‫איגוד הספורט העממי בישראל‬
‫סקר מעקב לבחינת הפעילות הגופנית הספורטיבית‬
‫בחברה הישראלית‬
‫מוגש ע"י מכון המחקר "מחשוב"‬
‫אוגוסט ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרות המחקר ומתודולוגיה‬
‫סקר מעקב שנתי לבחינת אופן הפעילות הספורטיבית של הציבור בהיבטים‬‫של תדירות‪ ,‬מסגרת פעילות )מאורגנת‪/‬לא מאורגנת( וסוגי פעילות נפוצים‪.‬‬
‫רקע ומטרות‪:‬‬
‫ בדיקת מגמות שינוי בפעילות הגופנית לאורך זמן‬‫ בדיקת החסמים וגורמי הנעה לפעולה בעיסוק בספורט ובפעילות גופנית‬‫‪ -‬מודעות לפעילות איגוד הספורט העממי‬
‫אוכלוסיית‬
‫המחקר‪:‬‬
‫המדגם ושיטת‬
‫הדגימה‪:‬‬
‫מועד ביצוע‪:‬‬
‫מדגם מייצג של ‪ 500‬מרואיינים בגילאי ‪ ,+18‬דוברי עברית באוכלוסייה‬
‫היהודית בישראל‪.‬‬
‫דגימת שכבות הסתברותית פרופורציונאלית ואקראית‪.‬‬
‫נשמרו מאפייני דגימה ‪ ,‬בהתאם לנתוני הלמ"ס‪ ,‬בקטגוריות של מין‪ ,‬מחוז‪,‬‬
‫ושנת עליה‪.‬‬
‫הראיונות בוצעו באמצעות סקר טלפוני ע"י תוכנת הסקרים "‪"Scout‬‬
‫שבשימוש חברת מחשוב‪ ,‬המאפשרת לבצע סקרים טלפוניים באמצעות‬
‫המחשב‪ .‬טעות הדגימה המרבית למדגם בגודל זה‪ ,‬הנה ‪ ,+4.4%‬ברמת‬
‫ביטחון של ‪.95%‬‬
‫‪ 30‬ליולי עד ‪ 3‬באוגוסט ‪2012‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום וממצאים‬
‫‪3‬‬
‫תמצית מנהלים ‪ -‬סיכום‬
‫עיסוק בפעילות גופנית ספורטיבית סדירה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רוב האוכלוסייה עוסקת בפעילות גופנית ספורטיבית בתדירות של לפחות פעם בשבוע )‪ ,(61%‬כאשר‬
‫מרביתם )‪ (55%‬עוסקים בפעילות ספורטיבית פעמיים בשבוע‪ .‬בהיבט זה קיימת עליה בהשוואה לסקר‬
‫קודם‪ ,‬אם כי בהשוואה לבדיקות שנערכו קודם לכן העלייה מתונה ולא מובהקת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נמצא פער מסוים בין הצהרת הפעילים על פעילות גופנית ספורטיבית באופן כללי ובין מידת הפעילות‬
‫באופן קבוע )לאחר הצגת ההגדרה של פעילות גופנית ספורטיבית סדירה(‪ ,‬אם כי בסה"כ קימת הלימה‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫‪ o‬העיסוק בפעילות ספורטיבית קבועה וסדירה ‪ -‬פעמיים בשבוע או יותר ‪ -‬גבוה יותר בקרב צעירים בגילאי ‪ 18-22‬מחד‬
‫ובקרב מבוגרים בגילאי ‪ 45‬ומעלה מאידך‪ .‬עוד נמצא כי שיעור הפעילים בתדירות אינטנסיבית של ‪ 5‬פעמים בשבוע או‬
‫יותר‪ ,‬גבוה יותר בקרב גילאי ‪ 55‬ומעלה ובקרב צעירים )‪ (18-24‬בהשוואה לגילאי ‪ .25-44‬בסה"כ גברים פעילים יותר‬
‫מנשים‪ ,‬אם כי ההבדל ביניהם אינו מובהק‪.‬‬
‫‪ ‬סוג הפעילות‪ :‬הליכה‪/‬צעידה מוסיפה להיות הפעילות הספורטיבית הסדירה העיקרית ובפער גדול‬
‫מתחומי הספורט האחרים‪ .‬בהשוואה לסקר קודם חלה עלייה מובהקת בשיעור המציינים פעילות זו‪ ,‬אם כי‬
‫בהשוואה לבדיקות שנערכו קודם לכן העלייה מתונה ולא מובהקת‪.‬‬
‫‪ o‬ללא הבדל מובהק בין נשים לגברים בעיסוק בהליכה‪ .‬העיסוק בהליכה בולט בעיקר בקרב גילאי ‪ ;35-54‬חדר כושר בולט‬
‫בקרב גילאי ‪ ,25-34‬ריצה ומשחקי כדור בולטים באופן מובהק בקרב גילאי ‪ 18-24‬בהשוואה לגילאים מבוגרים יותר‪.‬‬
‫‪ o‬בקרב הנשים מצוי שיעור גבוה יחסית של העוסקות בהתעמלות מחוץ לבית‪ ,‬ואילו בין הגברים מצוי שיעור גבוה יחסית‬
‫של העוסקים בריצה ובמשחקי כדור‪.‬‬
‫‪ ‬מסגרת הפעילות‪ :‬בדומה לשנים קודמות‪ ,‬רוב הפעילות הספורטיבית הסדירה והקבועה )דהיינו‬
‫הליכה‪/‬צעידה( מתבצעת במסגרת לא מאורגנת‪ .‬שיעור העוסקים בפעילות מאורגנת נותר יציב וללא שינוי‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫‪ ‬בפעילות הלא מאורגנת‪ -‬עיקר הפעילות נעשית לבד‪ .‬בפעילות המאורגנת‪ -‬עיקר הפעילות נעשית בקאונטרי‪/‬מכון‬
‫מועדון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תמצית מנהלים‪ -‬סיכום‬
‫‪ ‬גורמי הנעה לעיסוק בפעילות גופנית‪ :‬המניע העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית ספורטיבית מוסיף‬
‫להיות ההיבט הפונקציונאלי – בריאותי‪ .‬בפער ניכר ממנו צוינו "הנאה‪/‬כיף" ו "הורדה במשקל" בשיעורים‬
‫דומים ואחריהם צוינו "כושר" ו"עיצוב הגוף"‪ .‬מניעים אלה שומרים על יציבות לאורך השנים בהן נערכה‬
‫הבדיקה‪.‬‬
‫‪ o‬מניע הבריאות והורדה במשקל בולט בקרב נשים בהשוואה לגברים‪ .‬מנגד מניע הכושר בולט יותר בקרב‬
‫גברים בהשוואה לנשים‪.‬‬
‫‪ o‬מניע הבריאות בולט בכל הגילאים‪ ,‬אם כי פחות משמעותי בקרב גילאי ‪ 18-22‬וגילאי ‪ 25-34‬בהשוואה‬
‫לגילאים מבוגרים יותר‪ .‬מאידך מניע 'עיצוב הגוף' בולט יותר בקרב גילאי ‪ .18-34‬מניע ההורדה במשקל‬
‫נמוך יחסית בקרב גילאי ‪ +65‬בהשוואה לשאר הגילאים‪.‬‬
‫‪ ‬חסמים לעיסוק בפעילות גופנית‪ :‬נושא "חוסר הזמן" ממשיך להיות‪ ,‬באופן בלתי נעזר‪ ,‬החסם‬
‫העיקרי לעיסוק בפעילות ספורטיבית או הגברתה וללא שינוי בהשוואה לסקר קודם‪ .‬גורמים עיקריים‬
‫נוספים שומרים גם כן על יציבות בהשוואה לסקר קודם הם "חוסר חשק‪/‬לא בא לי" )"לא‬
‫אוהב"‪"/‬קשה"‪"/‬חוסר רצון( וגורמי בריאות ועיסוק בלימודים‪/‬עבודה‪.‬‬
‫‪ o‬חסם "חוסר זמן" שכיח כמעט בכל הגילאים ובמיוחד בקרב ‪ .25-34‬בקרב גילאי ‪ +65‬חסם חוסר הזמן‬
‫פחות מורגש ואילו החסמים 'מצב בריאותי' ו 'לא צריך‪/‬מספיק מה שעושה' בולטים יותר בהשוואה‬
