‫‪.‬‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫^‪www.hebrewbooks.or‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ך‬ ‫‪j‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪A‬‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫‪ S‬ח ג ד־ן שיב ו ע ו ריש‬ ‫מרוק היטיב ומבואר יפדז ומתורגם אשבנדת•‬ ‫וכל העניניט הנהוגיכש בעת הזאת‪ ,‬וכל הדינים וכל‬ ‫החפלות‪ /‬כלם נקבעו באו הנה איש איש על םקוםו הראוי‬ ‫לו‪ ,‬ןאין מוקדם ואין מאוחר‪ /‬ואין בו תוספת אף לאםגרעת •‬ ‫—־־״־״ "^ייי־ץזןוקפ‬ ‫‪8‬‬ ‫של ב ץ ן ע ק ד‬ ‫שנת ת״קיציב לס״ק•‬ ‫)מהרורא תםינאה‪(.‬‬ ‫נייע‪ ,‬רורכאויז פערבעסערטע אונד פערמעהרטע אריגעאלאוי‪8‬לאגע‪.‬‬ ‫‪R o e d e l h eim,‬‬ ‫‪vcilcgt u. gcdruckt In dcr privilcgirtcn Buchdruckcirey‬‬ ‫•‪von W. Hcidanheim. 1832‬‬ ‫מסודר בעלמירה‪ ,‬דזסדור ומדויק בתכלירז דזדיוק‬ ‫ר ע ד ע ל ה י י ם‬ ‫בדפוס ובחוצארז חמבאר והמרזרגמ•‬ ‫‪I "*1‬‬ ‫הועתק‬ ‫והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫ע ״ י חיים ת ש ״ ע‬ ‫—‬ ‫ן‬ ‫קצת דינים והנהגות‪/‬‬ ‫‪u‬‬ ‫לקוחים מסדור מיהר״ר הגאון •ענ״ץ יצ״ל•‬ ‫ביזם חמישים לספירת העומר)לפי סדר קביעיןיו לגלות הוא לעולם ש׳ןןר‪.‬‬ ‫בסמן ואינו תלכ״א כאאל נייעי־אוכ״ך( הוא חג הכנועות‪ .‬וכוהגין קולם י״ן‬ ‫לשטות עשכיסזכרלמ״ת ‪:‬הי׳ כהר ירוקכט״ש אל ירעו אל טול ההר‪ ,‬ואם חל‬ ‫ת גס נוהגין להעמיד ענפי אילנות‪ ,‬לפי‬ ‫שכועות כיוס א׳ צ״ל קולם כניסת שכ ‪.‬‬ ‫שכו כידוכיי פירות האילן‪ ,‬כלי שיתפללו עליהן‪ .‬ומרכין כמיני פראים המריחים‬ ‫לשטאת הי״ט הזה‪ .‬י״א פמאארין להתפלל עד שאפפה‪ ,‬והוא דקדוק תלוש טאודש‬ ‫סן האארוכיס ומי שמקדים להתפלל כשעור שמוםיפין מאול על הקדש ה״ז זריז וכשכר‬ ‫בקיום מצות ומתקים זה וזה כידו‪ ,‬כי מ״מ כעוד שמתפללין ככר הוא לילה‪,‬‬ ‫ועיקר הקפידא למאן דחש לה היא שלא לאכול קודם הלילה‪.‬‬ ‫בחג העביעית אומרים זמן מחן חורחנו)אע״פ שמ״ת הי׳ כב״א לספירה ט״ט‬ ‫לקביעותכו שאיר תפר לעול׳ הוא ו׳ בםיון שכו נתנה תורה ^יכא דא‪:‬מי׳( כ״כ יעכ״׳ן‪.‬‬ ‫וראיתי להאכם אבן שועב בדרשותיו על התודה )שנדפשו כעיר קרקא( שכתכ‬ ‫שם כדף כינו פוף ע'א שלכן אין אנו אומרים יום מתן תורתנו כמו כראש השנה או‬ ‫כיוס הכפורים שהם יום אאר שאנו מ;כיריס היום ואין אנו אומרים זמן תרועתכו או‬ ‫זמן סליאתיו אלא יום תרועה יוס סליתה אכל כפסא וסכות שהם שכעת ימים‬ ‫נמשכים אנו אומרי' זמן תלותנו זמן שמחתנו ובכאן היה לו לומר יום מתן תורתנו א‪.‬א‬ ‫כעמר שאיננו מתן תורה ממש אנו אומרים זמן כי מיום ג׳ עלה משה להר ונתעשק‬ ‫בקכלתה יטיס רכים טן ההר אל העם ומן העם אל ההר ולכן אנו טזפיריס זמן כי‬ ‫שס הוא זמן מתן תורה ואס לא נתנה על יום אאל ואמשיס אכל כעיור‬ ‫יום התמ י‬ ‫הה ג״כ כו‬ ‫שש כו מצל אאל אנו שבירים כו גם מתן תורה ש י‬ ‫קדושת היוס הנככד י‬ ‫ולכן לא הזכירה התורה כזה החג ט״ת אלא תג בבועות ולא אמד כי כו כתתי לכס‬ ‫תורתי כמו שאמר כפסח כי כיום הזה הוצאתי ובשכות כי בסכות הושנתי עכ״ל‪.‬‬ ‫כבר התפשט המנהג עפש״ה והאר״י להיות כעורים כליל זה לעשוק כתורה‪,‬‬ ‫אטנם הנעורים יזהרו שלא יעשקו כדכרי בטלה ואצ״ל נשתוק וקלות ראש‬ ‫כי אז נאה להם השינה והכאה לעולם‪ ,‬ומי שאינו כטוא כעצמו שלא ׳מורל‬ ‫בתפלתו למאר כשלא ‪.‬יישן כל הלילה טוטכ שישן קצת כדי שלא יצא שכרו‬ ‫בהפסדו‪ .‬ע״פ טכהגי האר״י ז״ל אסור כתש״ה לילה וה‪.‬‬ ‫סדר ערוב תכשילין ודיניו•‬ ‫ייט שחל בע״ש לא ינשלו בחח לה לשבת הקדרה נפ״ע‪ ,‬אכל מכשל כמה קדרות לי״ט ואם‬‫כותיר‪,‬הותיר לשבת‪,‬אכן עיי עירוב מבשל גתתצ' לשכת‪ ,‬עירוב זה עישין אותו נפת ותבשיל‪,‬‬ ‫זאם לא עשאו אלאמתנשיל לכד סותר‪ ,‬ושיעורו בכזית נין לאחד נין למאה‪) ,‬רשמצריטן‬ ‫ככת כביגה וכןניהגין לכתתלה•( מצוה על כל אדס לערב‪ ,‬וגזול העיר מערב על‬ ‫כל בני עירו כד־ישיסמון עליו מי ששכח או נאנס או אבד עירובו‪ .‬המערב לאחר׳ צרין‬ ‫לזכות להם עיי אתר‪ ,‬ואחר שהגביה הזוכה מוזר המזכה ונוטלי נידו ומברך‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;״א;י אלהינו מלך העולם ן‪$‬ירר‪.,‬־שני ?מ?ורן\וןצ;‪:‬י‪£‬לטצות״עריב‪:‬‬ ‫?הדיןערובא;הא שיא לגא למ&א ולבשלאו^ימנא ולאךלך‪,‬א *זךגא‬ ‫* למ?ג‪2‬ד ^לץצד^נא טי^א טכא לשבתא ‪$‬גי" ל^ל־ךךךיס ;דד סזאת‪:‬‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫הסכמות והרמות מגאוני הזמן נדו•‬ ‫ג‬ ‫גם אלה לחכמים חכמי הדור גאוני הזטן נר״ז אשר כאז‬ ‫בחרםיהם יובהסכסותיהם על אודות ס׳ קרמת הוא‬ ‫המחזור עם כאור וח״א אשר זכנו ה׳ להתל גם לכלות״‪,‬‬ ‫ראיה מול עכר פכי • כזוהר תמה מזהירים‪ /‬כשרי קדש לכל המועדים‬ ‫פאזזריס‪ ,‬שנדפסו והוגהו ע״י התורכי הרככי המופלא המדקדק מוהר״ר וואלף‬ ‫היירענהייס ופירש מאהכה פירוש קצר כלשון הקדש וגס כלשק אשכנז כלשון‬ ‫ר>‬ ‫רכה לאנשים ונשים אשר קצרה ידם להכין לשון הקדש‪ ,‬וצירף עמו טצן‬ ‫לכסף מוצא המדפיס האלוף כהר״ר כריך בשוויץ‪ ,‬וראיתי יופי המלאכה כל‬ ‫נווכ לא כעדר‪ ,‬זאלקם כיעקכ שיהיו ככרך קטן דכר כעתו טה טוכ שיהיו‬ ‫קלים להכיאם לכית ה׳‪ ,‬וככר סמכו ידיהם לנכים גאוני הדור ושכחוהו‬ ‫רככיס לשפיר עכיל‪ ,‬אף אכא כקיטכא כשיפולי גלימא דרככן ואימא לשפירא‬ ‫טילתא כאכפי ורוח חכטה כוחה משפרים אלו המאירים כספירים‪ ,‬וכדעתם‬ ‫כן דעתי לגזור כגזירת כיז״ש כלטותא דרככן כשמתא ליהוי טי שיערכ לו‬ ‫לדפוס או להדפיס מחזורים עם פירוש שהוסיף התורכי מוהר״ר זואלף הנ״ל‬ ‫או פירוש כל״א כלשונו או כדוגמתו משן זמן ועידן שקכעו הגאונים אשר‬ ‫קדמוני כהסכמותיהס כלתי ידיעת המשותפים הכ״ל‪ ,‬וככלל השטתא גם‬ ‫המסיעים אל הדפסת מחזורים כאלה זולתם גם הקונים מהם‪ ,‬והממרה‬ ‫פי חכמים כעלה ככול יכול והשומעים כרכות על ראשם יחולו וככל אשד‬ ‫יפכו יצליחו וישכילו‪ ,‬הכ״ד הכותכ היום יום שהוכפל כי טוכ לסדר כה‬ ‫תאטר לכית יעקכ ונו‪ /‬ט״ו שכט ת־ןס״ה לפ״ק‪ .‬אלטוגא יע״א‪.‬‬ ‫ריק׳ צכי הירש מזאםשנג‬ ‫ה מאז יצא הקול כמזכה העכרים מכשר רכ טוב לבית ישראל לאמור הכה כצר‬ ‫שרשיכו יפרה היה התורכי הרככי המופלא המושלם המדקדק הגדול חכם וסופר‬ ‫הר״ר יאלף כיר שמשון היירגהיים יציו אשר החל להיות המשכיר לעם ה׳ יודעי‬ ‫לשוןאשככזי כשיסשכליוטוכ טעם כתרגום אשככזית וכיארהיטכאת לפון הפיוטים‬ ‫שם אשר כאק מכמה טאית שכיס קדושי עליון זלה״ה‪ ,‬והוא אזן תקר ותקן לסקל‬ ‫ל המכשולים בתפלות ופיוטים מראשית הפכה עד אתרית שכה אשר השתיתו‬ ‫מדפיסים והתעיכו את כועס מליצותיהם עד עתה‪ ,‬ויפג לכי כי לא האמין לשמוע‬ ‫מרתי הכמצא מה איש אשר יפליא לעשות כאור חדש ותרגום יפה אף כעיס כלשון‬ ‫ם על כיוצא כ^ה גילו למו הראשוכיס אשר כמחזה שדי חזו ידעו ויכיכו כל פעל ה׳‬ ‫הו איש איש כפי מעלתו והשגתו כשוד ה׳ עלי אהלו שם כספר לזכרון יום ליום‬ ‫אש כקי כפיס וכר לככ‬ ‫ס לפני ה׳ ישפוך שיחו וחשכ עם קוכהו‪ ,‬מי כדורנו זה הי‬ ‫ר זכיתי לכי הכה כשודס תכוא נפשי וכלשון אחרת אדבר ואעתיקהו ? היעלה זאת‬ ‫כש אנוש‪ ,‬ומי יתן ואלעהו! הלא כזמכיכו זה האיש משה אשר ידעכו טה‬ ‫עת או‬ ‫ו יל ככל חכמה ומלע‪ ,‬איש רגל על לשוכו לא קס כמוהו‪ ,‬וייף כגללו כהעתיזת‬ ‫התורה הזאת‪ ,‬וס׳ תהליס מעשי יליו כוננהו‪ ,‬כמה ככלה העכולה הזאת עליו‬ ‫ל את כל אשר חשי לעשות על אס כלה מעשהו! ואס כן הכגלות לכו ולככינו‪,‬‬ ‫הנפתלות לה׳ ‪ 5‬לו יהי כי יש כקרכנו איש אשר החל רוח ה' לפעמו וכל סתום‬ ‫״( ויתד דכר• ההככטות והמליצות מגאוני הזמן כר״ו הצא הטה נפיצים‬ ‫אנה ואנה כת לקי הט זז ודים זעיר שס מדר שם‪.‬‬ ‫‪Ill‬‬ ‫לא עסמוהו‪ ,‬התשיג ידו לעשות תיל לתרגם כלשון העפים והיה לבאר כל כעלם‬ ‫להסיר מכסהו ? כן שיתי ודוממתי כל הימים כי הוא הנמנע לתרגם את כל; עד‬ ‫אתר נפוצו התוצה אלו המחזורים עס המתכרת סכיב אשר מקרוב זה איוה‪:‬כועווז‬ ‫כאו כמדינתנו‪ ,‬והכה אגרת סושר בלותה אלי על יד אתל ממאהבי מאת החכס‬ ‫המתנו הכ״ל למען שיתי גס אותיותי בהשכמה ובלטזתא לרבנן כמשפט‪ ,‬ובהפתתי‬ ‫קרות השער לו יפתח פיהו משתומם הייתי על המראה כאדם אשר יראה לעיכים‬ ‫הלום ראיתי אחרי רואי כי כל מזשכותי מתשבזתיו ודרכיו דרכי‪ ,‬שמר רגליו מלכד‬ ‫לעלות אל הר ה׳ ונגוע בקצהו לתרגם הפיוטים כתבם תכסומכין מדעתו אין‬ ‫סאלהים לו ולמשנהו אשר גלה נופת וכסה טפתים כרוין עילאין — האת סבה‬ ‫כי באו לפעמים כלשון סתום חין ביכה בתוספת ומגרעת משוכה ממשפט השיריס‬ ‫המליצות לעיני ההמון אשר לא ידעו ולא יכינו בשנותו את טעמו‪ ,‬המה ראו כן‬ ‫תמהו— על כן היטב אשר דבר הסתבר בהקדמת משפט המחזור ומעשהו כאופרן‬ ‫גס סי׳ נו׳ ״העניכים המלאים להם דינים והלכות או‪:‬הס רומזות לסודות עמוקות‬ ‫א יכילם לכ עמי הארץ‪ ,‬גם אזתס הכאתי בלא תרגום לבלתי תת יד למתעקש‬ ‫ולאיש כשיל התפס בעיניו״‪ ,‬ככ״ל‪ ,‬סגר הדלת כעדו ולא יתן המשתית לבוא כי‬ ‫ה למצוא סתת השער לפכי הי‪ .‬הנה עתה ידעתי משפט האיש ואת שיחו‪ ,‬וכי‬ ‫עם אלהיו כאמכה רוחו‪ ,‬אזרן ימים ישכיעהו‪ ,‬כי כזה הריס קרן קדמוניכו בהראותו‬ ‫עוצם כחם וגבורתם בצחות שפתם ובלילות יופי המליצה כי היה לאל ידם לדבר‬ ‫שון מדברת גדולות ככל אות נפשם להשטיע במרום קולם כגל כל מכין שפה ברורה‬ ‫הקיץ הלבבות לתרדמת השינה והכלי הזמן אשר יסובבכהו‪ .‬מה רב טובו של המחבר‬ ‫שר טשה לפעולת אלם בדבר שפתיו הן כתרגום אשכנזית והן כביאור כל טלה זרה‬ ‫ועקוד המאמרים והמדרשים אשר חתר אתריהן להביאן במקומן כרב בקיאותו וקנאו!