הורדה - המכון לחינוך דמוקרטי

‫מתודולוגיה‬
‫‪Project Based Learning‬‬
‫למידה המחוברת לפעימות החיים‬
‫נועה בשן‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫"‬
‫לעשות חיים‬
‫זו הדרך הטובה ביותר‬
‫ללמוד‬
‫”‪ ‬‬
‫(אינגריד באואר)‬
‫‪2‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫”םלועה תא הנשנ התאו ינא“‬
‫“אני ואתה נשנה את העולם”‬
‫תוכן‬
‫“אני ואתה נשנה את העולם”‬
‫‪3‬‬
‫מה זה ‪?PBL‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ ,PBL‬הלכה למעשה‬
‫‪9‬‬
‫מהקהילה יוצרת את המחאה החברתית הרלוונטית‬
‫מבחינתה (מחיר המוצרים בסופר הקרוב‪ ,‬מחסור‬
‫בתחבורה ציבורית באזור בו אנו חיים ועוד‪..‬‬
‫חוט השדרה‪ ,‬הציר הכרונולוגי ‬
‫‪11‬‬
‫פתאום הסיפורים ההיסטוריים‪ ,‬המנהיגים‬
‫שהיו רק שמות לבחינה והמחאות שנראו‬
‫כמו עוד מילים שצריך לזכור נהפכו ל"חיים"‪.‬‬
‫אנחנו לומדים את מה שאנחנו עושים ועושים את‬
‫מה שאנחנו לומדים‪ ...‬חווים פרויקט שיוצר חיבור‬
‫בין תוכנית הלימודים‪ ,‬בינינו ובין הסביבה שבה אנו‬
‫גדלים‪.‬‬
‫השתלבות ה‪ PBL‬במודל עיר חינוך ‪13‬‬
‫מה היא התפיסה המהווה קרקע‬
‫פורייה לתהליך השינוי?‬
‫‪14‬‬
‫תהליך הטמעת ‪PBL‬‬
‫‪16‬‬
‫הצלחה מקומית ועולמית‪ ...‬ואיך‬
‫נמדוד אותה?‬
‫‪21‬‬
‫אפילוג‬
‫‪22‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪22‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‪23‬‬
‫נועה בשן‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫בני נוער משתתפים‬
‫במחאה החברתית‪,‬‬
‫תל אביב‬
‫עורכים‪ :‬רון דביר‪ ,‬מיכל גלבוע‪-‬אטר‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫•‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫‪"...‬אני ואתה נשנה את העולם" ככה קוראים אצלנו‬
‫ללימודי אזרחות והיסטוריה‪ .‬אתמול ראינו את הסרט‬
‫"גנדי" במסגרת הלמידה המשותפת על מנהיגים‬
‫משמעותיים‪ ,‬כל פעם זוג אחר "מפגיש מנהיג" לכולם‬
‫בדרך שהוא בוחר‪ .‬מחר אנחנו יוצאים למדרחוב הקרוב‬
‫כדי לראיין אנשים ולברר "מה חשוב להם לשנות‬
‫בחברה שבה אנו חיים?"‪ .‬יצרנו סטיקרים על דברים‬
‫שחשוב לנו לשנות ולמדנו על היסטוריה של מנהיגים‬
‫מעוררי השראה‪ ,‬מחאות ומהפכות‪.‬‬
‫בבית ספר שלנו הרבה מהלמידה מבוססת פרויקטים‬
‫(‪ )PBL‬ומחוברת לסביבה העולמית והמקומית‪ .‬שבוע‬
‫שעבר שידרנו תוכנית רדיו שבנינו בהדרגה במהלך‬
‫החודשים האחרונים‪ ,‬תוכנית העוסקת בבעיות‬
‫אקולוגיות באזורנו‪ .‬בסוף השנה אנחנו מארגנים אחה"צ‬
‫לקהילה כולה (ולא רק להורים) בה נשתף בפרויקטים‬
‫השונים ונקבל משובים ועוד שבועיים ביום העצמאות‬
‫יוצג הסרט שיצרנו במשך כחצי שנה העוסק בטיפוסים‬
‫וסטריאוטיפים בחברה הישראלית וכולו צולם‬
‫באוטובוס של המועצה‪.‬‬
‫אנחנו עכשיו בשלב בו כל קבוצה חושבת על האיך?‬
‫(אופן המחאה) וה"מה" (התוכן שלה) ויחד עם מומחה‬
‫אנחנו "עושים חיים בלמידה"‪ ,‬תרתי משמע‪"...‬‬
‫(תלמיד כיתה ז'‪ ,‬בי"ס בצפון הארץ)‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו נעם תמרי‪ ,‬סטודיו בר דביר‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫•‬
‫המכון לחינוך דמוקרטי •‬
‫‪www.democratic.co.il‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫”םלועה תא הנשנ התאו ינא“‬
‫מה ירוויח הקורא‬
‫מקריאת המאמר‪:‬‬
‫‪1.1‬היפתחות למהות ולמשמעות ביצירת פדגוגיה‬
‫הרלוונטית לתקופה בה אנו חיים השואפת לחולל‬
‫טרנספורמציה בתפיסת המושג "למידה"‪.‬‬
‫‪2.2‬הבנה של תמצית ה"שיטה" של ה‪ PBL‬בהיבט‬
‫התפיסתי והיישומי והיותה מענה ל"פדגוגיה של‬
‫הגל השלישי"‪.‬‬
‫‪3.3‬הכרות עם שלוש דרכים שונות ליישום והטמעה‬
‫של למידה מבוססת פרויקטים בבתי ספר‬
‫ציבוריים המתחברים למרחבים בהם מתקיימים‪.‬‬
‫‪4.4‬מפגש עם החסמים המעכבים והמוטיבציות‬
‫המקדמות תהליכי שינויי שכאלה‪ ,‬בהיבט חוץ‬
‫בית ספרי ופנים בית ספרי‪.‬‬
‫‪5.5‬כלים להנחיית תהליך שינויי מסוג זה וקישורים‬
‫שיוכלו לסייע בהבנייתו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫וידאו בנושא ‪,PBL‬‬
‫מכון ‪ Buck‬לחינוך‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫הז המ המהמ‬
‫מה זה ‪?PBL‬‬
‫“‬
‫בחיפוש של מורים ואנשי חינוך אחר פדגוגיה‬
‫מתאימה למאה ה‪ 21-‬זוכה שיטת ה ‪PBL -‬‬
‫(‪ )Project Based Learning‬לעדנה מחודשת‪ .‬בתי ספר‬
‫ברחבי העולם משתמשים בה כציר מאפיין ומאות מורים‬
‫בארץ משנים את פרדיגמת ההוראה הבסיסית שלהם"‬
‫(רם‪.)2011 ,‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים זה משהו הטמון‪ ,‬באופן‬
‫טבעי‪ ,‬בכל אחד מאיתנו וחשוב להמשיגו בכדי‬
‫שניתן יהיה להשתמש בו במסגרות בית ספריות‬
‫תוך חיבור למרחב הקהילתי בו הן מתקיימות‪.‬‬
‫כולנו בחיינו רואים לנגד עינינו תוצר (טיול‬
‫משפחתי‪ ,‬לימודים‪ ,‬פרויקט קהילתי‪ ,‬סרט לבת‬
‫מצווה‪ )...‬ומהרגע שמתבהר לנו ה"מה" וה"למה"‬
‫אנחנו מתחילים להתוות את הדרך עד אליו‪.‬‬
‫הדרך הטבעית הזו ללמוד‪ ,‬כמו בחיים‪ ,‬זו המהות עליה‬
‫מתבססים והמיומנות שאותה מבנים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫הז המ המהמ‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫מדוע נדרשת‬
‫“עדנה מחודשת”?‬
‫**להלן קישור לסרטון המציג את התפיסה והשיטה‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LMCZv‬‬
‫‪GesRz8&feature=related‬‬
‫‪ PBL‬זו פדגוגיה הנותנת מענה לתפיסה של ה"גל‬
‫השלישי" ומותאמת למהות של עיר חינוך‪ ,‬עיר‬
‫המחפשת את הדרך לזמן תהליכי שינוי חינוכיים‬
‫מעמיקים בתחומה‪ .‬יש פה שינויי מהותי בתפיסה של‬
‫המושג "למידה" שהטמעתו דורשת שיתופי פעולה בין‬
‫כלל הגורמים בעיר ובלעדיהם היא תתממש בחלקה‪.‬‬
‫ה‪ PBL‬מזמן במאפייניו חיבור טבעי בין המרחב הבית‬
‫ספרי למרחב הקהילתי ‪ -‬עירוני ‪:‬‬
‫✿ ✿תכני הפרויקטים והתוצרים מתבססים על "חיבור‬
‫לעולם האמיתי" וזקוקים למרחב הממשי‪.‬‬
‫✿ ✿לאורך כל תהליך הלמידה הסביבה מהווה מקור‬
‫מידע משמעותי במרכיבים הפיסיים‪ ,‬הרעיוניים‬
‫והאנושיים שהיא מזמנת‪.‬‬
‫✿ ✿בלב התפיסה נוכחות מיומנויות למידה‬
‫המאפשרות למרחב "החיצוני" להיות מעורב באופן‬
‫הלמידה ולא רק בתוכנה (חקר בדרכים מגוונות‪,‬‬
‫צורך במומחים‪ ,‬עבודה בקבוצות‪ ,‬פרזנטציות‪,‬‬
‫משוב ועוד‪.)...‬‬
‫איך נתפסת ה"למידה" ב‪ PBL‬ולמה זה כה רלוונטי‬
‫לימינו?‬
‫ו‪ .‬ה‪ .‬קילפטריק‬
‫הרעיון המרכזי הוא ליצור תוכניות לימודים‪ ,‬מבוססות‬
‫פרויקטים‪ ,‬שמחוברות לפעימות של כל אשר מתרחש‬
‫בתוכנו ובסביבתנו‪ .‬באמת לגעת בעולם החיצוני‬
‫ומתוכו – בעולם הפנימי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫וכן גבתה זמן השקעה רב מהמורים ולכן מעולם לא‬
‫הצליחה להגיע אל שגרת חיי הכיתה‪ .‬מתחילת שנות‬
‫ה‪ 90-‬וביתר שאת מתחילת המאה ה‪ 21-‬העקרונות‬
‫הפרוגרסיביים מקבלים תחייה ומשמעות חדשה" (רם‪,‬‬
‫‪.)2011‬‬
‫ה"גל השלישי"‪ ,‬המכונה ע"י אלווין טופלר "גל‬
‫הידע"‪,‬מייצג תפיסות עכשוויות המציירות איך החינוך‬
‫צריך להראות‪...‬ברלוונטיות לאדם באשר הוא וללומד‬
‫במאה ה‪ .21-‬משמעותי להבינו בפני עצמו ובהקשר‬
‫ל"גלים" שקדמו לו‪.‬‬
‫"ניתן למצוא את שורשי הלמידה מבוססת פרויקטים‬
‫(‪ )PBL‬עוד באקדמיות לארכיטקטורה במאה ה‪16-‬‬
‫(‪ )Knoll, 1995‬אך נהוג לראות את המקורות לשיטה‬
‫בתפיסת החינוך הפרוגרסיבי‪ .‬ג'והן דיואי (‪1857-‬‬
‫‪ )1952‬שגיבש לראשונה את רעיון החינוך הפרוגרסיבי‬
‫ביקש לחבר את הלמידה לחיים‪ ,‬לניסיון שמביאים‬
‫התלמידים ולצרכים החברתיים (דיואי‪.)1969 ,‬‬
‫תלמידו‪ ,‬ו‪.‬ה‪ .‬קילפטריק (‪ ,)1871-1965‬שנחשב למרצה‬
‫נהדר ולאבי שיטת הפרויקטים‪ ,‬הדגיש את הלמידה‬
‫החברתית שמתרחשת במהלך העבודה על הפרויקט‬
‫(‪ .)Kilpatrick, 1918‬ללמידה פרוגרסיבית מסורת ארוכת‬
‫שנים של ניסיונות חינוכיים‪ .‬כך לדוגמא כרבע מבתי‬
‫הספר בארה"ב בשנות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬פעלו בשיטות‬
‫אלו‪ ,‬ומאות בתי ספר בארץ בחינוך הקיבוצי ובזרם‬
‫העובדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התפיסה לא הצליחה להתמודד‬
‫עם הדרישה להישגים לימודיים ולסטנדרטיזציה‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫הז המ המהמ‬
‫התלהשלהגרהצק הירוטסיה‬
‫שע‬
‫שיוינא‬
‫םילגה ‪ – 3‬תוית‬
‫רוצים‪evaW‬‬
‫אנחנו‪egdel‬‬
‫לאן‪wonK‬‬
‫‪ehT‬‬
‫להגיע‬
‫היום‪ev‬‬
‫אנחנו‪aW la‬‬
‫איפה‪irtsud‬‬
‫‪nI e h T‬‬
‫באנו‪evaw‬‬
‫מאיפה‪laru‬‬
‫‪tlucirga ehT‬‬
‫‪7‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪The Industrial‬‬
‫‪The Knowledge Wave‬‬
‫הז המ המהמ‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫‪The agricultural wave‬‬
‫‪The Industrial Wave‬‬
‫אנחנו‪agricultural‬‬
‫איפה ‪wave‬‬
‫האנוש‬
‫התעשיית‬
‫הגלשל‬
‫‪ The‬קצרה‬
‫היסטוריה‬
‫היום‬
‫מאיפה באנו‬
‫(הגל הראשון)?‬
‫מראשית המאה ה‪ 20 -‬הגל‬
‫הראשון‪ ‬זרם אל החוף והביא עימו את הבשורה של‬
‫“הילד במרכז”‪ .‬הוגים שונים השפיעו על השיח החינוכי‬
‫הזה וביניהם‪ :‬דיואי‪ ,‬מונטסורי‪ ,‬ויגוצקי ופיאז’ה‪ .‬בתי‬
‫ספר שונים העבירו את הדגש אל התלמיד וצרכיו‪,‬‬
‫בעוד שתפקיד המורה התמקד בתיווך‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬אפשור‬
‫ויצירת תחומי עניין שיגרו את סקרנות התלמיד‪.‬‬
‫המשמעות העיקרית של קבלת עיקרון “הילד במרכז”‬
‫הייתה הנכונות לקבל שינויים שתכליתם להביא‬
‫להתאמה גבוהה של תכנית הלימודים לסקרנות‪,‬‬
‫לעניין ולשונות בין התלמידים‪ .‬מבנה הלימודים הדגיש‬
‫למידה של נושאים ולא של דיסציפלינות‪ ,‬תוך מתן‬
‫דגש על סקרנות‪ ,‬פעלתנות‪ ,‬ביטוי עצמי‪ ,‬חינוך יצירתי‬
‫וביקורתי‪ ,‬אינטראקציה תוך כדי לימוד‪ ,‬חופש ומרחב‬
‫בתהליך הלמידה‪ ,‬הסתגלות חברתית ונפשית ושונות‬
‫בין לומדים‪.‬הביקורת על הגל ה‪ 1-‬נבעה מתחושת‬
‫אי‪-‬סדר בגלל העדר סטנדרטים‪ .‬המערב חש כי עליו‬
‫ליצור חינוך מדעי יותר ומחייב יותר בצל התחושה כי‬
‫הסובייטים מקדימים את האמריקאים במרוץ לחלל‪.‬‬
‫הביקורת והחתירה לחינוך מדיד יותר עלתה חזק‬
‫בארה”ב והשפיעה על התפיסה החינוכית בעולם‪.‬‬
‫(הגל השני)?‬
‫דגש על סקרנות‪,‬‬
‫פעלתנות‪ ,‬ביטוי‬
‫עצמי‪ ,‬חינוך‬
‫יצירתי וביקורתי‪,‬‬
‫אינטראקציה תוך כדי‬
‫לימוד‪ ,‬חופש‬
‫ניצני הביקורת על הגל השני היו בעיקר על כך‬
‫שהדגש על סטנדרטים הוא בבחינת מסך עשן לבעיות‬
‫האמיתיות הגורמות להישגים הנמוכים‪ ,‬על התכווצות‬
