1. No category

‫תוספתא‬
‫ע׳׳פ כ ת ב י ד ו ו י נ ה‬
‫ושנויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ת ב יד ע ר פ ו ר ט‬
‫קטעים מן הנניזה ו ד פ ו ס ויניציאה רפ׳׳א‬
‫בצרוף מסורת התוספתא ופרוש קצר‬
‫מאת‬
‫שאול‬
‫בהר״ר משה דל‬
‫ליבדק‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש״ע‬
‫הוצאת מכץ מאיר ליב רבינוביץ‬
‫ע״י‬
‫בית המדרש לרבנים שבאמריקה‬
‫נויארק‬
‫תשט״ו‬
‫סדר זרעים‬
‫ברכות‬
‫פאה‬
‫דמיי‬
‫תרומות‬
‫שביעית‬
‫כלאים‬
‫מעשרות‬
‫מעשר שני‬
‫חלה‬
‫ערלה‬
‫בכורים*‬
‫* וכן הוא ה ס ד ר בדפוסים‪ .‬והסדר בכי״ע הוא‪:‬‬
‫ב ר כ ו ת פ י א ה ת ר ו מ ו ת ע ו ר ל ה ד מ א י ש ב י ע י ת כ ל א י ם מ ע ש ר ר א ש ו ן מ ע ש ר שיני ח ל ה ב י כ ו ר י ם ‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫ספר התוספתא‪ ,‬א ח ד מעמודי התוך ש ל תורת התנאים‪,‬‬
‫ויניציאה רס״א‪.‬‬
‫דפוס‬
‫בתוספתא‪,‬‬
‫נדפס‬
‫ובסוף ס ד ר זרעים כ ת ב ה ג א ץ המגיה‪ :‬״הגם כ י י ש ו י ש ט ע י ו ת לרוב‬
‫ורוב הנראה לעינים הוא‪ ,‬ל א מלאני לבי לתקנו מעצמי‪ ,‬והעתק טוב ומדוייק איננו‬
‫במציאות‬
‫תועלת‬
‫בראשונה בסוף האלפםי‬
‫והנחתי‬
‫אתנו‪,‬‬
‫הספר‬
‫וחדוש‬
‫מקום‬
‫אמרנו‬
‫ל ה ת ג ד ר ב ו ל כ ל ב ר ב י ר ב כ פ י ש כ ל ו והגהתו‪.‬‬
‫להדפיסו‪.‬‬
‫חיא מאיר בכהר״ר דוד זצ״ל״‪!.‬‬
‫כה‬
‫דברי‬
‫הקטן‬
‫שבתלמידי‬
‫‪,‬‬
‫המתנצל‬
‫אכן‬
‫בפני‬
‫לרוב‬
‫רבותיו‪,‬‬
‫כ ל הדפוסים ש ב א ו אחריו )חוץ מ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל וגרוריה(‬
‫עיקרם בדפוס ויניציאה הראשץ‪ ,‬א ל א שנתוםםו בהם שיבושים משלהם‪ ,‬ותיקונים נכונים שתיקנו‬
‫ו מ פ ר ש י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל י י ס ו ד ב נ ו ס ח א ו ת כ ת ב יד‪.‬‬
‫חכמים‬
‫תר״כ—תרל״ג הדפיסו ב ש ״ ם ווינה א ת התוספתא )בסוף כ ל מסכת ש ל הבבלי(‬
‫בשנות‬
‫ו צ ר פ ו ל ה שינויי נוסחאות מ כ ״ י ווינה‪ .‬וכן כ ת ב ו המדפיסים ב ס ד ר זרעים‪ ,‬צ ״ ד ע ״ א ‪ :‬״ פ ה ע ר כ נ ו‬
‫לעין הקורא כ ל שנויי גרסאות שמצאנו בתוספתא כתיבת י ד ע ל ק ל ף ישן נושן א ש ר באוצר הספרים‬
‫לאדונינו‬
‫מליצה‬
‫יר״ה‪,‬‬
‫הקיסר‬
‫וקראנו אותן ב ש ם א ו ר הגנוז״‪.‬‬
‫הדבור ״ כ ל שנויי‬
‫גרסאות״ היא‬
‫בעלמא‪ ,‬ולא העתיקו א ל א מ ע ט מזעיר‪ ,‬וכל מה שהתקדמו בהדפסה נתמעטו שינויי‬
‫ע ד ש מ מ ס כ ת ט ה ר ו ת ו א י ל ך א י ן ש ם ש י נ ו י י נ ו ס ח א ו ת כלל‪2.‬‬
‫הנוסחאות‪,‬‬
‫לטוב‬
‫וזכור‬
‫הר״ר משה‬
‫שמואל‬
‫צוקרמנדל‬
‫שהוציא‬
‫לאור‬
‫את‬
‫כל‬
‫בספר‬
‫התוספתא‬
‫מ י ו ח ד )פאזעוואלק תרל״ט—תרמ״א(‪ ,‬והדפים מתחילת התוספתא ע ד זבחים )והיא המסכת ה ר א ש ו נ ה‬
‫קדשים‬
‫בסדר‬
‫דבריו(‬
‫בכי״ע‬
‫ובכי״ו( פ ״ ה ה ״ ה ע ״ פ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומשם‬
‫הנוסח הוא‬
‫ואילך‬
‫)לפי‬
‫מ כ ״ י ווינה‪ .‬ה ו א צ ר ף ל ה ו צ א ה ש ל ו שנויים מ כ ״ י ווינה )מתחילת התוספתא ע ד זבחים‬
‫‪,‬‬
‫פ ״ ה ה״ה( ומן התוספתא שבדפוס‪ .‬א ב ל כ ב ר הראינו בהקדמה לתוספת ראשונים ח ״ ב ע מ ‪ 4‬שאין‬
‫‪,‬‬
‫דבריו מדוייקים‪ :‬מזבחים פ ״ ה ה ״ ו הנוסח שלו מתאים בעיקרו לתוספתא ה ו צ ראם‪ ,‬והשינויים‬
‫הגנוז‪.‬‬
‫שבאור‬
‫ותוספתא‬
‫כשבא‬
‫דפוס‬
‫שינויי הנוסחאות ש ל ו מ כ ״ י ווינה ל ש א ר הסדרים אינם מדוייקים כ ל ל וכלל‪,‬‬
‫ראשץ לא ראה‬
‫מימיו‪,‬‬
‫כעדות‬
‫עצמו‬
‫בהקדמתו עמי ‪6‬‬
‫ל פ נ י נ ו כ י ״ ע ר א י נ ו ש א ף ב ה ע ת ק ת ו מכ״י ז ה ל א ד י י ק ב מ י ו ח ד ‪,‬‬
‫צריך‬
‫הערה‬
‫‪.1‬‬
‫עכשיו‬
‫ובנוסח ש ל ו מ כ י ״ ע‬
‫ל ה ש ת מ ש בזהירות‪ ,‬כפי שיווכח הלומד מתוך ההשוואה ש ל הצילום מ כ י ״ ע )שצרפנו( עם‬
‫הוצאת‬
‫צוקרמנדל‪.‬‬
‫ברם‬
‫צוקרמנדל‬
‫עלינו לא‬
‫לשכוח‬
‫שבזמן‬
‫ההוא‬
‫עדיין לא היו‬
‫רגילים‬
‫לצלם‬
‫כתבי יד‪,‬‬
‫והחכם‬
‫הדפים חלק מן התוספתא )עד דמאי בהוצאה שלו( ע ״ פ שינויי הנוסחאות שהעתיק‬
‫ל ע צ מ ו מ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומדמאי ואילך ע ״ פ העתקה מכ״י‪ ,‬ולא מכ״י עצמו‪ .‬ולא ע ו ד א ל א שהחכם‬
‫! מ ת ו ך ה ת נ צ ל ו ת ו ש ל ה ר ב נ י כ ר שהוא פ ק פ ק א ם כ ד א י ב כ ל ל ל ה ד פ י ס א ת ה ת ו ס פ ת א מ ת ו ך‬
‫ה נ ו ס ח המשובש‪ .‬ה ר ב ה י ה א ח ד מ נ ח ל י ה ת ו ר ה בזמנו‪ ,‬עיין מ״ש ע ל י ו רנ״נ רבינוביץ ב ‪ .‬מ א מ ר ע ל ה ד פ ס ת‬
‫ה ת ל מ ו ד ״ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,33‬ה ע ר ה מ״א ו ה ע ר ה מ״ב‪.‬‬
‫‪ 2‬בשנת תר״ז ה ד פ י ס ר״י ג א ל ד ע נ ט ה א ל‬
‫) ב ה ק ד מ ה ל ס ׳ ה ס פ ת ח ל ר י ן שהוציא ל א ו ר ‪ ,‬ח ׳ ע י א‬
‫ו א י ל ך ( טכ״י ווינה שלנו א ת ס ו ף מ ס כ ת ננעים וראש ט ס ׳ פ ר ה ה ח ס ר י ם ב ד פ ו ס י ם ‪ .‬שינויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ׳ י‬
‫ווינה ל מ ס ׳ ב״ב נ ת פ ר ס מ ו ע״י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ כ ת ב ח ר ש י הנרמני חמ״נ )‪ ,(1899‬ע מ ׳ ‪ 291‬ואילך‪ .‬ו כ ן נ ת פ ר ס מ ו‬
‫שם ב ח מ ״ ה )‪ ,(1901‬ע ט י ‪ 21‬ואילך‪ ,‬שנו״ס ל כ ל ס ד ר ט ה ר ו ת ע״י קרענניל‪ .‬ועיין ש ב ת ו ס פ ת ראשונים‬
‫ח״ב‪ ,‬ע ט ׳ ‪ 299‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ז‬
‫הקדמה‬
‫ח‬
‫הזה עבד בתנאים קשים מאד‪ ,‬ומכל מקום העומד מרובה הרבה‪ ,‬הרבה‪ ,‬על הפרק‪ ,‬והוא זיכה אותנו‬
‫בכמה מקומות בנוסח משובח מאיר עינים‪ ,‬וטובה גדולה אנו חייבים לו‪.‬‬
‫לפני עינינו היה כל כ״י ערפורט וכל כ״י ווינה של התוספתא‪ ,‬קטעים מן הגניזה‬
‫שבמצרים לחלק ממעשרות וחלק ממעשר שני וכל התוספתא מדפוס ויניציאה רפ״א‪ 3.‬עמדנו‬
‫בפני השאלה באיזה כתב יד לבחור כנוסח היסוד של פנים התוספתא‪ .‬לפי בקשתי ניאות החכם‬
‫והמומחה הגדול לכתבי יד ר׳ משה לוצקי לתאר את טיב כ״י ווינה וכ״י ערפורט‪ .‬ואלה הם דבריו‪:‬‬
‫כתבי היד‬
‫״א‪ .‬כ ״ י ע ר פ ו ד ט ‪ « .‬בספר זכרץ עתיק )הויזערקראניק( של העיר ערפורט! נמצא‬
‫רשום‪, :‬בשנת ‪ ,1362‬מכד הועד של העיר ערפורט מספר של ספרים עברים )יודענביכער(‬
‫בעד שלשים וארבעה מרקים‪ .‬הספרים האלה נמצאו מונחים באיזו פינה בבנץ הועד ונשארו‬
‫לפליטה מן הפרעות נגד היהודים )יודענשלאכט( משנת ‪ «/1349‬חלק מכי״י אלו )ששה עשר(‬
‫היו נמצאים )עד שנת ‪ (1879‬ברשות הםפריה של עוואנג‪ .‬מיניםטעריאל בערפורט‪ ,‬וביניהם‬
‫גם התוספתא הזאת )‪ .(N.11.V.12‬בשנת ‪ 1879‬עבד האוסף הזה לרשות הםפריה הממלכתית‬
‫בברלץ‪.‬ל‬
‫כ ״ י הזה היה רשום ברשימת הספרייה בתור כ״י של תלמוד ירושלמי‪ ,‬וכל החכמים‬
‫שהזכירוהו דברו עליו כעל כ״י ירושלמי שבערפודט‪ .‬וכן מתאר אותו אדולף ירצ׳בסקי בספרו‬
‫על תולדות העיד ערפודט‪ .‬ווינר ברשימתו של כ״י ערםודט רושם אותו בתור כת״י של המשנה*‪.‬‬
‫הראשץ שהכיר שהכ״י הזה הוא תוספתא היה הר״ז פראנקל‪ .‬בהקדמתו לספרו מבוא הירושלמי‬
‫)תר״ל( הוא מספר‪, :‬והנה זה שנתים יצא לאור ם קורות היהודים בערפורט )מאת ד״ד ירצ׳בםקי(‬
‫וכתוב שם שיש בהמיניםטעריאל ביבליאטהעק בעדפורט כ״י של הירושלמי ושמחתי על‬
‫הבשורה כעל כל הק ‪ . . .‬אך בפתחי הכ״י והנה תוחלתי נכזבה כי הוא כ״י של התוספתא ולא של‬
‫הירושלמי‪ .‬בשנת ‪ 1874‬רשם הספרן ד״ר ווינקלעד על הכ״י‪, :‬למרות שרבים חשבו שהכ״י הזה‬
‫הוא תלמוד ירושלמי ובאמת הוא הכ״י של התוספתא ‪ .‬וכנראה בזמן ההוא התחיל הרמ״ש צוקרמנדל‬
‫)שהיה תלמידו של הרז״פ( להתעניין בכ״י הזה וגמד בלבו להוציאו לאור‪ *.‬ד״ד ירציבםקי‬
‫הנ״ל )שהיה באותו ז ק רב בערפורט( העתיק עבורו קטעים מהכ״י‪ ,‬ובאותה שעה התחילה‬
‫עבודתו של הרמ״ש צוק בתוספתא‪ .‬אח״כ הסכימה הנהלת הםפריה לשלוח את גוף הכ״י לידו‬
‫ובמשך ג חדשים רשם את שנויי הנוסחאות של הכ״י)כנראה בהשוואה עם הנוסח הנדפס בש״ם‬
‫זולצבאך( על מאתים ועשרים דפים בגודל ‪.4°‬י״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הכי״ע כולל בתוכו ארבעת הסדרים הראשונים )זרעים—נזיקץ( וד פרקים הראשונים‬
‫וחלק מפרק ה ממם זבחים‪ .‬נראה שמפני איזו סיבה הפסיק המעתיק באמצע פרק ה׳ מזבחים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ב ש א ר ה ד פ ו ס י ם ל א השנחנו כ ל ל מ ט ע ם ש כ ת ב נ ו ל ע י ל ב ת ח י ל ת ד ב ר י נ ו ‪.‬‬
‫* ח ל ק מ ד ב ר י ע ל כ״י ז ה מ י ו ס ד ע ל ד ב ר י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ ח ב ר ת ו ‪Erfurter Handschrift‬‬
‫‪.der Tosefta, 1876‬‬
‫» ב ס כ ס ו נ י ה ש ל פ ר ו ס י ה ‪ ,‬מ ק ו מ ה ש ל ק ה י ל ה י ה ו ד י ת ע ת י ק ה ; בימי ה כ י נ י ם שמשה מ ו ש ב ש ל‬
‫ח כ מ י ם גדולים‪ ,‬וביניהם ר ' א ל ע ז ר ב ע ל ה ר ו ק ח ותלמידיו‪.‬‬
‫« ר א ה מ ה ש כ ת ב ווינר ב ה מ ז כ י ר ש ל שטיינשניידר ח ״ ה ) ת ר כ י ב ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.70‬‬
‫ל ר א ה מ״ש שטיינשניידר ב ס פ ר ו ‪,Vorlesungen iiber . . . Heb. Handschriften‬‬
‫» ר א ה ה ע ר ה ‪.6‬‬
‫» ב ה ע ת ק ת ו ש ל ש ט ר ה ה ש ל ש ה ש צ ר ף ל כ ת ב ה י ד ח ת ם צ ו ק ר ט נ ד ל א ת שמו ב ש נ ת ‪.1875‬‬
‫‪ !0‬ר א ה ב ט ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר מ נ ד ל ) ל ע י ל ה ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳ ‪.4-3‬‬
‫ע מ ׳ ‪.85‬‬
‫ט‬
‫הקדמה‬
‫ולא המשיך בהעתקתו‪ ,‬כי הדף של הקונטרס האחרץ נשאר חלק‪ ,‬אף כי היה משורטט ומוכן לכתיבה‪.‬‬
‫אפשר שהטופס שממנו העתיק היה בלתי שלם‪ ,‬או היה נאלץ להפסיק בעבודתו משום‬
‫פרעות ביהודים או גירוש‪ ,‬שהיו באותו זמן מעשים בכל יום‪ .‬בכ״י הזה נמצא גם הפרק השני‬
‫של מם מכות החסר בדפוסי הש״ם״ וגם בכ״י ווינה‪.‬‬
‫הסופר כותב‪ ,‬כדרך הסופרים הקדמונים שבאשכנז‪ ,‬מלים מלאות וי״ו או יו״ד ולפעמים בשתי‬
‫יודין)שייש במקום שיש( או שתי ווין)מכוונים(; הוא איננו משתמש בראשי תיבות או בקצורים‬
‫מלבד אותם הרגילים והידועים למדי )כגון ר ‪ /‬אומ‪ /‬שני‪ ,‬ישרא (‪ .‬את המספרים הוא‬
‫כותב בפירוש ולא ע״י אותיות הא״ב‪ .‬בתפילת הסופר הוא משתמש בפסוק בשם ה נעשה ונצליח‪,‬‬
‫או עזרי מעם ה ‪ .‬בסופי הפרקים והמסכתות הוא גומר סליק פירקא וםליקא המםכתא‪ .‬ובסוף‬
‫הסדר‪ :‬סליק פירקא וסליק הסדר)פלוני( כולו ונותן)בלשץ ארמית( את מספר הפרקים שבכל הסדר‪.‬‬
‫בין הלכה והלכה הוא משאיר מקום חלק כעין פרשיות פתוחות או סתומות שבס״ת‪ .‬סופי‬
‫השורות נגמרות בקו ישר‪ ,‬ובמקום שאי אפשר הוא מאריך את האותיות האחרונות‪ ,‬או ממלא את‬
‫השורה באות הראשונה של המלה מהשורה הבאה ומסמנה בנקודה לרמז שהיא אינה מהטקסט‪.‬‬
‫את השם הקדוש הוא כותב בשתי יודץ וכעין יוד שלישית עליהן‪ .‬לסימני המחיקה הוא נותן‬
‫נקודות מעל התיבות או על האותיות שטעונות מחיקה‪ .‬אם הוא מוצא טעות בהעתק שלפניו הוא‬
‫מעתיקה כמו שהיא וכותב אחריה שתי נקודות )כעין סוף פסוק( ומוסיף את המלה הנכונה )לפי‬
‫דעתו‪ ,‬או אולי מכ״י אחר( כגון בעמ׳ ‪ 164‬מהכ״י‪ :‬כהנים‪ :‬אחים; עמ׳ ‪ 321‬למומין‪ :‬לממון;‬
‫עמ ‪ 389‬תלוי‪ :‬צלוב‪ .‬אם נזדמנה לו בהעתק תיבה מחוקה שאי אפשר לראותה רמז עליה במקומה‬
‫בנקודות‪ .‬תקונים של אותיות בודדות או מלים קצרות הוא שם בין השיטין‪ .‬תקונים הטעונים‬
‫כמה מלים‪ ,‬או הערות‪ ,‬הוא רושם בגליונות‪ .‬הרמ״ש צו״מ מנה כחמישים הערות או תקונים‬
‫כאלו שנעשו בידי הסופר בעצמו‪ ,‬ורק אחדות נוספו בידי בעלים אחרים‪.‬‬
‫בכי״ע נמצאות למעלה ממאתים מלים )ולפעמים משפטים שלמים( מנוקדות בתנועות‪.‬‬
‫מן הצלומים קשה להכיר אם אלו התנועות נעשו ע״י המעתיק של הכ״י‪ ,‬או שנוספו אח״כ‬
‫ע״י אחד מבעלי הכ״י‪ .‬הניקוד הזה הוא לא לפי כללי הניקוד הידועים לנו אלא נעשו עפ״י אופן‬
‫המבטאי)פונטי( שבזק ההוא‪ .‬בקמץ איננו משתמש כלל ובמקומה באה פתח)אךם‪ .‬יןךחה( במקום‬
‫סגול באה צירי )אחד‪ ,‬צמר(‪ .‬אץ בהן תנועות חטופות ובמקומן באה שוא בלבדה או התנועה‬
‫בעצמה )אבל‪ ,‬העלה‪ ,‬הרי(‪ .‬את המלה דינר הוא מנקד דינר‪ .‬אותיות בג״ד כפ״ת כשהן רפות הוא‬
‫מםמנן בסימן הרפה )קו קטן מעל האות(‪ .‬ולפעמים סימן כזה נמצא גם באות מ‪ .‬יש בזה‬
‫ענין רב לתולדות המבטא העברי בץ יהודי אשכנז בתקופות הקדומות של התישבותם‬
‫שם‪.‬‬
‫צ ו ר ו ת ה א ו ת י ו ת ו מ ק ו ם כ ת י ב ת ה כ ״ י ‪ .‬אחרי התבוננות מדויקת בצורות‬
‫האותיות האופיניות והשואה לכי״י אחרים‪ ,‬נראה לי שהסופר שהעתיק את הכ״י הזה היה אשכנזי‪.‬‬
‫אמנם חסר פה אותו טיב הכתיבה הטיפוסית של הסופר האשכנזי הידוע לנו מכי״י אשכנזים מזמנים‬
‫יותר מאוחרים‪ .‬אולם שלדי האותיות וקויהן היסודיים‪ ,‬וביחוד צורות של כמה אותיות אופיניות‪,‬‬
‫מראים לטיפוס הכתיבה האשכנזית‪ .‬בתקופה קדומה כזו עוד לא הגיע לידי צורה מםויימת‬
‫ההבדל בין כתב לכתב בארצות אירופה‪ ,‬ורק ע״י בדיקה בעץ בוחנת אפשר להבדילם זה מזה‪.‬‬
‫למרות שצורתו החיצונית של הכתב עושה רושם של כתב מזרחי‪ ,‬ברור הוא שהכ״י הזה לא נכתב‬
‫בארצות המזרח‪ ,‬ולא ב א ‪ p‬ספרד שצורת כתיבתה היתה אז דומה לכתיבה בבלית שמשם‬
‫היא באה לה‪ .‬כפי שאפשר להכיר מחודי הקוים ומתבניתם נראה שהסופר כתב בעט של נוצה‬
‫)לא בקולמוס( עם עוקץ אלכסוני‪ ,‬והוא שאפ‪#‬ר לו לעשות קדם מעוביים שונים‪ .‬סופרי ארצות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ב א ל פ ס י מש״ס ר א ם ה ו ס י פ ו א ת ה פ ר ק השני מ מ ס כ ת מ כ ו ת ע״פ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫המזרח כתבו באותו ז ק בקולמוסים של קנים חלולים שהשפיעו הרבה על צורות האותיות‬
‫ועל תבנית קויהן‪ ,‬העוזרות לנו להבדיל בץ כתב מזרחי לכתב אירוסי‪.‬‬
‫אותיות הכ״י הן ביסודן בתבנית מרובעת‪ ,‬אבל כבר ניכר בהן המעבר לידי כתב עגול‬
‫)רבני או כתב רש״י(; אץ בהן אותן הזדות החדות והישרות שבאותיות המרובעות וגם הכיוץ‬
‫של האות נוטה כבר אל האות שלאחריה וכמעט שנוגעת בה‪ .‬הטיב של כמה אותיות שבכ״י‬
‫זה טפוםי הוא ורומז על ז ק קדום מאד‪.‬‬
‫אות א‪ .‬הקו היורד השמאלי נוגע כחודו השמאלי של הקו האלכסוני ואינו מתחיל מאמצעו‬
‫כמו באלפץ מ ז ק מאוחר‪ ,‬והיוד העליונה היא רק נקודה עבה דבוקה כמעט בסופו הימני של‬
‫הקו האלכסוני; תמונת אל״ף כזו עתיקה מאד‪.‬‬
‫אות ב‪ .‬באות ב יש כבר נטיה לתמונת ב רבנית )רש״י(‪ :‬גבה כבד כפוף וקוזז‬
‫הבסיסי נמשך מצד ימץ בלי הפסק העט‪ ,‬כלומ׳ כל האות נעשה בבת אחת‪.‬‬
‫אות ג‪ .‬רגלה השמאלית ממושכה לפנים‪ ,‬כאילו היא בועטת באות הבאה אחריה‪ .‬מתבנית‬
‫זו נתפתחה הגימ״ל הקורםיבית של זמננו‪.‬‬
‫אות ה‪ .‬רגלה השמאלית מתחילה מאמצע גגה ודבוקה לו )רגלה השמאלית של‬
‫הה״א היא סיוע רב לקביעות ז ק הכתיבה של כתב יד‪ .‬ב ז ק קדום היא יצאה מתוך הזוית‬
‫התיכונה הימנית וכמעט נגעה בראש רגל הימנית‪ ,‬כשם שאנו מוצאים במגילות הגנוזות שנתגלו‬
‫זה כמה שנים בא״י‪ .‬במשך הזק היא הלכה חזה לצד שמאל וכשהגיעה לסופה השמאלי של הגג‪,‬‬
‫והיתה אף דבוקה ונראתה כאות ח ‪ ,‬התחילו הסופרים להפרידה ק הגג‪ .‬בכ״י זה הרגל עודנה‬
‫דבוקה לאמצעו של הגג(‪.‬‬
‫אות ח‪ .‬הרגל השמאלית עולה ומגיעה לסוסו של הגג וממעל לו)ובזה היא נבדלת מהה״א(‬
‫אות י‪ .‬נראית פה כמו ריש קטנה‪ »*,‬סימן לעתיקות מופלגת‪ ,‬והיא מזכידתנו את היו״ד‬
‫הקדומה שתמונתה היתה כמו יד איש‪.‬‬
‫אות ל ‪ .‬הקו היורד הימיני עדיץ ישר וקצר מאד‪ ,‬ונעשה כאגב אורחא‪ ,‬בלי כפיפות לצד‬
‫שמאל‪ .‬לפנים היה הקו הזה חסר לגמרי והלמד נראית כאות ‪ L‬הלועזית‪ ,‬ובמשך הזק נתארך‬
‫ונתעקם עד שנעשה כחלק עיקרי ק האות‪ .‬צוארה של הלמ״ד בכ״י שלנו קצר יותר מדי‪ ,‬ובזמן‬
‫קדום כזה היה צריך להיות יותר ארוך‪ ,‬אבל מפני השטח הצר שבץ שיטה לשיטה היה מוכרח‬
‫הסופר לקצרו )אות ל׳ היא היחידה היוצאת ממעל השורה(‪.‬‬
‫אות מ‪ .‬מתקרבת כבר לתמונת מ רבנית והוי״ו שבשמאלה נראית כרי״ש קטנה וקצרה‬
‫ואינה מגיעה לסופה של האות‪.‬‬
‫אות נו״ן‪ .‬סופית )וק כל האותיות הסופיות( עודה קצרה‪ ,‬כמו בכל כי״י עתיקים‪ ,‬אמנם‬
‫היא כבד יותר ארוכה משאר האותיות‪.‬‬
‫אות ק ‪ .‬הקו היורד מחובר לגגו‪ ,‬ם י ק לעתיקות‪ ,‬וכיוונו נוטה לצד ימץ )וכן שאר‬
‫האותיות הארוכות(‪ ,‬וזה מראה שהסופר חי ב א ‪ p‬שהכתב הלועזי)הרומי( היה נהוג‪ ,‬ואפשר שאף‬
‫הוא בעצמו היה רגיל גם בכתיבה רומית )בארצות המזרח נוטים הקדם היורדים לצד שמאל‬
‫בהשפעת הכתב הערבי‪ .‬סופר הרגיל רק בכתב עברי עושה קדם ישרים(‪.‬‬
‫אות ש‪ .‬הד״ו האמצעית יורדת ישר לאמצע הבסיס‪ ,‬במשך הדורות היא הלכה ונטתה‬
‫לצד שמאל עד שנעשית כחלק מהד״ ו השמאלית )כמו בשץ רש״י(‪.‬‬
‫הכ״י נכתב על קלף משורטט מצד אחד של הדף‪ ,‬בעצם חד‪ ,‬והשורות קרובות מאד‬
‫זו לזו‪ ,‬סימן ליוקר הקלף ב ז ק ההוא‪ .‬האותיות נכתבות תחת קו השרטוט‪ ,‬כמו שנוהגים סופרי‬
‫םת״ם‪ .‬הרמ״ש צו״מ‪ ,‬שגוף הכ״י היה בידו‪ ,‬מצא בקלף סימני מחיקות של כתב אחר‪ ,‬וחשב‬
‫‪,‬‬
‫״ עיין ס״ש ליברמן בתוספת ראשונים ח״ג‪ ,‬סוף עפ׳ ‪ ,153‬בשם תשובת הרא״ש‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫יא‬
‫שבכרך הזה היה כתוב בראשונה איזה טקסט אחר‪ ,‬ומחקוהו וכתבו במקומו את התוספתא‬
‫)פאלימפסעסט(‪ .‬אמנם לא עלה בידו לקרוא אף שורה אחת מן הטקסט הראשון‪ .‬ר״מ שטיינשניידר‬
‫ור״א ברלינר לא הסכימו לדעתו‪ .‬אף מצא בו סמנים של כתמי דם ושיער שהכ״י נגזל מבעליו‪,‬‬
‫והגיע לידי שפיכות דמים‪.‬‬
‫התוספתא נכתבה על ‪ 222‬דפים ולהם מחוברים עוד ארבעה דפים שכנראה הוצאו‬
‫מהבריכה הישנה ועליהם כתובים ענינים אחרים‪ .‬מניין השורות אינו שוה בכל עמוד‪ .‬מספרן‬
‫הוא בערך משלשים ושתים עד שלשים ושש‪ .‬גוף התוספתא מתחיל מדף ב׳ עמוד ב׳ ונגמר‬
‫בדף ‪ 222‬עמוד א׳ )עמוד האחרון חלק(‪ .‬בדף האחרון נמצא שטר העלווה‪ .‬כתב השטר‬
‫מחוק וקשה לקרוא בו‪ ,‬וביחוד מתוך הצילום‪ .‬לפי קריאתו של הרמ״ש צו״מ )ור״א ברלינר הסכים‬
‫אתו( זהו תוכנו‪ :‬בשנת נה׳ אלפים[ ועשרים )‪ (1260‬ר׳ יעקב ב״ר שמחה‪ ,‬בעל הכ״י‪ ,‬שהיה חייב‬
‫לר׳ אלעזר ב״ר יצחק הלוי סכום כסף‪ ,‬השליש את הכ״י הזה יחד עם ספר האלפסי‪ ,‬בידי‬
‫ר יהודה ב״ר שניאור‪ ,‬והתנו ביניהם כאשר הב״ח יסלק את חובו עד זמן קבוע ביניהם יחזיר‬
‫השליש את הספרים‪ ,‬או מחירם כפי ערכת ר׳ צוריאל בן שלומיאל‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫לפי טיב הכתב‪ ,‬צורות האותיות ויתר הסימנים הפליאוגרפיים‪ ,‬אפשר לדעתי לקבוע‬
‫את מקום כתיבת הכ״י ה ז ה ‪ -‬ב א ר ץ אשכנז וזמנו במאה הי״ב )במאה האחרונה של האלף‬
‫החמישי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬כ ״ י‬
‫ווינה‪.‬‬
‫ברשות הםפריה הלאומית שבווינה רשום במספר ‪) Heb. 20‬ברשימת‬
‫א‪ .‬ז‪ .‬שווא‪ p‬משנת ‪.(N 46 ,1925‬‬
‫בשנת ה״ק )‪ (1340‬היה הכ״י הזה ברשות ר׳ מנחם ב״ר אברהם )כנראה מכתב ידו‬
‫בסוף הכ״י היה מארץ ספרד(‪ .‬בחודש תמוז‪ ,‬בשנה הנ״ל מכר אותו ר׳ מנחם הנ״ל לר׳ דניאל‬
‫ב״ר משה הכהן בעד עשרה וחצי זהובים‪ .‬ובשנת ה׳ ש״ז)‪ (1547‬נקנה ע״י ר׳ יוסף ב״ד יהושע‬
‫הכהן בגינובה בעד ארבעים זהובים‪ .‬ר׳ יהושע הזה הוא ההיסטוריץ הידוע שחבר ם׳ עמק הבכא‬
‫ועוד ספרים חשובים בתולדות ישראל והעמים‪.‬‬
‫בשנת ת׳מ׳י׳ם לפ״ק )‪ (1730‬נקנה ע״י ר׳ יעקב ב ן ‪ . ( ? ) . . .‬בשנת ‪ 1843‬היה הכ״י הזה‬
‫ברשות ר׳ אברהם גינצבורג והוא מכרו )ל׳ ביאנואר( יחד עם ם׳ הקנץ לאבן סיני לספריה‬
‫שבווינה בעד מאתים פלארין‪.‬‬
‫הכ״י כולל כל ששת הסדרים של התוספתא‪ .‬באמצע חסרים מספר של דפים מהכ״י‬
‫ונשלמו בדפים חלקים‪) .‬חסרים ד׳ יח‪-‬כא‪ :‬ק כ ״ קל״ו‪ ,‬קע״ז‪ ,‬קצ״ב‪ ,‬רע״ד‪ ,‬רע״ט‪ ,‬ש׳יי ושכ״א(‪.‬‬
‫בסוף הכ׳יי )בדף שכ״ז ע״ב( נמצאות הרשימות של הבעלים השונים הנקובים לעיל‪ .‬על‬
‫הגליונות נמצאות הערות‪ ,‬מ ק בידי הסופר הראשון ורובן בידי אחרים‪.‬‬
‫הכ״י נכתב באותיות מרובעות קטנות )שמות המסכתות ומספרי הפרקים באותיות גדולות(‬
‫ק הטיפוס הספרדי וע״י סופר ספרדי מומחה‪ .‬נכתב על קלף‪ ,‬שכ״ז דפים )החסרים בכלל(‪ .‬גודל‬
‫כל דף ל״א וחצי סנטימטר גבהו וכ״ד רחבו‪ ,‬ל״ה שורות בכל עמוד‪.‬‬
‫ט י ב ה כ ת ב ו ז מ נ ו ‪ .‬צורות האותיות הן מהטיפוס הספרדי הידוע לנו מהרבה כי״י‪.‬‬
‫מבנה האותיות מראה סימני עתיקות‪ .‬אות א‪ .‬היודין שממעל ומתחת לקו האלכסוני נעשו בקוץ‬
‫קטנים ואץ להן צורת יו״ד‪ ,‬שלא כדרך הסופר הספרדי‪ .‬פה נמצאת כבר הליגטורה של האל״ף‬
‫עם הלמ״ד‪ .‬אות ג‪ .‬כמעט שאין הבדל בינה ובין אות נו״ן‪ ,‬ורק עפ״י הענץ אפשר להכירה‪.‬‬
‫אות ד‪ .‬רגלה קצרה מאד וכן באות ר אבל יש הבדל ניכר בין שתיק‪ .‬אות ה‪ .‬רגלה השמאלית‬
‫זזה כבר לצד ימץ עד כמעט סוף הגג ועודה מחוברת אליו‪ ,‬אבל עדיין יש הבדל בינה ובין אות ח‬
‫)ראה בכי״ע מה שכתבנו ע״ד אות ה(‪ .‬אות ל ‪ .‬רגלה כבר התעקמה לצד שמאל ונראית כלמי״ד‬
‫ט׳‬
‫ר א ה ב מ ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר ס נ ד ל <לעיל ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳‬
‫ה‬
‫הקדמה‬
‫יב‬
‫של זמננו)עיין מ״ש לעיל על כי״ע(‪ .‬אות מ‪ .‬הוי״ו שלה כבר מגיעה לסוף האות‪ .‬אות ע‪ .‬היא‬
‫העי״ן הספרדית שיורדת תחת האות הבאה‪ ,‬והוא סימן מובהק לכתב ספרדי‪ .‬אות ש‪ .‬הוי״ו‬
‫האמצעית נוטה כבר לצד שמאל עד שכמעט נוגעת בוי״ו השלישית של השי״ן )עי׳ מ״ש לעיל‬
‫על כי״ע באות זו(‪ .‬האותיות הסופיות הגיעו פה כבד לארק המקסימלי‪.‬‬
‫ע״ד זמנו‪ ,‬נראה לי שעל יסוד תבנית האותיות אפשר לקבעו בודאות בראשית המאה הי״ד‬
‫)ה׳ אלפים ום בערך(״‪ .‬עד כאן דברי החכם ר״מ לוצקי‪.‬‬
‫כתיב הכ״י הוא קרוב מאד לכתיב הספרים ממוצא א״י‪ ,‬כגק א ק )במקום אדם(‪ ,‬דמיי‬
‫)במקום דמאי(‪ ,‬שמי )במקום שמאי(‪ ,‬במי )במקום במה( וכדומה‪.‬‬
‫ואף שראינו שכ״י ערפורט עתיק מכ״י ווינה בחרנו באחרץ‪ ,‬מפני שהוא כתב היד‬
‫היחידי של כל התוספתא )חוץ מחםרץ כמה דפים במקומות שונים(‪ ,‬ובעיקר מפני שהוא מתאים‬
‫רובו ככולו לכת״י על קלף שבא ממצרים לידי הגאץ ר׳ משה מרגלית‪ ,‬כת״י ישן נושן‪,‬‬
‫יותר מאלף שנה )לפי דבריו( בזמנו של הרב הנ״ל‪ ,‬עיץ מ״ש במבוא לבאורנו הארוך‬
‫עמ׳ י״ז ואילך‪ .‬ואף נוסחאות הקטעים ‪ p‬הגניזה מתאימות הרבה לכ״י זה )אעפ״י שישנם‬
‫יוצאים ‪ p‬הכלל(‪ ,‬כ״י זה ובן משפחתו נוסח הדפוסים‪ ,‬מייצגים את טיפוס כתבי יד ספרד‪ ,‬כמו‬
‫שהראינו במבוא לבאורנו הארוך עמ׳ י״ט‪.‬‬
‫נהגנו בהוצאה שלפנינו כמנהגו של ר׳ חייא מאיר ז״ל בכ״י שנדפס בסוף האלפסי‬
‫דפוס ויניציאה דפ״א‪ .‬לא שינינו בפנים הנוסח )את הכפילויות המוטעות הקפתי‪ ,‬ואת החסר‬
‫הוספתי במרובעים(‪ ,‬אלא העתקנו את כתב היד כמו שהוא‪,‬״ ולא הגהנו בפנים ע״פ כ״י ערפורט‬
‫או נוסח הדפוסים‪ .‬ומכל שכן שלא הגהנו ע״פ המקבילות‪ .‬וכבר לימדנו רבינו הגדול‪ ,‬דבינו תם‪,‬‬
‫בהקדמתו לספר הישר‪ :‬״ועוד אני מודיע לרבים ומשמיע שלא להגיה ספרים מתוך תוספתא‬
‫ומתוך הבדייתות‪ ,‬כי אפילו מאותן הנזכרות בתלמוד אנו צריכים לתרץ ברייתא לא שמיע ליה״‪.‬‬
‫יתר על ‪ p‬אין לנו מסורת מושכת רב מפי רב בפירוש התוספתא‪ ,‬ואין אנו רואים את עצמנו‬
‫דשאים להוציא בפעם הראשונה נוסח מלוקט )אקלקטי(‪ .‬הנםיק הוכיח לנו שקשה להכריע‬
‫בוודאות גמורה שיש לפנינו שיבוש בדור‪.‬״ ולא עוד אלא שאינו מן הראוי לטשטש את התמונה‬
‫המתקבלת מנוסח אחיד‪ .‬ולא הרי הספרות הקלםית הלועזית שכבר פורסמה בהרבה הוצאות‬
‫מדוייקות‪ ,‬כהרי הספרות שלנו שלא נתחדשו בה הוצאות מדעיות אלא בדורות האחרונים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ברם במקרים יוצאים מן הכלל‪ ,‬בשעה שהשיבוש היה נראה לנו למעלה מכל ספק‪,‬‬
‫ובשעה שנוסח הכת״י היה מבלבל את הקורא נתנו בפנים נוסח הדפום או נוסח כי״ע‪1«,‬‬
‫ובשינויי נוסחאות צוינה גירםת כ״י ווינה‪ .‬יוצא ‪ p‬הכלל היא כתיבת שם הויה שהדפםנו בפנים‬
‫״ה׳ ״ בשעה שבכ״י ווינה נכתב השם בצורה של ג׳ יודץ‪ ,‬כמץ סגל הפוך‪ ,‬וכע״ז אף בכ״י ערפורט‪.‬‬
‫חילוקי ההלכות הם כמו בהוצאת צוקרמנדל‪ .‬ונהגנו כן כדי להקל את החיפוש בתוספתא‬
‫ללומד שישתמש בקונקודדנציא של הרח״י קוםובםקי ^ ‪ p‬את ההלכות ע״פ ההוצאה ההיא‪.‬‬
‫בשינויי נוסחאות סומנו חילוקי ההלכות בכ״י ווינה‪ ,‬בדפוסים ובכי״ע )במקום שצוקרמנדל חילק‬
‫אחרת(‪ .‬וכבר הוכחנו במבוא לבאורנו הארוך )עמ כ״ב( שחילוקי ההלכות לא יצאו מידי‬
‫המסדר הדאשץ‪ .‬כיוצא בו הוספנו סימני הפסק בתוך ההלכות עצמן‪ ,‬ופשיטא שהסימנים‬
‫הללו לפעמים פירושים הם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫*< בנליונות כתה״י שנכתבו בזמן מאוחר לא השגחתי כלל‪ ,‬מפני שאין להם ערך ביחס לכ״י עצמו‪.‬‬
‫מתוך אותם הגליוגות שיכולתי לקרוא ראיתי שהמגיה הוסיף פירושים והגהות משלו‪ ,‬ואין להם יסוד בכי״י‪.‬‬
‫«! בכי״ו‪ ,‬וכן בדפוסים‪ ,‬חסרה לפעמים המלה ‪.‬אומר״ אחרי שם התנא‪ ,‬והכנסתיה בפנים בםרובעים‪,‬‬
‫אעפ״י שהשיבוש איגו ודאי גמור‪ ,‬עיין בבלי ב״ק ל״ט ב׳‪ .‬וכן הוא הנוהג בירושלמי להשמיט בכגון דא‬
‫את המלה ‪.‬אומר״ )‪.‬אפר״>‪.‬‬
‫•» עיין לדוגמא להלן‪ ,‬עסי ‪ 292‬ואילך‪ ,‬ובצילום מכי״ו שצרפנו לספרנו‪.‬‬
‫הסימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬
‫יג‬
‫בשינויי נוסחאות צוינו כל השינויים‪ ,‬ואפילו הקלים ביותר‪ ,‬שהרי למדנו בדרך‬
‫העבודה שלפעמים השינוי הקל ביותר פותח פתח להגהה נכונה‪ ,‬עיין‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בתרביץ‬
‫ש״ב עמ ‪ .239‬הכתיב החסר של המלה ״צפרין״ הוביל להגהה בירושלמי‪ ,‬וההגהה נתקיימה על‬
‫ידי כ״י של הירושלמי‪ ,‬עיין במבוא לירושלמי כפשוטו עמ י״ח‪ .‬יוצא מן הכלל היא התיבה ״רבי״‬
‫שנדפסה ע״פ רוב בשלימותה בדפוסים במקום ר׳ שבכ״י ווינה‪ .‬אבל בשעה שהנידץ הוא‬
‫ברבי‪ ,‬ר׳ יהודה הנשיא‪ ,‬צויין אף השינוי בין ״רבי״ ל״ר ״‪.‬‬
‫בהוצאה זו התחשבנו בראשונה עם בני תורה המצויים הרבה אצל הספרות הרבנית‪,‬‬
‫ולפיכך בחרנו בסימניות המקובלות בספרות זו כדי לסמן בהן את החסרונות ואת ההוספות‪.‬‬
‫בפירוש הקצר צויין תכופות‪ :‬עיין בבה״א )־כבאור הארוך(‪ ,‬מפני שלעתים קרובות הפירוש‬
‫הקצר הוא בבחינת ״מאי קא משמע לן״ או ״מנא הני מילי״‪ ,‬ואין לסמוך עליו מבלי לעיין‬
‫כבאור הארוך‪ ,‬ולא חברנוהו אלא למי שירצה לעבור על התוספתא בקופיא בעלמא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‪ .‬ל‪.‬‬
‫הםימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬
‫כ״י ערפורט‪.‬‬
‫כ״י ווינה‪.‬‬
‫כ״י הגניזה ממצרים‪.‬‬
‫תוספתא דפוס ראשץ‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪E‬הוספה‬
‫) (‪2‬‬
‫חסר‬
‫סתום‬
‫פתוח‬
‫ב״פ‬
‫ג״פ‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‬‫=‬
‫=‬
‫‪.‬‬
‫מחיקה‪.‬‬
‫התיבה )התיבות( אינה )אינן( במקור שצויין‪.‬‬
‫אין הפסק בין הלכה להלכה‪.‬‬
‫יש כאן ריוח והפסק‪.‬‬
‫ב פעמים‪.‬‬
‫ג פעמים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ותן דעתך שאחרי ה ס י מ נ י ם ״פתוח״‪ ,‬״סתום״‪ ,‬״חסר״ באה תמיד נקודה‪ ,‬וכן‬
‫באה נקודה לפני הסימנית שלפניה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר‪ .‬א חזר‪ .‬ומכאן יבץ הקורא‬
‫שהמלים ״אחר כך״ חסרות בד‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר א חזר)בלי נקודה אחר ״חסר״(‬
‫פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חסר״ ובא ״חזר״‪ .‬וכן לדוגמא‪ :‬אחר כך ן‬
‫ד חזר‪ .‬א חסר‪ .‬ופירושו שבא חסרות המלים ״אחר כך״‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חזר‬
‫א חסר )בלי נקודה אחר ״חזר״( פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חזר״‬
‫ובא ״חסר״‪ .‬וכן על הקורא לדייק ולעיין היטב בשנו״ם בכמה מלים לפני התיבה שהוא מעוניין‬
‫בה ולאחריה‪ ,‬שמא צויץ לפני כן )או אחר כך( שישנה השמטה בכ״י או בדפוס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סונרים מרובעים בפנים הנוסח מסמנים שהמוסגר חסר בכייו‪ ,‬ונוסף עיפ סקור אחר‪.‬‬
‫סימן שהםוסנר נמצא במקורות פרט לנוסח שהדפסתי בפנים‪.‬‬
‫בפנים הנוסח פירושו שהמוקף הוא מיותר‪ ,‬ובשנו־ס אני מכניס לפעמים במוקף הערות משלי‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫ובשנויס הם משמשים‬
‫יד‬
‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫כ״ס — כ ס ה פקוסות‪.‬‬
‫אויה — א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫אחיכ — אחר כך‪.‬‬
‫כנ״ל — כ ס ו שנזכר ל ע י ל ‪.‬‬
‫איי — א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫כס״ז — כסיגנון זה‪.‬‬
‫איכיר — איכה רבה‪.‬‬
‫כ ע י ז — כ ע י ן זה‪.‬‬
‫אעפ״י — א ף ע ל פי‪.‬‬
‫כפויפ — כפתור וסרח‪.‬‬
‫כצ״ל — כן צריך לוסר‪.‬‬
‫ביב — בבא בתרא‪.‬‬
‫בבהיא — כבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫ס״א‪ ,‬ס ״ ב — מ ל כ י ם א ׳ ‪ ,‬בי‪.‬‬
‫בריא — במה דברים אסורים‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬מ ־ ב וכוי — מ ש נ ה א ׳ ‪ ,‬מ ש נ ה ב׳ וכוי‪.‬‬
‫בהיא — הבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫מהריקיש — מורנו ה ר ב י ע ק ב קשטרו‪.‬‬
‫ביהימ — בית ה מ ד ר ש )מדרשות הוצ׳ יעללינעק(‪.‬‬
‫מו״ק — מ ו ע ד ק ט ן ‪.‬‬
‫בימ — ב ב א מציעא‪.‬‬
‫פויש — מ ו צ א י שבת‪ ,‬מוצאי שביעית‪.‬‬
‫בפיר — בסדבר רבה‪.‬‬
‫סלא״ש — מ ל א כ ת שלמה‪.‬‬
‫בעה״ב — ב ע ל הבית‪.‬‬
‫מ״מ — מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫בצ״צ — ב צ ר כ י ציבור‪.‬‬
‫ססה״ת — מסורת התוספתא‪.‬‬
‫ביק — ב ב א ק פ א ‪.‬‬
‫פ ״ ע — מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ביר — בראשית רבה‪.‬‬
‫פ ע ״ ש — פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫ב ר י נ — )ר׳ יונה( ב ר ׳ גרשון‪.‬‬
‫פק״נ — פ ק י צ י נרדפים‪.‬‬
‫פ י ש — פ ה ש כ ת ב ת י )שכתוב(‪ ,‬פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫פש״ש — פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫ני׳ — נ י ר ס א ‪ ,‬נ י ר ס ת ‪.‬‬
‫גנזיש — ננזי ש כ ט ר ‪.‬‬
‫נויא‪ ,‬נו״ב — נ ו ס ח א א י ‪ ,‬נ ו ס ת א ב ׳ ‪.‬‬
‫ס ה י א ‪ ,‬ס ה ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ה ל כ ה א ׳ ‪ ,‬ס ו ף ה ל כ ה בי‬
‫דיא — ד ר ך ארץ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫דאיז — ד ר ך א ר ץ זוטא‪.‬‬
‫דביר — דברים רבה‪.‬‬
‫ס״ז — ס פ ר י ז ו ט א ‪.‬‬
‫דהיא‪ ,‬ד ה י ב — ד ב ר י היפים א ‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫סי׳ — סיסן‪.‬‬
‫ד ר י א — דר׳ אליעזר )פרקי(‪.‬‬
‫ס ס ״ א ‪ ,‬ס ס ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ס ש נ ה אי‪ ,‬ס ו ף ס ש נ ה ב '‬
‫‪,‬‬
‫ד ר י ן — ד ר ׳ גתן ) א ב ו ת ( ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס ע י א ‪ ,‬ס ע ־ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ע ס ו ד אי‪ ,‬ס ו ף ע ס ו ד ב ׳‬
‫ה י א ‪ ,‬ה י ב ו כ ו ׳ — ה ל כ ה אי‪ ,‬ה ל כ ה ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫הוצ׳ — הוצאת‪.‬‬
‫ס פ י א ‪ ,‬ס פ ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף פ ר ק אי‪ ,‬ס ו ף פ ר ק ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫העי — ה ע ר ה ‪.‬‬
‫סיק — סעיף קטן‪.‬‬
‫וייר — ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬
‫ע״ה — ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬
‫וכעיז — וכעין זה‪.‬‬
‫עיז — ע ב ו ד ה ז ר ה ‪ ,‬ע ל זה‪.‬‬
‫ופשיש — ו פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫עיי — ע ל ידי‪.‬‬
‫עיי״ש — ע י י ן שם‪.‬‬
‫חיד — חסדי דוד‪.‬‬
‫עים — ע ל םנת‪.‬‬
‫חוהיפ — חול הסועד‪.‬‬
‫עיפ — ע ל פי‪.‬‬
‫חו״ל — חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬ס י ב וכו׳ — פ ר ק אי‪ ,‬ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫טאויח — טור א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫פ י ׳ — פירוש‪ .‬פ י ס ק א ‪.‬‬
‫פיה״ס — פירוש הסשניות‪.‬‬
‫כני׳ — כ ג י ר ס א ‪ ,‬כ נ י ד ס ת ‪.‬‬
‫פיס׳ — פיסקא‪.‬‬
‫כ י י ו — כ ת ב י ד ווינה‪.‬‬
‫פיס — פני פשה‪.‬‬
‫כייע — כ ת ב יד ערפורט‪.‬‬
‫פסייר — פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬
‫צו״ם‪ ,‬צ ו ק ׳ — צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
‫ר פ ״ א ‪ ,‬ר פ י ב וכו׳ — ר א ש פ ר ק אי‪ ,‬ר א ש פ ר ק ב׳‬
‫רש״ס — ר ב ע ו ש ל ם ה ס י ר י ל י א ו ‪.‬‬
‫צ״ל — צריך לומר‪.‬‬
‫שיא‪ ,‬שיב — ש מ ו א ל אי‪ ,‬ש מ ו א ל ב׳‪.‬‬
‫ק ה י ז — ק ה ל ת זוטא‪.‬‬
‫קהיר — קהלת רבה‪.‬‬
‫קיש — ק ר י א ת שמע‪.‬‬
‫ר ה י א ‪ ,‬ר ה י ב וכו׳ — ר א ש ה ל כ ה אי‪ ,‬ר א ש ה ל כ ה ב ׳‬
‫וכוי‪.‬‬
‫רויר — רות רבה‪.‬‬
‫ר י ח — ר א ש חודש‪ .‬רבינו חננאל‪.‬‬
‫שהשיר — שיר ה ש י ר י ם ר ב ה ‪.‬‬
‫שוי — שורה‪.‬‬
‫שוית — ש א ל ו ת ותשובות‪.‬‬
‫שמויר — ש מ ו ת ר ב ה ‪.‬‬
‫שנויא — שנות א ל י ה ו ‪.‬‬
‫שנו״ס — שינויי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫שיש — שם שמים‪.‬‬
‫ר י ב מ י ץ — ר ב י נ ו י צ ח ק בן מ ל כ י צ ד ק ‪.‬‬
‫תויכ — תורת כהנים‪.‬‬
‫ר מ ״ א ‪ ,‬ר מ י ב וכוי — ר א ש מ ש נ ה אי‪ ,‬ר א ש משנה ב׳‬
‫ת ס י ר — ת ו ס ס ת ראשונים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫תיק — תנא קמא‪.‬‬
‫ר ע י א ‪ ,‬ר ע י ב ו כ ו ׳ — ר א ש ע מ ו ד אי‪ ,‬ר א ש ע מ ו ד ב׳‬
‫וכוי‪.‬‬
‫תרוימ — ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫תשהינ — ת ש ו ב ו ת הגאונים‪.‬‬
‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬
‫א ב ו ת ד ר ׳ נתן‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ רשיז ש כ ט ר ‪ ,‬ווינה ת ר מ י ז ‪.‬‬
‫בראשית רבה‪.‬‬
‫הוצ׳ תיאודור־אלבק‪ ,‬ברלין תרסינ‪-‬תרפיט‪.‬‬
‫ויקרא רבה‪.‬‬
‫מכילתא‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ מ ר ג ל י ו ת )פרשיות א ׳ ‪ -‬כ ׳ ( ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש י י נ ‪ -‬ת ש י י ד ‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬פרנקפורט תרציא‪.‬‬
‫סדר אליהו רבה‪.‬‬
‫ספרי במדבר‪.‬‬
‫ספרי דברים‪.‬‬
‫ס פ ר י זוטא‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬לייפציג תרעיז‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י א פ י נ ק ל ש ט י ן ‪ ,‬ב ר ל י ן תיש‪.‬‬
‫נ ס פ ח ל ס פ ר י ב מ ד ב ר הניל‪.‬‬
‫פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫תורת כהנים‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ איש שלום‪ ,‬ווינה ת ר ס י ב ‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י ס איש שלום‪ ,‬ווינה תר״מ‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר א י ה ווייס‪ ,‬ווינה ת ר כ י ב ‪.‬‬
‫מסכת ברכות‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬מאמתי קורץ את שמע בערכין‪ ,‬משעה שבני אדן נכנםץ לרכל פיתן‬
‫בלילי שבתות דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ משעה שהכהנים זכאץ לוכל‬
‫תרומתן‪ .‬סימן לדבר צאת הכוכבים‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר‬
‫לדבר‪ ,‬ו ח צ י ם מ ח ז י ק י ם ב ר מ ח י ם מ ע ל ו ת ה ש ח ר ע ד צ א ת‬
‫ה כ ו כ ב י ם ‪ ,‬ר׳ שמעץ או׳ פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה‪,‬‬
‫אחת עד שלא ]עלה[ עמוד השחר‪ ,‬ואחת משעלה עמוד השחר‪ ,‬ונמצא יוצא‬
‫ידי חובתו של יום ושל לילה‪ .‬ר׳ אר ארבע משמרות בלילה‪ .‬העונה אחת‬
‫מעשרים וארבעה משעה‪ ,‬העת אחת מעשרים וארבעה בעונה‪ ,‬והרנע אחד‬
‫מעשרים וארבעה בעת‪ .‬ר׳ נתן אף שלש משמרות הוי הלילה‪ ,‬שנ׳ ראש‬
‫האשמורת התיכונה‪ ,‬אץ תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה‪ .2 .‬מאימתי‬
‫קורץ את שמע בשחרים‪ ,‬אחרים אומ׳ כדי שיהא חבירו רחוק ממנו‬
‫ארבע אמות ומכירו‪ .‬מצותה עם הנץ החמה‪ ,‬כדי שיהא סומך לה ת פ ל ‪/‬‬
‫נ וחכמים וכר‪ .‬משכ׳ פ׳׳א מ״א;‬
‫! מאמחי וכר‪ .‬ילוש׳ ‪D‬״‪ b‬ה״א‪ ,‬ב׳ ע״א; בבלי ב׳ ‪/3‬‬
‫ילוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫* וחציס‬
‫וכר‪ .‬נחמי׳ ד ‪ /‬נרו‪.‬‬
‫ב׳ סע״ד; בבלי ח׳ נ׳; אבוח דל״ן ספ״ב‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ע״ד; בבלי ג׳ ב ; איכ׳׳ל פ״ב ס‬
‫י ‪/‬‬
‫עמ׳‬
‫* ל׳ שמעון וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬
‫ל ל׳ א ר וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬
‫‪.14‬‬
‫י׳׳כו‪ ,‬הול׳ נובל‪ ,‬עמ׳ ‪.120‬‬
‫• ל ׳ כחן וכר‪ .‬ילוש‪ /‬בנלי‪ ,‬ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬
‫העוכח וכר‪ .‬ילוש׳ ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬
‫ל א ש וכר‪ .‬שופנוים ז ‪ /‬י״נן‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג׳ ע״א; בבלי נו׳ ב ‪/‬‬
‫נ׳‬
‫״ אחלים ו כ ו ‪/‬‬
‫״ מצוהה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל )להלן בסמוך ש‪;(0‬‬
‫בבלי כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ 1‬סאםתי | ד א‬
‫ד א‬
‫לאכול‪.‬‬
‫ע ד ן א ועד‪.‬‬
‫ד משיעלה‪.‬‬
‫תסצא ן א נסצא‪.‬‬
‫א ח ד | ד א אחת‪.‬‬
‫ראש ן א לראש‪.‬‬
‫רחוק םםני |‬
‫א י ן | ד א אדם‪.‬‬
‫» הכוכבים | כ ר סתוזז‪.‬‬
‫העונה | ר עתה‪.‬‬
‫ראיה‬
‫• עד שלא ןעלה[ | ב תלוי בין השורות‪.‬‬
‫יוצא ן א יוצא ]בה[‪.‬‬
‫» וארבעה משעה | ך וארבע לשעה‪.‬‬
‫‪ t‬וארבעה | ד וארבע‪.‬‬
‫‪ 7‬לילה | ב ך פתוח‪.‬‬
‫העת | ד א והעת‪.‬‬
‫סשסרות ן ך אשמורות‪.‬‬
‫‪ 10‬האשמורת | ס האשסרת‪.‬‬
‫ד סמנו חברו ברחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬ש ב נ י‬
‫‪.3‬שאין‬
‫סאיסחי‪.‬‬
‫לוכל | ד א לאכול‪.‬‬
‫נ תרומתן | ד בתרוסחן א בתרוםה‪.‬‬
‫‪ a‬בלילי | ד בערבי‪.‬‬
‫אעים | ד א ואף על סי‪.‬‬
‫אין ן א ואין‪.‬‬
‫ססגו | א הימנו‪.‬‬
‫א ד ן ‪ .‬ש מ י אדם‪.‬‬
‫‪.2‬בלילי‬
‫םשעלה ן‬
‫ד קודם שתעלה‪.‬‬
‫בלילה | ר ]הוי[ הלילה‪.‬‬
‫וארבעה בעונה | ד וארבע לעונה‪.‬‬
‫הוי | ד א חסר‪.‬‬
‫הלילה | ד א בלילה‪.‬‬
‫‪ 11‬בשחרים | ד בשחרית א בשחרין‪.‬‬
‫‪ 13‬לה חטל׳ |‬
‫שבתות‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬שהיום כ ל ה ב צ א ת ה כ ו כ ב י ם ‪.‬‬
‫לוכל ן‬
‫« וחצים | ך א חציים‪.‬‬
‫ד נאולה לתפלה א נאולה לתפילה‪.‬‬
‫פירשיי‪ :‬מ מ ה ר ץ ל ס ע ו ד ה ‪ ,‬ש ה ב ל מוכן‪.‬‬
‫‪.7‬ארבע‬
‫משמרות‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מפרש את‬
‫משנתנו‪ :‬מ א י מ ת י ק ו ר ץ א ת ש מ ע ב ע ר ב ץ וכו׳ ע ד ס ו ף ה א ש מ ו ר ה ה ר א ש ת ה ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬
‫ב ב ל י ג׳ אי‪.‬‬
‫העונה אחת‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ה כ ל הוא‬
‫הירושלמי ואיכיר> ו ה ל י ל ה ‪ ,‬ו א ת ח ל ו ק ת ה ש ע ה ‪.‬‬
‫חבירו‬
‫מ ד ב ר י ר ב י ‪ ,‬והוא ב א ר א ת‬
‫ועיץ‬
‫ח ל ו ק ת ה ע ם <כד׳‬
‫‪ .11‬ח ב י ר ו וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ב ח ב י ר ו שרואהו‬
‫ל ק י ז ץ ‪ .‬כלומר לפרקים‪ ,‬א ב ל ל א בחבירו ה ר ד ל א‪1‬לו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪2‬‬
‫ונמצא מתפלל ביום‪ .‬אמ׳ ר׳ יהוד׳ פעם אחת הייתי מהלך אחר ר׳ עקיבא‬
‫ואחר ר׳ אלעזר בן עזריה‪ ,‬והניע זמן קרית שמע‪ ,‬כמדומה אני שנתיאשו‬
‫» מלקרות‪ ,‬אלא שהיו עםוקין בצרכי צבור‪ .‬קריתי ושניתי‪ ,‬ואחר כך התחילו‬
‫הן‪ ,‬וכבר נראת חמה על ראשי ההרים‪ .3 .‬החתנים וכל העסוקץ במצות‬
‫פטורין מן קרית שמע ומן התפלה‪ ,‬שנ׳ ב ש ב ת ך ב ב י ת ך ‪ ,‬פרטלעסוקים‬
‫‪ .4‬מעשה בר׳ ישמעאל‬
‫במצות‪ ,‬ו ב ל כ ת ך ב ד ר ך ‪ ,‬פרט לחתנים‪.‬‬
‫ור׳ אלעזר בן עזריה שהיו שרויין במקום אחד‪ ,‬והיה ר׳ ישמעאל מוטה‬
‫‪ 20‬ור׳ אלעזר בן עזריה זקוף‪ .‬הניע זמן קרית שמע‪ ,‬נזקף ר׳ ישמעאל והטה‬
‫ר׳ אלעזר בן עזריה‪ .‬אמ׳ לו ר׳ ישמעאל‪ ,‬מה זה אלעזר‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ישמעאל‬
‫אחי‪ ,‬לאחד או׳ לו מפני מה זקנך מנודל‪ ,‬והוא או׳ להם יהיה מנד המשחיתים‪,‬‬
‫אני שהייתי זקוף הטיתי‪ ,‬ואת שהייתה מוטה נזקפתה‪ .‬אמ׳ לו אתה הטיתה‬
‫לקיים דברי בית שמאי‪ ,‬ואני נזקפתי לקיים ]דברי[ בית הלל‪ .‬דבר אחר‬
‫‪ 25‬שלא יראו התלמידים ויעשו קבע הלכה כדבריך‪ .5 .‬למה אמרו אחת‬
‫‪,‬‬
‫» ר׳ יהוד׳ ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג סע״א‪.‬‬
‫«! החסכים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ח; ימש׳ פ״א‬
‫ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א א ‪ /‬כו״ז א׳; ס ו כ ה כ״ה א ‪/‬‬
‫״ מעשה ו כ ו ‪/‬‬
‫» קבע ו כ ו ‪/‬‬
‫״ בשבחן‬
‫וכו‪/‬‬
‫דברים ף‪ ,‬ז׳•‬
‫קפרי ואחחכן פי׳ ל״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;62‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א‬
‫א‪/‬‬
‫עיין להלן פ״ה ה״ב ובמקבילוח; דמאי פ״ה הכ״ד; משכחכו ‪ qip‬חלה; בבלי‬
‫כחובוח כ׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 14‬כמדומה |‬
‫‪ 13‬יהוד׳ | ך א יהודה‪.‬‬
‫ד אלא שעסוקין א מפני שהן עסוקין‪.‬‬
‫א ]ואין כמדומה‪ .‬שנתיאשו | א שנתייאשו‪.‬‬
‫בצרכי צבור | א בצורכי ציבור‪.‬‬
‫‪ 15‬אלא שהיו עסוקין ‪I‬‬
‫«‪ 1‬נראת | ך נראת׳‬
‫העסוקין ן א העסוקים­‬
‫החתנים | ד החתנין‪.‬‬
‫ראשי | ד ראש‪.‬‬
‫חמה ן א החסה•‬
‫א נראית‪.‬‬
‫בביתך | ך בביתיך‪.‬‬
‫ומן התפלה | א חסי• ד וסן התפלה ]ומן התפילין[‪.‬‬
‫סן קרית | ד א מקרית‪.‬‬
‫»‪P 1‬‬
‫‪ 18‬לחתנים | ד לעסוקין במצות‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫‪ 18-17‬לעסוקים במצות | א לעסוקץ במצות ד לחתנים‪.‬‬
‫!‪ 2‬בן עזריה |‬
‫‪ 20‬הניע | ד א והגיע• נזקף | ד ונזקף‪ .‬והטה | ד והיטה א והיה‪.‬‬
‫עזריה | ד חסר‪.‬‬
‫ספני סה ן א לסה•‬
‫‪ 22‬ל א ח י אי׳ לי | ד א אוסרי־ ) א אוסרין( לאחד‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א בן עזריה ]סוטה[‪.‬‬
‫‪ 23‬הטיתי | ד היטתי א היסיתי‪ .‬ואת | ד א אתה‪ .‬נזקפתה |‬
‫והיא אי׳ | ד א אסר‪ .‬יהיה | א חסר‪.‬‬
‫דברי | ד א כדברי‪ .‬ואני |‬
‫‪ 24‬לקיים | ד חסר‪.‬‬
‫לו | ד ליי‪ .‬הטיתה | ד א היטיתה‪.‬‬
‫ד זקפתה•‬
‫‪ 25‬ויעשו ‪ . . .‬כדבריך | ד ויקבעו כדברך הלכה לדורות א רעשי‬
‫א כדברי‪.‬‬
‫]דברי[ | כיה ד‪.‬‬
‫ד אני‪.‬‬
‫אחת | ד ]ארוכה ואחת[‪.‬‬
‫קבע כדבריך‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪ .14‬ש נ ת י א ש ו‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמנעו‪ .‬ו כ נ ר א ה שר׳ י ה ו ד ה הרגיש ש ל א התכוננו‬
‫להפסיק ולקרוא‪.‬‬
‫ו א ח ר כ ך וכוי‪ .‬א ח ר י שנמר ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫‪ .15‬א ל א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א כמו שדמיתי מ ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .18‬ו ב ל כ ת ך‬
‫‪ .17‬ב ש ב ת ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ב ת ד י ד ך ‪ ,‬כ ש א ת ה יושב ל ך ב ב י ת ך ל ט ו ב ת ך ו ל ה נ א ת ך ‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב ר ׳ וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת א נ ס מ כ ה למשנתנו‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל כ ת ך ל ט ו ב ת ך ‪ ,‬דהיינו ט ר ד ה ש ל רשות‪.‬‬
‫<פ־א מיג(‪ :‬בית שמאי אומרים ב ע ר ב כ ל א ד ם יטו ויקראו‪ ,‬ו ב ב ק ר י ע מ ד ו וכוי‪ ,‬ו ב י ת ה ל ל אומרים כ ל א ד ם‬
‫‪ .21‬מ ה ז ה ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י עשית כן‬
‫‪ .20‬ז מ ן ק ר י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ע ר ב ‪.‬‬
‫קורא כדרכו‪.‬‬
‫‪ .22‬מ פ נ י מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י יש ל ך ד ץ ‪ ,‬או שמא א ב י ל ו ת‬
‫בכוונה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬כ ד י לנהוג כביש‪.‬‬
‫כ נ ג ד ה מ ש ח י ת י ם ‪ .‬אני מ ג ד ל זקני לשם ה ו כ ח ה והפגנה ננד משחיתי הזקן ב ת ע ר ‪.‬‬
‫א י ר ע ה לך?‬
‫אמי‬
‫‪ .23‬א נ י ש ה י י ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנינו עשינו מ ה שעשעו‪ ,‬כ ד י ל ה ו צ י א מ ל ב ו ת ה ח ו ל ק י ם עלינו‪.‬‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ י ש מ ע א ל ה ו ד ה לו בגוף ה ד ב ר ‪ ,‬א ל א שהוכיח אותו שיש ה פ ר ש ב ת ו צ א ו ת מ ע ש י ה ם ‪.‬‬
‫ל מ ה וכוי‪.‬‬
‫‪ . 2 5‬ש ל א י ר א ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל מ ל א שראיתי א ו ת ך שהטיתה‪ ,‬ל א הייתי נזקף‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א הזכירו א ו ת ה בשמה‪ ,‬כ ל ה ל ן ר פ י ב ומשנת ת מ י ד ר פ י ה ‪.‬‬
‫ברכות פ׳׳א‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫קצרה‪ .‬מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר‪ ,‬לקצר אינו רשאי להאריך‪,‬‬
‫לחתום אינו רשאי שלא לחתום‪ ,‬לא לחתום אינו רשאי לחתום‪ ,‬לשוח אינו‬
‫רשאי שלא לשוח‪ ,‬ושלא לשוח אינו רשאי לשוח‪ ,‬לפתוח בברוך אינו רשאי‬
‫שלא לפתוח בברוך‪ ,‬ושלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך‪ .6 .‬אלו‬
‫]ברכות[ שמקצרין בהן‪ ,‬המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬ברכת הזמון‪,‬‬
‫וברכה אחרונה שבברכת המזון‪ .‬ואלו ברכות שמארכין בהן‪ ,‬ברכות תעניות‪,‬‬
‫וברכות של ראש השנה‪ ,‬וברכות של יום הכפורים‪ .‬מברכות של אדם ניכר‬
‫אם בור הוא‪ ,‬אם תלמיד חכם הוא‪ .7 .‬אלו ברכות שאץ חותמין בהן‪.‬‬
‫המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬וברכת הזימון‪ ,‬וברכה אחרונה שבברכת‬
‫המזון‪ .‬ר׳ יוםה הנלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך‬
‫‪ .8‬אילו ברכות ששוחץ בהן‪ ,‬ברכה ראשונה תחלה וסוף‪ ,‬מודים‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ .9‬אילו‬
‫תחלה וסוף‪ .‬השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה‪.‬‬
‫ברכות שפותחין בהן בברוך‪] .‬כל הברכות כלן פותחין בברוך[ חוץ‬
‫מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת‪ ,‬שאין פותחין בהן‬
‫בברוך‪ ,‬ואין עונץ עם המברך‪ .‬ר׳ יהודה היה עונה עם המברך ק׳ ק ק ונו׳‬
‫‪,‬‬
‫‪2 6‬‬
‫משכתהו פ ״ א מ״ד‪.‬‬
‫מקום וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל; ב נ ל י‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי הכ״ל )בשו׳‬
‫‪3 3‬‬
‫כ‬
‫‪ /‬א‪/‬‬
‫‪ 30‬שמקצרין ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל; ב״ר פל״נו‪ ,‬י״ב‪ ;377 ,‬בנלי ל״ל א ‪/‬‬
‫(‪.‬‬
‫״ ק׳ ק׳ ק ‪/‬‬
‫‪ 20‬לקצר לקצר ן א לקצר ולקצר‪.‬‬
‫‪ . . .‬לשוח‪.‬‬
‫ד א לפתוח‬
‫‪ 29‬ושלא |‬
‫בנקודות(‪.‬‬
‫הזםון ן‬
‫ך םצות‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫ד נכר‪.‬‬
‫בברכה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫מברכות |‬
‫א הכיפורים‪.‬‬
‫ך א בברכת‪.‬‬
‫ך בברכת‪.‬‬
‫מודים |‬
‫בהן ן א פותח בהם‪.‬‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬נ ׳ ע״ד;‬
‫ד הזמון‪.‬‬
‫א תחילה‪.‬‬
‫ד א פתוח־‬
‫‪ 35‬המזון |‬
‫אדם \‬
‫ד אלו‬
‫בהן |‬
‫ד אדי‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫יוסה ‪ I‬ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א שפותחין ‪ . . .‬ששוחין‪.‬‬
‫כל וכו׳ ן השלמתי עיפ ד‪.‬‬
‫לשמע |‬
‫ניכר ן‬
‫ד בה א בהן ןבברוך[‪.‬‬
‫השח על כ ל ברכה ]‬
‫ק׳ק׳ק׳ וגו׳ |‬
‫ואלי |‬
‫המצות ן‬
‫ג‪ 3‬וברכות של יום ן‬
‫א מברכותיו‪.‬‬
‫א שהן )ובנליון‪ :‬שאין(‪.‬‬
‫‪ 38‬שפוחחין \ א שפותח‪.‬‬
‫‪ 40‬ואין ן א אין‪.‬‬
‫תעניות |‬
‫ד מן הברכה הסמוכ׳‪.‬‬
‫ד הי׳‪.‬‬
‫הסברך ן‬
‫)ונמחק המוסגר‬
‫א םברך‪.‬‬
‫ד תענית‪.‬‬
‫ששוחין ‪ . . .‬שפותחין |‬
‫‪ 39‬מברכה הסמוכה |‬
‫]להאריך[ שלא‬
‫א שבקרית שמע•‬
‫ד מברכו׳‬
‫הזימון |‬
‫‪ 37‬תחלה |‬
‫היה |‬
‫א רשאי‬
‫ד א וגליון ב‪.‬‬
‫א שמאריכין בהם ברכת‪.‬‬
‫ך א ובמודים‪.‬‬
‫אילן ן‬
‫‪ 38‬ש פ ו ח ח י ן ו כ ו ‪/‬‬
‫רשאי שלא‬
‫‪! 30‬ברכות[ | כ־ה‬
‫א הזימון‪.‬‬
‫א פותח !בהם[‪.‬‬
‫בבלי מ״ו א׳; פ ס ח י ם ק״ד ב ‪/‬‬
‫‪ 31‬שבברכת הסזון ן‬
‫‪ 38‬אילו |‬
‫ברכה ןוברכהן‪.‬‬
‫פוחחץ ן‬
‫ד שלא‪.‬‬
‫וברכת |‬
‫‪3 6‬‬
‫ששוחין‬
‫ישעי׳ ו ‪ /‬ג ‪/‬‬
‫ד שלא‪.‬‬
‫‪ 33‬אם תלמיד ן א ואם תלמיד‪.‬‬
‫‪ 34‬המברך ן‬
‫א תחילה‪.‬‬
‫‪ 28‬ושלא |‬
‫הכפורים \‬
‫־‪ 3‬מ ב ר כ ו ח‬
‫‪ 27‬לא | ד שלא א ושלא‪ .‬רשאי לחתום | ד רשאי לחתו׳‪ .‬לשוח ‪ . . .‬לפתוח ן‬
‫שמארכין בהן ברכות ן‬
‫ד וברכות יום‪.‬‬
‫‪ 33‬ב ר כ ו ח ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״ח‪ ,‬ג׳ ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תחלה ן‬
‫ד א והשוחה בכל‬
‫כלן | א כולן‪.‬‬
‫א ]לקריח[ שמע‪.‬‬
‫פותחין‬
‫ד ק׳ק׳ק׳ ]ה׳ צבאות מלא כל[ א קק־ק‬
‫]ה׳ ‪ . . .‬כל הארץ כבודו[‪.‬‬
‫‪ .26‬מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל מ ד נ ו שארובה ו ק צ ר ה הן בדווקא‪ .‬ו ל ה ל ן מ פ ר ש א ת מהות ה ק י צ ו ר ו ה א ר י כ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .32‬ר א ש ה ש נ ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .31‬ת ע נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת נואל י ש ר א ל ובשש ב ר כ ו ת שהוא מוסיף‪.‬‬
‫‪ .‬ב ת ק י ע ו ת ד ב י ר ב ‪ ,‬דהיינו עלינו ל ש ב ח וכוי‪ ,‬ו מ א ר י כ ץ ב ב ר כ ו ת דיום הכיפורים בוידוי ו ב א ת ה בחרתנו‬
‫ובתחנונים ו ב כ ל מילי דתחנונים וכו״י‪< .‬ס׳ ה פ ר ד ס ( ‪ .‬מ ב ר כ ו ת וכוי‪ .‬ל פ י פשוטו פירושו שמתוך מ ט ב ע‬
‫‪.37‬מ ל מ ד י ן א ו ת ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ת ו ם פ ׳ ש ה ט ע ם הוא‬
‫האריכות והקיצור בברכותיו ניכר המברך‪.‬‬
‫‪ .40‬ע ם ה מ ב ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל העניות ש א ת ה‬
‫משום יהירות‪ ,‬או ש ל א יהא כ ל א ח ד מ ח מ י ר כרצונו‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פסוקים ה ל ל ו היה ר׳ י ה ו ד ה‬
‫עונה א מ ן ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך א ל א ‪ .‬א ח ר י ה מ ב ר ך ‪.‬‬
‫ע ת ה ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך ו ל א אחריו‪ ,‬מפני שוו היא ענייה לנתינת רשות‪ ,‬ו כ ו ל ם כ א ח ד עונים ואומרים קדוש קדוש וכוי‪.‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר ו ך וגו ‪ .‬כל אילו היה קורא ר׳ יהודה עם המברך‪ .10 .‬מזכירץ יציאת‬
‫מצרים בלילות‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא‬
‫זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות‪ ,‬עד שדרשה בן זומא‪ ,‬שנ׳‬
‫ל מ ע ן ת ז כ ו ר א ת י ו ם צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם כ ל ימי ח י י ך ‪.‬‬
‫ימי חייך הימים‪ ,‬כל ימי חייך הלילות‪ .‬וחכמים או׳ ימי חייך העולם הזה‪,‬‬
‫כל ימי חייך להביא לימות המשיח‪ .‬אמ׳ להם בן זומא וכי מזכירין יציאת‬
‫מצרים לימות המשיח‪ ,‬והלא כבר נאמ׳ ל כ ן ה נ ה י מ י ם ] ב א י ם [‬
‫נ א ם ה׳ ו ל א י א מ ר ע ו ד חי ה׳ אשר ה ע ל ה א ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫מ א ר ץ מ צ ר י ם כ י א ם חי ה׳ אשר ה ע ל ה ו א ש ר ה ב י א א ת‬
‫ז ר ע ב י ת י ש ר א ל מ א ר ץ צ פ ו ן ‪ .‬אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים‬
‫ממקומה‪ ,‬אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכיות‪ ,‬מלכיות עיקר ויציאת‬
‫מצרים טפילה‪ .‬כיוצא בו ל א י ק ר א ע ו ד ש מ ך י ע ק ב כ י א ם‬
‫י ש ר א ל וגו׳‪ ,‬לא שיעקר שם יעקב ממנו‪ ,‬אלא שיהא יעקב מוסף על‬
‫‪ .11‬כיוצא בו א ל ת ז כ ר ו‬
‫ישראל‪ ,‬ישראל עיקר ויעקב טפילה‪.‬‬
‫ר א ש ו נ ו ת ו ק ד מ ו נ י ו ת א ל ת ת ב ו נ נ ו ‪ .‬אל תזכרו ראשונות אילו של‬
‫מלכיות‪ ,‬וקדמוניות אל תתבועו אלו של מצרים‪ ,‬ה נ נ י עשה ח ד ש ה ע ת ה‬
‫ת צ מ ח זו מלחמת גוג ומגוג)של גוג(‪ .‬משלו משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד‬
‫שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו‪ ,‬והיה מספר והולך מעשה‬
‫״וברוך‪.‬‬
‫י ח ז ק א ל ג ‪ /‬י״ב‪.‬‬
‫מזכירין ו כ ו ‪/‬‬
‫ב א פכו׳׳ז‪ ;60 ,‬ק פ ר י ר א ה פ י ׳ ק׳׳ל‪.188 ,‬‬
‫משכחכו פ ״ א מ״ה‪.‬‬
‫« למען‬
‫וכו‪/‬‬
‫« ר ׳ לעזר ו כ ו ‪/‬‬
‫ד ב ר י ם כו״ז‪ ,‬ג ‪/‬‬
‫עיין ב׳׳ר פצ״א‪ ,‬י׳‪ ;1134 ,‬ש ם ‪ ,1169 ,‬בשכו׳׳ס ו ב פ י ׳ מ כ ח ח י ה ו ד ה שם‪.‬‬
‫הכ׳׳ל; ירוש׳ פ ״ א ה״נו ד ׳ ע״א; בבלי י״ב ב ‪/‬‬
‫יקרא‬
‫וסצרים‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ב ר א ש י ח ל״ה‪ ,‬י ‪/‬‬
‫>* א ל‬
‫ל* ל כ ן‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מכילת׳‬
‫«> כ ל ימי ו כ ו ‪/‬‬
‫אמ׳ להם וכו‪/‬‬
‫ירמי׳ כ׳׳ג‪ ,‬ז ׳ ואילך‪.‬‬
‫מכילח׳‬
‫‪ 52‬ל א‬
‫ישעי׳ מ״ג י״ח ואילך‪.‬‬
‫‪ 41‬וברוך וגי׳ | ד א וברוך ]כבוד ה׳ ססקוסי[‪ .‬אילי | ד אלו‪ .‬היה קורא ר׳ יהודה | ד א היה רבי יהודה אוסר‬
‫לעזר | ד אלעזר א א ל ע ׳ ‪ .‬הרי אני | ד הריני‪.‬‬
‫‪ 48‬בלילות | ד פתוח‪ .‬אס׳ | ד אסר א אי‪.‬‬
‫) א אוס׳>‪.‬‬
‫עני | ד שנאסר‪.‬‬
‫יציאת | ד יציא׳‪.‬‬
‫שתאסר ן א שתיאסר‪.‬‬
‫‪ 43‬שאשסע | ד חסר‪.‬‬
‫ולא ן א לא‪.‬‬
‫‪ 45‬הלילות | ד א ]אלו דברי בן זוס׳[‪ .‬וחכסים | ד חכםי׳ א והכס׳‪ .‬אי׳ | ד אוסרים‬
‫‪ 44‬סצרים | ד סצרי׳‪.‬‬
‫‪ 48‬כ ל | ב כ ל ]להביא[‪ ,‬ונסחק עיי נקודות‪ .‬ליסות ן א את יםות‪ .‬אם׳ | ד אסר‪ .‬זוסא ן‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 47‬והלא כבר נאט׳ | ד א הרי היא ) א הוא( אוסר‪.‬‬
‫ד א ]לחכסיםן‪ .‬וכי | ד וסי‪ .‬סזכירין | ד םזכירים‪.‬‬
‫‪ 50‬צפון ן א צפון‬
‫‪ 48‬ה׳ ולא | ד ה׳ ונוסד משאר הפסוק חסר>‪ .‬ולא ן א לא‪.‬‬
‫]באים[ | כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 51‬סםקוםה | ד מםקוםו א סהם‪ .‬שתהא | ד שתאס׳‪ .‬יציאת ן‬
‫]ונו׳[‪ .‬לא שתעקר | א שלא תיעקר‪.‬‬
‫א חסר‪ .‬סלביות | ד הסלכיות‪ .‬סלכיות | ד וסלכיות‪ .‬עיקר | ד עקר‪ .‬ויציאת ן א חסר‪ a .5‬סצרים ן‬
‫וגי׳ | ד ח ס ר ‪ 6 3‬ישראל ונו׳ ן‬
‫‪.‬‬
‫לא | ד ולא‪ .‬עוד שסך | ד א שסך עוד‪ a68-5 .‬כי ‪. . .‬‬
‫א ישראל ]יהיה שסךן‪ .‬שיעקר | ד שתעק׳‪ .‬ססנו ן א היסנו‪ .‬שיהא ן א חסר• ד שתהא ]שם[‪ .‬סוסף ן‬
‫‪ 65‬וקדםוניות אל תתבוננו ן‬
‫‪ 54‬עיקר | ד עקר‪ .‬טפילה | ד טפלה א טפל• ד סתום‪.‬‬
‫א טוסיף‪.‬‬
‫‪ 57‬תצסח ן‬
‫‪ 58‬אלו ן א אילו‪ .‬של | ד עול‪ .‬עשה | ד א עושה‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬אילו של | ך אלו עול‪.‬‬
‫ד א הלא תדעה ) א תדעוה(‪ .‬זי | ד אלו‪ .‬נונ וםגונ ן א חסר‪ .‬וסנונ של נונ | ד חסר‪ .‬םשלי | ד חסר‪.‬‬
‫והולך ן‬
‫ס ס ״ | ד היסנו א סידו‪.‬‬
‫‪ 58‬שהיה ‪ . . .‬בדרך ן א חסר‪ .‬ופנע ן א שפגע‪ .‬וניצל | א ונוצל‪.‬‬
‫םעשה ן א בםעשה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ .41‬מ ז כ י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ב ר כ ו ת ק״ש‪.‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪5‬‬
‫הזאב‪ .‬פגע בו ארי וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה הזאב והיה מספר במעשה‬
‫הארי‪ .‬אחר כך פגע בו נחש וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה שניהם והיה מספר‬
‫והולך מעשה הנחש‪ .‬אף כך ישראל‪ ,‬צרות האחרונות משכחות את הראשונות‪.‬‬
‫‪ .12‬כיוצא בהן‪ ,‬ל א י ק ר א ע ו ד א ת ש מ ך א ב ר ם ו ה י ה שמך‬
‫א ב ר ה ם ‪ .‬כתחלה הרי את אב לארם‪ ,‬עכשיו הרי את אב ל כ ל העולם כולו‪,‬‬
‫‪ .13‬כיוצא בו‪ ,‬שרי א ש ת ך‬
‫שנ כ י א ב ה מ ו ן גוים נ ת ת י ך ‪.‬‬
‫ל א ת ק ר א א ת שמה שרי כ י ש ר ה ש מ ה ‪ .‬כתחלה הרי היא שרי‬
‫על עמה‪ ,‬עכשיו הרי היא שרה על כל באי עולם שנ׳ כ י ש ר ה שמה‪.‬‬
‫‪ .14‬אע״פ שחזר וקרא את אברהם אברם‪ ,‬אינו לבאי אלא לשבח‪ .‬ליהושע‬
‫הושע‪ ,‬אינו לגנאי אלא לשבח‪ .‬הוא אברם עד שלא נדבר עמו‪ ,‬והוא אברהם‬
‫משנדבר עמו‪ .‬הוא הושע עד שלא נכנם לגדולה‪ ,‬והוא יהושע משנכנס‬
‫לגדולה‪ .‬משה משה‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬שמואל שמואל‪ ,‬כולן‬
‫לשון חיבה‪ ,‬לשון זירוז‪ .‬הן הן עד שלא נדבר עמהן‪ ,‬והן הן משנדבר עמהן‪,‬‬
‫‪ .15‬כיוצא בו‪,‬‬
‫הן הן עד שלא נכנסו לגדולה‪ ,‬והן הן משנכנסו לנדולה‪.‬‬
‫ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן ‪ .‬וכי מה ראה הכת׳ להחזיר לה‬
‫שם הראשון‪ ,‬לפי שנ׳ כ י ע ל א פ י ו ע ל ח מ ת י ה י ת ה ל י ה ע י ר ‪,‬‬
‫יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה‪ ,‬תיל ה ה ר ח מ ד א ל ה י ם ל ש ב ת ו ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ צ מ ה וכר‪.‬‬
‫‪6 2‬‬
‫לא‬
‫יקרא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בראשים י״‬
‫ז׳‬
‫ה‬
‫‪./‬‬
‫ב״ר פמ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;464 ,‬בבלי י״ג א׳; שבח ק״ה א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫כ‬
‫משה‬
‫) ‪ £‬מ‬
‫״‬
‫ז ׳‬
‫א‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫להלן סוכןס פנףץ קה״ז; י מ ש שם פ״נו הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ ,‬ירוש ובבלי כאן ספ״א‪.‬‬
‫׳‬
‫‪; 4 7 1‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ל י י״ א ‪/‬‬
‫‪ 63‬א ה אב וכר‪ .‬ירמז׳ בכורים פ״א ה״ד‪ ,‬ס״ד ע״א;‬
‫>« ש ר י וכר‪ .‬בראשיה י״ז‪ ,‬נרו‪.‬‬
‫‪8 8‬‬
‫‪69‬הוא הושע וכר‪ .‬ספרי דברים פי׳ של״ד‪.384 ,‬‬
‫ג‬
‫ו כ ו ‪ /‬שמוח ג ‪ /‬ד׳; בראשיח כ״ב‪ ,‬י״א; שם מ״ו‪ ,‬ב׳; ש״א ג ‪ /‬י ‪/‬‬
‫‪7 1‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫חהלים ע״ו‪ ,‬ג ‪/‬‬
‫>ל כ י‬
‫על‬
‫‪3‬׳‬
‫״י מ ש ה‬
‫לשון חיבה ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ‬
‫ריש ויקרא; ב׳׳ר פכ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;602 ,‬שמר׳ר פ״ב‪ ,‬ו׳; במ״ר פי״ד‪ ,‬כ״א; מד׳ שמואל ספ״כו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ל ״ ל״א‪.‬‬
‫על ע מ ה ו כ ו ‪/‬‬
‫*ל ו י ה י‬
‫«ל ה ה ר ו כ ו ‪ /‬חהלים ס״ח‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫‪ 59‬פגע | ד ]חזר[ ופנע א ]וחזרן ופנע‪ .‬וניצל ן א ונוצל‪ .‬מידי | ד א הימנו‪ .‬שכח ‪ . . .‬הזאב | ד חסר‪.‬‬
‫וניצל |‬
‫פגע | ד א ופגע‪.‬‬
‫‪ 60‬הארי | ד ארי‪ .‬אחר כך | ד חסר‪ .‬א חזר‪.‬‬
‫במעשה | ד א מעשה‪.‬‬
‫אף | ד חסר‪.‬‬
‫•‬
‫הנחש | ד א‬
‫‪ 61‬והולך | ך א חסר‪.‬‬
‫מידו | ד היסנו‪.‬‬
‫ד א ונוצל‪.‬‬
‫‪ 62‬כיוצא ‪ . . .‬כיוצא | ד א הי־נ לפני הי־ב‪.‬‬
‫הראשונות ן א הראשנות‪.‬‬
‫האחרונות | ד אחרונות‪.‬‬
‫את ן‬
‫‪ 63‬אברהם | ד פתוח‪ .‬כתחלה | ד בתחלה א כתחילה‪.‬‬
‫את ן ך ח ‪.‬‬
‫בהן | ד א בו‪.‬‬
‫את | ד א אתה‪.‬‬
‫עכשיו | ד ולבסוף א ועכשיו‪.‬‬
‫לארם | ך ]לכל[ אדם א על ארם‪.‬‬
‫ד א אתה‪.‬‬
‫‪ 66‬על‬
‫הרי | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 65‬כתחלה ן א כתחילה‪.‬‬
‫כולו | ך א חסר‪.‬‬
‫ל כ ל ן א ל כ ל ]באי[‪.‬‬
‫על כ ל באי עולם | ד ל כ ל האומות העולם א על אומות‬
‫הרי היא | ד היתה‪.‬‬
‫עסה | ד לעסה‪.‬‬
‫‪ 68‬נדבר ן‬
‫את | ד חסר‪.‬‬
‫העולם‪ .‬שנ׳ | ד שנאסר‪ .‬שסה | ך סחוס‪ 67 .‬אעיפ ן א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 69‬םשנדבר ן א םשנידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬יהושע ן‬
‫א נידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬אברהם | ך א אבדם‪.‬‬
‫‪ 71‬חיבה לשון | א חיבה ולשון‪.‬‬
‫‪ 70‬לגדולה ן ב א פתוח‪ .‬כולן | ד כלן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד א הושע‪.‬‬
‫‪ 72‬הן‬
‫הן הן | ד הן א הם הם‪ .‬נדבר עםהן ן א נידבר עסהם‪ .‬והן הן וכו׳ ן א והם הם סי שגידבר עםהם‪.‬‬
‫וםעונתו בציון | ד חסר‪ .‬סה ראה‬
‫‪ 73‬ויהי ן א יהי‪.‬‬
‫הן ן א הם הם‪ .‬והן הן | ד הן הן א והם הם‪.‬‬
‫העיר | ד העיר‬
‫‪ 74‬לפי שנ׳ כי ן ד לפי שהוא אוסר א הרי אוס׳ כי‪.‬‬
‫הכת׳ | ד ]מהן םה ראה ה ק ב י ‪.‬‬
‫»' באף | ר חסר‪.‬‬
‫]הזאת לסן היום אשר בנו אות׳ ע ד היום הזה להסיר׳ מעל פני[ א העיר ]הזאתן‪.‬‬
‫לשבתי | ד לשבת‪.‬‬
‫ובחמה | ד בחימה א ובחיםה‪ .‬תיל | ד תלמוד לוםר א חלם׳ לוס־‪.‬‬
‫נ ח ש‬
‫ם ר‬
‫ה‬
‫ברבות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪6‬‬
‫הרי היא בחמדה ובתאוה‪ ,‬מלמד שכיפר לה חורבנה‪ .‬ומניץ שאץ השכינה‬
‫חוזרת לתוכה עד שתעשה הר‪ ,‬שנ׳ ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ‪ ,‬מצינו כשהוא‬
‫שלם קרויה הר‪ ,‬הא אץ השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר‪ .‬ואו׳‬
‫ו י ק ר א א ב ר ה ם א ת שם ה מ ק ו ם ה ה ו א ה ׳ י ר א ה א ש ר י א מ ר‬
‫‪ °‬ה י ו ם ב ה ר ה ׳ י ר א ה ‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר ה ׳ ל ב נ י א ד ו ם א ת י ו ם‬
‫י ר ו ש ל ם ‪ ,‬אימתי כשיעקרו יסודותיה ממנה‪ ,‬ה א מ ר י ם ע ר ו ע ר ו ע ד‬
‫היסוד בה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬הקורא את שמע צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב‪ .‬ר׳ או׳‬
‫צריך להזכיר בה מלכות‪ ,‬אחרים או׳ צריך להזכיר בה מכת בכורים‬
‫וקריעת ים סוף‪ .2 .‬הקורא את שמע צריך שיכוץ את לבו‪ .‬ר׳ אחאי אומ׳‬
‫משם ר׳ יהודה אם כיץ את לבו בפרק הראשון‪ ,‬אע״פ שלא כיון לבו בפרק‬
‫« האחרון יצא‪ .3 .‬הקורא את שמע למפרע לא יצא‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪,‬‬
‫וכן במנלה‪ .4 .‬הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יחזור‬
‫‪,‬‬
‫לל מציכו וכר‪ .‬עיין ב״ר פכ״ו‪ ,‬י׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;608‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ג ‪.‬‬
‫‪ 80‬ז כ ו ר‬
‫כ״ב‪ ,‬י״ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ההלים קל״ז‪ ,‬זי‪.‬‬
‫» הקורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״נו‪ ,‬ג׳ ע״ד‪.‬‬
‫ר׳ אחאי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 3‬הקורא ו כ ו ‪ /‬בבלי י״ג ב ‪ /‬ועיין במשכהכו רפ״ב‪.‬‬
‫‪ 5‬הקורא ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫מגילה רפ״ב; בבלי וירוש׳ שם‪ ,‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ד‪ ,‬ד ׳ ע״ד‪.‬‬
‫בהפלה‪.‬‬
‫ת ו ס פ ׳ ובבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫׳לויקרא‬
‫‪,‬‬
‫וכו ‪ .‬בראשית‬
‫משכהכו פ״ב מ״ג; להלן‬
‫בהלל‪ .‬ח ו ס פ ה א ‪ ,‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הקורא‬
‫« במגלה‪ .‬משכה מגילה רפ״ב; ה ו ס פ ‪ /‬ירוש ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬להלן מגילה פ״ב ה״ב; ועיין בבלי שם י״ח ב ‪/‬‬
‫שכיפר | ד שכפר‪.‬‬
‫‪ 76‬היא | ד הוא‪.‬‬
‫‪ 77‬לתוכה | ד חסר‪.‬‬
‫ויהי‪.‬‬
‫חורבנה | ד חורבחה‪.‬‬
‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬
‫שתעשה ן א שתיעשה‪.‬‬
‫סוכו ן א ס ו כ ו ]ומעונתו בציון[ פ סכו‪.‬‬
‫הר | ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וסניין |‬
‫ד חסר‪ .‬א מנין‪.‬‬
‫כשהוא | ד כשהיא‪.‬‬
‫‪ 78‬קרויה ן א קרוי‪.‬‬
‫חוזרת ן א ]שורה ן חחרת )ונמחקה שורה עיי נקודות למעלה(‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ההוא |‬
‫ירושלם | ד חסר‪.‬‬
‫יראה ‪ . . .‬יראה |‬
‫‪ 81‬כשיעקרו | ד משנעקרו‪.‬‬
‫השכינה | ד שכינה‪.‬‬
‫שנ׳ ויהי | דשנ׳ ]הר הטוב הזה והלבנון[ ויהי א ח י ל‬
‫ד יראה ונו׳‪.‬‬
‫מסנה ן א הימנה‪.‬‬
‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬
‫ואו׳ | ד שנאט׳ א של‪.‬‬
‫‪ 80‬ואו׳ |‬
‫ד ]ויקרא[ ואומר‪.‬‬
‫האמרים | ד א האוסרים‪.‬‬
‫הא‪...‬‬
‫‪ 79‬ויקרא |‬
‫את ‪. . .‬‬
‫‪ 82‬בה |‬
‫ד בא‪.‬‬
‫‪ 1‬להזכיר ן א שיזכיר‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪.‬‬
‫ד אחרון‪.‬‬
‫מצרים | ד מצרי׳‪.‬‬
‫בכורים | ד א בכורות‪.‬‬
‫הראשון | ד ראשון‪.‬‬
‫בתפלה | א בתפילה‪.‬‬
‫‪ .78‬ק ר ו י ה‬
‫הר‪.‬‬
‫ר׳ | ד רבי•‬
‫אי׳ | ד א אום׳‪.‬‬
‫‪ 3‬אחאי ן א אחי‪.‬‬
‫אעיפ | ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 8‬בםנלה ן א בסנילה‪.‬‬
‫‪ 2‬אחרים | ד אחריי‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫לבו | ד א ]אתן לבו‪.‬‬
‫וטעה ן א טעה‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫‪ 4‬סשם | ד א משום‪.‬‬
‫‪ 5‬האחרון ן‬
‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬
‫שהרי ה כ ת ו ב מ ד ב ר לפני בנימה‪ ,‬ע י ץ ב מ ד ר ש ו ת שצוינו ב מ ס י ר ת ‪ .‬ושמא ה כ ו ת ה ל ס ו ף‬
‫ה ד ב ר י ם ‪ :‬א ד י ר מ ה ר ר י ט ר ף ) ת ה ל י ם ע״ו‪ ,‬נ׳(‪.‬‬
‫‪ .81‬א י מ ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ה ה ו א מ כ ו ר ה׳ א ת ירושלים‬
‫ויתכפר לה‪.‬‬
‫‪ . 2‬מ ל כ ו ת‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל כ נ ו מ ל ך אבותמו‪.‬‬
‫‪ .5‬ל מ פ ר ע ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ס ו ק שני לפני הראשון‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪7‬‬
‫ויקרא אותו פסוק בפני עצמו‪ ,‬אלא מתחיל באותו פסוק וגומר‪ .‬וכן בהלל‪,‬‬
‫וכן במגלה‪ ,‬וכן בתפלה‪ .‬נכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמר‬
‫עמהן‪ ,‬לא יחזור ויקרא מראשה ועד אותו מקום‪ ,‬אלא מתחיל מראשה ועד‬
‫סוף‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪ ,‬וכן במגלה‪ .5 .‬הקורא את שמע וטעה ואינו‬
‫יודע היכן טעה‪ ,‬יחזור לראשה‪ .‬טעה באמצע הפרק יחזור לראש הפרק‪.‬‬
‫טעה בין כתיבה ראשונה לכתיבה אחרונה יחזור לכתיבה ראשונה‪ .6 .‬כותבי‬
‫ספרים תפלין ומזוזות מפסיקי׳ לקרית שמע ואין מפםיקין לתפלה‪ .‬ר׳ או׳‬
‫כשם שאין מפסיקין לתפילה‪ ,‬כך אין מפםיקין לקרית שמע‪ .‬ר׳ חעיה בן‬
‫עקביא או׳ כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ אלעזר‬
‫בר׳ צדוק כשהיה רבן גמליאל ובית דינו ביבנה והיו עםוקין בצרכי צבור‬
‫לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבו‪ .7 .‬הכתף אע״פ שמשאו על כתיפו‬
‫הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא‪ ,‬לפי שאין לבו מכוין‪.‬‬
‫ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרוק‪ .8 .‬פועלים קורץ בראש האילן‪,‬‬
‫ומתפללין בראש הזית‪ ,‬או בראש התאנה‪ .‬ושאר כל האילן יורדין למטה‬
‫ומתפללין‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל‪ .9 .‬פועלין‬
‫קורץ את שמע‪ ,‬ומברכין לפניה ולאחריה‪ ,‬ואוכלין פיתן‪ ,‬ומברכין לפניה‬
‫ולאחרי׳‪ ,‬ומתפללין שלשה פעמים של שמנה עשרה‪ ,‬אבל אין מורידין לפני‬
‫‪8‬‬
‫כ כ כ ק‬
‫ל לן‬
‫ו כ ן ‪/‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ה‬
‫״‬
‫ג ;‬
‫וע‬
‫יין‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫הכ‬
‫״ל‪.‬‬
‫״ כותבי‬
‫‪ !0‬הקורא וכו׳‪ .‬בבלי ט״ז א ‪/‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬ג׳ ע״ב; בכורים פ״ג ה״ג‪ ,‬ס״ה ע״ג; שבח פ״א ה״א‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי סוכה‬
‫ר׳ אלעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי שבה י״א א ‪/‬‬
‫כ״ו א ‪/‬‬
‫ועיין בבלי ב״מ ק״ה ב ‪/‬‬
‫‪ !9‬פועלים וכו‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כו״ז א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ 21‬פועלין ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫י ויקרא \ ד ויקרי‪.‬‬
‫אותו פסוק | ד את הפסוק‪.‬‬
‫בתפלה |‬
‫וגומר | ד וגו׳ ד א ]עד סוף[‪.‬‬
‫באותו ן א מאותו‪.‬‬
‫ד בתפלה ‪ . . .‬במגלה א בתפילה ‪ . . .‬בסגילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫» עסהן ן א עםהם‪.‬‬
‫‪ !0‬בתפלה ן‬
‫יחזור |‬
‫ל! ה כ ת ף וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א;‬
‫ד א‬
‫ח ו ז ר‬
‫א לתפילה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫עסוקין | ד עסוקי׳‪.‬‬
‫הכתף ן‬
‫ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬
‫א כתף‪.‬‬
‫ר ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫א ו ט‬
‫׳‪.‬‬
‫בצרכי צבור ן א בצורכי ציבור‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ד‬
‫א אף על פי‪.‬‬
‫א עד ]שעה[ שיפריק‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫התאנה | א התאינה‪.‬‬
‫א קודאין‪.‬‬
‫ד לתפלה‪.‬‬
‫האילן |‬
‫ואוכלין |‬
‫ד‬
‫ד ולאחריה‬
‫‪ .12‬ב י ן כ ת י ב ה וכוי‪.‬‬
‫ד‬
‫א אוכלין‪.‬‬
‫«! והיו |‬
‫כתיפו |‬
‫‪ 18‬שפורק ן‬
‫שםשאו ן‬
‫א שהסשאוי‪.‬‬
‫ובין | ד ובי׳‪.‬‬
‫קורין ן א קודאין‪.‬‬
‫‪ 21‬ומתפלל ן א ויתפלל‪.‬‬
‫פיתן |‬
‫א ולאחריהם‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ך אמר א אי•‬
‫ד ]את[ פיתן‪.‬‬
‫ומתפללין ן‬
‫‪ 20‬או בראש |‬
‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫ומברכין |‬
‫א מתפללין‪.‬‬
‫ד כתפו‪.‬‬
‫עד שיפריק | ד שעה שיפרק‬
‫ד מברכין‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫י ת פ ל ל ‪ ,‬מפני ש ת פ ל ה צ ר י כ ה כוונה‪.‬‬
‫‪ . 1 9‬ו ב י ן כ ך וכו׳‪.‬‬
‫לפניה |‬
‫ד שלש•‬
‫ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ׳ ש ב פ ר ש ת שמע ו ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ״ ש ב פ ר ש ה שניה‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת צ ר כ י ה צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫‪ !5‬עקביא ן‬
‫ד א היו‪.‬‬
‫‪ !7‬םפסיקין | ד מפסיק׳׳‪.‬‬
‫ך פועלין‪.‬‬
‫א האילנות‪.‬‬
‫מפסיק״ | ד א ספסיקין‪.‬‬
‫חנניה | ד חנינא א חנניא‪.‬‬
‫לתפלה ן‬
‫מלבו | ד מלבן א מליבן‪.‬‬
‫‪ 19‬ובין | ד א בין‪.‬‬
‫פועלים |‬
‫לראשה |‬
‫א לראש הפרק‪.‬‬
‫אחרוגה | ד לאחרוגה א האחרונה‪.‬‬
‫‪ 13‬תפלין | ד א תפילין‪.‬‬
‫לתפלה ן א לתפילה‪.‬‬
‫מכוין | ד מ ת מ י ן א מכוון‪.‬‬
‫‪ 23‬ולאחרי׳ |‬
‫‪ 11‬יחזור |‬
‫חציה |‬
‫ועד סוף | ד א ]וגומר[ עד סוף‪.‬‬
‫ד א חוזר‪.‬‬
‫לכתיבה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 14‬לתפילה |‬
‫ד אומר א אומ־‪.‬‬
‫נכגס |‬
‫מראשה | ד מראש‪.‬‬
‫א במגילה‪.‬‬
‫‪ 12‬ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬
‫ר׳ או׳ |‬
‫ד עקיבא•‬
‫במגלה ן‬
‫‪.‬‬
‫יחזור | ד א חוזר‪.‬‬
‫ד שפרק‪.‬‬
‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬
‫א בתפילה‪.‬‬
‫ועד | ד עד‪.‬‬
‫ד א הגכגס‪.‬‬
‫‪ 8‬במגלה ‪. . .‬‬
‫ד חצייה‪.‬‬
‫של |‬
‫א ובראש‪.‬‬
‫‪ 22‬קורץ ן‬
‫א לפניהם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.17‬שלא ל ה ס י ע‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ בשעת פ ר י ק ה ו ב ץ משמשאו עליו ל א‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪8‬‬
‫התיבה‪ .10 .‬השושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה ומן התפלץ‬
‫כל שבעת הימים‪ ,‬חייבי בקרית שמע‪ .‬ר׳ שילא או׳ חתן פטור וכל בני‬
‫חופה חייבץ‪ .11 .‬קברו את המת ועמדו בשורה‪ ,‬שורה הפנימית פטורה‪,‬‬
‫החיצונה חיבת‪ .‬ר יהודה או אם אץ שם אלא שורה אחת‪ ,‬העומדים לשם‬
‫כבוד חיבין‪] ,‬ל[שם אבל פטורין‪ .‬ירדו להספד‪ ,‬הרואין את הפנים פטורץ‪,‬‬
‫שאין רואץ את הפנים חיבץ‪ .‬הסופד וכל העםוקין בהספד מפסיקין לקרית‬
‫שמע ואין מפסיקין לתפלה‪ .‬מעשה שהפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפלה‪.‬‬
‫‪ .12‬בעל קרי חולה שנתן עליו תשעת קבץ מים הרי זה קורא‪ ,‬אבל אין‬
‫מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה‪ .‬ר יהודה או‬
‫ארבעים סאה מכל מקום‪ .‬הזבץ והזבות והנדות והיולדות מותרץ לקרות‬
‫בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות‪ ,‬ובעלי‬
‫קריין אסורץ בכולן‪ .‬ר יוסד‪ ,‬או אבל שונה הוא בהלכות הרגילות‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא יציע את המשנה‪ .13 .‬בעל קרי שאץ לו מים לטבול הרי זה קורא‬
‫את שמע ואינו משמיע לאזניו דברי ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ קורא את שמע‬
‫ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה‪ .‬אמ׳ ר מאיר פעם אחת היינו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בנלי ס ו כ ה כ״ה ב ‪/‬‬
‫>* השושביכין ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ר׳ יהודה ו כ ו ‪/‬‬
‫הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬ו׳ ע״ב; סנהדרין פ״ב ה״ב‪ ,‬כ ׳ ע״א; בבלי כאן י״ע ב׳; שמחות‬
‫ירדו ו כ ו ‪/‬‬
‫קרי ו כ ו ‪/‬‬
‫«* קברו וכו׳‪.‬‬
‫משכתהו פ״ג סמ״ב; שמחות פ״י ה״ז‪.‬‬
‫ירוש׳ ושמחות הכ״ל‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג;‬
‫הכ״ל; בבלי כ״ג א ‪/‬‬
‫‪ 29‬ה ס ו פ ד ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫בבלי כ״ב ב׳ )ועיי״ש כ״ב א׳(‪.‬‬
‫!‪ 3‬נ ע ל‬
‫‪ 33‬הזבין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 35‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; ירוש׳ שבת פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ל‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫‪ 36‬בעל‬
‫קרי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג; בבלי כ״ב א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪ 24‬התיבה | ד התכה‪.‬‬
‫א התפילין‪.‬‬
‫חופה | ד א החופה‪.‬‬
‫השושבינין ן א השושבינים‪.‬‬
‫‪ 25‬חייבי׳ | ד חייבין א וחייבין מאף ב ב תלויה וייו ביני שיטי בכתיי מאוחר(‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫«ג חופה | ד החבורה א החופה‪.‬‬
‫קברי | ר סתום‪.‬‬
‫ד שורה ]הרואה את! הפניסית א שורה הפניטית ]הרואה אתן הפנים‪.‬‬
‫ד א ושאינה רואה את הפניםית חייבת ) א הפנים חייבין(‪.‬‬
‫לשם | ד ]שם[ לשם א לשום‪.‬‬
‫!ויש אומרים ושניים להםן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫העסוקין |‬
‫א והפסיקו‪.‬‬
‫יהודה |‬
‫התפילה | ד התפלה‪.‬‬
‫‪] 28‬לןשם | ד לשם א לשום‪.‬‬
‫«‪ 2‬שאין ‪ . . .‬הפנים |‬
‫ד העוסקין‪.‬‬
‫בהספד | א להספד‪.‬‬
‫ולתפלה | א ולתפילה‪.‬‬
‫ד יהודי•‬
‫א והנידות‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ך בהלכו׳ א ובהלכות‪.‬‬
‫א ב ל | א חסר‪.‬‬
‫ובאנדות | א ובהנדות‪.‬‬
‫פטורה ן א פטורין‪.‬‬
‫‪ 27‬החיצונה חיבת |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫העוםדים |‬
‫הפנים | ד הפניםית‪.‬‬
‫א וחכם׳•‬
‫איי |‬
‫‪ .28‬ה ר ו א י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .33‬מ כ ל‬
‫מקום‪.‬‬
‫‪.35‬הרנילות‪.‬‬
‫פטורין | ד פטורין‬
‫‪ 30‬לתפלה ן א לתפילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫שהפסיקו |‬
‫‪ 33‬ארבעים ן‬
‫אין |‬
‫ד א אינו‪.‬‬
‫א בארבעים‪.‬‬
‫‪ 35‬יוסה |‬
‫‪ 33‬שיבא ן א שיבוא‪.‬‬
‫םקום |‬
‫או׳ |‬
‫ד יהודה א יוסי‪.‬‬
‫‪ 36‬הסשנה | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 38‬לאזניו | ד לאזנו‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫בםדרש ן א ובםדרש‪.‬‬
‫והנדות ן‬
‫בהלכות ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 37‬לאזניד | ד לאזנו‬
‫]ואינו םברך לפניה ולא לאחריהן א לאזניו ]ואינו מברך בין מלפניה ובין מלאחריה[‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אומי‪.‬‬
‫ד העוםדי׳‪.‬‬
‫ד ושאין ‪ . . .‬הסניםית א ושניים להם‪.‬‬
‫בסשנה | ד בפשנ׳‪.‬‬
‫הרגילות ן א הרוגליות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בשורה | ד בשור ‪.‬‬
‫שורה הפנימית ן‬
‫הסופד ן‬
‫‪ 31‬תשעת | ד תשעה‪.‬‬
‫‪ 34‬בנביאים ובכתובים | ד א חסר‪.‬‬
‫הוא ן א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫התפלץ |‬
‫שילא | ד שילה‪.‬‬
‫וסברך ן א םברך‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫אס׳ |‬
‫ד וחכסי׳‬
‫ד אסר א אי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שבאו ל ה ר א ו ת פנים ל א ב ל ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪ 26‬ד י ה שורה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו שאובין‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן מ ק ו א ו ת פיו ס ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬
‫כני׳ ד ‪ .‬ו כ ע ץ נם ב כ י י ע ובירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫ועיין בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ .37‬ל א ו נ י ו ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ואינו מ ב ר ך ל פ נ י ה ו ל א ל א ח ר י ה ‪,‬‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪9‬‬
‫יושבין בבית המדרש לפני ר׳ עקיבא‪ ,‬והיינו קורץ את שמע ולא היינו משמיעין‬
‫לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח‪ .‬אמרו לו אין שעת סכנה‬
‫ראיה‪ .14 .‬הרי שהיה עומד בשדה ערום‪ ,‬או שהיה עושה מלאכתו‪ ,‬הרי זה‬
‫מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא‪ ,‬אע״פ שאמרו אין שבחו של‬
‫אדם להיות עומד ערום‪ ,‬שכשברא הקב״ה אדם לא בראו ערום‪ ,‬שנ׳‬
‫ב ש ו מ י ענן ל ב ו ש ו ו ע ר פ ל ח ת ל ת ו ‪ .‬בשומי ענן לבושו זה השפיר‪,‬‬
‫וערפל חתלתו זה שליא‪ .‬הרי שהיתה מטפחת של בגד ושל עור חגורה‬
‫על מתגיו הרי זה קורא‪ .‬בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיכסה את לבו‪.‬‬
‫‪ .15‬לא יכניס אדם את ראשו לתוך אובו ויקרא את שמע‪ .‬אם היתה אפרקםית‬
‫חגורה עליו מבפנים הרי זה מותר‪ .‬שנים שהיו ישנים בטלית אחת אינן‬
‫רשאץ לקרות את שמע‪ ,‬אלא זה מתכסה בלבושו וקורא וזה מתכסה בלבושו‬
‫‪ .16‬קטן שיכול‬
‫וקורא‪ .‬ואם )היה( היו בנו ובתו הקטנים הרי זה מותר‪.‬‬
‫לוכל כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות‪ .‬אין פורשין‬
‫אלא משל אדם‪ ,‬ומשל כלבים בזמן שנתן לתוכן עורות‪ .‬גרף של רעי‬
‫ושל מימי רגלים עמו בבית הרי זה מרחיק ארבע אמות וקורא‪ .‬שלפני‬
‫« הרי שהיה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן חלומות פ״ג ה״ב; ירוש׳ פ״ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי קוכה י׳‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫״‬
‫וכו‪/‬‬
‫בשומי‬
‫איוב ל״ח‪ ,‬ע ‪/‬‬
‫השפיר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כדה פ״ג ה״ג‪ ,‬כ׳ ע״ד; וי״ר פי״ד‪ ,‬די‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫« שכיס ו כ ו ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ש״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬עמ׳‬
‫‪1 2 2‬‬
‫‪ 45‬הרי שהיסה ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ד סע״ב‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ קידושין ס״ו ע״ב )קרועושין ס״ו ע״ג(; בבלי כאן כ״ד א ‪/‬‬
‫חגיגה פ״א ה״ב; ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בגלי סוכה מ״ב ב ‪/‬‬
‫<«« קען ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫משל א ד ם ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א ‪/‬‬
‫גרף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 39‬בבית הסדרש ן א חסר‪ .‬ד לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש‪.‬‬
‫ד משמיעי׳‪.‬‬
‫ד אמי‪.‬‬
‫‪ 40‬קסדור ן א כצרור <בנליון‪ :‬קסדור>‪.‬‬
‫שעת ן א השעת‪.‬‬
‫‪a4‬‬
‫ד א מלאכתו ] ע ר ו ‪.‬‬
‫ם[‬
‫סכנה | ך א ה ס‬
‫ובקש ן א וקש‪.‬‬
‫כ נ ה‬
‫‪.‬‬
‫והייני |‬
‫‪ 41‬ראיה | ב ד סתום‪.‬‬
‫עומד‬
‫ןזה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא אף על פי שאמרו[‪.‬‬
‫אדם | ד האדם‪.‬‬
‫]אתן‪.‬‬
‫א חתילתו‪.‬‬
‫בשוסי |‬
‫א ״יליא•‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד‪ 4‬יכניס |‬
‫ד יכנס‪.‬‬
‫א אפיקרסותו‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫מי |‬
‫שנ׳ | ד שנא׳‪.‬‬
‫ד ח‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫חנורה ן‬
‫לתוך ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫א בתוך‪.‬‬
‫‪ 48‬עליו | ף א לו‪.‬‬
‫‪ 49‬בלבושו ‪ . . .‬בלבושו |‬
‫ובתו |‬
‫ד בניו‪.‬‬
‫ד ובני ביתו‪.‬‬
‫ד ערפל‪.‬‬
‫]לון‪.‬‬
‫אובו ן‬
‫‪ | 4 3‬ד יושב‪.‬‬
‫ד קובו א חיקו‪.‬‬
‫שהיי |‬
‫ך א בכסותו ‪ . . .‬בכסותו‪.‬‬
‫ד א קטנים‪.‬‬
‫אין | ך און א ואין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 63‬ושל סיסי וכו׳ ] ף ]ועביט! של סי ת ל י ׳ ‪.‬‬
‫אם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬ואם |‬
‫‪ 61‬לוכל |‬
‫פורשין | ד פורשי׳‪.‬‬
‫אסות | ד אםו׳‪.‬‬
‫ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ופירושה כותנת התחתונה‪.‬‬
‫שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬
‫‪ .48‬א י נ ן וכוי‪.‬‬
‫התלתי | ד חתולתו‬
‫שליא |‬
‫ישנים |‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד השליא‬
‫את | ד חסר‪.‬‬
‫אפרקסית |‬
‫ד אפרזסות‬
‫א ישינים‪.‬‬
‫<היה> |‬
‫אינן ן‬
‫ר א חסר‪.‬‬
‫ד ל א כ ל א לאכול‪.‬‬
‫דנן ן‬
‫‪ 53‬שנתן | ד שנותן‪.‬‬
‫עורות ן‬
‫וקורא | ד וקורין‪.‬‬
‫כ מ ו ק ו ס ט ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,quaesitor ,Kucuaircop‬ח ו ק ר ה פ ש ע י ם ‪.‬‬
‫הוא עור ה ו ל ד ש ה ע צ מ ו ת והנידים ו ה ב ש ר נצורים בתוכו‪.‬‬
‫ערום | ד ערום‬
‫בין | א ובין‪.‬‬
‫ר ואם‪.‬‬
‫אסרו ן‬
‫מלאכתו ן‬
‫הקב־ה | ד א הקביה‬
‫לבושי | פ לבשו‪.‬‬
‫‪ 45‬קורא | ד פתוח‪.‬‬
‫פורשין | ך פורשי׳‪.‬‬
‫‪ .40‬ק ם ד ו ר ‪.‬‬
‫שהיה | ד חסר‪.‬‬
‫חתלתי | ד חסר‪ .‬א חתולתו‪.‬‬
‫סותר | ב ד פתוח‪.‬‬
‫הקטנים |‬
‫ד הינו‪.‬‬
‫עוםדן א העומד‪.‬‬
‫שכשברא | ד כשבר׳‪.‬‬
‫‪ 44‬בשוסי | ד בשוסו‪.‬‬
‫ו ז ג ו ר ה‬
‫ד והינו‪.‬‬
‫שהיה | ד שהיו‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫אע־פ | ד א אף על סי‪.‬‬
‫‪ 45‬וערפל |‬
‫הייני |‬
‫םשסיעין ן‬
‫‪ .47‬ל ת ו ך א ו ב ו‪.‬‬
‫‪ .44‬ה ש פ י ר ‪.‬‬
‫ל ת ו ך חיקו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משום ה ר ה ו ר ‪.‬‬
‫סירשיי‪:‬‬
‫א פ ר ק ס י ת‪.‬‬
‫‪ .50‬מ ו ת ר ‪.‬‬
‫מפני‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪10‬‬
‫המטה‪ ,‬אם נתן לתוכן מים כל שהן יקרא ואם לאו לא יקרא‪ .‬ר׳ או׳ אם‬
‫נתן לתוכן רביעית מים יקרא ואם לא לא יקרא‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ שלפני המטה לא יקרא‪ ,‬שלאחר המטה יקרא‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר או׳‬
‫אפלו כל הבית כולו כעשר אמות ומונח בתוכו לא יקרא עד שיכםנו‪ ,‬או עד‬
‫שיניחנו תחת המטה‪ .17 .‬לא יכנס אדם במבואות המטונפות ויקרא את‬
‫שמע‪ ,‬ולא עוד אלא אפילו נכנם כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד שיצא‬
‫מרשות כל אותו מקום ויקרא‪ .18 .‬לא יעמוד אדם ויתפלל והוא צריך‬
‫לנקביו‪ ,‬שנ׳ ה כ ו ן ל ק ר א ת א ל י ך י ש ר א ל ‪ .19 .‬לא יטיל אדם את‬
‫המים במקום שמתפלל אלא אם כן ירחיק ארבע אמות‪ .‬המטיל את המים‬
‫לא יתפלל באותו מקום אלא אם כן הרחיק ארבע אמות‪ .‬יבשו או נבלעו‬
‫הרי זה מותר‪ .20 .‬הנכנס לבית המרחץ‪ ,‬מקום שבני אדם עומדין לבושץ‬
‫יש שם מקרא ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום‪ .‬נותן את תפיליו‬
‫ואין צריך לומר שאינו חולץ‪ .‬מקום שבני אדם )ערומים( עומדין ערומין‬
‫אין שם שאילת שלום ואץ צריך לומר מקרא ותפלה‪ ,‬וחולץ תפליו ואץ‬
‫צריך לומר שאינו נותן‪ .‬מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושץ יש‬
‫שם שאילת שלום ואין שם מקרא ותפלה‪ ,‬ואין חולץ תפליו ואינו נותן לכתחלה‪.‬‬
‫עיין קדר אליהו רבה פ״נו )פ״ח(‪ ,‬ע מ ׳ ‪.46‬‬
‫‪ 57‬כעשר ו כ ו ‪/‬‬
‫ב‪ •/‬ועיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג‪.‬‬
‫בבלי כ״ד‬
‫‪ 58‬לא יכנס ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 60‬לא יעמוד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א‬
‫הי״א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי כ״ג א׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬יי׳ז‪.‬‬
‫‪ 61‬ה כ ו ן ו כ ו ‪ /‬עמוס ד ‪ /‬י״ב‪.‬‬
‫‪ 63‬יבשו ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א׳‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בבלי מגילה כ״ז ‪/ 3‬‬
‫לא יעיל‬
‫‪ 64‬הכככס‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג; בבלי שבת י׳ א ‪/‬‬
‫‪ 54‬הסטה |‬
‫ד הסט׳ א הסיטה‪.‬‬
‫ד וקורא‪.‬‬
‫ר׳ | ד א ר׳ ןזכאי[•‬
‫יקרא | ב ד פתוח‪.‬‬
‫אם |‬
‫רבן שסעון בן נסליאל | ד רשבינ‪.‬‬
‫שלאחר הסטה ן א ושל אחר הסיטה‪.‬‬
‫כולו | ד כלו‪.‬‬
‫ע ד | ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ל ע ז י | א «לע׳•‬
‫אמות | ד אסות ןונרף של רעין‪.‬‬
‫‪ 58‬שיניחנו | ד יניחנו‪.‬‬
‫‪ 60‬ויקרא | ד סתום‪.‬‬
‫אדם | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 64‬לבית המרחץ ן‬
‫ד תפליו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫נתן | ד א נותן‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א לםרחץ‪.‬‬
‫‪ 66‬שאינו ן‬
‫‪ 56‬לתוכן | ד א לתוכו‪.‬‬
‫נסליאל | א נםל׳•‬
‫וסונח | ד סונח‪.‬‬
‫והוא | ד חסר‪ .‬א ויהא‪.‬‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫ערוסים‪.‬‬
‫‪ 67‬ותפלה |‬
‫‪ 68‬ערוסים ולבושין |‬
‫ואין |‬
‫א ותפילה‪.‬‬
‫צריך | ד וצריך‪.‬‬
‫ד ואינו א אינו‪.‬‬
‫‪ 63-82‬הסטיל ‪ . . .‬אמות | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 66‬ותפלה ן א ותפילה‪.‬‬
‫ד חולץ ]את תפליון‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫ד א וחולץ ]אתן‪.‬‬
‫ד א חולץ ]אתן‪.‬‬
‫תפליו ן‬
‫‪ 69‬אפילו נכנס |‬
‫‪ 61‬שנ׳ ן א ןםשוםן שני‪.‬‬
‫תפליו ן‬
‫‪ 60‬םקרא |‬
‫א תפיליו‪.‬‬
‫תפיליו ן‬
‫‪ 60-66‬מקום ‪ . . .‬נותן‬
‫<ערוםים> | ד א חסר‪.‬‬
‫ד לבושין וערוםין א ערוםים ולבושים‪.‬‬
‫חולץ |‬
‫‪ 67‬אפלו | ך א אפילו‪.‬‬
‫שיכסנו | ד שיכניסנו‪.‬‬
‫הסטונפות | א הסטונפין‪.‬‬
‫ירחיק | ד סרחק‪.‬‬
‫ם ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה | ד א ס ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה מ ק ו ם ‪ . . .‬נותן‪.‬‬
‫וחולץ |‬
‫« א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫בתוכו | ד לתוכו‪.‬‬
‫עוםדין לבושין ן א עוסדים לבושים‪.‬‬
‫חולץ |‬
‫מה! | ד שהו‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫במבואות | א לסבואות‪.‬‬
‫‪ 62‬שםתפלל ן א שיתפלל‪.‬‬
‫לתוכן | ד לתוכו‪.‬‬
‫יקרא |‬
‫ואם לא | ד א ואם לאו‪.‬‬
‫עוסדין ערוסין | א עוסדים‬
‫א תפיליו‪.‬‬
‫ך סקרי‪.‬‬
‫ואין |‬
‫ותפלה |‬
‫ד ואינו‪.‬‬
‫א ותפילה‪.‬‬
‫ואינו נותן לכתחלה |‬
‫א ואין‬
‫נותנן לכתחילה‪.‬‬
‫‪ .56‬ש ל א ח ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ה מ י ט ה מ פ ס ק ת ב י נ ו ל ב ץ הכלי)רשיי(‪.‬‬
‫ל ע מ ו ד שם לבושים וכוי‪.‬‬
‫‪ .64‬ע ו מ ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ם‬
‫ברבות פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪70‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .21‬הלל הזקן אף אל תראה ערום‪ ,‬אל תראה לבוש‪ ,‬אל תראה עומד ואל‬
‫תראה יושב‪ ,‬אל תראה צוחק ואל תראה בוכה‪ ,‬משם שנ ע ת ל ש ח ו ק ו ע ת‬
‫ל ב כ ו ת עת ל ח ב ו ק ועת ל ר ח ו ק מחבק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬כשם שנתנה תורה קבע לקרית שמע‪ ,‬כך נתנו חכמים לתפילה‪ .‬מפני‬
‫מה אמרו תפלת השחר עד חצות‪ ,‬שכן תמיד של שחר קרב עד חצות‪.‬‬
‫ר׳ יודה או׳ עד ארבע שעות‪ .‬מפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב‪,‬‬
‫שכן תמיד של בין הערבים קרב עד הערב‪ .‬ר׳ יודה או׳ עד פלג המנחה‪.‬‬
‫כמה הוא פלג המנחה‪ ,‬אחת עשרה שעה חסר רביע‪ .2 .‬תפלת הערב‬
‫אין לה קבע‪ ,‬ר׳ לעזר בר׳ יוסי או׳ עם נעילת שערים‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ יוסי‬
‫אבה היה מתפלל אותה עם נעילת שערים‪ .3 .‬המתפלל תפלת המוספין‬
‫‪1‬‬
‫ל ע ח‬
‫« ע ח‬
‫וכו‪/‬‬
‫לשחוק‬
‫וכר‪.‬‬
‫לחבוק‬
‫‪7‬‬
‫ועיין דא״ר ספ״ז‪ ,‬הול היגער‪,‬‬
‫ק ה ל ת פ״ג די‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ,221‬בשנו״ס‪.‬‬
‫שם פ״ג‪ ,‬ה ‪/‬‬
‫! מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; פ ס ח י ם פ״ה ה״א‪ ,‬ל״א ע״ד )וקוצר לפנינו‪ ,‬עיין אהצרי‬
‫שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;(75‬ב״ר פס״ח‪ ,‬עי‪ ;779 ,‬בבלי כ״ו ב‪ •/‬תנחומא כי השא‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫‪ 5‬כמה וכו‪/‬‬
‫תפלה וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; בבלי כ״ו ב ‪/‬‬
‫» ר׳ יודה ו כ ו ‪ /‬משנהנו רפ״ד‪.‬‬
‫משנתנו הנ״ל; ירוש׳ וב״ר הנ״ל;‬
‫ירוש׳ ת ע נ י ת פ״ד ה״א‪ ,‬ס״ז ע״ג; בבלי כ״ו ב‪ •/‬דב״ר ריש נלבים; ה ו ס פ ׳ לפסי״ר פ״ב‪ ,‬קצ״ה ע״ב‪.‬‬
‫ל אבה וכו‪/‬‬
‫עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ 70‬ה ל ל | א הילל•‬
‫וכו׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א תיראה לבוש ואל ת י‬
‫צוחק |‬
‫א ואל‪.‬‬
‫ר א ה‬
‫‪.‬‬
‫ו א‬
‫ד א שוחק‪.‬‬
‫ואל |‬
‫לבכות | פ ד לבכות ‪ . . .‬לשחוק‪.‬‬
‫‪ 1‬שנתנה ן א שניתנה‪.‬‬
‫לתפילה‪.‬‬
‫הםנחה |‬
‫ד םנחה‪.‬‬
‫ד א יהודה‪.‬‬
‫‪ 71‬תראה |‬
‫ד א ) א ג׳ שעסיס( תיראה‪.‬‬
‫אל ן‬
‫ך אל‪.‬‬
‫ך אל‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫םשם |‬
‫‪ 73‬עת ‪ . . .‬מחבק | ר חסר‪.‬‬
‫חורה ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 2‬תפלת | א תפילת‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ל ן‬
‫תראה |‬
‫ך א תיראה‪.‬‬
‫ערום אל | א ערום ואל‪.‬‬
‫חראה‬
‫עת לחבוק | א חסר‪.‬‬
‫חכסים ן א חכס׳‪.‬‬
‫קרב ן א ]היה! קרב‪.‬‬
‫שני |‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫לתפילה |‬
‫ד ]קבע[ לתפלה א ףםן[‬
‫חצות | ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 3‬יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫שעות | ד שעות ]שכן תםיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות[‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫תפלת ן‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 4‬הערבים |‬
‫לשחוק ‪. . .‬‬
‫קרב |‬
‫ד הערבי׳‪.‬‬
‫ספני | ד וםפני‪.‬‬
‫יודה ן‬
‫א ]היה[ קרב‪.‬‬
‫הסנחה | ד הםנחה ]שהרי תסיר של בין הערבים קרב והולך עד פלנ הסנחה‪:‬‬
‫ומפני סה אסרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברין ופדרים קרובין והולכין כ ל הלילה‪ :‬וספני סה אסרו תפלת‬
‫סוססין כ ל היום‪ :‬שהרי קרבן םוספין קרב והולך כ ל היום‪ :‬רבי יהודה אוסר ע ד שבע שעות שהרי קרבן של םוסף‬
‫קרב והולך ע ד שבע שעות‪ :‬ואיזו היא סנחה נדולה םשש שעות וסחצה ולסעלה[‪.‬‬
‫ד אחד‪ .‬שעה | ד שעות‪ .‬רביע ן א סתום‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד אבא‪.‬‬
‫עם | ר עת‪.‬‬
‫אותה |‬
‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬
‫‪ 7-6‬אס׳ ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫הסתפלל ן‬
‫א אם התפלל‪.‬‬
‫אחת ן‬
‫« כסה | ד א וכסה‪.‬‬
‫• לעזר בר׳ | ד חסר‪ .‬א אלע׳ ברי‪.‬‬
‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫הסוספין ן‬
‫לעזר | ד אלעזר‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫‪ 7‬אבה ן‬
‫א סוספין‪.‬‬
‫‪ .70‬א ל ת ר א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ת ת ר א ה ‪ ,‬ל א ב ע ר ו מ י ך ו ל א ב ל ב ו ש י ך ‪ .‬כשם שאמרו ב ת ע נ י ת ) י ׳ ב׳(‪ :‬ה ל ך‬
‫מ מ ק ו ם ש א ץ מתענין ל מ ק ו ם שמתענץ היז מ ת ע נ ה ע מ ה ם וכוי‪ ,‬א ל‬
‫י ת ר א ה ב פ נ י ה ם )חיי(‪ ,‬ו ה ו ב א ה ב ר י י ת א‬
‫זו ל כ א ן ‪ ,‬כ ד י להדגיש שבמקום שבני א ד ם ע ו מ ד י ם ערומים ת ל ב ו ש ת הלבושים אינה א ל א א ר ע י ת )עים הניל(‪.‬‬
‫‪ .71‬ע ת‬
‫ל ש ח ו ק וכוי‪.‬‬
‫והיינו בזמן שנאמר אז י מ ל א שחוק פיט־ <עיץ קהיז ו ל ק י ט לפסוק(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ע ו ל ם‬
‫ישתף א ד ם א ת ע צ מ ו ע ם ה צ י ב ו ר ‪ ,‬ו א ל יהיה ח ת ן ב ץ ה א ב ל י ם ו א ב ל ב ץ החתנים‪.‬‬
‫‪ .1‬ש נ ת נ ה‬
‫מ ב ע ו ד יום ) ח י מ ‪.‬‬
‫ת ו ר ה וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשכבך ובקומך‪.‬‬
‫‪.6‬שערים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שערי ה י כ ל ‪ ,‬דהיינו‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪12‬‬
‫בץ משקרב תמיד של שחר בץ עד שלא קרב תמיד של שחר יצא‪ .‬ר׳ עקיבא‬
‫או׳ אם שגורה תפלתו בפיו סימן יפה לו‪ ,‬ואם לאו סימן רע לו‪ .‬הוא היה‬
‫או׳ כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כ ל שאין רוח‬
‫הבריות נוחה ממנו אין רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כל שרוח עצמו נוחה בשלו‬
‫סימן יפה לו‪ ,‬אץ רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו‪ .4 .‬בן עדי או׳ כל‬
‫שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬נטרפה חכמתו מפני דעתו סימן רע‬
‫לו‪ .‬הוא היה או׳ כל שלקה בגופו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬חכמתו מפני גופו‬
‫סימן רע לו‪ .‬המתפלל צריך שיכוין את לבו‪ .‬אבא שאול או׳ סימן לתפלה‬
‫ת כ י ן ל ב ם ת ק ש י ב א ז ג י ך‪ .5 .‬אמ׳ ר׳ יהודה כשהיה ר׳ עקיבא מתפלל‬
‫עם הצבור היה מקצר בפני כולם‪ ,‬וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אדם‬
‫מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת‪ ,‬מפני הכרעות והשתחואות‪ .6 .‬יכול‬
‫יהא מתפלל והולך כל היום כולו‪ ,‬פרש בדניאל ו ז י מ נ י ן ת ל ת א ב י ו מ א‬
‫וגו׳‪ .‬יכול כשבא לגולה‪ ,‬ת״ל כ ל ק ב ל ד י ה ו ה ע ב ד מן ק ד מ ת‬
‫ד נ א ‪ .‬יכול יהא משמיע קולו‪ ,‬פרש בחנה‪ ,‬שנ׳ ו ח נ ה ה י א מ ד ב ר ת ע ל‬
‫משכ׳ ספ״ח‪.‬‬
‫» א ם שגורה ו כ ו ‪/‬‬
‫אבות דר״ן רפכ״ה‪.‬‬
‫״ כל שרוח ו כ ו ‪/‬‬
‫אבוס פ״ג מ״י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« המתפלל וכו‪/‬‬
‫בבלי ל״א א ; ועיי״ש ל״ד ב ‪/‬‬
‫ועיין ירוש׳ ספ״ה‪ ,‬נ ו ע״ד;‬
‫ויק״ר פע״ז‪ ,‬ע ‪ /‬ע מ ׳ שס״ו; דב״ר רפ״ח; מדרש תהלים רפק״ח‪.‬‬
‫י ‪ /‬י״ז‪.‬‬
‫אבא שאול ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי הכ׳׳ל; תכחומא ריש חיי שרה; דב״ר רפ״ב; ה ו ס ׳ לפסי״ר הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬בבלי ל״א א ‪/‬‬
‫״ בן עזיי ו כ ו ‪/‬‬
‫״תכין‬
‫תהלים‬
‫וכו‪/‬‬
‫»! יכול‬
‫״ מקצר ו כ ו ‪ /‬עיין תכחומא חיי שרה סי׳ ה ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א ז׳ ע׳׳א; בבלי הכ״ל; דב״ר רפ״ב; מדרש שמואל פ״ב‪ ,‬י ‪ /‬הול׳ ב ו ב ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫»! ו ז י מ כ י ן ו כ ו ‪ /‬ד כ י א ל ו ‪ /‬י״א‪.‬‬
‫‪ 8‬בין עד ן א ובין עד‪.‬‬
‫תפלתו ן א תפילתו‪.‬‬
‫יפה | ד יפה ]הוא[‪.‬‬
‫כל | ד וכל‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד בין‪.‬‬
‫יצא |‬
‫» ו ח כ ה וכו‪/‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עקיבא ן ד יהודה א עק ׳‪.‬‬
‫רע | ד רע ]הואן‪.‬‬
‫שאין ן א אין‪.‬‬
‫עז״ | ך א עזאי‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫כ ל שנטרפה‪.‬‬
‫חכסתו ספני |‬
‫ד ]כל שלקה[ בחכסתו ספני•‬
‫בפני ן א פלפני‪.‬‬
‫זה ובא ופצאו ב צ ד אחר‪.‬‬
‫והשתחואות |‬
‫א זיפנין‪.‬‬
‫תלתא |‬
‫פ תלתה‪.‬‬
‫*‪ 1‬לו |‬
‫‪1 6‬‬
‫לו |‬
‫וכשהוא | ד כשהיה‪.‬‬
‫והולך | ד יתפלל א יתפלל אדם‪.‬‬
‫‪ 10‬א י | ד אוסר‪.‬‬
‫שגורה ן א שנדה‪.‬‬
‫םסנו <ב־פ> | ד א חיסנו‪.‬‬
‫בשלו | ד ]היסנון בשלו‪.‬‬
‫ב ד פתוח•‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫אי׳ | ד אופר‪.‬‬
‫לבו |‬
‫ד פתוח•‬
‫אם׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬
‫אדם | ד ]היה[ אדם‪.‬‬
‫פרש | ד ]כבר! פירש א פירש‪.‬‬
‫בנופו ן א נופו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 18‬מ ו י ת ז ו ו כ ו ׳ ן ד א ב צ ד‬
‫•‪ 1‬יהא פ ת פ ל ל‬
‫בדניאל | ד דניאל‪.‬‬
‫וזיפנין | פ וזפנין‬
‫ד ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי‪ :‬יכול יתפלל ל כ ל רוח שירצה‬
‫תלסוד לוםר וכוין פתיחין ליה בעיליתיה ננד ירושלם[ א ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי ונין‪.‬‬
‫ך א םשבא‪.‬‬
‫תיל | ד תלמוד לוסר א תל׳ לום׳‪.‬‬
‫ך א עביד‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫‪ 21‬ת א |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫וחנה ן‬
‫פ תה•‬
‫קבל | א קביל‪.‬‬
‫ד קולו‬
‫]בתפלתו[‬
‫די הוה |‬
‫‪ 20‬כשבא ן‬
‫פ די הוא ד דהוה‪.‬‬
‫א קולו ]לאזניון‪.‬‬
‫פרש |‬
‫עבד ן‬
‫ד א פירש‪.‬‬
‫א חנה‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬נ ו ח ה ב ש ל ו ‪ .‬השמח ב ח ל ק ו ‪.‬‬
‫‪.14‬מ פ נ י‬
‫ח כ מ ת ו ‪ .‬ש ה ת ו ר ה התישה כ ח ו ‪.‬‬
‫מ פ ג י ג ו פ ו ‪ .‬שחס‬
‫ל ת פ ל ה וכוי‪.‬‬
‫‪.17‬בפני‬
‫כ ו ל ם ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה כ ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ע ת התחנונים שהיה א ו מ ר א ח ר י ת פ ל ת ש״ע‪.‬‬
‫‪ . 1 9‬כ ל ה י ו ם וכוי‪.‬‬
‫ע ל י ו יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫‪.18‬מפני‬
‫קולו |‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫‪ 17‬הצבור ן א הציבור‪.‬‬
‫א והשחחוייות א ד ]שהיה עושה[• ב סתום‪.‬‬
‫ביוםא וטי |‬
‫‪ 12‬בן ן‬
‫‪ 14-12‬כל שנטרפה ‪ . . .‬כ ל שלקה | ד א כ ל שלקה ‪. . .‬‬
‫«! אזניך | פ אזנך‪.‬‬
‫כולם | ד כולן‪.‬‬
‫» אי׳ ‪ j‬ד אומר‪.‬‬
‫‪ 11‬פסנו <ב'פ> | ד א היסנו‪.‬‬
‫‪ 13‬נטרפה | ד וכל שנטרפה‪ .‬א חסר•‬
‫ל ת פ ל ה | ד ל ד ב ר א לתפילה‪.‬‬
‫ש ״ א א ‪ /‬י״ג‬
‫‪ .15‬ס י מ ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ח ק ה א ת מנוע ר*ע‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שתתקבל‪.‬‬
‫‪ .20‬ל נ ו ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ב ט ל ו ה ק ד מ ו ת ‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪13‬‬
‫ל ב ה ‪ .‬יכול יהא כוללן כולן בבת אחת‪ ,‬פרש בדוד‪ ,‬שנ׳ ע ר ב ו ב ק ר‬
‫ו צ ה ר י ם א ש י ח ה ו א ה מ ה ‪ .‬ערב‪ ,‬זו תפלת ערבית‪ .‬בקר‪ ,‬זו תפלת‬
‫שחרית‪ .‬וצהרים‪ ,‬זו תפלת מנחה‪ .‬יכול יהא שואל צרכיו ומסתלק‪ ,‬פרש‬
‫בשלמה‪ ,‬שנ׳ ל ש מ ע א ל ה ר נ ה ו א ל ה ת פ ל ה וגר‪ .‬הרנה‪ ,‬זו רנה‪ ,‬שנ׳‬
‫ר נ נ ו צ ד י ק י ם ב ה ׳ ל י ש ר י ם נ א ו ה ת ה ל ה ‪ .‬תפלה זו בקשה‪ .‬אץ אומ׳‬
‫דברים אחר אמת רציב‪ ,‬אבל או׳ דברים אחר תפלה‪ ,‬אפילו כסדר וידוי של‬
‫יום הכפורים‪ .7 .‬היה מהלך במקום סכנה ולסטין‪ ,‬מתפלל תפלה קצרה‪.‬‬
‫אי זה הוא תפלה קצרה‪ .‬ר׳ ליעזר או׳‪ ,‬יעשה רצונך בשמים ממעל‪ ,‬ותן‬
‫נחת רוח ליריאיך‪ ,‬והטוב בעיניך עשה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬ר׳ יוםה‬
‫או׳‪ ,‬שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן‪ .‬ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫]ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אומי‪ ,‬שמע קול צעקת עמך ישר׳ ועשה מהרה בקשתם‪.‬‬
‫ב׳ שומע תפילה[‪ .‬אחרים או׳‪ ,‬צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה‪ .‬יהי‬
‫רצץ מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגרה‬
‫די מחסורה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ צדוק אבא היה מתפלל‬
‫י ה א כוללן וכו׳‪ .‬ה מ ק ו ר ו ת הכ׳׳ל; ת כ ח ו מ א‬
‫«‬
‫כ״ג‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ערב‬
‫מקז ס י ׳ נו׳; בוב׳ ס י ׳ י״א ) כ ג י ׳ הירושלמי(; כי ה ש א ‪,‬‬
‫״ יכול וכו׳‪.‬‬
‫ת ה ל י ם כ״ה‪ ,‬י״ח‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪,‬‬
‫בבלי ל׳יא א ׳ ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ח ׳ ע״ב; בבלי ע״ז ז׳ ב׳; דב״ר ר פ ״ ב הכ׳׳ל; מדרש ת ה ל י ם ק״ב‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫‪ 26‬ר כ כ ו‬
‫ח ׳ ‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫בבלי ל״א א ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫א לבה ]ונו׳[‪.‬‬
‫א צורכיו‪.‬‬
‫וססתלק |‬
‫חהלה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א סדר‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫ה‬
‫בתך ן‬
‫ד‬
‫ישראל ן‬
‫ד בקשתן‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫ח ם ר‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ו ס ה‬
‫ד ברוך‪.‬‬
‫מרובים |‬
‫‪ 38‬די |‬
‫ך א אלעזר‪.‬‬
‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫ך כדי‪.‬‬
‫בר׳ |‬
‫ברוך ן‬
‫ד אוטרין‪.‬‬
‫אום־ |‬
‫אפילו |‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫לישרים ‪. . .‬‬
‫‪ 27‬דברים ן‬
‫כסדר ן‬
‫ד אפלו‪.‬‬
‫סכנה ן‬
‫א הסכנה‪.‬‬
‫ולסטין |‬
‫ך א אחו היא‪.‬‬
‫חפלה ן‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫ליריאיך ן‬
‫ססעל |‬
‫ד שסע‪.‬‬
‫וס‬
‫ך מרובין‪.‬‬
‫וני |‬
‫‪ 28‬בה׳ | א בה׳ ]ונ׳[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫א בקשתם‪.‬‬
‫תפילה |‬
‫‪ 28‬בשלםה |‬
‫ליעזר |‬
‫ף תפלה‪.‬‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫א תפילה•‬
‫‪ 31-30‬ר׳‬
‫לתפלת‬
‫א שסע ]קול[•‬
‫תפלה |‬
‫א תפילה•‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫ישר׳ |‬
‫ד ישראל‪.‬‬
‫בקשתם ן‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫א ]כל[ צורכיו‪.‬‬
‫תפלה |‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫שסע |‬
‫קול ( ד חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 34‬צרכיו ן‬
‫‪ 30‬רוח |‬
‫א תפילה•‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ברוך ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫‪ 31‬או׳ ן‬
‫אום׳ |‬
‫ד שואל הוא‪.‬‬
‫צרכיו ן‬
‫ד שלמה‪.‬‬
‫ד אליעזר‬
‫א י י‪.‬‬
‫בקשתן ן‬
‫»׳ |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫ד וליסטים א וליסטין‪.‬‬
‫ך א עשה‪.‬‬
‫שוסע |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫זו |‬
‫א הרינה ‪ . . .‬התפילה‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫ד דוד•‬
‫ך א פירש‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫א הכיפור׳‪.‬‬
‫יעשה |‬
‫ן‬
‫פרש |‬
‫בקשה |‬
‫דברים |‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫‪ 33‬ב׳ |‬
‫א נוייה ונוייה‪.‬‬
‫‪ .27‬א ו י‬
‫‪ 33‬א ח ר י ם‬
‫ד א בוקר•‬
‫יהא שואל |‬
‫שנ׳ | ד וכן הוא אוסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬ר׳ אלעזר וכו׳ ן הושלם עיפ א )וך(‪.‬‬
‫ד עסך ]ישראל[‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫תפלת ן‬
‫‪ 20‬אי זה הוא |‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 1,‬ן‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫א לשסוע‪.‬‬
‫בדוד |‬
‫בקר |‬
‫הרנה ‪ . . .‬התפלה ן‬
‫‪ 28‬הכפורים ן‬
‫ד א ליראיך ]בארץ!‪.‬‬
‫ת פ‬
‫א צהרים‪.‬‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫של |‬
‫א אליע׳•‬
‫תפלת ן‬
‫תפלה זו בקשה ן‬
‫ף‬
‫פרש |‬
‫רנה ן ך א רינה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א מ׳‪.‬‬
‫לשסע ן‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ ע״ד;‬
‫ועיין במשכ׳ פ ״ ד מ״ד‪.‬‬
‫ך א פירש‪.‬‬
‫ך ]ואחר כך סתפלל[ ויסתלק‪.‬‬
‫הרנה | ד א רינה‪.‬‬
‫ד א דבר•‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ 24‬וצהרים ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א וני‪.‬‬
‫כולן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א‪/‬‬
‫בבלי כ״נו ב ‪/‬‬
‫לשמע‬
‫ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪ ,‬ח ׳ ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 22‬לבה ן‬
‫ן ס ה‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 28‬ה י ה מ ה ל ך ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 23‬אשיחה ואהםה |‬
‫שנ׳ |‬
‫ה ה ל י ם ל״ג‪,‬‬
‫אין א ו מ ׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫‪2‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מ״א‬
‫צרכי א צורכי‪.‬‬
‫ולכל |‬
‫א וכל‪.‬‬
‫א ר ב פתוח•‬
‫עמך ן‬
‫נויה וגויה ן‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‬
‫ד בר•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קילוסים ותחנתים‪.‬‬
‫‪ . 3 3‬ק צ ר ה‪ .‬ש ק צ ר ה ד ע ת ם מ ר ו ב ה ד ו ח ק ו ה ט ר ד ה ‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪14‬‬
‫תפלה קצרה בלילי שבתות‪ .‬ומאהבתך ה׳ אליהנו שאהבת את ישראל‬
‫עמך‪ .‬ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך‪ ,‬נתת לנו ה׳ אלינו את יום‬
‫השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה‪ .‬על הכוס הוא או ‪ ,‬אשר קדש את‬
‫יום השבת ואינו חותם‪ .8 .‬כבוד יום וכבוד לילה‪ ,‬כבוד יום קודם לכבוד‬
‫לילה‪ .‬אם אין לו אלא כוס אחד‪ ,‬קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד‬
‫הלילה‪ .‬לילי שבתו׳ ולילי ימים טובים‪ ,‬יש בהן קדושת היום על הכום‪,‬‬
‫ויש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ .‬שבת‪ ,‬ויום טוב‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬וחולו‬
‫של מועד‪ ,‬יש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ ,‬ואין בהן קדושת היום על‬
‫הכוס‪ .9 .‬לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים‪ ,‬ולא שאל את הגשמים‬
‫בברכת השנים‪ ,‬מחזירין אותו‪ .‬לא אמר הבדלה בחונן הדעת‪ ,‬אומרה על‬
‫הכוס‪ .‬אם לא אמר מחזירץ אותו ]ר׳ יוסי אומר אף מי שלא הזכיר ברית‬
‫בברכת הארץ מחזירין אותו[‪ .10 .‬כל שאץ בו מוסף‪ ,‬כגץ חנוכה‪ ,‬ופורים‪,‬‬
‫בשחרית ובמנחה מתפלל )תפלה קצרה( שמנה עשרה‪ ,‬ואו׳ מעין המורע‪.‬‬
‫אם לא אמ׳ אץ מחזירץ אותו‪ .‬וכל שיש בו מוסף‪ ,‬כגון ראש חדש‪ ,‬וחולו של‬
‫מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שמנה עשרה‪ ,‬וא׳ קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ בהודייה‪ .‬אם לא אמ׳ מחזירין אותו‪ .‬ובמוםפץ מתפלל שבע‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 39‬כבוד יום ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם ק״ה סע״א; ועיין ילוש ספ״ז‪ ,‬י״א ע״ד‪.‬‬
‫« לילי ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫פ ס ח י ם ק״ה א ‪ /‬ועיין בבלי שבת כ״ד א ׳ וירוש׳ כאן פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג‪.‬‬
‫« לא הזכיר ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬נו׳ ע״ב; תענית פ״א ה״א׳ ס״ג ע״ד; בבלי כ״ו ב׳; כ״נו א׳; ל״ג א׳; ועיין בבלי‬
‫ג‬
‫ה נ נ כ י ה‬
‫‪ /‬׳‪.‬‬
‫« ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬ג׳ סע״ד; בבלי מ״ח סע״ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫י* כל‬
‫שאין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי שבח כ״ד א ‪/‬‬
‫‪ 38‬תפלה ן‬
‫בלילי |‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫‪ 38-36‬מאהבת ‪ . . .‬באהבה |‬
‫א מלכינו‪.‬‬
‫נוסף‪:‬‬
‫מחסלת ן‬
‫ד בערבי‪.‬‬
‫שאהבת ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א מאהבתך‪.‬‬
‫ומאהבתך |‬
‫ד א אלהינו‪.‬‬
‫אליה״ |‬
‫א חסר )ותלוי בין המורות בכיי מאוחר(‪.‬‬
‫‪ 38‬באהבה |‬
‫א חסר )ותלוי בין המורות כדלעיל(‪.‬‬
‫‪ 37‬םלכנו ן‬
‫מליון א‪ ,‬בכיי סאוחר‪,‬‬
‫למנוחה לקדומ׳ לעבודה ולהודא׳ לאות ולברית לתת לנו ברכה ומלום מאתך‪ .‬אלקינו ואלקי אבותיי‬
‫רצה בםנוחתינו כוי‪.‬‬
‫»‪ 3‬וכבוד |‬
‫ד כבוד‪.‬‬
‫ך א לכבוד יום‪.‬‬
‫טובים |‬
‫על |‬
‫ד א ועל‪.‬‬
‫לכבוי |‬
‫ולכבוד |‬
‫ך טובי׳‪ .‬בהן |‬
‫הוא |‬
‫ד לכובד‪.‬‬
‫ד ולכובד‪.‬‬
‫ד להם‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד חסי־‬
‫‪ *0‬אם ן‬
‫‪ 41‬הלילה |‬
‫‪ 42‬בהן |‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א לילה•‬
‫ד להם א בהם‪.‬‬
‫קדומת היום | ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬
‫‪ 48‬בברכת |‬
‫ד נמסים‪.‬‬
‫ד בברכי‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫ברית ן‬
‫א מחרית‬
‫ך ]ערבית[ מחריח‪.‬‬
‫ובסנחה |‬
‫המורע | ד הםאורע ]בהודא׳[‪.‬‬
‫‪ 49‬אם |‬
‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בהן | ד להם‪.‬‬
‫שבת היי(‪.‬‬
‫ד א וםנחה‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫‪ 61-49‬וכל ‪ . . .‬אותו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 61‬ליעזר או׳ בהודייה |‬
‫‪ .39‬ח ו ת ם ‪.‬‬
‫‪ 47‬בברכת הארץ |‬
‫ד אלעזר אומר בהודאה‪.‬‬
‫‪.46‬מחזירין‬
‫והיינו ע ל הנסים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ר׳ יוסי וכו׳ ן המלסתי ע*ס ד‪.‬‬
‫אוסר ן‬
‫אותו |‬
‫)תפלה קצרה( |‬
‫את |‬
‫‪ 48‬במחרית ן‬
‫א אתו‪.‬‬
‫ואוי |‬
‫ד א חסי•‬
‫אין |‬
‫אם׳ ן א אמר ד אמר ]מעין הםאורע[‪.‬‬
‫‪ 80‬במחרית ובמנחה | ד מחרית ומנחה•‬
‫אם לא |‬
‫מפני ש כ ב ר י צ א ב ק ד ו ש ת היום ש ב ת פ ל ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 43‬בהן | ד בהם‪.‬‬
‫הנממים ן‬
‫א במל ארץ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א מכתות‪.‬‬
‫ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬
‫ראמ ן א וראמ‪.‬‬
‫‪ 44‬נמסים |‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד כיס‪.‬‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫לכבוד היום |‬
‫מבתי׳ |‬
‫קדומת היום |‬
‫מבת ‪ . . .‬וחולו מל מועד | ד מבת וראמ חדמ וחולו מל סועד ויום טוב‪.‬‬
‫‪ 46‬אם |‬
‫כוס |‬
‫קדמ ן‬
‫א קידמ‪.‬‬
‫ד ואם לאו‪.‬‬
‫כבוד‬
‫יום‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ת פ ל ה ‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫אם' |‬
‫ו א‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫' | ד ואומר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫יץ ל ס ע ו ד ה ובשר )ריפ פ י ל מ ה ׳‬
‫‪ .48‬ה מ ו ר ע ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המאורע‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪15‬‬
‫ואו׳ קדושת היום באמצע‪ .11 .‬שבת שחלה להיות בראש חודש‪ ,‬ובחולו‬
‫של מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫ר ליעזר או בהודייה‪ ,‬אם לא אמ מחזירין אותו‪ .‬ובמוספין מתפלל‬
‫שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .12 .‬בשבת‪ ,‬וביום טוב‪ ,‬וביום הכפורים‬
‫מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל ור ישמעאל‬
‫ב ר יוחנן בן ברוקה או כל זמן שזקוק לשבע או קדושת היום באמצע‪.‬‬
‫‪ .13‬יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי או מתפלל)שמנה(‬
‫עשר)ה(‪ .‬ובית הלל או מתפלל תשע‪ .‬יום טוב שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי‬
‫אומרי מתפלל שמנה‪ ,‬ואו של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמו‪,‬‬
‫ומתחיל בשל שבת‪ .‬ובית הלל או מתפלל שבע‪ ,‬ומתחיל בשל שבת ומסיים‬
‫בשל שבת‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬ר או אף חותם בה ברוך מקדש‬
‫‪ .14‬סומה ומי שאינו יכול לכוץ את הרוחות‪,‬‬
‫השבת וישראל והזמנים‪.‬‬
‫מכווגין את לבם כנגד אביהם שבשמים ומתפללין‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל‬
‫ה׳ א ל י כ ם וגו ‪ .15 .‬העומדים בחוצה לארץ מכוונץ את לבם כעד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪55‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5 2‬‬
‫שבח ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 56‬רבן שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי עירובין מ ׳ ב‪ •/‬ביצה י״ז א ׳ ‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ע ו ב ו כ ו ‪ /‬להלן ס ו ף ר״ה; ירוש׳ ש ב ו ע ו ח פ ״ א ה״ה‪ ,‬ל״ג ע״א; בבלי עירובין מ ׳ ס ע ״ א ‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫ועיין עירובין מ ׳ ב ) ר ״ ח שחל ל ה י ו ח ב ש ב ח ו כ ף ( ‪.‬‬
‫בבלי בילה י״ז א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ ד ה ״ ה ‪ ,‬ח ׳ סע״ב; ב ל י ל ׳ א ׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כלומר מ״א ח ׳ מ״ד‪.‬‬
‫כ״כו‪,‬‬
‫עמ׳‬
‫ירוש׳‬
‫‪;47‬‬
‫ובבלי‬
‫‪ 59‬יום ט ו ב‬
‫‪ 63‬כןומה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 64‬ו י ח פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ״ל‪ :‬ו ה ח פ ל ל ו א ל ה ׳ ) א ל י כ ם ( ‪,‬‬
‫וכ״ה ב ד ובירושלמי ובבבלי‪.‬‬
‫הכ״ל;‬
‫‪ 58‬יום‬
‫שה״ש‬
‫‪ 65‬ה ע ו מ ד י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ד‪,‬‬
‫רבה‬
‫חכחומא‬
‫ד‪•/‬‬
‫ספרי ואחחכן פי׳‬
‫הול׳‬
‫וישלח‪,‬‬
‫בוב׳‬
‫ס י ׳ כ״א‪ ,‬פ״ז ע״ב; פ ס י ק ח א ר ב ח י רפל״ג‪ ,‬קמ״נו ע״ב; ילמדנו שבגכז״ש ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.99‬‬
‫‪ 66-52‬שבת ‪ . . .‬באמצע | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 52‬ואיי | ד ואוסר‪.‬‬
‫קדושת היום | א מעין המורע‪.‬‬
‫אם׳ | א אסר ]אין[‪.‬‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫‪ 66‬ואיי |‬
‫ד ברוק׳ אומר‪.‬‬
‫יילל | א‬
‫לל•‬
‫שם״ | ד א שמאי‪.‬‬
‫או׳ | ד אומר‪.‬‬
‫ד שבת ויום הכפורים א שבת ויום טוב ויום הכיס׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫וסתחיל |‬
‫סומה |‬
‫כננד אביהם שבשמים |‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫עצמו ן א עצמה‪.‬‬
‫‪ 62‬ואוי |‬
‫ד א םתחיל‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫בה |‬
‫ישסעאל ברי |‬
‫‪ 64‬מכוונין |‬
‫ד א סומא‪.‬‬
‫ד לפני המקום א למקום‪.‬‬
‫‪ 57‬ברוקה או׳ |‬
‫‪ 58‬יום | ד ויום‪.‬‬
‫באםצע | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 59‬עשר<ה> | ד א עשר‪.‬‬
‫‪ 60‬אומרי' | ד אומר א אוי‪.‬‬
‫‪ 61‬ובית | ד א בית‪.‬‬
‫ך ואום׳‬
‫א ואוסר‪.‬‬
‫ברוך | א ב׳‪.‬‬
‫ד סכוונים‪.‬‬
‫שני |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫)שמנה( | ד א חסר‪.‬‬
‫שמיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫ושל | ד של‪.‬‬
‫]נתן[ אומר א ר׳ !נתן[ אומי‪.‬‬
‫א וישרי‪.‬‬
‫בשבת וכי׳ |‬
‫‪ 57-56‬רבן ‪ . . .‬באמצע |‬
‫ואי | ד ואוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫בעבודה ן כיה א• ב באמצע‪.‬‬
‫‪ 66‬ואו׳ ן א ואום׳‪.‬‬
‫‪ 54‬ר׳ ליעזר וכו׳ ן א ור׳ אליע׳ אום׳ בהודאה‪.‬‬
‫כל זמן וכוי | ד כל מקום שמתפלל שבע אומר קדושות‪.‬‬
‫להיות | ד חסר‪.‬‬
‫הי‬
‫‪ 63‬בשחרית ובמנחה ן א שחרית ומנחה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואו׳ ן א ואום ‪.‬‬
‫את |‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫ה ל ל | א הילל•‬
‫היום |‬
‫מקדש |‬
‫שמנה ן א שמונה‪.‬‬
‫ך היו׳‪.‬‬
‫או׳ | ד אומר‬
‫ר׳ אוי |‬
‫ד מקדש ]אתן‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫לבם |‬
‫ך רבי‬
‫‪ 63‬וישראל ן‬
‫ד לבן א ליבם‪.‬‬
‫ויתפללו אל ה׳ אליכם וגי |‬
‫ד והתפללו‬
‫אל ה' א התפללו אל ה׳ )דרך ארצם אשר בחרתה בה(‪ .‬והמוקף נמחק ב א עיי נקודות על ‪.‬דרך׳ ועל ‪.‬בה"‪.‬‬
‫מכוונין |‬
‫‪ 66‬העומדים |‬
‫ד היה עומד‪.‬‬
‫‪.57‬שוקוק‬
‫ל ש ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו בשחרית ש ל שבת ש ח ל ה בריח או בחוהימ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשחרית‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד יכוין‪.‬‬
‫לבם |‬
‫ד לבו‪.‬‬
‫‪ .58‬מ ת ם ל ל ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .61‬ו מ ת ח י ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאומר מ ק ו ד ם ת פ ל ת שבת‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .63‬ל כ ו י ן וכוי‪ .‬כגון שנמצא ב ס פ י נ ה ש א מ ה ה ו ל כ ת בכיוון ישר‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪16‬‬
‫ארץ ‪-‬שראל‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו ד ר ך א ר צ ם ‪ .‬העומדים בארץ ישראל‬
‫מכוונץ את לבם כעד ירושלם ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה ע י ר‬
‫ה ז א ת ‪ .16 .‬העומדים בירושלם מכוונץ את לבם כעד בית המקדש‪ ,‬שנ׳‬
‫ו ה ת פ ל ל ו א ל ה ב י ת ה ז ה ‪ .‬העומדים במקדש מכוונץ את לבם כעד‬
‫בית קדשי הקדשים ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה מ ק ו ם ה ז ה ‪ .‬נמצאו‬
‫עומדץ בצפץ פניהם לדרום‪ ,‬בדרום פניהם לצפון‪ ,‬במזרח פניהם למערב‪,‬‬
‫במערב פניהם למזרח‪ .‬נמצאו כל ישראל מתפללץ למקום אחד‪ .17 .‬לא‬
‫יעמד אדם לא על גבי מטה‪ ,‬ולא על גבי ספסל וכסא‪ ,‬ולא על גבי מקום‬
‫גבוה‪ ,‬ויתפלל‪ ,‬שאץ נבהות לפני המקום‪ ,‬שנ׳ מ מ ע מ ק י ם ק ר א ת י ך ה ׳ ‪.‬‬
‫ואם היה זקן או חולה מותר‪ .18 .‬היה רוכב על החמור‪ ,‬אם יש לו מי‬
‫שיאחז החמור ירד למטה ויתפלל‪ ,‬ואם לאו מתפלל במקומו‪ .‬ר׳ או׳ בין כך‬
‫‪ .19‬היה משכים‬
‫ובץ כך מתפלל במקומו‪ ,‬ובלבד שיהא לבו מכוץ‪.‬‬
‫לצאת לדרך‪ ,‬הרי זה נוטל שופר ותוקע‪ ,‬לולב ומנענע‪ ,‬מגלה וקורא בה‪,‬‬
‫וכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .‬היה משכים לישב בקרץ או בספינה‪,‬‬
‫הרי זה מתפלל‪ .‬לכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .20 .‬היה עומד ומתפלל‬
‫«« ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬והחפללו ו כ ו ‪ /‬דה״ב ו ‪ /‬ל״ח‪.‬‬
‫קיצור הכתוב שם ל״ד‪.‬‬
‫מ״א ח׳‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫ל• ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל והתעללו ו כ ו ‪ /‬והוא‬
‫»ל ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬יתפללו ו כ ו ‪/‬‬
‫»« ו ה ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬שם ל״ב‪.‬‬
‫*ל לא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה׳׳ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א הי׳׳א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי י׳ ב׳; קה״ר‬
‫פ״ד‪ ,‬י״ז; מדרש תהלים פק״ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫>ל מ מ ע מ ק י ם‬
‫«ל היה רוכב ו כ ו ‪/‬‬
‫תהלים ק׳׳ל‪ ,‬א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ה‪ ,‬ח ׳ כןע״ב; בבלי ל׳ א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ד מ׳יה ובתכחומא ריש חיי שרה‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חנ״ל‪.‬‬
‫לל היה‬
‫‪,‬‬
‫״» היה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬נ ו ע״א;‬
‫ועיין ירוש׳ ס ו כ ה פ״ג ה״י‪ ,‬נ״ג ע״ד‪.‬‬
‫בבלי ל״ב ב ‪/‬‬
‫ויתפללו דרך ארצם | ד א והתפללו אל ה׳ דרך ארצם א ]אסר בחרתה‬
‫‪ «8‬יסראל ן א יסר׳ ]וםתפלליןן‪.‬‬
‫בה[ פ והתפללו דרך ארצם• ב פתוח‪.‬‬
‫ד יכוין‪.‬‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫לבם | ד לבו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א התפללו‪.‬‬
‫‪ 88‬םכוונין את לבם |‬
‫ד והתפללו‬
‫»« והתפללו |‬
‫פ והתפלל‪.‬‬
‫את לבן‪.‬‬
‫‪ 70‬וסתפללין |‬
‫בצפון |‬
‫בסזרח‬
‫בדרום‪.‬‬
‫|‬
‫אדם |‬
‫א יעםוד‪.‬‬
‫ולא ‪ . . .‬גבוה ן א חסר‪.‬‬
‫ד א ]הרי זה[ סותר‪.‬‬
‫החסור |‬
‫ד חסורו‪.‬‬
‫ד רבי•‬
‫ד א סכוון‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫יסראל | א יסר׳‪.‬‬
‫וםתפללין | ד חסר‪.‬‬
‫ד סתסללין‪.‬‬
‫סנ׳ ן א סנאי‪.‬‬
‫הסקדס ן‬
‫‪ 70-89‬הבית ‪ . . .‬אל | א חסר‪ .‬ד ב פתוח‪.‬‬
‫ויתפללו |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ]העומדים[‬
‫א ןעוסדים[‬
‫בסזרח‬
‫נמצאו | ד ונמצאו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מטה ן א םיטה‪.‬‬
‫רוכב ן א רכוב•‬
‫על |‬
‫ד לסט׳‪.‬‬
‫ד אומר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 78‬הרי זה | ד חסר‪.‬‬
‫קורא ן א ]הרי זה[ קורא• ב פתוח‪.‬‬
‫ד א ]העומדים[‬
‫למקום | ד א במקום‪.‬‬
‫ספסל וכסא |‬
‫‪ 73‬יעמד |‬
‫ד א כסא ולא על נבי ספסל‪.‬‬
‫‪ 78‬ואם | ד א אם‪.‬‬
‫סוחר |‬
‫ד על ]נבי[‪.‬‬
‫‪ 76‬סיאחז | ד סיאחח ]אתן א סאוחז ]לון‪.‬‬
‫םתפלל בסקוסו |‬
‫א יתפלל בסקוסו‪.‬‬
‫‪ 77‬מתפלל |‬
‫ד ]יסב[ בםקוסו ויתפלל‬
‫ד א יתפלל‪.‬‬
‫סגלה | ד א מגילה‪.‬‬
‫היה |‬
‫ך יכוונו‬
‫‪ 71‬עומדין ן א עוםדיס‪.‬‬
‫‪ 72‬בסערב |‬
‫סנ׳ | ד סנאס׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד ]העוסדיס[ בדרום א ןעומדין[‬
‫בםזרח‪.‬‬
‫יסראל ן א יסר׳‪.‬‬
‫‪ 74‬סאץ ן א ]לסי[ סאץ‪.‬‬
‫לסטה |‬
‫בדרום |‬
‫א הסקדס‬
‫ויתפללו |‬
‫]ומתפלל ][‪.‬‬
‫םכוונין את לבם |‬
‫ד והתפללו פ יתפללו‪.‬‬
‫ד לצפון א בצפון !פניהם לדרום עוםדים בצפון[•‬
‫<א עומדים( למערב‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫העומדים | ד היה עוםד‪.‬‬
‫‪ 87‬סכוונין |‬
‫‪ 79‬וכסיניע | ד ולכסיגיע א ]ומתפלל[ לכסיגיע‪.‬‬
‫ד ]וכן סי[ סהיה‪.‬‬
‫זה סתפלל | ד סביאין לו לולב ומנענע םגילה וקורא בה‪.‬‬
‫ובלבד ן‬
‫א בלבד‪.‬‬
‫סכוין |‬
‫םסכים ליסב |‬
‫לכסיגיע | ד ולכסיניע‪.‬‬
‫קורא | ד קורא ]רסביא אום׳ בין כך ובין כך קורא קיס וםתסללן‪.‬‬
‫וסתפלל | ד חסר‪.‬‬
‫ד םסכי׳ לסב‪.‬‬
‫‪ 80‬הרי‬
‫ססע ן א סמע ]הרי זה[‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪17‬‬
‫בסרטיה ובפלטיה‪ ,‬הרי זה עובר פני חמור‪ ,‬פני חמר‪ ,‬פני ק ד ה )עולה( ואץ‬
‫מפסיק‪ .‬אמרו עליו על ר׳ חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד‬
‫ולא הפסיק‪ .‬הלכו תלמידיו ומצאוהו מת על פי חורו‪ .‬אמרו אילו לאדם‬
‫שנשכו ערוד‪ ,‬אילו לערוד שנשכו לבן דוסא‪ .21 .‬אין עומדין להתפלל‬
‫לא מתוך םיחה ולא מתוך השחוק ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים‬
‫של חכמה‪ .‬וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק‬
‫ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים של חכמה‪ ,‬שכן מצינו בנביאים‬
‫הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין‪ .22 .‬הכותב את השם‪,‬‬
‫אפי׳ המלך שואל בשלומו לא ישיבנו‪ .‬היה כותב חמשה ששה שמות כיון‬
‫שגמר אחד מהן משיב שאילת שלום‪ .23 .‬מקום שנהגו לומר ברכת אבלים‬
‫שלש או׳ שלש‪ .‬שתים אומ׳ שתים‪ .‬אחת אומי אחת‪ .24 .‬מקום שנהגו‬
‫לומר ברכת אבלים שלש‪ ,‬כולל את הראשונה בתחיית המתים וחותם‬
‫בה מחיה המתים‪ .‬שניה בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו בעירו‪.‬‬
‫שלישית בגמילות חסדים ואינו חותם‪ .‬המפטיר בבית העולמים אינו חותם‪.‬‬
‫« ‪ .25‬שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים‪ ,‬כנגד שמנה עשרה אזכרות שב ה ב ו‬
‫‪81‬‬
‫‪9‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל; חנחומא וארא סי׳ ד׳; ילמדנו במדרשים של מאן‪ ,‬ע מ ׳ צ״ח‪.‬‬
‫״ אמרו וכו׳‪.‬‬
‫בבלי ל״ג א ‪ /‬ושממי פ״ג‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫א׳; מדרש חהלים רפק״פ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫«» אין עומדין וכו׳‪.‬‬
‫ועיין‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬ח׳ ע״ד; בבלי ל״א‬
‫ועיין במשנ׳ רפ״ה ובתנחומא הול׳ בובר‪ ,‬וירא סי׳ נו׳‪.‬‬
‫״ שמונה וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬נו׳ ע״א; מ ס ׳ סופרים פ״ה ה״ז‪.155 ,‬‬
‫«« הכוחב‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬
‫ח ׳ ע״א; ת ע נ י ת פ״ב ה״ב‪ ,‬ס״ה ע״ג; בבלי כ״ח ב׳; וי״ר פ״א‪ ,‬ח׳; תנחומא )בשתי המהדורוח( ריש‬
‫וירא; מדרש חהלים פכ״נו‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬תהלים פכ״ע‪.‬‬
‫שב ה ב ו‬
‫!‪ 8‬גסרטיה ובפלטיה | ד בסרטיא ובפלטיא א באיסטרטיא או בפלטיא‪ .‬פני חסר פני | ד א ופני חםר ופני‪.‬‬
‫ד א חסי•‬
‫‪8 3‬‬
‫ואץ | ד א אינו‪.‬‬
‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬
‫סיחה |‬
‫בטלים‬
‫השחוק |‬
‫א אוסרין‪.‬‬
‫ד חכפי׳‬
‫א חכפ׳‪.‬‬
‫שסנה ן‬
‫א שסונה‪.‬‬
‫ל אי לו‪ ,‬אוי לו‪.‬‬
‫‪ .92‬כ ו ל ל וכו׳‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לאבלים‪.‬‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫שניה ן א שנייה‪.‬‬
‫עשרה ן‬
‫א שחוחםץ‪.‬‬
‫הסלך ן א סלך‪.‬‬
‫א סהם‪.‬‬
‫שאילת |‬
‫חםשה‬
‫ד שאלת‪.‬‬
‫אופ׳ <ב'פ( ‪ I‬ד אוסר‬
‫בה | ד חסר‪.‬‬
‫בעירו ן‬
‫‪ 85‬שסונה | ד שסנה‪.‬‬
‫ברכות | ד חסר‪.‬‬
‫אזכרות |‬
‫א הזכרות‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ .82‬ע ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ר ו ו ד ‪ ,‬ח ב ר ב ר ‪.‬‬
‫‪ .86‬ח כ מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל כ ה ‪.‬‬
‫השם‪ ,‬ש צ ר י ך ל כ ת ב ו ב ב ת א ח ת ‪.‬‬
‫‪ 88‬שסייסו |‬
‫ד א אפילו‪.‬‬
‫‪ 80‬סהן ן‬
‫‪ 98‬הסתים | ד הסתי׳‪.‬‬
‫‪ 94‬העולסים | ד א עולסיס‪.‬‬
‫ד א ראש ]ולא סחוך דברים‬
‫שתים | ד בשתים <ב׳פ(‪.‬‬
‫אינו ן א אינו ]צריך[‪.‬‬
‫‪ 85‬לא | ד חסר‪.‬‬
‫שחוק | ד א שחוק ]ולא סחוך דברים‬
‫דברים |‬
‫‪ 89‬אפי׳ |‬
‫או׳ ן ך אוסר א אוסרין‪.‬‬
‫‪ .81‬ק ד ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬ק ר ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ג ה י ג ה ק ר ת ‪.‬‬
‫ש‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ותנחומין ן א ותחנונים‪.‬‬
‫‪ 82‬שלש | ד בשלש‪.‬‬
‫א ועירו‪.‬‬
‫א קלח‪.‬‬
‫ד חסשה שסות או ששה א חפשה וששה שסוח‪.‬‬
‫ל ש | ד בשלש )ביפ>‪.‬‬
‫חכפים |‬
‫קלות ן‬
‫ראש |‬
‫‪ 88‬סחבירו | ד םחברו‪,‬‬
‫‪ 87‬ולא ‪ . . .‬ראש |‬
‫ד !את( דבריהם‪.‬‬
‫ששה שפות |‬
‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬
‫ד א שחוק‪.‬‬
‫דברים | ד דבר‪.‬‬
‫א )בטילים((‪.‬‬
‫דבריהם |‬
‫‪ 9 1‬ש‬
‫‪ 84‬ערוד ן א ערווד•‬
‫ד שיחה א שיח‪.‬‬
‫בטלים ) א בטילים((‪.‬‬
‫‪ 88‬םפסיק ן א פוסק‪.‬‬
‫סתפלל | ך א ןעוסד! וסתפלל‪.‬‬
‫לערוד | א לערווד‪.‬‬
‫)עולה( ן‬
‫ונשכו | ד א נשכו‪.‬‬
‫ד הזכרו׳‬
‫‪ .83‬א י ל ו וכוי‪ .‬צ ר ו ף‬
‫‪ .89‬ל א י ש י ב נ ו ‪ .‬מפני שאסור ל ה פ ס י ק ב א מ צ ע כ ת י ב ת‬
‫ח מ ש ה ש ש ה וכוי‪ .‬כגון שהניח ריוח ב ש ב י ל השמות‪ ,‬ו ה ש ל י מ ם אח״כ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר כ ש מ ב ר ך ב ר ה י מ כ ו ל ל א ת הראשונה ב ב ר כ ת הזימון שמוכיר ב ה תחיית ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫‪ .93‬ב ת נ ח ו מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ‪ .‬נ ח ם ה ׳ אלקינו״‪ ,‬והיא ב ר כ ה שלישית ש ל בהימ‬
‫‪ .94‬ב ג מ י ל ו ת וכוי‪.‬‬
‫ו א ץ ל ה חתימה‪.‬‬
‫ה מ פ ט י ר וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ה ט ו ב ו ה מ ט י ב שהתורף ש ל ה הוא‪ :‬נומלנו יגמלנו וכוי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬המפטיר את המת בבית הקברות‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‪ ,‬פ׳׳ד‬
‫‪18‬‬
‫ל ה ׳ ב נ י א ל י ם ‪ .‬כולל של מינים בשל פרושץ‪ ,‬ושל גרים בשל זקנים‪,‬‬
‫ושל דוד בבונה ירושלם‪ .‬אם אמר אלו לעצמן ואילו לעצמן יצא‪ .26 .‬עונין‬
‫אמן אחר ישראל המברך ואין עונץ אמן אחר כותי המברך עד שישמע‬
‫את כל הברכה‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬לא יטעום אדם כלום עד שיברך‪ ,‬שנ׳ ל ה ה א ר ץ ו מ ל ו א ה ‪.‬‬
‫הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל‪ ,‬עד שיתירו לו כל המצות‪ .‬לא‬
‫ישתמש אדם בפניו‪ ,‬בידיו‪ ,‬וברגליו אלא לכבוד קרבהו‪ ,‬שנ׳ כ ל פ ע ל ה׳‬
‫‪ .2‬דבש תמרים‪ ,‬ויין תפוחין‪ ,‬וחומץ ספווניות‪ ,‬מברך עליהן‬
‫למענהו‪.‬‬
‫‪ .3‬יץ חי‪ ,‬מברכין עליו בורא פרי העץ‪,‬‬
‫‪ 5‬כדרך שמברכץ על המורים‪.‬‬
‫ונוטלץ הימנו לידים‪ .‬ואם נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין‬
‫נוטלין ממנו לידים דברי ר׳ ליעזר‪ .‬וחכמים או׳ בץ כך ובין כך מברכץ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל« עוכין וכר‪ .‬משכ קפ״ח; ועיין להלן‬
‫כולל וכו ‪ .‬ירוש הכ׳׳ל; שם פ״ב ה״ד‪ ,‬ה ׳ רע״א‪.‬‬
‫פ״ה הכ״א ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫! לא יכועום ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תו׳׳כ קדושים כןפ״ה )פרש ג (‪ ,‬צ׳ ע״ב; ירוש רפ״ו‪ ,‬נ ו ע״ד; בבלי‬
‫ל״ה א ; מדרש חהלים רפכףז‪.‬‬
‫כ ב‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫לה׳‬
‫תהלים כ״ד‪ ,‬א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ל ו כ ו ‪ /‬משלי נו׳׳ז‪ ,‬ד ‪/‬‬
‫עיין בבלי שבח‬
‫* לא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫» יין ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ו ה״א‪ ,‬י ע״א; בבלי כ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳‬
‫ספ״ז‪.‬‬
‫ד אילי׳‪.‬‬
‫‪ 96‬אלים |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך ואלו‪.‬‬
‫כולל |‬
‫ירושלם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 1‬וםלואה ן‬
‫כל ן א ]את[ כל‪.‬‬
‫|‬
‫ד םברכי׳‪.‬‬
‫‪ 7‬ססנו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יצא |‬
‫ד הברכה‬
‫]כלהן‪.‬‬
‫ד א ב סתום‪.‬‬
‫הסצות | ד הםצ׳‪.‬‬
‫ד א סברכין‪.‬‬
‫םברך |‬
‫ד א חיסנו‪.‬‬
‫‪ 98‬הסברך |‬
‫‪ 2‬סעל |‬
‫תסרים | ד תסרי׳‪.‬‬
‫עליה! |‬
‫עליו ן ב־ה ד א• ב עליהן‪.‬‬
‫ליעזי |‬
‫פרושין |‬
‫ד ואם אסרו‪.‬‬
‫ד אליעזר‬
‫א אליע׳‪.‬‬
‫א ססנו‪.‬‬
‫וחכסים ן‬
‫‪ 6‬הסורים |‬
‫ואם |‬
‫‪ 99‬את |‬
‫שיתירו ן‬
‫א שהיחירו‪.‬‬
‫לכבוד קונהו ן א בכבוד קוניהו‪.‬‬
‫חפוחין | ד א תפוחים‪.‬‬
‫ד עליה א עליהם‪.‬‬
‫« היסנו |‬
‫א אילו‪.‬‬
‫א םברך )ביפ>‪.‬‬
‫א ]הרי זה[ םעל‪.‬‬
‫‪ 3‬בידיו וברגליו | ד א ידיו ורנליו‪.‬‬
‫‪ 4‬לפענחו | ד סתום‪.‬‬
‫בין כך ובין כך |‬
‫אם אמר |‬
‫א וםלואה ]תבל ויושבי בהן‪.‬‬
‫פעל | ד פועל‪.‬‬
‫א סיתווניית‪.‬‬
‫מינים |‬
‫ך בירושלם א בשל ירושלם‪.‬‬
‫ואילו לעצסן ן‬
‫הברכה‬
‫ד וכולל‪.‬‬
‫ד מיני׳ א םינין‪.‬‬
‫א פרושים‪.‬‬
‫אלו ן‬
‫‪ 97‬בבונה ן‬
‫ואילו |‬
‫ד א הפוריים‪.‬‬
‫פברכין ן‬
‫םברכין |‬
‫ד סברכי׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫א והכס׳‪.‬‬
‫ספווניות | ד סתוניות‬
‫או׳ |‬
‫ד אוםרין‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד אחד זה ואחד זה א אחד חי ואחד סזוג‪.‬‬
‫‪ .96‬פ ר ו ש י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שרגילים ל פ ר ו ש מ ד ר כ י צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫‪ .97‬ו ש ל‬
‫ד ו ד וכוי‪ .‬באיי ל א א מ ר ו‬
‫ב ר כ ת מ צ מ י ח ק ר ן ישועה‪ ,‬ו ח ת מ ו ב ב ר כ ת ירושלים‪ :‬א ל ק י ד ו ד ו ב ת ה ירושלים‪ .‬ו ל א א מ ר ו שם א ל א ייח ב ר כ ו ת‬
‫ו ב ר כ ת המינים בתוכן‪.‬‬
‫כלומר בתפילה‪.‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫י צ א‪.‬‬
‫שהרי ה י ה ‪ p t‬שאמרו אותן בפני ע צ ^‬
‫‪ .98‬ה מ ב ר ך‪.‬‬
‫‪ .99‬א ת כ ל וכוי‪ .‬שמא א מ ר ‪ .‬ו ה כ נ י ע קמינו' ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬וכיוון ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ל ה מ צ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .1‬ל ה ׳ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו נ מ צ א כ א י ל ו נ מ ה ‪ p‬ה ה ק ד ש ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ‪ :‬הנהנה וכוי‪.‬‬
‫‪ .3‬ב פ נ י ו וכוי‪.‬‬
‫ו ה ב ר כ ה מ ש ל י מ ה א ת כ ל ה מ צ ו ת שקיים ב ה כ נ ת ה פ ת ) כ ל א י ם ח ל ה מעשרות(‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ס ם ו ו נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ענבים שבאים ב ס ו ף ה ע ת ה ‪ ,‬בסתו‪ . ,‬ו מ ש ק ה ה י ו צ א מ ‪p‬‬
‫כ ל ו מ ר להגאתו גרידא‪.‬‬
‫מ ב ר ך וכוי‪ .‬ואינו א ו כ ל ן ב ל א ב ר כ ה )אעפיי‬
‫הוי ח ו מ ץ ' )ערוך ע ר ך סתו(‪ ,‬והיינו שהוא חמוץ מ ת ח י ל ת ו ‪.‬‬
‫שנשתנו לגריעותא(‪ ,‬כשם שחייב ל ב ר ך א ף ע ל מוריים‪ ,‬א ע פ י י שהיץ ו ה ש ‪ p‬שבו כ ל א ח ד נשתנה ל ג ר י ע ו ת א עיי‬
‫ה מ ל ח ו כ ן צ י ר הדנים ש נ פ ל ט ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪10‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .4‬הביאו לפניו מיני‬
‫עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין נוטלין ממנו לידים‪.‬‬
‫תרגומה‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני כסנץ‪ .‬על הזרעים או׳ בורא מיני זרעים‪.‬‬
‫ועל הדשאים או׳ בורא מיני דשאים‪ .‬ועל ירקות או׳ בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳‪ ,‬ברוך מצמיח אדמה בדברו‪ .‬ר׳ מאיר או׳ אפלו ראה את‬
‫הפת‪ ,‬ואמ׳ ברוך אשר ברא את הפת זו‪ ,‬כמה היא נאה‪ ,‬זו ברכתה‪ .5 .‬ראה‬
‫את התאנים )ואמ׳ ברוך שברא את התאבים(‪ ,‬ואמ׳ ברוך שברא את התאנים‬
‫הללו‪ ,‬כמה נאין הן‪ ,‬זו ברכתן‪ .‬ר׳ יוסי או׳ כל המשנה ממטבע )ר ( שטבעו‬
‫חכמים בברכה לא יצא‪ .‬ר׳ יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו ושינה‬
‫‪ .6‬הכוםם את החטין‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני זרעים‪.‬‬
‫ברכתו יצא‪.‬‬
‫אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אם היו פרוסות קיימות מברך עליהן המוציא לחם מן הארץ‪,‬‬
‫ומברך אחריהן שלש ברכות‪ .‬אין הפרוסות קיימות‪ ,‬מברך עליהן בורא‬
‫מיני מזונות‪ ,‬ומברך אחריהן ברכה אחת‪ .7 .‬הכוסם את האורז‪ ,‬מברך‬
‫עליו בורא פרי האדמה‪ .‬אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אע״פ שהפרוסות קיימות מברך‬
‫עליהן בורא מיני מזונות‪ ,‬ואין מברך אחריהן כלום‪ .‬זה הכלל‪ ,‬כל שתחלתו‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫י> ע ל ה ז ר ע י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ is‬ל‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו כ ו‬
‫ה כ ו ק ס וכר‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ רפ״ו‪.‬‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫״ ר׳ מאיר ו כ ו ‪/‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫ה כ‬
‫״ ה כ ו ס ס וכר‪.‬‬
‫ירוש׳ ובבלי ה כ <‬
‫ו מ כ ח ו ה ע״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 20‬א פ א ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי מ ׳ ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי ל״ז א ‪/‬‬
‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ועיין בבבלי שם ל״ז ב ׳‬
‫ז ה ה כ ל ל ו כ ר ‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א‪.‬‬
‫‪ 8‬מסט | ד א הימנו‪ .‬הביאו | ד הביאן‪ 9 .‬תרגומה | ד תרניםא א תרנומא‪ .‬כסנץ | ד כיסנין א ]מזונות[ כיסאנין )אחרי‬
‫‪.‬מזונות־ נמצא ריוח כסו בין הלכה להלכה‪ ,‬ואח־כ מתחילה הלכה שניה‪ :‬כיסאנין על הזרעים וכוי‪ .‬וברור שהסופר הוסיף‬
‫אח־כ ‪.‬כיסאנין' בתוך הריוח‪ ,‬בתחילת השורה(‪ .‬ד פתוח‪.‬‬
‫ס י נ י‬
‫‪1 1‬‬
‫•‬
‫א ואומי‪.‬‬
‫אשר |‬
‫זו א זו ]היא[‪.‬‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫התאנים |‬
‫אי |‬
‫ברכתה |‬
‫ואט׳ |‬
‫ושינה |‬
‫ברא |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫אחריהן |‬
‫‪ 17‬בשלן |‬
‫המוקף ף א‬
‫אפאן |‬
‫בשלן |‬
‫קיימות |‬
‫שתחלתו |‬
‫א שתחילתו‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫‪ 15‬בברכה |‬
‫אם היו ן‬
‫שלש |‬
‫את |‬
‫!‪ 2‬ע ל י‬
‫הן‬
‫ד ושלש‪.‬‬
‫א עליו‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ורעוגין ו ת ב ל ץ יבשים‪.‬‬
‫את |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד זו ]הן[ א זו היא‪.‬‬
‫ברכתן |‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ד רב‪.‬‬
‫אומר |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫]סי[ שברא‪.‬‬
‫ר' |‬
‫החטין |‬
‫פרוסות |‬
‫עליהן |‬
‫ד חיטין א חיטים‪.‬‬
‫ד א שהפרוסות‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫‪ 20‬עליו |‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫ד אף על פי א כל זמן‪.‬‬
‫אחריהן כלום |‬
‫מ א כ ל ה ב א לקינוח ס ע ו ד ה ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫התאנים |‬
‫ד בברכות‪.‬‬
‫ך א בזמן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך ובשלן א ובישלו‪.‬‬
‫ן‬
‫את |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פרי האדמה |‬
‫כסנין‪.‬‬
‫ד שהפרוסו׳‪,‬‬
‫א אחריו כלום‪.‬‬
‫הוא שם כ ו ל ל ל ק ל י ו ת ‪ ,‬מיני סירות‪,‬‬
‫‪ .14‬ר ׳ י ו ס י‬
‫‪ .15‬שג ש ת ג ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם שיגה את ה מ א כ ל מברייתו‪ ,‬ועיי זה גשתגה‬
‫והיא ה ל כ ה בפגי ע צ מ ה ‪ ,‬ואיגה עגיץ ל מ ח ל ו ק ת רימ ור׳י‪.‬‬
‫‪ .19‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ץ שלש‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א סיני זרעים‪.‬‬
‫שהפרוסות |‬
‫ד ]עליהן[ כלום אחריו‬
‫עליהן ן‬
‫‪ !8‬וסברך‬
‫‪ 19‬אחריהן |‬
‫‪ .10‬י ר ק ו ת וכו׳‪ .‬כגון קישואים‪ ,‬דילועים מ ל פ פ ו ג ו ת ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ח ו ל ק ע ל רימ‪.‬‬
‫זו |‬
‫ד‬
‫]הרי[‬
‫ד תנאים‬
‫ד שבר׳ א‬
‫זו |‬
‫‪ !2‬ואמ׳ | ד ואמר‬
‫ך נאה !פת יי[•‬
‫‪ 13‬את |‬
‫שברא |‬
‫ד א הן נאות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ך ובשלן א ובישלן‪.‬‬
‫א ומברך עליהן‪.‬‬
‫ד קימות‪.‬‬
‫‪.9‬תרגומה‪.‬‬
‫ראה |‬
‫היא |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫פרי | בגליון א בכתיי הסופר‪:‬‬
‫אפלו | א אפילו‪.‬‬
‫נאה |‬
‫ך ]אפלו[ ראה‪.‬‬
‫א ןאת! ברכתו‪.‬‬
‫ד אחת ]מעין שלש אחריהן[‪.‬‬
‫א אפאו‪.‬‬
‫ך א שברא‪.‬‬
‫‪ 14‬באין הן |‬
‫‪ !6‬ברכתו ן‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד א אומי‪.‬‬
‫ד ואמר א ואי‪ .‬המוקף ך א חסר‪.‬‬
‫ד ושנה‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫שמו‪.‬‬
‫אדמה | ך הארמי‪.‬‬
‫ד תאנים א התאינים‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫אחת |‬
‫ירקות או׳ | ד א הירקות ]הוא[ אומר )א אום (‪.‬‬
‫אי׳ | ד אומר א אומי‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ איטי•‬
‫‪,‬‬
‫א י | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ אוי‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ו ע ל | ד על‪.‬‬
‫‪ .18‬ש ל ש וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוץ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪20‬‬
‫המוציא לחם מן הארץ‪ ,‬מברך אחריו שלש ברכות‪ .8 .‬כיצד סדר סעודה‪,‬‬
‫אורחין נכנםץ תשבץ על ספסלים‪ ,‬ועל נבי קתדראות‪ ,‬עד שיתכנסו‬
‫נתכנסו כולן נתנו להם לידים‪ ,‬כל אחד ואחד נוטל ידו אחת‪ .‬מזגו להם‬
‫את הכום‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬עלו והסבו‪ ,‬ונתנו להם לידים‪ ,‬אע״פ שנטל‬
‫ידו אחת נוטל שתי ידיו‪ .‬מזנו להם את הכוס‪ ,‬אע״פ שברך על הראשץ‬
‫מברך על השיני‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬אע״פ שברך על הראשונה‬
‫מברך על השניה‪ .‬ואחד מברך לכולן‪ .‬הבא אחר שלש פרפראות אץ לו‬
‫רשות ליכנס‪ .9 .‬אמי רבן שמעון בן גמליאל זה מנהג גדול היה בירושלם‪,‬‬
‫פורםין מטפחת על נבי הפתח‪ .‬כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסץ‪,‬‬
‫‪ .10‬ועוד מנהג אחר היה‬
‫נסתלקה מטפחת אין רשות לאורחץ ליכנם‪.‬‬
‫בירושלם‪ ,‬מוםרץ סעודה לטבח‪ .‬אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את‬
‫הטבח‪ .‬הכל לפי כבוד האורחין‪ ,‬והכל לפי כבוד בעל הבית‪ .11 .‬הלכה‬
‫בסעודה‪ ,‬היוצא לסוך את רגליו נוטל ידו אחת‪ .‬לדבר עם חבית והפליג‬
‫נוטל שתי ידיו‪ .‬היכן הוא נוטל‪ ,‬בא ויושב במקומו ונוטל‪ .‬והספידו מחזר על‬
‫כל האורחץ‪ .12 .‬שאלו את בן זומא‪ ,‬מפני מה אמרו בא להן יין בתוך המזון‬
‫‪ 22‬כיצד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ן‪ ,‬י׳ רע״ל;‬
‫פ״ד‪ ,‬ב ‪ /‬הול‪/‬‬
‫‪ 3‬ו ‪3‬‬
‫‪ /‬״א‬
‫ע‬
‫ב׳׳ק פ״י הי‪/‬ע‪.‬‬
‫‪ 22‬לחם | ד חסר‪.‬‬
‫סן הארץ |‬
‫א שנכנסו כולם‪.‬‬
‫כ־ה‬
‫ד השנייה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫על |‬
‫אחת |‬
‫•‪ 2‬והסבו |‬
‫אעיפ |‬
‫על |‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫לאח׳ שלש פרפריות‪.‬‬
‫‪ 81‬סטפחת |‬
‫ד נסתלקו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד סטפחות‪.‬‬
‫םטפחת |‬
‫הפתח |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 84‬האורחין |‬
‫שברך |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד פתח‪.‬‬
‫נםליאל |‬
‫א הסטפחח‪.‬‬
‫ד א בעל הבית‪.‬‬
‫האורחים‪.‬‬
‫‪ 35‬היוצא |‬
‫ד א יוצא•‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫‪ 38‬היכן |‬
‫ד א להיכן‪.‬‬
‫האורחין | א האורחים‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ל ח ד ר ה ה מ ת נ ה ‪.‬‬
‫ד הראשונה‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫א לכולם‪.‬‬
‫ד הו׳‪.‬‬
‫אסרו | ד א חסר‪.‬‬
‫הבא אחר וכו׳ |‬
‫זה סנהנ |‬
‫ך הביאו‬
‫ך והסנהג‪.‬‬
‫ד מ ס ן שהסטפחות‪.‬‬
‫‪ 33‬סוסרין |‬
‫אם |‬
‫לפי כבוד בעל הבית |‬
‫ויושב |‬
‫‪ 28‬השיני |‬
‫שברך |‬
‫‪ 32‬נסתלקה |‬
‫א לאורחים‪.‬‬
‫ד להסך א להסיך‪.‬‬
‫‪ 27‬נוטל שתי |‬
‫ד א אף על סי‪.‬‬
‫ד א נםליאל ןאוסר[‪.‬‬
‫כל זםן שהסטפחת |‬
‫לאורחין |‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫להם |‬
‫פרפראות |‬
‫א שנוטל‪.‬‬
‫הראשון |‬
‫לכולן ן‬
‫ד א הסעודה‪.‬‬
‫ד שיכנסו )כולן[‬
‫ד ונתנו א !ונטלו[ ונתנו‪.‬‬
‫שנטל ן‬
‫ד פרפריות‪.‬‬
‫ד א השנייה‪.‬‬
‫הוא |‬
‫‪.23‬נכנסין‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א שבירך‪.‬‬
‫לסוך |‬
‫‪ 37‬כל | ד א חסר‪.‬‬
‫נתנו |‬
‫שיתכנסו |‬
‫לפניהם |‬
‫אע־פ |‬
‫פרפראות |‬
‫סעודה |‬
‫א או על‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 29‬השניה |‬
‫‪ 30‬אס׳ |‬
‫ועל |‬
‫‪ 25‬כל |‬
‫ד א והטיבו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א כאי זה צד‪.‬‬
‫ד נכנסו כולן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הביאו לפניהם ן א והביאו להם‪.‬‬
‫ד א שבירך‪.‬‬
‫נ‬
‫כיצד |‬
‫ד א על ןנבי[•‬
‫‪ 24‬נתכנסו כולן |‬
‫ב לחם‪.‬‬
‫ד ניתן לשתי‪.‬‬
‫‪ 32‬ועוד ו כ ו ‪ /‬בבלי ואיכ״ר הכ׳׳ל )ע״א ע״ב(‪ .‬ועיין להלן‬
‫ל שאלו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ו ה״ו‪ ,‬י׳ ע״ד;‬
‫ועיין במשנתנו פ״ו מ׳׳ו‪.‬‬
‫‪ 23‬ויושבין ן א ויושבים‪.‬‬
‫ד א•‬
‫לי »‪ y‬א‪/‬‬
‫‪ 34‬הלכה ו כ ו ‪ /‬בבלי יומא ל׳ א ‪/‬‬
‫בבלי מ׳׳ג א ‪/‬‬
‫ד פרפריות‪.‬‬
‫ס ע‬
‫״א‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ 30‬אמי וכוי‪ .‬בבלי ב״ב צ״ג ב׳; איכ׳׳ל‬
‫ד לפי האורחין‬
‫לדבר עם |‬
‫ד א וםיסב‪.‬‬
‫ד םוסר‪.‬‬
‫א לפי כבוד‬
‫ד לרצו׳ את‪.‬‬
‫םחזר ן‬
‫חבירו |‬
‫א וסחזיר ]ספה[‪.‬‬
‫להן | א להם‪.‬‬
‫‪ . 2 4‬י ד ו א ח ת ‪ .‬משום נ ק מ ת ‪.‬‬
‫ע ל ו ע ל ה מ ט ו ת ב ח ד ר ה א ו כ ל ו ה ס ב ו ‪ ,‬ו ל פ י ששינו א ת מ ק ו מ ם מ ב ר כ י ם שוב‪.‬‬
‫‪ .29‬א י ן ל ו וכוי‪ .‬כ ד י ש ל א לבייש א ת ב ע ה ״ ב ‪.‬‬
‫נ ט י ל ת י ד י ם ממש‪ ,‬כ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪ .36‬ו ה מ פ י ח ‪ .‬פ ך המים‪.‬‬
‫צ ר כ י ו בגסים‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬ע ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪.27‬שתי‬
‫ידיו‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .35‬ל ס ו ך וכוי‪ .‬ל ע ש ו ת‬
‫ברכות פ׳׳ד‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪21‬‬
‫כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬אמ׳ להם לפי שאין בית הבליעה פנוי‪.‬‬
‫‪ .13‬הביאו לפניו אורז ויין‪ ,‬מברך על האורז ופוטר את היין‪ .‬צנון ונובלות‪,‬‬
‫‪ .14‬מליח ופרוסה‪ ,‬מברך על‬
‫מברך על הצנון ופוטר את הנובלות‪.‬‬
‫המליח ופוטר את הפרוסה‪ .‬ר׳ חנינה בן גמליאל או׳ מליח הבא בתחילה‬
‫לפני המזון‪ ,‬ופת הבאה עם המליח לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫ולאחריה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ פרוסות סימן גדול לאורחץ‪ .‬כל‬
‫זמן שאורחין רואין את הפרוסות יודעין שדבר אחר בא אחריהן‪ ,‬ככר‬
‫שלם‪ ,‬דנה וקטנית‪ ,‬יודעץ שאץ דבר אחר בא אחריהן‪ .15 .‬מברכין על הדגן‬
‫שהוא מן המובחר‪ .‬כיצד שלימה של גלוסקין ושלימה של בעל הבית‪ ,‬מברך‬
‫על שלימה של )בעל הבית( גלוםקין‪ .‬פרוסה של גלוםקין ושלימה של‬
‫בעל הבית‪ ,‬מברך על שלימה של בעל הבית‪ .‬פת חטץ ופת שעורין‪,‬‬
‫מברך על של חטץ‪ .‬פרוסה של חטץ ושלימה של שעורין‪ ,‬מברך על פרוסה‬
‫של חטץ‪ .‬פת שעורין ופת כוסמין מברך על של שעורין‪ .‬והלא כוםמין‬
‫יפץ מן השעורין‪ ,‬אלא שהשעורין ממין שבעה‪ ,‬וכוםמין אינן ממין שבעה‪.‬‬
‫זה הכלל כל שהוא ממין שבעה וממין דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו‬
‫שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו‬
‫מסובין ביריחו‪ ,‬הביאו לפניהם כותבות ואכלו‪ .‬קפץ ר׳ עקיבא ברך‬
‫‪4 0‬‬
‫מליח וכר‪.‬‬
‫ו ‪ /‬י‬
‫כ ו‬
‫ר ו ש‬
‫« ס מ ס ו ח וכר‪.‬‬
‫משכ׳ ‪ YD‬מ״ ‪.‬‬
‫ז‬
‫‪ /‬״‬
‫פ‬
‫ק ה‬
‫ר‬
‫״ ‪ 5‬י‪ /‬״ •‬
‫ע‬
‫׳‬
‫‪3‬ן‬
‫‪3 3‬‬
‫ל י ל״נן ׳ ‪.‬‬
‫« מברכין‬
‫עיין בבלי קכהדרין ל״ א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 52‬זה הכלל וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ע״ב; בבלי‬
‫ל״ז א׳‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫אס׳ | ד אסר א ואס׳‪.‬‬
‫‪ 41‬חנינה ן א חמיה‪.‬‬
‫הבאה |‬
‫וקטנית |‬
‫צד‪.‬‬
‫לפי | ד ספני‪.‬‬
‫או׳ ן אוסר א אוסי‪.‬‬
‫ד א הבא‪.‬‬
‫‪ 44‬שאורחין |‬
‫הסליח |‬
‫ד שהאורחין‪.‬‬
‫א וקיטניח‪.‬‬
‫<ביפ>‪.‬‬
‫בא |‬
‫ד הסלח‪.‬‬
‫א גםל׳•‬
‫אחריהן |‬
‫ד אחריהם‪.‬‬
‫ד בא )להם בסעודה[‪.‬‬
‫אחריהן |‬
‫ד שלסה ‪ . . .‬ושלםה‪.‬‬
‫ושליטה | ך ושלטה‪.‬‬
‫השעורין |‬
‫ד אינה‬
‫א םשעורים‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫שהשעורין ‪ . . .‬שבעה ן‬
‫שבעה ן‬
‫א‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫שלש[‪.‬‬
‫סעשה ן‬
‫ע ב ע‬
‫א וםעשה‪.‬‬
‫ד עלטה‪.‬‬
‫א וחכס׳•‬
‫ד תקני׳‪.‬‬
‫חטין | א חיטין‪.‬‬
‫שעורין ן‬
‫או׳ |‬
‫שבעה ן‬
‫‪ 46‬כיצד |‬
‫א כיזה‬
‫‪ 49‬חטין | א חיטין‬
‫‪ 50‬חטין | א חיטין‪.‬‬
‫א שבע‪.‬‬
‫‪ 51‬סן‬
‫ד והכוסםין‪.‬‬
‫וסםין |‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ 84‬ואכלו |‬
‫‪ 45‬דגה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שעורים <ב־פ>‪.‬‬
‫וכוססין |‬
‫ד ואכלום‪.‬‬
‫ד פרוסו׳‪.‬‬
‫)בעל הבית> | ד א חסר‪.‬‬
‫שעורין | ד א שעורים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד סין‪.‬‬
‫פרוסות |‬
‫ד א אחריהם‪.‬‬
‫א ששעורים ‪ . . .‬שבע‪.‬‬
‫‪ 52‬ססין |‬
‫‪ 58‬וחכסים ן‬
‫תקנים |‬
‫של |‬
‫ד א אום׳‪.‬‬
‫‪ 42‬הסזון ן א סזון‪.‬‬
‫ככר | א כיכר‪.‬‬
‫‪ 48‬שליטה | ד השלטה‪.‬‬
‫ר פת כיסטין ופת שעורין‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 47‬שליסה |‬
‫פרוסה ‪ . . .‬חטין ושליטה | ף פרוס׳ ‪ . . .‬חטים ושלטה‪.‬‬
‫פת שעורין ופת מסטין |‬
‫או׳ |‬
‫סליח ן א פת‪.‬‬
‫היין | ב ד פתוח‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה א תחילה‪.‬‬
‫‪ 43‬נםליאל |‬
‫אחר ן א חסר‪.‬‬
‫שליסה ‪ . . .‬ושליסה |‬
‫נלוסקין | ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 89‬לפניו | ד לו א להם‪.‬‬
‫‪ 40‬הנובלות | ב סתום‪.‬‬
‫אחת |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אינן ן‬
‫ד וסן א או סין‪.‬‬
‫ד אחת ןסעין‬
‫ברך |‬
‫ד וברך‬
‫א ובירך‪.‬‬
‫‪ .38‬פ נ ו י ‪ .‬ושמא י ק ד י ם קגה לוושט כ ש י צ ט ר ך לענות אמן‪.‬‬
‫ו כ ן ל ה ל ן בצנון ו מ ל י ח ‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ב ר ך וכוי‪ .‬מפגי שהאורז הוא ע י ק ר ‪.‬‬
‫‪ .42‬ט ע ו נ ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬טעון וכו׳ לפניו ו ל א ח ר י ו ‪ ,‬והכוונה ל מ ל י ח ‪ .‬ו א ף ש א ו כ ל ו‬
‫ע ם ה פ ת ל א ח ר ס ע ו ד ה א ץ דינו כ ב א ב א מ צ ע ה ס ע ו ד ה ‪) .‬דגול מ ר ב ב ה א ר ח סי׳ קע־ז>‪.‬‬
‫עוגה‪ ,‬עיגול‪.‬‬
‫שלש‪.‬‬
‫‪ .52‬ו מ מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או מ מ ץ וכו׳‪ .‬ו כ י ה ב כ י י ע ו ב ר א ב י ׳ ה ‪.‬‬
‫‪.54‬ה ב י א ו‬
‫ל פ נ י ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י שגמרו ס ע ו ד ת ם ‪.‬‬
‫‪ .46‬נ ל ו ס ק י ן ‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬א ח ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬מעץ‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪22‬‬
‫‪ 55‬אחריהן אחת‪ ,‬אמ׳ לו רבן נמליאל‪ ,‬עקיבא‪ ,‬למה אתה מכניס ראשך לבין‬
‫המחלקות‪ .‬אמ׳ לו למדתנו א ח ר י ר ב י ם ל ה ט ו ת ‪ .‬אע״פ שאתה או׳‬
‫כך וחביריך או׳ כך‪ ,‬הלכה כדברי המרובין‪ .‬ר יהודה או משמו‪ ,‬כל‬
‫שהוא ממין שבעה ולא ממין דנן‪ ,‬או דגן ולא עשאו פת‪ ,‬רבן נמליאל או׳‬
‫מברך אחריו שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬וכל שאינו לא ממין‬
‫‪ 60‬שבעה ולא ממץ דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו ברכה אחת‪ .‬וחכמים‬
‫או׳ ולא כלום‪ .16 .‬מעשה בר׳ טרפון שהיה מיסב בצלו של שובך במנחה‬
‫בשבת‪ ,‬הביאו לפניו דלי של צונין‪ .‬או׳ להם לתלמידיו השותה מים לצמאו‬
‫מאי מברך‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם בורא נפשות וחסרונן‪ .‬אמ׳‬
‫להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבנו‪ .‬אמ׳ להם הרי הוא או׳ ו י ש ב ו ל א כ ל‬
‫« ל ח ם ו י ש א ו ע י נ י ה ם ו י ר א ו וגו׳‪ ,‬והלא אין דרכן של ערביים להיות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬א ח ר י‬
‫דרשב״י‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬שמוח כ״ג‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫עמ׳ ! ‪.‬‬
‫‪ 62‬השוחה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫״ וישבו‬
‫« מעשה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫מכילתא בשלח‪ ,‬ויהי פ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;106‬מכילתא‬
‫משכ׳ ‪Dp‬״‪ p‬בבלי עירובין י״ד ב׳; דב״ר ס״ג‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בראשיח ל״ז‪ ,‬כ׳׳ה‪.‬‬
‫ח‪/‬‬
‫‪ «5‬והלא ו כ ו ‪ /‬ב״ר פפ״ד‪ ,‬י״ז‪ ;1021 ,‬חכחומא וישב‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הול׳ בוני‪ ' p ,‬י״ד‪.‬‬
‫‪ 85‬אחריהן | ד חסר‪.‬‬
‫לסה |‬
‫א אחריהם‪.‬‬
‫ד א סה ]לך[‪.‬‬
‫לו ן א לו ]ר׳[‪.‬‬
‫אחת | ד ]ברכה[ אחת ]םעין שלש ן‬
‫אתה ן‬
‫לטדתנו |‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫א אוט׳‪.‬‬
‫א שאתה‪.‬‬
‫לבין |‬
‫ד לסדתנו ]רבינו[ א ליםדתנו‪.‬‬
‫‪ 67‬וחביריך ‪ . . .‬כך ן‬
‫טשםו |‬
‫ולא ממין | ד א ואיגו מין•‬
‫או | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 59‬וחכמים |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד א כל‪.‬‬
‫דנן |‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫א שהיא•‬
‫לא |‬
‫ד דגן ]כגון פת אורז ופת דוחן[•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחת |‬
‫ד אחת ןםעין שלש!‪.‬‬
‫ד א אין ןפברכין ) א םברך>[ כלום‪.‬‬
‫‪ 62‬צוגין |‬
‫בסגחה‪.‬‬
‫ד א צונן•‬
‫לתלפידיו‪.‬‬
‫‪ «3‬םאי‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫להם | ד א להן‪.‬‬
‫ילמדנו |‬
‫‪,‬‬
‫‪ 65‬לחם |‬
‫א אום ‪.‬‬
‫אוי |‬
‫‪5 8‬‬
‫ד‬
‫אומר א אום׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מפין שבעה |‬
‫או׳ |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫מיסב |‬
‫אי (‬
‫ד לחם ונוסר‪.‬‬
‫ם ם‬
‫אחת |‬
‫ין |‬
‫הסרובין |‬
‫ד א סין‪.‬‬
‫מברך |‬
‫שבעה ן‬
‫‪ 60‬שבעה ן‬
‫א שבע‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫»« או׳ |‬
‫אחריו |‬
‫ד א יושב‪.‬‬
‫בצלו |‬
‫ד אסר א אס׳‪.‬‬
‫להם |‬
‫א חסר•‬
‫אמ׳ |‬
‫וישאו ••• ונוי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ולא כלום |‬
‫בסגחה בשבת |‬
‫ד א בשבת‬
‫לתלםידיו |‬
‫רבינו |‬
‫אם׳ |‬
‫‪ 64‬להם | ד להן‪.‬‬
‫להם |‬
‫ויראו ן‬
‫ברכה |‬
‫ך א ]ר׳ טרפון[‬
‫ד ל ס ת ו א לםדיגו‪.‬‬
‫אפ׳ | ד אפר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫ד להן‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫או׳ ן ך אוסר‬
‫ך אחת ]סעין שלש[‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫א בצילו‪.‬‬
‫ילסד״ |‬
‫א הסרובים‪.‬‬
‫א שבע‪.‬‬
‫וכל |‬
‫ד משבעת הסידן‪.‬‬
‫א וחכמי•‬
‫וחסרונן | וחיסרונן‪.‬‬
‫רבנו |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אע׳פ |‬
‫דגן ולא עשאו | ד א ודגן שלא עשאן ) א עשאו(‪.‬‬
‫ד כיצד א כיצד ]הוא[‪.‬‬
‫ד למדנו א למדינו‪.‬‬
‫פ להטת‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪-‬‬
‫להטות |‬
‫א חסר•‬
‫א ]ברכה[ אחת‪.‬‬
‫‪ 66‬הסתלקות |‬
‫ד א טשום ]רבן גמליאל[‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫שאיגו ן‬
‫ד א בין‪.‬‬
‫אם׳ | ך אסר‪.‬‬
‫ד הסחלוקת א המחלוקות‪.‬‬
‫ד א ל ‪.‬‬
‫ה ן‬
‫ד רבנו‪.‬‬
‫אשאל ן א חסר•‬
‫אן׳ ן‬
‫ך אוסר‬
‫א ויראו ]והנה ארחת ישםעאלים[•‬
‫אין ן ד הלין•‬
‫‪ .55‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ת מ ע ץ שלש‪ ,‬כשיטת בה׳ג והגאונים שאץ ב ר ה ׳ מ ס ו ט ר ת אותן‪< .‬עיץ מ ק א ב ר ה ם או־ח‬
‫סי׳ ק ע ׳ ז ס ק י ב אות ו׳‪ ,‬ומיש בבה״א(‪.‬‬
‫‪ .56‬ה מ ח ל ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל מ ה ל א ב ר כ ת מ ק ו ד ם ב ר ה י מ ‪ ,‬שהגך‬
‫‪ .57‬ר ׳‬
‫י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ל פ י גירסת ה ת ו ס פ ת א ל א ה ו ס י ף ר ׳ י ה ו ד ה א ל א ד ץ‬
‫חייב ב ה ל כ ו ל י ע ל מ א ‪.‬‬
‫הסיפא‪ ,‬כשאכל ל א ממץ שבעה ולא ממץ דץ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪.63‬ו ח ס ר ו נ ן ‪.‬‬
‫‪ .62‬א ו י‬
‫ל ה ם וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ )כגי׳ ד וכייע( ל ה ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ס ר ץ ו צ ו ר ך הנפשות‪ .‬וזו ה י א ב ר כ ת ה ש ב ח ‪ ,‬כ ב ר כ ת ה פ י ר ו ת ל פ נ י ה ם ‪.‬‬
‫ו א ח י כ )בזמן התנאים האחרונים( כ ש ה ת ח י ל ו ל ב ר ך ב ר כ ה זו ל א ח ר ה א כ י ל ה והשתיה הוסיפו ב ה ב ר כ ת‬
‫ה ה ו ד א ה ‪ :‬ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר אנו מודים ל ‪ .‬ב ו ר א נפשות וחסרונן׳ ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כנוסח כ ל ב ר כ ו ת‬
‫ההודאה‪.‬‬
‫‪ .64‬א ש א ל ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬בקש רשות‪ ,‬ד ר ך ע ט ה מפני כ ב ו ד ה ר ב י ם ‪ .‬ושמא הכוונה היא‪ :‬שאלו‪,‬‬
‫כ ם י ר ש י י ) ש ב ת ל ׳ רעיב(‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ה ל ן ע ל הקשר ש ל ה ש א ל ה ע ם ה ב ר כ ה ע ל המים‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪23‬‬
‫נושאין אלא עורות וריח רעה ועטרן‪ ,‬אלא שנתנו אותו צדיק בין דברים‬
‫חבובץ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין‬
‫עליהם‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .17 .‬כיוצא בו‪ ,‬ו י ק ר ב ו‬
‫ו י ש א ו ם ב כ ת נ ו ת ם א ל מ ח ו ץ ל מ ח נ ה ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪,‬‬
‫ומה אם בשעת כעסן של צדיקים כך‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫כיוצאבו‪ ,‬ל א א כ ל ה א ר י ה את ה נ ב ל ה ו ל א ש י ב ר את ה ח מ ו ר ‪.‬‬
‫והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהם‪,‬‬
‫בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .‬אמ׳ להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו‬
‫רבנו‪ .‬אמ׳ להם מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .18 .‬מעשה‬
‫בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר׳ יהושע‪ .‬אלעזר בן מתיא‪,‬‬
‫וחנניא בן כינאי‪ ,‬ושמעון בן עזאי‪ ,‬ושמעון התימני‪ ,‬והיו עסוקץ במה ששנה‬
‫להם ר׳ עקיבא‪ .‬מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .‬הוסיפו‬
‫הן מעצמן‪ ,‬אשר ח כ מ י ם י ג י ד ו ו ל א כ ח ד ו מ א ב ת ם ל ה ם‬
‫ל ב ד ם נ ת נ ה ה א ר ץ וגו‪ /‬אמ׳ להם וכי נותנין שכר על העבירות‪ .‬אלא‬
‫‪6 8‬‬
‫ויקרבו‬
‫וכף‪ .‬ויקרא י׳‪ ,‬ה׳‪ .‬ועיין בםו״כ שהבאכו בבה״א‪.‬‬
‫י״ג‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫!ללא‬
‫וכר‪ .‬מ״א‬
‫אכל‬
‫>ל מסכי מה וכר‪ .‬מכילחוה הכ״ל; מדרש ההלים פע״ו‪ ,‬ב ‪ .341 /‬ועיין שמרר‬
‫*ל בארבעה וכר‪.‬‬
‫פ״ל‪ ,‬י״ע‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫מדרש הלל )ביה״מ ח״ה(‪ ,‬עמ׳ ‪.95‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫אשר‬
‫איוב‬
‫נו״ו‪ ,‬י״ח‪ ,‬י״ע‪.‬‬
‫‪ 86‬עורות |‬
‫אוחו ן‬
‫וריח |‬
‫ד עורת‪.‬‬
‫ד את‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד א החביבין‪.‬‬
‫‪ 69‬יישאום |‬
‫‪ 70‬אם |‬
‫אום׳ [‪.‬‬
‫והלא ן‬
‫א והרי‪.‬‬
‫פ וישאם‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א ריח‪.‬‬
‫צדיק |‬
‫סרחמין ן‬
‫בכתנותם |‬
‫כעסן | א כעסו‪.‬‬
‫א הנבילה‪.‬‬
‫הנבלה ן‬
‫רעה |‬
‫כך ן‬
‫‪ 74‬רבני |‬
‫ד למלכות ] א‬
‫בן חכינאי‪.‬‬
‫]אמר להן‬
‫ם ר ו‬
‫והיו |‬
‫ר‬
‫א בכותנותם‪.‬‬
‫פ ר א שבר‪.‬‬
‫ף אמר א אי‪.‬‬
‫‪ 73‬אמ׳ |‬
‫מפני |‬
‫ד א היו‪.‬‬
‫עסוקין |‬
‫׳ עקיבא[ א עקיי‪.‬‬
‫ונו׳ | ך חסר‪ .‬א ולא עבר זר בתוכם‪.‬‬
‫ויקרבו |‬
‫ילמדנו |‬
‫א ונו׳‪.‬‬
‫א בדבר ]אתה‬
‫והלא ‪ . . .‬וחומר |‬
‫ד אמר א א־‪.‬‬
‫ך ססני‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 71‬בו |‬
‫א והרי‪.‬‬
‫א ויקרבו•‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד למדנו א לסדינו‪.‬‬
‫א למלכות יהודה‬
‫יהודה למלכות |‬
‫‪ 76‬וחנניא בן כינאי | ד וחנניה בן עכינאי א וחנניה‬
‫ד עסוקי׳ א עוסקין‪.‬‬
‫ך א פתוח‪.‬‬
‫‪ 67‬חבובין ן‬
‫אל מחוץ למחנה |‬
‫‪ 72‬והלא ן‬
‫‪ 76‬יהושע ן א יהושע ]אילו הןן‪.‬‬
‫בתמר |‬
‫‪ 79‬נתנה | א ניתנה‪.‬‬
‫אלא |‬
‫לן ן‪.‬‬
‫‪ 68‬עליהם |‬
‫ד בי׳‪.‬‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫ך א םרחפין עליהן ) א עליהם(‪.‬‬
‫‪ 73-72‬כעסן ‪ . . .‬וכמה | ד ונוטר‪ .‬עליהם ן א עליהן‪.‬‬
‫ד רבינו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד רע‪.‬‬
‫א מרחמים‪.‬‬
‫פ בכתנתם‬
‫שיבר ן‬
‫אם' |‬
‫ועטרן |‬
‫ד הצדיק ]ההוא[ א צדיק ןההוא(‪.‬‬
‫ד א ועיטח•‬
‫בין |‬
‫אלא ‪I‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫‪ 77‬להם |‬
‫‪ 78‬כחדו |‬
‫ד א להן•‬
‫א כיחדו‪.‬‬
‫אם׳ | ך אמר‪.‬‬
‫עקיבא |‬
‫םאבתם |‬
‫ד טרפון‬
‫פדאםאבותם‪.‬‬
‫העבירות | ד העברה א העבירה‪.‬‬
‫ד ]אסרו לו[ אלא‪.‬‬
‫‪ .66‬ו ע ט ר ן‪ .‬ה ה ל כ ה ) ע ל ב ר כ ת המים( מ ת ק ש ר ת כ א ן עם םוף האגדה‪. :‬מפגי שקידש שמו ש ל ה ק ב ׳ ה ע ל הים׳‬
‫) ל ה ל ן שו׳ ‪ ,(89‬כ ל ו מ ר ע ל המים‪ ,‬כ פ י שמשמע מ ד ב י ר סיג‪ ,‬ח׳‪ .‬וסימן מ ו ב ה ק ל מ ד ר ש י ם מ ט י פ ו ס י ל מ ד נ ו‬
‫ושאילתות הוא הקשר ה ר ו פ ף ו ה מ ל א כ ו ת י בין סוף ה א ג ד ה ו ה ה ל כ ה ה פ ו ת ח ת ‪ .‬ו ב י ל ק ו ט מעין מים כ ת י י ) ל פ י‬
‫ה ר מ י מ כשר‪ ,‬וישב‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (1422‬פירש שריח טוב ל צ ד י ק י ם א ף הוא ב כ ל ל ‪ .‬ו ח ם ר ו ג ן ׳ ש ל הגפשות‪.‬‬
‫כעסן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וישב(‪ .‬ועיין הגי׳ ב ס פ ר י שהבאגו ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .74‬מ פ ג י ש ה ו ד ה וכו׳‪ .‬זו היא תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬מ כ א ן ע ד ‪ .‬ה א ר ץ ׳ ) ב ש ו ׳ ‪ (79‬הוא מ א מ ר המוסגר של מ ס ד ר ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫שאף א ח ר י ם גטלו ש כ ר ע ל ההודייה‪.‬‬
‫אלא‬
‫‪ .67‬ב ש ע ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשעה ש כ ב י כ ו ל כ ו ע ס ע ל ה צ ד י ק י ם ‪ .‬והסימון הוא דוגמת ‪.‬רוגזו של י ו ס ף ' ) ב י ר ריש‬
‫מעשה‬
‫‪ .77‬ה ו ס י ס ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .79‬א מ ׳ ל ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ טרסון‪ ,‬וחזר ה מ ס ד ר ל ס ו ף הייז‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬זו ה י א תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪ .‬ו ב ד מפורש‪ :‬א מ ר ו לו א ל א וכו׳‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪24‬‬
‫מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהציל את אחיו מן המיתה‪ ,‬שנ׳ ו י א מ ר‬
‫י ה ו ד ה א ל א ח י ו מ ה ב צ ע וגר‪ .‬אמ׳ להם דיה להצלה שתכפר על‬
‫המכירה‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪ .‬אמ׳ לו מפני הענוה‪ ,‬שנ׳‬
‫ו ע ת ה ישב נא ע ב ד ך ת ח ת ה נ ע ר וגו ‪ .‬אף שאול לא זכה למלכות‬
‫אלא מפני הענוה‪ ,‬שני פ ן י ח ד ל א ב י מן ה א ת ו נ ו ת ו ד א ג ל נ ו ‪ .‬שקל‬
‫עבדו בו‪ .‬אבל שמואל לא אמ׳ כן‪ ,‬אלא ה נ ה נטש א ב י ך א ת ה א ת ו נ ו ת‬
‫ו ד א ג ל כ ם ל א מ ר מ ה א ע ש ה ל ב נ י ‪ .‬כשהוא בורח מן הסררה מהו‬
‫אף‪ ,‬ו י ש א ל ו ע ו ד ב ה ׳ ה ב א ע ו ד וג‪ /‬אמ׳ להם והלא ערב הוא‪,‬‬
‫וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪,‬‬
‫אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם מפני שקידש שמו של הקב״ה על הים‪.‬‬
‫כשבאו שבטים ועמדו על הים‪ ,‬זה אופף אני ארד‪ ,‬וזה אוכף אני ארד‪ ,‬קפץ שבטו‬
‫של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים‪ .‬ועל אותה שעה הוא אומר‬
‫הושיעני א ל י ם כי ב א ו מים ע ד נפש ט ב ע ת י ביון מ צ ו ל ה‬
‫ו א י ן מ ע מ ד וגו ‪ ,‬א ל ת ש ט ש ב ו וג‪/‬ואר ה י ת ה י ה ו ד ה ל ק ד ש ו‬
‫וגו ‪ .‬יהודה קדש שמו של הקב״ה על הים‪ ,‬לפיכך י ש ר א ל מ מ ש ל ת י ו ‪.‬‬
‫‪ .19‬עקרו להביא את הכלה‪ ,‬הניחו שם אפי זקן אפי חולה אין צריכין לברך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 80‬ו י א מ ר‬
‫״הכה‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫בראשית ל״ז‪ ,‬כ״ו‪.‬‬
‫שם י ‪ /‬ב ‪/‬‬
‫‪8 7‬‬
‫‪«3‬ועתה‬
‫וישאלו‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם מ״ד‪ ,‬ל״ג‬
‫שם כ״ב‪.‬‬
‫« « פ ן וכוי‪ .‬ש״א נ ו ‪ /‬ה י ‪.‬‬
‫<>» כשבאו ו כ ו ‪/‬‬
‫מכילתות הכ׳׳ל;‬
‫בבלי כןונוה ל״ו קע״ב ואילך; פסי׳׳ר פ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ב וכ״ח ע״א; שמו׳ר פכ״ד‪ ,‬א׳; במ׳׳ר קפי״ב; שם פי״ג‪,‬‬
‫ז׳; דב׳יר ליברמן‪ ,‬עמ׳ ‪ ;6‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ב׳; שם קי״ד‪ ,‬ח׳; פרקי דר׳׳א פמ״ב‪ ,‬הוצ׳ הרד׳׳ל‬
‫ל״ע ע״א; אגדה בראשית פע״ה )ע״ד(‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.145‬‬
‫ס״נו‪ ,‬ב ׳ ‪ -‬ג ‪/‬‬
‫‪ »3‬ה י ת ה‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם קי״ד‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫‪ 81‬בצע וני |‬
‫‪ 80‬שנ׳ | ד שנאמר‪.‬‬
‫]לכו ונמכרנו לישמעא׳ וידעו אל תהי בו[‪.‬‬
‫*• ה ו ש י ע נ י‬
‫וכו‪/‬‬
‫תהלים‬
‫עקרו ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״א ב ‪/‬‬
‫ד בצע כי נהרונ ]וכתיב לכו ונמכרנו לישסעאליםן א בצע ונו׳‬
‫‪ 82‬המכירה |‬
‫דיה | ד דייה א דיי‪.‬‬
‫להם | ד להן‪.‬‬
‫‪ 84‬מן |‬
‫ונו׳ | ד א פתוח‪.‬‬
‫‪ 83‬תחת הנער | ד חסר•‬
‫אס׳ לו | ד א חסר‪.‬‬
‫א ]המיתה[ הםכירה‪.‬‬
‫‪ 88‬בו | ך פתוח‪ .‬לא אס׳ | ד אעו א אינו או׳‪ .‬הנה |‬
‫א את‪ .‬האתונות | פ האתנות‪ .‬לנו | א לנו ]ונין‪.‬‬
‫‪ 88‬לאםר | ד לאם׳‪ .‬לבני | א ב פתוח‪.‬‬
‫פ והנה• ד חסר‪ .‬האתונות | ד א ]דברי[ האתונות פ דברי האתנות‪.‬‬
‫‪ 87‬וישאלו |‬
‫כשהוא | ד א וכשהוא‪ .‬הסדרה | ד השררה‪ .‬סהו או׳ | ד א סה הוא אוס׳ )א אוסר(‪.‬‬
‫עוד וני | ד עוד הלום איש ויאסר הנה הוא נחבא אל הכלים א עוד‬
‫הבא | ד הנה‪.‬‬
‫ד ושאלו א וישאל‪.‬‬
‫‪ 88‬ידי ן א ]ירד[ ידי‪ .‬לםלכות | ד לסלכו׳‪.‬‬
‫הלם איש ויאסר ה׳ )שלשה יודין( וני‪ .‬והלא | ד ולא‪.‬‬
‫על‬
‫הקב׳ה ן א םקום‪.‬‬
‫שקידש | ד שקדש‪.‬‬
‫‪ 89‬אםרו ‪ . . .‬להם | ד אם׳ להם ל ס ת ו רבנו אם׳ להן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 90‬כשבאו | ד שכשעלו א שכשבאו‪ .‬אוס׳ )ביס( | ד אוסר א או׳ ‪ . . .‬אום׳‪ .‬ארד ‪ . . .‬ארד ן‬
‫הים | ד חסר‪.‬‬
‫‪ «1‬תחלה | ד בתחלה אתחילה‪ .‬וקדש ן אוקידש‪.‬‬
‫ד יורד ‪ . . .‬יורד א יורד ]תחילה[ ‪ . . .‬יורד ]תחילה[‪.‬‬
‫‪ 92‬הושיעני | ד ]הי[ הושיענו‪.‬‬
‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬
‫שעה | ד השעה‪.‬‬
‫על הים | ד חסר‪.‬‬
‫םקום | ד הקביה‪.‬‬
‫‪ 93‬מעמד ן א מעמד ]באתי בםעסקי םים ן וני‪ .‬תשט׳ שבו׳ וני ן א תשטפני שבולת‬
‫טבעתי ‪ . . .‬שבו׳ וני | ד חסר‪.‬‬
‫]םים ואל תבלעני םצולה[ וני‪ .‬ואו׳ היתה | ד וכן הוא אוסר בצאת ישראל םסצרים היתה א וכן הוא אום׳ בצאת‬
‫>• ונוי | ד א חסר‪.‬‬
‫לקדשו ן א לקדשו ]ישר׳ םםשלותיו[‪.‬‬
‫ישר׳ םםצר׳ בית יעקב טעם לועז היתה‪.‬‬
‫‪ 98‬הכלה | ד ]החתן ואת[ הכלה‪.‬‬
‫קדש | א שקידש‪ .‬הקביה ן א םקום‪ .‬סםשלתיו | פ ר א ממשלותיו‪.‬‬
‫הניחו ן א והיניחו‪ .‬אפי׳ | א אפילו• ד חסר‪ .‬זקן ן א זקן ]אחד[‪ .‬אפי׳ | ד או א ואפילו‪ .‬צריכין | ד צריכי׳‪.‬‬
‫‪ .81‬ד י ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ע ״ פ כ ן דייה ל ה צ ל ה ל כ פ ר ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪100‬‬
‫‪25‬‬
‫למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪ .‬לא הניחו שם זקן‬
‫או חולה צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫‪ .20‬בעל הבית שהיה מסב ואוכל‪ ,‬קראו חברו לדבר עמו‪ ,‬אין צריך לברך‬
‫למפרע‪ .‬וכשהוא חוזר אין צריך לברך כתחלה‪ .‬הפליג צריך לברך למפרע‪,‬‬
‫‪ .21‬פועלץ שהיו עוררין בתאנים‪,‬‬
‫וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה‪.‬‬
‫וגודרין בתמרים‪ ,‬ומוםקין בזתים‪ ,‬אע״פ שמפםיקץ ואוכלין‪ ,‬ומפםיקין ואוכלין‪,‬‬
‫אין צריכין לברך למפרע‪ .‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫הפליגו‪ ,‬צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬לא יאכל אדם בערב שבת מן המנחה ולמעל ‪ ,‬כדי שיכנס לשבת‬
‫כשהוא תאוה‪ ,‬דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה שתחשך‪.‬‬
‫‪ .2‬מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהודה ור׳ יוםה שהיו מסובין בעכו‪,‬‬
‫וקדש עליהן היום‪ .‬אמ׳ לו רבן שמעון בן גמליאל לר׳ יוסי‪ ,‬ברבי‪ ,‬רצונך‬
‫נפסיק לשבת‪ .‬אמ׳ לו בכל יום אתה מחבב דברי בפני יהודה‪ ,‬ועכשיו‬
‫אתה מחבב דברי יהודה בפני‪ ,‬הגם ל כ ב ו ׳ א ת ה מ ל כ ה ע מ י‬
‫ב ב י ת ‪ .‬אמ׳ לו אם כן לא נפסיק‪ ,‬שמא תקבע הלכה לדורות‪ .‬אמרו לא‬
‫קראו חברו וכר‪ .‬עיין לעיל שו׳ ‪ 35‬ומ״ש בבה״א שם‪.‬‬
‫״ בעל הביה וכר‪ .‬עיין בבלי שם ק״ב א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫! לא וכר‪ .‬ימש׳ פסחים פ״י ה״א‪ ,‬ל״ז ע״ב; בבלי שם צ״ע ב׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי שם ק ׳ א ‪.‬‬
‫‪ 98‬צריכץ |‬
‫• ה ג ם וכר‪ .‬א ס ת ר ז ‪ /‬ח׳‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫ד צריך‪.‬‬
‫א ואפילו חולה ]אחד ן‪.‬‬
‫חברו |‬
‫א ח י ‪.‬‬
‫פועלין |‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר ן‬
‫ץ ן‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫ואוכלין |‬
‫א ואוכלים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫‪ 1‬אדם |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אין ספסיקי][•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד סבפני‪.‬‬
‫א‬
‫נו‬
‫בערב |‬
‫ל אמי | ד אסר א א׳‪.‬‬
‫למפרע‪.‬‬
‫המנחה |‬
‫שתחשך |‬
‫‪ 3‬יוסה ן‬
‫א ם‬
‫ך צריך‪.‬‬
‫ד‬
‫ד א יוסי אום׳‪.‬‬
‫נפסיק | ד נפסוק‪.‬‬
‫ד א• ב יקראו‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫למפרע ‪ . . .‬לברך ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ולמעל׳ |‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫ד א ולסעלה‪.‬‬
‫ד‬
‫אוכל והולך |‬
‫ד לכתחילה‪.‬‬
‫‪ 2‬כשהוא ן‬
‫]אד׳‪ 1‬אוכל והולך‬
‫ד שתחשך ]סססיקי׳ לשבחו׳ דברי רבי יהודה רבי יוסי אוסר‬
‫‪ 4‬עליהן |‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫׳ ן ך אפר א א׳‪.‬‬
‫א ]ר׳ ן יהודה‪.‬‬
‫קראו | כיה‬
‫ד א צריך‪.‬‬
‫למפרע |‬
‫ד המנח׳‪.‬‬
‫‪ 97‬או חולה ן‬
‫‪ 100‬כתחילה |‬
‫ד א בזיתים‪.‬‬
‫‪ 102‬צריכין |‬
‫יוסה או׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א מיסב‪.‬‬
‫‪ 101‬בזתים |‬
‫ך א מפסיקין‪.‬‬
‫ך א בתאוה‪.‬‬
‫ד ב סתום‪.‬‬
‫‪ 98‬מסב |‬
‫‪ 103‬צריכין |‬
‫ך א ערב‪.‬‬
‫א ]אפילו[ זקן ]אחד!‪.‬‬
‫ד לכתחלה א כתחילה‪.‬‬
‫ד א בתאינים‪.‬‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫‪ 8‬נפסיק | ך נפסוק‪.‬‬
‫יהודה ן‬
‫ך לכתחלה‪.‬‬
‫ומפסיקין |‬
‫שעה |‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫אי ‪.‬‬
‫בתאנים |‬
‫ד אד׳‪.‬‬
‫תאוה |‬
‫א הולך ואוכל‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫כתחילה |‬
‫י שמא תקבע וכר‪ .‬עיין לעיל פ״א סה״ד ומש״ש‪.‬‬
‫זקן ן‬
‫‪ 99‬כתחלה |‬
‫מעשה וכר‪ .‬ימש׳ הכ׳יל;‬
‫ועכשיו |‬
‫ד א עליהם‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫בכל יום ן א כל יום ]ויום!‪.‬‬
‫ך עכשיו‪.‬‬
‫« בפני ן‬
‫א בפניי‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ברבי רצונך ן‬
‫דברי | א דבריי‪.‬‬
‫לכבוי |‬
‫בפני ן‬
‫ד א לכבוש‪.‬‬
‫תקבע ‪ . . .‬לדורות ן א ת ק ב ע ו ‪ . . .‬בישרי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ברה״מ ע ל מ ה ש א כ ל ו ‪.‬‬
‫‪.97‬וכשהן‬
‫אגב רישא‪ ,‬שהרי פשיטא ש מ ב ר כ י ם כ ת ח י ל ה א ח ר י ש ב ר כ ו ברה״מ‪.‬‬
‫חוזרין‬
‫וכר‪.‬‬
‫ב ב א זו ל א נשנית א ל א‬
‫‪ .99‬ה פ ל י ג וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפליג את‬
‫מקומו‪ ,‬או א ת דעתו‪ ,‬עיץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ה מ נ ח ה וכוי‪.‬‬
‫מתשע שעות ו ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ פ ס י ק א ת ה ס ע ו ד ה ונקדש קדושת היום‪.‬‬
‫‪.2‬ע ד‬
‫ש ע ה וכו׳‪.‬‬
‫עד ועד בכלל‪.‬‬
‫‪.5‬נ פ סי ק‬
‫ברכות פ׳׳ה‬
‫‪26‬‬
‫זזו משם עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי‪ .3 .‬אורחץ שהיו מסובין אצל בעל הבית‬
‫וקדש עליהן היום ועקרו עם חשיכה לבית המדרש‪ ,‬חזרו‪ ,‬ומזגו להם את הכוס‪,‬‬
‫אומרין עליו קדושת היום דברי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה‬
‫שתחשך‪ .4 .‬מזגו לו כוס ראשון‪ ,‬מברך עליו ברכת המזון‪ ,‬מזכיר של שבת‬
‫‪ .5‬כיצד סדר הסב‪ ,‬בזמן‬
‫בברכת המזון‪ ,‬והשני או׳ עליו קדושת היום‪.‬‬
‫שהן שתי מטות גדול מסב בראשה של ראשונה‪ ,‬שני לו למטה ממנו‪ .‬בזמן‬
‫שהן שלש מטות‪ ,‬גדול מסב בראשה של אמצעית‪ ,‬שני לו למעלה ממנו‪ ,‬שלישי‬
‫לו למטה ממנו‪ .‬כך היו מסדירין והולכין‪ .6 .‬סדר נטילת ידים כיצד‪,‬‬
‫עד חמשה מתחילין מן הגדול‪ ,‬מחמשה ואילך מתחי׳ מן הקטן‪ .‬סדר מזיגת‬
‫הכוס כיצד‪ ,‬בתוך המזון מתחילץ מן הגדול‪ ,‬לאחר המזון מתחילין מן המברך‪.‬‬
‫‪ .7‬שנים‬
‫רצה לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪.‬‬
‫ממתינין זה לזה בקערה‪ .‬שלשה אין ממתינץ‪ .‬המברך פושט ראשון‪ .‬רצה‬
‫לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪ .8 .‬לא ישוך אדם‬
‫מן הפרוסה ויחזירנה לקערה מפני סכנת נפשות‪ .9 .‬לא ישתה אדם מן הכוס‬
‫« אורחין ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״ב קע״א‪.‬‬
‫בבלי מ״ו ‪3‬׳‪.‬‬
‫ירוש׳ העניה פ״ד ה״ב‪ ,‬ק״ח ע״א;‬
‫״ כיצד ו כ ו ‪/‬‬
‫קדר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח קה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫א׳; גינרן נ״ע ב ‪/‬‬
‫״ שנים ו כ ו ‪ /‬בבלי מ״ז‬
‫‪ 19‬המברך ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« לא ישתה ו כ ו ‪/‬‬
‫דא״ר רפ״ט‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ‪ 229‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 2°‬לא ישוך ו כ ו ‪/‬‬
‫דא״ר הכ״ל‪ .‬ועיין בבלי תמיד‬
‫כ״ז ב ‪/‬‬
‫‪ 9‬עליהן |‬
‫ועקרו |‬
‫ד א עליהם‪.‬‬
‫ד א יוסי אוסר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫ד א וםזכיר‪.‬‬
‫שני |‬
‫םסב בראשה |‬
‫א ושלישי‪.‬‬
‫םםנו |‬
‫‪ 15‬לו ן א חסר‪.‬‬
‫ד טחטש׳‪.‬‬
‫ד היטנה א היטנו‪.‬‬
‫טתחי׳ |‬
‫ד סתחיל‪.‬‬
‫‪ 19‬לזה |‬
‫לאחי |‬
‫ד את זה‪.‬‬
‫ד א היפנו‪.‬‬
‫ד א טתחילין‪.‬‬
‫‪ 21‬ויחזירנה |‬
‫‪ . 9‬ו ע ק ר ו וכוי‪.‬‬
‫לעיל‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מקדש‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד אחר א ואחר‪.‬‬
‫א ויחזירנו‪.‬‬
‫שני ן‬
‫לקערה |‬
‫מסן |‬
‫ד א ומסן‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫ד םסודרין‪.‬‬
‫הקטן |‬
‫פחחילין |‬
‫סושמ |‬
‫ב ה י ב ש מ פ ס י ק ל ק ד ו ש ת היום ו מ ק ד ש ‪.‬‬
‫שלישי |‬
‫ד א היפנו‪.‬‬
‫סדר ‪• . .‬‬
‫א סתום‪.‬‬
‫‪ 18‬עד ן כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 17‬כיצד | ד חסר‪ .‬א כיזצד‪.‬‬
‫‪ 18‬פפנו ן‬
‫ב עם•‬
‫‪ 20‬פפנו ן‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫פתחילין |‬
‫בידו ן‬
‫ישוך |‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫א סתום‪.‬‬
‫איישך•‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫א ב ל ב ע ה י ב נשאר במקומו‪ ,‬ב מ ק ו ם ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫עד‬
‫‪ 14‬םטות ן‬
‫א םיטות‪.‬‬
‫ד הקטן ]עד שפניע לחפשה וחחר ופחחיל פן הנדול‪.‬‬
‫ך פתחילי׳‪.‬‬
‫נפשות |‬
‫ד בראש א בראשו‪.‬‬
‫והולכין ן‬
‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬
‫פזינת | ד א לפזינת‪.‬‬
‫ד בקערה‪.‬‬
‫א כיזה צד‪.‬‬
‫הסב |‬
‫בראשה |‬
‫סםנו |‬
‫ד פושט ]ידון‪.‬‬
‫א ושלשה‪.‬‬
‫עליו ן א חסר‪.‬‬
‫כיצד ן‬
‫ך א םיסב‪.‬‬
‫פסדירין |‬
‫נטילת | א לנטילת‪.‬‬
‫ולפקו׳ שפים אחרונים חוזרין שם ברכה חחרתן‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫א והשיני אום׳‪.‬‬
‫םסב |‬
‫ד א טיסב בראש ) א בראשו(‪.‬‬
‫כיצד | ד כיצד סדר נטילת וכוי‪.‬‬
‫םחםשה |‬
‫א סיטות‪.‬‬
‫פפנו |‬
‫ך אסרו‪.‬‬
‫!‪ 1‬שתחשך | ב סתום‪.‬‬
‫ד ובשני אוסר‬
‫‪ 13‬םטות ן‬
‫ד ושני א והשיני‪.‬‬
‫א עוקרי]•‬
‫שעה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬והשני או׳ |‬
‫ד ההיסב א היסב‪.‬‬
‫ד עקרו‬
‫‪ 10‬אוסרין |‬
‫יוסה או׳ ‪I‬‬
‫סזכיר |‬
‫ש ע ה וכוי‪.‬‬
‫‪ p.10‬ד ו ש ת‬
‫ה י ו ם וכוי‪.‬‬
‫עד ועד בכלל‪.‬‬
‫כשיטתו‬
‫‪ .11‬מ ז ג ו‬
‫לו‬
‫ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ יוסי‪ ,‬שסובר שאינו מ פ ס י ק מ ס ע ו ד ת ו ‪ ,‬וכשגומר מ ב ר ך ע ל המזון‪ ,‬ו א ח י כ‬
‫‪.15‬כ ך‬
‫ה י ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם היו יותר משלשה‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מים ראשונים ל ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫ל ב ר כ ת המוציא‪.‬‬
‫‪ .17‬מ ן‬
‫וכוי‪ .‬משום ד ׳ א ומשום א ב ק גזל‪.‬‬
‫ש ל א יאכילנו רוקו‪ ,‬ו י ת ב ל ע ם ‪.‬‬
‫המברך‪.‬‬
‫נטילת‬
‫ידים‬
‫‪.16‬מ ח מ ש ה וכו׳‪ .‬ש ל א י צ ט ר ך ה ג ד ו ל ל ח כ ו ת ב ץ נ ט י ל ה‬
‫כ ד י שיתקץ א ת ע צ מ ו ל ב ר כ ה )ירושלמי(‪.‬‬
‫פ ו ש ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פושט א ת ידו ל א כ ו ל ‪.‬‬
‫‪.21‬מפני‬
‫‪.19‬ממתינין‬
‫ס כ נ ת וכוי•‬
‫ברכות פ״ה‬
‫‪27‬‬
‫‪ .10‬אחד משמש את שנים‬
‫ויתננו לחבירו לפי שאין דעת בריות שוות‪.‬‬
‫אוכל עמהן‪ ,‬שלשה אין אוכל עמהן‪ ,‬אלא אם כן נתנו לו רשות‪ .11 .‬באת‬
‫להם מתיקה בתוך המזון‪ ,‬מברך על המזון ופוטר את המתיקה‪ .12 .‬ר׳ מונא‬
‫‪ 25‬או׳ משם ר׳ יהודה פת הבאה בכיסנין לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫‪ .13‬מים הראשנים רשות‪ ,‬האחרנים חובה‪ .‬מים הראשנים‬
‫ולאחריה‪.‬‬
‫אם רצה להפסיק מפסיק‪ ,‬מים האחרנים אם רצה להפסיק אינו מפסיק‪.‬‬
‫‪ .14‬הכל חייבין בברכת המזץ‪ .‬כהנים לרם וישראל גרים ועבדים משוחררין‬
‫חללים נתינים ממזרין סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה‬
‫‪ 30‬כולן חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .‬טומטום ואנדרוגינוס‬
‫חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .15 .‬אנדרוגינוס )מוציא את(‬
‫מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו‪ .‬טומטום אינו מוציא לא את מינו‬
‫ולא את שאינו מינו‪ .16 .‬מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את‬
‫מינו ולא את שאינו מינו‪ .17 .‬נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין‬
‫‪ 35‬את הרבים ידי חובתן‪ .‬באמת אמרו אשה מברכת לבעלה‪ ,‬בן מברך לאביו‪,‬‬
‫בבלי מ״ה א ‪/‬‬
‫‪ 22‬אחד וכו׳‪.‬‬
‫הראשונים וכו׳‪.‬‬
‫״ ר׳ מונא וכו׳‪.‬‬
‫«־ מים‬
‫ימש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬י׳ ע״ג; בבלי מ״ב א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; חלה פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ח ע״ג; בבלי חולין ק״ה א ‪ /‬ועיי״ש‬
‫עירובין י״ז ב׳; במ״ר פ״כ‪ ,‬כ״א; תכחומא בלק סי׳ נףו‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬סי׳‬
‫™ כהנים וכו׳‪.‬‬
‫ב״ה‬
‫ככףז להלן ר״ה פ״ב ה״ז )כי״ע רפ״ד(; מגילה פ״ב ה״ז; מנחות פ״י הי״ג והי״ז‪.‬‬
‫ו ׳‪.‬‬
‫כ ו‬
‫עיין‬
‫׳‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫נ״ג סע״ד;‬
‫ר‬
‫‪ 23‬עםהן ן א עמהם‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫בריות | ד הבריות‬
‫<ביפ(‪.‬‬
‫סשוחררין |‬
‫ן ם ט ז ר י ם <‬
‫א אנדרגינוס‪.‬‬
‫א‬
‫ן ס ר‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ך‬
‫(‬
‫ס ר‬
‫ך א‬
‫‪ 30‬חייבין |‬
‫י ‪.‬‬
‫ס‬
‫ס ו צ י א י ן‬
‫ן‬
‫ך‬
‫משם | ד א משום‪.‬‬
‫לאחר ן‬
‫הראשנים | ד ראשונים א הראשונים‪.‬‬
‫‪ 27‬אם ן‬
‫‪ 25‬או׳ | ד אומר‪.‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ט ו צ א ץ‬
‫‪ 28‬וישראל | ד וישראלים‪.‬‬
‫נרים | ד וגרים‪.‬‬
‫נתינים מםזרין |‬
‫ד וםמזרין נתינין‬
‫ך א חללין‪.‬‬
‫ד חייבי׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ולא שאינו‪.‬‬
‫‪ 35‬הובחן ן‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ואין |‬
‫לבעלה |‬
‫‪ . 2 4‬מ ת י ק ה וכוי‪.‬‬
‫שבאו ב ת ו ך ה ס ע ו ד ה מ ח מ ת ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ב ר ה ׳ מ סוטרתן‪.‬‬
‫ה ס ע ו ד ה ולפני ברהימ‪.‬‬
‫ל ה פ ס י ק בין נ ט י ל ה ל ב ר כ ה‬
‫שיטת בני איי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 7‬‬
‫) ע‬
‫‪ .‬להפסיק‬
‫את |‬
‫א סתום‪.‬‬
‫ד ע ת וכו׳‪ .‬ושמא חבירו הוא איסטניס‪ ,‬ו ד ע ת ו ר ע ה ‪.‬‬
‫כזית מ ש ל ה ם ‪ ,‬כ ד י ש י צ ט ר ף ע מ ה ם לזימון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 31‬חובחן |‬
‫‪ 32‬ואינו םוציא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫םינו ן‬
‫ה [‬
‫א ל א אם כן נתנו | ד א ע ד שיתנו‪.‬‬
‫ד ואנדרוגנוס א ואנדרנינוס‪.‬‬
‫‪ 33‬ו ל א את שאינו ן‬
‫‪.‬‬
‫‪ 20‬ח ל ל י ם |‬
‫שנים |‬
‫ד א השנים ]הרי ז ‪.‬‬
‫רשותן‬
‫האחרנים ן ך אחרונים א והאחרונים‪.‬‬
‫)מוציא את> |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.22‬שאין‬
‫‪ 24‬מונא ן ך מונה‪.‬‬
‫ואנדרוגינוס |‬
‫(‬
‫א ץ >‬
‫שוות(‬
‫אין | ך א אינו‪.‬‬
‫ד משוחררי׳ א משוחררים‪.‬‬
‫ד ומוציאי׳ הרבי׳ ] א ת ‪.‬‬
‫את |‬
‫א הביריות‪.‬‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫‪ 26‬הראשנים ‪ . . .‬האחרנים | ד א ראשונים ‪ . . .‬אחרונים‪.‬‬
‫מים | ך א ח ס ר ‪.‬‬
‫נ ת י נ י ן‬
‫ב א ת ה‬
‫‪.‬‬
‫ס ו כ ה פ״ג הי״א‪,‬‬
‫בבלי כ׳ ב׳‪.‬‬
‫שלשה ן א שלש‪.‬‬
‫באת | ך ב א א‬
‫ד א אחר‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר״ה ספ״ג‪ ,‬נ״כן ע״א;‬
‫‪ 22‬לחבירו | ד לחברו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫״‬
‫ס‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪ 35‬אשה וכו׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳ ע״ב;‬
‫״ וקכונים‬
‫םוציאין את הרבים ן‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫‪ 34‬פטורין ן‬
‫ד לבעל‪.‬‬
‫אנדרוגינוס ן‬
‫סברו |‬
‫‪ .23‬א ו כ ל וכו׳‪.‬‬
‫א ושאינו‪.‬‬
‫א ח ס ר ‪ .‬ואין ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אוכל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות או ת ב ל י ם מתוקים‬
‫‪ .25‬ל א ח ר‬
‫ה מ ז ו ן וכו׳‪.‬‬
‫כלומר לאחר‬
‫מ פ ס י ק וכו׳‪ .‬ל פ י שיטת ה ב ב ל י פירושו כפשוטו שמותר‬
‫י י ן בטאו־ח סי׳ ק ם ץ ‪ ,‬ועיין בשרת הרש־ל סי׳ ל׳ד(‪ .‬ו ב ב ה ־ א פירשנו ע פ‬
‫ו א י ן מ ו צ י א י ן וכו׳‪ .‬צ י ל בגי׳ ד ‪ :‬ו מ ו צ י א י ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .32‬ו א י נ ו מ ו צ י א ו כ ו ׳ ‪ .‬ו א פ י ל ו‬
‫א ש ה אינה יוצאת ב ב ר ה י מ שלו‪ ,‬שמא אמו ל א ז כ ר ו ל א נקיבה‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .34‬פ ט ו ר י ן ו א י ן וכו־‪.‬‬
‫ה מ ל ה םטורין־ צ ר י כ ה מ ח י ק ה ‪ ,‬וצ־ל‪ :‬אין וכו׳‪ ,‬כגי׳ כי‪-‬ע והראשונים‪ .‬ונשים אין מוציאות את ה ר ב י ם ב ב ר ה י מ‬
‫מפגי כ ב ו ד ה צ ב ו ר‬
‫‪ 35‬ל ב ע ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ו צ י א ה אותו ב ב ר ה י מ ‪ .‬ו ל א ו דווקא ב ע ל ה ‪ ,‬א ל א ש ד ב ר ו ח כ מ י ם‬
‫ב ה ו ה ‪ ,‬שאין ד ר כ ה ש ל א ש ה ל א כ ו ל ע ם א ח ר ביחידות‪.‬‬
‫ל א ב י ו ‪ .‬ואביו עוגה אחריו כ ל מ ה שהוא א ו מ ר ‪.‬‬
‫ברכות פ״ה‬
‫‪28‬‬
‫עבד מברך לרבו‪ .18 .‬קטן שיכול לאכול כזית מזמנץ עליו‪ ,‬שאץ יכול‬
‫לאכול כזית אין מזמנין עליו‪ ,‬ואץ מדקדקין בקטן‪ .‬בץ שאומר נברך‪,‬‬
‫בין שאומ׳ ברוך אין תופשץ אותו על כך‪ .‬הנקדנץ תופשין אותו על כך‪.‬‬
‫‪ .19‬בעשרים נחלקין‪ .‬ובלבד שלא יהא בהן אחר שיפטור עצמו מן הזמץ‪.‬‬
‫‪ .20 >°‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ עלו והסבו וטובל עמהן‪ ,‬אע״פ שלא אכל‬
‫עמהן כזית דגן‪ ,‬מזמנין עליו‪ .21 .‬נוי המברך בשם עונץ אחריו אמן‪ ,‬את‬
‫השם אין עונץ אחריו אמן‪ ,‬עד שישמע את כל הברכה‪ .22 .‬היה מקריב‬
‫מנחות בירושלם‪ ,‬או׳ ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן או׳ בר׳ אש׳‬
‫קד׳ במצו׳ וצו׳ להקריב מנחות‪ .‬כשהוא אוכלן או׳ המוציא לחם מן הארץ‪.‬‬
‫« היה מקריב זבחים בירושלם‪ ,‬אומ׳ ברו׳ שהגיע׳ לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במ׳ וצו׳ להקריב זבחים‪ .‬וכשהוא אוכלן או׳ בר׳ אשר‬
‫‪ .23‬עשרה שהיו מהלכץ בדרך‪ ,‬אע״פ‬
‫קד׳ במצ׳ וצונו לאכל זבחים‪.‬‬
‫‪ 37‬ואין מדקדקין וכו׳‪.‬‬
‫סע״ב‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״ז רה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; שם רה״ג; ב״כ פצ״א‪ ,‬ג׳‪ ;1111 ,‬בבלי מ״ז‬
‫בין וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪ ,‬י״א סע״נ; בבלי‬
‫‪ 39‬כחלקין‪ .‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪.‬‬
‫‪ o‬א׳‪.‬‬
‫<« לבן וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; נזיל פ״ה ה״ה‪ ,‬כ״ד ב׳; ב״ר פצ״א‪ ,‬ד׳‪ ;1118 ,‬בבלי מ״ח א׳‪.‬‬
‫« גוי וכו׳‪ .‬משכ׳ ספ״ח; ילוש׳ פ״ח ה״נו‪ ,‬י״ב ע״ג; ס ו כ ה פ״ג הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״א; מגילה פ״א הי״א‪,‬‬
‫ע״ב ע״א; ב״ל ק פ כ ך ו ) ב ד פ ו ס י ם ( ‪ .‬ועיין לעיל ספ״ג‪.‬‬
‫«> אוכלן וכו׳‪ .‬עיין להלן סוף פסחים‪.‬‬
‫‪ 36‬ע ב ד | א ועבד‪.‬‬
‫סברן־ | ד א חסר‪.‬‬
‫שאוסר ן ך ש א ם ר א שאם׳‪.‬‬
‫א אתו )ביס(‪.‬‬
‫הנקדנין ן א והנוקדנין‪.‬‬
‫אחר | ד א אחד‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫« עשלה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי מ״ב ב׳‪.‬‬
‫לרבו | ב סתום•‬
‫א שהפטיר )אתן‪.‬‬
‫‪ 42‬את ן א חסר‪.‬‬
‫אוכלן או׳ ן‬
‫לזםן |‬
‫א כשהם אוכלין או׳ ]ברוך[•‬
‫בדרך |‬
‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫‪ 47‬לאכל |‬
‫אעיס | ד א אף‬
‫בשם ן א את השם‬
‫ד א ]כותי הםברךן בשם‪.‬‬
‫‪ 48-43‬םנחות ‪ . . .‬זבחים ‪I‬‬
‫םקריבן |‬
‫ברו׳ שהגיע׳ |‬
‫ד סקריבי׳‪.‬‬
‫וכשהוא אוכלן או׳ | ד כשהוא אוכלם אופר א כשהן אוכלין אופי‪.‬‬
‫ד באקב׳ו א ב׳ אשר קדשנו בפצ׳ וציו׳‪.‬‬
‫ד אוכלין•‬
‫‪ 42-41‬את השם |‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫‪ 44-43‬כשהוא ‪ . . .‬םנחות ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 48‬אום׳ |‬
‫‪ 46-46‬כשהוא ‪ . . .‬זבחים ן‬
‫ברוך ובו׳ | ד באקביו‪.‬‬
‫עטהן | א עםהם‪.‬‬
‫עליון בסתום‪.‬‬
‫ד א לאכול‪.‬‬
‫זבחים |‬
‫אותו |‬
‫נח לקין | ך נחלקו‪.‬‬
‫הזסון | אהזיםון‪.‬‬
‫‪ 44-42‬היה ‪ . . .‬הארץ | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 43‬שהניענו ן א ]שהחיינו ן והניענו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עצםו | ד אותו‪.‬‬
‫וטובל | ד טובל‪.‬‬
‫)וכנראה שהסופר סחק את שתי התיבות עיי נקודות לטעלה(‪.‬‬
‫א זבחים ‪ . . .‬םנחות‪.‬‬
‫א ושאינו‪.‬‬
‫ואין ן ד א איו•‬
‫ברוך | ד ברכו א ברוך )הואן‪.‬‬
‫טזטנין | ד א ןהרי אלו ) א אילו([ םזםנין‪.‬‬
‫כל הברכה | ד הברכה כולה‪.‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪ 39‬בעשרים | כיה ד א‪ .‬ב בעשרה‪.‬‬
‫והסבו | ד והסיבו א הסיבו‪.‬‬
‫‪ 41‬עסהן ן א עםהם‪.‬‬
‫שאין | ד ושאין‬
‫שאום׳ | ד שאסר א שאם׳‪.‬‬
‫כך | ד סתום‪.‬‬
‫שיפטור ן ךשטפטירין‬
‫אי׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫עלפי‪.‬‬
‫‪ 38‬בין ן א ובין‪.‬‬
‫« היה וכו׳‪ .‬בבלי ל״ז ב׳; מנחות ע״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 44‬כשהוא‬
‫ד א ברוך שהניענו‪.‬‬
‫«* או׳ | ך• אופר‪.‬‬
‫‪ 47-46‬בר׳ וכו׳ |‬
‫ד זבחי׳ א הזבח הזה‪.‬‬
‫םהלכין‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ . 3 7‬ו א י ן מ ד ק ד ק י ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬לבודקו אם‬
‫‪ . 3 6‬ש א י ן י כ ו ל וכוי‪ .‬ו א פ י ל ו א כ ל כזית ח ל י ב ה ‪.‬‬
‫‪ .38‬ה נ ק ד נ י ן וכוי‪ .‬נ ק ת י ן ‪ ,‬נ ק ר נ ץ ‪ ,‬ה ם‬
‫ה ב י א שתי שערות‪ ,‬כ ד י ל צ ר פ ו ל ע ש ר ה ל ע נ י ץ ת פ ל ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .‬ה מ ד ק ד ק י ן ע ל ד ב ר י תוהו״)תשהיג ה ר כ ב י ‪ .(145 ,‬ו כ ב ר ה ב י א ו ה ר א ש ו נ י ם ) ב ב ב ל י במקומו( א ת ה ב ר י י ת א ב ד י א‬
‫ע ל כ ך‪ .‬כלומד‪ ,‬אם אמר נברך‪.‬‬
‫זוטא פ י ו ) ה י נ ר ד א י ר ‪ :(119 ,‬ל א י ה א א ד ם ל א נוקרן ו ל א ע ו ק מ ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .39‬א ח ד ש י פ ט ו ר וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ד שיפטור וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א א כ ל כזית ד ק ו פ ט ר א ת ע צ מ ו מן הרמון‪ ,‬ועיין‬
‫‪ .42-41‬א ת‬
‫‪ .41‬ע ו נ י ן וכוי‪ .‬שהרי גוי א מ ו מצווה ל א ע ל ה ב ר כ ו ת ו ל א ע ל ה ו צ א ו ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ה ש ם וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬נכותי ה מ ב ר ך [ בשם ו כ ו ׳ ) כ נ י ׳ ד וכייע(‪ .‬ו א ס ו ר לענות א מ ן א ח ר י ו ע ד שישמע כ ל ה ב ר כ ה ‪,‬‬
‫‪ .42‬מ ק ר י ב וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ש מ ס ר מ נ ח ה‬
‫שהרי ה כ ו ת י מצווה ע ל ה ב ר כ ו ת ו ע ל ה ז כ ר ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ ק ר י ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר כ ש ה כ ה ן‬
‫ל כ ה ן ל ה ק ר י ב ה ‪ ,‬או כ ק ש ל א ה ק ר י ב מ נ ח ה מימיו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬מ ק ר י ב ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬כשמקבל את הדם‪.‬‬
‫קומצן‪.‬‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ה‪ ,‬פ״ו(‬
‫‪50‬‬
‫‪29‬‬
‫שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬ישבו לאכל‪,‬‬
‫‪ .24‬פועלין‬
‫אע״פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן‪.‬‬
‫שהיו עושין אצל בעל הבית‪ ,‬הרי אילו מברכין שתים‪ .‬אופף ברכה הראשנה‬
‫וכולל את ירוש׳ בשל ארץ‪ ,‬וחותם בשל ארץ‪ .‬ואם היו עושין עמו בסעודן‪,‬‬
‫או שהיה בעל הבית מברך להן‪ ,‬הרי אילו מברכין ארבע‪.‬‬
‫)פיו בכייע(‬