‫לקבוצות האחרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נושא חוסר הזמן ואי המשיכה לפעילות ספורטיבית בולט בקרב ציבור הלא‬
‫פעילים כלל או בקרב הפעילים לעיתים מזדמנות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תמצית מנהלים ‪ -‬סיכום‬
‫מודעות לפעילות איגוד הספורט‪:‬‬
‫‪ ‬המודעות לאיגוד די יציבה לאורך השנים‪ ,‬כאשר כחמישית עד רבע מהאוכלוסייה מודעים לאיגוד‬
‫הספורט העממי‪ .‬בסקר הנוכחי חלה עלייה )לא מובהקת( בשיעורי המודעות בהשוואה לסקר קודם )מ‪-‬‬
‫‪ 16%‬ל ‪.(21%‬‬
‫‪ ‬עם זאת יש לציין כי המודעות המדווחת הינה ברמה ההצהרתית בלבד היות ומרבית הציבור מקרב‬
‫המודעים מצהירים כי לא נחשפו לפעילויות האיגוד‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא קשר‪ ,‬אם כי לא מובהק‪ ,‬בין המודעות לאיגוד ובין העיסוק בספורט‪ :‬המודעות לאיגוד גבוהה יותר‬
‫בקרב העוסקים בספורט )באופן קבוע או לעיתים מזדמנות( בהשוואה ללא פעילים‪ .‬כמו כן נמצא קשר‬
‫מובהק בין המודעות לגיל המרואיין כך שגילאי ‪ 45-64‬מודעים יותר בהשוואה לגילאי ‪ .18-24‬בנוסף‬
‫נמצא כי בעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע מודעים יותר בהשוואה לבעלי רמת הכנסה ממוצעת או‬
‫מתחת לממוצע‪.‬‬
‫‪ ‬המודעים לאיגוד מציינים כי נחשפו בעיקר לפעילות ההליכה ‪/‬צעדות שהאיגוד מארגן‪.‬‬
‫‪ ‬חשיבות מסע הסברה‪ :‬בדומה לסקרים קודמים‪ ,‬גם בסקר הנוכחי‪ ,‬רוב האוכלוסייה )‪ (91%‬מביעה‬
‫תמיכה במסע הסברה של איגוד הספורט העממי בישראל )"חשוב" ‪" +‬חשוב מאוד"(‪ ,‬לעידוד העיסוק‬
‫בפעילות גופנית ואף ניכרת עלייה מובהקת בהשוואה לסקר קודם‪.‬‬
‫‪ ‬אירועי ספורט הישגי כגורמי הנעה לעיסוק בספורט‪ :‬רוב הציבור‪ ,‬כשני שליש‪ ,‬אדישים בנושא‬
‫וסבורים כי אירועי ספורט הישגי אינם משפיעים )לא מעודדים ולא מרתיעים( על נכונותם לעסוק‬
‫בפעילות גופנית‪ .‬כשליש מהאוכלוסייה סבורים שאירועי ספורט הישגי מעודדים אותם לעסוק בפעילות‬
‫גופנית – יציבות בהשוואה לסקר קודם )יש לציין כי הסקר בוצע בזמן תחילת האולימפיאדה‪ ,‬לונדון ‪2012‬‬
‫‪,‬ולפני קבלת התוצאות של הספורטאים הישראלים(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תמצית מנהלים ‪ -‬סיכום והמלצות‬
‫ספורט הישגי מול ספורט עממי‬
‫‪ ‬ניכרת עדיפות מובהקת לכך שהמדינה תקצה את עיקר משאביה בעידוד הציבור הרחב‬
‫לעסוק בפעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא‪ ,‬על פני עידוד ספורט הישגי )עלייה‬
‫בהשוואה לסקר קודם(‪ .‬כרבע מהציבור סבור כי המשאבים צריכים להיות מושקעים בשני‬
‫התחומים באופן שווה‪.‬‬
‫‪ o‬בולטות בקרב נשים )בהשוואה לגברים( לכך שהמדינה תשקיע בעידוד הציבור לעסוק בפעילות גופנית‪,‬‬
‫על פני השקעה בספורט הישגי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי העדיפות להשקעה בספורט עממי בולטת יותר באופן‬
‫מובהק בקרב תושבי מחוז י‪-‬ם )באזור יו"ש קיימת בולטות גם כן אולם שיעור המשיבים נמוך ויש‬
‫להתייחס לממצאים כאינדיקציה בלבד( בהשוואה לתושבי מחוז חיפה ות"א שם קיימת יותר העדפה‬
‫לאיזון בהשקעות‬
‫המלצות‬
‫‪ ‬העיסוק והאימוץ של אורח חיים ספורטיבי על בסיס קבוע מקיף יותר ממחצית מאוכלוסיית‬
‫ישראל‪ ,‬כך שהעיסוק בספורט הינו מעבר לסגנון חיים‪ ,‬כי אם בבחינת צורך כמעט יום‪-‬יומי‪.‬‬
‫‪ ‬בהקשר לכך נראה כי לאיגוד הספורט העממי קיימת חשיבות רבה שכן הציבור הרחב מעוניין‬
‫במידה רבה בפעילות שיווקית והסברתית לעיסוק בפעילות ספורטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬עניין זה מקבל משנה תוקף בשל העדיפות המובהקת של הציבור בהשקעתה של המדינה‬
‫והפניית משאביה לעידוד הספורט העממי כחלק מאורח חיים בריא‪ ,‬על פני השקעה בספורט‬
‫הישגי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תמצית מנהלים – המלצות המשך‬
‫‪ ‬הממצאים מלמדים על קשר בין המודעות לאיגוד ובין העיסוק בפעילות גופנית ספורטיבית כך‬
‫שחשוב להעמיק ולחזק את המודעות והחשיפה לאיגוד בפעולות הסברתיות ושיווקיות‪ ,‬בייחוד‬
‫שהמודעות לאיגוד ולפעילויותיו די נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ להשתמש בערוצי שיווק כמו ‪) WOM‬שיווק מפה לאוזן‪ (Word of Mouth ,‬בקרב‬
‫ציבור שנחשף לפעילויות האיגוד וכן שימוש ברשתות חברתיות‪.‬‬
‫‪ ‬יש להמשיך ולתקשר מסרים פונקציונאליים של בריאות ואורח חיים בריא והורדה במשקל‬
‫כמניעים מרכזיים לעיסוק בפעילות גופנית‪ ,‬תוך שילוב מסרים חווייתיים של כיף והנאה‪ .‬ניתן‬
‫לטפל בחסם של 'חוסר זמן' שעלה בעיקר בקרב גילאי ‪ 25-44‬והלא פעילים‪ ,‬ע"י מסרים של‬
‫פעילות משפחתית או קבוצתית משותפת )חיבור בין חברים(‪ ,‬גם בסופ"ש )צעדות(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פירוט הממצאים‬
‫‪9‬‬
‫עיסוק בפעילות ספורטיבית ברמה ההצהרתית‪-‬‬
‫השוואה לאורך זמן‬
‫"האם בשנה האחרונה אתה עוסק בפעילות גופנית ספורטיבית כאשר כל פעילות נמשכת לפחות ‪ 30‬דקות ברציפות? אם‬
‫כן‪ ,‬באיזו תדירות אתה עוסק בפעילות זו?"‬
‫רוב האוכלוסייה עוסקת בפעילות גופנית ספורטיבית בתדירות של לפחות פעם בשבוע )‪ ,(61%‬כאשר‬