‫תכנית הלימודים למקצועות עליהם נבחנים‪ ,‬על‬
‫איכות הלמידה וההוראה‪ ,‬על כך שלא ניתן לכוון‬
‫את התהליכים הקוגניטיביים במוחו של שהתלמיד‬
‫בצורה אחידה כי המוח האנושי הפועל לבניית הידע‬
‫הוא מורכב מאד ושונה מתלמיד לתלמיד‪ .‬התחושה‬
‫עד היום היא שהסטנדרטיזציה מכוונת לממוצעים‬
‫של הכיתה ומתעלמת מן השונות המובנת בבני אדם‬
‫בכלל ובכיתות הלימוד בפרט‪ .‬תכניות חינוכיות‪ ‬‬
‫עקב אלו ועקב הביקורת הציבורית הגוברת על איכות‬
‫החינוך נשטף הגל הראשון על ידי‪ ‬הגל השני העמוס‬
‫לעייפה בסטנדרטים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫הגל השני הושפע רבות מהתורה של “הליברליזם‬
‫הכלכלי” והחברה הצרכנית המתגבשת‪ .‬התחילו לנשב‬
‫רוחות בכיוון של קשר ישיר בין חינוך למיסוי ומתן‬
‫אפשרות בחירה של בתי הספר בידי ההורים משלמי‬
‫המיסים‪ ,‬תחרות בין מוסדות החינוך השונים‪ ,‬שיפור‬
‫הישגי בתי הספר ולמעשה החינוך נהייה למוצר‪.‬‬
‫חדירת עקרונות השוק לחינוך בשנות ה‪ 90 -‬באו לידי‬
‫ביטוי בתכנית לימודים לאומית משותפת‪ ,‬במבחני‬
‫השוואה‪ ,‬בשקיפות ופרסום נתונים‪ .‬הוגדרו מטרות‬
‫ברורות למורים ולתלמידים ונקבעו יעדי הישג בכל‬
‫תחום ועם השנים ההגדרות התרבו והפיקוח עליהן‬
‫התעצם‪.‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫המבוססות על סטנדרטים יצרו מציאות חינוכית שאין‬
‫בה חדשנות ואין בה יצירתיות ‪ ,‬לתרבויות היררכיות‬
‫נוצר יתרון טבעי מבחינת היערכות חינוכית של הגל‬
‫ה‪ ,2-‬מדינות דרום מזרח אסיה נהיו המרוויחות‬
‫העיקריות מהתחזקות הגל ה‪ 2-‬בחינוך כי יש להן‬
‫עליונות במבחני ההישגים הבינלאומיים בהם קיימים‬
‫סטנדרטים נוקשים ‪.‬‬
‫‪The Knowledge Wave‬‬
‫לאן אנחנו‬
‫רוצים להגיע‬
‫(הגל השלישי)?‬
‫הגל השלישי מונע מתוך הקולות הביקורתיים‬
‫הללו ‪ ‬ומנסה בדרכים שונות להגיע אל החוף‪.‬‬
‫ברחבי העולם (פינלנד‪ ,‬סאן דייגו וגם במחוזותינו‪)...‬‬
‫רעיונותיו ויישומיו מתחילים להתגבש ולהתממש‪...‬‬
‫אך הגל השני הוא הנוכח המרכזי בין הים לחוף ועדיין‬
‫מסרב לשקוט‪...‬‬
‫המעבר לכלכלת הידע והשימוש הגובר בטכנולוגיית‬
‫המידע מחלחל גם לתודעה המזמנת שינוי דפוסי‬
‫למידה‪ .‬גם הגל השלישי בדומה לראשון מדגיש את‬
‫היסוד האישי בלמידה‪ ,‬את הלמידה בקבוצות קטנות‬
‫ובקבוצות עניין בעקבות סקרנות היחיד‪ .‬הלמידה היא‬
‫רלבנטית וגלובלית‪ .‬ושוב חל שינוי בתפקיד המורה‪,‬‬
‫הוא אינו עוד המקור הבלעדי לידע‪ .‬התלמידים‬
‫לומדים ממקורות מידע נוספים‪ ,‬המורה מכוון‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪rial Wave‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫‪PBL‬השעמל הכלה ‪PBL,‬‬
‫‪ ,PBL‬הלכה למעשה‬
‫למקורות המידע‪ .‬הגל השלישי בחלק מרעיונותיו‬
‫ומשמעויותיו מתחבר לרעיון של “הילד במרכז”‪.‬‬
‫זמינות טכנולוגיית המידע והתקשורת‪ ,‬הנגישות‬
‫אליה נטולת הגבולות הגיאוגרפיים‪ ,‬תפיסה מתרחבת‬
‫של המושג “למידה” המתרחשת בסיטואציות‬
‫שונות ולא רק בכיתה‪ .‬אחת ההנחות החשובות של‬
‫הגל השלישי היא ששום טכנולוגיה לא תחליף את‬
‫הקשר האישי בין המורה לתלמיד‪ ,‬אלא תסייע‪ .‬אחד‬
‫הדברים המשמעותיים שהוא מזמן הוא השינוי במושג‬
‫“הערכה”‪.‬‬
‫השאיפה היא שהאינטראקציה מורה‪ -‬תלמיד תתפוס‬
‫את זמן הבחינה‪ ,‬זמן הכנתה ובדיקתה‪ .‬תאפשר‬
‫הקדשת זמן דיפרנציאלי לתלמידים‪ .‬שימוש מושכל‬
‫בהטמעת הטכנולוגיה יאפשר גם צמצום פערים סוציו‬
‫אקונומיים וחברתיים‪.‬הגל השלישי מהווה גשר מעשי‬
‫ורעיוני בין שני הגלים שקדמו לו ומדבר למידה במובן‬
‫יותר אישי‪ ,‬חוויתי וערכי‪.‬‬
‫ה‬
‫היפך מלמידה מבוססת פרויקטים אינה הוראה‬
‫רגילה אלא – הוראה מכוונת תוצר‪ :‬לומדים‬
‫חודשיים נושא מסוים ובסוף בונים דגם או מצגת‬
‫שמבטאים את המבואות‪.‬‬
‫האנטומיה של פרויקט‪,‬‬
‫יוטיוב‬
‫בלמידה מבוססת פרויקט העשייה‪ ,‬ההקניה והחשיבה‬
‫שזורים זה בזה ואין הפרדות בין שלב של הקניה‬
‫רציפה ושלב של ביטויי ההבנה‪ .‬לכל שלב תוצר‬
‫ממוקד משלו וכלל השלבים מבנים את התוצר הסופי‪.‬‬
‫מדובר בלמידה שיש בה עוגנים של משמעות וסדר‪,‬‬
‫המייצבים את הלמידה של התכנים והמיומנויות סביב‬
‫גורם מארגן בדמות התוצר המתהווה מתוך תהליך‬
‫מתמשך של פרויקט‪ .‬התוצר הסופי‪ ,‬בהיותו רלוונטי‬
‫ה‪ PBL‬נובע מתוך כלל המרכיבים של הגל השלישי‬
‫ומייצר קדמה בתפיסת הלמידה המחברת מן הבסיס את‬
‫המרחב הבית ספרי למרחב הקהילתי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫ללומד ולסביבה‪ ,‬מייצר מענה לשאלה "לשם מה?"‬
‫אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים‪ ,‬באופן ובתוכן‪.‬‬
‫** להלן קישור לסרטון "אנטומיה של פרויקט"‬
‫הממחיש את ההגדרה‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=WW0v‬‬
‫‪mgQEb78&feature=relmfu‬‬
‫פרויקט מדגים –‬
‫“גשר לקשר”‪:‬‬
‫במסגרת לימודי ערבית הפרויקט שבחרו‬
‫המורות (מביה”ס היהודי) הוא הבניית מפגש‬
‫בין כיתות ה’‪-‬ו’ של שני בתי ספר (יהודי וערבי)‪.‬‬
‫תהליך הלמידה בנוי מתוצרי ביניים שיחד מרכיבים‬
‫את התוצר הסופי‪ .‬פרויקט זה מדגים הלכה למעשה‬
‫את ששת המאפיינים המרכזיים של פרויקט ואת חוט‬
‫השדרה הכרונולוגי היוצר אותו‪...‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫‪PBL‬השעמל הכלה ‪PBL,‬‬
‫אבני הבניין של‬
‫למידה מבוססת‬
‫פרויקט‬
‫מאמץ אקדמי‬
‫קשר לעולם‬
‫המבוגרים‬
‫למידה‬
‫משולבת‬
‫דרכי הערכה‬
‫(הדוגמאות מתבססות על‬
‫הפרויקט “גשר לקשר”)‪:‬‬
‫אוטנטיות‬
‫ורלוונטיות‬
‫חקר פעיל‬
‫לפרויקט זה למדו הילדים ערבית בעיקר תוך שיח‬
‫בינם לבין עצמם‪ ,‬מחוברות‪ ,‬תוכניות וסרטים‪ .‬עצם‬
‫ההחלטה ללמוד מתוך קשר ומפגש מייצגת את העולם‬
‫האמיתי –המפגש עם ה"אחר" בחברה בה אני חי‬
‫והקולות שזה מעורר אצלי (ובקרב סביבתי)‪ .‬כותבים‬
‫מכתבים בערבית‪ ,‬לומדים לספר על עצמי בשפה‬
‫השנייה ומיישמים זאת ב"רטוב"‪ ,‬לומדים על חייו של‬
‫ילד שנמצאים איתו בהתכתבות ומתוך חקר שעושים‬
‫על תרבותו‪ ,‬אורחות חייו וסביבתו‪ .‬ה"לשם מה?" של‬
‫הלמידה מאוד בהיר בשל התוצר והתהליך כולו‪.‬‬
‫למידה משולבת ‪-‬‬
‫‪:Applied Learning‬‬
‫מאמץ אקדמי ‪-‬‬
‫‪:Academic rigor‬‬
‫פתרון בעיות‪ ,‬שאלות ומשימות מורכבות‬
‫תוך שילוב כישורים שונים (עבודת צוות‪ ,‬תקשורת)‪.‬‬
‫השאלה המרכזית בלמידה היא לא שאלה‬
‫אינפורמטיבית אלא שאלה מהותית המציפה את‬
‫הדומה והשונה ביני לבין ילד אחר בגילי מהמגזר‬
‫הערבי‪ .‬תהליך הלמידה מזמן חשיבה ביקורתית‬
‫ומשלב עבודת צוות בהיבט החקר‪ ,‬הכנת המצגות‪,‬‬
‫תכנון המפגש והוצאתו לפועל‪ .‬גם כישורים של שיח‪,‬‬
‫פרזנטציה ורפלקציה תופסים מקום מרכזי‪.‬‬
‫שילוב ראש וידיים‪" ,‬אקדמיה ועמלנות"‪.‬‬
‫למידה על הכפר הערבי והתרבות הערבית ולמידת‬
‫השפה הערבית לשם תקשורת הדדית במפגש ועם‬
‫זאת – התכתבות עם הילדים איתם יפגשו לאורך כל‬
‫התהליך‪ ,‬תכנון הביקור והכנתו‪ ,‬הבניית פסיפס משותף‬
‫ובניית מצגות המתארות את אורחות החיים והתרבות‬
‫של הילדים מביה"ס היהודי‪.‬‬
‫אוטנטיות ורלוונטיות ‪-‬‬
‫‪:Authenticity‬‬
‫חקר פעיל‬
‫‪:Active Exploration‬‬
‫קשר לעולם האמיתי ורלוונטיות לתלמידים‪ .‬עד‬
‫‪1 0‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫יציאה מעולם הכיתה לחקר מעשי ברשת‪ ,‬בקהילה‬
‫ובסביבה‪ .‬כל תהליך הלמידה מונע משאלה מרכזית –‬
‫מה דומה ומה שונה בינינו? ההעמקה בשאלה זו נעשית‬
‫ע"י חשיפה למקורות שונים‪ :‬חקר דמויות תרבות‬
‫ערביות‪ ,‬צפייה מונחית בפרקים של "עבודה ערבית"‪,‬‬
‫למידת רשת על תרבותנו והתרבות השנייה‪,‬התכתבות‬
‫והמפגש עצמו‪.‬‬
‫קשר לעולם המבוגרים ‪-‬‬
‫‪:Adult Connection‬‬
‫חיבור למנחה מבוגר או מומחה‪ .‬במהלך‬
‫הפרויקט הילדים מראיינים מבוגרים בקהילה על‬
‫השאלה של הדומה והשונה ועל החשיבות של המפגש‬
‫בין שני המגזרים (חלק מאיסוף הידע בדרכים מגוונות‬
‫וחשיפה לדעות שונות)‪ .‬בנוסף נפגשים הילדים עם‬
‫תושב ערבי מסביבתם ומראיינים אותו לעומק יחדיו‬
‫(עוד לפני הראיונות שהם מקיימים בנפרד בקהילה)‪.‬‬
‫בהכנת המצגות מעורבת‪/‬מייעצת אימא מביה"ס‬
‫העוסקת בחייה בבניית אתרים‪.‬‬
‫דרכי הערכה‬
‫‪:Assessment Practices‬‬
‫הצגה והערכה בסטנדרטים של העולם‬
‫האמיתי‪ .‬מתחילת התהליך צוין התוצר וכלל תוצרי‬
‫הביניים המרכיבים אותו‪ .‬מבנה ההערכה הוצג ע"י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ יגולונורכה ריצה ‪,‬הרדשה טוח‬
‫חוט השדרה‪ ,‬הציר הכרונולוגי‬
‫המורות לקבוצה ופירוט הקריטריונים בכל סעיף היה‬
‫פתוח לשיח קבוצתי‪ ,‬לשם יצירת שקיפות ואחריות‬
‫משתפת ומשותפת‪ .‬ההערכה מורכבת ממספר מרכיבים‬
‫המבטאים פנים שונות בפרויקט‪ :‬מבחן על הכתיבה‪,‬‬
‫אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(‪,)35%‬‬
‫מעורבות ולקיחת אחריות בהתכתבות ובתכנון הביקור‬
‫והוצאתו לפועל (‪ ,)20%‬הבנייה ופרזנטציה של המצגת‬
‫והפרויקט בכלל (‪ ,)25%‬הכתיבה הרפלקטיבית לאורך‬
‫התהליך ובסיומו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על הפרויקט‬
‫נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה‬
‫ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫הפעילות הבית ספרית‪.‬‬
‫הגדרת בעיה או תוצר‬
‫סיעור מוחין ומפות חשיבה‬
‫✿ ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫כולו‪ :‬מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה‬
‫מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫✿ ✿הגדרת התוצר הסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו' של‬
‫שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫הערבי)‬
‫✿ ✿הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫יצירת‬
‫פרויקט‬
‫חשיפה לנושא‬
‫‪4‬‬
‫סיעור מוחין‬
‫ומפות חשיבה‬
‫המשך איסוף‬
‫מידע‬
‫‪5‬‬
‫סיכום‬
‫והערכה‬
‫פרזנטציה‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫הגדרת בעיה‬
‫או תוצר‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫הנחייה‬
‫לחשיבה‬
‫ראשונית‬
‫על פרויקט‬
‫‪3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪8‬‬
‫תכנון זמן‬
‫ומשאבים‬
‫‪6‬‬
‫איסוף מידע‬
‫‪7‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫הערכת ביניים‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪10‬‬
‫הכנת‬
‫תוצרים‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪11‬‬
‫הכנת‬
