למידה מבוססת פרויקטים
מתודולוגיה 3הגלים Project Based Learning למידה המחוברת לפעימות החיים נועה בשן - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים " לעשות חיים זו הדרך הטובה ביותר ללמוד ” (אינגריד באואר) 2 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ”םלועה תא הנשנ התאו ינא“ “אני ואתה נשנה את העולם” תוכן “אני ואתה נשנה את העולם” 3 מה זה ?PBL 5 ,PBLהלכה למעשה 9 מהקהילה יוצרת את המחאה החברתית הרלוונטית מבחינתה (מחיר המוצרים בסופר הקרוב ,מחסור בתחבורה ציבורית באזור בו אנו חיים ועוד.. חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי 11 פתאום הסיפורים ההיסטוריים ,המנהיגים שהיו רק שמות לבחינה והמחאות שנראו כמו עוד מילים שצריך לזכור נהפכו ל"חיים". אנחנו לומדים את מה שאנחנו עושים ועושים את מה שאנחנו לומדים ...חווים פרויקט שיוצר חיבור בין תוכנית הלימודים ,בינינו ובין הסביבה שבה אנו גדלים. השתלבות ה PBLבמודל עיר חינוך 13 מה היא התפיסה המהווה קרקע פורייה לתהליך השינוי? 14 תהליך הטמעת PBL 16 הצלחה מקומית ועולמית ...ואיך נמדוד אותה? 21 אפילוג 22 ביבליוגרפיה 22 נספח 1 23 נועה בשן 3 C 2 C i t y • בני נוער משתתפים במחאה החברתית, תל אביב עורכים :רון דביר ,מיכל גלבוע-אטר • "...אני ואתה נשנה את העולם" ככה קוראים אצלנו ללימודי אזרחות והיסטוריה .אתמול ראינו את הסרט "גנדי" במסגרת הלמידה המשותפת על מנהיגים משמעותיים ,כל פעם זוג אחר "מפגיש מנהיג" לכולם בדרך שהוא בוחר .מחר אנחנו יוצאים למדרחוב הקרוב כדי לראיין אנשים ולברר "מה חשוב להם לשנות בחברה שבה אנו חיים?" .יצרנו סטיקרים על דברים שחשוב לנו לשנות ולמדנו על היסטוריה של מנהיגים מעוררי השראה ,מחאות ומהפכות. בבית ספר שלנו הרבה מהלמידה מבוססת פרויקטים ( )PBLומחוברת לסביבה העולמית והמקומית .שבוע שעבר שידרנו תוכנית רדיו שבנינו בהדרגה במהלך החודשים האחרונים ,תוכנית העוסקת בבעיות אקולוגיות באזורנו .בסוף השנה אנחנו מארגנים אחה"צ לקהילה כולה (ולא רק להורים) בה נשתף בפרויקטים השונים ונקבל משובים ועוד שבועיים ביום העצמאות יוצג הסרט שיצרנו במשך כחצי שנה העוסק בטיפוסים וסטריאוטיפים בחברה הישראלית וכולו צולם באוטובוס של המועצה. אנחנו עכשיו בשלב בו כל קבוצה חושבת על האיך? (אופן המחאה) וה"מה" (התוכן שלה) ויחד עם מומחה אנחנו "עושים חיים בלמידה" ,תרתי משמע"... (תלמיד כיתה ז' ,בי"ס בצפון הארץ). עיצוב גרפי :סטודיו נעם תמרי ,סטודיו בר דביר • © IDE • המכון לחינוך דמוקרטי • פברואר 2012 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ”םלועה תא הנשנ התאו ינא“ מה ירוויח הקורא מקריאת המאמר: 1.1היפתחות למהות ולמשמעות ביצירת פדגוגיה הרלוונטית לתקופה בה אנו חיים השואפת לחולל טרנספורמציה בתפיסת המושג "למידה". 2.2הבנה של תמצית ה"שיטה" של ה PBLבהיבט התפיסתי והיישומי והיותה מענה ל"פדגוגיה של הגל השלישי". 3.3הכרות עם שלוש דרכים שונות ליישום והטמעה של למידה מבוססת פרויקטים בבתי ספר ציבוריים המתחברים למרחבים בהם מתקיימים. 4.4מפגש עם החסמים המעכבים והמוטיבציות המקדמות תהליכי שינויי שכאלה ,בהיבט חוץ בית ספרי ופנים בית ספרי. 5.5כלים להנחיית תהליך שינויי מסוג זה וקישורים שיוכלו לסייע בהבנייתו. 4 C 2 C i t y וידאו בנושא ,PBL מכון Buckלחינוך 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים הז המ המהמ מה זה ?PBL “ בחיפוש של מורים ואנשי חינוך אחר פדגוגיה מתאימה למאה ה 21-זוכה שיטת ה PBL - ( )Project Based Learningלעדנה מחודשת .בתי ספר ברחבי העולם משתמשים בה כציר מאפיין ומאות מורים בארץ משנים את פרדיגמת ההוראה הבסיסית שלהם" (רם.)2011 , למידה מבוססת פרויקטים זה משהו הטמון ,באופן טבעי ,בכל אחד מאיתנו וחשוב להמשיגו בכדי שניתן יהיה להשתמש בו במסגרות בית ספריות תוך חיבור למרחב הקהילתי בו הן מתקיימות. כולנו בחיינו רואים לנגד עינינו תוצר (טיול משפחתי ,לימודים ,פרויקט קהילתי ,סרט לבת מצווה )...ומהרגע שמתבהר לנו ה"מה" וה"למה" אנחנו מתחילים להתוות את הדרך עד אליו. הדרך הטבעית הזו ללמוד ,כמו בחיים ,זו המהות עליה מתבססים והמיומנות שאותה מבנים. 5 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים הז המ המהמ מדוע נדרשת “עדנה מחודשת”? **להלן קישור לסרטון המציג את התפיסה והשיטה: http://www.youtube.com/watch?v=LMCZv GesRz8&feature=related PBLזו פדגוגיה הנותנת מענה לתפיסה של ה"גל השלישי" ומותאמת למהות של עיר חינוך ,עיר המחפשת את הדרך לזמן תהליכי שינוי חינוכיים מעמיקים בתחומה .יש פה שינויי מהותי בתפיסה של המושג "למידה" שהטמעתו דורשת שיתופי פעולה בין כלל הגורמים בעיר ובלעדיהם היא תתממש בחלקה. ה PBLמזמן במאפייניו חיבור טבעי בין המרחב הבית ספרי למרחב הקהילתי -עירוני : ✿ ✿תכני הפרויקטים והתוצרים מתבססים על "חיבור לעולם האמיתי" וזקוקים למרחב הממשי. ✿ ✿לאורך כל תהליך הלמידה הסביבה מהווה מקור מידע משמעותי במרכיבים הפיסיים ,הרעיוניים והאנושיים שהיא מזמנת. ✿ ✿בלב התפיסה נוכחות מיומנויות למידה המאפשרות למרחב "החיצוני" להיות מעורב באופן הלמידה ולא רק בתוכנה (חקר בדרכים מגוונות, צורך במומחים ,עבודה בקבוצות ,פרזנטציות, משוב ועוד.)... הרעיון המרכזי הוא ליצור תוכניות לימודים ,מבוססות פרויקטים ,שמחוברות לפעימות של כל אשר מתרחש בתוכנו ובסביבתנו .באמת לגעת בעולם החיצוני ומתוכו – בעולם הפנימי. 6 C 2 C i t y איך נתפסת ה"למידה" ב PBLולמה זה כה רלוונטי לימינו? ו .ה .קילפטריק וכן גבתה זמן השקעה רב מהמורים ולכן מעולם לא הצליחה להגיע אל שגרת חיי הכיתה .מתחילת שנות ה 90-וביתר שאת מתחילת המאה ה 21-העקרונות הפרוגרסיביים מקבלים תחייה ומשמעות חדשה" (רם, .)2011 ה"גל השלישי" ,המכונה ע"י אלווין טופלר "גל הידע",מייצג תפיסות עכשוויות המציירות איך החינוך צריך להראות...ברלוונטיות לאדם באשר הוא וללומד במאה ה .21-משמעותי להבינו בפני עצמו ובהקשר ל"גלים" שקדמו לו. "ניתן למצוא את שורשי הלמידה מבוססת פרויקטים ( )PBLעוד באקדמיות לארכיטקטורה במאה ה16- ( )Knoll, 1995אך נהוג לראות את המקורות לשיטה בתפיסת החינוך הפרוגרסיבי .ג'והן דיואי (1857- )1952שגיבש לראשונה את רעיון החינוך הפרוגרסיבי ביקש לחבר את הלמידה לחיים ,לניסיון שמביאים התלמידים ולצרכים החברתיים (דיואי.)1969 , תלמידו ,ו.ה .קילפטריק ( ,)1871-1965שנחשב למרצה נהדר ולאבי שיטת הפרויקטים ,הדגיש את הלמידה החברתית שמתרחשת במהלך העבודה על הפרויקט ( .)Kilpatrick, 1918ללמידה פרוגרסיבית מסורת ארוכת שנים של ניסיונות חינוכיים .כך לדוגמא כרבע מבתי הספר בארה"ב בשנות ה 20-וה 30-פעלו בשיטות אלו ,ומאות בתי ספר בארץ בחינוך הקיבוצי ובזרם העובדים .עם זאת ,התפיסה לא הצליחה להתמודד עם הדרישה להישגים לימודיים ולסטנדרטיזציה 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים הז המ המהמ התלהשלהגרהצק הירוטסיה שע שיוינא םילגה – 3תוית רוציםevaW אנחנוegdel לאןwonK ehT להגיע היוםev אנחנוaW la איפהirtsud nI e h T באנוevaw מאיפהlaru tlucirga ehT 7 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E The Industrial Wa The Knowledge Wave - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים The agricultural wave הז המ המהמ אנחנוagricultural איפה wave האנושו התעשייתי הגלשל Theקצרה היסטוריה היום מאיפה באנו (הגל הראשון)? מראשית המאה ה 20 -הגל הראשון זרם אל החוף והביא עימו את הבשורה של “הילד במרכז” .הוגים שונים השפיעו על השיח החינוכי הזה וביניהם :דיואי ,מונטסורי ,ויגוצקי ופיאז’ה .בתי ספר שונים העבירו את הדגש אל התלמיד וצרכיו, בעוד שתפקיד המורה התמקד בתיווך ,ייעוץ ,אפשור ויצירת תחומי עניין שיגרו את סקרנות התלמיד. המשמעות העיקרית של קבלת עיקרון “הילד במרכז” הייתה הנכונות לקבל שינויים שתכליתם להביא להתאמה גבוהה של תכנית הלימודים לסקרנות, לעניין ולשונות בין התלמידים .מבנה הלימודים הדגיש למידה של נושאים ולא של דיסציפלינות ,תוך מתן דגש על סקרנות ,פעלתנות ,ביטוי עצמי ,חינוך יצירתי וביקורתי ,אינטראקציה תוך כדי לימוד ,חופש ומרחב בתהליך הלמידה ,הסתגלות חברתית ונפשית ושונות בין לומדים.הביקורת על הגל ה 1-נבעה מתחושת אי-סדר בגלל העדר סטנדרטים .המערב חש כי עליו ליצור חינוך מדעי יותר ומחייב יותר בצל התחושה כי הסובייטים מקדימים את האמריקאים במרוץ לחלל. הביקורת והחתירה לחינוך מדיד יותר עלתה חזק בארה”ב והשפיעה על התפיסה החינוכית בעולם. עקב אלו ועקב הביקורת הציבורית הגוברת על איכות החינוך נשטף הגל הראשון על ידי הגל השני העמוס לעייפה בסטנדרטים. 