‬ ‫כופרים אשר קכאתהו לכרר וללבן דברי חכמים ותיחתם כהגהה מלויקת כאמרת‬ ‫ה׳ צרפתהו‪ ,‬לזאת נשאתי פניו למלאות ‪.‬שאלתו להיות כטפל לעושי מצוה‪ ,‬ואש‬ ‫אמכם ידעתי גם ילעתי כי רב לו ביקר סהדותא ותוקף גזירתם דהנהו רכין‬ ‫קשישאי גאוני זמכיכו יהיה כועס ה עליהם‪ ,‬אשר כולעו בשערים גדולת ערכם‬ ‫אם בזקנה במכסה ואס כיראה דמלתא זוטרתא לגכייהו‪ ,‬ושפל רוח כי יתמזן ככוד‬ ‫כתשכ הוא‪ ,‬עם כל זה לא תשכתי להשלים תפץ המחבר אשר ירה בלכי תץ‬ ‫האהבה אהבת האמת והטוב‪ ,‬ולנגד זקני העם אשר אנכי היום עבד למו ככד‬ ‫כבדהו‪ ,‬למען ידע כל איש אשר קרבת אלהיס יחפץ הכי קרא שמו קרובוח כי‬ ‫רוב לבו כהיום הדבר כלכביכו ולב תכס ישכיל פיהו‪ ,‬תפלה לעני כי יעטוף בכל‬ ‫שון שהוא שומע יעתר אל אלוה וירצהו‪ ,‬והנני עוני אמן על כל אשר גזרו אוטר‬ ‫כגזירת כת״ש מרי אוריתא גאוני הדור המפורשמיס‪ ,‬לא ידען כרס‪ ,‬כהסכמותיהם‬ ‫כל כל איש אשרישלת ידו במלאכת רעהו להשיג גבולו באחד ק האופנים המזיקים‬ ‫הלכד •ילכד ברשת החרס לא יעשה פרי נבל תבול עלהו‪ ,‬והתומכים את ידיהו‪.,‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה התומכים ידי המחבר הנ״ל להפיק רצון מאויו בעבודת‬ ‫דש כי כזכה גם יתד לקרוא בשפה ברורה את שס ה׳ ביית תפלה אשר יקרא‬ ‫לכל העטים ונראה אותו ואת כוהו‪ .‬הכ״ד עבד נרצע לעבדי ה׳ מצפה‬ ‫לתשועתו את עטו‪ ,‬ויתקדש שמו בעולמו‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫יום ו׳ עש׳־ק יז״י‪:‬בט אתןץ ת־ןים תיתם ציון כי עת למכנה כי כא מועך לפ״יץ‬ ‫נ‪ $‬ק״ין לונדון יע״א‪.‬‬ ‫שלטה כן מאון טזה״ר צבי וצ״ל ירכה פהק״ק הכ״ל והלדיכה יע׳א‪.‬‬ ‫ד‬ ‫גירשתי לאשר שאל מאתי הרכבי המדקדק הגדול אדם קר תרוץ ותכם‬ ‫שת ידי אף אבי עם הרבנים הגאונים אשר‬ ‫מפורסם כהר״ר מאלף היירגהיים שא י‬ ‫נתנו עידיהס והסכימו על הדפשת המחזורים אשר באר ותרגם התכםהכ״ל‪ ,‬ועיינתי‬ ‫כמקומות רבות כביאורו וראיתי והכה הכל יפה עשה מטעמים כאשר אהבתי‪,‬‬ ‫ממוצא הדברים לא חדל להשכיל להטיב לבאר כפי המוכה האמיתית אשר כיוון‬ ‫בהם הפייטן‪ ,‬ושלח ביאורו בלשון ערומים שלית המצפון דברים היוצאים מלב‬ ‫יזכם משכיל לדבר צחות די ספוק ההודעה לקורא מה שבנפש המבאר‪ ,‬והכל‬ ‫כקוצר מילים המחזיקים הרבה‪ ,‬וככר נאמר כי הקוצר יקר לעולם וכל מאדן‬ ‫וורתא‪ ,‬וביותר כבאור הפיוטים הקיצור בו משוכת ומפואר כי לפעמים חיש מהר‬ ‫״רדוף הקורא כהרים הש״ץ קולו כסוף הפרק‪ ,‬ואז הקורא יירא מהביט כפירושים‬ ‫המאריכים‪ ,‬פן ילאה ממציא תפצו ודכר דכר; על כל אלה ביאורו של התכם‬ ‫המדקדק הכ״ל מצא תן כעיני ואמיכא לפעלא טכא יישר‪ .‬נפש עמל מעעל כמו‬ ‫»ש‪3‬ע ויאכל פרי מגדיו‪ .‬והנני מצטרף בצירוף דרכנן עם כבוד הרכבים הגאונים‬ ‫אשר קדמוני להטיל גנדא ולאסור איסר על כל המדפיסים והנלוים עליהם שלא‬ ‫»שיגו גבול המשותפים ה״ה החכם הנ״ל וטשזתפז האלוף הר״ר ברוך בשוויץ‬ ‫להדפיס המחזורים האלו עם הביאור ופי׳ האשכנזי זלא הביאור לבד אף לא‬ ‫הפי לכד לא כולו ולא מקצתו ולא כשום אופן שיזיק להיזכס הכיל זטשוחפו‬ ‫במשך הזמן שקבעו הרבנים הגאונים אשר קדמוני כהסכמותיהם ולשומעים •יונעם‬ ‫ותבוא עליהם ברכת טוב‪ .‬כ״ד היום יום וי״ו עש״ק כ״א אדר שני שכת‬ ‫ניאזר טוב מהסד ונעים מאד לפ״ק‪.‬‬ ‫יק׳ יהודא ליב מרגליות‬ ‫‪,‬‬ ‫הח״פ ק״ק‬ ‫ססד״א‪.‬‬ ‫ואלד‪ .‬דברי הרב בעל הקיז סופרים ומבאר לם* נתימז*‬ ‫השלום וד״ה החכם הנדוד־ המדקדק והםליץ הפ^רסס‬ ‫לשם זלחהלח מוהר״ר שלמח דובגא נייי‬ ‫‪1‬‬ ‫למעלת ותהליח המחזורים האלח‪.‬‬ ‫אמר שמ״ד לקראת צמא )למי החכמה( התיו טיס‪ ,‬מטביע חכמת המשכיל‬ ‫ונבון התורכי כהר״ר בנימין וואלף כהר״ר שמעון אי‪ :‬הייתהיים יצ׳יו‪ ,‬אשר‬ ‫ידעתיו מאז הייתי כק״ק פפד״ט לפני י״ז שכה‪ ,‬דאיתי ציטי כיזוחתיו מלא‬ ‫מר בתכטות ובלשונות ומדקדק עצוס כלשה״ק‪ ,‬גס בתלמוד ומדרשים ובאגדה‪/‬‬ ‫ידו הלה‪ ,‬השתעשעתי אז בחברתו הנעימה‪ ,‬עת כי דברנו על ענינים שונים‬ ‫נתכטת הלשון‪ /‬ויוצא פרת תכונתו ויציץ ציץ תכטתו‪ .‬ועכשיו יותר אתרי‬ ‫רואי כי הכשילו אשכלותיו ענבים‪ ,‬וישקה מיינו הטוב לכל צמא‪ ,‬ותתת מים‬ ‫הביא יין‪ ,‬גהדפיסז הטתזור ס״א ומ״פ כבית דפושו מאה‪ .‬וראיתי כי ‪0‬מ‬ ‫עשה כג מנינים‪ ,‬ואכרעם אתד אתל;‬ ‫‪,‬‬ ‫(״ )‬ ‫‪IV‬‬ ‫א הגהות הטעיות ‪:‬מחזורים פשר מלול ללוז מי מאיד‪ ,‬מחסרון ידיעת דקדויץ‬ ‫הלשון לטגיהים םעברו‪ ,‬גס משגגת המלפיסים‪ ,‬והוא הגיהסטמחזורים ישכים כ"י‬ ‫אשר אמהם ראיתי בהיותי כפ״פ כתו‪ :‬על קלף כשנת י״יז לאלף ה‪::‬י‪ ,‬וג©‬ ‫טטתזורים דפוסים ישכים‪ .‬והכה יש בילי ג״כ עתזור טרפוש ישן‪ ,‬וגם יש אצלי‬ ‫סיזזור ב״י על קלף עם פירוש כבי כרכים תיו ‪) ,/4‬ולא נולע לי זמן כתיבתו‪ ,‬כ*‬ ‫לא ככתב בו‪ ,‬אך מצאתי כסופו רשימה טא׳ שכתב שבן כולד לו כ‪:‬כת רפ״ג‪ ,‬אן‬ ‫ןםן כתיבת הטתזור הרכה קולם זה‪ ,‬ויש בו ג״כ פיוטים שלא כידע‪4‬‬ ‫לנו(‪ ,,‬וראיתי כהם הרכה מההגהות שהגי׳ כה׳ מאלף הנ״ל שנכתבו בם כהוק;‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ב *כאור הכתטד המראה מקום כל תיכה ולשון הפיוט מדרכי הלשון ופטקרא‪%‬‬ ‫קלש ומראה מקור כל ענין זעכין מאיזה טדרש או אגדה יצא פה שלא ען!‬ ‫ק המבארים הקדמונים כ״א טעט מזעיר ועל לרך רטז לכר‪ ,‬ועה יקרן‬ ‫לי אמריו מכותים כמוסף יום א׳ של ר״ה כפיוט אנסיכה מלכי‪ ,‬כצאתו לישע‬ ‫ר״א הקליר נגד הראכ״ע בקהלת אשר הרכה ללעוג עליו‪ ,‬ושרי לי׳ מארילראכ״ע‬ ‫כי כתן יד למשמאילים לתלות עצטם כאילן גדול כטוהו‪ ,‬ועם כל גלולת הראב״ע‬ ‫ותכטתו‪ ,‬אומר אני‪ ,‬טי יגלה עפר מעיניך לראות כי יעמול ש׳ שנה אתרין‬ ‫פאר״י ו״ל אשר רות הדבר בו כנודע ומפורש׳‪ ,‬והי׳ גיכ יזריף עצום כנגל׳ תלמידו‬ ‫של הגאון טוהר״ר בצלאל אשכנזי ז״ל‪ ,‬ואס שלא נראה עפנו תבור בנגלה‪ ,‬יראה‬ ‫הרואה כספר תמת ישרים )הנדפס כויכיציאה שכת שכ״כ »‪(7‬כהקלע׳‪ ,‬שאתר‬ ‫פטירתו ראו כספרי רכ אלפשי שלו חדישים רכים כתובים כגליוכות‪ ,‬קצתם‬ ‫ערכו הכ״ל וקצתם שלו‪ ,‬ועל כל תדוש כתוכ שם בעליו•עליו‪ .‬וידו תלקתהל!‬ ‫נם כמלאכת השיר‪ ,‬כאשר נראה כג שירים שעשלג׳ סעודות שכת‪ ,‬ותתם שטו‬ ‫ושם אביו וטשפתתו כראשי הכתים‪ ,‬והטה יפים כתרוזיוכטקצכ היתדות והתנועות‪,‬‬ ‫וכלשון ארמי שאיננו רגיל כ״כ על לשוננו כלה״ק‪ ,‬וכללכם כקוצר לשונו הכינות‬ ‫של ג' הסעודות‪ .‬ועם שהי׳ ספרדי מלידה מבטן ומהריון‪ ,‬כי תואר אשכנז•‬ ‫שמתואר כו‪ ,‬לאטמכוהוא‪ ,‬רק מאבותיו ואבות אבותיו שבאו לשכון כבוד בארצנו‬ ‫)כי טשפתת לוריא אינכ משפחה ספרלית‪ ,‬כי לא נטצאת ביניהם‪ ,‬רק משפתה‬ ‫אשכנזית ופולוכיא(‪ ,‬אכל הוא ן״ל כולד בצפת ובילדותו ירד למצרים אצל‬ ‫דודו וכתגלל שם‪ ,‬עד שכאמת ואיזה מלשים קודם פטירתו מזר לצפת לטשור‬ ‫חי הקבל׳ לטוה מיים ויטל ו״ל‪ ,‬ונפטר שם‪ ,‬ולפי שהיה ספרלי‪ ,‬לכן כל‬ ‫מנהגיו היו כטכהג הספרדים‪ ,‬וכן יםד_ כל כוכזיזיו על התפלות כטיפ‪ ,‬עם כל‬ ‫ט מיוסרים‬ ‫‪ w‬בפיוטיעזב פיוטי הספרדים וכמר בפיוטי האשכנזי‪ ,‬כאטרו שה׳‬ ‫ע׳פ הקבלה הנכונה האטתית‪ ,‬ובפרט פיוטי הקליר‪ ,‬חוץ טסדל עבילת מוסף‬ ‫יז״כ‪ ,‬שהוא מר משולם כ״ר קלוכיטוס‪ ,‬עזב אותו‪ ,‬ובתר בסלר אתה כוננת של‬ ‫הספרדים‪ ,‬זהעטיל עליו כוכותיו‪ ,‬כי סללו יוסי כן יושי כס״ג‪ ,‬מהנהנים‬ ‫ש כבית שני כש שכתבו כשם בעל העינוול‪ ,‬ואין ט לאתלוז ולא‬ ‫מלולים ששמו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש•‬ ‫ט‪:‬קל‪ ,‬רק כנץ פשוקים קצרים כפכוקי תכ״ן־‪ /‬רץ א״ב ותשר״ק וא״ב ברא י‬ ‫ששוקיו‪ ,‬שגם כמקרא נמצאו מזמורים מיוסדים על א״כ בתהלים ומשלי ומגלת‬ ‫קכות‪ ,‬כי התרוזים ומקצכ התנועות אינם עצמים לשירי לה יק‪ ,‬שאינם משקיפים‬ ‫רק על עומק הפוכה‪ ,‬ולא על היופי להשמטות האוזן‪ ,‬ועדיין לא הי׳ שוויהתרזז‬ ‫כפרץ כזמן בית שכי‪ ,‬ואף בזמן חכמי התלמוד‪ ,‬ככראה בברכות כתתכות שאמרו‬ ‫קצת האמוראי׳ אחר תפלת ש״ע‪ ,‬וכן במ״ק הספדות הספדכיס‪ ,‬כולם המה מיוסדי‬ ‫על דרך מליצות המקרא‪ ,‬והחלויס ומשקלי התנועות למדנו משירי הערבים‬ ‫והיונים כזמן מאוחר בימי רב האי גאון)שהוא הי׳ הגאון האחרק(‪ ,‬או קודם לזה‬ ‫מעט וכמש״כ ידידי הר״ר וואלף כר״ו כסוף מאמרו על הפיוטי׳ והפייטני׳‪ ,‬וגם זה‬ ‫אי׳ כי כן משפטו חרץ שר״א הקליר לא הי׳ תנא או אמורא‪ ,‬אכל הי׳ גלול כתור׳‬ ‫ומקובל כאמן‪ ,‬ולכן בחר האר״י ז״ל בפיוטיו יותר מכפיוטי הספרדי׳‪ .‬ע״כ אומר‬ ‫אני אל ידידי כה׳ ויאלף המבאר ישר כחך ששכרת טענות הראכ׳יע ז״ל‪ ,‬ונפצת‬ ‫עוללי ראיותיו ^ הסלע‪ ,‬ועל הזרים הרכים הבמצאי׳ בפיוטי׳ היוצאי׳ מאוד מדרכי‬ ‫לשון הקדש‪ ,‬אחשוב אכי להסיר התלונה דרך כלל‪ :‬ואומר כי כמו שאמרו תז׳ל בתולין‬ ‫)דף קל״ז ע״כ( גבי רחלים ולתלות לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן‪ ,‬עם‬ ‫הי׳ יכול כאן לשמור לשון הכתוב‪ ,‬עכ״ז שכה‪ ,‬ואמר לו הסבה כזה כי הוא כמעט‬ ‫לשון אתר‪ ,‬וכן השרישו רז״ל כמשנה שרשי׳ אחרים שאינם מלשון המקרא‪ ,‬כמו תרומה‬ ‫ששרשורום‪ ,‬והפעל בקל רם ובהפעיל הרים ירים ירימו‪ ,‬והתי״ו כמלת תרומם‬ ‫כוספת כדרכה בשמות הנגזרים מן הפעלים עיט תכופה תשובה‪ ,‬זתז״ל השרישו‬ ‫התי״ו ואמרו תרם יתרום במקום הריס ירים ולא עשו כן במלו׳ תכופה תשובה לומר‬ ‫כף יתכוף תשב יתשוכ‪ ,‬רק הכיף יכיף השיב ישיב‪ ,‬כדרך לשון המקרא וכן כמלת‬ ‫התתיל השרישו התי״ו‪ ,‬ולפי דרך המקרא הראוי התל ודעתם רתכה מדעתנו‪,‬‬ ‫בר העיר על זה הרמכ״ם ז״ל כפי׳ המשכיות כתתלת משכת תרומות ואמר שם כי‬ ‫ר כלה לשון טן הלשוכות הוא תוזר למה שמדברים בו כעלי אותו הלשון ומה שנשמע‬ ‫הם‪ ,‬ואלו כעלי המשנה בלי ספק עכרים היו במקומן בארץ הצבי וכשמע מהם ל'‬ ‫ם ובו כשתמשו‪ ,‬הכה זו ראי׳ שהוא מקובל כל׳ ושזו המלה ל מלשונו׳ העברים‪ .