‫מרביתם )‪ (55%‬עוסקים בפעילות ספורטיבית פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫בהיבט זה קיימת עליה בהשוואה לסקר קודם‪ ,‬אם כי בהשוואה לבדיקה שנערכה באוג'‬
‫‪ ,(58.4%)10‬העלייה מתונה יותר ולא מובהקת‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫אוג'‬
‫‪12‬‬
‫אוג'‬
‫‪11‬‬
‫אוג'‬
‫‪10‬‬
‫אוג'‬
‫'‪09‬‬
‫אוג'‬
‫‪08‬‬
‫אוג'‬
‫‪07‬‬
‫אוג'‬
‫‪06‬‬
‫אוג'‬
‫‪05‬‬
‫אוג'‬
‫‪04‬‬
‫ספט'‬
‫‪03‬‬
‫אוג'‬
‫‪02‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪63.3‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪55.2‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪60‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪60.9‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‪56.0‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪58.4‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪57‬‬
‫‪59.7‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪62.1‬‬
‫דצ'‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫לפחות פעם בשבוע‬
‫‪43‬‬
‫‪ 45.8‬לפחות ‪ 3‬פעמים בחודש‬
‫‪10‬‬
‫עיסוק בפעילות ספורטיבית ברמה ההצהרתית‬
‫כלל המדגם‬
‫‪ 3‬פעמים בשבוע או יותר‬
‫‪21%‬‬
‫פעמיים בשבוע או יותר‬
‫‪32%‬‬
‫פעם בשבוע‬
‫‪4%‬‬
‫‪ 3‬פעמים בחודש‬
‫‪12%‬‬
‫פעם‪-‬פעמיים בחודש או לעיתים‬
‫מזדמנות‬
‫לפעמים‪ ,‬לא באופן סדיר‬
‫‪23%‬‬
‫‪2%‬‬
‫לא עוסק כלל‬
‫פילוח לפי מגדר וגיל‬
‫‪6%‬‬
‫לא נמצאו הבדלים מובהקים‬
‫בין קבוצות המגדר והגיל‬
‫השונות‬
‫לא עוסק כלל‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪ 3‬פעמים בחודש או‬
‫פחות מכך‬
‫פעם בשבוע‬
‫‪12%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪22%‬‬
‫פעמיים בשבוע או יותר‬
‫‪43%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪ 3‬פעמים בשבוע או‬
‫יותר‬
‫‪+65‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪18-24‬‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫‪11‬‬
‫עיסוק בפעילות ספורטיבית–‬
‫לאחר הצגת ההגדרה על מהות הפעילות הספורטיבית‬
‫"הגדרה של פעילות ספורטיבית סדירה היא ‪ -‬פעילות גופנית הנעשית לפחות פעמיים בשבוע באופן קבוע לאורך‬
‫כל חודשי השנה ולא פחות מ‪ 30-‬דקות ברציפות לפעם‪ .‬האם בשנה האחרונה אתה עוסק באופן קבוע בפעילות‬
‫גופנית ספורטיבית הנמשכת בכל פעם לפחות ‪ 30‬דקות ברציפות‪ ,‬או שעסקת בפעילות כזו בעבר?"‬
‫מהממצאים עולה כי כעת כמחצית בלבד מהאוכלוסייה )סה"כ ‪ (54%‬עוסקת בפעילות ספורטיבית‬
‫סדירה )לפחות פעמיים בשבוע(‪ ,‬כלומר ירידה של ‪ 6%‬בהשוואה לשאלה הכללית שנשאלה קודם‬
‫לכן על היקף הפעילות הספורטיבית‪ .‬שיעורם של הלא פעילים עלה בהתאמה‪.‬‬
‫פעיל באופן קבוע ‪ 5‬פעמים‬
‫בשבוע ומעלה‬
‫‪ 4‬פעמים בשבוע‬
‫‪12%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪ 3‬פעמים בשבוע‬
‫‪ 2‬פעמים בשבוע‬
‫‪14%‬‬
‫לעיתים מזדמנות‬
‫לא פעיל כלל‬
‫‪22%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12‬‬
‫היקף הפעילות הגופנית הסדירה והקבועה‬
‫פילוח לפי מין‬
‫לא נמצא הבדל משמעותי ומובהק בין המינים בכל הקשור לאינטנסיביות ולתדירות העיסוק‬
‫בפעילות גופנית סדירה וקבועה‬
‫‪52%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪54%‬‬
‫לא פעיל כלל‬
‫לעיתים מזדמנות‬
‫‪35%‬‬
‫פעמיים‬
‫‪14%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪ 3‬פעמים‬
‫‪ 4‬פעמים‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪ 5‬פעמים בשבוע‬
‫‪5%‬‬
‫‪12%‬‬
‫נשים‬
‫‪24%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪12%‬‬
‫גברים‬
‫‪22%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪12%‬‬
‫סה"כ פעיל‬
‫באופן קבוע‬
‫)פעמיים בשבוע‬
‫או יותר(‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫כלל המדגם‬
‫‪13‬‬
‫היקף הפעילות הגופנית הסדירה‪ ,‬פילוח לפי גיל‬
‫מפילוח לפי גיל עולה כי שיעור העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה וסדירה ‪ -‬פעמיים בשבוע‬
‫או יותר ‪ -‬גבוה יותר בקרב צעירים בגילאי ‪ 18-22‬מחד ובקרב מבוגרים בגילאי ‪ 45‬ומעלה‬
‫מאידך‪ .‬עוד עולה כי שיעור הפעילים בתדירות אינטנסיבית של ‪ 5‬פעמים בשבוע או יותר‪ ,‬גבוה‬
‫יותר בקרב גילאי ‪ 55‬ומעלה ובקרב צעירים )‪ (18-24‬בהשוואה לגילאי ‪25-44‬‬
‫‪57%‬‬
‫לא פעיל כלל‬
‫לעיתים מזדמנות‬
‫פעמיים‬
‫‪ 3‬פעמים‬
‫‪ 4‬פעמים‬
‫‪ 5‬פעמים בשבוע‬
‫‪34%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫סה"כ פעיל‬
‫באופן קבוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪14‬‬
‫פעילות ספורטיבית סדירה וקבועה‬
‫מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים‬
‫‪15‬‬
‫פעילויות גופניות עיקריות‬
‫)‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה‪(N=272 ,‬‬
‫הליכה‪/‬צעידה ממשיכה להיות הפעילות הספורטיבית הסדירה השכיחה ביותר ובפער גדול מתחומי‬
‫הספורט האחרים‪ .‬בהשוואה לסקר הקודם חלה עלייה מובהקת בשיעור המציינים פעילות זו‪ ,‬אם כי‬
‫בנטרול תוצאות הסקר הקודם )אוג' ‪ (2011‬שיעור הפעילים באופן קבוע בתחום ההליכה‪/‬צעידה נותר די‬