‫פרזנטציה‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ה תובלתשה תשהומב ‪PBL‬ה תובלתשה‬
‫תכנון זמן ומשאבים‬
‫המשך איסוף מידע‬
‫הכנת פרזנטציה‬
‫פריסת רצף התאריכים וסימון כלל תוצרי הביניים‪,‬‬
‫התוצר הסופי ועוד נק' ציון חשובות (הערכת ביניים‪,‬‬
‫תאריך פרזנטציה ועוד‪ .)...‬כתיבה משותפת המגדירה‬
‫מה קורה בכל מפגש ומפגש ומה "תפקידו" בתהליך‪.‬‬
‫משלב זה לפני כל מפגש מוצגת ההגדרה של המפגש‬
‫הנוכחי בתוך הרצף של התהליך כולו‪.‬מהלך שיוצר‬
‫שקיפות המאפשרת אחריות משותפת‪.‬‬
‫איסוף ידע ממקורות שונים ומגוונים המותאמים‬
‫לפרויקט‪:‬עריכת הסקרים‪ ,‬חשיפה למגוון נק' מבט‬
‫המתייחסות לדומה ולשונה במדיות מגוונות‪ ,‬מפגש‬
‫עם מומחית מהקהילה לתכנון מצגות‪ ,‬הבנייה‬
‫ראשונית של המצגות בצוותי עבודה ועוד‪.‬‬
‫איסוף כלל התהליך בכדי להציג הן את מהלך‬
‫הפרויקט והן את התוצר עצמו‪.‬הפרזנטציה מחייבת‬
‫הכנה חזותית ואימון אישי וקבוצתי שמאפשר עמידה‬
‫מכובדת וזרימה מקצועית‪ ,‬מיומנות חשובה ביותר‬
‫שדורשת הרבה למידה טרום ובדיעבד כאחד‪.‬‬
‫פרזנטציה‬
‫נעשית עפ"י הסטינג (‪ )setting‬שנקבע מראש‪ ,‬משולבת‬
‫במשוב ברור מצד מבוגרים וילדים כאחד‪.‬‬
‫איסוף מידע‬
‫תחילת עבודה עפ"י הרצף שנקבע‪.‬‬
‫סיכום והערכה‬
‫הערכת ביניים‬
‫עצירה באמצע התהליך בכדי לבחון איפה אנחנו‬
‫עומדים ומה חסר לנו מתוך כל שסימנו לעצמנו עד‬
‫כה‪ .‬וכן בירור על הלמידה האקדמית והחברתית‪-‬‬
‫רגשית שהתרחשה ‪:‬איזה מילים למדנו? מה‬
‫גילינו מהמכתבים? מה עלה מהריאיון המשותף‬
‫שערכנו? מה השתנה או התחדד בתפיסתי על‬
‫הדומה והשונה בינינו? ממה הופתעתי? עד כמה‬
‫השתפרה כתיבתי בערבית? ועוד‪ .‬רפלקציה ומשוב‬
‫הינן מיומנויות התופסות מקום בסיכום כל מפגש‬
‫ובנקודות מרכזיות ברצף התהליך (אמצע וסוף)‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫מפגש שמתרחש לאחר הפרזנטציה ויוצר רפלקציה‬
‫על התהליך כולו‪ ,‬בהיבט אישי וקבוצתי ובהיבט של‬
‫הלמידה האקדמית שהתרחשה‪.‬‬
‫הכנת תוצרים‬
‫פוקוס על הגימור של התוצרים החזותיים‪ ,‬על הנראות‬
‫של הפרויקט‪ .‬הקדשת הזמן לסיום המצגות‪ ,‬איסוף‬
‫התכתובת‪ ,‬התארגנות סופית לקראת המפגש ויישום‬
‫יום פעילות שלם (הנבנה מתוך כלל תוצרי הביניים)‬
‫שתוכנן ומוצא לפועל ע"י הילדים‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫השתלבות‬
‫ה תובלתשה תשהומב ‪PBL‬ה תובלתשה‬
‫ה ‪PBL‬‬
‫ה‬
‫‪ PBL‬במהותו וביישומו מזמן שיתופי פעולה‬
‫רבים ומפגשים שונים בין עולם בית הספר‬
‫לסביבתו הפיסית והאנושית‪.‬‬
‫הצצה לשיתוף פעולה‪:‬‬
‫כאשר ניתנת לתלמידים הזדמנות לתכנן בקבוצות‬
‫סיורים עירוניים בנושאים שונים שיוצעו לקהילה‬
‫במסגרת "יום ההולדת של העיר"‪ ...‬כל הצדדים זוכים‬
‫בתהליך הלמידה‪.‬‬
‫ביה"ס זוכה ללמידה על העיר מהיבטים שונים‪:‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬אומנות‪ ,‬דמויות מרכזיות‪ ,‬מורכבויות‬
‫חברתיות ועוד‪,‬ולהבניה של תוצר משמעותי הנתמך‬
‫ע"י המערך העירוני‪ .‬תהליך הלמידה מקבל גוונים‬
‫שונים ע"י ביקורים במקומות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬מפגשים עם‬
‫דמויות מפתח וחווית המימוש של התוצרים עצמם–‬
‫הסיורים לקהילה‪.‬‬
‫במודל עיר חינוך‬
‫הקהילה מקבלת תפקיד משמעותי במהלך הלמידה‬
‫ובהעצמת התוצר (השתתפות בסיורים‪ ,‬מילויי‬
‫משובים ותמיכה בלמידה ע"י חניכה והוראה מתוך‬
‫המקצועות השונים ותחומי המומחיות המגוונים שהיא‬
‫יכולה לזמן לתהליך הלמידה)‪.‬‬
‫ניתן לחוש בפרויקט המתואר את החלק "הכייפי"‬
‫והיישומי של שותפויות אלו‪ ,‬אך לשותפות יש גם מימדים‬
‫פוליטיים וציבוריים התלויים בשיח חינוכי עמוק בין‬
‫מספר גורמים‪ :‬רשות‪ ,‬פיקוח‪ ,‬קהילה ובי"ס‪.‬‬
‫מן השטח‪ ,‬בבתי ספר שמיישמים למידה מבוססת‬
‫פרויקטים עולים צרכים הנוגעים לשפה משתפת‬
‫ומשותפת עם הקהילה‪ ,‬הרשות ומשרד החינוך‪.‬‬
‫שפה שמתבוננת על המושג "למידה" בדרך אחרת‬
‫מהמקובל כיום ובכך מהווה את הקרקע הפורייה‬
‫לתהליך השינוי בכלל ולהבניה של למידה מבוססת‬
‫פרויקטים בפרט‪.‬‬
‫הקהילה‬
‫ביה"ס‬
‫הרשות‬
‫הילדים‬
‫הרשות זוכה ליצוק תכנים ולאפשר מרחבי למידה‬
‫משמעותיים (פיסיים ואנושיים) ולטפח נוער פעיל‬
‫המעורב בחיי העיר ולומד את הייחודיות והמורכבות‬
‫של המקום בו הוא גדל‪...‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫?יונישה ךילהתל היירופ עקרק הווהמה הסיפתה איה המ‬
‫מה היא התפיסה המהווה קרקע‬
‫פורייה לתהליך השינוי?‬
‫מ‬
‫בדיקה של חברות לגבי הצלחה של רפורמות‬
‫נמצא כי כאשר הצוות מעורב מן ההתחלה‬
‫בבחירה בתהליך‪ ,‬בהגדרת היעדים‪ ,‬וביצירת הסיפור‬
‫המקומי תהליך השינוי הוא אותנטי ומשמעותי‪.‬‬
‫רפורמות שהונחתו מלמעלה לא הצליחו ליצור תמיכה‬
‫ומחויבות בקרב המורים ולכן נכשלו‪( .‬שורק‪ ,‬ציון‪.‬‬
‫גרינברג‪ ,‬צפרית‪ .)2001.‬מכך עולה כי האוטונומיה‬
‫והאמון מהווים מרכיב משמעותי בהצלחת תהליך‬
‫השינוי וניתן ללמוד ממדינה הנמצאת אי שם בצפון‬
‫כדה"א על היכולת לבסס מערכת חינוך שלמה על‬
‫פיהם‪.‬‬
‫התבוננות גלובלית‬
‫כהשראה לתפיסה‬
‫לוקאלית‪:‬‬
‫מערכת החינוך בפינלנד מזמנת במדיניותה את‬
‫"האמונה כי השינוי אפשרי" ומסמנת את התנאים‬
‫ההכרחיים להצלחה‪ .‬מערכת זו מתנהלת ברוח הגל‬
‫השלישי‪ ,‬בשונה ממרבית המערכות בעולם שנמצאות‬
‫עמוק במרחבי הגל השני‪ .‬זוהי מערכת שיש בה מעט‬
‫‪1 4‬‬
‫ניהול מרכזי; אין כמעט מערכת לימודים מחייבת; אין‬
‫מדידת הישגים בית ספרית (פרט‪ ,‬כמובן‪ ,‬למבחנים‬
‫הבינלאומיים); אין השוואות בין בתי ספר ואין תגמול‬
‫או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית‬
‫שלהם‪ .‬בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך הפיני רק‬
‫הדרכות מועטות לגבי תוכנית הלימודים הנדרשת‬
‫מהם‪ ,‬וכיצד יש להעביר אותה‪ .‬בתי הספר והמורים‬
‫עצמם הם שקובעים בסופו של דבר מה תהיה תוכנית‬
‫הלימודים הבית ספרית שלהם ובעיקר קובעים כיצד‬
‫ילמדו אותה‪ .‬בכך‪ ,‬בתי הספר נהפכים לסוג של מעבדה‬
‫מתמדת של שיטות לימוד חדשניות (ארלוזרוב‪.)2010 ,‬‬
‫•להלן קישור לסרטון של ה‪ BBC‬על ייחודיותה‬
‫של מערכת החינוך בפינלנד‪http://www. :‬‬
‫‪youtube.com/watch?v=rlYHWpRR4yc‬‬
‫אופייה של מערכת החינוך הפינית ישים גם במדינות‬
‫נוספות‪ ,‬לפחות בשני היבטים העומדים בבסיס‬
‫תהליכי שינוי ברוח ה"גל השלישי" ‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הצורך לבזר את ניהול מערכת החינוך בכלל‬
‫וחופש פעולה לבתי ספר בפרט‪ .‬העברת הסמכות‬
‫והאחריות של ניהול בתי הספר לידי המנהלים תוך‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫אוטונומיה גדולה לצוותים החינוכיים‪.‬‬
‫‪2.2‬הקפדה על היוקרה של מקצוע ההוראה‪ ,‬ע"י‬
‫תגמול והכשרה‪ .‬תגמול למקצוע ההוראה לא‬
‫מתורגם רק לשכר אלא בא לידי ביטויי גם בהכרה‬
‫במשמעות המקצוע‪ ,‬באמון וכבוד‪ ,‬קידום‪ ,‬מרחב‬
‫משמעותי ליצירתיות ועוד‪ .‬זאת בכדי ליצור‬
‫תחושת לכידות ושליחות‪ .‬המגמה‪ :‬לפעול לשיפור‬
‫מעמד המורה‪ ,‬לצד שיפור שכרו‪(.‬ארלוזרוב‪.)2010 ,‬‬
‫מתוך כל אלו נובע המיצוי של ארבעת המרכיבים‬
‫המרכזיים המאפשרים את הקרקע לצמיחה של ה‪PBL‬‬
‫כתפיסה חדשנית של למידה‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫?יונישה ךילהתל היירופ עקרק הווהמה הסיפתה איה המ‬
‫ארבעת התנאים‬
‫ל‪ PBL-‬מוצלח‪:‬‬
‫הבנה‪ ,‬אוטונומיה‪,‬‬
‫מסוגלות וקשר‬
‫מסוגלות‬
‫הבניית מערך "תומך הצלחה" היוצר מרחב המסוגל‬
‫לממש את הפדגוגיה באופן מעמיק‪ .‬המבוסס על ליווי‬
‫מקצועי‪ ,‬סדירויות מותאמות והערכה בסטנדרטים‬
‫הולמים (תהליך שינויי המייצר פרקטיקה ומאפשר‬
‫למידה מתוך ניסיון‪ ,‬נתינת החופש להתאמת‬
‫הסדירויות הבית ספריות ומתן לגיטימציה להעריך‬
‫למידה באופן שונה מהמקובל)‪.‬‬
‫חשוב ביותר שכלל הגורמים (פיקוח ממשלתי‪ ,‬רשות‬
‫עירונית‪ ,‬קהילה ובי"ס) יבינו את הצורך הגדול בשינויי‬
‫פדגוגי ויאפשרוהו מתוך אמונה כנה והתנהלות היוצרת‬
‫הלימה בין המילים והתפיסות ליחסים ולדרישות‪.‬‬
‫כל אחד מן המרכיבים צריך לבוא לידי ביטויי בכלל‬
‫המעגלים‪ :‬בתוך הכיתה‪ ,‬בתוך צוות בית הספר‪ ,‬מטעם‬
‫הקהילה ובין בית הספר לרשות ולפיקוח‪.‬‬
‫קשר‬
‫הבנה‬
‫צורך בקשר משמעותי ותומך עם אחרים‪ .‬קשר‬
‫המושתת על כבוד ואמון ומאפשר דיאלוגים כנים‪,‬‬
‫קשובים ומצמיחים (בין מורה לתלמידיו‪ ,‬בתוך הצוות‪,‬‬
‫למידה משותפת המגבשת הבנה על השתנות החברה‬
‫וההשפעות הנדרשות כתוצאה משינוי זה במרחב‬
‫החינוכי (מה הוא לומד במאה ה‪ ?21-‬מה היא הפדגוגיה‬
‫הרלוונטית כיום? (מפגש מעמיק עם התפיסה של ה"גל‬
‫השלישי")‪.‬‬
‫אוטונומיה‬
‫התנהלות המרחיבה יכולת עצמית ליזום ולווסת‬
‫את המעשים‪ .‬אוטונומיה לתהליכי הוראה ולמידה‪,‬‬
‫תוך מיקוד על העצמת תחומי האחריות של המורה‬
‫בהקשר של תכניות הלימודים והערכה בסטנדרטים‬
‫מותאמים‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫צריך שפה‬
‫משותפת החותרת‬
‫לבסס תרבות‬
‫למידה אחרת והיא‬
‫תוכל לצמוח רק‬
‫אם כלל הגורמים‬
‫הקשורים ללמידה‬
‫בעיר יהיו כל‬
‫העת מכווננים‬
‫לקיים את ארבעת‬
‫המרכיבים‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫‬
‫הבנה‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‬
‫אוטונומיה‬
‫בין מנהל למורים‪ ,‬בין ראש אגף חינוך למנהלים ובין‬
‫מפקחים לצוותים החינוכיים)‪.‬‬
‫המוטיבציה הפנימית לתהליכי השינוי בבתי הספר גדלה‬
‫כאשר הסביבה תומכת בארבעת הצרכים שצוינו (עשור‪,‬‬
‫‪.)2001‬‬
‫אם המערכות החוץ בית ספריות לא יבינו לעומק את‬
‫הצורך במעבר מפרדיגמה של הוראה ל"פרדיגמה של‬
‫למידה"‪ ,‬לא יתמכו במיקוד במיומנויות הנדרשות‬
‫לתהליך הלמידה (חקר‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬פרזנטציה‬
‫ועוד‪ )..‬על חשבון פרקים מתוך תכניות הלימודים‬
‫העמוסות‪ ,‬לא יאפשרו אוטונומיה לבתי הספר‬
‫המושתתת על כבוד ואמון ולא יהיו סבלניים גם‬
‫לטעויות ותהיות – בתי הספר לא יוכלו להשתנות‬
‫ו"עיר החינוך" לא תוכל להתקדם למקומות אליהם‬
‫היא מייחלת‪.‬‬
‫‬
‫מסוגלות‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫קשר‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫תהליך הטמעת‬
‫א‬
‫נו נדגים את תהליך ההטמעה באמצעות שלוש‬
‫דוגמאות‪ ,‬כל אחת מייצגת גרסא אחרת של‬
‫התהליך‪.‬‬
‫בתהליך השינוי בבתי ספר השאיפה היא שכל בית ספר‬
‫ייצור את סיפורו ברלוונטיות לאוכלוסייתו‪ ,‬תפיסתו‬
