‫הופק לזיכוי הרבים ע"‬ ‫ב "ה‬ ‫עידן השמיטה‬ ‫¼‪ðî¼î ,ê"¬−ñ¾ ¹½î− šì®− −ëþ öîêèí ñêþ¾−ñ −¾êþí ëþí ñ"¾êþí öþô ,ó"ëôþí îò−ëþ −š½õ −õ ñ‬‬ ‫‪ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬ ‫ השמיטה ומצוותיה ‬ ‫‪ .ê‬מצות עשה לשבות מעבודת האר ועבודת האיל בשנה‬ ‫ ָת ַלה'" )רמב"‬ ‫ר ַ‬ ‫השביעית‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬א(‪" :‬וְ ָ ְב ָתה ָה ֶ‬ ‫שמיטה ויובל א‪ ,‬א(‪ .‬וזמנה ידוע ומפורס! אצל הגאוני! ואנשי אר‪#‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל כ‪ $‬אנו סומכי!‪ ,‬שהקבלה והמעשה עמודי! גדולי!‬ ‫בהוראה‪ ,‬ובה! ראוי להיתלות )רמב" י‪ ,‬ו(‪ .‬ואמנ!‪ ,‬בזמ הזה‪ ,‬מכיו‬ ‫שאי רוב היהודי! יושבי! באר‪#‬ישראל‪ ,‬לדעת רוב הפוסקי!‬ ‫נוהגת מצות השמיטה מדברי חכמי! )עי' טוב"י יו"ד‪ ,‬שלא ד"ה ובשביעית;‬ ‫שו"ת יביע אומר ח"י יו"ד‪ ,‬לז; ילקו"י א‪ ,‬י(‪ ,‬ומתחילה בא' תשרי תשע"ה‬ ‫ומסתיימת בכ"ט אלול )ר"ה ב‪ ;.‬רמב" ש‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫‪.ë‬‬ ‫שלוש מצוות עיקריות במצות השמיטה‪) :‬א( שמיטת קרקע ‪-‬‬ ‫חכמי! אסרו עוד מלאכות רבות מעבודות האר והאיל‪ ,‬כגו‪:‬‬ ‫חפירה או חרישה לצור‪ $‬הקרקע‪ ,‬סיקול אבני!‪ ,‬זיבול‪ ,‬הברכה‪,‬‬ ‫הרכבה‪ ,‬עישו‪ ,‬השקאה‪ ,‬עידור )רמב" א‪ ,‬דה; ג‪ ,‬ט(‪ ,‬נטיעת אילנות‬ ‫וכדומה )ד‪ ,‬א; יא‪ ,‬א; ד‪ ,‬יד‪ .‬ועי' במשנה שביעית ב‪ ,‬בה שמנו י"ז מלאכות האסורות‬ ‫מדרבנ(‪ .‬האיסור בזה חל ג! על עצי סרק‪ ,‬פרחי נוי ועשבי! )רמב" א‪,‬‬ ‫ה(‪ .‬כמו כ‪ ,‬ישנ מלאכות שא) שאינ נעשות לעבודת האר‪,‬‬ ‫נאסרו משו! חשד ומראית העי‪ ,‬שלא יחשדו במי שעושה אות‬ ‫שכוונתו לעבודת האר‪ ,‬כגו‪ :‬פינוי זבל בהמות לשדה‪ ,‬פירוק גדר‬ ‫כדי ליטול אבניה‪ ,‬לקיטת עצי! מ השדה להסקה‪ ,‬ועוד )ש פ"ב(‪.‬‬ ‫‪ .í‬בית‪/‬גידולי מים ‪ -‬איסור מלאכה בשביעית הוא רק במקו!‬ ‫פתוח מתחת לכיפת השמי!‪ ,‬אבל גידולי! שבתו‪ $‬בית )הגדרתו‪:‬‬ ‫מבנה ֶק ַבע המכוסה גג אטו!‪ ,‬וגובהו מעל י' טפחי! )‪ 80‬ס"מ(‪ ,‬וראוי שיהיה ג! בעל‬ ‫להמנע ממלאכות השדה והכר!‪ ,‬ולהפקיר לכל אד! את היבול‬ ‫הגדל בשנה השביעית‪) .‬ב( קדושת שביעית ‪ -‬לנהוג קדושה ביבול‬ ‫הגדל בשנה השביעית‪ ,‬איסור לסחור בו‪ ,‬איסור להשתמש בו‬ ‫באופ המפסידו‪ ,‬איסור ספיחי!‪ ,‬מצות ביעור הגידולי! מ הבית‬ ‫בסו) עונת הימצא! בשדה‪ ,‬ועוד‪) .‬ג( שמיטת כספים ‪ -‬השמטת‬ ‫חובות ממו בסיו! שנת השמיטה‪ ,‬והאיסור לתובע! מ הלוה‬ ‫לאחר השביעית )דברי טו‪ ,‬אג(‪ .‬אול! כידוע‪ ,‬הלל הזק תיק‬ ‫"פרוזבול"‪ ,‬שבעשייתו אי החובות נשמטי! בשביעית )שביעית י‪ ,‬ג;‬ ‫דפנות בגובה הנ"ל )ש"ה ח‪ ,‬ב(( אי בה! איסור מלאכה בשמיטה‬ ‫שאינו בכלל "שד‪ "$‬לא תזרע( כולל זריעה‪ ,‬נטיעה‪ ,‬שתילה‬ ‫ח"ט יו"ד‪ ,‬לא; ילקו"י ד‪ ,‬כא(‪ ,‬ומותר להשקות! כרגיל )ש‪ ,‬כו; יב‪ ,‬יא(‪ .‬ולכ‬ ‫מותר לפתוח את התריסי! והחלונות בדירה‪ ,‬א) שעל ידי כ‪ $‬אויר‬ ‫צח וקרני שמש חודרי! וגורמי! לצמיחת השתילי! )ד‪ ,‬כט(‪ .‬והוא‬ ‫הדי בגידולי חממות )יביע אומר ש(‪ .‬וגידולי מי! )"הידרופוניקה"(‪,‬‬ ‫מותרי! בשביעית‪ ,‬א) שלא תחת תיקרה )ש‪ ,‬לב( )ולכ מותר להניח‬ ‫שו"ע חו"מ סז‪ ,‬יח( ]פרטי הלכות שמיטת כספי!‪ ,‬יבוארו בלי נדר בעלו נפרד‬ ‫פרחי נוי במי! כדי שלא יכמשו‪ ,‬ואפילו א! הפרחי! סגורי! ונפתחי! במי!‪ ,‬והוא‬ ‫לקראת ראש השנה תשע"ו[‪.‬‬ ‫הדי להדסי! )ד‪ ,‬לה; כ‪ ,‬ו((‪.‬‬ ‫‪ .è‬מעלותיה ‪ -‬בתורה הקדושה ישנה הבטחה שלא יארע כל נזק‬ ‫ֵב לבטח באר )ש‪ ,‬יח‬ ‫משמירת השביעית )ויקרא כה‪ ,‬ככב(‪ ,‬ובזכותה נ ֵ‬ ‫ורש"י(‪ .‬והעונש על אי‪#‬שמירתה‪ ,‬הוא גלות )ש כו‪ ,‬לדלה מג; אבות ה‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫ושבעי! שנה של גלות בבל‪ ,‬באו לכפר על שבעי! השמיטות שלא‬ ‫נשמרו כראוי בתקופת בית‪#‬ראשו )רש"י ש כה‪ ,‬יח; כו‪ ,‬לה(‪ .‬וא) שיש‬ ‫אומרי! שהבטחת התורה על הברכה אינה שייכת בזמ הזה )סמ"ע‬ ‫סז‪ ,‬ב(‪ ,‬מכל מקו! נראה שעני הברכה שיי‪ $‬לכל הדעות ג! בזמ‬ ‫הזה‪ ,‬א) שאי הבטחה לכ‪) $‬א‪ ,‬כו*((‪" ,‬ודורשי ה' לא יחסרו כל ט‪-‬ב"‬ ‫)תהלי לד‪ ,‬יא(‪ .‬כאשר שומרי! את מצות השמיטה‪ ,‬האר והגידולי!‬ ‫מתקדשי!‪ ,‬וג! הבעלי‪#‬חיי! מתקדשי!‪ ,‬וממילא האוכל נעשה ז‪$‬‬ ‫וקדוש‪ ,‬וניצולי! מיצר הרע )ש‪ ,‬כה(‪ .‬ויש אומרי! שיש מצוה לאכול‬ ‫גידולי שביעית )יז‪ ,‬א(‪ .‬ומעלת קיו! המצוות ועסק התורה בשנה‬ ‫השביעית גדולה יותר מבשאר שני!‪ ,‬ולכ מ הראוי להשתדל יותר‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬ולשי! לב יותר למעשיו )אור לציו שביעית‪ ,‬בהקדמה‪ ,‬בדומה‬ ‫לדברי הב איש חי ש"ש בהקדמה לפ' שמות‪ ,‬שעסק התורה בשבת הוא פי אל" מיו חול(‪.‬‬ ‫ שמיטת קרקעות ‬ ‫‪ .ð‬מלאכות האסורות ‪ -‬בתורה מפורטות ארבע מלאכות‬ ‫האסורות בשמיטה‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬דה(‪ְ /ָ " :‬ד ָ‪ $‬לֹא ִתזְ ָרע‪ ,‬וְ ַכ ְר ְמ ָ‪$‬‬ ‫יר ָ‪ $‬לֹא‬ ‫יר ָ‪ $‬לֹא ִת ְקצ‪-‬ר‪ ,‬וְ ֶאת ִע‪ֵ ְ1‬בי נְ זִ ֶ‬ ‫יח ְק ִצ ְ‬ ‫לֹא ִתזְ מֹר‪ֵ .‬את ְס ִפ ַ‬ ‫ִת ְבצֹר"‪ ,‬דהיינו‪ :‬זריעה )תבואה וירקות(‪ ,‬זמירת הכר! )חיתו‪ $‬ענפי!‬ ‫מיותרי! מהגפ לתועלת הצמיחה(‪ ,‬קצירה )בתבואה וכדומה( ובצירה )קיטו)‬ ‫ענבי!( ]באופ המבואר בסעי) יז[‪ .‬וכל העושה מלאכה ]מארבע מלאכות‬ ‫הנ"ל[ מעבודת האר או האילנות בשנה זו‪ ,‬ביטל מצות עשה ועבר‬ ‫על לא תעשה )רמב" א‪ ,‬אג(‪.‬‬ ‫______________‬ ‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לפרק וסעי" שבספר ילקוט יוס"‪,‬‬ ‫שביעית‪ ,‬מהדורת תשע"ה‪ .‬שו"ע=שולח ערו&‪ .‬אורל"צ=אור לציו‪ .‬ד"א=דר&‬ ‫אמונה‪ .‬ילקו"י=ילקוט יוס"‪ .‬ש"ה=שביתת השדה‪.‬‬ ‫)לפי‬ ‫)שו"ת יביע אומר‬ ‫‪ .î‬גוי ‪ -‬אסור לומר לגוי לעשות מלאכה בקרקע בשביעית )א‪ ,‬יט‬ ‫וכא(‪ ,‬וכ אסור להשכיר קרקע לגוי על מנת שיעבוד בה‪ ,‬וכ לא‬ ‫ישכיר שדהו למי שאינו שומר מצוות‪ ,‬כשיודע שיעבוד בשביעית‬ ‫באיסור )ש‪ ,‬יח וכ( ]ומעיקר הדי מותר להשכיר בית ע! גינה לאד! שאינו‬ ‫שומר מצוות‪ ,‬א) שיעבוד בגינה בשנה השביעית‪ ,‬אמנ! ראוי שיפקיר בפני שלושה‬ ‫את חלקו בגינה )כה‪ ,‬כח( למש‪ $‬שנת השמיטה )עי' שו"ע חו"מ רעג‪ ,‬י([‪.‬‬ ‫‪ .ï‬חרישה ‪ -‬אסור לחרוש‪ ,‬בי בשדה תבואה או איל או ירקות‪,‬‬ ‫וכל עבודה הבאה להכשיר את הקרקע לזריעה או להשביחה או‬ ‫להשביח האיל‪ ,‬אסורה )רמב" א‪ ,‬ד; ילקו"י יא‪ ,‬אב(‪ .‬ואסור לעדור סביב‬ ‫האיל‪ ,‬א‪ $‬א! עושה כ כדי שלא ימות‪ ,‬או שעושה ערוגה גדולה‬ ‫לצור‪ $‬ההשקיה כדי שלא ימות‪ ,‬מותר‪ ,‬א‪ $‬יעשה בשינוי על‪#‬ידי‬ ‫מעדר ולא באמצעות מחרשה )יא‪ ,‬ז(‪ .