמע בערבית וכו׳ ו ת ק במתני׳ ברכות )דן! ק ד מ ה )בלשון הקדמה( בחוכמתא, ראשית• מלכות שמים ואחדות הבורא יתיש אשר ב ר א ם ,וכן א מ ר לנו התנא בלשון הקדמה כל מתקיימת בקדמין והיוביע מלה נצחו מוטב ואם וכו׳ יזכור לו ואם לאו יזם המיתה שנאמר זדימ! סלה ע כ ׳ ל ה ג מ ר א ,והוא על סימן התחלת ה פ ר ק י ם ,ק י ש , היה קורא ב ת ו ר ה , ליראת אך מ ט ע ם שאמר בתורה, כרי שיקבל עליו והי׳ ומי שמיס בהתחלת שמתו מוטל אס שמוע האלה ה ם שלשה וכפירמיי מגינים לכתוב הקדמה יראים זספרי מוסר ומהות הספר, ל פ נ י ו ,ורמז התנא ריביק למה עול מלכות בראש לנו רבינו תורה ש ב נ ר פ ,ובדין הי׳ ל ה ק ד י ם לפי תחילה שמיס דמשתעי לנצח הקדוש זה קדמה פרשת שמע ח ו ר ה ,וחצות ״תלמוד ס פ ר י ה ם ,אך לא ע׳ז , מיוחדים ומה העיר להם הדברים האלה שמתי גס מעטים, ה ס פ ר הזה אשר אני לרך על זהקדמתס ומה לוהי׳ אם שמיע מצות , חית, והשלשה בכלל הגיע המוסר, לכן אליהם, לרך כי כבר על ה ס פ ר י ם לחבר הי׳ קורא בפרשת ואחיכ יקבל עליו עול ב ה ם את היצהיר עיי י צ ה י ט , בזה הפרק מוסר המחברים כוננו ספרי על איכות להראות הספר , והתועלת היוצא מ מ נ ו : 31ל אני אל • ל ב י ,להשיב אגיש לפניכם עם להשואלים קדיש בית דבר בדברים ישראל, פיריש הוא הקדמה •פירוש ר ת ב על •חתום שהם קדשי של לנרי ו ס ת ו ם ,ו פ ו ע ל ת ליוצא דברים העומדים ׳זתיס׳ ב מ ס כ ת התרגום אונקלס אשר מהפירוש ברומו של תרגום, שמוציא מפיו לי לאנשים כערכי הזה הוא דבר השוט שהתרגום הוא עולם קידושין )רף מ ׳ מ ( ואונקלס שהוסיף שהרי בסיני ניתן התרגום מ ק ר א ואחד ד7 להבין מסיני ואם יקרא איש את לנו בהתועלת היוצא התרגום ויבין כמו מ ז ה ,וזה הוא לברי התרגום כמו )בתרגומו( לאו ע י כ לשונם ,ולכן אמרו תזיל שחייב כספר רשיי שכתבו מדעתי׳ הוסיף לקרות אדם ע ם הפירוש שנים הנוכחי שמונה שנה אשר מה באתי ב״ה } י מ י ם ,והגיעני לימי שיבה ,אמרתי לנפשי י הגיע הזמן להשליך אחרי גיווי הבלי ה ע ו ל ם , ובמה נחשב ה א ד ם החלק לא ישאיר לו לזכרון חלק אם ה ז ה ,לפי ק מ שכלי ומימות ה ב נ ת י , המקרא אשר הוא ר ק על פי פשושי של מ ק ר א ,אך כליתי ב ע ז ר ת לרשת <ןתוך פירוש התרגום בתירה, ובחרתי לי לעצמי ב מ ק ר א ,והלואי בזמן הזה את כחי להבין את שאבין את המקרא ועפיי פירוש חזיל המפוזרים בשים ובמררשיס דשיי והרמבין והאע״ז וסיפורני א ר ב ע ה ראשי מפרשי התורה זכרונם ל ב ר כ ה ,ובזיעת 6חי ויייורזי ־ .יי ד יוייליחי —. ער יתיש •ויגעת ודיו ווי•-ח— ׳ \- דזהדיאיי המויד• ״ י ן ••י---— הלום לחבר הפירוש הזה ומצאת •h״ ד ׳•י ח ד.ייין • -י על החרגום אונקלס ת א מ י ן ,כי התבוננתי על קדושת דברי לנפשי למה ג ״ ה בו משמונים ,ואמרתי n־ r-ft1דיוור• ין י -\r,י מודול ׳״׳״ •-׳•» על חמשה קדשו של יגרע ה ס פ ר הקדוש תורה חומשי ה ת ר ג ו ם ,ומצאתי הזה מכל ס פ ר י ת ז י ל , ׳הגמרא והמדרשים ,אשר כולם מעושרים בפירושים שונים חדשים וגם ישנים והתרגום הקדוש הזה שהוא מיס אך מסיני עומד לבדו בקרן זוית ואין איש העמוקים מי באר שם על לב מים תייס הצמאים לדבר ד׳ ולתורתו למשיב נ פ ש ם : מ ק ר ו ב ק ם הגאון ר׳ נתן אדלער ז י ל ,וחגר מתניו ועשה אוכקלס על כל מקדמתומהרבה לשאוב ממנו פירוש על שנה חמשה חומשי ח ו ר ה ,ו ע ס ק כזה כמו שלשים התרגום כמי שכתב לפירושו הנקרא נתינה ל ג ר ,אך גם הגאון הניל הי׳ תנא ושייר כי מעש אשר הרגיש על את הארי רצוני להשיב ה ת ר ג ו ם .וגס כזה הערתי ה ע ר ו ת על אחרי מ ו ת ו , אך לא יכולתי זה, להתאפק אף שהי׳ נגד מלשים עליו עין 1 ב ק ו ר ת י ,כי כן דרך התורה זה בונה וזה ס ו ת ר ,ושערי הבקורת לא״ "ננעלוופירשתי התרגום לפי מהמעיינים ראות ע י נ י ,יהמעיינים יבתרו ב ס פ ר י ,נ פ ש ה ג ר י לשים גס על ס פ ר י ״ א ך יכוונו אל ה א מ ת והאמת יורה דרכו, במקומות את הטוב ב ע י נ י ה ם ,וגם אני ה ר ב ה ,אמרתי מין בקורתם וכאשר ראיתי שהתרגום לנפשי התעוררי ובשח בד׳ התרגום 1מ ה בריש על לרך מסכת הפשוט לאנשים פשוטים כערכי כיל להם תודה הוא משולל.הבנה כי הוא יעזרך תאמין לכן שמתי הלילות כימים ויגעתי בימי שיבתי וד׳ מזרוני לבוא מגילה )רף ג׳ ע י א ( גרסינן ואתן מבקש ויגעת ומצאת עד הלום לפרש ל׳ הטובה ע ל י : תרגום של תורה אונקלס הגר אמרו מפי ר׳ אליעזר ו ד יהושע ותרגום של נביאים יונתן בן עיויאל אמרו מפי חגי זכרי׳ ומלאכי ,ולכאורה קשה למה קורמת בזמן ובמעלה מן הניח יוביע מלתרגם הנביאים והלך לתרגם את א ת התורה שהיא ה נ ב י א י ם ,ויוביע הי׳ זמן קורם רב הקדמה 8 קודם אונקלס הגר כמו ערך מ א ה שנים ק ו ד ס חורבן יוחנן בן בית שני זכאי שהי׳ כי יוב״ע הי׳ תלמיד של הילל שהי׳ מ א ה שניט• ואונקלס ה י ׳ תלמיד של בזמן חורבן וריי ו ה ס ר׳א ה ב י ת ,והשאלה הזה מצאתי במהרש״א שם במגילה בחלוש־ א ג ד ו ת והשיב הנלהרש' 6מסעם שאמר הגמרא פ ו ר ה אזדעזע ארץ לכך ישראל על ת ר ג ו ם של אזדעזע ארץ ישראל א ר ב ע בעת את שהוא גילה תורה אבל היו תלמידי של ר׳• נביאים כנפרשין כדלי׳ לכן לאי איכא מלין חפרשין דלא מאות פ ר ס ה על ד׳ מאות פ ר ס ה על התרגום יוב״ע. ה ת ר ג ו ם ,וכיון של שמפרשין מלייהו לכן תורה תרגם לא יוביע את התורה עד כאן כוונת המהרש׳׳א ,אבל אונקלס הגר הרבה להוסיף בתרגימו הדרשות חזיל מתורה שבעיפ וצמצמן בין ה ו ס פ ה ע״י גירעון כאשר אותיות ותיבות עיי דקרא עיי רמז עמוק בדי התיבות עיי שינויי ה ע ת ק ת ו דפירוש המלות של הכתובים התרגום ובייג מדות שם שהתרגום הוכחנו במבוא ספרינו בשם מבוא מדרכי נדרש בהם ואזן וחקר ותקן הכל בחכמה נפלאה כי לא הי׳ לו אפשר להרחיב כוונתו כדי שלא יאבד בזה חובת העתקתו מפרש גם שהי׳ ההורה מעתיק הקדש מלשון ללשון ארמי שהי׳ בזמן ה ת נ א י ם ר י א וריי רבותיו ואז הי׳ הלשון ארמי השפה ה מ ד ו ב ר ת בין ה ע ם והי׳ ד ע ת ו הקדושה לחבר תורה שבכתב עם תורה שבע״פ תאמי צביה כי מרועה אחד ובזמן אחד ניתנו עיי מ ר ע י ה שקיבל תורה מסיני וכדגרסינן שם בג»'" שכחום וחזר ויסדום זכה והוא להחזיר ע ט ר ה ליושנה בתרגומו כמו שניתן ולמה זכה אונקלס לזה דגדסינן ב מ ס כ ת סנהדרין קראן לחם זכו בני ויאכל בניו )של דאמר ר׳ )דף ק י ד ( מסיני, יוחנן בשכר יתרו( וישבו בלשכת הגזית ,ומציגו באיזה זמן גיירו יתרו ובניו בעת אשר ישראל היו במעלה העליונה כמו שכתוב ויחד על כל הטובה אשר עשה ד׳ לישראל וגו׳ כל הטובות שהי׳ לישראל בצאתם חורבן בית ה מ ק ד ש , וכאשר מסדרי הקינות מ מ צ ר י ם ,ובאיזה זמן וכאשר חושב ומונה שם חישבים ומונים גייר א י ע א ו נ ק ל ס , המקונן כל הצרות יתרי לאחר בצאתי מירושלים , ומי הי׳ המחריב בית קדשינו אנדריאניס קיסר ר ו מ י ,כמו ש מקונן שם ״משה ירענו ו א ה ר ן ינחנו בצאתי מ מ צ ר י ם ,נבוכדנצר ואנדריאנוס קיסר בצאתי מירושלים׳ והוא• הי׳ דודי של אונקלס כמו שהגיהה הגר׳א גטין )דף ניו ע ׳ ב ( והי׳ מיצר לישראל מאוד והשפילוס והרגום ו ר מ ס ו ם ,ובזמן הזה ברת אונקלס הצדיק מארמון בית מלכותו ברומי ,ומל את בשרו ,ובא בברית ישראל בעת שפלותם בגלותם המר ,ילמד. תורה מפי לזה להזכיר התנאים הקדושים ר׳א וריי ושתה בצמא א ת דבריהם הקדושים ,לכן זכה את הנשכחות כמו שניתן בסיני בתרגומו הקדוש לזכות בו א ת י ש ר א ל , ו ה ג ם שיונתן בן עוזיאל הי׳ הגדול מתלמידי הילל ור׳ יוחנן בן זכאי הי׳ קטן מ ת ל מ י ד ה י ל ל ,ועוף הפורח כשרף בהבל פיו של יוב״ע כשהי׳ יושב ועיםק בתורה ב מ ס כ ת סוכה )דף כ י ח ( א ע פ י כ זכה וראו עיניו של אונקלם מה שלא ראו עיניו של יוב׳ע להזכיר את הנשכחות• ולהחזיר ע ט ר ה ליושנה כמו שניתן התרגום בסיני כמו כדאיתא שהחזיר אונקלס את תרגומו כנתינתה מ ס י נ י , וכמו שפירש׳ פ י נ ח ס )כ״ז ז׳( כן ב מ ת צלפחד דוברות ,כתרגומו י א ו ת ,כך , גבי בנות צלפחד בפ״ כתובה פרשה זו לפני נמרים הקדמה מגיד 5מרים, שראתה ע י נ ם מה שלא שלא זן מ כ ו ת אבי אביהם י ו ס ף , שבנות צעדה עלי שור, ה9 ר א ת ה עיני של ונהנה עב״ל משה וזכי לזה רשיי, ח ת עיניו ולא ר א ה א ת ב נ ו ת מצרים וכדאיתא במדרש פ׳ ויחי עיייש ועיין בשעה ב ם פ ר י נ ו ,נ פ ש הגר* מ ה •שכתבנו שם ב ע ד ה ,על א ח ת כויכ אונקלס הצדיק שמסר את גפשו על קדושת השם זכה לראות עיניו מה שלא ראו עיניו של י ו ב י ע : יסוד דברי אונקלס ודברי חזיל אשר דבריהם כגחלי א ש ,בקשתי את שאהבה ;׳ן^ל נפשי ואחזתיו וממדרשים מגמרא התרגום, וצא ארפננו לחפש ולמור במסתרי ה ת ר ג ו ם דברי ח ד ל הקדושים יד וקבצתים על יד והביאותים להראות גלוי לכל כוונתו להדרשית האלה, אל פנימה הקדש חדל* אל ועפ״י ראיות נכונות מדברי רש״י .והרמב״ן ולפעמים גם דברי רשיי עמוק כי דרכו לקצר דבריו וברוב יגיעות עמלתי שמביא א ת ה ת ר ג ו ם ,ואחר ל פ ע מ י ם להבין דבריו השייך להתרגום וכן בדברי הרמב״ן שירדתי במצולות לשאוב מים חיים בכוונתו תרגומו מצאנו שיומתק בזה הפרשה שבאותו ולפעמים מתוך ההוספות שהוסיף התרגום על לשון הכתוב או מתוך השינויים הענין, אחר יבואר שמשנה תרגומו ד פ ע ם מ ת ר ג ם כן ו פ ע ם מ ת ר ג ם המלה הזאת באופן לנו מזה כ מ ה מאמרי ח ד ל הסתומים ב ש י ם ובמדרשים ומחוך התרגום יאירו עינינו לראות נפלאות מתורתינו הקדושה ,לכן העמדנו דברינו בםפרינו ,נ פ ש הגר* על שתי פ נ י ם , א ׳ ,ב י א ו ר י התרגום לפרש השייך לפירוש ה פ ס ו ק איך ת ח ת הביאור העמדנו ,הערות׳ דברי התרגיס ,וב׳, שכוונת התרגום ללמוד פירוש הפרשה שבאותו ע נ י ן ,או לבאר מתוך תרגומו מאמרי הראנו פ ע מ י ם רבים שרוב פירוש חזיל בשים ומדרשים : רשיי נלמד מן ה ת ר ג ו ם אף שרשיי בתורה לא הזכיר התרגום ואנחנו כתבנו בלשון,כמי שפירשיי׳ או בלשון,וכוונת התרגום ל מ ה שפירשיי׳ והי׳ כוונתי בזה שרשיי לקח פירושו מן התרגום חכמים בפירוש האיר עיני כי הוא התרגום כמו שכתב הראבעיז בהקדמתו על התורה ,וזיל ,והמתרגם •ארמית ת ר ג ם א מ ת והוא מכ״ז יותר ממנו יודע גילה לנו כל ה נ ס ת ר ו ת ואס השרשים ע כ י ל ׳ ,ובצדק ר ק מ ת ר ג ם התורה ארמית אינו נוכל אלא ט ו ע ה ׳ כי במקומות דלק אחרי הדרשות לומר עליו .כ ל האומר אונקלס הי» גם המבאר הראשון ב א מ ת הוא הי׳ לתורתינו הקדושה וחכמי הגמרא והמדרשים שאבו פירושם מ מ נ ו ,והוכחנו בתוך ספרינו כ מ ה פ ע מ י ם שרבותינו קבלתו חדל הטהורה והקדישה מצינו כמה פ ע מ י ם שחדל הביטו בתרגום ודרשו הדרשה מתוך תרגומו וסמכו על שהוא מסיני עיי התנאים מזכירין את שמו הקדושים בשים ריא וריי רבותיו ,וכן בלשון או ובמדרשים א ו נ ק ל ס ה נ ר וסמכו דבריהם ע ל י ו ,וגס הזוהיק מביא כמה פעמים א ת עקילס דברי האונקלס דוק ותשכח. : !JTf זאת יגעתי ומצאתי בעזהשיית אשר אונקלס על התורה ויוביע על הנביאים הולכים שלובי יד בתרגומם ובפירושם ומתוך הביאור של התרגים אונקלס יבואר :פעמים הרבה פסוקי נביאים מתרגום יוביע שהוא משולל הבנה וכן כללי ה ת ר ג ו ם בהמבוא הקדמה 10 בהחבוא ח ד ה י ת ובהי״ג מדות שהתרגום נדרש ב ה ם שייך ג ס לתרגום יוביע מ נ י א י ם ,ו כ ן להיפוך מתוך דברי יוביע בנביאים יבואר לנו כמה פ ע מ י ם ע ו מ ק דברי ת ר ג ו ם אונקלם כי קבלה א ח ת להם מ ס י נ י ,ו ה ת ו ר ה עניה במקום זו ועשירה במקום א ח ר ,ויגעתי לחבר ב ע י ה יתיש קונשרסים מיוחדים על שנויי התרגום כי רבים ה ס מ א ו ד ,וביה דבר חדש הוא וקראתי את שמו מבוא ט ד ר צ י התרגום בספרותינו שמי מרדכי להיות לזכרון( וציינתי הכל על ס ד ר מדרכי )שאותיות א /ב ׳ ,ולפעמים הוא אותיופ. אותיות כפולות מן הא׳ ב ׳ ,וחלקתי שני ק ו נ ט ר ס י ם ,אחד קודם ב ר א ש י ת והשני לתלק השני ואחר המבוא של בראשית נכלל הכל בתוך שלוש עשרה ׳ ויקרא כמוהו עפ״י שהתרגום מדות ב׳, א׳ נדרש והוא שער ומבוא בהם, דבריו המסולאיס ב פ ז ,וזה הי׳ לי למלאכה עיז אשר בתורתו כ ח י ,והנני נותן שבח כליתי הקדושה לאחוז וזכני חמשה חומשי התורה ךא^יי חפילה לאל ואזכה מתוך ספרינו כן חיי לבוא בני ויזכני ישראל לראוח להבין התרגום כברה ונכבדה ד׳ יחזיק בריאותי התלושה והודה לשמו התרגום הגדול הקדוש יזכני ד׳ להדפיס יתר פירושי שיאריך ד׳ ימי, לראות כי הזה , בסנסיני לטרקלין של לסדר ולפרש בנחמות התורה יוסיפו ציון על אשר עודנה ב כ ת ו ב י ם : ויאמצני ויחזקני ואל אוהבי והנורא שנתן דבריו חלקי כצ. ובמין ישליכני לקת לעת בכוונת זקנה החרגים ירושלים ,ומלאה הארץ דעה את ד׳ בתורתו הקדושה אמן: הנני הכותב עבד ליראי ד ולומדי תורתו מרדכי זללהיה לעווענשטיין בפה ליבויא פלך קורלאנד . בלא״א מ ו ה ר י ר צבי הלוי׳ מזכרת טוב. נמצאתי מחוייב לכבד ולהזכיר את מר אנא המגיח המופלג וי״א באמת מי״וד צבי ב״ר דוד חלף ,כאשר אמרו ח ד ל מכבדו בחייו ומכבדו במותי ובחייו לא זכיתי לכבדו כי נ ש א ר ת י יתום קטן עול ימים בל אוכל לזברהו ,ואבי היקר הי׳ מפורסם כי הי׳ ש׳׳ץ קבוע ,ושרת בקדש בבית הכגסת הגדול בעיר ווילנא רבתי עם והי׳ נקרא בשם ר׳ ה י ת %דער ליפייעך ונפטר בשם טוב ,והיי מופלג בתורה וירא ד׳ ומוכתר במעלות ומדות טובות ,וכל גדולי ווילגא אהבי אותו הן מצד יראתו הטהורה והן מצד רוממות אל בגרוגו 5 1 ״הי הספר הזה ממגי אלמנה לזכות לו ולאמי היקרה מ ר ת ליבא שנים כ ת ר׳ חיים ג״ ע )אשר נשארה• הרבה עד יום מותה ומאגד ,להגחם ולהנשא לאיש כי אמרה׳ אשר ו 11־ מזכרת טוב אשד העולם .ח ש ך ב ע ד ה ( ח ב י ת יגיעתי אשר עמלתי ב ק ד ו ש ת התרגום ,נפש הגר״ יחי׳ ל ה ם ל מ ל י ץ ולפרקליט שילכו מ ח י ל אל חיל ו בפירושו ספרי עוד ש מ ת י לי ל ח ו ג להזכיר בראש ספרי א ת מ י שהביאני ע ד ה ל ו ם ומי שגדלגי־ על ברכי התירה היא אחי הגדול ממגי אשר הי׳ מפואר ומפורסם ב י ש ר א ל לתהילה המופלג ושלם הדגול מ ר ב ב ה מו״ח יואל דוד חלף־ נ״ע ,ותנה זה זמן בביר חםשימ ושש שגה אשר הלך לעולמו בשגת תריו״ד ,ועוד זכרו ושמו ״ לא כבה ,ומפואר לקרותו בשם ,דער ווילגער בעל ה?יתל' והראה גפלאות בשירה וזמרה• ימגגן נ פ ל א על איזה כלי שיר ומלומד בחכמת מוזיקע ,ועם כל זה עסק בתורה והיי למדן מופלג וירא ד׳ ו מ ח ב ב מ א ד ללומדי תירה ,ושימש בקודש גם בבהכנ״ם הגדול בעיר ווילגא ומלא מקים אבינו דל והי׳ ש׳׳ץ קבוע שם ,וכאשר גשארתי יתום געזב בלי משען ימשעגה לקחני אחי הזה לו לבן והנה קראתי עלי הכתוב כי אבי ואמי עזבוגי וד׳ יאספני אל תוך בית אחי היקר נ״ע וגדלני על ברכי התורה ושלה אותי בעירות סביבית ווילגא ללמדני תורה אצל מלמדים יראי ד׳ ומופלגי תורה ,ובתוכם הי׳ רבי ומורי הרב הגדול הצדיק ר׳ משה שירוויגטער אחי הגאון ר׳ איצעלע־ שירוויגטער ז״ל ושלם עבור זה במיטב כספו גם עבור שכר מזוגות והלבשה והנעלה וכל מחסידי הי׳ עליו ,והי׳ שמחתו רבה מאד בראותו פעולתי אשר הוטב בלימודי־ גפ׳׳ח ,ואיך לא אזכרהי כי הביאני עד הלום וזכיתי ממגי לעשות כוונים לקדושת התרגום ,זכרה לו אלקי לטיבה ,ויהי׳ לו לזכות ולזכר עולם ,כי נפטר בלא• בנים שמתו על פניו בחייו וגפטר בעודגי כאבו בשנת חמשה ושלשים שגה ל י מ י חייו בלי שום זכר ,ואני נחשב לו כבן כאשר אמרו חדל כל המלמד את בן חבית תורה כאלו ילדו ,והמגדל יתום בתוך ביתו יכו׳ ובפרט לאחיו ויהי׳ שכרו אתו ויהי׳ הספר הזה לו למזכרת ופעולתו לפגיו יבוא ומדומים ישכון : גם אזכיר את אחי השגי לו המופלג איש תם וישר וירא והרד לדבר ד׳ מו״ה ברוך ב ע נ ד ע ט הלףי נ׳׳ע אשר נם לא זכה לבניח .הנאהבים והנעימים בחייהם. ובמיתם לא גפרדו יזכרם אלקיגו לטובה ו !על הטוב יזכר שם זוגתי .מרת אסתר חי׳ בת ר׳ דוב תחי׳ אשר כל ימיה היא עסקנית בצדקה והשגיח עלי בכל מה ראפשר לחזק בריאותי כי חלוש אנכי שעירי עד היום הזה והיא שמרה נפשי מכל מחסורי ,יאריך ד׳ ימיגו ומכה לראות !2•,לראות מזכרת טוב בנחמות בנינו ובנותינו ותחזינה עינינו ציון בנחמות ונננין ירושלים אמן $ .ואלה יעמדו על קהילתינו ה ב ר כ ה אשר עזרוני המכובדים דפר. בתמיכה'-להדפסת ל י ב ו י א ,ישלם ד׳ ספרי פעלם הזה הטוב הפה ויוכו אנשי לרב ט ו ב ו ב ב ר כ ו ת עץ חיים למחזיקים ב ה ותומכיה מאושר בעושר ו כ ב ו ד א מ ן : ישלח ר׳ את ברכתו על ראש האיש הנכבד והאהוב לעמו בתוך הגביר מו״ה פאלק דעםלער ג״י בן המנוה המופלג וירא ד׳ ב א מ ת כבוד שמו ר׳ דוד דעסלער ד ל אשר האב ובנו היו ילידי ליבויא והכרתי היטיב את המנוח ר׳ דוד דעסלער נ״ע כי הי׳ .מנעוריו ירא וחרד לדבר ד׳ ומדקדק במצות וביתו הי׳ בית ועד לחכמים חכמי התורה זכותו יעמוד לבגיו וישלח ד׳ את הברכה בבית היקר הגביר פאלק בנו ,כי עשה עמדי חסד בהיותי בווילגא ותמכני •להדפסת ספרי בסך מסוייס ישלם ד׳ פעלו הטוב דבורך כבל מוג סלה : קריה ווילנא א1 נ פ ש מבוא .מדרכי״.התרגום ה ג ר #ב )פאטער( לא תמצא בלשון ארמי בהכנוי למדבר בעדי )מיין( כי על .אבי״ מ ת ר ג ם ״אבא״ ולא אבי )כיאשית כ״כ!׳( ויאמר יצחק וט׳ ויאמר אבי תרגם ואמר ״אבא" )שם nי״כ( אולי ימושגי אבי מאים ימושגני,אבא* )שם ל״ל( ברכגי גם אגי אבי אף אנא .אבא״ ,יקום אבי יקום א ב א ,וכן הרכה ! איש מתרגם גבר ופעמים מתרגם ,אגש״ ,גבר היא זכר )לכייס כ״ד א׳( כי יקח איש אשה תרגם ארי יסב גבר אתתא ,ואגש בין זכר ובין נ ק ב ה כלומר אדם )שמות י״ש י״ג( אם בהמה אם איש לא יחיה אם בעירא אם ,אגשא״ לא יתקים וכן מכה איש דימחא ״אגש׳׳ ששניהם במשמע בין זכר ובין נ ק ב ה וכן הרבה: והנח אצל מעשה העגל ) ddל״כ כ״!( כתיב והרגי איש את אחיו ואיש את ר ע ה ו ואיש את קרבו ותרגם וקטלו ,גברי׳ ית אחוהי,וגבר״ ית חבריה ,ואגש״ ית קריביה וקשה למה שנה לתרגם איש השלישי ,אגש״ ועיי״ש בפגים מה שכתבגו שם בכווגת התרגום : עוד כמו בן שגה תרגומו )שם יד׳ ד כ״ג( לא ראו איש את אהיו ולא קמו איש מתחתיו ותרגם לא חזו ,גבר" ית אהיהי ולא קמו ,אגש״ מתחותוהי על איש הראשון תרגם גבר ועל השני ״אגש״ וזהו הכלל בתרגום במקום שכתוב בקרא ,אישי וסמוך למלת השלילה .לא״ או,אל" כווגתו להנעלם סתמי ובלשון אשכנז המה גקראים)אוגבעםטיממטע פערזאגליכע פיר־ווארטע( כידוע לבעלי הלשון ואלו הן )גימאנד ,קייגער( והמלות האלה אינם ב ל ש ה ״ ק וזהו שתרגם לא ראו איש את אהיו ,גבר״ ית אהוהי כיון דכתיב את אחיו מוכרח לתרגם גבר שהוא מהידועים ואם הי׳ מן הסתומים הגעלמים הרי אין לו אח אבל איש ה ש נ י מתרגש אגש וכוונתי על הנעלם הסתמי ) נ י מ א נ ח וכן מתרגם מייא זאהען זיך #ייגען דען אגרערע גיכט אוגד עם רעגטע האשכנזי זיך .נימאגד״(: וכן מתרגם )שמות ל״ל ג׳( ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר ,ואגש לא יםק עמך ואף אנש לא יתחזי בכל טורא״ גם פירושו גימאגד בל״א : עוד )כמלכי ל״א »״ט( עבדיך נשאו את ראש אגשי המלחמה וגו׳ ולא גפקד ממגו .איש״ ושם בפסוק ג ר ן הסמוך וגקרב את קרבן ד׳ .איש* אשר מצא כלי זהב תרגם על איש הראשון ,אגש* ועל השגי ״גבר* כי הראשון הוא מהגעלם )עס פעהלטע פאן או גז נימאנד( יען שנקשר במלת לא ולא גפקר ממגי איש ,אבל השגי היא מהידוע שלא כתיב אצלו םלת לא וכתיב איש אשר םצא ל כ ך תרגם גבר ,ועור מוכרח לתרגם גבר שקאי על הזכרים כמ״ש שם לכפר על גפשותיגו ופירש״י לכפר על הר היד הלב של ב מ ת מדין: עוד תרגום כ מ ו כן אמגם באחד עזב אונקלס את דרכי הלשון ונוגה אל דרשת חדל )שם כ״ו ס״י ש״ה( יבאלה לא הי׳ איש מפקודי משה ואהרן ותי׳ ובאלין לא הוד, ,גבר״ ממגיני משה ואהרן וקשה הלא נקשר מ ל ת איש במלת השלילה לא ולמה תירגם גבר אך ר ש״ י פירש ע׳׳ ז אבל ע ל הגשים לא גגזרה גזירת המרגלים לפי שהן היו מ ח ב ב י ת את הארץ וכו׳ ענ״ל רש״י לכן תרגם ל ט ו נ ה הזאת גבר לזכרים אבל בפסוק הסמוך ולא גותר מהם ״איש״ תרגם לפי דרך הלשין שבתבגו אגש נימאנד געבליבק כי רש״י לא פירש ע"? כלום : עוד תרגום שיצא אונקלס מדרך הלשון וטעמו ונימוקו עמו לדרשת הזיל )שמות נ1״ז כ״ט< שבו ״איש" תחתיו אל יצא איש ממקומו ותרגם בשגיהם אגש ולמה לא תירגם איש הראשון ג י ר אמנם רש״י פירש שבי איש ת ח ת י ו מיאן סמכו חבמיש ארבע א מ ו ת ליוצא חיץ לתחום אל יצא איש ממקומו אלו אלפים א מ ה של תחום שבת ע י ״ ל רש׳׳י ל כ ן ל א יכיל בז-״חר מ ה ם לתרגם גבר שהי׳ מ ש מ ע דווקא על הזכרים הוא הציווי ועל הימני 2 נפש הגר מבוא ,מדרכי׳ התתום השני אנש דמשמע בין לזכרים ובין לנקבות ובאמת דין אחד להם בשני האזהרות האלה לכך תרגם בשניהם אנש דשניהם במשמע זכרים ונקבות: עוד תרגום על דרך הלשין ארמי )שמות נד! י״ח( ״איש״ לפי אכלו תירגם ״גבר״ לפום מיבליה ובסמוך לי׳ פסוק )י׳׳ט( ״איש אל יותיר ממגו עד בקר תירגם אגש לא ישאר מיניה ע ר צפרא״ בראשון תרגם גבר דלא כתיב מ ר ת השלילה א ל או לא אבל ב ש נ י נקשר עם מלת .אל״ איש אל יצא ופירושו ׳)בל״א נימאגר קייגער לאםטע דאפאן ביו לכן מתרגם אגש לפי דרך לשון ־ מאו גען איבריג( וכן מתרגם האשכגזי ;. .: האיטי ]והארכתי בזה יען שראיתי בזה מביכה בין מפרשי התרגום זה בוגר ,וזה סותר ואני הוספתי עוד תרגומים יתר ממה שהם כתבו וחפשתי פשוט בדרבי לשון הארמי ומצאתי כמו שכתבתי לבד מה שהגיח איגקלם דרך הלשון ומתרגם לפי כוונת חז״ל כאשר כתבגו[: א ו ח י תרגום של מ ה ר ב ש ב א בציווי ו ב פ ע ל י ם )כרחשית י.״ט כ״כ( מ ה ר ה ס ל ט ש ס ה אוחי אשתזיב לתמן ,וימהר אברהם ואוחי אברהם ,מהרי שלש סאים קמח סולת אוחי ת ל ת מאין קמחא וכן הרבה •,א ב ל ע ל תואר ה פ ע ל תרגם בנ־ריע ואבדתם מהרה ותיברון בפריע )לכלים ד כ״ו( אבד תאברון מהר מיבד תיבדון בפריע וכן הרבה ,וכן בלשון אשכנז חילוקי שמית הן בפעלים )ווערבום צייט ווארט( איילען איילע דיך ובתואר <אדיוערביום( גקראת שנעלל ,שנעלל געהן ,לויפען: בן תרגם ״בר״ ובל׳ רבים ״בנין׳׳ ועל בת ״ברתא* ובל״ר בנן ויולד בנים ובנות תי׳ ויוליד בנין ובנן ובמקום שבא בכתיב בה״א היריעה הבנים תרגם ״בגיא״ כי זהו כלל בתרגום כ״מ שבא בה״א הידיעה כתיב ב ת ר ג ו ם א ל ״ ף באחרונה והא לך כתוב א ח ד ויוכיח )כראשית ל״א .מ ״ג( ויען .ל ב ן ויאמר ה ב נ ו ת בגותי והבג ים בגי והצאן צאגי ותרגם בגת* א בנתי יבניא בני וענא עאני וכן הרבה ,ובנוכחי בל״י בנך ברך ,בנך יחידך ברך יחידך ורבים זרעך תי׳ ב נ ך ,כה יהי׳ זרעך ,כי גר יהי׳ זרעך תרגם בנך וכן הרבה ן ב ף בתרגום על מלת ל ב ד בעברית והכוונה חיץ )ויקרא כ״ג ל״מ( מלבד שבתות ד׳ • ומלבד מתנותיכם ו מ ל ב ד כל נדריכם ו מ ל ב ד כל גרבותיבם ותרגם ״בר״ משביא רה׳ ,ובר״ מ מ ת ג ת י כ ו ן ״ובר״ מ כ ל נרריכון ״ובר״ מכל נרבתכון ,והנה )כראשית י״ל כ״ל( בלעדי רק אשר אבלו הגערים מתרגם ״בר״ מדאכלו עולמיא ומלת ״בלעדי׳׳ ה ש מ י ט אונקלס מלתרגם ומתרגם מלת רק ובס״א מצאתי הגירםא ״לחוד״ מדאכלו עולמיא והוא הנכון כי תרגום של רק הוא ל ח ו ד ,שלא רצה אונקלם לתרגם שניהם כאשר נבאר וכן •)שמות י״ל י״א( המבלי אין קברים במצרים תרגם המדלית קברין במצרים *( ותרגם רק• מלת ה מ ב ל י ו מ ל ת ״איך השפיט ,אבל אם יבואו שני ט י ע ו ט ץ זה אחר זה מ ת ר ג ם ־שניהם )כמלכר י״כ ב׳( ״הרק״ ״ א ך במשה דבר ד׳ תרגם ״הלחוד״ ״ברם״ במשה מ ל י ל ד׳ ,ו ה ט ע ם בזה י י ראשונית מ ל ו ת שלילות ה נ ה ואם תבואנה שתי מ ל ו ת השלילה זאח״ז יבוא מזה ה ח ל ט ה ויהי׳ היפוך כוונת העגין לדוגמא אם תאמר בלשון אשכנז )איך, .האבע י ־ ־ m *( הגיר ,והנה ה מ ת ר ג ם יוב״ע )מלכים ב׳ א׳ מיז( המבלי אין אלהים בישראל ה ר ג ם הלא אלהא קים דשכינתא שריא בישראל .כי קשה לו לתרגם לפי פירש המלות כי המבלי הוא תמיה בהיא התמי׳ וכל התמיהות ה ס היפך הן ומלת בלי גם היפוך הן והיי שט פעמי© לאו ומלות ,א י ן ׳ הוא גם לאו נמצא שלשה פעמים לאו ה מ ה ,המבלי אין׳ ויוצא מ ה ם חיו ח ר ג שאין אלהיס בישראל לכן עזב פירוש המלות ו ת ר ג ם א ח ר כוונת הכתוב ותרגם הלא אלהא קים דשכינת״ שריא ב י ש ר א ל .אך p הוא סגנין לשהיק ע פ י י הכוונה של תרגום יוביע אבל הארמי אין מדבר כן 1 מבוא ,מדרכי״ התרגום הגר ב3 ,דזאבע קיין געלד ניבט הרי הבוומז^יך האב ע יא געלד שמלת קיץ בל״א הוא ניבט הרי ־שגי פעמים ניבט איז יא( לכן השביל אוגקלס לתרגם שם להור מדאכלו עולמיא והשמיט .מלת השלילה של בלעדי וכן המבלי הוא שלילת הדבר ומלת ״אין״ גם שלילת הדבר .וגם ה׳׳א התמי׳ גמצא שבאמת אין קברים ותרגם מלת המבלי ,המדלית ועזב מלת ״איך בדי שלא יהא היפוך הכוונה אבל שם כתיב הרק אך ואכין ורקין מיעוטין הם ואין מיעוט א ח ר מיעוט אלא לרבות וכבד ש הלא גם בנו דבר ד׳ ומרבינן אהרן ומרים לכן מתרגם הלהיר ברם את שגי המיעוטין שצריכים לגופא לרבות את אהרן ומרים ,וזהו דרך ומשפט לשון הארמי אבל בלה״ק דרך הכתוב לומר כן וכל לשון יש לה סגגון משפטה, ועיין מה שכתבגו בזה )כס׳ משפטים כ״כ ט״ 0ע״פ ואם מאן ימאן ותמצא מרגוע : .נם תרגומו .אף״ ולפעמים מהפך התרגום מלת גם שהוא רבוי לתרגם .ברם״ שהוא מיעוט כי ברם תרגומו של מלת אך ,והנה במקום שבא שני רבייין זה אדור זה ואין •רמי אחר רביי אלא למעט מבאר כהיפוכו כוונת הכתוב )ויקרא כ״ו מ״ל( .ואף״ ״גם״ זאת .בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אגי ד׳ אלקיהם וקשה להתרגום מאי אף גם הלא קודם מוגה היתיב קללות שבתוכחה ואה״כ אמר הכתוב ואף גם זאת וגו׳ הלא זאת היא ברכה מאת ד׳ לא מאסתים ולא געלתים וגו׳ לכן מתרגם ״ואף״.ברם״ דא למיעוט כלומר זאת אגי ממעט מן הקללות והיא ברכה <לא מאסתים וגו׳ ,ואל תקשה אם כן למה מתרגם מלת ״יאף״ כמו שכתיב שמשמע ואף זה יש בו קללה ,וכוונת אונקלם שגס בזה יהי׳ מעט קללה לפי עיגיהם של ישראל *ם יהיו בארץ אויביהם וירצו להתקרב אליהם ולעשות כמעשיהם ולהשתוות להם זהשי״ת היודע עתידות ומראשית אחרית הוא יודע שיוכל לבוא מזה לכלותם ח״ו שלא •יזכר שם ישראל עור ,מה יעשה השי״ת יתן בלב אויביהם להרהיקם הרהק הלאה ובא ׳הכתוב הזה וקורא לפניהם ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם וביר חזקה אמלוך עליכם ,ובע״כ אויביהם ירחיפום וירחיקום מהם כדי שלא יתבוללו עמ־ם בי אני ר׳ אלקיהם ואהבתי אתכם אמר ד׳ ואתם .תחשבי זאת לרעה ולקללה והשם יחשוב זאת לטובה ולברכה כמ״ש )דברים ז׳ ס׳( כי מאהבת ד׳ אתכם ומשמרו את השבועה יגו׳: •גר מתרגם ״גיורא״ גם ״דיר״ מי שהי׳ בר עממין ובא בברית ישראל מתרגם גיורא, וישראל הגר בארץ אחרת מתרגם דיר )שמות י״כ י׳׳ט( בגר ובאזרח הארץ תירגם בגיורא .זביציבא דארעא )לראשית כ״ג ל׳( גר ותושב אנכי עמכם דיר ותיתב אנא עמכון וכן הרבה: דבר תרגם פתגם גם מליל וזה הכלל במקום שכתיב על כווגת הענין ועל הדבר והמעשה מתורגם פתגם ובמקום שבא על עצם הדבור מתרגם מליל ,ויהי אחר .הדברים האלה תירגם בתר פתגמיא ,כי יען אשר עשית את ״הדבר״ הזה ית פתגמא הדין שבא על העגין והמעשה של העקידה האמורה למעלה בהעגין ,ובכל התורה וידבר ד׳ אל משה יתי׳ ״ומליל ד׳״ שבא על עצם הדבור שידבר אל בגי ישראל מליל עס כיי ישראל) ,כראשית כ״ד ל״ג( ויאמר )אליעזר( לא אוכל עד אם דברתי דברי יתי׳ לא איכול ער ראמליל פתגמי כלומר עד שאספר ואמליל פתגמי העגין והמעשה למד, .באתי לכאן ולאיזה עגין באתי סגה .ויאמר דברי ואמר ״מליל״ כלומר דבר וספר בפיך ׳ובלשונך ,ולכן כל לשון דיבור הבא בפעלים מתורגם בלשון מלל אבל הבא במלת השם הוא בארמית .פתגם״ : •ולפעמים םתרגם דבר מדעם תרגומו של מאומה )שמות ה׳ י״א( כי אין גגרע מעבודתכם דבר תי׳ מדעם )לברים כ״כ כ״ו( ולגער־ה לא תעשה דבר ״מרעם׳׳ ומתרגם לפי .ןהענץ והכוונה ,״ועל דבר״ מתרגם על עיסק )שם כ״ל( על דבר אשר לא צעקה ,על עיםק 4 נפש י הנר מבוא .מדרכי׳ התרגום עיסק די לא צוחית ,על דבר אשר עגה וגו /על עיםק די עני) ,שםכ״גה׳( על דברי . אשר ייא ק ד מ ו ,ע ל עימק ו כ ו ׳ ,וכן ה ר ב ה ל והנה ב ב ל התורה וידבר ד׳ .אלי משה תרגם ומליל ד׳ ,עסי משה אבל ויאמר ד* ״אל׳׳ משה תרגם ואמר ד׳ ״ל״משה ה ל א שניהם במלת ״אלי׳ ותרגם בראשין ״עם״׳ ובשני בלמ׳׳ד מן בכ׳׳לם למשה כי לשון ־הארמי גבדל מלשה׳׳ק ,ודע כי כן מתרגם _ בהעתקה באותיות עברית וידבר ד׳ אל משה דער עוויגע רערעט . ״מוט״ מאזע ,ויאמר ד׳ אל משה דער עוויגעישפראך צו מאזע ,כאשד מתורגם בלשון ארמי: ך י המלה הזאת תרגומו של מלת ״אשר" והאונקלם משמש בו על כגוי הקנין כמי שכתבנו כל אחד על מקומו בפנים ,כי בלשה׳׳ ק יחפ שאליו עם כגוי הקגין םגגוך לשון אחד למו ונכלל במלות לי ,ל ך ,לו ,לגו ,לכם ,ולהם ,ונאמרו על שניהם כמר שאול שאל לגו או לגו המים ובן הרבה אבל בלשון ארמי על כנוי הקנין בא בהוספות. מלת ״די״ די לי ,די ל ך ,די לגו) ,ביאשיח כ״ו כ׳( לגו המים תרגם די לגו מיא )שם לא מ׳׳י(׳ כי כל העושר וגו׳ מ א ב י נ ו לנו הוא .די״ לו .א הוא )שם מ*ח ה׳( ,ע ד בואי אליך מציימה; לי הם ״די״ לי איבון )שם וי״ו( לך יהיו ״די״ לך יהון ,והוא במקום אשר והכוונה שייך לי שייך לך לגו מייגע דייגע לכן מוסיף מלת ״די״ שתרגומו של אשר הוא בלומר אשר לי אשר לך וכמ׳׳ש )שם כ״ד ל״ו( ייתן לו את כל אשר לו ותי׳ ית כל די לי" וכן )שם מ״! ויו( ושמתם שרי מ ק נ ה על אשר לי רבגי גיתי על ״די״ לי כי בלה״ק על כנויי הקבין בא הוספת מלת אשר לפעמים ולפעמים בלא הוספת אשר אבל בארמית לא מוכה כנוי הקנין בלא מלת די שהוא אשר ב ל ש ה ״ ק ובלי מלת די היא רק יחם שאליו: והנה הררג׳׳א גדחק בפסוק ואת שבהיתי תשמורו )בשמות ל״א י״ג( מה שתרגם יית יומי׳ שביא ״די״ לי אך לפי מה שכתבגו פשוט הוא כגוי; הקגין ובלשה״ק הוא נכלל בתיבה א ח ת שבתותי)מייגע שבתים( אבל בארמית הוא בשלשה תיבות שביא ,די, פ י ה כ ו ו נ ה ל י ,ושמור ה כ ל ל הזה ,ועיין מ ה שבתבגו ע״ז )ויקרא י״ט גי( ; הן מתרגם ,הא״ וכן על הנה כי הן בהוספות הא בסוף ובדגש הגה כידוע ועל שגיהן מ ת ר ג ם .הא״ )כראשית ט״ו ג׳( הן לי לא נ ת ח ה זרע ותרגם .הא״ לי לא יהבת ולד )שס ט״ז ב׳( ״הגה״ גא עצרגי ״האי בען מנעני וכן הרבה וכן תרגם הנני בהבור הבנוי ה ע י )איך בין דא( הראשון )כראשית !יי״ן י״ו( ואגי הגגי מביא תרגם ואנא ״הא״ אנא מיתי.., והשני )שם כ״כ א׳( ויאמר הנגי ותרגם יאמר ״הא״ אנא )שם מ״ל ס׳׳!( הננו עבדים לא דגי ,הא״ אנהנא עבדין לרבוני וכן )שס נדן י״ח( הננו לך לעבדים ״הא״ אגהנא לך לעבדיך )שם ט״ז י׳׳א( הנך הרה ״הא״ את מעדיא וכן הרבה: הרה )שוואגגער( מתרגם בכל התורה ״מעריא״ ועל מלת ״םר״ תרגם גם עדי־ )ויקרא י׳׳ג נ״מ( ״יםר״ מהם ה נ ג ע תרגם ויעדי מגהין מכתשא )שמות ח׳ ד( ויסר הצפרדעים ויעדי עורדגיא )שם כ׳יה( וסר הערוב ״ויעדי״ ערובא וכן הרבה כי בתהלת ימי הריון סר ונעתק מן האשה דם נדותה כלומר כשבא ההריון סר מ מ נ ה האורח ומסולקת דמים ולכן תרגם אשד ,כי תזריע אתתא ארי ״תעדי״ וכן )במדבר ה׳ כ ״ח( ו נ ק ת ה ינזרעה זרע תרגם ותעדי עירוי בי תיכף באשר גזרעה זרע םר ממגד ,דמי גדותה ,ועייך מה שכתבנו בתחילת פ׳ תזריע: זרע על זרע הצמהים תרגם בר זרע )ברא:ית א׳ י״א( עשב מזריע זרע תרגם עםבא• דבר זרעי׳ מזדרע ,וכן אשר זרעו בו דבר זרעי׳ בי׳ )שם מ׳׳! י״ט( ותן זרע והב בר.־רעא )ויקרא י״א ל״מ( וכי ייתן מים על זרע על בר זרעא ולכן מוסיף מ ל ת בר כדי • הבדיל .מזרע בעלי חיים ועיין מה ־שכתבנו ב ת ח י ל ת ב ר א ש י ת בזה ונכר ש אצל בע״ח• 1 בראשית נפ$ מבוא .מדרכי׳׳ התרגום הגר ג 5 ׳•)כראשית !׳ ב׳ ג׳( מ כ ל ה ב ה מ ה וגו׳ ת ק ח לך וגו׳ נם מ ע י ף השמים ונו׳ לחיות ״ ז ר ד תרגם ל ק י מ א זרעא ,ועל ?רע ה א ד ם תרגם כנין )שם י׳׳ס ל״כ( ונחיה מאבינו ?רע ונקים מאכונא ״בניך )שם טי׳ ו ה׳( כה יהיה זרעך כדין יהין ״בגך״ וכן הרבה ,וזהו מחכמת אוגקלפ שהבדיל ערך הצומח מערך ה ח י ולמעלת האדם צומח ,חי ,מרבד: ׳זעיר מלת זעיר מתרגם על שלשה דברים על ק ט ן ,על מעט ,ועל צעיר )כראשית א׳ ט׳׳!(. ואת המאור הקטן וית גהורא ״זעירא״ ובן הרבה )שם מ״ג י״א( מעט צרי ומעט דבש ״זעיר״ ק ט ף ״וזעיר״ דבש )בראשית מ״ 0י״ל( והוא הצעיר והוא זעירא ג ךןן מתרגם עפ״י רוב רהמין ונח מצא חן בעיגי ד׳ תרגם ונח אשכח רחמין )שם י״ס א׳( א ס נא מצאתי חן בעיניך אם כ ק א ש כ ח י ת ״רחמיך בעיניך וכן הרבה ,ואהבה •מתרגם ג׳׳נ רחמין ויאהב יעקב את רחל תרגם ,ורחים״ יעקב ית רחל וכן וישראל אהב •את יוסף וישראל רהים ית יוסף וכן הרבה ,כי לא הבדיל אוגקלס ביגיהם כי חן הוא אהבה וכמ״ש )שמות י״א ג׳( ויתן ד׳ את הן העם בעיגי מצרים והרגם ויהב ד׳ ית עםא •לרחמין בעיגי מצראי כלומר גת ן אהבת ישראל בלב מצרים וכן יתהי אסתר נושאת חן .בעיני כ ל ראיה וכן שם )אשתי סיבי( ויהי כראות ה מ ל ך א ת אסתר ה ם ל כ ה עטרת בחצר גשאה ,חף בעיגיו שהוא אהבה ,אבל מלת הסד מתרגם ״טיבו׳ שזה רק טיבה אבל לא מצר הן ו א ה ב ה כם״ש )כראשית כ״ל מ״ט( ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת עם ארוגי ותרגם ״טיבו״ וקשוט שהכוונה של חסד הוא טובה ,לכן תרגם טיבו: חי חיום מתרגם הי חיין ופעמים קימין והרבה שיגויים על זה בתרגים ויבואר אייה ב מ ב ו א מ ה ד ״ ת לקמן באריכות ב א ו ת חי״ת חלק שני מהד״ת קורם ויקרא ז :טוב מתרגם טב ,תקין ,שפר ,גם יאות) ,בראשית א׳ ל׳( וירא אלקים את האור כי טוב תרגם ארי ״טב״ וכן הרבה) ,שם ל״א( את כל אשר עשה והגה טוב מאר תרגם והא ״תקין״ ל ח ר א )שם כ׳ י״ח( לא טוב היות האדם לבדו לא ״תקיך ריהוי ארם בלחודוהי, ט ב ביאורו פשוט טוב .גוט בל״א״ .תקין״ פירושו מתוקן הדבר ועיין ברמב״ן ע״פ וירא אלקים ) ,שם ל״א(,שפר״ הוא יפה בעברית )שעהן בל״א()שם ר כ׳( ויראו בגי האלהים את בנות האדם כי ,טובות״ הנה ארי ,שפירן״ איגון)שם כ״ט י״ 0יפת תואר ״שפירא״ .בחיזוא ,וכן הרבה, ,יאות״ )שס מ׳ ט״י( וירא שר האפים כי טוב פתר ארי ״יאות״ פשר !וכן )שמות י׳ כ״ט( ויאמר משה כן דברת ותרגם ״יאות״ מלילתא ופירושו יאות ריכטיג כערעדעט )ריכמיג( בל״א) ,לכלים כיו קי( באר היטיב תרגם פריש ״יאות״ ג״ב הכוונה גריכטיג באשיירען( וכן מתרגם לפרש הכוונה ואכלו את חלב הארץ תרגם ״טובא״ דארעא כי חלב הוא שם המושאל והכוונה טוב כמ״ש קודם בפסוק ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים )נלאשית מ״ה י״ח( ופירש״י ארץ גושן עכ״ל רש״י וכן במשמעות טוב שפר, וייטב הדבר בעיני פרעה ושפר פתגמיא ובו׳ ,נמצא מזה שמלת ״טוב״ מתרגם בארבעה פגים ״טב״ ,תקין״ ,שפר״ גם ״יאות״ והכל לפי כוונת .העגין: •ירה תרגם שךי )שמות ט״ו ל׳( ירה בים תרגם שדי בימא וכן )שם י״ט י״ג( או ירה יירה תרגם אשתדאה ישתדי והתי״ו משמש במקום יתפעל כך פירש רש״י ולעיל בהשירה .יפסוק א׳ רמה בים תרגם רמא בימא ונוסח אחר שדי כי מלת רמה הוא לשון ארמי על השלכה בעברית )רק בחילוף אות אלף באחרונה תחת ה״א בעברית()כלאשית כ״א טיו(•ותשלך את הילד ורמת ית רביא ושם ל׳יז כ״ל( וישליכו אתו הבורה ורמו;רדה לגובא )שמות ל״כ י״ט( וישלך מידיו את הלוחות ורמו ־ מיחדי ית לוחיא כי במה מלות ארמי גמצא בתורה וכן כמה מלות עברית נ מ צ א בתרגום ומלת שדי מתרגם על השלכה <שליידערן ווארפען בל׳׳א( גם על שפיכה )גיםסען( ונכלל גם על דבר יבש )שיטטען( ״<בי גם בלשה״ק מלת שפך בא על יבש ועל לח במ״ש )כראשית ס׳ י ׳ ( שופך דם האדם באדם 6 נפש מבוא ״מדרכי׳ התרגום הגר אל־ באדם דמו ישפך תרגט ״דישוד״ דמא דאנשא וכו׳ דמו ישפך דמי׳ ״יתשד״ )שם ל״י כ״כ( תשפכו דם לא ״תשדוך דמא )למיס י׳׳ כ כ״ל( על הארץ תשפכנו במים על ארעא תשריני׳ כמיא וכן הרבה ,ודבר יבש )ויקרא ל׳ י״כ( על ״ ש פ ך הדשן תרגם על אתר בית ״מישר״ קטמ« )שם י״ל מ״א( ושפכו את העפר ובן )מיאל י׳•א( וישפוך םוללה )במלכר כ׳׳א ט״ו(,ואשר״ הגהלים תרגם ״ושפוך״ גהליא ופירש״י תרגום של שפך אשד וכן)לכריס גימל י״ו( תהת ״אשרות' י הפסגה תרגם תהות ״משפך מרמת א ,בתורה כתיב אשר בלשון ארמי ואונקלם מתרגם שפך משפך בלשה״ק כי כן לפעמים דרכו: כי מתרגם בכל התורה ארי ורש״י פירש כי משמש בארבע לשונית או ,אלא ,דילמא דהא ,ועיין רש׳׳ י במסכת )גיטין לף צ׳ ע״א( שמפרש מלת כי באר היטיב בארבע ל ש ו נ ו ת וכתב שם רש״י וכולהון מתרגמיגן להו ארי שלשון ארי בארמי משתמש כל לשונות ״בי״ בעברי וכו׳ עיי״ש שהאריך רש״י בזה ,אמנם בתרגומים אשר לפנינו מצאתי שמתרגם מלת כי לפעמים לפי הענין)כראשית י״ט ני( בי ברהוב נלין תרגם אלהין ברחובא גבית ופירש״י כי משמש בלשון אלא שאמרו לא נסור אל ביתך ״אלא״ ברהובה של עיר נלין עב״ל ריט״י )שם ׳״ח ט ׳ץ( לא ״כי" צ ח ק ת תרגם לי א *( ״ברם״ ה;?ת )שם כ״ו ק׳( ויהי־ ״כי״ ארכו לי שם הימים יהיה ״בד״ םגיאו לו תמן כאשר יבואר: כד מלת בד בתרגום בא על הוראות הזמן והוא תרגומו של מלת באשר ופעמים מתרגם כד על כי כמ״ש ויהי כי ארכו לו שם הימים ופעמים רק על כ״ף הדמיון )כראשית י״ט י״ (,ויהי בהוציאם אותם החוצה והו ה ״כד״ אפיק יתהון לברא ,וזהו מעט לראי׳ על מלת כאשר )שם י״כ י׳יא( ויהי באשר הקריב לבוא מצרימה והוה ״כד״ קריב י למיעל למצרים )שם כ״ל נ״נ( ויהי ״כאשר״ שמע עבד אברהם והוה ״כד״ שמע עבדא וכו׳ )שם כ״,׳ למייל( ויהי כאשר כלה יצחק לברך והוד .״כד״ שיצי יצהק וכו׳ וכן הרבה, וכן מתורגם מלת כאשר ״במא״ במקום שמלת כאשר בא על הוראות הדבר )שם כ״א א׳( ודי פקד את שרה כאשר אמר תרגם כמא •דאמר )שם( ,כאשר" דבר ״במא״ דמליל )שם ל׳( ״באשר״ צוה אתו אלקים ״כמא״ ד פקיד יתי׳ )שם כ״ו כייס( ״כאשר״ לא גגעגוך .כמא״ דל א אגזיקך ,וכאשר״ עשיגו עמך רק טוב וכמא דעבידגא עמך לחוד ט ב זהו הוראות הדבר ותרגומו של באשר כמא וכן הרבה: עוד פעמים מלת .כד״ בתרגום פירושו בעוד כמו )ויקרא ט״! יו״ל( יעמד חי תרגם יתקם ״כד״ הי וגירושו ב ע ו ד שהוא חי ועיין פירש״י ש ם ,וכן )שמות כ״כ גימל( משור ע ד ח מ ו ר עד שה ״חיים״ שנים ישלם ״כד״ אימן חיין ונו׳ וגם פירושו כי )כמלכר ט״! למ״ל( וירדו חיים שאולה ויחתון נר חיין לשאול בעור שהם חיים : מ נ ן מ ת ר ג ם • ל נזלת נא גם על מ ל ת עתה : לפני תרגומו ״קרם״ ואונקלס מ ש מ ש בו בלשון כבור .אצל הקב״ה וגם ח ל ק מכבות לפעמים לבשר ורם ל ש מ ש במלה הזאת אצל האדם וגם פעמים הכוונה של קרם קודם )בזמן() .כראשית ל׳יול׳׳א( לפני סרך מלך לבני ישראל תרגם קדם דימלוך מלכא לבגי ישראל ,ונמצא לשין כבוד ולשון קורם במלת קדם בפסוק אהד )שם כ״! !׳( הביאה לי ציד וגו׳ ואברכבה לפני ר׳ לפני מותי ותרגם ״קדם ד׳״ ״קדם״ מותי הראשון לשון כבוד והשני לשון קורם )והזהר שלא תחלוף לפעמים שלא יהי׳ ה״ו הרג .שב״ב )שם י׳ טי( הוא• הי׳ גבור ציד לפני ד׳ ותרגם הוא הוד ,גייר תקיף ״קדם׳׳ ד׳ וזה לשון כבוד אצל השי״ת(., ותרגם גם מ ל ת קדם על ה מ ל ו ת נגד ,לקראת ועל מלה **זגי )שם ל״א ל״כ( ״נגד״ אחיגר הבר *( עיין ) gpי״ ח י י ג ( ננה &?סבנו על זה•: נפ^ הכר לך )שם ל״!( שים כה מבוא ״מדרכי׳ התרגום ״נגד״ אחי ואחיך ותרגם הגר ״קדם״ אהנא ״קדם״ אהי ד7 ואהיך והכוונה )אין געגאנווארד בל״א( ועל מ ל ת לקראת א צ ל ד׳ )שמות י״ש י״ (1ויוצא מ ש ה א ת ה ע ם לקראת האלקים ״לקדמות״ מימרא דה׳ )שם י״ ח !׳( ייצא משה ״לקראת״ הותנו ״לקדמות״ חמוהי וכן הרבה בתורה ולא תמצא תרגום אהר ב ת ו ר ה על מלת לקראת רק ״קדם" וכן עפ״י רוב לא ־תמצא בתורה מלת ״לקראת״ רק על ד׳ ואצל אדם ,ולא אצל דוממין, ולא אצל בע״ה ,והוא לשון כבוד ,ואפילו אצל שונאי מלהמה כתוב בהם מלת ל ק ר א ת , )כי השורש מן לקראת הוא קרא ודו״ק() ,במלכי כ ׳״ס( פן בחרב אצא לקראתך )שם כ״א כ״ג( ויצא לקראת ישראל המדידה) ,שס ל׳׳ג( ויצא עוג מלך הבשן לקראתם ,ותרגם עליהם לקדמותך לקדמות לקדמותהץ בלשון קדם ,ורק פעם א׳ בתורה כתיב לקראת אצל הדוממין, וזה הרגיש אונקלם ,ותיקן לשון הכתוב כדרכו לתקן לשה״כ ותרגם לקבי ל כמו שתרגם על הדומם וזהו )כראשית נ!״ו יו״ל( ויתן איש בתרי לקראת רעהו ותרגם ״לקכיל״ הבריה ולא •״קדם״ הברי׳ כמו שתרגם תמיר על מלת לקראת ״קדם״ כמו שבארנו והוכחנו באות גו״ן לקמן )ומצאתי עיר לכאורה םתירה שכתוב בתורה מלת ״לקראת״ על הים ועל גהשים )שמות י״ל כ״ 0ומצרים גפים לקראתו ותרגם ומצראי ערקין ״לקדמותיה" ופירש״י שהיו מהוממין ומטורפין ורצין לקראת המים עב״ל רש״י אמגם המכילתא דריש הדרשה הזאת להיפוך ודיל המכילתא ומצרים גסים לקראתו ללמדך שכל מקום ומקים שהי׳ מצרים גסים הי׳ הים רץ כגגדם וכר ענ״ל המכילתא וכן דעת אונקלם לקראת האדם המצרים ,ושם )במדבר ק״ל א׳( ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים ותרגם לקדמות נחשיא אםגם רש״י פירש לגהש אולי יקרה ד׳ לקראתו( ועל מלת אזגי תרגם קדם )בראשית כ״ג יו״ד( באזני בני ח ת )שם י״ג( באזני עם הארץ קדם בגי הת קדם ארעא דעמא שהכוונה לפגי יעיי״ש בפגים מה שכתבגו )שם מ*ד י״ח( ידבר נא וטי באזני אדוני קדם רבוגי ,ודע שיש גם מלת לפני קודם במקום או במצב )לבד לפני קודם בזמן( כמו לפני פי החירות לפני בעל צפון)שמות י׳יד בי( כלומר פי ההירות ובעל צפון עמדו הרהק מהם והם הנו קודם להם ודרך ביאתם היו במצבם קודמים להם ומתרגם עליהם קדם ,קדם פום הירתא קדם בעל צפון והמעיין בכתובים יהלקם כ״א לפי הכוונה ,ועל המלות ״מפגי" ״מלפגי״ תרגם תמיד ״מן קדם״ ,ועיין ח ל ק שגי אות א׳ בכללי התרגום מלת ״ארד מה שכתבנו שם בעדה : לפי הרב בכל התורה מתרגם אוגקלם ״לפתגם דהרבא״ ובן מתרגם יוב״ע בנביאים ותרגומים אלו רבים הם בתורה ובנביאים וצריכים ביאור : הנה המתרגמים הקדושים יוב״ע ואונקלום ראו בעיניהם המפיקים גיגה בתורה ובנביאים כ ל מקום ׳שהחרב ביר ישראל להרוג א ת עטים אחרים כ ת ו ב בו בלשון ״לפי חרב״ או אפילו אם המלהםה בין ישראל נגד אחיהם כלומר בין ישראל לישראל כתוב גם ״לפי חרב״ או במקום שישראל היו הורגים את אהיהם בדין התורה כמו אצל עיר הנדהת ״היה תכה את העיר ההוא לפי חרבי •י אבל במקום שההדב ביד אומות העולם להרוג ה״ו את ישראל או האומות לעמים אתרים לוחמים זה עם זה כתוב בהם סתם להרב או בהרב ולא הזכיר הכתיב בהם הלשון לפי הרב והלא דבר הוא: אמנם גרסינן בגמרא )כ־׳ ב דף ק״מ( ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחת• מיד האמורי בהריי ובקשתי וכי בחרבו •ובקשתו לקה והלא כבר גאמר כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני אלא חרבי זו ת פ י ל ה קשתי זו בקשה עכ״ל הגמרא ,הקבלה הזאת היתד ,להמתרגמים הקדושים האלה ודרשו זאת בלשין לפי חרב שכתוב אצל ישראל ותרגמו לפתגם דהרבא שהכוונה על פתגם ה ת פ י ל ה יכן דרש אוגקלם על פסוק,. ואגי 8 נפש מבוא ״מדרכי״ התרגום הגר ואני ג ת ת י לך שבם אחד על אחיך וגו׳ בהרבי ו ב ק ש ת י ותרגם ״בצלותי ובבעותי״ כמו שדרש הגמרא ,א ב ל בחרב עמים אחרים לא כתיב בתורה ובנביאים לפי חרב וכתיב םתם ל ח ר ב או בהרב השכילו לשנות תרגומם ותרגמו בהרב ל ח ר ב ״בדקטלין בהרבא״ דוק ו ת ש כ ח כי רבים הם וכוונתם לברכת יצהק את עשו ועל ח ר ב ך תהיה כלומר חרב מ מ ש ההורג וקטיל א ת ה א ד ם וראי׳ לדברינו )שמית י״ 1י״ג( ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ״לפי חרב״ ותרגם ותבר יהושע ית עמלק וית עמי׳ ״לפתגם דחרבא׳׳ ושם מ פ ו ר ש .ת פ י ל ה שהי״ הנצהון עיי ת פ י ל ת מ ע ה במי ש שם ויהי ידיי אמונה ע! בא השמש ותרגם והוד .ידוחי פרישן ״בצלו״ עד דעאל שמשא ,ישם )כמלכי כ׳ י״ס( פן בחרב א צ א ל ק ר א ת ך ותרגם ד י ל מ א ״בדקטלין בהרבא״ אפיק ל ק ד מ ו ת ך ,דכתיב מקידם וישלה מ ש ה מ ל א כ י ם וגו׳ אל מ ל ך אדום כ ה א מ ר אחיך ישראל א ת ה ידעת א ת כ ל ה ת ל א ה אשר מצאתנו ו ג י ונצעק אל ד׳ וישמע קולנו וישלה מ ל א ך ויוציאנו ממצרים וגו׳ נעברה נא בארצך וגו׳ ויאמר אליו אדום לא תעביד בי פן בהרב אצא לקראתך ,ופירש רש׳׳י אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם )הקול קול יעקב( וגוי ואני אצא עליכם במה שהורישגי אבי ועל חרבך תהי׳ עכ״ל רשיי ,עיי״ש ,ומתוק הוא דברי רש״י והתרגום לפי ד ב ר י נ ו ,אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם הקול קול יעקב ואמרתם וגצעק אל ד׳ וישמע קולנו־ וישלח מלאך ויוציאגו ממצרים והוא כאשר דרשו חדל בגמרא בי לא בקשתי אבטה והרבי לא תושיעגי אלא הרבי זו תפילה ואני אצא אליכם במה שהורישני אבי ועל ח ר ב ך תהיה בחרבי ממש ובאגרופי ״בדקטלין בהרבא״ כאשר תרגם פן בהרב אצא לקראתך בדקטלין בחרבא אפוק לקדמותך *( ,ובזה יבואר דברי רש״י בפ׳ בחוקתי )כ״ו ז׳( ונפלו לפניכם לחרב ופירש רש״י איש בחרב רעחו ועיין במזרחי שנדחק בזה על דברי רש״י ולפי הכלל ש כ ת ב נ ו יבואר דקשה לרש׳׳ י כיון שישראל יהרגו א ת שונאיהם ה א ו מ ו ת ה ד ל למכתב ונפלו לפניכם ״לפי חרב״ לכן פירש רש״י איש בחרב רעהו וע׳׳ז לא שייך לומר לפי הרב) ,שס וי״ו( והרב לא תעבור בארצכם תרגם ודקטלין בהרבא לא יעירון בארעכון כלומר אפילו בעלי מלחמה המזויינים בחרבם ובקשתם להרוג אומות אחרים שונאיהם לא יעברו דרך ארצכם רק דרך העברה בעלמא למען שלא תפהדו םדקטלין בחרבא )שס כ׳׳ה( והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית תרגם ואיתי עליכון דקטלין בהרבא )שם ל״ג( והריקותי אחריכם חרב ותרגם ואגרי בתריכון דקטלין בחרבא )שם ל״,׳( וכשלו איש באחיו כמפגי חרב תרגם ויתקלון גבר באחורי כמקדם דקטלין בחרבא גם בזה העיר רש״י ביון דכתיב איש באהיו הלא הם ישראל בישראל ולמה תרגם *( הגייה והנה מה נעים דברי רשיי כפי ממות )ל״א חי״ת( ואת ב ל ע ם בן בעור הרגו ״בחרבי ופירש״י ״ ב ח ר ב י הוא בא על ישראל והחליל אומנתו ב א ו מ נ ת ם שאין נושעים אלא ב פ י ה ם עיי תפילה ובקשה ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות שבאים בחרב שנאמר ועל ח ר ב ך תחיה ע כ י ל רשיי ולכאורה קשה מה הרגיש בזה רשיי שהוכרח לזה הדרשה ) ו ה ר א י ס והגויא כתבו דאליכ ב ח ר ב למה לי עכ״ל ונראה דאי כ יקשה על כל מה שכתוב בתורה פ ע מ י ם הרבה ב ח ר ב לפי חרב למה לי׳ למיכתב( א מ נ ם רשיי הרגיש למה כתיב ב ח ר ב הויל למכתב לפי חרב שבכימ אם ה ח ר ב ביד ישראל להרוג שונאם העכו״ס כתיב תמיד לפי ח ר ב והויל ואת בלעם בן בעור הרגו ״לפי ח ר ב י ולפי זה יהיה התירוץ של רשיי מתיק הוא בא על ישראל והחליף אומנתו ב א ו מ נ ת ם שהם נושעים &לא בפיהם עיי תפילה ובקשה ובא הוא ותפש אומנתם לקללם בפיו אף ה ם כאי עליי וכו׳ לכן כתיב ב ח ר ב כמיש אצל האומות מ ל ע י ל : נפש מבוא ,מדרכי׳ התרגום הנר ה9 יתרגם במקדם דקטלין בחרבא לבן פירש״י כמפגי הרב באלי בורהים מפני הורגים בלומר מ פ נ י הירגים של א ו מ ה א ח ר ת שונאיהם ומדוייק הוא ברש״י כי זה לשין רש׳׳י כשירצו •לניס ייכשלו זה בזה כי יבהלו לרוץ ,כמפני חרב ,כאלו בורחים מ פ נ י הירגים ׳שיהא ב ל ב ב ם פ ח ד ובל ש ע ה סבורים ש א ד ם רודפם עכ״ל רש״י )וכמה פ ע מ י ם העיר רש״י על לשין התרגום ו מ ב א ר ו ולא מזכירו וב״כ כ מ ה פ ע מ י ם הררנ׳׳א( )שם ל״ 0ונסי מגישת ח ר ב , ויערקון כ מ י ע ד ק מ ן קדם ד ק ט ל ו ן בחרבא ג״כ ה י ו ו נ ה ע ל שונאיהם ע מ י ם אחרים ובמו שפירש־י ונסו םנוםת ח ר ב ,כאלי רודפים הורגים אותם עבי־ ל ר ש׳ י : וזהו עוד פסוקים על 'לפי הרב דמתרגם לפתגם דחרבא )בראשית ל״ל כ״ו( ואת המור .ואת שכם בגו הרגי ״לפי חרבי ותרגם ״לפתגם דחרבא'• )כמדכי כ״א כ״ל( ויכהו ישראל ) א ת םיחין( ,לפי חרב״ ל פ ת ג ם ד ח ר ב א )דניים י״ג ט״ 0ה כ ה ת כ ה א ת יושבי העיר ההיא לפי חרב לפתגם דתרבא )שם כ׳ י״ג( והכית את כל ז מ ר ה לפי חרב לפתגם דחרבא ; ׳זבגביאים תרגום יוב״ע )יהושע חי״ת כ״ד( ויהי כ כ ל ו ת ישראל להרוג א ת כל יושבי ה ע י ר ויפלו מ ל ם לפי ח ר ב ע ד ת מ ם ותרגם יוב״ע ומחו יתי׳ ״לפתגם ד ח ר ב א ״ •ויכו א י ח ה ל פ י ח ר ב ותרגם ל פ ת ג ם ד ח ר ב א ,וכן ב כ ל ספר יהושע פעמים ה ר ב ה כ ת י ב במלחמת ישראל על הל״א מלכים לפי חרב ותיוב״ע בכילם לפתגם דחרבא וכן הוא בנביאים אחרונים דוק ותשכח: וכן ישראל בישראל כתיב לפי הרב אצל פלגש ב ג ב ע ה )שופטים כ״כ ל״ 0ויך את כל העיר לפי חרב ותיוב״ע לפתגם דחרבא )שם מ״ח( ואיש ישראל שבו אל בני בגימין ויכום ל פ י הרב ותרגם לפתגם דהר בא שהוא תפילה כמו שכתיב שם לעיל.מיני׳ בהםוק •)כ״ו( ויעלו בל בגי ישראל וכל העם ויבואו ב י ת אל ויבבו וגו׳ ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עולות וישאלו בגי ישראל בד׳ ושם ארון ברית ד׳ ואדדב כתיב ויך את כל העיר לפי הרב ,ויכום לפי הרב ומתרגם יוב״ע ל פ ת ג ם דהרבא שהוא הפילה ,וכן *ומר דור ב תהילותיו ר ו מ מ ו ת אל בגרונם וחרב פיפיות בידם )הסלים המ״ט ו׳( כלומר חרב של ישראל הוא התפילה : ובפניה בפ׳ ויהי )מ״ח כ״כ( הערנו על פירש״י בהרבי ובקשתי מתרגם בצלותי ויבעותי ורש״י פירש היא הכמתי ותפילתי עכ״ל רש״י ובמס׳ )כ״כ דף ק״ח( ואני גתתי לך וגו׳ בהרבי ובקשתי וכי בהרבו ובקשתו לקה והלא כבר נאמר כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תישיעגי אלא הרבי זו תפילה קשתי זו בקשה עב״ל הגמרא ובמדרש דרשו בחרבי ובקשתי במצות ובמעשים ט ו ב י ם ,ו ה ש ת א יהי׳ פירוש רש״י לא כמאן לא •כהתרנום ולא כהנמרא ולא יהמדרש ,אך לפי מ ה ש כ ת ב נ ו הכלל ניחא דבתורה גמצא שני עניני חרב חרב של מלהמה והרב של משפט התורה ובשניהם כתיב לפי חרב כמ״ש לעיל ועל חרב של מ ל ח מ ה שייך תפילה שאין נישעים אלא ע״ י תפילה ובקשה במו שפירש״י ב פ ׳ מטית שהבאנו לשון רש״י ועל חרב של משפט התורה לא שיזך הנבילה רק דין של הכמת התורה לכך פירש רש״י בלשין ה ג מ ר א הרבי זי תפילה ופירשיי הכמתי כלומר שהכוונה הכמת ה ת ו ר ה וחרב זו חכמה ובקשתי זו תפילה דאל״כ תרתי למה לי לתפילה ורו״ק וגם התרגום והמדרש יבוארו לפי פירש״י בי רש״י מבאר כוונת חדל תפילה זי הימה חכמה התירה שכמה הלבית התורה תלויין בתפילה הלכות הפילה והמדרש שדרש בחרבי במצית זהי בוודאי חכמה הכסת התורה כי כל התורה הוא על המצות ובקשתי מעשים טובים נכלל בזה גם תפילה דאל״כ לא ין למה הזכיר •יעקב זכות התפילה שתי פעמים תפילה ובקשה שאחת ה ו א .ותירה מ ה ה ה א עלה, ^ ל א הזכיר זכות הכמת התורה כלל אלא ע ל כרחך כמנת הז״ל בהרבי ובקשתי בחכמתי ובתפילתי כמו שפירש״י: ומצאתי !0 ומצאתי נפש מבוא ״מדרכי׳ התרגום הנר בילקוט נביאים ראשונים ש ו פ ט י ם ,ויעש לו א ה ו ד ח ר ב ולה שני פ י ו ת ,שהי" עוםק בתורה שנקרא ח ר ב פיפיות ו ל ה שני פיות שאוכלים בעורר׳ ז ובעוה״ב , עכ״ל הילקוט ב ש ם התנהומא ,וזה כוונת רש׳׳ י ח ר ב זו ח כ מ ה ח כ מ ת ה ת ו ר ה שנקרא ח ר ב פיפיות כהתנהימא ..ולכך תרגמו לפי הרב לפתגם דהרבא שזהו תרגום ״לדבר הרבי בלשה״ק ו מ ל ת ״דבר״ מ ת ו ר ג ם בשני פנים ״פתגם״ גם ״מלל׳׳ פתגם מתרגם על הדבר ועל ה מ ע ש ה ומלל בא על עצם הדבור כמו -שכתבנו לעיל אות ד׳ מלת דבר ,לומר בזה ש ה ח ר ב ביד ישראל הוא לשני דברים ל ד ב ו ר הוא התפילה בעת המלחמה ,ועל המעשה היא הפסק דין של סנהדרין על הרוגי חרב כמו אצל עיר הנרהת ה כ ה תכה וגו׳ לפי הרב ובלשון אשכנז )אורטהייל רעם שווערטעס( אבל עצם החרב שייך לעשו ותרגומו דקטלין בהרבא ,כי לא מציגי אצל עשו הלשון לפי חרב : מחר תרגם ב כ ל ה ר ו ^ ה מ ח ר מ מ ח ר ת תרגם יומא דבתרוהי ,וכוונתו כי יש מ ח ר לאחרי זבן נאשר פירש ו^«״י )וכריס ו׳ כ׳( ע״פ כי ישאלך בנך מהר לכן הגיח תרגומו כמו ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה מחר לו6ר שהוא לאו דווקא יום הסמוך כי גם יש מחר שהוא ל א ח ר זמן א ב ל ממהרת הוא דווקא יום הסמוך לכן תרגם יומא דבתרוהי כלומר יום שלאחריו: מליץ מתורגמן)כראשית מ״ב כ״ג( כי המליץ בינותם ארי מתורגמן היה ביגיהון ,ופירש״י היודע לשון עברי ולשון מצרי ולכאורה מ ש מ ע מזה כי מתורגמן הוא רק המעתיק, מלשון אל ל ש י ן ,אכן )שמות ד׳ ט״ 0הוא יהי׳ לך לפה ואתה תהי׳ לו לאלהים תרגם הוא יהא לך ״למתורגמן״ ואת תהי לי׳ לרב ורש״י פירש לפה ,למליץ לפי שאתה כבד פה לאלהים ,לרב ושר עב״ל רש״י ,ושם 0׳ א׳( ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהי׳ נביאך ותרגם חזי רמגיתך רב לפרעה ואהרן אהוך יהי ״מתורגמנך ופירש״י נביאך ,כתרגומו ״מתורנמנך״ וכן כל גמאה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והיא מגזרת ניב שפתים יכו׳ ובלע׳׳ז קוראים ליו פרידינער עכ״ל רש״י וכן נקרא בל׳׳א פריידיגער ,ועיין באע׳׳ז שדעתו מה שקוראים לו נביא פראפעט בל״א ,כי לפירוש רש״י נביא הוא דברן ולפי האע׳׳ז גקרא גביא מה שגלה השם סודו אל עבדיו הגביאים עיי״ש אבל בוודאי גם רש״י מודה לזה אכן מהולקים הם בצגירוש מלת נבואה רש״י מתרגמו פרעדיגער מלשון נ י ב שפתים והאע״ז כתב שאין הדבר כן כי שורש גיב מהשגיים לפי דעת חכמי צרפת ומעלוםי העין ל פ י ד ע ת ח כ מ י ם פ ר ר ,ושורש ש ל ש אותיות ו ה ע ר נביאים ויתנבאו בי האל׳׳ף שורש וכו׳ עיי״ש ולפי רעתו יהי׳ שירש גבא ה ג ח ת ו בעצם על הבא בסוד ד׳ אבל מלת מתורגמן בארמית נקרא מעתיק מלשון אל לשון גם דברן רעךנער פיייריגער בל״א כפירש״י אשר מביא התרגום ופירש לפי תרגומו 5 נגד נכח ,מול ,עומת תרגם ע ל הרוב ״קביל״ אך מ ל ת נגר אם פירושו ל נ ג ד אגשים )אין געגעטוארר דער מעננער( תרגם קרם כמו )כראשית ל״א ל״כ( נגד אחינו הכר לך )שסל״!( נ ג ד אחי •ואחיך תרגם קדם אחנא קרם אהי ואהיך או נגד כל עמך אעשה נפלאות קדם כל עמך ועפ״י ריב מתרגם קביל על הרומםין נכחו תחנו על הים לקבלי׳ ת שר־ ן על ימא או ויהן ישראל נגר ההר לקביל טור א אל מול פגי המגורה לקביל אפי מנורתא אל מול פני האהל לקביל אפי פרםא ,מול סיף לקביל ים סוף מיל ה ג ל ג ל ל ק ב י ל גלגלא ,לעומת העצה לקביל שררתא לעומת מחברתי לקביל בית לופי ,אל מול פניו אצל כתפית האפור תרגם לקביל אפוהי )אמנם אין למדין מן הכללוד שיש יוצאים מן הכלל כמו אעשה לו עזר כנגדו תרגם לקבלי׳ ועוד איזה יוצאים מן הכלל{ ועיקר מלת קביל כתיב בתורה מקבילות הלולאות )חייויז כ״ו ה׳( ותרגם ומבאר מאי מקבילות ממונן נ$£ מביא .מדרכי״ התרגום ו 11 הנר מכוונן ענוניא ,בפירש״י יהי׳ הלולאות של יריעה זו מכוונת כנגד לולאות של זו וזהו׳ לשון מ ק ב י ל ו ת זו כנגד זו תרגומו של כנגד לקביל עי״ל רש׳״י: נגש נגע המתרגם לא הבדיל ביניהם ותרגם בשניהם ״קר י ב״ בכל התורה שדומין זהי לזה בהתקרבות אך הנגיעה קרוב יותר ולפעמים שגה תרגומו לפי הענין )בואבית כ״ו י״א( כל הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ותרגם ״דינזק״ לגברא הדין ולאתתי׳ וכן)שס כ״ט( כאשר לא ״נגעניך ותי׳ כמא .דלא ״אנזיקנך״ דשם לא הכוונה • על הנגיעה רק שלא יעשו לו ולאשתו שים היזק ועיין כרש כפיים ז נצב פעמים מתרגם קים יפעמים מעתיד עיין מה שכתבנו בזה בפנים בריש פ׳ ויצא ע״פ והנה ד׳ נצב עליו: סר מתרגם על הרוב עדי כמו שכתבנו באות ה׳ וזה עוד ראיות מאיזה כתובים׳ )בראשית ל׳ ל״כ( הסר מ ש ם כל שה תרגם ״העדי" מהמן )שם ל״ס( ויסר ביום ההוא ואעדי־ ביומא ההוא ) ,שם ל״ה כ׳( הםירו את אלהי הנכר ,אעדו ית טעית עממיא) ,שם ל׳׳ח י׳׳ט( ותפר צעיפה ואעדית עיפה וכן עוד ,גם מתרגם הפעל פר ״סט״ שהוא גם תרגומו של הפעל נטה )שמות ל״כ חי״ת( ״סרו״ מהר מן הדרך ״סטו״ בפריע מן אורחא )וכריס ט׳ ט׳יז( םרתם מן הדרך ״םטיתוך בפריע מן אורהא )שם י״א ט״!( וסרתם ועבדתם ותםטין ותפלחין )כמוכר כ״כ כ״ם ״ותט* האתון )פעל נטה( ס ן ה ד ר ך ו ט ט ת א ת נ א מן אורח* )שסה׳ י״כ( כי תשטה אשתו ארי תסטי אתתי׳ ופירש״י תפ מדרכי צניעות ובו׳)שס כ׳כ״א( ויט ישראל מעליו ״וםטא״ ישראל מלותיי: ונראה אף כי בכל הפעלים המורים על תנועה שיורו על התנועה ממנו ועל התנועה אליו כפי המלות שיחוברו ע מ ה ן כ מ ו פעל ס ר ,נטה ,פנה ,שיתכן שיבוא עם אל ועם • pאבל אינקלס לא מתרגם מלת סט רק במקום שנקשר אחריהן מלת מן וכל הכתובים שהבאג־ נקשרים במלות מן רק כתוב אחד וסרתם ועברתם תרגם ותסטון ותפלחון חסר בכתוב מן אבל הכוונה וסרתם מן הדרך הישר ועברתם אלהים אחרים לכן תרגם גם ע״ז ו תסטי ן ותפלהון לכן )שמות ג׳ ו׳( אצל משה בסנה אסורה נא ואראה תרנם אתפני כען ואחזי מ ן הפעל פגה ובהתפעל שהוא בעברית נ פ ע ל )בי בארם־ נפעל הוא התפעל (.ולא נקשר במלת מן לאחריה ,וכפ־רש״י אסורה מכאן להתקרב שם כלומר אל הסגה וגקשר ב מ ל ת אל ,ועיין בסוף ה מ א מ ר ,ו ה ב י ט ה נא וראה שח א צ ל בלעם נדמלדר כ״כ ליי( ותראני • האתון ותט לפני ותרגם וסטה ״מן* קדמי והו״ל לתרגם לפגי לקדמי ולמה תרגם מן קדמי כאשר כתבנו שאין נופל תרג־ם של םט רק במקום שאהריה בא תיבת מן ואונקלם מתקן בזה לשה״כ והוא כאלו כתיב ותמ מלפני כמ׳׳ש )כראשית כ״ג ס׳( ואקברה מתי מלפני ותרנם ,מך קדמי)שם חי( ואקברה מתי מלפני ,מך קדמי וכן בכוונת רש״י)כמוכר ס׳ י״כ( כי ת ש ט ה אשתו ופ־רש״י ופשוטו של מקרא כי ת ש ט ה תט מדרכי צניעות כמו שטה מעליו ועבור עב׳׳ל רשיי גם במ״ם השימוש של בכל״ם כמו מן ,ולכן אף במקום שחפר בקרא מלת מן או מ״ם השימוש אעפ״כ הכוונה על זה כמו )כראשית ל״ח ט״!( ״זיט״ אליה הדרך פירש״י ״מ״דרך שהי׳ שם גטה אל ה ד ר ך אשר היא בה עכ״ל רש״י ותרגומו וםטא לותה לאורחא וכן )כמוכר כ״א כ״כ( לא גטה בשדה ובכרם גם הכוונה על להלן בדרך המלך נלך כלומר לא גטה מן דרך המלך ותרגומו לא גםטי בחקל ובכךם וכן ופדתם ועבדתם שתרגם ״ותסמוך יתפלחון כדלעיל ופירש״י וסרתם לפרוש ״מך התירה ומתיך כך ו א ב ד ת ם אלהים אחרים -עכ״ל רש״י ונראה שמלת שוט כמה שהבאנו ואת כי שטית היא מלה ארמית בי תרגום כי שטית ארי םטית ושטית הוא ,ך. ן י בשין שמאל רנחלף בשמך וידוע כי כמה מלו וראי׳ ת א ר ם נ ט צ א נ ת ו ר ה ו ב ל ה י פ 2נ נפש מבוא ״מדרכי״ התרגום הנר :ו ר א י ׳ לדברינו ד ל ע י ל מ ן התרגום )דכייס י׳ •/י״א( ע ל פי ה ת ו ר ה אשר י ו מ ך וגי׳ לא ״סתור״ מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ותרגם לא תסיר לא ״תסטי״ )ושם פסוק י״( ולא ירבה לו גשים ולא ״יסיר״ לבבו תרגם ולא ״יטעי״ לבי׳ )ושם נפסוק כ׳( ולבלתי ״סור מך המצור ,ימין ושמאל תרגם בבתהילה ובדיל .דלא ״יםטי״ מן תפקירא ימינא ושםאלא ה ל א כוונה יש בהשינויים האלה בתרגום ,א ל א הוא אשר כתבנו )כפסוק י״א( כ ת י ב תיבת מן לא תסור מן הדבר ובן )כפסוק כ׳( נקשר גם בתיבת מן ו ל ב ל ת י םור ״מןי המצור ,לבן תרגם בשניהם ״םט״ לא ״תסטי״ לא ״יםטי״ אבל )בפסוק י״ 0לא נקשר בתיבת מן א ח ר ת י ב ת יםור וכתיב ולא יסיר ל ב ב ו לכן תרגם ולא י ט ע י ,א ב ל עדיין חייבים אגחנו לבאר מדוע בחר כאן לתרגם אצל לא ירבה לו נשים ולא ״יסיר" לבבו ולא יטעי למה דווקא ולא יטעי ,אך אונקלם כיוון למה שכתוב בקרא )למלכים א׳ י״א פסוק א׳ כ׳ ג־ ל׳( ובן תרגם שם גם יונתן בן עוזיאל כמו שנאמר והמלך שלמה אהב .נשים נכריות רבות יגו׳ )שם ב׳( אכן יטו את לבבכם ותרגם יוב״ע ד י ל מ א יטעין ית לבכץ בתר ט ע י ת עממיא, •פסוק גימל ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילנשים שלש מאות ויטו נשיו א ת לבו ותיוב״ע ״ואטעיאד,״ גשוהי ית לביה )כמו שתרגם אונקלס פה ולא יטעיה לביר (,יכן )פסוק ל׳( ויהי ל ע ת זקנת ש ל מ ה נשיו ״הטו״ את ״לבבו״ תיוב״ע נשוהי אטעיאה ית לבי׳ לכן בהר לתרגם ולא ״יטעי לביד,״ ולא ירבה לו גשים .ולא יםור לבבו׳׳ ״ולא יטעי לביה ועוד על מלת סור מתרגם זיר )כראשית י״מ כי( סורו נא ״אל" בית עבדכם תרגם ״זורו״ כען )שם גי( ויסורו ״אליו״ וזריה לותי׳ )שופטים ל׳ י״ס( םורה אלי תיוב׳׳ע דר לותי)שם( ויםר אליה וזר לותה ,ומצאתי בדברי הא״ ע ע״פ הזה וזיל וכאשר תמצא מלת מור ואהריה מ״ם היא כמשמעה ואם אחריה אל״ף הפתוח בפתה קטן )בפגול ר״ל מלת אל( טעמה שיפור ממקומו וילך לו אל הקורא או א^המקום הנקרא במו •ורה אלי עכ״ל ,כאשר כתבנו ואהריה מ״ם ר״ל או מ״ם השמוש או תיבת מן ,ועל דרך זה כ ת ב הא״ע נם על מלת סר אצל משה )שמות ג׳ ל׳( ונראה דלכן תרגם שם אסורה נא ״אתפני״ כען שהוא ממלת סור והי׳ לי׳ לתרגם אזורה כען כמו שתרגם םורו נא דלעיל אבל אין שים ביאור בזה לכן בהר לו התרגום של פנה אתפגי׳ ולכן מתרגם הר״מ מעגדילםאהן אסורה גא ואראה איך מוס ראך הין געהן אוגד זעהן ,ועל סרו מהר מן הדרך שתרגם ס ט ו בפריע מן אירחאיתרגם : .בל״א ״אבגעוויכען״ פאן דעם וועגע ״יזרו״ לותי׳ אצל קרח סורו נא מעל אהלי הרשעים זורו כען וכן )שופטים ל׳ י״כז( סורר ,אלי תיזב״ע ״זור״ לותי )שס( ויסר אליה וזר ל ו ת ה ,והתרגומים האלה כמעט לשה״ק הם כי סור חור שווים הם כי סמיך בזיי״ן נחלף ממוצא אהד זםשר״ץ מהשיניים ,נמצא מזה כי מתרגם מלת סר ערי, םט ,טעי ,פ ג ה ומלת סורו זורו! סוף תרנם יערא )שמות כ׳ גי( ותשם בסיף ישויתי׳ ״ביערא״ ורש״י פירש שם לשון אגם כמו ק נ ה וסוף קמלו )ישעיה י״ט!׳( ושם תרגם יו ב״ ע גומא ועיין מה שכתבנו בזה שם בשמות בפנים ותמצא מרנוע: פליק כל לשון עליה בבינוני ובעבר תרגם בלשון סליק אבל המקור והציווי והעתיד מתרגם לשון םק חסד הלמ״ד וכן מה שבא מ מ נ ו בבגין הפעיל מתורגם בלשון •סק והנפעל בלשון התפעל )כי כלשון ארמי גפעל בא בלשון התפעל דוק ותמצא( כמו :העולים מעליכם דאםתלקא מגבין ויעל אלקים מעל אברהם ואפתלק יכן כל לשון הסתרת פנים של שכינה )לברים ל״ל( בלשון סילוק הסתר אסתיר פגי םלקא א ס ל ק ש כ י נ ת י ,וכן •עיר .בשורש םק כמו עלה נעלה מיםק ניםק עלה אל ד׳ סק קדם ד׳ ולא תעלה במעלות ולא תיסק בדרגץ אנחנו נ ע ל ה אנחנא גיסק וכן מה שבא ב בנין הפעיל אשר העלה אח אבותיכם נפ*ם מבוא ״מדרכי׳ התרגום חגר 13 T אבותיכם דאסיק ית אבהתכץ אשר העלנו מ א ר ץ מצרים דאפקנא מארעא ומצרים ועוד כרנה) .מם׳ עוטה איר( מצאתי כתיב כשם הרא״ב המתורגמן! עתר מתרנם ״ צ ל ר לשון הפילה ירש״י פירש לשון הפצירה ורבוי וכן עתר ענן הקטורת מרבית עליית העשן כך פירש רש״י ריש פ׳ ת ו ל ד ו ת ע״פ ויעתר יצהק וכתבנו־ בפנים דרש״י הוברח לזה דהמדרש חשיב בריש פ׳ ואתהנן עשרה לשונות של תפילה ועתר ל א קתשיב המדרש ש״מ דלא לשון תפילה הוא רק רבוי דברים ולשון הפצרה וכן כתב שם הרשב״ס ויעתר רבוי דברים ,אבל מהתרגום משמע שתרגם צלו דחשיב . גם עתר לשון תפילה ,־ונם הספרי בריש ואתחנן חשיב גם עתר ללשון תפילה בהתרגום ועיין מה שבתבגו בפ׳ תולתת ש ם - : עבד יל לשון עבודה בפעלים מתורגם פלה והשם בשורש עבד )כראשית כ׳׳ה כ״ג( ורב יעבד צעיר תרגם ורבא ישתעבד לזעירא בנפעל או התפעל כארמי כי שויס הם בלשון ארמי כאשר כתבנו וכוונתי מפני כבוד מלכות דכתיב קורם ושגי לאומים ממעיך יפרדו יתרגם .ותרתין מלכוון ולאם מלאם יאמץ ומלבו מ מ ל כ ו יתקף ורב יעבד צעיר ורבא ישתעבד לזעירא ובזה ל א שייך לתרגם יפלה שאין הכוונה על עבורה ממש רק שיהא כפוף ונכנע אליו ליתן לי מם לכך תרגם ישתעבד שיהא משועבד לו למסים וכדומה ועיין בפנים: פרי מתרגם פרי ולפעמים ״איבא׳׳ וזה הכלל בעוד שהפרי מחובר לעץ תרגם פרי אבל על פירות תלושים מתרגם איבא כמו מפרי עץ הגן תרגם מפרי ובמו )ויקרא י״ט כ״ל( ובשנה הרביעית יהי׳ כל פריו תרגם יהא כל איבי׳ ולא צריך להביא ראיות ע״ז כי רבו כמו רבו .תרגומים כאלה בתורה דוק והשבה ,ומה שנדחקו מפרשי התרגום לתור טעמים אחרים על שינוי תרגיםו פירי ו א ב י ה סתירות ה ר ב ה ל ד ב ר י ה ם והאטת יורה ררכר ועיין מה שכתבנו בפנים שם ע״ז )כראשית ג׳ כ׳(: פקד תרגם דכיר במקום שבא ע ל פקידה לטובה ולהיפוך ה״ו מתרגם ״סער״ לשון םופה וסערה ,לטובה ור׳ פקר א ת שרה תירגם וד׳ דכיר ית שרה )ויחי( ואלהים פקד יפקד אתכם ״מדכר דייר״ יתכון וכן שם פקד יפקד אלקים אתים מדכר דכיר )שמות ג׳ ט״י( פקד פקדתי אתכם מדכיר דכירנא יתכון וכן עוד ועל היפוך הטוב )שס ל״כ ל״ל( אצל העגל וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם תרגם וכיום אסעתתי ואםער עליהון חוב י הו ן <שס ל״ל זי( פקר עון אבות על בנים מםער חובי אכהן על בנין וכן עור בתורה גם המתרגם יוב״ע בנביאים )שמואל א׳ ט״ו כ׳( פקדתי א ת אשר עשה עמלק לישראל תרגם דכירנא ית ד ע ב ד עמלק לישראל וזה לטוית ישראל כמ״ש שם לך והכיתה א ת עמלק ,ועל לרעד :תרגם ״סער״)ישעי׳ י׳׳ג י׳׳א( ופקדתי על תבל רעה ותייב״ע יאסער על דדירין בתבל בישתא )שם כ״י אי( ביום ה ה ו א יפקד ד׳ בחרבו הקשה בעידנא ההיא יסער ד׳ יכו״ )שם כ״ו' כ״א( לפקד עון ישב הארץ לאסערא חוב יתיב ארעא וכן הרבה ,יבערוך ערך סער מפרש נאמובען פקר עוז אבות מתרגם מ ס ע ר הובי אכהן עכ״ל והנה במסכת ש ב ת )לף י״כ ע״כ( מנין ששכינה סועד ,א ת ה ח י ל ה ש נ א מ ר ר' יםעדני ע ל ערש דיי־ ופירש״׳־ סועד סומך תשות נחו ומשים דיינו יעקב פוער תרגום של פקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך ת פ ק ד לשלום )שמואל א׳ י״! י״^ ומתרנמיון ת ס ע ר לשלוש ולהך לישנא נרםיין א ל תקרא יסעדנו אלא יסעדנו ע י ״ ל רש״י ולכאורה קשה למה לא מביא רש״י ראי׳ על סוער מן ה ת ו ר ה כמו שהבאגו הפסוקים שמתרגם על פקד פוער והביא הפסיק משמואל .והוא במו שכתבנו כי ב כ ל מקום בתורה ובנביאים מתרגמינן סוער על פקד לרעה אבל הפסיק בשמואל תרגם סועד ע ל פקר לטובה והוא יוצא מ ן ה נ ל ל ומביא ראי׳ מטיבה ששכינה מער את החולה מפסוק שלי שמואל שהוא ג״כ לטובה ורו׳׳ק ולפי זה 14 נפש הגר מבוא ״מדרכי״ התרגום זה יהי׳ פירוש מנין ש ש כ י נ ה םוער את ההילה ,בעזוכט רעם ק ר א נ ק ע ן ,והוא קרוב לפירוש הערוך נאכזוכען הוא לרעה'בעזוכען הוא לטיבה: צ ת׳ ק מתרגם לפי הכוונה על ש מ ח ה תרגם ״חדי׳׳ ועל צחוק של לעג תרגם מחוך )כראשית י״ס י״כ( ו ת צ ח ק שרה תרגם והיכת שרה וכן ל מ ה זה צחקה שרה למה דגן ח י כ ה ש ר ה ובן ויאמר לא י כי צ ח ק ת ס י כ ת ושם )י״ י״ 0ויפל א ב ר ה ם ע ל פניו ויצחק תרגם וחדי ופירש׳׳ י לכן הקפיד ע ל שרה ולא הקפיד על אברהם אבל אח״כ שם )כ״א ,־׳> א מ ר ה גם שרה בלשון שמחה ותאמר צחוק עשה לי אלהים ותרגם ״התא״ ע ב ד לי ד׳ ז א ת א מ ר ה ש ר ה אחרי ה ו ל ד ה א ת יצחק וכן כ ל השימע יצחק לי ותרגם ^ ך ש ע מ י ה ך ו ;־«. , צית ה מ ל ה ה ז א ת משימושי לשון ארמי סולם מ י צ ג וגו׳ מגיע ה ש מ י ט ה ע ד ״צית״ שמיא • וזרקו מ ש ה ה ש מ י ט ה ״לצית״ שמיא ו מ ש ה נגש א ל ה ע ר פ ל ״לצית״ אמיטתא וכן ויעל אליהו בסערה ה ש מ י ם תיוב״ע לצית שמיא והכוונה ל ה פ ל ג ת ה ג ו ב ה לאויר ה ש מ י ם • קרן על ה פ ע ל קח תרגם תרגומים שונים ושלשה מהם מתרגם אחרי כללי לשון הארמי באשר נבאר והשאר לפי ענינו של כל אהד ואחר ובהם עזב אונקלס את הכללים והלך לבאר בתרגומו ביאור הכתיבים וכאשר כתבנו בהקדמה כל האומר שאונקלס רק מ ת ר ג ם ה ת ו ר ה אינו א ל א ט ו ע ה כי הוא גם הי׳ ה מ ב א ר הראשון לתירתינו ה ק ד י ש ה , ןיען ש מ ל ת ק ח ה ר ב ה ב ת ו ר ה והשינויים בתרגומו רבו ע ל זה לכן ש ט ת י לי ל ח ו ב לבארם . כפי קוצר ב ע ת י ן ק ־ ת ח ב ם ן י ח ב ם ע ו ך א ל ף ה ש ל ש ה תרגומים אחרי כ ל ל י לשון ה א ר מ י נ ה י כ ׳ דבר ,ק כ ל ,וזה ה כ ל ל נסיי מתרגם על דבר שאין בו רוח חיים ולקיהתו ביד ,אבל ע ל האדם ו ה ב ה מ ה שלקיהתם בהנהגת דברים תרגם ״דבר׳׳ יוצא מזה הכלל ש מ ת ר ג ם אפילו ע ל ה א ד ם נסיב בלקיחת נישואין כמ״ש בי יקח איש אשה ו ב ע ל ה ותרגם ארי ״יסב״ גבר א ת ה א ויו׳ .והטעם ע״ז יבואר להלן ,והחילוק בין נםיב ובין קבל נסיב מתרגם על דבר שלו כמו ויקה אברהם את עצי העולה ותרגם ונםיב אברהם ית אעי רעלתא ,ואקחה פת לחם ואסב פתא וכן הרבה או שלקח ע״י מבר וקנייה באופן שיש בזה שני מקבלים זה .מ ק ב ל הכסף והכירו מקבל ה ס ח ו ר ה או ה ח פ ץ כמ״ש כסף ה ש ר ה קח מ מ נ י ותרגם ״סב* .מני זה נתן הכסף וזה נ ת ן השדה או כמ״ש ואת ״ ר ע ב ו ן בתיכם ותרגם ״עבורא׳׳ זהי .שבר ״קחי״ ולכו תרגם ״סבו״ ואזלו כי קנו השבר בכסף והי׳ שני מקבלים זה קבל השבר וזה קבל הכסף ,אבל במקום שאין רק לוקח מקבל אחד כגון מתנה שרק מקבל .אחד המקבל המתנה ׳והנותן איגו מקבל מאומה מ ת ר ג ם על ויקה וקבל בלומר אין כאן רק מקבל א ח ד ש מ ק ב ל ואין נ ו ת ן : והנה מ ה שכתבנו ה כ ל ל שבבע׳׳ח מ ת ר ג ם ךבר זה פירש רש׳׳ י פ׳ מ ק ץ )מ״ג ט״ו( ע י י ״ ש , א צ ל א ד ם )כראשית ב׳ ט״ו( ויקח ד׳ אלקים א ת ה א ד ם ותרגם ״ודבר״ וכו׳ ית אךם )שם י•׳ כ ה׳( ויקח א כ ר ם את שרי אשתו ותרגם ודבר אברם ית שרי אתתי׳ )שם י״א ל״א( ייקח תרח את א ברם בנו ודבר תרח ית אברם ברי׳ ובן הרבה ועל בע׳׳ח בהנהגת דברים מתרגם גם דבר )שם כ״ל יר׳ל( ויקח העבד עשרה גמלים ותרגם ״ודבר״ ע ב ד א ע ש ר א גמלין )שם כ׳ י״ל( וייקח אבימלך צאן ובקר ״ודבר״ אבימלך )•:ם כ״א כ״י( ויקח א ב ר ה ם צאן יבקר ודבר א ב ר ה ם עאן יתורץ וכן הרבה לכן תרגם ע״ ז ד כר שאיום נ ק ח ץ ר ידיה והנהגתם ע״י דבור והרגם של נ ה ג הוא דבר וינהג משה את הצאן א ח ר המדבר תרגם ו ד ב ר מ ש ה ובן וינהגהו ב כ ב ד ו ת ״ידבר״ ל ה ו ן בתקוף כי אין צריך לנושאם במו א ת הדומם ומנהיגם )פיהרען( לכך תרגם ךנר אבל בנשואי אשר ,על ויקה תרגם נסיב ש א ש ת ו כגופו ל ב ך תרגם נםיב ,וכדגרסינן ב מ ס כ ה קידושין איבעיא ל הו ה א י ט ר מ י ו ה ד ת לי מברא ,מדרכי״ התרגום הנר 15 ft לי מ ה ו מ י ו ע ד ת לי מ ה ו צ ל ע ת י עזרתי מהו גגדתי מ ה ו כי׳ פשיט מיהו ח ד א דתניא ל ק ו ח ת י הרי זו מ ק ו ד ש ת מ ש ו ט ש נ א מ ר כי ייקח איש אשר ,וכו׳ עכ״ל ה ג מ ר א ,ובכר ש ויקח״ אחת מצלעותיו ותרגם ״וגםיב״ הדא מעלעוהי ,וכן כי מאיש לוקחה זאת ,נפיבא דא בלשון סב וכמו דאמר ר׳ שמעון )קילישין לף כ׳ ע׳׳כ( מפני מה אמרה ת ו ר ה כי יקח איש אשה וכו׳ משל לאדם שאבדה לו אבירה וכו׳ בעל אבירה מחזיר עלי א ג י ר ת ו ^כ״ל הגמרא לבך תרגם בגישואי אשה סב כמו שתרגם על ויקח שהוא שלו כמו ש כ ת ב נ ו לעיל: וראה איך שמבדיל התרגום )שס י׳יא כ״ט( ״ויקה ׳ אכרם וגהור להם נשים תרגם ״יגםיב׳ אבדם וגחור להון גשין וסמוך לזה תיכף פסוק נל״א( ויקח תרח את אבדם בנו •וגו׳ תירגם ״ודבר״ תרח )שם י״ב ט״ו( ותקח האשד ,בית פרעה תירגם ואדברת אתתא לבית פרעה ואקח אותה לי לאשר ,ודברית יתד ,לי לאיגתו והי׳ זהיר מלתרגם בלשון סב ולא תרגם ונסיבת א ת ת א לבית פרעה שהי׳ משמע בתורת גשואין שלקיחת לאשתו ממש ותרגם ורברית בע״כ נהגו אותה לבית פרעה וכן ואקח ו ד ב ר י ת ולא וגסבית יתד ,לי׳ לאינתו שהי׳ משמע שלקחה עכשיו לאשר ,ממש אלא כך פירש אונקלם ואקה אותה ודברית יתד ,גהגתי אותה על מגת שתהיי לי אה׳׳ כ לאשר ,אבל עדיין לא בתירת אישות לקחתיח ,ופקח עיגיך וראה כל הפרשה אצל ריגה בת יעקב בפ׳ וישלח ששם כתוב כמה פעמים שאמרו חמור ושכם בלשון קח והתרגום שנה את תרגומי נ ם י נ ו ד י ר ,כםקים בווגת גשואין תרגם שם גסיב ואם ל ל ק י ה ת ההגהגה תרגם שם דבר עיי׳׳ ש ודו״ק ותראה איך שהזהיר עצמו יילל הזה ל ה ב ד י ל ם י ובמה שהנהנו הכלל במקום שיש שני מקבלים במכר וקנין שזה מקבל הכסף וזה מקבל ה ח פ ץ תרנם נסיב ועל מתנה שאין רק מקבל אהד מתרגם קביל זהו ראי׳ לרבריגי )כראשית ל״ ל״ל( ״ולקחת״ מגחתי תרגם ״יתקבל׳׳ תקרובתי )י״א( ״קח״ נא את ברכתי ״קבל״ כען ית תקריבתי ויפצר בי ״ויקח״ ואתקף בי׳ ״יקבל״ וכן עיר, ובזה ה5לל יבואר שינוי תרגומו בזה אחר זה שהוא פלא )טע כ״! לי (,/ויאמר בא אחיך במרמח ״ויקח" ברכתך תרגם על אחיך בחוכמא ״וקביל״ ברכתך )שם פשוק ל״ו( ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבגי זח פעמים את בכורתי ״לקח״ ותרגם ית בכיריתי ״נסיב״ <בלשון םב ולא קביל כדמתרגם בראשונה( והגה עתה ״לקח״ ברכתי ותרגם עוד והא בען ״קביל״ ברכתי)בלשון ק ב ל הלא דבר הוא( אלא כוונתו להכלל שהגחגו כי יצחק •נתן ליעקב הברכות בתורת מתנה והי׳ יעקכ מקבל אהד לכך תרנם ב א אהיך ונר ויקה ב ר כ ת ך על אהיך בתוכמא וקביל ברכתך בתורת מתנה אבל הבכירה קנה יעקב מעשו עבור נזיר עדשים כמ״ש וימבר את בכורתו ליעקב והי׳ שני מקבלים יעקב קבל ה ב כ י ר ה ועשו קבל הגזיד עדשים לכן תרגם את ב כ ו ר ת י ״לקה״ ית בכירותי ״גסיב״ כלומר קנה ממני בתורת קנין והנה עתה ״לקה* ברכתי ממך במתנה תרגם והא כען ״קביל״ ברכתי ,מנבלל הזה ת ר ג ם )שמוה כ״ג סי( ושוהד לא ״תקה״ ושוהדא לא ״תקבל״ ובן ע ל בפר )כמלבר ל״ה ל״א( ולא ״תקחו״ כפר תרגם ולא ״תקבלוך ממון כי בזה אץ רק מקבל אחד מקבל השוחד ומקבלי הכפר: וזה עוד תרגום המבקש ביאור )כראשית י״ל כ״ג( אם מחוט ועד שרוך געל ואם ״אקח״ מכל אשר לך ת ר ג ם ואם ״אסב״ מכל די לך וחיי ף כתיב שם ענד אשכול וממר א הס ,יקהו״ חלקם תרגם ״יקבלוך הולקיהון ,וכן לעיל מיני׳)פשוק כיא( תן לי ה נ פ ש ירכוש קח לך ותרנם הב לי נפשתא וקניגא ״סב״ לך בשנים ראשוגים תרגם ״םב״ שיש בזה שגי מקבלים אברהם יה ן למלך סדים הנפש ומלך פדום יתן לו הרמש הלא המה י©3י מקבלים זה יקבל הנפש וזה יקבל הרמש לכן תרגם םכ ובן ואם אקח מכל אשר האומר 0 , ג לך 16 נפש מבוא ״מדרכי״ התרגום .הנר לך פירש״י ואם אקח ואב .ת !מר ל ת ת לי ש י ר מ ב י ת גנזך ל א אקח גם זה יהיו ש נ י מקבלים זה יתן יו ה נ פ ש ו ת והרכוש יזה יתן לו שיר מבית גנזיו ,לבך תרגם סב ״ אבל רק אשר אבלו הגערים פירש׳׳י עבדי אשר הלכו אתי וכו׳ הם יקהי חלקם ועפ״י דין מה שקנה עבד קנה רבו ושייך לי אבי' אני איני ריצה ליהגות ואני נותן ל ה ם במתנה ואין כאן ר ק מ ק ב ל א ח ד לכן תרגם יקבלון חילקיהון לפי ה ב ל ל ,ובן )נמוכי ו יי י־ ן ה ( קח מאתם והיו לעבד וגו׳ ותרגם קביל מ ג ה ץ יעי שהי׳ נדבת מתנת נשיאים בפירש׳׳י א׳׳ר נ ת ן מ ה ראו הנשיאים ל ה ת נ ד ב וכי עכ״ל רש׳׳ י ושם )וי״ו( ויקח מ ש ה יגםיב מ ש ה שהיא ל ק י ח ה פ ש ו ט ה לקח מ ה נ ש י א י ם ונתן ללוים י מ ׳ ׳ ש ויתן ^ ו ת ם אל הלוים ו מ ש ה הי׳ רק שליה לכך תי׳ םב ,ועוד צריך ביאור קצת שלשה פסוקים בתורה ד מ ש נ ה תרגומו מן הכלל שכתבגי מפירוש רש׳׳י מפ׳ מקץ שעל הרוממין מתרגם על קח ס ב ועל בע׳׳ח ב ה נ ה ג ת דברים מתרגם רבד ,והמה סתירות לכאורה )כראשית כ״כ י׳׳ג( ויקה את האיל ותרגם ״ינסיכ׳׳ ית דיכרא וכן ביוסף ייקחוהו וישליכו אותו ה ב ו ר ה ״ינסכיהי״ ורמו יתי׳ לגובא והשלישי אצל משה )שמות כ׳ טי״ת( ״יתקה׳׳ האשה הילד ותגיקהו ״ונסיבת׳׳ אתתא ית רביא ואוגיקתי׳ ולכאורה הי׳ל לתרגם ״ךבר״ כמו רמתרגמיגן על בע״ח אבל בזה הראה לגו אוגקלס כוונתי וטעמו על הילוף ושגוי תרגומו בזה כי על כן תרגם על דוממין סב שנושאים אותם בידים ועל בע״ח ךבר כי הולכים בעצמם והמנהיג מנהיגם בדברים אבל השלשה שהבאט האיל אעפ׳׳י שהוא הולך א ב ל אברהם לקחו ונשאו ע ל ידו ויעלהו ל ע ו ל ה ת ח ת בני ו ב פ ר ט כהמררש אשר רש״י מביאו שהי׳ רץ א צ ל אברהם והשטן סיבכו ומערבבי באילג־ת עכ״ל רש׳׳ י ולכן לקה לו בע׳׳כ בידיו וגשא אותו למזבח., וכן יוסף לקחו אחיו בעל ברחו ונשאו אותו בידיהם וישליכוהו הבורה כי הוא לא רצה לילך ביידאי לבור ונשאו אותו באבן דימם ,וכן משה הי׳ ילד שדרכו לשאת בידים לבן תרגם במלם לשון םב כמו שתרגם על רוםמין שלא הלכו ברגליהם ולא בהנהנה, ע״ב לא תרגמם ךבר ותרגמם סב ,ועל כל הקרבגות תרגם על קח סב כמו על קרבן פסח משבו ״וקחו׳" פירש׳׳ י מי שיש לו צאן יקח משלו ומי שאין לו יקח מן השוק, ועליהם הרגם םב לפי הכלל ובמקום שכתוב אצל הכהנים כמו ו מ א ת בגי ישראל יקח שני שעירי עזים כלומר הוא יקה ייקנה מ ד מ י של ציבור והוא -שילוהם )ועיין במסכת קידושין )דף מ ״א ע״כ( נפקא לי׳ מדר׳ יהושע בן קרהה יכו׳ ברש׳׳ י בר״ה רוב מעשיהם כל עמדת )קדשים( הקרבתם ע׳׳י בהנים שהם שלוחם עכ׳׳ל רש׳׳ י ושלוחו של ארם כמותו אבל במם׳ נדרים )דף ל״כ ע!א( איבעיא להו הגי כהנא שלוהי רידן הוו וכו׳ עיין שם ועיין בתום׳ )פ״ק וקידושין דף כ״ו (.בד׳׳ה מהו ש י ע ש ה שליח עיי״ש(! עד כאן ביארנו לפי כללי המתרגם ועתה נ ב א ר התרגומים על קח שמתרגם לפי פירושו שמפרש כיונת הפסוק בשיגויים )כראשית י״ל י״א י׳׳כ( ויקהו את בל רכוש םרום ועמדה ונו׳ ויקחו את לוט יאת רמשו ותרגם בהם ושבו ,ושבו ,כ ל ו מ ר דבתיב ויקחו מי נתן להם לא בקני׳ ולא במתנה רק לקחו בחזקה בשביה ,את לוט ואת רבישם שייך ע״ן לשון שבו אבל בניצוח מלחמה אם יקח המגצה ארץ שונאו בזה לא שייך לומר שלקח ארצי בשביה כי לא גיידי הארץ ל ה ו ל י כ ה כמו ש כ ת ו ב שם ויקחו את לוט ואת רכושו .וילבו״ ועי׳ ז מתרגם גםיב כמ״ש )כמדכר כ״א כיו( ויקח את כל ארצו מידו ותרגם יגםיב ית. כל ארעי׳ מידי׳ וכוונתו לפירוש רש״י מידו מ ר ש ו ת ו וכיונתי למח דכתיב מידו לכן תרגם וגםיב לקח מידו טרשיתו אבל ע״ז תרגם ויקח ישראל את כל הערים )שם כ״ה( ותרגם וכבש ישראל ית קרויא ולמד סתום מן המפורש שזה הדבר חזר מ ש ה ב מ ש ג ה תורה )לכריס ב׳ ל״ד( וגלכד את יל עריו יתרגם וכבשנא ית כל קרווהי לכן תרגם על . u ויקח דפ׳ חוקת גם וכבש כלומר האי ויקח המינה ברע כ ם ו ש א מ ר מ ש ה ן נ ל כ ך א ת ע וכדומה ך ו ן 2 נפ*ם מבוא.מדרכי׳ התרגום הגר ט 17 ובדומה לפי הכוונה קח א ת הלוים יקריב .ית לואי שהכוונה ל ה ק ר ב ת ע ב ו ד ת הלוים יכן ואני ה ג ה ל ק ח ת י א ת אחיכם הלוים ל ע ב ד א ת ע ב ד ת א ה ל מ ו ע ד ותרגם ואגא ה א קריבית ית אהיבון לואי ובר : וכן )כראשית ט׳׳,־ טי׳׳ת( ק ח ה לי -עגלה מ ש ו ל ש ת קריב ק ד מ י עגלין ת ל ת א ויקה לו א ת כ ל א ל ה וקריב קדמוהי ית כל אלין ובולם ה ת ר ח ק ו ת ה ג ש מ י ו ת לכבוד ד׳ ודש״י פירשל ה ק ר ב ת ה ק ר ב נ י ת וכן הוא במ״ר וגם זה כוונת תרגומו קריב כלומר הקריב ל פ ג י ,וכן ויקחי לי ת ר ו מ ה ויפרשוי ק ד מ י אפרשותי והוא ה ת ר ח ק ו ת הגשמיות וכי לאורה אני צריך כ ד ר ש ת ה ד ל גבי מנירה והראי׳ ת י נ ף כ ת י ב תקחו א ת ת ר ו מ ת י תרגם ת כ נ ו ן שקאי ע ל מ ש ה ואהרן ובן וזאת ה ת ר ו מ ה אשר ״תקהו״ מ א ת ם תרגם ״ ת פ ב ו ך מגהון א ב ל ב ת ח י ל ה כ ת י ב מ ל ת ״ליי׳ ו יקהו לי ח ר י ט ה תרגם בהתרחק־ת ה ג ש מ י ו ת ויפרשון ק ד מ י : עוד לפי הכוונה ייקח מ ש ה א ת ע צ מ ו ת יוסף תרגם ואסיק מ ש ה י ת גרמי׳ דיוסף יען שהי׳ טמין בנילוס ו מ ש ה ה ע ל ה ו ועוד שיוסף ה ש ב י ע ם בלשון הזה וכפירש׳׳י )שמות י״ג י ״ט( ו ה ע ל י ת ם את עצמיתי מזה אתכם לאחיו ה ש ב י ע כן עב״ ל ר ש״ י ,ועוד ויקה קרח ו א ת פ ל ג קרח כפירש״י ל ק ח א ת עצמו ל צ ד א ה ד ל ה י ו ת נהלק על הכהינה , והוא ע״ד מוסרי ו ה ג י ו נ י ) א ל ל ע ג א ר י ע בל׳׳ א ו ל י ט י י נ י ש ( ועוד מתרגם ב ת ח ל ת סדר ב ר א ש י ת ע ד שובך אל ה א ד מ ה כי מ מ נ ה לוקחת .ד מ י נ ה ״אתבריתא" ר ל א מציגו א צ ל ב ר י א ת ה א ד ם לשון ״ויקה״ רק לשון ויברא וזהו ביאיר על לשון ל ו ק ח ת : תרגם חזי ואצל ה ש י״ ת תרגם גלי )שמות ג׳ ז׳( ר א ה ראיתי מגלי גלי קדמי והוא ראה ה ת ר ח ק ו ת הגשמיות כדרכו כלומר ה כ ל גלוי וידוע לפניו וכן ב נ פ ע ל )שם ט״,׳( ד׳ אלקי אבותיכם נראה אלי אתגלי ל י : רביא תדגים של י ל ד ,ו י ל ש י ן רבים תרגם ;נקיא ,כי ל א י ת ר ב ה בלשין א ר מ י ,זולת ב ש ם ה מ ו ש א ל מן יגיק ) ,כראשית ל״ג י״ג( כי ״הילדים״ רכים תרגם ארי ״׳נקיא״ ~ רביכין : מ ת ר ג ם אםחי על גוף אדם החי )כראשית י״ח די( ורחצו רגליכם ואםחו רגליכין רחץ )שס מ׳׳ג ל״א( וירחץ פניו ואםחי א פ ו ה י ,ורחץ א ת בשרו במים ויסחי ית בברי׳ ב מ י א וכן ה ר ב ה ,עוד תרגם רחץ יחלל והקרב והכרעים ירחץ ב מ י ם יחלל ב מ י א גם ש ט י פ ה ו ר ה י צ ת הקרבים והדקין מ ב פ נ י ם כלומר ה ל ל הקרבים שהקרבים הלולים ה ם ומנקה אותן החלולים ב ר ה י צ ת המים ,ובלשון הש״ס חליל דבי׳ ט ב ה א )חולין דף קי״ג ע״א(: ע ס ? ז טתירגם ש מ י ע ת האוזן ו ה ב נ ה בטי׳ ש כי־ ש ו מ ע יוסף כי ה מ ל י ץ בינותם ותרגם ארי ש מ ע יוסף ,ו ק ב ל ת הדברים י מ ״ ש )כראשית ג׳ י״!( כי ש מ ע ת לקול א ש ת ך ארי ״קבלית״ ל מ י מ ר א ת ת ך ובן ה ר ב ה ב ת ו ר ה : עמול הלשון הזה יפרד בלשון ארמי לשנים א׳ ה ב א בשורש ״נטר״ הב׳ מ ה ש ב א ב נ נ י ן נ פ ע ל מתורגם בלשון א ם ת מ ר בשורש ״םמרי׳ ושני הלשונות ימצאו ב ל ש ה ״ ק ״שמירה״ ״ויצירה״ ולא מציגו לשון נצירה ונטירה בלשון נ פ ע ל בלשה״ק כי ה ש מ י ר ה ר ק ל ־ ש מ ר א ת עצמו אין שייך לשון זה רק ב פ ו ע ל היוצא לשמור א ת ד י ר ה א ח ר לרן ה פ ר י ד ה מ ת ר ג ם והכניס כל .ה נ פ ע ל י ם בלשון שמירה וכל ה פ ע ל י ם בלשון נ ט י ר ה אף בי בלשה״ק גם הפועלים נ מ צ א בשורש שמור לרוב ה ר ח י ב לגו ה מ ת ר ג ם ה ה פ ר ש ביו הלשונית : שבועה מ ת ר ג ם ב ש ל ש ה לשוגות ,ש נ ו ע ה ,קים ,מומתא ,.ש ב ו ע ה הניח כלשון ה כ ת ו ב נ א ש ר יבואר ,קים הוא פשוט לקיים ה ד ב ר ,מ י מ ת א הוא לשון ק ל ל ה כאשר הרגם על א ל ה מ ו מ ת א )דברים כ״ט י״ה( והי׳ ב ש מ ע ו א ת דברי ה א ל ה הזאת כלומר דברי ה ת ו כ ח ה ה כ ת ו ב ה ל ע י ל מיני׳ ותרגם ית פ ת ג מ י ״מומתא״ ה ד א וכן לעיל מיגי׳ )פסוק י׳׳א וי״ג( ו ג א ל ת י תרגם ובמומחי׳ ואת ה א ל ה ה ז א ת וית מ ו מ ת א חרא ,גם תרגם ע ל אלה - 2 2יךן T : 18 נפש מבוא ״מדרכי״ התרגום הגר אלה לוט תרגום של ק ל ל ה )דברים כ״ט י״ט( ו ר ב צ ה בו כ ל ה א ל ה יתרגם כל ל ו ט י א : וזה ה כ ל ל א צ ל הקב״ה כלומר במקום י ש ה ש ב ו ע ה כ ת י ב א צ ל ה ש ם תרגם ת מ י ד קים , בי נ ש ב ע ת י ,ב מ י מ ר י קימית ,כ א ש ר נ ש ב ע ל א ב ו ת י ך ,ב ט א ״דקים״ ל א ב ה ת ך ,אשר נ ש ב ע ד׳ ל א ב ו ת י כ ם ,די ״קים״ ד׳ וכו׳ וכמו ש נ ש ב ע ד׳ בנוסח הזה ש ל קים )כמדבר י״לכ׳יא( ואולם חי אני ,ותרגם וברם ק ים אנא גטס כ ״מ( א מ ר אליהם ״חי״ אני תרגם א מ ר להון ״קיםי׳׳ אנא ובשניהם פירש רש׳׳י ':לשון ש ב ו ע ה כי הוא קים ודבריו חיים וקימים , עוד תרגם קים במקום ש ה נ ש ב ע ע ל עצמו או מ ש ב י ע א ה אחרים יהי׳ .ה ש ב ו ע ה ע ל ה ע ת י ד ולא ע ל ע ב ר כ ל ו מ ר ש ה ש ב ו ע ה יהי׳ ק ו ד מ ת ל ה מ ע ש ה באשר י ב ו א ר ,עוד תרגם קים במקום ששני בני ארם נשבעין זה לזה או אפילו שרק א ח ד מ ש ב י ע א ת הבירו לקיים א ת דברי וחבירו מ ק ב ל את ה ש ב ו ע ה לקיים מאמרו ברצון ט ו ב מ ת ר ג ם ע ל ש ב ו ע ה ״קים״ כלומר קבלנו על עצמינו או ע ל ע צ מ י לקיים ,א ב ל אם ל א י ת י ב אצל ש ב ו ע ה ש ק ב ל ע ל ע צ מ ו כלומר ה א ח ר מ ש ב י ע את ה ב י ת ולא כ ת י ב שח ש נ ש ב ע ה מ ו ש י ע ולא הזכיר ' ה כ ת ו ב רק ש ב ו ע ת ה מ ש ב י ע או אפילו אם קיבל ה מ ו ש ב ע א ת ש ב ו ע ת ה מ ש ב י ע ואמר אמן ע ל שבועתו רק שהיי עפ״י הברח ולא ברצונו ה ט ו ב ע ל ש ב ו ע ה כזאת ת ר ג ם מ ו מ ת א כי ה מ ו ש ב ע לא ק ב ל על עצמו לקיים ה ד ב ר לבן אינו מ פ ל בזד .לשון קיום א ב ל מ ו מ ת א יש כאן שהוא א ל ה ו ק ל ל ה שחבירו משביעו ו מ ק ל ל ו אם ל א יעשה ה ד ב ר , ופעמים הוא עצמו נ ש ב ע ולא ניפל בזה לשון קים רק לשון א ל ה מ ו מ ת א ל ע ב ו ר על שבועתו כאשר יבואר ,ו ה ש ת א נ ם א אל הכתובים ל ב א ר ולברר ה כ ל ל : )לראשיה ר״א ר״ג( ועתה ה ש ב ע ה לי באלקיה • תרגם וכען ״קיס״ לי ,ל מ ה תרגם קים ש נ א מ ר שם )פסוק ל״א( כי שם נשבעו שניהם הרי היא ל פ י ה כ ל ל , עיר )שם כ״ד ג•( א צ ל א ב ר ה ם ועברו א ל י ע ז ר ,ואשביעך בד׳ אל קי ה ש מ י ם וגו׳ יתרגם ״ואקים ע ל ך ל מ ה תרגם קים כמו שנאמר )פסוק טי״ת( וישבע לו ע ל ה ד ב ר הזה ותרגם וקים ליי על פ ת ג מ י הדין כלומר נ ש ב ע וקבל על עצמו ־ לקיים ה ד ב ר הזה : )שם כייס ל״ג( והי״מר יעקב ה ש ב ע ה לי כיום וישבע לו ותרגם• ואמר יעקב ק ים לי ביום וקים ליי כלומר קים עשו א ת ה מ כ י ר ה וקים א ת ה ב כ ו ר ה ל י ע ק ב ) ב ע ם ט ע ט י נ ט ר־עסט געזעמצט( ועיין מ״ש ע״ ז בפנים ו ה מ צ א מרגוע וכן )שם כ׳יו ל ״א( וישבעו איש לאחיו הרי שניהם נ ש ב ע ו לבן תרגם וקיימי גבר לאהיהי שניהם קבלו ע ל ע צ מ ם לקיים ה ד ב ר ) ,שם ל״א נ׳יג( וישבע יעקב ב פ ח ד אביו יצחק ותרגם ״יקים״ יעקב ב ד ד ח י ל , ה ג ם שלא נזכר ש ב ו ע ת לבן ,אמנם זה .הי׳ רצון לבן והוא פ ת ח ה ה י ל ה ב ד ב ר הזה כ מ ו שנאמר קודם )פסוקמ״ד( ו ע ת ה ל כ ה נ כ ר ת ה ברית אני ו א ת ה והי׳ ל ע ר ביני ובינך ינ־ירש״י והי־ ל ע ר ה ק ב ״ ה ,עיי״ש כל הפסוקים ,והי׳ רצון לבן ורצון י ע ק ב לקיים ה ד ב ר מ ה ש א מ ר לבן אם ת ע נ ה א ת בנותי וגו׳: )שם מ׳׳! ל״א( אצל יעקב ויוסף ויאמר ה ש ב ע ה לי וישבע לו ותרגם ׳ואמר ״קים״ לי ״וקים״ ל י ה כמו שכתבנו •• )שסלה׳( אבי ה ש ב י ע נ י א ב א ״קים״ עלי תרגם כמו שהיי׳ ובנד שתרגם ק י ד ם : )במיכל ל׳ ג׳( אן ה ש ב ע ש ב ו ע ה תרגם או יקים קיפ כפירש״י ש ל א אוכל או שלא א ע ש ה וכו׳ וקבל ע ל עצמו לקיים הרי הוא ב ל א יחל דברו ,ש ל א יעשה דברו חילץ ובלשון ה כ ת י ב כ כ ל היוצא מפיו יעשה כ ל ו מ ר יקים וכן שם )פסוק י״א( או אסרה אסר על נ פ ש ה ב ש מ ע ה תרגם בקיום ,ואחרון ח ב י ב לכווגת ה כ ל ל )דברים יו״ד כ׳( ו ב ש מ ו ועתה ת ש ב ע תרגם ו ב ש מ י ה ״תקיים״: י ב א ר ונברר מ ל ת מ י מ ת א כלומר ה מ ק ו מ ו ת שתרגם ע ל ש מ ע ה ,מ ו מ ת א ,א צ ל א ב ר ה ם ואליעזר ע ב ד ו )בראשית כ״ד •שי״ת( ונקית ״משבועתי״ זאת תרגם ותהי זבאה ממיתי מבוא ״מדרכי׳ התתומ הגר י 19 ..ממותי״ ד א ל ע י ל ה ר ג ם ואשביעך ואל;כ עלך ב מ י מ ר א ואמר א ב ר ה ם ואם ל א ת א ב ה ז־.אשה ל ל כ ת אחריך הרי בטל זד .