‫וסביבתו‪ .‬ל‪ PBL‬ואריאציות שונות שניתן לקחת מהן‬
‫השראה ולאמץ את שמתאים תוך התאמה לנסיבות‬
‫הספציפיות‪.‬‬
‫ תעמטה ךילהת להת‬
‫‪PBL‬‬
‫מה קורה בפועל?‬
‫תהליך השינוי‪ ,‬המונחה ע"י המכון לחינוך דמוקרטי‪,‬‬
‫החל בשנה בה כל הצוות עבר מסע בשבילי החינוך‬
‫האישי שחוט השדרה היה ה‪( SML‬ראה מאמר בנושא)‪.‬‬
‫כך התאפשר לצוות ליצור חיבור פנימי וקשר יותר‬
‫עמוק ורגשי עם עצמו ועם התלמידים‪.‬‬
‫חקר אירוע‪:‬‬
‫בי”ס “מצפה גולן”‪:‬‬
‫פסיפס ישראלי‪.‬‬
‫בשנה השנייה יצר ביה"ס למידה דו גילאית בכיתות‬
‫ה'‪-‬ו' שהנושא המרכזי בה הוא "קיימות"‪ .‬הלמידה‬
‫נבנתה מתוך המהות והפרקטיקה של ה‪ PBL‬ויצרה‬
‫חוויה משמעותית למורות ולתלמידים כאחד‪.‬‬
‫בשנה השלישית הוחלט להרחיב את היישום של ה‬
‫‪ PBL‬והלמידה המעמיקה בעקבותיו לכלל צוות‬
‫ביה"ס‪ .‬בימי ההכנה שהוקדשו לתכנון וחשיבה נבחר‬
‫הנושא "פסיפס ישראלי" והצוות החל לבנות ביחידים‬
‫או בזוגות תוכניות פרויקטים‪ ,‬בהתאמה לסביבה‪,‬‬
‫ללומד ולמלמד (ראה פרויקט "גשר לקשר" המפורט‬
‫במאמר זה כדוגמא)‪.‬‬
‫היום‪ ,‬שעתיים בשבוע‪ ,‬מתקיימת למידה דו‪-‬גילית‬
‫בקורסים שונים שהשיבוץ נעשה על בסיס בחירת‬
‫הלומדים‪ .‬למידה זו מאפשרת לצוות החינוכי כולו‪,‬‬
‫לתלמידים ולקהילה להתנסות בחוויה לימודית מאוד‬
‫אחרת המיישמת את כל המהויות מהן נובע ה‪.PBL‬‬
‫בי"ס מצפה גולן נמצא ביישוב בני יהודה‬
‫שבדרום רמה"ג‪ .‬בביה"ס ‪ 8‬שכבות‬
‫גיל (א'‪-‬ח')‪ ,‬שתי כיתות בכל שכבה‪.‬‬
‫נוכח הרצון ליצור זהות בית ספרית הנובעת ממאפייני‬
‫הגל השלישי בעולם החינוך‪ ,‬המועצה האזורית גולן‬
‫וביה"ס החליטו על תהליך שינוי עמוק‪.‬‬
‫החיבור לסביבה‪ ,‬הפרויקטים המדהימים שנוצרו‬
‫והקשרים השונים שהתרקמו בין המורים לתלמידים‬
‫ולקהילה יצרו רצון בביה"ס ליישם את התפיסה‬
‫הזו במרחבים נוספים‪ :‬בתוך הליבה של תוכניות‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫תצלום מאתר בית הספר‬
‫מצפה גולן‬
‫‪1 6‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ תעמטה ךילהת להת‬
‫מהם תנאי ההצלחה?‬
‫ההתפתחות של התהליך נעשית בשלושה מישורים‪:‬‬
‫סדירויות‪:‬‬
‫בשנתיים האחרונות נוצרו סדירויות ייחודיות בכדי‬
‫לאפשר תשתית מותאמת להצלחת התהליך‪( :‬בהמשך‬
‫תעשה התאמה מחודשת בכל דו – גילאי על בסיס‬
‫תהליכי הלמידה שיפתחו הצוותים)‪.‬‬
‫✿ ✿קבוצות למידה קטנות (כ‪ 15-‬לומדים בקבוצה)‪.‬‬
‫✿ ✿מגוון קורסים המוצעים לבחירה פעמיים בשנה‬
‫ומביאים לידי ביטוי אינטליגנציות שונות‬
‫בלמידה‪.‬‬
‫✿ ✿שעתיים רצופות דו גילאיות (שבירת מוסכמות של‬
‫זמן וגיל)‪.‬‬
‫✿ ✿מבוגרים מהקהילה ומוסדות נוספים שמתחברים‬
‫(הרצאות אורחות‪ ,‬הורים מנחים‪ ,‬חיבור לגנים‪,‬‬
‫מרחב תערוכות במתנ"ס ועוד‪).‬‬
‫✿ ✿חיבור של כל הצוות לתהליך בכך שהוא שותף‬
‫ליישום‪ ,‬בלי (ועם) קשר לתפקיד בביה"ס‪.‬‬
‫למידה והנחיה‪:‬‬
‫✿ ✿תהליך למידה שנתי צוותי המתקיים פעם בחודש‬
‫במליאה‪ ,‬מפורט ב"נספח" שבסוף המאמר הנוכחי‪.‬‬
‫✿ ✿ישיבות צוותים דו גילאים (מחנכות פעם בחודש‪,‬‬
‫‪1 7‬‬
‫צוותיים שלמים פעמיים – שלוש בשנה)‪.‬‬
‫✿ ✿פגישות אישיות עם המורים ועם המנהלת‪ ,‬תוך‬
‫קיום תצפיות ומשובים והשתתפות בהנחיה עצמה‬
‫בכיתה (איפה שעולה הרצון והצורך)‪.‬‬
‫✿ ✿ישיבות צוות ניהול פעם בחודש (הכרחי להעמקת‬
‫התהליך בביה"ס לשם יצירת מנהיגות פנימית‬
‫מחוברת ומובילה)‪.‬‬
‫לאילו כיוונים התהליך מתפתח?‬
‫בחודשיים האחרונים של השנה מוקדש זמן רב‬
‫לרפלקציה אישית וצוותית ולאיסוף הקולות הרבים‬
‫והמגוונים לכדי תמונה ויזואלית (גראפית ומילולית)‬
‫המאפשרת להבין את הלך הרוח הנוכחי ואת ההמשך‬
‫המותאם‪ .‬הרעיון הוא לחבור לרוח הצוות ולרקום את‬
‫המשך התהליך מבפנים‪ ,‬מתוך הרצונות והמוטיבציות‬
‫של הצוותים‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫חדר הצוות של בית הספר‬
‫‪1.1‬בהתבסס על רצון הצוות נוצר חיבור עם בית‬
‫ספר אחר שעבר תהליך שינויי משמעותי היושב‬
‫על אותן הגישות החינוכיות המוזכרות במאמר‬
‫זה‪ .‬בית הספר שנבחר לליווי הרעיוני והיישומי‬
‫מקיים מערכת שבמסגרתה ‪ 18‬שעות מכלל‬
‫שבוע הלימודים מתנהלות בלמידת חקר ולמידה‬
‫מבוססת פרויקטים‪ .‬הרעיון הוא לחבור אליו‬
‫ולצוותו וללמוד מהדרך שעבר ומהיישום הנרחב‬
‫שהצליח ליצור‪ .‬בית הספר מצפה גולן בונה כיום‬
‫מערך שנתי של ליווי שיתמוך את ההטמעה של‬
‫ה‪ PBL‬בתוכנית הליבה ויאפשר להתמודד עם‬
‫השאלות הקשות שעולות (מתח בין מיומנויות‬
‫לעומס תוכנית הלימודים‪ ,‬הבנייה של אחריות‬
‫בלמידה‪ ,‬עמידה בסטנדרטים ועוד‪.)...‬‬
‫‪2.2‬בניית מנהיגות פנימית ע"י הגדרת תפקיד של "רכז‬
‫שינויי" היוצר תכלול בין כלל השכבות‪ ,‬איסוף‬
‫צרכים ודיוק התכנים המשותפים ללמידה‪ ,‬מלווה‬
‫אנשי צוות‪ ,‬מזמן חיבורים עם הרשות והקהילה‬
‫ומבסס את הסדירויות הפנימיות שהופכות את‬
‫השינוי לתרבות בית ספרית‪.‬‬
‫‪3.3‬כל צוות דו – גילי בונה את תמונת העתיד הנכונה‬
‫עבורו ומחלץ את התכנים‪ ,‬הסדירויות המאפשרות‬
‫והליווי המתבקש‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ תעמטה ךילהת להת‬
‫חקר אירוע‪:‬‬
‫הרצליה‪ ,‬חטיבת‬
‫ביניים זאב‪PBL :‬‬
‫באזרחות ומורשת‬
‫מה קורה בפועל?‬
‫בחט”ב “זאב” הוחלט להטמיע את הלמידה המבוססת‬
‫פרויקט באופן שכבתי במסגרת דיסציפלינה‬
‫המשותפת לכלל הכיתות‪ .‬כל כיתות ח’ לומדות‬
‫את מקצוע תרבות ישראל בלמידה מבוססת‬
‫פרויקט וכל כיתות ט’ לומדות את מקצוע האזרחות‬
‫בלמ”פ‪ .‬המורים יצרו פרויקט אחיד לכלל השכבה‪,‬‬
‫פרויקט שנהגה ע”י כלל הצוות וכל קבוצת מחנכות‬
‫הייתה אחראית על תכנון של חלק ממנו‪.‬‬
‫כיתות ח' למדו‪ ,‬במסגרת לימודי מורשת‪ ,‬מהו חג‬
‫באמצעות פרויקט של ‪ ‬כתיבת "הגדות חגים"‬
‫שהילדים יצרו‪ .‬במסגרת אזרחות למדו על חוזים‬
‫שונים בתולדות הציונות שהעוגן של כלל תהליך‬
‫הלמידה היה פרויקט בו הבנו מאגרי מידע על "חוזי‬
‫הציונות" ובהתבסס עליהם יצרו משחקים בנושא‪.‬‬
‫תמונת מאתר בית הספר‬
‫‪1 8‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫כיתות ט' למדו מהי מדינה באמצעות בניית יריד‬
‫תיירות של מדינות דמיוניות‪ .‬הדגש התוכני בתהליך‬
‫היה מוכוון זכויות אדם (למידה באמצעות תחקירים‬
‫מצולמים) ופגיעה בזכויות של קבוצות מוחלשות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫מהם תנאי ההצלחה?‬
‫סדירויות ‪ :‬הקדשה של רצועת למידה כלל שכבתית‬
‫לנושא ‪ 3 :‬שעות אקדמיות במהלך השבוע לכל כיתה‪,‬‬
‫ובנוסף נבנה חיבור של שעתיים דיאלוג (קבוצות של‬
‫כ‪ 20-‬תלמידים המקיימות מעגלי שיח)‪ .‬החיבור בא‬
‫לייצר את העומק והתמיכה הרגשית לתהליך הלמידה‬
‫האישי והקבוצתי בפרויקטים השונים‪.‬‬
‫למידה והנחיה ‪ :‬התהליך הונחה על ידי‬
‫רביב‪ ,‬מנחה מטעם המכון לחינוך דמוקרטי‪.‬‬
‫כל אשר מתואר כאן נבנה לאחר שנת למידה של הצוות‬
‫המוביל‪ ,‬סיורים שביה"ס ערך בכמה מוסדות חינוך‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ תעמטה ךילהת להת‬
‫המייצגים פנים שונות של ה"שינוי" ודיון של כלל צוות‬
‫המורים בתפיסה שונה של המושג "למידה"‪.‬‬
‫כלל הצוות למד את הנושא של למידה מבוססת‬
‫פרויקטים בסוף שנת הלימודים שקדמה לשנת‬
‫ה"יישום בפועל" ובימי ההערכות שפתחו את השנה‪.‬‬
‫מלווה התהליך מטעם המכון נוכח בבית הספר יום‬
‫בשבוע‪ ,‬צופה בשיעורים‪ ,‬משוחח עם המחנכות ‪ ‬ומנחה‬
‫למידה של המחנכות המעורבות בפרויקט‪ ,‬למידה‬
‫הנובעת מן העשייה‪.‬‬
‫לאילו כיוונים התהליך מתפתח? ‪ ‬‬
‫בשנה הבאה ביה"ס יתמקד בהעמקה של התהליך‬
‫בכיתות ח' ו‪ -‬ט' ובהרחבה שלו‪.‬‬
‫הכוונה היא ליצור יותר אוטונומיה‬
‫למחנכות ‪ ‬ובהתבסס על כך השכבה תבנה תכנית‬
‫שכבתית וכל צמד מחנכות יפתחו תכנית הוריה אישית‬
‫שלהן‪.‬‬
‫כל מורה בשנה‬
‫הראשונה‪,‬‬
‫בחר להתמקד‬
‫בדיסציפלינה‬
‫בה הוא עוסק‬
‫כדי להתאמן‬
‫"במגרש הביתי"‬
‫חקר אירוע‪:‬‬
‫חולון‪ ,‬חט”ב גולדה‪:‬‬
‫כיתת ‪High Tech High‬‬
‫‪1.1‬ידע בסיסי ב"חיפוש רשתי" ושימוש במחשב‪-‬‬
‫על אף האמירה הרווחת שהילדים הם מומחים‬
‫ויכולים ללמד אותנו שימוש במחשב ישנם מקרים‬
‫רבים שהמציאות רחוקה שנות אור מכך ‪.‬‬
‫מה קורה בפועל?‬
‫‪2.2‬יכולת פרזנטבילית‪ -‬עמידה מול קהל‪ .‬למידה‬
‫על בניית פרזנטציה נגישה ‪ ,‬מעניינת ועומדת‬
‫בסטנדרטים גבוהים‪.‬‬
‫כיתה ז' (אחת מתוך כלל הכיתות‬
‫בשכבה) מוגדרת ככיתת ‪. High Tech High‬‬
‫התלמידים המרכיבים אותה בחרו להיות חלק‬
‫ממנה והמורים המלמדים בה התחברו לרעיון ובחרו‬
‫להיות חלק ממימושו‪ 5 .‬מקצועות נלמדים בדרך של‬
‫‪ :PBL‬אמנות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מדעים ואנגלית‪.‬‬
‫כל מורה בשנה הראשונה‪ ,‬בחר להתמקד‬
‫בדיסציפלינה בה הוא עוסק כדי להתאמן "במגרש‬
‫הביתי" עם כוונה ליצור חיבורים אינטרדיסיפלינאריים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫מהם תנאי ההצלחה?‬
‫עבודת צוות משמעותית עם המורים והמחנך השותפים‬
‫לשם‪ :‬סנכרון שנתי בין המורים בתכנון הפרויקטים‬
‫וההעמקה במיומנויות‪ .‬חשיבה על התכנים והבניית‬
‫מערך עזרה ותמיכה בין הפרויקטים‪.‬‬
‫הרצון הוא להרחיב את הלמידה המבוססת פרויקט‬
‫לתחומי תוכן נוספים (אנגלית והיסטוריה) וליצור‬
‫שיתופי פעולה בין דיסציפלינות‪.‬‬
‫ביסוס המיומנויות הנדרשות ללמ"פ בקרב התלמידים‪,‬‬
‫בלעדיהן יהיה קשה ליישם תפיסת למידה זו באופן‬
‫"מוצלח"‪ .‬מה הם המיומנויות המרכזיות?‬
‫‪1 9‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪3.3‬יכולת מתן משוב לעצמי ולאחרים וביצוע‬
‫רפלקציה‪.‬‬
‫‪4.4‬יצירתיות‪ -‬דגש רחב על חשיבה יצירתית‪ ,‬כולל‬
‫התייחסות ישירה לנושא‪.‬‬
‫‪5.5‬עבודה בצוות‪ -‬יכולתם של התלמידים לעבוד‬
‫בצוות היא בעלת שונות גבוהה‪ .‬הקושי של חלק‬
‫נרחב מהילדים לעבוד בצורה יעילה בצוות מקשה‬
‫ומעכבת מאוד את הלמידה‪.‬‬
‫יכולות אלו הן בסיסיות ומהוות צוואר בקבוק‬
‫להצלחת הלמידה המבוססת פרויקטים‪ .‬כדי להתגבר‬
‫על בעיה מרכזית זו מוצעות שתי אפשרויות‪:‬‬
‫✿ ✿מיקוד בפיתוח המיומנויות בשנה הראשונה‬
‫מתוך פרויקטים קטנים בכלל המקצועות‪.‬‬
‫דגש על פיתוח המיומנויות על חשבון כמות‬
‫הידע‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיעורי החינוך יהוו מקום‬
‫לרפלקציה וחיזוק יכולות העבודה בצוות‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ תעמטה ךילהת להת‬
‫שני צרכים שעולים‪:‬‬
‫✿ ✿קורס "מיומנויות"‪ :‬ילווה את הילדים בהקניית‬
