‫אגודת המתרגמים בישראל‬ ‫כנס ‪4102‬‬ ‫תוכנית‬ ‫תקצירים‬ ‫‪1‬‬ ‫ביוגרפיות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תקצירים‬ ‫המונחון המבוזר השיתופי של פרוייקט‬ ‫‪Translation Israel‬‬ ‫אורי ברוק‬ ‫הצגת הגירסה החדשה של המונחון המבוזר השיתופי‪.‬‬ ‫המונחון המבוזר השיתופי הוא כלי חופשי ופתוח‬ ‫המאפשר למתרגם לנהל מונחונים מקוונים משלהם‬ ‫ובו בזמן ליהנות מהידע הקולקטיבי של עמיתים‬ ‫באמצעות טכנולוגיות ‪ .Web‬ההרצאה תציג את הכלי‬ ‫ותראה כיצד מתרגמים יכולים להשתמש בו כדי‬ ‫לשתף את הידע שלהם‪.‬‬ ‫תרגום תכתובות או "אל תדבר אלי ככה!"‬ ‫איב הכט‬ ‫רוב המסמכים המתורגמים על ידי מתרגמים‬ ‫משפטיים או מסחריים נשלחים בצרוף מכתב מלווה‪.‬‬ ‫אם המכתב נשמע לא טבעי‪ ,‬מאולץ או כתוב בקרבה‬ ‫יתרה‪ ,‬הוא עלול לשדר נימה לא נכונה‪ .‬בעניינים‬ ‫משפטיים‪ ,‬מכתבים בין הצדדים לבין עורכי דינם הם‬ ‫לעתים קרובות חשובים יותר ליישוב הנושא מכל דבר‬ ‫המתרחש בבית המשפט‪ .‬למרות שהיחס להתכתבות‬ ‫הוא לעתים קרובות כלאחר יד‪ ,‬כתיבה נכונה של‬ ‫הפניות‪ ,‬של מילות הסיום ושל התארים‪ ,‬ואפילו של‬ ‫הכתובות‪ ,‬שלא לדבר על ה"טון" ועל ה"משלב" בגוף‬ ‫המכתב‪ ,‬דורשת מיומנות והבנה של נוהגים עסקיים‬ ‫וחברתיים‪ .‬ההרצאה תבחן תרגום לאנגלית‪ ,‬עם דגש‬ ‫על סגנון אמריקאי‪ ,‬וכמה הבחנות בינו לבין הסגנון‬ ‫הבריטי‪.‬‬ ‫מדריך כללי לתרגום מדריכי טיולים‬ ‫אינגה מיכאלי‬ ‫ענף התיירות עולה ופורח‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬וגם היום‬ ‫מתורגמים לעברית מדי שנה עשרות מדריכי נסיעות‪.‬‬ ‫תרגום מדריך שכזה מחייב מצד אחד נאמנות רבה‬ ‫למקור‪ ,‬ומנגד הוא דורש גם יצירתיות רבה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫אפשר לומר שתרגום מדריכי נסיעות הוא ‪trans-‬‬ ‫‪ creation‬במלוא מובן המילה‪ .‬בהרצאה אציג את‬ ‫הנישה הייחודית של תרגום לענף התיירות‪ ,‬אתמקד‬ ‫בתרגום מדריכי נסיעות ואביא שלל דוגמאות למתח‬ ‫הזה שבין האדקווטיות לקבילות‪.‬‬ ‫בין הפטיש לסדן‪ :‬אינטראקציה בין מנהל‬ ‫פרוייקט למתרגם‬ ‫והטכנולוגיה מצד מנהל פרוייקט‪( ,‬ב) אי יכולת של‬ ‫מנהל הפרוייקט להעריך נכון את כמות העבודה‬ ‫והעלויות בפרוייקט ו(ג) טקטיקות וטכניקות מטעות‪.‬‬ ‫נבחן כמה מדדים וכלים כדי להמנע מעלויות סמויות‬ ‫ובלתי מוגדרות‪.‬‬ ‫איך להרחיב את היריעה ולהישאר בחיים‬ ‫אינגה מיכאלי ויעל סלע‪-‬שפירו‬ ‫בוקר אחד מתעורר לו מתרגם מסחרי ‪ /‬מתרגם‬ ‫כתוביות ‪ /‬מתרגם ספרות ‪ /‬מתורגמן‪ ,‬ומגלה‬ ‫שהשולחן כמעט ריק מעבודה‪ .‬אז מה אפשר לעשות?‬ ‫במקום להתייאש‪ ,‬צריך לקחת את כל הביצים ההן‪,‬‬ ‫ששמנו בסל אחד‪ ,‬ולהתחיל למצוא לנו סלים חדשים‪,‬‬ ‫כדי להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלנו‪ .‬איך יכול‬ ‫מתרגם ספרות דלפון להסתנן לתרגום המסחרי‬ ‫הרווחי יותר‪ ,‬ואיך יכול מתרגם מסחרי שקצה נפשו‬ ‫במסמכים קצרצרים וטכניים להשתדרג לספרים‬ ‫ארוכי טווח ומעשירי דעת‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫הרצאה שתתחיל בסיפור אישי‪ ,‬תמשיך בשלל עצות ‪-‬‬ ‫למי לפנות‪ ,‬למה לצפות‪ ,‬תעריפים‪ ,‬שיטות עבודה ועוד‬ ‫– ותסתיים בדיון עם הקהל‪.‬‬ ‫איך מתרגמים אסתטיקה?‬ ‫מרכזיותם של אמצעים אסתטיים בעת עריכת‬ ‫תרגום ספרותי מיפנית‬ ‫איתן בולוקן‬ ‫"צליל הגשם אינו זקוק לתרגום"‪ ,‬כתב המשורר‬ ‫צ'ארלס בוקובסקי‪.‬‬ ‫קל לנו להזדהות עם טענה שכזו‪ :‬עצלות הבוקר אינה‬ ‫מצריכה פרשנות ותחושת פרידה אינה מבקשת‬ ‫כתוביות‪ .‬עצב הוא עצב‪ ,‬גם כשאינו בעברית‪ .‬החוויה‬ ‫מדברת את עצמה‪ ,‬זוהי שפתה היחידה וכל שנאמר על‬ ‫אודותיה אומר – למעשה – על אודותינו‪ .‬זוהי אולי‬ ‫הבעיה הבסיסית של כתיבת פרוזה‪ :‬צלילי הגשם‬ ‫אובדים בשטף המילים‪ .‬ומילים‪ ,‬כידוע‪ ,‬שעונות על כל‬ ‫יתר המילים‪ .‬מה אומר הדבר על אודות מלאכת‬ ‫התרגום? האם התרגום המילולי הוא באמת הפשרה‬ ‫הטובה ביותר שניתן לספק? ואולי עדיף תרגום מוער‬ ‫– המרחיב ומפרש את הכתוב בעת המעבר משפה‬ ‫אחת לאחרת – מתרבות אחת לשנייה?‬ ‫הסוגיה אכן מורכבת‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אטען כי לפחות בכל הנוגע לתרגום שירה‬ ‫יפנית‪ ,‬אל לנו להגביל את עצמנו אל המימד המילולי‬ ‫בלבד‪ .‬על ידי הדגמה של מגוון תרגומים לעברית‪,‬‬ ‫אראה כיצד חלק גדול ממלאכת התרגום מיפנית‬ ‫מבוסס על שימת לב אל האופן בו מתוארת החוויה‬ ‫בגוף הטקסט‪ ,‬ועל ההבחנה באסתטיקה של הכתוב‬ ‫והעברתה באופן נאמן אל השפה המארחת‪.‬‬ ‫איגור וסלר‬ ‫המאפיינים הנפוצים ביותר של אינטראקציה בין‬ ‫מנהל פרוייקט למתרגם נבחנו על סמך ניתוח מיקומו‬ ‫של כל משתתף בשרשרת הערך‪ ,‬מבנה האינטראקציה‬ ‫וגורמים מובילים‪ ,‬כגון תקציב‪ ,‬לו"ז ואיכות‪ .‬זוהו‬ ‫שלושה שלבים של אינטראקציה ומחסומים ומשוכות‬ ‫רלוונטיים‪ .‬דוגמאות רבות מהחיים האמיתיים‬ ‫מצביעות על כך שברוב המקרים הסיבות לאי‬ ‫ההבנות בין מנהל הפרויקט למתרגם מתרחשות‬ ‫בגלל‪( :‬א) חוסר הבנה של תהליך התרגום‬ ‫תן לי אות‪ ,‬תן לי סימן‬ ‫אליעזר נובודבורסקי‬ ‫למראית עין נדמה שאותיות האלפבית היו מאז‬ ‫ומעולם‪ ,‬אולם גישה סמיוטית מציעה לנו נקודת מבט‬ ‫שונה ביחס לכתיבה‪ ,‬קריאה‪ ,‬אוריינות ותכנון‪ ,‬הן‬ ‫בעברית‪ ,‬הן בשפות אחרות‪ .‬ההרצאה תעסוק‬ ‫באותיות בלא קשר לשפה בה משתמשים בהן‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ותובאנה דוגמאות מהאלפבית הקירילי‪ ,‬היווני‬ ‫והערבי (במידת האפשר)‪.‬‬ ‫מדריך הישרדות לפרילנסר‪– Wordfast Pro :‬‬ ‫תהליכי עבודה מומלצים‬ ‫חידון פיננסי קליל‬ ‫ג'ון די ריקו‬ ‫אלן קליימן‬ ‫מבט קליל על מידע הרקע הרציני שמחייבים‬ ‫תרגומים פיננסיים‪ .‬השתתפות הקהל חובה‪ :‬לענות‪,‬‬ ‫לדון‪ ,‬להריע (ולקרוא קריאות בוז)‪.‬‬ ‫כמה מהשאלות מתייחסות לידע פיננסי כללי‪ ,‬ואחרות‬ ‫קשורות לתרגום‪ .‬משתתפים שיצליחו לענות נכונה על‬ ‫רוב השאלות יהיו מוכנים לצלול אל עולמם האזוטרי‬ ‫(והמשתלם) של התרגומים הפיננסיים‪.‬‬ ‫על השתיקה‬ ‫פרופ' אניטה שפירא‬ ‫מאז ראשית ימי היישוב החדש בארץ ישראל‪ ,‬הייתה‬ ‫מקובלת על האליטות היישוביות הנורמה של שתיקה‬ ‫במחוזות הכאב‪ :‬אין מדברים על אובדן‪ ,‬יגון‪ ,‬אבל‪,‬‬ ‫אלא נושכים שפתיים וממשיכים הלאה‪ .‬נורמה זו‬ ‫התמידה גם במדינת ישראל‪ ,‬לפחות עד שנות ה‪ 88-‬של‬ ‫המאה ה‪ .08-‬היא התבטאה בהתייחסות לנושאים‬ ‫רבים‪ :‬ביחס לבית והמשפחה שנשארו בגולה‪,‬‬ ‫התרבות והשפה שנעזבו; ביחס לאובדן משפחות‬ ‫וקהילות מוצא בשואה; ביחס לבנים שנפלו במלחמות‬ ‫ישראל; ביחס לנכבה הפלסטינאית‪ .‬הרצאה זו‬ ‫עוסקת בתהליכים שהביאו לקיומה של הנורמה‬ ‫וכיצד היא נפרצה‪.‬‬ ‫למה טקסטים אקדמיים מדעיים לא מפחידים‬ ‫אותי‬ ‫ברנדה אידשטיין‬ ‫בהרצאה זו אני בוחנת מדוע אין לחשוש מתרגום‬ ‫מטקסטים אקדמיים ומדעיים‪ .‬ראשית‪ ,‬מרבית‬ ‫המאמרים המדעיים והאקדמיים מאורגנים במבנה‬ ‫מוגדר‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬מרבית שיקולי העריכה אינם קשורים לתוכן‬ ‫המדעי עצמו אלא לדקדוק‪ ,‬לתחביר‪ ,‬לרצף ההגיוני‪,‬‬ ‫ללכידות של הטקסט ועוד‪ .‬משפטים ארוכים‬ ‫ומסורבלים זקוקים לעריכה בכל תחום‪ .‬אציג‬ ‫דוגמאות ספציפיות מתוך טקסטים מדעיים‪.‬‬ ‫מה עושים לנו מיתרי הקול?‬ ‫בתשבע קרן‪-‬לויזון‬ ‫ההרצאה תיתן הצצה לתפקידם והשפעתם של מיתרי‬ ‫הקול על ההגייה ועל תהליכים ושינויים שעוברות‬ ‫שפות‪ .