‬ואי לנעו חתיכת ע ליד‬ ‫איל צעיר‪ ,‬כדי שיגדל ישר לתועלת גידול הפירות‪ ,‬אבל ע שעלול‬ ‫להשבר א! לא יסמכוהו‪ ,‬מותר לסומכו )ש‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ .ì‬סיקול אבנים‪/‬ניכוש ‪ -‬אסור לאסו) אבני! משטח המיועד‬ ‫לזריעה‪ ,‬או משטח זרוע‪ ,‬משו! איסור סיקול שהוא תולדת חורש‪,‬‬ ‫כיו שנראה שכוונתו להכשיר את המקו! לזריעה )רמב" א‪ ,‬ד וד"א(‪,‬‬ ‫ומטע! זה אי לאסו) גזרי עצי!‪ ,‬או לנכש עשבי! משדה או‬ ‫מגינה )רמב" ש‪ ,‬טז(‪ .‬אבל מותר לפנות אבני! ממגרשי משחקי!‬ ‫וחניה‪ ,‬שבילי הליכה‪ ,‬מכיו שהמקו! אינו מיועד לזריעה )ה‪ ,‬ג(‪ .‬וכ‬ ‫הצולה בשר על האש בגינות נוי ויערות‪ ,‬מותר לאסו) עצי!‬ ‫קטני! כדי להבעיר אש‪ ,‬ואי לחוש שיחשדוהו שעושה כ לתיקו‬ ‫השדה‪ ,‬הואיל ומיתק הצליה מוכיח שאוספ! לצור‪ $‬צליה )עי' רמב"‬ ‫ש‪ ,‬יז; ילקו"י ש‪ ,‬ה(‪ .‬וכ חצרות ושטחי! ריקי! שהדר‪ $‬לנכש את‬ ‫עשבי הבר העולי! בה! כדי שלא יהוו מסתור לנחשי!‪ ,‬וכ למנוע‬ ‫שריפות‪ ,‬או לש! נוי‪ ,‬או כדי שתהיה לו אפשרות לשבת וליהנות‬ ‫מחצרו‪ ,‬מותר לנכש! ג! בשביעית באופ שחותכ! מעל פני‬ ‫הקרקע ולא עוקר! ע! שורשיה! ]וא! חייב לעקור מהשורש‪ ,‬לא יעשה‬ ‫במעדר אלא ביד‪ .‬ובשטח מעבר שאינו עומד לזריעה כחצר‪ ,‬אי צרי‪ $‬שינוי[‪ .‬וכ‬ ‫מותר לאסו) מחצירו ניירות ופסולת אפילו באמצעות מטאטא‪#‬‬ ‫דשא )ה‪ ,‬ג; ח‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫¬‪ .‬זריעה ונטיעה ‪ -‬אסור לזרוע זרעי תבואה‪ ,‬עצי!‪ ,‬פרחי!‪,‬‬ ‫דשאי!‪ ,‬קטניות וירקות‪ ,‬וכ אסור ליטוע בי אילני מאכל או אילני‬ ‫סרק )רמב" א‪ ,‬ה; ילקו"י ד‪ ,‬ד ויד( ]ומי שזרע או נטע בשביעית‪ ,‬בי במזיד בי‬ ‫בשוגג‪ ,‬חייב לעקור‪ ,‬וכ הדי ג! באילני סרק ובירקות‬ ‫)רמב" ש‪ ,‬יב; ילקו"י ש‪,‬‬ ‫ו([‪ .‬שורשי איל שנתגלו‪ ,‬אי לכסות! בעפר‪ ,‬אלא א! כ יש חשש‬ ‫נזק לאיל )ילקו"י ש‪ ,‬יב(‪ .‬ומותר לחפור ולהתקי גדר מסביב לשדהו‬ ‫כדי להג משט) המי! העלול לגרו! להפסד‪ ,‬וכ מותר לגדור‬ ‫מסביב לע כדי שלא יקלקלוהו בני אד! )ש‪ ,‬טז(‪] .‬והרוצה להעביר‬ ‫אילנות או שתילי! ממקו! למקו!‪ ,‬יעשה שאלת חכ! כיצד לנהוג‬ ‫)עי' בספר ילקוט‬ ‫יוס" ד‪ ,‬יחיט וכז; ז‪ ,‬טו([‪.‬‬ ‫‪ .−‬עציצים ‪ -‬זריעה בעצי נקוב‬ ‫)הגדרתו‪ (1) :‬שיש בתחתיתו )או בצידו‬ ‫כנגד הגזע הטמו באדמה( נקב שקוטרו לפחות ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬אפילו תלוי באויר הקרקע‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ע או שיח בעל גבעול קשה‪ ,‬הגדל בעצי חרס או פלסטיק ר‪) $‬שבכח‬ ‫השורשי! לנקב!(‪ ,‬אפילו אינו נקוב‪ ,‬ואפילו תלוי באויר‪ (3) .‬עצי שאינו נקוב‪,‬‬ ‫שנו) הגידולי! נוטה על קרקע גלויה ויונק ממנה(‪ ,‬דינה כזריעה בקרקע‪,‬‬ ‫ואסורה מהתורה‪ .‬אבל עצי שאינו נקוב )הגדרתו‪ (1) :‬כל הגדל בעצי‬ ‫זכוכית‪ ,‬מתכת‪ ,‬פלסטיק קשיח‪ ,‬ואי נקב בתחתיתו או בצידו כנ"ל‪ ,‬ואי נופו רואה‬ ‫את פני הקרקע‪ (2) .‬ירק או שיח קל‪ ,‬הגדל בעצי פלסטיק ר‪ $‬או חרס )א‪ $‬לא‬ ‫בשקית ניילו(‪ ,‬ואי נופו רואה פני הקרקע(‪ ,‬הזריעה בו אסורה מדברי‬ ‫חכמי! )ש"ה ח‪ ,‬דז י(‪.‬‬ ‫הכרחי‪ ,‬וא! אפשר להסתפק בפע! אחת לא יזבל פעמיי! )ש‪ ,‬ה(‪,‬‬ ‫ועדי) שיזבל בדר‪ $‬השקאה כנ"ל )ש‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪ .ð−‬עישון‪/‬ריסוס ‪ -‬עישו אילנות‬ ‫התולעי!( אסור בשביעית‪ ,‬והיינו כשמטרתו להשביח את האיל‪,‬‬ ‫אבל ריסוס הבא למנוע אפילו נזק חלקי‪ ,‬מותר )ח‪ ,‬א; ש"ה ו‪ ,‬ב(‪ .‬וכ‬ ‫עשבי! רעי! המפריעי! לצמחי! ומזיקי! אות!‪ ,‬מותר לרסס!‬ ‫בחומרי הדברה‪ .‬וא! הריסוס אינו מועיל‪ ,‬מותר לעדור במעדר‬ ‫רגיל מבלי להפו‪ $‬הקרקע‪ ,‬וראוי בכל אופ לעשות בזה שאלת חכ!‬ ‫)ח‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫)העלאת עש תחת אילנות להמית‬ ‫¬‪ .î‬זמירה ‪ -‬אסור לזמור איל באופ שהזמירה מועילה לו והוא‬ ‫גודל או מתעבה )ז‪ ,‬א(‪ ,‬וא) כשאינו מכוי להצמיח אלא למטרה‬ ‫אחרת‪ ,‬כגו שחות‪ $‬ענ) יבש או מקולקל‪ ,‬אסור )ש‪ ,‬ד(‪ ,‬הואיל‬ ‫והדבר מועיל לגידול‪ .‬אבל מותר לגזו! ענ) שהותק) במזיקי! ויש‬ ‫חשש שהע ינזק )אפילו הנזק אינו ודאי )ש‪ ,‬ח((‪ ,‬א) א! פעולה זו‬ ‫תביא להגברת צמיחה‪ ,‬א‪ $‬יגזו! רק את החלק הנחו )ש‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫ומותר ג! להסיר עלי! מ הע כדי להציל את הפירות מריקבו‬ ‫)ש‪ ,‬ט(‪ ,‬וכ להסיר ממנו הקוצי! כדי למנוע הפסד הפירות )ח‪ ,‬ט(‪ ,‬או‬ ‫לעטו) הע להג עליו מפני הקור )ש‪ ,‬יד(‪ ,‬ולכסות גידולי! שוני!‬ ‫ביריעות ניילו‪ ,‬כדי להג עליה! מהגשמי! והשלג‪ ,‬או בשימשיות‬ ‫מפני החמה‪ ,‬כל שהדבר נעשה לצור‪ $‬קיו! האיל והפירות )ש‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫ומותר לקצו ענפי! מאיל כדי להשתמש בעצי! )כגו לעשות מדורה‬ ‫או לסכ‪ $‬את סוכתו(‪ ,‬וכ מותר לקצצ! כדי שלא יפריעו למעבר‪,‬‬ ‫ובלבד שלא יכוי לתועלת הע ולא יקצו בצורה מקצועית )כגו‬ ‫שישאיר זיזי!( )רמב" א‪ ,‬כ; ילקו"י ז‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪ .ê−‬העברת עציצים ‪ -‬עצי נקוב‪ ,‬אסור להוציאו מהבית אל‬ ‫החצר‪ ,‬מכיו שהדבר נחשב כזריעה‪ ,‬א‪ $‬מותר להכניסו מהחצר אל‬ ‫הבית )להופכו לאינו נקוב(‪ .‬ועצי שאינו נקוב‪ ,‬אסור לעשות בו שינוי‬ ‫שיהפו‪ $‬את דינו לנקוב )וכ לא יוציאנו למרפסת פתוחה לש! איוורורו‬ ‫ותועלתו(‪ .‬ועציצי! הנמצאי! על הרצפה בתו‪ $‬הבית )א) א! יש בה!‬ ‫נקב ובקומת קרקע(‪ ,‬הרצפה מנתקת את יניקת!‪ ,‬ומותר לעשות בה!‬ ‫כל המלאכות ולהעביר! ממקו! למקו! )ש"ה ח‪ ,‬יאיב(‪ .‬ומותר לעבור‬ ‫תחת מרפסת שיש בה עציצי! נקובי! התלויי! באויר )ואי לחוש‬ ‫¬‪ .ï‬גיזום ‪ -‬גדר חיה‪ ,‬מותר לגוזמה על מנת שתשאר ביופיה‪ ,‬א)‬ ‫שהדבר גור! להצמחת ענפי!‪ .‬אבל א! הגדר לא התמלאה ויש‬ ‫בתוכה חללי!‪ ,‬ומלבד הגיזו! למטרת נוי מכוי ג! כדי שתתמלא‪,‬‬ ‫יש לאסור זאת משו! זמירה )ט‪ ,‬ב(‪ .‬וכ מותר לכסח דשא כדי‬ ‫להשוותו‪ ,‬אבל א! הדשא אינו צפו) ומכסחו בכוונה שיגדל‬ ‫ויתפשט‪ ,‬אסור )ש‪ ,‬ג(‪ .‬וכ מותר לקטו) פרחי! מגינתו כדי לנאות‬ ‫את ביתו‪ ,‬הואיל ואינו מכוי לגידול פרחי! נוספי! ]אבל מגדלי‬ ‫שבמעברו מפסיק יניקת! לרגע‪ ,‬וכשחוזרת יניקת! נחשב שעושה פעולת זריעה‪,‬‬ ‫פרחי! )שלא נזרעו בשביעית(‪ ,‬יקטפו בשינוי‪ ,‬וטוב ג! שלא ישתמשו בכלי‬ ‫הואיל ואינו מכוי לכ‪) ($‬ד‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫המיוחד לכ‪) [$‬ז‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫‪ .ë−‬השקאה‪/‬מי שטיפה ‪ -‬השקאה אסורה בשביעית )אפילו על‬ ‫ידי צינור או ממטרות )יב‪ ,‬ז((‪ ,‬אבל התירו חכמי! להשקות שדה שמי‬ ‫הגשמי! אינ! מספיקי! לה‪ ,‬וזקוקה להשקאה תמידית )רמב" א‪ ,‬ח‬ ‫י(‪ .