הקיוס שלא ת־ני לקיים ונקית גם מ ה א ל ה בלומד ׳ מ ק ל ל ת ה ש ב ו ע ה ש ה ו א המומתא ו א ל י ע ז ר עצמו א מ ר ל ל ב ן ובתואל בלשון א ל ה שםיפד ל ה ם דברי א ב ר ה ם )פסוק מ״ל( אז ת נ ק ה מאלתי ותרגם ב כ ן ת ה א זנאי ״ מ מ ו ת י ״ ' ו ט ׳ ואם 5 ל א יתנו לך והיית נקי מ א ל ת י ״ממימתי* הרי זה א ל ה וגם ש ב ו ע ה ואם השבועה והקיום ב ט ל מ מ י ל א ת ה א נקי מ ה א ל ה מהמומתא ,ובא זה ו ל י מ ד ע״ז מ ד ב ר י אליעזר נ ש מ ע על ש ב ו ע ת אברהם ש א מ ר ו נ ק י ת מ ש ב ו ע ת י ש כ ו ו נ ת א ב ר ה ם הי׳ ג ם ונקית מ א ל ת י ,ממומתי•* <:ם כ׳׳ ו כייס( ונאמר ״תהי נ א אלה״ בינותינו בגיגו ובינך וגכרתה ב ר י ת ע מ ך ותרגם ״תתקים כען מ ו מ ת א ״ דהוה בין אבהתנא וכו׳ לעיל )כ׳יא כ״ג( ועתה השבעה לי באלקים הנה תרגם ״קים״ לי במימרא ויאמר אברהם אנכי אשבע ותרגם אנא אקים ושם פ ס ו ק )ל״א( כי שם נשבעו שניהם ותרגם ארי תמן קימו תרויהון ,וכאן ומתק התרגום כי שם אמר אבימלך אלקים עמך בכל אשר אתה עושה ופירש״י לפי ש ר א ה שיצא משכונת ס ד ו ם לשלום ועם המלכים נלחם ונפלו בידו ונפקדה אשתו לזקוניו עב״ ל רש״י כלומר מוצלח א ת ה בכל אשר הפנה לכן נכרתה ברית ויהי׳ לטובתי ובקש מאברהם לישבע ע״ ז שיקיים ועתה השבעה לי בד׳ הנה אם תשקיר לי ולניני ולנכדי ו י א מ ר אברהם א נ כ י אשבע ותרגם ואמר א ב ר ה ם אנא ״אקים״ בלומר אנכי בוודאי אקיים אבל מי יודע אם אתה תקיים את שבועתך נראלת״ה ל מ ה ל א כתיב וישבע אברהם כמ״ש וישבע יעקב )ל״א נ״ג( או ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לי )שם כ״ה ל״ו (.או אצל יעקב ויוסף ויאמר ה ש ב ע ה לי ו י ש ב ע לי נשם מ״! ל״א( ולמה א מ ר אברהם בלשון אנכי אשבע ו ת ר ג ם אנא אקים בלומר אנכי בוודאי אקיים אבל אתה מי יודע וכן הי׳ לבסוף כי בנו ־עבר ע ל השבועה ואמר לך מעמנו וגי׳( ,ולבסוף מגיר הנתיב בי שם גשבעו שניהם ותרגם ארי תמן קימו תרויהון כלומר שניהם נשבעו לקיים וכתיב שם גם ויכרתו ברית ותרגם וגזרו ק י ם ,ומה הי׳ בסוף בבגו )כ״ו י״כ( ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו׳ וימצא ונו׳ מאה שערים ויגדל האיש וילך הלוך וגדל וגו׳ ויקנאו אותו פלשתים וכל הבארות אשר הפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מ ע מ נ ו בי ע צ מ ת מ מ נ ו מ א ו ד ,וילך מ ש ם יצחק וטי ושם פשוק )כ״ו( ו א ב י מ ל ך הלך אליו מגרר וגו׳ ויאמר אליהם יצחק מדוע ב א ת ם אלי ואתם ש נ א ת ם אותי ותשלהוגי מאתכם כלומר ואי׳ השבועה והברית אשר נשבע אביך לאבינו ועברת על השבועה ולא קימת הרי אתה נשארת באלה ו ב ק ל ל ך מומתא והצדיק אבימלך את עצמו כמו ש א מ ר אביו ל א ב ר ה ם ראו ראינו כי הי׳ ד׳ ^ מ ך וכן אמר אביו אביםלך אלקים עמך .ב ב ל א ש ר א ת ה עושה כלומר איש מצלייחי א ת ה ,וזהו שפירש״י ראו ראינו ראו באביך :ראינו בך עכ״ל רש״י ,ונאמר ת ה י ג א א ל ה ביגיתינו בינינו ובינך ותרגם ע ל ״תהי״ נ א « ל ה ״תתקים״ כען מ ו מ ת א ד ה י ה בין אבהר״נא כלומר נשאר שביעה שהי׳ בין אבותינו .בגזירת א ל ה שאני ל א קיימתיה לכן תהי נא אלה ״תתקים כען מומתא״ בלומר ־שהמימתא ת ת ק י י ם שנחזק הממותא• ל ק י ו ם ו מ ק ב ל אני מעתה לקיים א ת השבועה אשר ע ב ר ת י ע ל י ה כ י ח ט א ת י ב ז ה א ב ל ל מ ה ע ש ה זאת רק ב ש ב י ל ה צ ל ח ת יצחק ורצח ־שתחול עליו גם ה ה צ ל ח ה ה ז א ת ב ש ב ו ע ה הזאת וישבעו איש לאחיו ותרגם יקימו י י ן 5־ . . אח הי •עוד כ ת י ב מומתא ב ת ר ג ו ם )שם כרין כ״ה( •וישבע י ו ס ף א ת י בני י ש ר א ל ותרגם ״ואימי״ יוסף ,יען ש ל א נ א מ ד ש ה ם ג ם ה ש ב י ע ו ל ו שיקיימו א ת ש ב ו ע ת ו ,וכאן ל א כ ת י ב • ל א ה ש ב ע ולא אתנם ר ק ו י ש ב ע י ו ס ף לכן ל א פ י ר ש רש״י ע״ ז כ ל ו ם א ב ל בפ׳ ב ש ל ה :ביתיב ר ק ח מ ש ה א ת ע צ מ ו ת י ו ס ף ע מ י כ י ה ש ב ע השביע א ת ב נ י ישראל פ ק ד וגו׳ והעליתם 20 כבוא .מדרכי״ התרגום הנר והעליתם את עצמיתי מזה ״אתכם״ ופירש״י לאחיו השביע בן ועל השבע השביע פירש״* ה ש ב י ע ם שישבעו ל ב נ י ה ם עב״ל רש״י ,ו ל מ ה כן כי ידעו חשבון ש ל גלות מצרים ש ה ם לא יחיו עד פקד יפקד לכן לא כתיב וישבעו לו אהיו ולא יוכל לתרגם וישבע ו ק י פ שהם לא יוכלו לקיים והעליתם וגוי,ובניהם עדיין לא נולדו ותרגם .ואומי״ לפי הכלל דלעיל : עוד תרגם בעשרת הדברות לא תשא את &ם ד׳ אלקיך לשוא ותרגם לא ״הימי״ בשמיי! דה׳ אלקך שם בוודאי לא יוכל לתרגם לא ,תקים״ בשמא דה׳ לטגנא ואם ד,ו«• שיא הרי אץ בו קיום בהשבועה) ,שס שמות כ״כ ירד( שבועת ד׳ תהי׳ בין שגיהס תרגם. ״מימתא" דה׳ אם לא שלה ידו שהוא לשון עבר ולא יוכל לתרגם קים קימא ד ה . / דלשון קיט הוא על עתיד שיקיים ועל ;בר לא שייך לומר בו לשון קים רק לשון מומתא וקללה ועוד ב״ד משביעו שלא ברצונו ומוכרח הוא לישבע הרי לא שייך בזה: לשון קים רק לשון אלה ש מ ת א שיקבל באלה בשבועתו אם לא ש ל ח את ידו ואס שלה ידו הרי הוא במימתא וכמ״ש שם ולקה בעליו ולא ישלם ותרגם ויקבל מרית מיניה ״מומתא״ ולא ישלם וכן פירש״י ולקה בעליו השבועה : עוד )כמרכי־ ה׳ י״ש( אצל שוטה ,והשביע אותה הכהן תרגם ״ויומי״ יתד ,כהנא ,גם לא שטית טימאה שם השבועה על העבר כמ״ש אם לא שבב איש אותך ואם תחת אישך וגו׳ ואת בי שטית ובי נ ט מ א ת הרי הוא שבועה על העבר ולא שייך בו לשין קיום ותרגם .י ו מ י ,מימתא״ שהוא קללה וכמ״ש )פסוק כ״א( והשביע ה כ ה ן את האשה בשבועת• האלה ותרגם במומתא דלוטא )לוט תרגום של קללה( וכמו שפירש״י בשבועת ה א ל ה שבועה של קללה עכ״ל רש״י וגומר יתן ד׳ אותך וגו׳ ,ועור הכהן משביע בעל ברחה שלא ברצונה הגם שאמרה אמן אמן בוודאי שלא לרצוגה אם גטמאה איך שיהי׳ לשון קיום בוודאי לא שייך לתרגם על והשביע רק לשון מ ו מ ת א ,וכן איתא ב ת ׳ ׳ ב אין אלה ב ל א שבועה שנאמר בשבועה האלה ובי׳ .ובזה נוכל לומר כוונת המשנה רייט מ פ י ת שביעית ,שבועית שתים שהן ארבע ופירש״י שתים כתיב בקרא ד ב ת י ב להרע או להטיב וכו׳ דלהרע או להטיב להבא משמע ,שהן ארבע ,ופירש״י יש לרבות מריבוי ה נ ת י ב י ם בו׳ אף ריר יהלופו לשעבר בגון אכלתי והוא לא אכל אי לא אכלתי ואכל עכ״ל ר ש ״ י ,וכן מתרגם שם על הכתיב הזה בלשון קיום )ויקרא הי' ד׳( או גפש כי ת ש ב ע ל ב ט א בשפתים להרע או להטיב ל ב ל אשר י ב ט א ה א ד ם בשבועה ונעלם ממנו וגו׳ ומתרגם או אינש ארי ״יקים״ לפרשא בםיפון לאבאשא או לאוטבא לכל די יפרש אנשא ״בקיום״ כיון שהוא שבועת ל ה ב א הרי יש בידו לקיים ונשבע על הקיום לרן תרגם ה ש ב ו ע ה בלשון קיום דלהרע או להטיב להבא משמע וגשבע לקיים אבל לעיל מיני' בפסוק )א׳( אצל שביעות ע ד ו ת כתיב ונפש כי תהטא ושמעה קול ״אלה" יהוז* עד אי ר א ה או ידע אם לא יגיד וגשא עוגו ותרגם ואנש ארי יהוב וישמע קל ״מומי״ יהוא סהיד וגו׳ בזה מתרגם על אלה ״מגמי״ שהוא לשון קללה ובזה גהפוך הוא דווקא ע ב ר ועל העבר הוא חייב אבל על להבא הוא פטור כמי דאיתא שם במתניתין שביעית )דף ל״ר ע״א( משביע אגי עליכם כשתדעו לי עדות שתביאו ותעירוגי הרי אלו פטורים -. מפגי שקדמה שבועה לעדות עכ״ל המשגה : עוד מתרגם כלשון הכתוב שבועתא אצל כפירת ממון )ויקרא ה׳ כ״א( נפש כי תחטא ונו׳ וכחש בעמיתו בפקדון או בתשימת יד או בגזל ונו׳)שם ליד( או מצא אבדה ו כ ח ש בה ״ונשבע״ על שקר ותרגם ״ואישתבע״ על שיקרא )שם כ״ג( והשיב את הגזלה אשר גזל וגו׳ )שם כ״ל( או מכל אשר ״ישבע״ עליו לשקר ותרגם ראשתבע עלוהי לשקרא ושלם אתו בראשו נפ$ מבוא ״מדרכי׳ התרגום הנר יא 1 בראשו וחמשתיו יוסף עליו וגו׳ וכן )שם י׳׳ט י״א( לא תגנבו ולא תכחשי ולא תשקרו איש בעמיתו)שם י״כ( ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את.שס וגו׳ ותרגם ולא ״ ת ש ת נ ע ץ ״ בשמי ־לשקרא ,ובזה לא יובל לתרגם קימת שקר כי אם הוא שקר לא קים הוא וגם אומי שקרא לא רצה לתרגם או מומתא דשקרא כמו שכתבגו שעיקר יסוד מן מומתא הוא ק ל ל ה כי *תרגום של אלה הוא מומתא ואיך יתרגם קללה של שקר ,לכן הגיח כלשון הכתובים בלשון ש ב ו ע ה : ת ן במקור נתין על עבר ובינוני וציווי מתרגם יהב והמקור ועתיר מ ת ר ג ם נתן) ,כראשית א׳י״( .ויתף אותם אלקים ברקיע השמים ת ר ג ם ״ויהב״ יתהון )שם כ״ט( הנה .נתתי׳׳ לכם את כ ל עשב ה א יהבית לבון )שם גימ״ל וי״ו( ״ י ת ת ך גם לאישה עמה ותאכל ״ויהבת״ אף לבעלה) ,ביגיגי( )שם טי״ת י״כ( אשר אני ״ נ ו ת ן די אנא ״יהיב״ )וכרים י״א כ״ו( ראה אנכי .נתך לפניכם היום ,הזי דאגא ״יהיב״ קדמיכין)שם י״כ טי״ת( אשר ד׳ אלקיך .נתך לך ,יהיב״ לך) ,ציווי( )כראשית י״ו כ״א( ,תך לי הגפש יהב" לי נפשתא )שם למ״ו כיו( ״תנה׳׳ את .בשי ואת ילדי ״הב" י ת גשי )שם מ׳׳כ ל״ 0״תגה״ אותו על ידי ״הב״ יתי' על ידי ,מהמקור( בלשון ״תך )מוכר כ* 1זיי״ן( נתן תתן לחם אחיזת גהלה ותרגם ״מיתן״ תתן להון <לברים ט״ו ירו( נתן תתן לו ולא ירע לבבך ״מיתך תתן לו) ,עתיד( הרבח בתורה דמתרגם ״תן״ ״ויתך לך האלקים מטל השמ־ם תרגם ״ייתן״ לך ד׳ ״ויתך לך את ברכת ־אברהם ״ויתן״ לך ית ברכתא דאברהם ,טוב ״תתי״ אותה לך ״מתתי״ א ו ת ה לאיש אחר, & ב ״ראתן״ יתה לך ״מדאתך לגבר אוהרן ,וכן הרבה ,ושמור הכלל הזה כי לא תמצא בכל התג״ך ס ת י ר ה לזה ואם תמצא תהפוש אהר ספרים מתייקים כי מ ו ד א י טעות הדפוס תמצא כי כן הוא לשון הארמי: ו ד ע כי מלת ״הב״ נגזר מלשון תורה ״הבה״ לי בגיס וכן ״הבה״ את אשתי כי מלאו ימי וכמה מלות ארמי נמצא בתורה וכן להיפוך.: : בשלש עשרה מדות התרגום נדרש. ״א* בכל התורה מרהיק התרנום את ההנשמה בידוע : 1ג> בכמה מקומות מוסיף כמה תיבות מה שלא כתוב בקרא להטעים ה מ ע ה כי יש לו רשות ע״ז וכדאיתא ברש״י ובתוס׳ במסכת קידושין )דף מ ״ ט ע״א( ואונקלם ׳•שהוםיף לא מדעתי־ הוסיף שהרי בסיני ניתן התרגום ע״כ ל ש ו נ ם ,אמנם מציגו גם שלפעמים גורע תימת מן לשון הכתיב כמו)בראשית י״ט י״ה( אל גא ד׳ תרגם בבעו גען והשמיט מ ל ת אל )אמנם כאן אין ה ש מ ט ה והוא מלת הקריאה כמו שכתבגי בכללי התרגום( וכמו)שם ם״ז י״ח( בלתי אם גויתגו ותרגם אל הין גויתגא והשמיט מלת אם עי•*״ ש מה ש כ ת ב נ ו בזה ולפעמים גירע שתי ת י מ ת )שם מ׳ י״ג( ישא פ ר ע ה את ראשך הרגם( ירכרינך פרעה מתרגם מלת ישא ידכרינך ושתי המלות את ראשך השמיט ועיין •מה שכתבנו שם ,ולפעמים מוציא תיבה ומכנים תיבה א ח ר ת כמו שם אין שר בית •מסי הר ראה א ת כ ל מאימה בידו ותרגם לית רב בית אסירי חזי י ת כל ״הירחך בידיי :מוציא מלת מאומה שהרנומו מדעם ב ב ה ״ ת ומכנים מלת מרהן שהוא חטא ועין ,ועיין ברש בפנים ע״ז ,ובן ) ש מ ו ת י׳ כ״י( לא תשאר פרסה תי׳ לא נשאר מיניה מדעם ,מוציא מלת פרסה ומכניס .שתי תימת מלת מדעם )מאימה( ומלת מיניה )ממנו( ולפעמים&מוציא תיבה אהה ומבנים שלשה תיבות )בראשית ב״ג יינ( לו שמעני תרגם מלת לו עביר נפש 22 7 הגר מבוא .מדרכי ׳ התמים עביר ל י טיבו ה ר י מוציא מ ל ת לו ומכנים ש ל ש ה תיבות עביר ל י ט י ב ו , ו ל פ ע מ י ם טר?נ: מ ה ת י ב ה א ו ת א ח ת וניתנה ע״ג ח ב י ר ת ה ו כ מ ו ש מ צ י נ ו ב ג מ ר א גורעין ומוםיפין ודורשין כ מ ו ) ש מ י ת כ״ ג כ׳׳א( כ י ש מ י ב ק ר ב ו ת ר ג ם א ר י ב ש מ י מימרי ו נ ו ט ל הבי׳׳ת מ ת י ב ת . ב ק ר ב ו וניתנה ע ל ת י ב ת ש מ י י ת ר ג ם ב ש מ י ו כ ן ) ד ב ר י ם ל ״ ג נ׳׳ו( ו ב ג א ו ת ו ש ח ק י ם ת ר ג ם ו ת ו ק פ י ה ב ש מ י ש מ י א יתיקפיה ת ר ג ו ם ש ל ו ג א ו ת ו ו נ ו ט ל הבי״ת מ ן ב ג א ו ת ו ו נ ו ת נ ה ע ל י מ ל ת ש ח ק י ם ו ת ר ג ם ב ש ח ק י ם ב ש מ י ש מ י א ועיין ב פ נ י ם מ ה ש כ ת ב נ ו ב ז ה הכתובים״ ולפעמים מ ס ר ם ה כ ת י ב ב מ ו שפירש׳׳ י ל פ ע מ י ם סרםהו י ד ר ש ה ו כ מ ו ) ב ר א ש י ת כ״ב י׳יג* א ח ר נאחז הציג מ ל ת א ח ר קודם שפירש״י ב פ ס ו ק ותרגם ב ת ר אלין עיי״ש מ ה ש כ ת ב נ ו ש ם וכמו׳ ש ם וכן בפי ב ל ק ל א ה ב י ט און ת ר ג ם ה ב ט ת י ל א עיי״ש מ ה שכתבנו : ג( מסגולת התרנים ל פ ר ש נמקים ד ו ח ק י ל פ י הענין ל פ ע מ י ם רש״י מ ח ו ל ק ע ם ה ת ר ג ו ם כ י רש״י ו ה ת ר ג ו ם ל פ י ה ע נ י ן ו ל כ ן ה ו א מ ו ס י ף ו ג ו ר ע כ י להתרגום יש ל ו ר ש ו ת ע״ז כ מ ו ש כ ת ב נ ו ׳ ל ע י ל ,א ב ל רש״י מהוייב ל פ ר ש ה מ ל ו ת ,ו ש מ ו ר ה כ ל ל ה ז ה כ י הרמב״ן כ ה י פ ע מ י ם • ה ר ב ה ש א ו נ ק ל ס מ ת ר ג ם ה מ ו נ ה ו ל א פ י ר ו ש ה מ ל ו ת רקרא ,ו ב ח נ ם ד ח ק ו ה מ פ ר ש י ם • לפי ולא מפרש להלביש כוונת התרגום ד( במקום שכתיב כמו ימנה, בפירוש המלות ש ל הכתובים : ב ל ש ו ן רצנזיה ,מ ת ר ג ם ע ״ ד )בראיית פ י ר ו ש ה מ ל ו ת ובזזז ל פ י פ י ר ו ש המלות החלטת השלילה תמור י״ג ט ״ 0א ש ר א ם י ו כ ל א י ש ל מ נ ו ת א ת ע כ ר ש א ל ת החיוב. הי דין נ ם ו ד ע ך תרגם כ מ א ד ל א אפשר לגבר למימני ית עפרא דארעא אף בניך ל א יתמנין ש ם )קודם( )ד׳ י״ר( ו מ פ נ י ך א ס ת ר ת ר ג ם ומן ק ר ט ך ל י ת אפשר ל א ט מ י א כ ל ו מ ר א ב ר ח וגי׳ ,וכן ב מ ק ו ם ש כ ת ו ב ע ״ ד מ ש ל אלך מרוחך ואנה מפניך ומליצה דרכו ובן אנה לתרגם. פ ת ר ו ן ה מ ש ל ו ה מ ל י צ ה כ מ ו ה י ד ד ׳ ת ק צ ר ) ב מ ד ב ר י ״ א כ״ג( תרגם ה מ י מ ר א דה׳ ) ו ז ה ג ם ה ת ר ח ק ו ת ה ג ש מ י ו ת ( ו כ ן ש ם )י״ ד ט י ״ ת ( ם ר צ ל ם מ ע ל י ה ם ,ע ד א תוקפיהין מנתין ו כ ן ה ר ב ה ) י כ ן ד ר ך י ו ב ״ ע ב נ ב י א י ם ) ש מ ו א ל א ׳ כ ״ ד ( א ח ר כ ל ב מ ת ,א ח ר פרעיש• א ה ד ת ר ג ם ב ת ר ח ל ש ח ד ב ת ר ה ד י ו ט ח ד ) ,י ש ע י ׳ וי״ו( ו ב י ד ו ר צ פ ה ו ב פ י מ י ׳ ממלל, יתעכב. וכן ה ר ב ה : די( דרכו ל ת ר ג ם ע ל מ ל ה א ח ת ת ד גי מ ים ש י נ י ם ל פ י הענין כ מ י ע ל מ ל ת »ש«״ ת ר ג ם לפעמים זקיף ,ולפעמים ;טל, שביק, ק ב י ל ,סובר, םב, וארם והכל לפי מ ק ו מ ו ו ע נ י נ ו )ועיין ב ח ל ק ש נ י ב ה מ ב ו א א ו ת ש י ן מ ל ת ש א ש ם ת מ צ א ( ,וכן ה ר ב ה ב ת ו ר ה .״ ולפעמים להיפוך ע ל כ מ ה מ ל ו ת ש ב ת ו ר ה תדגים א ח ד כ מ ו ע ל פגול ,ו ע ל ע ר ל ה , נדה ,יעל תועבה תרגם כי לא הי׳ בהעמים ךהיק, האזהרות יען כי ל א מ צ א האלה הכתוב ו( פעמים שחפר להתרגום י־עיל עליהם תרגומים והעתקות בלשון א ר מ י ו ב ח ר אינקלם להרהיק מ ה ם המלה ״רחיק׳׳ שבכולם הזהיר• : ה ע ת ק ת ה ת י ב ה ללשון ארמי דרכו לפותרה בלשון המושאל• מ ל ש ו ן ה ק ד ש י מ ו ס ת מ י ם פ ל ש ת י ם ו י ס ת מ ו ם פ ל ש ת י ם )ב״ו ,ט״ו ,י״ח( תרגם • טמונין פ ל ש ת א י מ ל ש ו ן ו י ט מ י ן א ו ת ם י ע ק ב ת ח ת ה א ל ה )ועיין מ ה ש כ ת ב נ ו ב פ נ י ם ושם ל׳יה די( ו כ ן ) ב מ ד ב ר כ״ א ט׳׳ו( ו א ש ד .ה נ ח ל י ם ת ר ג ם ו ש פ ך נ ח ל י א ופירש״י ת ר ג ו ם של ש פ ך א ש ד עכ״ל ר ש ׳ ׳ י : ז( כ ע מ י ם ד ר כ ו ל פ ר ש פ ת ו ם מן ה מ פ ו ר ש ב מ ק ו ם א ח ר כ מ י ) ב מ ד ב ר י" ד נדד! ויעפילי• ל ע ל ו ת ה ה ר ה ת ר ג ם וארשעתון יםליקתון לטירא ו ל מ ד מ ן ה מ פ ו ר ש )דברים א׳ כ״ו (.יתזידו י ת ע ל ו ה ה ר ה ו ת ר ג ם וארשעתין ופליקתון לטור א ו כ ן ב מ ד ב ר )כ״ א כ״ד• {, ו י ק ח י ש ר א ל א ת ב ל ה ע ר י ם ו ת ר ג ם ו כ ב ש י ש ר א ל י כמ״ש ש ם ) ד ב ר י ם ה ׳ למ׳׳ד( ונלכד־ ותו ג ם ו כ ב ש ובן ע ו ד 5 דרבי נפש ה( דרכו מבוא,מדרכי־״ התרגום ל ת ק ן לשון ה כ ת ו ב כ מ י שהוכחנו כ מ ה פעמים ונקיי כ מ ו ו י פ ת ח א ת ר ח מ ה ת ר ג ם ו י ה ב .ל ה יב 23 הגר בפנים ו ב פ ר ט ע״ד לשון צ ה ע מ י והוא תרגם מלשה״כ ) ר ו ת ד ׳ י״ג( ויתן ל ה ד ׳ ה ר י ו ן ,פ ט ר כ ל ר ח ם פ ת ה כ ל אמרינן ר י ש מ ם ׳ פ ס ח י ם ע י ק ם ה כ ת ו ב כ מ ה א ו ת י ו ת ש ל א ל ה ו צ י א ד ב ר מגוגה, פטר רחם שכתיב נפ־א מזה הלבתא ר בת א ל ע נ י ן י ו צ א ח פ ; ו כ ד ו מ ה נדאיתא )כמסכת בבורות דף י״ט( במתני׳ י ו צ א דופן והבא אחריו ובו׳ ר״ע א ו מ ר שניהן אינן בכור הראשון מפני שאיני פטר ר ח ם עיי״ש ,ו כ ן ה ר ב ה ? ט( פעמים דרכי ל ה פ ו ך ת ר ג ו מ ו מסדר ל ש ה ״ כ כמי )בראשית א׳ י״א( מזריע זרע תרגם דבר זרעי׳ מזדרע ,״בר״ זרעי׳ היא ת ד ג י ם של זרע הבא א ח ר תיבת מזריע והתרגים מהפך ועיין בהמבוא הלק שני אות ביי׳ ת ש ה ו כ ח נ ו בראיות שכ״מ ש כ ת ו ב בתורה מלת זרע אצל צ מ ח י ם תרגם בר זרע ,יכן מהפך )שמות כ״ח כ״ה( ו א ת שתי קצות העבותית ת ר ג ם וית תרתין גדילן )זהי תר גי ם ש י ה ע ב ו ת ו ת ( ד על תרין םטרוהי ) ת ד ג י ם של קצות( ,והרמב״ן כתב ע״ ז )ויקרא א׳ ט״י( ש ה ת ר ג ו ם מהפך ל צ ו ר ך דבר שידע בי עב׳׳ ל ,ובן ושמית י״ב ל״ו נם הסיק ל ״ 0יד׳ נתן את חן העם בעיני מצרים יתרגם ית עמא לרחמין ״את העם להן״ ועיין מ ה ש כ ת ב נ ו ש ם בעז״ה יכן עיר: יו״ד( מסגולת א ו נ ק ל ס לשנות ת ר ג ו מ ו בעבור כ ב י ד ישראל כמי ובני י ש ר א ל פרו ״וישרצו* ת ר ג ם ״יאתילרו״ ולא וישרצו מלשין ש ר צ י ם ו ג ם שנה ליפות וליצוק חן בשפת הקודש ב ל ש ו ן הכתוב לשמת הדגימו ל כ ב ו ד הצדיקים *( )בראשית כ״ ז ל״ר{, הלא ולדא ,ו ע ל ה ת ו ר ה גופא ל א קשיא דממלת בא אחיך ״במרמה" תרגם תרגם על אחיך ״בחיכמא" נ ש ם ל״ו( ״ויעקבני״ זה פ ע מ י ם ״יחנמני״ דנן תרתין ז י מ נ י ן ,ו ש ם כ ל ה פ ר ש ה א צ ל יעקב ורחל י ל ב ן ) ל ק מ ן ל״א כ׳( ייגנב יעקב א ת לב לבן הארמי הרגם ״יבמי״ יעקב ,על בלי הגיר כי ״בירה״ ה ו א ארי ״אזל״ הוא)שם כ״א( ו י ב ר ח ה ו א ת ר ג ם ״ואזל״ היא ,כי ברה יעקב ארי אזל יעקב ,״יתגנב״ את ל ב ב י ״יכסיתא״ מ נ י ,ותגנב א ו ת י ,וכסיתא מ נ י ,ל מ ה ג נ ב ת את אלהי תרגם ל מ א נםיבתא י ת ד ח ל ת י ,כ י ר ח ל ״ ג נ ב ת ם ״ ,א ר י רחל ״נםיבתינוף ו כ ן ע ו ר ש ם ,ו כ ן ה ר ב ה נתירה א צ ל ב ר כ ת י ע ק ב ל ש מ ע ו ן ו ל ו י ״ ב ל י ח מ ס ״ מ כ ר ו ת י ה ם ״ ע ב ר ו ג ב י ר א ״ ש נ ה מפני כ ב י ד שבטי י ה ,ו ע י י ן ב פ נ י ם מ ה ש כ ת ב נ ו ע״ ז )בראשית ל״ר י״ג( ב מ ר מ ה ת ר ג ם בחיבמא ותמצא מרגיע בעז״ה: ו־זהן שקילסו ה ת נ א י ם ה ק ד ו ש י ם ר ׳ א ל י ע ז ר ור׳ י ה ו ש ע את אינקלם ,כראיתא ב י ר ו ש ל מ י ׳ מגילה פ״א הלכה טי״ת ר ׳ י ר מ י ׳ ב ש ם ר ׳ ח י י א ב ר ב א ת ר ג ם ע ק י ל ם ה ג ר ה ת ו ר ה לפני ר״א ור״י ו ק י ל ס ו א ו ת י ו א מ ר ו ל ו י פ י פ י ת מ ב נ י א ד ם ,וראה איך ש ק ל ע ו למטרה ה ז א ת ו ב ח ר ו ה כ ת י ב ה ז ה ״י־פיפית מיני אדם היצק ח ן ב ש פ ת ו ת י ך ׳ כ י ר א ו א ש ר אונקלם י י פ ה ל ש ו ן ה כ ת י ב ב כ ל ה ה י ד ו ר י ם ב ל ש ו ן צ ח ו נ ק י ו ב י ו ת ר לכביד י ש ר א ל ו ל כ ב ו ד ה צ ד י ק י ם ל ב ד ה ה ו ס פ ו ת ב ת ר ג ו מ ו ו ה ק ב ל ה א ש ר ק ב ל מ ה ם כ י ה ת נ א י ם ה ק ד ו ש י ם ה א ל ה היו ר ב ו ת י ו וקבלתם הי׳ מסיני: י א( דרכו מלשון לפעמים לשנות הכתיבים יהיר ל ת ר ג ם ללשון ר ב י ם •נמו הפרשה תחילת C הג״ה ועיין פ׳ ויחי במסכת ואע״ג שבת ׳)דן £נ״ה נדב( ש ה ם היו רבותיו של ח ו נ ק ל ס לא ותרגם ל״ס )מי׳ט ד׳( פ ח ז לרבן אי( ממש גמליאל ור״א המו דעי לפשות מ ל א כ ת ו ולא הרגם שדרשו שם ת ר ג ם למבדק כמ״ד לעשות כמים שתרגם ר׳ אליעזר ור׳ בכתבי לפי ה נ ר ד שראובן לא חטא מברי דראובן חטא יהושע כמותם מ ח מ ת אהבתו שראובן לא חטא חושכניה כמ״ד ב מ ם ׳ צרכיו ולחטוא לזכות על י ו ס ף שלא וכן ה ב ו ע ר ת לצדיק ביוסף סוטה )בראשית, מלאכתי: נכנס ל ח ט ו א : 24 נפש מבוא.מדרכי׳ התרגום הנר ת ה י ל ת י ש מ ו ת )פסוק טי״ת( הבה נתהבמה ״לו״ תרגם ״להון״ בל״ר אעפ״י שרש״י פירש וריד לו .למושיען של ישראל ,הוא תרגם בפשוטי ,ונוסף גם ״הוא* תרגם ויתוספו אף ״איני ף ״ועילה״ מן הארץ ״ויסקץ׳ מן ארעא ורש״י פירש ור״ר כ א ד ם ש מ ק ל ל עצמו ותולה קללתו באחרים והרי ה ו א .כאילו כ ת ב ועליגו מן ה א ר ץ והם יירשוה עכ״ל רש״ י, וישימו ״עליו״ שרי מטים ומניאו ״עליהוך ובן עיר דוק ב פ ר ש ה ובתרגומם ,יען שהתרגום מביט על נשוא המאמר והענין שכל הפרשה גאמרה על כוונת פרעה להרבוי עם כאמרו ה נ ה עת בני ישראל ר ב ועצות ממנו לכן ה ר נ ה בלשון רבים ועל ה כ ת י ב ל א קשיא ש כ ת ב בלשון יחיד מהמת שגי דרשות הדל שיצאה מזה כאשר פירש רש״י ור״ד ,וכן פרשת וילך )דברים ל״א ט״ 0ויאמר ר׳ אל מ ש ה הנך שוכב עם אבותיך וקם ה ע ם הזה וזנה אחרי אלהי גבר הארץ וגו׳ והפר את בריתי אשר כרתי אתי ותרגם ״וזנה״ ״וישבקון״ ״יהפר״ ״וישנין״ אשר כרתי ״אתי״ די מ ר י ת ״ ע ט ה ו ך כולם מ ה פ ך התרגום ברוב ה פ ר ש ה עיי״ ש מלש״י ללש״ר וכוונתו שכתוב וקם העם הזה וגו׳ אשר כרתי אתו משמע שקאי הדברים רק על העם הזה אשר כרתי אתו )הברית( הלא בפ׳ האזיגו )כ״ט י״גז כתיב ולא אתכם ל ב ד כ ם אוכי כ ר ת א ת ה ב ר י ת הזאת ונו׳ כי א ה אשר ישנו פ ה עמנו ע מ ר היום ונו׳ ואת אשר אינני פ ה " ע מ נ ו היום ופירש״י אף דורות העתידים להיות עב״ל רש״י לכן תרגם שלא כלשון הכתוב שמדבר בלשון יחיד וקם העם הזה ותרגם בלשון רבים על כל הדורות הבאים אהריהם ,ועל לשה״כ לא קשיא שכתוב בל״י כי בל ישראל ערבים זה בזה ובשם הקבוץ שמדבר הכתוב בלשון עם והוא לשון יחיד וראי׳ לזה בריש פ׳ בלק הגה ״עם״ ייצא ממצרים ה נ ה ״כפה״ את עין הארץ ״והוא״ ״ישבי ממלי וגו׳ כי עצום ״הוא״ ממגי וגו׳ גבה ״בי״ וגו׳ בולם בלש״י בשם הקבוץ ומתרגם כל הכתובים נם בלש״י ״חפא״ ית עין ש מ ש א והוא ישב ״והוא״ שרי ״נכה בו״ לאנחא ״ביי״ קרב א ואגרשנו ״ואתרכיניה״. בי מתרגם פשוט כלשה״ב על עם וגוי כולו כמ״ש לעיל הגה עם יצא וגו׳ בשם חקבוץ ולפעמים שנה לתרגם בל״ר לפי דרך לשון הארמי כמו)בראשית ל״ב וי״ו( ויהי לי שור וחמור צאן ו ע ב ד ו ש פ ח ה בלש״י ומתרגם והוו לי ״תוריך ״יהמרך ״עאך ״ועבדיך ״ ו א מ ה ך בל״ר כי ר ש״ י פירש דרך ארץ לומר על שוורים .הרבה שור אדם אומר לחבירו ב ל י ל ה ק ר א התרנגול ואיגו אומר קראו ה ת ר ג ט ל י ם עכ״ל רש״י וא־ולי כארמי אין מדברים כן על המין ואומרים קראו התרגגולים ,או שמבאר לישנא דקר א שהכוונה על רבוי: וכן דרכי לפעמים לתרגם עתיד במקים עבר וכן להיפיך )בראשית י״ח י״ב( ״היתד,״ לי ערגה תרגם בלע״ת ״תהא״ לי עולימו וכן פירש שם האע״ז ״היתר ,לי״ כמו תהיה לי עכ״ל וכן )שם כ״ג י״ג( ״נתתי״ כ פ ף השדה תרגם ״אתך כםפא תרגם רלא כרש״י שפירש כמו שכתוב בלע״ב והלואי גתתיה לך כבר עכ״ל רש״י: וכן לתרגם עבר מלשון עתיד בקרא )שמות א׳ י״ב( בן ״ירבה״ וכן ״יפרץ׳ תרגם כן ״םגך וכן ״תקפיך בלעיב כפירש״י פן י ר ב ה כן ר ב ה וכן פרץ עכ־ל רש׳׳ י ,וכן )ימרבר ירד ל״א( ויאמר )משה( :אל גא תעזב )יתרו( אותגו כי על כן ידעת חגותגו במדבר ״והיית לנו לעיגים״ ותרגם לא כען תשבוק יתנא ארי על כן ידעת כד היינא שרן. במרברא וגמרן ד א י ת ע ב י ר א לנא ״חזית ב ע י נ ך וראה איך שהתרגום מהפך לשה״כ שהוא בעתיד שלא הפץ אינקלס בפירוש הד״א שברשיי דיא לשון עתיד בל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהי׳ מאיר עינינו עכ״ל רש״י כי זה פחיתות כמר לטשה ולאהרן ולזקני העדה ולכל ישראל שהנר מאור,״ ע יהי׳ להם למאור עינים ולמורה דרך ומהפך ט ל ש ו ן ע ת י ד ללשון ע ב ר והיית לני לעינים יתרגם וגמרן ראיתעבירא חזית בעיון־ כלומר כל הנסים והגבורות שעשה לגו ד׳ במדבר ראית בעיגיך ,וגם לא חפץ החרט־ם הד״א השני שברש״י שתהא הביב ע ל י נ ו בגלגל עינינו ובו׳ עב״ל רש״י כי זהו דרך דרוש ולא סיבל נפ$ מבוא .מדרכי־״ התרגום יג 25 הגר היבל תרגומו .וראה גא איך שהמתרגם האלקי הוא .מתרגם וגם מפרש התורה והכל ־ ״ בכווגה גפלאה ובקיצור נמרץ וגם רש״י כתב בזה לשון עבר כתרגומו ׳ים פעמים דרכו לתרגם ולפרש הכתוב בשגי אופגים והוא ע״ד שפירש רש״י ״דבר אחר״ במו בפ׳ ויהי)מ״ט י״א גם פסוק י׳׳ב( פירש״י ואוגקלם תרגם במלך המשיח וכו׳ ועוד תרגמו בפגים אהרים גפן אלו צדיקים וכו׳ ,פסוק י״ב פירש״י ולפי תרגומו עיגים לשון הרים וכו׳ ועור תרגמו בפגים אחרים לשון מעייגית וקילוח היקבים וכו׳ : ^ ן ך מצאגו בתרגום כעין מלת ״כלומר״ שפירש רש׳׳ י תמיר לבאר יותר כווגתו בפםוק כמו בפ׳ נח מי״ו י״ב( כי השחית כל ישר את דרכו ו ת ר נ מ ארי חבילו כ ל בשרא .אגש״ ית אורהי׳ ומוסיף מלת אגש וכוונתו לבאר המלות כל בשר מאי כל בשר ״בלומר״ בשר איש ,ומפרש את כווגת הכתיב כהרמב״ן שנתב בל בשר זה האדם ולא כפירש״י שפירש כל בשר כל הברואים עיי״ש מה שכתבגו שם ,וכן שם פ׳ ויצא אכן •ישי ד׳ במקום הזה ,ותרגם בקישטא ״אית״ יקרא דה׳ ״שרי״ באתרא הדין מוםיף מלת ישרי ,ד ק ש ה ליי מאי יש במקום הזה ה ל א מ ל א בל ה«רץ כבודו לכך מתרגם תחילה &לת יש ,אית בלשין ארמי ומוסיף ע״ז בלשון כלומר מאי אית שלי תרגום של שוכן כלומר השכינה שירה שם ביחוד בהתראה חשכינח כמקים חזה וכן תרגם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ״ואשרי שכינתי״ ביניהון בלשון שרי וכן )במדבר יו״ד ל׳׳ו( שובה ד' רבבות אלפי ישראל ותרגם ״תוב״ ד׳ ״שרי״ ביקרך בנו רבבן אלפיא דישראל ומתרגם מלת שובה תוב ומוסיף השתי מלות על דרך כלומר מאי תוב ״שרי ביקרך״ בגו רבבן' וכו׳ כי איך שייך לומר על הקב״ה מלת שיבה שישוב והוא הרהקת הגשמיות ומפרש בכלומר שרי ביקרך שכין בכבודך בתוך רבבות אלפי ישראל ,וכן )בראשית י״ט ט״ו( ואת שתי בנותיך הנמצאות תרגם וית תרתין בנתך ראשתכהן ״מהימנן״ ומוסיף מלת מהימגן גם בכלומר עיי״ש מה שכתבנו שם ,ובן עוד ,והרב ר׳ נתן ארלער תמה על ההוםפית האלה בתרגום ורוצה למהוק כילם באין צורך . יינ( .והוא מרה אהרוגה ואחרון חביב אשר הרבה דרשות הדל אשר קבל מרבותיו ר״א ור״י שקבלו מרביתם מסיני יהדברים מובאים בגמרא ובמדרשים ובספרא ספרי ותוםפתית הכגים הםתרנם האלקי בתרטמו וחיבר תורה שבכתב עם הורה שבע״פ תאמי צביר! כי מרועה אחר ניתנו ולא יתפרדו כי על שניהם כרת ד׳ עמנו בריתו ,ויען שרבים הם כמו שהבאנו בפנים לבן למיתר הוא יהשב להביא בחיגית לראיות דוק ותשכח הרבה ,ופעמים הוא מבאר תרגומו אליבא דהר מן תנאי ואמוראי הן אליבא דדיגא והן עפ״י דרוש כפי קבלתי מרבותיו ,ומי שרוצח לראות הראיות יעיין בהקדמת הררנ״א שהאריך בזה: וכן לא הבאתי מהיי המתרגם וממקום מולדתו ומקריו כי הררג׳׳א בהקדמתו בירר לאור הדברים והוציא הדבר לאמיתי אשר בכ״מ הנזכר בתלמוד ובמדרשים עקילס זהו אוגקלס המתרגם את התורה ללשון ארמי הנמצא בידיני והוא הי׳ בן אהותו של אנדרינוס כמובא במדרש תנהומא פ׳ משפטים ומה דאיתא במם׳ גיטין )נ״ו ע״ב( אינקלס בר קלוניקוס בר אחתי׳ דטיטוס הוד ,כבר הגיהה הנר״א שצ״ל בר אחתי׳ דאנררינום וכן עיקר: ׳ ע ב ל ר ש ״ י בראשית נפש 26 בראשית ב ר א אלקים דבוק זמניות בראשית הזמן כי בראיית ״ ב ק ד ם י ך ב ר א א ל ק י ם ,ה ת ר ג ו ם אינו ס ו ב ר כ ר ש ׳ ׳ י לתיבה הוא פרשת הגר שלאחריו, נברא כבו הזמן ברגע הראשונה והוא שאר ב1א ראשית החלטי והעולם הנבראים והוא היםוד ואת את השמים לא ובהיםוד שנזלה בראשית נברא ברא הכל וכס״ ש ר״ע הארץ בהתחלת כלומר וזהו םפורני ב כ ו ו נ ת הז״ל ב ר א ש י ת נ מ י מ א מ ר וזהו כ ו ו נ ת ה ת ר ג ו ם ב ק ד מ י ן ב ר ג ע ה ר א ש י נ ה ב ר א את וגו׳ וזהו קדמין שזו הרגע קדמין לבל מ ש ך הזמן הבא אחריי כ י ל א מ צ י ג י בתרגומו׳ בכל ה ת י ר ה חבר למלת בקדמין רק פח ,יבמה פעמים בקדמיתא אי מלקדמין מקדמיתא אבל מלת בקדמין אינו ימצא בתרגום אונקלם רק כאן בראשית הבריאה לכוונה הזאת *( : ברא *( הערה ומצאתי תרגום ״בקדמין* רק בתרגום יונתן בן עוזיאל בנביאים ראשונים )שמואל א׳ מ׳ כי׳( לפנים בישראל כה אמר האיש ותיוביע ״בקדמיף בישראל ,ראינו מזה שמלת לפגים תרגומו ״בקדמין* ומזה הוכיח אוכקלס לתרגם כאן בקדמי! ,כי למד תרגומו מן דוד המלך גרה שכתב בספר תהלים )קי״ב פסוק כיו( ״לפנים״ הארץ יסדת ומעשה ידך שמים )ועיין במם׳ חגיגה דף י״ב( ותרגום של לפנים הוא ״בקדמין״ ואל תשיבני הלא איזה פעמים בתורה נמצא מלת לפנים ואונקלס תרגם ״מלקמדן״ וכן בנביאים ותרגם ייב״ע גם מלקדמין ולא בקדמין ,ואלו הם שלש פעמים בפרשה אחת )דברים ב׳ י׳( האימים ״לפגים ׳ ישבו בה ותרגם אימתני ,מלקדמיך יתיבו בה )שם י״ב( ובשעיר ישבו החורים ״לפנים ׳ ותרגם ובשעיר יתיבו חוראי *מלקדמיף )שם כ׳( רפאים ישבו בה לפנים ותרגם יתיבו בה ״מלקדמיף יען דשם פירושם קודם לכן בזמן יען שכולם הס באמצע הפסוק וקאי על שלפניו האימים ישבו לפנים היינו, קודם שישבו שם מואבים ,וכן ובשעיר ישבו החורים לפנים קודם שישבו שם בני עשו וכן בפסוק )כ׳( רפאים ישבו בה לפנים קודם שישבו שם בני עמון ,אבל כאן בראשית ברא הוא תחילת הפסוק והתחלת המאמר ,וכן שם בתה לי ם הוא תחילת הפסוק ותחילת המאמר ואין פירושם קידם לפן אלא פירושם ,לפנים* ) א ס ערשנןען( ,והפסוק משמואל שהבאנו יהיה ראיה לדברינו ,לפנים בישראל כה אמר ״ האיש בלכתי לדרוש אלקים לכו ונלכה עד הרואה כי לנביא היום יקרא ,לפנים ׳ הרואה ותרגם י ו ב ׳ ע בקדמיך בישראל כדנן אמר גברא במדליה למתבע אולפן מן קדם ד׳ א י תא ונתממי עד חזיא ארי לנביא יומא דין מתקריא" " מלקדמין חזויא ,וקשה למה תרגם מלת לפנים הראשון בקרא ״בקדמיך בבי ׳ ת ״ולפנים ׳ השנייה בפסוק מתרגם מלקדמין במים ובלמ׳ד ,וזהו כמו שכתבנו כי רש״י כתב שם לפנים בישראל הסופר כתב זאת ואין זה מדברי נער שאול עכ״ל רש ׳ י כלומר הוא התחלת הענין ותחילת המאמר וגס תחילת הפסוק ולא קאי על שלפניו לכן תרגם ,בקדמין׳ )אם ערשמען( כלומר בראשית הזמן בנביאים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלקיס לכו ונלכה עד הרואה כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה ופירש רש״י למי שקורין אותו נביא היום היו קורים לפנים רואה עכיל רש ׳ ופירושו היו .קורים מקודם לכן קודם מזמנים האלה לכן תרגם ״מלקדמין* שקאי על שלפניו שהוא באמצע הפסוק וסמי שכתבנו ,וכן )יהושע א׳ כיו (.ושם העיר לפנים לוז ותיוביע ושום קרתא ״מלקדמין* לוז ,גיכ שהוא באמצע הפסוק וקאי על מה שכתוב קודם בפסוק הדל בית אל כלומר קודם שנקראת בית אל ה י תה קודם לכן נקראת לוז ,וכן תרגם אונקלס על זה )בראשית כי׳ מ י׳׳ ני( ואולם לוז שם העיר לראשונה ותרגם ג״כ מלקדמין יען שקאי על תחילת הפסוק ויקרא את שם 7 7 7 # : 7 7 , 7 7 7 נפש פרשת בראשית הנר יד27. ברא אלקים ב ר א ד ׳ ,כן תרגם ב כ ל ה ת ו ר ה אלקים ד׳ יען שהדיינים נקראו אלהים ש ה ם ב ע ל י כחית לפסוק א ת הדין כ מ ״ ש )שמות כ״ב זיי״ך ונקרב ב ע ל ה ב י ת א ל האלהים ותרגם לקדם ׳ריניא )שם חי״ת( ע ד האלהים י ב א ד ב ר שניהם ,ל ק ד ם דיניא יעיל דין הרויהון ,וכן ה ש ר והמושל גקרא גם אלהים ש ב י ד ו כ ה וגבורה כי מ ל ת א ל לשון חוזק ו ג ב ו ר ה ,אילי מ ו א ב ,אילי ה א ר ץ ,וכמ״ש )שם זיי״ן אי( ר א ה נתתיך אלהים ל פ ר ע ה ותרגם חזי דמניתך ״רב״ ל פ ר ע ה ,ל כ ך תרגם בבה׳׳ת אלקים ד׳ ש ל א יטעה הקירא לומר שפירושו דיין או ר ב בלומר ארם ,ובמקום שכתיב ד׳ אלקים איגו מ־ רגם כ ל ל מ ל ת א לקים דלא נוכל ל ט ע ו ת ע ל זולתו ה״ו כי קודם כ ת י ב הייה 1 ) ם ת ה ו ובהו ,צדיא ורקניא ,תרגום ש ל ש מ מ ה צריא והאע׳׳ז כתב ע״ז והנבון כ א ש ר א מ ר ה מ ת ר ג ם ארמית עכ״ל י ורוח אלקים מ ר ח פ ת ע ל פני המים.״. ורוחא מ ן ק ד ם ד׳ מגשבא ע ל אפי מ י א ,כ ד א י ת א ב מ ד ר ש ר ב ה ע ל זה ר ב י חגי בשם ר׳ פ ר ת א מ ר ברית כרותה שאפילו ב ש ע ת ש ר ב רוחה שייפה )ופירש המ״כ אפילו• כשהחום גדול בעולם הרוח נ ו ש ב ת ע ל פני ה מ י ם ,שייפת מלשון ג ש פ ת עכ״ל( כ ל ו מ ר שהרוח מ נ ק ה א ת ה מ י ם ש ל א י ת ע פ ש מ ר י ב ה ח ו ם ,וכוונת התרגום להרחיק ה ג ש מ י ו ת כי יהי ל א ברוח ד׳ )מלכים א׳ י״ט י״א(: : גם׳ שם ה מ ק ו ם ה ה ו א ב י ח אל ואולם לוז שם ה ע י ר לראשונה ק ו ד ם שקרא אוחו ב י ה אל. ה י ה ק ו ד ם לכן נ ק ר א לוז ו ת ר ג ם מלקדמין )ו ע עי ת בחומשים ב ק ד מ י ת א וצ׳ל מלקדמין׳ כי כן בחומשים ה מ ד ד י ק י ם וכן הוא ב ת ר ג ו ם יוב״ע בחומש שם ה ע י ר לראשונה מן ק ד מ ת ד נ א בכוונה שכתבנו כי היוב״ע הולך ב ע ק ב ו ת אונקלס( : תבקש לדייק מ ה ו לפנים שהבאנו לעיל נ ר א ה שאין רשות לחקור ולדרוש ה ד ב ר ךאל שכבר הזהירו לנו ח ד ל חגיגה )רף י״א( שלא לדרוש מ ה לפנים ומה לאחור ו ג ס זה בכלל ודוד א מ ר בזה הכתוב לפנים הארץ י ס ד ת ו ג ד ה מ ה יאבדו ואתה ת ע מ ו ד וכולם כ ב ג ד יבלו כלבוש ת ח ל י פ ס ויחליפו )זהו לאחור( ו ה ת ה ה ו א ושנותיך לא י ת מ ו בני ע ב ד י ך ישכונו ו ז ר ע ם לפניך י כ ו ן ,כי ה ם בני ע ו ה י ב מ א מ י נ י ם בני מאמינים• וחייהם חיי נ צ ח י : ןךןז שתרגום של כ פ ו ב י ם לא א מ ר יוביע תלמיד הילל כדאיתא בריש מ ס ׳ מגילה• וחין אחריות תרגומים אחרים עלינו ,כי ד ר ך א ח ר ת למו ודייק : שהתרגום אינו ס ו ב ר כרש״י שמלת בראשית דבוק לתיבה שלאחריו שאין לך ראשית ב מ ק ר א שאינו דבוק לתיבה שלאחריו כמו בראשית מ מ ל כ ת יהויקיס• ראשית ממלכתו ראשית דגנך לשון ר ש י י ,ועל ה כ ת ו ב י ם האלה תרגמו ה מ ת ר ג מ י ם ריש ולא ק ד מ י ת כ מ ו פ ה בקדמין יען שסובר אונקלס אשר כאן בראשית אינו ס מ י כ ו ת וכן כל ראשית ש ב מ ק ר א ת ר ג ם ,ר י ש ״ ראשית בכורי א ד מ ת ך ריש .בכורי ראשית גויס• ע מ ל ק ,ריש ק ר ב י א ,ראשית ע ר י ס ו ת י כ ם ריש א צ ו ת כ ו ן ,מראשית השנה מרישי דשתא , ראשיה קצירכם ריש חצדכון וכן ה ר ־ ה מ ל ס מהורגמין ריש ולא ק ד מ י ת ,ומל ה ת י ב ו ת שאינם ס מ ו כ י ם לתיבה שלאחריו ת ר ג ם ק ד מ י ת בראשון באחר לחדש חרבו ה מ י ם ת ר ג ם ב ק ד מ א ה ב ח ד לירחא ,רצו א ת הראשון לאמר וגו׳ כי יפגשך עשו אחי ת ר ג ם ו פ ק ד ית ק ד מ א ה צמימר ,ראשון .הוא ל כ ם לחדשי השנה ק ד מ א ה הוא לכין וביום הראשון. מ ק ר א קודש וביומא ק ד מ א ה מ ע ר ע קדיש ,אך ביום הראשון תשביתו ביום ק ד מ א ט ה ב ט ל י ן ,וכן ה ר ב ה ,וכן תחילה ת ר ג ם ק ד מ י ת בלא ס מ י כ ו ת אשר הי׳ שם אה לה בתחילה ב ק ד מ י ת א ,י ר ד י ר מ ו בתחילה לשבר א ו כ ל ,ב ק ד מ י ת א למזבן ע ב ו ר א ,ו ג ם ה ת ר ג ו ם יוב-״ע ת ר ג ם כן )ירמיה כ י ו א ׳ ( בראשית מ מ ל כ ת יהויקים ,בריש״ מלכות יהויקים וכן ) n o pא ׳ ( : והראי׳ 28 נפש פרשת בראשית הנר ׳מייו( יהי.רקיע ״ ב ת ו ך המים ״במציעות״ מיא ,בכל התורה תרגם בתוך בגו וכאן תרגם במציעות ,וכוונתי למה שפירש״י בתוך המים באמצע המים וכו׳ עיי״ש ברש״י או אפשר שכוון למה שאמרו במדרש רבה בשעה שאמר הקב״ה יהי רקיע בתוך המים גלדה גגקרשה( טיפה האמצעית וגעשה השמים וכו׳ עיי״ש ופעם שגי תרגם לקמן )ג׳ ג׳( בתיך הגן במציעות׳ גיגתא עיין מה שכתבגו שם: •גזיי״ן( ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין• המים אשר מעל לרקיע ,ואפריש בין מיא די מלרע לרקיע ובין מ י א די טע? לרקיע ,ו ל ה ל ן נפסוק ט־״ת( יקוו המים מתהת השמים תרגם מתהות שטיא ולא מלרע ,יען שפה ,כתוב מעל ומתחת •׳פירושו גבוה ונמוך בי זהו דבר והיפוכו כלומר מעלה ומטה אבל בפסוק נטיית( כתיב .מתהת לבד בלא ההיפוך מעל פירושו תהת ממש לכן כאן' מתרגם מלעיל ומלרע ישם :תחת תרגם תתות )אוגטען( ועיין בכללי התרגום שכן הוא בכה״ ת במקום שכתיב ממעל •ומתחת תרגם מלעיל ומלרע ואם כתיב רק תיבת מתחת לבד תרגם • מתחות עיי״ש במביא דה״ת חלק שגי אות מ״ם מתחת: •)ירד( ולמקור ,המים קרא ימים ,״ולבית״ כגישת מיא מיםיף מלת ״ולבית״ כוונתו הוא מקום העמוק בתוך הארץ ששם יתכגשון המים לתוכם קירא׳ התרגום אותו בית שבן דרך התרגום )לקמן י״ג ירד( וירא את כל כבר הירדן כי כלה משקה , ארי כולה ״בירר שקיא ,וכן שם )כיד ב׳( ו ת ע ר כדה אל השקת ,וגפצת קולתה ״לבית* שקיא שהכווגה גם שם מקים כגישת המים ,וכן תרגם )ייקרא י״א ל״ו( ובור מקו ה מים יהי׳ טהור ,וגוב ״בית״ כגישת מיא יהי דכי: )י״א( תד#א הארץ דשא ,עשב מזריע זרע ,עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ,תדאית ארעא דיתאה ,עםבא דבר זרעיה מזדרע ,אילן פירין ,עבד פירין לזניה די בר זרעיה ביה על ארעא: ,התרגום הבדיל זרע הצמהים והאילנות מן זרע הבעלי חיים לקרוא בשם .בר״ זרע כלומר שהוא עצמו בר זרע הוא ואינו צריך להשפעת זרע הזכר )הגם שבעלי :המחקר סוברים שגם הם יש להם זוג ,אך אוגקלם מתרגם לפי הו ש הראי׳ שאין עין בגי אדם רואים זאת( ,ושלשה סוגים בהצמהים םיגי ע ש ב י ם למאכל בהמה וזה צ ו מ ח מאליו ואיני גזרע וגקרא ״דשא״ מין השגי למאכל אדם והוא נזרע והתרגום מהפך לשון ונקרא עשב מזריע זרע ובלשון מפעיל מזריע זרע. הכתיב )כדרכו לפעמים( ותרגם דבר זרעיה אשר הזרע שלו .מזדרע )בלשון הפעיל( •ע״י אחרים כלומר גרגרי ה ז ר ע שלו מזדרע במקום אחר עיי ה א ד ם וזה שפירש רש״י .מזריע זרע שיגדיל בו זרעו לזרוע ממגי במקום אחר עב״ל רש״י ,מין השלישי ,עץ פרי •שזורעים אותו פעם אהד ע״י גרעיגי הזרע שלו והוא עישר ,ו מ ג ד ל פירותיו משגה לשגר׳ שכח הזרע בו בטבעו ,דבר זרעיה ביה בטבעו לגדל פירי בבל שגה ושגה ,וזהו שתרגם :אילן פירין אילן שעושה פיר ין )לאפוקי אילן סרק( עבד פירין עושה פרי תמיר בלי .מזריע כי דבר זרעיה ביה שד׳ חקק הטבע בו בעצטו לבל יצטרך לעזרת ארם לזרוע תמיר זרעי בכל שגה ומגדל פירותיו מעצמו: •<י״ר( והין לאותות ולמועדים ולימים ושנים ,ויחון לאתין ולזמנין ,ולםלמני בהין יומין ושגין ,ולא תרגם כפירש״י שפירש למועדים על שם העתיד והוא עפ״י המדרש רבה ולמועדים אלו שלש רגלים אבל רק ,זה לבד פירש״י לפי המדרש והשאר לא <5ירש לפי המדרש כי בן לשין ה מ ד ר ש ל א ו ת ו ת אלו שבתות ולמועדים אלו שלש רגלים *לימים אלו ראשי חדשים ו ל ש נ י ם אלו קדוש שנים עכ״ל המיר ורש״י פירש על אופן אחר עיי״0 נפש &רשת בראשית טו 29 מר עיי״ש לפי פשוטו של מקרא ,אבל התרגום פירש כמו שפירש הרטב״ן ״ולזמגין׳ זרע: וקציר וקור וחום קיץ והורף עכ״ל הרמב״ן וזה כווגת התרגום ולזמנין ראם לא כן חוה לי׳ לתרגם ולמועדיא כמו שתרגם על אלה מועדי ד׳ מועדיא דה׳) ,ומצאתי ברד״ק. )יחזקאל מ״ט י׳׳א( וז״ל ואעפ׳׳י שכל ההגים נקראו מועדים במ״ש אלה מועדי ד׳ אלא לפי שיש חג שאיגו מועד אלא שמחה ויאכל וישתה ויעש שלמה הג שבעת ימים וברי וזה חנוכת' המזבח וכן אוכלים ושותים וחוגגים ,ויש מועד ג״כ שאיגו חג כמו ,לאותות. ולמועדים״ ,למועד אשוב אליך עכ״ל ,והוא כדעת אוגקלם פה(: )ב״י( נעשה אדם ,נעבד ״אנשא״ זהו שם עצם כללי ובסמוך )פסוק כ״ 0ויברא אלקים את האדם תרגם ית אדם זהו שם עצם פרטי ששמו אדם ובן בבל הפרשה; במקום שתרנם אדם אנש כוונתו על מין האנושי ובמקים שתרגם אדם הכוונה על אדם הראשון: )כ״ח( וכבשוה ,ותקופי עלה) ,במדבר ל״ב כ״ב וכ״ט( ונכבשה הארץ לפני ד׳ ,ונכבשה• הארץ לפניכם תרגם ותתכבש יען דשם הוא בבישח ע״י נצוח מלחמה וכאן הוא ברכה כמו שאח״ב ורדו ב ד ג ת הים ותרגם ישלימו בניני ימא בי גם ל ה ם לדגים בירך פרו ורבו והוסיף באדם וכבשוה ושלוטו על הדגים שבים והוא תרגום שלי ויעצמו)שמות א׳ זיי״ן( וירבו ויעצמו וסגיאו ותקיפו: )ל״א( והנה טוב מאד ״תקין לחדא״ עיין ברמב״ן שפירש כוונת אונקלם שהוא מתוקן׳ הסדר מאד כ י הרע צריך בקיום הטוב כענין שנאמר ל כ ל זמן ,ועת לכל הפץ תהת השמים עכ״ל הרמב״ן: ב )אי( ויכלו השמים והארץ ,ואשתכללו שמיא וארעא ,מלת שכלל בתרגים הינחי בין על התתלת בגין היסוד ובין על גמר הבנין בכל ההידורים ,והפסוקים האלה יעידו ע״ז )מלכים א׳ יי״י ל״ 0כשנה הרביעית יוסר בית ד׳ תרגם יינתן בן עוזיאל׳ ובשתא רביעתא שרי )התהיל( ״לאשתבללא״ בית מקדשא וגו׳ נשם פסיק ל״ה( ובשנה האחת עשרה וגו׳ ,כלה״ הבית ל כ ל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים ותיוב״ע. .אשתכלל״ ביתא לכל גזרתיה ולבל דחזי ליה ובנהי שבע שגץ וכן שם )זיי״ן אי( ואת ביתו בגד ,שלמה שלש עשרה שגה ״ויכל״ את כל ביתו ותיוב״ע ״ישכלל״ ית כל ביתיה וכן תרגם אונקלס )במדבר כ״א כ״ז( תבנה ותכונן עיר םיהין תתבגי ותשכלל קרת א דםיהון וזה כיינת אינקלם שתרגם לקמן ויכל אלקים ביום השביעי ושיצי ד׳ כלימר נגמר• המלאכה וכאן תרגם ויכלו ואשתכללו בכל מיני ההידורים נעשו השמים והארץ ,ובמדרש א״ר יב״ל ויבלו נשתנללו שמים בהמה ובלבנה ובמזלות וגשתכללו הארץ באילנות. יבדשאין ובג״ע ועיי״ש שהאריך המדרש בזה : )חי( כי לא המטיר ,ארי לא ,אהית״ מטרא ,לא הוריד מטר ומוסיף מלת אהית היריד כי כן דרך לשין ארמי להיםיף על מטר וגשם הפעל ״חות* )לקמן זיי״ן ־ י״ב( ויהי הגשם על הארץ ותרנם והיה מטרא נהית על ארעא ואולי תפס אוגקלס לשון הכתוב באשר ״ירר״ הגשם יהשלג מן השמים )ישעי׳ ג״ה( ותרגם יוב״ע ארי כמא ״דגהית״ מטרא ותלגא מן שמיא: )י( וייצר ,וברא ,אפשר דאין לי מה שכתבו המפרשים רמלת ברא הוא יש מאין ומלת יצר הוא יש מיש ,או אולי אין לו העתקה ותרגום אחר בל״א על מלת יצר ותרגם בשגיהם וברא • וייצר ד׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפת באפיו ג שמת חיים ״ויהי׳ ה א ד ם לגפש חיה ,וברא ד׳ א׳ ית אדם עפרא מן אדמתא ונפח באנפוהי נשמתא רהיי ״וחית״ באדם לרוח ממללא וכוונתו בזה להגשמה שהיא• נצחית וכמו דאיתא ב זי הי ק מאן ד נ פ ח מן דיליח נ פ ח ,והית באדם לרוח ממללא זהו־ תרגום י ׳30 נפש פרשת בראשית הינף תרגים ש ל ויהי ה א ד ם ל נ פ ש חיה ו ב א מ ת אין זה ה ע ת ק ה ותרגום של לשון ה כ ת ו ב , ז כיונתי בזה אשר לשה״כ מ ו ק ש ה דהי״ל ל כ ת י ב רק פעם א ה ד ״האדם״ וייצר ד׳ א לקים א ת ה א ר ם עפר יגו׳ ויהי ל נ פ ש חיה מ א י ויהי ה א ד ם ל נ פ ש היה ל כ ן הוא מ ב א ר ל ש ה ״ כ כך ו נ פ ח באנפיהי נישמתא דחיי שהיא ה נ פ ש ה מ ש כ ל ת והות ב א ד ם )והות לשון ג ק ב ה וקאי ע ל ה נ ש מ ה ש נ ת ת בי ט ה ו ר ה היא גם לש״נ( היינו מזה׳ ה נ פ ש ה מ ש כ ל ת נר\יתה א ח ״ נ ב א ד ם לרוה מ מ ל ל א ל נ פ ש מ ד ב ר ת )כי התרגיס שגה מ ל ש ד ״ כ ד כ ת י ב ה א ד ם והוא מ ת ר ג ם .באדם בבי״ת ילא כה״א הידיעה( כלימר ד׳ נתן 'לו ה ש כ ל ת ח י ל ה ומזה נ ה י י ת ה אח״ב ב א ד ם לרוח מ מ ל ל א ,נ י ה ש כ ל הוא האדון והמנהיג א ת בלי ה מ ב ט א ו ב ל ת י ה ד ע ת ו ה ש כ ל היו נשארים כל כלי ה מ ב ט א רק איתיית מ ת ו ת כמי שאנחנו רואים ב ח ו ש ,וזה ש כ ת ב רש״י ל נ פ ש חיה אף ב ה מ ה וחיה נקראו נ פ ש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף .בי ״דעה״ ״ידביר״ והקרים רש״י מ ל ת ד ע ה כי ל כ ל צריך ידיעה ב ת ה י ל ה ו ב ל ת י ה ד ע ה ל א ה י ה ה ד ב ו ר שום ת ו ע ל ת ב א ד ם לקרותו כ ש ם מ ד ב ר ,ו מ ה ש ת ר ג ם ״לרוח״ מ ם ל ל א ב מ ל ת רוח כיוון ה מ ת ר ג ם ה א ל ק י לרוח ה ק ד ש וכמ״ש ותחי רוח יעקב ותרגם ישרת ״רוח נבואה״ על יעקב א ב ו ה ו ן ,אם יקדיש ה א ד ם מ ח ש ב ת ו ורעייניו בעזרת ה ח מ ש ה מוצאות •)הידועים( ל ה ג ו ת ב ח נ מ י ת ע י ל א י ת בתוה״ק יכול ב ק ד ו ש ת דבריו היוצאים מפיי בצירופי כ ״ ב אותיות ש ה ת ו ר ה נ י ת נ ת ב ה ם לעוף ע ל גפי מרומי קרת כמו שאהז״ל )ב רבי ת דף ב״ה( יודע ה י ה ב צ ל א ל לצרף אותיות שנבראו ב ה ן שמים וארץ וכ״כ עליו בלשון רוח כ מ ו שתרגם כאן )שמות ל״א גי( ו א מ ל א אותו רוח אלקים ותרגם ואשלימית ע מ י ה רוח נ ב ו א ח מן קרם ד ׳ ,וזח ש א מ ר דוד בסיף תהילותיו כ ל הנשמה ת ה ל ל יח וחלא ב מ ה אנחנו מ ה ל ל י ם ל ה ק ב ״ ה ב כ ה ה ד ב ו ר אשר בנו ודור אמר כל ה נ ש מ ה ה ה ל ל יה מזה נ ר א ה ב ע ל י ל שעיקר כ ח ה ד ב ו ר הוא ה נ ש מ ה ו ה ד ע ת אשר הוא מ נ ה י ג ו : Cmגן ב ע ד ן מ ק ד ם ,גינתא בערן ״מלקדמין״ מ ל ק ד מ י ן הוא הוראות זמן כמו ד א י ת א במ״ר א ת םבור קודם לברייתו של עולם ואינו אלא קודם ל א ד ה ״ ר ,אדם נברא ב ש ש י גן עדן ב ש ל י ש י )שביום שלישי אמר ד ת ד ש א הארץ •דשא ע ש ב וגי׳ עין פרי ומזה ה מ א מ ר צ מ ח ו בג״ע דשאים ואילנות ומהם בעולם לשון הרמב״ן( א ב ל רש״י פירש גן ב ע ד ן מ ק ד ם ב מ זר הו של עדן נ ט ע א ת הגן עכ״ל רש״י והוא הוראות מקום יפירוש מ ק ד ם כמו ש כ ת ו ב בית אל מים והעי מ ק ד ם שהוא מזרה ל נ ן פירש״י כפשוטו של מ ק ר א ל א לפי ה ד ר ש ,א ב ל ל ה ת ר ג י ם הי׳ ק ש ה דא״כ הו״ל ל מ כ ת ב ויטע ד׳ אלקים גן ב ע ד ן ב ק ד ם ב ב י ״ ת ,ורש״י לא חש לזה *( וכך פירש התרגום ויטע ד׳ אלקים גן ב ע ר ן מ ק ר ם .ש נ ב ר א ה א ד ם דבפםוק ז׳ כ ת י ב ק ו ד ם ,וייצר א ת ה א ד ם וגוי: כל *( ה ע ר ה ז״ל ה מ י ר גן עדן מקדם ,אלשב״נ חת ם ביר ק י ד ם לברייתו של עולם ואינו אלא קודם לאדה״ר א ד ם נברח בששי וג״ע בשלישי ההיד וחלקי ל! לכי מ ק ד ם פיעל ישועות ב ק ר ב הארץ ראו פ ע ל ה כיבה שהתקין ה ק מ ה שכרי עד שלה ע מ ד ת י לפעול עכ״ל ה נ ד ר וכוונת המדרש שעדיין לא עשה אדהיר שום מ נ ו ה ונתן לו ה ק ב ״ ה שכרו והושיבו ב ג י ע עד שלא ע מ ד ל פ ע ו ל ,והגם שמציני ב ג מ ר א ובמדרש ש ה ג י ה ג ם נ ב ר א ביום שני ש נ א מ ר כי ע ר ו ך מ א ת מ ו ל ת פ ת ה ואיזה יום שיש לי אתמול ואין לו שלשם הוי אומר זה יום שני )לבריאות עולם( ו מ ד ה ט ו ב ה הלא מ ר ו ב ה מ מ ד ת פ ו ר ע נ י ו ת ,ולמה נ ב ר א פ ו ר ע נ י ו ת ה נ י ה כ ס ק ו ד ם ל ה ג י ע ,אך זה גופא מדה כי ו בה מ ר ו ב ה ,שהקדים ה ג י ה נ ם ל ה ג י ע ו ה ג י ה נ ם נשאר ריק מכל בריה עדיין ז ה ג י ע שנברא אחריו וישם ה ק ב י ה את ה א ד ם בתוכו ע ד שלא ע מ ד לפעול כלשון ה מ ד ר ש נפש פרשת בראשית הנר ם ז 31 כל עץ ״נהמד״ ל מ ר א ה ,בל אילן דמרגג ל מ ח ז י ,רש״י פירש )דברים ה׳ י״ה( ולא cm ת ת א ו ה ב י ת רעך ל א הירוג )מתורגם ל א הירוגי> אף הוא לשון ח מ ר ה במו נ ה מ ד ל מ ר א ה ד מ ת ר ג מ י נ ן דמרגג למחזי עכ״ל ר ש ״ י ,ונראה דבתרגום מ ל ו ת ג ר ד פ י ת במו ב ע ב ר י ת לבן תרגם באן תירוג ע ל ח מ ד ה דאין לו ריע לשון ת א ו ה ,א ב ל שם כ ת י ב תאור ,ו ח מ ד ה ל א ת ח מ ו ד א ש ת רעך ולא ת ת א ו ה ב י ת ר ע ך לכן תרגם שם על לא ת ח מ ו ד ו ל א ת ח מ ו ד כ ב ע ב ר י ת ר ד מ י ל י ה ,ועל לא ת ת א ו ה ל א ת י ר ו ג ,לכן ב ד ב ר ו ת הראשונות ב ת י ב רק ל א ת ח מ ו ד ב י ת רעך לא ת ח מ ו ד א ש ת רעך וגו׳ תרגם בשניהם ל א תחמוד : ועץ החיים ״בתוך״ ה ג ן ,ואילן חייא ב מ צ י ע ו ת ג י נ ת א ,וכפירש״י ב ת ו ך הגן ב א מ צ ע הגן עב״ ל ר ש ״ י ,זהו פ ע ם שגי דשינה תרגומו מ ב כ ל ה ת י ר ה ע ל מ ל ת תוך גי כ מ ו ב ת ו ך הים בגו ימא ,בתוך הסוף ,בגו יערא ,בתוך מצרים ,בגו מ צ ר א י וכן לעיל )א׳ ו׳( ש י נ ה התרגום כמו ש כ ת ב נ ו ש ם ,ו כ ת ב ע״ ז הרמב״ן ולכך ת ר ג ם /״ ב מ צ י ע ו ת ״ גינתא ל ד ב ר י ו ע ץ החיים ועץ ה ד ע ת שניהם היו ב א מ צ ע ואי־ כ נאמר שהוא כאלו ת ע ש ה ב א מ צ ע הגן ערוגה א ה ת סוגה ו ב ה שני האילנית ה א ל ה ויהי׳ ה א מ צ ע הזה א מ צ ע ר ח ב כי א מ צ ע ה ד ק כ ב ר אמרו שאין יודע •בו א מ י ת י ת ה נ ק ו ד ה ב ל ת י ה ש ם ל ב ד ו עכ״ל ה ר מ ב ״ ן : ה ר ע ת ט ו ב ו ר ע ,ואילן דאכלי פיריהי חכמי! בין ט ב ל ב י ש וכן תרגם ל ק מ ן פסוק ועץ י״ז והוא ביאור ע ל ל ש ה ״ כ מאי ועץ ה ד ע ת ה ל א ה ע ץ ל א גאכל לכן מ ב א ר ואילן ד א כ ל י פירוהי חכמין בין ט ב ל ב י ש ,האוכלים פירותיו י ת ה כ מ ו להבחין בין טוב לרע : )יי( ונהר ״יוצא״ מ ע ד ן ל ה ש ק ו ת א ת הגן ומשם יפרד והיה ל א ר ב ע ה ראשים ,ונהרא ״הוד,״ גפק מ ע ר ן ל א ש ק א ה ית גינתא ו מ ת מ ן מ ת פ ר ש ו הו ה ל א ר ב ע ה רישי נהרא ) א ך למה ברא הגיהנם קודם להורות שתחילה יהי׳ הארס סור מרע להרחיק א י ע ממנו ו א ו ד כ ועשה טוב לבוא לתכלית ה :״ ע ,וכן מעניש את האדם תחילה בגיהנם על ר ו ע המעללים שעשה וארדכ נותנים לו שכר מלותיו בי״ע( : ב מ ס כ ת נדרים )דף ל'מ ע״ב( שבעה דברים נבראו קודם שנירא העולם 1ה3ך, וכו׳ ,גן עדן דכתיב ויביע ד׳ אלקים גן בעדן מ ק ד ם ,וכתב המהרש״א ו ד ל וכתרממו ,מ ל ק ד מ י ף היינו קודם שנברא העולם ולא ניחא להו לפרש בעדן מ ק ד ם במזרחו של עדן נ ס ע את הגן כפירש״י בחומש דח״כ הוליל בקדם בביית ולא ב מ ׳ ס עכ״ל ה מ ה ר ש ״ א ,לכאורה דברי המהרש״א מוקשה הלא התרגום גם הגמרא היו זמן ר ב קודם מ ד י ולשיי ראה .את התרגום ודברי הגמרא וגם המדרש ר ב ה שאמר ג״כ כן על קדמות הזמן ולא מראה מקום מ ז ר ח ,והדל להמהרש״א להקשות בהיפוך ולא ניחא לי׳ לרש״י לומר כדברי ח ד ל תרגום וגמרא ) ו מ ד ר ש ( ,א מ נ ם כוונת המהרשיא שעל רש״י אין להקשות שדרך רש״י לפרש עס״י סשימי של מקרא והשימו של מקרא מוכח כפירש״י כי מלת מ ק ד ם כתיב אחרי מלות גן בעדן בוודאי קאי מלת מ ק ד ם על.גן בעדן לומר ולציין מקום הגן שהוא מ ק ד ם ,מ מ ז ר ח ״ לעדן דאל׳׳כ ה ד ל למיכתב וימע ד׳ א׳ מ ק ד ם גן בעדן היינו מקודם שנברא.העולם )לפי הגמרא ,ולפי המדרש מ ק ר ם שנברא ה א ר ס ( והשתא דכתיב מ ק ד ם אחרי גן בעדן בוודאי הוא כפירש״י ולכן שפיר מקשה המהרש״א ולא ניחא להו להתרגוס והגמרא כפשימי של מ ק ר א וכהוכחת רש״י שלח נ ת י ב ויכןע ד׳ חלקים מ ק ד ם גן בעדן לכן מתרץ המהרש״א משום דכתיב מ ק ר ם ב י ד ם ולא בכי ׳ ת ב ק ד ם ,אבל רש״י לא חש לזה כמו שכתבנו שכן מציגו בית אל מים 7 והעי 32 נפש פרשת בראשית הנר נ ה ר א ,יוצא ,הוא ביגוני ומתרגם ״הוד ,גפק״ מוםיף מ ל ת הוד ,על ע ב ר ,גם מ ל ת יהי׳ ב כ ת י ב ת מ י ד לשון ע ת י ד כי הוא בוי״ו ה מ ה פ ך מ ע ב ר לעתיד כמו והי׳ כי ישאלך ב נ ך מהר ,והיה כי יביאך ,והי׳ אם שמוע וכן ה ר ב ה כילם לשון עתיר ותרגימם ויהי ובאן תרגם והיה יהוה לשון ע ב ר שזה תרגום של ויהי ,ניהי כי ההל האדם והוד. בד שריאו ,ויהי ל ש ב ע ת הימים והיה לזמן שבעא יומין ,ויהי הגשם והוה מטרא וכן ה ר ב ה ,וכוונתו דקאי אדלעיל וכמי שתרגם לעיל• וייצר ד׳ אלקיס את האדםוגו׳ ויטע ד׳ אריקים י .ן בעדן מקדם יתרגם מקדם מלקדמין ,פירוש קידם יייער את האדם כמו ש ה ב א נ ו ממ״ר א ת סבור קודם לברייתו ובו׳ קידם לאדה״ר אדם גברא בששי וג״ע ב ש ל י ש י , יבזה הרגיש התרגום בשלמא קודם גיהא ד כ ת י ב בלשון עבר ויטע וגו׳ גן בעדן ויצמח מן האדמה ג״כ בלשון עבר אבל וגהר יוצא הוא ביגוגי לבן מתקן ל ש ה״כ כדרכי ימוםיף מ ל ת הו ה נ פ ק ללשון עבר קודם שנברא ה א ד ם ,וכן פירש האע״ז ונהר ,וטרם שנברא האדם ״היד,״ הנהר מ ש ק ה הגן לכל צד עכ״ל ומה שתרגם והיה והוד ,ל א ר ב ע ה רישי ,שהיא תרגומו של ויהי ,נראה לומר ש מ ל ת ויהי בלשה״ק םיבל שני פירושים א׳ פשוט על לשון עבר כמו שהבאנו הפסוקים ועוד לפעמים מ ל ת ויהי פירושו נהיה )עם איזט גיווארדען( כלומר מזה נהיה דבר הדש ) ,כמו שמית ד׳ גי( ויהי לגהש ותרגם. והוד, והעי מ ק ל ם ב מ י ם ואפיה הוא מזרח שגס מ ת ר ג ם שם והעי מ ק ד ם ממדינחא ,מ מ ז ר ח ״ , אבל להתרגום והגמרא לא קשיח מזה הפסיק יען שכתיב בית אל מים במ״ם מ מ ע ר ב מוכרח הכתוב לומר והעי מ ק ד ם מ מ ז ר ח גם ב י ר ס כמי בית אל מיס ב מ ״ ם ,א מ נ ם לכאורה קשה על המדרש מה השמיענו הכתוב לידע מתי נברא ה ג י ע שאמר אתה ס ו ב ר קודם שנברא העולם ואינו אלא קודם שנברא האדם בשלמא על ה נ מ ר א לא קשיא דחשיב להו גבי שבעה דברים שנבראו קודם שנברא העולם וכן הוא ב מ ס כ ת פ ס ח י ם ) ד ף נ״ד( אבל על המדרש קשה ,אך המדרש מ פ א דייק בלשונו להבין זאת אתה סבור ק ו ד ם מה שכתוב נן בעדן מקדם מקדם שנברא העולם כלומר כמו שאמרו בנמרא שהג״ע נברא קודם שנברא העולם הוא רק במחשבה כמו שפירש״י שם בגמרא עלו במחשבה קודם שנברא העולם ומה זה הכי ו בה הלא קודם לא היה שוס אדם אבל אחר שנברא העולם וכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם כמו שהביא המדרש לקמן מ א מ ר ר׳ יהושע בן ק ר ח ה ורש״ מביאו לקמן וכן פירשיי לקמן )ו׳ זי( ד״א הכל נברא בשביל קודם שנברא האדם את ה ג י ע להורות שתיכף ב ע ת שנברא אדם וכר ברא וישם שם א ת האדם ע ד שלא עמד לפעול וזהו שחמר המדרש ראו פעלא ס ב א שהתקין לו ה ק ב י ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול שום מציה כלומר א ת ם בני אדם ראו מפעלות א לקי ס כן תלמדו גם לקח ומוסר טוב מ ה ק ב י ה ולהדבק במדותיו לפעול צדק לזולתו אף שלא עבד אותך ולא עשה לך שוס פ ע ו ל ה ,להעניק מטובך ו ל י ק לו צדקה ב ח נ ם או לעשות לו טיבה וחסד אף שלא ק ב ל ת ממנו מעולם שום טובה וזהו כזונת המדרש במאמר ר ש ב ״ נ ,ועל רשיי לא קשיא מה השמיענו הכתוב לומר ולציין מקים ה ג י ע שהוא מ ק ד ם מ ז ר ח ,גם זה פעולה טובה מ ה ק ב י ה כמי שכתב הגאון מ ל ב י ״ ס ויצוע ד• א׳ גן ב ע ד ן שלמטן המזינות הושיבו ב נ י ע שפירותיו לומחין מאליו' וכו׳ לענין הדירה הי׳ הגן בעדן מקדם מצד ״מזרחי ת ח ת קו השוה מ ק ו ם אשד אין שם שינוי התקופות והקור והחום ואין צורך למחסה מזרם ו מ מ ט ר עכ״ל הרי השמיענו ה ת ו ר ה )לפי פירש״י( במלת מ ק ד ם חסדי הבורא אשר עשה ע ם אדה״ר גס ט ר ם שעמד לפעול שוס מצוה והי׳ שכרו ב ח נ ם גס בזה מ ו ס ר נאה לבני אדם להטיב לזולתו בחנם ואלו ואלו דברי הלקים חיים : נפ*ם פרשת בראשית הגר יז 33 ,והוד ',להויא )שם די( וישלח ידו ויהזק בו ויהי ל מ ט ה בבפו ,״והוד,״ לחיטרא בידיה , כלומר ת ח י ל ה הי׳ מ ט ה ואהיכ נהיה המטה ל ג ה ש וכן להיפוך כאשר היי נ ח ש נהיה ל מ ט ה ב כ פ ו ,וין תרגם פה דקשה לי׳ לשה״ב מאי והיה לארבעה ראשים לשון עתיד מתי יהי׳ ל א ר ב ע ה ראשים לכן תרגם ״והיה״ והוד ,כמו שם כלומר ומשם מ ת פ ר ש ונהיה מן הגהר א ר ב ע ה ראשים קידם נברא ה נ ה ר מ צ א מעדן להשקות את הגן בלשון ע ב ר ומן הנהר נהיה ארבעה רישי נהר א ,קודם שנברא הגהר לא הי׳ ארבעה ראשים א ב ל אחר שנברא הגהר מהפרשי ממנו והוד ,ל א ר ב ע ה רישי נהרין כלומר נ ת ה ו ה , ובלשהיק בא ע ב ר במקים עתיד יכן להיפיך וכן בל לשון הווה משתנה ל ד ב ר בלשון עבר ולשין עתיד במי שפירש״י לקמן )כ״ט גי( ולשין ארמי אינו בן: )י״ 0ומעץ הדעת ט ו ב ו ר ע ,ומאילן דאבלין פירוהי הכמין בין ט ב לביש ,עיין מה. ש כ ת ב נ ו לעיל )פסוק טי״ת(: )ייח( ל א טוב היית האדם לבדו ,לא תקין וכי׳ ,מ ל ת טיב מתרגם ל כ מ ה פגים ״ טוב ,ת ק י ן ,שפר ,יאות יהבל לפי הענין ,וכאן פירושו בלשון אשכנז )עם־ פאםט ניבט( ועיין בהמבוא י. אעשה לו עזר כ נ ג ד ו ,אעבד ליה סמך ״ ל ק ב ל י ה " ,תרגים של נגד פעמים הוא ק ב י ל ״ נגד ה ה ר ,קביל טורא ,כי ירט הדרך ל נ ג ד י ,לקבלי יכן ע י ר ,ו כ ת ב ה ר ב ר׳ נתן אדלער בגתיגה לגר ו ד ל בהר בהבמתו ב מ ל ה הזאת שטעמה מיל ינגד וגם הושך במו שתרגם חשך אפלה ק ב י ל לילא וגם צעקה )קובלים אנו עליכם פרושים )ידים ד׳ חי( להתזיק דרשת ה ד ל )יבמות סיג א׳( זכה עזר לא זכה )וסותרת דברי הבעל( •כנגדו עב׳׳ל , לא ידעתי מה יעשה הרב לקמן )פסוק כ( ולאדם לא מצא עזר כנגדו תרגם ג״כ לן* א » כ ה ס מ ך ״לקבליה״ )לא מצא הישך וצעקה( ימה יאמר על ויהן ישראל נגד ה ה ר שתרגם ג״כ קביל טירא ,ו א ל כ ה לננדך ואיהך ל ק ב ל ך וכן עיר ,א ב ל נראה שתרגם ע ל כוונה ש כ ת ב הרמב״ן כי דו פרצופים גבראו ובו׳ וראה ה קב״ ה כי ט י ב שיהי׳ העזר עומד ״לנגדי״ )יזהו תרגומו לקבליה( והיא יראנו ויפרד ממנו ויתחבר אליו כפי ר צ י נ ו , וזהו שאמר אעשה לו עזר כנגדו עכ״ל הרמב״ן וזהו נגד כמי מיל א ל מיל פגי המגורה תרגם לקביל אפי מ נ ו ר ת א מול הגלגל לקביל גלגלא וכן עיר : )י״ט( כ ל ח י ת ה ש ד ה ,כל היות ״ ב ר א ״ ,תרגום של שדה הקלא ולמה לא תרגם היות ה ק ל א ,כמו שתרגם וכל שיח ה ש ד ה וכל אילגי ״הקלא״ ,וכל עשב השדה ובל עסבי ״ ה ק ל א ״ ,וכוונתו להבדילם מן וכל שיה השדה דכתיב קודם )פסוק ה׳( וכל שיח השדה טרם וגו׳ וכל עשב השדה טרם י צ מ ה ,שהשיה והעשב גדלים גם א ה ד הבריאה מן השדה תמיר א ב ל ההיית והבהמות גבראו פעם ראשי ן רק מן הארץ א ב ל אחר הבריאה מולדים ופרים ורבים זה מזה לכן שינה תדגימי הית השדה היות ברא חית הוץ ,תרגום של היץ ברא ,לומר עליהם שהם משכנם ובית דירתם בחיץ ,א ב ל האדם משכני ודירתו היא ב ב י ת ,והם דרץ ל ב י ת ולכן תרגם היות ברא נגד ה א ד ם ,א ב ל שיח השדה ועשב ה ש ד ה נשארו לעולם ב ש ם הזה כמקדם : וכל אשר יקרא לו ה א ד ם ,יכל ״דהיה׳ קרי ליה ארם ,מתקן התרגום לשה״כ לפי לשין ארמי שכתוב בלשון עתיד ומהפך בלשון עבר לפי פשטית ה כ ת י ב : )כ״א( ויפל ד׳ א ל קיים ת ר ד מ ה על ה א ד ם ויישן ,ורמא ד׳ א׳ שינתא על ארם ודמך ,תרגימו של נפל ,נפל ,קרא ותרגום שיה במו ו ת ר ד מ ה נפלה על אכרם גפלת על אבדם )שם( נ ב ל ת עליי נ פ ל ת עליהי יכאן תרגם ייפל בלשון השלכה ורמא תדגים של וישלך ב •:היית וכיונתי לפי ד ר ש ת ה מ ד ר ש א״ר לוי תהילת מ פ ל ה ״שינה״ ,ו כ ת ב הירי משה שהמדרש מדייק מלשין ״ויפל״ ע נ ״ ל : גיגזל 3 יימיז נפש 34 ויקה א ח ת פרשת בראשית מ צ ל ע ו ת י ו ונסיב ח ר א ובנא הנר ״ מ ע ל ע ו ה י ״ ו כ ן ) פ פ ו ק כ״ב( ויבן ד ׳ אלקים א ת ה צ ל ע וגו׳ ד ׳ א׳ י ת ע ל ע א ,ורש״ י ולצלע י המשכן פ י ר ש מ צ ל ע ו ת י ו מ ס ט ר יי כ מ י )וזהי ת ר ג ו מ ו ו ל ם ט ר מ ש כ נ א ( ז ה ו ש א מ ר ו ש נ י פ ר צ ו פ י ם נ ב ר א ו עכ״ל רש״ י ו ה ת ר ג ו ם מ ה י ל ק ע ם פירש״י כ מ י מ צ ל ע ו ת י ו ר׳ ש מ ו א ל ש מ ח ו ל ק י ם במ״ר ו י ק ח א ח ת סטריהי ה איך מ ה ד א ת א מ ר ו ל צ ל ע ה מ ש כ ן כפירש״׳י נ ח מ ן א מ ר מן בר ו ש מ ו א ל אמר ש כ ת ב זהו ש א מ ת , ״עילעא׳׳ ״ ח ר א " מ ב י ן צ ל ע ו ת י ו נ ט ל ו י ו ׳ ע ב ״ ל המ״ר ,וזהו ב ל ש ו ן התרנים ״ ח ד א כעלעיהי״ ופסוק הוא בהונה ב ד נ י א ל )ז׳ ה ׳ ( ו ת ל ת ע י ל ע י ן ב פ ו מ ה ופירש״י ש ל ש צ ל ע ו ת ,ועיי״ש ב מ ת נ י ת שלרעת רשב״נ ד ו בהמ״ר נבראו פנים פרצופים ל א ח ר י ו ואח״כ לפגים ופנים נפרו ל ש נ י ם ,ו ל ד ע ת ש מ ו א ל ש ל ק ח מ א ד ם ה צ ל ע ע ם ה ב ש ר ) ש ק ו ר ץ ריפ בלי׳ אן ילרש״י נראה פ ש ט ו ת ה כ ת ו ב לשון צ ל ע שהוא תרגום של צ ד ס ט ר ,והתרגום לא ס ב ר א ש ר רו פרצופים לזאת <ב״ג( יקרא א שה כי מאיש נבראו כשמואל % ל ק ח ה זאת ,ל ד א יתקרי א ת ת א א ד י זכר גבר ד א ,ב כ ל התורה מתרגם על איש מ ב ע ל ה נסי בא כגבר והוד ,לי׳ לתרגם א ר י נ ס יבא ר א והיא מתרגם ״מבעלה״ ,ובכגוי ,מ ב ע ל שלה כמו שתרגם )ויקרא כ״א זי( ואשר. מאישה ,ו א ת ת א ר מ ת ר כ א ״מבעלה״ גרושה הכתוב מ ב ע ל ש ל ה ,ו כ ו ו נ ת ה ת ר ג ו ם לפרש ל ז א ת י ק ר א א ש ה .ל כ ן נ ק ר א ת ה ז א ת א ש ה כ י מ א י ש ה מ ב ע ל ה נ ם י ב א ד א ו א ם לא מ מ נ ו מ מ ש והיתד ,נ ב ר א ת ב פ נ י ע צ מ ה כ מ ו לקיחה לא היתה לברה בעל ש נ ב ר א ו ש א ר י בע״ח ז כ ר ל נ ד ו נ ק ב ה נ ק ר א ת ב ש ם אשד ,והוא לא ה י ה נ ק ר א ב ש ם בעל כמי ו ל ש ו ר א ש ה ולא ה י ׳ זה לזו וזו לזה ש ו ם ה ת ד ב ק ו ת ר ק בעת שאין ל ה י פ ו ך א ב ל הבורא י ת ב ר ך ח פ ץ ב ק י ו ם ה ע ו ל ם וגזר ח כ מ ת ו ע ל ה א ד ם בניהם וגו׳ ו ד ב ק לפרה הזיווג כמו ב ה מ י ת ו ה ם א י נ ם מ כ י ר י ם זא״ז ל א ק י ד ם ו ל א א ח ר זיווגם ו ג ם ב נ י ה ם א י נ ם מ כ י ר י ם ד ב ו ק י ם זל״ז ו ב מ ״ ש א ת ״ כ ע ל כן י ע ז ב היתד, ל א ב י ה ם וכן שיה" א י ש ו א ש ת ו באשתו לכן יש ל ה ם גם אהבה ג ם ב ה י ו ת ם ג ד ו ל י ם ו מ כ י ר י ם זא׳׳ז ת מ י ד ו מ מ ה נ ת ה ו ו ה ז א ת ר ק כי מ א י ש , על מאישה לוקה ה ז א ת ,עצם מ ע צ מ י ו ב ש ר מ ב ש ר י מ ב ע ל ה מ ב ע ל ש ל ה : ) ב ״ ר ( ע ל כן יעזב איש את א ב י ו ו א ת א מ ו ו ד ב ק ב א ש ת י ,ע ל משכבי״ אביהי ו א מ י ׳ ו י ד ב ק ב א ה ת י ׳ , ה ת ר ג ו ם ב ז ה ,ש ה י ה הצווי אליי וכן כן י ש ב ו ק ״בית מוסיף ה מ ל ו ת ב ן לאמיר ע ל בני נ ח ר-עריות ע ב ״ ל רי&״י ,ועיין ב מ ס כ ת כ ת ב ב י ת מ ש כ ב י אביהי ,ל א שיעזוב א ו ת ם א י ן צווי משכבי״ יכיונת לבני נח ש ל א יקח ל א ש ה א ת אחיהו בין ו ב י ן מן ה א ם ,כ מ ו ש נ ת נ נ י ב ה ע ר ה עיי״ ש ,ו ל כ ן פירש״י ע ל כן י ע ז ב ,ר ו ח האב מן הקדש אומרת סנהדרין גרף נ " ה ( , ל ג מ ר י ר ק אהלם גבר ״בית והררג״א ״ובית מ ש כ נ ו ת • ״ וגם זה ל ג מ ר י ־ ר ק ד ר ך ה ט ב ע ו ז ה י מ ע ט ר י ב ו מ צ ה כ מ ו כ ל ה ב ח מ ו ת ה ע נ ״ ל ,א״ א ל ו מ ר כ ן א ל ו ה י ׳ בתרגים ב י ת משכניתם א ו ל י א פ ש ר ה י ׳ ל ו מ ר כ ן ,א ב ל נ ת ר ג י ם איתא ״ ב י ת ב י ת מ ש י נ י ש ל א ב י ו ו א מ ו ,אע״כ ובמו משיבי״ מ ה שייך ה ב ן א צ ל שכתבנו כ מ ו שפירש״י ב ה ע ר ה *( < אף *( הערר, על כן יעז ב איש א ת אביו ואת מי שנתגייר והיה נשוי וחכ״א מאיר במסכת שאר מן• ה א ם י ב מ ו ת )דף לאחותי בין א מ י ,איתא מן האב במדרש ע״ז ה כ פ ו י , : ה א ם יוציא בין מן הניא דברי ר ׳ יוציא מן ה א ב יקיים וכו׳ עיי״ש שהאריך ה מ ד ר ש בזה ,ועיין 7 צ״ח( ת ׳ ש גר שהי׳ לידתו בקדושה והורתי שלא ה א ס ואין לו שאר ה א ב כיצד נשא אחותו מן א ב מן ה א ס יוציא מן ה א ב ד מאיר 7 7 ה א ס יוציא מן בקדושה יש לו ה א ב יקיים אחות א ו מ ר יוציא וחכ״א יקיים שה־' ר ׳ מ א י ר א ו מ ר פרשת בראשית נ )א׳( ך^ף י ךן e 5 אף כי א מ ר א ל ק י ם ״בקישטא״ .,ז ה ו ת ר ג ו ם של ב א מ ת כ ל ו מ ר ב א מ ת א מ ר אלקיט ו ז ה י ש מ י ש ל ש ו ן א ר מ י בקושטא ו ה י א י ל ש י ן תמית ו י ן ד ל ש י ן :א ש כ נ ז ) א י י ! ר א פ וואהל וואהר(: <בי( ״מפרי״ ע ץ ה ג ן ״ מ פ י ר י ״ א י ל ן ג י ג ת א ,ו ל ק מ ן )פסיק וי( ת ר ג ם ו ת ק ח ״מפריו״ ו ג פ י ב ת מאיביה ו ז ה ה כ ל ל ב ״ מ ש כ ת י ב פ ר י ו ה ו א מ ח ו ב ר ל ה ע ץ ת ר ג ם פ ר י ו ע ל ח ל ו ש ין מן העץ תרגם איביה דוק ו ת ש כ ח כי ה כ ל ל נכין ,ו ל א כ ש כ ת ב הררג״א ב ת ה י ל ת ידילו בעודו באבי נ ק ר א איבא א ב ל בגמר פירי גקרא בל״א פרי ומביא ראי׳ ע׳׳ז מן ו ת ק ה מפריו ו ת א כ ל שהיה נ ח מ ד ל מ ר א ה בדרך הפירי בא בו ת ר ג ם באיביה עכ״ל מזה ג ו פ א מחירה לדבריו איך א י ל ה בוסר ב ת ח י ל ת גידולו ,ועוד איך כ ת ב שהיה נ ח מ ד ל מ ר א ה כדרך הפירי באיביה הלא ב כ ת י ב כ ת י ב על העץ ונחמד העץ ל ה ש כ י ל ובי תאוה הוא לעיגים ולא על ה פ י ר י ,ועוד הלא יותר נ ח מ ד הפרי ל מ ר א ה ב ש ע ת בישול וגמר בישולו מ ב ש ע ת ת ח י ל ת גידולו ועת הבוסר ועודגו בא ב ו ,אך ה א מ ת יורה דרכו לבן ת ר ג ם שם פסיק י׳ ״פריו״ ״איביה״ יען ד כ ת י ב גבי ותקח ש ל ק ח ה מן העץ והי׳ תלוש ועל פירות תלושין תרגם ב כ ל התורה איבא: <חי( והייתם כאלהים יודעי טוב ורע ותהון ״ כ ר ב ר ב י ן ״ ,כ מ ל א כ י ם ,ובן פירש הא״ע, ורש״י פירש כאל הים י ו צ ר י עולמות ,לפי דרשת המדרש ,והתרגום מרחיק ה ג ש מ י ו ת כדרכו ונזהר מזה מ פ ג י כבור ד ׳ : < 0ובי תאוה הוא לעינים ,וארי ״אסי״ הוא לעיגין ״אסי״ היא תרגום של רפואה ופירש׳ י וכי תאוה היא לעינים כמו שאמר ל ה ונפקחו עיניכם עב״ל רש״י ובן׳ הוא בכוונת. התרנים בי אמר לה ה נ ח ש עד ע ת ה אתם םתיםי עין וחולי עיגים א ת ם ואינכם יודעים .משים תאיה י ח ס ר ב כ ם ח י ש התאיה כי עיניכם צריכים לרפיאה ,א ב ל א ם ת א כ ל י מפרי העץ ירפאו מ ז ה העיגים ד ו ל ר בכם ל ב הדש לתמוד תאית וזה שתרגם וארי ״אסי״ היא לעינין וכמ״ש הרמב״ן על פסיק הזה כי טוב העץ ל מ א כ ל וכי תאיה הוא לעינים ועתה ר א ת ה כי הוא מ א ב ל טיב ומתוק וכי תאור .הוא לעינים שבו יתאוה ויתור אהדי עיניו ו נ ח מ ד העץ להשכיל כי בי ישכיל ל ח מ ו ד ,ונתנה התאוה לעינים ו ה ח מ ד ה ב ש כ ל ו ה כ ל ל ב י ב ו ירצה ב ד ב ר או בהג״יו עכ״ל ה ר מ ב ״ ן ,והכוונה בפסיק ל ש ל ש ה ד ב ר י ם ע ר ב טיב , מועיל ,והוספות שכל ״ערב״ טוב ל מ א כ ל ,כלומר טעם ע ר ב ל מ א כ ל ,בלשון הרמב״ן מועיל ״אסי״ רפואה למינים ,והוספות שבל ונחמד ה ע ץ ״להשכיל״ ל א ס ת י ל א ביה לרדוף אחרי ת א ו ה ,וממה ידעה שכן הוא פירש רש״י ותרא האשד ,ר א ת ה דבריו והנאו ל ה •וחאמינתו עב׳׳ל רש״י ש ה ו א היה המסית הראשון וחיצח״ר ו ל ק ח ת ה ב ד ב ר י ם והאמינתו ן , ויעשו הפיסי גל עריה שהוא משום שאר ה א ם יוציא משים ה ח י יקיים ו כ ר עיי״ש ,וכתבו שם בדיה נשא אחותו בסוף דבריהם שם והא דשמעינן ל ד מאיר דהכא בירושלמי ובבראשית ר ב ה ד א ס ר ר׳ מאיר באחותו בין מן האב בין מן ה א ם לדרש על כן י ע ז נ איש את אביו ו א ת ״ אמו )בראשית ב׳( ב ס מ ו ך לו מאביו ב ס מ ו ך לו מ א מ ו ,ומיהו נ ר א ה לריי דהך ברייתא פליגא אירישלמי ובראשית רבה דהא משמע ד כ י ע מיקי הכא ק ר א לאחות אב ואחות אם והיינו כרבנן ד ה ת ם ע כ י ל ה ת ו ם ׳ וכן ת ר ג ם אונקלם *ישבוק גבר בית משכבי אבוהי ואמי׳ כהירושלמי והמיר ל ד ע ת ר׳ מאיר שנצכןוה א ו ה י ל ובני נח על אחותו בין מן ה א ב ובין מן ה א ם שתרגם על כן ישבוק נ ב ר בית משכבי אבוהי ואמי׳ שלא יקח לאשה את אחותו הבאה ממשכבי אביו ואמיה כ ר י מ לאסור על בני נ ח ו מ ד ש הפיס׳ וזהו שפירש רש*י רוח הקדש אומרת כן העריות : 7 36 נפים פרשת בראש ית הגר גזי( ויעשו ל ה ם ״ ח ג י ת ׳ ,ועבדו להון ״זרזיף א ב ל שם ) ש מ ו ת י י נ י״א( מתניכם חגורי© תרו.ר! חרציכין יהין ״אסיריך יען שכאן הכוונה למלבישין כדאיתא כמדרש• איסתכיון ,גליון סדינים לאיש ,צילצלין קולםין ,סבנין לאשה ופירש המ״כ מיני מלבושיך ד ן עב״ל ל ב ן ) ש מ ו ת ב י ט ט׳( ״וחגרתי אותם א ב נ ט ת ר ג ם ״יתזריר יתהון המינון שהוא• ה ל ב ש ת האבגט שהוא מרוקם כתבשיט )ובן פירש׳׳ י שם כ״ה חיית והשב אפודתו והגיד שעל ידו הוא מאפרי ־ומתקגהו לכהן ומקשטי עב׳׳ל רשיי( א ב ל שם מתגיכם הגורים; אין הכוונה על ה ל ב ש ה רק על ח ט ר ת יוצאי דרך שמחגרים ס ב י ב בגדיהם ,וזה שפירש־י . ״ ך שם מתגיכם ״חגורי ״ ם מ ז ו מ נ י ם ל ך ך ע כ ל ף ש ״ ו )חי( לרוח היום ל מ נ ח יומא לכיונת רש״י וזו • היא מערבית שלפניה ערב ח מ ה במערב; והם סרחו בעשירית עכ״ל רש״י ,ופלוגתא הוא במדרש לרוח היום ר ב אמר לרוח מזרחית דנו לרוח שעולה עם ה י ו ם ,זבדי בן לוי אמר לרוה מ ע ר ב י ת דנו לרוח שהוא שוקעת עם היום עב״ל המיר ו ל ד ע ת זבדי ביל תרגם ל מ נ ת יומא ,ו כ ת ב ה ר ב ר׳ נתן אדלער ושני פעלים בלשין ארמי מגה ודגה הראשון לשין מ ט ח וכי׳ ומירר ,ע ל שקיעת החמה והשני במו זרה זריהת השמש כמו לקמן )ל׳׳ב ל״ב( ויזרה לו השמש• ורנה ליה שמשא עכ׳׳ל : )י״א( ה מ ן העץ יגו׳ ל ב ל ת י אכל ממנו א כ ל ת יתרגם ל ב ל ת י בדיל דלא ,כ ת כ הנאיך ב ע ל מיני ת ר ט מ א ת י ב ת בדיל שבתרגום צריך מובן ל מ א ד עכ׳׳ל ולא ה ב נ ת י דבריו הלא ב ב ל התורה תרגם כן על מ ל ת ״לבלתי״ בדיל דלא ועל מ ל ת ב ל ת י הרגם א ל ה י ן ,בי גם בלשהיק חילוק בזה באשר כ ת ב הא״ע ל ב ל ת י עם למ״ד כטעם־ ,שלאי ובלא למיד כטעם רק אך עב״ל האע״ז ,ופירוש ל ה ת ר ט ם הזה ש ל ,בדיל ד ל א , מציגי בלשון הכתיב ) ב מ ד ב ר י״ז חי( ״למען אשר לאי יקרב איש זר ותרגם ״בדיל״ דלא״ יקרב גבר חלוגי ,וכן ה מ ו ג ה על בל ל ב ל ת י שבבתיב דוק ו ת ש ב ה : )י״ג( הנחש השיאני ,חויא אטעיגי ,במו שפירש״י השיאגי הטעגי כמו א ל ״ישיא״ לכבוי חזקיהו עכ״ל רש״י וכווגת רש״י בזה שגם שם תרגם יוב״ע אל ישיא לכם. לא יטעי ל ב ו ן ,לכך מביא רש״י השיאני הטעני כי זה לשון תרגום אוגקלם וגם שם ת ר ג ט כן יוב״ע )בלשון אשכנז נארירען(: <ייד( על גהנך ת ל ך ,על מעך תיזל וכן תרגם )ויקרא י״א מ״ב> כל הולך על נחון כל ד מ ה ל ך על ״מעוהי׳ ,וכן תרגם על בטן מעי )במדבר ה׳ פסיק כ״א וב״ב עיי״ש(: )ט״ 0ו א י י ה אשית ביגך ובין האשד ,ובין זרעך ובין ז ר ע ה ,הוא ישופך ראש ואתה• תשו פנו ע ק ב ,ו ד ב ב ו אשוי ביגך ובין א ת ת א ובין בגך ובין ?נהה ״הוא• יהי דביר ל ך מה ד ע ב ד ת ל י ה מלקדמין ואת תהי נטיר ליה־לסופא״ ,על התיבות היא ישופך ראש ואתה תשופגו עקב ת ר ג ם לפי הכוונה ולא לפי פירוש המלות ופירש ל ה כ ת ו ב שהוא משל ודרך התרגום לפרש הגמשל כאשר ב ת ב ט והוכהגו כמה פעמים: בהכתובים וכן כתבנו ב כ ל ל י התרגום ,וכאן מיכרח הוא לזה דליכא למימר בפשוטי הלי* ה נ ח ש ק ב ל עוגשו מהשם באמרו אדור א ת ה מ כ ל ה ב ה מ ה ומכל חית השדה על גחונך ת ל ך וגו׳ וכמו כן ק ב ל האדם עוגשו ולאדם אמר וגו׳ ארורה ה א ד מ ה וגו׳ ובן ק ל ל את. ח ו ה אל האשה אמר ה ר ב ה עצבונך והורגך וגו׳ ומה זה ה ד ב ר אשר כ ת ו ב כאן ואיבה: אשית בינך ובין האשד ,מ ה זה הוויכוח ועיד קשה ל ה ת ר ט ם מאי נפקא מיני׳ אם הוא; ישיפך ראש ו א ת ה תשיפט עקב הלא בין כך וכך פצעי מות יהממין זא״ז ,ועוד ק ש ה להתרגום הלא כל ה ח י ו ת טורפית שוגאים להאדם יאם יפגעי באדם הלא הסכנה רוהפות ע ל האדם שלא יזיקו ואם יגצל מהם על דרך גיסי כן לפעמים יתרהש גס כי גם יגצל מ! נפש י ט 37 הגר פרשת בראשית :מן ה נ ח ש כשיפיענו להא ד ם ,לבן מוכרח התרגים ל פ ר ש הבהוב בי הוא מ ש ל ו מ ל י צ ה ו ד ב ר י בזוסר אל ה א ד ם ל ש מ ו ר א״ע מן ה י צ ה ״ ר ב י היצה״ר הוא נ ח ש הקדמוני .וזהו .הוא יהי דביר״ האדם יזכור תמיד מה ״דעבדית ליה מ ל ק ד מ י ך מה שעשית לו מקודם בי אתה ה נ ח ש היית ל ה א ד ם ה מ ס י ת הראשון לאכול את עץ ה ד ע ת ומזה גרמת לו ולבניו מיתה כמו שאמר ד׳ ב׳ עפר אתה ואל עפר תשוב ו ל ב ד זה בזיעת אפיך ת א כ ל ל ח ם וגו׳ •עמל הפרנסה וכל זה לא ת א מ ר ךייך רק במו עלוקה ה ב ה ב ת א מ ר יאת תהי נטיר לי׳ לסופא" עד ירודם ב ק ב ר לא יהי׳ להארם מנוהה ממך כמו שאמרו ה ד ל צופה רשעי ׳לצדיק וגו׳ תהי נמיר לי׳ לסיפא כמו שאמרו אל ת א מ י ן ב ע צ מ ך עד יום מותך זהו ה נ מ ש ל והמוסר להאדם לשמור ממגו ו ל ה ת ג ב ר על יצרו וזהו מרומז ב ה מ ש ל הוא ישופך ראש על מ ה שעשית לו מראש הזמן ואתה תשופנו ע ק ב עד סוף זמן חיותו וכמו •הראש ת ה י ל ה וראש ל כ ל האיברים והעקב הוא פוף ל ב ל האיברים כן הוא ת ה י ל ת הזמן וסיפר ,וכוונת ה כ ת ו ב בין זרעך ובין זרעה מהו זרעה של יצהיר במו דאיתא ב מ ס כ ת סנהדרין )דף צ״א ע״כ( וא״ל אנטנינום ל ר ב י מאימתי יצה׳׳ר שולט באדם ובו׳ א ל א מ ש ע ת יציאה )בעולם( וכו׳ שנאמר ל פ ת ח ח ט א ת רובץ עב׳׳ל הגמרא הרי כשאדם .נולד בעולם נולד עמו היצר הרע נמצא מזה זרעה של האשה וזרע של יצה׳׳ר כילדו ב י ה ד ,וזהו לפי כווגת הת־־גים שפירש ה כ ת ו ב ע ל ה י צ ה ׳ ׳ ד ,ונם הרבינו בהיי פירש הכתיב בלא ה ת ר ג ו ם ע ל ד ר ך ז ה . ה )ט׳׳ז( הרבה ארבה עצבינך ו ה ר ו נ ך ,אםגאה אסגי צערייכי ועירוייכי ,עיין מ ה שכתבנו . בזה )ויקרא י״ב ב׳( ע׳׳פ אשד -כי תזריע •״בעצב״ תלדי ב נ י ם ,בצער ת ל ד י בנין ,ובפםיק הסמוך ״בעצבין׳ ת א כ ל נ ה ב ל ימי חייך תרגם ,בעמל״ ת י כ ל י נ י ה ,בי החוש מעיד כאשר תרגם כי האשד ,יולדת ב צ ע ר ובחבלי לידה אבל להם יאכל האדם ב ע מ ל וביגיעה כמיש להלין בזיעת אפך תאכל לחם : <י״ 0כי שמעת לקול א ש ת ך ,ארי קבלית למימר א ת ת ך ,שלשה עניני ש מ י ע ה ,א׳ שמיעת האוזן ,ב׳ שמיעת השבל ה ב ג ת דברים ועליהם מתרגם .שמעי ,ג׳ ק ב ל ת דברים כמו באן תרגם ,ק ב ל י ,ועיין רשיי )לקמן ל״ז כ״ז( 5 •<י״ט( כי מ מ נ ה ל ק ח ת ,ארי מ י נ ה א ת ב ר י ת ממגד ,נוצרת כמ״ש וייצר וגו׳ את האדם וגוי % )בי( כ י היתד ,אם כ ל ח י ,ארי היא הית אטא ,ד ב ל בני אנשא' ולא כמו שתרגם לקמן )ח׳ כ״א( כי לא אוסיף עוד ל ח מ ת את כ ל ח י ,ל מ מ ח י ית ,כ ל דחי״ ,דשם ב ל בעלי חיים ב מ ש מ ע וכאן אם דבל בני אדם ותרגם לפי הענין י )ב״א( כתנות ע ו ר ,לבושין דיקר ע ל משך ב ש ר י ה ו ן ,בלשון רשיי כתנות עיר מדובקץ ע ל עורן וי״א ד ב ר ה ב א מן העור ובו׳ עב״ל רש״י והתרגום בלשון ראשון •מדיבקין על עורן ,וזהו במדרש ר׳ יצחק רביא אומר הלקין כציפורן ונעים כמרגליות •אייר יצהק בכלי פשתן הדקין הבאין מ ב י ת סאן כ ת נ ו ת עור שהן דבוקין לעיר ופירש הכד ב בשם דש״י מן התגהומא שמתוך דקותן היו דבוקין לעור ולא היה מרגיש בהן וזהו שתרגם לבושין דיקר על משך בשריהון )תרגום של עור מ ש ך ( על עור בשרם , •והרב ר׳ נתן אדלער נ ד ח ק בפירוש התרגום ו כ ת ב שיש ערבוב פירושים בתרגום והאריך בזה ולא אדע מ ה זה הלחץ• ה ל א התרגום עילה יפה אף נ ע י ם : <ב״ב( הן האדם היה כאחד ממנו ל ד ע ת טיב ודע ,הא אדם הוד ,יחידי ב ע ל מ א מ י נ י ה למידע ט ב ו ב י ש ,ולא תרגם בפירש״י הרי הוא יהיר בתהתינים כמו מ א נ י יחיד בעליונים כי דרבי להרהיק •הגשמיות ואיני מ ד מ ה צורה ל י ו צ ר ה ,והגה מ ל ת •ממני סובל שני פירושים ,א׳ לשין רבים מדברים ופירוש הב׳ יחיד נפתר והוא כ פ י ר ו ש ו ה ר ג ם א ר י ת ע ד י הב׳ 38 נפש פרשת בראשית הגר ה ב ׳ ליחיד נ ס ת ר ) י י תרגום ש ל רבים מ ד ב ר י ם ״מננא״ ולא מ י נ י ה והוא תרגם ״מיניה״ ל מ י ד ע ( ,מהתוםפית בערכין )דף ט׳־ו( ב ד י ה א ל ת ק ר א יכתבו ששניהם דנושין ב ב ל י ה ת ו ר ה ,וסתירה זה להמזרהי ולבוש האורה ש כ ת ב ו ש ב כ ל ה ת ו ר ה מ ל ת מ מ נ ו ד ג ו ש ה ׳ ליחיד נ ס ת ר ,א ב ל האע״ז נ ת ב שיש חילוק בזה בין מדינחא ל מ ע ר ב א עיי״ש בפרשות. שמות( ובך פירוש התרגום ה א א ד ם הוד ,יחידי ב ע ל מ א ,שאין דוגמתו בעולם ובמד;. הוא יהיר בעולם מיניה למידע ט ב וביש ממנו ומעצמו יודע טיב ורע ועתה פן ישלת ידו וגו׳ ועתה ש ח ט א ואכל מעץ ה ד ע ת ונולד בו היצר הרע ויתאוה לאכול גם מיןץ: החיים והי לעולם ויהטא ה ר ב ה מ א ו ד ,והרמכ״ם ב ש מ ו נ ה פרקים פרק ת׳ ב י צ י ר ה : האנושית מביא התרגום ה ז ה ,ו ד ל הן האדם וגו׳ וכבר ביאר התרגום בפירוש שהרצון בו״ כזמנו ל ד ע ת ט ו ב ירע ר״ל שהיא ה י ה אהד בעולם ר״ל מין שאין כמוהו מין א ח ד ש י ש ת ת ף ע מ ו בזה הענין אשר נ מ צ א בו והוא ש מ מ נ ו ו מ ע צ מ ו י ד ע ה ט ו ב והרע ויעשו? איזה מהן ש י ר צ ה ,ואין מ ו נ ע לו מ ה ם ,ואה־ר שהוא בן אפשר שישלח ידו ו י ק ה מ ז ה ו א ב ל והי לעולם וכי׳ עכ״ל ה ר מ ב ״ ם ,ועיין ברמב׳׳ן: ) כ ״ ח וישכן מ ק ד ם לגן עדן א ת ה כ ר כ י ם וגו׳ ,ואשריה ״מלקדמיך ל ג י נ ת ה ד ע ד ן יו5 כ ר ו ב י א ,התרגום הילך לשיטתו ל ת ר ג ם ״מקדם״ ק ד מ ו ת הזמן כ ד ל ע י ל )בי הי( ובמו שתרגם שם לפי דרשת המדרש במו שהבאגו שם כך פירש כאן לפי דרשת. המדרש שזה לשין המ״ר דבר אחר מקדם לגיע גברא הגיהגם גיהנם בשני ונ״ע בשלישי ואת ל ה ט •ההרב ה מ ת ה פ כ ת על שם וליהט אותם היום ה ב א ,ה מ ת ה פ כ ת שהוא מ ת ה פ כ ו ת ע ל ה א ד ם ומלהטתו וכו׳ א מ ר מי יציל את בגי מ א ש לוהטת זו עכ״ל המ״ר ,וכן ת ד ג מ ואשרי מ ק ד ם לגן עדן כלומר וישכן )את האדם( למקום ש ג ב ר א ״קודם״ ש ג ב ר א ה ג ן ע ד ן ומה היא את הכריבים ואת ל ה ט וגי׳ א ב ל ר ש״ י פירש מקדם לגן עדן במזרהו ש ל ג ן עדן חוץ לגן עכ״ל רש״י כמי שפירש לעיל )ב׳ חי( לפי פשוטו של מקרא כמ״ש ב י ת איל מים והעי מקרם א ב ל שם גם התרגום תרגם כן יהעי מקדם והעי ״ממדינחא״ שחוא תרנים• ש ל מזרח ; ד <גי( ויבא קין מפרי ה א ד מ ה ,מאיבא דארעא ,כמ׳׳ש לעיל )ג׳ בי( על פירות ת ל ו ע י ן תרגם איבא וכאן כתיב ״ויבא״ הרי היו תלושין: מנחה ״תקרובתא״ ,לשון מ ת נ ה )לקמץ ל״ב י״ט( מ נ ח ה ה י א ש ל ו ח ה ת ק ר ו ב ת א ה י * דמשלהא : )די( וישע ד׳ א ל ה ב ל וגו׳ ,והוה רעוא מן קדם ד׳ ל ה ב ל ו ל ק ו ר ב נ י ה ,ורש״י פ י ר ש וישע ,ויפן ,והוא מתרגם ב ה ר ה ק ת הגשמיות בדרכו כי מלא כ ל הארץ׳ כ ב ו ד ו ,ורש׳׳ י פירש תמיד על דרך ד ב ר ה תורה כלשון בני א ד ם ,ושמור ה כ ל ל המד ב ׳ זהו תמיד ההילוק ב י נ י ה ם ,והררג״א כ ת ב ודע שהתרגום אונקלס שתרגם מנהת; קורבנא ומלת וישע ד׳ והיה רעיא מן קדם ד׳ במ״ש ב ב י ר שם .אולי ס ב ר כי ר ב 1 ע ל תורת ואיכות קרבן לד׳ אם רצוגו ל ק ב ל דם מ ב ע ל הי וקין פ ב ר כי הדם לא יהיה. לרצון וכו׳ ע כ ״ ל ,לא ה ב נ ת י דבריו מה הרגיש בתרגום ואי׳ איפה מצא הדרשה. ב ה ת ר ג ו ם ,הלא התרגום הוא בלי שום שיגיי ולא יוכל ל ת ר ג ם באופן א ה ד ,כי ני.£ ) ב מ ד ב ר ט״ ז ט״י( אל ״תפך אל מנחתם תרגם גם כן ל א ת ק ב ל ברעיא ק ר ב נ ה י ן : )ה׳( ו י פ ל ו פ נ י ו ,יאתכבישי אפיהי ,התרנים של מ ל ת גכל ג״כ גפל קרא יתרגים שית; במ״ש לעיל )ב׳ כ״א( וכאן תרגם לפי הבווגה ויפלו פגיו מפגי הבושה והון*. כבישת פנים מלשון )מיכה ז׳ י״ט( יכבוש עונותיגו ותיוב״ע ויכבוש על הובגא ובלשון הגמרא ״כבשו״ פניהם בקרקע )סנהדרין דף י״ט( מפני הבושה והפחד ,ו כ ת ב ה ר מ ב ץ ועלי ד ע ת האע״ז שאת פניך כנגד ל מ ה נפלו פניך כי המתבייש כובש פגיו ל מ ט ה עכ״ל* הרמבץ נפש פרשת בראשית פ 39 הנר ה ד מ ב ־ ן .ו ע ל זה ה ד ר ך תרגם גם )שמות ג׳ ו׳( ייסתר מ ש ה פניו בי ירא מ ה ב י ט וגו׳ *יבייש״ מ ש ה לאפיהי• ? )ן׳( הלוא א ם ת י ט י ב ש א ת ואם ל א ת י ט י ב ל פ ת ח ה ט א ת רובץ ואליך תשוקתו ו א ת ה ת מ ש ל ב ו ,הלא אם ת ט י ב עיבדך ישתבק לך ואם לא תטיב עוברך ליום דינא ה ט א ת נטיר י ד ע ת י ר ל א ת פ ר ע מנך אם לא ת ת י ב ואם ת ת י ב ישתבק ל ך ,התרנוס מפרש לקרא כמו שפירש״י בתרגימי פירושי עכ״ל רש״י ובן איתא במדרש שכל ה כ ת ו ב הזה ל ת ש ו ב ה ,כי ז״ל המ׳׳ר ,אם ת ט י ב אני מוהל לך על העין ואם לאו חטאו של אותו האיש גדוש ומגורש וכו׳ אמר ר׳ עקיבא ב ת ה י ל ה היא דומה להיט עכביש ולבסוף נעשה בקלע הזי של ספיגה שנאמר הוי מושכי העץ ב ה ב ל י השוא ובעבות העגלה ח מ א ה א׳׳ר יצחק ב ת ה י ל ה געשה אורח ואח״כ ב ע ל ה ב י ת וכו׳ ואם ת א מ ר שאיגו ברשיהך הלא כ ת ב ת י בהירה ואליך תשוקתו ואתה ת מ ש ל בי עב״ל ה מ ד ר ש ,וכוונת התרגום והמדרש כי הקב׳ ה מ צ א את ל ב ב קין אינו נאמן לפניו •כי עשה מ ל א כ ת ד׳ ךמ;ה בהקריבו מ נ ח ת ו מפרי האדמה מן הגרוע כפירש׳׳י וללשץ ה מ ד ר ש מן ה פ ס ו ל ת ,לבן ואל קין ואל מנה תו לא שעה ויחד לקין מ א י ד ויפלו פניו ,ואמר לו השם ל מ ה נפלו פניך הלא אם ת ט י ב עובדך כתרגומו־ כלומר אם ת ט י ב מעשיך ״שאת״ ישתבק לך ימחל לך )•כמו שתרגם מ ל ת גי שא ל מ ח י ל ה ולסליחה ״גושא עין״ תרגם ״שביק לעוץ״( ואם לא ת ט י ב עיבדך מעשיך ליום דינא ח ט א ת נטיר החטא ישמור ל פ ת ח קברך כשתבוא ליום הדין ודעתיד ל א ת פ ר ע מנך אם לא ת ת ו ב ישעתיד להפרע מ מ ך אם לא תעשה תשיבה ואם ה ת ו ב ישתבק לך ואם תעשה תשיבה ימהל ל ך ,והורהו הקביה לשלשה ד ב ר י ם , אי( ל ת ש י ב ה שיעשה ת ש ו ב ה כי היא מ ש ב ע ה דברים שנבראו קודם שנברא העולם כדאיתא במם׳ פםהים ודף ויד ע״א( זה שתרגם אם ת ע י ב עי בדך ישתבק ל ך ,ב׳( הירהו והודיעו שיש יום הדין שארם יתן דין וחשבון על עלילותיו אחר המות וזהו שתרנם ״ליום דינא", ני( הורהו שיש שכר ועונש אחר יום הדין לפי פעלו אמנם מפי עליון לא תצא הרעות ר ק תיסרך רעתך אם ל א תעשה ת ש ו ב ה וזהו שתרגם הטאת נטיר אם לא ת ת ו ב ,עיד נתן לו הקב״ה עצה הוגנת שאל־ יעשה את היצה״ר ל ב ע ל ה ב י ת ב ק ר ב לבו בלומר מ ה ר ל ע ש ו ת תשובה וגרש לץ ויצא מדון כשאמר ד״ע ב ת ה ל ה דומה להוט של ע כ ב י ש ולבםיף נעשה בעה״ב ואתה שכנו בר׳ יצחק ואין שכן מוציא בעה״ב מתוך ביתו כ ל ו מ ר ב ת ה י ל ה יהי׳ לך קל לשוב ואתה ת מ ש ל בו ואם להיפוך והוא ימשל ב ך ,ולכך ת ר ג ם פעם שני על ו א ת ה ת מ ש ל ב ו ,ואם ת ת י ב ישתבק לך כמו שאמר ר׳ יצהק ואם ת א מ ר , שאינו ברשיהך הלא כ ת ב ת י בתירה ואליך תשוקתו ואתה ת מ ש ל ב ו : <.ט ( אי ה ב ל אחיך ויאמר .ל א י ד ע ת י ״ ,יתרגם ״לא ידעגא״ בלשון הווה כי תרגום ש ל י ד ע ת י ירעית יי״ ר ותי׳׳ו בסוף ה ת י ב ה והוא מ ד ב ר בעדי בלשון ע כ ר ,כמי א כ ל ת י ה ר ג ם אכלית שמעתי ש מ ע י ת דברתי דבךית וכדומה ומתקן לשה׳׳ ב כדרכו ל א י ד ע ת י מ ש מ ע לא ידעת* •קורם •שאלת ה ש ם ע ל עכשיו אי ח ב ל אחיך ,יכן דרכי לתקן לשון הכתוב i )יי( קול דמי אחיך צועקים אלי מן ה א ד מ ה ,קל דם זר עי ן רעתירין למיפק מן אהיך ז קבלין קדמי) ,בובין ומתאבלין( כ מ ״ ש כי אם צעק יצעק אלי תרגם ארי אם מ ק ב ו ל יקבול ק ד מ י ) ש מ י ת כ״ ב כ״ ב:׳ ,ו כ ת ב הררנ״א צ״ע על ה ת ר ג ו ם שלא תרגם דמו ו ד ם זרעי; כ ד ת נ ן בםתניתין )סנהדרין ל״ז ע״ א( אינו אי מר דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ונם דם ?רעותיו ,ואפשר שהסופרים השמיטוהו עב׳׳ ל ולפי הנראה אין כאן ה ש מ ט ה שרש״י פ י ר ש לא ידעתי נעשה כגינב דעת העליונה עכ״ל רש״י שעשה עין ר־ אין רואה ח״י וגנב ר ע ת העליונה ש^יני יורע מה עשה כי הרגהו וכפר ב ה ש ג ח ת השי״ת ו ל ק כ ת ב רש״י נעשה בגינב א ב ל ב א מ ת ידע קין שעיני ד׳ מ ש ו ט ט ו ת ב כ ל והראיה לזה שהקריב 40 פרשת בראשית נפש הגר שהקריב לפניו קרבן א ב ל עשה עצמו כאלו לא ידע ,והשיב לו השם הן אני צופה ו מ ב י ט עד סוף כל הדורות שאפילו ק ל דם זרעיו דעתידין למיפל ,בן אחיך קבילין ובובין ק ד מ י מ ן ארעא ,ואיך ל א א ד ע .מ ה ש ע ת ה ב ע ת ה ז א ת נ ה י י ת ה בי א ת ה הריצה והרגת א ת א ח י ך ,מ ן ה א ד מ ה ש• די ן ה א ד מ ה ל א כ ס ה א ת ד מ ו ובמו שאמרו ח ד ל ש ד מ ו מ ו ש ל ך ע ל עצים ועל האבנים )סנהדרין ל״ז ע״א( שעיר לא נקבר שוט א ד ם ,ולכן ל א צריך לתרגם ״דמו״ שהוא ב ק ל והימר בדברי השי״ת ,ובן כ ת ב האע״ז והמתרגם אומר ע ל בניו שהיי ב כ ח ס ל ה י ל י ד ם עכ״ל ולא כ ת ב עליו ועל בניו וכמו ש כ ת ב נ ו ,ולפי דברינו י ומתק התרגום לקמן )פסוק י״ח הן גרשתי אותי היום מ ע ל פני האדמה ומפגיך א ס ת ר ותרגם ומן קדמך לית אפשר לטמרא )להדבא( התרגום מהפך הכווגה ,הכתוב אומר ״אסתר״ והוא תרגם בשלילה לית אפשר לטמרא בלתי אפשר ל ה ס ת ר ,אמגם תרגם ע ל דרך תשיבה שעשה קין תשובה וכן הוא במדרש פ׳ צו על דעתי׳ דר׳ יהירה ובו׳ ומגיין שעשה קין ת ש ו ב ה שנאמר ויאמר קין אל ך׳ גדול עוני • נ ש ו א ,וב״כ הרטב״ ן והנכון ב פ ש ט שהוא ווידוי אמר א מ ת כי גדול עוני מגשוא וצדיק א ת ה ד׳ וישר משפטיך עכיל הרמב״ן והיה בזה ת ש ו ב ה ע ל כ ל עין ועון ש ע ש ה ,החילה רצח א ת אחיו .והודה ע ל פשעו ואמר ,גדול עוני מנשוא ,והעין השני שכפר בעיקר השגחת הבורא ועשה עין הרואה א ת כ ל ל ל א רואה ח״ו ואמר לא ידעתי וכפירש״י געשה בגונב ד ע ת העליוגה, א מ ר ע ל זה הוידוי ״ומפניך אסתר״ ותרגם ע ל דרך התמיהה )ודרך התרגום בכה״ת להםיר התמי׳ ולתרגם בדרך ה ח ל ט ה ( ומן קדמך לית אפשר לאטמרא בדרך ה ח ל ט ה וקיום כלומר אנה אלך מרוחך ,ו א נ ה מפניך אברח אם אםק שמים שם א ת ה ואציעה שאול הנך כלומר yyy מ ש ו ט ט ן ת ןןךןן ךף-ךן. , )י״ג( גחל עוני מ נ ש ו א ,םגי הובי מ ל מ ש ב ק ,רש״י פירש בתמיד ,א ת ה טיען עליוגים ותהתונים ועוני אי אפשר ל ך ל ט ע ו ן ) ב ״ ר ( א ב ל התרגום דרכו לרסיר ה ת מ י ה ולפרש הכיוגה פגי חובי גדול עוגי מנשוא ,מ ל מ ש ב ק ,מ ל מ ח ו ל .וגם ל א יוכל ל פ ר ש כרש״י ולתרגם מנשיא מ ל ט ע ו ן זהי פהיתת כביר של מעלה והתרגם הרהיק מזה מאור בבה״ת א ב ל רש״י מהוייב לפרש לפי פירוש ה מ ל ו ת : »ט״י( שבעתים יוקם ל ש ב ע א ררין י ת פ ר ע מיניה הרגם כ מ י שרש״י פירש עיי״» ,יוקם לשון גקמה ובתבגו בפ׳ משפטים )כ״א כ׳( גקם יגקם תרגם שם אתדנא יתרן דשם רק עפ״י ב ״ ד בגי אדם והוא נ ק מ ת דין של מ ט ה א ב ל אצל ג ק מ ה שהוא לד׳ כמו כאן ועוד הרבה בתירה תרגם יתפרע כי הוא פרעין מ ר ה כנגד מ ר ה ולפי גידל ההטא ולפי ערך ההוטא ולפי המקים והזמן ה ב ל בצמצום כפדעון היב ״ זה לא יוכל לצמצם רק ה ב ו ר א יה״ ש ,עיי* ש פ ה ש כ ת ב נ ו שם עור ב א ד ה י ט ב : <ט״ז( ויצא קין מלפני ד׳ וישב בארץ נוד ק ד מ ת ע ד ן ,ונפק קין מן קדם ד׳ ויתיב בארעא גלי ו מ ט ל ט ל דהוה ע ב י ד א עלוהי מלקדמיז ביינתא דעדז בליטר הקב״ה שהוא יורע עתידות וידע אשר בן של א ד ם הראשון גם יחטא הכין ל ו אז מקום חוץ לג״ע הבן אצל האב וזהי שתרגם דהור ,עבידא עלוהי מלקרטין .לגיגתא ד ע ר ן ,ועיין ברש״י א ב ל ל א ידעתי מהיפוכו׳ של התרגום ,שגי פעמים פסיק י״ב וי״ ר כ ת י ב גע וגר ומתרגם בשניהם מ ט ל ט ל וגלי וכאן וישב בארץ גיד תרגם גלי ו מ ט ל ט ל ו מ ה פ ך גלי ואה״כ מ ט ל ט ל .ואם גאמר שכוונתו ל מ ה דאמר ר׳ יהודא ברי׳ דר׳ חייא )סנהדרין ל״ז ע״ב( גלות מ כ פ ר ת עין מחצה מעיקרא כתיב והייתי נע ונד ולבסוף כ ת י ב וישב בארץ גיד עכ״ל הגמרא א״ב.