‬נצפה בקטע מהסרט "ביקור התזמורת" אשר‬ ‫מציג באופן קיצוני מה עלולות להיות ההשלכות של‬ ‫אי הבחנה בין הגה קולי ללא‪-‬קולי‪ .‬בהמשך ההרצאה‬ ‫נבחן תופעות פונולוגיות במספר שפות‪ ,‬אשר את רובן‬ ‫אנו מכירים אך לא מבינים את מקורן‪ ,‬ונראה‬ ‫שהסיבה ל"שיבושי הגייה" למיניהם (כמו 'מדבח'‬ ‫במקום מטבח או 'ספתא' במקום 'סבתא')‬ ‫ולאנומליוֹת שאנו פוגשים ביומיום יש הסבר פשוט‬ ‫והגיוני‪ .‬בנוסף נזכיר גם דוגמאות בהן "שיבושי‬ ‫ההגייה" אף נכנסו לשפה הכתובה ובעצם "הוכשרו"‬ ‫והפכו לנורמטיביים‪.‬‬ ‫הרצאה זו תוקדש להגדרת התצורה ולשימוש‬ ‫בתכונות הכלליות של ‪ .Wordfast Pro‬תודגם גישה‬ ‫של תהליך עבודה‪ ,‬החל משלב הצעת המחיר וכלה‬ ‫בשלב מסירתו של הפרויקט‪ .‬מפגש זה מיועד‬ ‫למתרגמים שאינם מכירים את ‪ ,Wordfast‬שיש להם‬ ‫ניסיון מוגבל בשימוש בו‪ ,‬או שמחפשים שיטות‬ ‫מומלצות לשיפור תהליך העבודה שלהם‪.‬‬ ‫השלמת חללים לקסיקאליים בסרט "למלא את‬ ‫החלל"‬ ‫ג'סיקה סטבון ושירה ליבוביץ שמיט‬ ‫הסרט "למלא את החלל" הוא דרמה העוסקת‬ ‫במשפחה חסידית בתל אביב‪ .‬הספר זכה בבקורות‬ ‫נלהבות בניו יורק טיימז ובמקומות אחרים‪ ,‬וייצג את‬ ‫ישראל כסרט הזר הטוב ביותר בתחרות פרסי‬ ‫האוסקר‪.‬עשרות אלפי אנשים צפו בסרט בישראל‬ ‫וברחבי העולם‪ .‬אנו ננתח את כותרות הסרט בשפה‬ ‫האנגלית‪ .‬לפני שנצפה בקטעים מהסרט‪ ,‬ננסה לנחש‬ ‫כיצד תירגמו כותבי הכותרות של הסרט ביטויים כמו‬ ‫גביר‪ ,‬גבאי‪ ,‬וגוט שאבס‪ .‬נדון בשאלות כמו‪ :‬כיצד‬ ‫מתרגמים לאנגלית את הברכה המסורתית הנאמרת‬ ‫לאבלים? האם ברית יש לתרגם‪ brit :‬או ‪ bris‬או‬ ‫‪ ?circumcision‬לאחר מכן‪ ,‬נבחן את הבחירה‬ ‫התרגומית שנעשתה בפועל בכותרות הסרט‪ .‬נשמע‬ ‫הקלטה של רמה בורשטיין‪ ,‬שכתבה וביימה את‬ ‫הסרט‪ ,‬ומשתפת אותנו בתהליך האינטראקטיבי של‬ ‫התרגום‪.‬‬ ‫ישיבה נכונה מול מחשב וחידושים בעולם‬ ‫הארגונומיה המשרדית‬ ‫דלית בן‪-‬טובים‬ ‫עם השתכללותם של האמצעים והכלים הטכנולוגיים‬ ‫המשמשים אותנו בעבודתנו‪ ,‬אנו מבלים זמן רב יותר‬ ‫ויותר בישיבה ממושכת וסטטית במשרד‪ ,‬וגם בבית‪,‬‬ ‫מול מסך המחשב‪.‬‬ ‫רבים מאתנו מתלוננים על כאבי גב‪ ,‬צוואר תפוס‪,‬‬ ‫כאבי ראש ועיניים‪ ,‬עייפות ואי‪-‬נוחות‪ ,‬מבלי להיות‬ ‫מודעים לכך שסביבת העבודה שלנו היא המקור‬ ‫לסימפטומים אלו‪ .‬לעתים‪ ,‬די בשינוי קטן בסביבת‬ ‫העבודה ובתנוחות הגוף כדי להביא לשיפור משמעותי‬ ‫בתחושות הגוף‪ ,‬ובאיכות החיים במקום העבודה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו נלמד מהי ישיבה נכונה‪ ,‬מהם גובה וזווית‬ ‫הישיבה הנכונים‪ ,‬היכן מניחים את אמות הידיים‪,‬‬ ‫כיצד מפחיתים את העומס המוטל על הצוואר‪ ,‬כפות‬ ‫הידיים‪ ,‬העיניים‪ ,‬חגורת הכתפיים והגב התחתון‪.‬‬ ‫ההרצאה תלווה בתרגילים לפעילות גופנית והרפיה‬ ‫שאפשר לבצע תוך כדי העבודה‪ ,‬והיא תלווה‬ ‫בדוגמאות מהשטח‪ ,‬הממחישות כיצד ביכולתנו לשפר‬ ‫בצורה מהירה וחסכונית את איכות חיינו במקום‬ ‫העבודה‪ .‬ההרצאה תכלול גם תרגילים וטיפים לסידור‬ ‫נכון של סביבת העבודה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חיים של הצלחה‪ :‬ההבדל בין הצלחה לבינוניות‬ ‫‪ SDL Trados Studio 2014‬למתקדמים‬ ‫דני בן‪-‬יעקב‬ ‫יונתן גולן‬ ‫בהרצאה זו יבחן דני בן‪-‬יעקב‪ ,‬שותפו של אלון גל‬ ‫בחברת "תות תקשורת ותוצאות"‪ ,‬את עקרונות‬ ‫ההצלחה ואת הגורמים שיוצרים את ההבדל בין‬ ‫הצלחה לבינוניות‪.‬‬ ‫סדנה זו מיועדת למשתמשים המעוניינים להתקדם‬ ‫אל מעבר לתכונות הבסיסיות של תוכנת ‪SDL‬‬ ‫‪ִTrados Studio 2014‬ולהעלות את סביבת התרגום‬ ‫שלהם מדרגה נוספת‪.‬‬ ‫ שימוש ב'פרויקטים' כדי לטפל באופן יעיל‬‫בקבצים רבים‬ ‫ ביצוע פעולות על קבוצות של קבצים‪ ,‬כגון קדם‪-‬‬‫תרגום של מסמכים‬ ‫ הפקת דוחות ונתונים סטטיסטיים על הפרויקט‬‫ מאפיינים מתקדמים של פונקצית העריכה‬‫ אבטחת איכות אוטומטית‬‫‪ -‬תהליכי סקירה‬ ‫שיקולים פנים‪-‬לשוניים וחוץ‪-‬לשוניים בתרגום‪:‬‬ ‫המקרה של דיבוב "משפחת סימפסון"‬ ‫ד"ר ז'אן‪ִ -‬גי ּבּוג'קי‬ ‫ההרצאה תעסוק בתרגומם של עשרה פרקים בסדרת‬ ‫"משפחת סימפסון" מאנגלית‪ ,‬ודיבובם לצרפתית‬ ‫קוויבקית ולצרפתית פריזאית‪ .‬היא תבחן כיצד‬ ‫מטפלים שני הדיבובים בפעלים בזמן עתיד‬ ‫המבוטאים בגוף ראשון יחיד במקור באנגלית‪.‬‬ ‫אילו גורמים פנים‪-‬לשוניים או חוץ‪-‬לשוניים אחראים‬ ‫להבדלים בין הדיבובים? ההרצאה תעמוד כל כך‬ ‫שתרגום בכלל ודיבוב בפרט הם פעילות‬ ‫סוציולינגוויסטית‪:‬כדי לתרגם כראוי‪ ,‬על המתרגמים‬ ‫להיות מודעים לדינאמיקה הסוציולינגוויסטית‪.‬‬ ‫‪ - ABBYY FineReader OCR‬כלי חובה לכל‬ ‫מתרגם!‬ ‫"פספוסי" תרגום – מחייו של עורך תרגום‬ ‫יונתן גולן‬ ‫אוסף של טעויות תרגום מביכות (אנגלית > עברית) –‬ ‫חלקן מצחיקות וחלקן פחות – מחייו של עורך תרגום‪.‬‬ ‫עשרות טעויות תרגום יוצגו לציבור במהלך דיון‬ ‫מרענן ואינטראקטיבי עם הקהל‪.‬‬ ‫חיים רון‬ ‫מה עושים כשאין מלים?‬ ‫‪ ABBYY FinReader‬היא תוכנה מקצועית לזיהוי‬ ‫תווים אופטי )‪ , (OCR‬המסוגלת להפיק ממסמכים‬ ‫סרוקים‪ ,‬מקבצי ‪ PDF‬ומתמונות מצלמה דיגיטלית ‪-‬‬ ‫קבצים שניתן לערוך אותם ולחפש בהם‪ .‬התוכנה‬ ‫כוללת זיהוי תווים ביותר מ‪ 181-‬שפות‪.‬‬ ‫התוכנה ממירה את המסמך תוך שמירה על פריסתו‪,‬‬ ‫כולל טבלאות‪ ,‬תמונות וטורים‪ ,‬ומתמודדת בהצלחה‬ ‫עם תמונות‪ ,‬גם כשאיכותן ירודה‪ .‬התוכנה מהווה כלי‬ ‫עבודה קלאסי למתרגם ומסייעת לו גם במניית מספר‬ ‫המילים לצורך התחשבנות‪.‬‬ ‫המצגת תכלול הדגמה של המוצר‪.‬‬ ‫יורם מלצר‬ ‫‪ SDL Trados Studio 2014‬למתחילים‬ ‫יונתן גולן‬ ‫סדנה זו מיועדת למשתמשים המעוניינים להכיר‬ ‫במהירות את תוכנת ‪SDL Trados Studio 2014‬‬ ‫ולהתחיל לעבוד עם התוכנה באופן פרודוקטיבי כבר‬ ‫מהיום הראשון‪.‬‬ ‫ מבוא לטכנולוגיה של תוכנות עזר לתרגום‪ :‬מהו‬‫זכרון תירגום (‪ ,)TM‬טרמבייס‪ ,‬מילון אוטו‪-‬‬ ‫סוג'סט‬ ‫ סקירה כללית של התוכנה‬‫ התאמת התוכנה להעדפותיכם האישיות‬‫ תרגום קבצי מיקרוסופט אופיס בתוכנת ‪SDL‬‬‫‪ Trados Studio‬תוך שימוש בתכונות הנפוצות‬ ‫ביותר‬ ‫‪ -‬הפקת התרגום הסופי ומסירתו‬ ‫מצב מיוחד ומאתגר מבחינתו של מתרגם הוא הכורח‬ ‫להתמודד עם טקסט שבו רוב המלים מומצאות‪ .‬כך‬ ‫קרה בתרגום הרומן המונומנטלי "קלאס" של הסופר‬ ‫הארגנטיני חוליו קורטאסר‪ .‬על הרומן‪ ,‬על הבעיות‬ ‫ועל ההתמודדות – נשמע בהרצאה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫עצות למתרגמים מתחילים‬ ‫יעל כהנא‪-‬שדמי‬ ‫הקמת עסק תרגום היא משימה לא פשוטה‪,‬‬ ‫ובמסגרתה המתרגמים נדרשים לעסוק בהיבטים של‬ ‫העסק שלא בהכרח מתאימים לאופיים‪ ,‬כמו שיווק‬ ‫ונטוורקינג‪ .‬ההרצאה תציע עצות ונקודות למחשבה‬ ‫למתרגמים מתחילים (ולא רק) אשר יקלו עליהם‬ ‫ויעזרו להם להתמקד בכל הקשור ליצירת קשר עם‬ ‫לקוחות פוטנציאליים וקולגות‪.‬‬ ‫‪ ,Windows XP - 7 - 8 - 8.1‬מחשב נייח או‬ ‫נייד‪ ,‬מה עדיף למתרגם המקצועי?‬ ‫יצחק הורנמן‬ ‫העולם עובד כיום עם כ‪ 4-‬מערכות הפעלה עיקריות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬לכל גרסה יש עוד ‪ 0‬אפשרויות נוספות‪.‬‬ ‫נסביר בשפה פשוטה כיצד לבחור מערכת הפעלה עבור‬ ‫התוכנות בהן משתמשים מתרגמים‪.‬‬ ‫בסוף ההרצאה תחולק חוברת תחזוקת המחשב‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫באיזו שפה מדברים הרופאים והפציינטים?