8 C 2 C i t y The Industrial Wave (הגל השני)? דגש על סקרנות, פעלתנות ,ביטוי עצמי ,חינוך יצירתי וביקורתי, אינטראקציה תוך כדי לימוד ,חופש הגל השני הושפע רבות מהתורה של “הליברליזם הכלכלי” והחברה הצרכנית המתגבשת .התחילו לנשב רוחות בכיוון של קשר ישיר בין חינוך למיסוי ומתן אפשרות בחירה של בתי הספר בידי ההורים משלמי המיסים ,תחרות בין מוסדות החינוך השונים ,שיפור הישגי בתי הספר ולמעשה החינוך נהייה למוצר. חדירת עקרונות השוק לחינוך בשנות ה 90 -באו לידי ביטוי בתכנית לימודים לאומית משותפת ,במבחני השוואה ,בשקיפות ופרסום נתונים .הוגדרו מטרות ברורות למורים ולתלמידים ונקבעו יעדי הישג בכל תחום ועם השנים ההגדרות התרבו והפיקוח עליהן התעצם. ניצני הביקורת על הגל השני היו בעיקר על כך שהדגש על סטנדרטים הוא בבחינת מסך עשן לבעיות האמיתיות הגורמות להישגים הנמוכים ,על התכווצות תכנית הלימודים למקצועות עליהם נבחנים ,על איכות הלמידה וההוראה ,על כך שלא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים במוחו של שהתלמיד בצורה אחידה כי המוח האנושי הפועל לבניית הידע הוא מורכב מאד ושונה מתלמיד לתלמיד .התחושה עד היום היא שהסטנדרטיזציה מכוונת לממוצעים של הכיתה ומתעלמת מן השונות המובנת בבני אדם בכלל ובכיתות הלימוד בפרט .תכניות חינוכיות המבוססות על סטנדרטים יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות ,לתרבויות היררכיות נוצר יתרון טבעי מבחינת היערכות חינוכית של הגל ה ,2-מדינות דרום מזרח אסיה נהיו המרוויחות העיקריות מהתחזקות הגל ה 2-בחינוך כי יש להן עליונות במבחני ההישגים הבינלאומיים בהם קיימים סטנדרטים נוקשים . The Knowledge Wave לאן אנחנו רוצים להגיע (הגל השלישי)? הגל השלישי מונע מתוך הקולות הביקורתיים הללו ומנסה בדרכים שונות להגיע אל החוף. ברחבי העולם (פינלנד ,סאן דייגו וגם במחוזותינו)... רעיונותיו ויישומיו מתחילים להתגבש ולהתממש... אך הגל השני הוא הנוכח המרכזי בין הים לחוף ועדיין מסרב לשקוט... המעבר לכלכלת הידע והשימוש הגובר בטכנולוגיית המידע מחלחל גם לתודעה המזמנת שינוי דפוסי למידה .גם הגל השלישי בדומה לראשון מדגיש את היסוד האישי בלמידה ,את הלמידה בקבוצות קטנות ובקבוצות עניין בעקבות סקרנות היחיד .הלמידה היא רלבנטית וגלובלית .ושוב חל שינוי בתפקיד המורה, הוא אינו עוד המקור הבלעדי לידע .התלמידים לומדים ממקורות מידע נוספים ,המורה מכוון 2 0 1 2 © I D E ustrial Wave - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים PBLהשעמל הכלה PBL, ,PBLהלכה למעשה למקורות המידע .הגל השלישי בחלק מרעיונותיו ומשמעויותיו מתחבר לרעיון של “הילד במרכז”. זמינות טכנולוגיית המידע והתקשורת ,הנגישות אליה נטולת הגבולות הגיאוגרפיים ,תפיסה מתרחבת של המושג “למידה” המתרחשת בסיטואציות שונות ולא רק בכיתה .אחת ההנחות החשובות של הגל השלישי היא ששום טכנולוגיה לא תחליף את הקשר האישי בין המורה לתלמיד ,אלא תסייע .אחד הדברים המשמעותיים שהוא מזמן הוא השינוי במושג “הערכה”. השאיפה היא שהאינטראקציה מורה -תלמיד תתפוס את זמן הבחינה ,זמן הכנתה ובדיקתה .תאפשר הקדשת זמן דיפרנציאלי לתלמידים .שימוש מושכל בהטמעת הטכנולוגיה יאפשר גם צמצום פערים סוציו אקונומיים וחברתיים.הגל השלישי מהווה גשר מעשי ורעיוני בין שני הגלים שקדמו לו ומדבר למידה במובן יותר אישי ,חוויתי וערכי. ה PBLנובע מתוך כלל המרכיבים של הגל השלישי ומייצר קדמה בתפיסת הלמידה המחברת מן הבסיס את המרחב הבית ספרי למרחב הקהילתי. 9 C 2 C i t y ה היפך מלמידה מבוססת פרויקטים אינה הוראה רגילה אלא – הוראה מכוונת תוצר :לומדים חודשיים נושא מסוים ובסוף בונים דגם או מצגת שמבטאים את המבואות. האנטומיה של פרויקט, יוטיוב בלמידה מבוססת פרויקט העשייה ,ההקניה והחשיבה שזורים זה בזה ואין הפרדות בין שלב של הקניה רציפה ושלב של ביטויי ההבנה .לכל שלב תוצר ממוקד משלו וכלל השלבים מבנים את התוצר הסופי. מדובר בלמידה שיש בה עוגנים של משמעות וסדר, המייצבים את הלמידה של התכנים והמיומנויות סביב גורם מארגן בדמות התוצר המתהווה מתוך תהליך מתמשך של פרויקט .התוצר הסופי ,בהיותו רלוונטי ללומד ולסביבה ,מייצר מענה לשאלה "לשם מה?" אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים ,באופן ובתוכן. ** להלן קישור לסרטון "אנטומיה של פרויקט" הממחיש את ההגדרה: http://www.youtube.com/watch?v=WW0v mgQEb78&feature=relmfu פרויקט מדגים – “גשר לקשר”: במסגרת לימודי ערבית הפרויקט שבחרו המורות (מביה”ס היהודי) הוא הבניית מפגש בין כיתות ה’-ו’ של שני בתי ספר (יהודי וערבי). תהליך הלמידה בנוי מתוצרי ביניים שיחד מרכיבים את התוצר הסופי .פרויקט זה מדגים הלכה למעשה את ששת המאפיינים המרכזיים של פרויקט ואת חוט השדרה הכרונולוגי היוצר אותו... 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים PBLהשעמל הכלה PBL, אבני הבניין של למידה מבוססת פרויקט מאמץ אקדמי קשר לעולם המבוגרים למידה משולבת דרכי הערכה (הדוגמאות מתבססות על הפרויקט “גשר לקשר”): אוטנטיות ורלוונטיות חקר פעיל מאמץ אקדמי - :Academic rigor שילוב ראש וידיים" ,אקדמיה ועמלנות". למידה על הכפר הערבי והתרבות הערבית ולמידת השפה הערבית לשם תקשורת הדדית במפגש ועם זאת – התכתבות עם הילדים איתם יפגשו לאורך כל התהליך ,תכנון הביקור והכנתו ,הבניית פסיפס משותף ובניית מצגות המתארות את אורחות החיים והתרבות של הילדים מביה"ס היהודי. אוטנטיות ורלוונטיות - :Authenticity קשר לעולם האמיתי ורלוונטיות לתלמידים .עד 1 0 C 2 C i t y לפרויקט זה למדו הילדים ערבית בעיקר תוך שיח בינם לבין עצמם ,מחוברות ,תוכניות וסרטים .עצם ההחלטה ללמוד מתוך קשר ומפגש מייצגת את העולם האמיתי –המפגש עם ה"אחר" בחברה בה אני חי והקולות שזה מעורר אצלי (ובקרב סביבתי) .כותבים מכתבים בערבית ,לומדים לספר על עצמי בשפה השנייה ומיישמים זאת ב"רטוב" ,לומדים על חייו של ילד שנמצאים איתו בהתכתבות ומתוך חקר שעושים על תרבותו ,אורחות חייו וסביבתו .ה"לשם מה?" של הלמידה מאוד בהיר בשל התוצר והתהליך כולו. למידה משולבת - :Applied Learning פתרון בעיות ,שאלות ומשימות מורכבות תוך שילוב כישורים שונים (עבודת צוות ,תקשורת). השאלה המרכזית בלמידה היא לא שאלה אינפורמטיבית אלא שאלה מהותית המציפה את הדומה והשונה ביני לבין ילד אחר בגילי מהמגזר הערבי .תהליך הלמידה מזמן חשיבה ביקורתית ומשלב עבודת צוות בהיבט החקר ,הכנת המצגות, תכנון המפגש והוצאתו לפועל .גם כישורים של שיח, פרזנטציה ורפלקציה תופסים מקום מרכזי. חקר פעיל :Active Exploration יציאה מעולם הכיתה לחקר מעשי ברשת ,בקהילה ובסביבה .כל תהליך הלמידה מונע משאלה מרכזית – מה דומה ומה שונה בינינו? ההעמקה בשאלה זו נעשית ע"י חשיפה למקורות שונים :חקר דמויות תרבות ערביות ,צפייה מונחית בפרקים של "עבודה ערבית", למידת רשת על תרבותנו והתרבות השנייה,התכתבות והמפגש עצמו. קשר לעולם המבוגרים - :Adult Connection חיבור למנחה מבוגר או מומחה .במהלך הפרויקט הילדים מראיינים מבוגרים בקהילה על השאלה של הדומה והשונה ועל החשיבות של המפגש בין שני המגזרים (חלק מאיסוף הידע בדרכים מגוונות וחשיפה לדעות שונות) .בנוסף נפגשים הילדים עם תושב ערבי מסביבתם ומראיינים אותו לעומק יחדיו (עוד לפני הראיונות שהם מקיימים בנפרד בקהילה). בהכנת המצגות מעורבת/מייעצת אימא מביה"ס העוסקת בחייה בבניית אתרים. דרכי הערכה :Assessment Practices הצגה והערכה בסטנדרטים של העולם האמיתי .מתחילת התהליך צוין התוצר וכלל תוצרי הביניים המרכיבים אותו .מבנה ההערכה הוצג ע"י 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים יגולונורכה ריצה ,הרדשה טוח חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי המורות לקבוצה ופירוט הקריטריונים בכל סעיף היה פתוח לשיח קבוצתי ,לשם יצירת שקיפות ואחריות משתפת ומשותפת .ההערכה מורכבת ממספר מרכיבים המבטאים פנים שונות בפרויקט :מבחן על הכתיבה, אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% מעורבות ולקיחת אחריות בהתכתבות ובתכנון הביקור והוצאתו לפועל ( ,)20%הבנייה ופרזנטציה של המצגת והפרויקט בכלל ( ,)25%הכתיבה הרפלקטיבית לאורך התהליך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על הפרויקט נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת הפעילות הבית ספרית. הגדרת בעיה או תוצר סיעור מוחין ומפות חשיבה ✿ ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט כולו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי מהמגזר הערבי? חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו לעצמם. ✿ ✿הגדרת התוצר הסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' של שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב הערבי) ✿ ✿הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים בהיבט של הידע ,השפה והארגון. 