‬על‬ ‫הדרך תהי׳ תשובת׳ לכל מי שיאמר מן האתלוכיס שלשון המשכה איכו צת או שהם‬ ‫ש במלות שאינן כראוי כלשון הה העקר שזכרתי אמיתי אצל התכמי׳ השלמים‬ ‫כשתמ ו‬ ‫המדברי׳ על הדברים הכוללים כל הלשונות כלם עכ״ל‪ ,‬ובחולין)דף כב עא( על‬ ‫המשכה כשר בתורין כתב רש״י ז״ל‪ ,‬תורין‪ ,‬ל׳ משכה‪ ,‬כי בכתוב הוא תורים‪ .‬כןאתשזב‬ ‫שהפיטכי<בתרו ג״כ דרך לעצמם‪ ,‬ולפי דעתי הי׳ כעיור שעקר הפיוטים בנוי‬ ‫על ההגדות והמדרשים‪ ,‬ויש בהם הריהי מלות שאינם כמצאיס במקרא‪ ,‬לכן נשאו‬ ‫ת שמותם על שפתם‪ ,‬כמ״ש הרמב״ס ז״ל כהקדמת ספר המצות שלו שהתנצל שלא‬ ‫כר ספרו כלשון המקרא כעבור שהוא קצר בידכו ואין לכו רק מה שנמצא ככ״ד‬ ‫ספרים‪ ,‬לכן חכרו כלשק משכה‪ ,‬וכן הפיטכיס עשו פעלים משמות ומלים וכן‬ ‫להפך‪ ,‬הכל לכנה זאת‪ ,‬גם אם כצטרף עוד דכרי האר״י ן״ל שכינו בם ת»‬ ‫‪,‬‬ ‫)‪OBorrefce $u Tom 3‬‬ ‫‪y‬‬ ‫הקבלה‪ ,‬לא יקשו עוד עליכו מכרם הרכים‪ .‬והכה ר״א הקליר ביזיויות‬ ‫לפורים כפיוט המתתיל אותו מנהלת‪ ,‬אכיר ‪:‬ם ובעא אתל כתתו‪ ,‬ר״ל‪:‬כתלו‬ ‫כעץ אז‪ *7‬ומי לא ירגיש זאת שינוכה שכה מלשון הכתוכ שאמר ויתלו את המן‬ ‫על העץ‪ ,‬ולמה לא אמר וכעץ אתד‪ ,‬ונפרע שהתואר אזל הוא לה״ק‪,‬‬ ‫ונארמי הוא תל או תדא‪ ,‬ואולי כיון לשם ע״כ )כמשפר אע עט הכולל(‬ ‫שהוא כמסד והפוכה שלא היו ישראל ראויס לאותו הכס‪ ,‬אם כעיור‬ ‫שהשתתו לצלם כימי כ״כ‪ ,‬או שנהנו מפעולת אזשורש )כמ״ש כמגילה(‪,‬‬ ‫רץ האל כזסזו אשר ימיכו פשוטה לקבל שנים‪ ,‬קנל תשונתט וזכו לכש‪,‬‬ ‫ואולי כיון הץליר לעכין אתר אשר לא ידעתי*‪.‬‬ ‫ג ההעתקה הכתמדת כל׳א‪ ,‬אשר ההעתקות שכעתץו עד הכה אין נהם לא כועס‬ ‫ולא יופי כ״א לשון המוני‪ ,‬גס לא ידעו לתכר העכיכים‪ ,‬ושמו כל עכין ועכין כודד‬ ‫לעצמו‪ ,‬והכה יש בדורות האלו תכמי עמים הלומדים לשה״ק במדרשיהם על בוריו‪,‬‬ ‫וכאשר ראו הפיוטים היו העכיכים זרים כעיכיהס‪ ,‬וכאשר הביטו אל ההעתקה‬ ‫האשכנזית‪ ,‬היתהיותר זרה להם מלשון הפיוטים‪ ,‬ולא עוד אלא גס קצת טכני‬ ‫עמכו המתרפקים אליהם ולמדו לשוכותיהס ע״פ צתותם‪ ,‬גם הם הפכו עורף אל‬ ‫ההעתקה הכ״ל ואל הפיוטים‪ .‬והכה הרמנ״ם ז״ל כתנ כמשכה תורה שלו כק״ש‬ ‫כאמרת ככל לש ן ופסק כתכמי׳ הוסיף בזה״ל‪ ,‬והקורא ככל ל׳ צריך להזהר מדברי‬ ‫שיכוש שבאותו הלשון ומדקדק כאותו הלשון כמו שמדקדק כלשון הקודש עפ״ל‪ ,‬ומם‬ ‫שהראב״ל ז״ל בהשגותיו לא רצה לקבל דכריו אלה‪ ,‬הנה ככר השיב עליו כעל‬ ‫כס״מ ע״ש‪ .‬והכה תז״ל כשוט )פ״ז מ״ה( למדו מטלות כאר היטב‪ ,‬שכתכו את‬ ‫התורה על האבנים כשבעים לשון‪ ,‬ופי ר״ע מכרטכורה הטעם כדי שפל הרוצה‬ ‫ללמדה יבוא וילמוד שלא יהיה פתתון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן‬ ‫ללמוד‪ ,‬וכן פי׳ רש״י כגמ׳)שם דף לה ע״כ(‪ ,‬ופן משמע שם ככריית‪ /‬והכה‬ ‫בלי ספק אדוננו משה רכינו ע״ה מכתר מין האנושי‪ ,‬הי׳ מכיר כל ע׳ הלשונות‬ ‫כצתותן ויופין‪ ,‬שאפי׳ השכהדרין שבכל דור הי׳ צריכין להכיר ע׳ לשון‪ ,‬וכלי‬ ‫ספק כשהעתיק התורה על האככיס בע׳ כ׳ העתיקם ע״פ צתותט ודקדוקם‪,‬‬ ‫כדי שלא תתבטל הכונה הנרצית כהעתקה‪ ,‬כי כזולת זה לא תערכ ההעתקה‬ ‫בעיני תכמי עם ועם‪ ,‬וימאסו כאר״ש לא מטוהר׳‪?:‬שכושי‪ /‬ועדיין יהי פתתון‬ ‫פה לאומות‪ .‬ולכן הטיב ידידי כהר״ר וואלף כר״ו בהעתקתו הכתמדת יהי‬ ‫אלקיו עמו ויעל על כמתי ההצלתות‪ ,‬וישיג שובע שמתות‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הכת הפייטן כל׳‬ ‫י( אמר האלף היידנהיים‪ ,‬ככר כתבתי שם ככאורי ש ו‬ ‫זה לרמוז אל הא דאיתא כפרקי דר״א פ׳ כ ובילקוט מגילה כסיף‬ ‫רמז תדכ״ו שהי׳ לו להק בביתו עץ מבית ץזשי קדשים לתלות עליו‬ ‫את מרדכי וכתקים בו יתכשת אע מן ביתי׳ )עזרא ו יא( ע״ש‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫(״ <‬ ‫והנה ידידי קש ממני לשוס עיני ועיוני על מבורו אס להשיג או להשכים‪ ,‬ותמהתי‬ ‫ליו לאמור‪ ,‬מי אנכי ? ומה מני יהלוך ? הלא הרבנים המפורסמים אשר קטכם‬ ‫עבה ממתכי ככר השכימו ורצו את מעשיו‪ ,‬ואיך יבוא קנון הערך כמוני למלאות‬ ‫דבריהם‪ ,‬גס לא יאות לי השכמה‪ ,‬כי אינני מרבני העם‪ ,‬כי למליץ ומדקדק יאות‬ ‫הכירה והזמרה‪ ,‬ולרבנים יאות ההשכמה‪ ,‬וכתה גדול מהשירה‪ ,‬כי מלבד שתשאר‬ ‫את התבור‪ ,‬עוד תגזור ותעכוש למשיגי גבול‪ ,‬לא כן השירה‪ .‬כי דברה בכתת לשבת‬ ‫השפר ולברך את המתבר‪ ,‬אין כה לא גזירה‪ ,‬לא צווי ולא אזהרה‪ .‬גס לערוך‬ ‫איזה שיר קשה אצלי‪ ,‬כי כבר זקנתי‪ ,‬וישמו כל בכות השיר‪ ,‬ואין רצוכי עוד‬ ‫להתמתן בהן; אולם בטלתי רצוני מפכי רצוכו‪ ,‬גס כזכרתי משיר קטן שכתבתי‬ ‫בקונטרס יוכל ונעמן )הוא תכר קטן ע״ד מליצת המקרא ממש‪ ,‬כתבתיו בימי‬ ‫עלומי כעוד כפתי רעננה(‪ ,‬על ענין משק המשפיע כתכמות כי כעת כי ימצאו‬ ‫מכקשים לשמוע חכמותיו יתרכה‪ ,‬אולם עת יכבידו אוזן טשמוע יתמעט גס‬ ‫שפע המשפיע‪ ,‬ולהכ תשקו יככה‪ .‬וכתכתי שם שיר קטן על עכין זה )והוא‬ ‫ע״מ יתד ושש תנועות בדלת וכן כשוגר(‪ ,‬וזהו‪:‬‬ ‫הלב ךךים מהר‪.‬ייבש‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪#5‬ת יחסר יונק אותם;‬ ‫ואולם עת כי ימצא‪/‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫מקור הכמה זולת דורש‬ ‫;‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הלוא החלב יתגבר•‬ ‫‪—J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪1‬‬ ‫אבל יפתח‪ ,‬עת כי‬ ‫•‬ ‫‪T - :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫וחוקר הנה הוא נסתם;‬ ‫•״‬ ‫‪ T‬׳ ־ ‪- I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•י*‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יבקיש אותה איש נבר •‬ ‫‪J••-:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T T‬‬ ‫והכה בסוף סוטה אמרו‪ ,‬בעקבות משיתא אין דורש ואין מיקש‪ ,‬והפוכה‬ ‫המורגלת בפי כל היא על מקבל התכמה‪ ,‬והוא כפל לשון כמלות שוכות‪,‬‬ ‫והוא כאות כפי לשון המקרא שבו כוכת הדרישה על התלמיד לקבל מהרכ‬ ‫כמו ותלך לדרוש את ה‪ /‬ת״א לקבל אולפני וכן ת״א על לדרוש‬ ‫אלקיס ליתרו‪ ,‬אולם לפי מה שכנותי כלשון המשכה הבוכה על הרב‬ ‫המלמד לעם תורה כמ״ש היה דורש כל היוס כולו וכן גבי ר״ג וראב״ע שר״ג‬ ‫היה דורש שלשה שבתות וראב״ע שכת א‪ /‬תהיה הכוכה לדעתי אין דורש‬ ‫ללמד לעס לפי שאין מבקש ללמוד‪ ,‬ואיככו כפול בל‪ /‬רק שהל סכה לא׳‪.‬‬ ‫ולכן כדי להלכיכ לבות העם‪ ,‬ועי״ז גט המתכר יפיק עוד תכוכות‪ ,‬אמרתי‬ ‫לתדש ככשר כערי‪ ,‬ואפנה עוד השעם אל בכות השיר‪ ,‬ושוררתי השיר‬ ‫הקטן המוצג פה‪ ,‬לכלול בו אלו הג׳ מעלות שהזכרתי‪ .‬ואען ואומר‪:‬‬ ‫)שיר פשוט מן י״א תנועות‪ ,‬והשוא לא כתשב בין כת וכין כע‪(.‬‬ ‫אם_קךמונים בפיוטים חקרו‪/‬‬ ‫ב א ר בינתם שמו עינימוי׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T T -‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫••|‬ ‫ממיכז ענינם הלאה עברו‪,‬‬ ‫• • ‪ : %‬־ ־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T T:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ן‬ ‫כי אל המקור לא שתו פנימ‪*1‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪!••T‬‬ ‫‪) * c‬‬ ‫גם ללגיון לעז מליהם דזעתיקו‪,‬‬ ‫א ו ל ם דרכי והלשון ל א ידעו;‬ ‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫— ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪IT T‬‬ ‫י‬ ‫;!ל כן אמרותם זה מזה הרחיקו‪,‬‬ ‫אין טעם בלשונם נדו גם נ ע ו ‬ ‫״‬ ‫‪- I -‬‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מי יםפיור חטעי‪1‬ת‪ ,‬בם בפ^ו•‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מחברון מגיהים כאךבדהרבל•‬ ‫?‬ ‫גםמישגגת מדפיסים‪ ,‬ב ם כ ש ל ו ‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ל כ ן מקצר־ז א ל קצת נסבו‪.‬‬ ‫?נד כי ‪#‬קק‪7‬ת׳ בנימן‪# ,‬קמת׳‬ ‫למצוא מזור ותרופה אל כל אלו‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הגהת ‪ -‬גם באחת ‪ -‬אף תרגמת ~‬ ‫*‬ ‫‪: I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫‪:1-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪| -‬‬ ‫‪: I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;נתזד־ז ךקשבושים כסוף לןמלי־ י־‬ ‫על זהחקמיעמיםיאמרו‪ :‬א^ריף'•‬ ‫ונבוגי‬ ‫עמי‬ ‫;‬ ‫עליף‬ ‫^ דן‬ ‫‪• ^-‬‬ ‫יגילו;‬ ‫‪• r‬ן‬ ‫‪j‬‬ ‫־ער‪ :‬כי יראו מחמדי באוריף‬ ‫א ת ברכתם א ל י ף ^ י יובילו‪.‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪I IV‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י!‬ ‫א ם לשמוע חכמד־ז ממף ; א י צ ו‬ ‫סכמי ;נם‬ ‫‪ ajn‬ו;בוגי עמף‪,‬‬ ‫׳הנח מ מ י ל י ם עליף ימליצו‪/‬‬ ‫• ״‬ ‫‪3‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫אחריף‬ ‫ז ‪:‬יו‬ ‫‪,‬‬ ‫מימן‬ ‫״ ‪ :‬י ן‬ ‫בעממיך ‪J‬‬ ‫חמו דברי אוהב דבק מאח‬ ‫שלמה מדובנא‬ ‫׳רבחי‪.