‬ ‫ד"ר יצחק שטרן‬ ‫אין צורך להסביר עד כמה חשובה התקשורת‬ ‫המילולית בין בני אדם בכלל ובין הרופא והחולה‬ ‫בפרט‪ ,‬כדי שיבינו זה את זה וימצאו פתרון ביחד‪.‬‬ ‫הבעיה היא שהשפה ביניהם היא שפה מאד מיוחדת –‬ ‫תערובת של עברית ומונחים לועזיים רבים‬ ‫(שלרופאים היא הא'‪-‬ב' הבסיסי) ועיוותים משונים‬ ‫בקריאת שמות התרופות ומושגים רפואיים בכלל‪ .‬כל‬ ‫זה גורם לפעמים לשיבושים מעניינים ומשעשעים‬ ‫(ולעיתים גם מסוכנים‪)...‬‬ ‫מבוא ללוקליזציה‬ ‫ליאת נוי‬ ‫מה זה לוקליזציה? מה ההבדל בין תרגום‬ ‫ללוקליזציה? הרצאה זו מיועדת לענות על השאלות‬ ‫הבסיסיות האלו‪ ,‬ולהסביר מונחים כמו ‪,TM ,CAT‬‬ ‫‪ ,LSP ,MT‬גלובליזציה ואינטרנציונליזציה‪ .‬מהו‬ ‫תפקיד המתרגם בפרויקט לוקליזציה‪ ,‬מיהם‬ ‫הגורמים המעורבים בפרויקט מסוג זה‪ ,‬וכיצד תורם‬ ‫כל אחד מהם לתוצר הסופי‪ .‬כדי להתאים מוצר או‬ ‫שירות מסוים לקהל היעד צריך להכיר מצד אחד את‬ ‫המוצר ומצד שני את קהל היעד‪ .‬בתהליך זה נדרשות‬ ‫יכולות מגוונות‪ :‬תפיסה מערכתית‪ ,‬הכרה של עולם‬ ‫התוכן ושל המונחים המקצועיים וכמובן של שפת‬ ‫היעד‪.‬כיום עומדים לרשותנו כלים רבים‪ ,‬שמשפיעים‬ ‫על צורת העבודה שלנו‪ .‬האם תפקיד המתרגם משתנה‬ ‫עם השימוש בכלים אלו?‬ ‫תנסו! מקסימום זה יצליח!‬ ‫ליאת פישל‬ ‫סדנא זו נוגעת במיקוד בעשייה נחושה ועקבית שאינה‬ ‫מותנית בתוצאות על מנת לייצר מוכנות לשינוי‬ ‫ופריצת גבולות אישית‪/‬מקצועיות‪.‬‬ ‫לאורך הסדנא‪ ,‬אנו "נוגעים" בחוויית הכישלון‪,‬‬ ‫התסכול והפחד של האדם בלשמוע "לא"‪ ,‬ומכאן‬ ‫כיצד אתם יכולים להניע את עצמכם לעשייה‬ ‫מחודשת ברגעים אלו וכיצד ליצור את סטטיסטיקת‬ ‫ההצלחה האישית שלכם‪.‬‬ ‫זוהי סדנא אינטראקטיבית‪ ,‬שבה אתם תשתתפו‬ ‫באופן פעיל‪ ,‬תגיעו לתובנות ותיקחו אתכם כלים‬ ‫אמתיים שיבטיחו צמיחה‪.‬‬ ‫על אודות ‪ – Paymo‬תוכנה למעקב פרויקטים‬ ‫ותועלתה למתרגמים‬ ‫לינדה יחיאל‬ ‫איך תעקבו אחר הזמן שאתם משקיעים בפרויקטים‬ ‫שלכם? באמצעות טיימר בטלפון הנייד? באמצעות‬ ‫שעון חול? אולי אתם רושמים את השעות על פיסת‬ ‫נייר? האם אתם משתמשים באקסל כדי לארגן את‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫השתמשתי בכל השיטות הללו עד שגיליתי את‬ ‫‪ !Paymo.biz‬זוהי תוכנה ידידותית ביותר שעוקבת‬ ‫בקלות אחרי כל הפרויקטים שלכם‪ .‬הכל נשמר בענן‪,‬‬ ‫אבל יש גם אפליקציות שולחניות (כשאין לכם‬ ‫אינטרנט) ואפליקציות לטלפון הנייד (כשאתם‬ ‫רחוקים מהמחשב)‪ .‬תוכלו לעקוב אחרי הלקוחות‪,‬‬ ‫הפרויקטים והמשימות – אפילו כמה זמן אתם‬ ‫מבלים בשאיבת אבק! קבלו במייל תזכורות על‬ ‫אודות מועדי הגשה מתקרבים‪ .‬תוכלו גם להפיק‬ ‫בפשטות ובקלות דוח עם סיכום השעות‪ .‬התוכנה‬ ‫הבסיסית מחולקת בחינם והיא מושלמת לצרכיהם‬ ‫של פרילנסים עצמאיים‪ .‬אדגים את ההגדרות‬ ‫והפונקציות הבסיסיות‪ ,‬אף אצביע על התוספים‬ ‫הנמכרים בתשלום‪.‬‬ ‫דוחות התוכנה הבסיסית מחולקת בחינם והיא‬ ‫מושלמת לצרכיהם של פרילנסים עצמאיים‪ .‬אני‬ ‫אדגים את ההגדרות והפונקציות הבסיסיות‪ ,‬אף‬ ‫אצביע על התוספים הנמכרים בתשלום‪.‬‬ ‫במידה והזמן יאפשר זאת‪ ,‬אתן גם הדגמה קצרה של‬ ‫תוכנת התרגום החינמית ‪ִ,Memosource‬ואדגים‬ ‫כיצד ניתן לעיתים לחסוך באמצעותה זמן גם אם‬ ‫אינכם מתמחים בתרגומים טכניים‪.‬‬ ‫מתורגמנות רפואית‪ :‬הצצה למקצוע מתפתח‬ ‫ד"ר מיכל שוסטר (מנחה)‬ ‫מתורגמנות רפואית מתייחסת לתיווך הלשוני בין‬ ‫מטפלים לבין מטופלים ומשפחותיהם במסגרת‬ ‫ארגוני בריאות‪ .‬בפאנל יוצגו תהליך ההתמקצעות‬ ‫שעובר העיסוק‪ ,‬והיבטים שונים במקצוע‪ :‬את‬ ‫העשייה המקצועית והאתגרים יציגו מתורגמנים‬ ‫משני ארגונים‪ :‬מוראד עליאן ‪ -‬מתורגמן‪-‬בית‬ ‫לערבית‪,‬העובד בבית החולים הדסה עין כרם;‬ ‫וָאצ'מלש (רותי) טסמה ‪ -‬מתורגמנית באמצעות‬ ‫הטלפון לשפה האמהרית‪ ,‬מעמותת "טנא בריאות"‪.‬‬ ‫ד"ר יעל שלזינגר תציג היבטים בעבודה עם מתורגמן‬ ‫מנקודת מבאו של המטפל‪ ,‬בייחוד בהקשר‬ ‫הפסיכולוגי‪ ,‬וד"ר מיכל שוסטר תתמקד בתהליכי‬ ‫התמקצעות‪ ,‬בכלל זה הכשרה וקביעת סטנדרטים‬ ‫להתנהגות מקצועית נכונה של מתורגמנים רפואיים‪.‬‬ ‫הפאנל מוקדש לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר‪,‬‬ ‫מתורגמנית‪ ,‬מתרגמת‪ ,‬חוקרת ומרצה משכמה‬ ‫ומעלה‪ ,‬אשר פעלה ללא לאות לשיפור ההנגשה‬ ‫לשירותי בריאות עבור מיעוטים לשוניים ותרבותיים‪.‬‬ ‫דוחות כספיים פשוטים – חברות פרטיות‪.‬‬ ‫מישל נורמן רו"ח‬ ‫ההרצאה תדון במונחים ובמושגים שבהם משתמשים‬ ‫בהכנת דוחות כספיים‪ ,‬בתקנים חשבונאים‪ ,‬בגילויי‬ ‫דעת‪ ,‬ובכללי החשבונאות המקובלים‪ .‬נדגים תרגום‬ ‫של דוח כספי פשוט ונבחן את המבנה והמינוחים ב‬ ‫דוח המבקרים‪ ,‬ב דוחות ובביאורים ל דוחות‬ ‫הכספיים‪.‬‬ ‫דוחות כספיים של חברות ציבוריות והתקנים‬ ‫הבינלאומיים‪.‬‬ ‫מישל נורמן רו"ח‬ ‫נמשיך מההרצאה הקודמת ונסתכל על דוחות‬ ‫כספיים‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬עבור חברה ציבורית‬ ‫גדולה‪ .‬נסתכל על הרקע – תקני החשבונאות והתקנים‬ ‫"החדשים" – ואז נעבוד על ה דוחות הכספיים ועל‬ ‫הביאורים הנלווים‪ ,‬במטרה לעבור על כמה שיותר‬ ‫מינוחים מקצועיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נבדוק איך עושים הגהה‬ ‫ל דוחות כספיים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מומלץ למשתתפים להיכנס לאתר של ‪,Magna‬‬ ‫להדפיס סט של דוחות כספיים ולהביא אותם‬ ‫להרצאה‪.‬‬ ‫תרגום כשיתוף פעולה ולא כתחרות‬ ‫מרטה סטלמשק‬ ‫הרצאה זו מציגה את הנחות היסוד העיקריות‬ ‫והיתרונות שניתן להפיק מגישה של שיתוף פעולה‬ ‫למקצוע התרגום‪ .‬המרצה תתאר את ההבדלים בין‬ ‫גישה של שיתוף פעולה לגישה תחרותית ותדון‬ ‫בתהליך הכרוך במעבר מתחרות לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫המרצה תבחן דרכים ספציפיות לשיתוף פעולה בין‬ ‫מתרגמים ותדגים כיצד ביכולתם של מתרגמים‬ ‫המשתפים ביניהם פעולה להועיל לכלל העוסקים‬ ‫במקצוע התרגום‪ .‬ההרצאה גם תנתח את היתרונות‬ ‫של שיתוף פעולה עם מומחים בתחומים מקצועיים‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון שיווק או עיצוב גרפי‪ .‬לבסוף‪ ,‬תתייחס‬ ‫המרצה גם לנושא של הקמת שותפויות וצוותים של‬ ‫מתרגמים‪.‬‬ ‫ההרצאה מהווה מבוא מקיף לתפיסה של מקצוע‬ ‫התרגום מנקודת מבט של שיתוף פעולה‪ ,‬והיא עשויה‬ ‫לכן לעניין את כל המתרגמים השוקלים לשלב גישה‬ ‫כזו באופן בו הם מנהלים את עסקיהם‪.‬‬ ‫שיווק מומחים‪ :‬כיצד למצב את עצמכם‬ ‫כמומחים?‬ ‫מרטה סטלמשק‬ ‫סדנא זו תבחן את הרעיון של שיווק מומחים‪ ,‬כלומר‬ ‫מיצובכם כמומחים בתחום מסוים‪ ,‬בין אם מדובר‬ ‫בתרגום משפטי‪ ,‬רפואי או פיננסי‪ .‬נדון בשאלה מדוע‬ ‫המיצוב שלנו כמומחים מושך את הלקוחות שלנו‪.‬‬ ‫החלק השני יתמקד בשרטוט וניתוח של עקרונות‬ ‫שיווק כלליים הקשורים למיצוב מומחים‪ .‬לאחר מכן‬ ‫נדון בכלי שיווק מומחים שמטרתם לשפר את שיתוף‬ ‫הפעולה עם סוכנויות תרגום‪ .‬חלקה האחרון של‬ ‫הסדנה יוקדש לשיווק מומחים המכוון לשיפור מיצוב‬ ‫המומחים מול לקוחות ישירים‪ ,‬כולל דרכים להשיג‬ ‫לקוחות בתחומי התמחות ספציפיים המשלמים‬ ‫מחירים גבוהים יותר עבור תרגומים‪.‬‬ ‫הסדנה גם תציג כלי שיווקי שניתן ליישם באופן‬ ‫מיידי‪ ,‬כולל שיפורים בעלוני פרסום‪ ,‬אתרי אינטרנט‪,‬‬ ‫אסטרטגיות שיווק לשנת ‪ ,0814‬השימוש במדיה‬ ‫חברתית או התאמה מיוחדת של קורות חיים‪ .