‫‪53‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .25‬דברים שבין בית שמיי לבית הלל בסעודה‪ .‬בית שמיי או׳ מברך‬
‫על היום ואחר כך מברך על היין‪ ,‬שהיום גורם ליין שיבא‪ ,‬וכבר קדש‬
‫היום ועדיץ יין לא בא‪ .‬ובית הלל אומ׳ מברך על היין ואחר כך מברך‬
‫על היום‪ ,‬שהיין גורם לקדושת היום שתאמר‪ .‬דבר אחר ברכת היץ תדירה‬
‫וברכת היום אינה תדירה‪ .‬והלכה כדברי בית הלל‪ .26 .‬בית שמיי או׳‬
‫גוטלין לידים ואחר כך מוזגץ את הכוס‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבאחורי הכום‬
‫מחמת הידים ויחזרו ויטמאו את הכוס‪ .‬בית הלל או׳ אחורי הכום לעולם‬
‫טמאין‪ .‬דבר אחר אץ נטילת ידים אלא סמוך לסעודה‪ .‬מוזגין את הכוס‬
‫« פועלין וכוי‪.‬‬
‫‪ 53‬ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫י מ ש ׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א; פ״ו ס ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי נו״ז א ׳ ‪.‬‬
‫מ ש נ ׳ רפ״ח; ירוש׳ פ ״ ח ה״א‪ ,‬י״א ע״ד; פ ס ח י ם פ״י ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ג; בבלי כ״א ב׳; פ ס ח י ם קי״ד א׳;‬
‫‪ 54‬שהיום וכו׳‪.‬‬
‫ס ו כ ה כ״ו א ‪/‬‬
‫בבלי ז ב ח י ם צ״א א׳; מ ק ו ר ו ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫פ‬
‫ר ה ״ ‪ 3‬׳‬
‫ח‬
‫״‬
‫י‬
‫ה כ‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫להלן פ ס ח י ם פ״י ה״ב; ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ל‪ 5‬בית שמיי וכו׳‪.‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫״א‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫ה‬
‫כ‬
‫<‬
‫‪ 56‬ד ב ר א ח ר וכו׳‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ח מ״ב; בבלי כ״ב א ׳ ‪.‬‬
‫‪ 60‬אין כנוילת וכו׳‪.‬‬
‫״ שמא‬
‫ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ב ב׳;‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ סע״ד; דב״ר פ״ב‪ ,‬י׳; מדרש ת ה ל י ם פ״ד‪ ,‬נו׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;47‬נ ס פ ח ו ת שם פקל״ד‪ ,‬ד׳‪.‬‬
‫ועיין בבלי מ״ב א ׳ )לענין מ י ם א ח ר ו נ י ם ( ‪.‬‬
‫‪ 60‬עושץ ן‬
‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫לכולן ן א לכולם‪.‬‬
‫ ן ך א אף על פי‪.‬‬‫•« לאכל | ד לאכול‪.‬‬
‫הראשנהן‬
‫אוס׳ ן א מברך ד ]כיצדן םברך‪.‬‬
‫אילו | ך אלו‪ .‬שתים | ך ]לאחריהן שתים‪.‬‬
‫דעושין ]סלאכהן‪.‬‬
‫״ ל ל ן א כולל‪ .‬את | ך ]שנייה[ של א של‪ .‬ירוש׳ | ד א ירושלם‪ .‬ארץ ן‬
‫‪.‬‬
‫א ראשונה‬
‫‪ 62‬להן | ד עליהן‬
‫בסעודן | ד בסעודה א בסעודתן‪.‬‬
‫ואם | ד אבל אם א אם‪.‬‬
‫ד ארץ ןבדיא בעושין בשכרן ‪.‬‬
‫‪ 63‬שמיי )ביפ> | ד א שמאי‪ .‬לבית | ד ובית‪ .‬הלל | א הילל‪.‬‬
‫א להם• אילו | ד אלו‪ .‬ארבע | ד ]כתקנן[ ארבע‪.‬‬
‫‪ 66‬יין | ד חסר‪ .‬בא ן א פתוח‪ .‬ובית הלל | א בית הילל‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫א‪ -,‬ן ך‬
‫‪ 57‬אינה‬
‫«‪ 6‬לקדושת היום | ך לקדושה‪ .‬שתאםר ן א שתיאסר‪ .‬תדירה | ר תדיר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוםר‪.‬‬
‫תדירה | ד אינו תדיר ]תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם[‪ .‬כדברי בית | ד כבית‪ .‬הלל | א הילל‪ .‬שמיי או׳ ן‬
‫‪ 68‬הכוס | ד הכוס ]שאם אתה אומר מתנין תחלה את הכוס[‪ .‬ניטסאו ן‬
‫׳ ‪.‬‬
‫י‬
‫ד א‬
‫ביתןראובית‪.‬‬
‫‪ 69‬םחמת | ד מחם׳‪ .‬הידים | ד ידיו א ידים‪.‬‬
‫ד א נטמאו‪ .‬שבאחורי ן א שאחורי‪.‬‬
‫סמוך | ד ססך‪.‬‬
‫לסעודה ן א פתוח‪.‬‬
‫‪ 60‬ידים | ד ידיי‪.‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לל‬
‫‪4 9‬‬
‫ד‬
‫ר א ש ו נ ה‬
‫פ‬
‫א ע‬
‫ו כ ו‬
‫] כ ח ק נ ה [‬
‫(‬
‫א ן ט ר‬
‫ע פ א‬
‫ה‬
‫(‬
‫א ן ט ‪/‬‬
‫א‬
‫א ו פ ר‬
‫א‬
‫א‬
‫)‬
‫ה י ל ל ־‬
‫‪.48‬לעצמו‪.‬‬
‫‪4 4‬‬
‫א ן ם‬
‫א ן‬
‫ש‬
‫להרימ(‪.‬‬
‫ב א‬
‫(‬
‫(‬
‫ך‬
‫א ן ט ר‬
‫א ן ם‬
‫א‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ מזמגץ‪.‬‬
‫ב ר ה י מ כ ל ו ל ב ת ו ך שכרן‪.‬‬
‫‪.56‬שהיין‬
‫א‬
‫ע‬
‫ב ן א‬
‫‪ .51‬ב ס ע ו ד ן וכו׳‪ .‬ומכיוון ש ה ס ע ו ד ה ג ר י ד א היא שכרן‪ ,‬א ף ז‬
‫‪ .54‬ש ה י ו ם‬
‫מ‬
‫ג ו ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאלולי כ ב ו ד ה ע ם ל א ג צ ר כ ו ליין)סיה״מ‬
‫וכבר‬
‫ק ד ש וכו׳‪ .‬שקדש ה מ ם מ א ל י ו משחשיכה‪ ,‬ו ע ד י ץ ל א ב א יץ לםניו <רש׳י בסוכה(‪.‬‬
‫ם‬
‫ואפילו אם לא אמר‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו כ ר י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ם‬
‫א‬
‫ץ‬
‫לו י ץ אינו מ ק ד ש ב מ ע ח ד ‪.‬‬
‫עדיין קדושת ה ע ם ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ב ר כ ת היין ק ו ד מ ת ‪.‬‬
‫ת ד י ר ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ . 5 8‬נ י ט מ א ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הניצוצות שגיתוו מ ת ו ך‬
‫ה כ ו ם ע ל נ ב ע נ ט מ א ו מ ח מ ת ס ת ם ידים‪ ,‬וטימאו א ת גבי ה כ ו ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א חוששין שמא יגע בגבי ה כ ו ס ב י ד ע‬
‫שנשאר ע ל י ה ן מ ש ק ה ט ו פ ח א ח ר י מ ט י ל ה ‪ ,‬וייטמאו בגבי ה כ ו ם )בבלי(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ה ת ו ע ל ת ב נ ט י ל ת י ד י ם לפני ה מ ד ג ה ‪.‬‬
‫‪ .59‬א ח ו ר י‬
‫ה כ ו ם וכוי‪.‬‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬
‫‪30‬‬
‫ואחר כך נוטלין לידים‪ .27 .‬בית שמאי או׳ מקנח ידו במפה ומניחה על‬
‫השלחן‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטבלו את הידים‪.‬‬
‫בית הלל או׳ ספק משקין לידים טהור‪ .‬דבר אחר אין נטילת ידים לחולין‪.‬‬
‫אלא מקנח ידיו במפה ומניחה על הכסת‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת‬
‫‪ .28‬בית שמיי או׳ מכבדין את הבית‪,‬‬
‫‪ 65‬השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלים‪.‬‬
‫מפני אובדן של אוכלים‪ ,‬ואחר כך נוטלין לידים‪ ,‬בית הלל או׳ אם היה‬
‫שמש תלמיד חכם מלקט פרורין שיש בהן כזית‪ .‬ונוטלין לידים ואחר‬
‫כך מכבדין את הבית‪ .29 .‬בית שמאי או׳ אוחז כוס יין בימינו ושמן ערב‬
‫בשמאלו‪ ,‬מברך על היין ואחר כך מברך על השמן‪ .‬ובית הלל או׳ אוחז שמן‬
‫‪0‬ל ערב בימינו וכוס יין בשמאלו‪ ,‬מברך על השמן וטחו בראש השמש‪ .‬אם‬
‫היה שמש תלמי׳ חכם )מלקט פירורין( טחו בכותל‪ ,‬לפי שאין שבח תלמיד‬
‫חכם שיצא מבוסם‪ .30 .‬אמ׳ ר׳ יהודה לא נחלקו בית שמיי ובית הלל‬
‫‪,‬‬
‫!‪ 6‬ביה שמאי וכו ‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ג; בבלי כ״נ ב ‪/‬‬
‫ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« שמא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬י״ב‬
‫‪ pep «3‬ו כ ו ‪ /‬טהרות פ״ד מ״ז ואילך; ידים פ״ב מ״ל‪.‬‬
‫שמיי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ד; בבלי כ״ב ב ‪/‬‬
‫בגלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 65‬בית‬
‫«« מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ג‪ ,‬י״ב ע״א‪,‬‬
‫‪7 1‬‬
‫‪ 68‬בית שמאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי מ״ג ב ‪/‬‬
‫שבח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; דא״ז רפ״ו; ד״א רבה‪ ,‬הול׳ היגער‪ ,‬עמ׳ ‪.116‬‬
‫שאין‬
‫*ל אמ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫פ״ח ה״א‪ ,‬י״ב ע״א; שם ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי כ״ב א׳; פ ס ח י ם ק״ג א ‪/‬‬
‫ד לידים ]שאם אתה אופר נוטלין תחלה שםא יטטאו סשקין של ידים מחטת הכוס ויחזרו רטםאו‬
‫‪ 81‬לידים |‬
‫את הידים אלא םחגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים!‪ .‬א ב סתום•‬
‫‪ 62‬השלחן |‬
‫א ידיו‪.‬‬
‫ד א ויטםאו‪.‬‬
‫הידי ן‬
‫ם‬
‫לידים |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫]סן התורה!‪.‬‬
‫ד יטםא א נטמאו‪.‬‬
‫אום׳‪.‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫דבר אחר ן‬
‫ד לידי׳‪.‬‬
‫ך ידו‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫‪ 68‬הבית |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫בית |‬
‫הלל ן א הילל‪.‬‬
‫ד טברך ןעל היין ושותהו וחתר וסברךן‪.‬‬
‫א תלטיד‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫)טלקט פירורין> |‬
‫ד אטד א א׳‪.‬‬
‫‪.62‬וי ט ב ל ו‬
‫וכוי‪.‬‬
‫שסי' |‬
‫האוכלים |‬
‫‪ 67‬םלקט |‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד וסלקט‪.‬‬
‫וטחו | ד וטחה‪.‬‬
‫ד א שסאי‪.‬‬
‫תלטיד |‬
‫ה א ו כ ל י ן וגמאסין)רשיי והרימ>‪.‬‬
‫ניטטאו |‬
‫שם״ או׳ |‬
‫ד א ובית‪.‬‬
‫הלל |‬
‫א פירורין‪.‬‬
‫ונוטלין |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד א נוטלין‪.‬‬
‫אוחז |‬
‫היין ‪ . . .‬השסן |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ד השטן ‪ . . .‬היין‪.‬‬
‫‪ 70‬יין | ד שםן‪.‬‬
‫ד לתלטיד‪.‬‬
‫סברך |‬
‫‪ 71‬תלםי׳ |‬
‫‪ 72‬סבוסם |‬
‫ד םבושם‪.‬‬
‫‪.64‬ע ל‬
‫י י ן וכוי‪.‬‬
‫הכסת‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ר א שמן ע ר ב ; או‪ ,‬אשר נתן ר י ח ט ו ב בשמן ע ר ב ‪.‬‬
‫שהרי א ץ שם א ו כ ל י ן ‪.‬‬
‫שאם נ ו ט ל ידיו לסני ה כ י ב ו ד ‪ ,‬המים ניתוץ ע ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו ס יין ש ל ב ר כ ה ‪ ,‬ושמן ש ל א ח ר ה ס ע ו ד ה ‪,‬‬
‫כ ד י ל ה ע ב י ר ז ו ה מ ת ה י ד י ם ולשם ר י ח ‪ .‬ומחזיק ב י מ ץ א ת ה כ ו ס ש מ ב ר ך ע ל י ו ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .70‬מ ב ר ך וכו׳‪.‬‬
‫מ י ד ‪ ,‬א ב ל הנאת יץ אינה א ל א א ח ר י ששותיהו)רשביא‪ ,‬מ א י ר י וראיה(‪.‬‬
‫ב ת ו ך ידיו‪ ,‬ו כ מ ב ו א ר ב ס י ס א ‪ :‬ל ס י ש א ץ ש ב ח וכוי‪.‬‬
‫ד לחולין‬
‫א הילל•‬
‫‪ . 6 6‬א ו ב ד ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .68‬כ ו ס‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫ד א שמאי‬
‫בראש השסש | א בראשו של שסש‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ויטמאו‪ ,‬כ ש א ר הנוסחאות‪.‬‬
‫ש ל ט ו מ א ת ם ג ר י ד א חוששץ‪ ,‬כ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫פרורין ן‬
‫בית |‬
‫שסן ערב | ך חסר•‬
‫טחו | א טחה‪.‬‬
‫הלל |‬
‫לחולין |‬
‫ד א האוכלין‪.‬‬
‫ד כיסינו א סשטאלו‪.‬‬
‫אוחז | א חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ידים |‬
‫או׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א אוכלין‪.‬‬
‫ד ]הביאו לפניו שםן ויין! בית•‬
‫ד בשסאלו א םיסינו‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫א ר׳ אוט״‪.‬‬
‫של אוכלים |‬
‫‪ 68‬בשםאלו |‬
‫הלל |‬
‫ד א נטטאו‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ויטבלו |‬
‫ד הכסת ]שאם אתה אוטר על השלחןן‪.‬‬
‫א השולחן‪.‬‬
‫ך אבוד א איבוד‪.‬‬
‫ד אוסר א אום ‪.‬‬
‫ניטמאו |‬
‫ד ובית‪.‬‬
‫הכסת |‬
‫‪ 65‬השלחן ן‬
‫או׳ |‬
‫כיסינו |‬
‫א י י‪.‬‬
‫‪ 64‬ידיו |‬
‫‪ 66‬אובדן |‬
‫או׳ |‬
‫ד השלחן ]שאם אתה אוסר על הכסת[‪.‬‬
‫‪ 63‬בית |‬
‫‪,‬‬
‫ידו |‬
‫ו ט ח ו וכוי‪.‬‬
‫‪ .69‬ע ל‬
‫השמן‪.‬‬
‫מסגי שהגאת ה ר י ח ה י א‬
‫כ ד י ש ל א ישאר ה ר י ח‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬
‫‪31‬‬
‫על ברכת המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף‪ ,‬על מה נחלקו‬
‫על המאור ועל הבשמים‪ ,‬שבית שמיי אומר מאור ואחר כך בשמים‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ בשמים ואחר כך מאור‪ .‬הנכנס לתוך ביתו במוצאי שבת‪ ,‬מברך‬
‫על היין ועל המאור ועל הבשמים‪ ,‬ואו׳ הבדלה‪ .‬ואם אין לו אלא כוס‬
‫אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן אחריו‪ .‬או׳ הבדלה במוצאי שבת‪,‬‬
‫ובמוצאי יום טוב‪ ,‬ובמוצאי יום הכפורים‪ ,‬ובמוצאי שבת ליום טוב‪ ,‬ובמוצאי‬
‫יום טוב לחולו של מועד‪ .‬הרגיל או׳ הבדלות הרבה‪ ,‬ושאינו רגיל אומ׳‬
‫או אחת או שתים‪ .‬בבית המדרש בית שמיי או׳ אחד מברך לכולן‪ .‬ובית הלל‬
‫או׳ כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .31 .‬היה לו נר טמון בתוך חיקו‪ ,‬או בתוך‬
‫הפגם‪ ,‬רואה את השלהבת ואין משתמש לאורה‪ ,‬משתמש לאורה ואין רואה‬
‫את השלהבת‪ ,‬אין מברך עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה‪.‬‬
‫עששית אע״פ שלא כבתה מברך עליה‪ .‬נר של גוים אין מברכין עליו‪ .‬ישראל‬
‫‪ 85‬שהדליק מגוי‪ ,‬וגוי שהדליק מישראל‪ ,‬מברך עליו‪ .‬מאימתי מברך עליו‪,‬‬
‫משתחשך‪ .‬לא ברך משתחשך‪ ,‬מברך כל הלילה‪ .‬לא ברך כל הלילה אין‬
‫מברך מעתה‪ .‬האש והכלאים אינן מששת ימי בראשית‪ ,‬אבל חשובין מששת‬
‫‪75‬‬
‫‪80‬‬
‫‪5‬ל ה נ כ נ ס וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬י״א סע״ד; בבלי פ ס ח י ס ק״ב ב׳‪.‬‬
‫«ל ה מ י ל וכר‪ .‬ילוש׳ פ״ה ה״ב‪,‬‬
‫‪ 80‬בבית המדלש וכו׳‪ .‬בבלי כאן נ״ג א ‪/‬‬
‫‪ 81‬היה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז י״ב‬
‫ט׳ ע״ב; בנלי ק״ל א ‪/‬‬
‫‪ 84‬נל וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫ע״ב; בבלי נ״ג ג׳‪.‬‬
‫׳‬
‫ישלאל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫‪ 87‬האש וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ו‪,‬‬
‫«» אין וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬ע ׳ לע״ג; בבלי פסחים ק׳ץ א ‪/‬‬
‫י״ב ע״ב; ב״ל פפ״ב‪ ,‬נףו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;993‬בבלי פסחים נ״ד א׳‪.‬‬
‫‪ 73‬שהיא בתחלה | ד שבתחלה א שבתחילה‪.‬‬
‫אוסר | א אום׳‪.‬‬
‫ד א לביתו‪.‬‬
‫מאור | ד על הםאו׳‪.‬‬
‫‪ 78‬הלל ן א הילל‪.‬‬
‫‪6‬ז ואוי | ד ]ואחר כךן אוסר א ואוסר‪.‬‬
‫אחריי | ד כלן לאחריו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫או׳ | ד אום׳ א ואום׳‪.‬‬
‫‪ 80‬או אחת | ד א אחת‪.‬‬
‫הלל |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫הפנס |‬
‫ד בפנס א בתוך הפאנס‪.‬‬
‫‪ 81‬או׳ |‬
‫םברך | אסברכין‪.‬‬
‫םברך ן‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫עליו |‬
‫עד שיהיה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 87‬מברך | א יברך‪.‬‬
‫‪ .73‬ב ת ח ל ה‪.‬‬
‫לעצמו |‬
‫ד או שראה‪.‬‬
‫א סן הנוי‪.‬‬
‫‪ 79‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫םישראל ן‬
‫ך אינו‪.‬‬
‫אום׳ ן‬
‫לכולן | א לכולם‪.‬‬
‫בתוך חיקו |‬
‫ד א בחיקו‪.‬‬
‫ד ולא נשתסש‪.‬‬
‫בתוך‬
‫לאורה םשתסש ן‬
‫‪8 3‬‬
‫ד חסר•‬
‫אין |‬
‫ד אינו‪.‬‬
‫‪ 84‬אעיפ |‬
‫ד חסר‪ .‬א אף על פי‪.‬‬
‫ד אינו פברך‪.‬‬
‫עליו |‬
‫ד א עליה•‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫א סן ישר׳‪.‬‬
‫סברך ן‬
‫א סברכין•‬
‫עליו |‬
‫ד א עליה‪.‬‬
‫ד יברך‪.‬‬
‫ברך ן א בירך•‬
‫סברך |‬
‫אין |‬
‫ד א לא•‬
‫חשובין ן א חשובים‪.‬‬
‫שהרי כ ב ר נתחייב בה‪ ,‬ואין מ ע ב י ר י ן ע ל המצות )רש״י ססחים(‪.‬‬
‫יומא‪ ,‬ו מ א ח ר י ן כ ל כ מ ה שאפשר‪.‬‬
‫כולן‬
‫כבתה ן‬
‫‪ 86‬לא ‪ . . .‬םשתחשך ן א חסר‪.‬‬
‫אינן |‬
‫ואין סשתסש |‬
‫ך א !עליהן עד שיהא‪.‬‬
‫אין םברכין |‬
‫סאור | ב פתוח‪.‬‬
‫שמיי או׳ | ד א שםאי אוסרין )א אום׳(‪.‬‬
‫ד בפני עצסו‪.‬‬
‫לתוך ביתו ן‬
‫ומשלשלן | ד א וםשלשלו‪.‬‬
‫‪ 83-82‬משתמש לאורה ואין ‪ . . .‬השלהבת |‬
‫א םברכין‪.‬‬
‫‪ 88‬סמי ן‬
‫‪ 78‬הכפורים ן א הכיפ׳‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 82‬רואה |‬
‫על |‬
‫‪ 77‬לאחר | ד א אחר‪.‬‬
‫בבית | ד א בית‪.‬‬
‫א לאורה ]םברך עליהן משתמש‪.‬‬
‫ד א כבת‪.‬‬
‫שהיא בסוף | ך א שבסוף‪.‬‬
‫ד ועל‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫‪ 74‬שם״ | ד א שמאי‪.‬‬
‫‪.74‬מ א ו ר וכוי‪.‬‬
‫בסוף‪.‬‬
‫מפני שהנאתו ת ד י ר ה ‪.‬‬
‫שהיא א פ ו ק י‬
‫‪ . 7 5‬ב ש מ י ם וכו׳‪.‬‬
‫מפני שאינו מ ב ר ך ע ל ה מ א ו ר א ל א במויש‪ ,‬ואינו מ ב ר ך ע ל הנאתו‪ ,‬א ל א ר ק ל ז כ ר שנברא במו״ש‪) .‬אויש‪ ,‬עיין‬
‫בבהיא(‪.‬‬
‫‪ .80‬ל כ ו ל ן ‪.‬‬
‫מ פ ר ש ב ב ב ל י משום ב ר ו ב עם ה ד ר ת מ ל ך )משלי י־ד‪ ,‬כיח(‪.‬‬
‫מ פ ר ש שם‪ :‬משום ב ט ו ל בית ה מ ד ר ש ‪.‬‬
‫מ ל א כ ה לאורו‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫‪ .85‬מ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ .84‬ש ל‬
‫ג ו י ס וכו׳‪.‬‬
‫מפני שאץ מ ב ר כ י ן ע ל נר שלא שבת ועשו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנר של י ש ר א ל ש ה ד ל י ק ה במוצאי שבת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ו ב מ ח ש ב ה ל ה ב ר א ו ת וכוי‪.‬‬
‫‪ .81‬ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .87‬ח ש ו ב י ן‬
‫ברכות פ״ה‪ ,‬פ״ו )כי״ע פ״ו‪ ,‬פ״ז(‬
‫‪32‬‬
‫ימי בראשית‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אש גהנם נבראת ביום השני ואינה כבה עולמית‪,‬‬
‫שנ׳ ו י צ א ו ו ר א ו ב פ ג ר י ה א נ ש י ׳ וגו ‪ .32 .‬האש והבשמים של‬
‫מרחץ אץ מברכץ עליהן‪ .‬היה עומד בחנות של בשמים כל היום אינו‬
‫מברך אלא אחת‪ .‬היה נכנס ויוצא‪ ,‬נכנס ויוצא‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬ברכת הזימון מן התורה‪ ,‬שנ׳ ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת ‪,‬‬
‫זו ברכת הזימון‪ .‬א ת ה׳ א ל הי ך ‪ ,‬זו ברכה ראשנה‪ .‬ע ל ה א ר ץ ‪,‬‬
‫זוברכתהארץ‪ .‬ה ט ו ב ה ‪ ,‬זוירושלם‪,‬שנא׳ ה ה ר ה ט ו ב ה ז ה ו ה ל ב נ ו ן ‪.‬‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ ‪ ,‬זו הטוב והמטיב‪ .‬מנ^ שכשם שאתה מברך לאחריו‬
‫כך מברך לפניו‪ ,‬ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬משעה שנתן לך‪ .‬מניץ אף על‬
‫ההרים ועל הנבעות‪ ,‬ת״ל ע ל ה א ר ץ ‪ .‬מנץ אף על התורה ועל המצות‪,‬‬
‫ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬ואו׳ ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת ה א ב ן ‪ .‬ר מאיר‬
‫‪,‬‬
‫‪ 88‬ביום השני וכו׳‪ .‬בבלי הנ׳׳ל; ב׳׳ר פ״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ .30‬ועיין בב״י ספי״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪) 96‬ובמנחת יהודה‬
‫שם(; ספכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;203‬תנחומא חיי שרה סי׳ ג׳; הול׳ בוב׳ בראשית סי׳ י״ז; פרקי דר׳׳א רפ״ד‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ 89‬ו י ל א ו‬
‫ס״ו‪,‬‬
‫ישעי׳‬
‫<>» היה‬
‫כ״ל‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫עומד‬
‫ירוש׳‬
‫פ״נו‬
‫ה״ג‪,‬‬
‫י״ג‬
‫ע״ג;‬
‫בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫!ואכלת‬
‫דברים ח ‪ /‬י׳‪ .‬ועיין מכילחא בא פנףז‪ ;60 ,‬ירוש׳ פ״ז ה״א‪ ,‬י״א ע״א; בבלי‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מ״ח ב׳; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫ל ואתנה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ 3‬ההר‬
‫‪ 88‬יוסה או׳ | ד א יוסי אוס׳‪.‬‬
‫נהנם נבראת |‬
‫ד א אינה כבת לעולם‪.‬‬
‫א האנשים ]הפושעים בי[‪.‬‬
‫של םרחץ |‬
‫א עליהם•‬
‫סברך | א ם ב ר כ ו ‪.‬‬
‫משעה | ד משעת‪.‬‬
‫ועל הנבעו׳‪.‬‬
‫‪.91‬נכנס‬
‫ד שבסרחץ‪.‬‬
‫פ לחת‪.‬‬
‫ד אלא ]פעם[‪.‬‬
‫הטובה | פ הטבה א טובה‪.‬‬
‫‪ 6‬כך | ד א כך ]אתה[‪.‬‬
‫שנתן | א שנותן‪.‬‬
‫י תיל |‬
‫האבן |‬
‫ו י ו צ א ומי‪.‬‬
‫זו | ד זה‪.‬‬
‫מניין | ד וםניין א םנין‪.‬‬
‫א האבן ]ונו׳ [‪.‬‬
‫האנשי׳ |‬
‫עליהן |‬
‫ראשנה | ד א ראשונה‪.‬‬
‫שנא׳ | ד א וכן הוא אומר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫והמטיב | ד פתוח‪.‬‬
‫מניין | ד ומניין א םנין‪.‬‬
‫תיל | ך תלטוד לוםר א תל׳ לוס׳‪.‬‬
‫אף | ד שאף‪.‬‬
‫• ההרים וכו׳ | ד ההרי׳‬
‫מנין אף | ד וםניין שאף‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫ר׳ םאיר |‬
‫ואינה וכו׳ |‬
‫ד פעם ופעם‪.‬‬
‫את | ד ]ברכת[ את‪.‬‬
‫הארץ | ד פתוח‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א אינו סברך‪.‬‬
‫אחת ואחת |‬
‫םברך ן א סברכו‪.‬‬
‫ד תלסוד לומר א תלם׳ לומ׳•‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫ויצאו ‪ . . .‬וגו׳ |‬
‫ירושלם | ד ירושלי׳‪.‬‬
‫* ה׳ | פ ד א חסי•‬
‫ד שני א שיני‪.‬‬
‫‪ 90‬אין סברכין |‬
‫‪ 2‬הזיםון | ד הזסון‪.‬‬
‫תיל | ד תלסוד לוםר א תל׳ לומ׳‪.‬‬
‫א אף על הסצוה‪.‬‬
‫לוחות |‬
‫ד א ניהנם שנבראת‪.‬‬
‫אלא |‬
‫של | ד שנאסר‪.‬‬
‫והלבנון | ד חסי• פ והלבנן‪.‬‬
‫השני |‬
‫ד שנאסר ]ואשם לא תכבה ן‪.‬‬
‫‪9 1‬‬
‫‪ I‬א בשם•‬
‫‪ 1‬הזימון | ד זסון‪.‬‬
‫‪ 3‬ה א י ץ | ד פתוח‪.‬‬
‫דברים ג׳‪ ,‬כ״ה‪.‬‬
‫שמות כ״ד‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫‪ 89‬שנ׳ |‬
‫ב מ ט י ם‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫* לן‬
‫ה׳‪.‬‬
‫עיין להלן שו׳ ‪.9‬‬
‫ועל המצות |‬
‫ד א ולהלן הוא אוסר ) א אום׳(‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיוצא ש ל א ע ל מנת לחזור מ י ד ‪.‬‬
‫‪ . 6‬ו ע ל ה נ ב ע ו ת ‪ .‬נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו ע ל‬
‫‪ .4‬ל ך ה י ‪ .‬ב פ ס ו ק ל י ת א ‪ .‬ה ׳ ״ ‪ .‬ו ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫על התורה‬
‫ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמזכירן ב ב ר ה י מ ‪ ,‬ו מ ו ד ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה ה ר י ם ו ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ו ד ה ע ל י ק ב ב ר ה י מ ‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬
‫‪33‬‬
‫או׳ מנץ שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה‪ ,‬תיל‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ א ל ה י ך ‪ ,‬אליך דיינך‪ ,‬בכל דץ שדבך‪ ,‬בץ במרת‬
‫‪ .2‬הרואה את ע״ז‪ ,‬או׳ ברוך ארך אפים‪.‬‬
‫הטוב בץ במרת פורענות‪.‬‬
‫מקום שנעקרה ממנו ע״ז או׳ ברוך שעקר ע״ז מארצנו‪ .‬יהי רצון מלפניך‬
‫ה׳ אלינו שתעקר ע״ז מכל מקומות ישראל ותשיב לב עבדיך לעבדך‪.‬‬
‫הרואה את אכלסין‪ ,‬אומ׳ ברוך חכם הרזים‪ ,‬לפי שאץ פרצופותיהן דומין‬
‫זה לזה ואין דעתן דומות זו לזו‪ .‬בן זומא כשראה אוכלםץ בהר הבית‪ ,‬או׳‬
‫ברוך מי שברא את אלו לשמשני‪ .‬כמה ינע אדם הראשון ולא טעם לוגמה‬
‫אחת עד שזרע וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה‬
‫ואחר כך אכל‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא אני את כ ל אילו לפני‪ .‬כמה יגע‬
‫אדם הראשון ולא לבש חלוק עד שגזז ולבן ונפס וצבע וטווה וארג ואחר‬
‫כך לבש‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא את כל אילו לפני‪ .‬כמה אומניות‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫שאתה מברך וכו׳‪.‬‬
‫ל״ב‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪;55‬‬
‫ירוש׳‬
‫ה י‬
‫א ל ח י ך‪.‬‬
‫אשר‬
‫לך‬
‫כתן‬
‫עיין במשכ׳ פ״ע מ״ה; מכילתא יתרו‪ ,‬בחדש פ״י‪ ;239 ,‬ספרי ואתחנן פי׳‬
‫ה״ז‪,‬‬
‫פ״נו‬
‫ליתא‬
‫ה׳‬
‫רות רבה פ״ג סי׳ ב׳‪.‬‬
‫י״ד‬
‫בדברים‬
‫ע״ב;‬
‫בבלי‬
‫ח׳‪,‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫א ל ה י ך‪.‬‬
‫ל״ג‬
‫ב׳;‬
‫ובדברים‬
‫מ״ח‬
‫כ״ו‪,‬‬
‫‪3‬׳;‬
‫י״א‪:‬‬
‫ס׳‬
‫ב׳;‬
‫ושמחת‬
‫מגילה‬
‫בכל‬
‫כ״ח‬
‫א׳‪.‬‬
‫הכווב‬
‫‪ !0‬הרואה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״כן ה״א‪ ,‬י״ב ע״ד; בבלי כ״ז ב׳;‬
‫״ מקום וכו׳‪.‬‬
‫פ״ע רה״ב‪ ,‬י״ג ע״ב; בבלי ורו״ר ה <‬
‫כ‬
‫משכ׳ פ״ע מ״א; בבלי ורו״ר הכ״ל‪.‬‬
‫״ הרואה וכו׳‪.‬‬
‫יהי רלון וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫ירוש׳ פ״כו ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי כ״ח א׳;‬
‫במ׳׳ר פכ״א‪ ,‬ב׳; תכחומא פ כ ח ס סי׳ י׳‪ ,‬הול׳ בובר סי׳ א׳‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫» לך | ד חסר• אליך | ד אשר‬
‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪ .‬םנין ן ד וםניין‪ .‬תיל | ד א חלםוד ) א תלס׳> לום׳•‬
‫פורענות | ד א הפורענות‪ .‬ד סתום‪.‬‬
‫בסדת | א בסירת‪.‬‬
‫‪ 10‬בין ן א ובין‪.‬‬
‫בםדת | א בסירת‪.‬‬
‫גחן לך‪.‬‬
‫‪ 11‬שנעקרה ן א שעקר‪ .‬עיז | ד חסר‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪ .‬ע*ז ן א עבודה זרה‪ .‬או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ג! אלינו ן‬
‫א עבו׳ זרה• אי׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪ .‬עיז םארצנו ן א עבוד׳ זרה םארצינו‪ .‬סלפניך | ד סלפני‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬שתעקר | ד א שתיעקר‪ .‬עיז ן א עבו׳ זרה‪ .‬ס כ ל | ד בכל א ןסארצינו[ וסכל‪ .‬טקוםות | דםקוםו׳‪.‬‬
‫ישראל | א ישרי‪ .‬ותשיב ן א ותשים‪ .‬עבדיך לעבדך | ד א עובדיה לעובדך• ד )ובחוצה לארץ אין צריך לוםר‬
‫כן ספני שרובה מים‪ :‬רבי שסעון אף בחוצה לארץ צריך לוסר כן ספני שעתידין להתנייר שנאסר אז אהפוך ונוסד‪.[:‬‬
‫לפי | ד א חסר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫אכלסין | ך א אכלוסין‪.‬‬
‫‪ 13‬אח | ד א חסר‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 14‬דעתן ח ס ו ת | ד דעתם דוםה• לזו | ד א פתוח‪.‬‬
‫פרצופותיהן | ד פרצופותיהם‪ .‬דוסין ן א חסות‪.‬‬
‫כשראה | ד א ראה‪ .‬אוכלסין | ך אוכלוסין א אכלוסין‪ .‬או׳ | ד אסר א אס׳‪) .‬ואף ב ב נראה שהסופר תיקן‬
‫‪ 15‬ברוך | ד ברוך ]חכם הרזים וברוך[• סי | ד א חסר‪ .‬את | ד כל א את ןכל[‪.‬‬
‫א׳ בסקום ‪.‬או׳•(‪.‬‬
‫«‪ 1‬שזרע‬
‫אלו | א אלה‪ .‬לשסשני | ד לשםשנו א לשםשיני‪ .‬ינע | ד יניע‪ .‬לונסה | ך םלונםא א לונםא‪.‬‬
‫‪ 17‬בשחרית ן‬
‫וחרש | ד שחרש חדר‪ .‬וקצר ועסר | ד וקצרו עםר א וקצר ועיםר‪ .‬וברר | ד ובורר‪.‬‬
‫‪ 18‬חלוק ן‬
‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא ן א םוצא‪ .‬אני את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | ב פתוח‪.‬‬
‫»‪ 1‬בשחרית ן‬
‫ד חלוק ]אחדן‪ .‬ולבן | ד א וליבן‪ .‬ונפס | ד וניפץ א וניפס‪ .‬וארנ ן א ו א ת ]ותפר[‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא | ך וםוצאן‪ .‬את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | א לפניי•‬
‫אוסניות | ד איםנויות‪.‬‬
‫‪.9‬אליך דיינך‬
‫‪ . 8‬ע ל ה ר ע ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש צ ר י ך ל ב ר ך ד י ץ ה א מ ת ב ב ר כ ה ר ב י ע י ת שבברה״מ‪.‬‬
‫‪ .13‬ח כ ם ה ר ז י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ק י ם ה י א מ ד ת ה ד ץ ‪ ,‬ו א ל ק י ך ה ו א ד י מ ך ב מ ד ת ה ד ץ ‪.‬‬
‫להגיד גדולתו ש ל ה ק ב י ה ש ט ב ע כ ל א ד ם בחותם א ח ד ו א ץ פ ר צ ו פ י ה ן ו ד ע ו ת ש ל ה ם שוים‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי׳׳ע פ״ז(‬
‫‪34‬‬
‫שוקדות ומשכימות‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפני‪ .‬וכן היה‬
‫בן זומא או׳ ארח טוב מהוא או‪ /‬זכור בעל הבית לטוב‪ .‬כמה מיני יינות‬
‫הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני חתיכות הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני גלוסקאות הביא‬
‫לפנינו‪ ,‬כל שעשה לא עשה אלא בשבילי‪ .‬אבל ארח רע מהוא או׳‪ ,‬וכי מה‬
‫אכלתי לו‪ ,‬פת אחת אכלתי לו‪ ,‬כוס אחת שתיתי לו‪ ,‬כל מה שעשה עשה לצורך‬
‫אשתו ובניו‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר כ י תשגיא פ ע ל ו וגו׳‪ .3 .‬הרואה את הכושי‬
‫ואת הבוריק ואת הגיחור ואת הלוקין ואת הכיפיח ואת העם )ואת החרש‬
‫ואת השוטה ואת השכור(‪ ,‬או׳ ברוך משנה הבריות‪ .‬את הקיטע ואת החיגר‬
‫ואת הסומא ואת מוכי שחץ‪ ,‬או׳ ברוך דיץ האמת‪ .4 .‬הרואה בני אדם‬
‫‪ .5‬הרואה את‬
‫נאץ ואילנות נאות‪ ,‬או׳ ברוך מי שככה לו בריות נאות‪.‬‬
‫הקשת בענן‪ ,‬או׳ ברוך נאמן בבריתו זוכר הברית‪ .6 .‬היה מהלך בדרך‬
‫בין הקברות‪ ,‬או׳ ברוך יודע מספרכם הוא עתיד לדון‪ ,‬והוא עתיד להקימכם‬
‫בדין‪ .‬ברוך נאמן בדברו מחיה המתים‪ .‬הרואה את החמה ואת הלבנה‬
‫ואת הכוכבים ואת המזלות‪ ,‬או׳ ברוך עושה בראשית‪ .‬ר׳ יודה או׳ המברך‬
‫‪ 25‬ז כ ו ר‬
‫וכו‪/‬‬
‫תכחומא‬
‫עמזכן‬
‫ו׳;‬
‫וילא‬
‫שי׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫איוב ל״ו‪ ,‬כ״ד‪.‬‬
‫הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ועיין‬
‫פ״ע‬
‫‪ 30‬ה י ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ה מ א ה וכו‪/‬‬
‫‪ 28‬ה ר ו א ה‬
‫ירוש׳‬
‫ה״ג‬
‫ע״ז‬
‫י״ג‬
‫פ״א‬
‫ע״ד;‬
‫‪0‬‬
‫ד א שחרית‪.‬‬
‫פ ת ו ח‬
‫‪2 1‬‬
‫•‬
‫‪ 22‬חתיכות | ד נלוסקאות‪.‬‬
‫אבל |‬
‫ה״ע‪,‬‬
‫מ׳‬
‫רע״ב‪,‬‬
‫כ״ע‬
‫א׳;‬
‫בבלי‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וסוצא‬
‫ד אופר‬
‫אוי |‬
‫ארח | ד א אורח‪.‬‬
‫הכיפיח | ד הקיפ׳ א הכיפח‪.‬‬
‫אי׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫א ואת סוכה‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫מהלך | ד הולך‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫‪ 32‬בדין | ד א חסר‪.‬‬
‫הגיחור‪.‬‬
‫א‪/‬‬
‫»‪ 2‬ה ר ו א ה‬
‫הול׳‬
‫ז‪/‬‬
‫א וםוצא‬
‫ארח ‪ . . .‬או׳ ן‬
‫לו כוס | ד לא כוס‪.‬‬
‫נאות | ד נאין א נאים•‬
‫אילו |‬
‫כל•‬
‫א חסר•‬
‫אחת | ד א אחד•‬
‫‪ 26‬ואח הבוריק |‬
‫‪ 30‬הקשת |‬
‫א קשת•‬
‫בדרך | ד א חסר‪.‬‬
‫״ לו |‬
‫ברוך | א ברי‪.‬‬
‫אכלתי |‬
‫עשה לצורך |‬
‫זכור | פ זכר‪.‬‬
‫הלוקין |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פעלו‬
‫ך א הלווקן‪.‬‬
‫‪ 28‬ואת םוכי | ד וסוכי‬
‫הרואה | ך א ראה‪.‬‬
‫סי שככה לו | ד שברא א שככה לו בעולםו‪.‬‬
‫ברוך ן‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫לדון | ד לדין א לדון ]אתכם[‪.‬‬
‫‪ 33‬הםזלות | ד הםזלות ]כסדרן[•‬
‫ד לא‪.‬‬
‫לו | ד חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד א אוסר‪.‬‬
‫נ^םן בדברו | ד חסר‪.‬‬
‫ד אלו‬
‫‪ 27-26‬מ א ת ‪ . . .‬השכור( ן הסוקף חסר ב ך א‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 31‬בין | ד א בבית•‬
‫א אלה‪.‬‬
‫בשבילי | א בשבילו‪.‬‬
‫הקיטע ואת החינר | ד החינר ואת הקיטע‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫בוב׳‬
‫ד אורח ‪ . . .‬מה הוא אוסר‪.‬‬
‫‪ 23‬כל | ך א כל ]םה!‪.‬‬
‫הננס | א הננוס ד הננס ]הדרניקום[‪.‬‬
‫הבריות | ד א פחוח‪.‬‬
‫סי׳‬
‫‪ 32‬ה ר ו א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫ו א י | ד ]על אורח טוב סהון אוסר א וכן הוא אום׳‪.‬‬
‫כולכם ד םספר כלכם ]הוא יודע[•‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫]אני את[‬
‫שחין | ד שחין ]ואת פתויי ראש ואת הברקנין[‪.‬‬
‫‪ 29‬באין | א נאים‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫אדום‬
‫‪.32‬‬
‫כל ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א פעלו אשר שררו ) א שוררו( אנשים‪.‬‬
‫את |‬
‫כח‬
‫סי׳‬
‫ו‪/‬‬
‫תכחומא‬
‫‪ 33‬ר ׳ י ו ד ה ו כ ו ‪ /‬להלן ח ר ו מ ו ח פ״ז הי״א‪.‬‬
‫נלוסקאות | ד חשובות א קלוסקאות‪.‬‬
‫ד א ]לא[ עשה אלא בשביל•‬
‫‪2 7‬‬
‫ובבלי‬
‫שם‬
‫הכ״ל;‬
‫כ׳‬
‫סהיא אוי | ד סהו אוס׳ א םה הוא אום׳•‬
‫ד אכלתי ]ולא חתיכה אחת אכלתי[‪.‬‬
‫וגי׳ |‬
‫ירוש‪/‬‬
‫ותכחומא‬
‫י מ ש ׳ ה כ ״ ל ) ל ע י ל שם(; בבלי כ״ח ב׳; פ ס י ״ ר רפי״ב‪ ,‬מ״ו ע״‪.3‬‬
‫‪ 20‬בשחרית |‬
‫'׳ ני |‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי‬
‫תכחומא‬
‫פ ״ ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ד; בבלי כ״ע ב׳; וי״ר פכ״ג‪ ,‬חי‪.‬‬
‫א‬
‫ירוש׳ פ ״ ע ה״ב‪ ,‬י״ג סע״ב; בבלי כ״ח ב׳;‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫זוכר |‬
‫ברוך ן א בר׳‪.‬‬
‫והוא | ד א הוא‪.‬‬
‫ד ]ברוך ן זוכר‪.‬‬
‫םספרכם ן א םספר‬
‫להקיטכם | ד להקיםכ׳‪.‬‬
‫הסתים ן ך סתים ]בטאטרו[‪ .‬ב ך א פתוח‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫אוי | ד אוסר‬
‫הרואה |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫כ י ת ש ג י א וכוי‪ .‬ו ל ש י כ ך צ ר י ך א ד ם להתנהג כ א ו ר ח טוב ולהשגיא א ת ס ע ל ו ש ל ה ב ו ר א י ת ב ר ך ‪.‬‬
‫ה ב ו ר י ק‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ב ו ה ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ד ם שיש לו כ ת מ י ם לבנים בפניו‪ ,‬ו נ ר א ה כ צ ר ו ע ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫> ‪ s‬ה כ י פ י ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גבח‪ ,‬א ר ו ך ו ד ק ‪.‬‬
‫ה ל ו ק י ן ‪ .‬לבן בעתר ) « « ‪. 6 X‬‬
‫ביותר‪.‬‬
‫א ת ה ח מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ר ו א ה אותן בתוקפן‪ ,‬ו כ ש ע ת יצירתן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ׳׳ז(‬
‫‪35‬‬
‫על החמה הרי זו דרך אחרת‪ .‬וכן היה ר׳ יודה או׳ הרואה את הים תדיר‬
‫ונשתנה בו דבר צריך לברך‪ .7 .‬ר׳ מאיר או‪ /‬הרי הוא או׳ ו א ה ב ת‬
‫א ת ה ׳ א ל י ך ב כ ל ל ב ב ך ‪ ,‬בשני יצריך‪ .‬ביצר טוב וביצר רע‪.‬‬
‫ו ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬ואפי׳ הוא נוטל את נפשך‪ .‬וכן הוא או‪ /‬כ י ע ל י ך‬
‫ה ו ר ג נ ו כ ל ה י ו ם ‪ .‬דבר אחר ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬בכל נפש ונפש שברא‬
‫בך‪ ,‬שנ׳ ת ח י נ פ ש י וגו‪ /‬ואו׳ כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה ה ׳ מי‬
‫כ מ ו ך ‪ .‬בן עדי או׳ ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬תן נפשך על המצות‪ .‬יש דברים‬
‫שהן תפילת תיפלה‪ .‬כיצד כנס מאה כורין‪ ,‬אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים‪.‬‬
‫כנס מאה חביות אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים הרי זו תפלת שוא‪ .‬אבל‬
‫מתפלל הוא שתכניס בהן ברכה ואל תכנים בהן מאירה‪ .8 .‬ר׳ דוםתאי‬
‫בי ר׳ יניי אמ׳ משם ר׳ מאיר הרי הוא או׳ ביצחק ו ב ר כ ת י ך ו ה ר ב ת י‬
‫א ת ז ר ע ך ב ע ב ו ר א ב ר ה ם ע ב ד י ‪ ,‬דרש יצחק ואמ׳ הואיל ואץ‬
‫הברכה שורה אלא על מעשה ידי‪ ,‬עימר וזרע‪ ,‬שנ׳ ו י ז ר ע י צ ח ק ב א ר ץ‬
‫ה ה י א ו י מ צ א בשנה ה ה י א מ א ה ש ע ר י ם ‪ ,‬מאהמנין‪ .‬מאהשערים‪,‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ר ׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שר ‪ 8‬ומש״ש‪.‬‬
‫מ״ד‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫»‪3‬תחי‬
‫ואחחכן פי׳ ל״ב ע מ ׳ ‪.55‬‬
‫פ״ע‬
‫‪4 7‬‬
‫*‪ 3‬ה י י |‬
‫‪3 8‬‬
‫לביר |‬
‫‪ 35‬ל‬
‫היא |‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ר־ |‬
‫] ו נ ו פ ר [‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פ הרננו‪.‬‬
‫גפשך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יודה |‬
‫ע‬
‫ואו־ |‬
‫ד א ותהללך‪.‬‬
‫ד תפלות שוא א תפילה של תיפלה‪.‬‬
‫א ואום'‪.‬‬
‫ד םארה•‬
‫ד‬
‫א סא י ‪.‬‬
‫ת‬
‫א ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ן ה ר ב ת‬
‫‪/‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫‪ 47‬ההיא |‬
‫א וסאה• םנין |‬
‫‪ .41‬ת י מ ל ה ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬כ״ו‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ד‬
‫כיצד ן א כתה צד‪.‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫פ‬
‫אס׳ |‬
‫ואל תכנים |‬
‫ש ו א‬
‫‪.‬‬
‫‪ .44‬יו ב ר כ וז י ן• וכו׳‪.‬‬
‫גי‪ ,‬ד׳( בזכות א ב ר ה ם ‪.‬‬
‫‪ .45‬ד ר ש וכו׳‪.‬‬
‫ך אום‪-,‬‬
‫ו ז ר ע וכו׳‪ .‬ו ע ת ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חלקים‪ ,‬מ א ה תבואות‪.‬‬
‫‪ 30‬תחי נפשי |‬
‫ה׳ מי כסיך |‬
‫ך ואוסר א ואום׳‪.‬‬
‫ויסצא ‪ . . .‬שערים |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אס׳ | ד ואוסר‬
‫תפלת ן‬
‫ד ולא שתכנס א ולא תיכנס‪.‬‬
‫ידי | ד ידיו א ידים‪.‬‬
‫ד ותחי‬
‫‪ .1‬תפילת תיפלה |‬
‫אם־ סשם | ד א אסר ) א אוס׳( םשום‪.‬‬
‫ד ההי׳‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 38‬הורגנו |‬
‫כורין ן א כורים‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫םאירה ן‬
‫םאיר ן‬
‫ואם׳ | ד חסר‪.‬‬
‫עיסי | ד א עסד‪.‬‬
‫ד ויסצא ומסר‪.‬‬
‫סאה ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש י ת ב ר כ ו מתוכן‪ ,‬ו פ ת פ ל ל כ ן א פ י ל ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ה ל י צ ח ק כ ת ו ס פ ת ע ל ה ב ר כ ה )בראשית כיו‪,‬‬
‫כלומר את הדיבור ‪ .‬ו ב ר כ ת י ך ואמר הואיל ו א ץ האוצר‬
‫מ ת ר ב ה מ א ל י ו ו א ץ ה ב ר כ ה שורה א ל א ב מ ע ש י י ד י ם )עיץ בשנוים(‪ ,‬ל פ י כ ך‬
‫‪.47‬מ א ה‬
‫וע‬
‫ליך‪.‬‬
‫‪ 45‬בעבור ‪ . . .‬עבדי | ד א חסר‪.‬‬
‫ת‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יאפי׳ | ד אפלו א אפילי‪.‬‬
‫פ עצםתי‪.‬‬
‫כנס | ד א כונס‪.‬‬
‫י י‪.‬‬
‫‪ .43‬ב ר כ ה‬
‫ך א בכל‪.‬‬
‫עצםותי |‬
‫םעשה ן ך א בםעשה‪.‬‬
‫פ ההוא <ב־פ>‬
‫הרי הוא או׳ ן‬
‫המצות | ד א מצותיו‪.‬‬
‫ך א וכעס‪.‬‬
‫בהן ן א בהם‪.‬‬
‫א‬
‫תדיר ן א חסיד‪.‬‬
‫בכל נפש ונפש ן א בנפש‪.‬‬
‫ך ואומר א ואום׳‪.‬‬
‫ו ה ר ב‬
‫ך אוסר <ב־פ>‪.‬‬
‫‪ 37‬ובבל |‬
‫דיא‪.‬‬
‫ד אומר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ כי עליך |‬
‫בכל נפשך | ד חסר‪.‬‬
‫על | ד א חסר‪.‬‬
‫ך םניין א םינין‪.‬‬
‫לאחר שמדד‪.‬‬
‫ד‬
‫או׳ |‬
‫‪ . .‬בי ר׳ עיי | ך א בר׳ ינאי‪.‬‬
‫‪ 45‬הברכה | ד א ברכה‪.‬‬
‫»׳ |‬
‫ם‬
‫י ׳ | ד חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫י‪/‬‬
‫« ויזרע‬
‫או׳ |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫‪ 42‬כנס |‬
‫ד שתכנס א שתיכנס‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫ה ר ע‬
‫דבר אחר |‬
‫« עז״ אי־ | ד א עזאי אוסר ‪ ,‬א אום־(‪.‬‬
‫‪ 43‬שתכניס |‬
‫כ״ד‪.‬‬
‫ך א יהודה‪.‬‬
‫ך א ןהיהן ר׳‪.‬‬
‫ר‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫םאתים |‬
‫כל‬
‫בראשית כ״ו‪,‬‬
‫‪ 38-37‬וכן ‪ . . .‬היום ן‬
‫היום |‬
‫ו״׳ |‬
‫וכו‪/‬‬
‫זו ן א זה‪.‬‬
‫ב‬
‫וכו‪/‬‬
‫שם ל ״‬
‫״בןעזייוכו‪/‬‬
‫עיין ב׳׳ר פס״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ,706‬ובשכי׳ס שם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב ב ך‬
‫שם קי״כן‪ ,‬קע״ה‪.‬‬
‫״וברכתי ך‬
‫מ א ה מכין ו כ ו ‪/‬‬
‫ה ׳‬
‫ספרי‬
‫ה‬
‫יש דברים ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי תעכית ח׳ ב׳ וב״מ מ״ב א ‪ /‬ועיין במשכתכו‬
‫׳‬
‫מ״ג‪.‬‬
‫ו א ה ב ת ו כ ו ‪ /‬דברים ף‪ ,‬׳ ‪.‬‬
‫‪ 37‬כ י ע ל י ך ו כ ו ‪ /‬תהלים‬
‫מנין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ע מ ד )כני׳ כ ל הנוסחאות(‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א מ א ה מ מ ה שזרע א ל א מ א ה‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪36‬‬
‫מאה דעים‪ .‬מאה שערים ששערו מאה פעמים‪ ,‬נמצא על אחד מאה במה‬
‫ששיערו‪ .9 .‬העושה כל המצות מברך עליהן‪ .‬העושה סוכה לעצמו או׳‬
‫ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬נכנס לישב בה‪ ,‬או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו‬
‫וצונו לישב בסוכה‪ .‬משברך עליה יום ראשק שוב אינו צריך לברך‪.10 .‬העושה‬
‫לולב לעצמו‪ ,‬או ברוך שהחיינו וקיימנו והניענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא נוטלו‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב‪ .‬וצריך לברך עליו‬
‫כ ל שבעה‪ .‬העושה ציצית לעצמו‪ ,‬או׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מתעטף‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במצ׳ וצו׳ להתעטף בציצית‪ .‬וצריך לברך עליהן‬
‫בכל יום‪ .‬העושה תפלין לעצמו‪ ,‬אומ׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מניחן‪ ,‬ברוך‬
‫אשר קד׳ במצ׳ וצו׳ להניח תפלין‪ .‬מאימתי מניחן‪ ,‬בשחרית‪ .‬לא הניחן‬
‫‪ .11‬השוחט צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳‬
‫בשחרית מניחן כל היום כולו‪.‬‬
‫ברוך על השחיטה‪ .‬המכסה את הדם צריך ברכה לעצמו‪ .‬אומ׳ ברוך על‬
‫כיסוי הדם בעפר‪ .12 .‬המוהל צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך על המילה‪.‬‬
‫אבי הבן צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך א׳ להכניסו בבריתו של אברהם‬
‫‪,‬‬
‫«> העושה כל ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א•‬
‫סוכה וכו‪/‬‬
‫בבלי פ ס ח י ם ‪ ,‬ז׳ ג׳; ס ו כ ה מ״ו א׳; מנחות מ״ב א ‪/‬‬
‫ע״ב; פ״כו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬
‫מחעעף‬
‫ימש׳ פ״נו‬
‫וכו‪/‬‬
‫ס ו כ ה פ״א‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫ה״ב כ״ב ע״ב;‬
‫׳‬
‫בבלי‬
‫ב‪/‬‬
‫ס׳‬
‫ירוש׳ פ״נו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬
‫״ משברן ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳‬
‫ס ו כ ה מ״ו‬
‫«* כשהוא‬
‫בגלי‬
‫״ כשהוא‬
‫ועיין ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ל ׳ ע״ג‪ ,‬בבלי הנ״ל ומנחות ל״ו א ‪ /‬מ״ב ב ‪/‬‬
‫פ״ו ה״נו; ירוש׳ פ״נו הנ״ל; בבלי פ ס ח י ם ז׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 48‬סאה דמים ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬
‫נסצא |‬
‫ד ונםצא‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬או׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א קידשנו בסצ׳‪.‬‬
‫לברך |‬
‫ד לא יברך•‬
‫ד וכשהוא‪ .‬א חסר•‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫ד וכשהוא‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫‪6 3‬‬
‫‪5 8‬‬
‫או׳ |‬
‫שהחיינו וקיים״ |‬
‫קידשנו בסצו׳ וציונו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אבר׳‪.‬‬
‫ברוך |‬
‫ברוך ן א ברי‪.‬‬
‫א תפילין•‬
‫אוס׳ |‬
‫א וכשהוא‪.‬‬
‫א שחרית‪.‬‬
‫השחיטה |‬
‫כולו |‬
‫ד א חסר•‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ב ד א פתוח•‬
‫‪8 1‬‬
‫תפלי! |‬
‫אי׳ |‬
‫הסוהל | ד הסל•‬
‫אי׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫קדשנו בםצוחיו |‬
‫ראשון ן‬
‫א הראשון‪.‬‬
‫אמו צריך‬
‫ד א שהניענו‪.‬‬
‫כשהוא |‬
‫והניע״ |‬
‫שהחיינו |‬
‫שהחיינו |‬
‫ד דם‪.‬‬
‫ברוך | ד חסר‪ .‬א ברי‪.‬‬
‫בשחרית ן‬
‫»‪ 5‬ברוך על ן‬
‫אוס׳ ברוך |‬
‫או׳ ברוך | ד חסר‪.‬‬
‫כריך א׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫כשהוא |‬
‫ברוך ‪ . . .‬וצו׳ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אשר‬
‫ד א שהגיענו א ןלזםן מ ה ן ‪.‬‬
‫ד א תפילין‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 84‬שבעה |‬
‫‪ 86-58‬וצריך ‪ . . .‬יום | ד א חסר• ב פתוח‪.‬‬
‫מניחן | ד סניחן ]אוסר! א סניחן ]או׳ן‪.‬‬
‫אח הדם |‬
‫ד א צריך לברך‪.‬‬
‫ד א שהניענו א ]לזמן הזה ן‪.‬‬
‫« או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד א פתוח‪.‬‬
‫בסצ׳ וצו׳ | ד חסר‪ .‬א במצ׳ וצי‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ברוך ‪ . . .‬וצו״ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אש׳ קיד׳ בסצו׳ וצי׳‪.‬‬
‫סתעטף | א סתעטף ןבה!•‬
‫בציצית |‬
‫אשר קדשנו ‪ . . .‬וצו״ |‬
‫סשברך | ד וםשברך א םשבירך‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ששערו | ד ששיערו׳ א ששיערום‪.‬‬
‫‪ 49‬סברך עליהן |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 81‬וצונו | א וציונו‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫״« או׳ ברון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; בבלי שבת קל׳׳ז נ ‪/‬‬
‫ד אחת‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫חנ״ל‪.‬‬
‫»‪ 5‬השוחנו ו כ ו ‪ /‬להלן חולין‬
‫סאה שערים | ד וסאה רעים‪.‬‬
‫אחי |‬
‫מניחן‬
‫א‪/‬‬
‫‪ 88‬חפלין |‬
‫כשהוא |‬
‫ד וכשהו׳‬
‫‪ 67‬ק י ׳ | ד קדשנו א קיד׳•‬
‫א שחרית‪.‬‬
‫‪ 58‬בשחרית |‬
‫א בר׳ ]אשר קידש׳ בסצ׳ וצ׳ ן על‪.‬‬
‫ך כסוי‪.‬‬
‫בעפר |‬
‫‪ 60‬כיסיי |‬
‫א ברוך ]אשר קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬
‫הפילה |‬
‫ד ברוך אשר ]קדשנו בסצוחיו וצמו[ א בר׳ אשר‬
‫]קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬
‫‪ .81‬ש ו ב א י נ ו וכוי‪ .‬שהרי חייב ב ס ו כ ה‬
‫‪ .48‬ש ש ע ר ו וכוי‪ .‬כלומד‪1,‬ממה‪ 1‬ששערו ב ת ח י ל ה מ צ א פ י מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .54‬כ ל ש ב ע ה ‪ .‬שהרי ה ל י ל ו ת מ ס ם י ק ץ )ירושלמה‪.‬‬
‫ב ל י ל ו ת כ ב י מ י ם ‪ .‬ו א ץ ה פ ס ק ב ח י ו כ ה )ירושלמי(‪.‬‬
‫כ ל היום‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ש ח ר י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב א ו ת ה ש ע ה מ ב ר ך ע ל י ה ן ‪ ,‬ושוב א מ ו מ ב ר ך‬
‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪37‬‬
‫אבינו‪ .‬העומדץ מה הן אומ‪ /‬כשם שהכניסתו לברית כן תכניסו לתורה‬
‫‪ .13‬המברך מהו או‪ /‬אשר קדש ידיד מבטן‬
‫ולחופה ולמעשים טובים‪.‬‬
‫וחק בשארו שם )וח׳( וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת‬
‫אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת‪ .‬ברוך כורת הברית‪.‬‬
‫‪ .14‬היה הולך להפריש תרומה ומעשרות‪ ,‬או׳ ברוך שהניענו לזמן הזה‪.‬‬
‫כשהוא מפרישן‪ ,‬או׳ ברוך אש׳ קד׳ במצ׳ וצו׳ להפריש תרומה ומעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬עשרה שהיו עושץ עשר‬
‫מאימתי מברך עליהן בשעה שמפרישן‪.‬‬
‫מצות‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬היו עושץ כולן מצוה אחת‪ ,‬אחד‬
‫מברך לכולן‪ .‬יחיד שהיה עושה עשר מצות‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .‬היה‬
‫עושה מצוה אחת כל היום‪ ,‬אין מברך אלא אחת‪ .‬היה מפסיק ועושה‪ ,‬מפסיק‬
‫ועושה‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .16 .‬הנכנס לכרך‪ ,‬מתפלל שתים‪ ,‬אחת‬
‫בכניסתו ואחת ביציאתו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ארבע‪ ,‬שתים בכניסתו ושתים‬
‫ביציאתו‪ .‬בכניסתו מהו ]אומר[‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שאכנס לשלום‪.‬‬
‫נכנם לשלום‪ ,‬אר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהכנסתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון‬
‫מלפניך ה׳ אלהי שתוציאני לשלום‪ .‬יצא לשלום‪ ,‬או׳ מודה אני לפניך‬
‫ה׳ אלהי שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתגיעני למקומי‬
‫״ כשהוא ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ׳׳ל; להלן תרומות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪7 1‬‬
‫מ ל ן ה‬
‫ע י י ן‬
‫ן כ ן‬
‫פ ׳ ‪ /‬ן‬
‫ח ן ל י ן‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫ג‬
‫‪7 2‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫״‬
‫ג‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫ס‬
‫‪0‬ל יחיד וכף‪ .‬עיין בבלי ס ו כ ה מ״ו‬
‫‪4‬ל בכניסתו ו כ ו ‪/‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪w‬‬
‫מ ש כ‬
‫מ‬
‫ילוש׳ פ״נו ה״ו‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי ס ׳ א ‪/‬‬
‫־״ העוםדץ | ד והעוטדין א והעוסדים‪.‬‬
‫א תכניסהו‪.‬‬
‫תכניסו |‬
‫או׳ |‬
‫ד א חסי•‬
‫<יח׳> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 03‬ולחופה |‬
‫קדש ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫צוינו |‬
‫א חלקינו צורעו‪.‬‬
‫כרוך |‬
‫שארגו ן‬
‫ך לםעשים טובס‪.‬‬
‫ולסעשים טובים |‬
‫א קידשנו ב מנסחקו ‪.‬נוי וביית(‪.‬‬
‫וצאצאיו | ד וצאצאו א צאצאיו‪.‬‬
‫הברית |‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫םה הן | ד א חסר‪.‬‬
‫ד לחופה‪.‬‬
‫שהכניסתו | ך שהכניסו א שהיכנםתו‪.‬‬
‫א שארינו‪.‬‬
‫חתם באות | ד וחתם באו׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סשחח ן‬
‫כן ן א כך‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 6.‬וחק |‬
‫מהי |‬
‫ך וחוק א חוק‪.‬‬
‫קדש ן א ק ״ ‪. -‬‬
‫ש‬
‫‪5‬־ חלקנו‬
‫ך א ןלסען בריחו אשר שם בבשרינון‪.‬‬
‫ד הברי־ ןהסל נרים אוסר בסצותיו וצונו לםול את הנדים‪ .‬להטיף םהן דם בריח‪.‬‬
‫שאילסלא דם כרית לא נתקיים שפים וארץ‪ ,‬שנאסר אם לא בריתי יוטם ולילה ומסר‪ ,‬ברוך כורת הברית‪ :‬הסל את‬
‫העבדים אופר ברוך על הפילה הפברך אופ׳ ברוך אשר קדשנו בפצותיו ״יונו לסול את העבדים ולהטיף סהן דם‬
‫‪ •6‬הולך ‪I‬‬
‫בדית וכו׳‪.[:‬‬
‫‪8 7‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד ופעשר‪.‬‬
‫פ‬
‫צ ו ת‬
‫‪ 68‬בשעה |‬
‫ן‬
‫ס צ ן י ת <‬
‫א‬
‫‪»1‬עס ו פ ע ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ד•‬
‫‪ 0‬ת‬
‫‪7 1‬‬
‫פלל ן‬
‫א‬
‫ד‬
‫א פשעה‪.‬‬
‫ת‬
‫(‬
‫ס ב ר ך‬
‫ך‬
‫כן ן‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ו ז ם ר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 60‬עושין כולן ן‬
‫א אלהינו‪.‬‬
‫שאכנס לשלום |‬
‫‪ .63‬י ד י ד ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.70‬עשר‬
‫פלפניך ‪ . . .‬שתגיענ׳ |‬
‫כן ן ך א כך‪.‬‬
‫ד סלפניך שאניע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ע ק ב שנקרא א ו ע ב ) מ ל א כ י א׳‪ ,‬ב׳(‪.‬‬
‫‪ 72‬כל ן א כל‬
‫‪) 74‬אוסר! | השלפתי‬
‫ד שאכנס בשלום א שתכניסני ]לכרך זה!‬
‫שהכנסתני לשלום | ד שהכנסתי‬
‫א ןפכרך זה ן לשלום‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫יהי ‪ . . .‬שתגיעני | א הוליכני לשלום‬
‫לסקוס׳ ן כיה ד א ‪.‬‬
‫‪ .68‬ע ש ר וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ר כ ו ת י ק שוות‪ ,‬כברישא‪.‬‬
‫אח־כ לחוור ע ל א ו ת ה מ צ ו ה ‪.‬‬
‫‪ 70‬שהיה עושה ן א שעושה‪.‬‬
‫פססיק ועושה ן א חסר‪.‬‬
‫ה׳ אלהי ן א חסר‪.‬‬
‫לשלום ן‬
‫לל לשלום | א ןסכרך זה[ לשלום ןוכשם שהוצאתני לשלום[‪.‬‬
‫מ צ ו ת וכוי‪.‬‬
‫א כולם עושין‪.‬‬
‫אלא ן א אלא ןפעםן‪.‬‬
‫או־ | ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 76‬ה׳ אלהי |‬
‫ותספכנ׳ לשלום עד שאגיע‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א בסצ׳ וציו׳‪.‬‬
‫וםעשרות |‬
‫‪ 73‬ר׳ שפעון או׳ | ך א בן עזאי אופר <א אופ־(‪.‬‬
‫אלהי ן‬
‫‪ 76‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬
‫תרוסה ן‬
‫אשר קדשנו א אש׳ קיד׳‪.‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א פה הוא אופ׳‬
‫לשלום‪.‬‬
‫בשלום‪.‬‬
‫ד‬
‫אשי קד׳ |‬
‫ח‬
‫א םהלך‪.‬‬
‫א תרופות‪.‬‬
‫בסצ־ וצו׳ |‬
‫‪ 67.66‬או׳ ‪ . . .‬פפרישן |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ב לפקופז‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ ב ר כ ו ת י ה ן שוות‪.‬‬
‫‪ . 71‬מ פ ס י ק וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ת מ ל ך‬
‫ברכות פ״ו )כי׳׳ע פ״ז(‬
‫‪38‬‬
‫לשלום‪ .17 .‬הנכנס למרחץ‪ ,‬מברך שתים‪ ,‬אחת בכניסתו ואחת ביציאתו‪.‬‬
‫בכניסתו מהו או ‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום‪,‬‬
‫ואל ירע בי דבר קלקלה‪ .‬ואם חם ושלום אירע בי דבר קלקלה תהי מיתתי‬
‫כפרה על כ ל עונותי‪ ,‬ותצילני מזו ומכיוצא בה לעתיד לבא‪ .‬יצא בשלום‪,‬‬
‫או׳ מודה אני לפניך שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך שתגיעני לביתי‬
‫‪ .18‬ר׳ יהודה או׳ שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום‪.‬‬
‫לשלום‪.‬‬
‫ברוך שלא עשני גר‪ ,‬ברוך שלא עשאני בור‪ ,‬ברוך שלא עשאני אשה‪ .‬גוי‪,‬‬
‫שג׳ כ ל ה ג ו י ם כ א י ן גגדו כ א פ ס ו ת ה י נ ח ש ב ו ל ו ‪ .‬בור‪,‬‬
‫שאץ בור ירא חטא‪ .‬אשה‪ ,‬שאץ הנשים חייבות במצות‪ .‬משלו משל למה‬
‫הדבר דומה‪ ,‬למלך בשר ודם שאמ׳ לעבדו בשל לי תבשיל‪ ,‬והוא לא‬
‫בשל תבשיל מימיו‪ ,‬לסוף מקדיח הוא את התבשיל‪ ,‬ומקניט את רבו‪ .‬להפוך‬
‫לו חלוק‪ ,‬והוא לא הפך חלוק מימיו‪ ,‬לסוף מלכלך את החלוק‪ ,‬ומקניט‬
‫את רבו‪ .19 .‬לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורין לו בסדינו ובאבק‬
‫שעל רגליו ובאפנדתו חנורה עליו מבחוץ‪ ,‬שנ׳ ש מ ו ר ר נ ל ך כ א ש ר‬
‫ת ל ך א ל ב י ת ה א ל י ם ‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הרי הוא )ר׳( או׳‬
‫‪,‬‬
‫•ל הכככס‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ס״ו‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫פ״נו‬
‫ובבלי‬
‫י״ג‬
‫ה״ב‪,‬‬
‫הכ׳׳ל;‬
‫ע״ב;‬
‫מס׳‬
‫בבלי‬
‫דא״ר‬
‫פ״י‪,‬‬
‫מנחות‬
‫הול׳‬
‫מ״ג‬
‫‪8 6‬‬
‫« כ ל ה ג ו י ם ו כ ו ‪ /‬י ש ע י ׳ מ‪/‬י״ז‪.‬‬
‫ב׳;‬
‫היגער‪,‬‬
‫פרקי‬
‫עמ׳‬
‫דרבי‪,‬‬
‫‪.295‬‬
‫הול׳‬
‫״ שלש‬
‫גרינהוכו‪,‬‬
‫שאין בור וכו׳‪ .‬אבות פ״ב מ״ה‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫‪ •0‬לא‬
‫וכו׳; משנה פ״נו מ״ה; תו״כ קדושים פ״ז‪ ,‬ה״נו‪ ,‬ל׳ סע״ד )בבלי יבמות ו׳ ב׳(; ספרי כי תלא פ י ׳‬
‫רנ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;282‬ירוש׳ פ״נו ה״ח‪ ,‬י״ד ע׳׳ג; בבלי ס״ב ב׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬י״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬ע מ ׳ ‪.43‬‬
‫‪9 1‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שמור‬
‫קהלת‬
‫‪ 78‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬
‫אאוס׳‪.‬‬
‫ד ‪ /‬י״ז‪.‬‬
‫למרחץ | ד א לבית המרחץ‪.‬‬
‫אלהי | א אלהינו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫חס ושלום |‬
‫ותוציאני לשלום | ד ותוציאנו לשלו׳‪.‬‬
‫ד א יארע‪.‬‬
‫אירע |‬
‫כ ל עוניתי | ד חסר‪ .‬א בל עוונותיי‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫]ה׳ אלהין‪.‬‬
‫בור‪.‬‬
‫באפס ותהי ן‬
‫‪ 88‬בשל | ד בשל ]לו[ א בישל‪.‬‬
‫א לחפת‪.‬‬
‫הבית | ד בהר החבית‪.‬‬
‫א ובפונדתו‪.‬‬
‫ד א אשה ‪ . . .‬בור‪.‬‬
‫א ןשלא עשאני[ אשה‪.‬‬
‫הסך | ד חיפת א חסת‪.‬‬
‫ד החמרה לו א חמרה לו‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫חייב ן‬
‫כאפס • • • לי | ד א חסר‪.‬‬
‫בור ן‬
‫שאין |‬
‫א ]שלא עשאני[ בור‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫הנשים חייבות ן‬
‫בשל לי | ד א לבשל לו‪.‬‬
‫הוא | ד א חסר‪.‬‬
‫להפוך | ד לחפות‬
‫לסוף םלכלך | ד א סוף שםלכלך‪.‬‬
‫‪ 90‬להר‬
‫ובאבק ן א ובאבקו‪.‬‬
‫‪ 91‬ובאפנדתו | ד וכאפונדתו‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫פ שסר רנליך‪.‬‬
‫שני |‬
‫שםור רנלך |‬
‫״ ה א ל י ם ן א האלהים ]וני[ ד האלהים‪] :‬ולא יעשה קפנדריא ורקיקה סקל וחוסר שאין‬
‫בו דרך ביזיון אסרה חורה כך על אחת כסה וכס׳ וקל וחום׳ שיש בו דרך בזיון[‪.‬‬
‫בר יוסי א יוסי בר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪.91‬ובאפנדתו‪.‬‬
‫סלפניך |‬
‫והיא | ד א הוא‪.‬‬
‫סקדיח | ד שסקדיח‪.‬‬
‫צרורין | ד הצרורו׳ א הצרורות‪.‬‬
‫חמרה עליי |‬
‫כאשר ן א באשר‪.‬‬
‫אשה |‬
‫אי׳ |‬
‫ד א לשלום‪.‬‬
‫ד םלפניך‬
‫בור ‪ . . .‬אשה | ד א אשה ‪. . .‬‬
‫המים | ד נוים‪.‬‬
‫‪ 87‬שאס׳ | ד שיאסר א שאי‪.‬‬
‫לסוף | ד א סוף‪.‬‬
‫‪ 89‬והוא | א הוא‪.‬‬
‫‪8 3‬‬
‫עשני | ד א עשאני‪.‬‬
‫‪ 88-88‬בור ‪ . . .‬אשה |‬
‫סשלי | ד חסר‪.‬‬
‫בה | ך בזה‪.‬‬
‫ד כפרתי עלי‪.‬‬
‫בשלום |‬
‫שהוצאתני | ד שיצאתי‪.‬‬
‫‪ 86‬שני | ד א חסר‪.‬‬
‫ד חטא ]ולא עם הארץ חסיד[‪.‬‬
‫‪ 81‬כפרה על |‬
‫לביתי ן א לסקוםי‪.‬‬
‫‪ 84‬כריך | ד חסר‪.‬‬
‫פ מאפס ותהו‪.‬‬
‫ד א אשה חייבת‪.‬‬
‫ד יהא א תהא‪.‬‬
‫לפניך | ד א לפניך ]ה׳ אלהין‪.‬‬
‫אדם | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 79‬סחו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬ירע | ד א יארע‪.‬‬
‫ותצילני ס ״ | ד והצילנו סזה‪.‬‬
‫נוי ן א ]ברוך שלא עשאני[ מי‪.‬‬
‫‪ 88‬חםא |‬
‫תהי |‬
‫שתגיעני | ד שאניע א שאבא‪.‬‬
‫ד א צריך‪.‬‬
‫טברך | ד א םתפלל‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‬
‫דבר | ד דבי‪.‬‬
‫או׳ ן א אום׳ ד אוסר ]אינו צריךן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אדור ח ל ו ל ‪ .‬ש מ ו ר‬
‫ר נ ל ך וכוי‪.‬‬
‫<ר׳> |‬
‫יוסה בי ר׳ יהודה | ד יהודה‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ ך אוםר א אום׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ן ד ע ת ך ע ל כניסתך לבית האלקים‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫‪105‬‬
‫‪39‬‬
‫כ י א י ן ל ב א א ל ש ע ר ה מ ל ך ב ל ב ו ש שק‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה קולין וחמורין יש לדבר‪ .‬ורקיקה מקל וחומר‪ .‬ומה מנעל שאין‬
‫בו דרך בזוי‪ ,‬אמרה תורה אל תכנס במנעל‪ ,‬קל וחומר לרקיק‪ /‬שיש בו דרך‬
‫בזוי‪ .20 .‬הפותח ביו״ד ה״י וחותם ביו״ד ה״י ]הרי זה חכם‪ .‬ביו״ד ה״י‬
‫וחותם באל״ף למ״ד הרי זה בור‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם ביו״ד ה״י[ הרי‬
‫זה דרך בינוני‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם באל״ף למ״ד הרי זה דרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .21‬כל חותם ברכות שהיו במקדש היו עד העולם‪ .‬משקלקלו המינץ ואמרו‬
‫אין עולם אלא אחד‪ ,‬התקינו שיהיו או׳ מן העולם ועד העולם‪ .‬מודיעים‬
‫שהעולם הזה בפני העולם הבא כפרוצדור בפני טרקלץ‪ .22 .‬אין עונין‬
‫אמן במקדש‪ .‬ומניץ שאין עונין אמן במקדש‪ ,‬שנ׳ ק ו מ ו ו ב ר כ ו א ת ה׳‬
‫א ל ה י כ ם מן ה ע ו ל ם ו ע ד ה ע ו ל ם ו י ב ר כ ו א ת שם כ ב ו ד ך ‪.‬‬
‫ומניץ על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪ ,‬ת״ל ו מ ר ו מ ם ע ל‬
‫כ ל ב ר כ ה ] ו ת ה ל ה ‪ ,‬על כל ברכה[ וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪.‬‬
‫‪ .23‬בראשונה כשהיתה תורה משתכחת מישראל‪ ,‬היו זקנים מבליעין אותה‬
‫« כי‬
‫׳‪.‬‬
‫ו כ ו‬
‫חוחם‬
‫ו כ ו‬
‫וכו‪/‬‬
‫א‬
‫‪/‬‬
‫!‬
‫ר‬
‫ס ה ר‬
‫מ ש כ‬
‫‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪./‬‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫‪ »6‬ה פ ו ס ח וכר‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ע ה׳יא‪ ,‬י״ב ע״ד‪.‬‬
‫‪ 1‬״ שהעולם ו כ ו ‪/‬‬
‫ה‬
‫אבוח פ״ד‬
‫י־ כל‬
‫אין‬
‫מע״ז‪.‬‬
‫ערכין‬
‫להלן ת ע נ י ת פ״א הי״א ואילך; ימש׳ פ״ע ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ג; תענית פ״ב הי״א‪ ,‬ס״ה ע״ד;‬
‫י ‪/‬‬
‫־ ״ ק ו מ ו וכו‪/‬‬
‫ככלי ס״ג א׳; תענית ע״ז ב׳; ס ו ע ה מ׳ ב ‪ /‬ועיין ספרי האזינו פ ש״ו ע מ ׳ ‪.342‬‬
‫׳‬
‫נחמי׳ ע ‪ /‬ה ‪/‬‬
‫‪ 93‬ל‬
‫ן‬
‫ב א‬
‫פ‬
‫ד‬
‫^‬
‫א‬
‫ע‬
‫ל ן‬
‫ד‬
‫ו ר א ה [‬
‫] ב א‬
‫‪ »4‬קולץ |‬
‫על‪.‬‬
‫ך א קלין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫יש |‬
‫ד א בדבר ד ]אם לפני םלך בשר ודם אין עושין כן לא כל שכן לפני סלך סלבי הסלכיס הקביה‪.[:‬‬
‫• • • בזוי |‬
‫‪ 95‬בו דרך בזוי ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 96-98‬בו דרך בזוי | א בה םנהנ בזיון‪.‬‬
‫א בה םנהנ בזיון‪.‬‬
‫היא אחרי של ‪ .‬ד ר ך בינוני׳‪ ,‬עיין בבהיא‪.‬‬
‫בירי הי' |‬
‫ד על‪.‬‬
‫ד היו ]אום׳ [‪.‬‬
‫שיהיו אי׳ |‬
‫ד א שיהו אוםרין‪.‬‬
‫ומניין ן א וסנין‪.‬‬
‫ויברכו ן‬
‫ד אלהים‪.‬‬
‫על כל ברכה ותהלה(‪.‬‬
‫תיל |‬
‫ד תלמוד לוסר‪.‬‬
‫ך הברכות‪.‬‬
‫סודיעים |‬
‫שנ׳ | ך שנאםר‪.‬‬
‫א ]ואופי[ ויברכו‪.‬‬
‫א זקינים‪.‬‬
‫‪ .94‬ק ו ל י ן וכוי‪.‬‬
‫אותה‬
‫וכר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫שהיו |‬
‫ואסרו ן כ־ה ד א•‬
‫ך א וסודיעין‪.‬‬
‫בפגי | ך לפני א ספני‪.‬‬
‫ד ביוד בא־ וחוחם א באלף ולא‬
‫‪ 104‬וםניין ‪ . . .‬תיל ן‬
‫ב יאסרו‪.‬‬
‫ך א שבםקדש‪.‬‬
‫היו ן‬
‫‪ 101‬שהעולם ן א ]שאין[ העולם‪.‬‬
‫כסרוצדור ן‬
‫טרקלין | ד החדר‪.‬‬
‫‪ 102‬וסנ״ן ‪ . . .‬בםקדש ן‬
‫אח | פ א חסר‪.‬‬
‫‪ 103‬אלהיכם ן‬
‫וברכו | פ ברכו‪.‬‬
‫את |‬
‫בםקדש |‬
‫‪ 99‬כ ל |‬
‫‪ 100‬אין עולם ן א שאין העולם‪.‬‬
‫פ ד א חסר‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ופנ״ן |‬
‫כבודך |‬
‫ך סניין‪.‬‬
‫ה׳ | א לה־‪.‬‬
‫פ כבדך‬
‫‪ 106‬כשהיתה |‬
‫ד א שהיתה‪.‬‬
‫ד כבודו !וםרוםם‬
‫ועל ‪ . . .‬ותהלה |‬
‫‪! 105‬וחהלה ‪ . . .‬ברכה[ ן השלסתי עיפ ד א )א ותהילה(‪.‬‬
‫ד תן לו תהלה א על כ ל תהילה ותהילה‪.‬‬
‫םבליעין |‬
‫באליף לסיד וחוחם |‬
‫א באלף ולא בדלת וחותם‪.‬‬
‫ד באלף לסיד הרי זו א באלף ולא כדלת הרי זה‪.‬‬
‫סשקלקלו ן א סי שקילקלו‪.‬‬
‫ד כפרחדור א ]אלא[ כפרחדור‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫באליף לסיד הרי זה |‬
‫חותם ן א חותםי‪.‬‬
‫וחותם | א והחוחס‪.‬‬
‫ובכל הנוסחאות של התוספתא הבבא של ‪.‬בורי‬
‫‪ 97‬באליף לסיד וחותם ן ביה ב ך וברוקח‪.‬‬
‫‪ 98‬דרך |‬
‫ברכות |‬
‫א לרקיקה‪.‬‬
‫ביו־ד היי וחותם באלף ל ס ד ן כיה ברוקח‪ .‬א ביוד הי וחותם באלף ולא‬
‫בדלת ד באלף ל ס ד וחוחם באלף לסד‪.‬‬
‫בדלת וחותם‪.‬‬
‫לרקיק׳ ן‬
‫‪ 96‬ביויד ה־י יביס( | ך ביוד והא א ביוד הי‪.‬‬
‫‪] 97-96‬הרי ז ה ‪ . . .‬בירד היי[ ן חסר ב והשלםתי ע־פ א והרוקח‪.‬‬
‫ד ביוד והא‪.‬‬
‫תכנם ן‬
‫א חיכנס‪.‬‬
‫לדבר |‬
‫‪ 96-94‬ורקיקה‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ועל ‪ . . .‬ותהלה ן‬
‫םישראל | א בישרי‪.‬‬
‫זקנים ן‬
‫ד םבלעין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאסור ל ה כ נ ס ל ח צ ר מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ י ם ד ר ך בזיון‪.‬‬
‫‪ .106‬מ ב ל י ע י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב ל י ע ץ ד ב ר י ת ו ר ה ב ע י ה ם לבין ע * ם ם בראשי פ ר ק י ם ב ע ל מ א ‪ ,‬משום ע ת לעשות‬
‫לה׳ הפרו תורתך‪ ,‬וכפי שמבארת הסיסא‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪40‬‬
‫ביניהן‪ ,‬שנ׳ ו ה נ ה ב ע ז ב א מ ב י ת ל ח ם וגו‪/‬ואו׳ ה ׳ ע מ ך ג ב ו ר‬
‫ה ח י ל ‪ ,‬ואו׳ א ל ת ב ו ז כ י ז ק נ ה א מ ך ע ת ל ע ש ו ת נ ל [ ה ׳ ‪.‬‬
‫‪ .24‬הלל הזקן או׳ בשעת מכנםין פזר‪ ,‬בשעת מפזרץ כנם‪ ,‬בשעה שאתה‬
‫רואה שהתורה חביבה על כל ישראל והכל שמחין בה‪ ,‬את תהי מפזר‬
‫בה‪,‬שנ׳ יש מ פ ז ר ו נ ו ס ף ע ו ד ‪ .‬בשעה שאתה רואה שהתורה משתכחת‬
‫מישראל‪ ,‬ואין הכל משגיחץ עליה‪ ,‬את הר מכנס בה‪ ,‬שנ׳ ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳‪.‬‬
‫היה ר׳ מאיר או׳ אין לך אדם מישראל שאץ עושה מאה מצות בכל יום‪.‬‬
‫קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה‪ ,‬אוכל פתו ומברך לפניה ולאחריה‪,‬‬
‫ומתפלל שלשה פעמים של )שמונה( שמונה עשרה‪ ,‬ועושה שאר כל מצות‬
‫ומברך עליהן‪ .25 .‬וכן היה ר׳ מאיר או׳ אץ לך אדם מישראל שאין מצות‬
‫מקיפות אותו‪ .‬תפלץ בראשו‪ ,‬תפלץ בזרועו‪ ,‬מזהה בפתחו‪ ,‬וארבע ציציות‬
‫מקיפות אותו‪ ,‬ועליהן אמ׳ דוד ש ב ע ב י ו ם ה ל ל ת י ך ונו‪ /‬נכנם‬
‫למרחץ מילה בבשרו‪ ,‬שנ׳ ל מ נ צ ח ע ל ה ש מ י נ י ת ונו‪ /‬ואו׳ ח ו נ ה‬
‫מ ל א ך ה׳ ס ב י ב ל י ר י א י ו ו י ח ל צ ם ‪.‬‬
‫והכה‬
‫‪!07‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מת ב‪ /‬ד‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫משלי כ״ג‪ ,‬כ״ב‪.‬‬
‫ה ׳‬
‫ע ת‬
‫ע מ ן‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שופנוים ף ‪ ,‬י״‪.3‬‬
‫ת ה ל י ם קי״נו‪ ,‬קכ״ו‪.‬‬
‫»<״ א ל‬
‫•י>! ה ל ל ו כ ו ‪/‬‬
‫ח בוז‬
‫ס פ ר י זונוא‬
‫ריש פ נ ח ס ; ירוש׳ פ״כו ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ד; ב נ ל י ס״ג א׳; מדרש שמואל פ ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;2‬מדרש משלי פ ״ ח ‪ ,‬נו׳ז‪,‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫ה ו ל ׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.52‬‬
‫‪3‬״ היה וכו‪/‬‬
‫קכ״ן‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.58‬‬
‫‪1 1 8‬‬
‫מפזר‬
‫יש‬
‫« ! וכן ה י ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ד חסר‪ .‬א ביניהם‪.‬‬
‫נל[ה׳ |‬
‫בשעת ן ך בעת‪.‬‬
‫ד תורה‪.‬‬
‫כל |‬
‫‪ 111‬בה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד הרי את‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫בה |‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫פ ואל‪.‬‬
‫שני |‬
‫בעז |‬
‫ד ואוםר‪.‬‬
‫לה׳ ן כ־ה כפ‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫בשעה ן א ובשעה‪.‬‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫אוס׳ הפרו תורתך עת לעשות לה׳[‪.‬‬
‫‪ 118‬היה |‬
‫‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫תפלין |‬
‫אי׳ |‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א ותפילין‪.‬‬
‫‪ 118‬ועליהן ן‬
‫א על משפטי צדקך‪.‬‬
‫‪ 120‬ליריאיו |‬
‫)שמונה > |‬
‫ך אוסר‬
‫ד ותפלין‬
‫א וארבעה‪.‬‬
‫םשחכחח |‬
‫למנצח |‬
‫מצות |‬
‫סזחה |‬
‫א ועליהם‪.‬‬
‫פ למנצח ןבננינותן‪.‬‬
‫אח תהי |‬
‫ך שכוחה א שכיחה‪.‬‬
‫ג ״ את הוי ן‬
‫ד לה׳ ]הפרו תורתיך[ א לה׳ ןהסרו תורתך‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫פתו ן א פיתי ד ]אתן ס ח ו ‪ 1 1 6‬וסתסלל‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫םצות ן א הסצוות‪.‬‬
‫ד ןשבען מצות‪.‬‬
‫בפתחי |‬
‫ד לפתחו‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫הללתיך ן‬
‫נכנס למרחץ ן א וכיון שנכנס לבית המרחץ‪.‬‬
‫וגו׳ ן‬
‫ד הוי את א את הוי‪.‬‬
‫מישראל ן‬
‫א המצוות‬
‫א ומזחה‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫‪ 0‬״ שהתורה ן‬
‫א סישר׳‪.‬‬
‫כל |‬
‫אמ׳ |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ר׳ סאיר‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 108‬ואו׳ ‪. . .‬‬
‫םסזרין ן א המסזרין‪.‬‬
‫א שםחים‪.‬‬
‫ך א םברך‪.‬‬
‫ד א מתפלל שלש‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫‪ !08‬הלל |‬
‫שםחין ן‬
‫לה׳ |‬
‫טביח לחם וני׳ |‬
‫עםך נ מ ר | א עיסך ניכור‪.‬‬
‫בשעת | ד בעת א ובשעת‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א בועז‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫יאי׳ |‬
‫םכנסין ן א הסכנסין‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫» ״ ל מ כ ל ח ו כ ו ‪ /‬שם י״ב‪ ,‬א ‪/‬‬
‫ח ו נ ה ו כ ו ‪ /‬שם ל״ד‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫שנ׳ |‬
‫אל |‬
‫ועיין במדרש ת ה ל י ם רפ״ו‪,‬‬
‫ס פ ר י ס ו ף ו א ת ח נ ן ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;68‬ירוש׳ ובבלי הכ׳׳ל; ס ו ף מ ס ׳ תפילין‪.‬‬
‫א לחם ןויאםר לקוצרים ה׳ עםכםן‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עת‬
‫ירוש׳ ס ו ף מכילתין; בבלי מ נ ח ו ת מ״ג ב ‪/‬‬
‫ש ב ע ו כ ו ‪ /‬ח ה ל י ם קי״נו‪ ,‬ק ס ״ ד ‪.‬‬
‫‪ 107‬ביניהן |‬
‫משלי י״א‪ ,‬כ״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ת ה ל י ם קי״נו‪,‬‬
‫א מזמור לדוד•‬
‫‪ 116‬עליהן ן‬
‫‪ 117‬תפלין |‬
‫א בפיתחו‪.‬‬
‫א היללתיך‪.‬‬
‫א תפילין‪.‬‬
‫וארבע |‬
‫ד ארבע‬
‫יני׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫•‪ 11‬מילה | א ןוראה[ מילה‪.‬‬
‫שנ׳ ן‬
‫חמה |‬
‫פ חנה‪.‬‬
‫יאי׳ |‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫פ ד א ליראיו‪.‬‬
‫‪ .109‬ב ש ע ת מ פ ז ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ש ע ה ש ה ת ל מ י ד י ם מ פ ו ר ץ א ת ה ת ו ר ה ו א מ ם אוגרים א ו ת ה ‪ ,‬ט ס א ת‬
‫ד ב ר י ך ‪ ,‬ו כ מ ו שמפורש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ועח ב ב ה ״ א ד״ה ב ש ע ה ש א ת ה ‪.‬‬
‫מסכת פאה‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬דברים שאץ להן שיעור‪ ,‬הפיאה והבכורים והראיץ וגמילות חסדים‬
‫ותלמוד תורה‪ .‬הפיאה יש לה שיעור מלמטה ואין לה שיעור מלמעלה‪.‬‬
‫העושה כ ל שדהו פיאה אינה פיאה‪ .2 .‬על אילו דברים נפרעץ מן אדם‬
‫בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬על ע״ז ועל נלוי עריות ועל שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬ועל לשון הרע כעד כולם‪ .‬זכות יש לה קרן ויש לה פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו‬
‫צ ד י ק כ י ט ו ב כ י פ ר י ונו‪ .3 /‬עבירה יש לה קרן ואץ לה פירות‪ ,‬שנ׳‬
‫א ו י ל ר ש ע ר ע ‪ .‬אם כן מה אני מקיים ו י א כ ל ו מ פ ר י ד ר כ ם וגו‪/‬‬
‫עבירה שעושה פירות יש לה פירות‪ ,‬שאץ עושה פירות אץ לה פירות‪.‬‬
‫‪ .4‬מחשבה טובה המקום ברוך הוא מצרפה‪ ,‬מחשבה רעה אץ המקום מצרפה‪,‬‬
‫* דבריס ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי חגיגה ו׳ סכנ״נ; חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״א ״ א ‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪ 3‬על אילו ו כ ו ‪/‬‬
‫״א‪.‬‬
‫» זכות ו כ ו ‪ /‬אבות ד ד ן הנ׳׳ל; ירוש׳ הנ׳׳ל נףז רע״ב; בבלי קידושין מ׳ א ‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫לרשע‬
‫אוי‬
‫שם י״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫־ יש לה ו כ ו ‪ /‬פ׳׳א מ׳׳ב;‬
‫אבות ד ד ן פ״מ‪ ,‬עמי ‪ ;120‬ילוש׳ פ׳׳א ה״א‪ ,‬נרו ע״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ויאכלו‬
‫א מ ר ו ו כ ו ‪ /‬ישעי׳ ג ‪ /‬י ‪/‬‬
‫י מחשבה ו כ ו ‪/‬‬
‫משלי א ‪ /‬ל ״ א ‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ובבלי הכ׳יל‪ ,‬מדרש ההלים פ < הול׳ בובר קי״ח ע״א‪ .‬ועיין אבות ד ד ן פ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,36‬ומ״ש להלן‬
‫פ״ד הי״ז‪.‬‬
‫! דברים |‬
‫והריאיון‪.‬‬
‫לה |‬
‫חסדים |‬
‫ד לו‪.‬‬
‫סלסעלה | ד פתוח‪.‬‬
‫אילו דברים |‬
‫ע*ז |‬
‫א עבודה‬
‫עבירה |‬
‫סה |‬
‫ד ןאילון דברים‪.‬‬
‫א חסד‪.‬‬
‫ד אלו הדברים‪.‬‬
‫ז ר ה‬
‫גלוי ן‬
‫‪.‬‬
‫ד עברה•‬
‫ד וסה‪.‬‬
‫להן ן‬
‫‪ 2‬חורה |‬
‫»׳ |‬
‫ויאכלו |‬
‫מאין |‬
‫עברה <א עבירה(‪.‬‬
‫ברוך הוא | א חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫‪ a‬פיאה |‬
‫אדם |‬
‫ד ויאכל‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫‪ 7‬רע |‬
‫ונו׳ |‬
‫ך פאה א פיאה‪.‬‬
‫אינה ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 4‬קייםת |‬
‫ד ס‬
‫‪ 5‬שנ׳ |‬
‫ד שגאםר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הפיאה |‬
‫ך א הא ‪.‬‬
‫א גילוי‪.‬‬
‫ך שנאסר‪.‬‬
‫לה שיעור |‬
‫פיאה ן א סתום‪.‬‬
‫ך א קייסת ןלון‪.‬‬
‫‪ 8‬פרי וגו׳ |‬
‫ך א רע ןכי גםול ידיו יעשה לון‪.‬‬
‫פירות | ד פירו׳‪ .‬סתום‪.‬‬
‫המקום |‬
‫ך א סצרפה ןלםעשהן‪.‬‬
‫ך לו שעור‪.‬‬
‫ע ל | ד חסר‪.‬‬
‫לעולם ן‬
‫א בעולם‪.‬‬
‫ד א פרי מעלליהם יאכלו‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א וסםעצותיהם ישבעו‪.‬‬
‫ד ושאעה א ושאין‪.‬‬
‫םצרסה |‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה ם‬
‫שיעור |‬
‫ך מעור‪.‬‬
‫והבכורים והראיון | א והביכורים‬
‫אם כן |‬
‫‪ 8‬עבירה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד א ןאלא[‬
‫» הסקום ברוך הוא | ד חסר‪.‬‬
‫סצרפה ן א סצרפה‬
‫ד הקב־ה‪.‬‬
‫]לסעשהן‪.‬‬
‫‪.1‬שיעור‬
‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר שיש ב ה ם מ «‬
‫ו ה ר א י ו ן ‪ .‬ראיית פגים ב ע ז ר ה בג׳ רגלים‪.‬‬
‫כנון ניחום א ב ל י ם ו ה ל ו י ת ה מ ת ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כמפורש במיב בםרקץ‪.‬‬
‫יכול‬
‫ה‬
‫א ס י ל ו ב כ ל שהוא‪ ,‬ו ה מ ר ב ה ה ד י ז ה מ ו ס י ף ב מ צ ו ה ‪.‬‬
‫מלמעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬מ ל מ ם ה‪.‬‬
‫אסילו שבולת אחת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מ ד ר ב נ ן א ץ פוחתין מ א ח ת מששים‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ש ק צ ר ש ב ו ל ת א ח ת שחייבה א ת שדהו ב מ א ה ‪,‬‬
‫ל ה ש א י ר א ת כ ל הנותר לעניים ב ת ו ר ת פ א ה ‪.‬‬
‫‪.8‬שעושה‬
‫וגמילות‬
‫חסדים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר בגופו‪,‬‬
‫פירות‬
‫‪ .3‬כ ל‬
‫ש ד ה ו וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפני שקצר‬
‫וכו׳‪ .‬מירש׳י כגון ח י ל ו ל ה ש ם ‪ ,‬ש א ד ם חשוב ע ו ב ר‬
‫ע ב י ר ה ו א ח ר י ם ל מ ד י ם ממנו לעשות כן‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪42‬‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫שנ א ם און ר א י ת י ב ל ב י ל א י ש מ ע ה ‪ /‬הא מה אני מקיים ש מ ע י‬
‫ה א ר ץ )הא מה אני מקיים( ה נ ה א נ כ י מ ב י א ר ע ה ע ל ה ע ם ה ז ה‬
‫פ ר י מ ח ש ב ו ת ‪ ,‬אלא מחשבה שעושה פירות המקום מצרפה עם המעשה‪,‬‬
‫מחשבה שאינה עושה פירות אץ המקום מצרפה עם המעשה‪ .5 .‬נותן אדם‬
‫פיאה מתחילה‪ ,‬ובאמצע‪ ,‬ובסוף‪ .‬ואם נתן בין בתחילה בין באמצע בין בסוף‬
‫‪ !5‬יצא‪ .‬ר שמעון או אם נתן בץ בתחילה בין באמצע בין בסוף הרי זו פיאה‪,‬‬
‫וצריך שיתן בסוף כשיעור‪ .‬ר יהודה או אם שייר קלח אחד סומך לו משם‬
‫פאה‪ ,‬ואם לאו אינו נותן אלא משם הפקר‪ .‬אמ׳ ר יהודה במה דברים אמורים‬
‫בזמן שנתן פיאה ומבקש להוסיף‪ .‬לא נתן מן הקמה יתן מן העומרין‪ ,‬לא נתן‬
‫מן העומרץ יתן מן הגדיש‪ ,‬לא נתן מן הגדיש יתן מן הכרי עד שלא מרח‪ .‬ואם‬
‫‪ 20‬מרח‪ ,‬מעשר ונותן‪ .6 .‬אמ ר שמעץ מפני ארבע דברים לא יתן אדם פיאה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״אם‬
‫וכו‪/‬‬
‫און‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חהלים ק״ו‪ ,‬י״ח‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שמעי‬
‫« כוהן א ד ם‬
‫ירמי׳ ף‪ ,‬י״נן‪.‬‬
‫‪ !8‬לא‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״א מ״ג; חו׳כ קדושים פ״א ה״נו‪ ,‬פ״ז ע״ג‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬נו״ז קע״ב‪.‬‬
‫כחן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ל״ד א׳; סנהדרין פ״ח א׳; מכוח נו״ז ב׳; חמורה ו׳ א ‪ /‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ו‬
‫ובירושלמי קפ״ב ופ״ד ה״א‪.‬‬
‫חר׳כ קדושים פ״א ה״י; ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬
‫‪ 20‬מפכי ארבע׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫י״ח ע״ב; בבלי שבח כ״ג סע״א‪.‬‬
‫<״ »׳ |‬
‫אם אין |‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫‪ 11-10‬שסעי הארץ ן כיה‬
‫א פ אל וכר‪.‬‬
‫ד חסר•‬
‫שעושה פירות |‬
‫שאינה |‬
‫‪ 12‬מחשבות׳ |‬
‫א חסר• ד שעושה טובה‪.‬‬
‫ד א ושאינה‪.‬‬
‫ד א לםעשה‪.‬‬
‫עושה ן‬
‫‪ 14‬פיאה |‬
‫‪1 8‬‬
‫באםצע‪.‬‬
‫ד סשום‬
‫ד א אום׳‪.‬‬
‫פיאה |‬
‫אם׳ ר׳ יהודה |‬
‫יתן |‬
‫א נותן‪.‬‬
‫יחן |‬
‫א נוחן <ב'פ(‪.‬‬
‫ארבע׳ |‬
‫ד אמר א א׳‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ה יצא‪.‬‬
‫אם‬
‫אי׳ |‬
‫ד א ארבעה‪.‬‬
‫ד הקב־ה‪.‬‬
‫בין באסצע ן‬
‫שייר |‬
‫לא |‬
‫א ולא‪.‬‬
‫‪ 20‬מרח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סוטך ן‬
‫ב איני‬
‫ד בדיא‪.‬‬
‫עם הםעשה |‬
‫ובאטצע ן כיה ד א ‪.‬‬
‫בין ן‬
‫באטצע ‪ . . .‬בסיף |‬
‫ד שייר ]לון‪.‬‬
‫אינו | כיה ד•‬
‫בסה דברים אסורים |‬
‫א מירחו‪.‬‬
‫‪ 13‬םחשבה |‬
‫ןטובה[‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫א ססוך‪.‬‬
‫סשם |‬
‫‪ 18‬פיאה |‬
‫א ובין‪.‬‬
‫ד בסוף ‪. . .‬‬
‫םשם |‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫ד א ןאח[ הפיאה‪.‬‬
‫»‪ 1‬העוםרין |‬
‫ד העםרים א העוסרים‪.‬‬
‫תותן |‬
‫אם׳ |‬
‫ך מירח‪.‬‬
‫דברים | ד א דברים ]אמרה תורה[‪.‬‬
‫א ונותן ]לו[‪.‬‬
‫פיאה | ד פאה‪.‬‬
‫א ד ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ח ל ק א ד ם א ת ה פ י א ה לג׳ ח ל ק י ם ‪ ,‬מ ו ת ן ח ל ק א ח ד ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה ו א ת השני‬
‫ב א מ צ ע ה ק צ י ר ה וכוי‪.‬‬
‫בסוף‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬
‫‪ 17‬פאה |‬
‫ד מירח‬
‫הסקום |‬
‫בין ‪ . . .‬בין | א ובין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬
‫ד העסרים א העוםרים‪.‬‬
‫מרח |‬
‫ד םחשבתו‪.‬‬
‫ד א טובה‪.‬‬
‫ד א פיאה‪.‬‬
‫א אי‪.‬‬
‫סחשבה |‬
‫ד סצרפ׳ לטעשה‪.‬‬
‫ד א םחשבה‬
‫ד א םחחלת ) א טחחילת( השדה‪.‬‬
‫ד אוסר א אוט׳‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬אס׳ |‬
‫העוםרין |‬
‫סירות |‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫א ןנוחן[ םשום‪.‬‬
‫‪.13‬נותן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬
‫ד פאה•‬
‫א פ מחשבתם‬
‫םתחילה |‬
‫ואם ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫על העם הזה |‬
‫‪) n‬הא וכי> |‬
‫מצרפה עם הסעשה |‬
‫ד פאה‪.‬‬
‫ב ובאטצעה )ונםחקה ההייא(‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫פ ד א און אם‪.‬‬
‫אפ•‬
‫ראיתי |‬
‫ב שסעו הארץ•‬
‫ד ראית‪.‬‬
‫הא מה ‪ . . .‬מקיים |‬
‫ד ומה ‪ . . .‬סקיי׳‪.‬‬
‫בין‬
‫‪ .16‬ש י ת ן‬
‫‪ .14‬ו א ם נ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנתן א ת כ ל שיעור ה פ י א ה ב ץ ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה בין‬
‫ב ס ו ף וכו׳‪ .‬ל א שנמו כן א ל א אגב נ ר ר א מן הרישא‪ ,‬שהרי מ צ ו ת פ י א ה כ ד מ ה ה י א‬
‫ב ס ו ף וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשיעור המשתייר‪ ,‬א ב ל א מ ו נותן פ י א ה ע ל ה פ י א ה שהפריש‪.‬‬
‫ש י י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם שייר מן השעור )של א ח ת מששים(‪ ,‬והיינו שנתן כ ל שיעור ה פ י א ה חוץ מ ק ל ח‬
‫א ח ד ‪ .‬ו מ י ל ת א ב א פ י נפשא היא‪ ,‬ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪) .‬ר׳ א פ ר י ם אשכנזי למשנתנו(‪.‬‬
‫‪ .17‬ו א ם ל א ו וכוי‪.‬‬
‫שנתן א ת כ ל השיעור ו כ ב ר י צ א י ד י ח ו ב ת פ י א ה ‪ .‬ו כ ל ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כ א ן א מ ם א ל א ס י ס ק א ממשנתנו‪ ,‬ו ל ה‬
‫נסמכה ה ב ב א שלהלן‪.‬‬
‫א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ע י ל ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כאן‪ ,‬א ל א‬
‫ש ל ע י ל היא ס י ס ק א ממשנתנו ו כ א ן הוא ניסוח ה ת ו ס פ ת א שאמו נותן משום ה פ ק ר א ל א א ם כ ב ר נתן ב ת ח י ל ה‬
‫כשיעור‪.‬‬
‫‪ .18‬ל א‬
‫נ ת ן וכוי‪.‬‬
‫ברייתא א ח ר י ת א היא ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪.‬‬
‫‪.19‬ש ל א‬
‫מרח‬
‫כ ל ו מ ר לפני זריית ה ת ב ו א ה )או ה ח ל ק ת פני הכרי(‪ ,‬והימו לפני שנגמרה מ ל א כ ת ה כ ר י ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪43‬‬
‫אלא בסוף‪ .‬מפני נזל העניים‪ ,‬ומפני בטול העניים‪ ,‬ומפני מראית העין‪ ,‬ומפני‬
‫הרמאין‪ .‬מפני גזל העניים כיצד‪ ,‬שלא יראה שעה שאין שם אדם ויאמר לעני‬
‫מדעתו בוא וטול לך פיאה זו‪ .‬ומפני בטל עניים כיצד‪ ,‬שלא יהו עניים יושבין‬
‫ומשמרין כ ל היום‪ ,‬ואו׳ עכשיו הוא נותן פיאה‪ ,‬עכשיו הוא נותן פאה‪ ,‬אלא‬
‫מתוך שניתנה בסוף הולך ועושה מלאכתו ובוא ונוטלה באחרונה‪ .‬ומפני‬
‫מראית העין כיצד‪ ,‬שלא יהו עוברין ושבין אומ׳ ראו היאך פלני שקצר את‬
‫שדהו ולא הניח ממנו פיאה‪ ,‬שכך כת׳ בתורה ל א ת כ ל ה פ א ת ש ד ך וגו‪/‬‬
‫ומפני הרמאין כיצד‪ ,‬שלא יאמרו כבר נתננו‪ .‬דבר אחר שלא יניח את היפה‬
‫ויתן מן הרע‪ .7 .‬הירק אע״פ שלקיטתו כאחד‪ ,‬אין מכניסו לקיום‪ .‬תאנים‬
‫אע״פ שמכניסו לקיום‪ ,‬אין לקיטתן כאחד‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ רטובות‬
‫תמרה פטורות מן הפאה‪ ,‬שאץ ראשון ממתץ לאחרון‪ .‬ר׳ לעזר בר׳ צדוק או׳‬
‫השיזפין חייבין בפיאה‪ .‬אחרים אף אף בנות שוח וחלחלחץ‪ .8 .‬אילו‬
‫מפסיקין לפיאה‪ ,‬הנחל‪ ,‬והשלולית‪ ,‬דרך היחיד‪ ,‬ודרך הרבים‪ ,‬ושביל היחיד‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫הכלה‬
‫לא‬
‫ויקרא י״נו‪ ,‬נ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין במשנ׳ פ״א מ״ד;‬
‫אין מכניסו ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫חו׳׳כ קדושים פ׳׳א ה״ז; ירוש׳ כאן במקומו ושבה פ״ז ה׳יא‪ ,‬נו׳ ע״א; בבלי שם ס״ח א ;‬
‫פ ס ח י ם נ״ו ב׳; כ‬
‫ל ה‬
‫כ‬
‫‪ /‬א׳‪.‬‬
‫‪ 33‬מפסיקין‬
‫‪ 30‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״א; חו״כ קדושים רפ״ב; ב״ק נ ך א א׳; ב״ב נ״ה א׳; מנחוח ע״א ב ‪/‬‬
‫‪2 1‬‬
‫כסיף | ד א בסוף !שדהו[‪.‬‬
‫םראית העין |‬
‫א עניים‪.‬‬
‫א עניים‪.‬‬
‫ב ו‬
‫העניים | ך ענים א עניים‪.‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ד בא וקח‪.‬‬
‫ד פאה‪.‬‬
‫‪ 28‬שניתנה |‬
‫את |‬
‫א פלוני‪.‬‬
‫שכך כת׳ בתורה |‬
‫את | ד‬
‫ם ן‬
‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬
‫על פי‪.‬‬
‫פטורין‪.‬‬
‫ועושה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך וטשםרי׳‪.‬‬
‫עכשיו ן‬
‫ך ועושי‪.‬‬
‫ושבין ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ושבים‪.‬‬
‫‪ 27‬שדהו |‬
‫‪ 29‬סן | ך חסר‪.‬‬
‫ונו׳ |‬
‫הפאה ן א הפיאה‪.‬‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫או׳ ן ך אומר‪.‬‬
‫לעזר ן‬
‫ד‬
‫הוא ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פאה |‬
‫באחרונה ן‬
‫א פחוח‪.‬‬
‫היאך |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ס»ו |‬
‫ך סמנה א היםנו‪.‬‬
‫ד א מפני‪.‬‬
‫י ]יהי!‬
‫אעיס | ד א אף על סי‪.‬‬
‫יאמרו ן‬
‫שלקיטחו | ד שלקיטותו‪.‬‬
‫לקיטתן | ד לקיטותו‪.‬‬
‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד‬
‫אלו‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫‪ 31‬תסרה פטורות | ד תמרא‬
‫‪ 32‬בפיאה | ד בפאה‪.‬‬
‫‪ 33‬לפיאה | ד לפאה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ה ו ד ע ת ו ‪ ,‬קרובו <עיץ רות ר ב ה ב׳‪ ,‬א׳(‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ת מ ר ו ת לחות ו מ ל א ו ת שהיו גודרים אותן מן ה א י ל ן מ י ד א ח ר י בישולן‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫דרך | ד ודרך‪.‬‬
‫‪.29‬שלקיטתו‬
‫וכוי‪ .‬ו כ ל ש א ץ ל ק י ט ת ו בזמן א ח ד ‪ ,‬או ש א ץ מ מ ם ו לקיום‪ ,‬םטור מן ה פ א ה ‪< .‬פיא מיד(‪.‬‬
‫לאורן הגדל בארץ ח ל ב ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫הוא |‬
‫תאנים | ך התאנין א והחאינים‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‬
‫ד ו מ ה לשזיםים ש ל נ ו ‪ ,‬א ל א שהוא ק ט ן מ מ נ ו ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 30‬אע־פ | ד א אף‬
‫אין ן א ואין‪.‬‬
‫א אלעזר‪.‬‬
‫בטל |‬
‫וספני ן‬
‫ד א נתן‪.‬‬
‫‪ 28‬ומפני |‬
‫ד בטול‪.‬‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫רטובות | ך רטיבות א רוטבות‪.‬‬
‫וחלחלחין | ד חסר‪ .‬א וחלחלוחין‪.‬‬
‫‪ .23-22‬ל ע נ י מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫ך א ספני‪.‬‬
‫ך אוסר א אוםרין‪.‬‬
‫הניח |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫הרע | ‪ B‬הרעה‪.‬‬
‫שמכניסו | ד שםכנסין א ןשאין[ סיכנםן‪.‬‬
‫א ועכשיו‪.‬‬
‫ך שדה‪.‬‬
‫העניים |‬
‫ד ואוסר א ויאסרו‪.‬‬
‫ד בא א ובא‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ד הענים‬
‫‪ 23‬םדעתי | ד חסר‪ .‬א קרובו‪.‬‬
‫וספני |‬
‫ואו׳ |‬
‫ובוא |‬
‫סכניסו לקיום ן א סיכגסו לקייום‪.‬‬
‫יוסה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳‪.‬‬
‫ך א הרםאים‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א פתוח‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ד א שהרי אסרה חורה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫זו |‬
‫‪ 24‬וטשטרין ן‬
‫ד שנתנ־ א שנותנה‪.‬‬
‫ד א ספני‪.‬‬
‫אוםרין‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫עכשיו ‪ . . .‬פאה |‬
‫‪ 26‬כיצד |‬
‫‪ 22‬הרסאין |‬
‫בטול ן א בטל‪.‬‬
‫שם ן א חסר‪ .‬ויאםר | ך ויא׳ א יאסר‪.‬‬
‫פיאה |‬
‫ב וייו תלויה בין השורות‪.‬‬
‫פלני ‪j‬‬
‫א ו‬
‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬
‫א וטול |‬
‫פיאה |‬
‫ר ־‬
‫ה ע‬
‫י׳‪.‬‬
‫וטפני | ד ומפני־‪.‬‬
‫העניים | ד ענים‬
‫כאחד‬
‫‪.30‬ר ט ו ב ו ת‬
‫‪ .32‬ה ש י ז ם י ן‪ .‬פ ר י‬
‫ב נ ו ת ש ו ח ‪ .‬אילן שהיה ג ק ר א ת א ג ה ל ב נ ה ‪ ,‬ש ם ע מ מ י‬
‫ו ח ל ח ל ח י ן ‪ .‬הוא ם ו ר ק ד ן שבמשנת כ ל א י ם ‪ ,‬והירושלמי מפרשו‪:‬‬
‫נילבונא‪ ,‬מ מ ע י הקטניות ה נ א כ ל ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .33-32‬א י ל ו מ פ ס י ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע י י ה ה פ ס ק הן‬
‫חשובות שתי שדות‪ ,‬ו א ץ מםרישץ מ ש ד ה ע ל ח ב ר ת ה ‪.‬‬
‫‪ .33‬ו ה ש ל ו ל י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ ת המים‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪44‬‬
‫ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים‪ ,‬הבור‪ ,‬והניר‪ ,‬וזרע‪ ,‬וקוצר‬
‫‪ 35‬לשחת‪ ,‬ושלשה תלמים של פתיח‪ ,‬ואמת המים שאינה יכולה ליקצר כאחת‪ .‬ר‬
‫יהודה או׳ אם עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק‪ ,‬ואם לאו אץ מפסיק‪.‬‬
‫אכלה חגב‪ ,‬אכלה גוביי‪ ,‬קירםמוה נמלים‪ ,‬שברתה הרוח או בהמה‪ ,‬הכל‬
‫מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק‪ .9 .‬קצר חציה ומכר את‬
‫הקצור‪ ,‬קצר חציה והקדיש את הקצור‪ ,‬נותן פאה מן האחד על הכל‪.‬‬
‫‪ «°‬המדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים‪ ,‬נותן פאה מכל אחת ואחת‪ .‬ואם‬
‫היו ראשי שורות מעורבין‪ ,‬נותן פאה מאחת על הכל‪ .‬המארג חייב בתחלתו‬
‫וחייב בסופו‪ .10 .‬היו בו ארבעה או חמשה גפנים‪ ,‬בוצרן ומכניסן לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬ופטור מן הפרט מן השכחה ומן הפיאה‪ ,‬וחייב בעוללות‪ .‬אם שייר‪,‬‬
‫נותן מן המשואר על מה ששייר‪ .‬והמידל נותן מן המשריר על מה ששייר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬א כ ל ה ח ג ב‬
‫‪ 35‬ואמה המים ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ב; תו״כ קדושים פ״ב ה״ב; ירושלמי פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ז; חו״כ הכ״ל פ״א ה״ו; יפוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כו״ז ע״ד; בבלי מכחוח ע״א ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כףו ע״א‪.‬‬
‫« המדרגוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪ .‬ועיין בפ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪ 34‬והניר וזרע | ד והזרע והניר ]אחד[‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 3‬ר׳ יהודה אי׳‬
‫מיכן ומיכן•‬
‫א םדרינות שנבוהים‪.‬‬
‫האחד |‬
‫עשרה |‬
‫בתחלחו ן‬
‫ד המשויר‬
‫ד עשרים‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ז ר ע ‪.‬‬
‫פאה | א פיאה‪.‬‬
‫‪ 43‬וחייב |‬
‫הפיאה |‬
‫‪ 44‬הסשואר |‬
‫ד הפאה‪.‬‬
‫ד המשויר‬
‫א המשוייר‪.‬‬
‫ד קרסמוה‬
‫ד א הקציר <ב־פ>‪.‬‬
‫א וקירסמוה‪.‬‬
‫חציה |‬
‫ד חצייה‪.‬‬
‫‪ 40‬המדרנות שהן נבוהות |‬
‫‪ 41‬נותן |‬
‫ד נותנין‪.‬‬
‫הכל |‬
‫ארבעה או חםשה |‬
‫ד ארבע‬
‫בי |‬
‫ד א לו‪.‬‬
‫לתוך | ד ]ניתן[ לתוך‪.‬‬
‫וחייב |‬
‫ד להקצר‪.‬‬
‫א קוצר‬
‫ד מדרגות שנבהן‬
‫ואס | א אם‪.‬‬
‫ד חייב•‬
‫כאחת |‬
‫וקוצר מכאן ומכאן ן‬
‫קירסמוה |‬
‫»‪ 3‬הקצור |‬
‫א המשוייר‪.‬‬
‫בוצרן | א ובוצרן‪.‬‬
‫ך א וסן השכחה ) א השיכחה(‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א אומי‪.‬‬
‫« המארג‬
‫« והמידל ו כ ו ‪ /‬פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪ 85‬ליקצר |‬
‫‪ 37‬נוב״ | ד א נובאי‪.‬‬
‫א בחחילחו‪.‬‬
‫וחסש א ארבעה וחםשה‪.‬‬
‫אם |‬
‫חרע |‬
‫א חרע ]אחר[‪.‬‬
‫שברתה | ד ושברתי א ושיברחו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך פתוח‪.‬‬
‫« היו בו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫ך אמר ר׳ יהודה‪.‬‬
‫אין | ד א אינו‪.‬‬
‫נמלים ן א נמלין‪.‬‬
‫פאה |‬
‫|‬
‫‪ 38‬קלר חליה‬
‫‪ 43‬ופטור ן א פכור‪.‬‬
‫א חייב‪.‬‬
‫והמידל |‬
‫בעוללוח |‬
‫ד המודל‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ז ר ע א ח ר )כני׳ כייע> ב א מ צ ע ה ש ד ה מ פ ס י ק ‪.‬‬
‫סן השכחה |‬
‫ך בעוללו׳ א בעולילוח‪.‬‬
‫הםשוייר |‬
‫‪ .35-34‬ו ק ו צ ר‬
‫ד א הםשויר‪.‬‬
‫ל ש ח ת ‪ .‬מפני‬
‫שחייב ב פ י א ה ע ל השחת מ ע י ה ו ב י ה דווקא‪ ,‬ו א ץ כ א ן ה ת ח ל ת ק צ י ר ה ל ח י י ב א ת כ ל ה ש ד ה ב פ י א ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ל מ י ם ר ח ב י ם שעושים בני א ד ם ‪ ,‬כ ש מ ת ח י ל י ם ל פ ת ו ח א ת ה א ד מ ה ב ח ר י ש ה ר א ש ת ה ‪.‬‬
‫‪ .35‬ש ל‬
‫פתיח‪.‬‬
‫ואמת‬
‫ה מ י ם וכו׳‪.‬‬
‫מ כ א ן מ ת ח י ל י ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ה ל ן ‪ .‬והוא מ ב א ר ש א מ ה י כ ו ל ה ל י ק צ ר כ א ח ת‬
‫פירושו שאינו י כ ו ל ל ע מ ו ד ב צ ד א ח ד ו ל ק צ ו ר ב צ ד שני‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .38-37‬ה כ ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ר י מ )בס״א מ׳ב(‪ ,‬ה ס ו ב ר ש ה ק ו צ ר ל ש ח ת מ פ ס י ק א פ י ל ו ב ל א חרש‪ ,‬מ צ ר י ך כ א ן‬
‫חרישה‪ ,‬שהרי א ץ כ א ן חיוב פ י א ה כ ל ל ‪ ,‬והויא ל ה כ ש ד ה שנזרעה ו ל א צ מ ח ה ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מודים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן המשוייר‪ ,‬כ ד ׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫ה ה ר בשיפוע ובעיגולים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהמדרטת עולות ע ל‬
‫ה מ א ר נ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ נ מ ר א ת שדהו‪ ,‬ו מ ח ל י ק ב צ ל י ם ל ח י ם לשוק ומקיים‬
‫יבישץ ל ג ו ר ן ) ע י ץ פיג מיג(‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לגיתו לעשותן יין‪.‬‬
‫‪.41‬מעור בין‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ן‬
‫האחד‬
‫‪ .43-42‬ל ת ו ך‬
‫ב י ת ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך ביתו ל א כ י ל ה ו ל א‬
‫‪.43‬ו פ ס ו ר וכוי‪ .‬מפגי ש א ץ ב צ י ר ה א ל א ע י מ לעשות יץ‪.‬‬
‫הן ש ל עניים מ ת ח י ל ת גידולן‪ ,‬ואיגן תלויות ב ד ע ת ו ש ל ב ע ה י ב ב ב צ י ר ה ‪.‬‬
‫וחייב‬
‫ב ע ו ל ל ו ת ‪ .‬שהרי‬
‫‪ .44‬ו ה מ י ד ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ו ה מ י ד ל ב ב צ ל י ם שהוא שולף א ת ה ב צ ל י ם ש מ ת י ם כ ד י ל ת ת ריוח ל ש א ר ה ב צ ל י ם ע ל מנת שיתעבו‪ ,‬כ מ פ ו ר ש‬
‫במשנתנו מ״נ מינ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נ ו ת ן וכוי‪ .‬מפני שעיקר ה ל ק י ט ה ה י א מפני ת ק נ ת הנשארים‪ ,‬ו א ץ כ א ן‬
‫קצירה‪ ,‬והבצלים שהידל פטורים מן הפאה‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים במידל לשוק‪ ,‬אבל המידל לתוך ביתו‪ ,‬נותן‬
‫‪ .11‬המקטף ומכנים לתוך ביתו‪ ,‬אפי׳ כל שדהו‪ ,‬פטור‬
‫מן המשואר על הכל‪.‬‬
‫מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה וחייב במעשרות‪ .12 .‬הכותב נכסיו לבניו‪,‬‬
‫וכתב לאשתו קרקע כל שהו‪ ,‬איבדה כתובתה‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסי במה דברים‬
‫אמורים בזמן שקבלה עליה לשם כתובתה‪ ,‬אבל לא קבליה לשם כתובתה מה‬
‫שנתן נתן‪ ,‬וגובה כתובתה מן השאר‪ .13 .‬הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורץ‪,‬‬
‫שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ הרי האומר כל נכסיי‬
‫נתונץ לפלוני עבדי חוץ מאחד מרובו שבהן לא אמ׳ כלום‪ ,‬חוץ מעיר פלנית‬
‫ושדה פלונית‪ ,‬אע״פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר‪ ,‬זכה עבד‬
‫זה בנכסים‪ ,‬וקנה עצמו בן חורץ‪ .‬וכשנאמרו דברים לפני ר׳ יוסה אמ׳‬
‫ש פ ת י ם ישק ]משיב[ ד ב ר י ם נ כ ו ח י ם ‪.‬‬
‫‪4 5‬‬
‫ילוש׳ פ״ג סה״ג‪ ,‬י״ז ע ״ ג‬
‫א מ ׳ ל ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪.‬‬
‫ומש״ש‪.‬‬
‫ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬
‫בבלי ב ״ ק ל ״‬
‫ב‬
‫שם ק״נ ב ‪/‬‬
‫א‪°‬׳ |‬
‫ג‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד בםודל בתוך א בםידל‬
‫ד‬
‫א׳‬
‫ך‬
‫עליה |‬
‫ד‬
‫בסעשרו׳‪.‬‬
‫ס ת ו ם‬
‫נ כ ס ץ‬
‫א‬
‫עלי־‪.‬‬
‫לשם ן‬
‫ס‬
‫ע‬
‫א‬
‫נ כ ס י ם ־‬
‫‪.‬‬
‫ך ן‬
‫ד לפלגי‪.‬‬
‫א פלוני‪.‬‬
‫בנכסים |‬
‫א ס‬
‫' |‬
‫מרובו |‬
‫ן‬
‫ד בנכסי־‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫השכחה |‬
‫המקטף | ד א היה מקםף‪.‬‬
‫ד שכחה א שיכחה‪.‬‬
‫ד והניח א ושייר‪.‬‬
‫א לשום‪.‬‬
‫שהו ן‬
‫הפיאה |‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫א לשום כתובה‪.‬‬
‫א‬
‫ב ר‬
‫‪.‬‬
‫‪ 81‬שייר ן א ]אם! שייר‪.‬‬
‫כן ן א בר‪.‬‬
‫א יישק‪.‬‬
‫ד כתובת׳ א כתובה‪.‬‬
‫‪ 80‬וגובה כתובתה |‬
‫נכס״ |‬
‫שבהן ן‬
‫ך א !חוץ! משדה פלוני‪.‬‬
‫וקנה ן א קגה‪.‬‬
‫‪ 86‬ישק ן‬
‫ד א המשוייר‪.‬‬
‫כתובתה |‬
‫ד מרבוא א בריבוא‪.‬‬
‫‪ 83‬ושדה פלמית |‬
‫דברים ן א דבר׳‪.‬‬
‫‪ 48‬וכתב |‬
‫בסידל לשוק | ד בםודל בשוק‪.‬‬
‫‪ 49-48‬במה דברים אמורים | ד בריא א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫לשם כתובתה ן‬
‫ר‬
‫ב ת ו ך‬
‫‪.‬‬
‫ד אומ׳ האום׳ א אום׳ ]לעולם הוא בר חורין עד שיאםרן‪.‬‬
‫למלוני |‬
‫‪ 54‬ו כ ש נ א מ ר ו וכו׳‪ .‬ילוש׳ ס פ ״ ג ‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 46‬המשואר |‬
‫‪ 47‬וסן <ב'פ> | ך א חסר‪.‬‬
‫אמי | ך אטד א א׳‪.‬‬
‫) א קיבלה( ]עליהן‪.‬‬
‫מ ש‬
‫במה דברים אמורים | ד בד־א‪.‬‬
‫במעשרות ן‬
‫ד אבדה•‬
‫פ״ג מ״ח; בבלי גינוין ח ׳ ב׳; שם מ״ב א׳; ב״ב קמ״נו ב׳;‬
‫משלי כ״ד‪ ,‬כ״ו‪.‬‬
‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬
‫א שקיבלה‪.‬‬
‫עיין להלן מ ע ש ר ו ח פ״ג ה ״ ה‬
‫פ״ג מ״ז; ילוש׳ כ ח ו ב ו ח ס פ י ״ ב ‪ ,‬ל״ה ע״ג; ניכוין פ ״ ה שה״א‪ ,‬מ״ו לע״ד;‬
‫‪ 50‬ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬
‫ד אמר א אי‪.‬‬
‫א ופיאה‪.‬‬
‫ל* וחייב ב מ ע ש ר ו ח ‪.‬‬
‫ה‬
‫ה ס י י ל לתוך |‬
‫אפ״ |‬
‫א‪/‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫» ל ׳ שמעון וכו׳‪ .‬להלן ב״ב פ ״ ע י ״ א ‪.‬‬
‫״ ש פ חי ם‬
‫‪4 5‬‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« המקנוף וכו ‪.‬‬
‫]משיב! ן כ־ה‬
‫א שבהם‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫דברים |‬
‫קבליה |‬
‫א בר‪.‬‬
‫ד נכסיו א נכסי‪.‬‬
‫מן השאר ן‬
‫או׳ הרי האוסר ן‬
‫פלגיה |‬
‫א א׳‪.‬‬
‫‪ 84‬זה |‬
‫לפני ן א בפני‪.‬‬
‫נכוחים |‬
‫ד א קבלה‬
‫‪ 82‬נתונין ן‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫ד דברי׳‪.‬‬
‫ראפ‪.‬‬
‫אט׳ ן‬
‫איבדה ן‬
‫»‪ .‬שקבלהן‬
‫ד מוב׳ כתובת׳‪.‬‬
‫בן ן‬
‫ד ופאה‬
‫יוסה |‬
‫א גתתי‪.‬‬
‫ד פלונית‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫פ נכחים‪.‬‬
‫‪ .46‬ה מ ק ט ף וכו׳‪ .‬ו ד ו ו ק א ק צ י ר ה ו ד כ ו ו ת ה )כגון ע ק י ר ה ותלישה( מ ח י י ב ת ב ס א ה ‪ .‬ונקטו כ א ן ה כ נ ס ה ל ב י ת‬
‫עימ ל א כ ו ל מ י ד ‪ ,‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ק ט ו ף א ח כ ל ה ש ד ה לגורן‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מפני ש ח מ ב מ ע ש ר אמו ב א מ ח מ ת ה ק צ י ר ה ‪.‬‬
‫‪ .48‬ו כ ת ב‬
‫‪ .47‬ו ח י י ב‬
‫במעשרות‪.‬‬
‫ל א ש ת ו וכו׳‪ .‬ל פ י גי׳ ד ו כ י ׳ ע ‪ ,‬א ץ הת״ק מ ז כ י ר‬
‫כ א ן כ ת י ב ה כ ל ל ‪ ,‬א ל א שהניח או שייר לאשתו וכוי‪ ,‬והיא ל א מ י ח ת ה ‪.‬‬
‫‪ .51‬ש י י ר‬
‫ק ר ק ע וכו׳‪ .‬פירשו‬
‫ב ב ב ל י ש כ ל זמן ששייר ה א ד ץ ל ע צ מ ו זכות ב ת ו ך ה ש ט ר א ץ ה ע ב ד מ ש ת ח ר ר בנט זה מפני ש א ץ ה ו א‬
‫כ ר ו ת גיטא‪ ,‬כ ל ו מ ר א מ ו כ ר ו ת לגמרי מ ב ע ל י ו בגט זה‪.‬‬
‫‪ .52‬מ א ח ד‬
‫מ ר ו ב ו וכו׳‪.‬‬
‫צ׳ל‪ :‬מ א ח ד מריבו‬
‫) ‪ -‬מ ר י ב ו א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ס ת ם א ת השיעור‪ ,‬ת ת ן רשות ליורשיו ל ב ח ו ר א ח ד מ ר י ב ו א מנכסיו ב כ ל מ ק ו ם שירצו‪,‬‬
‫ו ה ר י ה ם י כ ו ל י ם ל ב ח ו ר ח ל ק זה ב ע ב ד נופו‪ ,‬ת מ צ א ששייר ב ע ב ד ‪ ,‬ואמו משוחרר כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .54‬ב נ כ ס י ם‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫)סיה״מ להר״מ(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ז כ ה ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהרי א ף ד‪%‬א ב כ ל ל נכסים‪ .‬ו א ץ מתקיים ד ב ו ר כ ל נ כ ס י‬
‫א ל א ב ע ב ד ב ל ב ד ‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪46‬‬
‫פרק ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬נטל מקצת פאה וזרק על השאר‪ ,‬אץ לו בה כלום‪ .‬ר׳ מאיר אומ‬
‫קונסין אותו וגוטלין הימנו זו וזו‪ .2 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬ובא עני‬
‫אחר ונטלה מאחוריהן הרי זה זכה‪ .‬שני עניים שהיו מתכשין על העמור‪ ,‬ובא עני‬
‫אחד ונטלו מאחוריהן הרי זה זכה‪ ,‬שאץ העני זוכה בלקט בשכחה ובפיאה‬
‫‪ 5‬עד שתפול לתוך ידו‪ .3 .‬פועלץ שהיו קוצרץ בתוך קופותיהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫מעבירין אותן‪ .4 .‬לא יטול בעל הבית לקט מן העניים על מנת ללקוט מבין‬
‫העומרין‪ .5 .‬ר׳ יהודה אומר שחרית בעל הבית צריך שיאמר כל מה‬
‫שליקטו עניים )מבין( מן העומרין הרי זה הפקר‪ .‬ר׳ דוסה או׳ לעתותי ערב‪.‬‬
‫וחכמים או׳ הפקר אונםין הפקר שאץ אחריות לרמאץ‪ .6 .‬בעל הבית שנתן‬
‫‪ !°‬פאה לעניים‪ ,‬או׳ לו תן לנו מצד זה ונותן להם זו וזו הרי זו פיאה‪ .7 .‬פועלין‬
‫שהיו עושץ אצל בעל הבית‪ ,‬אינן רשאץ לנמור את כל השדה‪ ,‬אלא משירץ‬
‫! ככול וכו׳‪ .‬פ״ד מ״ג; ילוש׳ שם; גינוין פ״ח ה ״ ג מ״נו ע״ג; ב״מ פ״א ה״ד‪ ,‬ז׳ ע״ד; בבלי שם י׳‬
‫ל ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ילוש׳ מע״ש פ״ה ה״א‪,‬‬
‫א׳‪ .‬ר׳ מאיי וכו׳‪ .‬ילוש׳ כאן פ״ד רה״ב‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫כ״ה סע״ד; םוכה פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב; בבלי ב״ק ס״נו א׳‪.‬‬
‫‪ 1‬פאה ן‬
‫א אחד‪.‬‬
‫ך עני‪.‬‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫טאחוריהן ן‬
‫‪ 6‬אותן | ב א סתום‪.‬‬
‫דוסה ן‬
‫ך א דוסא•‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 10‬פאה ן‬
‫ך א זה תה‪.‬‬
‫‪ .1‬א י ן ל ו‬
‫א שתיפול‪.‬‬
‫א שילקטו‪.‬‬
‫א פיאה•‬
‫זו ן‬
‫פועלין ן‬
‫סכין | ד סן‪.‬‬
‫עניים | ד העניים‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫לעתותי |‬
‫או׳ |‬
‫א זה‪.‬‬
‫א ונוטל‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בשכחה ן א ובשיכחה‪.‬‬
‫ללקוט | ד א ללקט‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ג ונוטלין |‬
‫‪ 4-3‬שני ‪ . . .‬זכה |‬
‫ב לוקט‪.‬‬
‫‪ 5‬שתפול ן‬
‫‪ 8‬שליקטו | ד שלקטו‬
‫זו תו ן‬
‫אום׳ |‬
‫א םאחריהם‪.‬‬
‫זוכה ן כיה ד א•‬
‫<ד סשיאה([‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫» בעל הביח וכו׳‪ .‬עיין בבלי ב׳׳ק כ״ח א׳‪.‬‬
‫פיאה ן‬
‫העטור |‬
‫בתוך |‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫א לחוך‪.‬‬
‫‪ 7‬העוםרין | ד העםרים‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫א לעותותי‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫» וחכסים ן‬
‫סצד זה ן‬
‫פועלין ן‬
‫א בצד ת ה ‪.‬‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫ב ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב פ י א ה ה מ ח ו ב ר ת שזרק ע ל י ה ‪.‬‬
‫כייעדוהר״מ‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬
‫העוםרין | ד העסרים‬
‫א וחכט׳‪.‬‬
‫ונותן |‬
‫‪ 11‬סשירין |‬
‫א העוםרים‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד נותן‬
‫ך אוטר‬
‫א ונתן‪.‬‬
‫ד א םשיירין‪.‬‬
‫‪ .2‬ש נ ת ן וכוי‪ .‬שנתן ל א ו דווקא‪,‬‬
‫א ל א שהניח א ו ת ה לעניים מ י ו ד ע י ו ) ה ר ׳ מ ( ‪ ,‬או א פ י ל ו ז כ ה ל ק ל א קנו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ת כ ת ש ץ ו מ ת ק ו ט ט י ן ע ל ה ע ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זכו בו‪.‬‬
‫ד העטור‪.‬‬
‫ובפיאה | ך ובפאה ד א ]ובסלע של טציאה‬
‫<םבין> | ד א חסר‪.‬‬
‫ד א אםרו‪.‬‬
‫פאה ן‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫‪ 3‬אחר |‬
‫‪ 4‬העני |‬
‫‪ .3‬מ ת כ ש י ן ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .4‬ו ב פ י א ה וכוי‪ .‬ו ב פ י א ה נ ו ב ס ל ע ש ל מציאה! וכוי‪ ,‬כני׳‬
‫‪ .5‬ב ת ו ך ק ו פ ו ת י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה י ו ק ו צ ר י ם ישר ל ת ו ך ה ק ו פ ה ‪ ,‬ו מ ת ע י ם עיי זה א ת‬
‫נפילת הלקט לארץ‪.‬‬
‫‪ . 7 - 6‬מ ב י ן ה ע ו מ ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ע נ י י ם י ט ל ו א ת השיבולים שנשרו ב ש ע ת ה ע י מ ו ד ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ד ב ר שאץ לו ד ץ ל ק ט ‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫‪ .8-7‬כ ל מ ה ש ל י ק ט ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש י ל ק ט ו ) כ נ י ׳ כי״ע‬
‫ומקבילות(‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ר ׳ י ה ו ד ה מ פ ק י ר בשחרית לפני ש ל ק ט ו העניים‪ ,‬מפני שאחרי ל ק י ט ת ם א ץ הוא י כ ו ל‬
‫ל ה פ ק י ר ד ב ר שאמו ברשותו‪.‬‬
‫‪ .8‬ל ע ת ו ת י ע ר ב ‪ .‬והוא מ פ ק י ר ד ב ר מםויים‪ ,‬מ ה ש ל ק ט ו כ ב ר ‪ .‬ו ל א ע ו ד‬
‫א ל א ש ע צ ה ט ו ב ה ק מ י ל ‪ ,‬ש ל א י ת פ ק ר ו העניים ל ל ק ט ה ר ב ה ) ת ו ס פ י ביק סיט א׳(‪.‬‬
‫צ״ל‪:‬‬
‫אין‬
‫הואמפקיר‪.‬‬
‫‪ . 9‬ה פ ק ר א ו נ ם י ן וכוי‪.‬‬
‫ה ס ק ר א ת ם ץ ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ הירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ץ ה ס ק ר מ ח מ ת א ת ס ה פ ק ר גמור‪ ,‬שהרי ב ע ל כ ר ח ו‬
‫ש א י ן א ח ר י ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י שאץ א ח ר מ ת ה ר מ א ץ ע ל מ ו ‪.‬‬
‫‪ .10‬א ו ׳ ל ו ת ן וכוי‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬א מ ר ו לו ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ ד וכייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ע ה י ב ע ד י ץ ל א כ י ל ה א ת שדהו והניח פ י א ה ב ק צ ה ה א ח ד ‪ ,‬והעגיים‬
‫בקשו שיתן ל ה ם ב ק צ ה השני‪.‬‬
‫ה ר י ז ו פ י א ה ‪ .‬מפני שאץ פ י א ה א ל א ב ס ו ף ש ד ו ע ו ב ס ו ף ה ק צ י ר ה ‪ ,‬ו א ם‬
‫נתן ב ת ח י ל ה א פ י ל ו כשיעור י כ ו ל ל ה ו ס י ף ב ס ו ף ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫להניח פ י א ה ח ל א ף ע ל ה פ ו ע ל י ם ‪.‬‬
‫‪ .11‬א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬החיוב‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪47‬‬
‫כדי פיאה‪ .‬ואינה פיאה עד שיפרישנה בעל הבית לשם פאה‪ .8 .‬עני שראה‬
‫כדי פיאה בין בתבואה בץ באילן‪ ,‬אץ רשיי ליגע בה‪ ,‬ואסורה משום גזל עד‬
‫‪ .9‬גוי שמכר קמתו לישראל לקצו ‪ ,‬חייב בפיאה‪.‬‬
‫שתודע לו שהוא פאה‪.‬‬
‫ישראל שמכר קמתו לגוי‪ ,‬פטור מן הפיאה‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה‪,‬‬
‫]חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור‪ .‬ר שמע אומר ישראל וגוי שהיו‬
‫שותפין בקמה‪ [,‬פטור מן הפאה‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אין הגוי ממחה‬
‫חייב בפיאה‪ .10 .‬גוי שמת ובזבזו ישראל את נכסיו‪ ,‬המחזיק במחובר לקרקע‬
‫חייב בכל‪ ,‬בתלוש מן הקרקע פטור מן הכל‪ .‬החזיק בקמה‪ ,‬פטור מן הלקט‬
‫מן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות‪ .11 .‬הלקט והשכחה והפאה של נכרי‬
‫חייב במעשרות‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אץ הגוי ממחה הפקר גוי‬
‫הפקר‪ ,‬ופטור מן המעשרות‪ .12 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬אין רשיי‬
‫שיאמר להן טלו זרע ותנו פשתן‪ ,‬טלו תמרים ותנו מכבדות‪ ,‬נשרו ואחר כך‬
‫הפרישן אין חייב משם פאה אלא זרע בלבד‪] .13 .‬ארבע[ מתנות בכרם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ל ש ם פ א ה ‪ .‬עיין חר׳כ קדושים פ״א ה״נו‪.‬‬
‫רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.298‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ולהלן פ״ג הי״ב‪.‬‬
‫סמ״ע; בבלי‬
‫«! גוי שמכר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג הי״נ‪ ,‬ספרי כי חלא פי׳‬
‫» ישראל וגוי וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד סה״ד‪ ,‬י״ח ע״ב‪ .‬ועיין להלן חרומוח פ״ב ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫ר׳ שמע׳ אומר וכו׳‪.‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫יעץ‬
‫פ״ד ה״א‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫חו״כ קדושים ספ״א; ירוש׳ ה כ ״ ל ) ב מ ח ל ק ה ( ‪ .‬ועיין בבלי חולין קל״ה ב׳‬
‫« גוי שמח וכו׳‪.‬‬
‫מ‬
‫״‬
‫ז‬
‫א‪/‬‬
‫ירוש׳ קידושין פ״א ה״ה‪ ,‬ס ׳ ע״ל‪.‬‬
‫‪ 23‬עלו זרע וכו׳‪.‬‬
‫«־ ארבע מחכוח וכו׳‪.‬‬
‫‪0‬־ הלקנו וכו׳‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫עיין חו״כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח סע״ב; ירוש׳‬
‫בבלי חולין קל״א א׳‪.‬‬
‫‪ 13‬פיאה |‬
‫‪ 12‬כדי פיאה | ד כדי פאה‪ .‬שיפרישנה | ך שיפרשנה א שיפרישנו‪ .‬לשם פאה ן א לשום פיאה‪.‬‬
‫ד פאה‪ .‬בין באילן ן א ובין באילן‪ .‬אץ רש״ | ך א אינו רשאי‪ .‬ואסורה | ד ואסור׳ א אסורה‪ .‬םשום |‬
‫‪ u‬שתודע | ד שתיודע א שתיוודע‪ .‬שהוא | ד א שהיא‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬שסכר | ד שססר‪.‬‬
‫ד סשו׳‪.‬‬
‫‪ 16‬ישראל ן א וישראל‪.‬‬
‫בפיאה | ך בפאה‪.‬‬
‫לקצו׳ | ד ליקצר א לקצור‪.‬‬
‫לישראל | א לישר׳‪.‬‬
‫‪] 17-16‬חלקו וכוי! ן הושלם עיפ ד א‪.‬‬
‫שסכר | ד שססר‪ .‬לנוי ן א לנוי ]לקצור[‪ .‬הפיאה | ך הפאה‪.‬‬
‫‪ 17‬הפאה ן א הפיאה‪ .‬סםחה | ך מסח׳ א סםחא‪ .‬אבל ן א חסר‪.‬‬
‫«! שמע׳ | ד ישסעאל‪ .‬אוסר ן א אן׳‪.‬‬
‫‪ 20‬סן‬
‫‪ 18‬בפיאה | ד א בסאה‪ .‬נוי ן א נר‪ .‬ובזבזו ישראל ן א וביזבזו ישר׳‪.‬‬
‫ממחה | ד א סםחא‪.‬‬
‫‪ 21‬במעשרות |‬
‫הלקט והשכחה והפאה ן א ולקט ושכחה ופיאה‪.‬‬
‫השכחה ופן הפאה ן א שיכחה ופיאה‪.‬‬
‫ד בםעשרר‪ .‬ממחה | ד א ממחא‪ .‬אבל ן א חסר‪ .‬ממחה | ך ממחי א ]‪6‬ס!ץא[ טםחא‪ .‬הפקר | ד הפק׳‪.‬‬
‫‪ 23‬להן ‪ . . .‬וחנו ‪ . . .‬טלו ן א להם ‪ . . .‬וטלו ‪. . .‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ 22‬פאה ן א פיאה‪ .‬רש״ | ך א‬
‫ני' | א הנוי‪.‬‬
‫]ארבע[ | כיה ד א•‬
‫אין | ד א אינו‪ .‬משם | ד א משום‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬זרע ן א הזרע‪.‬‬
‫ר ש א‬
‫‪2 4‬‬
‫‪ .13‬א י ן ר ש י י וכו׳‪ .‬שמא עדיין ל א‬
‫‪ .12‬ל ש ם מ א ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ה ק ד ו ש ה מ א ל י ה כ ל ק ט ו ב ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪ .17‬פ ט ו ר מ ן ה פ א ה ‪ .‬ב ת ו ׳ כ‬
‫‪.14‬ח י י ב ב פ י א ה ‪ .‬שהרי חובת ה פ י א ה היא ב ק מ ה ‪.‬‬
‫ק ר א ו ל ה שם‪.‬‬
‫ש ה ג ו י מ מ ח ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ הנוי מניח ל י ש ר א ל‬
‫מ מ ע ט ל י ה מן ה כ ת ו ב ‪ ,‬ש ד ך ו ל א שותף ע ם הנוי‪.‬‬
‫ש י ת ע ס ק ב ח ל ק ו ) ש ל ישראל( כ מ ו ב ש ל ע צ מ ו ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל א ם ל א א י כ פ ת לו לגוי א ם ה י ש ר א ל עושה ב ח ל ק ו‬
‫‪ .19‬פ ט ו ר‬
‫כ מ ו שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬ה ר י זה כ א י ל ו קנו ע־מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ומתחייב ח ל ק י ש ר א ל ב פ י א ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ן ה ל ק ט וכו׳‪ .‬שהרי ל א ק נ ה א ת ה ק ר ק ע ש ב ץ השבלים‪ ,‬ושבלים ב ו ד ד ו ת א מ ן מתחייבות ב פ י א ה ו ב ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .21‬ח י י ב וכו׳‪ .‬מפגי ש א ץ קגיץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשרות‪ ,‬או שחייב מ ד ר ב נ ן ‪ .‬א י ן‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה ג ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמניח ל כ ל א ד ם לזכות במתנות עניים שהניח פ ט ו ר מן המעשר‪ ,‬משום שיש לו קניץ גכסים‬
‫‪ . 23‬ט ל ו ז ר ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו א ם הרוח הוציאה א ת הזרע מקני הסשתן א ח ר י‬
‫והפקרו הפקר‪.‬‬
‫מ כ ב ד ו ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬כפות התמרים‪.‬‬
‫ה ה פ ר ש ה ‪ ,‬שהרי כ ב ר זכו העניים בפשתן‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪48‬‬
‫פרט שכחה ופאה ועוללות‪ .‬שלש בתבואה‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ .‬שתים באילן‪,‬‬
‫שכחה ופאה‪ .‬כל אלו אץ בהם משם טובה‪ .‬אפי׳ עני שבישראל מוציאץ אותו‬
‫מידו‪ .‬ושאר מתנות כהונה‪ ,‬כנון הזרוע והלחיים והקבה‪ ,‬יש בהן משם טובה‪,‬‬
‫ונותנן ל כ ל כהן שירצה‪ .‬אץ מוציאץ לא של כהן מכהן ולא של לוי מלר‪.‬‬
‫‪ .14‬אי זהו לקט‪ ,‬זה הנושר בשעת הקציר ובשעת התלישה‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אץ‬
‫לקט אלא הנושר בשעת הקצירה בלבד‪ ,‬שנ׳ ו ל ק ט ק צ י ר ך ל א ת ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .15‬שמלת שבקמה הרי היא של בעל הבית‪ ,‬שבקציר‪ ,‬הרי היא של עניים‪.‬‬
‫חציה בקמה וחציה בקציר‪ ,‬נוטלה ומשליכה לאחוריו‪ ,‬שספק לקט לקט‪.‬‬
‫‪ .16‬חורי נמלים אסורץ משם גזל‪ ,‬ואם הפקירן בעל הבית מותרי׳ משום גזל‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ אם היו נזיקץ אסורין משום גזל‪ .17 .‬בעל הבית שנתן‬
‫כליבה לעני למלות לו מים‪ ,‬אץ בו משום לקט שכחה ופיאה‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫״ שהים באילן וכו׳‪.‬‬
‫‪ 26‬א פ י ׳ עני וכו׳‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ כאן פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪ ,‬וחולין הכ״ל‪.‬‬
‫עיין חו״כ קדושים ספ״ב‪ ,‬פ״ז סע״ד; בבלי גיעין י״ב א׳; משכחכו פ״ח מ״ח וירוש׳ ספ״א‪.‬‬
‫« אין‬
‫מוליאין‬
‫ספ״א‬
‫ודמאי‬
‫חר׳כ‬
‫פ״ב‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שופכוים‬
‫ספרי‬
‫פ״ו מ״ד‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫ה״ה‪,‬‬
‫״ אי‬
‫ע״ל‪.‬‬
‫פ״ד ה״ז‪ ,‬י״ח ע״ג‪.‬‬
‫פי׳‬
‫זהו‬
‫קס״ה‪,‬‬
‫לקנו‬
‫‪ 30‬הקלירה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ולקנו‬
‫עמ׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫עיין‬
‫‪;214‬‬
‫חולין‬
‫הנ׳׳ל‪.‬‬
‫ועיין‬
‫מ״י;‬
‫בבלי‬
‫ביצה‬
‫ל״ה‬
‫חולין קל״ז‬
‫י ק ר א י״נו‪ ,‬ע׳‪.‬‬
‫א׳‬
‫ע״ג‪ ,‬ובבלי חולין קל״ל א׳‪.‬‬
‫‪ 28‬פרט שכחה ופאה ועוללות ן א הפרט והשיכחה והפיאה והעולילות‪ .‬פחוח‪.‬‬
‫שתים | א הלקט והשיכחה והפיאה ושתים‪.‬‬
‫אמי׳ |‬
‫ד א בהן משום•‬
‫ד ואפלו א אפילו‪.‬‬
‫הכ׳׳ל;‬
‫ירוש׳‬
‫פ״ד סמי״א;‬
‫ועיין בירוש׳ ספ״ד‪ ,‬י״ח‬
‫פ״ד מי״א; חולין הנ״ל‪.‬‬
‫שלש ן א ושלש‪.‬‬
‫‪ 26‬שכחה ופאה ן א השיכחה והפאה‪.‬‬
‫סוציאין ן‬
‫ב׳‪.‬‬
‫ועיין‬
‫״ ש ס פ ק לקנו וכו׳‪.‬‬
‫הו׳כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח רע״ג; ספרי כי חצא פי׳ רפ״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪.300‬‬
‫‪ 33‬חורי נמלים וכו׳‪.‬‬
‫וחו׳כ‬
‫במשכחכו‬
‫א מוציא‪.‬‬
‫אותו |‬
‫לקט שכחה ופאה‬
‫בהם סשם |‬
‫אלו ן א אילו‪.‬‬
‫‪ 27‬טידו |‬
‫ד א את ןשלל[‪.‬‬
‫א מידו ןמעשר עני אין בה משום טובה אפילו עני שבישר׳ מוציא את שלו מחחת ידו[• ב פחוח‪.‬‬
‫כהתה ן‬
‫של |‬
‫א מתנות כהונה ולויה‪.‬‬
‫ד משל‪.‬‬
‫זה ן א חסר‪.‬‬
‫א נושר‪.‬‬
‫שבקסה |‬
‫א קצירה‪.‬‬
‫‪ 34‬שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫הבית |‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫משום |‬
‫ד משו׳‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫»׳ |‬
‫לאחוריו |‬
‫‪ 35‬כליבה ן‬
‫א כליכא‪.‬‬
‫ופיאה וחייב במעשרות |‬
‫מ ס י ר ת המתנות‪.‬‬
‫ולקט |‬
‫שבקציר |‬
‫א לקט‪.‬‬
‫‪ 33‬סשם |‬
‫לסלות |‬
‫‪ 30‬ועושר |‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫ו‪ 8‬שבולת |‬
‫ד הו׳‪.‬‬
‫‪ 32‬חציה ‪. . .‬‬
‫היא |‬
‫ד א משום‪.‬‬
‫א י | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד לסלאת‬
‫אומי | ד אוסר‪.‬‬
‫תלקט |‬
‫א ושבקציר‪.‬‬
‫‪ 29‬אי זהו |‬
‫ך ונוחנין‪.‬‬
‫ד א איזהו•‬
‫סותרי׳ ן‬
‫ך א סותרין‪.‬‬
‫נזיקין | ך פיקדון א נקררן ןנזחין[•‬
‫א לםלאות‪.‬‬
‫סיס |‬
‫ד סי׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ופאר‪ .‬וחיי׳ בסעשרי‪ .‬כ ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב ם ב ש ב י ל מכיריו וקרוביו ב ל ב ד ‪ ,‬או ל י ד י ד י ו שיכירו ל ו ט ו ב ה ב ע ד‬
‫‪.31‬ש ב ו ל ת‬
‫ש ב ק מ ה וכוי‪.‬‬
‫ה מ נ ל ‪ ,‬ו ה י א ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬כמשנתנו פ״ד מ״י‪.‬‬
‫‪.34‬נזיקין‬
‫ד ללוי•‬
‫‪ 28‬ונותנן ן‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א לאחריו‪.‬‬
‫לעזר ן ך אלעזי א אלע׳•‬
‫טובה‪.‬‬
‫מלוי |‬
‫התלישה ן א תלישה‪.‬‬
‫ד שבשקסה א של קסה‪.‬‬
‫ד חצייה ‪ . . .‬וחצייה‪.‬‬
‫‪ .26‬מ ש ם‬
‫של |‬
‫הקציר | א קצירה‪.‬‬
‫הקצירה ן‬
‫א שיבולת‪.‬‬
‫וחציה |‬
‫סכהן |‬
‫והקבה |‬
‫ד לכהן‪.‬‬
‫א והקיבה‪.‬‬
‫ד משל‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד משו׳ א משום‪.‬‬
‫ושאר מתנות‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו מ ה מ ו כ י ח ע ל י ה שנשרה א ח ר ה י ד ו א ח ר‬
‫‪ .32‬ו מ ש ל י כ ה וכוי‪ .‬מפני ש ל ק ט ה י א ב ע ו י ב ה ו ל א מ ת מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ל א י ד ע ת י פירושו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 3 5‬כ ל י ב ה וכוי‪ .‬ב כ י ״ ע ‪ :‬כ ל י כ א ‪ .‬והנר״א ר ל מניה‪:‬‬
‫כ ר י כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנ«ן א ל ו מ ה ק ט נ ה לעני כ ד י ש י מ ל א ל ו מ י ם ב ש כ ר ה ‪ ,‬ו ל א נחשדו ב ע ל י בתים ש י פ ר ע ו‬
‫ח ו ב במתנות עניים‪.‬‬
‫נטבלו‪.‬‬
‫ו ח י י ב וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬העני צ ר י ך ל ה פ ר י ש ‪ ,‬מפני שנתן לו ש ב ל י ם שעדיין ל א‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪49‬‬
‫‪ .18‬עניים המחזרין בין הגרנות מעשרץ ונותן להם‪ .‬הצנועץ מוציאץ בידן‬
‫מעות‪ ,‬בדברים הנאכלין‪ ,‬ונותנין לו דבר מיעט כדי שיאכלנו עד שלא יגע‬
‫לעיר‪ .‬ושאר כל מתנות עניים שבשדות שאץ העני מקפיד עליהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫של בעל הבית‪ .19 .‬מאימתי שורפין קשץ שבשדות‪ ,‬בשדה לבן עד הפסח‪,‬‬
‫בשדה אילן עד ראש השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ .‬בשדה בית השלחין מיד‬
‫דברי ר׳ יהודה‪ .‬וחכמים או׳ בשדה לבן עד העצרת‪ ,‬בשדה אילן עד ראש‬
‫השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ ,‬בשדה בית השלחין מיד‪ .20 .‬המרבץ את שדהו‬
‫כדי שלא יכנסו עניים לתוכו‪ ,‬אם היה הזיקו מרובה על של עניים מותר‪ ,‬ואם‬
‫היזק העניים מרובה על שלו אסור‪ .‬ר׳ יהודה או׳ בין כך ובין כך מלקט ומניח‬
‫על גבי גדר‪ ,‬והעני בא ונוטל את שלו‪ .21 .‬השובלין שבקשץ ושבשדות הרי‬
‫אילו של בעל הבית‪ .‬אמ׳ ר׳ עקיבה בזו נהגו בעלי בתים עין יפה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫« המרכז ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ג‪ ,‬י״כן ע״א‪.‬‬
‫פ״ז ה״ה‪,‬‬
‫כ׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 88‬הסחזרין | א ןשהיון סחזירין‪.‬‬
‫‪ 37‬בדברים |‬
‫י נ‬
‫ע |‬
‫ד א יגיע‪.‬‬
‫קשין שבשדות |‬
‫‪ 88‬כל ן‬
‫א המרביץ‪.‬‬
‫ואם | א אם ]היה ן‪.‬‬
‫ד א הגדר‪.‬‬
‫א ושבשורות‪.‬‬
‫‪.36‬מעשדין‬
‫עניים ן‬
‫לבן |‬
‫ד א עד‪.‬‬
‫‪ 44‬התק |‬
‫והעני ן א ועני‪.‬‬
‫שלו |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫הבית |‬
‫א עני‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עליהן ן‬
‫ד גכגסו‪.‬‬
‫‪ 42‬בשדה ן‬
‫העניים ן א ןשל[ עגיים‪.‬‬
‫ב ר א סתום‪.‬‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫השובלין |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫אילו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הזיקו |‬
‫ד השיבלין א שובלין‪.‬‬
‫ושבשדוח |‬
‫ד א עקיבא•‬
‫בדברים‬
‫‪.37‬מעות‪.‬‬
‫ה נ א כ ל י ן ‪* .‬״ל‪:‬‬
‫ו ד ב ר י ם ) כ נ י ׳ כייע( וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם ה נ א כ ל י ם כמות שהם‪ ,‬כ ד י שיאכלו מ י ד ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל וכו׳‪ .‬חוור להטיז‪ :‬חורי נ מ ל י ם וכו׳‪ ,‬א ב ל שאר כ ל מתנות עניים וכו׳‪.‬‬
‫ד החקו‪.‬‬
‫‪ 45‬גבי ן א חסר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ p ,‬ה ד ץ שיתנו לעניים המסייעין ל ב ע ה ׳ ב בגורן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הצנועים מ ק פ י ד י ם ש ל א ל מ ס ו ר לע־ה א ו כ ל י ם ה מ ק ב ל י ם ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫ד וחכסי־‬
‫המרבץ |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫עקיבה |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫‪ 40‬אילן |‬
‫‪ 41‬וחכםים או׳ |‬
‫א לתוכה‪.‬‬
‫או־ |‬
‫םיעט |‬
‫ד א סועט‪.‬‬
‫ד א עצרת‪.‬‬
‫בשדה ן א חסר‪.‬‬
‫לתוכו ן‬
‫בידן |‬
‫ד א בידם‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫הפסח |‬
‫א עצרת ובשדה‪.‬‬
‫יכגסו |‬
‫ד הזיק‪.‬‬
‫לו |‬
‫ך האילן א אילן‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫העצרת בשדה ן‬
‫« אילו |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ף א וגותנין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הקשין שבשורות‪.‬‬
‫‪ 43‬כדי |‬
‫הצנועין ן א והצגועין‪.‬‬
‫הנאכלין ן א הנאכלים‪.‬‬
‫ספני ‪ . . .‬ובהסה |‬
‫אוסי־ין א וחכס׳ אום׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ונותן |‬
‫ד בדברי׳ א ודברים‪.‬‬
‫ד הלבן א לבן‪.‬‬
‫י־י |‬
‫« ר׳ יהודה א ף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; שם‬
‫‪ .38‬ו ש א ר‬
‫‪ .39‬מ א י מ ת י ש ו ר ם י ן וכו׳‪.‬‬
‫נ ר א ה ש ב ר י י ת א זו ה י א כ ר י ע ב ס ו ף ם י ר ק ץ ה ס ו ב ר ש ב ע ל י בתים נהגו ע ץ י פ ה ב ש ב ל י ם ומניחים א ו ת ם לעניים‪.‬‬
‫עד‬
‫ה פ ס ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניחץ אותם ע ד ה פ ס ח ‪ ,‬ו א ח י כ מ ת ח י ל י ם לחרוש א ת ה ש ד ה ‪ ,‬ושורפים א ת הקש לשם ז ב ל ‪.‬‬
‫‪ .40‬ב ש ד ה א י ל ן וכוי‪ .‬צ ל האילנות מ ‪ p‬ע ל ה ק ר ק ע ש ל א תתייבש ו ת ת ק ש ה ‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך לחרוש א ת ה א ד מ ה ‪,‬‬
‫א ל א א ח ר י ר״ה‪.‬‬
‫ב י ת ה ש ל ח י ן וכו׳‪ .‬ש ד ה ששותה מי שלוחים שמשקץ א ו ת ה בידים נחרשת מ י ד א ח ר י‬
‫ה ק צ י ר ה ‪ ,‬שהרי ה י א עושה פירות ת ד י ר ‪.‬‬
‫‪ .43‬כ ד י‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א וכו׳ )כני׳ ד וכי׳ע(‪.‬‬
‫‪ .45‬ו ש ב ש ד ו ת וכוי‪ .‬מ ר א ה שצ״ל‪ :‬ושבשורות ) מ י ׳ כי־ע ו ה ר א ב ׳ ד ( ‪ ,‬ו ה י י נ ו ה ש ב ל י ם שנשרו בשעת ה ע י מ ו ד‬
‫ת ש א ר ו ב ץ השורות‪ ,‬ו ה ר י א ץ ל ק ט א ל א מ ו ש ר ו ת ב ש ע ת ק צ י ר ה ‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪50‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬המקבל שדה לקצור‪ ,‬לא ילקט בנו אחריו‪ .‬ר׳ יוסי או׳ ילקט בנו‬
‫אחריו‪ .‬אבל העריסץ )והעבודות( והחכורות והמוכר קמתו לחברו לקצור‪,‬‬
‫ילקט בנו אחריו‪ .‬היו שם עניים שאינן ראויץ ללקט‪ ,‬אם יכול בעל הבית‬
‫למחות בידן ממחה‪ ,‬ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום‪ .‬אין שוכרץ פועלי גרם‪,‬‬
‫לפי שאין פקיעין בלקט‪ .‬אין נותנין מעשר עני לעניי נרם‪ ,‬אבל נותנין להן חולץ‬
‫מתוקנץ לשם טובה‪ .‬בעל הבית שהיה עומד בעיר‪ ,‬א׳ יודע אני שהפועלץ‬
‫שכיחין את העומר במקום פלוני‪ ,‬ושכחוהו אין שכחה‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳‬
‫משום ר׳)יהודה( שמעץ אפי׳ אחרים עוברין בדרך וראו את העומר ששכחוהו‪,‬‬
‫אין שכחה‪ ,‬ר׳ שמעץ בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ אפילו אחרים עוברץ‬
‫בדרך וראו את העומר ששכחוהו פועלץ‪ ,‬אץ שכחה עד שישכחוהו כל אדם‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ העושה כל שדהו עומרים‪ ,‬מעמר להן כמעמר לנדיש‪ ,‬חררה‬
‫בגדיש‪ .‬מודים בית שמיי ובית הלל שאם הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל‬
‫! המקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ י״ב א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫י״ז סע״א‪.‬‬
‫« אין שוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫« בעל הביס ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬י״כו ע״א; מעשרוח פ״ג ה״ח נ ׳ ע״ד; בבלי ב״מ י״א א ‪/‬‬
‫׳‬
‫‪1 1‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ועיין במשנחנו פ״ה מ״ז ובספרי כי הלא פ רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.299‬‬
‫העושה ו כ ו ‪ /‬עיין פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫‪ !2‬ולא לבהמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י״נו ע״ב‪ .‬ועיין במשנחנו רפ״ו‪.‬‬
‫‪ 1‬אוי |‬
‫והחכורות |‬
‫ללקט |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד והחכירות‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א שאינן‪.‬‬
‫ב פתוח•‬
‫לחברו |‬
‫* בידן |‬
‫פקיעין | ד בקיאין‪.‬‬
‫א' | ד ואטר א ואם׳‪.‬‬
‫העוטר | א עוטר‪.‬‬
‫צ אבל |‬
‫ד בידם‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ססחה ן‬
‫עני | כיה ד א•‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫להן |‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫הלל ן‬
‫א הילל‪.‬‬
‫םשס |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫טובה |‬
‫את ן א חסר־‬
‫שכחה | ד שכחה ]היה עופ׳ בשדה ואסר יודע‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫״ או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 5‬מאין |‬
‫‪ 8‬לשם ן א לשום‪.‬‬
‫‪ 7‬שכיחין | ד שכחין א שוכחין‪.‬‬
‫ד א פשום‪.‬‬
‫ד לחררה א וההרה ]חודר[‪.‬‬
‫שלום |‬
‫ה‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫לעניי | ד לעני‪.‬‬
‫אין | ד א הרי זה ) א זו(‪.‬‬
‫שישכחוהו ן א ששכחוהו‪.‬‬
‫חררה |‬
‫א םםחא ]בידן[‪.‬‬
‫ב שני‪.‬‬
‫אני שהפועלי׳ שוכחי׳ אח העוסר ושכחוהו אינה שכחה[‪.‬‬
‫שכחה | א שיכחה‪.‬‬
‫‪ 3‬ילקט |‬
‫שהפועלין ן א שהפועלים‪.‬‬
‫פלוני | ד סלני•‬
‫• או׳ |‬
‫העריסין |‬
‫ד חסר‪ .‬א לחבירו‪.‬‬
‫ד א האריסין‪.‬‬
‫ד סלקט‪.‬‬
‫)והעכורות( ן‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫היו ן כ־ה ד א‪ .‬ב ה י •‬
‫‪ 9-7‬ר׳ שטעון ‪ . . .‬שכחה |‬
‫‪ 10‬פועלין ן‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫אין ן‬
‫ך אינה‪.‬‬
‫עוםרים ן ך עוםרין‪.‬‬
‫םעסר ן ך א ו ס ע ס ר ‪.‬‬
‫א לנדיש‪.‬‬
‫ך א שםאי‪.‬‬
‫‪ 12‬בנדיש ן‬
‫שסיי ן‬
‫ו‪ .‬ל א י ל ק ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬בנו ק ט ן ‪ ,‬מ פ נ י שזוכה ל א ב י ו ‪ ,‬ו א ב מ א ס ו ר ב ל ק ט מפני שיש לו ח ל ק ב ת ב ו א ה •‬
‫‪ .2-1‬ב נ ו‬
‫א ח ר י ו ‪ .‬וסירשו ב ג מ ר א שר׳ יוסי ס ו ב ר שעשו כ א ן א ת שאמו זוכה כ ז ו כ ה ‪ ,‬ו ה ק ט ן ז ו כ ה מ ת ח י ל ה‬
‫ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה ר י לו א ץ ח ל ק ב ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫‪ .2‬א ב ל‬
‫ה ע ר י ם י ן וכוי‪ .‬מ ב א ר א ת משנתנו )פיה מיו(‪ :‬ל א ישכור‬
‫א ד ס וכוי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב פ ו ע ל א ס ו ר לשוכרו עימ ש י ל ק ט בנו אחריו‪ ,‬שיש לחשוש ש ב ש ב י ל זה פ ח ת לו ה פ ו ע ל משכרו‪,‬‬
‫ת מ צ א ב ע ה י ב פ ו ר ע חובו במתנות עניים‪ ,‬א ב ל ב א ר י ם מ ו ת ר ‪ ,‬משום שעשו א ת שאמו ז ו כ ה כ ז ו כ ה ) ו כ ר ׳ יוסי ל ע י ל (‬
‫ו ה ק ק זוכה ל ע צ מ ו ‪ ,‬וחשש ש ל ה פ ח ת ת ש כ ר א ץ כאן‪.‬‬
‫‪ . 5‬פ ק י ע י ן ‪ .‬כלומר בקיאץ‪.‬‬
‫‪.7‬אין שכחה‪.‬‬
‫מפני שאץ ש כ ח ה ב ע י ר ‪ ,‬א ם ל א ש כ ח לפני כן ב ש ד ה ‪ .‬ומכיון שזכר ב ע י ר ‪ ,‬א פ י ל ו ש כ ח א ח י כ א ץ כאן ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.9‬ר י‬
‫ש מ ע ו ן וכוי‪ .‬נוםחא כ פ ו ל ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.11‬כל‬
‫שדהו‬
‫ע ו מ ר י ם וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ד ע ת ו ל א נ ו ד א ת ה ע ו מ ר י ם הקטנים ו ל ע ש ו ת ם נ ד ז ל י ם ה ר י זעא כ מ ע מ ר לנדיש‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ק ו ם‬
‫גמר מ ל א כ ה ‪ ,‬ויש לו ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪ .12-11‬ח ר ר ה ב ג ד י ש ‪ .‬צ״ל‪ :‬כגדיש )וכן א פ ש ר ל ק ר ו א גם בכ״י(‪ .‬ופירושו‬
‫ש מ ע מ ד כ ל שדהו ל ח ר ר ה ‪ ,‬והיינו ב צ ו ר ה עגולה כגלגל‪ ,‬הרי הוא כ מ ע מ ר לגדיש‪ ,‬ו כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪51‬‬
‫ולא לגרם הפקר‪ .2 .‬אמ׳ ר׳ אלעאי שאלתי את ר׳ יהושע על אילו עומרץ‬
‫נחלקו בית שמיי‪ .‬אמ׳ לי התורה הזאת על אילו העומרין‪ ,‬הסמוך לגפא ולגדיש‬
‫לבקר ולכלי׳ ושכחו‪ .‬וכשבאתי ושאלתי את )ר׳ ליעזר אמ׳ ר׳ ליעזר( ר׳‬
‫ליעזר אמ׳ לי מודים באילו שאין שכחה‪ ,‬על מה נחלקו‪ ,‬על העומר שהחזיק‬
‫בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גדר ושכחו‪ ,‬שבית שמאי או׳ אין שכחה‪ ,‬מפני‬
‫שזכה בו‪ .‬ובית הלל אומ׳ שכחה‪ .‬וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר׳ לעזר‬
‫בן עזריה‪ ,‬אמ׳ לי התורה אילו דברים נאמרו מסיני‪ .3 .‬העומר שהחזיק בו‬
‫להוליכו לעיר‪ ,‬ונתנו על גב חבית ושכח את שניהם‪ ,‬התחתון שכחה והעליון‬
‫אינה שכחה‪) .‬התחתון( ר׳ שמעון או׳ שניהם אין שכחה‪] ,‬התחתץ[ מפני שמכוסה‪,‬‬
‫והעליון מפני שזכה בו‪ .4 .‬שדה שעמריה מעורבין‪ ,‬ועימר ושכח אחד מהן‬
‫אין שכחה עד שיעמר כל םביביו‪ .‬העומר שכננדו מוכיח כיצד‪ ,‬מי שהיו לו‬
‫עשר שדות של עשרה עשרה עומרץ‪ ,‬ועימר אחד מהן לצפון ולדרום ושכח‬
‫‪1 3‬‬
‫״ הסמוך לגפא ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ב; עדיות‬
‫אמ׳ ר׳ אלעאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י״כן ע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ד מ״ד; ירוש כתובות פ״ח ה״א‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬
‫כי‬
‫פי׳ רפ״ג‪,‬‬
‫הלא‬
‫עמ׳‬
‫סונוה מ״ה רע״ב‪.‬‬
‫‪.300‬‬
‫״ שהחזיק‬
‫»! העומר‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג;‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪,‬‬
‫« מעורבין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו סהי׳ג‪ ,‬י״נן ע״ג‪.‬‬
‫ספרי‬
‫י״ע ע״ג; בבלי‬
‫״ שככגדו ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג‬
‫ומ״ד; ספרי כי תלא פי׳ רפ״ג‪ ;300 ,‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬י״נו ע״ג‬
‫ד א !שזה[ הפקר ) א הפקיר(‪.‬‬
‫‪ !3‬הפקר |‬
‫אילי עוסרץ |‬
‫התורה |‬
‫ג פ‬
‫ל א |‬
‫ד אלו עםרים‪.‬‬
‫ד החור׳‪.‬‬
‫השורות חלויה תי־וז‪.‬‬
‫על |‬
‫ד ועל‪.‬‬
‫ובצד[‪.‬‬
‫ד‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ושכחו |‬
‫אום׳ |‬
‫שכחה ן‬
‫]התחתון[ ן כיה ד א•‬
‫ועימר | ד ועוסד‪.‬‬
‫‪ 24‬שדות |‬
‫או־ |‬
‫שכחה ן‬
‫א שי‬
‫כ ח ה‬
‫ד אוסרת א אוס׳‪.‬‬
‫שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫ך א אינו‪.‬‬
‫ד שכח׳‪.‬‬
‫עומרין |‬
‫כל |‬
‫ך עמרים‪.‬‬
‫אין |‬
‫וכשבאתי ן‬
‫ך אינה‪.‬‬
‫א כשבאתי‪.‬‬
‫החורה | ד חסר‪.‬‬
‫שהחזיק |‬
‫שםכוסה | ד שסכום׳‪.‬‬
‫‪ 23‬שכחה |‬
‫ד שורו׳ א שורות‪.‬‬
‫א נתנו‪.‬‬
‫אס־ | ד אסר‪.‬‬
‫באילו | ד באלו‪.‬‬
‫בצד |‬
‫א שיכחה‪.‬‬
‫ד א שנאסרו ןלסשה[ םסיני ) א בסיני(‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫א כשבאתי‪.‬‬
‫ד הסםו׳‬
‫א סםוך‪.‬‬
‫ב אס׳ )ובין‬
‫ד בצד ןנפה או בצד[ א בצד ןהנפה‬
‫‪ 19‬אם׳ לי | ד אסר לו‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫הססוך |‬
‫אם׳ |‬
‫ך אםר‪.‬‬
‫את ן כיה ד א•‬
‫‪ 16‬ליעזר ן ך א אליעזר‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬אינה |‬
‫ך א העומר‪.‬‬
‫וכשבאתי ן‬
‫‪ 17‬ונתנו ן‬
‫ד אוסרים‪.‬‬
‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬
‫נאסרו מסיני |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א ולכלים‪.‬‬
‫א שהחזיקו‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫העוסרין |‬
‫) ר ׳ ‪ . . .‬ליעזר( | ך א חסר‪.‬‬
‫נדר | א הנדר‪.‬‬
‫הלל |‬
‫ד‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ 15‬ולכלי׳ ן‬
‫שהחזיק |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫‪ 14‬מסיי |‬
‫אילו |‬
‫ד א לנפה‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אלעאי |‬
‫ך א שסאי ]ובית הלל‬
‫ד אלעזר‬
‫) א הילל([‪.‬‬
‫א אילעאי‪.‬‬
‫אילו דברים | ד אלו הדברים‪.‬‬
‫ד שהחזי׳‪.‬‬
‫)התחתון( |‬
‫‪ 20‬חבירו |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬שעמריה ן א שעוםריה‪.‬‬
‫ך א ןאחן כל‪.‬‬
‫ועיםר |‬
‫דברים |‬
‫או׳ |‬
‫אחד |‬
‫ך חברו‪.‬‬
‫אח |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫םעורבין | ד א סעורבבין‪.‬‬
‫העוםר ן א והעומר‪.‬‬
‫ך ועוםר‪.‬‬
‫ד הדברים‪.‬‬
‫כיצד | א כיזה צד‪.‬‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫לצפון ולדרום ן‬
‫א צפון ודרום‪.‬‬
‫‪ .14‬נ ח ל ק ו‬
‫בית‬
‫שמיי‪.‬‬
‫ש כ ח ה ו ב י ה אומרים ש כ ח ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ב מ ש נ ת נ ו ) פ י ו מיב>‪ :‬ה ע ו מ ר שהוא סמוך ל ג פ ה וכו׳‪ ,‬ביש אומרים אינו‬
‫ל נ פ א‪.‬‬
‫סתימת כ ו ת ל ש ל ע ץ או ש ל קנים‪) .‬רש'י>‪.‬‬
‫‪ .16‬ש א י ן‬
‫שכחה‪.‬‬
‫מפני ש ב ע צ ם מ ה ו ת ם א ץ ב ד ב ר י ם ה ל ל ו ש כ ח ה ‪ ,‬משום שהם א צ ל ד ב ר מסויים‪ ,‬והוי להו כ מ ח ו ב ר א צ ל מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫‪ .17‬ו נ ת נ ו‬
‫ב צ ד וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבאו מ ע ש ע והוכיחו ע ל מ ח ש ב ת ו ש ל א נתכווץ ל ה ו ל י כ ן ל ע י ר א ל א ל ה ט י ל‬
‫ב ה ם סימן ש ל א ישכחם‪ ,‬ו א ץ לו רשות לעשות כן‪.‬‬
‫מעיקרו‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪.22‬ועימר‬
‫‪.23‬עד‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש פ מ ה את ה ע ו מ ר י ם <רשיי שבת קכיז א׳(‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן ומיש‬
‫ש י ע מ ר וכוי‪.‬‬
‫»ישר שורות‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪.‬‬
‫‪ .18‬ש ו כ ה‬
‫ב ו ‪ .‬ו ס י ר ש י י ) ס ו ט ה מיה א׳(‪ :‬דבעינן שכוח‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שיפנה וכו׳‪ ,‬כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪.24‬עשר‬
‫ש ד ו ת וכוי‪.‬‬
‫ציל‪:‬‬
‫פאה פ״נ‬
‫‪52‬‬
‫אץ שכחה‪ ,‬מפני שנידון במזרח ובמערב‪ .5 .‬שתי כריכות המובדלות זו מזו‬
‫שכחה‪ ,‬שלש אץ שכחה‪ .‬שני עמרץ המובדלין זה מזה שכחה‪ ,‬שלשה אץ‬
‫שכחה‪ ,‬שתי גפנים המובדלות זו מזו שכחה‪ ,‬שלשה אין שכחה‪ .‬שני נתרץ פרט‪,‬‬
‫שלשה אץ פרט‪ .‬שתי שבלץ המוטלות כדרכן לקט‪ ,‬שלש אין לקט‪ .‬אילו דברי‬
‫בית הלל‪ .‬ר׳ יוטה או׳‪ ,‬חעיה בן אחי ר׳ יושוע או׳‪ ,‬כל שבאת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון התבואה והכרם‪ ,‬אין מצטרפין‪ .‬וכל שלא באת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון פירות האילן‪ ,‬הרי אילו מצטרפץ‪ .‬אימתי אמרו קמה מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬בזמן שלא ניטלה מבנתים‪ ,‬הא אם ניטלה מבנתים הרי זו אץ מצלת‪.‬‬
‫קמת חבית מצלת על שלו‪ ,‬של חטץ על של שעורין‪ ,‬של נכרי על של ישראל‪,‬‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אין מצלת)על( אלא על שלו‪ ,‬וממץ על מינו‪.‬‬
‫‪ .6‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ כשם שהקמה מצלת את העומר כך העומר מציל‬
‫את הקמה‪ .‬ודץ הוא‪ ,‬מה אם קמה שהורע כח עני בה הרי היא מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬עומר שייפה כח עני בו אינו דץ שיציל את הקמה‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ר׳‪ ,‬מה לקמה‬
‫« שתי כריכוח ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ה; ספרי הנ״ל‪ ;299 ,‬בבלי סנהדרין פ״ח א ‪/‬‬
‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״נו‪.‬‬
‫‪ 33‬ק מ ח חבירו ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ז‪ ,‬י״נו ע״ד‪.‬‬
‫‪ 30‬חחבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ח‪ ,‬י ״ ע ע״ל‪.‬‬
‫‪ 35‬רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל‪ .‬ועיין במשנחנו פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫‪ 36‬ודין הוא ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חלא פי׳ רפ״ג‪,‬‬
‫‪.299‬‬
‫ובמערב ‪I‬‬
‫במזרח | ד א במזרח‪.‬‬
‫מנידון | ד שנדון‪.‬‬
‫שכחה | ד שכחי•‬
‫‪ 26‬אין | א הרי זה‪.‬‬
‫עמרין ן א עומרי!•‬
‫«‪ 2‬שכחה שלש ן א שיכחה ושלש‪.‬‬
‫כריכות | ד בריכות‪.‬‬
‫ד וכמערב א ומערב‪.‬‬
‫‪ 27‬שתי ן א שני‪ .‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫המובדלין ן כיה ד א• ב המובדלות‪ .‬שכחה שלשה ן א שיכחה ושלשה‪.‬‬
‫‪ 28‬שלשה ן א ושלשה‪.‬‬
‫‪ 28-27‬שני נ ר ג ר י ן ‪ . . .‬שתי שכלין ן א שני ש י ב ל י ן ‪ . . .‬שני נרנרין‪.‬‬
‫שלשה | ד א שלש‪.‬‬
‫אין | ד אינן‪ .‬שתי ן א שני‪ .‬שבלין | ד שבלים א שיבלין‪ .‬המוטלות | ד א המובדלות‪ .‬כדרכן | א דו‬
‫‪ 20‬הלל ן א שטאי‪ .‬יוסד• | ד א יוסי•‬
‫סזון כדרכן‪ .‬שלש ן א ושלש• אין | ד אינן‪ .‬אילו ן ך אלו‪.‬‬
‫‪ 30‬התבואה | א תבואה‪ .‬אין טצטרפין |‬
‫א י | ד אוסר )כיפ(‪ .‬חנניה ן ך הנעה‪ .‬יושוע | ד א יהושע‪.‬‬
‫‪ 31‬לאמצע | א בה‪ .‬הרי אילו טצטרפין ן א אין מצטרפות‪ .‬אילו |‬
‫א הרי אילו מצטרפות‪ .‬שלא ן א שאין‪.‬‬
‫ממתים | ד מכמתים א טבעתיים‪.‬‬
‫ד אלו‪ .‬קסה ן א חסר‪ 82 .‬העומר | ד העוט׳‪ .‬ניטלה | ד נוטלה‪.‬‬
‫‪ 83‬של חטין ן א ]ועל[ של חיטין‪.‬‬
‫אם | א אין‪ .‬ניטלה | ד נטלה‪ .‬םבנתים ן א טבינחיים‪ .‬אין ן א אינה‪.‬‬
‫‪ 34‬וחכמים ן א וחכם׳‪ .‬אום׳ ן ך אוסרים‪.‬‬
‫שעורין ן א שעורים‪ .‬של נכרי ן ושל נכרי‪ .‬ישראל ן א ישרי‪.‬‬
‫א י | ד אוסר‪ .‬העוסר סציל ן א עוםר סצלח‪ 36 .‬מה | ד וסד•‬
‫<על> ן חסר ד א‪ .‬סינו | ב ד סתום•‬
‫‪ 37‬שייפה | ד שיסה‪ .‬אס׳ | ד אסר א אסרו‪.‬‬
‫הרי היא ן א חסר‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ש ת י כ ר י כ ו ת וכוי‪ .‬כ ר י כ ו ת הן אגודות‬
‫‪ . 2 5‬מ פ נ י ש נ י ד ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ל תשוב ל ק ח ת ו ‪.‬‬
‫‪ .28‬ה מ ו ט ל ו ת כ ד ר כ ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ע ץ צ ב ת י ם ‪ ,‬א ח ת ע ל י ד השניה‪ ,‬א ב ל א ם היו‬
‫קטנות מ ה ע ו מ ד י ם ‪.‬‬
‫‪ . 2 9‬ש ב א ת ר ש ו ת ע נ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שתי ס א ץ )שאץ‬
‫מ ו ב ד ל ו ת ו מ ר ו ח ק ו ת א פ י ל ו שלש הן ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .30‬כ ג ו ן‬
‫שכחה( מ ב ד י ל י ם מידות מ מ ץ כזה שיכולה להגיע לעני זכות ב ח ל ק מ ה ם ‪ ,‬ו כ מ ו שמפרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪.32‬שלא נ י ט ל ה‬
‫ה ת ב ו א ה ו ה כ ר ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהעני יש לו זכות ב ל ק ט ש ב ת ב ו א ה ו ב פ ר ט ש ב כ ר ם ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ ש כ ח ה ל ז כ י ר ה ‪ ,‬ו א ץ ה ק מ ה מ ב ט ל ת א ת ה ש כ ח ה ‪ ,‬ל ו מ ר ש כ ב ר ז כ ה ב ה ב ע ה י ב ‪ ,‬א ל א מ צ י ל ה‬
‫‪ .36‬כ ח ע נ י וכוי•‬
‫ע ל ה ע ו מ ר דווקא כ ל זמן שהוא ם מ ו ך ל ה ‪ ,‬ו מ י ד כשנוטל א ת ה ק מ ה ‪ ,‬ה ר י הוא ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪.37‬שיי פ ה כ ח ע נ י‬
‫צ״ל‪ :‬נ מ ע ב י י ) ‪ -‬ב ע ל הבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ק מ ה י כ ו ל ה ל ה ו צ י א ל ק ט ו פ י א ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬כ ח נ מ ע ב ״ י ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ץ ב ע ו מ ר א ל א ש כ ח ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪53‬‬
‫שמצלת את העומר‪ ,‬שהרי ייפה כח עני בו‪ ,‬יציל את הקמה שהרי ייפה כח עני‬
‫בה‪ .7 .‬יפה כה עני בקמה יתר ]מ[בעומר‪ ,‬ובעומר יותר מבקמה‪ ,‬שהקמה יש‬
‫לה לקט שכחה ופיאה מה שאץ כן בעומר‪ .‬העומר שיש בו םאתים ושכחו‪ ,‬אץ זו‬
‫שכחה‪ ,‬עד שיהא בו םאתים‪ .8 .‬החותך כריכות ועתיד לעמרן‪ ,‬וכן אגודי‬
‫השום ואגודות השום והבצלים‪ ,‬אין להן שכחה‪ .‬המעמר מפני דלוקה ומפני‬
‫אמת המים אץ להן שכחה מפני שעתיד לבחן‪ .‬מעשה בחסיד אחד ששכח‬
‫עומר בתוך שדהו ואמ׳ לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לשלמים‪ .‬אמ׳‬
‫לו‪ ,‬אבא‪ ,‬מה ראית לשמוח במצוה זו מכל מצות האמורות בתורה‪ .‬אמ׳ לו‬
‫כל מצות שבתורה נתן לנו המקום לדעתנו‪ ,‬זו שלא לדעתנו‪ ,‬שאילו עשינוה‬
‫ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו‪ .‬אמ׳ לו הרי הוא או׳ כ י‬
‫ת ק צ ו ר ק צ י ר ך וגו׳‪ ,‬קבע לו הכת׳ ברכה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה‬
‫אם מי שלא נתכוץ לזכות וזכה מעלץ עליו כאילו זכה‪ ,‬המתכוץ לזכות וזכה‬
‫על אחת כמה וכמה‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬ו א ם נפש כ י ת ח ט א ו ע ש ת ה וג׳‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י* כ י ו כ ו ‪/‬‬
‫* מעשה בחסיד ו כ ו ‪ /‬רוח זונוא פ״ב‪ ,‬נף׳ז; עמ׳ ‪ ;51‬מדרש תנאים‪ ,‬עמ׳ ‪.161‬‬
‫« דברים ק״ו ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חצא סוף פי׳ רפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .301‬ועיין חו״כ‬
‫דברים כ״ד‪ ,‬י״נו‪.‬‬
‫ויקרא‪ ,‬חובה‪ ,‬פרש׳ י״ב פ״כ חי״ג‪ ,‬כ״ז ע״א ומשנח ר״א )מדרש ל״ב מדוח(‪ ,‬עמ׳ ‪ .57‬ועיין להלן‬
‫‪ 50‬ו א ם נ פ ש ו כ ו ‪ /‬ויקרא ה׳‪ ,‬י״ז‪-‬י״ח‪.‬‬
‫״א ‪ .,‬י ״ א ‪/‬‬
‫ל ק‬
‫״ ‪.‬‬
‫כזיל ״‬
‫‪D‬‬
‫ה י‬
‫‪3‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪ 88‬שסצלח | א סצלת‪.‬‬
‫י ל ו ש י ן‬
‫״מה | ד הורע א שהורע‪.‬‬
‫ד א כה‪.‬‬
‫דאינו‬
‫סכל |‬
‫‪7‬‬
‫אמ׳ ן‬
‫א ]יותר[ מכל‪.‬‬
‫ל" |‬
‫* אט׳ לו |‬
‫והבצלים |‬
‫‪ .3‬להן | ד להם‪.‬‬
‫א ]לזבחי[ שלמים‪.‬‬
‫ד‬
‫ל ד ע ת ג ו‬
‫ך‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫א א‬
‫ד‬
‫מה |‬
‫כ‬
‫א ומה‪.‬‬
‫י‬
‫א ם ר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ל ו י‬
‫ל‬
‫א ן‬
‫‪,‬‬
‫‪.38‬כח‬
‫ושכחו‬
‫עני‬
‫הרי‬
‫זה‬
‫(‬
‫ד אד־‪.‬‬
‫‪ 60‬וכמה |‬
‫ובי ‪j‬‬
‫הכת׳ |‬
‫נתכוון ן‬
‫ד א ‪.‬‬
‫ט ר‬
‫‪ 48‬תקצור |‬
‫ד הכתו־ א כתוב‪.‬‬
‫כיוצא |‬
‫‪ 48‬שבתורה |‬
‫ך שאלו א אילו‪.‬‬
‫פ תקצר‪.‬‬
‫והלא ן‬
‫‪ 4.‬לשלםיס ן‬
‫בסצוה | ד ןבשסחח[ םצוה‪.‬‬
‫ד שבתור׳‪.‬‬
‫עשינוהו‪.‬‬
‫עשינוה | ד‬
‫קצירך | ד חסר‪ .‬א קצירך‬
‫א והרי‪.‬‬
‫דברים |‬
‫ד דברי־‪.‬‬
‫לזכות חכה ן כיה ד א‪ .‬ב לחטוא ולא חטא‪.‬‬
‫ואס נפש כי תחטא ועשתה ן‬
‫ד כיוצ׳‪.‬‬
‫א אם‬
‫ד א וביי•‬
‫ציל• נ מ ע ב ־ י ‪ ,‬ו כ ד ל ץ י ל ‪.‬‬
‫‪ .40‬ש י ש‬
‫ב ו וכוי‪.‬‬
‫ה ש ו ם וכוי‪.‬‬
‫ה מ ח ו ב ר בשרשי צמחיו‪ ,‬ואגודה ה י א אגודה מ ל א כ ו ת י ת ‪ .‬ו כ ו ל ן א ץ‬
‫לח ש כ ח ה מפגי ש ע ת י ד לעשות מ ה ן‬
‫‪ .42‬ה מ ע מ ר‬
‫ממני‬
‫‪ .42-41‬א ג ו ד י‬
‫צ י ל כגי׳ כי״ע‪:‬‬
‫שאין‬
‫בוםאתים‬
‫פירש הר־מ שאגוד הוא אגוד ט ב ע י‬
‫עומרים‪.‬‬
‫שכחה וכר‪.‬‬
‫לשמוח ן א לשמור‪.‬‬
‫א םתכוין‪.‬‬
‫דלוקה |‬
‫ד א הדליקה•‬
‫לבחן | ד לאבדן‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫אחו‪.‬‬
‫וט‬
‫אנודי | ד אגידי אאונורי‪.‬‬
‫ד שכח׳ א שיכחה‪.‬‬
‫ד שבחורה‪.‬‬
‫א א ׳‪.‬‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫סאתים | ד סאת״‪.‬‬
‫אין זו |‬
‫אמ׳ |‬
‫ן‬
‫]ס[בעוםר ן כ־ה ד א‪.‬‬
‫מבקסה שהקמה | ד בסקס׳ שהקט׳‪.‬‬
‫שאילו |‬
‫ז ו‬
‫א ו ס ר‬
‫א וני‪.‬‬
‫נפש אחת תחטא כשנגה מעם הארץ‪.‬‬
‫בו‬
‫נ ו‬
‫) ב‬
‫׳ ן ך‬
‫תו־ ן‬
‫‪ 40‬אם מי |‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫ד ע ח‬
‫שכחה |‬
‫‪ 46‬אבא ן א אבה‪.‬‬
‫‪.‬״ ‪.‬‬
‫יתר ן א יותר‪.‬‬
‫שהרי ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 40‬לה |‬
‫סאחים | ךסאתי׳‪.‬‬
‫שכחה | ד שכח־ א שיבחה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יציל‬
‫העומר שיש ן א והעומר שאין‪.‬‬
‫ד והבצלין‪.‬‬
‫האמורות בתורה |‬
‫]בש׳ ושכחת עומר בשדה[‪.‬‬
‫א לי |‬
‫ופיאה | ד ופאה‪.‬‬
‫ד א יציל ]עומד!‪.‬‬
‫יפה ן א ייפה‪.‬‬
‫‪ 41‬שכחה | ד שכח׳ ןהקס׳ אינו שכחה ן‪.‬‬
‫‪ 43‬ואגודות השום |‬
‫ל ה‬
‫ייפה | ך יפה א שייפה‪.‬‬
‫‪ 89‬בה ן א בו‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫יותר | ד יתר א יפה כח עני בה‪.‬‬
‫שכחה ן א שיבחה‪.‬‬
‫וס»י | א ספני‪.‬‬
‫ס‬
‫כ ז‬
‫שהרי ן א חסד‪.‬‬
‫ב בעוסר‪ .‬ובעומר | א והעומר‪.‬‬
‫א הרי זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ד ל ו ק ה וכו׳‪.‬‬
‫שדהו‪ ,‬כ ד י ל ה צ י ל ן ממני ה ד ל י ק ה או מפני ה ש ט פ ץ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ פ נ ה ע ו מ ד י ם <עיץ מיש ל ע י ל שוי ‪ (22‬מ ת ו ך‬
‫‪.43‬שעתיד‬
‫לבחן‪.‬‬
‫ו ל ב ד ו ק א ם ל א ש כ ח מפני ה ב ה ל ה ‪ ,‬ובכגון ד א א ץ כ א ן ש כ ח ה ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ת י ד לחזור‬
‫‪ .46‬ז ו‬
‫שלא‬
‫לדעתנו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמקיים א ת ה מ צ ו ה ב ש כ ח ה נ ר י ד א לפני ש א ם פ ו ה העניים‪ ,‬ממני ש ה ש כ ח ה ע ו ב ר ת מ י ד לרשות העניים‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪54‬‬
‫ו ה ב י א א י ל ת מ י ם וג‪ /‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה אם מי שלא נתכוון‬
‫לחטוא ולא חטא מעלץ עליו כאילו חטא‪ ,‬המתכץ לחטוא וחטא על אחת כמה‬
‫וכמה‪ .9 .‬כל הזית שיש לו ]שם[ בשדה‪ ,‬כזית נטופה בשעתו‪ ,‬שכחו אין‬
‫שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‬
‫הרי זו שכחה‪ ,‬עד שיהא בו)הזית( סאתים‪ .10 .‬הזית שהוא עוד שלש שורות של‬
‫שני מלבנץ‪ ,‬ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שאין מכירו‪ ,‬אבל‬
‫בזמן שמכירו רץ אחריו ונוטלו‪ ,‬אפי׳ מאה אמה‪ .11 .‬המפקיר את כרמו‪,‬‬
‫עשירין נוטלץ את האשכולות ועניים נוטלין את האשכולות ואת העוללות‪ .‬אי‬
‫זו היא עוללות‪ ,‬כל שאץ לה לא כתף ולא נטף‪ .‬יש לה כתף ואץ לה נטף‪ ,‬נטף‬
‫ואץ לה כתף‪ ,‬הרי היא של בעל הבית‪ ,‬ואם לאו הרי היא של עניים‪ .‬אי זהו‬
‫כתף‪ ,‬פסיגץ המחוברות בשזרה זו על גבי זו‪ .‬נטף‪ ,‬ענבים המחוברות בשזרה‬
‫‪ .12‬גוי שמכר כרמו לישראל לבצור‪ ,‬חייב בעוללות‪ .‬וישראל‬
‫דורדות‪.‬‬
‫שמכר כרמו לגר לבצור‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפץ בכרם‪,‬‬
‫חלקו של ישראל חייב‪ ,‬של גוי פטור‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ישראל וגוי שהיו שותפץ‬
‫‪ 53‬כל הזית וכו׳‪ .‬פ״ז מ״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫>* במה דברים וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫הכ״ל פ י ס ׳ רפ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.301‬‬
‫‪ 55‬הזית שהוא וכו ‪ .‬פ״ז מ״ג; ספרי‬
‫«‪ 5‬במה דברים וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪,‬‬
‫•‪ 5‬כל שאין לח‬
‫ע״א‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ד; חו״כ קדושים פ״ג ה ״ ג פ״ח ע״א; ספרי כי הלא פ י ס ׳ רפ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;302‬ירוש׳ פ״ז‬
‫«« אי זהו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫רח״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬
‫!‪ 6‬ו ה ב י א ‪ . . .‬ונ׳ ן א חסר‪.‬‬
‫א סחכוין‪.‬‬
‫תשים וני | ד תםי׳ מוי‪.‬‬
‫‪ 82‬לחטוא | א לחטאות‪.‬‬
‫ד הסחכוון לחטא א הסחכוין לחטאות‪.‬‬
‫‪ 64‬שכחה | ד שכח׳‪.‬‬
‫בסה דברים אסורים | ד בדיא‪.‬‬
‫סאתים | ד סאת ׳•‬
‫‪,‬‬
‫בםה דברים אסורים |‬
‫ד הספקי׳‪.‬‬
‫״ עעירין |‬
‫‪ 89-58‬אי זו היא |‬
‫ד אחהו א איזוהיא‪.‬‬
‫ד עשירי׳‬
‫בסינין‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 63‬ויורדות |‬
‫ד לבצור לנד‪.‬‬
‫על |‬
‫ד ועל‬
‫‪.52‬ו ל א‬
‫שמן וכוי‪.‬‬
‫פטור ן‬
‫שסכר ן‬
‫ד פטל‪.‬‬
‫א ]וחלקו[ על•‬
‫סה ן א וסה‪.‬‬
‫כאילו | ך כאלו‪.‬‬
‫אבל ן א חסר‪.‬‬
‫הסחכון לחטוא |‬
‫‪ 57‬תוטלו |‬
‫אפי׳ ן‬
‫ד עוללת א עולילות‪.‬‬
‫ד א בשדרה )ביפ>‪.‬‬
‫לישראל ן‬
‫העוללות ן‬
‫או׳ |‬
‫א נוטלו‪.‬‬
‫א לישרי‪.‬‬
‫א העולילות‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫ח ט א וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ו ח ט א ‪ :‬כני׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫נבי |‬
‫וישראל ן‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 56‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫ד האשכולו׳ ואת‬
‫לה |‬
‫אי זהו | ד איזהו הו׳ א אחה הוא‪.‬‬
‫בשזרה |‬
‫‪) 65‬הזית( ן ך א חסר•‬
‫של ן א על‪.‬‬
‫האשכולות ואת |‬
‫‪ 69‬עוללות |‬
‫א שםסר‪.‬‬
‫ושכחו ן א ושיכחו‪.‬‬
‫עוד | ך מ ד א על‪.‬‬
‫א עשירים‪.‬‬
‫‪ «0‬ואם לאו הרי היא של עניים | א ספק לעניים‪.‬‬
‫הסחוברות |‬
‫חטא | ד א וחטא‪.‬‬
‫ד בריא א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫ד הסחבור׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דברים | ד דברי ‪.‬‬
‫נתכוון ‪I‬‬
‫‪ 53‬וכסה | ד סתום‪] .‬מם! ן כיה ד א‪ .‬שכחו | ד ושכחו א ושיכחו‪ .‬אין ן ך אינו‪.‬‬
‫הזית | ד חבית‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫« גד שמכר ו כ ו ‪/‬‬
‫והלא ן א והרי‪.‬‬
‫ולא | ד א חסר‪.‬‬
‫עיין לעיל פ״ב ה״נו‪.‬‬
‫המפקיר |‬
‫א האשכלוח ואח•‬
‫לא ן א חסר‪.‬‬
‫ד בה‪.‬‬
‫‪ 61‬כתף פסעין ן א כתיף‬
‫ד נב‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ך הענב ‪.‬‬
‫ענבים ן‬
‫‪ 63‬לנוי לבצור |‬
‫‪ 64‬ישראל ן‬
‫א יערי•‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ .53‬כ ז י ת נ ט ו ם ה וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי שהוא נ ו ט ף‬
‫‪ .55‬ש ה ו א ע ו ד וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬שהוא עו‪1‬מ!ד ‪1‬על‪ 1‬שלש וכוי‪ .‬והכוונה שהוא ע ו מ ד ב ץ שני מ ל ב נ י ן‬
‫)רבועיף‪ ,‬ש ב כ ל א ח ד מ ה ם שלש שורות‪ ,‬והוא ב א מ צ ע ‪ ,‬א מ ו ש כ ח ה ‪ ,‬מפני שהוא מסויים ב מ ק ו מ ו ) ה ר א י ש ( ‪ .‬ועיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫שמכירו‬
‫‪ . 5 6‬ש א י ן מ כ י ר ו וכוי‪ .‬ב ב א זו מ ד ב ר ת בשאר זיתים ד ע ל מ א ‪ ,‬שאמם מסויימים‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ז מ ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ו א מ ס מ י ם ב ד ע ת ו ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל י ו מ א ה א מ ה ‪ ,‬ח מ ר ונוטלו‪.‬‬
‫‪.59‬כתף‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .61‬פ ם י נ י ן‬
‫נכפפים ל מ ט ה מ כ ו ב ד הענבים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫זה ע ל גבי זה‪ ,‬ת ר א י ם כנוטםים א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫שנודעו ה ע ו ל ל ו ת ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬השרינים ה ע ל י ת י ם ש ע ל י ד ה ע ו ק ץ ‪ ,‬שהם ע ב י ם ו א מ ם‬
‫נ ט ף וכוי‪ .‬ה ו א ה צ ד ה ת ח ת ץ של ה א ש כ ו ל ‪ ,‬והשרינים שם ד ק י ם ת כ פ פ י ם‬
‫‪ .63‬פ ט ו ר מ ן וכוי‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן כ ש מ כ ר ה לנוי ל פ נ י‬
‫פאה פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪55‬‬
‫בכרם‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .13 .‬המקדיש את כרמו‪ ,‬לא יקדיש את העוללות‪,‬‬
‫שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו‪ .14 .‬בן לר שנתמנו לו ענבים‪ ,‬והיו בו‬
‫עוללות אינו חושש שמא של עניים הן‪ .15 .‬הנוטע כרם להקדש‪ ,‬פטור מן‬
‫הערלה ומן הרבעי‪ ,‬וחייב בשביעית‪ .‬מאימתי אדם רשיי לבצור כרמו‪ ,‬משיודע‬
‫הפרי‪ .‬שכבר נתחייב הכרם בגדולי עוללות‪ .16 .‬אי זו היא שכחה‪ ,‬בעריםץ‬
‫גדולים‪ ,‬כל שאין יכול לפשוט את ידו וליטלה‪ ,‬בעריםין קטנים‪ ,‬משיעבר‬
‫הימנו‪ ,‬בדלית ובדקל‪ ,‬משירד ממנו‪ .‬ושאר כל האילן‪ ,‬משיפנה וילך לו‪ .‬במה‬
‫דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪,‬‬
‫עד שיבצור את כל םביביו‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬ר׳ יהודה או׳ מקום שדורכין את העוללות‪ ,‬נאמן עני לומר יץ זה‬
‫עוללות הוא‪ ,‬לקט זה לקטתיו אני ואחי וקרובי‪ ,‬אבל אין נאמן לומר מפלוני‬
‫נוי לקחתיו‪ ,‬מאיש פלוני כותי לקחתיו‪ .‬עניי כותים כעניי ישראל‪ ,‬אבל עניי‬
‫«‬
‫פ״ז מ״ח‪.‬‬
‫המקדיש וכו‪/‬‬
‫ה״נו‪ ,‬ל״א ע״ב‪.‬‬
‫« שאין א ד ם ו כ ו ‪/‬‬
‫בן לוי ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬
‫י מ ש ׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע״ג; פ ס ח י ם פ״ד‬
‫ל• ה נ ו ע ע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע׳יג;‬
‫פ ס ח י ם הנ״ל‪ .‬ועיין להלן ע ר ל ה פ ״ א ה״ד; מ נ ח ו ח פ״י חכ״ח‪.‬‬
‫א ‪^ ,‬‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫ח י <‬
‫י‬
‫ע י י ן‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫ח‬
‫״‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪ 3‬׳‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫״ל‪.‬‬
‫« אי זו ה י א ו כ ו ‪ /‬מ ש נ ת נ ו ספ״ז‪.‬‬
‫מ ס ׳ כ ו ח י ם פ ״ א ה״ו‪,‬‬
‫‪ 3‬עניי כ ו ת י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫הול׳ ה י ג ע ר ‪ ,‬ע מ ׳ ס״ב‪ .‬ועיין בבלי גינףן ל ׳ רע׳יב וברש״י שם‪.‬‬
‫־‪ 8‬המקדיש |‬
‫א עילילות־‬
‫אדם•‬
‫ד המקרי׳‪.‬‬
‫איני |‬
‫רש״ |‬
‫יקדיש את העוללות ן א הקדיש את העולילות‪.‬‬
‫ד א אין‪.‬‬
‫‪ 69‬בגדולי | א בנידולי‪.‬‬
‫א‬
‫‪? 1‬‬
‫ט ש י ע ב ן ר <‬
‫‪2‬ל ושכחו אין שכחה ן‬
‫‪1‬‬
‫«י׳ |‬
‫ל ב צ ו ר ן א לקוץ ]אתן‪.‬‬
‫עוללות |‬
‫ס‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד אוסר‬
‫״־לוני |‬
‫ד כעני•‬
‫ד םפלני‬
‫א‬
‫ף‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫}‬
‫א‬
‫ם‬
‫״‬
‫ך א כרמו ןבשביעיח[‪.‬‬
‫כרסו |‬
‫אי זו היא | ך איזהו הוא‪.‬‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ס ה ן‬
‫‪.‬‬
‫‪,,‬לך ן‬
‫א‬
‫ו ה‬
‫‪ 70‬שאין |‬
‫ל ‪.‬‬
‫ך‬
‫ך שאינו‪.‬‬
‫משיודע ן א סשיוודע‪.‬‬
‫משיעבר |‬
‫!‪ 73-7‬בםה דברים אסורים |‬
‫ד כשיעבר‬
‫ך בדיא‪.‬‬
‫א ושכח הרי זו שיכחה‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א ]נאמן עני ל ו ס ר ן לקט‪.‬‬
‫עניי |‬
‫חושש ן א חוששין‪.‬‬
‫ד א רשאי‪.‬‬
‫להקדש | ד להקדיש‪.‬‬
‫‪ 86‬בי |‬
‫ד א בהן‪.‬‬
‫‪ 88‬בשביעית | ד בשביעי־‪.‬‬
‫‪ 87‬עוללות ן‬
‫א ד ם | א ]אץ!‬
‫] ס א‬
‫לקטתיו |‬
‫י‬
‫ש [‬
‫פלוני‪.‬‬
‫העוללות ן‬
‫א העולילות‪.‬‬
‫ך לקטתי א ליקטתי‪.‬‬
‫‪ 3‬סאיש ן‬
‫א וסאיש‪.‬‬
‫‪ 3‬עוללות |‬
‫וקרובי |‬
‫עניי |‬
‫ך א ןשל‬
‫(‬
‫עוללות‪.‬‬
‫לקט |‬
‫ך ]אני! וקרובי א ]ליקטתי אני[ וקרובי‪.‬‬
‫ך עני א ועניי‪.‬‬
‫כותים |‬
‫ד כותיים‪.‬‬
‫כעניי ן‬
‫א לעניי‪.‬‬
‫‪ •68‬ל ב צ ו ר כ ר מ ו וכו׳‪ .‬ב ד ובכי־ע מפורש‪ :‬בשביעית‪ ,‬ואסור ל ה פ ס י ד פירות שביעית‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ס ו ר‬
‫‪ .69‬ש כ ב ר נ ת ח י י ב וכו׳‪ .‬ברייתא זו‬
‫ל ב צ ו ר א ת ה כ ר ם בשביעית לפני שיוודע ה פ ר י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ש ל י מ ה את מ ש נ ת נ ו ) ס ם ' « ‪ :‬ה מ ק ד י ש כ ר מ ו משנודעו בו ה ע ו ל ל ו ת וכו׳ ה ע ו ל ל ו ת לעניים‪ .‬ו מ ב א ר ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫שאץ העניים נותנים שכר נידולי ה ת ו ס פ ת ל ה ק ד ש ‪ ,‬מפני ש כ ב ר נתחייב וכו׳‪ .‬געיפ הריבמ״ץ(‪ .70-69 .‬ב ע ר י ס י ן‬
‫‪.71‬ב ד ל י ת ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬גפן יחידית מ ו ד ל י ת עיג אילן‬
‫ג ד ו ל י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ע ר י ם ‪ p‬ה׳ גפנים‪.‬‬
‫‪ .72‬א ם ה ת ח י ל ב ו וכו׳‪ .‬מפני שאפשר שכווגתו ל ב צ ו ר מ ק ו ד ם צ ד א ח ד ג ה ע ל י ץ‬
‫או ע׳נ קנה או קונטוס‪.‬‬
‫או ה ת ח ת ץ ‪ ,‬או מן ה צ ד ( ש ל כ ל האילנות ולשוב א ח י כ ו ל ב צ ו ר את ה צ ד ה א ח ר ש ל כ ל האילגות‪.‬‬
‫‪ .3-2‬מ פ ל ו נ י ג ו י וכו׳‪ .‬ו צ ר י ך ל ה א מ ץ לו בשתים‪ :‬ש ל ק ח מגוי״ושהנוי ל ק ט מ ש ד ה י ש ר א ל ב ת ו ר ת ל ק ט ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך אמו נאמן‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪56‬‬
‫גרם אץ מאמינים להם בכל דבר‪ .2 .‬אין פוחתין לעני בשעת מעשר עני‬
‫מחצי קב חטץ‪ ,‬או קב שעורץ‪ .‬במה דברים אמורים על הגורן‪ ,‬אבל מתוך‬
‫ביתו נותן כל שהוא‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬ושאר מתנות כהונה ולרה נותן כל שהוא ואינו‬
‫חושש‪ .‬רצה מציל מחצה ונותן מחצה‪ .‬אבה יוסה בן דוסתאי אמ׳ משום ר׳‬
‫ליעזר רצה נותן לפניהם שליש‪ ,‬ומניח שתי ידות לקרוביו‪ .3 .‬כהנים ולוים‬
‫שהיו עומדים על הגרן‪ ,‬ובאו כהנים אחרים ועמדו‪ ,‬אינן יכולין להוציא מידן‪.‬‬
‫אמ׳ רבן שמעון בן נמליאל נהנו כהנים עץ יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין‪,‬‬
‫אבל מקמצין ונותנין להם‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אם באו עד שלא תחזור‬
‫חלילה‪ ,‬עומדין על העקוב ונוטלץ‪ .4 .‬נשים ועבדים אין חולקין להם על‬
‫הנורן‪ ,‬אבל נותנץ להם מתנות כהונה ולרה לשם טובה‪ .5 .‬רבן שמעץ בן‬
‫גמליאל או׳ כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות‪ ,‬כך מעשר ראשון‬
‫חזקה ללוים בחלוק גרנות‪ .‬החולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה‪ .6 .‬שתי‬
‫חזקות לכהונה‪ ,‬בארץ ישראל נשיאות כפים וחלוק גרגות‪ ,‬ובסוריא עד מקום‬
‫« אין פוחתין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ה; ספרי ראה פי׳ ק״י‪ ;171 ,‬סבא פי׳ ש״ג‪ ;321 ,‬בבלי עימבין כ״נו א ‪/‬‬
‫« כהכים ו כ ו ‪ /‬עיין ספרי נשא פי׳ ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫« מחנוח כהונה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫נשים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות; ירוש׳ יבמוח פי״א ה״ה‪ ,‬י״ב ע״א; כהובות פ״ב ה״י‪ ,‬כ״ו ע״ד;‬
‫״ רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬להלן כתובוח פ״ג ה״א; ירוש׳ שם פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫בבלי יבמות ל״ע סע״ב‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫כ״ו ע״ד; בבלי שם כ״ו א ‪/‬‬
‫ד א םאסינין‪.‬‬
‫‪ 4‬סאסינים |‬
‫לעני ן‬
‫ב פותחין‪.‬‬
‫‪ 6‬חסין ן‬
‫ב שני‪.‬‬
‫שתי חזקות ו כ ו ‪ /‬ת ו ס פ ת א וירושלמי הנ״ל; בבלי שם כ״ה א ‪/‬‬
‫להם בכל |‬
‫א לעניים‪.‬‬
‫א חיטין‪.‬‬
‫םתוך | ד סתו׳‪.‬‬
‫־‬
‫‪1 6‬‬
‫‪ 6‬נותן |‬
‫בשעת |‬
‫או ן‬
‫רצה‪.‬‬
‫אבה ו כ י | ד א אבא יוסי בן דוסאי‪.‬‬
‫רצה‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫וםניח ן‬
‫א וסציל‪.‬‬
‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 13‬מתנות כהונה ולויה [‬
‫‪ 14‬נסליאל ן‬
‫בחלוק |‬
‫שהוא | ד שדהו‪.‬‬
‫א נסל׳•‬
‫א וקב שעורים‪.‬‬
‫סתנות ן‬
‫אם' ‪ j‬ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫ולוים |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד לוים‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד א בחילוק‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫החולק ן‬
‫ד א וחילוק‪.‬‬
‫‪.6‬מ ת נ ו ת‬
‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬
‫בחילוק |‬
‫א והחולק‪.‬‬
‫ד בחילו׳‪.‬‬
‫לכהונה |‬
‫בסה דברים אסורים |‬
‫ך ]נותן[ םתנו׳‪.‬‬
‫» עוסדים על הנרן |‬
‫‪ 10‬אם׳ | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 12‬חלילה |‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫ראשון |‬
‫ך בדיא‪.‬‬
‫י רצה ן א ןואס!‬
‫‪ 8‬ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫א חולין םתוקנין )ומליון‪ :‬סתנות כהונה ולרה(‪.‬‬
‫ובסוריא עד |‬
‫רצה ן א ןאם[‬
‫ך א עוםדין על ועורן‪.‬‬
‫‪ 11‬אבל ן א אלא‪.‬‬
‫שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬
‫ונוטלץ‬
‫לשם ן‬
‫א ראשין‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א לשום‪.‬‬
‫להם ן‬
‫טובה ן‬
‫א סחוס‪.‬‬
‫‪ 18‬ללוים ן‬
‫א לכהונה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וחלוק |‬
‫‪ 16‬לכהונה |‬
‫ד ובסורי׳ ועד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן כ ל שהוא‪ ,‬ו א פ י ל ו מן ועורן‪.‬‬
‫א ע ם י י ש ע ד י ץ ל א זכו ה ע ו מ ד ץ ב א ח ד‬
‫‪ .11‬ע ד‬
‫קב שעורין ן‬
‫להוציא מידן | להציל מידם‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫דבר |‬
‫ד בשני א בשנת‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד נות׳ ]לו[‪.‬‬
‫שתי |‬
‫א להן לכל‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫סוחתין | כיה‬
‫ד א­‬
‫עני ן ביה ד א ׳‬
‫‪.9‬אינן‬
‫י כ ו ל י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ p‬הקנימים‪ ,‬מפני ש ד מ ם כ מ כ י ר י כ ה ת ה שאמם צ ר י כ י ם קניין‪.‬‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬ב ע ל י ה ב ת י ם ה מ נוהנים ל ת ת ל כ ה נ י ם כשיעור ש ק ב ע ו במשנתנו‪ ,‬ו א ח ר י ש כ ל א ח ד‬
‫ק ב ל כשיעור‪ ,‬ו ל א ב א ו א ח ר י ם ‪ ,‬ה י ה ח ת ר תותן ל ה ם כשיעור וחוזרץ ח ל י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א מ ר ו כ א ן שאם באו ע ד‬
‫שלא‬
‫חזר המחזור מ ק ב ל י ם כאותו מחזור שעדיין ל א נגמר‪ ,‬א ב ל ל א מ א ו ת ם מחזורים ש כ ב ר ע ב ר ו ‪.‬‬
‫‪ .12‬ע ל‬
‫ה ע ק ו ב וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ח ו ר י ה כ ה נ י ם שבאו מ ק ו ד ם ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫נשים ו ע ב ד י ם ומי‪.‬‬
‫שמא תתנרש ה א ש ה ו ת ב ו א ל ק ב ל א ת ח ל ק ה כ ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ב ע ב ד אנו חוששץ שמא יחשבוהו ל כ ק ‪.‬‬
‫כהונה‬
‫‪ .13‬מ ת נ ו ת‬
‫ו מ י ‪ .‬כ נ ר א ה שהנכון הוא בכי״ע‪ :‬ח ו ל ק מתוקנץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמן הראוי ש ל א יוציאו א ו ת ם ר י ק ם ‪,‬‬
‫ד ת נ ו ל ה ם ח ו ל ץ לשום ט ו ב ה ב ע ל מ א ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .15‬ה ח ו ל ק‬
‫בבית‬
‫ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב י ד‬
‫נתנו לו ת ר ו מ ה בתור ירושה‪ ,‬א ץ כ א ן שום ה ו כ ח ה ‪ ,‬שהרי א פ ש ר שירשה מ א ב י אמו כ ק ‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪57‬‬
‫ששליח חודש מגיע‪ ,‬לנשיאות כפים‪ ,‬אבל לא לחילוק )מצות( גתות‪ .‬ובבל‬
‫כםוריא‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אף באלכםנדריא‪ ,‬בראשונה כשהיה שם בית‬
‫דץ‪ .7 .‬חומר בקדשי מקדש שאין בקדשי הגבול‪ ,‬ובקדשי הגבול שאץ בקדשי‬
‫מקדש‪ ,‬קדשי הגבול‪ ,‬קטנים חולקין בהן וטמאים חולקין בהן‪ ,‬וחולקין אותן‬
‫בטומאה‪ ,‬ושוקלין מנה כנגד מנה‪ .‬קדשי מקדש חייבין באחריותן ליטפל בהן‪,‬‬
‫ולהביא לבית הבחירה‪ .‬קדשי הגבול נותנין ל כ ל חבר‪ ,‬קדשי מקדש אץ נותנץ‬
‫אלא לאנשי משמר בלבד‪ .8 .‬אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר‬
‫בפונדיון‪ ,‬מארבע סאץ בסלע‪ .‬לן‪ ,‬נותנין לו פרנסת לינה‪ ,‬שמן וקטנית‪ .‬שבת‪,‬‬
‫נותנץ לו מזון שלש סעודות‪ ,‬שמן וקטנית דג וירק‪ .‬במה דברים אמורים בזמן‬
‫שאין מכירין אותו‪ ,‬אבל בזמן שמכירין אותו אף מכםץ אותו‪ .‬היה מסביב על‬
‫הפתחים אין נזקקץ לו ל כ ל דבר‪ .9 .‬תמחוי כ ל היום‪ ,‬קופה מערב שבת‬
‫לערב שבת‪ .‬תמחוי ל כ ל אדם‪ ,‬קופה לעניי אותה העיר‪ .‬אם שהא שם שלשים‬
‫יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה‪ ,‬ולכסות ששה חדשים‪ .‬לעניי העיר שנים‬
‫»־ קכוכים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות‪ ,‬ועיין מש״ש‪.‬‬
‫!־ לינופל בהן‪ .‬עיין להלן בכורים פ״א רה״ח ומש״ש‪.‬‬
‫יעיין מכילתא בא פנףז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;58‬משפעים פי״ע‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;319‬תו׳׳כ כלבה פרש׳ ג׳ הי״ג‪ ,‬ה ׳ ע״ג; שם חובה‬
‫פ ר ק י״ח ה״ה‪ ,‬כ״ד ע״ד; שם תזריע פ״ג ה״ל‪ ,‬כ״ע ע״ב; ספרי נשא סוף פי׳ כ״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;36‬קרח‬
‫פ י ׳ קי״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .138‬ועיין ספרי ראה פי׳ ע״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;142‬בבלי תמורה י״ח א׳; להלן תמורה ספ״ב‪.‬‬
‫» לכל חבר‪ .‬ס פ ר י קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .148‬ועיין במשנה חלה פ״ד מ״נו‪ ,‬ובירוש׳ שם)הי״א ס ׳ ע״ב(;‬
‫בגלי ס נ‬
‫‪26‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫ל‪ /‬׳‬
‫‪3‬‬
‫; חו‬
‫ל י ן ק״ל‬
‫‪3‬‬
‫« אין פוחתין ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מ״ז; בבלי שבת קי״ח א׳; ב״ב נו׳ א ‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫ש א י ן מכירין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪!75‬‬
‫;‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫׳ א‪/‬‬
‫היה מסביב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; ספרי ראה פי׳ קנףז‪,‬‬
‫י־ א ם שהא‬
‫‪ 27‬תמחוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי הנ׳׳ל ח׳ ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; ירוש׳ ב״ב פ״א ה״ו‪ ,‬י״ב ע״ל; בבלי שם ח ׳ א ‪/‬‬
‫ל! ששליח חודש | ד ששלוחי !ראש[ חדש א ששליח ]ראשן החודש‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫לעזר אי׳ | ד א אלעזר אום׳‪.‬‬
‫שאין בקדשי | א סבקדשי‪.‬‬
‫כהן | א חולקים בהם‪.‬‬
‫דבאחריוח‪.‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫ד בפונדין‪.‬‬
‫‪ 20-19‬ו ב ק ד ש י ‪ . . .‬מקדש ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬ולהביא | ד ולהביאן א להביאן‪.‬‬
‫‪ 20‬קדשי ן א שקדשי‪.‬‬
‫‪ 2‬וקטנית‬
‫‪ 20‬מכירין | ד מכירי׳‪.‬‬
‫סםכיב |‬
‫א ב כ ל יום‪.‬‬
‫קופה |‬
‫א ןאוחה[ העיר‪.‬‬
‫ך קופ׳‪.‬‬
‫ולכסות |‬
‫‪ 28‬לעניי |‬
‫(‬
‫פוחתין | ד פותחין‪.‬‬
‫ך לאנשי‪.‬‬
‫ולפסוי א לכסות‪.‬‬
‫דג ן א ת ה ‪.‬‬
‫ד הפתחי׳‪.‬‬
‫שהא |‬
‫דבר |‬
‫ד א שהה‪.‬‬
‫ששה ן א לששה‪.‬‬
‫חדשים |‬
‫באחריוחן |‬
‫‪24‬בפונדיוןן‬
‫במה ו מ ׳ | ד בדיא‬
‫אותו מ ו ן א פתוח‪.‬‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫היה ן‬
‫כ ל היום ן‬
‫‪ 29‬הוא ן א זה‪.‬‬
‫ד חדשי׳‪.‬‬
‫חולקין‬
‫‪23‬אלא|אןאוחן[‬
‫העובר ן א עובר‪.‬‬
‫שמכירין | ד שמכירי׳‪.‬‬
‫‪ 27‬הפתחים |‬
‫חייבין ן א חייב‪.‬‬
‫קדשי ן א קודשי )ב׳פ ‪.‬‬
‫| ך וקיטני־ א וקיטנית‪.‬‬
‫אותו ן א אתו )ביפ>‪.‬‬
‫ד ססבב א המסבב‪.‬‬
‫ד‬
‫‪s‬‬
‫ומסאי• | ד וטסאין‪.‬‬
‫קדשי ן א קודשי‪.‬‬
‫הבחירה ן א הבירה‪.‬‬
‫משמר | א סשסר ןסקדש בלבדן‪ .‬גונסחק שם המוסגר(‪.‬‬
‫]אותו!‪.‬‬
‫לחילוק ן א בחילוק‪.‬‬
‫‪ 18‬חוסר | ב חומר חוסר )ונסחק ‪.‬חוטר* הראשון(‪.‬‬
‫‪1‬־ ושוקלין | ך וחולקין‪ .‬מנה ן א סנא )ביס >‪.‬‬
‫וקטנית | ך א וקיטנית‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫באלכסנדריא ן א אלכסנדריא‪.‬‬
‫<סצוח> | ד א חסר‪.‬‬
‫העיר ן‬
‫לעניי ן א לפסי‪.‬‬
‫שנים | א לשנים‪.‬‬
‫‪ .21‬מ נ ה כ נ נ ד מ נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאם יש ל ו מ ש ק ל מנה מ ק ד ש י ה ג ב ו ל י כ ו ל ל ש ק ו ל כנגדו ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ל ה ש ת מ ש‬
‫‪ .24‬מ א ר ב ע ם א י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ר ב ע ס א ץ במ״ח‬
‫ב ק ד ש י ה ג ב ו ל כ מ ש ק ל ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ר ץ קדשים‪.‬‬
‫פונדיונות‪ ,‬ח צ י ק ב ת ב ו א ה בסונדיון‪ .‬והחנווני מ ש ת כ ר שליש ואתו נותן בםונדיץ א ל א כ כ ר בן שליש ק ב ‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬ש א י ן מ כ י ר י ן א ו ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא‬
‫פ ר נ ס ת ל י נ ה ‪ .‬כלומר‪ ,‬מ צ ע וכסת‪.‬‬
‫*יין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .29‬ל ע נ י י ה ע י ר וכוי‪.‬‬
‫‪ . 2 7‬ת מ ח ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ א כ ל שנותנים לעניים מן ה ק ע ר ה ‪.‬‬
‫מי•‬
‫ככי״ע‪ :‬ל פ ס י ה ע י ר וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ס י ה ע י ר ‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪58‬‬
‫עשר חדש‪ .10 .‬עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותן ממנו‪.‬‬
‫אם לא נתן אץ מחייבין אותו ליתן‪ .‬נתנו לו חדשים והחזיר להן שהקץ‪ ,‬מקבלין‬
‫אותו ממנו‪ .‬אם לא נתן‪ ,‬אין מחייבץ אותו ליתן‪ .‬היה משתמש בכלי מילת‬
‫נותנץ לו כלי מילת‪ ,‬מעה נותנין לו)מאה( מעה‪ ,‬עיסה נותנץ לו עיסה‪ ,‬פת‬
‫נותנין לו פת‪ ,‬להאכילו בתוך פיו מאכילין אותו בתוך פיו‪ ,‬שנ׳ ד י מ ח ס ו ר ו‬
‫א ש ר י ח ס ר ל ו ‪ ,‬אפי׳ עבד אפי׳ סוס‪ .‬לו‪,‬זואשה‪,‬שנ׳ א ע ש ה ל ו ע ז ר‬
‫כ נ נ ד ו ‪ .‬מעשה בהלל הזקן שלקח לעני אחד בן טובים סוס שהיה מתעמל‬
‫בו ועבד שהיה משמשו‪ .‬שוב מעשה באנשי הנליל שהיו מעלץ לזקן אחד ליטרא‬
‫בשר בציפורי בכל יום‪ .11 .‬היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי‬
‫כסף‪ ,‬בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחשת‪ ,‬בכלי נחשת מוכרן ומשתמש‬
‫בכלי זכוכית‪ .‬אמרו משפחת בית נבטלה היתה בירושלם והיתד! מתיחסת עם‬
‫בני ארנון היבוסי‪ ,‬העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן‬
‫חוץ מירושלם‪ .12 .‬האומר איני מתפרנס משל אחרים‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסץ‬
‫אותו‪ ,‬ונותנין לו לשום מלוה‪ ,‬וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫‪ 32‬בכלי מילה וכו׳‪.‬‬
‫קי״ח‪,‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.177‬‬
‫כחובוח‬
‫להלן‬
‫ה״ז ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪ 34‬ד י‬
‫פ״ו‬
‫אעשה‬
‫ה״ח‬
‫בד‬
‫ל ו וכו׳‪.‬‬
‫פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫מחסורו‬
‫ובכי״ו;‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ספרי‬
‫ראה‬
‫בראשיח ב ‪ /‬י ״ ח ‪.‬‬
‫‪ 38‬בכלי זהב וכו׳‪.‬‬
‫‪ 33‬מ ע ה כותכין וכו׳‪.‬‬
‫דברים נףו‪ ,‬ח׳‪.‬‬
‫קע״ז‪,‬‬
‫פי׳‬
‫‪ 36‬מעשה וכו׳‪.‬‬
‫ספרי ר א ה פ י ׳‬
‫‪ 35‬א פ י ׳ עבד וכו׳‪.‬‬
‫‪;175‬‬
‫עמ׳‬
‫<י« אמרו מ ש פ ח ת‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי הכ״ל ס״ח א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ספרי ר א ה פי׳ ק״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;171‬שם כי הבא פי׳ ש״ג)בדפוסים(‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי כחובוח ס״ז ב ‪/‬‬
‫בבלי‬
‫כתובות‬
‫ספרי ובבלי הכ׳׳ל; ירוש׳ כאן‬
‫« איני מ ח פ מ ס‬
‫ועיין ספרי ר א ה פי׳ קנו״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;175‬ירושלמי פ״ח ה״נו‪ ,‬כ״א ע״ב;‬
‫שקלים פ״ה ה״מ מ׳׳ע ע״ב; וי״ר פל״ד‪ ,‬א ‪/‬‬
‫‪ 30‬חדש ן‬
‫א חודש• כ ד סתום‪.‬‬
‫ופרוסה | ד ופרוס׳ א ופרוטה‪.‬‬
‫ד חדשי׳‪.‬‬
‫שנתן |‬
‫א שנוחן‪.‬‬
‫לתסחוי ן א לקופה‪.‬‬
‫והחזיר | ד והחזי׳ א וטחזיר‪.‬‬
‫אותן | ד אותו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫להן שהקץ | א להם שחקים‪.‬‬
‫‪ 33‬סעה ‪ . . .‬עיסה ‪ . . .‬פת ן א פת ‪ . . .‬םעה ‪ . . .‬עיסה‪.‬‬
‫אותו | ד לו‪ .‬שני | ד שנאסר‪.‬‬
‫‪ 34‬בחוך ן א לחוך <ב'פ>‪.‬‬
‫)ביפא‬
‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬
‫שלקח | ד שנחן‪.‬‬
‫ליטרא ן א ליטרא ]אחת[‪.‬‬
‫עם ן‬
‫ך על‪.‬‬
‫נחשת ‪ j‬ד נחוש׳‪.‬‬
‫‪ 41‬בני ן‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫‪ 42‬סירושלם |‬
‫‪ 43‬ונותנין ן א נוחנין‪.‬‬
‫‪.32‬בכלי‬
‫איני |‬
‫מ י ל ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ .41‬ל ה ו צ י א ן‬
‫גמשנה ס ו ף כתובות(‪.‬‬
‫לשלם אחיכ‪.‬‬
‫‪ 36‬כנגדו | ב ך פחוח‪.‬‬
‫‪ 37‬שוב ן א חסר‪.‬‬
‫בהלל ן א כהילל‪.‬‬
‫סעשה ן א וםעשה‪.‬‬
‫‪ 39-38‬םוכרן וסשתסש בכלי כסף בכלי כסף ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 40‬נבטלה ‪ j‬ד נבלטא א נבלטא‪.‬‬
‫והיתה סתיחסח ן א היחה םחייחסח‪.‬‬
‫שלש |‬
‫א שלא רצה‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫לשום | ך לשוום‪.‬‬
‫אחרים שוקדין |‬
‫וחחרין ן א חחרין‪.‬‬
‫‪ .38‬ב צ י ס ו ר י וכוי‪.‬‬
‫א שש‪.‬‬
‫ך אחרי׳ שוקרין‪.‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל י ם מ צ מ ר ד ק ויקר‪.‬‬
‫ל י ט ו ל ס ת כעני שנשתרש בעניו‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫םחסורו | ‪ B‬סחסרו‪.‬‬
‫‪ 35‬אפי׳ | ד אפלו א אפילו‬
‫ארנון | ד ארנן א ארונן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬אותו םםנו אם ן א היסנו ואם‪.‬‬
‫<םאה> | ך א חסר‪.‬‬
‫אחד בן טובים ן א בן טובים אחד‪.‬‬
‫‪ 38‬בציפורי | ד צפורי‪.‬‬
‫ססנו | א היםנו‪.‬‬
‫‪ 31‬חדשים ן‬
‫לו עיסה | ך לו ןכלין עיסה‪.‬‬
‫‪ 36-35‬לו ‪ . . .‬כגנדו ן א חסר‪.‬‬
‫אחד | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 30‬נחשת | ד נחשי‪.‬‬
‫פרוטה ‪ I‬ד פרוט׳‪.‬‬
‫לקופה ן‬
‫א לתמחוי‪.‬‬
‫ולא רצו ן‬
‫וםפרנסין |‬
‫ך וספרנסי׳‪.‬‬
‫םחנה | ד טחני‪.‬‬
‫‪ . 3 3‬ע י ס ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמתבייש‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל י ט ר א ש ל ציסורי‪ .‬ע י ץ כ ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת בני ה מ ש ס ח ה ‪ ,‬שהרי ‪ .‬ה כ ל מ ע ל ץ לירושלים ו א ץ ה כ ל מוציאין״‬
‫‪ .42‬ש ו ק ד י ן ע ל י ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ש ד ל ץ אותו‪ ,‬ו א ו מ ר י ם ל ו שהם ב ט ו ח י ם ש י ו כ ל‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪59‬‬
‫‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫וחכמים או׳ נותנץ לו לשום מתנה‪ ,‬וחוזרין ונותנץ לו לשום מלוה‪ .‬ר שמעו׳‬
‫או׳ אומרין לו הבא משכון‪ ,‬כדי לגוס את דעתו‪ .13 .‬האומ׳ איני מתפרנס‬
‫משל עצמי‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסין אותו‪ ,‬נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונותנין‬
‫לו לשם מלוה‪ .14 .‬המסמא את עינו‪ ,‬והמצבה את כריסו‪ ,‬והמעבה את שוקיו‪,‬‬
‫אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כך‪ .15 .‬נבאי צדקה אין רשאץ לפרוש זה‬
‫מזה‪ .‬אפי׳ נתן לו חבית מעות שהוא חייב לו‪ ,‬אפי׳ מצא מעות בדרך‪ ,‬אינו‬
‫רשיי ליטלן‪ ,‬שנ׳ ו ה י י ת ם נ ק י י ם מ ה ׳ ו מ י ש ר א ל ‪ .‬אבל פורשין זה מזה‬
‫לתוך חצר‪ ,‬או לתוך חנות‪ ,‬ונובין‪ .16 .‬מעשר שני אין נובין ממנו מלוה וחוב‪,‬‬
‫ואין משלמין ממנו את הנמולין‪ ,‬ואין פודץ בו שבויין‪ ,‬ואץ עושין בו שושבינות‪,‬‬
‫ואין נותנין הימנו דבר לצדקה‪ ,‬אבל משלחין הימנו דבר של גמילות חסדים‪,‬‬
‫וצריך להודיע‪ .‬ונותנין אותו לחבר עיר בטובה‪ .17 .‬אמ׳ ליתן ונתן‪ ,‬נותנין‬
‫מח‬
‫« איני‬
‫ו‬
‫פ ר כ ס‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ס‬
‫‪/‬‬
‫בבלי כחובות ס״ח א ‪/‬‬
‫ו היי ת‬
‫ו כ‬
‫ם‬
‫כ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ו ‪ 3‬ב‬
‫לי‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪ 47‬ה מ ס מ א וכו׳‪.‬‬
‫<‬
‫ועיין במשכ׳ סוף מכילתין‪.‬‬
‫ן‪./‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫ל״‬
‫ר‬
‫‪3‬׳‬
‫כ‬
‫״ ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח רה״ע‪ ,‬כ״א ע״ב;‬
‫« גבאי לדקה וכו׳‪.‬‬
‫!‪ 5‬מעשר שני וכו׳‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אמ׳ ליתן וכר‪.‬‬
‫ירוש׳ דמאי פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫בבלי ב״ב ח׳ ב׳‪.‬‬
‫עיין להלן שביעית פ״ז ה״כו;‬
‫ספרי ראה סוף פ י ס ׳ קי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.176‬‬
‫יעיין לעיל פ״א ה״ד ומש׳יש‪.‬‬
‫‪ 44‬ו ח כ ס י ם ‪ . . .‬ם ל ו ה | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫משכון ן‬
‫ד א אומי‪.‬‬
‫וחכמים או׳ ן א וחכם׳ אום־‪.‬‬
‫א משכון )וטול ן‪.‬‬
‫‪ 45‬עצםי | כיה ד א• ב עצסו‪.‬‬
‫וחחרין | א חוזרין‪.‬‬
‫ד והמצב׳‪.‬‬
‫ונוחנין |‬
‫והמעבה |‬
‫א אינן‪.‬‬
‫לפרוש ‪j‬‬
‫ד אפילו‬
‫א ואפילו‪.‬‬
‫פורש ! |‬
‫ד פורטין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד א פורעין‪.‬‬
‫א ח‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫ד שושבינו׳‪.‬‬
‫‪.44‬נ ו ת נ י ן‬
‫לגוס‬
‫«‪.‬שוקדין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ך א ונובין‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫‪ 51‬לתוך ח צ ר או לתוך חנות ן‬
‫ל ן‬
‫ץ‬
‫א הימנו‪.‬‬
‫ך‬
‫ה נ ם‬
‫ל‪,‬‬
‫ם‬
‫וחוב ן כיה ד א ‪.‬‬
‫א‬
‫נ ם ו‬
‫א פוסקין‪.‬‬
‫בטובה |‬
‫ל ו וכוי‪.‬‬
‫ין ן‬
‫לשם |‬
‫לשם םלוה ן א ח ס ר ‪ .‬ד לשום םלוה‪.‬‬
‫והמצבה ן‬
‫ך בטובי•‬
‫ד מותניי‪.‬‬
‫נותנין |‬
‫שיהא לו ן א שיחלה‪.‬‬
‫נתן ן‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫א נותן‪.‬‬
‫נקיים |‬
‫פ נקים‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫ד ממנו‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך א שבויים‪.‬‬
‫<ב־פ>‪.‬‬
‫דבר ן‬
‫אמ׳ ן א אמר‪.‬‬
‫ד כן•‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ומישראל ן‬
‫א פחוח‪.‬‬
‫נובין ן‬
‫א עני‪.‬‬
‫א אין ‪ . . .‬הימנו‪.‬‬
‫בו ן‬
‫א םםנו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫נותנין |‬
‫איו |‬
‫אפי׳ |‬
‫שני ן‬
‫‪ 52‬ואין ‪ . . .‬ממנו |‬
‫שבדין |‬
‫כך ן‬
‫חבית |‬
‫א בתוך החצר ובחוך החנוח‪.‬‬
‫ב וחייב‪.‬‬
‫הימנו |‬
‫א האוסר‪.‬‬
‫ד א לשום‪.‬‬
‫ך אפילו א א ב ל ‪.‬‬
‫ד א רשאי‪.‬‬
‫לין‪.‬‬
‫אוחו ן א אתו‪.‬‬
‫‪ 47‬לו ן א הימנו‪.‬‬
‫ו א‬
‫האום׳ ן‬
‫‪ 48‬אין ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 49‬אפי׳ |‬
‫‪ 50‬רש״ |‬
‫א וצריכין‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד ומפרנסי׳‪.‬‬
‫ד והמעב׳ א והמקפח‪.‬‬
‫‪ 53‬נותנין ן‬
‫«* וצריך |‬
‫וםפרנסין |‬
‫ד לפרוט‪.‬‬
‫ססנו ן‬
‫ה נ ס ו‬
‫את דעחו ן‬
‫סלוה ן א הלוואה‪.‬‬
‫א דעתו עליו‪.‬‬
‫שםעו׳ | ד א שסעון‪.‬‬
‫איני |‬
‫‪ 45‬או׳ |‬
‫ד אינו א אין‪.‬‬
‫את ן‬
‫שושבינוח ן‬
‫לצדקה ן‬
‫א צדקה‪.‬‬
‫ד נותני׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מותחים במתנה‪ ,‬ו א ם ל א ר צ ה ‪ ,‬גותנין לו לשום מ ל ו ה ‪.‬‬
‫‪ .45‬כ ד י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י שתזוח ד ע ת ו עליו‪ ,‬ויווכח שאץ ב ד ע ת ם ל ת ת לו צ ד ק ה ‪ ,‬א ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ד ל ץ אותו שיקח ו מ ב ט י ח י ם ל ו שזו ה י א מתנה‪ ,‬ו ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬
‫‪.47‬המסמא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ת ח ס ש כ א י ל ו ה ו א סומא‪ ,‬או שכדיםו צ ב ה ‪ ,‬או ששוקיו ע ב ו ת ונסוחות מ ח מ ת חולי וכו׳‪.‬‬
‫« • א י ן ד ש א י ן וכוי‪ .‬סירש׳י ש ל א יחשדו ב י ח י ד שהוא נובה ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ו ב ל ב ד שיראו שגיהם כ א ח ד ‪.‬‬
‫ו ‪5‬‬
‫‪ .50‬א ב ל מ ו ר ש י ן וכוי‪ .‬פירשיי‪:‬‬
‫‪ .‬א י ן ג ו ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין ב ע ל ח ו ב רשאי לגבות מ ע ש ר ע נ י ) כ צ ‪ -‬ל‬
‫לפנינו( מ ב ע ה י ב ‪ ,‬מ מ נ י ש א ץ ה מ ע ש ר ש ל ו ‪ ,‬ו א ץ ס ו ר ע ץ ח ו ב ב ד ב ר שאינו שלו‪.‬‬
‫‪ .52‬א ת ה ג מ ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ‬
‫מ ש ל מ ץ לעגי ב מ י ע ב ע ד ‪.‬גמילות חסדים״ )משנת ב י ב ס״ט מ״ד( שעשה לו העני מ ק ו ד ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .53‬ד ב ר‬
‫ל צ ד ק ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ת מ ע ש ר עני בתור צ ד ק ה ‪ ,‬שהרי מ ע ש ר עגי ה ו א קגיץ העגי‪ ,‬ושלו ה ו א נ ו ט ל ‪.‬‬
‫א ב ל מ ש ל ח י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י ש א ץ מ ש ל מ ץ ממגו א ת הגמולין מפני שנראה כ פ ו ר ע חוב‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר‬
‫ל ש ל ו ח מ י ע ב ת ח י ל ה לעגי חבירו‪ ,‬בגמילות ח ס ד ‪ .54 .‬ו צ ר י ך ל ה ו ד י ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא מעשר עגי‪ ,‬כ ד י ש ל א‬
‫יחזיק לו ט ו ב ה יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫ל ח ב ר ע י ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח כ ם ה ע י ר ה מ ת ע ס ק ב צ י צ ו מ ק ב ל ש כ ר מבני ה ע י ר ‪,‬‬
‫מ ו ת ר ל ש ל ו ח לו מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ב ל ב ד ב ט ו ב ה ‪ ,‬והיינו ש כ ב ר נתן לו שכרו ה ק צ ו ב ‪ .‬והוא מ ו ס י ף עליו א ף מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪60‬‬
‫‪,‬‬
‫לו שכר אמירה ושכר מעשה‪ ,‬אמ ליתן ולא הספיק בידו ליתן‪ ,‬נותגץ לו שכר‬
‫אמירה כשכר מעשה‪ .‬לא אמ׳ ליתן אבל אמ לאחרים תנו‪ ,‬נותנץ לו שכר על‬
‫כך‪,‬שנ׳ כ י ב ג ל ל ה ד ב ר ה ז ה י ב ר כ ך ה ׳ א ל י ך ‪ .‬לאאמ׳לאחרים‬
‫תנו אבל מניח לו בדברים טובים‪ ,‬מניין שנותנין לו שכר על כך‪ ,‬שנ׳ כ י ב נ ל ל‬
‫‪ .18‬מעשה במונבז המלך שעמד ו ב ת ם אוצרותיו בשני‬
‫ה ד ב ר הזה‪.‬‬
‫בצרות‪ .‬שלחו לו)אבותיו( אחיו‪ ,‬אבותיך עזו אוצרות והוסיפו על של אבותם‪,‬‬
‫ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך‪ ,‬שלך ושל אבותיך‪ .‬אמ׳ להם‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרו׳ למטה‪ ,‬ואני ננזתי למעלה‪ ,‬שנ א מ ת מ א ר ץ ת צ מ ח ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות מקום שהיד שולטת בו‪ ,‬ואני עזתי מקום שאין היד שולטת בו‪ ,‬שנ׳‬
‫צ ד ק ו מ ש פ ט מ כ ו ן כ ס א ך ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות שאץ עושץ פירות‪,‬‬
‫ואני עזתי אוצרות שעושין פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו צ ד י ק כ י ט ו ב וגו ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות ממץ‪ ,‬ואני עזתי אוצרות של נפשות‪ ,‬שנ׳ פ ר י צ ד י ק עץ ח י י ם‬
‫ו ל ו ק ח נ פ ש ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות לאחרים‪ ,‬ואני עזתי לעצמי‪ ,‬שנ ו ל ך‬
‫ת ה י ה צ ד ק ה ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות בעולם הזה‪ ,‬ואני עזתי לעצמי לעולם‬
‫הבא‪ ,‬שנ ו ה ל ך ל פ נ י ך צ ד ק י ך‪ .19 .‬צדקה וגמילות חסדים שקולץ‬
‫כעד כל מצות שבתורה‪ ,‬אלא שהצדקה בחיים‪ ,‬גמילות חסדים בחיים ובמתים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬א מ ׳ ל א ח ר י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ס פ ר י הכ״ל‪.‬‬
‫דברים נףן‪ ,‬י׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫א מ ח‬
‫ל ד י ק וכו‪/‬‬
‫תהיה‬
‫ח ה ל י ם פ ״ ה ‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫ישעי׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ועיין בבלי ב״ב נ ו ׳ א׳; במ״ר פי״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫‪ 59‬מ ע ש ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ג‪/‬‬
‫ירוש׳ כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬נ ר ו ע״ב; בנלי ב״ב י״א א ‪/‬‬
‫״ ל ד ק‬
‫«« פ ר י‬
‫י‪/‬‬
‫ד ב ר י ם כ״ד‪ ,‬י״ג‪.‬‬
‫‪ 57‬כ י‬
‫בגלל‬
‫ו מ ש פ ע וכו‪/‬‬
‫ש ם פ ״ ע ‪ ,‬כר׳ן‪.‬‬
‫‪ «5‬א מ ר ו‬
‫ל‪/‬‬
‫‪ 68-67‬ו ל ן‬
‫ל ד י ק ו כ ו ‪ /‬משלי י״א‪,‬‬
‫» « ו ה ל ך וכו‪/‬‬
‫ל ד ק ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫ישעי׳ כ״ח‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ע״ו רע״ג; בבלי ס ו כ ה מ ״ ע ב׳; ק ה ״ ר פ״ז‪ ,‬ב ׳ ) ה ו ל ׳ ר א ם י״ח רע״ג(‪.‬‬
‫‪ 85‬אסירה ‪ . . .‬סעשה | ך אסיר׳ ‪ . . .‬העש׳‪.‬‬
‫ך אסרו‬
‫א אסר‪.‬‬
‫ד הדב׳‪.‬‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫תנו |‬
‫א חיני•‬
‫ד אלהיך ]ונוטר[‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אליך |‬
‫‪ 68‬םניין ן‬
‫אס׳ |‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫ך מנין‪.‬‬
‫ד הזה ]ונוסד!‪.‬‬
‫‪ 59‬הזה |‬
‫כ ל ן אוצרותיו א ]כל! אוצרותיו‪.‬‬
‫אסרו‪.‬‬
‫)אבותיו( |‬
‫את כל אוצרותיך ן‬
‫]אוצרות!‪.‬‬
‫בשני ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחיו ן‬
‫אבותי ן‬
‫לשלוט‪.‬‬
‫א אבותיי‪.‬‬
‫בו ן א בה‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬
‫אוצרות | ך אוצרו׳‪.‬‬
‫סעלליהם יאכלו‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫‪ a‬ולקח‪.‬‬
‫נפש׳ ן א נפשות ך נפש‪.‬‬
‫‪ 68‬ונו׳ | ד לפני ה׳ אלהיך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ .58‬מ נ י ח‬
‫ל ו וכוי‪.‬‬
‫ד שעם׳ ובזבז‪.‬‬
‫אוצרותיו |‬
‫‪ 60‬בצרות שלחו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך ]אח‬
‫ד בצרו׳‬
‫‪ 61‬עסדת ו מ מ ת ן‬
‫א עםדתה וביזבזתה‪.‬‬
‫ד א אוצרות‪.‬‬
‫א גנזתי‬
‫‪ 63‬אוצרו׳ |‬
‫ננזתי |‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫‪ 63‬טקום ן א בסקום גביפ(‪.‬‬
‫ננזתי | א ננזתי ]אוצרות!‪.‬‬
‫‪ 64‬כסאך | ד כסאו‪.‬‬
‫שעושין | ד שעושי׳‪.‬‬
‫וגו׳ | ד ונוטר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאם׳•‬
‫‪ 66‬ססון | ד א ]של! םסון‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫אבותי | א אבותיי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניח א ת ד ע ת ו ומנחמו ב ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫ונו׳ | ד ונוסד א כי פרי‬
‫של | דשנאס׳‪.‬‬
‫‪ 67‬ולוקח |‬
‫אוצרוח ן א חסר‪.‬‬
‫שני | ד שנאבר‪.‬‬
‫לעצם׳ | ד חסר‪ .‬א אוצרות‪.‬‬
‫‪ 70‬שהצדקה | ד שהצדק׳‪.‬‬
‫א ע פ ׳ י ששתיהן שקולות‪ ,‬מ ׳ מ נמילות ח ס ד י ם ע ד י פ ה ‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫שולטת | ך שלטת א ]יכולה!‬
‫ונו׳ | ך א חכם‪.‬‬
‫צדקיך | פ ד א צדקך א ]וכבוד ה׳ יאספך!‪.‬‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫‪ 69-57‬יברכך ‪ . . .‬הזה ן‬
‫שעסד וביזבז |‬
‫א אחיו ]ואסרו לו!‪.‬‬
‫בו ן א בה‪.‬‬
‫‪ 65‬ואני | ד אני‪.‬‬
‫‪8 7‬‬
‫של |‬
‫א ]לעניים שהיו לו! בשני‪.‬‬
‫תצסח ן א תצסח ]וצדק סשסים נשקף!‪.‬‬
‫שולטת | ך שולט׳ א ]יכולה! לשלוט‪.‬‬
‫‪ 86‬סעשה |‬
‫אס׳ ן‬
‫הדבר |‬
‫‪ 69‬של | ד שנאסר‪.‬‬
‫חסדים | ד חסדי׳‪.‬‬
‫‪.70‬אלא‬
‫ש ה צ ד ק ה וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪75‬‬
‫‪61‬‬
‫צדקה בעניים‪ ,‬נמילות חסדים בעניים ובעשירים‪ ,‬צדקה בממונו‪ ,‬גמלות‬
‫חסדים בממונו ובנופו‪ .20 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קרחה מניין שכל המעלים עיניו‬
‫מן הצדקה כאילו עובד ע״ז‪ ,‬שנ׳ ר ק ה ש מ ר ל ך פן י ה י ה ד ב ר ע ם‬
‫ל ב ב ך ב ל י ע ל ל א מ ר ‪ ,‬ולהלן הוא או׳ י צ א ו א נ ש י ם ב נ י ב ל י ע ל ‪,‬‬
‫מה בליעל האמור להלן ע״ז‪ ,‬אף בליעל האמור כאן ע״ז‪ .21 .‬אמ׳ ר׳ לעזר‬
‫בי ר׳ יוסה מניץ שהצדקה וגמלות חסדים שלום גדול ופרקליט גדול בץ‬
‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שנ׳ כ ה א מ ר ה׳ א ל ת ב א ב י ת מ ר ז ח וגו׳‪.‬‬
‫חסד‪ ,‬זו גמלות חסדים‪ .‬הרחמים‪ ,‬זו צדקה‪ .‬מלמד שהצדקה ונמלות חסדים‬
‫שלום גדול בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫‪7 2‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬ספרי ראה פי׳ קי״ז‪ ,‬עמי ‪ ;176‬בבלי כהובוח ס״ח א‪ •/‬ב״ב י׳ א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ד ב ר י ע״ גן‪./‬‬
‫לך‬
‫ס‬
‫ב״‪ 3‬י׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 71‬נמלות |‬
‫ו׳‬
‫לל כ ה‬
‫ד א גמילות‪.‬‬
‫ני‬
‫עי ו | ד ]אח[ עיניו‪.‬‬
‫<ב־ס>‪.‬‬
‫פ‬
‫ת כ‬
‫יא•‬
‫‪ 73‬בממונו ומופו ן א מופו ובממונו‪ .‬סתום‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 76-75‬אם׳ ר׳ לעזר בי ר׳ יוסה |‬
‫ונסלות |‬
‫וגו׳ |‬
‫ד א ורחמים‪.‬‬
‫ד א ונםילות‪.‬‬
‫ד ונוס׳‬
‫שהצדקה |‬
‫« אמ׳ ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫א מ ר ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ נו״ז‪ ,‬ה ‪/‬‬
‫‪ 73‬כאילו עובד | ד כאלו עבד‪.‬‬
‫‪ 74‬לאמר | א לאמר ומי•‬
‫א מין‪.‬‬
‫‪ 74‬י ל א ו‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם י״ג‪ ,‬י״ל‪.‬‬
‫‪3‬ל ה ש מ ר‬
‫אמי | ד אמר א א׳‪.‬‬
‫ע־ז ן א עבו׳ זרה•‬
‫בליעל |‬
‫של | ד שנאמר‪.‬‬
‫ד א בליעל ]מקרבך[‪.‬‬
‫א ]ואל תלך[ וני‪.‬‬
‫ד שהצדק׳‪.‬‬
‫ד שלום ]ופרקליט[ א ]פרקליט גדול[ ושלום‪.‬‬
‫רק | ‪ D‬ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 75‬עיז | א עבו׳ זרה‬
‫ד איר אלעזר בר׳ יוסי א ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אום׳‪.‬‬
‫שלום נ ת ל ופרקליט ן א פרקליט נ ת ל ושלום‪.‬‬
‫‪ 78‬חסד |‬
‫וגסלות |‬
‫פ החסד‪.‬‬
‫ד א וגסילוח‪.‬‬
‫נםלות |‬
‫חסדים |‬
‫מניין ן א מנין‪.‬‬
‫‪ 77‬של |‬
‫ד שנאס׳‪.‬‬
‫ד א גסילוח‪.‬‬
‫ד חסדי׳‪.‬‬
‫‪ 76‬מניין |‬
‫חבא ן‬
‫הרחםים ן‬
‫‪ 79‬שלום ן‬
‫מסכת דמיי‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬הקלין שבדמיי‪ ,‬השיתין והרימץ והחוזרדין חזקתן בכל מקום פטורין‪,‬‬
‫ואם היו משתמרין חייבין‪ ,‬אם כחס על שדהו פטורץ‪ .‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומ שיתין‬
‫שבציפורין חייבות‪ ,‬מפני שהן משתמרות‪ .‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה או׳ הנובלות‬
‫שנמכרות עם התמרים חייבות‪ .‬וחכמים או׳ עד שלא יטילו שאור פטורות‪,‬‬
‫‪ 5‬משייטילו שאור חייבות‪ .2 .‬בראשונה היה חומץ שביהודה פטור‪ ,‬מפני‬
‫שחזקתו מן התמד‪ ,‬עכשיו שחזקתו מן היץ‪ ,‬חייב‪ .3 .‬הבכרות והסייפות בעה‬
‫חייבות‪ ,‬בבקעה פטורות‪ .‬אלו הן הבכרות‪ ,‬עד שלא ישיבו שומר‪ .‬הסייפות‬
‫משיקפלו המקצעות‪ .‬ר׳ לעיי או׳ משם ר׳ ליעזר הבכורות לעולם חייבות‪,‬‬
‫מפני שהן משתמרות‪ .4 .‬כזיב עצמה פטורה מן דמיי‪ .‬חזקת ארץ ישראל‬
‫‪,‬‬
‫! הקלין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי ברכוה מ׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 2‬ואם היו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬
‫‪ 3‬ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 5‬בראשונה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ד;‬
‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫« הבכרות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ פ ס ח י ם פ״ג ה״א‪ ,‬כ״נו ע״ד; בבלי שם מ״ב ב ‪/‬‬
‫» כזיב עלמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪ .‬ועיין במשנחנו פ״א מ״ג‪ ,‬ולהלן שו׳ ‪ 28‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 1‬שבדם״ | ד א שבדסאי‪.‬‬
‫א אם היו טשופרין‪.‬‬
‫אומי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫בר׳ ן‬
‫ך בר‪.‬‬
‫שדהו | כיה ד א• ב מרה‪.‬‬
‫‪ 3‬שבציפורין חייבות ן‬
‫אי׳ |‬
‫וחכםים ן א וחכט׳•‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫ך פטורו׳‪.‬‬
‫הסייפות |‬
‫דסיי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫הבכרות |‬
‫ך הסייפו׳‬
‫‪ 4‬שנםכרות |‬
‫יטילו | ד יטלו‪.‬‬
‫ד הברכות א הבכורוח‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לע״ |‬
‫ד א אליעזר ] א אוס׳[‪.‬‬
‫ספני ן‬
‫ד א הנסכרות‪.‬‬
‫בגנה |‬
‫םשתםרות ן‬
‫התםרים |‬
‫א םשוזטרין‪.‬‬
‫ד התםרוח‬
‫‪ 7‬בבקעה |‬
‫א ובבקעה‪.‬‬
‫ישיבו | ד יושיבו א ישיםו‪.‬‬
‫ד אלעאי א אילעאי‪.‬‬
‫הבכורות |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫‪ 5‬טשייטילו | ד א סשיטילו‪.‬‬
‫ד א טינה‪.‬‬
‫הבכרות | ד הברכו׳ א הבכורות‪.‬‬