הו״ל לתרגם מחצה או גלי או מ ט ל ט ל ,וגם הררג״א ומצאתי הרגיש בזה ילא מצאתי ביאיר בדבריו : ברמב״ן )ויקרא א׳ ט״ז( ו ה ס י ר א ת מראתו ב נ ו צ ת ה וכו׳ וכך אמר אוגקלס ארי י נפ*& פרשת בראשית הגר רבים כ א 41 אבל היפוך ארי בשמי מימריד ,ובפי העברי יאמר ארי שמי ב מ י מ י י ה ו ב י וכן תרגומו לצורך ד ב ר שירע בי עכ״ל : <ב״א( הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ,היא הוה רבהין דיתבי משכגין ומרי ב ע י ר . מתרגם אבי רבהון כמו להלן אבי כ ל ת פ ש כגור ועוגב כ ל תירש נחושת וברזל בלומר הממציא הראשון נקרא בלה״ק אבי ובארמית ר ב )ערשטער ערפינדער( א ב ל על ת י ב ת ומקנה מוסיף התרגום ומרי כלומר ב ע ל כמו בעל השוד תרגם ס ד א דתורא ,ב ע ל הביר מרא ת ו ב א ,ב ע ל ה ב י ת מרא ד ב י ת א ,כי על מקנה ל א שייך לומר אבי אי ר ב א רבהון דבעירא שהיא לא הי׳ הממציא עליהם כי ד׳ ברא איתם ותרגם ומרי בעיר ב ע ל מקנה א ב ל הי׳ הממציא הראשון ליושבי אוהלים ולגמוע חדש באן וחדש באן <דער ערםמער נאמאר בל׳׳א( רש״י מ ה ב ר התיבות יושב אוהל ומקנה הוא היד ,הראשון לרועי ב ה מ ו ת ב מ ד ב ר ו ת ויישב אוהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל ט ח נ ה צאנו ובו• עכ״ל ושיי והתרגום מפריר התיבית הוא היה אבי יושב א ו ה ל בזה הי׳ אבי וממציא הראשין ומקנה ומרי בעיר בעל מקנה אבל הביונה אחת היא רזה בשביל זה הוא יושב אהל בשביל מקנה בשביל מרעה הצאן ׳ <ב״ב( איי כל תפש כגיר ועוגב ,כל דמנגן אפוס נ ב ל א וידעי זמר כנורא ואבובא , נ ב ל יכגיר הם כלי זמר ידועים ואביב הוא ההליל כדאיתא ב מ ס כ ת יומא )דף ב׳ ע״ ב( א ב ו ב לחרי ופירש׳׳ י חליל שהוא השוב לפגי בגי הורים עב״ל רש״י)ובישעיה ל׳ כ׳׳ט( כהולך ב ח ל י ל ,תיוב״ע ,ב א ב ו ב א ׳ וכן ערכין )דף י׳ ע״ב( פ ת ח בחליל ומסיים ב א ב ו ב אמר ריפ היינו חליל היינו אביב ואטאי קרי לי׳ חליל רחלי קלי־ ו2ירש־י מתוק קולו לשמוע עכ״ל רשיי: ):״ג( כ י איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי לא גברא קטלית דבריליה אנא ם ב י ל חובץ ל מ מ ת )יבתרגים של ביאיר הררנ״א הסר מ ל ת ל מ ט ת ואינו נכון שכן בחימשיט מדוייקים ל מ מ ת ( ואף לא עילימא ה ב ל י ת דבדיליה ישתצי זרעי ,בקרא כתיב בלשון תמיד. כמו שפירש״י ב ת מ י ה ודרך התרגום לפרש בדרך קיום ו ה ה ל ט ה ,ל א איש הרגתי אשר למענו אני נושא החטא למיתה וגם ל א גער ה ר ג ת י אשר למענו יכרתו זרעי ,כי ה ר ג א ת קץ נס את בני הנער ת י ב ל קין שהי׳ מושכו כפירש׳׳י יזה א מ ר לנשיו ל א איש )קין( ה ר ג ת י במזיד שאה״ מחייב עבורו מיתה ונס א ת הנער ל א הרנתי במזיד ר ק בשוגג ואפילו ה ד ב ר הזה שיפרשו נשי ממני שלא אוליד בנים נם אינני ב ע ל חייב כי אין לי שום אשמה ב ז ה : )כיד( כי שבעתים יוקם קין ,ארי לשבעה דיין אתלין לקין ,תרגם כ ד ע ת רש״י ובן ל ע י ל פסוק נדו שבעתים ל ש ב ע ה דרין יתפרע מיגיה ,ולא תרגם כהרמב״ן שפי' שבעתים כ פ ל ומכופל כי אעניש ההורג אותו שבע ע ל חטאתו וכו׳ עיי׳ ש: )כיה( כי ארי א מ ר ת ,שת לי אלקים ,הוסיף מ ל ת ,אמרת״ ד ח ם ר בקרא וכן ד ר ך ה ת ר נ י ם להוסיף: שת לי אלקיס ,יה ב לי ר ׳ ,ואעפ״י ש מ ל ת שית תרגם בב״מ שוי אולי נופל ע ל ב ן בלשון ארמי יהב ,לשון הררג״א ,בוודאי אי אפשר לו ל ת ר ג ם כאן ש ת שוי כי אץ בזה שים ה ס ב ר ובצדק תרגם יהב כי כן מציגו בקרא ובתרגום ע ל העגין הזה )לקמן למ״ר א׳( ״הבה״ לי בנים וכן תרגם ה ב לי בנין ,ויחן לי בן )שם וי״ו 1ותרגם ,ייהבי לי 3ר וכן הרבה דוק ו ת ש ב ח : ז ר ע א ח ר ,ב ר אותרן ,זרע משמע לשון רבים כי ביצחק* יקרא ל ך זרע תרגם יתקרון ל ך ,ב נ י ך וכן' ה ר ב ה א ב ל באן הוא רק בן אחר ש ת לכן מתקן התרגום מאי זרע אחר ב ר אוחרן -י אז 42 פרשת בראשית נפש הנר אז ־־הוחל לקרוא ב ש ם ד׳ בבן ביומוהי חלו ב נ י א נ ש א מלצלאה בשמא דוד )ב״דז וכו׳ ,הופיף מ ל ת ביומיהי • להטעים הכוונה׳ ,הלו בני אנשא כפירש״י לשון . חול\ן ולא בפירוש האע״ז שהוא מגזרת ת ח ל ה והטעם שההלו ל ה ת פ ל ל ע כ ״ ל ,מ ד ל א תרגם שריאו בגי .-:נשא לצלי ב שמא דה׳ והוא• בפיו ש״י י הלו לשון חולין והוסיף על מ ל ת לקרוא או״ת ,מ״ם ״מלקרוא״ מ ל צ ל א ה : ו ) ג י ( ויאמר ד׳ ל א ירון רוהי ב א ד ם לעולם ב ש ג ם הוא ב ש ר והיו ימיו מ א ה ועשרים שגה , לא יתקים דרא בישא הדין קדמי ל ע ל ם בדיל ראינין בשרא ועובריהין בישיא ארבא יהיבת להון מאה ועשרין .שנין אם יתיבין ,לא יהיה הקימה להדור הרע הזה לעולם יען שהם בשר ומעשיהם רעים אורך )ימים( נתונה ל ה ם מ א ה ועשרים שנה אם ישובו ,אונקלם ת ר נ ם כמו דאיתא במתניתין )סנהדרין ק״ז ע״א( דור המבול אין ל ה ם הלק ל עי ה״ ב ואין עימדין בדין שנאמר לא ידון רוחי באדם לא דין ולא ר ו ח ופירש־י שאין ע ו ם ד ץ כ ד י ן ואץ להם רוח להיות עם הצדיקים שיש להם ח ל ק לעיה׳׳ב עב״ל רש״י וזהו כלשון התרגום לא ידון רוהי לא יתקים דרא בישא הדין קדמי ל ע ל ם לעוה״ב ל א יתקיימו ותרגם בשגם הוא בשר ב ש ב י ל שהוא בשר ועובדיא בישיא ומעשיהם רעים מזהו זכות להם ולא כפירש׳׳י עיי״ש( ונמשכו ב ט ב ע ם לעשות רע לבן מן הראוי והיושר ל ת ת ל ה ם אורך הזמן לעשית תשובה וקבע להם זמן מאה ועשרים שנה )שיראו שנים ה א ל ה שיעסוק נ ח בבנין ה ה ב ה אולי יעשו תשובה כמו שפירש״י לקמן ו׳ י״ר( ואם ל א יעשו ת ש ו ב ה יאבדו וכן הי׳ שכולם כלו במי המבול ,ועיין באע״ו וברמב״ן ובסיפירגיי מ ל ם נוטים לפירוש ה ה ר גדם ולא כפירש״י שפירש ב שגם הוא בשר ל ח ו ב ע ל י ה ם ו א ף עפ״י כן אינו נכנע לפגי ומה אם יהיה אש או ד ב ר קשה עכ״ל ר ש ״ י : •— <^^>־-®>3־— פר$ת נח. )ט( אלה ת ו ל ד ו ת נ ח וגו׳ את האלקים -התהלך ג ח ,ב ד ה ל ת א רה׳ הליך נ ח ,וכן תרגם ל ע י ל ) ה ׳ ב״ד( ויתהלך חנוך את האלקים והליך חגיך ב ד ה ל ת א דה׳ ,ו כ ת ב הררנ״א א ב ל לקמן )כ״ד מ״ם( וכן לקמן )ט״ח ט״ו( תרגם ״פלח״ כי יש ח ליק בין ה ת ה ל ך לפני ובין ה ת ה ל ך א ת ע כ ״ ל ,קיצר בלשוני ,ולא פירש ה ט ו ג ה ו ה ט ע ם ,ולי נראה דעיקר ה ט ע ם והחילוק ד ש ם ,הם אמרו על עצמם או על אבותיהם ולא רצו ליקח ע ט ר ה ולומר שהלכו ביראת ד ׳ ,הראשון אצל אברהם )שם כ״ ד כרם( ד׳ אשר ה ת ה ל כ ת י ל פ נ י ו ,וכן שם )מ״ה ט״ו( אצל יעקב שאמר ד׳ אשר ה ת ה ל כ ו אבותי ל פ נ י ו ,בלשין שאמר א ב ר ה ם ,לבן תרגם בשניחם די פ ל ח י ה ,די פלהו ק ד מ ו ה י ,ופירושו אשר עבדתי ל פ נ י ו ,אשר עבדו ל פ נ י ו ,א ב ל כאן םיפר הכתיב ה ש ב ח ע ל י ה ם ,ויתהלך חנוך ,ה ת ה ל ך נ ח א ת האלקים לכן תרגם בשניהם ב ד ח ל ת א דה׳ הליך ,שהלך ביראת ד׳ שהכתיב מ ש ב ח ואומר עליו שבח גדול *( : בי *( הערה ורש׳י פירש א ת ה א ל ק י ם ה ת ה ל ך נח לפניו ,נח היי צ1יך ה ע ד לתמכו , מאליו ע כ י ל ר ש י י ,והוא מ ה מ י ר ו ד ל המדרש גדול ואחר ק ט ן ,א מ ר לקטן הלוך ע מ י ,ו א מ ר ,ו ב א ב ר ה ם הוא א ו מ י אשר התהלכתי אבל א ב ר ה ם הי׳ מ ת ח ז ק ומהלך כצדקי ,משל למלך שהי׳ לו שני בניס א ח ד לגדול בא והלוך ל פ נ י ,כך א ב ר ה ם שהי׳ נפש )י״מ פרשת נח הגר כב 43 כי ה ש ח י ת כ ל בשר א ת ד ר כ י ,ארי הבילו כל ב פ ר א ״אגש״ י ת א ר ח י ׳ ,כ ת ב ה ר ב ר׳ נתן א ד ל ע ר ד ל ד ת י ב ת ״איש״ היתה ב ת י ב ה ב צ ד י יחיא פירוש א ח ר ,ועיין במפרשי שהי׳ כחי י פ ה ,ה ת ה ל ך לפני והי׳ ת מ י ם ,אבל נ ח שהי׳ פחו ר ע א ת האלקים ה ת ה ל ך נ ח ע כ י ל המדרש ,ולכאורה יש ל ד ק ד ק על רש׳י הלא ה מ ד ר ש הביא ה פ ס ו ק התהלך לפני והי׳ ת מ י ם ,ו ב א מ ת הוא הנכון שהוא ק ו ד ם בתורה ב פ ׳ ל ך ,ורש״י מביא ה פ ס ו ק ה מ א ו ח ר ב ת ו ר ה ב פ ׳ חיי ש ר ה ,אך אם נעיין בדברי רשיי שתיכן! א ח ר דבור הזה פירש רשיי התהלך )דכתיב גבי נ ח ( לשין ע ב ר וזהו שמושו ו נ ו ׳ ,שרש״ הבינן על לשון ה כ ת ו ב לבאר א ח ר פשוטי של מ ק ר א ,שיהא המשל ד ו מ ה ל נ מ ש ל ,כי כאן כתיב התהלך בלשון ע ב ר ,לכן מביא הראי׳ מן ה פ ס ו ק חיי שרה שנס שם נ א מ ר אשר התהלכתי בלשון ע ב ר ,אבל ה מ ד ר ש מ ב י א המשל מן המלך ושני ב נ י ו ,ואמר להם שהוא בלשון ציווי לקטן א מ ר הליך עמי ,ולגדול אמד הלוך לפני ,לכן מביא המדרש ה פ ס י ק .ה ת ה ל ך לפגי והי׳ ת מ י ם שגם הוא בלשון צ י ו ו י ,ו מ ט ע ם זה אינו מ ב י א רשיי א ת המשל מ ן המדרש ,ומביא ר ק ה נ מ ש ל ,שנח הי׳ צריך ס ע ד ,ואברהם הי׳ מתחזק מ א ל י ו : א ב ל לשון רשיי קשה בתחילת ה פ ס ו ק איש צדיק וגו׳ יש מרבותינו דורשים אותו לשבח ,כיש שאלו הי׳ בדור צדיקים הי׳ צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו הי׳ צדיק ואלו הי׳ בדורו של א ב ר ה ם לא הי׳ ״נחשב לכלום״ ,עכיל רש״י , ואינו מובן מהו לא נחשב לכלום הול׳ל לא נחשב לצדיק ,ובאמת כן הוא במדרש לדעת ר׳ יהודה אלו הי׳ בדורו של משה או בדורו של שמואל לא הי׳ צדיק עכ״ל המדרש ,והנראה דאי תא במדרש סוף פ׳ בראשית איר אבא ביכ כי י נחמתי כי ע ש י ת ם זנח מצא חן א ת מ ה ה )ופירש ה מ ׳ כ כיון שאמר נ ח מ ת י כי ע ש י ת ם משמע על כולם מאי ונח מצא חן( אלא אפילו נח שנשתייר לא הי׳ כדאי עכ״ל המדרש ,ועוד קטנה שם א י ר חנינא א ו נ י נ ת א אונקיא אחת היחה ביד נח )ופירש ״ המ״כ מדה ובילקוט משקל הקטן שבמשקולת ע כ י ל ( ) ו נ ר א ה שהוא משקל קטן הנקרא אונן uneie בלשון ליטאיין והוא משקל ה ר ו ק ח י ם ובלשון הזה קוף נחלףו בצדי( ובילקיט א י ת א בסמיכות כי נחמתי כי עשיתם ונח ,וזהו שפירש רש׳׳י לא " י נחשב ל כ ל י ם : : ונוכל לומר מהו האונקיא ׳אחת שהי׳ ג י ל נ ח שהאמין בד׳ שיביא מבול ועשה א ת התיבה וירא הי׳ טיפני מי ה נ ק ל זשלא י ש ט פ ו ה ו ,וגס זה הי׳ נחשב לו לצדקה כנגד בני דורו׳:•-שלא האמינו ב ד י ו ו ח מבול ,ולכן כ ת ב עליו התורה איש צדיק ת מ י ם הי׳ בדורותיו ,ו מ ת ר ג ם בדחלתי׳ דה׳ הליך נח ריל ביראת ד׳ הלך נ ח ,ואל ת ת מ ה שמחמת י ר א ת ושמירת נפשו קרא אותו הכתוב צדיק היינו ירא ד׳ לפי התרגום , כי מצינו ד ו ג מ א לזה )שמות ט י ׳ ת כ׳( הירא א ת דבר ד׳ מעבדי פ ר ע ה הניס את דה׳ .יאשר לא שם ו ת ר ג ם ג״כ דדחיל מפתגמי עבדיי ואת מקנהו אל הבתים לבו אל דבר ד׳ ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה ,ולכאורה קשה שאין זה ד ב ר ו ה י פ ו כ ו ,התחיל הירא את דבר ד ׳ ,וסיים ואשר ,ל א ש ם ״ ,ה ר ל להתחיל אשר שם לדבר ד׳ ולסיים ה ה י פ י ך ואשר לא ש ם ,אלא ע״כ השמיענו בזה הכתוב לומר הירא את ד׳ שהם נחשבים יראי ד׳ נגד המצריים ,אשר לא האמינו במשה ולא שמו א ת לבם לדבר י' שיבוא ה ב ר ד ,והם_ האמינו ,ובמה היי אמונתם ויראתם ,שהיו שומרים לנפשם את עבדיהם ואת ב ה מ ת ם ,והצילו בזה באמונתם וביראתם את רכושם ואת נפשי ע ב ד י ה ם ,כן הי׳ אצל נח לפי דעת הדורשים אותו לגנאי וזה שכתב רש׳י בצין* מ ת ק לשונו לא הי׳ נחשב ל כ ל ו ם : 44 נפש הגר פרשת נח נראה שאין במפרשי התרנים שאמרו שכוונתו ליישב מ ל ת דרכו בלשון יחיד מ״מ ל א דרכו לתרגם אנש רק ה ד והד עכיל : והנראה שדרך התרגום לתרגם ע ל ב ש ר ,א ג ש ,ושכחו המפרשים א ת התרגימיש )ייקרא י״ג י׳׳ח( ובשר כי יהי׳ בו בעורו ותרגם ,ואגש' ארי יהא במשכי׳ וכן <שם כ׳ר 1או בשר כי יהי׳ בעורו ותרגם או אגש ארי יהי במשבי' וכאן הוא מפרש הקרא שכתיב כי השהית כל ב ש ר ,בשר איש ,וכן הוא ברמב״ן בביונת ה כ ת ו ב ו ד ל ועל דרך הפשט כ ל בשר זה כ ל ה א ד ם ולמטה יפרש כ ל בשר אשר בו רוח חייס ו מ כ ל ה ח י ומכל בשר כל הי ב ט ף א ב ל בכאן כ ל בשר כ ל האדם ובן יבוא כ ל בשר להשתתיות לפני ובן בשר בי יהי׳ בעור בשרו עכיל הרמב״ן)ונראה שטעות הדפוס הוא וצ״ל וכן בשר כי יהי׳ בעירי ולא בעיר בשרו וכדלעיל( ולפי מדות התרגום שכתבנו ב ה מ ב ו א הוא כעין כלומר שברש״י כ ל ב פ ר א בלומר .אגש״ ותיקן לשה׳׳ ב כאילו בתיב כ ל אדם )ויקרא ט׳׳ ז י״ז(.וכל אדם״ לא יהי׳ ב א ה ל מועד תרגם .ו כ ל אגש״ וכהרמב״ן ע״ ד הפשט לומר כאן פירוש כ ל ב ש ר כ ל אדם א ב ל בסמיך קץ כ ל בשר פירושו כל הי בגיף ,א ב ל רש״י ׳, . י׳ פירש עפ״י דרשת יחדל א י ל ן )יג( בי מלאה הארץ המם מפניהם ארי אתמלאית ארעא הטיפין מ ן קדם עיבדיהון בישןא פירוש מאי מפניהם מפני רוע מעלליהם וזהו כאשר כתבנו כי מתרנם לפי ד ע ת ר׳ יוחנן בגמרא ושם מסיים הגמרא איר יוחנן בא וראה כ מ ה גדיל כחו ש ל ח מ ם יג ה •י דור המבול עברו על ה כ ל ולא נחתם גזר דיגם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר כי מ ל א ה הארץ ח מ ס מפגיהם ובלשון הזה תרגם קץ בל בשר ב א לפני כי מלאה הארץ ח מ ם מפגיהם קצא דכל בפרא ע ל ת לקדמי ארי אתמלאית ארעא הטופין מן קדם עובדיהון בישיא כלומר מן בל רוע מעלליהם שעשו קצא ר כ ל בשרא עלו לקדמי רק ארי פ ב ה מ ה ו ח ו כ ו ( *( ה ע ר ה אבל רש׳י פירש השחית כל בשר אפי׳ ב ה מ ה וחי׳ נזקקין לשאינן מינן ע כ ׳ ל רש׳י לכאורה היא לפי ד ע ת ה מ י ר ר׳ עזרי׳ בשם ר ׳ יודא בר סימון ה כ ל קלקלו מעשיהן בדור המבול הכלב הולך אצל הזאב וכו׳ ההיד כי השחית כל בשר א ת דרכו ונו׳ כל א ד ם לא נאמר אלא כל בשר אכל ה ת ר נ ו ם והרמב״ן הוא לפי הגמרא סנהדרין )ד׳ ק י ח ע י א ( כי השתית כל בשר וגו׳ א ׳ ר יוחנן מלמד שהרביעי בהמה על חי׳ וחי׳ על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל ע כ ׳ ל הגמרא מזה נ ר א ה שהלשון כל בשר הוא האדם שהם הרביעו כי השחית ה א ד ם את דרכו להרביע בידים את בהמה וחי׳ וגם הוא על כולם ,וכן הוא בפירוש שם ב ג מ ר א וימח א ת כל היקום ונו׳ א ם האדם חטא בהמה מה חטאה ת נ א משום ר׳ יהושע בן ק ר ח ה משל לאדם שעשה חופה לבנו וכו׳ לימים מ ת בנו ע מ ד ובלבל אה חופתו אחר כלים עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שחח חופה למה לי אף ה ק ב ׳ ה כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שחטא בהמה וחי׳ למה לי עכיל הגמרא ,ומדוע נ ט ה ישיי מהגמרא ופירש לפי המדרש כי השיטו של מ ק ר א הוא כל בשר כל הבדואים ויגיד עליו ריעו קץ כל בשר בא לפני ישם בוודאי כל הברואים וזהו הוכחת רשיי לפי ה פ ש ט ,וגס המדרש ורשיי מודים בזה מה שהבהמות והחיות קלקלו ונשחחו ד ר כ ם הוא בא מן השחתת דרך האדם ו ט ב ע ם נתקלקלו מן האדם כי לשון •הכל קלקלו מעשיהן יכו׳ והכל ג ס ה א ד ם במשמע ו נ ם רשיי מדייק בלישני׳ ואמר ,אפילו* בהמה וחי׳ ועוף נזקקין לשאינן מינן כלומר אדם בוודאי ואפילו בהמה ו ח י ׳ ) ו כ ן מצאתי כדברינו במדרש בפירוש אשד הנחלים הכל קלקלו שאף שבעיח אינם בעלי בחידה ע כ י ז הרגל והתלמדות יש להם ב ט ב ע להתלמד מן בני א ד ם וכו׳ עיייש ע כ י ל ( : נפש פרשת נח הנר כג 45 ארי א ת פ ל א י ת ארעא חטיפי! לא נ ח ת ם גזיר רק על ה ג ז ל ,ו נ ר א ה דרשיי שפירש ל ע י ל לפי ה מ ד ר ש אפילו ב ה מ ה והי׳ גזקקין לשאיגן מידן לא גטה גם מדברי ר׳ יוחגן מ ג מ ר א דהבאנו לעיל מ ל מ ד ש ה ר ב י ע י ו כ י ד א ל י ב מ א י כי מ ל א ה הארץ ח ט ם ואיך שייך בבע״ח חמם וגזל ,וראי׳ לזה שרש״י מביא כאן מאמר ר׳ יוחנן ו ד ל רש׳׳ י כי מ ל א ה הארץ ח מ ם לא גחתם גזר דינם אלא על הגזל סנהדרין )דף ק״ח׳> עכ״ל רש״י ופירושו כפירוש התרגלם בי מ ל א ה הארץ חמם מ פ נ י ה ם מכל ר ו ע מ ע ל ל י ה ם לא גחתם גזיד אלא ׳מפגי כי מ ל א ה הארץ ח מ ם *( : והנני מ ש ח י ת ם את הארץ ,והא אנא מהבלהון ,עם״ ארעא מתרגם כפירוש ד״ א שברשייי ד״א א ת הארץ עם הארץ וכו׳ לשון רש״י ,וכמו ש ב ת ב הא״ע כמו א ת יעקב עכ״ל ופירושו עם יעקב ן גייר( תיבת עצי גפר ,תיביתא דאעין דקר ד ו ם ,כלשון המ״ר עשה לך ת י ב ת עצי גפר א״ד נתן תיבותא דאעין דקרדיגין ופירש המ״כ בשם הערוך מין עץ הנקרא קרדינן ע ב י ל : )ט׳׳ז( תכלינה מ ל מ ע ל ה ,תשבלליגי׳ מלעילא ,תרגם כמו שתרגם על ויכלו השמים והארץ נגמר כ כ ל התיקוגים בגג מ ח ו ד ד שיפלו המים מן הגשמים ל מ ט ה ובפירש״י: תהתים ,ארעין ומוסיף מ מ ר י ן ,ארעין כלומר דירות של מ ט ה ולמעלה הימנו שנים ועוד ל מ ע ל ה מ ה ם שלשים ,יהביוגה של ארעין במו מ ל ר ע מ ל מ ט ה והשנים ושלשים כמו מלעיל וכמו ש ב ת ב ג ו לעיל )א׳ ז׳(: )י״ 0כ ל אשר בארץ יגיע ,בל די בארעא ,ימות״ ,ובן לקמן )ז׳ כ״א( ויגוע כ ל בשר ״ימית* כל ב ש ר א ; ולקמן גכ״ה חי( אצל אברהם ואצל ישמעאל תרגם ואיתגגד ו מ י ה ,בדנרסינן ב מ ס כ ת ב י ב )דף ט״ 0כ ל מיתה ש נ א מ ר ב ה ט יעה אינו אלא מיתה של *( הערה ובזה יובן דברי רשיי סוף פ׳ בראשית אמחה את האדם וגו׳ מ א ד ם עד בהמה עד רמש האדמה וגו׳ לשון רש׳י מאדם עד בהמה אף ה ס השחיתו ד ר כ ם דיא הכל נברא בשביל אדם וכיון שהוא כלה מה צורך באלו ע כ ׳ ל רש׳י והשפ׳ח בשם מהרשיל כתב ע ׳ ז ועוד בשביל צדיקים דאיכ לא הי׳ המשל דומה לנמשל )של ר׳ יהושע בן ק ר ח ה שרש״י מביא לעיל נדני׳ על פ ס ו ק וינחם( וכר א ע י כ צ*ל שהוא כמו עוד עכיל )שם ציון מ י ס ( ד״א הכל נ ב ר א כ ת ב השפיח ולפיז הויל להכתוב לימר א ד ם ובהמה ל״פ ד״א וכו׳ ולפי הדיא קשה ה ו ליל אדם וגם בהמה ל״פ אף ה ס וכו׳ מהרשיל ע כ י ל ולא זכיתי להבין דברי המהרש׳ל שהוא מ ח ו ס ר ביאור ,ולפי ע נ י ד למה לנו לחבר דברי רשיי אדלעיל על וינחם כ׳ הוא מלתא ב פ י ע ברשיי מהו אדם ובהמה א ס אדם ח מ א בהמה מה ח מ א ה לכך פירש רש׳י לפי המדרש שגס בהמה ח מ א ה אף ה ס השתיתו דרכם כלשון המדרש הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול הכלב הולך אצל הזאב והתרנגול הלך אצל הנגיומ וכו׳ וכאשר רש׳י פירש כאן על כי השחית כל בשר אפילו בהמה וחי׳ נזקקין לשאינן מינן דיא הכל נ ב ר א בשביל האדם זהו לדעת ר׳ יוחנן בגמרא שהרביעי בידים ו א״כ נשאר הקישיא א ס אדם חמא שהרביעו א ת ה ב ע י ח בידים ואדם על הכל והכל יעל האדם מה חמאה ה ב ה מ ה לכן מביא רשיי את מ א מ ר הגמרא מן המשל של ר י ב י ק שעשה חופה לבנו ו מ ת בנו עמד ובלבל א ת חופתו כ ־ לעיל זהו ש2תב רשיי הכל גברא בשביל א ל ם וביין שהוא כלה מה צורך ב א ל ו ,הוא הנמשל שסיים הגמרא כלום בראתי בהמה וחי׳ אלא בשביל האדם עכשיו 'שחנןא בהמה וחי׳ למה לי מ כ י ל הגמרא : 46 פרשת נח הגר ש ל צדיקים ופריך •א״ל ו ה א דור ה מ כ י ל ד ב ת י ב בהו גייעה א״ל גריעה ואסיפה קאמריק• ופריך והא ישמעאל דכתיב בי׳ גויעד .ואםיפה וכו׳ תכי א״ר יוחנן ישמעאל ת ש ו ב ה עשה עכ״ל ה ג מ ׳ ,לכן תרגם פה יגוע ״ימות״ ושם איתגגד: תקה לך שבעה שבעה איש ו א ש ת ו ,דבר וגיקבא ,בלשה״ק נקרא כן והוא ז׳ )בי( לשון מושאל מן ה א ד ם ,וגם הדומם גקרא כן )שמות כ״ה כ׳( ופניהם ״איש א ל אחיו״ ותרגם ״ ח ד ל ק ב ל חד״ ובן אשד ,אל א ח ו ת ה ,הדא ל ק ב ל ה ד א ,ולא כן לשון הארמי לומר ע ל ה ב ה מ ה איש ואשתו ועל הדומם אשד ,אל אחי ת ה : ״לא״ מהירה היא ״דליתוהי״ ד כ י א ,בב״ם בתורה על מ ל ת לא מתרגם לא ולמה אשר שיגה פ ה תרגימו והו״ל לתרגם פשיט לא דכיא ,יכיינת התרגיס בי כ ב ״ מ תרגם ע ל מ ל ת ״אין״ ״לית״ ועל מלות לא ואל יתרגם לא ,ונפקא מיגי׳ בזה ,ב ל ש ה ״ ק יביא מ ל ת ״לא״ על הפעל לא ת ע ב וגו׳ ובן אל ״אל תרעו״ לא ת א כ ל )תרגם לא ת א כ ל ( א ל תיםף ראית פני אל ת א ב ה בהציווי ובן ה ר ב ה דוק י ת ש ב ח א ב ל מ ל ת ״אין״ נסמך ת מ י ר א ל מ ל ת הגיף ועל מ ל ת ת ח ת השם )פראנאמי פיר ווארמ בל״א( וכן היא בתרגים כמו ב ל ש ה ״ ק לא ה ג נ ב לא ת נ א ף וגו׳ תרגם בלשון לא בכולם ובן לא ת א כ ל וכי׳ בציווי א ב ל מ ל ת אין וירא כי אין איש תרגם ״לירד ג ב ר א ,אין בו מים ״לית״ בי׳ מ י א , הילד אינני י הרגם עילימא ״ליתוהי״ וכן ה ר ב ה על מ ל ו ת הגיף והשם ושמיר ה י ל ל הזה ולכן תיקן בזה לשה״ב אשר לא טהורה היא הרי זה מ ל ת ת ה ת השם )פיר ווארט( ושייך בזה מ ל ת אין ולכתיב אשר איננה טהורה ו מ ל ת היא יתירה כי נ כ ל ל ב מ ל ת ״איננה״ ,ו ב א מ ת כן כתוב בפסיק הי״ת ומן ה ב ה מ ה אשר איננה טהורה ותרגם כמו כאן די ליתיהי דביא בהבניי : )די( כי לימים עוד שבעה ״ארי לזמן יומין עיר שבעא״ ,מבאן סתירה ל מ ה ש כ ת ב הררג״א בפסוק יו״ד לקמן ויהי ל ש ב ע ת הימים ו ד ל תרגם לזמן שבעא כוונתו בי לשון ל ש ב ע ת מירה ע ל ה מ ש ך הזמן וכו׳ עכ״ל הלא גם פה תרגם כן גם לזמן יומין עיד ש ב ע א ,א ב ל כוונת תרגומו למ״ש ר ש״ י עפ״י הגמרא והמ״ר אלו ז׳ ימי אבלו של מ ת ו ש ל ח ה צ ד י ק ובד׳ ושם יו״ ד פירש״י לימים עור מהו עור זמן אחר זמן זה נוסף על מאה ועשרים שגה ; אנכי ממטיר על ה א ר ץ ,אנא ,מחית״ מטרא על א ר ע א ,הוסיף מ ל ת ״מחית״ כלומר אני מוריד מ ט ר וכמ״ש )ישעי׳ נ״ה יו״ד( כי כאשר ירד הגשם ונו׳ והסר בקרא ת י ב ת מיריר וכן ל ק מ ן ) פ ס ו ק י״ב( ויהי הגשם על הארץ תרגם והיה מטרא ״נתית״ על א ר ע א ובן ה ר ב ה ב ת ו ר ה דוק ו ת ש כ ח ומיסיף בכילם ״נחית״ כלשה״ב כאשר ירד ה ג ש ם ז <י״א( בחדש ה ש נ י ,בירחא תגיגא ,כ ת ב הדרנ״א ל א ת ר ג ם באייר כי ר״א ור״י פליגי אם קאי על אייר או על מרחשוון והוא תרגם מפי ר״א ור״י ) ל ש י ט ת ה ב ב ל י ( או ל פ נ י ר״א ור״י ) ל ש י ט ת הירושלמי( מי לבן לא הכריע ע כ ״ ל ,ב פ ס ו ק ה ז ה אין מקום לדבריו דכתיב ב ח ד ש וכ״מ ש כ ת ו ב בהר ש לא נזכר בתרגום אוניקלס שם ה ח ר ש , י ר ק שני פעמים נזכר בתירה שם ה ח ד ש ורק ח ד ש ניסן פי א )שמית י״ ב י״ח( בראשון ב א ר ב ע ה עשר יום ל ח ד ש ותרגם בגיםן ע ל מ ל ת בראשון ו כ ן ) ב מ ד ב ר טי״ת הי( ויעשו יאה הי*הח בראשץ ב א ר ב ע ה ע ש ר יום ותרגם בניסן יען שלא כ ת י ב שם ב ח ר ש הראשון :רק ס ת ם בראשון ולפי זה אולי הי׳ מקים לדברי הררג״א בפסוק י׳ ג ד ל ק מ ן ויהי ב א ח ת ,שש מאות שנח בראשון ב א ח ד ל ח ר ש ושם לא כתיב בה ד ש הראשון ואפ״ ה לא מתרגם :ניסן י מ י ש ם ד ל ע י ל א צ ל ה פ ס ח ,גם מ ש ם אין ראי׳ לדבריו ש מ ה שמזכיר ש ם ה ת ר ג ו ם ישם ניסן ע״ש הגיסים ש נ ע ש ו ב ח ד ש א ז ב ע ת י צ ״ מ ,והראי׳ שזולת ניסן אין מזכיר ה ת ר ג ו ם שים נפש פרשת י נח הנר כד 47 שומ הרש אייר או סידן וכו׳ כי ש מ י ת ההרשיס מ ב ב ל עלו כמ״ש ה ת ו ס פ ו ת ר״ה )רף ז׳> ברייה מרברי ק ב ל ה ורק גיסן מזכיר התרגום שם מעגינא רפםחא ע״ש הגיסים א ב ל כאן אצל המבול לא שייך להזכיר גיסן ובפרט כאשר כ ת ב הררג״א לא תרגם אייר זה אין ש א ל ה כ ל ל כי הדש אייר לא גזבר אף פעם אהת בתרגום ב כ ל התורה נ <י״ר( כ ל צפור כל כ נ ף ,כל צפור כל ד פ ר ח ,במקום אחר תרגם כנף גדפא וכאן ב ל ר פ ר ה ,דקשה לי׳ וכי איזה צפור שאין לו כנף לבן פירש כל ד פ ר ח וכן תרגם לעיל )א׳ כ״א( ואת כל עי ף כנף ,ויה כל עיכא דברח : )ט**( וימגר ד׳ ב ע ד ו ,ואגין ד׳ ב מ י מ ר י ה ע ל ו ה י ,פירש לפי כוונת הכתיב וכפירשיי הגין עליו שלא ישברוה הקיף ה ת י ב ה דובים ואריות וכו׳ עיי׳׳ ש א ב ל שם <ש&ות י״ד ג׳( םגר עליהם המרבר תרגם אסר עליהון מרברא לפי פ י ר ו ש .ה מ ל ה של סגר שתרגומו א ח ד ) ו ה ד ל ת סגר אחריו תרגם ודשא אחר בתרוהי( גם לפי כווגת הז״ל במיבילתא כיון שראו ישראל שהים סוער הפכו פניהם ל מ ר ב ר והקב׳׳ה זימן להם היות ד ע ו ת ולא היי מניחות אותם לעבור שנאמר סגר עליהם ה מ ד ב ר ואין םגירה אלא היה ר ע ה שנאמר )דניאל ו׳( וסגר וגיס אריותא עכ״ל ה מ כ י ל ת א ,לכן הר נם שם ״אחד״ שהי׳ ל ה ם מסגר ופהירה מהחיות רעית והיו כלואים ומסוגרים מהם כמו שיושבי הכלא יושבים ע ל מסגר ובשומרים סביבם ואינם יכולים לברוח מ ש ם ,א ב ל באן אצל ה ת י כ ה גהפוך הוא שהדובים והאריות .היו שמירה להם ולהגן עליהם מהרשעים אנשי דורו שלא ישברו את התיבה כמו שפירש׳׳י לבן תרגם ואגין ר׳ במימריה: ה )אי( וישכן המים ,ונחו מיא ,כמו שפירש׳׳ י מלשון חמת חמה : גטי( ףישלו־ן ירו ויקהה ,ואושיט ירי׳ ו נ ס ב ה ,בלשה״ק נקרא הושטת יר שליהות יד כמו וישלח אברחם את ידו ,אל ת ש ל ח ידך אל הנער וכן ה ר ב ה ותרגם בכולם אושיט ידי׳ • < Pויחל ,ואדריך ,וכן לקמן)יפסיק י״ב( וייחל תרגם ג״כ ואוריך ולא חילק ביניהם כמו שפירש ר ש״ י וייחל הוא לשון ויחל אלא שזה לשון ויפעל וזה לשון ויתפעל ויחל וימתין וייחל ויתמתן עכ״ל רש״י יען בשניהם הכווגה על המתגה ואריכית הזמן תרגם בשניהם ואדריך : <י״א( ע ל ה זית טרף בפיח ,טרף זיתא תביר נחית ב פ ו מ ה ,טרף זיתא תרגום של ע ל ה ז י ת ) ,לעיל ג׳ ז׳( עלי תא נח טרפי תאגין ובן בלשון חג מר א טרפא ראסא ע ל ה של הדם וכן ה ר ב ה תרגום של עלה טרף ,ומה שתרגם ״תביר״ הוא תרגומו על מ ל ת ״טרף״ כמו לקמן )ל״א ל״ט( טרפה לא הבאתי ת ביר א לא איתיתי ,וזהו כיוגתו כי ל א מ צ א ה היוגה את ה ע ל ה במים והיא ק ל ט ת ו בפיה מן המים רק שברה את ה ע ל ה מן העין הזית לכן יידע גח כי קלו המיס י מ י שכתב ב ע ל הטורים ו ד ל שהיא ש ב ר ת י מן ל1אילן ילא מצאה אותי צף על פני המים ובזה הכיר כי קלו המים עב" ל )ולא קשה מגא #־ע נח שהיא ש ב ר ת י מן האילן י ק שהכיר א ת מראה של ה ע ל ה שהיתר ,ירק )גרץ( צצבע העלים על ה א י ל ן ( ,נהית בפומה כלומר עלה של זית שכירה מן העץ ירדה היונה ב פ י ה מן האילן ימיסיף התרנים מ ל ת יררח נחית לכן וידע נה : המלך שככה לשון ח ג ח ת <י״ 0ושרצו ב א ר ץ ,ויתילרין ב א ר ע א ,וכן ל ק מ ן ) ט ׳ זיי״ן( והוא שם המושאל מן שרצים מהרבוי ו ד ל הרמב״ן א ב ל אינקלס פתר בשרצו בארץ ענין ת י ל ר ה אתילירו בארעא כי הוא עשה .הלשון מ ו ש א ל מן השרצים ואתם פרי ורבו כשרצים ב א ר ץ ורבו ב ה וכן פרי וישרצו שהיו בתילריתם כשרצים לרוב עכ״ל: כעביר 48 נפש פרשת נח הגר <ב״א( בעבור ה א ד ם ,ב ד י ל הובי א נ ש א ,הוסיף מ ל ת ,״חובי״ וכיונתי כ א ש ר כ ת ב הרמב״ן ו ד ל וטעם בעבור האדם כי ב ע מ ד ו נענשו canאדם לא חטא היו הם ניצילין אעפ״י שהשהיתו גם הם דרכם עכ״ל : בי ה ר ט ם של נער עילימא מזעיריה ,ולא תרגם םעולמוהי ר ע מנעוריו ,ביש אנטגיגום לרבי )סגהדרין צ״א ע״ב( מאימתי יצה׳׳ר שכתבנו מן שאלת במו שולט באדם וכי׳ אלא משעת יציאה בעולם וזהו שתרגם מזעיריה מקטנותו משעת ביאתו לעולם וכפירש״י מנעוריו משגגער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצה״ר עכ״ל ר ש י י : <ב״ב( לא ישבתו ,לא י ב ט ל ו ן ,מזה סתירה ל מ ה שכתב הררג״א בהקדמתו לנתינה ל ג ר שאוגקלם הכריע הפלוגתא במם׳ פםהים אם מ ל ת תשביתו שאור מבתיכם הוא ביעור או ביטול וביון דתרגם תבטלון המירא .הכריע בזה דביטול בעלמא םגי ע ב ״ ל , ה ל א גם באן תרגם על י ש ב ת י ,יבכלין ,י כ ן ) ש מ ו ת ה׳ היו יהשבתם איתם ם ס ב ל ו ת ם ת ר ג ם ותבטלין יתהון מפילהגהין וכן עוד כמוהם בתורה כי אין לו תדגים אהר על מ ל ת תשביתו זולת תבטלון וכמו שכתב גו בפ׳ בא )י״ ב ט״י(: מ )ב( ומוראכם יהתכם ,ודהלתכין ואימתכין ,ושם לקמן )ל״ה ה׳( ויהי ה ת ת אלקים ת ר נ פ והית דהלא מן קדם ד׳ ,כי שמית גרדפית הן מורא והתה ותרגום ש ל יראה הוא דחלא ב כ ל התירה לבן תרגם התכם אימתביז ,ושם כ ת י ב ה ת ת אלקים לא שייך לתרגם אימה מן קדם ד׳ שלא מציגי בתורה על השם רק בלשון יראה יראת ד' ולא חתוז ד׳ ל ק תרגם יהוד ,דהלא מן קדם ד ,ושם היא מתקן לשה״כ באלו הי׳ כ ת י ב ויהי יראת אלקים יכן דרך התרגימ בי״ מ לתקן לשה״כ במקום דוחקו לזה )יעיין לקמן שם מה שבתבגו בזה(: בידכם גתגי ,בידבין יהין מםירין ,בן דרכו על האדם ועל בע״ת לתרגם בלשון מםירין ,ואתגר .את הליים נתונים ותרגם מםירין )דברים 2׳ י״ג( יגתגה ד׳ אלקיך בידך ״וימםרינה״)שם כ״ח ל׳א( צאגך גתיגות ,עגך ״מסירין״ )שם ל״ב( בניך ובנותיך גתיגים ״מםיריך ובן ע ו ד ,שאין דרכם ל ת ת אותם בידים: ) י ( שופך דם האדם באדם דמו ישפך ,דישוד דמא דאגשא בםהדין על מיםר דיגיא דמי יתשר ,התרגום מדייק הדרשה הזאת מן מ ל ת ״באדם״ דמיותר לכן תרגם דקאי ע ל עדות ועל דייגים ,ומה שהררנ״א הקשה מן םוגיא דםגהדרין רבן גח גהרנ בדיין אחד ו ב ע ד אחד )סגהדרין ג״ז ע״ב( גראה דמה ש כ ת ב התרגום ״סהדיך ״דיניא• בווגתו םהדין ד ע ל ם א דייגים דעלמא א ב ל לא לתרי או יותר כדגרםינן במם׳ קידושין )ם״ ר ע״ב( מאי בוגרות בוגרות ד ע ל מ א וכן בעירובין)ייד ע״ב( מאי להיין להיין בעלמא י כ ן ) ש ם י״ח ע״ב( ימאי ביראות ביראות דעלמא וכן סגהדרין )דף ד׳ ע״ב( ורבגן סברי גפשות ד ע ל ם א ופיר ש״ י ולעולם הדא משמע וה״ק על אחת מ כ ל נפשות מ ת שבעולם לא יבוא עכ״ל רש״י ,והלא גם רש״י פירש בלשון הזה באדם יגי׳ אם יש עדים וכי׳: <ם ויחל נח ״ושרי״ גה ,התהיל גה ולא תרגם כרש״י שהיא לשין חולין כי ז״ל רש״י ויחל גה עשה עצמו הולין עב״ל רש״י וכן פירש הא״ע ויחל מ ת ח ל ה עכ״ל : א י ש ה א ד מ ה ,גבר פ ל ה בארעא ,קשה לאוגקלס הלשין איש האדמה לכן מתקן לשה״כ בדרכו שכך הול״ל איש ע ב ד ב א ד מ ה וכוונתו על מה שכתיב לעיל )ה׳ כ״ט( ויקרא א ת שמי נח ל א מ ר זה ינחמנו מ מ ע ש נ י יגי׳ מן האדמה וגי׳ יעירש״י ענד י מדרשי ח ד ל עד שלא בא נ ח ל א הי׳ להם כלי מהרישה והוא הבין להם וכו׳ עכ״ל רש״י וזה הכיונה באן איש ה א ד מ ה נ ב ר פ ל ח בארעא שהיא הי׳ הראשון איש עבד באדמה ,א ב ל רש״י פירש איש ה א ד מ ה אדני האדמה במו איש נעמי עב׳׳ל ר ש״ י בי רש״י כ פ ר ש המלות א ב ל התרנים פירש אתר הכוונה ויש לו רשות ,להיםיף לכן מיםיף מ ל ת ע ב ד פ ל ה וההליף האית נפש פרשת נח הנר כה 49 האות ביית ב א ד מ ה ת ח ת אות היא הידיעה ה כ ת ו ב ה האדמה וכן ד ר נ ו ,והא״ע כ ת ב איש ה א ד מ ה יודע עבירת האדמה והיא ה כ מ ה גדולה עכ״ל ועיין ברמב״ן: )ביב( בהן־ץ ,בשוקא ,כ ת ב הררנ״א ב כ מ ה מקומית כמו לקמן )כיד ל״א( ל מ ה תעמוד בחוץ תרגם ״בבדאי ואולי כיוון בזה להגדיל פשעו של חם שהלך לשוק יפרסם הדבר עב״ל ולא ידעתי מה שכתב ואילי כיוון בזה הלא הרמב׳׳ן כ ת ב זאת א ב ל דברי הרמבין צריך ביאור וגם טעם ומביא האוגקלם שתרגם לשוק שכיוון זאת ע ל האי נקלס מאין ׳ידעי שהלך לשוק ואיגו זה אלא דברי נ ב י א ו ת ,וגראה לומר שהם דייקו מייתיר לשין ״בחוץ״ היל״ל ויגד לאחיו ,בחוץ ל ״ ל ,יכן אצל יוסף )לקמן ל״ט י״ב( ויגס ויצא ההיצה יתרגם לשוקא ,וגם שם מייתר הל״ל וינם או כדכתיב וינס ויצא, ד ב ב ל התורה כמקים דכתיב חוץ חוצה כהוץ אינם מיותרים כי לא פגי בלא״ה ,כדומה מחוץ לעיר מחיץ ל מ ח נ ה ותרגם ״ברא״ כי ב ל א מ ל ת חוץ נשאר הכתיב בלי מ ו ב ן , גם אצל לבן אמר לבן בעצמו ל מ ה תעמוד בהוץ בא ברוך ד׳ או אצל קרבן פסח ל * הוציא מן הבשר חוצה צריכה לגופה לומר חוץ לבית אסור להוציא או אצל משכין בחיץ תעמיד ,שאל יביא הגישה בבית לעביט עבוטו והגושה צריך לעמיר בהוץ שלא יתבזה ה ל י ה ,בפי משפטים אם יקום והתהלך בחוץ איתא במכילתא שומע אגי תוך ה ב י ת ת״ל ב ח ו ץ ,לא תהי׳ אשת ה מ ת ההיצה )דברים ב״ה ה׳( גרםינן יבמית )דף י״ג( ב״ש םתירין הצרות לאהים אר״ש בן פזי מ״ט דב״ש דכתיב לא תהי׳ אשת המת ההוצה בו׳ מ כ ל ל דאיכא פגימה בו׳ וב״ה וכו׳ שאין קדושין תופםין ביבמה שנאמר לא תהיי אשת ה מ ת חחוצה וכו׳ עיי״ש א ב ל כאן ואצל יוסף מיותר מ ל ת הוץ ,אע״כ להודיע בזה שהלך הם לשוק ופרסם ה ד ב ר איך שאביהם מוטל שכיר כפגר מ ו ב ס למען יודע ה ד ב ר בשוק ,ומספר ה כ ת ו ב רשעת הם בנו ושם סיפר הכתיב צ ד ק ת יוסף שקיים ובורה מהעבירה יינם עד הרחיב הרהק מן הבית ולא בפריזדור אי בחצר רק בשוק ,אבל פיטיפרע אמרה זאת ל ג נ א י ,וינם ויצא החוצה ,לשוקא ,בין האנשים העומדים בשוק ,ועשה א״ע כאלו הוא ביגיהם ולא ירע משום ד ב ר ,לכן תרגם בשגיהם בשוקא ,לשיקא: )כ״ג( ו י ל כ ו אחורנית ,ואזלו מהזרין ,כלומר סבבו פניהם כנגר ערפם ובן תרגם לקמן)מ״ט ח׳( ידך בעורף איביך םגאן יהון מהזרין קרל קדמך ובלשון הגמרא חזר לאחוריו: )ב״ 0ו י י ט ק באהלי ש ם ,ישרי׳ שכינתי׳ במשכני׳ דשם כפירש״י ישרה שכיגתו בישראל עכ״ל רש״י ,והגה במדרש י פ ת אלקים ליפת זה כורש שהוא גוזר שיבגה בית המקדש אעפ״כ וישכן באהלי שם אין שכיגה שורה אלא בא הלי שם בר קפרא אמר יהיו דברי תורה גאמרין בלשיגו של יפת בתוך אהלי שם ר׳ יורן אמר מכאן לתרגום מן התורה הה״ד עהמי׳ ט׳( ויקראו בםפר תירת האלקים זה המקרא מפורש זה התרגום ובי׳ וזה המאמר בגמרא ריש מם׳ מגילה עיי״ש וגראה דהוכהת ר׳ יורן מרכתיב ״יפת* ולא כתיב ירהיב ו מ ל ת יפת היא תרגום של מ ל ת ירחיב בתורה )דברים י״ב ב׳( כי ירחיב ד׳ א ת גבולך ותרגם ארי ״יפתי״ ד׳ אלקך את תחומך ויהי׳ מאמר ר׳ יורן סיוע לדברי ב ר קפרא שאמר יהיו ד״ת גאמרין בלשוגו של יפת בתוך אהלי שם מהא גופא בלומר מ ה ת ה ל ת הפסוק ההוא םדכתיב יפת בלשון תרגום ולא כתיב ירחיב אלקים ל י פ ת מזה גופא ראי׳ שתדגים מן התודה וכאשר ברך נח ליפת וישכון באהלי שם שדברי ת י ר ה יהיו גאםרין בלשונו של יפת שחתורח גופא כ ת ב זח בלשון תרגום יפת ולא ירחיב הרי זה ראי׳ שתדגים הוא מ ה ״ ת ,שהתורה חסכים ל ב ר כ ת גח.׳ י א )אי( שפד ,א ח ת ודברים אחדים ,לישן חד וממלל ח ד ,גראה דטעות הדפוס או טעות המגיהים וכצ״ל לישן הדא שהוא תרגום של אהת וזה לשון גקבוז י בכל התרגום על לש״נ מתרגם ח ד א : ויהי 4 ך 50 נפש פרשת נח הנר )ני( ויהי בגםעם מ ק ד ם ,ב ק ד מ י ת א ,וכוונתו ממקום שהיו שם קורם והוא קדימת זמן כשיטת התרגום כאשר כתבנו כמה פעמים ל ע י ל ולא תרגם מלקרמין באשר תרגם ע ד הגה דפה הוא מציין הכתוב גם המקום ממקים שהיו שם ק י ד ם ,אך הגירםא הנכוגה מקרם במ״ם מקדמיתא ולא כמ״ש הררג״א ולא תרגם ממדיגהא במ״ש רש״י והראי' שלו מן ק ר מ ת אשור ש ת ר ג ם ט ד י ג ח א משם אין ראי׳ שם ביוראי מציין רק מקים ה נ ה ר ו ת שם ה א ח ר פישון ומקומו הוא ה ס ו ב ב א ת בל ארץ החוילה אשר שם ה ז ה ב גיהון הוא ה ס ו ב ב א ת כל ארץ מ ש ח ד ק ל ומקומו הוא ההולך ק ר מ ת אשור ל מ ז ר ח ה של אשור ואיך יוכל ל ת ר ג ם שם ז מ ן ,וסוף ד ב ר י הררנ״א ועל ק ד מ ת עדן )שם ד׳ ט״ 0תרגם ד מ ל ק ד מ י ן וכן ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת שינה מפגי ה ל ח ץ ע כ ״ ל ,ולא ידעתי איך שייך לומר ע ל ה מ ת ר ג ם האלקי שינה מפגי ה ל ה ץ ,אך כבר כ ת ב נ ו והוכחנו שמתרגם בטוב ט ע ם ודעת קדושים שהוא ק ב ל ק ב ל ת ו מ פ י ר״א ור״י תנאים הקדושים והוא הולך בשיטתו בחרא מהתא על קדימת הזמן ,אי להבי תרגם מקדמיהא שהיחד ,נסיעתם הראשונה אחר ה מ ב ו ל גדיא ע ר ם ט ע אויס וואנדערונג אוגד א י ב ע ר דדלוגג( וזה קמ״ל ה כ ת ו ב ראל״כ הול״ל ויהי בנםעם משם שמוסב על מה שכתוב קודם כאשר פירש רש״י מקדם שהיו יושבים שם כ ד כ ת י ב ל מ ע ל ה ויהי מ ו ש ב ם הר ה ק ד ם וכו׳ עב״ל ר ש ״ י ,או להכי תרגם מקדמית א שכוונתו ל ד ר ש ה חז״ל ב נ ד ר הסיעו עצמן מקדמוגו ש ל עולם כלומר מלהאמין בד׳ : <גי( ה ב ה ״נלבנה׳׳ ל ב נ י ם ,הבו ״נרמי" ל ב ג י ן ,גרמה לשון השלכה כ מ נ ה ג לשון ארמי שלא להוציא הפעולה מן ה ש ם כאשר יוציא ה ע ב ר י ,ל ש ו ן ,הררנ׳׳א וכן מציני לעבוט ע ב ו ט ו ,ל מ ס ב משכונא וכן אם ה ב ל ת ה ב ו ל אם משכונא תיסב יכן לקמן )י״ב י׳;ז( וינגע ד׳ א ת פ ר ע ה ואיתי ד׳ על פ ר ע ה וכו׳ עיין שם מ ה שכתבנו שם ז והחמר הי׳ ל ה ם ל ח מ ר ,והימרא הית להון ״לשיעי׳ פירוש ל ה ח ל י ק את ה ח מ ר כי תרגום ש ל ״חללן שיע )בראשית כ״ז י״א( ואגבי איש הלק תרגם ואגא גברא שעיע )שם ט״ 0ועל ח ל ק ת צואריו ועל שעיעה צורי׳ ,כי כן דרך טוחי הכותל ל מ ר ח ע ל ה ל ב נ י ם ש ב כ ו ת ל ט י ט ומחליקים בלוח ח ל ק )פערגלעטטען ג ל א ט מאכען( וכן וויקרא ייד ,. . ״ל מ״ב( וטח א ת ה ב י ת תרגם וישוע ית ביתא וכן פירש״י כאן ל ח מ ר לטוח ק )הי( וירד ד ׳ ,ואתגלי תרגם ב ה ר ח ק ת הגשמיות : ־לראות״ ל א ת פ ר ע ,ושם אצל סדום כ ת י ב גם א ר ד ה גא ״ואראה״ ותרגם ,.ואדון״ )לקמן י״ח כ׳׳א( יען דשם אמר ה ש ם על תגאי הכצעקתה הבאה עלי עשו כ ל ה ותרגם א ע ב ד .עמהון גמירא אם לא תיבין אם ל א יעשו השובה ,ואם ל א א ד ע ה ותרגם ואם תיבין לא אתפרע ואם יעשו תשיבה לא א פ ר ע מהם ואמהול ,ומה הכריח להתרגום ל פ ר ש כן ד ק ש ה לי׳ לשון ה כ ת ו ב ״ואראה״ כי הוא מרהיק ה ה ג ש מ ה בכ׳׳מ ,ו מ ה שייך אצל ה ק ב ״ ה ואראה שהוא הקירות דין לעיין ב ד ב ר ומהו ה ת ג א י ,הכצעקתה וגו׳ ״ואמ לא״ ,א צ ל ב״ ד של מ ט ה כ ת י ב ודרשת וחקרת ושאלת ה י ט י ב ו ה נ ה א מ ת נכון ה ד ב ר )דברים י״ ג ט״ו( א ב ל אצל הש״״ת הוא ה ע ר הוא הדיין ובו׳ לכן תרגם לפי ה ט ו נ ה דקאי על ת ש ו ב ה ,אבל כאן כתיב ״ועתה״ ודרשו הז״ל בט״ר אין ועתה אלא ת ש ו ב ה שהקכ״ה פ ת ח להם פ ת ח של ה ש ו ב ה והם.אמרו ל א כלומר ל א נ ע ש ה ת ש ו ב ה לבן ת ר ג ם באן על וירד ד׳ ״לראות״ לאתפרע ושם אצל סדום על א ר ד ה גא ואראה תרגם ״ואדון״ אם יעשו ת ש ו ב ה או ל א ד ש ם לא כ ת י ב מ ל ת ו ע ת ה ובאן כ ת י ב ו ע ת ה ל א י ב צ ר וגו׳ ש פ ת ח להן פ ת ח של ת ש ו ב ה *( ועיין לקמן)י״ח כ״א( מד .שכתבנו שם ויוכן ה ד ב ר ביותר ביאור 5 וחית ^ ^ ^ ^ ^ • ^ ^ ^ ^ - ה *( י ר ע ב ה ע ר ה לשון המדרשי ו ע ת ה לא יבצר ו ג ר ,א י ר א ב א 3ר כהנא מ ל מ ד ש פ ת ח הקב״ה ף ש י צק נפש ־יב )בי( והיה פרשת לך הנד כו 51 ב ר ב ה ,ותהי מ ב ר ך ,וכן פירש״י הברכות נתונות לך עד עכשיו היו בידי ברכתי לארם ו נ ח ומעכשיו אתה ת ב ר ך א ת אשר ת ח פ ו ץ ,בראשית ר ב ת עכ״ל רש׳׳י: <ג׳( תברכו ב ך וגו׳ ,ייתברכין בדילך ,כמו דאיתא במ״ר ה ג ש מ י ם בזכותך ה ט ל ל י ם בזביתך )הררנ״א( ,ולקמן א צ ל עקידה והתברכו בזרעך תרגם ג״כ בדיל בנך , ז ב ן לקמן אצל יעקב ) כ ״ ח י ״ ח ו נ כ ר כ ו בך בל מ ש פ ח ו ת האדמה ובזרעך ו ת ר ג ם נם כ ן ׳ויתברכון בדילך כ ל זרעית וכו׳ והמדרש לא דרש ע״ז כ ל ל אך המדרש כ ל ל ם יהד כאן שדרשו הגשמים מ ב י ת ך הטללים ב ז כ ו ת ך הה" ד ו י ו ד ע הדבר ויגד לאסתר ה מ ל כ ה ר׳ י י ה ו ד ה אומר מזקנים אתבונן ונו׳ אמר יעקב בירך את פרעה שנאמר ויברך יעקב א נ י ־ כן וינד ד נ י א ל גילה לו לבוכרנצר אף גילה לו ז א ת פ ר ע ה ,יוסף ה מ ל כ ה ,והשתא נ י ח א דמתרגם בכילם בדילך בדיל בגך ש מ ב י ת בגיו לאסתר נ ת ב ר כ ו המלכים ה א ל ה ,פרעה ע״י פתרון יוסף וכן יעקב בירך את פרעה ואהשורוש ניצול בדיל מרדכי ואסתר ובי׳ ,ו ה ת ר ג ו ם מבאר מאי וגברכו בך ,מ ב י ת ך ,ורש״י פירש באופן א ח ר ,התרגום ממאן לפרש כרש״י אדם אומר לבני תהא כ א ב ר ה ם וכן כ ל ונברבו ב ך שבמקרא וזה מוכיח בך יברך ישראל לאמר וכי׳ עכ״ל ר ש״ י כי ש ם ב ה פ ע ל ״ י ב ר ך •ישראל וכאן כתיב ב נ פ ע ל ״ינברכי״ בך ל כ ך תרגם ינכרכי ב ך ויתברכץ בדילך ב ז כ ו ת ך ־ויתברכין היא ה ת פ ע ל ובתרגום נפעל היא ה ת פ ע ל כידוע אבל רש׳׳י מדייק מ ל ת ״ ב ך כ מ ״ ש שם ״ ב ך יברך ,לכן מדייק רש׳׳ י וכן כל ו נ כ ר כ ו .ב ך שבמקרא דהי׳׳ל ל כ ת י ב ו נ כ ר כ ו א ת ך ש ב ר כ ה נקשר ת מ י ר בנזלת את ויברך את ו ג ו ׳ ,ויברך א ו ת ם ,ויברך א ת כ ם ,יצו ד׳ אתך א ת ה ב ר כ ה רפיון ד כ ת י ב ונכרכו בך קאי ה ב ר כ ה על איש הנסתר ולפי פירוש התרגום קאי ע ל ה נ ו כ ח : )הי( ואת ה נ פ ש א ש ר עשו ב ח ר ן ,וית נפשתא ד ש ע ב י ד ו לאוריתא ,ורש״י פירש אשר עשו שהכניסן ת ה ת כנפי השכינה אברהם מגייר את האנשים ושרה מניירת יאת הגשים ומעלה ע ל י ה ם הכתוב כאלו עשאום עכ״ל רש׳׳ י ,וכלשון ה מ ׳ ׳ ר ואת הנפש יאשר עשו בחרן א״ר א ל ע זר בר זימרא א ם מתכנשין כ ל באי ה ע ו ל ם לברוא אפילו יתוש אחר אינן יכולין ו א ת אמרת ואת הנפש א ש ר ע ש י א ל א אלו הגרים ש ג י י ר ו וכוי :אברהם מגייר את האנשים ושרה וכו׳ עכ״ל המ״ר ,ו ב מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן נדף צ׳׳ט ע ״ ב ( א״ר לקיש •הקב״ה פ ת ח של תשובה שנאמר ועתה ואין ו ע ת ה אלא תשובה האיך מה ד א ת מ ע מ ך כי א ם ליראה והן א מ ר )דברים יו׳ד( ועתה ישראל מה ר׳ אלקיך שואל </מרין לא עכ*ל המדרש ייראה לומר כווית המדרש איך מוכח כ מ ל ת ו ע ת ה לשין ׳חשובה ,א מ נ ם דאיתא ברש׳׳י שפירש שם על ה פ ס ו ק הזה ו ד ל ו ע ת ה ישראל אעפ״י שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחבתו עליכם ומכל מ ה שחטאתם לפניו אינו שואל מ כ ם < י א ם ליראה וגו׳ רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמיס חון מ י ר א ת שמיס עכ״ל,רשיי •הרי ראינו מזה שמשה הזהיר לישראל בזה על התשובה על החטאים שעשו ל פ נ י ו , ו ח ד ל אמרו באבות )פ״ד מי״ז( יפה ש ע ה א ח ת בתשובה ומעש־כן בעוה״ז מכל חיי •העוהיב וזה שאמר משה רבינו נדה .ועתה כלומר בשעה הזאת עוד יש לך פנאי עשה חשובה בשעה שאתה חי כי אינך יודע מה שיכול להיות אחר ועתה וכמאמר התנא שוב Q Fא ח ד ז כ ו ׳ וזהו ה כ ו ו נ ה .ב מ ל ת ועתה לתשובה ,וזהו שאמרו ,א ם לא עכשיו אימתי״ ) א ב ו ת פ״א( ,מכסיו״ בלשון השיס ,ע ת ה ״ בלשה״ק : 52 נפש פרשת לף הגר לקיש בל ה מ ל מ ד את בן חבירו תירה כאלו עשאו שנאסר ואת ה נ פ ש אשר עשו בחרן ופירש״י דמתרנמינן דשעבידו לאוריתא עב״ל רש״י ולכאורה קשה ל מ ה בגמרא עלי מ א מ ר ר״ל מביא רש״י את התרגים וכאן בתורה לא הזכיר רש״י את התרנים והו״ל לרש״י לומר ואת הנפש אשר ע ש ו ,כתרגומו דשעבידו לאוריתא ,אך גראה שזה כוונת. רש״י דבאן מיירי באימות אחרים •אשר עשו ב הר ן״ ומי היו אומות אחרים • שייך לומר עליהם לשון גירות כלשון ר׳ אלעזר במדרש אלא אלו הגרים שגיירו ובי׳ אברהם מגייר׳ את האנשים ושרה מגיירת א ת הנשים כן הלשון הזה מביא רש״י א ב ל ש ם בגמרא סנהדרין בבן ישראל קא מיידי כל ה מ ל מ ד את בן הבירו תירה כאלו עשאו שנאמר ואת. הנפש א ש ר עשו בוודאי שייך לזה התרגום דשעבידו לאוריתא לבך מביא רש״י בגמרא־ את ה ת ר ג ו ם ,והררג״א כ ת ב דברים בזה בלי שום ביאור וגם הגיהה ברש״י שהכגיסו ת ה ת הכניסן והגהות אינן נכנסין ל ל ב : )יי( מקום שבם ,א ת ר שבם ,ב ת ב הררנ״א משים ש מ צ א נ ו במקרא )מ״א י״ב כ׳׳ד(,׳ ויבן ירבעם א ת שכם החליטו קצת המפרשים לימר ששכם הבא פות הוא שם איש א ב ל המתרגם סיבר )מדלא תרגם אתרא דשכם( דויבן פירושו שהזק, חומותיה או ששתי ערים היו כאשר מצאגו עיר שכם בין ערי ה מ ק ל ט בארץ אפרים בין הר גריזים להר עיבל עכ״ל ולא ידעתי פשר ד ב ר בזה הלא מקרא מלא הוא לקמן־ )ל״ג י״ה( ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כגען וכאן כתיב עד מקום שכם וגו׳ ,והכגעגי״ אז בארץ עיד לקמן )ל״ז י״ג( הלא אחיך רועים ,בשכם״ )שם י״ד( ויבא- ״שבמה״ ופירשיי מ ק ו ם מובן לפיד עניות שם קלקלו ה ש ב ט י ם ש ם ענו א ת דינה ,שמ. נ ת ה ל ק ה מלבות בית דוד שנאמר וילך רחבעם ״שכמה״ עכ״ל ר ש״ י וכן בספר יהושע בסופו ואת עצמות יוסף וגו׳ קברו בשכם בהלקת השדה אשר קנה יעקב מ א ת בני־ המיר אבי שבם ב מ א ה קשיטה ויהי לבגי יוסף לגהלה 5 )חי( מקדם ל ב י ת א ל ,מ מ ת ח ל ב י ת א ל ,כ ת ב הררנ״א ולא תרגם מקדמיתא במו על פסוק ויםע לוט מקדם )לקמן י׳׳ג י״א( וכו׳ עכ״ל ולא ידעתי איך יוכל־ לתרגם כאן מקדמיתא על קדמית הזמן הלא סיף הפסיק מוכיח כתרגומו למזרח דכתיב: בית אל מים והעי מקדם בית אל מ מ ע ר ב והעי ממזרח א ב ל שם כדרשת המדרש ה ס י ע עצמו מקדמוגו של עילם אמר אי אפשי לא באבדם ולא באלהותו כלומר לוט ה ס י ע עצמי מלהאמין ב ד ׳ : )י״ב( אסרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך והיתה גפשי בגללך ,בדיל דיוטיב לי בדילך ותתקים גפשי בפתגמיבי ,על בגללך תרגם בפחגמיבי וצריך ביאיר לכוונתו ,אך מדרך ה ת ר ג ו ם ל ת ר ג ם סתים מן הםפירש כמקים א ח ר באשר הוכהנו במבוא התרנום וכוונתו לפסוק )דברים ט״ו ירד( שם כתיב לעגין צדקה גתן ת ת ך וגו׳ כי ב ג ל ל ה ד ב ר הזה יברכך וגו׳ ופירש״י אפילו א מ ר ת ליתן אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה עכ״ל ר ש״ י ודיוקו של רש״י הוא מן המכילתא שם ממלות ב ג ל ל ה ד ב ר ומתרגם שם בדיל פתגמא הדין ובאן חםר בקרא זה והו״ל ל מ כ ת ב וחיתה גפשי בגלילי ד ב ר י ך ,כלומר בגלל דבריך שתאמר אתותי את ת ק ב ל שבר על האמירה הזאת אף שאינו א מ ת ,וכך כוונת הכתוב למען ייטב לי בעבורך ויהגו לי מתגות כפירש״י *{• וחיתה *( הערה מקשין העולם על פירשיי יתנו לי מ ח ט ת איך אפשר לומר זה על אברהם שאמר אם מ ח י מ ומד שרוך נטל ואם א ק ח מכל אשר ל ך ,אך רש׳י לקח פירושו ממה שכתוב לקמן ולאברם היסיב בעבורה וגו׳ אבל הוא עצמו איך אמר זה ^ א מ נ ם לכאורה קשה מאוד על הכתיב התחיל למען ייטב לי ויתן לי מתנות ר ק מתנות- שהוא נפש פרשת לך מ 53 הגר ו ת ק ב ל שכר פי שנים .אחד״ ותתקים נפשי מ ה נפשי •יחיתח נפשי ותתקים שתציל את נפשי שלא יהרגיגי ״ב׳״ בפתגםיכי ב ג ל ל דבירך ת ק ב ל גם שכר האמירה ורבירך אהותי את אף שאינו דבר א מ ת אמנם פיקיה נ פ ש הוא וק׳׳ו היא משם לעגץ צדקה א מ ר ה תורה ש ת ק ב ל שכר האמירה עם שכר ה מ ע ש ה וקיו לענין פיקוח נפש שאין ב״ ד עומד בפני פיקוח נפש שבוודאי ת ק ב ל שבר על ה צ ל ת נפשי ל ב ד ועל האמירה לבד. •ודיוקו של התרגום מייתור הלשון וחול״ל למען ייטב לי וחיתה נפשי בעבורך ועור מאי לשון בגלל שהוא בגלל ס ב ה הגורמת : <י״ 0ויעע ד׳ את פרעה ,ואיתי ד׳ על פ ר ע ה ,גם בזה גראה שאין בלשון ארמי הפעל אכתיש מן השם מכתש במו בעברית ויגגע וגו׳ גגעים וגי׳ דלא תרגם ואכתש ד׳ על פרעה טכתשין ותרגם ״ואיתי* ,ועיין בפירוש הררנ״א לעיל )*.״א ג׳( ן ואת ב י ת ו ,ועל איגש ביתי׳ בלומר לא כפשוטו שהגגעים באים בביתו רק הכייגה על אגשי ביתו וזה שפירש״י כתרגומו ועל איגש ביתי׳ עכ״ל רש״י וכן ).שמות א׳ אי( איש ו ב י ת י ,תרגם גבר ואגש ביתי׳ : •<י״ט( ואקח אותה לי לאשה ״ירברית״ י ת ה לי לאנתו ,תרגם ודברית ולא תרגם ״יגםבית״ לי לאגתי כמי שתרגם על נשיאי אשה במ״ש )דברים כ״ ד א׳( כי יקה איש •אשד .ותרגם ארי ״יסב׳׳ גבר אתתא והזהיר אוגקלס בכבודה של שרה שלא ת א מ ר שלקיחה הזאת הי׳ לקיהות נישואין אלא הכוונה שלקהה עתה על מ נ ת שישאגה אח״כ לו ׳לאשח ושתחי׳ אח׳׳ב ה מ ל ב ה לבך תרגם ״ידברית יתה״ כמי שתרנם לעיל על ותקח האשד. ־שהוא דבר ק מן ומסיים בדבר שהוא ע י ק ר בדבר הגדול שהוא חיותו מ ד ת ה נפשי בגללך הלא זה הוא העיקר ואס אין חיים מ ת נ ו ת למה ל ו ,הול״ל איפכא אמרי נא אחותי א ת וחיתה נפשי בגללך ולמען יימב לי ב ע ב ו ר ך כלומר ראש ועיקר מדיבורך יועיל לי להתקיים נפשי ולהצלת החייס ועוד יהי׳ לי מזה מובה כי יתנו לי נ ס מתנות ,אך בוודאי שרה אמנו לא רצתה להוציא מפיה דבר שקר כזאת לומר אחי הוא וכ״כ הרמבין ויראה מפשמ הכתובים כי שרה לא קבלה עליה לומר כן ע כ י ל ו ע ו ד י ר א ה שלא יקחוה א ח ד משרי פ ר ע ה בעל כרתה באשר ת א מ ר כי פנויה ה י א ,לכן אמר " לה א ב ר ה ם שאל ת ס ר ב בדבר ותאמר אחי הוא או אחותו אני כי החיים והמות ביד הלשון אם מ א מ ר בעלי הוא הרי מות כמיש והרגו אותי ואם ת א מ ר אחי הוא ותיתה נפשי הלא ׳ מ ו ת ר לשנות אפילו ר ק מפני השלים ומכיש מפני פיקוח נ פ ש ,ומה שתאמר אולי יקחך שרי פ ר ע ה בעל כ ר ח ך הלא המנהג בארץ הזאת להרבות מוהר ומתן לאבי האשה יהיפה בנשים ולאחיה ולדבר דברים מובים על לב הקרובים של האשה למען יסכימו לזה לחח אותה ־ יי' לאשה למי שחשק בה לכן כ״א ואחד יתנו לי מתנות ע ב ו ר ך ,ובין יק־ וכך נ ס ע ה ונלכה מזה ה ר ח ק הצאה )ועיד זה פירש ר״ע סיפורני( אבל ח ס וחלילה לאמר על אותו צדיק שחפץ מתנות ה י ׳ ,והשתא ניחא לשון ה כ ת ו ב אמרי נא אחותי את למען ייטב לי ב ע ב ו ר ך ופירש״ ויתנו לי מ ת נ ו ת וזה יהי׳ לך לאות ולסימן כי לבס שלם ע מ נ ו )וכמי שאמר שכם )לקמן ליד ייא( ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן,. •בעיניכם ואשר ת א מ ר ו עלי א ת ן ,הרבו עלי מאד מהר ומהן ואתנה וגו׳ ותנו לי את הנערה לאשה( ובזה תוציא מחשבתי לטובה וחיתה נפשי בגללך שהוא עיקר מחשבתילהצלת נפשי בדבריך ״אחותי א ת י וזהו ס ו כ ת התרגום ו ת ת ק י ס נפשי בפתגמיכי כלומר ב פ ת ג מ א הדין מה שתאמר אחותי א ת ,ולא -כאשל מ פ ח ד ת לימד דבר שלא א מ ת שגם אפילי שכר תקבל על האמירה הזאת כי פקוח נפש הוא ואין כל דבר עומר בפני פ ק ׳ נ , אבל ה מ ת נ ו ת הבל ורעות רוח ה מ ה : T 5 T נפש בהחלפת יך השלילה מלך נאי( פרשת ל ך תמורת שאלת ש ג ע ר ,מלכא החיוב חגר הנא ד ב ב ל ,וכן ת ר ג ם ב ה ל^ון י ? ג ב ר ל ע י ל ) י ״ א בי( פח 55 ת ין ) ל ש בארץ ה ו נ ר ״ (. א ש ג ע ר בארעא דבבל : )נ( שדות הרבה עכ״ל עמק ה ש ד י ם ,ל מ י ש ר ח ק ל י א ,כ פ ר ש ״ י ב ך ש מ ו ע ״ ש ש ה י ו ב ו ר ש״ י ,ת ר ג ו ם ש ל ש ד ה ,הקלא ־ הוא י ס ה מ ל ח ,הוא ד מ ל ח א ,הוםיף מ ל ת א ת ר דקשה ל ש ה ״ ב האץ־ ח כ ר ו א ת ר ימא לים ה מ ל ח ה ל א לא עשו מ ל ח מ ה על כי בימים הים הקודמים מ ו ח ועוד ה ל א קורא אותו ע מ ק השדים ותרגם מישר חקליא ה א ל ה ל א ידעו ש ד ו ת והוא י ב ש ה ,והוא, ע כ ״ ל רשיי ב מ ו שפירש״י עפ״י ה מ ״ ר ,ל א ח ר ו מ ן נ מ ש ך ה י ם ל ת ו כ ו ו ג ע ש ה י ם ה מ ל ח ל כ ן ת ר ג ם ״ א ח ר " י מ א ד מ ל ח א עכיטיו מקום ההוא הוא י ם ה מ ל ח : <ד׳׳( רפאים ג ב ר י א . ,הזוזים , שמתרגם די בהם תקפיא ד י ב ע ש ת ר ו ת ו כ ן צ׳׳ל א ש ר ב ה ם ,כ ת ב הררנ״א ו ה ח י ד ו ש ע ל ה ת ר ג ו ם א ש ר גרו בין ה ר פ א י ם כ מ ו בהמתא די ב ש ו ה קריתים ,ופירושו ירושלמי באדת )ירד( חמר, לטיט ש ת ר ג ם ד י ב ה ו ן ר ״ ל הזוזים ד ב ה ו ך ו כ ת ב המ׳׳כ כי כן תרגומו בתרגום ב ה ם ב ק מ ץ כ מ ו ב ס ג ו ל ע כ ׳ ׳ ל עיי״ש ,ועיין ר ש ״ י ע ל בארת בשתי גבורים ן ה ם ב ס ג ו ל וכו׳ ע כ ״ ל ו ל א ר א ה ה ר ב ב מ ד ר ש ו ד ל ה מ ד ר ש ו א ת ה ז ו ז י ם ב ה ם ״וית זיוותנה של בצ״ל תיבות במו בירין בנין. שמית הללו בירין מ ם ק ן חמרא, ולשון מעלין מסקין גומלין כמו וברמב״ן: משם שתרגם י ר ו ש ל מ י וכו׳ כפירש״י חמר מ ס ק י מםין ) ל ק מ ן מי׳ ט ט״ו( ז לאבדם )י״ג( העברי, מה )י״ח כ י לאבדם ש כ ת ב נ ו שח : נ ש ב ה א ח י ו ,א ש ת ב י א ח ו ה י ,כ ת ב הררנ״א ו ל ק מ ן מה אחיו ע ל ע ב ר א ה ,ע י י ן ל ק מ ן ב פ ׳ ש מ ו ת ע״פ ה ע ב ר י ו ת )א׳ י״מ( c mת ר ג ם ב ר אהוהי עיי׳׳ש ש כ ת ב ,ו נ ר א ה ש פ ש ו ט ה י א ד כ א ן כ ת י ב ס ת ם א ח י ו ואין א נ ו י ו ד ע י ם מ י הוא ברחך כ ו ו נ ת ה כ ת ו ב אדלעיל מה ש כ ת ו ב ק ו ד ם ב פ ס ו ק י״ב ויקחו א ת ל ו ט ו א ת רכושו בן אחי אברם ובשם ש ה פ ס ו ק קיצר כן התרגום קיצר א ב ל בפסוק ט״ז הזכיר ש מ ו ינם א ת ״לוט״ אחיו ולא ס מ ך א דלעיל ה ר י ח פ ר מ ל ת ב ן ל כ ן הוסיף התרנים ב ר אחוהי ומתקן וירק, לשה׳׳כ ב א ל ו ה י ׳ כ ת ו ב ו ג ם א ת ל ו ט ״ ב ך א ח י ו 5 ו ז ר י ז ,ע י י ן רש״י, שקאי חז״ל על 7 א ת ״חניכיו ׳ י ת אליעזר ובגמטריא עולמוהי ,לא שמו, תרגם ותרגפ בפירשיי כפשוטו דרשת עפ״י עולמוהי, נעריו ) ל ק מ ן כ״ב ג׳( ו ש נ י נ ע ר י ו ת ר ג ם ת ר י ן ע ו ל מ ו ה י t )י״ 0אל .ע מ ק שוד .הוא ע מ ק ה מ ל ך .ל מ י ש ר טפנא הוא אתר בית דמלבא ריפא עיין ףש״ו : )י״ח( ומלכי צ ד ק מ ל ך ש ל ם ,.ו מ ל כ י צ ד ק מ ל כ א כשמוע אדני צ ד ק מ ל ך ירושלים 5 ךךן) $כ ה ן ל א ל ע ל י ו ן , תרגם משמש כומר ״דירושלם״ כמ״ש ) י ה ו ש ע י׳ אי( ו י ה י וכל והוא משמש קרם א ל בהן מ ק ד ש הרגם ע ל א ה ,כ ת ב הררג־׳א כהגא ו פ ה שאינו לא כל עב״ל ,ו ך ב ר י ם ה ל ל ו א י נ ו נ ר א ה ,ר פ ה כ ת י ב ב ה פ ע ל ל א י ב ו ל ל ת ר ג ם ר ק ב ה ן ל א ל ע ל י ו ן ״ מ ש מ ש ״ ק ד ם א ל וכי׳ ב י ב ב ל מ ק ו ם כהן ר ע״ ז ז ה ו ל א ז ה תרגם• שכתוב בחפעל באופן אחר תרגם ״שםוש״ ) ש מ ו ת כ״חימ״א( ו כ ה נ ו ל י ו ה ד ג ם ו י ש מ ש ו ן ק ד מ י ) ש ם ל ״ א יי( ו א ת ב ג ד י ב נ י ו ל כ ה ן ת ר ג ם ״לשמשא* ו ע י ק ר ה ש ם מ ן כ ה ן ל ש ו ן שמו ש ה ו א ,וכ״כ ארמית ו כ ן כ ל הא ע״ ז ו ה ו א כ ה ן כ ד ב ר י ה מ ת ר ג ם ב ה ן ו ה ע ר ו כ ה נ ו ל י ע כ ״ ל ו כ ן ג ם ב ר ש ״ י ) ד ב ר י ם כ ״ ט לי( ה כ ה ן תחתי1 טבגיו 56 נפש הנר פרשת לך מבניו מכאן ראי׳ כל לשון כהן לשון פיעל עיבד ממש לפיכך ניגון הביר נמשך לפניו עכ״ל רש״י שם ,ועיין לקמן פ׳ ויגש )מ״ו כי( מ ה שכתבנו שם: <י״ט( ברוך אכרם ל א ל עליון קונה שמים וארץ ,בריך אבדם ל א ל עילאה ״דקגיגי״־ שמיא וארעא הרגם בהכגוי ולא ת ר ג ם דקני׳ או קנה כוונתו שהשמים וארץ הי שלו וכמי׳ ש לך שמים אף לך ארץ )תהלים פ״ ט י״ב( ומצאתי ב״ ה כ ר מ ב ץ כדברינו וד׳ יגהגי בדרך ה א מ ת * ( : הר5ןותי *( ה ע ר ה ב מ ד ר ש ,ויברכהו ויאמר ברוך א י ר ס לאל עליון קונה שמיס ו א ר ץ ,ממי קנאן ר׳ אבא בשס רב כהנא ור׳ יצחק ר׳ אבא א מ ר כאינש דאמר פלן עינוהי יאי שערי׳ יאי א י ר יצחק הי׳ מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלים ושותים הי׳ אומר להן ברכו והן אומרין לו מה נאמר והוא אומר להן אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו איל ה ק ב י ה -א נ י לא הי׳ שמי ניכר לבריותי ו ה כ ר ת ' א ו ת י ב ב ר י ו ת מ ע ל ה אני עליך כאלו אתה שותף עמי בברייתו של עולם ההיר קונה שמיס וארץ , עכ״ל ה מ י ר ,והמדרש דחוק הוא פלן עינוהי יאי שערי׳ יאי מה שייך המשל הזה אצל והנראה ל פ ע נ י ד ה ק ב י ה ומה זה הפלוגתא ביניהם והמפרשים נדחקו בזה עיייש '/א י קח בברייתא והוא בסוף פרקי אבות המתחלת שנו חכמים בלשון המשנה ,חמשה ק ט נ י ם ק נ ה לו ה ק ביה בעולמו ואלו הן תורה ק ני ן אחד ,שמיס וארץ קני ן א ח ד ,א ב ר ה ם ק ט ן א ח ד ,ישראל קנין א ח ד ,בית המקדש קטן א ח ד ,תורה מנין דכתיב ד׳ קנני ראשית דרכו וגו׳ שמים וארץ מנין דכתיב כה אמר ד׳ השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מ ק ו ם מ נ ו ח ת י ,ואומר מה רבו מעשיך ד׳ כלם בחכמה עשית מלאה הארץ ק נ י נ ך ,א ב י ה ם מטן )עיין בסוף הדבור מיש רש׳י ע ׳ ז ( דכתיב ויברכהו ו י א מ ר ברוך א ב ר ס לאל עליון קונה שמים וארץ וכו׳ והנה שס יש שתי ג ר ס א ו ת גירסא אחת חמשה ק ט נ י ם וחשיב.לשמים וארץ ק ט ן אחד ומשכי הכתובים מביא ראי׳ ל ז ה , כחוב אחד אומר כה א מ ר ד׳ השמים כסאי והארץ הדום ר ג ל י ,ויען שבפסוק הזה לא נמלא לשון ק ט ן ,לכן מוכרח הברייתא להביא לזה עוד פ ס ו ק מה רבו מעשיך ד׳ וגו׳ מלאה הארץ ״קנינך׳ שהוא לשון ק נ י ן ,ועוד יש גירסא )וכמדומה לי שהוא ג ר ס ת ה ג ר ׳ א ( א ר ב ע ה קניניס והביא ר ק ה פ ס ו ק לראי׳ דכתיב ויאמר ברוך א ב ר ם לאל עליון קונה שמים וארץ ויהי׳ מ ו ס ב הקטן על"ד׳ ולא על א ב ר ם ,ולפי זה מוחק הגירסא הזאת א ת שני הכתובים כה א מ ר וגו׳ גם הכתוב של ואומר מה רבו וגו׳ מלאה הארץ קגינך דלא צריך לזה שמוכח מן הכתוב ברוך א ב ר ס וגו׳ קינה שמיס וארץ על השם ונשאר א ב ר ה ם בלא ק ט ן ,וזהו פליגתייהו דרבי אבא בשם ר ב כהנא דריש להכתיב שהוא שבחו של הקב״ה שקנה שמיס וארץ ונתן בזה המשל לשבר א ת האוזן ב א ר ס שאומר פלן עינוה׳ יאי שערי׳ יאי ומשבח בזה א ת האדם ולא ה ע י ט ס והשער וכלומר כמו ה ע י ט ם והשער אין לאחר חלק בו ושייך לו לעצמו כן השמים והארץ אין לאחר שוס חלק בהם ולא שייך א ב ד ם לשבח הזה מאומה ורק להקביה לבדו וזהו ד ע ת ה ת ר ג ו ם ,.דקניני" שמיא וארעא ביחס הקטן ולפי ד ע ת ר׳ אבא הגירסא שם בברייתא א ר ב ע ה ק ט נ י ם ואברהם לא נזכר שם ובא ר׳ יצחק והוסיף עליו ואמר )לכן כ ת ב המדרש א מ ר ר׳ יצחק ולא ר׳ יצחק אחר שהוא ה ו ס פ ה שר׳ יצחק מוסיף עליו לאמר( שגס •אברהם יש לו תלק בקנין שמיס וארץ א ב ר ה ם הי׳ מקבל את ה א ו ר ח י ם ומשהיו אוכלים ושותים הי׳ אומר להן ברכו וכו׳ והוא אומר להן אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו וכו׳ מעלה א ט עליך כאלו אתה שיתף עמי 'בברייתי של עולם ה ה ׳ ד קונה שמים וארן , 4 נפש פרשת לך הגר כט 57 <כ״ב( הרמותי ירי אל ד׳ וגו׳ ,ארימית ירי בצלו קדם ד ׳ ,ורש״י פירש חרמיתי ירי ליצרן שביעה מרים אגי את ידי ל א ל עליון ובן ביגשבעתי גשבע אני וכן ג ת ת י בסף השדה קח ממני נותן אני לך כסף השדה וקההו ממני עב״ל רש׳׳י והנה ר ש׳׳ י מחולק עם התרגום בשני דברים רש״י פירש לשון שבועה כמ״ש ״וירם״ ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בתי .העולם ועוד פירש רש״י ״הרמותי׳ בלשון הווה נשבע אני וכן נתתי כסף השרה נותן אני לך וכו׳ כלומר אברהם נ ש ב ע עתה ב ע ת דברו עם מ ל ך םרום אם מ ח ו ט וער שרוך נ ע ל ואם אקח מ כ ל אשר ל ך ,והתרגום מפרש לשון ת פ י ל ה כמ״ש והי׳ כאשר ״ידים״ ידו )שמות י״ז י־א( ושם בודאי ת פ י ל ה יכמ׳׳ש שם נפסוק י״ב( ויהי ידיו אםוגה משה ותרגם יהואה יריהי פרישן בצלי ונם רש״י פירש שם ויהי משה ידיו כאמינה פרושית השמים ב ת פ י ל ה נ א מ נ ה ינביגה עכ״ל רש״י ,יעיד לא כרש״י שהיא תרגם בלשין ע ב ר באשר כתיב בקרא הרמותי )ארימית לשין עבר מ ד ב ר בעדי כ מ ו א־כלית על עברית אכלתי ר ב ד י ת ע ל ע ב ר י ת נ ה ג ת י כ ת ב י ת על כ ת ב ת י א כ ד י ת על אמךתי( ״ארימית״ ירי•אך לפי התרגום קשה מאי אם מ ח ו ט ועד שרוך געל כיון שהוא תפילה בשלמא לרש׳׳י ניחא שהוא נוסח שבועה אבל ב ת פ י ל ה לא שייך לומר אם מ ה י ט וער שרוך געל ,אמגס לפי התרגום כך פירושו שאמר ל מ ל ך םדום הרמותי ידי לד׳ בעת אשר ח ל ב ת י לערוך • מ ל ח מ ה נגד המלכים האלה אשר ב א מ ת לא הי׳ לי ל ח ת ע ב ר על ריב לא לי אך כאשר ב א הפליט והניר לי כי נשבה אהי לוט כלשון הכתיב נתעורר רהמי על בן אחי ׳וחשתי לעזרתו אולי יושיעגי ד׳ להצילו מידיהם וידעתי כי לא בכה יגבר איש ולדי ה מ ל ח מ ה ייכן הרםיתי אז קידם צאתי ל מ ל ה מ ה את ירי לד׳ והתפללתי אליו שיושיעני ר ק להציל את בן אחי לוט זה הי׳ ת פ י ל ת י ,ולא הי׳ אז שום רעתי ימחשבתי ליהגות מחמלחמה ה ז א ת : <כ״ג( אם מהיט ועד שרוך נ ע ל וא״כ ואם אקה הלא יהי׳ מ כ ל אשר לך נילרש״י הי׳ הלשון מ כ ל אשר לך דחוק לכן פירש״י מ כ ל אשר לך וא״ת ל ת ת לי שכר מ ב י ת גנזיךז כי זה •אין שייך לי מ א ו מ ה כי אדעתא דהכי הצלתי לההזיר השלל לבעליהם א ב ל ל ע צ מ י •אפילו מחוט ועד שרוך לא הי׳ בדעתי ליקח ,והגם שעפ״י שירת הרין הי׳ השלל שלי כי הצלתי מ פ י הארי מפי הגייס ומזוטו של ים אבל רובד אמת ב ל ב ב ו אוהב ד׳ וכמו שהי׳ ב ל ב ב י אז בתפילתי כן אקיים ע ת ה יכמי דאית א במםכת )מכית דף כ׳׳ד( ורובד א מ ת ב ל ב ב י כגון ר ב ספרא ופירש״י בשם השאלתות דרב אחאי דרב ספרא היה ליי חפץ אחר למכור ובא אדם לפג יו בשעה שהי׳ קורא ק״ש ואמר תן לי החפץ ב כ ך וכך דמים ולא עגהו מפגי שהי׳ קורא ק״ש ק ס ב ר זה שלא חי׳ רוצח ליתנו בדמים ה ל ל ו ־והוסיף מאמר ת מ ה ו לי בכך יותר לאחר שסיים ק״ ש אמר לו טול ה ח פ ץ בדמים שאמרת ב ר א ש ו נ ה שבאותן רמים הי׳ רעתי ליתנם לך ע כ ״ ל ,ואברהם בוודאי הי׳ דובר א מ ת ב ל ב ב ו ,אך רש״י לא רצה לפרש כן כי פ ש ט ו ת הכתוב מורה על שבועה והתיבית •אם מחוט וער שרוך געל ואם א ק ח מ כ ל א ש ר לך לפי ה פ ש ט זהו נוסה שבועתו ולא לשון תפילה ן בלעדי • ו א ר ן ,הרי מ ו ס ב השבח של קונה שמו״א על א ב ר ה ם ונמצא לפי ד ע ת ר׳ יצחק ה נ י ר ס א יש ס בברייתא חמשה קנינים דאין לו פ ס ו ק אחר על קנץ השי״ת ומוכרח להביא ה פ ס ו ק י ם השמים כסאי וגי׳ ומה רבו מעשיך וגו׳ מלאה הארץ ק נ י נ ך ,וזה לשון רש״י בסוף א ב ו ת ה נ ד פ ס על ה ג מ ר א ,א ב ר ה ם קנין אחד מנין שבראו הקב״ה לכך להיות קנינו של עולם ו י ת ק י י ם בשבילו שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך א ב ר ס לאל עליון קונה שמיס וארץ ולמה בשביל שקרב א ת הבריות ת ח ת כנפי השכינה והחזירן למומב ע כ י ל רש״י שם : נפש 58 פרשת לך הגר <ב״ח ב ל ע ד י ר ק ,ותרגם ע ל רק ״כר״ כלומר חוץ מ ה שאכלו הנערים פ ה תרגם ל פ י הענין על מ ל ת רק בר א ב ל תרגומו של ״רק״ בכ״מ ״לחוד״ ל ע י ל )ן׳ ה ׳ רק ר ע בל היום ״לחוד״ ביש כל יומיא לקמן )כ׳ י״א( רק אין יראת אלקים ״לחוד״ ל י ת ד ה ל ה א )כ״ו כ״ט( ובאשר עשינו עמך ״רק״ ט ו ב ״לחוד" ט ב ובן ה ר ב ה ותרגום ש ל ״בר״ בכ״מ הוא על מ ל ת ״לבד״ בעברית שפירושו חוץ )שמות י״ב ל ״ 0כשש מאות א ל ף דגלי הגברים ״לבד״ מטף ותרגם ״לבר״ מ ט פ ל א )ויקרא ב״ג ל״ה( ״מלבד״ שבתות ד ת ר ג ם ״מלבר״ שביא ומלבד י מתנותיכם ״ומלבר״ ממתגתיכון ומלבד כל גדריכם ו מ ל ב ד בל גדביתיבם ובכולם תרגם ל ב ר ל ב ר ,והרב ר׳ נתן אדלער כ ת ב ש מ ל ת ״בר״ הוא תרגום של מ ל ת רק ב ע ב ר י ת ,ואינו כן והוא תרגום על מ ל ת ״לבד״ כמו שכתבגו וכאן הוא מתרגם לפי הענין שהכוונה ח ו ץ ,ועוד כ ת ב הררג״א שההילוק בין מ ל ת בר ואלהין א פ ש ר ״בר״ ב ד ב ר גשמי ״ואלהיך ב ד ב ר רוחגי עכ״ל ,ודבר פלא הוא הלא ר הוקי ם זמין בר הוא תרגום של ל ב ד כדלי1יל ואלהין הוא הרגים יצל ״כי אם״ .כ כ ל התור ח דוק ו ת ש כ ח ,ומלת ״לבד״ הוא מ ל ת היחס )פראעפאזיטיאן ומלות ״כי אם״ מלות ה ח ב ו ר )קאגיונקטיאן( ,ועוד מה שייך בזה גשמי ורוחגי ן ( ז מץ נאי( אנכי )ב״ •י ואנכי הולך מגן ל ך ,מימרי תקוף לך ,מתרגם בריהוק הגשמיות כדרכו 1 ע ר י ר י ,ואנא אזיל ב ל א ולד ,וכן פםוק )גימ״ל( ה ן לי לא גתתה זרע הא לי לא י ה ב ה ולד ובפסוק )די( בי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך הרגם אלהין ? ,ר ״ דתיליד היא ידחנך ,- .החרנומ מדייק לשון ה ר ח י ב הילך ערירי מ ש פ ע ב ל א בנים ב ל א בן ובלא ב ת יכן לא נ ת ת ה לי זרע ג״ב לא בן ולא ב ת לכן תרגם בשניהם ולד בי מ ל ת ולד הונחה בארמית על זכר ־ונקבה א ב ל בפםוק ד׳ הבטיח לי השם במ״ש והגה דבר ד׳ אליו לאמר וגו׳ כי אם אשר יצא ממעיך ״הוא״ יירשך בלשון זבד ״הוא״ הכוונה על בן גם כתיב אשר יצא בל״ז ולא אשר תצא בל״ג לכן הרגם על ״אשר יצא ממעיך״ ״בר״ דתיליר בן אשר ת ל ד ה ב ט י ח לו השם שיולד לו ב ן : ו ב ן משק .ביתי הוא דמשק אליעזר ,ובר פרגםה הדין די בביתי )בצ״ל בשתי תיצית( הוא דמשקאה אליעזר עיין רש״י ע״ז« )ירד( ויבתר אותם ב ת ו ך ,ופליג יתהין כשוי ,גראה דכויגתו לשני הלקים ומפרש מ ל ת הוף שהוא גפרד מ מ ל ת תיך שבא בסמיכות תוך הים תוך הבית יכדומה ושם תרגם ״גי״ בגי י מ א ,בגי ביתא שפיריש תיבו ממש אבל מ ל ת תוף באן הביו ג ת ל ם ה צ ה ולא כווגת התרגום דווקא בשיה שיהיו שגי הגתהים שוים ב ג ד ל ם או במשקלם , רק בערך שרם לשתים ובפירש״י לשתי ה ל ק י ם ,ושם )במדבר ל״ה הי( והעיר ב ת י ך הרגם וקרתא במציעא דשם הוא במציעא ממש מארבע רוהותיו כמ״ש שם ומדוחם.וגו ׳ א ת פ א ת ק ר מ ה א ל פ י ם ב א מ ה ואת פ א ת נגב ואת נ־את ים וגו׳ ; )י״א( ע ל הפגרים ,על פגליא ,וגראה דצ״ל י פלגיא והוא תיקון לשה״כ כדרך התרגום תמיד במקום דוחקו ו , )י״ח( לזרעך נ ת ת י ,לבנך י ה ב י ת ,דרך התרגום לתקן לשה״כ שמתרגם לשין עתיד במקים עבר ובאן הלא צריך לכתיב לזרעך אתן יהו״ל גם לתקן ולתרגם ל ב נ ך אתן בלשין עתיד אך הוא ביוון .ללשין המדרש ר ב הונא ור׳ דוםתאי בשם רשב״נ אף מאמרי של הקב״ה מעשה שנאמר לזרעך נתתי אתן את הארץ אין כתיב באן אלא• נ ת ת י וגוי וזה כיוגת התרנים דלא היפך ולא תיקן בלשון עתיד כדרכו תמיר דוק ותשכה , ועיין מה שבתבגו לקמן)י״ז ט״ז( ו חסםי הנר פרשת לך ל 59 טז נהי( חטפי ע ל י ך ,ד י ן ל י ע ל ך ,כ ו ו נ ת ו ב מ ו ד א י ת א ב מ ס ׳ ב״ק ) ד ף צ ״ • ש מ פ ר ה ד י ן ל ש מ י ם ,ו ב מ ד ר ש ר ׳ י ו ר ן ב ש ם ר ׳ י ה ו ד ה ב ר ס י מ ו ן חומםני א ת ה : ב ד ב ר י ם ל מ ה ש א ת ה ש ו מ ע בקלוני ו ש ו ת ק כ מ ו שפירש״י: )טי( והתעני ,ואשתעבדי ו ל א ת ר ג ם ו א ת ע נ י כ מ ו ל ע י ל ) פ ס ו ק ו׳( ש ל א י י ע צ ה ה מ ל א ך כן )לשון הררנ׳׳א( ונכון ה ו א ו )י״א( הנך ה ר ה ,הא את ״מעדיא״ תרגם דלא כרש״י ״בשתשובי תהרי״ מדלא ת ר ג ם ״ותעדי״ בלשון עתיד ובוודאי גם ל ה ת ר ט ם דרשת המדרש שהכניסה ש ר ה עין הרע בעיבורה והפילה וזהו עיבור שניי׳ ולא ידעה עדיין הגר כי היא הרה כי הי׳ ת ה י ל ת הריון ועדיין לא הרגישה ובשר ל ה המלאך הנך הרה ,לכן תרגם הא את מעדיא ועיין ב ר ש ״ י לעיל )פסוק הי( יי כי שמע ד׳ אל עניך ,ארי קבל ר׳ צלותך ,כ ת ב הררג״א הוא רק התרגום של ״שמע״ במו שתרגם לקמן ע״ פ ולישמעאל שמעתיך )י״ז בי( ולא תרגם ת י ב ת עניך כ ל ל וצ״ע ואפשר שפירש עניך מלשון תפילה עכ״ל ,ולי נראה פשוט שהוא רק תיקון ל ש ה ״ ב באשר הובחנו כ מ ה וכמה פעמים שדרכו כן וכאן קשה להתרגום הלשון כי ״שמע״ ד׳ אל עניך הול״ ל כי ראה ד ׳ בעניך או את עניך ו כ מ ״ ש ) ש מ ו ת ג׳ ז׳( ר א ה ראיתי א ת עגי צעקתם עמי ולא שייך שמיעה א ל א אצל צעקה א ו לתפילה כמ״ש בפסוק הזה ואת שמעתי לבן תרגם ל ת פ י ל ה •שעל כ ר ח ך כוונת הכתוב בהמלות אל עניך אל צלותך • ר י ב ( והוא יהי׳ פרא א ד ם ירו בכל ויד בל ב ו ,ו ה ו א יהי מרוד באנשא הוא יהי• צריך ל כ ו ל א ואף כל בני אנשא יהון צריכין ל י ׳ ,אין רעת התרגום לומר כרש״י שפירש ידו ב כ ל לסטים ו י ד כל בו הבל שונאין אותו ומתגרין בו עב״ל רש״י אם כן מ ה זה הכשירה ט ו ב ה שבשר ל ה המלאך כי שמע ד׳ אל עניך ק ב ל ד׳ צלותך שתלד ב ן לסטים והבל שונאין א ו ת ו לכן תרגם פרא אדם יהא מרור באנשא ש בת הילה יכניע א ת האנשים ב כ ח ו א ו ב ח כ מ ת ו בע״כ ת ח ת עולו וזהו טעם ל מ ה יכגיעם יהא צריך לכולא שאין מ ל ך בלא ע ם ,ויד כ ל בו תרגם וידא ד ב ל בני אנשא יהון צר יכין לי׳ להיות ל ה ם ל ש ל י ט לכבוש עמים ולהרהיב את גבולם ולהעשירם מ ש ל ל אויביהם ,בלומר ה ג ם שתחילתו יהי׳ באונס א ך בסוף יהי׳ ברצון והם יראו ויבינו שממשלתו ל ט ו ב ה , וזה ה ו א ב ש ו ר ה טובה מהמלאך להנר נ )י״ג( ותקרא שם ד׳ ה ד ב ר אליה אתה אל ראי בי אמרה הגם הלם ראיתי א ח ר י ראי וצליאת בשטא דה׳ ד א ת מ ל ל עמה ואמרת את הוא אלהא חזי כ ו ל א ת ר ג ם ותקרא שם ד׳ לתפילה וכ׳׳כ ויקרא בשם ד׳ וז״ל רע״ם קריאת שם ד׳ היא התפילה עב״ל׳ והכתוב מוכח לזה ״אתה אל ראי״ זה לשון ת פ י ל ה ,והתרגום מוסיף ״ואמרת״ כלומר ובך אמרה ב ת פ י ל ת ה אה הוא אלהא חזי כולא כלומר אין דבר נעלם ממך ואפי׳ מ מ ד ב ר ש מ מ ה ת ש מ ע צעקת המרודים שבורי ל ב ותשלה להם מלאך מושיע בי האלקים יבקש את ה נ ר ד ף : א י כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי ותרגם ב ת ר דאתגלי לי וקשה לי׳ להתרגים מ ל ת ״כי״ ״בי אמרה״ שהוא גתיגת טעם והוא ב ל י ביאור שתאמר בן ב ת פ י ל ת ה לכן תרגם ״הברם״ ו מ ל ת הברם הוא לשון תמיהה )ועיין ב מ ב ו א מדה״ת שהוא משימושי לשון הארמי( וכן פירש״י הגם ה ל ם לשון ת י מ ה עכ״ל רש״י באן ה ת ח ל ת י לראות מלאכים אחרי ש נ ר א ו לי )מלת שריתי ,ב ע ב ר י ת החחלתי( וכוונת התרגום דרש״ י פירש לעיל )פסוק טי( עפ״י המדרש על כל אמירה הי׳ שלוה ל ה מלאך א ח ר לכך נאמר מלאך ב כ ל אמירה ואמירה עכיל רש״י וארבעה פעמים כתיב ב ז ה ויאמר הרי היו באן ארבעה מלאכים והגר אמרה ת פ י ל ת ה דלעיל )י״נ( ותקרא שם ד ותרגם וצליאת בשמא ה ׳ א ח ר י מלאך הרביעי יען שלא ידעה עד עתה שמלאכים המד. י א ר מ ר ת ה ב ר ם ה נ א ש ר ת י n m , אולי •60 נפש פרשת לך הגר •)אולי הי׳ ב ד מ ו ת אנשים או'ע״י ב ת קול( והראי׳ לזה שרש״י עפ״י הנ־דרש מרכזה הראי׳ הזאת לראיית מ ט ה ואשתו ומה כ ת י ב אצל מניח )שופטים י״ג כ׳׳א( ולא יםף עוד מלאך ד׳ להראה אל מנית ואל אשתו ״ א ד ידע מנוח כי מלאך ד׳ הוא א ב ל קידם לבן ב ע ת דברו ׳עמם לא ידעו כי מלאך הוא וכן הי׳ אצל הנר לא ירעה ב ע ת אשר דברו עמה כי מלאכים ח מ ה אך כ ע ת אשר לא יסף עיד מלאך ד׳ להראה א ל הגר אז ידעה כי מלאכים היו דאל׳׳ב מדוע לא ה ת פ ל ל ה התפילה הזאת במלאך הראשון או ב ש נ י ,וזה ה ת נ צ ל ה •הגר בעצמה ואמרה ה כ ר ם ' ל ש ו ן תימה הלא הורגלתי לראות מלאכים ב ב י ת אדוני .אברהם ׳כפירש״י ולהכיר אותם תיכף ב ע ת ראותם שהמה מלאכים וכאן הלום ראיתי •)הברתי איתם( אהרי רואי.וזהו •שתרגם הברם ת מ י ה ה לי הכא שריתי הזיא ב ת ר דאתגלי :באן התחלתי לראות בלומר להכיר מלאכים אהרי הראו לי והתנצלה בעצמה ע ל שלא ה ת פ ל ל ה תיכף במלאכים הקודמים ,והשתא גיהא בי אמרה מדוע לא ה ת פ ל ל ת י קידם :בי ל א ידעתי-בראשונים שהיו מלאכים ,וזה שפירש רש״ י שהרי מגיה ראה את המלאך פעם אהת ואמר מות נמות ואימתי אמר זאת ב ע ת אשר לא יסף עוד מלאך ד׳ ל הראה :אז חדד ואמר מות גמות וזו )הגר(• ר א ת ה ארבעה ז ה .א ח ר זה ולא הר דה לומר מ ו ת אמות א ב ל קודם ולא יסף עוד להראה מנוה ואשתו לא ידעו כי מלאך הוא וגם הגר ל א ידעה כי מלאכים .ה מ ה ,והשתא אתי שפיר מ ל ת ״כי״ שהוא נתינת טעם ״כי״ אמרה בלשון תמיר ,הגם ה ל ם ראיתי כלומר ״כיי לאי ידעתי עד הנה שמלאכים היול כ ן לא ה ת פ ל ל ת י עד ה ג ה ,וזהו מאמר הכתוב ״כי אמרה״ כלומר הגר אמרה הגם הלם ראיתי 1 ו ד ע מ ה שתרגם על מלות ״הדובר אליה״ דאתמלל פירש רש״י ע״ז )שמית ל״ג ט׳( והי׳ כבא משה האהלה ירד ע מ ו ד הענן וגו׳ ודבר עם משה ותרגם ו מ ת מ ל ל לשון רש״י ודבר עם משה כמו ומדבר עם משה תרגומו ו מ ת מ ל ל עם משה שהוא כבוד השכיגה וכו׳ עיין ברש״י וכן שם פסוק י״א ודבר ד׳ אל משה פגים אל פנים ותרגם גם . ו מ ת מ ל ל עם משה ובן רש״י שם ודבר ד׳ אל משה ו מ ת מ ל ל ע כ ן \ ש ה עד׳ץ־י •)י״ד( ע ל כן קרא ל ב א ר באר לתי רואי על כן קרא לבארא באריא דמלאך קימא אתתזי ע ל ה .מ ת ר ג ם לא לנוי לשון ה כ ת ו ב ונראה שכוונת אונקלמ בזה שהעיקר פה חסר מן הספר וגם תהילת הפסוק סותר לםיפא דקרא התתיל לומר על כן קרא ל ב א ר , מי קרא בוודאי הקורא קרא ולא הגר דאל״כ הול" ל קראה בה״ א לשון גקכה וסיים ה כ ת י ב באר לחי ״ראי״ שהוא לשון מדבר בעדה להגר שהיא אמרה ״ראי״ כי איש הקורא ל ב א ר לא יוכל לומר ״ראי״ כי הוא לא ראה ולא גראה שם יהעיקר הסר מן ה ס פ ר מ ה א מ ר הקיר א וזהו נושא ה מ א מ ר על כן קרא ,א ב ל ב א מ ת כוונת ה כ ת י ב רקאי ארלעיל ע ל מ ה דםליק מגי׳ כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי על כן קרא הקורא ל ב א ר כאשר אמרה הנר באר לחי ר א י ,והנה אונקלם אשר לו ניתן הרשות להוסיף על הקרא כדאיתא ברש״י ב מ ס כ ת קידושין )דף מ״ט ע״א( ו ד ל ואונקלס שהוסיף לא מדעתי׳ הוסיף שהרי בסיגי גיתן ובי׳ עכ״ל רש״י .ומפרש לשין הכתיב על הקורא שהוא נושא המאמר כאלו הי׳ כתיב על כן קרא לבאר באר לחי גראה עליה בארא דמלאך קימא אתהזי ע ל ה ואם תשאל להקירא ל מ ה גקרא הבאר באר להי ויהי׳ תשובתו כי מלאך ד׳ גראה עליה על הבאר )ומלת באר לשון׳ נ ק ב ה כמ״ש )לקמן ב״ט ב׳( והנה באר .בשדה וגו׳ רובצים ״עליה״ וגו׳ כי מן הבאר ״ההיא״( והשמיט אוגקלם מ ל ת ראי בתרגומו ותרגם ב ה ת פ ע ל נראה אתהזי )כלומר ״נראה״ בלשון נ פ ע ל שהוא כארמי ה ת פ ע ל כידוע( ומוסיף מ ל ת ״עליה״ עי הבאר וכן ד ר ך התרגום לתקן לשה״כ כדי להיציא המכוון, :בי כ ת י ב באר להי רואי ,והכוונה באר להי גראה ע ל י ה ,ומה שתרגם לעיל אחרי ך ש ״ ו 1 ראי נפש פרשת לך לא 61 הגר ראי דאתגלי וכאן אתהזי ששם הוא להגר ובאן על ה ב א ר לא שייך התגלות ו ויו מי( ו נ ת ת י ך לנוים ,ואתנינך לכנשין ,ורש״י פירש ונתתיך לגיים ישראל ואדום שהרי ישמעאל בבר הי׳ עב״ל רש״י ובפסוק ט״ז לקמן ב ב ר כ ת שרי והיתה• לגוים תרגם ג״כ ותהי לבגשין ,אבל שם בפ׳ תולדות כשבירך יצחק א ת יעקב )לקמן ב״ח גימ״ל( והיית לקהל עמים תרגם ותהי לבנשת שבטין )ולכאורה בכל התורה תרגום של קהל ״קהלא״ )ויקרא ד׳ ב״א( הטאת הקהל הטאת ״קהלא" ובן ה ר ב ה ,אלא עלי נ ד ח ך םיד ,שתרגם פ ה ושם כ נ ש ת שבטין כיזגת אי־נקלם ל ח ג מ י א רהו־ריות( ו ק )לקמן ליה י׳׳א( ויאמר לו אלקים )אל יעקב( גוי וקהל גוים יהי׳ ממך תרגם עם וכגשת שבטין יהין מ נ ך ,וכן לקמן )מ״ה ד׳( ויאמר אלי הגגי מפרך וגו׳ וגתתיך ל ק ה ל עמים ותרגם לכנשת שבטין ו ה מ ו נ ה בזה שלאברהם לא בירך עריץ על השבטים שכבר יצא ממגל ישמעאל ונם עתיד לצאת ממנו עשו אבל יצחק כשבירך את יעקב כמי שנאמר שם )כ״ה א׳( ויקרא יצחק אל יעקב ויצוהו וגו׳ לא ת ק ה אשה מבנות כגען קום לך פ ת ה ארם ביתח בתואל אבי אמך וקח לך מ ש ם אשה וגו׳ ואל שדי יברך אותך וגו׳ והיית ל ק ה ל עמים לכנשת שבטין ,ב ת ר ג ו מ י ,שצפה יצחק ברוח קדשו שמבנית לבן ואפילו׳ משפהותיו ב ל ה ה וזלפח בלומר רחל ולאה בוודאי יהי׳ מטתו שלמה והן יבנו בית ישראל וברבהי בלשון קהל ,,לקהל עמים״ וכן בפ׳ וישלח כשבירך ד׳ ליעקב גוי וקהל גרים בלשין קהל תרגם עליהם כ ג ש ת שבטין וכן יעקב צשהזר ברכה הזאת ליוסף בם׳׳ ש שם« )מ״ח ג׳( ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי גראה אלי בלוז וגי׳ ויברך אותי ויאמר אלי וגי׳ וגתתיך לקהל עמים יתרנם לבנשת שבטין ,יהתרגים ממאן ב פ ה ל מ ה שפירש רש׳׳י וגתתיך לגוים ישראל ואדום דמה שייך אדום במצות מילה הלא היא לא גצטיה על זה ובמו שהקשה הרמב״ן על פירוש רש״י עיי״ש ותרגם לכנשין כוונתו למגיגים לעשיריות ל ב מ ה וכמה ו ל ה ר ב ה מנינים מאוד כאמור והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגיים לכגשין כי תרגום של ערה בבל התורה בנישתא ולשון רבים כנש ין בארמית וערה הוא עשרה בדאיתא בריש מסבת סנהדרין ,וכל בי׳ עשרה שבינתא שריא והבטיה לו השי״ת אם יבואו עשרה מישראל מהולים והתום ים באות ברית הקרש שכינה שרוי׳ ביניהם דכל ג י ׳ עשרה וכוי י הם מנין ל ת פ י ל ה ו י ד ב ר ש ב ק ד ו ש ה קדושת צבור וזה אמר לו ב ב ר כ ת ו ב ע ת אשר צייוהו על ה מ י ל ה ,אבל קהל לא קראם ולפי התרגום קראם רק עדה כגשין עדות כלומר עדית ה ר ב ה א ב ל קהל עמים תרגם כגשת שבטין גם קהל גוים תרגם כ נ ש ת שבטין וכדאיתא ב מ ס כ ת הוריות )דף ד׳ ע״ב( ובר׳ יהודה ור׳ שמעון דשכט אהד איקרו ק ה ל ופריך הגמרא מגא ל הו ובו׳ אלא אמר ר ב אחא בר יעקב דכתיב ויאמר אלי הנני מ פ ר ך והרביתיך וגתתיך לקהל עמים מאן את יל ר בהאי שעתא בנימי וש״מ דקאמר לי׳ רחמנא מתילר השתא קהל אהרינא ופירש״י כלומר מאן היה עתיר למילר האי שעתא בניטן וש׳׳מ דקאשד לי׳ רחמנא השתא טתילר לך קהל אהרינא עכ״ל רש׳׳י ולזה כיוון אונקלס שתרגם שם כ נ ש ת ש ב ט י ן ,ופה שתרגם ונתתיך לגוים לכנשין כלומר לעדות : )י״ד( א ת בריתי ״חפר״ ,ית קימי ״אשני״ ,פירושו שינוי וחלוף )לקמן ל״א ז׳( וההליף את משכרתי תרגם ואשגי ית א ג ר י ) ש ם מ״א( יתחלף את מ ש כ ר ת י ,ואשניתא ית א ג ר י ) ש ם מ״א י״ר( ויחלף שמלתיו ,ושגי כסותי׳ ,כלומר וערל זכר אשר לא ימול * , וגו׳ ונכרתה הנפש ההיא וגו׳ את בריתי ״הפר״ החליף וגם ו ש נ ה *( א ת ב ר י ת י ( ה ע ר ה וחלל ה פ ר ת נרד ) ב מ ד ב ר ל מ י ד כןי״ת( והפר את נ ד ר ה וכן שם ״כל ה פ ר ש ה תרגם נפש <ט״ז( פרשת לך הגר וגפ נתתי מ מ נ ה לך בן ואף אתן מ נ ה לך בר )כן הגירפא הגבינה ״ א ת ך ולא יהבית( וקשה ל מ ה ל א תרגם יהבית כמו ל ע י ל )ט״י י״ה( עיין מ ה שבח־בנו שם ,ב מ י ל ׳ כי הוא מבמל ה נ ד ר ו ש ק ל אבל מצות ד •תרגם על מ ל ת ״הפר״ •ובריתו לא יכול האדם לבס לן כי ה ם קיימין לעל כ א מ ו ר פה והקמותי א ת בדיתי ביני ובינך ובין ז ר ע ך אחריך לדרותם לברית עולם לכן ת ר ג ם כאן אשני שאיש ישראל אשר לא ימול בשר ערלתו הוא לעצמו שנה והחליף א ת ה ב ר י ת אשר כ ר ת ר ע מ ו ו ע ם אבותיו והוא •עומד באיסור כ ר ת ב ע ו ד ערלתו בו א ג ל הוא יכול לשנות א י ע ולעשות תשובה ולמול ח ת עצמו ,ולא מצינו בתורה מלת ה פ ר ר ק אצל מילה ואצל ע ׳ ז )במדבר מיו למיד( ׳׳והנפש אשר תעשה ביד ר מ ה )פירש״י במזיד( וגו׳ את ד׳ הוא מגדף ונכרתה וגו׳ כי ח ת דבר ד׳ בזה ואת מצותיו ה פ ר י הכרת ת כ ר ת וגו׳ עונה בה ופירש׳ בזמן שעינה בה שלא עשה תשובה עכיל רש״י ורשיי פירש על דבר ד׳ בזה א ז ה ר ת ע״ז מפי ה ג ב ו ר ה והשאר מפי משה עכ״ל רש״י והוא כדברי תנא דבי ר׳ ישמעאל ב פ ר ק חלק )דף קע״ו( •תנא דבי ד ישמעאל זה העובד עיז ופריך הגמרא מאי משמע דתנא דבי ר׳ ישמעאל כי דבר ד׳ בזה זה המבזה דבור שנאמר למשה מסיני אנכי ד אלקיך ויו׳ לא יהי׳ לך אלהים אחרים וגו׳ )ובשניהם העונש כ ר ת כתיבי בהו ב מ ז י ד ) א ב ל לא בהתראה אצל ע ׳ ז שהוא בסקילה( ועוד אצל עיז )דברים ליא מיז( וקם ה ע ם הזה וזנה אחרי אלהי •נכר הארץ וגו׳ ו עז י ני והפר את ב ר י ת י ,ע ו ד ) ש ם כי( ופנה אל אלהיס אחרים וגו׳ והפר •את בריתי ובשניהם ה ר ג ם וישכון ית ק י מ י ,גס שם לשין שינוי שיוכלו לשנות ולעשות תשובה ולא יסתיר ד׳ פניו מ ה ם כמו שכתוב שם העונשים ,והעבירות הללו מילה וע׳ז ה מ ה שני הפכים ח מ א ת המילה בשב ואל תעשה וע״ז ב מ ע ש ה ,כלומר בין שחמא שלא מל •איע ובין שחמא במעשה ש ע ב ד ע י ז ובשניהם נאמר כ ר ת ובשניהם נאמר הפר ותי׳ בשניהם אשכי ששינה א״ע יכול גם לשנות עצמו להמיכ ולעשות תשובה ,ונמחל לו וכמ״ש לש״י אצל עיז עונה בה בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה אבל עשה תשובה נמחל לו , והעבירות הללו חלוקות הן ע״ז הוא בנפש בדעה ,והמילה הוא ב ג ו ף ,ולכן אצל קרבן פ ס ח השתי עבירות הללו מ ע כ ב ו ת ,ה מ ר ת ד ת ,וערלות ,ה מ ר ת דת כמ״ש )שמות י״ב מ י ג ( כל בן נכר לא יאכל ב ו ,ותרגם כל בר ישראל דאשתמד ,וכדאיתא ב מ ס ׳ פ ס ח י ם ) ד ף ציו( בו ה מ ר ת דת פ ו ס ל ת ,ערלות מ ר ש וכל ערל לא יאכל ב ו ) ,ולדברי ר׳ •יהושע אפילו מילת עבדיו מעכבתו מלאכול ב פ ס ח ( ,והגם שמומר לחלל שבתות מומר לכל ה ת ו ר ה ,א מ נ ם אולי גזירת הכתוב דווקא על מי שעובד ע כ ו ׳ ם ויכול להיות עפיי דין תורה מומר לחלל שבתות מותר בקרבן פ ס ח וצ׳ע בזה )ועיין ב ס פ ר מורי אבן חגיגה דף ד׳ ו ב ס פ ר מנחת חינוך פ׳ בא מצוה ייג( ולכן יוכל להיות גם מ4ה המיגס כי אנחנו מדובקיס לד׳ באמונתו ובמצותיו בגוף ובנפש ואם הפר אחד מ ה ם אין לו •חלק ב פ ס ח שמורה על אמונתו ואחדותו י תיש זכר ליציאת מצריס וכאשר אמר ד ב ה ר סיני ״אנכי ד׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳ ולא אמר אשר בראתי שמיס ואס איש •וארץ ותלה אמונתו ביציאת מצרים ,וקרבן פ ס ח בוודאי על יציאת מצרים ישראל הפר האמונה ועבד ע י ז ,אין לו נפש מישראל ,ואם הוא ערל ולא מל א י ע אין לו גוף של ישראל ,וריחקס ה ק ב י ה מלהיות להם חלק ב פ ס ח ,כי הא בהא תליא יזלא מציגו בכל מצות התורה שיתחייב כרת בשב ואל ת ע ש ה ,ר ק במילה ו ב פ ס ח ,כמיש ׳וחדל לעשות ה פ ס ח ינכרתה ו נ י ׳ ,אך אין כיד שעומר בשני התשובה ויכיל לשנות עצמו ולכן ת ר ג ם בהם אשכי על מלס ה פ ר ,ועיין הימיב מה שכתבנו )ויקרא כיו מיו( , ע K ותמצא מ ר ג ו ע : פרשת לך ש ם ,א מ נ ם גם ה מ ד ר ש כאן ר׳ יהודה אומר ו ב ר כ ת י אותה ו נ ם נ ת ת י מ מ נ ה ל ך ב ן ,ו ב ר כ ת י א ו ת ה ל י ת ן ל ך בן ע ג ״ ל ה מ ד ר ש ,הרי ר״י מ פ ר ש כהתרנים מ ל ת נ ת ת י ב ל ש ו ן ע ת י ד ,,ליתן לך בן״ ושם ד ר ש ה מ ד ר ש נ ת ת י בלשון ע ב ד ״נתתי א ת הארץ״ ש מ א מ ר ו ש ל הקב״ה מ ע ש ה ,ו ה ח י ל ו ק ב ז ה נ י ה א ר ץ לעולם ע ו מ ד ת והיא מ כ ב ר ,א ב ל ה ב ן ע ר י ץ ל א ב א ל ע י ל ם ודו־׳ק: ויאמר י ח )גי( אתי׳ אם י א מ צ א ת י וגוי, הב ג ס ת יותר אורחים ב ל שמיו! י. .־!,ודה )דף ל ״ ה •ויאמר \rm ה ת ר ג ו ם כ י ת ב ה ש ם ק ר ש רסיבר ג ם כן שגדולה מקבלת פני שכינה כדאיתא שבועות במם' ה א מ ו ר י ם ב א ב ר ה ם ק ר ש חוץ מ ז ה ש ה ו א ח ו ל wגא מ צ מ ת י חן ב ע י נ י ך ,חנינא ב ן אחי ר׳ שנאמד יהושע ו ר ׳ אליעזר ב ן עזריה •משום ר' אליעזר ה ע ו ד ע י ־ א מ ר אף זה קד־יי ת מ א ן א ז ל א ה א דאמר ר ב יהודה א מ ר ר ב ג ח ל , תכנסו• ישני אורחים י ו ת ר מ ה ק ב ל ת פני ה״:.־ .״;.י ג י ר ו ש י ם הללו ועל זה הזוג כ ת ב רמףי »־*> ;.ק ד ש ו ה י ה אומר ,ע ד שירוץ ויכניס א ת )חי( 1 י מ א ן כאותו ה ז ו ג ,ו כ ן פ י ר ש ״ י כ א ן ו מ ב י א והוא להקב״ה שימתין ל ו ה א ו ר ח י ם וכו׳ םיזה טובח ש ו ד ו ל ה הכנם״א י ו ת ר וכוי: עימד ע ל י ה ם ,ו ה י א מ ש מ ש עלויהון ,ברא׳תי 1 1שם' ק י ד ו ש י ן )דף ל ״ ב ע ״ ב ( מעשה מ ס ו ב י ן ב ב י ת המשתה בנו ברבי אליעזר ור׳ י ה ו ש ע ור׳ צדוק ש. של ד»בן ג מ ל י א ל והיי ר ״ ג ע ו מ ד ו מ ש ק ה עליהן וכו .1:י?,ר לו ר״א מ ה זה י ה ו ש ע אגו יושבין ו י ׳ ,ברבי ע ו מ ר י מ ש ק ה עליני א מ ר לי׳ מ צ י ג ו גד!־ .מ מ נ ו ״ ש ש י מ ש ״ א ב ר ה ם גדול ה ד ו ר היי י ב ת י ב ב י ׳ ו ה ו א ע ו מ ד ע ל י ה ם וכו׳ ו ב ל ש ו ן הזה תרגם ו ה ו א ״ מ ש מ ש ״ ע ל ו י ה י ן ו ל א ת ר ג ם קאים ע ל ו י ה י ן מ ז ה מ ו כ ח ש כ ו ו נ ת א ו נ ק ל ם ,ל ז ה ,ועיין מה לקמן שכתבגי בזה יכיר ל נ ד ר ( ו ת ב י ן מ ה ש ת ר ג ם ב ל ש ו ן ע ל ו י ה ו ן ו ל א ת ר ג ם ע ל י ה ו ן ורו״ק: ראתון <׳'•׳( •:זר f ,ח־ה ,כעידן קימץ ,ורש״י פ י ר ש כ ע ת ח י ה ל ש נ ה ה ב א ה ופסח היי י י פ ט ח ה ב א נולד י צ ח ק עכ״ל רש׳׳י ועיין במם׳ ר״ה .נדף י״א ע ״ א ( ו מ ח ו ל ק י ם ב ז ה ה ת ר ג ו ם ת ו ם ׳ ע ם * ' מ ח ד ש ״ א .ו ל א רציתי'להאריך . '\i < י ׳ י י > ' -ה א ף א מ נ ם א ל ד ,ה ב ר ם בקושטא אוליד ו ה ו א ח י ז ק ־חתמי׳ ,ע ל אמנם ^רגס ־*קושטא ו כ ן פ י ר ש ה א ע ״ ז ־ צ י המ״ם נ י ם ף ע ל ׳ מ ל ת א מ ן ,כ ל ו מ ר וןאפשר ל מ ע ט א ת ה א מ ת ש ה י א בלתי א פ ש ר א נ י ב ת ת ש ע י ם ש נ ה ו א ד נ י ב ן מ א ה ו א ל ד ? ו ד ר ך ה ת ר ג ו ם לפעמינ! י ־ ה ן ך ,מ ל ת גם ואף ש ה ם ר ב ו י י מ ת ר ג ו ם ש ל אך ש ה ו א מ י ע ו ט למלת ברם ) ו י ק ר א כ״ו n"Bו א ף גם ז א ת ת ר ג ם ואף :ח ! ד א ו עיי״ ש מ ה שכתבנו ב ז ה ש ה כ ת ו ב מ מ ע ט ד ב ר י ם הקודמים .ו ע י י ן מ ה <ב״א( ארדה נא ו א ר א ה ״ואיתן״ הדילים : ו כ ת ב נ ו ב ז ה בכללי ה כ צ ע ק ת ה ה ב א ה א ל י ע ש י כ ל ה ו א ם ל א י א ד י ^ ה ,אתגלי כ ע ן ה כ ק ב ל ת ה י ן דעי׳יל תיבון ו א ם ת י מ ן ל א א ת פ ר ע ,תרגם ח ר ג ט ע ל מ ל ת ו א ר א ה גם ל כ ו ו נ ה לקדמי ־*ת; יי• n«r?,1 עברו ע ל ארדה דמה אעבד עמוד־ ..מירא א ם בהתרחקות שייך א צ ל הקב״ה לא ה ג ש מ י ו ת ,ואידון ואראה ש ה ב ל גלוי יידוע ל פ נ י ו ומוסיף התרגום ע ל מ ל ר כ־יח ש מ ת ר ג ם גמירא ה מ ל ו ת א ם ל א ת י ב ו ן א ם ל א יעשו ת ש ו ב ה ו ע ל מ ל ת .,ואפ" מןסייר ״׳.יבין״ ואם י ע ש י ת ש י ב ה ל א א ד ע ה ) י ב מ ה פ ע מ י ם ל א הבי.ש התרגום ע ל ה ט ע מ י ם ו ד ן ח ת ם י א יי::׳•;!:־• ״־׳׳ ל ק מ ן ) ד ׳ י״ב( עיין מ ה ?׳׳׳י׳ ׳..־•:׳־ ל;.ה יגן עיר( J W S Vח׳( וידע ב ה ם א ת אנשי סכות ררייוג״י־ע !.׳.בר ע ל י ה ו ן ית J Z ־ ׳ 1 J « 1־jiufi \I1 י ת אנשי ם מ ת וכן )יחזקאל י״ט( ויודע אלמנותיו ,והתרגום מוכיח מן הבתוב שהו« הגאי ״הכצעקתה וגו׳ ואם לא״ לכן תרגם ומבאר התנאי לתשובה אם לא תיכון ואם תיבין ,ולעיל אצל דור חפ׳יגה כ ת י ב גס וירד ד׳ ״לראות״ ותרגם ואחגלי ד׳ ״לאחפרע״ ו ל מ ה שיגה לתרגם כאן על ואראה ואידון אך כוונתו כמו שדרשו במ״ר שם ועתה לא יבצר וגו׳ א״ר אבא בר כהנאי מ ל מ ד שפתה להן הקב״ח פ ח ח של השובה שנאמר ועתה• ואין ועתה אלא ת ש ו ב ה האיך מה דאת אמר ועתה ישראל מה ד׳ אלקיך שואל מ ע מ ך בי אם ליראה והן אמרין לא )כלומר לא געשה תשובה( לכן תרגם שם לראות ל א ה פ ר ע שהדין ג פסק ונחתוך עליהם ל א ת פ ר ע כי כבר ה ת ר ה להם לתשובה והם אמרו לא געשה ואראה ואיתן תשובה א ב ל כאן עדיין לא אמרו לא געשה תשובה לבן תרגם אם לא ת י מ ן אעבד עמהון גמירא ואם ת י מ ן לא אתפרע ומתייק בתרגום זאת כי מתרגם באן היפוך משם שם תרגם לאתפרע יען שאמרו לא געשה תשובה א ב ל כאן תרגם ואם תימן לא א ת פ ר ע : )ב״ב( ואברהם עודנו עומד לפני ד ׳ ,ואברהם ער כען משמש בצלו קדם ד ׳ ,וכוונת. התרנום ל מ ה שאמר ר ב הונא )ברכות דף ו׳ ע״ב( א״ר הונא כ ל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו ואברהם מנא לן דקבע מקום דכתיב )שם י״ט כ״ 0וישכם אברהם בבקר אל המקים אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפילה שנאמר ו יעמר פ נ ח ס ומילל ,יםיומא של פסוק ד שכם א ב ר ה ם וגו׳ אשר ע_,ו שם א ח פני ד ' , ותרגם גם די משמש תמן בצלי קדם ד׳ והיכן עמד שם קאי על הפסוק הזה ואברהם עודנו ע ו מ ד .מ ז ה הוכיה לתרגם בשניהם בצלו בתפילה ומה שתרגם ער רען פירושו עד הגה לקמן )מ״ד כיה( ולא ראיתיו עד הגה ולא הזיתיו עד בען וכן ה ר ב ה ,כ ו מ ר מ ע ת שגלה לו ד׳ שהמה מלאכים שלוהי ד׳ להפוך את סדום כמ״ש הרמב״ן ע מ ד א ב ר ה ם ב ת פ י ל ה עליהם ואימתי גלה לו כ ש א מ ר השי״ת ה מ כ ס ה אני מאברהם את אשר אני עושה אז גלה לו ותומ״י עמד אברהם ל ה ת פ ל ל עליהם ואה״כ ראה י אברהם ״ייפנו משם האגשים וילכו ם ד מ ה ״ והבין שלא ק ב ל ד׳ תפילתי לבן ייגש אברהם ויאמר האף ה ס פ ה צדיק עם רשע ותרגם ״הברגד תשיצי והוא לשון רוגז וכעם והתרגים גטה מ ד ר כ ו ל ת ר ג ם ב כ ל התורה ע ל מ ל ת אף אף כי אין תרגום על מ ל ת אף והוא קרא ותרגום וכאן ובן פסוק )כ״ד( האף תספר• ילא תשא למקים ״הברגד תשיצי ולא תשבוק ולא ת ס ל ח והוא מ ת ר ג ם כמו דאיתא במ״ר ויגש אברהם ל מ ל ה מ ה )ר״ל וויכוח להשבית מרה״ר מעליהם( והפליג המדרש ש א מ ר אברהם להשי״ת חולין הוא לך ודברים קשים ) ו ה ב ל מפגי א ה ב ת הבריות( ומסר את גפשו ע ל י ה ם ,וזהו בכוונת ת ר ג ו מ ו ,גם מה שתרגם ע ד בען משמש בצלו כלומר עד אהד ויפנו משם האגשים וילכו ס ת מ ה הי׳ עומד ו ה ר ב ה עליהם ב ת פ י ל ה ,ועיי״ש במדרש ותראה כי התרגימים והמדרש עולים בקנה אהד ,אך מנין לי׳ להתרגום לתרגם האף ברגז שהי׳ כעם השם על סדום ועמיר ה יעל הערים ., נראה לומר ד ל מ ד מ מ ה ש א מ ר משה במשגה ת ו ר ה )דברים כ״ט כ״ב( כ מ ה פ כ ת סדום ועמידה אדמה יצמים אשר הפך ר׳ ״באפי יבהמתו״ ודרך התרגום לתרגם םתים מן, המפורש במק״א כמ״ש במבוא ה ת ר ג י ם : <כ״ה( הלילה לך מעשית כדבר ה ז ה ,קישטא איגין דינך גר אה דהוא תרגם כן מפגי כביד השם כלומר משפטיך א מ ת ולא כפירש״י עפ׳׳ י המ״ר ח ל י ל ה ל ך חולין הוא לך וכו׳ גם התרגום יונתן תרגם הולין הוא לך אבל אוגקלם ממאן בזה• כדרכו אפילו להרחיק מכל ריח ה ג ש מ י ו ת ו ב פ ר ט מ מ ל ת חילץ נגד השי״ה : <כיז( הנה גא היאלתי ל ד ב ר וגו׳ ,הא כען ״שריתי״ ,כן הגירםא בבל הספרים המתייקים• ובן בחיםש הררנ״א וכן ביונתן ב״ע שהולך א ה ד גירםת הגבינה שבאינקלס ולא נפש פרשת וירא הגר לג 65 ו ל א נבון הגירםא בחומשים אחרים ״אסנחי״ וראי׳ עיר לדברינו כי בתחילת ס פ ר ) ד ב ר י ם א׳ הי( הואיל מ ש ה תרגם ״שרי׳׳ מ ש ה ורש׳׳ י פירש שם הואיל התחיל במו ה ג ה גא הואלתי )גם בזה יש חלופי גרסאות בחומשים אהרים הגירםא פ ה פסוק ב״ז ברש״י הואלתי רציתי כמו ויואל משה ולגירםא הזאת יהי׳ כווגת רש׳׳י שם בדברים שפירש כמו הנח נא הואלתי על פסוק )ל־א( כאן ד כ ת י ב גם ה נ ה נא היאלתי כי ע ל )פסוק כ ״ 0פירש רש״י הואלתי רציתי ,א ב ל בחומשים אחרים חסר כאן בדברי רש״י בפסוק כ״? ״הואלתי רציתי כמי ויואל משה׳׳ ולגירםא הזאת יהי׳ מוסב שם דברי רש׳׳י ברברים על פסוק ב׳׳ז שקידם לו( איך שיהי׳ מוכה מזה שהגירסא כאן בתרגום ״אםגתי* טעית ה ו א ,ואח״ז ראיתי בשפתי ח כ מ י ם עיי״ש לפי פירושו שמבאר דברי רש׳׳י ״הואלתי" הראשון )שבפסוק כ ׳׳זי׳ פירושו הההיל במו שפירש רש׳׳ י שם ברברים )יכהתרגום שם והבא ״שרי״( והואלתי השני פירושי רציתי במו ויואל משה והיא בפסיק ל׳׳א ב א ן , ולפי דבריו דברי רש״י הללו הואלתי רציתי וגו׳ הוא בפסוק )ל״א( כאן והוא ראי' לרבריגי בי הגירםא הגבינה בתרגום שריתי אמגם התרגים מתרגם גם בפסיק )ל׳׳א( הואלתי ״שריתי״ כמו בפסיק )כ״ 0ו מ צ א ת י גם בנתה״ש ו ד ל א ב ל מ ה שתרגם פ ה .