‬סדנה‬ ‫זו מיועדת למתרגמים השוקלים להתמחות בתחומי‬ ‫תרגום ספציפיים או שהיו רוצים לגלות ולחקור נישה‬ ‫בשוק‪.‬‬ ‫מתרגמים‪ ,‬טכנולוגיה והשוק‬ ‫משה דביר‬ ‫נבדוק איך המתרגם יכול למצוא את מקומו בשוק‬ ‫הנוכחי ובכלכלה המקרטעת – סקירה קצרה של‬ ‫השוק; איך ואיזה טכנולוגיה דרושה כדי למנף את‬ ‫המתרגם קדימה וכיצד יתגבר המתרגם על פחד מפני‬ ‫מחשוב ומפני השינויים הבאים עלינו‪.‬‬ ‫סדנת ממוקיו (‪ )memoQ‬למתחילים‬ ‫משה דביר‬ ‫סדנה עבור משתמשים חדשים בתוכנות עזר לתרגום‬ ‫(‪ – )CAT‬עקרונות בסיסיים של ‪ ,CAT‬הקמת‬ ‫פרויקט תרגום ב‪-‬ממוקיו (‪ ;)MQ‬הרצת פרויקט קטן;‬ ‫תרגום פורמטים שונים; סוגים השונים של מסמכים‬ ‫שממוקיו יכולה לעבד‪.‬‬ ‫סדנה למשתמשים מנוסים ב‪-‬ממוקיו (‪)MQ‬‬ ‫משה דביר‬ ‫לבעלי ניסיון בעבודה עם ממוקיו (‪ )MQ‬תציע הסדנה‬ ‫מינוף ושילוב של האינטרנט ותרגום מכונה בתוך‬ ‫‪ ;MQ‬שימוש בתכונות מתקדמות; הצגת התכונות‬ ‫החדישות בגרסה האחרונה כדי לייעל את העבודה‬ ‫ולהרחיב את עבודתכם כמתרגמים‪.‬‬ ‫יש להם קול משלהם? מתורגמנים מקצועיים‬ ‫מגיבים על דמותם הספרותית‬ ‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי‬ ‫מאז "מות המחבר"‪ ,‬כבר זכה המתרגם למעמד שווה‬ ‫ערך לזה של המחבר בשיח הפוסט קולוניאלי והפוסט‬ ‫סטרוקטוראלי (בארת'‪ ,‬בורחס‪ ,‬דרידה‪ ,‬קריסטבה)‪,‬‬ ‫ומעניין לפיכך לראות איך מוצגים בספרות אותם‬ ‫גיבורים (המתרגמים) שזה עתה פרצו לקדמת הבמה‪.‬‬ ‫בהרצאתי אתמקד בדמות המתורגמנים בסיפורת מן‬ ‫המאה ה‪ ,21-‬שבה הם מוצגים כ"תוכים" נטולי קול‬ ‫משלהם‪ ,‬חצויים בנאמנותם‪ ,‬שבויים בדילמה הפוסט‪-‬‬ ‫קולוניאלית של ההיברידי נטול הזהות הברורה‪.‬‬ ‫הסיפורת מתארת אותם כחסרי סיפוק וכמי‬ ‫שנוטשים את עיסוקם כמתורגמנים בסוף הסיפור‪.‬‬ ‫מה אומרים על דימוי זה מתורגמנים אמיתיים?‬ ‫קראתי את תגובותיהם בבלוגים ובמאמרי ביקורת‪,‬‬ ‫והם אינם שבעי רצון מן התדמית הספרותית שלהם‪.‬‬ ‫אנסה לעמוד על מכלול הקולות הסותרים האלה‬ ‫ולהסביר במידת האפשר את התופעה‪.‬‬ ‫תרגום מחזות לערבית‬ ‫עבד אלרחמן נאטור‬ ‫ההרצאה עוסקת בתרגום מחזות‪ .‬בין הנושאים‬ ‫שידונו‪ :‬שליטתו של המתרגם בטקסט מול הבמאי‬ ‫והשחקנים‪ ,‬נאמנות למקור‪ ,‬המסע שעובר הטקסט‬ ‫המתורגם ופגיעות הטקסט‪.‬‬ ‫המתרגם כבלש – ציטוט מתוך מקורות קיימים‬ ‫ענבל שגיב נקדימון‬ ‫במהלך עבודת התרגום אנחנו נדרשים לפעמים לצטט‬ ‫מתוך מקורות קודמים – טקסט שנכתב במקור בשפה‬ ‫שאליה מתרגמים או תרגום קודם אליה‪ .‬הציטוט‬ ‫יכול להופיע עם מראה מקום מדויק בהערת שוליים‪,‬‬ ‫או באמירת אגב מפי דמות בסיפור‪ ,‬שעלולה אפילו‬ ‫לשבש אותו‪ .‬אנחנו המתרגמים צריכים לזהות‬ ‫שמדובר בציטוט מתוך טקסט אחר‪ ,‬לאתר את מקורו‬ ‫ובהמשך למצוא את המקור או התרגום הקודם בשפת‬ ‫היעד ואת הקטע הרלוונטי מתוכו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בהרצאה נראה דוגמאות לאופן שבו כותבים שונים‬ ‫משתמשים בציטוטים בטקסטים שלהם‪ .‬נלמד מתי‬ ‫לחשוד שיש לפנינו ציטוט ואיך לאתר את מקורו‪.‬‬ ‫נראה איך מוצאים את המקור או את התרגום הקודם‬ ‫בשפת היעד כדי לצטט ממנו‪ .‬ונבין גם שלפעמים‬ ‫צריך‪ ,‬בסופו של כל התהליך הזה‪ ,‬לוותר על‬ ‫החיפושים ולתרגם את הכול בעצמנו‪.‬‬ ‫בין עריכה תרגום וכתיבה‬ ‫פביאן ברגמן‬ ‫מתרגם חייב להעביר במדויק (ובאלגנטיות) את חווית‬ ‫טקסט המקור וליצור מקבילה בשפה אחרת‪.‬‬ ‫עורך לוקח טקסט ומשפר את איכותו‪ .‬אך עליו‬ ‫להיצמד ככל האפשר למה שהכותב כתב‪.‬‬ ‫מחבר כותב איך שבא לו‪.‬‬ ‫בחוויה של כתיבה בשיתוף‪ ,‬או כתיבה זוגית – תרתי‬ ‫משמע במקרה שלי – יש גם מזה וגם מזה‪.‬‬ ‫כתבתי עם חיים שירן ספר‪Le rocher d'origine ,‬‬ ‫("צור מחצבתו")‪ ,‬שמגולל את סיפורו‪.‬‬ ‫רעיון הכתיבה התחיל ללבוש צורה כשהוא הביא לי‬ ‫מתווה של טקסט של כמה עמודים על עבודת נעורים‬ ‫אצל בעל עסק ערבי‪ .‬קראתי‪ ,‬התחלתי לערוך‪ ,‬והיו‬ ‫בינינו חילופי פינג פונג‪ .‬שאלתי שאלות‪ ,‬הוא ענה‪,‬‬ ‫ביקשתי הבהרות והוא הוסיף פרטים‪ ,‬ואני ערכתי‪,‬‬ ‫התמקדתי בסגנון‪ ,‬בסדר הבאת הדברים‪ ,‬השמטתי‬ ‫קטעים שלא הלמו את אופי הספר והרחבתי את הדיון‬ ‫בנושאים ראויים‪.‬‬ ‫פעמים הבסיס היה טקסט שכלל בעיקר עובדות‪,‬‬ ‫ופעמים שותפי לכתיבה סיפר לי בעל פה סיטואציה‬ ‫וקיבלתי הוראות של במאי כיצד לתאר אותה‪ .‬היו לי‬ ‫שאלות על העובדות‪ ,‬על הכרונולוגיה‪ ,‬על המקומות‬ ‫ובעיקר על מה שלא נאמר‪ ,‬על ניואנסים ורגשות‪.‬‬ ‫חשתי כי אני מתרגמת מחשבות או שמוטל עלי לנחש‬ ‫יותר מאשר לשכתב ואף להמציא מחדש זכרונות‬ ‫אבודים‪.‬‬ ‫לשם כך נדרשתי לגייס כישורי כתיבה‪ ,‬נסיוני בחקירה‬ ‫היסטורית‪ ,‬ו‪ last but not least-‬הכרות עם בעל‬ ‫הסיפור היום כדי לדלות ולהשלים מה שהוא היה‬ ‫פעם‪ .‬כל זה יחד עם ראייה משוחררת שנותנת מרחק‬ ‫הזמן‪ ,‬ובכל זאת לא כתיבה חופשית היות שהייתה‬ ‫טעונה אישור מתמיד של בעל הסיפור‪.‬‬ ‫‪SDL Trados‬‬ ‫פול פילקין‬ ‫'תראו מי מדבר'‪ ...‬כמובן שאיני מתכוון לסרטם‬ ‫המפורסם של ג'ון טרבולטה וקירסטי אלי משנת‬ ‫‪ .1181‬אני מתכוון לדרך בה פלטפורמת טכנולוגיית‬ ‫השפה של ‪ SDL Trados Studio 2014‬התפתחה‬ ‫לכדי מוצר שמסוגל לדבר עם כל דבר ומאפשר רמה‬ ‫של אינטגרציה שאין לה אח ורע בין פלטפורמות‬ ‫התרגום המסחריות המוצעות כיום בשוק‪ .‬הרצאה זו‬ ‫תציג בפניכם את האפשרויות של התוכנה וכיצד‬ ‫תוכלו להפיק ממנה תועלת בדרכים שלא התאפשרו‬ ‫בעבר‪.‬‬ ‫עריכה אחרי ביצוע תרגום מכאני – נקודת מפנה‬ ‫למתרגמים?‬ ‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן‬ ‫"פוסט‪-‬אדיטינג"‪ .‬הכוונה היא להגדיל את נפחי‬ ‫הביצוע של תרגומים על מנת להתמודד עם הביקושים‬ ‫הגדלים‪.‬‬ ‫פוסט‪-‬אדיטינג הוא תהליך של תיקון הפלט של תרגום‬ ‫מכאני בהתאם לקריטריונים מסוימים של איכות‪.‬‬ ‫העורך העוסק בפוסט‪-‬אדיטינג מתבקש לעבור על‬ ‫התוצר המכאני כדי להבטיח שאיכותו תתאים גם‬ ‫לסטנדרטים אנושיים‪.‬‬ ‫אדון בבעיות ובאתגרים המיוחדים להתמחות חדשה‬ ‫זו ואנסה לבחון באיזו מידה מציע התחום של‬ ‫"פוסט‪-‬אדיטינג" הזדמנויות חדשות למתרגמים‪.‬‬ ‫מבוא כללי לשפת המשפט‪ :‬דיוק וצמצום לעומת‬ ‫עמימות והרחבה‬ ‫פרנק מאיירס‬ ‫ההרצאה תעסוק במבוא כללי לשפה המשפטית והיא‬ ‫פונה לקהל הרחב‪ .‬משפטים ארוכים‪ -‬מדוע? מדוע‬ ‫השפה המשפטית בכלל והאנגלית המשפטית בפרט‬ ‫לובשות את צורתן הנוכחית? משמעות מילים בהקשר‬ ‫המשפטי‪ .‬הסבר קצר על ההיסטוריה של השפה‬ ‫המשפטית ומקורותיה‪.‬‬ ‫חוזים משפטיים – יסודות למתרגמים‬ ‫פרנק מאיירס‬ ‫ההרצאה הינה הרצאה מעשית במטרה להקנות כלים‬ ‫שימושיים ליישום‪ .‬בכוונתי להזמין את המשתתפים‬ ‫לסקירה משותפת של החוזה המשפטי‪ .‬נבחן את מבנה‬ ‫החוזה ונתמקד בשפה ובמונחים שנעשה בהם שימוש‬ ‫בחוזים משפטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם הזמן יאפשר זאת נבחן‬ ‫כתבי טענות‪.‬‬ ‫מה אכפת לי מהצרות של מיי וולאנד?‬ ‫רחל הלוי ועידית שורר‬ ‫מה לאדם מן היישוב בימינו‪ ,‬בחברה ובתרבות שבה‬ ‫אנו חיים‪ ,‬ולצרות של מיי וולאנד מ"עידן התמימות"‬ ‫של אדית וורטון? מהו סוד הקסם של גיבוריה של‬ ‫אדית וורטון‪ ,‬החגים במעגלי חברה‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫קונפליקטים בין‪-‬מעמדיים ומוסכמות של סוף המאה‬ ‫התשע‪-‬עשרה וראשית המאה העשרים בניו יורק?