‫דומה ויציב בשנים האחרונות‪ .‬גם בשאר הפעילויות לא חלה עלייה משמעותית‪.‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫פעילויות גופניות עיקריות‪ ,‬מפולח לפי מין‬
‫)‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית‪(N=272 ,‬‬
‫לא נמצא הבדל בין המינים בכל הקשור לתדירות העיסוק בפעילות הספורטיבית השכיחה‬
‫ביותר – ההליכה‪ .‬מאידך‪ ,‬נשים פעילות יותר באופן מובהק בהתעמלות מחוץ לבית‪ ,‬ואילו בין‬
‫הגברים מצוי שיעור גבוה יחסית של העוסקים בריצה ובמשחקי כדור‪.‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40% 42%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫התעמלות‬
‫בבית‬
‫משחקי כדור ריצה‪ /‬ג`וגינג‬
‫נשים‬
‫מובהקות בין הקבוצות‬
‫שחיה‬
‫גברים‬
‫חדר כושר ‪-‬‬
‫מכשירים‬
‫התעמלות הליכה‪/‬צעידה‬
‫מחוץ לבית‬
‫כלל המדגם‬
‫‪17‬‬
‫פעילויות גופניות עיקריות‪ ,‬מפולח לפי גיל‬
‫)‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית‪(N=272 ,‬‬
‫העיסוק בהליכה בולט בעיקר בקרב גילאי ‪ ;35-54‬התעמלות מחוץ לבית שכיחה יותר בקרב‬
‫גילאי ‪) +65‬ללא מובהקות סטטיסטית(‪ ,‬חדר כושר בולט בקרב גילאי ‪ ,25-34‬ריצה ומשחקי‬
‫כדור בולטים באופן מובהק בקרב גילאי ‪ 18-24‬בהשוואה לגילאים מבוגרים יותר‪.‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪58%58%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪4%2%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪8% 10%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2% 2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%2%‬‬
‫‪0% 0%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪12% 13%‬‬
‫‪10% 10%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫משחקי כדור‬
‫ריצה‪ /‬ג`וגינג‬
‫‪+65‬‬
‫‪55-64‬‬
‫שחיה‬
‫‪45-54‬‬
‫חדר כושר‬
‫‪35-44‬‬
‫‪25-34‬‬
‫התעמלות מחוץ הליכה‪/‬צעידה‬
‫לבית‬
‫‪18-24‬‬
‫‪18‬‬
‫פעילויות גופניות עיקריות‬
‫פרופיל סוציו‪-‬דמוגרפי‬
‫הבדלים מובהקים בפעילויות השונות נמצאו בהשוואה בין סטאטוס משפחתי בלבד‪:‬‬
‫‪ ‬הליכה‪/‬צעידה‪ :‬בולטות בקרב נשואים בהשוואה לרווקים‪.‬‬
‫‪ ‬ריצה‪ :‬בולטות בקרב רווקים בהשוואה לנשואים‪.‬‬
‫‪ ‬משחקי כדור‪ :‬רווקים בהשוואה לנשואים‪.‬‬
‫‪ ‬חדר כושר‪ :‬בולטות בקרב רווקים בהשוואה לנשואים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מסגרות של פעילות ספורטיבית סדירה‪-‬‬
‫השוואה לאורך זמן‬
‫)‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית‪(N=272 ,‬‬
‫בדומה לשנים קודמות‪ ,‬רוב הפעילות הספורטיבית הסדירה‪ ,‬מוסיפה להתבצע במסגרות‬
‫לא מאורגנות וללא שינוי מובהק בהשוואה לסקרים קודמים‪.‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫אוג' אוג' ‪ 11‬אוג'‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫אוג'‬
‫'‪09‬‬
‫אוג'‬
‫‪08‬‬
‫אוג'‬
‫‪07‬‬
‫אוג'‬
‫‪06‬‬
‫אוג'‬
‫‪05‬‬
‫אוג'‬
‫‪04‬‬
‫ספט'‬
‫‪'03‬‬
‫אוג'‬
‫‪'02‬‬
‫דצמ'‬
‫‪'01‬‬
‫‪20‬‬
‫פעילויות מאורגנות ופעילויות לא מאורגנות‬
‫בפעילות הלא מאורגנת‪ -‬עיקר הפעילות נעשית לבד‬
‫בפעילות המאורגנת‪ -‬עיקר הפעילות נעשית בקאונטרי‪/‬מכון מועדון‬
‫‪70%‬‬
‫פעילות לא‬
‫מאורגנת‬
‫פעילות מאורגנת‬
‫‪44%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫מטעם‬
‫מקום‬
‫העבודה‬
‫בקבוצה‬
‫המתחרה‬
‫בליגה‬
‫במסגרת‬
‫חובה‬
‫בצה``ל‬
‫מטעם‬
‫אגודת‬
‫ספורט‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫אחר‬
‫בקאונטרי פעילות לא פעילות לא‬
‫מטעם עיריה מטעם‬
‫מאורגנת מאורגנת‬
‫| מועצה המתנ``ס | |מכון |‬
‫שנעשית שנעשית‬
‫מועדון‬
‫מרכז‬
‫מקומית‬
‫לבד‬
‫ביחד‬
‫קהילתי‬
‫‪21‬‬
‫שיעור העוסקים בפעילות ספורטיבית במקום העבודה‬
‫)‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית באופן קבוע‪(N=272 ,‬‬
‫מרואיינים שלא ציינו שהם עוסקים בפעילות ספורטיבית במקום העבודה נשאלו באופן ישיר‪:‬‬
‫"האם אתה עושה פעילות ספורטיבית כלשהי במסגרת העבודה?"‬
‫כן ‪7% ,‬‬
‫בסה"כ ‪ 18‬מרואיינים ציינו כי הם עושים‬
‫פעילות ספורטיבית במסגרת מקום‬
‫העבודה מהם ‪ 43%‬ציינו צעידה‪/‬הליכה‪,‬‬
‫‪ 31%‬ציינו משחקי כדור ו ‪ 21%‬ציינו חדר‬
‫כושר‬
‫לא‪93% ,‬‬
‫‪22‬‬
‫פעילויות גופניות עיקריות המבוצעות במסגרת‬
‫לא מאורגנת*‬
‫הפעילות הלא מאורגנת הבולטת ממשיכה להיות "הליכה"‪ ,‬כאשר שיעור הפעילים חוזר לרמתו‬
‫מאוגוסט ‪ 2010‬ואף מעט גבוה יותר‪ .‬מאידך‪ ,‬חלה ירידה בהשוואה לסקר קודם בשיעור המציינים‬
‫"ריצה" תוך חזרה לרמות שנמדדו בסקרים קודמים לכך‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫דצמ'‬
‫ספט'‬
‫אוג' ‪'02‬‬
‫אוג' ‪ 12‬אוג' ‪ 11‬אוג' ‪ 10‬אוג' '‪ 09‬אוג' ‪ 08‬אוג' ‪' 07‬אוג' ‪ 06‬אוג' ‪ 05‬אוג' ‪04‬‬
‫‪'01‬‬
‫‪'03‬‬
‫‪57.8‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪37‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪52.3‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪47.9‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪45.2‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪44‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪45.7‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪6.7‬‬