‬היתר זה נוהג בכל השקאה שבאה למנוע פגיעה בע או‬ ‫בצמחיה‪ ,‬שא! לא ישקו יגר! נזק )יב‪ ,‬א(‪ ,‬ואפילו א! לא ינזק גו)‬ ‫הע אלא יש חשש לכמישת הפירות או הירקות )ש‪ ,‬ד(‪ .‬וכ מותר‬ ‫להשקות דשא וצמחי! באופ שא! לא ישקה אות! יגר! לה!‬ ‫נזק )ש‪ ,‬ו(‪ .‬ולאחר שהותר להשקות‪ ,‬אי צרי‪ $‬לצמצ! בהשקאה‪,‬‬ ‫ורשאי להשקות כפי הצור‪ ,$‬אבל בעונת הגשמי!‪ ,‬לא ישקה כלל‬ ‫‪ .ï−‬קצירה ובצירה ‪ -‬זריעה וזמירה אסורות לגמרי )כנ"ל בסעיפי ט‬ ‫וטו(‪ ,‬אבל קצירה ובצירה שאסורות היינו שלא יקצור ויבצור כל‬ ‫השדה כדר‪ $‬שעושה בשאר שני!‪ ,‬אלא יקצור מעט מעט )פיהמ"ש‬ ‫לרמב" ח‪ ,‬ו ופ"ד ה"א וכב(‪ .‬והאיסור הוא אפילו א! הפקיר שדהו‪ ,‬וכל‬ ‫שלוקט כמות שרגיל לקנותה בשאר שני! לכמה ימי! עבור ביתו‪,‬‬ ‫הרי זה מותר‪ ,‬אבל ביותר מכ‪ $‬אסור‪ .‬וא! אפשר‪ ,‬טוב שלא‬ ‫ישתמש בכלי! המיוחדי! לקצירה ובצירה )י‪ ,‬א(‪ .‬וא! עשה באופ‬ ‫האסור‪ ,‬בדיעבד אי הפרי נאסר )ש‪ ,‬ב(‪ .‬ופירות שחנטו בשנה‬ ‫השישית‪ ,‬כיו שאי בה! קדושת שביעית‪ ,‬מותר לבוצר! בלא‬ ‫שינוי )רמב" ש; ילקו"י ש‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫)ש"ה עמ' קעג‪ .‬וראה‬ ‫‪ .ì−‬בנין משותף ‪ -‬המתגורר בבני משות) שיש בו דיירי!‬ ‫שאינ! שומרי מצוות‪ ,‬ואינו יכול להשפיע עליה! להמנע מעבודה‬ ‫בגינת הנוי שסביב הבני במלאכות האסורות ‪ -‬בעת התשלו!‬ ‫לועד‪#‬בית יאמר בפירוש שהתשלו! הוא עבור שאר הצרכי! ולא‬ ‫עבור הגינו‪ .‬וא! משלמי! עבור הגינו בנפרד‪ ,‬יאמר שהתשלו!‬ ‫הוא עבור המלאכות המותרות בלבד‪ .‬ובכל אופ‪ ,‬רצוי שיפקיר את‬ ‫חלקו בגינה בפני שלושה אנשי! למש‪ $‬שנת השמיטה )ט‪ ,‬א; ש"ה ז‪,‬‬ ‫)אורל"צ‪ ,‬לב; ילקו"י ש‪ ,‬א( ]אמנ! כיו!‪ ,‬אפילו בשאר שני!‪ ,‬אנשי! מפריזי! מאוד‬ ‫בהשקיה‪ ,‬ולכ יש להתייע ע! מומחה כמה אפשר לצמצ!‬ ‫בהמלצות השקיה ש בעמ' רב([‪ .‬והשוט) את רצפת ביתו‪ ,‬והמי! יורדי!‬ ‫דר‪ $‬צינור המרפסת לגינה ומשקי! אותה‪ ,‬הדבר מותר )א) באופ‬ ‫שאי היתר להשקות את הגינה(‪ ,‬והוא הדי כששוט) את רכבו והמי!‬ ‫זורמי! לגינה או שצינור המזג מטפט) אליה‪ ,‬הואיל ואינו מכוי‬ ‫להשקותה )ש‪ ,‬חי(‪.‬‬ ‫‪ .è−‬זיבול ‪ -‬אסור לזבל את השדה‪ ,‬והאיסור הוא בי לצור‪$‬‬ ‫השביעית‪ ,‬בי לצור‪ $‬השנה השמינית כדי להכי את השדה שתהיה‬ ‫מוכנה לזריעה‪ .‬וא! עבר וזיבל את השדה לצור‪ $‬השנה השמינית‪,‬‬ ‫קנסו אותו שלא לזורעה בשמינית )יג‪ ,‬א(‪ ,‬או שיסיר את הזיבול‪ ,‬ואז‬ ‫מותר לו לחזור ולזבלה ולזורעה בשמינית )ש‪ ,‬ב(‪ .‬ואסור לזבל ג!‬ ‫באמצעות דשני! כימיי! שמפזרי! סמו‪ $‬לעצי! ולצמחי! )ש‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫או באמצעות חומרי! כימיי! שמערבי! במי! ומפזרי! בשדה דר‪$‬‬ ‫השקאה )ש‪ ,‬ו(‪ .‬וא! נשקפת סכנה לקיו! האיל א! לא יזבל‬ ‫הקרקע בשביעית‪ ,‬יש להקל‪ ,‬א‪ $‬ימעט בזיבול עד כמה שהדבר‬ ‫לה( ]כיו!‪ ,‬על פי הוראת הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬אי מבצעי! מכירת קרקע‬ ‫לגוי בג הנוי הציבורי והפרטי‪ ,‬מפני שאי הדבר מוגדר כשעת הדחק‬ ‫)מדרי& הרבנות‬ ‫הראשית א‪ ,‬א([‪.‬‬ ‫ שמיטת גידולי שביעית ‬ ‫דיני שביעית חלי! רק על גידולי! שיש בה! קדושת שביעית‪ ,‬ואי‬ ‫ספור לדיני! ולאיסורי! הקיימי! בגידולי! שצרי‪ $‬לנהוג בה!‬ ‫קדושת שביעית )תוספות סוכה לט‪ .‬ד"ה שאי; ר"ש ו‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫‪ .¬−‬המצוה להפקיר ‪ -‬מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא‬ ‫יעת ִ‪ְ ְ 9‬מ ֶט ָ‪1‬ה‬ ‫האר בשנה השביעית‪ ,‬שנאמר )שמות כג‪ ,‬יא(‪" :‬וְ ַה ְ‪ִ :‬ב ִ‬ ‫<נְ ַט ְ ָ‪) ";9‬רמב" ד‪ ,‬כד(‪ .‬וכל הנועל כרמו או שדהו בשביעית‪ ,‬וכ א!‬ ‫אס) כל הגידולי! לתו‪ $‬ביתו‪ ,‬ביטל מצות עשה‪ ,‬אלא יפקיר הכל‬ ‫= ָ‪) "$‬רמב"‬ ‫כל< ֶא ְביֹנֵי ַע ֶ‬ ‫ויד הכל שוי! בכל מקו!‪ ,‬שנאמר )ש(‪" :‬וְ ְ‬ ‫ש(‪ ,‬ואפילו עשירי! יכולי! לזכות בה! )ספרא בהר א‪ ,‬א(‪ .‬ואפילו מי‬ ‫שגדל בחצירו פרי אחד‪ ,‬מצווה להפקירו‪ ,‬שכ‪ $‬הוא ציווי התורה‬ ‫להפקיר את כל גידולי הקרקע )וא) שיודע שתיכ) יזכה בו לעצמו )עיי‬ ‫בסעי" כב(( )שיח השמיטה ש‪ ,‬חט(‪.‬‬ ‫×‪ .‬אופן ההפקר‪/‬לא הפקיר ‪ -‬אי צרי‪ $‬להפקיר השדה בפיו או‬ ‫בפני שלושה‪ ,‬אלא די בכ‪ $‬שנוהג מנהג הפקר ואינו נועל שדהו‬ ‫ומניח לכל אד! להכנס )כל שכ א! תולה שלט "הפקר"( )אורל"צ ד‪ ,‬ג; ש"ה‬ ‫יב‪ ,‬ד( ]וא! יש בשדה ג! עצי ערלה או נטע רבעי‪ ,‬יציי זאת‪ ,‬כדי שלא יכשלו‬ ‫המלקטי! באיסור )רמב" מעשר שני ט‪ ,‬ז([‪ .‬והפקרת גידולי שביעית היא‬ ‫מצוה המוטלת על בעל השדה‪ ,‬אבל א! לא הפקיר‪ ,‬א) שעבר על‬ ‫איסור )כנ"ל בסעי) הקוד!(‪ ,‬אי הגידולי! הפקר ואסור לקחת! ]מר‬ ‫הבית יוס) )שו"ת אבקת רוכל סי' כד(‪ .‬שלא כדעת המבי"ט )א‪ ,‬יא( הסובר שגידולי‬ ‫שביעית מופקרי! ועומדי! מגזירת המל‪) $‬הקב"ה‪" ,‬אפקעתא דמלכא"( ואי הדבר‬ ‫תלוי בהפקר הבעלי!‪ ,‬והמצוה היא לנהוג בה! כדי הפקר ולא לשומר! לעצמו‪,‬‬ ‫)עי' ילקו"י יד‪ ,‬ב(‪ .‬ויש בכ‪ $‬השלכה ג! לעני חיוב הפרשת תרומות ומעשרות‬ ‫)כדלהל בסעי" כז([‪.‬‬ ‫×‪ .ê‬במקום חשש נזק ‪ -‬ישובי! שיש חשש שא! יפקירו‬ ‫השדה יבואו גוי! ויבוזו הגידולי!‪ ,‬מותר לנעול השדה ולהושיב‬ ‫בה שומר )רמב" ד‪ ,‬ל(‪ ,‬והוא הדי א! חושש שיכנסו ילדי! או בעלי‬ ‫חיי! וישחיתו האילנות‪ .‬ויציינו בשלט בולט שכל הרוצה ליטול‪,‬‬ ‫יוכל לקבל המפתח במקו! פלוני‪ .‬וכ הדי א! בעל השדה חושש‬ ‫לגניבת כלי! שבשדה )יד‪ ,‬גד( ]ולכאורה ג! מותר לקבוע שעות כניסה מתי‬ ‫לבוא )שיח השמיטה יא‪ ,‬ד(‪ ,‬וא! בעל השדה רואה אד! שמקלקל הע בקטיפתו‪,‬‬ ‫הפירות עדיי הפקר‪ ,‬וצרי‪ $‬בעל השדה לעשות ללוקטי הפירות‬ ‫דר‪ $‬צדדית או שיוציא הפירות לחו )ש‪ ,‬קכג ובבאה"ל(‪ .‬ולאחר‬ ‫שנלקטו כל הפירות‪ ,‬יכול בעל השדה לנעול אותה )שיח השמיטה ש‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫שמו ּר וְ ֶנעֱ בָ ד ‪ -‬גידולי שביעית שלא הפקירו! הבעלי!‪,‬‬ ‫×‪ָׁ .í‬‬ ‫אלא שמרו! לעצמ! ומנעו את הכניסה לשדה )מבלי הסיבות הנ"ל‬ ‫בסעי) כא(‪ ,‬א) שבעל השדה עבר באיסור‪ ,‬בדיעבד אינ! נאסרי!‬ ‫באכילה )רש"י; ר"ש; חינו& ועוד(‪ .‬וכ גידולי! שגדלו באיסור על ידי‬ ‫מלאכות האסורות בשביעית‪ ,‬בדיעבד מותר לאוכל! )רמב" ג‪ ,‬יא; ד‪ ,‬א‬ ‫טו( וצרי‪ $‬לנהוג קדושה באכילת! ]והמחמיר שלא לאוכל!‪ ,‬תבוא עליו‬ ‫ברכה )יד‪ ,‬ה(‪ .‬וכ לצור‪ $‬מצוה‪ ,‬כגו ארבעת המיני!‪ ,‬טוב להחמיר שלא להשתמש‬ ‫בה! )אורל"צ‪ ,‬לה סה; ילקו"י ד‪ ,‬ז(‪ .‬ועצי שאינו נקוב‪ ,‬אי איסור לקנותו א) א!‬ ‫נשתל או הורכב בשמיטה )אשרי האיש עו‪ ,‬מ עח‪ ,‬א; ילקו"י ד‪ ,‬כה[‪.‬‬ ‫×‪ .î‬איסור קניה ‪ -‬הג! שגידולי "שמור ונעבד" בשביעית אינ!