‬‬ ‫אמר המבאר והמתרגם‪:‬‬ ‫רי התהלה וההוראה ‪ kb‬ית' אשר זכגי להחל גם לבלות ס׳ ק ר ‪ 1‬ב ו ח‬ ‫לתשעת םחלקיתיו ויהן את ביאורי ותרמםי לחן בעיני חכמי הדור ומשכילי‬ ‫בני עמנו יצ״ו‪ ,‬כנראה מתוך הםכםותיהם ומכתבי מליצותיהם‪ /‬אחלה‬ ‫פניו לחזקני ולאמצגי לבלות גם יתר החבורים אשר ידעתי ואשר כבר‬ ‫החלותי בהם‪ ,‬ולולי הסין החלאות והטרדות אשר םבמני ואכלו חצי‬ ‫עתותי בי עתה כבר נשלמו מקצתם‪ /‬אכן בחסדו אבטח ועל טובו‬ ‫אשען‪ /‬כי הוא הנותן כח ל־יברי לבב ותעשינו־ז ידיהכם חושיה •‬ ‫ואולם הכבה א‪:‬ר הביאתני לבוא אל מלאכה רכה וגדולה כזאת ולעמוס עלי‬ ‫כל המשא הככד הזה הלא היא קכאת כבוד הפייטנים ראשי עמנו כ״ע וקדושת‬ ‫תכמתס המקובלת באומתנו עד ‪:‬יהגו כפיוטיהס כל קהל עדת ישראל בצרפת‬ ‫ואיטליא ובאשכנז ובפולין והמדיכות הכלוים עליהם‪ .‬ורבת שבעה לה נפשי הלעג‬ ‫המתפרצים כעם בהיזפיאס בפתזותם דברים אשר לא כן על ממכלי הפיוטים‬ ‫ועל מקכליהס אבותימ הקדושים אשר כארץ המיס המה לאמור‪ :‬ענגי לשון הם‬ ‫ואין כפיהם לא צמות ולא נעימות‪ ,‬וכרעיוכס לא דעת ולא תכזכה; וכאשר כעכה‬ ‫להם לאמור‪ :‬הן גבהו דרכי הפייטנים מדרכיכם וממשכותס מממשבותיכס‪ ,‬ישמקו‬ ‫עליכו כהשעכס על משענת קכה רצוץ מן הפירושים וההעתקות האשכנזיות המתככאיס‬ ‫לרומ ויחזו משאות שוא ומדומים‪ ,‬קול דברים אכמכו שומעים ותמיכת מבוכה אין‬ ‫בהם‪ .‬לזאת הקציתכי רומ כטכי והטיתי שכמי לסכול התלאות הרכות ההכה אשר‬ ‫מצאוני‪ ,‬ורבצתי תמת משא העבודה הקשה הזאת זה שכיס‪ ,‬גם פעמים רכות‬ ‫הייתי מתמרט על אשר המילותי לעשות‪ ,‬כי מלבד קושי שעכוד המלאכה עוד הממס‬ ‫קם למטה רשע קנאת ממש אנשי און אשר התגודדו בתרמית לפרוץ גדרי ולהשתית‬ ‫את יבולי‪ ,‬וכמעט כטיו רגלי והשיבותי אמור ימיני באמצע המלאכה לולי הקימוני‬ ‫ליעי ומאהכיאכשי אמת אוהבי המכמה והמדע‪ ,‬ובראשם גבר מכס בעוז היה האלוף‬ ‫התורכי התפס השלם המפורסם הל״ר זזאלף בריידגבאך כל״ו הוא האיש המהולל‬ ‫מאשר פעל ועשה רב טוב לבית ישראל‪ ,‬הוא האיש אשר התאמץ ככל עוז להשיר‬ ‫מעציבו עוצ תרפת המכסים אשר צדו צעדיכו ככל ארתותיכו זה כמה מאות שכיס‪,‬‬ ‫ה׳ כתן את תכו כעיני העמיס והשרים ויעשו לו ככל אשר מפץ‪ .‬ועידו על משמרת‬ ‫כדיכתוהוא עומד לדבר טוב על עמו בית ישראל להכין להם מרגוע ולהשיב כפשס‪,‬‬ ‫ויהי כועס ה' ע׳יו לבלן מעשי ידיו ולהעלותו על כמתי ההצלתה! הן זה האיש‬ ‫היקר אשר ידו תמכתכי וזרועו אמצכי; גם הוא הקל מעלי טרתת ההעתקה ורות‬ ‫מבינתו עשה גס הוא מטעמים כהעתקת איזה פיוטים כגון כפיוט אתתי לחננך‬ ‫וכשצוק ציום שבץ שצ ששת ובשליתות לכל כדרי‪ ,‬ובכל מקום שכתבתי עליהם‬ ‫כי נתונים המה לי מאתד ממאהבי צו הס וידיו כוננו אותם; ואתה המעיין‬ ‫כאשר תמצא דכי טיב ?*בודי זה אשד ייטב לבן ותברככי נפשן‪ ,‬ברכהו‬ ‫גם הוא‪ ,‬כי לולי הוא לא בזי לידך כל אלה‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪VII‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ועתה באתי למלאות דברי אשר דירתי מאז בזברון השמות‬ ‫הנהוגים בפי הפייטנים ומפרשיהם‪ ,‬ואבאר אותם באשר‬ ‫תשיג ירי‪ ,‬ואף כי היבו־ז מהם מבוארים בעצמם‪ ,‬מיס‬ ‫אזכירם‪ ,‬כדי שיהיו ערוכים ושמורים לכל־ מבקשיהם״‬ ‫מחזור‪ ,‬ה‪:‬ט הזה תידשו האתרוכים וכיכו לו השפר אשר כקנצו כאו כו כל‬ ‫התפלות והפיוטים‪!:‬ראשית השנה עד אתרית שכה‪ ,‬והלשון לקויו מלשון מתזור הפכים‬ ‫לתקופות ידועות‪ ,‬והוא מלשון תזרה כעיור שוב המכהג אל הקולה שהתל בו‪.‬‬ ‫פיוט‪ ,‬שם כופל על כל מאמר והגדה העשוי׳ ע״פ תקי המליצה‪ ,‬והשם‬ ‫הזה לוקת מלשון יוכי ורומי ) ‪ , ( P o e s k‬וקבוצו‪ :‬פיוטים״ ומתבל הפיוט‬ ‫הוא הפייטן ) ‪ ( p o e t a‬וקנוצו פייטנים‪ .‬וכבר מצאכו השם הזה כדברי רז׳׳ל‬ ‫ככימר לקמן‪.‬‬ ‫קרובות‪ ,‬השם הזה יגדור הפיוטים הבאים באמצע התפלה דוקא לא‬ ‫זולתם‪ ,‬ואמרו כשיר רכה כד דמן ר׳ אלעזר כייר שמעון היה דורו קירא עליו‬ ‫מקומרת מור ולבושה מכל אבקת רוכל‪ /‬דהוי ל״א כר״ש קראוי )כעל מקרא(‬ ‫ותמי )כעל משנה( ו״ריכוי )בעל קרובות( ופייטוי )כעל פיוטים( עכ״ל‪ ,‬ודוגמתו‬ ‫אמלו כויקרא דכה פ' ל׳ כפשוק ולקתתם לכם דהוי ל״א כר״ש קרוי ותנוי‬ ‫פייטן ודרשן עכ״ל לפי גירשת הפריכו ואולם כעל הערוך בעלן פיוט )יערך‬ ‫קרב גרש קרוי והכר קרוב ופייטן‪ ,‬ויאמר הדכ כעל יפה תאר‪ ,‬כמדרש תזית‬ ‫גרש וקרוכוי ופייטוי ולפ״ז תרווייהו מעכין אתל ‪.‬דקרוכי מלשין קרובות והם‬ ‫הפייטנים המיועדים על הדר התפלות כמכהג האשככזים‪ ,‬ואפשר דפייטוי‬ ‫הייכו מן שאר פיוטים שאיכן ע״ש התפלות עכ״ל‪ ,‬ועוד מצאתי כמדרש תזית‬ ‫בפםוק ראשו כתם פז גם בויקרא רכה פרשה י״ט ל אלפםכדלי קלובה‪,‬‬ ‫ור״ל בעל קרובות‪ ,‬ועוד בי״ר פ׳ מ״ט גס כירושלמי לברכות י׳ זעיראיהוי‬ ‫סמוך לקרובה כדי שיהיה שותה תתלה ופוף‪ ,‬ומן הל׳ הזה משמע שהיו‬ ‫קורין לש״ץ קרובה‪ ,‬יעוד מצאתי שם ר׳ יותכן בשם ר׳ מכתם דמן גליא זז‬ ‫שמכר לבכי התיכה אין אומדן לו בא והתפלל אלא בא וקרב‪ ,‬עשה קרככיכו‬ ‫עשה צרכיכו ע‪:‬ה מלתמותיכו פייס בערכו עכ״ל‪ ,‬ויאמר התפס אכודרהם דף‬ ‫מ״ז ת׳ ומזה הטעם נקראו הפיוטים שאומר הש״ץ באמצע התפלה קרובות‬ ‫)ר״ל בתפלות העמידה(‪ ,‬ואפשר שנקראו כן מפני שאומדן אותם כקרב‬ ‫התפלות וכאמצעם עכיל וכ״כ כעל אליה רבה סי׳ כ״ג ס״ק כ״ג לא יקרא‬ ‫קרובות כ״א אותן שאומדן בתוך התפלה עפ״ל‪ ,‬ואגב גררא למדכו שעיקרו‬ ‫קרונות כתי״ו ופ׳׳כ כהדיא ר׳יא הלוי כנימוק שרש עתר וז״ל כזאת המלה‬ ‫נשתבשו האשככזיס וקוראים הפיוטים שאומרים כשבתות וי״ט קרובץ ואומדן‬ ‫‪:‬הוא ר״ת קול רכה וישועה כאהלי צדיקים וככר השיכותי עליהם בשפר‬ ‫הת‪:‬כי וכתבתי שם איך בא להם זה השיבוש‪ ,‬והשלל כי טעות הוא לומר‬ ‫קרובץ ואיכו אלא קרובות לפי שמקרבין אותן אל התפלה עכ״ל‪ ,‬ובתוך‬ ‫הקרובות יכוזו הפיוטים הסדר והםלוק ויקראו סדר הפיוט המדבר משדר‬ ‫היום"כגון אנסיכה מלכי ותכיריו לר״ה מ׳ ואהללה ומכיריו לר״הכ׳ ואמיץ‬ ‫כח למושף י*ב שנו שדר המנודה‪ ,‬והפיוט האתרון שבקרובות הוא הסליק‬ ‫ופן קראו ר׳־ת כתוש׳ כמש׳ מולין דף ק־׳ט ב׳‪ .‬ובעבור‪.‬שהקרונות הס עיקר‬ ‫השיוטיס לכן קראכו תיכורכו זה על שמו ס׳ קרובות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל ונוף כקראו על שם‬ ‫ואולם הפיוטים האמורים כברכות ק״ש תת '‬ ‫הברכה ההיא‪ ,‬ויקראו יוצר אל הפיוט היא כברכת יוצר אור‪ ,‬והכא כקדושת‬ ‫יוצר אצל והאופנים יקראו על שמו אופן‪ ,‬והמתוקן ליוצר המאורות יקראו‬ ‫מאורה ויאמרו אהבה כאהבה ׳ רבה‪ ,‬ויאמרו זולת אצל אין אלהיט‬ ‫זולתך‪ ,‬והבא קודם כרכת גאל ישראל יקראו גאולה‪ ,‬וכל הפיוטים‬ ‫הנזכרים כולם בברכות ק״ש ובתפלה‪ ,‬ולא מצאנו פיוטים בתוך הזמירות‬ ‫שכין ברוך שאמר לישתכמ מוץ מנשמת‪ .‬ויאמר הרב אבן הירתי בספרו המנהיג‬ ‫הלכות תפלה סי׳ ב״מ הא דאמר ר״י אמר שמואל לעולם אל ישאל אדם‬ ‫צרכיו לא בג׳ ראשונות ולא בג׳ אמרונות כתב רבי יע־ןב מ״כ דוקא בצרכי‬ ‫ימיד הוא דאמר כן אבל צרכי רכים שואלין ותדע שכן הוא שהרי כל עיקרן‬ ‫של ג׳ ראשונות וג׳ אמרוכות צרכי רבים כנהו‪ ,‬ומטעם זה נהגו כל ישראל לומר‬ ‫באבות זכרנו למיס ובגבורות מי כמוך וכקדושה ובכן ובכן ובכן וכאמרונות‬ ‫כהודאה וכתוב למים ובשים שלום בספר תים מר״ה עד יה״כ וכן מנהג‬ ‫כל ישראל לומר קרובות שיסדו המשוררים כשלוש ראשונות‪ ,‬וכן כיוצר אור‬ ‫יוצרות ואהבה באהבת עולם וזולת באמת ויציב ומי כמוך סמוך לסופו מקום‬ ‫שנהגו להאריך הכל כמנהג המדינה ואין בזה הפסק כלל‪ .‬עכ״ל‪.‬‬ ‫והפיוטים שאומרים כערבית בקראו מעריכים ע״ש הראשון הבא בברכת‬ ‫המעריב ערכים ויתכן לקרוא כל אמד כשם הברכה אשר הוא בו אלא שלא‬ ‫טצאכום מלוקים כשמות זולת הפיוט האתרון הכא לפעמים נדבר כעכין‬ ‫הבאת המעשרות והביכורים כגון אור יום הנף לפסמ‪ ,‬ואשריך ישראל‪.‬לשבועות‪,‬‬ ‫לאלה יקראו כשם ביכור ע״ש הביכורים‪.‬‬ ‫ויש פיוטים המכונים בשם םליהוח והם ידועים מעניכם‪ ,‬ויקראו השלימה‬ ‫שמזכירים כה מעשה העקידה ב‪:‬ם עקידה על שם המאורע‪ ,‬ויקרא לסלימה‬ ‫מיוהדת פזמון ויאמר התשבי שהוא לשון צעקה כי כן תרגום ויען איוכ‬ ‫ו פז ים איוב מכיל ואכתכו לא מצאנו כן כשום תרגום‪ ,‬גס לא ידעכו טעם‬ ‫לצעקה כשלימה זולת סליתה‪ ,‬ואולס המעיין כסדר והילוך הפזמוכיס ימצא‬ ‫כי הטור האתרון מן הכית הראשון הוא מוזר ושב ככל סיומי הכתים כגון‬ ‫כפזמון שופט כל הארץ שביתו הראשון מסים עולת הבקר אשר לעולת התמיד‬ ‫הוא מוזר ושב ככל סיומי הכתים וכן כפזמון לערכ י״כ כל בתיו מסיימין מתר יהיה‬ ‫האות הזה‪ ,‬ועד״ז הוסדו כל הפזמונים ובזה הס ככדליס משלימות זולתם‪ ,‬וראיתי‬ ‫בקצת סדר פלימות שתסרו התרה האתרון הזה באמצע מקצת הפזמזכיס ולא יפה עשן‬ ‫כי לא כן דעת מסדרו ומייסדו‪ ,‬וכל פיוט ההולך עלזה הסדר כקרא כשם פזמון‬ ‫)«‪ (>.f16^a‬וכ״כ כשוף ס׳ מהלך להר״י קמתי כדיכי השירי׳‪ :‬״והמין העשירי הוא מורכב‬ ‫שתי תנועות וכו׳ והוא על משקל פזמון ומהמין הזה מה ששורר הראב״ע כי אשמרה‬ ‫שכת אל ישמרני וכוי‪ .‬״ עכ״ל‪ .‬ובעבור שכל הפליתות המה כעלי ארבע טורים‪,‬‬ ‫לכן יקראו שלישיה לבעל שלש טורים ויקראו שניה לבעל שני טורים‪ ,‬ואולם‬ ‫שלםוניח הוא שס אל כועס הפיוט לקונו מנועם פיוט שתתלתו שלטונית אשר‬ ‫הי׳ ידוע ומקובל להם והיו מציינים כשם זה הפיוטים והכוגכים ככועמו‪ ,‬ומה‬ ‫שיורה על אמתת זה הוא מה שמצאכו לפעמים רשום למעלה ככגון שלמוכית‪ ,‬וזה‬ ‫דבר הראכ״ע כפי׳ תהלים מזמור ז׳ כי כן היה מכהג כותבי הפיוטים לכתוב למעלה‬ ‫בתתלת טור הפיוט כועס פיוט ידוע‪ ,‬והמעיין בפיוטים המבוכים כשם זה ימצא‬ ‫כולם ארוכי הטורים בעלי ממש תיבות לכן יצטרכו לנועם מיחד‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪via‬‬ ‫( * )‬ ‫וכעכין תרגומי דרכתי כדרך אשר הורה לנו איש אלהים קדו‪ :‬רכנו הגדול‬ ‫הרטכ״ם ן״ל כאומרו באתד עאגרותיו להתבס ר׳ שמיאל אבן הבין ח״ל‪:‬‬ ‫״ואני אכאר לך הבל אתר שאזכיר לך כלל אתד‪ ,‬והוא ככל מי שירצה‬ ‫להעתיק מלשון אל ל׳ ויכון לתרגם המלה האתת כמלה אתת גס כן‬ ‫וישמור ג״כ סדר המאמר ושדר הדירים ימרת מאוד ותיוא העתקתו‬ ‫מסופקת ומשוכשת כיותר ואין ראוי לעשות כן‪ ,‬איל צריך למעתיק‬ ‫מלשון אל ל' שיכין הענין תתלה ואת״כ יספר ויפרש כמה שיוכן ממנו‬ ‫הענין ההוא כלשון ההוא זיכאר הימכ ואי אפסר לו מכלתי שיקדים‬ ‫ויאתר‪ ,‬יספר מלה אתת כמלות רכות ויספר מלות רכות כמלה אתת‪,‬‬ ‫ויתשר תיכות ויושיף תימת עד שישודר הענין ויכואר יפה‪ ,‬ויוכן הלשון לפי‬ ‫הלשון ההוא אשר יעתק אלי‪ /‬וכן עשה תנין כן יצתק כשפרי גאלינוש‪ ,‬ועשה‬ ‫יצתק כנו ג״כ כשפרי ארשמו‪ ,‬ועל כן כאו כל פירושיהש מבוארי׳ כיותר‪,‬‬ ‫ולכן ראוי לנו שנתעסק כהס לכדש וננית זולתש‪ ,‬וק ראוי לישיכה המעולה‬ ‫לעשות ככל מה שתתרגמהו ותעתיקהו לאדונים ההם ונו׳‪ ,‬׳׳ עכ״ל‪.