‬ ‫נעסוק בשאלה אם לאור הרלוונטיות של יצירותיה של‬ ‫וורטון רצוי‪/‬צריך לתווך בתרגום עדכני בין הקורא בן‬ ‫זמננו לבין הסגנון‪ ,‬הלשון והמושגים וחומרי‬ ‫המציאות של הספר התקופתי‪ .‬בהרצאה ישולב‬ ‫דיאלוג חי‪ ,‬על סמך דוגמאות עבודה מהטקסט‪ ,‬בין‬ ‫עידית שורר המתרגמת‪-‬מחדש של "עידן התמימות"‬ ‫ו"בית השמחה"‪ ,‬לבין רחל הלוי‪ ,‬עורכת התרגומים‪.‬‬ ‫אוטוביוגרפיות כמקור מידע על התרגום בארץ‬ ‫ישראל העות'מנית והמנדטורית‬ ‫פרופ' רחל ויסברוד‬ ‫לעומת התרגום הספרותי‪ ,‬הזוכה לתיעוד ולשימור‬ ‫(למשל‪ ,‬בבית הספרים הלאומי) ונהנה לאורך זמן‬ ‫מ"חיי מדף"‪ ,‬התרגום בכמה תחומים אחרים נוטה‬ ‫להיעלם וקשה לשחזר את ההיסטוריה שלו ממרחק‬ ‫הזמן‪ .‬לכן יש חשיבות רבה לאוטוביוגרפיות כמקור‬ ‫מידע על התרגום בימים עברו – בין אם המחברים הם‬ ‫מתרגמים בפועל או שהתרגום היה משולב בעבודתם‪.‬‬ ‫התפתחות תחום התרגומים המכאניים הולידה‬ ‫פעילות חדשה‪ :‬עריכה אחרי ביצוע תרגום מכאני או‬ ‫‪6‬‬ ‫ההרצאה הנוכחית תיוחד לתרגום בשני תחומים –‬ ‫המשפטי והקולנועי‪ .‬מקור המידע הוא אוטוביוגרפיות‬ ‫של עורכי דין ושופטים (גד פרומקין‪ ,‬שניאור זלמן‬ ‫חשין)‪ ,‬שדיווחו על עבודתם של מתרגמים בבית‬ ‫המשפט העות'מני והמנדטורי; ושל מתרגמים‬ ‫לקולנוע (יעקב דוידון וירושלים סגל)‪ ,‬שתרגמו סרטי‬ ‫קולנוע בתקופת המנדט‪.‬‬ ‫הספר הדיגיטלי‪ :‬אופק חדש למתרגמים?‬ ‫שירלי פינצי לב‬ ‫הספר הדיגיטלי‪ ,‬הצלחה מסחררת בעולם‪ ,‬התמהמה‬ ‫לעלות ארצה‪ .‬אולם בעת האחרונה נדמה שהוא צובר‬ ‫תאוצה גם בקרב קוראי העברית ומתרבים הספרים‬ ‫הדיגיטליים בעברית‪ .‬הפקת ספר דיגיטלי פשוטה‬ ‫וזולה בהרבה מהפקת ספר נייר‪ ,‬אך גם פותחת פתח‬ ‫להצפה והורדת רף האיכות‪ .‬מתרגמי ספרות פועלים‬ ‫לרוב תחת חסות הוצאות הספרים‪ :‬ללא סיכונים‬ ‫ובתשלום נמוך‪ .‬תרגום דיגיטלי עצמאי יכול להציע‬ ‫למתרגמים תמלוגים גבוהים‪ ,‬חופש בבחירת‬ ‫החומרים‪ ,‬והשקעה ראשונית נמוכה (יחסית לספר‬ ‫נייר)‪.‬‬ ‫ההרצאה דנה בהיבטים המעשיים והעקרוניים של‬ ‫הספר הדיגיטלי מנקודת ראותו של המתרגם‪.‬‬ ‫תחילה מהו הספר הדיגיטלי‪ :‬רקע טכני‪ ,‬תפוצה‬ ‫בעולם‪ ,‬תחזיות‪ ,‬וכו'‪ .‬לאחר מכן יפורט תהליך‬ ‫ההפקה וההפצה של ספר דיגיטלי מתורגם‪ ,‬כולל‬ ‫ניסיון במיזם חדשני של שיתוף פעולה בין מתרגמת‬ ‫והוצאת ספרים דיגיטלית‪ .‬ההוצאה אחראית על‬ ‫העריכה‪ ,‬ההפקה‪ ,‬השיווק והפרסום של הספר‪,‬‬ ‫וההכנסות מתחלקות בינה לבין המתרגמת‪.‬‬ ‫מהי ספרות ישראלית בת זמננו?‬ ‫שמעון אדף‬ ‫השאלות העקרוניות שנשאלו עם כינונה של הספרות‬ ‫העברית המודרנית באשר לאופיה ותפקידה הפכו‬ ‫ברבות השנים להנחות יסוד מובלעות שלה‪ .‬אבל‬ ‫הספרות שנכתבת בעשור ומחצה האחרונים בישראל‬ ‫מאתגרת את הנחות היסוד הללו‪ ,‬לעתים בבלי דעת‪,‬‬ ‫ופותחת פתח לשאלתן מחדש‪ ,‬או לפחות לבחינת‬ ‫היחסים של הכתיבה בימינו עם השאלות המצויה‬ ‫בבסיסה‪ .‬ההרצאה תעקוב אחר המהלך הזה ותתמקד‬ ‫בשאלות שעל סופרים ישראליים בני ימינו לשאול את‬ ‫עצמם ‪ -‬לפני הכתיבה ובמהלכה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ביוגרפיות‬ ‫אבן פלנברג‬ ‫אבן פלנברג הוא מחברם של הרומנים ‪Light Fell‬‬ ‫(הוצאת ‪ ,)Soho‬ו‪When we Danced on Water-‬‬ ‫(הוצאת ‪ – )HarperCollins‬ומתרגם של כמה וכמה‬ ‫ספרים‪ ,‬ביניהם ספרו של רון לשם "אם יש גן עדן"‪,‬‬ ‫ספריו של אלון חילו "ִמות הנזיר" ו"אחוזת דג'אני"‪,‬‬ ‫ספרו של יאיר לפיד "זיכרונות אחרי מותי"‪ ,‬ספריו‬ ‫של מאיר שלו "הדבר היה ככה" ו"יונה ונער"‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך תירגם אבן לטלוויזיה (אדיר מילר) לתיאטרון‬ ‫(גלעד עברון‪ ,‬ליאור נבוק) ולקולנוע (שבי גביזון)‪.‬‬ ‫אבן זכה בפרסים והיה מועמד לפרסים‪ ,‬כולל פרס‬ ‫הספרות התאחדות הספריות האמריקנית‪ ,‬פרס‬ ‫התרגום של ‪ PEN‬ופרס ‪TLS Risa Domb/Porjes‬‬ ‫לתרגום ספרות עברית‪ .‬פלנברג מלמד קורס באמנות‬ ‫התרגום הספרותי באוניברסיטת בר אילן והוא מדריך‬ ‫לכתיבה יצירתית באוניברסיטת העיר הונג קונג‪.‬‬ ‫היא תרגמה עשרות מדריכי טיולים‪ ,‬וכמעט מאה‬ ‫ספרים‪ ,‬בהם גם העולם הוא שטוח מאת תומס‬ ‫פרידמן‪ ,‬העולם המוכר מאת אדוארד פ‪ .‬ג'ונס‪ ,‬ים של‬ ‫פרגים מאת אמיטב גוש‪ ,‬תרגום חדש של כמעיין‬ ‫המתגבר מאת איין ראנד והמיעוט הנבחר מאת צבי‬ ‫אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני‪.‬‬ ‫איתן בולוקן‬ ‫איתן בולוקן מלמד פילוסופיה בודהיסטית וזן‬ ‫בודהיזם באוניברסיטת ת"א‪ ,‬ומשלים מחקר‬ ‫לדוקטורט על מחשבת הזן בו התחיל באוניברסיטת‬ ‫קומאזווה שבטוקיו‪ .‬אסופת תרגומיו לשירתם של‬ ‫הנזירים היפנים דוגן וריוקאן ראתה אור בשנת ‪0881‬‬ ‫בהוצאת "קשב לשירה"‪ .‬בימים אלה איתן עובד על‬ ‫סדרה של תרגומים לעברית מתוך כתבי זן קלאסיים‬ ‫של המאה ה‪ ,18-‬וכן על אסופת תרגומי שירת הייקו‬ ‫מודרנית‪.‬‬ ‫אליעזר נובודבורסקי‬ ‫אורי ברוק‬ ‫אורי ברוק הוא יועץ ‪ ,IT‬מפתח תוכנה ומתרגם‬ ‫עברית<‪>-‬אנגלית‪ .‬הוא פיתח וממשיך לתחזק את‬ ‫אתר פרוייקט ‪Translation Israel‬‬ ‫‪ .http://translation.org.il‬הוא הרצה בעבר בכנסים‬ ‫של אגודת המתרגמים במגוון נושאים‪ .‬כמו כן הוא‬ ‫פעיל בקהילת הקוד הפתוח‪ .‬מתרגם בתחומים‪ :‬טכני‪,‬‬ ‫מדעי‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוסיקה‪.‬‬ ‫איב הכט‬ ‫איב הכט היא מתרגמת פרילנס מגרמנית‪ ,‬צרפתית‬ ‫ועברית לאנגלית‪ .‬היא מתמחה בתרגומים משפטיים‬ ‫ומסחריים‪ .‬מאז שנת ‪ 1111‬היא גם מתרגלת בתוכנית‬ ‫לימודי התרגום של ‪ ,NYU‬שהרכיב הגרמני שלה נגיש‬ ‫באמצעות האינטרנט‪ .‬ב"גלגול קודם" התגוררה איב‬ ‫בישראל בשנים ‪.1180-88‬‬ ‫איגור וסלר‬ ‫איגור היה עמית מחקר בכיר במכון האוקראיני‬ ‫למידע טכני ומדעי (קייב‪ ,‬אוקראינה‪)1198-1181 ,‬‬ ‫ומנהל ייצור ופיתוח מוצר במכון האמריקאי למדעי‬ ‫חלל ותעופה (ניו יורק‪ .)1118-0888 ,‬מאז ‪ 1191‬הוא‬ ‫עובד כמתרגם ומתורגמן עצמאי לרוסית ואוקראינית‪.‬‬ ‫הוא מתמחה בתחומים כגון נפט וגז‪ ,‬הנדסה גרעינית‪,‬‬ ‫הנדסת חלל וטכנולוגיית טילים‪ ,‬בנקאות בינלאומית‬ ‫ומימון פרוייקטים ומשפט‪ .‬איגור מורשה על ידי‬ ‫‪ ATA‬לתרגום אנגלית‪/‬רוסית ועל ידי ‪Berlitz‬‬ ‫כמתורגמן אנגלית‪/‬אוקראינית בתחום המשפט‪ .‬חבר‬ ‫ב ‪.AIAA ,ITA ,АТА‬‬ ‫אינגה מיכאלי‬ ‫אינגה מיכאלי היא מתרגמת ועורכת‪ ,‬מרצה‪ ,‬בלוגרית‪,‬‬ ‫כותבת תוכן וקופי‪ ,‬המתמחה בתיירות‪ ,‬בשיווק ובכל‬ ‫מה שיצירתי‪ .‬היא כיהנה בעבר כיו"ר את"י והיא‬ ‫חברה גם המתרגמים האמריקנית‪ .‬היא מלמדת‬ ‫תרגום ספרותי ותרגום יצירתי לא‪-‬ספרותי בבית ברל‪.‬‬ ‫אליעזר הוסמך כמתרגם אנגלית > ספרדית על ידי ה‪-‬‬ ‫‪ ,ATA‬והוא עוסק בתרגום מאז שנת ‪( 1198‬במשרה‬ ‫מלאה מאז ‪ .)1181‬תחומי ההתמחות העיקריים שלו‬ ‫הם תרגומים טכניים‪ ,‬מתורגמנות ולוקליזציה‬ ‫בתחומים כמו בטחון‪ ,‬צבא‪ ,‬תקשורת ולוגיסטיקה‪.‬‬ ‫אלן קליימן‬ ‫בליתי כמעט ארבעים שנה בשיווק וניהול‪ ,‬הן‬ ‫בבריטניה‪ ,‬הן בישראל‪ ,‬בעיקר בהייטק‪ .‬הקריירה‬ ‫השניה שלי היא תרגום‪ ,‬ובתחום זה ניסיתי למנף את‬ ‫הנסיון המסחרי שלי‪.‬‬ ‫למדתי באוניברסיטאות בארה"ב ובבריטניה וסיימתי‬ ‫לימודי תרגום בבית ברל‪.‬‬ ‫כיהנתי כסגן יושב הראשון של אגודת המתרגמים‬ ‫בישראל במשך ‪ 8‬שנים‪ ,‬וכחבר בוועדת הביקורת של‬ ‫האגודה במשך ‪ 4‬שנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הייתי המארגן של ‪1‬‬ ‫מבין ‪ 1‬הכנסים השנתיים האחרונים של האגודה‪.