9 יצירת פרויקט חשיפה לנושא 4 סיעור מוחין ומפות חשיבה המשך איסוף מידע 5 סיכום והערכה פרזנטציה 13 12 1 הגדרת בעיה או תוצר 1 1 2 C 2 C i t y הנחייה לחשיבה ראשונית על פרויקט 3 8 תכנון זמן ומשאבים 6 איסוף מידע 7 הערכת ביניים 11 10 הכנת תוצרים 2 0 1 2 © הכנת פרזנטציה I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ה תובלתשה תשהומב PBLה תובלתשה תכנון זמן ומשאבים המשך איסוף מידע הכנת פרזנטציה פריסת רצף התאריכים וסימון כלל תוצרי הביניים, התוצר הסופי ועוד נק' ציון חשובות (הערכת ביניים, תאריך פרזנטציה ועוד .)...כתיבה משותפת המגדירה מה קורה בכל מפגש ומפגש ומה "תפקידו" בתהליך. משלב זה לפני כל מפגש מוצגת ההגדרה של המפגש הנוכחי בתוך הרצף של התהליך כולו.מהלך שיוצר שקיפות המאפשרת אחריות משותפת. איסוף ידע ממקורות שונים ומגוונים המותאמים לפרויקט:עריכת הסקרים ,חשיפה למגוון נק' מבט המתייחסות לדומה ולשונה במדיות מגוונות ,מפגש עם מומחית מהקהילה לתכנון מצגות ,הבנייה ראשונית של המצגות בצוותי עבודה ועוד. איסוף כלל התהליך בכדי להציג הן את מהלך הפרויקט והן את התוצר עצמו.הפרזנטציה מחייבת הכנה חזותית ואימון אישי וקבוצתי שמאפשר עמידה מכובדת וזרימה מקצועית ,מיומנות חשובה ביותר שדורשת הרבה למידה טרום ובדיעבד כאחד. פרזנטציה נעשית עפ"י הסטינג ( )settingשנקבע מראש ,משולבת במשוב ברור מצד מבוגרים וילדים כאחד. איסוף מידע תחילת עבודה עפ"י הרצף שנקבע. סיכום והערכה הערכת ביניים עצירה באמצע התהליך בכדי לבחון איפה אנחנו עומדים ומה חסר לנו מתוך כל שסימנו לעצמנו עד כה .וכן בירור על הלמידה האקדמית והחברתית- רגשית שהתרחשה :איזה מילים למדנו? מה גילינו מהמכתבים? מה עלה מהריאיון המשותף שערכנו? מה השתנה או התחדד בתפיסתי על הדומה והשונה בינינו? ממה הופתעתי? עד כמה השתפרה כתיבתי בערבית? ועוד .רפלקציה ומשוב הינן מיומנויות התופסות מקום בסיכום כל מפגש ובנקודות מרכזיות ברצף התהליך (אמצע וסוף). 1 2 C 2 C i t y מפגש שמתרחש לאחר הפרזנטציה ויוצר רפלקציה על התהליך כולו ,בהיבט אישי וקבוצתי ובהיבט של הלמידה האקדמית שהתרחשה. הכנת תוצרים פוקוס על הגימור של התוצרים החזותיים ,על הנראות של הפרויקט .הקדשת הזמן לסיום המצגות ,איסוף התכתובת ,התארגנות סופית לקראת המפגש ויישום יום פעילות שלם (הנבנה מתוך כלל תוצרי הביניים) שתוכנן ומוצא לפועל ע"י הילדים. 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים השתלבות ה תובלתשה תשהומב PBLה תובלתשה ה PBL ה PBLבמהותו וביישומו מזמן שיתופי פעולה רבים ומפגשים שונים בין עולם בית הספר לסביבתו הפיסית והאנושית. הצצה לשיתוף פעולה: כאשר ניתנת לתלמידים הזדמנות לתכנן בקבוצות סיורים עירוניים בנושאים שונים שיוצעו לקהילה במסגרת "יום ההולדת של העיר" ...כל הצדדים זוכים בתהליך הלמידה. ביה"ס זוכה ללמידה על העיר מהיבטים שונים: היסטוריה ,אומנות ,דמויות מרכזיות ,מורכבויות חברתיות ועוד,ולהבניה של תוצר משמעותי הנתמך ע"י המערך העירוני .תהליך הלמידה מקבל גוונים שונים ע"י ביקורים במקומות ,ראיונות ,מפגשים עם דמויות מפתח וחווית המימוש של התוצרים עצמם– הסיורים לקהילה. במודל עיר חינוך הקהילה מקבלת תפקיד משמעותי במהלך הלמידה ובהעצמת התוצר (השתתפות בסיורים ,מילויי משובים ותמיכה בלמידה ע"י חניכה והוראה מתוך המקצועות השונים ותחומי המומחיות המגוונים שהיא יכולה לזמן לתהליך הלמידה). ניתן לחוש בפרויקט המתואר את החלק "הכייפי" והיישומי של שותפויות אלו ,אך לשותפות יש גם מימדים פוליטיים וציבוריים התלויים בשיח חינוכי עמוק בין מספר גורמים :רשות ,פיקוח ,קהילה ובי"ס. מן השטח ,בבתי ספר שמיישמים למידה מבוססת פרויקטים עולים צרכים הנוגעים לשפה משתפת ומשותפת עם הקהילה ,הרשות ומשרד החינוך. שפה שמתבוננת על המושג "למידה" בדרך אחרת מהמקובל כיום ובכך מהווה את הקרקע הפורייה לתהליך השינוי בכלל ולהבניה של למידה מבוססת פרויקטים בפרט. הקהילה ביה"ס הרשות הילדים הרשות זוכה ליצוק תכנים ולאפשר מרחבי למידה משמעותיים (פיסיים ואנושיים) ולטפח נוער פעיל המעורב בחיי העיר ולומד את הייחודיות והמורכבות של המקום בו הוא גדל... 1 3 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ?יונישה ךילהתל היירופ עקרק הווהמה הסיפתה איה המ מה היא התפיסה המהווה קרקע פורייה לתהליך השינוי? מ בדיקה של חברות לגבי הצלחה של רפורמות נמצא כי כאשר הצוות מעורב מן ההתחלה בבחירה בתהליך ,בהגדרת היעדים ,וביצירת הסיפור המקומי תהליך השינוי הוא אותנטי ומשמעותי. רפורמות שהונחתו מלמעלה לא הצליחו ליצור תמיכה ומחויבות בקרב המורים ולכן נכשלו( .שורק ,ציון. גרינברג ,צפרית .)2001.מכך עולה כי האוטונומיה והאמון מהווים מרכיב משמעותי בהצלחת תהליך השינוי וניתן ללמוד ממדינה הנמצאת אי שם בצפון כדה"א על היכולת לבסס מערכת חינוך שלמה על פיהם. התבוננות גלובלית כהשראה לתפיסה לוקאלית: מערכת החינוך בפינלנד מזמנת במדיניותה את "האמונה כי השינוי אפשרי" ומסמנת את התנאים ההכרחיים להצלחה .מערכת זו מתנהלת ברוח הגל השלישי ,בשונה ממרבית המערכות בעולם שנמצאות עמוק במרחבי הגל השני .זוהי מערכת שיש בה מעט 1 4 C 2 C i t y ניהול מרכזי; אין כמעט מערכת לימודים מחייבת; אין מדידת הישגים בית ספרית (פרט ,כמובן ,למבחנים הבינלאומיים); אין השוואות בין בתי ספר ואין תגמול או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית שלהם .בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך הפיני רק הדרכות מועטות לגבי תוכנית הלימודים הנדרשת מהם ,וכיצד יש להעביר אותה .בתי הספר והמורים עצמם הם שקובעים בסופו של דבר מה תהיה תוכנית הלימודים הבית ספרית שלהם ובעיקר קובעים כיצד ילמדו אותה .בכך ,בתי הספר נהפכים לסוג של מעבדה מתמדת של שיטות לימוד חדשניות (ארלוזרוב.)2010 , •להלן קישור לסרטון של ה BBCעל ייחודיותה של מערכת החינוך בפינלנדhttp://www. : youtube.com/watch?v=rlYHWpRR4yc אופייה של מערכת החינוך הפינית ישים גם במדינות נוספות ,לפחות בשני היבטים העומדים בבסיס תהליכי שינוי ברוח ה"גל השלישי" : 1.1הצורך לבזר את ניהול מערכת החינוך בכלל וחופש פעולה לבתי ספר בפרט .העברת הסמכות והאחריות של ניהול בתי הספר לידי המנהלים תוך אוטונומיה גדולה לצוותים החינוכיים. 2.2הקפדה על היוקרה של מקצוע ההוראה ,ע"י תגמול והכשרה .תגמול למקצוע ההוראה לא מתורגם רק לשכר אלא בא לידי ביטויי גם בהכרה במשמעות המקצוע ,באמון וכבוד ,קידום ,מרחב משמעותי ליצירתיות ועוד .זאת בכדי ליצור תחושת לכידות ושליחות .המגמה :לפעול לשיפור מעמד המורה ,לצד שיפור שכרו(.ארלוזרוב.)2010 , מתוך כל אלו נובע המיצוי של ארבעת המרכיבים המרכזיים המאפשרים את הקרקע לצמיחה של הPBL כתפיסה חדשנית של למידה. 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ?יונישה ךילהתל היירופ עקרק הווהמה הסיפתה איה המ ארבעת התנאים ל PBL-מוצלח: הבנה ,אוטונומיה, מסוגלות וקשר מסוגלות הבניית מערך "תומך הצלחה" היוצר מרחב המסוגל לממש את הפדגוגיה באופן מעמיק .המבוסס על ליווי מקצועי ,סדירויות מותאמות והערכה בסטנדרטים הולמים (תהליך שינויי המייצר פרקטיקה ומאפשר למידה מתוך ניסיון ,נתינת החופש להתאמת הסדירויות הבית ספריות ומתן לגיטימציה להעריך למידה באופן שונה מהמקובל). חשוב ביותר שכלל הגורמים (פיקוח ממשלתי ,רשות עירונית ,קהילה ובי"ס) יבינו את הצורך הגדול בשינויי פדגוגי ויאפשרוהו מתוך אמונה כנה והתנהלות היוצרת הלימה בין המילים והתפיסות ליחסים ולדרישות. כל אחד מן המרכיבים צריך לבוא לידי ביטויי בכלל המעגלים :בתוך הכיתה ,בתוך צוות בית הספר ,מטעם הקהילה ובין בית הספר לרשות ולפיקוח. קשר הבנה צורך בקשר משמעותי ותומך עם אחרים .קשר המושתת על כבוד ואמון ומאפשר דיאלוגים כנים, קשובים ומצמיחים (בין מורה לתלמידיו ,בתוך הצוות, למידה משותפת המגבשת הבנה על השתנות החברה וההשפעות הנדרשות כתוצאה משינוי זה במרחב החינוכי (מה הוא לומד במאה ה ?21-מה היא הפדגוגיה הרלוונטית כיום? (מפגש מעמיק עם התפיסה של ה"גל השלישי"). אוטונומיה התנהלות המרחיבה יכולת עצמית ליזום ולווסת את המעשים .אוטונומיה לתהליכי הוראה ולמידה, תוך מיקוד על העצמת תחומי האחריות של המורה בהקשר של תכניות הלימודים והערכה בסטנדרטים מותאמים. 