‬‬ ‫והוא יסוד גדול לכל מתרגם‪ ,‬גם אוניןלוש שמר הדרך הזה להוסיף ולגרוע‬ ‫תימת לפי היאות בל׳ ארמי‪ .‬זאתבכימן‪) ,‬כראשי׳ מגעו( תרגם ו ד כר ו ית בנימן‬ ‫הוסיף מלת ךכרו מטעם שפי׳ עליו רש״יז״ל‪ ,‬גס בפסוק שובה ה׳ רככות אלפי ישרן(‬ ‫)כמדב י לו( הושיף ג׳ תיכות לכוון העכין‪ ,‬וכן כמקומות זולתם אין משפר‪,‬‬ ‫כי מלאכת התרגום כעצמ׳ היא מלאכי רכה וכבדה מאוד ויותר מלשון עבג‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר״ר משה בן םגחם ? ז״ל גס הוא תרגם רק קינה אתת המתתלת ציון הלא תש‪1‬י‬ ‫דהו ועזב שם שני מאמרים לכלתי העתיקם ולא מפני קוצר ידו כי אס כעמר‬ ‫שלא יאותו אל ל ומליצת אשכנז וכמו שגלה דעתו אל התכם המבאר רש״ד כר׳יו‬ ‫כתוב שם על מקומו‪ .‬ואס כן קרה לגדול המתרגמים אשר נשאו לבו לתרגם ‪ p‬פיוט‬ ‫אתד ולא יאבה לו הלשון‪ ,‬מה יקרה לכל זולתו הנכנס לתרגם הפיוטים כולם‬ ‫איש לא כעדר הלא יכלם ויאלם!— ודי כהערה זאת לכל תכם לכ‪.‬‬ ‫ואם תצטרף עם דברי אלה את כל הדברים אשר כתבתי על אודות הפיוטיס‬ ‫בשארית התלקים האלה‪ ,‬יהי לך כנפשך שבעך לדעת עיקרם ויס־דם יעל מם‬ ‫אדניהם הושבעו‪ .‬ודי כזה לעת כזאת‪ .‬ואולם כספר מביא הסיוטים‪ ,‬אשריעדתי‬ ‫לתכר פס אתן את דודי הפיוטי׳ לך‪ ,‬ושם אדבר דרך כלל מתכמת המליצ׳‬ ‫ועל דרך פרט משירי העברים תדשיס גס ישכים‪ ,‬וה׳ אלהיס יעזר לי להוציאו לאור‪.‬‬ ‫ותשלם מלאכת החלק הזה ועמו ם׳ קרובות‬ ‫בלו להשערת םחלקזתיו בחדש האביבי בשנרק‬ ‫ה' אלפים וחמש סאות ושש־ס וחמש ליצירה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ת פ ל ח מנחה•‬ ‫אשרי יועבי בירזף עור ןהללוף ‪ 5‬ל ה ‪:‬‬ ‫אישרי העם ‪#‬בכה ל‪ 1‬אשרי העם עיי אלהיו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬־^‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ז ד‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ד‬ ‫י ״ הד^הלךודאר‪1‬מ‪3‬ןףאלוד»י המלך ואבךכח שמך‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫לעולם ועד‪ :‬בכל־יוםאבךכ^ ו אחללררשמך לעולם ועד‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^חל יי ו?ןהלל קןאיד ולגדלתו אין חקר‪:‬דור לדור ל^ניח‬ ‫^דההדרכבודהודףוךברינפלאתיף‬ ‫^&ס§ךבה;זבר‬ ‫אשייחה‪:‬‬ ‫רכ־טו?ך נביעוןצךלןסף ירננו‪ :‬חנףןןרחום ;י ארך אפים‬ ‫‪:‬‬ ‫וןךול־חסד‪ :‬ט‪1‬ביילכלןרסמיועל־כל־^יו‪ :‬יוךוףיי‬ ‫‪j‬ל־מע^ך!חסידיך לבךכוכה‪? :‬בור מלטוזף יאמרו‬ ‫^מיהאדםגבורתיוו?ב‪1‬דסדר‬ ‫מלכותו‪ :‬מלמןזך מלכות כל ע־למים וממשלהף ?כל‪-‬‬ ‫דור ודר;סומך ;ילכל־הב‪5‬לים וזוקף לכל־הכפופים‪:‬עעי‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫כל אליך יעברו ואתה נותךלהם את־אכלם בעתו‪ :‬פותח‬ ‫"‪ IV‬ן‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪W.-T‬‬ ‫~‬ ‫״)‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T ; T‬‬ ‫"ו־‬ ‫‪• :‬‬ ‫את־ידד ומשביע לכל־חי רצון‪ :‬צדיק יי בכלדרכיו וחסיד‬ ‫‪V‬‬ ‫נ ‪T‬‬ ‫ג יו‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־•‬ ‫‪T : T:J‬‬ ‫ז ‪AT‬‬ ‫ו‬ ‫‪ :‬ז •‬ ‫?כל־מעשיו‪ :‬לןרזיב יי לכל־קלאיו לכל אשר יקראהו‬ ‫‪:‬‬ ‫באמת‪ :‬ךצון;יךאיו יעעה ןאת־שן^תם לעמע ףועיעם‪:‬‬ ‫ש‪1‬מר יי את־כל־איחביו ואת כלהרישעים ישמיד‪ :‬תהלת‬ ‫!‪V T‬‬ ‫‪:‬־זץ‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־ ‪ :‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫ןי ידבר פי ויברך כל־בשר עם קלשיו לעולם ןעד‪:‬‬ ‫ואנחנו נברך }ה מעתה ועד־עוילם הללרה‪:‬‬ ‫אדל ען־זי‪ nrer.‬ופי עיר תהלתף‪:‬‬ ‫בא יי ארא אלחיאברחם^חייצחקו^ןדיעהב ה^ הגדול‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪V:T:‬״‪V:-.‬‬ ‫״‬ ‫־ ; ד ז‬ ‫״‬ ‫־‪:‬־י‬ ‫י ‪ :‬־‬ ‫‪1‬‬ ‫־י"‬ ‫‪V‬‬ ‫הגבר והנויא א‪.‬עלי‪1‬ן גומל חסךים טובים וקנה הכל וזכר‬ ‫‪:‬‬ ‫חןדי אמת^ןביא ב‪>1‬י לבני בניהם למען עמיו באהבה‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪ (Tom 3.‬א‬ ‫שניחר‪.‬‬ ‫מלו עוזי ומוש׳‪-‬עומגן• ל י ? אסייי־? ??־‪ 1‬אלילים‬ ‫אתח גביור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪:‬‬ ‫??כלכל חיים בחסד מחלה מתים ברחמים רבים ס‪5'1‬ך‬ ‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים וקולים אמונתו‬ ‫לישני עפר מי כמוך בעל גבורות ו‪-‬מי ך‪1‬מה לך מלך‬ ‫^ ת ה להחיות ‪$‬תים•‬ ‫ברוך אתה י; מחיה המתים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אתל!‬ ‫־‪r‬‬ ‫ה‬ ‫תדומ ל‪5‬״ץ נחוימ התפל ‪.‬‬ ‫‪h‬‬ ‫נל^צ את שטף בעולם כשם שטלןדישים אותיי‬ ‫‪3‬כל^־־י'ן][‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫? ל ל » ל ל ך‬ ‫^ך‪^-‬ךן ‪4‬‬ ‫*‬ ‫•יי‪..‬‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬ ‫כבודי\?!טק‪1‬טןי‪ :‬ק׳רבךבר‪/‬קךשף כתוב לאטד‪.‬‬ ‫<ות‪:‬טלך;י לעולם אלד\ך ציון לרד ורד לללרה‪:‬‬ ‫ק' לדיור ןדיור נגיד גךלך ולנצח }צחים לןךשתץל‬ ‫‪ j‬לןךיש ושבחך אלהיגו מ‪$‬ןנו לא;טוש לעולם ועד‬ ‫‪ k»p‬מלך גדול ולןדיוש אתה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ב ח ף אתה ;^‪%‬הלןריוש‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חננו מאתך‬ ‫<דעה בינה והשכל ״ ברוך אתה י;חדנץ הדעת‪:‬‬ ‫השיבנו אבינו לתיוךתך וקרבנו מלכנו• לעבודתך‬ ‫^יד^הבתשובה‪:‬‬ ‫י סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלבנו כי פ‪£‬ענו כ•‬ ‫מוחל וסולח אתה • ברוך אתה יי חנון המרבה לסלוח‪:‬‬ ‫ראה בענינו וריבה חבנו וגאלנו מהרה למען עמך‬ ‫כיי גואל חק אתה• ברוך אתה יי‪ :‬גואל ‪.‬ישראל‪:‬‬ ‫רפאנו יי ונרפא הושיענו• ונושעה כיתהלתנואתה•‬ ‫והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו בי‪ 4‬מלך רופא נאמן‬ ‫ורחמן אתה* ברוך אתה יי רופא ך‪1,‬לי עמו ישראל‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ב‬ ‫מנחה‬ ‫ברך עלינו• יי אלהינו את השנה הזאת ואת־ויל־מיני‬ ‫תבואתה'לטובה ותן ברכה על ‪$‬ני האדמה ושבינו‬ ‫^ביותיביאץמבךך השנים‪:‬‬ ‫תקע בשפר גדל לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבלנו‬ ‫?חדמאךבעכנ^תהאך^ ב״איי מקבץ נדרויעמי ?שך‪;4‬‬ ‫השיבה שפטינו כבךאשנה ויעצינו כבתחלה והסר ממנו‬ ‫יגון ואנחה ומלוך‪,‬עלינו אתה יילבךף בחסד וברחמים‬ ‫^זבצךקה ומשפט‪:‬‬ ‫ולמלשינים ‪ 4‬תהי תקוה וכל עושיי רשעה כרגע יאבדו‬ ‫וכלם מהרה יכרתוןהזךיםמהרה תעקר ותשבר ותמגר‬ ‫ןתבנןעבמהךהממינו‪ .‬ב״אישובר אומ־ים ומכניעזךים‪:‬‬ ‫י עליחצךיקים ועל חהסיךים ןעל זקנייעמך בית‪.‬ישראל י‬ ‫לגריהצדקועלינו‪.‬יהמ^רחמיף‬ ‫ועל פלטת‬ ‫יי אליהינו ותן שיכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת‬ ‫ןישים חלקנו עמך׳ם לעולם ולא נבוש כי בך ב^הנו ״‬ ‫ברוך אתה » משען ומבטח לצדיקים‪:‬‬ ‫ולירושלם עירך ברחמים תשוב ותשכון בתולה כאשר‬ ‫ךבךת ובנה אותה בקרוב ?־ימינו בנין עולם וכסא ךוד‬ ‫כזהךה לתוכה תכין‪ .‬ברוך אתה יי בונה ןרושלם‪:‬‬ ‫את ןןמח דוד עבדך מהךה תצמיח וקרנו תרום בישועתך‬ ‫כי לישועתך קרנו• כל היום • בי״א״י מצמיח ‪.‬קרן ןשועה‪:‬‬ ‫שמע קולבי ןי אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים‬ ‫וברצון את תפלתנו כי ‪ k‬שומע תפלות ותחנונים אתה״‬ ‫ומלפניךמלכנ^ר;קם^תשיבנו • כי אתהשומעתפל^‬ ‫־עמךישר^ ?רחמים‪ .‬ברוך אתה יי'שומע תפלה‪ :‬י‬ ‫ובתפלתם• והשב‬ ‫אלהינו בעמף ישראל‬ ‫רצה יי‬ ‫־ ‪• :‬‬ ‫! ז וי‪ .‬״ו‬ ‫‪•• :‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪— :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫*‬ ‫‪T T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪j‬׳»‬ ‫••‬ ‫את העבודה לדביר ‪3‬יתןז ואשיןשיר^ ותפלתם באהבה‬ ‫‪T - : T‬‬ ‫״ ‪ :‬י‬ ‫*•*•!‬ ‫ג * •*‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪T T• :‬‬ ‫‪T. - : - :‬‬ ‫מנחה‬ ‫‪2‬‬ ‫סקבלבךצון ולוחי‬ ‫תמיד עב‪1‬ךת ו^ךאל ע ט ף ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ותחזינה עינינו ‪#3‬ו־‪3‬ף לציון ברחמים• כרוך אתה‬ ‫ןי'המסדר עכינתו לציון‪:‬‬ ‫מוךים אנחנו לך שאתה הואי י אלוהינו‬ ‫‪ :‬ד‬ ‫אבותינו‬ ‫לעו לסו‪];.‬דצורחיעומגן‪:‬ע;ננואתההואלדור ודור נודה‬ ‫ז‬ ‫? ך ו?ס§ר וההלתךעל חיינו ה‪)9‬סוךים‪;3‬דףןןגל נעמתינו‬ ‫‪1‬‬ ‫והפקודות לך • ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נכןלאותיף‬ ‫וטובויתיף ?כלעתעךמבקרוצהרים הטוב כי לא כלו‬ ‫רחמיך והמרחם כי לא תמו הסךיך מעולם קרנו לך‪:‬‬ ‫;‬ ‫ועלכלםיסבךךויתרומםשמךמלכט תמידלעוןיםועד‬ ‫;‬ ‫וכלהחייםיוךוךםלהויהללו אתע?ןךןאמתך^?