‬‬ ‫אני מתרגם מצרפתית ועברית לאנגלית‪ ,‬ומחוץ‬ ‫לחומרים פיננסיים ומסחריים תרגמתי מספר ספרי‬ ‫פילוסופיה והסטוריה‪ .‬אני מנהל קבוצות של‬ ‫מתרגמים פיננסיים במסגרת פרויקטים מורכבים של‬ ‫תרגום דוחות כספיים‪.‬‬ ‫פרופ' אניטה שפירא‬ ‫אניטה שפירא היא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת‬ ‫תל אביב וראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש‬ ‫חיים וייצמן‪ .‬לפני כן כיהנה כדיקן הפקולטה למדעי‬ ‫הרוח וכראש מרכז רבין‪ .‬היא מתמחה בהיסטוריה‬ ‫היהודית המודרנית ובת זמננו‪ ,‬עם דגש מיוחד על‬ ‫היסטוריה חברתית ותרבותית ועל שאלות של זהות‪.‬‬ ‫היא כתבה‪ ,‬ערכה והשתתפה בעריכה של ספרים‬ ‫ומאמרים רבים על ההיסטוריה של הציונות‪ ,‬של‬ ‫הקהילה היהודית בארץ ישראל ושל מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בין עבודותיה הידועות ביותר‪" :‬ברל‪ :‬ביוגרפיה של‬ ‫ברל כצנלסון"‪ ,‬שפורסם בארבע שפות‪"ִ,‬חרב היונה‪:‬‬ ‫הציונות והכוח‪ ,"1148-1881 ,‬שזכה בפרס הלאומי‬ ‫לספרים יהודיים בארה"ב‪ ,‬ו"יגאל אלון‪ :‬אביב חֶ לדו"‪,‬‬ ‫ביוגרפיה של יגאל אלון שעליה שכתה בפרס זלמן‬ ‫שז"ר לתולדות ישראל‪ .‬היא זכתה בפרס הרצל על‬ ‫מצויינות במחקר הציונות בשנת ‪ 0881‬והיתה כלת‬ ‫‪8‬‬ ‫פרס ישראל בהיסטוריה יהודית בשנת ‪ .0888‬ב‪0810-‬‬ ‫פרסמה את ספרה ‪ ,Israel: a history‬המתאר ומנתח‬ ‫את ההיסטוריה היהודית בין השנים ‪ 1880‬ו‪.0888-‬‬ ‫הספר זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים בארה"ב‪.‬‬ ‫כיום היא עובדת על ביוגרפיה של דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫של השואה‪ ,‬הרבנית אסתר פרשטיין‪" :‬ספרי‬ ‫הזיכרונות השכוחים‪ :‬תיאורים אישיים מרגשים של‬ ‫רבנים ששרדו את השואה (הוצאת ארטסקרול‪,‬‬ ‫‪ .)0811‬כשאין היא עסוקה בטיפול בששת ילדיה‪,‬‬ ‫נהנית ג'סיקה מקבוצות כושר גופני‪ ,‬נגינה בחליל‬ ‫בתזמורת קהילתית‪ ,‬הרבצת תורה בקהילה שלה‪,‬‬ ‫ואקטיביזם פוליטי בנתניה עירה‪.‬‬ ‫ברנדה אידשטיין‬ ‫ד"ר ברנדה אידשטיין היא מתרגמת ועורכת מנוסה‪.‬‬ ‫היא לימדה תרגום ועריכה במוסדות אקדמיים‬ ‫ומקצועיים שונים‪ .‬ברנדה ערכה ספר עבור ההוצאה‬ ‫‪ ,Klewer Scientific‬מאמרים מדעיים רבים‪ ,‬תזות‬ ‫ודיסרטציות‪ .‬ברנדה מתמחה בתחומי המשפט‬ ‫והיהדות‪ .‬ברנדה מלמדת כעת קורס כתיבה אקדמית‬ ‫המיועד לדוקטורנטים לכימיה באוניברסיטת בר‪-‬‬ ‫אילן‪.‬‬ ‫דלית בן‪-‬טובים‬ ‫דלית בן‪-‬טובים מחברת ארגו פור יו בע"מ‪ ,‬היא יועצת‬ ‫ארגונומית המתמחה בהתאמת סביבת העבודה‬ ‫לבריאות העובד‪ .‬דלית פרסמה כמה מאמרים‬ ‫בעיתונות ובמדיה האלקטרונית בנושא כאבים ונזקים‬ ‫בריאותיים הנגרמים כתוצאה מעבודה מול מסך‬ ‫המחשב‪ .‬חברת ארגו פור יו בע"מ היא חברה‬ ‫המתמחה בתחום הדרכות ארגונומיות לסביבה‬ ‫הממוחשבת‪ ,‬ביניהם חברת גוגל ישראל‪ .‬לפרטים‬ ‫נוספים אפשר לגלוש לאתר ‪www.ergo4u.co.i‬‬ ‫בתשבע קרן‪-‬לויזון‬ ‫ד"ר ז'אן‪ִ -‬גי ּבּוג'קי‬ ‫בת שבע קרן‪-‬לויזון‪ ,‬היא בעלת ‪ Ph.D‬בבלשנות‬ ‫אנגלית מאוניברסיטת בר אילן‪ .‬מלמדת במחלקה‬ ‫להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל ובמחלקה‬ ‫לאנגלית במכללת "אורות ישראל"‪.‬‬ ‫ד"ר ז'אן‪-‬גי ּבּו ֶג'קי הוא זוכה מלגת קילאם ופרופסור‬ ‫חבר לבלשנות ולתרגום באוניברסיטת וינדזור‬ ‫באונטריו שבקנדה‪ .‬הוא מחזיק בתואר דוקטור‬ ‫ללימודי צרפתית (עם התמחות בסוציולינגוויסטיקה‬ ‫של התרגום) מאוניברסיטת דלהאוזי בהליפאקס‬ ‫שבקנדה‪ .‬הוא הרצה בכנסים רבים וכתב כמה‬ ‫מאמרים (בצרפתית ובאנגלית) על תרגום‪.‬‬ ‫ג'ון די ריקו מתרגם מאז שנת ‪ 0881‬ומתמחה‬ ‫בתרגומים פיננסיים ושיווקיים מצרפתית לאנגלית‪.‬‬ ‫הוא חבר בהתאחדות המקצועית של מתרגמי צרפת‪,‬‬ ‫באגודת המתרגמים האמריקנית וברשת בעלי‬ ‫המקצוע המוסמכים (‪ )Certified Pro‬של ‪.Proz.Com‬‬ ‫ג'ון לימד יותר מ‪ 488-‬מתרגמים כיצד להשתמש‬ ‫בתוכנת ‪ .Wordfast‬בשנים ‪ ,0818-0811‬נסע ג'ון‬ ‫ברחבי העולם והכשיר יותר מ‪ 91-‬מתרגמים ב‪11-‬‬ ‫מדינות‪ ,‬כולל מתרגמים במשלחת האו"ם במזרח‬ ‫טימור‪ .‬הוא אף ייצג את ‪ Wordfast‬באירועים שונים‬ ‫של תעשיית התרגום‪ ,‬כולל כנסים של ‪,Proz.com‬‬ ‫‪,ALC ,IMTT Language and Technology ,ATA‬‬ ‫ו‪.GALA-‬‬ ‫חיים רון‬ ‫ג'ון די ריקו‬ ‫גילי בר‪-‬הלל‬ ‫גילי בר‪-‬הלל תרגמה יותר מ‪ 18-‬ספרים מאנגלית‬ ‫לעברית‪ ,‬בהם סדרת הארי פוטר ומהדורות מוערות‬ ‫של קלסיקות כגון "פיטר פן" ו"הקוסם מארץ עוץ"‪.‬‬ ‫בעבר עבדה כעורכת ספרי ילדים בהוצאת כתר‬ ‫ובהוצאת גרף‪ .‬לאחרונה ייסדה הוצאה משל עצמה‪,‬‬ ‫הוצאת עוץ‪.‬‬ ‫ג'סיקה רוטמן סטבון‬ ‫ג'סיקה רוטמן סטבון גדלה בקהילה אורתודוכסית‬ ‫חמה בסאן אנטוניו‪ ,‬טקסס‪ .‬יש לה תואר ראשון בדת‬ ‫השוואתית ולימודי מזרח אסיה מהארוורד קולג'‬ ‫ותואר שני במדעי הדתות מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫אחרי שעלתה ארצה בשנת ‪ ,1110‬עבדה כמתרגמת‬ ‫עברית‪-‬אנגלית במספר עסקים‪ .‬בשנת ‪ ,0881‬פתחה עם‬ ‫שירה לייבוביץ' שמיט עסק עצמאי לתרגום‪ ,‬המתמקד‬ ‫במדעי היהדות ובחומרים הקשורים לשואה‪ .‬הן‬ ‫תרגמו יחד את האוטוביוגרפיה של הרב ישראל מאיר‬ ‫לאו "ממעמקים"‪ ,‬וכרך בעריכתה של ההסטוריונית‬ ‫שירת בצה"ל בממר"ם מעל ‪ 1‬שנים‪ ,‬השתחרר בדרגת‬ ‫סגן‪ ,‬ואת שירות המילואים סיים בדרגת רב‪-‬סרן‪ .‬עבד‬ ‫כמנהל פרויקטים ומנהל מכירות ופיתוח עסקים‬ ‫בטכם וב‪ Ness-‬במשך ‪ 04‬שנה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 0880‬משמש כמנכ"ל מאגרי תוכנה‬ ‫שהינה ‪ ABBYY Country Partner‬לישראל‪.‬‬ ‫בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בהצטיינות‬ ‫במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א‪.‬‬ ‫חיים שירן‬ ‫חיים שירן‪ ,‬יליד מרוקו‪ ,‬למד תיאטרון בפריז ושיחק‬ ‫בקומדי פרנסז‪ .‬עבר לתחום הטלוויזיה וכשעלה לארץ‬ ‫ב‪ 1191-‬היה בין מייסדי הטלוויזיה הלימודית בה עבד‬ ‫כ‪ 88-‬שנה‪ .‬ביים סרטים רבים‪ ,‬ובין היתר הפיק את‬ ‫הסדרה המיתולוגית "שכונת חיים"‪ .‬היה גם מנהל‬ ‫תיאטרון ענבל וייסד בו את המרכז האתני‪ .‬ממשיך‬ ‫לעשות סרטים אחרי שיצא לפנסיה‪.‬‬ ‫חיים רון – ביוגרפיה‬ ‫חיים רון שירת בצה"ל בממר"ם מעל ‪ 1‬שנים‪,‬‬ ‫השתחרר בדרגת סגן‪ ,‬ואת שירות המילואים סיים‬ ‫בדרגת רב‪-‬סרן‪ .‬הוא עבד כמנהל פרויקטים ומנהל‬ ‫מכירות ופיתוח עסקים בטכם וב‪ Ness-‬במשך ‪04‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 0880‬משמש חיים כמנכ"ל מאגרי תוכנה‬ ‫שהינה ‪ ABBYY Country Partner‬לישראל‪.‬‬ ‫הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בהצטיינות‬ ‫במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ד"ר יצחק שטרן‬ ‫יונתן גולן‬ ‫יונתן גולן הוא הבעלים והמנהל של "יונתן גולן‬ ‫תרגומיים עסקיים בע"מ"‪ ,‬חברה העוסקת בשירותים‬ ‫ובכלים של תרגום ולוקליזציה‪ .‬החברה מטפלת‬ ‫בקביעות בפרויקטים של לוקליזציה עבור חברות‬ ‫גלובליות כגון ‪,Toyota ,Dell ,Google ,Nokia‬‬ ‫‪ Cisco‬ועוד רבות אחרות‪ .‬בזכות ניסיון של כ‪ 08-‬שנה‬ ‫בתחום‪ ,‬יונתן הוא גם מרצה ויועץ בתחום‬ ‫הלוקליזציה והוא המפיץ הישראלי של מוצרי ‪SDL-‬‬ ‫‪ Passolo ,TRADOS‬ו‪ Projetex-‬למתרגמים‪ ,‬אנשי‬ ‫לוקליזציה ומקצועני תיעוד‪.