1 5 C 2 C i t y צריך שפה משותפת החותרת לבסס תרבות למידה אחרת והיא תוכל לצמוח רק אם כלל הגורמים הקשורים ללמידה בעיר יהיו כל העת מכווננים לקיים את ארבעת המרכיבים הבנה אוטונומיה בין מנהל למורים ,בין ראש אגף חינוך למנהלים ובין מפקחים לצוותים החינוכיים). המוטיבציה הפנימית לתהליכי השינוי בבתי הספר גדלה כאשר הסביבה תומכת בארבעת הצרכים שצוינו (עשור, .)2001 אם המערכות החוץ בית ספריות לא יבינו לעומק את הצורך במעבר מפרדיגמה של הוראה ל"פרדיגמה של למידה" ,לא יתמכו במיקוד במיומנויות הנדרשות לתהליך הלמידה (חקר ,שיתוף פעולה ,פרזנטציה ועוד )..על חשבון פרקים מתוך תכניות הלימודים העמוסות ,לא יאפשרו אוטונומיה לבתי הספר המושתתת על כבוד ואמון ולא יהיו סבלניים גם לטעויות ותהיות – בתי הספר לא יוכלו להשתנות ו"עיר החינוך" לא תוכל להתקדם למקומות אליהם היא מייחלת. קשר מסוגלות 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים תהליך הטמעת א נו נדגים את תהליך ההטמעה באמצעות שלוש דוגמאות ,כל אחת מייצגת גרסא אחרת של התהליך. בתהליך השינוי בבתי ספר השאיפה היא שכל בית ספר ייצור את סיפורו ברלוונטיות לאוכלוסייתו ,תפיסתו וסביבתו .ל PBLואריאציות שונות שניתן לקחת מהן השראה ולאמץ את שמתאים תוך התאמה לנסיבות הספציפיות. תעמטה ךילהת להת PBL מה קורה בפועל? תהליך השינוי ,המונחה ע"י המכון לחינוך דמוקרטי, החל בשנה בה כל הצוות עבר מסע בשבילי החינוך האישי שחוט השדרה היה ה( SMLראה מאמר בנושא). כך התאפשר לצוות ליצור חיבור פנימי וקשר יותר עמוק ורגשי עם עצמו ועם התלמידים. חקר אירוע: בי”ס “מצפה גולן”: פסיפס ישראלי. בשנה השנייה יצר ביה"ס למידה דו גילאית בכיתות ה'-ו' שהנושא המרכזי בה הוא "קיימות" .הלמידה נבנתה מתוך המהות והפרקטיקה של ה PBLויצרה חוויה משמעותית למורות ולתלמידים כאחד. בשנה השלישית הוחלט להרחיב את היישום של ה PBLוהלמידה המעמיקה בעקבותיו לכלל צוות ביה"ס .בימי ההכנה שהוקדשו לתכנון וחשיבה נבחר הנושא "פסיפס ישראלי" והצוות החל לבנות ביחידים או בזוגות תוכניות פרויקטים ,בהתאמה לסביבה, ללומד ולמלמד (ראה פרויקט "גשר לקשר" המפורט במאמר זה כדוגמא). היום ,שעתיים בשבוע ,מתקיימת למידה דו-גילית בקורסים שונים שהשיבוץ נעשה על בסיס בחירת הלומדים .למידה זו מאפשרת לצוות החינוכי כולו, לתלמידים ולקהילה להתנסות בחוויה לימודית מאוד אחרת המיישמת את כל המהויות מהן נובע ה.PBL בי"ס מצפה גולן נמצא ביישוב בני יהודה שבדרום רמה"ג .בביה"ס 8שכבות גיל (א'-ח') ,שתי כיתות בכל שכבה. נוכח הרצון ליצור זהות בית ספרית הנובעת ממאפייני הגל השלישי בעולם החינוך ,המועצה האזורית גולן וביה"ס החליטו על תהליך שינוי עמוק. החיבור לסביבה ,הפרויקטים המדהימים שנוצרו והקשרים השונים שהתרקמו בין המורים לתלמידים ולקהילה יצרו רצון בביה"ס ליישם את התפיסה הזו במרחבים נוספים :בתוך הליבה של תוכניות הלימודים. תצלום מאתר בית הספר מצפה גולן 1 6 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים תעמטה ךילהת להת מהם תנאי ההצלחה? ההתפתחות של התהליך נעשית בשלושה מישורים: סדירויות: בשנתיים האחרונות נוצרו סדירויות ייחודיות בכדי לאפשר תשתית מותאמת להצלחת התהליך( :בהמשך תעשה התאמה מחודשת בכל דו – גילאי על בסיס תהליכי הלמידה שיפתחו הצוותים). ✿ ✿קבוצות למידה קטנות (כ 15-לומדים בקבוצה). ✿ ✿מגוון קורסים המוצעים לבחירה פעמיים בשנה ומביאים לידי ביטוי אינטליגנציות שונות בלמידה. ✿ ✿שעתיים רצופות דו גילאיות (שבירת מוסכמות של זמן וגיל). ✿ ✿מבוגרים מהקהילה ומוסדות נוספים שמתחברים (הרצאות אורחות ,הורים מנחים ,חיבור לגנים, מרחב תערוכות במתנ"ס ועוד). ✿ ✿חיבור של כל הצוות לתהליך בכך שהוא שותף ליישום ,בלי (ועם) קשר לתפקיד בביה"ס. למידה והנחיה: ✿ ✿תהליך למידה שנתי צוותי המתקיים פעם בחודש במליאה ,מפורט ב"נספח" שבסוף המאמר הנוכחי. ✿ ✿ישיבות צוותים דו גילאים (מחנכות פעם בחודש, 1 7 C 2 C i t y צוותיים שלמים פעמיים – שלוש בשנה). ✿ ✿פגישות אישיות עם המורים ועם המנהלת ,תוך קיום תצפיות ומשובים והשתתפות בהנחיה עצמה בכיתה (איפה שעולה הרצון והצורך). ✿ ✿ישיבות צוות ניהול פעם בחודש (הכרחי להעמקת התהליך בביה"ס לשם יצירת מנהיגות פנימית מחוברת ומובילה). לאילו כיוונים התהליך מתפתח? בחודשיים האחרונים של השנה מוקדש זמן רב לרפלקציה אישית וצוותית ולאיסוף הקולות הרבים והמגוונים לכדי תמונה ויזואלית (גראפית ומילולית) המאפשרת להבין את הלך הרוח הנוכחי ואת ההמשך המותאם .הרעיון הוא לחבור לרוח הצוות ולרקום את המשך התהליך מבפנים ,מתוך הרצונות והמוטיבציות של הצוותים. חדר הצוות של בית הספר 1.1בהתבסס על רצון הצוות נוצר חיבור עם בית ספר אחר שעבר תהליך שינויי משמעותי היושב על אותן הגישות החינוכיות המוזכרות במאמר זה .בית הספר שנבחר לליווי הרעיוני והיישומי מקיים מערכת שבמסגרתה 18שעות מכלל שבוע הלימודים מתנהלות בלמידת חקר ולמידה מבוססת פרויקטים .הרעיון הוא לחבור אליו ולצוותו וללמוד מהדרך שעבר ומהיישום הנרחב שהצליח ליצור .בית הספר מצפה גולן בונה כיום מערך שנתי של ליווי שיתמוך את ההטמעה של ה PBLבתוכנית הליבה ויאפשר להתמודד עם השאלות הקשות שעולות (מתח בין מיומנויות לעומס תוכנית הלימודים ,הבנייה של אחריות בלמידה ,עמידה בסטנדרטים ועוד.)... 2.2בניית מנהיגות פנימית ע"י הגדרת תפקיד של "רכז שינויי" היוצר תכלול בין כלל השכבות ,איסוף צרכים ודיוק התכנים המשותפים ללמידה ,מלווה אנשי צוות ,מזמן חיבורים עם הרשות והקהילה ומבסס את הסדירויות הפנימיות שהופכות את השינוי לתרבות בית ספרית. 3.3כל צוות דו – גילי בונה את תמונת העתיד הנכונה עבורו ומחלץ את התכנים ,הסדירויות המאפשרות והליווי המתבקש. 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים תעמטה ךילהת להת חקר אירוע: הרצליה ,חטיבת ביניים זאבPBL : באזרחות ומורשת מה קורה בפועל? בחט”ב “זאב” הוחלט להטמיע את הלמידה המבוססת פרויקט באופן שכבתי במסגרת דיסציפלינה המשותפת לכלל הכיתות .כל כיתות ח’ לומדות את מקצוע תרבות ישראל בלמידה מבוססת פרויקט וכל כיתות ט’ לומדות את מקצוע האזרחות בלמ”פ .המורים יצרו פרויקט אחיד לכלל השכבה, פרויקט שנהגה ע”י כלל הצוות וכל קבוצת מחנכות הייתה אחראית על תכנון של חלק ממנו. כיתות ח' למדו ,במסגרת לימודי מורשת ,מהו חג באמצעות פרויקט של כתיבת "הגדות חגים" שהילדים יצרו .במסגרת אזרחות למדו על חוזים שונים בתולדות הציונות שהעוגן של כלל תהליך הלמידה היה פרויקט בו הבנו מאגרי מידע על "חוזי הציונות" ובהתבסס עליהם יצרו משחקים בנושא. תמונת מאתר בית הספר 1 8 C 2 C i t y כיתות ט' למדו מהי מדינה באמצעות בניית יריד תיירות של מדינות דמיוניות .הדגש התוכני בתהליך היה מוכוון זכויות אדם (למידה באמצעות תחקירים מצולמים) ופגיעה בזכויות של קבוצות מוחלשות בישראל. מהם תנאי ההצלחה? סדירויות :הקדשה של רצועת למידה כלל שכבתית לנושא 3 :שעות אקדמיות במהלך השבוע לכל כיתה, ובנוסף נבנה חיבור של שעתיים דיאלוג (קבוצות של כ 20-תלמידים המקיימות מעגלי שיח) .החיבור בא לייצר את העומק והתמיכה הרגשית לתהליך הלמידה האישי והקבוצתי בפרויקטים השונים. למידה והנחיה :התהליך הונחה על ידי רביב ,מנחה מטעם המכון לחינוך דמוקרטי. כל אשר מתואר כאן נבנה לאחר שנת למידה של הצוות המוביל ,סיורים שביה"ס ערך בכמה מוסדות חינוך 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים תעמטה ךילהת להת המייצגים פנים שונות של ה"שינוי" ודיון של כלל צוות המורים בתפיסה שונה של המושג "למידה". כלל הצוות למד את הנושא של למידה מבוססת פרויקטים בסוף שנת הלימודים שקדמה לשנת ה"יישום בפועל" ובימי ההערכות שפתחו את השנה. מלווה התהליך מטעם המכון נוכח בבית הספר יום בשבוע ,צופה בשיעורים ,משוחח עם המחנכות ומנחה למידה של המחנכות המעורבות בפרויקט ,למידה הנובעת מן העשייה. לאילו כיוונים התהליך מתפתח? בשנה הבאה ביה"ס יתמקד בהעמקה של התהליך בכיתות ח' ו -ט' ובהרחבה שלו. הכוונה היא ליצור יותר אוטונומיה למחנכות ובהתבסס על כך השכבה תבנה תכנית שכבתית וכל צמד מחנכות יפתחו תכנית הוריה אישית שלהן. הרצון הוא להרחיב את הלמידה המבוססת פרויקט לתחומי תוכן נוספים (אנגלית והיסטוריה) וליצור שיתופי פעולה בין דיסציפלינות. כל מורה בשנה הראשונה, בחר להתמקד בדיסציפלינה בה הוא עוסק כדי להתאמן "במגרש הביתי" חקר אירוע: חולון ,חט”ב גולדה: כיתת High Tech High 1.1ידע בסיסי ב"חיפוש רשתי" ושימוש במחשב- על אף האמירה הרווחת שהילדים הם מומחים ויכולים ללמד אותנו שימוש במחשב ישנם מקרים רבים שהמציאות רחוקה שנות אור מכך . מה קורה בפועל? 