‫מיומנויות אלו לצד ההתקדמות בפרויקטים‪ .‬מעין‬
‫"תרגול" לצד ה"קורסים"‪ .‬התרגול יהיה רוחבי‬
‫ויתמוך בתלמידים לאורך כל השנה הראשונה‬
‫לפחות‪.‬‬
‫✿ ✿הכנת הפרויקטים בקיץ בכדי ליצור בהירות של‬
‫התמונה השלמה של הפרויקטים לכיתה וליצור‬
‫ביטחון בקרב המורים והתלמידים כאחד‬
‫✿ ✿למידה להורים על התפיסה והפרקטיקה דרך‬
‫התנסות ממוקדת‪ ,‬לפני תחילת השנה‪.‬‬
‫סדירויות מערכתיות‪ :‬הוספת שעה שבועית לחלק מן‬
‫המקצועות הנלמדים ב‪ ,PBL‬ניסיון ליצור שיעורים‬
‫רציפים במערכת בכדי לאפשר משך זמן ריאלי למפגש‬
‫למידה (שעה וחצי במקום ‪ 45‬דק')‪.‬‬
‫(נכתב ע"י יעקב רוסמן ולימור בסון‪ ,‬מנחי התהליך‬
‫בביה"ס בחולון מטעם המכון לחינוך דמוקרטי)‪.‬‬
‫סדירויות הנחיה ‪ :‬מפגש אישי שבועי עם כל אחד מן‬
‫המורים‪ .‬ישיבת צוות שבועית של כל חמשת המורים‬
‫עם מחנך הכיתה‪ .‬פגישה פעם בשבועיים עם מנהלת‬
‫חט"ב‪.‬‬
‫‪4.4‬הגדרת הפיילוט‪.‬‬
‫‪5.5‬הגדרת תמונת העתיד (שלוש השנים הבאות) תוך‬
‫ידיעה שהמציאות היא גמישה‪.‬‬
‫‪7.7‬יישום ורפלקציה מעמיקה הבוחנת את תמונת‬
‫העתיד‪ ,‬באופן דיאלוגי‪ ,‬על בסיס ההתנסות‪.‬‬
‫‪8.8‬התאמה של תמונת העתיד למציאות‪ ,‬תוך הרחבת‬
‫השותפויות הקהילתיות‪.‬‬
‫כיתה ז' עולים לכיתה ח' וממשיכים עם אותו‬
‫הקונספט‪ ,‬פחות או יותר עם אותם המקצועות‪.‬‬
‫נפתחת כיתה ז' חדשה בה הרוב הגדול של המורים‬
‫שלימדו השנה מעוניינים ללמד גם בה‪.‬‬
‫הצעה לתהליך הטמעה‬
‫ג’נרי מוצע‬
‫כניסה של מקצועות נוספים ללמ"פ כמו תנ"ך ו‪/‬או‬
‫מורשת ישראל‪.‬‬
‫בהתבסס על שלושת חקרי האירוע המתוארים מעלה‪,‬‬
‫אנו מציעים את התהליך הבא‪:‬‬
‫התלבטות על לימודי האנגלית בשל רמות שונות‬
‫בכיתה וקושי להתייחס במסגרת הפרויקט לצרכים‬
‫השונים שעולים‪ .‬בשאר השכבה לומדים בהקבצות‪.‬‬
‫‪1.1‬הבניה של למידה ושיח רעיוני המחבר לשאלה‬
‫"לשם מה?"‪ ,‬בשותפות של המעגלים השונים‪:‬‬
‫רשות‪ ,‬פיקוח‪ ,‬קהילה‪ ,‬צוות חינוכי ותלמידים‪.‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪3.3‬מחברים את הסיפור המקומי‪ :‬תכנים‪ ,‬סדירויות‪,‬‬
‫היקף‪ ,‬שותפויות ועוד‪.‬‬
‫‪6.6‬הבניית הסדירויות ליישום של הפיילוט ויצירת‬
‫מערך למידה צוותי התומך את התהליך באופן‬
‫רעיוני ופרקטי‪.‬‬
‫לאילו כיוונים זה מתפתח?‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪2.2‬הגדרה של התמיכה בתהליך מטעם הסביבה‬
‫ומטעם ההנהלה – "מה נשתנה?" בתפיסה ובפועל‬
‫לשם יצירה של קרקע פורייה‪.‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪9.9‬יישום רחב יותר היוצר תנועה מ"איים" (מרחבים‬
‫מצומצמים של התנסות) ל"יבשות" (מרחבים‬
‫גדולים ומרכזיים שיוצרים תרבות חדשה‬
‫ומבוססת)‪ .‬התנועה הזו מתרחשת בהתאמה לכלל‬
‫הגופים השותפים‪ ,‬הקצב הוא חלק מהסיפור‬
‫המקומי ויש להיות קשובים להלכי הרוח הנכונים‬
‫ולא לדחוק מידי כדי שהתהליכים יותאמו לאופק‬
‫ולדופק כאחד‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫?התוא דודמנ ךיאו ‪...‬תימלועו תימוקמ החלצה‬
‫הצלחה מקומית ועולמית‪...‬‬
‫ואיך נמדוד אותה?‬
‫ה‬
‫צלחה זה דבר מורכב‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬אי שם בבי"ס בצפון הארץ‪ ,‬אנחנו‬
‫מתבוננים על המטרות שהצוות שם לעצמו בתחילת‬
‫השנה ובהערכה שהתקיימה במחציתה ורואים איפה‬
‫זה פוגש אותנו בסופה‪.‬‬
‫מסקר בכלל הצוות בביה"ס‪ ,‬שמיישם שנה‬
‫שנייה של ‪ PBL,‬עולה כי המוטיבציה של הצוות‬
‫החינוכי לקחת חלק משמעותי בתהליך שינויי‬
‫בית ספרי עלתה מאוד‪ .‬הצוות מבין את הצורך‬
‫בשינוי ומאמין בתנועה לתרבות למידה שונה‪,‬‬
‫בה המורה מתפקד כמנחה ללומד פעיל ואחראי‪.‬‬
‫עולה הצורך ליצור זהות בית ספרית חדשה שמבססת‬
‫את התפיסה כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד‪.‬‬
‫הגרפים הללו משקפים – הצלחה‪ .‬יש מוטיבציה‬
‫לשינוי הנובעת מהתנסות משמעותית במסגרת ה‪,PBL‬‬
‫התנסות שיצרה רצון ליצור את התנועה מפרדיגמה‬
‫של הוראה לפרדיגמה של למידה‪...‬‬
‫‪2 1‬‬
‫ב‪ PBL‬מתבצעת ההערכה לאורך כל הפרויקט‬
‫(רפלקציה‪ ,‬פרזנטציה‪ ,‬משוב) ובסוף התהליך מתבוננים‬
‫לעומק באדם ובהשתנותו ומעידים על הלמידה‬
‫שהתרחשה בהתייחסות למרכיבים השונים שיצרו‬
‫אותה‪..‬‬
‫גם במהלך עירוני חשוב לדייק מדדים וניתן לעשות‬
‫זאת מתוך שלושת ההיבטים המרכיבים הערכה‬
‫לעומקה – הידע שנוצר‪/‬התפתח‪ ,‬המיומנויות שנרכשו‬
‫והרגלי החשיבה שהתעמקו או השתנו (הוגדר ע"י‬
‫יעל שטיינברג‪ ,‬רכזת תחום הערכה במכון לחינוך‬
‫דמוקרטי)‪.‬‬
‫בכדי להעמיק את האמירה אציף את שאלת‬
‫"ההצלחה" המרכזית (לדעתי‪ )...‬שצריכה להיענות‪,‬‬
‫תחת הכותרת של כל מרכיב‪ ,‬בכל אחד מן המעגלים‬
‫המשפיעים על השינוי‪:‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫ידע ‪-‬‬
‫האם אנחנו באמת מבינים את הצורך ליצור שינויי‬
‫מהותי בתפיסה של למידה‪ ,‬תוך רלוונטיות לעולם בו‬
‫אנו חיים?‬
‫מיומנויות ‪-‬‬
‫האם למדנו להיות יותר מנחים מאשר מורים?‬
‫הרגלי חשיבה ‪-‬‬
‫האם אנחנו באמת מאמינים ש"פחות זה יותר"? האם‬
‫אנחנו מתחברים לתפיסה ש"במקום כיסוי בלתי פורה‬
‫של שטחים רחבים של ידע בעידן של התפוצצות‬
‫מידע יש להשקיע בפיתוח הרגלי חשיבה"?‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫גוליפא‬
‫המקרה של יישום‬
‫‪ PBL‬בסאן דייגו‪,‬‬
‫קליפורניה‪98% :‬‬
‫ברשת בתי הספר ‪ HTH‬שבסאן דייגו מיישמים את‬
‫השיטה לעומקה ו"עושים חיים בלמידה"‪ .‬המתכון‬
‫של ה‪ PBL‬מזמן ללומדים מיומנויות משמעותיות‬
‫המבוססות על סקרנות ועצמאות ומעלה את סיכוייהם‬
‫להתקבל ללימודים גבוהים ולהיות מצטיינים‬
‫בסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים‪ .‬רשת ‪HTH‬‬
‫מציגה נתונים מעוררי השראה על פיהם ‪ 98%‬מבוגריה‬
‫ממשיכים ללימודים גבוהים‪ ,‬ביניהם כ‪ 50% -‬מהווים‬
‫דור ראשון במשפחתם המתקבל ללימודים אקדמים‪.‬‬
‫אפילוג‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫נולדנו יצורים לומדים‪ ,‬חשוב שנמשיך להתעקש על‬
‫הקרקע המאפשרת ליהנות מלחיות‪ ,‬ליהנות מללמוד‪.‬‬
‫וכאן‪ ,‬בתפיסה ובפרקטיקה כאחד‪ ,‬ה‪ PBL‬מזמן לנו את‬
‫הדרך ליישם את האמירה כי "לעשות חיים זו הדרך‬
‫הטובה ביותר ללמוד" (אינגריד באואר)‪.‬‬
‫אייל רם (‪" ,)2011‬קהילת למידה פי‪.‬בי‪.‬אלית‪- ‬‬
‫הפדגוגיה לגל השלישי”‪ ,‬מגזין קריאת ביניים‪.‬‬
‫מירב ארלוזרוב (‪" ,)2010‬מדוע המורים בפינלנד טובים‬
‫יותר?”‪ ,‬מגזין אינטרנטי‪ ,‬עיתון הארץ‪.‬‬
‫עשור‪ ,‬אבי (‪ :)2001‬טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה‬
‫בבית הספר בתוך‪ :‬עשור‪ ,‬אבי וקפלן‪ ,‬אבי (עורכים)‬
‫(תשס"א)‪ :‬חינוך החשיבה מס' ‪ :20‬הנעה ללמידה‪:‬‬
‫תפיסות חדשות של מוטיבציה‪ ,‬מכון ברנקו וייס‬
‫לטיפוח החשיבה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫שורק‪ ,‬ציון‪ .‬גרינברג‪ ,‬צפרית (‪" .)2001‬רפורמות בעולם‬
‫מחקרי ישימות סקירת ספרות"‪ .‬בתוך‪ :‬הצעד הקובע‪,‬‬
‫תכנית לקידום החינוך בישראל‪ ,‬הסתדרות המורים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ . Tony Wagner (2001), “Leadership for Learning”, Phi‬‬
‫מתוך ‪ :‬אתר לשכת ההדרכה ‪.Delta Kappan, January‬‬
‫הארצית במשרד החינוך בירושלים‬
‫תלמיד ב‪ HTH -‬סאן דייגו‬
‫אוסף פלנקטון במפרץ‬
‫‪2 2‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫✿ הגדרת תוצרי‬
‫בהיבט של הי‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ חפסנ ננ‬
‫נספח ‪:1‬‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫לטפה שרהלא‬
‫תחנה ראשונה‪:‬‬
‫חשיפה לנושא‬
‫הר טטה‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫המאפשר נגיעות בפאן התפיסתי והיישומי כאחד‪.‬‬
‫בכל תחנה תוכלו למצוא רקע קצר‪ ,‬לאחריו המלצת‬
‫מסלול (הנובעת מהתנסויות שונות בהנחייתו)‬
‫ולבסוף קישורים רלוונטיים (חלקם מונגשים‬
‫באנגלית וחלקם בעברית ללא תרגום מובנה)‪.‬‬
‫זו "קריאת כיוון" שיכולה לדייק ולסייע בהטמעה של‬
‫תהליך למידה מבוסס ‪.PBL‬‬
‫הליך הנחיה שנתי לצוות חינוכי‪ ,‬המבנה‬
‫ומיישם ‪ ,PBL‬בהתבסס על החוליות‬
‫המרכיבות את חוט השדרה של הפרויקט‪:‬‬
‫ה"תחנות" הטומנות בחובן מהות ופרקטיקה‬
‫באות להציע תהליך למידה צוותי המושתת על‬
‫התחנות המרכזיות במסע הלמידה הפי‪.‬בי‪.‬אלי‪.‬‬
‫הרעיון הוא ליצור תהליך מקביל לצוות החינוכי‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪2‬‬
‫התחנה‬
‫רקעהעל‬
‫ו‪,‬ת בעטה‬
‫יצירת‬
‫פרויקט‬
‫חשיפה לנושא‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫ת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪6‬‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫חשיפה של הצוות למהותו של תהליך השינוי –‬
‫שלושת הגלים‪ ,‬הפדגוגיה הרלוונטית לתקופה בה‬
‫הערכים המהווים את התנאי ל"תנועה"‪,‬‬
‫אנו‪ 1‬חיים‪,‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‪1‬‬
‫ההגדרה של ‪ PBL‬ודוגמאות מיישמות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סיעור מוחין‬
‫ומפות חשיבה‬
‫‪4‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫המפהת לטבה‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫המשך איסוף‬
‫מידע‬
‫‪5‬‬
‫סיכום‬
‫והערכה‬
‫פרזנטציה‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫הגדרת בעיה‬
‫או תוצר‬
‫‪2 3‬‬
‫‪2‬‬
‫הנחייה‬
‫לחשיבה‬
‫ראשונית‬
‫על פרויקט‬
‫‪3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪8‬‬
‫תכנון זמן‬
‫ומשאבים‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫איסוף מידע‬
‫‪7‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫הערכת ביניים‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫הכנת‬
‫תוצרים‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪11‬‬
‫הכנת‬
‫פרזנטציה‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫ חפסנ ננ‬
‫לטפה שרהלא‬
‫‪4‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫המפהת לטבה‬
‫המלך אטסהף‬
‫מטוע‬
‫‪5‬‬
‫לטפה שרהלא‬
‫‪1‬‬
‫המלצת מסלול‬
‫עיסוק מעמיק בשאלה‪ :‬למה לשנות‪ ,‬עבורנו ועבור‬
‫תלמידנו‪ ,‬את הלמידה בביה"ס ברלוונטיות לתק' בה‬
‫אנו חיים? אילו ערכים צריכים להיות בבסיס תהליך‬
‫שינויי שכזה?‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫מאמר מעיתון דה – מרקר על בתי ספר שיצרו שינויים‬