עוןגתבף‬ ‫ועוךתנוסלה<מךאתהן; הטוב ע?ןךולךדאה להודות;‬ ‫שלום ךב על־ןשךאל עמך תשים לעולם כי אתה הוא‬ ‫מלך אדון לכל העלום וטוב בעינןך לברךאת;עמף‬ ‫‪:‬קךאל ןכל־עת ובכל שעה בחלומך• בתך אתה ף‬ ‫המברך אדדעמו ישראל בשלום‪:‬‬ ‫אאזי}ציור לשוני מרע ושפתי מדבר מךמה ולחללי נ‪#$‬י תד‪1‬״‪0‬‬ ‫וג^י^נפרלכיל תהיה ?תחלבי בתיוךתך ו?טץו‪1‬זיף חךד'ו\ז נפ^י י כ ל‬ ‫חחיושבים ‪,‬עלי ך עה מהרד‪ ,‬הסרטתםוקלקלטמשסתם‪ ^ .‬ה ל מ ^ ן‬ ‫ז‬ ‫•שמשעשה למען יטעף‪,‬עשה לם^ן קךשתף _עשה לכמנן ת־וך!זף‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬ח^צוןיךידיףה־ושיןה ;מי?ףועננ\‪ :‬יהיולרציוןאטד?יוה^יון ^‬ ‫‪,‬‬ ‫לפניףי״י צורי וג־ןאלי; ע‪£‬ה שלום במר־ומיו הוא י ^ ה ש ל ו ם ^ י נ ו‬ ‫ל י ש ר א ל ואמרו אמן‪:‬‬ ‫?•ץןנזז ‪3‬ית‬ ‫ד ^ י ^‬ ‫‪,‬יהי ךציין ל ^ י ף ״ ד ^ ע י ו א א ן י ^ י ג נ‬ ‫מ מ י ז מ מ י נ ו )!‪ft‬‬ ‫דולןנו ?ת־ור^‪:‬‬ ‫הש״ן ק ח י התפלה כקול )אומי‬ ‫קית;‬ ‫מ ע ר י ב ליל ר א ש ו ן ש ל שמעות•‬ ‫ווחחרענד‬ ‫דער תזן ב ר כ ו ווו^ס‪,‬‬ ‫?חנואח‪;:‬יהסבךף‪:‬‬ ‫בדוך^יהמבדךלע־ולםוער‪:‬‬ ‫ברוךאתה?;אלהינומלך‬ ‫העולםאשרבך^רומעריב‬ ‫ערבים בחכמח פוותח‬ ‫‪*:‬־ד •‬ ‫״ ו ‬ ‫‪T : T:‬‬ ‫קהל י מ ב ר ן ‪.‬‬ ‫יתברך‬ ‫וישתבחו‪:‬תפאר‬ ‫ויתריס ויועשא שמו של‬ ‫מל‪3‬י ךזטלכים הגןרוש ג‪-‬רוך הוא‬ ‫^ןהוא ךא^יון והוא אתרן ו מ ב ט י ו‬ ‫אין א‪.‬להים םלר לר^ב ^ךב‪1‬ת בןז‬ ‫<ןמ‪ 1‬ו^לזו לק;יו‪ .‬ושמו קריו^ם‬ ‫^נל ^ל ן ^ ה רמה^ה‪:‬‬ ‫נ־רוןי שס כבוד מזכותו לע^ם^נדג‬ ‫בערים ובתבונה משנה‬ ‫עתים ומסליף את הזמנים‬ ‫ומסדר את הכיכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא‬ ‫;הי ‪#‬ם ן; מכדך ?מנ^נה י^ד ע ל ם ‪:‬‬ ‫^^לאורמפניהשךוה^ךמןניאו‪ 0‬וכןעביר‬ ‫יום ומביא לילה ומ?דיל בין יום ובין לילה יי אבאות‬ ‫עמו אל חי וקים המיר למלוך‪,‬עלינו לעולם ועד‪:‬‬ ‫כפיוט הזה היסד ע״פ א י ב ‪ ,‬אלא שהקדים בראש כל אות ואית תנה איזין‬ ‫‪.‬‬ ‫מפכףקי הדברות והתסיצ מן ו י ר ד מ ש ה מ ן ה ה ר א ל ה ע ם ו ג י )שמו‬ ‫‪,‬‬ ‫יט כ ה ( ונתשלום‬ ‫האיב חתום שם‬ ‫‪,‬‬ ‫המסגר י ו ס ף הקטן ב ר ש ט ו א ל ‪.‬‬ ‫ו י ר ד ‪ ,‬א ב י ר _י עקב נ ו ר א ע ל י ר ה •‬ ‫‪5‬‬ ‫וידבר׳‬ ‫‪:‬‬ ‫בטיי ‪ $ £‬ך ת ה ד ב ר ו ת בהמולה‪.‬‬ ‫אנכי‬ ‫באור•‬ ‫ן י ר ר אכיר יעקכ נירא עלילה‪ ,‬שניהם תארים לאל י ת כ ר ן ‪ ,‬כדכתיב וגואלך‬ ‫‪ 0‬ג י ר יעקב )ישעיס מ ע כ י ( יכתיכ לכו וראי מפעלית‬ ‫) ת ה ל י ס סו ה(‪.‬‬ ‫נקיל‬ ‫המילה‪/‬‬ ‫בטי‪/‬‬ ‫כלכתיכ קיל‬ ‫נשמות רכה ס י ף‬ ‫גזולקים‬ ‫לט׳‬ ‫ל מ ר ל׳ לנטא‬ ‫פ ׳ כית‪,‬‬ ‫לשונות;‬ ‫גדול ולא י ס ף ) ל ג ר י ם ה כ נ ( ‪,‬‬ ‫ואמרו עליו‬ ‫לן׳‬ ‫יהם‬ ‫ר י י אומר קול אתל‬ ‫זאמח‬ ‫אלהים כולא‬ ‫בשפתים )זיקרא ה ד ( ‪.‬‬ ‫עלילה‬ ‫כהמולה‪,‬‬ ‫נמלק‬ ‫במדרש הנעלם כ ׳ ו י ק ר ^‬ ‫קולות‬ ‫גם כ פ ס י ק ת א נ‬ ‫עשר לברית כנגד עשרה מאמרות ודבור אנכי עמ׳ מאמר יס» אור‪/‬‬ ‫תרגום‬ ‫וז‪$‬ז לשין‬ ‫אשכנזי‪.‬‬ ‫וידן*־‪ .‬יעקליג^צטי^ער‪ ,‬ע ר ‪ ,‬דפר‪5‬ווכטב‪0‬ו‪11‬ח^ףינעןטח‪3‬מ*‪1‬ן< ^עסגגך‬ ‫העריונ ‪ x i e‬ט פ ו ח ך *ויט!ויטעו עטי»^עדען ‪nbo‬ן* ר ע ן לעסע{ ‪3‬עב‪0$‬ע‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אנכל‬ ‫מעריב ליל ראעון‬ ‫ג‬ ‫א נ ב י ‪ ,‬ג ל ה והאיר לעמיותחלה•‬ ‫יזו־ ק ע ב י ר יום ומביא ל ל ה ‪' :‬‬ ‫ב ר ו ך א ת ה יי הפןעריב ןגך‪3‬ים‪:‬‬ ‫ז‬ ‫אןיזבח עולם ‪3‬ית ישראל ןןקןף אהבת ׳ ת^ה ומהוות‬ ‫הקים ומשפטים א‪1‬תמ למדת‪ ,‬על כל יי אלהינו ברכבנו‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫׳‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־‪:1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ -‬י •• | ‪V : T :‬‬ ‫‪ :‬ז ‪ :‬״ו‬ ‫״ו‬ ‫מקומט נשיח בדמןיף‪ ,‬ונשמה בךבךי חוךתף ובמצותיף‬ ‫לעולם ועד‪ ,‬כיי הם חי;נוואךך;מינו ובהם‪.‬נךזגה יומס‬ ‫ולילו־• • ואהבתןל אל־רזסיר ממנו• ל ע ו ל מ י ם ‪:‬‬ ‫‪T *.ITT‬‬ ‫‪ J‬״ •* ‪I ! T‬‬ ‫־‬ ‫• ‪|v‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ל א ןקןיה ל ף ׳ ‪1‬קבל ת ב נ י ת אליל נ ב ל ם ‪.‬‬ ‫ל א ת & א ‪ ,‬ן ת מ י ר ק ך ש ת ש ם נעלם•‬ ‫ז כ ו ר ׳ * ז ר י מ ר ־ ה סישפטי נ ע ם ו ם ל ס ו ל כ ש ‪.‬‬ ‫הנון‬ ‫א נ כ י גלה והאיר לעמי תתלה‪ ,‬וכתיב לשם די* ערב יגו׳ חהז דוד מעביר ייםיכו׳‬ ‫ל א ‪ .‬אליל נכלם‪ ,‬עיו המכלמת מבקשיה‪ ,‬כענין בישו וגם נ כ ל מ ו כ ל ס‬ ‫יחד ה ל מ ב כ ל מ ה חרשי צירים )ישעי׳ מה יו(‪ .‬קדשת שם *עלם‪ /‬שמו שי*‬ ‫הקב״ה ואמרו ח״ל זה שמי ל ע ל ם כתיב‪ ,‬והנשבע לשקר ממיי קלישת‬ ‫השם‪ .‬זכור זריזוח‪ ,‬כן כתיב בכתב יד ינדפיסים ישנים יכן עיקר כ י‬ ‫באית ן׳ קאמינא ואין מלת זכור מן המכין כי היא תתלת הדבור השלישי ‪pxot‬‬ ‫זכור את יום השבת‪ ,‬ועל שניתת שנת יסד זכור זריזות וטעמו צוכיר ילהיו^‬ ‫ןריז כמשפטי שבתשנהרא נזעם ועונג כדכתיב וקראת לשבת ע נ ג ז כ ב ד ת ן‬ ‫)ישעי׳ נ ת יג( וסלסול הוא ל כבוד כדכתיכ סלסלה ותרוממך )משלי ד ‪( P‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫אנכי (‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חיך ביו דיוג ג‪1‬ו>י;ע וועגען! דיע‪:‬ע וופפענבוורונן‪ :‬ועור דיי‪:‬‬ ‫ו ט ע ‪ ,‬ווח»»יט ע י גיי‪ 1‬ס‪<0‬ק בעןיי‪5‬טעטע‪ .‬ע ר ‪ ,‬ר ע ר‬ ‫ד\נווע‪£3‬יר‪.‬רט ‪ t . m‬ריח‬ ‫ר ע ר דעו טחג‬ ‫נח‪5‬ט‬ ‫ערן‬ ‫יוןן;ע‪5‬יעבטע חינט׳ן‪,‬‬ ‫הערוונבוינגט‪.‬‬ ‫}עןחכנו‬ ‫‪1‬יי‪:‬ט דוח‪ /‬עוויגער‪ ,‬ר ע ר ריח יובענרע ד ח ^ ע ר ן ‪! uenj‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לא (‪.‬‬ ‫דייו »ןו!ןןט קיינע טחניעזייען הוובען‪} ,‬עטטוווטען‬ ‫גוו^לענביןיער!‬ ‫‪8‬‬ ‫טווניזיבעד‬ ‫( ד ו ח וח^יט ניבט סעו;י‪1‬בןיך ו‪1‬וי‪:‬ט‪1:‬רעכען‪ ,‬ני‪5‬ט ע ‪ :‬ט ן‬ ‫ו*יי«ען ר ע ן חונער‪5‬חדעןיכען חייןי;ען ניויוען!‬ ‫‪4‬‬ ‫( י ו ה ‪4‬ע‪1‬עט! ר ע ן ר ו ה ע ;‬ ‫י‬ ‫»‪0‬י<‪4‬עג ) ש ב ת ( ו«ו;ד י ע ש ע ן פ ע ר ע ח ר ו נ ; נייח ד י ר חיי״יוער ח י ן יונרענקעןי‬ ‫עדזטע‪* :‬עבווט‪.-‬‬ ‫*( ‪1£‬יינ‪<1‬י‪1‬־‪.‬‬ ‫*( רריטטע‪,:‬‬ ‫* ‪ f‬פיעוטעג }עביןט‪.‬‬ ‫של שבועות‬ ‫חנון י ז ב ר‬ ‫ד‬ ‫? ־ ט א ה ב ר ־ ז ע י ו ל מ ‪ :‬ברוןי‬ ‫‪1‬‬ ‫א ח ד ־ ז ל אווזי ע ט ו ‪ :‬ש ר א ל ־ ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ש מ י ן ' י ש ר א ל יהיוה א א ז י ט מ ו י י א ס ד !‬ ‫*‬ ‫נ ל « ברוך יעם ?ביוד מלכותו לעולםמגד‪:‬‬ ‫ואהבת את יהוה אלהיןל בכל־לבבף ובכל־נפישך ובכל•‬ ‫?ץאדף‪ :‬והיו הךביים האלה >*שר אניכי ?צוןז היום על"‬ ‫ל^בך‪ :‬ושפרעם לבניך ודברת ן ף )ישבתןז ?ביר־זף‬ ‫ובלבותןל בדרך ובשלבןי ו?קומף‪ :‬ו<ן‪#‬ךתם לאות‬ ‫עלץדןל ורזיו לטטפת ‪3‬ין‪.‬ןניניףג ו כ ת ^ ת ם ן ד •‬ ‫‪4‬‬ ‫מהורז ביתך וביש^ריך‪:‬‬ ‫^ ^ מ ^ אלמנותי א‪#‬ר אנכי קשוח‬ ‫אתכם היום לאהבה אודיהוהאלהיכם ולעבדו בכל•‬ ‫י‪0• : :‬‬ ‫‪ :‬־ ‪: r‬־־ ‪T‬‬ ‫־״ *‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ז«‬ ‫‪;:‬׳ ו ״ ‪v‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:T:‬‬ ‫לבבכם ובכל־נס^כם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורה‬ ‫‪ I‬־ ‪WV :‬‬ ‫־‪.IT::‬‬ ‫‪T .‬‬ ‫‪V1:‬‬ ‫|—*‪ :‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬י‬ ‫־ ‪VV : :‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫ומלקוש ןאם^ת ךגנף ותיך^ןל ך^הרך‪ :‬ונתתי^ב‬ ‫?שךןז לבהמתך ואכלת ושבעת‪ :‬ה^מרו לכם פףפתת‬ ‫לבבכם וםךתם‪.‬ו;ןבךתםאלהים אחרים והי^תחרתם‬ ‫להם‪ :‬וחרה אף‪7‬יה(הבכםו;גצראת״ה^מיםלל "?תג‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫מטר והאדמה לא תתל את־יבולה ואבדתם מהרה מעל‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:JT:‬־‪T‬‬ ‫ז‬ ‫*‬ ‫י "‪U‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ AT‬־ ‪ : 1‬־ ־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪jv‬‬ ‫״ד‬ ‫י‬ ‫״‪-‬‬ ‫הארץ הטיבה אשר יחזה נתן לכם‪ :‬ושמתם את״דברי‬ ‫אלהעל־לבבכם ועל־נפשכם וקברתם אתם לאיות על‬ ‫‪ : :‬־‪:*..‬־‬ ‫‪:|:-TV‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪A‬‬ ‫«‬ ‫‪:‬‬ ‫יך‪3‬ם ןה;י לטוטפות בין עיניכם‪ :‬ולמךתם אתם אוד‬ ‫ןגיכם לדבר בם ‪3‬ש‪9 !|1?3‬בירזף מלכרחןל בדרך‬ ‫חנין יגו‪ /‬היסד כ נ ג ד הכתיב שם בישעי׳ בשכר שמירת שב׳ והאכלתיך נתלת יעקב א נ י ן ‪.‬‬ ‫ך ע ר ו>ןי;נחדי;ע ווירד יווכג ייונגיר יענע ‪ £‬ע ר ה י י ס ״ י ע‬ ‫*ע?חבנ‪ 1‬גימט‬ ‫‪,on‬‬ ‫י‪"1‬י}ער‪,‬‬ ‫דער‬ ‫עוויגע|רעכע‬ ‫זיין פי»‪1‬ק ישראל• ןיי‪1‬בנ‪!1‬‬ ‫לזדענקען‪.‬‬ ‫מעריב ליל דאשון‬ ‫‪4‬‬ ‫י^כבןזוןקומןז‪ :‬ו‪3‬ת‪5‬תם‪.‬על־מזוזותביהף ובתעריף‪:‬‬ ‫למען ירבו• ?מיג• וימי בניכם^נל קאךמה א‪#‬ר נ^בע‬ ‫יהוה לאביתיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪A V T‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪V | T T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫*\‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ a s‬ויאמר יה‪1‬האל־מעןהלאמד‪ :‬חיראלבני ישראל‬ ‫ואמרתאלהםועשולהםציצתעאכנפיבגדיהםלדרתם‬ ‫־‪T:-IT:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• •א‬ ‫־ ; • * ‪/‬‬ ‫•‬ ‫‪••:‬‬ ‫״‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪1AT‬‬ ‫ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת‪ :‬והיה לכם לציצת‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪V I -‬‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫‪KTT:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫וראיתם אתו תירתם את־כל־מצותיהוה ועשיתם אותם‬ ‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתס‬ ‫זצים אחריהם‪ :‬למען תזכרו וחזיתם את־כל־מצורזי‬ ‫״־י‬ ‫־•־‪,‬״•‬ ‫‪:•-‬־״ •••״‬ ‫‪ :‬־«‬ ‫• ״ י י ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ןהיןתם רןדשןם לאלהי^ם‪ :‬אניןהוה אלהיכם אשד‬ ‫הוצאתי אתכם הארץ מ^תם להיות לכם לאלהים**?