2.2יכולת פרזנטבילית -עמידה מול קהל .למידה על בניית פרזנטציה נגישה ,מעניינת ועומדת בסטנדרטים גבוהים. כיתה ז' (אחת מתוך כלל הכיתות בשכבה) מוגדרת ככיתת . High Tech High התלמידים המרכיבים אותה בחרו להיות חלק ממנה והמורים המלמדים בה התחברו לרעיון ובחרו להיות חלק ממימושו 5 .מקצועות נלמדים בדרך של :PBLאמנות ,היסטוריה ,ספרות ,מדעים ואנגלית. כל מורה בשנה הראשונה ,בחר להתמקד בדיסציפלינה בה הוא עוסק כדי להתאמן "במגרש הביתי" עם כוונה ליצור חיבורים אינטרדיסיפלינאריים בעתיד. מהם תנאי ההצלחה? עבודת צוות משמעותית עם המורים והמחנך השותפים לשם :סנכרון שנתי בין המורים בתכנון הפרויקטים וההעמקה במיומנויות .חשיבה על התכנים והבניית מערך עזרה ותמיכה בין הפרויקטים. ביסוס המיומנויות הנדרשות ללמ"פ בקרב התלמידים, בלעדיהן יהיה קשה ליישם תפיסת למידה זו באופן "מוצלח" .מה הם המיומנויות המרכזיות? 1 9 C 2 C i t y 3.3יכולת מתן משוב לעצמי ולאחרים וביצוע רפלקציה. 4.4יצירתיות -דגש רחב על חשיבה יצירתית ,כולל התייחסות ישירה לנושא. 5.5עבודה בצוות -יכולתם של התלמידים לעבוד בצוות היא בעלת שונות גבוהה .הקושי של חלק נרחב מהילדים לעבוד בצורה יעילה בצוות מקשה ומעכבת מאוד את הלמידה. יכולות אלו הן בסיסיות ומהוות צוואר בקבוק להצלחת הלמידה המבוססת פרויקטים .כדי להתגבר על בעיה מרכזית זו מוצעות שתי אפשרויות: ✿ ✿מיקוד בפיתוח המיומנויות בשנה הראשונה מתוך פרויקטים קטנים בכלל המקצועות. דגש על פיתוח המיומנויות על חשבון כמות הידע .בנוסף ,שיעורי החינוך יהוו מקום לרפלקציה וחיזוק יכולות העבודה בצוות. 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ✿ ✿קורס "מיומנויות" :ילווה את הילדים בהקניית מיומנויות אלו לצד ההתקדמות בפרויקטים .מעין "תרגול" לצד ה"קורסים" .התרגול יהיה רוחבי ויתמוך בתלמידים לאורך כל השנה הראשונה לפחות. סדירויות מערכתיות :הוספת שעה שבועית לחלק מן המקצועות הנלמדים ב ,PBLניסיון ליצור שיעורים רציפים במערכת בכדי לאפשר משך זמן ריאלי למפגש למידה (שעה וחצי במקום 45דק'). תעמטה ךילהת להת שני צרכים שעולים: ✿ ✿הכנת הפרויקטים בקיץ בכדי ליצור בהירות של התמונה השלמה של הפרויקטים לכיתה וליצור ביטחון בקרב המורים והתלמידים כאחד ✿ ✿למידה להורים על התפיסה והפרקטיקה דרך התנסות ממוקדת ,לפני תחילת השנה. (נכתב ע"י יעקב רוסמן ולימור בסון ,מנחי התהליך בביה"ס בחולון מטעם המכון לחינוך דמוקרטי). סדירויות הנחיה :מפגש אישי שבועי עם כל אחד מן המורים .ישיבת צוות שבועית של כל חמשת המורים עם מחנך הכיתה .פגישה פעם בשבועיים עם מנהלת חט"ב. 4.4הגדרת הפיילוט. 5.5הגדרת תמונת העתיד (שלוש השנים הבאות) תוך ידיעה שהמציאות היא גמישה. 7.7יישום ורפלקציה מעמיקה הבוחנת את תמונת העתיד ,באופן דיאלוגי ,על בסיס ההתנסות. 8.8התאמה של תמונת העתיד למציאות ,תוך הרחבת השותפויות הקהילתיות. כיתה ז' עולים לכיתה ח' וממשיכים עם אותו הקונספט ,פחות או יותר עם אותם המקצועות. נפתחת כיתה ז' חדשה בה הרוב הגדול של המורים שלימדו השנה מעוניינים ללמד גם בה. הצעה לתהליך הטמעה ג’נרי מוצע כניסה של מקצועות נוספים ללמ"פ כמו תנ"ך ו/או מורשת ישראל. בהתבסס על שלושת חקרי האירוע המתוארים מעלה, אנו מציעים את התהליך הבא: התלבטות על לימודי האנגלית בשל רמות שונות בכיתה וקושי להתייחס במסגרת הפרויקט לצרכים השונים שעולים .בשאר השכבה לומדים בהקבצות. 1.1הבניה של למידה ושיח רעיוני המחבר לשאלה "לשם מה?" ,בשותפות של המעגלים השונים: רשות ,פיקוח ,קהילה ,צוות חינוכי ותלמידים. 2 0 3.3מחברים את הסיפור המקומי :תכנים ,סדירויות, היקף ,שותפויות ועוד. 6.6הבניית הסדירויות ליישום של הפיילוט ויצירת מערך למידה צוותי התומך את התהליך באופן רעיוני ופרקטי. לאילו כיוונים זה מתפתח? C 2 C i t y 2.2הגדרה של התמיכה בתהליך מטעם הסביבה ומטעם ההנהלה – "מה נשתנה?" בתפיסה ובפועל לשם יצירה של קרקע פורייה. 9.9יישום רחב יותר היוצר תנועה מ"איים" (מרחבים מצומצמים של התנסות) ל"יבשות" (מרחבים גדולים ומרכזיים שיוצרים תרבות חדשה ומבוססת) .התנועה הזו מתרחשת בהתאמה לכלל הגופים השותפים ,הקצב הוא חלק מהסיפור המקומי ויש להיות קשובים להלכי הרוח הנכונים ולא לדחוק מידי כדי שהתהליכים יותאמו לאופק ולדופק כאחד. 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ?התוא דודמנ ךיאו ...תימלועו תימוקמ החלצה הצלחה מקומית ועולמית... ואיך נמדוד אותה? ה צלחה זה דבר מורכב. בימים אלו ,אי שם בבי"ס בצפון הארץ ,אנחנו מתבוננים על המטרות שהצוות שם לעצמו בתחילת השנה ובהערכה שהתקיימה במחציתה ורואים איפה זה פוגש אותנו בסופה. מסקר בכלל הצוות בביה"ס ,שמיישם שנה שנייה של PBL,עולה כי המוטיבציה של הצוות החינוכי לקחת חלק משמעותי בתהליך שינויי בית ספרי עלתה מאוד .הצוות מבין את הצורך בשינוי ומאמין בתנועה לתרבות למידה שונה, בה המורה מתפקד כמנחה ללומד פעיל ואחראי. עולה הצורך ליצור זהות בית ספרית חדשה שמבססת את התפיסה כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד. הגרפים הללו משקפים – הצלחה .יש מוטיבציה לשינוי הנובעת מהתנסות משמעותית במסגרת ה,PBL התנסות שיצרה רצון ליצור את התנועה מפרדיגמה של הוראה לפרדיגמה של למידה... 2 1 C 2 C i t y ב PBLמתבצעת ההערכה לאורך כל הפרויקט (רפלקציה ,פרזנטציה ,משוב) ובסוף התהליך מתבוננים לעומק באדם ובהשתנותו ומעידים על הלמידה שהתרחשה בהתייחסות למרכיבים השונים שיצרו אותה.. גם במהלך עירוני חשוב לדייק מדדים וניתן לעשות זאת מתוך שלושת ההיבטים המרכיבים הערכה לעומקה – הידע שנוצר/התפתח ,המיומנויות שנרכשו והרגלי החשיבה שהתעמקו או השתנו (הוגדר ע"י יעל שטיינברג ,רכזת תחום הערכה במכון לחינוך דמוקרטי). בכדי להעמיק את האמירה אציף את שאלת "ההצלחה" המרכזית (לדעתי )...שצריכה להיענות, תחת הכותרת של כל מרכיב ,בכל אחד מן המעגלים המשפיעים על השינוי: ידע - האם אנחנו באמת מבינים את הצורך ליצור שינויי מהותי בתפיסה של למידה ,תוך רלוונטיות לעולם בו אנו חיים? מיומנויות - האם למדנו להיות יותר מנחים מאשר מורים? הרגלי חשיבה - האם אנחנו באמת מאמינים ש"פחות זה יותר"? האם אנחנו מתחברים לתפיסה ש"במקום כיסוי בלתי פורה של שטחים רחבים של ידע בעידן של התפוצצות מידע יש להשקיע בפיתוח הרגלי חשיבה"? 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים גוליפא המקרה של יישום PBLבסאן דייגו, קליפורניה98% : ברשת בתי הספר HTHשבסאן דייגו מיישמים את השיטה לעומקה ו"עושים חיים בלמידה" .המתכון של ה PBLמזמן ללומדים מיומנויות משמעותיות המבוססות על סקרנות ועצמאות ומעלה את סיכוייהם להתקבל ללימודים גבוהים ולהיות מצטיינים בסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים .רשת HTH מציגה נתונים מעוררי השראה על פיהם 98%מבוגריה ממשיכים ללימודים גבוהים ,ביניהם כ 50% -מהווים דור ראשון במשפחתם המתקבל ללימודים אקדמים. אפילוג ביבליוגרפיה: נולדנו יצורים לומדים ,חשוב שנמשיך להתעקש על הקרקע המאפשרת ליהנות מלחיות ,ליהנות מללמוד. וכאן ,בתפיסה ובפרקטיקה כאחד ,ה PBLמזמן לנו את הדרך ליישם את האמירה כי "לעשות חיים זו הדרך הטובה ביותר ללמוד" (אינגריד באואר). אייל רם (" ,)2011קהילת למידה פי.בי.אלית- הפדגוגיה לגל השלישי” ,מגזין קריאת ביניים. מירב ארלוזרוב (" ,)2010מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?” ,מגזין אינטרנטי ,עיתון הארץ. עשור ,אבי ( :)2001טיפוח מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר בתוך :עשור ,אבי וקפלן ,אבי (עורכים) (תשס"א) :חינוך החשיבה מס' :20הנעה ללמידה: תפיסות חדשות של מוטיבציה ,מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה ,ירושלים. שורק ,ציון .גרינברג ,צפרית (" .)2001רפורמות בעולם מחקרי ישימות סקירת ספרות" .בתוך :הצעד הקובע, תכנית לקידום החינוך בישראל ,הסתדרות המורים בישראל. . Tony Wagner (2001), “Leadership for Learning”, Phi מתוך :אתר לשכת ההדרכה .Delta Kappan, January הארצית במשרד החינוך בירושלים תלמיד ב HTH -סאן דייגו אוסף פלנקטון במפרץ 2 2 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E שני בתי הספר (פעם בי הערבי) ✿ הגדרת תוצרי הביניים בהיבט של הידע ,השפ - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים חפסנ ננ נספח :1 לטפה שרהלא 1 ת המאפשר נגיעות בפאן התפיסתי והיישומי כאחד. בכל תחנה תוכלו למצוא רקע קצר ,לאחריו המלצת מסלול (הנובעת מהתנסויות שונות בהנחייתו) ולבסוף קישורים רלוונטיים (חלקם מונגשים באנגלית וחלקם בעברית ללא תרגום מובנה). זו "קריאת כיוון" שיכולה לדייק ולסייע בהטמעה של תהליך למידה מבוסס .PBL הליך הנחיה שנתי לצוות חינוכי ,המבנה ומיישם ,PBLבהתבסס על החוליות המרכיבות את חוט השדרה של הפרויקט: ה"תחנות" הטומנות בחובן מהות ופרקטיקה באות להציע תהליך למידה צוותי המושתת על התחנות המרכזיות במסע הלמידה הפי.