‫משמעותיים‪ ,‬ברוח הגל השלישי (בדגש על מבואות‬
‫הנגב המיישם למ"פ)‪:‬‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.1620977‬‬
‫כתבה טלוויזיונית בתוכנית "מקור" על מערכת החינוך‬
‫בפינלנד‪:‬‬
‫‪http://news.nana10.co.il‬‬
‫‪Article/?ArticleID=855584‬‬
‫סרטון אנימטורי המסביר מה היא למידה מבוססת‬
‫פרויקטים‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LMCZv‬‬
‫‪GesRz8&feature=related‬‬
‫סרטון רקע על ‪ HTH‬והתפיסה בכלל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫תחנה שניה ‪:‬‬
‫הגדרת בעיה או‬
‫תוצר‬
‫ת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪6‬‬
‫אטסהף מטוע‬
‫ה ו‪,‬ת‪ 7‬בעטה‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫ט ט‪,‬ת פ‪,‬זרי טה‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫פ‪,‬הטקי ‪4‬‬
‫המפהת לטבה‬
‫הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫הר טטה‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫המלך אטס‬
‫מטוע‬
‫‪5‬‬
‫תחנה שלישי‪:‬‬
‫לחשיבה‬
‫הנחייהרהן זמן ה רת‬
‫ת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫ה רת‬
‫על‬
‫ראשונית‬
‫המלאבטם‬
‫אטסהף מטוע‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫פרויקט‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫"סיעור מוחות" אישי ופנימי‪ ,‬חיבור ראשוני‪:‬‬
‫‪1 1‬‬
‫קישורים שונים ‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫הר טטה‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫סט הם‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫‪13‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫‪1 1‬‬
‫הגדרה ראשונית של התוצר הסופי ותהליך הלמידה‬
‫הנגזר ממנו‪ .‬זאת מתוך העמקה בששת המאפיינים‬
‫של פרויקט ובציר הכרונולוגי המתווה אותו‪ .‬מפגש‬
‫עם שניים – שלושה פרויקטים ואז הבנייה עם חשיבה‬
‫מקדימה‪ .‬התכנון המעמיק והמפורט של הפרויקט‬
‫יוצר הרבה ביטחון ובהירות לאורך התהליך ולכן‬
‫חשוב להקפיד עליו‪ .‬החשיבה המקדימה מייצרת את‬
‫הרלוונטיות עבור המנחה‪ ,‬התלמיד והסביבה‪.‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫מי אני‪ ,‬המורה?‬
‫(מבוסס על שאלות שניסחו סאני ורויטל‪,‬‬
‫מנחים מהמכון‪ ,‬להכשרת מורים בחולון)‬
‫✿ ✿נקודות חוזק‪ :‬במה אני טובה?‬
‫✿ ✿אזורי צמיחה‪ :‬מה מסקרן אותי להתפתח בו?‬
‫✿ ✿דברים שאני אוהב‪/‬ת‪ :‬ספרים‪ ,‬סרטים‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫ספורט‪ ,‬טיולים‪...‬‬
‫✿ ✿למה באתי לחינוך?‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫תכנון פרויקט עפ"י הציר הכרונולוגי ובחירה של שני‬
‫מאפיינים שבהם מתעמקים‪ .‬בהמשך הדרך ה"נוסע"‬
‫יבחר בהתאמה באילו עוד מאפיינים הוא רוצה‬
‫להעמיק ועד כמה‪ .‬משמעותי ליצור שפה רעיונית‬
‫ופרקטית אחידה בצוות ולראות באיזה מאפיין רוצים‬
‫להתעמק יחדיו ובמה כל אחד בוחר להתעמק בנפרד‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=xfP53Al‬‬
‫‪nbhk&feature=related‬‬
‫✿ ✿מה מעניין אותי בתחום אותו אני מלמדת? (תעזרי‬
‫בכל שצריך ולנסות לדייק כמה שיותר)‬
‫✿ ✿מה הדרך בה הייתי רוצה ללמוד יחד עם‬
‫התלמידים?‬
‫מי התלמידים שלי?‬
‫✿ ✿מה הם אוהבים?‬
‫✿ ✿מה חשוב להם?‬
‫‪2 4‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪8‬‬
‫הע‪,‬‬
‫ל (‪ ,)20%‬הבנייה ופרזנטציה של המצגת‬
‫ל (‪ ,)25%‬הכתיבה הרפלקטיבית לאורך‬
‫מו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על הפרויקט‬
‫שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה‬
‫‪Learning‬‬
‫רת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫ספרית‪.‬‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה אה תה ‪,‬‬
‫‪- Project Based‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן המפהת לטבה‬
‫חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה‬
‫✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫ חפסנ ננמדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫ביני לבין ילד בן גילי‬
‫השונה‬
‫מחוברתהדומה ומה‬
‫למידה כולו‪ :‬מה‬
‫החיים‬
‫לפעימות‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫✿ הגדרת התוצר הסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו' של‬
‫שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫הערבי)‬
‫המרחבים הפיזיים המתאימים ללמידה? איך אנשים‬
‫✿ ✿במה הם מתעסקים?‬
‫ויצירה של מפות חשיבה (המשקפות את תהליך‬
‫✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫חיצוניים יהיו מעורבים? מה הצרכים אותם יש לתכנן‬
‫התכנון שכל אחת עברה) בקרב הצוות‪ .‬מבוסס על שיח‬
‫התחום‬
‫תחת‬
‫והארגון‪.‬‬
‫הידע‪ ,‬השפה‬
‫העניין של‬
‫✿ ✿איפה נקודות החוזק ותחומי בהיבט‬
‫מראש? איך תאתגרי תלמידים חזקים?‬
‫סביב התוצר ופירוט תוצרי הביניים‪ ,‬תרשים הזרימה‬
‫הנלמד נפגשות ביני לבינם‪.‬‬
‫והחיבורים הרעיוניים‪ ,‬הסביבתיים והאנושיים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫קצת על מפות חשיבה‪ :‬מפות חשיבה‪ ,‬כמו הרבה‬
‫סט הם‬
‫קישורים שונים ‪-‬‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫המלך אטסהף‬
‫רעיונות טובים‪ ,‬עושות שימוש בטכניקה פשוטה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מטוע‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫‪12‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫פ‪,‬הטקי ‪4‬‬
‫פרויקט‪:‬‬
‫סרטון ‪ -‬אנטומיה של‬
‫כך הן מעניקות משמעות חדשה למשהו שרבים‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫המפהת לטבה‬
‫הי הלו‪,‬הר ה ט‪ ,‬ה ‪,‬הרהשה ט‬
‫“מהוש בת טם ש טרהך אטלט” ‪ -‬ממהוש עט‪,‬הרט שמהפ ה א‪ ,‬טת‬
‫עושים בהיסח הדעת‪.‬תפקידה של מפת החשיבה הוא‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=WW0vm‬‬
‫להעניק ייצוג ותיעוד גרפי לחשיבה‪ ,‬עם כמה שיותר‬
‫הר טטה‬
‫‪gQEb78&feature=relmfu‬‬
‫המבטאים פנים שונות בפרויקט‪ :‬מבחן על הכתיבה‪,‬‬
‫‪ 8‬הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫יצירתיות ושיתוף פעולה‪ ,‬ועם כמה שפחות סינון‬
‫ש לטבה‬
‫‪3‬‬
‫אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(‪,)35%‬‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫‪,‬אלהרטתבחירת נושא‬
‫✿ ✿‬
‫רהן זמן‬
‫ת‬
‫אחריות ‪6‬‬
‫בהתכתבות ובתכנון הביקור‬
‫מעורבות ולקיחת‬
‫‪11‬‬
‫איתו”‪:‬‬
‫"מישהו לרוץ‬
‫ושיפוט‪.‬לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו‬
‫סרטון דוגמא לפרויקט ‪10‬‬
‫ה רת‬
‫המלאבטם‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫עש‬
‫המצגת‬
‫והוצאתו לפועל (‪ ,)20%‬הבנייה ופרזנטציה של‬
‫מטוע‬
‫אטסהף‬
‫ה ו‪,‬ת ה רת‬
‫הפרויקט‬
‫של‬
‫התוצר‬
‫בחירת‬
‫✿‬
‫✿‬
‫אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות‪ ,‬ובכך‬
‫פ‪,‬זרי טה סטעה‪ ,‬מה טן המפהת לטבה‬
‫בעטה אה תה ‪,‬‬
‫והפרויקט בכלל (‪ ,)25%‬הכתיבה הרפלקטיבית לאורך‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=u0u2‬‬‫‪7‬‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫התהליך ובסיומו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על הפרויקט‬
‫חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופהגדולתן של מפות החשיבה‪.‬‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫שנהאת‬
‫המניעה‬
‫✿ ✿הגדרת השאלה‬
‫‪sHuMJU‬מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫כולו‪ :‬מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי‬
‫מאותה השכבה‬
‫לקבוצה אחרת‬
‫נעשית באמצע‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫רשימת המלצות (חלקית) להכנת מפת חשיבה‪:‬‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫הבית ספרית‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫לתכנון ‪I D E © 2 0‬‬
‫‪1 2‬‬
‫מורים‬
‫יסוד)‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬תובנות‪.‬‬
‫(מושגי‬
‫✿ ✿הגדרת‪ :‬תכנים‬
‫פרויקטים‪:‬של‬
‫ה'‪-‬ו'‬
‫המפגש בין כיתות‬
‫הסופי‪:‬‬
‫המנחההתוצר‬
‫חוברת מפורטת✿ הגדרת‬
‫שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫✿ ✿להתחיל את מפת החשיבה במרכז הדף‪ /‬הקנבס‪,‬‬
‫(הרחבה אפשרית‪ :‬התייחסות גם לערכים‪ ,‬חוויות‬
‫‪http://www.innovationunit.org/sites/‬‬
‫הערבי)‬
‫ולהתפשט משם לשוליים‪.‬‬
‫שתרצו להקיף בפרויקט)‪.‬‬
‫‪default/files/Teacher%27s%20Guide%20‬‬
‫✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫✿ ✿להשתמש בצבעים‪ ,‬להם אפשר לתת משמעויות‬
‫✿ ✿הגדרת הקשר לעולם האמיתי‬
‫‪to%20Project-based%20Learning.pdf‬‬
‫שונות בייצוג הגראפי‬
‫✿ ✿תכנון המשלב ראש וידיים בתהליך הלמידה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫סט הם‬
‫ההע‪ ,‬ה ✿ ✿להשתמש במילה או שתיים‪ ,‬לא יותר‪.‬‬
‫המלך אטסהף‬
‫✿ ✿בחירת שם לפרויקט‪ :‬מסקרן‪ ,‬מניע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מטוע‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫‪12‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫פ‪,‬הטקי ‪4‬‬
‫✿ ✿להשתמש בסימנים גראפיים מוסכמים‪.‬‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫המפהת לטבה‬
‫שלשרהלא‬
‫לטפה‬
‫הלמידה – תרשים הזרימה‪.‬‬
‫✿ ✿הבניית השלבים‬
‫‪1‬‬
‫✿ ✿לצייר‪.‬‬
‫✿ ✿חשיבה ראשונית על הפרזנטציה וההערכה‬
‫הר טטה‬
‫‪ 8‬הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫✿ ✿ליצור חיבורים בין ענפים שונים‬
‫המתאימה לפרויקט‪.‬‬
‫ש לטבה‬
‫‪3‬‬
‫תחנה רביעית‪:‬‬
‫יצירת פרויקט‬
‫לא‬
‫חוט השדרה‪ ,‬הציר הכרונולוגי‬
‫בעטה‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C 2 C i‬‬
‫תחנה חמישית‪:‬‬
‫סיעור מוחין‬
‫ומפות חשיבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫עש‬
‫‪2‬‬
‫בפרויקט? מה‬
‫בחירה‬
‫הרחבה‪ :‬כיצד‬
‫מתאפשרת בעטה‬
‫ה ו‪,‬ת‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪2 5‬‬
‫התחנה‬
‫רקע עלת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪6‬‬
‫שיתוף ברעיונות הפרויקטיםאטסהף מטוע‬