‬ ‫נאסרי! באכילה‪ ,‬מכל מקו! אסור לקנות! כדי שלא להחזיק ידי‬ ‫עוברי עבירה‪ ,‬וכ יש איסור במה שמוסר דמי שביעית לע!‪#‬האר‬ ‫)עי' רמב" ח‪ ,‬יד; אורל"צ ש; ילקו"י יד‪ ,‬ה‪ .‬וראה להל סעי" לג(‪ ,‬א‪ $‬מותר לקבל‬ ‫הגידולי! במתנה )עי' חזו"א י‪ ,‬ה ויב בהוספה; אורל"צ‪ ,‬סו ד"ה אול; ש"ה טז‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫ולכ‪ ,‬אפילו פרחי נוי ללא ריח שאי בה! קדושת שביעית )כדלהל‬ ‫בסעי" ל( ואיסור ספיחי! )כדלהל בסעי" מ(‪ ,‬יש לקנות! רק מחנות‬ ‫העומדת תחת השגחה‪ ,‬כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה )שו"ת‬ ‫משנת יוס" א‪ ,‬ס"ס לד; אורל"צ ב‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫×‪ .ï‬תרומות ומעשרות ‪ -‬מאחר ובשנת השמיטה מצווי! בעלי‬ ‫השדות להפקיר את הגידולי! הקדושי! בקדושת שביעית‪ ,‬לכ‬ ‫בהיות וה! הפקר‪ ,‬אי חיוב להפריש מה! תרומות ומעשרות )שו"ע‬ ‫יו"ד שלא‪ ,‬יט(‪ .‬אבל אד! שלא הפקיר את הגידולי!‪ ,‬חייבי! להפריש‬ ‫מה! תרומת ומעשרות‪ ,‬שהרי אינ! הפקר )יט‪ ,‬א(‪ ,‬ומפריש מה!‬ ‫"מעשר עני" ]וא! גדלו בקרקע של גוי ונגמרה מלאכת על ידי ישראל‪ ,‬טוב‬ ‫להפריש ג! "מעשר שני" על תנאי )ש‪ ,‬ג([‪ .‬וא) שבכל שנה מברכי! על‬ ‫ההפרשה‪ ,‬בשנת השמיטה אי מברכי! )לחוש לדעת המבי"ט )שו"ת א‪ ,‬יא(‬ ‫יכול למנוע ממנו להכנס וא) לסלקו )ש‪ ,‬ו ויד([‪.‬‬ ‫הנ"ל בסו) סעי) כ הסובר שגידולי שביעית מופקרי! ועומדי! מגזירת המל‪ ,$‬ולכ‬ ‫×‪ .ë‬כמות הליקוט מהפקר‪/‬צורת העיבוד ‪ -‬מותר לבעל‬ ‫השדה להביא לתו‪ $‬ביתו מעט מהגידולי!‪ ,‬כדר‪ $‬שמביאי! מ‬ ‫ההפקר ]כשיעור שאד! מכי לצור‪ $‬בני ביתו לימי! מועטי! ולא יותר )ד"א ש‪,‬‬ ‫אי חיוב להפריש מה! תרומות ומעשרות‪ ,‬וספק ברכות להקל( )יט‪ ,‬א וד(‪ ,‬ולאחר‬ ‫שקרא ש! על המעשרות‪ ,‬מחמת הספק‪ ,‬רשאי לקחת המעשרות‬ ‫לעצמו ואינו צרי‪ $‬ליתנ! בפועל ללוי ולעני )ש‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫קפא(‪ ,‬ויש שכתבו שיביא כשיעור אכילה לשבוע )ש בציו הלכה‪ ,‬שט(‪ .‬ומעיקר הדי‬ ‫ קדושת שביעית ‬ ‫מותר לבצור אפילו בכלי! המיוחדי! לכ‪ ,$‬אבל במידת האפשר טוב שיקצו בידו‬ ‫בשינוי מהרגיל )י‪ ,‬א([‪ ,‬ובדיעבד א! הביא יותר מהכמות הנ"ל‪ ,‬מותרי!‬ ‫הגידולי! באכילה )רמב" ש( ואי צרי‪ $‬להוציא! מביתו ולהפקיר!‬ ‫)ד"א ש‪ ,‬קפג(‪ .‬וא) לאחר שלקט כדי‪ ,‬עליו לשנות בצורת העיבוד של‬ ‫הפירות )כגו‪ ,‬תאני! לא ייבש! במקו! המיוחד לכ‪ ,$‬ולא ידרו‪ $‬ענבי! בגת‬ ‫כהרגלו אלא בקערה שלשי! בה‪ .‬וכ בשאר הדברי!‪ ,‬כל שיכול לשנות משנה(‬ ‫)רמב" ש‪ ,‬כג(‪ .‬וכ המלקט משדה הפקר של אחרי!‪ ,‬ילקט רק‬ ‫כשיעור הנ"ל )ד"א ש‪ ,‬קפא(‪ ,‬אבל אינו צרי‪ $‬לשנות את צורת העיבוד‬ ‫]ויש שכתב שא! המלקט אינו בעל השדה‪ ,‬רשאי א) לקחת כמות גדולה‬ ‫)אורל"צ‬ ‫ד‪ ,‬ה([‪.‬‬ ‫×‪ .è‬מה אינו הפקר ‪ -‬כל דבר שאי בו קדושת שביעית‪ ,‬אינו‬ ‫הפקר‪ ,‬ולכ הקרקע עצמה אינה הפקר בשביעית‬ ‫)ורק הותר להכנס‬ ‫לשדה לצור‪ $‬לקיטת הגידולי!‪ ,‬ואי הבעלי! יכולי! לעכב על כ‪ ,$‬אבל אי לעשות‬ ‫שימוש בקרקע או לשהות בה שלא לצור‪) ($‬עי' נדרי מב‪ .(:‬וכ הע או הצמח‬ ‫אינ! הפקר‪ ,‬והוא הדי לפירות שנה שישית שבעצי! )שחובת ההפקר‬ ‫היא רק בפירות שחנטו בשביעית(‪ .‬והמלקט חייב להזהר שלא להזיק את‬ ‫הרכוש הנמצא בשדה )דיני שביעית יד‪ ,‬הו(‪ ,‬וכדאי שיודיע לבעל השדה‬ ‫על לקיטת הגידולי! ויודה לו על כ‪) $‬ש‪ ,‬ח מהגרשז"א ועי' רמב" ו‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫×‪ .ð‬פירות בשנה השמינית ‪ -‬ג! בשנה השמינית א! עדיי‬ ‫נותרו בשדה פירות שביעית‪ ,‬הרי ה! הפקר ומותר להכנס‬ ‫ולאוספ! )ד"א ד‪ ,‬קע( עד שתרד רביעה שניה )רמב" ז‪ ,‬יח(‪ ,‬דהיינו שירד‬ ‫הגש! השני )וא! ירדו גשמי! שבעה ימי! זה אחר זה‪ ,‬נחשב לרביעה שניה(‬ ‫)ד"א ש‪ ,‬קיט(‪ ,‬שעד אז אי דריסת הרגל מקלקלת את הזרעי! שנזרעו‬ ‫במוצאי שביעית‪ ,‬ומכא ואיל‪ $‬היא מקלקלת )ד"א ש‪ ,‬קכב(‪ ,‬אבל‬ ‫×‪ .ì‬באֵ לּ ו ּ גידולים חלה קדושה ‪ -‬גידולי! שגדלו בשביעית‬ ‫ועומדי! למאכל אד! או בהמה‪ ,‬הרי ה! קדושי! בקדושת‬ ‫שביעית )רמב" ז‪ ,‬יג(‪ .‬והוא הדי א! עומדי! לשימוש הנאת האד!‬ ‫)ודומה לאכילה( )ש(‪ ,‬והקובע בעני זה הוא שתהיה "הנאת! וביעור!‬ ‫ש ַוה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהנאת האד! באה בשעה שהדבר ָ> ֶלה )בדומה‬ ‫לאכילה שהנאת האד! באה בשעה שאוכל ומכלה את המאכל(‬ ‫)רש"י סוכה מ‪ .‬ד"ה‬ ‫שהנאתו ותוס' ב"ק קב‪ .‬ד"ה ה"ג(‪ .‬ולכ‪ ,‬גידולי אר שאינ! נאכלי! אבל‬ ‫עומדי! לעשות מה! צבע לצרכי אד! )כגו שצובע בגדיו וכלי תשמישו‬ ‫)ד"א ה‪ ,‬נז((‪ ,‬קדושי! בקדושת שביעית )רמב" ש; ה‪ ,‬ט(‪ ,‬מפני שהנאת!‬ ‫וביעור! שוה‪ ,‬שבשעת תהלי‪ $‬הצביעה כלה הצמח‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫עצי! העומדי! להסקת תנור לאפיה‪ ,‬אי בה! קדושת שביעית‪,‬‬ ‫מפני שההנאה מ החו! באה לאחר שכבר כלו העצי! והפכו‬ ‫לגחלי! )שה! אינ! עצי!( )רש"י ב"ק קא‪ :‬ד"ה יצאו(‪.‬‬ ‫×¬‪ .‬זמן חלות קדושת שביעית ‪ -‬א) ששנת השמיטה מתחילה‬ ‫בראש השנה ומסתיימת בכ"ט אלול‪ ,‬מכל מקו! לעני קדושת‬ ‫שביעית בגידולי האר‪ ,‬א) א! לא היה גידול! בשנה השביעית‪,‬‬ ‫תיתכ בה! קדושה‪ ,‬ודבר זה משתנה לפי המיני!‪:‬‬ ‫פירות האיל ‪ #‬השלב הקובע בה! הוא החנטה של הפרי‬ ‫]דהיינו‬ ‫בהגיעו לעונת חיוב מעשרות )שהוא שליש הבשלת הפרי‪ ,‬ולא שליש גידולו‬ ‫הערה ‪ ,[((2‬א! היתה קוד! ראש השנה של שביעית או לאחר מכ‬ ‫]ולא ט"ו בשבט כבמעשרות )ר"ה ב‪ ;.‬שו"ע יו"ד שלא‪ ,‬נז וקכה([‪ .‬ולכ‪ ,‬פרי שחנט‬ ‫)ש"ה י‪,‬‬ ‫בשנה השישית‪ ,‬א) שגדל ונאס) בשביעית‪ ,‬דינו כפירות שישית‬ ‫ולא שביעית ]וחייב בתרומות ומעשרות[‪ .‬אבל א! הפרי חנט בשנה‬ ‫השביעית‪ ,‬דינו כפירות שביעית‪ ,‬בי א! תחילת גידולו היה בשנה‬ ‫השישית‪ ,‬ובי א! נגמר גידולו בשנה השמינית ]בדר‪ $‬כלל‪ ,‬רוב יבול‬ ‫פירות שביעית מגיע לשווקי! רק מהקי של שנת השמיטה[‪ .‬והוא הדי בזה‬ ‫לעני תבואה ]חמשת מיני דג‪ :‬חטה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬שעורה‪ ,‬שבולת שועל‪ ,‬שיפו‬ ‫)רמב" כלאי א‪ ,‬ח([ וקטניות ]גידולי! שהחלק העיקרי הנאכל בה! הוא הזרע‬ ‫)ש(‪ ,‬כגו‪ :‬תירס‪ ,‬חמניות‪ ,‬בטני!‪ ,‬חומוס ועוד‪ # .‬וג! איסור ספיחי! נוהג בה!‬ ‫דוקא א! הגיעו לשליש הבשלת! בשביעית )ראה להל סעי" מא([ )שו"ע ש‪ ,‬קכה(‪.‬‬ ‫וכ הדי ג! בפירות‪#‬הדר ]כגו‪ :‬לימו‪ ,‬תפוז‪ ,‬קלמנטינות‪ ,‬אשכוליות[ )אורל"צ‬ ‫ב‪ ,‬ט; ש"ה י‪ ,‬ט ועי' ילקו"י כא‪ ,‬ה ועמ' תקנה(‪.‬‬ ‫ובירקות‬ ‫הקובע בה! הוא שעת לקיטת!‪ ,‬שא) א! כל גידול! היה בשנה‬ ‫השישית ונלקטו בשביעית‪ ,‬הרי ה! קדושי! בקדושת שביעית )ר"ש‬ ‫]הגדרת!