‫א והסייפות‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫והחחרדין | א והעחרדין‪.‬‬
‫פטורין | ב ופטורין ך פטורה א פטור‪.‬‬
‫א שבציפורי חייבין‪.‬‬
‫או׳ | ד אוםרים א אוט׳‪.‬‬
‫אלו ן א ואילו‪.‬‬
‫ך א םשום‪.‬‬
‫והריםין | ד והדיסין‪.‬‬
‫‪ 2‬ואם היו םשתסרין |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד הברכות‪.‬‬
‫א החסרה‪.‬‬
‫« חייב |‬
‫פטורוח |‬
‫שוטר ן ך שוטי‪.‬‬
‫ד אסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 9‬םשתםרות |‬
‫טשם |‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫ך א הדסאי‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ק ל י ן וכו׳ ״ ה ק ו ל ץ מ ה שדינו ק ל ׳ ) ת ש ה י ג א ס ף ‪ ,‬הוצ׳ מקינ‪ ,(178 ,‬כ ל ו מ ר ה ט י ר ו ת ש ה ק ל ו ע ל י ה ם‬
‫ש ב ד מ י י ‪ .‬ה ל ו ק ח סירות מ ע ם ה א ר ץ חייב ל ע ש ר ‪.‬דמאי*‪ ,‬כ ל ו מ ר מ פ ר י ש‬
‫ב ד מ א י ‪ ,‬ואינו מ ע ש ר ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫מ ע ש ר ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ונותן תרוימ ל כ ק ‪ ,‬ו מ ע כ ב א ת ה מ ע ש ר ל ע צ מ ו ‪ .‬א ב ל פ ט ו ר מ ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ש ל א נחשדו‬
‫ע ל י ה עיה‪ .‬ובשנת מ ע ש ר עני מפרישו ו מ ע כ ב ל ע צ מ ו ; ובשנת מ ע ש ר שני מפרישו ו א ו כ ל ו בירושלים או מ ח ל ל ו‬
‫השיתין‪.‬‬
‫ע ל המעות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬השחיתין‪ ,‬תאגים גרועות שאיגן מ ת ב ש ל ו ת י פ ה ‪ ,‬מפגי שהן יוצאות מ ת ח ת‬
‫ה ע ל י ם ה מ ס ת י ר י ם אותן מקרני השמש‪.‬‬
‫ע ‪ p‬בבה״א ע ל כ ל המינים ה ל ל ו ‪.‬‬
‫שחזקתן ש ל א באו מן המשומר‪.‬‬
‫ו ה ר י מ י ן ‪ .‬ציל‪ :‬ו ה ד י מ ץ <כגי׳ ‪ ,a‬והוא מ ץ סנה ש מ ג ד ל פ ר י גרוע‪.‬‬
‫ו ה ח ו ז ר ד י ן ‪ .‬והוא ע ץ מ מ ש פ ח ת הורדניים‪.‬‬
‫‪ .2‬א ם‬
‫כ ח ס וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינם מ ש ת מ ר י ם מ ח מ ת ע צ מ ן ‪ ,‬א ל א אגב‬
‫ה ש ד ה ש ב ע ה ״ ב מ ק פ י ד ש ל א י ד ר כ ו ב ה בני א ד ם ‪.‬‬
‫התמרים‪.‬‬
‫ו ע י ץ בבה׳יא‪.‬‬
‫והסייפות‪.‬‬
‫ס ט ו ר ין‪.‬‬
‫מפני‬
‫‪ .4‬ש נ מ כ ר ו ת וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ש מ ע ו ר ב ו ת ע ם‬
‫‪ .6‬ה ת מ ד ‪ .‬מ ש ק ה שנעשה מגתינת מים‬
‫‪.8‬המקצעות‪.‬‬
‫תאנים הנשארות ב ס ו ף העונה‪.‬‬
‫התאנים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ע ל ח ר צ ג ץ וזגץ או ע ל שמרי יץ‪.‬‬
‫ה מ ח צ ל א ו ת שמייבשץ ע ל י ה ן א ת‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪63‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫חייב עד שיודע שהוא פטור‪ .‬חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע)שהוא פטור‬
‫חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע( שהוא חייב‪ .‬חזקת בעלי בתי ישראל‬
‫שבסוריא אין מפרישץ עליהן דמיי‪ ,‬ואם בידוע שרוב הפירות שלהן הרי אילו‬
‫חייבין‪ .‬אמ׳ שלי הן‪ ,‬חייב לעשר‪ ,‬מעושרין‪ ,‬נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .5 .‬היה מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ של מעשר שני הן נאמן‪.‬‬
‫‪ .6‬היה מוכר פירות בשנת מעשר עני‪ ,‬ואמי של מעשר שני הן אין נאמן‪ .‬היה‬
‫מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ מעושרין הן נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .7 .‬היה מוכר פירות בשביעית‪ ,‬ואמ׳ של ערב שביעית הן‪ ,‬חייב‬
‫במעשר וחייב בביעור‪ .8 .‬היה מוכר פירות בערב שביעית‪ ,‬ואמ׳ של מוצאי‬
‫שביעית הן‪ ,‬פטור מן המעשר ופטור מן הביעור‪ ,‬שכל ששתיקתו פטורה נאמן‬
‫להחמיר‪ ,‬לפיכך פירושו להקל פטור‪ .9 .‬פירות ארץ ישראל שרבו על‬
‫פירות חוצה לארץ חייבין‪ .‬פירות חוצה לארץ שרבו על פירות ארץ ישראל‬
‫הרי אלו פטורין דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים התדירץ כגון האגוזין‬
‫‪1 3‬‬
‫״ חזקה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ו מי״א; ירוש׳ חלה פ״ד ה״ז׳ ס ׳ ע״א‪.‬‬
‫שהפה שאסר ו כ ו ‪/‬‬
‫משכה הכ״ל; כתובות פ״ב מ״ה; עדיות פ״ג מ״ו; להלן מע״ש פ״ה הי״ג; כחובוח פ״ב ה״ב; ב״מ פ״א ה״י;‬
‫מהרוח פ״ח ה״ה‪ .‬ובכ״מ בירושלמי ובבבלי‪.‬‬
‫‪ 10‬שיודע | א שיוודע )ב'ס>‪.‬‬
‫שהוא ן א חסר‪ ,‬והושלם מליון‪.‬‬
‫״ שהיא | א ןלךן שהוא‪.‬‬
‫חזקת |‬
‫בידוע |‬
‫ך בידו׳‪.‬‬
‫ואם |‬
‫א אם‪.‬‬
‫א ןאםן אמי‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫עני | ב״ה‬
‫אין |‬
‫מעושרין ן‬
‫ד ואסר א אס׳‪.‬‬
‫ד א•‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫בערב ן‬
‫ופטור |‬
‫ב סתום•‬
‫פירוח |‬
‫א אוסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ארץ |‬
‫א ופירוח‪.‬‬
‫של ן‬
‫‪ .10‬ח י י ב וכו׳‪.‬‬
‫א משנת‪.‬‬
‫א בםוצאי‪.‬‬
‫סן הביעור ן‬
‫ד הארץ‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 12‬עליהן ן א עליהם‪.‬‬
‫ד הפירו׳ א פירות‪.‬‬
‫‪ 14‬שהתיר ן‬
‫נאםן |‬
‫ך ואסר‪.‬‬
‫א שעי‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫אף דברים ן‬
‫הפירוח |‬
‫ואם׳ |‬
‫‪ 10‬שני ן‬
‫ל! שהחיר |‬
‫ך חזק׳‪.‬‬
‫‪) 11-10‬שהוא ‪ . . .‬שיודע> ן הסוקף ח ס ר‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ך א םעושרין ןהןן‪.‬‬
‫ב שני‪.‬‬
‫א שהיחיד‪.‬‬
‫״ שכל ששחיקחו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫של |‬
‫ואס׳ |‬
‫ואס׳ |‬
‫ד ואסר‬
‫‪ 15‬סירות ן‬
‫ד ח ס ר ‪ .‬א םשנת‪.‬‬
‫א וםביעור‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫א‬
‫ו א‬
‫־‪.‬‬
‫ך ואסר א ואי‪.‬‬
‫שכל |‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שני ן‬
‫א שיני <ביפ>‪.‬‬
‫בשנת |‬
‫א שעי‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫הן |‬
‫ך ואסר סעשר עני נאם׳‬
‫שהפ׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 19‬סן הםעשר ן‬
‫פטורה |‬
‫ד חוצי‪.‬‬
‫וחכםים ן‬
‫בביעור ן‬
‫א םסעשרוח‪.‬‬
‫ד פטור׳‪.‬‬
‫חייבין |‬
‫‪ 20‬פטור |‬
‫ד ןהרי אלון חייבין‪.‬‬
‫א וחכס׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אוסרים‬
‫ך האגחים א אנחין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פירות שנמכרים באיי ב ח ז ק ת שבאו מא״י‪.‬‬
‫‪ .14‬פ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך אסר‬
‫ך זה‪.‬‬
‫‪ 18‬בםעשר ן‬
‫סוצאי ן‬
‫‪ 21‬חוצה |‬
‫שני ן‬
‫א בםעשרוח‪.‬‬
‫ד כ ל ד א ]דברן‪.‬‬
‫‪ 22‬הרי אלו ן‬
‫האנחין |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ד א דםאי‪.‬‬
‫‪ 13‬אמ׳ |‬
‫א שהיתיר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ואס׳ סעושרין הן נאםן שהפה |‬
‫א ע ל הדברים‪.‬‬
‫שאנו תולים שקנו ‪ p‬הגוים‪.‬‬
‫אילו ן‬
‫דמיי |‬
‫ד א‪.‬‬
‫‪ .12‬א י ן מ פ ר י ש י ן וכו׳‪ .‬מ פ נ י‬
‫של‬
‫מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ל ט ב ל וודאי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל שנת מ ע ש ר שני)כמפורש בכי׳ע( נאמן‪ ,‬ואינו חושש שמא משנת מ ע ש ר עני ה ם ‪.‬‬
‫‪ .15‬א י ן נ א מ ן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ה פ ר י ש מעשר‪ ,‬ולהתנות א ם משנת מעשר עני הם הםירות ה ר י הוא מ ע ש ר עני‪ ,‬ו א ם ל א ו ה ר י הוא‬
‫מ ע ש ר שני‪ ,‬ו מ ח ו ל ל ע ל המעות‪ ,‬ונותן א ת המעשר לעניים‪.‬‬
‫‪ 6‬ו ‪ .‬ו א מ ׳ מ ע ו ש ר י ן וכו׳‪ .‬שמא ציל‪:‬‬
‫ו א מ ׳ נמעשר עני הן‪ 1‬מ ע ו ש ר ץ וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שהן משנת מעשר עני א ל א שעישר אותם‪ ,‬נאמן‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה פ ר י ש‬
‫מ ע ש ר עני‪ .‬א ב ל פשיטא שמפריש מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫משובשת ואינני י ו ד ע ל פ ר ש ה ב ל י ת י ק ץ ב י ד חזקה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.18‬בערב‬
‫ש ב י ע י ת וכוי‪ .‬ב ב א זו‬
‫‪.19‬ששתיקתו‬
‫פ ט ו ר ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל מ ק ו ם ששתיקת ה מ ו כ ר אינה מ ח י י ב ת מימ נאמן ב ד ב ו ר ו ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך נאמן ב ד ב ו ר ו א ף‬
‫ל ה ק ל ‪ ,‬שהרי ה י ה י כ ו ל לשתוק‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .20‬ש ר ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמקום ו ה ר ו ב ה פ י ר ו ת הן םירות ש ל א ר ץ‬
‫‪ .22‬ה ת ד י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שרגילים ל ה ב י א ם מחויל‪.‬‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪64‬‬
‫ודורמסקניות ופסיליה ופםלקאות פטורץ‪ ,‬ושאר כל הדברים חייבץ‪ .‬אמ׳‬
‫ר נראץ דברי ר׳ מאיר בדבר שאינו קבוע‪ ,‬ודברי חכמים בדבר הקבוע‪.‬‬
‫‪ .10 25‬הלוקח מן החמרת בצור‪ ,‬ומן המורדות בצידן‪ ,‬פטור‪ ,‬מן המונירות בצור‪,‬‬
‫ומן החמרת בצידן‪ ,‬חייב‪ .‬ר יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הלוקח מן המתירות בצור‬
‫פטור‪ ,‬ואץ צריך לומר מן החמרת‪ ,‬מחמר אחד בצור‪ ,‬חייב‪ .‬ר׳ יהודה או׳‬
‫חמרת היורדת לכזיב חייבת‪ ,‬מפני שחזקתה מן הנליל‪ .‬וחכמים אופף הרי היא‬
‫בחזקתה‪ ,‬פטורה עד שתיודע לך מהיכן הוא‪ .11 .‬הלוקח מן הספינה ביפו‬
‫‪ 30‬ומן הספינה בקסרי חייב‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ כופת הישוב וכופת אנטיפטרס ושוק‬
‫של פטרוס בראשונה היו דמיי‪ ,‬מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬עכשיו רבותינו אמרו‬
‫כל עיירות הכותיים שעל יד הדרך‪ ,‬כנץ התבואה והקטנית שלהן‪ ,‬דמיי‪,‬‬
‫מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬שהן משתמשץ ביהודה‪ ,‬ושאר כל פירותיהן ודאי‪.‬‬
‫‪ .12‬אוצר שישראל ונוים מטילץ לתוכו‪ ,‬אם רוב גרם ודאי‪ ,‬ואם רוב ישראל‬
‫‪ 35‬דמאי‪ ,‬מחצה על מחצה ודאי‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אפילו כולו גרם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25‬מן החמרת ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪.‬‬
‫ע״ג‪.‬‬
‫‪ 31‬מפני שחזקתן ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״נ‬
‫‪ 34‬אולר שישראל ו כ ו ‪ /‬משכה‬
‫״ שעל יד הדרך ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ה שו׳ ! ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫מכשירין פ״ב מ״י‪.‬‬
‫ופסיליה | ד חסר‪ .‬א ופסליא‪.‬‬
‫‪ 23‬ודורססקניות | ד והורססקיניו׳ א ודורססקיות‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 24‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫חכםיס | א חכם׳‪.‬‬
‫א הםונרוח‪.‬‬
‫בצור | ד בצו׳‪.‬‬
‫‪ 28‬החסרת | ד החסר׳‪.‬‬
‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫א סן חסר•‬
‫‪ 25‬הסוגירות | ד הסנדת‪.‬‬
‫בצירן ן א בצידון‪.‬‬
‫הסוגירות | ד הםונורות א הםוגרוח‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫‪ 29‬בחזקתה | ד בחזקות‪.‬‬
‫א בציפורי‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ד אנטיפרס‪.‬‬
‫‪ 31‬פטרוס |‬
‫כופת |‬
‫חייבת | ד חייב‪.‬‬
‫שהיודע ן א שחיוודע‪.‬‬
‫ד כיפח‪.‬‬
‫הישוב |‬
‫ד פטרים א פטריס‪.‬‬
‫דםיי |‬
‫‪ 82‬הכותיים |‬
‫ד א דםאי‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫א אם רוב ישר׳‪.‬‬
‫ואס רוב ישראל ן‬
‫ד אוסרים א אוס׳‪.‬‬
‫שישראל |‬
‫והקטנית |‬
‫ודאי ן‬
‫‪ .24‬ש א י נ ו‬
‫אנטיפטרס |‬
‫א אסרו רבותינו‪.‬‬
‫ומים |‬
‫א וודאי‪.‬‬
‫דסיי |‬
‫א שסשתסשוח‪.‬‬
‫ד ונוי׳‪.‬‬
‫ודאי |‬
‫לתוכו ן‬
‫וחכמים ן‬
‫‪,‬‬
‫א וחכס ‪.‬‬
‫א מ­‬
‫או׳ |‬
‫כולו | א כולם‪.‬‬
‫‪ .23‬ו ד ו ר מ ם ק נ י ו ת ‪ .‬מ ע י שזיפים שמקורם מ ס ב י ב ו ת דמשק‪.‬‬
‫ופסלקאות‪.‬‬
‫‪ 30‬בקסרי |‬
‫ד והקטניות א וקיטנית‪.‬‬
‫סשתסשין ן‬
‫ד א של ישראל‪.‬‬
‫‪ 85‬דסאי ן א ודאי‪.‬‬
‫וכופת |‬
‫ד וכיפת‪.‬‬
‫רבותינו אסרו ן‬
‫סחםר |‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫היא [ ד א היא• ב סחוס‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫ד הכותים א כותיים‪.‬‬
‫‪ 34‬אוצר |‬
‫א תבואה‪.‬‬
‫‪ 27‬פטור | ד חסר‪.‬‬
‫וחכסים ן א וחבטי‪.‬‬
‫ד היישוב‪.‬‬
‫‪ 33‬שחזקחן סהר הסלך שהן ן ך שהן של ישראל‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד אוצי‪.‬‬
‫התבואה ן‬
‫יוסח בי ר' | ד א יוסי ברבי <א בר׳ ז•‬
‫בצור ן א בצידון‪.‬‬
‫‪ 28‬חסרת ן א החסרת‪.‬‬
‫פטורה ן א חסר‪.‬‬
‫פטורין ן א פטורים‪.‬‬
‫בצידן ן א בצידון‪.‬‬
‫אס׳ ‪I‬‬
‫הסוגירות |‬
‫ו פ ס י ל י ה ‪ .‬מין פ ו ל י ד ו ע ‪•phaselos ,‬‬
‫כ כ פ ו י פ גורס‪ :‬ו ה פ ס ד ק א ו ת ‪ ,‬ושמא ג י ל ‪ :‬ו א ס ס ט ק א ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ס ט ו ק ץ ‪ ,‬כ מ ו ששער בח־ד‪.‬‬
‫ק ב ו ע וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מן השיירא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ מ ב י א י ם אותו ב כ ל שנה ושנה מחויל‪.‬‬
‫ה מ ו נ י ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה א ו צ ר ו ת ‪.‬‬
‫‪.25‬מ ן‬
‫ה ח מ ר ת וכוי‪.‬‬
‫מ ט ו ר וכוי‪ .‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ה ב י א‬
‫סירות מאיי בשיירא ל צ ו ר ה ס מ ו כ ה ל ה ‪ .‬ו כ ן ה א ו צ ר ו ת ש ל צ י ד ץ ב ח ז ק ת פ ט ו ר ‪ ,‬משום שאנו ת ו ל י ם שאגרו שם‬
‫מ פ י ר ו ת ה מ ק ו ם ‪ ,‬שהוא חויל‪ .‬א ב ל ל ה פ ך ‪ ,‬יש לחשוש שבאו מ פ י ר ו ת איי‪.‬‬
‫מ ק ו מ ם ב א ו ח ה שעה‪.‬‬
‫מחמר‬
‫א ח ד וכוי‪ .‬חוזר ל ד ב ר י ה ת י ק ש פ ו ט ר ד ו ו ק א ב ל ו ק ח מ ח מ ר ת גמשיירא(‬
‫א ב ל מ ח מ ר א ח ד יש לחשוש שהובאו מאיי‪.‬‬
‫מעמדה‪.‬‬
‫‪ .30‬כ ו פ ת‬
‫‪ .27‬מ ט ו ר ‪ .‬מפני ש ה ו ל כ י ם א ח ר י‬
‫ה י ש ו ב וכוי‪.‬‬
‫‪ .29‬מ ן‬
‫ה ס פ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ו מ ד ת ב נ מ ל ‪ ,‬ו ה ו ל כ י ם א ח ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח מ א ו צ ר ש ל ה ע י ר ישוב ושל ה ע י ר א נ ט י ס ר ס ‪.‬‬
‫‪ .32‬ה ד ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ר ך ה ה ו ל כ ת מ י ז צ ד ה ל נ ל י ל ‪ ,‬ע ל י ד עיירות ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫שמא צ״ל‪ :‬כגון ‪1‬אלח‪ ,‬ה ת ב ו א ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ה ע ר י ם שנמט ל ע י ל ‪) .‬שירי מנחה(‪.‬‬
‫שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪.‬‬
‫כנון‬
‫ה ת ב ו א ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ד א י וכוי‪ .‬ממני‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪65‬‬
‫וישראל אחד מטיל לתוכו‪ ,‬דמיי‪ .13 .‬אמ׳ ר׳ יוסה במי דברים אמורים‬
‫באוצר של יחיה אבל באוצר של מלכים הולכץ אחר הרוב‪] .‬אמר ר׳ יהודה‬
‫בד״א באוצר של ישראל וגרם‪ ,‬אבל אוצ ישראל וכותץ הולכי׳ אחר הרוב[‪.‬‬
‫אמרו לו אחר שהוריתה לנו על אוצר של יבנה שלפנים מן החומה שהוא דמאי‬
‫והיה רובו כותים‪ ,‬אבל אוצר שמטילין בו מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬כגון אוצרה של‬
‫רגב‪ ,‬חייב לפי חשבון‪ .14 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קבוסאי כל ימיי הייתי קורא‬
‫המקרא הזה‪ ,‬ו ה ז ה ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬ולא מצאתיו אלא באוצר של‬
‫יבנה‪ ,‬ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי׳ על מאה טמאים‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח פירות לאכילה‪ ,‬ונמלך למכרן‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .16 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי‬
‫שנפל לו פירות בירושה‪ ,‬או שנתנו לו במתנה‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .17 .‬לוקחין שדה‬
‫‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫»> אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬להלן סוף מכשירין; ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫־> ו ה ז ה וכו‪ /‬במדבל י״נו‪ ,‬י״נו‪.‬‬
‫״ הלוקח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״א רה״ג‪ ,‬כ״א ע״ד; בבלי חולין ז׳ בי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫וישראל |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א וישר׳‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א היה•‬
‫‪ 41‬רגב |‬
‫ד רובן‪.‬‬
‫ד א תב‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד מקרא א הפסוק‪.‬‬
‫ד אפילו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫מיז‪" .‬ז‪ ,‬ייח‪.‬‬
‫א והיזה‪.‬‬
‫ד יבנ׳ ד א ]בלבד[‪.‬‬
‫טםאים ן א טסאץ‪.‬‬
‫פירות |‬
‫א ]לא[ לבהםת חבירו‪.‬‬
‫ולפיכך‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ומה ן‬
‫ד יסכת׳‪.‬‬
‫אחר |‬
‫אוצר |‬
‫ד אחרי‪.‬‬
‫ך סלחסה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫שסטילין |‬
‫אס׳ |‬
‫‪] 38-37‬אמר‪. . .‬‬
‫(‬
‫החוסה |‬
‫א כותייס‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 37‬של ן א חסר <ביפ ‪.‬‬
‫א אס׳‪.‬‬
‫ד א שלפני‪.‬‬
‫כותים ן‬
‫חשבון |‬
‫‪ 43‬יבנה |‬
‫‪ .36‬ד מ י י ‪.‬‬
‫‪ 89‬אסרו ן‬
‫שלפנים סן |‬
‫רובו |‬
‫‪ 43‬המקרא |‬
‫יסכרם |‬
‫ך סטייל‪.‬‬
‫ד א דםאי‪ .‬ד סתום‪.‬‬
‫כסי ‪ . . .‬אסורים | ך בריא א בסה ‪ . . .‬אסר‪.‬‬
‫הרוב[ | כ־ה ד•‬
‫״ל |‬
‫מטיל |‬
‫דמיי |‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫פ הטהר‪.‬‬
‫הטהור |‬
‫בו ן‬
‫א קופסאי‪.‬‬
‫מצאחיו |‬
‫ומאוצרה של יבנה למדוד ן‬
‫ד מצא •דיו‪.‬‬
‫א ומאוצר יבנה מצאחי‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד והיו‬
‫א לתוכו‪.‬‬
‫יםיי |‬
‫ד יסי•‬
‫של |‬
‫אפי׳ |‬
‫‪ 44‬סה׳ טיו עד ה׳ כינ ב א סדר אחר‪ :‬ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬כיא‪ ,‬כ־ב‪ ,‬כ־נ‪ ,‬טיו‪,‬‬
‫ך פרוח‪.‬‬
‫לסכרן ן‬
‫עישר |‬
‫ך עושי‪ .‬סתום‪.‬‬
‫‪ 47‬לבהםח אחרים ן‬
‫יםכרם |‬
‫א לםוכרן‪.‬‬
‫‪ 46‬שנפל ן‬
‫ד יסכרנו‪.‬‬
‫א שנפלו‪.‬‬
‫א ]לא[ לבהםח חבירו‪.‬‬
‫‪ 46‬לבהסת אחרים |‬
‫שנתנו |‬
‫עישר |‬
‫ד שנותנו א שניתנו‪.‬‬
‫ד עשר‪.‬‬
‫ח כ מ י ם ס ו ב ר י ם שיש קניין ב י ד גוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשר‪ ,‬ואמו חייב א ל א מ ד ר ב נ ן ‪,‬‬
‫‪ .37‬ש ל‬
‫ה י ק ל ו א ם י ש ר א ל מ ט י ל לתוכו‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫יחיד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו ג ר שמטילין‬
‫שם ל מ כ י ר ה ‪ ,‬ו י ד ו ע ש א ף י ש ר א ל מ ט י ל לשם‪ ,‬ונעשה ה ו כ ח ואינו מ ע ש ר א ל א דמאי‪.‬‬
‫וישלפ‬
‫ד אוצרוח‪.‬‬
‫‪ 40‬והיה |‬
‫ד שסטיל א שםיטיל‪.‬‬
‫קבוסאי ן‬
‫יוסה |‬
‫של‬
‫מלכים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ט י ל י ם שם מ ם ‪ ,‬ח ז ק ה שישראל ל א י ט י ל שם ח ו ל ץ ‪ ,‬שהרי י כ ו ל ל ש ק ו ל ע ל י ד י נוי‬
‫לו ד מ י ט ב ל <עיץ ב ב ה ׳ א ( ‪.‬‬
‫ו ד א י לשם‪ ,‬ו מ ע ש ר ו ד א י מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב תושבי ה ס ב י ב ה ה ם נוים ח ז ק ה שהטילו ט ב ל‬
‫‪ .38‬י ש ר א ל ו כ ו ת י ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳ י ה ו ד ה ס ו ב ר שכותי כ י ש ר א ל לעניין‬
‫חיוב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ח י י ב מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬וכותי בוודאי איטי מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב כותים ה ו ל כ י ם‬
‫א ח ר ה ר ו ב ו מ ע ש ר וודאי‪ ,‬ו א ם ר ו ב י ש ר א ל מ ע ש ר דמאי‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ה ג י י א זיל מגיה‪:‬‬
‫א ת ה שהוריתה וכו׳‪.‬‬
‫‪ .41‬ח י י ב‬
‫לפי‬
‫‪.39‬אחר‬
‫ש ה ו ר י ת ה וכו׳‪.‬‬
‫ח ש ב ו ן ‪ .‬מפני שפירות ח ר ל פ ט ו ר ץ א פ י ל ו‬
‫מ ד ר ב ג ן ‪ ,‬ו ל פ י כ ך עשו א ו ת ם כ ט ב ל ד מ א י ) ש ה ר י י ש ר א ל רובן מעשרץ( ו ח ו ל ץ )פירות חויל> שגתערבו )עיץ‬
‫ח ל ה פ׳ג מיח ואילך(‪ ,‬ואינו מ פ ר י ש ד מ א י א ל א ל ט י חשבון‪.‬‬
‫‪ .43‬ש ט ה ו ר‬
‫א ח ד וכו׳‪ .‬ה ד ב ר י ם ה ל ל ו ל א‬
‫נ א מ ר ו א ל א ב ד ר ך ד ר ש ו מ ו ס ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש צ ד י ק א ח ד מ ט ה ר כ מ ה רשעים‪ ,‬כשם שישראל א ח ד עושה א ת כ ל‬
‫סירות הנוי ד מ א י ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .44‬ל א‬
‫י מ כ ר ם וכוי‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה ‪ ,‬ו א ץ מ ו כ ר ץ ט ב ל לנוי‪ ,‬ו כ ן אינו מ א כ י ל ו ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫לאכילה‪ ,‬וכלעיל‪.‬‬
‫ממני ש כ ב ר נתחייבו ב ד מ א י כ ש ל ק ח ן‬
‫‪ .46‬ב י ר ו ש ה‬
‫ומי‪.‬‬
‫מפני ש ם ת מ ם‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪66‬‬
‫זרועה מן הגוי‪ ,‬בין משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬וכן מישראל במוצאי שביעית‪,‬‬
‫משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬ואינו חושש‪ .18 .‬לוקחין זרע‪ ,‬אחד דבר שזרעו‬
‫כלה ואחד דבר שאץ זרעו כלה‪ .‬אין זורעין את הטבל‪ ,‬ואץ מחפץ את הטבל‪,‬‬
‫ואץ עושץ עם הגוי בטבל‪ .‬ישראל ששכח וזרע את הטבל‪ ,‬עד שלא צמחה‬
‫חייב‪ ,‬משצמחה פטור שכבר אבד‪ .19 .‬הלוקח לבהמה לחיה ולעופות פטור‬
‫מן הדמיי‪ .20 .‬לא יקשור ישראל בהמתו אצל בהמתו של גוי‪ .‬אם הלכה‬
‫בהמתו מאליה אץ מחייבץ אותו להחזירה‪ .21 .‬משכיר ישראל בהמתו לגוי‪,‬‬
‫ופוסק עמו על מנת שהגוי זנה‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו כך וכך שעורץ תהא מטיל‬
‫לפניה‪ ,‬כך וכך עמיר תהא מטיל‪ .22 .‬גוי שאמ׳ לישראל תן שמן על גבי‬
‫מכתי‪ ,‬בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .‬נפל על גבי בשרו‪ ,‬משפשפו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .23‬גוי שנתן שמן על גבי טבלה של שייש להתעגיל עליה‪ ,‬משעמד מותר‬
‫לישראל לישב אחריו‪ .24 .‬הלוקח יץ ליתן לתוך המורים‪ ,‬רץ לעשות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 50‬אין זולעין ו כ ו ‪/‬‬
‫במשנה‬
‫ירוש הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין פ א ח פ״א מ״ו‪.‬‬
‫הנ׳׳ל ובמשנתנו כאן פ״א מ״ג‬
‫‪,‬‬
‫ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״א סע״ד ושקלים פ״ה‬
‫‪,‬‬
‫ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד; ב״פ פ״ס‪ ,‬ח ‪ ,‬ע מ ‪;649‬‬
‫להלן חרומוה פ״י ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 52‬הלוקח לבהמה וכו ‪.‬‬
‫עיין‬
‫בבלי חולין ז׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 59‬הלוקח יין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 58‬גוי שנהן ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א;‬
‫עיין‬
‫בבלי‬
‫חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן תרומות פ׳ינו ה״ו ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 48‬םשצסחה |‬
‫ד ]לפני[ שציםחה א שציםחה‪.‬‬
‫עד | א חסר‪.‬‬
‫ד א שלא ציטיחה‪.‬‬
‫לא צמחה |‬
‫םישראל בםוצאין א סיש׳ לסוצאי‪ .‬ומליון‪ :‬סשביע׳ גכלוסר‪ ,‬הסלה ‪.‬מיש׳ י תוקנה‪ :‬םשביעיח>‪.‬‬
‫‪ 49‬םשצםחה ‪ . . .‬צםחה | ד א חסר‪.‬‬
‫‪8 1‬‬
‫ואין |‬
‫ד ואיי‪.‬‬
‫א חייב סשציםחה‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫יקשור |‬
‫צםחה |‬
‫א ]לון לישר׳‪.‬‬
‫א לישר׳‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ד יקשור ]אדם!‪.‬‬
‫אם |‬
‫ישראל ן א ישרי‪.‬‬
‫ד סכחו‪.‬‬
‫חושש | ב סתום‪.‬‬
‫לישב |‬
‫ד ליסב‪.‬‬
‫מדיי |‬
‫ד בודאי‬
‫‪ 58‬טבלה של שייש |‬
‫הסורים |‬
‫א ולעוף‪.‬‬
‫הלכה |‬
‫שעורין תהא‬
‫שאס׳ | ד א שאסר‪.‬‬
‫ובדסיי |‬
‫ד טבלא של שיש‪.‬‬
‫ד הסוריוס‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫א הסוריים‪.‬‬
‫ד חסרי‬
‫‪ 63‬הדסיי |‬
‫ד שאם‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 88‬עסו |‬
‫א ודאי‪.‬‬
‫‪ 60‬כלה | ך פתוח‪.‬‬
‫‪ 5a‬חייב טשצםחה |‬
‫ולעופות ן‬
‫‪ 56‬סטיל | א סיטיל ד א ]לפניהן‪ .‬ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 57‬סכתי |‬
‫םשפשפו | א סשפשה‪.‬‬
‫ד ציםחה‬
‫א ציסיחה‪.‬‬
‫לחיה | ד א ולחיה‪.‬‬
‫‪ 64‬בהסחו סאליה ן א בהסה סאיליה‪.‬‬
‫טטיל | א שעורים חהא םיטיל‪.‬‬
‫‪ 69‬לישראל |‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א ב י | ד אבדה‪ .‬סתום‪.‬‬
‫ד א הדםאי‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד אכלה‪.‬‬
‫חושש | ב ד סחוס‪.‬‬
‫לוקחין זרע ן א הלוקח לזרע‪.‬‬
‫וכן ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שביעית ן ך שביעי׳‪.‬‬
‫ד ובדמאי‬
‫לישראל |‬
‫א דסאי‪.‬‬
‫להתעניל | ך א להתענל‪.‬‬
‫לעשוח |‬
‫ד לעשותו‪.‬‬
‫וכן‬
‫‪ .48‬מ ן ה ג ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ חוששין שמא ז ר ע ס ב ל שנקבע בידי י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל א כ ו ל ממנו א ר ע י ‪.‬‬
‫‪ .49‬ל ו ק ח י ן ז ר ע ‪ .‬בכי״ע‪ :‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ‪ .‬וזי‬
‫מ י ש ר א ל וכוי‪ .‬ואין חוששין שמא ז ר ע סירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן מ ח ס י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫היא ס י ס ק א ממשנתנו)סיא מיג(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ס ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .53‬ל א י ק ש ו ר וכו׳‪ .‬מפני‬
‫‪ .52‬ח י י ב ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל ק ט מ ה שזרע‪.‬‬
‫א ץ מ כ ס י ם א ת הזרעים ב ע ס ר ‪.‬‬
‫‪ .54‬מ ש כ י ר וכו׳‪ .‬שהרי מזונותיה ע ל הגוי‪ ,‬והוא רשאי ל ה א כ י ל ה‬
‫שנראה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל בידים‪.‬‬
‫‪ .55‬ו ב ל ב ד ש ל א וכוי‪ .‬מפני שאם פ ס ק אתו סכום מניץ נ ר א ה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל של ב ע ל‬
‫טבל‪.‬‬
‫ו ב דמיי פותר‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ו ד י י א ס ו ר ‪ .‬מסני ש ס ב ל אסור ב ה נ א ה ש ל כילוי‪.‬‬
‫ה ב ה מ ה בשליחותו‪.‬‬
‫נ פ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ פ ל‬
‫מסני ש ל נ ו י ח ו ל ה מותר ל ה א כ י ל ד מ א י ו ל ס ו ך אותו ד מ א י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫השמן שסך ע ל גבי מ כ ת ה ט י ע ל בשרו של י ש ר א ל מ ו ת ר לו ל י ש ר א ל ל ש פ ש פ ו ע ל ט פ ו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .59‬ל ת ו ך ה מ ו ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג י ר שהיו‬
‫כמםורש ל ה ל ן ב ס מ ו ך ‪ .‬ע י ץ מיש ל ה ל ן תרומות מיי הייא‪.‬‬
‫מכינים אותו מ ק ר ב י ד ד ם והיו ט ו ע י ם יין לתוכו‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳א‬
‫‪60‬‬
‫‪67‬‬
‫אילנתית‪ ,‬וכרשבץ לעשותן טחינץ‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר בודאי‪ .‬הן‬
‫עצמן פטורין מן הדמיי‪ .‬הלוקח יין ושמן ליתן על גבי חטטין‪ ,‬וכרשנין לעשותן‬
‫טחינין‪ ,‬חייב בדמיי‪ .‬ור׳ שמעון בן לעזר פוטר‪ .‬וכן היה ר׳ שמעון בן לעזר‬
‫או׳ הלוקח כרשינין לעשותן טחינין‪ ,‬פטור מן הדמיי‪ .25 .‬הלוקח יין ליתן‬
‫לתוך הקילור‪ ,‬וקמח לעשותו מלוגמא ורטייה‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב בודיי‪,‬‬
‫והן עצמן פטורין מן הודיי‪ .‬הלוקח קמח לעורות‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב מדיי‪,‬‬
‫ושל ודיי שנתן לתוכו עורות‪ ,‬מותר ליתן לתוכו עורות אחרים‪ .26 .‬שמן ערב‪,‬‬
‫בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרין‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן לא היו בית הלל פוטרין‬
‫אלא בשל פליטון בלבד‪ .27 .‬אחרים או׳ משום ר׳ נתן‪ ,‬מחייבין היו בית‬
‫הלל בשמן ורד ודנין‪ .28 .‬תשלומי תרומה וחומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬מותר‬
‫העומר‪ ,‬ושתי הלחם‪ ,‬ולחם הפנים‪ ,‬ושירי מנחות‪ ,‬ותוספת הבכורין‪ ,‬ר׳ שמעון‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪6 1‬‬
‫י י ן ושמן ו כ ו ‪ /‬עיין להלן תרומות פ״נו הי״ד ו מ ״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫ל׳‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫מכחות‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪D‬‬
‫׳‪fy‬‬
‫ס ה‬
‫״‬
‫כ‬
‫ג ׳‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכתהו פ״א מ״ג‪.‬‬
‫«« שמן ערב ו כ ו ‪ /‬משכהכו הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ד« א מ ׳‬
‫ש‬
‫לעורות‪ .‬משכחכו פ״א מ״ג‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל שו׳ ‪.52‬‬
‫ע‬
‫‪ 63‬הלוקח יין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ה כ <‬
‫« קמח‬
‫‪ 68‬אחרים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכורים פ״ג מ״י‪,‬‬
‫ו ה ו ס פ ה הבכורין‪.‬‬
‫«ל ושירי‬
‫ועיין להלן בכורים‬
‫פ״ב הי״ג‪.‬‬
‫‪ 60‬אילנתית |‬
‫‪62-60‬‬
‫ו א‬
‫א אלונתית‪.‬‬
‫יי ‪. . .‬‬
‫ד וכרשינין‪.‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫״ ן‬
‫ט‬
‫‪ 62‬ב ד מ ״ |‬
‫‪3‬‬
‫אלעזר•‬
‫י> או׳ |‬
‫ד הקילו־‪.‬‬
‫לעשותו ן‬
‫א שם‪.‬‬
‫ד א שסאי‪.‬‬
‫בלבד |‬
‫« הלל |‬
‫‪9‬‬
‫‪ 70‬העוםר |‬
‫א עוסר‪.‬‬
‫‪ •60‬א י ל נ ת י ת ‪.‬‬
‫ו ם‬
‫שטעון ן‬
‫א ר׳‪.‬‬
‫ד פטו׳‪.‬‬
‫אחרים |‬
‫א וורד‪.‬‬
‫הבכורין ן‬
‫לעזר |‬
‫ך אלעזר <ב־פ> א אלע׳ ‪. . .‬‬
‫ך א הדטאי ‪ . . .‬בודאי ) א בוודאי(‪.‬‬
‫‪ 65‬הוריי |‬
‫ד א הדםאי ‪ . . .‬בודאי‪.‬‬
‫אחרים |‬
‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬
‫ותיו |‬
‫ך פטורי׳ סן הדםאי‪.‬‬
‫ד א הרמאי• ב ד סתום‪.‬‬
‫לתוכו ן א לתוכן‪.‬‬
‫ך אחריי‪.‬‬
‫בדם״ |‬
‫וכרשנין |‬
‫‪ 64‬הקילור |‬
‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬
‫אט׳ |‬
‫א שפעי‪.‬‬
‫הדמיי |‬
‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬
‫א הילל <ב׳פ(‪.‬‬
‫ורד ן‬
‫ן‬
‫לעשותן ן‬
‫‪ 61‬פטורין מן ה ד ם ״ |‬
‫לעשותן ן א לעשות‪.‬‬
‫ד עורו׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך ל ׳‪.‬‬
‫ור־ ן‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫פטור |‬
‫הלל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ח ס ר <‬
‫ד בדםאי‪.‬‬
‫עורות |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ל‬
‫ו ם ר‬
‫ד אומר א אוט־‪.‬‬
‫ד הודאי א הוודאי‪.‬‬
‫לתוכו |‬
‫וכרשנין |‬
‫א‬
‫ד וכרשעין א כרשינין‪.‬‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫ד א בדםאי‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫נחן ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 66‬ודיי |‬
‫ע ר ב ן א טוב‪.‬‬
‫א יהודה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 67‬שט״ |‬
‫‪ 68‬סליטון ן‬
‫ד אוסרים‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫וחוםשה ן‬
‫ך א ודאי‪.‬‬
‫נתן ן‬
‫א חוסשה‪.‬‬
‫א פילייטון‪.‬‬
‫א נתן ןאםרון‪.‬‬
‫סוחר ן‬
‫א וסוחר‪.‬‬
‫א ביכורים‪.‬‬
‫ו כ ר ש נ י ן וכוי•‬
‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬יין ישן ומיס צ ל ו ל ץ ו א פ ר ס מ ו ן ‪.‬‬
‫כרשמין ה ם‬
‫כמין ס ו ל י ם שחורים‪ ,‬ועושים מ ה ם טחינץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬טוחנים אותם ושמים ב ה ם ת ב ל ץ ו ד ב ש ‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .61‬פ ט ו ר י ן ו כ ר ‪ .‬ופירשו ב ב ב ל י ש ל א גזרו ד מ א י ע ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫חוזר ע ל ה ל כ ה זו‪ ,‬מפני ה מ ח ל ו ק ת ש ל ר״ש בן א ל ע ז ר ‪.‬‬
‫וכרשנין‬
‫לעשותן‬
‫‪ .63‬ל ע ש ו ת ן ט ח י נ י ן וכוי‪ .‬שמא‬
‫צ־ל‪ :‬ועשאן טחינין וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר א פ י ל ו ל ק ח אותן ל א כ י ל ה כ מ ו ת שהן‪ ,‬ואח־כ עשאן טחינץ פ ט ו ר ‪.‬‬
‫עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .64‬ל ת ו ך‬
‫הקילור‪.‬‬
‫ב ט ל לגמרי‪.‬‬
‫מ ל ו ג מ א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ט י י ה ‪ ,‬א ל א שהראשון יוגית והשגי ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ממני ש כ ב ר גמאס ו ב ט ל ‪.‬‬
‫ש מ ן ע ר ב ‪ .‬שמן שפיטמו בבשמים ל ר י ח ‪.‬‬
‫שעיקרו ל ס י כ ה ‪ ,‬ו ל א גזרו עליו דמאי‪.‬‬
‫ה מ ר ו ב י ם שניתנו לתוכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך משחת ה ע מ י ם ‪ ,‬ו כ ו ל ם מ ו ד י ם שבכגון ד א היין‬
‫‪ .66‬מ ו ת ר ל י ת ן‬
‫‪ .67‬פ ו ט ר י ן‪ .‬מפגי‬
‫‪ .68‬ס ל י ט ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר שמן ג ר ד ‪ ,‬והוא ב ט ל ע ל גבי הבשמים‬
‫‪ .69‬ב ש מ ן ו ר ד‬
‫ו ד נ י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ווירמון <כגי׳ הירושלמי(‪ ,‬והוא שמן אירמון‪,‬‬
‫שמן ש מ ם ט מ ץ אותו ב ס ר ח האירוס‪ ,‬ו ב י ה מ ח י י ב ץ ל ע ש ר ד מ א י בשמן ו ר ד ובאירמון‪ ,‬מסני ש ה ו ר ד ו ה א י ר ו ס‬
‫ל א היו מ ם ם י ד ץ א ת ה ש ‪ p‬לגמרי‪.‬‬
‫‪.70-69‬‬
‫מותר‬
‫העומר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שירי ה ע ו מ ר ‪ ,‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫דמיי פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪68‬‬
‫בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרץ‪ .‬וכולם‬
‫שקרא שם למעשר שני שלהן‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .29 .‬בפת המרחץ‪ ,‬פטור מן‬
‫הודיי‪ ,‬ואץ צורך לומר מן הדמיי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף אץ מטמא טומאת‬
‫משקה‪ .‬שמן שהגרדי סך באצבעותיו‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬שהסורק גותן לצמר‪ ,‬פטור‬
‫מן הדמיי‪ ,‬לפיכך שמן של שביעית נותנץ ממנו לגרדי ואץ נותנץ ממנו לסורק‪.‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬אורז במקומו מותר בחולת אנטוכיה‪ .‬ר׳ לעזר בן ר׳ יוסה או׳ אורז‬
‫שבחולת אנטוכיא מותר הוא עד בורו‪ .2 .‬המקבל עליו ארבעה דברים‪,‬‬
‫מקבלים אותו להיות חבר‪ .‬שלא יתן תרומה ומעשרות לעם הארץ‪ ,‬ושלא‬
‫יעשה טהרות לעם הארץ‪ ,‬ושיהא אוכל חולץ בטהרה‪ .‬המקבל עליו להיות‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר את שהוא אוכל‪ ,‬ואת שהוא מוכר‪ ,‬ואת שהוא לוקח‪ ,‬ואץ מתארח‬
‫« ביח שמיי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬כ״ד סע״ב‪.‬‬
‫כ״נ קע״א; קידושין פ״ב ה״ח‪ ,‬ס״ג ע״א‪.‬‬
‫״ ‪ * -‬ל וכולם שקרא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪,‬‬
‫>ל שמן שהגרדי ו כ ו ‪ /‬משכה ספ״א‪.‬‬
‫* א ו ח במקומו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫דר״ן פמ״א‪ ,‬הול׳ שכטר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.132‬‬
‫‪3‬‬
‫־ המקבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ב מ״ג‪ ,‬ואבות‬
‫שלא יחן ו כ ו ‪ /‬ספרי קרח פ י ס ׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;148‬ועיין להלן פ״ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סה״א‪ ,‬בנלי סכהדרין ל ב ‪ /‬חולין ק״ל ב ‪ ,‬נ ס פ ח לסוף משכה חלה )עיין מ״ש להלן חלה פ״ב סה״ט(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ש י ה א אוכל ו כ ו ‪ /‬עיין להלן ע״ז פ״ג ה״י; בבלי ברכות מ״ז ב ; גיטין ס״א א ‪ /‬ס ו ט ה כ״ב א ‪/‬‬
‫«‪ *-‬להיות כאמן ו כ ו ‪ /‬משכתכו פ״ב מ״ב‪.‬‬
‫ומלם ‪I‬‬
‫שסיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫שטעון ן א שמעי‪.‬‬
‫או׳ משם | ד א אום׳ משום‪.‬‬
‫‪ 71‬יהודה | א יהודי‪.‬‬
‫שלהן |‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫למעשי | ד למעש׳‪.‬‬
‫‪ 72‬שקרא | א ]אם[ קרא‪.‬‬
‫ד א וכולן‪.‬‬
‫‪ 73‬הודיי |‬
‫פטור | ד פטו׳ א פטורה‪.‬‬
‫בפת | א כפת‪.‬‬
‫עשוי | ב סתום‪.‬‬
‫ד עליהן א שלהם•‬
‫גמליאל |‬
‫הדמיי | ד א הדפאי‪.‬‬
‫לומר | ד לומ׳‪.‬‬
‫צורך | א צריך‪.‬‬
‫ד א הודאי•‬
‫‪ 74‬משקה ן א משקי]•‬
‫מטמא | א מטמאה‪.‬‬
‫אין | ד אינו א אזה‪.‬‬
‫ד גמליאל ]אי[ א ג מ ל ׳ ]אום׳[•‬
‫‪ 78‬הדמיי |‬
‫לצמר ן א בצסר‪.‬‬
‫בדמיי | ד חסר‪ .‬א בדמאי‪.‬‬
‫שסן שהנרדי סך | א שכן הנרדי הסך‪.‬‬
‫םםנו | א אותו )כיפ(‪.‬‬
‫של | א חסר‪.‬‬
‫ד א הדםאי‪.‬‬
‫‪ 1‬א ו ח ן א האוח•‬
‫ד א אלעזר בר׳ יוסי•‬
‫בורו |‬
‫ד אנטכיא•‬
‫בחולת |‬
‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 4‬טהרות | ד טהרו׳ א טהרותיו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫•‬
‫‪B‬‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫ד שבחחילח‪.‬‬
‫אגטוכיה )‬
‫ד אגטכיא א אנטוכיא‪.‬‬
‫א ו ח | א האוח‪.‬‬
‫‪ 8‬סקבלים |‬
‫ד א םקבלין‪.‬‬
‫לעם | ד א אצל עס‪.‬‬
‫לעזר בן ר׳ יוסה |‬
‫‪ 2‬שבחולת | ך שבתחילת‪.‬‬
‫אגטוכיא |‬
‫וסעשרות |‬
‫ך וםעשרו׳•‬
‫חולין ן א חולץ‪.‬‬
‫בטהרה |‬
‫יתן |‬
‫ד ליתן‪.‬‬
‫הארץ | ד האר׳‪.‬‬
‫ו א י ן | א ואיגו‪.‬‬
‫‪ . 7 2‬ב פ ת ה מ ר ח ץ וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כ ס ת ה מ ר ח ץ )כגי׳ כי״ע וכמויפ(‪ ,‬והכוונה לשמן ש פ ט מ ו ג ע ש ב ש מ מ ו ‪ .‬כ ט ה ' ׳‬
‫‪ .75‬נ ו ת נ י ן מ מ נ ו וכוי‪ .‬שהרי ‪ pv‬ש ל שביעית ניתן ל ס י כ ת א ד ם ו ל א‬
‫והיו ם כ ץ בשמן זה ב מ ר ח ץ ‪.‬‬
‫ל ס י כ ת כ ל י ם )הדיש(‪.‬‬
‫‪.1‬אורז‬
‫ב מ ק ו מ ו וכוי‪.‬‬
‫בירושלמי‪ :‬האורז ש ב ח ו ל ת א נ ט ו כ י א מ ו ת ר במקומו‪.‬‬
‫מ ב ק ע ת א נ ט ו כ י א ה י ה ד ו מ ה ל א ו ר ז שבא״י‪ ,‬ו ל ס י כ ך א מ ו מ ו ת ר א ל א במקומו‪.‬‬
‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬כני ד וכייע‪.‬‬
‫מכנסו‪.‬‬
‫‪ .4‬ל ע ם ה א ר ץ ‪ .‬ג ״ ל ‪ :‬א ג ל‬
‫ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו מ ק ב ל וכוי‪ ,‬וזהו תנאי ר ב י ע י ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬ס י ם ק א ממשנה ב ׳ פ י ב ‪.‬‬
‫שהוא‬
‫ו כ נ ר א ה שהאורז‬
‫שהוא‬
‫מ ו כ ר ‪ .‬פירשו בירושלמי‪ :‬א ת שהוא מ ו כ ר מ פ י ר ו ת‬
‫ל ו ק ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת שד‪1‬א ל ו ק ח ע ל מנת ל מ כ ו ר )ירושלמי(‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪69‬‬
‫אצל עם הארץ‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ המתארח אצל עם הארץ נאמן‪.‬‬
‫אמ׳ להם ר׳ מאיר על עצמו אינו נאמן‪ ,‬יהא נאמן עלי‪ .‬אמ׳ לו מימיהם של‬
‫בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלץ זה אצל זה‪ ,‬ואע״פ כן פירותיהן שבתוך‬
‫בתיהם מתוקנץ‪ .3 .‬עם הארץ שקבל עליו דבר חבירות ונחשד על דבר‬
‫אחד‪ ,‬נחשד על כולן דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אץ חשוד אלא על אותו‬
‫דבר בלבד‪ .4 .‬גר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד‪ ,‬אפי׳‬
‫על כ ל התורה כולה‪ ,‬הרי הוא כישראל משומד‪ .5 .‬עם הארץ שקבל עליו‬
‫כ ל דברי חביתת חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪] .‬גר שקיבל עליו כל‬
‫דברי תורה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אין מקבלין אותו[‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה אד‬
‫אפי׳ דבר קטן מדקדוקי סופרים‪ .6 .‬כהן שקבל עליו כל)מתנות( עבודות‬
‫כהונה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלין אותו‪ .7 .‬בן לוי שקבל עליו כ ל עבודות‬
‫לרה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪ ,‬שנאמר ה מ ק ר י ב א ת ד ם‬
‫ה ש ל מ י ם וג‪ /‬אץ לי אלא זריקות דם והקטר חלבים‪ ,‬מנ^ ליציקות‪,‬‬
‫וכלולות‪ ,‬תנופות‪ ,‬והגשות‪ ,‬הקמיצות‪ ,‬והקטרות‪ ,‬המליקות‪ ,‬והקבלות‪ ,‬וההזאות‪,‬‬
‫והשקאת סוטה‪ ,‬ועריפת עגלה‪ ,‬וטהרת מצורע‪ ,‬ונשיאות כפים מבפנים ומבחוץ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל מימיהם ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ב ח״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫״ גר שקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫» ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ב ס ד ו ם ל ב ‪.‬‬
‫» גר שקיבל ו כ ו ‪/‬‬
‫־! ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירושלמי ובבלי ה ״ל‪.‬‬
‫כ‬
‫חו״כ קדושים פ ר ק ח׳ ה״ג‪ ,‬ל״א ע״א; מכילחא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;30‬בבלי הכ״ל; תכחומא ויקרא סי׳ ב׳;‬
‫הול׳ בובר סי׳ ג ‪ /‬ועיין בבלי יבמות מ״ז ב ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ‪.108‬‬
‫« כהן שקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות הכ״ל; מדרש הנאים‪,‬‬
‫״ בן לוי ו כ ו ‪ /‬ספרי סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;150‬בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ל! ה מ ק ר י ב ו כ ו ‪ /‬רקרא ז׳‪ ,‬ל״ג‪.‬‬
‫« מניין ליליקוח ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ לו פע״ז ח״נו‪ ,‬ל״נו סע״ד; בנלי מכחות י״ח ב׳; חולין קל״ב ב ‪/‬‬
‫‪ 8‬וחכסים |‬
‫נאמ‬
‫ו•‬
‫א וחכי‪.‬‬
‫עלי |‬
‫סלהיות |‬
‫ד בתיהן‪.‬‬
‫‪ !0‬ו ח כ ‪ ,‬ן‬
‫שקבל |‬
‫על‪.‬‬
‫ך אומרין א או ׳‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫אס׳ לו |‬
‫ס‬
‫א‬
‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬
‫ו ח כ ס < <‬
‫א גוי שקיבל‪.‬‬
‫א ו פ‬
‫כל ן‬
‫א שקיבל‪.‬‬
‫׳ ן‬
‫עבודות ן‬
‫א יציקות‪.‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫אין ן‬
‫התורה ן‬
‫א עבודת‪.‬‬
‫» וכלולות |‬
‫א וקבלת‪.‬‬
‫‪ 18‬אותו |‬
‫וההזאות |‬
‫אפי׳ ן‬
‫ד‬
‫א כישר׳‪.‬‬
‫סירותיהן ן‬
‫א סירות‪.‬‬
‫חכירות |‬
‫ד חברות‪.‬‬
‫‪ 11‬בלבד |‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫םשוסד |‬
‫בי ר׳ | ד בר א בר׳‪.‬‬
‫סופרים | ב ד סתום‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫שקבל ן‬
‫והקטרות |‬
‫ד וההזאה א הזאות‪.‬‬
‫א השקאת‪.‬‬
‫גר‬
‫א חסר‬
‫שקבל |‬
‫‪ 14-18‬ןגר ‪ . . .‬אותון |‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫עבודות ן‬
‫מניין | ד א מנין‪.‬‬
‫ך וקטרות א וההקטרות‪.‬‬
‫‪ 20‬והשקאת ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬
‫א שקיבל‪.‬‬
‫זריקות | ד א זריקת‪.‬‬
‫‪ 8‬בתים‪. ..‬‬
‫‪ 12‬על ן‬
‫סדבר | ד ןסןן םדבר‪.‬‬
‫‪ 14‬יוסה | ך א יוסי‪.‬‬
‫ד א ובלילות‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫בישראל ן‬
‫הבירות | ד חבת׳‪.‬‬
‫הן‬
‫ד ןכל[ דברי א דברי‪.‬‬
‫א תורה‪.‬‬
‫קטן םדקתקי ן א אחד סדיקדוקי‪.‬‬
‫ד! שנאסר | ד א שני‪.‬‬
‫והקבלות |‬
‫דבר |‬
‫‪ 18‬מ־ | ד תוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫טיסיהס |‬
‫ד‬
‫ך ואעפ־כ א אף על פי כן‪.‬‬
‫כ ל | ך חסר‪.‬‬
‫שקיבל | ד שקבל‪.‬‬
‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫א ו ם ר‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬כ ל ן א חסר‪.‬‬
‫השלסתי ע־פ ד א ‪.‬‬
‫אס׳ להם‬
‫ואע־פ כן |‬
‫)ויש שם ריוח תקורות בכתיי>‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ב‬
‫ד בתי־ ‪ . . .‬סלהין׳‪.‬‬
‫• בתיהם |‬
‫פ‬
‫ד‬
‫או׳ |‬
‫‪ 7‬להם ן‬
‫ך‬
‫א להן‪.‬‬
‫אלו א אמרו לו‪.‬‬
‫יהא נאמן עלי ן‬
‫סימי ‪.‬‬
‫א עלי הוא‬
‫המליקות ן‬
‫ענלה ן‬
‫<םתגות> |‬
‫א עבודת‪.‬‬
‫ליציקות ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הענלה‪.‬‬
‫מבפנים ומבחוץ ן א בפנים ובחוץ‪.‬‬
‫‪ .12‬כ ל ה ת ו ר ה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל כ ל ה ת ו ר ה כ ו ל ה אינו מ ס ו ל ק מיהדותו‪ ,‬ואינו ד ו מ ה לע״ה‬
‫ש ק ב ל ח ב ר ו ת שנחשד‪ ,‬שחברותו מ ת ב ט ל ת ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫•ליציקות‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במנחות‪.‬‬
‫‪ .17‬ש נ א מ ר‬
‫ה מ ק ר י ב וכו׳‪ .‬ח ת ר ל כ ה ן ש ל א ק ב ל ע ל י ו ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪70‬‬
‫ת״ל ב נ י א ה ר ן ‪ ,‬כל עבודה שהיא בבני אהרן‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון יכול אין‬
‫דוחץ אתם אלא ממתנות מקדש בלבד‪ ,‬מניץ אף ממתנות נבולץ‪ ,‬ת״ל‬
‫ר א ש י ת ד ג נ ך ת י ר ו ש ך ו י צ ה ר ך וג‪ /‬מפני מה‪ ,‬כ י ב ו ב ח ר ה ׳‬
‫ונ‪ /‬כל המקבל עליו שירות יש לו במתנות‪ ,‬כל שאץ מקבל עליו שירות אץ‬
‫לו במתנות‪ .8 .‬בזמן שהכהנים עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪,‬‬
‫ח ל ק ם נ ת ת י א ת ה מ א י ש י ‪ ,‬משלהן הן נוטלין‪ ,‬ואץ נוטלץ משלי‪ .‬ובזמן‬
‫שאץ עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪ ,‬מי גם ב כ ם ו י ם נ ר ד ל ת י ם‬
‫ונו ‪ .9 .‬וכולן שחזרו בהן‪ ,‬אץ מקבלץ אותן עולמית דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳‬
‫יהודה או׳ חזרו בפרהסיא מקבלץ אותן‪ ,‬במטמורנית אין מקבלץ אותן‪ .‬ר׳‬
‫שמעץ ור׳ יהושע בן קרחא או׳)מדץ( בץ כך ובץ כך מקבלין‪ ,‬שנ׳ ש ו ב ו‬
‫ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ .10 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אם היה נוהג מתחלה בצינעה‪,‬‬
‫מקבלץ אותו ואחר כך מלמדץ אותו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬מלמדץ אותו ואחר כך‬
‫מקבלין אותו‪ .‬ר׳ שמעון או׳ לעולם מקבלין אותו ומלמדץ אותו והולכץ‪.‬‬
‫‪ .11‬ומקבלץ לכנפים ואחר כך מקבלץ לטהרות‪ .‬אם אמ׳ איני מקבל עלי‬
‫‪,‬‬
‫״בכי‬
‫ויקראז‪/‬ל״ג‬
‫אהרן‪.‬‬
‫» ר א ש י ח ו כ ו ‪ /‬דברים י׳׳ח‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫״ בזמן שהכהכים ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מכמות פ״ז ה״ע‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬
‫שאין ו כ ו ‪ /‬עיין תו׳כ לו פכףז ה ״ ‪/‬‬
‫‪3 0‬‬
‫בבלי ע״ז ז׳ א׳; בכורוה ל״א א ‪/‬‬
‫ל׳ ב ‪/‬‬
‫כ י ב ו ו כ ו ‪ /‬ש ם ה׳‪.‬‬
‫«* ח ל ק ם ו כ ו ‪ /‬ויקרא ו ‪ /‬י ‪/‬‬
‫ד־ מ י ג ם ו כ ו ‪ /‬מלאכי א ‪ /‬י ‪/‬‬
‫ש ו ב ו ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ג ‪ /‬י״ד‪ ,‬כ״ב‪.‬‬
‫‪ 31‬הבא לקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות‬
‫״ ומקבלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג א׳; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 21‬תיל ן א תלי לוי‪.‬‬
‫א חמר‪.‬‬
‫אהרן | ד אהרון‪.‬‬
‫שמעון ן‬
‫ד א מנין‪.‬‬
‫א שמעון ]אומרן‪.‬‬
‫ממתנות |‬
‫ד סמתנר‪.‬‬
‫חירושך ‪ . . .‬וני ן א חסר‪.‬‬
‫פחוח‪.‬‬
‫‪ 24‬ת׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שאין ן א ושאין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א סשלו‪.‬‬
‫סשלי ן‬
‫‪ 28‬תו׳ ן‬
‫בסטסותית |‬
‫פ תירשך‪.‬‬
‫בל | א חסר‪.‬‬
‫שירות ן א לשרת‪.‬‬
‫‪ 26‬אתה |‬
‫» או׳ |‬
‫א בסססתיוח‪.‬‬
‫ד שובבים ]ונוי[•‬
‫כ ד סחום‪.‬‬
‫סלםדין ן א חסר‪.‬‬
‫אותו | ד א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א טקבלין ]אתון‪.‬‬
‫‪.22‬ממתנות‬
‫‪.27‬ויםנר‬
‫ד אותה‬
‫סחחלה ן‬
‫דלתים‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וני |‬
‫ד רצהריך‪.‬‬
‫ד ונוי‪.‬‬
‫בםתנות |‬
‫א ה ׳ ]אלהיךן‪.‬‬
‫כל |‬
‫ד בסתנו׳‪.‬‬
‫םאישי |‬
‫א סאשי ןקודש קדשים!‪.‬‬
‫א אותם‪.‬‬
‫‪ 80‬בן קרחא |‬
‫א כתחילה‪.‬‬
‫חזרו ן‬
‫א ואם‪.‬‬
‫ויסנר |‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫א חזרו ]בהסן‪.‬‬
‫ד בן קרחה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אותן |‬
‫או׳ |‬
‫סקבלין ן ך א םקבלין ]אותן!‪.‬‬
‫בצינעה |‬
‫אס׳ ן‬
‫פ םאשי‬
‫בהם |‬
‫ד בצנעה א בצינעא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אזי ן‬
‫ד אותו•‬
‫ד אוסרים‪.‬‬
‫‪ 81‬שובבים |‬
‫ר ׳ ‪ . . .‬אותו |‬
‫‪ 34‬ואחר | ך ואח׳‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ד ויסניר‪.‬‬
‫‪ 32‬ואחר כך‬
‫‪ 33‬אותו ן א אתו עיפ>‪.‬‬
‫)ובא פתוח לפני‪.‬והולכין׳(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‬
‫‪ 28‬ראשית |‬
‫ה׳ ן‬
‫ד ראשיי‪.‬‬
‫‪ 26‬בםתנות ן א סתנות‪.‬‬
‫ד אומר א אוס׳‪.‬‬
‫אס ן‬
‫אמי |‬
‫מדי] |‬
‫רצתו של סקום סה נאסר ן א רצו!‬
‫םלסדין אותו ן א אין םקבלין אתו‪.‬‬
‫ד לטהר׳‪.‬‬
‫מ ק ד ש וכוי‪.‬‬
‫א תלמ׳ לוס׳‪.‬‬
‫ד שירו׳ א לשרת‪.‬‬
‫כך | ד א חסר‪.‬‬
‫והולכין | א ב ד סתום‬
‫לטהרוח |‬
‫שהיא בבני ן‬
‫תיל ן‬
‫א שבבני‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫ממתנות ן א ממתנת‪.‬‬
‫א רצון אביהם שבשסים‪.‬‬
‫בין כך ובין | א לעולם‪.‬‬
‫או׳ ן א אום׳‪.‬‬
‫ב נבילין‪.‬‬
‫שירות |‬
‫א חסר• ב ד א סתום‪.‬‬
‫)סדין> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬אתם |‬
‫רצהרך |‬
‫‪ 27‬רצתו של סקום ן‬
‫ד בסטסתו׳‬
‫עבודה |‬
‫ד עבורי‪.‬‬
‫ד אותן א אתו‪.‬‬
‫גבולי] |‬
‫חירושך |‬
‫אביהם שבשסים סה כתי‪.‬‬
‫עלי |‬
‫םקבלין |‬
‫ד א עליו•‬
‫‪ p‬ה ס ם ו ק הגיל אמו מ ו כ ח א ל א ש מ פ ס י ד חזה ושוק•‬
‫הכוונה ל ס ו ף ה ס ס ו ק ‪ :‬ו ל א ת א י ר ו מ ז ב ח י חנם‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו‬
‫ד ב ר שאץ מ י א ד ם נמנעים לעשותן בחנם‪ ,‬כגון הגסת ד ל ת י ם ו ה ד ל ק ת הנר‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ « _ 2 6‬ובזמן‬
‫« וכולן שחזרו ו כ ו ‪/‬‬
‫בעד‬
‫‪,29‬ב מ ט מ ו ר נ י ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמטמוניות נ ר י ד א חזרו ל ס ו ד ם ‪ ,‬א ב ל ב פ ר ה ס י א נהנו כ ח ב ר י ם ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותם מפני ש א ץ‬
‫אמונה ב צ ב ו ע י ם ‪.‬‬
‫לטהרות‪.‬‬
‫‪ .34‬ל כ נ מ י ם‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל נ ט י ל ת י ד י ם ק ו ד ם א כ י ל ה ו ק ו ד ם שיגע ב ט ה ר ו ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חומרי ט ה ר ו ת שנזהרים ב ה ם ה ח ב ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪71‬‬
‫‪3‬‬
‫אלא לכנסים ב ל ב ה מקבלין אותו‪ .‬קבל עליו לטהרות ולא קבל עליו‬
‫לכנפים אף על הטהרות אין נאמן‪ .12 .‬עד מתי מקבלין‪ ,‬בית שמיי אף‬
‫למשקין שלשים יום‪ ,‬לכסות שנים עשר חדש‪ ,‬ובית הלל אף זה וזה לשלשים‬
‫יום‪ .13 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אפי׳ תלמיד חכם‪ ,‬צריך לקבל עליו‪ ,‬אבל חכם‬
‫היושב בישיבה‪ ,‬אץ צריך לקבל עליו‪ ,‬שכבר קבל עליו משעה שישב‪ .‬אבא‬
‫שאול אומ׳ אף תלמיד חכם אין צריך לקבל עליו‪ ,‬ולא עוד אלא אף אחרים‬
‫מקבלין בפניו‪ .14 .‬המקבל בפני חבורה‪ ,‬אין בניו ועבדיו צריכץ לקבל‬
‫בפני חבורה‪ ,‬אלא מקבלין בפניו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אץ דומה חבר‬
‫שקלקל לבן חבר שקלקל‪ .15 .‬בן חבר שהיה הולך אחר אבי אמו עם‬
‫הארץ‪ ,‬אין אביו חושש שמא מאכילו בטהרות‪ .‬אם בידוע שמאכילו בטהרות‪,‬‬
‫י הרי זה אסור‪ ,‬ובגדיו טמא מדרס‪ .16 .‬בת עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬אשת‬
‫עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר‪ ,‬צריכץ לקבל‬
‫עליהן כתחלה‪ .17 .‬בת חבר שנשאת לעם הארץ‪ ,‬אשת חבר שנשאת לעם‬
‫‪4‬‬
‫״ על‬
‫‪3 9‬‬
‫מ ח‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫לי‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ *><-‬אבא שאול וכו׳‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫ר‬
‫‪4 2‬‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ש‬
‫« בת ע ם הארץ וכר‪.‬‬
‫ע״ז‬
‫ן‬
‫ו ת ו‬
‫' |‬
‫א ת ו <‬
‫א‬
‫ק‬
‫ד םתי׳‪.‬‬
‫א חודש‪.‬‬
‫ד‬
‫‪3 3‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪ 43‬בן חבר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג ה״ה ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫<‬
‫ל י ע״ז ל״כן א׳; בכורוח ל׳ ב ‪ /‬ועיין להלן ע״ז פ״ג ה״נו‪.‬‬
‫‪ 41‬בפניו |‬
‫ב‬
‫הלל ן‬
‫א לפניו‪.‬‬
‫אין |‬
‫** הארץ אין |‬
‫‪ 48‬הרי זה |‬
‫א שנישאת‪.‬‬
‫ד צריכי‪.‬‬
‫א ק‬
‫‪ ,‬ל‬
‫ב‬
‫עליו ן‬
‫ ‪.‬‬‫פ (‬
‫ך א שסאי אוסר‬
‫או׳ |‬
‫א חסר‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ל* בה חבר וכו׳‪.‬‬
‫ד א אמו‪.‬‬
‫ד האר׳ איי‪.‬‬
‫אביו ן‬
‫אסור |‬
‫‪ 46‬הארץ |‬
‫‪ 47‬כ ח ח ל ה |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד דוס׳‪.‬‬
‫בפניו |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ד בפניו‬
‫א שלשים‪.‬‬
‫טסא |‬
‫בטהרות |‬
‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬
‫צריכין |‬
‫ך ב ח ח ל ה א כחחילה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אחר |‬
‫בידוע |‬
‫א שמע׳‬
‫ד א אצל‪.‬‬
‫ד יודע•‬
‫ב בית )ונטחקה הירדז‪.‬‬
‫שנשאת ן‬
‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫צריכין ן‬
‫עבדו ן א עבד‪.‬‬
‫שנשאת ן‬
‫ד צריכי׳‪.‬‬
‫שםעון בן נסליאל ן‬
‫ך בטהרו׳ א טהרות )ביס(‪.‬‬
‫ך טסאי׳ א טסאין‪.‬‬
‫‪ 38‬אפי׳ |‬
‫א שישב‪.‬‬
‫ד אחרי׳ א שאחרים‪.‬‬
‫א ןעליון בפני‪.‬‬
‫בת |‬
‫חדש |‬
‫‪ 39‬היושב |‬
‫אחרים |‬
‫]חבורה[‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א ולכסות‪.‬‬
‫ד צרי־‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בפני ן‬
‫נאסן |‬
‫‪ 43‬ש ק ל ק ל ן א שקילקל )ביט(‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬
‫א אבי אטו‪.‬‬
‫ד האר׳ )ב'פ>‪.‬‬
‫לשלשים ן‬
‫אף ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫‪ 37‬ל כ ס ו ת ן‬
‫צייר |‬
‫ד תלמי׳‪.‬‬
‫א א ב ל לפניו סקבלין‪.‬‬
‫‪ 36‬אין ן‬
‫) א אום׳>‪.‬‬
‫ד אוםר‬
‫ה ם ק ב ל בפני |‬
‫רוסה |‬
‫ך על‪.‬‬
‫)ותלוי בין השורוח(‪.‬‬
‫‪ 40‬תלםיד |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫) ב‬
‫א הילל‪.‬‬
‫« א ל א סקבלין בפניו ן‬
‫•‬
‫ל ן‬
‫תלסיד ן‬
‫‪ 40-39‬שכבר ‪ . . .‬עליו ן‬
‫‪P‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫שם״ או׳ |‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫נ ם ל >‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫« בפכי חבורה וכר‪ .‬ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי‬
‫ובכורות הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 35‬א‬
‫ס ת‬
‫ה‬
‫<‬
‫כ‬
‫‪ 38‬הבא לקבל וכף‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ב כןע״ד; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫א שנישאת )ב׳פ(‪.‬‬
‫‪ .35‬מ ק ב ל י ן א ו ת ו ‪ .‬ופירשיי‪ ,‬משני ש ק י ב ל עליו ע י ק ר א כ י ל ת ח ו ל ץ ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן שיור ש ל ד ב ר א ח ד‬
‫) כ ל ע י ל היה(‪ ,‬שהרי ל א שייר כ א ן ד ב ר שלם‪ ,‬א ל א ל א ק י ב ל עליו ל פ י ש ע ה א ת החומרות היתירות‪.‬‬
‫מ ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ מ ה זמן צ ר י ך לנהוג ב ח כ י ר ו ת ‪ ,‬כ ד י שנחזיקו ל ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ד‬
‫‪ .37‬ל מ ש ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫א ח ר י שלשים יום מאמינים אותו ע ל ט ה ר ת ש ב ע ת המשקים שיש ב ה ם ח ו מ ר א )שאינם צ ר י כ י ם הכשר(‬
‫ו ק ו ל א )שטומאתם מדרבנן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .39‬ה י ו ש ב ו כ ו ‪.‬‬
‫ל כ ס ו ת וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הממונה ו ה מ ו ס מ ך ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להחזיק כסותו כ ח ב ר ‪ ,‬ובמשנת חגיגה ס פ י ב ‪.‬‬
‫‪ .43-42‬ח ב ר‬
‫ש ק ל ק ל וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חבר שקלקל‬
‫מ ח מ י ר ץ עליו כשהוא חוזר בתשובה <עיץ ל ע י ל היט(‪ ,‬א ב ל ‪ p‬ח ב ר ‪ ,‬ש ל א ק י ב ל ב ע צ מ ו בפני ח ב ו ר ה ‪ ,‬ש ק ל ק ל‬
‫א ח י כ וחזר בתשובה‪ ,‬דינו כ ב א ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך מ ו ט ב שאף בן ח ב ר י ק ב ל ב ע צ מ ו בפני נ׳‪ ,‬כ ד י ש מ ה ר ש ל א‬
‫יקלקל‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .46‬צ ר י כ י ן‬
‫ל ק ב ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ם מ ק ב ל י ם בפגיו ג ר י ד א ) כ ל ע י ל הייד(‪,‬‬
‫מפני ש ב ע ל י ה ם ה ו א ח ב ר מ כ ב ר ‪ ,‬ו ב ש ע ה ש ק י ב ל ו ע ל י ה ם ה ב ע ל י ם ח ב ר ו ת ע ד י ץ ל א ה מ ברשותם‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪72‬‬
‫הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן עד שיחשדו‪.‬‬
‫]ר׳ שמעץ בן אלעזר אומר צריכץ לקבל עליהן בתחלה‪ .‬וכן היה[ ר׳‬
‫שמעץ בן לעזר או׳ משם ר׳ מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר‪ ,‬והיתה‬
‫קומעת על ידו תפלץ‪ ,‬נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורץ‪ 18 .‬בנו‬
‫של חבר שהיה למד אצל עם הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שהיה למד אצל עם‬
‫הארץ‪ ,‬הרי הן בחזקתן עד שיחשדו‪ .19 .‬בנו של עם הארץ שלמד אצל חבר‪,‬‬
‫עבדו של עם הארץ‪ ,‬צריכין לקבל עליהן‪ .‬בנו של עם הארץ שהיה למד אצל‬
‫חבר‪ ,‬או עבדו של עם הארץ שהיה למד אצל חבר‪ ,‬כל זמן שהן אצלו הרי הן‬
‫כחבר‪ ,‬יצאו מאצלו הרי הן כעם הארץ‪ .20 .‬לא יאמר חבר לעם הארץ‬
‫הילך ככר זו ותן לפלני חבר‪ ,‬שאץ משלחץ טהרות ביד עם הארץ‪ .21 .‬חבר‬
‫שאמ׳ לו עם הארץ הילך ככר זו והולך לפלני עם הארץ‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין‬
‫מוסרץ טהרות לעם הארץ‪ .22 .‬עם הארץ שאמ׳ לחבר תן לי ככר זה‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יץ זה ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילץ טהרות לעם הארץ‪.‬‬
‫‪ .23‬היה נדור מן הככר‪ ,‬ואמ׳ לו תן לי ואוכלנו‪ ,‬אבטיח וניקר ואמ׳ לו תן לי‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יין ונתנלה ואמ׳ לו תן לי ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילין ]את‬
‫האדם[ את האסור לו‪ .24 .‬כיוצא בו‪ ,‬לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני‬
‫נח‪ ,‬ולא כוס יץ לנזיר‪ ,‬שאץ מאכילץ את האדם דבר האסור לו‪ .‬וכולן‬
‫‪8 3‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם כ״ב ב׳; ע״ז ו׳ ב ‪ /‬ומ״ש‬
‫ל א יושיע ו כ ו ‪/‬‬
‫בבה״א שו׳ ‪.63-62‬‬
‫‪ 48‬עבדו של חבר ן א עבד חבר‪.‬‬
‫אוסר |‬
‫בתחלה ן‬
‫א אוי‪.‬‬
‫םעשה | ד מעשי‪.‬‬
‫זה ן א הן‪.‬‬
‫א כחחילה‪.‬‬
‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬
‫והיחה קושרח | א וקשרה‪.‬‬
‫א שלסד <ביפ>‪.‬‬
‫‪ 64-53‬ב נ ו ‪ . . .‬עליהן | ד א חסר‪.‬‬
‫לפלוני‪.‬‬
‫‪ 61‬ואם׳ |‬
‫א עבד‪.‬‬
‫‪ 63‬את |‬
‫שהיה |‬
‫‪ 84‬בנו של ן א בן‪.‬‬
‫טהרות | ד טהרו׳‪.‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫ד ואסר א אט׳‪.‬‬
‫לו |‬
‫א כוס יין לנזיר ואבר סן החי וכו׳‪.‬‬
‫בנו ן א בן‪.‬‬
‫ך שהי׳‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫‪ 64‬סאכילין |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫נשאת ן א נישאת‪.‬‬
‫‪ 82‬של ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 83‬שיחשדו |‬
‫‪ 67‬זו וחן לפלני ן א זה והולך‬
‫טהרות |‬
‫אבטיח |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫‪ 68‬או | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 68‬שאם׳ | ד שאסר‪.‬‬
‫ד ואוכלינו‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד |‬
‫ד שייחשדו‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד | ד שלסד א הלסד‪.‬‬
‫ד א ואוכלינו‪.‬‬
‫סשם ן‬
‫תפלין | ד א תפילין‪.‬‬
‫הארץ | ב ד סתום‪.‬‬
‫לו | ד א חסר‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫אוי |‬
‫‪ 56‬חבר | ד ןאדםן חבר‪.‬‬
‫‪ 60‬ואוכלנו |‬
‫ואוכלנו |‬
‫‪ 62‬ונתגלה ואט׳ | א וניתנלה אס׳•‬
‫ד א דבר•‬
‫‪ 81‬ידו ן א ידיו )ביפ>‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד ן א הלםד‪.‬‬
‫שאין ן א אין‪.‬‬
‫א זה ‪ . . .‬לפלוני‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫קשורין ן א קשרים‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫עבדו של |‬
‫עבדו של ן א עבד‪.‬‬
‫שיחשדו | ד שייחשדו‪.‬‬
‫‪ 80‬לעזר |‬
‫‪] 49‬ר׳ שפעון וכו׳ [ ן השלסחי עיפ ד א•‬
‫א סשום‪.‬‬
‫ד אבטי׳‪.‬‬
‫ך טהרו׳‪.‬‬
‫ז ו ‪ . . .‬לפלני |‬
‫הארץ |‬
‫וגיקר ואם׳ ן‬
‫ד סתום•‬
‫א שניקר אס׳‪.‬‬
‫‪] 63-62‬את האדם ן ן כיה א• ד את האד׳‪ .‬ב חסר•‬
‫א אדם‪.‬‬
‫ד סאכלין‪.‬‬
‫‪ 64-83‬אבר סן החי ל מ י נח ולא כוס וכו׳ |‬
‫ומלן |‬
‫ך א ]ועל ן כולן‪.‬‬
‫‪ .48‬ה ר י ז ה ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬רשיי םירש ש ה ם ב ח ז ק ת ם כ ש ה ם יוצאים מ ת ח ת י ד י עיה‪ ,‬ו א מ ם צ ר י כ י ם ל ק ב ל‬
‫כ ת ח י ל ה ‪ ,‬א ב ל ב ש ע ה ש ק ת ח ת י ד י עיר‪ .‬א מ ם נאמנים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫קושרת קשרי ת פ י ל ץ ב ש ב י ל ב ע ל ה ‪ .‬עיין ב ב היא‪.‬‬
‫שולם‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .54-53‬ב נ ו ש ל ו מ "‬
‫עליהן‪.‬‬
‫‪ . 5 1‬ק ו מ ע ת ע ל י ד ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ק ש ו ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר קשרי מ ו כ ס ‪ ,‬שניתנים ל ס י מ ן ש ה מ כ ס‬
‫ב ד ו ב כ י י ע ח ס ר ‪ .‬ו כ נ ר א ה שיש כ א ן ה כ ס ל ה מ ו ט ע י ת ‪ .‬ועיין‬
‫‪ .58-57‬ח ב ר ש א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ח י ד שהיה ל ו כ כ ר שננבל ב ט ה ר ה עיי ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ •58‬ל א‬
‫י ת ן ל ו וכוי‪ .‬מ ר ה י ט ו ת ה ל ש ץ מ ש מ ע שאסור לקיים שליחותו‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה א ס ו ר ל ה ח ד ר א ף ל מ ש ל ח ‪ .‬ו א פ ש ר‬
‫ש צ ר י ך לפייסו ב מ מ ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪73‬‬
‫אץ מברכץ עליהן‪ ,‬ואץ מזמנץ עליהן‪ ,‬ואין עונין אחריהן אמן‪ .‬נשאלין לעם‬
‫הארץ על טהרותיו‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו צא אכול‪ ,‬צא שרוף‪ ,‬אלא אומ׳ לו‬
‫אם בזה שאלת טמא‪ ,‬ואם בזה שאלת טהור‪.‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬העיד ר׳ יוסי בן המשולם משם ר נתן אחיו שאמ׳ משם ר׳ לעזר חםמא‬
‫שאין עושץ טהרות לעם הארץ‪ .‬לא יעשה לו עיסתו של תרומה בטהרה‪ ,‬אבל‬
‫עושה לו עיסתו של חולין בטהרה‪ ,‬מפריש ממנה חלה ונותן לתוך כפישה‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל זו וזו‪ .‬לא יעשה לו זתים של תרומ׳ בטהרה‪ ,‬אבל עושה לו‬
‫זתים של חולץ בטהרה‪ ,‬מפריש מהן תרומה ונותן לתוך כליו של חבר‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל את שתיהן‪ .‬כשם שאין נותנץ תרומה אלא לכהן חבר‪ ,‬כך אץ‬
‫משלמץ קרן וחומש אלא לכהן חבר‪ .2 .‬האוכל תרומת עם הארץ משלם‬
‫קרן וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר נוטל דמים ומפייס את עם הארץ‪ .3 .‬תרומת‬
‫חבר ותרומת עם הארץ שנתערבה כופץ את עם הארץ למכור את חלקו‪.‬‬
‫חולק כהן)עם ישראל( ישראל עם כהן כותי במקום כותי‪ ,‬מפני שהוא כמציל‬
‫מידו‪ .‬אבל לא בארץ ישראל‪ ,‬מפני שמחזיקו בכהונה‪ .‬אף בארץ ישראל‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫! העיד וכר‪ .‬בבלי ניכוין ס״ב א ‪/‬‬
‫« כשם וכר‪ .‬להלן תרומות פ״ז סה״ד‪.‬‬
‫שם ה״ה; ימש׳ תרומות פ״ו שה״א‪ ,‬מ״ד ע״ב‪.‬‬
‫ל האוכל וכר‪ .‬להלן‬
‫‪ »-8‬תרומה חבר וכר‪ .‬להלן שם ה״ן‪.‬‬
‫‪ !0‬חולק כהן‬
‫וכו׳‪ .‬מ ק ׳ כוחים פ״ב‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ס״ה‪.‬‬
‫‪ 66‬נ״אלין | א ]ואין[ נשאלין‪.‬‬
‫שאלת ן‬
‫‪ 67‬בזה | ד א כזה‪.‬‬
‫‪ 1‬בן המשולם |‬
‫ח ס‬
‫‪ °‬א | ד חסמי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הארץ |‬
‫א ליטול•‬
‫םשם ן‬
‫ך בין הטשלם‪.‬‬
‫‪ 3‬טהרוח | ד טהרו׳‪.‬‬
‫* זתים | א זיתי‪.‬‬
‫זתים של חולין |‬
‫שלא ן‬
‫‪ 66‬ובלבד ן א חסר‪.‬‬
‫ואם ן א אם‪.‬‬
‫א שאלתה )ב־פ>‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫א זיתי חוליו‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫תרוסת |‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫כמציל |‬
‫א שמציל‪.‬‬
‫'״ראל |‬
‫ד בישראל‪.‬‬
‫‪-65‬אין‬
‫מ בר כין‬
‫א םשום )כיפ(‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 0‬ותרוםת |‬
‫‪ 10‬חולק | ד וחולק‪.‬‬
‫‪ 11‬ישראל |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב ר כ ה שלפניהן‪.‬‬
‫‪ 6‬אח ן‬
‫ד ותרום׳‪.‬‬
‫ואין‬
‫‪ 6‬זתים | )בצילום‪ :‬ותים !>‪.‬‬
‫‪ 7‬חבר |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שנתערבה ן א שנתערבו‪.‬‬
‫לסכור ן‬
‫<עם ישראל( ן א חסר‪.‬‬
‫שמחזיקו |‬
‫בםקום כותי ן א חסר‪.‬‬
‫ד שטחזיקין א שםחזיק‪.‬‬
‫מ ו מג ין‬
‫לעזר |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫לתוך כפישה | א לפי כפישא‪.‬‬
‫עושה | ד עוש׳‪.‬‬
‫א ]ונוטלן ונותן‪.‬‬
‫ד תרוסות‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 3‬של ן א חסר‪.‬‬
‫חרום׳ | ך א חרוםה‪.‬‬
‫ונותן ן‬
‫א לא‪.‬‬
‫בזה |‬
‫שאס׳ |‬
‫אוס׳ |‬
‫ד א כזה‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫א ]אםן א‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫בכהונה |‬
‫שהוא‬
‫א לכהונה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוון ב ר ב י ם ‪,‬‬
‫ולפטור אחרים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .2‬ש ל ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע י ס ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬כ ד י שירים ממנה ע־ה ח ל ה ע ל שאר עיסות שלו‪ .‬ועיר‪,‬‬
‫‪ .3‬כ ס י ש ה ‪ .‬כ ל י ע ץ שאץ לו בית‬
‫יפריש ש ל א מן ה מ ו ק ף ‪ ,‬ר ע ש ה אותה ח ל ה באמירתו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .8‬ו ח ב ר נ ו ט ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל נוטל דמים מן ה כ ק ה ח ב ר‬
‫ק ב ו ל ‪ ,‬ואיטי מ ק ב ל ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .9-8‬ת ר ו מ ת ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ה ב ת ר ו מ ת עיה ש ל א ה ו כ ש ר ה ‪ ,‬ו ה י א‬
‫ששילם לו א ת ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .9‬כ ו פ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אי א ס ש ר ל ח ל ק ‪ ,‬שמא י ס ו ל ח ל ק ו ל ע ׳ ה ‪ ,‬ת מ צ א מ ו ס ר ת ר ו מ ה‬
‫טהורה תדאי‪.‬‬
‫‪0‬ו‪ .‬ב מ ק ו ם כ ו ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר בעיירות הכותים‪ ,‬שאם ל א י ח ל ו ק עמו יתן ה כ ו ת י כ ל ה ת ר ו מ ה‬
‫לעיה‪.‬‬
‫ל כ ק הכותי‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪74‬‬
‫במקום שמכירין בו שהוא כותי מותר לחלוק הימנו‪ .‬אוכל כהן ישראל עם כהן‬
‫כותי בזמן שעושה בטומאה‪ ,‬אבל בזמן שעושה בטהרה הרי זה לא יאכל עמו‪,‬‬
‫מפני שמאכילו בשר בכור טהור ומשקה אותו יץ רביעי‪ .4 .‬בראשונה היו‬
‫או חבר שנעשה גבוי דוחץ אותו מחבורתו‪ ,‬חזרו לומר כל זמן שהוא גביי אין‬
‫נאמן‪ ,‬פרש מגבייתו הרי זה נאמן‪ .5 .‬חבר שחכר מעם הארץ עקרי תאנים‬
‫ודליות של ענבים‪ ,‬מעשר ונותן לו‪ ,‬ואץ נותן לו אלא משלו‪ .‬בן חבר שהיה‬
‫הולך אצל אבי אמו עם הארץ‪ ,‬אץ אביו חושש שמא מאכילו דברים שאינן‬
‫מתוקנץ‪ .‬היו בידו פירות‪ ,‬אינו חושש שמא אץ מתוקנץ הן‪ .‬אם אמ לו האכילני‪,‬‬
‫מעשר ומאכילו‪ .6 .‬לא ישתמש חבר במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫עם הארץ אלא אם היה מותקן תחת ידו‪ ,‬אפי אינה אלא מניקות אחת של יץ‪.‬‬
‫לפיכך חבר ששמש במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ הרי זה‬
‫חזקה למעשרות‪ .7 .‬חבר שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫עם הארץ‪ ,‬אפי רואץ אותו נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ואוכל מיד נוטל ושותה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ בראשונה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי בכורוח ל״א ‪6‬׳‪.‬‬
‫במשכחכו פ״ו מ״א‪.‬‬
‫‪ 12‬במקום |‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪2 3‬‬
‫אותו ן‬
‫ד א ‪0‬ירש‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ואין |‬
‫האכילני |‬
‫ובסעודתו ן כיה‬
‫טוחקן |‬
‫ד•‬
‫בםשתאו | ד ב ס ש ת א ו ׳‬
‫‪ 24‬אפי׳ |‬
‫א ואמו‪.‬‬
‫ד האכילנו‪.‬‬
‫ב ובס׳‬
‫‪ 22‬ששסש |‬
‫א בסשחה‪.‬‬
‫ידו |‬
‫א ידיו‪.‬‬
‫ד א ששיםש‪.‬‬
‫‪ .14‬ב ש ר‬
‫בכור‬
‫אם ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫זה ן‬
‫אלא ן‬
‫א זו‪.‬‬
‫א איני•‬
‫ך א שהיה‬
‫‪ 17‬של ן‬
‫אס׳ |‬
‫ישחםש |‬
‫ך א אם ןכןן‪.‬‬
‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שחכר ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שנעשה |‬
‫אין |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫‪ 21‬אם |‬
‫ומעקה‬
‫ך א אוסרין‪.‬‬
‫ד סחוט‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫ך ישחט׳‪.‬‬
‫היה | א היי•‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ 23‬יושב ן‬
‫‪ 24-23‬ובסעודתו של עם ן‬
‫א עם‬
‫טניקות |‬
‫א םיסב‪.‬‬
‫א וסעודת עם‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ה מ ת י ם נזהרים ב ט ו מ א ה ו ט ה ר ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ה כ ו ת י מחזיק א ת ע צ מ ו‬
‫ב ט ו מ א ה ‪ ,‬א ץ לחשוש שמא יאכילנו קדשים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וםאכילו |‬
‫של עם הארץ ן‬
‫של עם הארץ )‪ (2‬ן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫אין |‬
‫א אתן‪.‬‬
‫א עוף‪.‬‬
‫ד א נבאי‪.‬‬
‫נאםן |‬
‫תאנים ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫נביי |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫של |‬
‫נוטל ואוכל סיד |‬
‫בטומאה‬
‫זה |‬
‫א בידיו‪.‬‬
‫‪ 20‬םעשר |‬
‫«• או׳ |‬
‫א םחבירותו‪.‬‬
‫ד א עיקרי‪.‬‬
‫‪ 19‬בידו ן‬
‫א ולא בסעודת‪.‬‬
‫ך א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫‪ .13‬ש ע ו ש ה‬
‫סחבורחו ן‬
‫ב עקרו )ותוקן‪ :‬עקרי>‬
‫א א ב ל כהן ח ב ר ‪.‬‬
‫א ממנו‪.‬‬
‫‪ 13‬כותי ן‬
‫‪ 14‬בכור ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד טנביותו א סנבייותו‪.‬‬
‫ד סחוקן א סחוקנין ןהכלן‪.‬‬
‫ך םינקח א סניקיח‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב נבאי‪.‬‬
‫מגבייתו |‬
‫עקרי |‬
‫ד תוחנין‪.‬‬
‫א אותו‪.‬‬
‫עמו ן‬
‫א רבעי ד רבעי ןטהור!‪.‬‬
‫ד א תליון‬
‫) א חוכר(‪.‬‬
‫תותן |‬
‫בו ן‬
‫א ו כ ל כהן ישראל ן‬
‫הרי זה ן‬
‫רביעי ן‬
‫נבוי |‬
‫‪ 16‬פרש |‬
‫חובר‬
‫ד א םקום‪.‬‬
‫» לא ישחמש וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב‬
‫שהיה יושב וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וסשקהו‪.‬‬
‫א תעשה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫״ בן חבר וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ב הכו״ו‪.‬‬
‫קה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫מסן ן‬
‫«! ח ג י שחכר וכו׳‪ .‬עיין‬
‫ו ל מ א כ ל ו ת אסורים א ץ לחשוש‪ ,‬שהרי הכותי א ו כ ל י ח ד אתו‪.‬‬
‫שהרי הכותים א ץ בקיאים במומים‪ ,‬ושמא התירו מי שאינו מ ו מ ח ה ‪ ,‬ו ה כ ו ת י‬
‫א ו כ ל ממנו ב ח ז ק ת ב ע ל מום‪ .‬ועיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫יין‬
‫רביעי‪.‬‬
‫צ־ל‪ :‬יץ ר ב ע י כ ב ש א ר נוסחאות‪ .‬ו ה כ ו ת י ם‬
‫ס ו ב ר י ם שפירות ר ב ע י ניתנים ל כ ק ‪ ,‬ו א מ ם נ א כ ל י ם לפני ה׳‪ ,‬ו ל פ י כ ך חושש שמא נותן לו ה כ ה ן י ץ‬
‫רבעי‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫היי‪.‬‬
‫הדמים‪.‬‬
‫אחר‪,‬‬
‫‪ .15‬ד ו ח י ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותו א ס י ל ו כשחזר‪ ,‬כשיטת ר י מ ל ע י ל ס י ב‬
‫‪ .17‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬שהרי א ס ו ר ל ח ב ר ל מ ס ו ר ט ב ל י ם ל ע י ה ‪ ,‬ו ל ס י כ ך מ ע ש ר ונותן לו‪ ,‬ו מ נ כ ה לו מן‬
‫אלא‬
‫מ ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל א מן ה ש ד ה של ה ע י ה ה מ ו ח כ ר ת לו‪ .‬א ב ל א ם ק ת ה סירות מ ש ד ה‬
‫ה ר י א ס ו ר לו ל מ כ ו ר ט ה ר ו ת ל ע י ה ‪ ,‬א פ י ל ו יבש‪ ,‬כמםורש במשנתנו ס י ב מיג‪.‬‬
‫‪.18-17‬ש ה י ה‬
‫ה ו ל ך וכוי‪.‬‬
‫מ כ א ן ו א י ל ך ב ח ב ר נ א ‪ p‬ל מ ע ש ר ו ת עסיקינן‪.‬‬
‫בירושלמי‪ :‬ל א ישמש וכוי‪ .‬ו ה י א היא‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.30‬‬
‫ושואבים ב ה מ ש ק ץ ‪.‬‬
‫‪ .20‬ל א‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫י ש ת מ ש וכוי‪.‬‬
‫‪ .21‬מ נ י ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ף שיש ל ה י ד א ר ו כ ה ‪,‬‬
‫‪ .23‬ש ה י ה י ו ש ב ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר שהיה מ י ס ב כ א ו ר ח ‪ ,‬ואינו משמש‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪2‬‬
‫‪75‬‬
‫מיה אין לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪ .‬היה בנו מוסב אצלו‪ ,‬מעשר‬
‫עליו‪ .‬אחר‪ ,‬אין מעשר עליו‪ .‬בנו במקום אחר‪ ,‬מעשר עליו‪ .8 .‬בן חבר‬
‫שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ‪ ,‬אפי רואין אותו‬
‫נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ושותה מיד‪ ,‬אץ לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪,‬‬
‫אע״פ שאמרו כל אילו תקלה לאחרים הן‪ .‬אם היה שותף עמו בחנות‪ ,‬הרי זו‬
‫חזקה למעשרות‪ .9 .‬עם הארץ שהיה משתמש בחנות‪ ,‬אע״פ שחבר יוצא‬
‫ונכנס הרי זה מותר‪ ,‬ואינו חושש שמא החליף‪ .‬היה הוא נאמן ואשתו אין נאמנת‪,‬‬
‫לוקחין ממנו ואין מתארחין אצלו‪ ,‬ואע״פ שאמרו הרי הוא כשרוי עם הנחש‬
‫בכפיפה‪ .‬אשתו נאמנת והוא אין נאמן‪ ,‬מתארחין אצלו ואין לוקחין הימנו‪.‬‬
‫הוא אין נאמן ואחד מבניו נאמן‪ ,‬ואחד מעבדיו נאמן‪ ,‬ואחד ממשפחותיו נאמנת‪,‬‬
‫לוקחין ואוכלין על פיהן‪ ,‬ועושץ לו ואוכל‪ .‬בשביעית ובטהרות אינן רשאץ‬
‫לעשות כן‪ .10 .‬הנחתומין לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא כדי תרומת‬
‫מעשר וחלה‪ ,‬פטורין מן השני‪ .‬במי דברים אמורים במוכר בחנותו על פתח‬
‫חנותו‪ ,‬אבל המוכר בפלטיר‪ ,‬או בחנות הסמוכה לחנותו‪ ,‬חייב בשני‪ .‬את‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪ 32‬ע ם הכחש וכו‪ /‬עיין בבלי כחובות ע״ב א ‪/‬‬
‫« הוא כאמן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ל‪.‬‬
‫ל‪ 3‬במוכר בחכוחו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬
‫‪ 36‬הכחתומין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״ב מ״ד; בבלי יומא ח׳ ג׳‪.‬‬
‫כ״ג ע״א‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫לו |‬
‫אס‪.‬‬
‫א זו‪.‬‬
‫‪ 27‬יושב |‬
‫ד רואי׳‪.‬‬
‫אילו |‬
‫םוסב |‬
‫ך א סיסב‪.‬‬
‫ך א סיסב‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫]חבר[•‬
‫אעיס |‬
‫אין | א אינה‪.‬‬
‫ך ושותה‪.‬‬
‫ד א אף על י ‪.‬‬
‫שאסרו | כיה ד א• ב שאסר‪.‬‬
‫םעבדיו‪.‬‬
‫השני | א השיני‪.‬‬
‫ך ואחח‪.‬‬
‫‪ 30‬בחנוח |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ואינו |‬
‫הנחש ן א נחש‪.‬‬
‫םסשפחותיו |‬
‫ד בחנית‪.‬‬
‫ד בחנוח ]של חבר[‬
‫א בחנות‬
‫‪ 33‬אין ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 37‬פטורין |‬
‫‪ 38‬חנותו | א ביתו‪.‬‬
‫חייב ן‬
‫א םחליף‪.‬‬
‫ד ואף על פי א אף על פי‪.‬‬
‫א וםשפחותיו‪.‬‬
‫אותן ן א חסר‪.‬‬
‫ד הססוכ׳‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫החליף |‬
‫ואחד םעבדיו נאםן |‬
‫ד םשפחתו‬
‫דברים אסורים ן א דבר־ אסר‪.‬‬
‫הססוכה |‬
‫שאסרו |‬
‫ואע־פ |‬
‫ואחד ן א אחד <ביפ(‪.‬‬
‫‪ 36‬חייבו ן א חייבום‪.‬‬
‫בסי | ך א בסה‪.‬‬
‫בחנוח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הוא ן כיה ד א• ב היא‪.‬‬
‫‪ 34‬אין | ך חסר‪ .‬א אינו‪.‬‬
‫‪ 35‬אינן רשאין | א אינו רשאי‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬
‫רואין ן‬
‫א שאם׳‪.‬‬
‫ד א אף על סי‪.‬‬
‫םתארחין ן כיה ד א• ב םתאחרין‪.‬‬
‫נאמן ואחד ן א חסר‪.‬‬
‫א פוכר בפלטר‪.‬‬
‫זו |‬
‫‪ 31‬הרי זה ן‬
‫פ‬
‫‪ 26‬במקום אחר |‬
‫‪ 29‬אע׳פ |‬
‫ד בחנו׳‪.‬‬
‫‪ 32‬םסנו ן א היפנו‪.‬‬
‫כיה ד א• ב סתאחרין‪.‬‬
‫אצלו ן‬
‫של עם הארץ ‪ 111‬ן‬
‫‪ 28‬ושוחה סיד |‬
‫בחנוח |‬
‫א עסו‪.‬‬
‫ד בםקום אחד א בסקום‬
‫םתארחין ן‬
‫ד חסר‪ .‬א אחד‬
‫נאמנת |‬
‫א נאםן‪.‬‬
‫ד ופטורין א ופטור‪.‬‬
‫הסוכר בפלטיר ן‬
‫א ]הרי זה[ חייב‪.‬‬
‫בשני ן‬
‫א בשיני‪.‬‬
‫‪ .26‬ב ן ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ׳ פ ר ו ב א ץ לו פירות משלו‪ ,‬שנוכל ל ת ל ו ת בריות שיפריש מ ה ם ע ל מ ה שהוא‬
‫‪.30‬שהיה מ ש ת מ ש‬
‫‪ .29‬ת ק ל ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמא י ס מ כ ו ע ל י ה ם ‪ ,‬ויחשבו ש ה ס ע ו ד ה מתוקנת‪.‬‬
‫אוכל‪.‬‬
‫‪ .34‬מ מ ש ם ח ו ת י ו‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪:‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה שמש בחנות שאוכלין ושותץ ב ה ‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.20‬‬
‫‪ .35‬ו ע ו ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מן הנאמנים שנזכרו ל ע י ל ‪.‬‬
‫מ ש ס ח ו ת י ו ) ע י ץ בשנויס(‪ .‬א ב ל ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ב ד מ א י ה ק ל סומכים ע ל י ה ם ‪ ,‬א ב ל ל א בשביעית ו ל א ב ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .37‬ט ט ו ר י ן מ ן ה ש נ י ‪ .‬פירשו ב ב ב ל י ש ה ק ל ו ע ל י ה ם מפני שהממונים ע ל השוק היו מ כ ר י ח י ם אותם‬
‫‪ .38-37‬ע ל פ ת ח ח נ ו ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או ע ל‬
‫ל מ כ ו ר בזול‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ט י ל ו ע ל ה ל ו ק ח שיחוש ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ל ט י ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בחנות ש מ ו כ ר ץ בקמענות‪.‬‬
‫ס ת ח חנותו‪ ,‬ובשתיהן מ ו כ ר ח הנחתום ל מ כ ו ר בזול‪.‬‬
‫ה ס מ ו כ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ה מ ס ת פ ק ת <עיץ בבה־א( מחנותו ה א ח ר ת ‪ ,‬חייב במע׳יש‪ ,‬מפני ש ב ץ שתיהן מ ש ת כ ר‬
‫עתר‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪76‬‬
‫שדרכו לימדד בגסה‪ ,‬ומדדו בץ גסה בין דקה‪ ,‬טפילה דקה לגסה‪ .11 .‬אילו‬
‫« דברים הנמכרין בגסה‪ ,‬אילו מיני תבואות‪ .‬וקטניות דרכן לימדד בדקה דברי‬
‫ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים שדרכן למדד בדקה ומדדן בנסה‪ ,‬משפיעה‬
‫ומוכרן דמיי‪ .‬אם מדדן בדקה‪ ,‬הרי זה חייב‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ הנמכר בדקה הרי‬
‫הוא כדקה‪ ,‬בגסה הרי הוא כגסה‪ .12 .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוחנן בן ברוקה או׳‬
‫הנמכר בדקה הרי זה חייב‪ .‬אפי׳ לא מכר לו אלא סאה ורובע‪ ,‬צריך לעשר‬
‫« את הרובע‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ משם ר׳ יוסה)קליעה של שום ו(סלי‬
‫תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק‪ .‬לימץ במדה גסה‪ ,‬מלימין ולמטה במדה‬
‫דקה‪ .‬ובלח הץ במדה נסה‪ ,‬מהין ולמטה במדה דקה‪ .‬וכן היה רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ משם רבי יםה קליעה של שום הרי היא כמדת גסה‪ .13 .‬לא‬
‫התירו למכור דמיי אלא לסיטון בלבד‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך צריך‬
‫‪,‬‬
‫‪3 9‬‬
‫שדרכו וכר‪ .‬משנה פ״ב מ״ה‪ .‬ועיין בבח״א ה ע ׳ ‪.15‬‬
‫סמ״ל‪.‬‬
‫‪ >°‬מיני תבואות‪ .‬עיין במשנה פ״ב‬
‫« ר׳ נחמיה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א‪.‬‬
‫קלי תאנים ו כ ו ‪ /‬עיין במשנחנו ספ״ב‪.‬‬
‫‪ >9->8‬לא התירו ו כ ו ‪/‬‬
‫«> לימין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ה כ״ג ע״א‪.‬‬
‫׳‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א;‬
‫בבלי ב״מ נ״ו א ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״ב סמ״ד‪.‬‬
‫« ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫פ״ג רה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ב; פ״ו ה״כו‪ ,‬כ״ה ע״ד;‬
‫« בעל הבית ו כ ו ‪ /‬בבלי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 39‬ליטדד | ך א לטור‪.‬‬
‫וטדדי | ד וטורדו א סודדו‪.‬‬
‫דקה | ד דקה טפילה‪.‬‬
‫לנסה | ד לנסה ןאת שדרכו ליסדד בדק׳ וםדדו בין בדקה בין מ ס ה טפילה נסה לדק'!‬
‫נסה בין דקה | ד בנס׳ ובין בדק׳ א נסה דקה‪.‬‬
‫א לנסה ]אח שדרכו לסוד בדקה םודדו בין מ ס ה בין בדקה טפילה נ‬
‫‪ 40‬דברים | ד דברי׳‪.‬‬
‫הנטכרין ן א הנסכרים‪.‬‬
‫וקיטנית‪.‬‬
‫דרכן | ד דרכו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שדרכן ן א דרכן‪.‬‬
‫ך דסים‪.‬‬
‫אט ן א חסר‪.‬‬
‫<ביפ>‪.‬‬
‫מ ס ה | ד מסי•‬
‫‪ 41‬וחכסים | א וחכם׳•‬
‫לסדר | ד א ליםדד‪.‬‬
‫טדדן ן א פכרן‪.‬‬
‫כדקה ‪ . . .‬מ ס ה | ד א בדקה ‪ . . .‬מ ס ה ‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫סשם ן א סשום‪.‬‬
‫ד סלי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א םליםון‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 44‬אפי׳ | א אפילו‪.‬‬
‫ענבים ן א וענבים‪.‬‬
‫בםדה ן א סירה‪.‬‬
‫נסה | ב סתום‪.‬‬
‫‪ . 3 9‬ט פ י ל ה ד ק ה וכו׳‪.‬‬
‫וסדרן ן א םודדן‪.‬‬
‫נחסיה | א נחםיא•‬
‫או׳ |‬
‫ד אוס׳‪.‬‬
‫יסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 49‬לסכור | ד לסכר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬ומטור ‪ p‬הדמאי‪.‬‬
‫להשפיע ע ל ה מ ד ה ולמכור דמאי‪.‬‬
‫‪.42‬א ם‬
‫דברים |‬
‫‪ 42‬דם״ |‬
‫‪ 43‬הוא ן‬
‫א היא‬
‫ברוקה | ד ברוקא‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 45‬שםעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נסל׳‪.‬‬
‫קליעה של שום ן א חסר‪.‬‬
‫וסלי ן א קלי‪.‬‬
‫ליסין בסדה ן א ליסון סירה‪.‬‬
‫קליעה ן א קליפה‪.‬‬
‫היא | ד הוא א זו‪.‬‬
‫ד ם ״ ן ך דםאי א ןאתן הדסיי‪.‬‬
‫אי |‬
‫«‪ 4‬וסלי |‬
‫סליםין | ך סיליסון‬
‫‪ 48‬נםליאל ן א נםל׳‪.‬‬
‫‪.41‬מ ש פ י ע ה וכו׳‪.‬‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫תבואות וקטניות ן א ח מ א ה‬
‫םשפיעה ן א סשפען‪.‬‬
‫בי י ׳ | ד בר׳ א מ ו של ר׳‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫ס ת ו ם ‪-‬‬
‫ילן ן‬
‫אף | ך חסר‪.‬‬
‫‪ 47‬בםדה ‪ . . .‬בסרה ן א סידה ‪ . . .‬סירה‪.‬‬
‫סשם | ד חסר‪ .‬א סשום‪.‬‬
‫דבסדתאסידה‪.‬‬
‫אילו | ד חסר‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫לו | א חסר‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫ס ה‬
‫לדקה[‪,‬‬
‫ב‬
‫ך‬
‫א‬
‫טפילה‬
‫או׳ |‬
‫כסרח ‪I‬‬
‫בעל הבית ן א חסר•‬
‫כלומר‪ ,‬מותר לו ל כ ת ח י ל ה‬
‫מ ד ד ן וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬א ם מ כ ר ן וכו׳ )כני׳ כ״ע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫א ם מ כ ר ע י פ ה מ ח י ר ש ל ה ד ק ה ה׳ז חייב ב ד מ א י ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה נ מ כ ר וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ר ׳ נחמיה‬
‫א ק ה ד ב ר תלוי ל א בריוח ה מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל א ב ד י ר ה ר נ י ל ה ש ל ה מ ד י ד ה ‪ ,‬א ל א ב כ ל י ם שהוא מ ו ד ד ב ה ם •‬
‫ו א ם מ כ ר ב ד ק ה ‪ ,‬א פ י ל ו הוסיף ב מ י ו ח ד ע ל ה מ ד ה חייב ב ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .44‬ס א ה ו ר ו ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אעט״י‬
‫ששתיהם י ח ד ה י א מ כ י ר ה בגסה‪ ,‬מ י מ חייב ל ע ש ר א ת ה ר ו ב ע ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ח ס ר ב כ י י ע ובר״ש‪ ,‬ו כ ן נכון‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.48‬‬
‫‪ .46‬ש ל י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל א ל ו א ם מ כ ר ו ם כ מ ו ת ש ק דינם‬
‫כ נ מ כ ר י ם ב מ ד ה גסה‪ .‬ו א ח י כ מ ת ח י ל עניץ א ח ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ק‪p‬‬
‫‪fpnv‬‬
‫‪ p‬הזמנים ה י ה שויו א י ס ר ‪.‬‬
‫ל י מ י ן וכוי‪ .‬ל י מ ץ ה ו א נומץ‪ ,‬מ ס ב ע‬
‫‪ .48‬כ מ ד ת ג ס ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ כ ר ה כ מ ו ת שהיא כ א י ל ו מ כ ר ה‬
‫ב מ ד ה גסה‪ ,‬ודינה כ ס ל י תאנים שנשנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫שמוכר ב מ ד ה גסה)רשיי(‪.‬‬
‫‪ ) .45‬ק ל י ע ה ש ל ש ו ם ‪.0‬‬
‫‪ .49‬ב י ן כ ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שמוכר ב מ ד ה ד ק ה בין‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪77‬‬
‫לעשר דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומי אחד סיטון ואחד בעל הבית מותר‬
‫למכור ולשלח לחבירו וליתן לו במתנה‪ .14 .‬המשלח בין לעם הארץ ובין‬
‫לחבר צריך לעשר‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אף לעם הארץ צריך )עם‬
‫הארץ( לעשר‪ ,‬לחבר צריך להודיע‪ .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל מעשה‬
‫ששילח לי ר׳ יוםה בי ר׳ אתרוג גדול מציפורי‪ ,‬ואמ׳ זה בא בידי מקיםרי‪.‬‬
‫ולמדתי ממנו שלשה דברים‪ .‬אחד שהיה ודיי‪ ,‬ושהיה טמא‪ ,‬ושלא היה בידו‬
‫אלא ]זה[ בלבד‪ ,‬שאילו היה בידו אחר היה מעשר ממנו עליו‪ .15 .‬הלוקח‬
‫מן התגר ואמ׳ זו מתוקן וזו אינו מתוקן‪ ,‬אף על המתוקן אין נאמן‪ .‬את שדרכו‬
‫לימכר דמיי נאמן‪ .‬חבר שהיה מוכר משפיע ומתוקן ונתמנה לו דבר שהוא‬
‫דמיי‪ ,‬צריך להודיע‪ ,‬שכל דבר שהוא דמיי צריך להודיע‪ .‬רבן גמליאל היה‬
‫מאכיל את פועליו דמיי‪ ,‬ומודיע‪ .‬ואם בידוע של בעל הבית מאותו המץ אין‬
‫צריך להודיע‪ .16 .‬גבאי קופה אץ גובץ)ביום טוב( ומכריזין ביום טוב כדרך‬
‫שנובין ומכריזץ בחול‪ ,‬אבל בצנעה גובץ בתוך חיקן ומחלקין על כל שכונה‬
‫ושכוגה‪ .17 .‬גבאי צדקה בשביעית מדלגץ על פתחיהן של אוכלי שביעית‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמי׳ אף אין צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪ ,‬אפי׳ פת‬
‫‪,‬‬
‫״ מן‬
‫‪3‬־ אמ׳ לבן וכף‪ .‬ירוש פ״ג ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״ג‬
‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬
‫ל‬
‫!‪5‬‬
‫לבן גמליאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬
‫‪ 59‬לליך ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫הסגל ו•־׳‪ .‬עיין להלן ״ ל ״ ‪.‬‬
‫‪ «3‬גבאי לדקה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״א ״ ״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ע י י ן‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫פ‬
‫פ ״ ג‬
‫מ ״ א <‬
‫‪ 60‬וחכםים |‬
‫ובין |‬
‫‪6 1‬‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ג ‪ 3‬א י‬
‫גמ‬
‫כ‬
‫ק‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫אוס׳ |‬
‫א ביד ‪ . . .‬וביד‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫פ ״ ג‬
‫ש‬
‫ד אומרין‪.‬‬
‫‪ 52‬לחבר ן‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪ 64‬ממילח | ד שמלח‪.‬‬
‫סציפורי | ד מצפורי א בציפורי‪.‬‬
‫‪ 51‬לחבירו |‬
‫ח ב ר‬
‫‪.‬‬
‫וד‬
‫יי ן‬
‫ך‬
‫״אילו |‬
‫ן ד א י‬
‫א‬
‫ן ע ה י ה‬
‫ו ן ד י י‬
‫ד שאלו א שאם‪.‬‬
‫ד א זה ‪ . . .‬חה‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫אין נאסן ן א‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 64‬וחכמי׳ |‬
‫‪.50‬מותר‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מים‪ ,‬והוכשר‪.‬‬
‫‪ .58‬מ ו כ ר‬
‫יייקא‪.‬‬
‫ש*׳ל‪:‬‬
‫ד‬
‫להודיע |‬
‫‪ .‬א אם ב ואס׳‪.‬‬
‫בי ר׳ | ד בי רבי א בר׳‪.‬‬
‫ד להודי׳‪.‬‬
‫‪! 66‬זה[ | ד א זו• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 67‬ואמ׳ |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫דמיי | ד דמאי‪.‬‬
‫נאמן |‬
‫ך וחכמים א וחכמי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫‪ 59‬דמיי | ד א דמאי‪.‬‬
‫‪ 60‬מאכיל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫זו ‪ . . .‬חו ן‬
‫ד מאכול‪.‬‬
‫שכל ‪. . .‬‬
‫את ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בעל הבית מאותו המין ן א שאותו‬
‫‪ 63‬בצנעה גובין ן‬
‫)ביום טוב( | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 63-62‬שכונה ושכמה ן כ־ה ד א‪ .‬ב שכינה ושכמה• ב ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב מ ד ה גסה דווקא‪.‬‬
‫ודיי‬
‫אס׳ | ד אםר‪.‬‬
‫שלשה | ד שלש׳‪.‬‬
‫‪ 68‬לימכר ן א לימנות‪.‬‬
‫של ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אחד ן א חסר‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 61‬קופה אין ן א קופה ןביום טובן לא היו‪.‬‬
‫ד נובן בצנעה א גובין בצינעא‪.‬‬
‫‪.55‬ש ה י ה‬
‫‪.‬‬
‫עליו |‬
‫או׳ |‬
‫ב לעם הארץ‪.‬‬
‫בידו ן א בידי‪.‬‬
‫א‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד דמאי‪.‬‬
‫ואם ן כיה‬
‫הסין בעל הבית‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫ל ן א ולא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫בין ‪. . .‬‬
‫גדול ן א חסר‪.‬‬
‫משפיע וסתוקן ונתםנה ן א סשפיעין מתוקן נחמנה‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫א פיתחן‪.‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א ו ה‬
‫ה‬
‫ד לחברו‪.‬‬
‫‪ 55‬םטנו ן א בו‪.‬‬
‫ד‬
‫מסט ן‬
‫חבר | א ןאיתמרן חבר‪.‬‬
‫להודיע |‬
‫ב‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫י י ן א לי י‪.‬‬
‫ו ש‬
‫לו ן‬
‫‪ 63‬לחבר ן כיה ד•‬
‫יוסה |‬
‫‪, ,‬‬
‫׳‬
‫ג ע‬
‫‪ 63-62‬רבן ‪ . . .‬להודיע ן‬
‫)עם הארץ> | ד חסר‪ .‬ב נםחק ע־י נקודוח למעלה‪.‬‬
‫לי ר־ ן א ל ד ‪.‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ד אוטרין א אופ׳‪.‬‬
‫‪ . 51‬ה מ ש ל ח וכו׳‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫‪ 63‬פתחיהן ן‬
‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬המשלח ט ב ל ודאי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ופירשו בירושלמי שמירות ק ס ר ץ ו ד א י ‪ ,‬והוא ט מ א מפני ש מ ר ב י צ ץ ע ל י ו‬
‫‪ .57‬א י נ ו‬
‫משפיע‬
‫‪.60‬ו מ ו ד י ע ‪.‬‬
‫מתוקן‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ודאי‪ ,‬והיינו שהוא קונה ‪ p‬ה ט י או מן הכותי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמוכר ומשפיע ב מ ד ה נטה‪ ,‬ו מ ח מ י ר ע ל ע צ מ ו לקנות מן ה ח ב ר י ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו א דמאי‪ ,‬ו ה ר ו צ ה ל ת ק ן יתקן•‬
‫ש ל ב ע ה י ב ‪1‬אץ‪ 1‬מאותו ה מ ץ וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה פ ו ע ל י ם יודעים שבמכנםו ש ל ב ע ה י ב א ץ אותו‬
‫ה מ ץ מצוי‪ ,‬ה ר י חזקתו ש ל ק ח מן השוק‪ ,‬ו ב ח ו ק ת ד מ א י הוא‪.‬‬
‫מהגז כ ד ר ך שנוהגץ ב ח ו ל ‪.‬‬
‫של‬
‫בעל‬
‫ה ב י ת וכוי‪ .‬כ נ ר א ה‬
‫‪ .62‬ב ת ו ך ח י ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ב כ ל י ‪ ,‬ש ל א‬
‫‪ .63-62‬ש כ ו נ ה ו ש כ ו נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ל כ ל ה ע י ד ב ב ת א ח ת ‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪78‬‬
‫נתנו להם מקבלץ אותה הימנו‪ ,‬שלא נחשדו נותנות אלא מעות ובצים בלבד‪.‬‬
‫אם היתד‪ ,‬עיר כולה של אוכלי שביעית אין צריכץ לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬
‫הכהנים נובין בטהרה צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬הלוקח ירק מן השוק‪ ,‬הרי זה בורר כל היום כולו ואינו חושש‪ ,‬משנמר‬
‫בלבו אסור‪ ,‬להחזיר אץ יכול‪ ,‬מפני שצריך לעשר‪ ,‬ולעשר אין יכול‪ ,‬מפני‬
‫שמחוסר מניץ‪ ,‬וליטול אחד אין יכול‪ ,‬שמא יבוא אחר ויטול ונמצא מעשר מן‬
‫המתוקן על שאינו מתוקן‪ .2 .‬הרוצה ]להחזיר עלי[ ירק ולהקל ממשאו‪ ,‬לא‬
‫ישליך עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה או בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .3 .‬המוצא פירות‬
‫בדרך ונטלן לאכלן‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה אומר‬
‫בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .4 .‬קנובת ירק שבעה הרי זו מותרת‪ .‬של בעל‬
‫הבית‪ ,‬ושבתוך ביתו‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬שעל גבי אשפה בכל מקום‪ ,‬הרי זו‬
‫‪,‬‬
‫ל« הכהכים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫! הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ב‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ג; בבלי ב״ב פ״ח אי‪.‬‬
‫‪ 5‬המולא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« הרוצה ו כ ו ‪/‬‬
‫י ירק שבגנה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ תרומוח פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ח‬
‫רע״א‪.‬‬
‫‪ 68‬נתנו להם ן א ניתנה להן‪.‬‬
‫נותנות | ד מתנות‪.‬‬
‫אותה ן א חסר‪.‬‬
‫ובצים | ד א וביצים‪.‬‬
‫‪ 68‬של ן א חסר•‬
‫אין צריכין ן א אינו צריך‪.‬‬
‫‪ 1‬כולו ן א חסר‪.‬‬
‫ולעשר ן‬
‫א לעשר‪.‬‬
‫]ולהניח אחד[‪.‬‬
‫אין |‬
‫ירק ולהקל םםשאו ן‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ד שסחסר‪.‬‬
‫ונסצא ן‬
‫סניין |‬
‫א נםצא‪.‬‬
‫א ירקו ולהשליך ססשואו‪.‬‬
‫ד בודאי א וודאי‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור |‬
‫‪ 3‬שםחוסר |‬
‫ד אסר א ]הרי זה[ אסור‪.‬‬
‫ובדם״ |‬
‫אוסר |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫שבגנה ן א שכנעה‪.‬‬
‫וליטול ן‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 6‬בדרך |‬
‫ד בודאי א ודאי‪.‬‬
‫הרי ן א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א בשוק‪.‬‬
‫ובדסיי |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫לאכלן ן‬
‫א לאוכלן‪.‬‬
‫ד ובדסאי א דפאי‪.‬‬
‫בוריי |‬
‫יוסה |‬
‫סותר |‬
‫‪ 8‬ביתו | א הבית‪.‬‬
‫‪ .65‬מ ע ו ת ו ב צ י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמי מידות שביעית ו ב צ י ם שנקנו ב ד מ י שביעית‪.‬‬
‫כ י ע מודי‪ ,‬מפני חיי נפשות <ח״ד>‪.‬‬
‫א ליטול‪.‬‬
‫אחד |‬
‫ך א אחד‬
‫* ]להחזיר עלי[ ן כיה ך‪ .‬א להחזיר על‪ .‬ב חסר•‬
‫‪ 8‬יוסה |‬
‫ד ובדסאי א דסאי‪.‬‬
‫ד בוריי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אין ן א אינו <ב־פ>‪.‬‬
‫שצריך |‬
‫ד שצרי׳•‬
‫‪ .66‬א ם ה י ת ה ו מ י ‪ .‬בזה‬
‫‪ .67‬גו ב י ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬נובלין ו כ ר ‪ .‬וםירשו בירושלמי‪ ,‬שאם ל א י מ צ א ו‬
‫כ מ י ם שיגבלו א ת ע י ס ת ן ב ט ה ר ה כ ד י ל ה פ ר י ש ממגה ח ל ה ‪ ,‬יגדרו מ א כ י ל ת מירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ש נ מ ר ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנמר ב ל ב ו לקנות א ס ו ר ל ה ח ז י ר א ם ד ר כ ו לקיים ‪ .‬ו ד ו ב ר א מ ת ב ל ב ב ו '‬
‫ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסילו בהסכמת המוכר‪.‬‬
‫‪ .2‬ל ה ח ז י ר וכוי‪.‬‬
‫ש מ ח ס ר א ת מניין ה י ר ק בעישורו‪.‬‬
‫ה מ ע ש ר שבידו‪.‬‬
‫ו ל י ט ו ל וכוי‪.‬‬
‫‪ . 3‬ש מ ח ו ס ר וכוי‪.‬‬
‫‪ .4‬ל ה ח ז י ר וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ד ם )כני׳ כ פ ר ס ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ר ו ת א ת ה ע ל י ם ‪.‬‬
‫י ש ל י ך וכוי‪ .‬שאסור ל ה ש ל י ך ט ב ל מפני ה ת ק ל ה ‪.‬‬
‫שאץ מ מ ר י ש ץ מ ע ש ר ע ד שיכניסו ל ב י ת ‪.‬‬
‫ראויים ל א כ י ל ה כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .8‬ב כ ל‬
‫כלומר׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ולקנות א ח ד ולעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬
‫‪ .5-4‬ל א‬
‫‪ .7‬ב ו ד י י וכוי‪ .‬כנון ב מ ק ו ם שרוב מכניסים ל ב ת י ה ם •‬
‫ש ב ג נ ה וכוי‪ .‬ממני ש א ץ מקנבים בנינה א ל א א ת ה ע ל י ם שאמם‬
‫מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו של ב ע ל י בתים‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ד‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪79‬‬
‫מותרת‪ .5 .‬ר׳ יוםה או׳ כרוב שלקטו לקבב את האספרגוס שבו ולהשליך‪,‬‬
‫הרי זו מותר‪ ,‬לקטו לאכלו‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ודיי שתיקנו‬
‫דמיי‪ ,‬ודמיי שתיקנו ודאי‪ ,‬לא עשה ולא כלום דברי ר׳ יעקב‪ .‬ר׳ יוסה או׳‬
‫ודיי שתיקנו דמיי לא עשה כלום‪) ,‬דמיי שתיקנו ודיי לא עשה כלום( דמיי‬
‫שתיקנו ודאי‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪ ,‬ותרומתו אין תרומה שאין תרומה ]אחר‬
‫תרומה[‪ .6 .‬כל העיר מוכרין ודאי‪ ,‬ואחד דמיי‪ ,‬לקח ואינו יודע מאי זה מהן‬
‫לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬מפריש תרומה ]ומעשר ונותנן לכהן והשאר שלו‪.‬‬
‫‪ .7‬הטבל והמתוקן שנתערבו ואבד אחד מהן‪ ,‬נוהג במשוייר ודאי‪ ,‬מפריש‬
‫תרומה[ ותרומת מעשר‪ ,‬ונותנן לכל כהן שירצה‪ .8 .‬כל העיר מוכרין מתוקן‬
‫ואחד מוכר שאינו מתוקן‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪.‬‬
‫‪ .9‬כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה‪ ,‬ולקח ואינו יודע‬
‫מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪] .10 .‬כל העיר מוכרץ יין טהור ואחד מוכר‬
‫יין טמא‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור[‪ .‬במי דברים אמורים‬
‫ימש׳ שקלים פ״ז ס״ג‪ ,‬כ׳ ע״ג; בבלי פ ס ח י ם נו׳ ב׳; כחובוה כדו א׳;‬
‫״ כל העיר וכו׳‪.‬‬
‫חולין ל״ה א׳; כדה י״ח א׳‪.‬‬
‫‪ 9‬סותרת |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א שליקטו‪.‬‬
‫ב‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫האססרנוס ן א האיספרגוס‪.‬‬
‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 10‬זו | ד א זה‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ודיי | ד א ודאי‪.‬‬
‫שתיקנו | ך שתקנו א שחיקנה‪.‬‬
‫א שתיקנה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ולא ן‬
‫שתיקנו |‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫‪u-13‬‬
‫א סאיר‪.‬‬
‫יעקב ן‬
‫ד שתקנו א שתיקנה‪.‬‬
‫ד שתקנו‬
‫‪ !3‬שתיקנו |‬
‫ד נודע‪.‬‬
‫'ייע |‬
‫* ! ־ ז ! ]וסעשר‬
‫»< ואבד |‬
‫א נותבן‪.‬‬
‫הרי זה |‬
‫א אחה‪.‬‬
‫‪ . . .‬הרוסה[ ן כיה‬
‫םהן ן‬
‫א אבד‪.‬‬
‫שירצה |‬
‫א חסד‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫א סהם‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫סהן ן‬
‫‪ 20‬הרי זה ן‬
‫בסי וכו׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬שאמו |‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫‪ 14‬ד ם ״ |‬
‫‪ 19‬פוכרין ן א סוכרן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫)דמיי ‪ . . .‬כלום( |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫דם״ |‬
‫א ואין תרוסתו‪.‬‬
‫תרופה |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ואינו |‬
‫ספריש ן‬
‫א ואין‪.‬‬
‫א הפריש‪.‬‬
‫א וטעשרות נותנן‪.‬‬
‫שלו |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 17‬ותרוםת |‬
‫ך ותרוטה‪.‬‬
‫ונותנן(‬
‫א וודאי הפריש‪.‬‬
‫ך שאין‪.‬‬
‫‪ 12‬ודיי |‬
‫ך תרום׳‪.‬‬
‫־‪ 1‬אסור ן‬
‫ולקח ן‬
‫שיעשר |‬
‫שחיקנו | ד שתקנו‬
‫ד דפאי א ]פוכר[ דפאי‪.‬‬
‫וטעשר ונותנן ן‬
‫ודאי ספריש ן‬
‫אסור ן א סתום‪.‬‬
‫ד נודע א ידוע‪.‬‬
‫הרי זה | א חסר‪.‬‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ס ת ו ם‬
‫או׳ |‬
‫ותרוסתו אין ן‬
‫‪.‬‬
‫לא | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬דסיי ודסיי | ך א דטאי ודטאי‪.‬‬
‫ך א דםאי‪.‬‬
‫א שתיקנה‪.‬‬
‫]אחר תרוםהן | כיה ד א ‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫פאי זה ן‬
‫דסיי |‬
‫כ ר ו ב ן ב״ה ד א• ב ברוב‪.‬‬
‫לקטו ל א כ ל ו ן א נטלן לאוכלן‪.‬‬
‫שלקטו ן‬
‫א לקח‪.‬‬
‫נבילה |‬
‫פאי זה םהן ן‬
‫ד נבלה‪.‬‬
‫ואינו ן‬
‫‪ 21-20‬ןכל ‪ . . .‬אסור! ן כיה ד• ב חסר‪.‬‬
‫א אי זה םהס‪.‬‬
‫א ואין‪.‬‬
‫יודע |‬
‫‪ 21‬ואינו |‬
‫א ואין‪.‬‬
‫ד בריא א בטה וכוי‪.‬‬
‫‪ .9‬ה א ס פ ר ג ו ס וכוי‪ .‬א ס ס ר נ ו ם ש ל כ ר ו ב ה ס ק ל ח י ם ר כ י ם שיוצאים משרשי ה כ ר ו ב ‪.‬‬
‫‪ .11-10‬ש ת י ק נ ו‬
‫ד מ י י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש מעשר ו ל א הםריש ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ועכשיו שנודע לו שהוא וודאי צ ר י ך להםריש‬
‫ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ה ק ד י ם מ ע ש ר ו ת ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ץ ה פ ר ש ת ו ה ק ו ד מ ת ה פ ר ש ה ‪ ,‬מפני שהיא ה ס ר ש ה‬
‫בטעות‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫ע ׳ מ ליתנם ללוי‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬ו ד מ י י ש ת י ק נ ו ו ד א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ומעשרות‬
‫‪.13‬מעשרותיו‬
‫מ ע ש ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ כ י ו ץ שחייבו ח כ מ י ם ד מ א י ב מ ע ש ר ו ת ‪,‬‬
‫ה ר י ב ד י ע ב ד א ם ה פ ר י ש ם ע ל מנת ליתנם ללוי‪ ,‬חייב ליתן לו‪ .‬ומכיש שאינו מ ו צ י א מ י ד ו א ם כ ב ר נתנם‬
‫לו‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬א ם ו ר ‪ .‬מפני ש כ ל ק ב ו ע כ מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה דמי‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ר י מ ו ל ה ל ן שו׳ ‪.17‬‬
‫ש ל ח ו ל ץ מתוקנים <הר'מ(‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪.18‬שאינו‬
‫תרומה‬
‫‪ . 1 6‬ה ט ב ל וכו׳‪.‬‬
‫מתוקן‪.‬‬
‫ומעשר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬תרומה ותרומת‬
‫כלומר‪ ,‬קופה של ט ב ל שנתערבה בקופה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמאי‪.‬‬
‫‪.20‬טהור‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ץ כשר‪ ,‬של‬
‫‪80‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫בזמן שלקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬אבל בלוקח מן השוק הולכץ אחר‬
‫‪ .11‬פירות‪ ,‬לא הלכו חכמים בהן לא אחר הטעם‪ ,‬ולא אחר‬
‫הרוב‪.‬‬
‫הריח‪ ,‬לא אחר המראה‪ ,‬ולא אחר )הרוב( הדמים‪ ,‬אלא אחר הרוב בלבד‪.‬‬
‫‪ .12‬זתים‪ ,‬משיחסום בבד ובבודידה דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אץ הבד‬
‫והבודידה שוץ לא בעיר ולא במדינה‪ .‬רבו בעיר לא רבו במדינה‪ ,‬בעיר‬
‫מותר ובמדינה אסור‪ .‬רבו במדינה ולא רבו בעיר‪ ,‬במדינה מותר ובעיד‬
‫‪ .13‬רבו בהר ולא רבו בבקעה‪ ,‬בהר מותר ובבקעה אסור‪ .‬רבו‬
‫אסור‪.‬‬
‫בבקעה ולא רבו בהר‪ ,‬בבקעה מותר ובהר אסור‪ .‬רבו לחנוני ולא רבו לבעל‬
‫הבית‪ ,‬לחנוני מותר לבעל הבית אסור‪ .‬לבעל הבית ולא לחנוני‪ ,‬לבעל הבית‬
‫מותר לחנוני אסור‪ .‬זה הכלל כל שרבו לו מותר‪ ,‬לא רבו לו אסור‪ .‬רבו‬
‫ונתמעטו‪ ,‬חזר השוק ליושנו‪ .‬אמ׳ ר׳ יוםה מעשה שנכנס גורן אחד של פול‬
‫במירון‪ ,‬ובאו ושאלו את ר׳ עקיבא והתיר להם את השוק‪ .‬אמרו לו‪ ,‬ר ‪/‬‬
‫נתמעטו‪ ,‬וחזר השוק ליושנו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ אפי׳ לא נכנס אלא נרן אחד בעיר‪,‬‬
‫הנחתומין מותרין מפני שרצץ אחר החדש‪ .14 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ‬
‫על פירות הארץ‪ ,‬כדי שירבו על פירות הארץ לפוטרן מן המעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שנייה‪ ,‬כדי שירבו על פירות‬
‫שלישית לפוטרן מן מעשר עני‪ .16 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות‬
‫״ פירוה ו כ ו ‪ /‬להלן ‪ qip‬מעשמח; ימש׳ כאן פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ מכשירין ספ״ב‪.‬‬
‫‪ 32‬מ ם ן שלקח ואינו יודע | א כשלקח ואין ידוע‪.‬‬
‫״ לא | א ולא‪.‬‬
‫בהן | ד א בהן חכםים•‬
‫א חסר‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 26‬ר מ ‪ . . .‬לא רבו | א ר י ב ה ‪ . . .‬ולא ריבה‪.‬‬
‫ובבקעה ן א בבקעה‪.‬‬
‫ד א לחנווני•‬
‫בלוקח | ד הלוקח א לוקח‪.‬‬
‫וחכסים | א וחכם׳•‬
‫‪ 20‬רבו ן א ריבה ע'פ>‪.‬‬
‫‪ 31-30‬לבעל ‪ . . .‬לחנוני | א ל ח נ ו נ י ‪ . . .‬לבעל‪.‬‬
‫חזר |‬
‫‪3 3‬‬
‫א ונתפעט חתר•‬
‫בסירון | ד בסירק‪.‬‬
‫א נתסעט‪.‬‬
‫אחד |‬
‫וחזר |‬
‫א אחת‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 38‬םעשר |‬
‫סצרפין |‬
‫והתיר | ד והתירו‪.‬‬
‫ד חחר•‬
‫‪ 35‬שרצין |‬
‫‪ 37‬ספירות |‬
‫א הםעשר•‬
‫ד םצרפן‪.‬‬
‫עני |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫אסרו | ד א אס׳‪.‬‬
‫ד שהן רצץ‪.‬‬
‫ספירוח |‬
‫ובהר ן א בהר‪.‬‬
‫הבית | ד הבי׳‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ד א אוס׳‪.‬‬
‫ד א פירות‪.‬‬
‫‪ 28‬אסור | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 31‬שרבו ן א שריבה‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫הדסים | ד הדסי׳‪.‬‬
‫בלבד ‪I‬‬
‫אי׳ | ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ 27‬רבו | א ריבה <ביפ>‪.‬‬
‫לבעל | ד א ןרבו ) א ריבה([ לבעל‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫‪ 23‬הלכו ן א הילכו‪.‬‬
‫חבפים‬
‫)הרוב( | ד א חסר <וב ב נסחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫‪? 25‬חים | ד זיחים‪.‬‬
‫אסור | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 37‬על פ י מ ה שכייה וכוי‪.‬‬
‫אפי׳ ן א אפילו‪.‬‬
‫ספירות |‬
‫שנייה |‬
‫ד שני‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫רבו ן א ריבה )לס(•‬
‫‪ 30‬לחנתי |‬
‫אסור | ב ד פתוח‪.‬‬
‫לחנוני | ד א ןרבו ) א ר י ב‬
‫רבו ן א ריבה )ב־פ ‪.‬‬
‫שנמס נורן אחד ן‬
‫א שנמסה גרן אחת­‬
‫ר׳ ן א חסר‪.‬‬
‫נ מ ס ן א נמסה‪.‬‬
‫‪ 36‬על ן‬
‫ה ( ‪1‬‬
‫לחנונ׳•‬
‫‪ 32‬ונחםעטו‬
‫(‬
‫לו | א להן‪.‬‬
‫ד א פירות‪.‬‬
‫הבד ן א ה מ ד ‪.‬‬
‫‪ 34‬גתטעטו |‬
‫גרן |‬
‫א עם‪.‬‬
‫ד א נירי•‬
‫הםעשרוח ‪I‬‬
‫א ןהארץ כדי[ שנייה <ונםחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬
‫ב עני ןלפוסרן[‪ ,‬ונםחק ‪.‬לפוטרן• ע־י נקודות‪.‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫סתום‪.‬‬
‫א פירוח‪.‬‬
‫‪ . 2 5‬מ ש י ח ס ו ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיעםום׳‬
‫‪ . 2 2‬ה ש ו ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ש ו ק ב ע צ מ ו מ ס ת פ ק מ ר ו ב כשרים‪.‬‬
‫משיעשה ויסחוט א ת הזיתים ב ב ד או ב ב ו ד י ד ה ) ב ד ק ט ף ‪ ,‬נ י כ ר מ ק ו ם גידולם מ ת י ך התכונות ש ל ה ם ב ש ע ת‬
‫‪ .32‬ש נ כ נ ס ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר •‬
‫‪ . 2 6‬ר ב ו ב ע י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬סירות ה ה י ת ר ‪.‬‬
‫העשייה‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .35‬א ח ר ה ח ד ש ‪ .‬ו א ם ה י ת ה מ ו צ א י שביעית‪ ,‬א ץ לחשוש ל ס י ר ו ת שביעית•‬
‫פירות ה י ת ר ‪ ,‬כגון חויל‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ל מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ צ ר פ ץ םירות חו״ל ע ם מירות ה א ר ץ שנמכרו עיי ח ב י ר י ס ‪ ,‬כ ד י שירבו‬
‫ע ל פירות ה א ר ץ שח ד מ א י ‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪81‬‬
‫שלישית‪ ,‬כדי שירבו על פירות רביעית לפוטרן מן מעשר עני‪ .17 .‬מצרפץ‬
‫פירות חוצה לארץ על פירות ערב שביעית‪ ,‬כדי שירבו על פירות שביעית‬
‫לפוטרן מן הביעור‪ .18 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שביעית‪,‬‬
‫כדי שירבו על פירות מוצאי שביעית לפוטרן מן המעשרות‪ 19 .‬אמ לו מכור‬
‫לי יץ ישן‪ ,‬אמ׳ לו של אשתקד הוא נאמן להחמיר‪ ,‬של ארבע ושל חמש שנים‬
‫הוא גוהג בו כשעת לקיטתו‪ ,‬בין להקל ובץ להחמיר‪ .20 .‬חזקת תגר בכל‬
‫מקום דמיי‪ ,‬אחד הגוי ואחד ישראל ואחד הכותי‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שמביאין לו מישראל‪ ,‬אבל מביאין לו מן הגוי ומן הכותי חזקתו וודאי‪ .21 .‬אי‬
‫זהו תנר‪ ,‬כ ל שהביא ושנה ושלש‪ .‬הלוקח מן התגר‪ ,‬ואמ׳ זה מתוקן וזה‬
‫אין מתוקן‪ ,‬דמיי‪ .‬מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה מעושר וזה אין מעושר‪ ,‬וודאי‪ .‬רבן‬
‫שמעץ בן גמליאל או׳ הלוקח מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה אינו מתוקן‪ ,‬ודיי‪ .‬זה אינו‬
‫מעשר‪ ,‬מוציא עליו שני מעשרות לפוטרו מן התרומ׳‪ ,‬שאין תרומה אחר תרומה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫« ‪ -‬ל > אי זהו תגר וכו ‪ .‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫« חזקת חגר וכו ‪ .‬ירוש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫מעשר | ד המעשר‬
‫סן ן א חסר‪.‬‬
‫לפוטרן | ד לפטרן‪.‬‬
‫פירוח | ד פירו־‪.‬‬
‫־‪ 3‬שלישית | ד שלישי׳‪.‬‬
‫לפטרן‪.‬‬
‫‪ 41‬לפוטרן |‬
‫‪.‬‬
‫‪ 40‬פ י ת ח ‪ . . .‬לארץ על | ד‬
‫עני | ב ד סחוס‪.‬‬
‫א טסעשר•‬
‫‪ 42‬לפוטרן |‬
‫ספירות | ד ספרות א פירות‪.‬‬
‫סצרפין ן א פצרפ׳‪.‬‬
‫הכיעור | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 43‬אם׳ |‬
‫אט׳ לו סכור | ך אטד לו םכרו‪.‬‬
‫הטעשרות ן א הסעשר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד לפטרן•‬
‫כשעת | ד כשע׳ א בשעת•‬
‫‪ 44‬נודע | ד נהג‪.‬‬
‫א ‪.‬‬
‫ן‬
‫ך א ‪.‬‬
‫‪ 45‬דמיי | ך א דסאי‪.‬‬
‫להחמיר | ד להחמי׳• ב ס ‪.‬‬
‫ובין | ך א בין‪.‬‬
‫לקיטתו | ד א לקיחתו‪.‬‬
‫במי וכו׳ | ד בד־א‬
‫ישראל | ד הישראל‪.‬‬
‫ישראל ‪ . . .‬הכותי ן א ה כ ו ת י ‪ . . .‬ישראל‪.‬‬
‫אחד | ד ואחד‪.‬‬
‫וודאי | ד א ודאי•‬
‫ס ן ‪ . . .‬הכותי ן א סמי וממתי‪.‬‬
‫‪ 40‬מישראל ן א מישר׳‪.‬‬
‫א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫‪ 40-47‬חה ‪. . .‬‬
‫ואום׳‪.‬‬
‫ואמ׳ |‬
‫‪ 47‬ושלש | ך א ושילש‪.‬‬
‫‪ 47-46‬אי זהו ן א איזה א ‪.‬‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫א‬
‫ס ר‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד‬
‫(‬
‫א‬
‫א י ע ת ק ד י‬
‫ג א ט ן‬
‫א‬
‫ג א ט ן‬
‫]‪7‬זו‬
‫ד‬
‫{‬
‫ד‬
‫ת ו ם‬
‫ד‬
‫ה ו‬
‫מבעל ן א ]הלוקח ן מבעל‪ .‬אין | א אינו•‬
‫‪ 48‬א י ן ‪ . . .‬דמיי ן א א י נ ו ‪ . . .‬דפאי‪.‬‬
‫ואס׳ ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬םעשר ן א סעושר‪.‬‬
‫א ודאי‪.‬‬
‫ודיי ן‬
‫ואט׳ ן א וא׳‪.‬‬
‫‪ 49‬נםליאל ן א נטל־‪.‬‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫ד‬
‫א שתי•‬
‫‪ .39‬מ ן‬
‫חייל‬
‫לפוטרו | ד לפוטרן‪.‬‬
‫וודאי‬
‫שני |‬
‫התרום׳ | ך א התרופה‪.‬‬
‫מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר שני‪ ,‬כ מ ו שהניהו ב ו ד ד והגר׳א‪ .‬והכוונה ש מ צ ר פ ץ מיעוט פירות‬
‫ל מ י ע ו ט פ י ד ו ת שלישית )שאץ ב ה ם מ ע ש ר שני( ושניהם י ח ד ר ב י ם ע ל מידות ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו פ ט ו ר‬
‫‪ .44‬ל ק י ט ת ו‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬לקיחתו‪.‬‬
‫מ מ ע ׳ ש ‪ ,‬ו מ פ ר י ש מ ע ש ר עני ד מ א י ‪ ,‬ו מ ע כ ב ו ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫וכאן‬
‫א מ ו נאמן‪ ,‬מפני שמרחיק א ת ל ק י ט ת ה פ י ר ו ת ל ה ר ב ה שנים‪ ,‬ואינו א ל א כ מ ש ב ח א ת מקחו‪ ,‬ו ט ט ו מ י מ ל י ם‬
‫בעלמא הם‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .45‬א ח ד‬
‫ה נ ו י וכו׳‪ .‬ופירשוה בירושלמי שברוב איי נתונה בידי י ש ר א ל‬
‫עסיקינן‪ ,‬ו א ף תגר נוי וכותי חוקתם קונים מישראל‪.‬‬
‫‪ .46‬מ ב י א י ן ל ו וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ממכנםם‪ ,‬הרי‬
‫ח ז ק ה שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו כ ש מ ב י א ץ לו מן ה ט י חייב‪ ,‬מפני שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע‬
‫מידי מעשר‪.‬‬
‫‪ .47‬מ ן ה ת נ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ו ל מ כ ו ר דמאי‪.‬‬
‫ז ה מ ת ו ק ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מתוקן‬
‫מן ה כ ל ‪ ,‬ח ו ל ץ נמורץ‪ ,‬שהרי ל ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה א ץ אנו חוששים בתגר שמוכר דמאי‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬
‫‪ .48‬ד מ י י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינו נאמן ו ה כ ל ב ח ז ק ת דמאי‪.‬‬
‫א י ן מ ע ו ש ר ‪ .‬ב ע ה י ב שהוא מ ו כ ר ממכנםו‪ ,‬כוונתו‬
‫ב ‪ .‬א ץ מעושר׳ ש ל א המריש ממנו כ ל ו ם ‪ ,‬כ ד י ש ע כ ל ה ל ו ק ח ל א כ ו ל א ר ע י ב ל י מ ע ש י ‪ ,‬ומפריש וודאי‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫תרומה גדולה‪.‬‬
‫‪ .50-49‬א י נ ו‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬בכייע‪ :‬אינו מעושר וכו׳‪ .‬ורשבינ ס ו ב ר ש א ף ב ע ה י ב מ ד י י ק‬
‫בלשונו‪ ,‬ו א ם א מ ר שאינו מ ע ש ר כוונתו למעשרות נ ר י ד א ‪ ,‬א ב ל ל א ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ף ע י ה נאמן ע ל ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .50‬ש נ י‬
‫לפוטרו‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר ר א ש ץ ושני‪ ,‬או מ ע ש ר ר א ש ץ ומעשר עני‪ ,‬ואיטי מ ע כ ב ם ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו ם ט ו ר ץ וכוי‪ ,‬כ מ ו שהניחו המפרשים‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪82‬‬
‫‪ .22‬המפקיד פירות אצל עם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן למעשרות ולשביעית‪.‬‬
‫אם היו של טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומה ומעשר שבהם‪ .‬אם היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה מעשר‬
‫על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר[ שני‪,‬‬
‫מחללן על המעות‪ ,‬והמעות מחללן על השני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתי לך‬
‫ישנים תחתיהם‪ ,‬מתוקנץ תחתיהם‪ ,‬אם את מאמינו שנטל‪ ,‬האמינו שנתן‪ ,‬ואם אין‬
‫את מאמינו שנתן‪ ,‬אל תאמינו שנטל‪ .23 .‬במי דברים אמורים בזמן שהניח‬
‫ובא ומצא את אותו המין שהניח‪ ,‬אבל הניח ענרון ומצא קסרי‪ ,‬קיסרי ומצא‬
‫ענרון‪ ,‬הרי זה חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .24 .‬המפקיד פירות‬
‫אצל כותי‪ ,‬הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית‪ .‬ואם היו של טבל‪ ,‬עושה‬
‫אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם‬
‫היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם היו של מעשר[ שני‪ ,‬מחללן על המעות‪ ,‬והמעות‬
‫‪ 51‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין ב כ ו מ ח י״‪ 6‬ג ׳ ‪.‬‬
‫כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 61‬זה ן‬
‫קורא |‬
‫‪ 59‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ ״ ג מ״ד‪.‬‬
‫‪ 82‬של ן‬
‫א הן‪.‬‬
‫ד וקורא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫םחללן |‬
‫חחחיהן )ב״פ(‪.‬‬
‫בסי וכי׳ |‬
‫קסרי ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הושלם ע״פ‬
‫לתרוםת וכו׳ ן‬
‫א טחללו‪.‬‬
‫ד•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫קיסרי |‬
‫א אנרי‪.‬‬
‫ואם |‬
‫ך סעשרו׳‪.‬‬
‫ואם היו ן‬
‫לתרוסת סעשר |‬
‫וםשם |‬
‫א אם הן‪.‬‬
‫הסין ן‬
‫‪ 50‬ענרון ן‬
‫׳ לן ן‬
‫‪ 63‬שני |‬
‫ך אלן‪.‬‬
‫ד א אי‪.‬‬
‫א קיסרי‪.‬‬
‫להן ן‬
‫‪ 60‬כותי ן‬
‫א שמי‪.‬‬
‫א ה‬
‫וקורא ן‬
‫שבהן ן‬
‫ד סחללץ‬
‫‪ 56‬חחחיהם |‬
‫‪ 57‬שנטל ן‬
‫א פין‪.‬‬
‫א וסעשרות‪.‬‬
‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫‪ 55‬ם ח ל ל ן ן‬
‫ענו־ןן ן‬
‫ך ופשו׳ א וסשום‪.‬‬
‫‪ 61‬וסעשר ן‬
‫ד לתרום׳ וםעשר‬
‫‪ ] 63-62‬ט ב ל ‪ . . .‬םעשר[ | הושלם ע״פ ד•‬
‫‪ . 5 1‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪.‬‬
‫א אם•‬
‫‪ 68‬את ן‬
‫אין |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ]או[ קיסרי א ]הגיח[ אנרי‪.‬‬
‫םעשרות |‬
‫ד לםעשרו׳ א לםעשר‪.‬‬
‫ה ש נ‬
‫ין‬
‫א‬
‫ה ש‬
‫נ י ־‬
‫או |‬
‫ד שבהן‪.‬‬
‫‪ 64‬ע ל סקום א ת ר |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א ם‬
‫ך חסר•‬
‫שבהם |‬
‫א תרוסת‪.‬‬
‫שני ן‬
‫‪,‬‬
‫א וסעשרות‪.‬‬
‫א ולםעשרות‪.‬‬
‫חרוסה ן‬
‫א לחרוטה ולטעשר שבהם‪.‬‬
‫א ואם ]אי[‪.‬‬
‫וסעשר ן‬
‫וםעשר ן‬
‫ד םחללין א םחוללין‪.‬‬
‫אם |‬
‫א עושם‪.‬‬
‫ד לתרוס׳‪.‬‬
‫ד בד״א א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫ד סשו׳ א סשום‪.‬‬
‫]להם[‪.‬‬
‫עושה אותן ן‬
‫‪ 83‬לתרוםה |‬
‫‪ 64-53‬ןטבל ‪ . . .‬םעשרן |‬
‫ד‬
‫‪ 55‬כנולחים ו כ ו ‪ /‬י מ ש ׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬
‫ך ע‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כ ו ת‬
‫י‪.‬‬
‫סשם |‬
‫לסעשרות |‬
‫ך וקרא א ]און קורא‬
‫א שבהם‪.‬‬
‫םחללן |‬
‫נ ד ו‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫ן א קיסרי‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם•‬
‫ד םחללין א םחוללין•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א חיישינן שמא ה ח ל י ף ע ׳ ה ונתן משירותיו שאינן מ ע ו ש ר ץ ‪ ,‬או שנתן‬
‫פירות שביעית ב מ ק ו מ ם ‪.‬‬
‫‪ .52‬ש ל ט ב ל וכוי‪ .‬ו כ א ן ה ר י א ץ ע״ה חושש ש מ א י כ ש י ל א ת ה ח ב ר ׳‬
‫שהרי נותן לו פירות יותר מתוקנים )שכבר הפריש מ ה ם ת ר ו מ ה נדולד‪ ,(.‬א פ י ל ו ה כ י ל א חיישינן שמא‬
‫ה ח ל י ף ‪ ,‬והרי הן ב ח ז ק ת ט ב ל נמור‪.‬‬
‫ק ו ר א ש ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר מ ע י ה ו ב י ה ‪ ,‬ו ל א חיישינן‬
‫שמא ע י ר ב ב ה ם ע*ה ממידותיו‪ ,‬ונמצא מ ע ש ר מן ה פ ט ו ר ע ל החיוב )חיד>‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ ׳ ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬כגי׳ כי״ע‪ .‬ו ע י ץ מיש ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪.62‬‬
‫‪.53‬תרומה‬
‫‪.55‬ו ה מ ע ו ת‬
‫מעשר‬
‫מ ח ל ל ן וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חייב ל ה ע ל ו ת ן לירושלים כ ד י ל ח ל ל ן שם‪ .‬וזו ה י א ע י ק ר ה ר ב ו ת א ‪ ,‬שאם ח ל ל א ת ה מ י ר ו ת‬
‫המופקדים‬
‫ע ל ה מ ע ו ת חייב‬
‫ל ה ע ל ו ת ן לירושלים‪ ,‬ואמו י כ ו ל לחזור ו ל ח ל ל ן ע ל ה מ י ר ו ת בגבולים׳‬
‫ו ד מ ן כ מ ע ו ת מעיש ש ל ט ב ל ו ד א י ‪ .‬א ב ל ל ו א היו ד מ א י ה י ה מותר ל ח ל ל ן ע ל המירות‪ ,‬ו כ ר י מ במשנתנו‬
‫מ*א מ*ב‪.‬‬
‫‪ .56‬י ש נ י ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה פ ק י ד א צ ל ו בשביעית טירות ש ל היתר‪ ,‬ו א מ ר לו ה נ מ ק ר‬
‫ש ה ח ל י ם ם ב מ י ד ו ת ש ל ע ר ב שביעית <חיד(‪.‬‬
‫‪.59‬חוש ש‬
‫או‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שהרי וודאי ה ח ל י פ ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ע ג ר ו ן וכוי‪.‬‬
‫‪.62‬ת ר ו מ ה‬
‫ק ו ר א שם ו ט י ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ 54‬ו א י ל ך ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ י מ מ י ק מ ח י ם ‪ ,‬ע י ץ בבהיא•‬
‫ומעשר‬
‫וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי׳‬
‫דמיי פ״ד‬
‫מחללן על השיני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתים לך ישנים תחתיהן ומתוקנץ‪ ,‬הרי‬
‫זה אינו חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .25 .‬המפקיד פירות אצל‬
‫הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬רבן שמעון בן נמליאל זד׳‬
‫שמעון או׳ עשו פירות ישראל את פירות הגוי הזה דמיי‪ .26 .‬המשלח ביד‬
‫עם הארץ וביד כותי‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ .‬המשלח‬
‫ביד הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬אבל חמרי גרם‬
‫המודדים מן הגרן לעיר‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ ,‬מפני‬
‫שהן בחזקת המשתמר‪ .27 .‬הטוחן אצל עם הארץ ואצל הכותי‪ ,‬אינו חושש‬
‫משם טומאה‪ .‬הטוחן אצל הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם טומאה‪ .28 .‬מפקידץ‬
‫תרומה אצל ישראל עם הארץ‪ ,‬ואין מפקידין תרומה אצל כהן עם הארץ‪ ,‬מפני‬
‫שלבו גס בה‪ .29 .‬טוחנץ ומרקדין אצל אוכלי שביעית ואצל עושי בטומאה‪,‬‬
‫אבל אץ טוחגין לא לאוכלי שביעית ולא לעושין בטומאה‪ .30 .‬המשלח‬
‫פירות ]ל[חבירו ונמלך להחזיר‪ ,‬נהג בהן כמות שהוא‪ ,‬אבא שאול או׳ חושש אגי‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫» איכו חושש ו כ ן ‪ /‬עיין ירוש׳‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫‪83‬‬
‫״‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫א‬
‫״‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫ש‬
‫‪ 3 3‬ל י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫״‬
‫ס‬
‫א‬
‫כ‬
‫<‬
‫‪3‬‬
‫פ״ה ה״ה‪ ,‬מ״ל ע״ל‪.‬‬
‫‪6‬־ הגוי וכף‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג סמ״ד; ירוש׳ שם וע״ז‬
‫‪b‬‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫<״א‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬ל מן הגרן לעיר ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ ע״ז‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬ל העוחן ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין במלא״ש ובבלי ניכוין ס״א ב ‪/‬‬
‫‪ 74‬כווחכין ו כ ו ‪/‬‬
‫*׳ מפקידין ו כ ו ‪ /‬בבלי גיעין כךא ב ‪ /‬ועיין להלן מע״ש פ״ד ה״ד ומש״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫גינוין הכ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳ שם קפ״ה‪ ,‬שביעית ספ״ה‪ ,‬ע״ז פ״ל מ״נו‪ ,‬ובירושלמי ובבבלי שם‪.‬‬
‫«• מחללן | ד םחללין א מחוללין‪.‬‬
‫ד ישני׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א‬
‫םשם ‪ . . .‬וסשם |‬
‫מ ע ו ם‬
‫א אומי•‬
‫השעי |‬
‫ס‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ן ס ע ו ם <‬
‫ישראל ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫ס מ ן ם‬
‫‪p‬‬
‫א ישר־‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נ ס ל י א ל‬
‫את ן ביה ד ‪.‬‬
‫ן‬
‫ס ע מ ר‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ד ]און אצל‪.‬‬
‫‪7 2‬‬
‫‪ 73‬ישראל | א ישר׳‪.‬‬
‫ד בטוטא׳‪.‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ך‬
‫א‬
‫ס ע ן ס‬
‫ןלא ן א חסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 75‬אבל אין טוחנין ן א חסר‪.‬‬
‫ישש אני |‬
‫נהג ן‬
‫ך פירו־ א לפיתת‪.‬‬
‫כותי ן א הכותי‪.‬‬
‫םשם | ד םשו׳ א וםשום‪.‬‬
‫ה מ‬
‫לעיר ן א בעיר‪.‬‬
‫א נוי‪.‬‬
‫הרי זה ן‬
‫ומרקדין | ך א ומרקידין‪.‬‬
‫לעושין ן א לאוכלי‪.‬‬
‫א נוהג‪.‬‬
‫לא |‬
‫שהוא |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫מים | ד טי׳‪.‬‬
‫לא ‪ . . .‬שביעיח |‬
‫הטוחן ן א הטוען‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫סשם טוסאה ן‬
‫ואצל עושי ן א ואין עושין‪.‬‬
‫הסשלח ן א השולח‪.‬‬
‫ך שהן א שהיו•‬
‫דמיי |‬
‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬
‫משם ‪ . . .‬וסשם | ד משום ‪ . . .‬ומשו׳‪.‬‬
‫‪ 71‬שהן בחזקח ן א שבחזקת‪.‬‬
‫י ן‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫או׳ |‬
‫ואצל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בטוסאה ן‬
‫‪ 76‬ןלןחבירו ן‬
‫ך אומר א אוס׳‪.‬‬
‫א חיישינן‪.‬‬
‫‪ .66‬מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪.‬מעשרות״‬
‫‪ .70‬ה מ ו ד ד י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫חושש וכוי‪.‬‬
‫פירות |‬
‫מן וערן ן א חסר• ד מן הנורן‪.‬‬
‫‪ 7.‬בה | ד סחוס‪.‬‬
‫ד לחבר‪.‬‬
‫ל׳‬
‫‪ 66‬להן |‬
‫‪ 66‬םשס מעשרות ומשם |‬
‫‪ 67‬שםעון ן א שמע׳‪.‬‬
‫‪ 68‬עם ן א עסי‪.‬‬
‫סשם ‪ . . .‬סשם | ך סשום ‪ . . .‬וםש‪,‬׳‪.‬‬
‫ב חבירו‬
‫ב‬
‫א םעשר‪.‬‬
‫או‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬משם ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 70‬הסודרים | ד המודרי׳ א ןשהןן סדיירין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ן‬
‫א מ ס ע‬
‫ב ן‬
‫נ ם‬
‫ך א והנחתי‪.‬‬
‫‪ 65-04‬הרי זה ן א חסר‪.‬‬
‫סעשרות ן‬
‫‪.‬‬
‫הםשלח ן א השולה‪.‬‬
‫ס ע ע ר ן ת‬
‫המשלח | א השולח‪.‬‬
‫כיה א•‬
‫אס׳ |‬
‫ך א םשום ‪ . . .‬וסשום‪.‬‬
‫ש ם ע ן ן‬
‫ד א דמאי• ב ד סחום‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד השני‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫ישנים תחתיהן וסתוקנין ן א סתוקנים תחתיהם ישנים תחתיהם‪.‬‬
‫והנחתים |‬
‫ישנים ן‬
‫במשניות‬
‫ובבדייתות‪.‬‬
‫ה מ י ד ד ץ ‪ ,‬ה מ ד ד ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר שמתנהלים ב כ ב י ד ו ת כ ש ח מ ר י ה ם טעונים‪.‬‬
‫‪ .71‬א י נ ו‬
‫כוללים‬
‫כאן‬
‫אף‬
‫תרומה‬
‫נדולה‪,‬‬
‫כרגיל‬
‫דחיישינן שמא ה ח ל י פ ן כפירותיו או ב מ י ד ו ת י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬וחושש א ף ל מ ע ש ר ו ת ולשביעית‪.‬‬
‫‪ .74‬ט ו ח נ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מידות ה ח ב ר ‪.‬‬
‫שהרי ה ו א מ ס י י ע ב י ד י ע ו ב ר י ע ב י ר ה ‪.‬‬
‫ב ח ז ר ה ב י ד אותו השליח‪.‬‬
‫‪7 5‬‬
‫‪.‬לא‬
‫ל א ו כ ל י ש ב י ע י ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י ר ו ת ש ל ה ם ‪,‬‬
‫‪ . 7 6‬ו נ מ ל ך וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה מ ק ב ל נמלך להחוירם ושלחם‬
‫ח ו ש ש א נ י וכוי‪ .‬שהרי כ ב ר יצאו מ י ד ו ל י ד ה מ ק ב ל ‪ ,‬ויש לחשוש שמא‬
‫ה ח ל י ס ם ה ש ל י ח בגרועים מ ה ם ‪ ,‬ואינו מ ס ח ר ל ה ח ל י ף ‪ ,‬שהרי א מ ו נ ת ס ם ע ל מ ע ש י ו ‪ ,‬ו י א מ ר ש ה מ ק ב ל ה ח ל י פ ם ‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪84‬‬
‫שמא חילפן‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ היה לו ערים שיודע לתקן‪ ,‬והוא‬
‫אץ מאמינו על מעשרות‪ ,‬והביא לו משלו‪ ,‬ואפף שלך הן‪ ,‬מתוקנין הן‪ ,‬נאמן‪ .‬ר׳‬
‫או׳ אץ נאמן‪ ,‬שהחשוד על דבר לא דנו ולא מעידו‪ .31 .‬נותן אדם לשכנתו‬
‫» תבשיל לבשל לו‪ ,‬ועיסה לאפות לו‪ ,‬ואינו חושש לשאר ותבלץ שבהן משום‬
‫מעשרות ומשום שביעית‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שנתן להן שאר ותבלין‪,‬‬
‫לא נתן להן שאר ותבלין הרי זה חושש לשאר ותבלין משום מעשרות ומשם‬
‫שביעית‪ .32 .‬נותן אדם לפונדקית תבשיל לבשל לו‪ ,‬ומנחת את הקדירה‬
‫בפניו‪ ,‬ומנערת בה‪ ,‬אפלו בין הגרם ואינו חושש‪.‬‬
‫לל היה לו עליס ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫)ומ״ש להלן פ״ה ה״ד(‪ ,‬ובמשכח בכורוח פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫«ל כאמן‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ד ה״מ‪ ,‬כ״ד ע״ב‬
‫יל אין כאמן ו כ ו ‪ /‬להלן בכורוח פ״ג הי״כו; בבלי‬
‫שם ל״ה ב ‪ /‬ועיין במשכה שם ספ״ד; פ״ה מ״ד; ילוש׳ הכ״ל וילוש׳ יבמות פ״ב הי״א‪ ,‬ד׳ סע״א;‬
‫‪7‬‬
‫ב״ל פל״ח‪ ,‬ד ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;1254‬יומא ע״ח א ׳ ובכולוח במקומו‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫<י ־ לשככהו הבשיל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳‬
‫‪ «3‬כוחן א ד ם ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬
‫כאן קפ״ג; בבלי חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן מעשלוח פ״ג הי״ג‪.‬‬
‫פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫יי חילפן |‬
‫עריס |‬
‫גמליאל ן‬
‫ד חולפן‪.‬‬
‫ד א אריס‪.‬‬
‫‪ 78‬אין ן‬
‫ד א ןפירותן משלו•‬
‫‪7 9‬‬
‫ואמי |‬
‫איי | ד א אופר‪.‬‬
‫אין ן א אינו‪.‬‬
‫ד לשכינתו א לשכונתו‪.‬‬
‫ב בו‪.‬‬
‫ד א שאור‪.‬‬
‫ד וםנח׳‪.‬‬
‫א בו•‬
‫שלך ן א משלו‪.‬‬
‫<* לו | ד חסר‪.‬‬
‫ועיסה ן א עיסה‪.‬‬
‫ד‬
‫א פ‬
‫"‬
‫ד מתוקנות‪.‬‬
‫‪ 84‬בפניו | א לפניו‪.‬‬
‫ואיני |‬
‫לאפות | ד לאפת‪.‬‬
‫לשכנתו |‬
‫לו ן כיה ך ‪ .‬א חסר•‬
‫להן | ד לה א בה‪.‬‬
‫‪ 82‬וםשם | ד ומשום‪.‬‬
‫להן ן א בה‪.‬‬
‫שאר |‬
‫שאר | ד שאור <ביפ>•‬
‫‪ 83‬אדם | ך אד׳‪.‬‬
‫ומנערת | ד א ןאם ) א ואם([ מנערח‪.‬‬
‫ומנחת |‬
‫בה ן ד חסר•‬
‫ד א אינו‪.‬‬
‫‪ .78‬נ א מ ן ‪ .‬מפני שאין‬
‫‪ .83‬ו מ נ ח ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י שפונדקית ח ש ו ד ה ל ה ח ל י ף )כמשנתנו‬
‫מינ מיה(‪ ,‬מ י מ א ם ה י א מנחת א ת ה ק ד י ר ה ע ל ה כ י ר ה בפניו‪ ,‬א מ ו חושש ש מ א ת ח ל י ף א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫ד רבי­‬
‫‪ 81‬מעשרות | ך מעשרו׳ א טעשר‪.‬‬
‫‪ .77‬ש י ו ד ע ל ת ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ב ק י ב ה ל כ ו ת תרומות ומעשרות‪ ,‬א ל א ש ל א ה י ה נאמן‪.‬‬
‫א ד ם ח ו ט א ו ל א לו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מעלו |‬
‫סעייו | ד סתום‪.‬‬
‫במי וכו׳ | ד בד־א א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫‪ 82‬לא | א ןאבל[ לא‪.‬‬
‫א אפילו•‬
‫א המעשרות הביאו‪.‬‬
‫מתוקנין |‬
‫משום | ד םשם‪.‬‬
‫‪ 83-82‬לשאר ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪.‬‬
‫אסלי |‬
‫מעשרות והביא ן‬
‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬
‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬
‫ד אופר א אום ‪.‬‬
‫שהחשוד על דבר ן א שחשוד על הדבר•‬
‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬
‫שאר וחבלין | א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א איגו‪.‬‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫לשאר | ד א לשאור•‬
‫וםשום | ד וסשם‪.‬‬
‫א נטלי•‬
‫‪,‬‬
‫היה ן ביה א‪.‬‬
‫ב ד היי•‬
‫‪ .84‬ו מ נ ע ר ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ס י ר ה א ת ה ק ד י ר ה מן ה כ י ר ה כ ד י ל נ ע ר ב ה אינו חושש ש מ א ה ח ל י פ ה ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה י א‬
‫בין הגוים אינו חושש שמא נ ע ר ב ה הנוי‪ ,‬או שמא ה ח ז י ר ה הגוי• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪85‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬הלוקח פירות ממי שאץ נאמן על המעשרות ושכח לעשרן‪ ,‬שואלו‬
‫בשבת ואוכל‪ ,‬ביום טוב ואוכל‪] ,‬ביום טוב ואוכל[ בשבת‪ ,‬שאלו בחול לשבת‪,‬‬
‫למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .‬שאלו בשבת‪ ,‬לשבת הבאה לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬היה מוכר פירות בערב שבת עם חשיכה‪ ,‬ואמ׳ מתוקנין הן‪ ,‬הלוקח‬
‫ממנו‪ ,‬למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .2 .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬ר׳ שמעץ שזורי או׳ אף בחול שאלו ואוכל על פיו‪ .‬יתר על‬
‫כן אמ׳ ]ר׳[ שמעון שזורי הפורש תרומה ומעשרות ונגנבו פירות‪ ,‬הולך ושואלו‪,‬‬
‫ובא ואוכל על מה שהפריש‪ ,‬שכשם שאימת שבת על עם הארץ‪ ,‬כך אימת‬
‫דימוע עלניו[‪ .‬עם הארץ שאמר זה טבל וזה תרומה‪ ,‬זה וודיי וזה דמיי‪ ,‬אע״פ‬
‫שאמרו החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ ,‬לא נחשדו ישראל על כן‪ .‬גוי‬
‫שהיה ציוח ואמ׳ באו וקחו לכם‪ ,‬פירות עזק הן‪ ,‬פירות ערלה הן‪ ,‬פירות רבעי‬
‫! הלוקח וכו׳‪ .‬משנ׳ רפ״ד‪.‬‬
‫ע״ה ‪3‬׳‪.‬‬
‫־ ואוכל בשבת‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל‪ ,‬בנוסח ה ר ״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫* תרומת מעשר וכו׳‪ .‬משכ פ״ד מ״א‪ ,‬והובאה בבבלי מנחות ל׳ ב׳ וחולין‬
‫ס‬
‫יחר על כן וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע׳׳א‪.‬‬
‫מ״ד‪ ,‬לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬
‫קכ״ב‬
‫»» שאמרו וכו׳‪ .‬משנה בכורוח שפ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪ - ! 0‬״ גוי שהיה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי יבמות‬
‫א׳‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שאין | ד א שאינו‪.‬‬
‫שאלי |‬
‫א שואלו‪.‬‬
‫של |‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫יתר | א יותר‪.‬‬
‫א הפריש‪.‬‬
‫‪ 2‬ואוכל <‪ (2‬ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 8‬לסוצאי |‬
‫* בערב | א ערב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫נ שאלו בשבת וכו׳‪.‬‬
‫חשיכה |‬
‫ד חשכה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דם״ |‬
‫‪ 7‬אס׳ |‬
‫תרומה |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ד חרוט׳‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫ד ואוסר א ואו־‪.‬‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫ד‬
‫באו ן א בואו‪.‬‬
‫‪ .2-1‬ש ו א ל ו‬
‫‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫« אוי |‬
‫נ‬
‫ד‬
‫אוסר א אום׳‪.‬‬
‫שאלו |‬
‫שזורי | ד שקורי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הפורש |‬
‫עם ‪ . . .‬שאסר ן‬
‫דסיי |‬
‫ך א דסאי‪.‬‬
‫ישראל על כן ן א ישר׳ על כך‪.‬‬
‫פירוח | ך פירו־ <ב־פ ‪.‬‬
‫(‬
‫‪ 5‬שיעשר ן‬
‫ד א שואלו‪.‬‬
‫ונגנבו פירוח ן א חסר‪.‬‬
‫ע ס הארץ!‪.‬‬
‫וודאי א ודאי‪.‬‬
‫הדבר | ד דבר‪.‬‬
‫פירות |‬
‫ואם׳ |‬
‫ד‬
‫‪ 8-4‬הלוקח טסנו ן א חסר‪.‬‬
‫!ר׳[ ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫ך א על‬
‫מדיי |‬
‫‪ !0‬שאסרו | א חסר‪.‬‬
‫שאלו |‬
‫ח ס ר‬
‫ך א שואלו‪.‬‬
‫וםעשרוח ן א וסעשר‪.‬‬
‫על ]יו! | כיה בר־פ ובכפרפ‪.‬‬
‫ד חרוס־‪.‬‬
‫ד לסצאי‪.‬‬
‫]ביום טוב ואוכל[ ן הושלם עיפ א‪.‬‬
‫בשבת לשבת |‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫ך לשבת בשבת‪.‬‬
‫עזק ן א עזקה‪.‬‬
‫‪ 8‬ואוכל |‬
‫ד ואכל‪.‬‬
‫הארץ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫אע־ם |‬
‫ד אף על פי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬ציוח | ד א צמח‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫הן ן א הם <ב־פ>‪.‬‬
‫ערלה ן‬
‫ד סרות‪.‬‬
‫ב ש ב ת וכו׳‪ .‬ממני שאימת שבת ע ל ע י ה והוא מ פ ח ד ל ה א כ י ל ט ב ל י ם ב ס ע ו ד ת שבת‪,‬‬
‫ואינו מ ש ק ר ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .‬לא‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬שהרי נ ר א ה ל ע ש ר בנתים‪.‬‬
‫‪.4‬ע ם‬
‫ח ש י ב ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שמוכח בסירוש שזעא מ ו כ ר ל צ ו ר ך שבת‪ ,‬מ״מ א ץ ל ו כ ל בשבת ב ל י אמירתו‪ ,‬ו ב מ ר ש א ס ו ר‬
‫אסילו באמירתו‪.‬‬
‫ממני•‬
‫‪.7‬ונננבו‬
‫‪.6‬שחזרה‬
‫מ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫ל א כ ו ל ע־מ שאלתו לע־ה‪.‬‬
‫שכשם‬
‫ל מ ק ו מ ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמלה ל ת ו ך אותו ה כ ר י ע צ מ ו שהומרשה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הסירות שהסריש ע ל י ה ם ד מ א י ‪ .‬ו מ ח מ ת ה ם ם י ד ו ה ת י ר ו לו‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .‬ע ל מ ה וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ע ל נסיו! מ ה שהמריש‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ח ת ר לרישא‪ ,‬ל ת ר ר מ ש ל ד מ א י שחזרה ל מ ק ו מ ה ‪.‬‬
‫חוטאים ב ל י ת א ה ‪.‬‬
‫‪ .10‬ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ה י ו ת‬
‫‪ .11‬ע ז ק ו כ ר ‪ .‬יש מפרשים פירות ג ד ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מירות שבאו מ פ ר ד ס גדוד ושמור‪,‬‬
‫ובשנת שביעית עסיקינן‪ .‬ויש מםרשים מ ע י ר ע ז ק ה ‪ ,‬וםירותיה היו טובים‪ ,‬והגוי ע ו מ ד ב ח ר ל ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫הן‪ ,‬אץ נאמן‪ ,‬מפני שהוא כמשבח מקחו‪ .‬אבל אמ׳ לו מאיש פלוני גוי לקחתים‪,‬‬
‫מאיש פלני כותי לקחתים‪ ,‬משלי הבאתים‪ ,‬נאמן להחמיר דברי ר ‪ /‬רבן שמעון‬
‫בן נמליאל או׳ אין נאמן‪ ,‬שדברי הנוי לא מעלץ ולא מורידין‪ .3 .‬האומר למי‬
‫שאץ נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא מעשר‪ ,‬וממי שהוא נאמן‪ ,‬אץ נאמן‪.‬‬
‫מאיש פלני‪ ,‬הרי זה נאמן‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אין נאמן‪ ,‬שמא מצא אחר קרוב ממנו‪.‬‬
‫מודה ר׳ יוםה באומ׳ צא אכול את הככר‪ ,‬ואני נותן דמיה‪ ,‬צא ושתה רביעית‪,‬‬
‫ואני נותן את דמיו‪ ,‬שהוא נאמן‪ .4 .‬הנכנס לעיר והיתה תרומה מתוך ידו‪ ,‬ואין‬
‫מכיר שום אדם‪] ,‬וכן מי שעמד על הגורן והיתה תרומה בתוך ידו ואץ‬
‫מכיר שם אדם[‪ ,‬הרי זה נשאל לחבירים ולעמי הארץ דברי רבן שמעון בן‬
‫גמליאל‪ .‬ר׳ או׳ אץ נשאלין על התרומ׳ אלא לחבירים בלבד‪ .5 .‬היה עומד‬
‫בתוך סיעה של בני אדם‪ ,‬ואמ׳ מי כן נאמן‪ ,‬מי כן מעשר‪ ,‬אמ׳ לו אחד אני‪ ,‬אץ‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר הוא הרי זה נאמן‪ .‬אמ׳ לו שהוא מעשר‪ ,‬בפניו אין נאמן‪ ,‬שלא‬
‫בפניו נאמן‪ ,‬בבית דין נאמן‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שאין מכיר שם אדם‪,‬‬
‫״ האומל וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪ ,‬והובאה נילוש׳ גינרן פ״ו ה״ה‪ ,‬מ״ח ע״א‪ ,‬ובבבלי ב כ ו מ ה ל״ו א ‪/‬‬
‫הכככס ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ח‪ ,‬כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫ל׳ או׳ וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬
‫״ בתוך ס י ע ה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״נו‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫נוי ‪I‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫אס׳ | ד ]אם[ אסר‪.‬‬
‫כםשבח ן א כםשביח‪.‬‬
‫« הן אין | א הם אינו‪.‬‬
‫לקחחים ‪ . . .‬הבאחים ן א לקחחיו ‪• •.‬‬
‫‪ !3‬פלני | ד א פלוני‪.‬‬
‫לקחחים | א לקחחיו‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫או׳ | ך אוסר א אום׳•‬
‫‪ u‬נסליאל | א גמלי•‬
‫שסעון | א שסע׳‪.‬‬
‫י ׳ | ד רבי‪.‬‬
‫הבאחיו‪.‬‬
‫‪ 16‬פלני |‬
‫אין ן א אמו‪.‬‬
‫מעמר ‪ . . .‬נאסן ן א גאסן ‪ . . .‬םעשר‪.‬‬
‫«! שאין | א מאינו‪.‬‬
‫אין | א אעו•‬
‫ספנו ן ך א היסני‪-‬‬
‫אין ן א אמו‪.‬‬
‫או׳ | ד א אום׳‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי•‬
‫ד פלוני א פלוני ןנאםן[‪.‬‬
‫אח |‬
‫אכול | ד אכלו א ואכול‪.‬‬
‫באום׳ | ד כאוסר א ]שאם[ אי‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫סודה | א וסודה‪.‬‬
‫נאסן | ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 18‬אח דפיו | א דפיה‪.‬‬
‫רביעיח | א רביעיח ]ייןן‪.‬‬
‫הככר | א ככר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫»! שום אדם | ך שם אדם א אדם‬
‫ידו ואין ן א בידו ואמו‪.‬‬
‫‪ P‬־ | ד בתוך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫והיתה | א והיה•‬
‫והיתה ‪ . . .‬בידו ן א ובידו‬
‫פי שעסד | א העוםד‪.‬‬
‫‪] 20-18‬וכן ‪ . . .‬אדם [ ן הושלם עיפ ד• ב חסר‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ולעפי ן א ולעם‪.‬‬
‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬
‫נשאל ן א סשאיל‪.‬‬
‫‪ 20‬שם אדם | א אדם שם‪.‬‬
‫תרוסה‪.‬‬
‫על התרום׳ ן א חסר•‬
‫!‪ 2‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 21-20‬רבן שסעון בן נסליאל‪ .‬ר׳ ן א ר׳‪ .‬רבן שסע׳ בן נסל׳•‬
‫אפ׳ ן ך אסר‬
‫םי כן | ד םכאן <ביפ>‪.‬‬
‫ואס׳ | ד ואסר‪.‬‬
‫‪ 22‬סיעה של ן א חסר‪.‬‬
‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬
‫אין | ך א חסר‪.‬‬
‫שהוא סעשר ן א סעשר הוא‪.‬‬
‫‪ 23‬אם׳ | ד אפר א א׳‪.‬‬
‫אין | ד חסר‪ .‬א אמו‪.‬‬
‫א יאסי•‬
‫מסן |‬
‫אסורים ן א אסור׳‪.‬‬
‫בטי | ד א בסה‪.‬‬
‫בביח דין נאםן | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 24‬נאםן | ד ]אין[ נאםן‪.‬‬
‫שם אדם ן א אדם שם‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪nD‬‬
‫‪ .12‬כ מ ש ב ח וכוי‪ .‬מפני שפירות מנטיעה י ל ד ה משובחים מ פ י ר ו ת נ ט י ע ה ז ק ע ה ‪ .‬ואנו ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪,‬‬
‫שמא‬
‫‪ .16‬מ ל נ י וכוי‪ .‬ממני שהוא מ פ ח ד שמא ישאלנו‪ ,‬ו י ב ר ר שהוא שקר‪.‬‬
‫או א ח ר מקום מ ע מ ד ו ‪.‬‬
‫מ צ א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ע ׳ ה י כ ו ל ל ה ת נ צ ל שחשב ש ה ר א ה לו ע ל מ ל ת י כ מ ר א ה מ ק ו ם ב ע ל מ א ‪ ,‬ל ט ו ב ת ו ‪ ,‬ש ל א‬
‫מ ת ו ך י ד ו ‪ .‬ב ד ‪ :‬ב ת ו ך ידו‪ ,‬ו כ צ י ל‬
‫‪.18‬א ת ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל היץ‪ ,‬ע י ץ ני׳ כייע‪.‬‬
‫יטרח לחפש‪.‬‬
‫‪ . 2 1‬א ל א ל ח ב י ר י ם וכוי‪ .‬ובשיטתו‪ ,‬שהחשוד ע ל ה ד ב ר ל א‬
‫לפנימי‪ .‬והוא ר ו צ ה ליתנה ל כ ה ן ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ . 2 3‬מ ע ש ר ה ו א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאחר ה ע י ד עליו שהוא מעשר‪ .‬ו כ א ן‬
‫דנו ו ל א מ ע י ד ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬ה ב ר י י ת א מ נ ב י ל ה א ת הרישא‪ ,‬ו א ו מ ר ת שאינו נאמן א ל א א ם ה ע י ד‬
‫מדברים ברוצה ליקח‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ב י ת ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נאמן א פ י ל ו בפניו‪ ,‬ו ח ז ק ה ש ל א ישקר ב ב י ד ‪ ,‬מפני‬
‫ש ל א במני ה מ ו כ ר ‪.‬‬
‫זעומה גרידא‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪87‬‬
‫אבל אם היה מכיר שם אדם לא יטול אלא מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים‬
‫בזמן שלא שהה שם שלשים יום‪ ,‬אבל בזמן ששהה שם שלשים יום לא יטול אלא‬
‫מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים בתרומות ובמעשרות‪ ,‬אבל בשביעית‬
‫ובטהרות אין נאמן‪ .6 .‬הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחד‪,‬‬
‫נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה‪ ,‬וכמה היא‪ ,‬אחד מעשרים‪ ,‬האומ׳ אחד‬
‫ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬והשאר מעשר סמוך לו‪ ,‬ועוד אחד‬
‫מארבעים ושמונה מה שיש כאן הרי זה בצד זה חולץ‪ ,‬והשאר תרומה על הכל‪.‬‬
‫מאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬ושאר מעשר סמוך לו‪ ,‬זה שעשיתי‬
‫מעשר עשוי תרומת מעשר )וה׳( עליו‪ ,‬והשאר חלה‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או‬
‫בדרומו‪ ,‬ומחולל על המעות‪ .‬ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה‬
‫במה דברים אמורים בזמן שכולן מפרישין נוטל חלה מכולן‪ ,‬אבל מקצתן‬
‫‪2 8‬‬
‫‪3 4‬‬
‫הרוצה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‪ .‬ועיין במשנה פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ה סמ״ג; ירוש׳ שם ה״ג‪ ,‬כ״ד קע״ג‪.‬‬
‫»־ אם היה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שם אדם ן‬
‫‪ 28‬מ מ ן |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫א אמור׳‪.‬‬
‫ד ובטהרר‪.‬‬
‫בתרומות ן‬
‫והשאר | א ושאר‪.‬‬
‫יוה׳( |‬
‫שמע׳‪.‬‬
‫א אדם מם‪.‬‬
‫ששהה |‬
‫א בתרופה‪.‬‬
‫אין ן א ןהר׳ זה ן אינו‪.‬‬
‫‪ 30‬ממאה פפה שיש כאן ן‬
‫‪3 3‬‬
‫ח מ מ ה ‪ .‬עיין ירוש׳ הכ״ל ה״א‪.‬‬
‫במה וכו׳ |‬
‫ד שהה‪.‬‬
‫ובסעשרות |‬
‫וחלה ן א חסר‪.‬‬
‫א בפאה בפה שיש‬
‫כ ן‬
‫‪.‬‬
‫ד בריא‪.‬‬
‫‪ 27-25‬במה ‪ . . .‬המומחה ן‬
‫‪ 27‬דברים ן‬
‫א דבר׳‪.‬‬
‫אמורים | ד אמורי׳‬
‫ך ומעשרו׳‬
‫א וםעשר‪.‬‬
‫‪ 29‬היא |‬
‫‪ 31‬פה |‬
‫ד הם א הוא‪.‬‬
‫ד פפה א במה‪.‬‬
‫הכל | ב הכל ]חולק[ )תמחק ‪.‬חולק• עיי נקודות(‪.‬‬
‫והשאר חלה ן א חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 35‬דברים אמורים ן א דבר׳ אטו׳‪.‬‬
‫שעי |‬
‫ד‬
‫שני‪.‬‬
‫‪ 28‬ובטהרוח ן‬
‫האומ׳ |‬
‫‪ 32‬מאה ן א במאה‪.‬‬
‫‪ 34‬ומחולל ן א מחולל‪.‬‬
‫נוטל חלה סכולן ן א חסר‪.‬‬
‫ך א האומר‪.‬‬
‫חולין ן כ־ה ד א• ב חולק‪.‬‬
‫זה ן א חסר‪.‬‬
‫ר׳שפעוןןאור׳‬
‫מכולן | ד םכלם‪.‬‬
‫‪ .26‬ש ש ה ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ד ע ו כאכםנאי‪ ,‬א ל א כ ב ן ה ע י ר ו צ ר י ך ל ח ק ו ר ו ל מ צ ו א מ ו מ ח ה שנאמן ל ר ב י ם ‪.‬‬
‫‪ .27‬ב מ ה‬
‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫חוזר ל ה י ד ‪ ,‬ל מ ח ל ו ק ת רשביג ורבי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב ר ו צ ה ל ח ל ק תרומות ומעשרות‬
‫ל ח ב ר ע י ה נאמן ל ה ע י ד ע ל גוף ה א ד ם שהוא ח ב ר )ממני שקול יוצא ל ח י ל ו ק ‪ ,‬וירא לשקר(‪ ,‬א ב ל‬
‫ל מ כ ו ר שביעית ו ט ה ר ו ת ל ח ב ר אמו נאמן‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.28‬הרוצה‬
‫ברוצה‬
‫ל ה מ ר י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נחתום‬
‫)כמשנתנו רמיה( שמפריש א ח ד מ א ר ב ע י ם ושמונה א ט י ל ו ב ט ב ל טהור‪ .‬ו ה ש א ל ה היא‪ ,‬ממני שיש כ א ן ת ר ת י‬
‫ד ס ת ר י ‪ :‬ת ר ו מ ה נ י ט ל ת מ א ו מ ד ‪ ,‬ומעשרות ניטלים ב מ ד ה ‪ ,‬ואסור ל ה ק ד י ם מעשרות ל ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א ם י ק ד י ם‬
‫ת ר ו מ ה מ א ו מ ד ‪ ,‬כ ד י נ ה ‪ ,‬נ מ צ א מוחת או מוסיף ע ל המעשרות‪ ,‬ו א ם י ק ד י ם א ת המעשרות נ מ צ א ע ו ב ר ‪ .‬כ י צ ד‬
‫‪ .29‬א ח ד‬
‫יעשה?‬
‫מ ע ש ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נוטל ב א ו מ ד חמשה אחוז‪ ,‬ו ה ם שני אחוז כ ד י ת ר ו מ ה ‪ ,‬אחוז א ח ד‬
‫כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ושגי אחוז ) א ח ד ממיח( כ ד י ח ל ה ‪ .‬ו א ץ ה ח ש ב ץ מ צ ו מ צ ם ו מ ת י י ק לגמרי‪ ,‬כ ס י שהעירו‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫ה א ו מ ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬הוא אומר וכוי‪.‬‬
‫ק ו ר א לו שם‪ ,‬כ ד י ש ל א י ק ד י ם מ ע ש ר ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫למעשר‪ ,‬לתרומת מעשר ולחלה‪ ,‬במדה‪.‬‬
‫‪ . 3 0‬ב צ ד ז ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע לו מ ק ו ם ואינו‬
‫‪ .31‬ח ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל לשם ח ל ה ‪ .‬ונמצא ש ק ב ע מ ק ו ם‬
‫והשאר‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬נ מ צ א שמפריש ת ר ו מ ה ק ו ד ם ל כ ל ‪,‬‬
‫ושיעורה ב א ו מ ד ‪ ,‬שהרי נ ט ל חמשה אחוז מ א ו מ ד ‪ ,‬ו מ ה שנשאר א ח ר י ק ב י ע ת המקום למעשרות ו ל ח ל ה היא‬
‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬הן ח מ ר הן יתר‪.‬‬
‫‪ .34‬ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .32‬מ א ה‬
‫ח ו ל י ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מ מ א ה ש ק ב ע לו מקום בראשונה‪.‬‬
‫ה ב ר י י ת א מ ש ל י מ ה את משנתנו )פיה מיד(‪ . :‬מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ד ה ב ל ו ק ח‬
‫‪p‬‬
‫המנפול‬
‫)כלומר‪ ,‬סוחר ש ק מ ה מ כ מ ה נחתומים( שהוא מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪ /‬ו ע ל י ו ח ו ל ק ריש ו ס ו ב ר שמ׳מ מ פ ר י ש‬
‫ח ל ה מ ט י פ ו ס א ח ד ע ל ה כ ל ) ו כ ד ב ר ע במיג ש ש ‪ .‬וכמו שמסרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .35‬ש כ ו ל ן‬
‫מ ס ר י ש י ן וכוי‪.‬‬
‫כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬שכול׳ נאי‪1‬ן ממרישץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל הגחתומים עושים ב ט ו מ א ה וסומכים ע ל ה ל ו ק ח‬
‫שהוא ימריש ח ל ה <עיץ ירוש׳ מיב ה י ד ‪ ,‬כיג עיא>‪ ,‬ו ל מ י כ ך כ ל כ י כ ר י ה מ נ ס ו ל ב ח ז ק ת ט ב ל ו ו ד א י ל ח ל ה ‪ ,‬ונוטל‬
‫ח ל ה מ כ ל כ י כ ר שהוא ר ו צ ה ע ל כולן‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪88‬‬
‫מפרישין ומקצתן אץ מפרישין‪ ,‬נוטל חלה מכל אחד ואחד‪ .7 .‬פועלין שהיו‬
‫יושבין ואוכלץ והותירו פרוסות‪ ,‬וכן אורחץ שהיו מסובין ואוכלין והותירו‬
‫פרוסות ונתנום לשמש‪ ,‬או שהיו אחרים מלקטין תחתיהן‪ ,‬מעשר מכל אחד‬
‫ואחד‪ .8 .‬עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪ ,‬מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬שחק‬
‫את הפת ועשאה פירורין‪ ,‬או נרונרות ועשאן דבילה‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים בשנת שבוע‪ ,‬אבל בשאר שנים מעשר מכל‬
‫‪ .9‬הלוקח מן העני‪ ,‬וכן עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪,‬‬
‫אחד ואחד‪.‬‬
‫מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בתמרים בעמקים מעשר מאחד על הכל‪ ,‬במקומות‬
‫אחרים מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בנרונרות בשנת שבוע‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪,‬‬
‫בשאר שני שבוע מעשר מכל אחת ואחת‪ .10 .‬הלוקח מן הפלטר‪ ,‬מעשר‬
‫מכל דפוס ודפוס‪ .‬ואם היה מביאן וצוברן לפניו‪ ,‬מעשר מכל קישות וקישות‪,‬‬
‫‪ .11‬הלוקח מן חנוני וחזר ולקח‬
‫ומכל אנודה ואנודה‪ ,‬ומכל תמרה ותמרה‪.‬‬
‫ממנו שניה‪ ,‬אע״פ שמכיר את החבית שהיא היא‪ ,‬לא יעשר מזה על זה‪ .‬הלוקח‬
‫« מן הפלער ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ד‪ ,‬והובאה בבבלי ב״מ כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ 39‬עני ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫ל* מן חכוכי ו כ ו ‪ /‬ייוש׳ פ״ה ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫ד מפרשי׳‪.‬‬
‫‪ 36‬םפרישין |‬
‫פועלין |‬
‫א או שהיו אורחין‪.‬‬
‫עני‬
‫‪ . . .‬ואחי |‬
‫‪ 38‬חחחיהן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד יעשאי•‬
‫פח ן‬
‫»* אמ׳ |‬
‫‪ 42‬ו א ח י |‬
‫אסור׳‪.‬‬
‫א פרוסה‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫א ובשנח השבוע‪.‬‬
‫ד תםר׳‪.‬‬
‫יהודה ן‬
‫א א׳‪.‬‬
‫וכן |‬
‫ד ובן‪.‬‬
‫‪ 45‬בשאר שני שבוע ן‬
‫ותסרה |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫הנוני ן‬
‫ד אף ע ל פי א אם‪.‬‬
‫שםכיר ן‬
‫א סכיר‪.‬‬
‫םעשר ן‬
‫א ועשאו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫עני ן‬
‫בעסקים‬
‫ד בםקוסו׳‪.‬‬
‫א ובשאר שנים‪.‬‬
‫א ססובין‪.‬‬
‫א לכל‪.‬‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫‪ 44_43‬כחסרים‬
‫בסקוםוח |‬
‫א אם היו סביאין וצוברין‪.‬‬
‫סכל ן‬
‫‪ 40‬ועשאה ן‬
‫ד ונרונרו׳‪.‬‬
‫ובשנת ‪ . . .‬כחסרים ובעסקים‪.‬‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫א חחחיהן ]והותירו[‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫ונרונרות |‬
‫סביאן וצוברן ן‬
‫ך פועלי׳‬
‫‪ 37‬יושבין ן‬
‫או ן‬
‫כ ס ה וכוי |‬
‫ד בריא‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪. . .‬‬
‫אחח ואחח |‬
‫א נוטל ד ]נוטלן םעשר‪.‬‬
‫א החנוני‪.‬‬
‫יעשר ן כיה‬
‫‪ 48‬סםנו |‬
‫ד א•‬
‫‪ 39‬ואחד |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ועשאן |‬
‫א כ ס ה דבר׳‬
‫פרוסוח |‬
‫בנרונרוח‬
‫‪ 44‬אחרים |‬
‫בשנח ן‬
‫ד אחריי‪.‬‬
‫וקישות ן‬
‫ך וקימר‪.‬‬
‫שניה |‬
‫זה |‬
‫ך פרוסו׳‬
‫א בנרונרות‬
‫בשנת שבוע |‬
‫ד א א ח ד ואחד‪.‬‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫ב יעשה‪.‬‬
‫וכן אורחין שהיו ‪I‬‬
‫ב סחוס•‬
‫ך א שנייה‪.‬‬
‫‪ 40‬ואם היה‬
‫‪ 47‬ח ס ר ה |‬
‫אעיט |‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ו מ ק צ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ת ה נ ח ת ו מ ץ עושץ ב ט ה ר ה ומםרישץ ח ל ה ‪ ,‬ו מ ק צ ת ן עושץ ב ט ו מ א ה‬
‫ו א ץ מ פ ר י ש ץ ‪ ,‬הרי ה ל ו ק ח מן ה מ נ פ ו ל מ פ ר י ש מ כ ל ט י פ ו ס וטימום‪ ,‬כ ד י ש ל א ימריש מן ה ט ט ו ר ע ל‬
‫‪ .40‬מ א ח ד וכוי‪ .‬מפני שאנו מ ק י ל י ם ב ד מ א י ‪ ,‬ותולים ש ה כ ל נ ב ל ל בשוה‪ ,‬ו כ ש ה ו א ממריש‬
‫החיוב‪.‬‬
‫‪ .41‬ב ש נ ת ש ב ו ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת שובע )כני׳ הריש>‬
‫מפריש מ ע י ה ו ב י ה מ כ ל ח ל ק ו ח ל ק ‪.‬‬
‫ושסע ו כ ו ל ם נותנים ב ש ע ת הגרנות לעניים כ ד י שובעם‪ ,‬א ב ל בשאר שנים שיש מ ק מ צ י ם מותנים לעניים‬
‫‪.42‬ו כ ן ע נ י ‪ .‬מ ל י ם ה ל ל ו‬
‫כ ל שהוא‪ ,‬ו א ץ המתנות שוות‪ ,‬א ץ כאן ב ל י ל ה ש ו ה ‪ ,‬ו מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪.‬‬
‫‪ .43‬א ח ד ו א ח ד ‪ .‬ציל‪ :‬א ח ת ו א ח ת )כמו בשורה ‪,(45‬‬
‫הן באשגרה מ מ ש נ ת נ ו ) פ י ה מיה(‪ ,‬ואינן בכייע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ל ם ר ו ס ה ו ס ר ו ם ה ו מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪ ,‬מ ה ש א ץ כן העני ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהוא י ו ד ע מי נתן לו‪,‬‬
‫ב ת מ ר י ם וכוי‪ .‬ב כ י י ע ה ס ד ר הוא‪ :‬בגרונרות ובשנת השבוע וכו׳‬
‫ואינו מ ע ש ר א ל א מ כ ל מתנה ומתנה‪.‬‬
‫ב ת מ ר י ם ו ב ע מ ק י ם וכוי‪ .‬ו ה ד ב ר י ם דבוקים ל ה י ח ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת השובע ו ב מ ת נ ה מ ר ו ב ה ב ו ל ל ו מ ע ש ר מ א ח ד‬
‫‪ .45‬ב ש א ר ש נ י ו כ ר ‪ .‬ה נ כ ץ בכייע‪ :‬ו ב ש א ר שנים )כמו‬
‫ע ל ה כ ל ‪ ,‬ו ב ש א ר שנים מ ע ש ר מ כ ל א ח ת ו א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .46‬מ ב י א ן וכוי‪.‬‬
‫ל ע י ל שורה ‪ ,(41‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשגים שאמן של שובע מ ע ש ר ה ל ו ק ח מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪.‬‬
‫ציל‪ :‬מ ב י א ץ ו צ ו ב ר ץ ‪ ,‬כגי׳ כייע‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫מן הסיטון ונמלך להחזיר לא יחזיר‪ .‬במה דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל‬
‫בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬לקח הימנו באיםר ירק‪ ,‬באיסר גלוסקין‪ ,‬באיסר‬
‫רמונין‪ ,‬ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שהוא מתקנן‪ .‬בשל דמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר‬
‫בשל ודיי‪ .12 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬ואם יש לו‬
‫פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבץ‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את החולין כדי תרומה‬
‫ומעשרות שבטבל‪ .‬וכן מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪.‬‬
‫ואם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את כ ל חולץ‬
‫כדי תרומת מעשר שבמעשר טבל‪ .13 .‬ירק של חולין שבשלו בשמן שאינו‬
‫מתוקן‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר‪ ,‬מוציא לפי‬
‫חשבון‪ .‬ואם לאו‪ ,‬דבר הנבלל בולל ונוטל‪ ,‬דבר שאינו נבלל נוטל מן הקלח‪,‬‬
‫ומן החתיכה‪ ,‬ומן הביצה‪ .14 .‬אומי אדם לחבירו ולפועליו צאו ואכלו בדינר‬
‫זה‪ ,‬צאו ושתו בדינר זה‪ ,‬ואינו חושש לא משם מעשרות‪ ,‬ולא משם שביעית‪ ,‬ולא‬
‫משם יין נסך‪ .‬אבל אם אמר צאו ואכלו את הככר‪ ,‬ואני אתן את דמיה‪ ,‬צאו‬
‫ושתו רביעית ואני נותן דמיו‪ ,‬הרי זה חושש משם שביעית ומשם מעשרות‬
‫‪,‬‬
‫־־ אומ׳ א ד ם וכר‪ .‬להלן‬
‫״ העבל וכו ‪ .‬משכ׳ חלה ס פ ״ ג ועיין להלן תרומות פ״ה הנףו ומש״ש‪.‬‬
‫ע״ז פ״ח )פ״ז( ה״י; ירוש׳ כאן ספ״ו‪ ,‬כ״ה שע״ד; קידושין פ״ב ה״א‪ ,‬ס״ב ע״ג; בבלי ע״ז ס״ג סע״א‪.‬‬
‫׳« הסיטיו |‬
‫‪6 0‬‬
‫יי" |‬
‫ד הסימום‪.‬‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫‪ 51‬רמינין |‬
‫באיסר |‬
‫א ריסונים‪.‬‬
‫« ודיי ן‬
‫]כל[•‬
‫יחזיר |‬
‫ד‬
‫א‬
‫תרוסה |‬
‫ד מסקי‪.‬‬
‫ו ד א‬
‫‪.,‬‬
‫מ‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ממקום |‬
‫מעשרות |‬
‫אמר |‬
‫וכי׳ |‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫א םעשר‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫א צא ושתה רביעית‬
‫ד א ומשום‪.‬‬
‫סעשרות ן‬
‫שבשלו |‬
‫ך א םעשר‪.‬‬
‫ד‬
‫משם |‬
‫ח‬
‫ס‬
‫כל |‬
‫‪.‬‬
‫שהוא |‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ך א דםיה‪.‬‬
‫א במקום‪.‬‬
‫א אמו‪.‬‬
‫ד‬
‫את ן‬
‫א םשום‪.‬‬
‫את |‬
‫ך א החולין‪.‬‬
‫א בזםן‪.‬‬
‫דאת‬
‫סםקום |‬
‫‪ 55‬ט ב ל ן‬
‫‪ 57‬שהוא |‬
‫ד שהו‪.‬‬
‫‪ 5,‬אום׳ |‬
‫ך א אוסר‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד א סשום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ולא ן א חסר‪.‬‬
‫ד א נותן‪.‬‬
‫סשס ן‬
‫לא ן‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫‪ 55‬ואם ן א אם‪.‬‬
‫חולין |‬
‫בשסן ן‬
‫א ובאיסר )ביס(‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫שאמו ן א שאמו !נוטל[‪.‬‬
‫ואמו ן‬
‫אתן |‬
‫ך שהו‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ד משום א וסשוס‪.‬‬
‫א צא ואכול כ כ ר זה‪.‬‬
‫‪ 52‬דםיו ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד‬
‫‪ 53‬םםקום ן‬
‫ד שבשלן א שבישלו‪.‬‬
‫‪ 50‬צאו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫צאו וכו־ ן‬
‫ף ן [‬
‫א שהיא‪.‬‬
‫‪ 58‬ד ב ר ן א ב ד ב ר )ב־פ>‪.‬‬
‫ד ל ח ב ר ו א לחסרי‪.,‬‬
‫ולא ן‬
‫ואם ן‬
‫א סביא את החשבון‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ק ו ם‬
‫ן‬
‫ד‬
‫״‬
‫ה‬
‫ו‬
‫באיסר ירק ן‬
‫א שיתנם )ובין השורות ‪.‬קי‪ .‬קרי‪ :‬שיתקנם(‪.‬‬
‫‪ 5.‬וםעשרות |‬
‫מוציא לפי חשבון ן‬
‫של חולין ן‬
‫ל ח ב י‬
‫ו‬
‫ד א תרומת‪.‬‬
‫ד ספקו׳ א ב ם‬
‫יי |‬
‫ד יחזור‪.‬‬
‫שהוא מתקנן ן‬
‫א‬
‫ב ס ה וכו׳ |‬
‫ך באיסור ״־פ(‪.‬‬
‫ד בד־א א כ ס ה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫א ירק באיסר‪.‬‬
‫דם״ ן‬
‫באיסר ן‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫סשם |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך סשום א וסשום‪.‬‬
‫‪ 52-51‬צאו ושתו‬
‫שביעית ן א םעשר‪.‬‬
‫וסשם ן‬
‫א שביעית‪.‬‬
‫‪ .49‬ל ה ח ז י ר ל א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ז י ר ל ו ‪ ,‬יחזיר‪ .‬ו כ ן הדין נותן‪ ,‬ו ל א י ה א מחזיר חמור מ מ ו כ ר לו‪ ,‬ו ה ר י‬
‫מותר ל מ כ ו ר ד מ א י ל ס י ט ץ ‪ ,‬עיין ל ע י ל מיג הייג‪.‬‬
‫‪ .51‬ל א י ח ז י ר וכו׳‪ .‬שהרי אסור ל מ כ ו ר ד מ א י ב מ ר ה‬
‫י ק ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪ .‬ו צ ר י ך ל מ ר ש ש ה ח ב ר עושה צ ב ו ר מיזחד מן הםירזת שמחזיר‪,‬והםיטון מזהיר א ת ה ל ו ק ח‬
‫ש ה צ ב ו ר מעושר עיי מלוני ה‬
‫שיש לו מ ת י ר ץ ‪.‬‬
‫ח ב ר‬
‫‪ .‬ע י ץ ל ע י ל ר ס י ד ו ב י ר ו ש ל מ י ם״ג םהיב‪.‬‬
‫‪ .52‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬ממני שהוא ד ב ר‬
‫‪ .53-52‬י ש ל ו ס ר נ ם ה וכו׳‪ .‬א ץ תנאי זה עונה ע ל ‪ .‬כ ל שהוא• נ ר י ד א ‪ ,‬א ל א ב ע י ק ר ע ל‬
‫כ ל ט ב ל שנתערב ברוב חולץ‪.‬‬
‫‪ .53‬ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י ח ש ב ץ ה ט ב ל שנתערב‪.‬‬
‫כדי תרומה‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר נ ו ט ל א ת כ ל ה ח ו ל ץ ) כ נ י ׳ ד> ו ט ב ל כ ד י שיעור ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ‪ ,‬והיינו א ם נ ס ל ו מ א ה ס א ץ‬
‫ש ל ט ב ל ל מ א ח י ם ש ל ח ו ל ץ נ ו ט ל מ א ת י ם ושלש ם א ץ והרי ב ת ע ר ו ב ת זו ישנן ל כ ל ה ס ח ו ת נ׳ ס א ץ ש ל ט ב ל ‪ ,‬והוא‬
‫עושה אותן ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל ה ט ב ל ב כ ל מקום שהוא‪ ,‬ו כ ל מ ה שהוא נ ט ל נעשה מ ד ו מ ע ‪ ,‬ו ה ש א ר )ציז‬
‫םאיף הן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ב ד י נ ר ז ה וכו׳‪ .‬ו ה ר י נתן ל ה ם מעות‪ ,‬ו מ ה שירצו יעשו ב ה ן ‪.‬‬
‫ז ה ח ו ש ש וכוי‪ .‬מסני שהם מ ק ב ל י ם ד ב ר י ם אסורים בשליחותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .62‬ה ר י‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪90‬‬
‫‪ .15‬הנותן צמר לצבע נוי‪ ,‬אינו חושש שמא צבעו בחומץ של‬
‫ומשם יין נסך‪.‬‬
‫יץ נסך‪ .‬אם בא לבית החשבון אסור‪ .16 .‬לא יתן אדן תרומת ניתו ]לשומר‬
‫‪ 65‬גיתו[‪ ,‬ולא בכור צאנו לרועה צאנו‪ .‬אם נתן להן שכרן‪ ,‬נותן להם לשם טובה‪.‬‬
‫‪ .17‬לא יתן ישראל בהמתו לטבח כהן לשחוט‪ ,‬ולא לרועה כהן לרעות לו‪,‬‬
‫אלא אם כן נותן להן שכרן‪ .18 .‬רשאי ישראל שיאמר לכהן הילך סלע זו‬
‫ותן תרומה לבן בתי כהן‪ ,‬ותן בכור לבן בתי כהן‪ ,‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אני‬
‫אף בכתנות מקדש כן‪ .‬כיצד אמ׳ הרי עלי מאתים זוז לכתנות כהונה‪ ,‬רשיי‬
‫״ל שיאמר לו הילך סלע זו ותנם לבן בתי כהן‪ .‬ישראל שמכר את זיתיו בששים לוג‬
‫טבלים‪ ,‬ואמ׳ לו כהן תנם לי בששים לוג מתוקנין‪ ,‬מותר‪ .‬בששים לוג מתוקנים‬
‫ומעשרות שלי‪ ,‬מעשרות שלו‪ ,‬ואינו חושש לא משם שביעית ולא משם רבית ולא‬
‫ל« רשאי ישראל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ;‬
‫‪ 63‬הכוהן למר ו כ ו ‪ /‬להלן ע״ז הכ׳׳ל הי״א‪.‬‬
‫כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ג; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורוח כ״ז א ‪ /‬ועיין ערכין פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬בכורוח הכ״ל בספרי ספרד‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫י ש ר א ל שמכר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‪.‬‬
‫‪ 63‬וםשם |‬
‫נסך |‬
‫ד א וםשום‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בחוסץ של ן‬
‫א ביין‪.‬‬
‫‪ 64‬יין ן‬
‫לא יחן וכו׳ | סדר ההלכות ב א הן ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬טיז‪ ,‬ייז‪ ,‬י־ח בסקום ט־ז‪ ,‬י־ז‪ ,‬ייח‪ ,‬ייט‪ ,‬כ׳‪.‬‬
‫‪ 65-84‬ניתו ןלשוסר ניתון | כיה א• ך ביתו ]לשוטר ביחון‪ .‬הסוסנר חסר בב‪.‬‬
‫ד ]רצה! נותן‬
‫א ישכור‪.‬‬
‫א ]רצה[ ליתן‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫‪ 67‬להן | ד להם‪.‬‬
‫לעזי |‬
‫שכרן |‬
‫א םחנוח‪.‬‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫ך א רשאי‪.‬‬
‫סוחר ‪ . . .‬סחוקנים |‬
‫א מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫ד א סשום‬
‫ד חסר‪ .‬א א׳‪.‬‬
‫‪ 70‬שיאסר |‬
‫ישראל | א ישרי‪.‬‬
‫‪ 65‬בכור | ד בכורי‪.‬‬
‫ן‬
‫ט ן ב ה‬
‫זת |‬
‫א ]ישר׳[ לוסר‪.‬‬
‫אח | א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ס ת ן ם‬
‫ד זה‪.‬‬
‫זו |‬
‫ד אוסר אני ]אוסר[ א או׳ ןאו׳ן אני‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אדן | ך א אדם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סתוקנים ן‬
‫לכתנות |‬
‫לו ן‬
‫סעשרות שלו ן כיה ד• ב םעשרות שלי‪.‬‬
‫א חסי•‬
‫‪ 68‬שסעןן ן א שסע׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 71-70‬בששים ‪ . . .‬סותר ן‬
‫א סתוקנין‪.‬‬
‫כהן ן‬
‫‪ 69‬בכתנות |‬
‫א זו‪.‬‬
‫נותן |‬
‫‪ 68‬יחן ‪I‬‬
‫א ןלאן לטבח ‪ . . .‬לשחוט ןלון‪.‬‬
‫ישראל שיאםר | א ישר׳ לוםר‪.‬‬
‫או׳ אני |‬
‫ד םקודש ]בכהניםן‪.‬‬
‫רש״ |‬
‫‪0‬‬
‫ע ן‬
‫לטבח ‪ . . .‬לשחוט |‬
‫ב סחום‪.‬‬
‫ד אלעזי־ א אלע׳•‬
‫סקדש |‬
‫כהן |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫לש ן‬
‫ד‬
‫ל ׳‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש ן ם‬
‫‪.‬‬
‫בא ן‬
‫א באו•‬
‫ך א במתנות‪.‬‬
‫ך ]כל[ סתמת‬
‫ות‬
‫א ח ‪.‬‬
‫ס ר‬
‫נם‬
‫ן‬
‫א והנח‪.‬‬
‫‪ 71‬ואם׳ ‪I‬‬
‫‪ 72‬וסעשרות שלי סעשרות שלו |‬
‫ואינו |‬
‫ד אמו‪.‬‬
‫םשם ‪ . . .‬םשם |‬
‫‪ . . .‬םשום‪.‬‬
‫‪ .64‬ל ב י ת ה ח ש ב ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהגוי מ ח ש ב לו ב ע ד היין באופן מ י ו ח ד ‪ ,‬ה ר י נ ר א ה כ א ל ו היה‬
‫‪ . 6 5‬ל ש ם ט ו ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיחזיק לו ט ו ב ה ‪ ,‬א ב ל אינו‬
‫ניחא ל י ה בקניית היץ‪ ,‬ו ר צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ .66‬ל ט ב ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב א ת הזרוע ו ה ל ח י י ם ו ה ק י ב ה בשכרו‪.‬‬
‫מ נ כ ה לו משכרו כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪ .67‬ש י א מ ר‬
‫ל ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן לו את ה ב כ ו ר מ י ד א ח ר ל י ד ת ו ‪ ,‬כ ד י ש י ר ע ה אותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 6 9‬ב כ ת נ ו ת מ ק ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ש ר א ל נ ד ר‬
‫ל כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬שיאמר ל ח ב ר ו וכוי‪.‬‬
‫‪.70‬ישראל שמכר‬
‫מ א ת י ם זוז ל כ ת נ ו ת כהונה שישמש בהן ה כ ה ן ‪ ,‬רשאי זכו׳‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ח כ י ר א ת אילנות הזיתים בששים לונ שמן ט ב ל ‪ ,‬ב ץ שיעשו ה ר ב ה ב ץ שיעשו מ ע ט ‪.‬‬
‫‪ .71‬מ ו ת ר ‪ .‬שהרי ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ושמא צ ׳ ל כאן במירוש‪ :‬י ש ר א ל שנהןחכר‪ ,‬ש ה ח כ י ר וכו׳‪.‬‬
‫‪ .72‬ו מ ע ש ר ו ת ש ל י וכוי‪.‬‬
‫ה ם מ ד י נ א של ה כ ה ן ‪ ,‬ומותר לו ל ה ו ם י ף ע ל ה מ ק ח כ מ ה ש י ר צ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו התנה עמו שיוסיף לו א ת ה מ ע ש ר ו ת ש ב כ ל הזיתים חייב ל ת ת לו‪ ,‬ש א ץ איסור מ ס י י ע‬
‫א ל א אם הוא סוחת לו ל כ ה ן משכרו‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר לו ל כ ה ן ל ה ו ס י ף כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ .‬ו ה ת ר ו מ ה ו ה מ ע ש ר ו ת‬
‫מ ש ם ש ב י ע י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ה ש ב י ע י ת משמטתו‪,‬‬
‫הרי ה ם של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ו מ ש ל ע צ מ ו הוא נותן לו‪.‬‬
‫מ ש ם ר ב י ת‪ .‬שהרי א ץ כ א ן אגר נ ט ר ‪ ,‬והוא י כ ו ל ל ה ו ס י ף‬
‫מסגי שאץ כאן מ ל ו ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ע ל ה מ ק ח כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪91‬‬
‫משם מחלל את הקדשים‪ .19 .‬מפרישי׳ תרומת מעשר ממקום היוקר למקום‬
‫הזול‪ ,‬או ממקום הזול למקום היוקר‪ ,‬כיצד היו לו תשעת בורין ביהודה ואחד‬
‫בגליל‪ ,‬או תשעת כורין בגליל ואחד ביהודה‪ ,‬או׳ כור שביהודה עשוי תרומת‬
‫מעשר על תשעת כורין ]שבגליל‪ ,‬או כור שבגליל עשוי תרומת מעשר על תשעה‬
‫כרין[ שביהודה‪ .‬יתר על כן אמרו יש לו שני חבירץ אחד ביהודה ואחד‬
‫בגליל‪ ,‬ולו שני כורין אחד ביהודה ואחד בגליל‪ ,‬או׳ לזה שביהודה בוא וטול‬
‫לך כור שבגליל‪ ,‬ולזה שבגליל בוא וטול לך כור שביהודה‪ ,‬וחוזר ונוטל מהם‬
‫כשער הזול‪ .20 .‬אץ פודין מעשר שיני במקום היוקר כשער הזול‪] .‬אין‬
‫פודץ מבן לוי במקום היוקר כשער הזול[‪ .‬כהנים ולוים שהיו מסייעץ בין‬
‫הגרנות‪ ,‬אץ נותנץ להן תרומות ומעשרות בשכרן‪ ,‬ואם נתנן הרי אילו חולין‪,‬‬
‫שנ׳ ו א ת ק ד ש י ב ג י י ש ר א ל ל א ת ח ל ל ו ‪ ,‬כבר הןחולין‪ ,‬ואו׳ ש ח ת ם‬
‫ב ר י ת ה ל ו י א מ ר ה ׳ צ ב א ו ת ‪ .‬יתר על כן אמרו תרומתן אינן תרומה‬
‫ומעשרותן אין מעשרות‪ ,‬ולא עוד אלא שבקשו חכמים לקונסן להיות פירותיהן‬
‫‪75‬‬
‫‪80‬‬
‫‪85‬‬
‫עיין ימש׳ ח מ מ ו ת פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב‪.‬‬
‫יל ביהודה וכו׳‪.‬‬
‫מע״ש פ״ג‪ ,‬שו׳ ‪.3‬‬
‫עיין להלן‬
‫<>» אין פולין וכר‪.‬‬
‫!» כהכים וכו׳‪ .‬ספרי זונוא סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;299‬ימש׳ פ״ו ה״ג כ״ה‬
‫סע״ב; כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורות כ״ו ב׳‪.‬‬
‫‪ 73‬משם |‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫א יוקר‪.‬‬
‫סעשר |‬
‫יתר |‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ב א‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א יותר‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ן‬
‫א‬
‫יש לו ן‬
‫‪/‬‬
‫ח‬
‫א ן ‪1‬‬
‫ס‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫כשער‪.‬‬
‫וסעשר‪.‬‬
‫ו ט ן‬
‫נ ת נ ן‬
‫א‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל ן‬
‫א ט ו‬
‫ו א ן‬
‫ד אץ א אינה‪.‬‬
‫‪ .74-73‬ל מ ק ו ם‬
‫א‬
‫׳ ן‬
‫‪,‬ל‪ ,‬ן‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ל‪.‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו א ם‬
‫א‬
‫לך ן‬
‫בין |‬
‫‪ 85‬וסעשרותן |‬
‫ד‬
‫‪ 83‬שנ׳ |‬
‫י‬
‫ל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שיני |‬
‫ך ל ‪.‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ך וםעשרותיהן‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫ביהודה ן‬
‫א כורים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חזר ונטל‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫ואת ן‬
‫ן‬
‫ך א אזן‪.‬‬
‫בוא ן‬
‫‪ 80‬כשער ן‬
‫א את‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫ד א‪.‬‬
‫תרוםות וםעשרוח ן א חרוסה‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫יתר ן‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫לא‬
‫א יותר‪.‬‬
‫שבקשו ן א שביקשו‪.‬‬
‫שהרי א ץ ב ע ה י ב נותן לו כ ל ו ם ‪ ,‬א ל א ‪ ,‬א ד ר ב א ‪ ,‬ה כ ה ן ה ו א שמוסיף ל ב ע ה ׳ ב בחנם‪.‬‬
‫ה ז ו ל וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן מ ר ב ה או מ מ ע ט ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שהרי מ ח י ר ה מ ע ש ר‬
‫מ ע ל ה ואינו מ ו ר י ד ‪ ,‬ו א ץ אנו ה ו ל כ י ם א ל א א ח ר ה מ ד ה ‪.‬‬
‫המוקף‪.‬‬
‫ט ו‬
‫‪ 84‬א ס ר ה׳ צבאוח ן‬
‫א‬
‫‪ 78‬כורין ן‬
‫א כורין‪.‬‬
‫‪] 81-80‬אין ‪ . . .‬הזול[ ן הושלם עיט‬
‫‪ 82‬להן |‬
‫ץ‬
‫‪ 77‬כרין |‬
‫‪ 70‬ל ך ן‬
‫וחחר ונוטל ן‬
‫שני‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫א חשעח‪.‬‬
‫ד חברי׳ א חברים‪.‬‬
‫ו ט ו‬
‫ד א םפרישין‪.‬‬
‫‪] 77-76‬שבגליל ‪ . . .‬כרין[ ן הושלם‬
‫תשעה ן‬
‫ך סן א בבית‪.‬‬
‫־ א ואום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד חשעה כור‪.‬‬
‫חבירין |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך ולוייס‪.‬‬
‫נ ת נ ו י‬
‫‪.‬‬
‫‪ .73‬מ ח ל ל וכו׳‪.‬‬
‫אינו‬
‫א ן ס ף‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ד חשעה‪.‬‬
‫א חרומה ומעשר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אין ‪ . . .‬הזול ן‬
‫כ חסר‪.‬‬
‫™‪| 1‬‬
‫(‬
‫‪ 81‬ולוים |‬
‫תחללו ן‬
‫‪ 76‬חשעח כורין |‬
‫חרוסח סעשר ן‬
‫ך‬
‫הקדשים ן‬
‫ד תשעה‪.‬‬
‫א חרוסה וסעשר‪.‬‬
‫ע־פ י •‬
‫ב‬
‫את ן‬
‫‪ 74‬חשעח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א קדשים‪.‬‬
‫‪ 76‬תשעת |‬
‫םסרישי׳ |‬
‫היוקר ן‬
‫‪ 70-78‬תרומת‬
‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪.77‬ש נ י‬
‫ח ב י ר ין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א מ ז כ ה ל ו א ת ה מ ע ש ר במקומו‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ו ב מ ע ש ר ו ת אינו צ ר י ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לויים‪.‬‬
‫‪.79‬וחוו ר‬
‫‪.78‬ב ו א‬
‫ל ה פ ר י ש מן‬
‫ו ט ו ל וכוי‪.‬‬
‫ו נ ו ט ל וכו׳‪ .‬שהרי בן י ה ו ד ה י מ כ ו ר‬
‫מ ל י ל א ת ה ס י ר ו ת שלו יותר בזול‪ ,‬מסני שהוא אכםנאי‪ ,‬ו צ ר י ך לעזוב א ת המקום‪ .‬ואינו כ ד א י לו‬
‫ל ט ל ט ל א ת ו א ת הסירות ב ח ז ר ה למקומו‪.‬‬
‫ברכת‬
‫‪.82‬ח ו ל י ן ‪.‬‬
‫ה מ צ ו ת <על א כ י ל ת ת ר ו מ ה ‪ ,‬וכדומה(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נתינה ב ע ד הסיוע‪ ,‬ו ל א קיים מ צ ו ת נתינה‪.‬‬
‫ה ס ר ש ה ‪ ,‬ו א ס י ל ו מ צ ו ת ה מ ר ש ה ל א קיים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬זאץ הכהן מברך ע ל אכילתן‬
‫‪.83‬כ ב ר‬
‫ה ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬משעת‬
‫‪ .84‬י ת ר ע ל כ ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ת ר ו מ ה מ ח ו ל ל ת מ ש ע ת‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪92‬‬
‫צריכין להפריש תרומה‪ ,‬ועליהן אמ׳ הכתו׳ ר א ש י ה ב ש ח ד י ש פ ט ו‬
‫ו כ ה נ י ה וגו ‪ .‬לפיכך הביא עליהן המקום שלש פורעניות כעד שלש עבירות‪,‬‬
‫שנא׳ ל כ ן ב ג ל ל כ ם צ י ו ן ש ד ה ת ח ר ש ‪ .21 .‬מעשרץ משל ישראל‬
‫על של גרם ומשל גרם ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ש ל י ש ר א ל ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו מ ש ל כ ו ת י‬
‫‪,‬‬
‫‪90‬‬
‫ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ומן ה כ ל ע ל ה כ ל ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ י ו ס י ו ר ׳‬
‫אומ׳‬
‫ישראל‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬ו ש ל גוים‬
‫כותי‬
‫על‬
‫של‬
‫כ ו ת י ‪ ,‬א ב ל ל א מ י ש ר א ל ע ל ש ל גוים ו ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל א מ ה ן ע ל ש ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫את‬
‫ר'‬
‫‪95‬‬
‫מעשרין של‬
‫ע ל של‬
‫ע ל ש ל גוים‪ ,‬ו ש ל‬
‫שמע׳‬
‫א׳‬
‫ר׳‬
‫שמע׳‬
‫טרפין׳‬
‫ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫שזורי‬
‫' ^‬
‫י‬
‫צ‬
‫מעשה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ק‬
‫ח‬
‫שנתערבו‬
‫לי‬
‫טבלים‬
‫פירות‬
‫ובאתי‬
‫‪7‬‬
‫"ר ע י ר ו ת מ ן ה ש ו ק ו ע ש ר ע ל י ה ן ‪.‬‬
‫ושאלתי‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר אומ׳‬
‫ב ש ל כ ו ת י ם ‪ ,‬כ ש ם שעשו פ י ר ו ת י ש ר א ל ד מ א י א ח ר ר ו ב ן ‪ ,‬אין מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ׳‬
‫כך‬
‫מ ע ש ר י ן פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬ואין מ ע ש ר י ן מ ז ה‬
‫ע ל זה‪.‬‬
‫לי י א‬
‫‪/‬‬
‫‪ «7‬ל פ י כ ן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ש נ ח קל״ע אי‪ .‬ועיין‬
‫‪5 3‬‬
‫ו מ‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחות ס״ו ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ כאן פ״ה מ״נו‪.‬‬
‫כ״ד ע״ד; גיעין שפ״ד‪ ,‬מ״ו ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫סע״ד; בבלי מכחוח ל״א א ‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫ב‬
‫‪.23‬‬
‫‪y‬‬
‫‪w‬‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫ר ב ן שמעון בן‬
‫״‬
‫י‪/‬‬
‫ז ׳‬
‫‪ «8‬מעשרין‬
‫‪ »°‬ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ה רה״כו‪,‬‬
‫ר׳ שמע׳ שזורי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ע‪ ,‬כ״ד‬
‫« כשם שעשו‬
‫«» ר׳ אליעזר ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ה מ״נו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ה סה״נו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 86‬להפריש ן א םשלם‪.‬‬
‫אופר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫הםקום ן‬
‫תרוסה | ד תרוסה ]משלהן[‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫בשחד ן א בשוחד‪.‬‬
‫א הקביה סביא עליהם‪.‬‬
‫חחרש | ד א החרש ]וגו׳ ) א וגי([•‬
‫ישפטו |‬
‫שלש ן‬
‫ועליהן ן א ועליהם‪.‬‬
‫ד א ישסוטו‪.‬‬
‫א ני‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 87‬וכהניה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫עבירוח |‬
‫אס׳ הכתו׳ |‬
‫ונו׳ ן‬
‫ד א עבירוח ]שבידם[‪.‬‬
‫א וני‪.‬‬
‫ד א הכתוב‬
‫הביא עליהן‬
‫‪ 88‬שנא׳ |‬
‫ד א שגי׳‬
‫‪ 89‬ע ל של ישראל וכו׳ | סכאן ואילך ע ד חרופוח פ־ב שורה ‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫ח ס ר ב ב ‪ ,‬והדפסחי עיפ א ‪ .‬וםכאן ע ד סוף ה פ ר ק כתוב ב א ב כ ל סקום ‪.‬ישר׳ י ‪.‬סישר׳ י וכו׳‪ ,‬בסקום ‪.‬ישראל• ‪.‬טישראל י‬
‫וכו׳ )חוץ סשורה ‪ 103‬שאף שם‪ :‬בישראל(‪.‬‬
‫‪ 91‬של |‬
‫ד םשל‪.‬‬
‫ד ןסשל[ ישראל‪.‬‬
‫ע ל של כותיים‪.‬‬
‫‪ 94‬ואט׳ |‬
‫ד אסר•‬
‫ושל מים |‬
‫כותי |‬
‫ד וסשל נוים‪.‬‬
‫ו ע ל ‪ . . .‬ישראל |‬
‫לך |‬
‫‪ 96‬סעשרין פירות כותי דסאי |‬
‫ד וםשל כותיים‪.‬‬
‫ד כותיים‪.‬‬
‫טישראל |‬
‫ד ו ל א סשל מים ע ל ישראל ולא סשל כותים ע ל ישראל ו ל א סשל ישראל‬
‫‪ 93‬א׳ ר׳ שטע׳ שזורי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד מחיים <ב'פ>‪.‬‬
‫ושל כותי |‬
‫‪ 90‬של |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 92‬כותי |‬
‫שסע׳ |‬
‫ד שםעון•‬
‫אום׳ |‬
‫ד א ט ד ר ב י שטעון שחורי‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫לי ‪ . . .‬טבלים ן‬
‫‪ 08‬בשל כותים |‬
‫ד עשו פירו׳ כותים ודאי ]אחר רובן ן‪.‬‬
‫זה |‬
‫ך לו ‪ . . .‬טבלין•‬
‫ד ]אף ן טשל כותי‪.‬‬
‫אין | ד ואין•‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫‪ . 8 6‬ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ת ר ו מ ה חוזרת ל ט ב ל ה ‪ ,‬ו י צ ט ר ך ה כ ה ן ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה‬
‫ע ל י ה ‪ ,‬ו ל ת ת ה ל כ ק א ח ר ‪ ,‬כ ד ק כ ה ן שקנה מירות ל א ח ר גמר מ ל א כ ה )משנה ס א ה ססיא(‪ .‬ועיין‬
‫‪.87‬ש ל ש ס ו ר ע נ י ו ת וכוי‪ .‬ש ד ה ת ח ר ש ‪ ,‬ע י ץ ‪ ,‬ו ב מ ו ת י ע ר ‪ ,‬כננד ש ח ד ‪ ,‬מ ח י ר ‪ ,‬ו כ ס ף‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫‪ .89‬ע ל ש ל נ ו י ם וכוי‪ .‬ר י מ ס ו ב ר ש א ץ ק נ ץ לנוי באיי ל ה מ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬
‫)רשיי(‪.‬‬
‫ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ .‬מ כ א ן ו א י ל ך ע ד תרומות ס י ב היו הנוסח ה ו א מ כ י י ע ‪,‬‬
‫מידותיו ט ב ל ו ד א י ‪.‬‬
‫‪ .90‬ו מ ‪7‬‬
‫ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מסני שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪.‬‬
‫ובכייו ח ס ר י ם כ א ן כ מ ה ד ס י ם ‪.‬‬
‫ה כ ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנוים ע ל ש ל כותים ומכותים ע ל ש ל נוים‪ ,‬מ י ש ר א ל ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ ,‬מסני‬
‫‪ . 9 2‬ו ע ל ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מםני שהם נרי אריות‪ ,‬ו מ ס ו ר י ם מן ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ש כ ו ל ם חייבים במעשרות‪.‬‬
‫‪ .93‬ט ב ל י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל ו ד א י ב ר ו ב ח ו ל ץ ‪ ,‬ו מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ב ר ו ב ‪.‬‬
‫מדאורייתא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .95‬א ח ר ר ו ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬רובן מ ע ש ר ץ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ש מ א ה א ח ד‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב והשני ‪ p‬המיעוט‪ ,‬או ל ה מ ך ‪ .96 .‬כ ך מ ע ש ר י ן וכוי‪ .‬צ י ל כני׳ ד ‪ :‬כ ך עשו םירו׳ כותים ו ד א י‬
‫א ח ר רובן‪ ,‬ו א ץ מ ע ש ר ץ וכוי‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ .‬ומירושו ש א ף שעשו מידות כותי ו ד א י ‪ ,‬אינו א ל א מ ח מ ת שאנו‬
‫ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪ ,‬ו ר ו ב ם מ ו כ ר י ם מ ה שייחדו מ ת ח י ל ה לשם מ כ י ר ה ‪ ,‬ו ה ם אינם מ ע ש ר י ם מ ה שהם מ ו כ ר י ם ‪.‬‬
‫ו ל ם י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ממני שאנו חוששים שמא ה א ח ד ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב ‪ ,‬והשני ה ו א ‪ p‬ה מ י ע ו ט )שחשב‬
‫מ ת ח י ל ה ל א כ י ל ה ועישר‪ ,‬מ מ ל ך אח״כ למוכרו(‪ ,‬ו כ מ ו שאמרנו ל ע י ל ל ע נ י ץ ד מ א י ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪93‬‬
‫ג מ ל ׳ או׳ א ף ב מ ק ו ם שעשו פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬כגון י ר ק ש ל כ פ ר עותני‪ ,‬מ ע ש ר‬
‫מ ה ן ע ל ה ט ב ל ‪ ,‬א ב ל ל א מן ה ט ב ל ע ל י ה ן ‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪1 0 0‬‬
‫ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר ׳ ב ל ו ק ח מן ה ש ו ק ‪,‬‬
‫ב מ ו צ א פ י ר ו ת ל ת ו ך ב י ת ו ‪ ,‬א ו ש ש י ל ח ל ו ח ב י ר ו פ י ר ו ת ‪ ,‬נוהג‬
‫‪ .24‬ר ׳ ש מ ע ׳ או׳ ש ל ש גזירות ב ד מ א י ‪.‬‬
‫בהם דמאי‪.‬‬
‫מ ע ש ה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים‬
‫אמ׳ לו רבן‬
‫ש ע ל י ד ה ד ר ך ‪ ,‬ה ב י א ו ל פ ג י ה ם י ר ק ‪ ,‬ק פ ץ ר ' ע ק י ב א ועישרן ו ד א י ‪.‬‬
‫ג מ ל י א ל ה י א ך מ ל א ך ל י ב ך ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ח ב י ר י ך ‪ ,‬א ו מי גתן ל ך ר ש ו ת ל ע ש ר ‪.‬‬
‫א׳ ל ו וכי ה ל כ ה ק ב ע ת י ב י ש ר א ל ‪ ,‬א׳ לו י ר ק שלי עישרתי‪.‬‬
‫הלכה‬
‫‪5‬‬
‫בישראל שעישרתה ירק שלך‪.‬‬
‫‪ !°‬וקיטנית ש ל ה ן ד מ א י ‪ ,‬ושאר‬
‫ו כ ש ב א ר ב ן ג מ ל י א ל ביגיהם ע ש ה ת ב ו א ה‬
‫ו כ ש ח ז ר ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל ׳‬
‫כ ל פ י ר ו ת י ה ם וודאי‪.‬‬
‫ב י נ י ה ם ר א ה ש נ ת ק ל ק ל ו ועשו כ ל פ י ר ו ת י ה ן ו ד א י ‪.‬‬
‫ותרומתו‬
‫אינה‬
‫א׳ לו ת ד ע ש ק ב ע ת ה‬
‫‪ .25‬ע צ י ץ נ ק ו ב ח י י ב ב מ ע ש ר‬
‫מ ד מ ע ת ואין חייבין ע ל י ה ח ו מ ש ‪.‬‬
‫סליק‬
‫י ״ ח ד ע ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל ברכות פ״א שר‬
‫‪2 5‬‬
‫פירקא‬
‫‪ 4‬״ עשה חבואה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״א שו׳ ‪.32‬‬
‫‪.‬‬
‫עליז נקוב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כלאים ספ״ז‬
‫פירוחיהן ודאי‪ .‬מ ס ׳ כותים פ״א ה״ו הול׳ היגר‪ ,‬עמי ס״ב‪.‬‬
‫׳‬
‫ל״א ע״א; חלה פ״ב סה״ב‪ ,‬כ׳יח ננ׳יג‪ .‬ועיין פ״ה מ״י‪.‬‬
‫ז־ נפל׳ אי־ |‬
‫ד גסליאל אוסר‪.‬‬
‫ד שבכפר‪.‬‬
‫‪8‬־ ה ט ב ל |‬
‫ד הםוציא פי׳ בחוך‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ת‬
‫‪1 0 2‬‬
‫א‬
‫א‬
‫חבירו |‬
‫ד שסעון אס־‪.‬‬
‫כותיים‪.‬‬
‫נזירות |‬
‫‪ 101‬ה ד ר ך‬
‫גמליאל |‬
‫׳ לי |‬
‫ד גמליאל‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בי״׳•‬
‫רבן שםעון בן נסל־ |‬
‫ד בםעשרות‪.‬‬
‫ש ח ז ר ר‬
‫נ‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בלוקח‬
‫ד ועשרו‪.‬‬
‫לבך‪.‬‬
‫חביריר |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫שקבעתה |‬
‫י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫|‬
‫‪ !03‬א׳ |‬
‫‪.98‬מהן‬
‫עליה |‬
‫על‬
‫ד אמר•‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 104‬בישראל ן‬
‫חבואהן‬
‫ד סירותיהן ודאי‪.‬‬
‫ד לביניהן וראה שנתלקלו עשה‪.‬‬
‫ד תרומתן ואין סדםעות‪.‬‬
‫ה ש ו ק וכו׳‪.‬‬
‫ד לעיירו­‬
‫ך כשהלך ‪ . . .‬לביניהן‪.‬‬
‫סירותיהם וודאי |‬
‫‪ 108‬מ י ה ם ר א ה שנתקלקלו ועשו |‬
‫מן‬
‫אס׳‬
‫ד חבריך‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ !00‬שסע־‬
‫לעיירות של כוחים |‬
‫ד ןלךן שקבעת‪.‬‬
‫וכשבא ‪ . . .‬ביניהם |‬
‫שלהן |‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫וכשחזר‬
‫בטעשר ן‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫ה ט ב ל וכו׳‪ .‬נ ר א ה שצ‪-‬ל‪:‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ו ק א ב ה ם עשו מירות כותי וודאי‪.‬‬
‫צ״ל• ב מ ו צ י א סירות מ ת ו ך ביתו‪ ,‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ ס י ר ו ת שכנסן ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מיהודה לנליל‬
‫‪3‬‬
‫ך וקטניר‪.‬‬
‫ועישרן |‬
‫ממני שחוקתן מ י ש ר א ל מן הגליל‪.‬‬
‫מ י ! ע ל י ק ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לו‬
‫ליבך |‬
‫דסאי |‬
‫ד שנתכנסו‪.‬‬
‫והביאו‪.‬‬
‫ד‬
‫א׳ |‬
‫‪ 107‬ותרוסתו אעה ס ד ם ע ת |‬
‫‪ .97‬כ ס ר ע ו ת נ י ו כ ו ׳‬
‫‪ .99‬ב מ ו צ א‬
‫ד הירדן‬
‫ד שעשרתה‪.‬‬
‫־ ‪.‬‬
‫בהם |‬
‫ד הכותי‪.‬‬
‫ד בד־א‪.‬‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫שנכנסו ן‬
‫ך עשרתי‪.‬‬
‫־‪ 10‬וקיטנית ן‬
‫ד כ‬
‫)ב‪-‬מ>‪.‬‬
‫ד נזרו״‪.‬‬
‫הביאי |‬
‫עישרתי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ןעקיבאן‪.‬‬
‫שעישרתה ‪I‬‬
‫ד תבואות‪.‬‬
‫‪°‬י‪-‬א׳‬
‫אף |‬
‫ד הטבלין‬
‫בםקום |‬
‫ד בסקר‪.‬‬
‫כ ס ה וכו־ |‬
‫כותי |‬
‫של כ פ ר‬
‫ן‬
‫»» בסוצא פירות ל ת ו ך ן‬
‫‪ .101‬ה ד ר ך ‪.‬‬
‫‪ . 1 0 2‬ר ש ו ת וכו׳‪ .‬ר״נ ס ב ר שריע עישר ע ל כ ל ה י ר ק שהביאו ל ס נ י ה ם ‪.‬‬
‫שמא צ־ל‪ :‬ו ה ל ו א י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫‪06‬ו‪.‬עציץ‬
‫נ ק ו ב וכוי‪ ,‬כני׳ ב ע ל כמוימ כאן‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נ ק ו ב וכר‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ע צ י ץ‬
‫שאינו‬
‫דמיי פ״ו‬
‫‪94‬‬
‫נפרק‬
‫‪.1‬‬
‫אם‬
‫ו׳[‬
‫ה מ ק ב ל ש ד ה מן הגוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫י ר צ ה הגוי ש ל א‬
‫ל ע ש ר פירותיו‪,‬‬
‫ש ד ה מן הנוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫אלא‬
‫א מ ׳ ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י א ׳ מ ה‬
‫ח ו ל ק ונותן ל ו ב פ נ י ו ‪.‬‬
‫החולק‬
‫‪.2‬‬
‫ר ׳ שמעון או׳ ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ל פ י כ ך א ם ח ז ר הגוי‬
‫ונתגייר‪ ,‬א ו ש מ כ ר ל י ש ר א ל ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ש כ ר מ מ נ ו ש ד ה ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫חוכר‬
‫ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה נ כ ר י ‪,‬‬
‫‪ 5‬מ ה בין ש ו כ ר‬
‫מעשר‬
‫לחוכר‪.‬‬
‫ונותן ל ו ‪.‬‬
‫שוכר‬
‫ל פ י כ ך א ם חזר י ש ר א ל ו ל ק ח ה ממנו‪ ,‬או ש מ כ ר ו של י ש ר א ל ‪,‬‬
‫ח ו ז ר ונוהנ ב ו ד מ א י ‪.‬‬
‫שוקל‬
‫במעות‪,‬‬
‫כפירות‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה כ ו ת י ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ל ק י ט ר ו ן ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ושוקל ל א ו צ ר ‪.‬‬
‫‪ .4‬ל א י א מ ר י ש ר א ל לגוי‪ ,‬ו ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל מ י שאינו‬
‫נ א מ ן ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו ש ק ו ל ת ח ת י י מן ה א ו צ ר ‪ ,‬א ל א א ו מ ר ל ו פ ט ר י נ י‬
‫‪ 10‬מן ה א ו צ ר ‪.‬‬
‫וכן ל א י א מ ר א ד ם ל ח ב י ר ו ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו פ ו ל ת ח ת י י ל א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫אומ׳‬
‫ת ו ר ם ונותן‬
‫אלא‬
‫לו‪.‬‬
‫ל ו פ ו ט ר י נ י מן ה א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫המקבל‬
‫‪.5‬‬
‫מישראל‪,‬‬
‫שדה‬
‫ר ׳ מ א י ר א ו מ ׳ מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ א ם נתן ל ו מ א ו ת ה ש ד ה ו מ א ו ת ו‬
‫! המקבל וכו׳‪ .‬עיין במשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫מה א ם ירצה וכו׳‪ .‬ילוש׳ רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 5‬ש‬
‫‪ 3‬ל פ י כ ן וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬כ״ה ע״‪.3‬‬
‫וכו׳‪ .‬ילוש׳ ספ״ו כ״ו ע״א‪ ,‬בבלי ע״ז ע״א א׳‪.‬‬
‫׳‬
‫ו כ כ‬
‫ו כ ן‬
‫‪ < ^ /‬״ן ״ א‬
‫פ‬
‫ה‬
‫׳‬
‫כ‬
‫״‬
‫ה ע‬
‫״א‪.‬‬
‫‪ 8‬לא יאמר‬
‫‪7‬‬
‫״ המקבל וכו ‪.‬‬
‫‪ !0‬וכן לא וכו׳‪ .‬ילוש׳ הנ״ל‪.‬‬
‫ילוש׳ ב״מ פ״נו ה״ז‪ ,‬י״ב ע״א‪ .‬ועיין בילוש׳ כאן פ״ו ה״ב כ״ה ע״ב )בנוסח הלש״ס( ובמשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫‪ !2‬ל׳ יהודה וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ו מ״א‪.‬‬
‫‪ 1‬אם׳ ‪ . . .‬גםליא׳ |‬
‫ך לישרי‪.‬‬
‫ד תחתי‪.‬‬
‫של ישראל ן‬
‫‪ 8‬לקיטרין |‬
‫פטריני |‬
‫‪ 11‬אום׳ לו פוטריני ן‬
‫יהודה אי׳ |‬
‫ד א ם ר רשבינ‪.‬‬
‫‪ 5‬שוכר ‪ . . .‬חוכר ‪ . . .‬החוכר |‬
‫ד שסכרה לישראל אחר‪.‬‬
‫ד ואוצר‪.‬‬
‫‪ 2‬הגר |‬
‫ד פוטרני‪.‬‬
‫ישראל [‬
‫‪ 7‬חחר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫טאותה שדה |‬
‫האוםנות |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 6‬שסברו של ישראל |‬
‫ונוהג בי |‬
‫‪ 8‬הםעשד |‬
‫‪ 10‬לחבירו ‪ . . .‬סאתיט ‪ . . .‬ופול ח ח ת ״ |‬
‫ך אופר לו פוטתי‪.‬‬
‫ד יהוד׳ אוטר‪.‬‬
‫ד הגר ]הזהן‪.‬‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫ד השוכר ‪ . . .‬והחוכר ‪ . . .‬החובר‪.‬‬
‫א של ישרי‪.‬‬
‫ך לקטרון‪.‬‬
‫‪ 3‬אוי |‬
‫‪ 4‬לישראל ‪I‬‬
‫ד נוהג בה‪.‬‬
‫ד הםעשרוח‪.‬‬
‫לאוצר |‬
‫חחחיי |‬
‫ך ל ח ב ר ו ‪ . . .‬טאחי׳ ‪ . . .‬וכול חחתי•‬
‫‪ 12‬אוט׳ טעשר |‬
‫ד אוטר םעש׳‪.‬‬
‫ד טאות׳ השדה‪.‬‬