אםגיתי״ לשון רביי לא ידעתי לכווגו ויוב״ע תרגם פה שריתי לשון ה ת ה ל ת עכ׳׳ל א ב ל ב א מ ת גירסא מוטעה ז א ת וצ״ל שריתי: ו ע ת ה נ ב א ר התרנים ב ע ד ה ,פםוק )ב״ט( ויוםף עור ל ד ב ר אליו ויאמר אולי יטצאין שם ארבעים ויאמר לא ״אעשה״ בעבור ה א ר ב ע י ם ,לא אעבד ״גמירא״ בדיל ארבעין ,וכוונתו י מ ו שפירש רש״י יימלטו ארבעה הכרכים ר״ל לא אגמור כילם ר ק ברך אהד אשהית ובן בפסיק)למי׳ר( לא אעשה אם אמצא שם שלשים תרגם לא אעבד גמירא אם א ש כ ח תמן תלתין ר״ל לא אגמיר את כילם רק שני כרבים אשהית ,ובזה ניחא מה של** אמר אצל העשרים בפסוק )ל״א 1ל א אעשה רק בלשון ״לא אשהית״ כי בזה לא שייך לומר ל א אעשה ולתרגם לא אגמור מ ל ם כמו ה מ ו ג ה קורם ורק שלשה כרכים אשחית ,ביי ה מ ה היא ״הרוב״ ושני כרכים הוא רק המיעוט מן ההמשה וכל שכן אצל העשרה שהם מיעיטא דמיעוטא לכן כתיב בעשרים ובעשרה בלשון לא א ש ה י ת ,והנה בתהילה בפסוק )ב״ח( אצל הארבעים וחמשה אמר ״לא אשהית" ופירושו לא אשהית ״כלום״ ואצל חמיעוטין כתיב גם לא אשחית גבי העשרים וגבי העשרה ושם פירושו לא אשחית ״כולם" ודו״ק ולבן גראה שרש״י ל מ ר פירושי מהתרגום ובזה יתורץ תלוגית ק צ ת מפרשי התורה מנין לו לרש״י ל פ ר ש כן *; 1 קח *( הערר .ועתה נבאר ב ע ז ר ת השיית שינויי הכתובים שכל גדולי המפרשים נתקשו בזה ואמרתי לחוות בעניית דעתי הקצרה והשפלה שאף על הנמלה א מ ר הכתוב ״ראה דרכיה ז ח כ ס ׳ ) ,פ ס ו ק כ י ו ( ויאמר ד א ם אמצא בסדום חמשיס צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום ב ע ב ו ר ר ופירש רשיי לפי שסדום היתה מסרפילין וחשיבה מכולן תלה בה הכתוב עט* ל רשיי לכן אין להקשות למה שינה ה כ ת ו ב לשין ע י ר ילשין מ ק ו ם שהוא דבר א ח ד ,אמנם צריכין אנו להתיר ה ס פ ק ו ת מדוע שינה ה כ ת ו ב פ ט מ י ם בלשון א ם .א מ ל א ״ ו פ ע מ י ם לא הזכיר א ם אמלא ו מ ד ו ע כ חי פ שתי פ ע מ י ם ,הואלתי׳ בפסוק כ״ז ופסוק ל״א ומדוע כתיב שתי פ ע מ י ם אל נא יחר ב פ ס י ק למיד ובפסוק ל״ב ולמה דווקא השינויים בשני פ ס ו ק י ם האלה ובשני פשוקים הקודמים : כאשר כתבנו לעיל כי א ב ר ה ם מקודם התפלל עליהם כמיש ואברהם עודנו עימד הנח לפני ד׳ ותרגם בצלו ק ד ם ד וכאשר ר א ה ויפנו משם המלאכים וילכו ם דמה לשחת 5 הא י ט נ ט ״ ו ( קח א ת א ש ת ך ואת שתי בנותייך ה נ מ צ א ו ת ,וית תרתין ב נ ת ך ד א ש ת ב ה ן מהימנין ע מ ך ומוסיף מ ל ת .מ ה י מ נ י ן ,כלומר שהן היו מ א מ י נ ו ת ל ד ב ר ה ז ה ,כמו ש ה א מ י ן לוט וזד ,שתרגם מהימנין ע מ ך כמו ש א ת ה מ א מ י ן כמ׳יש )לעיל י״ד( ויצא ל ו ט וידבר לשחת א ת ©דום הבין מזה"שאין תפילתו מקובלת לפטיו יידיש מרוב מלירות לבו לאהבת הבריות ויגש א ב ר ה ם כביכול ל מ ל ח מ ה נגד השם )ויכוח דברים כמיש לעיל( וכן פירש רש״י ע פ ״ י ה מ ״ ר ויגש א ב ר ה ם הגשה ל מ ל ח מ ה הגשה לפיוס הגשה לתפילה וכו׳ עיי^ש א מ נ ם כיון ששמע מהקב״ה ש א ח ר א ם אמצא״ ב ס ד ו ם חמשים צדיקים ונשאתי לכל העיר בלשון מציאה שהוא דבר יקר שכן כתיב )ירמי׳ ליא( כענבים במדבר מצאתי ישראל ואיתא במדרש שלש מציאות מצא הקב״ה א ב ר ה ם ודוד וישראל ועל כולם מביא ה נ ד ר פ ס ו ק י ם בלשון מציאה ,ועוד איחא מ ד ר עצ עסו ק דלקמן )יימ מיו( ואת שתי בנותיך הנמצאות א י ר סובי׳ בר• יצחק שתי מציאות רות המואבי׳ ונעמה העמונית א י ר יצחק מצאתי א ת דוד עבדי היכן מצאתי אותו ״ ב ס ד ו ם ״ הי׳ שמח א ב ר ה ם ש מ ח ה נ מ ל ה ב מ ה שאמר ה ק נ י ה בלשון א ס אמצא וחשב ב ד ע ת ו שבוודאי יש מציאה ב ס ד ו ם ובזה יפיק רצון מ ד שיצילם בזכות הצדיקים שנמצאו ש ם ,אך א ב ר ה ם ס ב ר ב ד ע ת ו שהצדיקים ישנס ע ס ה ב ס ד ו ם אבל הקב״ה לא גלה לו האיך הוא הדבר ועל איוו אופן ינצלו המציאות האלו עיי הצלת לוס ו ב נ ו ת י ו ,לכן מרוב שמחתו התחיל ויען א ב ר ה ם ויאחר הנה נא הואלתי כלומר התחלתי בתחילה לדבר עזות נגדך ואמרתי חלילה לך חולין הוא לך כפירשיי ה ש ו פ מ כל הארץ לא יעשה משפע כאשר הביא המיר המלחמה נגד השי״ת ״ואנכי ע פ ר ואפר* זה הוא ה פ י ו ס שפירשיי בשם ה נ ד ר כלומר סלח ומחל לי על שדברתי קשות ,ובקש ו א מ ר אולי יחסרון חמשה וגו׳ ויאמר לא אשחית א ם ״אמצא* שם א ר ב ע י ם וחמשה והשיב לו השם גם בלשון מציאה ) פ ס ו ק ג י ס ( ויוסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי *ימצאוך שס א ר ב ע י ם ,ולמה כתיב ״ויוסף עוד לדברי צי ע ד ע ת ה בקש על כל הכרכים שינצלו ונחירא א ב ר ה ם מתשובת השם שהשיבו לא אשחית א ם אמצא שם ארבעים וחמשה אבל אם לא יהי׳ ה מ ס פ ר של ארבעים וחמשה אולי ישחית ויאבדו כולס ל ק ויוסף תפילה על הארבעה 5רכיס שינצלו בעבור ה א ר ב ע י ם ואמר א ב ר ה ם גם בלשון אס ,אמצא* אבל השיית לא הזכיר ע ת ה לשון מציאה בתשובתו על הארבעים וכתיב ר ק לא ״אעשה׳ בעבור הארבעים ,וכיון ששמע אברהם ש השי ״ת לא אמר בלשון מציאה חלשה דעתי ורפי ידיו ואחר אולי חרה אף ד׳ אשר אני מ ס ר ב כך להתפלל עליהס הרבה ) פ ס ו ק למיד( ויאמר אל נ א יחד לאדני ואדברה אולי ״ י מ צ א ו ך שם שלשים והשם ר י ח ם עליו והוא בוחן לבות כי הי׳ לו צער אשר לא השיבו בלשון מציאה ו נ ע ת ר לו ד׳ ויאמר לא אעשה אם ״אמצא' שם שלשים בלשון מציאה ,ו ע ת ה מכאן ואילך נשאר המיעימ מן החמשי׳ ר ק עשרי׳ והי׳ א ב ר ה ם מפחד מאוד שלא יהי׳ המיעוט נ ג ד ר א ח ר הרוב כמו אצל ע י ר ה נ ד ח ת )לענין ממונם אבד סנהדרין ד ק י י ב ( ויאבדו כ ו ל ם ) פ ׳ ל״א( ויאמר הנה נא הואלתי ות׳ *שריתי״ התחלתי כלומר עתה התחלתי תפילה חדשה עליהם שלא יספו המיעיס בעון הרוב ועשה ע מ ה ם חסד לפנים משוה״ד אולי ימצאון שם עשרים בזה לא השיב לו הקביה בלשון מציאה ויאמר לא אשחית בעבור העשרים אבל ' )ולא א מ ר א ס אמצא שם עשרים( וכיון שראה שקבל ד׳ תפילתו אף על המיעימ ביקש והתפלל ו א מ ר ) פ ס י ק ל״ב( ויאמר אל נא יחר לד׳ ואדברה אך ה פ ע ם אולי ימצאון שם עשרה כלומד שאיני מניחך כביכול ,ולשאת את פני גם לדבר הזה אפילו על מיעוסא מ ד ע י ס א ובזה בוודאי לא השיב לו ד בלשון מציאה אבל א ב ר ה ם לא הניח מפיו לשון מציאה ע T ואמר נפש פרשת יירא הנר לד 67 וידבר א ל ח ת נ י ו ל ק ח י ב נ ו ת י ו ונו׳ ו י ה י כ מ צ ח ק ב ע י נ י ח ת נ י ו ,א ב ל ה ן מ א מ י נ ו ת ה י ו ל ד ב ר הזה ו ל פ י פ י ר ו ש רש״י ה ש ת י ב נ ו ת ע ם ב ע ל י ה ן ש ה י ו ב ע י ר נ ס פ ו ב ה ה פ ב ה ו ש ה י ב נ ו ת י ו ה א ר ו ס ו ת ש ה י ו ב ב י ת נ י צ ו ל ו ע ם א ב י ה ן וכיוון התרנים ל ד ר ש ת רבא ) י ב מ ו ת ע׳׳ן •ע״א( ד ר ש ר ב א מ א י ד כ ת י ב א? א מ ר ת י ה נ ה ב א ת י ב מ ג י ל ת פ פ ד כ ת ו ב ע ל י א מ ד ד ו ד אני אמרתי ע ת ה באתי ולא ידעתי ש ב מ ג ל ת ספר כ ת ו ב עלי התם כ ת י ב ״ ה נ מ צ א ו ת ״ ה ב א כתיב מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משהתיו ע ״ כ לשון הגמרא ,וזהו ראי׳ למי׳ ש לעיל בי מ ל ת ״מציאה״ ד ב ר חשוב ייקר הוא ע״כ מדייק התרנים ע ל לשון הכתוב מאי.הנמצאות״ לבן תרגם דאשתכהן מהימנין שהיו מאמינות ל ד ב ר הזה כי משתית ד׳ א ת העיר ואמינה היא ד ב ר יקר דגיצולו בזכות אמוגתן ייצאו מהן רות המואבי׳ ו נ ע מ ה העמונית השתי פרידות ט ו ב ו ת ) ב ״ ק דף ל ״ ח ( ורש״י פירש הנמצאות ״ ה מ ז ו מ נ ו ת ״ לך ב ב י ת עכ״ל רש״י וזה ש כ ת ב נ ו בהמבוא שרש״י מחוייב לפרש לפי פירוש המלות אבל התרגום י ש לו ד ש ו ת ל ה ו ס י ף על לשה״כ ומפרש לפי הכוונה ומוסיף מ ל ת מהימנין ו מ ל ת ע מ ך ,ובזה מיישב מה ש ת מ ה הררנ׳׳א על מ ל ת עמך בתרגום שאין לו ב י א י ר ולדברינו ניחא שהוא כעין כ ל ו מ ר בתרגום מאי הנמצאות מהימני! עמך כמי שאתה מאמין: <י״ 0ויאמר ה מ ל ט על נ פ ש ך ,ואמר ח ו ם על נ פ ש ך גם זה ת י ק ו ן לשון הוא איך נופל הלשון ה מ ל ט על חגפש ותרגם ח ו ס על נ פ ש ך : )י״ח( ו י א מ ר ל ו ט אלהם אל גא אדגי ,בבעו כען ד ׳ ,והשם קדש ,ו כ ת ב הדרג׳׳ א ה ״ ל לא ידעתי ל מ ה ל א תרגם מ ל ת אל ש ה י א מ ל ת השלילה כאשר ת ר ג ם לעיל נפסוק זי( ל א ת כאישון ורו׳ עיי״ ש ,עיין מ ה ש כ ת ב נ ו ע״ ז ב מ ב י א מ ד ר כ י התרנים ושם ביארנו בעז״ה כ ל מלוה בבעי האמורים בתרגום שהיא ממלות ה ק ר י א ח ובחדא מ ח ת א עולים כולם : •נב׳׳א( אי׳טר ד ב ר ת ,דבעיתא ע ל ה ,מבאר מאי אשר ד ב ר ת ,אשר ב ק ש ת ע ל י ה , כפירש״י להניהה : <ל״ב( ל כ ה נ ש ק ה ,איתא נ ש ק י תרגם לפי גשוא המאמר רהו״ל ל מ כ ת ב בא נשקה א ת אבינו יין וכן ה ר ב ה ב כ ת ו ב והתרגום לפי לשון הארמי ו כ )בי( ויאמר א ב ר ה ם אל שרה אשתו אהתי היא ,ואמר אברהם ״על״ שרה א ת ת י ׳ אתתי היא כאשר פירש רש״י אל שרה א ש ת ו על שרה אשתו וגו׳ עכ״ל והיא רש״י *( : ואמר גם בזה אולי ימצאון ולא אמר אולי יהי׳ שם ,כי לבו אמר לו שבודאי יש מציאה ב ס ד ו ם כאשר כתפנו לעיל ״והוא משיח צדקנו״ : ן ך ^ ף ן י ב ס פ ר כלי יקר שפירש זאת הפרשה רק בדרך רמזים רחוקים עיי״ש ,וכתב בסוף דבריו ו ד ל ומציפו למפרשים ה ר ב ה ד ע ו ת ביישוב ס פ י ק ו ת אלו ג ס מצאנו להם שנהנו כמה רמזים בדרך דרש ל מ ס פ ר ם א ל ו ,ע י כ מלאני לבי לילך ב ע ק ב ו ת ם לעשות בו רמזים קרובים חל השכל כדי לתרץ ב ה ם כל השינויים שמצאנו בבקשות אלו ״כי לא דבר ריק הוא״ ואך א ס א מ נ ם שגיתי ברואה לא נופל אנכי מ מ ה שכתב מ ה ר י י א ז״ל )אברבנל( שעשה גיכ רמזים רחוקים ו ח ת ם דבריו ו ד ל ואפשר שיהי׳ בזה מ ע מ י ם א ח ר י ם וגם אלה איכס אלא דרך אסמכתא והדרש כי לח יטביל חומר הדרוש יותר מזה עכיל : *( הערה רש*י פירש ויאמר אברהם ,כאן לא נמל רשות אלא על כרחה שלא במו בתה צפי שכבר לוקחה לבית פ ר ע ה ע י י פ ן ,אל שרה אשתו על שרה אשתי עכיל רש״י ונדחקו על פירש״י המזרחי והגויא ולבוש האורה עיייש הימיב ,ולולא דבריהם הקדושים )גי( והיא ב ע ו ל ת ב ע ל ,והיא א ת ת גבר ,תרגם הכוונה והיא אשת איש וזה יפוי לשה״כ: )ייב( וגם א מ נ ה ,וברם ב ק ו ש ט א ,עיין מ ה שכהבגו בזה בהמבוא שהוא משימושי׳ . ר« ן שן ה א ף מ י )י״ג( ו י ה י כאשר התעו אנתי אלהים מבית אבי ואומר לה זה ח ס ד ך וגו׳ ,והוה כד ט ע ו עממיא ב ת ר עובדי ידיהון יתי קריב ד׳ לדהלתי׳ מ ב י ת א ב א ,התרגום ממאן •בפירשיי ר מ ל ה ה ת ע ו בלשון רבים יהא קאי ע ל אלהיח שהוא קודש לכ״ע יען שהוא זהיר ב ז ה מ כ ל מיני רבוי ע ל השי״ת ופירש לשה׳׳ ב ע ל אופן אחר ,ב כ ת ו ב כ ת י ב ״התעו״ בהפעיל הקדושים הי׳ נראה לומר דרשיי הרגיש על לשון הכתוב מאי ויאמר א ב ר ה ם וגו׳ אחותי • היא הלא שם אצל פ ר ע ה כתיב אמרי נא אחותי א ח ולמה שחקה כאן שרה ולא א מ ר ה כלים ר ק ויאמר א ב ר ה ם אל שרה אשתו כלומר על שרה אשתו אחותי היא לכן פירש רשיי כאן לא נמל רשות אלא על כרחה שלא במיבתה שקידם ביאתם לגרר ביקש א ב ר ה ם משרה נ ם לאמר אחותי אח י היא השיבי ל א ו ,ר א ה מה עלתה בי ב פ ע ם הראשונה כי כי אחותך אני " .ולוקחתי לבית פרעה עיי כ ן ,אמר ואמרתי לדבריך שמעתי לה א ב ר ה ם הלא הי׳ לך נ ס שהכה ד׳ אח פ ר ע ה בנגעים וחשך אותו מ ח נ ן ו ,אמרה לו שרה אמור אתה האמח שאשחך אנכי ובשח בד׳ ויעשה ל ך " נ ס שלא" יהרגוך ] ,י ע י ד זה מצאתי ברמבין פ׳ לך )י״ב יו׳ד( וזיל ודע כי א ב ר ה ם אבינו ח ס א יומא גדול בשגגה׳ שהביא אש חי הצדקת במכשול כגון מפני פחדו פן יהרגוהו והי׳ לו לבמיח בר׳ שיציל אותו ואת 'ישתו ואח כל אשר לו כי יש באלקים כח לעזור ולהציל וכו׳ ע כ י ל הרמבין לכן בוודאי הוכיחה שרה לאברהם בדברים האלה קודם ביאתם לגרר כשביקש א ב ר ה ם ממנה לאמר עוד אחותי א ח ,ולכך לא ר צ ח ה [ ,ואני הנני מוחל לך נ ס כזה שבין ׳ כ ך ובין כך יתעוללו בי ה מ מ א י ס האלה כאשר התעולל בי פ ר ע ה ,כשמוע אברהם דברי שרה שתק ולא אמר לה כי הוא בעצמו יגיד עליה שהיא אחותו והי׳ ירא פן תגזור שרט עליו בבל יאמר א ־ הוא ה ת ח כ ם בבואם לגרר בבית מלונם א ח ר פ ת א ו ם לשרה בזה הלשון ״אחותי׳ חן לי לאכול ״אחותי׳ חן לי לשחות וזה שפירשיי על כרחה שלא במובתה- אמר זה וכן אם שאלו אנשי ה מ ק ו ם עליה מי האשה היפה בנשים אשר אתך השיב אחזחי היא ובזה נלכדה שרה שע׳כ שלא בסיבתה שתקה כי איך תיכלה להכחיש את. אברהם ולאמר לא כן הוא אלא אשתו אנכי ,וזהו שתרגם אונקלס אל שרה ,ע ל י שרה וכן פירש רש׳י אל שרה אשתו על שרה אשתו כלומר כתיב אל שרה והכוונה גם• על שרה בפניה אמר אל שרה אחותי תן לי לאכול וכדומה ושלא בפניה א ס שאלו אנשי המק־ם ״עליה' אמר אחותי היא )ובזה מתורץ קישית המזרחי עיי״ש וכיון ששניהם במשמע הוכרח הכתוב לומר ולכתוב אחותי היא ולא אחותי את כי זה מ א מ ר 7 הכחוב בין בפניה ובין שלא בפניה אמר עליה אחותי ה י א ( : ו א ח ר זמן ר ב מצאתי בעזיה ב פ ס י ק ת א זימרתי המכונה מדרש לקח ס ו ב ראי׳ נכונה־ לכל דברינו וזיל ה פ ס י ק ת א ייאמר א ב ר ה ם אל שרה אשתו אחותי היא על כרתה שצח ב ס י ב ת ה שהרי בראשונה א מ ר לה אמרי נא אחותי א ת יהיא צא רצתה לכך כתיב ויאמר א ב ר ה ם ע י כ לשון ה פ ס י ק ת א ,מזה נ ר א ה בעליל שרשיי פירש כהפסיקתא׳ ולא כאשר כתבו המזרחי ונישא כליו בדחוקים עיייש : מצאתי שס ראי׳ לדברינו הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גס היא אמרה אתי עוד ה ו א ,הוא כתיב )בוייו לשיז (.כלומר א ב ר ה ם הוא אמר והיא שתקה על ד ב ר י א ל י ה ם כאילו היא אמרה משוס דשתיקה כהודאה דמיא עכיל ה פ ס י ק ת א וגם זה כדברינו ב ע ד ה ,וד׳ ינחני בדרך ה א מ ת • . נפש פרשת י ר א לה 69 הגר ב ה פ ע י ל יתרגם ״טעו״ בהקל והוד .י ד טעו עממיא ב ת ר ש ב ר י יריהון י בלומר כאשר ,טעי העמים אהר העצבים מעשה י ד י ה ם ,״יתי״ ק ר י ב ד ׳ לדהלתי׳ מ ב י ת א ב א ,אותי ק ר ב ד׳ ליראתו מבית אבי ת ר ח שהיו עובדי ע״ז ,ורק אותי ל ב ר י לקח ד׳ מהם וכןרכני ל ע ב ו ד ת ו וליראתו ,א ב ל רש״י שפירש עפ״י פשוטו של מקרא ועפ״י טעם הגגינה אינו נ ר א ה לו למשוך מ ל ת ״אותי״ ל מ ט ה למלות אלהיט מ ב י ת א ב י ,ובפסוק כתיב התעו והוא מתרגם טעו וגם אוגקלס מוסיף על הקרא טעו עממיא ב ת ר עוברי יריהון ,ולאוגקלם ניתן הרשות להוסיף כאשר כתבגו כ מ ה י פעמים מפירש״י ממם׳ קידושין והוא מתרגם ׳ ל פ י הבווגה ולא אחר פירוש המלות ואין דרך רש״י כן לבן פירש רש״י כאן אוגקלס תרגם מה שתרגם ויש ליישב עור על אופניו כלומר אחר פשוטו של מקרא בהפעיל ולפי הגגיגה ב ט ע ם רביע שדוא מ פ ס י ק ,ובלי הוספה על הקרא *( : ׳)ט״ 0ולשרה אמר הנה נ ת ת י אלף כסף לאהיך הגה הוא לך כסות עינים לבל אשר אתך ו א ת כל ו נ ו כ ח ה ,ו ל ש ר ה אמר הא יהבית א ל ף םלעין דכםף לאחוך ה א הוא ליך כסות ריקד עינין חלף דשלחית ודברתיך וחזית יתיך וית בל דעמך ועל בל מה ראמרת א ת ו ב ח י ח ,ורש״י פירש על אופן אחר וכתב ואוגקלס תרגם בפנים ••אחרים ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הגה הוא לך כםית של כבוד על העינים •שלי ששלטי בך ובכל אשר אתך ועל כן תרגם וחזית יתיך וית כל דעמך עכ׳׳ל רש״י ורש״י קצר בלשונו כ ד ר כ י : ׳יזהו ביאור התרגום לפי המדרש כאשר נבאר ב ה ע ר ה ,הא חיא ליך כסות דיקר עיגץ פירוש כסות יקר של עיינין מלבוש יקר של מטרונות ב נ ו ת מלבים יוצאות בהן ועשייה עינים עינים מנוקבית מעשה חושב נקונסט ארבייט( ובל״א קורץ לה )פלאר( ואז •היו ר ק בגית מלבים ייצאוה בהן ימבםית צירתן ב ה ן ובפרט בארצית החמים שלא יכה אותן הים השמש וישחיר תוארן והן רואות את כלם א ב ל אהרים לא יוכלו לראות תיאר פניהן מן המסיר .הזאת ובזה פייס אבימלך את שרה בשלהה ממגו יאמר לה בזה תהי׳ ב ט ו ח ה שלא יגע בך שום אדם ב א ר צ י ,כי יראו מגשת אליך שאת לובשת מלביש מלכים כ ס ו ת דיקר ע י ג י ך ,ועור הלא לא יראו תואר פגיך בעבור מסוד ,ה מ כ ס ה יפיך ,ובזה גם ׳*( הערה והתרגום הזה הוא כדעת ה מ י ר על ה פ ס ו ק הזה א מ ר ר׳ חנן הלואי נדרוש הדין קריא תלת אפין ונפיק ירוי )לכוון האמת מיכ( כשעה שבקשו ה ע ט י ם •להזדווג לי עד שאני בבית א ב י ,נתקיים עלי ה ק ב י ה ,ובשעה שבקשו ה ע ט י ם להתעות אותי נגלה עלי הקב״ה ואמר לי לך לך ,ובשעה שבקשו ה ע ט י ם לתעות מדרכיו של ״הקב׳ה העמיד להם שני גדולים משל בית אבא ,שם ו ע ב ר ,והיו מתרים ב ה ם ,ופירש ה מ י כ הלואי נ ד ר ו ש ,מי יתן שנדרוש אותו ) ה פ ס ו ק ( בשלשה פנים ־ ׳ " ונצא ירי חובתו ל ט י ן ה א מ ת ,להזדווג לי פירשיי בשם פרקי ר י א שנחבא עשר שנים בעוד שהי׳ קמן בקשו כל גדולי נמרוד והקוסמים להרגו וכו׳ העמיד להם -וכו׳ שם ועבר והיו מתרים • 3ה ם ואלמלא שהתרו בהם היו מיםרים אותו ביסורים קשים מכיל ה מ ד ר ש ,ומיכ •, ־והתרגום הוא לפי פירוש השני שבמדרש בשעה שבקשו ה ע ט י ם להתעות אותי נגלה עלי • ע ק ב י ה ו א מ ר לי לך לך והוה כד שעו עממיא בתר עובדי ידיהון יתי ק ר י ב ד לדחלתי׳ ,מ ב י ת א ב א ׳ פירוש במה קרבני לעבודתו ,מ ב י ת א ב א ׳ במה שאמר לי לך לך וגרי *.מבית אביך׳ ואם ת ד ק ד ק בכל השלשה פירושים שבמדרש ,א ל ה י ם ׳ הוא קודש וגס <משך למטה כ ד ע ת התרגום ע ׳ ד הדרוש ,ועל דרך הפשע הוא כפירשיי כמ״ש ,וכן ׳מצאתי בפירוש ע ; יוסן 6על המדרש שפירש הג׳ פירושי המדרש כמו שכתבנו שמלת אותי •נמשך לממה כאשר ת ר ג ם אונקלס : : 70 נפש פרשת ילא הגר גם בני ארצי לא יבשילו בך ויהיו נקיים מכל הטא יערן ולא יאונה להם בל עין באשד נגע בי יד ד׳ שהטאתי נגדך הגם שלא ננעתי בך והרני ניתן לך זה חלף )כלומר יען, תרגום של יען ושל ע ק ב ,חלף( ״דשלחית ו ד ב ך ת י ך כמ״ש )לעיל פסוק בי( ״יישלח* אבימלך וגו׳ ״ויקה״ את שרה .ותרגם ״ושלח׳׳ ״ודברי מלכא דגרר ית שרה ,״וחזית יתיך׳ וראיתי אותך ״וית כל ד ע מ ך הוא לשון צח וגקי שראיתי גופך ערומה וכמו שפירש״י׳ בכוונת תרגומו על העינים שלי ששלטו ב ך דאל״כ מאי עינים שלי הלא כולם ראו פגיה ו מ ת לשון ש ש ל ט ו בך וזהו ת ר ג ו מ על מ ל ו ת ל כ ל אשר אתך ועיין בהערה ועל כל מה ד א מ ר ת ועל כ ל מה שאמרת אתוכחית ה ה ל ה הי׳ נראה מדבריך שאברהם הוא אחיך כי הוא א מ ד אחיתי היא ואת ש ת ק ת ו הורת לדבריו כי שתיקה כהודאה היא ואה״כ כשהייתי ע מ ך צעקת אלי אשת איש אני )כדאיתא הלשון בנדר( ומרוב צדקתך לא אמרת לי א ב ר ה ם הוא בעלי או בלשון אשת אברהם אנכי ושמרת בזה את בעלך הנביא אתוכהית להוא בירור דברים כפירש״י( הוברר ה ד ב ר מזה שצדקת א ת וכל דבריך אמת כי את אחות ב ת אביו ונם אשתו את בי בן אמר לי נם בעלך ה נ ב י א ,ובל הדברים האלה ד ב ר אבימלך אל שרה ופייס איתה ובקש ממנה מ ה י ל ה ,וגראה מדברי התרגום שתרגם אחר לשה״ב הנה נתתי אלף בסף לאחיך ותרגם הא יהבית אלף םלעין דבםף לאהוך הא הוא ליך כסות דיקר עיגין כלומר האלף כסף נתתי לאחיך שיקנה עבורך כסות דיקר עינין שהוא מלביש מלכים ולך ניתן הרשות לקגות עבורך מםוה של בגית מלכים א ב ל לאיש אחד אין לו רשות לקנות עביר אשתו ב ז א ת ,וכן מצאתי באע׳׳ז הוא לך ב ל הכסף לקנות מלבוש עב״ל *( ן וילדו יש *( הערה ה פ ס ו ק הזה כל המפרשים נדחקו בו וים רשיי נדחק בזה כי לכולם פירכא מה זה ראי׳ לכל כאי עולם )אך ליישב דברי רשיי כמה שאמר שלמה במשלי )וי׳ו( כי ק נ א ה ק מ ח ג ב ר וגו׳ ולא ישא פני כל כ פ ר וגו׳ וזה שכתב רשיי עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון כלומר ובעלך קבל ממני האלף כ ס ף וגס זה לעבורך גרי לפייסך ועוד להתפלל ב ע ד י ,בוודאי י ו ד ע בעלך שנקי אני מ מ ך כי נביא הוא דאליב ה מ מ ו ן הזה הי׳ קנאה -ח מ ת גבר יותר ולא ישא פני כל כ פ ר ,א ך לפי זה קצת קשה הלשון לאחיך הוליל לבעלך או לאישך( וברור דברים שנתן לה אבימלך אלף כסף־ א ד ר ב ה ה ס יאמרו שזהו אתנן אך רש״י מדייק לומר שהונרכתי לבזבז ממון ולפייסך יהיו יודעים שעל כרחי השבוחיך ועיי נ ס ע כ י ל רש״י כי רש׳י הולך אחר לשון הכתוב־ לפרש מלה במלה אבל התרגום מוסיף על הקרא ו מ ת ר ג ם לפי דרשת ח ד ל כאן ב מ י ר ו ד ל המדרש הנה הוא לך כסות עיניס אמר ר׳ יוחנן עשה לה כ ס ו ת שהכל מבימין בה ולא בנויה ,כ ס ו ת ע י נ י ס ׳ כסות שהיא עשוייה עי ני ס עי ני ס ,ר׳ ברכי׳ אמר עשאה מ ט ר ו נ ה כ ס ו ת שהיא מכוסה מן העין ופירש ה מ י כ בשם הילקוט וכן גירסת רשיי בהדיא ר׳ ברכי׳ א מ ר נטל לבוש מלכות והלבישה ועשאה מטרונה למה כדי שלא יתבע. א ד ם א ו ת ה ע כ י ל ה מ י ר ,ולכזה א מ ר הדברים האלה שבשביל שאמר לאברהם ב ע ס י ק ה ק ו ד ם לו הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב הוצרך לומר אחיכ שאל תיראו א ב ר ה ם ישרה תשבו ב ט ח בארצי ולא ירים איש א ח ידו לגשת אל שרה ולנגוע בה כאשר הי׳ ער מ ה ",׳' ועיד זה מ ת ר ג ם אונקלס כתיש בפנים ומה שתרגם דחזית יתיך וית כל דעמך הוא לשון צח ונקי כמו שפירשיי ל ע י ל ) פ ס ו ק וי״ו( ידעתי כי ב ת ם לבבי א מ ת שלא דמית. מ ת ח י ל ה ל ח ט ו א אבל נקיות כ פ י ס אין כאן )הדא א מ ר משמוש ידים יש כאן( ע כ ׳ צ לש״י כי אבימלך א מ ר כ ת ם לבבי ובנקיין כ פ י ס עשיתי זאת והשיית השיב לו נקיות, כפים פלשת וירא נפש הנר לו 71 <י״ז׳ וילדו ,ו א ת ר ו ח ו ,רש״י פירש נפתחו נקביהם והוציאו והוא ל י ר ה ש ל ה ם עכ״ל רש״י והרמב״ן כ ת ב שקאי על לידת הנשים ואולי רצה אונקלם לבלול גם הזכרים ב מ ל ת ו י ל ד ו ) ב פ ת י ר ת נקביהם( לכן תרגם .ואתרוחו• שכולל הבל ועיין ברמב״ן. א ב ל רש׳׳י מפרש התרגום רק על פתיחת ה נ ק ב י ם : נייח( ב י עצר ע צ ר ,מ י ח ד א ה ד ,לשון ״סגל׳ כלומר םגר בעד •כל רהם לעיל )י״ט וי( בעד כ ל והדלת ״םגר״ אחריי תרגם ״ודשא אחיד״ בתריהי ובן ה ר ב ה י ,רחם״,,ולךא״ תרגם בלשון צה ונקי ועיין במבוא מדה״ת שהוא ממדות התרגום ליפות לשה״כ: כא גז׳( ותאמר מי מ ל ל לאברהם היגיקה בגים ש ר ה ,ואמרת מן ״מהימן״ ראמר ל א ב ר ה ם ״וקים״ דתוניק בנין ש ר ה ,כ ת ב הררג״א מ ל ת ״קים״ קשה להבין ימהרמבץ משמע דקאי ע ל בשורת ה מ ל א ך מי האמין שיאמר ד׳ כן ל א ב ר ה ם ויקיים ה ב ט ח ת ו וכן מ ש מ ע נזר ש״ י ובן פירש הרשב״ם ירעו ויבינו כל השומעים מי היא האלהים ש מ ל ל ל א ב ר ה ם להיות לו בן משרה כי חיניקח כי׳ אחרי זקנתה ,ואפשר ש מ ל ת קים שב אל אברהם שעודנו קים ויותר נראה שקים מוסב על מ ל ת דתוניק שלאהריו עכ״ל ,ולא הבנתי דבריו מה ש כ ת ב וכן משמע־ מרש״י כהרמב״ן הלא היפוך הבווגה הוא ,דהרמב״ן משיג על רש״י דרש״י פירש מי מ ל ל לשון שבה והשיבות ראו מי הוא ומי שומר ה ב ט ח ת ו הקב״ה והרמב״ן כ ת ב ע״ ז ולא מציגו מ ל ת מי בערך כזה ל מ ע ל ה וכבוד רק לבזיון מי אבימלך ומי שבם מי דוד ומי בן ישי עב״ל ה ר מ ב ״ ן , וגראה רכווגת התרגום לפי פירוש רש״י היגיקה בגים שרה ומהו בגים לשון רבים ביום ה מ ש ת ה הביאו השרות בניהן ע מ ה ן והניקה אותם שתיו אומרות וכו׳ ,דקשה להתרגום מלית ״מי מלל״ הלא הקב״ה מ ל ל ומאי מי מ ל ל ועוד קשה להתרגום מה ר ב ו ת א שהקב״ה אומר ועושה לכן תרגם ״יקים דתוניק בניך כלומר יותר ממה שהבטיח מ ל ת ״מהימן״ ומלת ״קים״ כדרכו להוסיף ולבאר וכך פירושו ״מן מהימן׳ ומוסיף מי גאמן כד׳ אלקיגו ״דאמר לאברהם״ כלומר דאמר ל א ב ר ה ם רק ונם נתתי ממנה ל ך ב ן ,אבל ש ר ה אשתך ילדת לך ב ן ,אבל להגיק בגים רבים לא אמר והקב״ה קיים ה ח ב ט ח ה אפילו דתוניק בנין ה ר ב ה בלומר אמר מ ע ט ועשה ה ר ב ה ולמה עשה זאת ברי שיורו כולם בי יצחק בן שרה ואברהם ולא אסופי כפירש״י עפ״י הנמר א מ מ ם ב ת א 7 ב״מ כ פ י ס אין כאן ולכן ת ר ג ם חזיתי יתיך וית כל דעמך הוא רמז בתרגומו ע״ז בלשון צת ינקי ומה ש ת ר ג ם א ת ו כ ח י ת ג ס זה כוונתו לדרשת ר׳ לוי ב מ י ר א״ר לוי על דבר שרי כל אותה הלילה הי׳ המלאך ע ו מ ד ומגלב )פירוש מכה אותי ברצועה ומקל( אם א מ ר ה לו שרה מחי מחי ואס אמרה לו שבוק הוה שביק כל כך למה שהיתה אומרת לו אשפ איש אני ולא הי׳ פורש עכ״ל ה מ י ר וכמו שכתבנו שיראה לומר אשת א ב ר ה ם אני שלא יהרוג אותו כאשר אמר א ב ר ה ם והרגוני על דבר אשתי ולא ידע אבימלך מי הוא בעלה אולי נשאר בעלה בארצם ר ק השם אמר לו השב חשת האיש )בה״א הידיעה על א ב ר ה ם ( בלומר האיש אברהם כי נביא הוא ו ת ר ג ם אתוכחית כפירש״י בירור דברים מזה חתוכחית שצדקת את ששמרת את בעלך הנביא וזה שאמר אבימלך אלף כ ס ף .ל א ח י ך ׳ כלומר כשם שאמת אמרת שהוא בעלך כי ד׳ אמר לי השב אשת האיש כן א ח ר ת א מ ת שהוא אחיך שכך אמר לי ג ס בעלך הנביא והכל הי׳ ממך ברמז על אחייך שתקת ושתיקה כהודאה• ד מ י ה ׳)כאשד הבאנו לעיל פשוק ב׳ לשון ה פ ס י ק ת א זושרתי( ועל בעלך א מ ר ת אשת איש אני כלשון המדרש וכדברי הרשבים והרמב״ן שהם דברי פ י ו ס מאבימלך לשרה !ק לעת אונקלכ : 72 פרשת וירא הגר גב״מ דף פ״ז( ,אבל הרמב״ן מביא גם התרגום לסיוע לדבריו עיי״ש כי הרמב״ן הי׳ לו גירםא א ח ר ת בתרגום כי הוא מביא התרגום ה״ל ולשון אוו קלם קרוב לזה מאן מהימן ״די יימר״ לאברהם לכן פירש אין בעולם שיאמר אליו כן אפילו לנהמו כי לא ע ל ה זה על ל ב איש מעולם ולשון איגקלס קרוב לזה מאן מהימן ,די יימר״ לאברהם וקים התינוק בגין שרה כלומר כל ה ש ו מ ע יצהק לי כי אין ארם שיהי׳ גאמן גם בעיני אברהם אם הגיד לו זה ה פ ל א עכ״ל ה ר מ ב ״ ן ,אבל הגירסא שלפגיגו בתרגום מאן מהימן .דאמר״ וכן הי׳ הנירסא לפני רש״י לכן פירש״־י דקאי על הקב״ה ראו מי שומר ה ב ט ח ת י הקב״ה מ ב ט י ה ועושה ודו״ק ועיין במזרחי מה שטען על הרמב״ן: )י״ב( א ל ירע בעיניך על הנער ועל א מ ת ך ,על ״עילימא״ ועל א מ ת ך ,כ ת ב הררג״א על הגער ,על עיילימא ,כל הנער שבפרשה זאת )לקמן פסוק י״ז י״ח י״ט וב׳1 ת ר ג ם ״רביא״ וחכא ת ר נ ם ״עולימא" 9מ ז ה נראה שכוונת או נקלס הוא שקאי על יצחק ולא על ישמעאל וכמו שהאריך החכם רוו״ה ב ה ב נ ת המקרא שפירש על אורות בנו שבפסוק הקורם היינו יצחק שהרע לו שההמס הזה הי׳ מ ס י ב ת יצחק ולהבדיל הנער הזה שקאי על יצחק משאר המיסבים על ישמעאל תרגם פה ״עולימא״ וזה נכין מאיד ומה שתרגש בפי אל תחטאו בילד לקמן )מ״ב כ׳׳ב( לא תהיבון בעולימא ולא ברביא םשום שיוסף הי׳ אז יותר מי׳־ז ש נ ה ולא יתכן לומר עליו ״נביא" עב״ל הררג״א: א ״ ה ״ י שקילה הררנ״א את דברי ההכם רוו״ה וכתב וזה נכין מאוד ,מ״מ לא נראה לאמר שקאי על יצהק המלות על הנער )יצחק( ועל אמתך כי מ ה שייכות יצהק להאמה ה נ ר ,ואני לא ראיתי את דברי ההכם ר׳ וואלף היירינהיים רק ממה ש כ ת ב פה הררנ״א והביא ד ב ר י ו ,ורתוק הוא דרש״י פירש על אודות בנו ששמע שיצא ל ת ר ב ו ת רעה וכו׳ עכ״ל רש״י ,אכן לכאורה הכתובים בעצמם בלא התרגום צריכים ביאור בפסוק י״ב כתיב על ״הנער״ בפסוק י״ ד כתיב שם על שכמה ואת ״הילד״ )ט״י( ותשלך א ת ״הילד״ )ט״ 0אל אראה במות ״הילד״ וכפסיק )י״ז( כתיב עוד וישמע אלקים א ת קול ״הנער״ ועיר שם כי שמע אלקים אל קול ״הנער״ בפסיק )י״ח( קומי שאי את ״הנער* )י״ט( ותשק את ״הנער״ בפסיק )ב׳( ויהי אלקים את ״הנער״ ולא ראיתי טי שהעיר בזה )אך לא ראינו אינו ראי׳( 5 ונקדים ייזה מאמר הזיל ומובא ברש״י בהומש ומסכת ס ו ט ה י״ב ע״א( )שמות ב׳ וי( ו ת פ ת ה והראהו אה ה י ל ד והנה וער בוכה קרי לי׳ ילד וקרי לי׳ נער ח י א היא ילד יקילו כנער דברי ר׳ יהודה וכו׳ וכן שם ברש״י בהומש מזה ראינו שהכתוב קיראו נער א עפ״ י שהוא ילד יען שמשונה הוא בקולו כנער ובן מ צ י נ ו ) ב מ ד ב ר י״א ט״י( ואם כ כ ה א ת עושה לי פירש״י תש כחו של משה כנקיבה עכ״ל הרי הכתוב מהפך מלשון זכר ״אתה״ לכתיב א ת בל״ג וכן פה דרש׳׳י פירש בפסוק י״ ר ואת הילד וכי׳ שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו ה מ ה ולא יכיל לילך ברגליו עכ״ל רש״י לכן קידם בפסוק י״ב בעיר שהי׳ ישמעאל בריא והזק כתיב אל ירע בעיניך על הנער יעל אמתך וגם תרגם על ,עולימא* א ב ל בפסוק י״ד כתיב שם על שכמה ואת הילד ופירש״י אף הילד שם על שכמה שהכניסה בי שרה עין הרע )וראיתי במ״ר פ׳ ג״ג שם על שכמה ואת הילד בן כ״ז שנה הי׳ ואת א מ ר ת שם על שכמה אלא מ ל מ ד שהכניסה בו שרה עין הרע ופירש״י שם במ״ר ומתיך כך גתמעטו איבריו וגתכהש הבשר ער שלא הי׳ אלא כילד בן נ׳ שגים דזדע לך שכן כתיב ויכלו המים מן ה ח מ ת ותשלך את ,הילד״ עכ״ל רש״י שם ו כ ת ב rv נפש פרשת וירא הגר ל! 73 יע״ז הירי מ ש ה נ מ צ א שקראו ה כ ת ו ב י ל ד מ ת ו ך קטנותו מ ת ו ך ה ח ו ל ש ה עב״ל היימ .וכאשר מצאתי זאת ש מ ח ת י ש ל מ ד ת י בעצמי כן פירוש ה כ ת ו ב מדברי רש״י כחימש ידי ינחני בדרך ה א מ ת ( ולכן מתרגם גם ר ב י א ,ולבן קראו הכתוב ילד ב כ ל הפרשה כלומר מ ן עת הליו מן שם על שבמה ו א ת ״הילד״ שבפסוק י״ ר ובפסוק ט״ו ותשלך את ״הילד״ ובפסוק ט״ז אל אראה במות ״הילד" אבל בפסוק י״ז כתיב וישמע אלהים א ת קול הנער ופירש״י מבאן שיפה תפילת ההילה מ ת פ י ל ת אהרים עליו עכ״ל רש״י ,וישמעאל עצמו הי׳ מ ת פ ל ל ע ל עצמו לכן כתיב וישמע וגי׳ את קול הנער וכן כי שמע אלהים אל קול הנער שדרכו של גער ל ה ת פ ל ל שגער יש בו דעה ושכל ואין דרכו של ילר ל ה ת פ ל ל שאין בו דעה ושכל ל ת פ י ל ה לכן הוכרה הכתוב לכתוב נער ומכאן ואילך קוראו הכתיב ב ש ם נער אבל התרגום מתרגם לפי הכוונה כיון שכינה •הכתוב לקרותו בשם ילד עבור מ ח ל ת ו לכן בל זמן ש ה מ ח ל ה בו לא זז התרגום מהכוונה הזאת ומתרגם ב ב ל הפרשה עד סיף ״רביא״ אפילו במקום ש ה כ ת ו ב קוראו ג ע ר ] ,ומטעם זה לא תרגם על וישמע אלהים את קול הגער וקבל ר׳ ית צלותי׳ ררביא כדרכו לתרגם כן וכמו שפירש רש״י פה כי רביא אץ בו דעת ל ה ת פ ל ל ולתרגם עולימא לא הפץ התרגום שעדיין הי׳ חילה לכן תרגם ית קלי׳ דרביא ובן תרגם כי שמע אלקים אל קול הגער ״ית קליה״ דרביא ב ל ו מ ר צעקת ה ח ו ל ה ולא תפילתו[ ,ו מ ה ש כ ת ב הררנ״א ומה ש ת ר ג ם ביוסף אל ת ח ט א ו ״בילד״ ״בעולימא״ יען שהי׳ בן י״ז שגה זה איגו גראה שהלא ישמעאל הי׳ גם בן י״ז שגה ודעה יש ב מ ד ר ש שהי׳ בן כ״ז שגה כרלעיל ואפילו ר ב י קרי לי׳ הכתוב ילד ומתרגם רביא ואפילו על מ ל ת גער וכמו שכת בגו אלא ע״כ כמו שבתבגו שישמעאל עבור הליו קראו כן אבל ייסף הי׳ בריא והזק בגופו אך מה שכתוב אצל יוסף אל תהטאו בילד כ ב ר כ ת ב בזה הרמב״ן שם )מ״ב ב״א( וז״ל והגה ראובן ע ג ה ל ח ם שבבר אמרתי אליכם בשעת מעשח שאל תהטאי בו כי ״ילד״ הוא ומפגי .נערותו הטא לכם וראוי לכם להעביר על הטאת נעוריי עכ״ל הרמב׳׳ן שראובן הקטין ל ה ם ה ח ט א בי עוד ילד הוא א ב ל הי׳ בריא אולם ולכן מתרגם שם ״עולימא״ ובזה ה כ ל ניחא ב ע ד ה ועוד ראי׳ לדברינו לקמן )מ׳ כי( יש לנו א ב זקן ״וילד״ זקנים קטן תרגם ובר םבתין זעיר ולא הזכיר רביא אף שהי׳ בנימן בן ל״ז שנים ויותר והי׳ בריא ולא הי׳ ה ש ת נ ו ת גופו ב מ ח ל ה ואפ״ה הכתוב קראו ילד יען שיהודה אמר זה ליוסף לעורר רחמיו עליו נם מצער אביו הזקן שנפשו קשורה בנפשו במו הילד שיש לו געגועים על אביו מזה ראיגו שדרך הכתוב לכתוב כן והמתרגם הולך בדרכו לפי כוונת העני ן : <ב״ח( שבע כבשיר .ה צ א ן ,שבע ״חורפן ד ע א ן ״ ,בלומר ילדי הצאן ובלשין הגמרא בימי חורפי בימי ילדותי ,במראי הי׳ אז בימיהם המנהג לכרות ברית ע״י ילדי הצאן: •<ל״נ( ויטע א ש ל ,ונציב אילנא כן בבל חומשים המרוייקים ולא כמ״ש הררנ״א הגירסא ונציב גצבא עיקר בי לא מציגו מלות גציב גצבא בסמיכות בתרגום אוגקלם ומה ש כ ת ב שהשם גצבא כולל אילן קטן גם אוהל ופרדס כ ר ע ת רז״ל במדרש עב״ל זה אינו דשם איתא פלוגתא ר׳ יהודה ור׳ נחמיה רי״א אשל פ ר ד ס ורג״א אשל פונדק יכן ב ג מ ר א סוטה )דף ירד( והררג״א כללם י ה ד ,ופלא ברש״י בחומש כאן אשל ר ב ושמואל ת״א אשל וח״א פונדק הלא בגמרא שם ובמדרש אייתא ר׳ יהודה ור׳ נ ח מ י ה ודוחק לומר שהי׳ הגירםא לפני רש״י בשניהם ר ב ושמואל : אל הנר פרשת וירא 74 , כב ).ב׳! א ל ארץ המוריד , ,ל א ר ע א פ ו ל ה נ א ,ופירש׳׳ ־ כוונת התרגום ע ל שם ע ב י ר ת ה ק ט ו ר ת שיש בו מור גרד ושאר ב ש מ י ם עכ״ל רש׳׳י ,ובב״ר פלוגתא ב ר ב ר ו ד ל ה מ ד ר ש ורבנן אמרו למקום ש ה ק ט ו ר ת קרבין בהד׳׳ א אלך לי אל ה ר ה מ ו ר וגוי ו ל פ י פירשיי יהי׳ ד ע ת אונקלם כ ר ב נ ן ,א ב ל הרמב״ן כ ת ב שאין ד ע ת אונקלס נ ר א ה כ ן ע ל המור ש ב ק ט ו ר ת שאין לשון פילחגא ע ל םם אחר מ ס מ י א ח ת ה ע ב ו ד ו ת ולא א מ ר )אינקלם( ל א ר ע א •הקטורת ביסמין א ב ל דעתו לומר בארץ אשר יעבדו שם ה א ל ה י ם )אינקלם( מן מורא ש ש ם יראו א ת )להקריב קרבנית( וכו׳ ושם מוריה עשאו לפניי עכ״ל הרמב״ן ולפי פירושו יהי׳ כוונת אונקלם כ א י ד ך ה א ל ה י ם ויעברו מ״ ד ש ב מ ד ר ש ארץ ה מ ו י י ה ר׳ הייא ר ב ה ור׳ ינאי הר א מ ר למקום ש ה ו ר א ה י צ א ה ל ע י ל ם ואוהרנא א מ ר למקום שיראה י צ א ה לעולם עכ״ל המ״ר ופירש ה מ ״ כ ש י ר א ה מורא הקב׳׳ ה ע ל אוה׳׳ע ,ועיין ב מ ס כ ת ת ע נ י ת )דף ט״ו ע״א( וברש׳׳י שם בפירוש ה ש נ י ובתום׳ שם בד״ה הר ש י צ א ה ובמהרש׳׳א שם מ ה ש ה ק ש ה 5 )הי( ה כ א ,כלימר המתיגו ובל״א ג״כ כלשון הארמי שם לכם פ ה ,׳ איריכו ל מ ן )פערוויילטע אייך היך^ן ער כ ה ,נ ת מ ט י ע ד כ א ,בלומר נגיע וגלכה ע ד שם ובלשון ה ג מ ר א כי ״מטא* ל ה ת ם והוא שימוש לשין ארמי ל ת ר ג ם בן במקום ש כ ת י ב ״כה״ וכן ) ב מ ד ב ר כ״ג ט״י( ואגכי א ק ר ה כ ה תרגם ג״כ ואנא א ת מ ט י ע ד ב א : ; נלכה וירא י ה נ ח איל אחר גאהז ב ס ב ך בקרגיו .וזקף ףשא א ב ר ה ם א ת עיניו )י״ג( אלין וחזא וחא ד כ ר א ח ד א א ח י ד ב א י ל נ א בתר א ב ר ה ם ית עיניה י ב ק ר נ ו ה י ,בן הגירסא ב ב ל התרגומים המדוייקים )ובחומש ש ל נ ת י נ ה לגר מ ה ר ר נ ״ א הגירםא וחזא והא דכרא ״בתר״ אחיד באילנא בקרנוהי והוא ט ע י ת ד מ ו כ ה ת ה ת מ ל ת ״בתר״ צ״ל הדא( וכוונת התרגום פ ש ו ט ד ק ש ה לי׳ מ א י איל אהר ה ל א קודם לא היי איל רק יצחק הי׳ קודם וכן ת מ ה ע״ז ה מ ד ר ש מאי אהר עיי״ש מ ה ש ד ר ש ה מ ד ר ש , לבן לקח התרגום מ ל ת ״אהר״ והציגו קודם בפסוק וישא א ב ר ה ם א ת עיניו ״אחר״ ומוסיף מ ל ת ״אלה״ שתרגימו ב כ ״ מ ״אלין״ ותרגם ב ת ר אלין )והרגיש התרגום קושית חאע״ז ש כ ת ב ויש מ פ ר ש כי אהר דבוק עם וישא א ב ר ה ם א ת עיניו )כמו שתרגם( ואילו הי׳ כן הי׳ אחרי כן או אחרי זאת כ מ ש פ ט הלשין ב כ ל מ ו כ ר ת עכ״ל ה א״ע לכך מוסיף התרגום. מ ל ת א ל ה ב ק ר א ותרגם ב ת ר אלין כ מ ש פ ט הלשין( ופירושו א ה ד א ל ה ש א מ ר לו ה מ ל א ך אל ת ש ל ה ידך בפירש״י ראוהו שהוא נאחז ,וזהו ש כ ת ב רש״י והוא ש מ ת ר ג מ י נ ן וזקף א ב ר ה ם ית עינוהי ב ת ר אלין עכ״ל רש״י וכ׳׳כ הרא״ם ש ל פ י התרגום מ ק ר « מסירם הוא וכמו ש כ ת ב ג ו ,ומה שתרגם וירא ו ה נ ה איל אחר וחזא והא דברא ח ד א מ ל ת ה ד א הוא ט ע ו ת הדפוס מ ק ד מ ו ת דנא באשר יבואר וצ״ל ד כ ר א ״חדי והאל״ף נופף ב ט ע ו ת כי חרא חוא לשון נקבה ש ל מ ל ת א ח ת כף א ח ת תרגם בזיכא ה ד א וכן ה ר ב ה ואין צריך ראיות ל ז ה ,יבאן גם בתרגום יוב׳׳ע מתורגם ״דכרא חד״ ואין ספק כי גם ביונת אונקלם ל ה א י ל הידוע שפירש׳׳ י מוכן הי׳ לכך מ ש ש ת ימי ב ר א ש י ת והוא ד ב ר גפלא וכוונת התרגום ורש״י ש מ ל ת ״הנה״ ב א ב ד ב ר י ם הנפלאים כמ״ש ה ת ל ״ ע מ א מ ר גימ״ל ב ש מ ו ש ה מ ל ו ת בעגין ה מ ס פ ר והשומע כספיר דברי הלום ו ה ג ה אגהגו מ א ל מ י ם אלימים ו ה נ ה ע י מ ד ע ל היאור והנה חלום עכ״ל ה ת ל ׳ ׳ ע ,ואנחנו מצאנו ראיית ברורות ל ז ה ב ע נ י ן א ח ד זה אחר זח ב ת ח י ל ת פ׳ ויצא ב ד ב ר י ם הנפלאים ״והנה״ סולם מ ו צ ב ארצה. וראשו מגיע ה ש מ י מ ה זהו ד ב ר פ ל א כ ת י ב ו ה נ ה ,עיר שם והנה מ ל א כ י א ל ה י ם עולים ויורדים ב ו ,ד ב ר נ פ ל א מאור כ ת י ב ו ה ג ה ,ו ה נ ה ד׳ נ צ ב עליו זהו ד ב ר נ פ ל א הגבוה׳ סמלם נפש פרשת וירא הגר ל ח 75 מכולם כתיב ו ה נ ה ,לכן מציין רש״י י על מ ל ת .והנה״ איל מוכן הי׳ לכך מ ש ש ת ימי בראשית שדייק מ מ ל ת והנה שהוא דבר נ פ ל א ,לבך תרגם והא דכרא חד שכוונתו לדכרא המיוהד לכך מששת ימי ב ר א ש י ת ,ונראה שהמדפיסים העתיקים הרגישו׳ מ ק ד מ ת דנא שכוונת אוגקלם לזה לכך תרגם דכרא הד ולא דבר הד במו שתרגם איל א ח ד כ ב ש אחד דכר הד בלא אל״ף ,וזאת ידעו כי בתרגום ב א לכך תרגם כאן לברא באל״ף־ ת ח ת ה״א הידיעה בעברית אל״ף בסוף ה ת י ב ה התרגום ומוסיף האיל הידוע בעברית וירא .והנה ה״ א הידיעה תחת אות א׳ לזה )כי בתרגום הוספות רבות( וגם ראו שהוסיף גם מ ל ת חד תרגום ש ל אחר לבך םברוהו להוסיף ולחזק הכוונה הזאת להאיל הידוע כמו שפירש״י מוכן הי׳ ל כ ך מששת ימ״ב והוסיפו נם האל״ף ל מ ל ת ״חד״ וכתבו ״חדא״ כמו קודם שהוסיף אל״ף לומר האחד ,חאיל האחד לחזק כוונת התרגום לכוונת ה ד ל המיוהד לכך מששת י מ ״ ב ,וזה• הי׳ טעותם כי מ ל ת האחר כארמי אינו מ ק ב ל אל״ף באהרונה ת ה ה ה״א הידיעה יען שמלת הדא הוא לשון נקבה תרנים של מ ל ת א ה ת ,צא וראה כ ל מקים שכתוב ה א ח ד תרגם חד כמו שתרגם על מ ל ת אחד בלא ה״א הידיעה: והררג״א כ ת ב בשם ה ל ח ם ו ש מ ל ה ובן גם דעתו ל ה ג י ה ה בתרגום אחדא א ח י ד ,אחו? נ א ח ז ,ולפי דעתי הוא דבר רחוק: ) י ״ ח ויקרא אברהם שם המקים ההוא ד׳ יראה אשר יאמר היום בהר ד׳ יראח ופלה וצלי אברהם תמן ב א ת ר א ההוא ואמר קדם ד׳ הכא יהון פלהין דריא בכן יתאמר ביומא הדין בטורא הרין אברהם קרם ד׳ פ ל ח ,לפי התרגום לא מ ש מ ע פשוט כמו שכתוב ויקרא שם המקום ההיא לקריאת שם של המקום כי מלות ד׳ יראה הוא ענין תפילה ולא רריאת ש ם ,וכאן הי׳ שגי דברים אחר שהקריב את האיל והוא• ע ב ו ד ת קרבן לכן תרגם ופלח }'עיבר ,בי ,גם ה ת פ ל ל כמ״ש ד׳ יראה שהוא תפילה ל כ ן תרגם וצלי ת מ ן אברהם ב א ת ר א ההוא וזה אמר בתפילתו קרם ד׳ הכא יהוי פלחין דריא במו שפירש״י ד׳ יבחר ויראר לו ובר עיין ב ד ש ״ י ,אשר יאמר היום בהר ד׳ יראה תרגם ,בכן״ הוא תרגומו של מ ל ת אז בעברית )אז הוחל לקרא בשם ר׳ תרגם ״בכן״ ביומוחי ״אד ישיר משה ״אז״ ישיר ישראל ״ ב כ ך שבח משה ״ ב כ ך שבח ישראל( אשר יאמר תרגם אז יאמר בכן י ת א מ ר ביומא הדין תרגומו של היום עיין רש״י פירושו של מלת. היום ,בטורא הדין תרגומי של מ ל ת בהר ומלות ״ד׳ יראה״ תרגם והוסיף לפי ה ט ו נ ה . כדרכי אברהם קדם ד׳ פ ל ה אברהם לפגי ד׳ עבר הקריב קרבן וכך פירוש התרגום ועבד וצלי אברהם והקריב קרבן גם ה ת פ ל ל אברהם תמן ב א ת ר א ההוא שם כמקים ההוא ואמר קדם ד הבא יהין פלהין דריא באן יקרבו הדורות הבאים את ה ק ר ב נ י ת בכן יתאמר ואז יאמר ביום ההיא בטירא הדין בהר ההיא אברהם קדם ד׳ פלח והקריב קרבטת• רמז על ענין העקירה ועל האיל שהקריב ההתיו ובמדרש אגדה שהביא רש״י ד׳ יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ושנה ובו׳ עיי״ש ברש״י ,ונראה מה שכתב רש״י פשוטו כתרגומו הוא רק על חצי הפסוק ו מ ת י ב ו ת אשר יאמר היום נטה רש׳׳ י מפירוש התרגום דרש״י כ ת ב אשר יאמר היום שיאמרו לימי הדורות עליו בהר ד׳ יראה הקב״ה לעמי בלשון עתיד והתרגים כ ת ב שקאי על א ב ר ה ם אברהם קדם ד׳ פ ל ח ב ל ע״ ב דרש״י ממאן בהוספה שמוסיף התרגום ועוד שרש״י מביט על טעם הנגינה ולפי תתרגום יהי׳ היפוך הנגינה ו ד י י ק ,והררג״א כ ת ב על התרגים ערבוב פירושים עיי״ש ואין ביאור בדבריי : f .־בג )אי( וי הין חיי שרה מ א ה ש נ ה ועשרים ש נ ה ו ש ב ע שנים ,וחוו חיי ש ר ה מ א ה ועשרין ושבע ש נ י ן ,רש״י פירש ל כ ך נ כ ת ב שנה ב כ ל כ ל ל ובלל לומר לך שבל אחד גדרש לעצמו ב ת ק׳ ב ב ת כ׳ לחטא ובו׳ ,א ב ל התרגום מתרגם לפי פשטות לשון הארמי ו ד י בזה ל כ ת ו ב ש נ י ן בסוף ה מ ס פ ר ,כי כן דרך לשון ארמי ב כ ל ה ת ו ר ה ,ו ב נ ב י א י ם ע״י ת ר ג ו ם יוב״ע : וזה לשון ה ר ר ג ״ א < אין דרך המתרגם להוסיף ש ג ה ,יען כ י ב ע ב ר י ת יבוא לרוב הגםפר באחדים בלשון ר ב י ם ,ובעשיריות ובמאות בלשון י ח י ד ,על כן דרכו לפעמים ל כ ת י ב אצל העשיריות ו ה מ א ו ת ש ג ה ,ואצל האהדים שגים ,והראי׳ במקום שלא גזברו האחדים לא הוכפל הגםפר ״ומשה בן מאה ועשרים שגה״ ,מ ש א ״ ב בארמית שהנספר בא גם במאות בלשון ר ב י ם ,באשר מציגו בפי מהכית כסיל מ א ה )משלי י׳׳ז יו״ר 1ל מ מ ח י ל ם כ ל א מאה ח ו ט ר י ן ,אית הבא ת ל ת מ א ו ו ן נזירין בעי תשע מ א ה קירבגין )ירושלמי נזיר( וכן ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ,ע״כ אין צורך להכפיל הנספר עב״ ל הררנ״א ,ולא מצאתי בדברים ה א ל ה שום ב י א ו ר ,מ ה ש כ ת ב והראי׳ במקום שלא נזכרו האחדים לא הוכפל ה נ ס פ ר ,ומשה בן מאה ועשרים שנה ,הלא בבראשית )הי( ריב הפסוקים סתירות שם לדבריו) ,פסוק ה׳( ויהיו כ ל ימי אדם אשר הי ת ש ע מאות שנה ושלשים ש נ ה ) ,שם ח י ״ ת ( ויהיו כ ל ימי ש ת שתים עשרה שגה ותשע מאות ש ג ה ,יכן פסוק )יו״ר() ,י״ג(, <י״ד() ,ט״ז() ,י־ז() ,י״ח( ) ,כ ( ,ו כ ן שם בל הפסוקים ער קאפיטל )וי״ו( עיי־ש ,ובן • ה ר ב ה ב ת ו ר ה ,עוד פלא בדבריו מ ה ש כ ת ב משא״כ בארמית שהגםפר בא גם במאות ,בלשון רבים באשר מציגו בפסוק מ ה מ ת כסיל מאה ותרגם שם המתרגם לממהי ל ם ב ל א מ א ה חוטרין ,ומן ירושלמי גזיר ת ל ת מאוון גזירין וכו׳ ,ל מ ה הרחיק עדותו ממשלי •ומירושלמי גזיר ,הלא ב ב ל הפרשה שהבאגו מבראשית מ ל א בתרגומים אלו שבמאות תרגם שנין בל״ר ולא שתא בלשון י ח י ד ,ויחי א ד ם שלשים ומאת שנה תרגם שנין, ויהי אגוש תשעים ש ג ה ,ויהי קיגן שבעים ש ג ה ) ,ד׳( ויהיו ימי ארם וגו׳ שמונה מ א ו ת שגה וגו׳) ,י״ט( ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמוגה מאות שגה וגו׳ כולם שגה .בלשון יחיד ומתרגם שגיץ.שגין בל׳׳ר )ומלת שגין הוא הגספר כמו הוטרין וגזירין הם שם נספריף וכן כילם שם וכן ה ר ב ה כתורה ,ו מ ה ש כ ת ב הראי׳ ב מ ק ו ם שלא נזכרו האחדים לא הוכפל ה נ ס פ ר ,ומשה בן מאה ועשרים שנה ,סתירה גם לזה שגם במקום שנזכר האחדים אפ״ה ל א נכפל ה נ ס פ ר ) ,במדבר ל״נ ל״ט( ואהרן בן שלש ועשרים •ומאת שנה במותו וכן ע ו ד ,אלא מהא אין ראי׳ כ ל ל ,רק ב א מ ת בל־ שפה ולשון יש ל ה סדר ומשפט מ ב ט א שפתיה )איהרע ארדענוגגס אוים שפראבע( א ב ל לשונינו הקרושה מגנזי םריםים ח ו צ ב ה ו ב ב ל ת י ב ה ו ב ב ל ש י ט י מרומז בר .ד ר ש ו ת ל ב ד הנסתרות אשר איגי יורע עד מ ה ,וזה מ ע ט לדוגמא מ מ ס כ ת םגהדרין )דף ק״ט ע״א( כל המוסיף גורע • ר ב משרשיא אמר מ ה ב א אמתים וחצי ארכו יפירש״י אמתים ד ל אל״ף מהבא קרי ביה מאתים הוו ש ת י מאות אמר .ובו׳ ר ב אשי אמר עשתי עשרה ופירש״י דל עיין מהבא יהוו להו שתי עשרה עב״ל ה ג מ ר א ,א ב ל התרגום היא בלשין ארמי בלי שום ביוגה בזה כמו שבתבגו לעיל רק אחר משפט ה ל ש ו ן ,וראי׳ לדבריגו בפ׳ לך )י״ז א׳( ויהי א ב ד ם בן תשעים ״שנה״ ותשע ״שנים״ וירא ד׳ אל א ב ד ם ,ושם )פסוק כ״ד( ואברחם בן תשעים ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו הלא פלא הוא מספר אחד הוא בשניהם • בראשון הוכפל הגםפר ובשגי לא ה ו כ פ ל ,א ב ל בתרגום גם בראשון לא הוכפל הנספר וכן לעיל ומ״ז ט ״ 0ו א י ר ס בן שמנים ש נ ה ושש שנים ובתרגום בר תמגן ושית שגץ לפי לשון ארמי אלא ע״כ כמו שכתבנו תורתינו הקדושה מרומז ב ה ב ב ל השינויים דברים ; גבוהים וקדושים : נד )די( ו ת ו ש ב ,דיר גר ו ת ו ת ב ,על גר שהי׳ בר עממין ובא כ ב ר י ת ישראל תרגם גיורא במו )ויקרא י״ט ל׳׳ג( ובי יגור אתך גר תרגם וארי יתגיר עמכון גיורא ,ועל נר שהוא מארץ גבריה מתרגם דיר ,כמו כי גרים הייתם בארץ מצרים תרגם ארי דירון הויתון וגו׳ וכן ה ר ב ה ן מי( שמענן אדני ״קבל״ מ נ נ א ,מ ל ת שמע מתורגם בשני פגים שמיעת האוזן ו ק ב ל ת ד ב ר י ם ,על שמיעת האוזן מתרגם ש מ ע ,ובכללו גם ה ב נ ת ה ד ב ר ,במו בי שומע יוסף בי המליץ בינותם ,ותרגם ארי שמע יוסף ,כלומר מבין הלשון ,ועוד על ק ב ל ת ה ד ב ר שיקבל לעשות ה ד ב ר ,תרגם ק ב ל ,וכן ה כ ל ל ב ב ל ה ת ו ר ה ,ומה שתרגם על אדוני רבוננא בלשון רבים אדונינו ,מתקן התרגום א ת לשון הכתוב כי בן לפעמים ד ר כ ו ,יען שכל הפרשה בלשון רבים נאמרה ש מ ע נ ו ,בתוכינו ,ק ב ר נ ו ,איש ממנו ,ער דבורו של עפרון התהיל הכתיב בלשין יחיד ,ומה שנדחק בזה הררנ״א אין צ ו ר ך ,כי הוא מערב דברי האע״ז בכוונת התרנים ומעולם לא עלה בזה ד ע ת אינקלם ,כי הא״ ע מ ב א ר הכתוב באופן א ח ר ,והוא כ ל ל ם י ה ד ,ודבריו בלי ביאור ואין להאריך : cmא ם יש את נ פ ש כ ם ,אם אית רעוא בגפשבין ,הוסיף מ ל ת ר ע ו א ,רצון ,גם אות בי״ת בגפשכון ,כלומר אם יש רצון בנפשכון; וכ״כ רש״י נפשכם ר צ ו נ כ ם , וב״ב הרמב״ם ב ה מ ו ר ה פרק מ״ א גפש הוא שם הרצון ,כמו אם יש את גפשבם ונו׳ ,., כלומר אם יש בדעתיכם יברצונכם עיי״ש ,ולפי התרגים ל מ ה קורא הכתיב רצון גפש שהרצון היא ב ג פ ש ,לכך תרגם רעוא בנפשכין ידו״ק 5 )י״ג 0אך אם א ת ה לו שמעגי ,ברם אם את עביר לי טיבו קביל מגי ,כלומר אך אם אתה עושה לי חסד ק ב ל א מ ר י ,התרגים מיציא מ ל ת ״לוי ומכגים המלות עושה לי ה ס ד ,כי לפעמים כן דרכי להוציא ולהבגים ,במו שכתבגו במביא מרה״ת עיייש ,כי התרגום ׳טל מ ל ת לי ב כ ל מקום לוי כמי לי ישמעאל יחי׳ לפניך הדגם ליי ישמעאל יתקים ק ד מ ך ,וכן ה ר ב ה ,וכאן בפסוק מ ל ת לו אין ביאור ב ז ה ,כי התהיל ב מ ל ת אם שהוא כמו תגאי ומה שייך לומר אה״כ לו הלו אי מבן הרמב״ן והאע׳׳ז גדחקו בפירוש ה כ ת ו ב ולפירוש הרמב״ן גם העלים לפרש מ ל ת לו עיי״ש ומביא גם התרגום שדבריו קרובים לדברי התרגום( ולדברי רש״י שפירש לו הלואי שתשמעגי גם מ ל ו ת ,א ם אתה״ מייתר בקרא וכך היה לי׳ ל מ כ ת ב אך לו שמעגי אך הלואי שתשמעגי ומאי אם א ת ה ,אמגם לרש״י אין רשות להיםיף על הכתוב כמו שיש רשות להתרגים כמו שהבאנו כ מ ה פעמים לשין רש׳׳י יתום׳ מ מ ס כ ת קידושין ,ואונקלם שהוסיף ל א מדעתי׳ הוסיף וכו׳ ,כי דבריו היא מסיגי ,ועוד רש״י לא יכול להעלים מ ל ת ל ו ,ולכך הוא מפרש בן אף שנשאר דחוק לשון הכתוב ,ולפי זה כ ת ב רש״י והלואי שגתתי ל ך כבר בלשון ע ב ר ,כמו פשטות הכתוב ו מ ל ת לו שייך לכאן ולכאן הלואי שתשמעגי ,והלואי נתתי בסף ה ש ד ה ,לך כ ב ר ,א ב ל התרגום דהעלים מ ל ת לו ומתרגם ב ר ם אם את עביד לי טיבו אם אתה עושה לי הסד ק ב ל א מ ר י ,הרי הוא לשון בקשה מ א ב ר ה ם לעפרון לכן תרגם גתתי בלשון עתיד אתן דמי חקלא והוא עבר במקום עתיד כדרך ה כ ת ו ב ל פ ע מ י ם ,וכך ש י ע ו ד ה כ ת ו ב ל פ י ת ר ג ו מ ו ,אך אם א ת ה ע ו ש ה ל י הסד אתן הכסף ש י״ י ה של ה ש ד ה ס ב מגי וקח מ מ ג י ,ומה שתרגם כסף השדה כםפא דמי חקלא ומוסיף מ ל ת דמי ר״ל שייר ,של ה ש ד ה ,דבלא זה הוא משמע שהכסף מונח על השרה דמי חקי א 1 כ ך )ב״ב( מעית השדה ,ולבן מבאר ב ז ה : בקע מ ש ק ל ו ,תקלי׳ מתקליה ,ובן תרגם )שמית ל״ח כ״ו( בקע לגילגילת תקלא לגולגלתא ,ופירושי מחצית השקל ,ו כ ת ב הרשב״ם בקע הצי שקל במי גטה ירך על הים ובקעהו עכ״ל: עשרה ע י ט ר ה זהב מ ש ק ל ם ,מ ת ק ל עשר םלעין ררהבא מתקלהין ,מוסיף על לשה״כ מ ל ת מ ת ק ל משקל ו מ ל ת םלעין ההםר ב ק ר א ,וכך הול׳׳ל ״משקל עשרה שקלי זהב מ ש ק ל ם ״ ו ב ל א זה לא ידענו איזה מ ט ב ע של זהב הי׳ מ ש ק ל ם ,ובעל היאי׳׳ר פירש התרגום משקל ע-שרה סלעים של כסף אלא הם היו של זהב עכ״ל ולבן כ ת ב ע״ ז וצ״ע ־ מה לא תרנם איבון ד ר ה ב ,כמו שתרנם עשרה זהב דכפות הנשיאים עכ״ל ,וכוונתו ש ת ר ג ם שם ,היא״ ד ד ה ב כלומר משקל הכף הי׳ עשרה שקלי בסף אבל היא הכף הי׳ ש ל ז ה ב ,א ב ל לפי מה שכת בגו כאן שכווגת הכתוב על משקל שקלי זהב לא שייך ל מ י כ ת ב כאן בתרגום איכון ד ר ה ב ,כי הצמידים היו של זהב וגם המשקל הי׳ שקלי זהב ,ועור אפילו לפי דברי ב ע ל היאי״ר שגם כאן הצמידים היו במשקל שקלי כסף איגו צריך לתרגם א ינון ד ד ה ב שידענו זה מקודם דכתיב נזם זהב בוודאי גם הצמידים היו ש ל זהב אבל שם כתיב קודם קערת כסף יגו׳ מזרק אהד כ ס ף לכן מוכרח לתרגם היא ד ד ה ב א ב ל הכף הי׳ של זהב לכן אין בזח צ״ע ,ועיין ברש״י ) ב מ ד ב ר ז׳ פ״ 0ש כ ת ב ושקלי זהב אין משקלה שיה ל ש ל כ ס ף עכ״ל ,מזה ראיה שיש שקלי זהב קטנים ובוודאי גם באן הכוונה בתרגום על שקלי זהב שהם ק ט נ י ם : כ ך )ה׳( א ו ל י לא ת א ב ה האשד ,״ללכת״ אחרי ״למיתי״ ב ת ר י ,שנה לתרגם על הליכה ב י א ה ,ל מ י ת י ,לבוא ,וכן בפסוק ל״ט אולי לא ת ל ך האשד ,,מאים לא תיתי אתתא ,ובפסוק ל״ח אם לא אל בית אבי ת ל ך תרגם ״תיזל״ ,ובפסוק מ״א תרגם להיפוך על ביאה הליבה ״כי תבוא אל מ ש פ ח ת י ,ארי ״תהך׳ לזרעתי״ ״תלך למשפחתי״, ובן תמצא שיגויים כאלה בתרגים בפ׳ בהעלותך י״א פסוק כ״ט ולמ״ד עיי״ש ,וכן בפ׳ ב ל ק ה ר ב ה פסוקים דוק ותשכה ,יהענין בזה כי בלשון ארמי נקרא טלטול דרך מכאן לשם בלשון הליכה ובארמית איזל ,ומשם לכאן נקרא בלשון ב י א ה ,״מיתי״)ובן בלשון אשכנז איך געהע צו א י ה ם ,ער קאממט צו מיד( א ב ל בלשה״ק פעמים אין חילוק 1 ב ר ב ר ,ובזה יבואו כ ל התרגומים על מכוגם ,ודברי הררנ״א בזה באין ביאור : <י׳( א ל ארם נהרים ,לארם די על פ ר ת ,ובמו שפירש״י בין שתי גהרות יושבת עכ״ל רש״י כלומר מהכתיב ג הרים משמע שגים ,ומה שתרגם על אהד מ ה ם פ ר ת יען שהוא ההשוב במו שפירש״י )לעיל ב׳ יי( שם האחד פישון וגו׳ ושם השגי גיהון וגו׳ והנהר הרביעי הוא פ ר ת פירש״י הוא חשוב על כולם הגזכר על שם ארץ ישראל עכ״ל דש״י לכן מציין התרגום על שמו לארם די על פ ר ת ,ובן הרגם )דברים כ״ג הי( ובאיזה מקומות עוד ב ת ו ר ה ; )י״א( ויברך ה ג מ ל י ם ,ואשרי גמליא ,בלומר הרביצם על ברכיהם ל ג ו ה ) ,על ויחגו תרגם תמיד ושרו( וכן תרגם לקמן )מ״ט טי״ת( כרע ר ב ץ ,יגוה ישרי״ •כי כן דרך ה ב ר מות וההיות לגוה על ברכיהם ,והררג״א פירש התרגום ר״ל פ ת ח זממיהון כדלקמן פסוק )ל״ב( ויפתח ושרא ופירש״י התיר זמם שלהם ,ונראה דלא דמי כ ל ל לשם , כי שני פעלים משורש אחד הם ב א ר מ י ת ,על ה ת ר ת הקשר או ה ת ר ת זממיהון ת ר נם ו ש ר א ,וחוא מלשון חגמרא ,אסר ושרי ,ובן פירש״י לעיל )י״ח ני( וירץ ל ק ר א ת ם כד הזיהו דהוה שרי ואסר )המילה( ,אבל כאן הוא הפעל ש ר י ,של ה ן ,הגה ,שבן ,ויחן שם ישראל גגד ההר תרגם ושרא תמן ישראל ל ק ב י ל ט ו ר א ,וכן שכן בארץ אשר אומר אליך תרגם שרי ב א ר ע א ,וכן ב ס ד ר מ ס ע י ה ר ב ה ויחנו ויחנו תרגם על בולם ושרו ו ש ר ו ,והררנ״א כללם יהד והמה רהוקים ,והאמת במו שכתבנו ובן פירש האע״ן ויברך הנמלים הבריכם על ברכיהם ,ולמה לא יאמר התרנים ©שוט כםירש״י ויברך הגמלים ה ר ב י צ ם ,וזהו מלשון התר נום שהבאנו לראי׳ כרע רבץ ותרגם יניח ישרי ג ך׳ נפש פרשת חיי שרה הנר מ 79 )י״ב( ך אלקי אברהם הקרה נא ל פ נ י ה י ו ם ״זמין״ י ע ן ק ד מ י ,ו ל א ת ר ג ם ה ק ר ה ער ע י מ ו ש ת ר ג ם ו ד ב ר י ם ב ״ ב וי״ 0ב י י ק ר א )ואין ח י ל ו ק א ם נ י ת ב ב א ל ״ ף א ו י ה׳׳ א ,וב״ב האע׳׳ז)שמית ג׳ י״ה( נקרה ע ל י נ ו ,בה״א ג ם באל״ף ה ט ע ם א ח ר עב״ל האע״ז( קן צפור ת ר ג ם ארי יערע קינא ד צ פ ר א ,יען ש כ ת ו ב א צ ל ש מ ו ת ש ל ה ק ב ״ ה , די אלקי אברהם ל א יוכל לתרגם ערע בלשון מקרה כי הכוונה שד׳ יזמין לפניו ב ה ש ג ח ה , ו ב ן ת ר ג ם ב י ע ק ב ) ל ק מ ן כ״ז כ׳( ש א מ ר כי ה ק ר ה ד׳ אלהיך ל פ ג י ,א ר י זמין ד־ אלקיך )ובשניהם ב ש ת י ה ש מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ד ׳ א ל ק י ם ( ק ד מ י ,כ ל ו מ ר ב ה ש ג ח ת השי׳׳ת ) י ז ה ב ו ע ת ח ד ל ומובא ברש״י אמר יצחק בלבו אין דרך ע ש ו להיות שם שמים שגור בפיו יזה אמר בי הקרה ד׳ אלקיך עכ׳׳ל רש״י( ,והביטה גא וראה-כווגת א ו ג ק ל ם איך שקלע א ל זה ה כ ו ו נ ה ולא ח ט א מ כ ו ו נ ת ה ד ל ש ת ר ג ם שם כי יקרא קן צפור בלשון ארי יערע דרך מקרה כי שם פירש״י כי יקרא קן צפור ״פרט למזומן" עכ״ל רש״י הרי שם הוא ה ה י פ ו ך מ ן ה ת ר ע ם זמין ש ת ר ג ם ב א ן ו א צ ל י ע ק ב : )י״ט( ו ה כ ל ל ה ש ק ו ת ו ,ו ש י צ י א ת לאשקיותיה ,עד אם כלו ל ש ת ו ת ,עד די םיפקון ל מ ש ת י ,ו כ ת ב רש׳׳ י א ם כ ל ו תרום אונקלם די םיפקון ,שזו ה י א נ מ ר שתייתן כ ש ש ת ו די סיפוקן עכ״ל ר ש ״ י ,דקשה לרש״י מדוע שינה תרגומו על מ ל ת ״כלה״ ,על ו ה כ ל להשקותו תרגם ״ושיציאת״ ,ו ע ל כלו לשתות ת ר ג ם עד די םיפקון, בלומר אצל א ד ם מתרגם כ ל ה שיצי ואצל הגמלים הרגם כלה בלשון סיפוק ,ועי׳ ז כ ת ב דש״י ל ת ר ץ ש ז ו ה י א ג מ ר שתייתן ) ש ל הגמלים( כששתו ד י סיפוקם ,כלומר אין הגמלים ג י ם ר י ן ל ש ח ו ת ע ר ש ש ת י ה ר ב ה ער די סיפוקם )יי כן ט ב ע ה ב ה מ ו ת ל מ ל א ו ת כריםן( לכן הגמר ש ל שתייתן נקראת ב ל ש ו ן ארמי סיפוק ומתרגם עד אם כלו לשתות ער די סיפקון ל מ ש ת י ,א ב ל ה א ד ם אין ש י ת ה כ ״ כ ה ר ב ה ע ד ס י פ ו ק ו ל כ ן אין ט פ ל ע ל גמר שתייתו בלשון ארמי לתרגם סיפוק רק שיצי ,והוא לשון צח )כמו ויכל א ל ק י ם ,ת ר ג ם ושיצי ר׳ ,ויכל משה את ה מ ל א כ ה ,ושיצי משה ית עבירתא וכן ה ר ב ה ( ,על האדם אומרים בלשון ארמי גברא שיצי ל מ ש ת י ,ועל ה ב ה מ ו ת אומרים בעירא או גמל יא םפקון ל מ ש ת י ,א ב ל בלשה׳׳ק אין הילוק ב ז ה שעל שניהם כתיב כלו לשתות ורו״ק ,ו מ ת י י ק ה ו א בדברי רש״י שזו ה י א ג מ ר שתייתן כששתו די סיפוקן ,א ב ל כ ש ל א שתו די סיפוקן לא הוא גמר שתייתן ,לכן אינו נופל לתרגם על מ ל ת כלו בלשון א ר מ י ,ר ק בלשון סיפוק *( : והאיש *( הערה וזה לשון המזרחי ע ל דברי רשיי ז ו .אם כלו לשתות .די ס י פ ו ק ן .ולא מלשון כלייה אך מפני ש ה ה ס פ ק ה בדבר הוא גמר פעולתו נ ק ר א ת בלשון כלייה .כי ת ד ג י ם כלה גמיירא ננכ״ל ה ר א י ס : וזה לשה הלבוש ה א ו ר ה שעל ה מ ז ר ח י .ר ש י י .א ם כלו די ס י פ ו ק ן ע״כ הוצרך רש״י לפרש זה כדי שלא נבין עד א ס כלו ריל עד שיכלו לשתות כל המיס מן ה ב א ר . כמו ויכלו החים מן החמת מ ב י י ש מ ע א ל .וזה לא שייך לומר כאן כי איך יכלו לשתות כל המים של באר מים חיים מקור נ ו ב ע .לכך מפרש שכוונתה בכלי לשתות די ס י פ ו ק ן עט׳ל: נ״ ל ו ל א זכיתי להבין דברי ה ג א ו נ י ם האלה בכוונת ר ש י י .הלא רש״י הרגיש על א ו נ ק ל ס כמו שכתב ת ר ג ם א ו נ ק ל ם .שתרגם כד סםיקו גבי גמלים ולא בלשון שליאו כמו גבי א ד ם .ו מ ח ל ק רשיי החילוק ומדייק לומר ולחלק שזו היא גמר ״שתייתן״ )של ה ג מ ל י ם . ראליכ מאי לשין שתייתן( ״כששתו׳ ) ה ג מ ל י ם ,דאליכ מאי כששתו( די ס י פ ו ק ן . והגאונים »! * w״ ׳׳טרה הגר גב״א( והאיש מ ש ת א ה לד ,מ ח ר י ש ל ד ע ת ה ה צ ל י ח ד׳ דרכו א ם ל א ,וגברא ש ה י בהי. מ ם ת כ ל שתיק למידע ה א צ ל ה ד׳ ארחיה אם ל א ,רש״י פירש יאונקלפ ת ר ג ם לשון שהייה וגבר שחי שיחא ועומד במקום אחד לראות ההצליח ר׳ וכו׳ עכ״ל רש״י ,והתרגום מוסיף מ ל ת מ ס ת כ ל וגם ה ח ת מ ל ת ל ה ב כ ת ו ב תרגם ״בה״ ,וחוא• ב מ ד ר ש ,ו ד ל ה מ ״ ר ,ר״י הציפורן א מ ר ,ממצמץ ומביט ב ה ההצליח ד׳ עכ״ל המ״ר ופירש המ׳׳כ מצמצם עיניו ל ה ב י ט בד ,היטיב יכו׳ כלומר הי׳ משתומם על ה מ ר א ה ו מ פ נ ה עצמו מ כ ל מ ח ש ב ה להביט ,בה״ ההצליח ר׳ דרכו עכ׳׳ל ,והוא ד ע ת התרגום וגברא שהי ב ה )אליעזר( מ ס ת כ ל שתיק ל מ י ד ע ,שהי ב ה זהו ת ר מ ם של משתאה ל ה ומוסיף התרגום לפרש כ מ נ ת ש ה י ,א ת מ ל ת מ ס ת כ ל ,כלומר מ ה שהי לד ,מ ס ת כ ל ומביט ב ה בעיעית שכליות )כמי ה ס ת כ ל בשלשה דברים ואין א ת ה בא לידי עבירה שפירושי עיונית שבלית( ובן דרך מי שמעיין בדבר מ ה מצמצם עיניו ומביט כלשון דיי דציפירן, ולכן תרגם מ ל ת ל ה ״בד,״ כלשון ר״י דציפורן ומביט ב ה בלומר ) ב ר ב ק ה ולא לרבקה( וזהו שכתבנו במבוא מדה״ת שיש בתרגום ״כלומר׳׳ כמו שיש בפירש׳׳י וזהו אחר מהם ״שהי ב ה ״כלומר״ מ ס ת כ ל ב ה ״ ,ש ת י ק ל מ י ד ע ,זהו תרגום של מ ח ר י ש ל ד ע ת ההצליח ד׳ ד ר כ ו ,וכמי שדרשו ה ד ל שראה ״בה״ מעשה נסים שעלו המים ל ק ר א ת ה כדאיתא שם במדרש וגם ר א ה ״כה״ זריזות ומדות ט בית ובי׳ ונמצא הטרגום והמדרש עולים• ב ק נ ה א ח ד ,והררג״א כ ת ב לדעתי ערבוב שני פירושים יש כאן וכו׳ או שהיה שתי מ ל ו ת ״שהי בה״ נ כ ת ב ו ת בצד התרנים יכו׳ והיא סיפר טועה הכניסו בפגים ע כ ״ ל ,יאיגי יודע איך אפשר לומר שסיפר ט ו ע ה הכניסו ב פ נ י ם ,הלא רש״י מביא את דברי ה ת ר ג ו ם , ומפרש דבריו כ מ ו שהבאנו ל ע י ל ,וגם איה איפוא מצא בהתרגים ערבוב שני פירושים, , הלא התרגום פשוט לפי ר ע ת ה ד ל בם״ר במו ש כ ת ב נ ו : <כ״ 0ה י ש בית אביך מקום לנו ל ל י ן ,האית בית אביך א ת ר בשר לנא ל מ ב ת ,מ ל ת כשר בתרגום הוגחה בין על ראוי והגון ,ובין על כשר ומותר ,ראוי והגון ה ר ב ה ב ה י ר ה ,וכשר ומיתר להלין )ל״ר ז׳( וכן ל א יעשה תרגם ובן ל א כשר ל מ ע ב ד , יפירש שם הרם ב״ ן שאינקלס פירש אסור ל מ ע ב ד עכ״ל הרמב׳׳ן) ,ייקרא ד׳ ב׳( מ כ ל מצית ד׳ אשר ל א תעשינה ת ר ג ם די ל א כשדין ל א ת ע ב ד א ) ,שם י״ג( אשר ל א תעשינה די והגאונים האלה לא הזכירו א ת התרגום איגקלס ואין בדבריהם שום רמז על ־החילוק ו ה ה פ ר ש שפירש רש׳י בין גמר שתיית האדם לגמר שתיית הגמלים בלשין ה ת ר נ י ם . ודברי הגאון לביש האורה בוודאי לא היה דעתו על התרגום שכתב ,שלא נבין ע ד א ס כלו ד י ל ע ד שיכלו לשהות כל המים מן הבאר כמו ויכלו המים מן ה ח מ ת ל ג ב י ישמעאל* ע כ י ל .ואיך נבין ז א ת מן ה ח ר ג י ם .לאיכ ה ו ה לי׳ לתרגם עד די ש ל י מ ו . ולא ע ד די ס י פ ק ו ן .דהוה קאי על ה פ ע ו ל כ מ ו ש ת ר ג ם שם גבי י ש מ ע א ל ויכלו ה מ י ם מן ה ח מ ת ושלימו מיא מן ד ו ק ב א .וכמו ק ת ר ג ם )לקמן מיז מ י ו ( ויתס ה כ ס ף ״ושלים' כ ס פ א .וזה הכלל על הפועל ת ר ג ם שיצי .ועל הפעול שלים .ו מ ר ש )שמות ל״ כי ל י י ( ותכל כל ע ב ו ד ת משכן .ותרגם ושלימת כל עבידת מ ש כ נ א .שקאי על ג מ ר ה פ ע י ל ה . ישם גופא בהך ענינא ) מ ׳ ל״ג( ויכל משה א ת המלאכה ת ר ג ם ושיצי מ ש ה .יען דקאי על ה פ ו ע ל משה : ודזדת״א רצה להגיהה ב ת ר ג י ם ת ח ת די סיפקין די פ ס ק י ן .ודלא כרש״י .ז לפי דבריו ג ם ) ב פ ס ו ק כ י ב ( ויהי כאשר כלו הנמלים ותרגם כד ס פ י ק ו ג מ נ י א .כמו כן צריך להגיהה כד פ ס ק ו .הדברים וההגהות אינם נ כ נ ס י ם ל ל ב .ועוד איך הוא יכול- לומר נ ג ד רשיי : פרשת חיי שרד׳ נפ$ הגר מא 81 די לא כשרץ ל א ת ע ב ד א ,לבן מדייק התרגום שאמר אליעזר מקום ״לנר שפירישו בשר לגו ,כי רש״י פירש לקמן נפסוק ל׳׳א( ואגבי פגיתי ה ב י ת מע״ז לכן מ ב א ר התרגים כשר לגא שיהא המקים כשר לגו ללין נקי מע״ז ו )ב״ז( אנכי בדרך ,באורה תקגא ,פירש״י דרך המזומן ,דרך הישר באותו דרך י שהייתי צריך וכי׳ עיי״ש ,ולזר ,בייץ התרגום שהםר ב כ ת ו ב מ ל ת גבין שתרגומו תקין נם זמין) ,גבין תקין )בראשית מ" א ל׳׳ב( בי גבון הדבר ארי תקין פ ת ג מ א ,גבון זמין )שמות ל״ר גי( והיה גבין ל ב ק ר יהוי זמין לצפרא( ילכן מ ל ת בדרך בפת״ח הבי׳׳ת כמו ב ה ד ר ך הידוע לבן לקמן כשסיפר אליעזר להם אמר היא האשה אשר הוכיח ד׳ לבן אדגי ומתרגם די זמין ד׳ ל ב ר רביגי ואחר ש! מין לו ר ב ק ה אמר ל ה ם ואקד ואשתהוה לד׳ וגו׳ אשר הנחני בדרך ״אמת״ ,כי קודם הי׳ רק דרך גבון תקין ומזומן ,א ב ל את״כ ראה כי הי׳ דרך א מ ת : )לי( והנה עימד על הגמלים על העין ,יהא קאים עלוי גמליא על ע י נ א ,הראשון מ ת ר ג ם עלוי ,והשגי תרגם ע ל ,וכוונתו ל מ ה שני סימנים הללו הלא די ב א ה ד ,יהי״ל למימר על העין ל ב ד יידעיגן מ ק ו מ ו ,לכן תרגם ״על״ הראשון עליי ע ל ממש והוא לשין שמירה )אויפפאססען( כ ד ם ת ר ג ם יהיא עימד עליהם )לעיל י״ה הי״ת( ותרגם גם שם עלייהין כמי כאן ישם הכי וגה שימוש ושמירה כ ד מ ת ר ג ם עומד עליהם משמש עלויהון ליתן להם אכילה ושתיה במי באן ליתן להגמלים תבן ימספיא א צ ל העץ א ש י עימד ש ם ,ועל השגי תרגם על בסמוך על עיגא ,וזהי בכיוגת רש״י על ה ג מ ל י ם , ל ש מ ר ם ,כמו והוא עימד עליהם לשמשם עכ״ל רש״י ,ולא בהשפתי הכמים ש כ ת ב דדיוקא של רש״י דרובב מבעי לי׳ ל מ כ ת ב : )מבי( אם ישך גא מצליה דרכי אשר אנכי הילך ע ל י ה ,אם אית כען רעיא קדמך ל א צ ל ח א אירהי די אנא אזיל ע ל ה ,ופירושי בלשה״ק ״אם יש גא רצין לפניך להצליח דרבי״ אשר אנכי הולך ע ל י ה ,ולא תרגם בפי פירוש מלות דקרא פשוט ״אם איתך״ כען אצלח א ו ר ח י ,יען דזהו כ ל ל גדול בתרגום אשר הוא נזדעזע ונרעש מ פ ח ד כביד השי״ת שלא יהי׳ משמע ח״ו כהיריף יגידוף ,ד כ ת י ב אם ישך בבגוי אם יש א ת ה ,מהו אם יש א ת ה וכי ה״ו ס פ ק ב ד ב ר אם הוא יש הלא היא היה היה ויהיה ומצוי ומחויב המציאות ומלא ב״ה כ ב י ד י ,לכן מסיר התרגום א ת היגוי ממגו ית״ש ותרגם ״אם יש״ אם אית , ואת אות הב״ף הסיר ומלבישו על מ ל ת לפגיך ופירש אם יש רצון לפגיך להצליח דרבי אם אית כען )גא( רעיא קדמך לא*לחא אירהי ,והררג״א לא ירד לכייגת התרגום בזה אשר הוא עיקר יסודו בכ׳׳מ להרהיק הגשמיות ו ב פ ר ט הרחקת פחיתות כביר של מ ע ל ה לכן כ ת ב הררג״א בזה ד ב ר רחוק באין ב י א ו ר ,וראי׳ ל מ ה שכתבנו ל ק מ ן ) פ ס ו ק מ״ט( ו ע ת ה אם ״ישכם״ עשים חסד ואמת תרגם פשוט בהכגוי כס״ ש בקרא ובען אם ״איתימך עבדין טיבו וקשוט ,וזהו יהי׳ סתיו ה ל מ ה ש כ ת ב הדרג״א כי מ ל ת ״יש״ ב ע ב ר י ת מורה על המציאות ברגע ההיא ובשעת ד נ ר ו ל א הצליה ד׳ עוד את דרכו עכ״ל והלא נ ם כ ת י ב מ ל ת יש ״ישבם״ ועדיין ברגע ההיא לא היו עושים לו הסד ואמת ו ל מ ה ל א שיגר .גם תרגומו לכוונה ה ז א ת ,ועוד הלא ברגע ההיא הצלית כמ״ש אגי טרם אכלת ל ד ב ר אל לבי ורבקה י ו צ א ת ,אלא ה מ ו ג ה כמו שכתבנו : )מ״ר( היא האשד ,אשד הוכיח ד׳ לבן א ד ו ג י ,היא א ת ת א ״ ח מ י ך ד׳ ל ב ר רבוגי וכן לעיל )י״ר( אותה הוכהת ל ע ב ד ך ליצתק תרגם יתד .״זמיגתא״ ל ע ב ד ך ל י צ ח ק ,ירש״י פירש שם ראוי׳ היא לו שתהא גומלת חסדים ובדאי ליכגם בביתו של א ב ר ה ם ולשון ה ו כ ח ת ביררת )אפרובישט בלע״ז( עכ״ל רש״י ,וכאן פירש״י הוכיח בירור והידע וכן כל הוכהה שבמקרא בירור ד ב ר עכ״ל רש״י כ א ן ,א ב ל ההרגים ביוון בזה ן 6 82 פרשת חיי שרה נפש הגר בזה ש מ ת ר ג ם ״דזמיף ל מ א מ ר ח ד ל )סוטה דף ב׳( ב ת קול מ כ ר ז ת ואומרת ב ת פלוני לפלוני כ ל ו מ ר דזמין י ת ה מ כ ב ר ליצחק ו כ מ ה פעמים כן דהתרגום הוא ל ד ר ש ת ה ד ל א ב ל ר ש" י פ ה ל פ ש ו ט ו של מ ק ר א כדרכו ; ע׳׳ה( ימים או עשור עירן בעידן או עסרא י ר ח י ן ,כפירש״י ימים ש נ ה כמו ימים תהי׳ גאולתו עב׳׳ ל רש״י וכן תרגם שם )ויקרא כ״ה י ״ ט ( ימים תהי׳ גאולתי ,עירן בעידן יהי פורקני׳ ועיין ב מ ם ׳ כ ת ו ב ו ת )דף ג״ ז ע ״ ב ( : )נ׳׳ז( ונשאלה א ת פ י ה ,ו נ ש מ ע מ ה דהיא א מ ר ה ,כל לשון יש ל ה סדר לשונה בלשה׳׳ ק הוא ש א ל ת פיו א ב ל בלשון ה א ר מ י אין בזה ה ב נ ה וכי לפי ה א ד ם שואלים ה ל א ה ש א ל ה ל ה שכל והרצון ופיו יעננו ומד׳ מ ע נ ה ל ש ו ן ,לכן תיקן ה מ ת ר ג ם והוציא המכוון בלשון ה א ר מ י ,ו נ ש מ ע מ ה ד ה י א א מ ר ה כלומר ה מ ו נ ה על ת ש ו ב ת ר ב ק ה ועל הדבורים היוצא מ פ י ה ,וכן לקמן )מ״ג זי( ונגד לו ״על פ י ״ ר ד ב ר י ם ה א ל ה , וחיינא ל י ה ״על מימר" פ ת ג מ י א ה א ל י ן ,וכן )שמות ל״ד כ" 0כי ״עיי פי״ ה ד ב ר י ם ה א ל ה ״על מימר" פ ת ג מ י א ה א ל י ן ) ,ב מ ד ב ר ט ׳ כ׳( ״על פי״ ד׳ יהגו ״על מימרא״ דה׳ שרן , )דברים י״ז וי( ״על פ י ״ שגים עדים ״על מימר״ ת ר ץ ם ה ד י ן ) ,שם י״א( ״על פי״ ה ת ו ר ה ״על מימר״ אוריתא וכן עוד : )ם״ז( ויביאה יצחק ה א ה ל ה שרח אמו ייקח א ת ר ב ק ה ותהי לו ל א ש ה ו י א ה ב ה וינחם יצחק אחרי א מ ו .ו א ע ל ה יצחק ל מ ש כ נ א והזא והא תקין ע ו ב ד ה א כ ע ו ב ד י ש ר ה אמי׳ ונםיב ית ר ב ק ה והוית ילי׳ לאינתו ורהימה ואתנחם יצחק ב ת ר ד מ י ת ת א מ י ׳ , ו ד ב ר י רש״י יובא ב ה ע ר ה ל מ ט ה ,התרגום מוסיף והא תקין ע י ב ד ה א כ י ׳ ,ונראה ד ק ש ה לי׳ ל ה ת ר ג י ם ייתיר ה כ ת י ב ,דהול״ל רק ויקה א ת ר ב ק ה ותהי לו לאשר ,,ל מ ה האריך ה כ ת י ב ל ס פ ר אגר ,ה ב י א ה ל מ א י ג״מ אם ל א ה ל ש ר ה אי ל א ה ל אחר ,יל מ ה מםפר ה כ ת י ב ו י א ה ב ה ,ב ש ל מ א שם כ ת י ב )לקמן כ ״ ט י״ח( ויאהב יעקב א ת רחל • ,שם הי׳ קיךם נשיאין ומספר ה כ ת ו ב וללבן שתי בגית וגי׳ ויעבד יעקב ב ר ה ל ואיך לבן ר י מ ה אותו ויהי ב ע ר ב ויקה א ת ל א ה בתו ויבא א ו ת ה אליו וגו׳ כל הסיפור ,א ב ל כאן ל מ ה סיפר ה כ ת ו ב א ה ב ה ו א ל ר ב ק ה א ש ת י ,יעיד מ ה היא השייכית א ה ב ת אשתי ל ג ה מ ת אמי ד כ ת י ב גבי׳ וינחם יצחק אהרי א מ ו ,לכן ת ר ג ם ומיםיף יהזא יהא תקין ע ו ב ד ה א כעוברי שרה אמי׳ ייראה כי טובים׳ מ ע ש י ה כ מ ע ש י שרה א מ ו ,וזהו מ ה ש כ ת ו ב שרה אמו כי ר א ה ב כ ל מ ע ש י ח ו צ ד ק ו ת י ה כי היא ד ו ג מ ה שרה אמו ב ש ב י ל זה ויאהבה א ב ל לא מ ה מ ת בי היתר ,יפת תואר כ מ ״ ש לעיל )ט״ 0והנערה ט ו ב ת מ ר א ה מ א ד ,כי שקר החן ו ה ב ל היופי א ש ה יראת ד׳ היא ת ת ה ל ל ,לבן ו .ם וינחם יצחק אחרי אמי ותרגם ב ת ר ד מ י ת ת א מ י ' ,התרגום מוסיף מ ל ת ״דמיתת״ כי הוא מ ק ר א ק צ ר ,והול״ל אהרי מ ו ת אמו כלומר אמו מ ת ה א ב ל יש ת מ י ר ת ה ,בי ר ב ק ה היא ד ו ג מ ת ה ב כ ל מ ע ש י ה ה ט ו ב י ם ,ו מ ה ר א ה ב מ ע ש י ה ה ט ו ב י ם א י ת א במ׳׳ר כ ל ימיה שהיתר ,שרה קיימת הי׳ ד ל ת ו ת פ ת ו ח ו ת ל ר ו ח ה ,כיון ש מ ת ה ש ר ה פ ס ק ה א ו ת ה ה ד ו ה ה וכיון ש ב א ת ר ב ק ה הזרה אותה הריחה יעוד סיים ה מ ד ר ש וכיון ש ר א ה אותה שהיא עושה כ מ ע ש י אמו קוצה ה ל ת ה ב ט ה ר ה יקיצה ע י ס ת ה ב ט ה ר ה מ י ד ויביאה יצחק ה א ה ל ה ,וכן כ ת ב הרמב״ן ו ד ל ואיגקלס פירש ויביאה יצחק ה א ה ל ה ו ה נ ה היא שרה אמו ולכן הזכיר ה א ה ב ה כי מפגי צ ד ק ת ה וכשרון מ ע ש י ה א ו ה ב ה ונחם בה עכ״ל י ה ר מ ב ״ ן *( .׳ ובני C הערה ורש׳׳י פירש האהלה שרה אמו ויכיאה ה א ה ל ה והרי ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היא שרה אמו כלומר הי׳ נר דלוק מ ע ״ ש לעיש נפש •בה פרשת חיי שרה הנר מב 83 נג׳( ו ב נ י דדן היו אשוךם ו ל ט ו ש ם ו ל א ט י ם ,ובני דדן הוו למשירין ולשכינין ו ל נ ט ן , עיין רש״י ו ר מ ב ״ ן : <ט״ 0ל א מ ת ם ,ל או מ יהי ן בלומר לשין •אומה ,ודיוקו של התרגום ש ה ר מ י ב כ ת ו ב לשון נ ק ב ה בתי״ו כמו )במדבר ביה ט ״ 0ראש ״אמות״ בית אב ותרגם כמו באן ריש ״אומי״ לכן ל ק מ ן ) כ ״ ג ( ולאס מלאום יאמץ תרגם ומלכו מ מ ל כ ו יאמץ הוא לשון •יחיד בשם הקבוץ ו נ ח ר ב ה בלשון ?בר קודם בפסיק ״ישגי לאומים״ מ מ ע י ך י פ ר ח ותרתין מלכוון ממעיבי יתפרשון ,ועיין באע״ז ן <י״ח( ע ל פגי כל אחיו ג פ ל ,ע ל אפי כל אחוהי ״שרא" ,וקשה ה ל א תרגום של נפל הוא נ פ ל ,ולמה תרגם שרא ,אמנם דרך התרגום ללמוד סתום מן המפורש ב מ ק ו ם אחר כמי׳ ש בהמבוא כי שם )לעיל ט״ז י״ב( קודם לידת ישמעאל ,אמר ל ה ה מ ל א ך בלשין יעל פגי כל אחיו ״ישכין״ ותרגם ״ישרי״ ,אך ע ל ל ש ו ן ' ה כ ת י ב לא קשיא • ל מ ה כ ת י ב כאן נ פ ל ,שהיא ל ד ר ש ה כ פ י ר ש ״ י ,ער ש ל א מ ת א ב ר ה ם י ש כ י ן ,מ ש מ ת אברהם נפל: ויעתר לע״ש ו ב ר כ ה מצויה ב ע י ס ה וענן קשור על ה א ו ה ל .ומשמחה פ ס ק ו וכשבאת ר י ק ה חזרו ב י ר ע כ ׳ ל רש׳י : .והקשה הגאון בעל גיר ארי׳ למה חשיב רק שלשה דברים מ מ י ר .הלא שם במדרש איתא ע ו ד רביעי שהי׳ דלתות פ ת ו ח ו ת לרוחה כ״ז ששרה ק י י מ ת ו מ ש מ ח ה פ ס ק ו ו מ ש ב א ת ר ב ק ה חזרו וסיים הגו״א דבריו והנה זה מ ח ס ר ו ן מ ה כ ו ו נ ה אשר רצו ל ד ל ע כ ״ ל .ו כ ת ב הגאון בעל לבוש ה א ו ר ה תירוץ על זה שכל ג׳ ד ב ר י ם שמביא רש״י ׳׳הי׳ ק ו ד ם שלקחה יצחק בנישואין שייך ע ל י ה ם י לומר שחזרו כ ש ב א ת ר ב ק ה אבל הדלתות •פתיחות לרוחה לא שייך לומר על זה שחזרו קודם ה נ י ש ו א י ן .כי עדיין לא שלמה בנכסי יצחק כי לא ה כ נ י ס ה ע ד אחר הנישואין ע כ י ל .וסון( דבריו של הלביש ה א ו ר ה ולמה •שביר אמרו ג״כ דלתות פ ת ו ח ו ת לרוחה אין כי ו נ ח ם לומר אלא ר ק לאחר נישואיה ששלשה בנכסי יצחק וברשותו אלא שסמכו על זה ה פ ס ו ק של שרה אמו ע כ ״ ל ב ע ל •הלבוש ה א ו ר ה .וזהו דחוק שבפסוק כתיב קודם ויביאה יצחק ה א ה ל ה שרה אמו ואח״כ כ ת י ב ר ק ח א ת ר ב ק ה ותהי לו לאשה .והוא בעצמו דייק מזה עיייש בלבוש ה א ו ר ה •בפירושו ע ל ה מ ז ר ח י .אך לדברינו אין ח פ י ס ה בזה ע ל ־ ר ש ״ י שרש״י חשיב ר ק שלשה < ס י ס נ ר דלוק מ עי׳ ש לעי׳ ש וברכה מצויה ב ע י ס ה ועין קשור על ה א ה ל .ו מ ע ש י ם ס י ב י ם לא •קחשיב ר ש ״ י .שדלתות פ ת ו ח ו ת לרוחה הוא צדקה ומעשים ט ו ב י ם שהיו ב ה .וכן לא ח ש י ב רש״י גם קוצה חלתה ב מ ה ר ה וקוצה ע י ס ת ה ב מ ה ר ה דחשיב ה מ ד ר ש .שהוא מ מ ע ש י ם ט ו ב י ם שהי׳ בה כ מ ע ש י ע של ש ר ה .ולמה לא חשיב רש״• ה מ ע ש י נ ן .דעדיפי מיכייהו ק ח ש י ב .ו ה מ ה השלשה נ ס י ם ובכלל ה נ ס י ם ממילא מובן מ ע ש י ם כיוביס שהיו בה כ מ ו ב ש ר ה .דאל״כ לא חזרו הג׳ נ ס י ם שהיו בשרה ו נ פ ס ק ו .אבל ה ח ר ג ו ם אין •מזכיר מעשי נ ס י ם כלל ומזכיר ר ק מ ע ש י ם ט ו ב י ם שהיו בשרה ר א ה יצחק ב ר ב ק ה כמו ש ת ר ג ם וחזא והא תקין ע ו ב ד ה א כ ע ו ב ד י שרה אמי׳ שלא רצה ה ח ר ג ו ס להאריך ולפרש ־ מ ס י ם כמו שהאריך רש״י ע פ ״ י ה מ ״ ר .כי הוא גם מ ע ת י ק ה ת י ר ה ולא ר ק מפרש ה ת ו ר ה כ ר ש ״ י .ואולי כוונתו גם לנסים הללו אבל אינו מ ז כ י ר ם : נפש 84 פרשת תולדות הגר )ב״א( ויעתר י צ ח ק ,ו צ ל י י צ ח ק ו ר ש ״ י פ י ר ש ויעתר ה ר ב ה ו ה פ צ י ר ב ת פ י ל ה ,ויעהר־ לו ד׳ תרגם וקביל צלותיה ד ׳ ,ורש״י פירש ויעתר לו נתפצר ונתפייסי ו נ ת פ ת ה ל ו ,ואומר אני כל ל ש ו ן עתר לשון הפצרה ורבוי ה י א ,וכן עתר ענן ה ק ט ר ת מ ר ב י ת עליית העשן ,וכן ה ע ת ר ת ם עלי דבריכם וכי עכ״ל רש״י ,ולכאורה מ ה ה ר ג י ש י רש״י ב ז ה שךוחקי ל ו מ ר ל ש ו ן הפצרה ו ר ב ו י ש ב א מ ת ה י א ת פ י ל ה כ מ ו ש ת ר ג ם ועליי ש ה ת פ ל ל י צ ח ק ל ד ׳ ,א מ נ ם ה נ ר א ה ל ו מ ר ד ב מ ד ר ש ר ב ה ר י ש פ ר ש ת ואההנן איתא א ר י י עשרה לשונות 'נקראת ה פ י ל ה ,ואלו הן שועה ,צ ע ק ה ,גאקה ,רגה ,פגיעה ,ביצור קריאה ,נ י פ ו ל ,ופילול ,ו ת ח נ ו נ י ם ,שועה ,צעקה שנאמר ויאגחו בגי י ש ר א ל וגו׳ ויזעקו וכו׳ עב׳׳ל המ׳׳ר ,ו ל ש ו ן ״ ע ת ר ״ לא קהשיב המדרש מלשונות התפילה ל ז ה הוברח רש״י• לומר ואומר אני כל לשון עתר לשין הפצרה ורבוי הוא אבל לא לשון הפילה ומביא• רש״י לזה מעתר ענן הקטורת ומהעתרתם עלי דבריכם ושם בודאי לא שייך לשון ש ל ה פ י ל ה ,ובכאן הוא רק שם ה מ ו ש א ל לריבוי תפילה לכן פירש׳׳ י ויעתר יצהק ה ר ב ה והפציר ב ת פ י ל ה ,וכן פירש הרשב׳׳ם באן ויעתר ,רבוי דברים כדכתיב העתרתם עלי דבריכם עב׳׳ ל הרשב׳׳ם ,אבל התרגום מתרגם פשוט ויעתר יצהק וצלי יצהק ואין שום משמעות בתרגומו על רבוי והפצרת ת פ י ל ה ,ותרגומו של הפצר היא הקוף לקמן )לי׳ ג י״א( ויפצר )יכן לעיל )י״ט ט׳( ״ויפצרו״ באיש בלוט ותרגם ״יתקיפו״ בגברא בלוט*• בי ויקה ת ר ג ם ואתקיף בי׳ ו ק ב י ל ,והי׳ יכיל ל פ י ז ה ל ת ר ג ם פה ייעתר י צ ח ק ואתקיף בצלוי והי׳ פירושו בפירש׳׳י והפציר ב ת פ י ל ה ,אך נראה לימר רלהתרגים הכל ביינה אחת היא׳ פשוט לתפילה ו ל א להפצרה ורבוי דברים וכן שם ) ש מ ו ת ה׳ די( העתירו אל ד׳ תרגם• צ ל ו קדם ד׳ ורש״י פירש גם שם שכל לשון עתר הרבות פ ל ל הוא ובו׳ עיי״ש עכ״ל׳ רש״י ואולי אין לו להתרגום דברי ר״י שרק עשרה לשוגות גקראת ת פ י ל ה ,וגם עתרי היא לשין תפילה יאילי אהד עשר לשיגית תפילה המה )ומצאתי בםפרי ריש פ" ו א ת ח נ ן שהשיב גם עשרה לשיגור ,של תפילה והשיב גם עתר בזה־ ומביא ראי' מ ן ויעתר יצהק ואיזה ש י נ ו י י ם מן המדרש ,יבזה יהי׳ דעת א י נ ק ל ם כהםהרי ודעת ר ש י י לפי ה מ ד ר ש ( ,וגם לא משמע לי׳ לאונקלם כמו שפירש״י וןעתר ל ו ,גתפצר ונתפייס ונתפתה לו דמה שייך בזה לשון נ ת פ י י ס לשון פיוס ופתוי שייך ע ל ה ט א ,והלא ר ב ק ה מ ת ו ל ר ת ה היתד ,עקרה בראיתא במ״ר א״ר יורן בשם ר״ל עיקר מטרין לא היה ל ה וגלף ל ה הקב״ה עיקר מטרין לכן תרגם על ויעתר לו ד׳ וקביל צליתי׳ ד׳ כמו שתרגם לעיל )ט״ז י״א> כי ש מ ע ד׳ אל עניך קביל ד׳ צל ותך )שם י״ז כ׳( ולישמעאל שמעתיך קבילית צלותך כי אין הילוק לאונקלם במי שתרנם על שמע שאצל תפילה ק ב ל ת התפילה בן תרגם• על העתר לו ד׳ גם ק ב ל ת תפילה וקביל ד׳ צלותי׳ ,ובמו שתרגם על ויתפלל כן תרגם ״יצלי"־ האלקים תרגם על ויעוור) ,לעיל כ׳ י״ז( ויתפלל אברהם אל אברהם קדם י ד ׳ ,כמו כן ויעהר יצחק לד׳ ״וצלי״ יצהק קדם ד ׳ ,א ב ל רש״י מפרש ע פ ״ י המ״ר מפ׳ ואתהנן שעתר אינו מעשרה לשונות של תפילה ורה! ל ש י ן ריבוי דברים הוכרה רש״י להאריך גם על מ ל ת וחנתר לומר נתפצר ונתפייס י נ ת פ ת ה ,יכיונת רש״י ש י צ ח ק ה ר ב ה ד ב ר י ם בתפילתו וגם ד׳ נתפצר ונתפייס ו נ ת פ ת ה ליצהק לשדר ה ט ב ע באשתי ר ב ק ה כמאמר ר׳ יידן בשם ר״ל יגלף ל ה הקב״ה עיקר טטרין שעפ״י דרך ה ט ב ע לא היתד ,ראויה לילד כי עיקר מטרין לא הי׳ לה ולזה צ ר י ך ריבוי ת פ י ל ה ,וכביכול כן הקב״ה גתפצר וגתפיים וגתפתה לזה לשדר ולצאת חיץ ל ט ב ע ,ו כ מ ו ויער״ר לשין ריבוי דברים כן ו מ נ ס ר לריבוי פ י ו ס י ם ,ה פ צ ר ה ,פ י ו ס לנכה אשתו, לקביל ופיתוי ,והגפעל דומה ל ה פ ע ל : אתתי׳ ,מתרגם בפירש״י זה עומד בזוית זו ומתפלל עומדת וזו נפש פרשת תולדות הגר מג 85 •עומדת בזוית־ זו ו מ ת פ ל ל ת שהוא גבה מ מ ש ,כמי גנחו תתנו על הים ,ו ת ר ג ם •לקבלי׳ ת שרץ על ימא ) ש מ ו ת י״ ד ב׳( ,ולא כ פ י ר ו ש הרשב״ם ל ג נ ה ב ש ב י ל : •)ביב( ויתרוצצו הבגים ב ק ר ב ה ,ו ר ח ק י ן בגיא ב מ ע ה א ,ורש׳׳ י פירש רבותיגו דרשוהו לשון ריצה ובו׳ וכן פירש האע׳׳ז לשון מרוצה והצרי׳ י כ פ ו ל ואהיו בנבדקים •ירוצצו עכ׳׳ל וכן פירש הרשב׳׳ס לשון רץ ל ק ר א ת רץ שהיו רצים ימתגויעגים ב ת ו ך גופה בדרך עוברים וכי׳ ,והתרגום לפי הכווגה ולא לפי פירוש ה מ ל ה : ו ת ל ך לדרש א ת ד ׳ ,ואזלה ל מ ת ב ע אולפן מן קדם ד ׳ ,ה ת ר ג ו ם מסייעא לרברי רש ׳ י )כלומר רש׳׳ י מפרש לפי התרגום( שפירש לדרש א ת ד׳ שיגיד לה מה ת ה א ב ס ו פ ה ,כי תרגום של ,דרש׳׳ ת ב ע ) ,לעיל טי״ת די( לנפשותיכם ,אדרש״ תרגם *.אתבע״ ,מיד כ ל חיה אדרשני ,א ת ב ע י נ י ח ) ,ויקרא יו׳׳ר ט׳׳ז( ״ ד ר ש דרש״ מ ת ב ע ת ב ע ה ,וכן ה ר ב ה ,ותרגום של לימור ״אולפן׳׳)דברים ד׳ אי( אשד אנכי ״מלמדי די א נ א ״ מ י ל ף ״ ) ש ם הי( ראה למדתי א ת כ ם ,הזי ״ ד א ל י פ ו ת ׳ ׳ יתכון )שם י ר ד ( אשר ״ילמדוך , n :״ילפיך וכן ה ר ב ה ,וזה שפירש רש׳׳י לבית מדרשו של שם לדרש את ד׳ שיגיד לה & ה ת ה א ב ס ו פ ה ,אבל הרמב״ן כ ת ב ו ד ל ותלך לדרש את השם לשון רש״י להגיר מה *הא ב ס ו פ ה ,ולא מצאתי דרישה אצל ד׳ רק ל ה ת פ ל ל ,כ ט ע ם דרשתי א ת ד׳ ו ע נ ג י , :דרשוני ,ו ח י ו ,ח י אגי אם אדרש לבם עב״ל הרמב״ן ,אמנם התרגום ורש׳׳י עפ״י דרשת 1זמ״ר ו ת ל ך לדרש א ת ד׳ ו כ י בהי כנסיות ובתי מדרשות היו באיתן הימים וחלא לא ־הלבה אל למדרש של שם ועבר ופירש המ״כ דדייק הםררש דהדל״ל ותדרש א ת ר׳ ו פ י ר ו ש ו שהלכה שם לדרוש וללמוד עפ״י התורה ולומריה ובו׳ עכ״ל המ׳׳ר 5 <כינ 0מאמר ד׳ ל ה ,ו א מ ר ד׳ ל ה ,כ ת ב הררג״א לא תרגם מימרא דה׳ רק ד' ב כ ב ו ד ו יבעצמי כי גביאה היתה ובמ״ש בב״ר פ׳ ם״ג ,מעולם לא גזקק הקב׳׳ה ל ה ש י ח עם א שה אלא עם אותה הצדקת עב״ ל הררג״א ,ולא אבין ד ב ר י ו ,כי מ ע ש ה ׳׳לםתור הביא ה ר ב מ ה מ ד ר ש ,כי זהו קושית המדרש על הפסוק ויאמר ר׳ ל ה הלא מ ע ו ל ם ל א גזקק הקב״ה להשיה עם אשר ,אלא עם אותה הצדקת הייגו ש ר ה ,והקשה ,ה מ ד ר ש פה ל מ ה כתוב כאן ויאמר ד׳ ל ה אל ר ב ק ה רגם עם ר ב ק ה ד ב ר ד ׳ ,ומשגי זדםדרש ע״י שם בן ג ח אבל עם ר ב ק ה לא ד ב ר ד׳ בעצמי ורק ע״י שליה שהיא שם בן , r aועיקר הררשר .ההיא דרשו על שרה ב פ ׳ יירא םעולם לא נ ז ק ק ה ק ב ״ ה להשיח עם א ש ת אלא עם אותה הצדקת ודרשו זאת על פסוק ותכחש ש ר ה ,ובן הקשה המדרש על ;.חוה ״ לעיל )פ׳ כ׳( אל האשה אמר והקשה ר״י בר מימון וכו׳ מעולם לא נזקק ה ק ב ״ ה ל ה ש י ח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ) ש ר ה ( ואף היא ע״י עילה ויאמר לא כי צ ח ק ת , רבן הקשה המדרש ב פ ׳ לך אצל הגר ותקרא שם ד׳ הדובר אליח א ת ח אל ר א י ,ר״י ב ר י ס ור׳ יוחנן בשם ר״א בר״ש מעולם לא גזקק ה ק ב ״ ה ל ה ש י ח עם האשה אלא עם :ארי -.ה צ ד ק ת יאף היא ע״י ע י ל ה ,ר׳ א ב א בשם ר־ בירי ב מ ה כרכורים וכו׳ )שנאמר( • מ א מ ר ל א כי צ ח ק ת ,והכתיב ותקרא שם ד׳ הדובר אליה ר׳ י ה ו ש ע בר נחמי׳ אמר ־צ״י מ ל א ך וכו׳ ר׳ לוי בשם ר׳׳ ח בר חטא ע״י מלאך ר׳ אלעזר בשם ר׳ יוסי בן זמרא א מ ר ע״י שם )בן נ ח ( ,ועיקר שאלת ה ר ר ג ״ א ל מ ה לא תרגם ואמר ל ה מימרא דח׳ אין בזה שוב ביאיר כי לא מציגי ב ת ר ג ו ם אצל ויאמר תוספת לשון מימרא ב כ פ י ל ת , לעין •־ שני • ! ־ח^רד ,והכה במדרש הזה יש לדקדק מ נא לי׳ לימד שבשרה דבר ד׳ בעצמו א ג ל • .ג ח ג ה ; ו מ ר ורבקה הי׳ עיי מלאך או עיי ש 0בן נח או עיי שליח כאשר מתרץ ע! w i r ' J i \ i 1׳׳׳i 111 ו\\. ן רתדהץ מלברך במעיבי ש נ י נרם ב ב ט נ ך ושני לאמים מ מ ע י ך יפדרו ,תרין עממין ממעיכי יתפרשין ,תרגם כפרש״׳ אין לאום אלא מ ל כ ו ת ; ורב יעבד צעיר ,ורבא ״ישתעבד״ לזעירא ,ע״ר הפשוט גובל לומר מה שמשנה פה־ לתרגם י ש ת ע ב ד ע ל מ ל ת י ע ב ד ולקמן ואת אחיך ת ע ב ד תרגם וית אהוך ״ ת פ ל ח ׳ דכאן חםר מ ל ת ״אתי שהוא יחם .הפעול ולא כ ת י ב ורב י ע ב ר את צעיר לכן ת ר ג ם בהתפעל ישתעבד: ועוד נוכל לומר דכוונת התרגום כאן רק ל ה ש ת ע ב ד ו ת ת ח ת ממשלתי ,רקא• א ד ל ע י ל ושני .ל א מ י ם ולאם מלאם יאמץ ותרגם עליהם מלכוון ומלכו מ מ ל כ י ,ולכן הכוונה ורב יעבד ישתעבד לזעירא שמלכות הרב ישתעבד לזעירא ויהי׳ כפוף ל מ ל כ ו ת זעירא במסים וארגוניות ')וכמו ש כ ת ו ב לקמן גמ״ט ט״ו( ויהי ל מ ס ״עובד״ ותרגם ומסקי מפין( ,א ב ל ל ק מ ן כ ת י ב ר ק .״ ו א ת אחיך״ ולא גזבר מ ל כ ו ת לכן תרגם ת ע ב ר ״תפלח״ שמשמע עבודה מ מ ש ,כמ״ש ששת ימים תעבוד )שמות כ׳ טי( או שש שגים י ע ב ד שם מתרץ ה מ ד ר ש .הלא בחוה כתיב ויאמר ד׳ אלקיס לאשה או אצל הגר .כתיב ותקרא ש « ד הדובר אליה וברבקה כתיב ויאמר ד׳ לה ואצל שרה לא מצינז אפילו הלשון ויאמר 1 L״ £ . . . . . .£.״ ־«, _״ i . ) ; V׳1 ;wj 14 ׳ \<vvu «£<.«., ׳ ץע 4 U״ ״ •v;u <wn ץ ;«׳.JJI׳\׳. ׳ V y i ujv »,.-.־• ו • y: התיבות ״ויאמר לא כי צחקת״ ודרש המדרש שזהו דברי ד׳ ולא כפשטות ,הדברים דמוסב. על א ב ר ה ם דכחיב קודם ויאמר ד׳ אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר מ ש מ ע שכתשה זאת לאברהם כי א ב ר ה ם דבר אליה אח דבר ד׳ למה זה צחקה שרה והיא כחשה לו ואמרה לא צחקתי ואברהם השיב לה ״לא כי צחקת״ ודרש המדרש כי ד׳ בכבודו ובעצמו השיב לשרה ״לא כי צחקתי שחין אדם יודע מה בלבו של אדם אלא הקב״ה הוא י ו ד ע מחשבות ש ב ל ב .והיא צחקה בקרבה כחיש ותצחק שרה ב ק ר ב ה .ומזה הוכיח המדרש. מעולם לא נזקק ה ק ב ׳ ה להשיח ע ם אשה אלא עם .אותה הצדקת אבל בחוה ו ב ה ג ר וברבקה לא דבר ר ק ע י י מלאך או עיי שליח .וזה שאמר המדרש ומביא התיבות הללי דכתיב גבי שרה ״ויאמר לא כי צ ח ק ת י : אבל מדברי התום׳ שבת )דף י״ב ע י ב ( בדיה שאין מלאכי השרת וזיל ותימה דאפילו מחשבה שבלב כל אדם יודעים )מלאכי השרת( ולשון הארמי אין יודעים ע כ י צ התוס׳ יהי׳ סתירה ל ד ב ר י נ ו .והנה המעדני י ר ע במם׳ ברכות )דף ייג ע י א ( ב ה ר א י £ נסמן אות ו׳ על מה שמביא הראיש דברי תוס׳ ה א ל ה .וזיל ואפילו מחשבות לב א ד ם ה ם יודעים ומכירים ולא פירשו לנו מ נא לה ו )כלומר מנא לה ו להחוס׳ דמלאכי השרת. יודעים ומכירים דברים שבלב( וניל דזה מבואר בשני פנים עיי׳ש במעדני י ר ט .ה א ח ר שהיודע ברוח הקודש מכיר מ ה בלבו של אדם כמו שמצינו ב ר ב ק ה ויאמר עשו בלבי ויוגד ל ר ב ק ה .וכן במרדכי ויאמר המן בלבו ומרדכי ידע ו כ ו ׳ .ובין כך ובין כך קסה׳ לי מה ש א מ ר שלמה המלך ע י ה אתה לבדך ידעת א ת לבב האדם וכן נאמר ) ב י ר מ ״ ייז( עקוב הלב וגוי מי ידעני אני ד׳ חוקר לב וגו׳ עכיל המעיויט ־ ומצאתי בזוהיק פ׳ וירא ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה ב א ה ל .וכי לא־ הוו ידעי מלאכי השרת דשרה הנה באהל אמאי כתיב איה אלא לא היו ידעי בהאי עלמא אלא מה דאתמםר לה ו ל מ י נ ד ע .ת י ח )שמות ייב( ועברתי בארץ מצרי© אני ד׳ וכי כמה שליחין ומלאכין אית לי׳ לה ק ביה אלא בגין דאינון לא ידעי בין מ פ ה דבוכרא לההוא דלא בוכרא בר קוביה בלחו ד י כ מ נ א דא )יחזקאל ט׳( ו ה ת ר ת תיו על. מצחות האנשים ואמאי צריכין אלא בגין דאינון לא ידעי אלא מה ל א ת מ פ ר להון ,למינרעג ונו׳ עכיל הזוהיק : פדשת תולדות הגר סד 87 ) ש ב ב״ א ב׳( שהוא ע נ ד מ מ ש ל ע מ ד ה ו ת ר ג ם ב ה ם ת פ ל ח . .י פ ל ח ,ושם נטי כתיב ק י ד ם )לקמן כ״ו ל ״ 0ויען י צ ח ק ויאמר לעשו הן ג ב י ר שמתיו לך ואת ב ל ״אחיו״ נתתי ל ו ״ ל ע ב ד י ם ״ ו ע ל זה •אמי ל ו י צ ח ק ואת א ח י ך ת ע ב ד ל ב ן תרגם ״תפלח.״ ש ה ו א ע ב ו ד ה מ מ ש ועיין לקמן )כ״ז כ״ט( מה שכתבנו ,ש ם : )ב״ 0א י ש י י ד ע צ י ד ,ג ב ר נהשירכן ,נ ר א ה ד ד י י ק מ ל ת ״יודע״ ש ה ו א א י מ נ י ת , ש צ ר י ך י ד י ע ה ל ז ה ,ונקרא ה א ו מ ן הזה ב ל ש ו ן א ר מ י נחשירכן ) ד ע ר י י ע ג ע ר ב ל ״ א ( ,ו נ מ צ א ה מ ל ה ה ז א ת בקינוח לרף ר ב ק י נ ה ה ס ת ח ל ת א ב ל אעורר ,וזיל המקונן* דרך ופרך ״נהשרך״ ו צ ד ו הרך עכ״ל עשח״כ לא יחרוך רמי׳ צרו וא״צ .לחפוש שרשים א ח ר ה מ ל ה ה ז א ת ועיין בהררנ״א . : א י ע ש ד ה ,ג ב ר נ פ ק ל ח ק ל א ,ו כ ו ו נ ת ו ב ז ה ש ל א תימא איש ש ד ה "שהי׳ ע ו ב ד ש ד ה ו בהדישה וקצירה לבן תרגם נ פ ק להקלא כלומר יוצא לשדה לציד ציד להביא יכמ״ש ו י ב א ע ש ו מ ן ה ש ד ה ו ז ה ה י א ד ב ר א ח ר א י ש י ו ד ע צ י ד ג ב ר נהשירכן איש ש ד ה ' י ו צ א ל ש ד ה ל צ ו ר צ י ד ו כ מ ״ ש ל ק מ ן )כ״ ז בי( ״וצא״ ה ש ד ה ו צ י ד ה ל י צ י ד ו ת ר ג ם ״ופוק״ ל ה ק ל א : ) כ ״ ח ( ויאהב י צ ח ק א ת ע ש ו כ י צ י ד ב פ י ו ,י ר ח י ם יצחק ית ע ש ו ארי מצירי׳ ה י ה וכי בשביל ויעקב איש ת ם י י ש ב א כ י ל ,נראה דקשה לי׳ להתרגום אוהלים ומתרגם ויעקב גבר שלים משמש בית אולפנא הורע כהו למנוע ממני אהבתו ולומר תיכף א ה״ ז ויאהב יצהק את עשו ולא את י ע ק ב ,יצחק העולה תמימה שנעקד ע״ג המזבח יאמר עליו׳ הכתיב כן ,ה י ת כ ן ? אלא על כרחי כיונת הכתוב זה ואצ״ל ז ה , כ ל ו מ ר ליעקב בוודאי אהב ואין צריך הכתוב לומר זה כי זה עדות לישראל איש ת ם י ו ש ב אוהלים אהלו של שם ואהלו של עבר בפירש״י ובוודאי אוהב תורה הי׳ יצהק ו א ה ב את יעקב ,א ב ל זה מספר הכתיב רבותא על יצחק אפילו עשו שהבריות ידעו מ ע ש י ו הרעים ,אבל א ב י ו יצחק לא ידע דרכיו ,וזה ידע כי עשו יודע ציד ואיש שדה ה ו א ואינו לומד תירה אבל ההזיקו למדקדק במצות כי שאל לו האיך מעשרין את ה מ ל ח יאת ה ת ב ן כסביר שהיא מ ד ק ד ק במצות לשון ר ש ״ י ולכן א ה ב א ת ע ש ו ,יא ח״י הראי׳ ל ז ה ש א ה ב .