‪ ,‬גידול שהעלי! והקלחי! שלו נאכלי! ולא הזרע )ד"א ד‪ ,‬פג([‬ ‫ט‪ ,‬א( ]ובכלל!‪ :‬תפוח אדמה‪ ,‬שו!‪ ,‬בצל‪ ,‬בננה‪ ,‬פאפיה‪ ,‬אננס‪ ,‬פסיפלורה ועוד‬ ‫)ש"ה‬ ‫י‪ ,‬ו([‪ ,‬א‪ $‬א! תחילת גידול! היה בשנה השביעית‪ ,‬הרי ה! אסורי!‬ ‫משו! ספיחי! )כדלהל סעי" מ(‪ .‬ועשבי תבלי דינ! כירקות‪ ,‬אבל עצי‬ ‫תבלי )שיבא‪ ,‬רוזמרי‪ ,‬עלי דפנה ועוד( דינ! כאילנות‪ ,‬שהולכי! אחר‬ ‫חנטת העלי! ]ויש להחמיר החל מיציאת!‪ ,‬הואיל וכבר ראויי! לשימוש![‬ ‫)ש"ה י‪ ,‬י(‪ .‬ויש לעקוב אחר פרסומי ועדי‪#‬הכשרות מאימתי חלה‬ ‫קדושה על כל גידול‪.‬‬ ‫‪ .ñ‬תבלינים‪/‬פרחים‪/‬בשמים ‪ -‬תבליני!‪ ,‬א) שאינ! ראויי!‬ ‫לאכילה בפני עצמ!‪ ,‬ומיועדי! לתיבול המאכל בלבד‪ ,‬יש בה!‬ ‫קדושת שביעית )רמב" ה‪ ,‬כב( ופרחי! העומדי! לנוי‪ ,‬אפילו א! יש‬ ‫בה! ריח )כגו ורדי!‪ ,‬שושני!‪ ,‬ורוב! של הפרחי!(‪ ,‬אי בה! קדושה )טו‪,‬‬ ‫מה(‪ .‬ובשמי! שעומדי! לריח אבל משמשי! ג! כתבלי‪ ,‬וחנטו‬ ‫בשביעית‪ ,‬יש בה! קדושה )שביעית ז‪ ,‬ו; חזו"ע‪ ,‬סוכות‪ ,‬שטו‪ .‬וכגו נענע‪ ,‬ראה‬ ‫שביעית ש‪ ,‬א עלי הדנדנה וברע"ב ואורל"צ וילקו"י כג‪ ,‬יא(‪ ,‬וא! ניטעו לריח‬ ‫בלבד ‪ #‬יש אומרי! שיש בה! קדושת שביעית‪ ,‬ויש אומרי! שאי‬ ‫בה! קדושה הואיל ואי מה! הנאה גופנית )טו‪ ,‬מו(‪ ,‬ומכיו שהדבר‬ ‫שנוי במחלוקת‪ ,‬מ הדי אי בה! קדושה א) קוד! שפג ריח! )ש‪,‬‬ ‫מד ועמ' תקמה; ש"ה‪ ,‬רנט( ]והדסי! שבחצרות הבתי!‪ ,‬בדר‪ $‬כלל ניטעי! לנוי כגדר‬ ‫חיה‪ ,‬ולכל הדעות אי בה! קדושה )ש"ה‪ ,‬עדר([‪ .‬אבל א! ביר‪ $‬על הבשמי!‬ ‫בהבדלה‪ ,‬נכו להזהר שלא להשליכ! כמות שה! לאשפה א) שפג‬ ‫ריח! ]הואיל ונעשתה בה! מצוה )א‪ $‬לא בסת! ברכה(‪ ,‬וכ הדי בכל שנה[‪,‬‬ ‫אלא יעטפ! בניילו וישליכ! לאשפה )עי'‪ :‬שו"ע או"ח כא‪ ,‬ב; ברכ"י ש‪ ,‬א;‬ ‫בא"ח ויצא‪ ,‬י; חזו"ע סוכות‪ ,‬צד ותמט(‪.‬‬ ‫‪ .êñ‬תערובת ‪ -‬ג! א! בישל או כבש מאכל ע! פרי או תבלי‬ ‫שיש בו קדושת שביעית‪ ,‬צרי‪ $‬לאכול את כל התערובת בקדושת‬ ‫שביעית‪ .‬זה הכלל‪ ,‬גידולי שביעית שנתערבו באחרי!‪ ,‬מי במינו ‪#‬‬ ‫בכל שהוא‪ ,‬ושלא במינו ‪ #‬בנות טע! )רמב" ז‪ ,‬כב ה‪ ,‬כב; מאכלות אסורות‬ ‫טו‪ ,‬ח; ילקו"י טו‪ ,‬לולז ממא כג‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫‪ .ëñ‬סחורה ‪ -‬אסור לסחור בגידולי! הקדושי! בקדושת‬ ‫כ ָלה"‪,‬‬ ‫ר ָל ֶכ! ְל ְ‬ ‫ְתה ַ ַת ָה ֶ‬ ‫שביעית‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬ו(‪" :‬וְ ָהי ָ‬ ‫ודרשו חז"ל‪" :‬לאוכלה" ‪ -‬ולא לסחורה )ע"ז סב‪ ;.‬בכורות יב‪ ;:‬רמב" ו‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫והסוחרי! בה! פסולי! לעדות )שו"ע חו"מ לד‪ ,‬טז ולב(‪ ,‬ואי לעבוד‬ ‫בחנות שמסתחרי! בה בגידולי שביעית )עי' שיח השמיטה ה‪ ,‬ה(‪ .‬ג!‬ ‫דברי! שאינ! סחורה ממש ה! בכלל האיסור‪ ,‬כגו פריעת חוב‬ ‫בגידולי שביעית )רמב" ש‪ ,‬י(‪ ,‬או תשלו! לפועל עבור עבודתו )ש‪,‬‬ ‫יא(‪ .‬ובדיעבד‪ ,‬א) א! נמכרו הגידולי! באיסור סחורה או שקילה‬ ‫וכדומה‪ ,‬המכירה קיימת ואינ! אסורי! באכילה )ד"א ש‪ ,‬אב(‪.‬‬ ‫אבל מותר למכור גידולי שביעית באופ שמוכר כמות מועטת‬ ‫)רמב" ש‪ ,‬א( כשיעור מזו לשלוש סעודות‬ ‫מקילי! למכור כשיעור שאד! מכי למשפחתו לשבוע ימי! )ד"א ש‪ ,‬ד וצה"ל טז((‪,‬‬ ‫וכפו) לשני תנאי!‪) :‬א( שלא ימכר! בחנות או בשוק במקו!‬ ‫שהוא רגיל למכור תמיד‪ ,‬אלא ימכור בבית וכדומה )ש‪ ,‬סו" יא(‪.‬‬ ‫)ב( אי למוכר! כדר‪ $‬שמוכר כל השני! במידה‪ ,‬במשקל או במני‪,‬‬ ‫כדי שלא יהיה נראה כסוחר בגידולי שביעית‪ ,‬אלא מוכר! באומד‪,‬‬ ‫כדי להודיע שה! הפקר )רמב" ש‪ ,‬ג( )והכס) שמקבל הוא "דמי שביעית"‪,‬‬ ‫ודינו כמבואר בסעי) הבא(‪] .‬איסור סחורה הוא רק בגידולי! שיש בה! קדושת‬ ‫)כס"מ ש; ילקו"י יז‪ ,‬ו( )ויש‬ ‫שביעית )כנ"ל בסעי" כט(‪ ,‬אבל חנויות שמוכרי! בה! יבול חו"ל או יבול נכרי או‬ ‫היתר מכירה‪ ,‬מכיו שאי בה! קדושת שביעית‪ ,‬מוכרי! כרגיל ואי בה! איסור‬ ‫סחורה )יז‪ ,‬ב; כה‪ ,‬ח(‪ ,‬והוא הדי ביבול אוצר בית‪#‬די )כדלהל בסעי" נג([‪.‬‬ ‫‪ .èñ‬דמי שביעית ‪ -‬ג! כאשר גידולי שביעית נמכרו בדר‪$‬‬ ‫המותרת )ראה בסעי) הקוד!(‪ ,‬הכס) שמשל! עבור! נתפס בקדושת‬ ‫שביעית כדי הגידולי! עצמ!‪ ,‬ונקרא "דמי שביעית" )רמב" ו‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫והמוכר צרי‪ $‬לקנות בכס) מאכל או משקה‪ ,‬ולאוכלו בקדושת‬ ‫שביעית )ש‪ ,‬א(‪ ,‬ולאחר קניית המאכל‪ ,‬נעשה הכס) חולי‪ ,‬אבל‬ ‫גידולי השביעית נשארי! בקדושת! )ש‪ ,‬א וז(‪ .‬ולכ אסור לקנות‬ ‫גידולי שביעית )אפילו באופ המותר( מאד! החשוד שלא ינהג קדושה‬ ‫בדמי השביעית )ש ח‪ ,‬י‪ .‬וראה לעיל בסעי" כו(‪ .‬והוא הדי שאסור לפרוע‬ ‫חובות בדמי שביעית‪ ,‬אבל מותר לתת מה! לעני צדקה שאינו‬ ‫מחוייב בה‪ ,‬ויודיעו שה! דמי שביעית כדי שינהג בה! בקדושה )ש‬ ‫ו‪ ,‬י וד"א ש עדעו(‪.‬‬ ‫‪ .ðñ‬אופנים שאין דמי שביעית ‪ -‬ישנ שתי אפשרויות למכור‬ ‫באופ שלא יתפסו המעות בקדושת שביעית‪) :‬א( קניה בהקפה‪,‬‬ ‫דהיינו שלוקח הגידולי! בחוב ופורעו לאחר מכ‪ ,‬שבאופ זה‬ ‫התשלו! נחשב כפריעת חוב ולא כתשלו! עבור הגידולי! )יז‪ ,‬יד(‬ ‫]והוא הדי א! קונה בצ'ק דחוי או בכרטיס אשראי )ש‪ ,‬טו([‪) .‬ב( מכירה‬ ‫בהבלעה‪ ,‬דהיינו שימכור את גידולי השביעית יחד ע! דבר שאי‬ ‫בו קדושת שביעית‪ ,‬והקונה ית למוכר סכו! השוה את כל הקניה‪,‬‬ ‫והתשלו! יהיה רק עבור הדבר שאי בו קדושת שביעית‪ ,‬ואת‬ ‫גידולי השביעית ית לו המוכר במתנה )רמב" ח‪ ,‬יא( ]וא! המוכר ע!‪#‬‬ ‫האר‪ ,‬יקנה ממנו ג! דבר שאי בו קדושת שביעית‪ ,‬וית לו סכו! השוה את כל‬ ‫הקניה‪ ,‬ויחשוב בדעתו שהתשלו! הוא רק עבור הדבר שאי בו קדושת שביעית‪,‬‬ ‫וגידולי השביעית ה! במתנה‪ .‬ולכתחילה עדי) שהקונה יאמר כ למוכר בפירוש‪,‬‬ ‫א‪ $‬אי זה מעכב )שיח השמיטה ז‪ ,‬ב([‪.‬‬ ‫‪ .íñ‬הפסד ‪ -‬גידולי שביעית אסור להפסיד! ולקלקל!‪ ,‬וישנ‬ ‫ְתה‬ ‫הוראות מיוחדות כיצד להשתמש בה!‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬ו(‪" :‬וְ ָהי ָ‬ ‫ר ָל ֶכ! ְל ְ‬ ‫ַ ַת ָה ֶ‬ ‫כ ָלה"‪ ,‬ודרשו חז"ל‪" :‬לאוכלה" ‪ -‬ולא להפסד‬ ‫)פסחי נב‪ .(:‬ואסור ליתנ! לגוי או להוציא! לחו"ל )רמב" ה‪ ,‬יג(‪ .‬וכ‬ ‫מאכל אד! לא יתנו לבהמה‪ ,‬חיה או עופות )ש‪ ,‬ה(‪ ,‬ולא ישתמש בו‬ ‫לתרופה )ש‪ ,‬יא(‪ .‬וכ לא יקלקל!‪ ,‬למרות שעל ידי זה משביח‬ ‫ומתק מאכל אחר )טו‪ ,‬ס כח(‪ .‬ויש לאכול גידולי שביעית רק כדר‪$‬‬ ‫שרגילי! לאוכל! )ואפילו א! רק חלק גדול מהציבור רגיל בכ‪ $‬ולא רובו‪,‬‬ ‫נחשב דר‪ $‬אכילה )משפטי אר( כב‪ ,‬ד((‪ ,‬ולכ‪ ,‬דבר שדרכו להאכל חי ‪ #‬לא‬ ‫יבשלנו‪ ,‬ודבר שדרכו להאכל מבושל ‪ #‬לא יאכלנו חי )רמב" ה‪ ,‬ג(‪,‬‬ ‫שג! זה נחשב בכלל הפסד כשאוכל את הפרי שלא כדר‪ $‬אכילתו‬ ‫)ד"א ש‪ ,‬יג(‪ .