בי.אלי. הרעיון הוא ליצור תהליך מקביל לצוות החינוכי ט ט,ת פ,הטקי תחנה ראשונה: חשיפה לנושא הר טטה ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 2 התחנה רקעהעל ו,ת בעטה יצירת פרויקט חשיפה לנושא 4 3 ת רהן זמן המלאבטם 6 אה תה , חשיפה של הצוות למהותו של תהליך השינוי – שלושת הגלים ,הפדגוגיה הרלוונטית לתקופה בה הערכים המהווים את התנאי ל"תנועה", אנו 1חיים, C 2 C i t y 1 ההגדרה של PBLודוגמאות מיישמות. 9 סיעור מוחין ומפות חשיבה 4 סטעה ,מה טן המפהת לטבה 5 13 המשך איסוף מידע 5 סיכום והערכה פרזנטציה 12 1 הגדרת בעיה או תוצר 2 3 2 C 2 C i t y הנחייה לחשיבה ראשונית על פרויקט 3 8 תכנון זמן ומשאבים 6 הערכת ביניים 11 10 איסוף מידע 7 הכנת תוצרים 2 0 1 2 © הכנת פרזנטציה I D E אטסהף בהיבט של הידע ,השפה והארגון. 9 - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים ט ט,ת פ,הטקי חפסנ ננ לטפה שרהלא 4 סטעה ,מה טן המפהת לטבה המלך אטסהף מטוע 5 לטפה שרהלא 1 המלצת מסלול עיסוק מעמיק בשאלה :למה לשנות ,עבורנו ועבור תלמידנו ,את הלמידה בביה"ס ברלוונטיות לתק' בה אנו חיים? אילו ערכים צריכים להיות בבסיס תהליך שינויי שכזה? ה ו,ת בעטה אה תה , מאמר מעיתון דה – מרקר על בתי ספר שיצרו שינויים משמעותיים ,ברוח הגל השלישי (בדגש על מבואות הנגב המיישם למ"פ): http://www.themarker.com/news/1.1620977 כתבה טלוויזיונית בתוכנית "מקור" על מערכת החינוך בפינלנד: http://news.nana10.co.il Article/?ArticleID=855584 סרטון אנימטורי המסביר מה היא למידה מבוססת פרויקטים: http://www.youtube.com/watch?v=LMCZv GesRz8&feature=related סרטון רקע על HTHוהתפיסה בכלל: http://www.youtube.com/watch?v=xfP53Al nbhk&feature=related 3 תחנה שניה : הגדרת בעיה או תוצר ת רהן זמן המלאבטם 8 6 אטסהף מטוע ה ו,ת 7בעטה אה תה , 2 9 12 המלך אטסהף מטוע ט ט,ת פ,זרי טה 5 סטעה ,מה טן פ,הטקי 4 המפהת לטבה הע ,ת בטרטטם הר טטה ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 3 תחנה שלישי: לחשיבה הנחייהרהן זמן ה רת ת פ,זרי טה ה רת על ראשונית המלאבטם אטסהף מטוע תה ,טם פרויקט: 11 10 6 7 "סיעור מוחות" אישי ופנימי ,חיבור ראשוני: 1 1 קישורים שונים - 2 הר טטה ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 1 סט הם ההע ,ה 13 2 0 1 2 C 2 C i t y רקע על התחנה: הגדרה ראשונית של התוצר הסופי ותהליך הלמידה הנגזר ממנו .זאת מתוך העמקה בששת המאפיינים של פרויקט ובציר הכרונולוגי המתווה אותו .מפגש עם שניים – שלושה פרויקטים ואז הבנייה עם חשיבה מקדימה .התכנון המעמיק והמפורט של הפרויקט יוצר הרבה ביטחון ובהירות לאורך התהליך ולכן חשוב להקפיד עליו .החשיבה המקדימה מייצרת את הרלוונטיות עבור המנחה ,התלמיד והסביבה. המלצת מסלול: תכנון פרויקט עפ"י הציר הכרונולוגי ובחירה של שני מאפיינים שבהם מתעמקים .בהמשך הדרך ה"נוסע" יבחר בהתאמה באילו עוד מאפיינים הוא רוצה להעמיק ועד כמה .משמעותי ליצור שפה רעיונית ופרקטית אחידה בצוות ולראות באיזה מאפיין רוצים להתעמק יחדיו ובמה כל אחד בוחר להתעמק בנפרד. 1 1 © I D E C 2 C i t y מי אני ,המורה? (מבוסס על שאלות שניסחו סאני ורויטל, מנחים מהמכון ,להכשרת מורים בחולון) ✿ ✿נקודות חוזק :במה אני טובה? ✿ ✿אזורי צמיחה :מה מסקרן אותי להתפתח בו? ✿ ✿דברים שאני אוהב/ת :ספרים ,סרטים ,תרבות, ספורט ,טיולים... ✿ ✿למה באתי לחינוך? ✿ ✿מה מעניין אותי בתחום אותו אני מלמדת? (תעזרי בכל שצריך ולנסות לדייק כמה שיותר) ✿ ✿מה הדרך בה הייתי רוצה ללמוד יחד עם התלמידים? מי התלמידים שלי? ✿ ✿מה הם אוהבים? ✿ ✿מה חשוב להם? 2 4 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E 8 הע ,ת בטרט המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% ות ולקיחת אחריות בהתכתבות ובתכנון הביקור תו לפועל ( ,)20%הבנייה ופרזנטציה של המצגת קט בכלל ( ,)25%הכתיבה הרפלקטיבית לאורך יך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על הפרויקט באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה Based Learning מה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת ות הבית ספרית. חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי ה ו,ת בעטה אה תה , - Project סטעה ,מה טן המפהת לטבה חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט חפסנ ננמדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן ביני לבין ילד בן גילי השונה מחוברתהדומה ומה למידה כולו :מה החיים לפעימות יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו מהמגזר הערבי? לעצמם. ✿ הגדרת התוצר הסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' של שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב הערבי) המרחבים הפיזיים המתאימים ללמידה? איך אנשים ✿ ✿במה הם מתעסקים? ויצירה של מפות חשיבה (המשקפות את תהליך מוכנים אותנו שיביאו הביניים תוצרי הגדרת ✿ חיצוניים יהיו מעורבים? מה הצרכים אותם יש לתכנן התכנון שכל אחת עברה) בקרב הצוות .מבוסס על שיח התחום תחת והארגון. הידע ,השפה העניין של ✿ ✿איפה נקודות החוזק ותחומי בהיבט מראש? איך תאתגרי תלמידים חזקים? סביב התוצר ופירוט תוצרי הביניים ,תרשים הזרימה הנלמד נפגשות ביני לבינם. והחיבורים הרעיוניים ,הסביבתיים והאנושיים. 9 13 קצת על מפות חשיבה :מפות חשיבה ,כמו הרבה סט הם קישורים שונים - ההע ,ה המלך אטסהף רעיונות טובים ,עושות שימוש בטכניקה פשוטה. 5 מטוע ט ט,ת 12 סטעה ,מה טן פ,הטקי 4 פרויקט: סרטון -אנטומיה של כך הן מעניקות משמעות חדשה למשהו שרבים פ,זרי טה המפהת לטבה הי הלו,הר ה ט ,ה ,הרהשה ט “מהוש בת טם ש טרהך אטלט” -ממהוש עט,הרט שמהפ ה א ,טת עושים בהיסח הדעת.תפקידה של מפת החשיבה הוא http://www.youtube.com/watch?v=WW0vm להעניק ייצוג ותיעוד גרפי לחשיבה ,עם כמה שיותר הר טטה gQEb78&feature=relmfu המבטאים פנים שונות בפרויקט :מבחן על הכתיבה, 8הע ,ת בטרטטם יצירתיות ושיתוף פעולה ,ועם כמה שפחות סינון ש לטבה 3 אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% הפרויקט. ,אלהרטתבחירת נושא ✿ ✿ רהן זמן ת אחריות 6 בהתכתבות ובתכנון הביקור מעורבות ולקיחת 11 איתו”: לרוץ "מישהו לפרויקט דוגמא סרטון ושיפוט.לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו 10 ה רת המלאבטם עש פ,הטקי המצגת והוצאתו לפועל ( ,)20%הבנייה ופרזנטציה של מטוע אטסהף ה ו,ת ה רת ✿ ✿בחירת התוצר של הפרויקט אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות ,ובכך פ,זרי טה סטעה ,מה טן המפהת לטבה בעטה אה תה , והפרויקט בכלל ( ,)25%הכתיבה הרפלקטיבית לאורך http://www.youtube.com/watch?v=u0u27 תה ,טם ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט התהליך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על הפרויקט חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופהגדולתן של מפות החשיבה. הלמידה. שנהאת המניעה ✿ ✿הגדרת השאלה sHuMJUמדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן כולו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי מאותה השכבה לקבוצה אחרת נעשית באמצע יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו מהמגזר הערבי? ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת רשימת המלצות (חלקית) להכנת מפת חשיבה: לעצמם. הבית ספרית. הפעילות לתכנון I D E © 2 0 1 2 מורים יסוד) ,מיומנויות ,תובנות. (מושגי ✿ ✿הגדרת :תכנים פרויקטים:של ה'-ו' המפגש בין כיתות הסופי: המנחההתוצר חוברת מפורטת✿ הגדרת ביישוב ופעם היהודי ביישוב (פעם הספר בתי שני ✿ ✿להתחיל את מפת החשיבה במרכז הדף /הקנבס, (הרחבה אפשרית :התייחסות גם לערכים ,חוויות http://www.innovationunit.org/sites/ הערבי) ולהתפשט משם לשוליים. שתרצו להקיף בפרויקט). default/files/Teacher%27s%20Guide%20 ✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים בהיבט של הידע ,השפה והארגון. ✿ ✿להשתמש בצבעים ,להם אפשר לתת משמעויות ✿ ✿הגדרת הקשר לעולם האמיתי to%20Project-based%20Learning.pdf שונות בייצוג הגראפי ✿ ✿תכנון המשלב ראש וידיים בתהליך הלמידה. 