‫‪ . 3 - 2‬ה ת ו ל ק ש ד ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ .2‬א ל א ח ו ל ק וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונותן לו א ת ח ל ק ו ט ב ל ‪.‬‬
‫ה מ ח ל ק ש ד ה של שותפות ע ם הנוי‪ ,‬נותן לו ח ו ל ץ מתוקנץ לגוי‪ ,‬מםני שאץ ב ר י ר ה ‪ ,‬וחיישינן שמא נ מ ל ח ל ק ו‬
‫‪ .3‬ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואמו מעשר‪ ,‬מפני שיש ב ר י ר ה ‪ ,‬א ב ל חייב ל ת ר ו ם ׳‬
‫לגוי‪ ,‬ת מ צ א מ ו כ ר ט ב ל י ם לגוי‪.‬‬
‫ל מ י כ ך וכוי‪ .‬מ א ח ר שישראל אינו‬
‫מפני שאי א פ ש ר לגורן שתיעקר א ל א א ם כן נ ת ר מ ה ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬
‫‪ .4‬ו נ ו ת ן ל ו ‪ .‬ש כ ר ‪ .‬ה מ ל י ם ‪.‬ונותן לוי הן באשגרה מ ש א ר‬
‫מעשר‪ ,‬הרי ה ת ב ו א ה ב ח ז ק ת ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .6‬ו ל ק ח ה מ מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהישראל ה ח ו כ ר חזר וקנה א ת‬
‫ה ה ל כ ו ת כאן‪ ,‬כפירוש המטרשים‪.‬‬
‫ת ב ו א ת ה ח כ י ר ה ששלם לו‪ ,‬או שהגוי מ כ ר אותה ה ת ב ו א ה ל י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר הקונה ד מ א י ‪ ,‬מפני החשש‬
‫‪ . 7‬ו ש ו ק ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והשוקל ל א ו צ ר ה מ ל ך א ת ה מ ם ‪.‬‬
‫שמא ה ח ל י פ ה במידותיו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 8‬ל ק י ט ר ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ ק י ד ש מ ח ל ק א ת צ ר כ י ה מ ז ץ ל צ ב א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪ .9 .‬מ ן ה א ו צ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ל א ו צ ר ה מ ל ך ‪ ,‬מפני שנראה כאילו פ ו ר ע בשליחותו‪ .‬ובגוי יש לחשוש שמא י פ ר ע ביץ נ ס ך ‪ ,‬ו נ ר א ה כ א י ל ו ניחא‬
‫ט ט ר י נ י וכוי‪ .‬וזה מותר‪ ,‬מפני שכוונת היהודי שיפייס ע ל י ו‬
‫ל י ה ל י ש ר א ל שישלם בייט ‪ ,‬ו ר ו צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ . 1 0‬ו פ ו ל ת ח ת י י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שימול תחתיו לאומנות ה מ ל ך ‪ ,‬והכוונה‬
‫ב ד ב ר י ם ‪ ,‬או שישלם ב מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬ה מ ק ב ל ש ד ה וכוי‪ .‬כ ת ב ו‬
‫לאנגריות שהיתר‪ ,‬ה מ ל כ ו ת מ ט י ל ה ע ל ב ע ל י נ כ ס י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫הראשתים ש ה מ ק ב ל כ א ן סירושו ה ח ו כ ר ‪ .‬ו מ ד י נ א צ ר י ך ל ש ל ם פירות מעושרים‪ ,‬א ל א ש ה ק ל ו ע ל ח ו כ ר‬
‫מ י ש ר א ל שיתן לו ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ויסמוך ע ל ה ב ע ל י ם שהם יעשרו‪ .‬א ב ל ר־מ ה ע מ י ד ו ע ל ל ץ ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דמיי פ׳׳ו‬
‫‪95‬‬
‫המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬וממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪ .‬ו ח כ מ ׳‬
‫אומ׳‬
‫‪1 5‬‬
‫א ם מ א ו ת ה ש ד ה נתן ל ו ‪ ,‬בין ממין א ח ר בין מ א ו ת ו המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪,‬‬
‫ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬בין מ א ו ת ו ה מ י ן בין ממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫זרע‬
‫הימנו‬
‫ל ת ת ל ו פ י ר ו ת בגורן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ח ו ל ק ל ו ב פ ג י ו שיויו‪.‬‬
‫ונותן ל ו ‪.‬‬
‫מ מ ק ו ם שחולקין‬
‫ע ל הגורן‬
‫ק י ב ל ממגו מ ע ו ת ל י ת ן ל ו פ י ר ו ת לגורן‪ ,‬ה כ ל מ ו ד י ם ש מ ע ש ר‬
‫‪ .6‬י ש ר א ל ש ק י ב ל מ ח ב י ר ו ש ד ה ו ל ק צ ו ר כ ש ה ו א ש ב ל י ן ‪ ,‬כ ר מ ו ל ב צ ו ר‬
‫ב ע נ ב י ם ‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק ב ז י ת י ם ‪ ,‬נותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬
‫‪2 0‬‬
‫קיבל‬
‫ל ב צ ו ר ביין‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק בשמן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫שדהו ל ק צ ו ר בחיטין‪ ,‬כ ר מ ו‬
‫‪ .7‬ה ע י ד ר ' יוסי ב ן ה מ ש ו ל ם‬
‫ש א מ ׳ מ ש ו ם נתן א ח י ו שא׳ מ ש ו ם ר ׳ א ל ע ז ר ח ס מ א ‪ ,‬ש ה מ ק ב ל ש ד ה א ב ו ת י ו מן הנוי‬
‫למוסקו‬
‫‪ .8‬ח ב ר ו ע ם ה א ר ץ שירשו א ת א ב י ה ן‬
‫ב ז י ת י ם ‪ ,‬שנותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬
‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬אינו ר ש א י ל ו מ ר ל ו ט ו ל א ת ה ח י ט י ם ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני חיטין ש ב מ ק ו ם‬
‫פ ל ו נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ואני יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ן א ל א ח ו ל ק י ן ב ש ו ה ‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫חבר‬
‫ח ו ל ק לו בפניו‪,‬‬
‫ח ב ר א ו כ ל א ת היבש ושורף א ת ה ל ח ‪ ,‬מפני שאמרו‬
‫טהרותיו של עם ה א ר ץ נשרפות‪.‬‬
‫חטין‬
‫ירשו א ת א ב י ה ן ח ב ר ‪ ,‬ר ש א י ש י א מ ר ט ו ל א ת ה‬
‫פלוני[‪ ,‬א ף ע ל פ י ש א מ ר ו ח ב ר שמת והניח בנים ח ב ר י ם ועמי ה א ר ץ ‪,‬‬
‫‪ ! 4—13‬וחכמ׳ אומ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ב; ב״מ פ״ע ה״ז י״ב ע״א‪.‬‬
‫•» ישראל שקיבל‬
‫׳‬
‫מ י ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ס ה ״ א כ ״‬
‫׳‬
‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫» ואם |‬
‫ב‬
‫•‪ 1‬ל ת ת |‬
‫ט א ו ת ו‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫״ ‪.‬‬
‫ע‬
‫‪2‬־ חבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״כו ובילוש׳ שם כ״ה ע״ד‪,‬‬
‫ב‬
‫‪5‬־ א ת היבש ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה כ״ה ב ‪/‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סםץ‪...‬‬
‫אחרת )‬
‫‪,‬‬
‫ד ליחן‪.‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ץ‬
‫ך אחר׳‪.‬‬
‫ט א ו ח י‬
‫ססקום ‪I‬‬
‫נתן לו ן‬
‫‪...‬‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫פ פ ץ‬
‫ד מקום‪.‬‬
‫נתן | ד סשם ןרבי[ נחן‪.‬‬
‫״תן‪.‬‬
‫‪3‬־ אינו |‬
‫עיפ>‪.‬‬
‫‪-13‬וממין‬
‫‪ 15‬ואם ן‬
‫‪.‬‬
‫וחכם׳ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 17‬שיויו |‬
‫״ ק י ב ל וכו־ | ד שקבל ס ח ב ר ו שדה לקצו׳‪.‬‬
‫יעלני‬
‫כל‬
‫ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ואני ה ט י ן ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני יין‬
‫שבמקום‬
‫‪1 8‬‬
‫אפלו‬
‫ד‬
‫אס‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫לוסר |‬
‫‪ 28-24‬ןאלא‬
‫ך שיאםר‪.‬‬
‫‪ . . .‬פלוני[ ן‬
‫הושלם ע־פ‬
‫א ח ר וכר‪ .‬כלומר‪,‬או ממץ אחר ו כ ו ‪.‬‬
‫ם‬
‫ק ב ל חיסנו‪.‬‬
‫לגורן | ד חסר•‬
‫ד‬
‫•‪ 1‬בחיטין | ד בחטין‪.‬‬
‫שא׳ סשום ר׳ אלעזר חסםא | ך שאםד סשס ר׳ אלעזר ןבןן‬
‫חיטים |‬
‫י ‪.‬‬
‫סעשר ן כיה ך‪ .‬א חורם‪.‬‬
‫ק י ב ל | ד קבל•‬
‫ק י ב ל ססנו ן‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫כשהוא ן ד חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ח כ ם‬
‫‪ 14‬אום׳ |‬
‫ח ס מ‬
‫ד חטים )ביס>‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫כי‪1‬‬
‫‪1‬־ שאם־ | ד חסר‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫סשום‬
‫‪ 22‬בזיתים שנותן | ד לזיתים‬
‫פלוני |‬
‫ך ל י‪.‬‬
‫פ‬
‫נ‬
‫‪ 24‬פלוני |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫‪ . , 6 - 1 5‬ק י ב ל ה י מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה א ר י ס ש ק י ב ל‬
‫מ ב ע ה ׳ ב ז ר ע ע ל מנת ל ש ל ם לו א ת ה ז ר ע בשעת הנורן‪ ,‬ה ר י יש כאן ה ל ו א ה ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ש ל ם לו ב ע ד ה ו ר ע‬
‫ח י ל ץ מתוקנין‪ ,‬כ מ ו שלוה ממנו‪.‬‬
‫‪ 6‬ו‬
‫‪ .‬ש ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במקום שאף ב ע ד ה ז ר ע מ ש ל ם לו בגזדן‬
‫)ואינו ט ו ר ח ל ה ב י א א ת ה ז ר ע ל ע י ר ‪ ,‬כ ד ק ה ל ו א ה שמשלם במקום שלוה(‪ ,‬ה ר י מ ו כ ח שהתנאי היה שיוסיף‬
‫ל ב ע ה ״ ב ב ש כ ר אריכותו א ף א ת ה ז ר ע שלוה ממנו‪ ,‬ו ה כ ל ב כ ל ל תשלומי האריסות‪ ,‬ו ח ו ל ק בםנע‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫י • ״ י ו י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל בשיווי ז ר ע ה ח ו ל ץ ש ק ב ל ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫ה כ ל מ ו ד י ם וכו׳‪ .‬נ ר א ה שציל‪ :‬ב כ ל‬
‫מ ק ו ם מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף מ ק ו ם ש ח ו ל ק ץ בגורן‪ ,‬שהרי ה ל ו א ה ב ר ו ר ה היא‪.‬‬
‫מ ח ב י ת גוי‪ .‬ו ע י ץ בבהיא!‬
‫נגמרה מ ל א כ ת ה ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .18‬מ ח ב י ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כ ש ה ו א ש ב ל י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ש ל ם לו ב ש ב ל י ם ‪ ,‬ו ה י י נ ו ב ת ב ו א ה ש ע ד י ץ ל א‬
‫‪ .19‬ש ד ה ו ל ק צ ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק י ב ל ממנו ש ד ה זרועה ו ה ת ח י י ב ל ש ל ם‬
‫בטירות שגגמרו מ ל א כ ת ן למעשרות‪.‬‬
‫הגיי ל א קנסו בו‪ .‬ו ע י ץ במשנ׳ מיו מ־ב‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ד ה א ב ו ת י ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו ב מ ק ב ל ש ד ה אבותיו ‪p‬‬
‫‪ .23‬ט ו ל‬
‫אתה‬
‫ח י ט י ם וכו׳‪.‬‬
‫ב ח ב ר ל ט ה ר ו ת עסיקינן כאן‪,‬‬
‫ומוכשר ושאינו מוכשר‪ ,‬ו כ ן ס ו ע ר ו ט מ א ‪ ,‬לגבי ח ב ר כשני מינים הם‪ ,‬ויש כאן ח ל י ס ץ ‪ ,‬ו א ס ו ר ‪.‬‬
‫ו ב פ ץ א ח ד אמרינן ב ר י ר ה ‪ ,‬ו ה ו ב ר ר ה ד ב ר ל מ פ ר ע שזהו ח ל ק ו מ ש ע ה הראשונה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מכיוון ש ה כ ל ט ה ו ר ‪ ,‬ה ר ל י ה כ מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ש ב ר י ר א ‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ש ו ה‪.‬‬
‫‪ .26‬ר ש א י ש י א מ ר וכוי‪.‬‬
‫‪ .28‬א ף ע ל מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ציוה‬
‫כ ל ו ם ל פ נ י מותו‪ ,‬א ץ מ פ ק י ע י ם ח ל ק ע׳יה‪ ,‬ונוטל ד ב ר י ם א ח ר י ם כנגד ה ט ה ר ו ת ש מ ק ב ל ה ח ב ר ‪.‬‬
‫דמיי פ״ו‬
‫‪96‬‬
‫לא‬
‫‪30‬‬
‫יוריש טהרותיו לעם‬
‫לחברים‬
‫ה א ר ץ ‪ ,‬אלא‬
‫אינו רשאי שיאמר לו טול אתה חיטים‬
‫אומ׳‬
‫ואני‬
‫‪ .9‬היניח מעשר שיני‬
‫בלבד‪.‬‬
‫שעורים‪ ,‬אתה יין ואני‬
‫שמן‪,‬‬
‫לו טול אתה מעות של חיטין ואני מעות של שעורים‪ ,‬אתה מעות של יין‬
‫ואני מעות של שמן‪.‬‬
‫‪ .10‬חבר ומי שאינו נאמן על‬
‫שירשו או שנשתתפו‪ ,‬רשאי שיאמר‬
‫המעשרות שלקחו עירות‬
‫שעורים‪ ,‬אתה יין‬
‫לו טול אתה חיטין ואני‬
‫ואני פירות‪ ,‬שכל ד ב ר שמותר למוכרו דמאי‪ ,‬רשאי לעשות כן‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אלא‬
‫‪ .11‬לקחו גדיש‬
‫של תבואה ועביט של ענבים ומעוטן של זתים‪ ,‬זה מעשר שלו וזה מעשר שלו‪.‬‬
‫אם לקחו ואחר כ ך שיתפו צ ר י ך לעשר על ה כ ל ‪.‬‬
‫זה שהביא שחרי שבלים משלו‪,‬‬
‫וזה שהביא שחרי שבלים משלו‪ ,‬זה הביא סלי זיתים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי זיתים‬
‫משלו‪ ,‬זה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬או שבצרו כרמיהן‬
‫לתוך נת אחת‪ ,‬אחד מעשר‬
‫‪40‬‬
‫וחצי חלק חבירו דמאי‪.‬‬
‫ואחד אינו מעשר‪ ,‬המעשר מעשר את שלו ודאי‪,‬‬
‫‪ .12‬גר וגוי שירשו את אביהן נוי‪ ,‬רשאי לומר לו טול‬
‫אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬
‫החמיר על עצמו‪ ,‬והוליך חלקו לים המלח‪.‬‬
‫אתה שבת בחלקך‪ ,‬ואני בחול‬
‫‪3 8‬‬
‫ע״ז ס״ד א‪/‬‬
‫ירשו מ ר ח ץ ‪ ,‬רשאי שיאמר לו טול‬
‫בחלקי‪ .‬ישראל וגוי שלקחו בית גוי‪ ,‬אינו רשאי‬
‫‪ 32‬חבל וכו‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫שבללו וכו‪ /‬משכ׳ פ״ו מ״ז‪.‬‬
‫‪ .13‬אונקלוס הגר חלק מאחיו‬
‫‪ 36‬ואח״כ שיהפו וכר‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו סה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫״> גל וגוי וכו‪ /‬משכחכו פ״ו מ״י‪ ,‬והובאה בבבלי קידושין י״ז ב‪/‬‬
‫״ שלקחו ביה וכו‪ /‬ילוש׳‬
‫« אוכקלוס וכו‪ /‬ילוש׳ פ׳ץ שהי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫פ״ו להי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪ 29‬ל ע ם |‬
‫‪ 30‬אינו |‬
‫ד לעטי‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד חטים‪.‬‬
‫ד‬
‫לחברים |‬
‫חיטים |‬
‫שעורים |‬
‫הסעשרר‪.‬‬
‫ד שסן‪.‬‬
‫סעשר ‪ . . .‬סעשר |‬
‫שהביא וכי׳ |‬
‫אימ |‬
‫בחול |‬
‫אתה |‬
‫ד שיאס׳‪.‬‬
‫ד לעשוי‪.‬‬
‫ד סעשר‬
‫הביא |‬
‫ד שאינו‪.‬‬
‫ד שיאפ׳‪.‬‬
‫ד שעורין‪.‬‬
‫ואני |‬
‫חיטין |‬
‫כן |‬
‫‪ 40‬ח ל ק ח ב י ת |‬
‫ד אנקלוס‪.‬‬
‫טול |‬
‫ד וחול‪.‬‬
‫ד תהא‪.‬‬
‫]אתן‪.‬‬
‫ד ענבי׳‪.‬‬
‫‪ 43‬אחה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שלקחו ן כיה ד ‪ .‬א שירשו‪.‬‬
‫ברסיהן |‬
‫מעטן‪,‬‬
‫לוסר |‬
‫והם‬
‫ד לקח‪.‬‬
‫וםעוטן |‬
‫ד ומעטן‪.‬‬
‫שיתפו |‬
‫ד שתפו‪.‬‬
‫סרחץ |‬
‫ד ביתו ]שלן•‬
‫אינו |‬
‫מעשר‬
‫כ ל י ם שמניחים בו ש ב ל י ם ‪ .‬ואח״כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬
‫זיתים |‬
‫‪ 39‬לתוך |‬
‫‪ 41‬צלסים |‬
‫ד ]אתן הסרחץ‪.‬‬
‫א אחה ]סרחץן )ונסחק ‪.‬סרחץ' עיי נקודות(‪.‬‬
‫ואני |‬
‫ד בחוך‪.‬‬
‫ך צלםין‪.‬‬
‫שיאסר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫‪ .34‬ל ק ח ו‬
‫נ ד י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ . 3 5‬ו מ ע ו ס ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ומירשו בירושלמי שאם קנו ע״מ ל ח ל ו ק ‪,‬‬
‫אנו אומרים ש מ ק ב ל א ת ח ל ק ו ה מ ד ע לו מ ש ע ה ראשונה‪.‬‬
‫עליו שיעשר חצי ח ל ק חבירו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד שעורין‪.‬‬
‫‪ 34‬פירות |‬
‫ד שיאסר‪.‬‬
‫‪ .32‬ח ב ר וכוי‪ .‬כ א ן אנו ע ו ס ק י ם ב ח ב ר ל מ ע ש ר ו ת ו ל א ל ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫כ ל י שהמתים מ ת ר כ כ י ם בו‪.‬‬
‫ד סער‪.‬‬
‫ד ]אתן כרסיהם‪.‬‬
‫ל ק ח ו ע״מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ו מ ה שקנו א ת ה כ ל הוא ממני שועא יותר בוול‪.‬‬
‫זה‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד ח׳ הביא שהרי שבלי׳ שלו‪.‬‬
‫ד והחסי׳ ‪ . . .‬הוליך‪.‬‬
‫בית |‬
‫חיטיןן‬
‫הםעשרוח |‬
‫ד עביט‪.‬‬
‫‪ 86‬לקחי |‬
‫ד חלקו ]של[ חברו‪.‬‬
‫‪ 42‬החסיר • ‪ . .‬והוליך |‬
‫שעורים |‬
‫‪ 38‬ועביט |‬
‫‪ 87‬חה וכי׳ |‬
‫‪ 38‬ענבים |‬
‫‪ 32‬םעות |‬
‫ד הטין‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫]אתן ‪ . . .‬םעשר‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד ]טול ן אתה‪.‬‬
‫ד הביא שהרי שבלין שלו‪.‬‬
‫ד זיחי׳ <ב־פ>‪.‬‬
‫אונקלוס |‬
‫ד לחבריי‪.‬‬
‫ד חטים•‬
‫‪ 33‬שיאםר |‬
‫לעשות |‬
‫בלבד |‬
‫היניח |‬
‫ד ואני ]אטול[‪.‬‬
‫ד הניח‪.‬‬
‫‪ 31‬אום׳ |‬
‫שיני |‬
‫ד שני‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ש ח ר י וכוי‪.‬‬
‫‪.40‬וחצי‬
‫‪ .41-40‬ט ו ל‬
‫ח ל ק וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‪ ,‬ס ה ר י ‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מ ס ס ק החמירו‬
‫א ת ה וכוי‪ .‬וסירשו ב ב ב ל י שירושת הנר א מ ה‬
‫א ל א מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬ומן ה ת ו ר ה ל א ירש כ ל ו ם ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ל א נתן כננד ירושתו כ ל ו ם ‪ .‬ו ד ו ו ק א ב א ו מ ר כן‪ ,‬ע ד ש ל א‬
‫באו‬
‫לרשותו‪.‬‬
‫‪.43‬ש ל ק ח ו‬
‫ב י ת וכוי‪ .‬ומכיוון ש כ ב ר ב א ה ב י ת לרשותו‪ ,‬אינו י כ ו ל ל ו מ ד וכוי‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫דמיי פ״ו‪ ,‬פ׳׳ז‬
‫שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬
‫רשאי שיאמר‬
‫‪4 5‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫לו תהא שבת‬
‫‪ .14‬עיר שיש‬
‫מתוקנין‪,‬‬
‫ושאינן‬
‫בחלקך וחול‬
‫ישרי ונוי״‪,‬‬
‫בה‬
‫שומרין מתוקנין‬
‫ישראל‬
‫לומר‬
‫וכהן‬
‫שדהו מישראל‪,‬‬
‫ביניהן‬
‫ולהתנות‬
‫או‬
‫מלוי‪,‬‬
‫שהמעשרות‬
‫תרומה ומעשר שני חולקין בינהן[‪.‬‬
‫ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬
‫ומעשר‬
‫‪44‬‬
‫שני‬
‫ל ק ח ו מרחץ וכו‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫חולקין‬
‫רשאין‬
‫זה‬
‫זי[‬
‫וכהן מכהן‪,‬‬
‫ולוי‬
‫ישראל‬
‫לאמצע‪.‬‬
‫חולקץ‬
‫ביניהן‪.‬‬
‫ולוי מלוי‪,‬‬
‫שקיבלו שדה מכהן‪,‬‬
‫רשאין‬
‫שדה‬
‫מכהן‪,‬‬
‫‪ .2‬ישראל‬
‫תרומה לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לומר‬
‫לזה‬
‫פירקא‬
‫נפרק‬
‫שקיבלו שדה‬
‫ישראל ושומרי גוים‪,‬‬
‫מתוקנץ‬
‫אם באו לבית חשבון אסור‪.‬‬
‫סליק‬
‫‪ .1‬ישראל‬
‫שומרי‬
‫ואם היתנה עמו במנת כן‬
‫ושומרין שאינן מתוקנין‪,‬‬
‫צפון העיר בחלקינו ודרומה בחלקכם‪.‬‬
‫שקיבל‬
‫בחלקי‪.‬‬
‫לקחו מ ר ח ץ ‪ ,‬אינו‬
‫שקיבל‬
‫‪1‬קבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון‬
‫לוי שקיבל שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪ ,‬מעשר‬
‫נכהן שקבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון ללוי‪ ,‬תרומה‬
‫ביניהן[‪.‬‬
‫שקיבל‬
‫‪ .3‬ישראל‬
‫מכהן‪,‬‬
‫שדה‬
‫)תרומה‬
‫לכהן(‬
‫עיין בנלי ע״ז כ״ב אי‪.‬‬
‫‪ 3‬ישראל וכו‪ /‬משכי פ״ו מ״ד; להלן שו׳ ‪.17‬‬
‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ‪.‬‬
‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫** אתה צלמים | ד את צלמן‪.‬‬
‫ד ‪1‬סת ל‬
‫ח‬
‫טתיקניו |‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ם נ ת‬
‫{‬
‫^‬
‫סרחץ איני | ך ]אתן ה‬
‫ע ״ ן ן ן [‬
‫ד אין סתקנין‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫כ ן י‬
‫לוסר ן‬
‫ד‬
‫ו ש א‬
‫י ן ך‬
‫נ ן‬
‫ל ‪.-‬‬
‫ןע‬
‫פ ר ח‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ 48‬בחלקעו |‬
‫וט‬
‫ץ‬
‫א ץ‬
‫‪.‬‬
‫בסנת כן |‬
‫‪ 45‬היתנה | ד התנה‪.‬‬
‫שוםרין םתוקנין | ך שוסרין םתקנין‪.‬‬
‫ורדופה |‬
‫ך בחלקנו‪.‬‬
‫שאינן‬
‫חשבון |‬
‫ד ודרוסו‪.‬‬
‫ד החשבון‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ליסי |‬
‫ש ק י ב ל‬
‫ש ד ה ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ולהתנות |‬
‫ד ןוטעשר[ שני‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫(‬
‫ך‬
‫״‬
‫ב‬
‫בשוה ן‬
‫סעשר |‬
‫הושלם עיפ ד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫ד להתנות‪.‬‬
‫ד‬
‫ד ופעשר‪.‬‬
‫ע ד ה <‬
‫״ ק י ב ל ו‬
‫ב‬
‫י י ‪.‬‬
‫נ‬
‫שהםעשרוח |‬
‫ל ן א או ישר׳‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ך שהסעשר׳‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ 5-4‬ןקבל ‪ . . .‬בינהןן ן הושלם ע־ס ך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ה ן‬
‫« ושעי |‬
‫‪ 7‬שקיבל |‬
‫ן‬
‫ד‬
‫מ ק ב‬
‫ל‪.‬‬
‫או י‬
‫ע ר א‬
‫שקיבלו |‬
‫ך ןוסעשר[ שני‪.‬‬
‫ך שקבל‪.‬‬
‫בשוה |‬
‫)תרוסה לכהן( |‬
‫ד בעיהן‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ .‬ושיני |‬
‫‪ 5‬שקיבל |‬
‫«‪ 7-‬ןכהן ‪ . . .‬ביניהן[ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫« ‪ .‬ו א ם ה י ת ג ה וכו׳‪ .‬שהרי ל א ב א האיסור לרשות י ש ר א ל כ ל ל ‪ ,‬ו א ע ו מ ק ב ל כלוש מ ג ד ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬י ש ר ׳‬
‫ו ג ו י ׳ ‪ .‬ולגוימ יש ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬
‫ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬
‫מתוקנין‬
‫ש ו מ ר י י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ת מ צ א שישראל משתכרין בשמירת‬
‫‪ ,47-46‬מ ת ו ק נ י ן ו ש א י ג ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות ח ו ל ץ וסירות ט ב ל ‪.‬‬
‫‪ .47‬ש ו מ ר י ן‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר שומרים ש מ ק צ ת ן שומרץ א ת ה ח ו ל ץ ו מ ק צ ת ן א ת ה ט ב ל ‪ .‬ו כ ש מ ש ל מ י ם ל כ ל ם ב י ח ד ‪,‬‬
‫נ מ צ א ש ה ח ב ר והע״ה שותסץ בסירות שאינם מתוקנים‪.‬‬
‫‪ .48‬ל ב י ת‬
‫ח ש ב ו ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שאח׳כ‬
‫חישבו מי מן השומרים ע ב ד יותר‪ ,‬ומשלמים ל ה ם יותר‪ ,‬ה ר י ה ו א כ א י ל ו נ ת ב ט ל התנאי ו א ס ו ר ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כלומר‪ .‬את המעשרות‬
‫‪ .1‬ש ד ה ו מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל ‪ ,‬כני׳ ד ׳ ‪.‬‬
‫ואעט״י שישראל ה מ ק ב ל מ כ ק ה מ ע ש ר ו ת ל כ ה ן <ס״ו מ״ד(‪ ,‬שאני ה כ א ששניהם שזים‪ ,‬ועיין ב ב ה ־ א בשם‬
‫ירושלמי‪ . 5 - 4 .‬מ ע ש ר ר א ש ו ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר ר א ש ץ ]ללוי!‪ .‬ת ר ו מ ה וכוי‪ ,‬כ מ ו ש מ ע ת י ק‬
‫במהרייק‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫‪98‬‬
‫ואמ׳ לו על מנת שהמעשרות שלי‪ ,‬על מנת שהמעשרות שלך‪ ,‬על מנת שהמעשרות‬
‫שלי ושלך‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ !0‬שלי‪,‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫עליהן‪,‬‬
‫‪ .4‬כהן שקיבל שדה מישראל‪ ,‬ואמי לו על מנת שהמעשר‬
‫שהמעשר‬
‫מותר‪ ,‬ואם‬
‫שלך‬
‫או שלי‬
‫לאו אסור‪.‬‬
‫ושלך‪ ,‬אם‬
‫קיבל‬
‫כדרך‬
‫עליו‬
‫שמקבלין‬
‫‪ .5‬ישראל שקיבל שדה מכהן‪ ,‬ואמ׳‬
‫לו‬
‫על‬
‫מנת שיטול את המעשרות ויטלם לפלוני‪ ,‬אסור‪ .‬על מנת שניטלם אני ואתה וניתנם‬
‫מותר‪.‬‬
‫לפלוני‬
‫ולחוכר‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫שחכרו מכהן‬
‫‪ .6‬כהן ולוי ששכרו או‬
‫מעשרות‬
‫ולוי‪,‬‬
‫לשוכר‬
‫‪ .7‬ישראל שקיבל מעות מכהן ליקח בהן פירות למחצית שכר‪ ,‬אמ׳‬
‫‪ .8‬כהן שקיבל מעות מישראל‬
‫לו אם הותירו הרי הן שלי ומעשרות שלך‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫ליקח בהם פירות למחצית שכר‪ ,‬אמי לו אם פחתו או אם הותירו הרי הן שלי‬
‫ומעשרות‬
‫שלך‪ ,‬אם נתן לו שכרו מותר‪ ,‬ואם‬
‫יי כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫כ״ה ע״ג‪.‬‬
‫ואם׳ לו |‬
‫ד א ס ר ‪ . . .‬שהםעשר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שהםעשר |‬
‫שלי | ד ןעל מנח שהסעשרוחן שלי‪.‬‬
‫ד סות׳‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ויטלם |‬
‫ד ואתנם‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ד שאטול ‪ . . .‬ונותנם‪.‬‬
‫‪ 14‬ישראל וכו׳ |‬
‫«! אם |‬
‫ד בהן•‬
‫אם׳ |‬
‫״ שכרו וכר‪ .‬לעיל פ״ה שו׳ ‪.65‬‬
‫» אסור |‬
‫ד שהמעשרות‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 10‬שהםעשר |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ד פתוח•‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫על |‬
‫ד לפלני‪.‬‬
‫ואם׳ |‬
‫וסעשרות |‬
‫אם |‬
‫ד םעשרות‪.‬‬
‫לו |‬
‫ד אסר•‬
‫!‪ 1‬עליהן | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬שיטול |‬
‫ך שאטול‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סותר |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ד ח ס ר <ב'פ>‪.‬‬
‫או שחכרו |‬
‫שקיבל |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ 17‬וסעשרות |‬
‫או |‬
‫ך אסור•‬
‫מותר |‬
‫ד ]ישראל שקבל שדה טכהן א ס ר ן על‪.‬‬
‫ב ד באה כאן הייג שלהלן‪ ,‬ואחיב היז שלפנינו‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫מישראל ן א פישר׳‪.‬‬
‫ד ]על סנתן שהסעשרות‪.‬‬
‫ק י ב ל ‪ . . .‬שסקבלין | ד ק ב ל ‪ . . .‬הסקבלין‪.‬‬
‫‪ !3‬לפלוני |‬
‫ד ןפחתון או‪.‬‬
‫״ ישראל וכף‪ .‬ילוש׳ פ״ן ה״ה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 8‬ו א ם ׳ ‪ . . .‬שהסעשרות |‬
‫לאו אסור‪.‬‬
‫» ישראל וכו׳‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬
‫‪ .9‬ישראל שקיבל‬
‫שניטלם ‪ . . .‬וניתנם |‬
‫ד ושחכרו‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫םישראל ן‬
‫ד סעשרות‪.‬‬
‫ולוי |‬
‫ך וםלוי•‬
‫אט׳ ן‬
‫ך אסר•‬
‫א פישר׳‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫‪ 18‬בהם |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫ש ה מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ . ,‬מ ע ש ר ו ת ' פירושו כ א ן ת ר ו מ ה‬
‫‪ . 8‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫ש ל ך ‪ .‬אגב נ ר ר א נ ק ט ה ‪ ,‬שהרי ב ל י התנאי ה ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר‬
‫ותרומת מ ע ש י ׳ עיין ב ב ה י א ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.5‬‬
‫‪ .9‬א ס ו ר ‪ .‬צ י ל מותר‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה הגר׳א‪ .‬ו ט ע ם ה ה י ת ר הוא‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה‬
‫הן של כהן‪.‬‬
‫ואמ ׳ לו‬
‫היא של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ויכול הוא ל מ ו כ ר ה ‪ ,‬ליתנה במתנה‪ ,‬ו ל ה ו ס י ף ע ל ה א ר י ס ו ת ב ש ב י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .10‬מ ו ת ר ‪ .‬שכן הוא ד ר ך ה ע ו ל ם ל ת ת א ת ה מ ע ש ר ו ת ל א ר י ס <עיץ ב ב ל י‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה כ ה ן ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫בכורות ל י ה סעיא(‪ .‬וראייה ל ד ב ר ‪ ,‬ש ל ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬בכגון ד א ‪ ,‬ה מ ע ש ר ו ת ה ם ל מ ק ב ל מ ד י נ א <סיו מימ•‬
‫ש ל ך א ו ‪ .‬ציל‪ :‬ש ל ך אנסןר‪ ,‬אסור‪ .‬ו כ י ה ב ד ובירושלמי‪ .‬ו מ י מ ש ו ש א מ ד לו ה כ ח כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל ך‬
‫ל ע כ ב ם ל ע צ מ ך ‪ ,‬והרי יש כאן כהן ה מ ס י י ע ב ב י ת הנרנות‪ ,‬ש ב ה ע י ב מ ו ס ר ב ק ב ל ה ל כ ה ן זה‪ ,‬ב ש ב י ל ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ש ל י ו ש ל ך‪ .‬מירשו בירושלמי‪ ,‬שאמר‪ :‬שלי שלי‪ . .‬ש ל ך שלי ו ש ל ך ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ח ל ק המגיע‬
‫שמחזירם לו‪.‬‬
‫ל ך אני נוטל א ת החצי‪ ,‬ו ה ח צ י השני אני מחזיר ל ך ל ע צ מ ך ‪ ,‬א ץ לחשוש‪ ,‬א ם ק ב ל ע ל י ו כ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪,‬‬
‫‪ .11‬ש ד ה‬
‫שהרי ה כ ה ן מ ק ב ל שלשה ר ב ע י ם של המעשרות‪ ,‬ו ל א ד‪1‬ריד לו ב ע ה י ב כ ל ו ם מ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪.‬‬
‫‪.12‬ויטלם למלוני‬
‫מ כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה ו ב ח י ד והגריא‪.‬‬
‫‪ .13‬מ ע ש ר ו ת ל ש ו כ ר וכוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל ה מ ע ש ר ו ת יטול סלוני כהן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ה ע ׳ ‪.6‬‬
‫שהרי א ץ הוא מחוייב ל ת ת ל ב ע ל ה ש ד ה מ ת ו ך סירות ה ש ד ה ‪ .‬ואינו שייך ל ו מ ר כ א ן ש ב ע ל ה ש ד ה שייר א ת‬
‫‪ .14‬ל מ ח צ י ת ש כ ר ‪ .‬א ץ כ א ן א ל א הביטוי ה ר ד ל ‪ ,‬והכוונה כ א ן ש י ק ב ל ח ל ק מן הסירות‬
‫המעשרות לעצמו‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬א ם ה ו ת י ר ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ם‬
‫‪.15-14‬אמ׳ ל ו ‪ .‬כלומר הכהן מותן בקבלה‪.‬‬
‫א ם ה ם קיימים‪.‬‬
‫‪1‬סחתו או[ הותירו‪ ,‬כ ד ׳ ד וירושלמי‪ ,‬ו ל ה ל ן שו׳ ‪ .16‬והכוונה שהנותן מ ק ב ל ע ל י ו א ת כ ל האחריות‪ ,‬ו ה מ ק ב ל‬
‫א ס ו ר ‪ .‬ציל‪ :‬מותר‪ ,‬ו כ י ה וירושלמי‪ ,‬וכן ה ד ה הגריא‪ .‬ומכיוץ שהםירות הם של ה כ ה ן ‪,‬‬
‫איטי א ל א שליח‪.‬‬
‫‪ .16‬א מ ׳ ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ה ר י המעשרות הם שלו מדינא‪ ,‬ו כ נ כ ס ע הם‪ ,‬ויכול ליתגם ל מ ק ב ל ב ש כ ר ט ר ח ת ו ‪.‬‬
‫‪ .17‬א ס ו ר ‪ .‬שהרי ה י ש ר א ל מ ו ר ע חובו במעשרות‪ ,‬ואמו מקיים מ צ ו ת נ ת מ ה כ ל ל ‪.‬‬
‫י ש ר א ל הנותן ב ק ב ל ה ‪.‬‬
‫ו ה כ ה ן הוא מ ס י י ע ב ב י ת הגרנות‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪.‬‬
‫ביניהן‪.‬‬
‫חולקין‬
‫‪ 20‬בשוה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫מכרה לישראל‪ ,‬חולקין בשוה‪.‬‬
‫מכרה לכהן‪ ,‬חולקין ביניהם‪.‬‬
‫נישאת‬
‫לכהן‪.‬‬
‫לכהן‪ ,‬תרומה‬
‫קיבל שדה מישראל‪,‬‬
‫קיבל שדה מבת ישראל‪ ,‬חולקין‬
‫קיבל שדה מבת כהן‪ ,‬תרומה‬
‫לבת כהן‪.‬‬
‫נישאת לישראל‪ ,‬חולקין ביניהן‪ .‬נתארמלה או נתגרשה‪ ,‬חזרה לתחילתה‪.‬‬
‫‪ .10‬פרת‬
‫כהן שהיית שומה א צ ל ישראל וילדה בכור‪ ,‬בכור לכהן ד ב ר י ר ' יהודה‪ .‬וחכ׳ אומ׳‬
‫בכור‬
‫אמ׳ להם ר ׳ יהודה אתם מודים כפירות שדה שהן שלו‪.‬‬
‫לשניהם‪.‬‬
‫לו אם שדה גופה שלו‪ ,‬פרה גופה לשניהם‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫אמרו‬
‫אם פרה היתה גופה שלו בכור לכהן‪.‬‬
‫‪ .11‬הנותן שדה קבלה לגוי‪ ,‬ולכותי‪ ,‬ולמי שאינו נאמן על המעשרות‪ ,‬אף על פי‬
‫‪ .12‬הנותן שדהו קבלה‬
‫שאין ישראל רשאי לעשות כן‪ ,‬צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬
‫לעמי ה א ר ץ ‪ ,‬עד שלא באו לעונת המעשרות צ ר י ך לעשר על ידן‪ ,‬משבאו לעונת‬
‫המעשרות אינו צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬
‫כיצד‪ ,‬עומד על הגורן ומעשר‪ ,‬ואינו חושש‬
‫למי שאכלו‪ ,‬שאין אחריות לרמאין‪.‬‬
‫‪ .13‬כהן ולוי שמכרו פירות שדה לישראל‪,‬‬
‫בתלוש מן הקרקע‪ ,‬עד שלא מירחו מעשרות‬
‫‪ 30‬במחובר לקרקע‪ ,‬מעשרות שלהן‪.‬‬
‫שלהן‪ ,‬משמירחו מעשרות שלו‪ ,‬הפריש תרומה ומעשר‪ ,‬נותנן לכהן‪ ,‬והשאר שלו‪.‬‬
‫‪ - 2 1‬־ ־ סרת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‬
‫מבת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״ג‬
‫‪ 25‬הכוהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה שע״א‪ ,‬ועיי״ש‬
‫« בכור לכהן וכר‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ה‪.‬‬
‫בכוקח הרש״ס‪.‬‬
‫‪ !8‬תרוםה |‬
‫קיבל |‬
‫ד תרום׳‪.‬‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫ביניה׳•‬
‫קיבל |‬
‫‪ 22‬שהייח שומה |‬
‫אומר‪.‬‬
‫בשוה |‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 21‬נישאת |‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫ד שהיחה שוסא‪.‬‬
‫א ישי•‬
‫‪2 8‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫ד ןאףן פ ר ה אם‪.‬‬
‫צריך |‬
‫לעונת םעשר(‪ .‬סחוס‪.‬‬
‫אי" |‬
‫ישראל ן‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד מפריש‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫לתחילתה |‬
‫בכור לכהן |‬
‫קבלה |‬
‫ידן |‬
‫ד ידו‪.‬‬
‫ד ונחן‪.‬‬
‫שלו |‬
‫כיצד |‬
‫ך שדהו ב‬
‫ה‬
‫‪ 27‬לעמי |‬
‫פרת |‬
‫ד לתחלתה‪.‬‬
‫ק ב‬
‫ה‬
‫ך לעם‪.‬‬
‫שמכרו |‬
‫‪ 26‬שאין |‬
‫לעשר |‬
‫באו |‬
‫וסעשר |‬
‫ד שחכרו‪.‬‬
‫ך ופרה ‪ . . .‬לשניהן‪.‬‬
‫ך שאינו‪.‬‬
‫ישראל | ד חסר‪.‬‬
‫ידן |‬
‫ד ידו ןסשבאו‬
‫ידן פשבאי |‬
‫ד ידו וםשבאו‪.‬‬
‫ד ונוטל‪.‬‬
‫לישראל ן‬
‫דוחכסים‬
‫אתם מודים כפירות ן‬
‫ד ליעשר‪.‬‬
‫ד בא‪.‬‬
‫ד פרתו ןשלן‪.‬‬
‫וחכ׳ אום׳ |‬
‫פ ר ה ‪ . . .‬לשניהם |‬
‫ל ‪.‬‬
‫ד כיצד ןהוא עושי ן‪.‬‬
‫ץ שלפנינו‪.‬‬
‫ד נשאת‪.‬‬
‫ד הבכור לכהן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ןאף ע ל פי שלא בא לעתת המעשרות[ צריך‪.‬‬
‫ך בקבלה‪.‬‬
‫א מישר׳‪.‬‬
‫תרוסה לכהן ן‬
‫ד ה ב כ ו ר לשניהן אמר להן ר־ יהוד־‪.‬‬
‫‪ 24‬אם |‬
‫־‪ 2‬שדה ק ב ל ה |‬
‫כהן וכו׳ ן בך• נפצאח ה ל כ ה זו לפני‬
‫נותבן |‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א ס‬
‫ך ביניהן‪.‬‬
‫נישאת |‬
‫ד נשאת‪.‬‬
‫‪ 23‬בכור לשניהם אם־ ל ה ם ר׳ יהודה |‬
‫ד ]אי[ אחם מורי׳ בפיר‪,‬׳‪.‬‬
‫אם פ ר ה |‬
‫ד ביניהן‪.‬‬
‫א ישר׳‪,‬‬
‫קיבל |‬
‫‪ 20‬בשוה ן‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫מישראל ן‬
‫» ביניהם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חולקין‬
‫‪ 20‬למי |‬
‫א לישר־‪.‬‬
‫ד למה‪.‬‬
‫‪ 31‬הפריש ן‬
‫ך פתוח‪.‬‬
‫‪ . 2 0‬ת ר ו מ ה ל כ ה ן ‪ .‬מפני שאנו ת ו ל י ם שבשעת נתיגה ב ק ב ל ה ה י ת ה ד ע ת ה ל מ ש א ל כ ה ן ‪ ,‬ושיירה‬
‫‪ . 2 2‬ש ה י י ת ש ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששניהם ק ב ל ו‬
‫ל ע צ מ ה א ת ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ב ד נורם‪ :‬מ ל ק י ן ביניה׳‪.‬‬
‫ע ל י ה ם א ח ר ע ת ש ל י ו ק ר א וזולא‪ ,‬ו ה ם ח ו ל ק י ם ב ש ב ח ו ב ו ו ל ד ו ת ‪ ,‬ושכר ה מ ל א כ ה הוא ל מ ק ב ל ‪ .‬ע י ץ‬
‫‪ .27‬צ ר י ך ל ע ש ר וכוי‪ .‬יש כ א ן םרום‪,‬‬
‫‪ .25‬ש א י נ ו נ א מ ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חשוד וודאי‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .29‬ל מ י ש א כ ל ו וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ל מ ה‬
‫י ג י ל ל ה פ ך ‪ :‬א ץ צ ר י ך וכו׳ צריך‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ר י מ ‪.‬‬
‫ש א כ ל ו וכו׳‪ .‬ו ה ט ע ם הוא שהרי א ס ו ר לו ל א ר י ס ל א כ ו ל למני ה ח ל ו ק ה ‪ ,‬מ ח מ ת גול‪ ,‬ו א ץ אנו א ח ר א י ם‬
‫‪ . 3 1‬מ ש מ י ר ח ו מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ .‬מי׳ ה ר א ב י ד שאחרי המירוח כ ב ר ז כ ה ה מ ו כ ר במעשרות‪,‬‬
‫לרמאים‪.‬‬
‫ה פ ר י ש ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬ב ד ‪ :‬מסריש‬
‫ו מ ו כ ר כ ל זכות שיש ל ו בסירות‪ .‬ו ב ב א זו עונה ע ל לוי גרידא‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ ,‬ו צ י ל ‪ :‬מסריש ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכו׳‪ ,‬שהרי בהן א ץ זכות ללוי‪ .‬א ב ל מ ע ש ר ר א ש ץ הוא‬
‫שלו‪ ,‬שהרי הלוי מ כ ר לו כ ל זכות שבידו‪ ,‬ו ד מ ו כ י ש ר א ל שירש ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם מ א ב י אמו כהן‪ ,‬ע י ץ‬
‫כבהיא‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫‪100‬‬
‫הוא‬
‫מ כ ר‬
‫מפריש‬
‫להן‬
‫תרומה‬
‫לישראל‬
‫‪35‬‬
‫שהמעשר‬
‫לי‬
‫ולבני‪,‬‬
‫שמכר‬
‫שדה‬
‫לעולם‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫נאמן‬
‫לפניך‪,‬‬
‫אסור‪,‬‬
‫יהא‬
‫לוי‬
‫וברשות‬
‫ודי‬
‫שמע׳‬
‫על‬
‫מנת‬
‫סטיס‪,‬‬
‫שדה‬
‫אף‬
‫ואמ׳‬
‫לו‬
‫כהן‬
‫לאחרים‬
‫עני‪,‬‬
‫אוי‬
‫אם‬
‫שהמעשר‬
‫פי‬
‫שלי‬
‫ל כ ל‬
‫שלי‬
‫שחזר‬
‫עושה‬
‫כהן‪.‬‬
‫כן‬
‫נתן‬
‫א ר ב ע‬
‫ש ד ה קנים‪.‬‬
‫על‬
‫וכן‬
‫שאין‬
‫וחמש‬
‫רשאי‬
‫‪ 32‬מ כ ר ה ו א ו כ ו ‪ /‬מ ש כ ׳ פ א ה ס פ ״ א ‪.‬‬
‫לוי‬
‫עושה‬
‫לוי‪.‬‬
‫שדה‬
‫שמכר‬
‫ששדי‬
‫מותר‪.‬‬
‫לישראל‪,‬‬
‫ישראל‬
‫ר'‬
‫מנת‬
‫ישראל‬
‫שנים‪,‬‬
‫מעות‬
‫מפריש‬
‫מאיר‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪.15‬‬
‫וחמש‬
‫חייב‬
‫על‬
‫כ ל‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫שהוא‬
‫וכהן‬
‫שלי‬
‫א ר ב ע‬
‫ר׳‬
‫שמכר‬
‫יהודה‬
‫לישראל‪,‬‬
‫ברשות‬
‫יוסי‬
‫ודי‬
‫ואמ׳‬
‫לו‬
‫אינו‬
‫רשאי‬
‫לנוטעה‬
‫כרם‪,‬‬
‫ולזורעה‬
‫ליטעה‬
‫כרם‪,‬‬
‫ולזורעה‬
‫סטיס‪,‬‬
‫ולעשותה‬
‫ישראל‬
‫פירקא‬
‫‪ 33‬כ ה ן ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ פ ״ ו ה ״ ג ‪ ,‬כ ״ ה ע ״ ג ; ב ב ל י ב ״ ב ס ״ ג א ׳ •‬
‫י ש ר א ל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל ק ה ״ ג ‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫לו‬
‫כהן‬
‫שדה‬
‫קנים‪.‬‬
‫סליק‬
‫‪3 6‬‬
‫לו‬
‫מעשרות‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫שהמעשרות‬
‫שלי‬
‫דברי‬
‫שנים‪,‬‬
‫‪.14‬‬
‫אין‬
‫ממנו אין‬
‫בן‬
‫עישור‪.‬‬
‫לעולם‪,‬‬
‫מת‪,‬‬
‫מנת‬
‫לוי‬
‫באחרונה‬
‫לו‬
‫שירצה‪.‬‬
‫שהמעשר‬
‫עליו‪,‬‬
‫חשבון‬
‫כהן‬
‫ולקחן‬
‫על‬
‫שלו‪,‬‬
‫לעולם‪,‬‬
‫לבניו‪.‬‬
‫מנת‬
‫ומפריש‬
‫ועושה‬
‫א ל א‬
‫ולעשותה‬
‫מעשרות‬
‫על‬
‫שאין‬
‫ומתנן‬
‫שהמעשרות‬
‫מת‪,‬‬
‫לכהן‪,‬‬
‫מירחו‬
‫מעשר‬
‫מנת‬
‫לאחר‪,‬‬
‫גובה‬
‫עד‬
‫ותרומת‬
‫על‬
‫מכרן‬
‫לא‬
‫פירות‪,‬‬
‫שלא‬
‫מעשרות‬
‫משמרחו‬
‫שלהן‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 38‬ו כ ן ב ן לוי ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ גיכןין‬
‫‪D‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ז ׳‬
‫מ‬
‫״‬
‫ה‬
‫ע‬
‫״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ע י י ן מ ש כ ׳ ג י כ ר ן פ ״ ג מ״ז‪ ,‬ל ה ל ן ח ר ו מ ו ח פ ״ א ה י ״ ל ‪ ,‬ו מ ״ ש ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ ״ ו ה״ג‪,‬‬
‫‪ 82‬מירחו | ד מיריחו‪.‬‬
‫״לי | ד ]הרי אלון שלו‪.‬‬
‫«‪ 3‬ס כ ר ן ‪ . . .‬ולקחן | ד ס כ ר ה ‪ . . .‬ולקחה‪.‬‬
‫שדה סכהן‪.‬‬
‫אי | ד שםעון אוסרין‪.‬‬
‫ד שהטעשרות‪.‬‬
‫‪.32‬עד‬
‫לי | ד חסר‪.‬‬
‫אעו |‬
‫שלא‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫שלהן | ך ]הרי אלון שלהן•‬
‫נאמן | ד חסר‪.‬‬
‫ולבני | ד למי‪.‬‬
‫ד ליטע‪.‬‬
‫לנוטעה |‬
‫ששדי | ך ששדה‪.‬‬
‫‪ 88‬שהוא | ך שהיה‪.‬‬
‫‪ 40‬וברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬
‫לישראל ן א לישרי‪.‬‬
‫‪ 48‬סטיס |‬
‫מעשרות |‬
‫‪ 37‬שםכר שדה לכהן | ד שקבל‬
‫ארבע וחסש ן ך ארב׳ ןאו! חסש‪.‬‬
‫ברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬
‫וכהן | ד כהן‪.‬‬
‫שלי | ד שלו‪.‬‬
‫לבניו | ד לבנים‪.‬‬
‫סעשרות | ד בסעשרות ]כלום[‪ .‬סחוס‪.‬‬
‫ו א ס ׳ ‪ . . .‬שהםעשר | ד אסר ‪ . . .‬שהםעשרות‪.‬‬
‫נתן | ד נותן‪.‬‬
‫סשםרחו | ד טשםיריחו‪.‬‬
‫‪ 84‬לישראל ן א לישר׳‪.‬‬
‫‪ 85‬שהסעשר | ד שםעשרוח‪.‬‬
‫‪ 30‬לאחרים ן ך סאחרים‪.‬‬
‫« וכהן שמכר‬
‫כ ״ ה ע״ג‪.‬‬
‫‪ 33‬מ ע ש ר ‪ . . .‬שירצה | ד מ ע ש ׳ ‪ . . .‬שירצ׳‪.‬‬
‫ד בסעשרוח‪.‬‬
‫‪ 39‬מ פ ר י ש‬
‫ואס׳ | ד אמר‪.‬‬
‫‪ 41‬שמע׳‬
‫‪ 42‬שהמעשר |‬
‫ד חטים <ביפ>‪.‬‬
‫מ י ר ח ו וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א מ י ר ח מ ע ש ר ו ת שלהן‪ ,‬מ ש מ ר ח מ ע ש ר ו ת שלו‪ .‬וכ״ה במשנת‬
‫מ א ה ם ס ׳ א ו ב ר י מ ‪ .‬ו ב א ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) ס א ה שם( שקנסו א ת הכהנים ש ל א י ק פ צ ו לנרנות ויקנו ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם ‪.‬‬
‫ויסקיעו מתנות א ח י ה ם ‪.‬‬
‫לישראל‪.‬‬
‫‪ .34‬נ א מ ן וכו׳‪.‬‬
‫‪ .37-36‬י ש ר א ל‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬ו א מ ר וכו׳‪ ,‬וכ״ה בירושלמי ובר״מ‪ ,‬והכוונה ש ה כ ה ן א מ ר‬
‫ש מ כ ר וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬י ש ר א ל ש ק ב ל ש ד ה מ כ ה ן וכוי‪ .‬ו כ י ה בר״מ ו כ ן עיקר•‬
‫‪ .37‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬וכיוון שהמעשרות ה ם ש ל ה כ ק מ ד י נ א ‪ ,‬ה ר י י כ ו ל לעשות‬
‫בנכסיו כ ל מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ , 8‬ו כ ד ׳ הירושלמי בשר ‪.9‬‬
‫‪ .38‬ש א י ן‬
‫כ ה ן ממנה י ש ר א ל להיות כ ‪ p‬תחתיו ו ל ק ב ל א ת מעשרותיו ל ע ו ל ם ‪.‬‬
‫כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ‬
‫‪ .39‬נ ו ב ה‬
‫ל א ח ר י ם וכוי‪.‬‬
‫בד‪:‬‬
‫מ א ח ר י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יגבה מעשרות מישראלים א ח ר י ם ‪ ,‬כ ד י לנכות א ת ה ח ו ב שהיה הלוי חייב לו מ כ ב ר ‪.‬‬
‫ממריש‬
‫י ש ר א ל וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י כ ו ל הוא לקנות א ת ה מ ע ש ר ו ת מן הלוי ומ העני ל מ ס ד ע ‪ ,‬ו ל ה ס ר י ש ע ל‬
‫ח ש ב ת ם וברשותם‪ ,‬והוא עושה ע מ ה ם חשבון באחרונה ו מ ש ל ם ל ה ם א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫אוםרץ‪ ,‬וכיה בד‪.‬‬
‫עישור‪.‬‬
‫וכהן‪.‬‬
‫ציל‪ :‬עישורו‪.‬‬
‫‪ .41‬ו ר י ש מ ע ׳ א ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ד ‪.‬‬
‫כ ה ן וכוי‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסור להסריש‬
‫ברשותו עימ לעשות ח ש ב ץ א ח י כ ‪ ,‬א ל א קונה ממנו דווקא כ ש כ ב ר נתן לו א ת עישורו)או א ת ד מ ע ( ‪.‬‬
‫שהרי מ ם ס י ד ל כ ק א ת ה מ ע ש ר ו ת של ג׳ שני ע ר ל ה ושנה של ר ב ע י ‪.‬‬
‫‪ .42‬נ י ם •‬
‫‪ .43‬ס ט י ם ‪ .‬ה ו א א י ס ס י ם ה ר ד ל‬
‫במשנה‪ ,‬והוא צ מ ח שעושים ממנו צ ב ע ‪ ,‬והוא מטור מן ה מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ועיין כ כ ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪1‬פרק‬
‫‪.1‬‬
‫ה א ר ץ שאמ׳‬
‫עם‬
‫‪101‬‬
‫ח׳[‬
‫ל ח ב ר תן ל י א ג ו ד ת י ר ק א ח ד ‪ ,‬תן ל י ג ל ו ס ק י ן א ח ת ‪,‬‬
‫ר ' יוסי א ו מ י אינו צ ר י ך ל ע ש ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה אוי צ ר י ך ל ע ש ר ‪.‬‬
‫אם החליף את המעה צריך לעשר‪.‬‬
‫אומ׳‬
‫ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י‬
‫‪ .2‬ח מ ש ה ש א מ ר ו ל א ח ד צ א ו ה ב א‬
‫לנו עשר גלוסקין‪ ,‬ועשר אגודות ירק‪ ,‬והביא כ ל א ח ד ו א ח ד בפני עצמו‪ ,‬ח ב ר י ם‬
‫ש ב ה ם אין צ ר י כ י ן ל ע ש ר א ל א ע ל ח ל ק ן ב ל ב ד ‪.‬‬
‫שבהן‬
‫ר׳‬
‫צריכין‬
‫יוסי או׳‪,‬‬
‫המעשר‪,‬‬
‫עליו‪,‬‬
‫על‬
‫לעשר‬
‫לאמצע‪.‬‬
‫אמ׳‬
‫הכל‪.‬‬
‫נתנו ל ו‬
‫‪ .4‬ה מ ז מ ן‬
‫והשאר מעשר ה ס מ ו ך לו‪.‬‬
‫א ח ת יתירה‪ ,‬ר׳ יהוד׳ אומי‪,‬‬
‫לחבירו‬
‫מ ע ר ב ש ב ת ‪ ,‬מ ה שאני‬
‫‪ .3‬ה ב י א ל ה ן מ ע ו ר ב י ן ‪ ,‬ח ב י ר י ם‬
‫ל א כ ו ל א צ ל ו ‪ ,‬ו ה ו א אינו נ א מ ן‬
‫עתיד‬
‫ז ה שעשיתי מ ע ש ר ‪ ,‬עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪,‬‬
‫זה מ ע ש ר ד ב ר ש ל א ב א ל ת ו ך ידו‪.‬‬
‫ו מ ו ד ה ר׳ י ה ו ד ה שחוזר ו ל ו ק ח מ ק ו ם ש ל ו ק ח‬
‫ה מ ע ש ר ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי מ ע ש ר עשוי‬
‫! ע ם הארז וכו׳‪ .‬עיין במשה׳ פ״ו מי״ב‪.‬‬
‫ל״ז ב׳‪.‬‬
‫<־ א ם החליף וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫פ״ז ה״א‪ ,‬כ״ו רע״ב‪.‬‬
‫! שאס־ |‬
‫ד אוסר אין‪.‬‬
‫ד שאסר‪.‬‬
‫בלבד |‬
‫צריכי׳‪.‬‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫י׳ |‬
‫‪ 8‬המעשר אמ׳ |‬
‫ו ז ס ט‬
‫יר |‬
‫‪1 8‬‬
‫לי |‬
‫ך ק ח לו‪.‬‬
‫תן לי |‬
‫ד יהוד׳ אוסר‪.‬‬
‫והביא כ ל |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫גסל׳ |‬
‫חבירים |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫לאכל |‬
‫‪ 11‬ומודה |‬
‫ך ואמר‪.‬‬
‫חברים |‬
‫‪ 6‬א ח ת יתירה‬
‫‪ !0‬ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫אחת |‬
‫‪ 8‬אוס׳ |‬
‫ד חברין‪.‬‬
‫• יתירה |‬
‫‪ 3‬אום׳ אינו ן‬
‫ך אחד‪.‬‬
‫‪ 4‬ועשר אגודות ן‬
‫ך אוםר‪.‬‬
‫ד שבהן אץ‬
‫‪ 5‬שבהם אין צריכין |‬
‫ד יחרה‪.‬‬
‫יהוד׳ אוס׳ |‬
‫ד יהודה אוסר‪.‬‬
‫ד המזמין ןאחן ח ב י ת שיאכל‪.‬‬
‫אינו גאסן |‬
‫ד אין סאסיגו‪.‬‬
‫ד להפריש ]מחר[‪.‬‬
‫ד תרומות סעש׳‪,‬‬
‫ד מודה‪.‬‬
‫שחתר |‬
‫‪ 18‬והשאר המעשר |‬
‫‪ .1‬ת ן ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קנה לי‪ ,‬וכן ב ד ‪ :‬ק ח וכו׳‪.‬‬
‫ז י כ ה ישר ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד נטליאל‪.‬‬
‫ד חבירין‪.‬‬
‫תרומת מעשר |‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫חן לי |‬
‫ד הביא ל כ ל ‪.‬‬
‫ד המעשרות אומד‪.‬‬
‫ד ושאר ‪ . . .‬סמוך‪.‬‬
‫ד ומחולל‪.‬‬
‫י המזמן וכו׳‪ .‬משכ׳ רפ״ז‪.‬‬
‫המזמן להכירו ל א כ ו ל |‬
‫אס׳ |‬
‫־ ר׳ יוסי וכף‪ .‬ירוש׳ ספ״ו‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי ננירובין‬
‫״ מזגו ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫יהודה או׳ |‬
‫ד עשר אגודו׳ ןשלן‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר עליו‪ ,‬מ ע ש ר‬
‫* מעורבין וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ ספ״ן‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬בבלי כתובות ל״ח ב׳‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .5‬א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ה י א ך‬
‫מזגו ל ו א ת ה כ ו ס ‪ ,‬ו א מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד ל ש י י ר ב ש ו ל י ה כ ו ס ‪ ,‬ה ר י ז ה מ ע ש ר ‪,‬‬
‫והשאר‬
‫א‬
‫על‬
‫ל א כ ל ה ו א מ ע ש ר זה מ ע ש ר עשוי‬
‫מ ע ש ר שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫לשליח‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ד ןהרי[ הוא‪.‬‬
‫‪ 10‬םעשד שיני |‬
‫ד בהולך‪.‬‬
‫ד ושאר םעש׳‪.‬‬
‫» והשאר ‪. . .‬‬
‫ד סעש׳ שני‪.‬‬
‫מקום שלוקח |‬
‫חרוסת |‬
‫מחולל ן‬
‫ד ססקום שלקח‪.‬‬
‫ד תרוסוח‪.‬‬
‫‪ .2‬א י נ ו צ ר י ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מפני ש ה מ ו כ ר‬
‫צריך‬
‫וכוי‪ .‬ממני ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪ ,‬והשליח ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪ ,‬ת מ צ א‬
‫שהקניין ה י ה ברשות ה ח ב ר שעה א ח ת ‪.‬‬
‫ה ח ל י ף וכוי‪ .‬שהרי עכשיו קונה ב מ ע ו ת שלו‪ ,‬והוא ה ש ל י ח‬
‫הוא ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ .3‬א ם‬
‫‪ . 5‬מ ע ו ר ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ק ח ואח־כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬
‫ס י ר ק ץ ‪ ,‬ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪.‬‬
‫‪ . 6‬ל ש ל י ח‪ .‬כשיטתו בריש‬
‫‪ .7‬ל א מ צ ע ‪ .‬ממני שאץ הקונה שליח בחנם ל ב ע ל ה מ ע ו ת א ל א בקניין‬
‫מ נ ד ה מ ע ו ת ‪ ,‬א ב ל כשנתן לו י ת י ר ה שניהם שותמים ב ה ‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪ .8‬ה ו א‬
‫כ ל מ ה שאני ע ת י ד ל א כ ו ל הוא מעושר‪ ,‬ו ע ל תנאי זה מ פ ר י ש בשבת‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫זה‬
‫מ ע ש ר וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשבת הוא לוחש בשמתיו ואומר‪ :‬זה מ ע ש ר ו מ ׳ ‪ ,‬ע ל ס מ ך התנאי שהתניתי ב ע ר ב שבת• ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .12‬מ ז נ ו‬
‫ל ו וכוי‪ .‬יש כ א ן תיאור של ס ע ו ד ת ח ב ר א צ ל ע״ה בשבת‪ ,‬שמפריש ע ל התנאי שהתנה בע״ש‪.‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪102‬‬
‫שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫‪ .6‬פ ו ע ל ש ה י ה עושה א צ ל ב ע ל‬
‫ה ב י ת ‪ ,‬ו ה ו א אינו מ א מ י נ ו ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ר ׳ יוסי או׳ תנאי ב י ת דין ה ו א ש ת ה א ת ר ו מ ת‬
‫מעשר‬
‫מ ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ) ,‬ו ת ר ו מ ת ( מ ע ש ר שיני מ ש ל פ ו ע ל ‪.‬‬
‫הכותים‬
‫הן‬
‫‪ .7‬ה ל ו ק ח יין מ ב י ן‬
‫מ ע ר ב ש ב ת ו ש כ ח ו ל א ה פ ר י ש ‪ ,‬א ו מ ׳ שני לוגין שאני ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י‬
‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬ע ש ר ה ה ב א י ם א ח ר י ה ם מ ע ש ר ראשון‪ ,‬ת ש ע ה ה ב א י ם א ח ר י ה ן מ ע ש ר‬
‫שיני‪ ,‬ו מ י ח ל ושותה מ י ד ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ' יוסי ו ר ׳ ש מ ע ׳ א ו ס ר י ן ‪ .‬א מ ר ו‬
‫‪20‬‬
‫ל ו ל ד ׳ מ א י ר אי א ת ה מ ו ד ה ש א ם י ב ק ע נ ו ד ו ששותה ט ב ל ‪.‬‬
‫היו ל ו ת א י נ י ם ש ל‬
‫‪.8‬‬
‫שני ת א י נ י ם שאני‬
‫ראשון‪,‬‬
‫טבל‬
‫ב ב י ת ה מ ד ר ש ‪ ,‬או‬
‫ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י הן ת ר ו מ ה ‪ ,‬עשר‬
‫ת ש ע ה ה ב א י ן א ח ר י ה ם מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫להפריש‬
‫‪25‬‬
‫ב ת ו ך ביתו והוא‬
‫ל מ ח ר הרי הוא‬
‫אמ׳ ל ה ם לכשיבקע‪.‬‬
‫הבאים‬
‫בשדה‪ ,‬אומר‬
‫אחריהם‬
‫‪ .9‬היו ד מ א י ‪ ,‬א ו מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד‬
‫מעשר‪ ,‬ושאר‬
‫ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי‬
‫המעשר‬
‫עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪ ,‬מ ע ש ר שיני ל צ פ ו נ ו א ו ל ד ר ו מ ו מ ח ו ל ל‬
‫המעות‪.‬‬
‫ואחד‬
‫מעשר‬
‫מעשר‬
‫ע ל )המעשר(‬
‫נוטל ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ומניחה ב מ ק ו ם המוצנע‪ ,‬א ח ד ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה‬
‫‪ .10‬ל א י ט י ף א ד ם שמן ל א ל ת ו ך נ ר ח ד ש ‪ ,‬ו ל א ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה ‪,‬‬
‫טמאה‪.‬‬
‫״ ר׳ יוסי או׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה״ד‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬
‫״ פועל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ׳׳ג‪.‬‬
‫יין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪ .‬ועיין בבבלי שהבאנו להלן‪.‬‬
‫•! הלוקח‬
‫« דברי ר׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬בבלי עירובין‬
‫‪,‬‬
‫ל״ו ב׳; יומא כ״ה ג׳; ס ו כ ה כ״ג ב ; ניכוין כ״ח א׳; כ״ח א׳; ב׳׳ק ס״נו ב׳; חולין י״ד א׳; מעילה‬
‫כ״ב א ‪/‬‬
‫‪ 20‬שאם‬
‫ור׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ב וה״ה; גינוין פ״ג ה״ח‪ ,‬מ׳׳ה סע״א‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫יבקע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי עירובין ל״ח א׳; יומא כ״ו ב׳; ס ו כ ה כ״ד א׳; גינוין כ״ו א ‪ /‬כ״ח ב׳;‬
‫‪ 21‬היו לו ו כ ו ‪ /‬מש ‪/‬‬
‫חולין י״ד ב ‪/‬‬
‫כ‬
‫דמאי וכו‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫ז‬
‫מ‬
‫״ ; י‬
‫ה‬
‫מ ש‬
‫‪/‬‬
‫ע‬
‫״‬
‫ז‬
‫ה‬
‫״א‬
‫כ‬
‫׳‬
‫״ן‬
‫ע‬
‫‪ 23‬היו‬
‫״א‪.‬‬
‫‪ 26‬אחד ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה׳׳ה‪ ,‬כ״ו ע״ב; שבח פי״ח‪,‬‬
‫נו״ז ע״ג‪.‬‬
‫‪ 14‬שעי וכוי |‬
‫ד‬
‫ד שני בצפון או בדרום ומחולל‪.‬‬
‫בית דין |‬
‫אומר‪.‬‬
‫‪ 18‬עשרה וכוי |‬
‫םחיל ושחה‪.‬‬
‫ד‬
‫ד ביד‪.‬‬
‫‪ 21‬תאינים |‬
‫ד ושאר םעשר‪.‬‬
‫הסדורה |‬
‫‪.16‬משל‬
‫‪.19‬ומיחל‬
‫לו‬
‫ד והו׳‪.‬‬
‫‪ 28‬תשעה ו כ י |‬
‫אום׳ |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד תרוסוח‪.‬‬
‫«‪ 2‬הסעות |‬
‫ד הםות׳‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ד הכותייס‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫אחד |‬
‫ך שני‬
‫לכשיבקע |‬
‫‪ 22‬חאעים |‬
‫ד ותשע הבאוח אחריהן‪.‬‬
‫ד על‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫‪ 19‬שעי וכו׳ |‬
‫ד יבקעו הנוד ששחה ןזהן‪.‬‬
‫אומר |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫עליו |‬
‫ד המעשרות‪.‬‬
‫ד ותשעה הבאין‪.‬‬
‫‪ 30‬יבקע וכוי |‬
‫והוא |‬
‫ד ועשר הבאות אחריהן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 17‬הכותים |‬
‫תשעה הבאים |‬
‫ד תאני׳‪.‬‬
‫‪ 28‬תרוםת |‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ד שמעון אוסרן‪.‬‬
‫השורוח חלויה ‪.‬שי‪ .‬קרי‪ :‬שני(‪.‬‬
‫)הםעשר( |‬
‫‪ 18‬שעי |‬
‫ד ועשרה הבאין אחריהן‪.‬‬
‫שסע׳ אוסרין |‬
‫סתום‪.‬‬
‫עשר ו כ י |‬
‫‪1 8‬‬
‫אימ |‬
‫המעשר |‬
‫או׳ ‪I‬‬
‫שני ן‬
‫ד חאני׳•‬
‫א עני )ובין‬
‫‪ 24‬ל ס ח ר |‬
‫ד מחר‪.‬‬
‫שעי ובו׳ |‬
‫ד שני בצפון או בדרום וסחולל‪.‬‬
‫ד אחת‪.‬‬
‫‪ 27‬ואחד |‬
‫ושאר הםעשר |‬
‫ך ואחת‬
‫ןתרוסה[•‬
‫ד הסדור׳‪.‬‬
‫בעל‬
‫וכוי‪.‬‬
‫הבית‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬ה ס ו ע ל מפריש מסירות‬
‫ב ע ל הבית‪ ,‬ואעו חוסך מסעודתו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושה א ת ה ט ב ל ח ו ל ץ ל מ ס ר ע לכשישתה ויסריש‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת א י נ י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בעיש‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש מ ב ע ו ד יום‪.‬‬
‫שאמו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה ממנו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.26‬נוטל‬
‫‪ .23‬ה י ו‬
‫‪ .21‬ה י י‬
‫ד מ א י וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל א ת ה ט ב ל‬
‫שמייחדו ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו י מ ‪ ,‬ומצניעו כ ד י ש ל א ישכח ו י א כ ל ‪ .‬ו כ ל ‪ p t‬ש ל א עשאו ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ו ת ר ל ט ל ט ל ו אמי׳‬
‫מ מ א ‪ ,‬מכיוון שיש עליו תנאי‪ ,‬ויכול ל ה ס ר י ש עליו מ ח ל ק א ח ר ו ל א כ ל ו ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מסני ש ה ח ר ס ה ח ד ש ב ו ל ע מ י ד ‪.‬‬
‫‪ .27‬נ ר‬
‫חדש‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪103‬‬
‫ולא לתוך דבר המאבד‪ ,‬אלא אם כן קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ ,‬עד שלא‬
‫תגיע ל א ר ץ ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .11‬מי שהיו לו עשר חביות של מעשר טבל טמא‪ ,‬ושל מעשר‬
‫טבל טהור‪ ,‬וראה אחת מהן שגשפכה‪ ,‬או שנתגלתה‪ ,‬אומ׳ הרי זו תרומת מעשר‬
‫בשמן אסור‪ ,‬מפגי שגכסי כהן‪.‬‬
‫על תשע אילו‪.‬‬
‫לא אמי כלום‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה אחד שהפריש תרומת ומעשר‪ ,‬ואמי הריני כמה שאמ׳‬
‫זה‪ ,‬דבריו קיימין‪.‬‬
‫ר ' יוסי או׳ בסמוך תנאי בית דין הוא‪.‬‬
‫מעשרותיו מתוקנין ופירותיו מקולקלין‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ופירותיו מתוקנין‪.‬‬
‫‪ .14‬קרא שם‬
‫מפיה‪ ,‬לפיה‪ ,‬ואוכל משוליה‪.‬‬
‫מאה‪ ,‬נטלה‬
‫לשולי חבית‪,‬‬
‫« מי שהין לן‬
‫ו כ ו‬
‫‪/‬‬
‫לא ישתה מפיה‪.‬‬
‫אבל קורא שם‬
‫לפיה‪,‬‬
‫לא‬
‫לשולי מגורה‪ ,‬ואוכל‬
‫‪ .15‬היו לפניו שתי כלכלות של טבל‪ ,‬בזו מאה‬
‫תרומתן מעושרות‬
‫ושל זו בזו‪ ,‬אין הראשונה מעושרת‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ .13‬המרבה במעשרות‪,‬‬
‫הממעט במעשרות מעשרותיו מקולקלין‪,‬‬
‫ישתה משוליה‪ ,‬מפני שהמשקין מעורבין‪.‬‬
‫ובזו‬
‫אם אמ׳ הרי זו תרומת מעשר‪,‬‬
‫ל י ״ק קכן״ן ני‪.‬‬
‫בזו‪,‬‬
‫זו‬
‫הראשונה‬
‫בשל‬
‫מעושרת‪.‬‬
‫נוטל שתי תאינים ושני עישורין ועישורו של‬
‫‪ 33‬ר׳ יוסי א ף וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‬
‫‪3‬‬
‫זו‬
‫בזו‬
‫המרבה‬
‫במעשרוח וכו‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; בבלי עירובין כ׳ א׳; קידושין נ״א א‪ •/‬מנחות כ״ד ב ; ועיין אבוח פ״א מנו״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪ 39‬נוכול וכו‪/‬‬
‫שתי כלכלות וכוי‪ .‬משני פ״ז מ״ו; ועיין ירוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ב ע״ב; בבלי תמורה ך׳ א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״א הנ״ל; פ״ז רה״ו‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ 28‬ד ב ר ה ם א ב ד |‬
‫בו[ סי‪.‬‬
‫‪3 1‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫תרוסוז וכוי |‬
‫ב י ח‬
‫יין |‬
‫ד סתום•‬
‫ד דב׳ הםאביד‪.‬‬
‫‪ 30‬וראה אחח |‬
‫ד נכסי‪.‬‬
‫ך אבל‪.‬‬
‫שנתגלתה אוס׳ |‬
‫אם אם׳ |‬
‫ד ואם אסר‪.‬‬
‫ד תרוסה וםעשרות ואסר הריני בםה שאסר‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ק ר א | ד הקורא‪.‬‬
‫‪ 39‬הראשונה |‬
‫ד ר א ה אחד‪.‬‬
‫שנכסי |‬
‫ד ביד‪.‬‬
‫‪ 37‬ואוכל |‬
‫א ל א אם כן |‬
‫ד אוכל‪.‬‬
‫ד הראשוני‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫«‪ 3‬קורא |‬
‫‪ 38‬נטלה ן‬
‫םעושרת |‬
‫‪ 29‬לארץ |‬
‫‪ 32‬אם׳ |‬
‫‪ 33‬דבריו |‬
‫‪ 34‬הםטעט בםעשרות |‬
‫ד הקורא‪.‬‬
‫כיה‬
‫ד‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד שנתגלת׳ אוסר‪.‬‬
‫א בטלה‪.‬‬
‫שתי תאינים |‬
‫זו |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ד דברי‪.‬‬
‫ד הםםעיט בסעשרר‪.‬‬
‫סנורה ן כיה ב ד ובראשונים‪ .‬א קדירה‪.‬‬
‫סעושרות |‬
‫טי ן‬
‫ד ]או! םעשרות‪.‬‬
‫ד שני תאנים‪.‬‬
‫ושני וכוי |‬
‫ך ]כיוצא‬
‫ד זו ]עשויה [‪.‬‬
‫כלום |‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 35‬סתוקנין |‬
‫ואוכל ‪j‬‬
‫בשל |‬
‫ד אוכל‪.‬‬
‫ד של‪.‬‬
‫ד שני עשורין ועשורו‪.‬‬
‫‪.29-28‬ע ד ש ל א ת ג י ע וכוי‪ .‬ומותר ל א ב ד ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ל ד מ א י ב ד ב ר מ ו ע ט ‪ .‬א ב ל א ם כ ב ר‬
‫‪.30-29‬ו ש ל מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ל י ת א ב ב ב ל י ‪ ,‬וקשה‬
‫הגיעה ל א ר ץ ה ר י ע ב ר ה מן ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .30‬ה ר י ז ו ת ר ו מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ י ו ץ שביץ ט מ א עמיקיגן‪ ,‬ו ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל י ץ‬
‫למרשו‪.‬‬
‫‪ .31‬ב ש מ ן א ס ו ר וכו׳‪ .‬שהרי‬
‫ח ד ש א מ ה ר א ו י ה ל כ ל ו ם ‪ ,‬הרי ל א ה ט מ י ד ה כ ה ן ב א י ב ו ד היץ‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל שמן ראויה ל ה ד ל ק ה ‪ ,‬והוא מ פ ס י ד נ כ ס י כהן‪ ,‬אם הוא מפריש מ ד ב ר ש ע ת י ד ל י א ב ד ‪.‬‬
‫א ם א מ ׳ ה ר י ז ו וכו׳‪ .‬שמא ציל‪ :‬אם ]משהגיעה לארץ[ א מ ׳ הרי זו וכו׳‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.29-28‬‬
‫‪ . 3 2‬ר א ה א ח ד וכו׳‪ .‬חוזר ל ה י ד ) ל ע י ל שו׳ ‪ ,(7‬כ ל ו מ ר א ם שגים היו מוזמנים ב ש ב ת א צ ל עיה‪,‬‬
‫והראשון ה ל ח י ש כשסתיו והמריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר )וכציל למנמו במקום ‪ .‬ת ר ו מ ת ומעשר'( ע ל תגאי שהיה‬
‫‪ .33‬ב ס מ ו ך ת נ א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זו ב ל ב ד‬
‫בידו‪ ,‬והשני א מ ר ה ר מ י כ מ ה שאמר זה דבריו קיימץ‪.‬‬
‫המרבה‬
‫שהסרשתו קיימת‪ ,‬א ל א ס ו מ ך ע ל תנאי ב י ד לעניץ מקום המעשרות ו ל ע נ י ץ ה מ ד ה ‪ ,‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .34‬ה מ מ ע ט וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ ר ב ה וכו׳‪ ,‬ומעשרותיו מ ק ו ל ק ל ץ ‪ ,‬מסני ש ה ע ו ד ף‬
‫וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ מ ע ט וכו׳‪.‬‬
‫‪ .36‬ל ש ו ל י מ ג ו ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ק ב ע מקום ב א ו צ ר של ת ב ו א ה ‪,‬‬
‫ט ב ו ל למעיש‪ ,‬או ל מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫‪ . 3 8‬נ ט ל ה ת ר ו מ ת ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ב ר נ ו ט ל ה תרומתן‪ ,‬והן ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת‬
‫ביבש א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫מ ע ו ש ר ו ת וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ מעשרות וכוי‪ .‬ו ב ד ‪ :‬או מעשרות וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬א מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫גרידא‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ע ו ש ר ת ‪ .‬ציל‪ :‬מ ע ש ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינה סוטרת בתאנים ש ל ה את השניה‪ ,‬שהרי ה י א כ ב ר ג ם ט ר ה ‪,‬‬
‫נ ו ס ל ש ת י ת א י נ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ר ו צ ה ל ע ש ר‬
‫ו א ץ מ ע ש ר ץ מן ה ס ט ו ר ע ל החיוב‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ת כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל הראשונה מן השניה נ ו ט ל מ מ נ ה שתי תאנים וכו׳‪ .‬ו ע י ץ החשבון ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ח‬
‫‪104‬‬
‫‪40‬‬
‫עישור‪.‬‬
‫נוטל עשרים‬
‫‪ .16‬מעשרותיהם מעשרות כ ל כ ל ה בחברתה‪ ,‬קורא שם‪.‬‬
‫תאינים מאיזו שירצה‪ .‬בזו מאה ובזו מאתים‪ ,‬אם מן הקטנה הוא נוטל‪ ,‬נוטל אחת‬
‫עשרה‪ ,‬ואם מן הגדולה‪ ,‬נוטל את כולה ולא השלים‪ .‬בזו מאה ובזו א ל ף ‪ ,‬אם מן‬
‫הקטנה נוטל נוטל שש עשרה‪ ,‬ואם מן )הקטנה(‬
‫מיכן‬
‫‪ .17‬היתה בידו‬
‫ואילך לפי חשבון‪.‬‬
‫הגד‪1‬לה‬
‫נוטל‪ ,‬גוטל את כל הששים‪.‬‬
‫כ ל כ ל ה של פירות שאינה מתוקנת‪,‬‬
‫‪ 45‬נוטל שתי תשיעיה ותשיעיה תשע‪ ,‬בין שהטבל מרובה על החולין בין‬
‫מרובין על נהטבל‪ ,‬נוטל את כלה חולין כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬
‫שהחולין‬
‫בין שהמעשר‬
‫טבל מרוב׳ על החולין בין החולין מרובין על! מעשר טבל‪ ,‬נוטל כ ל החולין כדי‬
‫תרומת מעשר )שביעית( שבמעשר ט ב ל ‪ .‬מאה מעשר ושמונים טבל נוטל תשעים‬
‫‪ .18‬מאה מעשר תשעים טבל‪ ,‬נוטל תשעים ושלשה חסר‬
‫ושנים חסר עישור אחד‪.‬‬
‫<>« כלכלה בהברחה וכו ‪ .‬משכ הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בזו מאה וכו ‪ .‬ירוש פ״ז רה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בידו וכו ‪ .‬ירוש פ״ז ה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בין שהמעשר וכו ‪ .‬עיין במשכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 40‬עישור |‬
‫‪,‬‬
‫« מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש׳ פ״ז סה״כו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד א סחוס‪.‬‬
‫‪ 43-42‬טן הקטנה |‬
‫ך מגדולה ןהואן‪.‬‬
‫‪ 43‬שש עשרה |‬
‫ד טקטנ׳ ]הוא[‪.‬‬
‫ך טיכאן‪.‬‬
‫ב י ן ‪ . . .‬בין |‬
‫כ ל | ד ]אח[ כ ל ‪.‬‬
‫םעשר | ד חסר‪.‬‬
‫‪ .40‬ק ו ר א ש ם ‪.‬‬
‫ד סעשרוחיהן‪.‬‬
‫מעשרות ן‬
‫טן הקטנה | ד טקטנה‪.‬‬
‫‪ 44‬מיכן |‬
‫חשיעהא וחשיעהא ]שלן חשיע‪.‬‬
‫‪ 47‬סעשר | ד הםעש׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫טעשרוחיהם |‬
‫מאה | כיה ד ‪ .‬א מאחים‪.‬‬
‫ד לא‪.‬‬
‫א שכל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫»> מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מאזה ]מהן[‪.‬‬
‫הנדולה |‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בין שחנובל וכו ‪ .‬עיין במשכ פ״ז מ״ז ובירוש ב״מ רפ״י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י״ב ע״ג‪.‬‬
‫** היחס‬
‫‪ 42‬טן הנדולה | ד פנדולה ]נוטלן‪.‬‬
‫ולא |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ד חמש עשר‪.‬‬
‫חשבון |‬
‫ך בין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬
‫‪ 48‬חרוסח | ד חרוט׳‪.‬‬
‫‪ 49‬עישור | ד עישר‪.‬‬
‫‪ 41‬חאינים סאיזו |‬
‫ד תאנים‬
‫א ח ד | ד סחום‪.‬‬
‫מן )הקטנה( |‬
‫ד החשבון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 45‬שתי ו מ י |‬
‫ך שני‬
‫‪ ] 47-40‬ה ט ב ל ‪ . . .‬ע ל [ | הושלם ע״פ ך ‪.‬‬
‫)שביעיח> | ד חסר‪.‬‬
‫םעשר | ד ועשר‪.‬‬
‫ט ב ל ן כיה ד•‬
‫חשעים ט ב ל ן ך ח ס ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם וממריש מאיזו שירצה‪ ,‬ש ל א נ ת כ ו ץ א ל א ש ל א ימריש מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫‪ .42‬נ ו ט ל א ת כ ו ל ה ו כ ר ‪ .‬נ ס ת ר ם ו כ א ן ה ב ב ו ת ‪ ,‬ו כ א ן צ ר י ך לגרוס א ת הםיםא‪ :‬נ ו ט ל א ת כ ל הש]ל‪1‬שים‪ ,‬מ י כ ן‬
‫ואילך וכר‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .43‬ש ש ע ש ר ה ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ת ע ש ר ה ‪ ,‬כ מ ו ברישא‪.‬‬
‫‪.44-43‬כ ל ה ש ש י ם מ י כ ן‬
‫וכוי‪ .‬כ א ן צ ר י ך לגרום א ת הרישא )בתיקונים קלים(‪ :‬ו א ם נלןשן )־לשם( ה ג ד ו ל ה נוטל ]אסילו נוטל! א ת‬
‫כ ו ל ה ל א השלים‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נוטל מן ה ק ט ג ה לשם ה ג ד ו ל ה מ ע מ י ם שאםילו נוטל א ת כ ו ל ה ל א השלים‪.‬‬
‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪.44‬היתה‬
‫ב י ד ו וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ורוצה לעשר עליה ממקום א ח ר ‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר שתי תשיעיות ותישוע של תישוע <‪ >^.‬ש ל ה כ ל כ ל ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.45‬שתי ת ש י ע י ה‬
‫בין‬
‫שהטבל‬
‫מרובה‬
‫ו כ ר ‪ .‬ה ת ו ס ס ת א מ ש ל י מ ה א ת משנתנו ששנתה‪ :‬מ א ה ט ב ל מ א ה ח ו ל ץ !שנתערבו[ נוטל מ א ה ו א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫א ם א ץ ל ו טירות ט ב ל במקום א ח ר ‪ ,‬והוא מ ו כ ר ח ל ע ש ר מיניה ו ב י ה ‪ ,‬נ ו ט ל מן ה ת ע ר ו ב ת מ ד ה ש ל סירות‬
‫שיהא ב ה ל כ ל ה ס ח ו ת א ח ת ש ל ט ב ל וודאי שיוכל ל ע ש ו ת ה ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל כ ן ה ט ב ל ) א ח ת מ מ א ה ( ‪.‬‬
‫ומוםיסה ה ת ו ם ם ת א שבזה א ץ ה ב ד ל א ם ה ט ב ל מ ר ו ב ה ע ל ה ח ו ל ץ או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שיהא ט ב ל ב מ ה שנםל‬
‫כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬
‫‪ .46‬א ת כ ל ה ח ו ל י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת כ ל ה ח ו ל ץ ‪.‬‬
‫‪ .47-46‬ב י ן‬
‫שהמעשר‬
‫ט ב ל ו כ ר ‪ .‬א ף כ א ן מ ש ל י מ ה ה ת ו מ מ ת א א ת המשנה הניל ששנתה‪ :‬מ א ה ח ו ל ץ מתוקנץ מ א ה מ ע ש ר נ ו ט ל‬
‫מ א ה ועשר וכוי‪ .‬ומוסיסה ה ת ו ס ס ת א ש א ץ ה ב ד ל ב ץ שהמעשר ט ב ל מ ר ו ב ה או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שינהונ כ מ ב ו א ר‬
‫כאן‪.‬‬
‫‪ . 4 8‬ו ש מ ו נ י ם ט ב ל ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ותשעים ט ב ל ‪ ,‬ו נ מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר עישור‬
‫א ח ד ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו ע ש ר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת ח ם ר עישור לתשעים ט ב ל ‪.‬‬
‫‪ .49-48‬ת ש ע י ם‬
‫ו ש נ י ם ו כ ר ‪ .‬שהרי א ם י ט ו ל תשעים אסשר ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש ממנו א ל א תשע‬
‫מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן לתרוימ‪ ,‬ו נ מ צ א ח ס ר ע ו ד שתים ח ס ר עישור ל כ ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .49‬ת ש ע י ם ט ב ל ו כ ר ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬שמנים ט ב ל נוטל שמתים ושלשה ו כ ר ‪ .‬ת מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר שני עישורץ‬
‫ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו עשר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת םחות שני עישורץ לשמתים ט ב ל ‪ .‬ו א ם י ק ח שמתים א ס ש ר‬
‫ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואמו י כ ו ל ל ה מ ר י ש ממנו א ל א שמתה מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן ת ר ו ׳ מ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ו ס י ף ע ו ד‬
‫שלש ח ס ר שני עישורץ‪) .‬עיס סירוש ה ר א י ף בירושלמי(‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪5 0‬‬
‫שני עישורין‪ ,‬מיכן ואילך לפי חשבון‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫‪ .19‬המפקיד לוג טבל‪ ,‬אוכל עליו תשעים‬
‫ותשע והוא‪ ,‬המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪.‬‬
‫אוכל‬
‫כ י צ ד המפקיד לוג טבל‬
‫עליו תשעים ותשע והוא‪ ,‬אומי לוג שבשולי חבית הרי הוא חולין )והשאר‬
‫תרומה‬
‫על‬
‫‪ .20‬נטל‬
‫הכל(‪.‬‬
‫לשתות‪ ,‬אומר לוג שבשולי חבית‬
‫לאכול וגטל‬
‫הרי זו תרומה על מעין שבתוך חבית‪ ,‬ושאר המעשר סמוך לו‪ ,‬וזה שעשיתי מעשר‬
‫‪5 5‬‬
‫עשוי תרומת מעשר עליו‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או בדרומו‪ ,‬מחולל על המעות‪.‬‬
‫‪ .21‬כ י צ ד המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪ ,‬או׳ לוג שמן שבשולי חבית הרי‬
‫הוא חולין‪.‬‬
‫ותרומת‬
‫)ושאר תרומה על הכל( נטל לאכול ולשתות‪ ,‬אומר מעשרן בדרומן‬
‫גמרן ודאי‪ ,‬נותנן לכהן‪.‬‬
‫מעשרן מעין שבחבית‪.‬‬
‫גמרן‪ ,‬מעשר עליהם וקורא שם למעשרותיהם‪.‬‬
‫‪ 6°‬מעשרן‬
‫ספק גמרן ספק‬
‫לא‬
‫כיצד‪ ,‬אם היו של טבל‪ ,‬אומר‬
‫בדרומן ותרומת מעשר בדרום דרומן‪ ,‬אם היו של מעשר טבל‪ ,‬אומר‬
‫בדרום‬
‫תרומת מעשר‬
‫‪ .22‬מי שהיו לו שתי חביות‪ ,‬אחת של מעשר‬
‫דרומן‪.‬‬
‫טבל טמא ואחת של מעשר טבל טהור‪ ,‬מביא שני לגינין וממלא מן זה כדי תרומת‬
‫מעשר על שתיהם‪ ,‬ומזה כדי תרומ׳ מעשר על שתיהן‪ ,‬והולך אצל )שתיהן( הראשון‪,‬‬
‫אומ׳ אם זה מן טמא אין בדבר כלום‪ ,‬ואם זה מן טהור )מן( ה׳ זה עשוי תרומת‬
‫*> מעשר על שתיהן‪.‬‬
‫נוהולך אצל השני‪ ,‬ואומר אם מין זה טמא אין בדברי כלום‪,‬‬
‫ואם זה מין טהור‪ ,‬מזה עשוי תרומה ומעשרות על שתיהן[ וקורא שם לראשון‪,‬‬
‫וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו שתי חביות מתוקנות‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫מי שהיו וכוי‪.‬‬
‫‪ 80‬עישורין‬
‫ילוש׳ ספ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‬
‫חשבון |‬
‫סיכן ‪. . .‬‬
‫סכאן ‪. . .‬‬
‫ד עשורים‬
‫»• ות״ע והוא |‬
‫ד וחשעה הוא‪.‬‬
‫‪ M‬הרי זו חרוסה |‬
‫ד עשוי חרוםח ןסעשרן‪.‬‬
‫םינץ |‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ך‬
‫חה |‬
‫‪ 66‬שעי |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫ד ]ונטל[ לשתות‪.‬‬
‫והשאר |‬
‫סעשרן בדרוםן |‬
‫הסעות |‬
‫״־ עליהם |‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫‪ 60‬וחרוסת |‬
‫ד והרוס־‪.‬‬
‫‪ 63‬ואחת |‬
‫‪ 63‬שתיהם |‬
‫והולך |‬
‫ד סניין‪.‬‬
‫ס ח‬
‫ו ‪.‬‬
‫ם‬
‫ך הולך‪.‬‬
‫ך ואחד‪.‬‬
‫)שתיהן( |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בדברי•‬
‫ד וסעשר‪.‬‬
‫‪ 66-65‬ןוהולך ‪ . . .‬שתיהן[ ן הושלם עיפ ך‪.‬‬
‫הלגינין |‬
‫<מן( ה׳ זה |‬
‫|‬
‫ך לסעשרותיהן‪.‬‬
‫לנעץ |‬
‫עשוי |‬
‫ד שבחבית‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 58‬ותרוסת וכו׳ |‬
‫כיצד |‬
‫ך למין‪.‬‬
‫ך עשוי ןכדי[‪.‬‬
‫‪ 67‬לשעי |‬
‫כיצד |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אוסר |‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫הסעשד | ד םעשר‪.‬‬
‫‪ 87‬הוא |‬
‫ולשתות |‬
‫ד הן‪.‬‬
‫ך ןעשוי! תרוסת סעש׳ ןעלן סניין‪.‬‬
‫ד כיצד‬
‫סן זה |‬
‫‪ 64‬אום׳ |‬
‫‪. ..‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שכחוך חביח |‬
‫‪ 56‬או׳ |‬
‫סן |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד מין‪.‬‬
‫החשבון‪.‬‬
‫ד ושאר‪.‬‬
‫‪ 81-60‬הםפקיד‬
‫‪ *3‬ה כ ל |‬
‫ד םעשר בדרוסו‪.‬‬
‫לםעשרותיהם‬
‫ד שניהן‪.‬‬
‫‪ .23‬הלגינין אחד של מעשר‬
‫!קורא שם‬
‫ד סזה‪.‬‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫חתמת |‬
‫ד לשני‪.‬‬
‫לסעשרותיה״‪.‬‬
‫כדי |‬
‫ד מין‪.‬‬
‫סן |‬
‫ד תרומה‪.‬‬
‫שתי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בדבר ן‬
‫‪ 66‬מעשר ן‬
‫סתוקנותן‬
‫ד חלגעין‪.‬‬
‫‪ .50‬מ י כ ן ו א י ל ך ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר ושבעים ט ב ל ‪ ,‬נ ו ט ל שבעים ו א ר ב ע ח ס ר‬
‫הממקיד‬
‫שלשה עישורין‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר וששים ט ב ל נ ו ט ל ששים וחמש ח ס ר א ר ב ע עישורץ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .61‬מ י‬
‫ל ו נ ט ב ל וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת ו ת )הי־ט‪-‬כיא( קשות מ א ד ‪ ,‬ומירשתי אותן ב ד ר ך ה ש ע ר ה בבה״א‪.‬‬
‫ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונתערבו‪ ,‬ואמו י ו ד ע אמו ח ב י ת ש ל מ ע ש ר ט מ א ואיזו ש ל ט ה ו ר ‪.‬‬
‫״היו‬
‫‪ . 6 2‬מ ב י א ש נ י וכוי‪ .‬שהרי א ם יסריש מ כ ל א ח ת מינה ו ב ה ‪ ,‬י ה א ב י ד ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ת ל ו י ו ל א‬
‫‪ .63‬ע ל ש ת י ה ן ‪.‬‬
‫י ו כ ל ה כ ה ן ל א ו כ ל ו ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ל מ ד י ם אותנו כ י צ ד יטריש מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫‪ .64‬ה ׳ ז ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י זה‪.‬‬
‫ו נ מ צ א שיש ב י ד ו לנץ א ח ד של מ ע ש ר ט ה ו ר ולח שני של מ ע ש ר ט מ א ‪.‬‬
‫ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ מ צ א ק ו ר א וכוי‪.‬‬
‫‪ .66‬מ ז ה וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ׳ ) ‪ -‬ה ד י ( זה עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ 67‬ש ל מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪ ,‬ו ע כ ש מ שניתקן הרי זעא מ ע ש ר מתוקן‬
‫טמא‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ח‬
‫‪106‬‬
‫טבל‬
‫טמא‪,‬‬
‫ואחד‬
‫מעשר‬
‫של‬
‫טבל‬
‫שותה‬
‫טהור‪,‬‬
‫מזה‬
‫וטובל‪ ,‬ושותה משניהם כאחד‪ ,‬ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬
‫‪0‬ל חביות‪ ,‬אחת של‬
‫טבל טמא‪ ,‬ואחת של‬
‫מעשר‬
‫וטובל‬
‫ושותה‬
‫מזה‬
‫‪ .24‬מי שהיו לו שתי‬
‫חולין טהורין‪ ,‬מביא שני לגינין‬
‫וממלא מזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬ומזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬הולך‬
‫אצל הראשון‪ ,‬ואומר אם זה טמא אין בדבריי כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה‬
‫כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬
‫הולך אצל שיני‪ ,‬ואומר אם זה מין טמא אין בדבריי‬
‫כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬
‫קורא שם לראשון‪,‬‬
‫‪5‬ל וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו חביות מתוקנות‪ ,‬והלגינין אחד של מעשר טבל טמא‪,‬‬
‫ואחד של חולין טהורין‪.‬‬
‫כאחת‪,‬‬
‫שותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה משניהם‬
‫ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬
‫סליק‬
‫פירקא‬
‫וחס ל ת דמאי‬
‫טהורין ‪I‬‬
‫ואחת | ד ואחד‪.‬‬
‫‪ 70‬טמא ן ביה ך‪ .‬א טהור‪.‬‬
‫‪ 80‬כאחד וצריך | ד כאחח צריך‪.‬‬
‫ח ת מ ת | ד תרוטוח‪.‬‬
‫על זה | ד עליה‪.‬‬
‫‪ 71‬סזה | ך טזו‪.‬‬
‫לנינין | ד לניני׳‪.‬‬
‫ד טהורים‪.‬‬
‫‪ 73‬חרוסת |‬
‫םזה | ד חסר‪.‬‬
‫בדבריי | ד בדברי‪.‬‬
‫‪ 72‬טמא | ד ]טין! טמא‪.‬‬
‫על זה | ד חסר‪.‬‬
‫ך בדברי‪.‬‬
‫בדבריי‬
‫הולך ‪ . . .‬שיני | ד והולך ‪ . . .‬השני‪.‬‬
‫על זה | ד עליה‪.‬‬
‫ד חרוסוח‪.‬‬
‫‪ 78‬ש ו ח ה ‪. . .‬‬
‫ד לשני‪.‬‬
‫לשיני‬
‫‪| a 7‬‬
‫קורא | ד קור׳‪.‬‬
‫סעשר על זה | ד סעש׳ עליה‪.‬‬
‫‪ 74‬סזה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬כאח ח וצריך | ך כאחד‬
‫םשניהם | ך סשניהן‪.‬‬
‫ושוחה ‪ . . .‬ושותה | ד ש ו ת ׳ ‪ . . .‬ושות׳ ‪ . . .‬שחה‪.‬‬
‫צריך‪.‬‬
‫‪.68‬טבל‬
‫טהור‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר‬
‫הוא ת ר ו מ ת מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬ומותר ל כ ה ן ‪.‬‬
‫וכן בשני‪.‬‬
‫‪.69‬משניהם‬
‫מזה‬
‫ט ב ל טהור‪ ,‬ועכשיו שעשאו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ו ט ו ב ל וכוי‪ .‬שהרי הוא ב ס פ ק שותה משקין טמאין‪,‬‬
‫כ א ח ד וכוי‪ .‬המסרשים השלימו ע י ס הירושלמי‪ :‬נ ד ב ר י ר ב י ‪ .‬ר ׳ ל ע ז ר ב ר ׳‬
‫שמעון אומר! שותה משניהם כ א ח ד וכו׳‪ .‬וסירשו בירושלמי שר׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ץ ס ו ב ר ש ס ס ק מ ש ק ץ‬
‫ט מ א ץ א ץ מ ס מ א ץ א ת הגוף‪ ,‬ו ל ס י כ ך ט ו ב ל בסוף‪ ,‬שהרי א ם שתה משניהם כ א ח ד שתה מ ש ק ץ ט מ א ץ בוודאי‪.‬‬
‫‪ .70‬ש ל‬
‫מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו לו שתי חביות שתת ונתערבו‪ ,‬ו ל א י ד ע איזו היא של מ ע ש ר ט מ א ואיזו‬
‫ה י א של ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כאן ש ב ח ב י ת של מ ע ש ר ל א היו א ל א תשעים לונ של מ ע ש ר ו ע ש ר ה לוגץ‬
‫של ח ו ל ץ גמורים‪ ,‬ו ב י ח ד מ א ה לוגץ‪ ,‬ו ל ס י כ ך אי אסשר ל ה כ י ר בינה ו ב ץ ה ח ב י ת של ט ב ל ‪ ,‬שאף ה י א ב ת מ א ה‬
‫לונץ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ל ח ו ל י ן ט ה ו ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ט ב ל ט ה ו ר שהומרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬
‫כסיגנץ המשנה במיז מיז‪.‬‬
‫‪ . 7 1‬כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ו ק ח מ כ ל א ח ת ע ש ר ה לוגץ‪ ,‬כשיעור‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר של התשעים מעשר )כשמסריש ע ל י ה ם מ ל ב ר ( ‪.‬‬
‫‪.72‬מ י ן‬
‫ט ה ו ר וכוי‪ .‬ו מ כ י ץ שהמין‬
‫ה ט ה ו ר הוא ה ט ב ל ‪ ,‬הרי יש כאן ע ש ר ה מעשר כדינו‪ ,‬והוא עושה אותם ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל התשעים של מ ע ש ר‬
‫<עיץ ל ע י ל ( ‪ .‬ומן ה ט ב ל אתו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ת מ ע ש ר כ ל ל ‪ ,‬שהרי מותר לו לעשות א ת כ ל ה מ ע ש ר‬
‫תרוימ ע ל מקום א ח ר ‪.‬‬
‫‪.75‬של‬
‫מעשר‬
‫טבל‬
‫טמא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪,‬‬
‫ועכשיו כשתוקן הוא מ ע ש ר ט מ א ‪ .‬ומותר בשתייה‪ ,‬וכםיגנון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .76‬ש ל‬
‫ח ו ל י ן ט ה ו ר ין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו מ ת ח י ל ה ח ו ל ץ ) = ט ב ל שהוםרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ע י ץ לעיל( ט ה ו ר ץ ‪ ,‬ועכשיו הוא ת ר ו מ ת‬
‫מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬וכטיננון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
‫מסכת תרומות‬
‫א׳[‬
‫נפרק‬
‫‪ .1‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ח ר ש ש ת ר ם ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה מעשה בבניו‬
‫ש ל ר ׳ יוחגן ב ן ג ו ד נ ד א שהיו ח ר ש י ם ‪ ,‬והיו כ ל ט ה ר ו ת י ר ו ש ל ם נעשין ע ל גבן‪ .‬א מ ר ו‬
‫ל ו מ ש ם ר א י ה ‪ ,‬ש ה ט ה ר ו ת אין צ ר י כ ו ת מ ח ש ב ה ‪ ,‬וגעשות ע ל גבי ח ר ש ש ו ט ה ו ק ט ן ‪,‬‬
‫תרומה‬
‫‪5‬‬
‫ר ׳ י צ ח ק א ו מ ׳ משום ר ׳ א ל ע ז ר ת ר ו מ ת ח ר ש‬
‫ומעשרות צריכין מחשבה‪.‬‬
‫ל א ת צ א ל ח ו ל י ן ‪ ,‬מ פ ג י ש ס פ ק ‪ ,‬ם פ ק יש ב ו ד ע ת ‪ ,‬ס פ ק אין ב ו ד ע ת ‪.‬‬
‫לו‪,‬‬
‫כ י ז ה צ ד עושין‬
‫ב י ת דין ממגין ל ו א פ י ט ר ו פ י ן ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם והן מ ק י י מ י ן א ו ת ו ע ל ידיו‪.‬‬
‫שמע׳‬
‫כ ל שהיה ח ר ש מ ת ח י ל ת ו ‪,‬‬
‫בן ג מ ל י א ל אום׳ איזה הוא חרש‪,‬‬
‫ו נ ת ח ר ש ה ו א כ ו ת ב והן מ ק י י מ י ן ע ל ידיו‪.‬‬
‫רבן‬
‫אבל פיקח‬
‫‪ .2‬ש ו מ ע ואיגו מ ד ב ר ז ה ה ו א א י ל ם ‪,‬‬
‫מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע ‪ ,‬ז ה ה ו א ח ר ש ‪ .‬וזה וזה ה ר י ה ו א כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ .3‬א י ז ה ה ו א‬
‫י! ש ו ט ה ‪ ,‬ה י ו צ א י ח י ד י ב ל י ל ה ‪ ,‬ו ה ל ן ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ‪ ,‬ו ה מ ק ר ע א ת כ ס ו ת ו ‪ ,‬ו ה מ א ב ד‬
‫מ ה שנותנין ל ו ‪.‬‬
‫כשוטה‬
‫פ ע מ י ם ש ו ט ה ‪ ,‬פ ע מ י ם ח ל ו ם ‪ ,‬ז ה ה כ ל ל כ ל זמן ששוטה ה ר י ה ו א‬
‫ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬וחלום‪ ,‬הרי הוא כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫» מעשה בבכיו ו כ ו ‪/‬‬
‫ימש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין בבלי חגיגה ג׳ א ‪/‬‬
‫בגלי שבח קכ״ג א׳; יבמות קי״ א ‪/‬‬
‫בבלי שם ע״א א ‪/‬‬
‫* ל׳ יצחק וכר‪.‬‬
‫‪ 7-6‬לבן שמע׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הנ׳׳ל; ניכוין פ״ז ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ג;‬
‫ג‬
‫‪8‬‬
‫‪ .4‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ק ט ן‬
‫שומע ואינו ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה ב׳ ב ‪ /‬גינוין ע״א א ‪/‬‬
‫שועה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; גיטין לפ״ז‪ ,‬מ״ח ע״ג; בבלי חגיגה ג׳ ב ‪/‬‬
‫* ‪ -‬״ ‪ 1‬איזה הוא‬
‫״ פעמים שועה ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ הנ״ל; בבלי ל״ה כ״ח א ‪ /‬ועיין ילוש׳ יבמות פי״ד כןה״א‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי יבמות ל״א א׳ וכתובוח‬
‫״ ל׳ יהודה או׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין במשנתנו פ״א מ״ג ובילוש׳ שם‬
‫כ׳ א ‪/‬‬
‫מ׳ ע״ג; יבמוח פי״ג ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חרשי׳‪.‬‬
‫נ ב‬
‫' |‬
‫אי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫חרוטה |‬
‫ד תרום׳‪.‬‬
‫טהרוח ירושלם | ד הטהרו׳ שבירושלם‪.‬‬
‫ד גב‪.‬‬
‫ד כיצד‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫* שספק ספק |‬
‫ד שהוא ספק‪.‬‬
‫י א • • ‪ .‬והן |‬
‫ד והוא ‪ . . .‬והם‪.‬‬
‫| ד איזהו‪.‬‬
‫ד חורם•‬
‫דבר |‬
‫פעםים |‬
‫כל | ד חסר‪.‬‬
‫ידיו |‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫נעשין על גבן | ד נעשוח על גבם‪.‬‬
‫‪ 4‬וסעשרוח צריכין | ך ומעשרו׳ צריכות‪.‬‬
‫אוחו |‬
‫ה‬
‫ד יודה‪.‬‬
‫םחשבה | ד פחוח‪.‬‬
‫כחה צד |‬
‫ה ו א‬
‫יהודה |‬
‫‪ 2‬גודנדא‪ ...‬חרשים |‬
‫‪ 7‬שסע׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סחחילתו | ד םחחלתו‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫אילם |‬
‫איזה הוא |‬
‫ד איזהו‪.‬‬
‫ד פעםי׳ ‪ . . .‬ופעםים‪.‬‬
‫‪ 0‬לו ן‬
‫ך אלם‪.‬‬
‫ששוטה |‬
‫» חה חה |‬
‫‪ 10‬והפקרע |‬
‫ד ןשהו׳ן שוטה‪.‬‬
‫אוס׳ סשום | ד אוסר טשם‪.‬‬
‫אפיטרופין |‬
‫ד וטקרע‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫ד אפטרופוס‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 8‬וגחחרש | ד שנתחרש‪.‬‬
‫ך זה חה‪.‬‬
‫אחה‬
‫כותב |‬
‫הוא כפיקח |‬
‫ד הן כפקח‪.‬‬
‫ד ןאחן םה‪.‬‬
‫פעסים ‪. . .‬‬
‫‪ 11‬פה |‬
‫‪ 12‬וחלום ‪ . . .‬כפיקח |‬
‫דבר | א דבר ]איזה הוא שוטה היוצא[‪ .‬תסחקה הכפלה םוטעית זו עיי נקודות•‬
‫‪ .1‬ח ר ש וכוי‪ .‬שאינו שומע ו א מ ו מ ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 3‬שהטהרות | ד טהרוח‪.‬‬
‫ד שסעון‪.‬‬
‫פיקח | ד פקח‪.‬‬
‫ד גתד׳‪...‬‬
‫או׳ |‬
‫ד חלום ‪ . . .‬כפקח‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫‪.6‬מקיימין‬
‫א ו ת ו וכוי‪.‬‬
‫ציל‪ :‬אותה‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת‬
‫‪ .8‬ה ו א‬
‫כ ו ת ב וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרשה לתרום‪,‬‬
‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ו מ ר י ם מ ה שהמריש ה ק ט ן ת ה א ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ו ב כ ת י ב ת ו מ ו כ י ח שיש בו ד ע ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫‪108‬‬
‫שהיניחו א ב י ו ב מ ק ש ה ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם ו א ב י ו מ ד ב ר ע ל ידיו‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫לא‬
‫‪!5‬‬
‫ה ו א ש ת ר ם ‪ ,‬א ל א א ב י ו שאומן א ח ר י ו ‪.‬‬
‫‪ .5‬כ י ז ה צ ד ת ו ר ם א ת שאינו ש ל ו ‪,‬‬
‫י ר ד ל ת ו ך ש ד ה ח ב י ר ו ו ל י ק ט ו ת ר ם ש ל א ב ר ש ו ת ‪ ,‬א ם חושש מ ש ו ם גזל אין ת ר ו מ ת ו‬
‫תרומה‪,‬‬
‫לאו‪,‬‬
‫כ י צ ד י ו ד ע א ם חושש מ ש ו ם גזל ו א ם‬
‫ו א ם איגו חושש‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ה ר י ש ב א ב ע ל ה ב י ת ו מ צ א ו ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו כ ל ך א צ ל י פ ו ת ‪ ,‬א ם היו י פ ו ת אינו‬
‫חושש מ ש ו ם גזל‪ ,‬ו א ם ל א ו ‪ ,‬ה ר י ז ה חושש מ ש ו ם ג ז ל ‪.‬‬
‫ומוסיף‬
‫‪20‬‬
‫אמרו‬
‫אם היה ב ע ל הבית מ ל ק ט‬
‫ע ל י ה ן ‪ ,‬בין כ ך ובין כ ך אינו חושש מ ש ו ם נ ז ל ‪.‬‬
‫‪ .6‬ה נ נ ב ו ה א ג ם והגזלן‬
‫תרומתן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ומעשרותן מעשרות‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬
‫מרדפין‬
‫בעלים‬
‫א ם היו‬
‫א ח ר י ה ם אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואין מ ע ש ר ו ת ן מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו א י ן ! ה ק ד י ש ן [ ה ק ד ש ‪.‬‬
‫סיקריקון תרומתן תרומה‪ ,‬ומעשרותן מעשר‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬
‫בתי‬
‫העבד‬
‫ה ב ן בשל אביו‪ ,‬והאשה ב ע י ס ת ה ‪ ,‬ה ר י אילו תורמין‪ ,‬מפני‬
‫א ת שאינו ש ל ו ‪.‬‬
‫‪ 25‬שהן ת ו ר מ י ן ב ר ש ו ת ‪.‬‬
‫תרם‬
‫שתרם‬
‫‪ .7‬א ר י ס‬
‫בעל‬
‫ובא‬
‫ע י כ ב ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ם מ ש ת ר ם‬
‫רשאי ל ה ו צ י א מ ע ש ר ‪ ,‬א ל א ע ל ח ל ק ו ב ל ב ד ‪.‬‬
‫הבית ועיכב‪ ,‬אם‬
‫עד שלא‬
‫עיכב תרומתו תרומה‪,‬‬
‫א ב ל אין‬
‫פ ו ע ל ש ת ר ם א ת הגורן‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו‬
‫‪,‬‬
‫־! ילד וכו ‪ .‬ילוש׳ כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; קידושין כ״ב ב׳; ב״מ כ״ב א׳‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫בכולים פ״א ה״ב ק״ג ע״ד; בבלי ב״ק ס״ז א ‪ /‬קי״ד א ׳ ובי‪.‬‬
‫גינףן נ״ב א׳; קידושין מ״א ב ‪/‬‬
‫‪ 13‬שהיניחו | דשהניחו‪.‬‬
‫כיזה צ ד |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 18‬ואם |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫אם היו |‬
‫ד כיצד‪.‬‬
‫‪ 18‬זה |‬
‫ד נםצאו‪.‬‬
‫סעשרות |‬
‫ד וםעשרותיהן מעשר‪.‬‬
‫ד ואי׳‪.‬‬
‫ד שאי׳‪.‬‬
‫שאין |‬
‫ברשות |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫במקשה‪.‬‬
‫אחריו‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫‪ 24‬את |‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫ועיכב |‬
‫ד ועכב‪.‬‬
‫וכי‬
‫זרוע‬
‫יודע |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬אחריהם |‬
‫הקדש |‬
‫‪ 22‬בתי |‬
‫ד והאש׳•‬
‫‪ 26‬עיכב |‬
‫ל א וכו׳‪.‬‬
‫‪.14-13‬אמרו‬
‫‪ .18‬ה ר י‬
‫תורם‪.‬‬
‫בתים‬
‫שלא‬
‫שקנו‬
‫כדיני‬
‫ד והעבד‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫יחרוסו |‬
‫ד יחרמו‪.‬‬
‫‪ 25‬שהן חורסין |‬
‫ד שתרסו‪.‬‬
‫ידו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרשה‬
‫ב ד ‪ :‬א מ ר ו לו ל א הוא ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ה י א היא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מדבר‬
‫וליקט‪.‬‬
‫על‬
‫כלומר‪ ,‬לעצמו כדי לאכול‪.‬‬
‫ח ו ש ש וכוי‪ .‬שהרי ב ע ה י ב ג ל ה א ת ד ע ת ו שניחא ל י ה ב ל ק י ט ת ו ‪ ,‬ו מ ש ל ו‬
‫זה‬
‫השדה‬
‫ישראל(‪,‬‬
‫סיקריקון |‬
‫ואין |‬
‫ד סיקרקון‪.‬‬
‫‪.14‬שאומן‬
‫ח ו ש ש וכוי‪.‬‬
‫מםני‬
‫ל א מ צ א ת א צ ל י יותר ימים כ ד י לנוזלם‪.‬‬
‫את‬
‫‪ 20‬וםעשרוחן‬
‫ד ע כ ב <ב־פ(‪.‬‬
‫שקיים ו א י מ ן ) מ ל ש ו ן א מ י ר ת אמן( א ת מעשיו‪.‬‬
‫‪ .18-17‬א י נ ו‬
‫ואס׳ |‬
‫ד םעשרוחיהן םעשר‪.‬‬
‫ד בתים‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ע ב ד |‬
‫אילו |‬
‫ד בית‪.‬‬
‫ד והנזלן והאנס‪.‬‬
‫םעשרוחן םעשרוח |‬
‫ד הקדיש‪.‬‬
‫סשום |‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ד ידוע‪.‬‬
‫ד הקדיש‪.‬‬
‫‪ u‬שאוטן | ד ש א י פ ן ‪.‬‬
‫אחריו ן‬
‫ד סשו׳‪.‬‬
‫‪ !7‬הביח |‬
‫‪ 19‬והאנס והגזלן |‬
‫ד אחריהן‪.‬‬
‫והאשה |‬
‫חבירו |‬
‫ב ש ד ה קשואים‪ ,‬והוא עוזר ל א ב י ו ב ל ק י ט ת הקישואים‪.‬‬
‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫בעלי‬
‫ד ]הרי[ שירד‪.‬‬
‫הקדש |‬
‫ד סעשרר‪.‬‬
‫ע ל ידו‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫אליס שחלם וכו׳‪ .‬עיין בבלי‬
‫א ט ר ו ן ד אסרו ]לון‪.‬‬
‫ד חושש ]סשום נזל[‪.‬‬
‫]הקדישן[ ן כיה ד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הרוסה | ד הרום׳‪.‬‬
‫ידיו | ד י ד ו ‪.‬‬
‫‪ 15‬ירד |‬
‫חושש |‬
‫הגנב וכוי‪ .‬ילוש׳‬
‫״ פועל וכו׳‪ .‬עיין במשכחכו פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫םדבר | דםקיים‪.‬‬
‫ד אם )כיפ(‪.‬‬
‫הוא‬
‫הבן והשכיר‬
‫ו ה א ש ה ת ו ר מ י ן ע ל מ ה שהן א ו כ ל י ן ‪ ,‬א ב ל ל א י ת ר ו מ ו ע ל ה כ ל ‪ ,‬שאין א ד ם‬
‫תורם‬
‫‪.13‬‬
‫בעלי‬
‫והם‬
‫מן‬
‫הסיקריקון‬
‫חייבים‬
‫ע״פ‬
‫שדברי‬
‫בעה״ב‬
‫‪ . 22-21‬ב ע ל י‬
‫)קרקעות‬
‫דין‬
‫שהומקעו‬
‫להחזיר‬
‫מוכיחים‬
‫בתי‬
‫עיי‬
‫לבעלים‬
‫שהיתל‬
‫סיקריקון‬
‫המלכות‬
‫א ם יש‬
‫זמן ש ל א החזירו ת ר ו מ ת ם ת ר ו מ ה ‪ ,‬שהרי ל ק ח ו א ת ה ש ד ה ברשות‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ובאו‬
‫בידם‬
‫‪ .24‬ב ש ל‬
‫בו‪,‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‬
‫לידי‬
‫למדות‪.‬‬
‫בעלי‬
‫וכל‬
‫א ב י ו וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא ס מ ו ך ע ל שלחנו תורם ע ל כ ל ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ו כ ן אשד‪ .‬ת ו ר מ ת ע ל כ ל ה ע י ס ה ו ל א ר ק ע ל מ ה‬
‫שהיא א ו כ ל ת ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪.26‬תרומתו‬
‫ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬מסני ש ה א ר י ס זורה ו מ ע מ י ד א ת כ ל ה כ ר י ‪ ,‬ו א ץ‬
‫הגורן נכנס א ל א א ם כן נ ת ר ם )כמסורש בםיסא(‪,‬וד‪.‬וי ל י ה כ ת ו ר ם ברשות‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב מ ע ש ר ו ת שמסרישין‬
‫אותן א ח י כ ‪ ,‬ו א ץ לו רשות ל ע ש ר ע ל ח ל ק ו ש ל ב ע ה ׳ ב ש ל א מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫תרומה‪.‬‬
‫אלא‬
‫‪109‬‬
‫ו א ם א מ ׳ ל ו ב ע ל ה ב י ת כ ג ו ס ל י גרני‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬שאין הגורן נ כ נ ס‬
‫‪ .8‬פ ו ע ל י ם ש ת ר מ ו א ת ה ב ו ר ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫א ם כן גתרם‪.‬‬
‫‪ 3°‬ה י ה ב ו ר ק ט ן ‪ ,‬ו א ח ר י ם משתמשין בו‪ ,‬ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ט ב ל כדי תרומת מעשר שבמעשר‪.‬‬
‫מעשר‬
‫מ ה ש ע ש ה עשוי‪.‬‬
‫המעשר‬
‫מוכרין‬
‫להם‬
‫‪ .9‬ר ש א י ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ק י ד‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ י ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם א ת‬
‫‪ .10‬א פ י ט ר ו פ י ן ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן‬
‫בהמה‬
‫בתים שדות וכרמים‬
‫ואם‬
‫ע ב ד י ם ושפחות‪,‬‬
‫ע ל נ י כ ס י יתומין‪,‬‬
‫ל ה א כ י ל ליתומים‪,‬‬
‫לעשות‬
‫ס ו כ ה ‪ ,‬ל ו ל ב ‪ ,‬וציצית‪ ,‬ו כ ל מצוות ה א מ ו ר ו ת ב ת ו ר ה ‪ ,‬לקנות ל ה ם ס פ ר ת ו ר ה‬
‫‪ 35‬ו נ ב י א י ם ‪,‬‬
‫עליהם‬
‫דבר‬
‫ה ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪,‬‬
‫צ ד ק ה לעניים‬
‫להוציא‬
‫א ב ל אין פ ו ד י ן ע ל י ה ם שבויים‪ ,‬ואין פ ו ס ק י ן‬
‫בבית הכנסת‪,‬‬
‫ד ב ר שאינו ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ע ב ד י ם בני ח ו ר י ן ‪ ,‬א ב ל מ ו כ ר י ן א ו ת ם‬
‫בני ח ו ר י ן ‪.‬‬
‫ואין רשאין‬
‫ל א ח ר י ם ‪ ,‬ו א ח ר י ם מוציאין א ו ת ם‬
‫‪ .11‬אין מ ו כ ר י ן ב ר ח ו ק‬
‫ר ׳ אוי‪ ,‬או׳ אני שנותן ד מ י ו ו פ ו ד ה א ת ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ל י ק ח ב ק ר ו ב ‪ ,‬ב ר ע ה ל י ק ח ב י פ ה ‪ .‬אין דנין ל ח ו ב ‪ ,‬ו ל ז כ ו ת ‪ ,‬ל ה כ נ י ס ‪ ,‬ו ל ה ו צ י א ל י ת ו מ י ם ‪,‬‬
‫‪4 0‬‬
‫צריכין א פ י ט ר ו פ י ן ל ח ש ב ע ם יתומים ב א ח ר ו נ ה‬
‫א ל א א ם כ ן נ ט ל ו ר ש ו ת מ ב י ת דין‪.‬‬
‫ד ב ר י ר ׳ ‪ .‬ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל ׳ א ו מ ׳ אין ל י ת ו מ י ם א ל א מ ה שהניחו ל ה ם א פ י ט ר ו פ י ן ‪.‬‬
‫עבדים ליקח ב ה ם קרקעות‪ ,‬א ב ל ל א ק ר ק ע ו ת ליקח בהן עבדים‪.‬‬
‫מוכרין‬
‫שמעון‬
‫‪2 8‬‬
‫בן גמל׳ אומ׳ א ף‬
‫עבדים‬
‫לא‬
‫ליקח בהן קרקעות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שאין הגורן וכו ‪ .‬ילוש׳ מעשרות פ״ג ה״נ‪ ,‬כ׳ ע״נ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רבן‬
‫אין ב י ת דין עושין‬
‫־־ פועלים וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬מ״ב ע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל׳ יוסי א ו מ וכו ‪ .‬י מ ש פ״א סה״א‪ ,‬מ ע״ג‪ ,‬ועיין מנחות כ״ד ב ‪ .‬ועיין בבלי ניכוין ל״א א ‪.‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אפיעלופין וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫להלן ב״ב פ״ח הי״ד ובבלי ניכוין נ״ב א )כל ההלכות עד שו ‪ .(45‬ועיין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בילוש כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ ע״ב; ניכוין פ״ה ה״ד‪ ,‬מ״ז ע״א; בבלי קידושין מ״א ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫עיין בילוש׳ ה ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬אין פודין וכו ‪ .‬בבלי ב״ב ח׳ סע״א‪.‬‬
‫כ‬
‫״ שדות‪.‬‬
‫‪ 39‬ולזכות וכו ‪ .‬עיין בבבלי‬
‫‪,‬‬
‫ובילוש ניכוין הכ״ל; ילוש׳ ב״ק פ״ד ה״ה‪ ,‬ד׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 28‬ואם אס׳ |‬
‫‪ 31‬תרוטת |‬
‫ד אם אסר‪.‬‬
‫ד תרוטות‪.‬‬
‫ד נכסי יתוםים‪.‬‬
‫להן‪.‬‬
‫ד‬
‫ד נביאין‬
‫ך‬
‫«י׳ |‬
‫ע‬
‫ל‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫ע נ י י ם‬
‫ד וצריכין אפטרופין‪.‬‬
‫אומי•‬
‫|‬
‫ד‬
‫ליתופים |‬
‫סצוות |‬
‫התורה |‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪ 39‬ב ר ע ה |‬
‫יתוםים ן‬
‫ך ליתוםין‪.‬‬
‫ליתוםים‬
‫ד סצות‪.‬‬
‫ד התור׳‪.‬‬
‫ן‬
‫ן א ץ‬
‫ד‬
‫ד ברע‪.‬‬
‫ך‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת ו ט ץ‬
‫וא‬
‫לעשות |‬
‫עליהם שבויים |‬
‫ינו‪.‬‬
‫ך אפטרופין‪.‬‬
‫‪ 41‬ר׳ |‬
‫אפיטרופין |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 34‬ל ה ם ן‬
‫‪ 38‬מביאים ן‬
‫ד ולקנות להן‪.‬‬
‫ד עליהן שבדין‪.‬‬
‫‪ 37‬ואחרים ‪ . . .‬אותם |‬
‫ד אפוטרופין‪.‬‬
‫ניכסי יתוסין ן‬
‫ד ליתופין ולעשות‪.‬‬
‫לקנות ל ה ם |‬
‫ולהוציא ליתוםים |‬
‫‪.‬‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬
‫‪ 32‬אפיטרופין |‬
‫ך וכרסי׳‪.‬‬
‫ולולב‪.‬‬
‫ןוכתוביןן‪.‬‬
‫ד אוט׳ אופ׳‪.‬‬
‫קרקעות |‬
‫אום׳‬
‫כיה‬
‫א נתי‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫‪ 33‬וכרסים |‬
‫לולב |‬
‫ה ן <‬
‫גרני ן‬
‫ך‪.‬‬
‫‪ 28‬תרוםה |‬
‫‪ 30‬תרוםה | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 30‬עליהם ן‬
‫ד ואחרי׳ ‪ . . .‬אותן‪.‬‬
‫ד להוציא ליתוםין‪.‬‬
‫‪ 40‬צריכין אפיטרופין ן‬
‫שסע־ בן נםל׳ אוס־ |‬
‫‪ 42‬בהם |‬
‫‪ 38‬או׳‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫ד שטעון בן נטליאל‬
‫‪ 43-42‬א ב ל ‪. . .‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ . 3 0‬ו א ח ר י ם מ ש ת מ ש י ן וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬כ ל ו מ ר א ם ה י ה ה ב ו ר קטן‪ ,‬א ו‬
‫‪ .31-30‬ל ה מ ק י ד מ ע ש ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫שהיו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬ויש לחשוש שמא י ט מ א מ ה שבתוכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ל ה פ ק י ד מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ולשומרו ב ט ה ר ה ‪ ,‬כ ד י שיוכל א ח י כ ה ל ו י לעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬
‫‪ . 3 1‬ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ מ י ל א י כ ו ל ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ר י ש מ י ד‬
‫ה מ ע ש ר שנטמא‪.‬‬
‫ב ע צ מ ו מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט ה ו ר ש ל א ברשות הלוי‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך שימקיד מ ע ש ר ט ב ל ו ל ח כ ו ת ע ד‬
‫‪ .35‬א י ן פ ו ד י ן וכוי‪ .‬א ע פ ׳ י שהיא מ צ ו ה‬
‫שיבוא ה ל ו י ויפריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫‪110‬‬
‫אפיטרופין‬
‫נשים‬
‫‪ 45‬אפיטרופין‪.‬‬
‫ועבדים‬
‫מינה‬
‫כתחילה‪ ,‬ואם‬
‫‪ .12‬ר ׳ שמעון בן מנסיא אומ׳‬
‫אותן‬
‫בחייו‬
‫אביהם‬
‫עושין‬
‫יתומין שסמכו א צ ל בעל‬
‫אותן‬
‫הבית‪,‬‬
‫וכן‬
‫או שסמכן אביהם‪ ,‬או שסמכן בית דין‪ ,‬מעשר ומאכילן‪ ,‬מפני תיקון העולם‪.‬‬
‫היה ר ׳ שמע׳ בן מנסיא או׳ יתום בן לוי שהיה נדל א צ ל בעל הבית‪ ,‬מעשר ומאכילו‪,‬‬
‫‪ .13‬קטן‬
‫מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי‪ ,‬הרי זה מאכילו‪.‬‬
‫שאמ׳ לאחד בשוק האכילני מעשר‪ ,‬מאכילו מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה לנדל‬
‫‪ 50‬אצלו כהן או לוי או עני הרי זה מאכילן שלו‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי או‬
‫עני‪ ,‬הרי זה מאכילו מחלקו‪ .‬אם חייב לו מזונות‪ ,‬או שהיה עושה עמו כ ד י מזונותיו‪,‬‬
‫‪ .14‬לא יתרום בעל הבית את‬
‫ה ר י זה מאכילו משלו‪ ,‬ועושה לו בחלקו סנולה‪.‬‬
‫המעשר ויטול רשות מלוי‪ ,‬ולא הזרוע והלחיים והקיבה ויטול רשות מכהן‪ ,‬אבל‬
‫מלוה אותן להיות מפרישין עליהן מחלקן‪.‬‬
‫‪ 55‬כן‪.‬‬
‫מכרי כהונה ולויה אינן רשאין לעשות‬
‫ודברים האובדים מותר‪ ,‬מפני שכמשיב אבידה הוא‪.‬‬
‫« יתומין שסמכו וכו‪/‬‬
‫‪ so‬כהן וכו‪/‬‬
‫עיין גינוין פ״ה מ״ל‪.‬‬
‫יתרום וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי פ״ז שר ‪ 40‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 44‬אפיטרופין |‬
‫ד אפטרופין‪.‬‬
‫״ אפיטרופין |‬
‫ד אפטורפין‪.‬‬
‫בחחילה |‬
‫ד שסםכם אביהן או שססכום‪.‬‬
‫ד שנדל‪.‬‬
‫שהיה נ ד ל |‬
‫זה םאכילו סשלון‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫לוי |‬
‫שהיה עושה |‬
‫תיקון העולם |‬
‫ד שעשה‪.‬‬
‫ד ןםןן הלוי‪.‬‬
‫הזרוע |‬
‫סכרי |‬
‫ד םכדי•‬
‫ד ספריש‪.‬‬
‫ך שהוא כםשיב אבדה‪.‬‬
‫ד תקון‪.‬‬
‫אינן |‬
‫אום׳ |‬
‫אביהם |‬
‫העולם |‬
‫ד אינו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד שסעון בן אלעזר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 49‬שאס׳ |‬
‫‪ 81-49‬ל נ ד ל ‪ . . .‬אם |‬
‫אח |‬
‫ד והקבה‪.‬‬
‫ך ונליון‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סכהן |‬
‫‪ 66‬ודברים האובדים |‬
‫סי | כיה‬
‫‪ 40‬שסטכן אביהם וכו׳ |‬
‫ד סאכילו ]םחלקן!‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫והקיבה |‬
‫אותן ן‬
‫ך חסר­‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ך העולם ןהיה ל ס ד א צ ל לוי או כהן או עני הרי‬
‫ד חקון עולם‪.‬‬
‫‪ 52‬הרי זה |‬
‫ך אביהן‪.‬‬
‫ד אלעזר אוסר יחוסים‪.‬‬
‫םאכילו |‬
‫ד ןאחן הזרוע‪.‬‬
‫עיין דמאי פ״ד מ״ד‪.‬‬
‫״ לא‬
‫‪ 47‬שםע׳ בן סנסיא |‬
‫ד לוי ןאו עני ן‪.‬‬
‫ד םעשר ןםחלקון‪.‬‬
‫ד מזונו׳‪.‬‬
‫סלוי |‬
‫תיקמ |‬
‫‪ >8‬תיקון |‬
‫ך חקון‪.‬‬
‫ר׳‬
‫‪ 54‬מלוה וכו‪ /‬משכה ניכוין פ״ג מ״ז‪.‬‬
‫ך בחחלה‪.‬‬
‫סגסיא אום׳ וכוי |‬
‫אלעזר‬
‫אומ׳ מי‬
‫א‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך שאסר‪.‬‬
‫‪ 51‬םזונות |‬
‫‪ 53‬הםעשר |‬
‫ד סעשר‪.‬‬
‫ד ןסןן הכהן‪.‬‬
‫‪ 54‬ספרישין |‬
‫ד בדברי׳ האובדין‪.‬‬
‫שכסשיב וכו׳ |‬
‫א ספני‪.‬‬
‫‪ .44‬ו א ם‬
‫מ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו א ס ו ט ר ו ם ס י ם ע ל נכסיו בחייו )שכן נהנו ב ע ל י האחוזות הגדולות(‬
‫אף ביד‬
‫וכוי•‬
‫ממנים‬
‫אותם‬
‫אסוטרוססים‬
‫ליורשיו‪ .‬ועיין‬
‫‪.47‬מעשר‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ומאכילו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א כ י ל ו א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ .‬ו א ע ס י י ש ל ה ל ן ב ס מ ו ך נ ת ב א ר ש ב ל ו י ס מ ו ך ע ל שלחנו אינו נותן לו‬
‫‪.48‬מ א כ י לו•‬
‫מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שאני ה כ א שנותן לו א ת כ ל ה ט ב ל ‪ ,‬ומםריש בשבילו מ ע ש ר ו מ א כ י ל ו ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬מ א כ י ל ו נמחלקון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן ל ו ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ‪ ,‬מסני ש א ץ מזונותיו ע ל י ו ‪ ,‬ו א ץ דינו כיתום ה ס מ ו ך‬
‫‪ .49‬מ א כ י ל ו וכוי‪ .‬ו א ע ס י י ש א ץ ד ר ך ל ח ל ק מ ע ש ר בשוק‪ ,‬וחייב ל ת ת ל ו צ ד ק ה ‪ ,‬מ י מ ה ת י ר ו‬
‫ע ל שלחנו‪.‬‬
‫‪ .50-49‬ל ג ד ל א צ ל ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ג ד ל א צ ל ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר שהוא ס מ ו ך ע ל שלחנו ב ק ב י ע ו ת ‪.‬‬
‫לוכאןוכר‪.‬‬
‫‪ .50‬ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬והיינו ח ו ל ץ מתוקנץ‪ ,‬ו ד ע ו כבנו ה ס מ ו ך ע ל שלחנו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ל ק ו ש ל כ ה ן וכו׳‪ ,‬מסגי שבן אשתו איגו כ ל מ ו ד א צ ל ו ‪.‬‬
‫‪ .52‬ס ג ו ל ה ‪.‬‬
‫רוצה‬
‫לעשות נ ח ת ר ו ח‬
‫משלו‬
‫חולין שחייב לו‪ ,‬ו א ת המתנות מ ע כ ב ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו מ ס ג ל ב ש ב י ל בן אשתו א ת‬
‫ע ל יד‪.‬‬
‫‪ .53‬ו י ט ו ל‬
‫לאשתו ודואג‬
‫ל ב נ ה ‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ת ת לו א ת‬
‫‪ .51‬מ ח ל ק ו •‬
‫מתנות‬
‫כלומר‪ ,‬אם‬
‫הכהונה‪ ,‬הרי‬
‫מאכילו‬
‫דמיהן ע ל יד׳‬
‫ר ש ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ע כ ב ם ב ת ח י ל ה ל ע צ מ ו ע ל מנת ל י ט ו ל א ח י כ רשות מן‬
‫הלוי או ה כ ה ן ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .54-53‬א ב ל‬
‫א ח י כ ל ע צ מ ו בתור ם ר ע ץ ה ח ו ב ‪.‬‬
‫מ ל ו ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ד מ י המתנות ל מ ט ר ע ‪ ,‬ו מ ע כ ב ן‬
‫‪ .54‬מ כ ר י‬
‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ר י ה א ב ו ת שנותנים ל ה ם א ת‬
‫המתנות ב ק ב י ע ו ת ‪ ,‬ו ל א י ס ם י ד ו א ת ח ל ק ם א ם י ל ו א ם ל א יתן ל ה ם מ ע ו ת ל מ ם ר ע ע ל ח ל ק ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א •‬
‫‪.55‬ודברים‬
‫האובדים‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שחייב ליתנם מ י ד ל כ ל כ ה ן שיזדמן לו כ ד י ש ל א‬
‫י ת ק ל ק ל ו ‪ ,‬א ץ א צ ל ם מ כ י ר י כ ה ת ה ‪ ,‬ו א ף ה ם מותרים ל ל ו ו ת ע ל ח ל ק ם ב ד ב ר י ם ה א ב ו ד י ם ‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫תרומות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫ש ב א ב ד ר ך ‪ ,‬והיו ב י ד ו ת א י נ י ם ו ע נ ב י ם ו מ ל פ ו נ י ת שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מ ש ל י כ ן‬
‫ה נ ק ע או‬
‫לתוך‬
‫היה‬
‫ל ת ו ך הםגאין‪.‬‬
‫ע ו ב ר בין הגוים ובין ה כ ו ת י י ם‬
‫ד ב ר י ם שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מגיחן ע ל ג ב ה ס ל ע ‪.‬‬
‫ע ד שיסריחו‪.‬‬
‫והיו‬
‫בידו‬
‫ר ׳ יוסי אוי גותגן ב פ ו נ ד ת ו‬
‫‪ .15‬גוי ש ת ר ם ש ל ישר׳ א פ י ל ו )שלא( ב ר ש ו ת ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב פ י ג א ב י ש ר ׳ א ח ד ש א מ ׳ לגוי ת ר ו ם גורגי ו ת ר מ ה ‪ ,‬ו ח ז ר ה ת ר ו מ ה לגורן‪ ,‬ו ב א‬
‫מ ע ש ה ל פ ג י ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל י ‪ ,‬ואמי ה ו א י ל וגוי ת ר מ ה איגה ת ר ו מ ה ‪ .‬ר ׳ י צ ח ק א ו מ י‬
‫גוי ש ת ר ם ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה ב ע ל י ם מ ק י י מ י ן ע ל ידיו ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫פירקא‬
‫סליק‬
‫נפרק‬
‫‪.1‬‬
‫בי[‬
‫ה מ ו כ ר פ י ר ו ת ל ח ב י ר ו ואמ׳ לו פירות שמכרתי‬
‫ב ש ר ב כ ו ר ה ו א ‪ ,‬יין‪ ,‬יין ג ס ך ה ו א ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן איגו גאמן‪.‬‬
‫ישר׳‬
‫‪5 8‬‬
‫ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ל א גחשדו‬
‫‪ .2‬ה י ה מ ק ר י ב ע י מ ו ז ב ח י ם ‪ ,‬ו א מ ׳‬
‫‪,‬‬
‫מכיחן וכו ‪ .‬עיין במשכהכו כאן פ״ח מי׳יא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ך ט ב ל י ם הם‪,‬‬
‫בשר‪,‬‬
‫»* נוי שחרם וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫משכחכו פ״א מ״א; בבלי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שבת קכ״נ ב ; יבמוח קי״נ א ; ניכוין כ״נ ב ; חכחומא ח מ מ ה ס י נ ; בובר ס י ב ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« גוי‬
‫‪,‬‬
‫שחרם ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש דמאי רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א; חרומוח פ״א ה״א‪ ,‬מ רע״נ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שמכרחי ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״נ הי״ב ומש״ש‪.‬‬
‫פ״ה ה״ב שו׳ ‪.!0‬‬
‫‪ 3‬היה מקריב ו כ ו ‪ /‬בבלי ניכוין כ״ד ב ‪/‬‬
‫«« והיו בידו תאינים ן ‪.‬בידר ח ס ר ב א והושלם בנליון‪ .‬ף ובידו תאני׳‪.‬‬
‫‪ 88‬דברים |‬
‫ד דבריי‪.‬‬
‫ד שיסריחן‪.‬‬
‫ד בסינא‪.‬‬
‫ג פ‬
‫ל׳ |‬
‫״ל‪.‬‬
‫בישר׳ |‬
‫והבעלים |‬
‫! פירות |‬
‫ד הוא בכור‪.‬‬
‫א י ע‬
‫|‬
‫להניע |‬
‫ישר־ |‬
‫ד נסליאל‪.‬‬
‫־ לא כחשדו וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי‬
‫ך ליגע‪.‬‬
‫נב ה ס ל ע |‬
‫ד !חברים ושל ן ישראל‪.‬‬
‫ד בישראל‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫שאם׳ |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫וטלפונית | ך וסלפפונר‪.‬‬
‫ד נבי ס ל ע ‪.‬‬
‫<שלא> |‬
‫ד‬
‫שאסר‪.‬‬
‫וגוי ח ר ס ה |‬
‫או׳ |‬
‫‪7‬־ והיו בידו | ד ובידו‪.‬‬
‫‪ 89‬שיסריחו ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד חסר‪ ,‬ו ב א נםחק ע״ נקודות‪.‬‬
‫נורני |‬
‫ך והנוי תרם‪.‬‬
‫ד ]לי[ גרני‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫‪ 60‬בפיגא ן‬
‫‪ 61‬שסע׳ בן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 62‬של |‬
‫ד ןאחן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד והבעלין‪.‬‬
‫ד פי׳‬
‫אינו |‬
‫<ב'פ>‪.‬‬
‫ד‬
‫אין‪.‬‬
‫ד ס ה שהוא האיש‪ .‬סתום‪.‬‬
‫ל ח ב י ת ואס׳ |‬
‫יהודה או׳ |‬
‫ך ל ח ב ר ו ואסר‪.‬‬
‫ך •ודה אופ׳‪.‬‬
‫ס ק ר י ב עיסו ן מ ק ר ב עפו‪.‬‬
‫‪ 2‬בשר |‬
‫‪ 3‬ישר׳ ע ל כ ך |‬
‫ואם׳ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בבור הוא ן‬
‫ד ישראל ע ל כן‪.‬‬
‫פשהוא‬
‫ך ואסר‪.‬‬
‫‪ .57‬ל ת ו ך ה נ ק ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך מ ק ו ם ה מ ש ת מ ר ‪ ,‬כגון ב ת ו ך נ ק י ק או קוצים‪ ,‬א ב ל אינו מחוייב ל י ט פ ל‬
‫ב י ן ה נ ו י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו י ו ד ע שהם י כ ר י ח ו אותו ל מ ס ו ר ל ה ם‬
‫בהן‪ ,‬שהרי ב ץ כ ך ו ב ץ כ ך י ט ר ח ו ב ד ר ך ‪.‬‬
‫‪ .58-57‬ב י ד ו ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬ל א ד ב ר ה ה ת ו ס ם ת א א ל א ב ה ו ה ‪ ,‬ש ד ר כ ם ש ל הנוים‬
‫א ת ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ה ס ל ע ‪ .‬ו א ל ימסור ל ה ם בידים‪.‬‬
‫ל ד ר ו ש מ ע ו ב ר י ה ד ר ך את ה ד ב ר י ם שאמם יכולים להגיע ל ע י ר ‪.‬‬
‫נ ו ת נ ן ב ס ו נ ד ת ו ‪ .‬ח ו ל ק ע ל הרישא‪ ,‬ו א ו ס ר ל ה ש ל י כ ן ל ת ו ך הנקע‪ ,‬א ל א חייב ל י ט מ ל ב ה ן בנומו ע ד‬
‫שיסריחו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .1‬ש מ כ ר ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ‪ ,‬ש ל א י ד ע שהם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו ר ו צ ה לחוור בו‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנשחט ב ט ע ו ת ש ל א ע י מ מומחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ב ש ר‬
‫בכור‬
‫א י נ ו נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ע ל ע צ מ ו שפשע‪ ,‬והוא א ת ו‬
‫מ ס ם י ד כ ל ו ם ב ח ו ר ה ‪ ,‬ממני שהוא י ו ד ע א ת ה א מ ת וישתמש ב ט י ר ו ת ו ב ב ש ר ל צ ר כ י ו ‪.‬‬
‫ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א נחשדו ל ה ע י ד ע ל ח ו ל ץ שהוא ט ב ל ו ע ל י ץ כשר שהוא נ ס ך ו כ ו ׳ מפני ה נ א ה מ ו ע ט ת )שהרי מחזיר‬
‫ל ו א ת הדמים(‪.‬‬
‫‪ .3‬מ ש ה ו א א י ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם מ כ י ר אותו כ ש ק ר ן ו כ ק נ ת ר ן מותר לו ש ל א ל מ מ ו ך עליו‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪112‬‬
‫ל ו נ ת פ נ ל ו ‪ ,‬ה י ה ע ו ש ה ע מ ו ט ה ר ו ת ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו נ ט מ א ו ‪ ,‬ל א נ ח ש ד ו ישר׳ ע ל כ ן ‪.‬‬
‫א ׳ ל ו ז ב ח י ם ש ה ק ר ב ת י ע מ ך ב א ו ת ו ה י ו ם נ ט מ א ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫או׳ ל א נ ח ש ד ו י ש ר א ל ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬
‫על‬
‫בני‬
‫ר׳ יהודה‬
‫‪ .3‬ה ש ו ח ט א ת ה פ ס ח‬
‫ח ב ו ר ה ‪ ,‬ו א מ ׳ ש ל א ל ש מ ו ש ח ט ת י ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן ]אין[ נ א מ ן ‪.‬‬
‫א ו ׳ ע ד ש ל א י ת ח י ל ו ב ו נ א מ ן ‪ ,‬מ ש י ת ח י ל ו ב ו אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫אבל‬
‫יהודה‬
‫ר׳‬
‫‪ .4‬אין ת ו ר מ י ן מ מ י ן ע ל שאינו‬
‫מינו‪ ,‬א ב ל א מ ר ו כ ל מיני ח י ט י ם א ח ד ‪ ,‬כ ל מין א י פ ו ל י ן ‪ ,‬ואנוזין‪ ,‬ש ק ד י ם ‪ ,‬ו ר י מ ו נ י ם‬
‫אחד‪,‬‬
‫‪ .5‬היו ת א י נ י ם ש ח ו ר ו ת ו ל ב נ ו ת ב ת ו ך ב י ת ו ‪.‬‬
‫תורמין ומעשרין מזה ע ל זה‪.‬‬
‫ו כ ן שני מיני ח י ט י ם ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ‪.‬‬
‫בית‬
‫ר ׳ י צ ח ק אומ׳ משום ר׳ א ל ע ז ר ‪,‬‬
‫ש מ א י א ו מ ׳ אין ת ו ר מ י ן ‪ ,‬ו ב י ת ה י ל ל א ו מ ׳ ת ו ר מ י ן ‪.‬‬
‫כ י צ ד אין ת ו ר מ י ן‬
‫‪.6‬‬
‫מ ח ד ש ע ל הישן‪ ,‬אין ת ו ר מ י ן מ פ י ר ו ת שנה זו ע ל פ י ר ו ת שנה ש ע ב ר ה ‪ ,‬ו ל א מן פ י ר ו ת‬
‫שנה ש ע ב ר ה ע ל פ י ר ו ת שנה זו‪ ,‬א ב ל ש ד ה שעושה שתי בריכות בשנה‪ ,‬וכן‬
‫שדה בית השלחין‪ ,‬תורמין ומעשרין מזה על זה‪ .‬ליקט ירק בערב ראש‬
‫השנה עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט משבא השמש‪ ,‬אץ תורמין ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שניה ונכנסה שלישית‪ ,‬הראשון‬
‫מתעשר מעשר שני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר עני‪ .‬ליקט אתרוג בערב חמשה עשר‬
‫להלן פ ס ח י ם פ״ד )פ״ג( ה״ז‪.‬‬
‫« השוחט ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ פ״ב מ׳׳ד; מע״ש‬
‫« אין חורמין ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ה מי׳׳א; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;147‬ס״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ ;299 ,298‬ירוש׳ במקומו‪ ,‬חלה פ״ד ה״ה‪,‬‬
‫כ״נו ננ״ד; בבלי בכורות כ״ג ב ‪ /‬המורה ח ׳ א׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ !3‬מחדש‬
‫‪ !0‬היו חאיכים ו כ ו ‪ /‬חולין קל״ו ג׳‪.‬‬
‫משכ׳ פ״א מ״ה; מע״ש הכ״ל; להלן שביעיח פ״ב ה״ה; ספרי קרח הכ׳׳ל; ספרי ראה פ י ס ק א‬
‫ק״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;164‬ועיין להלן בכורוח פ״ז ה״א; בבלי שם כ״ג ב׳ וחו״כ בחוקחי ספי״נ‪ ,‬קע״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ !5‬ליקנו ו כ ו ‪ /‬להלן ר״ה פ״א ה״כו; ירוש׳ שם פ׳׳א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי שם י״ב א ‪/‬‬
‫« ואס׳ |‬
‫כך |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫א חסי•‬
‫ד חטין‪.‬‬
‫אי |‬
‫‪ 11‬חיטים |‬
‫תורסין |‬
‫הלל‪.‬‬
‫ד פירו׳‪.‬‬
‫יתחילו‬
‫ד חיטין‪.‬‬
‫‪ 18‬השלחין |‬
‫ד השלחי׳‪.‬‬
‫ליקט |‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ ע״י א ח ר ‪.‬‬
‫ונחשד‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5‬ב א ו ת ו‬
‫ב‪.‬‬
‫בערב ן‬
‫ובית ה י ל ל |‬
‫ד ב‬
‫י ת‬
‫ד מפרות‪.‬‬
‫‪ 14‬פירוח |‬
‫שתי בריכות ן‬
‫א שני נ מ ו ת ‪.‬‬
‫א ערב‪.‬‬
‫‪ 18‬וחזר וכו׳ ן‬
‫‪ 17‬מזה |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫א וחתר‬
‫שניה • • •‬
‫ב ע ר ב ן א ערב‪.‬‬
‫נ ח ש ד ו וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שישרפו ט ה ר ו ת ע ל פ י ה ם‬
‫ה י ו ם ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהודיע לו ל א ח ר זמן‪ ,‬ה ר י נ ח ש י‬
‫שלא‬
‫‪ .7‬א י ן נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ששחטו ב ע צ מ ו ש ל א כ ד ץ ‪ ,‬ויש כ א ן‬
‫י ת ח י ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ע ד ש ל א ה ת ח י ל ו בני ח ב ו ר ה ל א כ ו ל ממנו׳‬
‫ו ע ד י ץ הוא ברשותו נאמן‪ .‬ור״י ס ו ב ר ש כ ל זמן שהוא ברשותו נ א ^ ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫חאינים ן‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫פן פירות |‬
‫‪ 9‬חיטים |‬
‫ד ]לי[‬
‫‪ .6‬ל א נ ח ש ד ו ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ף ש ל א א מ ר לו מ י ד ע ד י ץ ל א נ ש ב ר ה חזקתו״‬
‫א ם אינו מ כ י ר ו כקנתרן‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪.8‬עד‬
‫לא‬
‫ך סחום‪.‬‬
‫א ]ואין[ מעשרין‪.‬‬
‫‪ 18‬שני והשני ן א שמי והשיני‪.‬‬
‫ושיקרבו ע ל מיהם ח ו ל ץ ב ע ז ר ה ‪.‬‬
‫פשיעה נמורה‪.‬‬
‫‪ 10‬זה ן‬
‫ד שנעשה‪ .‬ובמלה זו םתחיל שוב הנוסח של‬
‫ד לקט‪.‬‬
‫א‬
‫הושלם עיפ‬
‫ד יתחיל ‪ . . .‬סשהתחילו‪.‬‬
‫ד סן החדש‪.‬‬
‫ומעשרין ן‬
‫נ ו‬
‫ך ין‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫ג ! אומי |‬
‫ד משם‪.‬‬
‫‪ 18‬מחדש |‬
‫שלישית ן א שנייה ‪ . . .‬לשלישית‪.‬‬
‫‪.4‬נתפנלו‬
‫‪ . . .‬סשיתחילו |‬
‫משום |‬
‫ולוקט )על הריו השניה סימן מחיקה( מי שבא‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 7‬ואס׳ |‬
‫ד אוסילין ואנחים ושקדי׳ ורמוני׳‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שעושה |‬
‫א כנון‪.‬‬
‫ד ס ה שהוא האיש‪.‬‬
‫ד אומי‪.‬‬
‫איפולין ו כ י |‬
‫חאנים‪.‬‬
‫וכן ן‬
‫ימי׳ |‬
‫ד כן‪.‬‬
‫ד ישראל‪.‬‬
‫משהיא איש |‬
‫‪ 5‬א׳ ן‬
‫ך א‬
‫‪ 0‬ר‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪ 8‬או ן‬
‫]אין[ ן‬
‫ך אוסר•‬
‫ד•‬
‫‪.9‬כל מין‬
‫איפוליז‬
‫כ ל מ ע י סולים נחשבים ל מ ץ א ח ד ‪ ,‬וכן כ ל מ ע י אגוזים ה ם מ ץ א ח ד וכוי‪ ,‬ו ת ו ר מ ץ מ כ ל מ ץ ו מ ץ באותו‬
‫מ ץ מ א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫‪ .15‬ל י ק ט‬
‫י ר ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתעשר כ ש ע ת ל ק י ט ת ו ‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪113‬‬
‫בשבט עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט אחר משבא השמש‪ ,‬אין תורמץ ומעשרץ‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שלישית ונכנסה רביעית‪ ,‬הראשון‬
‫‪ .7‬כיצד אין תורמין מן‬
‫מתעשר מעשר עני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר שני‪.‬‬
‫התלוש על המחוב‪ /‬אמר פירות תלושץ אלו עשויץ תרומה ומעשרות‬
‫על פירות מחוברין אלו‪ ,‬או פירות מחוברין אלו עשרין תרומה ומעשרות‬
‫על פירות תלושין‪ ,‬לא אמר כלום‪ .‬אבל אמ׳ פירות תלושין אלו עשויין‬
‫תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו‪ ,‬הרי זה אוכל מהן‬
‫עראי‪ ,‬ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו‪ .‬נתלשו‪,‬‬
‫דבריו קיימץ‪ .8 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי שהיה בא בדרך‪ ,‬והיתה בידו כלכלה של‬
‫פירות שאינן מתוקנץ‪ ,‬ואפף הרי זו עשויה תרומה ומעשרות על פירות שיש לי‬
‫בתוך ביתי לכשיגיע לעיר‪ ,‬הרי זה אוכל ממנה עראי‪ ,‬ועושה אותה תרומה‬
‫ומעשרות על מקום אחר ]עד[ שיגיע לעיר‪ .‬הגיע לעיר דבריו קיימץ‪ .‬נאכלו‬
‫פירות‪ ,‬גגנבו‪ ,‬או שאבדו עד שלא הגיע לעיר‪ ,‬כלכלה בטבלה‪ .‬משהגיע‬
‫לעיר‪ ,‬דבריו קיימץ‪ .‬יתר על כן אמ׳ רבי אלעזר בן יעקב פירות ערוגה‬
‫זו לכשתביא שליש ותעקר עשרין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה זו‬
‫לכשתביא שליש ותעקר‪ .9 .‬כיצד אץ תורמץ מפירות הארץ על פירות‬
‫חוצה לארץ‪ ,‬אין תורמץ מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא‪ ,‬ולא‬
‫‪2 1‬‬
‫אין תורמין ו כ ו ‪/‬‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫‪3‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪/‬‬
‫כ י ן ל א‬
‫ל״ג ב׳; קידושין ״‬
‫ס‬
‫» וסעשי־ין |‬
‫׳«' |‬
‫משכ׳ פ״א מ׳׳ה ומקבילוח‪.‬‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3‬ן‬
‫‪/‬‬
‫ד א !ואין[ סעשרין‪.‬‬
‫ומעשרות ן‬
‫א‬
‫‪2 3‬‬
‫פ י ד ו ת‬
‫ד א תלושין !אלון ) א אילו(‪.‬‬
‫פירות |‬
‫אלו |‬
‫ד י׳‪.‬‬
‫פ‬
‫א אילו‪.‬‬
‫קייסין |‬
‫״אינן |‬
‫ד תרומ׳‪.‬‬
‫ד סקו׳‪.‬‬
‫וםעשר‪.‬‬
‫כיצד |‬
‫א‬
‫אילן‪.‬‬
‫סתוקנין |‬
‫ומעשרות |‬
‫ך ועוש׳ אותו‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ך ופעשרו׳‬
‫לכשיגיע ן‬
‫א בטיבלה‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א יותר‪.‬‬
‫סירוח ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א כאיזה צד‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫זו |‬
‫ר ץ‬
‫ן‬
‫א ארץ‪.‬‬
‫תלושין ן‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫ד וסעשרר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א וסעשר‪.‬‬
‫א שבא‪.‬‬
‫ד אוס׳ א אס׳‪.‬‬
‫ך פי ׳‪.‬‬
‫תרומה |‬
‫קייסין |‬
‫ר ו פ‬
‫׳‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ד פי ׳‪.‬‬
‫רו‬
‫ך‬
‫ס ק ו‬
‫‪ 28‬פירות |‬
‫א והיה‪.‬‬
‫ד עשוייה‪.‬‬
‫עשויה |‬
‫‪ 31‬פירות |‬
‫אלעזר |‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫א ביתו גונסחקה וייו‪ ,‬ובין‬
‫‪ 30‬ומעשרות ן‬
‫ותעקר ן א ותיעקר‪.‬‬
‫‪ 34‬לכשתביא |‬
‫ק ו ם‬
‫ן‬
‫‪ 29‬ביתי ן‬
‫רו‬
‫ד ת‬
‫פירוח |‬
‫ס‬
‫והיתה ן‬
‫ך קייסי׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫אמ׳ |‬
‫ס ר‬
‫אלו |‬
‫‪ 24‬פירות |‬
‫ד חסר‪ .‬א אילו‪.‬‬
‫פירוח פחוברין |‬
‫וסעשרות ן‬
‫‪ 33‬לכשחביא ‪ . . .‬וחעקר | ד חסר‪.‬‬
‫ד ח‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד פ"‪.‬‬
‫אלו ן‬
‫ך פירו׳ סחוברי׳‪.‬‬
‫פירות |‬
‫א לכשאגיע‪.‬‬
‫‪ 32‬יתר ן‬
‫פירות |‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫‪ 27-26‬ע ד ‪. . .‬‬
‫שהיה בא ן‬
‫א וסעשר‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫פירות |‬
‫‪ 21‬ו ה ש נ י ‪. . .‬‬
‫אם׳ ן כ־ה א‪ .‬ב אם מ ע ל הסי־ם נקודה לסיםן סחיקה>•‬
‫ך סתוקני׳ א מתוקנת‪.‬‬
‫ןעדן | הושלם עיפ‬
‫ד פירו׳ א אם׳‪.‬‬
‫ך‬
‫חק‬
‫ר ן‬
‫‪.‬על•(‪.‬‬
‫רביעית ן א לרביעית‪.‬‬
‫א אפ׳‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫וסעשרות ן‬
‫‪ 28‬ופעשרות |‬
‫‪ 27‬קייסין |‬
‫השורות תלויה ירד(‪.‬‬
‫ד בטבל׳‬
‫פ‬
‫‪ ,‬׳‪.‬‬
‫אפר ן‬
‫אלן ן‬
‫א ס ר ן א אפ׳‪.‬‬
‫‪ 26‬ועושה אותן |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שאינה‪.‬‬
‫ן‬
‫ך א הפחובר‪.‬‬
‫א ! ע ל ן תרוםה < ו נ ס‬
‫אל‪ ,‬ן‬
‫ד מ‬
‫‪ 20‬היתה וכו׳ | ד הית׳ שלישי׳ ונכנס רביעי׳‪.‬‬
‫‪ 22‬הסחוב׳ |‬
‫ח ס ר <‬
‫ד תרוס׳‬
‫ע י י ן‬
‫ד‬
‫‪ 34‬מפירות הארז ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ׳׳ה; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬
‫א ו ה ש י נ י ‪ . . .‬שעי‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ח‬
‫נ ן ‪ 3‬ו‬
‫י ן ס‬
‫פ‬
‫« אמר פ י מ ת ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי קידושין‬
‫‪ 32‬יתר על כן ו כ ו ‪ /‬בבלי יבמוה‬
‫״ ״ ‪.‬‬
‫א וםעשר‪.‬‬
‫ך פי׳ ןאון‪.‬‬
‫ך אליעזר‬
‫םקום |‬
‫בטבלה |‬
‫א אליע׳‪.‬‬
‫פירות |‬
‫ע ש ו י י ן ‪ . . .‬וטעשרוח ן א ע ש ו י ה ‪. . .‬‬
‫ד לכשתבא‪.‬‬
‫«‪ 3‬ספירות |‬
‫וחעקר |‬
‫ד פפירו׳‪.‬‬
‫ך א וחיעקר‪.‬‬
‫ישראל וכו׳ ן‬
‫ד ישר׳ ע ל פירו׳ סורי׳‪.‬‬
‫‪ •35‬ע ל‬
‫מידות‬
‫ס ו ר י א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל מידות מ מ ו ר ח י ם שבאו מםוריא‪ ,‬ממני שחזקתם מ ש ד ו ת גויס ש ל א‬
‫היו מ ע ו ל ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪114‬‬
‫מפירות םוריא על פירות ארץ ישראל‪ .10 .‬ישראל שקנה שדה בסוריא‬
‫הרי הוא כקונה בפרוד שבירושלם‪ ,‬תורם ומעשר עליה‪ .‬ישראל וגוי‬
‫שקנו שדה בםוריא‪ ,‬הרי הן כטבל וכמעשר שנתערבו זה בזה דברי ד ‪/‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל ]אומ׳[ חלקו של ישראל חייב‪ ,‬חלקו של גוי פטור‪.‬‬
‫‪ .11‬ישראל שקנה שדה בםוריא‪ ,‬אע״פ שחזר ומכרה לגוי‪ ,‬חייבת במעשרות‬
‫ובשביעי׳ שכבר נתחייבה‪ .‬אבל העריסץ והחכורות ובתי אבות וגר שמשכן‬
‫שדהו לישראל‪ ,‬אע״פ שעשה לישראל נימוסות עליה‪ ,‬פטורה מן המעשרות‬
‫ופטורה מן השמטה‪ .12 .‬אי זה הוא ארץ ואי זה הוא חוצה לארץ‪,‬‬
‫כל ששופע מטורי סמנים ואילך ארץ ישראל‪ ,‬מטורי סמניס ולפנים‬
‫חוצה לארץ‪ .‬נםץ שבים‪ ,‬רואץ אותן כאלו חוט מתוח מטורי סמנין עד‬
‫נחל מצרים‪ ,‬מחוט ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫או׳ כל שהוא כנגד ארץ ישראל‪ ,‬הרי הוא כארץ ישראל‪ ,‬שנ׳ ו ג ב ו ל‬
‫ים ו ה י ה ל כ ם ה י ם ה ג ד ו ל ו ג ב ו ל ‪ .‬נסין שבצדדץ‪ ,‬רואיין אותן‬
‫נ‬
‫« ישראל שקנה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ ‪ qip‬חלה; להלן כלים ב׳׳ק פ״א ה״ה; גינוין ח ׳ א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫« ישראל וגוי וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש דמאי פ״ו רה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי גינוין מ״ז א ; חולין קל״ה ב ‪ /‬ועיין להלן מעשרוח ספ״ב ומש״ש‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫י ש ר א ל שקכה ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין בבלי ניכוין מ״ז א ‪/‬‬
‫« העריסין ו כ ו ‪/‬‬
‫במשכ׳ חלה פ״ד מ״ז ובירוש׳ שם; מעשרוח פ״ה מ״ה ובירוש׳ שם‪.‬‬
‫בבלי גיכרן מ״ג ב ‪ /‬ועיין‬
‫« אי זה הוא ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫חלה פ״ב הי״א; ירוש שביעיח פ״ו סה״א‪ ,‬ל״ו ע״ד; חלה פ״ד ה״ח‪ ,‬ק׳ ע״א; בבלי ניכוין‬
‫‪,‬‬
‫ח׳‬
‫א‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״ד ו ‪/‬‬
‫‪ *7‬ו ג ב ו ל‬
‫ישראל ן ד א ישרי•‬
‫ישראל ן א ישרי‪ .‬ב א סתום‪.‬‬
‫«‪ 3‬ספירות ו כ י | ד ססירר סורי׳ על פירר‪.‬‬
‫עליה |‬
‫בפרוד | ד בפרחדור א בסרואר‪.‬‬
‫‪ 37‬כקונה | ד כקוג׳‪.‬‬
‫שקנה שדה | ד שקנ׳ שדי‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫]אופ׳ ן ן כ־ה ד• א או׳• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 39‬רבן וכי | ד רשביג‪.‬‬
‫ישראל | ד ישר׳‪.‬‬
‫ב פחוח•‬
‫שחזר | ד שחזור‪ 41 .‬ובשביעי־ |‬
‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 40‬שקנה | ד שקני‪.‬‬
‫חלקו | א וחלקו‪.‬‬
‫ד ישר׳‪.‬‬
‫שסשכן |‬
‫והחכורות | ד והחכורו׳ א והחוכרין‪.‬‬
‫העריסץ | ד א האריסין‪.‬‬
‫ד ונשבעית א ובשביעית‪.‬‬
‫ניםוסות |‬
‫לישראל | ד ישר׳ א ]לון ישר׳‪.‬‬
‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 42‬לישראל | א לישר׳‪.‬‬
‫א שסישכן‪.‬‬
‫‪ 43‬השםטה ן א השםיטה‪ .‬אי זה הוא וכו׳ | ד א אייו‬
‫פטורה טן הפעשרות | ד פטור׳ סן הםעשרר‪.‬‬
‫א ניםוסי‪.‬‬
‫סםניס |‬
‫סטורי | ד טטור א פטורוס גביפ(‪.‬‬
‫‪ 44‬ששופע | א השופע ]ויורד[•‬
‫היא הארץ ואחו היא‪.‬‬
‫‪ 45‬נסין ן אהאניס׳)•‬
‫ולפניס ן א ולהלן‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫יאילד | ד ואלך‪.‬‬
‫ד אסמן א אסנוס < ׳ •‬
‫עד ן א ועד•‬
‫כאלו ן א כאילו‪ .‬מתוח | א סחוח ]עליהם ן‪ .‬סטורי ססנין | ד טטורי אםנון א םסורוס אסנוס‪.‬‬
‫ולחוץ | ך לחוץ‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ולפנים | ד ולפני׳‪.‬‬
‫סחוט | א פ ן החוט )ביפ(‪.‬‬
‫‪ 40‬נחל | ד נחלי‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ישראל | ד א ישר׳‪.‬‬
‫שהוא בנגד ן א שכננד‪.‬‬
‫או׳ | ד א אוס׳‪.‬‬
‫יהודה | ד יהודי•‬
‫נסין |‬
‫ונבול | ב ך פחוח‪.‬‬
‫הים וכו׳ | א וני‪.‬‬
‫‪ 48‬והיה | ד והי׳‪.‬‬
‫ישראל | א ישר׳‪.‬‬
‫ד הו׳ א היא‪.‬‬
‫א והנסין‪.‬‬
‫ב‬
‫פ(‬
‫‪4 7‬‬
‫‪ . 3 6‬י ש ר א ל ש ק נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל י ש ר א ל שקנה ש ד ה בםוריא‪ ,‬ה ר י ה י א כ מ ו שנתכבשה‪ ,‬ו ק ם ב ר‬
‫‪.37‬ב ט ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪-‬‬
‫ת נ א ז ה שכיבוש י ח י ד שמו כיבוש‪ ,‬ונתחייבה מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ו ר י א וכוי‪ .‬א ב ל באיי א ף ח ל ק ו של נוי חייב )אם מ כ ר ל י ש ר א ל ל פ נ י נמר‬
‫בטרבר‪.‬‬
‫מ ל א כ ה ( ‪ ,‬מפני שאנו מחזיקים ש ה ש ד ה היתד‪ .‬ט ע ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ ,‬ואין כ ח ב י ד י נוי ל ה פ ק י ע באיי מ י ד י‬
‫‪ . 4 2‬ש ע ש ה ל י ש ר א ל וכוי‪ ' » .‬ל ‪ :‬ש ע ש ה ל ו י ש ר א ל )כני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש כ ב ר ש ל ח‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫‪ .44‬ו ל מ נ י ם•‬
‫ל ו א ת ה ה ת ר א ו ת ש י פ ר ע ל ו א ת חובו‪ ,‬והגיע זמן הגביה מ ן המשכון‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬נ ם י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬האיים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ה ל ן ‪ ,‬כני׳ כייע‪.‬‬
‫תרומות‬
‫‪115‬‬
‫פ״ב‬
‫כאלו חוט מקפלריא עד )אוקייס( אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס‪ ,‬מחוט‬
‫ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .13 .‬ספינה הבאה מחוצה‬
‫לארץ לארץ והיו בה פירות‪ ,‬מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי‬
‫חשבון‪ ,‬והיוצא לחוץ לארץ אינו חייב לפי חשבון‪ .‬ר׳ לעזר אומ׳ עפר‬
‫חוצה לארץ חייב לפי חשבון‪ .‬אבל ערלה וכלאי הכרם שוץ לגוי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בםוריא‪ ,‬בחוצה לארץ‪ ,‬אלא שר׳ יודן או׳ אין לנכרי כרם רבעי‬
‫בסוריא‪ .‬אמ׳ ר׳ יודה מעשה בשביון ראש הכנסת של כזיב שלקח מן‬
‫הגוי כרם רבעי בסוריא ונתן לו דמיו‪ ,‬ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר‬
‫ממקום למקום ואמ׳ לו המתן עד שנהה בהלכה‪ ,‬אמ׳ לו משם ראיה‪ ,‬אף‬
‫הוא ]שלח לו[ ביד שליח חרש מה שעשיתה עשיתה‪ ,‬אבל לא תשנה לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .14‬אץ תורמין מן התבואה שלא הביא׳ שליש‪ .‬כיצד יודע אם הביאה‬
‫שליש ואם לאו‪ ,‬אם זורעה ומשצמחה הדבר ידוע שהביאה שליש‪ ,‬ואם‬
‫זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש‪.‬‬
‫‪ 50‬קפיכה ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ חלה פ״ב מ״ב‪ ,‬בבלי ניכוין ז׳ ב ‪/‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫״א‪.‬‬
‫^ ל‬
‫‪5 4‬‬
‫במשכ׳ כאן שפ״ ‪.‬‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ה״ו‪ ,‬כ׳ ע״ב; מע״ש פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ו ע״א‪ .‬ועיין‬
‫ז‬
‫‪ 59‬אין הורמין ו כ ו ‪ /‬חלה פ״א מ״ג; ת ו ס פ ׳ שם פ״ב ה״ה; ירוש׳ כאן פ״א‬
‫ג‬
‫ה״ה‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫כ כ ר י‬
‫מ ץ ש‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫ה‬
‫פ‬
‫־‪ 5‬והיוצא וכו‪ /‬עיין משכ׳ חלה‬
‫‪ 60‬א ם זורעה ו כ ו ‪ /‬מדרש הכאים )הול׳ הופמן(‪ ,‬עמי ‪ ;76‬ילוש׳ שביעית פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫ל״ד ע״א; מעשרות פ״א ה״כ מ״ע ע״א; חלה פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״ד‪ .‬ועיין בבלי סנהדרין ס״כו א ‪/‬‬
‫י* כאלו | א כילו‪.‬‬
‫)ב‬
‫פ‬
‫' >•‬
‫<אוקייס> | ד א חסר )ואף ב ב נפחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫א םן החוט‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫חוט | ך חוט ןמתוח[ א חוט ןטתוח עליהןן‪.‬‬
‫‪0‬־ ולפנים |‬
‫לארץ | ד א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ח״כ |‬
‫לעזר |‬
‫ד א ח״בח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לנכר | ד לנוכרי‪.‬‬
‫א ןאחן דסיו‪.‬‬
‫שנהה |‬
‫ע ש‬
‫י‬
‫ת ה‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ד א שנהיה‪.‬‬
‫ע ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫שו‬
‫כיצד ן א כאיזה צד‪.‬‬
‫ופשצםחה |‬
‫‪ 61‬הדבר ידוע |‬
‫א שבאה‪.‬‬
‫לטי |‬
‫לחוץ | ד לחוצ׳ א חוצה‪.‬‬
‫אוס׳ ן ך אופר‪.‬‬
‫‪3‬־ חוצה לארץ |‬
‫ד ארץ ישראל א הארץ‬
‫‪ 84‬בחוצה | ך בחוצ׳‪.‬‬
‫יודן | ך א יהודה‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר אאוט׳‪.‬‬
‫רא» | ך א ראש ןביחן‪.‬‬
‫שהיה עובר |‬
‫א ע י‪.‬‬
‫טחוטן‬
‫אינו | ד אין א אפה‪.‬‬
‫‪ 58‬כרם |‬
‫ד שהי׳ עובי‪.‬‬
‫‪ 69‬סן התבואה ן א תבואה‪.‬‬
‫יודע ן א יודעין‪.‬‬
‫ך וסצסח׳ א וםצסחת‪.‬‬
‫כזיב ן א אכזיב‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 57‬םסקום לפקום |‬
‫‪ 58‬ןשלח לון ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬ואם |‬
‫הדבר ידוע ן‬
‫אס׳ | ך אסר א אי‪.‬‬
‫הכנסח | ד הכנס׳‪.‬‬
‫נו‬
‫ד א הביאה‪.‬‬
‫‪ •52‬א י נ ו‬
‫א וטן החוט‪.‬‬
‫‪ 56-55‬סן הנוי כרס רבעי ן א כרם רבעי פן ה י‪.‬‬
‫יאט׳ | א אס׳‪.‬‬
‫ד זורעח‪.‬‬
‫ב ג ו‬
‫בשביון ן א בשנביון‪.‬‬
‫דםיו ן‬
‫ד שעשית‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫טחוט ן‬
‫הבאה ן‬
‫נוששת ן כיה ד• ב ניששת א הנוששת‪.‬‬
‫‪ 65‬בסוריא | ך א בסוריא ןוחכםים אוטר׳ )א וחכט׳ אוט׳> יש לון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בסורי׳‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫והיוצא | ד היוצא‪.‬‬
‫טקפלריא ן א מקיפלוריא‪.‬‬
‫אוקיינוס | ך אוק״נו׳ )כיפ( א אוקינוס‪.‬‬
‫אם היא ן א חסר‪.‬‬
‫ך א אליעזר‪.‬‬
‫שרן לנוי ן א שווין‬
‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫‪| P‬‬
‫ך ולפני׳‪.‬‬
‫סחוט ן א טן החוט‪.‬‬
‫‪ 62‬חשבון ן א בחשבון‪.‬‬
‫ןכל שהואן‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫עד ן א ועד‬
‫בםוריא |‬
‫ד פסקו׳ לסקר‪.‬‬
‫חרש ן א חדש‪.‬‬
‫שעשיחה ן‬
‫שלא ן א ןעדן שלא‪.‬‬
‫הביא׳ ן‬
‫אם ן א חסר‪.‬‬
‫זורעה |‬
‫ך א אם‪.‬‬
‫א דבר בידוע‪.‬‬
‫ואם |‬
‫ך אם‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א דבר בידוע‪.‬‬
‫ח י י ב וכו׳‪ .‬כשיטת ריע במשנת ח ל ה ר פ י ב שםירות הארץ שיצאו ל ח ו ׳ ל פטורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.53-52‬ע ט ר ח ו צ ה‬
‫ל א ר ץ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ע פ ר נשיצאן חוצה וכו׳)ועיין בשנויס(‪ ,‬כ ל ו מ ר ויש בו פירות שגדלו‬
‫ב א ר ץ ‪ .‬ו ר י א לשיטתו במשנת ח ל ה הניל שמחייב פירות הארץ שיצאו לחויל‪.‬‬
‫ו כ ב ר ל א היה י כ ו ל לחזור בו‪.‬‬
‫יעיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .56‬ו נ ת ן ל ו ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .57‬ה מ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ומכיוון שלא שמענו שהורה לו לאיסור‪ ,‬שימ מותר‪.‬‬
‫‪ .58‬ח ר ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ס ת ר ‪ ,‬כ ד י שלא לביישו‪ .‬ומכיוון ששלח לו ב ס ת ר ל א נודעה‬
‫הוראתו בבית המדרש‪.‬‬
‫לא‬
‫ת ש נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלא ת ס ס י ד את דמיך‪ ,‬מפני שתצטרך לסדותו‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪116‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬מפני מה אמרו אלם לא תורם‪ ,‬מפני שאין יכול ]לברך‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫סומא לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ יכול[ לבור את היפה מן הרעה‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫שכור לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ בו דעת‪ .‬אע״פ שכור‪ ,‬מקחו מקח וממכרו ממכר‬
‫ונדרו נדר והקדשו הקדש ומתנתו מתנה‪ .‬עבר עברה שחייב עליה חטאת‬
‫מחייבין אותו ]חטאת[‪ ,‬סקילה מחייבין אותו סקילה‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬שכור‬
‫הרי הוא כפקח לכל דבר‪ .2 .‬מפני מה אמרו בעל קרי לא יתרום‪ ,‬מפני‬
‫שאץ יכול לברך‪ .‬מפני מה אמרו ערום לא יתרום‪ ,‬מפני שאינו יכול לברך‪.‬‬
‫אבל מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך‪ .3 .‬היה הולך להפריש‬
‫תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני מאימתי מברך עליהן‪ ,‬משהפרישן‪ .‬הפרישן‪,‬‬
‫אם עתיד לקרות להם שם אין בהן קדוש׳ עד שיקרא להן שם‪ ,‬ואם אץ עתיד‬
‫לקרוא להן שם כיון שהפרישן נתקדשו‪ .4 .‬ר׳ יהודה או׳ מודיד אדן את‬
‫טבלו ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במדה‪ .‬שוקל אדם את טבלו‬
‫ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במשקל‪ .‬מונה אדם את טבלו ומכניסו‬
‫לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במנ^‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ לא במדד! ולא‬
‫במדוד‪ ,‬ולא במשקל ולא בשקול‪ ,‬ולא במנ^ ולא במנוי‪ .‬אמ׳ לו מעשה שהיינו‬
‫‪,‬‬
‫» אע״פ שכור וכו ‪ .‬בבלי עירובי; ס״ה א ‪/‬‬
‫! מפני מה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ו‪ ,‬מ׳ ע״ל‪.‬‬
‫י ערום ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ועיין דמאי פ״א מ״ד ובירושלמי שם; בבלי שבח כ״ג א׳)ומקבילוח(; ב״מ קי״ל‬
‫ב ‪ « /‬אבל מ כ ס ה ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ב הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪.42‬‬
‫‪ 67‬ומש״ש‪.‬‬
‫» מאימחי ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ו חי״ד‪ ,‬שו׳‬
‫״ מודיד אדן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א סה״ז׳‬
‫״ א ם עחיד ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״ד הי״ד‪.‬‬
‫מ׳ ע״ד‪ .‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ז‪ ,‬בספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬
‫‪ 1‬אלם ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א אילם‪.‬‬
‫‪ 2‬פן ן‬
‫א פתוך‪.‬‬
‫שכור |‬
‫ד א שיכור‪.‬‬
‫ונדרו |‬
‫א ונידרו‪.‬‬
‫א עבירה‪.‬‬
‫והקדשו |‬
‫ד הר‪.‬‬
‫כפקח |‬
‫‪ 6‬הוא |‬
‫א סכסה‬
‫]הוא[‪.‬‬
‫ומעשר |‬
‫שיקרא להן ן‬
‫ד אטודד‬
‫וסברך |‬
‫שני |‬
‫ב םוריד‪.‬‬
‫אדן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ברבי א ברי•‬
‫או׳ |‬
‫ך עליי‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד א אדם‪.‬‬
‫‪ 18‬ט ב ל ו |‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ע א‬
‫‪7‬‬
‫אעיפ ן‬
‫ד א ה ס ד ר הוא‪ :‬מתנתו ‪ . . .‬ת ד ת‬
‫ד מתל‪.‬‬
‫עברה |‬
‫מתנה |‬
‫ד מתנתו‪.‬‬
‫ך מחייבי׳‬
‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬
‫אותו |‬
‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬
‫ד דבי‪.‬‬
‫שכור |‬
‫ין ן‬
‫• תרומה |‬
‫ך‬
‫א‬
‫ע א‬
‫י‬
‫נ ו <‬
‫דבר |‬
‫מ א‬
‫ד חרוס׳‪.‬‬
‫י ן‬
‫נ ו‬
‫‪ 12‬טבלו ן‬
‫א טיבלו‪.‬‬
‫ד א לקרות‪.‬‬
‫א טיבלו‪.‬‬
‫‪ 14‬בםניין |‬
‫א בסידה‪.‬‬
‫א עאין‪.‬‬
‫ופעשר |‬
‫ך מאסתי ב סאיםתי ]םאיסתין‪.‬‬
‫!‪ 1‬לקרוא |‬
‫בםדה ן‬
‫ם‬
‫‪ . . .‬והקדשו•‬
‫‪ 6‬מחייבין |‬
‫א כפיקח‪.‬‬
‫מאימתי |‬
‫א שיכור‪.‬‬
‫ומתנתו |‬
‫מחייבין אוחו ן‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫ד עני א שעי‪.‬‬
‫א שקרא להם‪.‬‬
‫שוקל ‪ . . .‬יחרום |‬
‫ר׳ |‬
‫א שחייבין‪.‬‬
‫א והקדישו‪.‬‬
‫עליה |‬
‫ןחטאת[ ן כיה ב א •‬
‫ד ומעשי‪.‬‬
‫ד הרע‪.‬‬
‫ד הקדשו‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫א שיכור‪.‬‬
‫נ שכור ן‬
‫‪ 4‬ונדרו ‪ . . .‬והקדשו ‪ . . .‬ומתנתו |‬
‫שחייב ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫תורם |‬
‫ד א יתרוס‪.‬‬
‫הרעה |‬
‫‪ ] 2-1‬ל ב ד ך ‪ . . .‬יכול[ ן‬
‫ה ו מ‬
‫ל‬
‫‪y‬״‬
‫ך ןא‬
‫‪B‬‬
‫) א וםפני(‪.‬‬
‫ך א אף ע ל פי ןשאםרו[•‬
‫‪ 8‬םכסה |‬
‫ך ופעש׳‬
‫‪ 10‬קדוש׳ ן‬
‫או׳ |‬
‫א פעשר•‬
‫ך א קדושה•‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 13-12‬ב ס ד ה ‪ . . .‬יתרום ן‬
‫ך א בסעין‪.‬‬
‫‪ 18‬אס׳ |‬
‫יוסה |‬
‫סודיד |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ך א ס ר א אסרו‪.‬‬
‫בי‬
‫שהיינו |‬
‫א והיעו‪.‬‬
‫‪ .3‬ד ע ת ‪.‬‬
‫א ד ם וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לשער ולתרום מאומד כהוק‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ו ר י ד‬
‫אדן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬מודד‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪117‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪,‬‬
‫מלקטין תאנים אחרי אביך‪ ,‬ואמ לנו היו מוגץ‪ .‬אמ ר׳ שמעון בן אלעזר מעשה‬
‫בזקן אחד בערדסקיס שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה רקנית‪,‬‬
‫והיה ר׳ מאיר משבחו‪ .‬התורם את הכלכלה ונמצאו פירות בצידי כלכלה הרי‬
‫אלו תרומות‪ ,‬מפני שלבו לתרום על הכל‪ .5 .‬היו לפניו תאנים ורמונים‪ ,‬אץ‬
‫מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין בדקה בץ בגסה‪ ,‬אלא תורם כדרכו‬
‫בבינוגי‪ .6 .‬התורם את הגורן‪ ,‬צריך שיכוין את לבו על מה שבקוטץ‪ ,‬על מה‬
‫שבתבן‪ ,‬על מה שבצדדץ‪ ,‬על מה שבגורן‪ .‬התורם את הבור‪ ,‬צריך שיכוין את‬
‫לבו על מה שבחרצנין ועל מה שבזגין‪ .‬התורם את הגת‪) ,‬צריך שיכוץ את לבו(‬
‫צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת‪ ,‬אם לא כיון‪ ,‬תניי בית דין שיתרום)את(‬
‫על הכל‪ .7 .‬ר׳ יוסה או׳ כל בית גיתות תפיסה אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬גת אחת לשתי‬
‫בורות‪ ,‬שתי גיתות לבור אחת‪ ,‬שתי גיתות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה‬
‫אחת תורמץ ומעשרץ מזה על זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על‬
‫הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה אחת אין תורמץ ומעשרין מזה על זה‪ ,‬ניטמא‬
‫אחד מהם‪ ,‬לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳ כל‬
‫בית הבד קורא אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬קורא אחת לשתי בורות‪ ,‬שתי קורות לבור אחת‪,‬‬
‫שתי קורות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה אחת תורמץ ומעשרין מזה על‬
‫זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה‬
‫!־‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ם‬
‫‪ !0‬חאנים |‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫אחרי |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שסעון |‬
‫א שסע ‪.‬‬
‫וחתר |‬
‫‪/‬‬
‫רקנית |‬
‫ד בצדי א בצד‪.‬‬
‫א שליבן‪.‬‬
‫ם‬
‫על ן‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫היו ן‬
‫א הוו‪.‬‬
‫ך בערדסקום א בארדסקוס‪.‬‬
‫אח ן‬
‫ד א ריקנית‪.‬‬
‫‪ 18‬והיה ן‬
‫כלכלה ן‬
‫א את‪.‬‬
‫תאנים ורםונים ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫ד צדי׳‪.‬‬
‫צריך |‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ד צרי׳‪.‬‬
‫יין |‬
‫‪ 23‬הנח |‬
‫ד יוסי א יהודה‪.‬‬
‫אחד‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 26‬בורות |‬
‫ד א חפוסה‪.‬‬
‫א כולן‪.‬‬
‫א אוט׳‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫ד בורו׳‪.‬‬
‫‪ 27‬סזה |‬
‫חפיסה א ח ח |‬
‫שיחתם ן‬
‫א ח ח שחי ן‬
‫ד סן זה‪.‬‬
‫‪.19‬תרומות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כ ב ר נתרמו‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫)את( |‬
‫א אחת ושתי‪.‬‬
‫וסעשרין ן‬
‫ש ל א ני דשו כ ר א ו י ‪.‬‬
‫ד נטפא‪.‬‬
‫אחד ן‬
‫‪ .20‬ב י ן‬
‫הבורשלשמן‪.‬‬
‫אחת‪,‬‬
‫‪.22‬שבגורן‪.‬‬
‫ועיץבבה״א‪.‬‬
‫ד ניתר‪.‬‬
‫‪ .23‬א ת‬
‫‪ .25‬ד ׳‬
‫הגת‪.‬‬
‫י ו ם ה וכוי‪.‬‬
‫הבור |‬
‫ד הנת‪.‬‬
‫תניי |‬
‫כולם ן‬
‫בדקה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד א תפוסה‪.‬‬
‫שכולם ן‬
‫‪ 29‬ס ה ם ן‬
‫ד א תנאי‪.‬‬
‫‪ 28‬יוסהן‬
‫נח אחת |‬
‫א שכולן‪.‬‬
‫‪ 28‬הטםא |‬
‫ד הטס׳‪.‬‬
‫א סהן•‬
‫או׳ |‬
‫‪ 31‬שכולם ן א שכולן‪.‬‬
‫ד גת‬
‫חפיסה ן‬
‫כולם ן‬
‫ד אוסר‬
‫חפיסה ן‬
‫א כולן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לשער כמות ה ד ק ו ת כנגד‬
‫‪ .21‬ש ב ק ו ט י ן ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שבלים קטועות‬
‫את‬
‫צ י ל ‪ :‬א ת הגת‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ה שנשתייר ב ק ר ק ע הגורן‪.‬‬
‫עיץ בבה״א‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עיקר ויחידה אחת‪.‬‬
‫חפיסה |‬
‫א ]ואין[ סעשרין‪.‬‬
‫הגסות‪ ,‬או שישער ל ת ר ו ם בנסים נגד הגסים ו ד ק י ם נ ג ד ה ד ק י ם ‪.‬‬
‫כגי׳ ד ו כ ם ת ו ר ו ס ר ח ‪.‬‬
‫‪ 24‬כיון ן א כיוון‪.‬‬
‫ד קור א קורה‪.‬‬
‫א אחח‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫על |‬
‫א ועל‪.‬‬
‫ך א ח ס ר <ב נסחק עיי נקודוח(‪.‬‬
‫ניחוח |‬
‫קורא |‬
‫א ד ק ה ובין גסה‪.‬‬
‫ד שבקשין א שבקימין‪.‬‬
‫חורם ן א ] ל א ן יחרום <ונםחק ‪.‬לא•(‪.‬‬
‫ד תפוס׳ אח׳‪.‬‬
‫ד תפוסת‪.‬‬
‫‪ 20‬ב ד ק ה בין בנסה ן‬
‫ד הגרגות א הניתוח‪.‬‬
‫‪ 30‬קורא א ח ח ן א חפיסה א ח ח ]היא[‪.‬‬
‫‪ 32‬ניטםא |‬
‫חרופוח ן כ־ה א ‪ .‬ב ד חרופה‪.‬‬
‫שלבו ן‬
‫ע ל ם ה שבגורן ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א שיחרים‪.‬‬
‫גיתות |‬
‫א נםצאו חאינים‪.‬‬
‫בצירי ן‬
‫שבקוטין |‬
‫)צריך ‪ . . .‬לבו( |‬
‫אס׳ |‬
‫םלאה ן‬
‫ונפצאו פירוח ן‬
‫א אילו‪.‬‬
‫ך א פ ר א א׳‪.‬‬
‫א םליאה‪.‬‬
‫א תאינים וריסונים‪.‬‬
‫‪ 22‬שבתבן ‪ . . .‬שבצדדין ן א שבצדדין ו ע ל פ ה שבחבן‪.‬‬
‫ד ביד ד א ]הואן‪.‬‬
‫א היה‪.‬‬
‫‪ !9‬אלו ן‬
‫צריך |‬
‫ד הבור‪.‬‬
‫ביח‬
‫פ ״ ב ה״א‪,‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הכלכלה‪.‬‬
‫א בבינונית‪.‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫ד אח׳ א א ח ר ‪.‬‬
‫‪ 17‬ב ע ר ד ס ק י ס |‬
‫א חתר‪.‬‬
‫‪ 21‬בבינוני |‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫מ‬
‫פ‬
‫״ה‬
‫מ‬
‫‪5‬־ כ ל‬
‫וכר‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫מ״א‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫הבור‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬א ת ה ב ו ר )כגי׳ ד ו כ ס ו ׳ ס הניל(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת‬
‫צ״לנר׳יהודה‪,‬כגי׳ כי׳עוהר־שסיריליאו‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה ׳ א שו׳ ‪.27-26‬‬
‫תסיסה‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪118‬‬
‫אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה‪ ,‬נטמא אחד מהן לא יתרום מן הטהור‬
‫שבו על הטמא שבו‪ .8 .‬היה מלקט גפי ירק ומניח בגינה‪ ,‬תורם מאחד על‬
‫הכל‪ ,‬הביא מץ אחד ביניהן‪ ,‬תורם מכל אחד ואחד‪ .‬הביא מיגין הרבה‬
‫בקופה‪ ,‬כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע‪ ,‬לא יתרום מן‬
‫העליה לתחתץ אלא אם כן הקיף‪ .9 .‬חמשה ציבורין בגורן‪ ,‬תורם מאחד‬
‫על הכל‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה אימתי‪ ,‬בזמן שעיקר הגורן קיים‪ ,‬אין עיקר הגורן קיים‬
‫תורם מכל אחד ואחד‪ .10 .‬המכנס פירותיו לתוך ביתו‪ ,‬אע״פ שמפוזרץ‬
‫« תורם מאחד על הכל‪ .‬שתי מגורות בעלייה אחת‪ ,‬תורם מכל אחת ואחת‪) ,‬ש(סקי‬
‫תבואה ועגולי דבילה וחביות של גרוגרות כולם בהקפה אחת‪ ,‬תורמץ ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ .11 .‬מאימתי תורמץ את הגורן‪ ,‬משתעקר האלה‪ .‬כבר מקצת‪,‬‬
‫תורם מן הכבור על שאינו כבור‪ .12 .‬מאימתי תורמין את הגת‪ ,‬משיהלכו‬
‫בה שתי וערב‪ .‬מאימתי מטמץ אותה‪ ,‬בית שמיי או׳ משיינטל מעשר ראשון‪.‬‬
‫« בית הלל או׳ משיינטל מעשר שני‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה הלכה כדברי בית שמיי‪,‬‬
‫אלא שנהגו הרבים כדברי בית הלל‪ .‬וחכמים אף מוציאץ תרומה ומעשרות‬
‫‪35‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 33‬כנומא‬
‫עיין במשכ׳ פ״ב מ׳׳א‪.‬‬
‫‪ 38‬בזמן שעיקל ו כ ו ‪/‬‬
‫מע״ש‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫ספ״ג‪.‬‬
‫עיין בילוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« מאימתי‬
‫כבל ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫להלן‬
‫ילוש׳‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫פי״א‬
‫‪ 33‬וטעשרין | א ואין פעשרין‪.‬‬
‫טאחד |‬
‫ד א פאחח‪.‬‬
‫חחחון‪.‬‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫‪ 40‬ס א ח ד |‬
‫א סאחת‪.‬‬
‫ד ודוגיות‪.‬‬
‫א סשסהלך‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫הסכנס |‬
‫א ח ח ואחת |‬
‫ד אםחי‪.‬‬
‫‪ 44‬םטסין |‬
‫שעיקר |‬
‫ד היכנים א הכניס‪.‬‬
‫ד א ח ד ואחד‪.‬‬
‫מ״ד‪.‬‬
‫פאחד ן‬
‫ד שעקר‪.‬‬
‫א פאחח‪.‬‬
‫עיקר ן‬
‫<ש>סקי |‬
‫ך כ פ י ‪ . . .‬בגנה‪.‬‬
‫לתחחון|א]על[‬
‫‪ 38‬אפ׳ ר׳ יהודה |‬
‫ך עקר‪.‬‬
‫אעיפ שפפחרין ן‬
‫‪ 39‬א ח ד ואחד |‬
‫ך א אף ע ל פי שהן פפחרין‪.‬‬
‫ד שקי א סקי‪.‬‬
‫כבר |‬
‫אוחה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ובית הילל•‬
‫אם׳ | ד אטר‪.‬‬
‫שסיי או׳ |‬
‫או׳ |‬
‫שסיי | ד א שטאי‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ד ה ב א א ןהיהן טביא‪.‬‬
‫‪ 41‬ועגולי ן‬
‫א ועיגולי‪.‬‬
‫ד צ ב ר א בבור‪.‬‬
‫טקצת |‬
‫ד הצבור ‪ . . .‬צבור א הבבור ‪ . . .‬בבור‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 45‬בית ה ל ל |‬
‫שני ן א שיני•‬
‫הביא |‬
‫ח׳‬
‫מ״ב ע״א‪.‬‬
‫«> מאימחי‬
‫‪37‬העליה | ד א ה ע ל י ו ן ‪.‬‬
‫‪ 42‬סשתעקר ן א סשיתעשר‪.‬‬
‫ד א טטסאין‪.‬‬
‫ך טשינטל א םשיטול‪.‬‬
‫ד צמרי׳‪.‬‬
‫שבח פ״ו ה״ד‪,‬‬
‫‪ 34‬נפי ‪ . . .‬בנינה ן‬
‫אחרןדאאחד‪.‬‬
‫ציבורין |‬
‫‪ 43‬הכבוד ‪ . . .‬כבוד |‬
‫ד טשינטל א טשיטול‪.‬‬
‫במשכ׳‬
‫וסין | ד ו ס ן ‪.‬‬
‫כולם ן א כולן‪.‬‬
‫ד ם ק צ ת ןהנורן[‪.‬‬
‫« מאימחי‬
‫כאן‬
‫וכו‪/‬‬
‫נטמא ‪ . . .‬פהן ן א ניטטא ‪ . . .‬פ ה ם ‪.‬‬
‫איםתי |‬
‫ילוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬ועיין בילוש׳‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬
‫‪ 35‬ב י נ י ה ן ‪ . . .‬א ח ד ואחד ן א ביניהם ‪ . . .‬אחת ואחת‪.‬‬
‫א אחח ואחח‪ .‬א סחום‪.‬‬
‫פשיינטל |‬
‫ה״ד‪.‬‬
‫‪ 36‬בקופה | ד פ ק ו פ ׳ ‪.‬‬
‫אפ׳ ן‬
‫<«‪ «-‬סקי תבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫הקיף | ד הקף• ב ד א סחום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫וחביות |‬
‫וכו‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ב ה״א‪,‬‬
‫ילוש׳ מעשלות פ״א ס״ו‪ ,‬מ״כו ע״א;‬
‫ילוש׳ מעשלוח הכ״ל‪.‬‬
‫כוהלוח‬
‫סידן | דפפיני׳‪.‬‬
‫‪ 35‬הביא מיכין ו כ ו ‪/‬‬
‫מ״א ע״ג‪.‬‬
‫םשיהלכו |‬
‫ך א שםאי אוסר < א אוט׳ (•‬
‫טשיינטל |‬
‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫‪ 46‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫וחכסים‬
‫או׳ ן ך וחכטי׳ אוטרי׳ א והכס׳ אוט׳‪.‬‬
‫‪ .34‬ג מ י י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י גכגי׳ ד> ‪ ,‬א ג ד י י ר ק ‪.‬‬
‫ה ע ל י ו ן ‪ ,‬כגי׳ ד ‪ ,‬כי״ע וראשונים‪.‬‬
‫)הרשים ע*פ הירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .35‬מ י ן א ח ד וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬מין א ח ר ‪.‬‬
‫‪.38‬שעיקר‬
‫‪ .37‬ה ע ל י ה ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫ה ג ו ר ן ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו ם שדשין א ת ה ח ט י ם ב א מ צ ע •‬
‫‪ .40‬ע ל ה כ ל ‪ .‬מ פ נ י ש ע ו מ ד ק ל ה צ ט ר ף א ח י כ ב מ ג ו ר ה א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .42‬ה א ל ה•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ע ק ר א ת ה ע ת ר ) ה ק ל ש ץ ( מ ת ו ך ה כ ר י ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ב ר נ מ ר מ ל ה פ ך בו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬ת ר ו מ ה‬
‫ומעשרות‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ה נותרומת! מ ע ש ר )כגי׳ הירושלמי(‪ .‬כ ל ו מ ר ב ע ה י ב ק ו ב ע מ ק ו ם ל מ ע ש ר ו מ ו צ י א‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר ממנו‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה ו צ י א א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל א א י כ פ ת לנו א ם י ת ן מ ע ש ר ט מ א ל ל ו י ‪ ,‬א ם‬
‫כ ב ר הומרש תרומת מעשר מן המעשר‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪5‬‬
‫‪£‬‬
‫‪119‬‬
‫ומטמין את הגת מיד‪ .13 .‬מאימתי תורמץ את הזתים‪ ,‬משיטענו‪ .‬ור׳ שמעון‬
‫או׳ משייטחנו‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ מביא זתים בקופה ונותן לתוך הממל‬
‫ומהלך בהן שתי וערב‪ .‬אמרו לו אינו דומה ענבים אתים‪ ,‬ענבים ריכות ונותקות‬
‫את יינן‪ ,‬זתים קשץ ואץ נותקין את שמנן‪ .14 .‬אין תורמץ שמן על זתים‬
‫הנכתשין‪ ,‬ולא יין על הענבים הנדרכות‪ .‬אם תרם‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש‪ ,‬אבל לא שנייה‪ ,‬וצריך‬
‫להוצי׳ עליהן תרומות ומעשרות‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בית שמיי או׳ תורמין‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ אין תורמץ‪ .‬מודים שאם תרם שצריך לתרום שנייה‪ .‬התורם זתים‬
‫על זתים העתידין ליכתש‪ ,‬ענבים על ענבים העתידין לידרך‪ ,‬תרומה ויחזור‬
‫ויתרום‪ .‬הראשונה מדמעת‪ ,‬שנייה אין מדמעת‪ .‬הראשונה חייבין עליה חומש‪,‬‬
‫‪4 7‬‬
‫מאימתי‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין להלן כוהרוה פי״א ה״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫הכ״ל‪ ,‬מ״ב ע״‪.3‬‬
‫‪ 50‬אין תורמין‬
‫ה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 53‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪/‬‬
‫לפי‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ח‪,‬‬
‫‪ 47‬וםטםין |‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ד הזיתים‬
‫א סשיטחינו‪.‬‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ענבים‬
‫םביא ן‬
‫לזתים |‬
‫יינן |‬
‫א יינם‪.‬‬
‫א הנכתשים‪.‬‬
‫‪ 52‬שנייה |‬
‫סורים |‬
‫ש |‬
‫ד חרום׳‪.‬‬
‫אין |‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ד שניה‪.‬‬
‫תורםין ן‬
‫א וםודים‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א אינה‪.‬‬
‫«» התורם‬
‫לזתים |‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫א ]אין[ חורטין‪.‬‬
‫‪ 49‬בהן |‬
‫ענבים ן‬
‫זתים |‬
‫ד ואינו‪.‬‬
‫עליהן ן א םהם‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 65‬זתים |‬
‫ד הזיתים‬
‫תרוםות |‬
‫בית שם״ |‬
‫א הילל•‬
‫או׳ |‬
‫עליה |‬
‫א אום׳‬
‫אינו |‬
‫ריכות |‬
‫ד אוסר‬
‫א לא‪.‬‬
‫ד א רכות‪.‬‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫ד ויחזר‬
‫ד תרוםה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫העתידין |‬
‫או׳ |‬
‫אין |‬
‫וטעשרות ן‬
‫ד אומרין‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד העתדין א ועתידין‪.‬‬
‫ד העתידי׳ א ועחידין‪.‬‬
‫ד ויתרו׳ הראשע׳‪.‬‬
‫<ב*פ(‪.‬‬
‫‪ 61‬הנכתשין ן‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫העתידין |‬
‫הזתים ן‬
‫או׳ |‬
‫ד ב־ש א בית שםא'•‬
‫ד זיתים א הזיתים‪.‬‬
‫‪ 56‬ויתרום הראשונה |‬
‫ד סדסע׳ הראשוני‪.‬‬
‫א שהענבים‪.‬‬
‫ד ןתרוט׳[ חרוטה‪.‬‬
‫ד ע ל ענבי׳ א ע ל הענבים‪.‬‬
‫ד ויחזו׳ א יחזור‪.‬‬
‫ם ד ם ע ח הראשתה |‬
‫ד לזיתים‪.‬‬
‫‪ 64‬ה ל ל ן‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫ע ל ענבים |‬
‫ד א זיחים‪.‬‬
‫א בהם‪.‬‬
‫תרוטה |‬
‫ד א להוציא‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫א טשיטעינו‪.‬‬
‫אי‬
‫יוסה בי ר׳ |‬
‫ואין |‬
‫א ןגבין ענבים‪.‬‬
‫ך איםחי‪.‬‬
‫‪4 8‬‬
‫את |‬
‫|‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫ד א יוסי ברבי ) א בי">•‬
‫זחים |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫זתים |‬
‫ד להכתש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ור ‪.‬‬
‫לענבים‪.‬‬
‫‪ 63‬להוצי׳ |‬
‫סאיטתי |‬
‫ד טשייטעינו‬
‫א םשיכיא‪.‬‬
‫זתים |‬
‫יוסה |‬
‫ועיין במשה׳ עדיות פ״ה מ״ב‬
‫ועיין ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫|‬
‫ר׳ ן‬
‫הענבים ן‬
‫א מעשר‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫סיד |‬
‫םשיטענו‬
‫א זיתים‬
‫‪ 52‬ולריך‬
‫ילוש׳ פ״א‬
‫מ׳ ע״ד; שם ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫ד א וםטםאין‪.‬‬
‫םשייטחנו |‬
‫ל י כ ת‬
‫משכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫ה ג ה ת ר׳ מכא בירוש׳ הכ״ל‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪5 0‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫« ר׳ יוסה וכר‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ימש׳‬
‫שנייה |‬
‫חרוסה ן‬
‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬
‫ד עליהן•‬
‫‪ .48‬ל ת ו ך ה מ מ ל ‪ .‬בירושלמי‪:‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיטעינו א ת ה ק ו ר ה ע ל הזיתים‪.‬‬
‫‪.47‬משיטעגו‪.‬‬
‫‪ . 4 9‬ו מ ה ל ך ב ה ן וכו׳‪.‬‬
‫ת ח ת ה מ מ ל ‪ ,‬ו ה י א ה א ב ן המאונכת ש מ ם ר כ ץ ב ה א ת הזיתים‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן נ ו ת ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע ר י ץ ל א באו הזיתים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬וגוהג בזיתים כשם שנוהג בענבים‪.‬‬
‫א י ן ת ו ר מ י ן וכוי‪ .‬םירשו בירושלמי‪ ,‬שגזרו ח כ מ י ם משום‬
‫ל כ ל ל משקץ‪ ,‬ו א ץ ת ו ר מ ץ ע ל י ה ם משמגם‪.‬‬
‫ג ד ר מי ח ט א ת ש ל א י ב ט ל ו ‪ ,‬שאם א ת ה אומר שתורמץ מן השמן ע ל הזיתים ש ע ת י ד לעשות מ ה ם שמן‪ ,‬יעשה‬
‫ק צ ת מ ה ם ב ט ה ר ה )או שיקגה שמן ט ב ל ו ד א י מ ן ה ח ב ר ‪ ,‬ו ה ח ב ר ימריש מן השמן ע ל הזיתים ב ט ה ר ה ( ויעשה‬
‫‪.53‬ת ר ו מ ו ת‬
‫‪ . 5 2‬מ ד מ ע ת וכוי‪ .‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ה י א ת ר ו מ ה גמורה‪.‬‬
‫א ת ש א ר הזיתים ב ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫ו מ ע ש ר ו ת ‪ .‬הגכון בכי־ע‪ :‬ו צ ר י ך ל ה ו צ י א מ ה ם )כלומר‪ ,‬מן השמן ו ק ה י ץ ש ל ת ר ו מ ה שגיה( מעשר‪ .‬ו א ף‬
‫לפנינו צ י ל ‪ :‬ע ל י ה ן מעשרות‪ .‬ו כ ן ה ד י ן נותן‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א א מ ה תרומה‪ ,‬ויש כ א ן ט ב ל ט ב ו ל למעשרות‪.‬‬
‫‪ .54‬מ ו ד י ם ו כ ו ‪ .‬ב ב א זו מ פ ר ש ת א ת משנתנו מיא מ י ד ‪ :‬א ץ ת ו ר מ ץ זיתים ע ל השמן וכוי‪ ,‬ו א ם ת ר מ ו ביש‬
‫‪ . 5 5‬ה ע ת י ד י ן ל י כ ת ש וכוי‪ .‬והרי א ף כ א ן‬
‫אומרים ת ר ו מ ת ע צ מ ן בהן‪ ,‬ו ב ה י א א ץ תרומתן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫יש נ ד ר ש ל ב ט ו ל מי ח ט א ת <עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ 50‬ד י ה א ץ תורמין(‪ ,‬ו ל פ י כ ך דינו כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪120‬‬
‫שנייה אץ חייבין עליה חומש‪ ,‬וצריך לקרות להם שם‪ .‬חזר ועשה זתים‬
‫הראשונה שמן‪ ,‬וענבים ראשונות יץ‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שנייה‪.‬‬
‫‪ .15‬התורם זתים על זתי־ם לאכילה‪ ,‬הרי זה תורם על השמן הראויץ לעשות‬
‫‪ «°‬דברי ר ‪ /‬רבן שמעון בן גמליאל או תורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .‬מודים‬
‫בקולפסץ שתורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .16 .‬התורם ענבים לשוק‬
‫ועתיד לעשותן צימוקים‪ ,‬תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות‪ ,‬דמונים ועתיד לעשותן‬
‫פרד‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שניה‪ .‬ר׳ אליעזר או׳ בית שמיי או׳ אץ צריך‬
‫לתרום שנייה‪ ,‬ובית הלל או׳ צריך לתרום שנייה‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫הרי הוא או׳ ו כ מ ל א ה מן ה י ק ב ‪ ,‬לא תרם זה מן היקב‪ .‬אמרו להם בית‬
‫שמיי הרי הוא או׳ ו כ ל מ ע ש ר וגו׳‪ ,‬אם אומ׳ אתה צריך לתרום שנייה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 57‬חזר ו כ ו ‪ /‬ירוש הכ״ל קה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 61‬החורם ו כ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מעשר‬
‫‪ 57‬שנייה |‬
‫ד זיתים‬
‫אי |‬
‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ע‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫זתים |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הזיתים‪.‬‬
‫שניה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שם׳ יי |‬
‫‪ 62‬ועתיד |‬
‫א שנייה•‬
‫ד שניה )ביט(•‬
‫ב ד סעשה‪.‬‬
‫‪ .57‬ו צ ר י ך‬
‫‪ .58‬ת ר ו מ ה‬
‫ואין‬
‫צריך‬
‫״ז‪.‬‬
‫א שתורם‪.‬‬
‫ועתיד |‬
‫שט״ אי׳ |‬
‫ד‬
‫אי׳ |‬
‫ש ט א‬
‫‪8 8‬‬
‫להם‬
‫צריך‬
‫שם‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.59‬ה ת ו ר ם‬
‫ד א ציפוקין תאינים‪.‬‬
‫'•‬
‫אי׳ |‬
‫ך פוי‬
‫אין ן‬
‫(‬
‫ד אוסר‬
‫אי׳ |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫וכל ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫א ]אין ן צריך‪.‬‬
‫שנייה |‬
‫וכםלאה ן‬
‫א כל‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א פראנר‪.‬‬
‫ד א שסאי אופר ) א א ו ט ׳ ‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫‪ 62-61‬לשוק‬
‫ועתיד |‬
‫‪ 63‬פ ר ד ן‬
‫צריך ן‬
‫זתים |‬
‫א נטלי•‬
‫‪ 61‬בקולפסין |‬
‫ד סנרעניהן א פנרעיניהן‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪8 8‬‬
‫ד א זיתים ]שפן ן‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ראשונות |‬
‫נםליאל ן‬
‫ד טנרעניהן א םנרעיניהן‪.‬‬
‫ציםוקים תאנים |‬
‫א הילל•‬
‫שס״ |‬
‫‪ 89‬זתים |‬
‫םנלעניהן |‬
‫א ריסונים‪.‬‬
‫הלל |‬
‫ך שניה‪.‬‬
‫ד ראשונים א ראשנים‪.‬‬
‫‪ 60‬ר׳ |‬
‫סנלעניהן |‬
‫א ]הארץ סזרע הארץ! ונו׳•‬
‫לקרות‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד א אוכלין‪.‬‬
‫ד ביש א בית הילל•‬
‫ונו׳ ן‬
‫שנייה ן‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫א שסאי לביח הילל‪.‬‬
‫‪ 88‬הראשונה |‬
‫א הראוי להיעשות‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ד רםונין‬
‫או׳ |‬
‫‪ 66-68‬בית שם״ |‬
‫א אין‪.‬‬
‫שתורסין ן‬
‫רסונים |‬
‫‪ 64‬שנייה |‬
‫ואין ן‬
‫אוכלן |‬
‫ד בקלפין א בקלופסין‪.‬‬
‫ועתיד |‬
‫‪ 65‬ו כ מ ל א ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫הראויין לעשוח |‬
‫ד אופר א אום׳‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫במדבל י ״‬
‫ח׳‬
‫כ‬
‫‪ 66‬ו כ ל‬
‫ויקרא כ״ז‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬
‫א ראשונים‪.‬‬
‫‪ 59‬הרי זה חורם ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ה ל ל לביח‬
‫א כםלאה•‬
‫סעשר ן כיה א פ•‬
‫ד שניה‪.‬‬
‫ב ב א זו אין כאן מקומה‪ ,‬ת ש ת ר ב ב ה מ ל ה ל ן שו׳ ‪ ,58‬ועיץ מש״״•‬
‫כאן צריך לגרום את הניל‪ :‬תרומה נוצריך ל ק ר ו ת ל ה ם שם! ואין‬
‫ב ד ובכי״ע‪:‬‬
‫ז ת י ם וכו׳‪.‬‬
‫התורם‬
‫זיתים שמן‬
‫ע ל וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬זיתי‬
‫שמן ו מ י ‪ ,‬כ ל ו מ ר זיתים ששמנם אנור ב ת ו כ ם ‪ .‬וכיוון ששניהם נגמרה מ ל א כ ת ם הרי תורמין מזה ע ל זה‬
‫‪ .60‬ח ו ץ‬
‫כמשנתנו סיא מ־ט‪ ,‬ועיין בבהיא‪.‬‬
‫מנלעניהן‪.‬‬
‫שהרי הגרעין אינו א ו כ ל ‪.‬‬
‫ה ס ו ב ר שתורמין למי השמן שראויץ לעשות מחשב אף את השמן ה ב ל ו ע בנרעינים‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫עומד‬
‫ל א כ י ל ה גרידא ו ל א לשמן אין תורמץ א ל א ע ל ה א ו כ ל שבו‪.‬‬
‫ועתיד‬
‫נגמרה‬
‫ר׳‬
‫זית קשה )‪ otoXuju/SAs‬שהיו‬
‫אוכלים‬
‫אותו כ ד י‬
‫ל ע ו ר ר את‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מלאכתו‪.‬‬
‫תאות‬
‫<ריע לעף(‪.‬‬
‫א ב ל רבי‬
‫‪ .61‬ב ק ו ל מ ס י ן •‬
‫המזץ‪ .‬ומכיוון שעיקרו‬
‫‪ .62-61‬ל ש ו ק‬
‫כ ל ו מ ר ענבים ל א כ י ל ה )לשוק‪ ,‬ו ל א לנת(‪ ,‬והיינו ד ב ר שנגמרה מ ל א כ ת ו ע ל ד ב ר שלא‬
‫‪.63‬סרד‪.‬‬
‫סרד‬
‫הוא שם‬
‫קיבוץ‬
‫כללי‬
‫למרידות‬
‫)גרעינים(‬
‫של‬
‫דמון‪.‬‬
‫א ל י ע ז ר א ו ׳ וכוי‪ .‬ב ב א זו מסרשת את משנתנו)סיא מיט(‪ :‬מי שתרם וכו׳ וענבים ע ל ענבים ל א כ י ל ה‬
‫ונמלך‬
‫ל ד ו ר כ ן אינו צריך לתרום‪.‬‬
‫המשואר‪) .‬ארש(‪.‬‬
‫היקב‪.‬‬
‫ועליה א מ ר ר ׳ אליעזר שחולקים בה ביש וביה אם ד ר ך אחיכ את‬
‫‪ .65‬ל א ת ר ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ד ר ך אחיכ את הענבים‪ ,‬נ ת ב ר ר ל מ ם ר ע שלא ת ר ם מן‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪121‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .17‬תורמץ מן הערימה על הכרי‪ ,‬אבל‬
‫אף זה לא קיים ק ד ש ל ה ‪.‬‬
‫לא מן הכרי על הערימה‪ .18 .‬המכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות‪,‬‬
‫הרי זה תורם שובלין‪ .‬בן לוי שנתמנו לו שובלץ ועתיד לעשותן גורן‪ ,‬ענבים‬
‫ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שכשם שתרומת ראשית מן הגרן‬
‫ומן היקב כך תרומת מעשר מן הגרן ומן היקב‪ .‬ר׳ ליעזר או׳ תורמין מן הטהור‬
‫על הטמא‪ .‬אמ׳ ר׳ אליעזר מעשה ונפלה דליקה בגתי כפר סגנא ותרמו מן‬
‫הטהור על הטמא‪ .‬אמרו לו משם ראיה‪ ,‬אלא שתרמו מהן עליהן‪ .‬ר׳ אלעאיי‬
‫אומ׳ משם ר׳ אליעזר תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח‪ .‬כיצד‪ ,‬מי שכבש‬
‫זתיו)בטיט( בטומאה ומבקש לתורמן בטהרה‪ ,‬מביא משפיך שאין בפיו כביצה‬
‫ומניחו על פי חבית‪ ,‬ומביא זתים ונותן לתוכו‪ ,‬ותורם‪ ,‬נמצא תורם מן הטהור‬
‫על הטמא ומן המוקף‪ .‬אמרו לו אץ קרר לח אלא יץ ושמן בלבד‪ .19 .‬ר׳‬
‫יוםה או׳ התורם מן הטמא על הטהור בץ בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫עיין בבלי ביצה י״ג א ‪/‬‬
‫«« המככיק ו כ ו ‪/‬‬
‫חלה פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫‪ 73‬ל׳ אלעאיי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪8‬‬
‫־ ל ר׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫משכ פ״ב מ״א‪.‬‬
‫״ ל׳ ליעזל ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; חלה ספ״ב‪ ,‬כ״ח ע״ד‪.‬‬
‫פ״ב ה״ב‪ ,‬מ״א ע״ג; פ״ו ה״א‪ ,‬מ״ד ע״א;‬
‫ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד;‬
‫בבלי מנחות כ״ה ב ‪ /‬ועיין בילוש׳ ספ״ב מ״א ע״ד‪.‬‬
‫ד« זה |‬
‫ד הוא‪.‬‬
‫‪ 08‬ה ע ר י פ ה |‬
‫‪6 9‬‬
‫ש ו ב‬
‫י‬
‫ל ן |‬
‫א עתיד‬
‫א ו‬
‫'‬
‫|‬
‫ד הערסה‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ל‬
‫ע א‬
‫״ ן‬
‫‪ 73‬אס׳ |‬
‫כ פ ר סגנא ן‬
‫א‬
‫ך‬
‫ב אליעזור‪.‬‬
‫ל‪- ,‬‬
‫ע ז‬
‫א‬
‫ף‬
‫להורסן ב ט ה ר ה |‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ד אפר‪.‬‬
‫ו א‬
‫ף‪.‬‬
‫שכבש ן‬
‫זתים |‬
‫ד זיתי׳‬
‫ב ל ב ד | ד בלב׳‪.‬‬
‫ך א הגורן‪.‬‬
‫א בפרסננא‪.‬‬
‫אילעאי‪.‬‬
‫ד זיחין‬
‫ד אליעזר‪.‬‬
‫כביצה |‬
‫א נםצאת‪.‬‬
‫או׳ןדאוס׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫דליקה |‬
‫ד דלקה‪.‬‬
‫עליהן ן‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫א סשום‪.‬‬
‫אליעזר ן‬
‫א זיחיו‪.‬‬
‫)בטיט( ן‬
‫ד כביצי‪.‬‬
‫חורם |‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫‪ 70‬ועתיד ן‬
‫ד ראייה‪.‬‬
‫םשם ן‬
‫‪ 76‬זתיו |‬
‫ד א פשפך‪.‬‬
‫‪ 78‬יוםה | ך א יוסי‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ד א שנפלה‪.‬‬
‫ד א ס ר א אס׳‪.‬‬
‫נםצא ן‬
‫לעשותן ן‬
‫ליעזר |‬
‫‪ 73‬ראיה |‬
‫א שכיבש‪.‬‬
‫סשפין־ |‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ועתיד ן‬
‫ונפלה |‬
‫‪ 74‬אוס׳ |‬
‫א הפוץ‬
‫א הכניס שובלין‪.‬‬
‫א שובלים‪.‬‬
‫‪ 71‬הגרן |‬
‫ד לחרסן בטהר׳‪.‬‬
‫א וסניח ‪ . . .‬סביא‪.‬‬
‫ל ח | ד לה‪.‬‬
‫ד שבלין‬
‫ד א הגורן‪.‬‬
‫ד בגרנו א כנותו‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫וםכיא |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הפכניס שבלים ן‬
‫שובלין |‬
‫הגרן |‬
‫ד אוסר‬
‫מתי |‬
‫א קודש‪.‬‬
‫ד שבולין‪.‬‬
‫<ב־פ>‪.‬‬
‫כ סחוח‪.‬‬
‫כ־ה‬
‫קדש ן‬
‫פן |‬
‫העריפה ן‬
‫ד ה ע ד פ ה ]פן הסוץן‪.‬‬
‫ד חור׳‪.‬‬
‫‪ 76‬ו ס נ י ח ו ‪. . .‬‬
‫‪ 77‬אין ן‬
‫בין בסזיד ן א ובין בםזיד‪.‬‬
‫‪ •67‬א ף ו ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ב ש ע ה שתרם ע ד י ץ ל א חשב ל ד ר ו ך א ת ה ע נ ב י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א כ ב ר ק ד ש ה‬
‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ ב ר נתקיים ב ה קודש ל ה ׳ ‪ ,‬ו א ם א ת ה א ו מ ר ש צ ר י ך ל ת ר ו ם שנייה‪ ,‬נ מ צ א ת מ ב ט ל קודש‬
‫ל ה ׳ ‪) .‬אויש הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ .68‬ל א מ ן ה כ ד י וכו׳‪ .‬ממני ש ה ת ב ו א ה ש ב ע ר י מ ה כ ב ר נתייבשה‪ ,‬ת מ צ א ת ו ר ם‬
‫מן ה ר ע ע ל ה י מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ה פ ר י ש א ת הדגן ע־י ח י כ ו ך ק ל ב א צ ב ע ו ת ‪,‬‬
‫לעשותן‬
‫מלילות‪.‬‬
‫ה ר י ה מ ל י ל א אינה א ל א ה כ ש ר מ ל א כ ה בטחינה ב ח ט י ם ‪ ,‬ו ה ש כ ל י ם הן כ ח ט י ם למני טחינה‪ ,‬ו כ ב ר נגמרה‬
‫מלאכתן‪.‬‬
‫‪ .69‬ש נ ת מ נ ו‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל י מ שהכניסן ב ע ה י ב ל מ ל י ל ו ת ו כ ב ר ת ר ם ע ל י ה ן כ ד י ן ‪,‬‬
‫ו כ מ ס ו ר ש ברישא‪ ,‬א ל א שאץ ד ע ת הלוי כ ד ע ת בעהיב‪ •,‬ו ה ל ו י ע ת י ד לעשותן גורן וכי׳•‬
‫‪.70‬שכשם‬
‫ש ת ר ו מ ת וכו׳‪.‬‬
‫וכו׳ א ף ת ר ו מ ת מ ע ש ר כן‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ץ הוא כשם שתרומת ר א ש י ת ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה גדולה( ה י א מן הנורן‬
‫‪ .74‬א ף‬
‫ב ל ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביבש ה ר י י כ ו ל ל ה ק י ף ממש עיי שיחבר את ה ט ה ו ר‬
‫ו א ת ה ט מ א ב ם ח ו ת מ כ ב י צ ה מ ת י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל ח ה ר י אמו י כ ו ל לעשות כן‪ ,‬שאם יוציא את הויתים מן ה ח ב י ת‬
‫ו י ס מ י כ ם ימשך השמן ה ט מ א ת ח ת ה ט ה ו ר י ם ו י ס מ א ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך איר א ל י ע ז ר שאף ב ל ח יש תקנה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫• א ל א י י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל זיתים ל ח י ם ה ם יבש ביבש‪ ,‬ו א ץ נניעת מי ה מ ש ס ך מ ס ס י ק ה ל ה י ק ף יבש‬
‫טהור וטמא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪122‬‬
‫אמ׳ ר׳ יוסה מה נשתנה זה מן ]התורם מן הרעה על היפה‪ .‬מפרישץ תרומת‬
‫» המעשר מן[ הטמא על הטמא‪ ,‬ומן הטהור על הטהור‪ ,‬ומן הטמא על הטהור‪,‬‬
‫אבל לא מן הטהור על הטמא‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ אין מפרישין מן הטמא על הטמא‬
‫אלא בדמיי בלבד‪ .‬אמרו לו הרי הוא ]אומר[‪ ,‬ו נ ת ת ם מ מ נ ו א ת‬
‫ת ר ו מ ת ה׳ ל א ה ר ן הכהן‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬התורם והמעשר בשבת‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫והמטביל כלים בשבת‪ ,‬בין בשוע בין במזיד‪ ,‬עלו לו ידי טבילה‪ .‬תורמין‬
‫חטין על הפת‪ ,‬אבל לא הפת על החטין אלא לפי חשבון‪ .‬תורמין תאנים‬
‫על הגרוגרות במדה‪ ,‬וגרוגרות על תאנים במניין‪ ,‬אבל לא תאנים על‬
‫‪ 5‬הגרוגרות במניין‪ ,‬ולא גרוגרות על תאנים במדה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫ייל מן ה ר ע ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ב׳‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ייוש בכורים פ״א ה״ג‪ ,‬ס״ג ע״ד;‬
‫משכ׳ ספ״ב‪.‬‬
‫)ובמקבילות שצוינו בגליון שם(‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ועיין קפרי קרח ‪ qip‬פי׳ קכ״ב‪,‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; ועיין בבלי ב׳׳ק קנףו ב ‪/‬‬
‫הנ״ל; חלה פ״ד ה״מ ‪ p‬׳ ע״א; בבלי הנ״ל‪.‬‬
‫בבלי יבמות פ״נו‬
‫מפרישין‬
‫ע מ ׳ ‪.150‬‬
‫« מן הכוהור ו כ ו ‪/‬‬
‫ונתתם‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫במדבר י״ח‪,‬‬
‫כ״ח‪.‬‬
‫! התורם ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ב מ״ג; להלן שבת פ״ג ה״כו וה״י; ועיי״ש ביצה פ״ד ה״ד‪ .‬ירוש׳ כאן‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״ג; שבח פ״ג ה״א‪ ,‬ה ׳ ע״ד; בבלי בילה י״ז ב ‪/‬‬
‫מ״א ע״ד; בבלי מנחוח נ״ד‬
‫‪0‬ל אם׳ |‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫עיס א• ב חסר‪.‬‬
‫הטמא‪.‬‬
‫ב‪/‬‬
‫יוסה |‬
‫הרעה |‬
‫‪ 3‬תורמין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד הרע‪.‬‬
‫‪ 81‬נחמיה | א נחמיא‪.‬‬
‫זה |‬
‫א זו‪.‬‬
‫תרומת הםעשו־ |‬
‫אי׳ | ד א אומי‪.‬‬
‫‪] 80-79‬התורם ‪ . . .‬פן ן ן הושלם‬
‫ד הרוסה ומעשרות‪.‬‬
‫על הטמא | ד על הטס׳‪.‬‬
‫‪ 80‬וסן הטסא ן א מן‬
‫‪ 82‬בדם״ | ך א בדםאי‪.‬‬
‫]אוטר[ | כיה ד־ א אי• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 1‬והסעשר בשבת |‬
‫בין בסזיד ן א ובין בסזיד‪.‬‬
‫פח‪.‬‬
‫החטין ן א חיטין‪.‬‬
‫א תאינים בםינין‪.‬‬
‫בין בסזיד |‬
‫ד והסעש׳ בשב׳‪.‬‬
‫לו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 3‬חטין ן א ]סן[ חיטין‪.‬‬
‫תאנים | א תאינים‪.‬‬
‫תאנים | א תאינים‪.‬‬
‫כסדה | א חאינים בםידה• ב ד פחוח‪.‬‬
‫א ובין בשיר‪.‬‬
‫‪ 2‬והטטביל ן‬
‫‪ 4‬הגרוגרות בסרה ן א גרוגרות בסידה‪.‬‬
‫‪ 8‬הנרונרות בםניין |‬
‫א הטטביל‪.‬‬
‫אבל לא הפת ן א ואין חורמין‬
‫חאנים בסניין |‬
‫ד הנרונרו׳ בפנין א נרונרות בטינין‪.‬‬
‫תאגים‬
‫נסליאל | א נסל׳‪.‬‬
‫‪.80‬ומן ה ט מ א‬
‫‪ .79‬מ ן ה ר ע ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ר י בזה כ י ע מ ו ד י ם ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש במשנתנו פ י ב מיו‪.‬‬
‫ע ל ה ט ה ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ומן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬א ב ל ל א מ ן ה ט מ א ע ל ה ט ה ו ר ‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ . 8 2‬מ מ נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ו א ט מ א מ פ ר י ש ממנו‪.‬‬
‫‪ .3-2‬ת ו ר מ י ן ח ט י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י מ ד ה ‪ ,‬שהרי ב ק ב ח ט י ם יש יותר מ ק ב מ ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5-4‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ נ י י ן‬
‫‪ .3‬ל פ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י ח ש ב ץ ה ח ט י ם ש ב פ ת ‪ ,‬א ב ל ל א ל פ י ה נ פ ח ‪.‬‬
‫ב מ נ י י ן ‪ . . .‬ב מ ד ה‪ .‬צ י ל ‪ :‬במניין ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬במניין‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬ו כ ן ה ד י ן‬
‫נותן‪ ,‬שהרי התאנים הן ל ח ו ת ונפוחות והן יותר גדולות מן הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך תורמין אותן ע ל הגרוגרות‬
‫במניין; א ב ל אין ת ו ר מ ץ אותן ע ל הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬מפני שהן מ מ ל א ו ת ב נ פ ח ן א ת ה מ ד ה במניץ יותר ק ט ן‬
‫מגרוגרות ה צ מ ו ק ו ת והיבשות‪ .‬וכשתורם מן הגרוגרות ע ל התאנים נוהנ ל ה מ ך ‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪123‬‬
‫או׳ סלי תאנים וסלי גרוגרות כולן שרן‪ ,‬תורמין ומעשרץ מזה על זה‪.‬‬
‫‪ .2‬אמ׳ ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה אבה היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה‬
‫‪ .3‬תורמין קלופסץ על זיתי שמן‪ ,‬ולא‬
‫על תשעים תאנים שבכלכלה‪.‬‬
‫זיתי שמן על הקלופםין‪ .‬ר׳ יהודה או אף זיתי שמן על הקלופםין‪.‬‬
‫תורמין יץ צלול על שאינו צלול‪ ,‬ולא שאינו צולל על הצולל‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ .4‬תורמין‬
‫או׳ אף שאינו צולל על הצולל‪ ,‬ובלבד שיתרום מן היפה‪.‬‬
‫יין שאינו מבושל על המבושל‪ ,‬ולא המבושל על שאינו מבושל‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל או׳ אף המבושל על שאינו מבושל‪ .‬וכן היה רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ אף יין מבושל אין בו משום גלוי ואץ בו משום יין נסך‪ .5 .‬ירק שדרכו‬
‫להשתמר יום אחד‪ ,‬תורמץ עליו יום אחד‪ ,‬שני ימים‪ ,‬תורמץ עליו שני ימים‪,‬‬
‫שלשה ימים תורמין עליו שלשה ימים‪ .‬הקשואץ והדלועץ והטרכסמין והטרדץ‬
‫שדרכן לשתמר יום אחד‪ ,‬תורמין עליהן יום אחד‪ .‬החזרין והכרשץ והלפת‬
‫והכרוב שדרכן לשתמר שני ימים‪ ,‬תורמין עליהן שני ימים‪ .‬הקפלוטות‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪6‬‬
‫כולן שדין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ב מ״ד; ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין מכחוה כ״ה א׳‪.‬‬
‫ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪ 8‬הומלץ ו כ ו ‪/‬‬
‫משום גלוי ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין בילשכ׳ פ״ב מ״ו‪.‬‬
‫ל אבה היה וכו׳‪ .‬ימש׳‬
‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫״ תודמין וכו‪/‬‬
‫עיין להלן ע״ז פ״ה )כי״ע פ״ד( רהי״ב; ירוש׳ כאן פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ג; ע״ז‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״א; בבלי ע״ז ל׳ א ‪ /‬ועיי״ש כ״ע ב ‪/‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫ד אומר‬
‫י׳ |‬
‫א ישמע׳‪.‬‬
‫תאנים |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫הצלול‪.‬‬
‫‪ 11‬או׳ ן‬
‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫גלוי |‬
‫ד‬
‫א גילוי‪.‬‬
‫א להשחםר‪.‬‬
‫עליהן |‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 12‬ולא ן‬
‫אף ן‬
‫ירק ן‬
‫א ולא ]סן[‪.‬‬
‫א הירק‪.‬‬
‫שםעון ן‬
‫‪ 18‬יסים |‬
‫והטרכסםין ן‬
‫‪ 18-17‬ה ח ז ר י ן ‪ . . .‬לשחםר ן‬
‫הקפלוטוח ן‬
‫א שפע׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הצולל |‬
‫‪ 13‬נ פ ל י א ל ן‬
‫*‪ 1‬או׳ |‬
‫יפים |‬
‫א הטרקסםון‪.‬‬
‫והכרשין |‬
‫א ]אבל[ לא‪.‬‬
‫ולא |‬
‫‪ 10‬צולל ‪ . . .‬ה צ ו ל ל ן‬
‫א צלול‪.‬‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫‪ 8‬תשעים |‬
‫ד גלופסי׳‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד צלל‬
‫שםעון ן‬
‫ד א יוסי אבא‪.‬‬
‫קלופסין |‬
‫או׳ |‬
‫צולל |‬
‫א אף ]סן[‪.‬‬
‫זה |‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫א קלופסין <ב'פ>‪.‬‬
‫א הקישואין והדילועין‪.‬‬
‫א עליו‪.‬‬
‫א בר׳‪.‬‬
‫שבכלכלה )‬
‫ד הנלופסין‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫והדלועי׳‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫« הקלופסין |‬
‫כ‬
‫תאנים ן‬
‫ד ברבי‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫יוסה אבה |‬
‫‪ 7‬אס׳ ן‬
‫ישמעאל ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד יסי׳‪.‬‬
‫והטרדין |‬
‫היפה ן‬
‫)ב״פ(‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫אף |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫הקשואין והדלועין |‬
‫ד הקשואי׳‬
‫ד א והתרדין‪.‬‬
‫ד והכרישין‪.‬‬
‫א צלול ‪. . .‬‬
‫א הצלול‪.‬‬
‫א נפלי‬
‫ד תשעי׳‪.‬‬
‫‪ !7‬לשתםר ן‬
‫‪ 18‬לשתסר |‬
‫ד להשתמר‪.‬‬
‫א הקפליטות‪.‬‬
‫‪ .6‬כ ו ל ן ש ו י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬התאנים הן יפות יותר מן הגרוגרות‪ ,‬א ב ל הגרונרות מתקיימות יותר מן התאנים‪,‬‬
‫ורשב־ג ס ו ב ר כ ר ׳ י ה ו ד ה )לשיטת התוסםתא( שאם ר צ ה תורם מן ה י מ ה ‪ ,‬ר צ ה תורם מן המתקיים‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .7‬מ ן‬
‫ה מ ו ק צ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה מ ח צ ל ת ששוטחים ע ל י ה א ת התאנים ע״מ לייבשן‬
‫ולעשותן גרוגרות‪.‬‬
‫ק ל ו ס ס י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .8‬ע ל ת ש ע י ם וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי שנטל נרונרות נ ד ו ל ו ת כתאנים לחות‪.‬‬
‫‪ .9‬א ף ז י ת י ש מ ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬זיתים קשים געיץ ל ע י ל מינ שו׳ ‪ ,(61‬ממני שהן מתקיימים יותר‪.‬‬
‫‪ .10‬י י ן צ ל ו ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאין בו שום ת ע ר ו ב ת ט ב ע י ת ‪,‬‬
‫י ה ו ד ה ס ו ב ר שאם ר צ ה ת ו ר ם מן ה י מ ה ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ן ה י מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יתרום משאינו צ ל ו ל א ף מן השמרים שבו‪.‬‬
‫והוא מתקיים יותר‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .14‬א ף ‪ .‬מ ל ה זו ל י ת א‬
‫‪ .12‬ו ל א ה מ ב ו ש ל וכוי‪ .‬ממני שנשתנה מברייתו עיי מעשה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א י ן ב ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ר ו ק ח ‪ . :‬א ץ בו ה ס ס ד‬
‫בשאר נוסחאות ו ב ר ו ק ח ‪ ,‬ו ב א ה בכי׳־ו באשגרה מ ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫יץ״‪ ,‬והוא מתקיים יותר‪ ,‬ו ל ם י כ ך א ם ר צ ה ת ו ר ם ממנו‪ ,‬ממני שהוא מתקיים יותר‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 1 7‬ה ח ז ר י ן וכזי‪ .‬כ ל ז מ ר ‪ ,‬ה ח ז ר ת ו ה ח צ י ר ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ו ה ט ר כ ם מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ו ל ש ץ ו ס ל ק ‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ק ט ל ו ט ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ר ש ץ שיש ל ה ם ראש‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪124‬‬
‫והמלפפונות שדרכן לשתמר שלשה ימים‪ ,‬תורמץ עליהן שלשה ימים‪ .‬זה‬
‫הכלל‪ ,‬כל שנשמר תורמין עליו‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ לא יתרום מן התותים שליקט‬
‫בשחרית על תותים שליקט בין הערבים‪ .‬וכן היה ר׳ יוסה או׳ אין לך‬
‫מר בקישות אלא פנימי שבה‪ ,‬הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם‪ .6 .‬התורם‬
‫את הבור ונמצא מגולה‪ ,‬אבטיח ונמצא נקוד‪ ,‬תרומה יחזור ויתרום‪ .‬ר׳‬
‫ישמעאל בי ר׳ יוסה אומ׳ משם אביו תורמין יץ על חומץ‪ ,‬ואץ תורמץ חומץ‬
‫על יין‪ .‬אפי׳ תורמין‪ ,‬אץ תורמץ אלא לפי חשבון‪ .7 .‬התורם חבית של יין‬
‫ונמצאת של חומץ‪ ,‬אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרם‪ ,‬אינה תרומה‪ ,‬ואם‬
‫משתרמה החמיצה‪ ,‬הרי זו תרומה‪ .‬ספק‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום דברי ר׳‪ ,‬שר׳‬
‫או׳ יין וחומץ שני מינין‪ ,‬וחכמים או׳ מין אחד‪ .8 .‬היה בלבו לתרום יין על‬
‫יץ‪ ,‬מה שבידו חומץ‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪] .‬מה שבידו יין‪ ,‬היץ תורם‪ ,‬ויחזור‬
‫ויתרום את החומץ[‪ .‬מה שבידו חומץ‪ ,‬החומץ תורם‪ ,‬ויחזור ויתרום את היין‪.‬‬
‫היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והלך‪ ,‬ונמצאת של חומץ‪ ,‬עד שלשה‬
‫‪ 21‬ל׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״ב ע״א; בבלי ב״ב קמ״ג א ‪/‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ל‪.‬‬
‫‪ 24‬תולמין ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ כלאים פ״א ה״א‪ ,‬כ״ו ע״ד; הלומות ספ״ג•‬
‫‪ 25‬התולם ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״א‪.‬‬
‫פ״ג ה״א‪.‬‬
‫‪ 22‬החולם ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 27‬דבלי ל׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ קפ״ב; בבלי ב״ב פ״ד לע״ב; ועיין בילוש׳‬
‫‪ 31‬היה בודק ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ב״ב פ״ו ה״א‪ ,‬נרו סע״ב )ובקילול בגינוין פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ב(;‬
‫בבלי קידושין ע״כו א׳; ב״ב צ״ו א׳; כדה ב׳ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ גיכרן ספ״ג ולהלן ב ת ו ק פ ת א שם פ״ג סה״ב‪.‬‬
‫‪ 19‬והםלפפונות )‬
‫ד והפלפפתות‬
‫‪ 20-19‬זה ה כ ל ל ן‬
‫א כ ל ל ו של ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 21‬בשחרית |‬
‫ד החוחי׳‪.‬‬
‫וכן היה |‬
‫א הערביים‪.‬‬
‫ך הפנים׳‪.‬‬
‫נקוד ן‬
‫על |‬
‫א נקור‪.‬‬
‫א םשום‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪ 27‬ס פ ק ן‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 28‬או׳‬
‫יין ן א סיין‪.‬‬
‫‪ 80‬ס ה ‪ . . .‬היין |‬
‫ד א והולך‪.‬‬
‫יתרום‬
‫‪ .20‬ל א‬
‫ד תותי׳‬
‫א החיצון‪.‬‬
‫חרוסה ן‬
‫א חבית‪.‬‬
‫ד א בר׳ יוסי‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א ]ואחר כ ך [ נסצאח‪.‬‬
‫ממני שהתות‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ונםצא ן‬
‫אום׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד א יחזור‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫ד אוסר ‪ . . .‬אוסרים א אוס׳ ‪ . . .‬אום׳‪.‬‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫הערבים |‬
‫ד אופר‬
‫אפי׳ ‪ . . .‬אין תורסין |‬
‫‪ 29‬חוםץ ן כיה ד א• ב יין‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 23‬א ח הבור |‬
‫א היין‪.‬‬
‫ך א אום׳‪.‬‬
‫התותים |‬
‫א התותים‪.‬‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 24‬בי ר׳ יוסה |‬
‫א ןאםן ס פ ק ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ונסצאת ן‬
‫יוסה |‬
‫‪ 28‬יין |‬
‫— או׳ |‬
‫א שנשתפר‪.‬‬
‫תותים |‬
‫ד ויחזור‪.‬‬
‫א החופץ‪.‬‬
‫]יוסי[ שרבי ]יוסי[‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫חיצון |‬
‫יחזור |‬
‫הופץ ן‬
‫א והפלפוניות‪.‬‬
‫‪ 20‬שנשפר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שדרכן |‬
‫א שדירכן‪.‬‬
‫אוי |‬
‫לשתטר ן‬
‫ך א להשתפר•‬
‫ך הערבי׳‬
‫‪ 22‬פניםי |‬
‫א ונםצאת <ביפ>•‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫«‪ 2‬ת ר ם ן‬
‫םשם |‬
‫א תרםה•‬
‫ר׳ שר׳ |‬
‫וחכםים ן א וחכם׳‪.‬‬
‫ך רבי‬
‫אחד |‬
‫‪] 80-29‬סה ‪ . . .‬החוסץן ן הושלם עיפ ד• ב א חםר•‬
‫היין |‬
‫של ן‬
‫‪ 31‬להיוח |‬
‫ב פחוח‪.‬‬
‫ד להיר‪.‬‬
‫והלך |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫מ ת ק ל ק ל מ ח ו ם היום‪.‬‬
‫עיץ‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪.23‬א ת‬
‫הבור‬
‫ו כ ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת ה ח ב י ת )וכן ב כ י י ע ו ב ר מ ב י ן ‪ :‬ה ת ו ר ם חבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ת ר ם ח ב י ת ע ל ה ב ו ר ‪ ,‬ו נ מ צ א‬
‫ש ה ח ב י ת נ ת נ ל ת ה לםני ש ת ר ם ‪.‬‬
‫בו א ר ס ‪.‬‬
‫‪.29‬מה‬
‫שטעה‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .25‬ל ט י‬
‫יין‬
‫שבידו‬
‫ו נ ט ל חומץ‬
‫תרום‪.‬‬
‫נ ק ו ד וכוי‪.‬‬
‫חשבון‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נקור‪ ,‬ויש לחשוש ש מ א ניקר עיי נחש ו ה ט י ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ל ו ה ר ב ה ח ו מ ץ ל מ י שווי ד מ י יין ב א ו ת ה מ ד ה •‬
‫כלומר‪ ,‬אם היה‬
‫ב ל ב ו ל ת ר ו ם יין ע ל יין ו ח ו מ ץ ע ל ח ו מ ץ ו נ מ צ א‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬עיץ להלן‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫ו כ מ ה מן הראשונים גרסו כ ן בםירוש‪.‬‬
‫היין‬
‫ת ו ר ם ‪ .‬הוייו ש ל ת ו ר ם ש ר ו ק ה ‪.‬‬
‫‪.30‬מה‬
‫שבידו‬
‫חומץ‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫נרםו כאן‪ :‬ה י ה ב ל ב ו ל ת ר ו ם חומץ ע ל חומץ מ ה שבידו ח ו מ ץ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל ב ו ה י ה ל ת ר ו ם ח ו מ ץ ע ל‬
‫ח ו מ ץ ויץ ע ל י ץ ‪ ,‬ו נ מ צ א שנטל חומץ ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪ .31‬ע ל י ה ו ה ל ך ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ו ה ו ל ך ‪ ,‬כ מ ו שהוא ב ש א ר נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬וסירשיי‪ :‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל ש א ר ת ב ע ת ‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪125‬‬
‫ימים ודיי‪ ,‬מכאן והלך ספק‪ ,‬אבל יץ מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין כל‬
‫ארבעים יום‪ .9 .‬האומ׳ תרומת הכרי הזה בצפונו‪ ,‬מחציו כלפי צפון מדומע‬
‫דברי ר׳‪ .‬וחכמים או׳ עושה אותו כמין כי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ בוטל‬
‫את התרומה בצפון צפובו‪ .10 .‬המקדים תרומה לבכורים‪ ,‬מעשר ראשץ‬
‫לתרומה‪ ,‬מעשר שני לראשון‪ ,‬אע״פ שעובר בלא תעשה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬שיני‬
‫לא יאכל עד שיוציא עליו ראשון‪ ,‬וראשון לא יאכל עד שיוציא עליו תרומה‪,‬‬
‫שאין תרומה מעכבת את הבכורים‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬העושה עיסה מן הטבל‪ ,‬בין‬
‫שהקדים חלה לתרומה‪ ,‬בין שהקדים תרומה לחלה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬חלה‬
‫לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה‪ ,‬ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה‪.‬‬
‫‪ .11‬היה הולך להפריש תרומה‪ ,‬בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר ראשון‪,‬‬
‫]הרי זה מעשר ראשון[‪ .‬היה הולך להפריש מעשר ראשון‪ ,‬בשעת הפרשתו‬
‫אמ׳ הרי זה מעשר שני‪ ,‬הרי זה מעשר שני‪ .‬היה הולך להפריש מעשר שני‪,‬‬
‫בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר עני‪ ,‬הרי זה מעשר עני‪ .‬נתכוון לומ׳ מעשר‬
‫שני ואמ׳ מעשר עני‪ ,‬מעשר שני ואמ׳ מעשר ראשון‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬מעשר עני‬
‫‪ 32‬יין‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪^ /‬ין‬
‫ש‬
‫במשנ׳ פ״ג מ ״ ‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ 33‬האומ׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 35‬המקדים ו כ ו ‪/‬‬
‫ה‬
‫ירוש׳ כאן פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬
‫ועיין‬
‫משנ׳ פ״ג מ״ו; מכילתא משפנוים פי״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪;318‬‬
‫‪,‬‬
‫מכילתא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;152‬ימש׳ כאן פ״ג ה״ז‪ ,‬מ״ב ע״ב; בבלי תמורה ד׳ א ; שמו״ר פל״א‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫‪3 8‬‬
‫הדומה‬
‫שאין‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫העושה‬
‫כ״ד ע״ג; חלה פ״א רה״ה‪ ,‬נ״ז ע״ד‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫וי" |‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫‪ 33‬האומ׳ |‬
‫וחכמים ן‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫‪ 38‬א ת ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שני |‬
‫סבאן ן‬
‫א שיני‪.‬‬
‫אעיס |‬
‫ך א האומר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א חפר‪.‬‬
‫המקדים |‬
‫« נתכוון ו כ ו ‪/‬‬
‫א פיכן‪.‬‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫המרי ן‬
‫א הפרי‪.‬‬
‫ד הםקדי׳‪.‬‬
‫א הביכורים‪.‬‬
‫‪ *°‬עליה תרופה |‬
‫«‬
‫״ אס׳ |‬
‫א א׳‪.‬‬
‫» י ‪ . . .‬ראשון |‬
‫הרי זה ן‬
‫‪ 89‬שהקדים |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שני |‬
‫נפליאל ן‬
‫א תרופה‪.‬‬
‫ך לבכורי׳‬
‫ד שהקדי׳ <ב־פ(‪.‬‬
‫‪ 43‬אם׳ |‬
‫לוס׳ |‬
‫ך עני‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫ך א ס ר א אוס׳‪.‬‬
‫ך א לוסר‪.‬‬
‫ף ואום׳‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫אי׳ |‬
‫א מצפון‪.‬‬
‫צפונו |‬
‫‪ 36‬מעמר |‬
‫ד א ומעמר‪.‬‬
‫‪ 38‬הבכורים |‬
‫א ובין‪.‬‬
‫ד א ס ר א אום׳‪.‬‬
‫הרי זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 48‬שני ן‬
‫‪ 34‬ר׳ ן‬
‫ד אופר‬
‫ב ראשון ל א יאכל ע ד שיצא‬
‫ך שיוצי׳‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫עליו ן‬
‫א מחצייה‪.‬‬
‫כצפון ן‬
‫בין ן‬
‫א םגיתו‪.‬‬
‫א נמל׳‪.‬‬
‫א לביכורים‪.‬‬
‫‪ 37‬שיוציא |‬
‫‪ 41‬הפרשתו ן א הפרשתה‪.‬‬
‫] ה ר י ‪ . . .‬ראשון ן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬
‫מחציו ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫עליו שם שני ד ראשון ל א יאכל ע ד שיצא שם שני עליו שני‪.‬‬
‫עיסה |‬
‫מנתו ן‬
‫‪ 37^6‬שיני ‪ . . .‬וראשון ן כיה א•‬
‫ש‬
‫ד עסה‪.‬‬
‫ואלך א ואילך‪.‬‬
‫ד החרומ׳‬
‫לבכורים |‬
‫ך א אף ע ל י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והלך |‬
‫ך אומד׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫דמאי‬
‫עיין במשכ פ״ג מ״ח‪.‬‬
‫ד‬
‫התרומה |‬
‫ד עליהם תרופה‪.‬‬
‫עיסה‬
‫ימש‬
‫‪,‬‬
‫פ״ה‬
‫קה״א‪,‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫תרוםה |‬
‫ד הבכורי׳‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬
‫הרי זה ן א חסר‪.‬‬
‫שני ן א שעי <ג־פ>‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫סעשר‬
‫עני ן כ־ה א ‪ .‬ב ד ראשון‪.‬‬