‬ויש לחנ‪ $‬לכ‪ $‬ג! את ילדיו שהגיעו לגיל חינו‪) $‬ש(‪ ,‬אבל‬ ‫מותר לית פרי לתינוק א) שבאכילתו יפורר וילכל‪ $‬כדרכו )מפני‬ ‫שהוא ְ? ַר! הפסד‪ ,‬ולא שיי‪ $‬בו חינו‪) ($‬טו‪ ,‬כה(‪ .‬וכ אינו חייב להכניס‬ ‫המאכל למקרר או לדחוק עצמו לסיימו‪ ,‬א) שכתוצאה מכ‪$‬‬ ‫יתקלקל ולא יהיה ראוי לאכילה )טו‪ ,‬כג ל ולח(‪.‬‬ ‫‪ .îñ‬סחיטה ‪ -‬אסור להפו‪ $‬מאכל של שביעית למשקה‪ ,‬שג! זה‬ ‫בכלל הפסד‪ ,‬ולכ פירות שביעית שאינ! עומדי! לסחיטה‪ ,‬אסור‬ ‫לסוחט! ]וא! עבר וסחט!‪ ,‬יש לנהוג קדושה במי )טז‪ ,‬ב([‪ ,‬אבל זיתי!‬ ‫וענבי! שרגילי! לסוחט!‪ ,‬מותר לסוחט! ג! בשביעית ולעשות‬ ‫מה! שמ או יי )ש‪ ,‬א(‪ ,‬והוא הדי תפוזי!‪ ,‬לימוני!‪ ,‬אשכוליות‬ ‫)ש‪ ,‬ג( וגזר )ש‪ ,‬ה(‪ .‬וכ א! רגילי! לרסק הפירות‪ ,‬מותר‪ ,‬ואי לחוש‬ ‫במה שיוצא מה! קצת מי‪ .‬ובשביל תינוק מותר לרסק א) דבר‬ ‫שאי דר‪ $‬לרסקו )ש‪ ,‬ו(‪ .‬וכ מותר לטחו שו! או בצל לערבב!‬ ‫בקציצות‪ ,‬או אגוזי! ובוטני! בעוגה‪ ,‬באופ שיורגש טעמ! )שא!‬ ‫לא כ יש בכ‪ $‬הפקעת קדושה( )ש‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫‪ .ïñ‬קילוף ‪ -‬אי לקל) פירות וירקות של שביעית שאי הדר‪$‬‬ ‫לקלפ!‪ ,‬כגו משמש‪ ,‬ענבי!‪ ,‬שזיפי!‪ ,‬דובדב‪ ,‬עגבניה וכדומה‪ .‬אבל‬ ‫מותר לקל) פירות וירקות שדרכ! בכ‪ ,$‬כגו תפוח‪#‬ע‪ ,‬אפרסמו‪,‬‬ ‫שסק‪ ,‬מלפפו וכדומה‪ ,‬א) על פי שאפשר לאוכל! ע! קליפת!‪,‬‬ ‫ובקילופ! ילכו הקליפות לאיבוד )ראה בסעי" לט(‪ ,‬א‪ $‬לא יקל) חתיכה‬ ‫עבה שיש בה יותר בשר מהפרי שלא כדרכו בשאר שני!‪ .‬והוא‬ ‫הדי שמותר לחתו‪ $‬מהפרי או הירק חלקי! שאינ! יפי! לאכילה‬ ‫)טו‪ ,‬יג(‪ .‬וכשחותכי! או מקלפי! מאכל )באופ המותר(‪ ,‬אי צרי‪$‬‬ ‫לדקדק שלא יטו) ממנו על האר‪ ,‬אלא חות‪ $‬כדרכו‪ ,‬ומה שנט)‬ ‫בטלה ממנו קדושתו )חוט שני עמ' שא סי"ב(‪.‬‬ ‫‪ .ìñ‬שאריות מאכל ‪ -‬א! בסיו! האכילה נותרו חתיכות פרי או‬ ‫ירק מועטות‪ ,‬כל שבני אד! החסי! על ממונ! אי רגילי! לאוכל‪,‬‬ ‫מותר להשליכ לאשפה‪ .‬וכ מכונת ריסוק או מסחטה של פירות‬ ‫שנשארו בה מעט שיריי! שאי הדר‪ $‬לאוכל!‪ ,‬מותר לשוטפה ע!‬ ‫השאריות )טו‪ ,‬לאלב לדלה; שיח השמיטה ג‪ ,‬ב ז(‪ .‬וכ שאריות מאוסות‬ ‫שנותרו מאכילת תינוק ואי רגילי! לאוכל‪ ,‬מותר להשליכ לאשפה‬ ‫)טו‪ ,‬כה(‪ ,‬וכל שכ שאינו זקוק לאכול תבשיל שנפסד או פת‬ ‫שהתעפשה )רמב" ה‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫וא! השאריות ה בשיעור ניכר שדר‪ $‬בני אד! לשומר‪ ,‬אסור‬ ‫להשליכ לאשפה‪ ,‬מפני שנמאסות ומפסיד בידי! )טו‪ ,‬יביג ולא(‪,‬‬ ‫אלא ייחד פח לשיירי מאכלי שביעית )"פח שמיטה"(‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫שנרקבו ונפסלו מאכילת אד! ישליכ לאשפה ]כל שאי רגילי! ליתנ!‬ ‫לבהמה )ראה בסעי" הבא(‪ .‬ויכניס שאריות של כל יו! בשקית נפרדת )א) שמי אחד‬ ‫עשוי להרקיב קוד! ויגרו! להרקיב את האחר‪ ,‬כיו שבזמ ההנחה אי כא שו! קלקול‬ ‫שני עמ' ש‬ ‫)חוט‬ ‫ס"ז((‪ ,‬אבל לא יניח שאריות של יו! זה ע! שאריות של אתמול‪ ,‬מפני‬ ‫שהשאריות של אתמול שכבר החלו להרקב יגרמו לזירוז הריקבו של השאריות‬ ‫החדשות )משפטי אר( כג‪ ,‬א; שיח השמיטה ג‪ ,‬יא בהערה([‪ .‬ויש אומרי! שאי‬ ‫להניח השאריות בשקית ולהשליכ לאשפה‪ ,‬לפי שבימינו משאיות‬ ‫הזבל דוחסות האשפה‪ ,‬ומכשיל את העובדי! היהודי! בהפסד‬ ‫מאכלי שביעית‪ ,‬ולכ יניח השקיות באשפה רק לאחר שהחלו‬ ‫השאריות להתקלקל ואינ ראויות )הגרי"ש אלישיב זצ"ל בדיני שביעית טז‪ ,‬ג;‬ ‫ברית עול ה‪ ,‬יב; חוט שני עמ' ש ס"ח(‪ ,‬ויש מתירי! בזה )מר הראש"ל הגר"י יוס"‬ ‫שליט"א‪ ,‬שי"א שהוא גרמא(‪ .‬ומותר להניח השאריות במקו! שאי קרני‬ ‫השמש זורחת בו עתה‪ ,‬א) שה עתידות לבוא ולייבש השאריות‬ ‫עד שלא תהיינה ראויות לאכילה )חוט שני רסח‪ ,‬ש‪ .‬ועי' ילקו"י טו‪ ,‬כג כט(‪.‬‬ ‫‪ .¬ñ‬קליפות‪/‬גרעינים ‪ -‬קליפות שאינ ראויות למאכל אד! או‬ ‫בהמה‪ ,‬דינ כעצי! שאי בה! קדושת שביעית ומותר להשליכ‬ ‫לאשפה‪ .‬אבל א! ה ראויות‪ ,‬יש בה קדושה ואסור להשליכ‬ ‫)רמב" ה‪ ,‬ג וכא; ילקו"י טו‪ ,‬יג(‪ .‬וא! הקליפות ראויות למאכל בהמה‪ ,‬אבל‬ ‫אי בהמות מצויות במקו!‪ ,‬או שא) שמצויות אי רגילות ליתנ‬ ‫לבהמות‪ ,‬מותר להשליכ )שיח השמיטה ג‪ ,‬י; משפטי אר( כג‪ ,‬ג ועי' ילקו"י ש‪ ,‬לז‪.‬‬ ‫ומר הראש"ל הגר"י יוס" שליט"א אמר לי שכ דעתו למעשה(‪ .‬והוא הדי שא) א!‬ ‫ראויות למאכל אד!‪ ,‬אבל אי רגילות לאוכל‪ ,‬מותר להשליכ‬ ‫)משפטי אר( ש(‪ .‬וכ גרעיני! הראויי! לאכילה אבל אי רגילי!‬ ‫לאוכל!‪ ,‬או שאינ! ראויי! לאכילה ואכל כדרכו את הפרי הדבוק‬ ‫בה!‪ ,‬אינו צרי‪ $‬לטרוח ולהוריד הנשאר ומותר להשליכ! לאשפה‬ ‫)משפטי אר( ש‪ ,‬וז(‪ .‬ויש אוסרי! בשאריות וקליפות וגרעיני!‬ ‫הראויי!‪ ,‬א) שאינ! עומדי! לכ‪) $‬עי' טו‪ ,‬יגיח; משפטי אר( ש(‪.‬‬ ‫ איסור ספיחים ‬ ‫‪ .ô‬ביאור האיסור ‪ -‬ספיחי!‪ ,‬ה! גידולי! שצמחו מאליה!‬ ‫בשנה השביעית )שלא על ידי חרישה וזריעה( מזרעי! שנפלו לאר‬ ‫בשעת הקציר של השנה השישית‪ ,‬או משורשי! שנשארו באדמה‬ ‫מהיבול הקוד! )רמב" ד‪ ,‬א( ]המילה " ָס ִפיח"‪ ,‬היא מלשו נספח‪ ,‬דהיינו גידולי!‬ ‫שנספחי! לגידולי שנה שעברה[‪ .‬מ התורה‪ ,‬כל ַה ָ? ֵדל בשנת השמיטה‬ ‫מותר באכילה‪ ,‬אול! חכמינו ז"ל גזרו על גידולי שביעית )ממאכל‬ ‫אד! )כג‪ ,‬יב((‪ ,‬הנזרעי! מידי שנה‪ ,‬שאפילו א! לא נזרעו באיסור‬ ‫אלא צמחו מאליה!‪ ,‬אסורי! באכילה‪ .‬והטע! לכ‪ ,$‬מפני עוברי‬ ‫עבירה‪ ,‬שלא יל‪ $‬אד! ויזרע בתו‪ $‬שדהו בסתר וכשיצמחו יאכל‬ ‫מה! ויאמר "ספיחי! ה!"‪ ,‬לפיכ‪ $‬אסרו חז"ל באכילה את‬ ‫הספיחי! הצומחי! בשביעית )רמב" ש‪ ,‬ב(‪ ,‬א‪ $‬מותרי! ה! בהנאה‬ ‫)כג‪ ,‬ב י( ]ויש לעקוב אחר פרסומי ועדי‪#‬הכשרות לגבי איסור ספיחי! בגידולי!‬ ‫השוני![‪.‬‬ ‫‪ .êô‬במה לא חל האיסור ‪ -‬פירות איל שחנטו בשנה השביעית‬ ‫]להגדרת חנטה‪ ,‬ראה בסעי) כט[‪ ,‬אינ! בכלל גזירת ספיחי!‪ ,‬שכ פירות‬ ‫אלו בודאי לא גדלו באיל שניטע באיסור בשביעית‪ ,‬אלא שצרי‪$‬‬ ‫לאכול ולנהוג בפירות בקדושה‬ ‫)רמב" ד‪ ,‬י( ]ובכלל זה ג! בננה‪ ,‬א) שהיא‬ ‫פרי האדמה )כג‪ ,‬ו(‪ ,‬וכ אננס )ש"ה טז‪ ,‬יא(‪ ,‬וכ שיחי! רב‪#‬שנתיי!‪ ,‬כגו נענע‪,‬‬ ‫פאפיה )ש‪ ,‬ז י(‪ ,‬פסיפלורה‪ ,‬ארטישוק )ש"ה ש( ופרחי! )כג‪ ,‬ט([‪ .‬תבואה‬ ‫וקטניות שהגיעו לשליש גידול! בשנה השישית ונגמרו בשביעית‪,‬‬ ‫אינ! אסורי! משו! ספיחי! ]וג! אי בה! קדושת שביעית[‪ ,‬וא! הגיעו‬ ‫לשליש גידול! בשביעית‪ ,‬אסורי! )רמב" ש‪ ,‬טי ויג(‪ .‬וירקות‬ ‫שהושרשו בשנה השישית ונלקטו בשביעית‪ ,‬אי בה! איסור‬ ‫ספיחי!‪ ,‬א) שלעני קדושת שביעית הולכי! בה! אחר לקיטה‬ ‫)ר"ש ט‪ ,‬א; כג‪ ,‬יגיד‪ .