אותו ,כ י צ י ד בפיו ,י ת ר ג ם ארי ״ מ צ י ר י ׳ ה י ה אכיל״ ,והחזיקי לנאמן על הכשרות ,ואילו ל א א ה ב א י ת י ,האיך אכל מ צ י ת ,שמא יאכילגו גבלות ו ט ר פ ו ת ,ומזה ג ו פ א ראי׳ שאהב איתי יען שמצידו היה אכל בוודאי ההזיקו לנאמן על בשר כ ש ר , וכמ״ש לקמן )כ״ז גי( שא נ א כליך ופירש״י ה ד ד םכיגך ושהוט יפה שלא תאכילני נ ב ל ו ת )ועיין ב ב ע ל הטורים ש כ ת ב ציד ציד״ה כ ת י ב ה ״ א יתירה שלמדו ה ׳ הלכות שחיטה י כ ר עיי״ש( ולפירוש ז ה יהי׳ פ י ר ו ש התרגום ע ם פ י ר ו ש המדרש ד ב ר אחר כ י רש״י פירש בפיו. ב ת ר ג י כ ו ב פ י ו ש ל י צ ח ק ימררשי בפיו של ע ש ו שהי" צ ד אותו ומרמהו בדבריו ע כ ״ ל רש״י וכך ב י א ו ר ד כתיב ויאהב י צ ח ק א ת ע ש ו כי צ י ד ב פ י ו של יצחק א ר י מ צ י ר י ׳ הוד ,אכיל והחזיק א ת ע ש ו לגאמן ע ל הכשרות לכן גם את ע ש ו א ה ב ולמה החזיקו לגאמן כי ציד בפיו ש ל עשו ש ה י ׳ צ ד אותו ומרמהו ב ד ב ר י ו לשאול אותו האיך מעשרין א ת ה מ ל ה ו ה א י ן מ ע ש ר ץ את ה ת ב ן ,אבל םוף הפסוק ורבקה איהבת את יעקב הוא בלשון שלילה כלומר דווקא א ת י ע ק ב א ב ל לא ל ע ש ו ,כ י ה י א ירעה ד ר כ י ו ׳עלילותיו הרעים ,ובן ב״ה מצאתי בםיפורני ו ד ל ו י א ה ב י צ ח ק א ת ע ש ו ג ם א ת ע ש י א ע פ ״ י ש י ר ע בלי פפק ש ל א ה י ׳ ש ל ם ב י ע ק ב , ו ר ב ק ה א ו ה ב ת את י ע ק ב ״ ל ב ד י ״ מ פ ג י ש ה כ י ר ה ב ר ש ע י ש ל ע ש ו ע ב י ל ,ו א ל תשיבני ל פ י ר ו ש זה אם א ה ב א ת י ע ק ב י ו ת ר מ ע ש ו ל מ ה קרא א ת ע ש י ל ב ר כ ו קודם מ י ת י ו ל א א ת י ע ק ב ז ה א מ ד ה כ ת ו ב ה ט ע ם בפירוש )כ־׳ז א ׳ ( ייקרא את ע ש י ב נ ו הגדול י ע ן שהי׳׳' בנו הגדול ה ב כ ו ר א ב ל לא מאהבתו י י ת ר מיעקב ר א ל י י ל מ ה כ ת י ב בנו הגדול הכי ל א ידעינן ז ה ,ו ה ר א י ׳ ר כ ל ,״ ־ ,ל א הזכירה ב ד ב י ר ה מ ל ת הגדול כ י א מ ר ה הנה ש מ ע ת י אוד אביך אביך מ ד ב ר א ל עשי אחיך ולא אמרה א ל עשו אחיך הגדול כי ה י א ירעה כי הוא מ נ ר הבכורה ליעקב ואינו גדול מיעקב רק יעקב גדול מעשו וכן אמר ה כ ת ו ב ת ח י ל ח ו ר ב ק ה שימעת ב ר ב ר יצחק א ל עשו בגו ו ל א אמר ה כ ת י ב בגי הגדול יען ש מ כ ר ה ב כ י ר ה לבן אמרה ר ב ק ה ש ע ת ה מצר הדין ו ה י ו ש ר הברכות ש י י ך ל ך בי אתה עב־&יו הגדול ואביך י צ ח ק איגו יורע מזה שקנית הבכורה מעשו ואתה הוא הגדול ,ובן פירש רש״י עפ״י המדרש תנהומא לקמן )ל״ 0הבי קרא ש מ ו ,ת ג ת ו מ א ,ל מ ה חרד יצחק א מ ר שמא יש בי ערן שכרכתי קטן לפני גדול ושניתי ס ד ר היהס התהיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים אמר לו אביו מה עשה לך אמר לו את בכורתי לקה אמר בכך הייתי מיצר והרד שמא עברתי על שירת הרין עכשיי ״לבכיר ברכתי׳ גם ברוך יהי׳ עב׳׳ל רש״י, ומה שכתיב בפסיק )ט״י( ו ת ק ח ר ב ק ה את בגדי ע ש ו בגה ה ג ד ו ל ותלבש את י ע ק ב בגר, הקטן וכן בפסוק )מ״ב( ויוגד ל ר ב ק ה את דברי עשו בגר ,הגדול וגו׳ ליעקב בגד, הקטן עיי״ש מה ש כ ת ב ע״ ז הרמב״ן בפסוק )ט״ו(: <ל׳( ה ל ע י ט נ י ,אטעימיני כלימר האכילני כ״כ האע״ז ימה ש כ ת ב הרד:׳׳ א דמ׳עמע רק ט ע י מ ה ב ע ל מ א אינו מוכרע: )ל״א( ויאמר יעקב מ כ ר ה כיום את ב כ ר ת ך לי ומתרגם ואמר יעקב זבין ביים ״רילהך ית בכרותך ל י ,מ ל ת ״דילהך אין לי ביאיר ורש״י פי׳ כתרגומו כיום דילהן ביום שהיא בריר כך מכיר לי מכירה ברורה עכ״ל רש״י ילא מצאתי ביאיר ב מ ל ת דילהן ב ר ו ר ,גם הרמב״ן נדחק על מ ל ת דילהן שבתרגום ע י י ״ ש ,ו ל י ל י דבריהם הקדושים גימא ב ה מילתא מ ה שמצאתי בתנא דבי אליהו הלק שגי סדר אליהו פ ר ק י ״ ט ,ידל אמר יעקב לעשו עשי אהי שני אהים א נ ה ג י לאביגו ישגי עילמית יש לפניני העי ה״ ז יהעיה״ב ,העי ה״ ז יש בו אכילה ושהיה מ כ ל מקום ומשא ומתן יכי׳ א ב ל עוה״ב אינו כן בכל המדות ה ל ל ו ,ואם ר צ ו נ ך טול אתה העיר,׳׳ ז ואני אטול העוה״ב , ומנין שכך הוא שנאמר )בראשית כ ״ ה ( ויאמר יעקב מכרה ״כיום״ את בכורתך לי כשם שהייני אומרים בבטן ב א ו ת ה שעה נטל עשו בהלקו העוד,״ ז ויעקב נטל בהלקו העוה״ב ע כ ״ ל ה ת נ ד ב ״ א ,יזהו כווגת התרגום דקשה לי׳ ייתור לשון של מ ל ת ״כיום' ועיר מהו ביים בב״ף הדמיין והול״ל מברה את בכירתך ,אי אם נ כ ת ב ,היל״ ל מכרה היום ,מהו ב י י ם ) ,י כ ן השבעה לי כיום יתרגם גם ביים ״די ל ה י ף גם פ י ר ו ש ו שיעקב א מ ר לעשו השבעה לי שתקיים א ת מכירת הבכורה במו שאתה מקיים החלוקה בלקיחת העוה׳׳ז ו ל א ת ר פ ה ידך מ ע ו ה ״ ז בכל ה פ ר ט י ם ע ל א ו פ ן הייתר מיעיל( ,לכן מבאר התרגום ו מ פ ר ש מ ל ת ״כיום״ כיום ״די להון״ וזהו שתי ת י מ ת ,ומלות די ל ה ו ן הוא הוספה בתרגום ופירוש על מ ל ת כיום וזה כמו כלומר שברש״י מ כ ר ה כיום מאי כיום כלומר די להון ו ב ל ה ״ ק ביאורי ,אשר ל ה ם ״ כלימר כיום אשר להם אשר חלקי בבטן אמם ולקח יעקב ה ע י ה ״ ב והבכירה שייך ל ה ע ו ה ״ ב ,כי הא בהא ת ל י א ,כי מי שאין לו עוהיב האיך ייעמד עבירת הקרבגית שהי׳ ע ״ י ה ב כ י ר י ם ,ו ב מ י שפירש״י אסר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב לפגי הקב״ה עכ״ל רש״י ) ו מ ה שכתיב בתרגים ד י ל ה ן ת י ב ה א ה ת ,ה ל א •כבר כתבגו כ מ ה פעמים וגם מפרשי התרגום כתבו כ ן ,שכמה פעמים בתרגום מחובר מ ל ת די ל ת י ב ה שלאהריה וגעשה משתי ת י מ ת ת י ב ה אחת ,מטעות המדפיסים ,ובאן צ״ל די להון מ ל ת ד י תרגומו של מ ל ת ״אשר״ ו מ ל ת להן אי ל ה ו ן תרגום של מ ל ת ,להם״ בעברית( ואל ת ק ש ה לפי זה ביון שהבכורה שייך להעוה״ב ל מ ה ק ג ה יעקב ביום די להון אז בבטן ר ב ק ה רק חצי קגיי׳ ה ע י ה ״ ב מ ע ש ו ,ולמה ל א ק נ ה מ מ ג ו גם ה ב כ י ר ה ,יען כי אז לא הי׳ צריך לזה כי בבטן אמו הי׳ יעקב הבכור ב מ ו שפירש רשיי <"עיל פסוק )ביו( בדין הי׳ אוחז בו לעכבו )לעשת וכו׳ עיי״ש ברש״• ,יאל ת ת מ ה שהתרגום נפש פרשת תולדות מה 89 הנר שהתרגום יכוון לכווגת תגדביא ה ז ה ,כי מי לגו ח נ ם גדול מהראע״ז ו נ ת ב ב ה ק ד מ ת ו •להתירה ו ד ל והמתרגם התירה ארמית תרגם א מ ת וביאר לגו כ ל הגעלמית ואם ד ל ק ב מ ק ו מ ו ת אחרי .מדרשים״ ידעגו כי יותר ממגי ירע השרשים רק חפץ להוסיף טעמים •אחרים וכי׳ עב״ל ,וגס רש״י פירש על איפן הזה לעיל ויתרוצצו הבגים ב ק ר ב ה דיא מתרוצצים זח עם זה ומריבים ב נ ח ל ת .שגי עילמית" עכ״ל ר ש׳ י : )ל״ר( ויבז עשי א ת ה ב כ ר ה ״ישט״ עשו ית בביריתא ,מ ל ת שט היא מלשין ה כ ת ו ב )יהזקאל ט״ז ג״ 0השאטות • אותך מ ס ב י ב תרגם יונתן ב״ע דבזו יתן מסתיר סחור ורש״י פירש השאטית לשון בזיון ולא קריא אל׳׳ף ויבז מתרגמיגן ״ושט״ עכ״ל ר ש״ י ו ב מ ס כ ת ב״ ב )דף יט״ז ע״ב( א״ר יוחנן המש עבירות ע ב ר איתי רשע באותו היום 1 וכו׳ ושט את הבכורה דכתיב ויבז עשי את הבכירה עכ״ל הגמרא : •בו )ר׳( והתברכו ב ז ר ע ך ,ויתברכון ״בדיל״ בנך עיין מה שכת בגו עי ז )י״ב ג׳(: •)הי( וישמר מ ש מ ר ת י ,ונטר מ ט ר ת מ י מ ר י ,תיקי ן לשין היא ש ל א יהא מ ש מ ע משמרתי מ ש מ ר ת שלי שהקביה שומר ותרגם מ ט ר ת מימרי משמרת מאמרי: •)י( וישאלו אנשי המקום ל א ש ת ו ,על עיםק אתתי׳ ,כ ת ב בעל היאי״ר צ״ע ל מ ה הוסיף התרגים ״עיסק״ עכ״ל וכוונתו דהיי לי׳ לתרגם לאשתי ,על אתתי׳ בפירש״י ילמד ,מוסיף לזה מ ל ת ע י ם ק ,יגראה לומר דהתרגום ראה ש הסר ב כ ת י ב מ ל ת ״דבר״ יכך ׳היל״ל על דבר א ש ת ו ו ל א לאשתי לכן מוסיף התרנים על עיםק ש ה ו א תדגימי מ מ ל ו ת .״על דבר״ והראי׳ לזה שכן לעיל )כ׳ גי( כתיב הנך מ ת ״על״ האשד ,אשר ל ק ח ת מוסיף ג״כ ימתרגם על ״עיסק״ אתתי׳ יען ששם וגם פ ה הסר ב כ ת ו ב מ ל ת ״דבר״ כמו שמציגי שני פעמים בענינים האלה כתיב על ד ב ר ,הראשון בפ׳ ל ך )י״ב י״ז( ייננע ד׳ א ת פ ר ע ה על דבר שרי אשת א ב ד ם ותרנם ״על עיםק׳ שרי א ת ת א ב ד ם ,והשני )שם י״א( והרגיני •על דבר אשתי ותרגם גם על עיסק א ת ת י ,והשני כתובים האלה מקראות קצרות הן לבן מוסיף בדרכי ומתקן לשון חבתיבים: ׳)חי( ויהי ״כי״ ארכו לו שם הימים יהיה ״כד״ םגיאו לי׳ ,ב ב ל התירה תרגם על מ ל ת ״כי״ ״ארי״ וכאן תרגם כי ״בד״ והוא תיקון לשה״כ דהול״ל באשר ארכו לו שם הימים דוק יתשבה כ מ ק י ם הוראות זמן כ ת י ב כאשר יתרגימו ״כד״ והוכחנו זה בדרכי לעיל בללי התרגום : •)יי( כמעט שבב אהד העם כזעיר ״פין״ ש ב ב ,עיין מ ה שבתבגו עי ז במבוא מדה״ת כי היא משימישי לשין הארמי ״פין״)יבל״א וליטייגיש קאגיוגגטיף( בעגאהע ה ע ט ט ע : ״ . ״^ 5יך •אהד העם ,דמיחד בעמא תרגם כפירש״י המייחד ב ע ז )ייא( הנגע באיש הזה ובאשתי ״דינזק״ ב ג ב ר א הדין ו ב א ת ת י ׳ ,מתרגם פה לפי הענין כי ב ב ל התורה מתרנם על מ ל ת ״נוגע״ ״קריב״ )שמית י״ט י״ב( ה ש מ ת ל כ ם עלות ב ה ר יגגע בקצה תרגם ״ילמקרב״ בםיפי׳ כל ״הגגע״ בהר כ ל דיקרב בטורא )שם י״ג( לא תגע בי יד לא ת ק ר ב בי׳ ירא יכן ב כ ל התירה דשם הכיוגה על הקריבה ועיי הנגיעה א ב ל באן לא שייך לימר קריבה וגגיעה רק הביו נד ,שלא יזיק לו יל א שתי וכן לקמן )כ״ט1 ובאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב וגשלהך בשלום הרגם גם כמא די לא ..״אנזיקנך״ ובמדרש מביא ע״ז משל וסיף דברי המדרש דעלית בפימא דארי׳ ב ש ל ם ס <י״ב( ה ה מ ע כ ר ש י ונפקת בשלם עכ״ל המדרש עיי״ש וזהו שתרגם כמא די לא אנזיקנך : מאה שערים ,על הר מאה בדשערוהי בפירוש רש״י שאמדוד ,כמה ראוי׳ ל ע ש ו ת ועשתה על א ח ת שאמדוד ,מאה עכ״ל רש״י יהדשב״ם כלשין התרגום שדה ששערוה כור א׳ ה ו צ י א ה מ א ה בורין וכוונה אחת ל מ ל ם : סתמום 90 •1פ^ פריצזת קודרות הגר )ט״י( סתמום פ ל ש ת י ם ,ממיגון פ ל ש ת א י פירש ר ש״ י לשין ס ת י מ ה ובלשון ה ת ל מ ו ד מ ט מ ט ם א ת ה ל ב ,ונראה דלכן מ ב י א רש״י התרגים ופירש התרגים טמונין לשין ס ת י מ ה יכו׳ מ ט מ ט ם א ת ה ל ב ,ד ל א תימא .ד מ ת ר ג ם טמינין הוא לשין עברי מלשון ,ויטמין״ אותם יעקב ת ח ת ה א ל ה וזה ירוע ש ב מ ה מ ל ו ת א ר מ י ת ג מ צ א ב ת ו ר ה יכן ב מ ה מ ל ו ת ע ב ר י ת נ מ צ א בתרגום לכן פירש ר ש״ י ש ל א כן היא והוא לשון ה ת ל מ ו ד מ ט מ ט ם א ת ה ל ב והוכחת רש״י מן התרגום גופא דשם תרגם על ויטמין אותם ״וטמר״ יתהון וגם הוא תרגום ש ל נסתר ״טמר״ )דברים ז׳ כי( ע ד א ב ד הנשארים ״והנסתרים״ מפניך ותרגם ד א ש ת א ר ו ״ידאטםרו״ מן יקדמך וכן הוא תרגום של פ ע ל ה ב א )בראשית ג׳ חי( ״ויתחבא" ה א ד ם ואשתי יתרגם ו א ט מ ר א ד ם יאתתי׳ ,והנה שני פעלים ה מ ה פעל ס ת ם ,ו פ ע ל ט מ ן הראשון בלשון ה ג מ ר א ט מ ט ם מ ט מ ט ם א ת ה ל ב ויען שאין לי תרגום ע ל מ ל ת ס ת מ ו ם לכן תרגם טמינין פ ל ש ת א י והוא שם ה מ ו ש א ל מלשון ה ע ב ר י טמן כמ״ש ויטמון אותם יעקב ת ח ת ה א ל ה א ב ל רש״י ביאר דברי התרגום דאין כיונתי ט מ ן רק ט מ ט ם בלשון ה ג מ ר א מאין לומר מ ה דתרגם טמינין הוא נגזר מ ש ם ט מ ט ם והוא לשון ארמי דא״כ הו״ל לתרגם ט מ ט ו ם א 1ט מ ט מ ו ן פ ל ש ת א י ,אע״כ שהוא רק לשון ה ת ל מ י ד ולא לשון ארמי ו ה ת ל מ י ד בלול מ כ מ ה לשונות כידוע( א ב ל מ ל ת ארמי ל א מ צ א רש״י ע״ ז כ א ש ד ל א מ צ א התרגום והגם שהכוונה ל י א ו ר ה אינם רחוקים זה מ ז ה סתמום פלשתים וימלאים ע פ ר גם ויטמין איתם יעקב ת ח ת ה א ל ה גם שם מ ל א ע פ ר ע ל גביהם אך ל ה ב י ן ה ה י ל ו ק ו ה ה ב ד ל זמ״ז נקדים בזה לשון ה ג מ ר א )פסחים דף ל״א ע׳׳ב( ת ג א כ מ ה ח פ י ש ת ה כ ל ב ש ל ש ה טפחים א״ל ר ב א ח א ברי׳ ד ר ב יוסף ל ר ב אשי ה א ד א מ ר שמואל בספים אין ל ה ם ש מ י ר ה א ל א ב ק ר ק ע מי בעינן ש ל ש ה טפחים אי ל א א מ ר לי׳ ה ב א משום ריהא בעינן ש ל ש ה טפחים ה ת ם משים אכםויי מ ע י נ א היא ולא בעי ש ל ש ה י ב מ ה אמר רפרם ב ר פ פ א מסיכרא ט פ ח וכן ההילוק כאן סתמום פ ל ש ת י ם היא עפר ה ר ב ה ל מ ל א י ת ה ב א ר ו ת א ב ל ויטמון ת ח ת ה א ל ה תרגם ט מ ר רק ל בסי תם בעפר בלשון ה ג מ ר א ר ק לאכםייי מ ע י ג א וראי׳ ל ד ב ר סתמום היא פיעל וםימגו דגוש הזק בעי״ ן ה פ ע ל והתי״ו רגישה ימירה על חוזק ה פ ע ו ל ה ו מ ל ת ט מ ן הוא מבנין ה ק ל : ׳ראיה לדבריני כי מ ל ת סתם אין לו תרגום בי גם היונתן בן עוזיאל ל א ת ר ג מ י )מלכים ב׳ ג׳ י״ט( וכל מעיני מים ״תסתמו״ ותרגם יוב״ע יכל מ ב ו ע י מיא ״ ת ס ת מ י ך )שם ב״ה( ובל מעין מים ״יסתמו״ וכל מ ב י ע י מיא ״סתמי״ א ב ל האונקלס תרגמו ב ש ם ה מ ו ש א ל מלשין ה ק ד ש ״טמוגון״ ולפעמים בן דרכו אפילו מ ל ת ארמי ה ג מ צ א ב ת ו ר ה לפרשו בלשון ה ק ד ש כמו שתרגם ״ואשד״ הנחלים ״ישפוך נחליא״ ) ב מ ד ב ר כ״א ט״י( כי מ ל ת א ש ד הוא א ר מ י ת )בראשית ט׳ וי( שפך דם ה א ד ם תרגם דישוד ד מ א ד א נ ש א •היא ת ר ג ו ם של שפך להתרגים שם מ ת ר ג ם א ש ד הגחלים ב מ ל ת ה ע ב ר י שפך ובן פ י ר ש רש״י שם ו א ש ד הנהלים תדגים ש ל שפך א ש ד עב״ל ר ש ״ י ,וצריך עיון ע ל המזרחי״ וגושאי כליו ב ע ל גור ארי׳ ולבוש האורה שנדחקו בפירוש רש״י הלזה בי הגאונים ה א ל ה מ ה ב ר י ם דברי רש״י הזה לרישא דקר א ש כ ת ב רש״י מפני שאמרו ת ק ל ה הם לנו מ פ נ י הגייסות ה ב א ו ת עלינו וכתבו ש ה ו כ ח ת רש״י מן התרגום שמביאו טמינין פ ל ש ת א י ו כ י ולא ירדתי לסוף ד ע ת ם הקדושים עיי״ש ו )כי( ויריבו ר ע י גרר עם רעי יצחק ל א מ ר לנו ה מ י ם ,ל מ י מ ר ״די" לגא מ י א ,ה ת ר ג ו ם מוסיף מ ל ת ״די״ מ ה שחסר ב כ ת י ב מ ל ת ״אשר״ יתרגומו ״די״ ב כ ל ה ת ו ר ה וכך הול״ל ויריבו וגו׳ ל א מ ר ,,אשר" לגו המים כי היא מ ל ת הקשיר )בי״גדע וו^רט( ל מ ל ת ויריבו י ל מ ל ת ל א מ ר כלומר ם ה הי׳ ט ע נ ת ם ו מ ה י אמרו בהריבם" ע מ ם יאה״כ ל א מ ר א ש ר לגו ה מ י ם וחסר בקרא מ ל ת ,אשר שתרגומו ״די״ בבל ה ת י ר ה להורות ע ל בניי הקגין נ#6 פרשת תולדות הגר 91 ID־ הקנין א ב ל לי ולך ולנו שבאים ב י ח פ שאליו כמו שאול ש א ל ה א י ש לנו ולמולדתנו או חג ר־ ל נ ו ,ער מ ת י יהי׳ זה ״ ל נ ד ל מ ו ק ש ,לא נקשר ב א ש ר וכן ב מ ל ו ת לי ולו י מ י ., ולפעמים ה פ ר ב ק ר א גם על כנוי הקנין מ ל ת אשר כמו כאן וכן לחלון )ל״א ט״ז( א ש ר ה צ י ל וגו׳ ״לני" הוא נשם ל״ה כ״ג( מ ק נ ה ם וגו׳ ה ל א לנו הוא וכן ה ר ב ה ועל כולם מוםיף התרגום מ ל ת ״די״ די לנא אשר ל נ י ,ל ה ב ד י ל ם מ י ה ם שאליו ולהורות עליהם ש ה ם כנוי־ הקבין שייך ל ג ו ) ,הגם שעפ״י דקדוק ל שה׳׳ ב כנוי הקבין ויהס שאליו דבר אחד הוא א ב ל האונקלם מ ב ד י ל ביניהם( .ופעמים כ ת י ב גם ב כ ת ו ב מ ל ת אשר לחלון )ל״א אי( א ש ר לאבינו ומתרגם די ל א ב ו נ א )שם מ״ו ל״ב( צאנם ובקרם וכל ״אשר״ להם ותרגם ו כ ל ״די״ להון ו ש מ ת ם שרי מ ק נ ה על ״אשר״ לי ע ל ״די״ ל י ,ר ב ל ״ א מ י י נ ע ,דיינע ,אייערע(, והנה לקמן )ם״ה הי( ו ע ת ה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים ע ד בואי אליך מ צ ר י מ ה ״לי״ ה ם ,ותרגם ״די" ״לי״ אינין ..ומוסיף בזה ״די״ מ ל ת אשר לכנוי ה ק נ י ן ,אפרים׳ ו מ נ ש ה כראובן ושמעין ״יהיו לי״ תרגם יהין ״קדמי״ ולאי ב מ ל ת ״די״ אך בזה מ ש נ ה תרגומו לפי הכוונה דהול״ל אפרים ו מ נ ש ה כראובן ושמעון יהיו ו מ ל ת לי מיותר ולא מכלי לומר שהכוונה ע ל כנוי הקנין ה ל א כ ת י ב קורם לי ה ם ,לכן תרגם קדמי שהוא תרגימו ש ל מ ל ת לפני ופירושו י יהיו נחשבים לפני בראובן ו ש מ ע ו ן ,ויהי׳ זה פירוש ע ל רישא דקר א מאי לי הם כראובן ושמעון יהיו נחשבים לפני ליטול חלק ב א ר ץ יפירש׳י׳י שם ) :ב״ 0ואחוזת מ ר ע ה ו ,וסיעת מ ר ה מ ו ה י עיין רשיי s )כ״ה( תהי נא א ל ה בינותינו בינינו ו ב י נ ך ,ת ת ק י ם כען מ ו מ ת א דהו ה בין א ב ה ת נ א , תרגם בינותינו א ב ה ת נ א רקיעה להתרגום ייתור הלשין ה ל א כ ת י ב כינינו ובינך מאי עוד בינותינו לבך תרגם דקאי ע ל אברהם ואביו שהוא א ב י מ ל ך כ מ ״ ש בפ׳ וירא יזהו שפירש׳׳ י ה א ל ה אשר בינותינו מימי אביך ת ה י גם ע ת ה וכו׳ עכ׳׳ל׳ רש״י שלקח פירושו מהתרגום ,ו כ ת ב הרשב״ם שבן היד .ה ת נ א י אם ת ש ק ר לי ולניני׳ ולנכדי עב״ ל ,ופירושו לפי התרגום שתרגם ע ל מ ל ת ת ה י ״תתקים״ כען מ ו מ ת א נחזק ע ת ה ה א ל ה לקיים שהי׳ בין אבותינו שיחי׳ גם לביני ולבינך ,ועיין מ ה ש כ ת ב נ ו ב כ ל ל י התרגום א י א ו ת שין מ ל ת ש ב י ע ה ,ו ת מ צ א מ ר ג ו ע : )ל״ה( ו ה ד י י ן מ ר ת ריח ליצחק י ל ר ב ק ה ,י הי א ה מסרבן ימרגזן ע ל מ י מ ר יצחק ו ר ב ק ה , התרגום הכפיל לתרגם על מ ר ת רוח מ ס ר ב ן ימרגזן ,כי שתים רעות ע ש ו בי היו עי ב רות ע״ ז כפירש׳׳י ובוודאי יצחק ורבקה מיהו אותן ואמרו הוציאו א ת ה ע ט י ם : מ ת י ך בתיכם והן המרו את פיהם ולא שמעו ל ה ם ,ותרגום ש ל מ מ ר י ם הייתם )דברים׳ ט׳ ב״ד( ״מסרבין״ הויתין ישם ל ע י ל מיגי׳ ״ותמרו״ א ת פי ד׳ תרגם ״וםרבתון״ ע ל גזרת מ י מ ר א דה׳ יכן תרגם כאן ע ל מ י מ ר יצחק ורבקה ,ועל מקציפים ת ר נם מרנזן שם )כ״ב> מקציפים הייתם א ת ד׳ תרגם םרגזן הויתין קדם ד׳ יזהו מ ס ר ב ן ש ל א שמעי ב ת י ב ח ת ן .ש ל יצחק ו ר ב ק ה שמיהו בידן ומרגזן ש ע ב ד ו ע״ ז ועשו גם להכעיסם וכמו שפירש״י כ ל מ ע ש י ה ן היו ל ה כ ע י ס ילעצבון ע כ״ל ר ש ״ י ,וכן כ ת י ב )ישעי׳ ס״ג יי( מרו ועצבו א ת רוח• ק ר ש ו ,ותיוב״ע סרבו וארגיזו על מימר נב:י ק ו ד ש י ,כלשון אונקלס כ א ן : )בי( ל א י ד ע ת י יום מיתי ,ל י ת אנא ידע יומא ד א י מ ו ת אין אני יודע יום טותי׳ ילכאירה ק ש ה ל מ ה לא תרגם פשוט פירוש ה מ ל ה של ל א י ד ע ת י בלשון א ר מ י לא י ד ע י ת שכן דקדוק הלשין ע ל לשון ע ב ר ו מ ד ב ר ב ע ד י ,ידעתי י רעית • ,ש מ ע ת י ש מ ע י ת ,ה ל כ ת י א ז ל י ת ,אכלתי א כ ל י ת ,וכן' ע ו ר ,ועוד ק ש ה ל מ ה תרגם על מ ל ת ל א שתרגומו לא בבל ,ה ת ו ר ה ב מ ל ת ״לירד י שהוא תרגום של אין ב כ ה ״ ת דוק י ת ש כ ה ,א ך התרגום מ ע ת י ק בדרך לשון ה א ר מ י ,ועיין בכללי התרגום ח ל ק ב׳ מ ל ת ״לא״ באות ל׳ ועיין ברש״י לקמן )כ״ט גי( 5 ועתר. "92 נפש פרשת תולדות הגר )גי( ועתה שא נא כליך ת ל י ך וקשתך ,ונען ס ב כען זינך סיפך וקשתך ,כ ק הראשון תרגום של* ועתה והשני תרנים של נא כי בכה״ת עתה ונא תרגומם כ ע ן ,כליך זיינך כמו שפירש הא/ד ז כליך זיינך הוא שם הבולל לכלי זיין ואח׳׳ כ בא הפרט תליך וקשתך עכ״ל הא׳׳ע וגם פירש כפירש׳׳י תליך םיפך ח ר ב ך שדרך ל ת ל ו ת ה עכ׳׳ל רש״י כי כן נקרא בלשון הש״ס סייף שהיא ה ר ב ,אך בזה מחולק התרגים עם רש׳י ב מ ל ת ״שאי שתרגם ס ב שהוא תרגום של מ ל ת קח וד,יא לפי הכיונה ורש״י פירש שא לשין השהזה כ א י ת ה ששגיני )כיצד ,כ״ה( אין משהיזין את הסכין אכל ״משיאה״ על נכי חבירתא שרש״י מ ח י י ב ל פ ר ש פירוש ה מ ל ה ,ו ה נ ה ה ש נ י פירושים הללו מציגו גם ב מ ד ר ש ע ל מ ל ת ״שא״ ו ד ל המ״ר ועתה שא נא כליך שחון מאני זיינך שלא תאכלגי גבלות וטרפית ,ס ב מאני זיינך שלא תאכלני נזילות והמסים עכ״ל המ״ר הראשין כפירשיי והשני ב ה ת ר ג ו ם : יי״ב( כמתעתע ,כ מ ת ל ע ב ,פירוש כ מ צ ח ק ) ,שמואל א׳ ל״א די( ו ה ת ע ל ל ו ג י ,תיוב״ע ויתלעבו בי ,כלומר ויצחקו בי לבזיון : )י״ט ותאמר לו אמו עלי קללתך •.בגי ,ו א מ ר ת לי׳ אמי׳ עלי אתאמר בנבואה ד ל א ייתון לוטיא עלך ב ר י ,התרגום מהפך בשלילה דלא ייתון יכו׳ שלא יבואו עליך ק ל ל ו ת ,ולומד כן כיינת הכתיב לכן היא מוסיף עלי א ת א מ ר ב נ ב י א ה ,ראל״כ מ נ א ידעה ר ב ק ה שלא יבואו ק ל ל ו ת ,ומהו הנבואה פירש הרשב״ם ב מ ה שאמר ל ה , ך׳ ו ך נ י ע נ ך צ ע י ך ( # החמדות •*( ה ע ר ה כדי להבין ה ת ר ג ו ם שקיצר מאוד בההיספה הזאת נקדים לבאר דברי המדרש ,עלי קללתך ב נ י ר׳ א ב א ב ר כ ה כ ח ה מ ר אדם שחטא לא נ ה ק ל ל ה ח מ ו ) ב ת מ י ׳ ( שנאמר ארורה ה א ד מ ה ב ע ב ו ר ך )כן נ ק ר א ת האדמה כמיש ערום יצאתי מ ב ט ן אמי ו ע ר ו ם אשיב שמה כ'כ הרר״ל בשם הגריא( אף אתה עלי קללתך בני א י ר יצחק ״עליי ליכנס ולימד לאביך י ע ק ב צדיק ועשו ר ש ע ,וילך ויקח ויבא ל א מ ו , א נ ו ס ,ו כ פ ו ף ,ובוכה ופירש המיכ א נ ו ס וכו׳ דייק מדכתיב לאמו שאם לא מפני מורא אמו לא הי׳ עושה עכ״ל והוא דחוק ולמה כפילת ה ד ב ר י ם אנוס וכפוף ובוכה ,ו ג ס כל המדרש מ ח ו ס ר ביאור לדברי ר ׳ א בר כהנא הישקיט בזה לבב י ע ק ב כי יגיע הקללות של יצחק גס על ראש ר ב ק ה א מ ו ,גס לדברי ר׳ יצחק קשה למה הי תה צריכה ר ב ק ה לרמאות הללו בהלבשת עורי הגדיים על יעקב למה לא הכניסה ליצחק לאמר לו עשו רשע ואינו כדאי להברכות ויעקב צדיק וראוי והגון הוא לקבל הברכות ויותר קשה מזה למה שתקה כל הזמן ע ד ע ת ה והניחה לעשו לרמוח ולצוד את אביו בדברי מ ר מ ה ששאלו האיך מעשרין התבן ומלח כפרשיי כ ס ב ו ר שהוא מדקדק במצות עכ״ל רשיי ולמה לא אמרה לו שבאמת הוא ר ש ע ולא גילה לו כל עלילותיי הרעים , ועוד היכן מרומז דברי ר׳ יצחק בכתוב עלי ל י נ נ ם ולומר הלא כתוב ר ק עלי קלל תך ב נ י ,ונקדים בזה לשון הרמבין לעיל ב פ ס ו ק )זייין( ואברכך לפני ד ׳ ,לא נזכר בכל הפרשה לפני ד׳ ר ק ב מ ק ו ם הזה ,א מ ר ה לו אמו ה ב ר כ ה לפני ד׳ ת ה י ׳ ,ואם יתברך בו עשו א ח י ך ה ת ק י י ם בו בזרעו לעולם ואין לך ע מ י ד ה לפניו ע כ י ל ה ר מ ב י ן ,וזה אמר ר ׳ א ב א ביכ ״עליי קללתך בני עליך ולא עלי בתמי׳ א ת ה א ו מ ר ו ה ב א ת ,ע ל י י קללה ולא ברכה אם אדם ש ח ט א לא נחקללה א מ ו ,כלומר אפילו הכי מקובל ומרוצה אנכי לקבל הקללית ר ק שלא יקבל עשי ה ב ר כ ו ת ,ו מ ו ס י ף ד ׳ ילחק מל ר׳ א ב א ביכ שיוחר מ ז ה א מ ר ה ר ב ק ה ל י ע ק ב ובזה הזקיקתו להלביש בגדי ע ו ר ו ת גדיי ע ז י ם ובגדי עשו .לרמות א ת א פ י י ,ומה א מ ר ה ר ב ק ה ,ע ל י י ליכנס ולומר לאביך י ע ק ב צדיק ועשו י ש ע ׳ ומדייק נפ$ פרשת תולדות הגר פיז 93 )ידי( החמדות ,דכייתא עיין רש״י s )י״ט( קום גא ש ב ה ואבלה תרגם על מ ל ת ״שבה״ אםתחר ופירש״י ש ב ה לשון מיםב: ע ל השולחן ל כ ך מתורגם ״אסתחר* ונראה כאשר מתרגם עלי מ ל ת ס ב י ב סחור סחור וזהו אסתהר ודרך המסובין לאכול לישב סביב השילהן ,ו כ ן ) ל ק מ ן ל״ז כ״ה( וישבו ל א ב ל תרגם ג״כ ״יאסחרר למיכל ,וכן לקמן )מ״ג ל״נ( וישבו לפגיו ותרגם ג״כ ואסהרו קדםוהי אף שלא כתיב שם לאבל א ב ל ה מ ו נ ה ל א ב ל ,והוא לשון צח גם בזמן הזה בל״א )ביטטע זעטצען זיך הערום טאפעל( וכן אמר יעקב בלשון כבוד קום .נא״ שבה ו א כ ל ה : )כ׳( כי הקרה ד׳ אלקיך ל פ נ י ,ארי ״זמין״ עיין מ ה שכתבנו לעיל )כיד י״ב(: יעבדוך )ומדייק מלת עלי באופן אחר לא כר״א ב י כ כדלעיל( כי ע ד ע ת ה יראתי לגלות זאת לאביך פן יערוף עשו כארי׳ נפשי ויהרוג אותי כי יוודע לו מה שאמרתי עליו לאביו , לכן החשתי מפני ח מ ת המציק אבל ע ת ה לא ע ת לחשות כי כאשר אבדתי אבדתי ,כי ב א ס שיקבל עשו ה ב ר כ ו ת ת ת ק י י ם בו ובזרעו ע ד עולם ואין לך עמידה לפניו )כלשון ה ר מ ב ״ ן ( ,ואל ח ת מ ה בדבר לומר על עשו כדברים האלה כי כן א מ ר המדרש בפ׳ וישלח פרשה נ ד ה ,יקרבו ימי אבל אבי א מ ר ,קין הרג א ת אחיו וכו׳ אף א נ י אהרוג את יצחק אבי חחילה ואח״כ אהרוג א ת יעקב שנאמר יקרבו ימי אבל אבי א ק ר ב אבלו של אבא קודם ואחיכ וכו׳ ע כ י ל ה מ י ר ,וזהו שאמרה עלי קללחך בני כי בוודאי לא יקללך אביך כאשר אני אגיד לו שאתה צדיק ועשו רשע בוודאי יאמין לי ויברך א ו ח ך ,אבל מה יכול *]היות מזה גם אני ואתה הננו בכל ע ת ב ס כ נ ה מ ח מ ת עשו אחיך שבוודאי יהרוג א ת שנינו בלי חמלה כי אני יודע ומכיר היטיב את האדמוני אדמוני ה ז ה ,לכן אין לך ברירה אך שמע כקולי ״ולך ק ח ליי ,ורבקה הכריחתו כזה אבל היא בעצמה ידעה ברוה״ק שלא יהי׳ קללות כ ד מ ת ר ג ם ״עלי אתאמר בנבואה דלא ייתין ליטיא עלך ב ר י ׳ , דאליכ לא הכריחתו לזה שמא יקלל יצחק ,ומסיים המדרש ״וילך ,ו י ק ח ,ויבא ,לאמו׳ אנוס ,וכפוף ,ובוכה .אניס ,מהדיבורים של ר ב ק ה אמו היורדים חדרי ב ט ן ,וכפוף לפניה שלא תלך ותגיד לאביו דברים ר ע י ם על עשו מפני אימת מוח שלא יהרגום ובוכה ,שמוכרח לרמות את אביו הצדיק ולומר אנכי ע ש ו בכורך : ו ה נ ה ד ע ת ה ח ר ג ו ס כר׳ יצחק שאמרה לו אמו שלא יהי׳ קללות יזהו שאמרה עלי קללהך בכי כלומר עלי ועל מארי כשם מלא יהי׳ לי קללות כך לא יהי׳ לך ק ל ל ו ת , והיחה בטוחה בזה מ כ ח ה נ ב י א ו ת עלי א ת א מ ר בנבואה דלא ייתין ליטיא עלך ברי והנבואה הוא שאמר לה ד׳ ורב יעבד כמיש ה ר ש ב י ס ,ומצאתי ראי׳ לדברינו אלה מפירוש רשיי ) מ ס כ ת מכות דף כ י ד ( לא רגל על לשונו זה י ע ק ב אבינו דכתיב אולי ימושני א ב י ,ופירשיי לא רגל על לשונו לא רצה לשקר מ ת ח י ל ה ,שאמר אולי ימושני אבי אלא שאמו ,הכריחתו׳׳ ו ע פ ' ־ ה ד ב י ר ו כ ת י ב עלי קללחך ומתרגמיגין דלא יישון לוסיא עלך ברי עכיל ר ש י י ,ולכאורה קשה למה האריך רשיי בזה א מ נ ם דקשה לרש״י לשון ה ג מ ר א לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו וכו׳ הלא סוף סוף רימה א ת אביו ואמר אנכי עשו בכורך ובהלבשת י ג די עשו וכו׳ לכן כ ת ב רשיי מתחילה שאמר אולי ימושני אבי ולא רצה לילך אלא שאמו הכריחתו לזה ועפ׳י הדבור ו כ ו ׳ ,ובדברי רשיי מרומז דברינו והוא כ ד ע ת ר׳ יצחק במדרש דאלתיה מאין זאת לרשיי שאמו הכריחתו לזה הלא בוודאי כר׳ יצחק שלא תלך ותגיד ליצחק אביו כי עשו רשע ויעקב צדיק ובזה הכריחתו שלא יהרגג עשי לשניהם והשכנה הזאת ה כ ר י ח ת ו ,וכלשון המדרש אנוס וכפוף וכו׳ ורשיי 94 נפש פרשת תולדות הגר <ב״ט( .יעבדוך ע מ י ם וישתחוו לך ל א מ י ם וגו׳ וישתחוו לך בני א מ ך ,״יפלחונך" ״ ע מ מ י ף וישתעבדו ן לך ״מלבווך ובו׳ ״ויסגדון״ לך בני א מ ך ,ע ל מ ל ת יעבדוך ת ר ג ם יפלח־נך ב ה פ ע ל פ ל ח ש מ ש מ ע ו ע ב ו ד ה מ מ ש שהעמים יעבדו ל ח ם ע ב ו ד ת ע ב ר , ו ע ל וישתח־ו לך לאומים שתרגם ע ל לאימים מלכוון כרלעיל )ב״ח כ״ג( ולאס מ ל א ם ושני לאומים תרגם מלכוון לבן ת ר ג ם פ ה יישתעבדון לך מלכוון שיהיו רק כפוף ת ח ת •ממשלתו ליתן לו מסים וארגוניות כאשר בתכני ל ע י ל נשם( ולכן ע ל וישתחוו לך בני א מ ך תרגם פ ש ו ט ויפגדון א ב ל וישתחוו לך לאמים ל א תרגם ייסגדון לך מלכוון משום •בביר מ ל כ ו ת כ מ ו ש כ ת ב רש״י !׳שמות י״ א ח׳( על וירדו בל ע ב ד י ך א ל ה א ל י ,ח ל ק כ ב י ד ל מ ל כ ו ת ,שהרי כסוף ירד פ ר ע ה בעצמו ומי עב״ ל רש׳׳ י ,ומתרגם שם ע ל וישתחוו .״ייבעוף מ נ י ,והוא לפי הענין ,ש ל א יכיל לתרגם שם ו י ש ת ע ב ד ו ן ,גם ו י ס ג ד ו ן ל א ר צ ה ל ת ר ג ם שם מפני בביר מ ל כ ו ת ,הגם ש א מ ר מ ש ה וירדו כל ע ב ד י ך א ל ה ולא א מ ר ע ל פ ר ע ה רק ע ל ע ב ד י ך א ל ה ,אמנם יען שהי׳ בפני ה מ ל ך פ ר ע ח לא יאות לומר ייסנדין שהוא ה שההוויה מפני כ ב י ד ה מ ל ך ,לבן תרגם ויבעין מני כלומר ויבקשו ויתחננו מ מ נ י והתרגום מדייק שם מ מ ל ת ל א מ ר ש נ ת י ב שם והשתחוו לי ל א מ ר כמ״ש שם בעז״ה עיין שם : ) ל ״ ם ויחרד יצחק ה ר ד ה ג ד ו ל ה ,והוד ,יצחק תו הא ר ב א ,ופירש ר ש״ י ויחרד כתרגומו ותור ,לשין ת מ י ה ומדרשו ר א ח גיהנם פ ת י ח ה מ ת ח ת י ו עב״ ל רש״י ,נראה ד ה ו כ ח ת התרגום מן סיף הפסיק ייאמר מי א פי א הוא ה צ ד ציד ויבא לי ב־ידאי לשין ת מ י ה הוא שתמה יצחק ואמר מי יכול להיות האיש ה צ ד ציר וגו׳ ואוכל בטרם תביא ו א ב ר כ ה ו ,לכן פירש ר ש״ י שפשוטו כתרגומו מ ש מ ע ,א ב ל במקים אהר אין הכוונה רק ל ש ו ן ה מ י ׳ ש ל מ ל ת ח ר ד ה ויהי׳ פירושו של ה ר ד ה פשוט כמו פירוש ה מ ל ו ת ש ל פ ה ך והראי׳ לזר ,ש ב ס פ ר )דברים ב״ח ם״ 0מ פ ח ד ל ב ב ך אשר ת פ ח ד תרגם ״מתיהות״ ל ב ך די ת ה י ת י ה ושם פירושו פ ח ד וחרדה מ מ ש ולא ת מ י ה יאפ״ה תרגם ״תיה״ ,אך שם ב פ ס ו ק )ם״ 0הקודם לזה כ ת י ב ו פ ח ד ת יומם ולילה ותרגם ותהי ״פחיד״ ולא ת ר ג ם .״תור ".ועיר מציגי שהתרגים מ ש נ ה הדגימו לפי פירוש רש״י פ ה ויהרד כתרגומו יתיר, לשין תמי׳ ישם ל ק מ ן )מ״ג ל־׳ג( ויתמהי האנשים תרגם ״יתמהי״ גובריא ילא תרגם ״יתיהי״ גיבריא ,לכן נ ר א ה שיש חיליק ב ד ב ר במקום שיש רק ה מ י ה יכפירש״י מ כ ה ב ג ב י ע יקירא ראובן שמעון לוי ייהודה וגי׳ בני אם א ה ת הסבו כסדר הזה שהוא ס ד ר ת ו ל ד ו ת י ה ם יכן כילם עכ״ל רש״י ,והיו מ ת מ י ה י ם ע״ ז מאין ידע יוסף בל ז ה ,לכן תרגם בלשון ה כ ת י ב ותמהו •ורש״י ה ר כ י ב מ א מ ר ר׳ יצחק ע ם ה ת ר ג ו ם עלי א ת א מ ר מ ב ו א ה דלא ייתון לוטיא ע ל ־ ברי ואפייה הכריחתו שלא הי׳ הועיל 'לו ה נ ב ו א ה ה ז א ת בלתי ה כ ר ח ת ה ס כ נ ה שאמרה לי א מ ו ,שלא רנל ע ל לשונו לדבר מ ר מ ה ,ו ב פ ר ט לרמות א ת א ב י ו ,ורק ס כ נ ת נפש א מ ו ו ס כ נ ת נפשו ה כ ר י ח ת ו ל ז ה ,וזה שסייס ה מ ד ר ש הלך א נ ו ס ״וכפוף׳׳ ״ ו ב ו כ ה ״ , מ ח מ ת ס כ נ ת עשו ״ א נ ו ס ׳ ,״ ו כ פ ו ף ׳ שלא ח ג י ד ר ב ק ה ליצחק כי עשו רשע ,״ ו ב ו כ ה ׳ שמוכרח לרמות א ח א ב י ו ,כי לא רגל על לשונו לדבר ש ק ר ,ומביא רש״י א ח ה ח ר ג ו ס ד קשה למה ה כ ר י ח ה ! ה ל א י ע ק ב א מ ר ו ה ב א ת עלי קללה ,ואולי ב א מ ת יקלל יצחק ,וע־׳׳ז מ ב י א רשיי את ה ה ר ג י ס •שהיא ה י ח ה ב ט ו ח ה שלא יקלל ״עלי א ת א מ ר בנביאה דלא יישון לינייא ע לך ברי״ אך למה ה כ נ י ס ה ר ב ק ה א ת ע צ מ ה בעובי ה ק ו ר ה עבור זה לקבל ה ב ר כ ו ת אפילו ב ר מ י /כ י י ד ע ה א ם עשו יקבל ה ב ר כ ו ת לא יהי׳ לזרע י ע ק ב ע מ י ד ה לפניו לעולם כמ״ש ה ר מ ב י ן ,וכל דברינו מרומז ברש״י כ ה ת ד ג י ס ו י ׳ יצחק כמי שכתבנו ב ע ד ה ,ועיין ל ק מ ן ) נ ד ט כ י י ( מ ה שכתבנו שם : נפש פרשת תולדות הנר טח 95 ״יתמהי״ ג ו ב ר י א ,א ב ל במקום שתרגם ״תזה״ יש שם גם פ ח ד ב ר ב ר ,כ־יימר תמי׳ ו פ ח ד מ ע ו ר ב ב י ח ד ,וכן כל דרך ה מ פ ח י ד י ם מ ת מ י ה י ם ,ובלשון אשכנז )•י־ערצי־ייפלונג( כ י מ ל ת )צוויפעל( בל״א ,ם פ ק ,והאשכנזי מ ש מ ש בלשון הזה על נוהר ,ובן הוא בלשון א ר מ י ,ובזה ניחא מ ה שמתרגם בהתלכחה שם פסיק )ם״ 0ו פ ח ד ת יומם ולילה ,ותהי פ ח י ר ,ואח״כ בפסוק נס״ז( תרנם ע ל מ פ ח ד ל ב ב ך אשר ת פ ח ד ״מתיהות״ ל ב ך די ת ה י ״תיה״ ,בזה רמז התרגום ל י ד ע שהביוגה ה פ ש ו ט ה של פ ח ד הוא פ ח ד ,ואפ״ה יש בהכיונה גם ת י ה ,ש ט ע י ר ב פהר ותמי׳ ב י ח ד ,כדרך המפחידים ש מ ת ט י ה י ם ו ט ש ת ו מ י ם ע ל זה ה ד ב ר )כמו שפירש״י ב ת ח י ל ת ב ר א ש י ת ת ה ו לשון ה מ ה ושממון שאדם ת ו ה א ו מ ש ת ו מ ם ע ל בהי ש ב ה עכ״ל רש״י( ,וראי' לדברינו )לקמן מ ״ ב כ״ח( ויצא ל ב ם ויחרדו ה ר ג ם ״יתוהו״ גבר ל א ח י ה י ,ושם ח ר ד ה היי ל ה ם שלא יתפסו ב פ ע ם השני כגנבים מ ה כ ס ף ה ש ב ב א מ ת ח ו ת י ה ם ותמי' היתד ,ל ה ם שאמרו מ ה זאת עשה אלקים לגו, ולכן פירש רש״י כאן ויהדר בתרגומי ותור ,לשון תמי׳ כלומר ת מ י ה בוודאי, ש ל א נוכל לומר רק כפירוש ה מ ל ה חררה ולא תמי׳ שלשון ה כ ת י ב מיביח שיצחק ת מ ה ואמר מי אפיא הוא וגו׳ ופירש״י כתרגומו ותוה לשון תמי׳ כלומר תמי' יגם פ ח ד היי ל י צ ח ק ו ב א מ ת כן פ ש ט ו ת ה כ ת ו ב שחרד יגם מ ת מ ה וזהו בתרגים ״תוה" ולכן מ ב י א רש״י ה מ ד ר ש ומדרשו ראה גיהנם פ ת י ח ה שלפי דרשת ה מ ד ר ש פירושי של ויחרד בפירוש ה מ ל ח ח ר ד ה א ב ל לא תמי׳ שחרר ופחד כ ש ר א ה הגיהנם ואמר מי אפוא היא ה צ ד ציר כלומר מי הוא זה ש כ ר כ ת י איתי וסיימתי דברי גם ברוך יהי׳ ,א ב ל לך ל א . יאות ל ב ר ך ,בי ר ש ע א ת ה שהרי גיהנם פתוח ת ח ת י ך ,והראי׳ לזה כי ה מ ד ר ש מ ב י א : ראי׳ ל ה דר ש ה הזאת מפסוק ויחרד האיש וילפת )רות גי( שהוא פשוטי כ מ ש מ ע ו רק ח ר ד ה כמ״ש שם ויחרד גם וילפת כפיל ופירושי נזדעזע וכן תרגם יונתן ב״ע נזדעזע' ומביא דרש מ ה מ ״ ר שראה גיהנם וכו׳: מ י אפוא ה צ ר צ י ר ,מן ה ו א ,עיין לקמן פסיק ל״ז מ״ש ש ם : )ל״ה( ב א אחיך ב מ ר מ ה ,עאל אחוך ב ה י ב ם א ,ובן בסמוך ויעקבני זה פ ע מ י ם ,ת ר ג ם ג״כ וחכמני ובן לקמן )ל״ר י״ג( ויעני בני יעקב ב מ ר מ ח ,ב ח י כ מ ת א ,ובן רש״י באן ושם פירש ב ח ב מ ה הבל מפני כבודם : ויקה ב ר כ ת ך ,וקביל ב ר כ ת ך ,פסיק ! ל״י( ויאמר הבי קרא שמו יעקב וגי׳ את בכורתי ״ייקח״ ותרגם ית בכורתי ״נסיב״ יהנה ע ת ה לקח ברכתי תרגם והא• כען ״קבל״ ב ר כ ת י ,והתרגים פלאי מריע מ ש נ ה בזה ל ת ר ג ם פעם ראשון ק ב ל ופעם שני נסיב ובשלישי ע ו ד ק ב ל כ ב ר א ש י נ ה ועיין מ ה ש נ ת ב נ י בזה ב מ ב ו א מ ד ר כ י התרגום ע ל ה פ ע ל ״קח״ ו ת מ צ א מרגיע : )ל״י׳ הבי קרא שמו י ע ק ב ,ואמר יאית קרא שמי׳ י ע ק ב ,תרגם בדרכו להסיר ה ת מ י ה ה ולתרגם הכוונה ! ה ל א א צ ל ת לי ברבה ,ה ל א ״שבקת״ לי ב ר כ ת א ,מתרגם לפי הענין שהוא תדגים ש ל ״עזבת" לקמן )ל״ט י״ב( ייעזב בגרי בידה יכן ייעזב בנרו א צ ל ה תרנם ש ב ק יכן פירש האע״ז א צ ל ת לי ע ז ב ת לי א צ ל ך עב״ל האע״ז ישם )לקמן ל״א טי( ויצל'אלקים א ת מ ק נ ה אביכם ויתן לי תרגם ״ואפרש״ ד׳ ית גיתי דאבוכון )ישם ט״ד׳ כי כל העושר א ש ד הציל ד׳ תרגם גם די א פ ר י ש ,וכאן פירש ר ש״ י א צ ל ת לי ב ר ב ה א צ ל ת לשון ה פ ר ש ה כמי'ויאצל ושם )ל״א טי( לא פירש רש״י כלים )ובפסוק ט״ז( פירש״י הציל לשין הפריש וכן כל לשין ה צ ל ה ש ב מ ק ר א לשון ה •:ד •ש ה שמפרישו מן ה ר ע ה ומן האויב עב״ל דש״־־ א ב ל בזה מ ח י ל ק רש״י עם התרגום רהוא מ ת ר ג ם על ה צ ל ת אויב ו ד ב ר רע ״שזיב״ ילא *פריש״ לקמן )ל״ב י״ב( הצילני נא מיד אחי תרגם שיזכני מירא דאהי )שם ל״ז כ״א( יישמע 96 פרשת תולדות הגר יישמע ראובן ויצילהו מידם ושמע ראובן ישיזביה מידיהין )שמית י״ ח ד׳( ויצילני מחרב. ערעה )ישם היית( ייצילם ה׳ ב י י ל ם תרגם ״שדבי ועל הפסיקים דלעיל )ל״א טי" ת ו.ם ט״ז( ת ר ג ם בשניהם על ״הציל״ ועל ״ויצל״ .אפריש״ ופה תרנם על יאצלת לי ב ר כ ה ,ו ש ב ק ת ״ ,אמנם מה שרש״י פירש באן ואצלת לי ברכה אצלת לשין הפרשה כמו ייאצל ל כ א ו ר ה מה חידש רש״י בזה כמי ייאצל מי לא ידע זאת שמלת אצלת יגם ייאצל פירוש אחר למו ה ל א איתיית דימית ה ג ה ,אמגם זה כווגת רש״י שאצל היא לשין ה פ ר ש ה ,אבל אין פירושו במו ויצל ב ל א אל״ף שפירושו לשון ה צ ל ה שמצילו מן ה ר ע ה ימן האויב כמי שם ,ומה שרש״י שתק בפסיק טי״ת הקודם ל ז ה ,ולא פירש כלים והמתין לפרש ד ב ר זה בפסוק ט״ז ,יען שמשם אין ראי׳ לזה שהוא לשון ה צ ל ת אויב ודבר ד ע ,ימה ש כ ת י ב ייצל אלקים את מקנה אביכם ייתן ל י ,יכול להיות בי הוא הפרשה בעלמא ש ה פ ר י ש הצאן ב ע ת לידתן ייתן לי ויבול להיות פירושי כהתרגים ואפריש א ב ל בפסוק ט״ז כתיב בפירוש־בי בל העושר אשר הציל ד׳ וכפירש״י כלומר משל אביגי אין לגו כלים אלא מ ה שהציל הקב״ה מאבינו לנו הוא ,הציל לשון הפריש וכן בל לשון ה צ ל ה שבמקרא וכי׳ שמפרישו מן הרעה ימן האויב עב״ל רש״י לכן הוכיח רש׳׳י מזה ה פ ס ו ק ; )ל״ז( ולכד ,אפוא מה אעשה ב נ י ,ולך ,כ ע ך מה אעביד ברי ,כן הגירסא הנכונה על א פי א בען בתרגימים המדוייקים וב״כ בעל היאייר והוא תרגום של מ ל ת ,.עתה״ ילעיל )פסיק ל״ג( תרגם מלית מי א פי א מן הוא ״דיכי״ על האדם ,כלומר מי היא הלזה הצד ציד )יכן לקמן)ל״ז י״ט( בעל ההלימית ״הלזה״ תרגם מרי הלמיא ״דיכי״( ״כאן תרגם על הזמן ילך בען מה אעביר ברי ילך ״עתה״ מה אעשה לך בגי ,ר״ל אהרת א ת הזמן יאחיך הקדים א״ע וקבל ממני את ה ב ר כ י ת ,ייהי׳ מ ל ת אפיא לשין לעצמו משמש עם כמה דברים כלשון ראשון של רש״י לעיל )ל״ג( וכ״ב בעל היאי״ר שמלת אפוא מתרגם לפי המקים ולפי הענין עכ״ל ,ועיין מ ה שכתבגו בזה לקמן )ם״ג י״א( : )מי( והי׳ כאשר תר יד ופרקת עלו מעל צוארך ,ויהי כד יעברון בגוהי על פתגמי איריתא ותעדי ניריה מעל ציארך ,התרגום היא לפי ה מ ו ג ה ולא לפי פירוש הטלות *( ; וישטם *( ה ע ר ה הנה ב מ ס כ ת שבח )דף פיכן ע״ב( דרש רבא מאי דכחיב לכו נא ו מ נ ח ה ונו׳ בואו נא מיבעי לי׳ וכו׳ לעתיד לבוא יאמר לה ס הקב״ה לישראל לכו נא אצל א ב ו ת י כ ם ויוכיחו א ח כ ם ויאמרו לפניו רבשיע אצל מי נלך אצל א ב ר ה ס שאמרת לו ידוע ת ד ע ולא בקש ר ח מ י ם עלינו ,אצל יצחק שבירך את עשו והי׳ כאשר תריד ולא בקש רחמים ע ל י נ ו ,אצל יעקב שאמרת לו אנכי ארד ע מ ך ח צ י י ת ה ולא בקש ר ח מ י ם עלינו וכו׳ עיי״ש ,א״ר שמואל בר נחמני א י ר יונתן מאי דכחיב כי אחה אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לח יכירנו אתה ד׳ אבינו גואלנו מעולם שיוך לעתיד לבוא י א מ ר לו ה ק ב׳ ה ל א ב ר ה ם בניך חנןאו לי אמר לפניו רבשיע ימחו על קדושת שמך., א מ ר אימר לי׳ ל י ע ק ב דהוה לי׳ צער גידול בניס אפשר דבעי רחמי ע ל י י ה ו ,ח מ ר לי׳ בניך ח ט א ו חמר לפניו רבשיע ימחו על קדושת שמך אמר לא בס בי ט ע מ א ולא בדרדקי ע צ ה ,א מ ר לי׳ ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש״ע בני ונא בניך ב ש ע ה שהקדימו לפניך נ ע ש ה לנשמע ק ר א ת להם בני בכורי ישראל עכשיו בני ולא בניך ועוד כ מ ה ח ט א ו כ מ ה שנותיו של ה ד ס שבעים שנה דל עשרין דלא ע נ ש ת י נ ׳ ,א ס א ת ה - ,ו ב ל א ת כולם מ ו ט ב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עלך וכו׳ עכ״ל ה ג מ ר א ,ולכאורה קשה פרשת תולדות נפש הגר מם 97 )מ״א( רשמם עשי א ת י ע ק ב ,ו נ ט ר עשו דבבו ליעקב ובן פירש האע״ז ר ש מ ם נ ט ר איכה י מ ו ו י ש מ מ י ה י ״ר״ל א כ ל ש ם תרגם .ואעיקו״ לי׳ ופירושו ו ה צ י ת לו בלומר עשוי ל י צרית אשר ר א י נ ו .צרת״ גפשו )לקמן מ״ב ב״א( ת ר ג ם ״ ע ק ת ״ נפשי׳ ויצא שנאתם לפיעל ש ה ש ל י כ ו ה ו לבור ומכרוהו ל ע ב ר אבל כאן עדיין לא עשה כלום ליעקב ר ק גטר לי איבה יהי שב מהשבית להרגו באשר ,אמר יקרבו י מ י א ב ל אבי ואהרגה את יעקב אהי לכן תרגם ו נ ט ר עשו דבבי ל י ע ק ב : מתנחם קשה מאי אמר רבא אצל יצחק שבירך את עשו ),הי׳ כאשר פריד ולא נ ק ש ר ח מ י ם עלינו ה נ א הוא עצמו א מ ר והי׳ כאשר ת ר י ד והאיך יתפלל ע ל י ה ם לבמל דבריי , בשלמא א ב ר ה ם לא אמר ר ק ה ק ב י ה א מ ר ידוע ת ד ע כי גר יהי׳ זרעך וגו׳ ועבדום יענו אותם הי׳ לו לאברהם לבקש רתמים על זה ה ג ז י ר ה ,וכן י ע ק ב הי׳ לו לבקש ר ח מ י ם על מה שאמר לו השיית אנכי ארד ע מ ך מצרימה לבטל מ ה ם או להקל מעליהם עבודח פ ר ך ו ה ס לא בקשו עליהם ר ח מ י ם אבל על יצחק לא שייך לבקש ר ח מ י ם בדבר •שהוא בעצמו בקש עליהם והי׳ כאשר ח ר י ד ,והנה ב ח י ר ע״פ הזה והי׳ כאשר תריד וכו׳ איר ייסי בר חלפפא אט ראית אחיך פ ו ר ק עולו של חורה גזור עליו גזירות אמר יצחק לעשו עכ״ל רש׳י( ה ה י ד כי א ח ה ו א ת ה שולט בו )ופירשיי במדרש כך אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכירנו ויצחק היכן ה ו א ,מי שהוא אומר לו גזור עליו גזירות את מתכיפו לאבות )בחמי׳( ופירש ה מ ׳ כ מצרף ומחבר אותו עכ״ל ועד כאן לשין ה מ ד ר ש ,ונראה דבעלי הגמרא פליגי ע ם בעלי המדרש בפריקה לטעינה לפי הגמרא דאמר יצחק אל עשו והי׳ כאשר ת י י ר ותרגם כר יעברין בנוהי ע ל פתגמי אוריתא ,ו פ ר ק ת י עולו מ ע ל צוארך דווקא .ו פ ר ק ת י פ ר י ק ה מעשו אבל לא ,לטעון״ העול על יעקב ובעלי המדרש ס ו ב ר י ם אף לטעון״ העול על יעקב ובפירושו דהאי ק ר א קמיפלגי לכן דרש רבא ב נ מ ר א ה פ ס ו ק לכו נא ונוכחה וכו׳ שיצחק א מ ר ר ק ו פ ר ק ת עולו מעשו אבל לא שעשו יטעין העול על יעקב ויגזור עליו גזירות א מ נ ם ישראל אומרים לפני השיית הי׳ לו ליצחק לבקש ר ח מ י ם עלינו על זה ב א ס שיפרוק עולו ויהי׳ חפשי מיעקב שלא יהפוך עשו את הגלגל והעול על יעקב ויגזור עלינו גזירות והוא דומה ל א ב ר ה ם וליעקב שלא בקשו ר ח מ י ם עלינו ועל זה מביא תיכף הגמרא דרשת ריש ב ׳ נ משוס ר׳ יינתן לסיוע לדברי ר ב א ולזכות על יצחק )שלא כדברי המדרש כאשר יבואר( מאי ד כ ח י ב כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכירנו ולא הזכיר ב פ ס ו ק ,י צ ח ק ׳ יען אשר יצחק המליץ בעד בניו ואמר פלגא עלי ופלגא עלך ו כ ד אבל א ב ר ה ם ויעקב אמרו ימחו על קדושח שמך מזה ראי׳ שיצחק לא א מ ר לעשו גזור עליו גזירות כאשר דרש ר׳ יוסי בן חלפחא במדרש ,והגמרא ס ב ר ר ק פריקה אבל לא ט ע י נ ה ,אבל המדרש ס ב ר ,א ף ל ט ע ו ן ׳ ) כ ל ו מ ר המדרש לא ס ב ר דרשת רשבינ בגמרא שאברהם ויעקב אמרי ימחו על קדושת שמך ומביא המדרש הפשוק ר ק לראי׳ שיצחק לא הזכיר הכתוב יען שאינו מתכיפו לחבית שהוא בקש עלינו ה ג ז י ר ו ת , ו ב פ ס ו ק כתיב כי אתה אבינו ,אבל לאברהם וליעקב אין אנו מיחלים שיחפללו עלינו להנילני מידי עשו ואין לנו להשען אלא עליך ד׳ כי אתה אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וכי׳( לכן א מ ר ר׳ יוסי ב י ח והי׳ כאשר ת ר י ד יפרקת עולו מעל צוארך וטעון על צוארי בני יעקב וגזור עניו גזירות ואר״י ב י ת תיכף הה״ד כי אתה אבינו כי א ב ר ה ם לא ידעני וישראל לא יכירנו ודריש להיפיך מדרשת הגמרא לחוב על יצחק ופריך המדךש ויצחק היכן הוא ותירץ ,מי שהיא חימר )לעשי( גזיר עליו )על י ע ק ב ( גזירגת 111׳ זיין 7 אתה 98 נפש פרשת תולדות הנר )מ״ב( מתנחם לך ל ה ר נ ך ,כמן לך ל מ ק ט ל ך ,רש״י פירש נהמה נהם על האחיד! לחשוב מהשכר ,אחרת להתנכר לך ו ל ה ר נ ך ,והאע״ז פירש מ ת נ ח ם מגזרת נ ה מ ה ,והטעם זאת היא נחמתו שיוכל להרנך עכ״ל ,והתרגים פירש ״במן״ והוא תרגום של יארוב )דברים יי ט י״א( וארב לו וקם עליו תרגם ״ויכמון״ לי׳ ויקים עלוהי וכן לקמן ) מ ״ ט יי 0שפיפין עלי אירח תרגם וכפתנא ״יכמוך על שבילא יפירש״י יכמון יארוב ,והכווגה כאן עשי יארוב עליך כשפיפין הזח ובן )שמות כ״א י״ג( ואשר לא צדה הרגם ודי לא יכמון •ופירש״י ואשר לא צרה לא ארב לו וכו׳ צדה לשון ארב ובו׳ ואומר אגי פתרוגו כתרגומו ודלא כמן לי׳ עב״ל רש״י ,וכאן לא פירש״י מ ל ת מתגהם כמן שאין זה םובל פירושו של כמן א ב ל התרגום לפי הכווגה וכן דרך ה ת ר ג ו ם ,ועיין ברמב״ן שמביא התרגום: כח )גימיל( וחיית ל ק ה ל עמים ותהי לכגשת שבטין עיין מ ה שכתבנו בזה ב ע ד ה לעיל )י״ז וי״ו(: פרשת ויצא. )י״א( ויפגע במקום ״וערע״ באתר א ,הארמי משמש לשון ע ר ע ,ב ד ב ר אשר לא בתמידות רק דרך ארעי ודרך מ ק ר ה ,ועיין מה שכתבנו כזה !שמית י״ב ט״ז(: כי בא השמש ארי ״על״ שמשא תרגם כלשין הכתוב כי תרגום של בא הוא ״על" והוא היפוך מן יציאת ה ש מ ש ,לעיל )י״ט כ״ג( השמש יצא על הארץ תרגם שמשא ״נפק״ על ארעא ,והיא כמי שכתבי התיםפות בריש מ ס כ ת ברכות בד״ה רילמא ביאת אורו הוא וי״ל דה״ פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש היא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהייגו צה״כ דילמא ביאת אורו הוא דהייגו תהילתה של שקיעת חחמה והוא ת ה י ל ת ה כ נ ס ת ה ברקיע וכי׳ עיי״ ש לכן כיינת הכתוב בא השמש ברקיע ״ כלומר באיפק : )י״ב( והנד ,סולם ״מוצב״ ארצח וחא םילמא ״נעיץ״ ויצב תרגם ״קאים״ ״ואקים״ )שמות י״ז קאים) ,לעיל כ״א כ״ח( ויצב אברהם ״ואקים״ אברהם , גבאר ב ס מ ו ך ,וכאן שיגר .לתרגם ״געיץ״ שהכוונה על ביצה ״דקר געוץ״ בארץ כן הסילם לא יכול לעמוד ב א ר ע א ,ובמקום אחר שכתוב נצב טי( מחר אגבי ג צ ב ,תרגם אנא ועוד תרגם על גצב ״מעתד״ באשר הדומם וכלשון הגמ׳ בריש מ ס ב ת אלא רק ״געיץ״ ותהיב ״בארעא" עיין אתה מחכיפו לאבות )אחה מחשבו ומצרפו לאבות כלומר יצחק עצמו בקש וחמר ו פ ר ק ת עולו ולטעון עלינו גזירות שמדים ונמצא שהכל ממנו הוא ואיך שייך לומר הוא ימליץ בעדינו לכן אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים ונמצא חוב הוא על יצחק ואין א ת ה מחכיפו לאבות ,אבל הגמרא חשיב לזכות על יצחק נמצא לפי ה מ י ר הי׳ יצתק .ה ר ע לנו ולפי הגמרא היתיב ל נ ו .ובזה יהיו המאמרים ניחא ובלא זה אין ביאור בגמרא ובמדרש וקצרתי הדקדוקים שנראו לעין כ ל ,אבל התרגום נראה דה ו לך אחר דרשת הגמרא שמוסיף על לשהיכ דבכתוב כתיב והי׳ כאשר תריד והוא מוסיף וביאר הכתוב ויהי כד יעברון בנוהי על פתגמי אוריתא ו פ ר ק ת עולו מעל צוארך ותעדי נירי׳ מעל צוארך והוא מבאר ר ק מלת ו פ ר ק ת ותעדי לפריקה מעשו אבל לא לטעון על י ע ק ב : נפש פרשת ייצא הגר נ 99 •).עיין לקמן ל׳ ל״ח ברש״י( א ב ל שם ויצב שם מזבח ותרגם ,ואקים״ בי מזבח ע ו מ ד וקאים יעל הארץ ולא געיץ ותחוב בארץ )לקמן ל״ג י״ט( וכן ויצב יעקב מ צ ב ה )לקמן ל״ח י״ר גם ב׳( תרגם ואקים בי גם מ צ ב ה ע ו מ ד ת על הארץ: :ר ש ם מראשתיו ,ושוי אםדוהי ,ראיתי בערוך ערך אםד קאפפען־קיםםען בל״א וכן תרגם יו ב״ע )שמואל א׳ י״ט י״ג( כביר העזים שם מראשתיי .אםדוהי׳ וכן *מלכים •א׳ י״ט ו׳( מראשתיו עוגת רצפים ,אסדיהי וכן הוא ב מ ס כ ת )ברכות דף ג״ו ע״א( חזיגן ב ר המרא רקאי אאיםדן וגוער ופירש״י םראשתיו כדתרגםינן םראשתיו אםרוהי )'כראשית כ״ח( עכ״ל רש״י : גי״ג( ו ה נ ה ד׳ גצב עליו והא יקרא דה׳ .מעתד״ עלווהי ,מ ע ת ד הוא ה ר ח ק ת הגשמיות גס פירושו לשון מזומן ומובן עליו לשמרו כפירש״י נ צ ב עליו לשמרי עכ״ל פ ע מ י ם מ ת ר ג ם על גצב קאים כרלעיל ובמקום שהכיוגה שמוכן עליו קודם תרגם מ ע ת ד <שמות ב׳ ד׳( ו ת ת צ ב אחותו מרהוק ל ד ע ה מה יעשה לו תרגם ו א ת ע ת ד ת כי הכיגה ישמרה ל ד ע ה מה יעשה לו הרי היתד .מקודם המתינה ל ז ה ) ,ש מ ו ת ל״ג חי( ונצבו איש פ ת ה א ה ל ו תי׳ ומתעתדין גבר נס שם הכוונה שהמתינו ושמרו ער באו האהלה ו ה ב י ט ו אחרי משח לשבח אשרי ילוד איש שכך מ ו ב ט ח שהשכיגח ת כ נ ם אחריו ל פ ת ח א הלו בפירש״י שם .וראי׳ לזד ,ושם י״ר י״ו (.התיצבו וראו א ת ישועת ד׳ ותרגם א ת ע ת ד ו וחזו י ת פורקנא דה׳ וזה מ י ר א י הכוונה המתינו וראו יכן ) ב מ ד ב ר ב״ב כ״ג( ותרא האתון את מ ל א ך ד׳ ״נצב״ בדרך והרבו שלופה כידו שהמלאך המתין להם קורם תרגם מלאכיא דה׳ *.מעתד״ באורהא ,וכן שם )ל״א( ריגל ד׳ את עיני ב ל ע ם וירא את מלאך ד־ נצב תרגם ״מעתד״ וכן שם )ל״ר( ויאמר בלעם וגו׳ חטאתי כי לא ידעתי כי אתה ״נצב׳ לקראתי כלומר נ צ ב לקראתי קורם שראיתיך ותרגם ארי א ת ״מעתר' ל ק ר מ ו ת י ] ,וכן } ש מ ו ת ז׳ •ט״ 0לך אל פ ר ע ה ב ב ק ר וט׳ ודתיצב לקראתו ע ל שפת היאר ותרגם ״ותתעתר" לקדמותי׳ <שם ח׳ ט״ז( ה ש כ ם ב ב ק ר ״יהתיצב׳ לפגי פ ר ע ה ״ואתעתד• קדם פ ר ע ה הרי משה המתין יעל פרעה קודם כמי׳ ש בבקר השכם ב ב ק ר וכמו שאמרו שם כ מ ה פעמים במדרש שם פ׳ יי׳ א ל מ ה ב ה ש כ מ ה וכו׳ אלא עד ש ל א יצא השכם לפגיו וכן שם איזה פעמים דרש ישמשה בא קורם פרעה והמתין עליו[ ובמקום שאין הבווגה ה מ ת ג ה קורם תרגם קאים ג ש מ ו ת י״ז טי( מחר אנכי נצב תרגם קאים ופירש״י מחר ב ע ת ה מ ל ח מ ה אגבי גצב עכ״ל רש״י וכוונת ר ש״ י לא שיבוא מ ש ה קודם ויהי׳ פירושו אנכי נ צ ב קידם ואמתין •עליך דא״כ הו״ל ל ת ר ג ם ואתעתד וכיון דתרגם קאים הכוונה ב ע ת ה מ ל ח מ ה ובמה פעמים פירש״י לפי כוונת איגקלס ואינו מביאו ,יב״ב הררג״א כ מ ה פ ע מ י ם א ב ל נקוט האי כללא במקום שמזכיר ד׳ גצב לא יוכל לתרגם באופן אחר רק מ ע ת ד כי זה גם ה ת ר ח ק ו ת הגשמיות לפעמים כשנזכר אצל השי״ת כמו כאן והגה ד׳ גצב ועיין ב מ ו ר ה ח״ א פרק ט ״ ו ) .ווה שייך לכללי מרה׳׳ :(-א ב ל בתרגום יונתן בן עוזיאל ת ר ג ם גם א צ ל ג צ ב ר׳ ״קאים״ )עמוס ז׳ ז׳( והנה ד' נצב ובידו אגך תרגם יוב״ע והא ד׳ ״קאיבד על שורא י־דין ).ואולי ט ע ו ת המגיהים שם בתרגום יוב׳׳ע׳ )שמות ל״ד הי( ייתיצב ע מ ו שם ת ר ג ם ו א ת ע ת ד עמי׳ תמן ב ה ת ר ח ק ו ת הגשמיות )שם ל״ג כ״א( ונצבת על הצור ו ת ת ע ת ד על טינרא הכוונה להמתין כמ״ש והי׳ כעביר כבודי ושמתיך בגקרת הצור <שם ליד בי( ו נ צ ב ת לי שם על ראש ה ה ר ,ו ת ת ע ת ד ק ד מ י ,הכוונה להמתין כמ״ש קודם והיה נכון ל ב ק ר ועלית ב ב ק ר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר יכרמתרגם והי׳ נבין ל ב ק ר והיי זמין לצפרא ו כפר ש״ י נכון מדמן וכן ה מ ו נ ה א צ ל ק ב ל ת ה ת ו ר ה ג ש מ ו ת י״ט כי( ויתיצבו ב ת ח ת י ת ה ה ר ואתעתרו בשיפולי מ ו ר א ,היו מוכנים ומזימנ־ם ל ה ת ר א ו ת השכינה ו ל ק ב ל ת ה ת ו ר ה ,וכמ״ש אח״כ וירד ד׳ על הר פיני וגו׳ וין הכוונה שם 100 נפש פרשה ויצא וער ® ) nב מ ד ב ר ב״ג גי( ויאמר ב ל ע ם ל ב ל ק התיצב ע ל עילתך ותרגם א ת ע ת ד על עולתן ה מ ת ן על עולתך כמ״ש ואלכה אילי יקרה ד׳ לקראתי ואה״ז בתיב וישב אליו והנה נ צ ב על עילתו והא מ ע ת ד על עלתי׳ המתין על עליו על עולתו ,וכן שם )פםוק ט״0 ה ת י צ ב כה ע ל עילתך א ת ע ת ד הבא ) ,פסיק י״ 0ויבא אליו והגה גצב יהא מ ע ת ד ,אך במקום שאין ה ט ו נ ה ע ל הבנה ו ה מ ת נ ה ת ר נ ם קאים ו מ ל ת קאים בתרגום הוא בין ע ל ע ל בע״ת כמו שכתוב )בראשית כ״א ב״ח( ויצב א ב ר ה ם א ת בין הדומם ש ב ע כ ב ש ת ה צ א ן ת ר ג ם ואקים א ב ר ה ם י ת שבע חירפן ,י ש ם )ביט( א ש ר ה צ ב ת ל ב ד נ ה ותרנם דאקימה בלהידיהין ,ובין על האדם במ״ש לעיל אצל משה מהר אנכי נ צ ב תרגם קאים ,יכן אתם נצבים היום כילכם תרגם אתון קימין יומא דין ,וכן הוא בגם׳ ב ר כ ו ת )י׳ ע״א( ימנין לעשרה שמהפללין ששכינה עמהם שנאמר אלקים גצב ב ע ד ת אל וכו׳ ופריך הגמרא וכי דאפילו ת ל ת א עשרה מיבעיא ומשני הגמרא עשרה קדמה שבינה ואתיא ת ל ת א עד ד י ת ב א ,ופירש״י נצב ב ע ד ת אל מעיקרא מ ש מ ע עכ״ל ר ש׳׳ י יזה ה כ ל ל כמי שכתבגו: )טיז( אכן ,בקישטא ,במי ש כ ת ב הרשב׳׳ם לא כמו שהייתי סבור כששכבתי שהיא מקום היל ,אך כן הוא שהיא מקים קדוש )יזהו בקושטא באמת( ובן בל אכן שבמקרא אך כן )כן האמה( וכן אכן גידע ה ד ב ר עב״ל ה ר ש ב ״ ם וגם שם תרגם בקושטא אתידע פ ה ג מ א : אכן יש ד׳ במקום הזה ,בקושטא אית יקרא דה׳ שרי ב א ת ר א הדין ,התרגום מיפיף על מ ל ת אית .שרי" ד בלא זה קשה הלא מ ל א כל הארץ כבידי ימאי יש ד׳ ר ק במקים הזה לכן מתרגם קידם מ ל ת יש ,אית ,ומוסיף עיז מאי אית ש ר י ,ש ו כ ן ,בלומר השכינה שורה שם ביהוד במקום הזה יכן תרגם ועשי לי מקדש ושכנתי בתוכם .ואשרי״ שכינתי ביגיהון בלשין שרי יכמו ש כ ת ב נ ו במביא מדה׳׳ת שיש כלימר בהרגים כמי שיש ברש״י יזה אהד מהם אית יקרא דה׳ בלומר מאי אית שרי ,ובן תרגם ) ב מ ד ב ר י׳ ל״י( שובה ד׳ ר ב ב ו ת אלפי ישראל .תוב ד׳ שרי ביקרך בגו ר ב ב ן ו ב ו ׳ ,ימיםיף על מ ל ת ש ו ב ה ,ת ו ב א ת השתי מלות .שרי ביקרך' בי איך שייך לומר על השם ית״ש שישוב והתרגום מ ר ח י ק הגשמיות ,לכן מבאר א ת מ ל ת ש י ב ה ,כעין כ ל ו מ ר ,מאי שובה ד' ב ל ו מ ר ,שרי ביקרך בגו ד ב ק ,שבון בכבודך בתוך ר ב ב י ת אלפי י ש ר א ל ,וזה כמו כאן ת ה י ל ה מ ת ר ג ם מ ל ו ת שובה ד׳ ,ה ו ב ד ׳ ,ואה* כ היא מבאר בבלומר מאי שובה ד־, שרי ב י ק ר ך ,והררג״א גדחק בזה לומר ערבוב פירושים באן ב ת ר ג ו ם ורוצה למחוק מ ל ת אית כדרכי ,ואיגו נכון: הדיוט ,אלהין אהרא דרעוא ב ו ׳ ,התרגום גי״?( א י ן זה כי אם בית א ל ק י ם ,לית דין א ת ר מיםיף על מ ל ו ת אין זה השתי מ ל י ת .א ת ר הדיוטי מקוב הול שזה הסר בקרא אין זה מה אין זה ומוסיף מקים ח ו ל ,אלהין ,תדגים של בי אם ב ב ל התורה אתרא דרעוא בי׳ מן קדם ד׳ והוא הרחקת הגשמיות על מלות בית אלקים )איזה בית אשר תבגי לי( מקים דהרצון בו מן כביד ד ׳ ,כפירוש הא״ע ל ה ת פ ל ל אדם ב ש ע ת צרבו ותשמע תפילתו בי המקים גבחר עב״ ל • וזה שער השמים ,ודין תרעא קביל שמיא ,הוסיף מ ל ת קביל נ ג ד השמים בי ל א יתכן ל ה י ו ת בארץ שער השמים יבפירש״י מקים תפילה לעלות ת פ י ל ת ם השמימה עב״ ל רש״י ! )י׳׳ח( ו י צ ק ש מ ן ,ואריק משהא ,ושם )שמות כיו ל ״ , 0ו י צ ק ת ״ ל ה ם המשה אדני נ ח ש ה ת ר ג ם ״ ו ת ת י ך להון ,בי בלשון ארמי חילוק והפרש בין יציקת שמן ש ה י " נציקת משקה ל ד ב ר הניתך על ידי אש שהוא מהבית שיציקתה דוקא עיי אש ,א ב ל נ ל ש ה ״ ק שניהם בלשון יציקה ואין חילוק בהלשון« ו י ך ף נפש פרשת ויצא הגר נא 101 )בי( וידר יעקב נדר לאשר ,וקיט יעקב ק:ם ל ט י ס ר ,אף ש כ כ ל הסקוטית תרגם נ ד ר בלשון גדרא פה תרגם בלשון קים שהוא ת ר ט ם של שבועה והוא עפ׳׳י דרשת ח ד ל עי פ נ ש ב ע לד׳ גדר לאביר יעקב )תהלים קל׳ט( שגם יעקב גשבע וגדר וכן וירד ישראל גדר ) ב מ ר ב ד כ״א ב׳( תרגם ״וקים׳ ישראל ״קיםי ודרשו חז״ל ישראל סבא לשון חררג״א : <כ״ב( יהיה בית אלהים ,תהי די אהי פ ל ה ,עלה״ קרם ד׳ גם זה תרגם ב ה ר ח ק ת חגשמיות כאשר כ ת ב גי לעיל כי איזה בית אשר תבגו לי ותרגם ״עלה״ בלשון גקבה וקאי על והאבן הזאת וכן פירש״י והאבן הזאת אשר שמתי מ צ ב ה וגו׳ כתרגומו אהי יפלח ע ל ה קרם ד׳ ובן עשה בשובי מ פ ד ן ארם וכו׳ גאמר שם ויצב יעקב מ צ ב ה וגו׳ ויםך עליה נסך עכ״ל רש״י והנכון הוא כגירסת רשיי כתרגום אחי פ ל ח ולא די אחי פ ל ח ומלת ״די״ מיותר כי אין בזה ביאיר ומלת ״תהי״ גיב אין שום ביאור והגירסא ג ט ג ה ״אהי״ פלח עלה : ב ט )אי( וי ש א יעקב רגליו ״ונטל״ יעקב רגלוהי ,ג ט ל ,תרגום של ס ע ,ויםעו מ ס כ ת תרגם ונטלו מ ס כ ת ,כאלו כתוב וים ע יעקב רגליו ,ועיין בכללי התרגים ת י ב ת ש א ) ,פסוק ג׳ ופסוק ו׳ פירש רש״י את התרגומים עיי״ש(: <י״ב( א ח י אביה ה י א ,בר א ה ת אבוהא ה ו א ,התרגום ד ל א כפירש״י קרוב ל א ב י ה ומפרש כפשיטו אחי אביה ימוסיף על הכתוב מ ל ת ״בר־ כלומר ב ן אחות אביה וכן הוסיף לעיל )י״ר ט״ 0וגם את לוט אחיו מוסיף ל ת ר ג ם ית לוט ״בר״ אחוהי וכאן מ ש נ ה מ ת י ב ת אחי בפסיק לתרגם א ח ת ,א ח י ת ,כי כן לפעמים דרכו להוסיף ו ל ש ג ו ת כידוע א ב ל רש״י הוכרה לפרש לפי פירוש המלות ולא להוסיף ולשגות: ) י י ח א ך עצמי ובשרי ,ברם קרבי ובםרי ולא מתרגם לפי פירוש המלות ״גרמיי ובםרי שתרגום של עצמי היא גרמי ובווגתו מלות עצם מ ע צ מ י יבשר מבשרי ל א שייך לומר רק על האשד ,ל ב ע ל ה ורק פעם ראשון א צ ל אדם וחוה במ״ש ז א ת הפעם עצם ם ע צ ס י ובשר מ ב ש ר י לבן תרגם קרבי ובשרי כלשון הכתיב נויקרא י*ח וייי( איש איש אל כל שאר בשרו ותרגם שם ל כ ל קריב בשרי׳ וכן תרגם כאן קרבי ובשרי כלומר שאר בשרי א ת ה )ונראה ל כ ן תרגם עצמי קרבי שהוא קרוב יותר ל ט ף האדם מ ה ב ש ר ,בי העצם מבפגים והבשר מבחוץ ,ומליצת ח ד ל אדם קרוב אצל ע צ מ ו ,ולכן כיגוהו לבל דבר העיקר בשם עצם ה ד ב ר ,עצומו של יום ,ובדומה ,וכן ב ל ש ה ״ כ כעצם היום הזה ,והיא לשון מ ו ש א ל מן עצם שהיא העיקר והחוזק( ועל לשון ה כ ת ו ב לא קשה מרוע כתיב עצמי ובשרי ולא כ ת י ב שארי ובשרי כאשר כ ת ב הרמב״ן ו ד ל ואפשר עור לומר כי לבן דבר ב ע ר מ ה א מ ר לו מ ת ח י ל ה כי עצמי ובשרו הוא ויהמיל עליו באשר יהמול האדם על עצמו ועל בשרו ,עכ״ל הרמב״ן ,א ב ל התרגום הוא ב פ ש ט י ת ל ת ר ג ם כמו שארי ובשרי כ ס ״ ש ,יכן ת ר ג ם יייב״ע )שמואל ב׳ ה׳ א׳( ויבאו בל ש ב ט י ישראל אל דוד וגו׳ ויאמרו לאםר חגגו ״עצמך ו ב ש ר ך אגחגו ותיוב״ע הא אגא ״קריבך ו ב ס ר ך אנחנא: )י״ז( ועיני לאה ר כ ו ת ,ועיגי לאה ״יאיך פירוש יפות ,תרגם היפוך מ מ ה שכתוב כי קשה לי׳ ל ה ת ר ט ם מ ה שאמרו ח ד ל )ביב דף קכ״ג( אפשר בגגות ב ה מ ה טמאה ל א ד ב ר הכתיב בגגות הצדיקים דבר )בתמי׳( לכן תרגם רכות יאץ כי כן מציגו)שמיאל ב׳ ג׳ ל״ט( ואגבי היום ״ ר ך ומשוח מלך וכן לעיל נל״ג י״ג( הילדים ״רכים׳ ו כ ן ) ד ב ר י ם ב״ח נ״ו( הרכה ב ך ו ה ע נ ו ג ה ,וכמ״ש ויקראו לפגיו אב רך )לקמן מ׳ א מ״ג( שהכיוגה •לשבה ילא לגגאי וכן פירש הרשב״ם רכית וגאות ,ורש׳י ניב הרניש בזח ופירש ר כ ו ת • ע ד \ ת ה סבורה לעלות בגורלו של עשו ו ב כ ת ה עב״ל רש׳׳ י ,שזה שבח ל ל א ה שדרתה צ ד ק ת ,וזה מ א ס ר ד ר נ שם ב ג מ ר א : !02 נפש © ntrיצא הגר ) ל ( ו י ה י ו בעיניו כיפים. ,אהרים״ ב א ה ב ת ו אותה והוו בעינוהי כיומץ ״זעירין״ הררנ״« פירש ר״ל קטנים לפי הפשט וכו׳ וסיים דבריו ע״ב פירש כוונת ה כ ת ו ב בי־ גם הימים הארוכים כ ב י מ י הקיץ היו קצרים וקטנים לו באשר היתד ,עמו ב ה ב ר ה ויתעלמו באהבים וימים ל מ ע ו ט י לילות א ב ל מה שתרגם גם לעיל )כ״ז מ״ד( יומין זעיריך מ ת ג ג ד לזה לכן ד ר ש ו ח ד ל ש ב ע שנים ה ם ימים אהדים ש א מ ר ה לו אמו כמ״ש רש״י עב״ל ,וגראה שאין זה בבווגת התרגום ״זעירין" ״קטגים״ או קצרים בם״ש הררג״א אך כוונתו ״מועטים״ •ולא יהי׳ ס ת י ר ה מהתרגום דלעיל )כ״ז מ״ר( שתרגם גם יומין זעירין; וכוונתו גם ״מועטים״ )ובן פירש״י שם ימים אהדים ,מועטים( כי פעמים הוא מ ת ר ג ם על קטגים זעירין במו ישם הקטנה רהל ושום ״זעירתא״ ר ח ל ,אי ב ר ח ל ב ת ך ה ק ט נ ה תרגם ב ר ת ך ״זעירתא״ א מ נ ם ה ר ב ה פ ע מ י ם תרגם על מעט .זעיר״ )לעיל י״ה ד׳( יוקוז גא ״מעט״ מים ״זעיר״ מיא )לעיל ב״ ד י״ז( הגםיאיני גא ״מעט״ מים ״?עיר״ מיז* )לקמן כדג י״א( מ ע ט צרי ומעט דבש זעיר קטף וזעיר דבש וכן ה ר ב ה ,וכן כאן ויהיו וגוי כימים אחדים פירושו יומין זעירין ימים מועטים כמו שם ומה ש כ ת ב כי גם הימי© הארוכים ובו׳ היו קצרים וקטגים לו באשר היתד ,עמו ב ה ב ר ה ויתעלמו באהבים וכו׳ כ ל הדברים ה א ל ה אי אפשר ל ש מ ו ע ,והפליטה קםתו דברים שלא כהוגן על יעקב א ביגר בחיר האבות הקדושים ,ודי יסלה ל ו : )י״א( י י מלאו ימי אשלמית יומי פ ו ל ח נ י ,הוסיף מ ל ת ״פולחני״ י א כשני הפירושים של רש״י ומתרגם כפירוש הדשכ״ם כי מלאו ימי ש ב ע שנים עבדתיך עכ״ל הרשב״ם וכן תרגם נשלמו ימי עבודתי: )כ״ד( ל ל א ה בתו שפחה ,ל ל א ה ברתיה לאמהו ,תיקן והוסיף ל׳ לאםהו כי הי׳ צריך ל כ ת ו ב ל ל א ה בתו לשפהה לכן כ ת י ב בפסיק )כ״ט( ייתן לבן ל ר ח ל בתר א ת ב ל ה ה שפתתי לה לשפהה יען דכתיב ל ה שיגרא דלישנא ל כ ת י ב ל ש פ ה ה ב ל מ ״ ר , אמנם על לשין הכתוב דמשנה יש להקשות מרוע אצל לאה כ ת י ב ל ל א ה בתו ש פ ח ה ופד ,אצל ר ח ל כ ת י ב לה ל ש פ ח ה ,וי״ל דשם אצל ל א ה שהיא היתה אשתו ראשינה בוידאי תהי׳ זלפה רק ש פ ח ת לאה ותשמש רק את ל א ה כי ליעקב חי׳ אז אשח א ח ת ולמי .ת ש מ ש ,א ב ל באן אצל רהל יכילים הייני לומר מה שקנתה אשה קנה ב ע ל ת ויוכל לצוות על ב ל ה ה שתעבד ותשמש נם את לאה שהיא אשתו הראשונה ב ב י ת ע״כ אמר ל ב ן בפירוש ויתן לבן לרחל בתו את בלהה ש פ ח ת ו דווקא ל ה לשפהה א ב ל לא ל א ח ו ת ה ה ב כ י ר ה ,אך ל מ ה אמר לבן זאת כי לפי המדרש היו זלפה יבלהה גם ב ע ת לבן מפילגשו והי׳ רהמיי על בתי ב ל ה ה שלא תעבוד לשתי בגותיו ל ר ח ל וגם ל ל א ה : )ל״א( ויפתה את ר ה מ ה ,ויהב לה עירוי ,תיקון לשין היא ותרגם במ״ש אצל רות )ד׳ י"ג> ויתן ל ה ד׳ הריין יתרגם שם המתרגם ייהב ל ה ד׳ עידיי ואוגקלס ט :פ ה לשד״ב בלשון צ ח באשר בתכני בהמבוא עי י״ ש: )ל״ב( כ י ראה ד׳ בעניי ,ארי גלי קדם ד׳ עלבוני כמו שתרגם שם )שמית ג׳ ז׳( ר א ה ראיתי מגלי גלי ק ד מ י ,את עני עמי ית שעבוד ע מ י ,ת ר ג ם לפי העני ן באן בלשון עלבון ושם בלשון שעבוד .ועיין לעיל )ט״ז י״א( מ ה שכתבנו שם בעז״ה: ל )בי( דהר אף יעקב ב ר ח ל ויאמר ה ת ה ה אלקים .אנכי אשר מנע ממך פדי בטן יתקיף רוגזא דיעקב ב ר ח ל יאמר הא מני את בעיא הלא מן קדם ד׳ תבעין׳ ד מ נ ע מ נ ך ולדא דמעין ,פירוש ובי ממני א ת ש ו א ל ת בנים ה ל א מ א ת ד׳ הגך צריכה ל ב ק ש ,והתרגום מפרש ביינת יעקב כי לפי הכתיב איך יאמר יעקב ה ת ח ת אלקים אגבי זה לא שייך לומר ר ק ע ל שני אנשים דוםין זליז ו י י במקומי אני והתרגום תמיר זהיר מאד נפש פרשתי יצא הנר בב !03 מאיד בריחוק הגשמיות ובפרט בכבוד ד׳ וזה הכוונה הפשוטה גם שם אצל יוסף באמרו לקמן )ג׳ י״ט( כי ה ת ת ת אלקים אגי ותרגם שם לפי הענין ארי דחלא דה׳ אני ועיי״ש מה שבתבגו שם ב ע ד ה : גני( ותאמר הגה אמתי ב ל ה ה בא אליה ו ת ל ד על ברכי וגו׳ ,ואמרת הא אמתי ב ל ה ה עול לותה ותליד ואגא ארבי וגו׳ ,רש״י פירש על ברכי כ ת ר ט ט ו ואגי ארבי ימו גת התרגום לבאר כ״מ שגאמר בלשון על ברכי ה מ ו ג ה ליראת שמים וכן א צ ל יוםף )לקמן נ׳ כ*ג 1יולדו ע ל כרכי יוסף תרגם גם ורבי יוסף ועיי״ש מה ש כ ת ב נ ו ב ז ה ,ובן מצאתי ברכינו בחיי בני שלשים וגו׳ יולדו על ברכי יוסף שהיו צדיקים כולם שנתגרלו ב ב י ת יוסף עכ״ל *( % ותהר *( ה ע ר ה וכדי לבאר התרגומים האלה בטוב מ ע ם נקדים בזה לשון ה נ ר ד ורשיי מביאו בקיצור והמדרש צריך ביאור וזיל המדרש ויחד אף יעקב ברחל אמר לו ה ק ב ׳ ה וכי כך עונין את המעוקין חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה , ויאמר ה ת ח ת א לקי ם אנ־כי ־אשד מ ג ע מ מ ך פרי בטן מנך מ נ ע ממני לא מ נ ע ,אמרה לו כך עשה אביך לאמך לא חגר מתניו כנגדה )כלומר וכי לא התפלל עליה( ,א מ ר לה אותו לא הי׳ לו בנים אבל אני יש לי ב נ י ם ,אמרה לו ו ז קנך לא הי׳ לו בנים )כלומר הלא הי׳ לו ישמעאל( וחגר מתניו כנגד ש ר ה ,אמר לה יכולה את לעשות כשם שעשתה ז ק נ ת י ,אמרה לו מה ע ש ת ה ,א מ ר לה הכניסה צרתה לתוך ביתה אמרה לו א ס הדבר הזה מ ע כ ב הנה אמתי בלהה בא אליה וכו׳ ותאמר רחל דנני אלהים וגו׳ ויתן לי ב ן ,דנני וחייכני דנני וזכני ,דנני וחייכני ורחל ע ק ר ה ,דנני יזכני שנאמר ו י הן לי ב ן ,עכיל ה מ ד ר ש ,המדרש הרגיש בקושיה המפרשים הגדולים שהקשו לחה לא רצה יעקב להתפלל עליה והרמבין מוסיף והלא אליהו ואלישע התפללו ב ע ד נשים נכריות וכו׳ ע י י ״ ש ) ,ומכח קו׳ זו מ ד ו ע לא רצה יעקב להחפלל על רחל נדחק מרן המהרשיל וראיתי בשפתי חכמים שהביא דבריו וזיל יש להקשות והלא כמה נביאים התפללו על אחרים כמו אלישע על הצרפתית וכו׳ וע״ק נמה ויחר ליעקב הויל להשיב בנחת וכו׳ וייל דיעקב אמר לה שהתפלל עליה והתפילה אינה מקובלת בעיני המקום אמרה לו א״כ רשע אתה לכן חרה אפי שהחזיקו לרשע ואמר לה איני דומה לאבא כי אבא הי׳ ג י כ ע ק ר וכו׳ עיי״ש בשיח בשם ה מ ה ר ש ״ ל ,ואשתומם על המראה ואין מבין אשר פה קדיש יאמר דבר זה אך אולי מצא הגאון הקדוש הזה אי׳ איפה מאמר ח ד ל כזה ולדברינו זה גופא הי׳ ויכוח ב י נ י ה ן על ה ת פ י ל ה ( ,ו ה נ ה תחלה מביא המדרש עיז את ה פ ס ו ק יימלא קדים בטנו זה יעקב שנתמלא ע ב ר ה על רחל שלא בקשה ממנו ר ק חפילה כ נ ד ש ויחד אף י ע ק ב ב ר ח ל ,וזה שפירש רשיי הבה לי יכי כך עשה אביך לאמך והלא ה ת פ ל ל עליה ד קשה לרש״י מהו לשון הבה לי לכן פירש ח פ י ל ה ,וביאור המדרש שהי׳ ויכוח בץ רחל ובין יעקב על ענין התפילה הזאת ומשכה מפורשת היא יבמות )דף ם י ה מ ״ ־ ( האיש מצווה על פרי׳ ורבי׳ אבל לא האשה ה נ ם שר׳ יוחנן בן ברוקה פליג ואמר ע 3 שניהם הוא אומר ויברך חלקים ויאמר להם פרו ורבו ,א מ נ ם הלכה כ ת י ק ו ק כ ת ב י הרא״ש דלית הילכתא כריי ביב ומה שנאמר פרו ורבו • ר ק לברכה בעלמא יכ״כ כ ל ה פ ו ס ק י ם א מ נ ם היא בעית חוטרא לידה ומרה לקבורה לענין שכופין אותו לגרשה א ם ידוע שהמניעה מ ח נ ו ,וזה הי׳ הויכוח ביניהם עפיי ה ד י ת שיעקב א מ ר לה את אינך מצווה על פרי׳ ורבי׳ ואני יש לי ב נ י ס והיא אמרה בעינא חוטרה לידי וכו׳ ע״כ ה ב ה לי בנים והתפלל עלי ויעקב אמר יודע אני שאת מברייתך נולדת ע ק ר ה ואם אני א ת פ ל צ עליך נפש !04 פרשת ויצא הגר )ז׳־ח׳( ותהר עוד ותלד ב ל ה ה שפחת ר ח ל בן שני ליעקב ותאמר ר ח ל נ פ ת ו ל י אלקים נ פ ת ל ת י עם אחותי ״נם' יכולתי ,ואמרת ר ה ל ק ב ל ר' בעיתי באתחנניתי בצלותי ״תמימת ־ דיהא לי ולד כאהתי ואף אתיהב ל י ,רש״י פירש תמידית בקשות ה ג י ר פ א לפני רש״י בתרגום בצלותי לפגיו נ ת ק ב ל ת י ,וגראה שהי׳ ההביבות ה ח מ ר ת לכן פירש רש״י כן « ב ל כאשר הגירסא לפנינו ב ב ל ה ת ר ג ו מ י ם המדוייקים חסידית והיא מ ד ב ר בעדי ולשון ע ב ר פירוש חמדתי יכן ) ב ש ה ׳ ׳ ש ב׳ ג׳( בצלו המדתי תרגם שם המתרגם ב מ ל ל שביגוד׳ ״רגיגית״ וכן הוא בלשון ארמי אותיות יו״ ד ותי׳׳ו ב ס י ף ה ת י ב ה מורה על מ ד ב ר בערי בלשון ע ב ר כמו מ ל ת ״נתתי' תרגם ״יהבית״ ״ואקח׳ אותה לי לאשה )לעיל י״ב י״ט( ״ודברית״ יתה לי לאיגתי ,א ת אשר ,דברתי״ לך ית ,דמללית״ , לך , עליך שיעשה ד׳ לך נ ס יראתי כי מנכי ן לי מזכיות כי כן הי׳ אותו צדיק רגיל לומר ק ט ו נ ת י מכל ה ת ס ד י ם ופירכףי נ ת מ ע ט ו זכייתי עיי ה ח ס ד י ם והאמת שעשית עמדי ו ב פ ר ט שאני איני מ ח ר י ב בדבר שיש לי ב נ י ס ,וזהו כוונת המדרש ורש״ שמביאו על ה פ ס ו ק י ם הללו ה ב ה לי בניס וכי כך עשה אביך לאמך והלא התפלל עליה והיא ג ס היא נולדה ע ק ר ה ואפיה לא פתד יצחק מניכוי זכיותיו והתפלל עליה וכתב המדרש א ת אומרת שאעשה כאבא אבא לא הי׳ לו בניס והוא בוודאי מצווה עיז והתפלל על עצמו ה ג ס שהי׳ יודע שרבקה ג ס נולדה ע ק ר ה כ מ א מ ר ה מ י ר על ר ב ק ה גס על רחל שעיקר מטרין לא הי׳ להן א פ י ה התפלל ולא הי׳ ירא מניכוי זכיות יען שעפיי דין הוא מחוייב בזה ויקוב הדין את ה ה ר ,ואמרה לו והלא זקנך א ב ר ה ם הי׳ לו בן ישמעאל ומדוע התפלל א ב ר ה ם עליה והיא גם היתה מלידה ע ק ר ה שאף על שרה אמרו חזיל אפילו עיקר מטרין לא הי׳ לה והי׳ נ ס בתוך נ ם שילדה אחר זקנותה ב ת תשעים שנה ולא הי׳ ירא א ב ר ה ם מניכוי זכיות ולמה ה פ ח ד הזה ר ק ע ל י ך ,וע״ז השיב לה י ע ק ב ט ע י ת ר ח ל בזה א ב ר ה ם לא התפלל על שרה *( מ ר ש רש״י ל ע י ל ) ט י ז ה׳( חמשי עליך כשהחפללח ל ה ק ב ׳ ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי לא התפללת אלא עליך וכו׳ עיייש ברשיי יאמר לה 'אך יש ־ ז ה עלה טובה מה שעשתה אמי זקנתי שרה אחכם ירא אנכי להגיד לך ודייק המדרש בלשון הזה ,יכולה את לעשות כמו שעשת אמי ז ק נ ת י ׳ כלומר לא תוכל לעשות זאת מ ח מ ת שני ט ע מ י ם ,ה כ נ י ס ה צרתה לתוך ב י ת ה ׳ ובזה הי׳ לה שתי ר ע ו ת ״ותקל גבירתה בעיניה׳ כאשר ראתה כי ה ר ת ה ,ועוד ר ע ה גדולה יותר מזה ותרא שרה א ח בן הגר המצרית וגו׳ מצחק ופירש׳י לשון ע י ז כמיש ויקומו לצחק ואם שפחתך תלד בן •קלקל את בני הנולדים לי מאחותך הצדקת **( , , וכמיש *( הגייה כל מפרשי המדרש גס המזרחי עס נושא כליו נלהקיס וחפשי מקום למצוא אנה ואי׳ התהלל אברהם על שרה שתל־ אדרבה היפוך הוא שאמר לו ישמעאל יחי׳ לפניך יש מהם שנדחקו לומר חהמדרש סובר זה מן הסתם בוודאי התפלל על לידת שרה כי׳ עיי״ש ולפי דברינו אין זאת כוונת המדרש רק רחל אמרה זאת ליעקב כיון ששרה ילדה בוודאי התפלל עליה אנרהס יהשיב לה יעקב טעית בזה לא התסלל עליה רק הכניסה צרתה לתוך ביתה ,ותולות לחונן לאדס ד ע ת כן מצאתי במדרש לקח טוב כאשר כתבנו יצחק התפלל אכל זקנתי שרה מדה אחרת הי׳ בה ה מ י ס ה צרתה לתוך ביתה וכו׳ והאמת יורה ד ר כ ו ,וראי׳ מפורשת לדברינו מרש״י לעיל )ט״ז ה׳( שהבאנו : וכן מצאתי כמדרש ריש פ׳ שמנת מצחק לשון ע״ז מיד ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה שמא ילמד בני אורחותיו וכו׳ עכ״ל המדרש ובזה מתורץ קו שית המזרחי פ״מ לעיל )כ״א י״א( על אודות בט יסירש״י על ששמע שיצא לתרבות רעה והקשה המזרחי א״כ מאי פל הנער ועל אמתיך מה היא שייך ל ז ה ,ולדברינו ניחא שהיא נרמה לזה בגידולה אותו והניחה לילך בדרך שוכב עד כיצא להרבות רעה ובוודאי היא שייך לזה: **( הג״ה נפש פרשת ויצא הנר נג 05נ ל ך )לעיל כ״ח ט״ו( ,לעיל )כ׳ י״א( י י .א מ ר ת י ״ רק אין יראת א ל ק י ם ארי .א מ ר י ת ״ ) ש ט י״ו (.״יאימר״ ל ה זה חסדך .יאמרית״ ל ה ) ל ע י ל ב״ב ט״ז( בי ״נשבעתי״ כמיםרי׳ ״קיםית״ ו ב ן ה ר ב ה ב ת ר ג י ם ,אםגם רש״י איגי מביא כאן ל ש י ן ה ת ר ג ו ם כ ל ל ולא י ד ע נ י איך שהי׳ הגירסא ל פ נ י ו ומשמע מפירושו כאשר כ ת ב נ ו ,ו א נ ח נ ו נ ב א ר התרגום לפי המידית דיהא ל י ו ל ד כאחתי הגירסא א ש ר ל פ נ י נ ו ו נ מ ש ך מ ל ת ח ס י ד י ת ל מ ט ה וב״ב וכמיש גרש א ת ה א מ ה ה ז א ת ו א פ ב נ ה ,ו מ ס י י ם ה מ ד ר ש אמדה לו א ם ה ד ב ר ה ז ה מ ע כ ב ה נ ה אמתי בלהה בא אליה ופלד ע ל ברכי וגי' ואמרה זאת ב ח כ מ ה כי יש חילוק בין מחמר שרי לאברס ובין מאמר רחל ליעקב שרה אמרה ל א ב ר ה ם בזה הלשון )לעיל ט ׳ ז כי( בא כא אל שפחתי אולי אבנה מ מ נ ה וכתיב וישמע ח ב ר ם לקול שרי וכחן אצל רחל כ ת י ב בא אליה ותלד ע ל ברכי ותרגם א ו נ ק ל ס ״ ו א נ א ארבי' כלומר ואני הגדלהו אח הבן היולד לה ליראת שמיס ובזה הי׳ התשיבה לשני השאלות שאמר לה י ע ק ב יכולה את לעשות כשם שעשת זקנתי הכניסה צרתה ותקל גבירתה ב ע י נ י ה ,לזה אמרה מאמרה במכוון ״הנה א מ ת י בלהה בא אליה* כלו׳ הנה אמתי בלהה מכיר אנכי אותה הימיב כי נתגדלה עמדי בבית אחד בבית לבן אבי )ולפי המדרש היחה אחותה מאביה והיתה בלהה מפילגש לבן( ולא כשפחות המצריות השפחה הזאת תוכל לבוא אליה ב ע ת ולהכניסה בחיך ביחי כי צנועה היא וחיו לא ת פ ג ע בכבודי ולא אקל ב ע י נ י ה ,ומיראתך אולי תלד בן רשע ויקלקל בניך הצדיקים, ג ם בזה אין ח ש ש ,ראה נא בעלי מה כחיב ב ז ק נ ת ך ר ק בא אל שפחתי אולי א ב נ ה מ מ נ ה ותו לא מ י ד י ,וחל ר על ברכי לא א מ ר ה ,כי לא קבלה עליה לידלהו בדרך המוב והניחו לילך בדרך שובב ולגידול אמן הנר לכן יצא להרבות ר ע ה ,א מ נ ם אני מבמיחך ,״ותלד על ברכיי ואני ארבי אותו לייש בדרך הצדק ויהי׳ נחשב לבני מ מ ש ,וכן הי׳ ותתן לו את בלהה שפחתה לו לאשה וגו׳ ותלד ליעקב בן )בן הראוי ליעקב( כי ר א ה אשר יעקב לא רצה להתפלל עליה ,ומה עש ח החכמה ה ז א ת ,ב ע ת ש ה כ נ י ס ה את בלהה ליעקב לחשה התפללה על בלהה שתלד ב ן ,וכאשר א מ ר ו ח ד ל המתפלל על חבירו והוא צריך לאוחו דבר הוא נ ע נ ה ת ת ל ה ) ,דאל״כ למה התפללה על בלהה ולא התפללה על ע צ מ ה ( ,א מ נ ם כשראה אשר בלהה ילדה בן והיא עודנה ע ק ר ה ולא נענתה )ומזה מ ו כ ח שהתפללה על בלהה דכתיב כאן וגם שמע בקלי ויחן לי בן ו ת ר ג ם ״ואף קביל צלותי ויהב לי ב ר י וכיון דכתיב שמע בקלי קביל צלותי הרי בוודאי התפללה ו נ ח ק ב ל צלותה על בלהה כמיש ויתן לי ב ן ( ,ותאמר רחל דנני אלקים דנני וגם שמע ב ק ו ל י , וקשה להמדרש אמרה דנני הוא לשון דין וחיוב ,ואם הי׳ הדין לחיוב מאי וגס שמע בקלי שהוא לשין זכות ואם לזכות מאי ״ ו ג ם ׳ הול׳ל דנני אלקיס ושמע בקלי ויצאתי ז כ א י ,אלא כך אמרה רחל דנני אלקיס במה שאמרתי הבה לי בניס ואם אין מ ת ה אנכי ובזה חטאתי ו מ נ י ה ק ב י ה שלא ע נ ה ל י .ב ת פ י ל ת י על בלהה שאלד והרי אנכי עדיין ע ק ר ה ,א מ נ ם דנני וזכני ל כ ה י פ שנתקבל תפילתי ויחן לי בן מבלהה והוא נחשב כמו ויפן לי ב ן ,וזהו וגם שמע בקלי דתן לי בן *( ואף קביל צלותי ויהב לי ב ר ) ,ולשין דדני *( הג״ה ייתן לי בן פירושו הוא כבני ממש ואנללהו על ברכי ביראת שמיס כאשר אמרתי יהםכיס לה מן השמים כמ״ש ותהר בלהה ותלד ליעקב בן כלומר בן הראוי ליעקב בן צדיק וראי׳ לזה שעד הנה בארבעה מ י ס של לאה לא הזכיר הכתיב בן ליעקב וכתיב רק ותלד בן ותו לא יען שהיו בני הנבירה ילא הוצרך לומר ליעקב ובוודאי צדיקים יהיו אבל זה בן השפחה בלהה רמז בזה הכתוב שגס זה ליעקב בן כבני הגבירה לאה וכן בכל בני השפחות הזכיר הכתוב ותלד בן ליעקב מטעס זה וב״ה כן מצאתי ברמב״; ועיי״ש: 106 פרשת ויצא הנר וב״ב הררנ״א עיי״ש ״ וקיצר בביאורו .ו ע ת ה נבאר כוונת התרגום בזה כי כ ת י ב קודם ו ת ק נ א ר ח ל באהותה כלומר להיות כ א ח ו ת ה לילד בנים ליעקב שבטי יה ומה כתיב ב א ח ו ת ה בהוולר ל ה בן השגי ותאמר כי שמע ד׳ וגו׳ ייתן לי ,גם״ את זה כן עשיתי ושמע ד׳ תפילתי שהתפללתי לפגיו שיתן לי בן שני ואיכל לימר באשר אמרח אחותי בבל השגי ויתן לי ״גם א ת זהי וזה שאמרה ״גם יכולתי* כלומר ״גם״ יכולתי לומר כי ת י ב ת ״גם״ ל א יכולתי לומר בבן הראשון רק בבן השגי כמו שאמרה אהותי וזהו בתרגום קביל ד׳ בעותי ״ ש מ ע ד׳ תפלתי״ באתחגניתי בצלותי ״בתחגוגי בתפילתי״ המידית דיהא ל י ולד כאהתי התהננתי בתפילתי ״יחמדתי שיהא לי בן באהיתי״ אף אתיהב לי .גם ניתן לי״ כלומר ת י ב ת ״גם״ ניתן לי שיכולתי לומר גם א ת זה ,והתרנים פירש נפתולי גפתלתי לשון תפילה הגם לפירוש זה הו״ ל ל מ כ ת ב גתפולי גתפלתי דעת אוגקלם בזה במו כשב כבש שמלה שלמה מתיבות מהופכות ,ומה שכתוב ברש״י ואוגקלס תרגם לשין תפילה כמו גפתולי אלקים גפתלתי אין בזה שים ביאור שמביא ראי׳ מזה הפסוק גופא וט״ם הוא וכצ״ל כמי נתפולי אלקים ג ת פ ל ת י והיפוך התיבות ה ו א ,וכן מצאתי מוגה ברש״י בהומשים ההדשים: ני״א( בגד אתא גד רש״י פירש בא מזל טוב ור״ע םיפורגי פירש בגד זה בא במקרה כי לא היתר .כוונתי להביא זה לעולם לולא שעמדתי מ ל ד ת עכ״ל וכיוגתו כי ד ב ר הבא ב מ ק ר ה היא גקרא מזל כי המזל מ ש ת ג ה בזמן ,והתרגום לפי הקרי בשתי תיבית בא גד אתא גד : )י״ג( ותאמר לאה באשרי כי אשרוני ב נ ו ת ,ו א מ ר ת לאה תושבהתא הות לי ארי בכן ישבהנוני נשיא ,התרגום מוסיף מ ל ת ״בכן״ תרגומו של ״לכך ומלת ״באשרי" שהוא ביגוגי תרגם הות לי בלשון עבר וכוונתו למ״ש הרמב״ן ו ד ל לא ידעתי מ ה המעשה הזה ללאה ולמה נהגה ש פ ה ת ה ל ב ע ל ה והיא לא היתד ,עקרה שתבגה ממגד. ואין דרך הגשים ל ה ר ב ו ת נשים לבעליהן א ב ל נצטרך לומר כי היו נביאות יודעות שעתיד יעקב להעמיד י״ב שבטים ורצתה שיהיו רוב הבנים ממגד) ,וכן פירש רש״י להלין פסוק י״ ו וישמע אלקים אל לאה שהיתר ,מתאור ,ומהזרת ל ה ר ב ו ת שבטים עב״ל רש״י( או מ ש פ ח ת ה שהיא ברשותה ולא י ת ת ג ב ר א ח ו ת ה עליה וכו׳ עיי״ש עכ״ל הרמב״ן וזה ש א מ ר ה לאה ידעתי גם ידעתי שכל הנשים צחקו עלי בהביאי את צרתי לחיק בעלי ב ד ב ר אשר אין צורך לי להבנית מ מ נ ה ,אבל מרוב חשקי שיהיו רוב השבטים ממגי או מ ש פ ח ת י שהיא ברשותי הי׳ הצחוק הזה בעיגי ל ת ה ל ח )תרגומו ל ת ו ש ב ח ת א ( לכן עתה בבן השגי ישבהנוגי גשיא ויאמרו כולן יפה עשית ובחכמה גצחת את אחיתך והקמת ששה בגים ליעקב שהם מהצד ,שבטי יה: )ב( ?בדני אלקים איתי זבד טיב יהב ד׳ יתי לי הולק ט ב ,רש״י פי׳ זבד טיב בתרגימי, והרשב״ם פירש לשון ה ל ק ומנה יפה לפי העגין ,והאע״ז ב ת ב כטעם נתן לי ח ל ק ואין לי אח ב מ ק ר א ,והירמב״ן פירש התרגום שהוא מלשון זוודין והוא תרגום של צדה דנני משמע שני דינים כן פירש ה מ ״ כ ( . ,ומה שמתחיל ה פ ס ו ק וימלא קדים יכונו זה י ע ק ב שנתמלא ע ב ר ה על ר ח ל ,אמר ה ק ב ׳ ה וכי כך עונין למעוקין חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה ,כוונת המדרש הוא ,ה ג ם שחטאה בזה רחל ב א מ ר ה הבה לי בנים ואם אין מתה א נ כ י ,א מ נ ם הלא קשת רוח היא ו מ ר ת לב וכאשר אמרה חנה ולמה חרה אן £יעקב עליה והי׳ לו להשיב לה בדברי נ ח ו מ י ס ,וכן פירש הרמבין שבשביל זה תפסוהו רבותינו ואמרו בביר א מ ר לו ה ק ב ׳ ה כך עונין א ת המעיקות חייך וכר לשין ה ר מ ב י ן : t נפש פרשת ויצא הנר נד !07 צ ד ה ,ו כ ת ב הרמב״ן אמרה שהבן הזה עשאו השם ל ה צדה ט ו ב ה וחלק טוב יהי׳ עיקר דירתו ע מ ה לרוב בניה ת ת פ ר נ ס עמו וטוב לו ,והוי׳׳ו והבי״ת ישתוו בלשוננו ב מ ק ו מ ו ת רבים במו ת א ו ה ו ת א ב ה וכו׳ עיי״ש עכ׳׳ל הרמב׳׳ן יי הפעם יזבלני אישי הדא זימנא יהא מדורי דבעלי לותי כפירש׳׳י לשון זבול ,וכאשר כ ת ב הרמבין :הפעם ,הדא זימנא, ובמק״א תרגם הפעם זימנא הדא להיפוך ,עיין מ ה שכתבנו ע׳׳ז ל ק מ ן ) מ ״ ו כ׳׳ט(: )כיב( ויזכר אלקים א ת ר ה ל ,ועאל דוכרגא דרהל קדם ד׳ ,לכאורה קשה ל מ ה שיגה פה תרגומו מנח לעיל )ח׳ א׳( ויזכר אלקים א ת גח ותרגם ודיכיר ד׳ ית גת, וכוונתו דאצל ר ח ל הי׳ תפילה כרמסיים הכתיב וישמע אליה אלקים ותרגם וקבל צלותה ד׳ ,ואצל ת פ י ל ה נופל לשון ה ע ל א ה ,בם״ש )שמות ב׳ כ״ג( ותעל שועתם עשועה הוא תפילה במו שהשב המדרש ריש פ׳ ואתחנן עשרה לשונות של תפילה והשיב שועה הד מנייהו( אל האלקים ,א ב ל אצל נ ח לא נזכר וישמע ד׳ אל נ ח ,ואדרבה שם כ ת י ב ,ויזכר אלקים א ת נח ואת כ ל ההיה ואת כל ה ב ה מ ה אשר אתו ב ת ב ה ויעבר אלקים דוה על הארץ ונו׳ ,והחיה והבהמה לא התפללו והשווה הכתוב א ת נח עמם ביחד באשר הם לא ה ת פ ל ל ו בן נ ח לא ה ת פ ל ל והקב״ ה ב ר ו ב רחמיו ב כ ב ו ד ו י מ ע צ ט ו זכרם ל ט ו ב לכן תרגם ודביר ד' ית נ ח ,מ כ ן הוא במ״ר פ׳ גח פ׳ ל״נ על הפסוק צדקתך בחררי א ל , צדק שעשיתי עם גה ובו׳ אלא עם הררי אל וכו׳ עיי״ ש והמדרש לשיטתו שגם על גח הי׳ הגזירה לאיבוד ב מ ב ו ל ( ,וכן שם )י״ט כ״ט( וחבר אלקים את אברהם תרגם ורביד ד׳ ית א ב ר ה ם ,ושם בוודאי לא הי׳ תפילה במו שאח״כ שם ויזבר אלקים את אברחם וישלח את ל ו ט ם ת ו ך ! ! ה פ כ ה ופירש״י aהו זבירתי ש ל א ב ר ה ם ע ל ל ו ט נזכר שהי׳ לוט יורע ששרה אשתו של אברהם ובו׳ ולא גלה הדבר שהי׳ חם ע ל י ו ) ע ל אברהם( לפיכך הם הקב״ה עליו עב״ל רש״י הרי בוודאי מ ע צ מ ו ובכבודו זכר הקב״ה והס עליו ולא ע״י תפילה לבן גם שם תרגם ידביר כלומר מכבודו ומעצמי *( נ <כ״ה( ואליה אל מקומי וגו׳ תרגם ואלכה ״ ו א י ה ך ותיכף בפסוק )כ״ 0ת נ ה א ת גשי וגו׳ ואלכה תרגם ״יאיזל" ,על השיגוי הזה עיין במבוא מדה״ת ע ל מ ל ת ״לך״ מ ה שכתבגו שם ב ע ד ה והגירםא הזאת ג ט ג ה וב״ה בתרגום יוב״ע י )ב״ 0נחשתיי נםיהי ,עיין מ ה שכתבנו בזה לקמן ע״ פ כי נהש ינהש )מ״ד ט״ו( : ויברכני ד׳ ״בגללך״ ״ ב ד י ל ך ולהלן )פסוק למ״ד( ויברך ד׳ אתך ״לרגלי״ תרנם ג״כ ״בדילי״ שכוונה אהת לשתיהן אמגם ל מ ה שינה ה כ ת ו ב כ ת ב ע״ז הרמב״ן ויעקב אמר ויברך ד׳ אתך לרגלי לא רצה לומר בגללי דרך ענוה ואמר לרגלי כי מ ע ת שבא רגלי בביתך היית מ ת ב ר ך עכ״ל הרמב״ן: )ל״ג( ״וענתה״ בי צדקתי ״יתםהיד״ )שמות כ׳ י״ג( ל א ת ע נ ה ברעך תרגם ״לא תםהיד״: בי *( הג״ה ו ב מ ס כ ת ד י ה ) ד ף י י א ( בראש ה ש נ ה נ פ ק ד ה שרה ורחל י ח נ ה ,מ נ א לן א י ר אלעזר אתיא זכירה זכירה 'יאתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב בה ברחל ויזכר אלקיס את רחל וכתיב בחנה ויזכרה ד׳ וכו׳ ואתיא פקידה פקידה כתיב בה בשרה וד׳ פ ק ד את שרה כאשר אמר וכתיב בה בחנה כי פ ק ד ד א ת חנה ו כ ו /וראה מה שתרגמו בזה ה פ ס ו ק י ם אונקלס ויונתן בן ע ו ז י א ל ,ברחל כחבנו ועל דוכרנא ו כ ו /בחנה תיוביע ויזכרה ד׳ ועל דוכרנה ק ד ם ד ׳ ,שחנה ההפללה ואמרה אל ה נ ע ר הזה ה ת פ ל צ ת י ,בשרה כתיב ול׳ פכןד א ת שרה ו ת ר ג ם אונקלס ודכיר ד׳ י ת שרה כי שרה לא החפללה ואדרבה צחקה שרה כמ׳ש שם / בחכה כתיב כי פ ק ד ד׳ את חכה וחיוביו! וטל דוכרנא דחכה ק ר ס ד ׳ ,וד׳ ינחני בדרך ה א מ ת : י !08 נפש פרשת ויצא הגר כי תבוא על שברי ארי תיעול על ״אגרי״ ב ת ב הררנ״א מרש״י משמע ש ש ב על צדקתי ובן בת׳׳ א על ״זכותי״ ע כ ״ ל ,לא ידעתי • אנה מצא ה ר ב גירםא הזאת הלא ב ב ל התרגומים הגירםא בתרגום ע ל אגרא וכן היא בחומש הררג״א על אגרא בתרגים ולא הבווגה על צ ד ק ת י ,וכווגת התרגום כאשר פירשו האע״ז ו ה ר ש ב ״ ם ,כאשר ת ב ו א ותראה שכרי ולא ת מ צ א ב ה ם אלא נקודים ועקודים עכ״ל הרשב״ם והא״ע ועיין ברש״י פירוש הבהובים והמלות בתרגומים ה א ל ה : )ל״ה( בשקתות המים ,אתר בית שקיא דמיא ,שלש פעמים תרגם כן כ א ן ,ולעיל )י״ג י׳( בי כלה משקה ארי כ ל ה ״בית שקיא״ ורש״י פירש שם ארץ נהלי מים )ילעיל כ״ר כ׳( ותער כ ד ה אל השקת וגפצת קולתה ״לבית שקיא״ ,ופירש רש״י השקת אבן הלילה ששותין ב ה ה ג מ ל י ם ,וכאן פירש״י ברהטים בשקתית המים בבריכית העשויות בארץ להשקות שם הצאן ,אבל התרגום תרגם בכילן לישגא ח ד א : לא )אי( ״עשה״ את בל ה כ ב ד ה ז ה .״קנאי כ ל גכםיא הדין ,קגא פירישי ״רכש׳ )ערווארבען בל״א( לקמן)י״ה( כ ל רכישו אשר רכש תרגם כל קגיגיה די ״קנא״ ורש״י פירש כאן ע ש ה ״כגם״ ודבר אהד הוא )לעיל י״ב ה׳( ואת הגפש אשר ״עשו״ פירש״י במו עשה א ת כל ה כ ב ד הזה לשון קנין וישראל עשה חיל לשין ״קוגה וכינס״ עב״ל רש״י: )זי( ואביכן ה ת ל בי ואביכון שקר ב י ,תרגם לשון שקר ולא היתול ולעג וכן תרגם )שמות ה׳ כ״ה( אל יוסף פרעה ״התל״ ,לא יוסף פרעה ״לשקרא״ ,שהכוונה בשניהם שקר ,שההליפו את דבריהם : )י״ם אנכי האל בית א ל ,אנא אלהא דאתגלי ע ל ך בבית א ל ,הרגם כפירש״י כמי אל בית אל וכו׳ והאע״ז כ ת ב טעמו האל אל בית א ל ,וכן עץ הרעת דעת טוב ורע ,וכוונתו כי הסר ב כ ת ו ב הנםמך : מ ש ח ת שם מ צ ב ה די משהתא תמן ק מ א ,ושם )שמות מ״ם יו״ד י״א( ומשהת א ת אשר מ ז כ ה העולה ו מ ש ח ת את הכיור תרגם בשגיהם ״ותרבי״ ,יען דשם נמשחו בשמן ה מ ש ה ה שעשה מ ש ה ,הגם שרש״י פירש כאן לשון רבוי וגדולה וכו׳ אבל התרגום מהלק )ט״ז( מזה הטעם : אשר ה צ י ל ,די אפרש ,עיין רש״י ועיין מה שכתבנו בזח לעיל ) כ ״ >5״ . 0 ? )י״ט( ו ת ע ב רהל ,יכםיאת ר ה ל ,ת ר נ ם כן מ פ נ י ב ב ו ד ה ,וכן ייגנב יעקב ,וכסי יעקב ועיין לקמן )ל״ר י״ג( מ ה שכתבגי שם ב ע ד ה ו ת מ צ א מ ר ג י ע : )כי( כי בורה ה י א ,ארי אזל ה י א ,גם זח מפגי כביד יעקב ולעיל )ט״ז ו׳( ו ת ב ר ח מפגיה תרגם יערקת מן קדמהא אע״ג שהיתה ש פ ח ה מ ״ מ מפגי כביד אברהם שכתוב ותתן אותה לאברהם אישה לו לאשר) ,לעיל ט״ז ג׳( הי׳ לו לתרגם ,יאזלת״ אמגם שם מיכרה ל ת ר ג ם כן שכתיב שם יתענה שרי ותברח מפגיה ופירש רש״י היתד .מ ש ע ב ד ת ב ה בקושי עכ״ל רש״י לכן ברהה ערקת מפגיה וע״ר זה מתרגם )שמית ב ט׳ו( ויברח משה וערק משה שם מ י ר א י אין פ ח י ת ו ת כבוד למשה שערק כמ״ש שם ויבקש להרג א ת ט׳שה ויברח מ ש ה מפני פ ר ע ה ,ימה ש כ ת ב הררנ״א לא מ צ א ת י שים ביאור כדבריי כי ז״ל כי מ ר ח הוא ארי אזל הוא אולם בפסוק שאה״ז ויברת תרגם ערק כמו מפני שרי נ ב ר ת י אגבי ב ר ח ת )לעיל ט״ז חי( או לקמן )שמות ב׳ ט״ז( ויברח משה אפשר מפגי כבודו של יעקב או משום דערק הוא בחפזין ואזל חוא ב ג ח ת ע ב ״ ל ,ל ב ד שהוא ג ל י ביאור הלא נם ויברח שבפסוק אח״ז תרגם ואזל ,גם ב ח ו מ ש הררגיא הגירסא ואזל וב״ה ב ב ל חומשים מתייקים 1 ; מעבד נפש פרשת• יצא הנר נד109 , )ב״א( ויעבר א ת הנהר ויעבר ית ,פרת״ וכוונתו כמו שפירש״י לעיל )נ׳ י״ר( והנהר הרביעי הוא פ ר ת החשיב על כולם הנזכר על שם ארץ ישראל ע כ י ל דש״י .דרש״י מדייק לשון ״הוא״ דהול״ל והנהר הרביעי פ ר ת לכן פירש״י כן וכן כוונת אונקלם כאן כיון דלא הזכיר הכתוב שם הנהר ובתוב סתם הנהר בה״א הידיעה זה הוא פ ר ת הידוע במ״ש היא פ ר ת שהיא השיב םבילם ,ובא״י שהי׳ יעקב ש ם ,וכמ״ש לעיל נט״ו י״ה( ביום ההוא כרת ד׳ את אכרם ברית לאמר לזרעך נתתי א ת הארץ הזאת וגו׳ עד ה נ ה ר הגדיל נהר ״פרת״ ועיי״ש ברש״י: נב״ה( ו י ע ק ב ת ק ע את אהלה ויעקב ״פרם״ י ת משכגי׳ ולבן ת ק ע א ת אחיו ולבן,אשרי״ ית אהוהי ,אצל אהל גיפל תרגומו פ ר ם ,כמ״ש לעיל )י״ב ה׳( ויט אהלה ופרסי׳ ל מ ש כ נ י ׳ ,ובן אשר שם אהלה דפרםי׳ המן משכגי׳ ,ויאהל עד סדום ופרם עד סדום ,א ב ל אצל אדם ת ק ע תרגם לשין ה ג ה ה ,כמי ויגחהו בגן ע ד ן ,ואשרי בגיגתא דעדן , )לעיל י״ט ט״ז( ויגההו מחוץ לעיר תרגם גם ואשריהי מ ב ר א ל ק ר ת א ,לבן תרגם ת ק ע השגי ת ק ע א ת אחיו ,אשרי״ ית א ח ו ה י ,הגיח את אחיו: גב״ט( י ש לאל ידי ,אית חילי בידי ,כפירש״י יש כח יחיל בירי לעשות ע מ כ ם וכו׳ : )ל״ג( !