9 13 סט הם ההע ,ה ✿ ✿להשתמש במילה או שתיים ,לא יותר. המלך אטסהף ✿ ✿בחירת שם לפרויקט :מסקרן ,מניע. 5 מטוע ט ט,ת 12 טן מה סטעה, 4 ✿ ✿להשתמש בסימנים גראפיים מוסכמים. פ,זרי טה פ,הטקי המפהת לטבה שלשרהלא לטפה הלמידה – תרשים הזרימה. ✿ ✿הבניית השלבים 1 ✿ ✿לצייר. ✿ ✿חשיבה ראשונית על הפרזנטציה וההערכה הר טטה 8הע ,ת בטרטטם ✿ ✿ליצור חיבורים בין ענפים שונים המתאימה לפרויקט. ש לטבה 3 תחנה רביעית: יצירת פרויקט טפה שרהלא חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי ה ו,ת בעטה אה תה , 2 C 2 C i t y תחנה חמישית: סיעור מוחין ומפות חשיבה ,אלהרטת פ,הטקי עש 2 בפרויקט? מה בחירה הרחבה :כיצד מתאפשרת בעטה ה ו,ת אה תה , 1 1 2 5 C 2 C i t y C 2 C i t y התחנה רקע עלת רהן זמן המלאבטם 6 שיתוף ברעיונות הפרויקטיםאטסהף מטוע והתנסות בסיעור מוחין 7 11 10 ה רת תה ,טם ה✿רת✿לזרוק הכול על הדף ,לא לסנן כלום – חשיבה פ,זרי טה 2 0 1 2 © I D E 2 0 1 2 © I D E ט ט,ת סטעה ,מה טן 5 פ,הטקי 4 המפהת לטבה חפסנ ננ לפעימות החיים - Projectלמידה מחוברת Basedשרהלא Learningלטפה 1 הר טטה לטבה 3 נקודת המפתח אסוציאטיבית ולא שיפוטיתשהיא ,אלהרטת "בידיים"). בכלי זה( .צ'רטקוף2 ,אתר פ,הטקי עש ה ו,ת בעטה אה תה , המלצת מסלול: בצוות C 2 קטנות C i t y קבוצות 1 1 שיחד ,סביב מבנה הפרויקט הראשוני שנהגה ע"י כל אחת מהן ,יוצרות סיעור מוחין ומבנות מפות חשיבה (המשקפות את התהליך שכל אחת עברה) שירחיבו את "חוכמת היחיד" ויאפשרו לו להעמיק ולדייק את הפרויקט מתוך "חוכמת ההמונים". ת רהן זמן המלאבטם 6 בפרויקט :מבחן על הכתיבה, המבטאים פנים שונות 9 אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% אטסהף מעורבות ולקיחת אחריותהמלך ובתכנון הביקור בהתכתבות מטועופרזנטציה של המצגת והוצאתו לפועל ( ,)20%הבנייה והפרויקט בכלל ( ,)25%הכתיבה הרפלקטיבית לאורך התהליך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על הפרויקט נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת הפעילות הבית ספרית 8 .הע ,ת בטרטטם תחנה שישית: תכנוןמטועזמן אטסהף ומשאבים 7 פ,זרי טה 12 ה ו,ת בעטה אה תה , סטעה ,מה טן המפהת לטבה ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט כולו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי מהמגזר הערבי? חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו לעצמם. ✿ רקע על התחנה : כוונון הפרויקט ודיוקו ,ולאחריו -פריסת הפרויקט הםט,ת על ציר זמן בכדי ליצור רצף ברור ולזקק מה ט פ,הטקי בכלשרהלא המשאבים הנדרשיםלטפה אחד מן השלבים .במקביל 1 תאריכים משמעותיים שיש מראש חשוב להבין הר טטה לתאמם ולתכננם. ה ו,ת בעטה אה תה , 2 ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 3 פתיחה מומלצת ,מפת חשיבה מסתעפת היוצרת בהירות באמירה ובקישורים" ,לשנות את הפרדיגמה בחינוך (תרגום מובנה בלחיצה על כפתור הCC בתחתית הסרטון): 2.2לשם סיום שלב התכנון הצוות ייצור בקבוצות "כיוונון" לפרויקטים – בו כל פרויקט מציג עצמו (בקבוצות קטנות) מתוך הבריסטול )או כל מיצג חזותי אחר) וממשב עפ"י 5שאלות או עפ"י פרוטוקול כיוונון פרויקט (ראה בנספחים). 3.3שאלות ממקדות משוב: •מה אהבתי? 4 עולות לי? שאלות הגדרת התוצר ה'-ו' של אילובין כיתות הסופי• :המפגש 11שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב הערבי)רת ה •מה יכולה לקחת לפרויקט שלי? (מתוך מצגת פ,זרי טה מוכנים אותנו רם). שיביאואייל ✿ הגדרת תוצרי הביניים של בהיבט של הידע ,השפה והארגון. 2 0 1 2 1.1כתיבת הפרויקט על בריסטול תוך התייחסות למס' קריטריונים :שם הפרויקט ,כמה משפטים C 2 C i t y 1 1 על הרציונל ,תרשים זרימה ואופן הביטוי של מאפייני הפרויקט המרכזיים. http://www.youtube.com/ watch?v=wLWV0XN7K1g ההע ,ה ה רת תה ,טם קישורים שונים - איך יוצרים מפת חשיבה? סרטון קצר המנחה שלב שלב: 13 10 המלצת מסלול: http://www.youtube.com/ watch?v=WtU91iIxaJA סט הםחוט השדרה ,הציר הכרונולוגי סטעה ,מה טן המפהת לטבה © 5 I D E 4.4פריסת כלל התאריכים ופירוט הציר הכרונולוגי של הפרויקט –9מה מתרחש בכל אחד מן המפגשים 13 סט הם ביניים עפ"י תוצרי אטסהףוהתוצר הסופי האוסף .יש ההע ,ה המלך מטוע 12 לסמן במשותף בצוות את נק' הציון המשיקות פ,זרי טה כגון :פרזנטציה ,מפגש מסכם ותאריך ההתחלה (במידה והתיאום רלוונטי ברמה הבית ספרית). 8 ת רהן זמן המלאבטם 6 אטסהף מטוע 7 הע ,ת בטרטטם שביעית: תחנה ה רת ,טם תה איסוף מידע 10 רקע על התחנה: 2 0 1 2 שלב זה הוא תחילתו של הפרויקט בפועל .המידע הנאסף הוא ההתנסות עצמה .כמובן שהשלב הזה מלווה בתצפיות ,פגישות אישיות המתבוננות על החוויות ,מעמיקות בהתלבטויות ועוד.גם במפגשי הצוות יוצרים קבוצות שיתוף ובמקביל להתבוננות מקיימים למידה על :מותאמות לאינטליגנציות מרובות ע"י דרכי למידה מגוונות ,המתח המובנה בתפיסה הבית ספרית בין למידה אקדמית ללמידה חוויתית ,תרגום שלבי הפרויקט לעבודה עם הילדים ,הכרות עם בתי ספר המיישמים את התפיסה והשיטה ועוד. •מה ההמלצות לצעדים הבאים? 2 6 C 2 C i t y 2 0 1 2 © I D E 11 © ה רת פ,זרי טה I D E ,ת בעטה אה תה , סטעה ,מה טן המפהת לטבה גדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט לו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי המגזר הערבי? חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו לעצמם. דרת התוצר הסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' של - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים י בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב“מהוש בת טם ש טרהך אטלט” -ממהוש עט,הרט שמהפ ה א ,טת ערבי) חפסנ ננ הי הלו,הר ה ט ,ה ,הרהשה ט דרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים המבטאים פנים שונות בפרויקט :מבחן על הכתיבה, יבט של הידע ,השפה והארגון. בסמסטר הבא? אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% הי הלו,הר ה ט ,ה ,הרהשה ט “מהוש בת טם ש טרהך אטלט” -ממהוש עט,הרט שמהפ ה א ,טת בהתכתבות ובתכנון מעורבות ולקיחת התנסות בלמידת ממוקדת המבוססת פרויקט, הביקור ו"משוב" מקצועית" אחריות"דילמה פרוטוקולים: עבודה עם ✿ ✿מה הם שני הדברים המרכזיים שברצוני לשמר? המצגת 9 והוצאתו לפועל ( ,)20%הבנייה ופרזנטציה של 13 לטבה המפהת טן מה סטעה, , תה אה בעטה ו,ת ה הם סט טעימה של החוויה השלמה -יצירת למידה צוותית בנספחים). בכלל ( ,)25%הכתיבה הרפלקטיבית לאורך (ראה והפרויקט לשפר? שברצוני המרכזיים הדברים שני הם מה ההע ,ה המבטאים פנים שונות בפרויקט :מבחן על הכתיבה, המלך אטסהף חשיבה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה ✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט התהליך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על הפרויקט סביב שאלה הרלוונטית לתהליך כגון :מאיזה בי"ס אוצר המילים והדיבור בע"פ בשפה הערבית(,)35% מטוע לקבוצה 12 מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן כולו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי משוב,מאותה השכבה אחרת העמקה נעשית באמצע רפלקציה ועוד. במיומנויותשנהחקר, מעורבות ולקיחת אחריות בהתכתבות ובתכנון הביקור טה פ,זרי מבחינת מבחינתי, כהצלחה שיחשב הדבר מה ✿ ✿ היינו רוצות ללמוד? באיזה בי"ס היינו בוחרות לבקר יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו מהמגזר הערבי? ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת והוצאתו לפועל ( ,)20%הבנייה ופרזנטציה של המצגת לעצמם. הפעילות הבית ספרית. לטבה המפהת סטעה ,מה טן תהליך תה , בעטה אה הילדים,שלה ו,ת הלמידה? מבחינת השינוי הבית ספרי בו אנחנו נוכחות? לתהליך בהקשר לאורךהסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' הרפלקטיביתהתוצר והפרויקט בכלל ( ,)25%הכתיבה ✿ הגדרת שני בתי שבאיסופה במתודות שונות אסוציאטיבית הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב✿ הגדרת השאלה שתלווה את מהלך הפרויקט הפרויקט התהליך ובסיומו ( .)20%הפרזנטציה על ועפ"י הכוונה חוקר בדרכים לקבוצות מתחלק חשיבה הצוות 8הע ,ת בטרטטם הערבי) להרחיב רוצה הייתי ✿ ✿מרחב למידה גיליאתמדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן לבין ילד בן השונה ביני אליוומה נוסף הדומה כולו :מה השכבה נעשית באמצע שנה לקבוצה אחרת מאותה שהגדירושיצרו שינויים פדגוגיים מעניינים ספר בתי שונות הפורייה השאלה מתוך יבחרו להתעמק מהמגזר הערבי? ובסיומה במסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת ✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים התפיסה. 