‬והמחמיר כהרמב" ד‪ ,‬יב שאוסר ירקות שנלקטו בשביעית א" שנגמרה‬ ‫מלאכת בשישית )פרט לצמח רבשנתי(‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪ .‬ילקו"י ש(‪ .‬והוא הדי‬ ‫מיני ירקות שאי רוב בני אד! זורעי! אות!‪ ,‬וכ ספיחי! העולי!‬ ‫במקומות שאי בני אד! זורעי! בה!‪ ,‬אינ! בכלל האיסור‬ ‫ומותרי! באכילה )רמב" ש‪ ,‬גד(‪ ,‬א‪ $‬כמוב שצרי‪ $‬לנהוג בה! בכל‬ ‫דיני קדושת שביעית כשנלקטו בשביעית )וא! נלקטו בשמינית אי בה!‬ ‫קדושה(‪ .‬כמו כ איסור ספיחי! אינו נוהג ביבול של גוי!‪ ,‬לפי‬ ‫שאינ! מצווי! על השביעית )ש‪ ,‬כט(‪ ,‬והוא הדי בקרקעות שנמכרו‬ ‫לגוי באמצעות הרבנות הראשית )כג‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫‪ .ëô‬כיצד לנהוג בספיחים ‪ -‬ספיחי! שזרע! באיסור בשביעית‬ ‫או שיש לחוש למראית העי שזרע! באיסור )אורל"צ ה‪ ,‬ז; ילקו"י כג‪ ,‬טו(‪,‬‬ ‫מצוה לעוקר!‪ ,‬ומניח אות! לירקב במקומ! )אבל אי להפסיד! בידי!‬ ‫הואיל ומ התורה ה! קדושי! בקדושת שביעית( )ד"א ד‪ ,‬מ(‪ ,‬והעוקר יזהר‬ ‫שלא ילקט את החלק הנאכל בלבד כדר‪ $‬המלקטי!‪ ,‬אלא יעקור‬ ‫אותו מ השורש‪ ,‬אבל א! לא זרע! באיסור אלא צמחו מאליה!‬ ‫)וג! אי חשש למראית העי(‪ ,‬אי צרי‪ $‬לעוקר! )אורל"צ וילקו"י ש(‪ .‬ג!‬ ‫ספיחי! של שביעית שיצאו לשנה השמינית אסורי! באכילה‪ ,‬אבל‬ ‫אינו תולש! ביד )כדי שלא יבוא לאוכל! או שלא יחשדוהו שתולש לאוכל!(‬ ‫אלא חורש עליה! את השדה כדרכו‪ ,‬וכ הבהמה רועה עליה!‬ ‫כדרכה )רמב" ש‪ ,‬ה וד"א ש(‪.‬‬ ‫‪ .èô‬עד אימתי ספיחים אסורים ‪ -‬ספיחי! שנלקטו בשנה‬ ‫השביעית‪ ,‬אסורי! לעול! )מצוי הדבר בקפואי! וכבושי!(‬ ‫ילקו"י כג‪ ,‬טזיז ולא הותרו א" אחר חנוכה(‪ .‬וספיחי! שגדלו בשביעית ונלקטו‬ ‫בשנה השמינית‪ ,‬אסורי! באכילה )הג! שקדושת! פקעה בתו! השנה‬ ‫השביעית(‪ ,‬והותרה אכילת! רק כעבור זמ שיעשו גידולי! חדשי!‬ ‫כיוצא בה! )שאז אי לחוש שיזרע בשביעית כדי שיהיה לו בשמינית‪ ,‬שהרי‬ ‫)אורל"צ ש‪ ,‬ח;‬ ‫יכול לזרוע בהיתר בשמינית‪ .‬ובפרק זמ זה מותרי! ג! הספיחי! שליקט! לפני‬ ‫כ(‪ .‬ומיו! ראשו של חנוכה בשנה השמינית‪ ,‬מותרי! כל סוגי‬ ‫הירקות באכילה א) שלא הגיע הזמ שיעשה כיוצא בה! )כל‬ ‫שנלקטו בשמינית ואפילו לפני חנוכה‪ ,‬כי כבר הוסחה דעת הבריות משביעית‪ ,‬ואי‬ ‫לחוש שיתירו את הנלקט בשביעית( )רמב" ד‪ ,‬וז; ילקו"י ש‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫‪ .ðô‬אורח ‪ -‬המתארח אצל משפחה שאינ! מקפידי! בדיני‬ ‫שביעית וקוני! ירקות מהשוק החופשי‪ ,‬ואינו יודע א! הירקות‬ ‫ה! ספיחי!‪ ,‬ואי אפשר לו לברר הדבר בקלות‪ ,‬מחמת הספק מותר‬ ‫לאכול ש!‪ ,‬ומכל שכ שרוב הסחורה בשוק אינה אסורה משו!‬ ‫ספיחי!‪ .‬אבל כמוב שלכתחילה יש לקנות פירות וירקות רק‬ ‫מחנות שיש לה תעודה מגו) כשרות המשגיח שהגידולי! ה! ללא‬ ‫חשש ספיחי!‪ ,‬שמור ונעבד )א‪ ,‬יא; כה‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫ מצות ביעור ‬ ‫‪ .íô‬גידולי שביעית מותרי! באכילה כל זמ שאותו המי מצוי‬ ‫‪A‬ר ֶצ ָ‪ְ 9ִ ,$‬היֶה ָכל‬ ‫בשדה‪ ,‬שנאמר )ויקרא כה‪ ,‬ז(‪" :‬וְ ִל ְב ֶה ְמ ְ‪ $ָ 9‬וְ ַל ַח@ָה ֲא ֶר ְ ְ‬ ‫ב<ת; ֶל ֱאכֹל"‪ ,‬ודרשו חז"ל )פסחי נב‪ (:‬שכל זמ שמצוי מי זה‬ ‫ָ‬ ‫ְ‪9‬‬ ‫לאכילת חיה בשדה‪ ,‬רשאי אתה לאכול ממה שבבית מאותו המי‪.‬‬ ‫אבל א! מה שבשדה ָ> ֶלה לחיה‪ ,‬חייב אתה לבער אותו המי‬ ‫מהבית )רמב" ז‪ ,‬א(‪ .‬ג! לגבי אד! שליקט גידולי! או קנא! באופ‬ ‫המותר )ראה לעיל סעיפי כב ולב( והביא! לביתו ושמר! בקדושת‬ ‫שביעית‪ ,‬קיימת ההגבלה הנ"ל‪ .‬במיני! מסויימי! קבעו חז"ל את‬ ‫זמ ביעור! )בשנה השמינית‪ ,‬תשע"ו(‪ :‬תאני! – בחנוכה‪ ,‬תמרי! ‪#‬‬ ‫בפורי!‪ ,‬ענבי! ויי ‪ #‬בפסח‪ ,‬שמ וזיתי! ‪ #‬בשבועות )רמב" ז‪ ,‬יא(‬ ‫)ובשאר המיני! יש ללכת כפי המציאות(‪.‬‬ ‫‪ .îô‬מה מבערים ‪ -‬חובת הביעור חלה רק על גידולי! הקדושי!‬ ‫בקדושת שביעית‬ ‫והוא הדי ש"דמי שביעית" )ראה בסעי" לג( חייבי! בביעור‪ ,‬כגו‬ ‫שמכר ענבי! של שביעית וקיבל כס)‪ ,‬הכס) חייב ביעור כשיגיע‬ ‫זמ ביעור הענבי! )כא‪ ,‬יג( בערב פסח תשע"ו‪.‬‬ ‫]תלוי בסוג הגידול ובבעלות הקרקע )ראה סעיפי כט ונא([‪.‬‬ ‫נכרי או אוצר בית‪#‬די‪ .‬ורק א! אי הפרש כנ"ל‪ ,‬המחמיר לקנות‬ ‫מחנות שומרת שמיטה‪ ,‬תבוא עליו ברכה )יח‪ ,‬ב; כה‪ ,‬א וטו וכו(‪ .‬ומי‬ ‫שנהג לקנות רק מחנות שומרי שמיטה‪ ,‬וקשה לו להמשי‪ $‬במנהגו‪,‬‬ ‫ורוצה מעתה להסתמ‪ $‬על ההיתר המכירה‪ ,‬צרי‪ $‬לעשות התרת‬ ‫נדרי! על שלא אמר "בלי נדר" כשהתחיל לנהוג בחומרא זו )כה‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ .ïô‬אופן הביעור ‪ -‬מהות הביעור‪ ,‬הוא הפקר‪ ,‬והיינו שמוציא‬ ‫את הגידולי! שברשותו‬ ‫שרגיל לאכול בג' סעודות מאותו מי )כא‪ ,‬ב; ש"ה יד‪ ,‬ז([ ומניח! על פתח ביתו‬ ‫]ואינו חייב להוציא! לרשות הרבי![‪ ,‬ובפני שלושה אנשי! ]אפילו א! ה!‬ ‫מאוהביו )ירושלמי ט‪ ,‬ד( ובטוח שלא יזכו במה שמפקיר[ אומר‪" :‬אחינו בני‬ ‫ישראל‪ ,‬כל מי שצרי‪ $‬ליטול‪ ,‬יבוא ויטול" )כא‪ ,‬י ועמ' תקע; כב‪ ,‬ג(‬ ‫ילקו"י א‪ ,‬י; כה‪ ,‬ז(‪ .‬וא! מתארח בבית אד! ירא שמי!‪ ,‬א) אינו צרי‪ $‬לשאול א!‬ ‫]ומשלושת האנשי!‪ ,‬צרי‪ $‬ששניי! יהיו כשרי! לעדות‪ ,‬ואחד יכול להיות קרוב‬ ‫הפירות מיבול נכרי או מהיתר מכירה )כה‪ ,‬יט(‪ .‬וכ רשאי לקנות פירות מאד!‬ ‫משפחה שאינו כשר‪ ,‬כל שאינו סמו‪ $‬על שולחנו )אורל"צ‪ ,‬נו; ש"ה ש‪ ,‬ד([‪.‬‬ ‫הסומ‪ $‬על היתר מכירה‪ ,‬ואי לחוש בזה לאיסור סחורה ומסירת דמי שביעית‬ ‫‪ .ìô‬זכיה בחזרה‪/‬לא ביער ‪ -‬לאחר שהפקיר את גידולי‬ ‫השביעית‪ ,‬מותר לבעלי! ולאחרי! לזכות בה!‪ ,‬ומכא ואיל‪ $‬ה!‬ ‫מותרי! באכילה ואי נוהגת בה! קדושת שביעית )כא‪ ,‬יא(‪ .‬וא! לא‬ ‫הפקיר בזמ ביעור‪ ,‬נאסרו הגידולי! באכילה לכל אד! וחייב‬ ‫לבער! מ העול! )א‪ $‬א! לא הפקיר מתו‪ $‬אונס ושכחה‪ ,‬יפקיר כשנזכר‬ ‫ומותרי! באכילה( )ש‪ ,‬ז(‪] .‬בשנה השביעית )וכ הדי בשנה הרביעית( בערב יו!‪#‬טוב‬ ‫בסעיפי לבלג(‪ ,‬כיו שהמוכר סומ‪ $‬על הרבני! המתירי! )ש‪ ,‬י([‪.‬‬ ‫]לאחר שמשאיר לו ולבני ביתו לכל אחד כשיעור‬ ‫אחרו של פסח‪ ,‬מקיימי! מצות "ביעור מעשרות" )שו"ע יו"ד שלא‪ ,‬קמד(‪ ,‬א‪ $‬לא‬ ‫נוכל לפרט הדיני! במסגרת עלו זה[‪.‬‬ ‫והמארח בביתו אד! הנוהג להחמיר ולא לסמו‪ $‬על היתר המכירה‪,‬‬ ‫אסור לו להגיש לפניו מיבול היתר מכירה ולהכשילו בדבר שהוא‬ ‫נוהג בו איסור )ש‪ ,‬ו(‪] .‬ג! המחמיר ואינו סומ‪ $‬על היתר המכירה‪ ,‬יזהר שלא‬ ‫לזלזל בגדולי הדורות והרבני! שסומכי! על ההיתר )ש‪ ,‬כב(‪ ,‬ומותר לו לאכול‬ ‫מתבשיל שנתבשל בכלי! שבושלו בה! ירקות מהיתר מכירה‬ ‫)חזו"ע תרו"מ‪ ,‬רנז;‬ ‫)ראה‬ ‫‪ .èò‬אוצר בית‪-‬דין ‪ -‬כמה בתי‪#‬די הנהיגו בזמנינו "אוצר בית‪#‬‬ ‫די" )ע"פ תוספתא ח‪ ,‬א(‪ ,‬דהיינו שממני! את בעלי השדות להיות‬ ‫שלוחי בית‪#‬די לטפל באיסו) היבול והבאתו לעיר‪ ,‬ומשלמי! לה!