‫‪ .34‬כ מ י ן כ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמין כ י יוונית‪ .X :‬ו ט ע ם ה ח כ מ י ם ה ו א ש כ ל מ ה ש מ ת ק ר ב יותר ל צ פ ו ן ה ו א נ כ נ ם‬
‫יותר ל ס פ ק ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו א מ ר ח י ב ו ה ו ל ך ‪ .‬והזוית הצמונית ש ל ה כ י ה י א מ ד ו מ ע ת ‪ ,‬ו מ ו כ ר א ו ת ה‬
‫לכהנים‬
‫ב ד מ י ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ נ כ ה ל ה ם מן ה ד מ י ם א ת שיעור ה ת ר ו מ ה ‪) .‬עפיי הירושלמי(‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .35‬ב צ מ ו ן צ מ ו נ ו ‪ .‬מ ן הירושלמי מ ש מ ע ש ל א נ ד מ ע ה כ ר י כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ פ ר י ש א ת ה ח ו ד הצפוני ש ל ה כ י‬
‫כשיעור שממית ה כ ר י מותנו ל כ ה ן ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ש א י ן ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬חוזר לרישא‪ ,‬ש א ע פ י ש ע ב ר‬
‫ו ה פ ר י ש ת ר ו מ ה לםני ב כ ו ר י ם ‪ ,‬מ י מ חוזר ו ה פ ר י ש בכורים‪ ,‬ש א ץ ה פ ר ש ת ה ת ר ו מ ה מ ע כ ב ת ו מ ל ה פ ר י ש א ח י כ‬
‫בכורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .41‬ב ש ע ת‬
‫ה פ ר ש ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח מ ת פיזור ה ד ע ת ש כ ח ו א מ ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .44‬מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬ו ד ב ר י ו קיימץ‪ ,‬מפני שאנו מםרשים א ת ד ב ר י ו שמתכוין ל צ ד ק ה )וכר־מ ל ה ל ן שו׳ ‪,(46‬‬
‫ו פ ו ד ה ו ו מ ח ל ק ו לעניים‪.‬‬
‫ש א ץ פיו ו ל ב ו שוץ‪.‬‬
‫נתכוון‬
‫ל ו מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשטעה בדבורו‪ ,‬היא הפרשה בטעות‪,‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪126‬‬
‫ואמ׳ מעשר שני דבריו קיימין‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אם לשום מעשר עני נתכוץ לא אמי‬
‫כלום‪ ,‬אם משום מעשר שני לראשון דבריו קיימין‪ .12 .‬גוי שתרם תרומתו‬
‫תרומה‪ .‬במי דברים אמורים על הגורן‪ ,‬הפריש תרומה ונתנה לכהן‪ ,‬מעשר‬
‫ראשון ונתנו ללוי‪ ,‬מעשר עני ונתנו לעני‪ ,‬פירותיו מתוקני׳‪ .‬המכנים פירותיו‬
‫‪ 50‬לתוך ביתו פירותיו מקולקלין‪ .‬ישראל החשוד שמכניס פירותיו לתוך ביתו‪,‬‬
‫פירותיו מקולקלין‪ .‬הכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כותי‬
‫כישראל‪ .13 .‬גוי שהפריש בכור‪ ,‬פטר חמור‪ ,‬וחלה‪ ,‬מודיעץ אותו שאינו‬
‫חייב‪ .‬עובדין בו וגוזזין אותו‪ ,‬ואחר כך מקבלין הימנו‪ ,‬וחלה נאכלת לזרים‪.‬‬
‫הוציא תרומה מתוך ביתו‪ ,‬נוהג בה טבל ותרומה דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫‪ 55‬גמליאל או׳ אין נוהג בה אלא תרומה גדולה בלבד‪ .‬הוציא מעשר ראשון מתוך‬
‫ביתו‪ ,‬נוהג בו טבל ומעשר ראשון דברי ר׳‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ אץ נוהג‬
‫״ גוי שחרם וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ג מ״ע‪ .‬ועיין בירוש׳ שם‪ ,‬בבבלי גינוין כ״ג ב ‪ /‬קידושין מ״א בי•‬
‫!‪ 5‬הכוחי כגוי ו כ ו ‪ /‬להלן הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪ ;61‬ילוש׳ ברכוח פ״ז סה״א‪ ,‬י״א ע״ב; דמאי פ״ג ה״ד כ״ג ע״ג;‬
‫שם פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; שקלים פ״א ה״ה‪ ,‬מ״ו ע״ב; כחובוח פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ז ע״א; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫! ‪ 5 2 - 5‬כוחי כישראל‪.‬‬
‫ועיין להלן פ ס ח י ם פ״ב ה״ג )כי״ע פ״א הנו״ו(;‬
‫עיין בציונים שלעיל‪.‬‬
‫ירוש׳ שם פ״א ה״א‪ ,‬כ״ז ע״ב; בבלי ברכוח מ״ז ב׳; ניכוין י׳ א׳; קידושין ע״ו א׳; חולין ד׳ א ‪ /‬ועיין‬
‫לעיל דמאי פ״ה סהכ״ד שו׳ ‪.106-105‬‬
‫חלה‬
‫<‪£‬׳‪y‬‬
‫‪ 46‬שני ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ה׳ץ‪.‬‬
‫אם |‬
‫ירוש׳ ספ״ג‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬
‫א ח ס ר )והושלם מליון(‪.‬‬
‫מעשר |‬
‫‪ 48‬במי וכי׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בדיא‪.‬‬
‫ך םתוקנים‬
‫‪ 51‬סקולקלין ן‬
‫ד םתו׳‪.‬‬
‫שני ן‬
‫א םתוקנין‪.‬‬
‫ר׳ ‪j‬‬
‫הפריש |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 53‬רנוזזין |‬
‫בה |‬
‫הוציא |‬
‫ד הוציאו‪.‬‬
‫א משום‪.‬‬
‫שםעון בן נסליאל |‬
‫ד ונזזין‪.‬‬
‫ך רבי‪.‬‬
‫ד הפרוש‪.‬‬
‫הםכניס סירותיו |‬
‫ואחר כ ך |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 55-54‬שסעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נםל׳•‬
‫‪ 56‬ר׳ |‬
‫לשום ן‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫קיימין |‬
‫ד קייםי׳‪.‬‬
‫אט׳ ן‬
‫»‬
‫ן ס ה‬
‫ן‬
‫א אי‪.‬‬
‫ך‬
‫א‬
‫טבל |‬
‫״ אי |‬
‫א הכניס סירות‪.‬‬
‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬
‫ןס‬
‫קייםין |‬
‫א הטבל‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 50‬שסכניס ן‬
‫או׳ כותי |‬
‫אלא ן‬
‫ב א סחום•‬
‫ך פחוח‪.‬‬
‫א להכניס‪.‬‬
‫ד אוסר הכותי•‬
‫לזרים |‬
‫ד וחרום׳‪.‬‬
‫ך אומר‬
‫משום |‬
‫סירותיו ן‬
‫וחלה | א והחלה‪.‬‬
‫ותרופה |‬
‫א ן‬
‫׳ ן‬
‫ד א אי‪.‬‬
‫‪ 49‬ונתנו ן א ונתנה )כיפ(‪.‬‬
‫ד ואחיכ‪.‬‬
‫שםעון בן נםליאל |‬
‫י י‪.‬‬
‫‪ 47‬אם |‬
‫א שיני ]נחכוון[ )ונמחקה ה מ ל ה ‪.‬שעי' עיי נקודות(‪.‬‬
‫בטי ן א בפה‪.‬‬
‫א םתוקנין‪.‬‬
‫‪ 62‬כישראל ן א כישר׳‪.‬‬
‫‪ 54‬םתוך |‬
‫‪ 52‬גוי ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחוח ס״ז א ‪/‬‬
‫א ]ראשון[ שיני )ונמחק ‪.‬ראשון' עיי נקודות(‪.‬‬
‫ד טשם‪.‬‬
‫טתוקני׳ |‬
‫‪ 54‬הוציא ו כ ו ‪/‬‬
‫וחלה ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫ב ך פחוח•‬
‫ר׳ |‬
‫ד‬
‫ר ב י‬
‫•‬
‫א א ל א ]לשום ן‪.‬‬
‫נדולה ן א חסר•‬
‫או׳ |‬
‫א אום'•‬
‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫‪ .46‬ד ב ר י ו ק י י מ י ן ‪ .‬ה ב ר י י ת א כ ר ׳ מ שסובר א ץ א ד ם מ ו צ י א ד ב ר י ו ל ב ט ל ה ‪ ,‬ו א נ ו מ פ ר ש י ם א ת ד ב ו ר ו שכייה‬
‫ל מ ע ש ר שהוא שני לראשון‪ ,‬כ ל ו מ ר ה מ ע ש ר ש ב א א ח ר י הראשון‪.‬‬
‫‪ .48‬ע ל ה ג ו ר ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהפריש‬
‫בסנינו ונתנה מ י ד ל כ ה ן ‪ ,‬ומעשיו מוכיחים שהסריש כ ד ע ת י ש ר א ל ‪ ,‬ע י מ ליתנה ל כ ה ן ‪.‬‬
‫‪ .49‬ה מ כ נ י ם וכוי•‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬הכנים )כגי׳ כי״ע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל א ם הםריש א ת ה ת ר ו מ ה כ ר ץ ו ה כ נ י ס א ת השאר ל ת ו ך ביתו‪ ,‬סירותיו‬
‫מ ק ו ל ק ל י ם ‪ ,‬מסני שאנו חוששים שמא ע י ר ב ם בטירות ט ב ל י ם שלו‪.‬‬
‫‪.50‬ישראל‬
‫ה ח ש ו ד וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫א ב ל י ש ר א ל ה ח ש ו ד שנהנ כניל‪ ,‬והיינו שהסריש ת ר ו מ ה למנינו כ ד ץ ונתנה ל כ ה ן ‪ ,‬ונתן א ת ה מ ע ש ר ל ל ו י וכוי‪.‬‬
‫ש מ כ נ י ט‪ .‬צ׳׳ל שהכניט ) כ ל ע י ל שו׳ ‪ .(49‬ו ב כ י ׳ ע בטעות‪ :‬ל ה כ נ י ס ‪.‬‬
‫‪ .51‬מ ק ו ל ק ל י ן‪ .‬צ י ל מתוקנין‪ ,‬בגי׳‬
‫כי׳ע‪ .‬מםני שדווקא בנוי חוששים שמא ע ר ב ם במידותיו ט ב ל ‪ .‬א ב ל י ש ר א ל חשוד שראינו אותו מ ס ר י ש כ ד ץ‬
‫אינו חשוד ל ע ר ב אותם ב ט ב ל ‪.‬‬
‫תרומה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .53‬ע ו ב ד י ן וכוי‪ .‬כ ד י ל ה ו כ י ח לגוי שאינו ב כ ו ר ‪.‬‬
‫‪ .54‬ה ו צ י א‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנוי הוציא ת ר ו מ ה מתוך ביתו‪ ,‬ו ל א ה ט ר י ש ה ע ל הנורן בםנינו ) כ ל ע י ל שו׳ ‪,(48‬‬
‫מימ א ץ ט ע ם ל ח ש ו ד בגוי שנותן ט ב ל לשם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ש ל מ ה יעשה כן‪.‬‬
‫ט ב ל ו ת ר ו מ ה ‪ .‬טי׳ בירושלמי שרבי‬
‫חושש שמא הסריש ש ל א כ ד ץ )ממין ע ל שאינו מינו וכדומה(‪ ,‬ו א ץ תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ויש כ א ן ס מ ק ט ב ל ס פ ק‬
‫תרומה‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪127‬‬
‫בו אלא מעשר ראשון בלבד‪ .‬הוציא מעשר שגי מתוך ביתו‪ ,‬אמ׳ פדוי הוא‪,‬‬
‫לא אמ כלום‪ .‬פדאוהו אליכם‪ ,‬נוהג בו טבל ומע׳ שני דברי ר ‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ אין גוהג בו אלא מעשר שני בלבד‪ .14 .‬ישראל החשוד והוציא‬
‫מעשר שני מתוך ביתו‪ ,‬ואמ׳ פדוי הוא לכם‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬פדאוהו לי‪,‬‬
‫פדאוהו לכם‪ ,‬דבריו קיימין‪ .‬והכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמלי׳ או׳‬
‫כותי כישראל‪ .‬כותי שתרם ונתנה לכהן תרומתו תרומה‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר‬
‫אומ׳ תרומה ויחזור ויתרום‪ .‬אמרו לו מה נשתנה זו מכהן שתרם ונתנה לפני‬
‫בהמתו‪ .‬אמ׳ להם הפרשה היא זו‪ ,‬שזו נתרמה בקדושה‪ ,‬וזו ]לא[ נתרמה‬
‫בקדושה‪ .15 .‬היתה לו ערימה מורחת‪ ,‬רצה לעשותה תרומה על מקום‬
‫אחר‪ ,‬עושה‪ .‬נטלה תרומתה‪ ,‬אם רצה לעשות אותה מעשר ראשון על מקום‬
‫אחר עושה‪ .‬ניטל מעשר ראשון‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר שיני על מקום אחר‬
‫עושה‪ .‬ניטל מעשר שיני‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר עני על מקום אחר עושה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪59‬‬
‫‪,‬‬
‫ישראל וכו‪/‬‬
‫‪ 67‬בו |‬
‫ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״ל ע״א‪.‬‬
‫א בה‪.‬‬
‫אם׳ | א ואט־‪.‬‬
‫אלא ן‬
‫הוא |‬
‫ד הר‪.‬‬
‫‪ 69-68‬שסעון בן גמליאל |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬
‫‪ 68‬אליכם |‬
‫ד פדאיהו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד קיים ׳‪.‬‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫ד אוחו‪.‬‬
‫ד נוטל•‬
‫שעי |‬
‫‪ .57‬מ ד ו י‬
‫הוא‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וסע׳ |‬
‫‪ 60‬שני ן‬
‫‪ 64‬ל ה ם ן‬
‫‪ 65‬עריטה |‬
‫ך טעש׳‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ואס׳ |‬
‫ך ערטה‪.‬‬
‫‪ 63‬אום׳ |‬
‫‪ 66‬גטלה ן‬
‫ך שני ‪ . . .‬אחד‪.‬‬
‫לכם ן‬
‫ך וא׳‪.‬‬
‫הפרשה ן‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬
‫שני |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ופדאיהו א ופדאוהו‪.‬‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬
‫‪ 67‬א ח ר |‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫אלא ן‬
‫‪ 61‬פדאוהי |‬
‫(‬
‫שעי ‪ . . .‬אחר |‬
‫אחר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שני ן‬
‫ך גמליאל א גמל׳‪.‬‬
‫א לבהפתו‪.‬‬
‫טעשר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫אליכם‬
‫ב‬
‫ר׳ |‬
‫ד א רבי‪.‬‬
‫ד א וסעשר‪.‬‬
‫לו )ותוקן‪ :‬ל י ‪.‬‬
‫ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫לעשות אוחה | א לעשוחה‪.‬‬
‫אוחה |‬
‫גםלי׳ |‬
‫‪ 64-63‬לפגי בהפתו ן‬
‫ןלא[ ן כיה‬
‫‪ 69‬או׳ |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫סתון־ ביתו ן‬
‫ד פביחו‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א ישר׳ ‪ . . .‬להוציא‪.‬‬
‫לי ן כ־ה ד א ‪.‬‬
‫והכוחי | א הכותי‪.‬‬
‫ד גחרס׳‪.‬‬
‫ך א לכם‪.‬‬
‫א שסע׳ בן גמל׳‪,‬‬
‫ישראל ‪ . . .‬והוציא ן‬
‫פיאוהו |‬
‫ראשון |‬
‫!« כגוי ו כ ו ‪/‬‬
‫לעיל שר ‪ 51‬ומש״ש‪.‬‬
‫גיטל |‬
‫קייסין |‬
‫ויחזור |‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א אפרשתה‪.‬‬
‫א גיטלה‪.‬‬
‫ד גוטל‪.‬‬
‫‪ 68‬ניטל ‪ . . .‬עושה ן‬
‫גתרמה |‬
‫אם ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫לעשוח ן א לעשוחו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ניטל |‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא עכשיו ח ו ל ץ גמורץ‪ ,‬וםשיטא שאינו גאמן‪.‬‬
‫‪ .58‬פ ד א ו ה ו‬
‫וכוי‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬מ ד א ו ה ו ל כ ם וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שאמר שהוא מ ע ש ר שגי גמור‪ ,‬ה ר י יש ב ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ר ב י ורשב׳ג כברישא‪.‬‬
‫אומר שהוא חולין‪.‬‬
‫‪ .60‬ל כ ם ‪.‬‬
‫בכי״ע ליתא‪ ,‬ו ב א ה ל כ א ן באשגרה מן הרישא‪ ,‬ו כ א ן הכוונה שהוא‬
‫מ ד א ו ה ו ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר שהוא מעיש גמור‪ ,‬א ל א שבקש אותו שימרוהו‬
‫מ ש ל ה ם בשבילו או שיםדו משלו ב ש ב י ל ם ) כ ד י ל ה מ ט ר מן החומש‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן מע׳ש מ י ד היג ומשיש(‪ ,‬הרי‬
‫י ש ר א ל ע י ה א מ ו חשוד ליתן ט ב ל י ם בתורת מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫‪.63‬ויחזור‬
‫‪ .62‬ו נ ת נ ה‬
‫ו י ת ר ו ם ‪ .‬מפני שהמריש ל כ ת ח י ל ה ע י מ ליתנה לזר‪.‬‬
‫ל כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ה ן כותי‪.‬‬
‫‪ .64-63‬ל פ נ י‬
‫כ ה ן שתרם א ת ט ב ל ו ט מ א ‪ ,‬נחשוש שמא ל כ ת ח י ל ה ת ר ם ע ׳ מ ליתן ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ב ה מ ת ו ‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪ .64‬נ ת ר מ ה‬
‫בקדושה‬
‫שהרי ה כ ה ן ב ר ך ע ל ה ה מ ר ש ה ו ת ר מ ה כ ד ץ ל ש מ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ה ת ו ר ה ל א א ס ר ה ליתן ת ר ו מ ה ט מ א ה‬
‫לפני ב ה מ ת ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .65‬ע ר י מ ה‬
‫מ ו ר ח ת וכו׳‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שציל‪ :‬מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ ד ו ד ה ‪.‬‬
‫ו א ע פ י י ש א ץ ת ו ר מ ץ ב מ ד ה ‪ ,‬א ב ל מ כ י ו ץ ש ל א מ ד ד א ת ה כ ר י ‪ ,‬ואינו י ו ד ע א ת י ח ס ה ע ר י מ ה ה מ ד ו ד ה ל כ ר י‬
‫שאמו מ ד ו ד ‪ ,‬ה ר י ה ו א ע ד י ץ תורם ב א ו מ ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .66‬נ ט ל ה‬
‫ת ר ו מ ת ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיתה‬
‫לו ע ר י מ ה ש מ ד ד א ו ת ה א ח ר י שנטלה ת ר ו מ ת ה ‪ ,‬י כ ו ל לעשות אותה מ ע ש ר ר א ש ץ ע ל כ ר י שאמו מ ד ו ד ‪ .‬ואין‬
‫ה ו א נ ק ר א מ ע ש ר ב א ו מ ד ‪ ,‬משום שיכול ל מ ד ו ד א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ו א ם ל א כיוון א ת ה מ ד ה ינהג כמשנתנו ר מ י ד ‪.‬‬
‫‪ .68‬נ י ט ל‬
‫מעשר‬
‫שיני‬
‫וכו׳‪ .‬ב ב א זו ח ס ר ה בכי־ע‪ ,‬ו ל א נשנית א ל א באשגרה‪ .‬ולםנינו מיותרות ה מ ל י ם‬
‫‪ .‬נ י ט ל מ ע ש ר שיני׳ ב ל ב ד ‪ ,‬וסירושו שבשנת מ ע ש ר שני‪ :‬ר צ ה לעשות אותה מעשר שמי וכו׳‪ ,‬ובשנת מ ע ש ר‬
‫עני ר צ ה לעשות א ו ת ה מ ע ש ר עני וכו׳‪ .‬ו י מ ד ו ד א ת ה כ ר י א ח ׳ כ ‪ ,‬כניל‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪128‬‬
‫ואם‬
‫א מ ׳ הריני ת ו ר ם ומחשב א ם‬
‫<>ל ו א ם ל א ו ‪ ,‬א י ן ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫אלא‬
‫ת ע ל ה בידי א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫ת ר ם ו ע ל ה בידו א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫שתרם במדה‪.‬‬
‫פרק‬
‫‪.1‬‬
‫ה י ה ל ק ט ד ל ע ת ל ה י ו ת מ פ ר י ש ע ל י ה ו ה ו ל ך ‪ ,‬והיה ר ו ש ם ואו׳ ע ד כ א ן‬
‫תרומה‪,‬‬
‫כמות‬
‫את‬
‫ה׳‬
‫ע ד כאן תרומה ד ב ר י ר׳‪.‬‬
‫שלמוד‪.‬‬
‫ר ב ן שמעון בן ג מ ל י א ל א ו מ ר ת ו ר ם ומחשב‬
‫ה י ה צ ר י ך ל ה פ ר י ש ב ע ש ר ו ב ח מ ש ע ש ר ה ח ב י ו ת ש ל יין‪ ,‬מ ע ל ה‬
‫דברי רבן‬
‫ה ר א ש ו נ ה ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ת ה ש נ י י ה א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה‬
‫* ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל ‪ .‬ר ׳ א ו ׳ מ ע ל ה כ ו ל ן ל ג ב ה ב ו ר ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫פירותיו‬
‫מי שהיו‬
‫‪.2‬‬
‫ב מ ג ו ר ה ‪ ,‬נותן ס א ה ל ב ן לוי ו ס א ה לעני‪ ,‬מ פ ר י ש שמוגה סאין ו א ו כ ל ן ‪.‬‬
‫בין ש ה י ת ה א ו ת ה ס א ה קיימת‪ ,‬בין ש ל א ה י ת ה א ו ת ה ס א ה ק י י מ ת ‪ ,‬מ פ ר י ש ע ל י ה‬
‫! היה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ חלה קפ״ג‪ ,‬כ״נו ע״ג‬
‫‪ 5‬מי שהיי‬
‫‪ 3‬היה לריך ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכיל‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ סייר מ״ב‪.‬‬
‫א אם•‬
‫‪ 88‬ואם |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫א תורם ]תורם[‪.‬‬
‫תורם ן‬
‫א ]אס׳ ן אם‪.‬‬
‫אם |‬
‫‪ 71‬ב ס ד ה ‪I‬‬
‫א בסירה‪.‬‬
‫‪ 1‬היה ל ק ט |‬
‫א הלוקט‪.‬‬
‫ד ואומר א ואופי‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫אופר ן‬
‫ד סעשר‬
‫‪ 8‬כמות |‬
‫א כעשר‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד אוסר‬
‫או׳ |‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫לקט |‬
‫‪ 2‬ע ד כאן תרומה |‬
‫ד כמו‪.‬‬
‫ובחםש ן‬
‫א ואום׳‪.‬‬
‫ד לוקט‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שלמוד |‬
‫א וכחם״•‬
‫םעלה |‬
‫ר׳ |‬
‫א לגג•‬
‫לגב |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א שלימה•‬
‫* ואו׳ |‬
‫‪ 8-4‬רבן ‪ . . .‬גטליאל |‬
‫א סעלין‪.‬‬
‫עליה |‬
‫א עליו‪.‬‬
‫ארי‪.‬‬
‫ד ר׳‪.‬‬
‫בן גמליאל |‬
‫צריך ן‬
‫א רוצה‪.‬‬
‫רב? |‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫והיה רושם ן‬
‫א ורושם‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הרי |‬
‫‪ 8‬ר׳ |‬
‫ד ואופר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דרבי‬
‫בעשר |‬
‫ד א את•‬
‫ואת |‬
‫א רבן שטעון בן גסליאל•‬
‫« פירותין ן‬
‫ד‬
‫פי‬
‫ר ו ת ו‬
‫‪ 7‬ביו‬
‫‪.‬‬
‫שלא | א ובין שלא‪.‬‬
‫‪ .69‬ו א ם א מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫מדוד‪ ,‬אלא‬
‫שאינו‬
‫‪.70-69‬ת ר ו מ ת ו‬
‫חוזר ל ר י ש א )לשו׳ ‪ ,(65‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה י ת ה ל ו ע ר י מ ה מ ד ו ד ה ו ת ר ם א ו ת ה ע ל כ ר י‬
‫שהתנה‬
‫תרומה‬
‫ואמר‬
‫שימדוד‬
‫‪ ...‬אין‬
‫ה ו א ח ל ק מתנאו שהתנה‪.‬‬
‫אחיכ את‬
‫ה כ ר י )כמו שנוהג‬
‫במעשרות‪,‬‬
‫עיין‬
‫לעיל(‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ת י ו כ ו ׳ אין ת ר ו מ ת י וכוי‪ .‬ו כ ל ז ה‬
‫‪.71‬שת ר ם‬
‫ב מ ד ה ‪ .‬שהרי י ד ע א ת מ ד ת ה ע ר י מ ה ‪ ,‬ו ה ת נ ה ש י מ ד ו ד ויחשב‬
‫א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ה ר י נהג כ א ן כמנהנ ה מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬עיין ל ע י ל שו׳ ‪.66‬‬
‫‪.1‬ממריש‬
‫)רשיי(‪.‬‬
‫עד‬
‫ע ל י ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל מ ק ו ם אחר•‬
‫ו ה י ה ר ו ש ם וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬והוא רושם וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א רושם וכו׳‪.‬‬
‫ע י ץ בשנויס ו ב ב ה ׳ א •‬
‫כ א ן וכוי‪ .‬מירשו בירושלמי שרבי מ צ ר י כ ו ל ס מ ן א ת מ ק ו ם ה ת ר ו מ ה ב ד י ו ק ‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ת ת א ת‬
‫התרומה לכהן מיד‪ ,‬ו ל א יצטרך לחכות ע ד ש כ ל ה ד ל ע ת תהיה תרומה‪.‬‬
‫‪ .2‬ו מ ח ש ב ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע‬
‫מ ק ו ם ב צ ס ו נ ה או ב ד ר ו מ ה ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬ו כ ש ת ת מ ל א ת ר ו מ ה יתן כ ו ל ה ל כ ק ‪.‬‬
‫כ ע ש ר ו כ ח מ ש וכוי‪ ,‬כגי׳ כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫‪ .4‬א ת‬
‫‪ .3‬ב ע ש ר‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫צ״ל‪:‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם ה ד ו מ ה ל כ ל א ח ת ו א ח ת‬
‫ב מ י ו ח ד ‪ ,‬ו א ץ הראשונה ש ל ת ר ו מ ה מ ם ס ק ת ב ץ ה ב ו ר ו ב ץ השניה ש ל ט ב ל )לםני ש ק ר א ל ה שם(‪ ,‬ת ק ר א‬
‫תורם‬
‫‪ p‬המוקף‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ע ל ה‬
‫כ ו ל ן וכוי‪ .‬ר ב י ס ו ב ר שמוטב ש מ ת ח י ל ה י ע ל ה א ת כ ל ה ח ב י ו ת כשהן‬
‫ט ב ל ו ח מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ק ר א ל כ ו ל ן שם ת ר ו מ ה ב ב ת א ח ת ‪ ,‬ו נ ר א ה מ ת ר תורם מן ה מ ו ק ף ‪.‬‬
‫‪ .7‬ב י ן ש ל א ה י ת ה‬
‫וכוי‪ .‬ר ׳ מ ס ו ב ר שכותת ב ע ה י ב ה י ת ה שהמעשרות יחולו ל מ ס ר ע ‪ ,‬ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ח י כ ש מ ת ה ם א ץ ע ל‬
‫ת ש ב ץ ה מ ע ש ר ו ת שנתן‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪129‬‬
‫ואוכל דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אף אם היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה‬
‫והולך‪ ,‬ואם לאו אין מפריש אלא לפי חשבון‪ .3 .‬שיעור תרומה‪ ,‬בית שמיי‬
‫או׳ עץ יפה משלשים‪ ,‬והבינונית מארבעים‪ ,‬והרעה מחמשים‪ .‬בית הלל או׳‬
‫עין יפה מארבעים‪ ,‬בינונית מחמשים‪ ,‬והרעה מששים‪ ,‬ר׳ ישמעאל או׳ מחצה‬
‫חולץ ומחצה תרומה‪ ,‬ובלבד שיהו חולין מרובין על התרומה‪ .4 .‬האומ׳‬
‫לשלוחו צא תרום בבינונית‪ ,‬אחד מחמשים‪ .‬צא תרום אחד מחמשים‪ ,‬פחת‬
‫עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה‪ .‬ואם נתכוון להוסיף‪ ,‬אפי׳ אחד‪ ,‬אין‬
‫תרומתו תרומה‪ .5 .‬נתכוון לתרום אחד מעשרה‪ ,‬ועלה בידו מעשרים‪,‬‬
‫משלשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬ומחמשים‪ ,‬ומששים‪ ,‬תרומתו תרומה‪ .6 .‬נתכוון לתרום‬
‫אחד מששים‪ ,‬ועלה בידו מחמשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬משלשים‪ ,‬מעשרים‪ ,‬מעשרה‪ ,‬אץ‬
‫תרומתו תרומה‪ .‬ואם אמ׳ הריני תורם‪ ,‬תורם ומחשב‪ ,‬תרם ועלה בידו אחד‬
‫מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף‪ .‬מששים ואחד‪ ,‬צריך להוסיף‪ .‬ר׳‬
‫או׳ רובו של אחד כמהו‪ .‬עד כמה מוסיף‪ ,‬אפילו אחד על אחד‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ כמות שלימוד‪ .‬ר׳ יודה או׳ תוספת תרומה ניטלת מן הטהור‬
‫‪9‬‬
‫״ ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫שיעור ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג וירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ לשלוחו‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משפ׳ פ״ד מ״ד; בבלי כתובות ל״כו ב ; שם ק א ; קידושין מ״א א׳; בכורות ק״א א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ועלה ו כ ו ‪ /‬משכ פ״ד מ״ג‬
‫א חסר‪.‬‬
‫« ואוכל |‬
‫]תרוסהן‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫והבינונית |‬
‫ד א אופי‪.‬‬
‫ג! התרוסה |‬
‫א בעמית‪.‬‬
‫סארבעים |‬
‫ואם ן‬
‫תרם |‬
‫א ]הוא[ סוסיף‪.‬‬
‫שליסוד |‬
‫האוס׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א האוסר‪.‬‬
‫פחםשים ן כיה‬
‫ד א‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫וסחםשים |‬
‫ך וסחסשי׳‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 21-20‬שסעון בן נטליאל ן‬
‫ד שלםוד א שליםד‪.‬‬
‫יודה ן‬
‫א יהודה‪.‬‬
‫בינונית ן‬
‫‪ 13‬תרום |‬
‫ד חסר‪ .‬א אפילו‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א שפאי‪.‬‬
‫ב והבינונים <ו‪.‬ם• תוקנה לתי־ו>‪.‬‬
‫א וסארבעים וםשלשים וסעשרים ופעשרה‪.‬‬
‫״ ואין ן‬
‫או׳ |‬
‫ך שעור‪.‬‬
‫ד אוסר׳‬
‫שפ״ |‬
‫ד ]אחד[ סארבעי׳‪.‬‬
‫ד םששים‪.‬‬
‫ד וסארבעי׳‪.‬‬
‫ד וחורם‪.‬‬
‫א ובינונית‬
‫‪ 11‬פארבעים |‬
‫םחםשים |‬
‫ד! סארבעיס וכו׳ |‬
‫ד וחכסי׳‬
‫א אס‪.‬‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫שיעור |‬
‫ד והמונית‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א סעשרה אם‪.‬‬
‫‪ 20‬עד כמה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫‪ 9‬ואם ן‬
‫»! תרם‬
‫‪ !0‬או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫בית ה ל ל ן‬
‫או׳ |‬
‫א ובינונית‪.‬‬
‫א ובית הילל‪.‬‬
‫ד אופר‬
‫ד תרו׳ ]תורם ן א ותרום ןתורםן‪.‬‬
‫ב פששים‪.‬‬
‫א פחות‪.‬‬
‫סחת ן‬
‫‪ 15‬ו ע ל ה ן א עלה‪.‬‬
‫ד וסששי׳‪.‬‬
‫וםששים |‬
‫‪ 18‬ואם ‪ . . .‬וםחשב ן‬
‫‪0‬־ או׳ |‬
‫א שסע׳ בן נפל׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫עליה |‬
‫ד עליהן‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫‪1‬־ או׳ |‬
‫ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 14‬עשרה או |‬
‫‪ 10‬םשלשים ן‬
‫תרוסה |‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ד א כפוהו‪.‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫ניטלת |‬
‫בבינונית |‬
‫א ושלשים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כפהו |‬
‫א אופי‪.‬‬
‫כפות |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫סוסיף |‬
‫ד כסו‪.‬‬
‫ד נוטלח‪.‬‬
‫‪ .9‬ל ס י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י חשבון הקיים‪ ,‬משום ש ה ח כ מ י ם סוברים שכוונת ב ע ה ״ ב ה י ת ה שיחולו‬
‫מ ר ו ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מ ס ר י ש‬
‫‪ .12‬ח ו ל י ן‬
‫ה מ ע ש ר ו ת ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ת הסירות‪.‬‬
‫ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬וקשה ל צ מ צ ם מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה בדיוק‪ ,‬ו ל ס י כ ך יזהר שיהא ברור לו ש ה ח ו ל ץ מ ר ו ב ץ ‪) .‬מניב(‬
‫‪ .14-13‬ס ח ת ע ש ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .13‬צ א ת ר ו ם וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬צ א ת ר ו ם ! ת ו ר ש בבינונית‪ ,‬כני׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫א ס י ל ו ה ו ד י ע לו ב ע ה י ב בסירוש א ת דעתו‪ ,‬מימ אם ט ע ה השליח ב ה ס ר ש ה ו ע ל ת ה בידו א ח ת מששים או א ח ת‬
‫‪ .14‬ו א ם נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבכוונה ת ר ם א ח ת מ א ר ב ע י ם‬
‫מ א ר ב ע י ם תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ת ר ו מ ה ‪ .‬שהרי יש ב כ ל ל מ א ת י ם מנה‪.‬‬
‫‪ . 15‬נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬חוזר ל ב ע ה ״ ב ש ט ע ה ‪.‬‬
‫ותשע‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ר י נ י ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א מ ר הריני תורם ס ת ם ‪ ,‬ה ד ץ הוא שיחשב אח־כ‪ ,‬ו א ם ע ל ה ב י ד ו‬
‫‪ .20‬ר ו ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ס א ה כ ס א ה ‪ ,‬ו א ם ת ר ם ס א ה א ח ת מ כ ר י בן ששים ס א ה‬
‫א ח ד מששים וכוי‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ל י מ ו ד‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמו‬
‫ושש ע ש י ר ע ת ש ל ס א ה ‪ ,‬דינו כ א י ל ו ת ר ם ס א ה מששים ו א ח ת ‪ ,‬ו צ ר י ך להוסיף‪.‬‬
‫שהוא רניל‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ה‬
‫‪130‬‬
‫על הטמא‪ ,‬ואינה מדמעת‪ ,‬ואץ חייבין עליה חומש‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שנתכוון לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד‪ ,‬אבל אם אמ׳ הריני‬
‫תורם ומחשב‪ ,‬זו היא תרומה ודאיית‪ .‬ר׳ ישמעאל שיזורי ור׳ שמעון או כל‬
‫תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת הכליסץ והחרובץ‪ ,‬ניטלת‬
‫אחד מששים‪ .‬ותרומה טמאה ניטלת אחד מששים‪ .7 .‬אילו ניטלין אחד‬
‫מששים‪ ,‬גידולי תרומה‪ ,‬ועירובי תרומה‪ ,‬ותרומה שנטמאת בשגגה ובאונס‪,‬‬
‫ותרומת הקדש‪ ,‬ותרומת חוצה לארץ‪ ,‬הקצח‪ ,‬והכליסין והחרובץ‪ ,‬וגמרות׳‬
‫ותרמוסץ‪ ,‬ושעורין אידומיות‪ ,‬ותרומת עציץ‪ ,‬ותרומת אפטרופים‪ .8 .‬אמ׳‬
‫ר׳ יוםה מניין לתרומה שהיא אחד מששים‪ ,‬שג׳ ו מ מ ח צ י ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫ת ק ח א ח ד א ח ו ז מן ה ח מ ש י ם וגו ‪ ,‬אף ממה שאחזתי לך ממקום אחר‬
‫הרי הוא כזו‪ ,‬מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים‪ .‬מניין שאם תרם ועלה‬
‫בידו אחד מששים שתרומתו תרומה‪ ,‬שג׳ ז א ת ה ת ר ו מ ה א ש ר ת ר י מ ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫«־ חורם ומחשב ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ד ה׳יג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬
‫פ״ג ה״א‪ ,‬ס״ה ע״ג‪ .‬ועיין ימש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬
‫‪ 0 - ! 9‬נ אמ׳ ר׳ יוסה‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫»זאח‬
‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״א‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫״וממחליח‬
‫י״ג‪.‬‬
‫‪ 22‬הטםא | א הטטא ]״לא סן הסוקח•‬
‫סששים | ד םששי׳‪.‬‬
‫ד לתרו׳‪.‬‬
‫‪ 24‬תורם |‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫ור־ שסעין ׳״ירי•‬
‫־‪ 2‬ניטלת |‬
‫ואינה | א אינה‪.‬‬
‫בפי וכי׳ | ד בריא א במה דבר׳ וכר‪.‬‬
‫םששים | ד סששי׳ א ]אחד! מששים‪.‬‬
‫א תורם !תורם[‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד נטלתי‬
‫״ מקפידין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ בכורים‬
‫״חולה לאה‬
‫ק״א סע״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יחזקאל מ״ח׳‬
‫ה ח רומה‬
‫אילו |‬
‫ודאיית |‬
‫אבל | א חסר‪.‬‬
‫ד א וד י ‪.‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪ 25‬הכהנים | ד חסר‪.‬‬
‫ניסלץ |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד נוטלין‪.‬‬
‫‪ 27‬ועירוב׳ |‬
‫ד ונםזיות‪.‬‬
‫עציץ |‬
‫־‪ 2‬ותרםוסין | ד א ותורסוסין‪.‬‬
‫א העציץ‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫אפטרוסים |‬
‫סניין ‪ . . .‬שהיא אחד | א סנין ‪ . . .‬שאחד‪.‬‬
‫ופטחציח ן‬
‫וטטחצת א םסחצית•‬
‫פ‬
‫ד ונוסד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ושעורין | א ושעורים‪.‬‬
‫א אפיטרופין‪.‬‬
‫םסה ‪ . . .‬םסקום |‬
‫שתרומתו ן א תרופתו‪.‬‬
‫סששים |‬
‫אם ן א ואס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר‬
‫עליה | ד חסר‪.‬‬
‫וכו׳ | א תרוטה ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ ותרוטה שניטפאת וכר‪.‬‬
‫ד אפטרופוס‬
‫ע ‪ 0‬ע א‬
‫ל‬
‫ש ח ן ר‬
‫‪2 8‬‬
‫׳‬
‫ע ט ע ן ן‬
‫ד וערובי‪.‬‬
‫ן ה כ‬
‫ל‪ ,‬ין ן‬
‫ס‬
‫ן‬
‫אט׳ ‪I‬‬
‫א ישסע׳‬
‫תרום״ ן א תרוםיי*•‬
‫הרוסה ותרומה‬
‫ה כ‬
‫א‬
‫ונסזייח י‬
‫לי ין‪.‬‬
‫ס‬
‫ת‬
‫אידומיות | ד אחמיר א ]וסודי[ אדוטיי •‬
‫אס׳ |‬
‫ד סחםשי׳‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫שנ׳ |‬
‫א י‪.‬‬
‫‪ 30‬יוסה |‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ד שנאסר א תלם׳ לי ־־‬
‫ישיאל ן א ישר׳‪.‬‬
‫‪ 31‬אחח | ‪ 0‬אחז‪.‬‬
‫החסשים | ך‬
‫א פ ה ‪ . . .‬בסקופ‪.‬‬
‫־‪ 3‬הוא | א היא‪.‬‬
‫זו ן א חסר‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאפר א חל׳ לופ׳‪.‬‬
‫‪ 23‬לתרום ‪I‬‬
‫ה ח ‪ 0‬ע‬
‫י׳‪.‬‬
‫יני׳ ‪I‬‬
‫פניי? | א טח­‬
‫זאת | ד ואת‪.‬‬
‫‪ . 2 3‬א ם א מ ׳ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר במירוש שיחשב אח״כ‪ ,‬כ ד י ל ה מ כ ח ש ל א מ י ח ת משיעור ש ק ב ע ו‬
‫ל י עדיין ל א גמד ל ה מ ר י ש ‪ ,‬ו כ ל מ ה שמוסיף ה י א ת ת מ י ז‬
‫‪°‬׳‬
‫‪ . 2 5‬ה כ ל י ס י ן וכי׳‪ .‬אילן )או שיח גדול( מ מ ש מ ח ת ה ק ט נ מ ת ‪ ,‬ו ט ע ם‬
‫וודאית ו ל א תוססת תרומה‪.‬‬
‫‪ .28‬ו ת ר ו מ ת ה ק ד ש‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גזבר שתורם ט ב ל‬
‫ה ת ר מ י ל י ם שלו דומה ל ט ע ם ה ח ר ו ב י ם ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫ו ג מ ז י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר י ה ג ד ל ע ל הגזע ע צ מ ו ש ל ה ש ק מ ה ‪ .‬ע י ץ בבר­יא­‬
‫שהוקדש א ח ר י גמד מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫׳ ו ת ר מ ו ם י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ , l u p i n u s ,‬ו ה ו א מצוי מ א ד ב א י י ‪ ,‬ו ט ע מ ו מ ר ו א ו כ ל י ם אותו עיי ש ל י ק ה ‪ ,‬ע י ץ בבה״א•‬
‫‪ .30‬א ח ד מ ש ש י ם ‪ .‬צ״ל‪ :‬א ח ד מחמשים‪ ,‬כגי׳ ד‪ .‬רשיי‪ ,‬סמיג והירושלמי•‬
‫ע צ י ץ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו בקוב‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ ,‬ו ל ס י הגירסא שלםנינו צ ר י ך ל ס ר ש שהכוונה ל ס י ס א כ א ן ש ב ד י ע ב ד תרומתו תרומר•‬
‫‪ .31‬א ח ד א ח ו ז וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משה צווה ל י ט ו ל אחוז א ח ד מן החמשימ ) ב מ ד ב ר ל־א‪ ,‬ל׳( מ מ ל ק ו ת מ ד ת‬
‫ו ל ת ת ו ללויים‪.‬‬
‫ח כ מ י‬
‫‪2 9‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ל י‬
‫מ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫נ‬
‫מ‬
‫צ‬
‫א‬
‫כ א י‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪131‬‬
‫ששית ה א י פ ה מ ח ו מ ר ה ח ט י ם וששיתם ה א י פ ה מ ח ו מ ר‬
‫ה ש ע ו ר ין‪ .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה או׳ מערי הלוים‪ .‬ר׳ יוסה או תשלומי‬
‫תרומה‪ ,‬חומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬הרי הן כתרומה לחייב עליהן)קרן( מיתה‬
‫קרן וחומש‪ ,‬לאוסרן בפחות ממאה‪ ,‬לעלותן במאה ואחד‪ .‬ר׳ שמעון או׳ במאה‬
‫מקל וחומר‪ ,‬מה מצינו בתרומת מעשר אחד מעשרה‪ ,‬אף זו אחד מעשרה‪ ,‬אמ׳‬
‫לו לא אם אמרת בתרומת מעשר שניטלת קדש מקדש‪ ,‬ולא נקרא שם איסור‬
‫עליה‪ ,‬תאמר בזו שניטלת קדש מחול‪ ,‬ונקרא שם איסור עליה‪ .9 .‬ערלה‬
‫וכלאי הכרם עולץ באחד ומאתים‪ .‬ר׳ שמעון או׳ מאתים‪ .‬אץ צריך להוסיף‪.‬‬
‫וכן היה ר׳ שמעץ או׳ כל תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת‬
‫ערלה וכלאי הכרם‪ ,‬םפיקן מותר‪ .‬ספק נאכלו‪ ,‬ספק נגנבו‪ ,‬ספק אבדו‪ ,‬ספק‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 36-3$‬חשלומי‬
‫וכו‪/‬‬
‫חממה‬
‫עיין‬
‫פ״ו‬
‫במשכ׳‬
‫פ״א ה״ז‪.‬‬
‫‪ 37‬במאה‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ל מ״ ‪.‬‬
‫ק״א ע״ד‪.‬‬
‫ועיין ספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.!49‬‬
‫יעיין‬
‫מ״א‬
‫ז‬
‫ספרי‬
‫וירוש׳‬
‫קע״ד‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫« קפק‬
‫« שאין‬
‫נאכלו‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫שם‪,‬‬
‫להלן‬
‫‪ 38‬מקל וחומר ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬
‫« ערלה ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ ערלה פ״ב מ״א‪.‬‬
‫הכהכים‬
‫להלן‬
‫וגירוש‬
‫‪,‬‬
‫ועיין‬
‫נוהמם‬
‫וכו‪/‬‬
‫פ״ו‬
‫ירוש׳‬
‫‪60‬‬
‫שו׳‬
‫פ״ב‬
‫ערלה‬
‫ומש״ש‪,‬‬
‫שה״א‪,‬‬
‫ס״א‬
‫פ״ד‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫דרוש׳‬
‫מ״ג ע״א‪.‬‬
‫‪ 85-34‬טחוטר החטיס ‪ . . .‬השעורין ן‬
‫‪ 35‬השעורין |‬
‫וששיח׳‪.‬‬
‫או׳ ‪ . . .‬הלוים |‬
‫יוסי•‬
‫א עליהם•‬
‫בסאה‬
‫)קרן( |‬
‫ואחד |‬
‫א פ‬
‫׳‬
‫ד אטר‬
‫|‬
‫‪ >°‬בזו |‬
‫אי |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א אטרו‪.‬‬
‫‪ 41‬עולין ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א חרוםה ]עליהן‪.‬‬
‫‪.34‬ששית‬
‫או׳ |‬
‫א טצאינו ‪ . . .‬הטעשר‪.‬‬
‫‪ 39‬טעשר ן‬
‫א בזו ] א ח ד טטאהן‪.‬‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫ד השעורים‪.‬‬
‫ך אוסר ‪ . . .‬הלויים‪.‬‬
‫א ב א ח ד וסאה‪.‬‬
‫סציני ‪ . . .‬טעשר ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פ השערים‬
‫שניטלח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫עליה |‬
‫‪ 43‬ע ר ל ה ן‬
‫האיפה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫)רשיי ח ו ל ץ קליד ב׳(‪.‬‬
‫םחופר ן‬
‫יוסח |‬
‫א ישסע׳‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 37‬לעלותן |‬
‫ך לעלותו‬
‫ד אוס׳‪.‬‬
‫בסאה ן‬
‫טעשרה ן‬
‫או׳ |‬
‫קדש |‬
‫סעשרה |‬
‫ד א קודש‪.‬‬
‫ד א קודש‪.‬‬
‫ד אוסר א אום־‪.‬‬
‫ד א עליה ]אין צריך להוסיף!‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א להעלוח‪.‬‬
‫א סםאה‪.‬‬
‫א הסעשר‪.‬‬
‫בי ר׳ יוסה |‬
‫א סאה‪.‬‬
‫קדש |‬
‫ך שניטלה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫פ טחטר )ב־פ>‪.‬‬
‫ישסעאל ן‬
‫החטים וששיתם |‬
‫סאחים |‬
‫טון |‬
‫עליה |‬
‫ד טאחי׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫מעשרה‬
‫‪ 36‬עליהן |‬
‫בסאה |‬
‫‪ 38‬וחוסר |‬
‫ד וחוט׳‪.‬‬
‫ד סעשר׳‬
‫א ססאה‪.‬‬
‫סקדש ן‬
‫א םקודש‪.‬‬
‫ב ד סחוט‪.‬‬
‫ערלה |‬
‫‪ 42‬שטעון ן‬
‫תרוםת |‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫ד חרוסה‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י ס א ה )משנת מנחות רסיז> משלשים ס א ץ )יחוקאל מ י ה ‪ ,‬י'‪.0‬‬
‫‪ . 3 5‬מ ע ר י ה ל ו י ם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שניתנה ת ר ו מ ת ה א ר ץ ללויים מ ח ל ק‬
‫יאיר )יהושע כיא‪ ,‬כ״ז( א ח ת מששים )דברים ג׳‪ ,‬ד ׳ ; יהושע יינ‪ ,‬ל׳(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫תרומה‪.‬‬
‫ד א בר׳‬
‫ד בסא׳‪.‬‬
‫‪ .36-35‬ת ש ל ו מ י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם זר א כ ל ת ר ו מ ה בשוגנ מ ש ל ם מן ה ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ה ח ו ל ץ נעשץ ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד החטי׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר מ ע ש ר ה שבמעשר שהוא א ח ד מ מ א ה מ כ ל ה ט ב ל ‪.‬‬
‫‪.38‬א ח ד‬
‫‪ .39‬ק ד ש‬
‫מקדש‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניטלת ק ד ש מ ק ד ש כ ד ב ר י ך ‪ ,‬מ ׳ מ ל א נ ק ר א שם איסור )תרומה( ע ל י ה וכו׳‪ .‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .40‬ש נ י ט ל ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניםלת וכוי‪ ,‬כ ד ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .41‬ל ה ו ס י ף ‪ .‬צ־ל‪ :‬להוציא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ צ ר י ך‬
‫ל ה ר י ם כשם שנוהג ב ת ר ו מ ה ‪ ,‬משום שתרומה ה ו א מ מ ץ השבט‪ ,‬ו מ מ ץ איטי ב ט ל ב ר ו ב )ביצה ל ׳ ח ב׳(‪ ,‬מ ה‬
‫ש א ץ כ ן ב ש א ר איםורימ‪.‬‬
‫‪ . 4 2‬ו כ ן ה י ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שאמרו ח כ מ י ם ש ב ע ר ל ה ו כ ל א י ה כ ר ם‬
‫אינו צ ר י ך ל ה ו צ י א )להרים( כ ן א מ ד ר ׳ ש מ ע ץ א ף ב ת ר ו מ ה שאץ הכהנים מ ק ס י ד י ם ע ל י ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן נזל‪.‬‬
‫כגון‬
‫ת ר ו מ ת ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כנון ת ר ו מ ת ‪1‬כו׳‪ ,1‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ת ר ו מ ת ה כ ל י ס ץ ו כ ו ׳ שנמנו ל ע י ל שו׳ ‪ .25‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .43‬ס מ ק נ א כ ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו וודאי ע ר ל ה וכו׳ שנתערבו ב ה י ת ר ‪ ,‬ואח־כ נ א כ ל ח ל ק מן ה ת ע ר ו ב ת‬
‫אנו תולים שהאיסור נ א כ ל ‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ברוב‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪132‬‬
‫נפלו לחולץ‪ ,‬ספיקן מותר‪ .10 .‬ר׳ יהודה או׳ דמונים מתוקץ אסורץ כל שהן‪.‬‬
‫« כיצד‪ ,‬נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אםורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך רבוא כולן‬
‫אסורין‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא‬
‫כולן אסורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך שלשה‪ ,‬משלשה למקום אחר ספיקן אסור‪,‬‬
‫מפני שספק דימוע‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה בן בבא אני אחד מן הראויין להורות‪ ,‬שאם‬
‫יבאו לידי חילפות תרדין‪ ,‬או׳ אני שעלו באחד ומאה‪ .‬ולא עוד אלא שבית‬
‫‪ 50‬דין צריכץ למנות על כולן שיעלו באחד ומאה‪ .‬נתפצעו אגוזין‪ ,‬נתפרדו‬
‫רמונין‪ ,‬נתפתחו חביות‪ ,‬נתחתכו דלועין‪ ,‬נתפרסו ככרות‪ ,‬יעלו באחד ומאתים‪.‬‬
‫נפלו ואחר כך נתפתחו‪ ,‬בין בשוע בץ במזיד‪ ,‬הרי אלו לא יעלו דברי ר׳ מאיר‬
‫ור׳ יודה ור׳ שמעון או׳ בין בשוגג בין במזיד יעלו‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בשוגג יעלו‪,‬‬
‫במזיד לא יעלו‪ .‬וכן היה ר׳ יוםה או׳ תרומה סתומה שגתערבה בפתוחות‬
‫‪ 55‬ונתפתחה‪ ,‬סתומה בםתומות ונתפתחו‪ ,‬ופתוחה בפתוחות‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬
‫« ר׳‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫יהודה‬
‫וכו‪/‬‬
‫ק פ י ק ן אקור‪.‬‬
‫תרדין ו כ י ‪/‬‬
‫פ״ג‬
‫בבלי‬
‫ע״ד‬
‫זבחים‬
‫ועיין‬
‫א‪/‬‬
‫משכה‬
‫עיין בשכו׳׳ס וירוש׳ ערלה פ״א ה״ה‪,‬‬
‫כלים‬
‫פי״ז‬
‫מ״ח‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ועיין‬
‫דמאי‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫פ״ז‬
‫רה״ז‪ ,‬ק״ג ע״ב; בבלי גינוין כ״ד רע״נ‪.‬‬
‫ומ״ש‬
‫ס״א ע״ב‪ ,‬ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫עיין ערלה פ״ג מ״ז‪ ,‬בבלי בילה ג׳ ב ‪ /‬יבמוה פ״א ב ‪/‬‬
‫כ״ו‬
‫סמ״ה‬
‫ע״ג‬
‫»« חילפוח‬
‫<״־ כ ה פ ל ע ו ו כ ו ‪/‬‬
‫כפלו‬
‫>־ ס ח ו מ ה ו כ ו ‪/‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫ערלה‬
‫ערלה‬
‫פ״ג‬
‫עיין ירוש׳ ערלה פ״ג רה״ו‪ ,‬ס״ג‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫** אי׳ |‬
‫ד‬
‫ד אומר‬
‫א מריבוא‪.‬‬
‫מהן |‬
‫שמעי‪.‬‬
‫יביא |‬
‫א מהם‪.‬‬
‫ד לסקר אחד‪.‬‬
‫ל ה י ר ו ת‬
‫א אומי‪.‬‬
‫רמונים )‬
‫ד א ריבוא‬
‫‪9‬‬
‫י ל יי•‬
‫ד א שיעלו‪.‬‬
‫ד ב ר י ר׳ מאיר |‬
‫או׳ |‬
‫נתפרסי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫‪ 60-40‬שבית דין |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד ניתסרסו א ונתפרסו‪.‬‬
‫‪ 63‬ור׳ יודה |‬
‫אומי |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫חרוסה | א ח ס ר ‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫נתפתחו ‪ . . .‬גחחחכו |‬
‫בשוע ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫מעלו |‬
‫אגחין ן‬
‫ד א נתחתכו‪.‬‬
‫ד אופר א אופי‪.‬‬
‫א שוע‪.‬‬
‫אני | ך ח ס ר ‪.‬‬
‫ך אגחים•‬
‫א ת ת פ ת ח ו ‪ . . .‬תחחחכו‪.‬‬
‫‪ 82‬נתפתחו |‬
‫א ר׳ יהודה•‬
‫ד א מריבוא‪.‬‬
‫‪ 60‬לפנות ן א ליפנות‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫לסקום א ח ר |‬
‫אמ׳ | ד א מ ר א א׳‪.‬‬
‫ד חליפות‪.‬‬
‫ד שביד‪.‬‬
‫א ריבוא‪.‬‬
‫משם ר׳ שטעון ן‬
‫‪ 47‬מרבוא |‬
‫הילפות |‬
‫‪ 61‬רמונין | א רימונים‪.‬‬
‫ד דלועי׳ א דילועין‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫* יבאו |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫‪ 48‬דימוע | ד פתוח‪.‬‬
‫ד א יבואו‪.‬‬
‫ומאה | א םסאה‪.‬‬
‫נתפרדו ן א ונתסרדו‪.‬‬
‫יעלו‪.‬‬
‫ד הריבוא א ריבוא‪.‬‬
‫ססיקן אסור | א ססיקו מותר‪.‬‬
‫ח ו‬
‫‪I‬‬
‫הרבוא |‬
‫ד רטונין א רימוגי‪.‬‬
‫)אחרתן‪.‬‬
‫‪ 45‬ה ר מ א |‬
‫« אי |‬
‫ד הריבוא‬
‫סרבוא ‪I‬‬
‫א משוס ר׳‬
‫‪ 84‬במזיד ן‬
‫בסחוחות | א ]סחוסהן בפחוחות‪.‬‬
‫סתופה | א פתוחה ב ]סתוםותן סחוסה גונסחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬
‫א אילו•‬
‫אלו |‬
‫א ]הרי הן‪1‬‬
‫יעלו ן‬
‫א שיד‪.‬‬
‫דלועין |‬
‫יוסה |‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 65‬ונתפתחה ‪ . . .‬בסתוםוחן‬
‫ופתוחה ן‬
‫א סחוחה‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫‪.44‬כל‬
‫מ פ נ י שהן ח ש ו ב ץ ואינן ב ט ל י ם ‪.‬‬
‫שהן‪.‬‬
‫דאיכא רובא‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס פי קן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואני נ כ נ ם‬
‫ת ר דין‪.‬‬
‫בשאר‬
‫א ס ו ר ‪ » .‬׳ ל ‪ :‬מ ו ת ר ‪ ,‬כני׳ כי״ע ו ה ב ב ל י ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .48‬ל ה ו ר ו ת‬
‫ל מ ס ס ק של וקן ממרא‪ ,‬אם ב״ד ל א יסכימו ע ל ידי‪.‬‬
‫‪ .49‬ח י ל פ ו ת‬
‫צלעות של ס ל ק ‪.‬‬
‫הדברים‬
‫שנמנו‬
‫במשנת‬
‫ו י ב ט ל ו א ת חשיבות כ ו ל ם ‪.‬‬
‫כן‬
‫א ץ כאן‬
‫כסתוחות‪.‬‬
‫תערובת‪,‬‬
‫‪.47‬לתוך‬
‫שלשה‪.‬‬
‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬ת ר ת י ו ה ו א ׳‬
‫שהרי‬
‫‪ .50‬צ ר י כ י ן‬
‫למנות‬
‫ע ר ל ה )ס״נ מ״‪ ,0‬מ י מ‬
‫‪ .54‬ב ט ת ו ח ו ת ‪.‬‬
‫התרומה‬
‫ניכרת( א ל א‬
‫מן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעסיי שלא אורה למעשה‬
‫הראוי‬
‫הוא‬
‫שב״ד‬
‫יעמדו‬
‫על‬
‫המניה‬
‫סירשו ב י ר ו ש ל מ י ש ל א היו מ ת ו ח ו ת ל ג מ ר י )שאס‬
‫שהיו‬
‫מכוסות‬
‫וסגורות‬
‫בסתימת‬
‫הדיוט‬
‫שדינן‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪133‬‬
‫שלא אסרו אלא סתומה שבסתומות‪ .‬כשתמצא או׳ כלל שר׳ אליעזר או׳‬
‫בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין בשאין ידוע‬
‫נלא[ תעלה ]דברי ר׳ מאיר[‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ אליעזר אומ׳ בין בידוע בין בשאץ‬
‫ידוע ]לא[ תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין שאין ידוע )לא( תעלה‪ .‬ר׳‬
‫עקיבא אומ׳ בידוע לא תעלה‪ ,‬שאין ידוע תעלה‪ .11 .‬ליטרא קציעות‬
‫שדרסה על פי חבית ואינו יודע באי זו חבית דרסה‪ ,‬על פי כוורת ואינו יודע‬
‫באי זו כוורת דרסה‪ ,‬דרסה בעיגול של דבילה ואינו ידוע באי זה עיגול דרסה‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ רואין את העליונות כאילו הן פרודות‪ ,‬אם יש שם מאה ואחד‬
‫ליטרץ תעלה‪ ,‬ואם לאו לא תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ אם יש שם מאה פומין יעלו‪,‬‬
‫ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‪ ,‬ר׳‬
‫ליעזר אומ׳ אם יש שם מאה פומין תעלה‪ ,‬ואם לאו הפומין אסורין והשולים‬
‫מותרין‪ .‬ר׳ יהושע אף אע״פ)שאין שם( שיש שם שלש מאות פומין לא תעלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪ 56‬כשחמצא‬
‫‪5 9‬‬
‫ילוש׳‬
‫או׳ וכו׳‪.‬‬
‫פ״ד ה״כו‪,‬‬
‫כאן‬
‫‪6 0‬‬
‫‪ « ° -‬ר׳ עקיבא וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ח‪.‬‬
‫ועיין‬
‫מ״ג ע״א‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫במשכ׳‬
‫מ״ח ומ״נו‪.‬‬
‫ל י ט ר א וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״י‪ ,‬מ״ג ע״א; בבלי ביצה‬
‫ג׳ קע״ב; זבחים ע״ג א׳‪.‬‬
‫«« שלא | א לא‪.‬‬
‫ד לומר‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫]לא[ ן כיה א•‬
‫אומי |‬
‫א או׳‪.‬‬
‫אומי |‬
‫ד ואין•‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫יעלו |‬
‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫א יודע‪.‬‬
‫א חעלה‪.‬‬
‫א אוחן‪.‬‬
‫ד א באקו‪.‬‬
‫א והשוליים‪.‬‬
‫א יעלו אם‪.‬‬
‫ך אף על פי‬
‫ד א בשאין‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫אומי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬עקיבא |‬
‫או׳ ן‬
‫ד עקיב׳‪.‬‬
‫ך ואין ידוע <ביפ>‪.‬‬
‫דרסה |‬
‫ד ד ר ס ה ]דרסה[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דבילה |‬
‫ואינו ן‬
‫של |‬
‫עיגול |‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫והשולים ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫<לא> ן‬
‫ד ד ר ס ה בפיגול‪.‬‬
‫כאילו |‬
‫א וכשאין•‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫ודי | ד אומר רבי א או׳ ר׳‪.‬‬
‫‪] 68‬לא[ ן הושלם ע־פ א•‬
‫‪ 61‬ואינו יודע |‬
‫באי זה |‬
‫‪ 65‬והשולים ן‬
‫אעיפ ן‬
‫שאין |‬
‫ד ר ס ה בעיגול |‬
‫את העליונוח ן‬
‫ח ע ל ה ואם ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד א•‬
‫ד בין שאין א ובין בשאין‪.‬‬
‫א וכשאין‪.‬‬
‫ד דרסי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ידוע |‬
‫א אליע ‪.‬‬
‫א בידוע ובין‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 67‬בשאץ ן‬
‫]דברי ר׳ מאירן ן הושלם ע׳פ‬
‫בין בשאין |‬
‫בידוע בין ן‬
‫‪ 02‬ד ר ס ה |‬
‫י |‬
‫ד ב חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫א‬
‫אסרו | ד אמרו‪.‬‬
‫אליעזר |‬
‫שבסתומות ן א בסתומות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כשתמצא ן א שתימצא‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫הן |‬
‫)שאין שם> |‬
‫‪ 03‬ליעזר |‬
‫ד א חסי•‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א והשול׳‪.‬‬
‫ד ענול‪.‬‬
‫« אי |‬
‫‪ 66‬ליעזר |‬
‫‪ 67‬סוחי־ץ |‬
‫ד א חסר•‬
‫ד דבלה‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫ד אומר א אומי‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫ד חסי•‬
‫או׳ |‬
‫ב נםחק עיי נקודות‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ד אוסר‬
‫שישן‬
‫א יש‪.‬‬
‫‪ .56‬כ ש ת מ צ א‬
‫א ו ׳ וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ת מ צ ה א ת ע ו מ ק ה ה ל כ ה ]אתה[ א ו מ ר כ ל ל וכוי‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .57‬ב י ד ו ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה שגתערבה‪ ,‬א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ו א ץ ה ח ו ל ץ‬
‫‪ .58‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬כ צ י ל ‪ ,‬כגי׳ כי׳ע‪ ,‬ו ס ו ב ר ר ׳ מ בשיטת ר ׳ יהושע שאפילו‬
‫מ מ ר א ה א ח ר מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫ו ר ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪] :‬או׳‪ 1‬ר ׳‬
‫א ם איטי י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה א ץ השחורות מ ע ל ו ת א ת הלבנות‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .59‬ב י ד ו ע‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שידע ושכח)ירושלמי(‪ .‬א ב ל אם י ו ד ע נם עכשיו את צ ב ע ה ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ר ׳ ע ק י ב א וכוי‪ .‬ו ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ו ר י ע ס ו ב ר שאם י ד ע א ס י ל ו‬
‫הרי א ץ כאן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .61‬ש ד ר ם ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר ס ה ו ד ח ק ה ל ת ו ך פי ה ח ב י ת ‪ ,‬ו א ץ ס ו פ ה ניכר‪ ,‬ואנו‬
‫שכח אח״כ ל א ת ע ל ה ‪.‬‬
‫אוסרים א ת השולים מסני החשש שמא ל א ישער כראוי‪ ,‬ו מ מ י ל א מסייעות התחתונות ל ה ע ל ו ת ‪) .‬מהריק״ש(‪ .‬ו ע י ץ‬
‫‪ .64‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬ו כ נ ר א ה שאף השולים‬
‫‪ .63‬מ ד ו ד ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ע ו ר ב ו ת ע ם התחתונות‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .67‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬מירשו בירושלמי ש ל ד ע ת ו עשו את ה ס ו מ ץ‬
‫אםורץ‪ ,‬ו ל ם י כ ך מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫כ ד ב ר ש ד ר כ ו להימנות‪ ,‬ו א ס י ל ו ב א ל ף א ע ם ב ט ל י ם ‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫תרומות פייה‬
‫דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪ .12 .‬סאה תרומה‬
‫שנפלה על פי המגורה‪ ,‬רואץ אותה כאילו היא חטץ על פי שעורין‪ ,‬יקלפנה‪.‬‬
‫‪°‬ל רבן שמעון בן גמליאל במשתייר תעלה באחד ומאה‪ .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬מדמעת‪ ,‬למקום אחר אינה מדמעת דברי ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫וחכמים או׳ בין למקומה בין למקום אחר מדמעת‪ .‬ר׳ שמעון או׳ בין למקומה‬
‫בין למקום אחר אינה מדמעת‪ .13 .‬כשם שהתרומה עולה מתוך החולץ‬
‫באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול‪] ,‬כך טמאה תעלה מתוך הטהור‬
‫‪5‬ד באחד ומאה בין בלול ובץ שאינו בלול[‪ .‬ר׳ יוםה או׳ בבלול תעלה‪,‬‬
‫בשאינו בלול ]לא[ תעלה‪ .‬נפלה לתוך החולין טמאין‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪.‬‬
‫‪ .14‬קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין‪ ,‬וכן פרוסה של‬
‫תרומה שנתערבה במאה פרוסות של חולין‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬
‫‪,‬‬
‫«« ס א ה ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מי״א‪.‬‬
‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫סמ״א‪.‬‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫ל'יו‬
‫תרופת |‬
‫י"״ |‬
‫‪6 9‬‬
‫•‬
‫יקלפנה |‬
‫ע ל פי |‬
‫דם״ |‬
‫בין לסקום |‬
‫א שכשם‪.‬‬
‫כשם |‬
‫א כשאינו‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫א לתוך•‬
‫יי קישוח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫שהחרוסה |‬
‫יח־ע |‬
‫כאילי |‬
‫ד א ידוע‪.‬‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫‪ 70‬שטעון ן‬
‫ד א דפאי‪.‬‬
‫א ובין לםקים•‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫‪ 7‬וחכפים ן‬
‫אי׳ |‬
‫יוסה |‬
‫א כשאינו‪.‬‬
‫ב )בכיי הסופר(•‬
‫‪ .68‬ה י כ ן‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫תעלה |‬
‫החולין |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫סי׳‬
‫א חיטים • • •‬
‫א ובין‪.‬‬
‫סדפעת |‬
‫ובין |‬
‫א טהורה‪.‬‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫ך בין‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫‪ 75‬ב ל ו ל ן‬
‫א בבלול•‬
‫ד ]לאן תעלה‪.‬‬
‫א חולין‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫ך אוסר‬
‫טטאין |‬
‫אילו | ד אלו‪.‬‬
‫‪] 70‬לאן ן כיה‬
‫ד טםאים‬
‫א‬
‫א הטסאין•‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳•‬
‫ב ב ב ל י ‪ :‬ואינו י ו ד ע באיזה מ ק ו ם בעיגול ד ר ס ה ‪ ,‬א ם בצפוט־ או ב ד ר ו מ ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בניגוד‬
‫ב מ ש ת י י ר וכו׳‪.‬‬
‫א סיחה‬
‫ד גםליאל ]אוסרן א גטל׳ ]אום׳[•‬
‫א בבלול‪.‬‬
‫הטהור׳ ן‬
‫‪ 78‬תרוםה | ד לחם הפנים‪ .‬שנחערבה ן א שנתערבו‪.‬‬
‫ד ר ס ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ .69‬ש נ ס ל ה‬
‫ד א יוסי•‬
‫נפלה ן‬
‫‪ 78‬בין ן‬
‫‪ 74‬ב ל ו ל ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד דרס׳‪.‬‬
‫הטין ‪ . . .‬שעורין ן‬
‫גסליאל |‬
‫א‬
‫ד שהחרוטוח א שהטהורה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סאה ן‬
‫ו ח כ פ ׳ ‪. a‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א נפל‪.‬‬
‫דרסה |‬
‫היא |‬
‫‪ ] 76-74‬כ ך ‪ . . .‬ב ל ו ל ! ן הושלם ע״• ד• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬פרוסה ן א פרוסוח‪.‬‬
‫‪.70‬‬
‫י ייין א איו•‬
‫ד ל ק ל ס ה א יקפינה‪.‬‬
‫א תרופות‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫וגליה‬
‫ו‬
‫י עי ל•‬
‫ס א ה >‬
‫שעורים‪.‬‬
‫|‬
‫‪8‬ל ר׳ יהודה‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שר ‪ ,54‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫«« בעיניל |‬
‫ד כפשתפ׳‪.‬‬
‫חרומח מעשר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳ שם פ״ל‬
‫*ל בבלול העלה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ספ״ד‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫) ו מ‬
‫״ל במשחייר וכר‪ .‬עיין ימש׳ פ״ד הי״א‪ ,‬מ״ג ע״א‪,‬‬
‫ל ד ר ם ה שלעיל‪ ,‬וכאן התרומה היא‬
‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬ו ל א נ ד ח ק ה לסנים•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ק ס ה א ת ה כ ל ב ב ת א ח ת ושייר ק צ ת מ ס ו ף ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואי א פ ש ר‬
‫עכשיו‬
‫ל ק ל ס ה א ל א א ם י ם ו ל ר ו ב ח ו ל ץ כנגדה‪ ,‬ה ר י ע ו ל ה המשתייר ב א ח ד ו מ א ה ל כ ־ ע ‪ ,‬מסני שרוב‬
‫חולין‬
‫ב מ ז י ד שהרי‬
‫כ ש ק ם ה ל א כיוון‬
‫ל מ ע ט א ת ה ת ר ו מ ה כ ד י ש ת ב ט ל ‪ ,‬א ל א ל ה צ י ל א ת ה ח ו ל ץ ש ל א י א ס ר ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ 71‬ל מ ק ו מ ה‬
‫נכנסו כ ב ר‬
‫מדמעת‬
‫אם‬
‫וכוי‪.‬‬
‫בגדר‬
‫ה ס ס ק ומסייעים‬
‫להעלות‪ .‬ואץ כאן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ח ז ר ה ל ת ו ך ה כ ר י ש ה ו ר מ ה מ מ ט מ ד מ ע ת אותו‪ ,‬משום שנראה‬
‫נתיר אותו‪ ,‬שהרי מ ת ח י ל ה החזקנו אותו‬
‫‪ .73‬א י נ ה‬
‫מדמעת‪.‬‬
‫בלול‪.‬‬
‫מבטל‬
‫מ ד מ ע ת וכוי‪.‬‬
‫כשם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לריש‬
‫דמה‬
‫כםסק‬
‫ת ר ו מ ה )שהרי ר ו ב ע י ה מ ע ש ר י ן‬
‫ש ה ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם ש ה ת ר ו מ ה ה ט ה ו ר ה וכו׳‪ ,‬ע י ץ בשנויס‪.‬‬
‫הש‪,‬‬
‫ואינה‬
‫‪ .74‬ש א י נ י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א נ ת ע ר ב ה ת ת ב ל ל ה ‪ ,‬א ל א ע ו מ ד ת בסני ע צ מ ה ו ה ו א אינו י ו ד ע א ת מ ק ו מ ה ‪ .‬והוא ה ד י ן‬
‫בסירות גדולים כגון קישות שנתערבו‪ ,‬מ״מ ה ס ר י נחשב כ א י ל ו הוא בסני ע צ מ ו ו ל א נ ת ב ל ל ‪.‬‬
‫תעלה‪.‬‬
‫כמתמיהים‬
‫ל ב ל ת י מעושר‪ ,‬ו מ מ י ל א יש כ א ן ת ר ו מ ת מ ע ש ר גמורה‪.‬‬
‫‪ •76‬ל א‬
‫ר ׳ יוטה מ ו ב ר שמכיוץ שיש כ א ן ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה ו ט מ א ה הרי הוא מ ק ס י ד ע ל ה ת ע ר ו ב ת ש ל א י ת ע ר ב‬
‫ב ה ה ט ה ו ר ו ה ט מ א ‪ ,‬ו ל ם י כ ך אינה ב ט ל ה א ל א דווקא אם נ ת ב ל ל ו ממש‪.‬‬
‫ה כ ל ט מ א ‪ ,‬ואינו מ ק ם י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו ב ט ל ה ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫ל ע י ל שו׳ ‪.74‬ובקישות ש ל ת ר ו מ ה ט מ א ה עםיקינן‪ ,‬כבהייג‪.‬‬
‫ש ת ע ל ה ‪ .‬שהרי כ א ן ה ת ר ו מ ה ו ה ח ו ל ץ‬
‫‪ .77‬ק י ש ו ת וכו׳‪ .‬ודינן כאינו ב ל ו ל ‪ ,‬ע י ץ מ "‬
‫ש‬
‫‪ .78‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪ :‬ר ׳ יוםה‬
‫או׳ וכוי‪ ,‬ור׳ ע ס ה לשיטתו ש ט מ א ו ט ה ו ר שאמם ב ל ו ל י ם א מ ם מ ע ל י ם זה את זה‪ ,‬ו א ף כ א ן הוא מ ק מ י ד ש ל א‬
‫יסמאו‬
‫ה ח ו ל ץ שהוכשרו‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪135‬‬
‫יעלו‪] .‬אם נגעו פרוסות זו בזו‪ ,‬טימאו זו את זו[‪ .‬ואם היה אוכל פסול שנפסל‬
‫בטבול יום‪ ,‬הכל מודים שיעלו‪ .15 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר‬
‫כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר ור׳ לעזר בן ערך או׳ קורא שם לתרומת מעשר שבו‪ ,‬ועולה באחד‬
‫ומאה‪ ,‬וכן מעשר‪ .‬מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם‬
‫יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ר׳ אלעזר בן ערך אומ׳‬
‫קורא שם על תרומת מעשר שבו ועולה באחד ומאה‪ .‬ואם היה טבל מעשר‬
‫ראשון ומעשר שני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו‬
‫מתירין‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כל דבר שיש לו מתירין‪ ,‬כגון טבל‪ ,‬מעשר שני והקדש‬
‫והחדש‪ ,‬ולא נתנו להם חכמים שיעור‪] .‬וכל דבר שאין לו מתירין‪ ,‬כגון ערלה‬
‫וכלאי הכרם‪ ,‬נתנו חכמים להם שיעור‪ .‬אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירץ‪,‬‬
‫ולא נתנו לה חכמים שיעור[‪ .‬אמ׳ להם שביעית אינה אוסרת כ ל שהוא אלא‬
‫לביעור‪ ,‬אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8 0‬‬
‫הכובל‬
‫שו׳‬
‫ע״א•‬
‫‪•50‬‬
‫משנ׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫שפ״ג‪,‬‬
‫לעיל‬
‫דמאי‬
‫« מעשר נובל וכו׳‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫דמאי‬
‫ועיין לעיל דמאי פ״ה‪ ,‬שו׳ ‪.54‬‬
‫ועיין‬
‫‪8‬‬
‫ל ר׳ שמעון‬
‫מש״ש‪.‬‬
‫פ״ו ה״ח‪ ,‬ל״ע ע״ד;‬
‫‪8 9‬‬
‫חלה‬
‫והלא‬
‫א שתעלה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫זה |‬
‫ב שמעון‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫טבל ן‬
‫אלא בדבי•‬
‫להם |‬
‫ור׳ לעזר |‬
‫‪ 91‬אוסרת |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד בזו‪.‬‬
‫ד שהו‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ך שהו‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫חלה‬
‫ה״א‪,‬‬
‫כ״כו‬
‫להלן פ״ו‪ ,‬שו׳ ‪ ;74‬פ״ח‪ ,‬שו׳‬
‫שביעיח פ״ו ה״ג‪ ,‬ל״ו ע״ד;‬
‫נדרים‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שו׳ ‪ 58‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 84‬םסקום ן‬
‫ד א וםעשר‪.‬‬
‫טעשר |‬
‫‪ 90-88‬ןוכל‬
‫‪ 90‬לה ן‬
‫‪...‬‬
‫שבו ן‬
‫א להן‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪ 82‬ליעזר ן‬
‫ועולה |‬
‫ואם ן‬
‫א ויעלה‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫ועולה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 83‬סעשר ן‬
‫אלעזר | כיה ד א ‪.‬‬
‫א וםעלה‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫מדומע א ל א ל ד ב ר |‬
‫א דיםוע‬
‫ב ט ב ל ןפעשר ט ב ל [ )ונטחק ‪.‬טעשר טבל־( א ט ב ל ןוםעשר‬
‫‪ 88‬ולא | ד א לא‪.‬‬
‫שיעור[ ן כיה‬
‫אס׳ |‬
‫א שנטבל‪.‬‬
‫‪ 80‬שיעלו|‬
‫ואם |‬
‫א ושל מעשר שיני‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫חכסים‬
‫א אם‪.‬‬
‫א במקום‪.‬‬
‫א בםקום‪.‬‬
‫א לתרוםח‪.‬‬
‫טבל |‬
‫שנפסל |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 86‬וםעשר שני ן‬
‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫דבר‬
‫ואם ן‬
‫סםקום ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 85‬ע ל תרוםת ן‬
‫א !שלן ט ב ל ןשל[‪,‬‬
‫א ל ה ם חכםים‪.‬‬
‫כ״ו ע״ג;‬
‫כגון נובל וכו׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫שהוא |‬
‫ך או׳‪.‬‬
‫ל« או׳ |‬
‫או׳‬
‫את זו |‬
‫‪ 81‬שהוא |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ט ב ל וטעשר ט ב ל [ ‪.‬‬
‫ד חכמי׳‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ב ר א סחוס‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫‪.52‬‬
‫מ״ש‬
‫משנ׳ שביעיח ספ״ז‪.‬‬
‫‪9‬ד ]אם ‪ . . .‬זו[ | כ־ה א•‬
‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫רהי״ב‪,‬‬
‫** ואם היה וכו׳‪.‬‬
‫בבלי שם נ״ז ב׳‪.‬‬
‫שביעיח וכו׳‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫שו׳‬
‫ועיין‬
‫להלן‪,‬‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ובד•‬
‫להם | ד חסר‪.‬‬
‫בחסר‪.‬‬
‫בגליון‬
‫ב‬
‫אינה |‬
‫ד אינו א אין‪.‬‬
‫אוסרת |‬
‫חכמים ן‬
‫‪ 89‬חכםים‬
‫ד אוסרות‪.‬‬
‫ד אסרות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ם גגעו מרוטות מ ט מ א ו ת וכוי‪ ,‬והוא מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪.‬‬
‫‪ 9‬ד ‪ .‬א ם נ ג ע ו וכו׳‪.‬‬
‫‪ .80‬ב ט ב ו ל י ו ם וכוי‪ .‬ו א ץ מגע ט ב ו ל יום ט ו פ ל ל א א ת ה ת ר ו מ ה ו ל א א ת ה ק ד ש י ם ‪ ,‬ו ל פ י ז ה א ם‬
‫נ ת ע ר ב מגע ט ב ו ל יום ת ר ו מ ה ב ת ר ו מ ה ו ק ד ש י ם ב ק ד ש י ם אינו מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫‪ . 8 1‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬שהרי יש לו מתירין‪ ,‬ו כ ד מ פ ר ש ‪.‬‬
‫כשאינם ב ל ו ל י ם מ ע ל י ם ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫‪ .85‬ו א ם‬
‫‪ .83‬ו כ ן מ ע ש ר וכו׳‪ .‬ו כ ן מ ע ש ר ט ב ל ד ע ו כ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ מ ו שממרש‪ :‬מ ע ש ר ט ב ל שנתערב וכוי‪.‬‬
‫ה י ה ט ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שעיקר מקום ה ב ר י י ת א הוא ל ה ל ן סטיו גשו׳ ‪ ,(74‬ו ה ו ב א ה ל כ א ן ד ר ך אגב‬
‫‪ .87‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מעיש‬
‫כ ד י להשמיענו ע ו ד ח ו מ ר א ב ט ב ל ‪ ,‬ע י ץ מיש במירושה ל ה ל ן סמיו‪.‬‬
‫‪ .88‬ו ל א נ ת נ ו וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ל א‬
‫ו ה ק ד ש שיש ל ה ם ה י ת ר עיי מדיון‪ ,‬ו ה ח ד ש שניתר מ ע צ מ ו א ח ר י ה ע ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ 91-90‬א ל א ל ב י ע ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שצריך ל א כ ל ה לפני זמן הביעור‪.‬‬
‫נתגו וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכייע‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל םםיחי שביעית ה א ס ו ר י ם ב א כ י ל ה אינם א ו ס ר י ם‬
‫‪.91‬אבל‬
‫במשהו‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪136‬‬
‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין‪ ,‬הרי זה אילו מדומעין‪ .‬אין‬
‫חייבין עליהן קרן וחומש‪ ,‬ואין משלמין מהן קרן וחומש ממקום אחר אלא לפי‬
‫חשבון‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה‪ ,‬אם היו של טבל עושין אותן‬
‫תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו‬
‫‪ 5‬של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר שני‪ ,‬מחללן על המעות בדמי‬
‫תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא הפסח‬
‫ויתעו לכהן‪ .2 .‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעה‪ ,‬אם היו של טבל‬
‫עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר‬
‫« שבה‪ .‬אם היתה של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪,‬‬
‫או קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ .‬אם היו של מעשר שיני‪ ,‬מחללו על המעות‬
‫‪9‬‬
‫» ק א ה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ה קה״ג‪ ,‬מ״ג ע״ג‬
‫או קורא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״א‪.‬‬
‫זה |‬
‫‪ 1‬חרופה |‬
‫ד חרופ׳‬
‫ד א חסר•‬
‫אילו |‬
‫ל פ א ה והגביהה |‬
‫ד ומעשרו׳‪.‬‬
‫סקום |‬
‫ומעשרוח‪.‬‬
‫‪ 6‬לתרומת |‬
‫ד לתרומות‪.‬‬
‫א שבה‪.‬‬
‫אם |‬
‫א היחה•‬
‫שני‪.‬‬
‫מחללו |‬
‫א אין‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א ונוחגן‪.‬‬
‫היחה |‬
‫לכהן |‬
‫א למקום‪.‬‬
‫א היו‪.‬‬
‫םקום אחר |‬
‫ב ואין‪.‬‬
‫א אותה‪.‬‬
‫מחללן |‬
‫קורא |‬
‫א מחללו‪.‬‬
‫» אותה |‬
‫עושה |‬
‫ד ס ק ר אח׳‪.‬‬
‫ד עושי׳‬
‫ד קרא‪.‬‬
‫‪ 7‬חרומה |‬
‫ד א אותן‪.‬‬
‫!‪ 1‬שבה ן‬
‫לתרומת מעשר ן‬
‫ע ל מקום ן‬
‫א תרומה ןשבהןן‪.‬‬
‫שבהן |‬
‫חרוסה |‬
‫א שכהן‪.‬‬
‫אם |‬
‫‪ 4‬ומעשרות |‬
‫א לפקום•‬
‫מדמעה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬
‫ב עושה ]עושה!‪.‬‬
‫‪ 3‬תרופה |‬
‫א לתרופה‬
‫א למאה‪.‬‬
‫אוחה |‬
‫לפחות ן‬
‫ד לפחי‪.‬‬
‫ך חרופ׳‪.‬‬
‫א עושה‪.‬‬
‫א ומעשר‪.‬‬
‫לפחות ממאה |‬
‫לתרוסת םעשר |‬
‫]טמאה[‪.‬‬
‫ד טטקר‪.‬‬
‫עושץ |‬
‫ומעשרות ‪j‬‬
‫ב ד סחום‪.‬‬
‫לעיל שורה ‪.(3‬‬
‫על מקום ן‬
‫ד ומעשרו׳ א ומעשר‪.‬‬
‫או | כיה‬
‫ד א•‬
‫‪ 5‬אותן |‬
‫שגי |‬
‫‪ 8‬ויחננו |‬
‫א מעשרות‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד מקו׳‪.‬‬
‫)כלוםר‪ ,‬היא‪,‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 2‬ואין |‬
‫‪.‬טטיאה־(‬
‫א תרופה‬
‫ספקום |‬
‫א ןלפחוחן פ ט א ה ונדטעה )כלומר‪ ,‬ה־ב להלן(‪.‬‬
‫היו |‬
‫א והנביהה‬
‫ב חרוטה‬
‫]טפיאה[‬
‫<ונפחק‬
‫> או קורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד ונדמעו‬
‫ומעשרות |‬
‫‪ 10‬שבה ן‬
‫א אוחן‪.‬‬
‫א שבהן•‬
‫ומעשרוח |‬
‫מעשר שיני ן‬
‫ך םעש׳‬
‫ד סחללין א מחללן‪.‬‬
‫‪ .2-1‬א י ן ח י י ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מן ה ת ו ר ה ב ט ל ב ר ו ב ‪ ,‬ואם א כ ל מ ה ם זר אינו מ ש ל ס ק ר ן מ ח ו ל ץ )והם‬
‫‪ . 2‬מ מ ק ו ם א ח ר וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ל מ ק ו ם אחר•‬
‫נעשים תרומה(‪ ,‬א ל א מ ש ל ם דמי ת ר ו מ ה משום נזל ה ש ב ט ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א כ ל ת ר ו מ ה וודאית‪ ,‬אמו מ ש ל ם מן ה מ ד ו מ ע א ל א כ ס י חשבון ה ח ו ל ץ ש ב ו ‪ ,‬ו כ ל התשלומין נעשים‬
‫‪ .4-3‬ע ו ש י ן א ו ת ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושין‬
‫ת ר ו מ ה )תערובת ש ל תשלומי ת ר ו מ ה ע ם תרומה(‪.‬‬
‫א ת הסירות ש ל ה ס א ה שהגביה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר ) ה מ ל ה ‪ .‬מ ע ש ר ו ת ׳ ה י א באשגרה מ ל ה ל ן ( ‪ .‬ו ה ד י ן‬
‫נותן כן‪ ,‬שהרי עיס ח ש ב ץ יש ב ה ציט ח ל ק י ם של ט ב ל גמור‪ ,‬ו ל ס י כ ך א ם ה ת ר ו מ ה ה י ת ה קגייגו)כגון ש ג פ ל ה‬
‫לו בירושה מ א ב י אמו כהן( ואינו ר ו צ ה ל ה ס ס י ד ו ל מ כ ר ה ל כ ה ן ‪ ,‬עושה א ו ת ה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר תותנה‬
‫‪ .4‬א ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬או ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל מ ע ש ר שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫לכהן‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫א ם ה ת ר ו מ ה ל א היתה קנימו‪ ,‬ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ב ה ‪ ,‬שהרי מן ה ת ו ר ה ה י א ט ב ל ‪ ,‬ו נ ו ת נ ה‬
‫‪ . 5‬ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היה קנימו )עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ (4-3‬עושה אותן )אח‬
‫לכהן‪.‬‬
‫א ו ק ו ר א ש ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם‬
‫סירות ה ט ב ל ( ת ר ו מ ה או ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ע ו ש ה א ו ת ה וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ה מ ד ו מ ע י ן ׳‬
‫ל א היה קניינו‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪.4‬‬
‫עושה‬
‫‪.10‬ש ב ה‪ .‬ציל‪ :‬שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ץ לו סירות א ח ר י ם ‪.‬‬
‫שהרי רובן ס ב ל ‪.‬‬
‫א ו ת ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪137‬‬
‫בדמי תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא‬
‫הפסח ויתננו לכהן‪ .3 .‬סאה תרומה שנפלה למאה שביעית‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬
‫פחות מיכן ירקבו‪ .4 .‬סאה תרומה טמיאה שנפלה למאה סאה תרומה‬
‫טהורה בית שמיי אוםרין‪ ,‬ובית הלל מתירין‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫טהורה אסורה לזרים וטמיאה אסורה לכהנים‪ ,‬מה טהורה עולה אף טמאה‬
‫תעלה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא אם אמרתם בטהורה שהיא עולה מתוך‬
‫החולץ להאכל לזרים‪ ,‬תאמרו בטמאה שאין עולה מתוך החולץ ליאכל‬
‫לכהנים‪ .‬אמ׳ להם בית הלל הרי טמאה שנפלה לתוך החולץ תוכיח‪ ,‬שאץ‬
‫עולה מתוך החולץ ליאכל לזרים‪ ,‬והרי היא עולה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא‬
‫אם אמרתם בחולין שהתירן היתר מרובה‪ ,‬תאמרו בתרומה שהתירה התיר‬
‫מועט‪ .‬אמרו להם בית הלל וכי במה החמירה תורה‪ ,‬באוכלי תרומה לזרים‪,‬‬
‫או באוכלי תרומה לכהנים‪ .‬באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪,‬‬
‫וטהור שאכל את הטמא‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את הטמא‪,‬‬
‫כולם במיתה‪ .‬ובאוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪ ,‬במצותו‪.‬‬
‫טהור שאכל את הטמא‪ ,‬בעשה‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את‬
‫הטמא‪ ,‬בלא תעשה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם במקום שהחמירה תורה‬
‫באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬הרי היא עולה מתוך החולין להאכל לזרים‪ ,‬מקום‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1 3‬‬
‫שבינביח‬
‫וכו‪/‬‬
‫פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫רפ״ה‬
‫ירוש׳‬
‫בבלי‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫־־ החמירה חורה ו כ ו ‪/‬‬
‫חממה‬
‫״באוכלי‬
‫ימש׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫סנהדרין‬
‫כ״ו‬
‫א‪/‬‬
‫יבמוח ע״ג ב ‪/‬‬
‫בכורים‬
‫פ״ב‬
‫ס״ד‬
‫ה״א‪,‬‬
‫סנהדרין‬
‫פ״ג א׳‪.‬‬
‫־‪ 1‬ימתין | א סםתין‪.‬‬
‫אילו | ד אלו‪.‬‬
‫ד־ בלא‬
‫שיבא ן א שיבוא‪.‬‬
‫‪ 14‬מיכן | ד סבן‪.‬‬
‫לבית שסיי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫שמיי | ד א שפאי‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫א ]שהיא[ אינה‪.‬‬
‫״־ מתיר |‬
‫בי׳‪.‬‬
‫ד מתו׳‪.‬‬
‫שמיי |‬
‫שהתירה |‬
‫ליאכל |‬
‫ד א שמאי‪.‬‬
‫א שהיתירה‪.‬‬
‫‪ 23‬לכהנים | ד ל כ י ׳ ‪.‬‬
‫ע״ד‪,‬‬
‫‪ 19‬אט׳ ן‬
‫ד ל ה א כ ל א להאכיל‪.‬‬
‫התיר |‬
‫כטצותו |‬
‫ד כםצותיו‪.‬‬
‫‪ 15‬שמיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫הלל ן‬
‫לזרים ‪ . . .‬היא |‬
‫ד לזרי׳ ‪ . . .‬הי׳‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫וכי |‬
‫‪ 25‬כולם ן א כולן‪.‬‬
‫‪ 26‬טהור ן א וטהור‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ד שהיתירו א שהיתירן‪.‬‬
‫‪ 22‬ה ל ל ן‬
‫ה ל ל | א ה י ל ל )ביפ(‪.‬‬
‫‪ 17‬אמרו ן‬
‫‪ 18‬ל ה א כ ל | ך להיאכל א להאכיל‪.‬‬
‫א אמרו‪.‬‬
‫!‪ 2‬שהתירן |‬
‫ף א היתר‪.‬‬
‫ב‪/‬‬
‫אסורה לכהנים | ד אסור׳ לכהני׳‪.‬‬
‫אטרתם בטהורה | ך אטרת בטהור׳‪.‬‬
‫לא |‬
‫‪ 26‬נוהור ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי‬
‫שביעית | ב שביעית גואות וי־ו בין השורות‪ .‬קרי‪ :‬שביעיות(‪.‬‬
‫‪ 18‬וטסיאה | ך א וטסאה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הברייחא‪.‬‬
‫עיין סנהדרין הנ״ל וחולין קי״ג‬
‫‪ 13‬ויתננו ן א ונותנן‪.‬‬
‫א להאכיל‪.‬‬
‫כל‬
‫ועיין‬
‫להלן‬
‫ועיין ב ח ו ס פ ׳ זבחים וכריחוח הנ״ל ובבלי‬
‫טמיאה | ך א טמאה‪.‬‬
‫‪ 24‬שאכל ן א ח ס ר ע־פ(‪.‬‬
‫ה נ‬
‫ד לכהני׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירקבו | ב פתוס‪.‬‬
‫שטיי | ך שמאי‪.‬‬
‫ליאכל ן‬
‫ירוש׳ בכורים הנ״ל‪.‬‬
‫העשה‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה סה״ד‪ ,‬מ״ג רע״ד; ס ו כ ה פ״ב ה״ח‪ ,‬נ״ג ע״ב‪.‬‬
‫זבחים פי״ב הי״ז‪ ,‬כריחוח פ״א ה״ה‪ ,‬ובמשנה פ ר ה פי״א מ״ג ועול‪.‬‬
‫ונומא ו כ ו ‪/‬‬
‫״ סאה‬
‫משנ׳‬
‫ד וכו׳‪.‬‬
‫שאין |‬
‫ל ה ם בית |‬
‫בתרומה |‬
‫חורה ן‬
‫א חרומה‪.‬‬
‫לכהנים ן‬
‫‪ 27‬והלא |‬
‫(‬
‫ד לה׳‬
‫ד בתרומ׳‪.‬‬
‫ובאוכלי | ד ובאכלי‪.‬‬
‫שאכל ן א ח ס ר ע ־ פ ‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫ד שאי׳‪.‬‬
‫א והרי‪.‬‬
‫‪ 28‬ל ה א כ ל | ד ל ה י א כ ל א להאכיל‪.‬‬
‫‪ . 1 4‬י ר ק ב ו ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואינו מ ו כ ר ן ל כ ה ן ‪ ,‬מ ס נ י ש ה כ ה נ י ם נ ח ש ד ו ע ל ה ש ב י ע י ת ) ס נ ה ד ר י ן כיו א׳(‪.‬‬
‫‪ .18‬ל ז ר י ם ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫טהורים‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫לכהנים‪.‬‬
‫‪ .19‬ל כ ה נ י ם ‪ .‬ביש‬
‫סוברים‬
‫שתרומה‬
‫ת י ר ו ם ו ת י ש ר ף ‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב מ י ה מ י ב ב ש י ט ת ר ׳ א ל י ע ז ר השמותי‪.‬‬
‫טמאה‬
‫שנסלה‬
‫‪.20-19‬שאין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שאין ע ו ל ה ל י א כ ל ל ז ר י ם ‪ ,‬מ י מ ה ר י ה י א ע ו ל ה ‪ ,‬והשיריים מ ו ת ר י ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ה ם נ א כ ל י ם ל ו ר י ם ‪.‬‬
‫למאה‬
‫חולין‬
‫עולה‬
‫‪ .21‬מ ר ו ב ה ‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ו‬
‫‪138‬‬
‫שהקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬אינו ]דין[ שתעלה מתוך החולין‬
‫‪ 30‬להיאכל לכהנים‪ .‬אחר שהודו‪ ,‬ר׳ ליעזר או׳ תרום ותרקב‪ ,‬וחכמי׳ אף אבדה‬
‫במיעוטה‪ .5 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק)ה( להגביהה עד שנפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬ור׳ שמעון מתיר‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון במי דברי׳‬
‫אמורים בזמן שלא ידע בה ואחר כך נפלה‪ ,‬אבל אם ידע בה ואחר כך נפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬שכבר היה לה להעלות‪ .6 .‬הקמחיןוהסלתותמעליןזה‬
‫‪ 35‬את זה דברי ר׳ נחמיה‪ ,‬וחכמים או׳ אין מעלין‪] .7 .‬לוג מים שנפל לתוך תשעי‬
‫ותשעה של יין ואחר כך נפל לוג של יין‪ ,‬מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמי ‪.‬‬
‫‪ .8‬סאה ערלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע‬
‫וחכמי׳ אומרי׳ אין מעלין זה את זה[‪.‬‬
‫בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬לפחות מיכן הרי זו אסורה‪.‬‬
‫‪] .9‬סאה עורלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו‬
‫« מותרת[‪ ,‬עד שירבה אסור על המותר‪ .10 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ואחר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬אחר‬
‫משכ׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫פ״ה‬
‫פ״ה‬
‫סמ״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין ערלה פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫במשכ׳ פ״ה מ״ז‪.‬‬
‫»‪ 2‬שהקילה |‬
‫]הוא[•‬
‫א שהיקילה‪.‬‬
‫‪ 30‬ל ה י א כ ל |‬
‫או׳ |‬
‫א וחכמי•‬
‫אי |‬
‫ס א ה גוציל‪ :‬בין םאה>‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 34‬א ח ר ה |‬
‫וחכסים ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וחכמי•‬
‫או׳ |‬
‫‪3 9‬‬
‫־‬
‫ד להאכל‬
‫א להאכיל‪.‬‬
‫ד אומר‬
‫א אומי‪.‬‬
‫ד אוסרים‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫שמעון |‬
‫א כבר‪.‬‬
‫לונ |‬
‫להגביהה |‬
‫א שמעי‪.‬‬
‫א חירם‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫שהודו |‬
‫עיין‬
‫)ומליון‪ :‬חרומה(‪.‬‬
‫ד בםיעטה‪.‬‬
‫ד להגביה‪.‬‬
‫לטאה ן‬
‫‪ 32‬אמ׳ |‬
‫ך א‬
‫‪ 0‬ר‬
‫א ]‪IP‬‬
‫לעזר ‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫ד בדיא א כ ס ה דברים אםו׳•‬
‫ב ד א סחוס‪.‬‬
‫תשעי׳ ן‬
‫א דיו‬
‫ד שהייי•‬
‫וחכמי׳ ‪I‬‬
‫‪ 35‬גחמיה ן‬
‫ד א סעלין ]זה את זה[• ד סתום‪.‬‬
‫לונ | א לחוכו•‬
‫אוסרי׳ |‬
‫ד שמן‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫של |‬
‫א חשעים‪.‬‬
‫א נחסיא•‬
‫‪] 37-35‬לונ • • •‬
‫«‪ 3‬של ן א ]לניניו[‬
‫זה |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ל פ א ה ן א ]לפחוח[ םסאה‪.‬‬
‫‪.30‬ש ה ו ד ו וכו׳‪.‬‬
‫רובה‬
‫ואינו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביש‬
‫תרומה‬
‫צריך‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫טהורה‪,‬‬
‫ערלה |‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫לפחות ‪ . . .‬אסורה ן‬
‫‪ 40‬ע ד ‪ . . .‬הסותר |‬
‫ואסור‬
‫א לסאתים•‬
‫למאחים ן‬
‫ד סכו­‬
‫סיכן |‬
‫א לפחות פיכן הרי זו אסורה•‬
‫ד ואח׳ א ]הנביהה[ ואחר‪.‬‬
‫לשורסה‪,‬‬
‫מותר‬
‫נחמי׳ ן א נחטיא•‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ל ב ׳ ה ‪ ,‬ש ה ט מ א ה אינה א ו ס ר ת א ת מ א ה‬
‫להרים‪ ,‬ו ה כ ל‬
‫‪.35‬אין‬
‫ואחר |‬
‫יין | כיה א וראשוגים• ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫א סותרת ]עד שירבה איסור ע ל הפותר[‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שהרי‬
‫]דין[ ן כיה‬
‫‪ 33-32‬במי וכו׳ |‬
‫א לעלות•‬
‫םים |‬
‫!סאה ‪ . . .‬סותרח[ ן הושלם עיפ הראבייה ו א ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫עד שירבה ו כ ו ‪/‬‬
‫א לאחר‪.‬‬
‫‪ 31‬בםיעוטה |‬
‫מעלין |‬
‫א לנין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחר |‬
‫חרום |‬
‫להעלות |‬
‫ד אומרים א אומי•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫‪ 38‬סותרת ן‬
‫‪4 0‬‬
‫‪.38-37‬‬
‫ערלה‬
‫א יין ןסעלין זה את זה דברי ר׳ נחםיא וחכ׳ או׳ ן )וכנראה שכל הוספה זו נםחקה בכיי ע‪-‬י נקודות‬
‫בחחילה ובסוף(‪.‬‬
‫‪ 37‬וחכסי׳ ן‬
‫ד לכהני׳‪.‬‬
‫ד ברבי א ברי‪.‬‬
‫שכבר |‬
‫זה[ ן הושלם עיפ ד•‬
‫של•‬
‫להלן‬
‫אינו |‬
‫הספיק ן כיה ד א• ב הספיקה‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫יין |‬
‫שו׳‬
‫ל* ס א ה‬
‫‪4 0‬‬
‫ועיין בירוש׳ שם ה״נ׳ ס״ב ע״א‪.‬‬
‫לכהנים |‬
‫ד א אליעזר•‬
‫ד וחכמים‬
‫מ״ג‬
‫ועיין‬
‫משכ׳‬
‫מ״ח‪.‬‬
‫ס א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה רה״ה‪ ,‬מ״ג ע״ד‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫‪ 31‬ס א ה‬
‫ע״ד‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 33‬שלא‬
‫ילננ‬
‫ולסיכך‬
‫לכהנים‪ ,‬ויאכלו‬
‫מ ע ל י ן ‪ .‬שהרי י כ ו ל‬
‫תננז‬
‫הטהורות‪.‬‬
‫ותרקב‪.‬‬
‫בטהרה‪.‬‬
‫להרקיד את‬
‫התערובות‪.‬‬
‫ותרקב•‬
‫‪.31‬ב מ י ע ו ט י‬
‫‪.33‬ש ל א‬
‫ידע‬
‫‪.37‬אין‬
‫‪1‬‬
‫וכי׳‬
‫מעלי!‬
‫וכו׳‪ .‬ממני שהמים ביין בנותן ט ע ם ׳ כ ד י ן מין כשאינו מיני׳ ויין ביין ב מ א ה ‪ ,‬ומכיוון שאין שיעוריהם‬
‫שרם א מ ם מ צ ט ר ס י ם ‪) .‬הראביד>‪.‬‬
‫‪ .38-37‬י ד ע ב ה וכו׳‪ .‬ו ב ע ר ל ה ה ר י א מ ו צ ר י ך ל ה ר י ם א ת ה א י ס ו ר ׳‬
‫ומכמון ש י ד ע ב ה י ד י ע ת ה מ ב ט ל ת ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫סירות ה י ת ר מ ג ד הראשונה‪ ,‬כ ב ר נ א ס ר ה ‪.‬‬
‫א ל א חתר תיעור‪.‬‬
‫‪ .40‬ע ד‬
‫‪ .38‬ל ס ח ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו א ם ר ב ו א ח ־‬
‫כ‬
‫ש י ר ב ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ האיסור נ ה פ ך ל ה י ת ר‬
‫ש נ מ ל ה ל מ א ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והגביהה‪ ,‬ו כ ן מסורש בכי״ע‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪139‬‬
‫כך נפלו לתוכה חולין כל שהן‪ ,‬הרי זו מותרת‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה‪,‬‬
‫אין מוציאין זונין שבה‪ .‬פחות מכן‪ ,‬מוציאי׳ זונץ שבה‪ .‬לוג יץ צולל שנפל לתוך‬
‫מאה לוגין עכורין‪ ,‬אין מוציאין שמרים שבהן‪ .‬לוג יין עכור שנפל לתוך מאה‬
‫לוגץ צלולין‪ ,‬אין מוציאץ שמרים שבו‪ .11 .‬שאר שבללו בשאר אחר‪ ,‬והחמיץ‬
‫בו את העיסה‪ ,‬אם אין באיסר בנותן טעם מותר‪ .‬חיטים בשעורים יבור‪ ,‬טחנן‪,‬‬
‫בנותן טעם‪ .‬גריסץ בעדשים יבור‪ ,‬בשלן‪ ,‬בנותן טעם‪ ,‬ר׳ יוםה או׳ גריס של פול‬
‫וגרים של טופח הרי אילו מין אחד‪ .‬וכן היה ]ר׳ יוסי אומר[ שתי קופות‪ ,‬אחת‬
‫של חולין ואחת של תרומה‪ ,‬ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן‪ ,‬ואין ידוע‬
‫לאי זה מהן נפלה‪ ,‬שתיהן מותרות‪ .12 .‬שתי קופות בשתי מגורות‪ ,‬שתי מגורות‬
‫בשתי עליות‪ ,‬שתי מגורות בעליה אחת‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬
‫‪4 1‬‬
‫סאה‬
‫פ״ה ה״כו‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫‪4 4‬‬
‫מ״ג ע״ד‪.‬‬
‫שאר וכר‪.‬‬
‫להלן פ״ח הי״ג‪ ,‬בבלי פ ס ח י ם כ״ו בי‪-‬כ״ז א׳‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫עיין‬
‫פ״ב מי״א‪,‬‬
‫ערלה‬
‫«• בשלן וכר‪ .‬ערלה פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫‪4 9‬‬
‫שחי קופוח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ה‪ .‬ועיין להלן פ״ח הי״ז‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫שחי קופוח וכו‪/‬‬
‫פ״ד רהי״ב‪ ,‬מ״ג ע״א; משכ׳ פ״ד מי״ב‪.‬‬
‫‪ *1‬ל ח ו כ ה |‬
‫ס ״ נ י‬
‫|‬
‫אי׳‬
‫שהן ן‬
‫א חפר‪.‬‬
‫ד א פוציאין‪.‬‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫צולל ן‬
‫‪ 42‬זונין |‬
‫א צלול‪.‬‬
‫בשאר |‬
‫ד ש ב ל ל לו‪.‬‬
‫א בשאור‪.‬‬
‫א ו‬
‫׳‬
‫|‬
‫בנותן |‬
‫ד אופר‬
‫וכן היה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫חיטים |‬
‫ך טופיח‬
‫ןר׳ יוסי אוסר[ ן‬
‫ונפלה ן‬
‫‪ 80‬בעליה |‬
‫א נפלה‪.‬‬
‫ד א בעלייה‪.‬‬
‫ד והחפץ‬
‫ד חטין‪.‬‬
‫א טפיה‪.‬‬
‫הושלם ע־פ‬
‫‪ 49‬לאי זה ן‬
‫אילו |‬
‫שאר |‬
‫ד א שאור‪.‬‬
‫א וחיםץ‪.‬‬
‫‪ 48‬בשלן |‬
‫יופה |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ב פחוח‪.‬‬
‫אחד |‬
‫‪ 48‬חולין ‪ . . .‬חרופה ן‬
‫א לאיזו‪.‬‬
‫סותרות |‬
‫או׳ |‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫ד אלו•‬
‫‪ 48‬באיסר |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫שבללו ן‬
‫ד באסור‬
‫ד בישלן‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד•‬
‫פכן |‬
‫ד שבהן ןפחוח פ כ ן פוציאין שפרים שבהןן‬
‫ד שפריי‪.‬‬
‫והחפיץ ‪j‬‬
‫‪ 47‬טופח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חרופה ‪ . . .‬חולין‪.‬‬
‫‪ 44‬שפרים |‬
‫ך א בשאור‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫ד זוגין‬
‫‪ 43‬שבהן |‬
‫א שבהם ןפחוח םיכן פוציאין שפרים שבהם ן‪.‬‬
‫ד נותן‪.‬‬
‫א ןאתן הזונין )כיפ(‪.‬‬
‫א פיכן‪.‬‬
‫שחי םגורוח ן‬
‫ב ד סחום‪.‬‬
‫‪ .41‬מ ו ת ר ת ‪ .‬שהרי אין ב ס א ה שהרים א ל א א ת ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א אם נ פ ל ו ל ת ו כ ה ח ו ל ץ כ ל‬
‫‪ .42‬א י ן מ ו צ י א י ן‬
‫שהן‪ ,‬נ מ צ א שעכשיו יש ב ה י ו ת ר מ מ א ה ח ו ל ץ כנגד ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ל ע צ מ ו א ת הזונץ )זרעונים שחורים‬
‫הגדלים‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין י ש ר א ל רשאי ל ה ו צ י א‬
‫וליתן‬
‫א ת ה ח ט י ם ג ר י ד א ל כ ה ן ‪ .‬ו ה ט ע ם הוא‪ ,‬מכיוון שהזקיקוה ל ה ר מ ה ה ר י כשם ש ח ל שם ת ר ו מ ה‬
‫ע ל ה ח ט י ם כ ך ח ל א ף ע ל הזונץ‪ ,‬ו ד י נ ה לעגיין זה כ ת ח י ל ת ה ט ר ש ת ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫זונין‬
‫מן‬
‫אץ‬
‫שבה‪.‬‬
‫הכהן‬
‫ב ע ד הוונץ‪ ,‬שהרי מ ד י ן ת ו ר ה ב ט ל ה ה ת ר ו מ ה ב ר ו ב ‪ .‬ומכיוון שאין כ א ן ה ר מ ה ‪,‬‬
‫מקום‬
‫שתחול‬
‫קדושת‬
‫תרומה‬
‫דמים‬
‫ממילא‬
‫ע ל י ה ם ‪ .‬וגזל ה ש ב ט אין כאן‪ ,‬שהרי א ס י ל ו א ם נ מ ל ו זונץ ש ל‬
‫‪ .43‬א י ן מ ו צ י א י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין מוציאין מ ת ו ך ה ח ו ל ץ א ת השמרים‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ה ר י ם לוג צ ל ו ל ‪ ,‬כמו שנמל‪ ,‬א ל א מ ע ל ה‬
‫לוג ע כ ו ר ע ם השמרים‪ ,‬ו ע י ץ ה ט ע ם ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .44‬א י ן‬
‫מ ו צ י א י ן וכוי‪.‬‬
‫לתוך‬
‫מ א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ע ל ה ו ‪ ,‬כמו ברישא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ י ש ר א ל רשאי ל ה ו צ י א א ת השמרים ל ע צ מ ו ו ל י ת ן ל כ ה ן י ץ צ ל ו ל‬
‫)וכמו שםירשנו ל ע י ל שו׳ ‪ 42‬דיה אץ(‪ ,‬א ל א נותן כ ו ל ו ל כ ה ן ‪.‬‬
‫שאר‬
‫ת ר ו מ ה ש ב ל ל ו בשאור ש ל חולין‪ ,‬ו ה ח מ י ץ ב ב ל ל זה א ת ה ע י ט ה ‪.‬‬
‫ש ב ל ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאור ש ל‬
‫‪ .45‬ט ח נ ן וכוי‪.‬‬
‫ל ה כ י ר א ת האיסור‪ ,‬ודינן כמין ש נ ת ע ר ב בשאינו מינו‪ ,‬ואינו א ו ס ר א ל א בנותן ט ע ם ‪.‬‬
‫מפני שאני אומר ש ה ת ר ו מ ה נ פ ל ה ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ד ש כ א ן ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬
‫בראשונים ובירושלמי‪ :‬שתי קופות בשתי וכוי‪ .‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬וכבר אץ‬
‫‪ .47‬מ י ן א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫מפני שהם ק ר ו ב י ם ב ט ע מ ם ‪ ,‬א ץ ל ה ב ח ץ ביניהם כשנתערבו‪ ,‬ודינם כ מ ץ במינו‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מוציאי׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬רשאי ה ו א י ש ר א ל ל ה ו צ י א א ת הוונין ל ע צ מ ו ‪ ,‬והיינו שמותר לו ל ק ב ל‬
‫ת ר ו מ ה ל ת ו ך מ א ה אינו צ ר י ך ל ה ר י ם ) ע י י ן ל ע י ל פ י ה שו׳ ‪ 42‬ומשיש(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ב ץ החטים(‬
‫‪ .49‬מ ו ת ר ו ת‪.‬‬
‫‪ .50-49‬ש ת י מ ג ו ר ו ת‬
‫בשתי‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪140‬‬
‫יעלו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ אפי׳ הן בשתי עיירות מעלות ]זו[ את זו‪ .‬בזו מאה‪ ,‬ובזו‬
‫]אין[ מאה‪ ,‬הריני או׳ לתוך מאה נפלה‪ .‬אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת‪,‬‬
‫הריני או׳ לתוך מדומעת נפלו‪ .13 .‬שתי קופות‪ ,‬בזו ארבעים סאה ובזו)אין(‬
‫ארבעים סאה‪ ,‬נפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאי זו מהן נפלה‪,‬‬
‫ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאי זה מקום נפלה‪ ,‬הריני יכול לתלות ולומר‬
‫למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה‪ .‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן‬
‫ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬ואחר כך נפלה שנייה)ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‬
‫שנייה( וידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬אינו‪ .‬יכול לתלות ולומר למקום שנפלה שנייה‬
‫שם נפלה ראשונה‪ .14 .‬היו לפניו שתי קופות‪ ,‬אחת של חיטין ואחת של‬
‫שעורים‪ ,‬נפלה אחת מהן ]ואבדה אח׳ מהן[‪ ,‬ואץ ידוע אי זו נפלה ואי זו אבדה‪,‬‬
‫שתיהן מותרות‪ .15 .‬שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה טמיא׳ ואחת של תרומה‬
‫טהורה‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬הריני‬
‫או׳ לתוך של טמיאה נפלה‪ ,‬וטהורה לא תאכל בטהרה עד שתתחשב שאץ בכל‬
‫!־ בזו מ א ה וכר‪.‬‬
‫ימש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ד‪ .‬ועיין משכי מקואות פ״ב מ״ג; ידים פ״ג‬
‫‪5 3‬‬
‫מ״ד; ת ו ק פ י מקואות פ״ב קה״ד‪.‬‬
‫ת ו ס פ י מקואוח פ״ב ה״ג‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫שתי קופות ו כ ו ‪/‬‬
‫« א י | ד א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 58‬וידוע ו כ ו ‪/‬‬
‫" ]אין[ | כיה ד א• ב ח ס י •‬
‫א אומי‪.‬‬
‫לאי זו |‬
‫‪ 57‬םהן |‬
‫או׳ |‬
‫ד א נפלה‪.‬‬
‫ד א ח ה א באחה‪.‬‬
‫א סהם‪.‬‬
‫סהן נ פ ל ה |‬
‫ימש׳ הכ״ל‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬
‫ד אומר א אומי‪.‬‬
‫)אין( ן וכיה ד‪.‬‬
‫ד ואחי‪.‬‬
‫ולוסי־ |‬
‫מעלות | א טעלין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 65‬לאי זה מקום | א לאחו מהן‪.‬‬
‫ואחי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עיירות | ד עיירר‪.‬‬
‫‪ 64‬של |‬
‫‪ 66‬ראשונה |‬
‫‪) 88-57‬ואין ‪ . . .‬שנייה( |‬
‫ד ולוס׳‪.‬‬
‫לםקום |‬
‫א בסקום‪.‬‬
‫ד חטים א שעורים‪.‬‬
‫ואחת |‬
‫ואחח של שעורים[‪.‬‬
‫נפלה |‬
‫א ונפלה‪.‬‬
‫!ואבדה אח׳ סהןן ן כיה ד‪.‬‬
‫א חרוטה‪.‬‬
‫טםיאה | ד א טסאה‪.‬‬
‫‪ 53‬או׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד הראשונה‪.‬‬
‫‪ 59‬ראשונה |‬
‫ד אופר‬
‫תרומה |‬
‫שנייה |‬
‫א חמר‪ .‬א ב ל ישנו א ף ב ך ‪.‬‬
‫ד ואח׳‪.‬‬
‫ואי זו א ב ד ה | א חסר‪.‬‬
‫]זו[ את זו ן כ־ה ך ‪ .‬א זה את זה­‬
‫שאינה מדופעת | א שאיגה פ ד פ ע ת ‪.‬‬
‫‪ 60‬שעורים |‬
‫זו ן א לאחו ןטהן[‪.‬‬
‫ועיין ת ו ס פ י הכ״ל ה״ד‪.‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ד‪.‬‬
‫אפי׳ | ד אפלו א אפילו‪.‬‬
‫נפלו |‬
‫שתי קופות וכר‪ .‬ימש׳ פ״ד הי״ב‪ ,‬מ״ג קע״א‪ .‬ועיין‬
‫ך חסר•‬
‫ב ך פחוח‪.‬‬
‫‪ 58‬וידוע • • •‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫הימין |‬
‫ד שעורי׳ א חיטים ]לפניהם שני סאין א ח ח של חיטים‬
‫‪ 61‬טוחרות | ד טוחרו׳‪.‬‬
‫וטהורה | א ]ותרוטהן טהורה‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫ואין ן‬
‫א ואינו‪.‬‬
‫אי‬
‫של|‬
‫טםיא׳ | ד א טפאה‪.‬‬
‫‪ 63‬או׳ ן ך א אום׳‪.‬‬
‫תאכל | א תחאכל‪.‬‬
‫ב ט ה ר ה | ד בטהר׳‪ .‬א חסר•‬
‫‪ .51‬ב ז ו מ א ה וכוי‪ .‬חוזר לרישא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ב מ ק ו ם ש א ץ מ צ ט ר ס ץ ‪ ,‬מ י מ א ם יש ל ו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬
‫השניה מ ו ת ר ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫במקולקל למסרע‪.‬‬
‫‪ .58‬א י נ ו‬
‫י כ ו ל וכו׳‪ .‬מפני ש כ ב ר נ א ס ר ו שתיהן‪ ,‬ו א ץ ת ו ל י ם ק ל ק ל ה‬
‫‪ .60-59‬ו א ח ת ש ל‬
‫ש ע ו ר י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ס נ י ה ם שתי ס א י ם א ח ת ש ל חיטים‬
‫ו א ח ת ש ל שעורים‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב כ י י ע ‪ .‬ו נ מ צ א שיש לסניו א ר ב ע קוסות‪ :‬שתים ג ד ו ל ו ת ש ל חולין‪ ,‬ושתי קטנות‬
‫)סאין> ש ל ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ב ע ה י ב ל א י ד ע א ת מ ד ת ן ה מ ת י י ק ת ש ל ה ק ו מ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .60‬נ ם ל ה א ח ת וכו׳‪ .‬ונשארו‬
‫לסניו שתי קוםות נ ד ו ל ו ת ‪ .‬ויש ל ה ס ת ם ק ש א ץ כ א ן ת ר ו מ ה כ ל ל ‪ ,‬משום שאםשר ש ת ר ו מ ה נ ס ל ה ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה ׳‬
‫ו ה ת ע ר ו ב ת ה י א ש א ב ד ה ‪ ,‬ונשארו שתי ה ק ו ס ו ת ש ל חולין נ ר י ד א ‪ .‬א ב ל יש ל ה ם ת ס ק ש מ א נ מ ל ה ת ר ו מ ה ל ח ו ל י ן‬
‫מין ב מ י נ ו ) ו מ ש ו ם שכמות ה ת ר ו מ ה ה י א ק ט נ ה ‪ ,‬א ץ נ ס י ל ת ה ל ת ו ך החולין ניכר( ו ה ק ו ס ה השניה ש ל ת ר ו מ ה‬
‫א ב ד ה ‪ ,‬ויש כ א ן א ח ת מ ד ו מ ע ת ו א ח ת ש ל ח ו ל ץ ‪ .‬א ב ל אין מ ק ו ם לשום ם ס ק ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א‬
‫‪ .61‬ש ת י ה ן‬
‫מ ו ת ר ו ת ‪ .‬שהרי א צ ל כ ל ק ו ם ה ו ק ו ס ה יש כ א ן ס ם ק ם מ י ק א ‪ :‬ש מ א א ץ כ א ן ת ר ו מ ה כ ל ל •‬
‫ו א פ י ל ו א ם יש כ א ן ת ר ו מ ה שמא נ ם ל ה ל ת ו ך ח ב ר ת ה ‪ .‬ו ל ס י כ ך ה ו ל כ י ם א ח ר ד ץ ת ו ר ה ו ס ו מ כ ץ ע ל ב ט ו ל ב ר ו ב‬
‫אסילו אם נסלה לתוכה‪.‬‬
‫‪ .62‬ס א ה ת ר ו מ ה ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ט מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .63‬ש ת ת ח ש ב וכוי‪ .‬מ פ נ י‬
‫ש ל ח ו מ ר א אנו חוששים ש מ א נ ס ל ה ה ט מ א ה ל ת ו ך ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬וכשילוש א ת ה ת ע ר ו ב ת ו ת ו כ ש ר ה ט ה ו ר ה ל ק ב ל‬
‫ט ו מ א ה ת י ט מ א מ ן ה ט ו מ א ה ‪ .‬ו ל ם י כ ך עושה עיסיות קטנות שאין ב כ ל א ח ת כ ב י צ ה ‪ ,‬ו ם ח ו ת משיעור כ ב י צ ה איני‬
‫מסמא אחרים לכיע‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪141‬‬
‫עיסה ועיסה כביצה‪ .16 .‬שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין‬
‫טהורין‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬הריני‬
‫אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה‪ ,‬וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד‬
‫שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה‪ .17 .‬אחת של תרומה טהורה ואחת‬
‫של חולי׳ טהורין‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואץ ידוע לאי זו מהן‬
‫נפלה‪ ,‬שתיהן אסורות‪ .‬אם יש בהן לעלות זו את זו‪ ,‬מעלות זו את זו‪ ,‬ולא יאכלו‬
‫בטהרה עד שיתחשבו שאין )עיסה( בכל עיסה ועיסה כביצה‪ .18 .‬היו‬
‫לפנינו[ שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה ואחת של חולין‪ ,‬ולפניהן שני סאץ‪ ,‬אחת‬
‫של תרומה ואחת של חולין‪ ,‬ונפלו משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו ואם מזו‬
‫לתוך זו‪ ,‬הריני אומ׳ תרומה לתוך תרומה נפלה‪ ,‬חולין לתוך חולין נפלו‪ .‬ואם‬
‫היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק מדומע אלא‬
‫לדבר שיש לו מתירין‪ .19 .‬הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שיני ואין‬
‫ידוע אי זהו‪ ,‬הרי זה מודד את התרומה ואת הראשונה ואת השנייה‪.‬‬
‫‪6 4‬‬
‫שתי קופות וכר‪.‬‬
‫רע״א‪.‬‬
‫ימש׳ הכ״ל ה״ו‪ ,‬מ״ל ע״ד‪.‬‬
‫״ שתי קופות וכר‪ .‬בבלי פסחים נו׳ ב ‪ /‬מ״ד א‪ •/‬יבמות פ״ב א‪ •/‬נזיר ל״ו ב׳‪ .‬ועיין‬
‫להלן פ״ח הי״ ‪.‬‬
‫‪ 74-73‬ואם היה וכר‪ .‬לעיל פ״ה הנו״ו; להלן פ״ח הי״נו‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 64‬ועיסה כביצה |‬
‫‪6 6‬‬
‫אוס׳ |‬
‫אחח‪.‬‬
‫ד ועים׳ כ ב י ׳ ‪.‬‬
‫‪ 68‬חולי׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ «8‬ואינו ן‬
‫צ‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 67‬ועיסה |‬
‫ד א חולין‪.‬‬
‫‪ 60‬אסורות |‬
‫כ־ה ד• ב לפני‪.‬‬
‫ד‬
‫תרוםה |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫נפלה |‬
‫א וםעשר‪.‬‬
‫שני ן‬
‫סותרו׳‪.‬‬
‫א שזי‪.‬‬
‫‪) 70‬עיסה( |‬
‫שני |‬
‫חולין ן‬
‫התירו ן‬
‫א היחית‪.‬‬
‫הראשונה ן‬
‫א לאיזה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫נ פ ל ה ן א ונפלה‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ך שתי‪.‬‬
‫א וחולין‪.‬‬
‫ד הפרי׳ תרום׳ וסעש׳‪.‬‬
‫א איזו היא ןחרוםה[‪.‬‬
‫ד א ואין‪.‬‬
‫ך ועסה‪.‬‬
‫לאי זו ן‬
‫כביצה |‬
‫םהורין | ב פחוח‪.‬‬
‫ד תרום׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הפריש תרוסה ופעשר |‬
‫אי זהו |‬
‫ל« א ח ה וכר‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ז ה״ו‪ ,‬מ״ה‬
‫נפלו ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 75‬ל ד ב ר |‬
‫שיני |‬
‫א הראשון‪.‬‬
‫אחת |‬
‫ד עסה ועסה‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫‪ 71‬לפניןו[ ן‬
‫ד פשחיהן ןלתוך שתיהןן‪.‬‬
‫ד אם‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ואם |‬
‫ד חסר‪ .‬א בדבר‪.‬‬
‫ואין |‬
‫השנייה ן‬
‫א ןשתי קופותן‬
‫‪ 72-68‬לאי זו ‪ . . .‬ואין ידוע ן‬
‫עיסה ועיסה |‬
‫‪ 72‬פשתיהן |‬
‫מהן |‬
‫ד םהם‪.‬‬
‫מתירין |‬
‫א ואינו‪.‬‬
‫‪ 73‬אופ׳ ן‬
‫‪ 74‬סעשר ן‬
‫ב ד א סחום‪.‬‬
‫‪ 76‬ידוע ן‬
‫א יודע‪.‬‬
‫א השיני‪.‬‬
‫‪ .65‬ס א ה ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ט מ א ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ .67-66 .62‬ע ד ש י ת ח ש ב ו וכו׳‪ .‬פירשו ב ב ב ל י‬
‫)בכורות כ׳ג א׳( שגורו עליו ש י א כ ל א ף א ת החולין ב ט ה ר ה )כלעיל(‪ ,‬כ ד י ש ל א יחשבן ל ט ה ו ר י ם ל ג מ ר י ) ו ה ר י‬
‫יש ב ה ם ס פ ק א ח ת מ מ א ה ת ר ו מ ה טמאה(‪ ,‬ויבוא ל י ד י ת ק ל ה ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫‪ .68‬מ א ה‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ת ר ו מ ה ט מ א ה <כלעיל שו׳ ‪ 65‬ושו׳ ‪ ,(62‬והיא א ו ס ר ת ל כ ל א ח ת מ ה ן א ם נ ס ל ה ל ת ו כ ה ‪ ,‬ו א ץ ל ו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬
‫‪ .69‬ל ע ל ו ת‬
‫‪ .70‬ע ד‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יש‬
‫ב א ח ת מ ה ן מ א ה כנגד‬
‫ה ט מ א ה ‪ ,‬אגו תולים‬
‫שגמלה‬
‫לתוכה‪.‬‬
‫ש י ת ח ש ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ט ע ם שנתבאר ל ע י ל שו׳ ‪ ,63‬ו ה ח ו ל ץ משום החשש שהזכרנו‬
‫ל ע י ל שו׳ ‪.67‬‬
‫‪ .74-73‬ו א ם ה י ה ט ב ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה י ת ה ק ו ס ה ש ל ט ב ל ו ק ו ס ה ש ל חולץ‪ ,‬או ק ו מ ה‬
‫של מעשר ראשץ וקומה של‬
‫ח ו‬
‫ל ץ או ק ו מ ה ש ל מעיש וקוםה ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬מ ס ל ה ס א ה ת ר ו מ ה ל א ח ת מ ה ן ‪.‬‬
‫‪ .74‬א ס ו ר ‪ .‬מסני ש א ץ לו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה א ו ס ר ת א ף א ת ה ט ב ל ו א ף א ת ה מ ע ש ר וכו׳‪ ,‬ו א ע מ ׳ י‬
‫שנוח לו ל ב ע ה י ב ל ת ל ו ת ב ט ב ל או ב מ ע ש ר ובו׳‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .75-74‬א ל א‬
‫ל ד ב ר וכו׳‪ .‬א ץ כ א ן א ל א‬
‫מ ל י צ ה ב ע ל מ א ‪ ,‬ו ה כ ו מ ה ש ל א התירו ס מ ק מ ד ו מ ע ע ל ס מ ך ‪.‬אני אומר״ א ל א דווקא ב ד ב ר שיש לו מ ת י ר ץ‬
‫כגגדו‪ ,‬כ ל ו מ ר שהשני א מ ו נ א ס ר א ם אנו תולים שנסל האיסור לתוכו‪ ,‬ו ל מ י כ ך ה ו א מתיר א ת הראשון שכנגדו‪.‬‬
‫‪ .75‬ה מ ר י ש וכו׳‪.‬‬
‫‪ .76‬ה ר י ז ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬והניחן בקוסוח‪.‬‬
‫מ ו ד ד וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪.76-75‬ואין‬
‫י ד ו ע וכר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו נ ת ע ר ב ב ו הקומות‪.‬‬
‫מ ב ר ר ע־מ מ ד י ד ה א מ ו ה י א ש ל ת ר ו מ ה וכו׳‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה ה י א‬
‫ה מ ו ע ט ת שבהן‪ ,‬ו ה מ ע ש ר ר א ש ץ ה מ ר ו ב ה וכו׳‪ .‬ו א ץ כ א ן איסור מ ד י ד ה ב ת ר ו מ ה שהרי כ ב ר ה ס ר י ש ה ב א ו מ ד נ א ‪.‬‬
‫)ר׳ יונה בר׳נ(‪.‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫‪142‬‬
‫פרק ז׳‬
‫‪ .1‬ר׳ שמעון אומ׳ הסך יין של תרומה שוגג‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם‬
‫את החומש‪ .‬האוכל תרומה נקורה‪ ,‬והשותה יין מגולה‪ ,‬משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫נזיר ששתה יין של תרומה שוגג‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם את החומש‪ .‬אכל‬
‫תרומה ביום הכפורים‪ ,‬משלם קרן וחומש‪ .‬יין וחומץ‪ ,‬משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫‪ .2 5‬האוכל תרומה טמיאה משלם דמי עצים לכהן‪ .‬אבא שאול אומ׳ כל דבר‬
‫שיש בו שוד‪ ,‬פרוטה חייב בתשלומין‪ .‬אמרו לו לא אמרו שוה פרוטה אלא‬
‫בהקדש בלבד‪ .3 .‬אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך‪ .‬אכל חזר ואכל‪,‬‬
‫אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס‪,‬‬
‫מצטרפין‪ ,‬ואם לאו אין מצטרפין‪ .‬שתה חזר ושתה‪ ,‬חזר ושתה‪ ,‬חזר ושתה‪ ,‬אם‬
‫י« יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית‪,‬‬
‫מצטרפין‪ ,‬ואם לאו אץ מצטרפץ‪ .‬כשם שאכילה בכזיית‪ ,‬אף שתייה בכרת‪.‬‬
‫אכילה ושתייה אין מצטרפין‪ .4 .‬אכל כזית אפי׳ מחמשת המינין הרי אילו‬
‫מצטרפין‪ .‬אכל כחצי זית ונודע לו‪ ,‬וחזר ואכל כחצי זית אחר ממין אחר‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫! ה ס ך יין וכוי‪ .‬עיין משכ שביעית פ״ח מ״ב‪ ,‬להלן פ״ע‪ ,‬שר ‪ ,55‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫וכר‪ .‬בבלי פ ק ח י ם ל״ב ב׳‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 5‬אבא שאול‬
‫שוה פ מ נ ו ה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ו ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ב; פ ק ח י ם פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״כן ע״א‪,‬‬
‫ל בהקדש וכר‪ .‬עיין תו״כ חובה פרק כ׳ ה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ב‪ ,‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪ ,‬בבלי ב״מ‬
‫אחד האוכל וכר‪.‬‬
‫כ״ה רע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אכל חזר וכר‪.‬‬
‫משכ פ״ו מ״א; להלן כריתוח פ״ב ה״ב‪.‬‬
‫משכ׳ כריתות פ״ג מ״ג; להלן פ ק ח י ם פ״א הי״ב; יומא פ״ד )כי״ע פ״ה( ה״ג; כריתות פ״ב ה״נ•‬
‫ועיין להלן מקוואות פ ״ ז ) ד ׳ פ״ח( ה״ה‪ ,‬בבלי כריתות י״ג א׳‪ .‬ועיין ימש׳ שבת פ״א ה״א‪ ,‬ב׳ ע״נ׳‬
‫הוריות פ״ג ה״כ‪ ,‬מ״ז ע״ב‪.‬‬
‫! אום׳ | ד אומי•‬
‫אכל ן‬
‫א האוכל‪.‬‬
‫״ן | ד א שמן‪.‬‬
‫‪ 4‬הכפורים |‬
‫ואינו | א ואין‪.‬‬
‫וחומש |‬
‫א הכיפ׳‪.‬‬
‫‪ 3‬םשלם ‪ . . .‬את החומש ן א משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫קרן וחומש |‬
‫ד חומש א וחומש ןהסךן‪.‬‬
‫א אח הקרן ]ואינו משלם אח[ החומש ]השותה חוםץ ושםן םשלם אח הקרן ואינו משלם א ח החומשן‪.‬‬
‫ב האוכל ]האוכל[‪.‬‬
‫פרוטה |‬
‫כחובה‬
‫טסיאה |‬
‫ך פרוט׳‪.‬‬
‫ס‪ .‬קרי‪:‬‬
‫‪ 7‬חזר |‬
‫םחחלת‪ .‬ואף‬
‫‪ 9‬חזר ן א וחזר <ביפ(‪.‬‬
‫א אכילת פ ר ס ‪.‬‬
‫אכל |‬
‫א האוכל•‬
‫ד א טםאה‪.‬‬
‫ד א וחזר‪.‬‬
‫ב ב‬
‫חזר ושתה |‬
‫‪ 11‬בכזיית |‬
‫אפיי |‬
‫כתוב‪:‬‬
‫עצים |‬
‫ואכל |‬
‫ותוקנה ה‪.‬בייתי‬
‫‪ 10‬ס ח ח י ל ח |‬
‫ד ב מ י ׳ א במית•‬
‫ד א אפילי•‬
‫ד עצי׳‪.‬‬
‫א ו א כ ל ]וחזר ואכל[‪.‬‬
‫בתחלת‪,‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫ב •חוח•‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד א כך‪.‬‬
‫‪ 13‬א ח ר ן‬
‫‪ 5‬האוכל ‪I‬‬
‫‪ 6‬שוה |‬
‫‪ 8‬סחחלת ן‬
‫לסיים(‪.‬‬
‫ד סחחלח‪.‬‬
‫אף |‬
‫א אוי‪.‬‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫אחרונה ן‬
‫ע ד ן א ועד‪.‬‬
‫ך שווה‪.‬‬
‫א כ ח ח י ל ת )ומליון‬
‫א האחרונה•‬
‫שחייח רביעית ‪I‬‬
‫‪ 12‬טצטרפין |‬
‫ב ך סחוס‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ .2‬מ ש ל ם וכו׳‪ .‬שהרי ל א ה ת ק ‪ ,‬ו נ ת ב ר ר‬
‫‪ .1‬ו א י נ ו מ ש ל ם וכו׳‪ .‬מפני שיק אין ד ר כ ו ב ס י כ ה ‪.‬‬
‫‪ .3‬ו א י נ ו מ ש ל ם וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬מ ש ל ם ק ר ן ו ח ו מ ש ‪ ,‬כני׳ כ י י ע ו ה ר א ב י ד ‪.‬‬
‫ל מ ם ר ע שהנחש ל א ה ט י ל ב ה א ר ס ‪.‬‬
‫‪ .4‬י י ן ו ח ו מ ץ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ו ר ב ץ י ח ד ‪ .‬א ב ל א ם ש ת ה חומץ ל ב ד אינו מ ש ל ם חומש‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ . 7‬ב ה ק ד ש וכו׳‪ .‬א ב ל ב ת ר ו מ ה‬
‫‪ . 6‬ש ו ה מ ר ו ט ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ע ם י י ש א ץ בו כזית‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .8‬ס ר ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י כ כ ר ‪ ,‬ת ח ל ק ו בו התנאים א ם ה ו א כשלש ביצים או‬
‫אינו חייב ע ד שיהא ב ה כזית‪.‬‬
‫‪.13‬כחצי זית‬
‫‪ . 1 2‬מ ח מ ש ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חטים‪ ,‬שעורים‪ ,‬כ ו ס מ ץ ‪ ,‬שיבולת ש ו ע ל ושיםץ‪.‬‬
‫כארבע‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א כ ל ח צ י זית ש ל ח ל ב בשוגג ת ו ד ע לו ששמ‪ ,‬ה י ד י ע ה מ ח ל ק ת ‪ ,‬ו א ץ ח צ א י הזיתים מ צ ט ר ס י ם ‪.‬‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫‪143‬‬
‫הרי אילו אין מצטרפין‪ .‬כשם שאין בותנץ תרומה אלא לכהן חבר‪ ,‬כך אין‬
‫משלמין קרן וחומש אלא לכהן חבר‪ .5 .‬האוכל תרומת עם הארץ )נוטל‬
‫תרומת עם הארץ דמים ומפייס( משלם קרן וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר נוטל‬
‫דמים ומפייס את עם הארץ‪ .6 .‬תרומת חבר ותרומת עם הארץ שנתערבו‪,‬‬
‫כופץ את עם הארץ למכור את חלקו‪ .7 .‬האוכל תרומה טהורה‪ ,‬משלם מן‬
‫החולין טהורין‪ .‬שלם מן החולין טמאץ מהו‪ .‬סמכוס או׳ בשוגג תשלומיו‬
‫תשלומין‪ ,‬במזיד אין תשלומיו תשלומץ‪ .‬וחכמים או׳ בץ בשוע בין במזיד‬
‫תשלומיו תשלומץ‪ ,‬ויחזור וישלם מן הטהורין‪ .‬ישראל שנתנו לו תרומה מבית‬
‫אבי אמו ואכלה‪ ,‬וכן לבעל חוב בחובו‪ ,‬וכן לאשה בכתובתה‪ ,‬משלם קרן‬
‫וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר עונה אותן דמים‪ .8 .‬הגונב תרומת הקדש ולא‬
‫אכלה‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם את החומ׳‪ ,‬וכפל אין בה‪ ,‬שנ׳ י ש ל ם‬
‫שנים ל ר ע ה ו ‪ ,‬ולא להקדש‪ .‬אכלה‪ ,‬משלם שני חומשץ‪ ,‬קרן וחומש מן‬
‫החולין‪ ,‬והן געשץ קדש בתרומה‪ .‬קרן נותן לגזבר וחומש לבעלים‪ .‬בקרן זה‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫״ כשם ו כ ו ‪/‬‬
‫א׳•‬
‫‪1 9‬‬
‫לעיל דמאי פ״ג שף‬
‫ועיין ירוש׳ פ״ו‬
‫קמכוס וכו‪/‬‬
‫ו‬
‫ע״א‪,‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫) ‪ £‬ס ח‬
‫י‬
‫ם‬
‫*‪ 1‬הרי |‬
‫ירוש׳ פ״ו ובבלי הנ״ל‪.‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הארץ |‬
‫ד טהור׳‬
‫א טטאה‪.‬‬
‫א שילם‪.‬‬
‫לבעל |‬
‫החולין ן‬
‫משנ׳ פ״ו מ״ד; ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳‬
‫ד א בעל‪.‬‬
‫ד להן‪.‬‬
‫חוב |‬
‫‪ 24‬ואיגו |‬
‫א ]של[ הקדש‪.‬‬
‫א הקרן‪.‬‬
‫לגזבר |‬
‫ד לבעלין‪.‬‬
‫‪ 18‬עם |‬
‫טסאין ן‬
‫תשלוטיו |‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫ישלם‬
‫ד‬
‫ד העם‪.‬‬
‫אח ן‬
‫ד חשלוטין‪.‬‬
‫טהורין ‪j‬‬
‫החום׳ |‬
‫סםכוס |‬
‫וחכטים |‬
‫ב ך פחוח‪.‬‬
‫א האשה‪.‬‬
‫ך א החוטש‪.‬‬
‫ך א קרנין ) א קרנים> וחופש‪.‬‬
‫‪ 15‬ח ב ר |‬
‫‪ 17‬וםפייס ן‬
‫א חולין‪.‬‬
‫לאשה ן‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א וסיפים‪.‬‬
‫א הטםאים‪.‬‬
‫הטהורין |‬
‫ד הבית ]שגבה[‪.‬‬
‫א ואין‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫‪ 19‬החולין ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬ויחזור ן‬
‫פצטרפין |‬
‫ד חרופ׳‪.‬‬
‫א דפי‪.‬‬
‫ד בטזי׳‪.‬‬
‫חוםשין |‬
‫קין |‬
‫‪3‬־ הגונב ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ו ח״א‪ ,‬מ״ד‬
‫משנ׳ הנ״ל; ב״מ פ״ד מ״נו; שבועוח פ״ו מ״ה ועוד‪.‬‬
‫פן ן‬
‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫לבעלים |‬
‫‪w‬‬
‫״א‪.‬‬
‫חרוסח |‬
‫‪ 20‬בטזיד |‬
‫איתן |‬
‫ג‬
‫ע‬
‫« ישראל שכחנו ו כ ו ‪/‬‬
‫אילו | ך אלו‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪2 2‬‬
‫ע״א‪,‬‬
‫‪ 16-15‬עוטל ‪ . . .‬ופפייס( |‬
‫ד אוט׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫מ״ד ע״ג‪,‬‬
‫כחובות פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ז ע״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ח‪/‬‬
‫ד תרופ׳‪.‬‬
‫ד‬
‫ה״א‪,‬‬
‫«* וכפל ו כ ו ‪/‬‬
‫שמוח כ״ב‪,‬‬
‫מ״ד‬
‫‪6‬‬
‫‪ !8‬האוכל ו כ ו ‪/‬‬
‫ה״א‪,‬‬
‫בבלי יבמוח ל׳ אי‪ ,‬גינרן נ״ד‬
‫את ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫טהורה |‬
‫ד הטהורין‪.‬‬
‫שלם |‬
‫ך א םוטכוס‪.‬‬
‫ד וחכטי׳‬
‫ישראל |‬
‫‪ 23‬עונה |‬
‫שג׳ |‬
‫או׳ |‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫ד ישר׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫טבית |‬
‫ך טבי׳‪.‬‬
‫ד נוחן א אינו ןנוחןן‪.‬‬
‫ד שנאטר‪,‬‬
‫«‪ 2‬קדש ן א קודש‪.‬‬
‫תרופת ן‬
‫אחסר‪.‬‬
‫בחרוטה ן‬
‫‪ 25‬להקדש |‬
‫א כתרוסה‪.‬‬
‫ד לניזבר א !לבעלים[ לגיזבר )ועל הלסי־ר הראשונה של ‪.‬לבעלים־ סיםן סחיקה(‪.‬‬
‫בקרן ן‬
‫א קרן‪.‬‬
‫זה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א חלוי בין השורוח‪.‬‬
‫‪ .16‬ו ח ב ר נ ו ט ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל נ ו ט ל דמים מן ה כ ה ן ה ח ב ר ששילם לו א ת ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .17‬ש נ ת ע ר ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ה ב ת ר ו מ ת ע י ה של** הוכשרה‪ ,‬ו ה י א ט ה ו ר ה וודאי‪.‬‬
‫‪ .18‬כ ו פ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אי אמשר ל ח ל ק ‪ ,‬שמא ימול ח ל ק ו לעיה‪ ,‬ונמצא מומר ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה ל ע י ה ‪.‬‬
‫‪ .23‬ע ו נ ה א ו ת ן וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪ :‬עושה אותן‬
‫‪ .19‬ב ש ו ג ג וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י ד ע שהתשלומץ ט מ א ץ ‪.‬‬
‫וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר עושה דמים א ת תשלומי ה ת ר ו מ ה שקיבל‪ ,‬ו מ ש ל ם לו ד מ י מ א ת ו כ א ד ם שנהנה מחבירו‪ .‬עיין‬
‫‪ . 2 5‬א כ ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א כ ל ה בשוגג‪.‬‬
‫‪ . 2 4‬ו א י נ ו מ ש ל מ וכו׳‪ .‬שהרי הוא מזיד ב ה ק ד ש ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫וחומש‬
‫‪ .26‬ב ת ר ו מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ה ר מ ת שלו נעשים ה ת ש ל ו מ ץ קודש מ א ל י ה ם ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬החומש שמשלם ב ע ד א כ י ל ת ה ת ר ו מ ה נשאר בידו וניתנו ל כ ל כ ה ן‬
‫לבעלים‪.‬‬
‫שירצה‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ז‬
‫‪144‬‬
‫מועלץ‪ ,‬בחומש זה אץ מועלץ‪ .‬חומש שני‪ ,‬תרומה ודמיי תרומה‪ ,‬גותן לגזבר‬
‫וחומש לבעלץ‪ .‬ר׳ מאיר מחייב בקופה שנייה בחלה‪ .‬ר׳ יוסה פוטר‪ ,‬וחכמים‬
‫או׳ מדומע פטור מן החלה‪ ,‬ספק מדומע נאכל משם דמע וחייב בחלה‪ .9 .‬ר׳‬
‫‪ 30‬ליעזר או׳ משלמין ממץ על שאינו מינו‪ ,‬ובלבד שישלם מן היפה על הרע‪ .‬כיצד‬
‫אכל שעורים ומשלם חטים‪ ,‬גרוגרות ומשלם תמרים תבוא לו ברכה‪ .‬ר׳ עקיבא‬
‫אומ׳ אין משלמץ אלא ממין על מינו‪ .‬ר׳ לעזר אמ׳ כשם שמשלמין מן החדש‬
‫על הישן‪ ,‬כך משלמץ ממץ על שאינו מינו‪ .10 .‬האוכל את הטבל‪ ,‬משלם מן‬
‫הלקט מן השכחה ומן הפאה ומן התבואה שלא הביאה שליש דברי ר׳ ליעזר‪.‬‬
‫‪ 35‬ר׳ עקיבא או׳ אץ משלמץ מהן‪ ,‬שאץ משלמץ מדבר שלא בא לעונת‬
‫המעשרות‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן היה ר׳ ליעזר או׳ ימתץ עד שתצא שבת ויצא לחצר‬
‫״ ר׳ מאיר ו כ ו ‪/‬‬
‫חלה‬
‫משכי פ״ז מ״ה; להלן‬
‫הכ׳׳ל; ירוש׳ פ״ז ה״ו‪,‬‬
‫מ״ה ע״א;‬
‫חלה‬
‫משכ פ״ו מ״ו; חו״כ אמור פרק ו׳ ה״ו‪ ,‬ל״ז קע״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫משכ׳ פ״ו מ״ה;‬
‫עיין‬
‫ז ־ בחומש |‬
‫א וחומש‪.‬‬
‫‪ 28‬לבעלין |‬
‫ד ח ס ר ‪ .‬א ודטאי‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫א דמעה‪.‬‬
‫וחייב |‬
‫א שאין‪.‬‬
‫א וחכם׳•‬
‫א חייב‪.‬‬
‫ובלבי |‬
‫בחלה |‬
‫ד ובלב׳‪.‬‬
‫א טשלם‪.‬‬
‫חטים |‬
‫ד חטי׳‬
‫א גרוגריח‪.‬‬
‫וסשלם |‬
‫א סשלם ]לון‪.‬‬
‫אלא |‬
‫השכחה |‬
‫ד טשלםים י ק •‬
‫א השיכחה•‬
‫ד אומר א אומי‪.‬‬
‫ד א מ י א א׳‪.‬‬
‫!» גרוגרות ו כ ו ‪/‬‬
‫א‪/‬‬
‫תרומה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א חיטין‬
‫לעזי |‬
‫סהן שאין סשלסין |‬
‫כיה א• ב שיבא ד שחבא‪.‬‬
‫‪ .27‬ב ח ו מ ש ז ה וכו׳‪.‬‬
‫הוא כשאר תרומה‪.‬‬
‫עקיבא |‬
‫א חסי•‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ןמודה[ היה•‬
‫ויצא |‬
‫ב חטים‬
‫ר׳ ן‬
‫כיצד |‬
‫א עקי׳‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫ליעזי |‬
‫שאין |‬
‫‪ 32‬אום׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫ד אליעזר‪.‬‬
‫כ‬
‫א ]לפין שאין‪.‬‬
‫ליעזי | ד אליעזר א אליע׳•‬
‫דמע ‪I‬‬
‫או׳ |‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫צ ד‬
‫ד אימי•‬
‫!‪ 3‬ומשלם |‬
‫גרוגרוח |‬
‫ד גרונרי׳‬
‫ד אוסר א א‪,‬׳‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫טשלסין‬
‫‪ 34‬סן |‬
‫‪ 86‬ר׳ עקיבא ן‬
‫‪ 36‬הסעשרוח ן‬
‫אי |‬
‫מסה ‪I‬‬
‫א מדומעה‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫א ]חאן‬
‫ך א לגיזבר•‬
‫א ור׳‪.‬‬
‫ןאכל חמין ומשלם שעוריןן‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫י ב י י י ׳ ליעזי |‬
‫היה |‬
‫הרע |‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ד‪,‬‬
‫לגזבר ן‬
‫מדומע ן‬
‫‪ 80‬ליעזי־ |‬
‫א הרעה‪.‬‬
‫חר׳כ הכ״ל;‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ׳׳ג‪.‬‬
‫ד אוסרים א אומי‪.‬‬
‫א סחוס‪.‬‬
‫_ ‪ 3 0‬ר׳‬
‫‪ 34-33‬מן הלקנו‬
‫‪6‬נ א מ ׳ ר׳ כתן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫» או׳ |‬
‫‪29‬‬
‫משכ׳ ותו״כ הכ״ל‪.‬‬
‫כ קע״ד; בבלי בילה ל״ה‬
‫ודטיי |‬
‫ע׳׳ל‪.‬‬
‫א זה ]אין מועלין חומש שגי תרומה ודמאי תרוסה גוחן לניזברן‪.‬‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫שאמו |‬
‫ר׳ עקיבא ו כ ו ‪/‬‬
‫חו״כ הכ״ל ה״ה‪.‬‬
‫מ״ה ע״ג; מעשרוח פ״ג ח״ע‪,‬‬
‫ד‬
‫פ״א‬
‫קה״ח‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי עירובין כ״נו ב ; פ ק ח י ם ל״ב א ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫חלה פ״א ה״ה‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫כ״ז‬
‫־־ מדומע וכוי•‬
‫ליעזר‬
‫ד א ומי•‬
‫א וחכם׳•‬
‫אי׳ ‪I‬‬
‫א םעשרוח‪.‬‬
‫אס־ ‪I‬‬
‫ד אופ׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫שתצא ‪I‬‬
‫א יוצא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬בחומש הנ״ל‪ . .‬ו א ץ מ ו ע ל י ך ה ו א ל א ו ד ו ו ק א שאמו ה ק ד ש כ ל ל ‪ ,‬ו ה ר י‬
‫ת ר ו מ ה ו ד מ י י וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ת ר ו מ ה ו ד מ י ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י מ ל ל ש ל ם‬
‫מן ה ת ר ו מ ה שהיא קניינו )כגון ש נ ס ל ה ל ו מ א ב י א מ ו כ ה ן ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬או שמשלם ל ה ק ד ש ד מ י ת ר ו מ ה ׳‬
‫שהרי ל א ה ס ם י ד ל ה ק ד ש יותר מ ז ה ‪.‬‬
‫בקומה‬
‫שהרי ה ו א ד מ י ה ק ד ש ‪.‬‬
‫‪ .28‬ו ח ו מ ש‬
‫ל ב ע ל י ן ‪* .‬״ל‪ :‬וחומש זה מ ן ע ל ץ <עיץ גי׳ כי״ע>׳‬
‫ש נ י י ה וכוי‪ .‬ב ר י י ת א זו ה י א ס י ם ק א ק ט ו ע ה ממשנתנו)ס*ז מיה>ז‬
‫שתי קומות א ח ת ש ל ת ר ו מ ה ו א ח ת ש ל ח ו ל ץ וכו׳ א ץ י ד ו ע א מ ו ה י א ש ל ת ר ו מ ה ו כ ו ׳ א כ ל א ח ת מ ה ן מ ט ו ר ׳‬
‫והשניה נוהנ ב ה כ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ח י י ב ת ב ח ל ה ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ יוסי ס ו ט ר ‪.‬‬
‫כמשנתנו ס׳ז מיו‪.‬‬
‫משם‬
‫דמע‬
‫וחייב‬
‫‪ .29‬ס מ ק‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬חייב‪ ,‬כני׳ כייע וירושלמי‪.‬‬
‫מדומע•‬
‫והכוונה לחולי!‬
‫ש נ ת ע ר ב ה ב ה ם א ח ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ו ה ו ר מ ה שהם מ ו ת ר י ם ל ו ר י ם ‪ ,‬א ע ס ׳ י ש ל ס י החשבון נשאר שם ר ו ב‬
‫התרומה‬
‫ש נ ס ל ה ‪ .‬עיין‬
‫נמשלם מן!‬
‫בבה־א‪.‬‬
‫‪.34-33‬משלם מן‬
‫ה ל ק ט וכוי‪ .‬ש מ א צ י ל ‪ :‬מ ש ל ם‬
‫ה ל ק ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א כ ל ט ב ל מ ש ל ם דמיו כ א ו כ ל חולין‪.‬‬
‫מיו מ י ה ‪ :‬מ ש ל ם מן ה ל ק ט ו כ ו ׳ ‪ ,‬והימו א ם א כ ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪.36‬עד‬
‫נחמיז•‬
‫ו א ח י כ חוזר למשנתנו‬
‫ש ת צ א ש ב ת וכו׳‪ .‬ממרש את‬
‫משנתנו)מ־ח מימ‪ :‬ה י ה א ו כ ל ב א ש כ ו ל ונכנס מ ן הנינה ל ח צ ר ו כ ו ׳ ח ש י כ ה ל י ל י ש ב ת ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ינמור‪.‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫‪145‬‬
‫ויגמור‪ .11 .‬ר׳ יהושע אומ׳ דם שעל הככר‪ ,‬גורר את מקומו ואוכל את השאר‪.‬‬
‫נמצא בץ שניו‪ ,‬משפשפו ואינו חושש‪ .‬האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכינה‬
‫שבתבואה חייב‪ .‬את הזיז שבעדשין‪ ,‬ואת יתושץ שבכליסין‪ ,‬ואת התולעץ‬
‫שבתמרים ושבגרוגרות פטור‪ .‬פרשו וחזרו‪ ,‬חייב‪ .‬את התולעץ שבעיקרי‬
‫אילנות‪ ,‬ואת הקפא שבירק חייב‪ .‬יבחושץ שביץ ושבחומץ הרי אילו מותרין‪.‬‬
‫אם סינן‪ ,‬הרי אילו אסורץ‪ .‬ר׳ יהודה או׳ המפנץ את היץ ואת החומץ‪ ,‬והמברך‬
‫על החמה הרי זה דרך אחרת‪ .12 .‬הציר והחומץ והמורייס והשמן והדבש‬
‫מותרין משום גלוי‪ .‬ור׳ שמעץ אוסר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון אני ראיתיו ששתה ציר‬
‫בצידן‪ .‬אמרו לו אין ראיה מן השוטין‪ .13 .‬משמרת אסורה משום גלוי‪ .‬ר׳‬
‫נחמיה או׳ אם היתה תחתונה מכוסה‪ ,‬אע״פ שעליונה מגולה הרי זו מותרת‪ ,‬מפני‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪3 7‬‬
‫ל׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬
‫‪3 9‬‬
‫א ח הזיז ו כ ו ‪ /‬חר׳כ שמיני לפי״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; ימש׳ הכ׳׳ל; בבלי חולין ס״ז‬
‫סינן ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ח ה״ג מ״ה סע״ב; בבלי כחובוח ס ׳ א׳; כריחוח כ״א ב׳ וכ״ב א ‪/‬‬
‫חו׳כ שמיני ‪ qip‬פ ל ק ד׳ ה״י‪ ,‬נ ׳ ע״א; בבלי הכ׳׳ל ס״ז סע״א‪.‬‬
‫‪ 43‬הציל ו כ ו ‪/‬‬
‫בלכוח פ״ו שו׳ ‪. 3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 45‬אין לאיה ו כ ו ‪/‬‬
‫חולין מ״נו ב ‪/‬‬
‫ד משפשף‬
‫ב‬
‫ס ח ן ם י‬
‫ד‬
‫התולעין ן‬
‫ושבחמרים‪.‬‬
‫ד שבעקרי‪.‬‬
‫« אם | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד‬
‫‪4 6‬‬
‫גלוי |‬
‫לו | ד ח ס י •‬
‫כ ד סחוס‪.‬‬
‫א‬
‫ע״‬
‫פ‬
‫|‬
‫והמבלך ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד; שבח פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ד; בבלי‬
‫בבלי שבח ק״ד ב׳; נ ד ה ל׳ ב ‪/‬‬
‫משמלח ו כ ו ‪/‬‬
‫ס‬
‫אומר‬
‫ח‬
‫ייי‪.‬‬
‫א התולעים‪.‬‬
‫ד א•‬
‫ע‬
‫ן‬
‫א‬
‫ו ס ע נ ן‬
‫והפברך |‬
‫ד א נילוי‪.‬‬
‫ב וחזרן‪.‬‬
‫משנ׳‬
‫אילן ן‬
‫‪.‬‬
‫ד הסברך‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫גלוי ן‬
‫ד א א ף ע ל סי‪.‬‬
‫‪ 40‬נחסיה ן‬
‫שעליונה ן‬
‫אסורין |‬
‫‪ 43‬זה ן‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫ראיתיו ן א ראיתי‪.‬‬
‫התולעץ |‬
‫ששחה |‬
‫א נחסיא‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫א שבגדוגרוח‬
‫ד א התולעים•‬
‫‪ 42-41‬הרי ‪ . . .‬סינן |‬
‫ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫הפפנין ן‬
‫או׳ |‬
‫והפוריים |‬
‫א היתושין‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד והפור״׳‪.‬‬
‫‪ 44‬משום |‬
‫ד ששתה ןנחשן א ןנחשן ששחה‪.‬‬
‫ראיה | ך א ]טביאיןן ראייה <א ראיה(‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד את‪.‬‬
‫ד שבתמרין ושבגרוגרת‬
‫ד א הקפה‪.‬‬
‫א זו‪.‬‬
‫משפשפו ן‬
‫הבעה |‬
‫יחושין שבכליסין ן‬
‫א ]האוכל ן את‪.‬‬
‫הקפא |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ואת |‬
‫ך א שבעדשים‪.‬‬
‫את ן‬
‫ך אלנוח‪.‬‬
‫שניו ן א שיניו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 40‬שבתםרים ושבנרוגרות |‬
‫אין | ד !נחש שוטה היה ן ואין‪.‬‬
‫א גילוי‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫א ח הדירה |‬
‫שבעדשין ן‬
‫‪ 41‬אילנות |‬
‫ן‬
‫א א ו‬
‫‪ 38‬נפצא | ד נפצי‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫ך‬
‫וחזרו ן כיה‬
‫א הססנן‪.‬‬
‫‪ -‬ן‬
‫ך‬
‫חושש |‬
‫‪ 39‬חייב ן‬
‫שבכליסים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫א ן מ‬
‫א אוכל‪.‬‬
‫ד א הכגה‪.‬‬
‫״יי•‬
‫לעיל‬
‫״ א ס ה י ח ה ו כ ו ‪ /‬ילוש פ״ח ח״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד; בבלי ס ו כ ה נ ׳ א׳; ב״ק קנו״ו ב ‪/‬‬
‫‪ 37‬ויגמור ן‬
‫ד פסננין‬
‫ב‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫שבעיקרי |‬
‫« אם‬
‫א אוט׳‪.‬‬
‫השופין ן א השוטים‪.‬‬
‫חחחונה ן‬
‫א תחתיו‪.‬‬
‫א שהעליתה‪.‬‬
‫ג ו ר ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ב ב כ ר ש ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואיגו חושש ל ה פ ס ד‬
‫‪ .37‬ד ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיצא מ ת ו ך סיו‪.‬‬
‫‪ .38‬נ מ צ א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ת מ צ ה ה ד ם מ ב ץ שגע ל ת ו ך סיו משסשסו‬
‫ה ת ר ו מ ה ‪ .‬עיין במשנהיסיח מ״ב‪.‬‬
‫ה ד י ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ד ד נ א ו א ת ה נ מ ל ה ו א ת הכנימה‪ ,‬ו כ ו ל ן ה ם‬
‫ב ת ו ך ה ס ה ונומר‪ ,‬ואינו ס ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .39‬א ת ה ז י ז וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ת ו ל ע י ם ה ב א י ם ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה מ ב ח ו ץ ו א מ ם נ ד ל י ם ב ת ו כ ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ב כ ל י ס י ן ‪ .‬שיח מ מ ש ס ח ת הקיטניות‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל מיה שו׳ ‪.25‬‬
‫יתוש ה מ י ו ח ד ל ע ד ש י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .41‬ו א ת ה ק מ א וכו׳‪.‬‬
‫‪ .40‬ס ט ו ר ‪ .‬מסני ש כ ו ל ם נ י ד ו ל ם ב ת ו ך הסירות התלושים‪ ,‬ו ל א ב א ו מ ן החוץ‪.‬‬
‫י ב חוש ין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ו ל ע ת ה נ ד ל ה בירקות נ מ ה )!‪ «&»*7‬ב מ ח ו ב ר ‪ ,‬והוי ל י ה כ ש ר ץ השורץ ע ל ה א ר ץ ‪.‬‬
‫‪ .42‬ה מ מ נ י ן וכו׳‪ .‬צ״ל המםגץ )וכן בכייע‪ :‬המסנן(‬
‫וכו׳‪ .‬יתושץ ש ת ח י ל ת ברייתן במשקץ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .43‬ד ר ך‬
‫‪ .43-42‬ו ה מ ב ר ך ע ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל זמן וכו׳ <עיץ ל ע י ל ב ר כ ו ת מיו הי‪.0‬‬
‫וכי׳‪.‬‬
‫א ח ר ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ר ך ה מ מ ץ שהיה ד ר כ ם לסנן א ת ה מ ש ק ץ מסני ה ת ו ל ע י ם שגדלים בתוכן‪ ,‬ו כ ן ה י ה ד ר כ ם‬
‫‪ .46‬מ כ ו ם ד‬
‫ו ה מ ו ר י י ם‪ .‬צ י ר מ ק ר ב י דגימ ה מ ע ו ר ב ב י ץ ושמן‪.‬‬
‫ל ב ר ך ע ל החמה‪ ,‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היתד‪ .‬ה ח ב י ת התחתונה מ כ ו ס ה במשמרת‪ ,‬א ע מ י י שהחבית ה ע ל י מ ה ששומך מ ת ו כ ה מגולה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫שארס של נחש דומה לספוג ועומד במקומו‪ .‬עיסה שלשה במים מגולץ‪ ,‬אפילו‬
‫היא של תרומה תשרף‪ ,‬ואין צורך לומר של חולין‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ אפאה הרי‬
‫זו מותרת‪ ,‬מפני שארס של נחש כלה באור‪ .‬מי כבושין‪ ,‬מי שלקות‪ ,‬מי תרמוסץ‪,‬‬
‫‪ 50‬אין בהן משום גלוי‪ .‬מים ששרה בהן כבושין‪ ,‬שלקות‪ ,‬ותורמסין‪ ,‬אם יש בהן‬
‫נותן טעם מותרין‪ ,‬ואם לאו אםורין‪ .‬מים שהדיח בהן עובטין ודרמםקניות‬
‫לחולה‪ ,‬אין בהן משום גלוי‪ .‬מים שנתגלו וחיממן אםורין משום גלוי‪ .‬מים חמץ‬
‫כ ל זמן שמעלין הבל אין בהן משום גלוי‪ .14 .‬מים מגולין לא ישפכם ברשו‬
‫הרבים‪ ,‬ולא יגבל בהן את הטיט‪ ,‬ולא ישקה מהן)את( גוי ולא בהמת אחרים‪,‬‬
‫‪ 55‬אבל משקה הוא בהמת עצמו‪ .‬מים מגולין לא ירבץ בהן את הבית‪ ,‬ולא ירחץ‬
‫פניו ידיו ורגליו‪ .‬אחרים או׳ לא אמרו אלא בזמן שיש בו סרטה‪ .‬וכמה הן‪,‬‬
‫בקרקעות ארבעים סאה‪ ,‬אחרים או׳ סאתים‪ ,‬בין מכונםץ בץ מפוזרץ‪ .‬ר‬
‫נחמיה או׳ כדי שתהא חבית של שועץ מתמלא מהן‪ .‬מעין כל זמן שהוא מושך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫> עיסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ע״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד‪ ,‬כל הברייתא‪.‬‬
‫ב״ק קע״ו ב׳; ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ח רה״ו‪ ,‬מ״ה סע״ד‪.‬‬
‫‪ 53‬מים ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 57‬בקרקעות ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬
‫ימש׳ הכ׳׳ל; בבלי‬
‫‪ 58-57‬ר׳ נחמיה וכוי•‬
‫‪,‬‬
‫‪ 58‬מעין ו כ ו ‪ /‬ירוש הנ״ל‪ ,‬מ״ו רע״א‪.‬‬
‫צירי ‪I‬‬
‫ואין ן א אץ•‬
‫‪ 48‬תשרף | א תישרף•‬
‫סגולין | א סגולים‪.‬‬
‫‪ 47‬בםקוסו | ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 48‬באור | ב ך פתוח•‬
‫אי | ד אופר א אופ׳‪.‬‬
‫גחסיה | ד גחמי׳ א גחםיא•‬
‫ד א צריך‪.‬‬
‫חרםוסין | ך א תורסוסיו•‬
‫טי | א וסי‪.‬‬
‫סי שלקות | א וסי שלקין‪.‬‬
‫כבושין | א כבשין‪.‬‬
‫יש ‪I‬‬
‫ותורססין | ד ותרםסין א ותורסוסין‪.‬‬
‫כבושין שלקות | א כבשין שלקין‪.‬‬
‫‪ 80‬גלוי | א גילוי‪.‬‬
‫עובטין ודרססקניות ן א חובשין ודרםסקוגין•‬
‫שהדיח | ד שהדי־•‬
‫‪ 51‬גותן | א במתן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫טיס שגתגלו ‪ . . .‬םים הטין | א סי חסין ‪ . . .‬טיס שנחגלו•‬
‫גלוי | א גילוי <ב־ס>‪.‬‬
‫‪ 52‬אין בהן | א אסורין•‬
‫א ברשות­‬
‫ברשו׳ ן‬
‫גלוי ן א גילוי‪.‬‬
‫‪ 53‬שםעלין | א שעולה‪.‬‬
‫וחיםםן | ד וחוםסן א וחטטן‪ .‬םים ן א סי‪.‬‬
‫ולא ן אחסר•‬
‫‪.‬‬
‫)את> | ד א חסר )ואף בכיי נ ם ע‪-‬י ק‬
‫" הרבים | ד הרבי׳• ולא | א לא )ב־פ>•‬
‫בהטח ן א לבהסח‪ .‬םים סגולי] |‬
‫‪ 55‬םשקה הוא | ד טשק׳ הו׳‪.‬‬
‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬
‫בהםת | א ובהסת‪.‬‬
‫או׳ ן ך אוסרים‬
‫‪ 60‬ידיון א וידיו‪.‬‬
‫ירחץ | ד ירחוץ ]בהן[ א ירחץ ןםהםן‪.‬‬
‫ירבץ | ד א ירביץ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 57‬ארבעים | ד ארבעי׳ א ]אחד[ ארבעים )תסחקו‬
‫הן | א הוא‪.‬‬
‫סרטה | ד סריט׳ א סירטא‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫אי׳ ‪I‬‬
‫‪ 58‬גחסיה ן א גחםיא‪.‬‬
‫סאתים | ד סאת״‪.‬‬
‫אי׳ | ד א אוס׳‪.‬‬
‫אחרים | ד אחרי׳•‬
‫סלים אילו(‪.‬‬
‫םעין ן א סע״ן־‬
‫סהן | ד חסר‪.‬‬
‫טתסלא | א וגחםלאח‪.‬‬
‫שועין | ד שיטץ א שיחין‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳•‬
‫סושך ן א שםושך ]בון‪.‬‬
‫שהוא | א חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ח ק‬
‫נ‬
‫ן ד ו ת (‬
‫‪ .47‬ל ס פ ו ג וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה א ר ס אינו ת ס ו ר ו ס מ י ך א ל א מ ל א ח ל ו ל י ם כספוג‪ ,‬ו כ ש ה מ ש ק ה ע ו ב ר ד ר י‬
‫‪ .48‬א מ א ה וכו׳‪ .‬מםני שהאור שולט י ס ה בסת•‬
‫המסננת‪ ,‬הססונ אינו ע ו ב ר א ל א ע ו ל ה ו צ ף ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫‪ .49‬מ י ת ר מ ו ס י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ י ם ששלק או כ ב ש ב ה ם א ת ה ת ו ר מ ו ס )‪ .(lupinus‬ועיין בבה״א‪ .50 .‬ש ש ר ה‬
‫וכו׳‪ .‬ה ק ד מ ו נ י ם ה מ נוהנים לשרות כ מ ה מ מ י ם חריםים‪ ,‬א ח ר י ה ש ל י ק ה ו ה כ ב י ש ה ‪ .‬ע י ץ בבה־א•‬
‫ודרמסקניות‪.‬‬
‫ו ‪ . 5‬ע ו ב ט י ן ‪ .‬ציל‪ :‬עובשין)עיין בשנו־ם>‪,‬כלומר ענבים שוטים שהם חמוצים‪ .‬ע י י ן ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . d a m a s c e n a .‬א י ן ב ה ן וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א ט ו ר ץ ‪ ,‬כגי׳ כי׳ע‪ ,‬ה ר ט ב י ם‬
‫‪52‬‬
‫ראים ל ה ם עכשיו שזיסים‪,‬‬
‫‪ .55‬ב ה מ ת ע צ מ ו ‪ .‬מסני ש ה א ד ם אינו ממית אותה‪ ,‬א ל א מזיקה לזמן‪ ,‬ורשאי לעשות ‪P‬‬
‫והירושלמי‪.‬‬
‫וכמי‬
‫‪.56‬ם ר ט ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שריטה‪ ,‬ס ד ק ‪.‬‬
‫ב ב ה מ ת ו ט מ א ה שאינה ע ו מ ד ת ל א כ י ל ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .57‬ב י ן מ כ ו נ ס י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שהם‬
‫ה ן‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ מ ה הן שיעור המים ש ל א י ה א ב ה ם משום גילוי‪.‬‬
‫‪ .58‬ש ל ש ו ע י ז •‬
‫ב מ ק ו ם א ח ד ‪ ,‬ב ץ שהם מ ם ת ר ץ ב כ מ ה מקומות א ל א שהן מושכץ זה ל ז ה ‪) .‬ר׳ י מ ה בריג(‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬ש ל שיעץ‪ ,‬ש ל שיחין )כני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב י ת הגעשית ב כ ס ר שיחין‪ ,‬ושיעורה ה י ה י ד ו ע ל ה ם ‪ .‬עיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫‪147‬‬
‫‪,‬‬
‫אין בו משום גלד‪ .‬אפף ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוחנן בן ברוקה מעשה שהלך ר יוחנן‬
‫בן ברוקה אצל ר׳ יוחנן בן נורי לבית שערים ומצא גבי שאין בו שלשת לוגץ‪,‬‬
‫ושחה ושתה ממנו‪ .‬היץ בין בכלים בץ בקרקע אסור‪ .15 .‬מעשה ונמצא נחש‬
‫מת בבור יץ‪ ,‬ובאו ושאלו את ר׳ יהודה בן בבא והתיר להם את הבור‪ .‬יין‬
‫תוסס כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גלוי‪ .‬וכמה תוסס‪ ,‬שלשה ימים‪.‬‬
‫‪ .16‬לגין שהניחו בתיבה וכשידה ובאלפסנה הרי זה אסור‪ .‬בדקן והניחן הרי‬
‫זה מותר‪ .‬לגץ בתיקן הרי זה אסור‪ .‬בדק והניח הרי זה מותר‪ .‬נתנו בבור‪,‬‬
‫אפילו עמוק מאה אמה‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬נתנו במגדל‪ ,‬אפי׳ גבוה מאה אמה‪,‬‬
‫הרי זה אסור‪ .‬נתנו בטרקלין‪ ,‬אפי׳ מפריח‪ ,‬אפי׳ מסוייד‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬מכסץ‬
‫ולא פוקקץ ואם היה פקק חץ בה הרי זה מותר‪ .‬כמה יהא בנקב‪ ,‬כדי שתכנם‬
‫בו אצבע קטנה של קטן‪ .‬נקורי תבשיל‪ ,‬וקלח של כרוב‪ ,‬וכל דבר שיש בו‬
‫לחה‪ ,‬אסור‪ .‬ר׳ שמעץ בן מנםיא או׳ זורק את הניקור ואוכל את השאר‪.‬‬
‫פטריות אסורות מפני סכנת נפשות‪ .‬נקר בתאנה ונעשית גרוגרת‪ ,‬בתמרה‬
‫ונעשית יבשה‪ ,‬שתיהן מותרות‪ .17 .‬ראה צפור מנקר בתאנה‪ ,‬ועכבר מנקר‬
‫‪,‬‬
‫« מעשה ו כ ו ‪ /‬ירוש הנ״ל‪.‬‬
‫ע ׳ א׳; ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫<• ה י ס ס ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל; בבלי ת ע נ י ת ל׳ א׳; סנהדרין‬
‫!ל נקר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ח‬
‫>« לגין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫*ל ראה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; שם ה״ו‪ ,‬מ״ו ע״א; בבלי חולין נו סע״א‪ .‬ועיין במשנ׳‬
‫רה״ה‪ ,‬מ״ח ע״ג‬
‫פ״ח מ״ו ולהלן כלים ב״ב פ״ה ה״ו וירוש׳ מעשרות פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫«& גלוי | א גילוי‪.‬‬
‫א ברוקא‪.‬‬
‫ד שלשה‬
‫אס׳ |‬
‫סעשה |‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫‪ 60‬ברוקה |‬
‫‪ 61‬ושחה ן‬
‫א ]ארבעים[ שלשת‪.‬‬
‫ב היה‪.‬‬
‫בין <‪ >2‬ן‬
‫‪ 63‬בבור |‬
‫א ]בחון־[ הבור ]שלן‪.‬‬
‫ב יין תיסס‪.‬‬
‫‪ 64‬שהגיחו |‬
‫ד אפלו‬
‫א שהניחן‪.‬‬
‫פסוייד ן א מסויד‪.‬‬
‫‪ 60‬נקורי |‬
‫א ניקורי‪.‬‬
‫ונעשית |‬
‫א הרי אילו‪.‬‬
‫א בתאינה‪.‬‬
‫א ובין‪.‬‬
‫א שתוסס‪.‬‬
‫‪ 67‬אפי׳ |‬
‫‪ 70‬או׳ ן‬
‫ד מעשת‪.‬‬
‫סותרות ן‬
‫סםגו ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫גלוי ן‬
‫א היםגו‪.‬‬
‫סעשה |‬
‫להם ן‬
‫א בילוי‪.‬‬
‫ד שערי׳‪.‬‬
‫ך מעשי‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬
‫תוסס ן‬
‫היין ן כיה א•‬
‫וגסצא ן‬
‫א שנסצא‪.‬‬
‫‪ 63-02‬יין חוסם ן כיה‬
‫יםים |‬
‫א ]הוא[ חוסם‪.‬‬
‫ד יין‬
‫ד א‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך א בשידה ובחיבה <א בחיבה(‪.‬‬
‫א ביתיקו‪.‬‬
‫ד אסלו‪.‬‬
‫אפי׳ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ואפילו‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ך א אפילו‪.‬‬
‫ד‬
‫ף א ברוקא‪.‬‬
‫שלשת ן‬
‫ובאלפסנה | ד ח ס ר ‪ .‬א ובפלסנר‪.‬‬
‫‪ 65‬פותר |‬
‫‪ 68‬ואם ן א אם‪.‬‬
‫בי ר׳ ן‬
‫א ]הרי זה[ אסור‪.‬‬
‫בן ב ב א ן‬
‫בתיבה ובשירה |‬
‫א ב ד ק והניח‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫א בתאינה‪.‬‬
‫אסור ן‬
‫‪ 63‬שהוא תוסס ן‬
‫בדקן והניחן |‬
‫שתיהן |‬
‫ישמעאל ן‬
‫ד םעש־‪.‬‬
‫א ישסע׳‪.‬‬
‫ך ברי א בנו של ר׳‪.‬‬
‫שערים |‬
‫ברוקה ן‬
‫חץ |‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫פפוייח |‬
‫ד סצויר‬
‫ד ח ס ר ‪ .‬א חוצץ‪.‬‬
‫‪ 71‬פטריות ן‬
‫‪ 72‬ונעשית |‬
‫א סותרין‪.‬‬
‫בתיקן ן‬
‫‪ 66‬אפילו |‬
‫א פפויה‪.‬‬
‫בה |‬
‫א סטרייות‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אסורות |‬
‫שתכנס |‬
‫ד אסורת‪.‬‬
‫ד מעשת ב תעשיח ]גרוגרח ב ח פ ר ה ונעשית ן‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫צפור ן‬
‫א ציפור‪.‬‬
‫סנקר |‬
‫ד א שתיכנס‪.‬‬
‫בתאנה ן‬
‫יבשה ן א יבישה‪.‬‬
‫ך א שנקר‪.‬‬
‫בתאנה ן‬
‫פנקר ן א שנקר‪.‬‬
‫‪ . 6 2‬ו ה ת י ר וכו׳‪.‬‬
‫‪ .60‬ש א י ן ב ו וכו׳‪ .‬מ ר א ה שצ׳ל‪ :‬ש א ץ בו נאלא[ וכוי‪ ,‬כגי׳ הירושלמי‪.‬‬
‫מ ר א ה שר׳ י ה ו ד ה בן ב ב א ח ו ל ק ע ל התיק ו ס ו ב ר שאף י ץ א ץ בו משום גילוי ב ק ר ק ע שיש ב ה מ ׳ ס א ה ש ל‬
‫‪.64‬ו ב א ל ס ס נ ה ‪ .‬סירוש ה מ ל ה ל א ג ת ב ד ר ה לי בוודאות‪ ,‬ובירושלמי‪ :‬ו ב מ ג ד ל ‪.‬‬
‫יין‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .65‬ב ת י ק ן‪ .‬צ״ל‪ :‬בתיקו‪ .‬ע י ץ בשנויס‬
‫א ס ו ר ‪ .‬שמא ה י ה שם נחש לסני שהגיח א ת הלגץ‪.‬‬
‫ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 6 7‬מ מ ו י י ח וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו מצוייר בצורות ב ע ל י חיים שהם מ ס ח י ד י ם א ת הנחש‪.‬‬
‫ובבהיא‪.‬‬
‫ח ץ ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר שהוא אוץ ו מ ה ו ד ק‬
‫‪ .68‬ו א ם‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ס ו ר ‪ .‬ו כ ן בירושלמי‪ :‬מ כ ו ס ה ואינו ס ק ו ק א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪.70‬זו ר ק וכוי‪ .‬שמא צ״ל‪1 :‬ביבש‪ 1‬זורק וכוי‪.‬‬
‫‪.69‬ש ל ק ט ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בן יומו‪.‬‬
‫ואמו מ ח ו ל ח ל ‪.‬‬
‫‪ .71‬ט ט ר י ו ת וכו׳‪ .‬מ ר א ה שהכוונה ל ם ט ר מ ת ה ג ד ל ו ת ב ח כ מ ת ‪ ,‬וחיישמן שמא ספגו מ ן ה מ ש ק ץ המנולץ‪.‬‬
‫ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫תרומות פ״ז‬
‫‪148‬‬
‫באבטיח‪ ,‬שניהן אסורין‪ ,‬שאני אף שמא נקורץ ]היו[‪ .‬אבטיח שנקר ואכלו המנו‬
‫עשרה בני אדן‪ ,‬השאר הרי זה אסור‪ .‬וכן חבית שנתגלה ושתו הימנו עשרה בני‬
‫‪ 75‬אדם‪ ,‬השאר הרי זה אסור‪ .18 .‬אין מערכין תלויות זו בזו‪ ,‬אבל מערכין‬
‫תרומה שניטמאת בולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה‪ ,‬אע״פ‬
‫שמוסיפץ טומאה על טומאתה‪ .‬אם אמ על תלוייה טהורה היא‪ ,‬הרי זו טהורה‪.‬‬
‫אם אמ׳ הריני מניחה עד שאשאל עליה‪ ,‬הרי זו טמאה‪ .‬נולד לככר ספק‬
‫טומאה ובתוך ידו ספק טומאה שעל גבי השלחן‪ ,‬נוטלה ומניחה במקום המוצנע‪.‬‬
‫‪ .19 *°‬חבית שנשברה בגת העליונה ובתחתונה טמיאה‪ ,‬הכל מודים שתרד ותדמע‪,‬‬
‫ואל ידמענה ביד‪ .20 .‬סיעה של בני אדם שאמרו להם גרם תנו לנו אחד מכם‬
‫ונהרגהו‪ ,‬ואם לאו הרי אנו הורגץ את כולכם‪ ,‬יהרגו כולן ואל ימסרו להן נפש‬
‫אחת מישראל‪ .‬אבל אם ייחדוהו להם‪ ,‬כגון שייחדו לשבע בן בכרי‪ ,‬יתנו להן‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ שבה פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ד; ע״ז פ״ב ה״נו‪,‬‬
‫‪3‬ל אבעיח‬
‫פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד(; בבלי ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫*ל אין מעפבין ו כ ו ‪/‬‬
‫מ״ו‬
‫ה״ה‪.‬‬
‫מערבין‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫פ״א‬
‫פסחים‬
‫ולהלן‬
‫פ״א‬
‫שם‬
‫ע״ד‬
‫מ״א‬
‫עיין במשנ׳ פ״ח מ״ח‪.‬‬
‫לל א ם‬
‫להלן נוהרוח פ״ח הי״ד; ילוש׳ פ״ח ה״כו‪ ,‬מ״ו ע״א; פ ס ח י ם פ״א ה״ח‪ ,‬כ ״‬
‫‪8 1‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מיינו; בבלי פ ס ח י ם כדו א׳; כ ׳ ב ‪/‬‬
‫נ׳׳ל סוף פל״ד‪,‬‬
‫‪ 73‬שניהן |‬
‫ד‬
‫א הרי אילו‪.‬‬
‫א שניקר‪.‬‬
‫ושתו ן כיה א•‬
‫ד ושת׳‬
‫ך אוסר א אופי‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד םםנו א חיסנו‪.‬‬
‫ב ושתי‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫ד חרופ׳ א וחרופה‪.‬‬
‫אם אפ׳ ן‬
‫היפנו |‬
‫ד ידפענ׳‬
‫כולן ן‬
‫א יטטאינה‪.‬‬
‫א כולם•‬
‫א שייחדוהו‪.‬‬
‫אפ׳ |‬
‫יחנו |‬
‫‪ 78‬שניטפאת |‬
‫א וכיח‪.‬‬
‫שעל |‬
‫ד החחחמה והעלימה‪.‬‬
‫ביד ן‬
‫ואל |‬
‫א ססנה‪.‬‬
‫על |‬
‫זו טהורה ן א זה טהור‪.‬‬
‫‪ 79‬ובחוך ידו |‬
‫ב התחתמה העלימה‬
‫ד היסנ׳‬
‫ד אפר•‬
‫א בידיו‪.‬‬
‫א ולא‪.‬‬
‫ד יתנהו‬
‫להן |‬
‫א יתנוהו‪.‬‬
‫א על‪.‬‬
‫טפיאה |‬
‫״א‪.‬‬
‫להן |‬
‫ב חסר•‬
‫‪ 75‬אסור |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 78‬אפ׳ |‬
‫השלחן |‬
‫ד א אטד‪.‬‬
‫א שולחן‪.‬‬
‫שחרד ן‬
‫ד א טטאה‪.‬‬
‫ד מהרנוה‬
‫א חסר‪.‬‬
‫עם ן‬
‫תלרות |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד תלויה א ]תרופה ן חלויה•‬
‫טטאה ן‬
‫א טפיאה‪.‬‬
‫מניחה‬
‫‪ 81‬ידטענה |‬
‫א שחוריד‪.‬‬
‫א מהרונ אותו‪.‬‬
‫הורנין ן‬
‫א נהרונ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שייחדו |‬
‫ד שיחדו‬
‫‪ 83‬א כ ל ן‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫‪ .74‬א ס ו ר ‪ .‬שאנו חוששים‬
‫‪ .76‬ב א ב‬
‫ה ט ו מ א ה וכוי‪ .‬שהרי ס ו ף כ ל ס ו ף שתיהן ע ו מ ד ו ת ל ה ש ר ף ׳‬
‫‪ .77‬ע ל ת ל ו י י ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמרו ל ו שהיא ט ה ו ר ה ‪ ,‬ו א ח י כ נ ת ב ר ר שהיתה‬
‫‪ .80‬ב נ ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬והתחתונה ה י א ש ל ח ו ל ץ ט מ א ץ ‪ ,‬ו א ם ת ס ו ל ל ש ם י ט ט י ד א ת ה כ ל ‪.‬‬
‫ו מ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו א ל י ט מ א נ ה ‪ ,‬כני׳ כייע ומשנתנו‪.‬‬
‫א מ ם י ו ד ע י ם מי ה ו א ‪.‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫‪.83‬לשבע בן‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ש ע ל נ ב י ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או שנולד ס מ ק‬
‫ט ו מ א ה ב כ כ ר ש ע ל נ ב י ה ש ל ח ן ‪ ,‬נ ו ט ל ה ומניחה וכוי‪ ,‬כ ר ׳ א ל י ע ז ר במשנתנו מיח מ י ח ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ .78‬ה ר י נ י‬
‫ומכיוון שהניחה ו ל א נשאל מ י ד ‪ ,‬נ ס ס ל ה ב ה י ס ח ה ד ע ת ‪ ,‬ו כ ש י ט ת ביש‪ ,‬ע י ץ‬
‫‪ . 7 9‬ו ב ת ו ך י ד ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנולד ה ס ס ק כ ש ה י ת ה ב ת ו ך י ד ו ‪.‬‬
‫ידמענה‬
‫לככר |‬
‫‪ 80‬העליונה ובחחחונה ן כיה א­‬
‫ת ל ד ה ונשאל ע ל י ה ל ח כ ם מ י ד ו ה ת י ר ה ‪ ,‬ה ר י זו ט ה ו ר ה ‪ ,‬שהרי שמר א ו ת ה ב ח ז ק ת ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫ע ל טוסאתה |‬
‫‪ .75‬ת ל ו י ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר תרומות שנולד ב ה ם ס מ ק ‪ ,‬מסני שאנו חוששים ש מ א א ח ת‬
‫מ ה ן ט ו ע ר ה והשניה ט מ א ה ‪.‬‬
‫מ ח מ ת ט ו מ א ה שבהן‪.‬‬
‫א שנתגלחה‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫ד שנטפאת )כיסא‬
‫חלוייה |‬
‫שנקר ן‬
‫ד שנתנלח׳‬
‫א ] ל ה ן טוסאה‪.‬‬
‫‪ .73‬ש מ א נ ק ו ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמא ניקרו ב מ ק ו ם ש כ ב ר ה י ה נ ק ר ש ל נחש‪.‬‬
‫ש מ א ה י ה א ר ס שוקע‪.‬‬
‫כ ד פתוח‪.‬‬
‫שנתנלה |‬
‫‪ 77‬טוטאה |‬
‫‪ 82‬מהרנהו |‬
‫ד להם‪.‬‬
‫ד א•‬
‫ד א אדם‪.‬‬
‫ד אף ע ל פי א ואף ע ל סי‪.‬‬
‫א אפרו לו‪.‬‬
‫א שהיא טהורה‪.‬‬
‫א לכיכר‪.‬‬
‫אמ׳‬
‫ס י ע ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח כה״י‪ ,‬מ״ו ע״ב;‬
‫]היון כיה‬
‫*‪ 7‬אדן |‬
‫ד ]תרופות טהורות ן תלויות א ]תרופות ן תלויות‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ח‬
‫ע‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין‬
‫‪ 80‬חבית‬
‫ע מ ׳ ‪ .1184‬ועיין במשנ׳ ספ״ח‪.‬‬
‫הפני |‬
‫טהורה היא |‬
‫)ובשינויים‪ ,‬כאן‬
‫אבל‬
‫העליונה‬
‫‪ .81‬ו א ל‬
‫א ח ד מ כ ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרנת אותנו‪ ,‬ו ה ם‬
‫ב כ ר י ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ד ע ו ב ב ר ו ר מי ה ו א ‪ ,‬ו ג ם חייב מ י ת ה ‪ .‬ועיין‬
‫תרומות פ״ז‪ ,‬פ״ח‬
‫‪149‬‬
‫ואל יהרגו כולן‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמו׳ בזמן שהוא מבפנים והן‬
‫מבחוץ‪ ,‬אבל בזמן שהוא מבפנים והן מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגץ‪,‬‬
‫יתנוהו להן ואל יהרגו כולן‪ .‬וכן הוא אומי‪ ,‬ו ת ב א ה א ש ה א ל כ ל ה ע ם‬
‫ב ח כ מ ת ה וגו׳‪ ,‬אמרה להן הואיל והוא נהרג ואתם גהרגץ‪ ,‬תנוהו להם ואל‬
‫תהרגו כולכם‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כך אמרה להם‪ ,‬כל המורד במלכות בית דוד‬
‫חייב מיתה‪.‬‬
‫פרק ח׳‬
‫‪ .1‬הזורע פשתן של תרומה‪ ,‬עד שלא הביא שליש יופך‪ ,‬משהביא שליש‬
‫יקיים דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה או׳ בשוגג עד שלא הביא שליש יופך‪ ,‬משהביא‬
‫שליש יקיים‪ ,‬במזיד זה וזה יופך‪ .2 .‬הזורע תוספת של תרומה וסאה עולה‬
‫מתוך ]מאה[ גדוליהן חולץ‪ .‬גדולי הקדש אץ חייבין עליהן קרן וחומש‪ ,‬ואץ‬
‫משלמץ מהן קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבץ‪ ,‬וחייבין בחלה‪ ,‬הידיים‬
‫‪8 6‬‬
‫‪8 4‬‬
‫וחב א‬
‫!‬
‫כ‬
‫יל‪| 1‬‬
‫אטי׳ |‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו ‪.‬‬
‫ו‬
‫ה ז ו ר ע‬
‫מ‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ש״ב כ ‪ ,‬כ״ב‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫יין‬
‫ע‬
‫‪/‬‬
‫א אסורים‪.‬‬
‫להם‪.‬‬
‫ד וגוםר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד תניהו‪.‬‬
‫יקיים |‬
‫בסזיד |‬
‫א םזיד‪.‬‬
‫א גידוליהן‪.‬‬
‫׳׳א‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫א כגון שהוא‪.‬‬
‫אפרה |‬
‫‪ 88‬תהרנו ן‬
‫א חסי•‬
‫‪ 3‬ו ס א ה וכו ‪ .‬עיי״ש מ״ד‪ .‬ועיין להלן כוהרוח פ״א ה״ו‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫‪ 85‬מ פ ן שהוא סבפנים והן ן‬
‫וכן הוא ן‬
‫‪ 1‬הביא |‬
‫‪ 8‬וחוםש |‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫א כולם•‬
‫‪ m‬מ‬
‫‪,‬‬
‫א חיהרנו‪.‬‬
‫א הביאה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫יופך ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫יופך ן כיה‬
‫נדולי ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א•‬
‫א וגידולי‪.‬‬
‫ע ל סקום ן‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫א הוא והס‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫ך אפר׳‪.‬‬
‫ד א•‬
‫שליש |‬
‫ב יופר‪.‬‬
‫אין |‬
‫א פסקום‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד וחב׳‪.‬‬
‫א והן‪.‬‬
‫תנוהו |‬
‫פ וחבוא‬
‫ואתם |‬
‫סשהביא ן‬
‫יופך ן כ־ה‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד והס םבפני׳‪.‬‬
‫‪ 86‬להן |‬
‫‪ 87‬ומ׳ |‬
‫ך ואת׳‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ב יופר‪.‬‬
‫של ן‬
‫וחבא |‬
‫ך א להם‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫ך בד׳א‪.‬‬
‫והן פבסנים |‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫להן |‬
‫או׳ |‬
‫כ־ה‬
‫בטי ובו־ |‬
‫במי ן‬
‫ד•‬
‫א וםשהביאה‪.‬‬
‫‪ 6-4‬ואין‬
‫‪ . . .‬וחוסש |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 8-2‬ד ב ר י‬
‫ב יופר‪.‬‬
‫‪ 4‬ןסאהן ן כ־ה‬
‫א ל א לפי חשבון ן‬
‫הידים |‬
‫‪ 8‬יקיים |‬
‫ד א‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מבחוץ‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר שהוא בטנים ה ח ו מ ה ו ה צ ר י ם‬
‫ע ל העיר הם מחוץ‬
‫‪ .85‬ו ה ן‬
‫מ ב ם נ י ם וכו׳‪.‬‬
‫נכנסו ל ת ו ך ה ח ו מ ה ‪ ,‬ו ה ו א נהרנ ו א ף ה י ה ו ד י ם ה נ ד ד ש י מ ל מ ו ס ר ו יהרנו‪.‬‬
‫כ ל סוף י ד ע ו מי ה ו א ה י ה ו ד י שהרניז אותם‪ ,‬ו ל מ י ה ם מכוונץ‪.‬‬
‫ל ה ם ד ב ר ה ל כ ה ‪) .‬ר׳ מ נ ה ב ר ' ‪. 0‬‬
‫‪...‬‬
‫ד וקיים‪.‬‬
‫גדוליהן |‬
‫ואין |‬
‫א אין•‬
‫ד היד׳׳‪.‬‬
‫‪ .84‬ב מ י ד ב ר י ם ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א י מ ת י אין מ ו ס ר ץ אותו א ל א בתנאים ה ל ל ו דווקא‪.‬‬
‫בן בכרי(‪ ,‬ו א ם ש ר שיתייאשו מ ל כ ב ש ה ‪ ,‬ו ה ו א מ צ ל ‪.‬‬
‫א בסה‪.‬‬
‫‪.85-84‬ו ה ן‬
‫לחומה )כמעשה שבע‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנויים כ ב ר‬
‫‪ .86‬י ת נ ו ה ו וכו׳‪ .‬שהדי סוף‬
‫‪ .87‬ב ח כ מ ת ה‪ .‬מ ד י י ק מ מ ל ה זו ש א מ ר ה‬
‫‪ .88‬ר ׳ ש מ ע ו ן וכו׳‪ .‬ר ׳ שמעון ס ו ב ר ש ב ח כ מ ת ה א מ ר ה ל ה ם שזעא‬
‫חייב מיתה‪ ,‬א ב ל ייחוד נ ר י ד א ‪ ,‬א ם י ל ו י ד ע ו הנוים ב ב ר ו ר מי הוא‪ ,‬אמו מ ס ס י ק ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.1‬יומך‪.‬‬
‫כ ל ז מ ר ‪ ,‬י ה ס ך א ת ה ז ר ע ו י א ב ד ו ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ת ר ג ל לזרוע ת ר ו מ ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫שהרי מ ד ר ב מ כ ב ר ק ד ש ו ה ג ד ו ל י ם משום ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪.2‬י ק י י ם‪.‬‬
‫‪ .3‬י ו ס ך‪ .‬שהרי בסשתים ה ק י ס מ י ם ה ם ה ע י ק ר ‪ ,‬ו א ם‬
‫יקיים ל א י ס ס י ד ה ר ב ה א ס י ל ו א ם נ א מ ר שהגידולים ה ם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ולפיכן• גזרו ע ל מ ש י ה ס ך א ס י ל ו ה ב י א ו‬
‫שליש‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ו ם מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ת ר ם ו ע ל ה בידו םחות מ א ח ד מששים‪ ,‬צ ר י ך ל ה ו ס י ף‬
‫ו ל ת ר ו ם כ מ ו שהוא רניל‪ .‬ו מ ה שהוא מ ו ס י ף היא ת ו ס פ ת ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .4‬ק ר ן ו ח ו מ ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינו מ ש ל ם‬
‫ק ר ן ע ל כ ל ה נ י ד ו ל ץ ) ש א ץ כ א ן ל ה ק ד ש א ל א ה ז ר ע נרידא( ו א מ ו מ ש ל ם חומש כ ל ל ‪ ,‬מפני ש ה נ י ד ו ל ץ ה ם ח ו ל ץ ‪,‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫להקדש‪.‬‬
‫‪ .5‬ל מ י‬
‫חשבון‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י חשבון ת ו ס פ ת הגידולים‪ ,‬א ב ל ה ס א ה שזרע מ ש ו ע ב ד ת‬
‫תרומות פ״ח‬
‫‪150‬‬
‫והטבול יום אץ פוםלץ בהן כדרך שפוסלץ כחולץ‪ .3 .‬הדש כיצד יעשה‪,‬‬
‫מביא קפיפה ותולה בצואר בהמה ונותן לתוכה חולץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ נותן‬
‫לתוכה כרשנץ‪ ,‬והן יפות להן מהכל‪ .4 .‬מאה לגינץ של תרומה ואחת של‬
‫חולץ‪ ,‬כולן מותרץ‪ .‬בדבר שזרעו כלה‪ ,‬אבל דבר שאץ זרעו כלה לא יעלה‪,‬‬
‫שאץ קרקע עולה באחד ומאה‪ .‬תלש יעלה‪ ,‬ובלבד שלא יתכוץ ויתלוש‪ .‬ר׳‬
‫שמעון או׳ אף י ת כ ק ויתלוש ויעלה באחד ומאה‪ .5 .‬ליטרא מעשר ראשץ‬
‫שנטעה והרי בה כעשר ליטרץ‪ ,‬חייבת בתרומה במעשר ראשץ ובמעשר שני‪.‬‬
‫ובמעשר ראשץ שבה עושה אותה תרומה ומעשר על מעשר ראשץ שנטע‪.‬‬
‫‪ .6‬ליטרא מעשר שיני שנטעה והרי בה כעשר‪ ,‬חייבת בתרומה ובמעשר ראשון‬
‫‪ .7‬המנכש את הכותי‬
‫ובמעשר שיני‪ ,‬וחוזר ופודה את מעשר שיני שנטע‪.‬‬
‫בחסיות‪ ,‬אע״פ שפירותיו טבל‪ ,‬לא יאכל מפירותיהן עריי‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר‬
‫• הדש ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ פ״ע מ״ג; להלן ב״מ פ״ח הי״א; בבלי שם ל׳ א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״כו ה״ד‪ ,‬מ״ו ע״ג; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ל‪ «-‬כוחן לתוכה וכו׳‪.‬‬
‫״ שאין ק ר ק ע ו כ ו ‪/‬‬
‫« מ א ח לגינין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״נו מ״ה‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ ערלה פ״א ח״ה‪ ,‬ס״א ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ שם פ״א מ״ו ובבלי ניכוין כ״ד ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״נו ה״ד‪ ,‬מ״ו ע״ג; בבלי כדרים כ״ח ב ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״נו ה״ח‪ ,‬מ״ו ע״ד; נבלי הכ״ל‪.‬‬
‫״ ליכורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫ועיין ב מ‬
‫ש כ‬
‫‪/‬‬
‫‪D‬‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫מ‬
‫״ ליטרא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ !5‬המככש‬
‫ה <‬
‫כ‬
‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ז‬
‫בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 6‬והטבול ן כיה ד א ‪ .‬ב והטביל‪.‬‬
‫יעשה ן‬
‫ב ד א חדש‪.‬‬
‫מותן לתוכה חולין ן‬
‫ד לתוכי‪.‬‬
‫יעלה | ד א ועלה‪.‬‬
‫אף |‬
‫רעלה |‬
‫א ןשל[ טעשר‪.‬‬
‫את |‬
‫ד שגי <ב׳פ(‪.‬‬
‫ד שני א עני‪.‬‬
‫שיני |‬
‫לעזר |‬
‫לנינין ן‬
‫א לנין‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫‪ 11‬וםעשר |‬
‫ואחת |‬
‫ליטרא |‬
‫ד וטעשרות‪.‬‬
‫ד ואחד‪.‬‬
‫וחתר |‬
‫או׳ |‬
‫אעיס |‬
‫כעשר |‬
‫ך וטודד‪.‬‬
‫א הקרקע•‬
‫ך אוסר א א ו ט ׳ •‬
‫‪ 12‬שנטעה |‬
‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ד א שניטעה‪.‬‬
‫‪ 14‬מעשר |‬
‫ך א כעשר ןליטרין[•‬
‫שנטע ן‬
‫א שניטע•‬
‫פפירותיהן ן א פהם•‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד ר ך ש א ץ פ ו ס ל ץ ‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫ד ש ה אותו‪ .‬ו כ ן ממורש בכי״ע ובמשנתנו‪.‬‬
‫ב ד ב ר שזרעו כ ל ה ‪.‬‬
‫‪ 10‬ק ר ק ע ן‬
‫ד ליטרה‪.‬‬
‫וסודה |‬
‫א בצוארי‪.‬‬
‫‪ 8‬לתוכה |‬
‫שנטע ן א שניטע• ד סתום‪.‬‬
‫ד חחר‪.‬‬
‫‪ 16‬בחסיות ן א בחנות‪.‬‬
‫ד בצוא׳‬
‫א מתנין‪.‬‬
‫‪ 11‬שסעון ן א יהודה‪.‬‬
‫ד ש א י ל ח ס ו ם א ו ת ה ואינו רשאי ל ה א כ י ל ה נידולי ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫בצלים‪.‬‬
‫נותן ן‬
‫שנטעה ן כיה ך‪ .‬א שניטעה ב שכה‪.‬‬
‫א שעי ןשבהן‪.‬‬
‫הכותי | א חגוגי‪.‬‬
‫ד א עראי‪.‬‬
‫‪.6‬שפוסלין‬
‫א יעלה‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד קסיפ׳‬
‫א קופתו‪.‬‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫בצואר |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ויתלוש ן א לתלוש‪.‬‬
‫וסאה |‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫שעי |‬
‫ד א עם‪.‬‬
‫ער״ |‬
‫ד א כרשינין‪.‬‬
‫יתכוין | ד יתכוון‪.‬‬
‫בסעשר ן א ובסעשר‪.‬‬
‫‪ 15‬שעי |‬
‫א ןהואן עושה‪.‬‬
‫שסוסלין | ך שפוסל׳׳‪.‬‬
‫‪ 7‬קפיפה |‬
‫א וגותגין לתוכו סאותו הסין•‬
‫כרשנין |‬
‫א אם‪.‬‬
‫בהן | ד בהן ןבהןן‪.‬‬
‫בחולין |‬
‫הדש ‪I‬‬
‫‪ .8‬ל נ י נ י ן‪ .‬ע ר מ ו ת ‪.‬‬
‫כיצד‬
‫‪ .7‬ח ו ל י ן ‪.‬‬
‫י ע ש ה וכוי‪ .‬שהרי אינו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מאותו ה מ ץ שהיא‬
‫‪ .9‬מ ו ת ר י ן ‪ .‬מסני ש ה ק ל ו ב נ ד ו ל ץ‬
‫‪ .11‬ל י ט ר א ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ד ב ר ש א ץ זרעו כ ל ה ‪ .‬ובירושלמי ממורש‪ :‬ל י ט ר א‬
‫‪ . 1 2‬ח י י ב ת וכוי‪ .‬שהרי ‪ p‬ה ת ו ר ה ה כ ל ו ע א ט ב ל נמוד‪.‬‬
‫‪ . 1 3‬ו ב מ ע ש ר וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ו מ ת ו ך ה מ ע ש ר ר א ש ץ שהסריש ע ל ה כ ל ממריש ע ו ד ת ר ו מ ת מ ע ש ר ) כ צ י ל במקום‪ :‬ת ר ו מ ה ומעשר( ע ל ה ל י ט ר א‬
‫שנטע‪ ,‬שהרי כ ב ר נ ק ר א שם מ ע ש ר ע ל י ה לפני שנסעה‪ .‬והוא מסריש ב ב ת א ח ת שתי עשיריות ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬
‫‪.16‬בחסיות‬
‫א ע מ ־ י וכוי‪ .‬צ״ל בחםיות‬
‫ה ו א י ל וכוי‪ .‬וחסיות ‪ : p‬ל ו ף ‪ ,‬שום‪ ,‬ב צ ל י ם ו ק ט ל ו ט ו ח <עיץ‬
‫ל ה ל ן ס״ט שו׳ ‪ ,(12‬ו כ ו ל ם א ץ ז ר ע ם כ ל ה ב ק ר ק ע ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫תרומות פ״ח‬
‫‪151‬‬
‫או׳ במוצאי שביעית עם ישראל מותר‪ .8 .‬המפריש חבילי תלתן של מעשר‪,‬‬
‫הרי זה פודה את העץ ואת הזרע‪ .‬ר׳ נתן בר יוסף או׳ שתילי בצלים עד שלש‬
‫שנים אםורין‪ ,‬מיכן והלך מותרץ‪ .9 .‬תלתן שנפלה לתוך הבור של מים‪ ,‬ר׳‬
‫מאיר אוסר‪ ,‬ור׳ יהודה מתיר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ במה דברים אמורים בזמן‬
‫ששקעה‪ ,‬אבל לא שקעה הרי זו מותרת‪ .‬תפוח שרםקו ונתנו לתוך העיסה‬
‫וחמצה‪ ,‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומ׳ אץ חימוצו חמוץ‪ .‬אחד נותן טעם לשבח ואחד נותן טעם‬
‫לפגם‪ ,‬זה וזה אסור דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ לשבח אסור‪ ,‬לפגם מותר‪,‬‬
‫כגץ החומץ שנפל לגריםץ‪ .10 .‬גריםץ שנפלו לתוך הבור של מים‪ ,‬תמרים‬
‫שנפל על גביהן ]יץ‪ ,‬גרוגרו׳ שגפל על גביהן[ שמן‪ ,‬הרי זה אסור‪ ,‬ור׳ שמעץ‬
‫מתיר‪ .11 .‬שאר של תרומה שגפל לתוך העיסה והגביהו‪ ,‬ואחר כך נתחמץ‬
‫ל! המפריש‬
‫ע״ל•‬
‫נ״ד‬
‫עיין במשכ׳ פ״י מ״ו‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫יי! תלתן ו כ ו ‪/‬‬
‫א׳‬
‫ו ‪3‬‬
‫י‬
‫מ ש‬
‫‪/‬‬
‫ש כ ב‬
‫« עד שלש ו כ ו ‪/‬‬
‫משנ׳ פ״י מ׳יה‪.‬‬
‫י א ל לן‪.‬‬
‫« חפוח וכו‪/‬‬
‫» ר׳ יוסה ו כ ו ‪/‬‬
‫ה‬
‫עיין ילוש׳ פ״נו ה״ז‪ ,‬מ״ו‬
‫משני פ״י מ״ב; בבלי מנחות‬
‫ירוש׳ כאן פ״י ח״ב‪ ,‬מ״ז ע״א;‬
‫פ״א ה״א‪ ,‬נ״ז ע״א; שבת פ״ג ה״ג‪ ,‬ה ׳ ע״ד; פ ס ח י ם פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״נו ע״ב‪.‬‬
‫חלה‬
‫א ח ד נותן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ילוש פ״י ה״ב‪ ,‬מ״ז ע״א )ועיי״ש ה״ו‪ ,‬מ״ז ע״ב(; ערלה פ״ב ה״ה‪ ,‬ס״ב ע״א; ע״ז פ״ה ה ״ ג‬
‫מ״ד ע״ד;‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪1 7‬‬
‫ד אוסר‬
‫הספרי* |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א הפריש‪.‬‬
‫ד א יאילך‪.‬‬
‫א שריסקו‪.‬‬
‫א ונריסין‪.‬‬
‫ו ג ר ו נ ר ו ת‬
‫חרוסה |‬
‫‪.17‬במוצאי‬
‫וכי׳‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪n‬‬
‫ד חרום׳‪.‬‬
‫]‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ישראל ן‬
‫א ע ל סעשר !שעין‪.‬‬
‫ך אוםר א אום׳‪.‬‬
‫ד בריא‪.‬‬
‫‪ 22‬וחסצה ן‬
‫א הרי זה‪.‬‬
‫א סוצאי‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ב פ ה וכי׳ |‬
‫‪ 23‬זה תה |‬
‫חפרים |‬
‫אי׳ |‬
‫פותרין |‬
‫ד אפר•‬
‫שרסקי |‬
‫בסוצאי ן‬
‫של םעשר ן‬
‫ד כרבי א בן‪.‬‬
‫א‬
‫ב‪/‬‬
‫משנ׳ ע״ז פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״ג‪ ,‬ס״ב ע״א‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫בר |‬
‫בבלי ע״ז ס״ז‬
‫« כגון החומז ו כ ו ‪/‬‬
‫״ שאר‬
‫א וחיפצה‪.‬‬
‫א שיתלי‪.‬‬
‫א תילתן‪.‬‬
‫דברי• ן‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫ר׳ שסעון ן‬
‫א וחכם־‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫‪ 25‬שנפל ן‬
‫א שנתן‪.‬‬
‫י‬
‫ן ה‬
‫(‬
‫א‬
‫ן ז ס ר ־‬
‫לחוך העיסה והנביהו ן‬
‫מ ס ע ו ן‬
‫ע ם ע‬
‫׳‪.‬‬
‫‪ 24‬גריסין |‬
‫‪ 20‬פתיר |‬
‫ד סבאן‪.‬‬
‫והלך |‬
‫‪ 20‬אס־ |‬
‫א זה מותר•‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫הפוץ ן‬
‫א חיפוץ‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫ןיין ‪ . . .‬נביהןן ן הושלם ע־פ ד•‬
‫א‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫אופ׳ |‬
‫‪ . . .‬העץ‪.‬‬
‫ד בכור‪.‬‬
‫‪ 21‬זו פ ו ת ר ת ן‬
‫ב ר‬
‫א הזרע‬
‫‪ 19‬סיכן |‬
‫לתוך הבור |‬
‫א ד ־‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ן‬
‫סותר |‬
‫‪ 18‬העץ ‪ . . .‬הזרע ן‬
‫שתילי ן‬
‫תלתן ן‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד תריסי!‪.‬‬
‫הבור ן א בור‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫גרוגרו׳ שנפל |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שאר |‬
‫ד א שאור‪.‬‬
‫א לעיסה הנביהו‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת וכו־‪ .‬ממני שבוודאי גידולי שממית ר ב ו ע ל ה ע י ק ר ‪) .‬הרץ(‪.‬‬
‫המפריש‬
‫כ נ ר א ה שנסתרסו כ א ן ה ב ב ו ת ‪ ,‬ו צ ר י ך ל נ ר ו ס כ א ן א ת ה ם י מ א ‪ :‬ר ׳ נ ת ן בר־ י ו ס ף וכו־‪ .‬ו כ ן מ פ ו ר ש‬
‫בירושלמי שגורן ר ב י ע י ת מ ו ת ר ת ב ט ב ל ב ד ב ר ש א ץ ו ר ע ו כ ל ה ‪.‬‬
‫‪Trigonella FoenumGraecum.18‬‬
‫ת ל ת ן ‪ .‬הוא צ מ ח ב ע ל שלשה‬
‫‪.‬שתילי‬
‫ט ב ל ) כ ל ע י ל שו׳ ‪ ,(16‬ע י ץ מ י מ ל ע י ל שו׳ ‪ 17‬ד י ה ה מ מ ר י ש ‪.‬‬
‫בצלים‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬של‬
‫‪ .20‬א ו מ ר וכוי‪ .‬ר י מ ס ו ב ר ש מ כ י ו ץ‬
‫ש ק ר א שם ת ר ו מ ה ע ל ה ע ץ ח ל ה ע ל מ שם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ד מ ו כ ת ב ל ץ ‪ ,‬א ב ל ד י י ס ו ב ר ש א ץ ב ע ץ משום ק ד ו ש ה‬
‫כ ל ל ) א ל א שחייב ליתנו ל כ ק ( ‪ ,‬ו א ץ כ ח ב ז ר ע ג ר י ד א ליתן ט ע ם ב ב ו ר ש ל ם י ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שקעה‬
‫‪ .21‬ל א‬
‫וכוי‪ .‬א ם א ץ ה ת ל ת ן שוקעת כ ו ל ה ב מ י ם סימן ש ע ד י ץ ל א הניעה ל ס ו ף בישולה‪ ,‬ו א ץ ב ה כ ח‬
‫ליתן ט ע ם ‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.25‬ור׳‬
‫שמעון‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מ פ נ י שהוא ס ו ב ר נותן ט ע ם ל פ ג ם מ ו ת ר ‪.‬‬
‫‪ .26‬ו ה נ ב י ה ו וכו׳‪ .‬כ ד ץ ת ר ו מ ה ש נ מ ל ה ל מ א ה ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ב פ ר ט כ א ן שהאיסור נ י כ ר ‪.‬‬
‫תרומות פ״ח‬
‫‪152‬‬
‫מותר‪ .12 .‬שאר של שביעית שנפל לתוך העיסה‪ ,‬ידע בו ואחר כך נתחמץ‪,‬‬
‫אסור‪ .13 .‬שאר של תרומה ושל שביעית שנפלו לתוך העיסה‪ ,‬לא בזה כדי לחמץ‬
‫ולא בזה כדי לחמץ‪ ,‬ונצטרפו וחמצו‪ ,‬אסור לזרים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר‬
‫לזרים‪ .‬היה בזה כדי לחמץ ובזה כדי לחמץ‪ ,‬ונצטרפו וחמצו‪ ,‬אסור לכהנים‪.‬‬
‫ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר לכהנים‪ .14 .‬יין של תרומה שנפל על גבי פירות‬
‫ידיחם‪ ,‬והן מותרץ‪) .‬נפל על גבי יץ( וכן שמן של תרומה שנפל על פירות‪,‬‬
‫ידיחם והן מותרין‪ .‬וכן על גבי יץ‪ ,‬יקפה אותו‪ ,‬והיין מותר‪ .‬נפל על גבי ציר‪,‬‬
‫יקפינו כדי שיבטל טעם שמן שבו‪ .15 .‬כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן‬
‫שמן טהור‪ ,‬או שסכן שמן טהור וחזר וסכן שמן טמא‪ ,‬ר׳ ליעזר או׳ אחר הראשון‬
‫אני בא‪ .‬וחכמים או׳ אחר האחרון‪ .‬שר׳ ליעזר או׳ יהא אדן סך את כליו שמן‬
‫טמא וחוזר וסכן שמן טהור‪ ,‬כשהן מוציאין אין מוציאץ אלא מן הראשון‪.‬‬
‫וחכמים או׳ יהא אדם סך את כליו שמן טהור וחוזר וסכן שמן טמא‪ ,‬כשהן‬
‫מוציאץ אין מוציאין אלא מן האחרץ‪ .‬כלים שסכן שמן טמא ועבו משתמש בהן‬
‫‪2 8‬‬
‫של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל ה״מ‪ ,‬ס״ב ע״ג‪.‬‬
‫מקוואוח פ״א ה״ל‪.‬‬
‫‪3 1‬‬
‫י י ן של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬כל הברייתא להלן‬
‫‪ 34‬כלים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ ערלה פ״ב מי״ג‪.‬‬
‫לתוך העיסה ן א לעיסה‪.‬‬
‫‪ 28‬אסור | ד סותר‪ .‬סתום‪ .‬שאר | ד א מאור‪.‬‬
‫שנפלו | ד א שנפל‪.‬‬
‫‪ 29‬ונצטרפו ן ך וניצטרפו‪ .‬וחסצי | ד א וחיםצו‪.‬‬
‫בי ר׳ | ך א ברי‪.‬‬
‫‪ 27‬סותר | ב ד סתום‪ .‬שאר | ד א שאור‪.‬‬
‫‪ 30‬ובזה | ד ובזי‪.‬‬
‫וחסצו | ך וחיםצו‪.‬‬
‫א אלעזר‪.‬‬
‫ונצטרפו וחסצו ן א חסר‪.‬‬
‫בי ר׳ | ד ברי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫והן | א והם‪.‬‬
‫יין ן א היין‪.‬‬
‫‪ 34‬יקפינו | א יקפנו‪.‬‬
‫א י | ד אופר א אופי‪.‬‬
‫א ]שהיה[ ר׳‪.‬‬
‫בשסן | א שסן‪.‬‬
‫שסן | ך שוםן‪.‬‬
‫‪ 36‬וחכפים | ך וחכפי׳ א וחכפ׳‪.‬‬
‫כשהן | א שכשהן‪.‬‬
‫כשהן | א שכשהן‪.‬‬
‫אסור | ד אסר‪.‬‬
‫פירוח ן ך יין‪.‬‬
‫‪ 33-32‬וכן ‪ . . .‬יין ן א חסר‪.‬‬
‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬
‫‪ 37‬שפן | ד בשסן‪.‬‬
‫וסכן ן ך וסך‪.‬‬
‫שסעון | א חסר‪.‬‬
‫לעזר | ך אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ 33‬ידיחם | ך ידיהן•‬
‫ליעזר | ך אליעזר א אליע'•‬
‫אי | ך אופר א אופי‪.‬‬
‫«י׳ | ד אופר א אופי‪.‬‬
‫אחר | ך אח׳‪.‬‬
‫שר׳ |‬
‫אדן | ד א אדם‪.‬‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסרים א אוס׳‪.‬‬
‫את ן א חסר•‬
‫וננמ | ד וננבם א ונינמ ב ונגנבו‪.‬‬
‫בהן ן א בהם‪.‬‬
‫‪ 38‬וחכםים ן א וחכפ׳•‬
‫‪ 39‬שסן | ד שוםן‪.‬‬
‫‪ 32‬ידיחם ‪ . . .‬יין( |‬
‫פירות | ד הפירו׳‪.‬‬
‫‪ 36‬שסן | ד בשסן‪.‬‬
‫‪ 31‬לעזר | ד אליעזר‬
‫‪ .27‬מ ו ת ר ‪ .‬ממני שאנו תולים ש ה ע י ס ה נ ת ח מ צ ה ב ע י ק ר מ ח מ ת ע צ מ ה ומן ה ר י ח ש ל השאור‪.‬‬
‫י ד ע ב ו וכוי‪.‬‬
‫שהרי בשביעית אינו צ ר י ך ל ה ג ב י ה ‪ ,‬ו כ ב ר ב ט ל ב י ד י ע ה ‪ ,‬ע י ץ מ״ש ל ע י ל ם*ו שו׳ ‪ .28 .38-37‬א ס ו ר ‪ .‬שהרי כ א ן‬
‫ה ו כ ח ש מ ח מ ת האיםור נ ת ח מ צ ה ‪.‬‬
‫ר׳‬
‫‪ .29‬ל ז ר י ם ‪ .‬א ב ל מ ו ת ר ל כ ה נ י ם ‪ ,‬מסני ש א ץ ב א י ס ו ר שביעית כ ד י ל ח מ ץ ‪.‬‬
‫ל ע ז ר ב י ר ׳ ש מ ע ו ן ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ר ׳ שמעון‪ ,‬כגי׳ הירושלמי‪< .‬ח׳ד(‪.‬‬
‫לשיסתו במשנתנו ) ע ר ל ה רסיב> ששני איסורים אינם מ צ ט ר ס ץ ‪.‬‬
‫‪.30-29‬מתי ר ל ז ר י ם ‪ .‬ו ר ׳ שמעון‬
‫‪ .30‬א ס ו ר וכוי‪ .‬בירושלמי ה ע מ י ד ו ה‬
‫כ ש נ פ ל ה שביעית ל ב ס ו ף ו מ ג מ ה ‪ ,‬ו ט ו ב ר תנא ז ה שנותן ט ע ם ל ס ג ם א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪ . 3 1‬מ ת י ר ל כ ה נ י ם ‪ .‬מםניששאור‬
‫ש ל שביעית נ ס ל ל ב ס ו ף והוא נותן ט ע ם לםגם‪ .‬א ב ל א ס ו ר לזרים‪ ,‬מסני שהוא ח ו ל ק ע ל אביו ו ס ו ב ר ששני‬
‫איסורים מ צ ט ר ם י ם ‪.‬‬
‫‪ .33‬ו כ ן ע ל נ ב י י י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמן שנםל ע ל גבי י ץ ‪ ,‬והוא צ ף ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫‪ .34‬כ ל י ם ש ס כ ן וכוי‪ .‬ד ר כ ם ה י ה ל ס ו ך כ ל י ע ו ר כ ד י ל ר כ כ ן ‪ ,‬והיו ס כ ץ א ו ת ם בשמן ע ד כ ד י ש ב י ע ה ‪,‬‬
‫ו ע ד שיצא השמן מ צ ד השני‪.‬‬
‫מ צ ד השני‪.‬‬
‫‪ .35‬א ח ר‬
‫ה ר א ש ו ן וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬השמן שניסך ב ת ח י ל ה יוצא ראשון‬
‫‪ .36‬י ה א א ד ן וכוי‪ .‬ר ׳ א ל י ע ז ר ו ח כ מ י ם מייעצים כ י צ ד להשתמש ב ש ‪ p‬ט מ א )שהוא מ ת ר‬
‫בזול( ל ס י כ ת כ ל י ם ‪ ,‬ולשמור ע ל ה כ ל י ם ש ל א ישארו ב ט ו מ א ת ם ‪ .‬ו א ו מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר שיהא א ד ם ס ך מ ת ח י ל ה‬
‫ב ק צ ת שמן ט מ א ‪ ,‬וכשיסוך א ח י כ בשמן טהור י צ א ה ט מ א מ צ ד השני‪ ,‬וינגבז‪ ,‬ז י ט ב י ל א ת ה כ ל י ‪.‬‬
‫טהור‬
‫‪ .38‬ש מ ן‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד כ ד י ש ב י ע ת העור‪ .‬וכשיסוך א ח י כ בשמן ט מ א ‪ ,‬י צ א כ ל ה ט מ א מן ה צ ד השני‪.‬‬
‫מנגבו‪ ,‬ו י ט ב י ל א ת ה כ ל י ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .39‬ו נ ג ב ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ז ה ט ב י ל א ח י כ א ת ה כ ל י ‪ .‬ושמן ב ל ו ע‬
‫אינו מ ט מ א ‪ ,‬ו ה ו א ב ט ל ע ל נ ב י ה כ ל י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫תרומות פ״ח‬
‫‪40‬‬
‫‪153‬‬
‫‪ .16‬קדירה שבשל בה בשר‪ ,‬לא‬
‫בטהרה‪ .‬חזרו ויצאו מהן משקץ‪ ,‬טמאץ‪.‬‬
‫יבשל בה חלב‪ .‬חלב‪ ,‬לא יבשל בה בשר‪ .‬חולץ‪ ,‬לא יבשל בה תרומה‪ .‬תרומה‪,‬‬
‫לא יבשל בה חולין‪ ,‬ואם בשלן הרי זה בנותן טעם‪ .17 .‬היו לפניו שתי קדרות‪,‬‬
‫אחת של תרומה ואחת של חולץ‪ ,‬ולפניו מדוכה אחת של תרומה‪ ,‬נתן לתוך‬
‫אחת מהן ואץ ידוע לאי זו מהן נתן‪ ,‬הריני או׳ לתוך של חולץ נתן‪ .‬היו לפניו‬
‫שתי מדוכות‪ ,‬אחת של חולץ ואחת של תרומה‪ ,‬ולפניו קדרה אחת של חולץ‪,‬‬
‫נתן מאחת מהן ואץ ידוע מאי זה מהן נתן‪ ,‬הריני או׳ מתוך של חולץ נתן‪.‬‬
‫‪ .18‬היו לפניו שתי קדרות‪ ,‬אחת של חולץ ואחת של תרומה‪ ,‬ולפניהן שתי‬
‫מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולץ‪ ,‬נתן משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך‬
‫זו ואם מזו לתוך זו‪ ,‬הריני או׳ תרומה לתוך תרומה נתן וחולץ לתוך חולץ נתן‪.‬‬
‫‪ .19‬אם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שיני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק‬
‫דמוע אלא לדבר שיש לו מתירץ‪ .20 .‬חתכה אסורה שנתערבה בחתכות‪,‬‬
‫אפלו הן אלף‪ ,‬כולן אסורות‪ .‬הרוטב‪ ,‬בנותן טעם‪ .‬אם נמחה‪ ,‬הרי זה בנותן‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫ה מ מ ה לא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ *°‬קדירה ו כ ו ‪ /‬בבלי זבחים ל״ו ב׳; חולין ל״ז א׳; שם קי״א ב ‪/‬‬
‫« היו לפניו ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״ו סהי״א‬
‫עיין ירוש׳ כאן פי״א ה״ה‪ ,‬מ״ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 50‬א ם היה‬
‫י ל״ ׳ ‪.‬‬
‫״ א‪/‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫וכף‪.‬‬
‫ע‬
‫יין‬
‫ה י ן‬
‫ל ל‬
‫‪D‬‬
‫נני‬
‫‪Y‬‬
‫ל ע כ י ן‬
‫ש‬
‫ף‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪7 4‬‬
‫ו מ ש‬
‫פ‬
‫‪ 3 3‬ל י‬
‫ס‬
‫״ ‪.‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ם‬
‫;‬
‫ד‬
‫!‪ 5‬ח ת כ ה‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ר‬
‫וכו‪/‬‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ועיין‬
‫להלן חולין פ״ז ה״ז‪.‬‬
‫במשנ׳ שם פ״ז מ״ה‪.‬‬
‫ד קדרה‪.‬‬
‫‪ *0‬קדירה‬
‫בה תרומה‬
‫(‬
‫קדרות |‬
‫כ כנותן‪.‬‬
‫שבשל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שבישל‪.‬‬
‫‪ 41‬חלב לא |‬
‫בה הרוסה | ד תרום׳‪.‬‬
‫חרוםה | ד חרום׳‪.‬‬
‫ד א קדירות‪.‬‬
‫** לאי זו |‬
‫א ונפל‪.‬‬
‫א תרופה • • ‪ .‬חולין‪.‬‬
‫פאי זה ד מאת׳ א סאייי•‬
‫הריני או׳ |‬
‫קדרה אחת |‬
‫א ולפניו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ד הרי אני אומר‪.‬‬
‫* לתיר זו |‬
‫א לזו‪.‬‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫ד ואם• א חסר‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫סעשר ן א וסעשר‪.‬‬
‫אסורה ן‬
‫ד א חחיכה‪.‬‬
‫ואחת | ד ואחד‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫נתן | ב סתום‪.‬‬
‫שעי ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ואץ ידוע |‬
‫נתן ן‬
‫ד‬
‫מ‬
‫י‪.‬‬
‫בחתכות |‬
‫י‬
‫א חסר )ביפ>‪.‬‬
‫ו ד ע‬
‫ולפניהן ן‬
‫‪ 40-48‬לתוך זו ן א לזו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נתן |‬
‫‪ 61‬דפוע ן א דיםוע‪.‬‬
‫נתן ן‬
‫‪ 48‬נתן | א ונתן‪.‬‬
‫‪ 47‬קדרות | א קרירות‪.‬‬
‫ך ואינו‬
‫ד א בחתיכות‪.‬‬
‫בנוחן ן כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 48‬ח ו ל י ן ‪ . . .‬תרוסה ן‬
‫ד קדירה אחת א שתי קדירוח ןאחת של תרוםה ואחתן‪.‬‬
‫‪ 48‬נתן משתיהן ן אי תפלו לתוך שתיהן‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫יבשל |‬
‫‪ 43‬תרוםה ‪ . . .‬חולין ן א חולין ‪ . . .‬תרומה‪.‬‬
‫ד לאתה‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בישל‪.‬‬
‫‪ 42‬בשלן ן א בישל‪.‬‬
‫חולין ‪. . .‬‬
‫‪ 60‬אם |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫לדבר | ד א בדבר‪.‬‬
‫‪ 62‬אפלו ן‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫חתכה ן‬
‫נסחה ן‬
‫א נסחית‪.‬‬
‫״‪.‬חולין‬
‫של‬
‫חולין‬
‫יתברר‬
‫‪0‬‬
‫‪...‬‬
‫בה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫תרומה‪.‬‬
‫ליתא בכייע ובבבלי‪ ,‬ו מ ר א ה שצריך למוחקה‪.‬‬
‫בוודאי שהתרומה ב ת ו ‪ ,‬ו ל י‬
‫כ ה‬
‫ילין‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫כ ן‬
‫א ץ ל ו מ ר כ א ן ‪ .‬ת ו ל י ז ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.46‬מ ת ו ך‬
‫של‬
‫וכו׳‪ .‬שהרי כ א ן ה ס ס ק הוא ב ת ב ל ץ ‪ ,‬ואי א ס ש ר ל ב ר ר א ם ה ם ש ל ת ר ו מ ה או ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬אנו ת ו ל ץ‬
‫שמשל חולין נתן‪ ,‬מכיוון ש ת ר ו מ ת ת ב ל ץ ה י א מ ד ר ב נ ן ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫‪ .50‬א ם‬
‫היה‬
‫ט ב ל וכו׳‪.‬‬
‫א ם היתד‪ .‬א ח ת ש ל ח ו ל ץ ו א ח ת ש ל ט ב ל ‪ ,‬א ח ת ש ל ח ו ל ץ ו א ח ת ש ל מ ע ש ר ר א ש ץ ו כ ו ׳ ‪ ,‬שתיהן‬
‫א מ ו ר ו ת ‪ ,‬שהרי א ץ לו מ ת י ר ץ כנגדו‪ ,‬ו כ מ ו שמירשנו ל ע י ל מיו שו׳ ‪ ,74‬עיייש‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪.44‬ל ת ו ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה י א א ס ו ר ה ‪ ,‬שהרי ט ע ם ה ת ב ל י ן ש ב מ ד ו כ ה נ י כ ר ‪ ,‬ו א ם י ט ע מ ו א ו ת ה‬
‫‪ .51‬ח ת כ ה‬
‫אסורה‬
‫ב כ י ׳ ע ו ב ר א ש ת י ם ח ס ר ה ה מ ל ה ‪.‬אסורה־ )והיא נ כ נ ס ה ל כ א ן מן ה מ ק ב י ל ה ב ת ו ם ם ת א חולץ>‪ ,‬ו כ א ן‬
‫ה מ ת ה ל ח ת י כ ה ש ל ק ד ש י קדשים‪ .‬עיין ל ה ל ן ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חשובה ו ד ר כ ה להימנות ) כ ד ב ר שבמניין(‪ ,‬ו א מ ה ב ט ל ה ‪.‬‬
‫‪ .52‬כ ו ל ן‬
‫א ס ו ר ו ת ‪ .‬מסני ש ח ת י כ ה ה י א‬
‫ה ר ו ס ב ‪ .‬מירש הר־מ )חולץ מיז מ״ה‪ ,‬ל ס י נוסח‬
‫הםאירי(‪ :‬ו ר ו ט ב שם מ ל ל ל ת ב ש י ל ה ב ש ר ו ה י ר ק ו ת ו ה מ ר ק ו ה ת ב ל ץ ‪.‬‬
‫תרומות פ״ח‪ ,‬פ״ט‬
‫‪154‬‬
‫טעם‪ .21 .‬חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולץ‪ ,‬וכן פרוסה‬
‫של לחם הפנים שנתערבה במאה חתיכות של חולין‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ 55‬אף לא יעלו‪ .22 .‬חתיכה של חטאת טמיאה שנתערבה במאה חתיכות של‬
‫חטאת טהורה‪ ,‬וכן פרוסה של לחם הפנים טמא שנתערבה במאה פרוסות של‬
‫לחם הפנים טהור‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא יעלו‪ .‬וכן במנחות‪ ,‬וכן‬
‫בחלות תודה‪ .‬הטבל רץ נסך‪ ,‬מין במינו כל שהוא‪ ,‬ושלא במינו בנותן טעם‪.‬‬
‫ושאר כל האסורץ בץ במינן בץ שלא במינן בנותן טעם‪.‬‬
‫פרק ט׳‬
‫‪ .1‬דג טמא שכבשו עם דג טהור‪ ,‬וכן גרב שמחזיק סאתים שבו משקל עשרה‬
‫זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא‪ ,‬צירו אסור‪ .‬ר׳ יהודה או׳ רביעית‬
‫בסאתים‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אחד מששה עשר בו‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ בן מנםיא אץ לך‬
‫גרב שמחזיק סאתים שאין בו משקל עשרה זץ ביהודה שהן חמש סלעים בגליל‬
‫‪ 53‬חתיכה ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״א‪ ,‬ס״א ע״ד; בבלי יבמות פ״א ב ‪/‬‬
‫‪ 58‬הנובל ו כ ו ‪ /‬בבלי ע״ז ע״ג ב ‪ /‬ועיין לעיל פ״ה שו׳ ‪.87‬‬
‫‪ 55‬חחיכה וכו׳‪.‬‬
‫ויין כסך ו כ ו ‪ /‬בבלי הכ׳׳ל;‬
‫משנה שם פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫» דג ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״י מ״ח; חר׳כ שמיני פ״ד ה״ע‪ ,‬נ ׳ רע״א; בבלי חולין ל״ע ב ‪/‬‬
‫‪ 53‬טעם |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫טסיאה |‬
‫ד א טטאה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בסאה |‬
‫ד בפא׳‪.‬‬
‫וכן בםנחות |‬
‫»‪ 5‬האסורין ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מליל |‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫כיה‬
‫ד א•‬
‫ד שנתערב׳‪.‬‬
‫‪ 57‬לחם הפנים טהור ן‬
‫‪ 58‬בחלוח |‬
‫א האיסורין‪.‬‬
‫‪ 1‬סאתים |‬
‫דבסאחי׳‪.‬‬
‫‪ 54‬חתיכות |‬
‫ד א פרוסות‪.‬‬
‫שנתערבה |‬
‫אילו |‬
‫בסינן |‬
‫ב פאתים‪.‬‬
‫‪ 4-2‬ת ‪ . . .‬בנליל |‬
‫יוסה א י | ד יוסי אוסר‪.‬‬
‫ד בחלו׳‬
‫א בםינו‬
‫מכו |‬
‫״ אי |‬
‫ד אוסר א אוס־‪.‬‬
‫יעלו ‪I‬‬
‫‪ 58‬חטאת טהורה ן‬
‫א חולין טהורין‪.‬‬
‫טטא |‬
‫ד אלו•‬
‫א חולין טהורין‪.‬‬
‫א בלחסי‪.‬‬
‫ויין |‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד יין‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫כ ל מהוא ן‬
‫ד אוס׳‪.‬‬
‫א ב כ ל שהן‪.‬‬
‫<ב'פ>‪.‬‬
‫א ויש בו‪.‬‬
‫צירו | כיה ד•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א ח ד | ד אח׳‪.‬‬
‫‪ 3‬זח |‬
‫ב צייו•‬
‫ד זין‬
‫א זחים‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫‪ 4‬חסש ס ל ע י ם | ד עשרה סלעי׳‪.‬‬
‫חסש |‬
‫ד עשר•‬
‫‪ 3‬בסאתים |‬
‫בגליל | ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ .53‬ח ת י כ ה ש ל ח ט א ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נכיצד‪ ,1‬ח ת י כ ה וכו׳ ת מ ח ו ‪ .‬ו ב ר י י ת א זו ד ב ו ק ה ל ה ל כ ה ש ל פ נ י ה‬
‫‪ .55‬ל א י ע ל ו ‪.‬‬
‫‪ . 5 4‬י ע ל ו ‪ .‬שהרי נמחו‪ ,‬ו ב ט ל ה חשיבותן‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ו מ פ ר ש ת אותה‪.‬‬
‫‪ .57‬י ע ל ו וכו׳‪ .‬ו כ ו ל ן בנימחו‬
‫ו ר ׳ י ה ו ד ה ל ש י ט ת ו ) ז ב ח י ם טיח מיו ועוד( ו ס ו ב ר שמץ במתו א ת ו ב ט ל ‪.‬‬
‫עםיקינן‪ ,‬ו כ ד ל ע י ל ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .2‬צ י ר ו‬
‫א ס ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ דנ ט מ א שכבשו ע ם דנ ט ה ו ר ו ב ץ נ ד ב )חבית נדולה( שיש בו ס א ת י ם‬
‫צ י ר ט ה ו ר ובו מ ש ק ל ע ש ר ה זוז דנ ט מ א ‪ ,‬בשניהם כ ל ה צ י ר א ס ו ר ‪.‬‬
‫בסאתים‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .3-2‬ר ב י ע י ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ב י ע י ת הלונ ציר ט מ א ב ס א ח י ם ציר ט ה ו ר א ס ו ר ‪ .‬והיא א ח ת מ ק צ י ב ש ב ק ‪ ,‬שהרי‬
‫ה ק ב הוא א ר ב ע לונין‪ ,‬ו ה ס א ה היא ששה ק ב י ם ‪.‬‬
‫‪ . 3‬מ ש ש ה ע ש ר ב ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ נ ד ב בן ס א ת י ם ‪ ,‬והיתו ש ל ש ה‬
‫לונץ )סאה‪.‬־ כ י ד למין(‪ .‬ו א מ ר ו בירושלמי ש כ ל לונ הוא ‪ p‬מ א ת י ם ז מ ץ מ ח ץ שכאן(‪ ,‬ת מ צ א ששלשה לינץ‬
‫מחזיקים שש מאות זץ‪ .‬ו ל ס י ר ׳ יוסי א ץ דנ ט מ א א ו ס ר א ל א מ ש ק ל ע ש ר ה זץ בשש מ א ו ת זץ‪ ,‬והימו כשיש‬
‫ב נ ר ב ע ש ר ה זין של איסור‪ ,‬וכנגדו חמשים ותשע מ ע מ י ם של היתר‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ יוסי ס ו ב ר שדתו כ ש א ר איסורים‪,‬‬
‫ו צ ר י ך ששים כנגד ה א י ס ו ר ‪) .‬הנרציה ר א ט א ט ו ר ט ( ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ש א י ן ב ו וכוי‪ .‬ציל‪ :‬שיש בו וכוי‪,‬‬
‫מ י ׳ ה ר א ב ׳ ד ‪ .‬ואנו ל מ ד י ם מ ד ב ר י ר ׳ שמעון בן םנסיא שאץ ה ת י ק ח ו ל ק ע ם ר ׳ י ו ע ד ה ‪ ,‬א ל א שהתיק נתן ס י מ ן‬
‫ב מ ש ק ל הדנ‪ .‬ו ר ׳ י ה ו ד ה ב מ ד ת ה צ י ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫תרומות פ״ט‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪!55‬‬
‫דג טמא‪ ,‬שאץ בו רביעית‪ .‬אמ׳ ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה במי דברים אמורים בזמן‬
‫ששולה ומגיח לפניו ומצא בו כשיעור הזה‪ ,‬אבל אם היה בוטל וזורק ראשץ‬
‫ראשץ‪ ,‬אע״פ שמצא בו יתר מכשיעור הזה מותר‪ .‬ו א ב י ו ו א מ ו ל א י ד ע ו‬
‫‪ .2‬דג טמא‬
‫כי מה׳ הוא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים‪.‬‬
‫שכבשו עם דג טהור‪ ,‬מדיחו ומותר‪ .‬דג טמא מליח ודג טהור תפל‪ ,‬אסור‪ .‬דג‬
‫טהור מליח ודג טמא תפל‪ ,‬מותר‪ .‬דג טמא שבשלו עם דג טהור‪ ,‬רואץ אותו‬
‫כאילו קפלוט‪ ,‬כאילו הוא בצל‪ ,‬אם יש בו נותן טעם‪ ,‬אסור‪ .‬ואם לאו‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .3‬אילו הן מיני חוםית‪ ,‬הלוף והשום והבצלים והקפלוטות‪ .‬ר׳ יהודה או׳ אין‬
‫לך מיני חוםית אלא קפלוט בלבד‪ .4 .‬ר׳ יוםה או׳ כובשץ בצלים של תרומה‬
‫בחומץ של חולץ‪ ,‬ואץ כובשץ בצלים של תרומה בחומץ של תרומ‪ /‬ואץ צריך‬
‫‪5‬‬
‫‪ -‬י בזמן ששולה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫‪8‬‬
‫פ‬
‫ל ואביו‬
‫״ י ה״ז‪ ,‬מ״ז ע״ב‪.‬‬
‫שופעים י״ד‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ד‪/‬‬
‫דג עמא ו כ ו ‪ /‬תו״כ פ״ל סה״ו‪ ,‬מ״ע ע״ל; ימש׳ פ״י רה״ז‪ ,‬מ״ז ע״ב‪ .‬ועיין בבלי חולין קי״ג א ‪/‬‬
‫‪1 1‬‬
‫כאילו ק פ ל ו ע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״י סה׳׳א‪ ,‬מ״ז ע״א; מע״ש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג סע״ב; ערלה פ״ב ה״ו‪,‬‬
‫־! אילו הן ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫ק״נ ע״ב; נזיר פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ד ע״ד; שם ה״י‪ ,‬כ״ה ע״ג; בבלי חולין ל״ז ב ‪/‬‬
‫כדרים כ״ח ב ‪/‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫אט׳ |‬
‫״״ולי |‬
‫על פי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ה‬
‫ם ו ת‬
‫ד ששולח‪.‬‬
‫וםניח ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שטצא | א שנפצאו‪.‬‬
‫יא |‬
‫י |‬
‫‪ 6‬היא‪.‬‬
‫יחי |‬
‫ד פות־‪.‬‬
‫כשיעור |‬
‫בו ן א חסר‪.‬‬
‫שבשלו ן א שבישלו‪.‬‬
‫‪ 12‬אילו |‬
‫ד פות־‪.‬‬
‫ד‬
‫ד כשעור‪.‬‬
‫יחר ן א יוחר‪.‬‬
‫א תר‪.‬‬
‫אלו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫חוסיח |‬
‫‪ 7‬ראמון |‬
‫‪ !0‬חפל ן‬
‫הוא ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כ ד סתום‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫יוסח | ך א יוסי‪.‬‬
‫תרום׳ |‬
‫ד הרוסה‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫סוחר | ב ד א פתוח‪.‬‬
‫הסופר‪ :‬חסל(‪.‬‬
‫ך כאלו !הוא[‪.‬‬
‫קסלוט ‪ . . .‬בצלן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫נותן ן‬
‫והקפלוטות ן א והקפליטוח‪.‬‬
‫חוסיח | ד חסיות א חרסית‪.‬‬
‫בצלים | ד בצלין‪.‬‬
‫ראשון‬
‫או׳ |‬
‫בלבד ן‬
‫״ ו א י ן ‪ . . .‬חרוט׳ |‬
‫ך צרי׳‪.‬‬
‫‪ .6‬ש ש ו ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששלה ב ב ת א ח ת ע ש ר ה זין דנ ט מ א והניח לפניו כ ד י ל א ב ל ו ‪.‬‬
‫ר א ש ו ן וכו׳‪.‬‬
‫ד א אף‬
‫א בנותן‪.‬‬
‫בו |‬
‫ד הסיוח א חרסית‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫אעיס |‬
‫א םליח )ובנליון בכ־י‬
‫‪ 11‬כאילו |‬
‫‪ !3‬ל ך ) ב לך ןחוסיחן <תטחק חוסיח עיי נקודה(‪.‬‬
‫צריך |‬
‫בסי וכו׳ |‬
‫סכשיעור | ך םכשעור‪.‬‬
‫אותו ן א אותן‪.‬‬
‫כאילו ‪ . . .‬בצל |‬
‫ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫בי ר׳ |‬
‫הוא סבקש ספלשתיס ן‬
‫א בצל ‪ . . .‬קסלוט‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫יוסה |‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫ך א בר‪.‬‬
‫ד בריא א במה וכו׳‪.‬‬
‫‪ .7-6‬ו ז ו ר ק‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש נ ט ל ל א כ ו ל מ צ א דג ט מ א וזרקו‪ ,‬ו א ח י כ מ ג א ע ו ד דג ט מ א ‪ ,‬א ע ם י י‬
‫שיש בו ע ש ר ה ז ץ ב צ י ר ו ף ה ד נ שזרקו‪ ,‬מותר‪ ,‬ממני ש א ץ צ י ר דג ט מ א א מ ו ר א ל א דווקא א ם יש בו דג ט מ א‬
‫שמחזקו )כן מירשו בירושלמי(‪ .‬ומכיוון ש ב ט ע ם ה א ח ר ו נ ה ל א היה בו ע ש ר ה ז ץ דנ ט מ א מ ו ת ר עיי‬
‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫ועיץ בבה״א‪.‬‬
‫שבירושלמי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫אבל‬
‫מליח‬
‫?‪.‬ואביו‬
‫‪.‬‬
‫ת ן א נ ה‬
‫עיץ‬
‫ב ב ה‬
‫ואמו‬
‫־א‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ .8‬ד נ‬
‫עילה‪.‬‬
‫מ ס ו ק זה נוסף מן הנליון כפירוש ל ‪ .‬ע י ל ה ״‬
‫ט מ א וכו׳‪.‬‬
‫ב ת ח י ל ה ד ב ר נ ו ע ל איסור ה צ י ר ‪,‬‬
‫ה ד נ ע צ מ ו מכיון שהוא ש ל ם מ ד י ח ו ו מ ו ת ר ‪ ,‬ו כ ב ו ש אינו כ מ ב ו ש ל ‪.‬‬
‫עיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬ה מ ל י ח ט ו ל מ מ י ד ‪ ,‬ו ה ת פ ל ב ו ל ע לפני ש מ ת ח י ל ל ט ל ו ט ‪.‬‬
‫‪0‬ו‪ .‬ט מ א‬
‫‪ .9‬ט מ א‬
‫ת מ ל וכו׳‪.‬‬
‫מ ר א ה שהנירסא הנכונה היא בגוף כי־ע‪ :‬ט מ א מ ל י ח וכוי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב ט מ א מ ל י ח ו ט ה ו ר ת ם ל א ס ו ר ‪ .‬א ב ל‬
‫בשניהם מ ל ו ח י ם מ ו ת ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫משערץ את ה א י‬
‫ם ו ר‬
‫כ א‬
‫מתר מהם‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫יל‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫* ל א ו ק ט ל ו ט )כרישץ ב ע ל י ראשים‪ ,‬ע י ץ בבה־א(‪ ,‬שאץ ל ך נותן ט ע ם‬
‫‪ .12‬ח ו ס י ת וכוי‪ .‬חםית הוא שם כ ו ל ל ל מ ע י ה ב צ ל י ם והשומים‪ ,‬בנינוד ל י ר ק ו ת ‪.‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו מ־י מיי‪.‬‬
‫והקסלוטות‪.‬‬
‫ש ב ש ל ו ו מ ׳ ‪ .‬מכיוון שהם מ ץ במינו‪ ,‬ואי א מ ש ר ל ע מ ו ד ע ל ט ע מ ו‬
‫הלוף‪.‬‬
‫מ ץ מ ה מ מ י ם הטמונים ב א ר ץ ‪ .Arum ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪ 10‬דיה שבשלו‪.‬‬
‫ה ח י משובח מ ת ר מימ מ ו ת ר לו ל כ ב ש ו כ ד י שיתקיים‪.‬‬
‫‪ .13‬כ ו ב ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע מ י י ש ט ע ם ה ב צ ל‬
‫‪ 4‬ו‬
‫‪ .‬ו א י ן כ ו ב ש י ן ו מ י ‪ .‬ממני שהחומץ אמו משביחו‬
‫א ל א מקיימו‪ ,‬ת מ צ א משתמש ב ח ו מ ץ ש ל ת ר ו מ ה ל א ל א כ י ל ה א ל א ל ש מ י ר ת א ו כ ל ץ ‪.‬‬
‫תרומות פ״ט‬
‫‪156‬‬
‫לומ׳ בצלים של חולץ בחומץ של תרומה‪ .‬ר׳ עקיבה או׳ כל המתבשלץ זה‬
‫עם זה מותרץ‪ ,‬אלא עם הבשר‪ .‬בשר בבשר אסור‪ .‬וכולן שנתבשלו זה עם‬
‫זה הרי אילו אסורץ‪ .5 .‬ר׳ ליעזר או׳ כבד אוסרת ונאסרת‪ .‬ר׳ ישמעאל‬
‫בי ר׳ יוחנן בן ברוקה או׳ שלוקה אוסרת ואינה נאסרת‪ ,‬מתובלת אוסרת‬
‫ונאסרת‪ .‬ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות‪ ,‬אם יש בהן בנותן טעם‬
‫אסורות‪ ,‬ואם לאו מותרות‪ .‬ביצים ששלקן ומצא באחת מהן אפרוח‪ ,‬אם יש‬
‫בהן בנותן טעם אסורות‪ ,‬ואם לאו מותרות‪ .‬גיעולי ביצים מותרץ באכילה‪.‬‬
‫ביצים מוזרות נפש יפה תאכל‪ .‬מצא באחת מהן דם‪ ,‬זורק את הדם ואוכל את‬
‫השאר‪ .6 .‬אוכל דגים וחגבים בין חיץ בין מתץ ואינו חושש‪ .‬יץ של תרומה‬
‫שנפל לתוך המורייס‪ ,‬אסור לזרים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר לזרים‪.‬‬
‫‪ !5‬ר׳ עקיבה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״י מי״א‪.‬‬
‫ובבלי שם ק״י סע״ב‪.‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫« כבד ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קי״א א ‪ /‬ועיין במשה׳ הכ״ל‬
‫בבלי הכ״ל ל״ח א׳; ירוש׳ כאן פ״י ה״י‪ ,‬מ״ז‬
‫בילים מהורות ו כ ו ‪/‬‬
‫גיעולי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ׳׳ל; בבלי הכ״ל ס״ד ב ‪/‬‬
‫פ״ע ה״ז‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי שבח ל׳ ב ‪/‬‬
‫״ שכפל ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל דמאי פ״א חכ״ד; שביעיח פ״ו‬
‫ה״ה; ירוש׳ פי״א ה״א‪ ,‬מ״ז ע״ג; ע״ז פ״ב ה״ו‪ ,‬מ״א ע״ג‪.‬‬
‫כאן‬
‫ועיי״ש דמאי פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪ ,‬ומשכ׳‬
‫רפי״א‪.‬‬
‫‪ 15‬לוט׳ |‬
‫ך א לומר‪.‬‬
‫‪ !6‬א ל א |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אסורין |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫אוסרת |‬
‫ליעזר |‬
‫ד א אליעזר•‬
‫ד‬
‫או׳ |‬
‫‪ !8‬בי ר׳ |‬
‫ב צ י ם‬
‫ד א עקיבא•‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫) ב‬
‫פ (‬
‫‪ 21‬סותרות |‬
‫ביצים |‬
‫אובל |‬
‫כבד |‬
‫ששלקן |‬
‫״ אילו |‬
‫תאםרת |‬
‫ברוקה ן‬
‫מתובלת |‬
‫ד ששילקן‪.‬‬
‫ך אוםר‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫א הכבד‪.‬‬
‫ד ברבי א בנו של ר׳‪.‬‬
‫א מ ת ו ב ל ת ‪ . . .‬שלוקה‪.‬‬
‫' •‬
‫אי׳ |‬
‫א ]שנחערבון ונחבשלו‪.‬‬
‫‪ 21-20‬ביצים ששלקן ‪ . . .‬גיעולי ביצים |‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫חושש | ב ד א פתוח‪.‬‬
‫שנתבשלו |‬
‫א ישסע׳‪.‬‬
‫‪ 18‬ביצים |‬
‫אסורות ואם לאו םותרתן‪.‬‬
‫‪ .15‬כ ל‬
‫בשר ‪j‬‬
‫ך בצים ששילקן‪.‬‬
‫‪ 23‬השאר |‬
‫א בשפן‪.‬‬
‫שלוקה ‪ . . .‬מ ת ו ב ל ת |‬
‫ד סותרת‪.‬‬
‫עקיבה |‬
‫א ובשר‪.‬‬
‫ישמעאל ן‬
‫ד אוסר׳‪.‬‬
‫סותרות |‬
‫ששלקן ן‬
‫בחומץ ן‬
‫ב ד סתוס‪.‬‬
‫א ]ואינה! נאסרת‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫»‪ 2‬וחגבים ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ שבח‬
‫א ברוקא‪.‬‬
‫א ]הכבד ן מתובלת‪.‬‬
‫ד אסורו׳ •‬
‫‪ 20‬אסורות |‬
‫א גיעולי בצים ‪ . . .‬ביצים ששלקן‪.‬‬
‫ביצים‬
‫ך סותרת ]בצים ששילקן וםצא באחח םהן א פ ר ו ח א ם יש בהן בנותן טעם‬
‫ד א בצים‪.‬‬
‫סותרין | א פותרות‪.‬‬
‫ד א א ו כ ל ]אדם[‪.‬‬
‫וזיין |‬
‫ד חיים‪.‬‬
‫‪ 22‬ביצים |‬
‫ד ביצי׳‪.‬‬
‫בין ן א וכין‪.‬‬
‫‪ 24‬לעזר בי ר׳ שםעון | ד אליעז׳ ברבי ישסעאל א שסע׳ בן אלעזר‪.‬‬
‫יפה ן א היפה•‬
‫םתין |‬
‫ך א סתים‪.‬‬
‫לזרים | ד לזרי׳• ב ד סתום‪.‬‬
‫ה מ ת ב ש ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ר ק ש ל ת ר ו מ ה ב י ר ק ש ל ח י ל ץ ‪ ,‬ו ה ו א מ כ י ר א ת ה י ר ק ש ל ת ר ו מ ה‬
‫ו מ ס ל ק ו ‪ ,‬ו א ץ כ א ן א ל א חשש ש ל נתינת ט ע ם ‪ ,‬ו ה ק ל ו ב ת ר ו מ ת י ר ק ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫‪ .16‬ב ש ד‬
‫ב ב ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫בשר שנתבשל מ ת ח י ל ה ע ם י ר ק ש ל ת ר ו מ ה ו נ א ס ר ‪ ,‬ו א ח י כ נ ת ב ש ל ע ם בשר ש ל ה י ת ר ‪) .‬הרשים(‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬בכי״ע‪:‬‬
‫שנתבשלו‬
‫ש נ ת ע ר ב ו ונתבשלו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ק ו ד ם נ ת ע ר ב ו ו א ח י כ נ ת ב ש ל ו ‪ ,‬ויש כ א ן חשש ש מ א נשאר‬
‫ב י ר ק ש ל חולין מגוף ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .17‬ו נ א ס ר ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ואינה נ א ס ר ת ‪ ,‬כני׳ כייע‪ ,‬ם ׳ י ח ו ס י תויא‪ ,‬משנתנו‬
‫ו ה ב ב ל י ‪ .‬ו מ ם ר ש שם‪ :‬ממני שהיא ט ו ל ט ת ו א מ ה ב ו ל ע ת ‪.‬‬
‫‪.21‬גיעולי‬
‫ב י צ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ מ ל י ב י צ י ם ‪.‬‬
‫ם ל י ט י ביצים‪ ,‬שהן ב ל י ק ל י ם ה א ו ב ק ר ו ם ד ק ו א ד ו ם ‪ ,‬מ ו ת ר ו ת ‪ ,‬ואין כ א ן א ב ר מן ה ח י ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .22‬ב י צ י ם‬
‫מ ו ז ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביצים שאמן משריצות‪ ,‬ו א ם י ל ו י ש ב ה ע ל י ה ן ה ת ר נ נ ו ל ת ימים ר ב י ם‬
‫ו נ ת ק ל ק ל ו ‪ ,‬מותרות ב א כ י ל ה ל ב ע ל נטש י מ ה ו ח ז ק ה ‪ ,‬שהרי ב ב י צ י ם ה ל ל ו א ץ שום א ם ש ר ו ת ש י ת ר ק ם‬
‫בהן אסרוח‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫מצא‬
‫ב א ח ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ח ת מ ן ה ב י צ י ם המוזרות‪ ,‬א ו כ ל א ת ה ש א ר‬
‫א ם ה ו א ב ע ל נסש י ם ה ‪ .‬א ב ל זורק א ת ה ד ם ‪ ,‬א ע ס י י ש א ץ לחשוש ל א ס ר ו ח ‪ ,‬משום נזירה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .23‬א ו כ ל‬
‫ד ג י ם וכוי‪ .‬ל ס י ה ג י ר ס א ש ל פ נ מ ו םירושה‪ ,‬ש א ם ה ו א ב ע ל נ ס ש י ס ה י כ ו ל ל א כ ו ל דגים‬
‫וחנבים חיים וכוי‪ .‬א ב ל ב כ ל הנוסחאות‪ :‬א ו כ ל א ד ם דנים וכוי‪ .‬ו ל א ו ד ו ו ק א ב ב ע ל נםש י ם ה ע ס י ק מ ן ‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .24‬ה מ ו ר י י ס ‪ .‬צ י ר שהיו מ כ מ י ם אותו מ ק ר ב י דנים והיו נותנים י ץ ושמן ל ת ו כ ו ‪.‬‬
‫תרומות פ״ט‬
‫‪157‬‬
‫* ‪ .7‬נותן אדם דבילה וגרוגרות לתוך המוריים‪ ,‬כדרך שנותן את התבלין‪ .‬לא‬
‫יסחטם להוציא מהן משקץ‪ .‬בתבלץ מותר‪ ,‬מפני שהן מלאכתן‪ .‬צורר את‬
‫התבלין ונותנן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרין‪ ,‬ואם לאו אםורין‪ .‬אץ‬