‬‬ ‫יורם מלצר‬ ‫יורם מלצר‪ ,‬יליד חיפה (‪ )1963‬הוא סופר‪ ,‬מתרגם‪,‬‬ ‫עורך וסופר הבית של הספרייה הלאומית‪ .‬בוגר‬ ‫הטכניון במדעי המחשב ובוגר האוניברסיטה העברית‬ ‫בבלשנות כללית‪ ,‬היסטוריה ופילוסופיה‪ .‬תרגם עד כה‬ ‫כ‪ 85-‬ספרים מספרדית‪ ,‬פורטוגלית‪ ,‬איטלקית‪,‬‬ ‫צרפתית‪ ,‬קטלאנית ואנגלית‪ .‬זכה בפרס ראש‬ ‫הממשלה לסופרים עבריים‪ ,‬בפרס משרד התרבות‬ ‫לספר ביכורים‪ ,‬בפרס "בני ברית" לעיתונות ובפרס‬ ‫ברנשטיין לביקורת ספרות בעיתונות‪ .‬כתב ב"תרבות‬ ‫וספרות" ב"הארץ" ובמדור הספרות של "מעריב"‪,‬‬ ‫כותב בשורה ארוכה של כתבי עת‪ ,‬ובהם במדור‬ ‫התרבות של העיתון "‪ ”El País‬באורוגוואי‪,‬‬ ‫ולאחרונה גם את מדור התרבות של "מסע אחר"‪ .‬עד‬ ‫כה פרסם חמישה ספרים‪“ :‬חיבת ציון"‪“ ,‬האם‬ ‫ליסבון קיימת?”‪“ ,‬שלג באלבניה"‪“ ,‬האיש שנקבר‬ ‫פעמיים" ו"פלה‪ :‬אל בשר ודם"‪ .‬מלמד תרגום ספרותי‬ ‫במכללת "אורנים"‪.‬‬ ‫יעל כהנא‪-‬שדמי‬ ‫יעל כהנא‪-‬שדמי היא מתרגמת מאנגלית ומצרפתית‬ ‫לעברית המתמחה בשיווק‪ ,‬כלכלה ואופנה ומכהנת‬ ‫כעת כסגנית יו"ר אגודת המתרגמים‪ .‬הבלוג של יעל‪,‬‬ ‫"התרגומיה"‪ ,‬עוסק בתרגום ובשפות על היבטיהן‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫יעל סלע‪-‬שפירו‬ ‫יעל סלע‪-‬שפירו‪ ,‬תרגמה כשמונים ספרים‪ ,‬ספרות יפה‬ ‫ועיון‪ ,‬כגון "מרד הנפילים"‪" ,‬טיורינג ‪ -‬האיש שידע‬ ‫יותר מדי"‪ ,‬ספרים מסדרת "משחקי הכס"‪" ,‬המוח‬ ‫הגברי" ועוד‪.‬‬ ‫למען חשבון הבנק היא מתרגמת גם חומרים‬ ‫מסחריים מסוגים שונים ומשונים‪ ,‬החל במפרטי‬ ‫טלוויזיות דרך מחקרים בראיית חשבון וכלה‬ ‫במכרזים לקפיטריות‪ .‬למען הנפש כותבת את הבלוג‬ ‫"עבד בתרגום" ‪ .www.transela.com‬למען דור‬ ‫העתיד מלמדת תרגום באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬סמינר‬ ‫הקיבוצים ולפעמים גם בבית ברל ובאוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק שטרן‪ ,‬יליד ירושלים‪ ,‬למד רפואה בדבלין‪,‬‬ ‫אירלנד‪ ,‬ופועל בתחום הרפואה בצפון הארץ כ‪81-‬‬ ‫שנה‪ .‬לאחר תקופה ארוכה בבי"ח רבקה זיו בצפת‪,‬‬ ‫שם עבד במחלקה הפנימית‪ ,‬הוא מצא את ייעודו‬ ‫כרופא משפחה בצפת ובגליל העליון ב‪ 01-‬השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬כאשר הוא חי את הבעייתיות של התנאים‬ ‫הייחודיים בארץ בתחום הרפואה ושפתה‪.‬‬ ‫ליאת נוי‬ ‫בוגרת התוכנית ללימודי תרגום בבית ברל‪ ,‬מתרגמת‬ ‫משנת ‪ .0889‬לאחר תואר שני בגיאוגרפיה ועבודה‬ ‫כמנתחת מערכות בתחום ה‪ ,IT-‬בפרויקטים‬ ‫המשלבים מערכות מידע גיאוגרפיות בארגונים‬ ‫ציבוריים שונים בארץ‪ ,‬השתלבתי כפרילנס בפרויקט‬ ‫לוקליזציה של אחת מחברות התוכנה הגדולות‬ ‫בעולם‪ .‬כיום אני עובדת כפרילנס בחברת אחרת‪ ,‬שם‬ ‫אני אחראית על הלוקליזציה לעברית של מגוון‬ ‫מוצרים ואפליקציות‪.‬‬ ‫ליאת פישל‬ ‫ליאת פישל‪ ,‬מאמנת עסקית לתקשורת ומנהיגות‬ ‫מבית תות תקשורת ותוצאות (אלון גל)‪ .‬במסגרת‬ ‫עבודתה‪ ,‬ליאת מאמנת חברות וארגונים מהמובילים‬ ‫במשק (כגון גוגל ובנק הפועלים) וגם עסקים קטנים‪.‬‬ ‫חדורת אמונה שכל אחד יכול להצליח ולצמוח‪ ,‬ליאת‬ ‫מובילה משפחות וגם עצמאיים (‪ )freelancers‬לחרות‬ ‫פיננסית דרך עשייה ומיקוד‪.‬‬ ‫לינדה יחיאל‬ ‫לינדה יחיאל היא פרילנסרית העוסקת בעריכה‬ ‫ותרגום (עברית לאנגלית) ומתמחה (בין השאר)‬ ‫בעבודות מדעיות ואקדמיות (במיוחד מתמטיקה‬ ‫וביולוגיה)‪ .‬היא גם מתרגמת ספרי ילדים וספרים‬ ‫מאוירים בחרוזים‪ .‬לינדה משלימה כרגע‬ ‫באוניברסיטת בר אילן את התואר השני שלה בספרות‬ ‫אנגלית‪ ,‬תוך התמקדות בתרגום ספרותי‪.‬‬ ‫ד"ר מיכל שוסטר‬ ‫מיכל שוסטר הינה מרצה וחוקרת בתחום‬ ‫המתורגמנות הקהילתית‪ ,‬עם דגש על מתורגמנות‬ ‫בשירותי בריאות‪ .‬מובילה קורסים במיומנויות‬ ‫מתורגמנות רפואית‪ ,‬מקדמת את ההתמקצעות‬ ‫בעיסוק‪ ,‬ומייעצת לארגונים בתחום הנגישות‬ ‫הלשונית וההתאמה התרבותית של הטיפול והשירות‪.‬‬ ‫מלמדת באוניברסיטת בר‪-‬אילן ובאוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫אביב‪ .‬חברה באגודה הבין‪-‬לאומית למתורגמנים‬ ‫רפואיים‪ ,‬ובוועד המנהל של ארגון ‪Critical Link‬‬ ‫‪ International‬לקידום מקצוע המתורגמנות‬ ‫הקהילתית‪.‬‬ ‫מישל נורמן רו"ח‬ ‫יצחק הורנמן‬ ‫יצחק הורנמן נולד בהולנד ועלה ארצה ב‪ .1194-‬עד גיל‬ ‫‪ 41‬הוא עבד במו"פ בתעשייה הביטחונית‪ .‬הוא קיבל‬ ‫את פרס תע"ש עבור תכנות מקורי ובניית דגמים תלת‬ ‫ממדיים‪ .‬ב‪ 1119-‬עבר לתחום המחשוב וכעת מתקן‪,‬‬ ‫משדרג ומוכר מחשבים‪.‬‬ ‫מישל קיבל רשיון כרואה חשבון מוסמך באנגליה‬ ‫בשנת ‪ .1189‬הוא עלה ארצה למחרת סיום הסטאג'‬ ‫באחד המשרדים המובילים בלונדון‪ .‬הוא עבר‬ ‫בהצלחה את הבחינות הישראליות וקיבל רשיון‬ ‫ראיית חשבון בשנת ‪ .1188‬הוא עבד במשך ‪ 11‬שנים‬ ‫בשלושה מהמשרדים המובילים בארץ – האפט‪,‬‬ ‫בריטמן‪-‬דילויט ופאנל קר פורסטר – והיה אחראי‬ ‫‪11‬‬ ‫להכנת דוחות כספיים‪ ,‬דיווחים והתכתבות באנגלית‬ ‫ובעברית‪ .‬הוא עבד תקופה כחשב של חברה מובילה‬ ‫ומזה ‪ 10‬שנים הוא מתרגם עם התמחות בתחום‬ ‫הפיננסי‪.‬‬ ‫מרטה סטלמשק‬ ‫מרטה סטלמשק היא מתרגמת ומתורגמנית פולנית‪-‬‬ ‫אנגלית בעלת נסיון של שש שנים‪ .‬היא מתמחה‬ ‫במשפטים‪ ,‬טכנולוגיית מידע‪ ,‬שיווק ועסקים‪ .‬היא‬ ‫לומדת כעת לקראת תואר שני בניהול‪ ,‬מערכות מידע‬ ‫וחדשנות בבית הספר לכלכלה ומדע המדינה בלונדון‪.‬‬ ‫לאחרונה קיבלה פרס עבור יזמות חברתית בהשכלה‬ ‫הגבוהה‪.‬‬ ‫מרטה מנהלת את הבלוג "בית הספר לעסקים‬ ‫למתרגמים"‪ ,‬המתמקד במתרגמים ומתורגמנים‬ ‫מזווית עסקית‪ .‬מרטה פעילה בטוויטר ובפייסבוק‪,‬‬ ‫שם היא משתפת אחרים במידע הקשור לצד העסקי‬ ‫של העבודה כמתרגם או מתורגמן‪.‬‬ ‫משה דביר‬ ‫משה דביר החל לעסוק בתרגום מהרגע שעלה ארצה‪,‬‬ ‫כאשר קרא‪ ,‬תרגם ויישם מדריכי הפעלה בגרמנית‬ ‫במפעל ייצור רהיטים‪ .‬למשה ניסיון מעשי עתיר שנים‬ ‫בתחום התרגום‪ ,‬ויש לו תארים אוניברסיטאיים‪,‬‬ ‫תעודת הוראה ואף דיפלומות מקצועיות‪ .‬הוא מתרכז‬ ‫בתהליך התרגום בשלמותו ומדגיש את הצורך להקל‬ ‫על מלאכת התרגום תוך סילוקם של מכשולים‬ ‫הגורמים תסכול‪ .‬הוא מלמד כיצד לשפר את הפריון‬ ‫באמצעות הכנה נאותה ושימוש בכלים שונים יחד עם‬ ‫תוכנת ‪ .MemoQ‬כיום מתמקדת עבודת התרגום שלה‬ ‫בתחומים של יהדות‪ ,‬טכנולוגיה וחוזים‪ ,‬לצד הנחיית‬ ‫סדנאות וסמינרים בתחום הטכני‪ .‬משה דביר הוא‬ ‫מדריך ‪ memoQ‬מוסמך‪.‬‬ ‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי‬ ‫פרופ' ניצה בן‪-‬ארי מרצה לתורת התרגום‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב ועומדת בראש התכנית‬ ‫ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום‪ .‬תחום‬ ‫ההתעניינות שלה הוא התערבות אידאולוגית גלויה‬ ‫וחתרנית בתרגום ובספרות‪ .‬בן‪-‬ארי תרגמה כ‪29-‬‬ ‫ספרים מאנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית ואיטלקית‪,‬‬ ‫ביניהם חמדת וג'ז לטוני מוריסון‪ ,‬הספר אשר לאמי‬ ‫לאלבר כהן‪ ,‬ברלין אלכסנדרפלאץ לאלפרד דבלין‪,‬‬ ‫הבושם לפטריק זיסקינד‪ ,‬השודדים לשילר‪ ,‬כל‬ ‫אתמולינו לנטליה גינצבורג‪ ,‬פאוסט ו‪-‬הרמן‬ ‫ודורותיאה לגתה‪ .‬היא כלת פרס טשרניחובסקי‬ ‫‪ .2008‬בן‪-‬ארי היא העורכת (עם רינה בן‪-‬שחר) של‬ ‫סדרת הספרים העברית שפה חיה והיא יו"ר המפעל‬ ‫לתרגום ספרות מופת‪.