‫* ‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית באופן קבוע במסגרת לא מאורגנת‪N=169 ,‬‬
‫‪0‬‬
‫הליכה‬
‫‪41.1‬‬
‫ריצה‬
‫‪12.9‬‬
‫שחיה‬
‫‪6.7‬‬
‫‪ 9.2‬משחקי כדור‬
‫חדר כושר‬
‫‪5.5‬‬
‫‪23‬‬
‫פעילויות גופניות פופולאריות‪ ,‬המבוצעות‬
‫במסגרת מאורגנת*‬
‫התעמלות מחוץ לבית )במסגרת חוג‪ ,‬מועדון וכו'( ממשיכה להוביל כפעילות המאורגנת השכיחה ביותר‬
‫עם עלייה )לא מובהקת( בהשוואה לסקר קודם וחזרה לשיעורים שהתקבלו באוג' ‪ .2010‬בדומה לכך‬
‫גם שיעור המציינים "חדר כושר" יורד )ללא מובהקות( וחוזר פחות או יותר לרמתו מאוג' ‪2010‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫אוג' ‪ 12‬אוג' ‪ 11‬אוג' ‪ 10‬אוג' ‪ 09‬אוג' ‪ 08‬אוג' ‪ 07‬אוג' ‪ 06‬אוג' ‪ 05‬אוג' ‪ 04‬ספ' ‪ 03‬אוג' ‪ 02‬דצ' ‪01‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪19.1‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪27.9‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪2.9‬‬
‫* ‪ %‬מקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית באופן קבוע במסגרת מאורגנת‪N=80 ,‬‬
‫‪0‬‬
‫חדר כושר‬
‫משחקי כדור‬
‫התעמלות מחוץ לבית‬
‫שחיה‬
‫ריצה‬
‫הליכה‬
‫‪24‬‬
‫גורמי הנעה וחסמים לעיסוק‬
‫בפעילות גופנית ספורטיבית‬
‫‪25‬‬
‫גורמי הנעה עיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫המניע העיקרי לעיסוק בפעילות ספורטיבית מוסיף להיות נושא ה "בריאות"‪ ,‬כשאחריו‬
‫צוינו "הנאה‪/‬כיף"‪" ,‬הורדה במשקל"‪" ,‬כושר" ו"עיצוב הגוף"‪.‬‬
‫מניעים אלה שומרים על יציבות לאורך השנים בהן נערכה הבדיקה וללא שינוי מובהק‪.‬‬
‫‪90.0‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫אוג' ‪12‬‬
‫אוג' ‪11‬‬
‫אוג' ‪10‬‬
‫אוג' '‪09‬‬
‫אוג' ‪08‬‬
‫אוג' ‪07‬‬
‫אוג' ‪06‬‬
‫אוג' ‪05‬‬
‫אוג' ‪04‬‬
‫‪73.2‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪74.9‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪74.0‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪76.8‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪33.2‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪78.8‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪34.3‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪71.6‬‬
‫‪26.4‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪77.0‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪73.8‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪30.2‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪70.3‬‬
‫‪26.4‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪0.0‬‬
‫בריאות‬
‫הנאה‪/‬כיף‬
‫הורדה במשקל‬
‫כושר‬
‫עיצוב הגוף‬
‫‪26‬‬
‫המניעים העיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫מפולח לפי מין‬
‫בקרב שני המינים המניע הבריאותי הוא המשמעותי ביותר‪.‬‬
‫בין הנשים מצוי שיעור גבוה בהשוואה לגברים של העוסקות בפעילות גופנית מסיבה‬
‫בריאותית והורדה במשקל ואילו בקרב הגברים נמצא שיעור גבוה יותר של העוסקים‬
‫בפעילות גופנית לשם כושר‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪35% 35% 34%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪12% 12% 12%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫עיצוב‬
‫אחוז גבוה בהשוואה‬
‫לקבוצות האחרות‬
‫הורדה במשקל‬
‫כושר‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫הנאה‬
‫בריאות‬
‫כלל המדגם‬
‫‪27‬‬
‫המניעים העיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫מפולח לפי גיל‬
‫מניע הבריאות בולט בכל הגילאים‪ ,‬אם כי פחות משמעותי בקרב גילאי ‪ 18-22‬וגילאי ‪25-‬‬
‫‪ 34‬בהשוואה לגילאים מבוגרים יותר‪ .‬מאידך מניע עיצוב הגוף בולט יותר בקרב גילאי ‪18-‬‬
‫‪ .34‬מניע ההורדה במשקל נמוך יחסית בקרב גילאי ‪ +65‬בהשוואה לשאר הגילאים‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪38% 37%35%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪28% 29%‬‬
‫‪18% 20%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪15%15% 14%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫עיצוב הגוף‬
‫שיעור נמוך באופן מובהק‬
‫מהקבוצות האחרות‬
‫שיעור גבוה מהקבוצות האחרות‬
‫כושר‬
‫‪+65‬‬
‫הנאה|כיף‬
‫‪55-64‬‬
‫‪45-54‬‬
‫הורדה במשקל‬
‫‪35-44‬‬
‫‪25-34‬‬
‫בריאות‬
‫‪18-24‬‬
‫‪28‬‬
‫המניעים העיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫לפי תדירות העיסוק בספורט‬
‫נושא הבריאות נתפס כמניע העיקרי לעיסוק בספורט הן בקרב ציבור הפעילים באופן קבוע והן‬
‫בקרב הפעילים באופן מזדמן או בקרב הלא פעילים כלל‪.‬‬
‫למעשה לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות‪ ,‬בשיעורי אזכור של המניעים השונים לעיסוק‬
‫בספורט כך שגם הלא פעילים יודעים לציין אלמנטים חשובים אך כנראה שאינם מונעים מספיק‬