‫והתנסות בסיעור מוחין‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪11‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫ה✿רת✿לזרוק הכול על הדף‪ ,‬לא לסנן כלום – חשיבה‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫‪5‬‬
‫פ‪,‬הטקי ‪4‬‬
‫המפהת לטבה חפסנ ננ‬
‫לפעימות החיים‬
‫‪ - Project‬למידה מחוברת‬
‫‪Based‬שרהלא‬
‫‪ Learning‬לטפה‬
‫‪1‬‬
‫הר טטה‬
‫לטבה‬
‫‪3‬‬
‫נקודת המפתח‬
‫אסוציאטיבית ולא שיפוטיתשהיא‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫"בידיים")‪.‬‬
‫בכלי זה‪( .‬צ'רטקוף‪2 ,‬אתר‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫עש‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫בצוות ‪C 2‬‬
‫קטנות ‪C i t y‬‬
‫קבוצות ‪1 1‬‬
‫שיחד‪ ,‬סביב מבנה הפרויקט‬
‫הראשוני שנהגה ע"י כל אחת מהן‪ ,‬יוצרות סיעור‬
‫מוחין ומבנות מפות חשיבה (המשקפות את התהליך‬
‫שכל אחת עברה) שירחיבו את "חוכמת היחיד"‬
‫ויאפשרו לו להעמיק ולדייק את הפרויקט מתוך‬
‫"חוכמת ההמונים"‪.‬‬
‫ת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪6‬‬
‫אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(‪,)35%‬‬
‫אטסהף‬
‫מעורבות ולקיחת אחריותהמלך‬
‫ובתכנון הביקור‬
‫בהתכתבות‬
‫מטועופרזנטציה של המצגת‬
‫והוצאתו לפועל (‪ ,)20%‬הבנייה‬
‫והפרויקט בכלל (‪ ,)25%‬הכתיבה הרפלקטיבית לאורך‬
‫התהליך ובסיומו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על הפרויקט‬
‫נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה‬
‫ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫הפעילות הבית ספרית‪ 8 .‬הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫תחנה שישית‪:‬‬
‫תכנוןמטועזמן‬
‫אטסהף‬
‫ומשאבים‬
‫‪7‬‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫‪12‬‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה אה תה ‪,‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן המפהת לטבה‬
‫✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫כולו‪ :‬מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה‬
‫מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫✿‬
‫רקע על התחנה ‪:‬‬
‫כוונון הפרויקט ודיוקו‪ ,‬ולאחריו ‪-‬פריסת הפרויקט‬
‫הםט‪,‬ת‬
‫על ציר זמן בכדי ליצור רצף ברור ולזקק מה ט‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫בכלשרהלא‬
‫המשאבים הנדרשיםלטפה‬
‫אחד מן השלבים‪ .‬במקביל‬
‫‪1‬‬
‫תאריכים משמעותיים שיש מראש‬
‫חשוב להבין‬
‫הר טטה‬
‫לתאמם ולתכננם‪.‬‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪3‬‬
‫פתיחה מומלצת‪ ,‬מפת חשיבה מסתעפת היוצרת‬
‫בהירות באמירה ובקישורים‪" ,‬לשנות את הפרדיגמה‬
‫בחינוך (תרגום מובנה בלחיצה על כפתור ה‪CC‬‬
‫בתחתית הסרטון)‪:‬‬
‫‪2.2‬לשם סיום שלב התכנון הצוות ייצור בקבוצות‬
‫"כיוונון" לפרויקטים – בו כל פרויקט מציג עצמו‬
‫(בקבוצות קטנות) מתוך הבריסטול )או כל מיצג‬
‫חזותי אחר) וממשב עפ"י ‪ 5‬שאלות או עפ"י‬
‫פרוטוקול כיוונון פרויקט (ראה בנספחים)‪.‬‬
‫‪3.3‬שאלות ממקדות משוב‪:‬‬
‫•מה אהבתי?‬
‫‪4‬‬
‫עולות לי?‬
‫שאלות‬
‫ה'‪-‬ו' של‬
‫אילובין כיתות‬
‫•המפגש‬
‫הגדרת התוצר הסופי‪:‬‬
‫‪11‬שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫✿‬
‫הערבי)רת‬
‫ה‬
‫•מה יכולה לקחת לפרויקט שלי? (מתוך מצגת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫מוכנים‬
‫אותנו רם)‪.‬‬
‫שיביאואייל‬
‫הגדרת תוצרי הביניים של‬
‫בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪1.1‬כתיבת הפרויקט על בריסטול תוך התייחסות‬
‫למס' קריטריונים‪ :‬שם הפרויקט‪ ,‬כמה משפטים‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‪1 1‬‬
‫על הרציונל‪ ,‬תרשים זרימה ואופן הביטוי של‬
‫מאפייני הפרויקט המרכזיים‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/‬‬
‫‪watch?v=wLWV0XN7K1g‬‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫קישורים שונים ‪-‬‬
‫איך יוצרים מפת חשיבה? סרטון קצר המנחה שלב‬
‫שלב‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/‬‬
‫‪watch?v=WtU91iIxaJA‬‬
‫סט הםחוט השדרה‪ ,‬הציר הכרונולוגי‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫המפהת לטבה‬
‫©‬
‫‪5‬‬
‫‪I D E‬‬
‫‪4.4‬פריסת כלל התאריכים ופירוט הציר הכרונולוגי‬
‫של הפרויקט‪ –9‬מה מתרחש בכל אחד מן המפגשים‬
‫‪13‬‬
‫סט הם‬
‫ביניים‬
‫עפ"י תוצרי‬
‫אטסהףוהתוצר הסופי האוסף‪ .‬יש ההע‪ ,‬ה‬
‫המלך‬
‫מטוע‬
‫‪12‬‬
‫לסמן במשותף בצוות את נק' הציון המשיקות‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫כגון‪ :‬פרזנטציה‪ ,‬מפגש מסכם ותאריך ההתחלה‬
‫(במידה והתיאום רלוונטי ברמה הבית ספרית)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪6‬‬
‫אטסהף מטוע‬
‫‪7‬‬
‫הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫שביעית‪:‬‬
‫תחנה‬
‫ה רת‬
‫‪,‬טם‬
‫תה‬
‫מידע‬
‫איסוף‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫שלב זה הוא תחילתו של הפרויקט בפועל‪ .‬המידע‬
‫הנאסף הוא ההתנסות עצמה‪ .‬כמובן שהשלב הזה‬
‫מלווה בתצפיות‪ ,‬פגישות אישיות המתבוננות על‬
‫החוויות‪ ,‬מעמיקות בהתלבטויות ועוד‪.‬גם במפגשי‬
‫הצוות יוצרים קבוצות שיתוף ובמקביל להתבוננות‬
‫מקיימים למידה על‪ :‬מותאמות לאינטליגנציות מרובות‬
‫ע"י דרכי למידה מגוונות‪ ,‬המתח המובנה בתפיסה הבית‬
‫ספרית בין למידה אקדמית ללמידה חוויתית‪ ,‬תרגום‬
‫שלבי הפרויקט לעבודה עם הילדים‪ ,‬הכרות עם בתי‬
‫ספר המיישמים את התפיסה והשיטה ועוד‪.‬‬
‫•מה ההמלצות לצעדים הבאים?‬
‫‪2 6‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪11‬‬
‫©‬
‫ה רת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫‪I D E‬‬
‫דומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי‬
‫רבי?‬
‫מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫צר הסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו' של‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫פר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב“מהוש בת טם ש טרהך אטלט” ‪ -‬ממהוש עט‪,‬הרט שמהפ ה א‪ ,‬טת‬
‫ חפסנ ננ‬
‫הי הלו‪,‬הר ה ט‪ ,‬ה ‪,‬הרהשה ט‬
‫רי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫המבטאים פנים שונות בפרויקט‪ :‬מבחן על הכתיבה‪,‬‬
‫הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(‪,)35%‬‬
‫הי הלו‪,‬הר ה ט‪ ,‬ה ‪,‬הרהשה ט‬
‫“מהוש בת טם ש טרהך אטלט” ‪ -‬ממהוש עט‪,‬הרט שמהפ ה א‪ ,‬טת‬
‫בהתכתבות ובתכנון‬
‫מעורבות ולקיחת‬
‫התנסות בלמידת ממוקדת המבוססת פרויקט‪,‬‬
‫הביקור ו"משוב"‬
‫מקצועית"‬
‫אחריות"דילמה‬
‫פרוטוקולים‪:‬‬
‫עבודה עם‬
‫✿ ✿מה הם שני הדברים המרכזיים שברצוני לשמר?‬
‫המצגת‬
‫‪9‬‬
‫והוצאתו לפועל (‪ ,)20%‬הבנייה ופרזנטציה של ‪13‬‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן המפהת לטבה‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה אה תה ‪,‬‬
‫סט‬
‫טעימה של החוויה השלמה ‪ -‬יצירת למידה צוותית‬
‫בנספחים)‪.‬‬
‫הםלאורך‬
‫הרפלקטיבית‬
‫בכלל (‪ ,)25%‬הכתיבה‬
‫(ראה והפרויקט‬
‫לשפר?‬
‫שברצוני‬
‫המרכזיים‬
‫הדברים‬
‫שני‬
‫הם‬
‫מה‬
‫ההע‪ ,‬ה המבטאים פנים שונות בפרויקט‪ :‬מבחן על הכתיבה‪,‬‬
‫המלך אטסהף‬
‫חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה‬
‫✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫התהליך ובסיומו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על הפרויקט‬
‫סביב שאלה הרלוונטית לתהליך כגון‪ :‬מאיזה בי"ס‬
‫אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(‪,)35%‬‬
‫מטוע‬
‫לקבוצה ‪12‬‬
‫מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫כולו‪ :‬מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי‬
‫משוב‪,‬מאותה השכבה‬
‫אחרת‬
‫העמקה נעשית באמצע‬
‫רפלקציה ועוד‪.‬‬
‫במיומנויותשנהחקר‪,‬‬
‫מעורבות ולקיחת אחריות בהתכתבות ובתכנון הביקור‬
‫טה‬
‫פ‪,‬זרי‬
‫מבחינת‬
‫מבחינתי‪,‬‬
‫כהצלחה‬
‫שיחשב‬
‫הדבר‬
‫מה‬
‫✿‬
‫✿‬
‫היינו רוצות ללמוד? באיזה בי"ס היינו בוחרות לבקר‬
‫יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫והוצאתו לפועל (‪ ,)20%‬הבנייה ופרזנטציה של המצגת‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫הפעילות הבית ספרית‪.‬‬
‫לטבה‬
‫המפהת‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫תהליך תה ‪,‬‬
‫בעטה אה‬
‫הילדים‪,‬שלה ו‪,‬ת‬
‫הלמידה?‬
‫מבחינת‬
‫השינוי הבית ספרי בו אנחנו נוכחות?‬
‫לתהליך‬
‫בהקשר‬
‫לאורךהסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫הרפלקטיביתהתוצר‬
‫והפרויקט בכלל (‪ ,)25%‬הכתיבה ✿ הגדרת‬
‫שני בתי‬
‫שבאיסופה‬
‫במתודות שונות‬
‫אסוציאטיבית‬
‫הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט‬
‫הפרויקט‬
‫התהליך ובסיומו (‪ .)20%‬הפרזנטציה על‬
‫ועפ"י הכוונה חוקר בדרכים‬
‫לקבוצות‬
‫מתחלק‬
‫חשיבה הצוות‬
‫‪ 8‬הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫הערבי)‬
‫להרחיב‬
‫רוצה‬
‫הייתי‬
‫✿ ✿מרחב למידה‬
‫גיליאתמדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫לבין ילד בן‬
‫השונה ביני‬
‫אליוומה‬
‫נוסף הדומה‬
‫כולו‪ :‬מה‬
‫השכבה‬
‫נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה‬
‫שהגדירושיצרו שינויים פדגוגיים‬
‫מעניינים‬
‫ספר‬
‫בתי‬
‫שונות‬
‫הפורייה‬
‫השאלה‬
‫מתוך‬
‫יבחרו להתעמק‬
‫מהמגזר הערבי?‬
‫ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת‬
‫✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫התפיסה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הפעילות הבית ספרית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫✿ הגדרת התוצר הסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו' של לעצמם‪ .‬ברוח התהליך המרחש‪ .‬הרעיון הוא ליצור תהליך‬
‫ה רת‬
‫בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫הציר הכרונולוגי‬
‫חוט השדרה‪,‬‬
‫בסמסטר הבא?‬
‫המלצת מסלול‬
‫חוט השדרה‪ ,‬הציר הכרונולוגי‬
‫תחנה שמינית‪:‬‬
‫הערכת ביניים‬
‫אטסהף מטוע‬
‫‪7‬‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫הערבי)‬
‫כל אשר‬
‫התבוננות©על‬
‫עצירה בקבוצות מגוונות לשם‬
‫‪I D E‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫הדילמות סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫פ‪,‬הטקי ‪4‬‬