‬‬ ‫עבד אלרחמן נאטור‬ ‫עבד אלרחמן נאטור נולד בישראל בשנת ‪ .1194‬הוא‬ ‫בוגר לימודי בימוי קולנוע‪ ,‬בקמרה אובסקורה‪ ,‬תל‬ ‫אביב‪ ,‬ולימודי תקשורת ופסיכולוגיה בשלוחת‬ ‫אוניברסיטת ‪ UNISA‬דרום‪-‬אפריקה‪ .‬מאז שנת‬ ‫‪ ,0880‬הוא מתרגם סרטים וספרים מערבית לעברית‬ ‫ולהיפך‪ .‬הוא מתנדב בעמותה לטיפול בנכים‪,‬‬ ‫קלאנסווה‪ ,‬ומנחה סדנאות לדו קיום בין יהודים‬ ‫לערבים בגבעת חביבה‪.‬‬ ‫ענבל שגיב נקדימון‬ ‫מתרגמת מאנגלית לעברית ספרי פרוזה‪ ,‬עיון‪ ,‬לימוד‪,‬‬ ‫מאמרים אקדמיים ועוד‪.‬‬ ‫בין הספרים שתרגמה‪" :‬פניני נובל" (נאומי זוכים‬ ‫בפרס נובל לספרות)‪" ,‬עיר של זכוכית" מאת קסנדרה‬ ‫קלייר (פנטזיה לנוער)‪" ,‬רציונליות‪ ,‬הוגנות‪ ,‬אושר"‬ ‫מאת דניאל כהנמן‪" ,‬החיים הסודיים של הדבורים"‬ ‫מאת סו מונק קיד‪" ,‬האפיפיורית יוהנה" מאת דונה‬ ‫וולפולק קרוס‪ ,‬ועוד כמאה אחרים‪ .‬כותבת באתר‬ ‫‪ www.metargemet.com‬על תרגום‪ ,‬שפה‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫מדע בדיוני ופנטזיה ונושאים נוספים‪.‬‬ ‫פביאן ברגמן‬ ‫פביאן ברגמן‪ ,‬ילידת צרפת‪ ,‬עלתה לארץ ב‪.1198-‬‬ ‫בעלת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בתולדות עם ישראל‪ .‬למדה תרגום באוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪ .‬עוסקת במרץ ובהנאה בתרגום‪ ,‬בעריכה‬ ‫ובתרגום סימולטאני‪.‬‬ ‫היא תרגמה הן לעברית והן לצרפתית מחזות‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫ספרות‪ ,‬ספרות מחקר‪ ,‬חומר משפטי ומסחרי ועוד‪.‬‬ ‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן‬ ‫פסקל אמוזיג‪-‬בוקספן נולדה בצרפת וגדלה בפריז‪.‬‬ ‫היא קיבלה את התואר הראשון שלה בשפות ובכלכלה‬ ‫ואת התואר השני שלה בתרגום מאוניברסיטת‬ ‫‪ Sorbonne-Nouvelle‬בפריז‪.‬‬ ‫פסקל הייתה מעורבת בפרויקטים לשוניים רבים‬ ‫בחברות היי‪-‬טק‪ ,‬והיא עובדת כיום כמתרגמת פרילנס‬ ‫ויועצת לפרויקטים רב לשוניים‪ ,‬תוך התמקדות‬ ‫באינטרנציונליזציה‪ ,‬בקרת איכות‪ ,‬כלי תרגום‪,‬‬ ‫ומתודולוגיה ליישום סטנדרטים בתעשיית התרגום‪.‬‬ ‫פסקל מעבירה סדנאות בתחום הלוקליזציה‬ ‫והאינטרנציונליזציה של פרויקטים תרגומיים‪ ,‬ומאז‬ ‫‪ 0889‬היא מלמדת לוקליזציה באוניברסיטת‬ ‫‪ Sorbonne-Nouvelle‬בפריז‪ .‬מאז שנת ‪ 0811‬היא‬ ‫כותבת דוקטורט על האינטגרציה של טכנולוגיה‬ ‫בסביבת העבודה של המתרגם והשפעתה על תהליך‬ ‫התרגום‪.‬‬ ‫פסקל חברה באגודת המתרגמים בישראל מאז ‪.0881‬‬ ‫היא כיהנה כגזברית האגודה בשנת ‪ ,0889‬כיו"ר ועדת‬ ‫הכנס השנתי בשנים ‪ 0889-0818‬וכיו"ר העמותה‬ ‫בשנים ‪.0881-0818‬‬ ‫פרנק מאיר‪ ,‬עו"ד ונוטריון‬ ‫פרנק מאיר (מייארס) נולד בזימבאבווה וגדל בדרום‬ ‫אפריקה בה קיבל תואר ‪ BA‬מאוניברסיטת‬ ‫וויווטרסרנד ביהונסבורג במשפטים‪ ,‬אנגלית‪ ,‬עברית‬ ‫ואפריקאנס‪.‬‬ ‫אחר מכן המשיך לתואר ‪ .LLB‬פרנק עלה ארצה‬ ‫ב‪ 1181‬וב‪ 1189‬קיבל רשיון עריכת דין ישראלי‪ .‬פרנק‬ ‫עבד כעו"ד מזה ‪ 18‬שנים ולאחר מכן התחיל להתרכז‬ ‫בתרגומים משפטיים (עברית‪-‬אנגלית)‪ .‬ב‪ 0888‬קיבל‬ ‫פרנק קיבל רשיון נוטריון‪.‬‬ ‫פרנק הינו חבר גאה באגודת המתרגמים בישראל‬ ‫ומחזיק בתעודת הכרה מהאגודה‪.‬‬ ‫רחל הלוי‬ ‫רחל הלוי‪ ,‬עורכת ספרות וספרי עיון בנושאי תרבות‪,‬‬ ‫חברה‪ ,‬חינוך‪ ,‬ופסיכולוגיה‪ .‬עובדת כעורכת עצמאית‬ ‫מול הוצאות ספרים‪ ,‬מוסדות ואנשים פרטיים‪ .‬בעבר‬ ‫‪11‬‬ ‫הייתה עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬עורכת‬ ‫בכירה בספריית מעריב‪ ,‬שותפה ועורכת ראשית‬ ‫בהוצאת אריה ניר‪ .‬היא כיהנה גם כראש החוג‬ ‫לעריכת טקסט במכללת בית ברל‪.‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬ערכה הלוי ספרות מתורגמת בהוצאות‬ ‫רחל פן‪ ,‬כתר‪ ,‬כנרת‪ ,‬מטר ואריה ניר‪.‬ספרי עיון‬ ‫מתורגמים בהוצאות בבל ומכון ברנקו וייס; וספרות‬ ‫מקור בהוצאות בבל‪ ,‬מנשר לספרים ואריה ניר‪.‬‬ ‫פרופ' רחל ויסברוד‬ ‫רחל ויסברוד היא פרופסור חבר וראש המחלקה‬ ‫לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫תחומי התמחותה כוללים‪ :‬תיאוריה של התרגום‪,‬‬ ‫תרגום ספרותי לעברית‪ ,‬תרגום לאמצעי‪-‬התקשורת‬ ‫האלקטרוניים ויחסים בין תרגום לצורות אחרות של‬ ‫תעביר‪ .‬מאמריה פורסמו בין השאר בכתבי העת‬ ‫דפים למחקר בספרות‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות‬ ‫עברית‪ ,‬בלשנות עברית‪,Target Meta ,Multilingua ,‬‬ ‫‪,The Translator ,Babel ,Across Languages and‬‬ ‫‪ Cultures ,Jostrans‬ובכרכי הסדרה עברית – שפה‬ ‫חיה‪ .‬ב‪ 0889-‬ראה אור ספרה לא על המילה לבדה‪:‬‬ ‫סוגיות‪-‬יסוד בתרגום‪ ,‬בהוצאת האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‪.‬‬ ‫שמעון אדף‬ ‫שמעון אדף נולד בשדרות (‪ )1190‬להורים שהגיעו‬ ‫ממרוקו בילדותם‪ .‬פרסם עד כה שלושה ספרי שירה‬ ‫ושישה רומנים‪ .‬ספר השירה האחרון שלו‪ ,‬״אביבה‪-‬‬ ‫לא״ (דביר‪-‬כנרת‪-‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,)0881 ,‬זכה בפרס‬ ‫עמיחי לשנת ‪ .0818‬שלושת הרומנים האחרונים‬ ‫מהווים את כרכיה של טרילוגיית ורד יהודה‪,‬‬ ‫העוסקת בסוגיית הזהות היהודית במציאויות שונות‬ ‫ובשאלת מקומה של השירה בחניכה לחיים‪ .‬הרומן‬ ‫השני בטרילוגיה‪ ,‬״מוקס נוקס״ (כנרת‪-‬זמורה‪-‬ביתן‪,‬‬ ‫‪ ,)0811‬זכה בפרס ספיר לשנת ‪ .0810‬אדף מרכז את‬ ‫המסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫שירה ליבוביץ' שמידט‬ ‫שירה לייבוביץ' שמידט כתבה יחד עם חתן פרס נובל‬ ‫רואלד הופמן את הספר‪" :‬יין ישן‪ ,‬כלים חדשים‪:‬‬ ‫מחשבות על מדע ומסורת יהודית"‪ .‬היא העדיפה‬ ‫לוותר על השלמת התואר שלה באוניברסיטת‬ ‫סטנפורד כדי להתנדב במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫הפרופסור שלה לתרמודינאמיקה אמר שזהו התירוץ‬ ‫המקורי ביותר שאי פעם נתקל בו להחמצת בחינה‬ ‫סופית‪ .‬היא קיבלה את התואר הראשון שלה בהנדסה‬ ‫בין כה וכה‪ ,‬והמשיכה ללמוד לתואר שני בטכניון‪.‬‬ ‫היא אם לששה ילדים ואחד עשר נכדים‪ ,‬עד כה‪ ...‬זו‬ ‫היא אחת הסיבות לכך ש"שפות אם" הוא שם העסק‬ ‫לתרגום‪ ,‬עריכה וקידום ספרים‪ ,‬שהקימה עם ג'סיקה‬ ‫סטבון‪ .‬היא תרגמה עם ג'סיקה את האוטוביוגרפיה‬ ‫של הרב ישראל מאיר לאו "ממעמקים"‪ ,‬וספרי‬ ‫זכרונות של רבנים שפענחה ההסטוריונית של השואה‪,‬‬ ‫הרבנית אסתר פרבשטיין‪" :‬ספרי הזכרונות‬ ‫השכוחים‪ :‬תיאורים אישיים מרגשים של רבנים‬ ‫ששרדו את השואה (הוצאת ארטסקרול‪.)0811 ,‬‬ ‫שירלי פינצי לב‬ ‫שירלי פינצי לב מתרגמת מאיטלקית ומאנגלית‪.‬‬ ‫שירלי היא מהנדסת מחשבים בוגרת הטכניון ועבדה‬ ‫במשך שנים רבות באינטל כמפתחת תוכנה ומנהלת‬ ‫צוות פיתוח‪ .‬תוך כדי עבודתה השלימה תואר שני‬ ‫בספרות השוואתית וכתבה תזה על הרומנים של‬ ‫אלזה מורנטה‪ .‬לאחר מכן המשיכה ללימודי תעודה‬ ‫בתרגום באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬זה חמש שנים‬ ‫מתרגמת חומרים טכניים‪ ,‬משפטיים‪ ,‬מסחריים‬ ‫וספרותיים‪.‬‬ ‫בבלוג שלה‪' ,‬על ספרות איטלקית – בעברית' ‪ ,‬היא‬ ‫מפרסמת תרגומים מאיטלקית של סיפורים קצרים‬ ‫וביקורת ספרות איטלקית‪ .‬בנוסף התפרסמו תרגומים‬ ‫שלה לפרנסיס בייקון‪ ,‬בן ג'ונסון‪ ,‬דנטה אלגיירי‪,‬‬ ‫ווינדהם לואיס ולורד ביירון בכתב העת 'דחק לספרות‬ ‫טובה'‪ .‬לאחרונה תרגמה את הנובלה "האם" מאת‬ ‫גרציה דלדה אשר יצאה לאור כספר דיגיטלי בהוצאת‬ ‫אינדיבוק‪.‬‬ ‫‪12‬‬