‫עושץ את היין אילנתית‪ ,‬ואת השמן ערב‪ ,‬ואם עשה את היין אילנתית‪ ,‬ואת השמן‬
‫ערב‪ ,‬סך את השמן‪ ,‬ואץ סך יין וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה‪ ,‬יין וחומץ אץ‬
‫דרכן לסיכה‪ .8 .‬דבש תמרים‪ ,‬ר׳ ליעזר מחייב במעשרות‪ .‬אמי ר׳ נתן‬
‫מודה ר׳ ליעזר שפטור מן המעשרות‪ ,‬אבל אומ׳ היה ר׳ ליעזר שלא יאכל מן‬
‫הדבש עד שיתקץ את התמרים‪ .‬מודה ר׳ ליעזר שאם תיקן תמרים כן‪ ,‬ודובשן‬
‫באםפמיא שמותר‪ .‬דבש תמרים‪ ,‬ר׳ ליעזר מטמא משם משקה‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן‬
‫מודה ר׳ ליעזר שאין זה מטמא משם משקה‪ ,‬על מה נחלקו‪ ,‬על שנתן לתוכו‬
‫מים‪ ,‬שר ליעזר מטמא משם משקה‪ ,‬וחכמים או׳ הולכץ אחר הרוב‪ .9 .‬זתים‬
‫של תרומה טהורץ ייעשו שמן‪ ,‬טמאץ לא ייעשו שמן‪ .‬ענבים בין טמאות בין‬
‫טהורות לא ייעשו דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יעקב או׳ משמו‪ ,‬מודה ר׳ ליעזר לר׳‬
‫‪30‬‬
‫‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫» נותן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪2 8‬‬
‫־‬
‫‪2 9‬‬
‫עיין במקורות הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫אין עושין‬
‫ס ך א ת השמן ו כ ו ‪/‬‬
‫מע״‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫במשכ׳ פי״א מ ״ ‪.‬‬
‫ל‬
‫ח ו כ ן‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪ 30‬דבש תמרים ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪ 33‬מ ע מ א ו כ ו ‪/‬‬
‫ג‬
‫‪/‬‬
‫להלן שביעיח ומע״ש הכ״ל‪.‬‬
‫להלן שף ‪ ;55‬שביעית ומע״ש הכ״ל‪.‬‬
‫‪ ,‬״‬
‫פ‬
‫־־ בתבלין וכף‪.‬‬
‫להלן שר ‪;56‬‬
‫ל‬
‫ע י י ן‬
‫עיין לעיל ולהלן מע״ש פ״ב ה״ב‪.‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ן‬
‫משכה הכ״ל‪.‬‬
‫&‬
‫ו‬
‫ה ״ ז‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ועיין במשכתכו רפי״א‪.‬‬
‫ועיין במשכ׳ שביעית פ״ח מ״ב;‬
‫ירוש׳ פי״א ה״ב‪ ,‬מ״ז ע״ד‪.‬‬
‫ועיין בבלי ברכות ל״ח‬
‫ה נ‬
‫״ל‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫א‪/‬‬
‫ועיין‬
‫‪ 34‬שכהן‬
‫הממה‬
‫_ ‪ 3 6‬זתים של‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ז ע״ד‪.‬‬
‫‪ 26‬ד כ י ל ה |‬
‫‪8‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ד דבלה‪.‬‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ד לתך‪.‬‬
‫וגרוגרות ן‬
‫ס‬
‫י ס ח ט י ם‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ר‬
‫‪ 30 -27‬אין ‪ . . .‬ל ס י כ ה ן‬
‫״־ י ר כ ן |‬
‫ד דרכו‪.‬‬
‫לסיכה |‬
‫ד כפעשרו׳ א בסעשר‪.‬‬
‫פ ו ד ה | ד פודי‪.‬‬
‫א ח‬
‫ליעזר | ך א ל י ע ז ׳ )ב־פ(‪.‬‬
‫זתים |‬
‫א טהורין‪.‬‬
‫«‪ 2‬אילנתית )השני( |‬
‫תםרים |‬
‫‪ 36‬טהורין ן‬
‫ד תפרי׳‪.‬‬
‫ד אלגתית‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫א וגותן‪.‬‬
‫ך אליעז׳ א אליעזר‪.‬‬
‫נתן ן ביה ד א ‪ .‬ב לעזר‪.‬‬
‫ד‬
‫א אליעזר‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד‬
‫א סשום‪.‬‬
‫וחכםים ן‬
‫א מהורים גוהירד תלויה(‪.‬‬
‫ך אומר א אוס׳‪.‬‬
‫סשםו |‬
‫ד השסן‪.‬‬
‫בסעשרות ן‬
‫‪ 33-31‬סודה ‪ . . .‬נתן ן‬
‫אופ׳ | ד אופר‪.‬‬
‫זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫לתוך ן‬
‫»‪ 2‬שהשסן |‬
‫םשם | ד א סשום‪.‬‬
‫א והכס׳‪.‬‬
‫טמאין ן‬
‫או׳ |‬
‫ך א טםאים‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬התפרים | ד התםרי׳‪.‬‬
‫תסרים | ד התסרי׳‪ .‬כן | ד ח ס ר ‪ 33 .‬ליעזר | ד אליעזר‪.‬‬
‫ליעזר ן‬
‫ה‬
‫או־ |‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שהיא‪.‬‬
‫הסעשרות | ד הסעשרר‪.‬‬
‫תיקן | ד תקן‪.‬‬
‫ד אליעזר א אליע׳ ןאופ׳ן‪.‬‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫ח ס ר <‬
‫ס ר‬
‫ש‬
‫ך א איר‪.‬‬
‫אס׳ | ד א ס ר ‪ 3. .‬ס ו ד ה ן א סודה ן ה י ן‪.‬‬
‫‪ 37‬טהורוח |‬
‫א‬
‫ך סתום‪.‬‬
‫אפ׳ ל ן‬
‫ר׳ ליעזר | ד סוד׳ ר־ אליעזר‪.‬‬
‫״‪ 3‬ליעזר |‬
‫א ןאון גרוגרות‪.‬‬
‫ן‬
‫את ן‬
‫התבלין ן‬
‫‪ 27‬וגותנן ן‬
‫א תבלין‪.‬‬
‫סודה ן‬
‫סודה‬
‫סשםןדסשום‪.‬‬
‫סשקה ן א פשקין‪.‬‬
‫ד אוסרים א אום׳‪.‬‬
‫טםאוח ן‬
‫א סודי‪.‬‬
‫א טפאין‪.‬‬
‫ליעזר ן‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫‪ •28‬א י ל נ ת י ת ‪ .‬מירשו ב ב ב ל י ‪ :‬י ץ ישן ומים צ ל ו ל ץ ו א ס ר ס מ ץ ‪.‬‬
‫ל ש ם ס י כ ה ‪ ,‬ו ה ו א מ ו צ י א ו מ י ד י א כ י ל ה לגמרי‪.‬‬
‫באשגרה משו׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪.29‬יין‬
‫ערב‪.‬‬
‫ו ח ו מ ץ וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל פ ט מ ו בבשמים‬
‫המלה ‪.‬וחומץ' באה לכאן‬
‫‪ ,‬ו ל מ ד נ ו צ־ל‪ :‬ו א ץ ס ך י ץ ‪ ,‬שהשמן ד ר כ ו ל ס י כ ה ‪ ,‬יין א ץ ד ר כ ו וכו׳‪.‬‬
‫‪ .31‬ש ל א י א כ ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ע ם ה א י ס ו ר ה ו א מסני שסרש מן ה א י ס ו ר ‪ ,‬והיינו מ ט ב ל ש כ ב ר נ ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .32‬ת מ ר י ם‬
‫כ ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ם תיקן א ת ה ת מ ר י ם נ ר י ד א כ ן ) ‪ -‬כ א ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר באיי(‪ ,‬ה ו ת ר דובשן‬
‫א ס י ל ו ב א ס מ מ י א ‪ ,‬ממני ש א ץ כ א ן יותר י ו צ א מ ן ה א י ס ו ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫‪ .36‬ל א‬
‫י י ע ש ו וכו׳‪ .‬ר י מ‬
‫ס ו ב ר ש כ ל ה מ י ר ו ת א ץ משנים א ו ת ם מ ב ר י י ת ם ‪ ,‬חוץ מזיתים ט ה ו ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ממני שהשמן חשוב יותר מן‬
‫הזיתים‪ ,‬א ל א ש ב ם מ א י ם חושש ש ל א י ב ו א ל י ד י ת ק ל ה ו י א כ ל מ ק ב ש ע ה שםוחטם‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ט‬
‫‪158‬‬
‫יהושע מתים טהורין שייעשו‪ ,‬על מה נחלקו על זתים טמאץ‪ ,‬שר׳ ליעזר או׳‬
‫לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע או׳ ייעשו‪ .‬וענבים טהורות ייעשו‪ ,‬וטמיאות לא ייעשו‪ .‬אמ‬
‫ר׳ יהודה מודה ר׳ יהושע לר׳ ליעזר בזתים טהורים ובענבים טהורות שייעשו‪,‬‬
‫על מה נחלקו על הטמאות‪ ,‬שר׳ ליעזר אף לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע אף ייעשו‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ לא נחלקו ר׳ ליעזר ור׳ יהושע על זתים טהורץ שייעשו ועל ענבים‬
‫טמאץ שלא ייעשו‪ ,‬על מה נחלקו על זתים טמאים ועל ענבים טהורות‪ ,‬שר׳‬
‫ליעזר אף לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע אף ייעשו‪ .10 .‬תרומה ניתנה לאכילה‬
‫ולשתייה ולסיכה‪ ,‬לאכל דבר שדרכו לאכול‪ ,‬ולשתות דבר שדרכו לשתות‪,‬‬
‫ולסוך דבר שדרכו לסוך‪ .‬כיצד לאכל דבר שדרכו לאכל‪ ,‬אץ מחייבין אותו‬
‫לאכל קניבתו של ירק‪ ,‬ולא פת שעיפשה‪ ,‬ולא תבשיל שעיברה צורתו‪ .‬ר׳‬
‫חעיה סגן הכהנים אומ׳ תרומה שנפסלה מלאכל אדם‪ ,‬והכלב יכול לאכלה‪,‬‬
‫מטמא טומאת אוכלין‪ ,‬ושורפין אותה במקומה‪ .‬כיצד לשתות שדרכו לשתות‪,‬‬
‫]אץ[ מחייבין אותו ]להיות[ גומע אניגרון וסגיגרון‪ ,‬ולשתות יין בשמריו‪.‬‬
‫‪ .11‬והחושש בשיניו לא יגמע את החומץ ופולט‪ ,‬אבל מגמע ובולע‪ .‬מטבל ואינו‬
‫‪,‬‬
‫« ה מ מ ה ניחנה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ שביעים פ״ח מ״ב; ימש׳ שם פ״ח ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״א; מע״ש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫ועיין להלן שביעית פ״ו ה״א ואילן‪.‬‬
‫בבלי פקחים נו״ו ב׳; מ״ה‬
‫ומע״ש הנ״ל‪.‬‬
‫״ שנפסלה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ חלה פ״ד רה״ו‪ ,‬ס ׳ רע״א‪ .‬ועיין‬
‫‪j/50‬אין מחייבין ו כ ו ‪ /‬להלן שביעיח פ״ו ה״ג; ימש׳ שביעית‬
‫מ ק ו מ ח הנ״ל; משנה שבת פי״ד מ״ד; ת ו ס פ ת א שם פי״ג‬
‫‪ 51‬והחושש ו כ ו ‪/‬‬
‫ה״כו; בבלי בילה י״ח ב ‪/‬‬
‫‪ 38‬מתים | ד בזיתים‪.‬‬
‫א הטמאים‪.‬‬
‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ייעשו | א ]לא[ יעשו‪.‬‬
‫‪ 40‬ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫א טהורין‪.‬‬
‫‪ 41‬על ן א ועל‪.‬‬
‫א אום׳ )ב'פ>•‬
‫זתים |‬
‫ך א אליעזר‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר•‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫ע ו‬
‫י ע | א יע״ו•‬
‫שייעשו ן‬
‫קניבתו |‬
‫‪ 48‬אופ׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫טופאת | ד טופא׳‪.‬‬
‫כיה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫יי' • • • ייעמי | ד חסר‪.‬‬
‫של |‬
‫ד א קנובת‪.‬‬
‫ושורפין אותה | א ושורפה‪.‬‬
‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ייעשו ן א יעשו‪.‬‬
‫אי |‬
‫וטטיאוח | ד וטטאוח‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ד ובענבי׳ א וענבים‪.‬‬
‫ד אליעזר א אליע׳‪.‬‬
‫« אם׳ | ד אטר א אי‪.‬‬
‫‪ 43‬טםאין |‬
‫החוםץ | ד החוט׳‪.‬‬
‫ינםע | ד ינטע ]בהן[‪.‬‬
‫מטבל | ך א ופטבל <א טטבל> ]כדרכון‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫ד א טםאיס‪.‬‬
‫ייעשו ן‬
‫ליעזר |‬
‫א יעשו•‬
‫טהורות ן א טהורין‪.‬‬
‫יהושע ן א יהוש׳‪.‬‬
‫ניתנה |‬
‫ייעשו ן א יעשו‪.‬‬
‫‪ 48‬לאכל | ב לא כל ד לאכול א אכל‪.‬‬
‫לאכל | ד א לאכול‪.‬‬
‫שעיפשה ן‬
‫א שעיפישה‪.‬‬
‫והכלב יכול לאכלה ן א וכלב אוכלה‪.‬‬
‫‪ 47‬לאכל |‬
‫ך לאכול‪.‬‬
‫שעיברה |‬
‫ך שעברה‪.‬‬
‫‪ 40‬טטמא ן א מטםאה‪.‬‬
‫שדרכו | ד ]דבר[ שדרכו א ]דבר שאין ן דרכו‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫טהורוח |‬
‫ד אוסר‬
‫‪ 44‬ליעזר ן ך א אליעזר‪.‬‬
‫]להיות[ | כיה ד• ב א חסר‪ .‬נוטע ן א לשתות‪.‬‬
‫בשםריו |‬
‫‪ .40‬ל ד ׳ ל י ע ז ר ‪ .‬צ ־ ל נ ו ר ׳ ליעזר‪.‬‬
‫ובענבים |‬
‫לאכול | א לאכל‪.‬‬
‫שדרכו | א !שאין[ דרכו‪.‬‬
‫מלאכל | ד טלאכול‪.‬‬
‫ולשתות ן כיה ד א• ב ולשין‪.‬‬
‫א שיעשו‪.‬‬
‫טסאים ‪ j‬א טםאין‪.‬‬
‫‪ 45‬לאכל ‪ j‬ב לא כל ד לאכול‪.‬‬
‫דבר ן כ־ה א• ד דבי ב חבר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫מתים | ד א בזיתים‪.‬‬
‫״עטו | א יעמו‪.‬‬
‫זתים | ד א זיתים‪.‬‬
‫י‬
‫וענבים ‪ . . .‬לא ייעשו | א חסר‪.‬‬
‫הטטאות | ד א הטסאים‪.‬‬
‫״ע״ו | ד א יע״ו•‬
‫על )!( ן א ועל‪.‬‬
‫ד נועה‪.‬‬
‫טהורין ן א טהורים‪.‬‬
‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬
‫״'יעמו | ד שייעשו ]שטן ן‪.‬‬
‫או׳ | ד אוטר‪.‬‬
‫זהים ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 39‬לא ן א חסר‪.‬‬
‫טםאין | ך טמאים‬
‫‪ 61‬והחושש |‬
‫ופולט | ד א ןויהא[ פולט‪.‬‬
‫ד א החושש‪.‬‬
‫‪] 80‬אין‪11‬‬
‫וסנינרון ן א סנינרון•‬
‫בשיניו |‬
‫ך בשניו‪.‬‬
‫םנסע | ד מנס׳ א טגפע ]ופולט[‪.‬‬
‫‪.47‬ש ע י ב ר ה צ ו ר ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ק ל ק ל מ ח מ ת ה ז ק ש ע ב ר עליו•‬
‫עיץבבה׳א‪.‬‬
‫‪ .49‬ב מ ק ו מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל א ת ר ‪ ,‬ל א ל ת ר ‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך ל ח כ ו ת ע ד ז ק ב ע ו ר ח מ ץ ב ע ר ב ה מ ם ח ‪.‬‬
‫‪.50‬אניגרון‬
‫ו ס נ י ג ר ו ן ‪ .‬מוריים ש ל יץ ומורייס של חומץ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ט‪ ,‬פ״י‬
‫‪159‬‬
‫‪] .12‬החושש[ בגרונו‪ ,‬לא ]יערענו[ בשמן‪ ,‬אבל נותן הרבה לתוך‬
‫חושש‪.‬‬
‫]אניגרון[ ובולע‪ .13 .‬כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך‪ ,‬םך אדן שמן על גבי‬
‫מכתו‪ ,‬ובלבד שלא יטול במוך ובמטלית‪ ,‬ויתן על גבי מכתו‪ .14 .‬החושש‬
‫בראשו וכל מי שעלו ]לו[ חטטין‪ ,‬סך את השמן ואינו סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן‬
‫דרכו לסיכה ויץ וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .15 .‬יץ של תרומה אץ עושץ אותו‬
‫אלנתית‪ ,‬ואץ עושץ אותו זלח‪ ,‬ולא יתן משירי הכום בידיו‪ ,‬ולא יטול שירי הכום‬
‫בידו‪ ,‬והאשה לא תדיח בו את בנה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף יץ של תרומה‬
‫שנטמא או שנתגלה שופך ושונה‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬
‫פרק י‪/‬‬
‫‪ .1‬גלעגי זתים‪ ,‬גלעגי תמרים‪ ,‬וגלעני חרובין‪ ,‬כולם אע״פ שאין מכנסן‬
‫אסורץ‪ .‬ושאר כל הגלענץ‪ ,‬מכנסן אסורץ‪ ,‬שאין מכנםן מותרין‪ .2 .‬קלפי‬
‫פולין ושמשמץ‪ ,‬יש בהן אוכל‪ ,‬אםורץ אץ בהן אוכל‪ ,‬מותרץ‪ .‬קלפי מ ל פ ‪/‬‬
‫״ החושש ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ ׳ שניעיח ושבח הכ׳׳ל; ירוש׳ הכ״ל; בבלי ב ר ם ל״ א ‪/‬‬
‫ח‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪ 54‬החושש ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ הכ׳׳ל; ירוש׳ שביעיח ומע״ש הכ׳׳ל‪ .‬ועיין לעיל דמאי פ״א שו׳ ‪.61‬‬
‫ס ך ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שו׳‬
‫‪2 9‬‬
‫‪ 56‬יין של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שו׳ ‪. - 2 7‬‬
‫‪.‬‬
‫שבח פי״ב )ד׳ פי״ג( הי״ג ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫נ גלעכי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 3 - 2‬קלעי‬
‫פ ו‬
‫‪8 2‬‬
‫ח‬
‫ץ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫ה‬
‫ע ו ק‬
‫י״׳« | ד סתום‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ד סתום•‬
‫אין |‬
‫א בידו‪.‬‬
‫ת ר ו ‪ 0‬ה‬
‫צין ״‬
‫‪3‬‬
‫פ‬
‫ד א‪.‬‬
‫ד חסרי־‪.‬‬
‫ך א א‬
‫א ל ך‪.‬‬
‫סן‬
‫ד‬
‫ד תרום־‪.‬‬
‫ד ס‬
‫‪.‬‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫לסיכה |‬
‫ך ״ן‪.‬‬
‫עושין | ך עושי׳‪.‬‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫א גרעיני‪.‬‬
‫זתים |‬
‫ד נרעני‬
‫ד הנרעני־ א הגרעינין‪.‬‬
‫פוחרין | ב‬
‫אין בהן אוכל | א ואם לאן‪.‬‬
‫םכנסן ן‬
‫ד ‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫יטיל‬
‫ושונה ן‬
‫‪.‬‬
‫סן‬
‫עושין |‬
‫א לסוך‪.‬‬
‫יתן ן א יתן ]אדם[‪.‬‬
‫בידיו |‬
‫או׳ | ך אוס׳‪.‬‬
‫נסליאל ן א נסל׳‪.‬‬
‫בלעני |‬
‫ד נרעני‬
‫א ונרעיני‪.‬‬
‫אסורין |‬
‫ד אסורי׳‪.‬‬
‫‪ 3‬פולין‬
‫שאין |‬
‫ך פולי׳‪.‬‬
‫תסרים |‬
‫טכנסן ן א סכתסין‪.‬‬
‫ך שאי׳‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ושםשסין ן אושוסשסין|‪.‬‬
‫פלפ׳ | ך סלפפין א פלפפון‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬ו ב ו ל ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ נ ד נ ד ו ב ו ל ע ‪ ,‬א ב ל ל א י פ ל ו ט ‪ .‬ועיין‬
‫‪ .57‬א ל נ ת י ת ו ׳ ‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שוי«‪.2‬‬
‫כ ו‬
‫‪ 68‬לסיכה |‬
‫ך עושי־‪.‬‬
‫אע־פ | ך א אף על פי‪.‬‬
‫קלפי ן א קליפי‪.‬‬
‫קלפי ן א קליפי‪.‬‬
‫סכחו |‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫א ושותה‪.‬‬
‫ך א זיתים‪.‬‬
‫א הכניסן‪.‬‬
‫ובולע |‬
‫שהשטן ן א שש ‪.‬‬
‫ד לסיכ׳‪ .‬סתום‪.‬‬
‫כולם ן א חסר‪.‬‬
‫‪ •52‬ל א י ע ר ע נ ו ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ינרנרנו‪.‬‬
‫בבה׳א‪.‬‬
‫ובסטלית |‬
‫‪ 88‬תדיח ן א תדוח‪.‬‬
‫‪ 69‬שנטמא ן‬
‫ך‪.‬‬
‫ך ובםטלת‪.‬‬
‫זלח | ד אניםלון א זלף‪.‬‬
‫א שניטמא‪.‬‬
‫א יי־רנו‬
‫)ומליון‪ :‬ר(‪.‬‬
‫‪ 68‬ןאנינרון[ ן כ׳ה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫]לון ן כיה ך‪ .‬א בו‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫ונלעני | ד וגרעני א ונרעיני‪.‬‬
‫סכנסן | א פשליכן‪.‬‬
‫ןיערענון ן כיה‬
‫א יטיל‪.‬‬
‫ט ו‬
‫‪ 68-57‬ולא ‪ . . .‬בידו | ך א ח‬
‫י הנלענץ |‬
‫‪m‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 64‬י ל ן‬
‫פי ן א וסי‪.‬‬
‫‪ 1‬נלעני |‬
‫‪W‬‬
‫קלפי מלפ׳ ו כ ו ‪ /‬עיין להלן עוקלין פ״ב ה״י‪.‬‬
‫ד ]שפן ן חרבה א ןשסןן הרבה‪.‬‬
‫« אלנתית | ד א אלתתיח‪.‬‬
‫|‬
‫»‪ 5‬שופך וכף‪ .‬עיין בבלי פ ס ח י ם כ ׳ ב׳; ב׳׳ק קכרז א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫]החושש[ ן כיה‬
‫"« וכל | א חסר‪.‬‬
‫ד לסיכ׳‬
‫»‪ 5‬והאשה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן‬
‫עיין במשכ׳ פי״א מ״ה; ירוש׳ שם רה״ד‪ ,‬מ״ז סע״ד; להלן עוקלין פ״ב ה ״ י ‪.‬‬
‫עיין ל ל ן‬
‫הרבה |‬
‫‪ 57‬זלח‪ .‬עיין‬
‫‪2 8‬‬
‫חו׳׳כ בהר סוף פרש׳ א ‪ /‬ק״ו ע״נ)לעכיין שביעיח(‪ ,‬ומ״ש להלן שף ‪.59‬‬
‫ל‬
‫‪ 53‬ס ך אדן ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ ׳‬
‫ז ל ח‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ז ל ף ‪ ,‬ו כ י ה ב כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫‪ . . .‬ב י ד ו ‪ .‬ל י ת א ב ד ו ב כ י ״ ע ‪ ,‬ו ה י א ט ם ח א כ מ ו ל ה שנכנסה מן ה נ ל י ק ‪.‬‬
‫‪ .58-57‬ו ל א‬
‫‪ . 5 9‬ש ו מ ך ו ש ו נ ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שופכו מ ע ט מ ע ט ל ת ו ך מ י ם ה ש ו פ כ ץ שבביתו כ ד י שריח ה י ק י ב ט ל א ת ר י ח ה ש ו מ כ ץ ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.1‬נלעני‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נרעיני וכו׳‪.‬‬
‫‪.3‬מלפ׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל פ פ ץ ‪ ,‬וכ״ה ב כ י י ע ‪.‬‬
‫תרומות פ״י‬
‫‪160‬‬
‫אע״פ שאץ בהן אוכל‪ ,‬אסורץ‪ .‬קלפי אתרוג אסורץ‪ ,‬גלעני אתרוג מותרץ‪.‬‬
‫מעי אתרוג אסורץ‪ ,‬מפני שהקיאות אוכלות אותן‪ .‬קלפי אבטיח ומעי אבטיח‬
‫וקנובת ירק של תרומה‪ ,‬ר׳ דוסא מתיר לזרים‪ ,‬וחכמים אוסרין‪ .‬ר׳ יעקב או׳‬
‫משמו הבכרות והסייפות אסורות‪ ,‬באמצע קיץ מותרות‪ .‬כשם שאסורות לאכל‬
‫בתרומה כך אסורות בטבל‪ ,‬ומעשר טבל‪ ,‬ובמעשר ראשץ שלא ניטלה תרומתו‪,‬‬
‫‪ .3‬הניצולות והרקבונית של תרומה‬
‫ובמעשר שיני והקדש שלא נפדו‪.‬‬
‫אסורות‪ ,‬העלו אבק מותרות‪ .4 .‬סובץ של חדשות אסורות‪ ,‬של ישנות‬
‫מותרות‪ .‬עד מתי חדשות אסורות‪ ,‬כל זמן שבגי אדם רגילץ לחבוט בץ הגרנות‪.‬‬
‫ר׳ אחא או׳ שלשים יום‪ .‬תלתן של תרומה שחפה בה בת כהן ראשה‪ ,‬אין בת‬
‫ישראל רשיית לחוף אחריה‪ ,‬אבל מעעת שערה בשערה‪ .5 .‬קטניות של‬
‫תרומה‪ ,‬אין עושץ אותן ]טחינין[‪ .‬ר׳ שמעץ מתיר בכרשנץ‪ .6 .‬כמה יהא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫» וקכובת ירק וכו ‪ .‬משכה הכ׳׳ל; ילוש׳ כאן פי״א ה״ד‪,‬‬
‫‪ 5‬ומעי אבעיח וכו ‪ .‬משכ עדיוח פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ״ח רע״א‪ .‬ועיין תו״כ אמור פרק ד הי״א‪ ,‬ל״ז רע״א‪ ,‬ולעיל דמאי פ״ד שו׳ ‪.7‬‬
‫‪,‬‬
‫פי״א מ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שו‬
‫להלן‬
‫רפ״ב‪.‬‬
‫מע״ש‬
‫״ ע ד מחי וכו ‪ .‬ירוש׳ פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ז סע״ד‪.‬‬
‫״ כמה‬
‫‪,‬‬
‫וכו ‪.‬‬
‫יהא‬
‫פי״א‬
‫משכ׳‬
‫מ״ח‪.‬‬
‫ועיין‬
‫להלן‬
‫‪.55‬‬
‫* אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫א אסרין‪.‬‬
‫א וקניבח‪.‬‬
‫וחכסים ן‬
‫א סותרי‪.‬‬
‫וסעשר ט ב ל ן‬
‫והקדש |‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ד והרקבוני׳ א והרקכיבית‪.‬‬
‫א סותרין‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫אסורות ן‬
‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫ב ת ישראל‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אםורין | א ח ס ר ‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א וסייפות‪.‬‬
‫א וכשם‪.‬‬
‫גלעני | ד גרעני א גרעיני‪.‬‬
‫אוכלות | ד אוכלו׳ א אוכלין‪.‬‬
‫א וחכם׳•‬
‫והסייפות |‬
‫כשם ן‬
‫א אסור‪.‬‬
‫‪ 9‬שיני |‬
‫ק ל פ י ן א קליפי‪.‬‬
‫שהקיאוח | א שהקאות‪.‬‬
‫א בבכורות‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪,‬‬
‫«! קובין וכו ‪ .‬משכ הכ״ל‪.‬‬
‫״ חלחן וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫» והקדש‪ .‬עיין במשכ‬
‫‪,‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד והקרי‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫א אסורין‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫אסורות |‬
‫שאסורות ן‬
‫‪ 14‬ןטחיניןן ן כ־ה‬
‫‪ 7‬םשםו ן‬
‫ד אסורו׳ א אסור׳•‬
‫ך שאסורו׳ א שאסור‪.‬‬
‫וסעשר |‬
‫נסיו |‬
‫ד ובמעשר‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬
‫של ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ר׳ ן‬
‫ד הכברות‬
‫ד קייץ א הקיץ‪.‬‬
‫ד וסעש׳‪.‬‬
‫א טותרין‪.‬‬
‫סותרות |‬
‫‪ 8‬אסורות |‬
‫ניטלה |‬
‫ד הסצולית א הסצולות‪.‬‬
‫ד אסורו׳ א אסורין‪.‬‬
‫‪ 11‬סותרות ן‬
‫א ודי‪.‬‬
‫הבכרות |‬
‫ד לאכול‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ראשה ן א ןאתן ראשה‪.‬‬
‫רשיית | א רשאה‪.‬‬
‫ד א•‬
‫דעיצולות |‬
‫אחריה |‬
‫ק ל פ י ן א קליפי‪.‬‬
‫קיץ |‬
‫לאכל |‬
‫‪ 8‬סעי | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ובסעשר |‬
‫‪ 10‬אסורות |‬
‫א ושל‪.‬‬
‫שחפה | א שחיפת‪.‬‬
‫‪ 13‬ישראל | א ישרי‪.‬‬
‫אותן | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫אסורין ‪I‬‬
‫« וקנובח |‬
‫ך נטלה‪.‬‬
‫והרקבונית |‬
‫סותרות |‬
‫לחבוט בין ן‬
‫ד סותרו׳‬
‫א ל ח ב ט מן­‬
‫‪ 18-12‬בת ישראל רשיית ן‬
‫ד אחרי׳‪.‬‬
‫ך ר»א׳‬
‫מעננת ן א סעננת‪.‬‬
‫בשערה |‬
‫ד א בכרשינין‪.‬‬
‫ב ד סתום•‬
‫בכרשנין |‬
‫כ ס ה | א וכסה‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ע י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ר ע י נ י וכוי‪ .‬ש ה ק י א ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם ש ב ו ח ל י ם ב מ א כ ל רגיל‪ ,‬ו ר ו ד מ י ם א ח ר י‬
‫‪ .7‬ה ב כ ר ו ת וכו׳‪ .‬זעכון ה ו א בכי״ע‪ :‬ב ב כ ו ר ו ת וסייסות‬
‫ד ב ר י ם חמוצים ו ב ו ס ר שמקהים א ת השנים‪.‬‬
‫א ס ו ר ׳ )‪-‬אםורין(‪ .‬ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו )מי׳א מיד( ששנתה‪ :‬ע ו ק צ י חאנים וכו׳ א ס ו ר י ם לזרים‪.‬‬
‫ו ע ל י ה א מ ר ר ׳ י ע ק ב שאמם אסורים א ל א בתאנים ב כ ו ר ו ת שעוקצן עדיין ל א נתקשה‪ ,‬ו כ ן בתאנים שבאות ב ס י ף‬
‫‪ .8‬ו מ ע ש ר ס ב ל ‪ .‬ל י ת א בכייע‪ ,‬ו ב א ל כ א ן באשגרה‬
‫העונה א ץ ע ו ק צ ן מ ס מ י ק ל ה ת ק ש ו ת ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ה נ י צ ו ל ו ת וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שניצולת ה ו א ז ר ע ד ץ שהוא ר י ק ב א מ צ ע ‪ ,‬ואינו עושה‬
‫ממקומות אחרים‪.‬‬
‫מ ע נ נ ת ומי•‬
‫‪ .13‬א ח ר י ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשמרי ה ת ל ת ן ‪.‬‬
‫ק מ ח ‪ ,‬ורקבונית ה ו א ז ר ע ר ק ו ב ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ח ק ת ו מ ס ב כ ת ש ע ר ה ב ש ע ר ה ‪ ,‬ושמה א ח ׳ כ א ת ה ת ל ת ן ש נ ד ב ק ב ה ‪ ,‬ש ה ר י ה ת ל ח ן כ ב ר ב ט ל ע ל גבי‬
‫‪ .14‬ט ח י נ י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ טוחנץ א ת ה ק ט נ מ ת ‪ ,‬כ ד י ל ת ת ב ק ד ב ש ו ת ב ל ץ ‪ ,‬מ » י‬
‫נוף ה כ מ ת ‪ ,‬ו נ ת ח ל ל ‪.‬‬
‫שאסור לשנות א ת ה ת ר ו מ ה מ ב ר י י ת ה ‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫תרומות פ״י‬
‫בתרומת מעשר של דמיי ויוליכנה לכהן‪ ,‬אחד משמנה בשמינית‪ .‬במי דברים‬
‫אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬במי דברים אמורים‬
‫בטהורה‪ ,‬אבל בטמאה אפילו כל שהו‪ .‬וכן אתה או׳ בתרומת מעשר‬
‫שבשאר כל הפירות‪ ,‬אם יש כשיעור הזה נותנה לכהן‪ ,‬ואם לאו משליכה לאור‬
‫ושורפה‪ .7 .‬פרתו של ישראל שילדה בכור‪ ,‬מאכילה כרשנץ של תרומה‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אף ולא עוד אלא שתכה לה כרשנץ‪ .‬נותן אדן כרשני‬
‫תרומה לתוך שובכו‪ ,‬ואינו חושש‪ .8 .‬עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה‪,‬‬
‫הרי אילו אוכלץ בתרומה‪ .‬לא יצא הרוצח מחוץ לגבול עיר מקלט‪ ,‬בחזקת‬
‫שכהן גדול קיים‪ .9 .‬בקרו של כהן שהיה עומד אצל בקרו של ישראל‪ ,‬וכן‬
‫כליו של כהן שהיה גארג אצל כליו של ישראל‪ ,‬הרי זה מדליק עליהן שמן‬
‫שריפה‪ .‬ישראל שהיה יושב בחנותו של כהן‪ ,‬הרי זה ממלא לו את הנר שמן‬
‫שריפה‪ ,‬עולה לעלייה ויורד לדות לעשות צרכיו של כהן‪ ,‬ולא לעשות צרכיו‬
‫שלישראל‪ .‬אם היה שותף עמו בחנות‪ ,‬הרי זה מותר‪ .‬וכן כהן שהיה מסב בתוך‬
‫ביתו של ישראל‪ ,‬הרי זה מדליק לו את הנר שמן שריפה‪ ,‬אע״פ שעמד כהן והלך‬
‫״‬
‫« מאכילה וכף‪ .‬עיין נמשכ׳ פי״א מ״ע‬
‫בעהורה וכף‪ .‬עיין ימש׳ פי״א סה״ה‪ ,‬מ ״ ע״א‪.‬‬
‫ח‬
‫!־ עבד כהן וכף‪ .‬להלן יבמות פ״ע ה״ב; גיעין פ״א ה״ה ופ״ב הי״ב; בבלי שם‬
‫ובמקבילות‪.‬‬
‫׳״ג רע״א‪.‬‬
‫« בקרו וכף‪ .‬ירוש׳ פי״א‬
‫לא ילא וכף‪ .‬ת ו ס פ ת א יבמות וגיעין פ״ב הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה״ז‪ ,‬מ״ח ע״ג; שבח פ״ב ה״א‪ ,‬ד סע״ג‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫יט״ |‬
‫ויוליכנה ן‬
‫ד בדיא א במה ד ב ר ׳ אמור׳‪.‬‬
‫כ ל מהוא‬
‫״הו ן‬
‫א כ ל שהוא‪.‬‬
‫ד א ״הוא•‬
‫הזה |‬
‫]בהן‪.‬‬
‫זה[ מאכילה‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד הוה‪.‬‬
‫כרשנץ |‬
‫ד א א ד ם כרשיני‪.‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫ן‬
‫צ‬
‫ש ה י ן‬
‫א לא‪.‬‬
‫^‬
‫א‬
‫^‬
‫ד לדו־‪.‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫י‬
‫לאור |‬
‫״‬
‫שחכה |‬
‫ך‬
‫ה‬
‫א‬
‫(‬
‫‪2 3‬‬
‫^‬
‫ק י י ם‬
‫ש ה י ה‬
‫לעשות ן א ]נכנס[ לעשות‪.‬‬
‫‪ 20‬שמעון ן‬
‫ד שזכו א שזכה‪.‬‬
‫ס ק ל ט ן >‬
‫ך‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב‬
‫ך‬
‫(‬
‫ך‬
‫ע ה‬
‫״‬
‫ת‬
‫ן‬
‫״‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב ח נ ו ת ו‬
‫לעשות ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד הפירר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פאכילה |‬
‫א נהר׳‬
‫א שפע׳‪.‬‬
‫נפליאל ן‬
‫א נפל׳•‬
‫ך א כרשינין‪.‬‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫(‬
‫ן‬
‫י ׳‪.‬‬
‫ע ר‬
‫א ב‬
‫ח נ ו ת‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ב‬
‫א‬
‫ד‬
‫ט י ס ב <‬
‫י‬
‫‪j g‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ר‬
‫(‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫‪/‬‬
‫ל ן‬
‫א‬
‫(‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ר‬
‫י‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ר פ ה‬
‫לא |‬
‫לו ן‬
‫‪.‬‬
‫‪ 27‬ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אדן כרשני |‬
‫ד ולא•‬
‫‪ 24‬שהיה גארנ ן‬
‫א חסר•‬
‫פוחד ן א סוחר‬
‫]כהן שהיה בתוך ביתו של ישר׳ םיסב ולא לצרכיו של ישר׳ אם היה שותף בחנות הרי זה סותר(‪.‬‬
‫ש‬
‫אפילו |‬
‫ד אפי׳•‬
‫יש |‬
‫בתרופה ן‬
‫ל‬
‫זה |‬
‫ד אפילו‬
‫ד איש‬
‫כרשגין |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫(‬
‫ך בטמא׳‪.‬‬
‫‪ 10‬בכור ן‬
‫ס‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬הפירות |‬
‫ד א באור‪.‬‬
‫‪ 22‬אילו |‬
‫‪.‬‬
‫הרי ן‬
‫‪ 17‬בטמאה |‬
‫ד בתרופה‪.‬‬
‫של ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫(‬
‫נ א ר ג י ן‬
‫•־ לרות |‬
‫ד נותג־‪.‬‬
‫ןלא ן‬
‫ודיי |‬
‫בתרופח |‬
‫נותנה |‬
‫ו ס‬
‫ח‬
‫ך בריא‬
‫ך א ודאי‪.‬‬
‫א במה ופו׳‪.‬‬
‫ד אופר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 21‬חושש |‬
‫משפנה ן‬
‫ך א דמאי‪.‬‬
‫ד כרשינין א כרשיני‪.‬‬
‫ד אומר א א ׳ ‪.‬‬
‫(‬
‫•‪ 1‬דמיי |‬
‫בפי וכו׳ |‬
‫או׳ |‬
‫א ויוליכנו‪.‬‬
‫א‬
‫ס ש ס ו נ ה‬
‫‪ !0-15‬בסי וכו׳ ן‬
‫אע‪-‬פ |‬
‫וכן ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫‪ .17‬ב ט ה ו ר ה‬
‫‪ .15‬ב ש מ י נ י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל לוג‪ ,‬ו ה ו א ק ו ר ט ו ב ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן ביין ושמן‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬מ א כ י ל ה וכו׳‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫« ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ‪. . .‬‬
‫כ ר‬
‫מאכילו‪,‬‬
‫ג‬
‫ל‬
‫כלומר‪.‬‬
‫‪ .20‬ש י ז כ ה‬
‫רואינו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫מ‬
‫י׳‬
‫ב‬
‫ט‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ן כ ן <‬
‫כ ג י‬
‫כ ת‬
‫י‬
‫‪D‬‬
‫‪a‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫ב ב ה‬
‫א‬
‫מ א כ י ל א ת ה ב כ ו ר כרשנין ש ל ת ר ו מ ה מקגיינו )כגון שירש מ א ב י א מ ו כ ה ן ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ( ‪.‬‬
‫כלומר‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שזכה‬
‫לה‬
‫כרשינין‬
‫מתרומה שלא‬
‫באה‬
‫ליד‬
‫כהן•‬
‫ח ו ש ש ‪ .‬ש מ א יבואו יונים מ ן ה ה ט ק ר ו י א כ ל ו א ת ה ת ר ו מ ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לשון י ח י ד ‪ ,‬כ ל י שלו‪.‬‬
‫ע ו מ ד ־ ) ש ב ת כינ ב׳(‪.‬‬
‫ח ט י ם ושעורים‪.‬‬
‫‪ .25-24‬ש מ ן‬
‫עיין‬
‫בבה־א‪.‬‬
‫‪ .24‬כ ל י ו ‪.‬‬
‫ש ר י מ ה ‪ . .‬ש מ ן ש ל ת ר ו מ ה שניטמא‪ ,‬ו ל ש ר י מ ה‬
‫‪ .26‬ל ד ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ח ד ו ת ‪ ,‬ווץא בור שהיו מחזיקים בו ח ב י ו ת ש ל יין ושמן‪ ,‬או‬
‫‪ .27‬מ ו ת ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬לעשות צ ר כ י ע צ מ ו ‪ ,‬כ ד י שיתפנה מ ה ר ה‬
‫ל צ ר כ י השותפות‪.‬‬
‫תרומות פ״י‬
‫‪162‬‬
‫לו‪ ,‬אץ מחייבץ אותו לכבותו עד שיתכבד‪ ,‬מאיליו‪ .‬ישראל שנכנס לתוך ביתו‬
‫של כהן להדליק לו את הנר ומבקש לילך‪ ,‬טובל לו פתילה בשמן שריפה‪ .‬וכן‬
‫בת ישראל שנכנסה אצל בת כהן ומבקש‪1‬ת[ לילך‪ ,‬טובלת לה פתילה בשמן‬
‫שריפה‪ .‬בת כהן שהיתר‪ ,‬בידה נר מלא שמן שריפה בערב שבת עם חשיכה‪,‬‬
‫הרי זה נותנת לתוכו חולץ כל שהן‪ ,‬ומדלקת‪ .10 .‬סך כהן עצמו שמן של תרומה‬
‫ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גביו‪ .‬סך כהן עצמו שמן של תרומה ונכנס‬
‫למרחץ‪ ,‬אין הזר נמנע מלמשחינו‪ ,‬אע״פ שניסך הימנו‪ .‬לא יתן כהן שמן של‬
‫תרומה על גבי טבלה של שייש להתעגיל עליה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪.‬‬
‫‪ .11‬שמן של תרומה אין סכין אותו בידים טמאות‪ .‬נפל על גבי בשרו משפשפו‬
‫אפי בידים טמאות‪ .‬שמן של תרומה אץ חוסמץ בו תנור וכירים‪ ,‬ואץ סכץ‬
‫בו מנעל וסנדל‪ .‬לא יסוך את רגליו והוא בתוך המנעל‪ ,‬לא יסוך את רגלו והוא‬
‫בתוך הסנדל‪ ,‬אבל סך את רגלו ונותנה במנעל‪ ,‬סך את רגלו ונותנה בסנדל‪.‬‬
‫סך כהן עצמו שמן של תרומה ומתעגל על גבי קטבוליא‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל; שביעיח פ״ד ה״ב‪ ,‬ל״ה ע״ב‪.‬‬
‫‪ 31‬בת ישראל ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 34‬ס ך ו כ ו ‪/‬‬
‫הכ״ל; שבת הנ׳׳ל‪ ,‬ד ׳ ע״ד‪.‬‬
‫‪ 32‬ב ת כהן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 35‬לא יתן ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי כליתות ז׳ א ‪/‬‬
‫פ״ו ה״כו ואילן )לעניין שביעית(; ירוש׳ שם פ״ח ה״ח‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫‪ 39‬לא יסוך ו כ ו ‪/‬‬
‫הי״ד ומש״ש‪.‬‬
‫ה״ח‪ ,‬ל״ח ע״ב; להלן‬
‫פ״י ה״א‪,‬‬
‫סנהדרין‬
‫כ״ח ע״א; בבלי‬
‫‪ 29‬שיחכבה ן א שכבה‪.‬‬
‫לילך | א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 31‬ישראל |‬
‫ד שרפה <ביס>• ב א פחוח‪.‬‬
‫לתוכו ן‬
‫א לתוכן‪.‬‬
‫שהן |‬
‫ישראל ן א ןשלן ישרי‪.‬‬
‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫יחן ן‬
‫א יסוך‪.‬‬
‫א שפע׳ בן נפלי‪.‬‬
‫שבח קמ״א‬
‫‪ 39‬ת ל י ו ן א ת ל ו ‪.‬‬
‫ד ונותנ׳ לפנעל‪.‬‬
‫שנכנסה |‬
‫לתוך |‬
‫כהן ן‬
‫היםנו |‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫ד שהו‪.‬‬
‫א סםנו‪.‬‬
‫א שהיה‪.‬‬
‫שהיתה ן‬
‫בערב ן‬
‫‪ 33‬זה |‬
‫ד א זו•‬
‫‪ 34‬ופביא ן‬
‫םלםשחינו | ד סלשסשינו א פלפשחו‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫א ואינו חושש•‬
‫ב ד פתוח•‬
‫לא ‪ . . .‬ת ל ו ן א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫תלו |‬
‫תותנה ן‬
‫להחעניל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד חרופ׳‪.‬‬
‫א שסן של חרוםה ‪ . . .‬ל א יסוך•‬
‫ד א להתענל‪.‬‬
‫בשרו |‬
‫אפי׳ |‬
‫ד אפלו‪.‬‬
‫ד רנליו‪.‬‬
‫והוא |‬
‫א או‪.‬‬
‫א ערב‪.‬‬
‫‪ 32‬שריפה |‬
‫א מביא•‬
‫תרופה |‬
‫‪ 35‬אין | א ואין‪.‬‬
‫ד ט ב ל א של שיש‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ס ך את ת ל ו ן‬
‫ד לתר‪.‬‬
‫ופבקש‬
‫‪ 32-30‬וכן ‪ . . .‬שריפה |‬
‫ופבקשןתן ן כיה ד• ב ופבקש‪.‬‬
‫ך ופדליקו‪.‬‬
‫‪ 87‬נ פ ל ע ל ן‬
‫‪ 30‬א ת ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫שריפה | ד שרפה‪.‬‬
‫‪ 37-35‬ל א יתן ‪ . . .‬שםן של חרוסה ן‬
‫‪ 36‬ט ב ל ה של שייש |‬
‫פתיר |‬
‫ד שנכנס׳‪.‬‬
‫ופדלקת |‬
‫ח ׳ ע״א;‬
‫ב‪/‬‬
‫ד פאליו‪ .‬ב ד א פתוח‪.‬‬
‫חרוסה | ד חרום׳‪.‬‬
‫‪ 38‬אפי׳ בידים טפאוח |‬
‫קטבוליא |‬
‫)לעניין שבח(; ירוש׳ שם פ״ו ה״ב‪,‬‬
‫פחילה בשפן שריפה ן א כשפן שרי׳ הפתילה‪.‬‬
‫ד ישרי‪.‬‬
‫ועיין להלן שבח פע״ז ) ד ׳ פי״ז(‬
‫להלן שביעיח פ״ו הי״א )לעניין שביעיח(; ירוש׳ שם פ״ח‬
‫שבח פ״ג )ד׳ פ״ד( הנו׳׳ז‬
‫פאיליו |‬
‫ילוש׳ פי״א‬
‫להלן שביעית‬
‫ד בשר‪.‬‬
‫של ן‬
‫שסעון בן גפליאל |‬
‫פשפשפו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך טשפשף•‬
‫ואין |‬
‫א אין•‬
‫ד והיא א או‪.‬‬
‫‪ 40‬ומתנה בפנעל |‬
‫ד הכהן‪.‬‬
‫ך תרוס׳•‬
‫‪ 41‬כהן |‬
‫תרוסה |‬
‫ד קטבוליא !חדשה[ א קיטבליא ]חדשה[‪.‬‬
‫‪ .30‬ט ו ב ל ל ו וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשביל הפנס של ישראל‪.‬‬
‫‪ .33‬ח ו ל י ן כ ל ש ה ן וכוי‪ .‬כ ד י ש ל א ת ר א ה‬
‫כאילו מ ד ל י ק ה את הקדשים כ ד י לשורמם בשבת‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .36‬ש ל‬
‫נ ת ח ל ל ע ל גבי ה כ ה ן ‪.‬‬
‫ש י י ש וכוי‪.‬‬
‫‪ .34‬ו מ ע נ ל ו ו מ י ‪ .‬ממני שהשמן כ ב ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ״ מ ששייש אינו ב ו ל ע ‪ ,‬מ י מ א י א פ ש ר ש ל א ישאר‬
‫ע ל גבי השיש ק צ ת ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו נ מ צ א ש מ א ב ד ה ב י ד י ם ‪ .‬ו א ץ ת ר ו מ ה מ ת ח ל ל ת א ל א עינ הנוף‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מננבו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ד י שתיסוך רנלו‪.‬‬
‫‪ .37‬מ ש מ ש מ ו ‪.‬‬
‫‪ .39‬ל א י ם ו ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י צ ו ק א ת השמן ל ת ו ך ה מ נ ע ל א ו ל ת ו ך ה ס נ ד ל ‪,‬‬
‫‪ .41‬ם ך כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכיוון ש ס ך א ת נוסו ת ח י ל ה ‪ ,‬ה ר י כ ב ר נ ת ח ל ל ה ש מ עיג‬
‫נוסו‪ ,‬ו כ ב ר מ ו ת ר אח׳יכ ל ה ב ל י ע ו ל ת ו ך ה ק ס ב ו ל י א )עור ש מ צ י ע י ם אותו ת ח ת הנוף(‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳י־‬
‫‪163‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .12‬שמרים של תרומה‪ ,‬ראשון ושיני אסור‪ ,‬ושלישי מותר‪ .‬ר׳ מאיר או שלישי‬
‫בנותן טעם‪ .‬שיני‪ ,‬ראשץ אסור ושיני מותר‪ .‬ר מאיר או שיני בנותן טעם‪ .‬ושל‬
‫הקדש‪ ,‬ראשון ושיני ושלישי אסור‪ ,‬ורביעי מותר‪ .‬ר׳ מאיר אף רביעי בנותן‬
‫טעם‪ .13 .‬שמרי גרם שיבשו‪ ,‬אסורין בחנייה‪ ,‬חרסן של זב ושל זבה‪ ,‬ראשון‬
‫ושיני טמא‪ ,‬ושלישי טהור‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שנתן לתוכו מים‪ ,‬לא נתן‬
‫לתוכו מים אפלו עד עשירי טמא‪ .‬ר׳ ליעזר בן יעקב אף שלישי‪ ,‬אע״פ שלא‬
‫נתן לתוכו מים טהור‪ .14 .‬לוקחין ושואלין מימי רגלים מכל מקום‪ ,‬ואץ‬
‫חוששין שמא של נדות הן‪ ,‬שלא נחשדו בנות ישראל להיות מכנסות מימי רגליהן‬
‫בשעה שהן נדות‪ .15 .‬אין מערבץ תרומה תבואה וקטנית כאחד‪ ,‬אבל מערבץ‬
‫שמשמין באיפילים‪ ,‬ואיפילים בעדשים‪ ,‬וכל דבר שדרכו ליכבר‪ .‬משחרבה‬
‫יהודה מהרה תבנה‪ ,‬התחילו לערב תבואה בתבואה‪ ,‬וקטניות בקטניות‪ ,‬אבל‬
‫לא תבואה בקטנית‪ ,‬ולא קטנית בתבואה‪ .16 .‬כהן שנתנו לו תרומה‪ ,‬ומצא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫« שמרים‬
‫ימש׳‬
‫ירוש׳‬
‫‪n‬‬
‫״‬
‫‪D‬‬
‫‪W‬‬
‫ה כ‬
‫וכו‪/‬‬
‫דמאי‬
‫״ל‪.‬‬
‫משנ׳‬
‫ירוש׳ פי״א‬
‫פ״א‬
‫ל‪,‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ה״ג‬
‫<‬
‫ז ‪ 3‬ח‬
‫נ ד ה פ״ז מ״ג‬
‫ד אוסר‬
‫ד‬
‫א‬
‫סעשרן‬
‫א ןושל‬
‫אר ן‬
‫ד בריא‬
‫ד‬
‫ן‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫לי י ן‬
‫א ן ס‬
‫א‬
‫ורביעי‬
‫|‬
‫ימליון‬
‫א ב פ ה וכו׳‪.‬‬
‫לי‬
‫ע ז ר‬
‫סכל ס‬
‫ק ו ם‬
‫פכנסות |‬
‫ן‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ד וקטני׳‬
‫א ]‬
‫‪ 62‬תבנה |‬
‫א באיפולין‪.‬‬
‫ס‬
‫ך ח‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫‪.52‬ה ת ח י ל ו‬
‫פ״ח ה״ג;‬
‫בוהמה‬
‫ח ו ס פ ח א הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ועיין‬
‫ך‬
‫ן‬
‫דא‬
‫מ‬
‫ש‬
‫׳‪.‬‬
‫א ו ס‬
‫א‬
‫ן‬
‫ם‬
‫א א‬
‫ין‪.‬‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫ע‬
‫‪ -‬ן‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫פ‬
‫בקטניות |‬
‫א וקיטנית‪.‬‬
‫שנתנו ן‬
‫ממגי‬
‫לערב‬
‫‪ .47‬ל ת ו כ ו‬
‫שמבטל את‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מים‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד‬
‫נחשדו |‬
‫א כשהן נידות•‬
‫וקטנית ן‬
‫באיפילים ן‬
‫א שופשםין‪.‬‬
‫ד א ליכבד‪.‬‬
‫ליכבר |‬
‫‪ 63‬בקטנית ן‬
‫א בקיטנית‪.‬‬
‫א שניתנה‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ .‬עביט‬
‫כלומר‪ ,‬א ל א מי רגלים של טהור‪.‬‬
‫‪ .50‬א י ן‬
‫ה י ס ה ע ל גבי ה ר ע ‪.‬‬
‫הרגיל א ף בתולין‪ ,‬התירו לעשות כן בתרומה‪.‬‬
‫ד נחשד‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫להיות‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א כל‪.‬‬
‫|‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 48‬פ י ס ן‬
‫פ‬
‫וכל ן‬
‫ד החסד‪.‬‬
‫עד ן‬
‫א אף על י ‪.‬‬
‫ד בקטניו׳ א בקיטנית‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נהגו ל ע ש ו ת כ ן א ף‬
‫ה ר ע ב י מ ה ‪ ,‬מ פ נ י ש נ ר א ה כ א י ל ו משנהו מ ב ר י י ת ו ‪.‬‬
‫חרסן |‬
‫יהודה‪.‬‬
‫ד ושני‪.‬‬
‫בפי וכו־‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫ד שופשפי׳‬
‫א ןוכןן איפילין‪.‬‬
‫|‬
‫א שלישי אסוד‪.‬‬
‫א נידוח‪.‬‬
‫שהן נדות ן‬
‫םאיר‬
‫ד ורבי‬
‫ושעי |‬
‫א בתאה‪.‬‬
‫אפלו‬
‫‪ 51‬שפשפין |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫ט‬
‫‪4‬‬
‫|‬
‫א‬
‫אחסר‪.‬‬
‫א כא‬
‫ר׳‬
‫‪ 46‬ב ת י י ה ן‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ד חדש‪.‬‬
‫ושלישי טהור ן‬
‫‪ 49‬נדות ן‬
‫ח ח‬
‫ך אחסר‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫ראשון אסור ושעי פותר ן‬
‫‪ 44‬הקדש |‬
‫ך ושני‪.‬‬
‫ר‬
‫ושלישי סותר |‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שנתן ע ל י ה ם מ י ם ו מ צ א כ מ ד ה שנתן‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫להלן‬
‫וכו‪/‬‬
‫סותרן‪.‬‬
‫לי י‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 60‬בשעה ן‬
‫בתבואה |‬
‫א‬
‫א‬
‫‪^,‬‬
‫ץ‬
‫)שלישי‬
‫^ ל ‪.‬‬
‫ואיפילים |‬
‫ח ר ס של מי רגלים‪.‬‬
‫מערכין‬
‫א‬
‫וקטניות ן‬
‫א קיטנית‪.‬‬
‫‪ .42‬א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪W‬‬
‫י ן ן‬
‫ן‬
‫א וקיטנית‪.‬‬
‫(‬
‫כאחד ן‬
‫א תיבנה‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫נחשדו‬
‫‪ 43‬שיני |‬
‫אסור‬
‫ך אוסר‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫>‬
‫י‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ‬
‫•‪ 4‬ושעי |‬
‫ד להיו׳ סכנסר‪.‬‬
‫ד באפילים‬
‫קטניח |‬
‫או׳ |‬
‫לא |‬
‫ן‬
‫ושני‬
‫•‬
‫א רביעי•‬
‫ך‬
‫‪.‬‬
‫« שלא‬
‫יני‪.‬‬
‫<א שיני(‬
‫ש י נ י‬
‫א ‪ :‬לשון כ ל י ח ר ס ‪.‬‬
‫א‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ראשון‬
‫א‬
‫׳‬
‫‪m‬‬
‫ע״ ל״ד‬
‫א‪/‬‬
‫ז‬
‫חרסן‬
‫ד א ראשון אסור ושני םות׳ <א שיני סותר>‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ט‬
‫כ״ב ע״א‪ ,‬ובבלי‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ר‬
‫מ״ח‬
‫בבלי ב״ב ל״ז‬
‫« שמרי‬
‫ובמקבילוח‪.‬‬
‫« ראשון ושעי אסור |‬
‫א ו מ‬
‫ה״ה‪,‬‬
‫ע״א;‬
‫א‪/‬‬
‫גויס וכוי‪.‬‬
‫עיין‬
‫‪ .45‬ח ר ס ן‬
‫‪.51‬באיסילים‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫בסולץ‪.‬‬
‫ב ח ו ל י ן ) מ ח מ ת עגיותן>‪,‬ומ כיוון ש כ ן הנוהג‬
‫‪ .53-52‬א ב ל‬
‫לא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ואסור ל ע ר ב אסילו את‬
‫תרומות פ״י‬
‫‪164‬‬
‫בה דברים אחרים‪ ,‬הרי אילו אםורין‪ ,‬שהכל משליכין לבית הדמע‪ .17 .‬אין‬
‫‪ 55‬מביאין תרומה מן הגרן לעיר ומן המדבר לישוב‪ ,‬אבל מקום שחיה אוכלתה‬
‫ובהמה אוכלתה התקינו שיהא מביא ונוטל שכרו מכהן‪ ,‬מפני חלול השם‪.‬‬
‫‪ .18‬עשרה אין חולקץ להם בבית הגרנות‪ ,‬אלו הן‪ ,‬חרש‪ ,‬שוטה‪ ,‬וקטן‪ ,‬טומטום‪,‬‬
‫ואנדרוגינוס‪ ,‬נשים‪ ,‬ועבדים‪ ,‬וערל‪ ,‬וטמא‪ ,‬והנושא אשה שאינה הוגנת לו‪ .‬וכולן‪,‬‬
‫נותנין להן תרומה מתוך הבית חוץ מן הטמא והנושא אשה שאינה הומת לו‪.‬‬
‫סליק פירקא‬
‫וסליקא מםכתא דתרומות‪.‬‬
‫**‪*-‬ג אין מביאין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ דמאי פ״א ח״ב‪ ,‬כ׳׳א ע״ד; בבלי חולין קל״ד ב׳‪ .‬ועיין לעיל שו׳ ‪15‬‬
‫ולהלן מע״ש פ״ג הי״ב‪.‬‬
‫וקנון‪ .‬עיין להלן חגיגה פ״א‬
‫״ עשרה ו כ ו ‪ /‬בבלי יבמוח צ״נו ב ‪/‬‬
‫‪58-57‬‬
‫ה״ב; ספרי זוטא שלח‪ ,‬ריש עמ׳ ‪ ;289‬בבלי ס ו כ ה מ ״ א ‪/‬‬
‫ב‬
‫עיין להלן בכורים פ״ב ה״ו‪.‬‬
‫כוומנוום ואנדרוגינוס‪.‬‬
‫•» נשים ועבדים‪ .‬בבלי יבמות הנ״ל; ירוש׳ שם פי״א ה״ה‪,‬‬
‫»‪ 5‬מן הנומא‪ .‬נבלי ה כ < ועיין לעיל פ א ח פ״ד‬
‫י״ב ע״א; כתובות פ״ב ה״י‪ ,‬כ׳ץ ע״ד‪.‬‬
‫שוי ‪.20‬‬
‫ד בו‪.‬‬
‫‪ 64‬בה |‬
‫‪ 65‬הגרן |‬
‫אילו אסורץ |‬
‫ד א הגורן‪.‬‬
‫אוכלחה ן‬
‫ב שהיה‪.‬‬
‫‪ 87‬עשרה |‬
‫ד עשרי‪.‬‬
‫‪ 68‬ואגדרוגיגוס ן‬
‫תרוסה |‬
‫לישוב |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫להם ן‬
‫«« א ו כ ל ת ה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א ואגדרגיגוס‪.‬‬
‫ד ל ה ם חרופ׳‪.‬‬
‫‪ .54‬ל ב י ת‬
‫ד אלו אסוד‪.‬‬
‫ד א ליישוב‪.‬‬
‫בבית |‬
‫גשיס‬
‫סתוך ן‬
‫ועבדים |‬
‫א בתוך‪.‬‬
‫מ ה כ ל פשליכין |‬
‫ד בסקו׳‬
‫טקום |‬
‫א אוכלחן‪.‬‬
‫ד בין‪.‬‬
‫ד גשי׳‬
‫חוץ |‬
‫הגרגות |‬
‫ד שפשלימין‪.‬‬
‫הדמע |‬
‫א בסקופ‪.‬‬
‫מחיה ן כ־ה‬
‫סכהן ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הגרנות ]להןן‪.‬‬
‫ועבדי׳‪.‬‬
‫מ א‬
‫י‬
‫נ ה‬
‫ן‬
‫ך שאין‪.‬‬
‫ד א•‬
‫א חי לול‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫‪ 89‬להן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ה ד מ ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו נוהגים ל ה ש ל י ך ב ח ם ז ה ד ב ר י ע י ר ל מ ק ו ם ה ת ר ו מ ה מ ח מ ת ס ח ד ה א נ ס י ם ‪,‬‬
‫שהיתה ע ל י ה ם א י מ ת ק ד ש י ם ‪ .‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .55‬מ ן ה נ ד ן וכוי‪ .‬ממני מ א ץ ב ע ה י ב חייב ל ס מ ל ב ת ר ו מ ה‬
‫א ל א א ם ה ב י א ה כ ב ר לביתו‪ ,‬א ב ל מ ו ר ן ה כ ת י ם ה ם שמחזרים ע ל י ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫השם‪.‬‬
‫חלול ן‬
‫אלו הן ן‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח י ל ו ל ה ת ר ו מ ה שנקרא שם שמים ע ל י ה )תרומה לה׳(‪.‬‬
‫‪ .56‬מ מ נ י‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חלול‬
‫מסכת שביעית‬
‫‪,‬‬
‫]פרק א [‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬שלשה אילנות בתוך בית סאה‪ ,‬הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית‬
‫סאה בשבילן‪ ,‬ובלבד שתהא מטעתן ממטע עשרה לבית סאה דברי ר׳ מאיר‬
‫ור׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה ור׳ שמעץ או׳ אץ חורשץ להן אלא צרכן‪ .‬כמה‬
‫ריוח יהא ביניהן‪ ,‬רבן שמעץ בן גמליאל אף כדי שיהא בקר עובר בכליו‪.‬‬
‫רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהא מותרץ בעבודת הארץ עד ראש‬
‫שנה‪ .‬אחר אילן העומד בתוך קביים‪ ,‬ושגים העומדץ בבית ארבע קבץ‪,‬‬
‫אץ חורשץ להן אלא צרכן‪ .‬שלשה אילנות של שלשה בגי אדם‪ ,‬ושדה של‬
‫אחד‪ ,‬אע״פ שבעל השדה חורש מפני צורך שדהו מותר‪ .2 .‬זקנה ונראה‬
‫כנטיעה‪ ,‬הרי היא כנטיעה‪ ,‬ונטיעה נראית כזקנה‪ ,‬הרי היא כזקנה‪ .‬מה‬
‫‪1‬‬
‫משכ׳ פ״א מ׳׳ ‪.‬‬
‫שלשה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 4 - 3‬כ מ ה ריוח וכו׳‪.‬‬
‫ב‬
‫פ״ד הי״א‪ .‬ועיין להלן שף ‪ 14‬ובבלי ב״ב פ״ג א ‪/‬‬
‫שבח פ״א היד‪ ,‬ג׳ ע״ד;‬
‫ל״ג ע״א;‬
‫! אלו ן‬
‫א אילו‪.‬‬
‫ד א ור׳ יוסי‪.‬‬
‫ן‬
‫‪yDr‬מסעון‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫בתיו |‬
‫« שיהא |‬
‫ד בביח א ביח‪.‬‬
‫קביים |‬
‫ארבע קבין |‬
‫• אחד |‬
‫ד בשבילי׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א שיהו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך קבים‪.‬‬
‫ד אחר‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫סותר• ב ד סתום‪.‬‬
‫זקנה ן‬
‫כנטיעה |‬
‫ה ר י‬
‫ה י א‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫|‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך אופר‬
‫א השנה‪.‬‬
‫ושנים |‬
‫‪ 7‬להן |‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫היא ן‬
‫ספטע ן‬
‫א פטע‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 3‬ור׳ ן‬
‫צרכן ן‬
‫א ר׳‪.‬‬
‫א צו‬
‫ר כ ן‬
‫ר׳ יוסה ‪I‬‬
‫‪ 4‬ריוח |‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫א זקינה ב וקנה‪.‬‬
‫כזקנה |‬
‫* שלשה ו כ ו ‪/‬‬
‫|‬
‫‪ 0‬שנה ן‬
‫א בית ארבעת קבים‪.‬‬
‫א זו‪.‬‬
‫ירוש׳ חנ׳׳ל ה״ו‪,‬‬
‫• זקנה ונראה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חנ״ל ה״ז‪.‬‬
‫‪ 3‬בשבילן |‬
‫ור׳ שטעון ן‬
‫‪ 5‬רבן גמליאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה׳׳א‪,‬‬
‫נבלי מ ר ק ג׳ ב ‪/‬‬
‫ל״ג ע״ב‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫משכ׳ פ׳׳א מ״ח; להלן ב״ב‬
‫אחר |‬
‫ך ושני׳‪.‬‬
‫ד להם‪.‬‬
‫צרכן ן‬
‫השדה ן א שדה‪.‬‬
‫תראה ן‬
‫תטיעה ן א נטיעה‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫העוםדין |‬
‫נראית |‬
‫ד העוטרים א עופדין‪.‬‬
‫א ןכדין צורכן‪.‬‬
‫צורך ן א צריך‪.‬‬
‫ך א תראית‪.‬‬
‫העוסד ן‬
‫ד א תראית‪.‬‬
‫בבית‬
‫ושדה ן‬
‫א והשאר•‬
‫ד‬
‫א ]הרי זה[‬
‫סוחר |‬
‫• כנטיעה |‬
‫א עוסד‪.‬‬
‫ד כנטועה‪.‬‬
‫כזקנה ן‬
‫הרי היא‬
‫א מקינה <ב־פ>‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ .1‬ו ת ו ר ש י ן ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע ר ב שביעית‪ ,‬מפני שאמו מ ת כ ו ץ ל ה כ ץ א ת ה ק ר ק ע לשביעית א ל א‬
‫‪ . 2‬מ מ ט ע ע ש ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יזע ר ח ו ק י ם א ח ד ‪ p‬השני יותר מן‬
‫ל ה ע ב ו ת א ת מ ע האילנות‪.‬‬
‫‪ .4-3‬כ מ ה ר י ו ח וכו׳‪.‬‬
‫ה מ ר ח ק ש ל ע ש ר ה אילנות נטועים ב ב י ת ס א ה ב מ ר ח ק י ם שוים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו א ם יש ה ר ב ה אילנות ב ב י ת ס א ה ‪ .‬מהו הריוח ה ק ט ן ביותר שביניהם שיוכלו ל ה ת ק י י ם ‪.‬‬
‫‪ .4‬ש י ה א ב ק ר וכוי‪ .‬מירשו ב ת ל מ ו ד ששיעורו ד ׳ אמות‪ ,‬ו ב פ ח ו ת מ י כ א ן םוםס ל ה ע ק ר ‪ ,‬ודינם כ ש ד ה ל ק ‪.‬‬
‫ב ב י ת א ר ב ע וכוי‪.‬‬
‫«‪ .‬א ח ר א י ל ן וכו׳‪ .‬בכי־ע‪ :‬א ח ד אילן ע ו מ ד וכוי‪ .‬ו כ נ ר א ה שציל‪ :‬אילן א ח ד וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א מ צ ע בית א ר ב ע ה ק ב י ם ) ב מ ר ח ק ד ׳ אמות א ח ד מן השני(‪ ,‬והראשון ע ו מ ד ב א מ צ ע בית ה ק ב י י ם ‪,‬‬
‫ונמ»א שיש בין ה א י ל ן הראשון והשני ריוח ש ל בית נ׳ ק ב י ם )חצי סאה(‪ ,‬ו א מ ם נטועים מ מ ט ע ע ש ר ה ל ב י ת ס א ה ‪.‬‬
‫‪ .9-8‬ו נ ר א ה כ נ ט י ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אילן שנגמם ב מ ח ו ת מ ס מ ח מן ה ק ר ק ע ו ה ו צ י א ח ל י פ י ן‬
‫יעיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬נ ר א י ת כ ז ק נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיא נ ת ל ה ועושה ה ר ב ה‬
‫ה ר י ו ע א ל מ ע ש ה א י ל ן זקן‪ ,‬א ל א שנראה כ נ ט י ע ה ‪.‬‬
‫סירות‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫שביעית פ״א‬
‫‪166‬‬
‫‪ !°‬בץ זקנה לנטיעה‪ ,‬זקנה עד עצרת‪ ,‬נטיעה עד ראש השנה‪ ,‬זקינה מעין שלשה‪,‬‬
‫נטיעה מעץ עשרה‪ .‬ושדה קנים נדונת כנטיעות‪ .3 .‬שלשה קישואץ ושלשה‬
‫דלועין וארבע נטיעות הרי אלו מצטרפין‪ ,‬ובלבד שתהא מטעתן ממטע‬
‫עשרה לבית סאה‪ .‬כמה ריוח יהא ביניהן‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל או׳‬
‫כל שתחתיו וחוצה לו מלא צמד וכליו‪ .‬אי זו היא נטיעה‪ ,‬ר׳ יהושע אומ׳‬
‫‪ !5‬בת חמש‪ ,‬בת שש‪ ,‬בת שבע‪] .‬אמר ר׳ מפני מה אמרו‪ ,‬בת חמש‪ ,‬בת שש‪ ,‬ובת‬
‫שבע[‪ ,‬אלא אומ׳ אני‪ ,‬גפנים בני חמש‪ ,‬תאנים בני שש‪ ,‬וזתים בני שבע‪.‬‬
‫‪ .4‬מוכרין ומוציאין זבלים ערב שביעית מישראל החשוד על השביעית‪,‬‬
‫ומן הגוי ומן הכותי אפי׳ בשביעית מותר‪ .‬עד מתי מותר לזבל‪ ,‬כל זמן‬
‫שמותר לחרוש‪ ,‬מותר לזבל‪ .5 .‬משקץ את הנטיעות עד ראש השנה‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫‪ 20‬בן כיפר או משם ר ליעזר‪ ,‬בית שמיי או משקה )את( על הנוף ויורד על‬
‫העיקר‪ .‬בית הלל או׳ על הנוף ועל העיקר‪ .‬אמרו בית הילל לבית שמיי‬
‫‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫קישואין וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל ה״ח‪ ,‬ל״ג ע״ג‪.‬‬
‫עיין לעיל שו׳ ‪.4‬‬
‫״ ר׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬
‫במשכ׳ שפ״א‪.‬‬
‫כזקנה‬
‫« משקין ו כ ו ‪/‬‬
‫א זקינה‬
‫הרי היא‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ושלשה |‬
‫)ביטא‬
‫כזקנה‬
‫ד שלשי‪.‬‬
‫‪ 12‬דלועין ן א דילועין‪.‬‬
‫א וכסה‪.‬‬
‫א ו ב ח ‪ . . .‬ובח‪.‬‬
‫ביניהן |‬
‫‪.10‬עד‬
‫א שסע׳ בן נסל׳•‬
‫‪ 18-15‬ןאסר ‪ . . .‬שבע ן ן כיה ד •‬
‫בחסר‪.‬‬
‫אסר ן‬
‫ד סשקים א ח הנטיער‪.‬‬
‫ד העקר א עיקר‪.‬‬
‫א וארבעה‪.‬‬
‫בית ס א ה‬
‫ד סדיני‪.‬‬
‫‪ 18‬אפי׳ |‬
‫יוסה |‬
‫‪ 20‬בן |‬
‫ד א שסאי•‬
‫בית ה ל ל |‬
‫הילל |‬
‫ד אפילו‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫שם״ |‬
‫ב חםש ןסלעים בני חסשן‪.‬‬
‫א אף‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א ובית הילל•‬
‫ד הלל‪.‬‬
‫שס״ ‪j‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫‪ 19‬לחרוש |‬
‫ב ןאו׳ן בן‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫ד נטיער‪.‬‬
‫אלו |‬
‫טטטע | ך ח ס ר ‪.‬‬
‫ך אוטר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א זחים‪.‬‬
‫ך לחרש‪.‬‬
‫כיפר או׳ |‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 15‬ב ת ‪ . . .‬ב ת |‬
‫ב ת שש ן‬
‫אחסר‪.‬‬
‫שבע |‬
‫ובת |‬
‫ב ך סחוס•‬
‫טשקין א ת הנטיעוח |‬
‫ד כיפה א פ ר ‪.‬‬
‫)את> |‬
‫ך קשאין‪.‬‬
‫א טטע•‬
‫ד אוסר א אר‪.‬‬
‫חחים ן‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫נטיעות |‬
‫נראית‬
‫מעין |‬
‫קישואין ן‬
‫בשבילן ן‪.‬‬
‫אי זו ן‬
‫ד א םשום ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫ד העקר‬
‫א כנטיעה‪.‬‬
‫א ואחו‪.‬‬
‫א פישר׳‪.‬‬
‫א עיקרו‪.‬‬
‫כל‬
‫]ונטיעה‬
‫‪ 11‬נטיעה | ד ונטוע‪.‬‬
‫ד כנטועה‬
‫שםעון בן נסליאל ן‬
‫חםש |‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬ל״ג ע״ד‪.‬‬
‫שלשה | ב שלשה‬
‫עצרת[•‬
‫וארבע ן‬
‫ןוחורשין‬
‫א ביניהם‪.‬‬
‫« עד מחי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב רה״ב‪,‬‬
‫אוס׳ |‬
‫‪ 16‬אום׳ אני |‬
‫‪ 17‬פישראל ן‬
‫זקנה‬
‫א נידתת‪.‬‬
‫עד‬
‫כנטיעות |‬
‫ב צ ס ר א כ ם ל א צ ס ד ןבקרן‪.‬‬
‫ז‬
‫זקינה | ד זקנה‪.‬‬
‫לנטיעה‬
‫סצטרסין | ד א טצטרסין‬
‫‪ 14‬ס ל א צ ם ד |‬
‫א בה‪.‬‬
‫ד ניתו‬
‫״ ‪.‬‬
‫בן כיפר ו כ ו ‪/‬‬
‫השנה | ד שנה‪.‬‬
‫זקנה‬
‫מ‬
‫״ רבן שמעון וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ ספ״א ל״ג ע״ג; ערלה פ״א ה״ג‪ ,‬ס״א ע״א‪ .‬ועיין‬
‫משכ׳ פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫ס ה בין‬
‫נדונת |‬
‫א אילו‪.‬‬
‫‪ 13‬כ ס ה |‬
‫ועיין במשכ׳ פ״א‬
‫ל! מוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״ג‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬
‫ל״ג ע״ד‪.‬‬
‫‪ 10‬זקנה ן‬
‫‪,‬‬
‫םשם ר׳ ליעזר |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ועל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬העיקר |‬
‫העיקר |‬
‫ד א שםאי‪.‬‬
‫ע צ ר ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חורשין בית ס א ה ב ש ב י ל שלש מ ק ע ד ע צ ר ת ‪.‬‬
‫מ ע י ן ש ל ש ה ‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הזקינות צ ר י כ ו ת לעשות מירות מ ע ץ שלשה אילנות רגילים‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהן ראויים לעשות כ כ ר ד ב י ל ה ש ל‬
‫ששים מנה ב א י ט ל ק י ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ע י ן‬
‫ע ש ר ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו שלש‪ ,‬א פ י ל ו ק עושות כ כ ר‬
‫ד ב י ל ה א ץ חורשים בשבילן כ ל בית ס א ה ‪ ,‬א ל א ד מ ן ל ע ו ל ם מ ע ץ ע ש ר נטיעות‪ ,‬ואםילו א מ ן עושות כלום•‬
‫‪ .13‬ב י נ י ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ הנטיעות‪ ,‬א ב ל ב ץ הקשואץ ו ה ד י ל ו ע ץ ל א א י כ ס ת לנו‪ ,‬שהרי ד ר כ ם ל מ ט ע‬
‫בצסיסות‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .15‬מ מ נ י מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א א מ ר ו ‪ .‬ע ד ב ת שבע״ ו מ כ ל שכן צ ע י ר ה יותר•‬
‫‪ . 1 6‬נ מ נ י ם וכו׳‪ .‬ו כ ל א ח ת כ ד מ ה דווקא‪.‬‬
‫‪ . 1 7‬מ ו כ ר י ן ו מ ו צ י א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו כ ר י ם ל ו ‪ ,‬ו מ ו צ י א י ם‬
‫ז ב ל י ם ל ת ו ך שדהו ש ל החשוד כ ל ע ר ב שביעית‪ ,‬שהרי א ץ שום איסור ב ה ו צ א ת ז ב ל י ם א ס י ל ו בזמן איסור‬
‫ה ח ר י ש ה בשני ס ר ק י ם ש ל ע ר ב שביעית‪ .‬א ב ל ל ס ר ו ק א ת ה מ ש ס ל ו ת א ס ו ר ‪ ,‬ממני שהוא כ מ ז ב ל בידים‪.‬‬
‫‪.19‬שמותר‬
‫לחרוש‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשדה ל ק ע ד הססח‪ ,‬ובשדה אילן ע ד העצרת‪.‬‬
‫שביעית פ״א‬
‫‪167‬‬
‫אם אתה מתיר לו מקצת התר לו את הכל‪ ,‬אם אין את מתיר לו את הכל‬
‫אל תתיר לו מקצת‪ .6 .‬ומכוונץ את הנטיעות עד ראש השנה‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ .7‬אלו הן‬
‫אומ׳ אם היו מבורכות לפני שביעית נוטלן אף בשביעית‪.‬‬
‫עוגיות‪ ,‬אילו בדידין שבעיקרי אילנות‪ .‬מותרין ומשמטין בקנים‪ .‬מקום‬
‫שנהגו לותר ולשמט לפני החג‪ ,‬מותרץ ומשמטין לפני החג‪ ,‬לאחר החג‪,‬‬
‫‪ .8‬פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית‪,‬‬
‫מותרין ומשמטין לאחר החג‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ מקום שנהגו לסוך‪ ,‬אץ סכין‪ ,‬מפני שהיא עבודה‪ .‬מקום שלא‬
‫נהגו לסוך‪ ,‬םכץ‪ .‬ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית הכל ש ק שאץ‬
‫סכין אותן ואץ מנקבץ אותן‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳ הלוקח פגה מחברו‬
‫בשאר שני שבוע‪ ,‬אף במקום שנהגו לסוך‪ ,‬םכץ‪ .‬לא יקנח שרף בעיקר‪,‬‬
‫‪ .9‬תאינה שנתקלפה‪ ,‬אין טחץ‬
‫מפני שמתריפו‪ ,‬אבל מקנחו בעלין‪.‬‬
‫אותה בטיט‪ ,‬מפני שהיא מלאכתה‪ .‬אץ תולץ תחובץ בתאנה‪ ,‬ואין מרכיבין‬
‫« ומכרוכין‪.‬‬
‫י מ ש‬
‫‪,‬‬
‫ע ״ ‪3‬‬
‫ל״‬
‫ה ״ ‪ 3‬׳‬
‫ג‬
‫״ ‪.‬‬
‫ע‬
‫‪4‬־ אלו הן ו כ ו ‪/‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ס״א קה״א‪ ,‬פ ׳ ע״ב; בבלי שם ד׳ ב ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫י‬
‫מ ש‬
‫להלן מריק ס ל ל ; ירוש׳‬
‫‪/‬‬
‫ה כ‬
‫‪^,‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫‪3 3‬‬
‫י‬
‫אן‬
‫כ‬
‫נ נ ״ ז‬
‫פ‬
‫ועיין להלן פ״ג שו ‪ 16-15‬ומש״ש‪.‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫להלן מו״ק פ״א ה״ב; ירוש שם‬
‫ב‬
‫״‬
‫ה‬
‫ל״ ע״ד‪.‬‬
‫‪ 3‬׳‬
‫ל־ פגי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ה;‬
‫ג‬
‫‪ 33‬אין חולין‬
‫‪3/‬‬
‫» מוחרין‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬ל״ה‬
‫וכו‪/‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫״‬
‫אתה | א את‪.‬‬
‫את |‬
‫לו ן א ל ה ם‬
‫‪ 23‬א ל ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫וםפוונין | א םכוונין‪.‬‬
‫ך‬
‫נ ן ט ל י ן‬
‫פקוס |‬
‫החנן‪.‬‬
‫פותרין ן‬
‫א סחירין‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫א ו‬
‫׳ ן‬
‫י‬
‫תחיכי! |‬
‫‪2 8‬‬
‫ד ואי׳‪.‬‬
‫ד תחופן‪.‬‬
‫‪ .23‬ו מ כ ו ו נ י ן‬
‫‪2 9‬‬
‫מ‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫ד ופשסשין‪.‬‬
‫נ ה נ ו‬
‫ן‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש נ ה ג ו‬
‫ל ‪.‬‬
‫א בתאינה‪.‬‬
‫ך לאח׳‬
‫ד בעקר‪.‬‬
‫א אחר‪.‬‬
‫אוחן ן‬
‫ספני |‬
‫ד אלו‬
‫ב ןוטשםטין‬
‫‪ 27‬סותרין |‬
‫א אחו‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך שסחרי׳‪.‬‬
‫לפני‬
‫ד סותרי'‬
‫ד שביעי־ ‪ . . .‬לשביעי־‪.‬‬
‫ב ד שביעיח )סוחר ן‪.‬‬
‫‪ 32‬שסתריפו |‬
‫ד אות׳‪.‬‬
‫החנ |‬
‫שביעיח ‪ . . .‬לשביעיח |‬
‫‪ 29‬שביעיח |‬
‫א‬
‫ואין |‬
‫ך ולשטש‪.‬‬
‫לאחד |‬
‫ד סקנחי׳ א פקנחין‪.‬‬
‫‪ 33‬אותה |‬
‫־‪ 2‬אילו‬
‫בדידין |‬
‫נוטלן |‬
‫בדירן‪.‬‬
‫‪ 30‬אוחן |‬
‫ך א אום־‪.‬‬
‫סחברו |‬
‫בעלין ן‬
‫א בעלים•‬
‫שהיא ם ל א כ ח ה ן‬
‫א שםלאכחה‪.‬‬
‫ד ואיי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מיישרץ ומכוונין אותן שילבו ל מ ע ל ה ע ל ה ע ר י ם ‪ ,‬ו ל א י ט פ ס ו ל צ ד ד י ן ‪.‬‬
‫ו ד ר כ ם ה י ה ל כ ר ו ך א ת הנטיעות ב ע ל י קנים כ ד י ש ל א‬
‫ו א ם נ ת א ר כ ו הנטיעות ע ת ר מ ד א י ואינו ר ו צ ה שיםססו ל מ ע ל ה ‪ ,‬נ ו ט ל א ת ה כ ר י כ ו ת ב ש ב י ע י ת ‪,‬‬
‫ואץ כאן עבודה‪.‬‬
‫‪ .25‬ב ד י ד י ן וכוי‪.‬‬
‫ל א י ל ן ‪ ,‬ו ה ח מ י ר ה ע צ מ ה נ ק ר א ת ע ל שמו‪.‬‬
‫מותרין‬
‫ל ן‬
‫א‬
‫שביעית ן א השביעית‪.‬‬
‫אילו‪.‬‬
‫ולשטט |‬
‫‪ .24‬מ ב ו ר כ ו ת וכו׳‪ .‬צ ׳ ל מ ב ו ר כ ו ת )כני׳ כי‪-‬ע(‪.‬‬
‫יתעקמו‪.‬‬
‫ר‬
‫לו ן‬
‫א סכורכות‪.‬‬
‫ך לאח׳ א אחר‪.‬‬
‫בעיקר |‬
‫ך טוחין‪.‬‬
‫בחאנה ן‬
‫ומי‪.‬‬
‫ם‬
‫וםשפטין |‬
‫ד סבן‪.‬‬
‫טחין |‬
‫ס‬
‫א‬
‫לאחר |‬
‫פנקבין |‬
‫‪ 31‬סכין |‬
‫ד חאנה‪.‬‬
‫_‬
‫ת‬
‫ן‬
‫סבורכות ן‬
‫א להתיר‪.‬‬
‫ד וסשפשי׳‪.‬‬
‫א ן פ ר <‬
‫א סחבירו‪.‬‬
‫תאינה |‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫א םתירין‪.‬‬
‫וסשםטין |‬
‫ך‬
‫א חס •‬
‫ש‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫^‬
‫ך‬
‫«‪ 2‬לותר ן‬
‫ואין |‬
‫התר |‬
‫י ‪.‬‬
‫א חסר‪ ,‬והושלם מליון בכיי אחר‪.‬‬
‫‪ 24‬אום׳ ן א או־‪.‬‬
‫ב‬
‫ד טקר‪.‬‬
‫ע־פ>‪.‬‬
‫ד א‬
‫ה ת‬
‫אין ן א אי‪.‬‬
‫א להם‪.‬‬
‫את ן‬
‫םקצת |‬
‫ד אתה‪.‬‬
‫ד פקצ׳‪ .‬סתום‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ומשמטין‬
‫ב ד י ד הוא כ ל י ב ר ז ל שהיו עושים בו א ת ה ח מ י ר ה מ ס ב י ב‬
‫ו כ נ ר א ה ש ה כ ל י ה י ה מ ו ת א ם ל ע ו מ ק העוניה‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ס י ר י ם א ת י ת ר ץ ראשי הנמנים ה ע ו ל ו ת ע ל חודי הקנים‪ ,‬ו כ ן‬
‫מ ש מ ט ץ אותן מ ע ל הקנים ש ל א י ט ס ם ו יותר מ ד א י ‪ .‬וכ״ז מ ו ע י ל ל ס ר י ‪ ,‬ועושה כן ב ש ב י ל מירות ה ה י ת ר‬
‫שנדלו בששית‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫בשאר‬
‫ש נ י וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ח י כ הניע שנת השביעית‪ ,‬מ ו ת ר לו ל ס ו ך א ת‬
‫ה פ ח ‪ .‬ו א ס י ל ו ב מ ק ו ם שנהנו ל ס ו ך ‪ ,‬שהרי א ץ הגסנים שלו‪ ,‬ו א ץ לו עניץ א ל א ב מ י ד ו ת ‪ ,‬ו ה ם ש ל ה י ת ר ‪.‬‬
‫‪.32‬שמתרימו‪.‬‬
‫מדבר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתריבו ומשממו‪.‬‬
‫והכוונה ל ס ע ו ל ת ה ה מ ר א ה )‪.(caprificatio‬‬
‫‪ .33‬ת ח ו ב י ן וכוי‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬תאנים שוטות‪ ,‬ת א מ י‬
‫שביעית פ׳׳א‬
‫‪168‬‬
‫בתאנה‪ ,‬מפני שהיא עבדה‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ במועד צורר‪ ,‬ובשביעית‬
‫‪ 35‬חותך‪ .10 .‬םוקרץ את האילן בסיקרא‪ ,‬וטוענץ אותו באבנים‪ ,‬ואץ חוששין‬
‫לא משם שביעית ולא משם דרכי האמורי‪ .11 .‬מםקלץ‪ ,‬מקווצץ‪ ,‬מקטפץ‪,‬‬
‫ומסתתין‪ ,‬ומצדדין‪ ,‬ומגמזץ עד ראש השנה‪ ,‬ונוטל את הרואה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫בן לעזר או׳ אף םמץ את הגפנים בשבי׳‪ .12 .‬חורשין שדה בית השלחץ‬
‫ומשקין אותן שלשים יום לפני ראש השנה‪ .‬ר׳ אף עד לפני ראש השנה‬
‫<* שלשים יום‪ ,‬כדי שיטע וישריש‪ ,‬וקרע וישריש‪ .‬אץ בודקין את הזרעים‬
‫בגללים‪ ,‬אבל בודקץ אותן באדמה ובעציץ‪ .‬ומשיירץ משביעית למוצאי‬
‫שביעית‪ ,‬ומקיימץ את העלויים שבגג‪ ,‬אבל אץ משקץ אותן‪.‬‬
‫‪ 35‬סוקרין וכו׳‪ .‬להלן שבח פ״ז)ד פ״ח( הנו״ו; ימש׳ הכ׳׳ל; מע״ש פ״ה ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי שבח ס״ז א ׳‬
‫‪ 36‬מסקלין וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״ג; ירוש׳ שם ה״ב‪ ,‬ל״ג ע״ד; בבלי ע״ז כ׳ ב׳‪.‬‬
‫וחולין ע״ז נ׳‪.‬‬
‫ל‪ 3‬ומלדדין וכו׳‪ .‬מכילחא דרשב״י כ״ג‪ ,‬י״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ;157‬ייוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 38‬חורשין וכו׳‪ .‬ירוש׳ הנ״ל ה״ב‪.‬‬
‫ל״ג ע״ל‪.‬‬
‫‪ 84‬בתאנה | ד בתאני‬
‫א אלעזר‪.‬‬
‫א בתאיגה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫׳‬
‫עבדה | ך א עבודה‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 88‬חוחך |‬
‫א ואיגו‪.‬‬
‫חוש״ין | ד א חושש‪.‬‬
‫‪ 36‬טשט‬
‫ססקלין |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ססלקין‪.‬‬
‫א וםקטפין‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד הזרעי׳‪.‬‬
‫‪ 41‬בגללים | ך טללי׳‪.‬‬
‫ד א טשום‬
‫|‬
‫לעזר | ך אליעזר‬
‫ואין |‬
‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫)ביס(‪.‬‬
‫האסורי | ך אסורי‪.‬‬
‫א טקווצין ןוטקסציןן‪.‬‬
‫ד סקוטסין‬
‫‪ 88‬לעזר |‬
‫בשני׳ | ד א בשביעית‪.‬‬
‫ד א שלשה יסי׳ <א יטיס(‪.‬‬
‫שטעון בן ן א חסר‪.‬‬
‫ד יופך• כ ד סתום‪.‬‬
‫ד טקוצין‬
‫‪ 37‬וסצדדין וםגסזין ן א חסר‪.‬‬
‫ססין ן א סיסין‪.‬‬
‫‪ 40‬שלשים יום |‬
‫טקווצין |‬
‫ונועל וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬
‫« אין בודקין וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ד ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫שדה ן א חסר‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 38‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫וישריש ן א וישרש )בימ(‪.‬‬
‫אבל | ד א ןובעציץן אבל‪.‬‬
‫סקטסין |‬
‫וקרע וישריש |‬
‫אף |‬
‫אן׳ ן ך א אום׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וסשיירין | ד וסשייר׳‪.‬‬
‫הזרעים |‬
‫‪ 42‬העלויים |‬
‫א העלואין‪.‬‬
‫‪ .34‬צ ו ר ר ‪.‬‬
‫‪ .35‬ם ו ק ר י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קושר ו מ ה ד ק א ת ענף ה ה ר כ ב ה ומחנקו עיי זה ו מ ב ט ל ל פ י ש ע ה א ת פ ע ו ל ת ו ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫צובעים‬
‫אותו‬
‫אדום‪,‬‬
‫בקו‬
‫ושמא י ת ם ל ל ו עליו ה ע ו ב ר י ם והשבים‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שלא‬
‫ינבל‬
‫מ ק מ מין‪.‬‬
‫את‬
‫מידותיו‬
‫מרוב‬
‫‪pw‬‬
‫שבו‪.‬‬
‫‪ .37‬ו מ ס ת ת י ן ‪.‬‬
‫השרשים‪ ,‬ש ל א י כ ב י ד ו ע ל י ה ם ע ת ר מ ד א י ‪.‬‬
‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬א ל א ש ת ת פ ש ט מן ה צ ד ‪.‬‬
‫)‪.(nymph‬‬
‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫ומצדדין‪.‬‬
‫ומנמזין‪.‬‬
‫את‬
‫‪ .38‬ס מ י ן‬
‫ושרף‪ ,‬כ ד י ל ה כ ח י ש א ת כ ו ח ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫נוטלימ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת האבנים מ ס ב י ב‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬תולין א ק ע ל י ה ש ל א ת ט ס ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל א ת הגמדות‪ ,‬א ת ה ע נ פ י ם ‪ .‬עיין מיש‬
‫הרואה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬את התולעת שכבר נפקחו עמיה‬
‫כלומד‪ ,‬מ ס מ ץ ומעוורץ את‬
‫ע מ י הגפן עיי שמן‬
‫א י ן ב ו ד ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ר א ו ת א ם ה ם‬
‫‪ .41‬ב א ד מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ב א ד מ ה ‪ ,‬ומכיש ב ג ל ל י ם ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ומשיירץ אותן ב ע צ י ץ ‪.‬‬
‫‪ .42‬א ת‬
‫והיו מ ג ד ל י ם אותם ב ע צ י צ י ם לשם ר י ח טוב‪.‬‬
‫את‬
‫הקוצים‪.‬‬
‫‪ .39‬א ו ת ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ת ס י ע ו ת ש ב ת ו כ ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .40‬ו י ז ר ע וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי‪ :‬ויזרע אורז וכוי‪.‬‬
‫מ צ מ י ח י ם וימים ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫ו ט ו ע נ י ן וכוי‪ .‬כ ד י ל ה כ ח י ש א ת כוח ה א י ל ן‬
‫‪.36‬מקווצין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קוסמים ח ל ק מן השרשים‪.‬‬
‫ל ע י ל תרומות פ י ה שו׳ ‪ 28‬ד י ה וגמזיות‪.‬‬
‫כדי‬
‫להודיע‬
‫שהאילן מנתר‬
‫את‬
‫מידותיו‪,‬‬
‫ו מ שיי ר ין‬
‫ה ע ל ו י י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה א ה ל י ם ש ב מ ק ר א )‪,(aloe‬‬
‫שביעית פ״ב‬
‫‪169‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬מרבצץ שדה ערב שביעית‪ ,‬כדי שתעלה ירקות בשביעית‪ .‬ולא‬
‫עוד אלא אף בשביעית מרבצץ אותה‪ ,‬כדי שתעלה ירקות למוצאי שביעית‪.‬‬
‫בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬מרבצץ עליהם מים‪ ,‬כדי שיהא‬
‫נוחים ליעקר‪ .2 .‬הלוף שהעלה תמרות בשביעית‪ ,‬לא יטול הימנו בשביעית‪,‬‬
‫מפני מראית העץ‪ .‬בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬או שיצאו‬
‫משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬מרבצץ עליהן מים‪ ,‬כדי שיהו נוחץ ליעקר‪.‬‬
‫‪ .3‬הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה‪ ,‬עלתה לו שנה‪,‬‬
‫ומותר לקיימן בשביעית‪ .‬פחות מכן‪ ,‬לא עלתה לו שנה‪ ,‬ואסור לקיימו‬
‫בשביעית‪ .‬פירות נטיעה זו אסורץ עד חמשה עשר בשבט‪ .‬אם ערלה‪,‬‬
‫‪ .4‬פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום‬
‫ערלה‪ .‬אם רבעי‪ ,‬רבעי‪.‬‬
‫לפני ראש השנה‪ ,‬מתעשר לשעבר‪ ,‬ומותר לקיימו בשביעית‪ ,‬אם לאו אסור‬
‫לקיימו בשביעית‪ ,‬ומתעשר לשנה הבאה‪ .‬במי דברים אמורים בשל שקי‪ ,‬אבל‬
‫וכו‪/‬‬
‫! מרבלין‬
‫בבלי מר׳ק‬
‫כאן פ״ב ה״ו‪ ,‬ל״ג ע׳יד;‬
‫נו׳ סע״ב;‬
‫וכו‪/‬‬
‫ב‪/‬‬
‫ף‬
‫וכו‪/‬‬
‫ל הכונוע‬
‫ערלה פ״א ה״ב ס״א ע״א;‬
‫להלן ר״ה‬
‫ר״ה פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א;‬
‫׳‬
‫מש׳ שמחוה ספ״ז‪.‬‬
‫פ״א ה״ח; ילוש׳‬
‫ועיין במשכחכו פ״ב מ״ו ובמקבילוח ש ל ‪.‬‬
‫בבלי שם‬
‫‪ !0‬פול המכרי‬
‫ה‬
‫משכ׳ פ״ב מ״ע‪ .‬י‬
‫! טרבצין |‬
‫בשביעית |‬
‫ד בשביעי׳‪.‬‬
‫ד לשביעי׳‪.‬‬
‫* נוחים |‬
‫ד א סרביצין‪.‬‬
‫פיס |‬
‫א נוחין‪.‬‬
‫ליעקר |‬
‫ד פי׳‪.‬‬
‫א לקייפן‪.‬‬
‫שלשים |‬
‫‪ 8‬םראיח |‬
‫ד שלושים‪.‬‬
‫א פרביצין אותן‪.‬‬
‫עליהם | ך עליהן א אותן‪.‬‬
‫ליעקר | ב ד סתום‪.‬‬
‫שהעלה ן‬
‫ד םראר‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫« פירוח נטיעה |‬
‫ד ופחעש׳‪.‬‬
‫ערב |‬
‫סרבצין ן א סרביצין‪.‬‬
‫בשביעית | א חסר‪.‬‬
‫ך א בערב‪.‬‬
‫סרבצין אותה ן‬
‫בשביעית |‬
‫א שעל‪.‬‬
‫ד‬
‫סי׳‬
‫נט‬
‫טים ן א חסר‪.‬‬
‫זו ן‬
‫בפי וכי׳ | ד בדיא א בפה דבר׳ אפור׳‪.‬‬
‫ד סחו׳‪.‬‬
‫פחות |‬
‫לקייפו | ך לקייסן‪.‬‬
‫מראית‬
‫היפני | ד הפנו א מפנו‪.‬‬
‫א סיכן‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫לק״םו ן‬
‫הפצרי ן‬
‫אם ן א ואם‪.‬‬
‫ד שביעי׳‪.‬‬
‫א פצרי‪.‬‬
‫‪ 12‬ופחעשר ן‬
‫שקי | ך שקי׳ א שוקי‪.‬‬
‫ז‪ .‬מ ד ב צ י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר ב י צ ץ מים‪ ,‬ה ש ק א ה פ ו ר ת א גרידא‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד שיהיו א שיהו‪.‬‬
‫‪ 6‬שביעית |‬
‫מכן ן‬
‫‪ 10‬רבעי |‬
‫‪ 3‬לשביעית ן‬
‫שיהא |‬
‫לא ימול ן א איןנוטלין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬לפני ראש השנה ן א חסר‪.‬‬
‫ש ל א גזרו ע ל י ה ם משום שביעית)משנ׳ רפ״ט>‪.‬‬
‫ך שביעי־‪.‬‬
‫«‪ «-‬בצלים ‪ . . .‬ליעקר ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 8‬ופוחד ן א ואפור‪.‬‬
‫יע׳‪.‬‬
‫ד בשביעי׳‪.‬‬
‫שביעית ן‬
‫‪ 2‬אף |‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫י ר ק ו ת ‪ .‬כגון אותם י ר ק ו ת ש ד ה‬
‫‪ .4‬ה ל ו ף וכוי‪ .‬ע י ץ ל ע י ל תרומות פיט שו׳ ‪.12‬‬
‫ממני ש ה ת מ ר ו ת ה ר כ ו ת גראות כ א י ל ו ג ד ל ו בשביעית מ ת ו ך ה א ר ץ ‪.‬‬
‫נוםחא כ מ ו ל ה ל ע י ל שו׳ ‪ 3‬גוועסימה כ א ן ‪ .‬א ו שיצאו ו כ ו ׳ ? ‪ ,‬ובכי״ע ח ס ר ה ב ב א זו‪.‬‬
‫כ ו ס ף את הזמורה ב א ר ץ ו מ כ ס ה ב ע פ ר ‪ ,‬ו מ פ ס י ק ה א ח י כ מ א ב י ה ‪.‬‬
‫בצלים‬
‫‪ .7‬ו ה מ ב ר י ך‪.‬‬
‫‪ .9‬נ ט י ע ה ז ו וכוי‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ם ג י‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנטעה‬
‫שלשים יום למני ר־ה‪ ,‬ו א ע מ י י ש ע ל ת ה ל ה שנה‪ ,‬מימ א ם חנטו מידותיה ל א ח ר ר י ה ש ל שלישית‪ ,‬לסני ט׳ו‬
‫בשבט‪ ,‬הסירות אסורות משום ע ר ל ה ‪.‬‬
‫הזרע‬
‫בו א ח ר ל ק י ט ת ו ‪.‬‬
‫ששית‪.‬‬
‫‪ .10‬ש מ נ ע וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שלא מ ד ל העיקר‪ ,‬כדי שיתרבה‬
‫ע ל חשבון ה ע י ק ר ‪ ,‬ו ה ו כ י ח שזעא מ נ ד ל אותו ל ז ר ע ו ל א ל א כ י ל ת ה י ר ק ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ ה ו ל כ י ם‬
‫‪ .11‬ו מ ו ת ר‬
‫‪ . 1 2‬ו מ ת ע ש ר וכוי‪.‬‬
‫אותה בקביעות‪.‬‬
‫ל ק י י מ ו וכוי‪.‬‬
‫כ ד י ל ז ר ו ע אותו ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬שהרי הוא ש ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשאר שני שבוע‪.‬‬
‫שקי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ב י ת ה ש ל ח ץ שמשקין‬
‫שביעית פ״ב‬
‫‪170‬‬
‫בשל בעל‪ ,‬שמנע הימנו שתי מריעות דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ שלש‪.‬‬
‫‪ .5‬ר׳ יוסד‪ ,‬בן כופר אמ׳ משום ר׳ שמעץ שזורי במי דברים אמורים בזמן‬
‫שזרעו לירק וחשב עליו לזרעו‪ ,‬אבל אם זרעו מתחלה לזרע‪ ,‬ומקצתו השריש‬
‫לפני ראש השנה ומקצתו השריש לאחר ראש השנה‪ ,‬אין מעשרין הימנו‬
‫על מקום אחר‪ ,‬ולא ממקום אחר עליו‪ ,‬אלא כונס גרנו לתוכו ומעשר‬
‫הימנו עליו‪ .‬נמצא מעשר מן החדש על החדש‪ ,‬ומן הישן על הישן‪ ,‬מעשר‬
‫עני ומעשר שיני לפי חשבון‪ ,‬נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני ומעשר‬
‫שני‪ .‬אם זרעו בתחלה לזרע וירק‪ ,‬או שזרעו לזרע וחשב עליו לירק‪ ,‬זרעו‬
‫מתעשר לשעבר‪ ,‬וירקו בשעת לקיטתו‪ .6 .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל‬
‫לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על הגמור שהוא לשעבר‪ ,‬ועל שלא הנץ‬
‫שהוא לעתיד לבוא‪ ,‬על מה נחלקו על התורמל‪ ,‬שבית שמיי או׳ לשעבר‪,‬‬
‫ובית הלל או׳ לעתיד לבא‪ .‬נמצאת או׳ שלש מדות בירק‪ .‬פול המצרי‬
‫״ ר׳ יוסה וכו׳‪ .‬בבלי ר״ה י״ג ב׳; ממזוח ל‪/3 /‬‬
‫ל״ד ע״א‪.‬‬
‫‪ 20‬לזרע וירק וכו׳‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״ח‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫אמ׳ רבן וכו׳‪ .‬עיין להלן מעשרוח פ״א ה״ה‪.‬‬
‫עיין‬
‫> שלש מדות וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 13‬היפנו ן א פפנו‪.‬‬
‫פריעות | ד פרבעות‪.‬‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫‪ 14‬יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫שלש |‬
‫שםעון ן‬
‫ך םשם‪.‬‬
‫‪ 18‬וחשב |‬
‫ד‬
‫א וחישב‪.‬‬
‫ופקצחן‬
‫העישור ן‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ד פתחלה‬
‫ד לקוטתו‪.‬‬
‫‪ 23‬שהוא ן‬
‫אוחו |‬
‫|‬
‫א פחחילה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 22‬שסיי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א ועל‪.‬‬
‫על |‬
‫א אופ׳ )ב׳פ>‪.‬‬
‫א כסה‬
‫דבר׳ אפור׳‪.‬‬
‫ד בדיא‬
‫א פתחילה‪.‬‬
‫‪ 17‬א ח ר‬
‫ד ופעש׳‪.‬‬
‫א וחישב‪.‬‬
‫ד א שסאי•‬
‫א נםצאחה‪.‬‬
‫|‬
‫ופקצתו |‬
‫ד אחי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 20‬שני ן‬
‫‪ 21‬בשעח |‬
‫ד א שפאי‪.‬‬
‫סרות |‬
‫הלל |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫בחחלה |‬
‫ד א פשעח‪.‬‬
‫לקיטתו |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ד אופר א אופ׳‪.‬‬
‫שהוא ן‬
‫א חסר•‬
‫‪ 24‬ה ל ל ן‬
‫א הילל•‬
‫א סידוח‪.‬‬
‫מריעות‪.‬‬
‫בידים‪ ,‬א ב ל ל א ב כ ל ש ע ה כ מ ו ב ב י ת השלחין‪.‬‬
‫מ ר י ע ו ת הן מריאות‪ ,‬מריות‪ ,‬מ ר ב י ע ו ת ‪,‬‬
‫‪ .15-14‬ב ז מ ן‬
‫ש ז ר ע ו וכוי‪.‬‬
‫שהולכים בו א ח ר ל ק י ט ה ‪.‬‬
‫מ״ב מיח(‪.‬‬
‫‪ .19‬מ ע ש ר‬
‫ע נ י וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪. ,‬עונות״‬
‫ההשקאה‬
‫ו י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫בידים‪ .‬ע י ץ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל מ י כ ך צ ר י ך מניעת מים‪ ,‬שאם ל א מ נ ע ממנו מים ד מ ו כ י ר ק‬
‫‪ .15‬מ ת ח ל ה‬
‫ל ז ר ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו ל כ ץ בו א ח ר השרשה )כשיטתו‬
‫‪ .16‬ו מ ק צ ת ו‬
‫שנים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫רש‬
‫כאן‬
‫של‬
‫תערובת‬
‫שתי‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א ע ל כולו שם מ ע ש ר עני‪ ,‬ואח־כ ק ו ר א ע ל כ ו ל ו שם מ ע ש ר שני‪,‬‬
‫ו ב ק ר י א ת ו ל א י ת ק ד ש א ל א ה ח ל ק האמיתי ש ל מ ע ש ר עני ומעשר שני שבו‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪.22‬על‬
‫נרנו |‬
‫שעי |‬
‫וכוי‪ .‬ש ד ה שהיא חיה מ מ י גשמים‪ ,‬ר ש ב ה ה ר ב ה ל ח ל ו ח י ת ‪ ,‬א ל א שאם ז ר ע ב ה י ר ק ו ת‬
‫)ולא תבואה( הוא מ ש ק ה אותה ל ע ת י ם ק ב ו ע ו ת‬
‫במשנתנו‬
‫אס׳ ן א אוי‪.‬‬
‫פתחלה ן‬
‫לאחי‪.‬‬
‫ופעשר |‬
‫וירק ן‬
‫נסצאת |‬
‫ך זרע‪.‬‬
‫ד נפצי‪.‬‬
‫א ולירק‪.‬‬
‫שם״ |‬
‫א כיפר‪.‬‬
‫בסי ו כ י |‬
‫ד השרי׳‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וחכי‪.‬‬
‫ד אופר‬
‫משום |‬
‫‪ 10‬עני ‪ . . .‬שיני ן א שני ‪ . . .‬עני‪.‬‬
‫וחשב ן‬
‫ד אופר‬
‫‪.13‬ב ע ל‬
‫לאחר‬
‫ד הפנו‪.‬‬
‫א עישורו‪.‬‬
‫זרעו |‬
‫נפצא |‬
‫ד כפר‬
‫ד שחורי‪.‬‬
‫א לזרע‪.‬‬
‫‪ 16‬השריש‬
‫‪ !8‬היפנו |‬
‫כופר |‬
‫שזורי |‬
‫לזרעו ן‬
‫א פקצחו‪.‬‬
‫א נורנו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫וחכפים | ד וחכפי׳‬
‫אי |‬
‫א אופי‪.‬‬
‫‪ .20‬ל ז ר ע‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שכיוון לזרוע ח ל ק מן ה מ ו ל ץ ו ל א כ ו ל א ת ה ת ר מ י ל ץ ושאר ה ט ו ל ץ כשהן ל ח ץ ‪.‬‬
‫ה נ מ ו ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ל ה מ צ ר י ש כ ב ר נ ת ב ש ל ‪ ,‬ועשה ק צ ו צ ץ נמורץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שעשו ת ר מ י ל י ם קטנים ו ר כ י ם ש ע ד י ץ ל א נ ד ל בו ה ט ר י ‪.‬‬
‫‪.24‬ש ל ש‬
‫‪.23‬על‬
‫התורמל‬
‫מ ד ו ת וכוי‪ .‬ו ה מ ד ה‬
‫הראשונה ל א נ ז כ ר ה כ א ן בםירוש‪ ,‬והכוונה ל כ ל י ר ק ו ת שהולכים ב ה ם א ח ר ל ק י ט ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה ל א מ ח ל ו ק ת ו ל א‬
‫חילוקים‪ ,‬והיא כ ב ר ר מ ת ה בברייתות ש ל ע י ל ‪ .‬ע י ץ מ״ש בבה״א‪.‬‬
‫מול‬
‫ה מ צ ר י וכו׳‪ .‬זו ה י א מ ד ה שניה׳‬
‫ו ב ו א ם עשה ק צ ו צ י ם נמורים למני ר״ה מ ת ע ש ר ל ש ע ב ר ‪ ,‬א ע ס י י שזרעו ל י ר ק ‪.‬‬
‫שביעית פ״ב‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪171‬‬
‫שזרעו לירק אע״׳פ שהשריש)ו( לפני ראש השנה ולקטו לאחר שנה מתעשר‬
‫ובשעת לקיטתו עישורו‪ ,‬ומתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו‪ .‬אם‬
‫עשה קצוצים גמורין לפני ראש שנה‪ ,‬זרעו מתעשר לשעבר‪ ,‬ררקו בשעת‬
‫‪ .7‬השבת והכםבר שזרען לירק‪ ,‬אע״פ שהשרישו לפני ראש‬
‫לקיטתו‪.‬‬
‫השנה ולקטן לאחר ראש השנה‪ ,‬מתעשרץ ובשעת לקיטתן עישורן‪ ,‬ומתעשרץ‬
‫מזרען על ירקן ומירקן על ירקן‪ .‬אם הביאו שליש לפני ראש שנה‪ ,‬זרען‬
‫מתעשר לשעבר‪ ,‬וירקן בשעת לקיטתן‪ .‬השבת שזרע לזרע‪ ,‬מתעשרת זרע‪,‬‬
‫ופטורה זירץ וירק‪ .‬זרעה זירץ)לירק( מתעשרת זרע וזירץ‪ ,‬וירקה פטור‪ .‬כל‬
‫ירקות שזרען לזרע‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬ירקן חייב‪ ,‬וזרען פטור‪ .8 .‬התבואה‬
‫והקטנית שזרעה לזרע‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬זרען חייב‪ ,‬וירקן פטור‪ .‬הפול והשעורץ‬
‫והתלתן שזרען לירק‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬זרען חייב‪ ,‬וירקן פטור‪ .9 .‬השחליים‬
‫והגרגיר שזרעו לזרע‪ ,‬מתעשרץ זרע וירק‪ ,‬זרע לירקן‪ ,‬מתעשרץ ירק תרע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30-32‬כל‬
‫» השבה וכר‪ .‬ירוש׳ מ ע ש מ ה פ״ל ה״ה כ״א ע״ב‪ .‬ועיין במשכ שם פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫׳‬
‫ירקות‬
‫רע״‬
‫וכו‪/‬‬
‫ג;‬
‫עיין להלן כלאים פ״ב ה״ח‪.‬‬
‫לי‬
‫‪3 3‬‬
‫ע‬
‫<‬
‫מ ‪3‬‬
‫ץ‬
‫כ‬
‫״‬
‫א׳‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 4‬־ הפול ו כ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 35‬השחליים‬
‫ירוש׳ מעשרוח פ״ד ה״ו‪ ,‬כ״א‬
‫עירובין הכ״ל‪.‬‬
‫במשכ׳ מעשרוח‬
‫ועיין‬
‫פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫השנה‪.‬‬
‫‪ 26‬וכשעת ן א כשעת‪.‬‬
‫א קציצין‪.‬‬
‫סתום‪.‬‬
‫ופתעשר ן א פעשר‪.‬‬
‫שנה ן א השנה‪.‬‬
‫ד א אף‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ש ה ש ר י ש ו‬
‫פ י <‬
‫א וםעשרין‪.‬‬
‫ד א השנה‪.‬‬
‫שזרע |‬
‫‪ 33‬הרען |‬
‫א תרעו‪.‬‬
‫שזרעה |‬
‫כ חרקו•‬
‫פטור |‬
‫במעשרות‪,‬‬
‫!‪ 3‬וירקן ן‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫ש‬
‫ד וירקו‪.‬‬
‫בשעת |‬
‫זרע ן א לזרע‪.‬‬
‫ה ע ו‬
‫התבואה |‬
‫ל ‪ . . .‬פטור ן‬
‫‪ 30‬שזרעו |‬
‫אם ן א ואם‪.‬‬
‫לירק ‪ j‬א לזרע‪.‬‬
‫‪ 29‬ולקטן ל א ח ר ן א וליקטו אחר‪.‬‬
‫ירקן |‬
‫ד בשע׳ א כשעת‪.‬‬
‫אם ן‬
‫לקיטתן |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫‪ 34‬והקטנית |‬
‫‪ 36‬זרען |‬
‫ך א שזרען‪.‬‬
‫ד עשורן‪.‬‬
‫א ואס‪.‬‬
‫ד לקוטותן‪.‬‬
‫חיריןן‬
‫בחרין‬
‫א פטור ]זרעה זירין םתעשרת זירי! וירקן‪.‬‬
‫ך התאינה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אעיפ ן‬
‫עישורן |‬
‫ך זרעו א זרען‪.‬‬
‫‪) 32‬לירק( |‬
‫]זרעה ירק סתעשר׳ זירין וירקן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪35-34‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 27‬קצוצים ן‬
‫‪ 28‬לקיטתו | ד לקיטתו !עישרו[‪.‬‬
‫שזרען | ך א שזרעו‪.‬‬
‫ד םזרעו ע ל ירקו‪.‬‬
‫ד םתעשרות‪.‬‬
‫ד סטו׳‬
‫פטור |‬
‫ד א שזרען‪.‬‬
‫‪.25‬מתעשר‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ר ע ו‬
‫‪.‬‬
‫סתעשרת |‬
‫פטור |‬
‫א זרען ירק‪.‬‬
‫ך‬
‫ש ן‬
‫ה ש ר‬
‫‪ 30‬סזרען ע ל ירקן |‬
‫זרען |‬
‫ד א שזרעה‪.‬‬
‫)וירד תלויה(‪.‬‬
‫ן‬
‫ש ה ש ר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ופירקו ן א פירקו‪.‬‬
‫בשעת | ד בשע׳ א טשעת‪.‬‬
‫ו ה כ ס ב ר | ד והנסבר‪.‬‬
‫ש‬
‫ולקטו ל א ח ר ן א וליקטו אחר‪.‬‬
‫ע ל ן א ו ע ל )ב'פ>‪.‬‬
‫טתעשר | ד טתעש׳‪.‬‬
‫השבת | ד השב׳‪.‬‬
‫וסתעשרין |‬
‫שנה |‬
‫שהשריש)ו( | ד א שהשריש‪.‬‬
‫ענה ן ד א ןראש!‬
‫ד והקטניות א והקיטנית‪.‬‬
‫ך זרעו‪.‬‬
‫םחעשרין ‪ . . .‬לירקן |‬
‫וירקן | כיה‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫זרע לירקן |‬
‫ח ר ע | ב ד פחוח‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫)בניגוד‬
‫הרשים מ ע ת י ק בשם ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬מ ת ע ש ר‬
‫ל ז ר ע ‪ ,‬שירקו‬
‫לזרעו‬
‫מטור‬
‫כלומר‪ ,‬תרמילים שכבר נתבשל ב ה ם המרי‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫כולו‬
‫המעשר(‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף ה ז ר ע חייב‬
‫‪ .27‬ק צ ו צ י ם‬
‫‪ .28‬ה ש ב ת‬
‫והכםבר‬
‫גמורים‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ש ב ת ה ו א ה י ר ק‬
‫שנקרא אניטו )‪ ,(anethum‬ו כ ו מ ב ר ה ו א נ ד ש ב מ ק ר א )‪ .(coriandrum‬וזו ה י א מ ד ה שלישית ש ב י ר ק ‪,‬‬
‫שאם ה ב י א ו שליש למני ר י ה ז ר ע ן מ ת ע ש ר ל ש ע ב ר ‪ ,‬א ע ט י י שזרע כ ו ל ן ל י ר ק ‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫ל ס י ני׳‬
‫‪.32‬ז י ר י ן ‪.‬‬
‫הרשים‬
‫מ י ל )שו׳ ‪(25‬‬
‫מירש ה ר י מ ש ה ם ה נ ב ע ו ל י ם שבראש השבת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ע ש ר ת ז ר ע וזירץ ר ר ק ‪.‬‬
‫ירקות‪.‬‬
‫והנרניר‪.‬‬
‫ציל‬
‫א ף כאן‪:‬‬
‫‪ .34‬ש ז ר ע ה‬
‫לזרע‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מתעשרין‬
‫כולן‪,‬‬
‫‪.29‬מת ע ש ד י ן‬
‫כלומר‪,‬‬
‫הירק‬
‫והזרע‪.‬‬
‫וירקה‬
‫ס ס ו ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬וירק ) ו ל א מ ת ר ( ‪,‬‬
‫‪.33-32‬כל‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬כ ל שאר‬
‫וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ל י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫י ר ק ו ת וכוי‪.‬‬
‫ו כ י ה ברימ‪.‬‬
‫‪.36-35‬‬
‫השחליים‬
‫שחליים ה ם ת ח ל י ב א ר מ י ת )‪ ,(lepidium sativum‬ו נ ר ד ד ה ו א ב ך ח ר ד ל מ צ ד )‪.(eruca sativa‬‬
‫שביעיית פ״ב‬
‫‪172‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רבן שמעון בן גמלי או בצלץ הקיצינץ שרבצן לפני ראש השנה‪ ,‬מתעשרין‬
‫לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אסורץ בשביעית‪ ,‬ומתעשרין לשנה‬
‫הבאה‪ .10 .‬היתה שנייה ונכנסה שלישית‪ ,‬אץ מורכץ ואץ מונעין מהן מים‪,‬‬
‫כדי שיהא מעשר עני‪ .‬היתה שלישית ונכנסה רביעית‪ ,‬מורכין ומונעץ‬
‫מהן מים‪ ,‬כדי שיהוא מעשר שני‪ .‬ומותר ל ד ק ברגל‪ ,‬וכך כל אדם נוהגץ‪.‬‬
‫‪ .11‬כל ירקות שהושקו לפני ראש השנה‪ ,‬מותר לקיימן בשביעית‪ .‬אם היו דקץ‪,‬‬
‫אסור לקיימן‪ ,‬מפני מראית העץ‪ .‬אין מחייבין אותו לשרש את הלוף‪,‬‬
‫אלא מניחין כמות שהוא‪ ,‬אם היה צומח למוצאי שביעית מותר‪ .12 .‬אין‬
‫מחייבץ אותו לשרש את הקירנם‪ ,‬אבל גוזזה בעלץ אם צמחה למוצאי‬
‫‪ .13‬התבואה והקטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה‪,‬‬
‫שביעית מותרת‪.‬‬
‫מתעשרין לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אםורין בשביעית‪ ,‬ומתעשרץ‬
‫לשנה הבאה‪ .‬ר׳ שמעץ שקורי או׳ פול המצרי שזרעו מתחילה לעמיר‪ ,‬וכן‬
‫״ אין מחיינין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ע ח״א‪ ,‬ל״ח ע״ד‪.‬‬
‫»‪ 3‬היחה שכייה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ה ה״ל‪ ,‬ל׳ץ ע״א‪.‬‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫‪ 37‬נפלי׳ | ד א גפליאל‪.‬‬
‫א הקצוצין‪.‬‬
‫א י | ד אופר‬
‫שרבצן ן א שריקנן‪.‬‬
‫‪ 89‬ה ב א ה |‬
‫ד בשביעי׳‪.‬‬
‫א םרכיבין‪.‬‬
‫םהן |‬
‫‪ 41‬סהן םים |‬
‫ד סהם‪.‬‬
‫ד שהושקן‪.‬‬
‫אם ן‬
‫ך סהם‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שהו‪.‬‬
‫היה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד הקונדס א הקנרס‪.‬‬
‫ד שנה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א שזורי‪.‬‬
‫ד השני‪.‬‬
‫דקין |‬
‫אותו ן‬
‫שני |‬
‫ד א רכין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫צוסח ן‬
‫וכך |‬
‫‪ 43‬אסור |‬
‫סותר |‬
‫פול‬
‫וםחעשרין |‬
‫‪ 42‬כ ל ן‬
‫א אסורין‪.‬‬
‫א אבל‪.‬‬
‫לקיימן ן‬
‫פניחין |‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫םורכין |‬
‫ך סודכין‬
‫סורכין ן‬
‫ך םודכין•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שהושקו‬
‫ך לקיימן ]בשביעיחן•‬
‫ד פניהן א סניחו‪.‬‬
‫א אחו‪.‬‬
‫‪ 46‬אוחו ן‬
‫‪ 48‬והקכניוח ן א וקיכניח‪.‬‬
‫ד וסחעשרי־‪.‬‬
‫‪ . . .‬מתחילה |‬
‫ד רביעי׳‪.‬‬
‫א וכן‪.‬‬
‫אם צםחה | א ואם ציסחה‪.‬‬
‫ד בשביעי׳ )ביס(‪.‬‬
‫ד א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 40‬רביעית |‬
‫א שעי‪.‬‬
‫‪ 44‬א ל א |‬
‫א ציםחו‪.‬‬
‫ד בעלים‪.‬‬
‫ד לשעב׳‪.‬‬
‫ונכנסה שלישית | א נכנסת לשלישית‪.‬‬
‫ד א שיהיו‪.‬‬
‫בעלין |‬
‫‪ 47‬בשביעיח |‬
‫‪ 38‬לשעבר |‬
‫בשביעית |‬
‫‪ 41-40‬שיהא ‪ . . .‬כדי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫א ואם‪.‬‬
‫אין ן‬
‫השנה |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שיהוא |‬
‫א ואין‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫בצלין ן א בצלים‪.‬‬
‫הקיצינין | ך הקיצוני)‬
‫‪ 48‬לשנה |‬
‫ד פתחילה פול‬
‫ך לשל‪.‬‬
‫‪ . . .‬לעסיר‪.‬‬
‫שהוא |‬
‫הקירנס |‬
‫השנה |‬
‫‪,‬‬
‫שיזור |‬
‫סתחילה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ .37‬ה ק י צ י נ י ן‬
‫ש ר ב צ ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ש ר כ ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר ב צ ל י ם שמגדלים אותם ל ו ר ע ‪ ,‬ושותלים אותם ב ק י ץ‬
‫) ק י י מ י ם ‪ ,‬ק י י צ י י ש ‪ ,‬ש ר כ ן ) ה ר כ ץ > א ת צ ו א ר ם ‪ ,‬כ ד י ש ל א יעשו ז ר ע יותר‪.‬‬
‫בשאר שני שבוע‪.‬‬
‫‪ .38‬ו מ ת ע ש ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ו ר כ י ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬א ץ מ ר כ י נ ץ )עיץ בשנויש‪ ,‬ופירושו כ ל ע י ל שו׳ ‪ .37‬ו כ צ ־ ל‬
‫ל ה ל ן ‪ :‬מ ר כ י נ ץ ומונעץ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .40‬כ ד י‬
‫לשלישית ב ל י ה ר כ נ ה ר ת ח י י ב ב מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ש י ה א וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י כ ך א ס ר ו עליו ל ה ר כ ץ ‪ ,‬כ ד י שיכנס‬
‫‪ .41‬מ ע ש ר ש נ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר עני‪ ,‬כבירושלמי‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ו ת ר‬
‫להרכינו בשלישית‪ ,‬כ ד י שישאר בחיוב מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ל ד כן‬
‫ב ר ג ל ‪ .‬צ״ל‪ :‬ל ר כ ן ב ר ג ל וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ד ר ו ס‬
‫ע ל כ ל ה ת מ ר ו ת ש ל ה ב צ ל י ם כ ד י להרכינן‪ ,‬ואינו חושש ש מ א ל א ה ר כ ץ י ס ה כ ש ד ר ם ע ל כ ו ל ן יחד•‬
‫‪ .42‬ש ה ו ש ק ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬שהוקשו‪ ,‬כ ל ו מ ר שנתקשו‪ ,‬ו א מ ם נ ד ל י ם מ ת ר ‪ ,‬מ ו ת ר לקיימן כ ד י לזורען ב מ ו צ א י‬
‫ד ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קטנים ו צ ע י ר י ם )עיץ בשנו׳ם(‪ ,‬מ ר א י ם כ א י ל ו נזרעו בשביעית‪.‬‬
‫שביעית‪.‬‬
‫מחייבין‬
‫ואץ כאן חשד‪.‬‬
‫קרוב‬
‫לסונ‬
‫ב כ ל שנה‪.‬‬
‫לחים‪.‬‬
‫‪ .43‬א י ן‬
‫וכוי‪ .‬ואעם״י ש ה ל ו ף נ ד ל ב א ר ץ שלש שנים‪ ,‬מותר להניחו ב ק ר ק ע בשביעית‪ ,‬ממני ש ד ר כ ו ב כ ך ׳‬
‫‪ .44‬מ ו ת ר ‪ .‬מםני שיש בו ר ו ב היתר‪.‬‬
‫‪ .45‬ה ק י ר נ ס ‪.‬‬
‫בכייע‪ :‬ה ק נ ר ס ‪ ,‬והוא‬
‫ה ד ר ד ר )‪ ,(artichoke ,Kvvapos‬ו א ף הוא מ ת ק י י ם ה ר ב ה זמן ב ק ר ק ע ‪ ,‬א ל א ש מ נ ד ל ע ל י ם‬
‫‪ .48‬ל ע מ י ר‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לעשות א ת ה ס ו ל ץ גורן‪ ,‬ו ל א ל א ו כ ל ם ב כ ל ש ע ה כ ש ה ם‬
‫שביעית פ״ב‬
‫‪173‬‬
‫פולים הגמלונין‪ ,‬וכל כיוצא בהן‪ ,‬מתעשרץ לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם‬
‫לאו‪ ,‬אסורין בשביעית‪ ,‬ומתעשרין לשנה הבאה‪ .‬אמ׳ בן עדי לפני ר׳ עקיבא‬
‫משם ר׳ יהושע אף משהשרישו‪ .‬חזר ר׳ עקיבא להיות שונה כדברי בן עדי‪.‬‬
‫‪ .14‬אין מלקטין עשבים מגבי זבל‪ ,‬אבל מלקטין הימנו קישושות‪ .‬נותנין עליו‬
‫קש‪ ,‬או תבן‪ ,‬כדי שירבה‪ .‬נותנץ עליו מים‪ ,‬כדי שיסרח‪ ,‬ועודרין אותו כדי‬
‫שיתפח‪ .‬אין מוסיפץ לא על המקופלות ולא על האשפות דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ מוםיפץ על המשפלות‪ ,‬ואץ מוסיפץ על האשפתות‪ ,‬ר׳ שמעון‬
‫או׳ אף על האשפתות‪ ,‬ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות לבית סאה‪.‬‬
‫‪ .15‬המדייר את שדהו‪ ,‬עושה סהר בית סאתים‪ .‬נתמלאת‪ ,‬עוקר מתוך הסהר‪,‬‬
‫ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלץ‪ ,‬וחתר ועושה סהר אחר‪ .‬אמ׳‬
‫ר יודה במי דברים אמורים בזמן שהיתה צאנו מועטת‪ ,‬אבל אם היתה‬
‫צאנו מרובה‪ ,‬אפי׳ בית כור‪ ,‬אפי׳ בית כוריים‪ ,‬מותר‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר‬
‫או׳ תוקע יתד באמצע ומקיף לו ארבעה םהרים מארבע רוחותיה‪ .‬היתה‬
‫‪,‬‬
‫!‪ 5‬מ‬
‫‪5‬־‬
‫מ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫וכו׳‪ .‬עיין‬
‫עז״ |‬
‫כדברי ן‬
‫‪ 63‬קש‬
‫|‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ך‬
‫א‬
‫א‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ע י י ן‬
‫מ ש פ‬
‫׳‬
‫פ‬
‫‪.,‬‬
‫״‬
‫ג‬
‫ע ק‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫« ע ל האשפוח ן‬
‫ד ע‬
‫סוסיסי] ע ל האשפתות |‬
‫א שפתות‪.‬‬
‫‪6 0‬‬
‫‪8 1‬‬
‫|‬
‫א‬
‫י׳ |‬
‫כ‬
‫ב א‬
‫א‬
‫ה א‬
‫א‬
‫ל ן‬
‫ן‬
‫א‬
‫כ ב ן‬
‫ע ק‬
‫‪.‬‬
‫ו כ ן‬
‫‪ 60‬ומתעשרין ן‬
‫‪.‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫ע ז‬
‫‪ 61‬סשם |‬
‫״ן‬
‫ד‬
‫אחסר‪.‬‬
‫י‬
‫ש פ ו ת‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ד םוספין ע ל האישפתת‪.‬‬
‫א יהודה‪.‬‬
‫א עיקר‪.‬‬
‫‪,‬כיפ(‪.‬‬
‫לו |‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫אמתן‪.‬‬
‫ד‬
‫בריא‬
‫«‪ 6‬או׳ |‬
‫פיס‬
‫ג‬
‫|‬
‫ד לעני‪.‬‬
‫א יהוש׳‪.‬‬
‫עקיבא ן‬
‫היפנו קישושות |‬
‫ד סי׳‪.‬‬
‫ד פפנו קישושר‪.‬‬
‫שיפרח‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫האשפתות |‬
‫א ואחר עושה‪.‬‬
‫אחר ן‬
‫שמעון ן‬
‫אמי ן‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫א עקי׳‪.‬‬
‫|‬
‫ע ל הפשפלות ‪ . . .‬האשפחוח ן‬
‫א ב מ ה דבר׳ אפורים‪.‬‬
‫ך כורים‪.‬‬
‫היתה ‪j‬‬
‫׳הוסע ן‬
‫ך אופר א אופי‪.‬‬
‫‪ 58‬וחחר ועושה ן‬
‫בוריים |‬
‫ך א לה‪.‬‬
‫ז‬
‫א‬
‫א וטותרין‪.‬‬
‫ך א פשום‪.‬‬
‫לשנה |‬
‫־‪ 8‬ז ב ל ן א הזבל‪.‬‬
‫נוהגי‪ ,‬ן‬
‫‪ 65‬או׳ |‬
‫בסי ובו׳ |‬
‫ד א אפילו‬
‫ע‬
‫‪ 57‬המדייר‬
‫»« ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬
‫ד‬
‫(‬
‫‪ 87‬עוקר ן‬
‫ד אופי•‬
‫מ‬
‫ז‬
‫‪ 56‬ובלבד וכו׳‪ .‬עיין ימש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬ל״ל ״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪. //‬‬
‫או ן‬
‫לי‬
‫״ ‪.‬‬
‫פ ״ גמ‬
‫ו‬
‫‪p‬‬
‫אקע׳‪.‬‬
‫׳>־ יודה |‬
‫‪,‬‬
‫‪,!,‬לין‪.‬‬
‫א‬
‫ע ז א‬
‫ן‬
‫‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫י* פולים |‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ן‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫‪,‬‬
‫פ ׳‬
‫‪ ,‬״ ‪.‬‬
‫‪ 3‬מ‬
‫‪ 54‬אין מוסיפין וכו׳‪.‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬
‫אם ן‬
‫א שסע־‪.‬‬
‫ד האשפת׳‪.‬‬
‫א אחת‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אשפתות |‬
‫אפ׳ |‬
‫ד אפר‪.‬‬
‫היתה |‬
‫ד הית׳‪.‬‬
‫ך אלעזר‬
‫א אלע׳‪.‬‬
‫א חפר‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ד שיפרח‪.‬‬
‫ך הית׳‪.‬‬
‫‪ •49‬ו כ ל כ י ו צ א וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שהכוונה א ף ל כ ו ס ב ר ושבת שורען לגורן‪ .‬ועיין ל ע י ל שו׳ ‪.31‬‬
‫ל א ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א הביאו שליש למני ד י ה ‪ ,‬ו כ ש א ר קטניות• עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .50-49‬ו א ם‬
‫‪.51‬אף מ ש ה ש ר י ש ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ע ש ר ץ ל ש ע ב ר ובו׳‪ .‬ו ר ׳ יהושע אינו מ ח ל ק בין ז ר ע ל ע מ י ר ובין ז ר ע ל ז ר י ע ה ‪ ,‬ובשניהם אנו ה ו ל כ י ם‬
‫א ח ר ההשרשה‪ ,‬ו ד מ ו כ א ו ר ו ודוחן‪.‬‬
‫‪5 2‬‬
‫‪ .‬ק י ש ו ש ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קשים קטנים הממוזרים ע ל נבו‪ ,‬ומכיוון שהם‬
‫תלושים ל א ה ח מ י ר ו בו ב ז ב ל ‪ .‬ועיין במשנ׳ מ י ד מ״א‪.‬‬
‫‪ .53‬כ ד י ש י ר ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ף ה ם י ר ק ב ו ‪ ,‬ו י ר ב ו‬
‫א ת ה ז ב ל ‪ ,‬ממני ש א ץ איסור ל ר ב ו ת ז ב ל בשביעית‪.‬‬
‫א ו ת ו וכו׳‪ .‬ש א ץ איסור חרישה א ל א‬
‫ו ע ו ד ר ין‬
‫ב ק ר ק ע ‪ ,‬ו ב ס ר ט כ א ן ש א ץ כוונתו ל ש ם חרישה‪ ,‬עיין ל ה ל ן שוי ‪.46‬‬
‫‪ .54‬א י ן מ ו ם י מ י ן וכזי‪ .‬במשנתנו)רם'נ(‬
‫התירו ל ו ע צ י א ז ב ל י ם ל א ש ם ת ו ת שבתוך שדזע א ח ר י ש כ ב ר ס מ ק ו ע ו ב ד י ע מ ד ה בשביעית ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ע מ ת‬
‫ה ע ב ו ד ה ( ‪ ,‬ו כ ב ר א ץ כ א ן ח ש ד ‪ .‬ו א מ ר ו שם שעושה שלש אשסתות ל ב י ת ס א ה ‪ ,‬ומוציא ל כ ל א ש ס ה ע ש ר קופות‬
‫)‪.‬משסלות•( בנות ח מ ש ע ש ר ה ס א ץ ל כ ל א ח ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר עושה ע ר י מ ה ב ת מ א ה וחמשים ס א ה ל כ ל א ש פ ה ‪.‬‬
‫‪ .57‬ה מ ד י י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ר ו צ ה לעשות ד י ר ב ת ו ך ש ד ה ו ו מ ע מ י ד שם א ת צאנו ו ה ם מ מ י ל י ם ג ל ל י ם ‪ ,‬ו נ מ צ א ת‬
‫שדהו מזדבלת מאליה‪.‬‬
‫כ ס י ש נ ת ב א ר ל ע י ל שו׳ ‪.54‬‬
‫ס ה ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬נדרות צאן‪ ,‬וועא ס ה ר הוא דיר‪.‬‬
‫«‪ .5‬כ ד ר ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫שביעית פ״ב‬
‫‪174‬‬
‫כל שדהו בית סאתים‪ ,‬לא יעשה כולה סהר‪ ,‬אלא משייר הימנה מקצת‪.‬‬
‫‪ .16‬עוקר מסהר‬
‫מפני מראית העץ דברי ר׳ מאיר‪ ,‬ר׳ יוסה מתיר‪.‬‬
‫זה ונותן לתוך סהר אחר‪ ,‬ובלבד שלא יחזיר לראשץ דברי ר מאיר‪ ,‬וחכמים‬
‫מתירץ‪ .17 .‬עוקר משדה זו ונותן לתוך שדה אחרת‪ ,‬ובלבד שלא יחזור‬
‫‪ .18‬עוקר מסהר זה ונותן‬
‫לראשץ דברי ר׳ מאיר‪ ,‬וחכמים מתירין‪.‬‬
‫לתוך סהר אחר‪ ,‬ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמנה םאץ דברי‬
‫ר דוסתאי בי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה בן כיפר אמ׳ משם ר׳ ליעזר בית סאתים‪.‬‬
‫ובית סאתים זו חולב וגוזז לתוכה‪ ,‬ומכנים ומוציא דרך עלייה‪ .19 .‬בכל‬
‫עושץ סהרין‪ ,‬באבנים‪ ,‬ובמחצלות‪ ,‬בקש‪ ,‬ובקנים‪ ,‬ובקילחות‪ ,‬אפילו שלשה‬
‫חבלים זה למעלה מזה‪ ,‬ובלבד שלא יהא בץ חבל לחבית שלשה טפחים‪,‬‬
‫כדי שיכגס הגדי‪ .20 .‬אץ מדיירץ לא בשבתות ולא בימים טובים ולא‬
‫בחולו של מועד אפילו בטובה‪ .‬אם באו מאיליהן‪ ,‬אץ מםייעין אותן‪.‬‬
‫ואין מותר להשיב שומר ולנער את הצאן‪ ,‬אם היו מדיירץ לשבתות ולמועדים‬
‫מותר ומותר להשיב שומר ולנער את הצאן‪ .‬ר׳ אומ׳ מדיירץ בשבת בטובה‪,‬‬
‫ביום טוב במזונו‪ ,‬בחולו של מועד ואפילו נוטל שכרו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*« כ ל ש ד ת ו ו כ ר ‪ .‬עיין במשכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 72‬אין מליירין ו כ ר ‪.‬‬
‫»« ובית ס א ת י ם ו כ ר ‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫י מ ש ׳ הכ״ל; בבלי מו״ק י״ב א ׳ ‪.‬‬
‫‪ 62‬שדהו |‬
‫מקצת |‬
‫ך שריהו‪.‬‬
‫ד פקצ׳‬
‫א וחכמ־‪.‬‬
‫יעשה ן‬
‫מתיר ן‬
‫וחכמים ן‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫א ]םתוךן שדה‪.‬‬
‫ס ה ר זו‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫א מתירין•‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫עלייה |‬
‫א העלייה‪.‬‬
‫א ואפילו‪.‬‬
‫סאיליהן |‬
‫לנער‪.‬‬
‫ר׳ אוס׳ |‬
‫״« יו |‬
‫‪ 71‬פזה |‬
‫‪ 72‬הנדי |‬
‫ד סאליהן‪.‬‬
‫ססייעין ן‬
‫‪ 75-74‬א ם ‪ . . .‬הצאן |‬
‫ד ר ב י אופר‪.‬‬
‫ד כופר•‬
‫כיפר |‬
‫ד א זה‪.‬‬
‫א סהרים‪.‬‬
‫ביסים טובים |‬
‫א טסיעין‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫‪ 76‬בפזונו |‬
‫חבל |‬
‫‪ 74‬ואין |‬
‫א ואינו‪.‬‬
‫בחולו |‬
‫מימ(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ט י י שאינו ח ו ל ב וגוזז שם מותר לו‬
‫ד בית שמת׳ א ש ם ו נ ה בית•‬
‫להשיב ן‬
‫א נחז וחולב‪.‬‬
‫בקש ן‬
‫ד לחברו‪.‬‬
‫טפחים |‬
‫ד בחולי‪.‬‬
‫ד ןלחדשיםן ולםזעדיס‪.‬‬
‫א ובחולו‪.‬‬
‫‪ .69‬ד ר ך‬
‫משם ן‬
‫דרך |‬
‫א להושיב‪.‬‬
‫ואפילו ן‬
‫א משום‪.‬‬
‫א ובקשין‪.‬‬
‫לחבירו |‬
‫‪ 73‬בחולו |‬
‫משדה |‬
‫מ ס ה ר זה ן א םתוך‬
‫ד וסחצלות‪.‬‬
‫א קנה‪.‬‬
‫ד ביט״ טובי׳‪.‬‬
‫‪ .63‬ע ו ק ר וכוי‪ .‬ח ת ר לרישא‪ ,‬לריש הט״ו‪ ,‬לשו׳ ‪.57‬‬
‫גללים‪.‬‬
‫ד ח ו ל ב חה נחז‬
‫יוסי‬
‫א זה•‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫ביח שפנה |‬
‫ד רבי‬
‫‪ 64‬א ח ר ן‬
‫ד א מ ר א אומי‪.‬‬
‫ובפחצלוח |‬
‫ולסועדים |‬
‫א מפנו‪.‬‬
‫‪ .72‬א י ן מ ד י י ר י ן וכו׳‪.‬‬
‫סחיי־ין |‬
‫אם׳ |‬
‫ח ו ל ב ונחז |‬
‫ד פזה ]חה ל פ ע ל ה סזהן‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ר׳‬
‫‪ 66-68‬עוקר ‪ . . .‬סתירין |‬
‫ד ל ח ב ר ו א ןלביןן הכירו‪.‬‬
‫‪ 70‬סהרין |‬
‫יוסה |‬
‫א ןסתוך[ ס ה ר ‪.‬‬
‫‪ 66‬וחכםים | א וחכם׳‪.‬‬
‫להכירו |‬
‫יוסד׳ |‬
‫ב סראייח‪.‬‬
‫מסהר |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫יחזור ן א יחזיר‪.‬‬
‫ד אליעזר א אלעזר•‬
‫ד טפחי׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 66‬םתירין |‬
‫ד ב ר א ברי‪.‬‬
‫ד בדרך‪.‬‬
‫אפילו ן‬
‫‪ 63‬מראית ן כיה‬
‫‪ 67‬א ח ר ן א אחרה‪.‬‬
‫‪ 68‬ביר׳ |‬
‫א יעשנה‪.‬‬
‫א מקצחה‪.‬‬
‫ס ה ר | א ]ביתן ס ה ר ‪.‬‬
‫ד א•‬
‫הימנה ן כיה ד א• ב הפינה‪.‬‬
‫אם ן‬
‫א ואם•‬
‫ולנער |‬
‫א ]ולא[‬
‫‪ 76‬ס ו ח ר |‬
‫ך חסר•‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫ע ל י י ה ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ד ר ך ע ל י ה )כגי׳‬
‫ל ה ע ב י ר א ת ה צ א ן מ ה ו מ ה ‪ ,‬א ע מ י י שהן מ ט י ל י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ט ו ר ל ו מ ר לגוי ב ח ו ל שידייר לו בשבת‪ ,‬א ע ס י י שאץ‬
‫כ א ן מ ל א כ ה גמורה‪ ,‬ו א ע מ י י שאמו מ ש ל ם לו‪ ,‬א ל א מחזיק לו ט ו ב ה גרידא‪.‬‬
‫‪ .73‬א ם ב א ו וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה צ א ן באו מ ע צ מ ן ) ע י ץ בירושלמי( א ץ מ ס י י ע ץ אותן שיכנסו לפנים מ ת ר ‪.‬‬
‫‪ .74‬ל ה ש י ב ש ו מ ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ס י י שהן בסנים א ס ו ר להושיב שומר )אעמ״י ש א ץ בשמירה משום מ ל א כ ה ( ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אםילו באו מאליהן אסור להסיע את הצאן ממקום למקום‪ ,‬כ ד י לנערן שיטילונללים‪.‬‬
‫ו ל נ ע ר וכוי•‬
‫‪ .75‬מ ו ת ר •‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מותר ל ס י י ע ם ומותר להושיב שומר ל ס י י ע א ת ה צ א ן ‪ ,‬שהרי ה ם מ ד י י ר י ם ב ק ב ל נ ו ת ‪ ,‬ו כ א י ל ו ש ל נוים‬
‫הן‪) .‬רשיי מרק(‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫שביעית פ״ג‬
‫פרק ג׳‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬לא יפתח אדם מחצב כתחלה בתוך שדהו‪ ,‬עד שיהו בו שלש מרביות‪,‬‬
‫שהן שלש על שלש על רום שלש‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמורי׳ בזמן‬
‫שמתכרן לעשות שדה‪ ,‬אבל בזמן שאץ מתכוין לעשות שדה אפי׳ דבר מרובה‬
‫‪ .2‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל במי דברים אמורים בזמן שאץ‬
‫מותר‪.‬‬
‫מתכוץ לעשות שדה‪ ,‬אבל בזמן שמתכוץ לעשות שדה אפילו כל שהו אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬סלע שצף על גבי הארץ ואיגד יוצא ממנה‪ ,‬אם יש בו כשיעור הזה‬
‫‪ .4‬אבגים תושבות שהמחרישה מזעזעתן‪ ,‬אם יש‬
‫מותר‪ ,‬ואם לאו אסור‪.‬‬
‫בהן שתים של מסר שנים שנים‪ ,‬הרי אילו ינטלו‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ בונץ מדריגות‬
‫על פי גאיות בערב שביעית‪ ,‬ובשביעית סומך להן עפר‪ ,‬ונותנן על פי גאיות‪.‬‬
‫‪ .5‬מםקלץ דרך רשות הרבים דברי ר׳ יהושע‪ .‬ר׳ עקיבא אומר כשם‬
‫שאץ לו רשות לקלקל כך אץ לו רשות לסקל‪ .‬ואם סקל‪ ,‬יוציא לים או‬
‫לנהר או למקום הטרשץ‪ .‬מסוקלץ מפני דרך היחיד‪ ,‬ומפני דרך הרבים‪,‬‬
‫* אמ׳ ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬ל״ד ע״ד‪.‬‬
‫» לא י פ ח ח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫י אבכים ו כ ו ‪ /‬משכ׳פ״גמ״ז‪ .‬ועיין בימש׳ שם‪ * .‬ר׳ נחמיה‬
‫אמ׳ רבן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫<״ מסקלין ו כ ו ‪ /‬להלן ב״ק פ״ב הי״ב‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪4‬‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫פ‬
‫י מ ש‬
‫ה ׳ ׳ ח ׳‬
‫ג‬
‫ע ״ ל <‬
‫ל ׳ ׳ ל‬
‫‪ 3‬מ ש כ ה כ ו‬
‫ן ע י י ן‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ח‬
‫מ‬
‫יעיין במשכ׳ כאן ספ״ג‪.‬‬
‫! כתחלה | ד בחחלה א כתחילה‪.‬‬
‫ד אסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ר׳ יהודה ן א חסר‪.‬‬
‫״*'‪ 11‬א אין‪.‬‬
‫כ ‪ 0‬י‬
‫אפי־ |‬
‫יכו׳ | ד ב ‪-‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ת כ ו ץ‬
‫י‬
‫אסור ן‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫ב‬
‫י » י ם »״ם•‬
‫פדריגות |‬
‫‪y‬‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫א‬
‫‪n‬‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ם‬
‫פ‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪-‬‬
‫ד ב ר‬
‫ל ע מ ו >‬
‫ע‬
‫<‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ר ך‬
‫פי ן‬
‫] מ ב א [ <‬
‫א פ‬
‫‪ .‬סותר | ד סות׳‪ .‬סתום‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫*אין ן א חסר‪.‬‬
‫א פ י ל ו (‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ע‬
‫י‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ך‬
‫ע‬
‫• פ׳ |‬
‫ד‬
‫א‬
‫״‬
‫א הטרשים‪.‬‬
‫ג ב‬
‫‪,‬‬
‫ר ש ן ת‬
‫ת‬
‫א פ‬
‫ן‬
‫‪,‬׳‪.‬‬
‫א‬
‫(‬
‫ע ה ו‬
‫‪M‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪R‬‬
‫עמלו ן א יעמלו‪.‬‬
‫‪W‬‬
‫(‬
‫א‬
‫ח‬
‫סרביות ן א םורביות‪.‬‬
‫בסי וכו׳ | ד בד־א א כסה דברים אסורים‪.‬‬
‫ילו‪.‬‬
‫א ט ן ר‬
‫א פדרינוח בתין‪.‬‬
‫א בשביעית‪.‬‬
‫א כד‬
‫א‬
‫״״ל‪,‬‬
‫ד‬
‫אילו |‬
‫«־! הטר״ין |‬
‫בתוך ן א לתוך‪.‬‬
‫‪ 2‬על רום ן א ברום‪.‬‬
‫ך נבי‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫‪N‬‬
‫ס‬
‫ו‬
‫(‬
‫ססוקלין |‬
‫ד‬
‫) ב‬
‫ס‬
‫י‬
‫נ א‬
‫נ ט‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫« ואיגד ן א ואינר‪.‬‬
‫א סערב‪.‬‬
‫‪ 10‬פסקלין |‬
‫י ־‪.‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ך ססלקין‬
‫לן ן‬
‫א לא‪.‬‬
‫שמחכרן | א ]״אי״‬
‫םסנה ן א םםנו‪.‬‬
‫‪ 8‬ססוי | ך סשר א סשאוי‪.‬‬
‫גחסיה ן א נחמיא‪.‬‬
‫בערב ן‬
‫‪. .‬‬
‫פ (‬
‫ן ך א‬
‫ז‬
‫שמעון בן ל י א ל ן א מסע׳ בן גסל׳‪.‬‬
‫‪ 8‬םתכוין ן א שמתמין‪.‬‬
‫ע ה ו א‬
‫אם׳ ‪I‬‬
‫‪ 3‬מ ס ן ן א חסר•‬
‫או׳ |‬
‫שביעיח |‬
‫ד ססלקין‪.‬‬
‫לסקל ן‬
‫א פםקלין‪.‬‬
‫שנים שנים |‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ך שביעי־‪.‬‬
‫ובשביעיח |‬
‫אופר ן א או׳‪.‬‬
‫א יסקל‪.‬‬
‫היחיד ן‬
‫מנין‬
‫כשם |‬
‫סקל ‪ /‬א סוקל‪.‬‬
‫א יחיד‪.‬‬
‫הרבים |‬
‫ד הרבי׳‪.‬‬
‫י‪ .‬ל א‬
‫שכבות‪.‬‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫ו כ‬
‫י ס ת ח וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היה מ כ ו ס ה ב ע מ ר ‪.‬‬
‫מרביות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר ב י ע י ת ‪ ,‬מרבגים‪,‬‬
‫‪ .3‬ד ב ר מ ר ו ב ה וכו־‪ .‬סי׳ הרש״ם‪ ,‬א מ י ל ו קולות א ח ר ו ת ‪ ,‬כנון נתינת מים ב ט י ט ע ל גבי ה ע ש ב י ם ‪,‬‬
‫‪ .5‬כ ל ש ה ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ע ב ו ד ה כ ל ש ה י א ‪ ,‬ו א מ י ל ו ה ת ח י ל מ ע ר ב שביעית‪.‬‬
‫‪.6‬ואינד‬
‫י ׳ • * י ל ‪ :‬ואיגר )כגי׳ כייע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ‪ .‬והיינו ש ה מ ל ע הוא כמין חי״ת שוכבת‪ ,‬ותתתיתו צ ף ב ק ר ק ע ‪ ,‬ו צ ל ע ו‬
‫י ע ל י ו ן מ צ א ל מ ע ל ה ‪ .‬ו א ע י מ שהאיגר ג ל ר ו ע ו מ ד מ ע ר ב שביעית‪ ,‬אמו מ ת י ר א ת ה ת ח ת י ת השקועה ב ק ר ק ע ‪.‬‬
‫‪ .7‬ת ו ש ב ו ת וכו׳‪ .‬מי׳ הדמב״ן‪ . :‬כ ל שהוא מ ו ס ף ע ל ד ב ר ו מ י ט ל ס ל הימנו נ ק ר א ל ה ם תושב״‪ .‬ו ס ל ע הוא ח ל ק‬
‫‪P‬‬
‫ז ז א‬
‫וכוי•‬
‫סומך‬
‫י ץ ‪ ,‬א ב ל כ א ן מ ד ב ר י ם באבנים שהיו ס ע ם תלושות ונתיישבו ב א ר ץ ‪.‬‬
‫‪ .8‬מ ס ו י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משא‬
‫מ ד ר י נ ו ת ו כ ר ‪ .‬כ ד י ל ר ד ת ל ת ו ך ה ש ד ה שבגאי‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ל ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר‬
‫‪ .9‬ס ו מ ך‬
‫ע מ ר למדריגות שנבנו ב ע ר ב שביעית תותנו ג כ צ ׳ ל ‪ ,‬עיין בבהיא> ע ל סי הגאי ס מ ו ך ל מ ד ר י ג ה ‪.‬‬
‫‪.12‬הטרשין‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הסלעים‪.‬‬
‫שביעית פ״ג‬
‫‪176‬‬
‫ומפני הספד‪ .6 .‬ועושץ ספחים בראשי גגות ומקיימץ ]אותן[‪ ,‬ואין חוששין‬
‫לא משם שביעית‪ ,‬ולא משם עבודת הארץ‪ .7 .‬זיתי ערב שביעית שנכנסו‬
‫לשביעית‪ ,‬מםקלין‪ ,‬מקווצץ‪ ,‬ממלין נקעץ שתחתיהן עפר‪ ,‬ועושץ עוגיות‬
‫מזו לזו‪ ,‬ולא עוד אלא אף זיתי שביעית שיצאו למוצאי שביעית מותר לעשות‬
‫‪ .8‬בראשונה היו או׳ מלקט אדם זתים מתוך שלו כדרך שמלקט‬
‫כן‪.‬‬
‫מתוך של חבירו‪ ,‬את הגם הגם‪ .‬חזרו להיות נותנין זה לזה בטובה‪ .‬התקינו‬
‫שיהו מביאץ מן המצוי ומן הקרב‪ ,‬והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות‪.‬‬
‫‪ .9‬בראשונה היו אומ מלקט אדם צרורות וחרסין מתוך שלו כדרך שמלקט‬
‫מתוך של חבית‪ ,‬את הגס הגם‪ .‬משרבו עוברי עבירה‪ ,‬חזרו לאסור‪ .10 .‬שדה‬
‫שניטיבה‪ ,‬אץ זורעץ אותה במוצאי שביעית‪ .‬אי זהו שדה שניטיבה‪ ,‬כל‬
‫זמן שבני אדם חורשץ חמש‪ ,‬והוא חורש שש‪ .‬שש‪ ,‬והוא חורש שבע‪ .‬שמיי‬
‫הזקן או׳ אלו היתה שעה פגרה גוזרני עליה שלא תזרע‪ .‬בית דץ של אחריו‬
‫גזרו עליה שלא תזרע‪ .11 .‬אץ חוכרץ גירץ מישראל החשוד על השביעית‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח ר כ בהר פ״א ח״ל‪ ,‬ק״ו ע״א‪.‬‬
‫•» למוצאי שביעיח ו כ ו ‪/‬‬
‫״ בראשונה וכף‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« החקינו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ל״ח ע״א‪.‬‬
‫»! והלב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חנ״ל; בבלי סנהדרין כ״ו א ;‬
‫איכ״ר פ״א‪ ,‬ה׳‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬עמ׳ ‪.68‬‬
‫» שדה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ד מ״ב; ירוש׳ פ״ג ה ״ ג ל״ל‬
‫ע״ג; בבלי מו״ק י״ג א׳; ניכוין מ״ד ב׳; בכורוח ל״ד ב ‪/‬‬
‫פ״ד רה״ב‪ ,‬ל״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ !3‬ה ס פ ד |‬
‫כיה‬
‫א•‬
‫סקווצין |‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ד סקוםן‬
‫•‪ 1‬סזו לזו |‬
‫א אוסרי]‪.‬‬
‫פביאין |‬
‫א פביא‪.‬‬
‫עבירה |‬
‫ד עברה‪.‬‬
‫א טקייטין‪.‬‬
‫א םקוסין‪.‬‬
‫‪ 23‬זםן ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫תזרע ן‬
‫ד םשו׳‬
‫סםלין |‬
‫א ף זיתי ן‬
‫שביעית‬
‫שפ״ |‬
‫‪ 28‬חזרע |‬
‫הכירו |‬
‫״ אי |‬
‫אי זהו‬
‫ד ח‬
‫‪ 20‬אוס׳ |‬
‫|‬
‫ד עוגיות ]לגפנים(‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ע‬
‫‪ 9‬נ‬
‫י‬
‫ך ססלקין•‬
‫ה ו‬
‫או׳ ן‬
‫ן‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ך אוסרי׳‬
‫י י ו א שיהא‪.‬‬
‫ה‬
‫ד אוסר׳‪.‬‬
‫‪ 21‬חבירו |‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫‪ 22‬שניטיבה |‬
‫ד א שניטייבה‪.‬‬
‫זורע׳] |‬
‫ד א אחו‬
‫ד אופר א אופ־‪.‬‬
‫ב ר ו‬
‫]אוחןןן‬
‫•‪ 1‬ססקלין ן‬
‫עוגיות |‬
‫ד! ען |‬
‫ד לאיסור א לוסר‪.‬‬
‫א בשביעיח‪.‬‬
‫ד א שמאי•‬
‫א נקעים‪.‬‬
‫ד שיוצאו‪.‬‬
‫ד םתו׳‪.‬‬
‫ד שבראש א שבראשי‪.‬‬
‫ד א סשוס‪.‬‬
‫נקעין ן‬
‫שיצאו |‬
‫לאסור |‬
‫בראשי |‬
‫םשם |‬
‫א ה ק ר ו ב וסן הםבוי‪.‬‬
‫א התחילו‪.‬‬
‫|‬
‫א סשום‪.‬‬
‫‪ !8‬סתור |‬
‫הפצוי וסן ה ק ר ב |‬
‫חזרו |‬
‫ועושין |‬
‫א עושין‪.‬‬
‫ד ססלאין‪.‬‬
‫א של‪.‬‬
‫ד זיתין א זיתים•‬
‫בטוצאי‬
‫א תיזרע‪.‬‬
‫‪.13‬ומסני‬
‫‪ !4‬סשם |‬
‫א סזה לזה‪.‬‬
‫זתים |‬
‫» איזהו שדה ו כ ו ‪ /‬עיין יפוש׳‬
‫״ אין חוכרין ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ד מ״ג‪.‬‬
‫ד ] ד ר ך [ הספ׳ א ה ע פ ר ‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד אותו•‬
‫משכ׳ רעיל•‬
‫היא‪.‬‬
‫אלו ן‬
‫מיטיבה ן‬
‫א אילו‪.‬‬
‫נחתי ן‬
‫א שנטייבה•‬
‫א נחר‬
‫א התרע‪.‬‬
‫ה ם ס ד‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י לעשות מ ק ו ם ל ה ס פ ד ‪.‬‬
‫ס פ ח י ם וכוי‪ .‬שמא צ־ל‪ :‬ט פ ח י ם ) ט פ י ח י ש ו ה ם‬
‫כ ד י ם ש מ מ ל א י ם אותן ע מ ר ‪ ,‬ו ע ו ל י ם בהן צ מ ח י ם מן ה ז ר ע י ם שהצםורים מ ב י א י ם לשם )עיין ב ב ה ׳ א ( ‪ ,‬ו מ ק י י מ ת‬
‫אותן א ס י ל ו א ם ע ל ו בהן צ מ ח י ם ‪.‬‬
‫קדושתשביעית‪.‬‬
‫‪ .14‬ז י ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ב ר ה ב י א ו שליש ב ע ר ב שביעית‪ ,‬ו א ץ ב ה ם‬
‫‪ .15‬ע ו ג י ו ת וכוי‪ .‬נ ת ב א ר ל ע י ל ס־א שר ‪.25‬‬
‫‪ 7‬ו ‪ .‬ז ת י ם וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬אבנים‪ ,‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .18‬א ת ה נ ס וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי ש מ ל ק ט מ ת ו ך שלו א ת הנם הנם )ומניח א ת הדקים(‪ ,‬כשם שהוא מ ל ק ט‬
‫מ ת ו ך ש ל חבירו ב ץ ד ק י ם ב ץ נסים‪.‬‬
‫‪ p‬ההסקר•‬
‫נ ו ת נ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ת נ ץ ל ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .19‬מ ן ה מ צ ו י וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫ל ע ק ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם ליישר ) ל ה ס י ר א ת ה ע י ק ו ל ‪ ,‬דוגמת ל מ ק ל ‪ ,‬ל ד ש ן ( ‪ ,‬ו ה ת כ ן ץ ל א ב נ י ם‬
‫כ ד י להשתמש בהן‪ ,‬או ל ע ק ל ק ל ו ת ) ל ע י ק ו ם ‪ ,‬לאיסור(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬שכיוון לייסות ש ד ה חבירו‪ ,‬כ ד י שיחזיק לו ט ו ב ה ‪.‬‬
‫‪ .20‬צ ר ו ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א אבנים גדולות ב ל ב ד היו מ ת י ר ץ ל ל ק ס ‪ ,‬א ל א א ס י ל ו צ ר ו ר ו ת וכו׳‪ ,‬א ע ם ׳ י‬
‫שנראה יותר כ מ ת ק ן שדהו‪.‬‬
‫‪ .23‬ח ו ר ש י ן ח מ ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חמש תרישות ב ת ל מ ‪ ,‬ו ה ו א תורש שש‪ ,‬דהיינו‬
‫חרישות ע ת ר ד ק ו ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .25‬נ י ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ח ו כ ר ץ מ י ש ר א ל חשוד ש ד ה חרושה‬
‫ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬מסני שאנו מניחים שחרשה בשביעית‪ ,‬ת מ צ א ה ח ו כ ר מחזיק י ד י ע ו ב ר י ע ב י ר ה ‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫שביעית פ״ג‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫אבל לוקחין הימנו שדה זרועה‪ ,‬שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לזרוע‪.‬‬
‫‪ .12‬המקבל שדה מן הגוי‪ ,‬פוסק עמו על מנת שהגוי זורעה‪ .13 .‬הנכרי‬
‫והכותי שחרשו‪ ,‬אץ עושץ אותן בית הפרס‪ ,‬שלא גזרו אלא עד מקום שיכולץ‬
‫לגזור‪ .‬אין מגדלץ בהמה דקה‪ ,‬אבל מגדלץ בהמה גסה‪ ,‬שלא גדרו אלא‬
‫גדר שיכול לעמוד‪ .14 .‬הקוצץ קורה של שקמה‪ ,‬הרי זה לא יחליק ולא‬
‫ידריג‪ ,‬אלא מכוץ כדי שתהא קיצתה שוה‪ .‬ר׳ יהודה אף מקום שנהגו לדריג‬
‫יחליק‪ ,‬לחליק ידריג‪ .‬הרי זה מגביה טפח וקוצץ‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳‬
‫הלוקח בתולה של שקמה מחבירו בשאר שני שבוע‪ ,‬הרי זה מגביה עשרה‬
‫טפחים וקוצץ‪ .‬גמצאת אף שלש בתולות הן‪ .15 .‬בתולת אדם‪ ,‬בתולת‬
‫אדמה‪ ,‬בתולת אילן‪ .‬בתולת אדן‪ ,‬כל שלא גבעלה מימיה‪ .‬בתולת אדמה‪,‬‬
‫כל שלא געבדה מימיה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף כל שאץ בה חרס‪ .‬בתולת‬
‫‪2 6‬‬
‫‪2 9‬‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י מ ש‬
‫<‬
‫‪,‬‬
‫פ ״ ד‬
‫ל״‬
‫ה ״ ‪3‬‬
‫ח‬
‫ל* ה נ כ ד וכר‪ .‬משכ׳ אהלות פי״ז מ״ג‪.‬‬
‫ע ״ ‪< 3‬‬
‫אין מגדלין ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ע״נו ב ‪ /‬ועיין במשנ׳ שם פ״ז מ״ז ולהלן ב׳׳ק פ״ח הי׳יא‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫צ‬
‫ה ק ו‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫ז‬
‫י מ ש‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫פ ״ ד‬
‫״‬
‫ה ׳‬
‫ל״‬
‫ע‬
‫ח‬
‫‪ 34‬שלש בחולות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כדה פ״א ה״ד‪,‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מ״ע ע״א; בבלי שם ח׳ ב׳; מדרש שמואל‬
‫ר ס כ‬
‫‪ 36‬חרס‪ .‬מ ק ו מ ח הכ׳׳ל; להלן אהלוח‬
‫׳ ‪.‬‬
‫ץ‬
‫פכו״ז ה״ה‪.‬‬
‫‪6‬־ מקום | ד ס ק ר ‪.‬‬
‫׳כולין•‬
‫לזרוע | ד סתום‪.‬‬
‫»־ גדרו ן א נזרו‪.‬‬
‫קיצתה ן א שיהא קיצתו‪.‬‬
‫ח ס‬
‫א‬
‫ך‬
‫י•‬
‫א ן ט ר‬
‫‪ 30‬שיכול | ך שיוכל‪.‬‬
‫או׳ | ך אומר‪.‬‬
‫וקוצץ | ד א וקוצץ ןטטח ן‪.‬‬
‫א‬
‫^‬
‫^ ^‬
‫ב בתולת ןבתולתן‪.‬‬
‫אילן ן‬
‫ד א•‬
‫ב נבלעה‪.‬‬
‫נ ב ע ל ה | כיה‬
‫‪ 27‬זורעה | ב ד סתום‪.‬‬
‫ך‬
‫א‬
‫הקוצץ | ד הקוצץ‪.‬‬
‫‪ 28‬סקום |‬
‫יחליק ן‬
‫לדריג | ד ל ד ת א לחליק‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר‪.‬‬
‫^‬
‫א שקמה‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫‪ 36‬כ ל ן‬
‫ח‬
‫ן ק‬
‫‪ 32‬יחליק וכו־ ן א ידרינ להדריג יחליק‪.‬‬
‫‪ 33‬בתולה של ן א בתולת‪.‬‬
‫^ ן‬
‫ך‬
‫בתולת |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ד מקו׳‪.‬‬
‫י ל ‪.‬‬
‫ב ת ן ל ן‬
‫שיכילין ן‬
‫!‪ 8‬םכוין ן ד מציין‪.‬‬
‫ד א שהן‬
‫כדי שתהא‬
‫״‬
‫ב ת ו ל ת‬
‫ד בתולות‪.‬‬
‫שמעון בן גמליאל ן‬
‫מ ח ב י ת | ד מחברן‪.‬‬
‫ך‬
‫ן‬
‫אדן |‬
‫ב ח ן‬
‫ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫הרי זה |‬
‫‪ 84‬או־ |‬
‫״‪ 3‬בתולת |‬
‫ד א אדם‪.‬‬
‫כל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שמע׳ בן נמל׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אומר•‬
‫בתולת | ד בתולות‪.‬‬
‫‪.26‬אבל‬
‫לוקחין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫שהזריעה ה י ת ה ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ל א מ ר ו ‪.‬‬
‫ו א ע ס ׳ י שהחשוד ח ר ש ה בשביעית‪ ,‬מימ מכיוון‬
‫ש ה ן י כ ו ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א מ ר ו א ל א ש ל א לקנות‬
‫ש ד ה ניר׳ מ כ ע ו ן שיכול עדיין להשינ ש ד ה ש א מ ה חרושה‪ ,‬ויחרשנה ויזרענה‪ ,‬א ב ל א ם כ ב ר ע ב ר זמן ה ז ר ע ‪,‬‬
‫י א ״ י כ ו ל ל ז ר ו ע יותר ב א ו ת ה ע ת ה ‪ ,‬ל א נזרו‪.‬‬
‫‪ .27‬ה מ ק ב ל וכו׳‪.‬‬
‫יעשה א ת ה מ ל א כ ו ת ה מ ו ת ר ו ת בשביעית‪ ,‬כנון שמירה ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשביעית‪.‬‬
‫עיין בבה־א‪.‬‬
‫והמקבל‬
‫‪ .28‬ש ח ר ש ו וכי׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ה שהיה ב ה ק ב ר ‪ ,‬וחוששים שהמחרישה ה ו ל י כ ה ו מ ז ר ה ב ת ו ך ה ש ד ה שברי ע צ מ ו ת כ ש ע ו ר ה ‪,‬‬
‫שמטמאים במנע ובמשא‪ .‬ו ל ם י כ ך א ס ר ו ל כ ק ל ה כ נ ם ל ת ו ך בית ה ם ר ם ) ש ד ה שנחרש ב ה ק ב ר ( ‪ ,‬שמא ל א ירניש‬
‫ויסיט ע צ ם כשעורה‪.‬‬
‫‪ .29-28‬ש י כ ו ל י ן ל ג ז ו ר ‪ .‬ו ה ר י נוי ו מ ת י ל א ישמעו לנו ש ל א לחרוש א ת ה ק ב ר ו ת ‪,‬‬
‫ת מ צ א נ ו מ ר ב י ם בתי ס ר ס ב י ש ר א ל ‪ ,‬ו א ץ ר ו ב ה צ י ב ו ר י כ ו ל ל ע מ ו ד ב נ ד ר ה זו‪.‬‬
‫‪ .30‬ש ל‬
‫ש ק מ ה וכו׳‪.‬‬
‫מנהגם היה ל ק צ ץ ב ק ו ר ה ש ל ש ק מ ה ל ע צ י ם ‪ ,‬והיא ה י ת ה חוזרת ו נ ד ל ה ‪ .‬והנזע של ב ת ו ל ת ש ק מ ה היה ד ק ‪,‬‬
‫ו ל ס י כ ך ק צ צ ו אותו‪ ,‬כ ד י ש מ ד ל ו י ת ע ב ה ‪ ,‬ואסור ל ק צ ו ץ אותו בשביעית‪ ,‬מסני שהיא ע ב ו ד ה ל ט ו ב ת ה א י ל ן ‪.‬‬
‫א ב ל כ א ן מ ד ב ר י מ כ ש ק מ ה ש א מ ה ב ת ו ל ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ט ו ב ת ה א י ל ן ‪ ,‬א ל א ה ק ו צ ץ ק ו צ ץ ל ע צ י ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך מותר‪.‬‬
‫ו ב ל ב ד ש ל א מהונ כשם שנוהנ בשאר שני שבוע‪ ,‬שמתקן א ת ה א י ל ן א ח ר י ה ק צ י צ ה ‪.‬‬
‫‪ .33‬ה ד י ז ה מ נ ב י ה‬
‫וכו׳‪ .‬במשנתנו <ס׳ד מיד‪ (,‬א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה שאעסיי שאסור ל ק צ ו ץ ב ת ו ל ת ש ק מ ה ב ש ב י ע י ת ) ע י י ן מיש ל ע י ל ( ‪ ,‬מימ‬
‫א ם ק ו צ ץ ומניח י׳ ט ס ח י ם ‪ ,‬א ץ ה א י ל ן מ ת ע ב ה יותר מ ח מ ת ה ק צ י צ ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ע ב ו ד ת ה א י ל ן א ל א ק צ י צ ה‬
‫ל ע צ י ם ‪ .‬ו ל מ י כ ך א מ ר כ א ן א ף לעניין מ ק ח ו מ מ כ ר ‪ ,‬שהמוכר י כ ו ל ל ד ר ו ש ש ה ל ו ק ח י ט ר ח ד ק צ ץ ע ד י׳ ט ס ח י ס ‪,‬‬
‫כ ד י ש ה מ ע הנשאר מ ד ל ו י ת ע ב ה ‪ .‬ו ע ‪ p‬בבה״א‪.‬‬
‫שביעית פ״ג‬
‫‪178‬‬
‫אילן‪ ,‬כל שלא נקצצה מימיה‪ .16 .‬אין עוקרין גדר שבין שתי שדות‪ ,‬אחד‬
‫גדר של עצים ואחד גדר של אבנים‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שמתכוין‬
‫לעשות שדה‪ ,‬אבל לעצים מותר‪ .17 .‬המשרש עיקר חרוב וסדן שקמה‪,‬‬
‫‪ .18‬מחפירות שניטל מהן אילן‪ ,‬הרי זה‬
‫לעצים מותר‪ ,‬ולשדה אסור‪.‬‬
‫לא יחפה בעפר‪ ,‬אבל מכסה באבנים או בקש‪ .19 .‬הקוצץ בקנים‪ ,‬הרי זה‬
‫מגביה טפח וקוצץ‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ מקום שנהגו לקוץ יתוך‪ ,‬לתוך‬
‫יקוץ‪ .‬הרי זה מגביה טפח וקוצץ‪ .‬אין מטילץ את הקנים בחישת הקנים‪,‬‬
‫מפני שהיא מלאכתן‪ ,‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬וכן היה רבן שמעץ‬
‫בן גמליאל או׳ מותר לאדם ליטע אילן סרק‪ ,‬כדי לעשות סייג בשביעית‪.‬‬
‫‪ .20‬אין מלמדץ את הפרה אלא בחולית בלבד‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ אף בתוך שדה חבית מותר‪ ,‬ובלבד שלא יסמוך לה מענה‪ .‬אבה שאול‬
‫]אומר[ מגרר בחרשץ וגוממו מעם הארץ‪ ,‬ובלבד שלא יקוץ בקורדום‪.‬‬
‫‪4 1‬‬
‫« כבן שמעון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ ע״ד ה״ה‪ ,‬ל״ה ע״ב‪.‬‬
‫הקילז ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫מעילין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל ה״ד )כל הברייחוח עד שו ‪.(48‬‬
‫« אין‬
‫‪,‬‬
‫״ אילן ן א ןשקסהן‬
‫אסורים | א אסור׳‪.‬‬
‫כל ן א חסר‪.‬‬
‫אילן‪.‬‬
‫‪ 40‬ולשדה | א לעדה‪.‬‬
‫‪ 38‬כסה וכו־ | ך בד׳א•‬
‫סחפירות ן א םחפרות‪.‬‬
‫נקצצה | ד ניקצצה‪.‬‬
‫אסור | ב ד סתום‪.‬‬
‫בקנים | ד בקני׳ א קנים‪ .‬הרי‬
‫בקש | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 41‬יחפה | ד •כסה א יכסם‪.‬‬
‫שניטל | ד שגוטל‪.‬‬
‫יחוך | ד יחחוך א יקוץ•‬
‫לקוץ | א לחחוך‪.‬‬
‫א י | ד אופר א אוט׳‪.‬‬
‫‪ 43‬שםעון | א שסע׳•‬
‫זה | א חסר‪.‬‬
‫בחישה | ד בחיצוח‪.‬‬
‫הרי זה | א חסר‪.‬‬
‫« יקוץ | א יחחוך‪.‬‬
‫לתוך | ד לחחוך א ןפקום שנהנו( לקוץ‪.‬‬
‫אוסר­‬
‫‪ 45‬או׳ ן‬
‫סחיר ן כיה ד• ב סוחר‪.‬‬
‫רבן ‪ . . .‬סתיר ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 44‬שהיא סלאכתן | א שםלאכתן‪.‬‬
‫‪ 47‬או׳ | ך אוסר‬
‫‪ 46‬בחולית | ד א בחילת‪.‬‬
‫בשביעית | ד סתום‪.‬‬
‫סיינ | ד סחוח‪.‬‬
‫נ י | ד אדם‪.‬‬
‫פנרר | ך טנדר‬
‫‪ 48‬ןאוסר[ | כיה י • א אי• ב חסר‪.‬‬
‫אבה | ד א אבא‪.‬‬
‫חבירו | ד חברו‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ונוםםו | ד וגוססץ א וגופם‪.‬‬
‫בחרשין | א בחורשין‪.‬‬
‫א סכרך‪.‬‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫‪ .37‬ש ת י ש ד ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ׳ בין שתי שדותיו‪ ,‬ממני שמגדיל א ת שטח ה ז ר י ע ה ‪ ,‬ת מ צ א מ ת ק ן ש ד ה ו ל ז ר י ע ה‬
‫ב ש ב י ע י ת ׳ עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫‪ .39‬ע י ק ר‬
‫‪ .40‬מ ח מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ה מ ו ר ו ת שהוציא ו ע ק ר מ ה ם א ת שרשי ה ח ר ו ב ו ה ש ק מ ה ה נ ‪ -‬ל ‪ ,‬ו ה ו א‬
‫י ר א שמא י ס ו ל ה נ ו ס ל לתוכן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ח ר ו ב וכו׳‪ .‬ד ר כ ם ש ל אילנות ה ל ל ו ל ה כ ו ת שרשיהם ל ת ו ך ע ו מ ק‬
‫‪ .41‬ל א י ח ס ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י כ ס ם ) כ נ י ׳ שאר הנוסחאות( ו י מ ל א ם ב ע מ ד ­‬
‫‪4 2‬‬
‫י ־ • ה ר י ז ה מ נ ב י ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיהא ב ר ו ר ש א ״ מתכוין ל ת ק ן א ת שדהו ל ח ר י ש ה ‪.‬‬
‫‪ .42‬י ת ו ר‪-‬‬
‫ל ת י ר וכוי• עיין בשנו־ם‪ .‬ו ל מ נ מ ו ציל‪ :‬יתוק‪ .‬ל ת ו ק )כני׳ הירושלמי( וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ק ‪ .‬ו ב מ ק ו ם שנהגו לנתק•‬
‫יקוץ‪ .‬ועושה כן כ ד י ל ה ו כ י ח שאמו ק ו צ ץ ל ט ו ב ת הקנים כ ד י שינדלו‪.‬‬
‫ל ה נ ב י ה וכו׳‪ ,‬כ ד י ל ה ו כ י ח שאמו מ ת ק ן את שדהו ל ח ר י ש ה או ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ נ ב י ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו צ ר י ך גם‬
‫את‬
‫ה ק נ י ם וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪:‬‬
‫אש בקנים וכוי‪ .‬ו ד ר כ ם היה ל ה צ י ת א ת הקנים‪ ,‬כ ד י שיגדלו א ח י כ יותר י ס ה ‪ .‬ו א ם מ צ י ת א ת הקנים‪ ,‬ה ר י ע ו ב ר‬
‫נם ע ל ע ב ו ד ת ה א ר ץ ‪ ,‬ונם ע ל ע ב ו ד ת האילן‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫הקנים ה ג ד ל י ם באגם‪.‬‬
‫בחישת‬
‫ה ק נ י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ברחישת )םבך>‬
‫‪ .44‬מ ת י ר ‪ .‬ממני שרשביג מ ת י ר ל ה ל ן לנטוע א י ל ן ס ר ק בשביעית‪ ,‬ו א ץ כ א ן ע ב ו ד ת‬
‫ה א י ל ן ‪ .‬ו מ כ י ו ץ שסתם רחישת קנים הוא באגם )עיץ בבה׳א(‪ ,‬ה ר י ה ק ר ק ע אמו ראוי א ל א ל נ ט י ע ת קנים‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫ל נ ט י ע ת אילן ס ר ק ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ כאן א ף ע ב ו ד ת ה א ר ץ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חולות‪ ,‬ו א ץ חולות ראויים ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫‪ .46‬ב ח ו ל י ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ק ו ם‬
‫‪ .47‬ל ה מ ע נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י מ מ ו ך א ת ה ח ר י ש ה ל ק ו ה מ ע נ ה ‪ ,‬כ ד י‬
‫ש ל א י י ר א ה שהוא חורש ל צ ו ר ך ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫‪ .48‬מ נ ר ר וכו׳‪ .‬ע י ץ בשנו׳ס‪ .‬ו צ י ל ‪ :‬מ ב ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו ר ת ב י ע ר ׳‬
‫מ ל ש ץ ה כ ת ו ב )יהושע י־ז‪ ,‬ט־ו‪ ,‬י־ח(‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ו ג ו מ מ ו וכו׳‪.‬‬
‫א ב ל ל א ל ת י ק ץ ה ק ר ק ע ‪ .‬שהרי השרשיס י ע כ ב ו א ת ה מ ח ר י ש ה ‪.‬‬
‫ומוכח‬
‫״‬
‫‪K‬‬
‫‪W‬‬
‫ב ק ו ר ד ו ם‪.‬‬
‫שאר שני שבוע‪ ,‬כ ד י ש ל א י ר א ה שזעא משתמש ב ק ו ר ד ו ם ע״מ ל ח מ ו ר בו‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫^ אלא לעצים׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנה מנוהג‬
‫שביעית פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪179‬‬
‫‪ .21‬פגץ של שביעית‪ ,‬אץ חולקץ אותן בשביעית‪ ,‬בסייפות מותר‪ ,‬מפגי שהיא‬
‫מלאכתן‪ .‬בקיר ובכפגיות מותר‪ .22 .‬מאימתי אדם רשיי לקוץ את האילן‬
‫בשאר שגי שבוע‪ ,‬משיבא לעוגת המעשרות‪ .23 .‬אץ מוכרץ שדה אילן‬
‫לחשוד על השביעית‪ ,‬אלא אם כן פוסק עמו על מגת שאץ לו באילן‪.‬‬
‫ר׳ שמעון מתיר‪ ,‬מפגי שהוא אומ׳ לו אני מכרתי את שלי‪ ,‬צא ותבע את שלך‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬ר׳ יהודה או׳ הפרסאות‪ ,‬שביעית שלהן מוצאי שביעית‪ ,‬שהן עושות‬
‫לשתי שנים‪ .‬אמ׳ לו הרי הן אצלך בטבריה‪ ,‬ואינן עושות אלא בנות שנתן‪.‬‬
‫‪ .2‬הטומן את הלוף בשביעית‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ דרך ארץ טומנו בעציץ‪ ,‬כדי‬
‫שלא יצמח‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר ו נ ת ת ם ב כ ל י ח ר ש‬
‫ל מ ע ן י ע מ ד ו י מ י ם ר ב י ם ‪ .3 .‬הלוף שעברה עליושביעית‪ ,‬ר׳ ליעזר‬
‫‪4 9‬‬
‫‪,‬‬
‫פגין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד סה״ו‪ ,‬ל״ה ע״ג‬
‫וכו‪/‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫״‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ח‬
‫י‬
‫‪ 3‬נ ה‬
‫ץ‬
‫<>« מאימחי וכו ‪ .‬משכ׳ ספ״ד‪.‬‬
‫״א‪.‬‬
‫אין מוכרין‬
‫» ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ מ ע ש מ ת פ״ה ה״ג‪,‬‬
‫כ״א ע״ד‪.‬‬
‫» ר׳ יהודה ו כ ו ‪/‬‬
‫ל״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫» הכוומן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ליעזר ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה׳׳ג‪ ,‬ל״ה סע״ד‪.‬‬
‫* » ץ | א פגי‪.‬‬
‫בסייפות |‬
‫כ‬
‫א ו‬
‫ד ס‬
‫ת ו ס‬
‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד ובסייפות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ר מ‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ °‬׳ | ד אוסר‬
‫א שאט׳‪.‬‬
‫‪ 1‬אן׳ ן‬
‫־ הטיס! |‬
‫* אע־פ‬
‫‪ •49‬א י ן‬
‫ד‬
‫א ן ט ר‬
‫ד‬
‫א‬
‫] כ‬
‫‪.‬‬
‫|‬
‫ד‬
‫א‬
‫ת [‬
‫‪ 0‬ן צ א‬
‫ד הטוס׳‪.‬‬
‫א‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ר מ א‬
‫ה א‬
‫י‪.‬‬
‫א‬
‫‪ 83‬פוסק ן א פ ס ק ‪.‬‬
‫ל *אי‪.‬‬
‫‪ 0‬ן‬
‫בשביעית |‬
‫ף‬
‫ד שעבר׳‪.‬‬
‫)‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ף‬
‫(‬
‫מ‬
‫ד‬
‫י‪.‬‬
‫ר׳‬
‫ונתתם‬
‫‪ 60‬בקיר ן‬
‫םאיר אום־ |‬
‫ך ןשנאסרן‬
‫ד א‪.‬‬
‫סותר |‬
‫א בקור‪.‬‬
‫סשיכא ן א סשיבוא‪.‬‬
‫ע ל פנת שאין ן א שיתן‪.‬‬
‫ך א בסבריא‪.‬‬
‫|‬
‫חולקין ן כיה‬
‫ונתתם‪.‬‬
‫הסעשרות |‬
‫‪ 63‬שהוא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ואינן ן א שאין‪.‬‬
‫ד ר ב י אוטר‪.‬‬
‫ב תילקץ‪.‬‬
‫שגתן |‬
‫טוסגו |‬
‫חרש‬
‫|‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד טסנו‪.‬‬
‫ך חרס‪.‬‬
‫א אליעזר•‬
‫ב ם י י ס ו ת וכו׳‪.‬‬
‫א מ ם ראויים ל א כ י ל ה א ל א עיי ש ל י ק ה ‪.‬‬
‫ש ל ראשי ד ק ל י ם ‪.‬‬
‫בכי•‬
‫וכו‪/‬‬
‫ח ו ל ק י ן ו מ ־ ‪ , .‬״ ל ‪ :‬א ץ שולקין וכו־‪ ,‬בהגהת ה מ ט ר ש י ם ע י ט הירושלמי‪ .‬ו א ס ו ר לשנות טירות‬
‫שביעית מ ב ר י י ת ם ‪.‬‬
‫״ביע‪.‬‬
‫‪ 3‬בטבריה |‬
‫ד בשביעי־‪.‬‬
‫על‬
‫ליעזר ן‬
‫א שפלאכתן‪.‬‬
‫‪ 61‬בשאר שני שבוע ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ילן‪.‬‬
‫‪.‬ן‬
‫*וכתחם‬
‫ירמי׳ ל״ב‪ ,‬י״ד‪.‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ג‬
‫שביעית | ך א ! ע ר ב ן שביעית‪.‬‬
‫« ‪ 6 0 -‬שהיא ס ל א כ ת ן ן‬
‫י‪,‬ן‬
‫אילן ן‬
‫« שעברה |‬
‫משב׳ רפ״ה; חו׳׳כ בהר רפ״א‪ ,‬ק״ה ע״ד‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫־ א מ ׳ לו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה היא‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בתאנים ה ב א ו ת ב ס ו ף ה ק י ץ ‪ .‬והסגים הקשים ש ל ק‬
‫‪ .50‬ב ק י ר וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬ב ק ו ר )כני׳ כי״ע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ו ח‬
‫וכםניות ק ס ד י ה ד ק ל י ם ה ז כ ר י ם ‪ ,‬ו א מ ן מ י ד ו ת נמורים‪ .‬ומותר לשולקן‪ ,‬ממני ש ד ר ק‬
‫‪ .51‬ב ש א ר ש נ י וכו׳‪.‬‬
‫הנירמא נ מ ת ר מ ה כ א ן ‪ ,‬ו ג י ל ‪ :‬מ ש י ב א ל ע מ ת ה מ ע ש ר ו ת ב ש א ר שני‬
‫א ב ל לסני כן א ס ו ר ל ק ו ץ ‪ ,‬ממני ש מ מ ם י ד מידות שביעית‪.‬‬
‫שדה‬
‫א י ל ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ש ד ה שיש ב ה אילנות ש כ ב ר הוציאו מידות‪ ,‬ממני שהחשוד ל א י ם ק י ר אותם‪ ,‬ת מ צ א שועא מ ס ק י ע ב י ד י ם‬
‫סירות שביעית מן ה ה ס ק ר ‪.‬‬
‫‪5 2‬‬
‫‪ .‬א ל א א ם כ ן וכו׳‪ .‬שהרי א ח ר ת ל א ישמע לו‪.‬‬
‫‪ . 53‬א ת ש ל י‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ש ד ה ו א ת ע צ י האילנות נ ר י ד א ‪ ,‬א ב ל ל א א ת ה מ ר י ‪.‬‬
‫‪ .2‬ל ש ת י וכו׳‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ט ו מ ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ p‬עושות מ י ד ו ת בשנה זו‪ ,‬ועדיין ה ס י ר ו ת ש ל השנה ש ח ל מ ה ע ל י ק ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ מ מ מ ו ב ק ר ק ע כ ד י שישתמד ו ל א י ת ק ל ק ל ‪ ,‬ובשביעית צ ר י ך ל ת ק ן ש ל א י צ מ ח ‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫שביעית פ׳׳ד‬
‫‪,‬‬
‫או אם שהא שלש שנים‪ ,‬נותן לעניים רביע‪ .‬אם שהא שתי שנים‪ ,‬נותן לעניים‬
‫שליש‪ .‬שנה אחת‪ ,‬נותן לעניים מחצה‪ .4 .‬מאימתי מותר אדן ליקה הלוף‬
‫במוצאי שביעית מכל מקום‪ ,‬ר׳ יהודה או מיד‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה מעשה והיינו‬
‫בעין כושי והיינו אוכלין לוף במוצאי החג של שביעית על פי ר׳ טרפון‪.‬‬
‫‪ .5‬אץ‬
‫אמי לו ר׳ יוסה משם ראייה‪ ,‬עמכם הייתי‪ ,‬ומוצאי פסח היה‪.‬‬
‫מוכרין פירות שביעית לחשוד על השביעית‪ ,‬אחד זרעים הנאכלץ‪ ,‬ואחד‬
‫זרעים שאין נאכלין‪ .‬בית שמיי או׳ לא ימכר לו שדה בשביעית‪ ,‬ובית הלל‬
‫מתירץ‪ .6 .‬ואי זו היא ארץ ישראל‪ ,‬מנהר דרומה של כזיב והלך‪ .‬סמוך‬
‫לעמץ ומואב ארץ מצרים שתי ארצות הן‪ ,‬או נאכל ונעבד‪ ,‬או לא נאכל ולא‬
‫נעבד‪ .7 .‬עיירות ארץ ישראל הסמוכות לספר‪ ,‬מושיבץ עליהן שומר‪ ,‬כדי‬
‫שלא יפוצו גויים ויבחו פירות שביעית‪ .8 .‬עיירות המותרות בתחום ניר‬
‫ונאסרו‪ ,‬כגץ ציר‪ ,‬וצייר‪ ,‬וגשמי‪ ,‬וזיזיץ‪ ,‬רגרי טב‪ ,‬ודגב חורבתא‪ ,‬וכרכא‬
‫‪ .9‬עיירות האסורות בתחום ציר‪ ,‬אשנץ‪ ,‬ובצת‪ ,‬ופומא ציבא‪,‬‬
‫דבית חרב‪.‬‬
‫וחגיתא עיליתא‪ ,‬וחניתא ארעיתא‪ ,‬ריש מיא‪ ,‬ובית בדיא‪ ,‬ועומק‪ ,‬ומזץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫» אמ׳ ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ה‪ ,‬ל׳ץ ע״א‪.‬‬
‫י מאימחי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬
‫שמיי ו כ ו ‪ /‬בבלי ע״ז נרו ב ‪/‬‬
‫‪1 3‬‬
‫« ואי זו היא ו כ ו ‪ /‬להלן חלה פ״ב ה״ו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬ל״ו ע״ד‪.‬‬
‫־‪-‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪ !2‬בית‬
‫סמוך לעמון‬
‫״ עיירות המותרות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ל‬
‫)כל הברייחוח עד שו׳ ‪ ,(22‬בשינוי סדר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שהא | ד א שהה <ב'פ(‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד שנה ‪ I‬א ]אם שהה ן שנה‪.‬‬
‫א בכל•‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫פושיבין‬
‫יםכר |‬
‫כזיב |‬
‫|‬
‫|‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫ד עוליחה‪.‬‬
‫ד א בריא•‬
‫‪.6‬שלש‬
‫מחשוד‪.‬‬
‫והלך |‬
‫ציר‬
‫וחניתא |‬
‫ועוסק |‬
‫שנים ומי‪.‬‬
‫פותר | ד פות׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד א נוים‪.‬‬
‫|‬
‫א חיזין‪.‬‬
‫ד צורא‬
‫ד וחניתה‪.‬‬
‫ד א ועסק‪.‬‬
‫‪ 12‬שסיי | ד א שסאי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ואי זו | א אחו‪.‬‬
‫‪ 18‬נעבד |‬
‫ויבחו‬
‫ותב |‬
‫|‬
‫א»ץ‬
‫א צור•‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫דרוסה |‬
‫הסמוכות ן‬
‫א סמומת•‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫א ויבזו‪.‬‬
‫ד ותב א תב‪.‬‬
‫ריש פיא |‬
‫ומון |‬
‫‪ 10‬אם׳ | ד אסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫הנאכלין | א גאכלין‪.‬‬
‫ד והילך א ואילך‪.‬‬
‫חיזיון |‬
‫|‬
‫אדן | ד א אדם‪.‬‬
‫‪ 8‬במוצאי ן א למוצאי‪.‬‬
‫סכל |‬
‫בסוצאי ן א לסוצאי‪.‬‬
‫• אוכלין | ד אוכלי׳‪.‬‬
‫‪ 13‬סתירין |‬
‫‪ 18‬נדים‬
‫ד ונשפי א ונושפי‪.‬‬
‫עיליתא |‬
‫בריא |‬
‫א אכזיב•‬
‫לעניים | ד לענים‪.‬‬
‫‪1‬נ לחשוד | א לסי שחשוד‪.‬‬
‫ד א יסכור‪.‬‬
‫א פוסיפין‪.‬‬
‫‪ !7‬ונשפי |‬
‫‪ !8‬חרב‬
‫אס׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬
‫ראייה | ד א ראיה‪.‬‬
‫ד דרום׳‪.‬‬
‫‪1 9‬‬
‫סחצה | ב ד סתום‪.‬‬
‫רביע ן א רובע‪.‬‬
‫|‬
‫שנים | ד מניי­‬
‫ניוי‬
‫וכרכא |‬
‫ד א שנץ‪.‬‬
‫ד דאשפיא א דשסיא‪.‬‬
‫|‬
‫ך ניתו‬
‫א נואי•‬
‫ד וברכה א ומדכא•‬
‫ובצת‬
‫ובית |‬
‫ן‬
‫ך ובצח­‬
‫ד וכיח ןפזיל[•‬
‫ד פזיל א ומיין• ב ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חוץ מ ש ב י ע י ת ׳ עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.8‬מכל‬
‫‪ . 9‬ש ל ש ב י ע י ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪.‬‬
‫מ ק ו ם וכר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ואסילי‬
‫‪ . 1 1 - 1 0‬א י ן מ ו כ ר י ן וביי•‬
‫ממני שאנו חוששים שמא יזרע אותם ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ת מ צ א ה מ ו כ ר מ א ב ד א ו כ ל י שביעית‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .12‬ש א י ן נ א כ ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ד ם ‪ .‬ו ה ס ע ם שקדושת שביעית ח ל ה א ף ע ל מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו א ס ו ר ל ז ר ו ע‬
‫אותו ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫בשביעית‪.‬‬
‫‪ .14‬א ר ץ‬
‫‪ .13‬מ ת י ר י ן ‪ .‬מסני שאנו תולים ש ל ק ח ה כ ד י ל ו ו ר ע ה ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ויובירה‬
‫מ צ ר י ם וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו ל א ר ץ מ צ ר י ם )כני׳ הירושלמ‪ 0‬וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬העיירות שבין‬
‫איי‪ ,‬שנוהנת ב ה ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ע מ ץ ו מ ו א ב ו מ צ ר י ם שאץ ב ‪ p‬ק ד ו ש ת שביעית‪ p ,‬שתי א ר צ ו ת ‪ .‬ו ה ם מ ו כ ו ת‬
‫לאיי‬
‫‪ p‬כאיי גמורה‪ ,‬ו ה ם מ ו כ ו ת ל ח ו י ל ‪ p‬כ ת ו י ל נמורה‪.‬‬
‫ו א ץ שם שלש א ר צ ו ת ל ש ב י ע י ת )משנתנו רסיו>‪.‬‬
‫ו ה ה ל כ ה ש ל ‪ .‬נ א כ ל ו ל א נ ע ב ד ־ א מ ה נוהנת שם׳‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .15‬ל ס מ ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג ב ו ל חויל•‬
‫‪ .17‬ו נ א ס ר ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י שנתיישבו שם י ש ר א ל ו ה ח ד ק ו ב ^ עשאון כאיי ל ע נ י ץ שביעית‪ .‬ו ה מ ק ו מ ו ת‬
‫שנזכרו כ א ן ) ע ד שו׳ ‪ (30‬נ ת ב א ר ו ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שביעית פ״ד‬
‫‪181‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .10‬עיירות שחייבות במעשרות בתחום סוסיתא‪ ,‬ועינישת‪ ,‬ועץ תרעא‪,‬‬
‫ורומברך‪ ,‬עץ יעריט‪ ,‬וכפר יערים‪ ,‬רגב‪ ,‬צפיא‪ ,‬וכפר צמח‪ .‬ר׳ התיר כפר‬
‫‪ .11‬תחום ארץ ישראל‪ ,‬פרשת אשקלץ‪ ,‬וחומת מגדל שר ושיגה‪,‬‬
‫צמח‪.‬‬
‫ודור‪ ,‬ושורה דקיסרה‪ ,‬שורה דעכו‪ ,‬וריש מייא דגעתץ‪ ,‬וגעתץ גרמא‪ ,‬וכברתא‪,‬‬
‫וכזגיתא‪ ,‬וקצטריא דגלילא‪ ,‬וקובעיא דראתץ‪ ,‬ומילתא דכור‪ ,‬וכוריי רבתא‪,‬‬
‫ותפניא‪ ,‬וםנפתא‪ ,‬וסחרתא דיתר‪ ,‬וממציא דגתא‪ ,‬ומספד‪ ,‬ומחרשת‪ ,‬וגחלא‬
‫דיפצאל‪ ,‬ועולשתא‪ ,‬ואולם רבתא‪ ,‬ומגדל חרוב‪ ,‬ונקבתא דעיץ‪ ,‬וכזישא‪,‬‬
‫ותיקרת וכרכא דבר סיעורא‪ ,‬ותרעלא עילייא דקיםרץ‪ ,‬וקגת‪ ,‬ורקם דדוגרא‪,‬‬
‫וטרכונא דמתחם לבצרה‪ ,‬ויגר שהדותא‪ ,‬ונמרץ‪ ,‬ומלח דזרואי‪ ,‬רבקא‪,‬‬
‫וחשבון‪ ,‬ונחלא דזרד‪ ,‬ורפיח וחוגרה‪ ,‬ועמץ ומואב‪ ,‬ורקם גיאה‪ ,‬וגינייה‬
‫‪ .12‬מודה ר׳ עקיבא שאץ‬
‫» דאשקלץ‪ ,‬ודרך הגדולה ההולכת למדבר‪.‬‬
‫זורעץ ואץ חורשץ ואץ מגכשץ בםוריא‪ ,‬לפי שאין כיוצא בהן מותר בארץ‪.‬‬
‫שכל שכיוצא בו מותר בארץ‪ ,‬עושץ אותו בסוריא‪ .‬אץ עושץ אותו במחובר‬
‫בקרקע בםוריא‪ ,‬אבל עוקרץ ואיגד על ידיהן‪ ,‬ובלבד שלא יהא הוא‬
‫‪25‬‬
‫‪2 2‬‬
‫פ‬
‫ת‬
‫״ן‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ם‬
‫״‬
‫‪ 3‬י‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ק‬
‫‪/‬‬
‫‪3 2‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ל‬
‫^‬
‫י ן‬
‫‪ 20‬שחייבות ן א חייבות‪.‬‬
‫עין | א ועין‪.‬‬
‫ק‬
‫ע‬
‫ב‬
‫< ‪ £‬י‬
‫נ נ ן ש י ן‬
‫סיפן סחיקה>•‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪/‬‬
‫מ ש כ‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪D‬‬
‫כ״ל‪.‬‬
‫סוסיתא | ד ציציתה א ציצית‪.‬‬
‫יעריט | ד יערים‪.‬‬
‫י׳ | ד‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫^‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ר ב‬
‫דנב | ד דבב א ת ב ‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫ה‬
‫״ א ל״ ״ ‪.‬‬
‫׳‬
‫ל ע‬
‫‪ 30‬מ ו ד ה ו כ ר ‪ .‬עיין במשכ׳‬
‫ג‬
‫‪ 33‬ובלבד שלא ו כ ו ‪/‬‬
‫להלן ח ל ה פ״ב ה״ה‪.‬‬
‫ועינישת ן א ועיני שת‪.‬‬
‫‪ 21‬ודוסברך ן א ורומכוך‪.‬‬
‫צמח | ב ןצ‪5‬א ן צסח )הנקודות הן‬
‫צפיא | ד הצמיא א צסיה‪.‬‬
‫‪ 30-22‬ת ח ו ם ‪ . . .‬לסדבר | ד חחום ארץ ישראל פרשת אשקלון וחופר פנדל שרשינה ידור‬
‫ושורא דקיסרא שורא דעכו וריש פייא תעתין חעתון נרםא וכברתא וכזניחא וקצטרי׳ ת ל י ל ה וקובעאיא דראחין ופלתא‬
‫דכו׳ וטריי רבתא ותפניא וסנפתה וסחרתא דיתר ופפציא ת ת א ופדפ־ וטחרש־ תחלא דיפצאל ועולשת׳ ואולם רבתא ופנד‬
‫חרוב ונקבתא דעיון ופישא ותיקרא כדבא סיננזדא ותרעלא׳ עיילייא דקיסרין וקנת ורכה וטרכתא דטחח׳ לבצר׳ וינר‬
‫שהדותא ונפריס ופלח דחראי ויבקא וחשבון ונהלא ורפח וחתרה ועפון וםואב ורקם נאה מיננ״ה דאשקלון ודרך הנדולה‬
‫ההולכה לסדבר א חחום ארץ ישר׳ פרשת אשקלון חופת פנדל שרשן דקיסרי ושורא דרור ושורא דעכו כבריתא ריש‬
‫פעון רנעתן ורנעתן נרפא אגר זניתא וקצטרא דנליל וקביא רעיתא תפלית סניפא ופחרתא דיתיר פופחא דבור וםםציא‬
‫דעכתא פי שפר עילי רבתא ופחרשת מגדל חרוב ונקיפתא רעיון תיקרת וכפרא דבר סגנרא וחרננלא עילאה דלעילא‬
‫פן קיםרין בית סוכת סכל ורקם דחגרא טרכונא דבחחום בצרה חשבון ויוקפא נחלא ח ר ד וינוד םיכותא גסרין טלי חזרואי‬
‫ורקם גיאה וגיגיא דאשקלון‪.‬‬
‫ד םכגסין בסורי׳‪.‬‬
‫אי‬
‫‪ 11‬א יאץ‪.‬‬
‫יא‬
‫בסור |‬
‫‪ 30‬מודה ן א‬
‫עושין | ך עושי־‪.‬‬
‫ד בםורייא‪.‬‬
‫פו‬
‫די‪.‬‬
‫שאין כיוצא ן א שכיוצא‪.‬‬
‫‪ 31‬זורעין ואין חורשין ן א חורשץ חורעין‪.‬‬
‫סותר ן‬
‫אוחו ן א חסר‪.‬‬
‫אבל ‪ . . .‬ידיהן ן א חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ם ו ת‬
‫׳‪.‬‬
‫‪ 32‬שכיוצא |‬
‫במחובר | ד בסחוב־‪.‬‬
‫ואינד |‬
‫סגכשין בסוריא ן‬
‫ד כיוצא‪.‬‬
‫‪ 33‬בקרקע | ד בקרק׳ א לקרקע‪.‬‬
‫ד ואוגד‪.‬‬
‫‪ .22‬מ ר ש ת א ש ק ל ו ן ‪ .‬היא ה ד ר ך ה צ ד ד י ת המורשת מ ד ר ך ה מ ל ך ש ה ו ל כ ת מ א ש ק ל ץ ל צ י ד ץ ‪.‬‬
‫ומואב‪.‬‬
‫ש ו‬
‫׳‬
‫‪4‬‬
‫אוחו ן א אחו‪.‬‬
‫‪ .29‬ו ע מ ו ן‬
‫צ ר י ך ל מ ח ו ק מ ל י ם א ל ו ) ו א מ ן בכי־ע ו ב מ ק ב י ל ו ת ( שהרי עמת ו מ ו א ב אמן מ א י י ) כ מ י שמוכח ל ע י ל‬
‫י ׳ עיין משיש בבהיא(‪.‬‬
‫‪ .30‬מ ו ד ה ר ׳‬
‫ע ק י ב א וכו׳‪ .‬במשנתנו)מיו מ׳ב(‪ :‬כ ל ל א מ ר ר ׳ ע ק י ב א כ ל‬
‫שכיוצא בו מ ו ת ר באיי‪ ,‬עושץ אותו בסוריא‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ע ק י ר ה ‪ ,‬ב צ י ר ה ו מ ס י ק ה ש ק ב מ ח ו ב ר ‪ ,‬מותרות ב ש ד ה‬
‫נוים בסוריא‪ ,‬משומ שאף באיי הן מותרות ב מ ו ס ק ר ‪ .‬ו ב ע ו ש ה בשינוי מ ש א ר שני שבוע‪ .‬א ב ל מ ו ד ה ר ׳ ע ק י ב ה‬
‫ב ז ר י ע ה וחרישה וכו׳ שאסורות בםוריא‪ ,‬מסני שאץ כ י ו צ א ב ק מ ו ת ר באיי בשום » י ם •‬
‫‪ .32‬א ו ת ו ‪ . . .‬א ו ת ו וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬א ת ו ) כ נ י ׳ כ י י ע ( ‪ . .‬א ת ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עמו‪ ,‬ע ם הנוי‪.‬‬
‫ל ד ב ר י ה ת י ק ש ל משנתנו מ י ל ‪ ,‬והוא א ו ס ר בםוריא כ ל מ ל א כ ת שביעית ב מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א י ן ע ו ש י ן וכו׳‪ .‬ח ת ר‬
‫‪ .33‬ו א י ג ד ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ואונד‬
‫)כגי׳ ד(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ם <הנוינ« ע ו ק ר י ם א ת ה ב צ ל י ם ‪ p‬ה מ ח ו ב ר ‪ ,‬והוא אונד ב ש ב י ל ם בתלוש‪ ,‬א ב ל ל א ל ה ס ך ‪.‬‬
‫שביעית פ׳׳ד‬
‫‪182‬‬
‫מלקט והן אוגדץ על ידיו‪ .‬בוצרץ ודורך על ידיהן‪ ,‬מוסקץ ואוטם על‬
‫‪ 35‬י'ידיהם‪ .‬במי דברים אמורים במוצא פירות בתוך ביתו‪ ,‬או ששלח לו חבירו‬
‫פירות‪ ,‬אבל הלוקח לו מן השוק הרי זה מלקט ביד‪ ,‬ואינו חושש‪ .13 .‬בצלים‬
‫שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬או שיצאו משביעית למוצאי שביעית‪,‬‬
‫]אם עשו כיוצא בהן[ מותרץ‪ ,‬ואם לאו אסורץ‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסה מעשה שזרעו‬
‫כרם גדול בצלים בצפורי‪ ,‬למוצאי שביעית זרעוהו שעורץ‪ ,‬והיו פועלץ‬
‫‪ *°‬יורדין ומגכשץ בתוכו‪ ,‬ומביאין ירק בתוך קופותיהן‪ ,‬ובא מעשה לפני‬
‫ר׳ יוחנן בן גורי ואמ׳ אם עשו כיוצא בהן מותרץ‪ ,‬ואם לאו אסור‪ .14 .‬אוכלין‬
‫על הירק מן האפיל על הבכיר‪ ,‬מן הרחוק על הקרוב‪ .‬הותר מקום אחד‪,‬‬
‫הותרו כל המקומות‪ .‬השום והלוף והבצלים הותרו יבשץ הותרו לחץ‪.‬‬
‫לחץ‪ ,‬לא הותרו יבשץ‪ ,‬עד שתגיע הגרן‪ .‬אץ מץ מתיר את מינו‪ ,‬ואץ מתירץ‬
‫את מינן אלא על פי חכם‪ .‬וכולן למוצאי שביעית ]חייבץ במעשרות[‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫עיין במשכ׳ פ״ו מ״ג‪.‬‬
‫״ בצלים ו כ ו ‪/‬‬
‫« אוכלין ו כ ו ‪/‬‬
‫*‪ 3‬בוצרין ו ד ו ר ך | א בוצר ן ו ח ר כ ן ן דורך‪.‬‬
‫א ידיהן‪.‬‬
‫בפי ו כ י |‬
‫ד בדיא‬
‫ןלחבירון‪.‬‬
‫בתיך |‬
‫ד א מתוך‪.‬‬
‫‪ 86‬הלוקח לו |‬
‫מליץ(‪.‬‬
‫לאי |‬
‫א גדיר‪.‬‬
‫ד לא‪.‬‬
‫פועלין ן‬
‫ד האפול א ה א פ ל ‪.‬‬
‫פן |‬
‫ד השום א והשום‪.‬‬
‫לא ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א במה‬
‫חושש |‬
‫אסורין |‬
‫ב ד פתוח•‬
‫]חייבין בסעשרוחן ן כיה‬
‫‪ 40‬בתוכו ן‬
‫‪ 41‬אסור |‬
‫א ופן‪.‬‬
‫בסוצא ן‬
‫א ששילח‪.‬‬
‫א במוציא‪.‬‬
‫לו‬
‫חבית |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫א לתוכו‪.‬‬
‫‪ 43‬הסקוסות |‬
‫א הבכורות‪.‬‬
‫יבשין |‬
‫ד א יבשים‪.‬‬
‫א יבישים‪.‬‬
‫ד לו ח ב ר ו‬
‫הגרן |‬
‫ד א•‬
‫ב ח ס ר גוהושלס‬
‫מסה |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫שביעית |‬
‫ד שביעי׳‪.‬‬
‫א ל ת ו ך קופותיהם‪.‬‬
‫ובא מעשה‬
‫ך עלי ירק‪.‬‬
‫האפיל |‬
‫ד הלוף א ]הותר[ הלוף‪.‬‬
‫לחין ן‬
‫ד א הגורן‪.‬‬
‫א לחבירו‪.‬‬
‫שעורין |‬
‫‪ 42‬על הירק |‬
‫השום |‬
‫ד פירות‬
‫‪ 80‬גדול |‬
‫בתוך קופותיהן ן‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 86‬ידיהם ן‬
‫פירוח |‬
‫‪ 38‬ןאם ‪ . . .‬בהן ן ן כיה‬
‫ד א אסורין•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד יבשים‬
‫ד א•‬
‫ואוטם ן א והן עושין‪.‬‬
‫בצלים בצפורי ן א בציפורי בצלים‪.‬‬
‫הוחרו |‬
‫יבשין |‬
‫‪ . . .‬אסור׳‪.‬‬
‫ששלח ן‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫א ובאו ושאלו את‪.‬‬
‫םוסקין ן א וטוסקין‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫בצלים | ד בצלי׳‪.‬‬
‫א שעורים‪.‬‬
‫לפגי |‬
‫א בלוקח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫משכ כ‪2‬״ו מ״ד‪.‬‬
‫א לחים‪.‬‬
‫מין ן‬
‫והלוף |‬
‫‪ 44‬לחין ן‬
‫א המין‪.‬‬
‫‪ 46‬סינן ן‬
‫א לחים‪.‬‬
‫א סיני•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ .34‬ב ו צ ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ p ,‬ב ו צ ר ץ וכו׳‪ .‬ויש כ א ן קיצור לשון‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ועוסן‪ ,‬עושה א ת הזיתים ב מ ע ט ן ‪.‬‬
‫ו א ו ט ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואוטן‪.‬‬
‫‪ .35‬ב מ ו צ א וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ב מ ו צ י א ) כ ד ׳ כי״ע( סירות מ ת ו ך <כד׳ ד וכי״ע>‬
‫ביתו וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אימתי א ס ר ו במשנתנו)סיו מיד( ל י ק ח י ר ק ב ם ס ר י א י י ) ב ס ו ר י א ( ב מ ו צ א י שביעית לסני‬
‫שעשה כ י ו צ א בו‪ ,‬א ל א במוציא סירות מ ת ו ך ביתו וכו׳‪ ,‬ויש לחשוש שמא ל ק ט אותם מ ש ד ה ו שבאיי‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫ה ח ש ו ד ל ו ק ח מן השוק )ויודעים שאץ לו ש ד ה משלו( ה ר י חזקתו ש ל ק ח בםוריא‪ ,‬ומותר מ י ד ‪ .‬ועיין ב ב ה י א‬
‫‪ .38‬כ י ו צ א ב ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם עשו כ י ו צ א ב ‪ p‬ב ה י ת ר ׳‬
‫‪.36‬מ ל ק ס ב י ד ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ל ו ק ח מ י ד וכוי‪.‬‬
‫והיינו ש ה ב צ ל י ם שנכנסו לשביעית כ ב ר נגמרו לגמרי בששית‪ ,‬ו כ ן ה ב צ ל י ם שיצאו משביעית ל מ ו צ א י שביעית׳‬
‫ע ב ר ע ל י ה ם כ י כ ה ר ב ה זמן‪ ,‬ש כ ב ר עשו כיזצא ב ‪ p‬ב צ ל י ם שנזרעו בשמינית‪ .‬מותרים‪ ,‬ו א ץ ב ה ם ק ד ו ש ת שביעית‪.‬‬
‫‪ .39-38‬ש ז ר ע ו‬
‫ו ה ב ר י י ת א נ ס מ כ ה למשנתנו מיו מינ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כרם‬
‫נ ד ו ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שזרעי‬
‫ב צ ל י ם ב ע ר ב שביעית ב כ ר ם נ ד ו ד ) כ ע ץ כ ד ׳ כייע וראשונים(‪ ,‬והיינו כ ר ם שגדדו א ת גסניו‪ ,‬כ ד י ש ל א י ע ב ר ו‬
‫ע ל כ ל א י ם ב כ ר ם ‪ .‬ו ע ק ר ו א ת ה ב צ ל י ם בשביעית‪ ,‬כ ד ץ ‪.‬‬
‫ה ב צ ל י ם ש ה ע ל ו ס ס ח י ם ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫שיצאו משביעית ל מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫ה י ר ק ו ת שםתבשלים מ ה ר ‪.‬‬
‫את‬
‫מינו‪.‬‬
‫ציל‪ :‬א ל א ממו‪.‬‬
‫‪ .41‬כ י ו צ א‬
‫‪.42‬ע ל‬
‫‪ .44‬ה ג ר ן ‪.‬‬
‫ה י ר ק וכוי‪.‬‬
‫‪ .40‬ו מ ב י א י ן‬
‫ב ה ן וכוי‪.‬‬
‫י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ!‬
‫כלומר‪ ,‬ודמם כדץ בצלימ‬
‫א ו כ ל ץ י ר ק ב מ ו צ א י שביעית ע ל ס מ ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ב ר ראויות לגורן‪ ,‬ו כ ר ׳ יוסה ל ע י ל שו׳ ‪.10‬‬
‫שביעית פ״ד‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫‪183‬‬
‫‪ .15‬ירק שנטעו בערב ראש השנה של שביעית‪ ,‬הרי זה לא יטול ממנו בשביעית‪,‬‬
‫עד שיתיר את החדש‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ נוטל הימנו שלו ומכנים לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬אע״פ שאץ כיוצא בהן נמכר בשוק‪ .16 .‬בראשונה היו אומ׳ אץ‬
‫כובשין ואין מייבשין ואץ מביאץ יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ‪ .‬רבותינו‬
‫התירו שיהו כובשץ ומיבשץ ומביאץ יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ‪.‬‬
‫אץ מביאץ ירקות מחוצה לארץ לארץ‪ .‬רבותינו התירו שיהו מביאין‬
‫ירקות מחוצה לארץ לארץ‪ .‬כשם שמביאץ ירקות מחוצה לארץ‪ ,‬כך‬
‫מביאין קטנית ותבואה מחוצה לארץ לארץ‪ .17 .‬רבי ובית דינו התירו ליקח‬
‫‪ .18‬פירות שביעית שבאו מחוצה לארץ‬
‫ירק במוצאי שביעית מיד‪.‬‬
‫לארץ‪ ,‬אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במניין‪ ,‬אלא הרי‬
‫הן כפירות הארץ‪ .19 .‬מביאץ שתלים וקרמלים מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬אבל‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫י ־ ־ * אין כובשין ו כ ו ‪ /‬עיין חו׳כ בהר ספ״א‪ ,‬ק״ו ע״ג‪ ,‬ולהלן פ״ו הכ״א‪ ,‬שר ‪.60‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי נדרים נ״ג ב׳; סנהדרין י״ב א ‪/‬‬
‫!‪ 5‬אין מביאין‬
‫רבותינו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ א ה ס״ה ה״א‪ ,‬י״ח ע״ד;‬
‫כאן פ״ו סה״ד‪ ,‬ל״ז ע״א; פ״ז ה״ב‪ ,‬לי׳ז עי׳ב; תרומות ספ״ו‪ ,‬מ״ד ע״ב; שקלים פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ו ע״א;‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ע ‪ / /‬ן‬
‫ם‬
‫^‬
‫ה י ״ ג ׳‬
‫ע‬
‫״‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר‬
‫י‬
‫ן‬
‫ף‬
‫כ‬
‫א‬
‫ה‬
‫״‬
‫י‬
‫‪ 3‬׳‬
‫״‬
‫ח‬
‫ע‬
‫׳‪/‬‬
‫ד ;‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫ה כ‬
‫‪ 53‬רבי ו כ ו ‪ /‬משנ׳‬
‫״ל‪.‬‬
‫פ״ו מ״ד; ירוש׳ פ א ה פ״ז ה״ד‪ ,‬כ ׳ ע״ב; דמאי פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג; כאן פ״ו ה״ד‪ ,‬ל״ז ע״א; ב״ב פ״כו ה״ז‪,‬‬
‫י״ז ע״א‪.‬‬
‫ולהלן‬
‫‪ 54‬פירות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח‬
‫ה‬
‫״‬
‫ג ׳‬
‫ל״‬
‫ח‬
‫ע‬
‫‪ 55‬אין מוכרין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכי פ״ח מ״ג‬
‫״א‪.‬‬
‫פ״ו הי״ז‪.‬‬
‫»« ירק | א וירק‪.‬‬
‫ב ע ר ב ראש השנה ן א בראש‪.‬‬
‫אומ׳ | ד אוסר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬
‫בשביעית ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫שלו ומכניס לתוך ן א שאינו מכניס בתוך‪.‬‬
‫בהן | א בו‪ .‬בשוק | ד סתום‪ .‬אומי | ד אומר א אומרין‪ 40 .‬ואין ן א חסר‪.‬‬
‫וכבשה | א ו כ ו ב ש ה ‪.‬‬
‫דחסר‪.‬‬
‫וכבשח | א וכובשה‪.‬‬
‫‪ 60-48‬ר ב ו ח י נ ו ‪ . . .‬לארץ | ך ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 63‬כשם ‪ . . .‬לארץ ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫וקטניוח א ה מ א ה וקיטגית‪.‬‬
‫סיד |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫לארץ |‬
‫ך וכשם‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שביעיח ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א במשקל ‪ . . .‬במידה‪.‬‬
‫במניין ן א בסידן‪.‬‬
‫סייבשין | ד מיבשין א ומייבשין‪ .‬ואין מביאין |‬
‫‪ 61‬םביאין ירקוח מחוצה |‬
‫לארץ |‬
‫ד‬
‫ל א ר ץ ]לארץ ן‪.‬‬
‫ר ב י ן א ר׳‪.‬‬
‫מחוצה ל א ר ץ |‬
‫‪ 48‬אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫‪60‬כובשיןוסיבשיןן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ל א ר ץ ן א לארץ ןוכובשין וסייבשיןן‪.‬‬
‫כשם |‬
‫‪ 47‬א ת ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד‬
‫ליקח |‬
‫חסר‪.‬‬
‫הרי ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫שמעון ן א שסע׳•‬
‫‪ 63‬קטניח וחבואה |‬
‫ך לקח‪.‬‬
‫‪ 66‬אותן |‬
‫וסביאיןן א ס ב י א י ן ‪.‬‬
‫ד סביאי׳ ירקו׳ סחוצ׳‪.‬‬
‫‪ 64‬בםוצאי ן א למוצאי‪.‬‬
‫ד אותט‪.‬‬
‫‪ 60‬הארץ | ב ד סתום‪.‬‬
‫ד חבואה‬
‫ב ס ר ה ‪ . . .‬בטשקל |‬
‫וקרמלים |‬
‫ד וקרוםליס‬
‫א וקרוסנין‪.‬‬
‫‪ .46‬י ר ק וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שהכוונה ל ח ס י ו ת שהזכיר ל ע י ל )שוי ‪ ,(43‬ו ד ר כ ן לשהות ב א ר ץ כ מ ה שנים )עיין ל ע י ל‬
‫שר ‪ ,(6‬ו א מ ר ו כ א ן ש ל א י מ ו ל מ ק בשביעית )משום מ מ ח י שביעית(‪ ,‬א ל א מ ח כ ה ע ד שיתיר ה ח ד ש )כני׳ כי״ע‪.‬‬
‫ו ל מ נ ע ו בסימ‪ :‬א ת החדש(‪ ,‬ר ה י ו מותרות‪ .‬עיין ל ע י ל מ י ב שו׳ ‪.43‬‬
‫‪ .47‬ש ל ו וכו׳‪ .‬שמא ג ״ ל ‪ :‬עליו‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל‬
‫א ת ה ע ל י ם ש ל ו ) ש ל הירק(‪ ,‬ואעסיי ש ע ד י ץ א ץ כ י ו צ א בו ‪ p‬ה ח ד ש ‪ ,‬שהרי ס ו ף כ ל ס ו ף צ מ ח ‪ p‬ה ה י ת ר ‪ .‬ע י ץ‬
‫ל ע י ל ס י ב שו׳ ‪.46-45‬‬
‫ומייבשץ‪.‬‬
‫‪ .10‬ש י ה ו כ ו ב ש י ן ובו׳‪ .‬ב כ י י ע ה ס ד ר יותר נ כ ץ ‪ :‬שיהו מ ב י א ץ יבשת וכו׳ וכובשין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ת ח י ל ה התירו ל ה ב י א כ ב ש ת וייבשת מ ח ר ל ‪ ,‬ואח״כ התירו ל כ ב ו ש ולייבש ב א ר ץ ע צ מ ה ‪,‬‬
‫משום כ ו ב ד ה מ ס י ם ו ה ר ע ב ץ ‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪ 61‬ומשיש‪.‬‬
‫אותן מ ע ר ב שביעית ואמן מ ת ק ל ק ל ו ת כ י ר ק ו ת לחים‪.‬‬
‫‪ .53‬ק ט נ י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע מ י י שאסשר ל ה כ ץ‬
‫‪.56‬שתלים‬
‫ו ק ר מ ל י ם וכוי‪ .‬מ ה ו ת ה ק ר מ ל י ם‬
‫ל א נ ת ב ר ר ‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך הירושלמי אנו מ ד ע י ם שהם סמורים ‪ p‬המעשרות‪ ,‬ו ה ם עושים כ מ ץ ד ל ו ע י ם בשרשיהם‪.‬‬
‫ו מ ת י ר ה ה ב ר י י ת א ל ה ב י א אותם מחו״ל כ ד י ל ש ת ל ם ב מ ו צ א י שביעית מ י ד ‪ ,‬שהרי ע י י ץ א מ ם ראויים ל א כ י ל ה ‪,‬‬
‫ו ל א נחשדו י ש ר א ל ע ל ז ר י ע ה בשביעית‪ ,‬ו ל ס י כ ך מ ו ת ר ל ה כ נ י ס ם מחו״ל בשביעית‪ .‬ו ב ר י י ת א זו נשנתה למני‬
‫שהתירו‬
‫ל ה ב י א י ר ק מחויל‪.‬‬
‫שביעית פ״ד‬
‫‪184‬‬
‫לא מחוצה לארץ לארץ לאכל עליהן בארץ‪ .‬אין מביאץ ענבים מחוצה‬
‫לארץ לארץ ודורכץ אותן בארץ‪ ,‬ולא זתים מחוצה לארץ לארץ ועוטנין אותן‬
‫בארץ‪ ,‬ולא חושני פשתן מחוצה לארץ לארץ ושורץ אותן בארץ‪ ,‬אבל‬
‫מביאין גרוגרות וצמוקין וחושני פשתן מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬אבל לא‬
‫מחוצה לארץ לארץ לעשותן בארץ‪ .‬ר׳ התיר שיהו מביאץ אותן מחוצה‬
‫‪ .20‬כל אילן שחגטו‬
‫לארץ לארץ לעשותן בארץ סמך לחוצה לארץ‪.‬‬
‫פירותיו קודם חמשה ]עשר[ בשבט‪ ,‬הרי הן לשעבר‪ ,‬לאחר חמשה עשר בשבט‪,‬‬
‫הרי הן לעתיד לבוא‪ .‬ר׳ גחמיה או׳ במי דברים אמורים באילן שעושה שתי‬
‫בריכות בשגה‪ ,‬אבל אילן שאץ עושה אלא בריכה אחת‪ ,‬כגץ הזתים והתמרים‬
‫והחרובין‪ ,‬אע״פ שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט‪ ,‬כאלו לא חנטו‬
‫אלא לאחר חמשה עשר בשבט‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אומ׳ מהוצאת עלץ‬
‫עד הפגץ חמשים יום‪ .‬מן הפגים ועד שיתץ וגובלות חמשים יום‪ .‬ומשיתין‬
‫ונובלות עד התאנים חמשים יום‪ .‬ר׳ אומר כולן ארבעים‪ ,‬ארבעים יום‪.‬‬
‫*« כל אילן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬ל״ה ע״ד; בבלי‬
‫«« חמשים ו כ ו ‪ /‬בבלי בכורוח ח׳ א ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 67‬מחוצה‬
‫לארץ |‬
‫לארץ‬
‫‪ 68‬ועוטנין |‬
‫ד ועוטנן‪.‬‬
‫א וציםוקין‪.‬‬
‫וחושני |‬
‫ד א מארץ‬
‫ד א וחוצני‪.‬‬
‫א סארץ לחוצה לארץ‪.‬‬
‫‪6 2‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫לארץ |‬
‫א להבא•‬
‫א העושה‪.‬‬
‫ד א חוצני‪.‬‬
‫לעשותן |‬
‫‪ 65‬בשנה |‬
‫א חסר•‬
‫‪6 8‬‬
‫אעיפ‬
‫‪6 7‬‬
‫אלא ן א חסר‪.‬‬
‫|‬
‫ד א אף‬
‫על‬
‫א ועושין אותן‪.‬‬
‫א אחר‪.‬‬
‫בשבט |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫אילן |‬
‫א באילן•‬
‫סירותיו ן‬
‫ל א ח ר ן א אחר‪.‬‬
‫א םשיהיו‪.‬‬
‫בריכה |‬
‫בסי ו כ י |‬
‫שאין |‬
‫ד ברך‪.‬‬
‫א סירותיהן‪.‬‬
‫שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫‪ 68‬ה » י ן | ד הפני׳‪ .‬פן הפנים | א פהפנים‪.‬‬
‫‪ 69‬ונובלות |‬
‫ר׳ |‬
‫ד רבי‬
‫בארץ |‬
‫א העושה )וחוקן‪ :‬עושה‪ ,‬ומליון הושלם‪ :‬א ל א ( ‪.‬‬
‫פי‪.‬‬
‫‪ 60‬גרוגרות |‬
‫ד לארץ‪.‬‬
‫אי |‬
‫ר׳ |‬
‫וצםוקין |‬
‫ד גרוגרו׳‪.‬‬
‫‪ 61‬םחוצה ל א ר ץ לארץ |‬
‫א ור׳‪.‬‬
‫שיחו‬
‫‪ . . .‬אותן ן‬
‫א חסר­‬
‫ססך |‬
‫ד סמוך‪.‬‬
‫לחוצה ן‬
‫א חוצה‪.‬‬
‫‪ 64‬ל ע ת י ד ן‬
‫לבוא |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד שאינו‪ .‬א ח ס ד )והושלם בנליון(‪.‬‬
‫הזהים |‬
‫ד לבא‬
‫שעושה |‬
‫עושה א ל א |‬
‫ד א הזיחים‪.‬‬
‫והחסרים | ד ו ה ת ס ר י ׳ •‬
‫א כאילן‪.‬‬
‫א חסר­‬
‫כאלו ן‬
‫בן נםליאל | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫סביאין ן א ולא‪.‬‬
‫ד בריא א ב ס ה ד ב ר ׳ אסורים‪.‬‬
‫ועד | א עד‪ .‬שיחין | ד א שיהיו‪.‬‬
‫ד א נובלות•‬
‫ד לאכול‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אין‬
‫ד ל א ר ץ <ס'א> א לארץ בארץ‪.‬‬
‫א ועושין אוהן‪.‬‬
‫לאחר |‬
‫׳ | א ]אי[ ר׳•‬
‫אבל |‬
‫ל א ר ץ לארץ |‬
‫לעשוחן ן‬
‫‪ 63‬ןעשרן כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫ר‬
‫לחוצה‬
‫‪ 69‬חושני |‬
‫לארץ‪.‬‬
‫ד ה נו׳׳ו ב ‪/‬‬
‫לאכל |‬
‫ד« רבן שמעון וכו׳‪.‬‬
‫לא‬
‫נ ס ל י א ל ן א נסל׳‪.‬‬
‫ן‬
‫אוס׳ | ד אוסר•‬
‫ונובלות | ד א נובלוח‪ .‬ופשיחין | ך ומשהן‬
‫אופר |‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ארבעים ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ .57‬ל א כ ל ע ל י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל א כ ו ל א ת ה ע ל י ם ש ל ה ם ‪ ,‬שהרי ה ע ל י ם ה ם כ ש א ר י ר ק ו ת ׳‬
‫‪ .58‬ו ד ו ר כ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ד ר ו ך אותם בגת ב א ר ץ •‬
‫ועדיין ל א התירו ל ה ב י א י ר ק מחויל‪.‬‬
‫ו א ע ס י י ש מ ע ו ל ם ל א גזרו ע ל ה ב א ת מידות ה א י ל ן מחויל‪ ,‬א ב ל א ס ו ר ל ה ב י א ם כ ד י ל ד ר ו ך א ו ת ם בגת‬
‫ב א ר ץ ‪ ,‬שהרי אסור לעשות כן בסירות ה א ר ץ )סיח מיו(‪ ,‬ו כ ב ד א מ ד נ ו ) ל ע י ל שו׳ ‪ (56-55‬שמירות חויל‬
‫‪ .59‬ו ל א ח ו ש נ י וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ו ל א חוצני)כני׳ ד וכייע( וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר קני סשתן לסני‬
‫בסירות איי לעניץ זה‪.‬‬
‫‪ . 6 0‬מ ב י א י ן וכוי‪ .‬ממני ש כ ב ר התירו ל ה ב י א יבשת מ ח ו י ל ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪.50‬‬
‫ה כ ת י ש ה והשרייה‪.‬‬
‫‪ .62‬ס מ ר‬
‫‪ .61‬ל ע ש ו ת ן ב א ר ץ ‪ .‬ממני ש ע ד י ץ ל א התירו ל כ ב ו ש ולייבש ב א ר ץ ‪ .‬ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪.50‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ר ץ סמוך ל ח ר ל ‪ ,‬והיינו ב ם ם ר י ) ב ג ב ו ל ו ת ( א״י‪ ,‬ממני שאץ שם ח ש ד ‪ ,‬ו כ ו ל ם י ו ד ע י ם שבאו‬
‫‪ . 6 8‬ש י ת י ן ו נ ו ב ל ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיתץ )‪-‬שחיתץ( הנובלות‪ .‬ו כ ן ה י א ד ר כ ה‬
‫מחויל‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .69‬ע ד ה ת א נ י ם‬
‫של תאנה שמוציאה מ ת ח י ל ה שיתץ‪ ,‬והן נושרות ‪ p‬ה א י ל ן לסני בשולן‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ומירשו בירושלמי שיש בא! ‪ p » 0‬לתאנים שאמן חונטות כ א ח ת ‪ ,‬ואמן נגמרות כ א ח ת ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מונה מ א ה‬
‫ימים ל מ ס ר ע מעשיית התאנים‪ ,‬ויודע אם חנטה מניה למני ח מ ש ה עשר ב ש ב ט או ל א ח ר י ו ‪ .‬ו ה י ה א ם ר ו צ ה ל א כ ו ל‬
‫שיתץ מ ת ה חמשים יום‪.‬‬
‫שביעית פ״ד‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪185‬‬
‫וכולן קודם הזמן הזה‪ ,‬הרי הן לשעבר‪ ,‬לאחר הזמן הזה הרי הן לעתיד לבא‪.‬‬
‫‪ .21‬מעשה בר׳ עקיבא שלקט אתרוג באחד בשבט‪ ,‬ונהג בו כדברי בית שמיי‬
‫וכדברי בית הלל‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה כדברי רבן גמליאל וכדברי‬
‫ר׳ ליעזר‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסה העיד ר׳ אבטלם משם חמשה זקנים שאתרוג בשעת‬
‫לקיטתו למעשר‪ .‬ורבותינו נמנו עליו ואמרו באושא שאתרוג בשעת לקיטתו‬
‫למעשר ולביעור‪ .‬ר׳ שמעון או׳ אתרוג שנכנס מערב שביעית לשביעית‪,‬‬
‫או שיצא משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬פטור מן המעשר‪ ,‬ופטור מן הביעור‪.‬‬
‫אין לך שחייב במעשרות אלא דבר שגדל בחובה ונלקט בחובה‪ ,‬אין לך‬
‫שחייב בביעור‪ ,‬אלא שגדל בשביעית ונלקט בשביעית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ל מעשה‬
‫עי‬
‫מ׳‬
‫מ ‪ 3‬ץ‬
‫א‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו ‪.‬‬
‫ז‬
‫‪ /‬א‪.,‬‬
‫ירוש׳ בכורים‬
‫ר ״ ה‬
‫י ״ ד‬
‫א‪./‬‬
‫ה״ה‪,‬‬
‫פ״ג‬
‫נ ף ו‬
‫י ‪ 3‬מ ו מ‬
‫ס״ה רע״ב;‬
‫דה‬
‫פ״א כןה״ב‪ ,‬כ״ז‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬ל ר יוסה וכו׳‪.‬‬
‫א׳‪.‬‬
‫ע״א;‬
‫בבלי‬
‫בבלי ד ה כדו א׳; סוכה‬
‫>ל ורבוחיכו וכו׳‪ .‬ירוש׳ בכורים פ״ב ה״ה‪ ,‬ס״ה ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫*ל ר׳ שמעון‬
‫בבלי ד ה הכ״ל‪.‬‬
‫שמיי ן ך א שמאי‪.‬‬
‫שלקט ן א שליקט‪.‬‬
‫‪ 71‬סעשה ן א וטעשה‪.‬‬
‫‪°‬ל לעתיד לבא ן א להבא‪.‬‬
‫נטליאל ן א ג מ ל ׳ ‪.‬‬
‫יהודה | ד יהודה ]אוט׳!‪.‬‬
‫יוטה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳‪.‬‬
‫ל ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫העיד ר׳ אבטלס | ך א אבטלים <א אבטולמוס(‬
‫אס׳ ר׳ | ך בר‪ .‬יוטה | ך א •וסי‪.‬‬
‫ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫נסנו ן‬
‫ורבותינו | ב ירבוחינו‪.‬‬
‫‪ 74‬לטעשר ן א למעשרות‪.‬‬
‫בשעת ן א ע ‪.‬‬
‫סשם ן א משום‪.‬‬
‫העיד‪.‬‬
‫בשעת ן א אחר•‬
‫שאתרוג ן א אתרוג‪.‬‬
‫ואסרו | ד א חסר‪.‬‬
‫עליו ן א חסר‪.‬‬
‫ד ז»ו•‬
‫שביעית פטור וכו׳ ן‬
‫‪ 70‬משביעית | ך משביעי׳‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫»ל לסעשר | ד למעשרות‪.‬‬
‫‪7‬ל אין | ך א שאין‪ .‬שחייב | ד ]דבר[‬
‫ן א ‪.‬‬
‫ופטור ן א חסר‪.‬‬
‫ד שביעי׳ פטר מן הטעשרות‪.‬‬
‫לך | ב לך ]ש‪1‬דל‪1‬‬
‫אין | אי׳ א ואין‪.‬‬
‫דבר ן א חסר‪.‬‬
‫בסעשרוח ן א בסעשר‪.‬‬
‫שחייב‪.‬‬
‫ונלקט בשביעית | ד ונלק׳‬
‫שגדל | ד ]דבר! שנדל‪.‬‬
‫‪ 78‬בביעור | ד בביער‪.‬‬
‫)והנקותח סימן מחיקה>‪.‬‬
‫בשביעי׳‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7 3‬‬
‫כ ע‬
‫ח‬
‫מ ן‬
‫ו ס ן‬
‫ד‬
‫‪.70‬קו ד ם‬
‫ה ז מ ן וכו׳‪.‬‬
‫בשבט‪.‬‬
‫‪ .71‬ב א ח ד‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ צ א שחנטו לטני הזמן הזה שנזכר ל ע י ל גשו׳ ‪ ,(63‬דהייגו טיו‬
‫בשבט‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנה שלישית )או ששית( לשמיטה‪.‬‬
‫ור־ע ס ו ב ר כרינ‬
‫)בכורים מיב מיו( שאתרונ ב ש ע ת ל ק י ט ת ו עישורו‪ ,‬א ל א שלביש )דיה ס ׳ א מיא( שנת ה א י ל ן הוא ב א ח ד‬
‫בשבט‪ ,‬והיא כ ב ר שנה שלישית )או ששית( וחייב ב מ ע ש ר עני‪ ,‬א ב ל ל ב י ה )שם( שנת ה א י ל ן הוא טיו ב ש ב ט ‪,‬‬
‫ועדיין היא שנה שניה )או חמשית( לעניין האילן‪ ,‬וחייב ב מ ע ש ר שני‪ .‬ו ר י ע המריש מ ע ש ר שני ו ס ד א ו ו ח י ל ק ו‬
‫לעניים‪ ,‬ו י צ א י ד י שניהם‪.‬‬
‫‪ .72‬כ ד ב ר י‬
‫רבן‬
‫ג מ ל י א ל וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו ל ך באתרוג א ח ר‬
‫ל ק י ט ה ‪ ,‬ו כ ר ׳ א ל י ע ז ר ש ה ו ל ך א ח ר חנטה‪ ,‬ואתרוג זה חנט ק ו ד ם ט״ו ב ש ב ט של א ש ת ק ד ‪ ,‬והוא ל ק ט ו ב א ח ד‬
‫ב ש ב ט ש ל שלישית‪ ,‬ו ה ר י לרינ ש ו ע ל ך א ח ר י ה ל ק י ט ה חיובו מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ל ר י א חיובו מ ע ש ר שני‪ ,‬ונהג מ י ל ‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שביעית פ׳׳ה‬
‫‪186‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬פירות שביעית שיצאו חוצה לארץ‪ ,‬מבערן במקומן דברי ר ‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן אלעזר או׳ מביאן לארץ ומבערן בארץ‪ ,‬שנ׳ ב א ר צ ך ת ה י ה‬
‫כ ל ת ב ו א ת ה ל א ב ל ‪ .2 .‬אץ מביאץ תרומה מחוצה לארץ לארץ‪.‬‬
‫אמ׳ רבן שמעץ בן גמליאל אני ראיתי את שמעץ בר כהגא שהיה שותה יין של‬
‫* תרומה בעכו‪ ,‬ואמ׳ זה בידי מקלקיא‪ ,‬וגזרו עליו שישתהו בספינה‪ .3 .‬עלה‬
‫תמכא והחרחביגה‪ ,‬עלי ורד ועלי מילת יש להן שביעית ולדמיהן שביעית‪,‬‬
‫ויש להן ביעור ולדמיהן ביעור‪ .‬עיקר הבלבםץ‪ ,‬עיקר ורד‪ ,‬ועיקר מילת‬
‫אץ להן שביעית ולא לדמיהן שביעית‪ ,‬אץ להן ביעור ולא לדמיהן ביעור‪.‬‬
‫‪ .4‬ר׳ מאיר או׳ דמיהן מתבערץ בראש שגה‪ .‬אמרו לו להם אץ ביעור קל‬
‫» וחומר לדמיהן‪ .‬אמ׳ להם מחמיר אני בדמיהן יותר מן העיקר‪ ,‬שמן של‬
‫שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו אחר אץ מדליקץ בו‪ .5 .‬חלשישות‪,‬‬
‫! פילוח וכוי‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬ל״ז ע״א; בבלי פ ס ח י ם פ״ב ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ו מ״ה ובחו׳כ בהל‬
‫פ״א ה״כו‪ ,‬ק״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י ב א ר צ ך ו כ ו ‪ /‬ויקרא כ״ה‪ ,‬ז ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫רבן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חלה פ״ד הי״ב‪ ,‬ס ע״ב‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫‪ 3‬אין מביאין ו כ ו ‪ /‬משכ ספ״ו‪.‬‬
‫« עלי ורד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״ז ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬
‫אמ׳ להם ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז רה״ג‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬
‫*אמ׳‬
‫< ר׳ מאיר‬
‫״ חלשישוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז‬
‫רה״ד‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬
‫‪ 1‬חוצה |‬
‫לארץ |‬
‫‪3‬‬
‫ד לחוצה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫וםבעח |‬
‫לאבל | ד לאכול‪ .‬א חסר•‬
‫ד א בן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫" סאיר ן‬
‫‪1 0‬‬
‫עלה | א עלי‪.‬‬
‫םילת | ד םלת‪.‬‬
‫הבלבסין |‬
‫א יהודה•‬
‫וחוסר | א וחוס׳‪.‬‬
‫ד א ןשסןן אחד‪.‬‬
‫בידי | א ןבא[ לידי•‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫לדסיהן | ד‬
‫»׳ |‬
‫לדמיהם‪.‬‬
‫דסיהן |‬
‫אח ן א חסר‪.‬‬
‫והחרחבינה | ד והרחבינ׳ א וחרחבינה‪.‬‬
‫שביעית |‬
‫א להם‪.‬‬
‫ך בארץ­‬
‫בר |‬
‫סקלקיא | ד א םקלקליא <ובגליון א מסיקיליאה(‪.‬‬
‫‪ 8‬חםכא | א חסכה‪.‬‬
‫‪ 8‬להן |‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫בארצך |‬
‫שםעון בן גסליאל ן א שסע׳ בן נסל׳‪.‬‬
‫ולדםיהן | א ולדםיהם‪.‬‬
‫ד הםלפפין‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫בארץ ן‬
‫* אם׳ | ב אסר‪.‬‬
‫» ואם׳ | ד ואסר א וא׳‪.‬‬
‫בספינה | ב ד סחום‪.‬‬
‫ד א וורד‪.‬‬
‫י׳ |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫ד וסכרן‪.‬‬
‫ג שסעון בן אלעזר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שסע׳ בן אלע׳‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד שביעי׳‪.‬‬
‫לדסיהן ן‬
‫א דסיהם‪.‬‬
‫להם | א להן‪.‬‬
‫‪ 8-7‬ויש ‪ . . .‬לדמיהן שביעית |‬
‫א לדסיהס‪.‬‬
‫שנה |‬
‫ורד |‬
‫ביעור |‬
‫ד א השנה‪.‬‬
‫בדסיהן | ד‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד ס‬
‫י ‪.‬‬
‫ם‬
‫ב ך סתום­‬
‫להם ן‬
‫א להן­‬
‫‪ n‬אחר ‪I‬‬
‫חלשישות | ד הלשישוח א הלששיח‪.‬‬
‫‪ .1‬מ י ד ו ת וכוי‪ .‬במשנתנו)מיו מיד‪ (.‬שנינו שאץ מוציאין מידות שביעית ל ח ו ׳ ל ‪ ,‬ו נ ח ל ק ו כאן מ ה דינם‪.‬‬
‫ב מ ק ו מ ן ‪ .‬בירושלמי םירשו שאסור ל ה ע ב י ר ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו מ ב ע ר ן ב מ ק ו מ ם ממש‪ .‬ו ל כ ל ה ד ע ו ת א ס ו ר‬
‫‪ .3‬א י ן מ ב י א י ן וכו׳‪ .‬כ ר י‬
‫ל א ו כ ל ם בחויל‪ .‬ו א ם ר ו צ ה ל ה ח ז י ר ם לאיי ו ל א ו כ ל ם שם הרשות בידו)רשיי(‪.‬‬
‫ש ל א יזע הכהנים מ ר ד ס י ם א ח ר י ה ויסמאו ב א ר ץ ה ע מ י ם ‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א שרוב ה ת ר ו מ ה כ ב ר ה ו כ ש ר ה ו נ ט מ א ה‬
‫‪ .6-5‬ע ל ה ת מ כ א וכו׳‪ .‬ה ת ו ם ס ת א מ ד נ י מ ה א ת ה כ ל ל שנשנה במשנתנו » ד ז םיא ומיב(‪:‬‬
‫בארץ העמים‪.‬‬
‫כ ל שהוא אמו מתקיים ב א ר ץ יש לו שביעית ו ל ד מ י ו שביעית‪ ,‬ו כ ל שאינו מתקיים ב א ר ץ יש לו שביעית ו ל ד מ י ו‬
‫שביעית‪ ,‬א ץ לו ביעור ו ל ד מ י ו ביעור וכו׳‪ .‬ר ׳ מ א י ר אומר ד מ י ה ם מ ת ב ע ר י ם ע ד ראש השנה‪ .‬ו מ י ב המינים ה ל ל ו‬
‫‪ .10‬מ ח מ י ר וכוי‪ .‬מסני ש ה ד מ י ם מתנתקים ‪ p‬ה מ ץ ש מ כ ר ‪ ,‬ו ה ר י י כ ו ל לקנות ב ה ם‬
‫נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫‪ .11‬ח ל ש י ש ו ח‬
‫מ ץ שאינו מתקיים ב א ר ץ ‪ ,‬ת ד ע ל ך שהוא כן שהרי ש ‪ p‬של שביעית וכוי‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ובו׳‪ .‬ומשתמשים ב ‪ p‬ל צ ב ע י ם ‪ ,‬וקדושת שביעית ח ל ה ע ל י ^‬
‫שביעית פ״ה‬
‫‪15‬‬
‫‪187‬‬
‫חלביצץ‪ ,‬והירענה‪ ,‬והבורית‪ ,‬והאהל יש להן שביעית ולדמיהן שביעית‪,‬‬
‫יש להן ביעור ולדמיהן ביעור‪ .6 .‬עיקר חרוב‪ ,‬ועיקר האגה‪ ,‬ועלי האוג‪,‬‬
‫והפרחבלץ‪ ,‬והאורז אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור‪ .7 .‬דץ‪ ,‬ובצר‪,‬‬
‫‪ .8‬הצבעץ‬
‫וזרע סטים נזרעין במוצאי שביעית‪ ,‬מפני שהוא מלאכתן‪.‬‬
‫והפטמץ לוקחין מורםן מכל מקום ואץ נמנעץ‪ .‬נבילה‪ .‬ואץ מוכרץ אותה‬
‫מחרוזות מחרהות‪ ,‬אבל מוכרץ אותה איברין איברין על גבי מטות‪.‬‬
‫‪ .9‬לא יהא מביא כלבים כופרץ‪ ,‬וחולדות הםגאין‪ ,‬וחתלץ‪ ,‬וקיפות למכרן‬
‫לגוי ולישכר עליהן‪ ,‬אבל מורים וגבינת בית הומקי והפת והשמן שלהן‬
‫מותר למוכרן לגוי ולישכר עליהן‪ .10 .‬לא יהא לוקט ירקות שדה ומוכר‬
‫בשוק‪ ,‬אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ אף יסכור‬
‫פועלין רכנים לתוך ביתו‪ .‬לקח הבכור למשתה בנו או לרגל ולא )ל(צריך‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫* והירעכה‬
‫‪1 3‬‬
‫עיקל‬
‫״‬
‫וכו‪/‬‬
‫חרוב‬
‫הצ ין‬
‫‪ 3‬ע‬
‫מ״ג‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫וכו‪/‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ו כ ו‬
‫עיין‬
‫ילוש׳‬
‫‪ 3 3‬ה‬
‫י‬
‫הכ׳׳ל‬
‫ילוש׳‬
‫מ ש‬
‫׳‬
‫״א‪.‬‬
‫פ‬
‫ה״ב‪,‬‬
‫הכ׳׳ל‬
‫״נן‬
‫ה‬
‫״‬
‫ל״ז‬
‫רה״ב‪.‬‬
‫ל׳ינן‬
‫ז ׳‬
‫‪ 20‬לוקנן‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫וכף‪.‬‬
‫ועיין‬
‫נבלי‬
‫שבת‬
‫״ דין‬
‫ובצל‬
‫וכו‪/‬‬
‫ע״א‪.‬‬
‫עיין‬
‫‪ !8‬כבילה‪.‬‬
‫במשכ׳‬
‫פי׳ז‬
‫א‪/‬‬
‫ל׳‬
‫כדה‬
‫ילוש׳‬
‫ל״ז‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫קנוועה‬
‫ממשכ׳‬
‫פ״ז‬
‫« לקח‬
‫וכו‪/‬‬
‫פיסקא‬
‫מ״ג‪.‬‬
‫ס״ב‬
‫לפ״ז‪,‬‬
‫אי‪.‬‬
‫משכ׳‬
‫מ״ד‪.‬‬
‫‪ 13‬חלביציז | ד א והלביצין‪.‬‬
‫עיקר | ד ע ק ר ‪.‬‬
‫‪ 13‬ביעור | ב ד סתום‪.‬‬
‫האגה |‬
‫ועיקר | ד ועקר‪.‬‬
‫ד האבא א הגא‪ 14 .‬והפרחבלין | ד והסרחבלי׳ א וסרח לבין‪ .‬אין | ך אי־‪ .‬להן | ד א להם‪ .‬ולא לדסיהן ן א ולדמיהן‪.‬‬
‫ב ד א סחוס‪.‬‬
‫כיעור |‬
‫שהוא טלאכתן |‬
‫חתיכות‪.‬‬
‫דין ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שסלאכתן‪.‬‬
‫‪ 18‬גבילה |‬
‫סטות ן א טוטות‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬
‫א והחולין‪.‬‬
‫וקיפות |‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫מוריס |‬
‫ד‬
‫ד ולישה‬
‫סועלין ויכניס ן‬
‫‪.12‬והירענה‬
‫שלהן ן‬
‫עליהן ן‬
‫ס ו כ ר | ך סוכ׳‪.‬‬
‫א וגבינה‪.‬‬
‫א שלהם‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫ם‬
‫ולא ן‬
‫ד הוגיקי א היגיקי‪.‬‬
‫לנוי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫עליהן |‬
‫א להן‪.‬‬
‫ופוכר ן‬
‫ולישכר |‬
‫א ופוכרן‪.‬‬
‫י ס מ ר | ד ישכור א ישכיר‪.‬‬
‫)ל(צריך | ד א צייר•‬
‫א ואמו‪.‬‬
‫עליח‬
‫וכו׳‪ .‬ו כ ו ל ן מ מ י כ ב י ס ו ת ‪ ,‬ו א ף‬
‫הוסקי |‬
‫ך למכרן‪.‬‬
‫שדה ן‬
‫וחתלין |‬
‫ד ולירכ׳ א ולשכור‪.‬‬
‫בית ן א ובית‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫איברין איברין ן‬
‫א חתיכות‬
‫וחולדוח ן א וחולדח‪.‬‬
‫‪ 19‬ולישכר |‬
‫‪ 20‬למוכרן |‬
‫לעזר | ך א ל ע ז ר א אלע׳‪.‬‬
‫א פועלים ו י י ס ‪.‬‬
‫ט‬
‫ונביגח ן‬
‫א טביאין‪.‬‬
‫ד צופדין א כופרים‪.‬‬
‫ל מ כ ר ן ן א טוכרין‪.‬‬
‫ד מורויס א הסוריים‪.‬‬
‫א ולשכור‪.‬‬
‫‪1‬־ בשוק | א לשוק‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬כופרין |‬
‫וקיפו׳ א וקופות‪.‬‬
‫ו ה פ ח | כיה ד ‪ .‬א ה פ ת ב וחסח‪.‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪ 15‬סטים |‬
‫ד סטין א סטיס‪.‬‬
‫‪ 17‬טוכרין ן‬
‫בםוצאי שביעית ן‬
‫א לפוצאי שביעי‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬נ ו ר ע י ן וכו׳‪.‬‬
‫ח ל ה קדושת שביעית‪.‬‬
‫כ ל ה מ מ י ם ה ל ל ו א מ ם ראויים ל א ל מ א כ ל ו ל א ל צ ב י ע ה )והדי כ א ן מ ד ב ר י ם ב ז ר ע סטים‪ ,‬ו ל א בגוף‬
‫הסטים(‪ ,‬ת ו ר ע י ם אותמ‪ ,‬ו מ ה שגדל מ ה ם ר א ד ל צ ב י ע ה ‪.‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫מ‬
‫א‬
‫י׳‬
‫יעיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫י ן חוששין ש מ א מ ם מ ח י שביעית ז ע א ‪ ,‬מסני ש ל א נחשדו ע ל ה ס ם ו ל ת ‪.‬‬
‫ק ט ו ע ה ממשנתנו )מיז מימ‪ :‬ש א ץ עושץ ס ח ו ר ה וכו׳ בנבילות וכוי‪.‬‬
‫‪.17‬מחרוזות‬
‫כי׳ע‬
‫‪ .16‬ו א י ן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וראשונים(‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד ר ך בשר כשר‪.‬‬
‫כ ד ר ך נבילה‪.‬‬
‫עיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ח ו ל ד ה ששוקיה ד ק י ם ו ג ד י ל ה ב ץ הסנאים‪.‬‬
‫‪.19‬ולישכר‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ה ש ת כ ר ב ה ם ‪.‬‬
‫נבילה‪.‬‬
‫מטות‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מוטות )כני׳‬
‫המנאין‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬ויכניסו‪,‬‬
‫שילקטו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששוכר‬
‫מירשו‬
‫בתלמוד‪:‬‬
‫בכי״ע ובראשונים‪ :‬וקוסות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קוםים‪.‬‬
‫ב י ת ה ו מ ק י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬בית ה ו נ י ק י ) כ ע ץ ד ׳ כייע וראשונים(‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גבמת ביתאמיקי‪ ,‬ג ב מ ה ה ב א ה מ מ ד מ ת ביתמיאה‪ .‬ו כ ו ל ם א ץ איסורם א ל א מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫אותם‬
‫סיסקא‬
‫ל ק ח ל ע צ מ ו והותיר מ ו ת ר ל מ כ ר ן ‪.‬‬
‫‪ .18‬ו ח ו ל ד ו ת‬
‫ו ק י ס ו ת‪.‬‬
‫נמנעין‪.‬‬
‫שיכניסו א ת‬
‫הירקות‬
‫‪ .22‬ו י כ נ י ם‬
‫לביתו‪ ,‬א ב ל ל א ששוכר‬
‫אותם‬
‫שביעית פ״דז‬
‫‪188‬‬
‫לו‪ ,‬מותר למוכרו‪ .‬ר׳ אף אומ׳ אני שלא ימכרנו אלא לדמיו‪ .11 .‬לולבי‬
‫האלה והבטנא והאטדץ והאדל‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ ללולבין עם העלין אין ביעור‪.‬‬
‫‪ 25‬וחכמים אף לעלים עם הלולבין יש ביעור‪ .‬ר׳ שמעון או׳ ללולבין אץ ביעור‪,‬‬
‫אבל לעלים יש ביעור‪ ,‬מפני שנשרו מאביהן‪ .‬וכולן שנכנסו מערב שביעית‬
‫לשביעית‪ ,‬או שיצאו משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬נידונין כאילן‪ ,‬חוץ מן‬
‫האדל שנידון כירק‪ .12 .‬העיד ר׳ יהודה בן ישעיה הבשם לפני ר׳ עקיבה‬
‫משם ר׳ טרפון שיש לקטף שביעית‪ .‬עלה זתים ועלי קנים ועלי חרובין‬
‫‪ 30‬אין להן ביעור‪ ,‬לפי שאינן כלץ‪ .13 .‬הוורד חדש שכבשו בשמן ישן‪ ,‬ילקט‬
‫את הוורד והשמן מותר‪ .‬ישן בחדש‪ ,‬חייב בביעור‪ .14 .‬החרובץ חדשץ‬
‫שכבשן ביין ישן‪ ,‬ילקט את החרובין והיין מותר‪ .‬ישנץ בחדש‪ ,‬חייבין בביעור‪.‬‬
‫‪ .15‬רבי לעזר אומ׳ חבילי אזוב והםיאה והקורנית שהכניסן לעצים‪ ,‬אץ‬
‫מסיקין בהן‪ .‬למאכל בהמה‪ ,‬מסיקץ בהן‪ .‬ר׳ שמעון אף אף קלחץ של‬
‫‪24-22‬‬
‫לולבי האלה וכו׳‪ .‬עיין ימש׳‬
‫ם״‪:‬‬
‫‪ 29‬לקעף וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ז מ״ו; בבלי‬
‫ל״ע ע״א‪.‬‬
‫סה״ו‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬
‫נדה‬
‫•* וכולן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ועלי ק נ י ם וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ע ה״ו‪,‬‬
‫ח׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 30‬הוורד וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ז מ׳׳ז‪.‬‬
‫‪ 33‬אזוב‬
‫‪ 31‬החרובין וכו׳‪ .‬משכ׳ ש ‪.‬‬
‫ם‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ ע״ז שה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״א‪.‬‬
‫‪ 23‬ר' | ד רבי‪.‬‬
‫ך סתום‪.‬‬
‫או׳ ן ך א אומי‪.‬‬
‫‪ 24‬והבטנא |‬
‫ללולבין ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫]להם ן‪.‬‬
‫ד אומרין‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד עקיבא א עקיב׳‪.‬‬
‫ד זיתים‪.‬‬
‫קנים ן‬
‫ד שכבש‪.‬‬
‫ד ביער‪.‬‬
‫א נפנים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א ישנים‪.‬‬
‫בביעור |‬
‫ך חבולי‪.‬‬
‫ד להם‪.‬‬
‫בביעור |‬
‫ד בביעי• ב ד א סחום‪.‬‬
‫ך אופר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 27‬לפוצאי שביעיח |‬
‫הבשם ן‬
‫א הבסם‪.‬‬
‫א ל ק ט בשביעית‪.‬‬
‫על ן‬
‫א שאין כלים‪.‬‬
‫הוורד ן‬
‫א החדשים‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫לעצים |‬
‫ך לעצי׳‪.‬‬
‫א אין‬
‫לעלים |‬
‫א וורד‪.‬‬
‫חדשין |‬
‫‪ 83‬לעזר |‬
‫ד וחפיאה א סיאה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫יש |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד וכולו‪.‬‬
‫ך אומר‬
‫‪ 28‬וחכסים |‬
‫ך א עלי‪.‬‬
‫שאינן כלין |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א יש להן‪.‬‬
‫‪ 26‬א ב ל ן‬
‫וכולן |‬
‫י׳ |‬
‫אן׳ ן‬
‫א עלין עם לולבין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ל ק ט ף שביעית |‬
‫ד ימכור‪.‬‬
‫אין ן‬
‫א םאיביהם‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫א טשום‪.‬‬
‫והסיאה |‬
‫ד העלים‪.‬‬
‫ך אומר‪.‬‬
‫מאביהן ן‬
‫כירק |‬
‫‪ 30‬להן |‬
‫והאטדין ן‬
‫לעלים עם הלולבין |‬
‫אי |‬
‫ד שנדון‪.‬‬
‫אזוב | א ח ס ר ‪.‬‬
‫אי |‬
‫א אומי‪.‬‬
‫‪ 28‬טשט ן‬
‫‪ 81‬את ן‬
‫העלין |‬
‫א חסי•‬
‫ביעור |‬
‫‪ 28‬שנידון |‬
‫א והבוטנה‪.‬‬
‫א לולבין‪.‬‬
‫ר׳ שסעון ן‬
‫ך לעלי׳ א לעלין‪.‬‬
‫שלא ן א לא‪.‬‬
‫ד והבטנה‬
‫ימכרנו |‬
‫לדמיו |‬
‫א והעיטודין‪.‬‬
‫ד א בדמיי­‬
‫ה‬
‫‪ 33‬א ח ן‬
‫אום׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫עקיבה |‬
‫זהים |‬
‫שכבשו |‬
‫ימין |‬
‫חבילי |‬
‫‪ 34‬םסיקין ן א ס ס י ק )ביס(‪.‬‬
‫אף קלחין | א קלחים‪.‬‬
‫‪ .23‬ל ד מ י ו ‪ .‬בשאר הנוסחאות ובראשונים‪ :‬בדמיו‪ .‬והיא היא‪ .‬והכוונה ש ל א ימכרנו א ל א ב ד מ ע שקנאו‪ ,‬ו ל א‬
‫ירויח בו‪.‬‬
‫‪ .24-23‬ל ו ל ב י ה א ל ה וכוי‪ .‬והרי ל ל ו ב י ם כשהם ל ע צ מ ם א ץ ביעור‪ ,‬ממני ש א ץ מ מ ם כ ל ה מן‬
‫ה ש ד ה ‪ ,‬ו ל ע ל י ם כשהם ל ע צ מ ם יש ביעור ממני שממם כ ל ה ‪ .‬ו ה ש א ל ה ה י א מ ה ד מ ם כ ש ה ע ל י ם ה ם מ ח ו ב ר י ם‬
‫ל ל ו ל ב י ם ‪ .‬וטיב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב ה ׳ א ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫מ א י ל י ה ם מן ה ל ו ל ב י ם ‪.‬‬
‫א ח ר חנטה‪.‬‬
‫‪ .26‬ש נ ש ר ו ‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪:‬שנשרץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ס ו ם ם לישור‬
‫ו כ ו ל ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ מ י ם שנזכרו בשורה ‪.24‬‬
‫‪ . 2 9‬ל ק ט ף ‪ .‬ע ץ בשמים‪ ,‬ו ב ת ל מ ו ד י ם מירשוהו‪ :‬צ ר י ‪.‬‬
‫‪ .27‬כ א י ל ן ‪ .‬ו ה ו ל כ י ם ב ה ם‬
‫‪ .30‬ה ו ו ר ד ח ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ו ו ר ד ש ל שביעית שכבשו בשמן ש ל ששית‪ ,‬ו א ץ כ ח ב מ ר ד ח ד ש ליתן ט ע ם בשמן ישן א ל א א ם כן ש ה ה בו זמן‬
‫מרובה‪.‬‬
‫‪ . 3 3‬ו ד ‪ .‬ס י א ה וכו׳‪ .‬ט י ב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳ א ץ מ ס י ק ץ ‪ ,‬כ ה נ ה ת המםרשים‪.‬‬
‫‪ .34-33‬א י ן מ ס י ק י ן וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬ממיקין‬
‫שביעית פ״ה‬
‫‪189‬‬
‫‪ .16‬חציר וירקות שדה שליקטן‬
‫בין השלחין שיבשו‪ ,‬אסורין בהנאה‪.‬‬
‫להטין בהן‪ ,‬אין רשיי להטין בהן‪ .‬למאכל בהמה‪ ,‬רשיי להטץ בהן‪.‬‬
‫‪ .17‬עידית שלקטה למאכל בהמה‪ ,‬הרי זה צריך לבער‪ .‬נתנה תחת הכר‪,‬‬
‫הרי היא כמבוערת‪ .18 .‬תבן של שביעית אץ נותנץ אותו לא לתוך הכר‪,‬‬
‫ולא לתוך הטיט‪ .‬אם נתנוהו אחרים‪ ,‬הרי הוא כמבוער‪ .19 .‬תנור שהסיקו‬
‫בתבן ובקש של שביעית יוצן‪ .‬מוכרין )אוכלין( אוכלי אדן ואוכלי בהמה‬
‫ליקח בהן אוכל אדם‪ ,‬ואץ מוכרין אוכלי בהמה ליקח מהן אוכלי בהמה‪,‬‬
‫ואץ צריך לומ׳ אוכלי אדם ליקח בהן אוכלי בהמה‪ .20 .‬פירות שביעית‬
‫אין מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולעופות‪ .‬אם הלכה בהמה מאיליה‬
‫לתחת תאינה ואוכלת בתאנים‪ ,‬לתחת חרוב ואוכלת בחרובין‪ ,‬אץ מחייבץ‬
‫אותו להחזירה‪ ,‬משם שנ׳ ב א ר צ ך ת ה י ה כ ל ת ב ו א ת ה ל א כ ל ‪.‬‬
‫‪ .21‬מאכילין את אכסניא פירות שביעית‪ ,‬ואץ מאכילין לא את הגוי ולא את‬
‫השכיר פירות שביעית‪ .‬ואם היה שכיר שבת‪ ,‬שכיר חודש‪ ,‬שכיר שנה‪,‬‬
‫שכיר שבוע‪ ,‬או שקצצו מזונותיו עליו‪ ,‬מאכילין אותו פירות שביעית‪.‬‬
‫״ חציר ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫ה״ג‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬
‫ש‬
‫לי‬
‫ק ט ן‬
‫(‬
‫רש״ ן‬
‫ך‬
‫א‬
‫שיבשו | ך שייבשו‪.‬‬
‫ש ל ק ט ן <‬
‫י‬
‫א‬
‫ד הכד‪.‬‬
‫ר‬
‫״‬
‫»> ובקש‬
‫כהן ן‬
‫ן‬
‫‪4 3‬‬
‫א‬
‫‪. ..‬‬
‫ל‬
‫‪ 45‬משם |‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ן‬
‫א‬
‫א ולא‪.‬‬
‫‪ .35‬ש י ב ש ו וכו׳‪.‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫בהנאה ן א בהן‪.‬‬
‫‪,‬ל‬
‫ל ה ט‬
‫‪mnD‬‬
‫ד‬
‫לא ן‬
‫ן‬
‫ד‬
‫מהן |‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ר‬
‫ס‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪ 47‬ואם היה ן‬
‫ח‬
‫ם א‬
‫ך‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל א כ ו‬
‫ד‬
‫ל‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הכר |‬
‫אוכלי‬
‫ם‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ט א‬
‫הרי זה ן‬
‫|‬
‫ה‬
‫‪ 4.‬תאינה |‬
‫בארצך ן‬
‫‪ 48‬מאכילין את אכסניא ן‬
‫־‪ 8‬א‪ 0‬ן‬
‫אדן‬
‫לוט׳ |‬
‫|‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א אדם•‬
‫ד לומר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד תאנה א התאינה‪.‬‬
‫א החרוב‪.‬‬
‫ד חדש‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד הכד‪.‬‬
‫‪ 43‬צריך ן‬
‫א שנאם׳‪.‬‬
‫חודש ‪j‬‬
‫רשיי |‬
‫הכר ן‬
‫ד אוכל‪.‬‬
‫חרוב ן‬
‫חציר | א החציר‪.‬‬
‫ד א רשאי )ב‪-‬פ>‪.‬‬
‫א מוכרין‪.‬‬
‫לי ‪.‬‬
‫לתוך‪.‬‬
‫»• ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א העירית‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ילי ן‬
‫ך משו׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ל‬
‫ס‬
‫ד בהן א‬
‫לתחת ן‬
‫ן‬
‫)ב‬
‫־‪,‬ן>‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אין ן‬
‫‪ .37‬עידית ן‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א ןוהיתהן א ו כ ל ת תאינים‪.‬‬
‫סאכילין לא ן‬
‫ואםורים‬
‫ם‬
‫א‬
‫ב‬
‫א אוכלי בהמה‪.‬‬
‫א ו כ ל ת חרובין‪.‬‬
‫ת ה‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫(‬
‫)אוכלין>‬
‫א בהם‪.‬‬
‫בתאנים |‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫א וקש‪.‬‬
‫״ אוכל אדם ן‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪3 8‬‬
‫ה‬
‫ל ה ט י ן‬
‫‪ 38‬כ מ ב ו ע ר ת ן‬
‫ן‬
‫־־> ב א ר צ ך ו כ ו ‪/‬‬
‫«> מאכילין ו כ ו ‪ /‬חו״כ הכל; ירוש׳ דמאי פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫בין | ד א ביה‪.‬‬
‫]‬
‫‪ 38‬תבן ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ע ה״ז‪ ,‬ל״ע ע״א‪.‬‬
‫« פ י מ ת ו כ ו ‪ /‬עיין משכי רפ״ח; תו״כ בהר פ״א ה״ז‪ ,‬ק״ו ע״ג‪.‬‬
‫ויקרא כ״ה‪ ,‬זי‪.‬‬
‫‪8 6‬‬
‫<« מוכרין וכוי‪ .‬ירוש׳ פ״ז‬
‫ואוכלת בחרובין ן‬
‫ואוכלח‬
‫א והיא‬
‫א ןולבהםחך ולחיה אשרן בארצך‪.‬‬
‫א ]אץ[ סאכילין אכסניין‪.‬‬
‫‪ 48‬שקצצו ן‬
‫ואין‬
‫א שקצץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ם עכשיו כ ע צ י ם ב ע ל מ א ‪ ,‬מימ כ ב ר ח ל ה ע ל י ה ם מ ק ו ד ם קדושת שביעית‬
‫‪ .36‬ל ה ט י ן‬
‫ב ה נ א ה א ח ר שביעית‪ ,‬ו א ץ מ ס י ק י ם ב ה ם להנאתו‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שלקט‬
‫אותם כ ד י לטנן ) ל ל ח ל ח ( ב ה ם חטים‪ .‬ומכיוץ שאסור ל ל ק ט ם ע י מ ל ה ט ץ ‪ ,‬נותנים ע ל י ה מ חומרי מ א כ ל‬
‫א ד ם ‪ ,‬ואסור ל ה ט ץ בהם‪.‬‬
‫ר ש י י וכו׳‪ .‬שהרי מותר ל ל ק ט ם ל מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ו ת ר ל ה ט ץ‬
‫ב ה ם חיטים שהם מ א כ ל א ד ם ‪ ,‬ו ה ם א מ ם נ ס ס ל י ם ל מ א כ ל ב ה מ ה ע״י הטמון‪ ,‬וראויים ל ה א ף אחריו‪.‬‬
‫‪ .37‬ע י ד י ת וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ה ע י ר י ת )כני׳ כי׳ע(‪ .‬והכוונה ל צ מ ח ‪ ,Asphodelus‬ובסורית‪ :‬ע י ר ת א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ח ת ה כ ר וכו׳‪ .‬כן ה י ה ד ר כ ם ל ס ו ר צ מ ח י ם ה ל ל ו ת ח ת ה מ ש כ ב ‪ ,‬כ ד י ל ה ב ר י ח א ת ת ח ש י ם ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬א ת א כ ס נ י א וכו׳‪ .‬הכוונה לחיילות ה מ ל ך שהמ מ א כ ס נ י ם אותם ב ב ת י היהודים‪ ,‬והיו סמוכים ע ל שולחנם‪,‬‬
‫ודינם כ ב ן בית‪.‬‬
‫‪.47-46‬ולא‬
‫את‬
‫א ת ה ג ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשאינו ס מ ו ך ע ל שולחנו‪ ,‬מסני שאסור ל ה א כ י ל לנוי סירות שביעית‪.‬‬
‫ה ש כ י ר ‪ .‬מסני שסורע חובו מ ד מ י שביעית‪.‬‬
‫‪ .48‬א ו‬
‫א צ ל ו ס ת ם ) ב ל י ס כ ו ם ידוע(‪ ,‬ה ר י ה ו א כשכיר שבת‪ ,‬דהימו בבץ ביתו‪.‬‬
‫ש ק צ צ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י א כ ל‬
‫שביעית פ״ה‪ ,‬פ״ו‬
‫‪190‬‬
‫‪ .22‬אין בית דץ פוסקין לאשה פירות שביעי‪ /‬אבל ניזונות היא משל בעלה‪.‬‬
‫‪ .23‬ספחין של שביעית אין תולשץ אותן ביה אבל חורש כדרכו‪ .‬ובהמה‬
‫רועה כדרכה‪.‬‬
‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬שביעית ניתנה לאכילה‪ ,‬לשתייה‪ ,‬ולסיכה‪ ,‬לאכל דבר שדרכו‬
‫לוכל‪ ,‬ולשתות דבר שדרכו לשתות‪ ,‬ולסוך דבר שדרכו לסוך‪ .2 .‬כיצד לוכל‬
‫דבר שדרכו לוכל‪ ,‬אץ מחייבץ אותו לוכל קניבתו של ירק‪ ,‬ולא פת שעיפשה‪,‬‬
‫ולא תבשיל שעיברה צורתו‪ .3 .‬כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות‪ ,‬אץ‬
‫מחייבין אותו להיות גומע אניגרץ וםניגרץ‪ ,‬ולשתות יץ בשמריו‪ .‬החושש‬
‫בגרונו אל ירערעגו שמן‪ ,‬אבל גותן שמן הרבה לתוך אניגרץ ובולע‪ .‬החושש‬
‫בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהא פולט‪ ,‬אבל מגמע ובולע‪ ,‬ומטבל‬
‫כדרכו‪ ,‬ואיגו חושש‪ .4 .‬כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך‪ ,‬סך אדן שמן‬
‫על גבי מכתו‪ ,‬ובלבד שלא יטול במוך ויתן על גבי מכתו‪ .‬החושש בראשו‪,‬‬
‫וכל מי שעלו בו חטטץ‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יין וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו‬
‫לסיכה ‪ p‬וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .5 .‬יץ של שביעי׳ שנפל לתוך המורייס‪,‬‬
‫צריך לבער‪ .‬ר׳ לעזר בר׳ שמעץ או׳ הרי הוא כמבוער‪ .6 .‬נותן אדם‬
‫»> אין בית דין וכוי‪ .‬ילוש׳ מעשרות פ״ג ה״א‪ ,‬כ׳ ע״ב; כהובוח פ״ז ה״א‪ ,‬ל״א ע״ב; שם פי״ג‬
‫ה״א‪ ,‬ל״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫» שביעית ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל תרומות פ״נו‪ ,‬שו ‪ 44‬ואילן‪ ,‬וש״כ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬שו׳ ‪ 24‬ואילן‪ ,‬וש״כ‪.‬‬
‫»> שביעי׳ | ד א שביעית‪.‬‬
‫‪ 1‬ניתנה |‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫לוכל |‬
‫לוכל |‬
‫ד נתנה‪.‬‬
‫ד א לאכול‪.‬‬
‫ד שעברה‪.‬‬
‫אותו ן א אחו‪.‬‬
‫ב ך פתוח‪.‬‬
‫ד בשניו‪.‬‬
‫קניבתו |‬
‫צורתו |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫סנסע |‬
‫וםטבל ‪j‬‬
‫» ו ב ל ב ד שלא | א א ב ל לא‪.‬‬
‫» דין | ד יין‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫ך א אלעזר‪.‬‬
‫בית‬
‫ד ר כ ו | ד דרכן‪.‬‬
‫בר׳ שםעון ן א חסר•‬
‫לסוך |‬
‫א חסר•‬
‫ד וסטביל‪.‬‬
‫לוכל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד לא‪.‬‬