ך‬ ‫‪ftT‬־‪ 1‬אלהיבם; יש לצרף אל?יכם לאמת‪ ,‬אכן יתן רוק מעש שלא ינזלע ה ו ! ‪/‬‬ ‫י אמת ואמונה כל זאת וקים עלינו כי הוא יי אלהינו ואין‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪V : V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‪TF‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•יו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫"‪t‬‬ ‫‪'••:‬‬ ‫|‬ ‫זולתיו נאנחנו י‪.‬קראל עמו הפורנו מנד קלכים מלכנו־‬ ‫ךגיואלנו מכף כל־העךיצים האל הנפרע לנו מצרינו‬ ‫והמישלם נמול לכל־אויבי נקשנו העושה גדאת עד א ץ‬ ‫ךזר רונפלאור<עדאיןמ^ה השםנ?שנובהיים ולא גוןן‬ ‫(‬ ‫למ־וט רגלנו המךריכנועל במת איבינוררם קךננו על בל‬ ‫שנאינו הןגשח‬ ‫^פךעהאותתומופתי‪2‬‬ ‫באדמת בני ד»ם המכה ?עברתו כל־ניכוךי מצרים ויוצ>‪5‬‬ ‫את־ןןמ‪ 1‬ישר?^ מתוכם לחרות עולם‪ :‬הכןעביר בניו בין‬ ‫גזרי!ם־סוף את־רוךפיהם ואת־שיינאיהם בתהומות‬ ‫טבע‪ :‬וראו ב^יו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכות״ד‬ ‫‪3‬ךצון קבלי מלידט משה ו?ני ישראל לך ןנו ‪#‬יךה‪:‬‬ ‫ה‬ ‫של שבוערת‬ ‫לתשלום האיב ק אות ם ' ואילך‪.‬‬ ‫מ‪1‬ביה למרום עלה* והוריד רה כלולה* כחגה^בועז־ת׳‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫י "‬ ‫ירד צור מנ?נמו• ונתן עוז לעמן‪.‬‬ ‫בןעטיםוזוע‪1‬ת‪:‬‬ ‫כל‪.‬עציה‪;:‬ע‪ 0‬אחזום היל וסער•‬ ‫למד ל_עם קדשים •‬ ‫והו־יםו‪:‬כע‪1‬ת‪:‬‬ ‫םךר תקופתןחךשים‪ .‬וח^ביון השע־ות‪4‬‬ ‫מכל אום חלבם‪ .‬ולהר סיני‪.‬קךבם •‬ ‫?שיאם ‪3‬כ;פי }‪:‬ישרים • שוכן ברום אורים‪.‬‬ ‫סוררים‬ ‫עלובים‬ ‫•‬ ‫ן—‬ ‫‪1‬יעת‬ ‫ז‬ ‫אללטיועזעיות;‬ ‫ומתחת זריוע־ות‪:‬‬ ‫שמעם• צבי תפארת ;נם‪.‬‬ ‫‪:‬וץזוןיריעיות‪:‬‬ ‫חפו ריאישם‪-‬ולהרנהצור הקדישם‪ .‬בפר‪.1‬עפרע־ות‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• — : - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י ‪1‬‬ ‫יי‬ ‫ן'‬ ‫‪,‬‬ ‫םוביה‪ .‬זהםשהכדאי׳כמש׳סר‪-‬והדףי׳׳כא ‪ .‬לפרוס עלה‪ ,‬שכאט׳ ומשה עלה ‪V‬‬ ‫האלהיס‪ .‬צור‪ ,‬הקכ״ה‪ .‬כרעמי׳וזועית‪ ,‬עש׳יהויהי קולות וברקים וגו׳)שפו׳יע יו( ואמרו‬ ‫עניו כמכילתא‪ :‬קולות קול קולות מינים משוכים זה מזה‪ ,‬ו כ ר ק י ם כרק נרקיס‬ ‫משונים זה מזה‪ ,‬ואמרו עוד ויתיצכובתתתיתההרמלמד שהיו ־מתיראין מפני הטזיקין‬ ‫ומפני הזועות ומפני הרעמים ומפני הנרקיס‪ .‬כל עצי וכוי‪ ,‬כדכתיכ קול הי שוכר ארזים‬ ‫וגוי וכמתן תורה משתעיכדכתיכ כסוף ה׳ עוז לעמו יתן)תהלי׳ כנו( כן פיירש״י ז״ל‪ ,‬וכל‬ ‫זה מבואר כפרקי דר״א פרקמ״א‪ .‬והרים וגבעות‪ ,‬כדכתיכ הריס נזלו מפניה׳)שופגץס‬ ‫ס ה(‪ .‬למד לעס קלושים סדר תקופות וכזי‪ ,‬כדכתיכ המד‪ :‬הזה לכס וכדאי׳ עליו‬ ‫כפסיקתא והוכא בילקוט פ׳ כא‪ .‬נשאם ככנפי כשליכ‪ ,‬עשייה ה‪:‬א אתכם על כנפי‬ ‫נשרים)שמות ינו ד( וכמו שפי׳ רש״י ז״ל‪ .‬פורריס‪ ,‬שלא קכלו התורה‪ ,‬והוא עשייה אד‬ ‫סוררים שככו צתיתה)תהלי׳ סת ז( ואז״צ כנמדכר רכה פ׳ ג׳ דף רי״ג צתיתה צמאה כלא‬ ‫תורה‪ .‬ירגזון יריעות‪ ,‬כדכתיכ ירגזון יריעות ארץ מדין)תכקוקגז(‪ ,‬עלונים‪ ,‬תכו‬ ‫ראשם כעלוכים‪ .‬ולהרגה ו כ ו ‪ /‬כדכתיכ שס כתכקוק ראה ויתר גויס וכאמרם ז״ל‪.‬‬ ‫נפרוע פרעות‪ ,‬ל״ה שופנוים ה׳ ב׳ והוא ל׳ פרעון או ל׳ גילוי צ ו ל׳ ביצול•‬ ‫ט‪ .‬טוביה )ע‪:‬ה( ב ע ס ט י ע ; י ע ן ‪ JDMMM‬ווונד ברו!כט<‪ 1‬עג העווזב‪ ,‬דיו!‬ ‫פריי!ןיכע‬ ‫*עועטן‪,‬‬ ‫יונן פעזט‬ ‫שבועיח‪.‬‬ ‫י‪ .‬ד ע ר‬ ‫| י ע ט ד ך הערווכ וזונד ערטר\י‪1‬טי‪ 1‬ר ע ן פ י י י ג ‪:‬׳יני‪:‬כן‬ ‫ד ן ו נ נ ע ר וזוכר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ב ע ב ע כד עכ} טח‪.]5‬‬ ‫ט ח פ פ ע ר ןע‪1‬בלט‬ ‫‪ 5‬י• ו ק ע‬ ‫ווונטער‬ ‫נ‪ .‬ע־־עקקען יווני בעבעו עי״;ריןי‬ ‫״•י׳זדעז ביי‪»1‬ע וווכד בעי^ע חוכר ה^ע]‪.‬‬ ‫ל ‪ .‬ער ?עהרטע חיין ן;עד\ין‬ ‫שיוטעו &<‪ pfr‬די‪ 0‬ת ר י נ ו ^ ר ע ן ןחככענ ‪ t‬תונו־ אמנדענ^יפג וו!נר ריח‬ ‫רעככונן‪ :‬ד ע ר ס ט ׳ נ י ע ן ‪.‬‬ ‫בע*‬ ‫ם‪ .‬ו ז י ב ע ו ‪ v\\fi‬פחזקער ןיעבט׳ ע ר ד ח ‪*5 ,‬ד‪.‬יטע‬ ‫לןנן בער‪ 3‬סיני ןיו׳ הין‪ ,‬ך ע ר ‪3‬ווטט ר ע ן‬ ‫‪n‬״‪ M‬נ‪Y»r< .‬‬ ‫ח‪.‬־ןער‪)£‬יעגע)ן ט ר *‬ ‫ע ר ‪1‬יןן‪ ,‬ע ר ‪ ,‬י ע ר בעוון״הנער רען חוכער»ע‪0‬זיכי‪1‬ן ‪ ,:n-n‬דער ערהחזטער ד ע ר‬ ‫‪»0‬נטעו»»עזטען י‪.‬‬ ‫ער‬ ‫ך‪: !;!},‬־‪n‬‬ ‫ס ‪ .‬היידען ‪5‬ערנווד‪«.‬ען דען *חיג‪1‬ןטחטיסען ‪ jptyS‬קיןזנוכןנ‬ ‫בעבענד חוכטער יןיהרען ד‪.‬ינ‪1‬טען — ע • ‪ :‬י ח פערהיהטען בעעח*ט ודהר ד‪»,‬יפט‪.‬‬ ‫פרייג ‪4‬עגעבען‪ :111 ,‬ער ז י ן ד ^ י ט‬ ‫) ‪5‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪4‬‬ ‫״ ר‬ ‫‪y]o:vt&Q‬ע‪3‬יי‪4‬ט‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לער‬ ‫מעריב ליל‬ ‫*‬ ‫פךישת ה‪1‬ד שילמה •‬ ‫רא־צון‬ ‫וךקמגת גיבה אדמה‪< .‬צתיהן‬ ‫צדיק הר כפה• עלי נאוה ויפה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ " • •‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: r t i p‬‬ ‫?גיגית ןנידיעות‪:‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫ל שבועם בחירים• הקים ומשפטים ישרים‪.‬‬ ‫(‬ ‫ךם בחסדיו שמרם• מכף כל צןךךם •‬ ‫לא;ןהשטע‪:‬ת‪:‬‬ ‫ומגירותךע־ות‪:‬‬ ‫שלחי אותיות ומופתים• והנחילם דתיות חרותים‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪" " T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪#‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫ו»•»‬ ‫*‬ ‫נ ״• ‪T 2‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫״נ*‬ ‫לתתם לשם ולתהלה•‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬י‬ ‫*‬ ‫ח׳תפאי־תם הגדיל למעלת•‬ ‫בחבמה ובךעז״ת״•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י*‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫נ‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בבךבת בוס ‪:‬שוע־ות‪:‬‬ ‫ישוע! ת רביות וקךאם פ ו ר ה ןגיואל‪ .‬ן ע ט ר ם‬ ‫והבום ב ר ת ‪:‬קותייאל•‬ ‫‪:‬‬ ‫םחחים ת ן והומה‬ ‫ל א ‪ . $‬פ א ח י ו ע ב ח ו מ ש ה י וכני ר ‪ £‬ך א ל ‪:‬‬ ‫בגילה ברנה' בע‪£‬מחה ירבה' ו א מ ר ו כ ל ם ‪:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כרי‪:‬ת הול שללה‪ ,‬כינוי לשמים‪ .‬ורקועת וכוי‪ ,‬כינוי לארץ‪ : .‬ת י ק נוגעות‪ /‬כ?‬ ‫שפי׳ רש״י על וירד ה׳ על הר סיני‪ ,‬שהרכין שמיס ו‪:‬מי מ מ י ס והציק על גני הד‬ ‫סיני‪ .‬ועיין כפרקי דר״א פ׳ ט״א‪ .‬צדיק‪ ,‬הקב״ה‪ .‬הר כשה‪ ,‬כטו שאמרו ז״ל)שכת‬ ‫דף פית( ויתיצכו כתיזתית ההר מלמל שכפה עליהם הקכ״ה ההר כגיגית ובו׳‪ .‬נאוה‪.‬‬ ‫ויפה‪ ,‬תאר לככפת ישראל‪ .‬חרותים‪ ,‬ע״ש תרות על הלומות‪.‬‬ ‫והגזם‪ ,‬ל׳ נאוה ויפה‪ .‬נדת יקזתיאל‪ ,‬כתורת משה‪ .‬שותתים‪ ,‬ל׳ שיז רבוד‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ם‪ .‬רער ווייטחדפגעטפווננטע •ווויעןטחטיטע וד»»«»ע» וזוכר יזיין היגען‬ ‫יורןי רער עורפוח^ע )רער בערג סיני(‪ ,‬בעריהרטען חייניוניעי‪ .‬צ‪ .‬דער‬ ‫^ערעכטע טשירלטע דע| כ ערג )כיני( יויבער ד‪ :0‬ה^רע י‪1‬ו;ד טמ;ע‬ ‫‪ ,5p?n‬ודיו וויינען בוזטטיך; יין עטיוכדען‪:‬יח וויח ווונטער יויינעין ‪•0 ?0‬כין‬ ‫קידיח <‪«,‬י;ערו‪1‬ווה}טע נחציחן &עינחה‪ £‬געריויע געגעטלע יז‪/‬נד רע‪5‬טע ‪4‬ו»‬ ‫פ?יי מ י»נ‪/‬‬ ‫דחר^ענרעע יזהרע‪ .‬ר‪ .‬רען }•זןערהוןנןטען גיטע טיטלטע‬ ‫^ר'י‪£5‬ע וויהרער בעןייריגער יווני בחגען פערהחכגניסען‪ .‬ש‪ .‬ער ןיעט לייכען‬ ‫‪ nn‬חובי־ ווחונרער‪ ,‬יןו‪:‬ד יויבער}יענ‪1‬ערטע יויהר געהויענע טח‪£‬ע‪ 11‬יטג געזעט‪,‬‬ ‫פ ח ‪ ! 5‬ו‪/‬ייןהייט חובר קעננטניטען‪ .‬ח‪ .‬החך החב ער וויהרען‬ ‫לעג‪iln ,‬‬ ‫יןיהר נוו«»ען חונד רוהכן דורך רען געגנעכדען כעכער דעג היין‪ .:‬״‬ ‫גוחטעו היין לייגטע יןיהר דער ערןח‪:‬עד וזוכר בעפיייער; ער ק״וזנטע ווונד‬ ‫ליעי־טע ‪•:‬ח «יט ועין ‪:‬עטלע יקותיאל׳ג)משה(‪ .‬געני״נג י״‪:‬י וחנק ל!ת)׳ין*‬ ‫«חכ‪1‬יגען יוב»ג‪1‬טען יווכד פריעגען משה חונ־ דייו קיכרער י‪:‬ראל׳ןצר)‪1‬ד‪1.‬סקקעכד‬ ‫יויכנעיר• ו״‪:‬ד ווחנכעפחן!‪ ,‬יוונד יו^ע‪ :‬סשיחך‪ :‬מער איזט אינטער ר ע ן‬ ‫•‪3$‬טען ו ר א רואי‪ ,‬א עוויגער י ‪;0‬״ו«‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ר ח‬ ‫י ע‬ ‫‪4‬ע‬ ‫׳‬ ‫כבר‬ ‫של שבועות‬ ‫מי־כמיכה‬ ‫ו‬ ‫ב א ל ם ‪ n V p .‬מי כמכר־־ז‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ד ר ברןךש גיורא ק ה ל ת ע ש ה ' פ ל א ‪:‬‬ ‫מילכותןז ר א ו ב ט ף בוקע מש ? פגי מ ע ה ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כ ב ה ' ה ו ך י ף ' ב ר ב ו ר י חמיעד הישמיעם•‬ ‫ל א ת ר צ ח ‪ ,‬י קרוצי ח מ ר ל ר ־ ן כ ד י ת בזעם*‬ ‫ל א ת נ א ף ‪ ,‬ט ו ב ת חן ןיםךת ט ע ם *‬ ‫נצח צ ו ר י ש ע ף המליכהו ב ח ב ע ם ‪:‬‬ ‫זהצוךיישענופצופהואמרן; יי! ל?