באהל שתי האמהות ובמשכגא דתרתין לחיגתא ,מ ל ת לחיגתא תרגים של פילגשים ,ויש לעיין מדוע עד הגה תרגם שפהת ל א ה ,ש פ ה ת רהל , אמתא דלאה ,אמתא ד ר ה ל ,ומכאן יאילך תרגם על א מ ה י ת יעל שפהית ל ת י ג ת א ,וגראה לומר ע״ד הפשוט ,בכ״מ שכתיב שפחת ל א ח ש פ ח ת ר ה ל בוודאי לא יוכל לתרגם לתינתא דלאה ודרהל שהן פילגשים ליעקב ולרהל ולאה היו ש פ ח ו ת ,א ב ל מכאן ואילך בתיב סתם יבאהל שתי האמהות לא ייהם אותן הכתוב ל ר ח ל וללאה לכן תרגם ל ת י נ ת א ותרגם אחר ייחוסן שהיו פילגשים ליעקב אף ש ל א הזכיר יעקב ,ושם לקמן )ל״ב כ״ג( ואת שתי שפהתיי בוודאי מוכרה לתרגם לבכיר יעקב וית תרתין להיגתי׳ ש ב א מ ת היו פילגשיו ,וכן לקמן )ל״ג א׳( ועל ש ת י השפהית אפילו ס ת ם ש פ ה ו ת תרגם ג״כ להיגתא, באשר כ ת ב ג ו ,ואביא לך ראי׳ גכוגה שכן הוא סייגת איגקלם) ,לקמן ל״ה כ״ב( וילך ראיבן וישכב א ת ב ל ה ה פילגש אביו מיהםה ה כ ת י ב אחר יעקב שהיא פילגשו ,ותרגם לחיגתא דאביהא ,ושם תיכף )פסיק כ״ה( ובגי בלחר ,שפחת רחל תרגם אמתא דרחל ובן )פ׳ ב״ו( ו בגי זלפה שפהת לאה אמתא ד ל א ה ,אך לשין הכתוב לא קשיא מרוע קורא איתן ה כ ת ו ב שפהית ולא קורא אותן פילגשים ,מצאתי ברמב״ן פ׳ וישב ע״פ גשי א ב י ו ,וזהו סיף חבריו ,וטעם גשי אביו ,כי נשיו היו שלקהם לנשים ולא יקרא אותן הכתוב ש פ ת ו ת ר ק בהיותן עם ר ה ל ולאה שהן גבירות להן עב״ל ה ר מ ב ״ ן ,ולא תקשה ל מ ה כ ת י ב וישכב א ת ב ל ה ה פילגש אביו מדוע הזכיר הכתוב פילגש ,כ ב ר זאת מציגו במר״ר פ׳ מקץ פ׳ פ״ז הטעם מ ט ח ג א שאלה את ר׳ יוסי אפשר יוסף בן י״ז שגה הי׳ עומד ב כ ל חומהו והי׳ עושה ה ד ב ר הזה )שלא ש מ ע אליה ט״כ( הוציא ל פ נ י ה ספר ב ר א ש י ת וקורא לפגיה מעשה ראיבן ו ב ל ה ה ,ומעשה יהודה ותמר וכו׳ עכ״ל המ״ר ,כלומר שהתורה לא כ ס ה יגלה סרהינם בן פירש המ״כ ,נמצא לכן כ ת ב ה התירה פילגש אביו להגדיל ההטא שהלך ושכב אצל פילגש אביי ינילה םרהינו: )ל׳׳ט( אנכי־ אהטנה מידי ת ב ק ש נ ה ,כד הו ה שגיא ממניגא מן ידי את בעי ל ה ״שגיא״ הסר כפירש״י כאשר הסרה מן מנין ה ב ה מ י ת שלך מידי ת ב ק ש לשלם לפי ה מ ל ו ת ,מפני כבוד יעקב שלא יהא והתרגום לפי הכוונה ולא לך משמע אנכי אחמנח אנכי אהסרנה שלא שמרתי יפה כ ד ב ע י ,לבן תרגם כר הוה שגיא ממנינא ע״י אינם מ ה מ ת סיבה אהרת מידי ת ב ק ש נ ה שלא כדין ,ששומר שכר פטור ד ל ה א ו נ ס ,ואפ״ה שלמתי ואפילו ע ל טרפות זאבים )בשני זאבים( לת״ק דר׳ יהירה ב״ם הגר פרשת ויצא 110 ב״מ )דף ציה עיב( וכן מצאתי ב״ה ברמב״ן עיפ )ל״א מ״א( כי אתה ה ח ל פ ת א ת משכרתי והיית ת ו ב ע ממני הטרפות ושלמתי ל ך ש ל א בדין עכ״ל ה ר מ ג י ן :גנבתי יום וגנבתי ל י ל ה ,נטרית ביממא ונטרית בלילא שמרתי ביום ושמרתי ב ל י ל ה גם פה תרגם מפגי כ מ ר יעקב שלא יהא משמע ג נ ב ת י יום וגנבתי לילה תיו שגגבתי ביום ושגגבתי בלילה )וכן הוא במדרש גגבתי יום וגגבתי לילה קריין לי גגבא ביממא וגגבא בלילא ופירש המ״כ ה ב ר י ו ת קורץ אותו בן שחשדוהו ש ל ק ח משל אהרים למלאות מ ס פ ר צאן לבן מ פ נ י שראו שלא חסר ממנינו כלום ועוד פרצו לרוב שלא כ מ נ ה ג עכ״ל ה מ י ר , א ב ל התרגום ממאן בזה הדרשה ותרגם ה מ ו ג ה היוצא מזה נטרית ביממא וגטרית בלילא( והנית אוגקלם ה מ ל ו ת הכתובים והוציא המכוון מן ה כ ת ו ב וכן דרכו מצורעת כשלג הרגם תיורא כתלגא ובן לעיל )כיד נין( וגשאלה את פיה ותרגם ונשמע מ ה דהיא א מ ר ת ,ו כ ן ) ב מ ד ב ר י״א ד׳( התאוו תאור ,שאילו שאילתא וכן כאן גטרית ביממא וגטרית ב ל י ל א כלומר התמצא שומר בזה ששימר ביום ובלילה הכת אבגים כהי ? וכמו שאמר יעקב ופירש דבריו על זה הייתי ביום אכלגי הורב וקרה בלילה יתדד שגתי מעיני :ועוד יש לפרש התרגום הזה טרפה לא הבאתי אליך אגבי אחטגה מידי תבקשגה תבירא לא איתיתי ל ו ת ך כד הוה שגיא ממגיגא מידי את בעי ל ה ,מהתרגום משמע ש ד מ ר אחד הוא הטרפה לא הבאתי אליך כד הוה שגיא ממנינא כיון שנחסר ממספר ה ב ה מ ו ת השלמים מידי את בעי ל ח ת ב ע ת ממגי לשלם לך ואני שלמתי ל ך ,וגובל לומר שלפי דינא דגמרא )ביק דף י״א עיא וב״מ דף צ״ז ע״א( גבי ההוא גברא ד ש א י ל נרגא מחברי׳ ואתביר ובו׳ יהלכתא כ ר ב כהנא ורב אפי דמהדיר לי׳ ת ב ל י ׳ וממליא לי׳ דמי מ ג א כלומר משלם רק עבור מ ה שפיחת המקח של הגרגא עבור שבירתה והשברים עם הנרנא יקח המשאיל בדמים כדין הניזק דאמריגן שהבעלים מ ט פ ל י ן בגבילה וזהו קולא לגבי שואל וביש לנבי שומר ש כ ר ,וזה ש א מ ר יעקב ללבן שעפ׳׳י הדין אם חייתי מחויב לשלם כגון בזאב אחד דלאו אונם הוא הי׳ לי להביא ה ט ר פ ה אליך ועליך ל ט פ ל ב נ ב י ל ה ,ואני הייתי צריך רק להוסיף ההיזק עד דמי ה נ ב י ל ה ,ואני לא כן עשיתי ״טרפה לא הבאתי א ל י ך ,תבירא לא איתיתי לו ת ך ,בד הוה שגיא מ מ נ י נ א ,כיון שנחסר מ מ ס פ ר השלמים מידי א ת בעי ל ה ושלמתי ל ך בכסף מ ל א ,ולא נ מ ת י לך עבור דמי הנבילה כ ל ו ם ) ,הפירוש הזה שמעתי( : )מי( ה י י ת י ביום אכלני ח ר ב וקרח ב ל י ל ה ,הויתי ביממא אכלני שרבא וגלידא ״הוה גחת עלי״ ב ל י ל א ,התרגום מוסיף שלשה תיבות ״חוח נחת עליי ופתרונו בלשון עברי היה ירד ע ל י ,דהתרגים מדייק לשה״ב דלבאורח משמע דחפעל אבלגי מוסב גם על הכתוב אחריו וקרה ב ל י ל ה ,כי כן דרך לשה״כ ובאמת לא שייך אבלגי ר ק ע ל ה ת ו ר ב כמו שפירש רש״י אבלגי לשון א ש אוכלה ,לכן מ ח ל ק התרגום ומוסיף וקרה ה י ה ירד עלי חוח גחת ע ל י ,כי הקרה הי׳ ירד עליו ב ל י ל ה ,וזהו שגי עינוים , עינוי של אכילת הורב ב י ו ם ,ועינוי של השלכת וירידת קרה עליו ב ל י ל ה ,וזהו מדוייק בדברי רש״י ״אכלני לשון אש אוכלה״ כלומר אצל חירב שייך לשון אכלני .וקרח כמו משליך קרחו״ )ושייך בו לשון השלכה וירידה( תרגומו גלידא עכ׳׳ל רש״י כלומר בזח מראה רש״ י מה שתרגם גלידא הוא קרח ואצל קרח כ ת י ב ״משליך קרחו׳ וזהו לשון ירידח כי ב א מ ת לשון משליך הוא מליצה בי השי״ת אינו משליך רק מוריד כמו כאשר ירד ןךף׳ק . ף ך לק ״ ק ^ הגשם והשלג ׳ )נ״א( ו ה ש ה ו א ג כ ר ח מ ו פ י ! ת ר ג ו ם ה ו ה נ ח ת ע ל י אשר יריתי ,די א ק י מ י ת ,ורש״י פירש כמו ירה ב י ם ,הוא אשר כתבגו בהמבוא שהתרגום מפרש לפי ה מ ו ג ה ורש״י מפרש לפי פירוש •המלות : וישבע נפש פרשת רצא הגר נו i n גנ״ג( ויישבע י ע ק ב ,ב פ ח ד אביו י צ ח ק ,וקיים יעקב בדדחיל לי׳ א ג ו ה י יצחק ,ולא יבול ל ת ר ג ם לפי פירוש ה מ ל ה בפחד אביו בדחי ן א ב י ו ,בי ס ת ם דחלן הוא ע״ז ב ת ר ג ו ם ,עשה לגו אלהים תרגם דחלן וכן ה ר ב ה ,לבן תרגם בדדתיל ליי א ב ו ה י ,ב מ י שירא לו אביו יצהק והוא אל האמת : , פרשת וישלה. לב )ד׳( וישלח יעקב מלאכים ,ושלח יעקב ״אזגריך פירוש שלוחים ולא כפירש״י עפ״י ה ד ר ש מלאכים ממש ובן תרגם )במדבר כ׳ י״ר( וישלח משה מלאכים ותרגם ושלח משה ״אזגדיך ושם אל מלך אריס בוודאי שלוהים ומתרגם לפי הפשט 1 והי( כה תאטרון ״כדיך תימרון ,כה אמר עבדך יעקב ״כדנן״ א מ ר ,על השתגות של כ ה כרין יידון עיין מה שכתבני במביא מדה״ת ח ל ק שני מ ל ת דין דנן ותכין ותמצא מרגיע : )ו׳( ויהי לי שיר והמור ,והוה לי תורין והמרין וכו׳ ,רש״י פירש דרך ארץ לומר על שורים ה ר ב ה שור כאדם אומר להכירו בלילה קרא התרנגול ואיגו אומר קראו התרגגולים ,אבל התרגום הוציא הבווגה מלשון הפסוק ומתרגם בלש״ר כאשר כתבגו במבוא בהי״ג מ ר י ת עיי׳׳ ש ; )ייא( קטנתי מ כ ל ה ח ס ד י ם ,זעירין זכותי ,בזה הפירוש נחלקו ראשי המפרשים ,רש״י פירש נתמעטו זכיותי ע״י ה ח ס ד י ם ויו׳ והרשב׳׳ח פירש קיזנתי מ כ ל מלהיות לי ההםדים ,וכן קטן מהכיל את העולה וכו׳ וכן פי׳ הא״ע ו ד ל קטנתי כמי גם יכלתי והטעם פחות אני וקטן עד שתעשה עמי כל ההםדים עכ״ל הא״ ע ,והרמב׳׳ן כ ת ב על פירוש רש׳׳ י ואיננו נכין בלשין ה כ ת י ב וכי׳ אבל קטונתי לומר כי קטן הוא מהיותי ראוי ל כ ל החסדים שעשה עמו ,וכן מי יקום יעקב כי קטן הוא מהיותו יכול לסבול כל הנגזר עליו ,ובן אמרי בב׳׳ר קטונתי ר׳ אבא אמר איני בדאי וחחסדים ה ס הטובות שעשה עמו בלא נדר ובו׳ עיי״ש ב ר מ ב ״ ן ,והתרגום מתרגם בפירוש רש״י זעירין זכותי כפירש״י נ ת מ ע ט ו זכיותי: ההםדים ומכל האמת מ כ ל הסדין ומכל ט בון ,כ ת ב הררג״א הקשה בעל ספר מיגי מכל ת ר ג ו מ א מדוע שיגה לתרגם פה מדרכו לתרגם תמיד ״ ט מ ן יקשיט״ הקושיא הזאת היא מ ד ב ר י הרמב״ן יבעל מ״ת מביא זאת מהרמב״ן ועיי״ש ,וגם הררנ״א יפה פירש התרגום מ כ ל הסדין ומכל ט מ ן ,ולא ט ב ל קשיט שיורה שיש ח״י במאמרו בלתי נ א מ נ י ם וזה הו״נ לכן תרגם ט כין עי׳׳ ל וכן דרך התרגום לתקן לשה״כ יהוד ,כאלו הי׳ כ ת ו ב מכל ההםדים ומכל הטו בית אשר עשית את ע ב ד ך ,ולבך תרגם גם בשיגוי מ ל ת חסדים הסדין שעל מ ל ת אמת תרגם ט מ ן ידויק: כי ב מ ק ל י ,ארי יהירי ,״מקלי״ הוא ה מ ש ל והתרגום פירש הנמשל ״יחידי״ ודרך התרגום להוציא כוונת ה כ ת ו ב ,והוא ה פ ל נ ת העניות שה״ בי ב ע ת עברו הירדן הזה בין בנפשי ת בין ברכוש ,והי׳ יחידי וגם ריקם מ כ ל ; )כ״א( כי אמר אכפרה פניו ,ארי אמר אנחיגה לרוגזי׳ ,וכן פירש רש״י א ב ט ל רוגזי׳ והרמב״ן מביא דברי רש״י וכתב וכן אמר אונקלס אנחייי׳ לרומי׳ וא״י יהי׳ הפירוש כי השב יעקב ב ל ב ו אכפרה פגיי ו ה כ ת ו ב מגיד לנו זה ובו׳ עיי״ש שלפי ד ע ת הרמב״ן שיעקב ציוה לעבדיו שיאמרו כן ל עשי כי אמר אכפרה פ נ י ו ,א ב ל התרגום ורש״י 112 פרשת וישלח הנר ירש׳׳י וכן הרשב״ם כ ת ב בן השב יעקב בלבי ואין זה מדברי השלוחים עב״ל יכן האעיז בי אמר יעקב ב ל ב ו ,אלה דברי משה עב״ל ,בולם נגד .פירוש הרמב״ן ל ב ד הםיפירני פירש כהרמב״ן ו ד ל ואלה הדברים שם בפי עבדיו בדי שימעט רוגזו של עשו . בדבוך ה ה כ נ ע ה ע ם ה מ נ ח ה ע כ ״ ל א ן ל י ישא פ ג י ,מאים ״יםב״ אפי מתרגם יסב שהוא תדגימי של ,יקה״ נראה שבן הוא שמיש לשין ארמי ת ח ת לשין עברי ״נשיאות פגים״ ישמש בזה הארמי בלשון ״לקיחת פנים״ יכן לעיל )י״ט כ״א( הנה ״נשאתי״ פגיך גם ל ד ב ר ה ז ה ,הא ״נסיבת״ אפך אף ל פ ת ג מ א הדין ,יכן )דברים י׳ י״ 0אשר לא ישא פגים די לית קדמיהי ״למיםב״ אפין ,בלה״ק גשיאית פגים ,ובתרגום גםיבת אפין: )כ״ג( ואת אחד עשר ״ילדיו״ וית הד עסר ״בגיהי״ ,מתרגם בבל הפרשה על ילדים בנים , ולא רביא אי ״יגקיא״ שהוא לשון רבים מן רביא )כי מ ל ת רביא לשון יחיד(, זהו אשר כתבנו כמה כעמים שאינקלם מביט על נשוא המאמר ,יביונת הענין ,לכן פ ה ב ב ל הפרשה כמו ל ה ל ן ) ל ״ ג א׳( ייהץ את ״הילדים״ תרגם יפליג ית ״בגיא״ )שם בי( ואת ״ילדיהן״ ראשנה יאת לאה ״יילריה״ וית ״בניהיך קדםאין וית לאה ובנהא יכן בפסיק )הי( וכן בפסוקים )י׳ זי( תרגם כן יען שנשיא המאמר על הבנים ילא על קטניתם , אף שבאמת היי אז בילם קטנים לבן תרגם ״בגיא״ ,וראי׳ לזה תיכף אה״ז בפסיק )י״ג( באותה הפרשה ואילך ״הילדים״ רבים ,תרגם ״ינקיא״ רכיבין ,שם )י״ר( ולרגל הילדים ולרגל ״יגקיא״ ,יען דשם כוונת יעקב על קטנותם ע״ד ה ב ל ה שהילדים רכים רכיבין, לכן תרגם יגקיא ,ועיין לעיל )כ״א י״ב( מה שכתכגי שם מדוע קירא הכתיב שם את ישמעאל ילד גם נער יםתרגם בכולם רביא ,ומדוע אמר ראובן על יוסף אל תחטאו בילד ימתרגם לא תחיבין בעילימא עיי״ש : )כ״ה( ייאבק איש ע מ י ,יאשתדל גברא עמי׳ ,רש״י פירש ילשין ארמי היא ב ת ר דאביקו בי׳ ,יקשה למה לא תרגם כמי שבתי ב ייאבק גברא עמי׳ ביין דלשין ארמי ה י א ,יכמה מלית ארמית נמצא בכתיב יכן להיפיך מלית עברי נמצא ב ת ר ג י ם ,ימלת שדול בתרגים ניפל על פיתיי דברים )שמית כ״ב ט״י( וכי יפתה איש ב ת ו ל ה ותרגם וארי ״ישדל" ופירש רש ׳ י מ ד ב ר על ל ב ה ער ששומעת לי׳ וכן תרגם וארי ישדל ש ה ל בלשון ארמי כפיתיי בלשון עברי עכ״ל lש״ י לכן נראה שאונקלם כיוון בזה ל ד ר ש ת ה ד ל במדרש שנדמה ליעקב לארכילסטים )שר הלםטים( והמדרש האריך שם שהי׳ שם ביניהם יייכיח בין גברא הדין ובין יעקב עד שעלה עמיד השהר והכיר יעקב בו שהוא מלאך והוא שר של עשו כפירש״י) ,יגראה שהיא ג״כ התרתקית הגשמיות לאמר על אדם שהוא מ ת א ב ק עם מלאך ד׳ לכן תרגם בהשתדלות דברים בדברי המ״ר והמפרשים(' ,וכתבו המפרשים והאהרון הגאון מלבי״ם והשתדל עמו ב ד ב ר י ם ל ה ת ה ב ר עמו ולהיות לעם אחד ולא יכול ל ו ,א ב ל אח״ב נגע בכף יריבו בדורו של שמד ובו׳ שבימי הקדם הדיה הבגים מתורת ד׳ עכ״ל הג״מ ,ומהמת השתדלות הדברים ה א ל ה תרגם יאשתדל ג ב ר א ,ולכן תרגם פשוט איש גברא במו שיעקב הי׳ ס ב ר שהוא גברא ב ע ת ויאבק ,אך לבסוף גורע לי שהיא מלאך בעלית ה שהר ; )ב״ט 1כי שרית עם אלקים ועם אגשים ו ת ו ב ל ,ארי ר ב א ת קדם ד׳ ועם גיבריא י י כ ל ת א ,התרגום מחלק עם אלקים תרגם קדם ד ׳ ,ר ב א ת קדם ד׳ כלימר חשוב אתה לפני ד׳ כי צדיק א ת ה ,ועם אגשים ותובל ועם גיבריא ויבלתא תרגם פשוט וכפירש״י שהי׳ לך מ ל ח מ ה עם עשו ולבן ויכלת ונצהת עליהם :י )ליא( כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ,ארי הזיתי מלאכא דה׳ אפין באפין ,ב א ר ב ע ה מקימות בהירה כתיב פגים אל פגים ,בשגים תרגם אפין באפיי ,באן יכן בסוף , נפש פרשת וישלח הנר נו !13 בסוף ה ת ו ר ה א צ ל מרע״ה אשר ידעו ד׳ פנים אל פגים תרגם גם אפין ב א פ ץ ,ובשנים ה ר ג ם מ מ ל ל ע ם מ מ ל ל ,בפרשה בי תשא )ל״נ י״א( ודבר ד׳ אל מ ש ה פנים א ל פנים ותרגם מ מ ל ל עם מ מ ל ל ,ובפי ואתחנן פגים בפגים ד ב ר ד׳ עמכם בהר וגו׳ ו ת ר ג ם גם מ מ ל ל עם מ מ ל ל ,וכוונת התרגום בזה ששגים הראשונים קאי על הראי.׳ במו כאן כתוב כי ראיתי אלקים פאי׳ פ ,וכן בסוף התורה אשר ידעו ד׳ פא״פ ותרגם די ״אתגלי׳ לי׳ ד׳ אפין ב א פ י ן )ותרגום של אתגלי הוא ראיי׳ וירא ד׳ אל א ב ד ם וירא אליו ד׳ ת ר ג ם ״יאתגלי״ די( ,א ב ל בשנים האחרונים קאי על הדבור כפ׳ כי תשא ״ידבר״ ד׳ אל משה פא״פ ,וכן בפ׳ ואתחנן פנים בפגים ״דבר״ ד׳ עמכם לכך תרגם על הראשונים אפין באפין שקאי ע ל ה ר א י י ה פנים ועל שגים האהרוגים תרגם מ מ ל ל עם מ מ ל ל שתרגום של דבור הוא מ מ ל ל יידבר ד׳ אל משה ומליל ד׳ עם משה)בלשון ״עם״ כ ד מ ת ר ג ם ,עם" ממלל( והכוונה בזה שבתוב בתירה וידבר ד׳ אל משה יכן וידבר משה א* ד׳ הרי הוא מ מ ל ל עם מ מ ל ל כמ״ש באשר ידבר איש א ל ר ע ה ו ,וראי׳ ל ז ה ,כי עוד פ ע ם חמישי בפי בחעלותך )י״ב חי״ת( כתיב פ ה אל פה אדבר בו ותרגם גם מ מ ל ל עם מ מ ל ל שקאי על דבור הפה» ודברי הררג״א בזה אינם נראין עיי״ש : לנ )ה׳( הילדים אשר הנן ,די ה ן ,א ב ל בכה״ת תרגם על חן ד ח ם ל ב ד מה שכתוב רחום והנון ת ר ג ם כמ״ש בקרא כי לא יאות לכפול רהום ורהום ,ולמה שינה כאן לתרגם די הן דלא רצה התרגום לשנות מלשה״כ וכיון לדרשת הברד בפי מקין אלחים יחנך ב נ י ,א״ר בנימן בר לוי לפי ששמענו הנינה בי״א שבטים ולא שמעגו ב ש ב ט בנימן )יפירש״י ומ״ב ב מ ה שאמר יעקב הילדים אשר ״הנן״ אלהים א ת עבדך ועדיין לא נולד בנימן( לכן תר נם די הן בלשון שאמר יעקב אשר הנן ולבן בירך יוסף א ת בנימן בלשון אלהים יהנך בני 5 )טי( אחי יהי לך אשר ל ך ,אחי אצלה ב ד י ל ך ,ת י ב ת בדילך נ ה ל ק ת לשתי תיבות בדי לך ,די ,הוא תרגום של מ ל ת ״אשרי ,״בדי״ תרגום של ״באשר״ ,וכוונת התרגים למה שפירש״י עפ״ י המ״ר על פםוק הזה כאן הודה לו על הברכות וזהו שתרגם אצלה באשר לך בלומר תהי לך ה צ ל ח ה באשר ברכך אביגו ״ויתן ל ך ״ ,וזהו . ך ב א ש ך ל ( # ויאמר *( ה ע ר ה ב פ ס ו ק ה׳ לעיל וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויחמר הילדים אשר חנן אלקיס את עבדך ,וקשה למה השמיע יעקב מלהשיב לו על ה נ ש י ם ,וייל כי ירא הי׳ פן יאמר לו עשו כדרכו לשאול למה לך א ר ב ע נשים ילדות כ א ל ה ,הלא זקן אתה קרוב למאה שנה ויש לך אחד עשר בניס לבד מדינה ב ת ך ,ותוכל אתה להוליד כ מ ה ב נ י ם ,ולמה לך להרבות בבנים בימי ז ק נ ו ת ך ,הלא אנכי הייחי ר ק ארבעים שכה ,־כמ״ש ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה אח יהודיח וגו׳ ואח בשמח ו ג ו ׳ ,ואתיכ כ ת י ב וילך עשו אל ישמעאל ויקח א ת מ ח ל ת ,ואתה זקן גדול ו ת ע ש ה הדבר ה ז ה ,ותשובה לעש ו למען הרבות שבמים שבתי י ה ,לא יקבל עשו ה ר ש ע ,לכן השמיט י ע ק ב מלהשיב לו על ה נ ש י ם ,ועוד הי׳ ירא י ע ק ב להשיב לו על הנשים ,שמא יאמר לו עשו הלא א מ ר ת ע ם לבן גרתי ותרייג מצות ש מ ר ת י ,איך לקהת שתי א ח י ו ת ,לכן השמיט י ע ק ב מלהשיבו ע ל הנשים והשיב לו ר ק על ה ב נ י ם ,א מ נ ם א ס ישאל לו עשו אח״כ על הנשים יהי׳ מוכרח לו להשיבו אז על ה נ ש י ם ,והכס ע ד י ף מנביא שכן הי׳ שלא שאל לו על הנשים : דרת 8 114 פרשת וישלח הנר )י׳( ויאמר יעקב ״אל׳׳ נא אם נא מ צ א ת י חן בעיניך ,ואמר י ע ק ב ״בבעי׳׳ אם כ ק אשבחית ובו׳ ,עיין ב מ ב ו א מרדדת ,שם ביארנו ב ע ד ה כ ל מ ל ו ת בבעי־ האמורים בתרגום שהוא מ מ ל ו ת הקריאה *( : בכל ה פ ר ש ה הזאת תרגם ע ל ילדים ב ג י א ,ל ב ד בפסוק י״ג וכפסיק י״ר הילדים רכים ולרגל הילדים תרגם ינקיא ,הוא אשר כתבגו כ מ ה פעמים שהתרגום מ ב י ט ע ל נשוא ה מ א מ ר שם ד ב ר ה כ ת ו ב ע ל בניו ולא ע ל קטנותם א ב ל בשני הפסוקים ה א ל ה ד ב ר יעקב לעשו כי הילדים רכים כלומר קטנים מאור ומוכרח לילך ל א ט ל א ט באמרו ואני אתגהלה לאטי וגי׳ ילרגל הילדים לכן תרגם על זה כפי כווגת יעקב ינקיא , וראה שהזהיר יעקב ואמר ימתו כ ל הצאן ועל הילדים ל א אמר כן כמו שאמרו ח ד ל לעולם אל י פ ת ח אדם פה ל ש ט ן ,או הילדים הם בחיק אמותם והשמירה מעולה עליהם ,ועיין ב ר מ ב ״ ן : )י״ג( כי ״הילדים״ רכים ארי ״ינקיא" רכיכין לרגל הילדים ינקיא ,נראה שלשון רבים מן ילד ״רביא״ הוא ״יגקיא״ כי הארמי לא הוציא לש׳׳ר מן הביא שהיא לש״י כמו בלשון עברי מן ילד ילדים ,ובן )מלכים בי כ״ד( ו ת ב ק ע ג ה מ ה ם אהבעים ושני ילדים ותיוב״ע יגקיא )ישעי׳ ג״ז ה׳( שהטי הילדים ,גכםי יגקיא: לאטי *( ה ע ר ה כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהיס ותרצני ותרגם ארי על כן חזיתיכון לאפך כחיזו אפי ,,רברביא" ת ר ג ם ב ה ר ח ק ת הגשמיות ולכבוד המלאך ,כי לא רצה אונקלס לדמות עשו הרשע למ לחך אלה י ם ,וכן לעיל שרית ע ם אלהים ת ר ג ם ר ב ר ב ת ק ד ם ד /לכן הכוונה פ ה כראות פני שרים הגדולים ,ושם הכוונה גדול אתה בעיני ד׳ ר ב ר ב ת ק ד ם ד ׳ ,וכן פ ע מ י ם הרבה ת ר ג ם כן לעיל )ו׳ בי( ויראו בני האלהיס ת ר ג ם בכי ״רברביא״ ו כ ד ו מ ה ,אבל ר שיי פי׳ כי על כן ראיתי פניך וגו׳ כי כדאי והגון לך שחקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך והן חשובין לי כראייח פני המלאך שראיתי שר שלך ״ועוד" על שנתרצית לי למחול על סרחוני וכו׳ עכ״ל רש׳י ומסיים רשיי ,וחרכני* נתפייסת לי וכן כל רצון.״ שבמקרא עכ״ל ר ש ׳ י ,ולכאורה אינו מדוקדק ברש׳י ,ועוד* על שנתרצית ליי למחול על ס ר ח ו נ י ,מאי ועוד מה הרגיש רפיי בפסוק שצריך לכתוב ועוד כיעס^שני ,אמנם רשיי פירש לעיל )כיב כיני( בכה המלאך ויתחנן לו )ליעקב( ומה התחנן לו בית אל ימצאנו ושם י דיבר עמנו וכי׳ ולא רצה יעקב ועל כרחו הודה לו עליהן ) ע ל הברכות( וזהו ויברך אותו שם שהי׳ מתחנן להמתין לו ולא רצה עכיל רש״י ,והמלאך הי׳ שרו של עשי כמו שפירש״ לעיל על ויאבק איש עמו ופירשו ר ד ; שהוא שרו של עשו מ כ י ל רשיי וכן הוא במדרש .וזהו בכוונת רשיי שקשה לו לרשיי ש חלת ״ותרצני" מיותר ל ג מ ר י ) ו ל א כח״ש השפ׳ח שהוכחת רשיי מן 1׳ של ותרצני שהוא במקום ועור( כי רשיי פירש ליי^עיכ ראיתי פניך כראות פני אלקיס ,על אשר ראיתי פניך והן חשובי! לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך ,ליי^י עיר ו ת ר צ נ י ,הלא ד׳ ב ז ה ,לכן פירש רשיי ומוסיף מלת ועוד כ ל ו מ ר ,ועוד אתה חשוב• בעיני יותר מ ה מ ל א ך ,שהוא שר שלך כי הוא לא רצה להודה לי על הברכות ברצין״טוב ,והוא בכה ויתחנן מ מ נ ו ,ואמר בית אל ת מ צ א נ ו ,ואמר בבכיתו שלחני כי עלה 0שחר ,ואמרחי לא אשלחך כי אם ב ר כ ת כ י ,והוא בעל פרחו בירך אותי והודה לי על ה ב ר כ ו ת ,ואתה מעצמך ומרצונך העיב ״ותרצני נתפייםת״ ומתלת לי על הברכות והודיה.לי עליהם כמ״ש יהי לך אשר לך ופירשיי כאן הודה לו על ״הברכות״ )וכמו שביארנו בתרגום אצלח בדי ״ ל ך תהי לך הצלחה באשר בירך אותך אבינו וישן ,לך״( ומדוייק הוא בלשון מ ד י : , פרשת וישלח הגר נח 115 גיי׳ד( לאטי ,ב נ י ה ,משמע שרעת התרגום שהיו״ר נוסף שלא ת ר ג ם בניחי ולא כפירוש רש״י לאטי ל א ט ״שלי״ והאע״ז מביא א ת שני הפירושים וז״ל לאטי היו״ ר נוסף או יהי לשון יהיר מ ד ב ר עכ״ל כלומר מ ד ב ר בעדי: ר*ט( במאה קשיטה ב מ א ה ״חורפן״ עיין רש״י :וב( ויקרא לו אל אלקי י ש ר א ל , ופלח עלוהי קרם אל אלהא ד י ש ר א ל ) ,ולקמן ל״ה זי( ויקרא למקום אל בית א ל תרגם וקרא לאתרא אל ב י ת א ל וקשה ל מ ה תרגם כאן ע ל ויקרא ו פ ל ח ,ושם תרגם ז י ק ר א ״וקרא״ ל א ת ר א פ ש ו ט ל ק ר י א ת ש ם ,א ך שניי ד ב ר י ם ל ח ץ לי לאונקלס לתרגם ב ן ,אחד כאן כתיב ויקרא ל ו ,משמע שקאי על ה מ ז ב ח ,וזה ל א אפשר לקרות ה מ ז ב ח .בשם ה מ י ו ה ד א ל א ל ה י י ש ר א ל ,ועוד א ם הי׳ קריאת ש ם מ מ ש הו״ל ל ה ב ת ו ב ל כ ת ו ב ה ט ע ם מדוע קרא לו שם הקדוש הזה ,כמו לקמן ייקרא למקום ב י ת א ל אמה״כ תיבף ל ז ה ה ט ע ם ,כי שם נבלי אליו האלקים בברהו מפני עשו אחיי ,כי כן דרך הכתוב ת מ י ד ל ת ת טעם על קריאת שם )לעיל י״א טי( על כן קרא ש מ ה ב ב ל ,כי ש ם ב ל ל ד׳ ש פ ת הארץ )שם ט״ ז י״ג( ותקרא ש ם ד׳ ה ד ו ב ר אליה א ת ה א ל ר א י ״כי" א מ ר ה ה ג ם הלום ראיתי אחרי רואי) ,שם י״ט כ׳ כ״ב( הלא מ צ ע ר היא על כן קרא ש ם העיר ־ציער )עיין רש״י שם( וכן ה ר ב ה ,לכן תרגם ופלה עלוהי כלומר ועבד ש ם עבורה ש ה ק ר י ב קרבן ו מ ת ר ג ם רק לפי הכוונה ,א ב ל לקמן ויקרא למקים א ל ב י ת אל ק ר א שם ה מ ק ו ם א ל ב י ת א ל ופירושו כמ׳׳ש ר״ע םיפורנ־ מקדשו של בית א ל וראה כיו גת אונקלם ש ל א מ ת ר ג ם כ ל ל מ ל ת אל רהו״ל ל ת ר ג ם ״אלהא״ כ מ י ש מ ת ר ג ם ת מ י ר א ל א ל ה א , א ב ל ה ש ת א ה ע ת י ק רק לשה״כ ש ל א תבין שקרא ה מ ק י ם בשם ה מ י י ח ד ,ר ק ש ם המקים היא אל ב י ת אל ,וכן סיף פי בשלח ויבן משה מזכה ויקרא ש מ י ד׳ גסי ותרגם נ ם ו פ ל ח עלוהי ק ד ם ד׳ ד ע ב י ר ליה נ ם י ן ,יען ש ל א אפשר לקרוא ה מ ז ב ח בשם ה י י ה ב״ה ו ת ר ג ם לפי הכוונה ,ומה ש כ ת י ב אח׳׳כ כי יד ע ל כ ס יה מילתא ב א פ י נפשי׳ ה ו א ,כ מ ״ ש •שם רש״י והרמב״ן ,גם מתרגם כן שם עיי״ש ,ועיי״ש כמכילתא שםילתא באפי גפשי׳ הוא ולא נתינת ט ע ם : לד )זי׳ ויתעצם האנשים ״׳אתנםיסי״ נ ר א ה שהיא מלשון ה נ מ ר א יין או ש כ ר ״שתוסס״ על שמריו וכן ל ק מ ן )מ׳ וי( והנם זועפים ו ה א אינון ״גםיסין״ יפירש האע״ז זועפים מ ת ר ע ש י ם כטעם ויעמד הים מזעפו ,ש ה ד ם של ה א ד ם עולים ו מ ת נ ש א י ם ב מ ר ו צ ת ם )אייף ג ע ר ע ג ט ( ב ע ת שהיא ב ע צ ב אי ב כ ע ס יכמיש כאן ויחר ל ה ם מ א ד , ב א ש ר היין ע ו ל ה ו מ ר ת י ח ב ע ת תיססו )איים ייעריף כן יתגשא ה ר ם ש ל א ד ם ב ש ע ת בעסו ו מ ר ת י ה ב מ ר ו צ ת ו וכן פירש״י מם׳ ת ע נ י ת )דף למ״ר ע׳׳א( יין ת ו ס ס ,פירש״י ת ו ס ס רותה עכ״ל רש״י: <י״ 0ויענו בני י ע ק ב וגי׳ ״במרמה" ״בחוכמתא״ ורש״י פירש ב מ ר מ ה ב ח כ מ ה א ש ר ט מ א ה כ ת ו ב א ו מ ר שלא היי דמיה שהרי ט מ א א ת דינר .א ח ו ת ם עכ׳׳ל רש־׳י ו ב מ ד ר ש א י ת א מ ה א ת מבור ר מ י ו ת דברים יש כאן ורוח ה ק ו ד ש א ו מ ר ת א ש ר ט מ א א ת ד י נ ה אחותם ע כ״ ל המדרש *( . ויבאו *( הערה ויש להעיר למה שלא היתה רמי' ויצא ע ל ויגנב יעקב וכסי ואזל י ע ק ב ,כי בורח הוא 5י הוא לכבוד י ע ק ב ו ר ב ק ה כ ת ב ה ת ו ר ה ע״ז בלשון מ ר מ ה כיון ש ה כ ת ו ב ה ע י ד על זה ועוד יש להעיר ע ל ה ת ר נ ו ם בכל מ ה ש ת ר ג ם לעיל ב פ ׳ י ע ק ב ,ו ת ג נ ב ר ח ל ו כ ס י א ת ר ח ל ,או ע ל ויברח ) י ע ק ב ( ארי אזל ה ו א ,כי ברח י ע ק ב ארי אזל י ע ק ב ושם ביארנו ת ר ג ם ה ן ,איך שיהי׳ צריך ביאור ובי מ ש א פני© יש ב ד ב ר להפוך 116 )•:״ח( נפש ויבאו פרשת יישלח הגר על ה ע י ר ב ט ח ,יעלו ע ל ק ר ת א דיחבא ל ר ו ח צ ן ,הוסיף מ ל ת דיתבא .היושב׳ דחסר ב כ ת י ב פ ל ה הזאת דהול״ל ויבאו על העיר היושבת לבטח להפוך הכוונה בשביל כבודם ונהפוך הוא כי ה ק ב י ה מדקדק ע ם הצדיקים כחוט השערה וסביביו נשערה מ א ו ד ,ואס עשו שלא כהונן הלא ה כ ת ו ב לא כיסה עליהם וכחב התורה ויננב ותננב ויברח -וכן כאן ויענו בני יעקב ונו׳ ב מ ר מ ה ,ועוד יש להעיר על המדרש בפ׳ תולדות אצל יצחק שאמר לעשו ל ע י ל ) כ י ז ליה( ויאמר בא אחיך ב מ ר מ ה ר׳ יוחנן אמר בא ב ח כ מ ת תורתו עכיל המדרש למה שינה פה המדרש על מ ר מ ה הזאת לאמר ב ח כ מ ת תורהו ועוד יותר קשה כיון שהוא בתכמת תורתו למה קראה הכתוב מרמה , א מ נ ם א ס נעיין במלת מ ר מ ה הוא דבר שאינו א מ ת זהו מ ר מ ה וכן פירש האעיז שם בפ׳ תולדות בא אחיך במרמה שלא דבר אמת עכיל אבל על יעקב אי אפשר לומר כן כמיש תתן אמת ליעקב עשה הדבר כדין התורה וכן חצינו שגס ה ק ב י ה שינה מפני השלום כמו שפירשיי לעיל )י״ח יינ( ויאמר ד׳ אל א ב ר ה ם למה זה צחקה שרה וגו׳ ואני זקנתי ופירשיי שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא א מ ר ה ואדוני זקן ע כ ׳ ל רשיי , וכן א ב ר ה ס שינה לעיל )כ׳ ב׳( ויאמר א ב ר ה ם אל )על( שרה אשתו אחותי ה י א ,ולמה עשה כן שהי׳ ירא והרגוני על דבר אשתי בוודאי עשה זאת בהיתר גמור להציל נפשו מ מ ו ת וכן יצחק לעיל )כיו ז׳( וישאלו אנשי המקום לאשתו )על אשתו( ויאמר אתיתי היא וכתב התורה כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני אנשי ה מ ק ו ם וגו׳ הודיע לנו הכתוב זה להבין כי עשה בהיתר גמור וזהו מרמה על צד ההיתר ג מ ו ר , וזהו בא אחיך ב מ ר מ ה כי רשיי פירש שם לעיל )כיז כיז( ויגש וישק לו וירח א ת ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ר א ה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד׳ אלא מלמד שנכנס עמו ריח נ י ע ע כ י ל רשיי ושם )לינ( ויחרד יצחק חרדה ופירש׳י ומדרשו ר א ה גיהנם פהורוה מתחתיו עכיל רשיי הרי ע ם יעקב נ כ נ ס ריח נ י ע וכשבא עשו ר א ה נ י ה נ ס פתוחה מתחחיו לכן אמר ר׳ יוחנן בא אחיך במרמה ב ח כ מ ת תורתו כלומר א מ ת שעשה זאת ב מ ר מ ה א מ נ ם בוודאי עשה זאת בהיתר גמור עפיי ח כ מ ת התורה ,ייאמר הכי ק ר א שמו יעקב ויעקבני זה פ ע מ י ם את בכורתי לקח והנה ע ת ה לקת ברכתי ותרגם ויעקבני זה פ ע מ י ם ״וחכמני׳ דנן תרתי ן זמנין ופירש התרגום שגס הבכורה לקת בהיתר גמור לא ברמיה כאשר אתה עשו אומר ויעקבני )ופירש האעיז כמו מרמה( וגם זה וחכמני בחכמת התורה כמו דאיתא במדרש פ׳ תולדות פרשה ס י ג ויאמר השבעה לי מה ר א ה אבינו יעקב שנחן נפשו על הבכורה דחנינן זבחים )דן! ק י י ב ע י ב ( עד שלא ה ו ק ס המשכן היו ה ב מ ו ת מ ו ת ר ו ת והי׳ עבודה בבכורים משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהניס א מ ר יהי רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו על הבכורה עכיל המדרש , והשהא הכל נ י ח א ויננב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא וזהו גניבת ד ע ת ) ,וכן מצאתי אחיז באעיז על פ ס ו ק הזה וזיל א ת לב לבן ,לא גנב יעקב כי א ס דעתו כי ע י ק ר ה ד ע ת בלב עכ״ל( א מ נ ם עשה זאת בהיתר גמור לכן ת ר ג ם וכסי י ע ק ב כלומר העלים ממנו ולא אמר לו כי בורח הוא ו ת ר ג ם ארי אזל ה ו א ,כי לבן החלין! א ת משכורתו עשרת מונים ולבסון! הי׳ ירא יעקב שיעשה עליו לבן עלילת שיא ויכורון! ממנו כל אשר עבד בזיעת אפו רטשו ואפילו הבנות יקח ממנו לשפחות כאמרו כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מ ע מ י ,כלומר ורכושי והוני בוודאי ואפילו ב נ ו ת י ך ,ומה ש ת ר ג ם על בורח אזל ויברח הוא ונו׳ ואזל הוא ,כי מלת בורח מורה על היציאה שלא בלשות מ ת ח ת ממשלת אדוניו ואין דעתו ל ח ז ו ר ,או מי שהולך להרחיק משונאו נפש פרשת ישלח הגר י נט !17 ל ב ט ח ,וכן דרך ה כ ת ו ב )ויקרא כ״ו הי( ו י ש ב ת ם ל ב ט ח יתרגם והיתבון ל ר ו ח צ ן ) ,דברים ייב יי( ו י ש ב ת ם ב ט ח ,ו ת י ת ט ן ל ר ו ח צ ן ,במיש הרשב״ם כ ל ב ט ח ש ב כ ׳ ׳ מ ע ל ה י ו ש ב י ם ה ו א א ו מ ר ב ץ ב ת ו ר ה ב י ן ב ג ב י א י ם עכ״ל ,ו ל א מ ת ר ג ם כפירש״י ב ט ח ש ה י ו כ א ב י ם עכ׳׳ל רש״י שמשמע לפירושו ש ק א י על ויבאו כלומר ויבאו ב ט ח מ ה מ ת שהיו כאבים וכן פירש הררנ״א : <כ״ן( בני יעקב ב א י על ה ח ל ל י ם ,עלו לחלצא ק ט י ל י א ,ופירש״י לפשט ה ח ל ל י ם וכן ת ״ א ל ח ל צ א ק ט י ל י א ,ו ג ר א ח דרש״י פ י ר ש ב ן מ ל ש ו ן ה כ ת ו ב ) ש מ ו א ל א׳ ל״א mויבאו פלשתים ל פ ש ט את ח ח ל ל י ם ,יתיוב״ע לחלצא קטיליא ,ירש״• מביא שם הייב׳׳ע כמו שמביא רש״י כ א ן את האיגקלס ל ח ל צ א ק ט י ל י א : <ל'( להבאישני ב י ו ש ב הארץ ,למתן דבבו ביגא ) ב י ג א תרגים של ביני( ובין יתבי א ר ע א , להבין כ ו ו נ ת התרגום בההיםפה ה ז ו ,מחויבים א נ ח נ ו להזכיר מהכללים שכתבני במבוא ד ח י ת אשר במה פ ע מ י ם היה לי למאור עינים להבין בזה ע ו מ ק כוונת א ו נ ק ל ס ,וזהו כי דרך התרנום לתרנם ה ס ת ו ם כאן מן ה מ פ ו ר ש במקום א ח ר ,כי מ צ ע ו י ע ל דרך זה בפ׳ ש מ ו ת )ה׳ כ״א( כתיב אשר הבאשתם א ת ריחגו ותרגם ד א ב א י ש ת י ן ית ר י ח נ א ,ו ה ש נ י כתיבים הללו הס משל ,ודרך ה ת ר ג ו ם ל ת ר ג ם הגמשל )גם ז ה כ ל ל מ מ ב ו א ד ה ״ ת ( אמנם שם ב ש מ ו ת הכתיב בעצמו פירש הנמשל ״לתת ח ר ב בידם להרננו״ כי זד. לשח״כ ירא ד׳ עליכם וישפט אשר חבאשתם א ת ריחנו ל ת ת ח ר ב בידם להרננו מזה מוכיח משונאו בחשאי ו ב ס ת ר ,אבל אין פירושו בריחה במהרה ובחפזון והראי׳ לזה כי לבן נכספת ,ולא א מ ר כי ב ר ח ב ר ח ת כי י ע ק ב ב ע צ מ ו א מ ר ועתה הלך ה ל כ ת כי נ כ ס י ך לא ברח במהרה כדרך הגנבים ר ק הלך לחט לאני לרגל הילדים ולרגל הצאן וכן הוא במדרש ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח י ע ק ב א ׳ ר אבוה מ ה שהלך אבינו י ע ק ב לשלשה ימים הלך לבן ליום אחד ויוגד ללבן ליום השלישי שלישי לבריחה ע כ י נ המדרש וכאן כתיב כי ברח י ע ק ב הרי בצדק ת ר ג ם ואזל : ו מ ה שתרגם וחגנב רחל א ת ה ת ר פ י ם אשר לאביה ותגכב ,וכסי* ר ח ל ,בוודאי בצדק עשתה שכסתה ת ח ת כ ר ה ג מ ל את ה ע י ז של א ב י ה ,ואיתא במדרש על למה ג נ ב ת <אמ א ל ה י ,א י ר חייבו כיין ששמעו השבטים פ ך ,אמרו בושט בך אבי א מ נ י שלעת זקנותך אתה אומר למה ג נ ב ת א ת א ל ה י ,ופירש ה מ י כ מ א ח ר שהוא נגנב וודאי אין בו מחש מ כ י ל ,וכן כאן הרמיה על צד ההיתר גמור כי לא יכלו להוציאה מביתו אפילו ביד ח ז ק ה ,כי היא בעלמה לא ה ל ך ,כמו דאיתא במדרש ויקחו א ת דינה וגו׳ ר׳ יורן א מ ר גוררין בה ויוצאין)וכתב ה מ י כ בעל כ ר ח ה מדכתיב ויקחו ולא כתיב ותצא עכיל( א י ר הונא ה נ ב ע ל ת לערל קשה לפרוש עכיל ה מ ד ר ש ,וזה מדוייק בהכתוב ד ע נ י בני י ע ק ב וגו׳ ב מ ר מ ה ו י ד ב ר ו ,כלומר למה אמרו ה מ ר מ ה ,אשר ט מ א א ת דינה א ח ו ת ם , ולפי ה מ ד ר ש ה ת י ב ו ת הללו רוח הקדש אומרת ״אשר ט מ א א ת דינה א ח ו ת ם ׳ ,כלומר •הוא תשובה על מלת ב מ ר מ ה ,והמדרש אמר זאת בפירוש מ ה א ת ס ב ו ר רמיות דברים cכ א ן ,ו ר ו ה י ק אומרח אשר טמא אח דינה א ח ו ת ם עכיל ה מ י ר ,כלומר מן השמים הםכימי להם שאין זה ר מ א ו ת ,כי אין להם תחבולה ודרך א ח ר ת ר ק להחלישם בהמילהומה שיעקב לא ה ס כ י ם עיז ואמר ע כ ר ת ם אותי ו ק נ ט ר להם קודם מותו שמעון ולוי א ח י ם כלי ח מ ס מ כ י ר ו ת י ה ם ,כ ב ר כ ת ב הרמבין ב ז ה ,אולי היי ישובו אל 1׳ אחר ה מ י ל ה ,והרגו אותם ח נ ם ,כי לא הרעו להם כ ל ל ,וזהו כלי ח מ ס מכירותיהם עכיל ה ר מ ב י ן אבל שמעון ולוי לקחו נ ק ם מ ה ם על אשר ט מ א א ת דינה א ח ו ת ם ,ובזה ניחא v כל הדיוקים בפ׳ הזאת : 118 נפש פרשת הנר וישלח מ ו כ י ח התרגום ל ת ר ג ם באן ה נ מ ש ל ״למתן ד ב ב ו ׳ שם בתיב הנמשל בפירוש ל ת ת ח ר ב ובאן ה ג מ ש ל ל ת ת ש ג א ה ,אמגם שם שייך לומר ל ת ת ה ר ב בידם להרגגו ,כי פרעה הוא מ ל ך וישראל הם עבדים נ כ נ ע י ם תחתיו ואם ירצה יהן פקודה להרגם ב ה ר ב אם יהיר גבאשים בעיגיו למורדי ב מ ל כ ו ת ,א ב ל כאן יעקב ו ב נ י ו ה מ ה אנשים הפשים עשידימ וגבירים כמוהם ועד הגה היו שלמים ע מ ה ם ,כסו שאמרו שכם והמור אל א נ ש י עירם• האנשים ה א ל ה שלמים הם א ת נ י ,והם אנשים דומים זל׳׳ו ,לכן שייך הנמשל כמו שתרגם: למתן ד ב ב ו בינא יבין יתבי ארעא ל ת ת שנאה ביני ובין יושבי ה א ר ץ ,בלומר יביאו׳ א ל י נ ו ל ה ל ח ם ע ל י נ ו ב מ ו ששתי א ו מ ו ת ל ו ח מ י ם ,ו ג ם יעקב ובניו הגבורים יענו אותמ ב ח ר ב ובחנית ו י כ ו ל להיות שהמנצחים יהיו יעקב ובניו ,כמי שהי׳ ב א מ ת כמי דאית** במדרש ו ל א היה ר ו צ ה יעקב אבינו שיעשו בניו א ו ת ו מעשר ,וכיין שעשו בניו א ו ת ר מעשה א מ ר ,מ ה אני מניה א ת ב נ י לפיל ב י ד י ה ם ,מה עשה נטל הרבו וקשתו ו כ י . , / ה י א דהיא א ״ ל לייסף לאני נתתי לך שכם אהד על א ח י ך אשר לקתתי מיד האמירי בהרבי ובקשתי וכו׳ עכ״ל ה מ ״ ר ,לבן תרגם בהנמשל ל מ ת ן דבבי בינא ובין יתבי ארעא , ., , .ל ת ת שנאה י«י יבין ב י ן ט ב י ה א ר > לה )הי( ויהי ה ת ת א ל ק י ם ,והות ד ח ל א מן קדם ד׳ ,ה ר ג ם על ה ת ה ד ח ל א ,תרגום של י ר א ה ,מפני כ ב ו ד ד׳ ,יען שלא מצעו ב כ ת י ב ה ת ת ד׳ רק יראת ד ׳ , ועיין מה ש כ ת ב נ ו ל ע י ל ) ט ׳ ב ׳ ( : •זל הערים אשר ס ב י ב ו ת י ה ם ,על עממיא די בקרוי םהרניהין ,בשלשה דברים מ ש נ ה התרגום מלשון ה כ ת י ב ,א׳ ש מ ו ס י ף מ ל ת עממיא שפירושו ״ ה ע מ י ם ׳ ׳ ,ב׳ מ ל ת ״ א ש ר * ש ת ר ג ו מ ו ״די״ הציג קודם מ ל ת ה ע ר י ם ובקרא כ ת י ב אהר הערים ,ג׳ מסיר אות ה׳ הידיעה של ה ע ר י ם והציג ב׳ ל ת ר ג ם בקרוי מן בבל״ס ,וכוונתו דקאי אדלעיל לחבאישני ביושב הארץ בכנעני ו ב פ ר ח י וגו׳ ו נ א ס פ ו עלי והכיני וגו׳ ,ו כ א ן כ ת י ב רק על הערים אשר סביבותיהם משמע ד ק הערים של ע ם הריי א ב ל הכנעני והפריזי נאספו ינפו א ו ת ם ,בי ל א נ פ ל ה ע ל י ה ם ה ה ת ה ו ה פ ח ד שלא כתיב בקרא רק הערים ,ולא העמיס אשר ס ב י ב ו ת י ה ם . , לבך תיקן ה ת ר ג ו ם בהשנייים ה א ל ה ו ת ר ג ם על עממיא די בקרוי ם ח ר נ י ה י ן ״ ע ל ה ע מ י ם . אשר בערי סביבותיהם׳׳ ,ו כ ן דרכי להסיר אות אהת ולהציג א ו ת א ח ר ת ת ה ת י ה כאשר כתבנו ב ה מ ב ו א דה״ ת : )ז׳( ויקרא למקום א ל ב י ת א ל ,וקרא לאתר א אל ב י ת א ל ולא כרש״י ש פ י ר ש הקכ׳ית ב ב י ת א ל ,שלא תרגם ב ב י״ ת הגיסף ב ב י ת אל ,א ב ל לעיל ) ל ״ ג בי( ויצב שם מ ז ב ח ייקרא לי אל אלהי ישראל תרגם ופלה עלי ה י ק ד ם אל אלהא דישראל ,יען דשם אצל מזכה הי׳ שם עבירה של קרבן ביון שעשה שם מ ז ב ח בוידאי הקריב ע ב ו ד ת ה קרב ן ל כ ן תרגם ופלהיעליהי ק ד ם אל אלהא דישראל כלומר ועבד ע ב ו ד ת קרבן לפני־ וגי׳ ,א ב ל לא מ ש מ ע להתרגים שקרא שם המזבח בשם הקדוש ה ז ה ,וגם כ א ן אין מתרגם שקרא ל ה ם ק ו ם בשם הקדוש אל ,ובפירש״י הקב״ ה ב ב י ת אל ,ד א" כ ה ו ״ ל לתרגם• אל <;להא ,כמו ש ת ר ג ם תמיד על אל אלהא ,אלא פ׳טי ט יקרא לאתרא א ל ב י ת אל ״ אמנם מ ד ו ע קרא א ת המקים א ל בית א ל ,הגם שלאו שם קדוש הוא והוא שם פ ש ו ט ., א ב ל ב ע ם צריך ל ז ה והפירוש והטעם אמר הכתוב כי שם גגלו אליו האלקים ונו׳ ,ועיין׳ לעיל )ל״ג כי( מ ה שכתבנו שם 1 כי שם נגלי אליו האלהים ארי ת מ ן אתגליאי מלאביא דה׳ כן הגירסא הגבוגה ב ת ר ג ו ם , יבהומשיס א ח ר י ם ארי ה מ ן אהגלי ד ׳ ולא םלאכיא זהו שבוש כי התרגים מדייק לשין נגלו שהיא לשין ר ב י ם ,ובזה היא מחילק עם רשיי כי רש״י פירש ב כ מ ה מקומות יש שם א ל ה ו ת ואדנות בלשון רבים במו אדוני יוסף וכי׳ א ב ל התרגום ממאן ב ז ה בי הזהיר א״ע פרשת וישלח נפש פ119. הנר א״ע מ כ ל ר י ח הגשמיית ו ה ר י ב ו י ,ל כ ן פ י ר ש מ ל א כ י א ,ו כ ן פ י ר ש הא״ע פ ה ו ט ע ם כ י ש ם נ ג ל ו א ל י ו האלהים ה מ ל א כ י ם כ מ ו ו ה נ ה מ ל א כ י אלהים עכ״ל ,ו כ ו ו נ ת ו מ ל א כ י ב ל ש ו ן ר ב י ם כ מ ו כ ן נ ג ל ו ב ל ״ ר ק א י על ה מ ל א כ י ם ,ועיין לעיל )ב׳ י״ג( מ ה שכתבגו שם ב ע ד ה : יברחו מ פ ר א ח י ו ״במיערקי׳״ מ ן קדם אהיהי ,ז ה ו אשר כ ת ב נ ו לעיל )ל״א כ׳( ו ב צ ד ק ת ר ג ם פ ה כ ן ו ל א ב א ז ל י ׳ שפה אין שים ה ע ר ר ופחיתת כ ב ו ד ל י ע ק ב ש ב ר ח מ פ נ י ע ש ו ש מ ת נ ח ם ל ה ר ג ו כמ״ש ל ע י ל ש ב ן א מ ר ה ל ו א מ ו ר ב ק ה ה נ ה ע ש ו א ח י ך מ ת נ ח ם ל ך ל ה ר ג ך ו ע ת ה וגו׳ ב ר ח לך אל ל ב ן א ח י ה ר נ ה ,א מ נ ם ש ם על ו ע ת ה וגו׳ ב ר ח ל ך ת ר ג ם ״איזל ל ך ״ ו ל כ א ו ר ה ק ש ה ל מ ה לא ת ר ג ם ע ר ו ק לך מ ט ע ם ז ה ,א ב ל י״ל כיון ש ה ו א ציווי מ ר ב ק ה אל יעקב אם הי׳ מתרגם ערוק היי משמע שרבקה צווהו שיברה דוקא בהפזון ובמהרה )כמ״ש א צ ל רוצה בשגגה ונם ש מ ה ר ו צ ח ותרגם ״ויערוק״ לתמן ושם בודאי ב מ ה ר ה ובהפזין שלא ישיגוהו גואל הדם ובן כ ת ו ב )דברים י״ט בי( פן ירדוף ג ו א ל הדם וגו׳ והשיגו וגו׳( והאמת לא כ ן הי׳ שלא הי׳ צריך לגוס ב מ ה ר ה בי ע ד י י ן הי׳ י צ ח ק קיים ,ועשי אמר יקרבו ימי א ב ל אבי ואהרגה את יעקב ד ו ק א אחרי מות יצחק הי׳ הםכגח ר וחפת על יעקב ,ל כ ן תרגם ו ק ו ם ב ר ח לך וקום איזל ל ך ,לחםתיר מפניו שלא ידע אי׳ מקום מנוחתך ולא ימצאך א ח ר י מות אביך ויהרגך ,א ב ל כאן ה כ ת ו ב מגיר ומספר ויבן שם מ ז ב ח ונו׳ כי שם נגלו א ל י ו האלקים ״בברה־״ מפני אחיו תרגם במיערקי׳ כי הגדיל ה כ ת י ב הנס בי ערק מ ח מ ת עשו הרשע שלא יהרגהי והצילו ד ׳ ,ואין בזה שום העדר ה כ ב י ד ,שתרגם ערק ,כמו שתרגם אצל משה ויברח משה יערק משה מפגי פרעה ,ש ר צ ה להרוג את משה בן הי׳ ביעקב שערק מעשו שלא יהרגהו ו כ ן אמר משה ויצלגי מהרב פרעה: )י״א( גוי וקהל גיים ,עם וכנשת ש ב ט י ן ,עיין מ ה שכתבנו לעיל )י״ז וי(: לו )ל״א( לפני מ ל ך מלך לבני י ש ר א ל ,קדם דימליך מ ל ב א לבגי ישראל ,בכתוב. מלך לשון עבר ומתרגם בלשון עתיד רימלוך דקשה לי׳ הלא עוד לא הי׳ מ ל ך לבני ישראל לכן תרגם על העתיד ועיין רש״י ,והאע״ז והרשב״ם כ ת ב ו שקאי על משה שנאמר ויהי ב י ש ו ר ו ן מ ל ך ,ושיבוש היא בתרגים של ח ו מ ש הררנ״א די מ ל ך מ ל כ א ,ובן הוא ב כ ל החומשים המדייקים קדם דימלוך ועיין במבוא מדה״ת על מ ל ת לפגי ב ע ב ר י ת ו מ ל ת קדם בתרגום פעמים הוא קודם במו פה ופעמים ביאורו נגד ומלת. קדם עפ״ י רוב ל ש ו ן )ל״ט( נ ריך כ מ ו ש ת ר ג ם ק ד ם ד ׳ ו ב ן ע ו ד ע י י ״ . ש בת מי זהב ב ת מצרף ד ה ב א ,רש״י פירש עשיר הי׳ ואין זהב השוב לכלום ע ב ״ ל ,ואונקלס גיטה ל ד ע ת הגאון שמביא האע״ז ו ד ל והגאון אמר ״צורף זהב״ כלשון התרגום : פרשת וישב. ל ו ) נ י ( ו י י א יוסף את ד ב ת ם רעה אל א ב י ה ם ,ואיתי יוסף ית דבהון בישא לאביהץ ,ושם ) ב מ ד ב ר י״ג .ל ״ מ ויוציאו ד ב ת ה א ר ץ תרגם ו אפיקו שום ביש על ארעא )שם י״ר ל״ו( להוציא ד ב ה ע ל הארץ לאפקא שום ב י ש על ארעא )שם ל ״ 0מוצאי ד ב ת הארץ ד ע ה דאפיקי שום ביש על א ר ע א ,וכאן לא מזכיר שום ביש רק דבהון נ י ש א ,דכאן ב ת י ג ג ל ש ץ ויבא ושם כ ת י ב ויוציאו ו כ ת ב ה ר מ ב ״ ן שם 3פ ׳ שלח )י״ג פ ס ו ק כ״ז( וזה לשונו ודע נפש 120 פרשת ישב הגר ו ד ע כ י מ ו צ י א ד נ ה ה ו א כ פ י ל אשר י א מ ר ש ק ר א ב ל ה מ ג י ד א מ ת י ק ר א מ ב י א ד נ ה נ מ ו ש א מ ר ו י ב א י ו ס ף א ת ר ב ת ם ר ע ה אל א ב י ה ם ו ע ל ז ה נ ע נ ש ו ) ה מ ר ג ל י ם ( ל מ ו ת ב מ ג פ ה ש נ א מ ר וימותו ה א נ ש י ם מ ו צ י א י ד ב ת ה א ר ץ י ר ע ה ב מ ג פ ה ל פ נ י ד׳ עב״ל ה ר מ ב ״ ן ,ובן )דברים כ״ב י״ר( והוציא עליה שם רע ת ר ג ם ויפיק עלה שום ביש כי הוא שקר א ב ל לפי ד ע ת יוסף הי׳ א מ ת מ ה שדבר על א היו ולא שם רע כלומר שלא הוציא שם רע של שקר עליהם רק ויבא ־יוסף א ת ד ב ת ם רעה אל אביהם וזה שפירש׳׳ י כ ל רעה שהי׳ רואה באהיו בגי ל א ה הי׳ מגיד לאביו וכו׳ לכן תרגם ואיתי יוסף ית דבהון בישא לאבוהץ ויבא י ו ס ף א ת דבריהם הרעים אל א ב י ה ם ,כלומר מה שראה ב א ח י ו רעה הביא ל א ב י ה ם , והמזרחי כ ת ב שיכול לפתור הדברים ל ט ו ב ולרע ל ה ם ופתר ל ר ע ,כלומר ב כ ל ד ב ר שראה בהם היה דן א ו ת ם לכף ח ו ב והי׳ לפי ד ע ת ו א מ ת ,וגראה כאן ה ו א ל ש ו ן ה ר ע לכן תרגם ר ב ת ם רעה ית ד ב ה י ן בישא ושם .היא מוציאי ש ם ר ע לכן תרגם מ ו צ א י ד ב ת הארץ ר ע ה דאפיקו שום ביש על ארעא והם שני הילוקי ע ב י ר ו ת ל ש ו ן ה ר ע ,ומוציא שם רע ,לכן מ ה ל ק ת ר ג ו מ ם : גגי( כי בן זקוגים הוא ל ו ,ארי בר ח כ י ם ה ו א לי׳ ,הוכרח לתרגם כן כי בגימן הוא הבן זקונים שהוא הצעיר לבן ל ק מ ן ) ם ״ ד ב׳( וילד זקונים קטן תרגם ״בר ם ב ת י ך זעיר שהיא בלשה׳׳ ק ״כן זקונים׳ ק ט ן ,א ב ל רש׳יי פירש בן זקונים שנולד לו ל ע ת זקנותי עבי׳ ל רש״י ,ולא מ ש מ ע בן זקונים על הצעיר ש ב כ ו ל ם וכן פירש הרשב׳׳ם והאעיז עיי״ש ,ורש״י מביא נם דעת אונקלם ו מ פ ר ש דבריו בר ח ב י ם בל מ ה שלמר משם ועבר מסר לו עכ׳׳ל רש׳׳ י ,ומה ש כ ת ב ה ר ר ג ״ א ואפשר ש ז א ת היתה ס ב ת שנאתם אותו כמ״ש ה כ ת ו ב וישראל א ה ב א ת יוסף וגו׳ ויראו אחיו בי א ו ת ו א ה ב אביהם מ כ ל א ח י ו ) ר ״ ל ב מ ד ,ש מ פ ר רק לו א ת תורתו ו א ת ח כ מ ת ו ו י ש נ א ו אותי( עכ״ל ,זאת אינו מ ן ה מ ר ה הלא ב פ י ר ו ש אה״כ ועשה לו בתוגת פ ם י ס ,וגמרא ערוכה הוא ב מ ס כ ת ש ב ת )דף יו״ד( ואמר ר ב א בר מחםיא א ״ ר המא בר גיריא אמר ר ב ל ע ו ל ם .אל ישגה אדם בגו בין הבגים שבשביל משקל שגי סלעים ״ מ י ל ת ״ שגתן יעקב ליוסף יותר משאר בגיו גתקגאו בו אחיו ונתגלגל ה ד ב ר וירדו אבותינו ל מ צ ר י ם ,מזה מוכה בפירוש ש ה ש נ א ה ה י ת ה בשביל חכתוגת פסים ולא בשביל אשר מסר לו תורתו וחכמתו יי י )ד׳( ולא ״יבלו״ דברו לשלום ולא ״צבך ל מ ל ל א עמי׳ ל ש ל ם ,פירוש לא רצו ל ד ב ר עמו ל ש ל ו ם ,הוא מ ת ר ג ם ל פ י הענין ב כ ל התורה במקום שכתוב לא יכול ,מתרגם כשני פ נ י ם ,אי לא יכיל ,או לית לי׳ ד ש ו ,בלומר במקום שאין יכולת ובה ב ד ב ר מתרגם ל א יכיל, ובמקום איסור תרגם לית ד ש ו .כמו ל ק מ ן ) מ ״ ה א׳( ולא יכול י ו ס ף ל ה ת א פ ק תרגם ולא ״יכיל״ יוסף לאתהםגא )שמות ז׳ כ״א( ולא ״יכלו״ מצרים לשתית מים מן היאר ולא ״יכילו״ מצראי ובן ה ר ב ה ) ,דבךים י'ב י׳ ז( לא ת י ב ל לאבל בשעריך מעשר דגגך ותרגם ״לית ל ך רשו״ למיכל בקריך מעשר יכו׳) ,שם ט״ז הי( ״לא ת ו כ ל ״ לזבח א ת ה פ ס ח ב א ח ד שעריך ״לית לך ר ש ו ״ ל מ כ ס ית פסהא ,א ב ל כאן שלא שייך בזה יכולת וכח וגם אין בזה איסור ,לכן השביל המתרגם בלשין לא צ נ ן לא ר צ ו : )הי( ויאמרו לו אהיו המלך תמלוך עליגו אם משל ת מ ש ל ב ג ו ,המלכי א ת מדמי ל מ מ ל ך עלגא או שולטן א ת סביר ל מ ש ל ט ב ג א ,כ ת ב הררג״א בשם הגאון ר׳ ישעי׳ פיק וז״ל מ ה ה ב ד ל שבין ״את מדמי״ )שהוראתי רק רעיון למחשבה לא ה ח ל ט ממש( ובין ״את סביר״ )שהוא ה ח ל ט ג מ ו ר במו ״מר ס ב ר ׳ שבבל הש״ם( דייק האע״ז לומר אנחנו נשימך מ ל ך עלינו או א ת ה ת מ ש ל עלינו בחזקה )מיני תרגימא( עב״ל *(5 *( הערה ואנחנו נבאר כוונת התרגום לפי דרכינו )שיבואר תמיר מ נ ו ו נ ת א ו נ ק ל ס איך פרשת וישב הגד פא !21 )יו (.ה ל א אהיך ר ע י ם ב ש ב ם ל ב ה ו א ש ל ח ך א ל י ה ם ״ ל כ ה " ת ר ג ם ״ א י ת א ״ ו ל א א ת ל כ מ ו ש ת ר ג ם ת י ב ף ) ב פ ס ו ק י״ר( .לך״ נ א ר א ה א ת ש ל ו ם א ח י ך ״איזל* כען ח י י ,זהו לפי הכוונה ל ב ה ואשלהך אליהם בא )אלי( ואשלחך .ויאמר לו ה נ נ י " ל ק ב ל את איך הוא למד הענין מתוך תרגומו להכנת דברי הפרשה ו ה ס י פ ו ר ( כי לכאורה יש להקשות ל מ ה שנאו אחיו שנאה כ ז א ת על החלומות אשר חלם ל ו ,הלא הוא אין אדון על בעל ה ח ל ו מ ו ת ,א מ נ ם כי עפ״י הרוב החלומות הולכים אחר הרהורי הלב וכאשר אמר שלתה ב ח כ ח ח ו ) ק ה ל ח ה׳ ר׳( כי ־ א החלום ברוב ענין וםירשיי כי דרך החלומית לבוא ברוב הרהורים שאדם מעיין ומהרהר ביום כנכי ל רש ״ י ,וכן אמר דניאל )ב׳ כ י ט ( א נ ח מלכא רעיונך על משכבך סלקו ופירש״י מ ה שהייח מ ה ר ה ר ביום מ ה יהי׳ אחריך על משכבך .עלי עכ״ל ר ש ״ י ,ולמה חשב כל היום רעיונוח של ממשלה ושלישה ע ל אחיו כ ת ב הסיפורני ב פ ס ו ק ג׳ לעיל ועשה לו כ ת ו נ ת פ ס י ם לאות שיהא הוא ה מ נ ה י ג בבית ובשרה כ ע נ ק והלבשתיו כ ת נ ת ך ו כ א מ ר ם ד ל ב י ק )רף י״א ע י ב ( בגדול אתי כי היכי ד מ ש ת מ ע ן מילי׳ עכ״ל ר ״ ע ס י פ י ר נ י ,ויען שאביו נתן לו מ ע ט משרה ושררות והוא ע ו ד רך בשנים ,ע ״ כ הלך כל היום ברעיונות הללו שהוא ימשול ע ל אתיו וכאשר שכב על משכבו באו החלומות האלה ברוב ע נ ץ ,ועיז הי׳ השנאה מאחיו עליו ולפי זה יבואר לנו לשון רשיי מ מ ס כ ת שבת )דף י׳ ע י י ( שהבאני לעיל שבשביל משקל שני ס ל ע י ם מילת שכהן י ע ק ב ליוסף יוחד משאר בניו נ ח ק נ א ו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ופירש רשיי משקל שני סלעים לאו דוקא נ ק ט בתלמידי ר׳ יצחק הלוי מצאתי כ ת ו נ ת פ ס י ם סביב פ ם ירו נתן מילת ולא כל ה כ ת ו נ ת ע כ י ל יש׳י ,ולכאורה הוא בלי ביאור מאין זאת לתלמידי ר׳ יצחק הלוי שלא הי׳ כל הכתונת מילת ומהרש״א כ ת ב דכילו מילת הוי ודאי משקלו טפי משכי סלעים וכי׳ עיי״ש ,אבל כשאר לכו פ ר י ת מ י ה ו ת ,אחד על יעקב למה לא נתן מילת ר ק על סביב פ ס ידי הלא זה דבר מועט )כי אפילו משקל ב׳ ס ל ע י ם לא הי׳ כמ״ש רשיי כי משקל שני ס ל ע י ם לאו רוקא( ומה הוא ה א ה ב ה שאהב אוחו מכל אחיו בזה הלא הדבר קל מאוד ושווי׳ מ ע ט הוא ,ועוד יותר קשה מזה למה נ ט ר ו לו אחיו השנאה הגדולה עביר דבר מ ו ע ט כזה ער שהגיע לויחנכלו אותו ל ה מ י ת ו ,ועור יותר ק ס ה ב א מ ת על ה א ח י ס על סין( ה מ ע ש ה שמכרוהו ל ע ב ד עולם איך גרמו לאביהם הזקן לער ויגון כזה לשלוח לי ה כ ת ו נ ת פ ס י ס אשר הפשיטי מעליו ויאמרו ה כ ר נא הכתונת בנך א ם לח ,ועוד ויטבלו את ה כ ת ו נ ת ב ר ם ויאמרו ה כ ר נא הכתונת בנך היא ועשו זאת ב ס ו כ ה לאמר לו ר א ה נא מ ה שעשית ב א ה ב ת ו אותו ו מ ה ש ג ר מ ת ב כ ת ו נ ת ה פ ס י ם אשר עשית לו כלומר ה כ ר כא הכרלוכת ב נ ך מה ע ל ת ה מ ז ה ,מה שעשית הכתונת ) ח פ הוא בכוונת המדרש א מ ר ר׳ מ ח ק א מ ר הקב״ה ליהודה א ת ה א מ ר ת הכר נא )ופירש ה מ ת י כ שוודאי הוא הי׳ ה מ ד ב ר כי הוא מ ל כ ם ,ופליאה היא על המת״כ שנדחק לימד זאת הלא בפרשה הזאת אמר המדרש לעיל * פ ס י ם * שהפיסו עליה איזה מ ה ם יוליכה לאביו ועלה ליהודה ופירש המת״כ עצמו שהפיסו שהטילו גורל ע ל י ה והוא ידוע בלשון ר ד ל מכיל ה מ ת י כ ( חייך שתמר א ו מ ר ת לך הכר נא עכ״ל ה מ י ר ,כלומר ת מ ר אמרה ג״כ ה כ ר נא מה שעשית וממך יצא הדבר כן אמר ליעקב הכר כא ה כ ת ו נ ת בנך ה כ ר נא במה שעשית הכתונת בנך ואת נ ר מ ת וממך יצא ה ד ב ר ( ,א מ כ ם מ מ ה שהכחכו הרעיון מיש ר ׳ ע סיפורכי כיחא שעשה לו כ ת ו נ ת פ ס י ם לאות שיהא היא המכהיג בביח ובשדה ,וזהו בכוונת תלמידי ר׳ יצחק ה לוי שהביא רשיי כ ת ו נ ת פ ס י ם ס ב י ב פ ס ידו נתן מילת ולא כל ה כ ת ו נ ת כלומר ה ו א אות וסימן גבהות !22 נפש פרשת וישב הנר א ת א ש ר ת צ ו ד .וזהו ה צ י ו ו י ו י א מ ר ל ו ל ך נ א ר א ה ,ל כ ן א צ ל ה ק ר י א ה ל א כ ת י ב נ א ,ו א צ ל ע י ק ר הצייי ב ת י י ל ך ,יא״ י י י ע ק ב נ ס ת פ ק ב ז ה אילי לא י א ב ה ייפף ל י ל ך ל ה ם ש ה ם שונאיו ,לכן אמר לך נא ואין נא אלא לשון בקשה ,בלומר הריני מבקש מ מ ך ,ויוסף הצדיק כיבד א ת אביו ולא אמר נואש לדבריו ואדרבה ויאמר ה נ נ י ופירש׳׳ י לשון ענוה וזריזות נזדרז למצות אביו ואעפ״י שהי׳ יודע ב א ח י ו ששונאין איתו עב׳׳ל רש״י ,וגם אביו ידע משנאתם אליו ואף עפ״ י כ ן ש ל ח א ו ת ו ל ה ם ,וזהו ש כ ת ב המדרש ויאמר לו הנני א ״ ר בר הנינא הדברים ה ל ל ו הי׳ יעקב א ב י נ ו מ כ ר ומעיו מתהתכין ,יודע היית שאחיך ש ו נ א י ם א ו ת ך והיית אומר לי הנני עכ״ל המ״ר ,כלומר זה הספיד עליו יעקב ע ל ה א י י ר ה היקרה שאבד עד היין ג ד ו ל הי׳ ב ע י נ י ו כיבוד א ב ,וין תרגם ל ק מ ן נ פ ס ו ק ב׳ גבהות על האחים וכן עד היום עישין אות וציון לסימן כזה בעבודת אנשי הצבא בארצות ה ק ד ם נושאים פס מצרין לאות ולסימן מעלה סב<ג ידיהם להודיע בזה שהם גבוהים במעלה מיתר אנשי הצבא הנמוכים והפשוטים מהם במעלה לחלוק להם כבוד כי הוא עליון עליהם ב מ ע ל ה ,ולכן אמר ר ב א בר מחסיא וכו׳ לעולם אל ישנה א ד ם בנו בין הבנים כלומד שלא י חן לאחד שום משרה וגבהות על יחר ב נ י ו ,שבשביל משקל שני סלעים מ י לח שנהן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונחגלגל הדבר וירדו אבוחינו ל מ צ ר י ם ,והי׳ קשה לחלמידי ר׳ יצחק הלוי וכי בשביל כתונת פ ס י ם יהי׳ השנאה הגדולה הזאת הלא חרפה ובוז יחשב לאחי יוסף ב ז ה ,מה תועלת בהכתונת ומה שווי׳ שהגיע מזה כל א ל ה ,על כן הוסיפו תלמידי ר׳ יצחק הלוי עוד להגדיל התמיהה לאמי ,דעו נא כי אפילי כל הכתונת לא הי תה עילת ,ולא הי׳ מילת רק ס ב י ב פ ס י ד ו ,ובזה תראו ותבינו מה שהי׳ הכוונה בזה ה פ ס יד מ י ל ת ,שהוא אות וסימן וציון גבהות על שאר אחיו שהוא עליון על כ ו ל ם ,ובצדק היטב ח ר ה ל ה ם אשר יוסף רק בן שבע עשרה שנה והוא עול ימים וצעיר מ ה ם והוא נעשה עליון ושר על כולם בצרכי הבית ומרעה הצאן והלך ברעיונות האלה כל היום וחלם לו בלילה מענין שליטה וממשלה והלך וסיפר לאחיו ובזה הבעיר אש ח מ ת ם כמיש על חלומותיו ועל דבריו שסיפר להם החלומות ,לכן הי׳ החרון אף על יוסף וגם על א ב י ו ,ואל תקשה למה עשה יעקב הדבר הזה לשנותו בין הבנים ע'ז אמר בעל המאמר בגמ׳ ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים בשביל זה כלומר מאת ד׳ היתה זאת כאשר אמרו בגמרא שבת )דף פ ״ ט נדב( ראוי הי׳ יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אבל ברחמי ד׳ וזכותו גרמה לו •הי׳ זה בכבוד עיי יוסף בנו וכמ״ש כל הפרשה ויתן להם יוסף עגלות על פי פ ר ע ה וגו׳ ולאביו נתן כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב ארץ מצרים ו מ ד ש וירא את העגלוח אשר שלח יוסף לשאת אוחו ו חחי רוח י ע ק ב אביהם , ובדבר החלום שכתבנו זהו כוונת ה ת ר ג ו ם ,ה מ ל ט א ת מדמי למלך עלנא זהו דמיון בעלמא שאין בו מ מ ש ,הלא אין מלך בלא ע ם ,ואיך תמלוך ע ל י נ ו ,שאנחנו ר ק מתי מ ס פ ר ,אחד ע פ ר אנשים ,וזהו דברי הבל וחלום יעוף ורעות ר ו ח ,אבל זהו כוונתך שאת ס ב י ר בהחלט ו ב ה ס כ ם דעתך ה ר ח ב ה למשלט בנא ואנחנו נופלים לך להשתחוות , לכן ת ס פ ר לנו החלומות ו בי ט ה אוחנו בזה כמדקירת ח ר ב ,ומה ג ר ס זאת ה פ ס יד מילת סהלבישך אביך לתחך בו עליון ע ל י נ ו ,לכן יפתוך מחשבותיך להרהר כל היום אנכי שר זעליון על כל אלוי הגדיליס מחגי ,ע* כ באו לך החלומות ברוב ע נ ק בלילה ,לכן ויוסיפו ע ו ד שנוא אותו על חלומותיו שבאו מהרהורי הגבהות והשררות שחישב בו כל היום /ועל דבריו שסיפר להם החלומות ה א ל ה ,ובזה גחלים גחלי השנאה חתה על ר א ש ם ,אבל מה אמרו אחיו יבוא יומו כמ״ש ונראה מה יהיו חלומותיו : נפש פרשת ישב הגר פב !23 ב( לכו ונהרגהו ת ר ג ם גפ איתו ונקטליגי׳ גם הוא כוונת הפסיק באו ו נ ה ר ג ה ו ,דאל״כ מ א י ויאמרו איש אל אחיו לכו וגהרגהו מי ומי ההולכים ,אע״כ בואו יחד וגהרגהו ,אגהגו כולנו נהרגהו לבן הרגם ״איתר : )ט״ 0וימצאהו.איש״ ואשכהי׳.גברא״ ,כ ת ב הררנ״א הוא כפשט ה כ ת ו ב ולא בם״ ש רש״י ״גבריאל״ ויצא זה להז״ל משינוי הלשון שהוא שאלהו .מ ה תבקש״ בלשון עתיד ,והוא השיב לו ״אנכי מבקש״ בלשון הווה וחתיא לא חילק ותרגם ב ש נ י ה ם .ב ע י ״ ע כ ״ ל ,לא מ צ א ת י ביאור ב ז ה ,ו ה נ ר א ה לוםר בזה רקשה ל ח ד ל רהול״ל ויפגעהו או ויקרהו איש מאי וימצאהו לכן דרשו שהוא מלאך כמ״ש א צ ל הגר וימצאה מ ל א ך ד׳ ומדכתיב איש ש״מ ש ה ו א ה מ ל א ך גבריאל י מ י ש רש״י וימצאהו איש זה גבריאל שגאמר והאיש ג ב ר י א ל ,וגם מפשטות ה כ ת ו ב הוכיהו ה ד ל שהוא הי׳ מלאך ודיוקם דאיפכא הול״ ל וימצא איש )יוסף מ צ א את האיש( וישאלהו הגידה גא לי איפה אהי רועים וכתיב וימצאהו איש מ ש מ ע מ ז ה שהאיש שלוח למצוא את יוסף ומי שלהו הלא ד׳ ש ל ח ו ,לכן דרשו שהוא מ ל א ך שליה ד׳ למצוא את יוסף ולשאול לו מה ת ב ק ש בלומר מ ה א ת ה ת ב ק ש את אסונך והלא אותך אגי מבקש להזהירך שלא ת ל ך ל ה ם ,בי גםעו מ ז ה ,ופירש״י נסעו מזה הסיעו ע צ מ ן מן הא הוה ,כי שמעתי אומרים נ ל ב ה דותינה ופירש״י ל ב ק ש לך נבלי ד ת ו ת ש י מ י ת ו ך ב ה ט עכ״ל רש״י ,א ב ל הוא לא ש מ ע א ל ה מ ל א ך כי הלך במצות אביו אשר שלהי וסבר שלוהי מצוה אינן ניזוקין וזהו מצות כיבוד אב א ב ל לפי הנמרא פסחים )רף ח׳ ע״ב( היכא דשכיח היזיקא שאני שגאמר )שמואל א׳ ט״ 0ויאמר ש מ ו א ל איך אלך ו ש מ ע שאול והרגגי ויאמר ד׳ עגלת ב ק ר ת ק ח בידך ופירש״י איך אלך למשוח את דוד ואעפ״י ששלוחו של מקום הי׳ הרי הי׳ ירא עכ״ל רש״י ,אך זה הי׳ הסיבה הראשוגה לגלות מצרים )וכלשון הזה מצאתי ברש״י )סוטה דף י״א ע״א( בד״ה וישלחהו מ ע מ ק הברון ביוסף םשתעי קרא כ ש ש ל ח ו יעקב אצל אהיו .והוא ת ה י ל ת ס י ב ת ירידת ישראל למצרית״ עכ״ל רש״י( ,כל זה הוא ל ד ר ש ת הז״ל א ב ל אוגקלם תרגם בפשוטו של מקרא איש גברא בלשון ארמי ולא מ ל א ך : )ייח( ויתנכלו יחשיבו ,ד ל א כפרש״י גתמלאו גכלים וערמומיות כי רש״י פירש מ ל ת נוכל כמ״ש וארור נוכל )מלאכי א׳ י״ר( וכמ״ש ) ב מ ר ב ד כ״ה י״ח( בגכליהם אשר גבלו ושם תרגם בגכליהם די גכילו א ב ל באן התרגום נזהר בכבוד ש ב ט י יה ותרגם ״יחשיבי״ כ ר ע ת המפרשים שדגו אותו עפ״י ד״ת לרודף ,וע״ד זה תרגם לקמן )מ״ב זי( ויתגבר אליהם .והשיב״ מ ה די מ ל ל ע מ ה ו ן ועיי״ש מ ה שבתבגו ע״ז: )בי( ונראה מ ה יהיו חלמתיו ,וגחזי מ ה יהי .בסוף״ חלמוהי ,מוסיף מ ל ת בסוף גראה שכיוון למה שפירש רש״י והכתוב מסיים ונראה מ ה יהיו הלומותיו גראה דברי מי יקום או שלבם או ש ל י ,וזהו ש ת ר ג ם ונהזי מ ה יחי בסוף ח ל מ ו ה י ,בוודאי ד ב ר ד' יקום ובהוכחת רשיי שא״א שיאמרו הם וגראה מ ה יחיו חלומותיו שמכיון שיהרגוהו בטלו חלומותיו: )ב־ה( וישבן ל א ב ל ל ח ם ו מ ס ח ר ו למיכל ל ח ט א ,עיין לעיל )כ״ז י״ט( מ ה שכתבנו ע ל מלת סחר: )ב״י( ויאמר יהודה אל אחיו .מ ה בצע״ כי נהרג את אחיגו וכסינו א ת ד מ ו ,ואמר יהודח לאהיהי .מ ה ממון״ גתחגי לגא ארי גקטול ית אחוגא וגכסי ית דמי׳, ופירש רש״י מ ה בצע מה ממון כתרגומו וכםיגו את דמו וגעלים א ת מיתתו עכ״ל רש״י ולכאורה צריך להבין מ ה שייך בזה ממון ואיזה ממין אמר י ח ו ד ח ,אך ב ח כ מ ה ד ב ר אליהם יהודה ואמר ל ה ם ,אל יעלה ע ל דעתכם שאם תהרגוהו תהיו אתם במקומו לירש ח ל ק י ר ו ש ת ו א ם י מ י ת א ב י נ ו כ ר ץ ש א ת ם יורשיו ,כי הוא בלא «שה ובנים ,לא כן חדבר 124 נפש פלשת וישב הגר ה ד ב ר כי ״וכסינו א ת דמו״ ופירש׳׳ י ״ונעלים א ת מיתתו׳" בלומר ה ל א מוברחים אנחנו ל ה ע ל י ם א ת מ י ת ת ו מאבינו שלא גורל לומר אנחנו הרגנוהו ואנחנו רוצחיו ,מ מ י ל א יהי׳ יוסף ב ס פ ק חי וספק מ ת וישאר ח ל ק ירושתו מונח ע ר שיבוא אליהו ,לכן כ ת י ב כי נהרג את אהינו ולא כ ת י ב כי נהר נהו או כי נהרג את יוסף בוודאי רמז להם על קריבת ח אחיה לענין הירושה ,ואין לומר שרמז להם על ה מ ל ת האדרה ,ה ל א זה אמר בפסוק השני וידינו אל תהי בו כי אחינו בשריני הוא זהו בפירוש ח מ ל ה ,אבל פה כתיב ס ת ם כי נהרג א ת א ח י נ ו ,ולא אחינו בשרינו בוודאי קאי על הבצע והממון של ירושת א ח י ה ם ,וזהו שתרגם מה ממון נתהני ל נ א ,כלומר מה ממון נתהני לנו ארי נקטול ית אהונא שהוא אחינו ואנחנו יורשיו ונכםי ית דמי׳ ונעלים א ת דמו לומר כי אנחנו שפכגו את דמו כלומר מוברחים אנחנו לנעלים את מיתתו ושפיכת ד מ ו ,ובזה יומתק התרגום לקמן )מ״ט כ״ג( אצל ב ר כ ת יעקב לבניו קודם מותו וקנטר את אחיו ב ב ר כ ת יוסף וימררוהו ורבו וישטמוהו ״בעלי חצים" ותרגם בעלי חצים ,מרי פלגיתא ,ומביא רש״י שם התרגום ופירשו לשון ותהי המהצה אותן שהיו ראויין לחלוק עמו נ ח ל ה עכיל רש׳׳ י ,ודברי רש״י סתומים בלי ביאור הלא יעקב קנתר אותם וימררוהו ו ר ב ו וישטמוהי והתרגום בר.רגם מרי פלג ותא על בעלי חצים ומה זה דבר קגתר ,אותם שהיו ראויים להלוק עמו ג ה ל ה , א מ נ ם כ א ש ר כתבנו אין לך ד ב ר קגתר יוהד מזה ,אותם שהיו ראויים לחלוק עמו גחלת אביהם והם רצו להרוג אותו ולהלוק ביגיהם הלק ירושתו ,לולא יהודה שאמר להם מ ה בצע מ ה ממון גתהגי לגא ולא ת ק ב ל ו ח ל ק גחלתו ,ומסיים ע״ז הכתוב באן וישמעו אחיו ותרגם וקבילו מיגי׳ אחוהי: <ל'( ויאמר הילד איננו ,ואמר ״עולימא״ ליתוהי ,מ ה שתרגם עולימא ולא רביא שהוא תרנום של ״ילדי כיון שהוא בן שבע עשרה שנה יצא מ כ ל ל ילד וראובן קראו ילד מרוב צערו ורהמנות ומעיו המו עליו והוא צעקת ה ל ב ,וכן לקמן )מ״ב כ״ב( הלא אמרתי אליכם אל תהטאו ב י ל ד ,ונם שם הוא מאמר ראובן והוא הבכור קראו ברחמיו עליו בשם ״ילד״ וגם שם מתרגם אל תהטאון ״בעולימא' ועיין מ ה שכתבנו לעיל )ירא י״ב(: )ל״ג( טרף טורף יוסף מקטיל קטיל יוסף ,מה שכתב בזה הררניא ומקשח מן טרפות ה ב ה מ ה ,אין בזה דמיון ולא שייך לומר שתרגם באן מפני כבוד א ד ם ,כמ״ש ה ר ר נ י א ,שם ב ת י ב טרף יטרף יכול להיות א ם טרף אפילו אבר א ח ד נ מ י ישלם ל כ ן תרגם שם תביר שהלשון תביר משמע כן ,וכן לעיל)ל״א ל״ט( טרפה לא ה ב א ת י אליך ת ר ג ם ״תבירא״ משמע נמי ע״י אבר ג טרפה כגון טרפות זאבים ,ולא גובל לומר שאכלוה כולה ה ל א כתיב אח׳־ז אגבי אהטגה ותרגם דהוה שגיא ממנינא שהי׳ הסר מן המגין)ועיי ל ע י ל ( ,א ב ל כאן אין בזה שום דמיון כ ל ל דהא כתיב היה רעה אכלתהו ועוד כתיב יוםף איננו שאין ישגו בעולם כ ל ל ,לכן תרגם מקטיל קטיל שהוא מיתה שלא כדרך העולם שהוא הריגה תרגם קטיל לא הרצה תרגם לא תקטול ואוגקלם תרגם לפי הענין ז ) ל ״ י ( /־רשם״ שק ב מ ת נ י ו ,״ואסר״ ־שקא בחרצי׳ ,מ פ ר ש ל ש ה י כ מאי ו י ש ם ״ואסר״ ש א ץ שק ללבוש ואם ישים את השק במתניו הלא יפול א ב ל אם יאםר אותו מתקיים 1 )ל״ח( בי ארד אל בני א ב ל שאלה ארי איחית על ברי ״כד״ אבילא לשאול ,מוסיף מ ל ת ״כד״ שהוא הוראות הזמן ,שלא יהא משמע שירד א ב ל ש א ל ה ,כיון שירד לא שייך לומר א ב ל ,בלומר אין לאחר מיתה א ב י ל ו ת ,לבן מוסיף ״כר״ שהוא ב ע ת ׳׳ר,״פ ב ע ת אבלותי ארד ש א ו ל ה ,והכוונה אהי׳ באבלי עליו כל ימי חיי עד ר ד ת י בקבר : ער נפש פרשת ישב הגר סג 125 )ל״י( שר ה ט ב ח י ם ,ר ב קטוליא ,לא ברש״י ש ב ת ב שוחטי ב ה מ ו ת ה מ ל ך ,והרמב״ן ב ח ר ד ע ת אונקלם ועיין במזרחי מה שטען על הרמבין והצדיק דברי רש״י א ב ל האע״ז כ ת ב ו ד ל שר הטבחים תמצא זה הלשון על חרג ועל בישול ודברי ה מ ת ר ג ם הארמי נבונים עכ״ל האע״ז ,ואם געיין ב ד ב ר גם רש״י והרמב״ן צדקו יחדיו : ל ח )ב׳> ב ת איש כנעני .תגרא״ ולא כנעני ממש שאין ארור מ ת ד ב ק בכריך כמ״ש לעיל )ט׳ כ׳׳ה( ויאמר אריר כנען וגו׳ ובמו דאיתא )פסחים ךף ג׳ עיא( והזהיר את יעקב ובא יהירה אפשר בא א ב ר ה ם והזהיר את יצחק בא יצחק ונםיב כנענית אר״ל ב ת גבר תנרא דבתיב כנען בידו מאזני מ ר מ ה : )טי( ו י ד ע אונן כי לא לו יהיה ה ז ר ע ,וירע אונן ארי לא על שמיה מתקרי זרעא )שיבושים בההימשים אשר עם הפירוש נתינה לגר בתרגומו ״בר״ זרעא כאן איזה פ ע מ י ם ,בי .בר״ זרע נקרא זרע ה צ מ ח י ם וצריך למחוק ת י ב ת .בר״( והרוע׳׳ א בנתינה לנר מביא א ת דברי הדמב״ן מ ה שטען על רש׳׳י וז״ל ומה שהקשה על רש״י קשה ייתר על הת״א וכו׳ ולענ״ד ברור שכוונת הת״א לא שיקרא הבן בשם אחיו דא״כ ה ד ל לתרגם ״בשום״ וכו׳ וכן על שם אחיהם יקראו ב נ ח ל ת ם על שום אחיהון וכן יקום ע ל שם אחיו תרגם יקום וכו׳ עכ״ל ואין ביאור ב ד ב ר י ו ,שם הוא בסמיכות על שם א ח י ה ם ,לכן תרגם גם בסמיכות על שום אחוחון ,וכן יקום על שם אחיו גם םםיכית הוא והאיך הי׳ יבול לתרגם באופן אחר רק על שמא דאחוחי ,אבל כאן כתיב על דרך נםתר כי לא לו יהיה הזרע ותרגם ארי לא על שמי׳ ב ד ר ך גםתר והאיך יכול ל ת ר ג ם ע ל שום ,ומה שהרמב״ן ט ע ן על רש״י לא שייך זה לאיגקלם ,ולא כמ״ש הררנ״א עיי״ש, ונוכל לומר בכוונת אונקלם וידע אינן ארי לא על שמיה מתקרי זרעא שהכל יאמרו שהוא בן ער ולא בן אונן במ״ש קורם והקם זרע לאהיך כי גם קודם מתן תורה הי׳ בן בישראל ו ה א ב ו ת והשבטי יה קימו את התורה עד שלא נתנה כמי שאמרו ח ד ל ב א ב ר ה ם ,ויהודה הי׳ הראשון שציוה לבנו לקיים מצות י מ ם כמ״ש ב מ ד ר ש ,ולא רצה אונן שיקרא .הבן היולד ממני על שם אהיו ה מ ת שהכל יקראו אותו בן ער )יכמש״ב הרשב״ם שהיו מקפידים בכך עכ״ל( אבל לא בווגת התרגום שיהא ה ב ן עצמו נקרא ער ע״ ש ה מ ת כפירש״י ,ואולי כן נם בכוונת רש״י והקם זרע ,הבן יקרא על שם ה מ ת בלומר שהכל יאמרו שהוא בן ה מ ת )כי רש״י דקדק לומר הבן יקרא על שם ה מ ת סתם ולא הזכיר ע ר ,דהבי הול״ל ,הבן יקרא על שם ה מ ת ״ער״ והשמיט רש׳׳י מ ל ת ע ר ( ,ואפשר לומר שיתורץ בזה ט ע נ ת הרמב״ן על רש״י ,ומצאתי במדרש לקת טוב והוא פסיקתא זוטרתי ,וז״ל ויאמר יהודה בא אל אשת אהיך מ ל מ ד שהיו גוהגין על היבום קודם מתן תורה ממצות הרעת וכר והקם זרע לאחיך מכאן תשובה לאומרים אין ה י מ ם תלוי אלא ב נ ה ל ה ,שהרי עדיין ל א היתד ,נ ה ל ה לישראל שגאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואומר ודור רביעי ישובו הנה עכ״ל הפסיקתא ,ונראה שכוונתי ל מ ה שאמר מכאן תשובה לאומרים אין היבום תלוי אלא בגהלה ,זה התשובה רק על ענין של יהודה ש ה י מ ם של יהודה לא תלוי בגחלה אבל אחר מתן תורה בוודאי תלוי ב נ ח ל ה , וכמו דאיתא ב מ ס כ ת יבמות )דף ק׳׳ר( ת״ר והי׳ הבכור מיכן שמציה בגדול ליבם וכו׳ על שם אחיי ״לנחלה׳׳ )ופירש״י יקום היבם על שם אחיו לנחיל גחלתו ולא יחלקו אהיו עמו( וכן ה ל כ ה ברמב״ם פ׳׳ג מ ה ל כ ו ת גחלות ה ל כ ה ז׳ ובשו״ע אה״ע סימן קם״ג סעיף א׳, ומדברי הפסיקתא יבואו דברי רש״י על מ כ ו נ ן ,ועוד הלא רש״י גופא בפ׳ תצא יהיה ה ב כ י ר יגי׳ יקום על שם ה מ ת פירש״י זה שייבם את אשתו ימול נ ח ל ת ה מ ת בנכסי אביו עב״ל רש״י ,ולא פירש • כמו.שפירש כאן הבן יקרא על שם ה מ ת ,אלא ע״כ שרש״י מ ח ל ק י מ ם של אהד מ״ת מיבים של יהודה של קורם מ ״ ת ,שלא הי׳ ל ה ם גהלה בארץ כדברי הפסיקתא ן 126 נפש פרשת וישב הגד ושחת א ר צ ה ,ו מ ח ב ל ״ארחיה״ ״על׳׳ א ר ע א ,התרגום מוסיף ה ש ת י ת י ב ו ת מ ל ת ״ארחיה״ ותרגום של דרכו( ו מ ל ת ״על״ וכוונתו אל ה כ ת ו ב גבי דור ה מ ב ו ל )לעיל ו׳ י״ב( כי השהית בל בשר א ת ״דרכו״ ,על״ הארץ ותרגם כמו כאן א ר י .ח ב י ל ו ׳ כ ל בשרא אגש ״ית ארהיה על ארעא״ ושגי הכתובים הללו לההטא של מוציא זרע ל ב ט ל ה )לפי דעת ר׳ אליעזר רבו של אוגקלם( ב מ ס כ ת גדה )רף י״ג ע״א( ר׳ אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין באלו מביא מבול ל ע ו ל ם ,ופירש״י שעבירה זו היתה בידם דבתיב כי השהית כל בשר א ת דרכו וגו׳ ואמרו ברותהין קלקלו עכ״ל רש״י ,וזהו אשר כ ת בגו בכללי התרגום שדרך התרגום לתרגם הכתוב הסתום ,מן המפירש במקום א ח ר ,וכאן לא כתיב מ ל ת דרכו לכן קלע אל השערה לפרש מן המפורש שם שכתוב שם מ ל ת ״דרכו״ ו מ ל ת ״על״ כי השחית כל בשר א ת דרכו על ה א ר ץ ,לכן הוסיף מ ל ת ארהיה בלה״ק דרכו גם על ארעא כמ״ש שם ,וכוונת התרגום בזה ל מ ה דאמר הגמרא בריש מ ס כ ת קידושין )דף ב׳ ע״ב( וביאה אקרי ״דרך״ דכתיב ודרך גבר ב ע ל מ ה בן דרך וגו׳ לכן מוסיף מ ל ת ארהיה דרכו להבין כווגת הכתוב שאוגן היה מ ח ב ל ומשחית דרך ביאה ״על הארץ״ : )י״ב( והירח רעהו ,והירה רחמיה ,פירוש א ו ה ב ו ,א ב ל ב כ ה י ת תרגם על רעהו ח ב ר י ה , כמו שאמרו ח ד ל בגמרא רעהו ולא מצרי שמדבר הכתוב בישראל חבירי׳, א ב ל הירד .היה בר עממין לבך תרגם רהמיה תרגום של א ו ה ב ו ,וכפירש״י לעיל )פסיק א׳( עד איש עדולמי גשתתף עמו ,ובל״א )געשעפטס פריינד( וכן מציגו שתרגם על אוהבו של מ ו ש ל ,לעיל נב״ו ב״ 0ואחוזת מרעהו וסיעת מרהמוהי ועיי״ש מה שפירשיי ועיין )שמות י״א ב׳( מה שכתבגו שם ב ע ד ה : )י״ר( ו ת ת ע ל ף ,ואתקגית ,כלומר תיקגה ליופי את הצעיף אשר כםתה א ת ראשה שלא תראה כעוטיה ,ולא תרגם כפירש״י שבםתה פגיה שלא יכיר ב ה עכ״ל רש״י ,וראי׳ ל ד ב ר שכווגתו ליופי שכן תרגם לקמן )מ״ג כ״ד (.ויפינו א ת המגהה ואתקיגו ית תקרובתא ופירש״י עטרוהו בכלים גאים ע כ ״ ל ) ,דברים כ״ ב הי( ל א יהיה בלי גבר יעל אשר ,ולא ילבש גבר שמלת אשד ,תרגם לא יהי ״תיקוף זין דגבר על א ת ת א ולא ״יתקן״ גבר ״בתיקוגי״ א ת ת א ,ועיין מה שכתבגו )שמות ל״ג וי(: )י״ש ופתילך ,ושושיפך ,רש״י פי׳ תרגום שושיפא שמלתך שאתה ת כ ס ה ב ה ועיין ברםב״ן: )כ״א( ל א היתד ,בזד ,ק ד ש ה ,לית הכא מ ק ד ש ת א ,לא תרגם כלשון ה כ ת ו ב בלשון עבר לא ה ו ת ,שהוא תשובה שלא מעין השאלה בי שאל בלשון הווה איה בזה ה ק ד ש ה ,לכן מתרגם ומתקן לשה״כ גם על לשון הווה לית הבא מקדשתא תרגום של מ ל ת אין ל י ת ,ו מ ל ת אין מתרגם רק בביגוגי כמו שהוכחנו בכללי התרגום ,ורש״י פירש לעיל )כ״ט ג׳( כ ל לשון הווה משתגה ל ד ב ר בלשון עתיד ובלשון ע ב ר לפי שכל דבר ההווה תמיד כבר הי׳ ועתיד להיות עכ״ל רש״י ,א ב ל בלשון ארמי איני כן י• לכן תרגם כלשון ארמי ורו״ק )כ״ 0ולא יסף עוד ל ד ע ת ה ,ולא אוסיף עוד ל מ ר ע ה ,תרגם כפירוש הראשון של רש״י ולא יסף ,י״א לא הוסיף וי״א לא פסק ותכירו גבי אלדד ומירר ולא יספו ומתרגמינן ולא פסקו עכ״ל רש״י ,ויש להבין למה הגיח רש״י הראי׳ שמביא הגמרא מן ה כ ת ו ב קול גדול ולא יסף )סיטר ,דף י׳ ע ״ נ ( ולא יסף עוד ל ד ע ת ה אמר שמואל וכו׳ כיון שידעה שוב לא פסק מ מ נ ה כתיב ה ב א ולא יסף עוד ל ד ע ת ה וכתיב התם קול גדול ולא יסף עכ״ל הגמרא וכאן מביא רש״י הראי׳ מן אלדד ומידד ומן התרגום ,הרי גם קול גדול ולא יסף מתרגם גם ולא פ ס ק ,וגראה לומר שרש״י לפעמים מ נ י ח ד ר ש ה הז״ל נפש הנר פרשת וישב סד !27 הז״ל ו מ פ ר ש ל פ י פשוטו ש ל מ ק ר א ,ובן נמי מ נ י ח רש׳׳י ל פ ע מ י ם ראי׳ ש ל ח ד ל ו מ ב י א דאי׳ היותר קרוב ל פ ש ט ו ת ה כ ת ו ב ,ובאן יותר קרוב לפשטית ה כ ת ו ב ל ה ב י א ראי׳ מ ן א ל ד ד ומירר שהוא מן ה א ד ם ע ל ה א ד ם א ב ל שם ב ג מ ר א הוא רק ד ר ש ה ע ל הקב״ה ד ש ם וודאי ל א פ ס ק במו דאיתא בםגהדרין )דף י׳׳? עיא( א ל א מ ע ת ה קול גדול ולא יםף הכי נ מ י ד ל א אוסיף ה ו א אלא דלא פסק הוא ופירש׳יי •קול שכינה א י מ פוסק לכך מ ב י א רש״י הראי׳ מ ן א ל ד ד ו מ י ד ד ,ודקדק רש׳׳ י בלשוגו ל ו מ ר והכירו גבי אלדד ומירר ולא אמר כמו גבי אלדד ומירר כלומר והבירו מן האדם על האדם : )שייך לעיל()כ״די( ל א י ש אשר אלה לו אגבי ה ר ה ,ל ג ב ר די אלין די לי׳ מיניה אנא מעדיא, מוסיף מ ל ת די תרגומו של אשר על מ ל ת לו המורה על בנוי הקבין מייגע בל״א(, בלומר ש ל ו ,וגם מוסיף ״מיניה״ שהוא תרגום של ממני ,מיני׳ אגא מ ע ד י א ,מ מ ט אגבי ה ר ה ,כדרכו להוסיף על ההםר בקרא וכן מוסיף להלן בפסוק צדקה מ מ ג י ,זבאה מגי מעדיא ,ימיסיף מ ל ת ״הרה״ שתרגומי מעדיא החסר ב כ ת י ב ,דהו׳׳ל ל מ כ ת ב ממנו אנכי ״הרה״ ,ושאלת ת מ ר ותשובת יהודה הי׳ זה לעומת זה לפי התרגום ,היא אמרה ב ש א ל ת ה ממנו אנכי הרה בלשון מ מ נ ו ,ויהודה אמר בתשובתו צדקה ממני גם בלשון ממגי מ ע ו ב ר ת ,כהוספת התרגום מ ל ת מעדיא ,זהו לפי פשוטה של מ ק ר א ,ולכן כ ת ב רש״י ורז״ל דרשי שיצאה ב ת קול ואמרה ממגי ומאתי יצאו הדברים ובו׳ עיי״ ש שרז״ל דרשו מ ל ת ממני ל ד ר ש ה ,גמצא לפי התרגום הוא פשוט מקרא קצר כ כ ל המקראות ק צ ר ו ת ,והוסיף התרנים מ ה שהסר בקרא מ ל ת הרה ומוסיף מעדיא ה ר ה ,א ב ל לפי חז״ל הוא היפוך מן התרגום ,שיתיר בקרא מ ל ת מ מ נ ו ,והו״ל ל מ כ ת ב רק צדקה וכפירש״י צ ד ק ה ב ד ב ר י ה ,ו ת י ב ת ממנו יתירה ב ק ר א ,וכיון שיתיר הוא דרשו ה ד ל ש מ ל ת ממנו ל א אמר יהודה ,ואמר רק צדקה ,והפירוש צ ד ק ה ב ר ב ד י ה ,ומלת ממנו אמרה ה ב ה קול ,בפירש״י יצתה ב״ק ו א מ ר ה מ מ נ י וכו ־• ודו״ק. לט )חי( וימאן )יוסף( ,וםרב ,ה נ ה בכל התירה תרגם על מאן ס ר ב ופירושו הוא מ ס ר ב ב ד ב ר ואינו ח פ ץ לעשותו ובלשון הש״ם נקרא סרבן *( ז )י״א( ויבא ה ב י ת ה לעשות מ ל א כ ת ו ,ועל לביתא ל מ ב ד ק ב כ ת ב י הושבגיה ,כדאיתא במדרש ורב נחמי׳ אמר יום תיטאטירון היתר ,והלכי הכל לראות והוא ל א ה ל ך אלא ויבא הביתה לעשות מ ל א כ ת ו ,ל ח ש ו ב חשבוגות של רבו עכ״ל המ״ר ,והתרגום והמדרש דייקו מאי ״מלאכתו״ הלא הי׳ רק פקיר על בית ארוגיו כמ״ש ויפקדהו על ביתו וכל )אשר( יש לו נתן ב י ד ו ,לכן פירשו רק ל מ ב ד ק ב כ ת ב י חושבני׳ כי ביוראי השגחת יוסף *( הערה איתא במדרש וימאן ויאמר אל חשת אדניו ר׳ יודא ברבי אמר בדבר מצוה ממאנין בדבר ע ב י ר ה אין ממאכין בדבר מצות ממאנין מאן יבמי ב ד ב ר ע ב י ר ה לא כ״ש ופירש המ״כ בשס רש״י יוסף הי׳ דן קיו ב ד ב ר מצוה סמאגין מאן יבמי ב ד ב ר עבירה לא כיש ע כ י ל ה מ י ר ,הנה המדרש צריך ביאור מה הרגיש בזה דיי •ברבי שצריך לדרשה הזאת ומה ס ו נ פ ו ב ז ה ,ונראה דקשה לי׳ י ס מ י כ ו ת דיוםף ו פ י מ י פ ל נ נ פ ס הפרשה דלעיל מענין יבוס ,כמו שכתוב בא אל אשת א ח י ך ויבס א ו ת ה ,ועוד הי׳ קשה לו הלשון וימאן דהול״ל ולא אבה י ו ס ף ,שלשון מאן ט פ ל בדבר שעליו ל ע ש ו ת , כמן בדבר מצוה כמיש )שמות מיז כ י ח ( עד מתי ״ מ א נ מ ם ׳ לשמור מצותי ותורותי והם מ א ט ל ע ש ו ת ם ,אבל על הפרשה מאיסורא נופל הלשון ,לא א ב ה ׳ כמיש )משלי א ׳ י׳( בני אם יפתוך חטאים אל /ת א ב ה * ,ויוסף הפריש א״ע מן העבירה הול״ל ולא אבה יוסף ,וזה אמר ר י י ברבי שיוסף חשב ב ע ת הזאת חשבון ה נ פ ש , י ו ס ף ,מאי וימאן והי׳ תמה על עצמו מ ה זאת שבוער בקרבי לעשות העבירה ה ז א ת ,הלא פוטיפרע אשה ,מצרית 128 נפיש יוסף הי׳ נ כ ת ב ה ה ו צ א ה ו ה ה כ נ ס ה ת ה ו שפירש״י מ מ ם ׳ ס ו ט ה <דף ליו( ל מ ב ד ק ב כ ת ב י ובו׳ ,וח״א ל ע ש ו ת על ה ע ב י ר ה ,והתרגום פ ת ר לזכית פרשת וישב הגר בספרי החשבון וזהו ,מלאכתו״ מלאכה נקיה ו ק ל ה , ר ב ושמואל ח ד א מ ר מ ל א כ ת ו מ מ ש בפירוש התרנים צרכיו ,ו כ ת י ב ״מלאכתו״ בלשון נקיה וכוונת ה כ ת ו ב ו ל ש ב ח של יוסף בדרכו תמיד כמ״ש לעיל )ל׳׳ד י״:0 ויגם מצרית היא כושית ושחירה *( ואני נ ע ר ר ך ויפה תואר ,ולפי ה ט ב ע היי נפשי בחלה בה )כי איתא במדרש שנמתחה קשתו ונתפזר זרעו וכו׳( ואמר אין זה כי א ס מים ג ט ב י ס י מ ת ק ו ,ועוד יותר תזה הי׳ יוסף הצדיק חשב בחשבון נפשו אלו היחה אשה מצריה כזאת נפלה לפני ליבום הלא ה ת ו ר ה היתה פוטרני ממצוה הזאת כמיש ) ד ב ר י ם כ י ה ז׳( ואס לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ו א מ ר ה ״מאן' יבמי להקים לאחיו שם בישראל וגו׳ ועמד והמר לא חפצתי לקחחה וגו׳ וזה הק״ו אשר אמר ר׳ יוסי ברבי שדן יוסף קיו בעצמו בדבר מצוה ממאנין שהחירה החידה לומר ״מאן יבמי להקיס שם בישראלי ולמאן המצוה אשר אנכי מצווה עליה לעשותה כיש שמחויב אנכי להיות סרבן ולמאן העבירה הזאת ולפרוש מ מ נ ה ) ,והראיות יבואר למטה מן ה פ ס ו ק י ם ( ,וידוע שמלת מאן יסודו ״אין׳ )כמו דאיחא במס׳ קידושין )דף ד ע י א ( כתיב מאן בלעם ומאן יבמי ד לא כתיב בהו י ר ד והכא כתיב בי׳ י ר ד עכיל ה ג מ ר א כלומר והכא כתיב וזרע אין לה ב י ר ד ודרפינן עיין לה לזרע זרעה ולזרע פסול עיייש נשמע מזה שמלת מאן הוא ״ א י ך ( כלומר לאו ומלת אבה מ ת ה פ ך הן ולאו א ב ה ולא א ב ה ,ולכן אצל ה ק ב י ה לא מצינו מלת ״ מ א ך שתרגומו ס ר י ב ,ורק מלת אבה ד׳ או לא יאבה ו כ ד ו מ ה ,יען שברצונו הכל כי מי יאמר לו מה ת ע ש ה ,ורק ח מ ס אחת ־ ה ו ר ה כתיב מאן אצל ה ק ב י ה ,ומי א מ ר זאת בלעם הרשע ) ב מ ד ב ר כ י ב י״ג( ויקס ב ל ע ם ב ב ק ר ויאמר וגו׳ כי ״מאן׳ ד׳ לתתי להליך ע מ כ ם והרגיש בזה אונקלס מלתרגם כמו שתרגם בכל ההורה על ״מהן׳ ״ ס ר י ב ׳ ותרגם באיפן אחר כי מאן ד׳ לתתי להליך ע מ כ ם ״לית ר ע ו א ׳ ק ד ם ד׳ למשבק למיזל ע מ כ ו ן ,אמנם בא א ח י כ משה רבינו ע״ ה במשנה תורה וכחש א ת ב ל ע ס וביטל דבריו ו א מ ר ״ולא אבה ד׳ לשמוע אל ב ל ע ם ' וגו׳ ) ד ב ר י ם כ״ג ו ׳ ( .ומלת מאן ט פ ל על מיאון המלוה כ מ ׳ ש ,גם על מיאון בדבר היושר ג ם מיאון בדבר דרך א ר ץ ) ,לקמן מ״ח י י ט ( וימאן יעקב ויאמר ידעתי בני גס ידעתי כי זה הבכור ועליו היושר והצדק להקדימו ב ב ר כ ה ,א מ נ ם מאן אנכי כי אחיו הקטן יגדל מ מ נ ו ,וכן וימאן ל ה ח נ ח ס דלעיל אצל י ע ק ב שמצד היושר לקבל תנחומין ואולי גס ע פ י י ה ד י ן ,א מ נ ם לה רצה ומיאן בחנחומין כא ר פירש רשיי וכן במדרש אין א י ס מ ק ב ל תנחוחין על ה ח י ) ,שמות ט׳ ב׳( חאן לשלח את ה ע ם וכן )שם( כי אם ״ מ א ך אתה לשלח א ת ה ע ם ,שם הי׳ פ ר ע ה מצווה מ א ת ד׳ כמי׳ ש שלח א ת עמי ו י ע ב ד נ י ,וכן וימאן ה מ ל כ ה ושתי שהיא היתה מצווה מאחשורוש המלך והיא מאנה לבוא בדבר ה מ ל ך ,וכן ה ר ב ה , ומלת אבה הוא רצון חפשי אבה ולא אבה כמיש אולי לא תאבה האשה ללכה אחרי שהוא בלי מ צ ו ו ה ,וברצונה ח פ ש י ו ח ,ומיין מה שכתבנו ב ע ד ה )שמות כ י ב ט י ז ( עצ פ ס ו ק ואם מאן ימאן אביה ו ג ו ׳ : ׳ *( הגייה ובזה יובן הגמרא )סנהדרין דף כי( שקר הקן זה ״יוסף" והבל היופי זה בועז ,על מלת הן כתבו המפרשים שהוא לשון הגס וכן פירש הגר״א שס וזה יוסף נתגבר על יצרי יבועז נ י נ י ר על יצרו יוסף נתגבר על יצרו &ל פיטיפרע רק כחן וכחעס כי היתה כושית ושחורה ,ירק ידם מיביס ימתקו ,זהו שקר ההן זה יוסף אבל בועז נתגבר על יצרו שאמר הבל היופי יען פרי.ז המיאייה היתה יפת תואר בת מלכים בתו כל עגלון מלך מואב ,והראה לי הגאון בעהמ״ה ספר :ראש 9גה אשר כן הוא כמדרש רות )פ׳ די( ויקר מקרה א״ר י ו מ ן כל מי שריאה אותה )את רות( מריק קרי )מהמת מפיה( עכ״ל המדרש ־ נפע פרשת וישב פה !29 הגר )י״ב( וינם ויצא ה ח ו צ ה ,וערק ונפק ,ל ש ו ק א ״ ,מ ה ש ל א ת מ ס החוצה ״לברא״ במו שתרו .ם א צ ל א ב ר ה ם לעיל )ט״ו ח׳־( ויוצא אותו ה ח ו צ ה ואפיק יתי׳• ״לברא״ כוונתו בזה שיוסף קיים ובורח מן ה ע ב י ד ה והשוק הוא רחוב רחוק מ ן ה ב י ת ואם הי׳ ת ר ג ם ל ב ר א הי׳ מ ש מ ע ו רק חוץ ל ב י ת ש ב ר ח ל ב ר א א צ ל ה ב י ת והוכחת התרגום ל ז ה עיין מ ה שכתבנו ב ע ד ה על זה ל ע י ל )ט׳ כ״ב( ע״פ ויגד לשני אחיו ב ח ו ץ : נב״א( דתן חגו בעיגי שר ב י ת ה ס ה ר ,ויהבי׳ לרהמין בעיני׳ ר ב ב י ת אסירי ,התרגום מ ה פ ך הכווגה דלפי פשטות ה כ ת ו ב ויתן הגו ובי יוסף הי׳ לו חן וגת ן חגו בעיני שר בית הסהר ה ל א יוסף הי׳ מקבל החן מ מ ט לכך תרגם ויחבי׳ לרחמין ונתן לו לחן בעיגי שר בית הסהר ועיין מה שבתבגו בזה ברוהב ביאור )שמות ג׳ כ׳׳א(: ויט אליו ה ס ד ,״ונגד״ ליה הםרא ״נגד״ הוא תרגום של ״משך״ ״וימשכו״ ויעלו את יוסף תרגם ״ ו נ ג י ד י ואסיקו ית יוסף )לעיל ל״ז כ״ח( ותרגם כן יען בי תרגומו של ״יט״ הוא ״םט״ )אבלעגקען( )במדבר כ״ב כ״ג( ״ותט* האתון וםטת אתגא להטותה הדרך לאםטיותה לאורהא ,וכאן אין מקום לתרגם כ ן ,כי יהי׳ היפוך כוונת הכתוב לכן השכיל אזנקלם לתרגם ״נגיד״ ״משך״ אליו הסד וכלשון הנמרא )מנילה דף טיו( אסתר ירקרוקת היתה יחוט של ״חסד משוך״ עליה.׳ )ב״ב( ואת כל אשר עשים שם הוא הי׳ עשה ,וית בל דעבדין המן על מימריה הוה מהעביר, לפי דעת אונקלס הי׳ יוסף ב ב י ת הסוהר ממונה ופקיד על בל האסירים אשר היו ש ם ,כמ״ש ב ת ה י ל ת הפסוק ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את בל האסירים אשר ב ב י ת ה ס ה ר ,ובן תרגם לקמן כי שטו אותי כ ב ו ר ארי ״מטאו׳־ יתי נתנו לי ה ת מ נ ו ת בבור כאשר נבאר לקמן ,וראה שהאסירים יושבים בטלים בלי שום עבורה ,ויצא מזה שתים ר ע ו ת ,אי ,כי ה ב ט ל ה מביאה לידי שעמום ,ויושבים ודואגים בינון ואנחה על אסונם כל היום ,ב ׳ ,יניע מזה הידק לאוצר ה מ ל ך ,כי יוציא מננזי המלך סך עצום ל כ ל כ ל ם וללובשם ולהספיק כל צרכיהם ,לכן ראה יוסף ותקן את המכשלה הזאת , ונתן לכאו״א מן האסירים עבירה לפי פעלו בחשבון ובדעת י ש ר ה ,ובזה תיקן את המעוות ,לגנזי המלך באה שבר עבודתם למלא בזה ההוצאה ואולי גם הותיר ,וגם האסירים האומללים שכהו ב ע ת עבורה להרהר ולהשוב את מצבם ה ר ע ,בי נתנו ל ב ם לרעיונם על ה ע ב ו ד ה ,וזהו כוונת אונקלם ,כי לכאורה קשה לשה״ב ל מ ה כתיב ואת כ ל אשר עשימ בלשון הווה) ,ויותר קשה להתרגום כי מיותר לנמרי הצי הפסוק והי״ל ל כ ת ו ב רק ויתן שר בית הסהר ב י ד יוסף את בל האסירים אשר בבית הסהר ותו לא מהו ואת בל אשר עשים שם הלא תפושים איגם עושים מאומה רק יושבים על המסגר(, הול״ל ואת כל אשר ״עשו״ בלשון עבר כמו בסיף הפסוק הוא ״הי׳ עשה״ בלשון ע ב ר , לבן כוונת הכתוב ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את בל האסירים אשר ב ב י ת הסהר שהוא נ ת מ נ ה לפקיד ומצור .עליהם ,ונתן להם עבודה ,וכן נשאר עד היום ההוק במצרים שהאסירים יעבדו עבורה ש ם ,והשמיענו הכתוב ,ואת כ ל אשר עשים שם״ היום שם במצרים הוא הי׳ עשה ,יוסף הי׳ ח י ד ש החוק ה ז ה ,וזהו שתרגם על מימרי׳ הוה מתעביד בלומר על פקודתו ועל מימרי׳ הוה מתעביד )על פי ד׳ יםעו ועל פי ד׳ יחגו ,תרגם על מימרא רה׳ כלומר בפקידת די( הוא הירש הדבר ב מ צ ר י ם , ונשאר עד היום שם שהאסירים יעבדו ב ב י ת הסהר עבודה: )ב״ג( א ץ שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו ,לית ר ב בית אסירי הזי ית כל סרחן בידיה ,התרגום השמיט מ ל ח מאומה והכנים מ ל ת ,סרחן״ שהוא ח ט א או עין וכוונתו לתקן לשה״כ כתיב ״את בל״ משמע ״הבל״ ומאומה הוא מ ש מ ע ״כלום״ הא כ י צ ד ,לכן מוציא מ ה כ ת ו ב מ ל ת מאומה ו ב ת ב ת ח ת זה מ ל ת סרחן ח ט א וכך שיעור הכתיב JTH 8 ׳ 130 פרשת וישב הגר הכתוב אין שר ב י ת ה ס ה ר ר א ה א ת כ ל ח ט א ועין ב י ד ו ,ועיין במבוא דה״ת ח ל ק שני אות מ״ם ת י ב ת מאומה: מ )אי( ויהי אחר ה ד ב ר י ם ה א ל ה ״חטאו* מ ש ק ה ונו׳ ״סרחי״ שקיא ,ל א תרגם ח ב ו כמו שתרגם תמיד על חטא דד ב כי מ ל ת םורחן הוא על ה ט א מ פ ו ר ס ם ,והלען ב פ י הבריות ותצילנה אוזן השומע לאמד נ ב ל ה ה י א ,כמו כאן אצל שרי ה מ ש ק י ם והאיפה ,וכרמתרגם יוביע פ ה שרצו לשלוח יד במלך פרעה עיי״ ש ,ולעיל בפ׳ הקודם אץ שר ב י ת ה ס ה ר ראה את כ ל מ א ו מ ה הזי ית כיי מירחן ,גם הי׳ שיחד ,כ פ י הרריות לשמצה אשר עבד עברי אנס אשת אדוניו אשר מצא הן בעיניו ויפקרהי ע ל ביתו ,נקרא סורחן שהוא מסריה ותעל צהנתה בעיני השומעים ותצילנה אזנם מ ש מ י ע ,ובן מתרנם ) ב מ ד ב ר י״ב י״א( אשר ניאלני ואשר ח ט א נ ו ,די אט פ שנא ודי םרהנא ,אשר דברו לרדד על אדון הנביאים ויותר מזה על אחיהם ע ב ד ד׳ ,ומי ומי היי המדברים צדיקי עליון אהרן ומרים ,והי׳ לשמצה בפי כ ל ישראל ,וזהי םורחן ,וכן תרגם אצל יעקב ולבן לעיל )ל״א ל ״ 0וירב )יעקב( בלבן ויאמר ללבן מה פשעי ו מ ה חטאתי כי דלקת אחרי ותרגם מ ה היכי ימה ״סירהני״ בלימר ד ל ק ת אחרי כמו שרודפים אחרי הגנב ,כי מששת את כ ל כלי מה מצאת מ כ ל כלי ב י ת ך ,וגם פה גופל לשון םורחן ל א מ ר אשר יעקב הצדיק ח׳׳ו גנב ה ו א ,הרי הדבר מסריה יותר מ ה נ ב י ל ה ,וכל השומע תצלינה שתי איגיי ,היש חילול השם יותר גדיל מזה ,זה א מ ר יעקב וירב בלבן : )י( והנם זועפים והא אנין ״נסיסיך עיין לעיל )ל״ר ז׳( מה שכתבנו בזה ) :י׳׳א( ו א ש ח ט ועצרית עיין רש״י : )י״ג י״ר( בעוד שלשת ימים ״ישא פרעה את ר א ש ך ״ידכרינך״ פרעה יזכירך פ ר ע ה , ורש״י פירש לשון חשבון כשיפקיד )פרעה( שאר עבדיו לשרת לפגיו בסעודה ימגה אותך עמהם עכ״ל ר ש״ י יזהו כפירוש התרגום במקום א ח ר ,כי תשא את ר א ש ,ארי ת ק ב ל ית חושבן ,גשא א ת ר א ש ,יקבל ית חושבן וכן הרבה ,א ב ל כאן נטה התרגום מזה הפירוש ומתרגם ״ידברינך׳ יען כי דחיק להתרגום להלן )פסוק י״ר( כי אם זכרתני באשר ייטב לך מ ה ו הלשון כי אם וגם רש״י והרמב״ן נדחקו בפירוש המלית של בי אם ע י י״ ש ,ועיר ק ש ה לו גזה שכתיב בפםיק )ט״י( כי ״שמי" איתי׳ בביר ו ל א כתיב בי נתנו איתי בבור בלשון שכתיב ל ע י ל )ל״ט כי( ויקח אדני יוסף אותו ״ויתנהו״ אל בית ה ס ה ר ,לכן פירש התרגום את הכתובים על זה הדרך ,אשר אמר יוסף אל שר המשקים א ח ר ש פ ת ר לו חלומו ל ט ו ב ,בעוד ש ל ש ת ימים ישא פרעה את ראשך ״ידכרינך״ יזכירך פרעה מעצמו בלי שום סיבה ומזכיר ומעורר לי לזה להשיבך על כנך ותרגם על ״שמושך״ ו מ ש מ ר ת ך ינתת כים פרעה בידו כ מ ש פ ט הראשון אשר היית משקהו ,ותראה כי בן יהי׳ כפתרוני *( ,ויש לך להתבינן מה ר א ה על כ כ ה ,ומה הגיע אליו להזכירני דווקא א ח ר הפתרון ש ל ש ת ימים ב ל י שום מליץ ומזכיר ו מ ד ב ר טוב עלי רק מ ע צ מ י הלא ד ב ר ה ו א ? דע אדוני כי יש עליון נורא המשגיח על כ ל דרכי בני אדם והיא מ ס ב ב הסיבית ו ה נ ה כ ל חיבת חמאתך ואשר נתנו אותך ב ב י ת ה ס ה ר במקום אשר אני אסור שם כמ״ש ל ע י ל )פסיק ג׳( ויתן אותם ב מ ש מ ר וגו׳ מקום אשר יוסף אסיר שם וחלומך שחלם לך ופתרוגי *( ה ד ה ומצאתי כל הרעיון הזה במדרש רכה ר׳ יודא כ ר סימון וריח כשם ר׳ יוחנן כתיב לכו חזו מ פעלו ת אלקיס וגר הקציף הקב״ה ארוכים על עבריהם ליחן גדולה לצדיקים״ פרעה קצף על עבדיו ליתן גדולה ליוסף ,עבדים על אדוניהם ליפן גדולה לצדיק קצף בגפן וחרש ליחן גדולה למרלפי עב״ל המיר .וכן יסננו; אחר איתא במסי מגילה )דף יי :כרב( ועיי״ש במהרשיא בחיא : נפש פרשת וישב הגר סו!13 יפתרוגי אשר פתרתי לך בעוד שלשת ימים ישא פרעה א ת ר א ש ך ידכרינך יזבירך .פרעה הוא רק ל מ ע נ י בי אם זברתגי באשר ייטב לך ותרגם כי אם .אלחין״ דתדברגי ה ב ל הוא רק״ בדי שתזכרגי באשר ייטב לך ותרגם ״בד״ יוטיב לך )בד הוא בעת( ב ע ת אשר ייטב לך ולמען והזברתגי אל פרעה ותרגם ותדבר ״עלי״ כלומר ו ת ד ב ר טוב עלי והוצאתני מן הבית הזה ולא תהי׳ כפוי טובה כי בל ה ח ל ו מ ו ת הולכים אחר הפה .יפתרתיך לטוב ובן יהי׳ ״ושמור הדברים האלה״ ישא פרעה את ראשך ידכרינך פרעה .י־זבירך פרעה א ת ראשך למען כי אם זכרתני באשר ייטב לך ותדבר טוב עלי לפניו והוצאתני מן הבית ה ז ה ,ואם לא תזכרני הלא בחנם יזבירך פרעה ״ידכרינך פרעה״ בלשון התרגום ,ואל ת א מ ר אדוני איך אוכל לבקש מ א ת פרעה שיתן ד ה ר והפשיות לאיש חוטא אשר רצה לאנס א ת אשת אדוניו לאמר שכבי ע מ י כי שקר הי׳ ה ר ב ה הזאת ו ע ל י ל ת שיא העלילה עלי אשת אדוני ונהפוך הוא בי היא ת פ ש ה בבגדי לאמר שכבה ־עמי ,ואדוני פיטיפר יודע מהעלילה הזאת כי שקר ה ו א ,ואך הושיבני ב ב י ת הסהר רק להוציא מ ל ב ן של הבריות )כראיתא במדרש רבה( ועשה זאת נגד רצונו רק לעשות רצון לאשתו שלא ידעו הבריות א ת ה א מ ת איך שהי׳ ,אך אדוני פיטיפר גילה זאת ליטר בית ה ס ה ר ובקש ממנו ל ה ט ו ת עמי ח ס ר ,כמ״ש ויט עמי ח ס ד ,יען שנקי אנכי מ ה ח ט א הזה וכמי׳ ש אין שר בית הסהר ראה א ת כ ל ״מאומה״ בידו ותרנם ית כל ״סורחך בידי׳ אין ^שום ״חטא״ ב י ד ו ,ואם ת ש א ל מי יאמין לך שאמת כן הוא ,אמר לו יוסף אביא לך דאי׳ לאות ולמופת כי כנים דברי אלה ,השמעת אדוני ? א ש ר איש ח ו ט א היושב .תפוש ב ב י ת האסורים יתרומם ליתן לו שם ״התמנות״ שיחי׳ שם לראש על בל האסירים היושבים שם וכל זה אתה ריאה בעיניך כמ״ש ויתן שר בית הסהר ביד יוסף א ת כל האסירים אשר בבית ה ס ה ר ,ומדויק הוא בכתוב לפי פירוש תרגומו )פסוק ט ״ 0וגם פ ה ל א עשיתי מאומה והראי׳ לזה כי שמו אותי בבור ותרגם ארי ״מגיאו״ יתי ב ב י ת אסירי ב י נתנו לי ״התמנות״ בבית הסהר ולא תרגם פשוט אחרי פירוש ה מ ל ה של שמו אותי wיתי רק מניאו יתי בלשון ה ת מ נ ו ת ודייק התרגום מ ד כ ת י ב שמו אותי ולא כתיב נתנו א ו ת י בבור כדלעיל ויתנהו אל בית הסהר *( כי הלשון שימה הוא ר ק על התמנות ב מ ״ ש שום תשים עליך מ ל ך תרגם ״מנאה תמני״ עלך ,וכן וישימו עליו שרי מסים תרגם ״ומניאו״ עליהון שלטיגין ,ושמתם שרי מקגה על אשר לי ״יתמגיגיך רבגי גיתי וכן ל ק מ ן )מ״א ל״נ( ״וישיתהו* על ארץ מצרים תרנמ וימניני׳ על ארעא דמצרימ ,ושמת עליהם ישרי אלפים ותמני עליהון ,ואשימם בראשיכם ומניתי יתהון רישי עליכון )ואל תשיבני מן ש נ י הכתובים האלה )לקמן שם פסוק מ״ א ומ״ג( ראה ״נתתי״ אותך על כ ל ארץ מצרים להרגם ״מניתי״ יתך ושם נמ׳׳ג( ונתץ אותו על כל ארץ מצרים ותרגם ״ומגי ״ יתי׳ ,זאת ה ר ג י ש רש״י שם ,וז״ל רש״י גתתי אותך ״מגיתי יתך״)לשון התרגום( ואעפ״כ לשון גתיגה היא כמי ולתתך עליון בץ לגדולה בין לשפלות ט פ ל לשון נתינה עליו כ מ י נתתי א ת כ ם נבזים ושפלים עכ״ל רש״י וכוונת רש״י בזה הלא כ ת י ב ויתנהו אל ב י ת הסהר ׳,והוא לשון שפלות ו ל מ ה משמש הכתוב בלשון גדולה ב מ ל ת נתון נתתי אותך מניתי יתך ';לכן פירש״י אעפ״כ מנוי והתמנות מ פ ל גם בלשון נתינה כמי ו ל ת ת ך עליון לכך מסיים רש״י בין לגדילה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו וזהו כוונת רש״י שמסיים בין ״ לגדולה - ה ד ה ואם הי׳ כתוב כי נתנו אותי בבור לא הוי ידעינן פירוש הכתוב אשר יוסף א מ ר זאת לשר המשקים לראי׳ כי הוא נקי מכל חני א ושן כי מלח נתן הוא לש פלו ה ,ארל מכשיו בתחילה כתיב ויתנהו אל בית הסהר וחח׳כ אמר לו יוסף כי שמו אותי בבור מזה ראי׳ שאח״כ מניאו יתי לראש ודויק : 132 נפ?