‫כדי לבצע פעילות גופנית‪ -‬ספורטיבית בפועל‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪71%72%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪12%14%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪31%30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪15% 12%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫עיצוב הגוף‬
‫לא פעילים‪N=167 ,‬‬
‫כושר‬
‫הורדה‬
‫במשקל‬
‫לעיתים מזדמנות‪N=62 ,‬‬
‫הנאה|כיף‬
‫בריאות‬
‫באופן קבוע‪ -‬פעמיים בשבוע או יותר‪N=272 ,‬‬
‫‪29‬‬
‫מניעים עיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫פרופיל סוציו‪-‬דמוגרפי‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצאה בולטות לעיסוק בפעילויות השונות בקרב האוכלוסיות הבאות‬
‫)בהשוואה לקבוצות התייחסות מאותה הקטגוריה(‪:‬‬
‫‪" ‬בריאות"‪ :‬בולטות בקרב נשואים )‪ (79%‬ובולטות בקרב חרדים )‪.(81%‬‬
‫‪" ‬הנאה‪/‬כיף"‪ :‬בולטות בקרב חילונים )‪ (38%‬בהשוואה לחרדים )‪ .(25%‬בולטות‬
‫בקרב בעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע )‪ (37%‬בהשוואה לבעלי רמת הכנסה‬
‫נמוכה מהממוצע )‪.(29%‬‬
‫‪" ‬הורדה במשקל"‪ :‬שיעורים גבוהים יותר בקרב דתיים)‪.(40%‬‬
‫‪30‬‬
‫החסמים העיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫כלל המדגם‬
‫נושא "חוסר הזמן" )"אין זמן"‪"/‬עסוק"‪"/‬לא מסתדר"‪"/‬אין זמן ‪-‬ילדים בבית"( ממשיך להיות‪ ,‬באופן‬
‫בלתי נעזר‪ ,‬כחסם העיקרי לעיסוק בפעילות ספורטיבית או הגברתה וללא שינוי בהשוואה לסקר‬
‫קודם‪ .‬גורמים עיקריים נוספים שומרים גם כן על יציבות בהשוואה לסקר קודם הם "לא בא לי"‬
‫)"לא אוהב"‪"/‬קשה"‪"/‬חוסר רצון"‪ "/‬לא בא לי‪ ,‬אין סבלנות"‪"/‬אין כוח"‪"/‬חוסר חשק"( וגורמי בריאות‬
‫ועיסוק בלימודים‪/‬עבודה‪.‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫ספט'‬
‫‪'03‬‬
‫אוג' ‪'02‬‬
‫‪48.4‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪58.0‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪63.9‬‬
‫‪58.0‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪60.6‬‬
‫חוסר זמן‬
‫‪17.5‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪15.8‬‬
‫"לא בא לי"‬
‫‪10.1‬‬
‫‪12.7‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪10.5‬‬
‫מצב בריאותי‬
‫‪7.5‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪6.3‬‬
‫לימודים‪/‬עבודה‬
‫‪1.7‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪2.8‬‬
‫גיל‬
‫‪12.1‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫לא צריך‪ /‬מספיק מה שעושה‬
‫אוג' ‪ 12‬אוג' ‪ 11‬אוג' ‪ 10‬אוג' '‪ 09‬אוג' ‪ 08‬אוג' ‪ 07‬אוג' ‪ 06‬אוג' ‪ 05‬אוג' ‪04‬‬
‫‪31‬‬
‫החסמים העיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫מפולח לפי גיל‬
‫היבט "חוסר זמן" שכיח כמעט בכל הגילאים ובמיוחד בקרב ‪ .25-34‬בקרב גילאי ‪+65‬‬
‫חסם חוסר הזמן פחות מורגש ואילו החסמים 'מצב בריאותי' ו 'לא צריך‪/‬מספיק מה‬
‫שעושה' בולטים יותר בהשוואה לקבוצות האחרות‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪54% 54%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪11%10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%5%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%6%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪11% 12%10%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪14% 13% 16%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫לימודים|‬
‫עבודה|‬
‫צבא‬
‫שיעור נמוך באופן מובהק‬
‫מהקבוצות האחרות‬
‫שיעור גבוה מהקבוצות האחרות‬
‫מצב בריאותי‬
‫‪+65‬‬
‫‪55-64‬‬
‫לא צריך|‬
‫מספיק מה שעושה‬
‫‪45-54‬‬
‫‪35-44‬‬
‫לא בא לי‬
‫‪25-34‬‬
‫חוסר זמן‬
‫‪18-24‬‬
‫‪32‬‬
‫חסמים עיקריים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫לפי העיסוק בספורט‬
‫נושא חוסר הזמן ואי המשיכה לפעילות ספורטיבית בולט בקרב ציבור הלא פעילים‬
‫כלל או בקרב הפעילים לעיתים מזדמנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצב בריאותי אוזכר במידה רבה‬
‫יותר בקרב הלא פעילים‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪7% 9%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫מצב בריאותי‬
‫לא פעילים‪N=167 ,‬‬
‫לא צריך‪/‬מספיק מה‬
‫שעושה‬
‫לעיתים מזדמנות‪N=62 ,‬‬
‫שיעור נמוך באופן מובהק מהקבוצות האחרות‬
‫שיעור גבוה מהקבוצות האחרות‬
‫לא אוהב‪/‬חוסר‬
‫רצון‪/‬אין‬
‫סבלנות‪/‬חוסר חשק‬
‫חוסר זמן‪/‬עסוק‪/‬לא‬
‫מסתדר‪/‬ילדים‬
‫בבית‬
‫באופן קבוע‪ -‬פעמיים בשבוע או יותר‪N=272 ,‬‬
‫‪33‬‬
‫חסמים לעיסוק בפעילות גופנית‬
‫פרופיל סוציו‪-‬דמוגרפי‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצאה בולטות לחסמים השונים בקרב האוכלוסיות הבאות )בהשוואה לקבוצות‬
‫התייחסות מאותה הקטגוריה(‪:‬‬
‫‪" ‬חוסר זמן"‪ :‬בולטות בקרב חרדים )‪ (62%‬בהשוואה למסורתיים)‪ (38%‬וחילונים‬
‫)‪ .(48%‬לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בפילוח לפי רמת הכנסה ומצב‬
‫משפחתי‪.‬‬