11 הפעילות הבית ספרית. 10 ✿ הגדרת התוצר הסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' של לעצמם .ברוח התהליך המרחש .הרעיון הוא ליצור תהליך ה רת בהיבט של הידע ,השפה והארגון. המלצת מסלול: חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי המלצת מסלול חוט השדרה ,הציר הכרונולוגי תחנה שמינית: הערכת ביניים אטסהף מטוע 7 רקע על התחנה: פ,זרי טה ה רת תה ,טם שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב הערבי) סט הם תשיעית: תחנה ההע ,ה המשך איסוף פ,זרי טה מידע 9 כל אשר התבוננות©על עצירה בקבוצות מגוונות לשם I D E 2 0 1 2 ט ט,ת הדילמות סטעה ,מה טן פ,הטקי 4 נעשה עד כה ,הפער בין התכנון לביצוע, המפהת לטבה לטפה שרהלא ✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים המלך אטסהף בהיבט של הידע ,השפה והארגון. מטוע 5 12 9 המרכזיות שעולות ודיוק של המשך התהליך. 1 המלצת מסלול: 2 הר טטה ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 3 לטפה שרהלא 1 ה ו,ת בעטה שקופית מבטאת חוויה בה ,כל פתיחה במצגת אה תה מפרויקט אחר לשם שיתוף ושיקוף הנעשה, בתום המצגת חלוקה לקבוצות מעורבות. ה ו,ת בעטה צוותי – לשיחC 2 מנחות C i t y שאלות 1 1 ת רהן זמן המלאבטם 2 אה תה , ✿ ✿באיזו מידה חווית הלמידה/ההוראה שלך הייתה שונה מהיום יום החינוכי והפדגוגי? 1 1 C 2 C i t y ✿ ✿מה הייתה חווית המפגש עם הילדים? ✿ ✿מה הייתי מוסיפה בשיח הצוותי ובלמידה שלי 2 7 C 2 C i t y 13 ט ט,ת פ,הטקי 6 הר טטה ש לטבה ,אלהרטת עש פ,הטקי 3 4 התחנה בטרטטם עלהע ,ת רקעמה 8טן סטעה, המפהת לטבה 5 המלך אטסהף מטוע של למידה מבוססת פרויקט באופן ממוקד לשם חוויה והתנסות במיומנויות ולא מתוך הבנייה של הפרויקטים לתלמידים ,מתוך תוכן שנוגע באופן ישיר לרלוונטיות של צוות המורים .הניסיון הוא הגדרת תוצר (דיבייט שכנוע), לייצר מהלך שלם של 13 סט הם מגוונות ,פרזנטציה ,משוב ועוד. איסוף מידע בדרכים ההע ,ה 12כמה שיותר ממשי ...לקבוע תאריך בו ולעשות זאת פ,זרי טה ניתן לערוך את הביקור הצוותי כדי שיהיה חיבור לעולם האמיתי (תמיד מקפיץ פרויקט בכמה רמות.)... הלמידה תוך בחירה11של המשך הליווי של תהליכי 10 ה רת אטסהף מטוע מאפיין או שניים מתוך המאפיינים והעמקהפ,זרי טה ששת רת ה תה ,טם מניסיונות ת בטרטטם 8הע, המשותפת. 7סביבו בלמידה הצוותית עלהזמן שוניםת רהן 11 שיש 6משמעות גדולה ל"מיני חוויה" 10 ה רת המלאבטם מטוע צוותיתואמיתית המבוססתאטסהף פרויקט. יכולה I D החוויהE © 2 0 1 2 פ,זרי טה ה רת 7 תה ,טם לבוא בתחילת התהליך לפני ההבנייה של הפרויקטים ויכולה לבוא אחרי התנסות מסוימת כשכבר יש יכולת להמשיג (כמו בשלב הנוכחי). התחנהI D E © 2 0 1 2 רקע על תחנה עשירית: הכנת תוצרים מיקוד בבנייה ,יצירה ,הפקה ,כתיבה ,הגדרה...חשוב שבשלב הזה הצוות יתנסה בדבר מה מוחשי המבטא 2 0 1 2 © I D E - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים באופן מעשי את תהליך הלמידה שלו ,דהיינו :השינוי התפיסתי – פדגוגי שהוא חווה ,ויאסוף זאת באופן חזותי המשלב עבודה צווית. הכרונולוגי ,מה טן המפהת לטבה ה אסוציאטיבית במתודות שונות שבאיסופה המלצת מסלול: ת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו . פ,זרי טה 12 הגדרה הנובעת מדיונים – מה היא הלמידה המחודשת המאפיינת מבחינתנו את ביה"ס? הגדרה של ששת מאפייני הלמידה המדברים עם הסיפור הבית ספרי ושכלל הצוות שואף לראותם באים לידי ביטויי בעוד מרחבים בית ספריים(בווליומים שונים) .חשוב לעשות עם התוצר משהו משמעותי כמו :העלאתו לאתר, 13 סט הם עיצובו ,כתיבתו במקומות שונים בביה"ס ועוד .תוצר ההע ,ה שכזה ,כל שיהיה ,נובע מהלמידה ומכלל התוצרים שנעשו לפני כן ולא יכל להתהוות בלי החוויה של כלל התהליך. 11 10 ה רת תה ,טם ה רת פ,זרי טה תחנה אחד עשר: הכנת פרזנטציה רקע על התחנה: 2 0 1 2 © הצגות וכל דרך אחרת שיש בה גם קהל מסוים. לנראות זו ,בצמתים קבועים מראש ,חשיבות ברבדים שונים: ✿ ✿חשיבות להתפתחות של פרויקט לפי לו"ז. ✿ ✿השפעה על המוטיבציה של הסביבה (תלמידים ומורים כאחד). ✿ ✿הוקרה של הסביבה למאמץ של היחיד והקבוצה. ✿ ✿דיוק והבהרה פנימית. מהי מטרת תצוגת הלמידה? (תערוכה או פרזנטציה אסופה) ✿ ✿הצגת התוצרים ורפלקציה על הלמידה ✿ ✿הפגנת ידע והבנה C 2 C i t y המלצת מסלול: ✿ ✿שיח פותח על פרזנטציה מתוך חיבור אישי: ✿ ✿פרזנטציה משמעותית שחוויתי או העברתי -מה היה עבורי משמעותי בה ומה אני יכולה לזקק שהיא תרמה לתהליך הלמידה וללומד ,ובלעדיה זה לא היה מתרחש? ✿ ✿ העמקה במשמעות של מיומנות זו בעולם כיום. ✿ ✿הכנת פרזנטציות על תהליכי הלמידה הפי.בי. אלים של כל אחד מהפרויקטים בביה"ס ,הבהרת הסטינג של הפרזנטציות והמשובים שיעשו במסגרת הצוותית. קישורים שונים - סרטון -משמעות הפרזנטציה: ✿ ✿תקשורת עם מבוגרים ומומחים בתחום. http://www.youtube.com/watch?v=jFaIbXty Tz4&feature=related ✿ ✿למידה ותרגול של דיבור בעל פה בפני ציבור. סרטון -פרזנטציה בהתאמה לגיל: ✿ ✿יצירת מעורבות של משפחות וקהילה. ✿ ✿התמודדות עם שאלות בלתי צפויות. I D E הנראות תופסת מקום משמעותי בלמידה מבוססת פרויקטים במרחב הבית ספרי בכלל ובתהליך הלמידה בפרט .מתבטאת בחשיפה של תוצרים בצורה של - תערוכות ,פרזנטציות ,דיונים פומביים ,יצירות שונות, 2 8 חפסנ ננ ✿ ✿הרהור בקול על התהליך ,ההצלחות והאתגרים. ttp://www.youtube.com/watch?v=QW9Dv0 PKf34&feature=related ✿ ✿ניסיון בתכנון וחשיפה למגוון של פרזנטציות. 2 0 1 2 © I D E בין כיתות ה'-ו' של מצע שנה לקבוצה אחרת מאותה השכבה יהודי ופעם ביישוב מסגרת אירוע קהילתי המסכם את שנת בית ספרית. אותנו מוכנים גון. כולו :מה הדומה ומה השונה ביני לבין ילד בן גילי מהמגזר הערבי? ✿ הגדרת התוצר הסופי :המפגש בין כיתות ה'-ו' של שני בתי הספר (פעם ביישוב היהודי ופעם ביישוב הערבי) - Project Based Learningלמידה מחוברת לפעימות החיים 9 סט הם ההע ,ה המלך אטסהף מטוע שרהלא פ,זרי טה הע ,ת בטרטטם 8 ט ט,ת פ,הטקי 4 12 ✿ הגדרת תוצרי הביניים שיביאו אותנו מוכנים בהיבט של הידע ,השפה והארגון. 13 תחנה שתים עשר :פרזנטציה סטעה ,מה טן המפהת לטבה 5 מדייקת את תוצרי הביניים והסוגיות השונות בהן יבחרו להתעמק מתוך השאלה הפורייה שהגדירו לעצמם. חפסנ ננ 9 המלך אטסהף מטוע רקע על התחנה: סט הם ההע ,ה פ,זרי טה ע ,ת בעטה ה , 2 המלאבטם עש פ,הטקי המלצת מסלול: 2 0 1 2 C 2 C i t y © 6 אטסהף מטוע I D E 7 התנסות צוותית בפרזנטציות תוך מיקוד מהלך הפרזנטציה באופן בהיר: 1.1מומלץ לפני תחילת הפרזנטציה לבחור 2-3אנשים שימשבו. 2.2למקד נקודות התייחסות: •משהו שאהבתי" /שתפס" אותי. •משהו חדש שגיליתי/למדתי. •שאלה שהייתי רוצה לשאול. •הצעה לשיפור/לשינויי/להוספה לסמסטר הבא. 3.3בתום הפרזנטציה יש להגדיר את זמן המשוב וזמן ההתייחסות אליו מצד המציג.מנחה המשוב אחראי על המיקוד ,על האיזון ועל הזמנים. 2 9 C 2 C i t y 13 12 רקע על התחנה: 11 הר טטה יצירת 10 בצוות המקביל לסטינג של סטינג לפרזנטציה ה רת פ,זרי טה ש לטבה 3ה רת המורותזמןינחו. הפרזנטציות אותן ת רהן ,אלהרטת תה ,טם 8 תחנה שלוש עשרה :סיכום והערכה הע ,ת בטרטטם 10 ה רת תה ,טם הסיכום מתרחש לאחר הפרזנטציה ומהווה סגירה 11 ה השלםרתבהיבט הלימודי ,החוויתי ,האישי לתהליך פ,זרי טה והקבוצתי .חשוב לשקף את כלל התהליך ,להתייחס להערכות וליצור שיח רפלקטיבי לצד תחושת חגיגיות. 2 0 1 2 © 2.2מיקום הפלסטלינות על "סקאלת הפרויקט" ומעגל שיתוף :כל אחד בדבר /שני דברים שהוא בוחר ,איפה מים ומה עבר לו בראש .חשוב להתייחס גם לתמונה הכללית של הסקאלה (מקבצי צבעים). 3.3איסוף תוך התבוננות "ממעוף הציפור" :המשמעות של סיכום לאחר הפרזנטציה והמימדים שמשמעותי לגעת בהם בסיכום עם התלמידים בהיבט התהליכי ,האישי והקבוצתי. I D E המלצת מסלול: 1.1יצירת סקאלה של תהליך הלמידה הצוותי ומיקום התחנות (עפ"י הציר הכרונולוגי ובהתייחסות לששת המאפיינים) יחד תוך הצפת חוויות (באמצעים שונים .)...לאחר הנכחת הסקאלה על הרצפה (רצויי עם מסקנטייפ ונק' ציון משמעותיות) כל אחד מהצוות מקבל ארבעה כדורי פלסטלינה קטנים :אדום – רגע משמעותי עבורי ,משהו חדש שלמדתי/גיליתי על עצמי.ירוק – רגע שנחווה לי כמשמעותי לצוות .צהוב – הרגע בו התחברתי לתוצר ,לתוכן הפרויקט ,מה תפס/ חיבר אותי? כחול – חוויה שהייתה עבורי מתסכלת /קשה. 2 0 1 2 © I D E
© Copyright 2024