£ פרשת וישב חגר לגדולה בין ל ש פ ל ו ת ,דאל״כ מיותר זאת ב ר ש י י ,א ב ל לשון ש י מ ה לעולם הוא רק לגדולה במו ש כ ת ב נ י ( ,ועיין בהרא״ם ובגי״א ולדבריהם מ א י לשון ואעפ״כ ברש״י ומד, •מסיים רשיי בין לגדולה בין לשפלות ו ב ו ׳ : גט״ 0וירא שר האופים ,בי ט ו ב פ ת ר י ,ארי ״יאות׳׳ פ ש ר ,ולא תרגם ״טב״ במו ש ת ר ג ם ע פ י י ־ ה ת ב ,בי מ ל ת ״יאות בלשון ארמי במו בל׳׳א נריכטיג( וכן אמר מ ש ה אל פרעה ,כן דברת״ ותרגם ״יאות״ מלילתא )שמות ירד כ״ט( ,וכן אצל בגות צ ל פ ה ד ׳ ) ב מ ד ב ר כ״ז זי( כן בנות צלפהד דוברות ״יאות״ כ נ ו ת צלפחד מ ם ל ל ן ,כי שר האופים ידע בי הפתרון הוא נכון ו א מ ת ,וכמו שפירש״י ל ע י ל )פסוק הי( ויהלמו הלום שניהם ,ויחלטו שניהם הלום זהו פשוטו ומדרשו כל אחד חלם חלום שניחם שחלם את חלומו ופתרון 8 חבילו וזהו שנאמר וירא שר האופים בי טוב פ ת ר עכיל ר ש י י : )כי( יום הולדת את פרעה יום בי׳ ולדא דפרעד ,כן נקרא בלשון ארמי בלשון בי׳ במי האי עלםא .כבי׳״ הילולא דמיא ועיין ב ב ע ל היאי״ר : פרשת מ ק ץ . מא )אי( ויהי מקץ שגתים ימים וגו׳ ,עמד על היאר והא קאים על גהרא ,דלא כרש״י ,דלא הבדיל אוגקלס בין גילוס ובין שאר גהרות ,ולדברי אונקלם יאור ונהר לשון אהד ועיין ב ר מ ב ץ : )בי( ותרעינה ״באחו׳ ןךעין באחיא )ובתרגומים אחרים הגירםא ב א ח ו ה בה״א( א ו ל י כיוון אונקילם לדרשת הזיל במדרש ותרעינה ב א ה ו ,א ה ב ה ״ואהוה" בעולם , בשעה שהשנים יפית הבריות געשין ״אהיך זה לזה עביל ה מ ד ר ש ,וגם אם הגירםא נ מ נ ה יהי׳ בתרגום באהוא באל״ף נם זה הדרשה יכול להיות בכוונתו ,בי בארמית נהלף ה׳ בא׳ כמו ב ה כ מ ה תרגם בהוכמא ,וראי׳ לזה )באיוב ח׳ י״א( ישגא ״אחו״ בלי תרגם המתרגם שם ישגא ״ערקא״ בלי מ י א ,מזה מוכה מדלא תרגם ורעין מים ״בערקא״ ועזב תרגומו בארמית ותרגם עפ״י דרשת ח ד ל כן ג״ל ,ואח״ז מצאתי בפסיקתא זוטרתי באשר בתבגו ב ע ד ה ,ודל הפסיקתא ב א ח ו ,באחות אעפיי שפשוטו כמו ישגא ן ״ן אחו בלי מ י ם ,א ב ל הדרשה כאן ״באחיה״ בזמן שהשגים יפות ה ב ר י ו ת נ ע ע ן א ח י ?ל עב״ל הפסיקתא זיטרהי יהי א מדרש לקח טיב כן יגחגי ד׳ בדרך ה א מ ת : )גי( אצל הפרות ״לקבלהוף ד ת ו ר ת א ,מה שהררנ״א נ ד ח ק בזה מדוע לא תרגם .לוות׳ תורתא במו שתרגם לעיל )ל״ט ט״ז י״ח( אצל פיטיפרע ,ותנח בגדו ״אצלה׳. ״ליתה״ ,ויעזוב בגדו אצלי ״לותי״ ובאן הרגם על אצל ל ק ב ל א ,והדבר פשוט ,שם ה מ ו ג ה אצלי ברשיתי ,וכאן הכוונה שעמדו הפרות אלו כנגד אלו בם״ש ותאכלגה הפרות רעות המראה יגי' את • שבע הפרית יפית המראה ותרגים של נגד או מיל היא ק ב ל ותיקין לשה״;׳ יי היא דהיל״ל מיל או נגד הפרות )ח׳( ותפעם רוחו ״ימטרפי׳״ ת ה י ׳ ,ונראה שהוא כמו בלשון הגמרא ביצים .טרופות״ והוא עגין כתישה וקשקוש ,ובמ״ש רש״י מקשקשת בתוכו כפעמון ז| )ט״ז( בלעדי ,לא מן חוכמתי אלהין מן קדם ד׳ י ת ת ב ית שלמא ד פ ר ע ה ,הוא הוסיף* במה ת י ב ו ת בכתיב לבאר הכייגה והוא פירוש ע ל הקרא בלעדי והוא! שתי מלות ב ל עדי שהיא מלה מ ו ר כ ב ת ,כלומר אין אצלי ה ח כ מ ה לא מן ה ו כ מ ת י ,שאין החבמה ש ל י ,א ל ח י ן ,אלא מן קדם ד׳ י ת ת ב ית שלמא ד פ ר ע ה ,והוא בעין ת פ י ל ה r התפלל נפש פרשת מקץ הגר ס? 133 ת ת פ ל ל לד׳ בעיני ה מ ל ך מן קדם ד׳ י ת ת ב ית ש ל מ א ד פ ר ע ה ,וכמו שפירש רש״י א ל א אלקים יתן ענייה ב פ י לשלום פ ר ע ה עכ״ל ,שיתן ענייה ב פ י כ נ ד ש ומר׳ מ ע נ ה הפה ,והשם יהי׳ עם פי להורגי ל ד ב ר הפתרון ל ש ו ן ,ו כ ל ההלוםות הולכים אחר לשלום פ ר ע ה : <ב׳( הרקות חסיכתא ,ובפסוק שלפני זה תרגם דלות חסיבן ורקות ב ש ר תרגם ״והםירן בשרי׳ אפשר ש ב ש ב י ל ש ש ם דבוק ל ב ש ר תרגם חםירן בשר והבא דהוא נפרד ת ר ג ם חשיבתא ועיין ערוך ערך ,ח ס ך ש כ ת ב שהוא במו בשין ש מ א ל י ת חשך שפירושו מגיעה וכן בת״י תשיכתא בשין ,לשון חררנ״א ,ונבון חוא : <ל׳> ו כ ל ה הרעב את הארץ וישיצי כפנא ית ״עמא״ דארעא ,תיקון לשון הוא בהוספתו מ ל ת ״עמא״ כאלו כ ת ו ב ובלה הרעב את עם הארץ רעל הארץ עצמה לא שייך לומר וכלה כי הארץ לעולם עומדת : ) ל ״ מ ן ע ל השגות ה ח ל ו ם ,ועל דאיתגית ,כן הגירסא הנכונה מלשון נפעל מן הנין וכן פירש הא״ע ועל השנות בנין נפעל מגזרת שגיים ,וטעמו הפרות ו ה ש כ ל י ם נ ם הוא לעד כי ה ד ב ר נכין הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד ל ע ד כי מ מ ה ר האלקים לעשיתו עכ׳׳ל האע׳׳ז : ד י נכון הדבר מ ע ם האלקים ,ארי תקין פתגמא מן קדם ד ׳ ,כן הנירםא הנכונה , ושיבוש בתרגומים אדי .תקיף״ פת גמא ,בי אין ביאור ב ז ה ,וכן הגירסא הזאת מקיים ה ב ע ל היאי״ר תקין פ ת ג מ א ,אבל ביוב׳׳ע הגירםא תקיף ,ונראה שגם שם בטעות הכניסוהו ה מ ד פ י ס י ם : <ל״ד( יעשה פ ר ע ה ייפקד פקידים על הארץ ותמש את ארץ מצרים ,יעבד פרעה וימני ״מהימנין״ על ארעא ויזרז ית ארעא דמצרים ,על פקידים מתרגם מהימנין שהוא בעלי נ א מ נ ו ת ,והויל לתרגם ״ממונץ״ ,ובכוונה תרגם כן באשר נבאר ל ה ל ן ,וחמש פירש״י כתרגומו וזריז וכן וחמושים עכ׳׳ל רש׳׳ י ,וכוונת רש״י על וחמושים עלו בני ישראל )שמות י׳׳ג י״ה( גם ש ם תרגם ״ומזרזיף סליקי בגי ישראל ושם פירש״י אין חמושים אלא מדיינים וכה״א ואתם תעברו חמושים וכ״ת איגקלם מזרזין כמו וירק את חניכיו ״וזריז״ עכ׳׳ל רש׳י שם בפי ב ש ל ח ,גם בזה נבאר להלן כוונת ה ת ר ג ו ם ; <ל״ה( ויצברו בר ת ח ת יד פ ר ע ה ,ויצברון עבור א תחות יד .מהימני״ ד פ ר ע ח ,התרגום מוסיף מ ל ת מהימני ,וכדי לבאר את התרנומים הסתומים ה א ל ה ,נקדים עוד ת ר ג ו ם ,להלן פסוק )מ״נ( ויקראו לפניו .אברך״ ותרגם יאכריזו לפניו דין ״אבא ל מ ל כ א ״ ,ופירש״י אברך כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך )בהשותפין רף די( לא רכא ולא בר ד כ א ,וכן פירש הרשב״ם אברך הוא אב ל מ ל ך ,וזהו וישטני ל א ב ל פ ר ע ה ובו׳ ,וזהו מחוסר ביאור וצריך להבין ד ב ר י ה ם ,ועיר תרגום פתום פסוק <מ״ר( אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ירו ואת ר ג ל י ,יתרגם לא ירים גבר ית ידי׳ למיחד ז:ן ,וית רגלי׳ ״למרכב על סיסיא״ ,בשלמא למיחד זין פירושו לאחוז כלי זיין )מיחד הוא תרגום אחוז בכל התורה! ולחגור כלי מ ל ח מ ה ,א ב ל ל מ ר כ ב על םוסיא ב כ ל ארץ מצרים ,הגזירה הזאת בלתי מובן היא ,ואפילו בלעדי יוסף לא ירים איש למיחד זיין לחגור כלי מלחמה נם זאת קושי ה ב נ ה ,מאי שייכות זאת לשני ה ש ו ב ע ולצבירת התבואה ענין של מלחמה ,אך מכל התרגומים ה א ל ה גראה איך התרגום ל מ ד כ ל ה פ ר ש ה ה ז א ת ,ועתה נבאר מה שהרגיש אונקלס בזה הכתובים אשר הכריחו לתרגומים ה א ל ה ,א ,1מ ה שהקשו ה מ פ ר ש י ם ט ה ש א מ ר ועתה ירא פ ר ע ה איע בבון וחכם היועץ ל מ ל ך נתתיך ? בלה נ ב ו א ת ך ,ו צ א ,כלומר פתור את חחלום כאשר פ ר ע ה שאל ממך ותו ל א ,ב( ,מ ה שאמר פרעה הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים ב ו ,ותרגם אונקלס 134 פרשת מקץ נפש הגר 'אונקלם ה נ ש כ ח בדין גבר די ח ח נבואה מ ן קדם ד׳ ב י ׳ ,מאין ; ד ע פ ר ע ה לאמר ע ל י ו כ ן ,הא ;ודיין ל א ר א ה פ ר ע ה שום ה ש ת נ ו ת הזמן בענין הנ׳׳ל ב ע ת ש פ ת ר לו., , oמ ה שאמר יוסף לפרעה ועתה ירא פרעה ,איש נבין והכם ,מה שהקדים נבון ל ח כ ם ,ובבל התורה מזכיר ת ח י ל ה הכם ,היינו הכם ונבון ודברים ד׳ ו׳( רק עם ה כ ם וגבין וגו׳) ,שם( בי היא ה נ ם ת כ ם ובינתכם וגו׳) ,שמות ל״ו א׳( ועשה בצלאל ונו׳ א ש ר נ ת ן ד׳ הכמה ו ת ב ו נ ה ) ,שם ל״א ג׳( ב ח כ מ ה ובתביגה ,ופירש רש׳׳ י בחכמה מה שאדם שומע דברים מאחרים ו ל מ ד ,ובתבונה מבין ד ב ר מלבו מתוך דברים שלמר עכ״ל רש״י מזה נראה שהבמה קידמת ל ת כ ו נ ה ,ואם אין הכמה ת ב ו ג ה מניין ,אמנם יוסף אמר זה בכוונה ,כדי שיבהר איתי פרעה שהוא יהי׳ ה ש ל י ט ,וכן כ ת ב הרמב׳׳ן שייםף א מ ר כ ל זח כדי שיבחרו אותו כי החכם עיניו בראשו עב״ל ה ר מ ב ׳ ׳ ן ,ולין תיכף אשר בלה יוסף ל ד ב ר הפתרון אל פרעה והודיעו שיבואו שני הרעב ואמר לו אשר האלקים עשה ״הראה״׳ א ת פ ר ע ה ,ואמר לי ועתה ,ירא ׳ פרעה רמז לו בזה האלקים ,הראה* אותך פ ר ע ה ל מ ע ן יעתה .ירא״ פ ר ע ה ,כלומר ד׳ הראה אותך ואתה תראה איש נבון והכם למען ההיית עם ר ב יושבי ארציך נס הקרובים והרחוקים מ מ ך ומארצך ,ואם ל א תראה ע ת ה תיכף ימיר להחיש מעשיך ב ז ה ,ה ל א בחנם הראה ד׳ א ו ת ך ,כאשר מבואר במדרש• ופרעה ח ו ל ם ,הלום של מ ל ך של כל העילם היא ,ואמר לו ייםף שעל זה צריך להיית איש חכם אשר ל מ ד חכמת עבודת האדמה על תילה ילאסיף ולצביר בר בשבע שניי השובע שיקוים ויעמיד התבואה לקיום לשבע שני ה ר ע ב ,ובזמן ר ב כזה ירקבו ויתעפשו ה ת ב ו א ה ,והאיש החכם הזח יקיים באמצעים ע״י סמים כנין חיטמין וכסף הי ה מ מ י ת הכנימה כמו דאיהא במדרש ,ובקש לאיש כזה בארצך התמצא ? כי זהו הכמה נפלאה ומי ל מ ד ההכמה הזאת במצרים אשר עד הנה לא נסתר ,ארץ מצרים ב ב ל א ל ה ,ומי ל מ ד ה ח כ מ ה ה ז א ת ,ש א ל נא זקניך ויאמרו ל ך ,הנהי׳ מאז שבע שנים שובע גדול ואח״כ שבע שנים רעב בצורת ,אשר חקרו יחכמו האיך להבין מהשובע על הרעבון זמן אריך כזה ב ח כ מ ת ם ,הלא לא נשמע כזאת ומי החכם ויבן זאת ,על כן הקדים מ ל ת ״גבין״ לומר שזה נגד ה ט ב ע שיהא אדם בודה מלבו רק בתבונה קידם שלמד ה ה ב מ ה הזאת יקודם שבא לידו ,ועוד אמר לו יוסף בפסוק )ל״ר( יעשה פרעה ויפקד פקידים ע ל הארץ יהמש א ת ארץ מצרים בשבע שני ה ש ב ע ,ותרגם ויפקד פקידים וימני ״מהימגיך על ארעא ,דיקא מהימנין בעלי נאמנות *( ,כי קידם כל דבר צריך המלך להוציא הוצאה ר ב ה על בניני בתי האיצרית לריב התבואה ולקנות הרבה כלי מהרישה ובלי דישה בי לא יספיקי הישנים אשר ב י ד ם ,כי המלאכה יעבידת האדמה ירבו מאיד לאסיף ת ב ו א ו ת עד אין מספר בשבע שני ה ש ו ב ע להכין על שבע שני הרעב ל ב ל מצרים ולכל ה מ ר י ט ת הקרובים והרחוקים שיבואו לקנות במצרים בי גם שם יהי׳ שבע שנים ר ע ב גדול ,ועוד צריך מגנזי המלך לשכיר ׳עיעלים הרבה לעביר ע י י ר ה ה א ד מ ה יעובדו מלאכת ה ח ב י א ה בזירה ירהת להפיך התביאה תמיד לנשב ב ה ם הרוה למען לא יתעפשי יירקבו ,ל ב ד הבינה הרבה אשר נצרך לזה האמצעים לקיימם לזמן ארוך ,ועל הכל צריך אנשים ממונים בעלי נאמנות על ההוצאה ה ר ב ה הזאת ,שלא יעלימו ולא ינניבי ,היודע ? א ד ו נ י , f המלך *( ה ג י ה ובזה ניחא מה שפירשיי )במדבר א׳ פ ס ו ק נ ר ן ( ואתה הפקד א ת הלויס ?תרגומו מני לשין מנוי ושררה על ד ב ר שהוא ממונה עליו כמו ויפקד ולכאורה קשה לחה מביא רשיי הראי׳ מאחשורש ואינו המלך פקידים נגביל רשיי מביא מן התורה הלא כאן כתיב =גם יעשה פ ר ע ה ,ויפקד פקידים״ אך כאן תרג© פקידים ,מ ח ו כ י ף י .מהימנין ולא ממורן ושם הכוונה פשומ נפ# פרשת מקץ הגר• סח 135 ה מ ל ך ל מ צ ו א אנשים נאמנים כאלה אנשי א מ ת שונאי ב צ ע ,ואסר לו עוד בפסוק )ל״ה( ויקבצו וגו׳ אובל וגו׳ ויצברו בר ת ה ת יד פרעה אוכל בערים ושמרו ותרגם ויצברון עבורא תהות יד ,מהימני״ פ ר ע ה ,בכאן מוסיף התרגום על הקרא מ ל ת ״מהימני״ שלזה בוודאי ההכרה לאנשים מהימנין בעלי נאמגות לאסיפות המון ת ב ו א ו ת רבות בהול הים אין מ ס פ ר ,וכמ״ש אה״כ בסוף לקמן פסוק )מ״ט( ויצבור יוסף בר כחול הים ה ר ב ה מ א ו ד בי הדל לספור כי אין מספר ,ואם אין מספר לא יובל לשים ע׳׳ז עין בקורת י ז י ע אולי־ י ם י _ ר ו המשגיחים ויגנבו , )קאגטראלע( מ ח מ ץ ה כ נ ס ת ה ת ב ו א ה ,ומי כי לא יהי׳ להם ״כמות" כי אין מ ס פ ר ,ולזה צריך עליון על המשניחים האלה איש נבון והכם אשר למראה עיניו ישפוט ואם רק יביט את פני אדם יכיר בתבונתו ובהכמות הפרצוף אשר למר מנעוריו להכיר על פניו אם הוא איש אמונים אז יקח אותו למשרה הזאת ליתן בידו תבואה ר ב ה בלי מרה ובלי משקל בי אין מספר , ועוד ידע אריני המלך כי העבודה ו ה מ ל א כ ה יהי׳ ר ב ה מאור והפועלים יהיו עצלים ל ע מ ל וליגיעה ,והאיש הנבון והחכם אשר ת ב ח ר לזה צריך לאנשי הצבא אנשי מ ל ה מ ת ך אשר י עמו דו על גבי העובדים וחפועלים לנוגשים בחרב ובחנית בכלי מ ל ח מ ה ,ל מ י ה ר זייף שיעברו עבודתם בזריזות ולא ב ע צ ל ו ת ירים וכן כ ת ב הרשב״ם ויצברו בר וכל זה בעל כרחו של מצרים עכ״ל כי לא יאבו ל ע ב ו ד ב מ ה ר ה ,וגם זאת ידע אדוגי המלך כי לא יספיקו השוורים והסוסים א ש ר ,ל ע ו ב ד י האדמה עד עתה בי העבודה יהי׳ ה ר ב ה מאור וצריכים אנחנו לזה סוסים ה ר ב ה כמעט כל סוסי מצרים לא יספיקו ל ע ב ו ד ה ה ר ב ה ה ז א ת ,ודרך אנשי מצרים לרכוב על סוסים לטיול ולתענוג כמו שנאמר )דברים י׳׳ז ט״« ולא ישיב העם מצרימה למען הרבות סיס ,ופירש״י שהסוסים באים משם במו שנאמר בשלמה ו ת ע ל ותצא מרבבח ״ממצרים״ וגו׳ ו ם ו ם בחמישים ומאח עכ״ל רש״י מ ש ם )במלכים א׳ י ר ד כ״ה( ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקור ,סוחרי המלך וגו׳ פירש״י אסיפת סוחרי הסוסים במצרים וכו׳ היו קרבין אותם במחיר ממצרים מן המלך שלא יוציא אדם סוס מ ש ם אלא על ירם כך שמעתי עכ״ל רש״י )ובדברי הימים ב׳ א׳ פסוק י״ר( ויאסוף שלמה ר כ ב ופרשים ויהי לי אלף וארבע מאות ר כ ב ושנים עשר אלף פרשים וגוי ושם פסוק ט״ ז ומוצא הסוסים אשר ל ש ל מ ה ממצרים ופירש״י כלומר כל מוצא סיסים אשר לשלמה לא היו כי אם ממצרים עכ״ל רשיי( וצריך הנבון וחכם אשר ת ב ח ר איתי שיהי׳ שר המדיגה )מיגיםטער( שיתן צו ופקודה שכל ירכיב איש לטיול ולתענוג על סוסים ,ויקנה הסוסים האלה מהם לעת הצורך לעבוד ב ה ם א ת האדמה ולנושאי ס ב ל ,וכל סוסי מצרים יהיו מוכנים ומזומגים לזה ,בי לא עת תענוג הוא ,ומזון ומחיה לאלפים ורבי ר ב ב ו ת גפשות עולה על בולגה ,יזהו שסיים יוסף דבריו ולא ה ב ר ת הארץ ב ר ע ב יתרגם עמא ד א ר ע א ,וזהו שאמר אה״ב פרעה ובלעדיך ל א ירים איש את ידו ואת רגלו ותרגם למיהד זיין וית רגלי׳ ל מ ר כ ב על םוסיא ב כ ל ארעא דמצרים : ףיףןי כשמוע פרעה את דברי יוסף ייאמר 5רעה אל עבדיי הנמצא כזה איש אשר ריח אלהים בו ותרגם הנשכח כדין גבר די דוה גבואה מן קדם ד׳ בי׳ אשר יגיד עתידית לארבע עשרה שנה ,ואמר בפתריגו ועל ה ש מ ת ההלום אל פרעה פעמים בי נבין הדבר מעם ד׳ וממהר אלקים לעשותו ,ואם לא נביא הוא האיך יודע דעת עליון, ואם לא נביא היא ולא רוה ד׳ דבר בו ,האיך ישים נפשו בכפו ל א ם ר ,ועתה ירא פ ר ע ה כלומר תיכף ימיר ל ע ש ו ת כל ה ב ט ת האלה ולהוציא מאוצר ה מ ל ך םך עצום לההוצאה המרובה הזאה ,ואם יראה פרעה בשנה הראשונה שלא נתמלאו דבריו ו ל א יהי׳ שיבע גדול שלא יותיר הרבה הביאה להבנה ולהזמנת שני הרעב ונמצא 3זל*ץ ושקרן !30 נפש פרשת מקץ הגר ושקרן ה ל א י מ י ת אותו פ ר ע ה ב מ י ת ה נוראה וביסורים קשים ו מ ר י ם ,א ל א בוודאי רוח נ ב ו א ה מן קדם ד׳ ד ב ר בו כ ת ר ג ו מ ו ,ואמר לו : )ל״מ( ויאמר פ ר ע ה א ל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך א ת כל זאת אין נבון וחכם כ מ ו ך , ובמי שפירש הרמב״ן שיוסף א מ ר בל זה כדי שיבחרו אותו כי ה ח כ ם עיניו בראשו עכיל וכן הי׳ וגם זה הי׳ בכיוגת יוסף שישמוהו עליון על כל כוהני וכוטרים אשר במצרים ויהי׳ עליון וראש עליהם שיעמדו ת ה ת פקודתו כי ב ל ת י ד ב ר זה לא יכול ל ה ו צ י א הדבר אל ה פ ו ע ל כי ראה יוסף כי הגאות וימים טובים יש ה ר ב ה כמצרים בימי השגה יגוהגים בהם איםיר עבירת מלאכה וימי שביתה המה להם ויפרע וישבות * ה ד ב ר הזה את ה מ ל א כ ה ה ר ב ה הזאת ויאמרו הכהגים הג לגו יי״ט לגי ל א גכין לעבוד היום וזה שאמר יוסף וישיתהו על ארץ מצרים ותרגם ״יימגיגי׳״ על ארעא על בל ה מ ש ר ו ת העליוגות אשר כ מ צ ר י ם ,וזאת הבין פרעה כי ל ב מלכים אין הקר ולכן כתיב ויקראו לפניו ״אברך״ ותרגם ואכריזו קדמוהי דין ״אבא למלכא״ כהכרזה להודיע ל כ ל כלומר כיון שנביא הוא עשהו פרעה גם לראש ולעליון על כל ראשי כוהני וכומרי דתו שיעמדו ת ה ת פקידתי ודרך המלכים לקרוא לראש הכימרים ועליון הכהנים בשם ״אב״ כן המנהג ולשין יקר וכבוד היא ולבן מוסיף ״דיך אבא למלכא כלומר עכשיו דין זה אבא ל מ ל ב א מ ש מ ע דין זהו הדש אבא ל מ ל כ א וע״ע הי׳ אהד ,נ מ צ א מזה ש כ ל המשרות הגבוהות אשר במצרים היו ת ה ת י ו ,א׳ ,שר האוצרות על הוצאות ל כ ל העבודה הזאת שלא יפריע אותי לומר אין כסף לזה או יתן מעט פ ה ו ת מכדי הצורך ל ז ה ,ב י ,שר על נבסי ה מ ל ו כ ה ,ליקה כל אדמת המלך לזריעה ו ל ע ב ו ד ת ה ,ג׳ ,שר המרינה ליתן צו ופקודה לסוסי מצרים ליקה מהם בשבר לעבודה הזאת ולגישאי ס ב ל התבואות לאוצרי התבואה, ד ׳ ,שר ה מ ל ה מ ה ליקה אנשי היל מהצבא לעמוד על הפועלים עובדי האדמה שלא יהיו עצלים ולמהרם לעבודתם ,שלא יפריעם שר המלהמה לאמר אין לי אנשי היל לעבודה הזאת כי נצרכים המה לי ללמדם לקה להורתם תכסיסי מלהמה )עקםיציציע( או יתן מ ע ט מהם שלא יספיקו על זה ,ואהרון אהרון הכביד ,עליון וראש הכוםרים ,אשר יובל לפרוע ולהשבית העוברי האדמה ממעשיהם ל א מ ר ,הג לנו היום ,ירט היום לא נכון ל ע ב ו ד ,זהו משרה ההמישית ,את כל המשרית העליונות נתץ פרעה ליוסף ,וזהו שאמר לו פרעה )פסוק מ״א( ראה גתתי אותך על ״כל״ ארץ מצרים ותרגם הזי ״דמניתי״ יתך על ״בל״ ארעא ד ם צ ר י ם ,ייםף אמר ב ל י מ ל ת ״כל״ וישיתהו על ארץ מצרים ופרעה הבין דבריו שלא רצה לומר על בל ארץ מצרים א ב ל פרעה הבין כוונתו מדבריו הראשונים ואמר ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים ותרנם דמניתי יתך כלימר נתתי ל ך התמנות ושררות על כל עליוני המשרות אשר במצרים בלי ה ב ד ל שיהיו הכל בירך שלא יפרעו וישבתו עבודתך ותיבל להוציא לפועל את דבריך אשר דבר ד׳ דבר בך לההיות עם ר ב כאשר ד ב ר ת : )מ״ה( ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פ ע נ ח ,וקרא פרעה שום יוסף נברא ״ ד מ ט מ ר ן נלין לי׳״ ,ונראה .שהוא שם כבוד גבוה נטיטול( של ) ג ע ה י י מ ר א ט ה ( ,שעוד גם היום ב כ ל המדיגות הוא שם ת פ א ר ת להפרתמים ושרי המדיגות וזהו העתקה בלשון ארמי דמטמרן גלין לי׳! ו י צ א יוסף על ארץ מ צ ר י ם ,ונפק יוםף ״שליט״ על ארעא דמצריס ,התרגום מוסיף מ ל ת שליט דמדייק מ ל ת ״על״ דהול״ל ויצא יוסף בארץ מצרים .ואם הי־ כן מ ה צריך הכתוב ל ס פ ר ,אע״ב מודיעגו ה כ ת ו ב ויצא יוסף שליט על ארץ מצרים להראות לכולם כי הוא שליט בבח המלך על כולם ,ושכל המדינה יכירנו ל ת ת לו בבור ולשמוע את דבריו: ותעש נפש פרשת מקץ הגר ס ט 137 ומ״ז( ותעש .הארץ ב ש ב ע שני ה ש ב ע ל ק מ צ י ם ,וכנשו ״דיירי״ -ארעא ב ש ב ע ש נ י שובעא ״עיורא״ לאוצרין ,התרגום מוסיף שני תיבות מ ה שלא כ ת י ב מ ל ת .דיירי״ ו מ ל ת ״עבורא״ ,וגם מ ל ת ״יתעש״ תרגם ובנשו במו שתרגם על ויקפיץ בפסוק ה ס מ ו ך , וכך מפרש הפסוק ויקבצו יושבי הארץ בשבע שני השבע איבל ל ק מ צ י ם ,ורש״י פירש ותעש הארץ כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה ע כ״ל רש״י ,וכוונת רש״י כתרגימו, שפירושו של ותעש כמו ויקפוץ וקאי על יושבי הארץ ,כלומר ויקבצו יושבי הארץ א י י ל יאל ת א מ ר שלשון עשייה נעקר מכוונת ה פ ס ו ק ,לכן כ ת ב רש״י ואין הלשון נעקר מלשון עשייה ,ושתיהן במשמע עשייה וגם כנישה כ ד מ ת ר נ ם ,ולשון עשייה אצל הארץ מציגו ב כ ת ו ב כמקים שגידול התבואה ה ר ב ה ולשון ברכה הוא כ מ ה שגאמר י )ויקרא ב״ה כ״א( וצויתי א ת ברכתי לכם וגו׳ ״ועשת״ התבואה ל ש ל ש ה ש נ י ם ,לכן כ ת ו ב פ ה בלשין ותעש דאלת״ה ה ד ל ל מ כ ת ב ויקבצו יושבי הארץ ו ג י ׳ ,אלא מ ר כ ת י ב ״ותעש" י הארץ בלשון עשייה ,ובלשון יחיד ולשון ג ק ב ה ,בוודאי קאי גם על הארץ עצמה )שהיא לשון גקבה והארץ הזאת( שהיא גדלה ל ק מ צ י ם ,בלומר ה ר ב ה מ א ד , .ושני פירושים בזה הכתיב על יושבי הארץ כדמתרגס ,ו ע ל הארץ עצמה ,לקמצים פירש״י קימץ ע ל קומץ יד על יד היו אוצרים עכ״ל רש״י זה הפירוש ל פ י התרגום ע ל יושבי ה א ר ץ .ועיין בזה במזרהי ובגיר ארי׳ ופירושם רהוק ,אמגם בעל ל ב י ש האורה שם פירש על זה האופן ,א ב ל מביא ראיתו מן ועשתה צפרניה וזה איני מן ה מ ר ה , ולדברינו יונעם מזה הענין עצמו מפסוק ועשת את התבואה מן ת ב ו א ה ע ל ת ב ו א ה נוצ״ע לפי דברי לבוש האורה שמביא ראי׳ מן ו ע ש ת ה צפרניה על עשיות וגדילות הארץ הו״ל להנמרא )יבמות דף מ״ה ע״א( להביא ראי׳ לדברי ר׳ עקיבא שאמר ועשתה צפרניה ת נ ד י ל ,מן פםוק ועשת את ה ת ב ו א ה ,אלא ע״ כ דאין מביאין ראיה מן גדילות צפרגים של אדם על גרילות התבואה של הארץ וכן ל ה י פ ו ך ,מן ת ב ו א ו ת נרילות הארץ ע ל גדילות צפרגים של אדם ,א ב ל לר׳ אליעזר מביא הגמרא ראי׳ מן ארם מפיבושת לא עשה רגליו כפירש״י לא קצץ צפרגי רגליו על הפסוק ו ע ש ת ה צפרגיה על אדם שפירושו תקוץ צפרגיה יעיי״ש(: )נ״א( כ י נשני אלקים א ת כ ל עמלי ואת כ ל בית א ב י ,כלומר תחילה ה ו ד ה לדי אשר הוציאו ד׳ מ כ ל צרותיו ובי שכה ה צ ר ו ת ,ו א ת כל בית א ב י ,היינו אחיו אשר גרמו לו הצרות האלה שבה אותם ל ב ל יקום ו ב ל יטור להם ש נ א ה * ( ' ,ועל בן השני ה ו ד ה לד׳ על חסדו ל ב ד מ ה שהוציאו מ ע ב ד ו ת לרירית עיר גשא ד׳ אותו להיות שר על המדיגה על ארץ מ צ ר י ם ,וזחו שתרגם בפסיק שלאחריו )נב( כי הפרני אלקים בארץ עניי בארע ״שעבודי״ בארץ אשר נמכרתי ל ע ב ד ,זהו מעבדות להירית ״יגתון אותו •על ב ל ארץ מצרים״ ומתרגם לפי העגין ,כי שם לעיל )ל״ א מ״ב( א ת ״עגיי״ יתרגם ית ״עמלי* ובן )דברים כ״ו ז׳( וירא את ענינו תרגם נם וגלי קדמיהי עמלנא ,וכאן ת ר ג ם ״עניי״ ״שעבודי״ שהי׳ ע ב ד במצרים לכן תרגם בארץ עגיי בארע שעבודי ,ועל כולם נ ת ן ש ב ח והודיה לד׳ חברון בשם בגיו ,שלא ישכה ויזכיר ב ע ת קוראו תמיר א ת בגיו <ג״ו( ויפתה בשמותם ליתן שבה יהודיה לה׳ על הטיבות אשר גמלנו: יוסף א ת כ ל אשר ב ה ם ,עיין רש״י שמביא לשין התרגים והשמיט מ ל ת איצריא ובתרגומים שלגו יפתה יוסף י ת בל ״איצריא״ די בהין עבירא , ואולי *( ה ג י ה כדאיתא ב מ ס ׳ סוסה ) ד ף י׳י נדב( ארונו של יוסף וארון של שכינה מהלכי! זה ע ם זה וכו׳ קיים זה מ ה שכתוב בזה ו כ ו ׳ ,כתיב בזה לא .ת ק ו ם ולא תמוד וכו׳ עיייש בגמרא וברש״י ,ועיין לקמן )נ׳ יימ( מה שכתבנו שם ב ע ד ה : !38 נפש פרשת מקץ : הנר וישבר למצרים ,ואזדבן ז אולי ל א הי׳ הגירסא לפני רש״י ״אוצריא״ וכ׳׳כ הררנ״א ל מ צ ר י ם ,וישבר לשון מ כ ר וקנין בפירש״י : <נ״ 0ובל הארץ באו מצרים וכל ״דיירי׳׳ ארעא אתו למצרים ,מוסיף מ ל ת דיירי לפירוש ה כ ת י ב ,וכן בסמוך פסוק )א׳( כי יש שבר במצרים ארי אית עיבור א םזדבין ב מ צ ר י ם . ,וכן בפסוק )גימ׳׳ל( מוסיף מ ל ת .מזדביך כולם הוספה ופירוש מ ב )זיי׳׳ן( ד ב ר ם ויתנכר אליהם ,והיטיב מ ה דמליל להון *( ,נראה דכוינתו ל א כמו שפירש׳׳י והאע״ז שהוא מנזרת נכרי נעשה להם כ נ כ ר י ,והתרגום מוסיף ״מה דמליל״ ,כי קשה לי׳ לאמר על יוסף הצדיק נעשה ל ה ם כנכרי לכן תרגם ״והשיב מ ה ד מ ל י ל להון״ ב ע ת שמכרו אותו במ׳׳ש אשר ראינו צרת נפשו בהתהנני ׳אלינו ולא ש מ ע נ ו ,וכמ״ש הרמב׳׳ן שם ע״ פ ה ז ה ,שהשבו ל ה ם האכזריות לעוגש גדול יותר מ ן ה מ כ י ר ה עכ״ל ,והדברים ה א ל ה היו ה ד ב ר י ם האחרונים ב ע ת ה פ ר ך ם ,הם התחנונים המרורים וזה הי׳ נשקע ינשרש בלבו ,וכאשר נתן עליהם עין מבטו הראשונה זכר פתאום הדברים ה א ל ה ,וזהו והשיב מה דמליל להון ב ע ת הפרד מ ה ם ,האכזריות הקשה מאהיו ,וידבר אתם קשות ר״ל בהרי אף ובכעס בדי לצערם ,והעליל עליהם לאמר מרגלים א ת ם .י ד י שיכופר ל ה ם העון הגדול ה ז ה ,והשמיענו הכתוב בזה צ ד ק ת יוסף ש ר צ ה תיכף ב ר א ו ת ם ,שד׳ יכפר ל ה ם העץ מהאכזריות שהוא קשה מכולם ,כאשר כ ת ב הרמב״ן ,ובודאי הוא מהל להם תומ״י בראותם ,ל ב ל יעבור על לא תקום ולא ת מ ו ד ,ובזה יובן ה מ ד ר ש א ג ד ה ש מ ב י א רש״י ע״פ הזה ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו ,ויכר יוסף את אהיו כשנמסרו בידו הביר שהם אהיו וריהם עליהם והם ל א הכירוהו כ ש נ פ ל בידם לנהוג בו אהיה עכ״ל רש״י ,וקשה להבין מאי וריהם עליהם ב ע ת ויכר יוסף את א ח י ו ,ה ל א נהפוך הוא ויתגבר אליהם וידבר אתם קשות והוא היפוך מן רחמים שהוא ב ב ע ם ,אמגם לדבריגו גבון הוא ,כי זהו גופא רהמים ל כ פ ר ת עונם והוא תיכף מ ה ל ל ה ם א ב ל רצה שיכפר השם עוגם ,והעליל עליהם מרגלים ,ומזה יתירו ע ל עינם כדין ת ש ו ב ה ,וכן הי׳ .שאמרו איש אל אחיו א ב ל אשמים אנהנו ע ל אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אליגו ולא שמענו ע״ב ב א ה אלינו וגו׳ ,וזהו ת ש ו ב ת הוידוי ,וזהו כווגת הנד א שפירש״י ואין לך רהםים גדולה מזו שהוא מ ח ל להם ורצה שהשי״ת ימחל ל ה ם ויהי׳ נעקר הטאם לגמרי וגם זה כוונת אונקלס וחשב מ ה דמליל להון בלומר מחשבתו הראשונה הי׳ על תחנוניו שחתחנן אליהם ב ע ת שמכרוהו ועוד חשב תומ״י שיעשו תשובה ויתוודו על עונם כדי שהשי״ת יבפר ל ה ם עונם והוא ( מ ח ל ל ה ם תומ׳׳י : )טי״ת( לראות את ערות הארץ באתם ,למיהזי ית בדקא דארעא אתיתין ,ורש״ י פירש ותרגום א ו נ ק ל ס בדקא דארעא ,במו ב ד ק ה ב י ת רעוע הבית א ב ל לא דקדק לפרשו אחר לשין המקרא עכ״ל רש״י ,כלומר התרגום מפרש לפי הכוונה ולא לפי פירוש ה מ ל ה ש ל ״ערות״ כמו שפירש״י קודם גילוי הארץ וכו׳ עכ״ל רש״י : האמת — *( ה ג י ה ותרגם ויתנכר ,ומשיבי וכן לעיל ״ויתנכלו׳ אותו להמיתו ת ר ג ם גם ״וחשיבו* עלוהי לא כפירש׳י נכלים וערמומיות מפני כבוד שבעי יה ת ר ג ם ותשיבו שהם חשבו עפ״י דין זה שהם חשבוהו לרודף כמיש ה מ פ ר ש י ם וכן דרך א ו נ ק ל פ שתרגם מ פ נ י והראי׳ לזה ) ב מ ד ב ר עבדו ג מ ר א כלי ח מ ם מכרותיהם כבודם במרמה בחוכמא כ י ה ( בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ת ר ג ם ,דנכילו' ל ס ן וכן )שמות כיא( להרגו בערמה ח ר ג ם למקכןלי׳ ״בנכילו' .אכל כאן הרגם וחשי־ שחשב לכןובחס שיתוזדו ע ' ז : נפש פרשת מקץ הנר 139 y גט״ 0האמת א ת כ ם ,הקשוט אתון אמרין ,ורש״י פירש אם א מ ת א ת כ ם ,בלשה״ק אומרים כן בלשון אתכם א ב ל בלשון ארמי אין נופל הלשון א מ ת אתכם בי כ ל לשון יש לה סדר ל ש ו נ ה ומשפטה )איהד ארדנוננס שפראכע( ובארמי קאי מ ל ת א מ ת על האמירה ו ה ד ב ו ר ,לכן תרנם הקשוט אתון אמרין וכאלו כתיב האמת אתם אומרים : )י״ט( הביאו שבר רעבון בתיכם ,אובילו ע בירא ״דהםיר״ ב ב ת י כ ו ן ,קשה לי׳ הלשון רעבין בתיכם הלא הדומם לא ירעב ולא י ש ב ע ,לכן מוציא מ ל ת רעבון ומכניס מ ל ת דחםיר ומוסיף אות ב׳ לתרנם בבתיכון ת ה ת ״בתיכם״ ה כ ת ו ב ,ורש׳׳י פירש מ ה שקניתם לרעבון אנשי ב ת י כ ם ,רש״י הוא מפרש התורה ויוכל להאריך בפירושו א ב ל אונקלס הוא מתרגם ובתוך תרנומו מכניס גם פירושו בקיצור כי אם יאריך ה ל א יאבד בזה דרך ה ה ע ת ק ה לבן מהליף ת י ב ה אהת ומכניס ת י ב ה אהדת תהתיה ובזה יוצא ידי חובת שניהם הובת ה ה ע ת ק ה והובת הפירוש וזהו מ ה כ מ ת אונקלם: )כ״א( אבל אשמים אנחנו ,בקושטא חיבין אנחגא ,ובן תרגם לעיל )י״ז י״ט( ״אבלי שרה א ש ת ך ילדת ל ך בן ״בקושטא״ שרח א ת ת ך ,ושם פירש״י א ב ל לשון אמיתת דברים ,וכן א ב ל אשמים א ג ח נ ו ,א ב ל בן אין ל ה ,וכאן פירש״י א ב ל אשמים כתרגומו ב ק ו ש ט א : )כ״ג( בי המליץ בינתם מתורגמן ״הוה״ ביניהון ,מוסיף מ ל ת ״הוה" דקשה לי׳ לאוגקלס אם המליץ בינותם האיך דברו על עצמם דברים האלה בפגי המליץ אשר מכיר ויודע לשון עברי ויאמר ל ה ש ל י ט כי ח ס מכרו א ת אחיהם והתהנן אליהם וראו צרות נפשו ולא שמע־ אליו ויעשו את עצמם לאכזרים גוראים ,ע״כ מוסיף ה ת ר ט ם מ ל ה א ה ת ״הוה״ ובזה מבאר כווגת ה כ ת ו ב כי המליץ מתורגמן הוה ביניהון ,כלומר עד עתה קודם שדברי הדבר הזה היו מדברים עם יוסף ע״י מליץ ,ולמה זה ,כי יוסף הי׳ מראה ל ה ם שהוא איגו מבין עברית ע״כ דברו עמו ע״י מליץ ,ולכן היו מדברים הדברים האלה בפני יוסף שהם סברו שיוסף אינו מכיר לשונם וממה ידעו זאת יען שהמליץ הי׳ בינותם עד ע ת ה ,וראה גם בזה ה כ מ ת אונקלס שמתיבה א ה ת רק ב ת שלש אותיות ״היה״ דהוסיף בקרא מ ה שתיקן ב ז ה : גב״ה( ן יצא ל ב ס ונפק ״מדע״ ל ב ה ו ן ,וגם בזה מוסיף מ ל ת ״מדע״ דקשה לי׳ ה ל ש ו ן , הלא ה ל ב הוא בשר ו ר ם ,איך שייך לומר שיצא ה ל ב ,לכך מיםיף מ ל ת מ ד ע ,כלומר שאבדו בינת ה ל ב ,ותמהו ואמרו מ ה זאת עשה אלקים לגו הלא בגנבים נהשבנו שגנבגו את הכסף מהיר ה ת ב ו א ה ,ותרגם מ ד ע לבהון בלשון ה כ ת ו ב ולבבו יבין )ישעי׳ ו׳ י׳( בי ה ל ב מבין ובמסכת ברכות )דף ס״א( תיר כליות יועצות ל ב מבין ופירש״י מגין שהלב מבין שגאמר ולבבו יבין )שם( ,ולכך תרגם ויהרדו ״ותוהו״ ,וכ״ת לעיל )כ״ז ל״ג( ויחרד יצחק הרדה גדולה ופירש״י ויהרד בתרגומו ״ותורד לשון תמיד, עב״ל רש״י ,ושם אמר יצחק התמיהה מי איפוא ,כלומר מי יכול להיות הצד צ י ר ,ובן כאן אמרו התמיהה מ ה זאת עשה אלקים לגו זהו לשון תמיהה מ ה ז א ת ,ומלת ״ ת ה ״ בתרגום הוא הרדה וגם ת מ י ה ה באים כ א ח ד ,שם פ ח ד יצחק מעשו ,ותמיהה שאמר מי איפוא ,ובן פה פהד הי׳ להם שלא יתפשו כגנבים בעבור הכסף השב ב א מ ת ח ו ת ם , ותמיהה הי׳ ל ה ם ,שאמרו מ ה ז א ת ,ועיין לעיל )כ״ז ל״ג( מ ה שכתבגו שם : )ל״ד( ואת הארץ תסהרו וית ארעא תעבדין ״בהי םהורתא ,הוסיף מ ל ת ״בה״ דאל״כ הרי משמע שהארץ עצמה תסהרו כלומר תקנו א ת ארץ מצרים ,לכן מוסיף מ ל ת *בה״ ת ע ב ה ן בה םהירתא ״בתיך הארץ תהיו סוהרים כ ל מיני בהורה״ ,כ ב ל הסוחרי מצרים ,ורש״י פירש לשון ס ב י ב ה : לא 140 נפש פרשת מקץ הגר מג )נ׳( ל א תראו פני ״כלתי״ אחיכם א ת כ ם ,ל א תחזין אפי ״אלהין״ כד אהובץ ע מ כ ץ , ופידש״י לא ה ר א ו נ י ב ל א א ח י כ ם ,ואונקלפ ת ד נ ס .אלחין״ כ ד אתיבין עמבון ״ יישב ה ד ב ר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשין ה מ ק ר א ,עכ״ל רש״י ,וכוונת רשיי בזה יישב ה ד ב ר על אופני שבן פירוש הכתוב לא תראו פגי כי אם ״אלהין״ כד אחוכון כשיהיה אתיכם עמבון ,א ב ל לא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא כלומר אם הי׳ כתוב בקרא ״בי אם״ ולא ״בלתי* הוה תרגומו כפי לשון הכתוב דמתרגם אלהין א ב ל עתה דכתיב ב כ ת ו ב בלשון בלתי והוא לשון שלילה כאן לשון ב ל א הוה ליי לתרגם ״בלאי אמיכון ,כי מ ל ת אלהין בארמי נופל על לשון כי אם כלומר ״אלא״ ועל לשון רק ב ע ב ר י ת ולעיל בפסוק )מ״ב( כתיב אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם אתכם ושם שפיר ונכון מ ת ר ג ם .אלהין״ במתי אחיבץ ופירושו ״אלא״ אם תצאו מזה ,א ל א בבוא אחיכם אתכם תצאו מזה וכן בריב מ ל ת אלהין בתורה הוא במקום אלא )ומיעוט יש במקום רק כמו לעיל בי אם הלהם אשר הוא אוכל ופירושו רק הלחם וכיוצא בזה דוק ותשכח( ,ובמקום אהר תמצא גם מ ל ת בלתי במקום ״רק״ )לעיל כ״א ב״ 0וגם אגבי לא שמעתי ״בלתי היום״ ותרגם אלהין יומא דין ופירושו רק היום ופעמים מתרגם על מ ל ת ב ל ת י ״בלא״ וזהו במקום שבא מ ל ת בלתי בלשון שלילה ״לא״ כמו באן) ,במדבר ב״א ל״ה( עד בלתי השאיר לו שריר ותרגם עד דלא השאיר לי׳ משזיב וכן )דברים ג׳ גי( עד ב ל ת י השאיר לו שריר עד דלא השאיר לי׳ משזיב וכן )יהושע ת׳ כ״ב( ער בלתי השאיר לו שריר ופליט ותרגם יוב״ע עד דלא אשתאר להון שאר ומשזיב וכן שם )י״א ח׳( וכן )מלבים ב׳ י׳ י״א( חריוב״ע כן ,ע״כ הוה לי׳ לתרגם כאן בלתי אהיכם בלא אהיכם כי כאן לשה״כ הוא ב ל ת י בלא וזהו כווגת רש״י שכתב ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא שתרגם אלהץ כלומר אלא ,והכתיב בלתי כאן הוא כמו לא ו ה י ל לתרגם ב ל א אהובון : )ז׳( הידוע ג ד ע ,המידע הו יגא ידעין ,התרגום מתקן לשון הכתוב לפי לשון הארמי ״נדע״ שהיא לשין עתיד ב ע ב ר י ת כן משפט לשין הקדש אבל בלשין ארמי איגו כן םגנון הלשין וצריך לומר הוינא ירעין בלשון עבר כלימר לא ידענו כי יאמר הורידו את אהיכם ,יכל לשין יש לה םדר ל ש ו נ ה : )טי( וחטאתי לך כ ל הימים ,ואהי חטי לך כל יומיא ,כתיב בלשון פעולה והטאתי והיא מתרגם על הפועל על ה א ד ם ״יאחי חטי״ ,כי קשה לי׳ לשה״ב מאי והטאתי לך בל הימים הלא לא יהטא רק פעם אהד אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפגיך ,לכן תיקן ואהי חטי לך כ ל יומיא ,אהי׳ ״איש״ הוטא לך בל הימים ,והראי׳ לזה לעיל )ל״ט ט׳( וחטאתי לאלקים הרגם פשיט לפי פירוש המלות על המלות וחטאתי לאלחים ״יאיחוב״ קדם ד׳ על הפעולה יען דלא כתיב שם ״כל הימים״ ו <י'( כ י לולא התמהמנו .ארי אלולי פון בדא א ת ע כ ב נ א ,המלות אלולי פין חיא בלשון אשכנז)קאניונקטיף( על דרך השלילה במ״ש בהמבוא ומלת ״בדא״ הוא תרגום של בזאת בלשה״ק ,ופירושו אם לא בזאת א ת ע ב ב נ א ,כלומר בזאת הויכוה שלא רצית ליתן לני את בנימין ונמשך הזמן ואתעכבנא בזאת הלא שבנו זה פעמים בזמן הזה ,ומלת ״בדא״ הוא הוספה להטעים הכוונה : )י״א( א ם כן איפוא ,אם כן ״הוא״ ,כאן מתרגם איפוא ״הוא* ולעיל )ב״ז ל״נ( מי איפוא הוא הצד ציד תרגם ״דיכי״ מאן הוא דיכי הוא תרגום של ״הלזה״ דלעיל )כ״ר ם״ה( מי האיש הלזה תרגם מאן גברא ״ריבי״ ולעיל )שם כ״ז ל״ 0ולכה איפוא מ ה אעשה בגי תרגם ולך כען תרגם בלשון עתה שתרגומו כען ,כלומר מה אוכל לך ע ת ה לעשות שבבר הקדימך אחיך ולקח ה ב ר כ ו ת ,ושם )שמות ל״ג ט״ 0ובמה יודע איפוא בי מצאתי הן ב ע י נ י ך ,תרגם ובמה יתידע .הבא״ תרגם איפוא ה ב א ,כלומר הבא ב ע ת לכתנו . נפש פרשת מקץ הגר עא 141 י י ת נ ו ב מ ד ב ר ,ותרגם כולם לפי העגין ,וכתב הררג״א בגתיגה לגר ו ד ל איפוא ,הוא, ובנוסחאות המדויקות ״הבא״ מזה נראה שהת״א מ ח ל ק בין איפיא באל׳׳ף בסוף • ה ת י ב ה לאיפה בה״א ב ס ו ף ,שלעיל )ל׳׳ז ט״?( תרגם איכא ,ודלא כרש׳׳ י שכללם יחד ,עד כאן ל ש ו נ ו ,ונראה שחררג״א לא ירד לכוונת רש׳׳י ,שרש״י בוודאי גם מחלק בין איפוא באל׳׳ף בסוף ה ת י ב ה לאיפה בה׳׳אולא כללם יהד והראי׳ לזה למה לא ב ח ב רש״י קודם בפ׳ יישב )ל׳׳? ט״?( הדברים ש כ ת ב כ א ן ,כי זה דברי רש׳׳י כאן כ ל לשון איפוא לשון יתר היא ובו׳ וכן על דרך זה כ ת ב רש׳׳י לעיל)ב׳׳ז ל׳׳ג( מי איפוא הוא הצד ציר לשון לעצמו משמש עם כמה דברים וכו׳ כלומר היא רק שימוש הלשון ויכול להיות משמעות ה כ ת ו ב בלא זה בלא מ ל ת איפוא אבלי מלית איפה בה׳׳ א צריך לנוף מ ש מ ע ו ת הכתוב ובלא זה אין שום ביאור בהבהיב איפה הם רעים ואם ל א הי׳ כ ת י ב איפה והי׳ כ ת ו ב ס ת ם הם רעים לא הייגו יודעים מאי הם רועים א ב ל שם הי׳ יבול להיות בלא זה מי הוא הצד ציד הי׳ יכול ל כ ת י ב מי הוא הצר ציד בלא מ ל ת איפוא ובן אם כן איפוא זאת עשו הי׳ יכול ל כ ת י ב אם בן זאת עשו וכן ובמה יורע איפוא הי׳ יכול לכתוב ובמה יורע כי מצאתי הן בעיגיך וכל המלות איפוא מיותרים הם ורק הם לשםוש הלשון כלשון רש״י)לעיל ב״ז ל״ג( ,ואביא לך ראיות גכוגית ל מ ה שבתבגו מלשין המסורה ,איפה הם רועים ,איפה יו״ד כתובים כן ,וסימן איפה הס ר ע י ם ,איפה האנשים אשר ה ר ג ת ם , ויאמר לו ה מ ל ך איפה ה ם ,איפה שמואל ודוד ,איפה לא שגלת ,ואיש אל ירע איפה, אלה איפה ה ם .איפה ל ק ט ת היום ,איפה היית ביםדי ארץ ,ואיפה ישרים ג כ ה ד ו ,וד׳ כתובים איפו)בוי״ו( וםימן ואיה איפו ,דעו איפו כי א ל ו ה ,מי יתן איפו ויכתבון מ י ל י , אם לא איפו מי יכזיבגי ,עב׳׳ ל ה מ ס ו ר ה ,ועתה צא וראה בכל העשרה כתובים דלעיל שחשיב איפה בה׳׳א כולם צריכים לגופה ובלא זה אין שום ביאור בכתובים ,דר׳ כתובים ש כ ת ו ב י ם בוי״ו כולם מלות איפו מיותרים כי בל״ז לא יחי׳ חסר פירוש ת כ ת ו ב והם לשמוש ה מ ל ו ת ,וכן כאן כוונת רש׳׳י כן ולא כמ״ש הררנ״א כי רש״י כללם י ח ד ,א ב ל התרגום מתרגם לפי הענין כמו שכתבנו: )י״ד( ושלח ל כ ם ,ויפטר ל מ ן ,ורש׳׳י פירש כתרגומו יפטרגו מאםוריו לשון להפשי י ש ל ח נ ו ,ואינו נופל בתרגום לשון וישלה שהרי לשם הם הולכים אצלו עב״ל רש״י ,וכוונת רש״י כל מקום שכתוב וישלח מתרגם ו י ש ל ח ,בי אין תרגום ע״ז וקרא ותרגום שיה ,ל ב ד במקום שכתוב וישלח והכוונח על חפשיות מתרגם ויפטר כמו לחפשי ישלחנו ת ח ת עינו או לחפשי ישלחנו ת ח ת שנו ,מתרגם בשגיהם ל ב ר חורין יפטרגיה ,וכאן גם כוונת הכתוב ושלח לכם את אחיכם אחר שחוא ש מ ע י ן יפטרניה מאםוריו ,לכן תרגם ושלה לכם ויפטר לבון ,אבל מ ה שמוסיף רש״י ואינו ט פ ל בתרגום לשון וישלה שהרי לשם הם הולכים אצלו אין לו ביאור ,ולכאורה שפת יתר הוא שהרי מבואר שעל חפשיות מתרגם ויפטר ,אטגם זה גופא הקשה רש״י מגא לי׳ דקאי על חפשיית דילמא כוונת ה כ ת ו ב על שליחות פשוט כמו בכ״מ דכתיב וישלח ומתרגם וישלח ולמה שנה אינקלם כאן לתרגם ייפטר לכן פירש׳׳ י ואינו ניפל בתרגום כ ל ו מ ד לתרגם לשון וישלח ויהי׳ ה מ ו נ ה בקרא פשוט לשליחות שהרי לשם חם הולכים אצלו, ואיך שייך לומר שישלח לכם אלא על כרחך לחפשיות : )פ״ 0בצהרים ,בשירותא ,רש׳׳ י פירש שחו א םעודח ראשונח כי שרי בלשון ארמי ה ת ח ל ת )בראשית י׳ ח׳( היא ח ח ל להיות ותרגם הוא שרי למהוי )לקמן מ״ד י״ב( בגדול החל ברבא ״שרי״: )ייח( להתגולל עלינו ו ל ה ת נ פ ל עלינו ,ל א ת ר ב ב א עלגא ולאסתקפא עלגא ,לשון רש״י, ו א ו נ ק ל ס שתרגם ולאסחקפא עלנא הוא לשין לההעילל כדמתרגמינן עלילות 142 נפש «ns מקץ הנר עלילות דברים תסקיפי מ ל י ן ,ולא ת ר ג מ ו אחר לשון ה מ ק ר א עכ״ל רש״י ,פירוש תרגומו של ע ל י ל ה הוא אםתקפא בלשון ארמי ,וכאן מתרגם על ה ת נ פ ל א ס ת ק פ א ,ורימון ה מ ק ר א היא ע ל עלילה ל ת ר ג ם אסקיפי ולא ע ל נפילה ,ועיר כ ת ב רש״י ש מ ת ר ג ם ל ה ת ג ו ל ל ל א ת ר ב ב א )יי ת ש ת ר ר עלינו גם השתרר תרגם ארי א ת ר ב ר ב ת א עלגא אף אתרברבא ) ב מ ד ב ר ט" ז י״ג« לשון גולת הזהב וכו׳ לשון מלכות ואדנות שימשול עלינו למקגי יתנא ליקה אותנו ל ע ב ד י ם ו ל מ ד ב ר .ית המריגו עבור עלילות ה כ ס ף ,וכתב הררג׳׳א לא ידעתי כוונת התרגום שתרגם ״ולמקני״ ל מ ה יקנה אותם עכ״ל ,ונראה שאין כוונת אונקלם לקנות אותם בכסף כמו שסבר הררנ״א וכוונתו לקנות אותם לעבדים שיקה אותם בעל כ ר ח ם ,ויש קנין בלא קניה בלשון הגמרא הצירו של אדם קונה לו ארבע אמות של אדם קונית לו ב כ ל מקום שהב־ונה ששייך לו וברשותי׳ ק א י ,ו מ ה ש ת ר ג ם למקני שהוא תרגום של מ ל ת ״ולקחת״ לפי הביונה ועוד מוסיף ו ל מ ד ב ר שהוא עיקר תרגום של ו ל ק ח ת על ב ע ל י היים כמו שפירש״י ל ע י ל פסוק )ט״ 0כלומר מ ל ת ו ל ק ח ת מ ו ס ב גם ל מ ט ה על יאת ח מ י ר י נ י ,והוה כאלו כתיב ולקנות אותנו לעבדים ולקחת א ת המריגו ,דאל״כ יהי׳ מ ש מ ע לני ל ע ב ר י ם וגם חמירינו ל ע ב ד י ם ,וזח אי א פ ש ר ,ונראה שנם לעיל בפסיק )ט״י( מיסיף גם התרגים ״ידברו״ ית בנימין שתרגימו ויקחו את בנימין ובפסוק הסר זה ומוסיף התרנים ויקהו והוי כאלו כתוב ייקחו האנשים את המגהה הזאת ומשגה כסף לקהו בידם ״ייקחי״ את בנימין ויקומו וירדו )כ״רי( ו י כ י נ ו ״ואתקינו״ ,ובמק״א תרגם נבון ז מ י ן ,והיו נכין לביקר והיי זמין ל צ פ ר א ,וכאן כוונתו כי ההזמנה של המנהה הי׳ כ ב ר כשיצאו מארץ מצרים : גכוגים ליום השלישי ויהון זמיגין ,והי׳ על תיקונם בכלים נאים כמו שפירש״י כנען ורש״י פירש הזמינו עטרוהו בכלים נאים : )לי( ויבא ה ח ר ר ה ,ועאל לאדרון בית משבבא ,מדייק שכתוב בה״א היריעה ה ה ד ר ה שהכוונה להדר משכבי׳ ל י ב י ת שמה ,שהסתיר יוסף א״ע שלא יראו בני ארם כשהוא בוכה ,ובא ב ה ד ר משכבו שהוא הדר פנוי מבני אדם וכמ״ש )שמות ז׳ כ״ה( ובהדר משכבך ותרגם ״יבאדרון בית משכבך״ וכן )שמואל ב׳ י״ג יי( הביאי הכריה ההדר ותרגם יוב״ע לאדרון בית משבבא ובן שם פסיק הזה ותבא לאמנון ההדרה כיון שבא בה״א הידיעה קאי על הדר הידוע שהיא בית משכבא ותרגם ג״כ לאדרין בית משכבא וכן ).מלכים א׳ א׳ ט״י( ותבא ב ת שבע אל ה מ ל ך החדרה ותיוב״ע לאדרין בית מ ש כ ב א ,ואפילו ב ל א ה״א היריעה הרגם כ ן ) ש ו פ ט י ם ט״ז טי( והאורב יושב לה בהדר ותיוב״ע באדרון בית מ ש כ ב א אשר שם היי שמשון ואשתו ובן )שם פסוק י ״ ב ( ,ו ד ל הררג״א ויבא ההדרה ו ע א ל לאדרון בית מ ש כ ב א עיין ב מ ס כ ח מנחות )דף ל״ג( שא בסדרה נקראת אגדרוגא וכו׳ או שיש גם פה ערבוב ב׳ פירושים האהד ״לאדרון״ והשני ״בית משכבא״ נ כ ת ב בצדו ובטעות הכניסוהו המדפיסים בפגים עכ״ל ,ופלא הוא שגעלמו ממגו כל התרגומים ש ה ב א נ ו ,ומה שכתב מאכסדרה זה אינו ,כדאיתא ב מ ס כ ת פסחים )דף ז׳( אכסדרה לאורה נ ב ד ק ת ופירש הרא״ש אכסדרה רגפיש גהורא לאורה ג ב ר ק ת ,וכיון דנפישי נהורא בוודאי אינו בית משכבא ובאמת אכסדרה תרנום של מםדרונה )שופטים ג׳ כ״ג( ויצא אהוד ״המםדרוגה״ תרגם יונתן בן עוזיאל ״לאכסדרה״ הרי מםררונה תרנומו אכסדרה, ולא א כ ס ד ר ה נקראת אגררוגא וגם אדרון לא אגררוגא היא :נכמרו ר ח מ י ו ,אתגוללו ר ח מ ו ה י ,הלשון הזה איתא בסליחות י״ג מדות מ ד ת הרחמים עלינו ה ת ג ל ג ל י ,ורש״י פ י ר ש נ כ מ ר ו נ ת ח ט ט ו ובלשון ט ש נ ה על הכימר ש ל זתיפ ובל׳׳א ב מ כ ט ר כשרא וכי׳ t )ל״ב( כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא ל מ צ ר י ם ,ארי ל א יכלין מצראי למיכל עם עבראי להמא ארי בעיר א דמצראי דהלין ליה עבראי אבלין נפע הגר פרשת מקץ עב 143 אכלין ,פירוש למה לא יו בלון המצרים לאבל את העברים לחם כי ה ב ה מ ו ת אשר מצרים ש ב ד י ן לה העברים אוכלים ,לכן לא יובלון לאכל עמם ב י ה ר ,ולשון רש״י . ^. ן ואונקלס נ ת ט ע ם ל ד ב ר ע ב מו)גי( הבקר איר ,צפרא גודר ,סובר י שהיא פ ע ל במ״ש ב ג מ ר א )פסחים דף ג׳( ואף שם הדר בי׳ במסקנא לשון הררנ״א ,ונראה דאינו כן דלא הדר הגמרא במסקנא על הפסוקים ,והגמרא מסיק שבין ר ב יהורא ובין ר ב הונא סברי אור אורתא הוא וכו׳ עיייש א ב ל על הפסוקים לא שיין לםיםר הרר ב ה ו ,ועל הפסוק הזה אםרינן שם בגמרא מי כתיב האור בוקר הבוקר אור כתיב וכמאן ראמר צפרא נהור והוא כלשון התרגום כאן ,עיי׳׳ ש בגמרא: הבקר אור והאנשים ש ל ח ו ,וגובריא אתפטרו ,עיין רשי׳י לעיל )מ״ג י״ר( מה שפירש על ושלח לכם את א ח י כ ם ,ו ד ל ושלח לכס ויפטור לבין כתרגומו יפטרנו מאסוריו לשון לחפשי ישלחנו ואיגו נופל בתרגום לשון ושלח וכלומר לשון שליחות ולתרגם ושלח שאין תרגום על ושלח רק ושלח כי קרא ותרגום שיה כמו וישלח יעקב ת ר ג ם ושלח יעקב( שהרי לשם הם הולכים עכיל • רש״ י ולפירוש זה יהי' ק ש ה כאן ע ל התרגום למה תרגם כאן על שולחו אתפטרו שאין שייך לומר באן ״שהרי לשם ה פ הולכים״ כ ה ו כ ח ה רש׳׳ י ,אמנם כאן כוונה אה ר ה בתרנום דקשה להתרנום מאי והאנשים שולחו הלא אין שליח בלי משלח וכל משלח שולח למחוז חפצו ,וכאן מי שלח להאחי יוסף הלא יוסף עור התנכר להם לאיש מצרי ועדיין לא התו רע להם כי הוא יוסף וחוא עוד בעיניהם איש מצרי שליט של מצרים על כן לא שייך בזה שום שליהית ועוד קשה להתרנום מה שכתוב ה מ ח וחמוריהם מה שייך אצל חמורים לשין שליחות וכתיב ה ב ק ר אור והאנשים שולחו ה מ ה וחמוריהם לכן תרגם ״ינובריא א i nטרו אינין וחמריהון״ דקאי אדלעיל )מי׳ ג י״ח( וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף ה ש ב באמתהותינו בתחילח אנחגו מובאים ל ה ת ג ו ל ל עלינו ולהתנפל עלינו ״ולקחת אותנו לעברים ואת המריגו״ הדבר הזה הי׳ מפחידים על עצמם ועל חמריחם וסברו כי הם עודם פה ב ב י ת יוסף בשבויים וכגנבים על דבר הכסף ומה שאמר להם האיש ש ע ל בית יוסף אל תיראו וגו׳ כספכם בא אלי לא האמיגו לו כי אולי כן דרך החקירה והדרישה ל ד ב ר זאת א ב ל אח״כ יתגולל עליהם ל ה ע ל י ל עליהם ואפילו אה׳׳ כ כשבאו ל ב י ת יוסף ויאמר שימו לחם ואכלו ושתו עם יוסף וגם וישתו וישכרו עמי גם חשבי ב ע ת שכרות יודו מעצמם על גניבת הכסף ולנקום מהם נקם כבראשוגה שהעליל עליהם למרגלים והי׳ להם פחד וחשבו את עצמם כשבויים כאן ,א ב ל אח״כ ויצו יוסף למלא אמתחותיהם אוכל באשד יוכלון שאת ונתן להם רשות הפשיות לנסוע למקום הפצם אז ידעו כי נפטרו מאסיריהם חפשי המה והמריהם ונפטרו מהפהד הראשון שאמרו ולקחת אותנו לעבדים ואת המרינו לכן כתיב והאנשים שולחו המה והמריהם ולא בתיב האנשים יצאו או האנשים נסעו רק והאנשים שולתו לכך תרגם וגובריא אתפטרו לשון יפטרנו מאםוריו כמו לחפשי ישלחני ת ח ת עינו ת ח ת שינו שתרגם שם ל ב ר חורין יפטריני׳ ו גזי( הלילה ל ע ב ד י ך ,חס לעבדיך ושם לעיל )י״ח כ״ח( תרגם ח ל י ל ה לך קושטא אינן דינך ותר נם כ׳׳ א לפי כוינת העגין שם ל כ ב ו ד השי״ת שהוא דיין א מ ת וקשיט הוא תרגום של אמת ובאן כלשון ה נ מ ר א חס ושלים כפירש״י עיי״ש: )חי( הן כסף אשר מצאנו בפי אמתהתיני השיבני אליך .מארץ כגען ואיך גגנב מ ב י ת אדניך כסף או זהב ותרגם ״מנין״ דכסף אי ״מניף ד ר ה ב מוסיף מ ל ת ״מגיף שתי פעמים וכוונתו ל מ ה שאמרו חז״ל וכן פירש״י שהוא אחד מעשרה ק״ו שבתורה והוסיף ם ל ת מנץ לחזק הק״ו ,הן כסף שהוא מ ע ו ת ואין בם סימן לאמר זה הכסף המעות הי׳ !44 נפש פרשת מקץ הנר הי׳ ב ב י ת אדוניך ואנחנו גנבנו זה המעות וגובל לומר מעות אחרת ה מ ה לגו ולא מ ע ו ת י ך ה ו א ,ועוד אנחנו מצאנו ב פ י אמתחתינו ובוודאי מ ש נ ה היה וכמו שפירש״י אולי משנה הוא שמא הממונה על הבית שכהו שוגג עביל רש״י ובפרט שכל המון עם ר ב מכל העולם באים לקנות אצלו תבואה בוודאי הטעות מצויה מהמון עם ר ב ואפייה השיבגו אליך מ א ר ץ כנען הממון בלי סימן ובלי תובעים יען שכנים אנהנו ואין אנו חפצים ממון של אחרים ואיך נגנב מבית אדגיך ״מנין דכםף״ כלי כסף שיש בו סימן ו ט ב י ע ת עין של אדגיך וכל משרתיו וכן כלי זהב ״מנין ד ד ה ב ״ וגם אכלנו ושתינו ע ם אדניך וראינו שהוא נחש ינהש בו כי בעינינו ראיגו אשר הכה בגביע ואמר ראובן שמעון ולוי ונו׳ בני אמ א ח ת הסבי על הסדר הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ו א י ך נגנב את גביעת השליט משולחנו בוודאי תוך כדי דבור יוודע הדבר וישיב לנו גמוליגו בראשיגו הימצא ? גנבים הםרי דעת כאלה לכן אמרו אשר ימצא אתו מעבדיך ו מ ת וגם אנהני וגו׳ לכן מוסיף התרגום מלות מנין מנין: גם ע ת ה ,אף בען ,עיין בהררג״א שדייק דרשה מהתרגום ולא ידעתי מ ה הרגיש ^ בתרגום הלא פשוט הוא מתרגם כמי ב ב ל התורה תרגום של גם הוא אף ותרגום של ע ת ה כען: )י״נ> ף י ז מ ח -ירמו״ נראה דכיוון ל מ ה ש נ ת ב רש״י ויעמם איש על המירו בעלי זרוע היו ולא הוצרכו לסייע זה את זה לטעון עכ׳׳ל לכן לא תרגם וטענו רק ״ורמו״ שהוא תדגים של וישלך )לעיל ל׳׳ז כ ״ ח וישליכו אותו ה ב ר ה תרגם ״ורמו״ יתי׳ לגיבא ובן ה ר ב ה בלומר וישלך איש אמתהתו ט ע ו נ ה בר שהוא משא כ ב ד ה על המירו כאשר הי׳ ד ב ר קל ש ה י א שייך בו ] ל ש י ן השלכה בלומר כל ה ש ל כ ה מ מ ע ל ה ל מ ט ה והוא קל כמו ותשלך את הילד ת ח ת אחד חשיחים או וישליכו אותו ה ב ר ה ,וישלך מידיו את הליחות ,ר מ ה בים ועל כולם תרגם ״רמו׳׳ ובאן טעגו השקים ל מ ע ל ה מן ה א ר ץ על המוריהם מ ש א י ת כברית להגביהם ל מ ע ל ה י הי א כ ב ד יבכה ולמה תרגם רמי יהי״ל ל ת ר ג ם וטענו וכיוון אוגקלם לכיוגת רש״י ורמו שהיא ק ל שהיו בעלי זרוע והוה כאלו השליכו מ מ ע ל ה ל מ ט ה : <פ״ 0כי נ ח ש יגחש איש אשר כמיגי ,ארי בדקא מ ב ד ק גברא די כותי ,ולעיל אצל לבן גהשתי ויברכני ד׳ בגללך תרגם ״נטיתי״ כי דרך התרגום לתקן לשה׳׳כ ם פ נ י כבור הצ־ריקים במו ב מ ר מ ה ,ב ח ו כ ט א ,ויגנב יעקב ,וכסי יעקב בי בורח היא, בי אזיל ה ו א כאשר כתבנו לעיל בפ׳ ויצא ,ובפרט בכבוד השם ירתת ויזיע התרגום מ כ ב ו ד השי״ת ,ושם גאמר ויברכני ד׳ הזהיר לתרגם בזה לשין גיהיש יכישוף ,לכן תרגם בםיתי עיי הוש וגםיון )'ערפאהרוננ( אף ש ב א מ ת לבן הי׳ מנהש וקוסם ושאל בתרפים אם הצלהתו הוא ע״י דרך ה ט ב ע או בזכות י ע ק ב ,וכן כ ת ב האע״ז והרמב״ן שהי׳ מגהש ב ת ר פ י ם ,וכאן ביוסף בוודאי אין נופל לשון ״ניחוש״ )ובאמת אין תרגום על מ ל ת גהש )ויקרא י״ט כ״ 0לא ת נ ח ש ו תרגם לא תנחשו ן וכן )דברים י״ח י׳( מעונן ומנחש תרנם מעינן ומנחש ,וכאן ת ר ג ם בדקא מ ב ד ק ע״י בדיקה וחקירה וזה בוודאי מיתר לגמרי( לבן תרגם ארי בדקא מ ב ד ק גברא די כותי כלומר אעשה חקירה ודרישה ותרגומו של חקר הוא .בדק״ )דברים י״ג ט״ו־> ודרשת .יחקרת״ תרגם ״וחקרת״.ותבדוק״ ,או על אופן הפשוט ארדוף אשיג אתכם ואהפש אצלכם ואמצא הגגיבה וכן הי׳ ומצאתי ה ג ג י ב ה , וזה אמר ל ה ם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלא ידעתם כי גדוש יגחש איש אשר במוני ולא תוכלו להעלים הדבר ממגי כי בוודאי אוציא הדבר ל א ו ר ,ולכאירה קשה מדוע בתיב בפסיק בלשון ניהוש בשלמא אצל לבן כתיב נהשתי זהו שם תפארתו מ נ ח ש •זקיםם א ב ל ייםף האיך אמר בלשין נחש ינחש ,א ב ל ב א מ ת ר צ ה ייסף לאיים עליהם ולפחדם פרשת מקץ נפש ״ • הגר עג 145 ל פ ח י ם שהוא א־ ש מצרי מעונן ומנחש כמ״ש )לעיל מ״ג ל ״ 0וישבו לפניו ה ב כ ו ר כבכרתו הצעיר כצעירתו ופירש״י מכה ב ג ב י ע וקורא ראובן שמעין לוי ויהודה בני אם אחת הסבו בסדר וכו׳ לשון רש״י וכתיב ויתמה־ האנשים איש אל רעהו וחשבו שהוא יודע על ידי כישוף ועי׳ י הגביע ,א ב ל עם כל זה הזהיר יוסף הצדיק מלהוציא ד ב ר ש ק ר מפיו ואמר הלא ידעתם כי נחש ינחש ״איש אשר כמני" ולא אמר נחש א נ ח ש ,כלומר נחש ינחש ״איש אחר אשר כמוני במצרים״ כי מצרים מלאה חרטומים כמ׳׳ש רש׳׳ י ע״פ ויחזק ל ב פרעה )שמות ז׳ ב״ב( אף אתם מביאים מכשפות במצרים ש ב י ל ה כשפים עכ״ל רש׳׳י וזהו שאמר נחש ינחש איש אשר במוני איש אחר אשר כמוני א ב ל אני חם ישלים כי לא נחש ביעקב: ולעיל אמר האיש אשר על ביתי גם והוא נחש ינחש בו ותרגם גם בדקא מ ב ד ק ״בי׳״ ה מ ו נ ה כמו שכתב האע״ז וטעמו ל מ ה לא פהדתם כי לנסותבם שמתי גביע הכסף לפניכם ו ה ע ל מ ת י עיני ע ד שתקחיהו עכ״ל האע״ז וזהו שתרגם בדקא מ ב ד ק ״ביה״ כלומר ב ה ג ב י ע גופא הוא בדקא מ ב ד ק אתכם אס בנים אתם שהניח הגביע לפגיכם יהעלים עין מכם י ב ר י ק אתכם בזה ועתה הוברר הדבר בי גגבים אתם בי מ ע ת צאתכם נאבד ה ג ב י ע ואין ובוודאי גנבתם אותו כי אין איש הי׳ ב ב י ת השליט זילת א ת ם שאכלתם ושתיתם ע מ ו הרעיתם אשר עשיתם : ונראה שביינת יי סף הי׳ ב ע ל י ל ת הגניבה הזאת מ ה שאמר יוסף כי גנב גנבתי מארץ העברים וכן היא ב מ ס כ ת ס ו ט ה ) ד י ״ ג ע״ב( ומובא ברש״י )יהושע כ״א( יאת עצמית ייםף קברו ב ש כ ם ופירש״י משכם גגביהי לשכם ההזירוהו עכ״ל ורצה יוסף שיכיפר להם העין הזה ע״ י העלילת הגניבה מרה כנגד מרה וכדי שיעשו תשובה ע״ז ויתוודו ע ל הטאתם וכן הי׳ והתוודו ואמרו מה גאמר לאדוני מה גדבר ימה גצטדק האלקים מצא עין עבדיך וגו׳ וכן כתבגו לעיל )מ״ב ז׳( עיי״ ש : — ^ ^ ^ ^ .־ ^ ^ ״ ^ . פרשת רגש, )י״ח( ויגש אליו יהודה ,ידבר נא עבדך ד ב ר ״באזגי אדגי״ קדם ר מ ג י ורש״י פירש דבר באזני אדני יכנסו דברי באזניך ו כ ת ב הרא״ם ר מ ו נ ת רש״י דאין כבוד ל מ ל ך שאדם שפל ילהיש לו באזגיו ,והגו״א הוסיף ש דיוקו של רש״י מלשון באזני דהיל״ל באוזן כי׳ עיי״ ש ,ולא זכיתי להבין דבריהם הלא דרך ה כ ת ו ב ל כ ת ו ב כן ויען עפרון וגו׳ באזגי בגי ח ת ,וידבר אל עפרון באזגי עם ה א ר ץ ,ולמה שם לא הרגיש רש״י בלום ,ובאמת ביונת הכתובים כמו שמתרגם אוגקלם ב כ ו ל ם קדם ר ב י ג י ,קדם בני ח ת א ה ,קדם עמא דארעא )אין גענענווארד( ,אך נראה שכוונת רש״י על מ ל ת ״דבר״ שמיותר והול״ל ידבר גא עבדך באזגי אדגי ומדויק הוא בלשון רש״י .דבר״ באזגי א דגי עב״ל רש״י ,ולדבריהם שדיוקו של רש״י מן באזגי ל מ ה מוסיף רש״י מ ל ת דבר הו״ל לציין רק באזני אדני אע״כ כמי שכתבגו שדיוקי של רש״י ש מ ל ת י דבר מיותר וע״ז פירש״י יכנסו דברי באזניך כלומר דבר שלי יכנסו באזייך ,ובאמת כל דברי רש״י מ ה מ ד ר ש ונם המדרש מדייק מ ל ת דבר ו ד ל המדרש כ ת י ב תפוהי זהב במשכיות כ ס ף מ ה אופן זה מראה פנים מכל• צד בך היו דברים של יהודה נראים ל כ ל צד ב ש ע ה שדבר עם י ו ס ף ,וכו׳ ידבר גא עבדך דבר יכנסו דברי באזניך )כלשון רש״י( זקנתי ש ל זה )בנימן( ע״ י שמשכה פרעה לילה א ח ת ל ק ה ב נ ג ע י ם הוא ובל ביתו ובו׳ )גם זה מביא. רש״י 10 ץ ך ׳ נפש 146 הגר פרשת יגש רש״י באן( עיייש ב מ ד ר ש ,וכוונת ה מ ד ר ש שיהודה אמר לו ידבר נא ע ב ד ך ד ב ר ו ה ד ב ר יהי׳ נ ר א ה ל כ ל צ ד ,ב פ נ י ה ע ו מ ד י ם א צ ל ך יהיו נראים דברי תחנונים ודברי כ ב י ד כראיי ויאות ל ד ב ר ל פ נ י ה ש ל י ט א ב ל י כ נ ס ו ד ב ר י באזניך א ם ח כ ם א ת ה יהיו ה ד ב ר י ם ב ו ט י ם כ ם ר ק י ר ת ה ר ב לזה א מ ר ה מ ד ר ש זקנתו ש ל זה ע׳׳י ש מ ש כ ה פ ר ע ה ובו׳ יעוד האריך ב מ ד ר ש ב ז ה עיי״ ש ו ת ר א ה איך שכוונת רש׳׳י כמו ש כ ת ב נ ו ואין ל ה א ר י ך ) ,וכן מ צ א ת י ב ח ו מ ש י ם ה מ ת י י ק י ם ברש״י שדבריו מב״ר מ ה מ ד ר ש ר ב ה וזה לשין רש״י שם ד ב ר באזני אדני )ב״ר ב ר א ש י ת ר כ ה ( יכנסו דברי באזניך עב״ל ריט״י(. כי כמוך ב פ ר ע ה ,ארי ב פ ר ע ה כן א ת ,התרגום מ ה פ ך לשון ה כ ת ו ב והו״ל ל ת ר ג ם ארי מ ת ך כ פ ר ע ה ,ו כ ו ו נ ת ו כ א ש ר רש״י פירש לפי פשוטו של מ ק ר א חשוב א ת ה בעיגי כ מ ל ך עכ״ל ר ש״ י ,ארי בפרעה ה מ ל ך ח ש ו ב בעיני כן א ת ה ש ו ב בעיני כי העיקר נושא ה מ א מ ר הוא יוסף ש מ ד ב ר א ל י ו ,ורק מ ר מ ה אותו ל פ ר ע ה ,לכן מ ת ר ג ם הכוונה ארי ב פ ר ע ה כן א ת ,י ם ו ב ל כל פירושי ר ש ״ י ,והאע״ז כ ת ב א ת ה כ מ ל ך ו ה מ ל ך כמוך כ מ ו כ ע מ י כ ע מ ך וכו׳ עיי״ש : )כי( וילך ז ק נ י ם ק ט ן ,ו ב ר ם ב ת י ן זעיר ,פ ה לא תרגם ילד רביא כי בנימין ה י ׳ גדול ו מ ה שאמר יהודה י ל ד הוא רק לעורר ה ר ח מ נ ו ת ב ל י יוסף ומה ש א מ ר קטן כיונתי שהי׳ צעיר מ כ ל אחיו ו ת י ג ם על קטן זעיר כי גם ע ל צעיר תרגם זעיר )לקמן מ״ח י״ר( ו ה ו א ה צ ע י ר הרגם והוא ״זעירא״ לכן תרגם ובר םבתין זעיר ״בן זקונים צעיר״ וגם י ה ו ד ה ב ע צ מ ו אמר לקמן פסוק )ל״א( והיה כראותו כי אין ״הנער״ קרא אותי נער יען ש ל א הי׳ ילד ו מ ה שקורא אותי נער כבר כ ת ב הרמב״ן כ ת י ב ב ר ה ב ע ם בן ש ל מ ה ורי־ובעם הי׳ נער ורך ולא התחזק לפניהם והיא בן ארבעים ו א ח ת ש נ ה ב מ ל כ ו וכן ה ע ל ו ם ל נ ע ר אכי׳־זלום ובנימין ב ר ד ת ו למצרים נדול מנ?נו יקראנו נער פ ע מ י ם רבים עכ״ל )ב״ב( ועזב ה ר מ ב ץ )לעיל ל״ז בי(: א ת א ב י ו ,ו א ם י ש מ ק ית אביהי ,מוסיף מ ל ת ״ואם" ל פ ר ש כפירש״י ועזב ״ . א ת אביו אם י עז נ א ת אביו עב״ך> קשורה ב נ פ ש ו ,ח ב י ב א לי׳ כ נ פ ש י ׳ ,גם זה פירש ע ל מ ל ת •קשירה שהוא ט ש ל ודרך ה ת ר נ י ם .ל-ןרגם הנש של כ א ש ר כ ת ב נ ו כ מ ה פ ע מ י ם מ א י קשורה ח ב י ב א : י ש )ל׳> ונפשן י )ל״ג( ועתה ישב נא ע ב ד ך ״תחת״ ה נ ע ר ,״חלף״ ע י ל י מ א ,ו ט ע י ת הוא בתרגימים ש כ ת ו ב ב ה ם ״תהית״ עילימא כי ל ע י ל )ב״ב י״ג( ״תחת" בני תרגם גם ״חלף״ ב ר י ׳ : מה )אי( ולא יכל ייםף ״ ל ה ת א פ ק ״ ,ל א ת ח ם נ א ,לשין חיסן וחיזק כפירוש ה ר מ ב ״ ן : )ב׳( וישמע ב י ת פ ר ע ה ,ו ש מ ע ״אנש״ ב י ת פ ר ע ה ,הוסיף מ ל ת ״אנשי׳ כי חסר ב פ ס ו ק מ ל ת אנשי וכן ט־םיף לקמן )ט׳ י״א( יכן שם פסיק י״ח 1 )הי( לענות א ו ת ו ,ל א ת נ א יתי׳ ״פתגם״ ,מוסיף מ ל ת ד ב ר שתרגומו פ ת ג ם כי עפ״י רוב ל א י ב י א ב ל י ק ש ו ר מ ל ת ד ב ר ,והשבגי ד ב ר ,ו ה ש ב ת י א ת כ ם ד ב ר ,וישיבו איתם ד ב ר )במרגלים( י יכן ה ר ב ה בתנ״ך : אשר אין חריש וקציר ,די ל י ת ״זרועא ו ח צ ר א ,התרגום מתקן לשה״כ כ ד ר כ ו ,ה ל א <י'( ב ן זוגו של קצירה הוא זריעת כ מ ו שנאמר )לעיל חי״ת כ״ב( עיר כ ל ימי ה א ר ץ ״זרע יקציר" י ת ר ג ם זריעא וחצרא ) ב מ ד ב ר כ״ה י״א( לא ״תזרעו ולא תקצרו״ ל א ת ז ר ע ו ו ל א ת ח צ ד ו ן ו ה ע י ק ר הוא הזריעה כמו שנאמר לקמן )מ״ז י״ט( ותן ״זרע״ ונהיה ופרש״י לזרוע ה א ד מ ה ע׳׳ב ד ה ל י ף התרנים ת ה ת מ ל ת ״הרמי:״ הכו יה ״זרועא" ,כי • ה ח ר י ש ה ה י א רק ל פ ת ח ו ל ש ד ר ה א ד מ ה וכוונה ונושא גזי( לפליכה ה מ א מ ר הוא ע ל הזריעה : ג ד ו ל ה ,״לשיזבא״־ ר ב ת א ,ו ב ״ ת ל ע י ל נ ל ״ ב טי׳׳ת( והי׳ ה מ ה נ ה הנשאר ל פ ל י ט ה לשיזבא פרשת רגש נפש ע ד 147 הגר לשיזבא״ ופירושו ״להצלה״ גדולה בי תרגום של ה צ ל ה ״שיובא״ )שם י״ב( הצילני נא מ י ד אחי תרנם ,שיזבני" )שם פסוק ל״א( ותגצל נפשי ״ואשתזיבת״ גפשי ובן ה ר ב ה : )חי( וישימני ל א ב ל פ ר ע ה ,ושיויני ״לאבא״ ל פ ר ע ה ,ובמו שתרנם לעיל )מ״א מ"ו(. ויקראו לפניו ״אברך״ דין ״אבא למלבא״ וכתבנו שם ש נ ן הי׳ דרך ה מ ל כ י ם לקרוא לראש הברנים ב ש ם ״ א ב א ' )פאטער( ויוסף הי׳ לו ה מ ש ר ה העליונה ה ז א ת ,ירש״י פירש כאן ל א ב ,ל ח כ ר ולפטרון עכ״ל רש״י ,וכתב המזרהי שאין מדרך •המוסר ש יה ש ב עצמו ראש ע ל פרעה עכ״ל הרא״ם א ב ל התרגום לא זז מתרגומו כאשר יתרגם שם כן ה ב א דקאי על ד ל ע י ל ;,כי האלקים״ ״וישמגי ל א ב לפרעה״ בלומר מ י שמני לאב האלקיס כי הוא המתגשא ל כ ל ל ר א ש ,א ב ל ר ש״ י שם פירש כתרגימו דין א ב אל מ ל כ א ,יען ד ש ם כתיב ויקראו לפניו א ב ר ך ,אהרים קראוהו אברך לכן פירש״י בתרגומו דין א ב א ובו׳ ) ,א ב ל כאן א מ ר יוסף ע ל עצמו וישימני ל א ב לכן פירש״י ל א ב ל ח ב ר ולפטרון לפרעה שאין מן המוסר שיהשב עצמו לראש על פ ר ע ה ,מזרהי( *( : רדה *( הערה וראה והבינה נא ,שכל זה אמר רק יוסף אל אחיו ,וישימני לחב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מ צ ר י ם ,ולפי התרגום לאב לפרעה הוא פ ש ו ט ,לאבא לפרעה וכמיש לעיל ) י ר א מיג( עיייש ,אבל לאביו ציוה להם שלא יאמרו כ ן ,אלא שמגי אלקיס לאדון לכל מצרים ,ותו לא מ י ד י ,רדה אלי אל ת ע מ ד , שהי׳ ירא יוסף מלומר ל ו ,כאשר אמר להם וישימני לאב ל פ ר ע ה ,כי יצא נשמת היהדות י ע ק ב בשמעו לשון ,לאב ׳ שהוא עליון הכהנים ,שידו יוסף בני המיר דת באמונת מ צ ר י ם ,ונתמנה לראש ה כ ו מ ר י ס ,וגם התיבות שאמר לאחיו ,ולאדון לכל ב י ת ו ,הזהיר שלא יאמרו ליעקב ,כיון שהוא אדון לכל בית המלך'•')האףמיניסמער( בוודאי הוא מאוכלי שלחן המלך ומפת בגו ,ויאכל ט ר פ ו ת ,ודברים האסורים נ ד כ אמר ר ק שמגי אלקים לארון לכל מצריס ,ואפילו בלשון מושל בכל לישראל .יוצרים לא רצה לחמר לאביו ,כי מושל הוא נעלה וגדול ,מלשון אדון ,כי אדון נקרא כל אדם אשר בשם כבוד יכונה ,אבל מושל הוא השלימ על הארץ ,וכאשר ישמע יעקב כי הוא מושל בכל ארץ מצרים ,יצא נ פ ש י ,אולי יצא יוסף חוץ לשימה, כי חי אפשר שיהי׳ שלימ על כל מ צ ר י ם ,ויחזיק באמונת היהדות כי חרתי דסחרי אבל אחיו לא עשו כאשר ציווה עליהם יוסף ,ואמרו ליעקב ,לקמן פ ס ו ק היא, •)כ׳׳ו( ויגידו לו לחמר ,עוד יוסף ח י ,וכי הוי( ,מושלי בכל ארץ מצרים כי לא יכלו ל ה ת א פ ק ,ויפג ל ב ו ,כי לא האמין ל ה ם ,ותרגם והוו מיליין פינן על ל ב י ׳ , )והוא לשין משנה הסייף ופגיון ב מ ס כ ח כלים פרק יינ ופירש " ״ " י ה ר ע י ב ם כ י ן שיש לו שתי פיות קרוי פגיון( )ראלך בל״א( כחרבות וכסכינים על ל ב ו ,דקרו אותו, מיליין דבורם לא מר עור יוסף ח י ,ולא נקרא אצל צדיק ח י ,ר ק בעבור שהוא צדיק ,וכמיש וחי ב ה ם ,ו מ ד ש איש חי רב פ ע ל י ם ) ,כמיש הגהות הרדיל במדרש( וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ב ת מ י ה ,וכי אפשר להיות כ ן ,תרתי דסתרי הוא ואם הוא מושל בכל ארץ מצדים לא יכול להיות איש חי ,איש צדיק ,ובאמת היי כל הכבוד של יוסף בעיני יעקב לא הי׳ נחשב לכלום ,והעיקר הי׳ אצלו אמונת יוסף ,לכן כתיב ויפנ לבו ,כי לא האמין להם ,כי זה לא יוכל להיוח לכן כהי־ אח״כ וידברו אליו כל דברי יוסף ,אשר דבר אליהם וירא את העגלות ,ופירש״י במה הי׳ עוסק כשפירש ממנו ,בפרשת עגלה העריפה ,זהו :סימן הי׳ מסר להם :שנאמר וירא את העגלות אשר שלח י ו ס ף ,ולא נאמר אשר שלח פ ר ע ה י -ע כ ״ ל • , T רש״י !48 נפש פרשת רגש הגר )ט( רדה אלי אל ת ע מ ד ,חות ליתי לא ״תתעכב״ ,גם בזה נ ב ד ל לשין הקדש מלשון הארמי ,העברי משמש ה ע כ ב ה בלשון עמידה ,ובארמית עכבה נאויפהאלטען( ו: )י״א( אתה וביתך\ ,אנש״ ביתך ,זו היספה מ ל ת ״ואנש״ כדלעיל שאינו ט פ ל פן ״תורש״ ר ק על האנשים כלומר אגשי ה ב י ת ) :י״ב( כ י פי המדבר אליכם ,ארי ״בלישנכון״ אנא ממליל עמכין) ,נראה דמוםיף אות ב׳ * ב פ י ,גם הסיר ,ה״א הידיעה בדרכו להוסיף ולגרוע ,כאלו כ ת ו ב כי בפי מ ד ב ר אליכם ,דקשה ל״י׳ שתי קושייה על• לשה״כ ,א׳ מה שכתיב עיניכם רואות הול״ל ואזניכם שימעית ? ועור מאי כי פי ה מ ד ב ר ה ל א כ ל אדם מדבר ב פ י ו ? ימה ראי׳ ל ה ם בי פי ה מ ד ב ר אליכם ? לכן תרגם בלישנבין אנא ממליל ע מ מ ן ,ה ל א א ת ם רואים אשר אין מליץ ביגיגו ,ולמה זה ? כי אין צריך ל ז ה . , ב י ב ל י ש נ מ ן אנא מ מ ל י ל ,ומדבר אליכם עמבון והרי אתם רואים בעיגיכם כי אין מליץ בינינו ,וגם ר ש״ י הרגיש בזה לכן פירש״י בכבודי וכו׳ ואני מהול כראיתא במדרש ועלי זה ש י י ך ךא:יה ועוד כ י פ י ה מ ד ב ר ב ל ה ״ ק ,ירש׳׳י לא יכול להוסיף ולגרוע ורו״ק,(. ועיין ברמב״ן ז )י״ז׳> ולכו באי ארצה כנען ,ואיזלו איבילו לארעא דכנען ,באו הרגם אורילו )3ריינו.ט>־ ובפסוק הסמוך ו ב א ו אלי תרגם ״ואיתו״ ל ו ת י ,משנה תרגומו מ ה מ ת שגי טעמים ,אהד יען שכתוב ולכו באי כפל לשון ,ועוד שנשוא המאמר על הובלת התבואה כפירש״י טענו א ת בעירכם תבואה ) :י״ר!( ואת ב ת י כ ם ,וית ״אגש״ ב ת י מ ן ,ג״כ נוסף מ ל ת אנש כאשר כתבנו לעיל 5 )ב״ב( לבלם נתן לאיש ״חליפית שמלות״ ,״אצטלון רלבישיךן ,כ ת ב הררנ״א ר״ל מהליפית־. ויקרות ,במו אצטלא בתלמיד ,יאפשר ששתי ניםהאית הן ,ה א ח ד ״אצטלא״ ,והב׳ ״לבושיך׳ ,וד׳ דלבושין הוא נוסף בטעות עב״ל ,ונעלם מ ה ר ב את; התרגום יונתן ב״ע )שופטים י״ר י״ב( ישלשים חליפית בגדים ותיוב״ע אצטלון רלבישא, ובן שם פסוק )י״ג( גם פסוק )י״ט( ייתן את ה ח ל י פ י ת ,ותרגם יוב״ע ויהב אצטלייא ,הרי־ שעל חליפית מתרגם אצטלויא ,ועל הליפות שמלות ,או בגדים ,תרגם אצטלון ד ל ב ו ש א ״ לכן אין כאן בתרגים שתי נוסחאות ,וגם האות ד׳ של דלבושין לא טסף בטעות : מ ו )יי( ושאול בן הכנענית ,ישאיל ״בר בנעניתא״ ,ילעיל )ל״ח ב׳( אצל ידידה תרגם כגעגי ״תגרא״ כאשר הבאגי שם מאמר הגמרא מ מ ס כ ת פסחים )דף נ׳ ע״א( מאי כנעני אילימא כנעגי ממש אפשר בא אברהם יהזהיר א ת יצחק בא• יצחק והזהיר א ת יעקב ויהודה אזיל וגםיב אלא ארשב״ל ב ת גברא ״תגרא״ דכתיב כנען׳ בידו מאזני מרמה וכי׳ א ב ל באן פירש״י בן הכנענית בן דינה שנבעלה ״לבגעגי״ כשהרגו א ת שבם ומי עיין ברש״י לכן תרגם אוגקלם כאן ״בר בנעניתא״ כלומר כנען־ )כיי כ ה ן א ן ,ד כ א ממש בפירש״י: ד א ו ן ,כ ת ב הררנ״א ב א ס נ ת ויתרו מפני כבודו של יוסף הצדיק ומשה רשיי ,וכתיב ו תחי רוח יעקב א ב י ה ם ,שראה בזה שיוסף עודנו עומד ב צ ד ק ת י . , וזהו שהשיב יעקב ויאמר י ש ר א ל ,ר ב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו כלומר זה׳ ר ב לי ודי לי בזה ,כי עוד יוסף ראוי להיות בני כי הוא עוד חי כלומר צדיק; כמו שהיה )וכן )במדבר r p , גימל( ויאמרו אליהם רב לכם ופירש׳ הרבה יותר מדאי ובו׳ בן באן פירושו הרבה יותר מדאי לי כי יוסף בני עוד חי וצדיק י מ י שהי׳ ק ו ד ם ( ,ויתר הדברים אשר א מ ר ת ם ,וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים זה אץ׳ נחשב ל י ,רק שיוסף בני חי •וצדיק ,לכן לא אמר י ע ק ב רק ר ב ,עוד יוסף* ב ט חי'•:,ויסר הדברים שאמרו וכי הוא מישל בכל ארץ מצרים לא הזכיר־ . נפש פרשת רגש הגר עה 149 ״ומשה רע״ה תרגם ״רבא׳ ובמלכי צדק מלך שלם משום כ ב י ד ד׳ תרגם מ ש מ ש ,יבבהני •&צרימ תרגם כומריא וכו׳ עי׳׳ ל ,הרב םיתר דברי ע צ מ ו ל ע י ל וי״ ד י׳׳ה( ומלכי צ ד ק ׳־וגו׳ הוציא ל ח ם ויין והוא כהן ל א ל עליון כ ת ב שם הררנ״א כהן ״משמש׳׳ כ ל כ ה ן דע״ז ת ר ג ם כומר וכל כהן מקרש תרגם כהגא ופה שאיגי לא זה ולא זה תרגם משמש עכ׳׳ל ,א ל א נראה ד ל כ ן תרגם שם משמש־ יען דכתיב שם ב ה פ ע ל כהן ״לאל ע ל י ו ף , ו מ ל ת כהן קאי על מ ל ו ת ל א ל ע ל י ו ן ,ועיקר ה ש ם מן כהונה לשין שימוש ה ו א ,כ ר כ ת י ב .״וכהנו לי" ותרגם ״וישמש־ן קדמי״ לכן תרגם שם כהן מ ש מ ש ולא כאשר כ ת ב שם הררנ״א כהן ל א ל עליון וזה שאינו ל א זה ולא זה תרגם מ ש מ ש ,שאפילו אם היי כ ת ו ב כן על אהרן הכהן הוה ג״כ מתרגם מ ש מ ש ,כאשר בתכני שכתוב ב ה פ ע ל וגם הכתיב גופא הי׳ יכול ל כ ת ו ב כן ע ל אהרן הכהן כהן ל א ל עליון ,וכן בי׳ ה מ צ א ת י כדברינו .באע״ז ,וז״ל בהן ל א ל עליון כדברי ה מ ת ר ג ם א ר מ י ת )ר״ל מ ש מ ש ( ובן בל כהן ו ה ע ד וכהני לי עכ״ל שם )י״ר י׳׳ה( ,ומה ש כ ת ב הררג״א באסנת־ ויתרו תרגם רבא מפני כ ב ו ד ם ,לא עיין ברש״י לקמן )מ״ז ב״ב( ו ד ל רש״י כל לשון כהן מ ש ר ו ת לאלהית הוא •חוץ מאותן שהם לשון גדולה כמו כהן מ ד י ן ,כהן א־ן עכ״ל רש״י ,הרי ב א מ ת היה ״רבא״ דאון כדברי התרגום ולא כ ה ן ,וגם לא עיין ה ר ב ברש״י שם אצל יתרו ו ש מ ו ת ..ב׳ ט״ 0ולכהן מרין ש ב ע בנות פירש״י ולכהן מדין ״רב שבהן״ ופירש לו מ ע ב ר ם ונידוהו מ א צ ל ם עכ״ל רש״י )דאל״כ מרוע גרשו הרועים את צאנו הלא הוא הי׳ כהן ש ל ה ם , אע״ב פירש לו מע״ז ש ל ה ם ימהבהינה ,ונשאר רק רבא רמרין שהי׳ ראש ועשיר( , ׳ ו ב מ ס כ ת )ר״ה דף י״ח ע״ב( התקינו שיהא מזכירין שם שמים ואפילו ב ש ט ר ו ת ,וכך היו כותבין בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול ״שהוא בהן ל א ל ע ל י ו ן וכי׳ עכ״ל הגמרא ,וזה ראי׳ לדברינו ,ועיין מה שכתבנו ^ י ד י )י״ך ״ . <למ״ד( אמותה ה פ ע ם ,זימגא ח ר א ,ולעיל בפ׳ ויצא כתיב ג׳ פעמים מ ל ת הפעם ותרגם להיפוך הדא ז י מ ג א ,הפעם ילוה אישי ,הפעם אודה את ד׳, ־הפעם יזבלגי איש־ ,יתרגם בכולם הדא זימנא ,יען רשם הכוונה מ ע ת ה ו ל ה ב א יהי׳ ב ן ,וכמו שפירש״י ה פ ע ם אודה את ד׳ מעתה יש לי ל ה ו ד י ת ,וכן פירושו הפעם ילוה א י ש י ,וכן הפעם יזבלני אישי פירש״י מ ע ת ה לא תהא עיקר דירתי אלא עמי עב־ ל רש׳׳י •לכך תרגם הרא זימנא מ ע ת ההיא ו ל ה ב א תהי׳ כ ן ,א ב ל באן לא אפשר לומר אמיתה ה פ ע ם מ ע ת ה ולהבא ימות וימות ,הלא אין אדם מ ת רק פעם א ח ד לכן תרגם אמותה ה פ ע ם זימנא ה ד א ,רק זימגא הדא י מ ו ת ,ולבן שם )שמות ט׳ כ״ 0ח ט א ת י הפעם יתרגם נם חבית זימנא ה ר א ,רק זימנא ה ד א ,ולא אחטא עוד ,כמו שאמר ד׳ הצדיק ואני ועמי ה ר ש ע י ם ,וזהו הווידוי שאמר חטאתי הפעם ד׳ הצדיק יגי׳ הדמה על עבר •וקבלה ע ל ל ה ב א ,ח ט א ת י הפעם ושוב לא א ח ט א ע ו ר ,וראי׳ נכינה זה לעיל )י״ח ל״ב( •וארברה ״אך״ ה פ ע ם תרגם ואמליל ״ברם" זימנא ה ר א ,ושם בוודאי כוונת התרנים לזה ד כ ת י ב אך ה פ ע ם ותו לא :אמיתה ה פ ע ם ,אילו אנא מ א י ת זימנא הדא מנחם אנא , בלומר אילו בא עתה זמן לכתי בדרך י ל הארץ .היתח זאת כל נ ח מ ת י ,אחרי ראותי את פניך בי עירך ה י ,יצדיק אתה יב-מי שכתבנו לעיל )מ״ה טי(: )ל״ב( כי אנשי מקנה היי ,ארי גברי ״מרי״ גיתי היי ,מיםיף מ ל ת מרי יהי׳ יכיל לתרגם רעי גיתי כיוון לבד ש הרמב״ן ויאמר יוסף וגי׳ אלכה ואגידה לפרעה יגי׳ והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וגי׳ הביאו אמר להם שהם ריעים ־^בל ל א שירעי ב ה מ ו ת של א ח ר י ם ,כי ב ש ל ע צ מ ם יש ל ה ם עבדים ובני ב י ת ירעי ••אותם ,אלא ש ע שרם במקנה ,יזה טעם כי אנשי מקנה היו ,והיה ל ה ם עושר יעבידה ?רבה מ א י ד ב מ ק נ ה ר ב אשר ל ה ם ,כי לא רצה להזכיר רק לכביר עב״ל ה ר מ ב ״ ן ,לכן הוסיף י ח ( 150 נפש הגר פרשת ועש הוסיף התרגום מ ל ת ״מרי״ ,מרי גיתי ,שהם עשירים במקנה ובעבודה ר ב ה , התרגום במלות ״מרי גיתי״ לרוב עשירות במקגה מ א י ר ,וזה לראי׳ )מלכים ב׳ ומישע מ ל ך מ ו א ב הי׳ נוקד ותיוב״ע הוד ,״מרי ג י ת י ך ומה כתיב תיכף בזה ל מ ל ך ישראל ״מאה אלף כרים״ ״ומאה אלף אילים צמר״ עב״ל ה כ ת ו ב ,ובזה העגין לקמן ל פ י תרגומו *( : ותלה וכוונתי- ג׳ דיו והשיב יבואר *( ה ע ר ה והשתא נבאר התרגומים שתרגם לעיל סוף פרשה )מ״ו( פ ס ו ק ל״א ויאמר יוסף אל אחיו וגו׳ אעלה ואגידה לפרעה וגו׳ אחי ובית אבי אשר ב א ר ן כנען באו אלי והאנשים רעי צאן ני ״אנשי מקנה״ היו וצאנם ו ב ק ר ם וגו׳ הביאו והרגם אנשי מקנה גברי ״מרי׳ גיתי ומוסיף מלת ״מרי׳ ולא ״רעי״ ג י ת י ) ,ל״ג( והי* כי יקרא לכס פ ר ע ה ואמר מה מעשיכם ) ל י ד ( ואמרתם אנשי מקנה היו ע ב ד י ך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ נישן כי תועבת מצרים כל רועה צאן ותרגם גם אנשי מקנה גברי ״מרי' גיתי ומוסיף מלת ״מרי׳ ו א ח י ם כשבא יוסף לפני פ ר ע ה לא אמר כי אנשי מקנה היו ואמר ר ק בזהיל כמיש ) מ י ז א׳( ויבא יוסף וינד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וגו׳ באו מארץ כנען והנס בארץ גושן ומלות אנשי מקנה לא הזכיר וכן אחיו לא אמרו כאשר ציום יוסף ואמרו בלשון אחר כמ״ש )גימיל( ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פ ר ע ה ״רועה צאן׳ עבדיך ג ס אנחנו ג ס אבוחינו )ד׳( ויאמרו אל פ ר ע ה לגור ב א ר ן באנו כי אין מ ר ע ה לצאן אשר לעבדיך ,כי כבד ה ר ע ב בארץ כנען ,ועהה ישבו נ א עבדיך בארץ גישן ,ולא הזכירו אחיו לפני פ ר ע ה המלות ״אנשי מ ק נ ה ' ? שאמר להם יוסף שיאמרו ,והס אמרו ,ר ו ע ה צאן׳ עבדיך ג ס אנחנו גם אבותינו : 1 ,אפ••. q D J D Kכאשר כתבנו לעיל בשם ה ר מ ב ׳ ן )מיו ל* ( י אביו ו א ח י ו ,כי המה בעלי עשירים במקנה ובעבודה ר ב ה ״ לה ה ג א י ה שהוא ממשפחה ר מ ה ,ובעלי מ ק נ ה ,ולא ה מ ה רועים בהמות אחרים ,ולכן ח ר נ ס ׳ אונקלס ״מרי גיחי׳ בעלי רכוש ב מ ק נ ה ,ועשירים ה ס מ א ד ,בזה ניחא ,כי תחילה הי׳ כוונתו לאמר כן לפני פ ר ע ה ,אבל אח׳׳כ באו האחים והגידו זאת ,לא בי ה ס ׳ י ע ק ב ,ואמר להם יעקב ה ס ,כי לא להזכיר ,עשריכס ורכושכס אל פ ר ע ה ״ כ י למה ה ת ר א ו ,ופירש רשיי למה תתראו )לעיל נ ד ב אי( למה תראו עצמכם בפני בני• ישמעאל ,ובני עשו ,כאילו א ת ם שבעים ו ג ו ׳ ,וכן דרך י ע ק ב ,שאמר לעיל )ל״ג י י א ( יש לי כ ל ,כל ס י פ ו ק י ,ועשו דבר בלשון גאוה יש לי ר ב ,יותר ויותר מכדי צרכי * עכיל ר ש י י ,כי יעקכ הקטין ׳ א י ע ,יש לי כ ל ,כל ס י פ ו ק י ,ולא י ו ת ר ,כי ק ט ן יעקב ו ד ל ,אבל כדי לעשות גס רצון י ו ס ף ,כך ת א מ ר ו ,ר ע ה צאן עבדיך ,ג ם אנחנו ג ס א ב ו ת י נ ו ,זה תענו על שאלת פ ר ע ה ,מה מעשיכם ? ועוד תאמרו לי מ ד ע ת ע צ מ כ ם ,לגור בארץ באנו ״כי אין מ ר ע ה לצאן אשר ל ע ב ד י ך ־ ,כי כ ב י ה ר ע ב בארץ כ נ ע ן ,ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גושן ,וחבקשו מאח פ ר ע ה ה ר מ נ א ורש ו ח ישיבת ארצו ,אבל ר ק ארץ גושן ,כרי שלא חח־וללו מ ם המצריים ,וזה הי׳ גם כוונת יוסף כאשר א ח ר בעבור חשבו בארץ גושן ,כי ת ו ע ב ת מצרים כל ר ע ה צאן ,וכפירשיי וכשתאמרו לו ) ל פ ר ע ה ( שאין א ת ם בקיאים במלאכה אחרת ..ירחיקכט מ ע ל י ו ,ויושיבכס שם ,עכיל ר ש ״ י ,ומתוך הדברים האלה יבין פ ר ע ה שאין א ת ם רועים פ ש ו ט י ם ,ורועים צאן של א ח ר י ם ,כאשר כתב ה ר מ ב י ן ,שתאמרו ל ו ,כ י אין: מ ר ע ה לצאן אשר לעבדיך״ הרי א ת ם רועים ב ה מ ח כ ש ,וצאן שלכם ולא של א ח ר י ם ״ . יזה. 3 כ כ ו ו כ ת D r ה י ־ כ ב ך נפעז פרשת דגש הגר ny !15 מז )י׳׳ם ותלה ארץ מצרים ,ואשתלהי ״עמא״ דארעא ה מ צ ר י ם ,ופירש רש״י לשין עיפות כתרנומו עכ״ל רש״י ,כי על ״עיף״ אנכי מתרגם ״משלהי״ אנא לעיל )כ״ה ל׳( ,וכן ו א ת ה ״עיף״ ויגע ואת מ ש ל ה י )דברים כ״ה ייח( ,ואונקלס מוסיף מ ל ת ״עמא״ דארעא כי הארץ לא ייעף ולא יגע וקאי על עם ה א ר ץ : ויגןזלם וזה לא יהי׳ גנאי ליוסף )ובזה ניחא מה ל כ ת י ב שני פ ע מ י ם ויאמרו אל פ ר ע ה ר ו ע ה צאן עבדיך יומי ויאמרו אל פ ר ע ה לגור בארץ ב א נ ו ,והלא במאמר אחד יכול לומר ויאמרו אל פ ר ע ה רועה צאן עבדיך וגומר ולגור בארץ באנו כי אין מ ר ע ה לצאן ,אלא שהוא שני ד ב ר י ם ,האחד על שאלח פ ר ע ה ,מה מעשיכם ? והחשובה ר ו ע ה צאן ו ג ו ׳ , ומאמר השני להודיעו ב ר מ ז ,שיש להם בהמות והמה רועים בהמית השייך להם ולא של אחרים כמיש לצאן אשר ל ע ב ד י ך ,וגם רשות ו ה ר מ נ א על ישיבת גושן /ישבו נ א ע ב ד י ך בארץ ג ו ש ן ,ולא יתבוללו ע ם המצריים ובזה ה ד ב ר י ם תצאו ידי ח ו ב ת כ ם ,ידי ח ו ב ת יוסף ,וגס לא ח חרא ו בפני חרמה ,כי א ח ם עשירים אנשי מקנה ,ו כ ד מ ת ר ג ם מ ר י גיתי ׳ כדי שלא יחריק פ ר ע ה שניו ע ל י נ ו ,והזהרו מאוד מלהתגאות לפניו בעשריכס ,ויוסף עודנו רך בשנים ואני זקן וכמה ה ר פ ת ק א ו ת עדו עלי ,ויודע אני זאח מן החוש והנסיון ,וכשספרו האחים זאח ליוסף ,כאשר א מ ר א ב י ה ם ג ם הוא שינה את מ ע מ ו לפני פ ר ע ה ,ולא עשה כאשר אמר מחחילה ,אעלה ואגידה ל פ ר ע ה ,ואומרה אליו אחי ובית אבי ו ג ד ,כי אנשי מ ק נ ה היו ותרגם ״מרי גיתי״ , וצאנם ו ב ק ר ם וכל אשר להם ה ב י א ו ,ועהה אמר ר ק אבי ואחי וצאנם ו ב ק ר ם , וכל אשר להם באו וגו׳ ולא הזכיר אנשי מ ק נ ה ,מ ר י גיתי* ולא ה ת פ א ר בעשרם וברכושם ר ק הזכיר ס ח ם וצאנם ו ב ק ר ם ,שיש להם צאן ובקר אבל לא הרבה מאוד , ו ס ו ף הכתובים מוכיח אשר הי׳ הצדק ע ם י ע ק ב ,כי אמר פ ר ע ה להם ארץ מצרים לפניך היא ו ג ו ׳ ,ואס ידעת ויש ב ס אנשי חיל ושמתם שרי מ ק נ ה על אשר ל י , ואי תא ב מ ס כ ת ברכות )דף ס׳׳ג נ ד ב ( פ ח ח ר׳ יוסי וכד ודרש לא ת ת ע ב א ד ו מ י וכו׳ לא ת ח ע ב חצרי כי גר היית ב א ר צ ו ,והלא דברים רךו ומה מצריים שלא ק ר ב ו א ת ישראל אלא לצורך עצמן שנאמר ואס ידעח ויש ב ס אנשי חיל ושמחס שרי מ ק נ ה ע ל אשר לי )ולכאורה קשה ה ד ל לומר ש נ א מ ר וילקט יוסף את כל ה כ ס ף וגי׳ ולכן מביא ה פ ס ו ק הזה לומר שאפילו על האנשים החלשים הלטיש עיניו ולא הי׳ די לו א ת מה שיוסף העשיר א ו ח ס ( כלומר שלא התפארו לפרעה ברכושם ובעשרם ,והציג יוסף ר ק את אחיו חמשה אנשים מקצה אחיו מן החלשים שבהם לשון ר ש ״ י ,ו א ם הציג לפניו הגבירים שבהם יעשה א ו ת ם אנשי מלחמתו עכיל ר ש י י ,ו ע ת ה אפילו, על אנשים החלשים מ ה ם נח ן עיניו עליהם ליקק א ו ת ם לעצמו ,והלטיש עיניו ע ל י ה ם , ואילו הגידו לו א ת עשרם אנשי מ ק נ ה מרי גיתי אנחנו ברכוש ר ב ,בוודאי הי׳ מ ח פ ש איזה עלילה ע ל י ה ם ליקח ולעשיק מ ה ם רכושם ו פ ש ר ם ,כי לא הי׳ די לו במה שיוסף העשיר אותו וקבץ אליו כל הממון ש ב ע ו ל ם ,כמ״ש לקמן )מ״ז י׳ד( וילקט יוסף את. כל ה כ ס ף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען וגו׳ ויבא יוסף את הכסף ביתה פ ר ע ה ואיתא במדרש שצבר ה כ ס ף מכל העולם והביא ביחה פ ר ע ה ,כי עלוקה הב הב יאמר ,ובזה ניחא מ ה שהשיב י ע ק ב על שאלת פ ר ע ה ,כמה ימי שני חייך ויאמר י ע ק ב אל פ ר ע ה ימי שני מגורי שלשים ומאת פנה מ ע ט ורעים היו יתי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי !:גוריהם ,ולכאורה קשה מה האריך י ע ק ב כל ז ה ,הי׳ לו להשיב מעין שאלת פ ר ע ה כמה ימי שני חייך < ימי שני חיי שלשיפ. 7 ע ומאת 152 נפש פרשת רגש הגר )י״ז( וינהלם ב ל ח ם ,וזגינין נ ל ה מ א ,ו ר ש ״ י פ י ר ש כ מ י ו י נ ה ג ם ו ד ו מ ה ל ו א י ן מ נ ה ל ל ה , על מי מגיהית יגהלני ענ״ל רש״י ,גם מזה נ ר א ה ב ע ל י ל ש ה ת ר ג ו ם פירש לפי הבווגה ,ורש׳׳ י לפי פירוש ה מ ל ו ת כמו שהוכהגו כ מ ה פעמים : )י׳׳ה( ל א נכהד מ א ד נ י ,ל א ״נכסי״ מן רבוני ,ע נ י ן הסתר והעלמה ,כ ל ו מ ר לא גיכל להעלים זאת מאדוני ,כי מ ל ת כחד בא להסרה ולכריתה כ מ ו )שמית ט׳ ט״ו( ״ותכהד״ מן הארץ ותרגם ״ ו א ש ת צ י ת א ״ מן ארעא ,וגם ענין ה ס ת ר והעלמה כמו פ ה ,וכן)יהושע ז׳ י ״ ט ( אל ת כ ח ד ו ת ר ג ם יוב׳:ע לא ״תכסי׳׳ י כי אם ת ם ה כ ס ף ,ו מ ק נ ה ה ב ה מ ה אל א ת נ י ,ותרגם אל הין שלים כםפא וגיתי ב ע י ר א ל ו ת ר ב ו ג י ,והכתוב הזה דהוק הוא לפי פירוש ר ש ״ י ,ח״ל רש״י כי אם ת ם הכסף וגו׳ כי אשר ת ם הכסף יהמקגה ובא ה כ ל ל י ד אדוגי ,בלתי אם טיתגו כמו אם לא מיתנו עכ״ל רש״י ,והמזרהי כ ת ב שלא ירע ליישב פירוש ר ש ״ י עיי״ש ,ועיי״ש בנו״ א ולבוש ה א ו ר ה ,ובבר כתבנו כ מ ה פ ע מ י ם כי מ ל ת ״אלהין״ בתרנום הוא כמו אלא או כמו ר ק ,לפי מקום והענין ,ובא ב ע ב ר י ת על מ ל ו ת כי א ם במקום שפירוש ה כ ת ו ב א ל א ,ופעמים מתרגם מ ל ת אלהין על מ ל ת ״בלתי״ ב ע ב ר י ת .וביאורו ״רקי׳ ,וזהו כוונת ה ת ר נ י ם ב ב י א ו ר ו ל ה כ ת י ב ה ז ה • ,גי ב ך אמרו ה מ צ ר י י ם א ל יוסף לא נכחד מארוני ,ל א ננסי מן ר ב ו נ י ,לא נעלים מ א ר ו נ י ,כי אם לומר ה ם הכסף ומקגה ה ב ה מ ה אצל אדוגי ,ותרגם א ל ה י ן שלים כםפא יגיתי בעירא ״ ל ו ת " )לות תרגום של אצל( רבוני ,ואמרו לו הדברים האלה ברמז ,בלומר אוי לנו אם גאמר ואוי לנו אם לא נאמר ,אם נאמר ,הרי אין אנהנו מכירי טובה ,שהחייתנו בי מ כ ר ת לנו ל ח ם , זאם לא נ א מ ר ,ונכסי ו נ ע ל י ם מאדוגי א ת רוע מצבינו ,הרי אנו ובנינו מתים ב ר ע ב , ע ל כן מיכדחים אנחנו לומר לך ,ת ם הכסף ומקנה ה ב ה מ ה והנם אצל ארוני ,כלומר ה כ ל בא ל י ד ך ,וידענו כי לא נאה לימר לך ה ד ב ר ה ז ה ,בי כפייי טיבה א נ ח נ ו ,לא נשאר לפני אדוגי ״ ב ל ת י ״ אם גייתגו ,ותרגם לא אשתאר קרם רבוני אלהין גויתנא בלתי ,אלהין , מלת ״אם״ ומתרגם וארענא ,ובזה השמיט אונקלס מ ל ת כמי ש ת ר ג ם תמיד על מ ל ת בלתי ונשאר מ ל ת ״אם״ מיותר מ ל ו ניתן ה ר ש ו ת להוסיף ו ל ג ר ו ע ( כלומר נשאר לגו רק גייתני ואדמתנו לפניך ליקה ממנו ,ובקשו מיוסף בתחנונים ומאת שגה ותו ל א ,אלא כך אמר יעקב לבכיו אל תדברו גבוה גבוה לפני פרעה״ לפרעה ,אנשי מקנה היו עבדיך ואל יצא ע ת ק מפיכם כאשר אמר ל כ ס י י ס ף לאמי וגו׳ מרי גי חי נ ס אנחנו נ ס א ב ו ח י נ ו ,כלומר עשירים אנחנו ג ס אבותינו היו עשירים ברכוש גדול ובמקנה כ ב ד ,וירשנו ג ס עושר רב מאבותינו ,רק תאמרו רועי צאן עבדיך וגו׳ ג ס אנחנו ג ס אבותינו ,ומעט צאן ל נ ו ,כך תאמרו ל פ ר ע ה ,ואני ) י ע ק ב ( אבוא א ח ר י כ ם ומצאתי את ד ב ר י כ ם ,וכן הי׳ ,פרעה שאל לו כ מ ה ימי שני חייך ויאמר לו ימי מגורי כלומר כל ימי הנני גר בארץ נכריה ולא השיגו בשובה כמו שפירשיי ואין לי מ ק ו ם ק ב ו ע וארץ נושבת ,זהו ימי שני חיי שלשים ומאח שנה מעכן ו ר ע י ם היו ימי שני ח י י ,וכתב ר ״ ע םיפורני וזיל על מה שאמרת כ מ ה ימי שני חייך אני אומר כי שני חיי היו מ ע ת ורעים ברוב פרדות מ ז ו נ ו ת ,ולא השיגי א ת ימי שני חיי אביתי בימי מגוריהם וגם אביתי היו גרים בלתי ארץ נחלה ,מ ׳ מ הי׳ להם ימי חיי ר ב י ם בלתי צרות ,אבל שני חיי לא השיגי וכו׳ לשין ר ע י ם ,יהי בכוונת י ע ק ב להקטין א ת עצמו בפני פ ר ע ה ,ולמלאות דברי בניו שאמרו רועי צאן וגר ג ס אנחנו גם אבותינו ,ולא אנשי מ ק נ ה ג ס אנחנו ג ם אבותינו ,עשיריס ובעלי רכוש כבד במקנה ,ק נראה ליישב הפסיקים ע י ר התרגום ,ועל דרך שכתבו , > הרמב״ן ו ר ׳ ע ס י פ ו ר נ י : נפש פרשת ת ש y[53ו הגר •בתחנינים ל מ ה נמית לעיניך ,גם אגחנו גם אדמתנו )יי ה א ד מ ה אשר ל א זרועה לך תקנה ..נקראת מ ת ה ( לבן באגו לפניך ל ב ק ש ש ת ק נ ה מ מ נ ו ה א ד מ ה וגויתנו • ל ע ב ד י ם ,וזה יהי׳ לגו ל ט ו ב ה גדולה י ח ש ב ,כי בשנות ר ע ב ו ן ,ה א ד מ ה שיוה מ ע ט מ ע ט ,כי ל א תוסיף ת ת כ ה ה ,גם גופות ה א ד ם מ ע ט ש וים למוכרם ל ע ב ד י ם ,כי ר ע ב י ם ה מ ה ואין בח ל ע ב י ר ,וגם ה פ ע י ל ה ו ה ע ב י ר ה נ ע צ ר ה ,וגם אפם כסף ל ש ל ם שכר ה ע ב ו ד ה , ו ב מ ה נ ח ש ב הוא לקנותו ל ע ב ר ,ואמרו והתחננו ליוסף ק נ ה אותנו ו א ת א ד מ ת ג ו ב ל ח ס ונו׳ ) ,ירש״ י ל א יוכל ל ה ש מ י ט מ ל ת אס ופירש כמו אח לא לכן כ ת ב ה מ ז ר ח י ש ל א ירע ליישב דברי רש״י ,א ב ל לאונקלם ניתן הרשות להוסיף ו ל ג ר ו ע ,כאשר הוכחנו ב מ ב ו א מ ד ה ״ ת לבן ה ש מ י ט מ ל ת ״אם׳׳(: )י״ט( ו ת ן ז ר ע ,ו ה ב בר זרע ,ב מ ה פ ע מ י ם כ ת ב נ ו בי ע ל זרע ה צ מ ה י ם ו ה ת ב ו א ה מ ת ר נ ם בר ז ר ע ,בדי ל ה ב ד י ל מזרע אדם וזרע ב ע ל י ח י י ם ,ועיין ב ת ה ל ת ב ר א ש י ת מ ה שכתבנו בזה : והאדמה לא ת ש ם ,וארעא לא תבור ,לשון ש ר ה בור שאינו הרו ש לשון ר ש ״ י : )כ״א( ל א ת העם ה ע ב י ר אותם לערים מ ק צ ה נבול מצרים ועד ק צ ה ו ,וית ע מ א א ע כ י ר יתי׳ מקרוי לקרוי מםיף תחים מצרים וער סופי׳ ,כלומר ב כ ל גבול מצרים ה ע ב י ר א ת ה ע ם מעיר לעיר ב כ ל העירות ע ש ה כן והושיב ש ל עיר זו ב ה ב י ר ת ה ועשה זאת <ב״ח והיה ש ל א יהיו מצרים קודאין לאחיו גולים כפירש״י: ב ת ב ו א ת ,ויהי באעולי ע ל ל ת א ,ר״ל ב ה ב י א ה ת ב י א ה כמ׳׳ש )ויקרא כ״ה ט״ו( ב מ ס פ ר שני ת ב י א י ת ותרגם במנין שני על ל ת א הררג״א ; פ ר ש ת ויחי. ימה )אי( הנה אביך ה ל ה ,הא אביך ש נ י ב מ ר ע ,ה ג ה עיקר תרנים ש ל ח ו ל ה הוא מ ר ע ,יראיית לזה )מלכים א׳ י״ר הי( הגה א ש ת ירבעם ב א ה לדריש ונו׳ •אל בנה כי ״חולה״ ה ו א ,יתרגם יוב״ע ארי ״מרע״ הוא )מלכים ב׳ ה׳ ז׳( ובן ה ד ד מ ל ך א ר ם ״ ה ו ל ה ״ ,ותיוב״ע מ ל כ א דארם ״מרע״ )שם פכיק כ״ט( יאהזיהי יגי׳ ירד ל ר א י ת א ת יורם וגו׳ כי ״חולה״ ה ו א ,ארי ״מרע״ הוא ,רק פעם אחר תרגם ייב״ע ע ל ה י ל ה ש כ י ב מ ר ע ) ש מ ו א ל א׳ י״ט י״ר( יישלח שאול מ ל א כ י ם ל ק ה ת א ת דוד ו ת א מ ר ״הילה הוא״ ותרגם ו א מ ר ת ״שכיב מרע״ הוא ,ונראה לומר החילוק בזח ,שיש שני מיני חולים א ח ד שיש לו מיחוש ב ה א ב ר י ם ה פ נ י מ י ם ,במו מיחוש הראש ,ה ל ב ,והריאה ו כ ד ו מ ה ,שיכיל ל ה י ו ת שהוא ה ו ל ה מ ס ו כ ן ,א ב ל הוא יכול לילך על ר ג ל י ו ,וגם יצא ב ר ח ו ב ,והחוש יעיד ע״ז, ויש חילה שהוא לא יכול לילך ושיכב ע ל ה מ ט ה ,לכן בהפסיקים מ מ ל כ י ם ש ה ב א ג ו ל א יכיל ייב״ע ל ת ר ג ם ש ב י ב מ ר ע כי אילי חיי מחחילים אשר הלכי ע ל ר ג ל י ח ם ,א ב ל שם ב ש מ ו א ל א צ ל דוד כ ת י ב בפירוש ש ע ש ת ה מיכל ב ת שאול כאלו ש ו כ ב ,כ מ ״ ש שם ו ת ק ח מ י כ ל א ת ה ת ר פ י ם ותשם אל ה מ ט ה ואת כביר העזים ש מ ה מראשתיו ו ת כ ם ב ב ג ד וגו׳ ו ת א מ ר ה י ל ה ה ו א ,לכן תרגם ש כ י ב מ ר ע ה ו א ,כ ל ו מ ר היא הולד .