‫‪" ‬לא אוהב‪/‬עייפות‪/‬חוסר חשק"‪ :‬בולטות בקרב חרדים)‪ (24%‬ודתיים )‪(19%‬‬
‫בהשוואה למסורתיים )‪ .(9%‬לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בפילוח לפי רמת‬
‫הכנסה ומצב משפחתי‪.‬‬
‫‪" ‬מצב בריאותי וגיל"‪ :‬בולטות בקרב אלמנים‪/‬גרושים )שהינם שייכים לאוכלוסייה‬
‫המבוגרת יותר( ובקרב הכנסה נמוכה בהרבה מהממוצע‬
‫‪34‬‬
‫איגוד הספורט העממי‬
‫‪ ‬מודעות‬
‫‪ ‬חשיפה לפעילות‬
‫‪ ‬חשיבות פעילות ההסברה‬
‫‪35‬‬
‫מודעות לאיגוד הספורט העממי‬
‫)כלל המדגם(‬
‫המודעות לאיגוד די יציבה לאורך השנים )ברמת הצהרתית בלבד(‪ ,‬כאשר כחמישית עד רבע‬
‫מהאוכלוסייה מודעים לאיגוד הספורט העממי‪ .‬בסקר הנוכחי חלה עלייה )לא מובהקת( בשיעורי‬
‫המודעות בהשוואה לסקר קודם )מ ‪ 16%‬ל ‪.(21%‬‬
‫מקרב המודעים‪ ,‬נמשכת מגמת העלייה בחשיפה לפעילות האיגוד אם כי רובם עדיין מצהירים כי לא‬
‫נחשפו לפעילויות האיגוד‬
‫‪50%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫אוג' ‪12‬‬
‫אוג' ‪11‬‬
‫אוג' ‪10‬‬
‫חשיפה לפעילות האיגוד ‪ -‬מקרב המודעים‬
‫אוג' ‪09‬‬
‫אוג' ‪08‬‬
‫מודעות לאיגוד‬
‫הנחשפים לפעילות האיגוד )‪ 21%‬מכלל האוכלוסייה‪ (N=32 ,‬מציינים בעיקר את הפעילויות הבאות אליהם‬
‫נחשפו‪ :‬הליכה ‪/‬צעדות )‪ 21 ,67%‬מרואיינים(‪ ,‬תחרויות )‪ (3‬וריצה )מרואיין אחד(‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מודעות לאיגוד הספורט העממי‬
‫נמצא קשר‪ ,‬אם כי ללא מובהקות סטטיסטית‪ ,‬בין המודעות לאיגוד ובין העיסוק בספורט‪ :‬המודעות‬
‫לאיגוד גבוהה יותר בקרב העוסקים בספורט )באופן קבוע או לעיתים מזדמנות( בהשוואה ללא פעילים‪.‬‬
‫כמו כן נמצא קשר מובהק בין המודעות לגיל המרואיין כך שגילאי ‪ 45-64‬מודעים יותר בהשוואה לגילאי‬
‫‪ .18-24‬בנוסף נמצא כי בעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע מודעים יותר )‪ (28%‬בהשוואה לבעלי רמת‬
‫הכנסה ממוצעת )‪ (17%‬או מתחת לממוצע )‪ .(18%‬לא נמצא הבדל במודעות בין נשים לגברים‪.‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪18-24‬‬
‫לא עוסק עוסק‬
‫בספורט בספורט‬
‫כלל‬
‫המדגם‬
‫‪37‬‬
‫מודעות לאיגוד הספורט העממי‪ -‬לפי אזור מגורים‬
‫המודעות לאיגוד גבוהה יותר באופן מובהק בקרב תושבי המחוזות מרכז וחיפה בהשוואה‬
‫לתושבי מחוז דרום ואזור יו"ש‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫לא מודעים‬
‫מודעים‬
‫‪96%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪16%‬‬
‫יהודה‬
‫ושומרון‬
‫דרום‬
‫תל אביב‬
‫ירושלים‬
‫‪20%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫‪38‬‬
‫מסע הסברה לעידוד העיסוק בפעילות גופנית‬
‫בדומה לסקרים קודמים‪ ,‬גם בסקר הנוכחי‪ ,‬רוב האוכלוסייה )‪ (90.5%‬מביעה תמיכה‬
‫במסע הסברה של איגוד הספורט העממי בישראל )"חשוב" ‪" +‬חשוב מאוד"(‪,‬‬
‫לעידוד העיסוק בפעילות גופנית ואף ניכרת עלייה מובהקת בהשוואה לסקר קודם‪.‬‬
‫‪(%) 100.0‬‬
‫‪90.0‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫אוג'‬
‫‪12‬‬
‫אוג'‬
‫‪11‬‬
‫אוג'‬
‫‪10‬‬
‫אוג'‬
‫'‪09‬‬
‫אוג'‬
‫‪08‬‬
‫אוג'‬
‫‪07‬‬
‫אוג'‬
‫‪06‬‬
‫אוג'‬
‫‪05‬‬
‫אוג'‬
‫‪04‬‬
‫ספט'‬
‫‪03‬‬
‫אוג'‬
‫‪02‬‬
‫דצ'‬
‫‪01‬‬
‫ינואר‪-‬‬
‫‪01‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪ 88.0 84.4 89.0 87.5 88.2 87.5 86.6 90.8 91.0 86.4 84.8 81.4 90.5‬סידרה‪1‬‬
‫‪39‬‬
‫חשיבות מסע ההסברה לעידוד העיסוק‬
‫בפעילות גופנית‬
‫מהסקר עולה כי חשיבות מסע ההסברה גבוהה יותר באופן מובהק אצל נשים בהשוואה לגברים‬
‫וגבוהה יותר באופן מובהק בקרב דתיים ומסורתיים בהשוואה לחרדים‪ .‬לא נמצאו הבדלים‬
‫מובהקים בפילוח לפי מין המרואיין‪ ,‬מצב משפחתי או רמת הכנסה‬
‫לא כ"כ חשוב‪/‬‬
‫כלל לא חשוב‬
‫חשוב‪/‬חשוב מאוד‬
‫‪6%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪95%‬‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫‪14%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪94%‬‬
‫חרדי‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪40‬‬
‫תפיסת אירועי ספורט הישגי כמעודדים‪/‬מרתיעים‬
‫לעסוק בפעילות גופנית ספורטיבית‬
‫כשליש מהאוכלוסייה סבורים שאירועי ספורט הישגי מעודדים אותם לעסוק בפעילות גופנית –‬
‫יציבות בהשוואה לסקר קודם‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב הציבור‪ ,‬כשני שליש‪ ,‬אדישים בנושא וסבורים כי אירועי‬
‫ספורט הישגי אינם משפיעים )לא מעודדים ולא מרתיעים( על נכונותם לעסוק בפעילות גופנית‪.‬‬
‫שיעור זניח ביותר )‪ (2%‬ציינו כי אירועים אלה מרתיעים אותם‪.‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫אוג' ‪ 12‬אוג' ‪ 11‬אוג' ‪ 10‬אוג' '‪ 09‬אוג' ‪ 08‬אוג' ‪ 07‬אוג' ‪ 06‬אוג' ‪ 05‬אוג' ‪04‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪63.6‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪55.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪63‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪64.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪55.6‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪37.6‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪53.3‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪62.6‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫ספט'‬
‫‪'03‬‬
‫אוג' ‪'02‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪36.7‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪4.3‬‬
‫מעודדים‬
‫מרתיעים‬
‫לא משפיעים‬
‫לא יודע‬
‫‪41‬‬
‫תפיסת אירועי ספורט הישגי כמשפיעים על העיסוק‬
‫בפעילות גופנית ספורטיבית – הבדלים בין הקבוצות‬
‫אירועי ספורט הישגי מעודדים גברים ‪ ,‬יותר מאשר את הנשים‪ ,‬לעיסוק בפעילות ספורטיבית‪.‬‬
‫בנוסף נמצא כי אירועים אלה מעודדים יותר גילאים צעירים )‪ (18-24‬מאשר גילאים מבוגרים יותר‪ .‬לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בפילוח לפי מצב משפחתי ודתיות‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫חסרי דעה‬
‫מרתיעים‬
‫‪73%‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪67%‬‬
‫לא משפיעים‬
‫מעודדים‬
‫‪24%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪37%‬‬
‫גברים‬
‫‪27%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נשים‬
‫‪42‬‬
‫השקעה בספורט הישגי מול השקעה בעידוד הציבור הרחב‬
‫לעסוק בפעילות גופנית‬
‫עדיפות מובהקת לכך שהמדינה תקצה את עיקר משאביה בעידוד הציבור הרחב לעסוק בפעילות‬
‫גופנית כחלק מאורח חיים בריא‪ ,‬מאשר בעידוד ספורט הישגי )עלייה בהשוואה לסקר קודם(‪.‬‬
‫כרבע מהציבור סבור כי המשאבים צריכים להיות מושקעים בשני התחומים באופן שווה‪.‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫ספט'‬
‫אוג' ‪ 12‬אוג' ‪ 11‬אוג' ‪ 10‬אוג' '‪ 09‬אוג' ‪ 08‬אוג' ‪ 07‬אוג' ‪ 06‬אוג' ‪ 05‬אוג' ‪04‬‬
‫‪'03‬‬
‫‪0.0‬‬
‫אוג' ‪'02‬‬
‫עידוד ספורט הישגי‬
‫‪6.2‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪71.2‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪67.8‬‬
‫‪64.0‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪63.9‬‬
‫עידוד הציבור הרחב לעסוק בפעילות גופנית‬
‫‪54.0‬‬
‫כחלק מאורח חיים בריא‬
‫‪23.3‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪23.3‬‬
‫שניהם באותה מידה‬
‫‪2.7‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫לא יודע‬
‫‪43‬‬
‫השקעה בספורט הישגי מול השקעה בעידוד הציבור הרחב‬
‫לעסוק בפעילות גופנית‬
‫בולטות בקרב נשים )בהשוואה לגברים( לכך שהמדינה תשקיע בעידוד הציבור לעסוק בפעילות‬
‫גופנית‪ ,‬על פני השקעה בספורט הישגי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי העדיפות להשקעה בספורט עממי בולטת יותר‬
‫באופן מובהק בקרב תושבי מחוז י‪-‬ם )באזור יו"ש קיימת בולטות גם כן אולם שיעור המשיבים נמוך ויש‬
‫להתייחס לממצאים כאינדיקציה בלבד( בהשוואה לתושבי מחוז חיפה ות"א שם קיימת יותר העדפה‬
‫לאיזון בהשקעות‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪96%‬‬
‫יהודה‬
‫ושומרון‬
‫‪62%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪1%‬‬
‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫דרום‬
‫השקעה בספורט עממי‬
‫חסרי דיעה‬
‫‪1%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪9%‬‬
‫מרכז‬
‫צפון‬
‫ירושלים‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫השקעה בספורט הישגי‬
‫שניהם חשובים באותה מידה‬
‫‪44‬‬
‫השקעה בספורט הישגי מול השקעה בעידוד הציבור הרחב‬
‫לעסוק בפעילות גופנית‬
‫מפילוח לפי הגדרה דתית נמצא כי חרדים מעדיפים יותר באופן מובהק‪ ,‬בהשוואה למסורתיים‬
‫וחילונים‪ ,‬השקעה בספורט עממי על פני ספורט הישגי‪.‬‬
‫בפילוח לפי רמת הכנסה נמצא כי בעלי רמת הכנסה מעל הממוצע מעדיפים יותר השקעה בספורט הישגי‬
‫בהשוואה לבעלי רמת הכנסה ממוצעת שם יש העדפה גדולה יותר‪ ,‬יחסית‪ ,‬לאיזון בהשקעה‪.‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪8%‬‬
‫ממוצעת‬
‫מתחת‬
‫לממוצע‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫חרדי‬
‫‪21%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪11%‬‬
‫מעל המוצע‬
‫‪75%‬‬
‫‪67%‬‬
‫השקעה בספורט עממי‬
‫חסרי דיעה‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫השקעה בספורט הישגי‬
‫שניהם חשובים באותה מידה‬
‫‪45‬‬
‫מבנה המדגם‬
‫מגדר‬
‫גיל‬
‫‪15%‬‬
‫‪49%‬‬
‫נשים‬
‫‪51%‬‬
‫גברים‬
‫‪14%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪+65‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪46‬‬
‫מבנה המדגם‬
‫מצב משפחתי‬
‫הגדרה דתית‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪65%‬‬
‫מסרב‬
‫גרוש‪/‬אלמן‬
‫נשוי‬
‫רווק‬
‫מסרב‬
‫חילוני‬
‫מסורתי‬
‫דתי‬
‫חרדי‬
‫‪47‬‬
‫מבנה המדגם‬
‫הכנסה ממוצעת‬
‫‪14%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪15%‬‬
‫אזור מגורים‬
‫קצת מתחת‬
‫קצת מעל לממוצע‬
‫מסרב‬
‫הרבה מתחת לממוצע‬
‫סביב הממוצע‬
‫הרבה מעל‬
‫‪15%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪10%‬‬
‫יהודה ושומרון‬
‫צפון‬
‫‪10%‬‬
‫‪27%‬‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫דרום‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫‪48‬‬