‫‪ 8‬חושש |‬
‫שביעי׳ | ד א שביעית‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד‬
‫לאכל‪.‬‬
‫שעיפשה ן‬
‫לשתות |‬
‫אנינרון |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד אערון‪.‬‬
‫שדרכו ן‬
‫א חסר­‬
‫א שעיפישה‪.‬‬
‫אנינרוי וסנערזן | ך אננרון ואסננרון‪.‬‬
‫יטול בסוך ן א יטיל בסוך ]ובמטלית[‪.‬‬
‫ד‬
‫לשחי­‬
‫בשפריו |‬
‫‪ 7‬בשיניו |‬
‫אדן |‬
‫א שדירכו‪.‬‬
‫•‪ 11-‬החושש ‪ . . .‬ל ס י כ ה |‬
‫‪ 12‬צריך ל ב ע ר ן א אסור לזרים‪.‬‬
‫הרי הוא כםבוער ן א סוחר לזרים‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ .50‬א י ן ת ו ל ש י ן ו כ ו ׳ ‪ .‬מסני ש ס ם ח י ם ד ר כ ם ל צ מ ו ח ש ל א ב צ מ י מ ו ת ‪,‬‬
‫ו ב ש א ר שני שבוע תולש א ו ת ם ב י ד ‪ ,‬ו ב ש ב י ע י ת צ ר י ך לשנות‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת ‪ ,‬ואינו חושש ל א משום ז ב ל ו ל א משום שמא י צ מ ח ו ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫של |‬
‫ד א לאכול‪.‬‬
‫ד לשתו׳ ד ב ר ‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫נוסע | א לשתות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לאבל |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫לשתות ד ב ר |‬
‫אל |‬
‫‪ 81‬ב ד ר כ ה ן‬
‫א !היא[ כדירכה•‬
‫ב ל א כל­‬
‫ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ב ע ל ה איני לסניני‪ ,‬ו ב י י מומקין ל ה מוונות מ נ כ ס י ב ע ל ה כ פ ר י ע ת ח ו ב ‪.‬‬
‫ו א ץ מורעין ח ו ב מ מ י ר ו ת שביעית‪.‬‬
‫כורת‬
‫ד ולסיכ׳•‬
‫ד קנובת א ] ל א ! קנובח‪.‬‬
‫להיוח | ד להיר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד טנמיע‪.‬‬
‫ולסיכה |‬
‫א שדירכו•‬
‫‪ 6-5‬החושש ‪ . . .‬ובולע |‬
‫ד א אדם‪.‬‬
‫‪ .49‬א י ן‬
‫שדרכו |‬
‫ד א ל א כ ו ל <ב'פ>‪.‬‬
‫‪ 4‬שעיברה |‬
‫‪8‬‬
‫כעלה |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫לשתייה |‬
‫‪ *0‬כ ד ר כ ו |‬
‫א ולשתייה‪.‬‬
‫א ]הוא[ כדירכו‪.‬‬
‫״ שכפל וכר‪ .‬עיין לעיל‬
‫בסכינו‪,‬‬
‫כ ד י שיהא נ י כ ר השינוי‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫חורש‬
‫כדרכו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במוצאי‬
‫ו ב ב ה י א ש ע ר ת י ש צ י ל כאן‪ :‬ח ו ל ש ב ח ר ב ו ‪.‬‬
‫ו ב ש ב י ע י ת עסיקינן‬
‫ב כ ל הברייתא‪.‬‬
‫‪ .1‬ש ב י ע י ת וכוי‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת ו ת כ א ן ) ע ד שו׳ ‪ (25‬נ ת ב א ר ו ל ע י ל ת ר ו מ ו ת ס״ס שו׳ ‪ 44‬ו א י ל ך ‪ :‬שם שו׳ ‪23‬‬
‫ו א י ל ך ‪ :‬שם מיי שו׳ ‪ 35‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫שביעית פ״ו‬
‫‪191‬‬
‫דבילה וגרוגרות לתוך המורים‪ ,‬התבשיל‪ ,‬כדרך שנותן את התבלין‪ ,‬ולא ישחטם‬
‫‪ .7‬צורר‬
‫להוציא מהן משקין‪ .‬ובתבלץ מותר‪ ,‬מפגי שהיא מלאכתן‪.‬‬
‫את התבלין וגותן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרץ‪ ,‬ואם לאו אםורץ‪.‬‬
‫‪ .8‬אץ עושין את היין אילגתית ואת השמן ערב‪ ,‬ואם עשה את היין אילגתית‬
‫ואת השמן ערב‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה‪,‬‬
‫יין וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .9 .‬לא יתן אדם שמן של שביעית על גבי‬
‫טבלה של שייש להתעגל עליה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬שמן של‬
‫שביעית אץ סכץ אותו בידים טמאות‪ .‬גפל על גבי בשרו‪ ,‬מפשפשו אפי׳ בידים‬
‫‪ .10‬שמן של שביעית אץ חוםמץ בו תנור וכירים‪ ,‬ואץ סכץ‬
‫טמאות‪.‬‬
‫בו מנעל וסנדל‪ .11 .‬לא יסוך את רגלו שמן והיא בתוך מגעל ובתוך‬
‫םגדל‪ ,‬אבל סך את רגלו וגותגה למנעל‪ ,‬סך את רגלו ונותנה לסנדל‪ .12 .‬סך‬
‫אדם עצמו שמן של שביעית‪ ,‬ומתעגל על גבי קטבלא חדשה‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .13‬אץ מפטמץ שמן של שביעית‪ ,‬אבל לוקחץ שמן ערב לסיכה מכל מקום‪.‬‬
‫‪ .14‬שמן של שביעית מדליקץ בו‪ .‬מכרו ולקח בו שמן אחר‪ ,‬אץ מדליקץ בו‪.‬‬
‫‪ .15‬שמן של שביעית אץ גותגץ אותו לתוך המדורה‪ .‬ר׳ יוסי אומ׳ צובע‬
‫בו עגיץ‪ ,‬וגותגו לתוך מדורה‪ .16 .‬מסיקץ בגפת ובזוגץ של שביעית‪ ,‬אבל‬
‫«! לא י‬
‫ו‬
‫ח ן‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫נ נ י ץ‬
‫ל ל‬
‫ע י‬
‫פ״י‪,‬‬
‫ה ר ו מ ו ח‬
‫ש‬
‫ף‬
‫^‬
‫‪3 5‬‬
‫פ״ח ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״א‪ .‬ועיין לעיל שו׳ ‪.16‬‬
‫ו ש‬
‫‪ 25‬אין מפעמין ו כ ו ‪ /‬ימש׳‬
‫״ ‪.‬‬
‫כ‬
‫•־ מדליקין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ב; לעיל פ״ה‪ ,‬שו׳ ‪11‬‬
‫)וש״כ(; להלן פ״ז‪ ,‬שו׳ ‪.14‬‬
‫‪ 13‬וגרוגרות | א או גרוגרות‪.‬‬
‫א סהס‪.‬‬
‫״ טהן |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫» מוחן |‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נו‬
‫א טבלא‪.‬‬
‫‪8 0‬‬
‫ן‬
‫ץ‬
‫ך‬
‫רבן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ובחבלי׳‪.‬‬
‫ד וגותגן‪.‬‬
‫«! אילגתית ן‬
‫א ואי ‪.‬‬
‫נכי |‬
‫הטוריט | ד א ח ט ר ‪.‬‬
‫ובתבלין |‬
‫ט י י ן י‬
‫בן‬
‫א ור׳‪.‬‬
‫פפשסשו |‬
‫נ ‪0‬‬
‫י י ן‬
‫ו ח ו ס‬
‫ובחיר |‬
‫ד ןולא יסוך א ח‬
‫ר נ‬
‫ס ך ‪ . . .‬לסנדל ן א חסר‪.‬‬
‫‪2 6‬‬
‫ש ס ן ‪ . . .‬בו |‬
‫אום׳ | א או׳‪.‬‬
‫ן‬
‫ץ‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ו ה ו א [‬
‫ב ת ו ך‬
‫‪.‬‬
‫אילנתית ן‬
‫ד אפילו‪.‬‬
‫ב ד סחוט‪.‬‬
‫‪ 28‬ס ג ד ל ן א הסגדל‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 24‬עצפו |‬
‫אסורין ן‬
‫‪ 17‬ואין |‬
‫א דירכן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬של ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫והיא |‬
‫ד והוא‪.‬‬
‫•‪ 1‬ט ב ל ה |‬
‫מסן |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫חוססין ן כיה ד א ‪.‬‬
‫פ נ ע ל ן א הסגעל•‬
‫א ח ן א ןהואן אח‪.‬‬
‫ד א ןאתן עצפו‪.‬‬
‫ל ס נ ע ל ן א בפגעל‪.‬‬
‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫קטבלא ן‬
‫מקום |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ל ס י כ ה ס כ ל םקום ן א ס כ ל סקום לסיכה‪.‬‬
‫ונותנו ן א וגוחנן‪.‬‬
‫א אסור‪.‬‬
‫א אלונתית‪.‬‬
‫דרכו ן‬
‫סדליקין ן א פ ד ל י ק )ביפן‪.‬‬
‫ך עציץ א עציו‪.‬‬
‫א סותר‪.‬‬
‫•‪ 21-1‬שטן ‪ . . .‬טטאות ן‬
‫אפי׳ |‬
‫»‪ 2‬של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 28‬עניץ |‬
‫ואת ן‬
‫א ןולאן את‪.‬‬
‫‪ 22‬וסגדל |‬
‫לסנדל |‬
‫ד ק ט ב ל י א א קיטבליא‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א גטל‪.‬‬
‫שהיא ס ל א כ ת ן ן‬
‫פותרין ן‬
‫א ואין יין והופץ‪.‬‬
‫א‬
‫ך טשפשפו‪.‬‬
‫ן(‬
‫ל‬
‫ץ‬
‫ליאל ן‬
‫ב חוטסין )וכגראה שחוקן‪ :‬ח ו ס ס י ‪.‬‬
‫י‬
‫מותר ן‬
‫בטל ן‬
‫א אלונטיח‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫א ת התבלין ן א תבלין‪.‬‬
‫א אסור‪.‬‬
‫ישחטם | ד א יסחטם‪.‬‬
‫א שסלאכתן‪.‬‬
‫אותו ן א אחו‪.‬‬
‫‪ 27‬של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ס ד ו ר ה ן א הטדורה‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫וממין ן‬
‫ד א ומנין‪.‬‬
‫‪.13‬המורים‬
‫ששרשי‬
‫בשביעית‬
‫התבשיל‪.‬‬
‫הבשמים‬
‫בולעים‬
‫יש כ א ן ה ר כ ב ה ש ל שתי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫את‬
‫השמן ו מ ם ם י ד י ם‬
‫א מ י ל ו מ א ד ם שאינו מ כ י ר ו ‪.‬‬
‫פ י ה שר ‪.10‬‬
‫‪ .28-27‬צ ו ב ע‬
‫‪ .27‬ה מ ד ו ר ה ‪.‬‬
‫בו‬
‫ע נ י ץ וכו׳‪.‬‬
‫אותו‪,‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪ .25‬א י ן‬
‫ל ו ק ח ץ שמן‬
‫«‪ .2‬א י ן‬
‫מטסמין‬
‫ע ר ב )שמן‬
‫מדליקין‬
‫ובו׳‪.‬‬
‫סוב‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מפני‬
‫מ ו ת ן ריח(‬
‫עיין מ׳ש ל ע י ל‬
‫ממני ששמן ניתן ל ה ד ל ק ה ‪ ,‬ו ל א ל ש מ י כ ה ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה כ ד י ל ה ת ח מ ם ב ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ב ל אניץ ש ל פשתן בשמן ש ל שביעית ונותנו ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה ‪ ,‬כ ד י‬
‫ש ת ת ל ק ח ה א ש ‪ ,‬וזו ה י א ה ד ל ק ה ו ל א ה ס ק ה ‪ ,‬ו ד ר כ ו ב כ ך ‪.‬‬
‫‪ .28‬ב נ פ ת‬
‫ו ב ז ו נ י ן וכוי‪.‬‬
‫ש ל זיתים ו מ נ ץ ש ל ע נ ב י ם ‪ ,‬ש א ע ם ראויים א ל א ל ה ס ק ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה ם ק ד ו ש ת שביעית‪.‬‬
‫כלומר בפסולת‬
‫שביעית פ״ו‬
‫‪192‬‬
‫אין מדליקץ באגוזץ ואץ מסיקץ בזתים‪ .17 .‬אץ מוכרין פירות שביעית לא‬
‫<* במדה ולא במשקל ולא במנק‪ ,‬ולא יהא ממלא את החבית ומוכרה כמות שהוא‪,‬‬
‫כלכלה ומוכרה כמות שהוא‪ ,‬אלא או׳ לו חבית זו אני מוכר לך בדינר‪ ,‬כלכלה‬
‫‪ .18‬לא ימלא את הכלכלה ויוצא ומוכרה‬
‫זו אני מוכר לך בטריסית‪.‬‬
‫‪ .19‬בית שמאי‬
‫בשוק‪ ,‬אבל בשאר שני ]שבוע[ אסור‪ ,‬שזו דרך הרמיות‪.‬‬
‫או׳ אץ מוכרץ פירות שביעית במעות אלא כפירות‪ ,‬כדי שלא יקח בהן‬
‫‪ 35‬קורדום‪ ,‬ובית הלל )אי( ]מתירץ[‪ .20 .‬אץ מוכרץ פירות שביעית לחשוד‬
‫על השביעית אלא מזץ שלש סעודות‪ .‬במי דברים אמורים בדבר המתקיים‪,‬‬
‫אבל דבר שאץ מתקיים‪ ,‬אפי׳ מאה סעודות מותר‪ .‬אין מוכרץ ואץ לוקחין‬
‫מן הגר ומן הכותי פירות שביעית‪ .‬אחרים או׳ מוכרין לכותי עד ארבעה‬
‫‪ .21‬הלוקח מן הגחתום ככר בפגדיץ‪ ,‬שאלקט ירקות שדה‬
‫אסרות‪.‬‬
‫ואביא לך‪ ,‬מותר‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ נחמיה אוסרין‪ .‬חמשה שהיו מלקטץ‬
‫‪40‬‬
‫‪2 9‬‬
‫‪ 35‬לחשוד וכר‪ .‬עיין במשכ׳ מ ע ש מ ח‬
‫אין מוכדן וכר‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ג; לעיל פ״ד שר׳ ‪ 55‬וש״כ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ה מ״ג)ומ״ש בבה״א לעיל שפ״ג(; שוכה פ״ג מי״א; בבלי שם ל״ע א ; ירוש שם סהי״ב‪ ,‬כ״ד ע״א•‬
‫״> ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬ל״ח ע״א; מע״ש פ״ג ה״א׳‬
‫‪ 39‬הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫כ״ל ע״א• ועיין ילוש׳ כאן פ״ח סה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫מתים | ד א בזיתים‪.‬‬
‫» באגחין | ד א באגחים‪.‬‬
‫בסנ״ן | ד במניין‪ ...‬במשקל‪.‬‬
‫א שהיא•‬
‫במניין | א כמיניין‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫ויוצא וסוכרה | א ויצא ויםכרנה‪.‬‬
‫‪3 4‬‬
‫חמשה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬
‫שביעית ן א חסר‪.‬‬
‫יהא ממלא ן א ימלא‪.‬‬
‫‪ 30‬במדה ן א במידה‪.‬‬
‫שהוא ן א שהיא‪.‬‬
‫‪ 33‬אכל | ד א אף‪.‬‬
‫כיה ד א• ב חסר•‬
‫‪ 87‬דבר‬
‫‪3 8‬‬
‫א ח ר י ם‬
‫|‬
‫‪ I‬א‬
‫א פככר‪.‬‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫א בדבר‪.‬‬
‫ו ח כ ט‬
‫׳•‬
‫‪ 38‬סעודות | א סעודוח ]בלבד[‪.‬‬
‫אס"‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫א י | ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫כפנרימ |‬
‫ד א בפתדיון‪.‬‬
‫סעודות‬
‫|‬
‫בסי | ד א בטה‪.‬‬
‫ארבעה | א ארבע‪.‬‬
‫שאלקט |‬
‫הרםיות | ד סתום‪.‬‬
‫)אי > | ד א חסר‪.‬‬
‫ד סעודו׳‪.‬‬
‫ד ןואמ־ לו[ שאלקט‪.‬‬
‫שהוא|‬
‫בטריסית | ב ד סתום•‬
‫שזו ן א תו‪.‬‬
‫א י | ד אופר‪ .‬בסירות | ד פירוח‪ .‬שלא יקח בהן ן א שיקח בהם‪ 35 .‬הלל | א הילל•‬
‫|‬
‫!‪ 3‬כמות | ד כמו׳‪.‬‬
‫סוכר לך ן א םוכרה‪ 32 .‬סוכר לך ן א םוכרה‪.‬‬
‫ןשבוע ן ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫במשקל • • •‬
‫ןטחירין[ |‬
‫אפורים ן א אטור׳‪.‬‬
‫ן‬
‫א חסר­‬
‫םות‬
‫‪ 39‬אסדות ן א איברות‪.‬‬
‫ככר ‪I‬‬
‫ר‬
‫‪ 40‬אוסרין ן‬
‫א‬
‫ץ‬
‫א אומי‪ .‬ך פתוח•‬
‫‪ .30‬מ מ ל א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ל א י מ ל א א ת ה ח ב י ת ו א ת ה כ ל כ ל ה עימ ל מ ו כ ר ה ‪ ,‬מסני ש ס ת ם ח ב י ת ו כ ל כ ל ה היו ש ל‬
‫מ ד ה ‪ ,‬מ ר א ה כ א י ל ו מ ו כ ר ב מ ר ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫)‬
‫מ ט ב ע ששרה שלשה איםרים‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .31‬ח ב י ת ז ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב י ת ש מ ל א ל ע צ מ ו ‪ .‬ע י ץ בבה״א•‬
‫‪ . t r e s s i s ) .‬אב ל‬
‫בשאר‬
‫ו כ‬
‫ר ‪•* .‬ל‪:‬‬
‫א ף )כני׳‬
‫ד וכי־ע( בשאר שני שבוע‪ ,‬שזו ד ר ך וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ממני ש ה מ ו כ ר ב ל ב ד מ ד ע מ ד ת ה ‪ ,‬והוא מ ע ר י ם ע ל ה ל ו ק ח‬
‫ו מ ו כ ר לו ב מ ק ר ‪.‬‬
‫ע׳ה הלוקח‪.‬‬
‫‪ .35‬ק ו ר ד ו ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר שאמו ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .36‬א ל א מ ז ו ן וכו׳‪ .‬ממני חייו ש ל‬
‫א ב ל ל א ימכור לו מ ת ר ‪ ,‬מסני שהוא חשוד ע ל ה ב ע ו ר בזמנו ו ע ל ס ח ו ר ה ב מ י ת ת שביעית׳‬
‫ו ה ת ו ר ה א מ ר ה ‪ .‬ל א ב ל ה ׳ ‪ .‬ו ל א ל ס ח ו ר ה ‪ .‬ו ל מ י כ ך מ ו ת ר ל מ כ ו ר לו ה ר ב ה מ ד ב ר שאיט מתקיים‪ ,‬ממני שאץ חוששץ‬
‫ל מ ח ו ר ה בזמן מ ו ע ט ‪ .‬ומכיש שאץ לחשוש כ א ן שמא ל א י ב ע ר ‪.‬‬
‫‪ .38‬מ ן ה נ ו י וכו׳‪ .‬א ץ ל ו ק ח ץ מן הגוי מסגי‬
‫החשש שמא קנה מ י ש ר א ל סירות שביעית‪ ,‬מ מ צ א שנתסםו ה ד מ י ם ב ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ה ו א מ ו ס ר ד מ י שביעית‬
‫לנוי‪ .‬וכותי ה ר י ד מ ו כ י ש ר א ל חשוד‪ .‬וסשיסא שאץ מ ו כ ר ץ לשניהם מירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .39-38‬א ר ב ע ה‬
‫אסדות‪.‬‬
‫ו ע י ץ מיש בבה״א‪.‬‬
‫סירש הרשים שהוא מזץ א ר ב ע ס ע ו ד ו ת געיץ במשנת ס א ה סיח םמ־א>‪ ,‬שתים‬
‫ל ו ושתים לאשתו‪ .‬ו מ ו כ ר י ם א ף ל כ ו ת י ) ו ל ג י ׳ הרשים א ף לגוי( ממני חייו ש ל ה ל ו ק ח ‪.‬‬
‫‪ .40‬מ ו ת ר ‪ .‬סירשי‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ .‬ש י ר ק ו ת ש ד ה )המותרים משום םסחים( מצויים'‪ ,‬ו מ כ י ת ן ש ה ב ט י ח ל ה מ צ י א לנחתום י ר ק ו ת ב ש ב י ל‬
‫ה כ ב ר חייב ל ה ע מ י ד לו מ ק ח ו ‪ .‬ת מ צ א שאץ כאן ס ר י ע ת חוב א ל א ח ל י ס ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ו ם ר י ן ‪ .‬מירשו‬
‫בירושלמי שהם ס ו ב ר י ם ‪ .‬ש א ץ ירקות ש ד ה מ « י ץ ' ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ח ל י ם ץ א ל א ה ב ט ח ה ל ש ל ם ‪ ,‬ו א ס ו ר ל ס ר ו ע חוב‬
‫מ ד מ י שביעית‪.‬‬
‫שביעית פ״ו‬
‫‪193‬‬
‫ירק‪ ,‬לא יהא אחד מוכר לכולן‪ ,‬אלא אחד מוכר שלו ושלהן‪ .22 .‬חמשה‬
‫אחין שהיו מלקטץ ירק‪ ,‬אחד מוכר על ידי כולן‪ ,‬ובלבד שלא יעשאוהו‬
‫פלטיר‪ .‬חנוני שהיה מבשל ירק של שביעית‪ ,‬לא יהא מחשב שכרו מירק‪,‬‬
‫אבל מחשב הוא מיין ומשמן שכר בטלה‪ .23 .‬לא יאמר אדן לחבירו‬
‫העל את הסירות האילו לירושלם לחלק‪ ,‬אלא או׳ לו העלם כדי שנאכלם‬
‫ושנשתם אני ואתה‪ .24 .‬וכן לא יאמר אדם לעני הילך סלע זו והבא לי‬
‫לקט היום‪ ,‬הבא לי שכחה היום‪ ,‬הבא לי פיאה היום‪ ,‬אלא אומ׳ לו בלקט‬
‫שתביא היום‪ ,‬בשכחה שתביא היום‪ ,‬בפיאה שתביא היום‪ .25 .‬וכן בן לוי‪.‬‬
‫שהיתה בידו סלע של שביעית ומבקש ליקח בה חלוק‪ ,‬הולך אצל חנוני‬
‫ואומ׳ לו תן לי בזה פירות‪ ,‬ונותן לו‪ ,‬והלה אומ׳ לו הרי פירות האילו נתונין‬
‫לך במתנה‪ ,‬והוא אומ׳ לו הרי סלע זו נתונה לך במתנה‪ .‬פירות שביעית‬
‫אין לוקחין בהן מים ומלח‪ ,‬ר׳ יוסח או׳ לוקחץ בהן מים ומלח‪ .‬פירות‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫« חכוכי‬
‫ו‬
‫ל״ח ע ״ א‬
‫ש‬
‫‪4 9‬‬
‫כ‬
‫;‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫‪3 3‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ ש‬
‫לי ״‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪ 44‬ל א י א מ ר וכו׳‪ .‬משכ׳ מע״ש פ״ג מ״א; י מ ש ׳ כ א ן פ ״ ח ה״ד‪,‬‬
‫׳ כ״ל‪.‬‬
‫ה‬
‫ז ‪p‬‬
‫ב י ל ן‬
‫״‬
‫ק ע‬
‫‪3‬‬
‫״א‪.‬‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪ 46‬וכן ל א וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪w‬‬
‫ה‬
‫) ‪ £‬״ ח‬
‫״‬
‫ל‬
‫ן ׳‬
‫ח‬
‫״‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫ל‬
‫‪3 3‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ ן ו נ ה‬
‫« וכן בן לוי‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 52‬מ י ם ‪ .‬עיין במשה׳‬
‫״א א‪/‬‬
‫פ ״ ח מ״ח ו ב י מ ש ׳ שם‪.‬‬
‫‪4 1‬‬
‫ל כ ן ל ן‬
‫ן‬
‫ל כ ל ם‬
‫ך‬
‫ד יעשוהו א שעשאו‪.‬‬
‫״ העל |‬
‫ח‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫א זה‪.‬‬
‫פיתח‬
‫« אימ׳ ‪. . .‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ס‬
‫‪ .41‬מ ו כ ר‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ם (‬
‫ל‬
‫״‬
‫ף‬
‫ן‬
‫נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ד‬
‫־‪ 5‬בהן ן‬
‫ס‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫כ ו‬
‫ל‬
‫ם‬
‫] ב‬
‫‪,‬‬
‫ר ו מ‬
‫{‬
‫פיאה ן‬
‫א ו ס‬
‫א בהם‪.‬‬
‫אום׳‬
‫׳ן‬
‫אא ו‬
‫א פאה‪.‬‬
‫א שהיה‪.‬‬
‫ן‬
‫׳‪.‬‬
‫» ן א זה‪.‬‬
‫יוסה ן‬
‫אוס׳ ן‬
‫ופבקש ן‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫ד‬
‫האילו |‬
‫או׳ ן‬
‫ד האלו‪.‬‬
‫‪ 48‬ושנשתם ן א ושנשתם ןבירושלם [‪.‬‬
‫לי‪. -‬‬
‫»‪ 4‬שהיחה ן‬
‫חפירות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .4‬הוא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ל לן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אדן | ד א א ד ם ‪.‬‬
‫את המירות האילו ן א פירוח הללו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ח‬
‫פ‬
‫ט ר‬
‫א והבא וב־פ(‪.‬‬
‫אפן‬
‫א שבידו‪.‬‬
‫״לו‬
‫מ‬
‫נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪ 47‬ה ב א ן‬
‫בן לוי ‪I‬‬
‫ד חסי•‬
‫בזה‬
‫א ח י ן‬
‫א ן ץ ד‬
‫‪ 43‬פ ל ט י ר ן ך א‬
‫ד ה ע ל ה א ה ע ל ]לין‪.‬‬
‫כיי | ד א‬
‫יו |‬
‫ך‬
‫] מ ן ! ״ י‬
‫ל‬
‫‪4 2‬‬
‫ע לי ד‬
‫‪,‬‬
‫כ ו ל ן‬
‫ן‬
‫א‬
‫שלא‬
‫ן‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫‪0‬־ ואום׳ |‬
‫|‬
‫ד האלו‬
‫נחתה ן א גחון‪.‬‬
‫במחנה |‬
‫או׳ ן‬
‫ך אומר‬
‫ד‬
‫א אוסר•‬
‫ואתה | ב ד פתום‪.‬‬
‫‪ 48‬בשכחה שחביא היום |‬
‫א וביקש‪.‬‬
‫האילו‬
‫יעשאוהו ‪I‬‬
‫לחבירו | ד לחברו‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫ד ואופר א ואו־‪.‬‬
‫ב האילן•‬
‫א הללו‬
‫ב פחוח‪.‬‬
‫שביעיח |‬
‫בהן |‬
‫ך א בהם•‬
‫ל כ ו ל ן ‪ .‬סירש הרש־ם משום שנראה ש ל ק ט ו ע י מ ל מ כ ו ר ‪ ,‬ומיגנייא מ י ל ת א ‪ ,‬ונראית כ ס ח ו ר ה ‪.‬‬
‫ושלהן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו כ ר א ת שלו ג ל ב ד ‪ ,‬ואח־כ מ ו כ ר ש ל ה ם ב מ ע ח ד ‪.‬‬
‫‪ .42‬א ח ד‬
‫מוכר‬
‫ו כ ר ‪ .‬פירש הרשים ש ב א ח י ם ל א מ ר ו ‪ ,‬ומצוי ה ו א ש כ ל א ח ד מ ל ק ט ל ע צ מ ו ו א ת ד מ ה מ מ ו כ ר עיי כולן‪.‬‬
‫‪ .43‬ט ל מ י ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חנווני ק ב ו ע ‪ .‬ופירשו בירושלמי ש ל א י ה א מ ו כ ר באותו מ ק ו ם ב כ ל ש ע ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .44‬ש כ ר‬
‫ב ט ל ה ‪ .‬יציל‪ :‬ושכר ב ט ל ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ש ב א ת שכרו ב ע ד היין‪ ,‬השמן )שאמם ש ל שביעית(‬
‫ושכר ב מ ל ת ו ) ו ל א ש כ ר טרחתו(‪ ,‬ו מ מ י ל א נ מ צ א שאץ בידו ד מ י שביעית כ ל ל ‪ .‬ועיין במשנת ס ו כ ה סינ מייא‪.‬‬
‫‪ .46-45‬ש נ א כ ל ם‬
‫‪ .45‬ל ח ל ק ‪ .‬ממני שהוא נותן ל ו ח ל ק ב ע ד ה ה ב א ה ‪ ,‬ת מ צ א פ ו ר ע חובו בסירות שביעית‪.‬‬
‫ו ש נ ש ח ם וכו׳‪ .‬ו א ץ כ א ן א ל א הזמנה ל ס ע ו ד ה ‪ ,‬ו ה מ ב י א ט ו ר ח ב ש ל ע צ מ ו ל ע צ מ ו ו ב ש ב י ל חבירו במתנת‬
‫‪ .46‬ו ה ב א ל י וכו׳‪ .‬ת מ צ א שהעני ל ו ק ט ב ש ב י ל עשיר שאינו מ ש ל ם ל ו א ל א ש כ ר‬
‫חנם‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ס ע ו ל ה ‪ ,‬ו ה ר י עשיר אסור במתנות עניים‪ ,‬א ב ל א ם א מ ר לו‪ :‬ב ל ק ט שתביא ה מ ם ובו׳‪ ,‬א מ ו א ל א ק ת ה ממנו א ת‬
‫ל ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף בן לוי ד מ ו כעני‪ ,‬שאסור ל ו מ ר ל ו ה י ל ך‬
‫‪ .48‬ו כ ן‬
‫ה ל ק ט ‪ ,‬והעני מ ל ק ט ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ם ל ע ו ה ב א ל י מעשר‪ ,‬ממני שנראה כ א י ל ו מ ק ב ל מ ע ש ר ב ע ד י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ועיץ ב ב ה ׳ א ‪ .49 .‬ש ה י ת ה וכו׳‪.‬‬
‫ח ל ו ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ר י א ץ לוקחים מ ד מ י שביעית א ל א ד ב ר הראוי‬
‫« ' ל ‪1 :‬מי‪ 1‬שהיתה וכי׳• עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ס י ר ו ת ‪ .‬והסירות נתםםימ בקדושת שביעית‪ .‬ו ה ד מ י ם מ צ א י ם ל ת ו ל ץ ‪ ,‬והתנותי א ו כ ל את‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫‪ .52‬מ י ם ו מ ל ח ‪ .‬ממני שמים ו מ ל ח א מ ם מזון ל ד ע ת‬
‫ה מ י ר ו ת ב ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫התיק‪.‬‬
‫ב‬
‫ן‬
‫שביעית פ״ו‬
‫‪194‬‬
‫‪55‬‬
‫‪60‬‬
‫שביעית אין נותבין אותן לא לתוך המשרה ולא לתוך הכבוםה‪ .‬ר׳ יוס׳‬
‫אומ׳ נותנץ אותן לתוך הכבוסה‪ .26 .‬החמרין והגמלץ והםפנץ שהיו עושין‬
‫בשביעית‪ ,‬שכרן משביעית‪ .27 .‬זתים של שביעית אין עושץ אותן בקתכי‪.‬‬
‫רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו עושין‬
‫אותן בקתכי‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ טוחנין ברחים שלא נטחן בה בשאר שני שבוע‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ או׳ כותש ומקפה בעריבה‪ .28 .‬ענבים של שביעית אץ דורכץ‬
‫אותן בגת‪ ,‬אבל דורכץ אותן בעריבה‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ דורס באצבע בחבית‪.‬‬
‫‪ .29‬תאנים של שביעית אין עושץ אותן גרוגרות‪ ,‬אבל ]עושץ[ אותן דבילה‪.‬‬
‫ר׳ יהודה אומ׳ ממעיך ומעיב ביד‪ .‬מפרדין דמונים לעשותן פרד‪ ,‬וסוחטץ‬
‫ענבים לעשותן צמוקץ‪ .‬אץ לוקחץ תרומה בדמי שביעית‪ ,‬שלא יביאוה לידי‬
‫פסול‪ .‬ור׳ שמעץ מתיר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫» לחוך המשרה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״ח ע״ב; כדרים פי״א ה״א‪ ,‬מ״ב ע״ג; בנלי ס ו כ ה מ א ;‬
‫‪ 54‬החמרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב; ע״ז רפ״ה‪ ,‬מ״ד ע״ג; בבלי שם ס״ב א ‪/‬‬
‫ב״ק ק״ב א ‪/‬‬
‫‪ 55‬זהים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח »״‪ p‬חו״כ בהר פ״א ה״ג‪ ,‬ק״ו ע״א•‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬החקיכו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫‪ 62‬אין לוקחין‬
‫«‪ 5‬ענבים ו כ ו ‪ /‬משכ וחו״כ הכ״ל‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי זבחים ע״ה ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫»• יוס׳ |‬
‫ב‬
‫ד א יוסי•‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫בקתכי |‬
‫"‬
‫‪ 87‬ב ק ח כ י |‬
‫א בהט‪.‬‬
‫״« אום׳ |‬
‫של |‬
‫‪1‬‬
‫נרונרות |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ריםונין‪.‬‬
‫םסעיך |‬
‫פרי |‬
‫‪ 63‬פ ס ו ל |‬
‫א שסע׳•‬
‫דורס |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫״ אום׳ |‬
‫ד בקחבי א בקיגבי‪.‬‬
‫‪ 68‬שםעון |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫שהיו ן‬
‫ד פריך‬
‫א אותו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד דורכין‪.‬‬
‫ד נדנדות‪.‬‬
‫ד א טטעך‪.‬‬
‫א פרר‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫א שמע׳ בן נמל׳‪.‬‬
‫בחבית |‬
‫בעריבה |‬
‫א שביעית‪.‬‬
‫א טוחנו‪.‬‬
‫ןעושיןן ן‬
‫כיה‬
‫‪ 62‬צםיקיו |‬
‫ו ם‬
‫ך א בריחים­‬
‫י של ן‬
‫ד תאינים‬
‫א תאמי‪.‬‬
‫ע נ ב‬
‫‪ 60‬תאנים |‬
‫ם‬
‫דבילה |‬
‫ד א ונליון‬
‫ב‪.‬‬
‫ב וטנניב‪.‬‬
‫א צימוקים‪.‬‬
‫שיהי ‪I‬‬
‫א עינבי•‬
‫ספרדין רסונים ן‬
‫ד צמוקים‬
‫ד‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ברחים |‬
‫ב ד סת ‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד א וטננב‬
‫זתים ן‬
‫מתיר רבן גמליאל ן‬
‫טוחנין ן‬
‫ד אוטר‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫וסנניב |‬
‫א ל ח ו ך ןהסשרה או לתוךן‪.‬‬
‫‪ 65‬סשביעית ן‬
‫א ושהיו‪.‬‬
‫‪ 66‬שמעון בן גמליאל ן‬
‫ד בקתבי א בקינבי‪.‬‬
‫ד שיהיו‪.‬‬
‫|‬
‫« אוט׳ |‬
‫והנסלין |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד והגמל׳׳‪.‬‬
‫אותן |‬
‫לתוך |‬
‫הנמסה ‪I‬‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫י י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ן‬
‫א ו ה‬
‫ד‬
‫דבלה­‬
‫א טפררין‬
‫א יביאוהו‪-‬‬
‫א הפסול‪.‬‬
‫‪ .54‬ל ת ו ך‬
‫ה כ ב ו ם ה ‪ .‬ור׳ יוסי עושה‬
‫משביעית‪.‬‬
‫כ ב י ס ה בחיי נפש‪) ,‬ירושלמי(‪.‬‬
‫ועיין‬
‫‪.55‬שכר!‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ל ש ל ם ל ה ם מסירות שביעית‪ ,‬מותנים זה לזה מתנת חנם‪.‬‬
‫ב ק ת ב י ) כ נ י ׳ ד(‪ ,‬ב ק ט ב י ‪ ,‬בקוטבי‪ ,‬והיא כ נ ר א ה ב ד קטנה‪ ,‬עיין מיש ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ב ק ת כ י • *יל•‬
‫‪ .56‬ה ת ק י נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ­‬
‫‪,‬‬
‫י ' )בנו ש ל רבי( ובית דעו התקינו ו ת ה י נ ו ל מ ע ש ה כשיסת רשב״נ זקינם שנחלקו עליו ה ר ב י ם ‪ ,‬ו ס ת ם משנתנו‬
‫ש ל א כמותו‪.‬‬
‫ל י ה שינוי‪.‬‬
‫עושין‬
‫‪ .57‬ש ל א נ ט ח ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ר ח י ם ח ד ש ה שעדיין ל א טתנו ב ה ‪ ,‬ואינה טוחנת י ס ה ‪ ,‬והוי‬
‫‪ -60‬א י ז‬
‫‪ .58‬ו מ ק ס ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר כותש א ת הזיתים ו מ ק מ ה א ת השמן להין־ ה ע ר ב ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬עושין אותן גרוגרות׳ א ב ל א ץ עושין אותן ד ב י ל ה ‪ ,‬כני׳ הרשים ב ת ו ם מ ת א ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א •‬
‫‪ .61‬ו מ נ נ י ב וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י ט ח ו ט א ת ה ד ב ש כ ש מ מ ע ך א ת התאנים‪ ,‬א ל א מנגב ב י ד ‪ .‬ו ע י ץ בבהיא•‬
‫מ ס ר ד י ן וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מוציאין את ה מ ר ד ו ת ערעיני ה ר מ ו נ י ש מ ת ו ך הרמונים‪ ,‬ו מ ע מ י ד י ם מ ה ן ע ר מ ה ׳‬
‫ממני ש ד ר כ ן ב כ ך ‪ ,‬שהרי א ח ר ת א ד ם‬
‫ענבים‬
‫וכו־‪.‬‬
‫מ ת ל כ ל ך כ ש א ו כ ל א ת ה ר מ ץ כמות שהוא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬םוחטין אותן לשם ימם‪ ,‬ומותר לעשות צמוקים מן המשואר‪ ,‬שהרי‬
‫‪ .62-61‬ו ס ו ח ט י ז‬
‫א‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ילך לאבוד‪.‬‬
‫‪ .62‬ש ל א י ב י א ו ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת השביעית‪ ,‬שמא יגע ב ה ט מ א ‪ ,‬ו א ץ ל ה ת ק נ ה א ל א שרימה‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫שביעית פ״ז‬
‫‪195‬‬
‫פרק ז׳‬
‫‪ .1‬אץ מחללץ )פירות( מעשר שיני על פירות שביעית‪ ,‬ואם חלל‬
‫יאכלו כחמור שבהן‪ .‬פירות שביעית ופירות מעשר שיני שנתערבו‪ ,‬יאכלו‬
‫כחמור שבהן‪ .‬פירות שביעית שלקח בהן דברים אחרים‪ ,‬יאכלו כחמור‬
‫שבהן‪ .‬פירות מעשר שני שלקח בהן דברים אחרים יאכלו כחמור שבהן‪.‬‬
‫‪ .2‬חומר בשביעית שאץ במעשר שני ובמעשר שני שאין בשביעית‪ .‬שהשביעית‬
‫עשה בה את המופקר כשמור‪ ,‬ופסולת אוכלץ כאוכלין‪ ,‬ואוכלי אדם‬
‫כאוכלי בהמה‪ ,‬וקליפי אגחץ וקליפי דמונים כיוצא בהן‪ ,‬מה שאץ כן במעשר‬
‫‪ .3‬שביעית מתחללת על הכל‪ ,‬ומעשר שני אין מתחלל אלא על‪.‬‬
‫שני‪.‬‬
‫מעות בלבד‪ .4 .‬שביעית מתבערת מכל מץ ומץ‪ ,‬ומעשר שני אץ מתבער‬
‫אלא באותו מץ בלבד‪ .5 .‬שביעית היא ודמיה אסורץ‪ ,‬ומעשר שני או הוא‬
‫או דמיו אםורץ‪] .6 .‬שביעית[ אץ לוקחין בה זבחי שלמים‪ ,‬מה שאץ כן‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫« אין מחללין וכו׳‪ .‬ימש׳ מע״ש פ״ג ה״ב‪ ,‬נ׳׳ד ע״א; פ ס ח י ם פ״נן ה״ז‪ ,‬ל״ז ע״א‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫» מעוח בלבד‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ז מ״ג‪.‬‬
‫י וקליפי‬
‫עיין להלן מע״ש פ״ב שו׳ ‪ 40‬וננלי ס ו כ ה מ״א א׳‪.‬‬
‫״ היא ודמיה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ז; חו״כ בחל פ ע ה״ג‪ ,‬ק״ז ב׳; ירוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬ל״ח ע״ב; בנלי ס ו כ ה מ׳‬
‫‪,‬‬
‫נ ; קידושין כ״ח א׳; ע״ז נ״ד ב׳‪.‬‬
‫‪ 2‬כחסור |‬
‫חלל ן א חילל‪.‬‬
‫שעי | ד חסר‪.‬‬
‫‪< 1‬פירוח> | ד א חסר )והנקודות בכיי סימן סחיקה>‪.‬‬
‫‪ 4‬פירות ן א ופירוח‪.‬‬
‫‪ 4-3‬שלקח ‪ . . .‬שכהן ן א חסר‪.‬‬
‫י י ן ך י‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫ד כחסור‪.‬‬
‫ובסעשר |‬
‫שני ן א שיני גב־פ(‪.‬‬
‫בשביעית | ך בשביעי־‪.‬‬
‫« חוסר ן א יש‪.‬‬
‫״כהן | ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 7‬כאוכלי ן א ואוכלי‪.‬‬
‫ואוכלי ן א אוכלי‪.‬‬
‫« את ן א חסר‪.‬‬
‫ן ך י׳‪.‬‬
‫א ויש בסעשר‪.‬‬
‫סחחללת |‬
‫‪ 8‬שני ן א שעי )ב־פ>‪.‬‬
‫‪ | p‬ך כך‪.‬‬
‫רפתים | ד ריפונין א ריסונים‪.‬‬
‫» ח ץ | ד אגחים‪.‬‬
‫פין וסין |‬
‫» בלבד | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 0-8‬על סעות | ד באותו סין‪.‬‬
‫וסעשר ן א סעשר‪.‬‬
‫א סתחלל‪.‬‬
‫‪ 10‬בלבד | ב סתום‪ .‬אסורין ן א אסורות‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫י׳‬
‫לוקחין |‬
‫ןשביעיחן ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬אסורין | ב ד סתום‪.‬‬
‫הוא | ד הר‪.‬‬
‫» ' | א שעי•‬
‫שלסיס | ך שלפי׳‪ .‬שאין | ד שאי׳‪.‬‬
‫ד לוקחי׳‪ .‬זבחי ן א זיבחי‪.‬‬
‫א‬
‫ש ב ה ן‬
‫‪9‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ו פ י ‪/‬‬
‫א‬
‫ע ב ה ם‬
‫ץ‬
‫י ס ע ש ף‬
‫מ‬
‫ע נ‬
‫נ‬
‫ש א‬
‫ע נ י‬
‫(‬
‫א‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ר‬
‫א‬
‫מ י ג י‬
‫ץ‬
‫א א‬
‫נ ו‬
‫‪ .2‬כ ח מ ו ר ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ו ד ץ ל א מ ן ו ט ע מ ץ מ ח י צ ה כמעיש‪ .‬וטעמי! ב ע ו ר כ ש כ ל ה ס ע ו ‪ p‬ה ש ד ה‬
‫בשביעית‪.‬‬
‫‪ .3‬ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שנוהגת ב ה ם קדושה‪ ,‬כגון ת ר ו מ ה מע־ש ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬י א כ ל ו‬
‫בחומרות ש ל כ ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .6‬א ת‬
‫ה מ ו מ ק ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאף בסירות ש ה ס ק י ר בשביעית כ ד ץ נוהג ב ה ם‬
‫בקדושה‪ ,‬מ ה ש א ץ כ ן מעיש שאמו נוהנ בסירות שהסקיר לסני נמר מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫נוהגת א ף בקש ו כ ת ב ן ו ב א ו כ ל י ב ה מ ה ‪.‬‬
‫ו ס ס ו ל ת וכו׳‪ .‬שהרי שביעית‬
‫‪ .7‬כ א ו כ ל י ב ה מ ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאוכלי ב ה מ ה א ץ ק ד ו ש ת ם נ ס ק ע ת‬
‫מ ה ם כ ל ז ‪ p‬ש ל א נ ס ם ל ו מ א כ י ל ת ב ה מ ה ‪ ,‬א ף א ו כ ל י א ד ם נשארים ב ק ד ו ש ת שביעית ע ד שיסםלו מ א כ י ל ת ב ה מ ה‬
‫)כלב(‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב מ ע ׳ ש שקדושתו מ ו ר ח ת ממנו א ח ר ש נ ס ס ל מ מ א כ ל א ד ם ‪.‬‬
‫כ א ו כ ל ץ ‪ ,‬ש ה ר י לעניין שביעית א ף צ ב י ע ה ה י א ב כ ל ‪ .‬כ ל שהוא צ ו ר ך לכם״‪.‬‬
‫סירות מע״ש‪.‬‬
‫ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫השדה‪.‬‬
‫‪ .10‬ב א ו ת ו‬
‫‪8‬‬
‫יה•‬
‫מקדושתו‪.‬‬
‫היא‬
‫ודמיה‬
‫‪ .9‬מ כ ל‬
‫מ י ן וכו׳‪.‬‬
‫כיוצא‬
‫ב ה ן ‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪ . 8‬ו מ ע ש ר ש נ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל מ ץ מ ת ב ע ר בזמנו‪ ,‬כ ש כ ל ה מימ־ מ ן‬
‫מ י ן וכו׳‪ .‬שמא צ״ל‪ :‬באותו זמן‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ש ק ב ע ה משנתנו )מע״ש מיה‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫שהדמים נתסםים‬
‫בקדושת‬
‫שביעית‪ ,‬ו ה ס ר י אינו י ו צ א‬
‫שביעית פ״ז‬
‫‪196‬‬
‫במעשר שיני‪ .7 .‬חומר במעשר שני‪ ,‬שהמעשר שני קונה את הקנקן‪ ,‬ואסר‬
‫דמיו‪ ,‬עירוביו ספק עירוביו כ ל שהוא‪ ,‬טעץ חומש‪ ,‬וטעון וידוי‪ ,‬ואסור‬
‫לאונן‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬ואץ מדליקין בו את הנר‪ ,‬מה‬
‫שאין כן בשביעית‪ .8 .‬אחד שביעית ואחד מעשר שני מחללץ אותו על חיה‬
‫ועוף‪ ,‬ועל בהמה בעלת מום‪ ,‬בץ חיץ בץ שחוטץ דברי ר ‪ /‬וחכמים או׳‬
‫‪ .9‬אחד שביעית ואחד מעשר שני‬
‫לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטץ‪.‬‬
‫אין פורעץ מהן מלוה וחוב‪ ,‬ואין משלמין מהן גמולץ‪ ,‬ואץ פודץ בהן שמיץ‪,‬‬
‫ואץ עושץ בהן שושבינות‪ ,‬ואץ פוםקץ מהן צדקה‪ ,‬אבל משלחין מהן דבר של‬
‫גמילות חסדים‪ ,‬וצריכין להודיע‪ ,‬ונותנץ אותן לחבר עיר בטובה‪ .10 .‬שלש‬
‫ארצות לביעור‪ ,‬יהודה ועבר הירדן והגליל‪ ,‬שלשתן של שלש שלש‪ .‬למה‬
‫הוזכרו ההר העמק והשפלה‪ ,‬לפי שאץ אוכלין מי בהר על שבעמק‪ ,‬ולא‬
‫מי שבעמק על שבהר‪ ,‬אלא הר והרו‪ ,‬עומק ועומקו‪ ,‬שפלה ושפלתו‪ .‬ובסוריא‬
‫לא אמרו שלש ארצות‪ ,‬אלא אוכלץ מן הראשץ שבה עד שיכלה האחרץ‬
‫שבה‪ .‬ר׳ שמעון אומי לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה‪ ,‬ושאר כל‬
‫« חומר ו כ ו ‪ /‬להלן מע״ש פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ;42‬בכורים פ״א‪ ,‬שו׳ ‪.21‬‬
‫מי״ב; ועיין להלן מע״ש פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪.106‬‬
‫» א ח ד שביעיח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ מע״ש פ״א ה״ג‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ״ב ע״ד; בבלי ק ו כ ה מ׳ ב ‪/‬‬
‫״ אין פורעין ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ א ה פ״ד‪ ,‬שו ‪ 51‬וש״כ‪ .‬ועיין‬
‫ירוש׳ מע״ש פ״א ח״א‪ ,‬כ״נ מ״ב•‬
‫כ״ב ב ‪/‬‬
‫ק ו נ ה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ מע״ש פ״ג‬
‫שלש ארלוה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע מ״ב; בבלי פ ס ח י ס‬
‫» הר והרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״נו ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״ל‪.‬‬
‫ק‬
‫ו ב‬
‫ו ד‬
‫א‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫מ ש‬
‫‪/‬‬
‫ה כ‬
‫״ ל סה״נ•‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״נו מ״ג‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫שיני | י »'•‬
‫עירוביו |‬
‫ב ס י י י‬
‫י‬
‫ו ‪I‬‬
‫א "׳דייו•‬
‫י‬
‫טחן ן‬
‫ד‬
‫ש ל י מ‬
‫» י | א שיני‬
‫ד ערובו א עירובו•‬
‫' י‬
‫‪1 8‬‬
‫י ב י‬
‫'‬
‫א סהם‪.‬‬
‫־‬
‫‪2‬י‬
‫־‬
‫מ ל ע ח‬
‫ד א וטעון‪.‬‬
‫"‬
‫א י‬
‫א בהם‪.‬‬
‫ו ‪ I‬א ״ ״ייז•‬
‫‪1‬‬
‫ואסור |‬
‫״ שני ן‬
‫ד סדליקי־‪.‬‬
‫ו ח כ ס‬
‫י‬
‫שהסעשר | ד א שמעשר‪.‬‬
‫ח כ ‪0‬‬
‫׳•‬
‫או׳ |‬
‫‪ 19‬של ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫״ל״ |‬
‫שאין ן כיה ד• ב א שהן‪.‬‬
‫ד שלש ן א ר צ ‪.‬‬
‫סי בהר |‬
‫א אום־‪.‬‬
‫ל‬
‫וח‪1‬‬
‫ס ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫א מיני­‬
‫״ל״ ‪I‬‬
‫ד וצריכי׳‪.‬‬
‫ם ה‬
‫ך הית׳•‬
‫ד חיים ובין•‬
‫‪ 17‬שני ן‬
‫‪0‬־ וצריכין |‬
‫״ העסק ‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫ד א םבהר <בא ריוח ושלש נקודות אחרי סלה‬
‫‪ 23‬סי שבעסק | ד סבעסק א טשכעסק‪.‬‬
‫ועוםקו ן כיה י • א ועסקו ב ועוסקי‪.‬‬
‫‪ 24‬שבה | ד חסר‪.‬‬
‫ת‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫ד אוסר׳‬
‫‪ ! .‬הותר |‬
‫‪ 16‬חיץ בין ן‬
‫א שעי‪.‬‬
‫שבהר | א טשבהר‪.‬‬
‫א ועסק‪.‬‬
‫א‬
‫‪I‬‬
‫בהן |‬
‫‪2 1‬‬
‫טעון |‬
‫מיליקין |‬
‫ו ח כ ס י ם‬
‫א והעסק•‬
‫זו(‪.‬‬
‫)ביש(‪.‬‬
‫‪ !3‬עירוביו | ך עירוביז־‬
‫והרו | ד א והורו ב והרי‪.‬‬
‫‪ 36‬אוס׳ | ד אומר‪.‬‬
‫כ‬
‫עוסק ‪I‬‬
‫ל ן א חסי•‬
‫*?*‪ W‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם ז ל ף ‪ r‬ל ת ו ך הקנקן ו ג פ ו ‪ .‬ו א ח ״ כ ק ר א ע ל י ו שם מע־ש ק נ ה מ ע ש ר ‪ ,‬וחייב ל א כ ו ל‬
‫כנגד הקנקן‪.‬‬
‫‪.13-12‬ואס ר ד מ י ו ‪.‬‬
‫פיסקאזובאהלכאןבאשנרהמןהמקבילהבבכורים‪,‬ואמהשייכתלכאן׳‬
‫שהרי א ף שביעית א ו ס ר ת א ת דמיה‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .13‬ע י ר ו ב י ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ ת ע ר ו ב ת ש ל מע־ש ו ו ד א י‬
‫ו ב ץ ת ע ר ו ב ת ש ל ס ס ק מע״ש א ו ס ר ת ב כ ל שהוא‪ ,‬שהרי מ ע ׳ ש ה ו א ד ב ר שיש לו מ ת י ר ץ ‪ ,‬מסני שאפשר לסדותו•‬
‫‪ .14‬ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת ו כ ר ‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת א מ ב ו א ר ת ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.59‬‬
‫מ ד מ ה ו מ ד מ ה א ל א ע ד שיכלה האחרץ שבה ‪ p‬השדה‪.‬‬
‫פיט מיב‪.‬‬
‫‪.21-20‬ש ל ש‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד מ י מע״ש‪.‬‬
‫‪.17‬אחד‬
‫א ר צ ו ת וכר‪ .‬ו א ץ א ו כ ל ץ ב כ ל‬
‫‪ .22-21‬ל מ ה ה ו ז כ ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במשנתנו‬
‫‪ .22‬מ י ב ה ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב ה ר )כני׳ ד וכי״ע(‪ ,‬מ ה ש ב ה ר ע ל ס מ ך מ ה ש ע ך י ץ ל א כ ל ה‬
‫ב ע מ ק ‪ .‬ו כ ן להסן•‪.‬‬
‫‪ .23‬ה ר ו ה ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל מ ה ש ב ה ר דינו כ ה ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ש פ י ל ה שבו‪ ,‬ו כ ל מ ה‬
‫ש ב ע מ ק ד מ ו כ ע מ ק ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ר שבו‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫שביעית פ״ז‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪197‬‬
‫ארצות אוכלין והולכץ עד שיכלה מבית אל‪ ,‬ומיגורדה של קיםריץ‪ .‬אי זהו‬
‫הר שלה‪ ,‬זה הר המלך‪ .‬שפלה שלה‪ ,‬זה שפילות לוד‪ .‬עומק שלה‪ ,‬מעץ‬
‫גדי ועד יריחו‪ .11 .‬אי זהו עומק שבגליל‪ ,‬כגץ עוםר וחברותיה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫בן לעזר או׳ אי זהו הר שבעבר הירדן‪ ,‬כגץ חרים וכגבור גדוד וחברותיה‪.‬‬
‫שפלה שלה‪ ,‬חשבון וכל עריה שבמישור דיבץ ובמות בעל‪ ,‬ובית בעל‬
‫מעון‪ .‬עומק שלה‪ ,‬כגון בית גמרה ]רמתא[ וחברותיה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל‬
‫או׳ סימן להרים מילץ‪ ,‬סימן לעמקים דקלים‪ ,‬סימן לנחלים קנים‪ ,‬סימן‬
‫לשפלים שקמים‪ ,‬אע״פ שאין ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר‪ ,‬ו א ת ה א ר ז י ם נ ת ן‬
‫‪ .12‬אוכלץ מבית המלך עד‬
‫כשקמים אשר ב ש פ ל ה ל ר ו ב ‪.‬‬
‫שיכלה מבית אל‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר‪ ,‬ב ני מ ן ז א ב‬
‫י ט ר ף ‪ ,‬זו ארצו שחוטפת‪ ,‬ב ב ק ר י א כ ל ע ד ‪ ,‬זה יריחו שמוקדמת‪,‬‬
‫ו ל ע ר ב י ח ל ק ש ל ל ‪ ,‬זה בית אל שמאחרת‪ .13 .‬אוכלין ברגילה עד‬
‫שיכלו אגוטרי‪ ,‬ובגי גליל העליון עד שיכלו לופסי בית דגן וחברותיה‪,‬‬
‫בגליל התחתץ עד שיכלו אוזניות של שמעץ אנא‪ .14 .‬אוכלץ בתאנים‬
‫״ הר שלה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ע מ״ב‪.‬‬
‫ירוש‪ /‬ע״נן‬
‫׳‪.‬‬
‫ו כ ו‬
‫י‬
‫ר ו ש‬
‫‪ 33‬ו א ה‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫הכ‬
‫ל״‬
‫‪ 3‬׳‬
‫״‪,‬י‪.‬‬
‫חע‬
‫‪3 3‬‬
‫״‬
‫ל‬
‫הארזים‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪ 30‬ח ש ב ו ן‬
‫ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫ח‬
‫וכו‪/‬‬
‫כ‬
‫ם‬
‫״‬
‫וכו‪/‬‬
‫א‪/‬‬
‫ג‬
‫‪3 2‬‬
‫מ״א י׳‪ ,‬כ״ז‪.‬‬
‫»־ שבעבר הירדן וכו׳‪.‬‬
‫!‪ 3‬רבן שמעון‬
‫עיין יהושע י״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫_ ‪ 3 3‬סימן לשפלים ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ע מ״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 35‬ב כ י מ ן‬
‫בראשיח מ״ע‪ ,‬כ״ז‪.‬‬
‫ארלו ו כ ו ‪ /‬ב״ר פל״ע‪ ,‬ג ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;1276‬חכחומא ויחי‪ ,‬סי׳ י״ד; הול׳ בובר‪ ,‬סי׳ נףן‪.‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ע‬
‫״‬
‫«־ ארצוח |‬
‫א קיסרין‪.‬‬
‫ע‬
‫א‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫אי זהו |‬
‫ד‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫ש ס‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ס‬
‫(‬
‫ר‬
‫‪ 30‬שסלה |‬
‫בן גטליאל ן‬
‫ש ם ע‬
‫<א ואף( ע ל פי‪.‬‬
‫א‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ג ם‬
‫ב ן‬
‫ד בבוק ‪.‬‬
‫ר‬
‫ד ברנליה‪.‬‬
‫א‬
‫ש ט ע ו ן‬
‫‪m‬‬
‫א‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ע׳ס‬
‫הצמחים שהם‬
‫‪.34‬מ ב י ת‬
‫‪.38‬אגוטדי‬
‫המלך‬
‫נפרה |‬
‫גדוד |‬
‫אי זהו |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א אחה הוא‪.‬‬
‫עוסק ן‬
‫או׳ |‬
‫ד א אוס׳‪.‬‬
‫וחברוחיה |‬
‫ד וחברוחיו‪.‬‬
‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫ד גדור‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד נפרא‪.‬‬
‫ד א•‬
‫] ר ס ת א [ ן כ־ה‬
‫ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 33‬לשפלים ן‬
‫א לשפלה‪.‬‬
‫א הארץ‪.‬‬
‫‪ 34‬בשקפים |‬
‫ד בשקפים‪.‬‬
‫ת א‬
‫אע־פ |‬
‫ל‪.‬‬
‫ד א א ף ) א ואף( ע ל פי‪.‬‬
‫ב‬
‫‪,‬טי‪.‬‬
‫אחניות |‬
‫א וגליל‪.‬‬
‫זה |‬
‫ד א זו‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫שםעון‬
‫אע־ס |‬
‫ך א אף‬
‫לרוב |‬
‫פ לרב‪.‬‬
‫בניסן |‬
‫פ ד בגיסין‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫ברנילה ן‬
‫ד אחניו׳ א אזניות‪.‬‬
‫שםעון ן‬
‫ך בתאנה‪.‬‬
‫כגי׳ הירושלמי ו מ ק ב י ל ו ת ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫א ושפלה‪.‬‬
‫קיסריון |‬
‫שלה |‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 39‬בגליל ן‬
‫‪ .27‬ה ר ש ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫ה פ ס ו ק ביזצשע י״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫ד וםיגדרה א וםנידרה‪.‬‬
‫ד קיסרון‬
‫‪ 87‬זה בית א ל שסאחרח ן א זו יריחו שסאוחרת‪.‬‬
‫בתאנים ן‬
‫‪ .32‬ס י מ ן‬
‫מגדלים‪.‬‬
‫ש ס ע‬
‫׳‪.‬‬
‫‪ 39‬אוכלין ו כ ו ‪/‬‬
‫»‪ 2‬לעזר |‬
‫הארזים ן‬
‫ת‬
‫‪ 38‬ובג• ן כיה ד א ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫א עפק‪.‬‬
‫ד ראייה‪.‬‬
‫ד‬
‫‪ 37‬שפלה ן‬
‫‪.‬‬
‫‪ 33‬או׳ |‬
‫א ז ו‬
‫וסיגורדה |‬
‫ועבור ן א חסר‪.‬‬
‫ד פבי ל א‬
‫ן‬
‫ה ו א‬
‫זע‬
‫‪ 37‬אוכלין ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי פ ס ח י ם כ״ג א ‪/‬‬
‫ג‬
‫‪ 28‬יריחו |‬
‫ן‬
‫ד הריס‪.‬‬
‫ל׳‪.‬‬
‫ראיה |‬
‫אנא |‬
‫ו‬
‫ע ט ק‬
‫‪ 31‬עופק ן‬
‫‪ 35‬סביח א ל |‬
‫‪ 36‬ב ב ק ר |‬
‫ט‬
‫נ י נ י ס ר‬
‫‪3‬‬
‫ד והולכי׳‪.‬‬
‫ן‬
‫ע ן ט ק‬
‫הרים |‬
‫׳‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ך א ח ה הו׳ א א ח ה‬
‫א ושפלה‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪p‬‬
‫והולכין |‬
‫ח <‬
‫אחהו | א איזה הוא‪.‬‬
‫עז•‬
‫כ‬
‫ד ארצו׳‪.‬‬
‫שפילוח ן‬
‫ק‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫ף‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫^‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ה ׳‬
‫ק״ ״ ‪.‬‬
‫‪ 36‬זו‬
‫‪ .29‬ח ד י ם‬
‫ו כ ג ב ו ד וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ה ר י מ כ ו ו ר וגדור וכו׳‪,‬‬
‫‪ .30‬ש ב פ י ש ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ש ר במישור וכוי‪ ,‬ו ה ו א ה מ ש ך‬
‫ל ה ר י ם וכו׳‪ .‬יש כ א ן ה ג ד ר ה מ ד ע י ת ל צ ו ר ת שטחי ה א ר ץ‬
‫וסימן ל ה ר ה ם‬
‫ה ע צ י ם שקוראים ל ה ם עכשיו גבסעות(‬
‫בית ה מ ל ך ה ו א ת ח ו ם ה ר ה פ ל ד‬
‫מ‬
‫וכוי‪ .‬ט י ב ה צ מ ח י ם אגוסדי ו ל ו פ ס י ל א נ ת ב ר ר לי‪.‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ר‬
‫לעיל‬
‫) ש‬
‫י׳‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ 7‬ט‬
‫•‬
‫א ו ד ן וכוי‪.‬‬
‫יעיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬
‫‪ .39‬א ו ז נ י ו ת‬
‫וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬אוזניות ש ל שמעונייא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ש מ ר ץ )יועשע י״ט‪ ,‬ט״ו>‪ ,‬בהגהתו מ כ ת ה ש ל ר״ש ק ל י ץ ‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שביעית פ״ז‬
‫‪198‬‬
‫« עד שיכלו פגי בית וגי‪ .‬אמי ר׳ יהודה לא הוזכרו פגי בית וני אלא למעשרות‬
‫‪ .15‬אין אוכלין‬
‫ב ל ב ה פגי בית וני ואהיני טובניא חייבין במעשרות‪.‬‬
‫על הרפיחץ שבעכו‪ .‬ר׳ יוסי או׳ אוכלץ על הרפיחין שבעכו)אוכלין על‬
‫הרפיחין( ועל הדיפרא‪ ,‬אבל לא על םיפוניות‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ אף על‬
‫םיפוניות‪ .‬ר׳ יוסי ]אומ׳[ דיפרה שביכרה עד שלא יכלה הקיץ‪ ,‬אוכלין‬
‫« עליה‪ .‬אוכלץ בענבים עד שיכלו דליות שבאכל‪ .‬אם יש אפילות מהן‬
‫אוכלץ עליהן‪ .‬ושאר ארצות אחת לזתים ולתמרים‪ .‬אוכלין מתים עד‬
‫שיכלה אחרץ ]שבתקוע[‪ .‬ר׳ ליעזר בן יעקב או׳ אף של גוש חלב‪ ,‬כדי שיהא‬
‫עני יוצא ולא יהא כלביא רובע‪ ,‬בץ מראשו בין מתחתיו‪ .‬אוכלץ בתמרים עד‬
‫שיכלה אחרון שבצוער‪ .16 .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ אוכלץ על מה‬
‫‪ 50‬שבכיפץ ואץ אוכלץ על מה שבשיצץ‪ .‬ושאר כל פירות האילן‪ ,‬כגון העוגסין‬
‫»* ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬פ ס ח י ם הכ׳׳ל; עירובין כ״ח ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫« אוכלין ו כ ו ‪/‬‬
‫« אין אוכלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ד‪ ,‬ל״ע רע״א‪.‬‬
‫ועיין במשנ׳ פ״ע מ״ד‪.‬‬
‫« אוכלין בענבים ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם כ״ג א ‪/‬‬
‫« דיפרה שביכרה ו כ ו ‪/‬‬
‫«« א ח ה לזחים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע סמ״ג‪.‬‬
‫גוש חלב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ג‪ ,‬ל״ח ע״ד; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« רבן שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫כ״ב א ‪/‬‬
‫‪ 40‬פני בית וני | ד מ י בית עני‪.‬‬
‫א ]לעינין ן סעשר‪.‬‬
‫חייבין‬
‫א י | ד אופר‬
‫ד שיפמיות‬
‫א אופי‪.‬‬
‫ד היפמיות‪.‬‬
‫ע ד ן כיה‬
‫בית מי ן א ביתיאני‪.‬‬
‫בפעשר‪.‬‬
‫]אוס׳ ‪ 1‬כיה‬
‫ד א•‬
‫ב על‪.‬‬
‫שבאכל | ד שבאשכול‬
‫אחד‪.‬‬
‫מליון‬
‫א שבאשכול‬
‫א חסר•‬
‫או׳ |‬
‫‪.40‬אלא‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫)ובכיי‬
‫אבלן‬
‫ישנן שתי‬
‫א אליעזר‪.‬‬
‫בין |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫העונסין |‬
‫ד ובין‪.‬‬
‫פה ן‬
‫נקודות‬
‫‪ 40‬עליהן | ד עליהם‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫שביכרה ן א שביכירה‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד האחרון‪.‬‬
‫‪ 60‬שבכיסין |‬
‫שיכלו ן ד שיכלה‪.‬‬
‫הסלים‬
‫הסוסנרות‬
‫ולאחריהן‪.‬‬
‫ארצות א ח ת | ד ן כ ל ן ארצו׳‬
‫‪ 47‬אחרון | ד האחרון‪.‬‬
‫‪ 40‬אחרון |‬
‫א בין‪.‬‬
‫‪ 44‬סיפמיות |‬
‫‪ 48‬בענבים | ד בענבי׳‪.‬‬
‫לפני‬
‫<ביפ>‪.‬‬
‫‪ 43‬סיפמיות |‬
‫אוס׳ | ד אופר‪.‬‬
‫דיפרה | ד א דיפרא‪.‬‬
‫מ ת י ם | ד א בזיחים‪.‬‬
‫ד אלעזר‬
‫‪ 48‬ולא יהא סביא | א ויביא‪.‬‬
‫א ןשלן בין השיצים‪.‬‬
‫סיפמיוח ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫אפילות | ד אפיל‪.‬‬
‫לזתים ן א לזיתים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ןשל‬
‫א הרחיפין‬
‫‪ 48-42‬אוכלין ע ל הרפיחין | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪. . .‬‬
‫א אי•‬
‫א ביתייני‪.‬‬
‫למעשרות ן‬
‫טובניא ן א דפובניא‪.‬‬
‫הרפיחין | ד הספיחין‬
‫שלא י כ ל ה | ד א שיכלה‪.‬‬
‫ואף הסלים עצפן פנוקדות(‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫‪ 42‬ע ל ן א את‪.‬‬
‫‪ 44-43‬ר׳‬
‫ד•‬
‫בית וני | ד בית אוני א כיתתי‪.‬‬
‫בית מי | ד בית אמי‬
‫שבעכו ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א סיפומיות‪.‬‬
‫י* של‬
‫« בחמרים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי הכ״ל; שם‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 41‬ב ל ב ד ן א ח פ ר ‪.‬‬
‫בפעשרוח ן א חייבות‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫של |‬
‫שבצוער |‬
‫!שבתקוע[ ן כיה‬
‫ך על‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫ד שבכופין א הכיפין‪.‬‬
‫נוש ן‬
‫ד א‬
‫א גש•‬
‫בן נ ס ל י א ל |‬
‫ם ה שבשיצין |‬
‫א העונסים‪.‬‬
‫ל מ ע ש ר ו ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אעמ״י שהם ד ק י ם וקםנים‪.‬‬
‫‪ . 4 2‬ה ר מ י ח י ן וכוי‪ .‬עיין בשנויס‪ ,‬ו כ נ ר א ה‬
‫שצ״ל‪ :‬ה ט ם י ח ץ כבמשנתנו‪ .‬וםירש ה ע ר ו ך שהם כמין כ ד י ם בראשי מ ו ת ו ה צ מ ו ד י ם מקננים ב ה ם ‪ ,‬ו ה ם צ ו ב ר י ם‬
‫זרעים ל ת ו כ ם ‪ .‬ועיין מיש ל ע י ל מ״ג שו׳ ‪ 13‬ד״ה ממחים‪.‬‬
‫‪ .43‬ה ד י מ ר א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל המירות השניות ש ל אילן‬
‫העושה שתי ב ר י כ ו ת בשנה‪ .‬מ י מ ו נ י ו ת‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬סתווניות‪ ,‬סירות ה ב א ו ת ב ס ו ף ה ק י ץ ובסתיו‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬ש ב א ב ל ‪ ,‬ו ה ו א א ב ל כ ר מ י ם שנזכרה בשוסטים ייא‪ ,‬ל״נ‪ .‬גרשיי(‪.‬‬
‫‪ .45‬ש ב א כ ל•‬
‫‪ . 4 6‬ו ש א ר א ר צ ו ת וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ושאר‬
‫כ ל א ר צ ו ת וכוי‪ .‬ו ה מ ל ה ‪.‬ושאר״ ה י א באשנרה ממשנתנו)סיס מ״‪ ,0‬ו כ א ן צ״ל‪ :‬כ ל א ר צ ו ת וכוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ע ק ב זיתים‪ ,‬מסני שסחות מ כ א ן א ץ בו כ ד י סיסול‪ ,‬ו ד מ ו כ כ ל ו ‪.‬‬
‫‪ .48‬ר ו ב ע‬
‫‪ .50‬ש ב כ י מ י ן וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ה ת מ ר י ם שנשרו ונשארו בתוך כ מ ו ת ה ת מ ר י ם ‪ ,‬ב ץ ה ל ו ל ב י ם ‪ ,‬א ב ל א ץ א ו כ ל ץ ע ל מ ה שנשר ל ת ו ך‬
‫הקוצים ש מ ס ב י ב ל ד ק ל ‪ ,‬מסני ש א ץ ה ח י ה מחםשת שם‪) .‬סירוש הגאונים ורש״י(‪.‬‬
‫ושאר ה מ מ י ם נ ת ב א ר ו בבה״א‪.‬‬
‫ה ע ו נ ס י ן ‪ .‬האגסים‪.‬‬
‫שביעיית פ״ז‬
‫‪199‬‬
‫והקרסטמילין והפרישץ והעוזרדץ‪ ,‬אוכלץ מה שבהר על שבעמק וממה‬
‫‪ .17‬ר שמעץ בן אלעזר ]אומר[ כולן כחרובץ‪.‬‬
‫שבעמק על שבהר‪.‬‬
‫אוכלין עליהן עד שתרד רביעה שניה‪ .‬אוכלין על הירק של השלחץ‪,‬‬
‫לפי שאינו כלה‪ .‬שורשי קולםי כרוב שיבשו אםורץ בהנייה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫או׳ שורשי קולםי כרוב אע״פ שיבשו אוכלץ עליהן‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬מגביב ויביש‬
‫‪ .18‬מאימתי פורשץ משבילץ שבשדות‪ ,‬עד שתרד רביעה‬
‫צריך לבער‪.‬‬
‫שנייה‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסי במי דברים אמורים בזמן שהשנים כתקנן‪ ,‬עכשיו שנתקנסו‬
‫שנים‪ ,‬אפי׳ לא ירד אלא גשם אחד בלבד צריך להלך‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל או׳ גשמים שירדו שבעת ימים זה אחר זה ולא פסקו‪ ,‬יש בהן כדי‬
‫רביעה שנייה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 52‬כחמבין‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״נן ה״ג‪,‬‬
‫« מאימתי‬
‫ל״ח קע״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ב״ב‬
‫נרו ע״א; בבלי ה ע נ י ה ו׳ ב׳; ב״ק פ״א א ‪ /‬ב ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״נו מ״ז‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫ה״א‪,‬‬
‫י» גשמים שירדו‬
‫ו כ ו ‪ /‬להלן ה ע נ י ה פ״א ה״ד; ירוש׳ כאן פ״נו ה״ז‪ ,‬ל״כו ע״א; נדרים פ״ח ה״ו‪ ,‬מ״א ע״א; בבלי ה ע נ י ה‬
‫ו׳ א׳; נדרים ק״ג א ‪/‬‬
‫‪ 61‬והקרסטםילין |‬
‫‪ 63‬שבהר |‬
‫ד והקר•‬
‫השלחין |‬
‫ד ןבי׳ן שלחין‬
‫עי•‬
‫״ או־ |‬
‫ש ס‬
‫א‬
‫א סנבב‪.‬‬
‫‪6 7‬‬
‫ויביש |‬
‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 68‬שגיס |‬
‫טםילין‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א והקרוסטםילין‪.‬‬
‫]אוסרן ן‬
‫כיה‬
‫ך‪.‬‬
‫א !ביתן השל ין‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫ב‬
‫ש‬
‫א‬
‫ד ב ש‬
‫‪.‬‬
‫בסי | ד א בסה‪.‬‬
‫א שגים ןאילון‪.‬‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ 6.‬שאינו ן‬
‫ח‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫והעחרדין ן א והעחררין‪.‬‬
‫שורטי |‬
‫«‪ 6‬ל ב ע ר |‬
‫ח ס ר‬
‫אפי׳ ן‬
‫‪.‬‬
‫א שאין‪.‬‬
‫בהגייה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫‪ 69‬או׳ ן‬
‫אעיס |‬
‫פשבילין |‬
‫דברים אסורים ן א ד ב ר ׳ אסור׳‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫‪ 63‬שניה |‬
‫ד א שנייה‪.‬‬
‫ב ך פתוח‪.‬‬
‫ך א בתאה‪.‬‬
‫שסעון |‬
‫ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫סנביב ן‬
‫ע ד שתרד |‬
‫ד פשבולין‪.‬‬
‫כתקגן | ד א בתיקנן‪.‬‬
‫אוסר‪.‬‬
‫מה |‬
‫ד א סםה•‬
‫בהן ן‬
‫ד א סשתרד‬
‫שנתקנםו ן א שנתקייסו‪.‬‬
‫א בהם‪.‬‬
‫‪ . 5 2‬כ ח ר ו ב י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ ל ה ם שלש‬
‫‪ . 5 1‬ע ל ש ב ע מ ק ‪ .‬כלומר‪ ,‬ו ב ל ב ד באותה מדמה‪.‬‬
‫‪ .53‬ע ל י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ע ל י מ‬
‫א ר צ ו ת ‪ ,‬ו א ו כ ל ץ ע ל י ה ם ע ד ש י כ ל ה ה א ח ר ו ן ש ב ה ם בא״י‪.‬‬
‫ר ב י ע ה ש נ י ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬הגשם השני‪ ,‬והוא כיג ב מ ר ח ש ץ ‪.‬‬
‫ש ל ה ם )של ע ו נ ס ץ ו ק ר ס ס מ י ל ץ ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫ש ל ה ש ל ח י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ר ק שחמתו כ״כ מ ר ו ב ה שנתקיים א ם י ל ו ב ב י ת ה ש ל ח ץ )ארץ יבשה ו צ מ א ה‬
‫‪ .54‬ק ו ל מ י כ ר ו ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫למים(‪ ,‬אינו כ ל ה א ס י ל ו בשםמית‪ ,‬ו א ו כ ל י ם ע ל מ א ת ממו‪.‬‬
‫שרשי ב ד י כ ר ו ב שיבשו‪ ,‬ו א מ ם רנילים ל מ א כ ל א ד ם ‪ ,‬א ס ו ר י ם בהנאה‪ ,‬ו א ץ מםיקים ב ה ם )עיין ל ע י ל מ י ה שו׳‬
‫‪ 34‬ו א י ל ו ( ‪ .‬ו ה ל ש ץ ה י א באשגרה מ ל ע י ל ) מ י ל ( ‪ ,‬ו כ א ן הכוונה ש א ץ א ו כ ל ץ ע ל י ה ם ירקות‪ ,‬ה ו א י ל ויבשו‪ ,‬ו א ץ‬
‫‪ .55‬א ו כ ל י ן ע ל י ה ן ‪ .‬ל מ י ריש מ כ מ ו ן ש ע ד י ץ ל א הוקשו כ ע ץ ‪ ,‬עדיין א ו כ ל י ם ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫דינם כברישא‪.‬‬
‫כ י ו צ א ב ו מ ג ב י ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יבשו כ ל כ ך שבירק א ח ר כ מ צ א הוא כ ב ר מ ג ב ב ביבש ל א כ י ל ת ב ה מ ה‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬הרי דמו כ כ ל ה ‪ p‬ה ש ד ה א פ י ל ו לריש‪ ,‬ו א ץ א ו כ ל י ם ע ל מ י ר ק ו ת לחים‪ ,‬מפני שאץ א ו כ ל י ם מן ה ל ח‬
‫‪ .56‬מ א י מ ת י פ ו ר ש י ן וכו׳‪ .‬ב ר י י ת א וו מ ד ב ר ת ב כ ל השנים )ולא ב א ה ל כ א ן‬
‫ע ל היבש א פ י ל ו לריש‪.‬‬
‫א ל א אגב ר ב י ע ה שניה(‪ ,‬ו מ ח מ ת חשש מ ל א ת מ ן ע ל ה ‪ ,‬ו מ ש ת ר ד ר ב י ע ה שניה א ס ו ר ל ה ל ך ב ש ב י ל ץ שבשדות‬
‫‪ . 5 8‬צ ר י ך ל ה ל ך ‪ .‬נראה‬
‫‪ .57‬ש נ ת ק נ מ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ק ל ק ל ו ‪.‬‬
‫ע ל זרים‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שציל‪ :‬צ ר י ך לה‪1‬מ[לך‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬צ ר י ך ל ה מ ל ך ו ל ז ע ד ע ב ט י ב ה ש ד ה ‪ ,‬ש מ א ק ש ה ל ה ה ד ר י ס ה א פ י ל ו א ח ר י‬
‫הגשם הראשון• יעיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫(‬
‫שביעית פ״ח‬
‫‪200‬‬
‫פרק ח׳‬
‫‪ .1‬בראשונה היו שלוחי בית דץ יושבין על פתחי עיירות‪ .‬כל מי‬
‫שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו‪ ,‬ונותן לו מהן מזון שלש סעודו‪/‬‬
‫והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר‪ .‬הגיע זמן תאנים‪ ,‬שלוחי בית דין שוכרין‬
‫פועלין‪ ,‬עודרין אותן‪ ,‬ועושין אותן דבילה‪ ,‬וכונסץ אותן בחביות‪ ,‬ומכניםץ אותן‬
‫‪ 5‬לאוצר שבעיר‪ .‬הגיע זמן ענבים‪ ,‬שלוחי בית דץ שוכרין פועלץ‪ ,‬בוצרין אותן׳‬
‫ודורכין אותן בגת‪ ,‬וכונסץ אותן בחביות‪ ,‬ומכניסין אותן לאוצר שבעיר‪.‬‬
‫הגיע זמן זתים‪ ,‬שלוחי בית דין שוכרין פועלץ‪ ,‬ומוסקץ אותן‪ ,‬ועוטנץ אותן‬
‫בית הבד‪ ,‬וכוגסין אותן בחביות‪ ,‬ומכניסץ אותן לאוצר שבעיר‪ .‬ומחלקץ‬
‫מהן ערבי שבתות‪ ,‬כל אחד ואחד לפי ביתו‪ .‬הגיע שעת הביעור‪ ,‬עניים‬
‫<« אוכלין אחר הביעור‪ ,‬אבל לא עשירים דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסי אומ׳‬
‫אחד עניים ואחד עשירים אוכלץ אחר הביעור‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ עשירים‬
‫‪ .2‬מי שיש לו פירות לחלק‪ ,‬מחלקן‬
‫אוכלין מן האוצר אחר הביעור‪.‬‬
‫לעניים‪ .‬מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור‪ ,‬מחלק מהן לשכניו‬
‫ולקרוביו וליודעיו‪ ,‬ומוציא ומניח על ביתו‪ ,‬ואומ אחינו בית ישראל כל‬
‫‪,‬‬
‫עניים אוכלין וכו׳‪.‬‬
‫משנ׳ פ״נו מ״ח; ה ר כ בהר פ״א סה״ו‪ ,‬ק״ו רע״ג‪.‬‬
‫שמעון וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ע ה״ס‪ ,‬ל״ע ע״א‪.‬‬
‫‪ 1‬יושבין ן‬
‫א ]היון נוטלין‪.‬‬
‫תאנים |‬
‫ונותן |‬
‫ד תאני׳‬
‫ד וםכניסי׳‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫נקודה(‪.‬‬
‫בית יין |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך ביד‪.‬‬
‫א ודי•‬
‫אותן |‬
‫אוס׳ |‬
‫‪ 13-12‬סי ‪ . . .‬לעניים |‬
‫‪ 13‬לשכניו ן‬
‫עיירות |‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א לשכיניו‪.‬‬
‫סעוח׳ |‬
‫א לתוך‪.‬‬
‫א ועודרין‪.‬‬
‫א וםכניסין‪.‬‬
‫ד ביד‪.‬‬
‫וסחלקין |‬
‫א וסחלק׳‪.‬‬
‫‪1‬נ אוכלין |‬
‫ד אוכלי׳‪.‬‬
‫ועושין |‬
‫בחביות |‬
‫פועלין ן‬
‫נוטלי] ‪I‬‬
‫‪ 3‬אותו ן‬
‫ד א סעודות‪.‬‬
‫ד עודרי׳‬
‫‪ 6‬וכונסין |‬
‫בית דין |‬
‫ד אוצר‪.‬‬
‫‪ 3‬בתוך ן‬
‫ד ע״רו׳‪.‬‬
‫‪ 4‬עוררין |‬
‫ד זיתי׳ א זיתים‪.‬‬
‫א בבית‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫״ מחלק וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ חנ״ל‪.‬‬
‫‪ 6‬מ צ ר י ן | א ובוצרין‪.‬‬
‫‪ 7‬זתים |‬
‫‪ 8‬בית ‪j‬‬
‫א טוסקין‪.‬‬
‫אחר |‬
‫ד א ונותנין‪.‬‬
‫טחן ן‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫ו כ ו נ ס י ן ‪ . . .‬בחביות |‬
‫וסכניסין |‬
‫פתחי ן‬
‫א פיתחי‪.‬‬
‫א טחזרין‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫י׳‬
‫ד ועושי׳‪.‬‬
‫ך ]בהן בחביות•‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫» שעת |‬
‫שפעון ן‬
‫א חסר•‬
‫וסוסקין |‬
‫ך ןזםןן שעת­‬
‫א שפעי‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫ם ח ל ק ן ן א ןסחליףן פ ח ל ק ן מהםוסנר תוקן‪ :‬פחליקן‪ ,‬ונפחק עיי‬
‫‪ 14‬ביתו |‬
‫א ןפחחן ביתו‪.‬‬
‫ואום׳ |‬
‫ישראל כ ל |‬
‫ד ואוסר א ואו׳‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫‪.1‬בראשונה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.‬שהביא מן הבכירות*׳‬
‫‪ .4-3‬ש ו כ ר י ן‬
‫מ פ נ י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשהיתה י ד ב י ד ת ק י פ ה ‪.‬‬
‫‪.2‬שמביא‬
‫ט י ר ו ת ו מ י ‪ .‬סי׳ ה ר מ ב י ן‬
‫* ע י י י ן ל א הושיבו שומרים‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ד מ א י פ י א שו׳ ‪.7‬‬
‫ועיין מיש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ס ו ע ל י ן וכוי‪ .‬ביד נ ה ט כאן ב כ ל ה ד ב ר י ם ה א ס ו ר י ם ל י ח י ד ‪ .‬ו מ ס ת ב ר שהושיבו שומרים׳‬
‫ע ל ה כ ר מ י ם ו ע ל השדות‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ל ק ט י ן א ת התאנימ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב כ י ׳ ע ובראשונים‪ :‬ב ב י ת וכוי‪.‬‬
‫‪ .4‬ע ו ד ר י ן וכוי‪ .‬הנכון הוא בריש דיר‪ :‬ו א ו ר י ן וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫‪ . 7‬ו ע ו ט נ י ן וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכניסים ל מ ע ט ן ‪.‬‬
‫‪ .8‬ב י ת וכוי•‬
‫‪ .12‬מ י ש י ש ל ו וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת א חוזרת לזמנים ו ל מ ק ו מ ו ת ש ל א ה י ה שם‬
‫א ו צ ר ביד‪ .‬ו מ ל מ ד ת ה ב ר י י ת א ל א ד ם שיש לו ה ר ב ה מידות והוא י ו ד ע ש ל א י ו כ ל ל א ו כ ל ם )לא א ו ת ם ו ל א‬
‫את‬
‫דמיהם( למני זמן ה ב י ע ו ר ‪ ,‬מ ו ט ב לו ל ח ל ק א ת ה ס י ר ו ת לעניים למני זמן ה כ ע ו ר ‪ ,‬ויקיים מ צ ו ת‬
‫צ ד ק ה ‪ ,‬שאם יגיע זמן ה ב ע ו ר י צ ט ר ך ל ה ס ק י ר ם ‪ ,‬ושמא מ כ ו ב ה ם עשירים‪.‬‬
‫‪ .13‬מ ח ל ק‬
‫מ ה ן וביי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מזון נ׳ ס ע ו ד ו ת ל כ ל א ח ד )כממורש במשנתנו(‪ ,‬ואמו רשאי ליתן מ ת ר מ כ א ן ל כ ל עני ועני‪ .‬עיין‬
‫מיש ל ע י ל ‪.‬‬
‫שביעית פ״ח‬
‫‪201‬‬
‫מי שצריך ליטול‪ ,‬יבא ויטול‪ .‬חוזר ומכנים לתוך ביתו‪ ,‬ואוכל והולך עד שעה‬
‫‪ .3‬הקפת החנות אינה משמטת‪ .‬אמ׳ ר׳ נראץ דברי ר׳ יהודה‬
‫שיכלו‪.‬‬
‫בכותב מעות‪ ,‬דברי חכמים בכותב פירות‪ .4 .‬כתובת אשה פגמה וזקפה הרי‬
‫זו משמטת‪ .‬פגמה ולא זקפה‪ ,‬זקפה ולא פגמה‪ ,‬הרי זו אינה משמטת‪ .5 .‬המלוה‬
‫את חבירו על המשבץ‪ ,‬אע״פ שהחוב מרובה על המשכון‪ ,‬הרי זה אינו משמט‪.‬‬
‫‪ .6‬המלוה את חבית על המשכץ‪ ,‬או בשטר שיש בו הפותיקי‪ ,‬הרי זה אינו‬
‫משמט‪ .‬וכשם שהשביעית משמטת מלוה‪ ,‬כך שביעית משמטת שבועה‪ .‬דבר‬
‫שהשביעית משמטתו משמטת שבועתו‪ ,‬ודבר שאץ השביעי׳ משמטתו אץ‬
‫משמטת שבועתו‪ .‬ר׳ שמעון או׳ הוא משמט ואץ יורשץ משמיטין‪ ,‬שנ׳ שמוט‬
‫כ ל ב ע ל משה י ד ו א ש ר ישה ב ר ע ה ו ‪ .7 .‬ר׳ יהודה או׳ פרוסבול‬
‫המקושר‪ ,‬הדיינין חותמץ מבפנים והעדים מבחוץ‪ .‬אמרו לו אץ מעשה‬
‫בית דץ צריכץ קיום‪ .8 .‬חמשה שלוו בשטר אחד‪ ,‬כל מי שיש לו קרקע‬
‫ל! כחובה‬
‫״ ה ק פ ת ה ח נ ו ה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״י מ״א‪ .‬ועיין ספרי ראה פי׳ קי״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.173‬‬
‫»! המלוה וכו׳‪ .‬בבלי ב״מ מ״ח ב׳;‬
‫אשה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״י ה״א‪ ,‬ל״נו ע״ב; בבלי ניכוין י״ח א ‪/‬‬
‫‪0‬־ הפותיקי‬
‫‪ /‬״י ״ ‪.‬‬
‫^ ״‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ע י י ן‬
‫שב‬
‫ו ע ה‬
‫ן‬
‫י‬
‫ח‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫״‬
‫ב‬
‫ע ‪ / /‬י‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫י ן ‪/ /‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ן ע י י ן‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫ו‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫ק‬
‫ע‬
‫ע ״ י‬
‫ת‬
‫ובבלי שבועות מ״ח ב׳‪.‬‬
‫״‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪ 3 3‬ל י‬
‫>‬
‫‪r‬‬
‫ב‬
‫״‪_3‬‬
‫‪cp‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪22‬‬
‫ע‬
‫ג י נ ן י ן‬
‫ן ע י י ן‬
‫ג‬
‫^ א‪.,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫״‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫׳ ‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫« משמעה‬
‫־ אין משמעה וכו׳‪ .‬עיין להלן כתובוח פ״ע סה״ג‬
‫ש מ ו ע וכו׳‪.‬‬
‫« ואין יורשין וכו׳‪ .‬עיין בבלי גיעין ל״ז א׳; ב״ק ל״ו סע״ב‪.‬‬
‫דברים ע״ו‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫״< יבא | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ויטול ן א יטול‪.‬‬
‫ד החנו׳ א חנות‪.‬‬
‫אס׳ ר׳ |‬
‫אום׳[•‬
‫א חכם־‪.‬‬
‫״ חכייו |‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫חבייו |‬
‫‪2 0‬‬
‫סשסט |‬
‫א םעות‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫ד יהוד׳‪.‬‬
‫ך א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫הרי זה ן‬
‫ד אפותקי‪.‬‬
‫ך שנאט׳‪.‬‬
‫ך א פרחמל‪.‬‬
‫אחד |‬
‫‪ 17‬סעוח ן‬
‫‪ !8-17‬הרי זו ן‬
‫‪ 22‬שהשביעיח |‬
‫פרוסבול |‬
‫א קייום‪.‬‬
‫יהודה |‬
‫אע־פ |‬
‫ד פשסיט‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫קיום |‬
‫ד א־ר‪.‬‬
‫חכסים |‬
‫הפותיקי |‬
‫חה דברן דבר‪.‬‬
‫‪ 18‬שיכלו | ד שיכולו‪ .‬סתום‪.‬‬
‫אינה |‬
‫סירות ן‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ל ת ו ך | ד לתו׳‪.‬‬
‫החנות ‪I‬‬
‫ד ןםשסטת דברי ר ב י יהודה וחכםים אום׳ ן אינ׳ א אין ]טשםטח דברי ר׳ יהודה וחכם׳‬
‫א ח‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬פשפט |‬
‫ך שהשביעי׳‪.‬‬
‫א סירוח‪.‬‬
‫זה |‬
‫‪ 25‬והעדיס |‬
‫ד זו‪.‬‬
‫שביעיח ן‬
‫ברעהו |‬
‫םעשה |‬
‫ד‬
‫ד פשסטוח‪.‬‬
‫סשםט |‬
‫ס ע מ‬
‫דבר |‬
‫‪ 23‬או׳ |‬
‫ב ך סחום‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫ד םשסיט‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד השביעית א שביעית‪.‬‬
‫‪ 24‬אשר ‪ . . .‬ברעהו ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ך והעדי׳‪.‬‬
‫דברי |‬
‫‪ 18‬סשסטח |‬
‫ד טשטיט‪.‬‬
‫השביעי׳ |‬
‫ד א ודברי‪.‬‬
‫ד ןשנ׳‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אוסר‬
‫«‪ 2‬בית דין |‬
‫ך ב־ד‪.‬‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫‪ .16‬ה ק ס ת ה ח נ ו ת וכו׳‪ .‬מ י מ ק א ממשנתנו דמיי‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מכוונת ל ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה שס‪ :‬הראשון הראשון‬
‫משמט‪ .17 .‬מ ע ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם החנווני כ ו ת ב ע ל סנקסו א ת ס כ ו ם ה כ ס ף שחייב ל ו ה ל ו ק ת ‪ ,‬ו ל ס י כ ך‬
‫כשקנה ס ע ם שניה נ ז ק ס ה הראשונה ב מ ל ו ה ו מ ש מ מ ת ‪ .‬א ב ל א מ כ ו ת ב א ת מ ד ת המירות‪ ,‬ו כ ש ב א ל ש ל ם מ ח ש ב א ת‬
‫ס נ מ ה וכוי‪.‬‬
‫ה מ ע ו ת וגובה ממנו‪ ,‬ה ר י עדיין ל א פ ק ע מ ה ם ד ק ה ק ס ה ‪ ,‬ו א מ ה מ ש מ ט ת ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬א י נ ו מ ש מ ט ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו א ת ע ו ד ף‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק ב ל ה מ ק צ ת ה כ ת ו ב ה ת ק פ ה א ת השאר ב מ ל ו ה ‪.‬‬
‫‪ . 2 0‬ע ל ה מ ש כ ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל משכנתא‪ ,‬ע ל ק ר ק ע ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫• ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ב ו ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם ה ו ד ה ב מ ק צ ת למני שביעית‪ ,‬ת ת ח י י ב שבועה‪ ,‬ו ל א נשבע‪ ,‬שביעית מ ש מ ט ת א ת‬
‫ה ח ו ב‬
‫ה ש ב ו ע ה ‪ ,‬אעמ״י שיש כ א ן עדיין ת ב י ע ה ‪ ,‬שהרי שביעית א מ ה מ ש מ ט ת מ ל ו ה ש כ מ ר ב ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .22‬ש א י ן‬
‫השביעי׳‬
‫‪ .25-24‬ם ר ו ם ב ו ל‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כגון שבועת‬
‫ה א ר י מ ץ ‪ ,‬השותמין‪ ,‬ה ק מ ת חנות‬
‫ו כ ד ו מ ה ׳ עיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ה מ ק ו ש ר וכוי‪ .‬שזעא כ ו ת ב א ת הנוסח בסנים‪ ,‬ב ו ס ל אותו‪ ,‬ו ה ע ד י ם חותמים מ ב ח ו ץ ‪.‬‬
‫וחוזר ו כ ו ת ב א ת הנוסח מ ב ח ו ץ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שביעית פ״ח‬
‫‪202‬‬
‫כותבץ עליו פרוזבול‪ ,‬וכל מי שאץ לו קרקע אין כותבץ עליו פרחבול‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל או׳ אפי׳ אחד שיש לו קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪.‬‬
‫‪ .9‬ללוח קרקע‪ ,‬ולמלוח אץ קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬למלוח קרקע‪,‬‬
‫וללוה אץ קרקע‪ ,‬אץ כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬לו אץ קרקע‪ ,‬ולערבין‬
‫לו קרקע‪ ,‬ולחייבץ לו קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪ .10 .‬עציץ נקוב כותבין‬
‫עליו פרוזבול‪ ,‬ושאינו נקוב אץ כותבין עליו פרוזבול‪ .‬ר׳ שמעון אומ׳ אף‬
‫שאינו נקוב כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬ר׳ חוצפית אומ׳ כותבץ לאשה על נכסי‬
‫בעלה‪ .‬אימתי כותבי׳ פרוזבול‪ ,‬ערב ראש השנה של שביעית‪ .‬כתבו‬
‫ערב ראש השנה של מוצאי שביעית‪ ,‬אע״פ שחחר וקורעו לאחר מכן‪,‬‬
‫גובה עליו והולך אפי׳ לזמן מרובה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אומ׳ כל‬
‫מלוה שלאחר פרחבול הרי זה אץ משמיט‪ .11 .‬הגוזלן‪ ,‬ושהלוה מעותיו‬
‫בריבית ושעשו תשובה והחזירו גזילן‪ ,‬כל המקבל מהן אץ רוח חכמים גוחה‬
‫הימנו•‬
‫»־ ללוה ק ר ק ע ו כ ו ‪/‬‬
‫לו ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין ירוש׳ פ״י ה״ו‪ ,‬ל״נו ע״ד‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫בבלי ניכוין ל״ז א ‪/‬‬
‫פ״י מ״ז ובירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪ 37‬הגוזלן‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 33‬ר׳ חולפית‬
‫א שסע׳ בן נסל׳•‬
‫ב‬
‫אי |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 30‬וללוה ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 32‬פ ר ח ב ו ל |‬
‫חוצפית |‬
‫ד א כוחבין‪.‬‬
‫א«י׳ |‬
‫פרחבול |‬
‫לו אין |‬
‫עליו |‬
‫א לו‪.‬‬
‫ד פרוסבול‪.‬‬
‫ד לו אין ןלון‪.‬‬
‫פכן ן‬
‫א סיכן‪.‬‬
‫‪ .34‬א י מ ת י‬
‫ד א שעשו‪.‬‬
‫שפעון |‬
‫פרח מ ל |‬
‫‪ 80-29‬ל ס ל ו ח ‪. . .‬‬
‫‪ 31‬לו ן‬
‫א ח ס ר )ביפ>‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫‪ 36‬אסי׳ |‬
‫םשםיט ן‬
‫נזילן |‬
‫כ ו ת ב י ׳ וכו׳‪.‬‬
‫ד שביעי׳‪.‬‬
‫א סשסט•‬
‫א נזילו‪.‬‬
‫אע־ס |‬
‫א שפע׳‪.‬‬
‫‪ 34‬ב ע ל ה |‬
‫ערב ‪ . . .‬כ ח מ ן‬
‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ד אפילו א ואפילו‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫כל |‬
‫‪ 33‬נקוב ן‬
‫ד אופר א או׳‪.‬‬
‫ד סרוסבול א נעליו! פ ר ח ב ו ל ‪.‬‬
‫שביעית |‬
‫ד א אינו‪.‬‬
‫‪ 38‬ושעשו |‬
‫ד פ ר ו ס ב ו ל <ביפ>‪.‬‬
‫ד חוצפו׳ א חיצפית‪.‬‬
‫פרחמל |‬
‫ד השני‪.‬‬
‫ד א וקרעו‪.‬‬
‫אין |‬
‫‪ 28‬שטעון בן נטליאל ‪I‬‬
‫ך פרוסבול‪.‬‬
‫פרחבול |‬
‫סרחבול |‬
‫ב פ ר ח ב ו ל ןלו אין ק ר ק ע ולערבין לו ק ר ק ע ולחייבין לו ק ר ק ע כוחבין עליו כוחבין עליו פ ר ח ב ו ל ן •‬
‫ד פרוסבול‪.‬‬
‫‪ 38‬השנה |‬
‫ד א אסילו‪.‬‬
‫א ללווה‪.‬‬
‫א וללווה‪.‬‬
‫ב‪/‬‬
‫‪ 28-27‬פרוזבול ר ב ן | ד פ ר ו ס ב ו ל רבן‪.‬‬
‫ד אפי•‬
‫‪ 29‬ללוה ן‬
‫ד פרוסבול‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫עיין בירוש׳ פ״י ה״ו הכ׳׳ל ובמשכ׳ פ״י מ״ו‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״י ה״כו‪ ,‬ל״ע ע״ד; בבלי ב׳׳ק ל״ד‬
‫‪ 27‬עליו ‪ . . .‬עליו ן א לו ‪ . . .‬עליו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״י מ״ן‪.‬‬
‫‪ 31‬ע ל י ז ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 31-30‬ולערבין‬
‫ועיין במשכחכו‬
‫ך נקב‪.‬‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שחחר ן‬
‫הנחלן |‬
‫ד ןאין ס ק ב ל י ן סהןן כ ל ‪.‬‬
‫כותבי׳ |‬
‫שביעית |‬
‫ך שביעי׳‪.‬‬
‫א שחזר‪.‬‬
‫‪ 37‬שלאחר פ ר ח ב ו ל |‬
‫ד א הנזלן‪.‬‬
‫פרחבול |‬
‫וקורעו |‬
‫ד שלאח׳ ס ר ו ס ב ו ל ‪.‬‬
‫ושהלוה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א ופלוה•‬
‫סהן ן‬
‫א סהם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל כ ת ח י ל ה יכתוב א ת הפרוזבול לפני שביעית‪ ,‬מפני שאץ ב״ד נזקקין‬
‫ל ו ל כ ת ו ב פ ר ו ז ב ו ל ב ש ב י ע י ת ‪ ,‬א ב ל ע * ם ה ח ו ב א מ ו מ ש ת מ ט ע ד ס ו ף ש ב י ע י ת ‪ ,‬ו א ם כ ת ב ב ע ר ב ר״ה ש ל‬
‫מוצאי‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת כ ש ר וטיבה א ת חובו‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ועיץ בבה״א‪.‬‬
‫‪.37‬שלאחר‬
‫פרוזבול‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ל ו ה א ח ר י ש כ ת ב א ת ה פ ר ו ז ב ו ל איטי מ ש מ ט ‪ ,‬ממני שהוא מ י י מ ה א ת כ ח ב י ד ל נ כ ו ת א ת‬
‫חובותיו ל ה ב א ‪ ,‬ו ה ו א ח ו ל ק ע ל משנתנו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו א ף ל מ נ ע ו המירוש כ ן ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ו ש ע ש ו‬
‫ת ש ו ב ה וכוי‪.‬‬
‫ב ד ו ב כ י י ע ‪ :‬שעשו‬
‫מסכת כלאים‬
‫]פרק א׳[‬
‫‪ .1‬כל הזוגות שמנו חכמים‪ ,‬מין במינו אינן כלאים זה בזה‪ ,‬ושאר ירקות‬
‫השדה וירקות העה‪ ,‬מץ במינו איגן כלאים זה בזה‪ .‬השבת והגופגץ‪ ,‬הכיםבר‬
‫והכרפס‪ ,‬אע״פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה‪ .‬הקישואץ והדלועץ‪,‬‬
‫והאבטיחים והמלפונות‪ ,‬אינן כלאים זה בזה‪ ,‬ותורמין ומעשרץ מזה על‬
‫זה דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ שמעץ אומ׳ כלאים זה בזה‪ ,‬ואץ תורמץ‬
‫ומעשרין מזה על זה‪ .2 .‬הוסיף ר׳ עקיבא השום והשמנית‪ ,‬והבצל והבצלציל‪,‬‬
‫והתורמוס והפלוסלוס‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ לא היה ר׳ עקיבא שונה אלא בשני‬
‫זוגות אילו‪ ,‬אלא התורמוס והפלוסלום אינן כלאים זה בזה‪ .3 .‬בתחום אריח‬
‫היו מרכיבץ תפוח על גבי אוזרד‪ .‬מצאן תלמיד אחד‪ ,‬אמ׳ להם אםורץ‬
‫אתם‪ ,‬הלכו וקצצום‪ ,‬ובאו ושאלו ביבנה אמרו יפה אמר ]אותו[ תלמיד)אחד(‪.‬‬
‫‪ .4‬בשוקי של צפורי היו מרכיבץ קרוםטמיל על גבי עוגס‪ ,‬מצאן תלמיד אחד‪,‬‬
‫» הזוגוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״ו ע״ד; שם ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי פ ס ח י ם ל״נן א ‪/‬‬
‫וכר‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 3‬הקישואין‬
‫* ותורמין ו כ ו ‪ /‬עיין נמשכ׳ ח מ מ ו ת ספ״ב וכלאים פ״א מ״ב‪.‬‬
‫* בחחום אריח ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א )שחי הבבות‬
‫היסיף ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עד שו ‪ .(13‬ועיין נמשנ׳ פ״א מ״ל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א ז ן | ד אי ‪.‬‬
‫‪ 2‬השדה ן א חסר‪.‬‬
‫נו‬
‫הכיסבר | ד הכוסבר‬
‫א והדילועין‪.‬‬
‫ותורפין ן‬
‫יי׳ שסעין•‬
‫א והכוסבר‪.‬‬
‫‪ 3‬אע־פ | ך א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 4‬והאבטיחים | ד והאבטיח׳׳‪.‬‬
‫ד‬
‫ו ת ו ר ס‬
‫‪,‬׳‬
‫א‬
‫) ו ב ץ‬
‫ן ת ר ס י ן‬
‫אוס־ | ד אופר‪.‬‬
‫ד עקיב־‪.‬‬
‫השום‬
‫ה ש ו ר ן ת‬
‫והשסנית ן א השומנית‬
‫א בשתי‪.‬‬
‫• להם | א להן‪.‬‬
‫‪ 8‬אילו ן‬
‫ד א‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ל ‪.‬‬
‫י‬
‫ר ה‬
‫עונס | ד עתם‪.‬‬
‫הקישואץ | ד הקשואין‪.‬‬
‫ןי•״‪.‬‬
‫‪ 6‬ר׳ יהודה ן א ור׳ יהודה‪.‬‬
‫« ופעשרין ן א ופעשר׳‪.‬‬
‫והשום‪.‬‬
‫אלא ן א אבל‪.‬‬
‫אסר ן א אס׳‪.‬‬
‫ר׳ שםעון ן‬
‫והדלועין |‬
‫כלאים | ד כלאי׳‪.‬‬
‫ור־ שטעון ן א ]ר׳ יוסי[‬
‫זה | ב ד סחוס‪.‬‬
‫והשפניח | ד והשטני׳‪.‬‬
‫אם׳ | ך אסר א א׳‪.‬‬
‫‪ 10‬אסרו ן א ואסרו‪.‬‬
‫ד א חסר‪ .‬ופנליין ב הונה‪ :‬אות‪.,‬‬
‫השבח ן א חסר‪.‬‬
‫והפלפונות | ך והפלפתו׳ א והסלפפונות‪.‬‬
‫תורםין ן א חורם־‪.‬‬
‫‪ 7‬והפלוסלוס | ד והפלוסלום‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א קרוםטסל‪.‬‬
‫תנה ן א תעה‪.‬‬
‫ותופגין ן א הגופנין‪.‬‬
‫עקיבא |‬
‫והבצלציל ן א והבצלצול‪.‬‬
‫א רבן שסע׳ ןבן גסל־ן‪.‬‬
‫בשני ן‬
‫והפלוסלוס | ד והפלוסלום‪.‬‬
‫כלאים | ד כלאי׳‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫)אחד( ן‬
‫)אוחו[ ן כיה‬
‫‪ 11‬בשוקי של צסורי ן א בשקי של ציסרי‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫קרוסטםיל | ך קרוסחסין‬
‫סצאן | ך םצאו‪.‬‬
‫ו‪ .‬ש מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר במשנתנו מיא מיא‪.‬‬
‫א ב ל מין מזוג א ח ד ע ם מין מזונ השני ה ו א כ ל א י ם ‪.‬‬
‫‪ .2‬ח ש ב ת וכו׳‪ .‬כ ל המינים נ ת ב א ר ו ב ב ה ׳ א ; ו ה ב ר י י ת א מ ל מ ד ת שהם כ ל א י ם ‪ ,‬אעפ״י ש כ ו ל ם מ מ ש מ ח ה א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .6‬ה ו ס י ף וכו׳‪ .‬ס י מ ק א ממשנתנו מיא מינ‪.‬‬
‫ו ל ד ב ר י ר״ע א ף א י ל ו א ע ם כ ל א י ם ‪.‬‬
‫א ב ל עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .9‬א ו ז ר ד ‪ .‬צ־ל‪ :‬אוזרר‪,‬‬
‫‪ .7‬ש ו נ ה א ל א ב ש נ י וכוי‪ .‬הנר״א פניה‪ :‬ש ת ה בזונות וכוי• ועיין בבה־א‪.‬‬
‫וו‪ .‬ב ש ו ק י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ד ה בית שקיא‪ ,‬ב ב י ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חוזרר‪ ,‬חיזרר‪ ,‬שהוא מין ת מ ו ח מ ד ב ר י ‪.‬‬
‫השלחץ‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫כלאים פ״א‬
‫‪204‬‬
‫אמ׳ להן אסורין אתם‪ ,‬הלכו וקצצום‪ ,‬באו ושאלו ביבנה אמרו מי פגע בכם‬
‫אינו אלא מתלמידי בי רב שמיי‪ .5 .‬ר׳ נחמיה או׳ דלעת ארמית ומצרית‬
‫‪ .6‬חמשה דברים נאמרו בדלעת יונית‪ ,‬אסורה‬
‫כלאים עם הרמוסה‪.‬‬
‫בסיבוך על גבי זרעים‪ ,‬עוקצה טפח‪ ,‬אוסרת כל שהוא‪ ,‬ומביאה את הטומאה‬
‫וחוצצת בפגי הטומאה‪ ,‬והנודר מן הדלועין אין אסור אלא בדלעת יונית‬
‫בלבד‪ .7 .‬תרעול טווס ותרעול פםיאני‪ ,‬אע״פ שדומין זה לזה כלאים זה‬
‫בזה‪ .8 .‬נר׳ יודא אמר פרדה שתבעה זכר‪ ,‬אין מרביעין עליה לא מן‬
‫הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד‪ .‬שור ושור הבר‪ [,‬חמור וחמור הבר‪,‬‬
‫חזיר וחזיר הבר‪ ,‬אע״פ שדומץ זה לזה‪ ,‬כלאים זה בזה‪ .9 .‬חמשה דברים‬
‫גאמרו בשור הבר‪ ,‬אסור משום אותו ואת בגו‪ ,‬וחלבו אסור‪ ,‬וקרב לגבי המזבח‪,‬‬
‫וחייב במתנות‪ ,‬וניקח בכסף מעשר לזבחי שלמים‪ ,‬אבל לא לבשר תאוה‪ ,‬והרי‬
‫הוא כבהמה ל כ ל דבר‪ .‬ר׳ יוסי אומ׳ זהו תאו הכתוב בתורה‪ ,‬ומותר‬
‫משום אותו ואת בנו‪ ,‬וחלבו מותר‪ ,‬ופסול מגבי מזבח‪ ,‬ופטור מן המתנות‪,‬‬
‫וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה‪ ,‬אבל לא לזבחי שלמים‪ ,‬והרי הוא כחיה‬
‫« ר׳ נחמיה‬
‫חמשה‬
‫״‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪yp‬‬
‫הברייתא‬
‫כל‬
‫״ נופח‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי כדרים כ׳׳א‬
‫משכ׳‬
‫בירוש׳‬
‫משכ׳ עוקלין‬
‫א ה ל ו ח רפ״ח‪.‬‬
‫שפ״ב‪,‬‬
‫כ״ח‬
‫ספ״א‪.‬‬
‫«! והכודר‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫א‪/‬‬
‫״ ‪ ! * -‬אשורה‬
‫כל שהוא‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫להלן כדרים פ״ג ה״ו‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ו‪.‬‬
‫ומביאה‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי כתובות‬
‫שור ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ב״ק הכ״ל‪ .‬ועיין‬
‫שפרי ר א ה פ י ׳ ק ׳ ‪,‬‬
‫‪ *3‬ר׳ יוסי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ .160‬ועיין במשכ׳ פ״ח הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 12‬אט׳ | ך א ס ר ‪.‬‬
‫ד א שםאי‪.‬‬
‫ה ל כ ו | ד הולכו•‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אינו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ופיסית ‪.‬‬
‫ב ך הפדר‪.‬‬
‫ך וקרוב‪.‬‬
‫‪.14‬ע ם‬
‫יונית | א יוונית‪.‬‬
‫‪ 18‬בזה ן א סתום‪.‬‬
‫הפזבח | ד א ש ב ח ‪.‬‬
‫א פירדה‪.‬‬
‫פן הפתנות | א םפתנות‪.‬‬
‫]ויוני׳[‪.‬‬
‫ד לסכך‪.‬‬
‫שהוא | ד שהיא‪.‬‬
‫הדלועין אין ן א הדילועין‬
‫פסיאני | ך פסאני‬
‫‪] 19-18‬ר׳ יודא ‪ . . .‬ה ב ר ן ן כיה ד•‬
‫עליה ן א אוחה‪.‬‬
‫שדוסין ‪ j‬ך שדופ׳׳‪.‬‬
‫ה כ ת ו ב | ד א האפור‪.‬‬
‫‪ 25‬הוא ן א היא‪.‬‬
‫שאמותיהן שוות‪.‬‬
‫‪ 21‬ו ק ר ב |‬
‫כחיה | ד כחייה‪.‬‬
‫ודמומה הוא כתיב‬
‫ממני ש ע ל י ה ר ח ב י ם ו מ ס ת ב כ י ם ב ז ר ע י ם ‪ ,‬ת ר א ה כ א י ל ו ז ר ע י ר ק י ח ד ע ם ז ר ע י ם ‪.‬‬
‫ב ד ל ע ת ‪ ,‬ואינו מ ס מ א א ו ת ה ‪.‬‬
‫ד ל ע ת של איסור א מ ה ב ט ל ה אפילו ב א ל ף של היתר‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ופוחר ן א פוחר‪.‬‬
‫ה ר מ ו ס ה ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ם נהיונית כ ל א י ש ע ם ה ר מ ו ס ה ‪ ,‬ע י ץ ב ש נ ר ס ו ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬מ ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 19‬ה פ ר ד ן כ י ה‬
‫אחר לרמוצה‪ ,‬כלומר מ ץ ד ל ע ת מ ר ה שאץ אוכלים אותה א ל א אם ממתקים אותה ברמץ‪.‬‬
‫א ם ה ע ו ק ץ ה ו א יותר מ ט ם ח מ ו נ ע בו אינו כנוגע‬
‫‪,‬‬
‫א בית‪.‬‬
‫ותרננול ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 20‬אעיס | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫‪ 23‬זהו | א זה‪.‬‬
‫שסי ‪I‬‬
‫‪ 14‬עם הרטוסה |‬
‫והנודר ן א הנודר‪.‬‬
‫ל! ב ל ב ד | ד סתום‪.‬‬
‫פרדה ‪ j‬ב ד פדרה‬
‫וחפור ה ב ר | ד וחפור ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ 24‬פנבי | ד נכי א לנכי‪.‬‬
‫‪ 18‬בסיבוך |‬
‫‪ 18‬הטוסאה ן א פתוח‪.‬‬
‫אעיט | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫יודא א פ ר ן א יהודה אופ׳‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 13‬בי ר ב | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫וטצרית | ד וטצרית‬
‫יונית | א יוונית‪.‬‬
‫וסביאה ן ך וםביא א טביאה‪.‬‬
‫אסור | ד א ס ר ‪.‬‬
‫באי | ד א ובאו‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‬
‫א ]היוונית כלאים ן עם הרםוצה‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫משכ׳‬
‫ל» ח מ ג ו ל‬
‫״ ר׳ יודא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫קי״א ב׳; חולין ע״ט א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ד ופ״א מ׳׳ו‪.‬‬
‫במשכ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫בשיכון‪.‬‬
‫משכ׳ ערלה פ״ג מ״ז‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״א ה״ו‪ ,‬כ״ז שע״א; ב״ק ספ״ה‪ ,‬ח ׳ ע״א; בבלי שם כ״ה א ‪/‬‬
‫חמור ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬
‫המרד‪.‬‬
‫כל‬
‫‪ .15‬ב ם י כ ו ך‬
‫מ מ ח‪.‬‬
‫שהוא‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מ ר ד עם‬
‫אבל‬
‫כלומר‪,‬‬
‫מרדה‬
‫כלאים פ״א‬
‫‪205‬‬
‫ל כ ל דבר‪ .‬וחכמים אומ׳ תאו בריא לעצמו‪ ,‬שור הבר בריא לעצמו‪.‬‬
‫‪ .10‬אין נוטעץ שרביט של רמץ ולא עקצין של רמץ בצד סדן של שקמה‪,‬‬
‫ואין נותנץ זמורה בין שתי קורות‪ ,‬כדי שתבלע ביניהן‪ ,‬ואץ נותנין שני מינץ‬
‫בשפופרת אחת‪ ,‬כדי שיבלעו זה מזה‪ ,‬ואין מרכיבץ זתים ברכב של תמרה‪,‬‬
‫‪ 30‬מפני שאילן באילן‪ .11 .‬אץ מרכיבין כשות על גבי האיזמא‪ ,‬ולא תרד‬
‫על גבי ירבוז‪ ,‬מפגי שירק בירק‪ .12 .‬אין מרכיבץ כשות על גבי האגא‪,‬‬
‫מפני שירק באילן‪ .‬ר׳ יהודה מתיר ירק באילן‪ .‬אילן בירק‪ ,‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל מתיר משום ר׳ יהודה בן אגרא איש כפר עכו‪ .13 .‬הנותן‬
‫מעה של תורמוס בצד מעה של דלעת‪ ,‬כדי שתבקע הארץ מפניה‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .14 35‬הזורע דבר המצמיח‪ ,‬על גבי ביצים‪ ,‬ועל גבי חילת‪ ,‬חייב‪ ,‬על גבי סלע‪,‬‬
‫ועל גבי אמת המים‪ ,‬פטור‪ .‬ודבר שאץ מצמיח‪ ,‬בץ על גבי ביצים‪ ,‬בין‬
‫על גבי חילת‪ ,‬ובין על גבי אמת המים‪ ,‬פטור‪ .15 .‬הזורע והמנכש והמנפה‬
‫עובר בלא תעשה‪ ,‬ר׳ עקיבא אף אף המקיים עובר בלא תעשה‪ .‬וזורעים‬
‫זרעים וזרעוני אילן כאחד‪ .‬הזורע חרצנים עם החטים הרי זה לוקה את‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫אין נועעין ו כ ו ‪/‬‬
‫־‪ 3‬אילן‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ק ן‬
‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫ן‬
‫‪3 3‬‬
‫‪/‬‬
‫ל‪,‬‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ן‬
‫נ‬
‫״‬
‫ה מ‬
‫‪3‬‬
‫ג‬
‫ימש׳ פ״א ה״ז‪ ,‬כ״ז ע״ב‪.‬‬
‫• ! זחים ברכב וכף‪.‬‬
‫‪ 35‬שלע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א‬
‫‪/‬‬
‫‪ m‬כ‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי מ ר ק ב׳ ב ; מ כ ו ח כ״א ב׳; ע״ ק״ד א ‪ /‬ועיין ירוש׳ פ״ח‬
‫ז‬
‫ה‬
‫״‬
‫״‬
‫זע‬
‫‪3‬‬
‫‪ 37‬והמנכש‬
‫‪.‬‬
‫‪ 38‬המקיים‬
‫״ א ‪ ,‬ל״א ע ״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬מקורוח הנ״ל‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ח מ״א להלן מ כ ו ח פ״ה ה״י‪ ,‬חו׳כ קדושים פ״ד הע״ז‪ ,‬פ״ע ע״ב;‬
‫׳‬
‫שפרי כי הלא פ י ׳ ר״ל‪ ,‬ע מ ׳ ‪62‬‬
‫ועיין‬
‫‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫חולין‬
‫‪/‬‬
‫‪p‬‬
‫^‬
‫כ‬
‫פ״ב‬
‫ה‬
‫״א‬
‫‪ 3»-38‬תורעים זרעים ו כ ו ‪/‬‬
‫‪<2‬‬
‫ל״א‬
‫׳‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪ 27‬רפון ן א‬
‫בריא | א ביריא‪.‬‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫ד‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אום׳ | ך אומרים‪.‬‬
‫נותנץ ן א ו ל א ‪.‬‬
‫ד ואי׳‬
‫]‬
‫ע‬
‫ה א ג א‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ר‬
‫‪ 84‬מ ע ה ן‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ח ס ר‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫פ י נ ה‬
‫ד א הילת ןבין ע ל‬
‫‪ 38‬עובר ‪ j‬ד עובי•‬
‫חרעוני ‪ j‬א זרעוני‪.‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫את‬
‫הארץ בכח‬
‫‪ .35‬ב י צ י ם‬
‫(‬
‫ב‬
‫‪a‬‬
‫ס‬
‫עקצץ |‬
‫‪.‬‬
‫ר‬
‫שתבלע |‬
‫ך‬
‫ך מרכיבי־‬
‫ס י ‪ 1‬ן ס <‬
‫{‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י‬
‫ד‬
‫ק‬
‫) ב‬
‫ג ב‬
‫‪.‬‬
‫פ ( <‬
‫י ל‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ע‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ק‬
‫{‬
‫ובין ן‬
‫א‬
‫מ‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ א ח ד ן א כאחת‪.‬‬
‫ימתח את‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫] ש ה ו א [‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫באילן |‬
‫ק‬
‫ואין‪.‬‬
‫ר׳ ן א ר׳‬
‫חורעים | ד חורעי׳‬
‫אין |‬
‫‪ 31‬שירק |‬
‫ד םרכיבן‪.‬‬
‫גבי ן‬
‫ד יהודי‪.‬‬
‫אילן | א ואילן‪.‬‬
‫ןשסע׳[‬
‫גוגםחק עיי גקודות(‪.‬‬
‫ביצים |‬
‫ד בצים‪.‬‬
‫והמנכש והפנפח ן א ו ה פ ח פ ה והמנכש‪.‬‬
‫‪ .34‬כ ד י‬
‫א זורעין‪.‬‬
‫‪ 37‬חילת ן‬
‫והסנסח | ד והחופה‪.‬‬
‫‪ 39‬זרעים | ך זרע‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫א ת ן א חסר•‬
‫ש ת ב ק ע ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י שגרעין ה ת ו ר מ ו ס ה ב ו ק ע‬
‫במני נ ר ע י ן‬
‫ה ד ל ע ת ‪ ,‬ואינו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עינ ב צ ע י ם או ב מ ק ו ם ח ו ל ו ת ‪.‬‬
‫כלומר שמחסה את הזרעים בעסר‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫סרכיבין |‬
‫יהודה ן‬
‫ד א ריסון‪.‬‬
‫‪9‬־ זתים |‬
‫ד האזםאזםא‪.‬‬
‫־‪ 3‬שאין ן א שאמו‪.‬‬
‫החטים ן א החיטין‪.‬‬
‫הקרקע אף‬
‫אילן‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫רסון |‬
‫א שתיבלע‪.‬‬
‫האיזמא |‬
‫משום ן ד םשם‪.‬‬
‫א בין‪.‬‬
‫או׳ | ד אופר א אופ׳‪.‬‬
‫י (‬
‫לעצמו ן א לעצמה‪.‬‬
‫א עוקצין‪.‬‬
‫ד שתרבע‬
‫קשו׳‪.‬‬
‫א‬
‫‪ 33‬גמליאל ן א גסל׳‪.‬‬
‫ע‬
‫ך עקצי׳‬
‫‪ .37‬א מ ת‬
‫מ ן ה ר י ש א ‪ ,‬ש ה ר י ע ל נ ב י א מ ת ה מ י ם ס ם ו ר א ס י ל ו נתן ד ב ר ה מ צ מ י ח ‪.‬‬
‫כי״ע>‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫בריא ן א ביריא‪.‬‬
‫‪ 30‬שאילן | ך ן ש ה‬
‫‪ .29‬ב ר כ ב ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע נ ף ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ח‬
‫כשות ן‬
‫ק‬
‫‪3‬‬
‫״טעון | א שפע׳‪.‬‬
‫ר‬
‫־‪.‬‬
‫םרכיבין‬
‫ת א ג א‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ס ן ן‬
‫כדי ן א‬
‫תםרה |‬
‫א ואין‪.‬‬
‫י‬
‫ע ם החכוים‬
‫ירוש׳ הנ״ל; בבלי‬
‫ב‪/‬‬
‫‪ 26‬וחכמים | ד וחכמי׳ א וחכם׳‪.‬‬
‫«־ ואין‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 39‬חרלנים‬
‫ירוש׳ פ א ה פ״א ה״ה‪ ,‬נו״ז ע״ג‪.‬‬
‫מתכוין‬
‫המים‪.‬‬
‫להרכבה‪.‬‬
‫עת‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ס י ם ק א וו ה י א ב א ש ג ר א‬
‫ו ה מ נ ס ח ‪ .‬צ ־ ל ‪ :‬ו ה מ ח ס ה <כגי׳‬
‫כלאים פ׳׳א‬
‫‪206‬‬
‫<* הארבעים‪ .16 .‬כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט‪ .‬במי דברים‬
‫אמורים בדברים הנופלים שלשת וארבעת קבין לבית סאה‪ .‬באמת זרעוני‬
‫עה מצטרפץ אחד מעשרים וארבעה בנופל למינו‪ ,‬בץ שנפל לתוך אחרים‪,‬‬
‫ובין שנפלו אחרים לתוכו‪ .‬היתה שדהו זרועה חטין‪ ,‬ונמלך לזרעה שעורים‬
‫לא יזרע עד שייפך‪ .‬לא הפך‪ ,‬ימתין עד שתתליע‪ .‬עד כמה היא מתלעת עד‬
‫« מקום ששהת שלשה ימים‪ ,‬במקום הטינה‪ ,‬אבל לא במקום הגריר‪ .‬שמקצת‬
‫היום ככולו‪ .17 .‬אין מחייבין אותו להיות חורש חריש דק‪ ,‬אלא חורש‬
‫חריש גס כתלמי הרביעה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ זנב הסוס היתה‬
‫נקראת‪ ,‬סוף שעפרה של זו גוגע בעפרה של זו‪ .‬אם צימחה‪ ,‬והוריד לתוכ׳‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<« כל ק א ה וכו ‪.‬‬
‫באמת ו כ ו ‪/‬‬
‫פ י ס ק א ממשכ רפ״ב‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« שלשח וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ פ״ב רה״ב כ״ז ע״ד‪.‬‬
‫« היחה שדהו וכו ‪ .‬משכ שם מ״ג‪.‬‬
‫׳‬
‫« עד כ מ ה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫« במקום הנףנה ו כ ו ‪ /‬ידוש הנ״ל‪ .‬ועיין להלן מנחות פ״י הל״א‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫« אין מחייבין ו כ ו ‪ /‬מ ש נ פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫ידוש חלה פ״א ה״א‪ ,‬נ״ז ע״ג‪ ,‬ובבלי פ ס ח י ם נ״ה א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫וכל הברייהא בייוש פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד‪.‬‬
‫רובע | ך א רובע ]זרע[•‬
‫בה ן א בו‪.‬‬
‫סאה | ד סאי‪.‬‬
‫‪ 40‬הארבעים ן א ארבעים‪ .‬ד א סתום‪.‬‬
‫שלשת |‬
‫‪ 41‬הנופלים ן א הנוסלין‪.‬‬
‫‪ 41-40‬בטי וכוי | ד בריא א בסה וכר‪.‬‬
‫אחר ן ך אחד‪.‬‬
‫באפת |‬
‫לבית | ד חסר‪.‬‬
‫וארבעת | ד וארבע‪.‬‬
‫ב שלשת ]וארבעים[ מנפחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫םעשרים וארבעה |‬
‫‪ 42‬ננה | ד המה א נינה‪.‬‬
‫זרעוני | ד זירעוני‪.‬‬
‫ד באפה א באפת ]אפרו[‪,‬‬
‫אחרים‬
‫‪ 43‬ובין ן א בין‪.‬‬
‫אחרים | ך אחריי‪.‬‬
‫שנפל ‪ j‬א נפל‪.‬‬
‫ד פעשרי׳ וארבע׳‪.‬‬
‫לזרעה ן כיה ד•‬
‫הטין | ד א חיטין‪.‬‬
‫לתוכו | א פחוח‪.‬‬
‫לתוכו היתה | ד אחרי׳ לתוכי הית׳‪.‬‬
‫שתתליע [ ד שתיתלע א שיתלע‪.‬‬
‫הפך | א היפך‪.‬‬
‫‪ 44‬שייפך | ד א שיופך‪.‬‬
‫א לזורעה ב חרעה‪.‬‬
‫«‪ 4‬ככולו |‬
‫הטעה | ד הציגה ןנ׳ חדשי׳ [ א ה ט י ‪.‬‬
‫ששהת | ד שישהה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫«‪ 4‬מקום ן א חסר‪.‬‬
‫כחלמי | ד בחלומי‪.‬‬
‫‪ 47‬נס | ד נס׳‪.‬‬
‫‪ 47-46‬חורש חריש ן א חסר‪.‬‬
‫חורש | ד חסר‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שעפרה של‬
‫‪ 48‬נקראת | ד ניקרית‪.‬‬
‫א י | ד אופר א אופי‪.‬‬
‫נפליאל | א נטלי•‬
‫בן נפליאל | ד חסר‪.‬‬
‫לתוכי | ד לתוכה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫זו | ד עפרה‪.‬‬
‫נא‬
‫‪.40‬רובע‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ע ה ק ב ‪ ,‬ו ה ו א א ח ד מ כ י ד ב ט א ה ‪ .‬ופירשו בירושלמי‪ :‬י מ ע ט ‪ .‬או שוחת מן ה ר ו ב ע ‪,‬‬
‫או מוסיף ע ל ה מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .41‬ה נ ו ם ל י ם‬
‫ש ל ש ת וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו זרעונים ד ק י ם שאמם נזרעים ששה‬
‫ק ב י ם בשטח בית ס א ה א ל א ר ק נ׳ או ד ׳ ק ב י ם ‪ ,‬מימ א מ ם אוסרים א ל א ב ר ו ב ע ק ב ‪ ,‬א ף שהוא יותר מ א ח ד מ כ י ד‬
‫בבית סאה‪.‬‬
‫באמת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל ‪ ,‬בקושטא‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫שהם ד ק י ם מ א ד מ ז ר ע י ם ק ב או ח צ י ק ב ל ב י ת ס א ה ‪.‬‬
‫‪ .43‬ש נ ם ל ו‬
‫א ח ר י ם וכוי‪.‬‬
‫‪ .42‬ב נ ו מ ל‬
‫‪.42-41‬זרעוני גנה‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫ל מ י נ ו ‪ .‬מן הנזרע במינו ב ב י ת ס א ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמל ל ש ד ה מ ץ א ח ר שהוא נ ד ו ל מי כ י ד ‪ p‬ה ז ר ע שנזרע ב ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .44‬ע ד ש י י ס ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שהוא י ה מ ך וינענע א ת ה ק ר ק ע ר ע ק ר א ת ה ז ר ע ממקומו‪ ,‬ויוכיח ב ז ה שאמו‬
‫ע ד‬
‫ר ו צ ה בהשרשתו ש ל ה ז ר ע הראשון‪ .‬ו א ם י צ מ ח ה ז ר ע ה ר א ש ץ א ח י כ י ע ק ו ר אותו‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ת ת ל י ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם אינו ר ו צ ה ל ה ס ך ‪ ,‬י מ ת ץ ע ד שהזרע י ת ל י ע וישתת‪ ,‬ו י ת ח י ל ל מ ש ט שרשים‪ ,‬ו ל א‬
‫י ה א כ א ן ל א ז ר ע ו ל א צ מ ח ‪ ,‬ו מ מ י ל א י ו כ ל לזרוע מין א ח ר ‪ ,‬ו כ ש י צ מ ח הראשון יעקרנו‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .45‬ה ט י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ד ה ל ח ה ורוה ה ז ר ע מ ת ל י ע בשלשה ימימ‪ ,‬א ב ל ב מ ק ו ם ה נ ד י ר )או הגריד(‪,‬‬
‫‪ .46-45‬ש מ ק צ ת ה י ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ק צ ת היום‪.‬‬
‫ד ה י מ ו ב ק ר ק ע יבש וקשה‪ ,‬צ ר י ך ל ה מ ת ץ יותר‪.‬‬
‫‪ .46‬א י ן מ ח י י ב י ן וכוי‪ .‬ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת כ א ן א ת מ ה ו ת ה ה ס י ב ה ש ל ע י ל שו׳ ‪.43‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 4 7‬כ ת ל מ י ה ר ב י ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ל מ י ם קטנים )בנינוד ל ת ל מ י סתיח שהם רחבים( שעושים א ח ר‬
‫‪ .48‬מ ו ף ש ע מ ר ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ס ו ף ע מ ר ה ת ל ם‬
‫ה ר ב י ע ה הראשונה‪ .‬ע י ץ בבה״א ע מ ׳ ‪ ,136‬שו׳ ‪.35‬‬
‫שסזרה ה מ ח ר י ש ה ל צ ד ד י ן נונע ב ע ס ר שנסל מ ן ה ת ל ם השני‪.‬‬
‫כלאים פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪50‬‬
‫‪207‬‬
‫בהמה וליקטתו‪ ,‬הרי זה מותר‪ .18 .‬נטועה ונמלך לזורעה‪ ,‬מגריע עד פחות‬
‫מטפח‪ ,‬זורע ואחר כך משריש‪ .‬גורע עד פחות מטפח‪ ,‬ובא ומצא עליו‬
‫על גבי תבואה מותר ]לשעבר[‪ ,‬ואסור לעתיד לבא‪ ,‬עוקר אי זה מהן‬
‫שירצה‪ ,‬ומקיים אי זה מהן שירצה‪ .19 .‬שדה שעלו בה עשבים‪ ,‬אץ מחייבין‬
‫אותו לופך‪ ,‬אלא חורש בשעה שמחפה והופך‪ .‬מכבכב ונוטל את הגם מלפגי‬
‫פועלין‪ ,‬ואץ בזה משום מכסה‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬הרוצה לעשות שדהו שורות של תבואה ושורות של מנים הרבה‪,‬‬
‫עושה שלשת תלמים מפולשץ מראש שדה ועד סופה‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳‬
‫שמעץ ואבא יוסי בן חנן איש ואני או׳ דץ ארך חמשים אמה‪ .‬כמה רחבו‪ ,‬מלוא‬
‫עול השרוני‪ ,‬דומה לעול של כרמים‪ .‬תחלתו כשיעור הזה‪ ,‬אע״פ שאץ סופו‬
‫‪4 9‬‬
‫מ מ ע ה וכו׳‪ .‬עיין במשב׳‬
‫‪D‬‬
‫‪ y‬מ״ל‪.‬‬
‫!‪ 5‬מוחל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ח״ל‪ ,‬כ״ז ע״ל‪.‬‬
‫« עשבים‬
‫‪.‬‬
‫יכי׳• עיין במשכ׳ פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫! חלוצה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ב מ״ן‪.‬‬
‫שו׳ ‪.17-16‬‬
‫‪9i‬‬
‫אסשרש‪.‬‬
‫א‬
‫(‬
‫^‬
‫‪h‬‬
‫גורע! א נריע‪.‬‬
‫הפכה‪.‬‬
‫(‬
‫ובא ן א בא‪.‬‬
‫וחוסך | ד והיפך‬
‫‪ 1‬פנים |‬
‫י | ד שאי׳ סופו‬
‫ן ‪ 0‬ן ן ן ה‬
‫עלייןדעלין‪.‬‬
‫פהןןאפין‪.‬‬
‫בהן‬
‫‪f‬‬
‫) ״ ר י ע‬
‫א‬
‫(‬
‫ד ב ן‬
‫‪ .3‬ל ו פ ך | ד ל ה פ ך א לייפך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סכבכב | ד ופכבכב‬
‫א םברכיב‪.‬‬
‫םשריש ן‪50‬‬
‫‪.‬‬
‫םהן|‬
‫לבא ן א חסר‪.‬‬
‫בשעה שסחפה ן א בשעת‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫הנם ן א הגס‬
‫מכסה | ד סכסח‪.‬‬
‫‪ 2‬שלשת ת ל פ י ם ן‬
‫תלםים |‬
‫א תלסים שלשה‪.‬‬
‫דין ן א דיו‪.‬‬
‫א תחיל״‪.,‬‬
‫א ר ך | ך א אורך‪.‬‬
‫בשיעור |‬
‫שדה ן א השדה•‬
‫ד תלפין‪.‬‬
‫בי ר׳ | ד א בר׳ ב בי ר׳ ! ב א [ ‪,‬ונפחק הסוסנר עיי נקודה(‪.‬‬
‫ואבא | ב ואבא ]‪) [At‬ונמחק הסוסנר עיי נקודות(‪.‬‬
‫תחלתו ן‬
‫ד‬
‫‪ 0‬נ ב‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪ 0‬ג ר ע‬
‫‪ z ] 5‬ל ש ע ב ר ן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬
‫לעזר ן ך א ל ע ד א א ל ע ז ר ‪.‬‬
‫א אומ־‪.‬‬
‫* עיל | א העול‪.‬‬
‫^‬
‫א הופך‪.‬‬
‫ד א פינין‪.‬‬
‫» שסעון | א שסע׳‪.‬‬
‫אי־ | ד אומר‬
‫ח‬
‫ך‬
‫‪ 54‬פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫סוסה | ד סופו א ראשו‪.‬‬
‫ס ו פ‬
‫^‬
‫־‪ 5‬ופקיים | ד ופקי־‪.‬‬
‫]הגס [‪.‬‬
‫־ ל׳ לעזל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ה״ו‪ ,‬כ ״ ע״א‪ .‬ועיין צהצן‪,‬‬
‫« חחלחו וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב לח״ו‪ ,‬כ״ז ע״ל‪.‬‬
‫ן ל י ק ‪ 0‬ת ן‬
‫אמץ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫רחבו |‬
‫ד כשעור‪.‬‬
‫חנן ן א חנין‪.‬‬
‫ד רחב׳‬
‫אעיפ ן‬
‫ד‬
‫ואני ן ד יוני א יאגי•‬
‫מלוא | א סלא•‬
‫א רוחבו‪.‬‬
‫״אי!‬
‫א אף ) א ואף( ע ל סי•‬
‫א שסופו‪.‬‬
‫‪ .49‬מ ג ר י ע ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ג ד ע ו מ ג ד ע א ת הנסנים וגומם אותן‪.‬‬
‫‪ .50‬נ ו ד ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ו ד ע‬
‫< » ‪ T‬פ י ע ל ( וכו׳‪ .‬ו ל ס נ י ה ר ש ׳ ם ה י ת ה כ א ן ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬הגירמא‪ :‬גרע‪.‬‬
‫‪.52‬ע ש ב י ם‬
‫עשבים ש ה ם קשים ל ש ד ה ו ס ו פ ו ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬ו ה ו א ר ו צ ה ל ז ר ו ע ב ש ד ה ו מ ץ א ח ר ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .53‬ח ו ר ש‬
‫וכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חורש כ ד ר כ ו כ ש ה ו א ז ו ר ע א ת ה מ ץ השני‪ ,‬ו ב ש ע ה שהוא מ ח מ ה א ת הזרעים בחרישתו ה ו א ה ו ם ך‬
‫‪3‬‬
‫קיקע‪.‬‬
‫מ כ ב כ ב וכו׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ס ח )כני׳ ד>‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ס י ר א ת ה כ ו ב י ם ‪ ,‬ו מ כ ס ה א ת ה ק ו צ י ם ‪ .‬ו ע ת בבה״א‪.‬‬
‫‪ .54‬מ כ ס ה‪.‬‬
‫ואעמ״י שאמרו במשנתנו <מ׳ב מ ״ מ ‪ :‬א ם נכש או כ י ס ח אומרים ל ו ע ק ו ר א ת ה כ ל ‪ ,‬שאני‬
‫ה כ א ש א ץ כ א ן ב כ י ס ו ח ה ק ו צ י ם ו ה צ מ ח י ם הנסים משום ה ת ח ל ת ע ק י ר ה ‪ ,‬שהרי א ץ כוונתו א ל א ש ל א י ע כ ב ו א ת‬
‫המחרישה‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ר ו צ ה וכו׳‪ .‬מפני ש א ץ איסור כ ל א י ז ר ע י ם א ל א א ם ה ש ד ה ז ר ו ע ה ב ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬א ב ל א ם ש ט ח‬
‫ה ז ר י ע ה נ ר א ה כ ש ד ו ת מ י ו ח ד ו ת מ ו ת ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ־ א ם־ש בשם מיה־מ ל ה ר ־ מ רסיג‪.‬‬
‫י י י ן וכו׳‪ ,‬ואמו צ ר י ך שיהו מ ס ו ל ש י ם ‪.‬‬
‫‪ .3‬ד י ן וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ר ח ב ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ר ח ק )עיץ ני׳ ד(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ח ב ם ש ל ה ת ל מ י ם ‪.‬‬
‫כלאים פ״ב‬
‫‪208‬‬
‫כשיעור הזה‪ .‬היו לו שתי שדות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים‪ ,‬או שעורים בתוך שדה חטים‪,‬‬
‫מותר‪ ,‬מפני שחטים נראות בתוך שדה לחטים‪ ,‬ושעורים נראות בתוך‬
‫שדה לשעורים‪ .2 .‬ר׳ ליעזר בן יעקב או׳ אפי׳ חטה אחר חטה נכנסת‬
‫לתוך שדה שעורים‪ ,‬או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטץ‪ ,‬מותר‪,‬‬
‫מפני שחטים נראות לתוך בסוף שדה לחטץ‪ ,‬ושעורים נראות בתוך שדה‬
‫לשעורין‪ .3 .‬היו לו שתי שורות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫מותר לעשות ביניהן תלם להיות זורע אחת חטה ואחת שעור׳‪ .‬היתה‬
‫חטה ]אחת[ מובלעת בתוך שדה שעורין‪ ,‬או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה‬
‫חטים‪ ,‬אסור‪ .4 .‬היו לו שתי שדות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫אין מותר לעשות ביניהן תלם של מין אחר‪ .‬בפשתן מותר‪ ,‬מפני שרוצה‬
‫לבדוק את שדהו‪ ,‬ובלבד שיהא תלם מפליש מראש שדה ועד ראשו‪ .‬ר׳ ליעזר‬
‫‪ 5‬היו לו ו כ ו ‪/‬‬
‫לו ו כ ו ‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫• ר׳ ליעזר וכו ‪ .‬יפוש׳ פ״ב ה״ז‪ ,‬כ״ח ע׳׳א‪.‬‬
‫משפ׳ פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫ימש׳ הכ״ל ה״ז‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫» אין מותר ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 11‬היו‬
‫״ ר׳ ליעזפ ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין לעיל‪ ,‬שו׳ ‪.3-2‬‬
‫‪ 5‬כשיעור | ד כשער‪.‬‬
‫א שעורין‪.‬‬
‫לתוך‪.‬‬
‫ב‬
‫א חיטין‪.‬‬
‫לחטים ן‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫אחת‪.‬‬
‫‪ 8‬חטים בתוך |‬
‫חטים |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הזה |‬
‫א לחיטי•‬
‫ד לשעורים‪.‬‬
‫א חיטים‪.‬‬
‫ד שחטץ א שחיטין•‬
‫א שורות‪.‬‬
‫ד‬
‫שרוצ׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫שעור־ |‬
‫א ושעורץ‪.‬‬
‫לתוך |‬
‫ד א ושעורין‪.‬‬
‫חטים |‬
‫תלם |‬
‫נראות |‬
‫שעורין | א שעורים‪.‬‬
‫שעורים |‬
‫א ת ל ם ןאחדן‪.‬‬
‫‪ 18‬ת ל ם |‬
‫ד א כסוף‪.‬‬
‫ד נראו־•‬
‫ןאחדן‪.‬‬
‫‪ 14‬חטים |‬
‫ד א שעורין‪.‬‬
‫אחר |‬
‫ך אחד‪.‬‬
‫פפליש |‬
‫‪ 8-7‬לחטים ‪ . . .‬שדה |‬
‫אפי׳ |‬
‫א ושעורה אחח‪.‬‬
‫בתוך |‬
‫ד בסוף‬
‫להיוח זורע |‬
‫‪ 13‬חטה |‬
‫‪ 8‬לשעורים ן א לשעורין•‬
‫ד א אפילו‪.‬‬
‫ד א ח ס ר )והסופר מחק ס ל ה זו בטעות(‪.‬‬
‫‪ 12‬ביניהן | א מהן‪.‬‬
‫א תלם‬
‫או שעורים בתוך ן‬
‫בתוך ן א כסוף‪.‬‬
‫ד אוסר א איס׳‪.‬‬
‫א שעורים ןאחת חיטה ואחח שעורה ן‪.‬‬
‫א חיטין‪.‬‬
‫חטים ן א חיטין‪.‬‬
‫א שעורין‪.‬‬
‫בחיר |‬
‫או שעורה א ח ר שעורה ]‬
‫חטים | א חיטין‪.‬‬
‫בחוך | א לחוך )כיפ(‪.‬‬
‫א ביניהם‪.‬‬
‫ושעורים ן‬
‫א שעורין‪.‬‬
‫ושעורים |‬
‫שעורים |‬
‫‪ 7‬שחטים | א שהחיטין‪.‬‬
‫ד א אליעזר•‬
‫‪ 9‬שעורים |‬
‫‪ !0‬שחטים |‬
‫ב ד מתוח‪.‬‬
‫א חיטין לתוך‪.‬‬
‫א לחיטץ‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫שדות ן א שורות‪.‬‬
‫שעורים ‪I‬‬
‫ד חסין א חיטים‪.‬‬
‫‪ !5‬אין סותר |‬
‫בפשתן |‬
‫ד א מפריש‪.‬‬
‫חטה א ח ר חטה ן‬
‫הטין |‬
‫בסוף ן‬
‫ד חטים‬
‫א כסוף‪.‬‬
‫א כסוף‪.‬‬
‫ד להיר זורע‬
‫א חיטה‪.‬‬
‫א ושעורין‬
‫אסור |‬
‫ד ובפשתן‬
‫א זרעה‪.‬‬
‫לחטץ |‬
‫חכה |‬
‫ב חסר•‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שדות |‬
‫א אסור‪.‬‬
‫ביניהן |‬
‫א ופשתן‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫א חיטין•‬
‫‪ n‬לשעורין |‬
‫ןאחחן ן כ־ה ד א ‪.‬‬
‫ד אין פות׳‬
‫א חיטה‬
‫ד אלעזר‬
‫שרוצה |‬
‫א אלע׳•‬
‫‪ .5‬ש ת י ש ד ו ת ו כ ר ‪ .‬ו מ כ י ץ שנראה ל ע ץ שהן שתי שדות א ץ כ א ן ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬ו א פ י ל ו שתיהן מלו• עייז‬
‫‪ .6‬ח ו ר ש ו מ כ נ י מ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע״י ה ח ר י ש ה ב ש ע ת ה ז ר ע ה כ נ י ס ב מ ח ר י ש ה ש ל א בכוונה‬
‫בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .7‬ב ת ו ך ש ד ה וכוי‪ .‬בכי־ע ו ע ו ד ‪ :‬כ ס ו ף ש ד ה‬
‫ק צ ת ח ס י ם ל ת ו ך ה ש ד ה ש ר צ ה ל ז ו ר ע ה שעורים‪.‬‬
‫‪ . 8‬ח ט ה א ח ר ח ס ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר צ י ס ו ת ‪ ,‬ו ב ל י ה ם ס ק ש ל מ ץ א ח ר‬
‫וכוי כ ס ו ף ש ד ה וכוי‪.‬‬
‫ביניהן‪ ,‬ו ח נראות כשורה מ י ו ח ד ת ‪ .‬ור״א בן י ע ק ב מ ת י ר ל ע ש ו ת כן א מ י ל ו ל כ ת ח י ל ה ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל‬
‫‪.n‬שתי‬
‫‪ .10‬ל ת ו ך וכו׳ ב ת ו ך וכו׳‪ .‬א ף כאן בכייע‪ :‬כ ס ו ף וכו׳ כ ס ו ף וכו׳‪ ,‬ו ע י ץ בשנו־ם‪.‬‬
‫שו׳ ‪.1‬‬
‫ש ו ר ו ת וכוי‪ .‬צ י ל שתי שדות וכוי‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪ .‬ו ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ‪ ,‬ו ה ו א מ ת י ר‬
‫‪ .13‬ת מ ה‬
‫ל ז ר ו ע א ם י ל ו ב ת ל ם א ח ד שני ממים‪ ,‬א מ כ ל א ח ד י כ ו ל ל ה צ ט ר ף למינוע ש ב ש ד ה ה ס מ ו כ ה ‪.‬‬
‫‪ .15‬ב מ ש ת ן וכו׳‪ .‬ממני‬
‫א ח ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ת ‪ ,‬א ח ת מ ו ב ל ע ת ‪ ,‬ו ב מ י ה ן מ ץ א ח ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שהוא מזיק ל ת ב ו א ה ‪ ,‬ו מ ו כ ח ש ל א זרעו א ל א ל ב ד י ק ת ה ש ד ה ‪ ,‬ו ע ת י ד ל ע ו ק ר ו ‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫כלאים פ״ב‬
‫‪,‬‬
‫בי ר שמעון ואבה יוסה בן חנן איש ואני אומ׳ דיו ארך המשים אמה‪ .‬ר׳ אומ׳‬
‫מותר אדם לעשות בתוך שדהו שורה של חרדל‪ ,‬חריע‪ .‬כמה הוא ארך‬
‫‪ .5‬אץ מקיפץ חרדל חריע אלא לחיסית‬
‫השורה‪ ,‬עשר אמות ומחצה‪.‬‬
‫‪ 20‬בלבד דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ לכל מקיפץ חרדל חריע חוץ‬
‫מן התבואה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אף לערוגיות קטנות של ירק מקיפץ‬
‫אותן חרדל חריע‪ .‬סומך שורשי אילן שיבשו‪ ,‬שהן גבוהץ עשרה טפחי׳‪.‬‬
‫אילן שאין גופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים‪ ,‬זורע תחתיו זרע‪ ,‬וסומך לו מין‬
‫אחר מבחוץ‪ .6 .‬היו משוכות מן הגדר שלשה טפחים‪ ,‬לא יפחות משלשה‬
‫‪ 25‬תלמים מפולשין‪ ,‬כדי שיהיו גראץ כשורה‪ .‬דרך היחיד‪ ,‬ודרך הרבים‪,‬‬
‫וגדר שגבוה עשרה טפחים‪ ,‬אץ עולה למדת רובע‪ ,‬גמוך מעשרה טפחים‪,‬‬
‫עולה למדת בית רובע‪ .‬כמה היא מידת בית רובע‪ ,‬עשר אמות ומחצה‬
‫ל!‬
‫ר‬
‫׳ א ‪/‬‬
‫ו מ‬
‫י מ ש‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪D‬‬
‫וכו׳‪ .‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ז ‪1‬‬
‫‪| P‬‬
‫‪,‬‬
‫ף‬
‫בתיי |‬
‫|‬
‫ד‬
‫‪2 1‬‬
‫ב‬
‫ף‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫ד‬
‫סשוכות |‬
‫רובע |‬
‫ב י ו‬
‫חגן ן‬
‫א‬
‫א‬
‫״ ט ע ן ן‬
‫א חנין‪.‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫שורה ן‬
‫ד א אורך‪.‬‬
‫{‬
‫אוס׳ |‬
‫א נסל׳•‬
‫ד אוחו‪.‬‬
‫אי |‬
‫^‬
‫א‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ואני ן‬
‫ך‬
‫ר ב‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ד‬
‫א אופי‪.‬‬
‫ס ע ש ר ה <‬
‫א‬
‫(‬
‫ד מושכות א ס * י ן ‪.‬‬
‫וכ‬
‫‪ 8‬־‬
‫‪ 25‬שיהיו |‬
‫א יאני‪.‬‬
‫א י ל ן‬
‫{‬
‫ך‬
‫יוסה ן‬
‫ד אוסרין‪.‬‬
‫כפה ן‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫״ל‬
‫ד דין•‬
‫‪ 18‬א ד ם ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הוא ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וכפה‪.‬‬
‫לחיסית ן א לחרסית‪.‬‬
‫ך לערוניוח‬
‫ך הססוך‪.‬‬
‫ו ס ו ם ך‬
‫נראין |‬
‫א ערוגות‪.‬‬
‫שורשי |‬
‫ן‬
‫ד נראי־‪.‬‬
‫א‬
‫ס ו ט‬
‫של ירק ן א חסר•‬
‫ד לשורשי א שרשי‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫דרך ן‬
‫‪ 2.‬פבחוץ |‬
‫א כ‬
‫ד ר ך‬
‫‪.‬‬
‫עשרה |‬
‫ב ד סחוס•‬
‫‪ 27-2.‬ו ג ד ר ‪• . .‬‬
‫ד ונדר שהוא נמוך פי׳ טפחים עולה למד־ בית ר ו ב ע א ב ל הגבוה עשרה מפחים אין עולה ל ס י ר ת בית ר ו ב ע‬
‫א ונדר שספוך עשרה טפחים עולה למידת בית רובע ונבוה מעש׳ אינו עולה למידת בית רובע‪.‬‬
‫כבה׳א‪.‬‬
‫דיו |‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫אסוח |‬
‫ן א י ל ן י‬
‫ך א שיהו‪.‬‬
‫א‬
‫ד א יוסי•‬
‫א סקי־ין ןחריע ו ח ר ד ל ר׳ שפע־ או׳ ל כ ל פקיפין[‪.‬‬
‫לערוניות |‬
‫סוסך |‬
‫א‬
‫ב‬
‫א ״־׳‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫סקיפין ן‬
‫חריע ן א הריע‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬
‫ט פ ח י ם <‬
‫ימי‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ן ך‬
‫ו‬
‫אום׳ ן‬
‫א השדה‪.‬‬
‫א אוי‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫ן‬
‫חריע |‬
‫ד השוד־‬
‫ך אוסר‬
‫ע‬
‫‪/‬‬
‫א‬
‫׳ ןיוסין‪.‬‬
‫א שורו״‪.‬‬
‫» השורה |‬
‫א יהוד־‪.‬‬
‫גסליאל |‬
‫אותן |‬
‫א‬
‫א לחוך‪.‬‬
‫‪0‬־ יהודה |‬
‫‪2 2‬‬
‫]‬
‫‪y‬‬
‫ח‬
‫‪ !#‬אין מקיפין וכף‪ .‬ימש׳ ה כ <‬
‫‪ 23‬אילן וכו׳‪ .‬משכי פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ארך ן‬
‫איי‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫‪m‬‬
‫כ‬
‫״‬
‫ע‬
‫״א‪.‬‬
‫־־ שומן‬
‫ח ר ד ל וכו׳‪.‬‬
‫חריע‬
‫‪ 27‬כמה ן‬
‫א וכמה•‬
‫מפגי שהשורה ג י כ ר ת ב ה פ ס ק עומקה‪ -‬ו א ץ כ א ן ה ק פ ה )סמיכות גמורה(‪ .‬ועיין‬
‫כרכום‬
‫‪1 9‬‬
‫‪.‬אין‬
‫זה ב ו ה ) מ ל ש ץ א ץ ת ו ר מ ץ א ל א מן המוקף(‪.‬‬
‫מ ק י פ י ן וכר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ מ מ י כ ץ אותם ע ד שיגעו ו י ת ח ב ר ו‬
‫‪ .20-19‬ל ח י ם י ת ב ל ב ד ‪ .‬ו א מ ר ו ל ע י ל ) ת ר ו מ ו ת ם״ט‪,‬שו׳‪:(12‬‬
‫אילו הן מ מ י חוסית‪ .‬ה ל ו ף והשום ו ה ב צ ל י ם ו ה ק פ ל ו ט ו ת ‪ .‬ו ם ז ב ר ר ׳ מ א י ר שהם מזיקים ל ח י ס י ת )ולחיםית‬
‫ב ל ב ד ( ‪ ,‬ומומו ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬ו ל א נתכוין א ל א ל ב ד י ק ת ה ש ד ה ‪.‬‬
‫ר ׳ שמעון א ו מ ר ל כ ל מ ק י ס ץ ח ר ד ל ו ח ר י ע ‪.‬‬
‫‪.22-21‬מקיסין‬
‫‪ .21‬ה ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫צריך להשלים ע״מכי׳ע‪:‬‬
‫ו ה ו א ס ו ב ר שהם מזיקים א פ י ל ו ל ת ב ו א ה ‪ .‬ועיין ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫א ו ת ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו מ כ ל ה צ ד ד י ם ‪ ,‬ממני שבכגון ד א ה ם ב ו ו ד א י מזיקים ל י ר ק ‪ ,‬ו ל א‬
‫גזי־עי א ל א ל ב ד י ק ה ‪.‬‬
‫מססיק‪ ,‬ודמו כנדר‬
‫‪ .22‬ש ו ר ש י וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬לשורשי וכו׳‪ ,‬כ ד ׳ ד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .23‬ו מ ו מ ך וכו׳‪ .‬מסני שהנוף‬
‫מ ש ו כ ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהשורות היו א ר ו כ ו ת יותר מן ה נ ד ר ‪ ,‬והיו יוצאות נ׳‬
‫טסחים מ כ ל צד‪ ,‬שלא מ נ ד הנדר‪.‬‬
‫‪.25‬ו ד ר ך ה ר ב י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ד ד ך ה ר ב י ם ש ת ח י ל ת ה ו ס ו ס ה שש‬
‫ע ש ר ה א מ ה ‪ ,‬א ב ל א מ צ ע י ת ה ש ב ת ו ך ה ש ד ה צ ר ה ‪ ,‬ו כ ן גדר שהוא גבוה ע ש ר ה ט פ ח י ם ‪ ,‬א ב ל השורות ‪ p‬א ר ו כ ו ת‬
‫מן ה ג ד ר ‪ ,‬ו י ו צ א ו ת ל כ ל צ ד ) כ ל ע י ל שוי ‪ .(24‬ו ע י ץ ב ב ה ־ א ‪.‬‬
‫‪ .26‬א י ן ע ו ל ה וכוי‪ .‬במשנתנו פ״ב מ״מ‪ :‬ה ר ו צ ה‬
‫לעשות ש ד ה ו ק ר ח ת ק ר ח ת מ כ ל מ ץ וכו׳ מ ק ר ח ת ל ב י ת ר ו ב ע ת ו ר ע ב ת ו כ ה כ ל מ ץ ש י ר צ ה ‪ .‬ובמיי שם‪ :‬כ ל‬
‫שהוא ב ת ו ך בית ר ו ב ע ע ו ל ה ב מ י ד ת בית ר ו ב ע וכו׳‪ .‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו מ ם ת א ש ד ר ך ה י ח י ד ו ד ר ך ה ר ב י ם וכו׳‪,‬‬
‫א ע ס ׳ י שאץ מ ס ם י ק י ם כ א ן מ״מ א ץ עולים‪ ,‬ו צ ר י ך בית ר ו ב ע חוץ מ ה ם ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כלאים פ״ב‬
‫‪210‬‬
‫על עשר אמות ומחצה‪ ,‬מרובעות‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אפילו ארכה כשנים ברחבה‪.‬‬
‫‪ .7‬עבודת ירק בירק אחר‪ ,‬ששה טפחים‪ .‬רואץ אותה כאילו היא טבלה‬
‫מרובעת‪ .‬אפי׳ אץ שם אלא קלח אחד‪ ,‬גותגץ לה עבודתה ששה טפחים‪ ,‬בין‬
‫מן האמצע‪ ,‬ובץ מן הצדדץ‪ .‬היו קלחץ נוטץ לארבע רוחותיה‪ ,‬הרי זה מותר‪,‬‬
‫‪ .8‬החרדל והפולין והשיפון‪ ,‬אע״פ שזרען‬
‫מפני שנראית כסוף שדה‪.‬‬
‫לירק ]אין[ זורעין אותן בערוגה‪ .‬פולין הגמלונץ ופול המצרי בזמן שזרעו‬
‫לזרע זורעץ אותו בערוגה‪ ,‬לירק‪ ,‬אין זורעץ אותו בערוגה אחת‪ ,‬ושאר‬
‫ירקות שדה וירקות גנה‪ ,‬אע״פ שזרען לזרע‪ ,‬אין זורעץ אותן בערוגה אחת‪.‬‬
‫‪ .9‬מותר אדם לעשות בתוך שדהו תלמיות קטנות של טפח‪ ,‬טפח‪ ,‬וליתן לתוכן‬
‫שלשה‪ ,‬שלשה מינין‪ ,‬אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע‪ .‬מותר אדם‬
‫לעשות בתוך שדהו ערגיות קטנות של ששה‪ ,‬ששה טפחים וליתן לתוכן‬
‫חמשה מיגץ‪ ,‬ארבע על ארבע רוחות ערוגה‪ ,‬ואחת באמצע‪ .‬ומותר אדם‬
‫‪2 8‬‬
‫‪ 29‬עבודת‬
‫ל ׳ יושה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ עימבין פ״ב שה״ז‪ ,‬כ ׳ ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ שס פ״ב שמ״ ‪.‬‬
‫ה‬
‫ירק ו כ ו ‪ /‬בבלי שבח פ״ה ב ‪/‬‬
‫פ״ב‬
‫מי״א‪.‬‬
‫‪ 36‬חלמיוח‬
‫ועיין במשכ׳ כאן פ״ב מ״י‪.‬‬
‫‪ 32‬החלדל‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ילוש׳‬
‫פ״ג לה״ב‪,‬‬
‫** עלגיוח‬
‫במשכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 31‬כונףן ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬
‫כ״ח‬
‫וכו‪/‬‬
‫ועיין‬
‫ע״ג‪.‬‬
‫משכ׳‬
‫במשכ׳‬
‫פ״ג מ״א;‬
‫פ״ג מ״ב•‬
‫שבח‬
‫פ״נו‬
‫מ״ב‪.‬‬
‫‪ 28‬ע ל ‪ . . .‬ומחצה | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ברחבה |‬
‫א ברוחבו‪.‬‬
‫סרובעות |‬
‫‪ 29‬עבודת |‬
‫רואין ן א ורואין‪.‬‬
‫הצדדיןן )עיין ל ה ל ן שו׳ ‪.(30‬‬
‫א כטבלא‪.‬‬
‫ד פרובעת‪.‬‬
‫ד עבדח‪.‬‬
‫‪ 30‬אסי׳ | ד א אפילו‪.‬‬
‫שדה |‬
‫א שדהו‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בערובה |‬
‫‪ 35‬אע־פ |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫רוחו׳‪.‬‬
‫ד והשיסין‪.‬‬
‫ד בערמ׳‪.‬‬
‫אעיס |‬
‫ע ב ו ד ת ה | ד ע ב ד ח ה א עבודתן‪.‬‬
‫הרי זה | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 32‬כסוף | ד בסוף•‬
‫שזרען |‬
‫‪ 35-33‬סולץ ‪ . . .‬א ח ח | א ח ס ר ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫טבלה ן ך טבלא‬
‫כאילו היא | ד כאלו היא‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד א אף ע ל סי‪.‬‬
‫אחת | ד חסר‪.‬‬
‫ארכה |‬
‫טפחים | ד טפחי׳•‬
‫‪ 81‬מטין ן ד ג ו ט י ן ]לון‪.‬‬
‫לתוכן | א לתוכה‪.‬‬
‫‪ 39-37‬מותר ‪ . . .‬ב א ס צ ע |‬
‫ופותר |‬
‫אחר |‬
‫נוחנין ל ה | א נותן לו‪.‬‬
‫ד אף ע ל פי‪.‬‬
‫עשוקה ט פ ח )עיין להלן שר « > ‪.‬‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫אוחה | ד אוח׳‪.‬‬
‫‪ 31-30‬ב י ן ‪ . . .‬הצדדין ן א ח ס ר )עיין ל ע י ל שר ‪.(29‬‬
‫והשיפון |‬
‫יוסה |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫טפחים ן‬
‫ד אורכי א אורכו•‬
‫א טפחים ןבין מן האמצע בין ם!‬
‫‪] 33‬אין ן ן כיה ‪•1‬‬
‫ד שזרעו‪.‬‬
‫>‬
‫‪3‬‬
‫ז ן ר ע‬
‫ין ן‬
‫«‪ 3‬חלפיוח קטנוח של ט פ ח‬
‫‪ 37‬שלשה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 39‬חפשה |‬
‫מיכן |‬
‫ד חפשה ]חטשהן‪.‬‬
‫ך ‪,‬ורעי׳‪.‬‬
‫ט‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫אחת ‪I‬‬
‫ן א נוסא קמנה‬
‫ד פ כ ן )ב־פ(‪.‬‬
‫א ר ב ע רוחוח |‬
‫באסצע |‬
‫ך ארב׳‬
‫א סותר‪.‬‬
‫‪.29‬ש ש ה ט פ ח י ם ‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬מכיון ש כ ל ערוגה ה י א ב ת ששה ט פ ח י ם ‪ ,‬ה י א נ ר א י ת בפני ע צ מ ה ׳‬
‫‪ .30-29‬ט ב ל ה מ ר ו ב ע ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ו א פ י ל ו יוצאים מ מ נ ה‬
‫ו א ץ כ א ן ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ p.30‬ל ח‬
‫מנומים כראשי ת ו ר ‪ ,‬מותרים‪ ,‬ממני שהם נ ר א י מ כ ח ל ק מ ן הערוגה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו א ץ ב כ ל ה ע ר ת ה א ל א ק ל ח א ח ד ‪ ,‬ד מ ה ב ז ר ו ע ה כ ו ל ה ‪ ,‬ונותנץ ל ו ע ב ו ד ת ו‬
‫)כני׳ כי־ע(‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ו א ב ט ו ף הערונה <‪ p‬הצדדץ>‪ ,‬נותנץ לו א ת כ ל ה ע ר מ ה ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל ס מ ו ך ל ו י ר ק אחר•‬
‫‪.32‬ו ה ש י פ ו ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ה ש ו פ ץ )כבמשנה וכבירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ש פ ו ט ץ ‪ ,‬ה ק ט נ י ם‬
‫ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫)בנינוד ל ג מ ל ת ץ שלהלן(‪ ,‬ו ד מ ם בזרעים‪ ,‬ו א ץ נזרעים בערוגה ״ ר ץ ל ה ל ן שו׳ •‪ ,(3‬ו א פ י ל ו כ ה כ ש ר ע ר מ ה ‪.‬‬
‫‪ .34‬ל ז ר ע ז ו ד ע י ן וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ל ז ר ע א ץ ז ו ד ע ץ וכו׳‪ ,‬ל י ר ק ז ו ר ע ץ אותו וכוי‪ ,‬כ מ ו שהניחו ה מ מ ר ש י ם‬
‫‪ .35‬א י ן ז ו ר ע י ן וכוי‪ .‬צ ־ ל ז ו ר ע ץ וכו׳ )עיץ ל ע י ל שו־ ‪ ,(34‬ו כ ה כ ש ר מ ב ע ר מ ה ׳‬
‫ע״מ הירושלמי‪.‬‬
‫‪ .39‬א ד ב ע וכוי‪ .‬ת ח ל ק ו הראשונים בשעור ה ר ח ק ת ם ‪ ,‬א ם צ ר י ך נ׳ מ מ ח י ם ‪ ,‬או ם מ ח‬
‫ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.38‬‬
‫ומחצה‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫כלאים פ״ב‬
‫‪211‬‬
‫לעשות בתוך שדהו גומא קטנה שהיא עמוקה טפח וליתן לתוכה ארבעת מינץ‬
‫והופכן לארבע רוחותיה‪ .10 .‬ומותר אדן לעשות בתוך שדהו תלם להיות‬
‫גוטע קישואין ודלועין‪ ,‬אבטיחץ ומלפפונות‪ ,‬ופול המצרי‪ ,‬והופכן אלה‬
‫לצד זה ואלה לצד זה‪ ,‬ובלבד שלא יהא ביגו לבץ חבית ששה טפחים‪.‬‬
‫‪ .11‬הנוטע שתי שורות של קשואין‪ ,‬שתי שורות של דלועץ‪ ,‬שתי שורות של‬
‫אבטיחין‪ ,‬ושתי שורות של מלפפונות‪ ,‬ושתי שורות של פול המצרי‪ ,‬אפי׳‬
‫‪ .12‬קצר דברי שניהם‪ ,‬ר׳ ישמעאל או׳ עשר אמות‪,‬‬
‫כל שדהו מותר‪.‬‬
‫ר׳ עקיבא או׳ שמנה אמות‪ .‬מעשה היה בכפר פגי והודה ר׳ נחמיה כדברי‬
‫‪ .13‬שורה של דלועין בירק‪ ,‬כירק‪ ,‬ארך ששה טפחים‬
‫ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫ורוחב מלואו‪ .‬אחד שורה של קישואין ואחד שורה של ירק אחד בתבואה‪,‬‬
‫ארך עשר אמות ומחצה על רחב ששה טפחין‪ .‬ושורה של ירק בירק‪,‬‬
‫ארך ששה טפחים ורחבו מלואו‪ .‬של דלועין בירק‪ ,‬בין שורה לחברתה שתים‬
‫עשרה אמה‪ ,‬וכן בתבואה‪ .‬של תבואה בירק אחר‪ ,‬ארך מראש השדה ועד‬
‫<« גומא ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬כ״ח ע״ד‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫« הכונוע ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬
‫« קלל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬כ״ח ע״ד‪.‬‬
‫פ״ג למ״ז ומ״ג‪.‬‬
‫« של דלועין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬
‫« דלועין‬
‫•« במבואה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ב ה״י‪ ,‬כ״ח לע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ז‪.‬‬
‫‪3‬ילק ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג סמ״ו‪.‬‬
‫<>' כתוך | א לחוך‪.‬‬
‫נוסא קטנה שהיא עסוקה טפח ן א תלפיות קטנות של ט פ ח‬
‫קטנה | ד קטני‪.‬‬
‫רוחותיה |‬
‫עסוקה |‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫א ויילועין‪.‬‬
‫וסותר |‬
‫א אילו <ביפ>‪.‬‬
‫ואלה ן‬
‫אי׳ | ד אום׳‪.‬‬
‫ך ןאלו א ואילו‪.‬‬
‫א אורך‪.‬‬
‫טפחין |‬
‫) ע‬
‫‪.*2‬ומול‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫טפחיפ |‬
‫ת ן ך‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ף‬
‫המצרי‪.‬‬
‫או׳ | ד אופר‪.‬‬
‫שורה ן א שדה‪.‬‬
‫יל ין‪.‬‬
‫‪ 60‬א ר ך עשר‬
‫ד‬
‫ו ע‬
‫ד א טפ י ‪.‬‬
‫ח‬
‫^‬
‫ס‬
‫ק צ ר | ך א הקוצר‪.‬‬
‫ו ם‬
‫ע ו‬
‫‪-‬‬
‫ם‬
‫‪# ( 6 3‬‬
‫‪3‬‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ו ב‬
‫ין‪.‬‬
‫‪ 46‬אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬
‫ישסעאל ן א ישסע׳•‬
‫והודה | ד יהודה ןועשהן א והורה‪.‬‬
‫א דילועין‪.‬‬
‫‪ . . .‬וםחצה ן א עשר‬
‫‪ 51‬א ר ך ן א אורך‪.‬‬
‫‪ 43‬זה |‬
‫‪ 44‬קשואין ן א קישואין‪.‬‬
‫דברי | ך דבכרי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ך דלועי׳‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫ב ד סה ‪.‬‬
‫ורחבו ן א ורוחב‪.‬‬
‫‪ 62‬של ן א ושל‪.‬‬
‫כירק | ך א חסר‪.‬‬
‫ארך |‬
‫‪ . . .‬ו ס ח צ ה אורך‪.‬‬
‫רחב |‬
‫‪ 52-51‬ש ל ‪ . . .‬בתבואה ן‬
‫ארך ן ך א חסר‪.‬‬
‫ח ס ר בתשהינ ו ב ר י ח ‪ ,‬ו מ ר א ה ש ב א ל כ א ן באשנרה מ ל ה ל ן שו׳ ‪ ,45‬ו כ א ן הכוונה‬
‫ל ד ׳ מ מ י ם נ ר י ד א ‪ ,‬מ ו ט ע ם ב ד ׳ רוחות ה ת ל ם ו ב ה מ ס ק ע ל י ד הקרנות‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ן א ל‬
‫ת ו ך‬
‫‪ 42‬ודלועין |‬
‫א ל ן ך א ל ו א אילו‪.‬‬
‫שפנה | ך א שפונה‪.‬‬
‫דלועין |‬
‫‪ 40‬קישואין ן א‬
‫‪3‬‬
‫חבירו |‬
‫«‪ 4‬סותר | ב ד סתום‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד א רוחב‪.‬‬
‫ה ס צ ר י והופכן ן א ס צ ר י הופך‪.‬‬
‫!‪ 4‬ל א ר ב ע ן א ב א ר ב ע ‪.‬‬
‫(‬
‫‪ 47‬עקיבא ן א עקי־‪.‬‬
‫'״טעאל |‬
‫אדן |‬
‫ך א אדם‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 46-44‬ש ת י ‪ . . .‬של פ ו ל ן א שתי שורות של סול )ופה ש מ ת י ם ח ס ר ‪.‬‬
‫א פ ״ | ד א אפילו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫לתוכה‬
‫ך וסות׳ א סותר‪.‬‬
‫אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬
‫י ל ו ע י ן | א דילועין‪.‬‬
‫‪4 8‬‬
‫ך עסוק־‪.‬‬
‫א ר ב ע ת ן א לחוכן‬
‫אר‬
‫ב ע ה‬
‫ב‬
‫ן ט פ ן <עיין ל ע י ל שר‬
‫‪.43‬ובלבד‬
‫שלא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב ל ב ד שיהא ו ט ׳ ‪ ,‬עיין מיש ע ל םיגנון ו ה ב ב ה ״ א ל ש ב י ע י ת מיו שו׳ ‪.43-42‬‬
‫ומדב‬
‫המצרי‪.‬‬
‫הרשים(‬
‫ר י ם‬
‫‪.(88‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ד ב ר י שניהם ו מ י ‪.‬‬
‫ו‬
‫‪ . 4 6‬ק צ ר וכוי‪.‬‬
‫ל י ק ‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪ 34‬ומשיש‪.‬‬
‫ר‬
‫יהא‬
‫‪ .45‬ס ו ל‬
‫ציל‪ :‬ק צ ב )כני׳‬
‫ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו )מינ מיו( ה מ ד ב ר ת ב ש ד ה ז ר ו ע ה ב צ ל י ם‬
‫ו מ ב ק ש ל י ט ע ב ת ו כ ה שורות ש ל דילועים‪ ,‬ת ח ל ק ו ב ה ר ׳ י ש מ ע א ל ו ר ׳ ע ק י ב ה כ מ ה צ ר י ך ל ה י ו ת ה ה ס ס ק‬
‫בין השורות ש ל ה ד י ל ו ע י ם שיש במיהן שורות ש ל ב צ ל י מ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כני׳ כייע‪.‬‬
‫אחד‬
‫‪ .48‬כ י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ י ר ק ב י ר ק ‪.‬‬
‫ו ט ׳ ‪ .‬ציל; י ר ק א ח ר ‪ ,‬מ י ׳ הראשתים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ששה מסתיים‪ ,‬כ ל ע י ל ‪ ,‬שוי ‪.49‬‬
‫ייליעין‬
‫בתוך שדה תבואה‪.‬‬
‫‪ .52‬ו כ ן‬
‫‪ .49‬מ ל ו א ו ‪.‬‬
‫‪ .47‬ו ה ו ד ה וכו׳‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ו ה ו ר ה ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ א ו ר כ ו ‪ ,‬ששה מ מ ח י ם ‪.‬‬
‫ירק‬
‫‪ .51‬ו ר ח ב ו ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ו ר ו ח ב ו כ ו ׳ ) כ נ י ׳ כייע וראשונים(‪,‬‬
‫ב ת ב ו א ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ן ה ד י ן א ם ר צ ה לנטוע שורה ש ל‬
‫א ח ר ‪ .‬מ ל ה זו ה י א באשנרא‬
‫‪ p‬הרישא ו ‪ p‬ה ס י ס א ‪ ,‬ו צ ר י ך ל מ ו ח ק ה ‪.‬‬
‫כלאים פ״ב‬
‫‪212‬‬
‫ראשו על רחב שלשת תלמיים של פתיח‪ .‬של ירק בירק אחר‪ ,‬בין שורה‬
‫לחבירתה ששה טפחים‪ ,‬ושל תבואה על רחב שלשה תלמים של פתיח‪.‬‬
‫‪ .14 55‬אחת שורה של קישואין‪ ,‬ואחת שורה של דלועין‪ ,‬ואחת שורה של‬
‫אבטיחין‪ ,‬ואחת שורה של מלפפונות‪ ,‬ואחת שורה של פול המצרי‪ ,‬מקיים‬
‫קלח אחד לזרע‪ ,‬וצריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים‪ ,‬ורחבה ארבעה‪.‬‬
‫‪ .15‬גוי שהרכיב הפרסק על גבי עובש‪ ,‬אע״פ שאין רשיי לעשות כן‪ ,‬גוטל‬
‫הימנו יחור ונוטע במקום אחר‪ .‬הרכיב תרד על גבי ירבוז‪ ,‬אע״פ שאץ‬
‫‪ 60‬ישראל רשיי לעשות כן‪ ,‬נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר‪ .16 .‬ישראל‬
‫שקיים כלאים בתוך שדהו‪ ,‬אץ אחיו הכהנים נכנםץ לתוכה‪ ,‬אלא רואץ‬
‫אותה בציון בית הקברות‪ .‬אץ עושץ עם ישראל בכלאים‪ ,‬אבל עוקרץ עמו‬
‫כלאים‪ ,‬מפגי שממעט את התפלה‪ .‬אץ עושץ עם הגוי בכלאים‪ .‬ובעיירות‬
‫המובלעות‪ ,‬כגון בית עגה אימה וחברותיה‪ ,‬עושץ עם הגוי בכלאים‪ .‬כשם‬
‫‪ 65‬שהכלאים בארץ‪ ,‬כך הכלאים בחוצה לארץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 57‬קלח אחד וכו ‪ .‬ירוש׳ ספ״ג‪ ,‬כ״נו ע״א‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם ל׳׳נו ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א‪.‬‬
‫‪3‬׳‪.‬‬
‫״ אין עושין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ ‪ qp‬ערלה‪ ,‬ס״ג ע״ב‪ .‬ועיין בבלי ע״ז ס״ג‬
‫« ע ם הגוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫»* ע ל | ד מ ל א עד‪.‬‬
‫פתיח | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫« כשם ו כ ו ‪ /‬משכ׳ קדושין פ״א מ״נו‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ר ח ב מ ל מ ח | ד א ר ו ח ב מלטה‪.‬‬
‫‪ 54-88‬מ ל י ר ק ‪. . .‬‬
‫חלטיים | ד תלטים א טפחים‪.‬‬
‫פתיח ן א פתיח ןמורה מ ל דילועין בירק בין מ ד ה ל ח ב י ר ת ה מתים עטרה אטות וכן ב ח מ א ה ן <עיין במנו־ט‬
‫‪ 54‬ל ח ב י ר ת ה ן א ל ח ב ר ת ה ‪.‬‬
‫לעילמו׳‪.>51‬‬
‫קישואין ו מ ל אבטיחין‪.‬‬
‫ר ח ב ן א רוחב‪.‬‬
‫‪ 66‬אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬
‫‪ 57‬ק ל ח א ח ד ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫וצריך ן א צריך‪.‬‬
‫ו ר ח ב ה | א ע ל רוחב‪.‬‬
‫אעיס | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ונוטע | ד ןוחח׳ [ ונוטען א ןוחחר ן ונוטע‪.‬‬
‫‪ 60‬י מ ר א ל ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫רמי' | ד א רמאי‪.‬‬
‫‪ 68‬ה פ ר ס ק ן א פ ר ס ק ‪.‬‬
‫ר ש ״ | ד א רמאי‪.‬‬
‫ירבה | ד ירבח‪.‬‬
‫א ח ר | ב סחוס‪.‬‬
‫)ותוקן‪ :‬ל ח ו כ ה ( ‪.‬‬
‫‪ 62‬אותה | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫עפו ן א היפנו‪.‬‬
‫‪ 63‬ה ח פ ל ה ן א העבירה‪.‬‬
‫‪ 65‬שהכלאים ן א טכלאיט‪.‬‬
‫‪ 65‬א ח ת וכו׳ ן א א ח ד מורה מ ל דילועין ואחד מורה מ ל‬
‫ואחת וכו׳ ן א ו מ ל פ ל פ פ ו נ ו ח ומורה מ ל פ ו ל הםצרי והפקיים‪.‬‬
‫מאין | ד מאין ןימראל[ א מאינו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫•‪ 5‬גר שהרכיב‬
‫•‪ 8‬היפנו | ד הפנו‪.‬‬
‫אעיפ | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫‪ 61‬אחיו | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ימראל | ד הנוי‬
‫בציון ‪ j‬א כציון‪.‬‬
‫‪ 64‬ביה ן א בח‪.‬‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫עובמ ן א עמס•‬
‫יחור|‬
‫שאין ן א מאינו‪.‬‬
‫ל ת ו כ ה ן א ל ת ו ך מדהו‬
‫א ימרי‪.‬‬
‫עוקרין ן ד עיקיו•‬
‫איסה ן ך א ו ׳‬
‫‪0‬‬
‫א אופה•‬
‫ה כ ל א י ס ן א כלאיס‪.‬‬
‫‪ .53‬ש ל פ ת י ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ל מ י ם ר ח ב י ם שעושים בני א ד ם ‪ ,‬כ ש מ ת ח י ל י ם ל פ ת ו ח א ת ה א ד מ ה ב ח ר י ש ה ראשונה‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.1‬‬
‫ואחת‬
‫‪ .54‬ו ש ל‬
‫ת ב ו א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ש ל ת ב ו א ה ב ת ב ו א ה מ מ ק א ח ר ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ד וכו׳ ו א ח ד וכו׳‬
‫מ ח י צ ה ביניהם׳ עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ו א ח ד )עח‬
‫ני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ח ד זה ו א ח ד ז ה כ ו ל ם‬
‫שרם‪ ,‬וצריו‬
‫‪ .56‬מ ק י י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ 1 ,‬ו א ח ח מקיים וכו׳ גכהנהה הנר־א( כ ו ל ם ד מ ם‬
‫שוה‪ ,‬ו ה ם כ ל א י ם ‪ ,‬ו צ ר י ך לעשות מ ח י צ ה וכוי‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ובכי׳ע‪:‬‬
‫‪ .55‬א ח ת ו ם ׳‬
‫עוגם )אגם(‪ .‬ובירושלמי‪ :‬אנוז‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫‪ .58‬ע ו ב ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חובש‪ ,‬מין תפוח•‬
‫ת ר ד וכי׳• עיין‬
‫ב ב ה י א ם״א שוי ‪.61 .31-30‬‬
‫ה כ ה נ י ם ומי•‬
‫מירש ב א ר ז ש ב י ש ר א ל ח ב ר עםיקינן‪ .‬ו ל א ה י ה מקיים כ ל א י מ ב ת ו ך שדהו‪ ,‬ואנו ממזיקים שיש שם ק ב ר ו ה ז ר ע י ם‬
‫א ס ו ר י ם ב מ א ה ‪ ,‬ומותר להניחם‪ ,‬ו ה מ משמשים )הכלאים( ציוץ ק ב ר ו ת ‪.‬‬
‫וארז‪ .‬ואסור ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬אעס״י שהם כ ל א י ם ׳ עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ברשותו‪ ,‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫לנוי באיי‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪ .62‬ב צ י ו ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬כציון‪ ,‬כני׳ כי״ע‬
‫ע ו ק ר י ן ע מ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ו ק ר ץ א צ ל ו ש ל א‬
‫‪ .63‬ע ם ה נ ו י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א צ ל ה נ ו י ) ע י ץ שו׳ ‪ ,(62‬ב ש ד ה ו ש ל נוי‪ ,‬מסני ש א ץ קנח‬
‫ה מ ו ב ל ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עיירות נוים ה מ ו ב ל ע ו ת ב ת ח ו ם א י י ) ע י י ן רשיי נימק ד ׳ א׳(•‬
‫ודינן כ ח ו י ל ‪ ,‬ו ב ש ד ה הנוי עסיקינן‪ ,‬ד ו מ י א דרישא‪.‬‬
‫מינ( מ ד ב ר י ם ב כ ל א י ה כ ר ם ‪.‬‬
‫‪.65-64‬‬
‫כשם‬
‫ש ה כ ל א י ם וכר‪ .‬מכאן ואילך )לרבות‬
‫כלאים פ״ג‬
‫‪213‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬אי זו היא קרחת הכרם‪ ,‬כרם שחרב אמצעו ונשתיירו בו ארבעה‬
‫וחמשה גפנים‪ ,‬בין מארבע רוחות‪ ,‬בין משלשת רוחות‪ ,‬ובין משתי רוחות‬
‫זו כנגד זו‪ .‬אי זו מחול הכרם‪ ,‬בץ שני כרמים דברי ר׳ יהודה‪ .‬וחכמים‬
‫אומ׳ אם אין שם )אלא( שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם‪ .‬היו שם‬
‫‪ .2‬יש במחיצת‬
‫שתים עשרה אמה‪ ,‬נותנין לו עבודתו וזורע את המותר‪.‬‬
‫הכרם להקל ולהחמיר‪ .‬כיצד‪ ,‬מחיצה סמוכה לגפנים‪ ,‬זורע חוצה לה‬
‫עד שמגיע לעיקר מחיצה‪ ,‬שאילו אין שם מחיצה נותגץ לכרם ארבע אמות‬
‫)משוכה( וזורע את המותר‪ .‬היתה משוכה אחת עשרה אמה‪ ,‬לא יביא זרע לשם‪,‬‬
‫שאילו אץ שם מחיצה נותן לכרם ארבע אמות וזורע את המותר‪ .3 .‬מחיצת‬
‫הכרם שנפרצה‪ ,‬אומ׳ לו גדור‪ ,‬גדרה ונפרצה‪ ,‬אומ׳ לו גדור‪ .‬אם נתיאש‬
‫הימנה‪ ,‬הרי זה קדש‪ ,‬וחייב באחריותה‪ .‬כמה תהא מטעתה‪ ,‬שלש כגגד‬
‫שלש‪ .‬ניטלה אחת מן החיצונות‪ ,‬כמה יהא ביגיהן‪ ,‬שתים כגגד שתים מארבע‬
‫אמות עד שמונה‪ ,‬והזנב מארבע אמות ועד שמונה‪ .‬היו שתים כעד שתים‬
‫« שהים‬
‫‪ 3‬מחול ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג‪.‬‬
‫» קרחה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ רפ״ד‪ .‬ועיין ניכוש׳ שם‪.‬‬
‫< מחילה ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ק ׳‬
‫* יש במחילה ו כ ו ‪ /‬בבלי עימבין ל״ג ‪6‬׳‪.‬‬
‫עשרה ו כ ו ‪ /‬מ״ב שם‪.‬‬
‫‪ !3‬והזכב ו כ ו ‪ /‬עיין‬
‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬
‫^‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫״א‪.‬‬
‫ק ע‬
‫ב‬
‫ב ״ ‪3‬‬
‫״‬
‫ס ע ׳‬
‫ש‬
‫ש‬
‫נ נ י י ן‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫פ‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ‬
‫מ״ו שם‪.‬‬
‫בו | ד חסר‪.‬‬
‫! אמצעו ן א אפצעיחו‪.‬‬
‫משלשת | ד משלשה א משלש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫איטי | ד אוסרים‪.‬‬
‫א ]כדי[ עבודתו‪.‬‬
‫)ביס >‪.‬‬
‫רוחות ן א חסר‪.‬‬
‫אס ן א חסר‪.‬‬
‫ו ב‬
‫ב‬
‫אמה ן א אמות‪.‬‬
‫הסותר | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪< 8‬סשוכה> | ד חסר‪.‬‬
‫ארבעה ן א ארבע‪.‬‬
‫י ן ן א ין‪.‬‬
‫במחיצח |‬
‫‪ 8‬שתים עשרה | ד שתי׳ עשר׳‪.‬‬
‫ד במחיצה‪.‬‬
‫ג ס ש ו כ ה ז ‪ . . .‬הסוחר ן א חסר‪.‬‬
‫אם נחיאש ן א נחייאש‪.‬‬
‫‪ 2‬וחמשה ן א וחפש‪.‬‬
‫‪ 3‬אי זו ן א איזהו‪.‬‬
‫‪ 9‬שאילן ן ך‬
‫‪ 7‬םחיצה |‬
‫ע א‬
‫לו‪.‬‬
‫ד באחריות׳‪.‬‬
‫כמה ן א וכסה‪.‬‬
‫א ביניהם‪.‬‬
‫‪ 18‬עד ן א ועד‪.‬‬
‫שמתה |‬
‫טטעחה |‬
‫ך שמנה )כיפ(‪.‬‬
‫ך םטעת׳‪.‬‬
‫והזנב ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עבודחו ן‬
‫נותנין ן‬
‫א נותן‪.‬‬
‫‪ !0‬אום׳ | ד אוסר א אוםרין‬
‫‪ 11‬הימנה ן א הימנה ןולא ן גונסחק הםוסנר עיי נקודות >‪.‬‬
‫תהא ן א היא‪.‬‬
‫בין | ד ובין‪.‬‬
‫וחכמים ן א וחכמי‪.‬‬
‫קדש ן א קידש‪.‬‬
‫‪ »2‬ניטלה |‬
‫א יזנב‪.‬‬
‫באחריוחה ן‬
‫ד נטלה‪.‬‬
‫ביניהן ן‬
‫ועד | ד עד‪.‬‬
‫שתים |‬
‫ד שתי׳ )כיפ(‪.‬‬
‫‪ .1‬ק ר ח ת וכוי‪ .‬במשנתנו)רסיד> מ ב ו א ר שאם א ץ ב ק ר ח ת ה כ ר ם שש ע ש ר ה א מ ה א ס ו ר ל ז ר ו ע שם‪.‬‬
‫ו א ם יש שם שש ע ש ר ה א מ ה זורע ב ש מ מ ה ה א מ ו ת ה א מ צ ע י ו ת ‪.‬‬
‫ח מ ש ה וכוי‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .2-1‬א ר ב ע ה ו ח מ ש ה וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬חמשה‪,‬‬
‫‪ . 3‬מ ח ו ל ה כ ר ם וכו׳‪ .‬ר ׳ י ו ע ד ה ח ו ל ק ע ל ה ח כ מ י ם ‪ ,‬ו ם ו ב ר שאץ ק ר ת ת ה כ ר ם‬
‫א ל א א ם כן מ ע י הנמנים שבשני ה כ ר מ י מ מכוונים א ל ו כננד אלו‪ ,‬א ב ל אם א ץ הכוורות )הקורות( מ כ ו מ ו ת ‪,‬‬
‫ו מ ע י ה א ח ד ה ם מ ג ד ה ח ל ל י ם ש ל השני‪ ,‬א ץ ל ה ם ד ץ ק ר ח ת ה כ ר ם א ל א ד ץ מ ח ו ל ה כ ר ם ‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .4-3‬ו ח כ מ י ם א ו מ ׳ וכו׳‪ .‬יש כ א ן קיצור מ מ ש נ ת נ ו ) ס י ד מיב(‪ ,‬ו ה מ ו נ ה ‪ :‬ו ח כ מ י ם אומרים ‪1‬בץ ג ד ר ל כ ר ש ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ז ה ו מ ח ו ל ה כ ר ם ‪ .‬ו א ם א ץ שם ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ .5‬ע ב ו ד ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד׳ אמות‪.‬‬
‫‪ .10‬א ו מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר‬
‫ל ב ע ל ה כ ר ם ‪ ,‬ממני שהזא המזיק ו א ו ס ר א ת הזרעים‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כאן שהזרעים ה ם ש ל א ח ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬נ ת ר ט ה ת ת ר ש ל ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.11‬תהא‬
‫מטעתה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫נ ת י א ש ומי‪.‬‬
‫ה ב ר י י ת א מ ס ר ש ת א ת משנתנו‬
‫)רסיד‪ :(.‬כ ר ם ש ח ר ב א ם יש בו ל ל ק ט עשר גסנים ל ב י ת ס א ה ‪ ,‬ת ט ו ע ו ת כ ה ל כ ת ן ‪ ,‬ה ר י זה נ ק ר א כ ר ם‬
‫יל‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫כלאים פ״ג‬
‫‪214‬‬
‫)פוחת( מארבע אמות ועד שמונה‪ ,‬והזנב ]פחות מארבע אמות‪ ,‬יתר על‬
‫שמונה‪ ,‬או שתים כעד שתים פחות מארבע אמות‪ ,‬יותר על שמונה‪ ,‬וזנב[‬
‫מארבע ועד שמונה‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪ ,‬עד שיהו שתים כעד שתים מארבע‬
‫‪ .4‬כוורת מכוון‪,‬‬
‫אמות ועד שמונה‪ ,‬והזנב מארבע אמות ועד שמונה‪.‬‬
‫ונוף אץ מכוון‪ ,‬הרי זה כרם‪ .‬נוף מכוץ‪ ,‬וכוורת אין מכוץ‪ ,‬הרי זה אינו‬
‫כרם‪ .‬היו דקות ולא היו מכוונות‪ ,‬העבו ונעשו מכוונות‪ ,‬הרי זה כרם‪.‬‬
‫כיצד יודע אם היו מכוונות אם לאו‪ ,‬מותח את החוט לעיקר גפנים‪ ,‬אם‬
‫היו כולן גוגעות בחוט‪ ,‬הרי זה כרם‪ .‬אחת נכנסת ואחת יוצא‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪.‬‬
‫‪ .5‬ר׳ שמעון אומ׳ חרץ שגטוע כהלכתו‪ ,‬או שהיה מוקף כשובך הזה עגול‪,‬‬
‫הרי זה אץ חריץ‪ .‬כרם שנטוע ערבוביא‪ ,‬אם יש בו לכוץ שתים כעד‬
‫)שתים( שלש‪ ,‬הרי זה כרם‪ ,‬ואם לאו אינו כרם‪ .‬זה היה מעשה ובאו ושאלו את‬
‫רבן גמליאל‪ ,‬ואמ׳ להן צאו ושאלו את יוםה בן גיאלי שהוא בר ובקי בהלכות‬
‫הכרם‪ .‬יצאו ושאלוהו‪ ,‬אמ להם אם יש בו לכוץ שתים כעד שלש‪ ,‬הרי זה‬
‫כרם‪ ,‬ואם לאו אינו כרם‪ .‬ר׳ שמעץ אופף כרם שנטוע על פחות מארבע‬
‫אמות‪ ,‬או יתר על שמונה‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪ .6 .‬כרם שנטוע כהלכתו‬
‫‪,‬‬
‫״ כוורח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬כ״כו ע״ד )כל הברייהא(‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫נ־ ערבוביא‬
‫ועיין במשכ׳ ר פ ״ ‪.‬‬
‫ה‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ב‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ע ע״ד;‬
‫מיר פ״כו ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד; בבלי ב״ב ק״ב ב ‪ /‬ועיי״ש פ״ג א ‪/‬‬
‫‪< !4‬פוחת> | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫צ! שפונה | ד שפנה‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫מארבע‬
‫]פהות ‪ . . .‬ח נ ב [ ן ביה א‬
‫אסות | ד ס א ר ב ׳ א ס ר ‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫פחות | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ס א ר ב ע | ד א מ א ר ב ע ]אסות[‪.‬‬
‫יותר | ד נער שפנה או[ יתר‪.‬‬
‫«‪ !7-1‬מ א ר ב ע אמות ו ע ד שפתה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ונוף ‪ . . .‬נוף |‬
‫היו דקות‪.‬‬
‫אם םכוון‪.‬‬
‫אח ן א חסר‪.‬‬
‫ל ו ן נוטע‪.‬‬
‫כרם |‬
‫ב ד סתום•‬
‫בו ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫מעשה | ד סעש׳•‬
‫יוםה | ד יוסי•‬
‫אינו | ד אינה‪.‬‬
‫ד א שמנה ) א סשםתה>‬
‫ח ר ץ | ד חריץ‬
‫טוקף | א טבוון‪.‬‬
‫‪ 25‬ואס׳ להן | ד איל•‬
‫]אםוח[‪.‬‬
‫שלש | א ח ס ר ‪.‬‬
‫שנטוע | א הנטוע‪.‬‬
‫א עריס‪.‬‬
‫סארבע | ד חסר‪.‬‬
‫הרי זה | א ח ס ר ‪.‬‬
‫«‪ 2‬אמי ל ה ם | ך א מ ר‬
‫‪ 28‬יתר ע ל ן א יותר‪.‬‬
‫מח‬
‫עגול‬
‫ש ל שלש‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫להן­‬
‫שמונה |‬
‫‪ .17‬כ ו ו ר ת‬
‫‪ .19-18‬א י נ ו כ ר ם ‪.‬‬
‫מכוון‬
‫כלומר‪ ,‬ומרחיק‬
‫‪ .22‬ח ר ץ וכו׳‪ .‬א ץ ח ר ץ א ל א ע ר ס ‪ ,‬ע ר י ם )עיין ב ב ה י א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫ח מ ש נסנים ה מ ו ד ל ו ת ע ל ה נ ד ר ש צ ר י ך ל ה ר ח י ק ממנו ד ׳ א מ ו ת ‪.‬‬
‫כ מ נ ד ל ה ז ה שהוא ע נ ו ל ‪.‬‬
‫אין | ד אינו‬
‫א ואיני•‬
‫כ ה ל כ ח ו | א כהילכחו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ק ו ר ו ת ו ה מ ע י ם מכוונים א ל ו כנגד א ל ו וכוי‪.‬‬
‫ד ׳ אמות ו ל א י ת ר ע ל שמתה‪.‬‬
‫שנטוע ן א ]שהי‬
‫ה‬
‫‪ 27-24‬זה היה ‪ . . .‬אינו כ ר ם |‬
‫‪ .14‬י ת ר ע ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו י ת ר ו כ ר ‪ .‬ו כ י ה ב ד ו ב ר י ב מ י ץ ‪ .‬ו כ ן ה ט י ר ו ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫הרי‬
‫ושאלו | ב ושאלו ]אח ר ב ן גמליאל ואם׳ להן צאו ושאלו[•‬
‫ב ה ל כ ו ח | כיה י • ב כ ה ל כ ו ח ‪.‬‬
‫ששה ס ס ח י ם וזורע‪ ,‬כ ד ץ שורה י ח י ד ה ‪.‬‬
‫כוורת ן‬
‫א כורח­‬
‫יוצא ‪ j‬ד יצאת א יוצאה‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ר י זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪< 24‬שתים> | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫אוט׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫שיהו |‬
‫ד שיהיו‪.‬‬
‫‪ 20‬יודע א ם היו מכותות ן א ידוע‬
‫‪ 21‬בחוט ן א כאחת‪.‬‬
‫™ אוט׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ניאל' | ד נולאי‪.‬‬
‫שמונה |‬
‫ח נ ב | ד והזנב­‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד שמני‪.‬‬
‫ן‬
‫‪ 20-18‬היו דקות ‪ . . .‬כ י צ ד יודע ‪ j‬א כ י צ ד ידוע ‪• • .‬‬
‫כ ר ם ן א ]אינו[ כ ר ם ‪.‬‬
‫לעיקר | א ע ל נבי‪.‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫שסונה | ד שטנה‪.‬‬
‫הרי ‪ . . .‬כ ר ם ן‬
‫ד! והזנב | א חנב‪.‬‬
‫וכוורת | א וכורת‪.‬‬
‫כ ה ל כ ח ו | א כהילכתו‪.‬‬
‫חריץ ן א ערים‪.‬‬
‫‪2 7‬‬
‫ד ע ד שסנה‪.‬‬
‫»! העבו | ד סיעתו א העבון‪.‬‬
‫זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פחות פ א ר ב ע |‬
‫ו ע ד שסונה |‬
‫ב נוף ‪ . . .‬ונוף!‬
‫שסונה | ד שסוגי‪.‬‬
‫ד פסו׳ פ א ר ב ׳ ‪.‬‬
‫והזנב ן א וזנב­‬
‫ך ]און יתר•‬
‫או‬
‫שהיה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .24-23‬כ נ נ ד ש ל ש‬
‫והערים נטוע כ ה ל כ ת ו ‪ ,‬שאץ ב ץ כ ל א ח ת‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬א ׳ ) ‪ -‬א ל א ( שהיה ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שתים כננד שתים ב ת ו ך ה ש ו ר ה‬
‫כלאים פ״ג‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪215‬‬
‫ושורה אחת יוצא ממנו‪ ,‬כשהוא מודה נותן לכרם ארבע אמות ולשורה‬
‫ארבעה טפחים‪ .‬היה נטוע כהלכתו וגפנים החיצונים נראץ מבנתים‪ ,‬כשהוא‬
‫‪ .7‬גפן‬
‫מודד מבפנים‪ ,‬נותן לכרם ארבע אמות ולשורה ששה טפחים‪.‬‬
‫שנטועה במדריגה נותן לה עבדתה‪ .8 .‬הזרעים והירקות שנטועין במדריגה‬
‫נותנץ להם עבודתן‪ .9 .‬היו לו שתי שדות זו למעלה מזו‪ ,‬התחתונה נטועה‬
‫כרם והעליונה אין נטועה כרם‪ ,‬זורע ]את העליונה עד שמגיע לעיקר‬
‫התחתונה‪ .‬העליונה נטועה כרם והתחתונ׳ אין נטוע׳ כרם‪ ,‬זורע[ את‬
‫התחתונה ואת המדריגה עד שמגיע לעיקר גפגים‪ .10 .‬גפן שנטועה בנקע‬
‫עמוק עשרה ורחב ארבעה‪ ,‬נותנץ לה עבודתה למטה‪ ,‬פחות מיכן‪ ,‬נותנין לה‬
‫עבודתה למעלה‪ .‬חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה‪ ,‬ר׳ ליעזר‬
‫או׳ זורעין בתוכו שלשה זרעונץ‪ ,‬אחד מיכן‪ ,‬ואחד מיכן‪ ,‬ואחד באמצע‪.‬‬
‫אמי ר׳ ליעזר בן יעקב נראץ דברי ר׳ ליעזר )בן יעקב( בחריץ מבורץ‪.‬‬
‫‪ .11‬הנוטע ירק בכרם או המקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים‪.‬‬
‫‪ 30‬מ‬
‫י‬
‫‪ 3‬כ ח‬
‫ם‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין י‬
‫פ״ה ״‬
‫מ‬
‫ד <‬
‫ו‬
‫מ ש‬
‫וע‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫‪ /‬״‬
‫פ‬
‫יין‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫מ ש‬
‫ך‬
‫ה‬
‫מ ש‬
‫׳ ״‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪/‬‬
‫‪ 3‬׳‬
‫ס ה‬
‫ה‬
‫״ א ״ ע ע״ל‪.‬‬
‫׳ כ‬
‫ל‪ /‬״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫ג‬
‫»‪ 2‬ושורה | ד ושור׳‪.‬‬
‫‪ 30‬החיצונים | ד החיצתין‪.‬‬
‫א חפר‪.‬‬
‫ד בפדרנה‬
‫<ב'פ>‬
‫א הנטועין‪.‬‬
‫‪ 33‬ל ה ם | ד א להן‪.‬‬
‫‪] 35-34‬אח ‪ . . .‬זורען ן כ־ה ד•‬
‫את | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ב בכרם‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫בתוכו ן א לחוכו‪.‬‬
‫כשהוא | ד כשהו‪.‬‬
‫עבודחן | ד עבדיהן‪.‬‬
‫אח ן‬
‫לעיקר |‬
‫ארבעה ן‬
‫‪ 31-30‬א ר ב ע ה ‪ . . .‬ולשורה ן‬
‫‪ 31‬ולשורה | ד ולגפנים‪.‬‬
‫ע ב ד ח ה ן א עבודחה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫לו | ד ל‬
‫‪ 32‬בסדריגה ן‬
‫ב ד סחום‪.‬‬
‫ה ן‬
‫‪.‬‬
‫שנטועין ן‬
‫‪ 34‬אין ן א אינה‪.‬‬
‫‪ 35‬והחחחונ׳ אין נטוע׳ ן א והתחחונה א מ ה נטועה‪.‬‬
‫ד לעקר‪.‬‬
‫‪ 38‬ל פ ע ל ה | ב ד פתוח‪.‬‬
‫נפנים ן‬
‫א חנפנים‪.‬‬
‫בנקע ן כיה ד א ‪.‬‬
‫‪ 38-37‬נותנין ל ה עבודתה לטטה ‪ . . .‬א ר ב ע ה ‪I‬‬
‫א ארבע‪.‬‬
‫ליעזר | ך אליעזר א אליע׳‪.‬‬
‫זרעתין | ד זירעונין א פינין‪.‬‬
‫ו כ י | ד ר׳ אליעז׳ בן יעקב א פ ר א א׳ ר׳ אליעזר וכר‪.‬‬
‫סבוי־ץ | א הפבורץ‪.‬‬
‫אטות ‪ j‬ד א ס ר ‪.‬‬
‫נותן | ד א נותנין‪.‬‬
‫ד הסרתה‪.‬‬
‫‪ 37‬ו ר ח ב | ך א ורוחב‪.‬‬
‫סיכן | ד פכן‪.‬‬
‫ל כ ר ם | ך לבר׳‪.‬‬
‫גראין | ד םראין‪.‬‬
‫)ב־פ>‪.‬‬
‫‪ 36‬הםדרינה |‬
‫‪3 9‬‬
‫שלשה‬
‫!> הנוטע ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫כשהוא | ד כשהר‪.‬‬
‫א כסדרינה‬
‫‪ 36‬בנקע וכוי‪ .‬משכ׳‬
‫‪ 38‬חרץ ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ה מ״ג‪.‬‬
‫ע‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג קמ״ב‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 33‬היו לו וכר‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫ל‪ /‬״ א ‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫!‬
‫‪3‬‬
‫ג פ ן‬
‫ו כ ו‬
‫‪/‬‬
‫מ ש כ‬
‫‪ y/ /‬״ ‪.‬‬
‫מ‬
‫‪ 32‬הזרעים‬
‫ליעזר |‬
‫סיכן | ד פכאן <ביפ>‪.‬‬
‫ך אליעזר א אליע׳‪.‬‬
‫‪ 39‬או׳ | ד אופר‬
‫‪ 40‬אם׳ ר׳ ליעזר‬
‫)בן יעקב> | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 41‬ארבעים ן א א ר ב ע ‪.‬‬
‫‪ .29‬י ו צ א מ מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיא נ מ ש כ ת ל א ו ר ך ה כ ר ם ממנו ו ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ששה ט פ ח י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 3 0‬א ר ב ע ה ט פ ח י ם ‪'» .‬ל‪:‬‬
‫נ ר א י ן מ ב נ ח י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהשורה החיצונה אינה מכוונת נ נ ד ה כ ר ם ‪,‬‬
‫וגםניה ע ו מ ד ו ת נ נ ד הבנתים )החללים( ש ל גםני ה כ ר ם ‪ ,‬ודינה כשורה י ת י ד ה ‪ ,‬ו א מ ה מ צ ט ר פ ת ל כ ר ם ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם‬
‫כ א ן שהשורה ה ח י צ ו נ ה ר ח ו ק ה מן ה כ ר ם יותר מ ד ׳ א מ ו ת ו פ ח ו ת מ ח ׳ אמות‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .32‬ש נ ט ו ע ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל י ד ה כ ר ם ש מ ת ח ת ל מ ד ר י ג ה ‪ ,‬ו ה י א אינה מ צ ט ר מ ת ע מ ו ‪ .‬ו כ ן ה ד י ן ב ז ר ע י ם ר ר ק ו ת הנטועים‬
‫ב מ ד ר י נ ה שאמם מ צ ט ר ם י ם לגטועים ב א ר ץ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ פ ו ר ץ ‪ ,‬מםולש‪.‬‬
‫‪ .41‬א ר ב ע י ם‬
‫‪ .37‬ע ב ו ד ת ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששה מ פ ת י ם ‪.‬‬
‫ו ח מ ש וכו׳‪.‬‬
‫‪.40‬מבורץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הזורע י ר ק מ ס ב י ב הגםן ה א מ צ ע י ת ‪,‬‬
‫ו מ ד ב ר י ם ב כ ר ם רגיל שיש בו ד ׳ אמות ב ץ גסן לגסן חוץ מ מ ק ו ם מ ע י הנסנים‪ .‬ולסיז יש כ א ן יותר ממיז א מ ה‬
‫מן ה י ר ק ע ד השורה ה ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו ל א נ ת ק ד ש ו א ל א השורה ה א מ צ ע י ת ושלש שורות משני צ ד ד י ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ב ע‬
‫שורות ש ל ש ב ע גםנים)שלש נסנים מ כ ל צד(‪ ,‬מ י ם נםנים‪ .‬א ב ל ו ע א י ל ו א ם א ת ה מ ו ד ד ב א ל כ ם ץ מגמן ה א מ צ ע י ת‬
‫ע ד הקרנות ש ל השורות החיצתיות א ת מ ו צ א יותר מ ט ץ אמות‪ ,‬ה ר י נ ו ס ל ו ת א ר ב ע נסנים שבקרנות‪ ,‬ת מ צ א‬
‫מ ק ד ש מ י ה נמנים‪.‬‬
‫כלאים פ״ג‬
‫‪216‬‬
‫אימתי‪ ,‬בזמן שנטועות על ארבע ארבע‪ ,‬או ]על[ חמש חמש‪ ,‬היו נטועות‬
‫על שש שש‪ ,‬או על שבע שבע‪ ,‬הרי זה מקדיש שש עשרה אמה ל כ ל רוח‪,‬‬
‫עגולות לא מרובעות‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר אומ׳ תוקע בארץ ומודד שש עשרה‬
‫« אמה לכל רוח‪ ,‬עגולות לא מרובעות‪ ,‬מפני שנראות בקרן טבלה‪ .12 .‬ר׳ שמעון‬
‫בן יהודה אומ׳ משום ר׳ שמעון הזורע וסיערתו הרוח לאחריו‪ ,‬מותר‪ ,‬מפני‬
‫שהוא אונס‪ ,‬סייעתו הרוח לפניו‪] ,‬אסור[‪ .‬בעל הבית שקיים ירקות שדה‬
‫בכרם‪ ,‬אסור לו ואסור ל כ ל אדם‪ .‬אחר מכל מקום שקיים ירקות שדה‬
‫בכרם‪ ,‬אסור לו ומותר ל כ ל אדן‪ .‬הלשישות והלבוצין והברכוייר והבולפסץ‬
‫‪ 50‬והרכפה והכרכום והקינרס והחמיתה והחלמית והםיאה והאזוב והקורנית‬
‫והקישואץ והדלועץ והאבטיחים והמלפפונות‪ ,‬ופול המצרי מיני זרעים‪ ,‬הרי‬
‫הן כלאים בכרם‪ .13 .‬האירוס והקיסוס ושושנת המלך מיני זרעים‪ ,‬ואינן‬
‫כלאים בכרם‪ .‬ר׳ דוסתאי בן יהודה אומ׳ מיני דשאים הן כלאים‪ .14 .‬החשיפה‬
‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ז‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬
‫הלא פי׳ ר״ל‪ ,‬ע מ ׳ ‪.263‬‬
‫משכ׳ ספ״ה‪.‬‬
‫׳> בעל הביח ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 51‬ופול המלרי‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ן‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ פ״ח ה״ה׳ ל״א ע ״ ג‬
‫‪ 53‬החשיפה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 42‬שנטועות ן א שנטועין‪.‬‬
‫« הזורע ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ פ״ה מ״ז; ספרי כי‬
‫ןעלן ן כיה‬
‫‪ 50‬והקיכרס‪.‬‬
‫‪ 52‬האירוס וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ח‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬
‫ד א מליון‬
‫ב‪.‬‬
‫נטועות ן א נטועין‪.‬‬
‫‪ 43‬או ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 44‬אלעזר אוס׳ | ד אלעז׳ אוסר‪.‬‬
‫‪ 45-43‬ל כ ל ‪ . . .‬ססני | א חסר‪.‬‬
‫סקדיש | ד א סקדש‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫‪s4‬‬
‫טבלה | א עמלה‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬
‫‪ 45‬שנראות ן א שנראית ‪ .‬ב ק ר ן | ד א כקרן‪.‬‬
‫ר׳ שסעון | ד ר׳ ןאליעזר ברן שםעון‪.‬‬
‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫]אסור ן | כיה ד א• ב חסר•‬
‫‪ 47‬סייעתו | ד סיערתו‪.‬‬
‫לאחריו סותר ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫וסיערתו | א והסעורחו‪.‬‬
‫‪ 49-48‬אסור ‪ . . .‬בכרם ן א חסר•‬
‫ד פחוח‪.‬‬
‫והלבוצין | ד והלכיצין•‬
‫הלשישות | א הלשישית‪.‬‬
‫אדן | ד א אדם• ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 49‬וסותר | ד ומותי•‬
‫והכרכום והקינרס‬
‫‪ 50‬והרכפה | ד חסר‪ .‬א והכרפסא‪.‬‬
‫והברכוייר והבולפסין | א והבורכייר והכולפסין‪.‬‬
‫והאזוב | ך והאיזוב‪.‬‬
‫ו כ י | ד והכרכום והקמר׳ והחפיח׳ והחלפיח א וחפיטא והחילםיח הכמרים והכרכום‪.‬‬
‫והפלפפונוח | ד והמלפונוח•‬
‫והאבטיחים | א חסר‪.‬‬
‫והדלועין | א והדילועין‪.‬‬
‫‪ 81‬והקישואין \ ד והקשואין‪.‬‬
‫ושושנת |‬
‫והקיסוס | ד והקיעום א והקיסוס‪.‬‬
‫בכרם | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 52‬הן ‪ j‬א זה‪.‬‬
‫מיני | א טין‪.‬‬
‫מיני דשאים |‬
‫אום׳ | ד אומר‪.‬‬
‫בן | א ברי•‬
‫‪ 63‬דוסתאי | ד דוסתאיי‪.‬‬
‫מיני | א מין‪.‬‬
‫ד ושושנ׳‪.‬‬
‫החשיפה |‬
‫כלאים | ד ]סמי[ כלאים א כלאים ןבכרם[• ב ד סחום‪.‬‬
‫הן | ד א ]הרי[ הן‪.‬‬
‫א סין דשאין•‬
‫א השיפה‪.‬‬
‫‪.42‬על‬
‫ח מ ש ח מ ש וכו׳‪ .‬ו א ע ס י י ש ב נ ס י ע ה כזו נוסלות ע ו ד שמנה גסנים‪ ,‬מ״מ ה ו א י ל ו ס ת ם כ ר מ י ם‬
‫נטועים ד ׳ ע ל ד ׳ ‪ ,‬ה ר י א ץ ה ע ץ מ ב ח י נ ה כ ץ מ ט ע ד ׳ ע ל ד ׳ ו כ ץ מ ט ע ה ׳ ע ל ה ׳ ‪ ,‬ו ל ס י כ ך עשאוהו‬
‫כ ס ת ם כ ר ם ‪) .‬תירס(‪.‬‬
‫‪ .43‬ש ש ש ש וכוי‪ .‬וכאז כ ב ר ה ע ץ מ ב ח מ ה ה י ס ב ו ר ו א ה ש כ ר ם ז ה א מ ו נטוע כ ס ת ם‬
‫כ ר מ י ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך ה ע מ י ד ו ה ו ע ל דמו‪.‬‬
‫‪ .44‬ת ו ק ע‬
‫ב א ר ץ וכו׳‪ .‬הנריא מניה ת ו ק ע ‪1‬יתד‪ 1‬ב א ר ץ וכו׳‪ .‬ו ר ׳‬
‫ש מ ע ץ בן א ל ע ז ר ח ו ל ק ע ל התיק ב כ ר ם נטוע חמש ע ל חמש‪ ,‬ואמו א ו ס ר בו א ל א ליז נמנים‪) .‬ר׳ י ת ה ברינ(‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .45‬ב ק ר ן‬
‫ט ב ל ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ר ם נטוע חמש ע ל חמש נ ר א ו ת ה ח י צ ת י ו ת כ ע ו מ ד ו ת ב ק ר ן‬
‫ט ב ל ה ‪ ,‬ו א ץ מ צ ט ר ס ו ת לנסנים ה א ס ו ר ו ת ‪ ,‬ו א ץ לנזור ב ה ן א ט ו כ ר ם נטוע ד ׳ ע ל ד ׳ ‪< .‬הנ״ל>‪.‬‬
‫מקום‬
‫‪ .48‬א ח ר מ כ ל‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר י ש ר א ל א ח ר ש ע ב ר ע ל י ד כ ר ם נטוע כ ל א י ם ו ל א ע ק ר מ )עיץ ל ע י ל ס י ב שו׳ ‪ .(62‬נ א ס ר ו‬
‫א ף לו‪.‬‬
‫‪ .49‬ה ל ש י ש ו ת וכוי‪ .‬ס י ב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב א ו ר ה א ר ו ך ‪.‬‬
‫‪ .51‬מ י נ י‬
‫ז ר ע י ם וכו׳‪ .‬צ*ל‪:‬‬
‫מ ץ )כני׳ כייע( זרעים‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ס ו ל ה מ צ ר י ) ש ה ו א מ ץ זרעים(‪ ,‬כ ו ל ם כ ל א י ם ב כ ר ם ‪ ,‬כ ד ץ י ר ק ו ת ב כ ר ם ‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.52‬ה א י ר ו ם וכוי‪ .‬ט י ב ם נ ת ב א ר בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬ה ח ש י ם ה וכו׳‪ .‬ט י ב ם נ ת ב א ר ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫כלאים פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪217‬‬
‫והאיטן והגמי‪ ,‬וכל הגדילין באפר‪ ,‬מיגי דשאים‪ ,‬הרי הן כלאים בכרם‪.‬‬
‫‪ .15‬הקנים והחגץ והוורד והאטדץ מץ אילן‪ ,‬ואיגן כלאים בכרם‪ .‬זה‬
‫הכלל‪ ,‬כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק‪ ,‬וכל שאץ מוציא עליו מעיקרו‬
‫‪ .16‬החצב‪ ,‬ר׳ ישמעאל אומ׳ כלאים‪ ,‬וחכמים אומ׳ אין‬
‫הרי זה אילן‪.‬‬
‫כלאים‪ .‬כשות‪ ,‬ר׳ טרפץ אומ׳ אץ כלאים‪ ,‬וחכמים אומ׳ כלאים‪ .‬אמ׳‬
‫ר׳ טרפץ אם כלאים בכרם‪ ,‬תהא כלאים בזרעים‪ ,‬ואם אץ כלאים בזרעים‪,‬‬
‫לא תהא כלאים בכרם‪ .17 .‬צלף‪ ,‬בית שמיי אומ׳ כלאים בכרם‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ אין כלאים‪ .‬אילו ואילו מודים שחייב בערלה‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקץ ארבע אמות מעיקר‬
‫גפגים לגדר‪ .‬העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה‪ ,‬ביטל‬
‫‪ .2‬העושה מחיצה לגפן עמוקה עשרה ורחבה‬
‫ארבע אמות שבכרם‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל עושץ מחיצה‪ ,‬באבנים‪,‬‬
‫ארבעה‪ ,‬ביטל ששה טפחים שבגפן‪.‬‬
‫•‪ 5‬כל המוציא וכר‪ .‬ילוש׳ ספ״ה‪ ,‬ל׳ ע״א;‬
‫« הקנים וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי עירובין ל״ד ב׳‪.‬‬
‫‪ 60‬ללף וכו׳‪ .‬ימש׳‬
‫קל״נן א׳‪.‬‬
‫ל‪,‬‬
‫״‬
‫מ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪c‬‬
‫‪7‬‬
‫כ‬
‫׳‬
‫‪5 8‬‬
‫א‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ח‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫ש‬
‫‪3 3‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫הכ״ל; בבלי ברכוה ל״ו א׳‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״א ע׳׳ג‪.‬‬
‫> בכל עושין וכו׳‪ .‬עיין‬
‫־ העושה וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ג‪ .‬ועיין להלן שו׳ ‪ 31‬ואילך‪.‬‬
‫לעיל שביעיח פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ;70‬להלן עירובין רפ״ב )כי״ע רפ״ג(; משנה שם פ״א מ״ע ומ״י‪.‬‬
‫« והאיטן | א והאיטס‪.‬‬
‫ך‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ס ת ן ם <‬
‫ד‬
‫‪M‬‬
‫‪.‬‬
‫ט‬
‫״‬
‫או ׳ ן‬
‫פ‬
‫ד‬
‫הנדילין |‬
‫ע‬
‫י‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ן‬
‫‪j‬‬
‫] ס י ן‬
‫א‬
‫ו ה ח ב י ן <‬
‫פ ע‬
‫י ר ק ן‬
‫אט׳ |‬
‫א י ן‬
‫א‬
‫(‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א י נ ן >‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫! סעיקי |‬
‫ד סעקר‬
‫‪ 3‬העושה |‬
‫א‬
‫‪ 80‬ר׳‬
‫‪ .54‬נ א ס ר ‪.‬‬
‫*»ך ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ס ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬באחו‪.‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ר ק‬
‫ד‬
‫ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ו א ט ד‬
‫] ‪[ R B‬‬
‫כ‬
‫‪ , 1,‬ן‬
‫א‬
‫ם‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ל י׳‪.‬‬
‫א‬
‫טרסון ן א להם‪.‬‬
‫צלף ן א הצלף‪.‬‬
‫עי ‪.‬‬
‫ק ר‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫‪.‬‬
‫אומי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אין ן א אינו‪.‬‬
‫ןהןן•‬
‫אין ן א אינו‪.‬‬
‫‪ M‬עליו |‬
‫עליו טעיקרו |‬
‫וחכמים |‬
‫ד עלי׳‬
‫ד וחכמי׳‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫וחכםים ן א וחכמי‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫ואם אין ן א אם אינו‪.‬‬
‫‪ 8‬העושה | ד העוש׳‪.‬‬
‫עסוקה ן א גבוה‪.‬‬
‫מ א‬
‫י ן ן א שאינו‪.‬‬
‫שמיי | ד שמיר א שמאי‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד העוש׳‪.‬‬
‫טסחיש | א א ר ב ע אמות‪.‬‬
‫ק ר ו‬
‫‪8 8‬‬
‫‪ 61‬ה ל ל ן א ה י ל ל ‪.‬‬
‫ד כטל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫ישסעאל ן א שסעון‪.‬‬
‫‪ 80‬ב כ ר ם | א בזרעים• ב ד סחוס‪.‬‬
‫יאילר>‪.‬‬
‫ד הגדלין‪.‬‬
‫אילן | ב ד סתום‪.‬‬
‫א ן ס ר י ם <‬
‫ד אוםרין•‬
‫ן ה ח ג י ן‬
‫(‬
‫ך‬
‫דשאים ן א דשאין‪.‬‬
‫ין‪.‬‬
‫הרי הן ן א ואינן‪.‬‬
‫אילן ן א אילן‬
‫בכרם ן‬
‫אומ׳ |‬
‫בזרעים ן א ב כ ר ס ‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אילו ואילו |‬
‫נבוהה עשרה ‪j‬‬
‫ו ר ח ב ה ן א ורוחב‪.‬‬
‫בכרם ן‬
‫ד א ל ו ואלו‪.‬‬
‫ד נכוה עשר׳‪.‬‬
‫‪ 4‬ביטל \‬
‫ד בטל‪.‬‬
‫ביטל ן‬
‫ששה‬
‫שבגפן | ב ך סחוס‪.‬‬
‫‪ . 5 5‬ו ה ו ו ר ד ‪ .‬צ־ל‪ :‬ו ה ו ו ר ד )כמו שנשתבש ב מ ק ר ה ב ה ו צ ׳ צ ו ק ר פ נ ד ל ( ‪.‬‬
‫‪ .68‬א ו מ ׳ כ ל א י מ‪ .‬ממני ש ה ח כ מ י ם ס ו ב ר י מ שכשות ה י א כ י ר ק )כמסורש ל ע י ל מ ׳ א שו׳ ‪31‬‬
‫‪ .61‬ש ח י י ב ב ע ר ל ה ‪ .‬ממני ש ל ח ו ם ר א עושים ביש א ת ה צ ל ף כאילן‪.‬‬
‫‪ .2-1‬מ ע י ק ר נ מ נ י ם וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יש ל ו ח מ ש נמנים ואינו ר ו צ ה ל ה ד ל ו ת ן ע ל ה נ ד ר ‪ ,‬מ ו ט ב‬
‫שירחיקן מן ה נ ד ר ד ׳ אמות‪ ,‬כ ד י שיוכל ל ז ר ו ע בנתימ ב ה ר ח ק ת ו ׳ מ פ ח י מ מן השורה•‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .2‬ל כ ר ם וכוי‪ .‬כ א ן מ ד ב ר י ם ב כ ר ם מ מ ש ) ו ל א בשורה א ח ת של חמש נפנים(‪ ,‬ו כ ר ו צ ה ל ז ר ו ע מ א ח ו ר י הגדר‪.‬‬
‫‪ •3‬ע מ ו ק ה ו מ י ‪ .‬ב כ י י ע ל נ כ ץ ‪ :‬נבוה‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נבוהה‪.‬‬
‫כלאים פ״ד‬
‫‪218‬‬
‫ובמחצלות‪ ,‬בקש‪ ,‬ובקנים‪ ,‬ובקולחות‪ ,‬אפי׳ שלשה חבלים זה למעלה מזה׳‬
‫ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי שיכגס הגדי‪ .4 .‬ר׳ לעזר‬
‫אומ׳ חריץ שהעבירו על גבי הריפין‪ ,‬והרי הריפין כמחיצה‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫יהא ביגו לבין חבית כמלואו‪ .5 .‬ר יהודה או׳ חריץ שהעבירו על גבי‬
‫קנים‪ ,‬והרי קנים כמחיצה‪ ,‬צריך שלא יהא בץ קנה לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי‬
‫שיכנס הגדי‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פיאה מלמעלה‬
‫‪ .6‬נמצאת אומ׳ שלש מדות במחיצה‪ .‬כל שפחות משלשה צריך‬
‫מותר‪.‬‬
‫שלא יהא ביגו לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי שיכגס הגדי‪ .‬וכל שהן שלשה‪,‬‬
‫משלשה עד ארבעה‪ ,‬צריך שלא יהא ביגו לבין חבית כמלואו‪ ,‬כדי שלא יהי‬
‫פרצות כבנין‪ ,‬היו יתרות על הבניץ אף כעד הבניין אסור‪ .‬כל שהן ארבעה‪,‬‬
‫מארבעה ולמעלה‪ ,‬צריך שלא יהא בינו לבץ חבית כמלואו‪ ,‬כדי שלא יהא‬
‫פרוץ כעומד‪ ,‬אם העומד כפרוץ‪ ,‬כעד העומד מותר‪ ,‬כעד הפרוץ אסור‪,‬‬
‫אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כעד הפרוץ מותר‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫]תהא[ פרצה יתירה על עשר אמות‪ .‬אם היו קנים מדוקרנין ועשה להן פיאה‬
‫‪,‬‬
‫״ כמלאה אומ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬כ׳׳נו ע״ב; עירובין פ״א ה״ח‪ ,‬י״נו סע״ב; ס ו כ ה פ״א ה״א‪,‬‬
‫כ״‪ 3‬סע״א; בבלי עירובין ע״ז א ‪ /‬ועיין להלן עירובין פ״ב )כי״ע פ״ג( ה״ב‪ ,‬ומשכחכו כאן פ״ל מ״ד‪.‬‬
‫״ מדוקרכין ו כ ו ‪ /‬המקורוח הכ״ל; בבלי עירובין י״א ב ‪/‬‬
‫‪ 6‬ובסחצלות | א בסחצלוז‪.‬‬
‫בקש‬
‫שלשה חבלים | ד נ׳ חבלי־‪.‬‬
‫םזה | ד םזה שה לפעלה פזהן‪.‬‬
‫טפחים | ד ג׳ טפח״‪.‬‬
‫ובקנים | ד בקשים‬
‫שיכנס ן א שיקפץ‪.‬‬
‫א בקנים‬
‫ובקני׳‬
‫‪8‬‬
‫והרי | א הרי‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫כםחיצה | ד כםחיצ׳‪.‬‬
‫חריץ | א ערים‪.‬‬
‫א ובלבד‪.‬‬
‫צריו | ד צרי׳‬
‫סדוקרנין ועשה להם | א פדוקרניב עושה אותן‪.‬‬
‫אום־ | ד אומר‪.‬‬
‫יכנס‪.‬‬
‫כמין | ד בבניין א כבינין‪.‬‬
‫א הכינין )ביס(‪.‬‬
‫ד חברו‬
‫שהן ן א חסר‪.‬‬
‫‪ !6‬אסור | ד אסר‪.‬‬
‫פרצה | ד א פירצה‪.‬‬
‫פיאה | ד פאה‪.‬‬
‫היו ן א אם ]סרצותן‪.‬‬
‫אסות | ד אסר‪.‬‬
‫א אליעזר­‬
‫י ן א ערים•‬
‫ץ‬
‫אי |‬
‫ד יהוד׳‪.‬‬
‫כסחיצה ן א מחיצה•‬
‫אום׳ | א איי•‬
‫‪ !1‬סותר | א וסותר‪.‬‬
‫נמצאת ן א נטצאחה•‬
‫ל ח ב י ת | ד לחברו‪.‬‬
‫שיכנס | ד א ]שלא[‬
‫‪ 14‬סרצות ‪I‬‬
‫בינו | ד בינן‪.‬‬
‫יתרות | ד יתרו׳ א יתירות‪.‬‬
‫ארבעה | ד ארבע׳ א שארבעה‪.‬‬
‫‪ !7‬היה עומד ן א העופד‪.‬‬
‫ח ר‬
‫‪ !0‬יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ !3‬משלשה עד ן א וסשלשה ועד‪.‬‬
‫יתירה | ד יחרה‪.‬‬
‫יהודה |‬
‫והרי | א הרי הן‪.‬‬
‫<‪ 1‬בינו | א בין ]קנהן‪.‬‬
‫וכל שהן שלשה ן א כל ששלשה‪.‬‬
‫ד פרוצת‪.‬‬
‫ד אוס׳ | ד אופר‪.‬‬
‫ל ח ב י ת שלשה | ד לחברו שלש׳‪.‬‬
‫שלשה‬
‫לעזר | ד אלעזר‬
‫‪ 8‬כסלואו | ב א סתום‪.‬‬
‫« קנים | ד קני׳‪.‬‬
‫מדות ן א מידות‪.‬‬
‫‪ 6‬ל ח ב י ת | ד לחברו‪.‬‬
‫הנדי | כ ד סחום‪.‬‬
‫״ ־ ר׳ לעזר ‪ . . .‬ר׳ יהודה | א ר׳ יהודה ‪ . . .‬ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫ןבקשץ‪.‬‬
‫א פ‬
‫י ׳ ן א אפילו‪.‬‬
‫הבניין |‬
‫‪ !6‬מארבעה ן א ופארבעה‪.‬‬
‫ד‬
‫הבני‪1‬‬
‫חבירו |‬
‫‪] 18‬תהא[ ן כיה ך‪.‬‬
‫א יהא‪.‬‬
‫ועשה ן א עושה‪.‬‬
‫להן | ך א להם•‬
‫ב חסר•‬
‫‪ .7‬ח ר י ץ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ר י ם <עיין ל ע י ל סיג שו׳ ‪ ,(22‬דהיינו חמש נסנים ש ה ד ל ה אותן ע ל נבי ריםין׳‬
‫ו ה ר י ה ר י מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י ) ו כ ן בכייע*‬
‫והן סריגות גמישות מ ע צ י ע ר ב ה )רםסות(‪ .‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬מ ד ו ק ר נ י ן ומי•‬
‫ה ר י ם ץ ד מ ם כ מ ח י צ ה ‪ ,‬ו מ ס מ י ק י ם ‪ .‬ו כ ן מירושו ל ה ל ן שו׳ ‪ .9‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עשויים כ מ ץ דיקרן‪ ,‬מ ס ו צ ל י מ מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬ו ה ע ב י ר חוט ב ץ ה ם י צ ו ל י ם ש ל הקנים‪ ,‬ו ה י ק ף זה נ ק ר א‬
‫מ י א ה ‪ .‬כ ל מ י ד י ד מ ק י ף ו ל א מגץ ק ר ו ל ה‬
‫מיאה‪ ,‬ו מ ם ס י ק ב ע ר י ם ‪ ,‬כשיטת ה ר א ב י ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ו ת ר ‪ .‬ו א ס י ל ו יש ב ץ קנה ל ח ב י ר ו ריוח נ ד ו ל ‪ ,‬מסגי ש ה מ י א ה כ מ ח י צ ה ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן‬
‫מיאה‪.‬‬
‫‪ .14‬א ף כ נ נ ד וכו׳‪ .‬שהרי יש כאן מ י ר צ ה נ׳‪ ,‬ו א ץ ב ע ו מ ד מ ק ו ם חשוב‪ ,‬מ ק ו ם ד ׳ ס ס ת י ם ‪.‬‬
‫שו׳ ‪.19‬‬
‫א ב ל כ ש א ץ ב ץ קנה ל ח ב י ת ג׳ ט ם ח י ם ‪ ,‬א ע ס י י ש ה ם ר ו ץ מ ר ו ב ה ע ל ה ע ו מ ד מ ו ת ר ‪ ,‬ממני שמחות מנ׳‬
‫כ ס ת ו ם הוא‪.‬‬
‫כלאים פ״ד‬
‫‪219‬‬
‫‪ .7‬כל מחיצה שעשויה‬
‫מלמעלה‪ ,‬אפי׳ יתירה על עשר אמות מותר‪.‬‬
‫‪ 20‬שתי ואין עשריה ערב‪ ,‬ערב ואין עשריה שתי‪ ,‬הרי זו מחיצה‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫בי ר׳ יהודה אומ׳ אץ מחיצה‪ ,‬אלא עד שתהא עשוייה שתי וערב‪ .‬מעשה‬
‫שהלך ר׳ יהושע אצל ר׳ ישמעאל לכפר עדן והראהו גפן שמודלה על‬
‫מקצת תאנה‪ ,‬אמ׳ לו מה אגי להביא זרע תחת המותר‪ ,‬אמ׳ לו מותר‪,‬‬
‫שאין אדן מבטל תאנתו מפני גפגו‪ .‬העלהו משם לבית המגונץ והראהו משם‬
‫‪ 2s‬גפן שמודלה על מקצת קורה‪ ,‬ובו סדן של שקמה ובו קורות הרבה‪ ,‬אמ׳ לו‬
‫תחת קורה זו אסור‪ ,‬והשאר מותר‪ ,‬שאגי רואה שכל קורה וקורה באילן‬
‫אילן בפני עצמו‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ אם היה מפציע בץ קורה לחבירתה‪,‬‬
‫כאילו אילן אחד‪ .8 .‬אילו הן פסקי חריץ‪ ,‬חריץ שחרב אמצעו ונשתיירו‬
‫בו חמש גפנים מיכן‪ ,‬וחמש גפנים מיכן‪ ,‬אם אץ שם שמנה אמות לא יביא‬
‫‪ 30‬זרע לשם‪ ,‬שמוגה אמות ועוד‪ ,‬גותגץ לו עבודתו חורע את המותר‪ .9 .‬כמה‬
‫הוא ועוד‪ ,‬אחד מששה טפחים באמה‪ .‬העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה‬
‫טפחים ואץ רחבה ארבעה‪ ,‬לא בטל ]את ארבע אמות שבכרם‪ .‬העושה מחיצה‬
‫לגפן גבוהה עשרה ואץ רחבה ארבעה‪ ,‬לא בטל[ ששה טפחים שבגפן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מעשה‬
‫״ כל מחיצה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ עימבין פ״א ה״י‪ ,‬י״נו ע״ג‪ .‬ועיין במשכ שם ספ״א‪.‬‬
‫״ ל׳ שמעון‬
‫‪4‬־ שאין אדן ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ו ה״ל‪ ,‬ל׳ ע ׳ י‬
‫״ ‪.‬‬
‫׳‬
‫שהלך ו ׳ ‪.‬‬
‫כ מ ה הוא ו כ ו י ל ו ש ׳‬
‫‪/‬‬
‫^‬
‫‪31-30‬‬
‫‪/‬‬
‫כו‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ן‬
‫ן‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪D‬‬
‫מ ש כ‬
‫‪Y‬מ‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪D‬‬
‫כ‬
‫פ״ו ה״ה‪ ,‬ל׳ ע״ג‪.‬‬
‫‪1 9‬‬
‫‪ 31‬העושה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שף ‪ 2‬ואילך‪.‬‬
‫יתירה ‪ I‬ד יתרה‪.‬‬
‫«־" | ד א אפילו‪.‬‬
‫ד עשויה‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫< ‪. -‬‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫י‬
‫פ (‬
‫'־"י |‬
‫ו ס ה‬
‫ח ס ר <‬
‫א‬
‫‪..‬‬
‫ד‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫‪e2‬‬
‫מ‬
‫כ‬
‫־‪ 3‬טפחים |‬
‫<‬
‫ס ת ו ם‬
‫ד‬
‫כ ס ל [ | כ׳ה‬
‫‪.25‬ובו‬
‫הגפן‪,‬‬
‫כ‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫י•‬
‫ל‬
‫א‬
‫ך‬
‫ל‬
‫א‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫א‬
‫מותר ן ד פו״׳‪.‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫ל ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן א‬
‫‪4‬־ אדן ן‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫לע׳‪.‬‬
‫כ ן ל ם‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪j7‬־‬
‫אומ׳ ‪j‬‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫מיכן ן ד מכאן‬
‫ו ב פ ה‬
‫ב ר ב‬
‫ש ה‬
‫ע ע ה‬
‫‪.‬‬
‫אום־ | ך אופר‪.‬‬
‫» לכפר | ד בכפר‪.‬‬
‫עזין ן א עזיז‪.‬‬
‫א אדם‪.‬‬
‫משם | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫אילן בפני עצמו‬
‫ך אומר‪.‬‬
‫‪,‬ל‪ ,‬ן ך אל‪,‬‬
‫)ב־ ‪.‬‬
‫מפציע ן‬
‫א מפסיע‪.‬‬
‫שמנה ן א שפונה‪.‬‬
‫פ (‬
‫» היא ן ך היא‪.‬‬
‫לחכירחה |‬
‫אמצעי |‬
‫<ב־־>‪.‬‬
‫‪ 30‬שמונה | ד שפנה‪.‬‬
‫העושה ן א והעושה‪.‬‬
‫העושה ן א והעושה‪.‬‬
‫‪5‬־ אפ־ |‬
‫א בפני עצמו אילן ןהואן‪.‬‬
‫חריץ ן א חריס‬
‫ואין ר ח ב ה ן א ורוחבן מבין השורות ״לוי‪ :‬אין>‪.‬‬
‫א״ ן א חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫תאנתו ן א תאינתו‪.‬‬
‫נבוהה ן א נובהן‪.‬‬
‫ב ט ל ן ך א ביטל‪.‬‬
‫־‪ 33-3‬ן א ת ‪. . .‬‬
‫‪ 33‬ב ט ל ן א ביטל‪.‬‬
‫ששה טפחים ן‬
‫שכנסן | ב ד סתום‪.‬‬
‫סדן‬
‫י‬
‫ך‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫א בר׳‪.‬‬
‫עשרייה |‬
‫אין ן א אעה‪.‬‬
‫הסנינין | ד הפנמי׳ א המנינין‪.‬‬
‫ב א‬
‫ד‬
‫ב א י ל ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א א ר ב ע אסיח‪.‬‬
‫מ‬
‫ע ע ן י י ה‬
‫»־ בו ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫לעזר ן ן‬
‫‪w‬‬
‫א אמצעיתו•‬
‫המיתר ן‬
‫א‬
‫יוסי‪.‬‬
‫{‬
‫העלהו ‪ I‬ד ה ע ל ה ‪.‬‬
‫״‪°‬עיו | ד ישמעאל‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫‪1‬־ בי ר׳ ן‬
‫ן | ס י <‬
‫‪ =0‬ואין ‪ j‬א ואינה )ב־פ>‪.‬‬
‫שעשרה ן א העשויה‪.‬‬
‫אם־ ן ד א פ ר <ביפ>‪.‬‬
‫ד נפנן א נופנו‪.‬‬
‫א‬
‫‪ .‬ך‬
‫^‬
‫‪3‬־ תאנה ן א חאינה‪.‬‬
‫ד אמר‬
‫‪Y‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ש‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בבית המגתץ‪.‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪2 6‬‬
‫״נו‪.‬‬
‫‪.‬אסור‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ואטילו במקום‬
‫‪ .27‬מ מ צ י ע‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ל א פ ש ט ה שם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הגסן ע ת י ד ל ה ס ס י ע‬
‫ו ל ה ת ס ש ט ב א ו ת ה שנה ע ל ש א ר ה ק ו ר ו ת א מ ו ר ‪ .‬ור־ש ‪ p‬א ל ע ו ר אינו מ ח ל ק בין ש ק מ ה ו ב י ן ש א ר א י ל ן ס ר ק ‪ ,‬ו א ם‬
‫ה ד ל ה ע ל ב ד א ח ד ‪ ,‬א ס ו ר ל ז ר ו ע א ף ת ח ת שאר ה ב ד י ם ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫עיין מיש ל ע י ל שר ‪.7‬‬
‫‪.29‬ש ם‬
‫ש מ נ ה וכו׳‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬שם נ א ל א ן שמנה ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ .28‬ח ר י ץ‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ערים‪,‬‬
‫‪.30‬ע ב ו ד ת ו וכר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ששה ט ס ח י ם משני ה צ ד ד י ם ‪ ,‬ו ר ש א י ל ז ר ו ע מ ת י ם ‪ .‬ו א ע ס ״ י שיש כ א ן שני ע ר י ם י ם ‪ ,‬א ץ ע ר י ם א ו מ ר א ל א מ כ נ נ ד ו ‪,‬‬
‫א ב ל ל א ‪ p‬ה צ ד ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .31‬ס ט ח י ם‪.‬‬
‫הראשונים ל א נ ר ם ו כ א ן מ ל ה זי‪ .‬ועיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫כלאים פ״ד‬
‫‪220‬‬
‫‪ .10‬זמורה של גפן שהיתה מודלה על גבי תבואה‪ ,‬אפי׳ היא מאה אמה‪,‬‬
‫‪ 35‬כל הגפן כולה אסורה‪ ,‬היא ופירותיה‪ .‬תבואה שגוטה תחת הגפן‪ ,‬מחזיר ואינו‬
‫מקדש הגפנים‪ .‬והירקות שנוטץ לתוך הגפן‪) ,‬תבואה( אבא שאול אומ׳‬
‫ר׳ עקיבא אומ׳ יחזיר‪ ,‬בן עזיי אומ׳ יספר‪ .‬היו שרשין יוצאץ בתוך ארבע‬
‫אמות‪ ,‬הכל מודים ]שיעקור[‪ .‬שרשי פיאה יוצאץ בתוך ארבע אמות שבכרם‪,‬‬
‫‪ .11‬המבריך את הגפן בארץ‪ ,‬אם‬
‫אפי׳ למטה משלשה טפחים‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫« אץ על גביו עפר אלא כל שהו‪ ,‬מותר לזרוע מיכן ומיכן ואסור לזרוע‬
‫]על גביו‪ .‬הבריכה שבסלע‪ ,‬אף על פי שאץ עפר על גביו אלא שתי אצבעות‪,‬‬
‫מותר לזרוע[ על גביו דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יוםה או׳ שלש אצבעות‪ .‬רבן שמעץ‬
‫בן גמליאל אומ׳ בית שמיי אומ׳ עשר אמות‪ ,‬ובית הלל או׳ ששה טפחים‪.‬‬
‫שפלי כי חצא שי׳ ר׳ל‪,‬‬
‫‪ 34‬זמולה וכר‪.‬‬
‫‪ 35‬חבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫קפ״ו‪ ,‬ל׳ קע״ג‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫ה״ה‪ ,‬ל״א‬
‫ע״א‪.‬‬
‫פ״ו שה״ב‪,‬‬
‫ל׳ ע״ג‪.‬‬
‫י״נו‬
‫שלשי‬
‫ע מ ׳ ‪.263‬‬
‫משכה פ״ז מ״ז‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫»‪ 3‬המבליך‬
‫משכ׳ לפ״ז‪,‬‬
‫ילוש׳ פ״ז‬
‫פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ע סע״ד;‬
‫ילוש׳ שם‪,‬‬
‫בבלי‬
‫ל׳ ע״ד;‬
‫ב״נ‬
‫ב‪/‬‬
‫תחת | א לתוך‪.‬‬
‫ד שנטעה‪.‬‬
‫לתוך ן א חחח‪.‬‬
‫ד ובן‪.‬‬
‫‪ 38‬סקדש ן כיה‬
‫<חבואה> | ד א חסר‪.‬‬
‫עזיי | ד א עזאי‪.‬‬
‫אםות | ד א אסות ןשבכרםן‪.‬‬
‫ד א אפילו‪.‬‬
‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬
‫לסבה ן א חסר‪.‬‬
‫הבריכה ן א הרכיבה‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי•‬
‫הלל | א הילל•‬
‫‪ .34‬א ס י ׳‬
‫היא‬
‫ב סקר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אופר‬
‫א או׳‪.‬‬
‫טפחים | ד טפחי׳‪.‬‬
‫פהוח‪.‬‬
‫יספר | ב ד פתוח‪.‬‬
‫בתוך ן‬
‫‪| P‬‬
‫בתוך | א לתור­‬
‫א‬
‫»‪ 3‬אפי׳ |‬
‫ל וך‪.‬‬
‫ת‬
‫‪ 40‬על נביו עפר ן א עפר על נכה‪.‬‬
‫שהו ן א שהוא‪.‬‬
‫בחסר‪.‬‬
‫נבין ן א נבה•‬
‫‪ 42-41‬ןעל ‪ . . .‬לזרוע! ן כיה ד•‬
‫עפר על גביו | א על נבה עפר‪.‬‬
‫או׳ | ד אופר א אופ׳‪.‬‬
‫או׳ | ד אופר א אוס־‪.‬‬
‫הנפנים | ד הנפג׳׳•‬
‫‪ 37‬אום׳ | ך אוסר‪.‬‬
‫ןשיעקורן ן כיה ד• א שעוקר• ב חסר‪.‬‬
‫שבסלע | א בסלע‪.‬‬
‫מ א ה וכו׳‪.‬‬
‫ד א•‬
‫‪ 85‬שנוטה ‪I‬‬
‫היא ן א הנפן‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫פיכן וסיכן ואסור | ד פכאן וסכאן ואסר‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫« ל׳ עקיבא ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ח‪ ,‬כ״ז ע״ב;‬
‫‪ 34‬של נפן שהיתה פודלה ן א שבגפן שפודלה‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫ועיין במשכ׳ ספ״ו ופ״ז למ״ז‪ ,‬וילוש׳‬
‫‪ 43‬אום׳ | ד אופר‪.‬‬
‫ששה | א עשרה‪.‬‬
‫‪ 42‬נביו | ך א נבה•‬
‫שמיי ‪ j‬ד א שפאי‪.‬‬
‫אפות ן א חסר•‬
‫טפחים | ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ה ז מ ו ר ה א ר ו כ ה מ א ה א מ ה ‪ ,‬ת מ צ א ש ע י ק ר הגסן מ ר ו ח ק‬
‫ה ת ב ו א ה ה ר ב ה יותר מכשיעור‪ ,‬מ״מ ה כ ל א ס ו ר ‪ ,‬שהרי יש כ א ן ת ב ו א ה ב כ ר ם ‪ ,‬ח ח ח ה ז מ ו ר ה ממש•‬
‫‪ .35‬ה י א וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הזמורה ע צ מ ה ‪ ,‬דהיינו ה ע ץ ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.36-35‬ואינו‬
‫מ ק ד ש וכוי‪.‬‬
‫מםני ש ב ת ב ו א ה אנו ה ו ל כ י ם א ח ר ע י ק ר ה ת ב ו א ה ‪ ,‬שהרי כ ת ו ב כ ר מ ך ל א ת ז ר ע כ ל א י ם ‪ ,‬ואמו כ ת ו ב‬
‫שדך לא תטע כרם‪.‬‬
‫‪ .37‬י ס מ ר ‪ .‬ממני ש ד ר כ ו ש ל י ר ק ל ה מ ז )עיץ ל ע י ל שביעית מיב שו׳ ‪ 45‬ו ב ב ל י‬
‫ב י צ ה ל י ד א׳( ואמו מ ס ס י ד ה ר ב ה במיזה‪.‬‬
‫ד׳ אמות ש ב ץ ה כ ר ם ו ה ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫ה י ו ש ר ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו שרשי הגסן יוצאים ל ת ו ך‬
‫‪ .38‬ש ר ש י‬
‫י ו צ א ץ ל ת ו ך א ר ב ע אמות ש ב כ ר ם ‪.‬‬
‫ס י א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שרשי ע ש ב ה ס ו א ה )אודם ה צ ב ע י ם (‬
‫מ ק ט ע ש ב זה ממני ש ד ר ך שרשיו ל ה ת מ ש ט ה ר ב ה ‪ ,‬עיין בבה״א•‬
‫‪ .39‬א ם י׳ ל מ ט ה וכו׳‪ .‬ב ב ה י א שערתי ש‪.‬אסילו' כותתו כאן‪ :‬א ף אילו וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שרשים ה ל ל ו ש ד ר כ ם‬
‫ל ה ת ם ש ט ‪ ,‬א ף ה ם מותרים א ם יצאו ל מ ט ה מנ׳ ט ם ח י ם של ה כ ר מ ‪.‬‬
‫ה מ ב ר י ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ מ ף ז מ ו ר ה‬
‫של ה ג ^ ו ה ט מ מ ה ב א ר ץ ‪ ,‬ו ח ו ד ה יוצא ‪ p‬ה ק ר ק ע ב ר י ח ו ק ש ל יותר מששה מ מ ת י ם מ ע י ק ר הגםן‪.‬‬
‫שהו‬
‫סלע‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬סחות מג׳ ט ס ח י ם ‪.‬‬
‫‪ .40‬כ ל‬
‫‪ .41‬ה ב ר י כ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם זמורת ה ב ר י כ ה ע ו ב ר ת ד ר ך‬
‫‪ .43‬ע ש ר א מ ו ת ‪ .‬ב כ י י ע ח מ ר ה ה מ ל ה ‪ .‬א מ ו ת ' ‪ ,‬ו ק נ כ ץ ‪ ,‬ו צ ' ל ‪ :‬ע ש ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ש ר ה מ מ ח י ם ‪ .‬וביש‬
‫ס ו ב ר י ם ש ד ץ נ ‪ p‬ק ב ו ר ה ב א ר ץ ‪ ,‬כ ד ץ נלויה‪ ,‬שיש ל ה אויר ע ש ר ה כננדה‪.‬‬
‫שנותנים ל ה ‪ p‬ה צ ד ‪ ,‬כ ך נותנים ל ה ל מ ע ל ה ‪ ,‬כשיש ע ס ר ע ל נ ב ה ‪.‬‬
‫ש ש ה וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשם‬
‫כלאים פ״ד‪ ,‬פ׳׳ה‬
‫‪45‬‬
‫‪221‬‬
‫‪ .12‬תבואה שהשרישה הרי זו אסורה ומקדשת ומתקדשת‪ .‬גפנים שהשרישו‬
‫הרי אילו אםורין ומקדשץ‪ ,‬אבל אץ מתקדשץ עד שייעשו כפול הלבן‪.‬‬
‫מקצתן עשו כפול הלבן ומקצתן לא עשו‪ ,‬את שעשו כפול הלבן אםורץ‪ ,‬ואת‬
‫‪ .13‬המעביר עציץ גקוב בכרם‪ ,‬אם‬
‫שלא עשו כפול הלבן מותרץ‪.‬‬
‫הוסיף מאתים אסור‪ ,‬אבל אץ מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן‪ .‬ר׳ שמעון אומ׳‬
‫אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד‪.‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪ .2‬כלאי‬
‫‪ .1‬כלאי הכרם מותרי׳ משום גזל‪ ,‬ופטורץ מן המעשר‪.‬‬
‫זרעים אםורין משום גזל‪ ,‬וחייבץ במעשרות‪ .3 .‬סוס שילדה מן החמור‪,‬‬
‫מותר עם אמו‪ ,‬ואם היה אביו חמור‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬חמור שילדה מן‬
‫הסום‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו סוס‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬רחל שילדה‬
‫]מן עז[‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו עז‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬עז שילדה מן‬
‫משכ׳ פ״ז מ״ז; ספרי כי חצא פי׳ ר״ל‪,‬‬
‫« חבואה וכו׳‪.‬‬
‫ל״א ע״א‪.‬‬
‫ע״א;‬
‫ל* המעביר וכו׳‪.‬‬
‫שבח‬
‫משכ׳ ספ״ז‪.‬‬
‫ועיין בירוש׳ פ״ז ה״ה‪,‬‬
‫ע מ ׳ ‪.263‬‬
‫« ר׳ שמעון וכו׳‪.‬‬
‫ספ״י‪ ,‬י״ב ע״ד; בבלי שם צ״ה סע״א‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ז רה״ו‪ ,‬ל״א‬
‫ועיין במשכ׳ כאן הכ״ל‪ ,‬ולעיל שביעיח‬
‫פ״ח׳ שו׳ ‪.33-32‬‬
‫‪2‬‬
‫נ כלאי ה כ ר ם וכו׳‪ .‬להלן שקלים פ״א ה״ג‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ב ה״ה‪ ,‬כ״ז ע״ד•‬
‫וכי׳•‬
‫סוס‬
‫עיין לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ 18‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪4 4‬‬
‫ן ס י ן ק ד ״ ת (‬
‫ו ס ק ד מ ת‬
‫הלבן | א לבן‪.‬‬
‫הל‬
‫כ ן‬
‫(‬
‫ד‬
‫א‬
‫א‬
‫ן פ ק ד ע‬
‫פ ק ן ד מ ת‬
‫״‬
‫‪4 8‬‬
‫י ן ך ל ‪.‬‬
‫א‬
‫ל ו‬
‫‪ 4.‬מקצתן ן ך סקצ״׳‪.‬‬
‫א ס ו ר י ן‬
‫ל ב ן ־‬
‫ן‬
‫א‬
‫א ס ו ר ו ת‬
‫א‬
‫אין ן א לא‪.‬‬
‫י‬
‫כפול הלבן ן א חסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו א ת‬
‫ן א‬
‫א ת‬
‫‪.‬‬
‫שייעשו | ד א *יעשו‪.‬‬
‫את ן כיה‬
‫‪ 47‬הלבן ן א לבן‪.‬‬
‫ד א•‬
‫ב עד‪.‬‬
‫מותרין ן א פותרות‪.‬‬
‫‪ 48‬מאתים | ד מאתי־‪.‬‬
‫! סותיי׳ | ד א מותרין‪.‬‬
‫המעשר ן א הסעשרות‪ .‬ב‬
‫במעשרות | ד בסעשרי‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫סוס | א וסוס‪.‬‬
‫ה א ס ו ר ה‬
‫כ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ה‬
‫החסוד | ד חמור‪.‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ח ו ם‬
‫‪.‬‬
‫‪ 2‬זרעים ן ן• זרעי׳‪.‬‬
‫משום | ד משו׳‪.‬‬
‫‪ »-2‬סוס ‪ . . .‬חמור ‪ . . .‬רחל ‪ . . .‬עז ן א חסור ‪ . . .‬וסוס ‪ . . .‬עז ‪ . . .‬ורחל‪.‬‬
‫‪ 6‬ןמן עז[ ן כ־ה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫‪ 4‬ר ח ל ן א ורחל‪.‬‬
‫ו מ ק ד ש ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ו ר ה ‪ ,‬ו ה י א מ ק ד ש ת א ת הגפנים ו א ו ס ר ת אותן ב מ א ה ו מ ת ק ד ש ת‬
‫‪4 5‬‬
‫‪ .46‬מ ק צ ת ן ע ש ו‬
‫א‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ך‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫ב‬
‫א‬
‫כ‬
‫‪,‬ל‬
‫ה‬
‫ו ם ק ד ש ץ א ת ה ת ב ו א ה ב מ א ה • עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ת הגפנים עשו כ ס ו ל ה ל ק ו מ ׳ ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .47‬מ ו ת ר י ן‬
‫ו כ י ‪ .‬מ ו ת ר ץ ל א ו דווקא‪ ,‬א ל א א ץ מתקדשין‪ ,‬ו מ ו ת ר ץ ב ה נ א ה ) א ב ל ל א ב א כ י ל ה ( ‪ .‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫המעביר‬
‫ו כ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהחזיקו באויר ה כ ר ם ‪ ,‬ד מ ו כ ז ו ר ע ב ק ר ק ע ש ל מ ע ל ה באויר ה כ ר ם ‪ ,‬שאסור ואמו מ ת ק ד ש ‪.‬‬
‫‪.48‬עד‬
‫שיניחנו‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ע ל הקרקע‪.‬‬
‫‪.49‬הכשר‬
‫זרעים‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ממני ש ה ת ו ר ה ד י ב ת ה‬
‫ב ט ה ר ת זרעים‪ ,‬ש כ ל ז ר ע זרוע מהור‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך ב ש ד ה ‪ ,‬ו כ ל זמן ש א ץ ה ס ם ק ב מ ו ו ב ץ ה ק ר ק ע ו ה ו א חי מ מ נ ה‬
‫ד מ ו כ מ ח ו ב ר ל ע נ י ץ זרעים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ו ת ר י ־ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ד ם ר א ה כ ל א י ה כ ר ם ב ש ל חבירו‪ ,‬א ס י ל ו ע ל ו מ א ל י ה ם ‪ ,‬מ ו ת ר ל ע ק ר ם ‪.‬‬
‫‪ .2‬ו ח י י ב י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב ע ה ״ ב ע ק ר אותם‪.‬‬
‫מן‬
‫ה ח מ ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל כ א ן ב כ ל מ ק ו ם ‪ .‬מ י ן )כני׳‬
‫הראשונים( במקום‪ :‬מן‪ .‬כ ל ו מ ר ס ו מ ש י ל ד ה מ ץ ח מ ו ר ‪ ,‬א ב ל נם אביו ס ו ס ‪ ,‬פ ו ת ר ל ה ר ב י ע ו ע ם ס ו ס ‪.‬‬
‫כלאים פ״ה‬
‫‪222‬‬
‫רחל‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו רחל‪ ,‬אסור עם אמו‪ ,‬ואץ קרב לגבי‬
‫מזבח‪ .4 .‬כוי מטילין עליו שגי חומרים‪ .‬אין קושרץ את הסוס לא לצידי‬
‫הקרון ולא לאחר הקרון‪ ,‬ולא את הלפדקים לגמלים‪ .‬ר׳ מאיר מתיר‪.‬‬
‫אם היו מסיעין בירידה ובעלייה‪ ,‬הכל מודים שהוא אסור‪ .5 .‬לא יקשור‬
‫סוס לפרד‪ ,‬ופרד לחמור‪ ,‬וחמור לערוד‪ ,‬מפגי שמגהגץ זה את זה‪ .‬אם עשה‬
‫כן‪ ,‬ר׳ מאיר מחייב‪ ,‬וחכמים פוטרין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בני סוסה ובגי חמורה‬
‫כאחד‪ ,‬אוםרין זה את זה‪ .‬וחכמים או׳ כל הפרדות מץ אחד הן‪ .6 .‬איסי‬
‫הבבלי אומ׳ אסור לרכוב על גבי פרדה‪ ,‬מקל וחומר‪ ,‬ומה אם במקום שמותר‬
‫ללבוש שני חלוקות כאחד הרי הוא אסור בתערובתן‪ ,‬מקום שאסור לנהוג‬
‫שתי בהמות כאחד אינו דץ שאסור בתערובתן‪ .‬אמרו לו הרי הוא א י‬
‫ו ה ר כ ב ת ם את שלמה בני ע ל ה פ ר ד ה אשר ל י ו ה ו ר ד ת ם‬
‫א ת ו א ל ג ח ו ן ‪ .‬אמ׳ להן אץ משיבץ מתקוע‪ .‬אמרו לו הרי הוא אומ׳‬
‫ל כוי וכו׳‪ .‬משכ׳ בכורים פ״ב מי״א‪ .‬ועיין להלן שם פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ,4‬ומש״ש‪.‬‬
‫משנחכו פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫אין קושרין ופו׳‪.‬‬
‫‪ 8‬מחיר‪ .‬ספרי כי הלא פי רל״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;264‬ירוש׳ כאן פ״ח רה״ג‪ ,‬ל״א ע״ג‬
‫״ ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ ,18‬ומש״ש‪.‬‬
‫» מסיעין וכו׳‪ .‬ילוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬ל״א ע״ג; שבח רפ״ה‪ ,‬ז׳ ע״נ•‬
‫‪1 3‬‬
‫ל״א רע״ג; מדרש הנאים‪ ,‬ע מ ׳ ‪.138‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1 3‬‬
‫״ כל ה פ ר ד ו ח‬
‫איסי הבבלי וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ח ה״ב‪,‬‬
‫•» ו ח ר כ ב מ ם‬
‫שמוהר וכו׳‪ .‬להלן‪ ,‬שו׳ ‪.35‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫מ״א א׳‪ ,‬ל״ג‪.‬‬
‫‪ 6‬ואין ק ר ב ן א ופסול‪.‬‬
‫‪ 8‬את ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ןכולןן‪.‬‬
‫שהוא‬
‫א ופעלה‪.‬‬
‫ר׳ יהודה אום׳ ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫א ו ס ר‬
‫‪ 7‬פזבח | ב סחוס‪.‬‬
‫א‬
‫א ס ו ר י‬
‫א‬
‫ז•‬
‫ת‬
‫‪I‬‬
‫א‬
‫ע ם‬
‫אסור | א שאסור‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫ו‬
‫•‬
‫ח‬
‫ט‬
‫כ‬
‫הן | ב ד סתום‪.‬‬
‫איסי |‬
‫ד אסי•‬
‫א זה‪.‬‬
‫לנהונ |‬
‫א לנהג•‬
‫א חלוקין‪.‬‬
‫הוא ן‬
‫י‬
‫ם‬
‫א י‬
‫|‬
‫נחון | ד ניחין‪.‬‬
‫ח כ ם‬
‫'•‬
‫‪ 0‬פסיעין | ף א ססייעין•‬
‫‪ 10‬שטנהנין ן א שפנהיגין‪.‬‬
‫בני ‪ . . .‬ובני ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 16‬ה פ ר ד ה ‪ j‬א הפירדה‪.‬‬
‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫א ל | ‪ B‬על‪.‬‬
‫לנפלים ר׳ ן א לנםלין ור׳‪.‬‬
‫הלפדקים | ד הלפרקיס א הליבדקס‪.‬‬
‫ובעלייה | ד ובעליה‬
‫יז ‪I‬‬
‫עליו מני חופרים ן א אותו לשני חוםרין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל צ י ד | ד לצדי א לצדדי‪.‬‬
‫או־ |‬
‫סוסה ן א סוסיא‪.‬‬
‫א כן ‪ . . .‬וכן‪.‬‬
‫ד אוסר׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ u‬והבסיס |‬
‫הפרדוח ן‬
‫״ אום׳ ‪j‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫פרדה |‬
‫א פירדה‪.‬‬
‫‪ 16‬כ א ח ד |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שאסור |‬
‫ד א שיהא אסור‪.‬‬
‫‪ 17-18‬אשר ‪ . . .‬נחון ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א הפרדות‬
‫‪ 14‬חלוקות |‬
‫אוי |‬
‫‪ !7‬אתו ‪ i‬ב אתי ד אותו•‬
‫אום׳ | ד אופר‪.‬‬
‫‪ .6‬ו א י ן ק ר ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ א ם ב א מ כ ל א י ם ‪ ,‬ו ב ץ שנראה ש ל א ממין א מ ו ו א ב י ו ‪ ,‬מ ס ו ל לנבי מ ז ב ח ‪ ,‬מפני‬
‫‪ .7‬כ ו י וכוי‪ .‬בסיבו נ ח ל ק ו ה ת נ א י ם ‪ ,‬י ש אומרים שהוא א י ל ה ב ר ׳‬
‫ש ב ק כ ל א י ם ובין נ ד מ ה פ ס ו ל י ם לגבי מ ז ב ח ‪.‬‬
‫וי׳א זה ה ב א מן התיש ומן ה צ מ ה ‪ ,‬וי״א שהוא ב ר י ה בסני ע צ מ ו ‪ .‬ו א ס ו ר ל ה ר ב י ע ו בין ע ם ח י ה ממיט־ ובין ע ם‬
‫ב ה מ ה ממיט־‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫בבה׳א‪.‬‬
‫‪.8‬את‬
‫‪ .8-7‬ל צ י ד י‬
‫ה ק ר ו ן וכוי‪ .‬מסני שהם ל ס ע מ י ם מ מ י י ע י מ א ח ד לשני‪ .‬ועיין‬
‫ה ל ס ד ק י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חמור לובי‪ ,‬ואעס״י שזה מושך ל כ א ן ‪ ,‬ת ה מושך ל כ א ן ‪ .‬עיין‬
‫מ ת י ר ‪ .‬שהרי ברניל א ץ מסייעים א ח ד לשני‪ ,‬ו א ץ כ א ן ‪ .‬י ח ד ו ״ ‪.‬‬
‫ר י מ מ ו ד ה ‪ ,‬שהרי ב י ר י ד ה ו ב ע ל י י ה ה ם מ ו כ ר ח י ם ל ס י י ע א ח ד לשני‪.‬‬
‫‪ .9‬ב י ר י ד ה וכוי‪ .‬ו ב ז ה א ף‬
‫ל א י ק ש ו ר וכו׳‪ .‬מםני שאסור לנהוג‬
‫ב כ ל א י ם ‪ ,‬א ע ס י י שאץ ע ל י ה ם משא‪ .‬ו א ם ע ש ה כן‪ ,‬נ ח ל ק ו בו ר ׳ מ ו ח כ מ י ם ‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לחמור בר‪.‬‬
‫‪ .11‬ב נ י‬
‫‪0‬ו‪ .‬ל ע ר ו ד •‬
‫ס ו ס ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני ס ו ס ה ש א ב י ה ם חמור ובני ח מ ו ר ה ש א ב י ה ם םום‬
‫א ם ו ר ץ זה ע ם זה )כגי׳ כייע וראשונים(‪.‬‬
‫‪ .12‬כ א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ע ל שניהמ כ א ח ד ‪ .‬א ב ל מ ו ת ר ל ר כ ו ב‬
‫ע ל כ ל א ח ד לחוד‪ ,‬שלא כאימי ה ב ב ל י להלן‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .17‬מ ת ק ו ע ‪ .‬מ ל י צ ה ש ל מ א י ‪ .‬והריש סירש‬
‫שזו ה י א ה מ ל י צ ה שנזכרה ביבמות גק־ס ב׳(‪ ,‬והכוונה ל א ד ם שרגיל ל ת ק ו ע א ת ע צ מ ו ) ‪ $‬ק ו ע ( ל ד ב ר ה ל כ ה ‪ ,‬ו ד ן‬
‫ב ע צ מ ו ואינו שואל סי ח כ מ י ם ‪) .‬שרת הרשביא(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלאיים פ״ה‬
‫‪223‬‬
‫ויעש ד ו ד ה י ש ר ב ע י נ י ה ׳ ו ל א ס ר מ כ ל א ש ר צרהו ר ק‬
‫ב ד ב ר א ו ר י ה ה ח ת י ‪ .7 .‬כלב מץ חיה‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ מץ בהמה‪ .‬מההפרש‬
‫‪ 20‬בין ר׳ מאיר וחכמים‪ ,‬אלא שהכותב חיתו לבנו‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ לא כתב לו‬
‫כלב‪ ,‬וחכמים או׳ כתב לו כלב‪ .‬הכותב בהמתו לבנו‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ כתב לו‬
‫כלב‪ ,‬וחכמים אומ׳ לא כתב לו ]כלב[; ‪ .8‬כלב כופרין מץ חיה‪ .‬הירודין‬
‫והנעמית הרי הן כעופות ל כ ל דבר‪ .‬שאץ בהמה טמאה יולדת מץ טהורה‪,‬‬
‫ולא טהורה מץ טמאה‪ ,‬ולא גסה מץ דקה‪ ,‬ולא דקה מן גסה‪ ,‬ולא אדם מן‬
‫‪ 25‬כולן‪ ,‬ולא כולן מן אדם‪ .9 .‬כל שיש ביישוב יש במדבר‪ ,‬הרבה במדבר‬
‫‪ .10‬כ ל שיש ביבשה יש בים‪ ,‬הרבה בים שאץ ביבשה‪.‬‬
‫שאין ביישוב‪.‬‬
‫אץ מין חולדה בים‪ .11 .‬החוסם את הפרה‪ ,‬והמזויג את הכלאים‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫אין לך שהוא חייב אלא הנוהג והמנהיג בלבד‪ .12 .‬צמר הגמלים וצמר‬
‫הרחלים‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שטרפן זה בזה והביא פשתן ביניהן‬
‫‪ 30‬וטרף‪ ,‬אבל העושה חלוק של צמר הגמלים כולו וכולו צמר הארנבים‪,‬‬
‫‪1 9‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫י י עש‬
‫שם נף׳ו‪,‬‬
‫ילוש׳ כאן פ״א‬
‫וכי׳•‬
‫ה‬
‫״ן‪,‬‬
‫ה‪/‬‬
‫»! כלב ו כ ו ‪/‬‬
‫מ ע״א‪.‬‬
‫משנ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫־־ כלב כופלין ו כ ו ‪/‬‬
‫שאין ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״א ע״ג‪.‬‬
‫•־ ביבשה ו כ ו ‪/‬‬
‫» החוסם וכו‪/‬‬
‫« למל הגמלים ו כ ו ‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫להלן ב״מ פ״ח הי״ב; מכוח ליש פ ל ק בחלא; בבלי ב״מ ל׳ ב ‪/‬‬
‫‪2 8‬‬
‫שנולפן ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ׳׳נו ה״א‪ ,‬ל״נ ע״א‪.‬‬
‫א י | ד אופר א אום־‪.‬‬
‫או׳ ‪I‬‬
‫] כ‬
‫ל‬
‫ב ן‬
‫‪,‬‬
‫ח ס ר <‬
‫א‬
‫א ן‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫ך אוסרי׳‬
‫א ן מ ף י‬
‫^‬
‫_‬
‫‪28‬‬
‫א האדם•‬
‫ס ן‬
‫‪a‬‬
‫‪j Q 3‬‬
‫{‬
‫ן ה ס ז ר ג‬
‫ס ת ן ם <‬
‫» הרחלים | ד ה ר ח ל י ם !אסור[ א והרחלים‪.‬‬
‫א שהביא‬
‫ס ע ת ן‬
‫ד א חסר•‬
‫‪ .19‬מ ה‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ף‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ן ט ר פ ן‬