‫נעשה עד כה‪ ,‬הפער בין התכנון לביצוע‪,‬‬
‫המפהת לטבה‬
‫לטפה שרהלא‬
‫סט הם‬
‫תשיעית‪:‬‬
‫תחנה‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫המשך איסוף‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫מידע‬
‫‪9‬‬
‫✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫המלך אטסהף בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫מטוע‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫המרכזיות שעולות ודיוק של המשך התהליך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫הר טטה‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪3‬‬
‫לטפה שרהלא‬
‫‪1‬‬
‫ה ו‪,‬ת‬
‫בעטה שקופית מבטאת חוויה‬
‫בה‪ ,‬כל‬
‫פתיחה במצגת‬
‫אה תה‬
‫מפרויקט אחר לשם שיתוף ושיקוף הנעשה‪,‬‬
‫בתום המצגת חלוקה לקבוצות מעורבות‪.‬‬
‫ה ו‪,‬ת בעטה‬
‫צוותי –‬
‫לשיח‪C 2‬‬
‫מנחות ‪C i t y‬‬
‫שאלות ‪1 1‬‬
‫ת רהן זמן‬
‫המלאבטם‬
‫‪2‬‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫‪6‬‬
‫הר טטה‬
‫ש לטבה‬
‫‪,‬אלהרטת‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫‪4‬‬
‫התחנה‬
‫בטרטטם‬
‫עלהע‪ ,‬ת‬
‫רקעמה‪ 8‬טן‬
‫סטעה‪,‬‬
‫המפהת לטבה‬
‫‪5‬‬
‫המשך הליווי של תהליכי הלמידה תוך בחירה‪11‬של‬
‫‪3‬‬
‫✿ ✿באיזו מידה חווית הלמידה‪/‬ההוראה שלך הייתה‬
‫שונה מהיום יום החינוכי והפדגוגי?‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫סביבו בלמידה הצוותית המשותפת‪ .‬מניסיונות‬
‫עלהזמן‬
‫שוניםת רהן‬
‫שיש‪ 6‬משמעות גדולה ל"מיני חוויה"‬
‫המלאבטם‬
‫מטוע‬
‫אטסהף‬
‫צוותיתואמיתית המבוססת פרויקט‪.‬‬
‫יכולה ‪I D‬‬
‫החוויה‪E © 2‬‬
‫‪0 1 2‬‬
‫‪7‬‬
‫ההבנייה של הפרויקטים‬
‫לבוא בתחילת התהליך לפני‬
‫ויכולה לבוא אחרי התנסות מסוימת כשכבר יש יכולת‬
‫להמשיג (כמו בשלב הנוכחי)‪.‬‬
‫✿ ✿מה הייתה חווית המפגש עם הילדים?‬
‫‪2 7‬‬
‫‪10‬‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫‪11‬‬
‫ה רת‬
‫עשירית‪:‬‬
‫תחנה‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫הכנת תוצרים‬
‫רקע על התחנה‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫מיקוד בבנייה‪ ,‬יצירה‪ ,‬הפקה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬הגדרה‪...‬חשוב‬
‫שבשלב הזה הצוות יתנסה בדבר מה מוחשי המבטא‬
‫✿ ✿מה הייתי מוסיפה בשיח הצוותי ובלמידה שלי‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫המלך אטסהף‬
‫מטוע‬
‫‪10‬‬
‫ה רת‬
‫אטסהף מטוע‬
‫מאפיין או שניים מתוך‬
‫המאפיינים והעמקהפ‪,‬זרי טה‬
‫ששת רת‬
‫ה‬
‫‪7‬‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫‪ 8‬הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫אה תה ‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪13‬‬
‫של למידה מבוססת פרויקט באופן ממוקד לשם‬
‫חוויה והתנסות במיומנויות ולא מתוך הבנייה של‬
‫הפרויקטים לתלמידים‪ ,‬מתוך תוכן שנוגע באופן‬
‫ישיר לרלוונטיות של צוות המורים‪ .‬הניסיון הוא‬
‫הגדרת תוצר (דיבייט שכנוע)‪,‬‬
‫לייצר מהלך שלם של‬
‫‪13‬‬
‫סט הם‬
‫מגוונות‪ ,‬פרזנטציה‪ ,‬משוב ועוד‪.‬‬
‫איסוף מידע בדרכים‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫‪ 12‬כמה שיותר ממשי‪ ...‬לקבוע תאריך בו‬
‫ולעשות זאת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫ניתן לערוך את הביקור הצוותי כדי שיהיה חיבור‬
‫לעולם האמיתי (תמיד מקפיץ פרויקט בכמה רמות‪.)...‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫ חפסנ ננ‬
‫הצגות וכל דרך אחרת שיש בה גם קהל מסוים‪.‬‬
‫באופן מעשי את תהליך הלמידה שלו‪ ,‬דהיינו‪ :‬השינוי‬
‫התפיסתי – פדגוגי שהוא חווה‪ ,‬ויאסוף זאת באופן‬
‫חזותי המשלב עבודה צווית‪.‬‬
‫כרונולוגי‬
‫לנראות זו‪ ,‬בצמתים קבועים מראש‪ ,‬חשיבות ברבדים‬
‫שונים‪:‬‬
‫טן המפהת לטבה‬
‫✿ ✿חשיבות להתפתחות של פרויקט לפי לו"ז‪.‬‬
‫אטיבית במתודות שונות שבאיסופה‬
‫רי הביניים והסוגיות השונות בהן‬
‫מתוך השאלה הפורייה שהגדירו‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫זרי טה‬
‫‪12‬‬
‫✿ ✿השפעה על המוטיבציה של הסביבה (תלמידים‬
‫ומורים כאחד)‪.‬‬
‫הגדרה הנובעת מדיונים – מה היא הלמידה המחודשת‬
‫המאפיינת מבחינתנו את ביה"ס? הגדרה של ששת‬
‫מאפייני הלמידה המדברים עם הסיפור הבית ספרי‬
‫ושכלל הצוות שואף לראותם באים לידי ביטויי בעוד‬
‫מרחבים בית ספריים(בווליומים שונים)‪ .‬חשוב לעשות‬
‫עם התוצר משהו משמעותי כמו ‪ :‬העלאתו לאתר‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫סט הם‬
‫עיצובו‪ ,‬כתיבתו במקומות שונים בביה"ס ועוד‪ .‬תוצר‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫שכזה‪ ,‬כל שיהיה‪ ,‬נובע מהלמידה ומכלל התוצרים‬
‫שנעשו לפני כן ולא יכל להתהוות בלי החוויה של כלל‬
‫התהליך‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫ה רת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫✿ ✿הוקרה של הסביבה למאמץ של היחיד והקבוצה‪.‬‬
‫✿ ✿דיוק והבהרה פנימית‪.‬‬
‫מהי מטרת תצוגת הלמידה?‬
‫(תערוכה או פרזנטציה אסופה)‬
‫✿ ✿הצגת התוצרים ורפלקציה על הלמידה‬
‫✿ ✿הפגנת ידע והבנה‬
‫תחנה אחד עשר‪:‬‬
‫הכנת פרזנטציה‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪2 8‬‬
‫✿ ✿ העמקה במשמעות של מיומנות זו בעולם כיום‪.‬‬
‫✿ ✿הכנת פרזנטציות על תהליכי הלמידה הפי‪.‬בי‪.‬‬
‫אלים של כל אחד מהפרויקטים בביה"ס‪ ,‬הבהרת‬
‫הסטינג של הפרזנטציות והמשובים שיעשו‬
‫במסגרת הצוותית‪.‬‬
‫קישורים שונים ‪-‬‬
‫✿ ✿תקשורת עם מבוגרים ומומחים בתחום‪.‬‬
‫✿ ✿למידה ותרגול של דיבור בעל פה בפני ציבור‪.‬‬
‫סרטון ‪ -‬פרזנטציה בהתאמה לגיל‪:‬‬
‫‪I D E‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫✿ ✿פרזנטציה משמעותית שחוויתי או העברתי ‪ -‬מה‬
‫היה עבורי משמעותי בה ומה אני יכולה לזקק‬
‫שהיא תרמה לתהליך הלמידה וללומד‪ ,‬ובלעדיה‬
‫זה לא היה מתרחש?‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=jFaIbXty‬‬
‫‪Tz4&feature=related‬‬
‫✿ ✿התמודדות עם שאלות בלתי צפויות‪.‬‬
‫✿ ✿הרהור בקול על התהליך‪ ,‬ההצלחות והאתגרים‪.‬‬
‫הנראות תופסת מקום משמעותי בלמידה מבוססת‬
‫פרויקטים במרחב הבית ספרי בכלל ובתהליך הלמידה‬
‫בפרט‪ .‬מתבטאת בחשיפה של תוצרים בצורה של ‪-‬‬
‫תערוכות‪ ,‬פרזנטציות‪ ,‬דיונים פומביים‪ ,‬יצירות שונות‪,‬‬
‫✿ ✿שיח פותח על פרזנטציה מתוך חיבור אישי‪:‬‬
‫סרטון ‪ -‬משמעות הפרזנטציה‪:‬‬
‫✿ ✿יצירת מעורבות של משפחות וקהילה‪.‬‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫‪ttp://www.youtube.com/watch?v=QW9Dv0‬‬
‫‪PKf34&feature=related‬‬
‫✿ ✿ניסיון בתכנון וחשיפה למגוון של פרזנטציות‪.‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫ית‪.‬‬
‫וכנים‬
‫✿ הגדרת התוצר הסופי‪ :‬המפגש בין כיתות ה'‪-‬ו' של‬
‫שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב‬
‫הערבי)‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫‪9‬‬
‫סט הם‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫לך אטסהף‬
‫ע‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫ט ט‪,‬ת‬
‫פ‪,‬הטקי‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים‬
‫בהיבט של הידע‪ ,‬השפה והארגון‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תחנה שתים‬
‫עשר‪ :‬פרזנטציה‬
‫סטעה‪ ,‬מה טן‬
‫המפהת לטבה‬
‫‪5‬‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫ חפסנ ננ‬
‫‪9‬‬
‫סט הם‬
‫ההע‪ ,‬ה‬
‫המלך אטסהף‬
‫מטוע‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫ה‬
‫‪2‬‬
‫המלאבטם‬
‫עש פ‪,‬הטקי‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪C‬‬
‫©‬
‫‪8‬‬
‫הע‪ ,‬ת בטרטטם‬
‫‪6‬‬
‫אטסהף מטוע‬
‫‪I D E‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫ה רת‬
‫תה ‪,‬טם‬
‫התנסות צוותית בפרזנטציות תוך מיקוד מהלך‬
‫הפרזנטציה באופן בהיר‪:‬‬
‫הסיכום מתרחש לאחר הפרזנטציה ומהווה סגירה‬
‫‪11‬‬
‫ה‬
‫השלםרתבהיבט הלימודי‪ ,‬החוויתי‪ ,‬האישי‬
‫לתהליך‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫והקבוצתי‪ .‬חשוב לשקף את כלל התהליך‪ ,‬להתייחס‬
‫להערכות וליצור שיח רפלקטיבי לצד תחושת‬
‫חגיגיות‪.‬‬
‫©‬
‫‪3.3‬איסוף תוך התבוננות "ממעוף הציפור"‪ :‬המשמעות‬
‫של סיכום לאחר הפרזנטציה והמימדים‬
‫שמשמעותי לגעת בהם בסיכום עם התלמידים‬
‫בהיבט התהליכי‪ ,‬האישי והקבוצתי‪.‬‬
‫‪I D E‬‬
‫המלצת מסלול‪:‬‬
‫‪1.1‬יצירת סקאלה של תהליך הלמידה הצוותי ומיקום‬
‫התחנות (עפ"י הציר הכרונולוגי ובהתייחסות‬
‫לששת המאפיינים) יחד תוך הצפת חוויות‬
‫(באמצעים שונים‪ .)...‬לאחר הנכחת הסקאלה‬
‫על הרצפה (רצויי עם מסקנטייפ ונק' ציון‬
‫משמעותיות) כל אחד מהצוות מקבל ארבעה‬
‫כדורי פלסטלינה קטנים‪ :‬אדום – רגע משמעותי‬
‫עבורי‪ ,‬משהו חדש שלמדתי‪/‬גיליתי על עצמי‪.‬ירוק‬
‫– רגע שנחווה לי כמשמעותי לצוות‪ .‬צהוב – הרגע‬
‫בו התחברתי לתוצר‪ ,‬לתוכן הפרויקט‪ ,‬מה תפס‪/‬‬
‫חיבר אותי? כחול – חוויה שהייתה עבורי מתסכלת‬
‫‪ /‬קשה‪.‬‬
‫‪2.2‬למקד נקודות התייחסות‪:‬‬
‫•משהו שאהבתי‪" /‬שתפס" אותי‪.‬‬
‫•משהו חדש שגיליתי‪/‬למדתי‪.‬‬
‫•שאלה שהייתי רוצה לשאול‪.‬‬
‫•הצעה לשיפור‪/‬לשינויי‪/‬להוספה לסמסטר הבא‪.‬‬
‫‪3.3‬בתום הפרזנטציה יש להגדיר את זמן המשוב‬
‫וזמן ההתייחסות אליו מצד המציג‪.‬מנחה המשוב‬
‫אחראי על המיקוד‪ ,‬על האיזון ועל הזמנים‪.‬‬
‫‪2 9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫‪1.1‬מומלץ לפני תחילת הפרזנטציה לבחור ‪ 2-3‬אנשים‬
‫שימשבו‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪13‬‬
‫רקע על התחנה‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫הר טטה יצירת ‪10‬‬
‫בצוות המקביל לסטינג של‬
‫סטינג לפרזנטציה ה רת‬
‫פ‪,‬זרי טה‬
‫ש לטבה ‪3‬ה רת‬
‫המורותזמןינחו‪.‬‬
‫הפרזנטציות אותן‬
‫ת רהן‬
‫‪,‬אלהרטת תה ‪,‬טם‬
‫תחנה שלוש‬
‫עשרה‪ :‬סיכום‬
‫והערכה‬
‫‪2.2‬מיקום הפלסטלינות על "סקאלת הפרויקט"‬
‫ומעגל שיתוף‪ :‬כל אחד בדבר ‪ /‬שני דברים‬
‫שהוא בוחר‪ ,‬איפה מים ומה עבר לו בראש‪ .‬חשוב‬
‫להתייחס גם לתמונה הכללית של הסקאלה‬
‫(מקבצי צבעים)‪.‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫‪ - Project Based Learning‬למידה מחוברת לפעימות החיים‬
‫‪3 0‬‬
‫ חפסנ ננ‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