ש ש ו כ ב על ה מ ט ה ,ולא יבול ל י ל ך ,וכן כאן תרגם אביך ״הלה״ אביך ״שכיב מרע״ כלומר ש ו כ ב על ה מ ט ה ,יען ש כ ת ו ב בפירוש ״ויתחזק ישראל וישב ע ל ה מ ט ה ״ *( ו ונתתיך . *( ה ע ר ה הגה במסכת בימ )דך פיז נדב( עד יעקב אבינו לא הוה חולשא אתא , יעקב 154 נפש הגר פרשת ויחי ידי( ונתתיך ל ק ה ל ע מ י ם ,ואתנינך ל ב נ ש ת ש ב ט י ן ,עיין ל ע י ל )י׳׳ז ו׳( מ ה ש כ ת ב נ ו שם ע׳׳ז: )הי( ע ד בואי אליך מ צ ר י מ ה ״לי הם׳׳ ,תרגם ,די" ״ליי׳ אימן וגי׳ כראובן ושמעון יהיו לי תרגם יהין ק ד מ י ,עיין מה ש כ ת ב נ ו ע״ז השינוי לעיל )ב׳׳ו כ י ( :לי הם ,די לי )יטעית המדפיסים שכתבו בתרנום ב ת י ב ה א ח ת דילי ובן בפסוק ו׳ צ׳׳ל די לך בשני י ע ק ב בעי ר ח מ י והוי חילשא שנאמר ויאמר ליוסף ה נ ה אביך ח ו ל ה ,ופירשיי ב ע י ר ח מ י והוי חולשא שיחלה הארס לפני מותו ויצוה לביתו ע כ ״ ל רש״י ,והנה לכאורה מ ג א להו ל ה ג ח ר א שיעקב בעי רחמי שיחלה ה א ד ם ,א מ נ ם זהו פשיס מלשון שהביא ה נ מ ר א מוכח זה ,ש נ א מ ר ויאמר ליוסף ופירש״ שס בחומש א ח ד מן ה מ נ י ד י ס וי״א א פ ר י ם שהי׳ רגיל לפני י ע ק ב ב ח ל מ ו ד וכשחלה י ע ק ב ב א ר ן נושן הלך א פ ר י ם אצל אביו להגיד לו עכ׳׳ל ר ש ״ י ,וקשה למה לא שלח י ע ק ב בעצמו לקרוא ליוסף כ מ ו בחחילה שכתוב ויקרא לבנו ליוסף ,א ע ״ כ י ד ע י ע ק ב שיש לו עוד זמן לקרוא לו יען שהתפלל על החולי הזה שיביא אליי ואמרינן ב מ ם כ ח מ ר ק )דף כ י ח ע י א ( חלה יום א׳ ו מ ת ,זו מ י ת ה חשופה ,ב׳ י מ י ם ד ח ו י ה ,ג׳ ימים ג ע ר ה ,ד׳ נ ז י פ ה ,חמשה י מ י ם זו מ י ת ת כל א ד ם עכ׳׳ל ה ג מ ר א ,ובוודאי החפלל כן על חולי של ח מ ש ה י מ י ם , וחשב י ע ק ב עוד יש לו שהות לקרוא ל ב נ י ו ) ,וכמו שפירש״ ב מ ס ׳ ס נ ה ד ר י ן ) ד ף ק״ז ע ״ ב ( על זה ה מ א מ ר כעי ר ח מ י דלהוי חילשא כדי שיהא פ נ א י לבכיו לבוא כל א ח ד ואחד מ מ ק ו מ ו להיות עליו ב ש ע ת מ י ת ה שכיון שרואי! שנפל ל מ ט ה יודעין שימות ומתקבלין ובאין עכ״ל רש״י ,וידע י ע ק ב שעוד יש פנאי לקרוא ליוסף כי גושן היי ק ר ו ב למצרים כ נ ד ש )לעיל מ י ה יויד( וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי( אבל ה מ ג י ד או א פ ר י ם שלא ראו מ ע ו ל ם איש שוכב על ע ר ם א ואומר חולה אני ,ו ס ב ר שחיכף י מ ו ת ,ה ח ע י ר ר מ ע צ מ ו ת ו מ י י לילך ליוסף לקרוא לוי ולאמר לו ה נ ה אביך ח ו ל ה ,בא בחיש ו מ ה ר שלא ת א ח ר ה ז מ ן ) ,ובזה ניחא ה מ ה ר ש ״ א ב ח י א שם ש מ ו ק פ ה הוא עיי״ש ותמצא שכן כוונתי( ולמה התפלל י ע ק ב על החולי כדי שיצוה לביתו כ פ י ר ש י י ,ו נ ר א ה שכל ה ד ב ר י ם האלה כתיב בפירוש בהפרשה ,כי שינה ה כ ח ו ב ב י ע ק ב מכל ה כ ח ו ב י ס קודם ל ו ,בכולם מ י נ ה ה כ ח י ב מ ס פ ר ימי ח י י ה ם וכתיב תומ״י ו י מ ת או ויגוע ו י מ ת ,או י י א ס ף אל ע מ י ו ,ב א ר ה ״ ד כחיב ויהי כל ימי א ד ם אשר חי ת ש ע מ א ו ח שנה ושלשים שנה ו י מ ח ,וכן ב נ ח ,ויהי כל ימי נח ת ש ע מ א ו ח שנה וממשים שנה ו י מ ה ,וכן ב א ב ר ה ם • ,ואלה שני חיי א ב ר ה ם אשר חי מ א ה שנה ושבעים שנה וחמש שנים ויגוע וימת א ב ר ה ם וגו׳ ,וביצחק ,ויהיו ימי יצחק מ א ח שנה ושמונים שנה וינוע יצחק וימת ו י א ס ף אל עמיו ,אבל ב י ע ק ב כ הי ב ויהי יחי י ע ק ב שני חייו ש ב ע שנים ו א ר ב ע י ם ו מ א ת ש נ ה ,ולא כ ת י ב תיכף וימת כמו בכולם ,ומתחיל ה כ ת ו ב ויקרבו ימי ישראל למוח וגו׳ כל ה פ ר ש ה ,ואח״כ פ מ י ח ,ויהי אחרי ה ד ב ר י ם ה א ל ה ו י א מ ר ליוסף ה נ ה אביך ח ו ל ה ,וארדכ האריך ה כ ת י ב ב ב ר כ ת ב נ י ו ,ויקרא י ע ק ב אל בניו וגו׳ והאריך ה כ ת ו ב ע ד פרשה נו׳ן ב ב ר כ ו ת י ו ,ו ב פ ס ו ק האחרון של פ ר ש ה מ ״ ט כתיב . ,ויכל י ע ק ב לצוות א ת בניו ויאסף רגליו אל ה מ ט ה וינוע ו י א ס ף אל ע מ י ו ., זה ה ר א ה לנו הכתיב שזמנו הי׳ למות תיכף כשמנה ה כ ת ו ב מ ס פ ר ימי ח י י ו ,אלא שבעי רחמי שיחלה ,ל ק קבל ד׳ חש י ל ת ו ,שכתיב ויאמר ליוסף א ח ״ כ ה נ ה אפיך חולה .ו א ח ״ כ א מ ר ה כ ת ו ב למה בקש י ע ק ב ע ״ ז ,ויהי ככלות י ע ק ב לצוות א ת בניו ו י א כ ף רגליו אל ה מ ט ה ויגוע ויאסף אל עמיו ,הרי מניד לנו ה כ ת ו ב שבקש רק-. כדי לצוות א ה בניו ,כ מ א מ ר ה ג מ ר א וכלשון רש״י שם ) ב מ ס כ ת ב י מ ( י• , , נפש פרשת ויחי הנר עח !55 מ ה שכתבנו ע״ז( והרז* ב ש נ י ת י ב ו ת כאשר כ ת ב נ ו כ מ ה פעמים( )יעיין ב מ ב ו א מרה׳־ ת כמ״ש שלי הם והוא כנוי ה ק נ י ן : )טי( איכר נתן לי אלקים ״בזה״ ,די יהב לי ד׳ ״הבא״ ,פירוש במקים הזה ו ב מ ״ ש )לעיל ל״ח כ״א( pהיתר ,״בזה״ ק ד ש ה ותרנם ל י ת ״הבא״ מ ק ד ש ת א וכן פירש הרשב״ם ״בזה״ ב מ ל כ ו ת הזאת א ב ל הרמב״ן פירש באופן אהר עיי״ש והררנ׳׳א. מ ב י א פירוש הרמב׳׳ן בכוונת התרנים ואיני נכון: )י״ר( שכל את י ד י ו ,אחכמינון לידוהי עיין רש״י ,והאע״ז כ ת ב כאלו ידיו השכילו מות שהוא ריצה ל ע ש ו ת ) :ט״י( האלקים אשר ה ת ה ל כ י אביתי לפניו וני׳ האלקים ה ר ו ע ה אותי מעירי יגי׳ ,בזה יש ניםהאית שונית שראיתי בתרגומים ע ל ה א ל ק י ם הראשון מ ת ר ג ם ״אלהא״ ועל האלקים השני מ ת ר ג ם ד׳ כררבו ת מ י ר יבחימשים אהרים כ ת ו ב בתרגום ב ש נ י ה ם אלהא י ח פ ש ת י בחומשים ישנים ולא יכולתי לומר זהי גירםא נכונה לכן אין לדייק בזה : )ט״ז•׳ וידנו לרוב בקרב הארץ ,וכנוני ימא יםנין בני בני אנשא ץל ארעא ,״נוני״ הדגים של דגים והרגם ככ׳׳ף הדמיון וכנוני ימא ופירושו ובדגי הים ירכין )תדגימי יםגין( בגו בגי אנשא פירישי בתיך האדם ע ל ארעא על ה א ר ץ ,ומוסיף מ ל ו ת בגו בני א נ ש א ,ו מ ה ש כ ת ו ב בקרב הארץ תרגם על הארץ ,ד ק ש ה לי׳ הלשין ב ק ר ב הארץ . ה ל א הדגים הם בים ובמים ,לכן מ פ ר ש ה כ ת י ב וכנוני ימא יכרגי הים שהם פרים• ורבים לריב יען שהמים שבים מ כ ס ה איתם ואין בני האדם רואים איתם ולא ש ל ט ה ב ה ם ע ץ הרע ,כן ירבו בתיך בני האדם שהם ע ל הארץ ולא ישלוט ב ה ם עין ה ר ע ע ל הנערים אפרים ו מ נ ש ה ,וראה בזה ש ב ה י ט פ ה מ ו ע ט ת ב ת ש ת י ת י ב ו ת ״בני אנשא״ ו ב ט ל ת ״על״ שהוסיף ״׳בכ׳׳ף״ הדמיון פירש בזה כוונת ח ד ל כמו שפירש״י )וכראיתא ב ב ר כ י ה דף כ׳ יבמס׳ םיטה רף ל״י ובמס' ב״ב דף קי׳׳ה( : )י״ ז( להסיר א ־ת ה מ ע ל ראש אפרים ע ל ראש מ ג ש ה ,ימיםיף התרגים מ ל ת ״לאנהיתדד ע ל רישא ד מ נ ש ה כ־ חסר ב כ ת י ב מ ל ת ״להנ־ה״ יכך היל״ל להגיח א ו ת ה ע ל ראש מ נ ש ה יהוא תיקון לשה״כ : )י״ט( ידעתי בני י ד ע ת י ,ידענא ברי ירעגא ,ולא תרגם י רעית שהיא לשון ע ב ר ,וירעגא הוא הייה ותיקן ל ש ה״ ב בי מ ש מ ע ידעתי קידם יעכשיי איני יידע לכן תרגם ידענא ,יעיין לעיל )ב״ז ב׳( מ ה ש כ ת ב נ ו ש ם : וזרעו יהי׳ מ ל א ה ג י י ם ,ובנוהי יהין שלימין ב ע מ מ י א ,ת ר ג ם לא כ פ ש ו ט ו כי ק ש ה כי זה איני נביאה ל ב ר כ ה יה״י היפוך היא שזרעו יהיו מפוזרים לההרטם יכביש גיים רבים׳ בתיך כ ל הגוים יזה ענין גלות ,לכן תרגם לפי הכוונה שיהישע וילכוד ל״א מ ל כ י ם והיא ימשל ב ם ,ורש״י פירש בל העולם י ת מ ל א ו ב צ א ת ש מ ע ו ושמו כ ש י ע ם י ד ח מ ה בגבעון וירה ב ע מ ק אילון עב״ ל ר ש ״ י ,וזהו פירוש ש ל מ ל א ה ג ו י ם , והאע״ז פירש מ ל א הגוים גייס רבים יצאו ממגי ע כ ״ ל ,והתרגום פירש כדרכו כי רש״י יהאע״ז פירשו ה מ ל י ת ״מלא הגיימ״ יאינקלס פירש לפי הכוונה שכן ד ר כ ו : שכם א ח ד ,חולק ח ד יהיר על אהוך ,עיין רש״י שבם לשון ח ל ק הוא ב ת ר ג ו מ י )ביב( ט ׳ והחלק היא ה ב כ י ר ה שיטלו בניו ב׳ הלקים ובו׳ ,והתרגום כ פ י ר ו ש י ב ק ש ת י ,בצלותי ו ב ב ע ו ת י ,תרגם ב ד ר ש ת ח ד ל )ב״ב דף• הר״א ש ב ר ש ״ י בהרבי ק״ח( יאני נ ת ת י לך שכם א ה ד וגו׳ ב ח ר ב י ובקשתי ובי ב ח ר ב ו ו ב ק ש ת ו לקח והלא כ ב ר נ א מ ר כי ל א ב ק ש ת י א ב ט ח וחרבי לא תושיעני א ל א תרבי זו ת פ י ל ה ק ש ת י זו ב ק ש ה עכ״ל ה ג מ ר א ,ותרגם כלשין ה ג מ ר א ,ורש״י פירש ב ה ר ב י ובקשתי ״היא ח כ מ ת י ו ת פ ל ת י ״ עכ׳׳ל ר ש״ י ,יצריך לעיין דרש״י פירש ל א כהתרגים ולא כלשון ה ג מ ר א וגם לא בלשון׳ : המדרש &!5 נפש פרשת ויחי הגר ה מ ד ר ש ד ב מ ד ר ש ד ר ש ו ב מ צ ו ת ו ב מ ע ש י ם ט ו ב י ם ,ו ל כ א ו ר ה י ש ל י י ש ב ד ב ר י רש״י דרש״י פ י ר ש עפ״י ה ג מ ר א א מ נ ם ק ש ה לרש״ י ה ל א ה פ י ל ה ו ב ק ש ה ד ב ר א ח ד הוא ל כ ן כ ת ב •רש״י ת ח ת ב ק ש ה ח כ מ ה כ ל ו מ ר ה כ מ ת ה ת ו ר ה ו ת פ י ל ה ,ו ע ל ח ר ב י ש ר מ ז ב כ ת י ב ש ה ו א ה פ י ל ה כ מ ״ ש )תהלים קמ״ט( ר ו מ מ ו ת א ל ב ג ר ו ג ם ו ח ר ב פ י פ י ו ת ב י ד ם ו ר ש ״ י פ י ר ש ע ל .ח ר ב י חכמתי ועל בקשתי תפילתי ועיין מה שכתבגו ע״ז במבוא מרה״ת א ו ת למ״ד ל פ י ח ר ב ו ת מ צ א מרגוע : •מט )אי( ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האםפו ואגידה לכם וגו׳ )בי( תקבצו ו ש מ ע י בני יעקב ו ש מ ע ו אל י ש ר א ל א ב י כ ם ,וקרא יעקב לבגיהי ו א מ ר אתכנשו וגי׳ גבי( אתבנשי ו ש מ ע י בני יעקב וקכילו ״אילפן״ מן ישראל א ב ו כ ו ן ,אולפן הוא תרגום של לימיד ב כ ל התירה וגם על מוסר מציגו שתרגם ״אילפן״ )דברים ח׳ ה ׳ ( כאשר .״ייסר״ איש את בגו ד׳ אלקיך ״ מ י ס ר ך יתרגם כמא ״ ד מ ל י ף ״ גברא ית ברי׳ ד׳ א ל ק ך ״ מ ל י ף ״ לך בי ב א מ ת מוסר הוא לימוד והיכן מציגו ב כ ל אשר ד ב ר ל ה ם ב ב ר כ ת ם עגין •לימוד או מ ו ס ר ,אמנם לפי מה שפירש״י שבקש לגלות את הקץ ) כ מ ו שאמר ואגידה ל כ ם א ת אשר יקרא אתכם באחרית הימים( ו כ״ כ הרמב״ן כי ל ד ב ר י ה כ ל א ה ר י ת הימים •היא ימית המשיה עכ״ל הרמב״ן ונסתלקה ממנו שכינה והתהיל לומר דברים אחרים עכ״ל רש״י וקשה להתרגום מהו שני פעמים ושמעו ושמעו בני יעקב ו ש מ ע ו אל ישראל אביכם לכן פירש ו ש מ ע י בגי יעקב לשון שמיעה פשוט שצריכה לגופה ד ק ר א ,ושמעו אל ישראל •אביכם ת ר ג ם ,יקבילו אולפן מן ישראל אבוכין ,בלומר תקבלו מוסר ולימוד מן ישראל א ב ו כ ו ן ,כמו שכתוב שמע בני מוסר אביך ,וזה שאמר להם הנה רציתי לגלות ל כ ם •.הקץ של ב ע ת ה ,אך ראיתי שאין רצון ד׳ ב ז ה ,ש נ ס ת ל ק ה שבינה מ מ נ י ,אמנם אגלה •לכם שיש עור קץ של אהישנה ,ו כ מ ״ ש ה י ו ם אם בקילי תשמעי ,ייריע מה שאמרו חז״ל בש״ס יבמררשים שהירבן ירושלים יהמקדש הי׳ בשביל החטא של פיריד ה ל ב ב י ת ו ש נ א ת ,חנם ,ולבן אמרו ח ד ל ויומא דף ט׳ ע״ב( ראשוגים ש ג ת ג ל ו עינם גתגלי קצם א ח ר ו נ י ם שלא נתגלי עינם לא נ ת ג ל ו ק צ ם ,יען שהדבר תלוי בהם ואם יתקנו החטא של שנאת ה נ ם וישתרר א ה ה ת ושלום ביניהם הלא כל יומא ז מ נ ו הוא ו א ם ח״ו לא יעזבו החטא הגדול הזה הלא ימשוך הזמן של הגאולה זמן ר ב ער למאיר עד הקץ של ב ע ת ה ,ולא יוכל לגלות להם קץ של ב ע ה ה שלא יאבדו ת ק ו ת ם ויתייאשו מן ה ג א ו ל ה ,ו א ם הי׳ יעקב :גילה להם הקץ של ב ע ת ה שהוא ימשוך זמן ארוך מאוד מאור כמו ש ה ו א ,היו אבדו תקיתם ואמרו מ י יהי׳ מ שימו אל ומי יזכה ל ז ה ,והי׳ אבדה מהם אמוגת ה מ ש י ה ,ומי י י ו ד ע מה ש י צ א מזה כי הייאוש הי׳ שברה ממה עוזם ,ולכן נ ם ה ל ק ה שכיגה מיעקב •כשרצה לגלות מהם הקץ של ב ע ת ה ,ואמר להם מ ו ס ר ואמר להם בלשון האםפי והקבצו :ב ל ו מ ר האםפו ו ה ק ב צ ו .ב א ג ו ד ה אהת ב א ה ב ה ובאהיה ו ש ל ו ם וריעות ,ובזה תזכו מ ה ר להקבצי לקיביץ גליית כלומר אם אתם ה ק ב צ ו ,תזבו ל ה ק ב צ ו ,וכן הוא בפירוש ב מ ד ר ש על האםפי יהקבצו ורבנן אמרו ציוה אותם על ה מ ה ל ק ו ת ,א מ ר להון תהין כילבם באסיפה אחת ,הה" ד ו א ת ה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו וגו׳ לבני ישראל־ וט׳ ה ב י ר ו כ ת י ב )בלשון יהיר והקרי חבריי לש״ר( געשו בגי ישראל א ג י ד ה א ח ת ,התקינו עצמיבס לגאולה ,מה כתיב אהריי יעשיתי אתכם לטי אהד יגימר עכ״ל ה מ ד ר ש .ו כ ו ו נ ת המדרש בלשון יגימר לסוף הקאפיטל ודבר אליהם כה אמר ד׳ אלקים הנה אני לוקח •אתכם בגי ישראל מבין הגיים אשר ה ל כ ו שם ״וקבצתי״ אותם מ ס ב י ב והבאתי אותם אל אדמתם יגי׳ מזה ראי׳ שהבטיח ל ה ם בלשון וקבצתי כמו שאמר יעקב ל ה ם ב ל ש ו ן ה ק ב צ ו ותזכו לוקבצתים וזהו סייגת המדרש שסמכו נ ב ו א ת יהזקאל הזאת על מאמר יעקב הקבצו וזה שתרגם אולפן מה שאמר פעם השגי ושמעו אל ישראל אביכם וקבילו אולפן} כי נפש פרשת יחי הנר עם 157 )כי שמע תרגם גם קביל בבל התורה( ת ק ב ל ו הלימוד ומוסר מאביבם לקיבוץ ולאחדות- ואין מוסר ולימוד גאה מ ז ה ,וזה הי׳ ה ק ד מ ת יעקב אבינו קידם שהתהיל ל ד ב ר עם בגיר וציום ע ל ה א ה ד ו ת ,ובזה תזכו לקץ של אהישגה אכי״ר: )גי( ראובן בברי א ת ה בהי וראשית איגי ,הילי וריש תוקפי ,כמי שתרגם )רבריפ- בי׳ א י״ 0הוא ראשית אונו ריש תוקפי׳ יי י ת ר שאת ויתר ע ז ,ל ך הוה חזי למיסב ת ל ת א הולקין בברותא כהונתא ו מ ל כ ו ת א ,ורש׳׳ י פירש יתר ש א ת ,ראוי היית להיות יתר על אהיך בכהונה לשון נשיאות כ פ י ם ,ויתר עז ב מ ל כ ו ת כמו ד ת ן עוז ל מ ל כ ו עכ״ל רש׳׳ י ,רש״י אינו מזביר בכורה כדרך רש״י לפרש פירוש המלות ובכתוב לא כתיב. רק כהונה יתר שאת ושאת לשון נשיאות כפים הוא ולשון מלכות ויתר עז אבל בכורה לא הזכיר ה כ ת ו ב ,יען שבכתוב כתיב יתר הוא מצד היתרון א ב ל בכורה מגיע לראובן מצד הדין שחב בור נוטל פי שנים ,אבל ב א מ ת מ ה מ ת ש ח ט א גמלה מ מ ט גם הבכורה וניתנה ליוסף ,ובן היא מקרא מלא )ברברי הימים ה׳ אי( ובני ראובן בכור ישראל בי־ הוא הבכיר ובהללו יציעי אביו נ ת נ ה בכורתו לבגי יוסף בן ישראל וגו׳ ,ובך פירוש הכתיב לפי פיריש רש׳׳ י ראיבן בכירי א ת ה כחי וראשית איני לבן יתר שאת ויתר עזי ביון שבבורי אתה הי׳ ל ך היתרון גם ב מ ע ל ת הכהונה יבמעלת ה מ ל כ י ת ,א ב ל התרגום דלא פירש אחר המלות רק לפי העגין הכגים גם הבכורה אף שמגיע לו מצד ה ד י ן , א ב ל מה היעיל זה כיין שלקהה ממגי בעבור מח שכתוב אחריו פחז במים אל ת ו ת ר . , וכם״ש בד׳׳ ה ובהללו יצועי אביו נתנה בבירתו ליוםף ,יכדמתרגם על פהז על דאזלת לקביל א פ ך ,וכן הוא לשין המדרש ה ב כ י ר ה הי׳ שלך ועכשיו שהטאת נתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי י ה מ ל כ י ת ליהודה ,יזהי כמי שכתבני הבכירה הי׳ שלך מצד הדין., ו מ ה ש כ ת ב דדרג׳׳א שגם בבהינה יהמלכית הי׳ מגיע לך מצר הדין ליקה פי שנים יען כי בכיר אתה כמי שאמר קידם בכירי וראשית אוני עב׳׳ ל אין בזה ביאור איך שייך לחלוק הכהונה ו ה מ ל כ ו ת להלקים יעיד יבי יעקב כהן ימלך הי׳ שיוריש זה לבגיו בתורת ירושה: )די( פחז כמים אל ת ו ת ר ,על דאזלת לקביל אפך הא כמיא ברם לא אהגיתא ,ל פ ר ש דברי התרגום הרי זה לשון המדרש בי התרגומים בפרשה הזאת עפ״ י רוב דרשות חז״ל הם ו ד ל המדרש א״ר א מ ה ואמרי לי׳ ר׳ יעקב בשם ר׳ חייא ר ב ה וריב״ל ב ש ם רשב״י תגיגן )בבירית דף ל׳( החשיד על דבר לא דגו ולא מעידו ,אפשר שהוא עתיד להיית בששה שבטים העימדים בהר עיכל ואומרים ארור שיכב עם אשת אביר והוא עושה הדבר הזה ,אלא עלבון אמו ת ב ע וכו׳ כיון שמתה רהל גטל יעקב אביגו מ ט ת ה של ב ל ה ה ונתן אצל ממתי אמר לא ריח לאימא לחתקגא בחיי אתיתה אלא אף לאחר מיתה עלה וקלקל את היצועין עכ׳׳ל ה מ ד ר ש ,וזהו כייגת התרגים ,על ד א ז ל ת ל ק ב י ל אפך ״הא" כמיא ,על שהלכת לקראה כעסך הן כמים ובפירש״י שמהרת להראות כעסך כמים הללי הממהרים למריצתם ״ברם״ לא אהגית ״אך׳ שלא אהגית כלומר שלא הי׳ לך הנאת ה ח ט א וכמאמר המדרש ש ל א שבב עם אשת א ביי ב ל ה ה רק ב ל ב ל א ת היציעין ב נ ע ם )מלת ברם תרגום של ,אך״ ב כ ל התירה( ברם לא אהנית אך לא א ה נ י ת ולכן תרגם בלשון לא אהנית ולא תרגם ברם לא חבית או ברם לא ח ט י ת כי אם הי׳ שלא חטאת כ ל ל ובאמת גם הכעס משמע ברם ל א חטית מתרגם כזה היי ו ב ל ב ל היצועין גס זה ח ט א והוב הוא לראובן והראי' שהתורה כ ת ב ה עליו וילך ראיבן וישכב את ב ל ה ה פילגש אביו הלא לפי רעת כולם הי׳ הטא בזה אפילו ל נ ד ר אינו חטא בשכיבה מ מ ש ,אבל מה שבלבל היצועין ו כ ע ס ,גם ע ל ה ח ט א הזה כ ת ב ה עליו התורה וישכב ,בוודאי חטא גדיל הוא ,ויעקב קנתר לו ולקחה מטנו הבכירה והכהונה והמלכות *15 נפש פרשת ויחי הנר ו ה מ ל כ ו ת בעבור ה ה ט א הזה לכן ה ש כ י ל איגקלם ב ח כ מ ת ו ל ת ר ג ם ע ל דרך הרמז ב ר ם ל א אהגית מ ח ט א ש כ י ב ה וזהו שתרגם הולק יתיר ל א ת י ס ב כמו ש כ ת ב ג ו ל ע י ל ,ארי ס ל י ק ת א ״בית״ מ ש כ ב י א מ ך ,ומוסיף ע ל לשה״כ מ ל ת ״בית״ בי כ ת י ב ע ל י ת מ ש כ ב י והוא ־מתרגם ב י ת מ ש כ ב י א מ ך כלומר ע ל י ת רק ל ב י ת מ ש כ ב י אבוך ו ב ל ב ל ת א ת היצועין ראובן וכמו אותו צדיק לזכות ע ל ומתרגם עלית ע ל ה מ ט ה א ב ל לא ד א י ת א ב מ ס כ ת ש ב ת ' ) ד ף נ״ה ע״ב( א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן בל האומר ראובן ח ט א אינו אלא ט ו ע ה וכו׳ ושם כתנאי וכו׳ ושם מוכח שלר׳ אליעזר ור׳ יהושע רבותיו ש ל אוגקלם ח ט א ראובן ולר״ג ילר״א ה מ י ד ע י ביקש ל ח ט ו א ולא ח ט א כמו שפירש״י שם א ך מרוב א ה ב ת י לצדיק ל א תרגם ברבותיו ותרגם כאידך חתגאים שלא ח ט א וכן א צ ל יוסף )לעיל ל״ט י״א( ל ע ש ו ת מ ל א כ ת י פירש אונקלס ל מ ב ד ק ב כ ת ב י הושבני׳ לזבות ע ל יוסף ה צ ד י ק ולא כאידך שפירש ל ע ש ו ת צרכיו ולחטוא וכן דרך התרגום ת מ י ד ז א ז ח ל ל ת יצועי ע ל ה ,בכן א ח ל ת א לשיוויי ברי ם ל י ק ת א ,״שוויא״ הוא י צ ו ע י ) ש מ ו א ל ב׳ י״ג הי( ש כ ב על מ ש כ ב ך ויתיוב״ע ש כ ב ע ל שוןף )מלכים א׳ א׳ מ״ז( וישתחו וגו׳ ע ל ה מ ש כ ב ה ר ג ם ע ל ש י ד א ,״עלה״ ,ברי ם ל י ק ת א ,נראה דכוונת התרגום במו שביארנו ב ה מ ב י א שדרכו לתרגם סתום מן ה מ פ ו ר ש במקום אהר כי לקמן ב ב ר כ י ה יהודה מ ט ר ף בני ע ל י ת ה ר ג ם שם מרין ק ט ל א ברי נפשך םליקתא ושם כ ת י ב בפירוש בגי עלית ותרגם ברי ס ל י ק ת א כן תרגם כאן ע ל מ ל ת ע ל ה ברי םליקהא בי ה מ ו נ ה בשניהם שעשו ת ש ו ב ה ועלו מ ח ט א ת ם םליקתא מ ה ט א ת ך ,וכן לשון ה מ ד ר ש כאן ר׳ אליעזר יר״י אמרו תרויהון ע ל ה ס ח ט א ה ך )אך המ׳׳כ • ה פ ך ואמר שזה אמר ר׳ אליעזר המורעי עיי״ש( ושם א צ ל י ה ו ד ה מ ט ר ף בני ע ל י ת תרגם מדין ק ט ל א כלומר מדין שדגו א ת ת מ ר לשריפה שהיתר ,ב ת ו ש ל שם ב ת כהן ודניה ל ש ר י פ ה ולפי הילקוט היו הדיינים יצהק ויעקב ויהודה ,והורה יהירה הדיין ב ע צ מ ו ואמר צ ד ק ה מ מ ג י והציל אותה ואת התאומים אשר ב ב ט ג ה שיצא דוד מ ה ם ל כ ן אמר בגי ע ל י ת ברי גפשך םליקתא מ מ ה שהודית ולא ב ו ש ת כרמתרגם יהודה א ת ה יידיך יהירה א ת ה אודיתא ולא ב ה י ת ת א ולא ב ו ש ת ,מ ז ה גפשך םליקתא גפשך ע ל ה מ ה ט א ת ך ועשית ת ש ו ב ה ש ל מ ה ) ,יכן הוא במ״ר ר׳ אליעזר ה מ ו ד ע י אימר )על פחז כמים( אין עושין מ ק :ה של יין ושל שמן א ל א ש ל מים כך ע ש י ת לך מקוה ש ל מ י ם י ט ה ר ת ע צ מ ך ב י ,ופירש המ״כ נזקיה ש ל מים רמז ל ת ש י ב ה גמורח ו ט ה ו ר ה ע י ״ ל ,לכן מ ה פ ך המ״כ לעיל ב מ ד ר ש ע ל ר״א ה מ ו ד ע י ע ל ה מ ח ט א ת ך ,וכן הוא ב ג מ ר א ש ב ת לעיל ש ה ב א נ ו ( ,וכיוון התרגום ב מ א מ ר ם )בב״ק דף צ״ב ע״א( מ״ר יחי ראובן ואל י מ ו ת וזאת ליהידה יגי׳ מי גרם לראיבן שיירה י ה י ר ה ,יפירש״י מדא״ג ב ת נ ה י מ א מ מ ו ן ש ה ו ד ה יהירה ואמר צ ד ק ה ממגי ע מ ד .ראובן ואמר אגי ב ל ב ל ת י יצועי אבי עכ״ל רש״י ל כ ן א מ ר יעקב עליחם בלשין א ח ד ע ל ה ע ל י ת יתרגם בשניהם ברי םליקתא יען ששגיהם הידו ע ל ה ט א ת ם יזהי ת ש י ב ה ש ל מ ח יעלי מ ח ט א ת ם יתרגימם ברי סליקתא ן <ה'( ש מ ע ו ן ולוי אהים כלי ח מ ם מ כ ר ו ת י ה ם ,שמעין ולוי אחין גברין ג ב ר י ן ,כ ל ו מ ר אחים דימין זה לזה ב ג ב י ר ח ,יתרגם דרך כ ב י ד על כלי ח מ ם ב ש ב י ל כ ב י ד ה ש ב ט י ם ,ובן ד ר מ כאשר כתבגו כ מ ה פעמים ויגגב יעקב הרגם וכסי י ע ק ב ,י ת ג נ ב ר ח ל יכסיאת רחל ,ויברח יעקב ואזיל יעקב ,וכן ה ר ב ה ,ב א ר ע ת י ת ב ת ה י ן עבדו ג מ ר א , זהו תרגום של מכרותיהם והוא מיםיף על הקרא בארץ מגידיהם עשו גבירה וזח לשון כ ב י ר יפירושו בארץ מגוריהם עשו ה מ ם כפירש״י זהו תרגום ש ל אינקלס ויקרא אותו א ר ץ מגוריהם שגרו ב ה אהרי כן לשון הרמב״ן וכווגתו על שכם שהרגו א ת אנשי שכם ו •מי( בסדם אל ת ב א נפשי בקהלם אל ת ח ר כ ב ו ד י ,ברזיהון לא ה ו ת ג פ ש י ,ב כ ת ו ב כ ת י ב אל ה ב א בלשון ע ת י ד ומתרגם לא הות בלשין עבר וכן אל ת ח ר תרגם נפש פרשת ויחי הגר פ !59 ה ר ג ם לא נ ח ת י ת ,והוא ע ת י ד במקים ע ב ר ,ב א ת ב נ ש ה ץ ל מ ה ך לא נ ח ת י ת מן י ק ר י , ב ה ת א ס פ ם ל ל כ ת ל ה ת י ע ץ ולחשוב מ ח ש ב ה ר ע ה להרוג א ת אנשי ש י ם לא נחרדת מ ן יקרי ולא ירדתי מ ב כ י ר י ,כלומר אין לי א ש מ ה בזה כאשר פירש״י לעיל )ל״ר כ״ה( ר ק ח ו שני בני י ע ק ב שמעין ולוי וגי׳ איש הרבו ופירש״י בגיו היי ואעפ״כ גהגי ע צ מ ן ׳כשאר אנשים שאינם בניו שלא נטלו ע צ ה הימנו עכ״ל רש״י ,ולכן תרגם בלשון ל מ ה ך ש ה י א ה ל י כ ה םיםרי ולא אזל שהוא ה ל י כ ה פ ש ו ט ה כי הכיונה ע ל הליכית הרעיון ע ל ה ע צ ה ,באשר הוכחני ב מ ב י א מ ר ה ״ ת עיי׳׳ ש ממך )ייאנרעלן בל״א( י : ב י באפם הרגי איש וברצונם עקרו ש י ר ,ארי ברגזיהין ״קטלי ק ט י ל ״ ,ע ל הרגו ״איש״ מ ת ר ג ם קטלו ק ט י ל ,הרגי ל מ ו ת ,כי מאי לשין ״איש״ הלא הרגי כל אנשי שכם , ורש״י פירש ע ל אופן אחר שני פירושים לפי ה מ ד ר ש אלו המור ואנשי ש כ ס ואינן חשיבין כילם א ל א כאיש א ח ד יכי׳ ופשוטו אנשים ה ר ב ה קורא איש כ ל א ח ד ל ע צ מ ו וכי׳ , והתרגים מ פ ר ש הכיונה יקטלו קטול הרגי הרוגים אי הרגי ל מ ו ת והנראה שפירושו הרנו ח ל ל כי כן תרגם ) ב מ ד ב ר ל״א חי( הרגו על הלליהם יתרגם קטלי ע ל ק ט י ל ה י ן : ו ב ר צ ו נ ם עקרו שיר ,תרעו שור ה נ א ה ,נתצו ה י מ ת השונא ״תרע" תרנים ש ל ״נתץ״ )ויקרא מ״ד מ״ה( ונתץ את ה ב י ת תרגם ״ייתרע״ ית ביתא ותרגום של ה י מ ה ״שור״ )שם ל״א( אשר אין ל ה ם ה ו מ ה תרגם די להון ״שור״ ,ו כ ת ב האע״ז וזה אות כי עיר שבם גדולה היתר ,כי היא מ ו ק פ ת ה ו מ ה עב״ל ה א ״ ע ,והתרגום מ ה פ ך החילם שלי שיר ל מ ל א פ ו ם של שור חומה וכ״כ האע״ז כי מ ת ה ל פ י ם ,א ב ל רש״י פירש שקאי ע ל יוסף רצו לעקור א ת יוסף שנקרא שור בכור שירו ה ד ר לו עכ״ל ר ש ״ י ,ו כ ת ב הררג״א ל א ידעתי מ ה עשו שמעון ולוי ר ע ה ליוסף ב פ ר ט ע כ ״ ל ,וזה דברי רש״י ש נ ת ב ע ל שמעון ולוי אחים שהם אמרו לכו ונהרגהו וגם לעיל פ׳ מ ק ץ ויאםר א ת שמעין לעיניהם פ י ר ש רש״י ששמעון השליך את יוםף לבור וגם ב מ ד ר ש פ׳ צ״ט א״ר ש מ ל א י בראובן כ ת י ב למען הציל אותי מידם הרי ראובן לא הי׳ במכירתו של יוסף ואף יהירה אמר ל ה ם מ ה ב צ ע ,ה ל ל י הם ה ג ח ל י ם נ מ צ א ת ששניהם מכרי איתי עכ״ל המ״ר : )ת׳( יהודה א ת ה יוריך א ח י ך ,יהירה א ת ה אירית ולא ב ה י ת ת א ,פירוש הורית ב מ ע ש ה ת מ ר ו א מ ר ת צ ד ק ה מ מ נ י ,בפירש׳יי לקמן )פסוק טי״ת( ולא ״ ב ה י ת ת א ולא ב י ש י ,שתרגומו של בישת הוא עיין )דברים כ״ה י״א( ,וכן )שמואל א׳ כ׳ למ״ר( ל ב ש ת ך ו ל ב ו ש ת א מ ך ,תייב״ע ל ב ה ת ת ך י ל ב ה ת ת קלן א מ ך ,וכן )ישעיה כ״ט ב״ב( ל א ע ת ה יבוש יעקב תרגם ייב״ע לא מ כ ע ן ״יבהתין״ ד ב י ת יעקב ו מ ב א ר א־נקלם ל ש ה ״ כ מ א י ״אתה״ יורוך אחיך יהי״ל לך יידיך אתיך לכך מ פ ר ש ב מ ל ת הקריאה נאנרוהינגס־ צייכען( יהודה א ת ה ! בפירש״י לפי שקנתר א ת הראשונים )ראובן שמעון וליי( בקנתירים ה ת ח י ל יהירה לסוג לאחיריו וקראו יעקב ברברי ר י צ י י ,לא א ת ה י מ י ת ם וזה ש ת ר ג ם י ה י ר ה א ת ה ׳ .דבר טיב ע ש י ת )רש״י פירש בלשון שלילה ל א א ת ה במיתם והתרגום מ ב א ר בלשין ה ה ל ט ה ד ב ר ט י ב ע ש י ת ״אידית ילא בהיתתא״( אידיתא ב מ ע ש ה ת מ ר , יל א ה ב י ש י ת לימר צ ד ק ה מ מ נ י ,לכן מ ב י ת זה ,בך יידון אחיך ל מ נ י ת איתך עליהם ל מ ל ך ,ייעקב נ ת נ ב א ע ל דור שעתיר להיות מ ש ב ט י ה ו ד ה ,ראם לא הידית ולא א מ ר ת צ ד ק ה מ מ נ י ,הרי ת מ ר היתד ,נ ש ר פ ת עם התאומים אשר ב ב ט נ ה ,ומי יצא ראשונה ב ל ד ת ה פ ר ץ ,י כ ת י ב בסיף רות ו א ל ה ה י ל ד ו ת פרץ פרץ הוליד א ת הצרון וגו׳ וישי היליד את־ ריר ,ו מ ה כ ת י ב ב ד י ד )שמואל ב׳ ה׳ אי( ויבואו כל ש ב ט י ישראל אל דור ח ב ר ו נ ה ויאמר ל א מ ר הנני ע צ מ ך ובשרך אנחנו גם אתמיל גם שלשים יגו' ,יימשהו א ת דיר ל מ ל ך על י ש ר א ל ,וזהי שתרגם ״בך י ו מ ן אחיך״ ש כ ל ישראל יורון לך ייקבלון אותך ל מ ל ך עליהם ברצונם ה ט ו ב ,ומה גרם כל זאת ,יעז ״שאת הורית ולא ב ה י ת ת א ״ , ואין פרשת ויחי <ואין פירש שיצא שיצא הגר לומר אילו היתד ,נ ש ר פ ת הי׳ יכיל יהירה להוליד א ת דוד מ א ש ה א ח ר ת ,שרש״יי לעיל )ל״ה כ״ו( צ ד ק ה מ מ נ י ,צ ד ק ה ב ד ב ר י ה ,מ מ נ י היא מ ע ו ב ר ת ,ורז״ל דרשו ב ת קול ואמר מ מ נ י י מ א ת י יצאו ה ד ב ר י ם ,לפי ש ה י ה ה צנועה ב ב י ת ח מ י ה גזרתי מ מ נ ה מלכים ו מ ש ב ט י ה ו ד ה גזרתי ל ה ע מ י ד מ ל כ י ם ב י ש ר א ל ע כ ״ ל רש״י ,כ ל ו מ ר דווקא מ ש נ י ה ם גזרתי א ב ל יהירה מאשר .א ח ר ת ל א נ ז ר ה י ( : י ד ך ב ע ר ף איביך ישהחיו ל ך בני א ב י ך ,ידך *( ת ת ק ף ע ל ב ע ל י ד ב ב ך יתבדרון ס ג א ך יהין מחזרין ק ד ל ק ד מ ך דהין ט ק ד ט י ן ל מ ש א ל ב ש ל מ ך ב נ י אביך ,נראה דהתרגום מ ב א ר מ ל ו ת ירך ב ע ר ף מ ש מ ע ש י כ ה א ת האויבים ב י ד ע ל העורף וזה בלי ביאור ,ל כ ן מ ח ל ק ה ת ר נ ו ם ל ש נ י דברים ,ידך ת ת ק ף פירוש ידך ת ח ז ק ע ל ב ע ל י ד ב ר ך )יל ש נ א י ך , ?הו מ א מ ר א ח ד ופירש לזה כלומר מ ה ו החוזק יד ע ל האויבים זהו ד ב ר השני ע ל מ ל ת עורף ה כ י י נ ה ב מ ל ת עירף ה י א נ צ ח י ן ,יתבדרין םנאך ,יפיצי אייביך ויניסו מ פ נ י ך ,יחון מחזרין ק ר ל ק ד מ ך ,והוא תרגים ש ל יאייבי ת ת ה לי ערף כפירש״י בימי דיר ״מחזרין" פירוש ״יהפכו״ ״קרל״ פירוש ״ערף״ ק ד מ ך לפניך ,והתרגום מוסיף כ ל זה ל פ ר ש ה כ ת ו ב ידך ב ע ר ף אויביך שקיצר ה כ ת ו ב והוא מ ב א ר זה בהוספתו יפוצו אויביך ויהפכו עורף לפניך ,כי ת ה י ל ת נ פ י ל ה גיסה : ישתחוו לך בני אביך ,ויהון מקדמין ל מ ש א ל ב ש ל מ ך בני א מ ך ,כ ל ו מ ר מי יקרמון ל מ ש א ל ב ש ל מ ך בגי א מ ך ,ב כ ל מקום ע ל ישתהוו תרגם יםגדון ,וכאן מוסיף התרגום ל פ ר ש ויהון מקרמין ל מ ש א ל ב ש ל מ ך ,ובירכתו ר ל א ת י מ א דקאי ע ל מ ה דםליק. מיגי׳ ע ל ידך בערף אויביך ,ו מ ר ך ל י ה ו ד ה ש ר א ה ב ג ג ו א ה שיחלק ה מ ל ו כ ה בימי ר ה ב ע ם בן ש ל מ ה ,ויהי׳ מ ל ה מ ה בין יהירה יאפרים ,יבירך א ת יהודה ואמר ידך ב ע ר ף אויביך אפרים ש י ת ג ב ר י ה ו ד ה ע ל א פ ר י ם ,ועל זה אמר יעקב ישתהוו ל ך בני !•יביך , יזה ב ל ת י אפשר שהם בניו כזה כן ז ה ,יהירה באפרים ואפרים כ י ה ו ד ה ,לכן פירש״י ידך ב ע ר ף אייביך בימי דוד עב״ל • ר ש ״ י ,ובימי דוד ל א נ ת ח ל ק ה ה מ ל ו כ ה ,ודוד ל ח ם ע ם ע מ י ם אחרים ונתקיים בו ואויבי ת ת ה לי ע ר ף ,כפירש״י כלומר אויבי ה ע מ י ם ,ל כ ך מ ת ר ג ם ע ל ישתחוו לך בני אביך ויתרן מקדםין ל מ ש א ל ב ש ל מ ך ,מ י יקדמין בני אביך , באשר יביא דיר מ נ צ ח מ מ ל ח מ י ת י ו יצאו כ ל ישראל לקראתו ל מ ש א ל ב ש ל ו מ ו י ל ב ר כ ה ו ע ל ג צ ח ו ג ו ,וזה ש ת ר ג ם בני אביך שכולכם בני א ת ם יאני ארחם עליכם כרחם א ב ע ל בנים ) א ב ל ב ר ב ת יצהק הי׳ גם בלשון וישתחוו ושם תרגם ויסגדון שהי׳ כוונת י צ ח ק ש א ח ד ישתהויה ל ש ג י .ב ע ל ב ר ח ו ,כאשר היתר ,ה נ ב ו א ה במ״ש ויאמר ד׳ ל ה שני גוים ב ב ט נ ך ושגי לאומים וגו׳ ולאם מ ל א ם יאמץ ורב י ע ב ד צעיר( א ב ל כאן ל א הי׳ כ ו ו נ ת י ע ק ב א ש ר ד ו ד ה ב א מ י ר י ד ה יכניעם א ת ישראל ב ע ל כ ר ח ם ,י י ש ת ע ב ד ם ת ח ת ע ו ל ו , ב מ ו ב י צ ח ק ש ב ר ך ל א ח ד ע ל מ מ ל כ ת ו ב ע ״ כ ע ל א ח י ו ,רק כ ל ישראל מ ע צ מ ם ומרצונם ה ט ו ב י מ א י ל ד ו ד וימנו א ו ת י ל מ ל ך ע ל י ה ם כמו שהבאגי לעיל הפסיקים )שמואל ב׳ ה ׳ א י ( ויבואו כ ל ש ב ט י ישראל א ל ה מ ל ך ה ד ח ב ר ו נ ה וגו׳ וימשחו א ת ד ו ד ל מ ל ך ע ל י ש ר א ל , וזהו כ ו ו נ ת אונקלפ ש מ ש נ ה כ א ן ע ל ישתהוו להאריך בלשונו ל פ ר ש זה ותרנם ייתרן מ ק ד מ י ן ל מ ש א ל ב ש ל מ ך ב נ י אביך כלומר ב נ י אביך ש ה ם כ ל ישראל יצאו ל ק ר א ת ך ב ע ת בואך ב ה צ ל ח ת ה נ י צ י ח ייברכיך וישאלו ב ש ל ו מ ך ב ב ר כ ת ם ל מ ל כ ם ה א ה י ב ל ע מ י : )טי( גור א ד י ה י ה ו ד ה ,ש ל ט ו ן י ה א בשרויא ו ב ס י פ א יתרבא מ ל ב א מ ר ב י ת יהודה * כפיר ש״ י *( הנדר. מלת יד מורה על גבורה ונצחק נירש )שמות ד ד ( ונתחי את ידי במצרים ותרגם ואתן ית מ ח ת גבורתי וכן )שם p׳ p״ ( 1שלחתי א ת ידי יתרגם• מחת גבורתי : נפש פרשת ויחי הגר פא !16 רבתה על דוד נ תג בא ב ת ח ל ה גור )הוא נער כמ״ש בתוך כפירים בפירש״י גוריה הרשב״ם( עיין רש״י ,בשרויא פירוש ב ה ח ל ה )על ״ההל״ להיות גבור תרגם ״שרי״( גור הוא המוציא והמביא ילבםיף אריה וימשהו את דוד ל מ ל ך על ישראל כלומר גור הוא המוציא והמביא *( וזה שתרגם שלטין רק שליט הי׳ ב ע ת שהי׳ שאול מלך על ישראל לא הי׳ דוד רק ש ל י ט ,ובסיפא י ת ר ב א מלכא מ ר ב י ת יהודה י ת ג ד ל מ ל כ א כלומר דוד יתגדל שהוא מ ב י ת יהירה ל מ ל ך על ישראל: מטרף בגי עלית ,ארי מדין קטלא ברי נפשך ם ל י ק ת א ,כלומר מדין ק ט ל א ,של הריגת ת מ ר שדגו א ו ת ה לשריפה כמו שפירש״י לעיל )ל״ח כ״ד( הוציאוה ותשרף אמר אפרים מקשאה משים ר׳ מאיר בתי של שם היתר ,שהיא בהן לפיכך דגיה בשריפה עכ״ל רש״י ,בן משמע מתרגום שאמר בלשון ״מדין״ קטלא א ב ל רש״י פירש שקאי נם על הריגת יוסף שרש״י פירש על הכתוב ולא על התרגום והתום׳ ב מ ס כ ת םגהדרין )דף ו׳ ע״ב( מביאו התרגום ופירשו דקאי על מעשה ת מ ר כדמתרגמיגן א ת אורית ולא בהתיתא עכ״ל יבמי שכתבני לעיל פסיק ) ל ( ועיין במהרש״א שם ש כ ת ב ובן פירש החזקיני : ע ל י ת ,ברי נ פ ש ך סליקתא ,ממה ש ה י ד י ת ילא בישת ואמרת צדקה ממגי היא מ ע י ב ר ת ממני בדםתרגם שם זכאה ,מגי מעדיא ,לכן אמר לו בדרך היבה כ א ב ההיבב לבנו ואמר לו ב נ י ,בני עלית ברי נפשך םליקתא מן ההטא של ייהשבה לזונה ובא עליה , ועלית ם ה ט א ת ך ונתעלה נפשך ב ז ה ,ובמו שהבאנו לעיל פסיק ) ל ( לשון ר׳ אליעזר הכידעי על ראובן ״עלה׳ ״עלה ם ח ט א ת ך ׳ יםחרגם גם ברי סליקה א דרך רובה ע ל הרבר הזה שהודה ואמר אגי ב ל ב ל ת י יצועי א ב י ,ועיין במם׳ מכות )רף י״א ע״ב( ובתום׳ שם ב ר״ ה מי גרם : ר ב ץ כאריה יבלביא מי יקימגו ,יגיה ישרי בתקוף כאריא ובליתא וליה מלבו די כרע תזדעזעיגי׳ ,ופירש״י לפיכך כרע רבץ וגו׳ בימי שלמה איש ת ה ת גפני וגו׳ עב״ל רש״י כמ״ש )שמיאל ב׳ ז׳ חי( יעתה בה תאמר לעבדי לריר כה אמר ד׳ צבאית יגי׳ ישמתי מקום לעמי לישראל וגטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז ע ו ד ,ותיוב״ע יישרין באתריחין ילא ״יזיעו!״ ע ו ד יזה כמו שתרגם אוגקלם פ ח ״יגוח״ ״ישרי״ וכו׳ ולית מלכו די ״תזרעזעיגי׳״ ורש״י פירש שם בשמיאל ושמתי מקום עוד אגי חפץ להשקיט שיהא שקט ושליו את עמי ב י מ י בגך )שלמה( כפירש״י כאן ברע רבץ בימי ש ל מ ה ,ולכן שם בפ׳ ב ל ק אמר ב ל ע ם ) ב מ ד ב ר כיד ט׳( כרע שכב כארי וכלביא מי יקימגו ,ותרגם כמו באן א ב ל בשינוי ,ינוח ישרי בתקוף כאריא וכליתא ״לית דיקימיגי׳״ ,וכאן תרגם ולית מלכו די תזדעזעיני׳ ,יען שם ניבא בלעם על כ ל עם ישראל וכפירש״י כתרנומו יתישבו בארצם עכ״ל ומוסב על ת ה ל ת הענין שם מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך י ש ר א ל ,א ב ל כאן ניבא יעקב אע״ה ע ל מ ל ך שלמה ל כ ן תרגם ו ל י ה ״מלכו״ וגו׳ וכמ״ש בשמיאל כ ה ת א מ ר לעבדי לדוד וגו׳ ילא ירגז עוד ״ולא יזועוך ובפירש״י בימי שלמה בנך לכן ת ר נ ס ולית ״מלכי״ בלשון מלכות יכמ״ש שם ״ילא יזועון״ ובלשון די ״תזדעזעיגי׳״: )י׳( ל א יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו ער כי יבוא שילה ולו יקהת ע מ י ם , לא יעדי עבד שולטן מרבית י ה ו ר ה ,כלשון הגמרא )יומא ג״ה ע״ב( ב מ ת ג י , ומתפלל *( ה ד ה וכן כתוב שם )שמואל ב׳ ה׳ א׳( ויבאו כל שבסי ישראל אל דוד חברונה ונו׳ הננו עצמך ובשרך אנחנו גם אתמול גס שלשים בהיות שאול מ נ ך עלינו אתה היית המוציא והמביא את ישראל וגו׳ ואח״כ כתיב ויבואו כל ישראל אל המלך ח ב ר נ ה ונו׳ וימשחו א ת דור למלך על ישראל: יא 11 162 נפש פרשת ויחי־ הגר ו מ ת פ ל ל בהן גדול תפילה קצרה ובו׳ ואמר הגמרא מאי מצלי ר פ א בר ר ב אדא וכוי אמרו יהר״מ וכו׳ שתהא שגה זו גשומה ושכיגה וכו׳ ,ר ב אהא וכו׳ משמי׳ דרב יהידא .ל א יעדי עבד שולטן מרבית יהודה״ ופירש״י ע ב ד שולטן עושה ממשלה עכ״ל רש״י, והמהרש״א שם בה״א פירש על שם הכתוב לא יסור שבט מ י ה ו ד ה עב״ל ,ומהוקק מבין רגליו עיין רשיי נשיאי אךץ ישראל ,ותרגם וספרא מבגי בגוהי עד עלמא עד דייתי משיהא די דילי׳ היא מלכותא ולי׳ ישתמעין עממיא ,מדברי התרגום משמע שזהו גבואה ע ל משיה צדקיגו כרמתרגם וספרא מבגי בגיהי עד ע ל מ א ,עד כי יבוא שילה מתרגם ער דייתי מ שיהא די דילי׳ הוא מ ל כ ו ת א ,ולו יקהת עמים ולי׳ ישתמעון ע מ מ י א ,כמו שכתיב )ישעי׳ י״א( ויצא הטר מגזע ישי וגצר משרשיו י פ ר ה ,וגהר ,עליו רוח ד׳ וגו׳ ו ש פ ט בצדק דלים והוכיח במישור לעגוי ארץ והכה ארץ בשפט פיו ,הכווגה בזה שישמעון לו כל הארץ וכל ה ע מ י ם ,כאשר גיבא ישעי׳ בקאפיטל הזה )פסוק ירד( והי׳ ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לגם עמים אליו גוים ידרושו ותיוב״ע ולו מלכון ישתמעון ,והיתד• מנוחתו כבודי ,יפירש״י שם לנס עולם להקבץ אליו ,עוד שם פסוק י״ב ינשא גם לגיים ואסף נדהי ישראל ינפיצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ ,וזהו ש ת ר ג ם עד דייתי משיהא די דילי׳ הוא מלכותא ולו ישתמעון עממיא ,וכן בסגנון הזה ת ר ג ם ייב״ע על פסוק והי׳ ביום ההיא שירש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושי ,ייהי בעידנא הדין בר ברי׳ דישי עתיד ריקים את לעממיא ליה מלכיין ישתמעין: <י״א( א ס ר י לגפן עירה ילשרקה בני א ת ג ו ,יסהר ישראל לקרהי׳ ,עמא יבנון היכליה, זהו פירוש אחד )עיין רש׳׳י( ,יהין צ ד יקיא םהיר םהור ליה ועבדי איריתא ב א ו ל פ ן ,ע מ י ה ,זהו פירוש השגי שכתב ר ש ״ י ,ועוד תרגמו בפגים אחרים עיי״ ש , ונראה שכאן בפסוק הוא קרי וכתיב על מ ל ת עירה ,הקרי הוא עירו בו׳ בכגוי לשון עיר כרך שלו ,והכתיב הוא בה״א מלשון ע;ר ו א ת ו ן ,ואע״ג שדרך התרגום לתרגם המיר לפי ה ק ר י ,אבל כאן מתרגם שניהם הקרי והכתיב ,כי שניהם הם נהמות וגבואות ט ו ב ו ת על ישראל הוא ,הקרי נביאות על עיר ירושלים ,יסהר ישראל לקרתי׳ ,יסובב ישראל לעירו )ירושלים( ,עמא יבנון היכלי׳ ,עם ישראל יבנין את בית המקדש , וכפירש״י בגי לשון בוגה ,א ר ג ו ,לשון שער האיתן וכו׳ ,ועוד תרגמו בפנים אחרים לשון רש״י עיי״ ש ,זהו לפי ה כ ת י ב ,שכתוב עירה כה״א ,וקאי על מלך המשיה עצמו, ע כ ת י ב עליו )זכריה ט׳( הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ירכב על המור ועל עיר בן א ת ג ו ת ,וכך מתרגם ימפרש ה כ ת י ב ,אסרי גפן לעירה *( ,יהין צדיקיא סהור םחור ליה ,אסרי מתרגם לפי הבוינה ,יםיבבו הצדיקים סביב למלך המשיח• ,והוא יהי׳ באמצע ,ועבדי איריתא כלומר ועוםקי ה ת ו ר ה ,חתלמירי חכמים באולפן עמי׳ ,יהיו עיםקי בתורה ע מ ו ,וכן הי׳ גביאת ישעי׳ )י״א הי( על משיה צדקגו ,והי׳ צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו ,ותיוב״ע ויתרן צדקיא סחיר סחור ליה )פירוש דבקים ס ב י ב לו באזור( ,והוא יגלה להם סודית התורה כמו שניבא ישעיה )י״ב ג׳( ושאבתם מיס .בששון מ מ ע י י י הישועה ,יתיינ״ע יתקכלין אולפן ח ד ת בהדוא .מבהירי צדיקיא .ופירש״י ויתגלו ה ד ה והתרגום ניטל ה למי ר מתיבת לגפן וניתנו על גבי תיבה הסמוכה ,ע י ר ה ' ׳ *{ ומוסיף ,ל ע י ר ה ׳ ,כי כן ד ר כ ו ,כי הוא גורע ומוסיף ודורש ,כלשון הגמרא גורעין ומוסיפין ודורשין) ,וכן כתבנו במבוא מ ד ה י ת ( וכן בברכה ,ובגאותו שחקים ו ח מ ס ותוקפי׳ בשמי שמיא ,עיייש מה שכחבנו שם ,וכן כי שמי בקרבו פ׳ מ ש פ ט י ם ותרגם ארי כשמי מ י מ ד י ׳ ,וכן כהן ו ד י י ק ,עיייש בסוף התורה מ ה שכתבנו על ובגאותו שחקים : נפ*ם פרשת ויחי הנר פב !63 ?־יתגלו ל ה ם רזי התורה שנשתכחו ב ב ב ל ע״ י הצרות עכ״ל רש״י ,ושני הפירושים הללו » 5התרגיפ הוא במדרש ר ב ה ע ל פפוק הזה ,ר׳ נחמיה ורבנן ,ר׳ נחמיה אמר אוסרי ל ג פ ן עירה העיר אשר בהרתי בה )זה ירושלים( וכו׳ ורבגן אמרי אני נאסר לגפן •ןלשורקה עירה והאתוגו ,לכשיבוא אותו שכתוב בו עגי ורוכב על המור וגו׳ זהו משיח, •עב״ל המדרש ר ב ה ,והתרגום גם המדרש דרשו שורקה קאי על ישראל כמו שפירש״י ולשריקה ,אלו ישראל ואנכי נטעתיך שורק עכ״ל רש״י ,ונראה דקאי על ת׳׳ח ש ה ם מ ו ב ח ר י ה ג פ ן ,שכן י תרגם יוב״ע על זה ואנכי נטעתיך שורק ואנא קימתכון כ מ צ ב נפנא ״בהירא״ בלומר שורק הוא מובחר מן הגפן ,אמגם התרגום מבאר ה כ ת ו ב לגבואות טובות כדין וכדין ,כלומר כר׳ נחמי׳ וכרבנן ,ור״נ הוא לפי הקרי עירו בי׳ עיר וכרך, ורבנן דרשו לפי ה כ ת ו ב ,עירה בחי׳ א ,וקאי על משיח מלשון עיר ואתון שכתוב ביין לבושו ובדם עגבים ם ו ת ו ,יהי ארגון ט ב לבושוהי כסותי׳ מילא )מילא( כבם צבע זהורי וצבעונין ,התרגום מצייר ע״ר השיר בגדי מלך ה מ ש י ח ,יהי ארגון פ ב לבוש והי ,יהי׳ ארגמן טוב ל ב ו ש ו ה י ,זהו בגד העליון ,ע׳׳ ר שכתוב ומרדכי יצא ב ל ב ו ש מלכות ,ובפסוק הזה מבואר יותר) ,אסתר ו׳ חי( יביאו לבוש מ ל מ ת אשר ל ב ש י ו המלך ,ותרנמ שם ה מ ת ר נ ם ייתי לבוש ארנונא די לבישו בי׳ ית מלכא ביומא די ע ל ל מ ל ב י ת א ,וכ״ת פה על בבס ביין לבושו שהוא צבע רימה ליין הוא ארגמן, כסותי׳ מילא צבע זהורי ,כסיתו שהוא בגר ת ה ת העליון מילא צבע זהירי ,מילא הוא כלי מילת ושיראין ומשי ,ובלשון הגמרא )כתובות קי״א( עתירה א״י שתוציא גלוםקאות וכלי מ י ל ת , צ ב ע זהודי ,זה תרגום תולעת שגי) ,שמית כ״ה ד׳( ותולעת שגי וצבע זהורי ,ותרגם על ו ב ד ם ענבים ,יען שתולעת שני אדום כרם ע נ ב י ם ) ,ויש גוםח בתרגום מילא מ י ל א , הכוונה כך כסותי׳ מילא הכסות מ ש י ,ואיזה מ י ל א איזה משי צבע זהורי( וצבעונין כל צבעוגין הגהמדים למראה ,כלומר בגדיו יזהירו מרוב יפיים ,ומיראי מ ו מ ת עמוקית בדבריו 5 • )י״ב( חכלילי עינים מיין ולבן שנים מ ה ל ב ,יםמקין טורוהי בכרמוהי ,יטופון געווהי ב ח מ ר יחורון בקעתי׳ בעבור ובעדרי ע נ א ,כ ת ב ר״ע םיפירגו גם זה מאותות ש ל משיה שיגדל שובע שלא כמנהגי של עולם ,כאמרו יחי פסת בר בארץ ירעש כ ל ב נ ו ן פריו ,ודרשו ח ד ל מזה שעתירה א״י שתוציא גלוםקאות וכלי מילת וכו׳ ופירש ד ש י י א ת התרנים שהוא מתרגם על שני אופנים ,לפירוש הראשון יםמקון יהא רמו ההרים בכרמים ,ועינים תרגם לשון הרים ,שמשם צופים ל מ ר ח ו ק ,ועור מתרגם בפנים א ח ר י ם ,לשין םעינות וקילוח היקבים נעווהי)] ,יואל ב׳ ב ״ ח והשיקו היקבים תירוש ותיוב״ע ויטיפון נעויא המרא ופירש״י שם והשיקו לשון ה ש מ ע ת קול כשחקיליח יורד מן ה ג ת ואינקלס תרגם כוונתו כמו בן וכפירש״י כאן[ כלומר יקלחו לשון קלוה כמעינות ב ח מ ר ביין ומליצה הוא על רוב ה י י ן ,אבל חצי פסוק האחרון מתרגם בפנים אחר ולבן שנים מ ה ל ב יחוורן בקעתי׳ בלומר ילבינו הבקעות שלו )תרגום של בקעה בקעתא( .בןןבור הוא תרגום של בר ,כלומר ילבינו ה ב ק ע ו ת מ ר ו ב ה ת ב ו א ה הגדלים ש ם ,ובעדרי ענא בעדרי צאן שיהיו מלאים כל טוב יהתרגים מרחיב ה ב ר כ ה שיהי׳ לעתיד בביאת ה מ ש י ח : )י״ג( זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתי על צירן ,זבילן על ספר יממיא ישרי וחוא יכבש מחיזן בספיגן וטוב ימא יבול ותחומי׳ יהא מטי על ׳?יידון ,התרגום מבאר לשה״ב ומבאר שיעקב גיבא על חלק גחלתו שיגיע לחוף ימים, ובן הוא )ביהושע י״ט יי( ויעל הגורל השלישי לבגי זבולון למשפהותם )שם י״א( ו ע ל ה .גבולם לימה יתיוב״ע וסליק תחוטהון ליטא ,גם מ ב א ר הלשון לחוף אניות ,ובי אניית יש 164 נפש פרשת ויחי הגר יש להם ה ו ף ,לכן הרגם והוא יבבש מחוזן בספינן ,כלומר זבולון על ס פ ר ע ג י ל ( ימיט־ י ש ב ן ,והוא זבולון ילך עם האגיות שלו ל א ר צ ו ת רחוקות ללחום עםהם ויכבש מחוזן בםפינן המלאים כלי מ ל ח מ ת ו וכן הוא תרגם ב ב ר כ ת משה )דברים ל״ג י׳׳ה( ולזבולון אמר ש מ ה זבולון ב צ א ת ך יתרגם חדי זבולון ב מ פ ק ך לאגחא קרבא על בעלי ד ב ב ך ,פירוש שמח זבילון בצאתך ללחים מ ל ח מ ת ך על שוגאיך ויעשה ע מ ם מסחר וקגין מן בל גידולי א ר צ ם ,ו מ כ ל הסחורות אשר נמצאו שם ב א ר צ ו ת הרחוקות ויטעין ו י מ ל א אגיית שלי ב כ ל טיב ויובילם מ ע ב ר לים לעשית ב ה ם מ ס ח ר )אימפ^רטירען יעקספארטירען( וזה מביא עושר ל ב ע ל י ה ו ב פ ר ט בשנים קדמוניות שלא הי׳ מצוי חמםחר הזה רק בין עמים מעטים., כמו בין אנשי י ת ע צ י ע כידוע ,לכן תרגם וטיב ימא יכול יטיב הים יאבל ,ותחומי׳ יהא. מטי על צידן שהיא מקים סחירה ר ב ה כדכתיב סיהר צירן עבר ים מלאיך בישעי' ובו' לשון הר ש בים ,ובפירש׳׳י וירכתו על צירן סוף גבולו יהא סמיך לצידן יכי׳ יכמי ולירכתי המשכן עכ״ל רש׳׳י: )י״ד> יששכר ח מ ר גרם רבץ בין המשפתים ,יששכר עתיר בגכםין ואחסגתי׳ ביך ת ח י מ י א ,יששכר עשיר ב נ כ ס י ם ,יגחלתי בין ת ח ו מ י חעירית כפירוש הרשב׳׳ם ודל לא בזבולון שהולך עם עיברי ימים לםחירח אלא עיבר א ד מ ת י ,והי" כחמור ב ע ל איברים חזק מצוי בין חמשפתים תחומי העיר לחרוש ולעבוד את האדמה. עכ״ל וזהי מ ה שכתיב בפסוק הסמוך ן )ט״י( וירא מ נ י ח ה בי טיב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס ע ב ד ״ וחזא חולקא ארי ט ב וית ארעא ארי מעבדא פירין ויבבש מחוזי עממיא וישיצי ית דריהון ודאשתארון בהון יהין לי׳ פלהין ומסקי מסין ,זה התרגום נבאר לפי דרשת ח ד ל ב מ ד ר ש ר״א יששכר ח מ ר גרם מ ד ב ר בארצי ט ח המיר נטיך מבאן ע מ י ך מבאן יגביה באמצע כך בקעה מכאן ובקעה מכאן והר מכאן• ,ופירש המ״כ כלימר ארץ הרים ובקעות והוא מעלה טובה במו שפירש רש׳׳י בפ׳ עקב עב׳׳ל המ׳׳כ ,עי״ש ברש״י רובץ בין המשפתים אלו ב׳ בקעית בקעת פסלן ובקעת יזרעאל ,ויהי ל מ ס עבר ר״* ורשבינ ר״א אימ ר כל השבטים הגיחו יתירות ושבטו של יששכר לא הניחו יתירות ופיר ש המ׳״כ מיושבי ארץ כנען שלא הירישי ,ר׳ שמיאל בר גהמן אימר אף שבטי של־ יששכר הניחי יתירית אלא שהיי בעלי מסין ,יפירש בעל אשד הגהלים כלימר שלא בספר יהישע אשר היי לשבים הירישי האיטית אשר סביביתיהם כמו שנזכר ולצנינים בצדיהם בי למדו אח״ב ממעשיהם ואז הרעו להם באהרית א ב ל ל * בן יששכר הבניעם ולקח מהם מם וזהו ויט שכמו לסבול וכלשון רש״י ואינקלס• תרגמו בפנים אחרים ,ויט שכמו ל ס ב ו ל מלהמות ייכבוש מהיזית שהם יושבים ע ל ה ס פ ר )על הגבול( ויהי׳ האויב בבוש תחתיו למס עובד עכ״ל רש״י ,וזהו כיוגת. התרגום כ ד ע ת רשב״ג דלשון הגיהו יתירות משמע מ ק צ ת עמים גרשו או היגי אך יתירות הגיחו ,ומדויק הוא בלשין תדגימי ויכבש מחוזות עממיא וישיצי ית דריהון׳ ודאשתארץ והנשארים מ ה ם זהו היתירות שהניחו יתירות כ ד ע ת דשב״נ, ,יחון לי׳ פלחין ומסקי מסין״ ,וכלשון רשב״ג אלא שהיו בעלי מסין ,ולעיל בזבולון תרגם גם יכבש א ב ל שם בזבולון תרגם בספיגן כי זבילון הלך מחוק כמי באן ביששכר יכבש מהוזן לארצות אחרית אשר במדיגות הים והוא לא הרגם א ב ל כבשם והכריח איתם רכן ל ע ש ו ת עמו מסהר וקגין ולא לזולתו ובאשר פירש הר״ע םיפורני על פסוק וםחרוה ו ה א ח ד בה )לעיל ל״ר י׳( עם היית הסהירת אז בלתי מותרת לגרים כאמרם בר מ ת א אבר מתא אהריתא מצי מ ע כ ב עכ״ל אבל זבולן כבשם בתקפו ובגבורתו שיעשו עמו מ ה ה ר יחיא כאשר ב ת כ נ י לעיל יהיביל ספינותיו טעינות מכל מיגי םחורח מ מ ד י נ ה למדינה נפש פרשת ויחי הגר פג !65 ־למדינה דרך הים א ב ל יששכר וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נ ע מ ה כלומר מ נ ו ח ה ;בארצו כי טוב יען שהארץ כי נ ע מ ה וכרמתרנם וחזא הולקא ארי ט ב בין הרים ובקעית שיובל לזרוע הרבה כמו שהבאנו פירוש רש״י מפי עקב )רבדים י״א י״א( ארץ הרים•ובקעות ופירש״י משיבה ההר מן המישור שהמישור ב ב י ת כור אתה זורע ט ר א ב ל ההר ב ב י ת בור מ מ נ י חמשת כירין ארבע מארבע שפיעיו ואחר בראשו עכ״ל רש״י :ובפירוש המדרש בקעה מכאן ובקעה מכאן י הר מכאן כלומר ארץ הרים ובקעות כמ״ש ^שם בפ׳ ע ק ב ,יאת הארץ בי נעמה תרגם וית ארעא ארי מעברא פירין והי׳ יי עיבר א ד מ ת ו וישבע לחם יישב בביתו ולא כזבילון שהי׳ םוחר לחביא ממרחק לחמי ילקה מ ם מן היתירות מן אשר השאיר העמים שכבש ת ח ת עולו ,לכן תרגם ייהין פ ל ח ץ לי׳ ומסקי מסין ,והי׳ יששכר שמח ב ח ל ק י ,יכ״ז הי׳ יעקב בירך אותם ,וכמ״ש איש אשר כברבת־ ברך אותם פירוש כל אחד כברכתו הראוי׳ לו 5 <ט״ 0ד ן ידין עמי כאחר שבטי ישראל ,מ ר ב י ת דן יתבהר ויקים גברא ביומוהי יתפרק לעמי׳ ובשנוהי ינוחין כחדא שבטיא דישראל ,התרגום מבאר שגיבא יעקב ע ל שמשון כפירש״י ולכן תרגם מרבית דן יתבהר ייקים גברא שהיא איש פרטי ולא הי׳ נבואתי על כל השבט כמו ראיבן שמעין ולוי הי׳ נבואתי על השבט כלו וגם יהודה ׳אפילו שניבא על משיח עד בי יבא שילה כמו שפירש רש׳׳ י שנם על שלמה גתנבא יכרע רבץ בימי ש ל מ ה ,וגם פירש״י אלו נשיאי א״י יראשי גליית ש ב ב ב ל עד כי יבא שילה מלך המשיה ,ביימיהי יתפרק לעמי׳ ,כאשר כ ת ב הרמב״ן כי פלשתים הרעו ל י ש ר א ל מאר יעל שמשין אה״ב יחוא יחל להישיע את ישראל מיד פלשתים ולקח •נקמתו מהם כי הרג מ ה ם עם ר ב וכל סרגי פלשתים המית יאפשר שהיא דעת איגקלס ש א מ ר ביומוהי יתפרק לעמי׳ עב׳׳ ל הרמב״ן ובשגוהי יניחין בחרא ש ב ט י א דישראל כלומר ׳ובשניו בשנים של שמשין בימי חייי יגיחו כל ש ב ט י ישראל כאחר והרמב״ן פירש שיחי׳ כאחר שבטי ישראל במיוחד שבשבטים והוא יהודה שנאמר בו ירך בעורף אויביך כי נ ם זה יתגבר על אויביו וינצחם עכ״ל הרמב״ן על הכתיב ולא על התרגום רטתרגםיניחון כחדא כלומר ינוחו כאיש אחר וכי׳: <י״ 0יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח הנשך עקבי סיס ויפל רכבי א ח ו ר ,יהי גברא דיתבחר ויקים מרבית דן אימתי׳ תתרמי׳ על עממיא ומחתי׳ תתקף כ פ ל ש ה א י כחיי חורמן ישרי על אורח א וכפתנא יכמון על שבילא יקטל גברי משרית פלשתאי פרשין עם רגלאין יעקר םיםין ירתיכין יימגר ריכביהין לאחירא : י ה י רן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח וגו׳ ,יחי גברא ריתבחר ויקום מרבית ר ן ,כלומר קאי על מ ה דתרגם לעיל מרבית דן יתבחר ויקים גברא ,ועכשיו מ פ ר ש הכתיב מ ה יהי׳ האיש ה ז ה ,ו מ פ ר ש אימתי׳ תתרמי׳ על ע מ מ י א ,ומהתי׳ ת ת ק ף •בפלישתאי ,אימתו יפיל על העמים ומכותיו ת ת ג ב ר בפלשתים <;כמ״ש שופטים ט״ו חי( ויך אותם שוק ע ל ירך מכה ר ב ה ,וכל זה הוא הוספות התרגום רק על השתי מ ל ו ת ,יהי דן״ כרי להבין ה מ ש ל ש א מ ר הכתוב אחיכ ב ה מ ל ו ת נ ח ש עלי דרך שפיפון עלי א ר ה ,ימבאר מהי נחש עלי ד ר ך ,כחיי חירמן ישרי על אירחא ,כנהש הרע שעושה ה כ ל חרם *( )ונראה שהוא נהש אשר גבו יזהיר מרהוק מ צ ב ע ה נ ח ו ש ת )קי פער שלאנגע( *( ד ג י ה ונראה לומר שנד׳ז הכוונה עשה משה את נחש ה נ ח ש ח ,דאמרו ח ד ל ב ח י ר דלא ידע משה אם לעשותו משל כ ס ף או משל זהב ,ו זמר משה ה ק י ד ה מוראו נחש וחמשמ של נחשח לשון נופל עצ לשון ע כ ׳ ל המ״ר ומובא ברשיי בפי תוקת 66נ נפש הגר עדשת ויחי שלאננע( שםבריק א ת עין הרואה אותו והאדם רואה אותו מרחוק ויברח טמנו וינצלי־ י בי הנהש הזח עז פנים הוא ולא יחת מפני כ ל וירוץ נ ג ד בני א ד ם והוא ישרי ושוכב. ע ל הדרך שבוקעים בו רבים ,בן יהי׳ שמשון בתחילח איש יחידי ילחם עם הפלשתים בריש גלי וינצהם ,וירגזו מפניו וינוסו כאשר ינום האדם מן הנחש הזה ,ואחר כך יהי׳ ן ק ן שמשון כשפיפון עלי א ר ה ,כפתנא יכמון עלי ש ב י ל )ובתוספות חולין » efי׳ ע״א( מיבא חירושלמי בלשון בחוט השערה ושפיפון שמו ובו׳(• והוא יכמון גהבא בין השבילין )כמ״ש הרמב׳׳ן מירושלמי תרומות עיי״ש( כי יפחד להיות בדרך מקום מרוצת ה ג ל ג ל י ם ,ושוכן שם בארץ ויכמון ויארוב כשבא שם איש ר ו כ ב על הסום ישוך בעקבי הסום והארס ידקר וישרף את רגלו ומרוב מרירת מכאובו חיש קל מ ה ר ה יפול הסוס על רגליו ויפול וימגר רוכבו לאחוריו( ,והתרגום מהלק הפסוק הזד• ל ה מ ש ל ,ולפתרון המשל שהוא הנמשל ,יחי דן גחש עלי דרך הוא ה מ ש ל ,ותרגם ע״ז כהוי הורמן כו׳ והגמשל ת ר ג ם ,יקטל גברי משרית )מחגות( פלשתאי פרשין עם רגלאין, ועל שפיפון עלי אורה מתרגם המשל וכפתגא יכמין על שביליא ,והגמשל מתרגם יעקר סוסון ורתיכין וימגר רוכביהון לאחורא ,וכן יהי׳ בסוף ימי שמשון ,כן הי׳ נבואות י ע ק ב עליו ,ובן הי׳ ב ע ת שגקרו פלשתים א ת עיגיו ושחקו לו והוא ב פ ת ע פתאום הפיל עליהם הבית והמית במותו )כשאמר ת מ ו ת גפשי עם פלשתים( רבים מאשר המית בחייו ,והם לא חשבו ולא עלה על דעתם אז לשמור ממגו כאשר ל א יעלה ע ל ד ע ת הרוכב לשמיר מן השפיפון הפתן הקטן הזח שאיגו ר ו א ח ו ,א ב ל חפת ן יארוב ויכםן על חסום ורוכבו ויפילם שגיהם לארץ בגשיכתו ה מ ר ,ולשון וימגר שתרגם ,הוא לשה״ב )תהלים פ י ט מ״ה( וכםאו לארץ מגרתה ופירש המצודות ,עגין ה פ ל ה ,ויפול רוכבו אהור ,ת ר ג ם א כ פ ת ט מ א ן ך כ ש ע ף ה אוגקלס ,וימגר : )י״ט( גד גדוד יגודגו והוא יגד ע ק ב ,מרבית גד משרית מזיגין כד יעברון ית ידרג׳*• קדם אהיהין לקרבא ובגכםין םגיאין יתובון לארעהון ,תרגם ומוסיף על מ ל ת גד ״מדבית״ גד וכוונתו כפירש״י גדודים יגורו הימנו .שיעברו חירדן עם אחיהם ל מ ל ח מ ה כ ל חלוץ ער שגכבשה הארץ עכ״ל רש״י ולכן תרגם מ ד ב י ת גד ולא כ ל השבט כולו רק מרבית גד יהי׳ משרית מזיגין מהגות הלוצים וכ״כ )יהושע א׳ י״ר( גשיכם ט פ כ ם וגו׳ ישבו בארץ וגו׳ ואתם תעברו הםושים לפגי אהיכם כ ל גבורי ההיל יפירש״י כלי ג מ ר י ההיל .שבכם״ משמע שלא הלכו ל מ ל ח מ ה ר ק ה ג מ ר ים אשר בהם וגם נ ש י ה ם וטפם ח ו ק ת ,והקשו המפרשים הלא הקב״ה א מ ר לו עשה לך שרף ולא נחש ,אמנם מהאי מ פ א השכיל משה ,יען שאמר לו ה ק ב ׳ ה עשה לך שרף שהוא שם החואר של נחש v נחש השורף כמ׳ש שם הנחשים השרפים ,ואיך יוכל לעשות שרף הלא דומם ה ו א . , ואין יכול לשריף בארםו כי אינו נושך ,אלא ע י כ כוונת ד שאעשה אותו מראה של שרף והוא מראה נחושת קלל שהוא דומה לאש ה ש ו ר ף ,ולכן בא מלת שרף שהוא שם התואר ולימד על שם העצם נחש שיהי׳ של מ ר א ה נ ח ש ת ,וזהו לשון נופל על: לשון ,דוקא ב ז ה ,אבל לא כל הנחשים מראה נחשת להם כי מונין הרבה לנחשים ועוד השכיל משה לעשותו נחשת ממה שאמר לו השם ״והי׳ כל הנשוך וראה אותו., ו ח י ׳ ,ואמר משה הלא רצון וחפץ השם שיתרפאו מחוש ה ר א י ה ,ואין בכל הנחשים הצלת של חוש הראיה קמו מנחש ה נ ח ו ש ת ,של׳ עשה ס ב ע ו שיזהיר מרחוק את צבגג הנחושת על גבו שהוא כמו אש השורף לנגד עיני בני אדם וינוסו מפניו וינצלו מ מ נ ו ,כן א ס יראה הנשוך בעיניו א ח נחש הנחשח ושב ורפא לו ,ומשני רבדים״ הללו השכיל משה לעשותו נחש ה נ ח ס ת : נפש הגר פלשת ויחי פד 167 וטפם לא הלכו ל מ ל ח מ ה וישבו ב א ר צ ם ,לכך תרגם מ ד נ י ת ג ד ,ופירושו בפירש׳׳י יכ״כ הרםב׳׳ן שרש״י פירש על דרך אוגקלס ,אמגם סוף תרגומו מ ח שהרגם ובגכםין םגיאין יתובון לארעהון פירש רש״י רק לשה״ב והוא י יגר ע ק ב כ ל גדודיו ישובו על עקבם לגהלתם שלקחו ב ע ב ר הירדן ולא יפקד מהם איש עכ״ל רש״י ,וזהו רק על הנפשות שלא יפקד מהם א י ש ,והתרגום הוא על רכוש ר ב ,ובגכםין םגיאין יתובון לארעהון ,ולא פירש רש״י כווגת התרגום רק כווגת הכתוב והוא יגר ע ק ב ,אך בא גא וראה כווגת אונקלם מ ה ש נ י ב א יעקב על מד ,שאמר יהושע מ ה ו ש ע כ״ ב חי( ויאמר אליהם לאמר בגבםים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה ר ב מאד בכסף ובזהב ובנהשת ובברזל ובשלמות ה ר ב ה מאד הלקו שלל אויבכם עם אהיכם ,וישובו וילכו בגי ראובן ובגי גד והצי ש ב ט המנשר ,משילה אשר בארץ כנען ל ל כ ת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחוזתם אשר גאהזו ב ה על פי ד׳ ביד מ ש ה ,ותרנם ייביע על בנכסים רבים שובו אל אהליבם .בנבםין סגיאין תיבו ל ק ת י כ ו ך וכד ,באשר תרגם פה אונקלם ובנבםין םניאין יתובון לארעהוך וזהו שתרגם מ ר ב י ת גד משרית מזינין כד יעברון ית ירדנא קדם אחיהו ן ל ק ר ב א ובגבםין םגיאין יתובון לארעחון ,מ ב י ת גד מחגות הלוצים באשר יעבורון את הירדן לפגי אהיהם ל מ ל ה מ ה בגבסים רבים ישובו ל א ר צ ם ,ואל תקשה לך מדוע תרגם זאת על גד כלומר מדוע גיבא יעקב זאת על גר לבדו הלא שם היו ראובן וגד והצי ש ב ט ה מ ג ש ה ,יען שהוא הי׳ גבור מ כ ו ל ם ,ובמו שהי׳ ב ר כ ת משה )דברים ל״ג כ׳( ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שבן וטרף זרוע אף קדקד ,יפירש״י כלביא שכן לפי שהי׳ סמוך לספר לפיכך גמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבירים ,וטרף זרוע אף קדקד הרוגיהן היו גברים הותבים הראש עם הזרוע ב ב ת אחת עב׳׳ל רש״י ,שם )פסוק כ׳׳א( וירא ראשית לו וגו׳ ,ו י ת א ,ראשי ע ם ,פירש׳׳י ו י ת א ,גר הם היו הולכים לפגי החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים ,ובן הוא אומר ואתם תעברו הלוצים לפגי אהיבם וגו׳ עב״ל רש׳׳י ,והרשב׳׳ם פירש גד גדוד גדוד ישראל יגורו אחריו כשיהיו הולכים ל מ ל ה מ ת יהושע ,וכדכתיב הלוצים תעברו לפגי א ה י כ ם ,ובשוב גד מן ה מ ל ח מ ה ישובו של גד אחר עקיבן של י ש ר א ל ,שבן דרך כשיוצאין ל מ ל ח מ ה יוצאין תהילה , ובחזירתן הם אהרינים ,לשמיר את השבטים מן ה מ ל ה מ ה ,פן ירדפו האויבים אהריהם עכ׳׳ל הרשב׳׳ם ,מכל זה נשמע בי גד הוא הי׳ גבור מ כ ו ל ם ,והוא הי׳ ראשין יאחרון לכולם ,לבן אמר יעקב נבואתו על גד שהוא חי׳ חעיקר מן הלוצי ה מ ל ח מ ה מן חשני שבטים ומחצה ו ) ל ( מאשר שמנה להמו והוא יתן מעדגי מ ל ך ,דאשר טבא ארעי׳ והוא מרבי בתפגוקי מ ל כ י ן ,תרגם דאשר כפירש״י מאשר מאכל הבא מחלקו של אשר עכ׳׳ל רש״י טבא ארעי׳ ארץ טובה והוא מרבי בתפגוקי מלבין והוא יגדל במעדני מלכים שם יגדל בל השמגים הטובים ושמן המור וכמו דאיתא במדרש והוא יתן מעדגי מ ל ך בפליית ואגפקיגון וזהו בגמרא )פםהים דף מ׳׳ג ע״א( בנות מלבים בשמן המור שנאמר ששה ח ד ש י ם בשמן המיר וכו׳ תניא ר׳ יהורא אומר אנפיקינון שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו ובו׳ ומעדן את הבשר ,וחי׳ בחלקו של אשר ,וכן בירך מ ש ה לאשר לטובל בשמן ר ג ל ו ,ותרגם אונקלס ויתרבי בתפנוקי מלכין כמו שתרגם כאן ,וכיוון אונקלם ב ר כ ת משה כ ב ר ב ת י ע ק ב ,וזה שפירש רש״י ובן ברכו משה וטובל בשמן רגלו וכו׳ עכ׳׳ל רש״י .ואיתא במיר פ׳ ויצא פרשה ע״א ו ת א מ ר לאה באשרי כי אשריגי ב נ ו ת ותקרא את שמו אשר ,ב א ש ר י ,אשרי מי שזבה לבך ובו׳ ,ר׳ לוי א מ ר שהיו ב נ ו ת י ה ם גאיות יהיי נשיאות לבהנים שנמשחו בשמן המשהה ,ר׳ סימון אמר שהיו גשואית למלכים שנמשחו בשמן זית ,וזהו גם בכווגת התרגום כאן ו ב ב ר כ ת משה והיא־ נפתלי ' ב ד ע ת ר׳ טייפון ,ובן נ ת ג נ ו 5 m 168 פרשת ויחי נפש הנר <ב״א( נפתלי א י ל ה ש ל ו ח ה הנתן אמרי ש פ ר ,נפתלי בארע ט ב א יתרמי עדבי׳ ואחסנתי׳ ת ה א מעבדי פירין יהין מורץ ומברבין עליהון ,ופירש רש״י אילה שליחה י זו בקעת גניפר שהיא קלה ל ב ש ל פרותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ הניתן אמרי שפר כתרגימו וכו׳ ותרגומו יתרמי עבדי׳ יפיל חבלו והוא יודח על חלקו אמרים נעים ושבח עכ׳׳ל רש״י: והנד ,ב מ ס כ ת פסחים לדף ה׳ ע״ב( א״ר אבין בר ר ב אדא א״ד יצחק מפני מה אין פירית גניםר בירושלים כרי שלא יהא עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גגיםר בירושלים דייגו ,ופירש״י פירית גניםר םתיקין מאד בדאמרינן ב ב ר כ י ת נדף מ״ד׳ו והיינו כנרת שם מדינה בארץ ישראל עכ״ל רש״י ,והיא בחלקו של נ פ ת ל י ) ,יהושע י״ט ל״ב( לבני נפתלי יצא הנורל )ותיוב״ע נפק עדבא וכאשר ת״ א פה יתרמי ערביי() ,ל״ה( וערי מבצר חצדים צר ו ח מ ת ר ק ת ״וכנרת״ ,שם )פסיק ל״ט( זאת נ ח ל ת מ ט ח בני נפתלי יתייב״ע דא אחסנת שבטא רבני נפתלי ,וכמו שת״א פ ה ואהסנתי׳ תהא מעבדי פירין שהוא פירות גניםר בפירש״י פה והייני כנרת בארץ י ש ר א ל ,ימה שתרגם על הנהן אמרי שפר יהין מודין ומברבין עליהון לכאורה קשה הלא ע ל כל חפירות מהוייב להודות ולברך עליהון ומה זה החידוש על פירית ג פ ת ל י ,וגימא י ה מילתא ,דשנינו במתניתין ב מ ס כ ת ב ר מ ת )דף מ״ג ע״ב( הביאו לפגיו מליח תחילה ופת עמו מ ב ר ך על המל יה ופיטר את ה פ ת שהפת ט פ ל ה לו וכו׳ ופריך בגמרא ומי איכא מידי דהוי מלית עיקר ופת ט פ ל ה לו א״ר אתא ברי׳ דרב עוירא א״ר אשי באוכלי פ י מ ת גגיםר שגו ופירש רשיי פירות גגוםר פירית ארץ ים כגרת השיבין מן ה פ ת עכ״ל רש״י ומברך על הפירית גנוסר ופיטר את ה פ ת ,יזהי שתרגם בארע ט ב א יתרמי ערבי׳ בארץ טובה יפיל גורלו ואהםנתי׳ ונחלתו ת ה א מעבדי פירין יעשו ויגדל פ י ר ו ת , ויהין מידין ומברבין עליהין ,שאם יאבל את פירותיו הפירות גגוסר והפת עמו ,יהין מודין ומברבין עליהון ולא צר יכין ל ב ר ך על ה פ ת ,שהפת ט פ ל ה ל ו ,מרוב ה ש י מ ת פ י ח ת גגיסר ,ובזה ניחא מה רבותא בפירוש גפתלי שתרגם יהין מידין ומברכין הלא בכל הפירות מהיייבין לברך ובזה רבותא גדולה בפירות נ פ ת ל י שהשובה אפילו מן ה פ ת ופוטר את ה פ ת ולא נמצא פירות באלו ב ב ל הלקי השבטים רק ב נ ה ל ת נ פ ת ל י : והנה בפרשת וזאת הברכה בירך משה )דברים ל״ג כ״ג( ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון וטלא ב ר כ ת ד׳ ים ודרום ירשה ,ית״א ולנפתלי א מ ר נ פ ת ל י שבע רעוא ומלי ב ר כ ת א מן קדם ד׳ מ ע ר ב ים ״גנוםר״ ודרומא יירה ,שם קאי הברכה על ד ׳ ,ככתוב ומלא ברכת ד׳ לכן תרגם ברכתא מן קדם ד׳ שהקב״ה מלא הברכה בפירות גנוםר בהלקו של ג פ ת ל י ,אבל כאן כתיב גפתלי אילה שלוחה הגותן אמרי שפר וקאי מ ל ת הנותן על גפתלי שגפתלי מודה ומברך על הפירות גגוסר שהם מתיקים ומשובחים יותר מ כ ל מיני תפירות אשר יהיו בכל חלקי השבטים לכן תרגם על נפתלי אילה ש ל ו ח ה ״הנותן אמרי שפר״ יחון מידין ומברבין ופוטרין אפילו את תפת מתוך חשיבותן: •)כיב( ב ן פרת יוסף בן פרת עלי עין ,ברי דיסג• יוסף ברי דיתברך כגיען דכציב על עיגא ד מ י א ,תרגם כלשה״כ )ירמי׳ י״ז פסוק ז׳ ח׳( ברוך הגבר אשר יבטח בד׳ והי׳ ד׳ מ ב ט ח ו ,והיה כעץ שתול על מ י ם ,ויוסף הי׳ בוטה בד׳ כמו שתרגם לקמן ושוי בתוקפא רוהצני׳ ,ופירש״י בשביל שאיתגו של הקב״ ה הי׳ לו לקשת ולמבטח ׳ לכן ברי יוסף יםגי ויגדל ,ברי דית ברך כ ג פ ן ,דגציב דשתול על עין המים )על ויטע כרם תרגם וגציב כ ר מ א ( ,ועוד תרגם כעין מדד .כננד מ ר ה ,במו שנבאר ל מ ט ה לשון ה מ ד ר ש שאתה יוסף לא תלית עיגיך ו ה ב ט ת על בנות מצרים ב ע ת בגות צעדה עלי שור ׳לראותך ,והוא עין ת ח ת עין ,עין שלא הביט על בנית מצרים יתברך כנפן דגציב ע ל ה מ י ם 1 בנות נפש פרשת ויחי הגר פ ה !69 .׳בנות צעדה עלי ש ו ר ,ת ר ץ שבטין יפקון מנניהי יקנלון חולקא • ו א ח ס נ ת א ,שני שבטים יצאו מבניו יטלון ה ל ק וירושה ,ופירשיי שור במו ל ש ו ר ,ד׳׳א עלי שור .בשביל לשור ותרגום של אונקלם בנות צעדה עלי שור תרין שבטין ובו׳ ו כ ת ב בנות ע ל שם בנות מנשה בנות צלפהד שנטלו חלק בשני עברי הירדן עכ״ל רש״י ,וכוונת רש״י להעמיד התרגום בפירוש ה כ ת ו ב ,לכך מקדים רש״י שני ביאורים ע ל מ ל ת ,ש ו ר ,לשוןח ו מ ה ,וזה שפירש״י שור במו לשור שבגות מצרים קרבו להומה לראות א ת יוסף ,ר״א עלי שור בשביל לשור ,בשביל ךאייח כ מ ו שפירש״י עלי שור רא;יתו כמו אשירגו ולא קרוב שבגות מצרים צעדו לראות א ת יוסף א ב ל הוא ל א ת ל ה עיגיו לשור ולראות אותן, במו דאיתא במדרש *( ,לכן בשביל ל ש ו ר ,בשביל שלא ראה אותן זבו בגותיו בנות הירדן ,וזהו מ ד ה בגגד מדד ,בשביל מנשה בנות צלפהר ליטול שגי הלקים בשגי עברי צעידה שבנות מצרים צ ע ד ו ,לכן בנותיו יעשו צעירה מ ע ב ר הירדן הזה ל ע ב ר הירדן השגי ליטול ח ל ק בשגי עברי הירדן ,וזהו בתרגום יקבלין חולקא ואהםנתא ,ועיין ברש״י פ׳ פנחס שם ,ובשביל לשור שלא ראה ב ע ת הזאת לבגות מצרים זכה לזד ,,ו כ ת ב רש״י ו כ ת ב בגות על שם בגות מגשה כלומר שהתרגום מדייק תלשין בנות דכתיב בקרא ל ב ן תרגם ת ר ץ שבטין יפקין מבגוהי וקאי על בנות מגשר ,וכו׳ ,א ב ל הרמב׳׳ן פירש גכ״ג( ו י מ ר ת ה ו ורבו וישפטוהו בעלי רוצים ,ואתמררו יתי׳ וגקמוהי יאעיקו לי׳ נברין גברין בעלי פ ל ט ת א ,בזה גראה דתתרגום מפרש ב׳ פירושים הא׳ גברין ־*( ה ע ר ה ובמדרש ר ב ה על פ ס ו ק ה ז ה ,בנות לעדה עלי שיר ו ג ו /א ת מוצא בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך התרכין והיו משליכות עליו שירין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן אעפ״כ לא הי׳ מביט ב ה ן ,אמר לו הקב״ה אתה לא תלית עיניך והבטת בהן חייך שאתה נותן לבנותיך צעידה ב ת ו ר ה ,מהו צ ע י ר ה ,פ ר ש ה ,ופירש המ״כ פרשה ,פרשת נחלות ב ת ב מ ק ו ם שאין בן נאמר נרי בנות צלפחד בן ח פ ר משבט יוסף ע כ י ל , וכן פירש׳י בפ׳ פ נ ח ס )כ״ז ה׳( ד״א ראויה היתה פרשה זו להכתב ע י י משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על י ק ,עוד שם ) פ ס ו ק זייין( כ ת ב ל ש י י ,כן בנית צלפחד דוברת ,כתרגומו יאות ,כך כתובה פרשה זי לפני ב מ ר ו ם ,מגיד שראתה עינן מ ה שלא ר א ת ה עינו של מ ש ה ,עכ״ל ר ש י י ,וכוונת המדרש להעמיד הדרשה הזאת בהמלות דקרא ,בנות צעדה עלי ש ו ר ,שמלת ,שור* הוא חומה ,כמיש באלקי אדלג שור ,וכמי שפירשיי ,ואיתא במס׳ פ ס ח י ם )דף פיז ע י א ( א מ ר ר׳ יוחנן אני תומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת ״ ח ,וזהו בשכר שלא תלית עיניך ו ה ב ט ת על בנות מצרים שצעדו עלי שור על החומה ל ר א ו ח ך ,חייך שאתה נותן בזכות זה לבנותיך •צעידה פרשה בתורה כלומר צעירה וקפיצה גבוה מעל התורה שנקראת חומה שפרשה זו לא כתובה בתורה והן הורידו א ח הפרשה כמו שהיא כתובה לפני במרום ונכתבה נגל ידן בחורה וכמו שפירש״י שם בפי פ נ ח ס ,והמדרש מסיים מהו צעידה פרשה ודרש המדרש פ ר ס ה ב ס מ י ך )כי צעד הוא פ ר ס ה ( לשין פרשה בשיין כי ה ם ממוצא א ח ד ז ס ר ש ׳ ן ,וכן דרך המדרש לדרוש על אופן ה ז ה ,נמצא שהתרגום ג ס המדרש ידרשו מ ל ת ,שור״ לשון חומה ולשין ר א י י ה ,גם מ ל ת צ ע ד ו ,דרש התרגום לפי פירשיי שצעדו מ ו ת צלפחד בשני עברי "•* הירדן ליטול חלק ב ה ם ,והמדרש דרש יותר מזה צעדו ,שצעדו בנות צלפחד למרום והולידו פרשה ,פרשת נחלת ב ת ב מ ק ו ם : שאין ב ן : 170 נפש פרשת ויחי הגר נברין נברין והבי בעלי פ ל ט ת א ,ושני הפירושים הוא מ ב א ר לשון בעלי חצים ,והוא באשר־ כתבנו לעיל אצל שמעין ולוי מתרגם כלי המם נברי גברין דרך כבוד בלפי שבטי י ה , עיין לעיל מה שכתבנו ש ם ,כמו כן מתקן הלשון על אהי יוסף ב כ ל ל שכתיב עליהם בעלי חצים ותרגם גם גברין נברין אנשים נבורים והוא נם דרך כ ב ו ד כלפי שבטי י ה , והפירוש הב׳ מלשון מהצה על מ ל ת ח צ י ם ,ורש׳׳י פירש ותרגומו מרי פלגותא )כן הי׳ הגירםא לפגי רש״י,מדיי׳ פלגיתא לשון ותהי המהצה אותן שהיו ראוים לחלוק עמו נחלה עכ״ל רש׳׳ י ,ולכאורה מחוסר ביאור הוא הלא יעקב ק נ ט ר לבגיו על הצרות שעשי ליוסף וימררוחו ורבו וישטמוחו בעלי חצים תרגם מרי פלגותא שהיו ראוים לחלוק עמו בנחלה., בעלי הצים משמע ש קנטר ל ה ם על זדון ל ב ם ,ובעלי פלגותא שהיו ראוים לחלוק אין בזה שום דבר ק נ ט ר ,ומי לא יודע שאהיי המה ל נ ח ל ה ,ומה כוונת יעקב בזה ו מ ה שייך בזה לזכור נ ה ל ה ,אמנם מה שכתבני לעיל )ל״ז כ׳׳ו( על מה בצע כי נהרג. את אחיגו שתרגם מה ממון גתהגי ל ג א ,שאמר יהודה אל אהיו אל יעלה ע ל דעתיבם שיבוא לכם ממון מהריגת׳ יוסף שאם תחרגו אותו תחלקו ביגיכם את ח ל ק ו ,כי אביגו ז ק ן ,וכאשר י מ ו ת ,תהלקו ביגיכם חלקו של יוסף כי אין ליוסף אשד .ובנים ,ו א ת ם יורשיו והוא יורש א ת אביגו לפי חלקו ואתם תורישו ח ל ק ו ,לא כן ה ד ב ר ,כי וכםיגו א ת ד מ ו ,ופירש רש״י ונעלים את מ י ת ת ו ,כי לא נוכל לומר כי אגחגו הרגגוהו ואנחנו• רוצחיו ,ממילא יהי׳ נשאר יוסף ספק הי ספק מ ת )כאשר הי׳ ב א מ ת יוסף איננו(, וישאר ה ל ק ירושתו ,ויהא מונה עד שיבוא אליהו ,וא״כ מ ה בצע כי נהרג את אחינו., ובזה הציל יהודה את יוסף כמ״ש וישמעו אחיו ותרגם וקבילי מיני׳ אהיו ,ומכרו א ו ת ו , וזה שרמז להם יעקב ותרגם בעלי חצים מרי פלגותא ופירש׳׳י ,״אותן שהיו ראוים להלוק עמו נחלה״ וחם רעו ליקה חלק ירושתי בהריגתם א ו ת ו ולחלוק ביניהם ,יזהו שתרגם מרי פ ל ט ת א ,ואין לך ד ב ר קנטר יותר מזה ,ומדויק הוא בדברי רש״י שמבאר דברי אונקלסי )כ-״ח ותשב באיתן קשתו ייפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן י ש ר א ל , ותבת בהון גביאיתי׳ על דקים אוריתא בםתרא ושוי בתוקפא רוחציגי׳, בבן יתרמי ד ה ב על דרועוהי ואהםין מלכותא ותקיף ,דא הות לי׳ מן קדם אל חקיפא• דיעקב די במימרי׳ זן א ב ובגין זרעא ר י ש ר א ל ; התרגום מוסיף על הקרא ועיין רש״י ,ובך פירוש התרגום ו ת ב ת בהון גביאותי׳ ,כ ת י ב ווזשב בצירי ת ח ת התי׳׳ו והוא פירש לשון ו ת ש ב קמיצין התי״ו והשי״ן מ ה ש ב אליו אל ה ת י ב ה תרגם ו ת ב ת לותי׳ ל ת י ב ו ת א ( ,ותשב בהם גביאתו ,הם החלומית שהיו גבואות נתקיםה .בהם״ באהיהם של יוסף ,ולמה נתקימו ,על דקים אוריתא ר ח ה ר א ,ולא חטא באשת פוטיפר ,ותרגם כלשון הגמרא )םיטה דף יי( א״ר המי ב ר ביזגא א״ר שמעון חםידא יוסף .שקידש שם שמים בסתר״ זכה והוסיפו לו אית א ח ת משמו של הקב״ח דכתיב עדות ביהוםף ) ,וכתב המהרש״א .יהי עדות שלא גגע ב א ש ת פוטיפר עכ״ל( ,ופירוש של בםתרא ,בכד ש שם ואין איש מאנשי הבית שם ב ב י ת , )?הו הוספת התרגום ר ק על מ ל ה אחת שכתוב בקרא ו ת ש ב ( ,ושוי בתוקפא רוהציגי׳ תרגום של באיתן קשתו בשביל שאיהגו של הקב״ה היתה לו לקשת ילמבטח לשלן ר ש ״ י ,וזהו ושוי תרגום של .ושם' בשין ש מ א ל ,ותרגום של בטהון רוהצן )ויבאו על העיר ,בטח״ תרגם .לרוחצן״( ,וזהו ושם בתיקפא באלקא )אל הוא לשון חיזק ותקיף( רוחציגי׳ ',בטחוגו ,וכווגת חתרגים לבן זבח שיתקימו גבואות חחלומות מ ח מ ת שגי דברים א׳ ,על הקים אוריחא בםתרא שלא נגע באשת פוטיפר ,והדבר השני על ש ש ם כהקב״ה בטחונו \<אך לכאורה מה שייך מגיעת החטא של יוסף ל ב ט ח י ן ,אך התרגום הבנים••׳ ד ר ש ת >1מדרש מ ה שאמרה אשת פוטיפר ליוסף הי;ך )אם אין אתה שומע לי( שאני ״ עושקתך נפש פרשת ויחי הנר פו!17 עושקתך בדברים אחרים ,והי׳ אומר ל ה עושה מ ש פ ט לעשוקים ,חותכת אני פ ר נ ס ת ך והי׳ אומר ל ה נותן ל ח ם ל ר ע ב י ם ,כ ו ב ל ת אני ל ך אמר ל ה ד׳ מתיר אסורים ,כ י פ פ ת אני ק ו מ ת ך ,אמר ל ה ד׳ זוקף כפופים ,מסמא אני א ת עיניך ואמר ל ה ד׳ פוקח ע ו ל י ם , עד שנתנה ל ו שרתוע שפוד של ברזל ת ח ת צ ו א ת שיתלה עיניו ויביט ב ה ,אעפיי כן ל א הביט ב ה עב״ל ה מ ״ ר ,זהו בטחונו ואין לך בטחון גדול מ ז ה ,בכן יתרמי ר ה ב ע ל דרועוהי)תרגום של לבן בכן( לכן יושלך זהב על זרועו ,כט״ש ויסר פרעה את טבעתו מ ע ל ירו ויתן אותה על יד יוסף וגו׳ וישם רביד ה ז ה ב ע ל צ ו א ת ,ואחסין מלבותא ותקיף ,ואחו והחזיק מלבות ותקיפות) ,ונראה דלא בפירוש בעל היאי׳ר והררנ׳׳א בנתינה לגר ש מ ל ת ואחסין בתרגום הוא לשון ירושה ,שכתבו ואהסין והנחיל מ ל כ ו ת ותוקף ,מ ה שייך בזה ירושה, אך הוא לשון אחיזה ,פוף פ׳ ויגש ויאחזו ב ה תרגם וא חסינו בה ופירש׳־ י לשון אהיזה, ובן )ויקרא כ״ה מ״א( ואל אחוזת ואל אחסנת ופירש״י אחוזת קרקע עיי׳׳ ש ב ר ש ״ י ( , בלומר בנתיגת ט ב ע ת ה מ ל ך בזה אחז וההזיק מ ל מ ת א ותקיף ועוז ,דא חות לי׳ מן קדם אל תקיפא ד י ע ק ב ,זאת היתד .לו מאל יעקב כמ״ש שם בהמזמור אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ד׳ אלקיו ו ד ר ש התרגום כדרשת ה מ ד ר ש ע״ז הפסוק שברו לשון בטחון וגם שברו לשון שבר בר ומזון )שכן הוא במדרש על פסוק וירא יעקב כי יש שבר במצרים( ,וזהו שתרגם די במימרי׳ זן א ב ובגין זרעא דישראל וכוונתו למ״ש לעיל ,ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כ ל בית אביו לחם לפי הטף״ ורש״י פירש א ת התרנים ד ד ר ש ״אבן״ דבתיב ב ק ר א ,לשון גוטריקן א ב ובן עב׳׳ל רש״י ,ומה שתרגם זרעא דישראל פירושו מ ש פ ח ת ישראל )תרגום של משפחה ,זרעא״ ב כ ז ד ת ( ,ודייק התרגום לומר ,די במימרי׳״ אשר ,במאמרו״ זן יוסף אותם זהו פירושו על מח ש כ ת ו ב ,משם״ רועה אבן ישראל ,מאי משם כלומר מה שאמר לי הקב״ה בהלום בי ל א אעזבך ופירש״י שם בפי ויצא והמבקש לחם קרוי נעזב שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מ ב ק ש לחם עכ״ל רש״י ,ולא רצח יעקב ליתן שבח ותודה ליוסף על הפרנסה כמו דגרםינן )במסכת תעגית דף גי( שלש מפתחות ביר הקב״ה וחשיב שם פרנםח )ועיי* ש בתום׳ ר״ ה שלש מפתחות( ונשא יעקב עיניו ולבו לשמים ואמר אתה היא הזן ומפרנס ל ב ל ויוסף הוא ר ק שלוחך כם״ש כי למחיה שלחני אלקים לפניכם וכן וישלחני אלקים לפניכם ,להחיות לכם הבל בלשון ש ל י ח ו ת ,א ב ל התידה והברכה ליוסף אמר בפסוק הסמיך מאל אביך ויעזרך ,ובזה הפסוק הזכיר יעקב בקיצור כל מאורעות יוסף ער היום הזה ,ירמז בזה לבניו ש ל א בחנם א ה ב אז את יוסף מ כ ל בגיו כמ״ש וישראל אהב א ת יוסף מ כ ל ב ג י ו ,ראו מה ע ל ת ה בו ולאיזה מדריגה הגיע ר ק בעביר צדקתו שקידש ש״ש ב ם ת ר א ולא גגע באשת פ ו ט י פ ר ,ורדו אם לא עמר בגםיון ה ז ה ,ה י י לא הי׳ פוטיפר נתני בבית הסוהר ,ולא ראה את שר המשקים לפתור אותו חלוטו ל ט ו ב ,ולא הי׳ לפגי פרעה לפתור לו ח ל ו מ ו ת י ו ,ואם הי׳ גגזר מן השמים שבע שגי ר ע ב על העולם היו מתים ב ר ע ב בגי אדם ה ר ב ה מ א ד ,וגם יעקב ובגיו וכל משפחתו היו מהמתים ב ר ע ב ,וזהו בכוונת תרגומו די במימרי׳ זן אב ובנין זרעא דישראל ויוסף החי׳ אותם בנבואות פתרון חלומו ל פ ר ע ה ) ,וכמו שהרגם לעיל )מ״א ל״ח( הגמצא כזה איש אשר ריח אלקים בו ותרגם נ ב ר די רוח ,נבואה״ מן קדם ד׳ בי׳( ,וזהו כמו ב ר כ ת שהחייגו וקימגו וחגיעגו לזמן ה ז ה ,ואם יוסף לא הי׳ עמד בגסיון הזה ל א היתד .גהקימה ג ב ו א ת ו ,כי אי אפשר להיות בועל ארמית נביא ..ורק מצדקת יוסף הגיעגו לזמן ה ז ה : )ב״ה( • מ א ל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ב ר כ ת שמים מ ע ל ,מ י מ ר אלהא דאבוך יהי ב ס ע ד ך ,התרגום מ ב א ר הלשון מאל דקאי אדלעיל שתרגם די במימרי׳ זן אב ובנין ,והיו* שאמר לו הקב״ה בי לא אעזבך הטימר ו ה ב ט ח ה הזאת יהי גם בסעדך־ תרגום 172 נפש הנר פרשת ויחי •תרגום ש ל ב ע ז ר ך ,ויקדים גם עליך כ ל ו מ ד ד׳ יהי׳ בעזרך ב כ ל אשר ת פ נ ה ,ובאן . י הוא מ ב ר ך ליוסף שהי׳ שליה ד׳ ל כ ל כ ל אותו ואת בניו ואת מ ש פ ח ף <ב* 0ברכות אביך גברו ע ל ברכיה הורי ער תאית ג ב ע ו ת עולם תהיין לראש יוםף ולקרקר נזיר אהיו ,ברכתא דאבוך יתוםפון על ב ר ב ת א די לי ב ר י ם אבהתי ז־המידו להון רכרביא דמן עלמא יהוון י ל אלי? לרישא דיוםף ולנבדא פרישא דאחוהי. משמע מ ת ר ט מ ו שמתקן ׳לשה״כ כ ד ר כ ו ,כתיב גברי בלשון ע ב ר ,ומתרגם יתיםפון בלשון עתיד ,הרי הוא ב כ ת ו ב ע ת י ד בלשון ע ב ר ג ב ר ו ,והכוונה יתיםפון ,ורש״ י כ ת ב •ואוגקלם תרגם תאות עולם לשון תאוה וחמדה ו ג ב ע ו ת עילם לשון מצוקי ארץ והם ה ב ר כ י ת שהמדתן אמו והזקיקתו ל ק ב ל ם עכ״ל רש״י ,ולכאורה לא כן לשון התרגים דחטידו להון )להברכית( ״רברביא" רטן ע ל ט א הרי הוא לשון רכים רברביא ל ט הפירש רש״י על אמו ל ב ד ,ועוד דברי רש״י צריכים ביאור ל מ ח מוסיף רש״י ״יהזקיקתי לקבלם״ מה שייך זה להתרגום ורש״י מבגיס זה בבווגת תרגומו ,אמנם ר ש״ י ת פ ס לשון ג ב ע ו ת שקאי על אמהות כדאיתא במס׳ ר״ה )דף י״א ע״א( מדלג על ההרים מ ב י ת א ב ו ת מקפץ על הגבעות בזכות א מ ה ו ת עב״ל ה ג מ ר א ,וכן גדרש ב מ ד ר ש י ת , ׳וכך הפירוש בתרגום לפי ד ע ת רש״י ,ברכתא דאביך ,כלימר ה ב ר כ ה אשר אני אביך מ ב ר ך אי תך ,יתיםפון ,יתיםף לך ברכה וגם הצלהה יותר ״מעל ברכות הורי״ על ב ר כ ת א די לי בריבו א ב ה ת י ,על הברכות אשר לי ברכו אבותי )כלומר אבי בקכגי, ואמי הסכימה לזה ואמרה אמן על ברכותיו( כי הברכית שברבגי אבי לא גתקימה ב י , ו א ד ר ב ה תיכף אחר ברבותיו הי׳ לי צרות עשי ש ב ר ה ת י מ מ ג ו ,שאמר יקרבו ימי א ב ל אבי ו א ה ר ג ה א ת יעקב א ח י ,ו ב א ת י ללבן הי׳ לי שם עבירת ע ב ד ,הייתי ביים אבלגי חירב וקרה בלילה יתדד שגתי מעיגי ,ולבן בקש לעקיר את ה כ ל ,ובשיבו גם פחד עשו במ״ש ויירא יעקב מאד וגי׳ ,יצרת דיגה ב ש כ ם ,ואה״כ צרות יוסף היה רעה אכלתהו וגי׳ ,ולמה ועל מ ה באה אלי זאת יען שהמרתן אמי והזקיקתו ל ק ב ל ם לשון רש״י ,כי ב א מ ת »גי לא רציתי ליקח הברבית ברמאית לרמית א ת אבי בעירית גדיי העזים כאשר אמרתי אז לאמי ו ה ב א ת עלי ק ל ל ה ולא ב ר כ ה ,אך אמי הזקיקתי לכך *(, ׳שאמרה עלי ק ל ל ת ך בגי אך שמע בקולי ולך קח ל י ,וכאשר הבאגי לעיל שם המדרש ש ה ל ך ל ק ב ל ה ב ר כ ו ת ,אנוס וכפוף ובוכה״ )עיי״ ש מה שבתבגו בזה ותמצא מרגיע גם לזה התרגים( ,וזה בכווגת רש״י על פירוש התרגום ,דהמידו להון רברביא דמן ע ל מ א , זהו תרגים של תאית גבעות עולם ,כלומר המירו וגתאיי הברבית א ב י יאמי שהמה ר ב ר ב י א דמן ע ל מ א ,כ מ ״ ש ׳ בעבור ת ב ר כ ך גפשי וגו׳ ,ורבקה בוודאי ה מ ר ה ,שהזקיקתו ל ז ה ,א ב ל לא היו ב ד ע ה א ה ת ,יצהק המר ליתן לעשי ,ירבקה המרתן ל ק ב ל ם ליעקב כפירש״י ,א ב ל הברכות שלי אני ניתן לך ב ל ב שלם בלי שום רמי׳ ו מ ע ו מ ק ה ל ב לבן ת כ ש נ ה ר ע ב . ברכתא דאבוך יתיםפון ב ר כ ה ו ה צ ל ה תהיץ לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו .כ ל אלין לרישי׳ דיוםף ולגברא פרישא דאחיהי, תרגם בפירש״י שנבדל מ א ח י ו ,כמי וימרו בני י ש ר א ל ,וכן פירש״י שם )ויקרא .כ י ב ב׳( אין גזירה אלא פרישה ובו׳ ,וזהו לשון ראשון במ״ר ולקרקר גזיר אחיו שריחקו •אותו אחיו ועשאו'אותו נזיר ,ר׳ לוי אמר נזיר ממש הי׳ דאמר ר׳ לוי כל כ י ב שנה שלא ראה אחיי לא ט ע ם טעם יין ובי׳ עכ״ל המדרש ,והתרגום ורש״י לפי לשין ראשון שבמדרש , והררנ״א ה מ ת ר מ ב ר כ ו ת ה ו ר י הכניסה ר ב ק ה בעובי הקורה לקבל הברכות ברמי׳ כ ת ב ה ר מ ב י ן הדה אך למה *( על פ ס י ק ואברכך לפני ד׳ א מ ר ה לו )ליעקב( הברכה לפני ד שם תהי׳ ואם י יתברך בו עשו אחיך תתקיים בו ובזרעו לעולם ואין לך עמידה ל פ נ י ו . עכ׳ל הרמבין: נפש פרשת ויחי הגר פז !73 והררנ״א בנתינה לגר כ ת ב על התרגום נזיר מ מ ש ,וזהו היפוך כוונת התרגום ובוונחי רש״י שמביא התרגום פרישא דאחוהי: דאהיהי ,מתרגם קרקר גברא ,וביונת פרישא ולקדקד נזיר אחיו ,ולגברא התרגים בזח דאיתא ב מ ס כ ת ב ב א בתרא )דף צ״ט ע״א( ולמ״ד פגיהם איש אל אחיו )אצל הכרובים( הכתיב פגיחם ל ב י ת ,לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ופירש״י בזמן שעושין רציני ש ל מקום הם הופכין פניהם זה לזה דוגמת חיבת זכר ונקבה האיהבין זל״ז סימן שהקב״ה אוהב א ת ישראל ובו׳ וכשאין ישראל עישין הופכין פניהם ל ב י ת ע״י נם ע ב ״ ל , וזהו כווגת התרגום לפרש ט י נ ת ומליצת ה כ ת ו ב חהיין לראש יוסף ולקרקר נזיר אחיו, בראש הוא הפגים ,ובהיפוכו הוא ה ק ד ק ד ,ואם היו אהיו אוהבים אותו היו פגים כגגד פנים ,אבל עכשיו ששנאו אותו ומכרוהו ל ע ב ד הפכו פניהם ונמצא קדקד כנגד ק ד ק ד ם , וזהו מכללי התרגום שמתרגם תמיר הגמשל ו ה ט ו נ ה מן ה ב ת ו ב ,וזהו שתרגם ולקרקר נזיר אחיו ,ולגברא פרישא דאחוהי ,מאי ולקרקר ולגברא שהי׳ שגאוי ופרוש מאחיו ע״י שגאתם שמכרוהו ל ע ב ד ,יזחי שאמר יעקב אחר כל חברכית שבירך את יוסף., ה ב ר ט ת הגדולות האלה תהי״ין לראש יוסף ,יען ,ולקרקר נזיר אחיו ,שהי׳ לו צ ר ו ת ר ב ו ת מ ש נ א ת אחיו ,לכן יתברך בזה הברכות ז )ב״ז( בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ולערב יחלק ש ל ל ,בנימין בארעי׳ תשרי שכינתא ובאחסנתי׳ יתבגי מקרשא בצפרא ובפניא יחון מקרבין כהניא קרבניא ו ב ע ד ן רטעזא יהין מפלגין מיתר חולקיחון משאר קידשיא ,כ ת ב ב ע ל היאי״ר, ,באהםנתי׳ יתבגי מקדשא״ ורש״י ד ל כ ת ב בפ׳׳ק דיומא גבי קרן דרומית מזרחית אין ל ח יסוד יתבגי ,מדבחא״ יאפשר דאגב שיטפא כ ת ב כן עכ״ל ב ע ל היאי״ר ,ויען ש ב ע ל היאי׳׳ר דיבר דבר קשה על רביגו הקדוש רש׳׳ י ד ל מצןה להראות שדברי רש׳׳י נבונים הם ובעל היאי״ר טעה בדברי רש״י ,והוא בפ״ק דיומא )דף טיו ע׳׳ב( ברש׳׳י שם בד׳׳ה קרן מזדהית דרומית אין לה יסוד כדאמרינן במס׳ מדות ובו׳ אלמא לא הי׳ יסוד למזרחית דרימית ואמרינן בזבחים )דף ג״ג ע׳׳ב( לפי שלא היתד ,אמה היםוד של ב ל המזרח ושל כ ל דרום בחלקו של בנימין כדמתרגמיגן באחםגתי' יתבני מ ד ב ח א לפיכך לא הי׳ יסוד לה ע׳׳כ לשון רש״י ,ובזה הי׳ טעותו של בעל היאי״ר דהיא ס ב ר מ ה ש כ ת ב רש״י כדמתרגמיגן קאי על תרגום אינקלס ע״ כ קשה לו הלא בתרגום אונקלם איתא יתבני מ ק ד ש א ,ובאמת לא הי׳ כווגת רש״י על אוגקלס רק כווגת רש״י על לשון הגמרא שהביא רש״י ואמר ואםריגן בזבתים )רף ג״ג ע״ב( ושם כ ל הסוגיא )דף ג׳׳ר ע״א( ״מאי לא הי׳ לו יסוד״ ר ב אמר בבנין לוי א מ ר בדמים ,ר ב מתרגם באחסנתי׳ יתבגי .מדבחא״ לוי מ ת ר נ ם באחםנתי׳ יתבגי מקרשא עיי״ש בגמרא ובפירוש ר ש ״ י ,וזהו בכוונת רש״י שם ביומא ,כרב״ דמתרנם במם׳ זבחים באחסנתי׳ יתבני .מדבחא״ ודברי רש״י ע ו נ י ם ח ם ,ועיין בתיםפית ירט מ ת נ י ,ד׳ פרק ח׳ דמס׳ זבחים בד״ח שתי מ ת נ ו ת : אך האוגקלם תרגם לפי המדרש כאן ל מ ה תרצדון הרים גבנונים ר״ע פ ת ר קרא בשבטים בשעה שאמר שלמה לבנות בהמ״ק היו השבטים רצים ומדייגים אלו ע ם א ל ו ,זה אומר בתהומי יבגה וזה אומר בתהומי י ב ג ה ,אמר להם הקב״ה שבטים ל מ ה אתם תרצדון ט ל ם שבמים כולם צדיקים אלא גבנונים וכו׳ כולם הייתם שוהי־ית במכירתו ש ל יוסף ,א ב ל בנימין שלא נ ש ת ת ף במכירתו של יוסף ההר המר אלקים ל ש ב ת י וטי יכיל בתיך הלקי ע ל יוסף ת״ל מצאניה בשדי יער בתוך הלקו של מי שנמשל כחית היער דכתיב בנימין זאב י ט ר ף ,לכן תרגם בנימין בארעי׳ תשרי שכינתא ובאחםנתי׳ יתבני ט ק ד ש א ,ובן איתא ב מ ס כ ת יומא )דף י׳׳ב( מ ה חי׳ בחלקי של בנימין אולם • 74ו נפש פרשת ריחי הנר אולם והיכל ובית קדשי קדשים ובו׳ ובן איתא )במגילה דף כ״ו ובזבחיס דף ג״ג ודף קי״ח(! ר י ק ר יאבל עד ולערב יחלק ש ל ל ,בצפרא ובפניא יהון מקרבין כהגיא ק ר ב ג י א ,במימרא במדרש ב ב ק ר יאכל עד את הכבש .חאחר תעשה ב ב ק ר ו ל ע ר ב יחלק שלל ואת הכבש השגי תעשה בין ה ע ר ב י ם ,וזהו שתרגם בצפרא ובפגיא בבוקר ובערב יהון מקרבין בהגיא קרבניא זהו תמיד של שחר ותמיד של בין ה ע ר ב י ם ,ומה שתרגם ולעידן דמשא יהון מפלגין מותר הולקיהון משאר קירבגיא מדייק זאת איגקלס מהכתיב יהלק שלל הוא הלוקת שלל הבהנים בקדשי המקדש כפירש״י ,שהיא ב ע ר ב לאחר ה ק ר ב ת תמיד של בה״ע ראמרינן במס׳ פסחים )דף ג״ח ע״ב( אלא אמר רבא השלמים עליה השלם כל הקרבגות בולן ואין שום ה ק ר ב ת קרבן אחר תמיד של בין הערבים, ולכן תרגם ״משאר קודשיא׳׳ כלומר מפלגין )לשון פלג וחלק( מותר חולקיהון שהוא חלוקת הלקי הכהוגה ,משאר קורשיא״ א ב ל לא מ מ ה שתרגם קידם על תםידין של שחר בין הערבים ,רבהם אין לכחנים שים הלק שהם עילית וכילה כליל כמ״ש שנים ליום ״עולה״ ת מ י ד : ו )הי( בקברי אשר ״כריתי״ ל י ,״דאתקגית״ לי ,מה שתרגם לשון אתקגית היא לשון הגמרא ב מ ס כ ת תעגית )רף כ״ ה ע״ב( מעשה בר׳ אליעזר שגזר י״ג תעגיות על הצבור ולא ירדו גשמים התהילו הצבור לצאת אמר להם ״תקנתם״ .קברים״ לעצמיבם געו בבכי׳ וירדו גשמים עב״ל הגמרא , ,ת ק נ ת ם קברים' הוא לשון ר״א רבו של אונקלס ותרגם גם כאן בלשון רבו .בקברי״ אשר ״כריתי״ .ב ק ב ר י די אתקנית״ ל י : ועתר ,א ע ל ה ,תרגם וכען ״אםק״ ב ה פ ע ל .ס ק ״ ,בפסוק )זי( ויעל יוסף תרגם ״וסליק״ יוסף ב ה פ ע ל ״סליק״)ובפסוק ו׳( ויאמר פרעה .עלה״ ואמר פ ר ע ה ״םק״ ב ה פ ע ל ס ק ,מזה גראה סגנון דלשין הארמי דעל לשון עבר משמש הארמי ב ה פ ע ל ,סליק״ ועל הציווי ולשון עתיד מ ש מ ש הארמי ב ה פ ע ל ,סקי לכן )בפסוק ט׳( ויעל עמו גם ר כ ב וגו׳ תרגם ״יסליקי״ עמי׳ וזהו כ ל ל ב כ ל התורה דוק ו ת ש כ ח : )י״ט( א ל תיראו כי ה ת ח ת אלקים אגי ,לא תדחלון ארי דחלא דה׳ אגי ,מתרגם לפי הכוונה ולא יוכל לתרגם לפי פירוש המלות בפירש״י )בי רש״י מ פ ר ש פירוש ה מ ל י ת כ ד ר כ י ,אבל אינקלס מ פ ר ש לפי כווגת העגין( ודרך התרגום להוסיף ולגרוע וכאן הוא גורע האות ה״ א ופירושו ת ח ת אלקים אני ,ת ח ת פקודות ומצות ויראת אלקים אני ע ו מ ד ,כי איגקלם זהיר מאוד מ כ ל ריח הגשמיות ,ואיך יוכל לתרגם כרש״י שמא במקומו אגי בתמי׳ שמא באתרי׳ או דילמא באתרי א נ א ,זה הוא פחיתת כ ב ו ד של מ ע ל ה דזה לא שייך לומר רק באגשים הדומין זל״ז ובי במקימו א ג י ,או אם יתרגם מ ל ת ת ח ת ,חלף״ כדמתרגם תמיד עין ת ח ת עין עינא חלף עינא וגו׳ «ו ל ע ו ל ה ת ח ת בגו ותרגם חלף ברי׳ וכן ה ר ב ה ,זה בוודאי ח ר ג הוא ,לכן השכיל לתרגם לפי מ ו ג ת ה ע נ י ן ,כי אהיו אמרו לו ישטמגי יוסף ותרגם דילמא יטר לגא דבבו כלומר שמא ייטר לנו שנאה והשב ישיב לגו את בל הרעה וגו׳ ,וע״ז השיב להם אל תיראו ב י , ב ל ש ו ן כי והוא נתינת ט ע ם ,איך תאמרו שמא אני נוטר שנאה ל כ ם ,כי ירא ד׳ א נ י , ואם ירא ד׳ אני ,איך אטור שנאה ע ל י כ ם ,הא כתיב בתורה לא תקום .ולא ת ט ו ר ׳ , ובן היא במם׳ ס ו ט ה )דף יינ עיב( כל אותן שנים שהיו ישראל ב מ ד ב ר הי׳ ארונו של יוםף יארון של שבינה מהלבין זה עם זה וכו׳ אמרו קיים זה מ ה ש כ ת ו ב ב ז ה ,ופירש״י אגדה זו מפורשת במכילתא פ׳ בשלח כתיב בזה אנכי .וכתיב בזח ה ת ח ת אלהים אנכי, )ותמיהה הוא אנכי כתיב בפ׳ ויצא שאמר יעקב ה ת ח ת אלקים אנכי וכאן כתיב בלשון אני שאמר יוסף ה ת ח ת אלקים ״אני״ ואולי חכוונח אחת הוא( כתיב בזה את האלקים אני י ר א ,לא תשא ובו׳ ובן כל עשרת הדברות לא תשנא את אחיך ב ל ב ב ך ,לא תקום ולא נפש פרשת ויחי הגר פה !75 ־ולא ת ט ו ר ,וחי אחיך עמך עכ״ל רש״י״ובתב המהרש״א ועור השב זה מה שלא כ ת י ב בי׳ ה ד ב ר ו ת ב ה ל ו ה ו ת ,אלא בתורה ,דהיינו לא תשנא א ת אחיך ב ל ב ב ך ,וביוסף ויגחם אותם וידבר ע ל ל ב ם ,לא תקום ולא ת ט י ר ,אתם ח ש ב ת ם וגו׳ והי אחיך ע מ ך , ו י כ ל כ ל יוסף א ת אחיו וגו׳ ,עכ״ל המהרש׳׳א וזה א מ ר יוםף איך אטור ל כ ס שנאה לכן בתיב שתי פעמים אל תיראו כי ה ת ה ת אלהים אגי ,ירא ד׳ אגי ,ו ב ת ו ר ה כ ת י ב לא תקום ולא ת ט ו ר זהו מצות ל ׳ ׳ ת ,בוודאי לא א ע ב ו ר ,וכתיב פעם שגי )פסוק ,י״א( ועתה ״אל תיראי״ אגבי א כ ל כ ל אתכם ואת ט פ כ ם ,כלומר אפילו מצות עשה של והי ׳אחיך עמך ג״כ ׳ אקיים ,כלומר רעות בוודאי לא אעשה ל כ ם ,אלא אפילו טובות אעשה ל כ ם ,אגבי אכלכל אתכם וגו׳ יען כי ארי דחלא דה׳ אגא ,כי ירא ר׳ אגי: )ב׳׳א( וידבר על ל ב ם ,ומליל תגהומין על ל ב ה ו ן ,הוסיף מ ל ת תגהומין ,יען דכתיב ויגחש אותם וכפירש״י דברים הםתקבלין על ה ל ב וכו׳ ; ג כ״ג( יולדו על ברכי יוסף ,אתילדו ורבי יוסף ,וכוונת אוגקלס שגדלם יוסף לתורה וליראת שמים ,דאל״כ מה השמיענו בזה הכתוב ,וכן הוא ב מ ס כ ת סנהדרין <דף י״ט ע״ב( א״ר שמואל בר גחמגי א״ר יונתן כל המלמד את בן הבירו תורה .מעלה עליו ה כ ת י ב כאלו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה וכתיב ואלה שטות .בגי אהרן )יפירש״י ולא הוזכרו בני מ ש ה שם( לומר לך אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראי על שמי עב״ל הגמרא ,ובגמרא קדושין )רף למ״ר( ער היכן חייב אדם ללמיר את בנו תירה כי׳ כזבולון בן .דן ופירש״י תלמיד שהי׳ בימיהם שלמדו אבי אביו ובו׳ הוא דאמר כי האי תנא ו ל מ ד ת ם אותם את בניבם אין לי אלא בניכם בני בניכם מנין ת״ל והידעתם לבניך ולבני בניך וכי׳ אמר ריב״ל כל ה מ ל מ ד את בן בנו תירה כאלו ק ב ל ה מ ה ר סיני וכו׳ ,ויוסף קיים ולימד אפילו ער דור שלישי ל א פ ר י ם ,שהם בני רבעים ליוםף ,ולבני בניו של מ נ ש ה ,שהם בני שלשים ליוסף ,ולמד עם הם ועשה לפנים משוה״ד וזהי ורבי יוסף לתורה וליראת שמים וזה השמיענו ולמדנו הכתוב צדקת יוסף ) ,יכן מצאתי ברביני בחיי בני שלשים יילדי על ברכי ייסף שהיו כולם צדיקים ש נ ת נ ר ל ו ב ב י ת יוסף עב״ל( ,וכן מציגי אצל ב ל ה ה )לעיל ל׳ ג׳( ותלד על ברכי ותרגם גם שם ואגא ,ארבי״ ,וגיב הכוונה לתורה ולי״ש ,כמו שכתבנו שם בע״ה עיי״ ש ,וגדלה א ת הצדיק ך ן ,שגם שמו הי׳ הקוק על בתפית האפיר בתיך שבטי י ה , ובן מציגו אצל א ס ת ר ,ויהי אימן את ה ד מ ה ,יתרגמו שם שגי התרגומים ראשון ושני, ורבי ית ה ר ס ה ,בלי מר שמרדכי גדלה ליראת ש מ י ם ,והיא אסתר ה צ ד ק ת ,וכן נרות ד׳ ט ״ 0ותקה געמי את הילד וגו׳ ותהי לו ל א ו מ ג ת ,ותרגם שם המתרגם ל ת י ר ב י ג ת א , וגם שם גדלה אותו געמי ליראת שמים כ כ ת ו ב שם ותקראגה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד ,יזכה להוליד את ישי ש ח ד ל אמרו עליו שמת בעטיו של ג ח ש ,כי לא ח ט א מעולם ,וע״כ זכה להוליד את דוד משיה צדקגו ,וציוותה לגו התורה במצות ק״ש ב ש כ ב ך י ב ק י מ ך ,להזהירנו ההיוב הקדוש המוטל עלינו לנדל את בנינו על ״ברכי״ ה ת י ר ה והמצור ,,וכאשר כ ת ו ב שם ו ש ע ת ם ל ב נ י ך ,ודברת בם ב ש ב ת ך בביתך וגומר ו ל מ ד ת ם אותם את בגיכם ל ד ב ר בם ב ש ב ת ך בביתך וגו׳ ואל יסיח דעתו מזה גס בשעת שכיבה נם בשע ת קימה כי זה כל ה א ד ם !
© Copyright 2024