‬ ‫על טירחת! והוצאותיה! בלבד )עבודת הכלי!‪ ,‬השקיה‪ ,‬קטי)‪ ,‬מיו‪,‬‬ ‫אריזה‪ ,‬הובלה(‪ ,‬ובית‪#‬הדי גובי! את ההוצאות מהלוקחי! ללא‬ ‫רווחי!‪ ,‬כ‪ $‬שאי בזה איסור סחורה‪] .‬ומותר לקצור ולאסו) היבול כדרכ!‬ ‫בשאר שני!‪ ,‬הואיל ועושי! כ לצור‪ $‬הציבור )יח‪ ,‬ד(‪ ,‬וכ מותרי! למדוד ולשקול‪,‬‬ ‫כיו שאי זו מכירה רגילה )ש‪ ,‬ה(‪ ,‬והכס) אינו נתפס בקדושת שביעית שהרי אי‬ ‫ מקורות היבול ודיניהם ‬ ‫כא סחורה )ש‪ ,‬ו(‪ ,‬וג! לא חלה עליה! חובת ביעור‪ ,‬אפילו א! לקח! לפני זמ‬ ‫סדר העדיפויות בקניית היבול בשנת השמיטה‪ ,‬הוא כדלהל‪:‬‬ ‫הביעור )ש‪ ,‬ז(‪ - .‬ואסור לקחת מהאוצר מבלי לשל! את דמי ההוצאות שנקבעו‬ ‫‪ .¬ô‬יבול שישית ‪ -‬חלק מהירקות נלקטי! בשנה השישית‬ ‫ומשתמשי! בה! בשביעית לתקופות ארוכות‪ .‬ירקות השדה‬ ‫הקשי! ניתני! לאיסו! )תפוח אדמה‪ ,‬גזר‪ ,‬שו!‪ ,‬בצל‪ ,‬דלעת‪ ,‬דלורית(‪ ,‬כמו‬ ‫כ ישנ! הרבה ירקות קפואי! )תירס‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬אפונה‪ ,‬גזר‪ ,‬שעועית‪,‬‬ ‫פול‪ ,‬חומוס‪ ,‬במיה ועוד(‪ .‬ירקות אלו‪ ,‬לא חלי! עליה! דיני שביעית‪.‬‬ ‫על ידי בית‪#‬הדי‪ ,‬אול! בעוד הגידולי! בשדה‪ ,‬מותר לכל אד! לקחת!‪ ,‬ואי בית‪#‬‬ ‫‪ .ò‬יבול חו"ל ‪ -‬השביעית היא מצוה התלויה בקדושת אר‪#‬‬ ‫ישראל‪ ,‬א) שנחרב בית‪#‬המקדש‪ ,‬ולכ היא נוהגת בתחומי אר‪#‬‬ ‫ישראל בלבד‪ ,‬ואי חלי! דיני שביעית על יבול חו"ל )רמב" ד‪ ,‬כה(‬ ‫]והערבה הדרומית‪ ,‬נחשבת כחו"ל‪ ,‬וכוללת את הישובי!‪ :‬יהל‪ ,‬קטורה‪ ,‬יטבתה‪,‬‬ ‫סמר‪ ,‬אליפז‪ ,‬אילות )ש"ה ב‪ ,‬ו( ואילת )ש; ילקו"י א‪ ,‬ו([‪.‬‬ ‫‪ .êò‬יבול נכרי ‪ -‬קדושת שביעית נוהגת בפירות וירקות שגדלו‬ ‫באר‪#‬ישראל )כנ"ל בסעי) הקוד!( ובקרקע של ישראל‪ ,‬אבל א! גדלו‬ ‫בקרקע של גוי באר‪#‬ישראל‪ ,‬אי בה! קדושת שביעית‪ ,‬אפילו א!‬ ‫יהודי עבד בה )כה‪ ,‬ג( ]וצרי‪ $‬בירור דקדוקי שהוא בודאי גוי‪ ,‬ושהשטח רשו!‬ ‫על שמו ולא על ש! יהודי או רשות יהודית )עי' ירושלמי ט‪ ,‬ו לית הדא וכו'([‪ .‬ואי‬ ‫להחמיר לנהוג קדושת שביעית בפירות של גוי!‪ ,‬א) לבני אשכנז‪,‬‬ ‫ומר השולח ערו‪ $‬ובית‪#‬דינו גזרו על כ‪ $‬בחר! ונידוי )כס"מ שמיטה ד‪,‬‬ ‫כט שו"ת אבקת רוכל‪ ,‬כד; כה‪ ,‬ט; טו‪ ,‬זח(‪ .‬ואי בה! איסור סחורה )יז‪ ,‬ב(‬ ‫ומכירה במשקל )ש‪ ,‬ז( וספיחי! )ראה בסו" סעי" מא(‪ ,‬ומצות ביעור )כא‪,‬‬ ‫ט(‪ ,‬ופטורי! מהפרשת תרומות ומעשרות )שו"ע יו"ד שלא‪ ,‬ד(‪ .‬והוא הדי‬ ‫בכל זה ג! לגבי יבול קרקעות הנמכרות לגוי בהיתר המכירה‪.‬‬ ‫‪ .ëò‬היתר מכירה ‪ -‬רבי! מהחקלאי! יראי ה' משביתי! את‬ ‫שדותיה! בשנת השמיטה‪ ,‬וכבר דרשו חז"ל )ויקרא רבה א‪ ,‬א( את‬ ‫ֹ‪/‬י ְד ָבר‪ ,"-‬על שומרי השביעית‪.‬‬ ‫הפסוק )תהלי קג‪ ,‬כ(‪ֵֹ ִ?" :‬רי כ ַֹח ע ֵ‬ ‫אמנ!‪ ,‬בהיות ולצערנו רוב החקלאי! אינ! שומרי שמיטה‪,‬‬ ‫והציבור עשוי להכשל באיסור סחורה ודמי שביעית‪ ,‬ספיחי!‪ ,‬אי‪#‬‬ ‫זהירות בקדושת פירות וירקות שביעית‪ ,‬ביעור‪ְ ,‬יצ<א לחו"ל‪ ,‬לכ‬ ‫ג! כיו! נזקקת הרבנות הראשית לישראל לעשות "היתר מכירה"‪,‬‬ ‫שמוכרי! את הקרקעות לגוי על מנת להציל את המו הע!‬ ‫מאיסורי! אלו )כה‪ ,‬א(‪ ,‬שבאופ זה נפקעת קדושת שביעית‬ ‫מהגידולי! ולא חלי! עליה! הדיני! הנ"ל‪ ,‬כדי שדה גוי )ש‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫ולאחר שהמכירה כבר נעשתה‪ ,‬דעת מר הראש"ל רבינו עובדיה‬ ‫יוס) זצ"ל שאפשר לסמו‪ $‬עליה א) לכתחילה‪ ,‬ג! לבני תורה‬ ‫המחמירי!‪ ,‬כל שיש הפרש במחיר או בטיב לעומת יבול חו"ל או‬ ‫די יכול למנוע זאת שהרי ה! הפקר )חוט שני‪ ,‬שפד([‪.‬‬ ‫ובאופ שהמחירי! אינ! גבוהי! ממחיר השוק הכללי‬ ‫]ויש שכתבו‬ ‫שצרי‪ $‬שיהיו זולי! יותר בהפרש ניכר מבכל שנה‪ ,‬אפילו א! יהיה לבית‪#‬די הפסד‪,‬‬ ‫שא! לא כ משכח מצות שביעית )שיח השמיטה ו‪ ,‬כא; אשרי האיש עז‪ ,‬יא([‪ ,‬והקונה‬ ‫בקי היטב בהלכות כיצד לנהוג קדושה בגידולי שביעית ולא יכשל‬ ‫באיסורי! )כמבואר לעיל סעיפי להלט(‪ ,‬אכ ישנה עדיפות לקנות‬ ‫גידולי! אלו מאשר לאכול מיבול חו"ל או יבול נכרי והיתר מכירה‪,‬‬ ‫שבזה אנו מחזקי! את ידי החקלאי! שומרי השמיטה‪ ,‬ובפרט שיש‬ ‫אומרי! שמצוה לאכול גידולי שביעית )יח‪ ,‬ב ומש מר זצ"ל בעמ' תקכד‬ ‫ותקכט(‪ .‬אבל א! מחירי האוצר בית‪#‬די גבוהי! ]כפי שבדר‪ $‬כלל‬ ‫המציאות בימינו[‪ ,‬יש לחוש בזה לאיסור סחורה‪ ,‬ולכ עדי) יותר‬ ‫לקנות א) מיבול היתר מכירה )יח‪ ,‬ב; כה‪ ,‬טו(‪ ,‬ומכל שכ א! אינו בקי‬ ‫בפרטי ההלכה כיצד לנהוג קדושה בגידולי שביעית‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫לאור הביקוש הרב לעלו‪ ,‬ברצוננו להגדיל את ההפצה‪ .‬כל המעוני‬ ‫לתרו לזיכוי הרבי‪ ,‬יפנה לטל'‪ ,02 5324067 :‬ותבוא עליו ברכה‪ .‬נית‬ ‫להנציח שמות • נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון‬ ‫באתר מאור לפסגה‪ • www.maorlapisga.org :‬ניתן להשיג לוח זמנים‬ ‫לקדושת גידולי שביעית‪ ,‬איסור ספיחים ומצות ביעור‬ ‫באתר "המכון למצוות התלויות בארץ" ‪www.hamachon.co.il‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואת זכריה בן שושנה ניזה‪ ,‬אביגיל רבקה בת שרה‪ ,‬דיקלה חנה‬ ‫בת אורנה‪ ,‬אלון בן אביגיל רבקה‪ ,‬שמעון בן גרציה‪ ,‬מרינה בת דינה‪ ,‬משפ' מויאל‪,‬‬ ‫משפ' בן‪-‬זקן‪ ,‬יהודית בת חנה‪ ,‬זהבה בת רחל‪ ,‬לונה בת סוזן‪ .‬שושנה בת מלכה‪,‬‬ ‫מרים חיה בת מסעודה‪ ,‬נח בן חוה‪ ,‬גרציה בת חנה‪ ,‬אברהם בן חנה‪ ,‬דניאל בן הדסה‬ ‫שיפרה‪ ,‬יהושע בן רחל‪ ,‬אילה בת רות‪ .‬להצלחת משפחות‪ :‬גניש‪ ,‬בוקובסקי‪ ,‬סוליקה‪,‬‬ ‫אמסלם‪ .‬שלמה עמאר בן סולטנה‪ ,‬איתיה בת שרה רחל‪ ,‬ניר בן חנה‪ .‬זיווג הגון‬ ‫לאורטל בת תמר‪ ,‬יעקב בן מרינה‪ .‬זש"ק ושלו"ב לטליה בת גולדה ומיכאל בן רחל‬ ‫שרה‪ .‬ולעילוי נשמת נפתלי בן שמעה‪ ,‬משה שמואל בן אסתר‪ ,‬גבריאל בן חנה‪ .‬אהרן‬ ‫בן דבורה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬שרה בת בלה‪ ,‬יעקב בן סולטנה‪ ,‬דוד בן מיכל‪ ,‬יהודה בן‬ ‫בת‪-‬שבע‪ ,‬ציון בן רחל‪ ,‬דינה בת חנה‪ ,‬יהושע בן חנה‪ ,‬שמעון בן שמחה‪ ,‬אסתר בת‬ ‫סעודה‪ ,‬מאיר בן רחמה‪ .‬רבקה חיה בת איז'ה‪ ,‬מרים חיטיבאשווילי‪ ,‬חביבה בת‬ ‫ניזמה‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר'שמעון בן איז'ה‪ ,‬סעדה בת רחל‪ ,‬דוד בן‬ ‫אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן שרה‪ ,‬אביה יהושע בן רונית‪,‬‬ ‫חיים חי מנחם בן בלנש‪ ,‬יהודה בן שרה‪ ,‬דוד בן דורית‪ ,‬אוריה בן כוכב‪ ,‬יצחק בן‬ ‫רחנה‪ ,‬משה חי בן רינת‪ ,‬הרב חיים בן סעדה‪ ,‬שמואל נורברט בן אליס‬ ‫מומה‪ ,‬מרדכי בן סולטנה‪ ,‬ג'ריה בת עסילה‪ ,‬משה דוד בן סעדה‪.‬‬