‫ו מ ל ו | ד וכולל‪.‬‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫ב ז ה‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫״ ‪.‬‬
‫ו‬
‫ל‬
‫מין ן‬
‫ן‬
‫ד‬
‫‪4‬‬
‫ל א | ד חסר‪.‬‬
‫טהורה ן א הטסאה‪.‬‬
‫א מן‪.‬‬
‫טמאה ‪ j‬א הטהורה‪.‬‬
‫מין | ד א מן‪.‬‬
‫‪5‬־ בולן ן א כ ו ל ם ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫בסי וכו׳ | ך בד־א א ב ם ה ו ־ ‪.‬‬
‫אדם |‬
‫ה ר ב ה ן א ה ר ב ה ןיש‬
‫ו צ ס ר ן א חסר‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ 30-20‬שטרפן ‪ . . .‬וטרף |‬
‫כן‬
‫״‪ 3‬של | ד שכולל א שכולו‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫‪3‬־ ודעעמית | ך והנעמיח‬
‫‪6‬־ ביישוב ן ב ד סתום‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫י‬
‫‪ 22-21‬ה כ ו ת ב‬
‫ב‬
‫חידודין ‪ ,‬א הירורין‪.‬‬
‫טמאה ן א טהורה‪.‬‬
‫א ןישן ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א !לאן‬
‫כ‬
‫ל א | ד א חסר•‬
‫‪ 22‬אומ־ | ך אומרים‪.‬‬
‫מין | ך סן א ןיולדחן מן‪.‬‬
‫לן ן א‬
‫ב‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ס‬
‫במדבר ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫^^‬
‫(‬
‫ף‬
‫]‬
‫ל‬
‫א‬
‫[‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫צוהו |‬
‫‪B‬‬
‫צוהו כ ל יפי חייו‪.‬‬
‫חיתו | ד א חייתו‪.‬‬
‫כתב |‬
‫כופרי‪ ,‬ן א כ ו פ ר ‪,‬‬
‫*־ טהורה | ד טהור׳ א ןבהטהן טמיאה‪.‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ל כ ל ד ב ר ן א חסר‪.‬‬
‫כ ו‬
‫א לחכם׳‪.‬‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫! כ ל ב [ | כיח י ‪ .‬ב ח ס ר ‪ .‬ב ד ס״ום‪.‬‬
‫א והגעסיות‪.‬‬
‫דוד ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 20‬וחכמים | ד וחכסי־‬
‫» וחכמים | א וחכמי‪.‬‬
‫נ‬
‫בבלי שם ‪r‬׳ א ‪/‬‬
‫׳‬
‫ויעש ד ו ד הישר | פ אשר עשה ד ו ד א ת הישר‪.‬‬
‫ס‬
‫להלן נכורוה פ״א ה״כו;‬
‫הימדין‬
‫ילוש׳ שבח פי״ד ה״א י״ד ע״ג; בבלי חולין קכ״ז א׳; חכחומא ויקלא סי׳ ח ‪/‬‬
‫משכי לפ׳׳כו‪.‬‬
‫ה‬
‫מ ה הפלש וכוי‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫עיין‬
‫הגסלים ן א נםלים‪.‬‬
‫כולו |‬
‫הארנבים ן א א ת ב י י ם ‪.‬‬
‫ה פ ר ש וכו׳‪ .‬ותנא ז ה ם ו ב ר ש א פ י ל ו א ם כ ל ב מין ח י ה ‪ ,‬א ף ה ו א כ ל א י ם ע ם כ ל ב כ ו פ ר י גםטני‬
‫״אינו מינו>‪ ,‬ו ל מ י כ ך שאלו‪ ,‬מ ה המרש‪.‬‬
‫והוא ד ו מ ה ל ש ו ע ל ‪.‬‬
‫יותרמבכנפיו‪.‬‬
‫הירו דין‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ועיין בבה־א‪.‬‬
‫‪ .22‬מ מ ר ץ וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו מ ר י ) כ ד ׳ כי״ע(‪,‬‬
‫וכו׳‪ • * .‬ל ‪ :‬ה י ר ו ר י ן ) כ ד ׳ כי‪-‬ע( וד‪1‬א‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬מין ע ו ף שמשתמש ברנליו‬
‫‪.23‬ש א י ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ וכו׳‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ח ס ם ‪ ,‬ו א ח ר דש‪ ,‬או שהוא זיוונ ו ר ת ם אותם ב ק ר ץ ‪ ,‬ו א ח ר נהג‪.‬‬
‫המושך ב ה ם או המנהיג א ו ת ם )ברגליו‪ .‬כ ש ר ו כ ב ע ל י ה ם ( או ב מ ק ל ‪.‬‬
‫‪ . 2 7‬ה ח ו ס ם וכוי‪.‬‬
‫‪ .28‬ה נ ו ה נ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .29-28‬ו צ מ ר‬
‫הרחלים‪.‬‬
‫ק ט ו ע ה ממשנתנו )רמ׳נ«‪ :‬צ מ ר נ מ ל י ם ו צ מ ר ר ח ל י ם שמרםן ז ה בזה‪ ,‬א ם ר ו ב מן ה נ מ ל י ם מותר‪.‬‬
‫ה ת ו ס ס ת א ‪ :‬ב ד י א וכו׳‪ ,‬שהרי ב צ מ ר נ מ ל י ם ו צ מ ר ר ח ל י ם א ץ כ ל א י ם כ ל ל ‪.‬‬
‫ו ב ט ל צ מ ר ה ר ח ל י ם ב ר ו ב ש ל גמלים‪.‬‬
‫‪ .29‬ש מ ר ט ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫סיםקא‬
‫ומסרשת‬
‫כלומר‪,‬‬
‫כלאים פ׳׳ה‬
‫‪224‬‬
‫וארג בו חוט אחד של צמר בצד זה וחוט אחר של פשתן‪ ,‬אסור‪ .13 .‬בגד‬
‫שיש בראשו אחד כלאים‪ ,‬לא יתכסה בצד השיגי‪ ,‬אע״פ שהכלאים מונח‬
‫‪ .14‬חלוק של צמר שגיפרם ופירפו בחוט של פשתן‪ ,‬ושל פשתן‬
‫בארץ‪.‬‬
‫שניפרס ופירפו בחוט של צמר‪ ,‬אם תופרן אסורין משום כלאים‪ ,‬ויוצאין בהן‬
‫בשבת‪ .15 .‬לובש אדם שתי חלוקות זו על גבי זו‪ ,‬אע״פ שפונדתו חגורה‬
‫‪ .16‬בלארי‬
‫עליו מבחוץ‪ ,‬ובלבד שיתן את המשיחה ויקשור בין כתפיו‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪ ,‬ואם תופרן מקבלות את הטומאה‪ ,‬ואסורות‬
‫משום כלאים‪ .17 .‬מטפחות תיבה‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪ ,‬מטפחות ידים‪,‬‬
‫ומטפחות ספרים‪ ,‬ומטפחות ספוג‪ ,‬אין בהן משום כלאים‪ .‬ר׳ ליעז׳ אוסר‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה או׳ ר׳ ליעזר מתיר‪ ,‬וחכמים אוםרץ‪ .18 .‬לא‬
‫יתן את המרדעת ‪1‬על כתפו[ אפילו להוציא עליה את הזבל‪ .‬ור׳ לעזר בר‬
‫‪ .19‬בגד שאבד בו כלאים‪ ,‬לא ימכרנו לגוי‪ ,‬ולא יעשנו‬
‫שמעון מתיר‪.‬‬
‫מרדעת לחמור‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ לא יעשה הימנו אימרא המפורסמת‪,‬‬
‫‪ 36‬בלאלי וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״נו ה״ג‪ ,‬ל״נ‬
‫״ שיש בלאשו וכר‪ .‬ילוש׳ שם‪ ,‬ל״א ע״ד‪.‬‬
‫« ל׳ מאיל ו כ ו ‪ /‬עיין בילוש׳‬
‫‪8‬׳ מנופחות ידים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ׳׳נו מ׳׳ג‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬
‫« שאבד ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם מ׳ ב׳; ע״ז‬
‫״ ‪ « -‬לא יהן ו כ ו ‪ /‬משנ׳ ש״נו מ״ד‪.‬‬
‫הכ׳׳ל•‬
‫ס״ה ב׳; נ ד ה ס״א ב ‪/‬‬
‫של פטתן | ד פשתן ] ב צ ד זה[•‬
‫‪ 31‬וחוט א ח ר | ד א וחוט אחי•‬
‫ד השני•‬
‫אע־פ |‬
‫א שנפרס‪.‬‬
‫‪ 34-33‬פסחן שגיפרט‬
‫חופרן‬
‫פ י‬
‫אסורין ן‬
‫‪3 8‬‬
‫•‬
‫"‬
‫א חסדן‬
‫עליו |‬
‫בהן | א בהם‪.‬‬
‫ד םתי־•‬
‫ד‬
‫כלאי׳‪.‬‬
‫ד איסרה‪.‬‬
‫ליעז׳ |‬
‫אוסרץ |‬
‫‪. . .‬‬
‫אסור‪.‬‬
‫א לו‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ור׳ |‬
‫טי‪.‬‬
‫א ר־‪.‬‬
‫‪ 43‬ט ר ד ע ת |‬
‫טל |‬
‫בהן |‬
‫ויקשור |‬
‫‪ 38‬כלאים |‬
‫י ' | א ןר א[ ר׳•‬
‫ד עלי׳ א עליו‪.‬‬
‫ד א אף‬
‫על‬
‫שהכלאיט |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שראשו‬
‫]אחד ן‪.‬‬
‫פשתן |‬
‫ד פשת׳‪.‬‬
‫־» גבי |‬
‫א בהט‪.‬‬
‫ד א ויקשור‬
‫]בהן‪.‬‬
‫ידיס | א ידיים‪.‬‬
‫י« א י |‬
‫אסור |‬
‫ב‬
‫‪,8‬‬
‫אעיפ |‬
‫ד גב‪.‬‬
‫‪ 89‬ס פ ר י ם ן א ספריים‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫לעזר |‬
‫ד טרדע׳‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ד א בר׳‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫ד‬
‫פשוט |‬
‫א אליעזר‪.‬‬
‫א‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫] א ף ן‬
‫ל ‪.‬‬
‫א‬
‫^‬
‫ב ד סתום­‬
‫אפילו ‪ j‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫־‪ 4‬סתיר |‬
‫לא ן‬
‫ך שנפרס•‬
‫ד א אף‬
‫ד א כתיפיו‪.‬‬
‫‪ 41‬ןעל כ ת פ ו ן | כיה ד ‪ .‬א ע ל כתיסו• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ש נ‬
‫י‬
‫פ ר ס‬
‫ן‬
‫‪ 34‬שגיפרט |‬
‫כתפיי |‬
‫ד אוסר א אום־‪.‬‬
‫בר |‬
‫ד‬
‫ס ת ו ס‬
‫‪ 82‬המיני ‪I‬‬
‫ך שנפרם‬
‫ך סמו­­‬
‫סתיר ‪I‬‬
‫עליי ‪I‬‬
‫כלאים ‪I‬‬
‫איסרא ‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . 3 3‬ש נ י ס ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנקרע‪ ,‬ש נ פ ר ם ׳‬
‫‪ . 3 1‬א ס ו ר ‪ .‬ו א ע פ י י שהיתר מ ח ב ר ם ‪ .‬י ע ח בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ו ב ל ב ד ש י ת ן וכר‪•* .‬ל‪ :‬ו ב ל ב י‬
‫מ ח ב ר אותו ב ל ו ל א ה )או בקרם(‪ ,‬כ ד י ל ה ח ז י ק א ת ה ק ר ע י ם ‪.‬‬
‫ש ל א י ט ר ו ף )כגי׳ הר״מ> א ת המשיחה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י כ ר ו ך א ת שתי המשיחות ויקשרן בין כ ת פ י ו ‪T V .‬‬
‫ב ל א ר י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬תשמישי ה מ ר ח ץ ‪ ,‬והכוונה כ א ן ל כ ל י ם שמםתמגיס‬
‫ב ב ל י שבת ניד א׳‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫ידים‬
‫‪ . 3 8‬ת י ב ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ח פ י ם ב ק א ת ת י ב ו ת ה מ מ ר י ם ‪.‬‬
‫ב ה ם ׳ א ב ל א ץ לובשים אותם‪.‬‬
‫‪ .41‬ה ז ב ל •‬
‫‪ .39‬א ו מ ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשלשתן‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמנגבים ב ק א ת ה י ד י מ ‪.‬‬
‫‪ .42‬ל נ ו י ‪ .‬ממני שאנו תוששים שמא ימכרנו‬
‫מפני ש ה מ ר ד ע ת מ צ י ל ה אותו מן הריח‪ ,‬ו א ת בנדיו ‪ p‬ה מ ע ו ף ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ ר ד ע ת וכוי‪ .‬שמא י ש כ ח ויעשה מ מ נ ה ט ל א י‬
‫לישראל‪ ,‬ו ה ר י ה כ ל א י ם א ב ד ו ב ב ג ד ו א מ ם ניכרים‪.‬‬
‫א י מ ר א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף ל א יעשה מ ב נ ד זה א י מ ר א ) ו ה ו א חימוישנותנימ ע ל ש מ ת ה ב ג ד מ ל מ ע ל ה‬
‫לבגדו‪.‬‬
‫או מ ל מ ט ה ( מ פ ו ר ס מ ת )והיינו נ י כ ר ת ל ע ץ מ י ד שהיא ש ל צ מ ר ע״מ ה צ ב ע שלה(‪ ,‬ר ת נ ה ע ל גבי בגד ש ל פשתן•‬
‫ו א ע י פ שעכשיו א ץ לחשוש שמא י מ כ ר נ ה ל י ש ר א ל ‪ ,‬שהרי ה י ש ר א ל י ר א ה שהיא ש ל שעטנז‪ ,‬יש לחשוש שמא יסירנה‬
‫מן ה ב נ ד ‪.‬‬
‫כלאים פ״ה‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪225‬‬
‫אבל יעשה ממנו תכריך למתים‪ .20 .‬עיט של צמר שנתנו בפשתן‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .21‬צמר שנתנו בפשתן להיות אורג‬
‫עשה שני ראשיו בצד אחד‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫עליו‪ ,‬הרי זה אסור‪ ,‬שבשעה שהיה ליגוז היה ניטוה‪ .‬אמי ר׳ שמעון בן לעזר‬
‫למה נקרא שמו שעטנז‪ ,‬מפני שמיליז את אביו שבשמים עליו‪ .22 .‬ר׳ חנניה‬
‫בן גמליאל אומ׳ לא יקשור סרק של צמר ושל פשתן לחגור בו את מתניו‪,‬‬
‫אע״פ שהרצועה באמצע‪ .23 .‬הפוקרית‪ ,‬והציפה‪ ,‬אין בהן משום כלאים‪,‬‬
‫ואם תפרן מקבלץ טומאה ואסורץ משום כלאים‪ .24 .‬פשתן שצבעו בחרת‪,‬‬
‫לא ימכרנו לגוי‪ ,‬ולא יעשנו אימרא לפשתן המפורסמת‪ .‬בכרים ובכסתות‪,‬‬
‫הרי זה מותר‪ .25 .‬איסטפליגית‪ ,‬מלוגמא‪ ,‬ורטייה‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪.‬‬
‫‪ .26‬המת‪ ,‬והבהמה‪ ,‬והאוהלין‪ ,‬והאכסילון‪ ,‬והגרגס‪ ,‬והאסטמא‪ ,‬וקלע ואילץ‪,‬‬
‫** חמ־יך ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע מ״ד‪.‬‬
‫פ‬
‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ע סמ״ח; חו״כ קדושים ספ״ד‪,‬‬
‫י* ר׳ חנניה ו כ ו ‪ /‬ס פ ד הכ״ל‪ .‬ובמשנ׳‬
‫״ ע סע״ב; ספרי כי הלא פי׳ רל״ב‪ ,‬עמ׳ ‪. 5‬‬
‫‪26‬‬
‫פ״ע מ״ע בסתם‪.‬‬
‫״ איסעפלינית ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 50‬פשחן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ב ל״ב ע״א‪.‬‬
‫׳‬
‫עיין ימש׳ סע״ע‪ ,‬ל ״‬
‫ע‬
‫ג‬
‫‪ 53‬והאסעמא‪ .‬להלן שבח פ״ד )בד פ״ה( ה״ז; ירוש׳ שם‬
‫״ ‪.‬‬
‫ל‬
‫פ״ו ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ד; בבלי שם נ״ז ב ‪/‬‬
‫‪ ,‬ד היפנו א טהם‪.‬‬
‫‪MOD‬‬
‫ד טות׳‪ .‬י‬
‫‪ 46‬ראשיו ב צ ד ין א ראשים לצד‪.‬‬
‫זה | א ח ס ד ‪.‬‬
‫ד‬
‫אטור |‬
‫א אלעזר‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 48‬אוס־ |‬
‫שהרצועה באםצע |‬
‫‪°‬־ ואם | א אם‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫תפרן |‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ד ו ה א כ ס ל ו א והכליסיס‪.‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫ך‬
‫א למין‪.‬‬
‫כלאיס |‬
‫ס ל ן נ מ ה <‬
‫והנרנס ‪I‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫צ ם ר שנתנו ן א הנוחן צםר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אח ן א‬
‫ח ס ר‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ם‬
‫(‬
‫ך‬
‫‪ 62‬סותר |‬
‫ס ת ו ס‬
‫‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫לעזר |‬
‫ך רב•‬
‫ר' |‬
‫‪ 4‬אע־פ ן א אף ע ל פי•‬
‫ד ין‪.‬‬
‫איסטפלעית |‬
‫ו ל י ן ן א אהולין‪.‬‬
‫ה‬
‫והאסמפא ן א והאיצטסא‪.‬‬
‫א הנדנים‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אין |‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫ו ה א‬
‫אט׳ | ך אסר‪.‬‬
‫עליו |‬
‫הפוקרית ן א הפקריח‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫כ‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫את ן‬
‫ד א שסליז‪.‬‬
‫סרק |‬
‫ך עיפו א עייט‪.‬‬
‫ניטוה | א ניטווה‪.‬‬
‫ד סדק‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד תפרוץ‪.‬‬
‫(‬
‫ד לנזח‬
‫שסיליז |‬
‫ד שהרצוע׳ באסצ׳•‬
‫א אי ל ‪. ,‬‬
‫נ‬
‫לינת ן‬
‫‪ 47‬ספני ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫חמיה | א חנניא‪.‬‬
‫ס פ‬
‫לפחים ן א לפח‪.‬‬
‫אטור |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫עיט |‬
‫סותר |‬
‫«‪ 4‬הרי‬
‫בהן ן‬
‫א בהם‪.‬‬
‫ד איינטפלינית‬
‫והאכסילון |‬
‫ו ק ל ע ואילון | א וקלא‬
‫אילן‪.‬‬
‫‪ .44‬ת כ ר י ך וכוי‪ .‬שהרי ה ת כ ר י כ י ם א ס ו ר י ם בהנאה‪.‬‬
‫ל מ ט ס ח ת שעוסה בה את הסחורה‪.‬‬
‫אפילו קשרם ב צ ד א ח ד ‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ .45‬ש נ י‬
‫ע י ט ו כ ר ‪ .‬ל א נ ת ב ר ר לי פירושו‪ .‬ושמא ה כ י ת ה‬
‫ראשיו‬
‫‪ .46‬ל י נ ו ז וכו׳‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ת ח ב וקשר א ת שני ראשי ה ע י ט ‪,‬‬
‫ציל‪ :‬לונו)כני׳ ה מ ס ר ש לתו־כ( וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשעה‬
‫שהוא מותח‪ ,‬או ס ו ר ק ‪ ,‬ב מ ל נ ז ) ו ה ו א כ מ ו מ ז ל ם א ת ה צ מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ה כ ש י ר ו לטוייה‪ ,‬יש לחשוש שמא יאחז בו ק צ ת‬
‫‪ . 4 7‬ש מ י ל י ז וכו׳‪.‬‬
‫מן הפשתן‪ ,‬ויטווה י ח ד ע ם ה צ מ ר ‪.‬‬
‫שנורם ל ה ר ח י ק מ ע ל י ו א ת אביו שבשמים‪ .‬ועיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫יעיין כ ב ה י א ‪.‬‬
‫דורש שטענז כ מ ו ש ע ט ל ז ) ב ה ח ל ט ת נ ו ץ ו ל מ י י י ( ‪,‬‬
‫‪ .48‬מ ר ק וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר צ ו ע ת פשתן ס ר ו ק ה ‪.‬‬
‫‪ .49‬ה מ ו ק ר י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נ י ד צ מ ר ו מ ו כ י ם ש ל צ מ ר וכוי‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .50‬ב ח ר ח‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב צ ב ע שחור ש צ ו ב ע י ם בו צ מ ר ‪ ,‬ד ש לחשוש שמא ימכרנו ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה י ש ר א ל יחשוב שהוא צ מ ר ‪.‬‬
‫י‪ •5‬א י מ ר א וכוי‪ .‬מפני מ ר א י ת ה ע ץ ‪ ,‬שיחשבו ש ה א י מ ר א היא ש ל צ מ ר ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪ 43‬ד י ה א י מ ר א ‪.‬‬
‫‪ •52‬א י ס ס ם ל י נ י ת וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬איםםלנית <כד׳ כי־ע וראשונים(‪ ,‬והיא ח ח ב ו ש ת ש ל ח ל ב ושעות‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .53‬ה מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ל ה ל ב י ש א ת ה מ ת ו א ת ה ב ה מ ה כ ל א י ם ‪ ,‬ו א ץ כאן איסור משום מ ל ב י ש כ ל א י ם ‪,‬‬
‫ו כ ן מ ו ת ר ל ש ב ת ב א ו ה ל ה ע ש ד מ כ ל א י ם ‪ ,‬ממני שאמו נוגע בנופו‪ ,‬ו א ע מ י י שהוא מ ק ע ל י ו ממני ה צ מ ה ומפני‬
‫הגשמים‪.‬‬
‫עיי־ש‬
‫בבה־א‪.‬‬
‫בבה׳א‪.‬‬
‫ו ה א כ סי לון‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫וקלע‬
‫ו ה ג ר ג ם‪.‬‬
‫שערט‬
‫ב ב ה י א שהוא תכשימ מ ע ץ מ ס ר ק ‪ ,‬והיו מ ש ב צ י ם אותו‬
‫ל א י ד ע ת י סירושו‪.‬‬
‫ו ה א ם ט מ א‪.‬‬
‫ור שנותנים ע ל הראש‪.‬‬
‫בארינ‪.‬‬
‫עיץ‬
‫ן א י ל ן ן ‪ • * .‬ל ‪ :‬ו ק ל ע ווילץ <כד׳ הראב־ד(‪ .‬זהזא ק ל ע ש ת ו ל ץ בו א ת ה ו י ל ץ ‪ .‬ע י ץ‬
‫כלאים פ״ה‬
‫‪226‬‬
‫‪55‬‬
‫ובגדי כהנים‪ ,‬ובגדי כהן גדול‪ ,‬אין בהן משם כלאים‪ .27 .‬בגדי כהן גדול‪,‬‬
‫היוצא בהן למדיגה חייב‪ ,‬שבמקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור‪ ,‬מפני‬
‫שהן רארץ לעבדה‪.‬‬
‫‪5‬־ למדינה‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי יומא ס״נו א׳;‬
‫י״ז; הול׳ בובי שם‪ ,‬סי׳ מ ‪ /‬ס״ב ע״ב‪.‬‬
‫‪ 84‬בהן ן א בהם‪.‬‬
‫בםדינה‪.‬‬
‫סשם |‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫שבסקדש | ד א ובםקדש‪.‬‬
‫‪ .55‬ל מ ד י נ ה‬
‫תמיד כ״ז ב׳;‬
‫במ׳׳ר פי׳׳נו‪ ,‬י״נו;‬
‫חנחומא‬
‫ח ק ח סי'‬
‫ועיין יפוש׳ ע״נו סה״ב‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬
‫כלאים | ד סתום‪.‬‬
‫בין שלא | ד ובין מלא‪.‬‬
‫‪ 58‬היוצא בהן לסדינה ן א מיצא בהם‬
‫‪ 88‬לעבדה | ך לעובדה א לעבודה‪.‬‬
‫ח י י ב ‪ .‬ש ל א ועתרו ל ה ם כ ל א י ם א ל א ב ב ג ד י ם שהם ראויים ל ע ב ו ד ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מסכת מעשרות‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬גרבן למעשרות לחייב עליו משם טבל‪ ,‬משתגמר מלאכתו ומלאכת‬
‫מכנםתו‪ .‬כ ל שתחלתו אוכל וסופו אוכל‪ ,‬כגון ירק‪ ,‬חייב בתחלתו וחייב בסופו‪.‬‬
‫כל שתחלתו אוכל ואין סופו אוכל‪] ,‬כגון המקיים ירק לזרע‪ ,‬חייב בתחילתו‬
‫ופטור בסופו‪ .‬כל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל[‪ ,‬כגץ פירות אילן‪ ,‬פטור‬
‫בתחלתו וחייב בסופו‪ .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה אמ׳ משם אביו אפי׳ לא הבאיש‬
‫אלא גרגר אחד באשכול‪ ,‬כ ל אשכול כולו הרי זה חייב‪ .‬האלסרץ‪ ,‬ההפרםקין‪,‬‬
‫והאםטרובילין‪ ,‬משייעשו קלפה‪ .‬האגחים והשקדים משייעשו מגורה‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫אומ׳ משייעשו קליפה‪ .‬באי זו קליפה אמרו‪ ,‬בקליפה תחתונה שעל גבי אוכל‪.‬‬
‫נהוראי בן שינייא אמ׳ משם ר׳ שמעון תפוחין קטנים פטורץ‪ ,‬תפוחי נמילה‬
‫חייבין בץ גדולים בץ קטנים‪] .2 .‬ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אמ׳ משם אביו שקדי׳‬
‫המרי׳ חייבץ בין קטגי׳ בין גדולי׳[‪ ,‬שקדים מתוקץ משתפרוש קליפתן‬
‫» גרכן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ פ״ח ב ‪/‬‬
‫עיין ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫־ ירק לזרע וכו׳‪.‬‬
‫־ כל שחחלתו ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״א‪.‬‬
‫« ר׳ ישמעאל‬
‫‪ 4‬כל שאין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ הכ״ל ובירושלמי שם‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״יא ה״א‪ ,‬כ״א סע״ג)רע״ד בד״ו(‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ח ע ״ ‪.‬‬
‫ד‬
‫י כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א סה״ב‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫‪"°‬יי‬
‫מ‬
‫י האגוזים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬
‫״בו ע״א• יעייןיבמשכ׳ פ״א מ ״ ‪.‬‬
‫‪ 6‬האלסרין‬
‫» כהוראי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א‬
‫‪ !0‬ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי עירובין כ״ח ב׳;‬
‫ד‬
‫חולין כ״ה ב ‪/‬‬
‫נ נ ת ן | א גורנן‪.‬‬
‫לחייב | ד חייב‪.‬‬
‫־ טכנסתו | א טוכנסו‪.‬‬
‫שתחלתו ן א שתחילתו‪.‬‬
‫‪ 3‬שתחלחי | א שתחיל ‪.‬‬
‫וא‬
‫תו‬
‫' י ק לזיע | ד זרע לירק‪.‬‬
‫י »'׳•‬
‫ין ס‬
‫ו פ ו‬
‫ן א ו‬
‫ס ו פ ו‬
‫‪ 4‬תחלתו ן א בתחילתו‪.‬‬
‫« בחחלתו ן א בתחילתו‪.‬‬
‫אפי׳ ן א אפילו‪.‬‬
‫חייב | ב ד פחוח‪.‬‬
‫א ע ו‬
‫‪.‬‬
‫סופו ן א בסופו‪.‬‬
‫בי ר׳ יוסה | ך א בר׳ יוסי‪.‬‬
‫הבאיש | ד הביא איש‪.‬‬
‫האלסרץ | ד האלסרי׳‬
‫א משוס‪.‬‬
‫)ומליון‪ :‬כגון>‪.‬‬
‫‪! 4-3‬כנון ‪ . . .‬אוכלן ן השלמתי עיפ א יד• ב חםר•‬
‫בתחילתו | ך ב״חלתו‪.‬‬
‫אילן | א האילן‪.‬‬
‫פשט ן א סשום‪.‬‬
‫םשם | ד סשו־‬
‫ט ו ן ן א בסין‬
‫משתנסר | ך א םשתיגטר‪.‬‬
‫« גרגר | ד גת׳‪.‬‬
‫א האילסרין‪.‬‬
‫והשקדים ן‬
‫א התחתמה‪.‬‬
‫ד‬
‫ס מ י י ע מ ו‬
‫ו ה מ ק ד י ן <‬
‫גבי | ד גב‪.‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫ס‬
‫ע‬
‫י‬
‫ע‬
‫מ‬
‫‪ 8‬א ׳ ן א או׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ום‬
‫אוכל ן א האוכל‪.‬‬
‫םשם ר׳ שסעון חפוחין ן א םשום ר׳ שסע־ חפוחים‪.‬‬
‫בין ן א ובין‪.‬‬
‫נתלים | ד גדולי׳‪.‬‬
‫<ע״ן להלן שר ־‪.(1‬‬
‫קטנים חייבין מ ל י‬
‫ד ו‬
‫קטנים |‬
‫ד‬
‫נפילה | ד נפילא א סי נ ם ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫פ ‪ 0‬ן ר ץ [‬
‫‪.‬‬
‫ק ץ ן א ופתוקין‪.‬‬
‫‪ .1‬ג ר ג ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל כ ל הטירות‪.‬‬
‫פ ץ אגוז)‪ (hazelnut‬׳ עיין בבה־א‪.‬‬
‫א הפרסקין•‬
‫האגחים | ך א האנחין‪.‬‬
‫חחתוגה |‬
‫אס׳ | ד אסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 10‬בין ן א ןאיבוד[ בין•‬
‫קטני־ א קטנים ןר׳ שפעון פוטר את הפלפמות בקוטנם סשיקדיחון‬
‫‪ .1-10‬ןר־ ‪ . . .‬נדולי׳ן ן כיה ד•‬
‫מ ת ו‬
‫אשכול | ד א האשכול‪.‬‬
‫סשייעשו | ד א פשיעשו‪.‬‬
‫» שיגייא | ד שיניא א שמאי‪.‬‬
‫סירות |‬
‫אס׳ | ד אום׳ א א י ‪.‬‬
‫ההפרסקין ן ד האפרסקי׳‬
‫‪ 7‬והאסטרובילין ובו׳ | ד והאסטרובלין סשיעשו קליפ־ א והאיסטרובילין סי שיעשו קליפה‪.‬‬
‫ו‬
‫בתחל״ו ן א בחחילחו‪.‬‬
‫ב‬
‫א חסר‪.‬‬
‫״ שקדים | ד ע ק ד ׳ א שקדים ןהםרים‬
‫פשתסרוש ן ך פשתפרו׳ א סשיפרש‪.‬‬
‫‪ .5‬ה ב א י ש וכו׳‪ .‬ה ת ח י ל ל ה ת ב ש ל ‪.‬‬
‫‪ .6‬ה א ל ס ר י ן ‪.‬‬
‫‪ .7‬ו ה א מ מ ר ו ב י ל י ן‪ .‬מידות א ר ז ) ב ב ל י ע ץ י י ד א׳(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ק ל י ט ה החיצונה‪ ,‬ה ק ש ה ‪ ,‬ש ב ה אגור ה מ ר י ‪.‬‬
‫בשנו־ס(‪ ,‬מ י ל מ י ל ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬תמוחי ד ב ש ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫‪ .9‬ח מ ו ח י‬
‫ג מ י ל ה וכר‬
‫מגורה‪.‬‬
‫ג י ל ‪] :‬מי‪1‬נמילה ) ע ת‬
‫מעשרות פ״א‬
‫‪228‬‬
‫החיצונה‪ .3 .‬ר׳ שמעון פוטר את המלפפונות בקוטנן משיקרחו‪ .4 .‬הםיאה‬
‫והאזוב והקורנית משייבינו‪ ,‬וכל האובין אדומין משייבינו‪ .5 .‬היתה שנייה‬
‫ונכנסה שלישית‪ ,‬הרי הן של שלישית‪ .‬היתה ערב שביעית ונכנסה שביעית‪,‬‬
‫הרי הן של שביעית‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ לא נחלקו בית שמיי ובית‬
‫הלל על הגמור שהוא לשעבר‪ ,‬ועל שלא הנץ שהוא לעתיד לבוא‪ ,‬על מה‬
‫גחלקו על האובין‪ ,‬שבית שמיי אומ׳ לשעבר‪ ,‬ובית הלל אומ׳ לעתיד לבוא‪.‬‬
‫היה מפקיץ ראשץ ראשון‪ ,‬ומשליק ראשון‪ ,‬כיון שגמר כל צרכו הרי זה חייב‪.‬‬
‫‪ .6‬תורמץ קשואץ ודלועין אע״פ ]שלא[ פיקס‪ ,‬אבטיחים ומלפונות אע״פ שלא‬
‫שלק‪ .‬מלפפונות שעתיד לעלותן מן היורה‪ ,‬אינו חייב עד שיעלן מן היורה‪.‬‬
‫ירק שאגדו בשדה ועתיד לעשות ציגוק לשלוק‪ ,‬כיץ שאגדו הרי זה חייב‪.‬‬
‫המלקט בשדה‪ ,‬כיץ שליקט כל צרכו הרי זה חייב‪ .‬היה עתיד לקלע בשום‪,‬‬
‫‪1 2‬‬
‫רגן שמעון ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל‬
‫השיאה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ שביעית פ״ז ה״ו‪ ,‬ל״ז ע״ג‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫« היה מ פ ק ץ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״א ה״ה‪ ,‬מ״נו ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳‬
‫שביעיח פ״ב שו׳ ‪.21‬‬
‫» המלקכו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬
‫״ ירק שאגדו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫פ״א מ׳׳ה‪.‬‬
‫פ״א מ״ה‪.‬‬
‫ד החיצוני‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 13‬החיצונה |‬
‫א ח ס ר )ויענו ל ע י ל שו׳ ‪.(!0‬‬
‫ד משיניצו‬
‫א משיביגו‪.‬‬
‫ד משיניצו‬
‫א משיכינו‪.‬‬
‫ו כ ל | א וכן‪.‬‬
‫שסעון בן נםליאל‪.‬‬
‫שבית שסי' |‬
‫שהוא |‬
‫ד שביש‬
‫וייו(‪.‬‬
‫ד א שמאי‪.‬‬
‫ד שהו׳‪.‬‬
‫ודלועין | א והדילועין‪.‬‬
‫אבטיחים |‬
‫ד פלפפונו׳‬
‫א פלפנוח‪.‬‬
‫א שיעלה‪.‬‬
‫‪ !6-18‬ובית ה ל ל |‬
‫א חסי•‬
‫ובית‬
‫הלל |‬
‫ד א לבא‪.‬‬
‫ד וביה‬
‫ראשון |‬
‫צרכו | א צורכיו‪.‬‬
‫א ובית הילל‪.‬‬
‫ד ראשון ןראשוןן•‬
‫חייב |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד שעתידין‪.‬‬
‫ןשלאן | כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫לעשות |‬
‫!‪ 3‬שאגדו | ד שנאגדו‪.‬‬
‫‪ 22‬צרכו | א צורכו‪.‬‬
‫ד לעשוחן‬
‫חייב |‬
‫ך האונין‬
‫‪ 18‬מפקיץ‬
‫כיון |‬
‫א אט׳ ר ב ן‬
‫‪ 16‬הנמור ן א טנמור•‬
‫‪,‬‬
‫א הקישוא !•‬
‫ד קיפץ א שילק•‬
‫‪0‬־ שלק ן א פיקץ‪.‬‬
‫א לעש ‪.‬‬
‫פלפפונות |‬
‫ד היוד׳ )ביפ(‪.‬‬
‫ל ל‬
‫ו ת ו‬
‫ומשליק ‪I‬‬
‫‪...‬‬
‫ד קישואין‬
‫פיקס |‬
‫היורה |‬
‫א האיביז•‬
‫ב כין )ובין השורוח חלויה‬
‫»! קשואין |‬
‫לעלוחן | א להעלוחן‪.‬‬
‫משייביגו |‬
‫ד רשבינ אומ׳‬
‫ד! האובין |‬
‫ו פ ל פ ת ו ת | ד ופלפסונוח א והפלפונוח‪.‬‬
‫שעחיי |‬
‫א שאנדו ןכשדהן‪.‬‬
‫א האיכוס‪.‬‬
‫ד וביה א ובית הילל‪.‬‬
‫לבוא |‬
‫טשייבימ |‬
‫אדומין ן א אדומים‪.‬‬
‫ד הית׳‪.‬‬
‫אעיס | א אף ע ל פי )כיפ(‪.‬‬
‫ד אבטיח״ א אבטיחין‪.‬‬
‫והקורנית | ד והקותי׳‪.‬‬
‫‪ !8‬רבן ‪ . . .‬אום׳ |‬
‫א משליך ‪ . . .‬וססקק‪.‬‬
‫שנסר | א שליקט‪.‬‬
‫ד האובי׳‬
‫«! היחה |‬
‫א שבית שטאי‪.‬‬
‫ד פקסיץ ‪ . . .‬ומשליק‬
‫‪ 13‬והאזוב | ד א והאיזוב‪.‬‬
‫האובין |‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שס״ |‬
‫שהוא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ר׳ ש ט ע ו ן ‪ . . .‬משיקרחו |‬
‫הפיאה | ד הסיא׳‪.‬‬
‫ד ר׳ ישמעאל פט׳ אח הטלפפוגו׳ בקטנן משיקדחו‪.‬‬
‫מ‬
‫ו ק‬
‫ן א ל‬
‫ד חייב ןהסלקט בשד׳ כיון שליקטן‪.‬‬
‫שיעל] |‬
‫‪.‬‬
‫שאנת ‪I‬‬
‫לקלע |‬
‫ד לקליע‬
‫מ ו ק‬
‫א ליקלע‪.‬‬
‫‪ .12‬מ ש י ק ד ח ו ‪.‬‬
‫בשולם‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ע ד שיקרחו )כהגהת המפרשים(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שיפלו שערותיהם‪ ,‬והיינו ק ר ו ב לוטן‬
‫‪ .13-12‬ה ס י א ה‬
‫‪ .13‬מ ש י י ב י נ ו ‪.‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ה‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ח‬
‫'י‬
‫ו ה א ז ו ב וכי׳‬
‫עיין מיש ע ל המינים ה ל ל ו ב ב ה י א שביעית פ י ה שו׳ ‪•33‬‬
‫ויביאו‬
‫וביי•‬
‫משיסריחו‬
‫ש צ‬
‫'ל‬
‫‪:‬‬
‫אביונות׳‬
‫עיין‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫כ‬
‫י ל ה א ש ו ב י ן נ ו מ א ד ו מ ץ וכוי‪.‬‬
‫א ם הבינו בשלישית חייבים ב מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ל א ב מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫וכל‬
‫‪.14‬ש ל‬
‫‪ .17‬ע ל‬
‫האובין‪.‬‬
‫האיביז )עיין בשטים(‪ ,‬ע ל הייבון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ב י ט )עיין ל ע י ל שו׳ ‪ (13‬בשלישית‪.‬‬
‫וכו׳‬
‫ו מ ש ל י ק וכו׳‪.‬‬
‫שלישית‪.‬‬
‫כלומר׳‬
‫מ ר א ה שציל‪ :‬ע ל‬
‫‪ .18‬מ ט ק י ‪r‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ס י ר א ת ה ס ק ס )ממקמ( מן הקישואים ו ה ד ל ו ע י ם ‪ ,‬ו א ת ה ש ל ק י ק‬
‫מן ה א ב ט י ח י ם ‪ ,‬והכוונה ל נ ט י ל ת ה ש ע ר )או ה ק ר ו ם העליון( שלהם•‬
‫וכוי‪.‬‬
‫האובין‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬ת ו ר מ י !‬
‫ממני ש ב ד ע ת ו ה ד ב ר תלוי‪ ,‬ו י כ ו ל ל א ו כ ל ן ב ל י מיקומ ושילוק‪ ,‬ו ל מ י כ ך א ץ כ א ן נמר מ ל א כ ה ק ב ו ע ׳‬
‫ותורם א ס י ל ו ל כ ת ח י ל ה לסני נמר מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫‪ .21‬צ י נ ו ק‬
‫ל ש ל ו ק וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬צ י ט ק‬
‫והירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ת י ד לעשות א ת ה י ר ק א ט ד ו ת ק ט ט ת לשוק‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ל ש ו ק )כגי׳ כייע‬
‫מעשרות פ״א‬
‫‪229‬‬
‫ולאגד בבצל‪ ,‬אינו חייב עד שיקליע ויאגוד‪ .‬שובלץ הפולטות מן הגרן‪,‬‬
‫ומחפורות של כרי‪ ,‬וקצצין של קטגיות‪ ,‬כיון שגתמרח הגרן לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬קטניות‪ ,‬משיכבור‪ .‬נוטל מתחת כברה ואוכל‪ .7 .‬המקדיש את הבור‬
‫עד שלא שולה וקופה‪ ,‬ומששילה וקיפה בא גזבר ופדאו חייב‪ .‬הקדישו עד‬
‫שלא שילה וקיפה‪ ,‬ובא גזבר ושילה וקיפד‪ ,‬ואחר כך פדאו‪ ,‬הואיל ובשעת חובתו‬
‫פטור‪ ,‬פטור‪ .‬היין משיקפה‪ .‬אע״פ שקיפה‪ ,‬קולט מן הגת העליונה ומן הצנור‪,‬‬
‫ושותה‪ .‬השמן משירד לעוקה‪ .‬אע״פ שירד‪ ,‬נוטל מן העקל ומן הממל ומבין‬
‫הפסין ונותן להמיתה ולתמחוי‪ ,‬אבל לא יקבל בכלי להיות משתמש ממנו‬
‫]והולך[‪ .8 .‬היה אוכל והותיר‪ ,‬וחשיבה בלילי שבת‪ ,‬מותר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון‬
‫בן לעזר במי דברים אמורים בזמן שאכל והותיר וחשיכה בלילי שבת‪ ,‬אבל‬
‫לא יתכוין ויתן לתוך אגיגרון הרבה בשביל שיותיר ויכניס לתוך ביתו‪.‬‬
‫‪2 3‬‬
‫שו לין‬
‫‪3‬‬
‫נ נ י י ן‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫ה״מ מ״ע ע״א‪.‬‬
‫מ״ד‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫‪ /‬״ א ״ן‪.‬‬
‫פ‬
‫‪ 25‬קנוכיוח משיכבור‪ .‬פ״א מ״ו‪.‬‬
‫מ‬
‫נועל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״א‬
‫« הקדישו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳ פ א ה פ״ד מ״ח וחלה פ״ג‬
‫ץ‬
‫ה י‬
‫ו כ ן ‪/‬‬
‫‪ /‬״א ״ ‪.‬‬
‫מ ש כ‬
‫מ‬
‫פ‬
‫!‪ 3‬היה אוכל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין ה מ מ ו ה פ״ח‬
‫ז‬
‫מ״ג ולעיל שם פ״ז שו׳ ‪ 36‬ומש״ש‪.‬‬
‫ב ב צ ל ן א בבצלים‪.‬‬
‫‪ 23‬ולאגד | א ולאיגוד‪.‬‬
‫הפולטות |‬
‫א הפליטות‪.‬‬
‫הגרן |‬
‫א קיטניות•‬
‫הגרן |‬
‫ך א הג ‪.‬‬
‫ד גמול‪.‬‬
‫גזבר |‬
‫כברה ן א כברא‪.‬‬
‫ד א גיזבר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫«־ פטור |‬
‫״־ ושוחה |‬
‫«‪ 2‬וטששילה |‬
‫פשיקפה |‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫ד שלה‪.‬‬
‫א הפסים‪.‬‬
‫כיה‬
‫ד‬
‫וכר ן‬
‫מותן | א נותן‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫‪-‬‬
‫ב ד‬
‫ח ס ר‬
‫א‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ס ת ו ם‬
‫העקל |‬
‫לחפיתה |‬
‫ד לחסית׳‬
‫‪.‬‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫אעיפ‬
‫ד העוקל‪.‬‬
‫ב‬
‫ב ל י ל‬
‫ל י ל י ן א לילי‪.‬‬
‫‪,‬ן‬
‫ך‬
‫ב‬
‫ליל‬
‫קטגיות |‬
‫א וםחסורת‪.‬‬
‫טשיכבור ן א כדי שיכביד‪.‬‬
‫גזבר ן א גיזבר‪.‬‬
‫ך ןהציגו׳ן השסן‪.‬‬
‫אעיפ שירד | א אף ע ל פי שיורד‪.‬‬
‫ד שבלין‬
‫ד קטגיו׳‬
‫נוטל |‬
‫ך וסששלה א טששולה ב וטששילה ןבאן )וגטחק ‪.‬באי עיי גקודות(‪.‬‬
‫ד משיקפ׳‪.‬‬
‫השטן |‬
‫ב‬
‫‪ 25‬קטגיות ן א קיטגיות‪.‬‬
‫ו ר ן‬
‫‪ 27‬שילה |‬
‫שיקליע |‬
‫ד א הגורן‪.‬‬
‫ך א שיקלע‪.‬‬
‫‪ 24‬וטחטורות ן‬
‫שובלין |‬
‫א שיבליט‪.‬‬
‫א‬
‫ושילה | ך ושלה‪.‬‬
‫שקיפה ן א אף‬
‫פי‬
‫על‬
‫טשירד ן א פשיורד‪.‬‬
‫הפפל |‬
‫א להם‬
‫שקופה‪.‬‬
‫ד הסלול א הסאפל‪.‬‬
‫פיטה‪.‬‬
‫כך |‬
‫הצמר ן א הציגור‪.‬‬
‫לעוקה | ך לעוק־‬
‫‪ 32‬לעזר |‬
‫ם ע‬
‫‪ 83‬ויתן ן א ליתן‪.‬‬
‫א לעוקא‪.‬‬
‫‪ 30‬הפסין |‬
‫ספנו ן א היפנו‪.‬‬
‫שטעון ן א ש ׳ ‪.‬‬
‫לילי‪.‬‬
‫ואחר‬
‫ד ואחיכ‪.‬‬
‫אנינרון |‬
‫ד הפפי׳‬
‫‪] 31‬והולך! |‬
‫ך א אלעזר‪.‬‬
‫ך אנגרון‪.‬‬
‫בפי‬
‫ויכגיס |‬
‫ד ויכני׳‪.‬‬
‫‪ .23‬ה פ ו ל ט ו ת וכו׳‪.‬‬
‫כבה׳א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ש ב ל י ם קשות * ה מ ו ץ ד ב ו ק ל ה ן ואמו נ פ ר ד ע ל י ד י הודייה ברוח‪.‬‬
‫‪.24‬ומחפורות‬
‫י קו פ ה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ו ל ן פ ם ו ל ת ש ל ת ב ו א ה היא‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫עיץ‬
‫‪ .26‬ש ו ל ה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד ש ל א ש ל ה ו ה ע ל ה א ת ה ח ר מ י ם והזגים מ ת ו ך היץ‪ ,‬ו ק פ ה אותם א ם ה ם‬
‫צפים למעלה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששילה ש ל א מ ד ע ת ה מ ב ר ‪ .‬ו ס ו ב ר ת ברייתא זו שמרוח‬
‫״לא‬
‫ו מ ש ש י ל ה וכו׳‪.‬‬
‫מ ד ע ת ה ב ע ל י ם אינו מ ו ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו מ מ י ל א אינו מומר א ם נעשה ב ש ל ה ק ד ש ‪.‬‬
‫‪-29‬לעוקה‪.‬‬
‫מן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לנומא שלמני בית ה ב ד שהשמן י ו ר ד ל ת ו כ ה ‪.‬‬
‫רשח עשויה מ נ צ ר י ם כ מ ק כ ס י ס ה ‪ ,‬וםוחמים ב ת ו כ ה א ת השמן מן הנמת‪.‬‬
‫מ ח ח ת ה א ב ן ה מ א ו נ כ ת ש מ ם ר כ י ם ב ה א ת הזיתין‪.‬‬
‫שזב‬
‫״ ץ‬
‫<חמחיי>‪.‬‬
‫הנסרים‪.‬‬
‫‪ .30‬ל ה מ י ת ה‬
‫ב כ ל י וכו׳‪.‬‬
‫זכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫העקל‪.‬‬
‫ומן‬
‫‪.30-29‬ומבין‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה מ מין‪.‬‬
‫ל ק ע ר ה עגולה גחמיםה(‬
‫ע ק ל היא‬
‫הממל‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן השמן‬
‫ולקערה נדולה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ק ב ל ב כ ל י שמן ה ר ב ה ‪ ,‬כ ד י ל ת ת ממנו ל ח מ י ת ה ו ל ת מ ח ו י ‪,‬‬
‫א ל א מ ק ב ל ב ח מ י ת ה ע צ מ ה ‪) .‬הרשים(‪.‬‬
‫‪ .31‬ה י ה‬
‫א ו כ ל וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬היה א ו כ ל‬
‫‪ p‬החמיתה‬
‫)החמיטה( ו ה ת מ ח ד והותיר וכו׳ ל א נ ס ב ל ‪ ,‬משום שאץ שבת מ ו ב ל ת ב ד ב ר ש ל א מ מ ר ה מ ל א כ ת ו ‪) .‬הניל(‪.‬‬
‫‪ •33‬ל ת ו ך‬
‫א נ י נ ר ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך יין מ ה ו ל ב צ י ר ו ש ‪p‬‬
‫לא קדשה עליו השבת נמבל‪.‬‬
‫)‪ Mv6yapov‬ממני שהוא ק ב ע ‪ ,‬ו א ט י ל ו‬
‫מעשרות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪230‬‬
‫‪ .9‬המקפה בעריבה‪ ,‬והמקפה בכלי‪ ,‬נותן לחמיתה ולתמחוי‪ .‬המערה ממיחם‬
‫למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה‪ ,‬מותר ליתן לשני ואסור ליתן‬
‫לראשון‪ .‬הסוחט ענבים בתוך ידו‪ ,‬פטור‪ ,‬בתוך הכוס‪ ,‬הרי זה חייבי‬
‫‪ .10‬הבדדין המדליקין מבד לבד‪ ,‬אין חוששץ משו׳ גדלו של בעל הבית‪ ,‬שכך‬
‫נהגו‪ .11 .‬היה דש בחבית ומעגיל במגורה‪ ,‬נשברה חבית ונפתחה המגורה‪,‬‬
‫לא יאכל מהן עראי‪ .‬ור׳ יוסה מתיר‪ ,‬מפני שהתחתונות צריכות לעליונות‪.‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬החמרין ובעלי בתים שהיו עוברץ ממקום למקום‪ ,‬אוכלין ופטורין עד‬
‫שמגיעין לאותו מקום‪ .‬לפיכך אם ייחד להן בעל הבית בית בפני עצמן‪ ,‬אם‬
‫לנין שם‪ ,‬חייבץ לעשר‪ ,‬ואם לאו פטורין מלעשר‪ .‬מעשה שהלך ר׳ יהושע אצל‬
‫רבן יוחנן בן זכיי לברור חיל והיו בני עיירות מוציאין להן תאנין‪ ,‬אמרו לו מה‬
‫‪,‬‬
‫‪ 34‬המערה וכו ‪ .‬עיין להלן שבה פ״ג ) ב ד פ ׳ פ״ד( ה״כו‪ ,‬ובמשכ׳ כאן פ״א מ״ז ובמשכ׳ שבה פ״ג‬
‫׳‬
‫מ״ה ובירוש׳ כאן ושם‪.‬‬
‫משכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫‪ 36‬בתוך הכוש וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד שה״א‪ ,‬כ״א ע״ב‪.‬‬
‫‪ 39‬מפני וכו׳‪ .‬ירוש׳ שפ״א‪ ,‬מ״כו ע״ב‪.‬‬
‫! החמרין וכו׳‪ .‬עיין משכ׳ פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬
‫‪ 34‬בעריבה ו ה ס ק פ ה | ד ב ע ר ב ה והפקופה‪.‬‬
‫לאילסס‪.‬‬
‫ופקדירה ל ק ד י ר ה |‬
‫<ב־פ(‪.‬‬
‫גזילו | כיה‬
‫ד ופעלה‪.‬‬
‫ב נזילן‬
‫ד•‬
‫ור׳ יוסה |‬
‫«־ לראשון |‬
‫חייב | ב ד סחוס‪.‬‬
‫א נזילה‪.‬‬
‫בתוך | א ל ח י י‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 37‬הפדליקין | א פדליקין‪.‬‬
‫הבית | א פתוח‪.‬‬
‫הפנורה | א פנורה‪.‬‬
‫פשו׳ | ך ם ״ ם‬
‫‪ 38‬נהגי | ב ד א סתום‪.‬‬
‫‪ 39‬ל א י א כ ל |‬
‫ד‬
‫א אסור‬
‫ומעניל ‪I‬‬
‫לאכול‪.‬‬
‫ד א ר׳ יוסי‪.‬‬
‫‪ 1‬בחים | ד הנחי׳‪.‬‬
‫‪ 3‬ואם | א אם‪.‬‬
‫‪ 36‬ו ס א ל פ ס ל א ל פ ס ן א וםאילפס‬
‫לחםיתה | א ל ה ם סימה‪.‬‬
‫חבית ונפתחה | ד החבית ונפחה׳‪.‬‬
‫סהן | א סהם‪.‬‬
‫חאנין |‬
‫‪ 3‬מעשה וכו׳‪ .‬ירוש׳ דמאי רפ״ג‪ ,‬כ״ג ע״ב; כאן‬
‫ד ו פ ק ד ר ה לקדרה•‬
‫פטור | ד א ]הרי זה[ פטור‪.‬‬
‫א סשום‪.‬‬
‫•‪ 3‬היה דש וכוי•‬
‫עוברין | א עוברים•‬
‫פלעשר | א לעשר‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬
‫אס״ |‬
‫ד חאנים א תאינים‪.‬‬
‫־ לפיכך |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫יהושע | ד יהוש׳‪.‬‬
‫ד א פ ר א אס׳•‬
‫לו |‬
‫להן | א להם‪.‬‬
‫‪ 4‬ז ב ״ | ד א זכאי‪.‬‬
‫עצסן ן א עצםי•‬
‫להן | ך א להם•‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ . 3 4‬ה מ ק פ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ק מ ה יין ב ע ר י ב ה וכו׳ ע ל מנת ליתנו ל ה מ י ת ה מ י ד ‪ ,‬ד מ ו כ מ ק ס ה‬
‫‪ .35‬מ ו ת ר ל י ת ן יכי'•‬
‫ל ז <עיין ל ע י ל שי׳ ‪ •>30‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ליתן ט ב ל ש ל א נ ק ב ע ל מ ע ש ר ל ת ו ך המיתם או ה א ל פ ס השני‪ ,‬שהוא מ ע ר ה לתוכו‪ ,‬מפני‬
‫ש כ ל י שני אינו מ ב ש ל ‪ .‬א ב ל א ס ו ר ליתן ל ת ו ך ה מ י ח ם וכו׳ הראשון‪ ,‬שהוא מ ע ר ה ממנו‪ ,‬ממני שהראשון‬
‫‪ .37‬ה ב ד ד י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ו ע ל י בית ה ב ד שנוטלים שמן מ ב ד של‬
‫ה י ה ע ל האש‪ ,‬ואש ק ו ב ע למעשרות‪.‬‬
‫ב ע ה ־ ב ו מ ד ל י ק ץ בו ו ה ו ל כ י ם ל ב י ת ה ב ד א ח ר ש ל אותו ב ע ה י ב א ץ חוששים משום מ ל ‪ ,‬ו א ף א ץ ב ה ד ל ק ה ע ר א י ת‬
‫‪ .38‬ו מ ע ג י ל ב מ ג ו ר ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושה ענולי ד ב ל ה ב ת ו ך מגורה­‬
‫זו משום הנאת כילוי ש ל ט ב ל ‪.‬‬
‫^ ש ה ת ח ת ו נ ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬התאנים ה ת ת ת ת ו ת ניתנות מ ן התאנים העליונות ה ד ו ח ק ו ת ו ל ו ח צ ו ת עליהן•‬
‫ו א ם נ ש ב ר ה ה ח ב י ת בשעת הדישה‪ ,‬ע ד י ץ ל א נגמרה מ ל א כ ה א ס י ל ו ב ח ל ק א ה ד מן הסירות‪ .‬ן ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .1‬א ו כ ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו ב ב ת י ם ו ב ח צ ר ו ת ‪ ,‬ע ד שמגיעימ לאותו מ ק ו ם ש ל ס ו ף מגמתם‪.‬‬
‫‪ .2‬א ם י י ח ד וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב ד ע ת ם‬
‫ולסגי כ ן א ץ ת צ ר ת ב י ר ו וביתו ק ו ב ע י ם ל ה ם ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫ל ל ץ ב ב י ת שייחד ל ה ם ב ע ה ׳ ב חייבים‪ .‬וייחוד מ ק ו ם ב ל א ל מ ה ‪ ,‬ו כ ן ליגה ב ל י ייחוד מ ק ו ם ‪ ,‬אינם‬
‫קובעים‪.‬‬
‫ב‬
‫ח‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ע‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ש מ‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪231‬‬
‫אנו לעשר‪ ,‬אמ׳ להם אם לנין אנו חייבין לעשר‪ ,‬ואם לאו פטורין מלעשר‪ .‬הגיעו‬
‫למקום ליגה‪ ,‬אפי׳ שתי שעות‪ ,‬צריכין לעשר‪ .‬ר׳ מאיר או הגיעו למקו׳ שביתה‪,‬‬
‫אפי׳ ביום השני‪ ,‬חייב לעשר‪ .2 .‬התורם גרוגרות ועתיד לדורסן‪ ,‬תמרים‬
‫ועתיד לדושן‪ ,‬ר׳ ליעזר אומ׳ לא יאכל מהן עראי‪ .‬וחכמים אומ׳ אוכל מהן‬
‫עראי‪ .‬מודה ר׳ ליעזר לחכמים בתורם שבלץ ועתיד לעשותן גורן‪ ,‬ענבים‬
‫ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שיאכל מהן עראי‪ .‬ומודים חכמים‬
‫לר׳ ליעד בכלכלה של פירות שתרמה עד שלא גגמרה מלאכתה‪ ,‬שלא יאכל‬
‫ממנה עראי‪ .‬ור׳ שמעון מתיר‪ ,‬מקל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעה שיש עליה זיקת‬
‫שלשה מעשרות אוכל ממנה עריי‪ ,‬שעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות דין‬
‫הוא שיאכל הימנה עריי‪ .3 .‬הלוקח גרוגרות ועתיד לדורסן‪ ,‬תמרים ועתיד‬
‫לדושן‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ לא יאכל מהן עריי‪ ,‬ומעשרן דמיי‪ .‬וחכמים או׳ אוכל‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫ר מאיר וכו׳‪ .‬משכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫י ביום השני‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ פ״ב מ״ד; בירוש׳ שם ה״ד‪ ,‬מ״ע ע״ד ובבבלי בילה ל״ה א׳‪.‬‬
‫» מודה וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫׳‬
‫״ בכלכלה יוכו׳‪ .‬משכ׳ וירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫ההורס וכר‪.‬‬
‫‪ !2‬מקל וחומר וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״ הלוקח וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬מ״ע ע״ד הנ״ל‪ .‬ועיין בבלי בילה ל״ה ב׳‪ .‬ועיין משנתנו ספ״ב ובירושלמי שם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ל ע מ י | ד לעש׳‪.‬‬
‫א לשתי‪.‬‬
‫אם׳ | ך אפר‪.‬‬
‫צריכין ן א חייבין‪.‬‬
‫אנו | ד אנו ]אנו!‪.‬‬
‫י אפי׳ ביום השני | א אפילו ליום השיני‪.‬‬
‫א לרוכשן‪.‬‬
‫ליעזי־ | ד א אליעזר‪.‬‬
‫מהם•‬
‫‪1 1‬‬
‫אופ׳ ן ד אומר )כיפ >‪.‬‬
‫מלאכתה | א מלאכי‪.‬‬
‫םהןןאםהם‪.‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫י ל‪.‬‬
‫)ונמחק המוסנר ע־י נקודות(‪.‬‬
‫שני ן א שלשה‪.‬‬
‫ע י " | ד א עראי‪.‬‬
‫־‪ 1‬לדושן ן א לרוכשן‪.‬‬
‫י ם ״ | ד א דמאי‪.‬‬
‫וחכמים ן א וחכמי‪.‬‬
‫מהן ן א מהם‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫לי‬
‫חוזר לרישא• א ם ל נ ץ שם ח י י ב ץ ל ע ש ר ‪.‬‬
‫נ ה‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ח י י ב ץ‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ר‬
‫מ י ד‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .‬לא‬
‫ק ו ב ע ת א פ י ל ו ב ד ב ר ש ל א נגמרה מ ל א כ ת ו ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫שתרםה | ד חסר‪.‬‬
‫אוכל |‬
‫עליה | ב עליה ןזיקת שני[‬
‫דין | ד ]אינן[ דין‪.‬‬
‫מהן ן א מהם‪.‬‬
‫ער״ | ד א עראי‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫‪ .5‬א ם ל נ י ן וכו׳‪ .‬מירשו בירושלמי שחזקה שייחדו מ ק ו ם ל ר ׳ יהושע ולבגי לווייתו‪.‬‬
‫‪ .6‬ש ת י‬
‫חכמים ן א חכמי‪.‬‬
‫‪ !.‬הימנה ן א מהן‪.‬‬
‫אופ׳ | ד אומר‪.‬‬
‫או׳ | ך אומר‬
‫אוכל מהן ן א יאכל‬
‫‪ 13‬מעשרות | ד מעשרו׳‪.‬‬
‫שעה ן א בשעה‪.‬‬
‫‪ 8‬לדושן |‬
‫לעשוחן ן א לעשוחם‪.‬‬
‫פירות | ד תרומה א תאינים‪.‬‬
‫ממנה עריי | ד א הימנה ) א מהן> עראי‪.‬‬
‫אלא ן א חסר‪.‬‬
‫תמרים | ד תמרי׳‪.‬‬
‫שבלין ן א שובלין‪.‬‬
‫‪ 12‬ממנה ן א מהם‪.‬‬
‫א כ‬
‫לסקי | ך א לסקום‪.‬‬
‫וחכםים ן א וחכ׳‪.‬‬
‫לעשותן ן א לעשותם‪.‬‬
‫בכלכלה של ן א בכלכלת‪.‬‬
‫שלא י א ל ן‬
‫א ]הרי הוא[ אוכל‪.‬‬
‫לעשר ן א םלעשר‪.‬‬
‫לחכמים ן א לחכמי‪.‬‬
‫זתיס ן א זיתים‪.‬‬
‫ליעז׳ | ד אליעזר א אליע־‪.‬‬
‫הניעו ן א ]אם[ הניעו‪.‬‬
‫חייב | ך א פטורין‪.‬‬
‫» ליעזר | ד אליעזר א אליע׳‪.‬‬
‫״! זתים ‪ . . .‬שמן | ד חסר‪.‬‬
‫הניעו ן א העיעו‪.‬‬
‫או׳ | ד אופר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 6‬אפי׳ | ך א אפילו‪.‬‬
‫שחי |‬
‫‪.6-5‬הגיעו ל מ ק ו ם‬
‫ש ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו הגיעו ל מ ק ו ם‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬מפגי שר׳ א ל י ע ז ר ס ו ב ר שתרומה‬
‫‪.9‬בתורם‬
‫ש ב ל י ן וכו׳‪ .‬ממני שעיקר גמר‬
‫מ ל א כ ה ל א ג א מ ר א ל א בגורן‪ ,‬י ק ב ו י צ ה ר ב ל ב ד ‪ ,‬ו א ץ תרומתו מ ו ע י ל ה לעשות א ת ה פ י ר ו ת ה ל ל ו כנגמרה‬
‫״ ‪ .‬ב כ ל כ ל ה וכו׳‪ .‬שהרי מ י ד ש ל י ק ט כ ל צ ר כ ו נ ק ב ע ה ה כ ל כ ל ה ל מ ע ש ר ו ת‬
‫מלאכתן‪ .‬ועיץ בבה׳א‪.‬‬
‫)משגה מיא מיה(‪ ,‬ומכיוץ ש ת ר מ ה הרי כ ב ר אמו י כ ו ל ל ה ו ס י ף ע ל י ה ) ש ל א י ע ר ב ט ב ל גמור ע ם טירות ש ה ו ר מ ה‬
‫תרומתן(‪ ,‬ת מ צ א שתרימת ה כ ל כ ל ה היא היא שעושה א ף גמר מ ל א כ ה למעשרות )ע׳מ הגריא בשנויא(‪,‬‬
‫ו ב ד ב ר ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ו א ף ה ח כ מ י מ מודים שתרומה ק ו ב ע ת ‪.‬‬
‫‪ .12‬מ ת י ר ‪ .‬ר ׳ ש מ ע ץ ת ו ל ק ע ל ע צ ם ה ד ץ ‪,‬‬
‫ו ס ו ב ר שתרומה אינה ק ו ב ע ת א ס י ל ו ב ד ב ר ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ו )אם ב ד ע ת ו ל ה כ נ י ס א ת המירות לביתו(‪,‬‬
‫‪.13‬שלשה‬
‫וממילא מתיר אף ב כ ל כ ל ה ‪.‬‬
‫)או מ ע ש ר עני בשלישית ובששית(‪.‬‬
‫ממרה מ ל א כ ‪.‬‬
‫ת ו‬
‫ו ע י ץ‬
‫ל‬
‫ע י‬
‫ל‬
‫ש ו‬
‫׳‬
‫‪1 5‬‬
‫‪8‬‬
‫ו א‬
‫‪ .‬לא‬
‫ילך‪.‬‬
‫מעשרות‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ע ש ר ר א ש ץ ומעיש‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬ר ׳ מ א י ר ס ו ב ר שמקת ט ו ב ל ב ד ב ר ש ל א‬
‫ומעשרן‬
‫דמיי‪.‬‬
‫ממני שבני א ד ם רנילים ל ע ש ר ) כ ל‬
‫המירות‪ ,‬חוץ מ ד ק תירוש ו י צ ה ר ‪ ,‬עיץ ל ע י ל שר ‪ 0‬א ת סירותיהם למני ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪.‬‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪232‬‬
‫מהן עריי ומעשרן דמיי‪ .‬ומודה ר׳ מאיר לחכמים בלוקח שבלין ועתיד לעשותן‬
‫גורן‪ ,‬ענבים ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שיאכל מהן עריי‪.‬‬
‫ומודים חכמים לר׳ מאיר כפירות שאץ צריכי׳ גמר מלאכה‪ ,‬שלא יאכל מהן‬
‫עריי‪ .4 .‬הבוצר כרמו לשוק שאם לא מצא להן שוק מחזירין לגת‪ ,‬זיתיו לשוק‬
‫שאם לא מצא להן שוק מחזירץ לבד‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן ודאי‪ .5 .‬אמ‬
‫לו צא ולקט לך תאנים מן התאנה‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן ודיי‪ .‬צא ומלא לך‬
‫כלכלה זאת‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן דמיי‪ .‬במי דברים אמורים בעם הארץ‪,‬‬
‫אבל בחבר אוכל ואין צריך לעשר דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמלי׳ אומ׳ בד״א‬
‫בעם הארץ‪ ,‬אבל בחבר לא יאכל עד שיעשר‪ ,‬שלא נחשדו חברין תורמין שלא‬
‫מן המוקף‪ .‬אמ׳ ר׳ רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬מוטב‬
‫יתרמו חבירי׳ שלא מן המוקף‪ ,‬ואל יאכילו את עמי הארץ טבלים‪ .6 .‬אמי‬
‫לו צא ולקט לך תאנים מן התאגה‪ ,‬אוכל ואיגו חושש משם גזל‪ .‬צא ומלא לך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ הבוצר וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הברייתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עיין במשכ פ״א מ״ה‪.‬‬
‫ועיין בירוש פ״ב ה״א‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ לא ולקנו וכו ‪.‬‬
‫מ״ע ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ שלא‬
‫‪,‬‬
‫בבלי עימבין ל״ב א כל‬
‫המקורות הכ״ל;‬
‫נחשדו וכף‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ לא ומלא וכו ‪.‬‬
‫בבלי עירובין ל בי; גיעין ל בי; חולין ז׳ א ‪.‬‬
‫ה נ < מ״ע‬
‫ירוש׳‬
‫שע״ג‪.‬‬
‫«! ע י " |‬
‫ד א ארעי‪.‬‬
‫לחכפים ן‬
‫א לחכפ׳‪.‬‬
‫ער״ |‬
‫ומעשרן‬
‫ד א עראי‪.‬‬
‫ד‬
‫סתום‪.‬‬
‫ד‬
‫א עראי‪.‬‬
‫וםעשרן |‬
‫בעם | א בעטי•‬
‫אום' |‬
‫א אי•‬
‫כיה‬
‫ד•‬
‫ד א םשום•‬
‫‪.18‬ש א י ן‬
‫קובע‬
‫ד א עראי•‬
‫ער״ |‬
‫ר׳ |‬
‫ד רבי ]יהודה[‪.‬‬
‫‪2 7‬‬
‫לו |‬
‫י לי•‬
‫צא וסלא ל ו |‬
‫צ די כי׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫לו |‬
‫׳ ן‬
‫ודיי |‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫דם״ |‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫בפי ו כ י |‬
‫תאנים |‬
‫ד תאני׳‬
‫ער״ ‪I‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫ר‬
‫!‪ 2‬תאנים‬
‫‪.‬‬
‫ד זה א‬
‫ז ו‬
‫‪.‬‬
‫נפלי׳ ן‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫טבלים |‬
‫םהן ‪I‬‬
‫ד בד־א א ב פ ה וכוי‪.‬‬
‫ך‬
‫ליאל‬
‫א גסל׳•‬
‫‪ 28‬אם׳ |‬
‫ך אםר‬
‫ג ם‬
‫‪ 26‬יחרפו ן א שיחרםו‪.‬‬
‫ב יאכלו )ובין השורות חלויה יויד(‪.‬‬
‫ד לי‪.‬‬
‫ך‬
‫‪ 22‬זאת |‬
‫נםליאל | א נפל׳‪.‬‬
‫ך א ארעי‪.‬‬
‫ד סחזירן‪.‬‬
‫‪ 24‬חברין | כיה ד• ב חםרין א חברים‪.‬‬
‫ד ב ר י | א דבריי‪.‬‬
‫יאכילו |‬
‫א ס‬
‫שםעון | א שסע־‪.‬‬
‫ד שאכל‬
‫א שאוכל•‬
‫‪ !9‬עדיי ן‬
‫פחזירין |‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫בדיא | א ב פ ה דבר׳ אפור־‪.‬‬
‫ד א צריכין‪.‬‬
‫ד א אם‪.‬‬
‫ודאי |‬
‫ופעשרן | א טעשרן‪.‬‬
‫ב חסרים א חברים•‬
‫ד אםר•‬
‫‪ 20‬שאם |‬
‫« ואץ | א ואינו‪.‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫‪,‬‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫צריכי׳ |‬
‫ד וםעשרין‪.‬‬
‫ד א עראי‪.‬‬
‫ודאי‬
‫א חכפ ‪.‬‬
‫ד סחזירן‪.‬‬
‫פן החאנה | א חאינים סן ההאינה•‬
‫א םהם•‬
‫א שובלים‪.‬‬
‫‪ 18‬ה כ פ י ם |‬
‫פחזירין |‬
‫ער״ |‬
‫דם״ |‬
‫שבלין ן‬
‫ד וםעשרו‬
‫א פעשרן‬
‫‪ 17‬זתים ן‬
‫דפאי‪.‬‬
‫שיאכל |‬
‫ופודה ן‬
‫ך א פודה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫התאנה ן א התאמה‪.‬‬
‫חבירי׳ |‬
‫אם׳ |‬
‫םשם |‬
‫ד צאו פ ל א לי‪.‬‬
‫כגון זיתים וענבים ל א כ י ל ה ‪ ,‬ד ל א ו בני גורן נינהו‪.‬‬
‫‪.19‬שאם‬
‫ב ד ב ר שגגמרה מ ל א כ ת ו ‪.‬‬
‫לא‬
‫מצא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ו כ ו ל ם מ ו ד י ם שמקח‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אימתי א מ ר ו )משני מיא‬
‫מיה( שגמר מ ל א כ ת המירות ק ו ב ע ת דווקא ב מ ו ל י ך לשוק ע ל מנת ל מ כ ו ר ב כ ל םגים‪ ,‬א ב ל ב מ ו ל י ך‬
‫לשוק‬
‫בלי‬
‫בתנאי ובכוונה ל מ כ ו ר ב מ ח י ר י ם נוחים לו דווקא‪ ,‬ד מ ו כ מ ו ל י ך ל ב י ת ו ו א ץ ה מ י ר ו ת נ ק ב ע י ם‬
‫ראיית מני ה ב י ת ‪.‬‬
‫‪ .20‬א ו כ ל‬
‫מהן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח ממנו‪ ,‬שהרי ב ע נ ב י ם ו ע ת י ד‬
‫לעשותן יץ כ י ע מ ו ד י שאץ ה מ ק ת ק ו ב ע בהן ) ל ע י ל שו׳ ‪.(17‬‬
‫חשב‬
‫ומעשרן‬
‫ודאי‪.‬‬
‫שהרי ה מ ו כ ר‬
‫להחזירן לגת א ם ל א י מ צ א לקוחות‪ ,‬ו ב י ץ ובשמן כ״ע מ ו ד י שאץ מ ע ש ר ץ למגי גמר מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫‪ .21‬ע ד י י‬
‫וכו׳‪ .‬תנא זה ס ו ב ר שאץ מתנה כ מ כ ר ‪ ,‬ואינה ק ו ב ע ת ‪ ,‬ו א ם ר ו צ ה ל א כ ו ל א כ י ל ת ק ב ע מ ע ש ר‬
‫ודיי‪ ,‬שהרי א ץ ב ע ה י ב מ ד ע כ מ ה י א כ ל כ ד י שיעשר ע ל י ו מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫‪ .22‬א ו כ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫א ם ד ע ת ו ל ח מ ו ת א ת ה כ ל כ ל ה א ו כ ל ממנה ע ר א י ‪ ,‬ו מ ע ש ר ה ד מ א י ‪ ,‬ממני ש ק ב ע לו מ ר ה ‪ ,‬וחוששים שמא‬
‫עשר ע ל מ מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫בעם‬
‫ה א ר ץ ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנותן הוא ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪233‬‬
‫כלכלה זו‪) ,‬אוכל ו(הרי זה חושש משם נגזל[‪ .‬בין כך ובין כך מוציא עליהן‬
‫תרומה ומעשרות משל בעל הבית‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬אמ׳ לו צא ולקט לך עשרים‬
‫תאנים מתוך שלי ואני אמלא כריסי מתוך שלך‪ ,‬המלקט במניין חייב‪ ,‬הממלא‬
‫כריסו פטור‪ .7 .‬ר׳ לעזר בי ר׳ צדוק או׳ המצרף שלשה תאנים בתוך פיו‬
‫פטור‪ ,‬ארבע הרי זה חייב‪ .‬אמ׳ לו צא ולקט לך כלכלה גדולה‪ ,‬אין פחותה‬
‫מסאה‪ ,‬בינונית‪ ,‬אץ פחותה מתרקב‪ ,‬קטנה‪ ,‬אץ פחותה מקביים‪ .8 .‬המביא‬
‫תאנים מן השדה לאכלן בחצר שפטורה מן המעשרות‪ ,‬שכח והכניסן לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬מוציאן לחצר ואוכל מהן עריי‪ .9 .‬המביא תאנים מן השדה לאכל‬
‫בחצר שפטורה מן המעשרות‪ ,‬שכח והעלן לראש הגג‪ ,‬אפי׳ בתוך ביתו אוכל‬
‫מהן עריי‪ .10 .‬המביא תאגים מן השדה לאכלן לראש גגו‪ ,‬שכח והכגיםן‬
‫לחצר אחרת‪ ,‬לא יאכל עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה אומ׳ מעלן לראש‬
‫‪2 9‬‬
‫ל א ולקנו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ״ א ‪ ,‬״נן ״ ‪.‬‬
‫ה‬
‫ג‪7‬ןל‬
‫ה‬
‫קע״ב‪.‬‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫נ נ י י ן‬
‫י מ ש‬
‫ס ה‬
‫׳‬
‫‪34-33‬‬
‫ג‬
‫)אוכל‬
‫עליהן |‬
‫הםלקט‬
‫א אלעזר•‬
‫ני ר ן‬
‫" ‪ P‬־ | א לחוך‪.‬‬
‫)ביס(‪.‬‬
‫׳‬
‫בסינין‪.‬‬
‫צדוק ן א שמעון‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫אס' |‬
‫תאנים ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 37‬ע ר ״ |‬
‫ד א בראש‪.‬‬
‫א הכירו‪.‬‬
‫א !על‬
‫המביא ן א היה‬
‫והכניסן |‬
‫לאכל |‬
‫ד‬
‫ס ב‬
‫ל‬
‫א כ ו‬
‫ננו |‬
‫‪ 31‬כריסו |‬
‫ך כרסו‪.‬‬
‫א‬
‫‪ 30‬תאנים |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ד ס א ה א ממאה‪.‬‬
‫‪ 34‬תאנים |‬
‫א והכניסו‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ד אליעזר‬
‫ד תאני׳‬
‫‪ 36‬ע ר ״ |‬
‫‪ 36‬הננ ן א גנו‪.‬‬
‫אין ן א אינה‬
‫א תאינה‪.‬‬
‫לאכלן ן‬
‫ך א עראי‪.‬‬
‫המביא ן‬
‫אפי׳ |‬
‫הסביא חאנים ן א היה מביא תאינים‪.‬‬
‫שכח ן א ןלאן‬
‫ב חסר•‬
‫שלשה חאנים ן א שלש חאיניס‪.‬‬
‫‪ 33‬ם ס א ה |‬
‫י ‪.‬‬
‫ך א עראי• ב ך סחום‪.‬‬
‫ד גבן‪.‬‬
‫של‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫א לאוכלן‪.‬‬
‫ע ד שיעשר ן א סהן עראי‪.‬‬
‫]גזלן ן כיה‬
‫ד אומר א אום׳‪.‬‬
‫ד והכניס׳‬
‫ל‬
‫ד א סשום‪.‬‬
‫סירות[‬
‫ך אמר‪.‬‬
‫ד סחוח־ <ביפ(‪.‬‬
‫לראש |‬
‫ד חברו‬
‫א הלוקט‬
‫ד הםעשר‪.‬‬
‫ד ב ח י א לחוך‪.‬‬
‫א לאוכלן‪.‬‬
‫אחרת |‬
‫במניין ן‬
‫ך א בר׳‪.‬‬
‫הםעשרות |‬
‫א היה םביא‪.‬‬
‫‪1‬־ |‬
‫ו> |‬
‫םשם |‬
‫‪ 29‬םשל ן‬
‫‪ 32‬א ר ב ע ן א ארבעה‪.‬‬
‫פחוחה |‬
‫א לאכלה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א עושה אותן‪.‬‬
‫א חאינים‪.‬‬
‫כ ת ו‬
‫״א‬
‫‪m‬‬
‫ס ע‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המביא האניס ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ג ה״א נ‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬המביא חאנים וכר‪ .‬עיין ירוש׳ הנ״ל‪ ,‬נ ׳ רע״ג‪ .‬ועיין בבלי בילה ל״ה ב ‪ /‬כגי׳ הר״ח שם‪.‬‬
‫«־ זי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫טיציא‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪ D‬״ ‪3‬‬
‫ע‬
‫!‪ 3‬ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״מ‪ ,‬כ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ג‬
‫־‪ 3‬כלכלה‬
‫שכח‪.‬‬
‫‪ 38‬ל ח צ ר |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫ד א אפילו‪.‬‬
‫לאכלן |‬
‫ד לחוך‬
‫חצר‪.‬‬
‫ד ברבי א בר׳‪.‬‬
‫‪ .28‬כ ל כ ל ה ז ו וכוי‪ .‬ה מ ל ה ‪ .‬ז ר היא אשנרה מ ל ע י ל <שו׳ ‪ :22‬זאת(‪ ,‬ואינה בכי‪-‬ע‪ .‬ו כ א ן מ ד ב ר י ם ב כ ל כ ל ה‬
‫ס ת ם ‪ ,‬ו ל פ י כ ך חושש משום נזל ע ד שיראה לו‪ ,‬או שימרש לו את מ ד ת ה כ ל כ ל ה ‪.‬‬
‫ב י ן כ ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ב ץ ק ב ע לו מ ד ה ו ב ץ ל א ק ב ע לו מדד‪ .‬מ ע ש ר ע ל המירות ש ל ק ט מ מ י ר ו ת א ח ר י ם ש ל ב ע ה י ב ‪ ,‬מסני שהנותן‬
‫ב ע ץ יסד‪ .‬נותן‪ ,‬וכותתו ה י ת ה ל ת ת לו כ ל כ ל ה מ ל א ה ש ל ח ו ל ק ‪.‬‬
‫‪ .30‬ב מ נ י י ן‬
‫ח י י ב וכו׳‪ .‬שהרי יש‬
‫כ א ן מ ק ח ‪ ,‬והוא מ ש ל ם ב ע ד התאנים ב מ ח י ר הרשות שנתן ל מ ו כ ר ל מ ל א כ ר י ס ו משלו‪ .‬א ב ל ה מ מ ל א כ ר י ס ו‬
‫ס ט ו ר ‪ ,‬מסני ש ל א נתן לו מ ד ה ‪ ,‬ו ה ר י הוא י כ ו ל ל א כ ו ל יותר מ ע ש ר י ם תאנים שנתן לו‪ ,‬ו מ ו כ ח ש א ץ כאן מ כ ר‬
‫א ל א מתנה‪ ,‬ו ל א נ ת כ ו ץ הנותן)שבקש ממנו עשרים תאנים( א ל א להנם את ד ע ת ו של ה מ ק ב ל ש י א כ ל ב ל י היסוסים‪.‬‬
‫‪ .31‬ש ל ש ה‬
‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫אימ־ ק ו ב ע בהן‪.‬‬
‫‪ .33‬מ ת ר ק ב‪ .‬מ ש ל ש ה ק ב י ם ‪.‬‬
‫כ מ מ ו ר ש בירושלמי‪.‬‬
‫בכוונה‪.‬‬
‫ת א נ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלש תאנים ב ב ת א ת ת אינו ע ד י ץ צירוף ל ד ע ת ו ‪ ,‬ו מ ק ת‬
‫‪ .36‬ב ת ו ך‬
‫‪ .34‬ש מ ס ו ר ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ‪,‬‬
‫‪ .35‬מ ו צ י א ן וכו׳‪ .‬א ב ל ב מ ק ו ם החיוב א ס ו ר ל א כ ו ל ‪ ,‬א ע ס י י שהכניס לשם ש ל א‬
‫ב י ת ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו כ ל מ ה ם ע ר א י א ס י ל ו ב ת ו ך ביתו‪ ,‬מ כ י ו ץ שהכניסן ל ב י ת‬
‫ד ר ך ס ט ו ר ) ד ר ך הנ‪ .0‬א ב ל ברישא מ ד ב ר י ם שהכניס ל ב י ת ו מ ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ד ר ך חיוב )כנון ד ר ך‬
‫ד ׳ אמות שלמני מתחו(‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫‪ . 3 8‬ל ח צ ר א ח ר ת וכוי‪ .‬ב ר י י ת א קשה מ א ד ‪ ,‬ו ר ב ו ב ה הנוסחאות‪.‬‬
‫ו ב ב ה ׳ א שערנו שציל‪ :‬והכניסן ל ח צ ר ה ב י ת <עיץ בשנרם ובבהיא( ו כ ו ׳ ) ו ה מ ל ה ‪ .‬ו ש כ ח ׳ ה י א אשגרה(‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כוונתו ה י ת ה ל ה כ נ י ס ן לננ מ א ח ו ר י ח צ ר ה ב י ת ‪ ,‬ת מ ל ך ו ה ע ב י ר ן ד ר ך ח צ ר ה ב י ת ‪ ,‬כ ב ר נתחייבו ל ד ע ת ר ב י ‪,‬‬
‫שהרי הכנים מ ד ע ת ל ח צ ר ה ח י י ב ת ‪.‬‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪234‬‬
‫גגו ואוכל‪ .‬המוציא פועליו לשדהו‪ ,‬אץ רשיי להאכילן אלא אם כן עישר‪ ,‬והן‬
‫אץ רשאץ לאכל אלא אם כן עשירו‪ .‬אם היה בעל הבית מוציא ונותן לפניהן‬
‫בעץ יפה‪ ,‬אוכלין ואין צריכין לעשר‪ .11 .‬האומר לחבית הילך איםר זה‬
‫ותן לי בו חמש תאנים‪ ,‬אוכל אחת אחת פטור‪ ,‬אם צרפן חייב‪ .‬אם היה בעל‬
‫הבית מוציא ונותן לו‪ ,‬אוכל ואין צריך לעשר דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ‬
‫בין כך ובין כך אוכל אחת אחת פטור‪ ,‬אם צרף חייב‪ .12 .‬הלוקח גרוגרות‬
‫מן המקצה‪ ,‬לא יאכל עד שיעשר דברי ר מאיר‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים‬
‫אמורי׳ בלוקט מתוך שלו‪ ,‬אבל בלוקט בתוך של חבירו אוכל ואץ צריך‬
‫לעשר‪ .13 .‬פעלים שהיו מנכשץ בשדה‪ ,‬ומעדרין בשדה‪ ,‬לא יאכלו מן הזית‬
‫ומן התאנה אלא אם כן נתן להן בעל הבית רשות‪ ,‬לפיכך אם נתן להם בעל‬
‫הבית רשות אוכלץ ומצטרפץ ופטורץ‪ .‬במי דברי׳ אמורים בזמן שאץ להם‬
‫עליו מזונות‪ ,‬אם יש להם עליו מזונות אוכלץ ופטורץ‪ ,‬ואם צורפו חייבץ‪.‬‬
‫‪ .14‬פועלץ שהיו עוררין בתאגים‪ ,‬וגודרץ בתמרים‪ ,‬ומוסקין בזתים‪ ,‬אוכלין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫« האומר ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״ה‪ .‬ועיין ירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪ 39‬המוציא ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ב‪.‬‬
‫!‪ 5‬פועלין ו כ ו ‪/‬‬
‫י* פעלים ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ג‪ ,‬בירוש׳ שם‪ ,‬כ׳ ע״ג‪ ,‬ובבלי ב״מ פ״ע גי‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪ ,‬כל הברייהא‪.‬‬
‫‪ 39‬ג״ |‬
‫ואוכל |‬
‫ד הננ‪.‬‬
‫לשדהו ן א לשדה‪.‬‬
‫ד עשרו‬
‫עשירו |‬
‫א חן‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫א עישירו‪.‬‬
‫פטור |‬
‫ד ופטור‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫יהודה |‬
‫א ופצרסין וחייבין‪.‬‬
‫אם יש א א ב ל יש‪.‬‬
‫‪.39‬המוציא‬
‫לאכול‬
‫ד יהוד׳‪.‬‬
‫בסי ו כ י |‬
‫בתוך של |‬
‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫חוב‬
‫‪4 3‬‬
‫ד א הפוקצה‪.‬‬
‫א ב פ ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 46‬אםורי׳ ן א אפורים‪.‬‬
‫הכירו |‬
‫אוכל ן א חסר‪.‬‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫להן |‬
‫‪6 0‬‬
‫עליו |‬
‫‪ 49‬וטצטרפין ופטורין |‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫ד עילוי )ב־פ>‪.‬‬
‫‪ 61‬פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫אם יש |‬
‫בתאנים ן א בתאינים‪.‬‬
‫ך ןאבל[‬
‫ונודר׳] |‬
‫ד א בזיתים‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .41‬ב ע י ן‬
‫ועיץ‬
‫־ אוכל ואין‬
‫אט׳ |‬
‫ואין |‬
‫ד בדיא א ב ס ה דברים וכי•‬
‫ד צירפו א צירפן‪.‬‬
‫אום׳ ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫בלוקס‬
‫א םשל‪.‬‬
‫שעושים‬
‫פועלים‬
‫ב ע ה ׳ ב <עיץ להלן(‪ ,‬ו ב ע ה ״ ב ק צ ץ‬
‫מקח‪.‬‬
‫‪ 46‬ה פ ק צ ה |‬
‫« התאנה | א התאינה‪.‬‬
‫בטבל‪ ,‬וצריך להאכילן חולץ‪.‬‬
‫ולא‬
‫ד בדיא‬
‫« ותן ‪I‬‬
‫ד לחברו‪.‬‬
‫‪ >3‬ואין ן א ואינו‪.‬‬
‫צ ר ף | א צירף‪.‬‬
‫ד סתוך של‬
‫צורפו |‬
‫‪ 41‬להכירו |‬
‫צרפן ן א צירף‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד א פועלים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫משל‬
‫אם |‬
‫בסי וכו׳ |‬
‫בזתים |‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד א ר״אי•‬
‫‪ >°‬אין |‬
‫ד אינן‪.‬‬
‫לאכל ן‬
‫לפניהן | א לפניהם‪.‬‬
‫ופטור‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 47‬פעלים |‬
‫א וגודדין‪.‬‬
‫אט |‬
‫ד אח׳‬
‫סתוך | א בליקט לתוך‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫אין ן א ןחוא ן אין‪.‬‬
‫אחח‬
‫‪ 44‬פטור |‬
‫הטוציא |‬
‫ימיי |‬
‫ד הטי*׳•‬
‫פועליו |‬
‫ד א ]אתן‬
‫פועליו‬
‫<א פועלי! >•‬
‫ך א לאכול‪.‬‬
‫‪.40‬אין‬
‫י מ ה וכו׳‪.‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫בשדה‬
‫מלאכה‬
‫ל ה ם מזונות‬
‫רשאין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כזו‬
‫שלא‬
‫התירה‬
‫ב מ ד ה ‪ ,‬ה ר י אינו י כ ו ל‬
‫להם‬
‫התורה‬
‫ל מ ר ו ע חובו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ץ מאמינים ל ב ע ה ׳ ב •‬
‫כלומר‪ ,‬שלא ק ב ע להם מ ד ה כ ל ל ‪ ,‬הרי אץ כאן לא מריעה‬
‫‪.42‬ו ח ן‬
‫לי‬
‫בו‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ח‬
‫לי‬
‫ללקוט‬
‫בי­‬
‫צ ר י ך וכוי‪ .‬בבה־א שערנו ש צ ׳ ל ‪ :‬א מ ל ו א ׳ ) ־ א ח ת ( צ ר י ך וכו׳‪ ,‬שהרי ב י ד ה מ ו כ ר ישנן‬
‫ה ר ב ה תאנים‪.‬‬
‫‪ .44‬ה ל ו ק ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה נ ו מ ל נרונרות מ מ ק ו ם שטיחת התאנימ לייבוש‪ ,‬ע ל מנת ל א ו כ ל ן‬
‫במקומ אחר‪.‬‬
‫‪ .45‬ל א י א כ ל וכוי‪ .‬ממני ש א ץ א ו כ ל י ם ע ל ה מ ו ק צ ה א ל א במקומו‪ ,‬ו מ ו כ ח ש ע ד י ץ ל א מ מ ר ה‬
‫מ ל א כ ת ר ו ב התאנים‪ ,‬ו ע ו ד שהוא מחזיר א ת ה מ ו ת ר ‪.‬‬
‫‪ .46‬ש ל ח ב י ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ה ו צ י א מ ן‬
‫ה מ ו ק צ ה ל ח צ ר ‪ ,‬א ץ ח צ ר חבירו ק ו ב ע ת לו‪.‬‬
‫‪ .47‬ל א י א כ ל ו וכו׳‪ .‬שהרי אינם ע ו ב ד י ם ב מ י ד ו ת ה א י ל נ ו ת ׳‬
‫ו א ץ ל ה ם רשות ל א כ ו ל ב מ י ד ו ת ‪ p‬ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪ .49‬א ו כ ל י ן וכו׳‪ .‬שאץ כאן א ל א מתנה ב ע ל מ א ׳ ע ת ל ע י ל‬
‫שו׳ ‪.41‬‬
‫‪ .50‬י ש‬
‫ל ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ם ת תנאי‪ ,‬ודינם כ מ ק ח ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .51‬ע ו ד ר י ן ו כ ר ­‬
‫גיל•• א ו ר ץ וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל ק ט י ם תאנים‪ ,‬ו כ א ן ה ר י א ו כ ל י ם ‪ p‬ה ת ו ר ה ‪ ,‬כ ד ץ מ ו ע ל ב מ ת ו ב ר ב ש ע ת נ מ ר מ ל א כ ה ‪-‬‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪235‬‬
‫ופטורין‪ ,‬שהתורה נתנה להם רשות‪ .‬לא יספית במלח ויאכל‪ ,‬אלא אם כן נתן‬
‫לו בעל הבית רשות‪ ,‬ולא יאכל בהן פתו‪ ,‬אלא אם כן נתן לו בעל הבית רשות‪.‬‬
‫‪ .15‬השוכר את הפועל לנכש בבצלים‪ ,‬מקרטם עלה עלה ואוכל‪ .‬לא יאחז‬
‫קלח בידו ויאכל‪ ,‬אבל מקרטם הוא במחובר בקרקע ואוכל‪ .16 .‬פועלין‬
‫שהיו עוקרין בבצלים‪ ,‬ואוגדים בבצלים‪ ,‬אוכלין ופטורין‪ ,‬שהתורה נתנה להם‪.‬‬
‫‪ .17‬מצא כריכות ברשות היחיד אסור משום גזל‪ ,‬וחייבות במעשרות‪ .‬ברשות‬
‫הרבים‪ ,‬מותרות משם נגזל[‪ ,‬ופטורות מן המעשרות‪ .‬והאלומות בין ברשות‬
‫היחיד בין ברשות הרבים אסורות משם גזל‪ ,‬וחייבות במעשרות‪ .‬מצא תבואה‬
‫ממורחת‪ ,‬העשויה כרי אסורה משם גזל‪ ,‬מפוזרת מותרת משם גזל‪ .‬בין כך ובין‬
‫כך עושה אותה תרומה ומעשרות על פירות של בעל הבית‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬מצא‬
‫כלכלה מחופה‪ ,‬אסורה משם גזל וחייבת במעשרות‪ .‬כיצד הוא עושה‪ ,‬עושה אותה‬
‫דמים‪ .18 .‬מצא קציצות‪ ,‬לא יהא קוצץ והולך בהן‪ ,‬לפי שנחשדו רוב אדם‬
‫‪ 54‬ה‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫ש ו כ ר‬
‫פ‬
‫מ ש כ ח כ ו‬
‫״‬
‫ג מ‬
‫‪ 57‬מצא וכו׳‪ .‬עיין להלן ב״מ פ״ב ה״ה; ירוש׳ שם פ״ב ה״א‪,‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ג‬
‫‪ 59‬מצא תבואה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ג‪,‬‬
‫ח׳ ע״ב; בבלי שם כ״ב ב׳; משכ׳ שם פ״ב מ״א ומ״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מצא כלכלה וכו׳‪ .‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫כ׳ ע״ג‬
‫‪ 83‬נתנה | א זכתה‪.‬‬
‫א ואוכל‪.‬‬
‫ד‬
‫להם |‬
‫‪ 83‬לו ן‬
‫בכצלי׳‪.‬‬
‫'יי•‬
‫בקרקע |‬
‫וסטוי־ץ |‬
‫ד פטורין‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ד אסורו׳‬
‫א פשום‪.‬‬
‫םקרטם |‬
‫א לארץ‪.‬‬
‫ןנזלן | כיה‬
‫והאלוםוח | א האלופות‪.‬‬
‫‪ 60‬העשויה | א עשויה‪.‬‬
‫על‬
‫פירות |‬
‫במעשרות |‬
‫פירו׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א יאחח‪.‬‬
‫ך טקרטסו א פקרטים‪.‬‬
‫הוא |‬
‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫להם |‬
‫ד א•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 68‬בין‬
‫ברשות ן א ובין‬
‫ד םשו׳‬
‫ך להם‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ןרשותן‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫‪ •52‬ל א י ם ס י ת וכו׳‪.‬‬
‫לנרור א ת ה ת א ב ץ ‪.‬‬
‫הקלח‬
‫א ןאחן‬
‫לחוך‬
‫ב ס ח ו ב ר | כ־ה ד א• ב בסחובר‪.‬‬
‫ואונדים |‬
‫ד בבצלי׳‪.‬‬
‫ך א ואוגדין‪.‬‬
‫‪ 57‬ברשוח |‬
‫א פותרת‪.‬‬
‫א ופטורה‪.‬‬
‫טשם |‬
‫הסעשרוח |‬
‫ך א םשום‪.‬‬
‫ך ברשוי‪.‬‬
‫ד פשו׳‬
‫ד הםעשרו׳‪.‬‬
‫בפעשרות | ב ד פתוח‪.‬‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫‪ 61‬עושה אוחה ן א הוציא עליהן‪.‬‬
‫‪ 62‬פ ח ו פ ה |‬
‫א םשום‪.‬‬
‫כיצד הוא עושה ן א בין כ ך ובין‬
‫לפי ן א ספני‪.‬‬
‫בידו ן‬
‫ך סותרו׳‬
‫םשם |‬
‫םשם |‬
‫ד נותן‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך ופטורו׳‬
‫ברש־‪.‬‬
‫א סשום‪.‬‬
‫מ ש‬
‫ד חפר‪.‬‬
‫‪ 58‬סותרות |‬
‫ופטורות |‬
‫של ן א‬
‫‪ 85‬ק ל ח‬
‫‪ 58‬בבצלים |‬
‫וחייבוה ן א וחייבת‪.‬‬
‫םשם |‬
‫ד בםעשרר‪.‬‬
‫א ו ם ה ל ך בהם‪.‬‬
‫יאחז ן‬
‫נתנה ן א זכתה‪.‬‬
‫א אסורה‪.‬‬
‫ד על‬
‫ולא‬
‫א םקרטים‪.‬‬
‫ד אלא‪.‬‬
‫ד ובקרקע‬
‫ך להן‪.‬‬
‫א להם‪.‬‬
‫סקרטם ן‬
‫אבל |‬
‫רשות ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ . . .‬רשות ן‬
‫יספית |‬
‫ד א יספות‪.‬‬
‫נתן |‬
‫ויאכל ן‬
‫‪ 84‬בבצלים ן‬
‫כ ך‬
‫ד פחוסי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫םשם | ד םשו׳‬
‫‪ 63‬קציצות ן א קצוצוח‪.‬‬
‫והולך בהן |‬
‫א ד ם ן א ן מ י ן אדם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שיש לו רשות ל א כ ו ל ‪ ,‬א ב ל א ץ לו רשות ל ה ט ע י מ ם ב מ ל ח ‪ ,‬כ ד י‬
‫‪ .54‬ל ג כ ש וכו׳‪.‬‬
‫‪ .53‬מ ת ו וכו׳‪ .‬מסני ש ע ל י ד י ה ס ת א ו כ ל ה ר ב ה גרש׳י(‪.‬‬
‫ובניכוש אינו א ו כ ל ‪ p‬ה ת ו ר ה א ס י ל ו ב ב צ ל י מ שניכש <עיץ בבהיא(‪ ,‬ו כ א ן אינו א ו כ ל א ל א מ ח מ ת תנאי ו ק צ י צ ה ‪,‬‬
‫ודעו כמקח‪.‬‬
‫שעושץ‬
‫‪.55‬קלח‬
‫במחובר‬
‫‪ .57‬כ ר י כ ו ת‬
‫בשעת‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫נמר‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬שיש בו ה ר ב ה ע ל י ם ‪.‬‬
‫מלאכה‪,‬‬
‫ובתלוש‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ו מ ו ת קטנות‪.‬‬
‫למני‬
‫נמר‬
‫וחייבות‬
‫מלאכה‪,‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫עומרים‬
‫נדולים‬
‫שאמם‬
‫נדרסים‪ ,‬ואמם‬
‫מתגלנלים‬
‫מן‬
‫התורה‪.‬‬
‫הרי‬
‫אוכלץ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אסורות משוט ט ב ל ‪ ,‬ו א מ‬
‫החוירן ל ב ע ל י ם חייבות במעשרות‪ ,‬שהרי ל א היו ה מ ק ר מ ע ו ל ם ‪.‬‬
‫ממקום‬
‫‪ .56‬ע ו ק ר י ן וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪.58‬ו ה א ל ו מ ו ת‬
‫למקום‪,‬‬
‫ואץ‬
‫הבעלים‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מתייאשים‬
‫כלומר‪,‬‬
‫מהם‪.‬‬
‫‪ •61‬ע ו ש ה א ו ת ה וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬מ ו צ י א ע ל י ה ן ת ר ו מ ה ומעשרות מ ש ל ב ע ל ה ב י ת ) כ ע ץ ני׳ כייע‪ ,‬ע י ץ בשנויס(‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מתוך ה כ ל כ ל ה עצמה‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .62‬כ י צ ד וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ י צ ד הוא עושה‪ ,‬כ ש ר ו א ה‬
‫ש ח ס י ד ו ת מ ת ת י ל י מ ל ה ת ק ל ק ל ‪ ,‬עושה אותה ע ל מ דמימ‪ ,‬וממריש מ ת ו ך ה כ ל כ ל ה ע צ מ ה ‪ ,‬וישלם ל ב ע ל י ם ד מ י‬
‫טבל•‬
‫‪ .63‬ק צ י צ ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ צ א תאנימ ק צ ו צ ו ת ששוטתימ אותן לייבשן‪ ,‬ל א י ה א ק ו צ ץ מ ה ן ו מ ה ל ך‬
‫בהן‪ ,‬מסני ה ח ש ד ש ל א יחשדו בו ש ק צ ץ ‪ p‬ה ת א נ ה ו ה ת ר ח ק מ מ נ ה ש ל א י ת מ מ כ ע ב ‪ ,‬א ל א א ו כ ל במקומו‪.‬‬
‫מעשרות פ״ב‬
‫‪236‬‬
‫עליהן‪ .19 .‬היתה לו ערימה של בצלים ושל גרוגרות ושל חרובין בראש גגו‪,‬‬
‫‪ 65‬בורר ואוכל‪ ,‬בורר ומניח על השלחן‪ ,‬בורר ומשליך לפגי בהמתו‪ .‬ר שמעון‬
‫בן אלעזר או׳ אין בהמה אוכלת עריי בחצר‪ .‬וכולן שהכניסן מן השדה לעיר‪,‬‬
‫לא יאכל מהן עריי‪ ,‬לפי שאץ סופו להחזיר את המותר‪ .20 .‬לעולם יהא‬
‫מאכיל פקיעי עמיר עד שיעשם חבילות‪ .‬ר׳ שמעץ בן אלעזר אומ׳ משם ר׳‬
‫עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל‪] ,‬כגון[ שגי שותפץ‪ ,‬שגי דיורץ‪ .‬הגגות‬
‫‪ 70‬פטורין אע״פ שהן של חצר חייבת‪ ,‬מעלן לראש הגג ואוכל‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬ובית‬
‫התלמוד‪ ,‬אם יש בהן בית דירה ]אין[ אוכל בהן עריי‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אוכל בהן‬
‫עריי‪ .‬האוריות‪ ,‬והאוצרות שבשדה‪ ,‬העשויות למיכנס אוכל בהן עריי‪ ,‬לבית‬
‫דירה‪ ,‬אץ אוכל בהן עריי‪ .‬ר׳ נחמיה אופף חצר הנעדרת הרי היא כעה ואוכל‬
‫בה עריי‪ .21 .‬סוכת היוצרין‪ ,‬אחרים אופף משם ר׳ נתן הפנימית חייבת והחיצונה‬
‫*ל פטורה‪ .22 .‬תאינה שעומדת בעה ונוטה לחלץ‪ ,‬אוכל כדרכו ופטור‪ .‬אם‬
‫‪,‬‬
‫>« ה י ח ה לו וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫בן‬
‫אלעזר‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫פ״ג‬
‫ה״ו‪,‬‬
‫«« וכולן וכר‪ .‬ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ׳ שע״ב‪.‬‬
‫כ׳‬
‫ועיין‬
‫ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הגגות וכו ‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ו‪.‬‬
‫‪ 73‬ר׳‬
‫נחמיה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 75‬ח א י נ ה‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״י׳‬
‫גנו | ד גגו‪.‬‬
‫חבילות | ד חבילו׳‪.‬‬
‫ד דיורי׳‬
‫ר׳ ן א ור׳‪.‬‬
‫א דייורין‪.‬‬
‫‪ 72‬ע ר ״ | ד א עראי <ביס>‪.‬‬
‫יאכל םהן‪.‬‬
‫ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬
‫ואוכל | א ואוכלין•‬
‫י‬
‫הגג | א גגו•‬
‫ד האודיו׳‬
‫א האורייאות‪.‬‬
‫ד אוסרי׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫מ ג ה ן א בגיגה‪.‬‬
‫א ו כ ל | א לוקט‪.‬‬
‫משם ן א םשום‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫לבית ן א בית‪.‬‬
‫ופטור | א סטור‪.‬‬
‫על‬
‫•י•‬
‫הכנסת | ך הכנס­­‬
‫ער״ |‬
‫ד‬
‫א עראי‪.‬‬
‫ד והאוצרו׳ שבשד׳•‬
‫‪ 73‬אין א ו כ ל בהן | א לא‬
‫ד הגעדרית‪.‬‬
‫היוצרין | ד היוצר״‪.‬‬
‫גתן | א גחן ןאוטרין[‪.‬‬
‫דיורין |‬
‫אעיס ן א א ף‬
‫והאוצרות שבשדה |‬
‫הגעדרת |‬
‫»‪ 6‬עקיבא |‬
‫שני ן א ושני‪.‬‬
‫א ו כ ל בהן | א אוכלין פהן <ביפ>‪.‬‬
‫גחסיה אוס׳ | א גחסיא או׳‪.‬‬
‫םשם | א משום‪.‬‬
‫לפי ן א חסר‪.‬‬
‫וכולן‬
‫‪ 68‬פקיעי ן א בבקיעי•‬
‫ואוכל | ב ד פתוח‪.‬‬
‫בהן ן א סהן‪.‬‬
‫*‪ 7‬ע ר ״ | ד א עראי•‬
‫ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬
‫‪ 70‬פטויין | ד פטורי׳‪.‬‬
‫]אין[ ן כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫האוריות |‬
‫«• א י | ד א אום׳‪.‬‬
‫ד שמעו׳ בן אלעז׳‪.‬‬
‫ב חס •‬
‫משכ׳ פ״ג מ״ז‪.‬‬
‫ג ר ו ג ר ו ת ‪ . . .‬חרובין | ד נרונרו׳ • • •‬
‫״יחסין | ד שותסי׳‪.‬‬
‫א בגגוח‪.‬‬
‫לסיכגס | ד לסכגס‪.‬‬
‫מ״ז‬
‫ועיין ימש׳ פ״ב ח״ב‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬
‫‪ 87‬ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬
‫ד א•‬
‫מעלן | ד סעלין‪.‬‬
‫בבלי‬
‫שוכח היולכין וכו׳‪.‬‬
‫בצלים | ד בצלי׳‪.‬‬
‫שםעון בן אלעזר |‬
‫הגנות | ד הננו׳‬
‫בית דירה | ד בי׳ דיר׳•‬
‫העשויות ן א עשויות‪.‬‬
‫עריסה | ד ערמה‪.‬‬
‫השדה | ד השד׳‪.‬‬
‫גועל | ב פחוח•‬
‫חייבת ן א אחת•‬
‫‪7 1‬‬
‫‪7 4‬‬
‫שםעמ | א ״סעי•‬
‫]כגון[ ן כיה‬
‫כלה‬
‫‪7‬‬
‫נ •‬
‫״ל בית הכפשת וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ׳ ע״ד‪.‬‬
‫כ׳ שע״ל•‬
‫‪ 68‬השלחן | א השולחן‪.‬‬
‫שהכגיסן ן א וכולם שהכגיסם‪.‬‬
‫ד עקיב׳•‬
‫במשכ׳‬
‫וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ פ״ג מ״י ובבלי ב״מ פ״ח א׳‪.‬‬
‫‪ 64‬עליהן ן א עליהם• ב ד סתום‪.‬‬
‫חרובי׳‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫מ״ה‪,‬‬
‫*« ר׳ שמעון‬
‫כ מ ה ן א כגיגה•‬
‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬
‫‪ 76‬סטורה | ד םחום‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫חאיגה | ד תאגה‪.‬‬
‫אם ן א ואם‪.‬‬
‫‪ .65‬ב ו ר ר ו א ו כ ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ר ר א ת היבש ומחזיר א ת ה ל ח ל מ ו ק צ ה ‪ ,‬ו ב ו ר ר ומניח ע ל ה ש ל ח ן ש ב ר א ש‬
‫ננו‪ ,‬ו ה ר י כ ו ל מ מ ו ד י ם ש א ו כ ל י מ ע ל ה מ ו ק צ ה במקומו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .66‬ע ר י י‬
‫בן א ל ע ז ר ס ו ב ר ש ח צ ר ק ו ב ע ת א פ י ל ו ב ד ב ר ש ל א נ נ מ ר ה מ ל א כ ת ו ‪ .‬ו ע ת ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב ח צ ר ‪ .‬כ נ ר א ה שריש‬
‫‪ .68‬מ ק י ע י ע מ י ר וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ע ו ל ם מ א כ י ל ל ב ה מ ת ו פ ק י ע י ן ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬זירים מ ח ו ב ר י ם זה בזה( ש ל ת ל ת ן ‪ ,‬מ פ נ י ש א מ ה נ ט ב ל ת ע ד‬
‫שתיעשה ח ב י ל ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫קובעת למעשרות‪.‬‬
‫‪ .69‬ש א ח ד‬
‫פ ו ת ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬זו ה י א ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ‪ ,‬ו א מ ה‬
‫‪ .70-69‬ה נ נ ו ת מ ט ו ר י ן וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הננות ה ט ט ו ר ץ ‪ ,‬א ע פ ־ י ש ה פ ב ת ו ך ה ח צ ר‬
‫ה מ ש ת מ ר ת ‪ ,‬מ ו ת ר ל ה ע ב י ר א ת ה ט י ר ו ת ד ר ך ה ח צ ר ו ל ה ע ל ם ל ר א ש הננ‪ ,‬ו א מ ם נ ק ב ע י מ ‪ ,‬ו כ ר ׳ מ ס י ב ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫ל ע י ל היי‪ ,‬שו׳ ‪.39-38‬‬
‫ממני שהוא ד ר ב ה ‪.‬‬
‫‪ .72‬ה א ו ר י ו ת ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מחסני ת ב ו א ה ‪ ,‬א ו צ ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .74‬ה מ נ י מ י ת וכוי‪.‬‬
‫‪ .75‬א ו כ ל כ ד ר כ ו וכוי‪ .‬כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬ל ו ק מ )כני׳ כי׳ע( כ ד ר כ ו ‪ ,‬ו ה י מ ו ש ב ד ע ת ו‬
‫ל ל ק ו ס א ת ה כ ל ‪ ,‬ו כ ל זמן ש ע ס ו ק ב ל ק י ט ה ׳ ע י י י ן ל א נ נ מ ר ה מ ל א כ ת התאנים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מעשרות פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪237‬‬
‫ליקט והניח על השלחן‪ ,‬אפי׳ אחת חייב‪ .‬אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו‬
‫נטוע בחוצה לארץ‪ ,‬הואיל ומקצתו נטוע בארץ כאלו כולו נטוע בארץ דברי‬
‫ר ‪ /‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ חצר הנטוע בארץ ישר׳ הרי היא כארץ‬
‫ישראל‪ ,‬חצר הגטוע בחוצה לארץ הרי הוא כחוצה לארץ‪.‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעון המהבהב בשדה הרי זה חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬השוחק את השום ואת השחלים בשדה הרי זה חייב‪ .‬תינוקות שטמנו תאנים‬
‫לשבת‪ ,‬שחורות ומצאו לבנות‪ ,‬לבנות ומצאו שחורות‪ ,‬םפיקן אסור‪ ,‬ספק מוכנן‬
‫אסור‪ .‬כלכלת השבת‪ ,‬בית שמיי פוטרץ‪ ,‬ובית הלל מחייבין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‬
‫הלל עצמו היה אוסר‪ .3 .‬המלקט כלכלה לשלח לחבירו‪ ,‬לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ הלל עצמו היה אוסר‪ .4 .‬המעביר תאנים ממקום‬
‫‪7 6‬‬
‫אילן ש מ ק ל ה ו וכר‪.‬‬
‫קה״א‬
‫ירוש׳ ע ר ל ה פ ״ א‬
‫‪ p‬׳ ע״ד;‬
‫׳‬
‫בבלי ג י ע י ן כ ״ ב א ׳ ;‬
‫ב״ב כ״ז בי‪.‬‬
‫! ה מ ה ב ה ב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ ״ ד ה ״ א כ׳׳א ע ״ א ‪ .‬ו ע י י ן ירוש׳ כ ד ר י ם פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬ל״נו ע״ג‪ ,‬ו ב מ ש כ ׳ כ א ן‬
‫׳‬
‫רפ״ד‪.‬‬
‫ח י כ ו ק ו ח ו כ ו ‪ /‬ע י י ן ב מ ש כ ׳ פ ״ ד מ״ב‪ ,‬בבלי ב י ל ה‬
‫־ ה ש ו ח ק ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ ״ ד ה ״ א ‪ ,‬כ״א ע ״ ב ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ש ח ו ר ו ח ו כ ו ‪ /‬ע י י ן ב מ ש כ ב י ל ה פ ״ א מ ״ ד ובירושלמי כ א ן ו ש ם ‪ ,‬ובבבלי ש ם י ׳ ב ‪/‬‬
‫ל״ד ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« כ ל כ ל ת ו כ ו ‪ /‬מ ש כ פ ״ ד מ״ב; ע ד י ו ת פ ״ ד מ״י; ה ו ש פ ת א ש ם פ ״ ב ה ״ ל ‪.‬‬
‫‪ 8‬ה מ ע ב י ר ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫ע ד י ו ח ה כ ״ ל ) ב כ י ״ ע ( ; בבלי ב י צ ה ל ״ ה א ‪/‬‬
‫‪ 78‬והגיח |‬
‫‪77‬‬
‫ג ט ו ע‬
‫ד והפניה‪.‬‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ס‬
‫השלחן ן א השולחן‪.‬‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫(‬
‫גמליאל | א שפע־ בן נפלי‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ן ב ח ן צ ה [‬
‫אופ׳ |‬
‫ד‬
‫ח צ ר הנטוע ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫או׳|‬
‫ד אופר‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫חאנים | א חאינים‪.‬‬
‫סוכגן | א סוכן‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫ד לחברו‪.‬‬
‫‪ 3‬ספיקן |‬
‫םשם |‬
‫‪ 8‬אוס׳ |‬
‫אופר‪.‬‬
‫ל ן ן א כאילו‪.‬‬
‫חצר ן א חצר‪.‬‬
‫ד א סשום‪.‬‬
‫חייב |‬
‫ד א ןהרי אילו אסורוח ספני[‬
‫שסיי |‬
‫‪ 6‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 78‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫«‪ 7‬ישראל ן‬
‫ישר׳ | ד ישראל‪.‬‬
‫הוא ן א היא•‬
‫‪ 4‬השבח ן א שבת‪.‬‬
‫א או׳‪.‬‬
‫ל‬
‫א ר ץ‬
‫אפי׳ | ך א אפילו‪.‬‬
‫כ א‬
‫חייב ן א ]הרי‬
‫זהן‬
‫חייב‪.‬‬
‫שסעון בן‬
‫ה‬
‫ך א שםאי‪.‬‬
‫אוסר |‬
‫ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫ד אוס־‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שססיקן‪.‬‬
‫וביח |‬
‫עצסו |‬
‫ד אסור‬
‫]ספקן אסו׳ן‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ד ובי־‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫־ השחלים |‬
‫ד א השחליים‪.‬‬
‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫ה פ ל ק ט ן א הלוקט‪.‬‬
‫ד לעצסו‪.‬‬
‫אוסר | ב סחוס‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫לחבירו ן‬
‫חאגים ן‬
‫א תאיגים‪.‬‬
‫‪ •76‬ע ל‬
‫ה ש ל ח ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בביתו‪ ,‬ושלחן ב ב י ת ו עושה א כ י ל ת ק ב ע ‪ ,‬ו א ס ו ר א פ י ל ו כ פ י ר ו ת ש ל א‬
‫נגמרו מ ל א כ ת ן ׳ עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .77‬כ א ל ו‬
‫כ ו ל ו וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי שרבי ס ו ב ר ששרשי אילן‬
‫חיים זה מזה‪ ,‬ו א ם י ל ו השרשים ש ל ח ר ל מנקים משרשי איי‪ ,‬ו ד מ ו כ א י ל ו כ ו ל ו נ ט ו ע באיי‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .79-78‬ח צ ר וכו׳‬
‫ח צ ר וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ה צ ד וכו׳ ה צ ד וכוי‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪.‬‬
‫‪ .1‬ה מ ה ב ה ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ה ב ה ב א ת ה ש ב ל י ם באור‪ ,‬כ ד י שיהמ מ ע ץ ק ל י ‪ ,‬נ ט ב ל ו ממני שאש‬
‫‪ .2‬ת י נ ו ק ו ת וכוי‪ .‬ויש ל ה ם מ ח ש ב ה ב מ ק ו ם ש ה מ ע ש ה ש ל ה ם מ ו כ י ח ע ל מ ח ש ב ת ם ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬
‫טובל‪.‬‬
‫‪ .3‬ש ח ו ר ו ת ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ת ל ף מ ק ו ^‬
‫א ם מ ו כ ת ש ה כ מ ו ל ש ב ת ‪ ,‬ה ה כ נ ה ל כ ב ו ד שבת ט ו ב ל ת ‪.‬‬
‫ו מ צ א ו שחורות ב מ ק ו ם לבנות ו ל ב נ ו ת ב מ ק ו ם שתורות‪ ,‬אמורות משום ס ס ק ‪ ,‬שהרי ס מ ק מוכן ל ש ב ת ס ו ב ל ‪.‬‬
‫כלכלה‬
‫‪ . 5‬ה ל ל ע צ מ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ח ב י ר מ ח ל ו ק י ם ע ל מ <רש־‪.0‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל כ ל ת שבת‪ ,‬ואעם״י ש ל א ל י ק מ ה ל ע צ מ ו ‪ ,‬א ל א ל ש ל ח ל ח ב י ר ו ‪ ,‬נ ט ב ל ה ‪ .‬ועיין‬
‫בבה׳א‪.‬‬
‫מעשרות פ״ג‬
‫‪238‬‬
‫למקום‪ ,‬ועברה עליהן שבת‪ ,‬למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫אומ׳ הלל עצמו היה אוסר‪ .5 .‬סוכי תאיגה ובהן תאנים‪ ,‬מכבדות תמרה‬
‫ובהן תמרים‪ ,‬הכניסום תינוקות או פועלין פטורץ‪ ,‬הכניסן בעל הבית חייבין‪.‬‬
‫״ הכניס שובלין לתוך ביתו לעשותן עיסה‪ ,‬פטור‪ .‬לאוכלן מלילות‪ ,‬ר׳)מאיר(‬
‫מחייב‪ ,‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה פוטר‪ .6 .‬המקליף שעורים‪ ,‬שתים פטור‪ ,‬שלש‬
‫חייב‪ .‬ובחטים‪ ,‬שלש פטור‪ ,‬ארבע חייב‪ .7 .‬אמרו לפני ר׳ ליעזר אע׳׳פ‬
‫שמחזירן למעטין הזה הרי הוא מחזירן למעטן אחר )טהור(‪ .‬כסבר שזרעה‬
‫לזרע וחשב עליה לירק מתעשרת זרע וירק‪ .‬חרדל שזרעו לזרע)ים( וחשב‬
‫« עליו לירק מתעשר זרע וירק‪ .‬נהגו בירקות התיר)לזרע( דברי ר׳ ליעזר‪ .‬אמי‬
‫)לו( ר׳ יהושע בן קבוסיי מימי לא גם לבי לומר לאדם צא ולקט תמרות של‬
‫חרדל וכבוש‪ ,‬והוי פטור מן המעשרות‪ .‬המטליא לא נהגו בה חכמים היתיר‪,‬‬
‫‪ !0‬הכניס ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬כ״א ע״א; בבלי ביצה י״ג א ‪/‬‬
‫ה״ד‪ ,‬נ״א ע״ב‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫בבה״א ה ע ׳ ‪.(21‬‬
‫‪ 7‬ועברה עליהן | א ועבר עליהם‪.‬‬
‫חאנים | א חאינים‪.‬‬
‫א ןאםן‬
‫‪1 1‬‬
‫ר׳ | ד ור׳‪.‬‬
‫‪1 3‬‬
‫שלש | ד של״׳ א ומלש‪.‬‬
‫שםחזירן | ד שסחזירין א ןשאין[ םחזירן‪.‬‬
‫שזרעה‪.‬‬
‫]כסותכם[‪.‬‬
‫ב! קבוסיי | ד בן קבוסיו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ולקט ן א ולקט ]לך[‪.‬‬
‫‪ .8‬ס ו כ י‬
‫םיסי | א סיס״‪.‬‬
‫ת א נ ה וכוי‪.‬‬
‫סוטר ן א םחייב‪.‬‬
‫פחזירן | ד כפחזירן‪.‬‬
‫ב ד סתום•‬
‫פטור |‬
‫‪ 14‬םחעשרח | ד פחעשרוח‪.‬‬
‫לםעטן | ך א לםעטין‪.‬‬
‫חרדל שזרעו ן א וחרדל‬
‫זרע | כיה ד א‪ -‬ב י ר ק ‪.‬‬
‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬
‫‪ 17‬הפעשרות | ד פחוח‪.‬‬
‫<סאיר> | ך א חסר­‬
‫ליעזר אע־ס | ד א אליעזר אף על פי­‬
‫לסעטין | ד לפעוטן‪.‬‬
‫״ לירק | ד לזרע‪.‬‬
‫הכניסן |‬
‫‪ 12‬ובחטים | ד ובחיטי א ובחיטין‪.‬‬
‫לפני ר׳ | ד לרבי•‬
‫כסבר | א כוסכר‪.‬‬
‫לזרע)ים( | ד לירק א לזרע•‬
‫)לזרע( | ד א הסר‪.‬‬
‫בי ר׳ | א בר׳‪.‬‬
‫ה״א‪,‬‬
‫תאינה | ד תאנה•‬
‫םועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫פלילות | ד סלילו׳‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫ארבע חייב ן א וארבע סטור‪.‬‬
‫)טהור( | ד חסר‪ .‬א ]פטור[ טהור‪.‬‬
‫א או׳‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״א‬
‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫» הכניסום | א הכניסן‪.‬‬
‫‪ !0‬שובלין | ד שבלין‪.‬‬
‫שעורים שתים | ד שעורי׳ שחיים‪.‬‬
‫א חייב‪.‬‬
‫סע״ב‪.‬‬
‫״ חלדל ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫״ ל׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 8‬אוס׳ | ד אומי‬
‫חפרה ן א חסר‪.‬‬
‫הכניסן‪.‬‬
‫םחייב ן א פוטר‪.‬‬
‫‪ !3‬למעען אחל‪ .‬ילוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬נ״א ע״נ )עיין‬
‫כסבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫נהגו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ו‪ ,‬כ״א‬
‫מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫״ המקליף וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״ד‬
‫נס | ד נם‪.‬‬
‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫‪) !6‬לו( | ך א הסר­‬
‫לוסר לאדם ן כיה ד א• ב לאדם לומר•‬
‫הםטליא | א אסיטליא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ענפי תאנה ו כ פ ו ת ת מ ר י ם ‪.‬‬
‫החיר ן א היתר‬
‫‪ .9‬מ ט ו ר י ן ‪.‬‬
‫היתיר | ד החיר‬
‫א היתר•‬
‫מפני ש א פ ש ר שהתינוקות‬
‫הכניסום ע ל מנת ל ש ח ק ב ה ם ) ו ל א ל א כ י ל ה ( ‪ ,‬ו א ץ ה מ ע ש ה מוכיח ע ל ה מ ח ש ב ה ‪ .‬ו מ ע ש ה ה מ ו ע ל י ם ) ו מ ח ש ב ת ם (‬
‫אינו מחייב א ת ב ע ה ׳ ב ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .10‬מ ל י ל ו ת וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמשםשף א ת ה ש כ ו ל י ם ו א ו כ ל‬
‫א ת הזרעונים כ מ ו שהם‪ ,‬והוי ל י ה כ מ כ נ י ס אגווימ ב ק ל י מ ו ת י ה ם ‪ ,‬ו כ ב ר נ נ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪.‬‬
‫חייב‪.‬‬
‫מסני ששלש עושות גורן בשעורים‪.‬‬
‫‪.13-12‬אע״מ‬
‫וו‪2-‬ו‪ .‬ש ל ש‬
‫ש מ ת ז י ר ן וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ע ׳ מ ש א י ן מחזירן‬
‫וכו׳‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬ו ב ר י י ת א זו מ ב א ר ת א ת מ ש נ ת נ ו ) ס י ד מיג(‪ :‬ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר מ ן ה מ ע ט ן ה ט ה ו ר חייב‪ ,‬ומן ה ט מ א‬
‫מסור‪ ,‬ממני שהוא מחזיר א ת ה מ ו ת ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ט ל ב ס ת ם י ד י מ )‪ pv‬ב ח ז ק ת מסואבות( זיתים מן ה מ ע ט ן‬
‫ה ט ה ו ר נ ט ב ל ו ממני שאינו י כ ו ל ל ה ח ז י ר א ת ה מ ו ת ר ‪ ,‬שהרי נ ט מ א ו ה ד ת י ם ‪ ,‬ו ל א יחזיר זיתים ט מ א י ם ל מ ע ט ן‬
‫ט ה ו ר ‪ .‬ו ח כ מ י ם ח ו ל ק י ם עליו‪ ,‬ו א מ ר ו לםניו שיכול להחזירן ל מ ע ט ן א ח ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .13‬כ מ ב ר וכוי•‬
‫כ ו ם ב ר הוא ג ד ש ב מ ק ר א )‪ ,(coriander‬ו ע י ק ר ו ל ז ר ע שבו‪ ,‬א ב ל א ם חשב ע ל י ה א ח י כ ל י ר ק ‪ ,‬ב א ה ב מ ח ש ב ת‬
‫י ר ק ‪ ,‬ו מ ת ע ש ר ת ז ר ע וירק‪.‬‬
‫‪ .15‬נ ה ג ו ב י ר ק ו ת וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬נהנו ב י ר ק ו ) כ נ י ׳ הירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ה נ ו ב י ר ק ו‬
‫של ח ר ד ל היתר‪ .‬א מ י ל ו א מ זרעו ל י ר ק ‪ ,‬מסני שעיקרו ל ז ר ע ‪ ,‬ו ב מ ל ה ד ע ת ו א צ ל כ ל א ד ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א‬
‫‪ .17‬ה מ ס ל י א וכוי‪.‬‬
‫סירשו ב ב ב ל י שהיא ת ר כ ו ב ת ש ל ז ר ע כ ר ס ם ו ז ר ע סשתן ת ר ע ת ל ת ן שנשרו י ח ד‬
‫מעשרות פ״ג‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪239‬‬
‫לא למעשרות ולא לשביעית‪ .‬כשהוא תורם תורם מכל אחד ואחה שאין תורמין‬
‫‪ .8‬העוקר שתלים מתוך שלו ליטעון בחוצה לארץ‪,‬‬
‫ממין על שאינו מינו‪.‬‬
‫ולזרע‪ ,‬ולהפקיר‪ ,‬ולמכרן לגוי‪ ,‬הרי זה חייב‪ ,‬מפני שמוציאן מידי מעשרות‪.‬‬
‫ר׳ יהודה אמ׳ משם ר׳ לעזר בן עזריה המשלח לחברו שתלין ואטונין והוצגי‬
‫פשתן מעשרן ודיי‪ ,‬מפני שנחשדו רוב אדן עליהן‪ .‬וחכמים אומ׳ הרי הן ככל‬
‫הפירות ואין מעשרן אלא דמיי‪ .9 .‬בצלי׳ שהשרישו זה בזה בקופות‪ ,‬הרי‬
‫הן בחזקתן למעשרות ולשביעית‪ ,‬אם היו טמאין לא עלה ידי טומאתן‪ ,‬ומותר‬
‫לתלוש מהן בשבת‪ .‬השרישו זה בזה בקרקע עלייה‪ ,‬הרי הן בחזקתן למעשרות‬
‫ולשביעית‪ ,‬ואם היו טמאץ עלו ידי טומאתן‪ ,‬ואסור לתלוש מהן בשבת‪ ,‬ואם‬
‫תלש פטור‪ .‬גפלה עליהן מפולת והן מגולין‪ ,‬הרי אלו כנטועץ בשדה‪ ,‬אםורין‬
‫בשביעית‪ ,‬וחייבץ במעשרות‪ .10 .‬גומות הלוף‪ ,‬בורר גסה גסה ומניח )בתוך‬
‫ידו( דקה דקה‪] ,‬בתוך ידו[ הרי זה פטור‪ ,‬בארץ ובכלי‪ ,‬הרי זה חייב‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫שמעון בן לעזר לא גחלקו בית שמיי ובית הלל על הבורר בארץ שהוא פטור‪,‬‬
‫״ כשהוא חורם וכו׳‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ד ה״ו‪ ,‬כ׳׳א ע״ג‪.‬‬
‫‪ ,‬״ ״ ״א‬
‫״א‬
‫^‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫ק ע ״ ג <‬
‫כ‬
‫ו כ ן ‪/‬‬
‫״‬
‫ע ׳ ׳ ה‬
‫י מ ש‬
‫י ס ן ל ס‬
‫ל ‪/‬‬
‫ה ״ ב ׳‬
‫כ ״ א‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫י מ ש‬
‫פ‬
‫ע ‪ / /‬ד‬
‫ה‬
‫‪2 5‬‬
‫ה‬
‫‪ 3‬ק ר‬
‫א ׳‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫י י ה‬
‫״‬
‫־! העוקר וכף‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ה רה״ב‪,‬‬
‫« בקופות‬
‫‪ /‬״ ״א‪.‬‬
‫ן‬
‫‪ 30‬בית שמיי‬
‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬
‫ג‬
‫ן ע י י‬
‫ן ‪ 3‬ו ‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫מ ש כ‬
‫ה מ‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫וני׳‪ .‬עיין במשכ׳ ביצה פ״א מ״ח‪.‬‬
‫«» חורם ן א חטר‪.‬‬
‫א לטעון‪.‬‬
‫ט כ ל א ח ד ואחד ן א םן כ ל א ח ת ואחת‪.‬‬
‫‪0‬־ ולזרע ן א לזרע‪.‬‬
‫שמוציאן | א שמוציאין‪.‬‬
‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫א‬
‫כ‬
‫לחברו ן‬
‫א להכירו‪.‬‬
‫ד א עלו‪.‬‬
‫ופוחר | א פוחד‪.‬‬
‫למעשרות |‬
‫ד לםעשרר‪.‬‬
‫בזה ן א חה‪.‬‬
‫‪ 25‬טחן |‬
‫ואסור |‬
‫ד ואסו׳‬
‫ך אופר א אופי‪.‬‬
‫א ועטינין‪.‬‬
‫‪ 24‬הן | ד זה‪.‬‬
‫בשבח |‬
‫‪23‬‬
‫י ד ו‬
‫י‬
‫א ג אלעזר‪.‬‬
‫שט״ |‬
‫לעזר |‬
‫ד ט ״ | ך א דמאי‪.‬‬
‫טםאין | ד טםאי׳‪.‬‬
‫בחזקחן |‬
‫ד‬
‫עלה |‬
‫א כחזקתן‪.‬‬
‫טפאין ן מכאן ואילך ע ד סוף פכילתין יש בידינו קטע פן הגניזה‪,‬‬
‫א אסור‪.‬‬
‫»־ ןבחוך ידון ן כ־ה א ג• ב ד חסר‪.‬‬
‫ד א שמאי ג שפי‪.‬‬
‫ן א אין‪.‬‬
‫בחזקחן ן א כחזקתן‪.‬‬
‫ב ך פחוח‪.‬‬
‫ך ולםוכרן‬
‫‪ 22‬ודיי | ד א ודאי•‬
‫בזה ן א חה‪.‬‬
‫ואם ן א אם‪.‬‬
‫םהן ן א םהס‪.‬‬
‫‪ 28‬בפעשרוח | ג בטעשרוח‪ :‬ןה׳ן )כלוסר‪ ,‬ה ל כ ה ה׳‪ .‬ועיין להלן שר ‪.(67 ,4« ,36‬‬
‫> | א ג חסר‪.‬‬
‫ו א ץ‬
‫א לםוכרן‪.‬‬
‫םשם ן א םשום‪.‬‬
‫והוצני | ך וחוצני‪.‬‬
‫אומ׳ | ד אופרין‪.‬‬
‫ד א בהן‪.‬‬
‫‪ 28‬ואם ן א אם‪.‬‬
‫א ולהפקר‪.‬‬
‫‪ 21‬אפ׳ |‬
‫ואטונין ן‬
‫וחכםיס ן א וחכפ׳‪.‬‬
‫בצלי׳ | ד א בצלים‪.‬‬
‫ואגו סספגיס אותו ג‪.‬‬
‫ולהפקיר |‬
‫מידי ן כיה ד א• ב פ י ת ‪.‬‬
‫י ו | ד א ד ם א ןבני[ אדם‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫ך ולהפקי־‬
‫» שתלים ן א שותלין‪.‬‬
‫ולמכרן |‬
‫ליטעון ן‬
‫ד ליטען‬
‫אפ׳ |‬
‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫ד אפר‬
‫נ‬
‫גופות ן א נופח‪.‬‬
‫א׳‪.‬‬
‫‪ 27‬אלו | א אילו‪.‬‬
‫‪) 29-28‬בתוך‬
‫‪ 30‬שמעון | ג שסע׳‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫הבורר | ך הבור׳‪.‬‬
‫‪ .18‬כ ש ה ו א ת ו ר ם וכו׳‪ .‬במשנתנו ס פ י ד ‪ :‬ה צ ל ף מ ת ע ש ר ת ט ר ו ת ו א ב י ו נ ו ת ו ק ס ד ‪ , 0‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו ס פ ת א ש א ץ‬
‫‪ .21‬ו א ט ו נ י ן ו ה ו צ נ י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬זיתים ‪ p‬ה מ ע מ ן געטינץ( ש ע ד י ץ א ץ‬
‫ת ו ר מ ץ מ א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫‪ .22‬מ ע ש ר ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ק ב ל‬
‫כ י ו צ א בח נ מ כ ר י מ בשוק‪ ,‬ומשתן ש ע ד י ץ ל א נכתש ו ל א נשרה‪.‬‬
‫מעשרן וודאי‪ ,‬מסני שרוב בני א ד ם שולחים אותם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א מ ט ו ר ה מ ש ל ח מ ל ע ש ר ן ‪ ,‬שהרי אינו‬
‫‪ .23-22‬כ כ ל ה מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬וחייב ה מ ש ל ח ל ע ש ר ן ‪ ,‬ממני‬
‫מוציאן מ י ד י מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ה מ ק ב ל יעשרן‪.‬‬
‫ש ה מ ק ב ל ל א יעשרן א ל א ד מ א י )ולא יתרום‪ ,‬ו י ע כ ב א ת ה מ ע ש ר ו ת ל ע צ מ ו ‪ ,‬כ ר ץ דמאי(‪ ,‬ו נ מ צ א מוציאן‬
‫‪ .24‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמו שהיו‪ ,‬ואיטי חושש ל א ל ת ו ס ם ת הגידולים ו ל א ל ם ם י ח י‬
‫מ י ד י מעשרות‪.‬‬
‫‪ .25‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬כ ל ע י ל ‪ .‬ו ה ט ע ם הוא‪ ,‬ממני שאינו ר ו צ ה בהשרשתם‪ ,‬א ב ל ע ל ו מ י ד י ט ו מ א ת ם ‪,‬‬
‫שביעית‪.‬‬
‫‪ .28‬ב ו ר ר ג מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא‬
‫משום ש ה ת ו ר ה ר י ב ת ה ב ט ה ר ת זרעים‪ ,‬כ מ ב ו א ר בירושלמי‪.‬‬
‫בורר מ ת ו ך נומת ה ל ו ף את ה מ ב ו ש ל ‪ ,‬מבושל‪ ,‬ומניח ומשאיר שם את ה ד ק י ם והקטנים‪ ,‬ה ד ץ הוא שאם ב ר ר‬
‫ל ח ו ך י ד ו מ ט ו ר ו א ו כ ל ן ע ר א י ‪ ,‬א ב ל א ם ב ר ר והניחם ע ל ה א ר ץ ‪ ,‬או ש ב ר ר ל ת ו ך כ ל י נ ט ב ל ו ‪.‬‬
‫מעשרות פ״ג‬
‫‪240‬‬
‫ועל הבורר בכלי שהוא חייב‪ ,‬על מה נחלקו על הבורר ביד‪ ,‬שבית‬
‫שמאי מחייבץ‪ ,‬ובית הלל פוטרין‪ .11 .‬המפקיר את שדהו‪ ,‬שנים ושלשה ימים‬
‫יכול לחזור בו‪ .‬אם אמ׳ הרי שדי מופקרת יום אחד‪ ,‬שבת אחת‪ ,‬חודש אחה‬
‫שנה אחת‪ ,‬שבוע אחד‪ ,‬עד שלא זכה‪ ,‬בינו לבין אחר יכול לחזור בו‪ ,‬מי שזכה׳‬
‫בינו לבין אחר‪ ,‬איגו יכול לחזור בו‪ .12 .‬וקושר את בהמתו על גבי ה פ ק ה‬
‫אבל לא על גבי לקט שכחה ופיאה‪ ,‬אבל עוקר ומשליך לפניה‪ .‬אסיפת תאנים‬
‫ומשמר שדהו מפני ענבים‪ ,‬אסיפת ענבים ומשמר שדהו מפגי ירק‪ ,‬אם היו‬
‫פועלין עוברין ביניהן‪ ,‬אם היה בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו חייבין‪ ,‬ואם‬
‫לאו הרי אלו פטורין‪ .13 .‬הזורה תבנו סתם ולקחו אחר‪ ,‬אפי׳ להוציא ממנו׳‬
‫פטור‪ .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל מודין בית שמיי ובית הלל שלא ימכור אדן‬
‫גדיש של תבואה‪ ,‬ועביט של ענבים‪ ,‬ומעטן של זתים‪ ,‬אלא לחבר ולעושה‬
‫בטהרה‪ .‬מוכר לו חטים אע״פ שיודע בו שאיגו גובל עיסתו בטהרה‪.‬‬
‫‪ 32‬המפקיר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ א ה פ״ו ה״א‪ ,‬י״נו ע״ב; כדרים פ״ד ה״י‪ ,‬ל״ח ע״ד; בבלי שם מ״ג ‪3‬׳•‬
‫‪3 6‬‬
‫א ס י פ ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״א ח״א‪ ,‬כ״א ע״ג; בבלי פ ס ח י ם ו׳ בי‪.‬‬
‫»« מודין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ו ה״ז‪,‬‬
‫במשכ׳ פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫»‪ 3‬הזורה ו כ ו ‪ /‬עיין‬
‫מ ה ע׳יג ועיין במשכ׳ שם פ״ו מ״ו‬
‫וכאן פייה מ״ד‪.‬‬
‫‪ 31‬ו ע ל ה ב ו ר ר ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ג ״ס״•‬
‫אחת |‬
‫‪3 6‬‬
‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫‪ 34‬א ח ד |‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫אי" | נ איו•‬
‫לפגיה |‬
‫בו |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עליהן | א עליהם•‬
‫ח ב ט ן א חיבגו‪.‬‬
‫נ «־•‬
‫נ‬
‫ו ב‬
‫בעו לבין |‬
‫ה‬
‫ד הו׳ כין הו׳ בין‪.‬‬
‫'י׳ עיין ל ע י ל טו׳ «־>‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫‪ 38‬ביניהן | א ביניהם‪.‬‬
‫א ח ר | ד אחד•‬
‫ל ‪ I‬א יילל•‬
‫« ‪ | P‬ד נ אדם‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד‬
‫טודין | א םודים‪.‬‬
‫סופת‪.‬‬
‫פ ק פ י ד ן כיה‬
‫ב ספקיי•‬
‫ד א נ•‬
‫פטורין | ג סתום•‬
‫‪ 40‬פטור | ב פחוח‪.‬‬
‫שטיי | ד א שפאי נ שפי‪.‬‬
‫‪ 41‬עגבים | ד עגביי‪.‬‬
‫‪ 43‬טוכר | א ט כ ר ‪.‬‬
‫תאנים ‪I‬‬
‫ד ענבי־‪.‬‬
‫ענבים |‬
‫ס ס ״ | ד היפנו‪.‬‬
‫נ‬
‫משזכה­‬
‫ד ומאה•‬
‫אסיפת ענבים ‪I‬‬
‫»‪ 8‬אלו סטורין ן א אילו חייבין‪.‬‬
‫אפי׳ | ד א נ אפילו‪.‬‬
‫גסליאל | א ג גטל־‪.‬‬
‫ולעושה ן א שעושה‪.‬‬
‫פי שזכה |‬
‫‪ 86‬ופיאה |‬
‫אסיפת |‬
‫אם היה | א ואין‪.‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫‪ 33‬אט׳ |‬
‫וקושר | א הקושר ג קושר‪.‬‬
‫אלו חייבין | א אילו סטורין‪.‬‬
‫״טעי‪ I 1‬ג * ע י ־‬
‫זתים | ד ויחי'‪.‬‬
‫ע ל פי‪.‬‬
‫ב ד ג סחוס•‬
‫ת‬
‫ושלשה | ג שליטה‪.‬‬
‫‪ 37‬ומשפר | א פשפר ןאתן <ב׳פ> ג פשפר )ביס(‪.‬‬
‫אם | ג ח ס ר ‪.‬‬
‫ה‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א אחת•‬
‫ב ד פתוח• ג לפגיה• ]י[ גכלוסר׳‬
‫א נ תאינים‪.‬‬
‫'־‬
‫שהוא ן א הרי זה‪.‬‬
‫את |‬
‫הבורר ן‬
‫ד‬
‫ה ב ו ר‬
‫׳‪.‬‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י ן‬
‫ד‬
‫ש ב‬
‫‪ 32‬שםאי ‪I‬‬
‫ד ג אסר•‬
‫אם׳ ‪I‬‬
‫ובית ‪I‬‬
‫וטעטן | ד וסעטין א ומעוטן‪.‬‬
‫חטים ן א חיטים נ חטץ‪.‬‬
‫אע־ט | ד א נ אף‬
‫בטהרה | ב פתוח‪.‬‬
‫‪ .32‬ש נ י ם ו ש ל ש ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ס ק י ר ס ת ם ‪ ,‬י כ ו ל לחזור בו ב ת ו ך שלשת ימים הראשוגים׳‬
‫‪ .33‬י ו ם א ח י וכי ־‬
‫ו מ מ י ל א חייב ב מ ע ש ר ו ת א ם ח ז ר בו‪ .‬תו ה י א ת ק נ ת ח כ מ י ם ׳ עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .34‬ב י נ ו ל ב י ן א ח ר וכי'•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה מ ק י ר לזמן‪ ,‬ו מ י ל ת א ד ל א שכיחה ל א מ ר ו ב ה ‪.‬‬
‫‪ . 3 5‬ו ק ו ש ר וכו׳‪ .‬ואיני‬
‫מ י ש ז כ ה ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משזכה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ׳ בין ה י א בין א ח ר ‪.‬‬
‫‪ .36‬ל ק ס ו מ י ‪ .‬ו א ס י ל ו ה ו א עני‪ ,‬שהרי בדול א ת‬
‫חושש ש מ א ה ם ק י ר ו ל א ד ם נ ר י ד א ‪ .‬ו ל א ל ב ה מ ה ‪.‬‬
‫א ם י ם ת ת א נ י ם ‪ .‬כלומר־‬
‫ש א ר העניים‪ ,‬א ב ל מ ש ע ק ר ‪ .‬ו כ ב ר ז כ ה ‪ ,‬י כ ו ל ל ה ש ל י ך למני ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫‪ .39‬ל ה ו צ י א מ מ נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו ל ק ח‬
‫ע ת ת םייסי התאנים‪ ,‬כ ש כ ב ר נ א ס פ ו הקייצות‪.‬‬
‫ע ל מנת ל ה ו צ י א ח ס י ם שנשארו ב ת ק סמור‪ .‬מסני ש ה מ ו כ ר מ כ ר ו כ ת ב ן ‪ ,‬ו ה ח ס י ם ב ס ל ו ת ל נ כ י ה ת ב ן ‪ .‬והן‬
‫‪ .42‬ח ט י ם וכוי‪ .‬מסני חייו ש ל ה ל ו ק ח ‪.‬‬
‫הםקר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪241‬‬
‫מעשרות פ״ג‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫וכן לא יתן אדם לשכנתו תבשיל לבשל ועיסה לאופות לו‪ ,‬אלא אם כן יודע‬
‫שקוצר‪ ,‬לו חלה‪ ,‬ועושה בטהרה‪ .‬וכן בן לוי‪] .‬הרי[ שנתמנו לו עריסין ועושין‬
‫בזתים‪ ,‬הרי זה מפריש עישור זתים ושמן טבל מתוך ביתו‪ ,‬ואם אמ׳ מה שזתים‬
‫האילו ראויץ לעשות מעשר בדרומו ותרומת מעשר בדרום דרומן‪ .14 .‬הלוקח‬
‫שדה ירק בםוריא עד שלא באו לעונת המעשרות פטור‪ ,‬משבאו לעונת‬
‫המעשרות חייב‪ .‬מלקט כדרכו ופטור דברי ר׳ עקיבא‪ .‬וחכמים או׳ אף‬
‫משבאו לעונת המעשרות חייב לפי חשבון‪ .‬מודים חכמים לר׳ עקיבא שאם‬
‫מכר לו תבואה לקצור‪ ,‬וענבים לבצור‪ ,‬וזתים למסוק‪ ,‬שלוקט כדרכו ופטור‪.‬‬
‫‪ .15‬אי זו שום בעל בכי‪ ,‬כל שאץ לו אלא דור אחד מקיף את העמוד‪ .‬אי זהו‬
‫‪4 3‬‬
‫« הלוקח וכו׳‪ .‬משכי פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫ל א יהן וכו׳‪ .‬עיין לעיל דמאי ספ״ד ומ״ש בבה״א כאן‪.‬‬
‫•« ר׳ עקיבא ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קל״ו א׳‪ .‬ועיין ירוש׳ פ״ה ה״ד‪ ,‬כ״א ע״ד‪ .‬ועיי״ש רה״ד‪ ,‬ומקבילות‪.‬‬
‫‪5 1‬‬
‫בעל בכי ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ׳יח ה״ז כ״נ ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫׳‬
‫‪3‬‬
‫>־«* וכן‬
‫‪. . .‬‬
‫בטהרה |‬
‫א ג ל ב ש ל ]לון‪.‬‬
‫א‬
‫חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫לאומות |‬
‫ןהרין ן כיה‬
‫ג‬
‫בין השורוח בג‪ :‬שנחסנח‪.‬‬
‫גקודות(‪.‬‬
‫י‬
‫א נ לאמות‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫א אם•‬
‫‪.(28‬‬
‫עריסין ן א אריסץ‪.‬‬
‫עישור |‬
‫ך א מ ר א אום׳‪.‬‬
‫בדרומו |‬
‫‪ 47‬שדה ן א שדי‪.‬‬
‫ובין השורות תלוי‪ :‬חייב‪.‬‬
‫ד אוסרים‬
‫א ג אומי‪.‬‬
‫א סתום•‬
‫א י‬
‫ז ה‬
‫ד עשור‪.‬‬
‫ד א ג בדרומן‪.‬‬
‫סשבאו | ג וסשבא‪.‬‬
‫מלקט | א‬
‫‪ 49‬משבאו | ג משבא‪.‬‬
‫ד איזה‬
‫‪ 48‬האילו |‬
‫ד האלו׳ א אילו‪.‬‬
‫סטור ן נמחק בג עיי קו‪,‬‬
‫א מעשרוח‪.‬‬
‫עקיבא | ג עקיבה‪.‬‬
‫חייב ן נמחק בג‬
‫וחכמים | א ג וחכמי‪.‬‬
‫המעשרות | א ג מעשרות‪.‬‬
‫בכי ן א חסר‪.‬‬
‫ואם |‬
‫דרומן | ג דרומן‪ :‬ןז׳ן )עיין לעיל‬
‫ד המעשרו׳‬
‫דור |‬
‫א נ שהיו )אבל‬
‫ושסן | א נ שמן‪.‬‬
‫המעשרות ן א מעושרות‪.‬‬
‫‪ 50‬לקצור ן א לקצור ]חיתים לקצור[‪.‬‬
‫א איזהו‪.‬‬
‫שנחםנו |‬
‫ד א נ זיתים‪.‬‬
‫מעשר ן א מעשרן‪.‬‬
‫לוקט‪.‬‬
‫א ג לה‪.‬‬
‫וכן |‬
‫ב ןועושקן ועושין )ונמחק המוסגר עיי‬
‫שזחים | ך א שזיחים‪.‬‬
‫‪ 48‬המעשרות |‬
‫ג‬
‫‪ 44‬לו |‬
‫ב ר א חסר‪.‬‬
‫זתים |‬
‫לעוגת ן א לעתות‪.‬‬
‫עקיבא | ג עקיבה‪.‬‬
‫« אי זי |‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫ועושין ן א עושין‬
‫מה ן א ן כ ל ן מה‪.‬‬
‫עי' קו‪ ,‬ובין השורוח ח ל ד ‪ :‬פטור‪.‬‬
‫א ג חכס׳•‬
‫יודע ן‬
‫א‬
‫יודע‬
‫בין השורות בכיי הסופר עצטי‪.‬‬
‫‪ 45‬מ ת י ם ן א בזיתים‪.‬‬
‫מעשר | א ג מעשרן‪.‬‬
‫״י‬
‫‪ 43‬לשכנתו תבשיל ן א לשכינתו תבשיל‬
‫] ב ה [‬
‫ג תבשיל‬
‫לשכינתו‪.‬‬
‫לבשל |‬
‫פודים | ג םודין‪.‬‬
‫חתים |‬
‫ד זור‬
‫ד א ג חיתים‪.‬‬
‫א דיר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫חכמים |‬
‫ופטור |‬
‫מקיף ן א הםקיף•‬
‫ו | ד אחה הוא ג אי זה ה׳‪.‬‬
‫‪ .43‬ל א ו מ ו ת ל ו וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל א ם ו ח ל ה וכוי ש ק ו צ ה ל ה )עיין ב ש נ ר נ ״ ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י מ צ י א לשכינתו‬
‫ה ב ש י ל ו ע י ס ה א ל א א ם י ו ד ע שהיא עושה ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו מ ח מ ת גרם ט ו מ א ה אתינן ע ל ה ‪.‬‬
‫י ק ל א יתן מעשרות ל ב ן לוי א ל א א ם כן י ו ד ע שהוא עושה ב מ ה ר ה ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .44‬ו כ ן ב ן ל ו י ‪.‬‬
‫הרי‬
‫שנתמנו‬
‫ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב ר שנתמנו ל ו א ר י ם י ן ) כ ג ו ן שירש או קנה ש ד ה ואריסין בתוכה(‪ ,‬שהרי ה ח ב ר ל א יוריד‬
‫‪ .45‬מ מ ר י ש וכו׳‪.‬‬
‫ל כ ת ח י ל ה אריסין ע־ה ל ת ו ך שדד!‪.‬‬
‫זיתים טהורים ו ש ק סד‪%‬ר כננד העישור ש ל ה א ר י ס‬
‫ואומר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמתקן א ת ח ל ק ה א ר י ס ‪ ,‬מ ס ר י ש‬
‫)כצ־ל במקום‪ :‬ו א ם אמ׳( מ ה שזיתים ה א י ל ו‬
‫ש ל ה א ר י ס ראויים לעשות ש ק מ ע ש ר ן ב ד ר ו ם ה ש ק שהמריש מביתו‪.‬‬
‫ומן ה ש ק ע ל השמן• עיין בבה־א‪.‬‬
‫‪ .48‬ח י י ב ‪.‬‬
‫ועיין בשנו־ס‪.‬‬
‫מ ל ה זו ב א ה‬
‫‪ .47‬מ מ ו ר ‪.‬‬
‫והוא מ ס ר י ש מן הזיתים ע ל הזיתים‬
‫צ״ל חייב <עיין בשנרס(‪ ,‬שהרי נתתייבו ברשותו‪.‬‬
‫ק מ ל י ו ן כ ת י ק ץ לשו׳ ‪) 47‬עיין מש־ש(‪ ,‬ונכנסה ש ל א ב מ ק ו מ ה ‪ ,‬ו צ ר י ך ל מ ו ח ק ה ‪.‬‬
‫‪ .50‬ל ק צ ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו קונה א ל א ל כ ש י ק צ ר נ ה ‪ ,‬ת מ צ א ש ל א קנה א ל א בתלוש‪,‬‬
‫ואין כ א ן ת ו ס ס ת נידולים‪.‬‬
‫כ ד י שידעו ל מ ה התכוונה משנתנו‪.‬‬
‫ואינו עשוי ס ד ק י ם ‪ ,‬ס ד ק י ם ‪.‬‬
‫‪ .51‬ב ע ל‬
‫דור‬
‫ב כ י ‪ .‬שם מ ק ו ם )‪ ,(Baalbek‬ו מ ס ר ש ת ה ת ו ס ס ת א א ת סימניו‪,‬‬
‫אחד‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שורה א ח ת מ ק י מ ה את ה ע מ ו ד המניםי‪,‬‬
‫‪242‬‬
‫מעשרות פ״ג‬
‫בצל של רכפה‪ ,‬כל שאין עוקצן מעוך לתוכו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כל‬
‫שאין לו ]אלא[ קליפה אחת‪ .‬אלו הן גריסין הקלקין‪ ,‬אלגוסץ המרובעין‪ .‬רבן‬
‫שמעון בן גמליאל או׳ אין לך מרובע מששת ימי בראשית‪ .‬אלו הן עדשין‬
‫מצריים‪ ,‬אילו שגלגליהן חרץ‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כל שאץ בו צרור‪.‬‬
‫ר׳ מאיר או׳ אף הקלקם‪ ,‬שעקסיהן קטגים והלקטיהן מרובין‪ .16 .‬ר׳ יוסד׳‬
‫או׳ ]אף[ הקנטין של מטה מהן‪ .‬כגון אילו שהוצרכו חכמים ליתן בהן סימן‪,‬‬
‫לפי שאץ כיוצא בהן בארץ ישראל‪ .‬אבל האלרסין וההפרםקץ והאצטרבילין‬
‫לא צרכו ליתן בהן סימן‪ ,‬לפי שכיוצא בהן בארץ ישראל‪ .‬פירות לא הילכו‬
‫בהן חכמים לא אחר הטעם‪ ,‬ולא אחר הריח‪ ,‬ולא אחר המראה‪ ,‬ולא אחר‬
‫הדמים‪ ,‬אלא אחר הרוב בלבד‪ .‬ושאר זרעוני גנה‪ ,‬כגון זרע קשואין ודלועץ‪,‬‬
‫וזרע לפת וצנונות‪ ,‬ושאר זרעוני גנה שאין נאכלין פטורין מן המעשרות‪ ,‬ונלקחין‬
‫מכל אדם בשביעית‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא אמרו אלא זרעוני עה בלבד‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫אומ׳ אף זרעוגי שדה כגון זרע אסטיס ובקיא‪.‬‬
‫‪5 4‬‬
‫אין לך מרובע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; כדרים פ״ג ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ד; שבועוה פ״ג ה״נן‪ ,‬ל״ד ע״ל‪.‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪,‬‬
‫שגלגליהן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬ר מאיר ו כ ו ‪ /‬ירוש הכ״ל‪ .‬ועיין במשנה הכ׳׳ל•‬
‫ר׳ יוקה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין במשנה הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫״ כגון אילו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ב ה״א כ״נ‬
‫׳‬
‫« ושאר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״מ‪.‬‬
‫‪ 59‬פירוח ו כ ו ‪ /‬לעיל דמאי פ״ד שו׳ ‪ 23‬וש״כ‪.‬‬
‫*« זרע אסעיש ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ז‪ ,‬כ״ב ע״א‪.‬‬
‫ב‬
‫‪M‬‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪•«PW‬‬
‫ב ע ל‬
‫־‬
‫כ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ה‬
‫‪ I‬א י״א•‬
‫גםליאל | א נמלי•‬
‫אלניסיז ‪ I‬א אילו נס‪•1‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫י יא״ ׳•‬
‫*יי ‪I‬‬
‫י‬
‫י•‬
‫אילי | ד ג אלו‪.‬‬
‫•״ אי׳ | ד אופ׳‪.‬‬
‫י ו‬
‫ה‬
‫״ ‪I‬‬
‫י א‬
‫•‬
‫ש סטה | ב א ג שלםטה‪.‬‬
‫ג ודלעים‪.‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫וני‬
‫‪5‬‬
‫חי‬
‫י‬
‫ש‬
‫ל‬
‫חכמים | נ חכס׳‪.‬‬
‫י• א י | ד א אופי‪.‬‬
‫ר‬
‫כ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫•‬
‫ש‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ק‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב ח‬
‫אילו | ד‬
‫שכיוצא ן א שיש כיוצא‪.‬‬
‫‪ 61‬גנה | א נ געה‪.‬‬
‫ננה | א נינה‪.‬‬
‫ל‬
‫קראו‬
‫הקשה‬
‫לחלק‬
‫‪ . 5 7‬ה ק נ ט י ן יכו׳•‬
‫של‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫א קישואץ‪.‬‬
‫גנה ן א נעה‪.‬‬
‫‪.56‬ה ק ל ק ס‬
‫‪.59‬שכיוצא‬
‫נגה•‬
‫ליתא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כיוצא‬
‫‪ .64‬א ט ט י ס‬
‫הילכו ן ך הלכי­‬
‫ודלועין ן א ודלועיח‬
‫פטורין | ד פטורי׳‪.‬‬
‫‪ 6.‬אוס׳ | ד אופר‪.‬‬
‫לא‬
‫וההפרסקין |‬
‫‪ 89‬צרכו | ך א צרכו ןחכסים[‬
‫ע י ק * ז • * ״ ל ‪ :‬ע ו ק צ ו ׳ ע י ץ בשנו־ס‪.‬‬
‫‪ .58‬ש א י ן‬
‫שהוצרכו | ך א צרכי•‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫קשואין |‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫שידעו ל א י ל ו מ מ י ם התכוונה מ » ת נ י • ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב ד‬
‫מרובין | ד א נ סתום•‬
‫אלו‪.‬‬
‫נתברר‬
‫וגלקחין |‬
‫אסטיס ן א ג סטיס•‬
‫‪ . 5 3‬א ל ג ו ם י ן וט־׳•‬
‫‪ .65‬צ ר ו ר ‪.‬‬
‫לי‬
‫טי ‪.‬‬
‫ב ו‬
‫כ נ ר א ה שכן‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ת‬
‫בבה״א•‬
‫ב ה ן וכו־‪.‬‬
‫ו ל מ י כ ך נתנו ב ה ם מימנים‪ .‬כ י י‬
‫ה א ל ד ס י ן וכי׳‪.‬‬
‫עיין ל ע י ל מ״א שו׳ ‪ 6‬ו ב ב ה ־ א שם•‬
‫ב ה ן וכו׳‪ .‬ו ה ר י מ כ י ר י ם אותם‪ ,‬ויודעים ב מ ה ד ב ר ה משנתנו‪.‬‬
‫• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ע ע ק ס‬
‫י‬
‫ה ן‬
‫ן ך שעקציהו‬
‫הקנטין ן א הקיטין נ הקוטיז•‬
‫צ י ל ‪ :‬אילו גטץ וכו׳ )כגי׳ כי״ע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳ א י ל ו הגריסץ ה ג ס ץ ה מ ר ו ב ע י ן ‪.‬‬
‫העדשה‪.‬‬
‫גמליאל ן א ג נטלי•‬
‫האלרסין ן א האילאסרין ג ה א ל ן ך ץ ‪.‬‬
‫ושאר ‪ . . .‬גגה | ד חסר‪.‬‬
‫י' •‬
‫ק ס‬
‫והאצטרבילין | א והאיסטרובילין‪.‬‬
‫בהן | א בהם )ביס(‪.‬‬
‫‪ 62‬וצנונות | ד וצמו־‪.‬‬
‫ק ו•‬
‫ה ק ו‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ה ק ר ק ס‬
‫]אף! | כיה ד א ג• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 68‬שאין כיוצא ן א שכיוצא‪.‬‬
‫ד והחפרסקין א הפרסקין ג והאפרסקין‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ק‬
‫ין‪.‬‬
‫שמעין | ג שמע׳‪.‬‬
‫טהן | ג ™‪] •1‬טי! <יעיין לעיל שי «>•‬
‫חכםים | ד חכם" ג חכסין‪.‬‬
‫ג צרכו ]חבט־!‪.‬‬
‫ה ק‬
‫ל ׳‬
‫גס‬
‫או׳ | ד א אום׳•‬
‫‪ 85‬מצריים ן ד סיצריס‬
‫קטגים והלקטיהן | ד קטנין והלקטיהון‪.‬‬
‫« או׳ | ד אוםי א אום־•‬
‫״ בהן ן א בהם‪.‬‬
‫נסליאל | א נ נסל׳‪.‬‬
‫שגלגליהן ן א שגלוגליהן‪.‬‬
‫א‬
‫]בצלן‬
‫‪] 63‬אלאן ן ביה ד א ג• ב חסי­‬
‫עדשין ן כ־ה ד ג‪ .‬א עדשים ב‬
‫הקלקס | ד‬
‫א ]אילו! שעיקסיח נ ]אלון שעוקציהן‪.‬‬
‫י ו ס י‬
‫״ ״מעון | א ג מסע׳‪.‬‬
‫אלו | א ]אין[ אילו‪.‬‬
‫א המצריים ג המציייח•‬
‫א י ם‬
‫או׳ | ד אוסר א אום־‪.‬‬
‫כל | א שי‪.‬‬
‫י‬
‫‪ I‬א אילו•‬
‫בראשיח ‪I‬‬
‫״אין‬
‫עוקצן | ד מאין‬
‫עוקצו‬
‫א שעוקמו‬
‫נ מאיו‬
‫ובקיא‪.‬‬
‫‪.62‬ושאר‬
‫ורעוני‬
‫א ט מ י ם ה י א ‪ ,isatis‬ומשתמשים בו ל צ ב ע ׳‬
‫ע י ץ ל ע י ל שביעית מיה שו׳ ‪ .15‬ו ב י ק י א היא ‪ ,vicia‬מין כ ר ש מ ץ ‪.‬‬
‫מעשר שני‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬מעשר שני אין מוכרין אותו‪ ,‬ואץ ממשכנץ אותו‪ ,‬ואין מרהינץ אותו‪,‬‬
‫ואין מחליפין אותו‪ ,‬ולא שוקלין כנגדו דינרי זהב‪ ,‬אפילו לחלל עליהן מעשר‬
‫שני‪ .‬ולא יתנם לשולחני להתנאות בהן‪ ,‬ולהלוותן להתעטר בהן‪ ,‬אם בשביל‬
‫שלא יעלו חלודה הרי זה מותר‪ .‬כיצד אץ מוכרץ אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך‬
‫מאתים ותן לי מנה‪ .‬כיצד אץ ממשכנץ אותו‪ ,‬לא יכנס לביתו וימשכננו)על(‬
‫מעשר שני שלו‪ .2 .‬כיצד אין מרהינין אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך מעשר זה‬
‫ויהא בידך‪ ,‬ותן לי עליו חולין‪ .‬כיצד אץ מחלפין אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך‬
‫יץ ותן לי שמן‪ ,‬הילך שמן ותן לי יין‪ ,‬אלא אומ׳ לו הילך יין‪ ,‬מפני שאץ לי שמן‪,‬‬
‫והלא אומ׳ הילך שמן‪ ,‬מפני שאץ לי יץ‪ .‬נמצאו מחליפץ ואץ מחליפץ‪ ,‬ועושץ‬
‫)סוכה( טובה זה עם זה‪ .3 .‬מעשר שני אין נותנץ אותו לא על גבי צינית‪ ,‬ולא‬
‫על גבי חית‪ ,‬ואץ עושץ אותו קמיע‪ .4 .‬אץ מחללין מעשר שני על אסימץ‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א‬
‫» מעשר שני‬
‫בבלי שבס כ״ב ב ‪/‬‬
‫הכ״ל‪ ,‬כ״ב קע״ב‪.‬‬
‫א אין•‬
‫להתנאות‬
‫א‬
‫ל‪-,,‬״״‬
‫הרי זה | א חסר‪.‬‬
‫״ ל י | ד סתום‪.‬‬
‫ס ח‬
‫י‬
‫» והל‬
‫א‬
‫מעשר |‬
‫}‬
‫ב ה ם >‬
‫^‬
‫•ן‬
‫ד‬
‫‪n‬‬
‫]‬
‫ס ע ש‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן ה ל ה‬
‫״» )סוכה> | ד א חסד‪.‬‬
‫א ו ס‬
‫׳‬
‫ל‬
‫יל‬
‫א‬
‫ו ה‬
‫אות ‪.‬‬
‫ס‬
‫‪ 7‬ויהא ן א יהא‪.‬‬
‫יאפר | ך יאסי‪.‬‬
‫נ‬
‫א‬
‫׳‪.‬‬
‫ל ‪.‬‬
‫ע‬
‫י ‪£‬‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ן‬
‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫ב ה ן‬
‫ד‬
‫ע א‬
‫‪ 11‬י ן‬
‫ת‬
‫)על( | ד א חסר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫• שני ן א שעי‪.‬‬
‫חולין | ד חולי׳‪.‬‬
‫לו | ד חסר‪.‬‬
‫שאין לי ן כ־ה ד א• ב לו•‬
‫ד א‪.‬‬
‫ועושין ן א עושין•‬
‫לי ן כיה‬
‫ת‬
‫ב ה ם‬
‫‪.‬‬
‫ולא | א לא•‬
‫‪ 4‬חלודה | ד חלוד׳‪.‬‬
‫לי ן א חסר‪.‬‬
‫תן‬
‫י׳‪.‬‬
‫ך ז ן‬
‫ן א‬
‫ותן | ך ו י ‪.‬‬
‫‪ 8‬אופ־ ן א אופר‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 2‬ואין ן ד ואי׳‬
‫‪ 3‬שני | ך שני ןאחרן א שעי ןאחרן‪.‬‬
‫‪ 5‬סאתים | ד סאתי׳‪.‬‬
‫טרהינין | ד פהרחיגין‪.‬‬
‫ל פ ן | ד א פחליפין‪.‬‬
‫א ן ‪0‬‬
‫ב‪/‬‬
‫פותר | ב ד פתוח‪.‬‬
‫ד‬
‫י לא יאמר ו כ ו ‪ /‬משכ פ״א מ״א;‬
‫ואין םרהיגין ן א אין סרהינין ך ואין מהרהחינין‪.‬‬
‫טחליפין | ד סחליפי׳‪.‬‬
‫ב ה ן‬
‫‪,‬‬
‫« אין מרהיכין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬ע״ג‪.‬‬
‫‪ 1‬שני | א שיני‪.‬‬
‫‪ 5‬אין ממשככין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫״ אין מחללין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ב; עדיוח פ״ג מ״ב; שפרי ראה‬
‫ע מ ׳ ‪ ;167‬בבלי ב״מ מ״ז‬
‫ן‬
‫״א‪.‬‬
‫* אין מוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״א‪ ,‬כ׳׳ב ע״ב‪.‬‬
‫ימש׳ חכ״ל‪ ,‬כל הברייחא‪.‬‬
‫סי׳ ק״ז‪,‬‬
‫מ‬
‫‪ 2‬ולא שוקלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג;‬
‫א ״ ן ת‬
‫‪.‬‬
‫ב לו‪.‬‬
‫ואין ן א אין‪.‬‬
‫קסיע | ב ד סתום‪.‬‬
‫» ' | א שעי‪.‬‬
‫‪ .1‬א י ן‬
‫מ ו כ ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ה ב ב א מ פ ו ר ש ת ל ה ל ן ב ת ו ס פ ת א ע צ מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ ש ק ל המעיש י ד ו ע לו‪ ,‬ל א ישער כנגדו וכוי‪.‬‬
‫ו ת א כ ל מ ב ק ד ו ש ה ‪ ,‬ותן ל י מנה ש ל ח ו ל ץ ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬ולא‬
‫ש ו ק ל י ן וכו׳‪.‬‬
‫‪ .5-4‬ה י ל ך מ א ת י מ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל מעיש‬
‫‪ .8‬ש א י ן ל י ש מ ן וכו׳‪ .‬ו ל ש ת זו מ ש ת מ ע ת לשתי מנימ‪ .‬א ‪ .‬שאץ‬
‫לי ש ק ‪ ,‬ו ל מ י כ ך אני נותן ל ך יין נ ר י ד א ‪ .‬ב‪ .‬ע א ץ לי שמן‪ ,‬וטוב ת ע ש ה א ם ת ת ן לי ש ק ב מ ק ו ם יץ‪ .‬ויש ברשות‬
‫ה מ ק ב ל ל ה ב ץ א ת ה ד ב ר י מ כרצונו‪.‬‬
‫)ח‬
‫" י > • ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .10‬צ י נ י ת וכו׳‪ .‬מ כ ה ע ל גבי הרנל‪ ,‬ו ד ר כ ם ה י ה ל ת ת ס ל ע ע ל י ה ‪.‬‬
‫‪ .11‬ת י ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬זזית‪ ,‬חזזית געיץ בשמים(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ל מ ת ‪.‬‬
‫נ ס כ א ש ל כ ס ף ‪ ,‬או כ מ ף עשוי כ מ ץ מ ס ב ע ‪ ,‬א ב ל ב ל י צ ו ר ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪243‬‬
‫אמימון‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪244‬‬
‫מעשר שני פ״א‬
‫ור׳ דוסה מתיר‪ .‬אבל פרוטות קטנית הניתנות סימן במרחץ‪ ,‬הכל שרן שאין‬
‫מחללין אותו עליהן‪ .5 .‬אין מחללין אותו לא על מטבע מרוד‪ ,‬ולא על‬
‫מטבע שאינו יוצא‪ ,‬ולא על המעות שאינן ברשותו‪ .6 .‬כיצד‪ ,‬היו לו מעות‬
‫כזכיות ומעות ירושלמיות אין מחללין אותו עליהן‪ ,‬אם חלל לא קנו מעשר‪.‬‬
‫אבל מטבע היוצא משום מלכים הראשונים מחללין אותו עליהן‪ .‬אין מחללין‬
‫אותו לא על מעות שכן בבבל‪ ,‬ולא ]על[ מעות שבבבל ]כן[‪ ,‬אבל אם היה כן‪,‬‬
‫והיו לו מעות בבבל‪ ,‬מחללץ אותו עליהן‪ .‬כיצד אץ מחללין על המעות שאץ‬
‫ברשותו‪ ,‬היו לו מעות טמונות בקצטרא ובהר המלך‪ ,‬או שנפל כיסו לבור‪,‬‬
‫אע״פ שיודע שהוא שם‪ ,‬אין מחללין אותו עליהן‪ ,‬ואם חלל לא קנה מעשר‪.‬‬
‫‪ .7‬כיוצא בו‪ ,‬מי שבא בדרך ובידו מעות‪ ,‬וראה אנס בא כנגדו‪ ,‬לא יאמר הרי‬
‫הן מחוללץ על מעות שיש לי בתוך ביתי‪ ,‬ואם עשה כן דבריו קיימץ‪ .8 .‬היה‬
‫טעון כדי יץ וכדי שמן‪ ,‬וראה אותן שנשברו‪ ,‬לא יאמר הרי הן עשויות תרומה‬
‫״‬
‫״ אין מחללין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ׳׳א ה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד; בבלי נ׳׳ין‬
‫פרועות ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫״ כילד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪ ,‬כל הברייתא‪.‬‬
‫ל״ז ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬
‫» מי ש א‬
‫כומוכוה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי שם ל״ח א ‪/‬‬
‫נ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫ג ב‬
‫לי‬
‫‪3‬‬
‫״ ק קכףן‬
‫» מעות‬
‫ב‬
‫» כדי‬
‫‪/‬‬
‫יין ו כ ו ‪ /‬בבלי חכ״ל‪ .‬ועיין לעיל דמאי פ״ח הי״א‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫יי' | א י י ‪.‬‬
‫דוטה | ד א דוטא‪.‬‬
‫ד קטני׳ א קטנות‪.‬‬
‫‪1‬עליי?ון‪.‬‬
‫הניתנות | ד הנחנו׳ א והגיתנות‪.‬‬
‫מטבע | א הטטבע‪.‬‬
‫כיצד היו | א כיזה צ ד היה‪.‬‬
‫ירושלםיו׳‪.‬‬
‫]ע ן ן כיה‬
‫‪1 8‬‬
‫טעות |‬
‫ד לי‪.‬‬
‫טעות | ד טעו׳‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ד א•‬
‫עליהן | ב ד סחוח‪.‬‬
‫״ אע׳ס | א א ף ע ל סי•‬
‫אין טחללין | ד אי׳ טחללי׳‪.‬‬
‫" ובידו | א והיה בידו‪.‬‬
‫ד א אס‪.‬‬
‫מתקבלות‬
‫סעות | ד טעו׳‪.‬‬
‫»־ וראה | ד ודא׳‪.‬‬
‫‪ .12‬פ ר ו ט ו ת‬
‫א המעות‪.‬‬
‫הסעות | ד הסער‪.‬‬
‫קטנית‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 18‬אוחו | ב אוחי‬
‫ברשותו | ב ד ט ת י ם •‬
‫‪ 18‬משום | ד םשם א לשום‪ .‬הראשונים |‬
‫מעות שכן ן א המעות שמן )ומליון‪ :‬שהז>•‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫שאין ן א שאינן‪.‬‬
‫כן ן א כאי­‬
‫» היו ן א היה•‬
‫ובהר | ד וביה א ןאון ב ה ר ‪.‬‬
‫שיידע | ד שידו׳‪.‬‬
‫לי ‪I‬‬
‫כיסו ל ב ו ר ‪I‬‬
‫שהיא ‪ I‬ד שהו׳ א שיש‪.‬‬
‫עליהן ואט ח ל ל | א עליהט אט חילל‪.‬‬
‫יאטר | ד יאט־‪.‬‬
‫־־ טעות | ד טעו־‪.‬‬
‫שנשברו | ד א שנשתברו‪.‬‬
‫עשויות | ד א עשויין‪.‬‬
‫שם ‪I‬‬
‫מעשר ן ב‬
‫לי |‬
‫ד‬
‫ד‬
‫לו‪.‬‬
‫סתים‪-‬‬
‫ואם ‪I‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ר ו ט ו ת קטנות )כני׳ כי'ע> שאנשים פ ר ט י ם ט ו ב ע י ם אותן‪ ,‬והן‬
‫ב ב י ת ה מ ר ח ץ כתשלום ב ע ד ה ר ח י צ ה ‪.‬‬
‫ה ת ו ס פ ת א מ מ ר ש ת ב ב א זו ל ה ל ן ‪.‬‬
‫והוא מ ט ב ע מ ר ו ד ‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ומעות ירושלמיות ן ך וטטעות‬
‫ןכןן ן א ןוהןן כאן‪.‬‬
‫ב ק צ ט ר א | ד בקיסטר׳ א בקסטרא‪.‬‬
‫ד ןטסונוחןן כיסו לבו׳‪.‬‬
‫א שם ןסעווון‪.‬‬
‫‪ !6‬כזכיות | א בחביות‪.‬‬
‫״ אוחו ל א | א ח ס ר ‪.‬‬
‫טעות | ד טעו׳‬
‫טסונות | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ !4‬ט ט ב ע | א הטטבע‪.‬‬
‫ק ט | ד ק ט ]עליהן[ א קנה‪.‬‬
‫אין | א ]כיצד! אין‪.‬‬
‫י טעי׳•‬
‫״ ‪ -‬״ שאץ ט ח ל ל ץ ן א שסחללין‪.‬‬
‫טרוד | ד טרור א טרוד‪.‬‬
‫אם ח ל ל | א ואם חילל•‬
‫ד הראשוני׳•‬
‫טחיר |‬
‫ד‬
‫ס ח‬
‫י׳‪.‬‬
‫פ ר ו ט ו ת‬
‫ן ך‬
‫פ ר ו ט ו‬
‫קטיח ‪I‬‬
‫ו ט י ב עניעמ נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .15‬כ ז כ י ו ת וכו׳‪.‬‬
‫ירושלמיות‬
‫‪ .13‬מ ר ו ד‬
‫וכו׳•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ו ת ש ט ב ע בן כוזיבא ב ש ע ת ה מ ר י ׳‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ט ב ע ה ע ת י ק הירושלמי‪ ,‬שאינו י‬
‫ו צ א‬
‫ע ל גבי‬
‫צורתו׳ א ל א ל ס י מ ש ק ל ו ותכונות א ח ר ו ת ש ב ו ) ע ת י ק ו ת ו ‪ ,‬מציאותו בשוק ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬והוא מ ט ב ע שאינו יוצא•‬
‫‪.16‬היוצא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫אעטיי‬
‫ששוב‬
‫אץ‬
‫טובעימ‬
‫כמותו‪.‬‬
‫‪.17‬שכן‬
‫בבבל‬
‫וכי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל מעות ש ל כן ) ‪ -‬ש ל כאן(‪ ,‬ש ל איי‪ ,‬שהן ב ב ב ל ‪ ,‬ו כ ן ע ל מ ע ו ת ש ל ב ב ל והן כ ן ) » כ א ן ( ב א ' י ׳‬
‫שהרי א מ ן יוצאות ש ל א במקומן‪ .‬א ב ל א ם ה מ ח ל ל כ א ן ‪ ,‬והיו ל ו מ ע ו ת ש ל ב ב ל ב ב ב ל מ ח ל ל ץ עליהז׳‬
‫שהרי הן יוצאות ב מ ק ו ם שהן נמצאות•‬
‫‪.19‬‬
‫בקצטדא‬
‫הרומאי‪ ,‬או ב ה ר ה מ ל ך שהיה מיושב עיי נויים‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ב צ ר ה ת מ ו ם ע‪-‬י ה צ ב א‬
‫‪ .21‬כ י ו צ א ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ם שאינו‬
‫מ ח ל ל ע ל ה מ ע ו ת ש ב ק צ ט ר א וכו׳ כן ל א ירים ת ר ו מ ה מ כ ד י ם ה מ ש ת ב ר י ם וכו׳‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫מ ח ו ל ל י ן ובו׳‪ .‬כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬ה ר י מ ח ו ל ל ץ עלניהן! וכו׳‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .22-21‬ה ר י ה !‬
‫מעשר שני פ״א‬
‫‪245‬‬
‫ומעשרות על פירות שיש לי בתוך ביתי‪ ,‬אם עשה כן הרי זה אסור‪ .9 .‬לוקחץ‬
‫‪ 25‬חיה ועוף לבשר התאוה‪ ,‬אבל לא לזבחי שלמים‪ .‬מי שגזרו שיהא בשר התאוה‬
‫מטמא את הידים‪ ,‬אמרו אין לוקחין חיה לבשר התאוה‪ ,‬אבל לוקחין עוף לבשר‬
‫התאוה‪ .‬ר׳ לעזר בן יהודה איש אבלין אומ׳ אף לא העוף לבשר התאוה‪ ,‬שכן‬
‫הגת שנעשת על גבי בשר תאוה טמאה לקודש‪ ,‬טמאה לתרומה‪ .10 .‬הלוקח‬
‫חבית בירושלם‪ ,‬פתוחה צריך לאכל כעד הקנקן‪ ,‬סתומה אין צריך לאכל‬
‫‪ 30‬כנגד הקנקן‪ .‬במה דברים אמורים בשל יץ‪ ,‬אבל בשל ציר‪ ,‬ושל חומץ‪ ,‬ושל‬
‫מוריס‪ ,‬ושל שמן‪ ,‬ושל דבש‪ ,‬בין פתוחה בין סתומה אין צריך לאכל כגגד‬
‫הקנקן‪ .‬דיתבאות של תמרה‪ ,‬ופוטליאות ודרוםות של תמרה אץ אוכל כעדו‪.‬‬
‫אם היו קופות הרי זה אוכל‪ .‬ושאר כ ל הדברים אין אוכל כעדן‪ .‬לא כעד‬
‫החרצנץ‪ ,‬ולא כעד המין‪ ,‬ולא כעד הגפת‪ .11 .‬הלוקח צבי בירושלם אץ‬
‫‪ 35‬צריך לאכל כעד העור‪ .‬שחוט‪ ,‬צריך לאכל כעד העור‪ .12 .‬אץ משכירץ‬
‫‪2 4‬‬
‫ל ו ק ח י ן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״נ ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״א מ״ג‪ ,‬ספרי ראה עי׳ ק״ז‪ ,‬עמי ‪.168‬‬
‫‪2 5‬‬
‫מי שגזרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ .‬ועיין להלן כדה פ״נו הי״ח‪.‬‬
‫‪ 30‬בשל יין ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ,107‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ 32‬ופונוליאות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ׳׳ב ע״ד‪.‬‬
‫קושוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״א ״ ‪.‬‬
‫מ‬
‫>‪ 3‬הלוקח‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪/‬‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י ן‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫״א‬
‫מ‬
‫״ ‪.‬‬
‫״ פ ח ו ח ה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״א מ״ד‪.‬‬
‫‪ 34-33‬ככגד החרלכין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״א מ״ג‪.‬‬
‫ד‬
‫‪ 35‬אין משכירין ו כ ו ‪ /‬להלן כגעים פ״ו ה״ב; אבוח דר״ן‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫כו׳׳ב פל״ע‪ ,‬כ״ד ע״א; בבלי יומא י״ב א ; מגילה כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ 24‬עשה | ד עשי‪.‬‬
‫עוף | א העוף‪.‬‬
‫‪ 28‬התאוה ן א תאוה <ב‪-‬פ>‪.‬‬
‫‪ 27‬התאוה ן א תאוה )בימ(‪.‬‬
‫אכלי! | ד אכלי־ א איבלייס‪.‬‬
‫א‬
‫ט ה ו ר ה‬
‫‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫י״ל | ד חסר‪.‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫א של‪.‬‬
‫‪ 83‬דיתבאות | ד ריתכאות‬
‫א כמדן‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ל‬
‫ך‬
‫(‬
‫א‬
‫‪L,‬‬
‫‪O K‬‬
‫‪I,‬‬
‫־‬
‫לעזר | ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫שכן | ך א שכל‪.‬‬
‫ל‬
‫א כ‬
‫לן ך ל‬
‫‪ 31‬םוריס | ך א סוריים‪.‬‬
‫א דורכאות‪.‬‬
‫‪ 33‬כגגדן | ד במדן‪.‬‬
‫לאכל | ד א לאכול‬
‫ד ב העיר•‬
‫ב‬
‫לא | ד חסר‪.‬‬
‫<ב‪-‬פ>‪.‬‬
‫הי שגזרו ן א משגזרו‪.‬‬
‫א כ ו‬
‫סתומה | ד ובין‬
‫ופוטליאות ) ד ח ס ר ‪.‬‬
‫העור ן כ־ה‬
‫ד א‪.‬‬
‫טמאה | ך וטהור‬
‫‪ 30‬במה וכו־ | ד בד־א‪.‬‬
‫‪ 34‬החרצנין ן א החרצגים‪.‬‬
‫ב העיר‪.‬‬
‫בן ן א בר‪.‬‬
‫יהודה | ד יהודה ]אוטרן‪.‬‬
‫‪ 38‬ע ל גבי בשר ן א לבשר‪.‬‬
‫ל‪,‬‬
‫בין‬
‫‪ 20‬התאוה | ד התאו׳‬
‫א ופטליאות‪.‬‬
‫הגפת ן כיה‬
‫סתומה‪.‬‬
‫בשל ן א של‪.‬‬
‫ל א כ ל | ך לאכול‪.‬‬
‫תמרה ן א תרוסה‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫א תאוה‪.‬‬
‫ב הזפת‪.‬‬
‫צריך ן א ןאיןן צריך‪.‬‬
‫מגדו ן‬
‫אין ן א חי•‬
‫העור ן כ־ה‬
‫א•‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫‪ .24‬א מ ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ י ר ו ת אמורים משום מ כ ל ‪ ,‬משום ש א ץ ה ת ר ו מ ה ח ל ה כ ל ל ‪ ,‬בכגון ד א ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .28‬ה ג ת ש ג ע ש ת וכו׳‪.‬‬
‫*• ל א ל ז ב ח י ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ם ל ק ח א ץ ה מ ק ח נ ת פ מ ב ק ד ו ש ת מ ע ש ר כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .29‬צ ר י ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גת ש ע ב ד ב ה א ד ם ש א כ ל בשר תאוה‪ ,‬ד מ ו כ א ב ל א ו כ ל י ם טמאים‪ ,‬והוא ט מ א לקודש‪.‬‬
‫ל א כ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו כ ל ח ו ל ץ משלו ב ק ד ו ש ת מעיש כגגד שווי הקנקן‪ ,‬שהרי א ץ הקנקן ט מ ל ליץ‪ ,‬ו ד מ ו‬
‫ס ת ו מ ה א י ן צ ר י ך וכו׳‪ .‬ממני שיץ אמו‬
‫כ א י ל ו קנה כ ל י ם ב כ ס ף מע־ש‪ ,‬שצריך ל א כ ו ל כננדן‪.‬‬
‫‪ .31‬א י ן צ ר י ך‬
‫מ ש ת מ ר י ס ה א ל א בקנקן סתום‪ ,‬והקנקן ט פ ל ליין ו ב ט ל ע ל נבו כ ק ל י ס ה ל ס ר י ‪.‬‬
‫ל א כ ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬צ ר י ך ל א כ ל ‪ ,‬ש ה ר י כ ל ה מ מ י מ ה ל ל ו א ץ מ ת ק ל ק ל י מ א מ שומכימ ו מ ע ר י מ אותמ מ כ ל י‬
‫‪ .32‬ד י ת ב א ו ת וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ר י כ ב א ו ת ‪ ,‬והן‬
‫א ל כ ל י ‪ ,‬ואין הקנקן ב ט ל ע ל נ ב ם <ר׳ יוגה בר־ג(‪.‬‬
‫וסוטליאות ודרוםות‬
‫מ כ ב ד ו ת ש ל ת מ ר ה ‪ .‬כ מ ו ת ת מ ר י ם ‪ ,‬ו ה ן ב ט ל ו ת ל ת מ ר י ם ‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬ם ו ט ל י א ה )‪ GrdreXXa‬ה ו א מ ל מ י ו ח ד לתאנים ו ל ת מ ר י מ ‪ ,‬והוא נ מ כ ר י ח ד א ם הסירות‪ ,‬ואמו חשוב‪,‬‬
‫ו ב ט ל ע ל גבי הסירות‪ .‬ו ד ר ו ס ו ת ה ם ה ס ל י ם שדורסים בתוכו א ת ה ת מ ר י מ ‪ ,‬ו א ף ה ו א ב ט ל ע ל נבי ה ת מ ר י ם ‪.‬‬
‫‪ .33‬ה י ו ק ו מ ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה כ ל י ם שהתמרים בתוכם היו קוסות )ולא ס ו ט ל י א ו ת או‬
‫עיין כ ב ה י א ‪.‬‬
‫ו ש א ר כ ל וכו׳‪ .‬במשנתנו)ס״א מ־ג( מ ב ו א ר שאמו א ו כ ל‬
‫דרוסות(‪ ,‬אינם ט מ ל י מ ל ת מ ר י מ ‪ ,‬ו א ו כ ל כננדן‪.‬‬
‫כנגד ה ק ל ס ו ת ש ל האגוזימ ו ה ש ק ר י מ ‪ ,‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו ם ס ת א שהיה בשאר כ ל ה ד ב ר י ם שאמם א ל א ס ס ו ל ת ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מעשר שני פ״א‬
‫‪246‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫בתים בירושלם‪ ,‬מפני שהן של שבטים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון אומ׳ אף לא‬
‫המטות‪ .13 .‬עורות של מקדשץ‪ ,‬בעלי אשפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע‪.‬‬
‫לולבי הזרדין והחרובץ‪ ,‬עד שלא ימתיקו ]אץ[ נקחין בכסף מעשר‪ ,‬משימתיקו‬
‫נקחין בכסף מעשה אבל הלוף והחרדל והתורמסין‪ ,‬ושאר כל הנכבשץ‪ ,‬בין‬
‫משימתיקו בין עד שלא ימתיקו נקחין בכסף מעשר‪ .‬בנות הריע נקחין בכסף‬
‫מעשר‪ ,‬ואין מטמאות טומאת אוכלין‪ .‬חלות הריע‪ ,‬אמ׳ ר׳ יוסה בא ר׳ יוחנן‬
‫בן נורי אצל ר׳ חלפתא אמ׳ לו חלות הריע מה הן שילקחו בכסף ]מעשר[‪.‬‬
‫אמ׳ לו‪ ,‬לא ילקחו‪ .‬אמ׳ לו אף אני אומ׳ כן‪ ,‬אלא שעקיבה אמ׳ ילקחו‪.‬‬
‫‪ .14‬קור נקח בכסף מעשר‪ ,‬ואץ מטמא טומאת אוכלין‪ .‬כפניות נקחות בכסף‬
‫מעשר‪ ,‬ומטמא טומאת אוכלין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ קור הרי הוא כעץ ל כ ל דברי‬
‫אלא שניקח בכסף מעשר‪ .‬כפניות הרי ]הן[ כפרי ל כ ל דבר‪ ,‬אלא שפטורות‬
‫מן המעשרות‪ .‬ר׳ שמעון אמ׳ משם ר׳ ליעזר כורכום אין ניקח בכסף מעשה‬
‫‪ 38‬לולבי וכו׳‪ .‬עיי!‬
‫‪-36‬ל‪ 3‬לא ה מ ע ו ת וכו׳‪ .‬אבות ד ד ן כו״א פל״ה‪ ,‬כ״ב ע״ב; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« חלות הליט‬
‫להלן שבח פ״ח )ד פ״ע( ה״כו; עוקלין פ״ג ה״ע‪ .‬ועיין במשכ שם פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬משכ׳ עוקלין פ״ג מ״ה‪ .‬ועיין ספרי ראה פ י ק״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,168‬ירוש׳ עירובין‬
‫‪,‬‬
‫ע״ד חגיגה פ״ג ה״ד‪ ,‬ע״ע ע״ג‪ ,‬בבלי כדה כ״א ב ‪.‬‬
‫« קור וכו׳‪ .‬להלן עוקלין פ״ג ה״י; בבלי‬
‫׳‬
‫עירובין כ״ח ב׳‪.‬‬
‫ע‬
‫״ ע ה״ד‪ ,‬כ״ה‬
‫« קור וכו׳‪ .‬משכ׳ עוקלין פ״ג מ״ז; ת ו ס פ ׳ שם פ״ג הי״א; ירוש׳ שביעית‬
‫פ״ד ה״מ ל״ה ע״ג; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫־‪ 3‬לעזר |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ןאיןן | כיה‬
‫א אושפחין‪.‬‬
‫ד א "ליון ב•‬
‫א והתורטוסין‪.‬‬
‫ד א בי׳‪.‬‬
‫עורות ן כיה ד א•‬
‫א רטיטות‪.‬‬
‫אששחץ | ד אשסזין‬
‫נקחי! |‬
‫בחסר•‬
‫הריע ן א ח ל ח הריעא‪.‬‬
‫םה הן ן א סהו‪.‬‬
‫שעקיבה אט׳ | ד א שעקיבא אומי‪.‬‬
‫‪ 48‬וטטטא ן א וטטטאות•‬
‫שפטורות ן א שהן סטורוח‪.‬‬
‫כרכים•‬
‫ד נקחי׳‪.‬‬
‫‪ 41‬פעשר | ד טשער נ״ינין‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫םקדשין |‬
‫‪3 8‬‬
‫‪,‬‬
‫ואין פטפאות |‬
‫ד א פ ר א א־‪.‬‬
‫הריע | ד‬
‫‪ 44‬נקח | ד א ניקח‪.‬‬
‫א םוקדשין‬
‫ס ת‬
‫‪,‬‬
‫ק ו‬
‫ן‬
‫ב‬
‫יוסה |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ח ר‬
‫י‬
‫ע‬
‫חלות |‬
‫‪ 42‬ר׳ |‬
‫סשם וכו׳ |‬
‫ד חליי‬
‫חלי‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫נקחית ‪I‬‬
‫כפרי |‬
‫ד‬
‫ת‬
‫אופ־ ן א אוטר•‬
‫טטטא ן א םיטסא‪.‬‬
‫‪ 48‬ןהןן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬
‫אס־ | ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫נקחיו ‪I‬‬
‫א הדיעא‪.‬‬
‫‪ 43‬ל א ן א א ל ‪.‬‬
‫ואין ן א ואינו‪.‬‬
‫ןיס״יקו[ יםתיקי•‬
‫והתורססין | ך ותורסוסין‬
‫ד ואין פטסאו׳ א ופטסא‪.‬‬
‫ןפעשר[ | כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 47‬״טעון | א שסע׳•‬
‫ם ר‬
‫»‪ 3‬נקחין | א ניקחין‪.‬‬
‫מות ן א מת‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוטח‪.‬‬
‫ד או ‪.‬‬
‫ד קדשים‬
‫ונוטלין | א נוטלין‪.‬‬
‫נקחין ן א ניקחץ‪.‬‬
‫הריע | ד חריע א הריעא•‬
‫א ניקחוח‪.‬‬
‫ב עירות‪.‬‬
‫באין ן א חסר•‬
‫‪ 40‬בין ן א ובין‪.‬‬
‫ד נקחות א ניקחות‪.‬‬
‫א חלח‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫שםעון ן א צדוק‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫‪ 37‬הסטות ‪I‬‬
‫ב םקיטין•‬
‫ד‬
‫נ־יי•‬
‫א סשום ר׳ אליעזר‬
‫אין | א אינו‪.‬‬
‫‪ .36‬מ מ נ י ש ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהבתים קנויים ל כ ל י ש ר א ל ‪ ,‬וירושלים ל א נ ת ח ל ק ה ל ש ב ט י ם ‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .37‬א ש מ י ו י ן ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫הבעלים‬
‫‪ .38‬ל ו ל ב י‬
‫המארחים‪.‬‬
‫הורדין‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫קצוות‬
‫הענםים ה ר כ י ם ש ל ה ז ר ד ץ )קנים(‪ ,‬שהיו א ו כ ל י ם אותם עיי כ ב י ש ה ב ח ו מ ץ ‪ ,‬או ב מ י מ ל ח ‪ ,‬ו ל כ ב י ש ה זו‬
‫קוראת התוםמתא ‪.‬המתקה־‪.‬‬
‫ותורמוס ה ו א ‪ ,lupinus‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .40‬ב נ ו ת‬
‫עת‬
‫ה ר י ע וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גרגירי ה ז ר ע ש ל ק ו ר ט מ א ‪.‬‬
‫‪ .41‬ח ל ו ת ה ר י ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י ע )תריע( ע צ מ ו ‪ ,‬שאמו ל א כ י ל ת נוםו א ל א ל ט ע ם ו ר י ח שבי•‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫צרכם‪.‬‬
‫‪.39‬ה ל ו ף‬
‫וכוי‪ .‬ל ו ף ה ו א מ ץ מהמינימ הטמונים ב א ר ץ ‪•Arum ,‬‬
‫‪ .44‬ק ו ר וכו׳‪ .‬מ ו ח ש ל ראשי ד ק ל י ם ‪.‬‬
‫כ מ נ י ו ת וכו׳‪ .‬מגי ת מ ר י ם ר ע י ם ש ל א בשלו ב ל‬
‫‪ .47‬כ ו ר כ ו ם וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שהוא כ ר כ ו מ ש ב מ ק ר א <שה־ש די‪ ,‬ייד(‪.saffron ,‬‬
‫מעשר שני־ פ״א‬
‫‪247‬‬
‫לפי שאין בו טעם אלא למראה‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה בן גדיש לפני ר׳ ליעזר של בית‬
‫אבא היו מוכרין ציר בירושלם‪ .‬אמרו מי אמר‪ ,‬שמא דגים מוכרין עמו‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח בהמה לזבחי שלמים‪ ,‬בשוגג יחזרו דמיה למקומה‪ ,‬במזיד תיעלה‬
‫ותיאכל במקום‪] .‬בזמן[ הזה תמות‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמורי׳ בזמן‬
‫שמתכוין ולקחה מתחילה לשום שלמים‪ ,‬אבל במתכוין להוציא מעות של‬
‫מעשר לחולין‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ .‬אם היתה בהמה‬
‫בעלת מום‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ ,‬אם היו פירות טמאין‪,‬‬
‫בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ .16 .‬לוג יין שנפל לתוכו לוג דבש‪,‬‬
‫והרי בו שני לוגין‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ .‬תבשיל של מעשר שני שתיבלו בתבלין‬
‫של חולין‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ ,‬ושל חולין שתיבלו בתבלין של מעשר שני‪ ,‬אל‬
‫יוציא מעשר שני שלו בפדיון‪ .17 .‬קפליט של מעשר שני ושל חולין שניתבלו‬
‫זה עם זה‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ .18 .‬היתה לו עיסה של מעשר ואפאה‪ ,‬השבח‬
‫‪48‬‬
‫‪ 3‬ן‬
‫ג ד‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪3 3‬‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫מ ב י ן‬
‫כ‬
‫‪ 50‬הלוקח וכוי‪ .‬משכי פ״א מ״ו; בבלי קידושין כ״ה ב׳‪.‬‬
‫״ א‪/‬‬
‫ז‬
‫» ר׳ יהודה וכוי‪ .‬בבלי הכ״ל כ״ו ‪6‬׳‪.‬‬
‫‪ 55‬ל יין‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫ו ג‬
‫מ ש כ‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫בעלת מום וכוי‪ .‬עיין לעיל שביעית פ״ז ה״ס ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״א‪.‬‬
‫‪5 9‬‬
‫‪ 56‬תבשיל וכו ‪ .‬ילוש׳ פ״ב סה״א‪ ,‬כ״כ ע״ג‪.‬‬
‫עיסה‬
‫וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״‪.6‬‬
‫‪ 48‬לפראה | א סראה‪.‬‬
‫יהודה‬
‫‪ 49‬ציי | ד צרי‪.‬‬
‫אסרו פי | ך אינסי‬
‫‪ 80‬לזבחי שלפים | א חסר‪.‬‬
‫ד א ותאכל‪.‬‬
‫וכ‬
‫בן | ך יהוד׳ בין‪.‬‬
‫שלפים | ך שלמי׳‪.‬‬
‫אפר ן א יאפר‪.‬‬
‫לסקופה | ך לפקוס׳‪.‬‬
‫ןבזפןן | כיה ד א‪ .‬ב חסר )ובפקופה ריוח ריק(‪.‬‬
‫י ׳ | ד כדיא א כסה דברים אפורים‪.‬‬
‫לחולין | א חולין‪.‬‬
‫א דמיה למקומה‪.‬‬
‫טסאין ן א טםאי ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫למין | ד לוני ‪.‬‬
‫ם‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫‪ 57‬שחיבלו | ד א שחבלו‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫היתה | ד היה‪.‬‬
‫שתיבלו | ך שטבלו‬
‫‪ 59‬עם | ד אם‪.‬‬
‫‪ 61‬ותיאכל |‬
‫אפ׳ ר׳ יהודה | ד אפר ר׳ יהוד׳‪.‬‬
‫למקומן | ב ד סתום‪.‬‬
‫א שניתבלו‪.‬‬
‫דפים לסקופן ן‬
‫‪ 56‬והרי ן א והיו‪.‬‬
‫בתבלין | ד בתבלי׳‪.‬‬
‫בפדיון | ד לפדיון א לפידיון‪.‬‬
‫חשבון | ב ד סחום‪.‬‬
‫בפי‬
‫‪ 63‬מעשר | ך סעשר ןשנין‪.‬‬
‫‪ 54‬בין במזיד ן א ובין במזיד‪.‬‬
‫‪ 58‬דםים | ד דסי׳‪.‬‬
‫‪ 68‬שני ן א חסר‪.‬‬
‫דנים | ד א דדן‪.‬‬
‫תיעלה | ד א תעלה‪.‬‬
‫‪ 52‬פתחילה | ד סתחלה א בתחילה‪.‬‬
‫בין בשוננ | ך בשונג‪.‬‬
‫ד קפלוט‪.‬‬
‫לפני | ד ספני‪.‬‬
‫א א׳ ןלון פי‪.‬‬
‫ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫קפליט ן‬
‫פעשר ואפאה | ד סעש־ ןשנין‬
‫ואפא׳‪.‬‬
‫‪ .50‬ב ש ו נ נ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנתכוץ ל ש ל ם ב מ ע ו ת ש ל ח ו ל ק ‪ ,‬מ ת ן ב ט ע ו ת מ ע ו ת ש ל מעיש‪ ,‬והרי א ם קנה שלמים‬
‫ב מ ז י ד וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ב מ ע ו ת ש ל מע׳ש ל א י צ א י ד י תובת נדרו‪ ,‬ויש כאן מ ק ח טעות‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שנתכוין לקנות ב ה מ ה ל ש ל מ י ם ב מ ע ו ת מעיש‪ ,‬כ ד י ש י ת ח ל ל ו ה מ ע ו ת ע ל י ה ‪ ,‬ת ע ל ה ו ת י א כ ל במקום‪ ,‬כ ד מ ה ‪.‬‬
‫‪ .51‬ב מ י ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ד י א שיש ל ת ל ק ב ץ שונג ל מ ז י ד א ל א א ם קנה לשם שלמים‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫‪ .53‬ב י ן ב ש ו ג ג וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כיוון ל ה ו צ י א ל ח ו ל ק מ ע ו ת מעיש‪ ,‬ו ל א כ ו ל א ת ה ב ה מ ה כ ב ש ר תאוה‪.‬‬
‫ב ץ ש ל א י ד ע שהמעות הן מ ע ו ת מעיש ונתכוץ לקנות ת ו ל ץ בשגגה‪ ,‬ו ב ץ שעשה כן במזיד א ץ ה מ ק ח קיים‪:‬‬
‫‪ .54‬ב ע ל ת מ ו מ וכוי‪ .‬ב ב א זו א מ ה‬
‫בשוגג‪ ,‬משום מ ק ח טעות‪ ,‬ו ב מ ז י ד משום קנס ל מ ו כ ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ו כ ו ל מ מ ו ד י מ ב ה ‪ ,‬משומ שאץ ה מ ע ו ת מ ת ת ל ל ו ת ע ל ב ה מ ה ב ע ל ת מומ מחוץ לירושלים‪ ,‬גזירה‬
‫‪ .56‬ו ה ר י ב ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ת ע ר ו ב ת שוה יותר מ א ש ר ה י ץ‬
‫שמא י ג ד ל ע ד ר י ם ‪ ,‬ע ד ר י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .58‬ש ל ו ב ס ד י ו ן ‪ .‬ציל‪ :‬ש ל א במדיון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ת ב ל ץ א מ ם ב ט ל י ם לגבי‬
‫ו ה ד ב ש י ח ד לסגי שגתערבו‪.‬‬
‫ה ת ב ש י ל ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬ו כ א י ל ו ה ם ע ד י ץ ב ע ו ל ם ‪ .‬ק ס ל י ט וכו׳‪ .‬ק ס ל י ט ץ הם כרישץ שיש ל ה ם ראש‪ ,‬ע י ץ‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫מעשר שני פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪248‬‬
‫לפי השבץ‪ .‬ניפילה הפת‪ ,‬ניקדח התבשיל הפגם לשני‪ .‬בורר את ]החטים[‬
‫וטוחנן ומרקידן‪ ,‬דיים שיפדם כשער החטים‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ מקום שמחשבין‬
‫את הוצאה פודין את החטים ואין פודין את הככרות‪ ,‬מקום שאין מחשבץ את‬
‫הוצאה אף פודין את הככרות‪ .‬שמן של מעשר שני וראשי בשמים של חולין‬
‫שנתערבו‪ ,‬השבח לפי חשבץ‪ .‬זה הכלל אמ ר׳ יוםה‪ ,‬כל המותיר במדה‪ ,‬שבחו‬
‫ניכר השבח לפי חשבון‪ ,‬לא הותיר במדה‪ ,‬שבחו ניכר השבח לשני‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬תלתן של תרומה שחפה בה)את( בת כהן ראשה‪ ,‬אין בת ישראל רשיית‬
‫לחוף אחריה‪ ,‬אבל מעגנת שערה בשערה‪ .‬תלתן של מעשר שני ויאכל‬
‫צמחונות‪ .‬ושל תרומה‪ ,‬בית שמיי אומ׳ כל מעשיה בטהרה‪ ,‬ובית הלל או׳ כל‬
‫מעשיה בטומאה חוץ מחפיפתה דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בית שמאי או׳‬
‫>« זה הכלל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫* הלחן ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ג‬
‫! הלחן ו כ ו ‪ /‬לעיל חרומוח פ״י ה״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכי הכ״ל‪ .‬וכל הברייחא בימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 3‬ושל תרומה‬
‫הפגם | ך הפני‪.‬‬
‫התבשיל | א ]את! התבשיל‪.‬‬
‫ניקדח | ד מקדח א והקדיח ב ניקרה‪.‬‬
‫‪ 60‬ניפילה | א נפלה‪.‬‬
‫י ן א טחנו‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫ןהחטיסן ן כ׳ה ד‪ .‬א החיטין‪.‬‬
‫בורר ן א בירר‪.‬‬
‫לשני | ב פתוח‪.‬‬
‫‪ 82‬הוצאה |‬
‫אוט׳ | ד אופר‪.‬‬
‫יוטה | ד א יוסי‪.‬‬
‫החטים | א חיטיט‪.‬‬
‫שיטדם | ד שייפרט‪.‬‬
‫והרקידן‪.‬‬
‫הבכרות ן כיה ד ‪ .‬א הטכבדות ב הבכרות­‬
‫פודין וכו׳ ן א סודה את החיטין ואינו סודה‪.‬‬
‫א ההוצאה‪.‬‬
‫בשםים ן א ןשל[‬
‫י‪.‬‬
‫ין‬
‫‪ •3‬הככרות | כיה ד• ב הבכרות‪.‬‬
‫־ ס ק ו ם ‪ . . .‬הככרות | א חסר‪.‬‬
‫הסותיר ‪I‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫אם׳ | א שאם׳‪.‬‬
‫‪ 64‬שנחערכו | א חסר‪.‬‬
‫חולין | ד חולון‪.‬‬
‫בססים‪.‬‬
‫ניכר | ד נכר­‬
‫‪ 68‬בפרה | ד בסד׳ א בסירה‪.‬‬
‫בפדה | ד בפד׳ א בפידה‪.‬‬
‫ד הסותי׳ א שהותיר‪.‬‬
‫ב‬
‫‪6 2‬‬
‫ו ט ו ח נ ן‬
‫ח ס ר‬
‫ן ם ר ק‬
‫ד ן‬
‫‪8 3‬‬
‫ש נ‬
‫א ש ע‬
‫ישראל ן א ישר׳•‬
‫בת | ד חסר‪.‬‬
‫ראשה | א לראשה‪.‬‬
‫<אח> | ד א חסר‪.‬‬
‫תלתן ן א תילחן‪.‬‬
‫שני | ך חסר‪.‬‬
‫שערה בשערה | ד בה בשער־‪.‬‬
‫‪ 2‬מעננת | א מעננת‪.‬‬
‫רשייח | ד רשאי א רשאה ב ושיית‪.‬‬
‫א שמאי‪.‬‬
‫שמיי |‬
‫ושל | ד של‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 3‬צמחונות | ד צוםחניוח‪.‬‬
‫ויאכל | ד יאכל א חאכל‪.‬‬
‫א שיני•‬
‫‪ 4‬בטומאה ן א בטהרה•‬
‫או׳ | ד אומר א אומי‪.‬‬
‫הלל | א הילל•‬
‫טעשיה | ד מעשה•‬
‫אום׳ | ד אומר‪.‬‬
‫או׳ | ד חטר‪ .‬א אוט׳‪.‬‬
‫בית שטאי | ד ב׳״•‬
‫אוט׳ | ד אוטר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫‪ .61‬ד י י ם ש י ם ד ם‬
‫‪ .60‬ה פ ג ם ל ש ג י ‪ .‬שהרי א ץ א ח ר ע ת מעיש עליו‪ ,‬ת פ ד ה ל פ י שוויו ש ל עכשיו‪.‬‬
‫‪ .62-61‬ש מ ח ש ב י !‬
‫וכו׳‪ .‬שהרי היה י כ ו ל ל פ ד ו ת א ת ה ח ט י ם לפני כן‪ ,‬ולקנות ב ד מ י ה ם כ ל מ ה שירצה‪.‬‬
‫א ת ה ו צ א ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה א ו מ ה מ ח ש ב א ת הוצאות ט ר ח ת ו ‪ ,‬ה ד ץ הוא שאם ר צ ה ל פ ד ו ת ח מ ץ ס ו ד ה ׳‬
‫‪ .62‬א ת ה כ כ ר ו ח •‬
‫שהרי אמו חייב ל א כ ו ל מת דווקא‪ ,‬ו י כ ו ל למוכרן‪ ,‬ולקנות ב ד מ י ה ן בשר או יץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם כ ב ר ע ש ה כ כ ר ו ת מן ה ח ט י ם ‪ ,‬איט י כ ו ל ל מ ד ו ת ן כ ש ע ר ה ח מ י מ ‪ ,‬שהרי נ ל ה ד ע ת ו ש ר ו צ ה ל א כ ו ל‬
‫ש א י ן מ ח ש ב י ן וכוי‪.‬‬
‫פ ת ‪ ,‬ו א ם ר צ ה לפני כן ל א כ ו ל א ת ה ח ט י ם חיות היה אמור‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהאומה אמו מ ח ש ב ש כ ר ט ר ח ת ו ‪ ,‬א ל א מ ס ת מ ק ב ק י ב ר ‪ ,‬ב ס ו ב ץ ו ב מ ו ר ם ן שהוא מוציא‪ ,‬פ ו ד ה‬
‫את ה כ כ ר ו ת כ ש ע ר ה ח ט י ס ‪ ,‬ו ל ו ק ח א ת ה ס ם ו ל ת ל ע צ מ ו כ ת ו ל ץ ‪ ,‬ש א ץ ק ד ו ש ת מעיש ח ל ה ע ל י ה ‪ ,‬כ ר ץ ק ל ט ו ת‬
‫‪ .64‬ב מ ד ה וכוי‪ .‬ל ד ב ר י ר ׳ יוסי א ץ ה ש ב ח ל ס י חשבון א ל א דווקא א ם הותיר‬
‫שאינו א ו כ ל כנגדן‪.‬‬
‫ב מ ד ה ושבחו ניכר‪ ,‬א ב ל א ם ל א הותיר ב מ ד ה ‪ ,‬אעס״י ששבחו ניכר ה ש ב ח לשני נ ר י ד א ‪.‬‬
‫‪ . 3 - 2‬ו י א כ ל צ מ ת ו נ ו ת‪ .‬ציל‪ :‬ת א ב ל‬
‫‪ .2‬א ח ר י ה וכוי‪ .‬נ ת מ ר ש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,160‬שוי ‪ 13‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪ .4‬ב ט ו מ א ה וכו׳‪ .‬ביה‬
‫<עיץ ב ש נ ו י מ צמתונות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ה ת ל ת ן ר כ ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה משום ה ס ס ד א ו כ ל י ם ‪.‬‬
‫ל א חששו ל ט ו מ א ת ת ל ת ן ש ל ח ר ו מ ה ‪ ,‬מסני שאמו א ו כ ל נמור‪ ,‬א ב ל ה ח מ י ר ו ב ת מ י מ ת ה ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ר א ה כ א י ל ו‬
‫ס ך ת ר ו מ ה ב מ ו מ א ת הנוף‪.‬‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪5‬‬
‫‪249‬‬
‫כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה‪ ,‬ובית הלל אומ׳ כל מעשיה בטומאה חוץ‬
‫משרייתה‪ .‬כרשינץ של מעשר שני יאכלו צמחונין‪ .‬של תרומה‪ ,‬בית שמיי אומ׳‬
‫שורץ בטהרה‪ ,‬ושפין ומאכילץ בטומאה‪ ,‬ובית הלל אומ שורץ ושפין בטהרה‪,‬‬
‫ומאכילין בטומאה ]דברי ר׳ יהוד׳‪ .‬ר׳ מאיר אומר בית שמאי אומר שורץ ושפין‬
‫בטהרה‪ ,‬ומאכילין בטומאה[‪ ,‬ובית הלל אומ׳ כל מעשיהן בטומאה‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫יוסי זו משנת ר׳ עקיבא‪ ,‬לפיכך הוא אומ׳ ינתנו לכל כהן‪ ,‬וחכמים לא הודו לו‪.‬‬
‫‪ .2‬אין שורץ)את( תמרים להוציא מהן שכר תמרים‪ ,‬ולא צמוקין להוציא מהן‬
‫מי צמוקץ‪ ,‬אבל שוחקן ועושה אותן טרימא‪ .‬בתבלץ מותר‪ ,‬מפני שמלאכתן‪.‬‬
‫צורר את התבלץ ונותנן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרין ואם לא אםורץ‪.‬‬
‫‪ .3‬אין עושץ את היין אלנתית ואת השמן ערב‪ .‬ואם עשה את היץ אלנתית ואת‬
‫השמן ערב‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה יץ וחומץ‬
‫אין דרכן לסיכה‪ .4 .‬מעות חולץ ומעות הקדש שנתפזרו‪ ,‬משלקט לקט‬
‫הקדש‪ .‬אחד מעות במעות‪ ,‬פירות כפירות‪ ,‬ורמונץ ברמונץ‪ ,‬וכל דבר שדרכו‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1 0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ אין שורץ וכו ‪ .‬עיין משכ׳‬
‫ל פ י כ ך וכו ‪ .‬משכ חלה פ״ד מ״נו; ירוש׳ שם הי״א‪ ,‬ס ׳ ע׳ינ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תרומות פי״א מ״ג‪ .‬ועיין לעיל תרומות פ״ע ה״ז‪ ,‬שביעית פ״ו ה״ו‪ ,‬בבלי ברכוה ל״ח א ‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שוחקן וכו ‪ .‬בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫בתבלין וכו ‪ .‬לעיל תרומות ושביעית הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לעיל תרומות הכ״ל‪ ,‬שביעית הכ״ל ה״ז ואילך‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ אין עושין וכו ‪ .‬תרומות ושביעית הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫משלקע וכו ‪ .‬עיין במשכ פ״ב מ״ה ובירוש שם ה״ו‪ ,‬פ״ג ע״ג‪.‬‬
‫» הלל | א הילל‪.‬‬
‫ש ט י‬
‫‪,‬‬
‫״ לורר וכו ‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫כרשינין של ן א כרשיני‪.‬‬
‫‪ 6‬םשרייתה ן א סשירייתה‪.‬‬
‫י | ד א שפאי‪ .‬אוס׳ | ד אופר‪ 7 .‬בטהרה ושפין ן א ושפין בטהרה ב בטהרה וטפין‪ .‬הלל ן א הילל‪.‬‬
‫ושפין בטהרה | א בטהרה שפין‪.‬‬
‫‪ ] 9-8‬ד ב ר י ‪ . . .‬בטופאהן ן כיה ד• ב חסר‪.‬‬
‫»־» ושפין בטהרה | א בטהרה שפין‪.‬‬
‫‪ !0‬אומי | ד אופר‪.‬‬
‫א א׳‬
‫חסרים | ד חמרין‪.‬‬
‫דרכו‪.‬‬
‫ינתנו | ד יתננו א תתנו‪.‬‬
‫צסוקץ | ד צמוקים א ציסוקיס‪.‬‬
‫טי־יםא | ד טריסה‪.‬‬
‫" ־ א ! ו א ם ‪ . . .‬ערב ן‬
‫‪ 9‬ובית | ד ובי׳‪.‬‬
‫‪ 13‬צורר ן א צרר‪.‬‬
‫ד‬
‫ח ס ר‬
‫לסיכה ן א לסוך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫וא‬
‫הלל ן א הילל‪.‬‬
‫וחכטים ן א וחכפ׳ ]אופ׳ן‪.‬‬
‫סהן ן א םהס‪.‬‬
‫ונותנן ן א ונחנן‪.‬‬
‫י ן ן א ואינו‪.‬‬
‫אחד ן א אחד נלון‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אומר‪.‬‬
‫אופר | א אופ׳‪.‬‬
‫אס׳ | ד אפר‬
‫‪< 11‬את> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬צסוקין | ד צסוקים א צימוקים‪.‬‬
‫אסורין | ב ד סתום‪.‬‬
‫לא | ד א לאו‪.‬‬
‫יין והופץ ן א את החופץ‪.‬‬
‫משלקט לקט ן א פה שליקט ליקט‪.‬‬
‫ב כ חלויה ‪.‬לי בין השורוח‪ .‬קרי‪ :‬להקדש(‪.‬‬
‫‪ 8‬אומר ן א אופ׳‪.‬‬
‫אומ׳ | ך אוטר‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫‪ 16‬אין דרכן | ד אי׳‬
‫‪ !7‬הקדש | ד להקדש א להקדיש מאף‬
‫ורמונין | ד רמונין א ורימונין‪.‬‬
‫ברסונין ן‬
‫א ברימונים‪.‬‬
‫‪ .5‬ח ו ץ‬
‫ל ד ע ת ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬כ ו ל ם מ ו ד י ם ש ה ת ס י ס ה נעשית ב ט ו מ א ה ‪ ,‬ממני ש כ ב ר נ מ א ס ה‬
‫מחסימתה‪.‬‬
‫כשנתנו א ו ת ה ע ל ה ר א ש ‪.‬‬
‫‪ .6-5‬ח ו ץ‬
‫משרייתה‪.‬‬
‫כ ד י ש ל א ל ט מ א א ו ת ה ב י ד י מ ב ת ח י ל ת מעשיה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשרייה כ י ע מודים שנעשית ב ט ה ר ה ‪.‬‬
‫‪ .6‬כ ר ש י נ י ן וכו׳‪.‬‬
‫שהוא מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו א ע ם נ א כ ל י ם ל א ד ם א ל א בשני ב צ ו ר ת ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דינם כ ת ל ת ן ‪ ,‬מסני‬
‫‪ . 7‬ו ש ס י ן וכו׳‪.‬‬
‫ד ר כ מ היה לשרות‬
‫א ת הכרשינים כ ד י ש ת ר ד ק ל ם ת ם ‪ ,‬ו א ת י כ שםץ אותם כ ד י ל ה ס י ר א ת ה ק ל ס ו ת ש ל א י ר ד ו בשרייה‪.‬‬
‫כהן‪.‬‬
‫‪ .10‬ל כ ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ל ב ק ע י ה ‪ ,‬ש ה ר י חזקתם מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו כ ל מעשיהט בטומאה‪.‬‬
‫‪ .11‬א י ן ש ו ר י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫מסני שאץ משנים סירות מעיש ו מ י ת ת ת ר ו מ ה מ ב ר י י ת ם ‪ ,‬חוץ מזיתים וענבים‬
‫שעושים מ ה ם שמן ויץ‪.‬‬
‫‪ .12‬ט ר י מ א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שחק‪ ,‬ששותקים את ה ת מ ר י ם ונותנים ד ב ש ושומשמימ ל ת ו ך השחיקה‪ ,‬ו ד ב ש ה ת מ ר י ם‬
‫נשאר ב ת ו ך השתק‪.‬‬
‫י מ ו ת ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר לשוחקם ו ל ם ו ח ס ם ‪ ,‬מסני ש ד ר כ ם ב כ ך ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳‬
‫ל ק ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ה ש ל ק ם )עיץ בשנו־מ> כ ו ל ו ל ה ק ד ש ע ד שישלים‬
‫‪ ,157‬שר ‪ 28‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪.16‬משלקט‬
‫את מנייןההקדש‪.‬‬
‫‪ .17‬ש ד ר כ ו וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ש א י ן ד ר כ ו ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪250‬‬
‫ליבלל‪ .‬אבל דבר שאין דרכו ליבלל‪ ,‬מה שלקט לקט לשניהם‪ ,‬ומה שהותיר‬
‫הותיר לשניהם‪ .5 .‬סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע‬
‫מעות‪ .‬בן עדי אומ׳ בשתים‪ .‬סלע של חולין ושל הקדש שנתערבו‪ ,‬בורר את‬
‫היפה שבהן‪ ,‬ואו׳ אם הקדש הרי הוא הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא‬
‫מחולל על זה‪ .‬ושנייה הרי הוא מותרת‪ .6 .‬סלע של מעשר שני ושל הקדש‬
‫שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע מעות‪ ,‬ואומ׳ סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא‬
‫מחוללת על מעות האילו‪ .‬בורר את היפה שבהן‪ ,‬ואומ׳ אם הקדש הרי הוא‬
‫הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא ומחולל על זה‪ .‬נוטל את השנייה‬
‫ומחלל את המעות עליה‪ .7 .‬סלע של מעשר שני ושל חולין ושל הקדש‬
‫שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע מעות‪ ,‬ואו׳ סלע של מעשר שני בכל מקום שהוא‬
‫מחוללת על מעות האילו‪ .‬בורר את היפה שבהן‪ ,‬ואומ׳ אם הקדש הוא הרי‬
‫הוא הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה‪ .‬נוטל את השנייה‬
‫ומחלל את המעות עליה‪ ,‬ושלישית הרי זה מותרת‪ .‬מפני שאמרו מחללין נחשת‬
‫על הכסף‪ ,‬וכסף על הזהב‪ ,‬כסף על הנחשת מדוחק‪ ,‬אבל לא זהב על הכסף‪.‬‬
‫ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון אומ׳ כשם שמחללין כסף על גחשת כך יחללו זהב על‬
‫הכסף‪ .‬אמ׳ לו ר׳‪ ,‬ומפני מה מחללין כסף על נחשת‪ .‬שכן מחללץ כסף על‬
‫הזהב‪ ,‬לא יחללו זהב על הכסף‪ ,‬שאץ מחללץ זהב על הנחשת‪ .‬ר׳ לעזר‬
‫‪1 9‬‬
‫סלע ו כ ו ‪ /‬משכי פ״ב מ״ו; בבלי ב״מ כ״ה ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫שאמלו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ פ״ב מ״ו ומ״ז•‬
‫ל ק ט ן א שליקט ליקט‪.‬‬
‫‪ !8‬שלקט‬
‫‪0‬־ ‪| P‬‬
‫א שעי‪.‬‬
‫ד א הקדש ]הוא!‪.‬‬
‫‪2 3‬‬
‫־‬
‫"‬
‫‪2 5‬‬
‫הקדש |‬
‫סחוללח ן א סחחללת•‬
‫‪2 8‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫א סחולל‪.‬‬
‫ואום׳ |‬
‫נחשת |‬
‫א פפני‪.‬‬
‫‪.18‬ש א י ן‬
‫« הוא |‬
‫א ע ל הסעות•‬
‫י־ ואם | א אם•‬
‫ד הנחשח‪.‬‬
‫ד ר כ ו וכו׳‪ .‬ציל‪:‬‬
‫אוס׳ |‬
‫סוחרת |‬
‫הזהב ן א זהב‪.‬‬
‫אוס׳|דאוסר‪.‬‬
‫הקדש ן א הקדש‬
‫״ ואי |‬
‫האילו |‬
‫ד האלו‪.‬‬
‫ד סוחרוח‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫]הוא!‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫הקדש ‪I‬‬
‫שני ן א שעי­‬
‫ב כ ל ן א כל­‬
‫‪5‬־ וםחולל ן‬
‫שני ן א מעי‪.‬‬
‫היפה |‬
‫שגי ‪I‬‬
‫ד ואופר‪.‬‬
‫שני ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד‬
‫א םחולל•‬
‫‪ 28‬מ ח ו ל ל ת |‬
‫ד היפי‪.‬‬
‫שבהן ן א שבהם•‬
‫פ ו ח ר ת ] ב ד פחוח‪.‬‬
‫שאמרו ן א סה‪1‬‬
‫ד הנחש־ א נחשח‪.‬‬
‫יחללו ן א סחללין‪.‬‬
‫שכן סחללין ן א כ ך יחללו‪.‬‬
‫»־ ואו׳ |‬
‫ד ואוסר א ואום׳‪.‬‬
‫<"־ זה | ד א זו‪.‬‬
‫הנחשת |‬
‫י! לשניהם |‬
‫ד אוסר•‬
‫‪3‬־ ס ל ע | א בסלע‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫שסעוןןאשסע׳‪.‬‬
‫ב בשניהם‪.‬‬
‫ד היא א זו‪.‬‬
‫' י״ל ‪ I‬א ״ ' ״ל•‬
‫‪ 31‬ה כ ס ף ן א כסף‪.‬‬
‫ד א‪-‬‬
‫ד א עזאי‪-‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד עליה‬
‫ג י‬
‫״ ל׳ לעזל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ב סה״ז‪ ,‬כ״גיע״ג‪.‬‬
‫ואום׳ | א ואו׳‪.‬‬
‫א יאי׳•‬
‫‪ p‬ד א בר׳‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫'‬
‫על םעות |‬
‫ד ואס׳‬
‫אסרו‪.‬‬
‫בי‬
‫ס ת י ם‬
‫י‬
‫עז״ |‬
‫ואם | א אם•‬
‫ע נ‬
‫ה‬
‫לשניהם ן כיה‬
‫א ובן•‬
‫ש נ ח ע ר ב ו ‪ . . .‬לאו‬
‫«* בן עזיי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״נ ״‬
‫ז ׳ כ‬
‫״‬
‫ג ע‬
‫״‬
‫‪ 30‬מפני‬
‫נ‬
‫‪ 32‬לעזר |‬
‫‪ 33‬אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 34‬הזהב ן א זהב‪.‬‬
‫ך אלעזר א אלע׳•‬
‫ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ש ד ר כ ו וכו׳‪ ,‬ל ק ט לשניהם‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י חשבון‪.‬‬
‫ד‬
‫ומסני|‬
‫אליעזר א אלע׳•‬
‫‪.19‬מביא‬
‫בסלע‬
‫ם י ס ק א ק ט ו ע ה ממשנתנו )מ׳ב מ*ו>‪ .‬ו נ ת ב א ר שם שהוא אומר‪ :‬מעיש ב כ ל מ ק ו ם שהוא מ ח ו ל ל ע ל‬
‫ה מ ע ו ת ‪ ,‬וחוזר ו מ ת ל ל ן ע ל ה ס ל ע ה י מ ה ש ב ת ע ר ו ב ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .20‬ב ש ת י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב י א מ ע ו ת‬
‫ש ל נחושת בשתי ס ל ע י ם כנגד כ ל ה ת ע ר ו ב ת ‪ ,‬ונוהנ כ מ ו ברישא‪ ,‬ונזרו ע ל י ו לעשות כן‪ ,‬כ ד י ש ל א ישאיר א ת‬
‫הנתושח למעיש• עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .26‬ס ל ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיש כ א ן שתים קודש )אחת ה ק ד ש ו א ח ת מעיש>‬
‫‪ .29‬ב כ ל‬
‫ו א ח ת חול‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ת ל ל מ ת ח י ל ה את המע״ש‪ ,‬כ ד י שתשאר א ת ת ג ר י ד א ש ל קודש‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ו נ מ צ א שנשארו לו שתי ס ל ע י ם ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ס ל ע א ח ת ש ל מ ע ו ת נתושת למעיש‪.‬‬
‫הזהב‬
‫וכוי‪ .‬ותגא זה ס ו ב ר שזהב הוא כ מ ט ב ע לגבי כ ס ף שנחשב כ מ ר י לגבי ז ה ב ‪.‬‬
‫מקום‬
‫‪ .31‬ו כ ס ף‬
‫‪.32‬כמף‬
‫על‬
‫על נחשת‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ס י י ש כ ס ף תשוב סמי‪ ,‬מימ מ ת ל ל ץ אותו מ ד ו ח ק ע ל נבי נתושת‪ ,‬ממני שמעות ש ל נתושת ה ר י מ ו ה‬
‫יותר )מצומת יותר בשימוש(‪ ,‬ומשומ כ ך מ ח ל ל ץ ז ה ב ע ל כ ס ף ‪ ,‬משום ש כ ס ף ח ר י ף יותר‪.‬‬
‫‪ .34-33‬כ ם ף ע ל‬
‫ה ז ה ב ‪ .‬ו ה ר י בזה א ף א ת ה מ ו ד ה ‪ ,‬כ ס י שמוכח ממשנתנו)סיב מ״ז>‪.‬ור״א ב״ר ש מ ע ץ משיב לו ע ל ש ת י ק ל ה ל ן •‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪251‬‬
‫בי ר׳ שמעון או׳ מעשר שני של זהב מחללין אותו על מעות שבירושלם‪ .‬במי‬
‫דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬אף בדמיי מחללין‬
‫אותו אכלץ על אכלין‪ .‬מעשר שני)של דמיי( של זהב שעשאו כלים אין לו‬
‫פדיץ‪ .‬אם היה של כסף הרי זה מותר‪ .‬מעשר שני של דמיי שנתערב בשל ודיי‬
‫יאכלו בחמור שבהן‪ .8 .‬חומר בהקדש שאין במעשר שגי‪ ,‬ובמעשר שני שאין‬
‫בהקדש‪ .‬הקדש מתחלל על הכל‪ ,‬מעשר שני אין מתחלל אלא על מעות‬
‫בלבד‪ .‬הקדש אין עולה מאיל‪ ,‬מעשר שני עולה מאיל ושלא מאיל‪ .‬הקדש‬
‫נכנם לירושלם ויוצא‪ ,‬מעשר שני נכנס לירושלם ואין יוצא‪) .‬חומר במעשר שני‪,‬‬
‫שמעשר שני קונה את הקנקן‪ ,‬ואוסר דמיו‪ ,‬ועירובו‪ ,‬ספק עירובו כ ל שהוא‪,‬‬
‫אסור לאונן‪ ,‬וטעון חומש‪ ,‬וטעון ודר‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬ואין‬
‫מדליקין בו את הנר(‪ ,‬מה שאין כן בהקדש‪ .9 .‬חומר בהקדש‪ ,‬שההקדש חל‬
‫על הכל‪ ,‬ומועלין בו‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬מה שאין כן במעשר‬
‫‪45‬‬
‫״ בשל דמיי ו כ ו ‪ /‬עיין משכה הכ״ל; דמאי פ״א מ״ב; להלן פייר‪ ,‬שו׳ ‪.54‬‬
‫פ״ח מ״א; מעילה פ״ו מ״ב; תו״כ בחקותי רפי״ב‪ ,‬קי״ד ע״ד;‬
‫‪ 40‬על הכל‪ .‬ערכין‬
‫ספרי ר א ה פי׳ ק״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪.167‬‬
‫!‪ 4‬הקדש‬
‫‪ 41-40‬מעות בלבד‪ .‬לעיל שביעית פ״ז ה״ג; ספרי הכ״ל)ומקבילות(; בבלי ס ו כ ה ״ א א ‪/‬‬
‫מ‬
‫אין‬
‫ע ו‬
‫ל‬
‫וש״כ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪/‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ד ברכי‬
‫ד המעות‪.‬‬
‫א כר׳‪.‬‬
‫במי וכי׳ | ך בד־א‪.‬‬
‫בדסיי |‬
‫א אבל•‬
‫י י‪.‬‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ד‬
‫א‬
‫ך‬
‫‪ *0‬הקדש | א שהקדש‪.‬‬
‫נו‬
‫מאיל |‬
‫א' •‬
‫ך‬
‫ן‬
‫] ם כ א ן [‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ד‬
‫א‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫ך‬
‫ס‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫יי*א | ד לירוש׳ ויוצ׳‪.‬‬
‫ן א ו ס ר‬
‫ך‬
‫(‬
‫א‬
‫ויו׳ | א וידוי‪.‬‬
‫ן‬
‫ס‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ל‬
‫א‬
‫א ן‬
‫ס‬
‫א‬
‫י‬
‫ל‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫‪/‬‬
‫ו ל א ן א לא‪.‬‬
‫‪ 46‬הותר | ד הות׳ א היתיר‪.‬‬
‫‪ .36‬ב ש ל‬
‫א‬
‫ן ע י ר ן ב ן‬
‫(‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ש‬
‫י‪.‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫שני | ד שני‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ך‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע י ר ן ב ו <‬
‫בפדיון ן א בסידיןן‪.‬‬
‫אף |‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫כ ח ם ו ר ש נ י ן‬
‫ס א‬
‫‪,‬‬
‫ל ך‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫יוצא |‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫ק‬
‫ד‬
‫א‬
‫א שעי )ב־פ‪.> .‬‬
‫עולה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ש‬
‫ן‬
‫א‬
‫יו ׳‪.‬‬
‫צ‬
‫ו ש ה ק ד ש‬
‫‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫נ ו‬
‫פאיל |‬
‫‪ 42‬לירושלם‬
‫‪) 46-42‬חופר ‪ . . .‬הנר( |‬
‫‪ 43‬שני ן א שעי‪.‬‬
‫ש א‬
‫שני ן‬
‫‪ 41‬הקדש אין ן א שהקדש‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫ןפבהקדשן א שיני‪.‬‬
‫א‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫<ב־פ(‪.‬‬
‫פעוח | ך הפעו׳ א הפעוח‪.‬‬
‫לירושלם ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ן ע י ר ן ב י ן‬
‫ד א אוכלין‬
‫‪ 39‬ב ח פ ו ר ן‬
‫ןואיןן םעש׳‪.‬‬
‫ד‬
‫ודיי |‬
‫מעות |‬
‫‪ 38‬פדיון אם היה של ן א פידיון ושל‪.‬‬
‫ש‬
‫סעשר |‬
‫המוקף ישנו א ף ב ך ו א ‪ .‬ועיין בפירוש‪.‬‬
‫ף‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫אכלין |‬
‫אין ן א י ‪.‬‬
‫ו ד א‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫‪ 37‬אותו ן א אתו‪.‬‬
‫א סאילך‪.‬‬
‫<‬
‫ב‬
‫א י | ך אומר‪.‬‬
‫פעשר שני ן א ופעשר שעי‪.‬‬
‫ד סכאן‬
‫חמ‬
‫‪ 46‬על הכל‪ .‬משכ׳ חמורה פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪ 36‬דמיי |‬
‫שעשאו ן א שעשאום‪.‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫י‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א בדםאי‪.‬‬
‫יי‬
‫קונה | ד קוני‪.‬‬
‫‪ 44‬וטעון ן א טעון‬
‫‪ 45‬בהקדש | ב ד פתום‪.‬‬
‫)כיפ(‪.‬‬
‫שההקדש ן א שהקדש‪.‬‬
‫בפדיון ן א בפידיון‪.‬‬
‫ד מ י י וכו׳‪ .‬ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר־א ב ר ׳ שמעון‪ ,‬והוא ס ו ב ר ש ל א התירו ב י ה )במשנתנו הנ׳ל(‬
‫לחלל כ ס ף ע ל זהב א ל א‬
‫איל‬
‫ב‬
‫שמעון ן א שמע׳‪.‬‬
‫<״ל דם > | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫א‬
‫פ‬
‫ה י ״ ‪; 3‬‬
‫ל״ א ‪/‬‬
‫‪ 45-44‬ואין מדליקין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ שביעיח פ ״‬
‫ב׳ ר־ |‬
‫ש‬
‫ן‬
‫ר‬
‫ה‬
‫״‬
‫ד‬
‫ב ‪3‬‬
‫לי‬
‫ש‬
‫ם‬
‫‪ 42‬חומר ו כ ו ‪ /‬לעיל שביעית פ״ז ה״ז‪,‬‬
‫ב ד מ י י וכוי‪.‬‬
‫ב ד מ א י ‪ ,‬א ב ל ל א בוודאי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ב י השיב‬
‫שבדמאי‬
‫מחללת אף‬
‫ז ה ב ע ל כ ס ף ‪ ,‬ו ב ז ה א ף ביש מ ו ד י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א אי אמשר‬
‫‪ •38-37‬א י ן ל ו‬
‫אף‬
‫ב דמיי‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מ ר א ה שצ׳ל‪:‬‬
‫א כ ל י ן ע ל א כ ל י ן ומכיש‬
‫שמחללין‬
‫בדמאי‪,‬‬
‫כדבריך‪.‬‬
‫ל ה ע מ י ד א ת משנתנו‬
‫מ ד י ו ן ‪ .‬מסני שיש כ א ן םנים חדשות‪ ,‬ודיט־ כ א י ל ו א ב ד ה כ ס ף מן ה ע ו ל ם ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .38‬מ ו ת ר ‪ .‬ב ר י י ת א זו ה י א כ ר ׳ י ש מ ע א ל ו כ ר ׳ ד ו ם א שםוברימ ש מ ח ל ל ץ ע ל אסימון ו ע ל נ ס כ א ש ל כ ס ף ‪,‬‬
‫מ מ י‬
‫י‬
‫ל א ל א י צ א ה כ מ ף מ י ד י ח י ל ו ל מ ע ו ל ם ‪ ,‬ו א ף עכשיו י כ ו ל לחזור ו ל ה ת י כ ן ‪ ,‬מ ה שאץ כ ן ז ה ב ש א ץ מ ח ל ל י ן‬
‫ע ל נסכא של זהב לכיע‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫ו ‪4‬‬
‫‪ .‬א י ן ע ו ל ה מ א י ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ א י ל ׳ ‪ ,‬מ א י ל ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ה ק ד ש ל ב ד ק ה ב י ת אינו ע ו ל ה ל ק ד ו ש ה יותר ח מ ו ר ה ) ‪ .‬ל ה ק ד ש עילויי( מ ש ע ה שנעשה ה ק ד ש ל ב ד ק ה ב י ת ‪ ,‬מ ה‬
‫ש א ץ כ ן מעיש שיכול ל ה ק ד י ש ו א ת ר י שהסרישו ר כ ו ל ה י ה ל ה ק ד י ש ו לסני שהםרישו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫במעשר‬
‫‪2‬‬
‫י יאילך‪.‬‬
‫‪ .42‬ח ו מ ר‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ה מ ו ק ף א מ ו שייך ל כ א ן ‪ ,‬ו ב א באשגרה משביעית ו ב כ ו ר י מ ‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,196‬שו׳‬
‫‪ .46‬א ל א ב מ ד י ו ן וכו׳‪ .‬מ ה ש א ץ כ ן מע״ש שיכול ל ה ע ל ו ת ו לירושלים ו ל א ו כ ל ו ב ל י סדיון‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫מעשר שגי פ״ב‬
‫שני‪ .10 .‬ר׳ מאיר אי)אף( אץ מחללין כסף ופירות על הכסף‪ ,‬אלא אם יש‬
‫עמו פרוטרוט‪ .‬וחכמים מתירץ‪ .‬ר׳ יעקב או׳ משמו שלשה דינרי כסף‪ ,‬ודינר‬
‫הי מעות והי פירות‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ שמיי הזקן או׳ יניחנה בחנות‬
‫‪ 50‬ויאכל כעדה‪ .11 .‬היו לו שתי מגורות‪ ,‬אחת של תרומה ואחת של מעשר שני׳‬
‫ומצא ביניהן פירות‪ ,‬קרוב לתרומה יפלו לתרומה‪ ,‬למעשר שני יפלו למעשר‬
‫שיני‪ ,‬מחצה על מחצה מטילין אותו לשני חמרין‪ .‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה או׳‬
‫תיבה שנשתמשו בה חולין ומעשר שני‪ ,‬ומצא בתוכה מעות‪ ,‬אם רוב הניחו חולין‪,‬‬
‫חולין‪ .‬אם רוב הניחו מעשר שיני‪] ,‬מעשר שיני[‪ .‬אמ׳להםר׳שמעץהרישלמים‬
‫‪ 55‬שיש בהן חזה ושוק שהן אםורץ לזרים‪ .‬ר׳ שמעץ בן יהודה אמ׳ משם ר׳ יוסה‬
‫כך אמרו בית הלל לבית שמיי‪ ,‬אי אתן מודץ כפירות שלא גגמרה מלאכתן׳‬
‫שאם יפדה מעשר שיגי שלא יאכל בכל מקום‪ ,‬אף פירות שגגמרה מלאכתן‬
‫‪ 47‬ר׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬משכי פ״ב מ״ח; עדיות פ״א מ״נו•‬
‫הכ״ל מ״י‪.‬‬
‫« שלשה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל ״נן; עדיות‬
‫מ‬
‫‪ 50‬שתי מגורוח ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ שקלים פ״ז מ״א‪.‬‬
‫פ ס ח י ם ז׳ א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫־‪ 5‬ר יוסה ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫‪ 56‬אמרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ו‪.‬‬
‫א אם ]כה­‬
‫אם |‬
‫הכסף ן א כסף‪.‬‬
‫<אף> | ד א חסר‪.‬‬
‫א י | ד א איס׳•‬
‫‪ .7‬שני ן א שעי‪ .‬ב ד סחים•‬
‫דיניי ‪I‬‬
‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫וחכמים ן א וחכם־ ב וחכסים ‪ 1.1*1‬סווייץ | ד מחיי‪.‬‬
‫פרוטרוט ן א סראטרוט‪.‬‬
‫ד דינרין‪ 49 .‬הי מעות | ד ה׳ סעוח א הימעות‪ .‬והי | ד וה׳ א והאי‪ .‬לעזי | ד א אלעזר‪ .‬שמיי | ך א שסאי‪ .‬א י ‪I‬‬
‫ד חסר‪ .‬א אומי‪ .‬יניחנה ן א ׳ניחנו‪ 60 .‬ע נ ד ה ן א בםנרן‪ .‬לו ן א לפניו‪ .‬שני ן א שעי‪ 6! .‬ביניהן ן א ביניהם‪ .‬לתרופה ‪I‬‬
‫לשני חמרי‪11‬‬
‫‪ 62‬אוחו ן א עליו‪.‬‬
‫ל י ‪ -‬׳ י י | ד חסר‪.‬‬
‫י ־‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫י '•‬
‫י‬
‫א י | ך אומר א אום­­‬
‫בי ר־ | ד בר׳‪.‬‬
‫בי ר׳ יהודה | א חסי•‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫א שני וזוםרין‪.‬‬
‫שעי | י » י‬
‫‪ M‬אם ן א ואם‪.‬‬
‫הניחו | ד העיחו‪.‬‬
‫שני ומצא | א שעי ומצאו‪.‬‬
‫שנשתמשו ן א שנשתמש‪.‬‬
‫ר־ שמעון ן כיה ך א‪ .‬ב י ׳‬
‫להם | א לו‪.‬‬
‫אס׳ | ד אמר‪.‬‬
‫]סעשר שיני[ ן כ־ה ד א‪ .‬ב חסי•‬
‫<ב׳פ>‪.‬‬
‫יהודה | א אלע׳•‬
‫לזרים | ב ד פתוח‪.‬‬
‫שהן | א ואין‪.‬‬
‫‪ 65‬שיש | א יש‪.‬‬
‫הרי | א והלא‪.‬‬
‫שלטים‪.‬‬
‫א שםא'•‬
‫שםיי |‬
‫‪6‬־ הלל ן א הילל‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫סשם ן א סשום‪.‬‬
‫אס־ | ד אמר א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 67‬שאם יפדה ן ביה ך‪ .‬א שיפדו שאם‬
‫כפירות | ד בפירו־‪.‬‬
‫אתן םייין | ד א אתם פודים‪.‬‬
‫א' | ד אין‪.‬‬
‫מלאכתן | ד פלאכתן ]שיכול להפקירן להוציאן מידי תרום׳ ומעשי‬
‫שלא | א שלהם‪.‬‬
‫שיני | ד שני‪.‬‬
‫יפרח‪.‬‬
‫האפרו בפירו׳ שננםרה םלאכתןן‪.‬‬
‫ד‬
‫‪4 8‬‬
‫ל ת‬
‫ו מ‬
‫ש נ י‬
‫א‬
‫מיני‬
‫‪6‬‬
‫‪5 2‬‬
‫י‬
‫פ‬
‫‪8 3‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫‪ .48‬ס ר ו ט ר ו ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אש א ץ לו דינר ש ל ם מ ד מ י מע־ש‪ ,‬א ל א שיש לו חמש מ ע י ן ש ל כ ס ף ו ה צ י מ ע ה‬
‫טרוטות‪ ,‬ומידות ב ח צ י מ ע ה ‪ ,‬ומכיוון שהטרוטות מ ח ל ל ן ל כ ת ח י ל ה ע ל ה כ ס ף ל כ י ע ‪ ,‬מ ו ת ר לו ל ח ל ל א ת ה כ ל‬
‫ע ל ס ל ע של כ ס ף ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .49‬ה י‬
‫מ ע ו ת וכו׳‪ .‬במשנתנו <מ־ב ם׳ט> נ ת ל ק ו התנאים‪ ,‬כ י צ ד ס ו ר ט‬
‫א ד ם ס ל ע ש ל מעיש בירושלים‪ ,‬ו ס ו ב ר י ם שם כ ל ה ת נ א י ם ) ח ו ץ מביש( ש ל א י ם ר ו ס א ת כ ל ה ס ל ע ל ס ר ו ם ו ת ) ש מ א‬
‫י ח ל י ד ו הסרומות(‪ ,‬ו מ ם ר ש ת ב ב א זו‪ :‬ו ד ע ר ה׳ מ ע ו ת ו א ׳ ) כ צ י ל ( מירות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נ ו ס ל ב ע ד ה ס ל ע ג׳ דינרץ ש ל‬
‫כ ס ף )עיץ במשנתנו הנ׳ל(‪ ,‬ו ב ד י נ ר ה א ח ר ו ן נ ו מ ל ה ׳ מעות בנחושת ו ב מ ע ה א ח ת מידות‪ ,‬כ ד י שיהא מ ו כ ח שהוא‬
‫מ ו ר ט כ ד י לקנות א ו כ ל ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .54‬ה ר י ש ל מ י ם ובו׳‪ .‬במשנתנו <מ'ג מ ״ מ התיר ר־ שמעון לקנות‬
‫ת ר ו מ ה ב כ ס ף מע׳ש‪ ,‬ו א ף שהוא מ מ ע ט ב א כ י ל ת ו ) ש ה ר י ת ר ו מ ה א ס ו ר ה ל ט ב ו ל יום ולזרים(‪ ,‬בק״ו מ ש ל מ י ם‬
‫שנקחים ב כ ס ף מע׳ש‪ ,‬א ף שיש ב ה ם מנול נותר ו ט מ א ‪ .‬והשיבו לו ה ת כ מ י ם ששלמים ק ל י ם מ ת ר ו מ ה ‪ ,‬שהרי ה ם‬
‫מותרים לזרים‪ .‬ו כ א ן השיב ל ה ם ר ׳ שמעץ‪ ,‬שהרי א ף בשלמים יש חזה ושוק ה א ס ו ר י ם לורים‪.‬‬
‫בן‬
‫‪ .55‬ר ׳‬
‫שמעיז‬
‫י ה ו ד ה וכי׳• במשנתנו)מ״ג מיו( א מ ר ר ׳ שמעון בן י ה ו ד ה שאם נכנסו לירושלים סירות ש ל א נגמרה מ ל א כ ת ן‬
‫ל מ ע ש ר ו ת כ י ע מ ו ד י שיכול ל ה ו צ י א ם ‪ ,‬ל ה מ ר י ש מעיש ו ל מ ר ו ת ו מ ת ו ץ לירושלים‪ ,‬א ב ל א ם הכנים לשם סירות‬
‫ש כ ב ר מ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪ ,‬ס ו ב ר י ם ב־ש ש ק ל ס ו ם מחיצות‪ ,‬ו ד מ ם כ א י ל ו כ ב ר ה ו ר מ מעיש ש ל ה ם ‪ ,‬שאין לו מ ר י ץ א ל א‬
‫א ם כ ן ג ט מ א ‪ .‬ו ב י ה מ ת י ר י ם ‪ ,‬כ ל זמן ש ל א הומרש מ ה ם מע׳יש‪.‬‬
‫‪.57‬ש ל א וכוי‪ .‬צ־ל‪ :‬ש ל ה ׳ ‪ ,‬ש ל ה ם ‪ ,‬ע י ץ בשנו־ם•‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪80‬‬
‫‪63‬‬
‫‪253‬‬
‫כיוצא בהן‪) .‬אמרו להן בית שמיי לא אם אמרתם כפירות שלא נגמרה מלאכתן‬
‫כיוצא בהן( אמרו להן בית שמיי לא אם אמרתם כפירות שלא גגמרה מלאכתן‬
‫שיכול להפקירן להוציאן מידי תרומה ומעשרות‪ .‬אמ׳ להן בית הלל אף פירות‬
‫שממרה מלאכתן יכול לעשותן תרומה ומעשרות על מקום אחר‪] .‬דבר אחר[‬
‫אין חייבין תרומה ומעשרות אלא עד שייתמו‪ .12 .‬אילן שעומד בפנים ונופו‬
‫נוטה לחוץ‪ ,‬יש למעשר שלו פדיון‪ ,‬החזיר נופו לפנים אץ למעשר שיני שלו‬
‫פדיון‪ .‬היה עומד בחוץ ונופו נוטה לפנים‪ ,‬אין למעשר שיני שלו פדיון‪ ,‬החזיר‬
‫נופו לחוץ יש למעשר שני שלו פדיץ‪ .‬בתי בתים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ‪,‬‬
‫פתחיהן לחוץ וחללן לפנים‪ ,‬בית שמיי אומ׳ אין פודץ בהן מעשר שני‬
‫כאלו הן מבפנים‪ ,‬ואץ אוכלין בהן קדשים קלים כאילו הן בחוץ‪ .‬ובית‬
‫הלל אומי מכנגד חומה ולפנים כלפנים‪ ,‬ומכגגד חומה ולחוץ כלחוץ‪.‬‬
‫אמ ר׳ יוםה זו משנת ר׳ עקיבא‪ .‬משנת ראשנה‪ ,‬בית שמיי ]אומ׳[ אין‬
‫פודץ בהן מעשר שני כאילו הן מבפנים‪ ,‬ואין אוכלין בהן קדשים קלים‬
‫כאילו הן מבחוץ‪ .‬ובית הלל אומ׳ הרי הן כלשכות‪ ,‬את שפיתחה לפנים‬
‫‪,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪8 2‬‬
‫אין חייבין ו כ ו ‪ /‬להלן פ״ג‪ ,‬שוי ‪ ,37‬וש״כ‪.‬‬
‫מעש‬
‫ר ו ח‬
‫‪D‬‬
‫‪p‬‬
‫‪y‬‬
‫׳‬
‫ן‬
‫ל ה ל‬
‫פ‬
‫ב נ ר כ י ן‬
‫״‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י״‬
‫אילן שעומד וכוי‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ז‪,‬‬
‫‪ «3‬החזיר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ מעשרוח ספ״ג‪.‬‬
‫ד י‬
‫בחים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ז; להלן ערכין פ״ה הנו״ו‪.‬‬
‫‪ 65‬בתי‬
‫<« א מ ׳ ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג סה״ז‪,‬‬
‫כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫‪ 58‬בהן | א בהן !שיפדו סעשר שעי ש ל‬
‫א להם•‬
‫‪6 0‬‬
‫ביח‬
‫שיכיל |‬
‫שמיי | ד ןב־הן‬
‫ד ]שאין[ יכול‬
‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫ב חהר‪.‬‬
‫‪ 63‬למעשי |‬
‫״׳ני | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ש‬
‫ר‬
‫א שננסרו‪.‬‬
‫מ ו‬
‫א לפעשר ןשינין‪.‬‬
‫י • כאלו | א כאילו‪.‬‬
‫מבפגים ן א בפנים‪.‬‬
‫שמיי |‬
‫פבפגיס ן א כ מ י ס ‪.‬‬
‫ק‬
‫א שסאי‪.‬‬
‫ד‬
‫ל‪ ,‬ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ך א פידיון‪.‬‬
‫בחוץ ן א לחוץ‪.‬‬
‫בהן ן א בהם‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫ןדבר א ח ר [ ן כיה‬
‫ד א•‬
‫ד א‪.‬‬
‫ב ונוטה נוטה לפנים אין‪.‬‬
‫ד החזי׳‬
‫החזיר |‬
‫למעשר שיגי | ד למעש׳ שני‪.‬‬
‫החזיר ן‬
‫לפנים | ד לפני׳‪.‬‬
‫‪ 66‬פתחיהן |‬
‫בהן םעשר | ך םהן פעש׳‪.‬‬
‫כאילו |‬
‫ד‬
‫באלו‪.‬‬
‫‪ 60‬אם׳ | ך א ס ר ‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 71‬כאילו | ך כאלו‪.‬‬
‫להן ן א להם‪.‬‬
‫א החזירו‪.‬‬
‫בתים ן א בדין‪.‬‬
‫אומ׳ | ך אומר‪.‬‬
‫]אופ׳[ ן כ־ה‬
‫א אמרו‪.‬‬
‫יכול ן א יכול ןהואן‪.‬‬
‫חוסה ן א החוסה‪.‬‬
‫קלין‪.‬‬
‫אמ׳ |‬
‫פדיון |‬
‫פדיון ן א פידיון‪.‬‬
‫שמיי | ך א שמאי‪.‬‬
‫חומה | ד א החוסה‪.‬‬
‫ך אמר‬
‫‪ 63-62‬ונופו נוטה לחוץ יש ן כ־ה‬
‫‪ 6.‬פדיון ן א פידיון <ביפ>‪.‬‬
‫ד סחחהן א ]און פתחיהן‪.‬‬
‫שסאי‪.‬‬
‫בהן> | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫א פ ר ת ס | ד אפרח‪.‬‬
‫א ידי‪.‬‬
‫ד‬
‫י י ‪.‬‬
‫‪ 65‬שני ן א שמי‪.‬‬
‫ד א ראשוגה‪.‬‬
‫סי י ן‬
‫‪ 61‬שמסרה | ד שננסר׳‬
‫ד למעשר ]שני[‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לכיש‬
‫ןלעשותןן‪.‬‬
‫‪ 62‬שיירופו | ך א‬
‫ד א החזירו‪.‬‬
‫ה ם (‬
‫‪) 68-68‬אסרו‬
‫א בית‬
‫‪. . .‬‬
‫‪ «9‬להן |‬
‫נגמרה ן א מסרו‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫אופ׳ ן‬
‫‪ 68‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 70‬שגי ן א שעי‪.‬‬
‫מבחוץ ן א בחוץ‪.‬‬
‫ראשגה ן‬
‫כאילו | ד כאלו‪.‬‬
‫הלל ן‬
‫ובית | ד ובי׳‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אומר‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫‪ .62‬ע ד‬
‫שיירומו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל זמן ש ל א הורמו המתנות א ץ שום חיוב ע ל ה ב ע ל י ם ‪ ,‬ו י כ ו ל ל ש ר ו ף א ת‬
‫ה כ ר י א ם י ר צ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ ה מ ח י צ ה ק ו ל ט ת אותן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .63‬י ש‬
‫ל מ ע ש ר וכו׳‪.‬‬
‫המירות ה מ בגוף ג ר י ד א ‪ ,‬ואי אסשר ל ת ל ו ש אותמ מ ב ל י שיהיו ר ג ע א ח ד ב מ ק ו ם הנוף‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬שהרי כשתלשן היו ר ג ע א ת ד באויר ירושלים‪ ,‬ו כ ב ר ק ל ט ו אותם מתיצות‪.‬‬
‫כ ח י ק ש ל משנתנו )מ־נ מיו(‬
‫‪ .65‬י ש‬
‫בתי‬
‫אין‬
‫שהרי‬
‫למעשר‬
‫ו ה ע מ י ד ו ה בירושלמי‬
‫א ל י ב א דביש ה ס ו ב ר ש א ף מירות ש ל א נגמרו מ ל א כ ת ן נ ק ל ט י ם ב מ ת י צ ה ‪.‬‬
‫ל מ ע ש ר וכו׳‪ .‬ו א ף שהיו מ ת ח י ל ה‬
‫בירושלימ א ץ מ ח י צ ה‬
‫ק ו ל ט ת מידות מ ת ו ב ר י ם‬
‫לכ־ע‪.‬‬
‫ב ת י ם וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬בתי ב ד י ם <עיץ בשנו׳מ(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בית ה ב ד שבנוי מתוץ ל ח ו מ ת ירושלים‪,‬‬
‫א ב ל ה ק י ר שנמצא בו ה מ ת ת ה ו א ב ת ו ך ה ח ו מ ה ‪ ,‬ו ס ת ו ח לירושלים‪ ,‬או ל ה ם ך ‪.‬‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪254‬‬
‫‪ .13‬לשכה בנויה בקודש ופתחה‬
‫כלפנים‪ ,‬ואת שפתחה לחוץ כלחוץ‪.‬‬
‫לחול‪ ,‬תוכה חול ומה קודש‪] .‬אין[ אוכלין בה קדשי קדשים‪ ,‬ואץ שוחטין‬
‫‪ .14‬בנויה בחול‬
‫בה קדשים קלים‪ ,‬ואין חייבץ עליה ]משום[ טומאה‪.‬‬
‫ופתחה לקודש‪ ,‬אע״פ שאץ מקיימין כן‪ ,‬תוכה קדש ומה חול‪ .‬אוכלין‬
‫בה קדשי קדשים‪] ,‬ושוחטץ בה קדשים קלים[‪ ,‬וחייבין עליה משום‬
‫‪ .15‬בנויה בקודש ופתוחה לחול ולקודש‪ ,‬כולה קודש‪ .‬בנויה‬
‫טומאה‪.‬‬
‫בחול ופתוחה לקודש ולחול‪ ,‬כולה חול‪ .‬בנרה בקודש ובחול ופתוחה לקודש‬
‫]ולחול[‪ ,‬כגון לשכת בית המוקד‪ ,‬תוכן ומותיהן‪ ,‬מכמד הקודש ולקודש קודש׳‬
‫ומכמד החול לחול חול‪ .‬אם לאכילת קדשים הכל הולך אחר פתחה‪ .‬אם‬
‫לעניין טומאה מכמד חומה ולפנים הכל הולך אחר פתחה‪ .‬היתה בנויה בחומת‬
‫ירושלם‪ ,‬אוכלין בה קדשי קדשץ‪ ,‬ואין שוחטין בה קדשים קלים‪ .‬היתד‪ ,‬בנויה‬
‫בחומת עזרה‪ ,‬שוחטין ]בה קדשים[ קלץ‪ ,‬ואץ פודץ בה מעשר שיני‪ .‬בית הבנוי‬
‫בחומה‪ ,‬ר׳ יהודה או׳ כאילו הוא מבחוץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כאלו הוא מבפנים‪.‬‬
‫*ל לשכה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מ״ח‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫פ״א הי״א‪ ,‬בבלי פ ס ח י ם פ״ו א ‪ /‬שבועות י״ז ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫־ל שאין מקיימין וכו • עיין להלן‪ ,‬שו׳ ‪.85‬‬
‫>ל בנויה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל; בנלי יומא כ״ה א ‪/‬‬
‫־־ל^ל אוכלין בה ו כ ו ‪ /‬חו״כ לו ספ״ב‪',‬ל״א רע״א; שם שמיכי‬
‫פ״א ה״ו‪ ,‬מ״ז ע״א; ירוש׳ הכ״ל; בבלי זבחים כ״ו א ‪/‬‬
‫הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 3‬ל וגגה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן כלים ג״ק‬
‫לל בכויה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ״ד ע״ב; בבלי‬
‫‪ »3‬ביה ו כ ו ‪ /‬ערכין פ״ע מ״ה; ת ו ס פ ת א‬
‫*ל בנויה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ח‪ .‬ועיין ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫שם פ״ה הי״ד‪ .‬ועיין ירוש׳ מעשרות ספ״ג ובבלי ערכין ל״ב א ‪/‬‬
‫‪ 72‬ואת | א את‪.‬‬
‫‪ 73‬קודש | ד קדש‪.‬‬
‫א סתום‪.‬‬
‫כלחוץ | ד סחים־‬
‫שפתחה | ד שפתח׳‪.‬‬
‫קדשים | א הקדשים‪.‬‬
‫]אין[ ן כיה א• ב ד חסר‪.‬‬
‫בנויה | ד בנוייה‪.‬‬
‫‪ 75‬ופתחה | א ופתוחה‪.‬‬
‫ופתחה ן א ופחותה•‬
‫בקוד״ | ד כקדש‪.‬‬
‫טומאה |‬
‫‪] 74‬סשום[ ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫לקודש | ד לקדש‪.‬‬
‫קדש |‬
‫אעיס | ד א אף על פי‪.‬‬
‫ד‬
‫א קודש•‬
‫ועה ן דוננ׳‪ 77-75 .‬א ו כ ל י ן ‪ . . .‬טומאה | א ח ס ר ‪ 76 .‬ןושוחטין‪ ...‬קלים[ ‪ j‬כיה ד• ב ח ס ר ‪ .‬םשוםןדםשו־‪ 77 .‬טומאה[‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫בנויה | ד בנוייה‪.‬‬
‫לחול ולקודש | א לקודש ולחול‪.‬‬
‫ו ל ק ו ד ש ‪ . . .‬קודש | ד ו ל ק ד ש ‪ . . .‬קדש‪.‬‬
‫ו פ ת ו ח ה ‪ . . .‬ובחול ן א חסר‪ .‬חול | ב ד פתוח‪.‬‬
‫בנויה | ד בנוייה‪ 78 .‬לקודש | ד לקדש‪.‬‬
‫לקודש | ד לקדוש‪.‬‬
‫»‪] 7‬ולחול[ ן כיה ד•‬
‫תוכן וגנוחיהן | א חסר‪.‬‬
‫הקודש | ד הקדש א הקודש ]קודש[‪.‬‬
‫א טכנגד‪.‬‬
‫לחול | א ולחול‪.‬‬
‫א לאכילת קדשים‪.‬‬
‫ד בנוייה‪.‬‬
‫ד בחום־‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫א שסע׳•‬
‫‪ 82‬קדשץ | ד א קדשים‪.‬‬
‫הב״' |‬
‫י‬
‫לשכת | ד חסר‪ .‬א לישכת‪.‬‬
‫•‬
‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪8 4‬‬
‫פחחה | א פיחחה‪.‬‬
‫ולפנים | ד ולפני׳‪.‬‬
‫קלין | ד א קלים‪.‬‬
‫אי׳ | ד אומר א אומי•‬
‫כאלו | א כאילו‪.‬‬
‫‪ 80‬ופכנגד |‬
‫״‬
‫ואין שוחטין | א ושוחטין‪.‬‬
‫ןבה קדשים[ | כיה ד א• ב חסי•‬
‫הסוקד | ד הסוקר•‬
‫ולקודש קודש | ד ולקדש ק ד ‪.‬‬
‫לאכילת קדשים | א לעינין טופאה‪.‬‬
‫חומה | ד חומ׳ א החוסה‪.‬‬
‫ה ב נ ו י י‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫כולה | ד כלה•‬
‫בנויה בקודש | ד בנוייה בקדש•‬
‫‪ 81‬לעניין טוסאה |‬
‫בנויה ‪I‬‬
‫ה כ ל ‪ . . .‬פחחה ן א חסר‪.‬‬
‫בנויה | ד בגדיה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 83‬בחומת |‬
‫ואין פודין ן א ופודין‪.‬‬
‫שעי | ד שני­‬
‫כאילו | ד כאלו‪.‬‬
‫סבחוץ ן א בחוץ‪.‬‬
‫שסעון]‬
‫םבפנים ן א בפנים‪.‬‬
‫‪ .80‬ל א כ י ל ת ק ד ש י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ס ת ה םתוח ל ק ו ד ש ‪ ,‬ו א ף ח ל ל ה ה ו א חציו בקודש‪ ,‬א ו כ ל‬
‫ק ד ש י קדשים ב כ ו ל ה ‪ ,‬ואםילו בחציו ש ל ח ו ל ‪ ,‬מסגי שהתורה ר י ב ת ה ת צ ר ו ת ה ר ב ה ל א כ י ל ה ‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .81‬ה כ ל ה ו ל ך א ת ר מ ת ח ה ‪ .‬ה מ ל י ם ה ל ל ו באו באשגרה משו׳ ‪ .80‬ו ל ע ג י ץ ס ו מ א ה אינו חייב א ל א‬
‫‪ .82-81‬ב ת ו מ ת י ר ו ש ל מ וכוי‪ .‬ה מ ל י ם ג ת ח ל מ ו כ א ן משו׳ ‪,83‬ומשם ל כ א ן ׳‬
‫מכנגד חומת ה ע ז ר ה ו ל ם נ י ם ‪.‬‬
‫‪.83‬עזרי‬
‫‪ . 8 2‬ו א י ן ש ו ח ס י ן וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬ושוחסץ וכו׳‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וציל‪ :‬בתומת עזרה‪.‬‬
‫ש ו ח ט י ן וכו׳‪ .‬צ י ל נ י ר ו ש ל ם א ו כ ל י ן ו כ ו ׳ ‪ .84-83 .‬ה ב ג ו י ב ח ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ב ג ו י ב ח ו מ ה ב ע י ר מ ו ק ס ח‬
‫חומה‪ ,‬ו ה מ ת ל ו ק ת היא לעגיץ גאולה‪ ,‬א ם נ מ ד ה מ י ד ת ח ל ס ל א ח ר ייב חודש‪ ,‬ואינו יוצא ביובל‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪255‬‬
‫‪85‬‬
‫כ ל הלשכות כולן בנויות בקודש‪ .‬ר׳ יוסח או׳ תחומי ארץ ישראל שבכתובים‬
‫נידונץ בחוצה לארץ‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ יוסה אומ׳ נידונין בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .16‬מעשר שני שנכנס לירושלם ונטמא‪ ,‬בין שניטמא באב הטומאה‪ ,‬ובין שנטמא‬
‫בולד הטומאה‪ ,‬בין מבפנים‪ ,‬בין מבחוץ‪ ,‬בית שמיי או׳ הכל ייפדה ויאכל‬
‫בפנים‪ ,‬ובית הלל אומ׳ הכל ייפדה ויאכל בפנים‪ ,‬חוץ ]ממי שניטמא באב‬
‫הטומאה בחוץ‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בית שמאי אומ׳ הכל יפדה‬
‫ויאכל בפנים‪ ,‬חוץ[ משנטמא באב הטומאה בחוץ‪ ,‬ובית הלל)שמאי( או׳ הכל‬
‫ייפדה ויאכל בחוץ‪ ,‬חוץ מה שנטמא בולד הטומאה מבפנים‪ .‬ר׳ ליעזר אומ׳‬
‫ניטמא באב הטומאה‪ ,‬בין מבפנים בין מבחוץ‪ ,‬ייפדה ויאכל בחוץ‪ .‬נטמא‬
‫בולד הטומאה‪ ,‬בין בפנים בץ בחוץ‪ ,‬ייפדה ויאכל בפנים‪ .‬ר׳ עקיבא או׳‬
‫ניטמא בחוץ‪ ,‬בץ באב הטומאה בין בולד הטומאה‪] ,‬יפדה ויאכל בחוץ‪ .‬ניטמא‬
‫בפנים‪ ,‬בץ באב הטומאה ובץ בולד הטומאה[ ייפדה ויאכל בפנים‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫שמעון בן לעזר לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על שנטמא באב הטומאה בחוץ‪,‬‬
‫שייפדה ויאכל בחוץ‪ ,‬ועל שנטמא בולד בפנים‪ ,‬שייפדה ויאכל בפנים‪ .‬על‬
‫מה נחלקו על שנטמא באב הטומאה בפנים‪ ,‬ובולד הטומאה בחוץ‪ ,‬שבית שמיי‬
‫או׳ נפדה במקום ונאכל במקום‪ ,‬ובית הלל או׳ נפדה במקום ונאכל בכל‬
‫‪90‬‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫»• כל הלשכות וכר‪ .‬עיין לעיל שר ‪.75‬‬
‫ל• מעשר שכי וכר‪.‬‬
‫תחומי וכר‪ .‬להלן ב״ק ספ״ח‪.‬‬
‫משפ׳ פ״ג מ״ע‪.‬‬
‫‪ 86‬כקודש | ד בקדש‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫א שזי‪.‬‬
‫שבכחוביס | ך שבכחובי׳ א שבכתובין‪.‬‬
‫יוסה או׳ | ד יוסי אומי‪.‬‬
‫בי ר׳ יוסה | ד בר׳ יוסי‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫שנכנס | ד נכנס‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ונטסא ן א תיטסא‪.‬‬
‫א בוולד‪.‬‬
‫א יפדה‪.‬‬
‫אומ׳ | ך אופר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫*־ו•‬
‫•‪ 8‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫ן ס ס י ‪ . . .‬חוץ[ ן השלפתי עיפ א‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר א אום׳ ]חוץ סי שגיטסאן‪.‬‬
‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫א פי שניטפא‪.‬‬
‫ס ה שנטםא | א סי שניטפא‪.‬‬
‫‪ »3‬ניטסא | ד נטטא‪.‬‬
‫א אוי‪.‬‬
‫ד א יסדה‪.‬‬
‫י‬
‫כ פ נ י‬
‫׳•‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫הטוסאה[ | כיה א•‬
‫כ י‬
‫אומ׳ | ד אופר‪.‬‬
‫י ן | ד בין‪.‬‬
‫בפנים | ד בפני׳‪.‬‬
‫‪ .85‬כ ו ל ן‬
‫בין ן א ובין‪.‬‬
‫ניטסא | ד נטפא‪.‬‬
‫בולד | ך בולד‬
‫‪ 96-95‬ן י פ ד ה ‪. . .‬‬
‫‪ 96‬בפנים | ד בפני׳‪.‬‬
‫אס׳ ר׳ | ד איר א א׳ ר׳‪.‬‬
‫א בית שמיי וביח הילל‪.‬‬
‫ןטוטאהן‬
‫‪ 97‬לעזר |‬
‫שנטםא | ד שנטפ׳‬
‫א בוולד‬
‫ןהטומאהן‬
‫ב א ב הטומאה | ב ב א ב הטומאה‬
‫א שניטטא‪.‬‬
‫ב כולה‪.‬‬
‫ןבאב הטומאה[‪.‬‬
‫‪ !00‬או׳ | ד א אופ׳ <ב־פ>‪.‬‬
‫ובית ה ל ל | ד וביה א ובית הילל‪.‬‬
‫ונאכל ן א ויאכל‪.‬‬
‫ו ה ה ל כ ו ת ש ל משגתנו )סיג מ־ח> ו ל ע י ל הייד א י ק א ל א ל ה ל כ ה ‪ ,‬א ס גודמן‬
‫‪ P‬־ ‪ .‬א ב ל א ץ מ ק י י מ ץ כן‪ ,‬כממורש ל ע י ל שו׳ ‪.75‬‬
‫‪.100‬נ ם ד ה ב מ ק ו ם וכוי‪.‬‬
‫פבפנים בין מבחוץ ן א בחוץ ובין בפנים‪.‬‬
‫בין בחוץ ייפדה ן א ובין בחוץ יפדה‪.‬‬
‫שבית שמיי | ך שביש א שבית שמאי‪.‬‬
‫ונאכל | ך א ויאכל‪.‬‬
‫אום׳ | ך אופר‬
‫בפנים ן‬
‫בפנים | ד בפגי׳‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬
‫שנטמא | ד א שניטמא‪.‬‬
‫ב ג ו י ו ת וכו׳‪.‬‬
‫ליעזר | ך א אליעזר‪.‬‬
‫הטומאה | ד הטופא׳‪.‬‬
‫‪ 99‬שנטמא ן א שניטמא‪.‬‬
‫‪ 92‬ייפדה |‬
‫ד‬
‫ייסדה |‬
‫יסדה ויאכל | ד יסד׳ וייאכל‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫בטקום | ד במקו׳‬
‫או׳ |‬
‫ד‬
‫פבפנים ן א בפנים‪.‬‬
‫ייפדה ן א יפדה‪.‬‬
‫עיפו‪.‬‬
‫‪ 60‬בחוץ | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫<שסאי( | ך א ח ס ר ‪.‬‬
‫ביח שמיי וביח ה ל ל | ד ביש וביה‬
‫שייפדה | ד שיפד׳‬
‫שניטםא | ד שנטםא‪.‬‬
‫ב בחוץ ך םבחוץ‪.‬‬
‫אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 94‬ב ו ל ד ן א בוולד‪.‬‬
‫בחוץ ן א פבחוץ‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫בפנים ן כיה א‪.‬‬
‫ייפדה |‬
‫‪ 91‬ויאכל | ד וייאכל‪.‬‬
‫הטוסאה ן א הטופ׳‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ »8‬שייפדה | א יסדה‪.‬‬
‫ייפדה ן א יפדה‪.‬‬
‫‪ 88‬ב ו ל ד |‬
‫א יפדה‪.‬‬
‫‪ •5‬ניטמא | ד נטמא‪.‬‬
‫א יפדה‪.‬‬
‫שםיי | ד א שםאי‪.‬‬
‫ססי | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ישראל | ב סתום‪.‬‬
‫שנטםא ן א שניטסא‪.‬‬
‫‪ 87‬שני |‬
‫פשנטםא | ד פ ה שניטםא‬
‫ב ו ל ד ן א בוולד‪.‬‬
‫נטסא ן א ניטטא‪.‬‬
‫בארץ | ד א כארץ‪.‬‬
‫שניטםא | ך שנטסא‪.‬‬
‫םבפנים ‪ . . .‬פבחוץ ן א ב פ נ י ם ‪ . . .‬בחוץ‪.‬‬
‫‪ 86‬בחוצה | ד כחוצ׳‪.‬‬
‫לעזר ן‬
‫ו כ ל ה ל ש כ ו ת היו ל כ ל ה מ ת ו ת מ ק צ ת ן בקודש‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ח י ל ה ס ו ד ה בירושלים‪ ,‬ו א ח י כ מוציאו‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ם‬
‫מעשר שני פ״ב‬
‫^‬
‫‪ .17‬הלוקח בכסף מעשר שני שנטמא‪ ,‬יפדה‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‬
‫המקומות‪.‬‬
‫יקבר‪ .‬אמרו לו לר׳ יהודה‪ ,‬תחמיר בטפילה יתר מן העקר‪ .‬אמ׳ להם מציגו‬
‫שהחמירו בטפיל יתר מן העקר‪ ,‬שהתמורה קדושה חלה עליה בבעלת מום‬
‫קבוע‪ ,‬הקדש אץ חל )אלא( על בעל מום קבוע‪ .‬אמרו לו ממקום שבאתה׳‬
‫מה להלן תמימים אץ נפדץ ובעלי מומץ נפדין‪ ,‬אף כן טהורין לא ייפדו‪ ,‬טמאין‬
‫ייפדו‪ .18 .‬המשאיל קגקגיו למעשר שגי‪ ,‬אע״פ שגפם לא קנה מעשר‪ .‬במי‬
‫דברים אמורים בשל יין‪ ,‬אבל של ציר‪ ,‬של חומץ‪ ,‬של מורים‪ ,‬של שמן‪ ,‬של דבשי‬
‫בץ גפם בין שלא גפם קנה מעשר‪ ,‬בין גפם בין שלא גפם עולץ באחד ומאה׳‬
‫בין גפם בין שלא גפם מקדשץ בכל שהן‪ .‬אימתי אמרו קגה מעשר‪ ,‬בזמן שכולה‬
‫מעשר‪ ,‬אבל אם הפקיד לתוכה רביעית של חולין‪ ,‬בין גפם בץ שלא גפם לא‬
‫קנה מעשר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ בן לעזר לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על הדורך‬
‫באמצע חבית שמפתיח ואץ צריך לערות‪ ,‬על מה נחלקו על הדורך בגת׳‬
‫שבית שמיי אומ׳ מפתח ומערה לגת‪ ,‬ובית הלל אומ׳ מפתח ואץ צריך לערות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪<6‬״ המשאיל ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מי״ב‪ .‬ועיין ילוש שם ״ י ‪ ,‬כ״ל ע״ג‬
‫‪ 1‬״ הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״י‪.‬‬
‫‪ no‬ה פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ספ״ג כ״ד ע״ג‬
‫‪ 7‬״ בשל יין וכי• לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ ;30‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״ נחלקו ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מי״ג‪.‬‬
‫ה‬
‫׳‬
‫‪2‬‬
‫‪ 101‬המקומית | א מקומות‪.‬‬
‫״ ח ט י י | ד סחסיי•‬
‫סציגי | א " א י נ י •‬
‫שני ן א חטי‪.‬‬
‫שנטמא | ד א ״ י ט מ א ‪.‬‬
‫אום־ ן‬
‫ד‬
‫א ו ט ר‬
‫‪.‬‬
‫ג ‪1 0‬‬
‫לן ן א חסר•‬
‫להם ן א להל־‬
‫אם׳ ‪ I‬ד אמר‪.‬‬
‫ט! ה ע ק י | ד טן ה ע ל א טבעיקי‪.‬‬
‫י ח י | א יותי•‬
‫בבעלה ‪ I‬ד בבעל‬
‫קדושה ‪ I‬ד חסר‪.‬‬
‫־״! שהחטירי יכו׳ ן א שה״טורה טפילה טן העיקר‪.‬‬
‫־‪ 10‬כן | ד א פאו­‬
‫שבא״ה | ד שבא״‪,‬‬
‫)אלא( ן וכיח אף ד א‪.‬‬
‫ * ‪ I I‬א *נו‪.‬‬‫«‬
‫קנקניו | ד קנקני־‬
‫‪e‬״‪ 1‬המשאיל ן א המשיל‪.‬‬
‫טטאץ ן א וטטאיט‪.‬‬
‫" ״ י י | ד יפדו‪.‬‬
‫ל י | א טהויים•‬
‫בייא‬
‫*״‪ .07-,‬בפי וכו־ |‬
‫שנפט | ד שנופפ א נפט‪.‬‬
‫אעיפ | י א אף על פי‪.‬‬
‫י | א שעי•‬
‫א ‪•PW‬‬
‫״ל ‪I‬‬
‫של טיריט ‪ I‬ד ושל סורייט‪.‬‬
‫ציר של חיטץ | א חוטץ ושל ציר‪.‬‬
‫‪7‬״‪ .‬של ן א בשל‪.‬‬
‫א בפה יכי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫בין שלא ן א ובין כשאיני­‬
‫שלא | א שאיני‪.‬‬
‫*<״ נפט | ד גופם <י'פ>•‬
‫״ ל ‪ I‬י א ו״ל•‬
‫•‬
‫«‬
‫בי! • • •‬
‫‪ 0‬״ מעשר | ד סעש‪,‬‬
‫בין שלא ן א יבין בשאינ‪,‬‬
‫‪ 1.‬נפט | ד ״ פ ט <ב'פ>•‬
‫" \ ד עילי‪.‬‬
‫לעזר | ד א אלעזי•‬
‫״ ‪ .‬אט׳ ‪ I‬ד אמר‪.‬‬
‫ם | א חסי‪ .‬בין נסם | ד אע׳פ שנופם‪ .‬בין שלא גפם | ד חטי•‬
‫‪kk‬‬
‫״ ! באמצע חביח שמסתיח ן א באצבע בחבית‬
‫הדורך | א הדורס•‬
‫ה ל ל | א ה לל‪.‬‬
‫ן ו « א•‬
‫אום־ | ד אופי•‬
‫ה ל ל ן א הילל‪.