ןלףלעלם יןנד‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ונאמר בי־סדהייאתעןןקב וגאלו מיד חזק ממנו*‬ ‫ה‪3‬נ‪1‬ב‪£‬סםחרים• לי־שב נ י ט א ר ב ה צ ד י ם •‬ ‫ליאתענה׳ךיעחמם‬ ‫ך־דיוח‪.‬עד'שקרי••‬ ‫לא תחמוד‪ ,‬ע פ ע ת ך ; ע‬ ‫וחפצים'ןקך••‬ ‫כבד הוריך‪ ,‬אביך ואמך‪ .‬קרוצי תמר‪ ,‬בכי אדם עשיה מיומר קרצתי‬ ‫גם אכי )איוכ לג ו(‪ .‬מוכת תן וכוי‪ ,‬תאר לאשה מנאפת‪.‬‬ ‫לא תגנו‪ :‬כמסתדיס‪ .‬כל ל׳ גכיכה כופל על הלקיתה כפתר; ויגכוכ‬ ‫יע־ןכ ת״א וכסי‪ ,‬ותגכוכ את לככי וכסיתא‪ .‬ריע תמס כ״כ בכ״י והוא‬ ‫עיקר‪: .‬שעת ריע‪ ,‬מה שהשפיע ה׳ לרעך‪.‬‬ ‫כבד‪ .‬פערעהרע‪ ,‬ריח דיך געלייגט! גוו ?ויטעט דרוג פינפטע ;עבחט‪.‬‬ ‫קיין יויודיטעג וועגען בווגהיופטערודיגע ח‪«/‬ברייגען‪ ,‬י דורו‬ ‫‪nr.‬‬ ‫דיך ‪ pnz‬ויילע וויינעג ווונקייטען ווייבעג ניכט פערפיחרען ןיוטען‪ .‬דיע‪ :‬ןינר בע;‬ ‫חונטער‬ ‫פעה^ע דעג וזונענירנען‪ ,‬רעג טחפפערג ריינעגהיין‪n prrn!:v?-]1‬‬ ‫ייעג וויגט דער החרט יוונגערעג הייה!״ ‪ m‬ריעפען ‪:‬יוו‬ ‫‪Iv^vn:-p]ni‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫׳‪/‬‬ ‫דחיט ו״‪:‬י טפריובען‪ :‬רער אונענרליכעווירד איםמעראונר עמיג רעגיערען ‪i‬‬ ‫לא‪ .‬דוח זיו^גט ניכט טטעהןען‪ ,‬כחך העד‪,‬ןען‪ ,‬כחך ןויערן ‪n‬׳‪p‬‬ ‫הינטערהחןט רער הוופע‪ .‬רוו! גוו^זט ווידער דיינען נון‪:3‬טען ניצטג חויריצטיג‬ ‫חויגגיוגעו ‪0‬י פ^שער ליי;ע‪ ! n n .‬זיזןגט ייוך דיינעג נח‪:5‬טען חיבעיפןוש‬ ‫יווגג־ קווגטבוורקייטען נינט ןיגטעון גייו‪ .‬י ישראל׳ן קחכיגחונר ער;י(‪.‬עד ווין־יט‬ ‫‪£‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫( פינפטע!‪ .‬״( געכגטע‪ .:‬י ( ניטכענטע;‪ (• .‬יוכטעז‪.‬‬ ‫‪:‬יינטע‪ (*• .:‬נעהנטעג ;עבןוט‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ג‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ר‬ ‫מעריב ריל ראיצון‬ ‫‪6‬‬ ‫מ ל ך י ש ר א ל וגואלו קים ל ה ר ד י ו ר • ‪:‬‬ ‫יען)נ״א ברוך אתה יי פלך צור ישר>> וגו*(‪:‬‬ ‫ברוך אתל!‬ ‫י י‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫השכיבנו יי זיהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים ושלש‬ ‫ענלינו םכת^לומףןתקננו בעצה טובהמלפנןף והוש^גו‬ ‫למען'שמך‪0‬חגן‪3‬עדנו והסר מכלינו ארב‪:‬דבר וחרב ורןגב‬ ‫‪:‬‬ ‫ויגוןוהסר שיםןמלפנינו ומאחרנו ובצל כנפץלתסתירנו כי‬ ‫אל שומרנו ומצילנו אתה בי אל מלך חנו; ורחום אתה‬ ‫־ * "‪I‬‬ ‫‪1":‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫״ ‪|V‬‬ ‫‪)•:‬‬ ‫־‬ ‫‪:1‬־‬ ‫‪TIT‬‬ ‫ושמור צאתנו ובואנו להיים ולשלום מעתה ועד עולם‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫"‪I‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪ :‬־*‬ ‫ופרוש עלינו סבת ‪#‬לומף‪:‬‬ ‫־־ ‪T -‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪.‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫ןכל ה ע ם ר ו א י ם ‪ " /‬ו ש ו מ ע י ם א ת סקילות״‬ ‫יי‬ ‫§ ג י ר י ם ‪ :‬ח ד לקבל ה מ ו ר ו ר ת וקלות׳‬ ‫׳ך־יבטח הועזיבבם ע ו ש ר ־ ז ו ־ ! ל ו ר ־ ה ‪.‬‬ ‫בן לפרוש עלומיו ע ל כ ל מקהלות‪:‬‬ ‫ב ר ו ך א ת ת ״ ח פ י ר ש ס ב ת ש ל ו ב ם עליגו‬ ‫\ ע ל בל־עמיויןשראל ו ע ל ןהישלים‪:‬‬ ‫ו י ד ב ר מ ש ה א ת ־ מ ע ד י יייאל־בני י ש י א ל ‪:‬‬ ‫חצי קדים‪.‬‬ ‫ובל העט רואים ושומעים את הקולות‪ ,‬כלאי כשדף דד״א פ׳ כ״א שהין‬ ‫עיןח‪:‬נ‪1‬ע! »‪r‬״‬ ‫וכוי‪ .‬אגודים‬ ‫ודע‪::‬יט‬ ‫‪,rn‬רה כברקי‬ ‫זייןט הגכו‬ ‫*י^חבט טפי‬ ‫פיר‪,‬קול יוצא‬ ‫יוונדת ה‬ ‫רואים א‬ ‫ישראל‬ ‫ט״־ןעי־‪,‬ם רע*‬ ‫גיד‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ימיו‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ובו׳ כד‬ ‫ש דיו! *יונלע נחליתן ‪ EW2TP‬יווני פערניו־ק רירו דוו‪:‬נ‪.:‬ירטטי*וען»‪,1‬‬ ‫ויל‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ט ו ו נ ר ע » > ‪!r1 n < :‬־‪l‬יזו‪:‬ייווןיי‪5‬ש‬ ‫‪^C‬וויורען»עוו‪/‬יינ*<יטהיג‪ ,‬יו‪::‬ונעהעןדיי!‬ ‫לו כע^^עניען געבווטע‪ .‬רער פ^יייצטער ג י ח ‪ 0‬ע ר טי\וטען ועטלטע ןיחח•!‬ ‫ויביע רוהע; ‪ r;nn‬ד ‪ 0‬ך יןיבער יו^יע ;־‪•:‬ו״ניען עבען ‪ m‬ניין ‪*£‬יעיע •׳*!}טען!‬ ‫*י^חבט ןימט חיו‪ ,‬עווי;עי־‪ ,‬דעי דייו ד‪.‬נ״קי‪ 1‬דע‪£ 1‬ייע‪.‬־ענ‪ :‬חדנניייטעט‬ ‫מיבנגד חו‪:‬ג‪ ,‬וויב־ני זיין ^יונלע‪ ?VI :‬יש־׳אל מ‪:‬־ חיבער ירושלים ‪J‬‬ ‫בלי״ אדן• ?זפת• ‪njjpri‬‬ ‫ברחי אתה יי אלדדנו ו^הי אבו־תינו אלהי אביהם‬ ‫ופי‪.‬עיר תהלרןך‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫״ן‬ ‫״‬ ‫״‪,‬‬ ‫••‬ ‫״ן‬ ‫‪:‬־־‬ ‫;‪T T‬‬ ‫‪ v:‬״»‬ ‫אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגחילהגבור והנורא אל‬ ‫‪M‬‬ ‫• ‪ :‬ז | • •‬ ‫•י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪• -‬‬ ‫~ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫עליון גומל הכדים טובים וקצה הכל וזוכר חסדי אב‪1‬ת‬ ‫ומביא נואל לננני ?ניהם למעף&מו!יאהבה• מלך עוזך‬ ‫ומודיע ומגן• ברוך אתה‪;.‬י מגן אקרהם‪:‬‬ ‫אתה גב‪1‬ר לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהו^ייע •‬ ‫מכלכל חיים בחסד מחנה מתים ברוזמים רבים סומך‬ ‫ג‪1‬פ‪7‬ים ורופא חולים' ומתיר אסורים ומקנם אמונתו‬ ‫ליעזני עפר מי כמוך בעל גבורות ומי ממה לך מלך‬ ‫^!ר‪.‬חי‪1‬תמתים״‬ ‫^רוך אהה ןן מחיה המתים‪ ':‬י'אתה קדוש ושמך קדוש‬ ‫וקדושים בכל־יום יהללוך םלה־ברוךאתהןיה^ הקדוש‪:‬‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים • אהבת אותנוורצית בנו‪.‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫; ‪T • IT : -‬‬ ‫‪• -T‬‬ ‫‪: r‬‬ ‫ז‬ ‫‪ T: IT‬ן ‪IT T‬‬ ‫ז‬ ‫ןדומ^תנו מכל הלש‪1‬נות • וקד^תנר במצו;תיף;וקרברןנו‬ ‫‪9‬לכנו ל עם־תף * ועמף הגדול והקדוש;גלינו קראת‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫וד^ךי?גני י• אמדנו את משפטי צדלןף ותייטדני לעעז‪1‬ת הקיךצ‪1‬נר‬ ‫‪:‬‬ ‫ותתן לנו;י אלהינו משפטים;שרים ותיוודתאטת הקים ומצות ט! כיס‬ ‫!‪.‬תנחילנו זטניקזשיון ו מ י ו ע ד י ם וחגי;דכה‪ .‬ותיוךישנוקדשתשכת‬ ‫ובכיור ם‪1‬עד וחגיגת המל‪ .‬ותבךל ץ הלחינו בין לןד ^ ^ח‪1‬ל בין אייר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לחשך כין !שראל לעטים בין י‪1‬ם השביןגי לששת‪:‬מי הטעשה כיל‬ ‫קךשת שכת לקדשת ייום טיוב הבדלת ואת ייום השביעי טש^זת ימי‬ ‫‪3‬זט‪.‬עשה‪.‬קדשת ״ הבדלת וק־שתאתעטןל ישראל בהדשהןל‪(:‬‬ ‫ן‬ ‫‪ :‬יו ז » ‪- 1• :‬ן ‪v T :‬‬ ‫•ין! י‬ ‫!ז״‬ ‫י !יי‪V , " .‬‬ ‫!תתךלנו ןי אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים‬ ‫וומנים לששון״ את יום חג השבעות תה״ ןמן מהן‬ ‫היורתנו״ מקראקידיכזכרליןייאת'מציים‪:‬‬ ‫‪•• r‬ן‬ ‫‪| :‬ד‬ ‫ן ן••‬ ‫• ז־ ‪-‬‬ ‫• ‪• IT :‬‬ ‫י» ‪U » I.‬‬ ‫מעריב ליל ראשון‬ ‫ל‬ ‫אלהינו ואלדד אבותינו • יעלה ויבא ויגיע ויראה ירצה‬ ‫‪V1‬‬ ‫״‬ ‫••ן‬ ‫‪-‬‬ ‫ו־‬ ‫‪:-‬ז״ ‪y‬‬ ‫‪-‬ו‬ ‫‪v‬‬ ‫ו ־ •ן ‪~•.-‬ד‬ ‫ן‪r‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪»-:‬‬ ‫ך‪#‬מע ויפקד ויוכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו •‬ ‫הברון ?שיח בןךוד עבדך • וזכרון ירושלים עיר קך‪#‬ף •‬ ‫הכרון כל עמןל בית ישיךאל לפגיף ״ לפלטה לטובה‬ ‫לחן ולחקר ולרחמים לחיים ולשלום ביום הנחשבות‬ ‫הוה‪-‬זכךנו יי §הינו בו לטיבה ופקדנו בו לבריכה ו ה ג ע נ ו‬ ‫ב‪ 1‬לחיים• ובךבר ישועה ורחמים חוס וחננ^;רחם‪,‬עלינר‬ ‫והושיענו • כי אליף עינינו • כי ‪ k‬מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬ ‫ג‬ ‫*‬ ‫״ו‬ ‫•••••י ז •• ••ו‬ ‫‪I viv‬‬ ‫• ••‬ ‫־־‬ ‫ו ‪-:‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫והשיאגו‪;.‬י אלהינו את ברכת םו_עדיך לחיים ולבלום‬ ‫ד*&מחה וד־יען^יון כ א ‪ #‬ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫| • ‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫) ־‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪- T : T‬ן‪•• ~:T: T :‬ן‬ ‫קדשנו ?מצותיף \תן חלקנו• בתורתך שמןנו מטוכן?‬ ‫ושמחנו בישועתןדוטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יי‬ ‫ארזינו בשמחה ובשישיון מועךיקדשך• ישמחו רך ישך^‬ ‫מקךשי שמך • ברוך אתה יי ?ןקדש ישךאל והןמנים‪:‬‬ ‫יצה יי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם • והשי‬ ‫‪1 :‬״ ‪:‬־ ‪V:‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫• ‪ :‬י‪T T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ T : * I :‬י•‬ ‫•‬ ‫‪; V‬לי‬ ‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישר^ ותפלתם באהבה‬ ‫תקבל ברצון וןזךר לרצון תמיד עבוךתן^ ךאלעמך‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ותחזעה‪.‬עינינו בשו‪3‬ך לציון ברחמים• כרוך אתה‬ ‫יי המחזיר שכינתו לציון‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪—:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מודים אנחנולך שאתה הוא יי אלהינו ו ^ ד אבותינו‬ ‫‪ 1 :‬־ ־ ‪:‬‬ ‫‪T - T IT‬‬ ‫‪•• VI TI‬ן‬ ‫־• ;‪-‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫לעולם ועד צורחייבומגןלשןןנו אתה הוא לדור ודור נודה‬ ‫לךונספרתהלתךעלח^ינוהמסוךים בירך ועל נשמתינו‬ ‫הפקודות לך‪ .‬ועל נסיך ש?כל יום עמנו ועל גפלאותיך‬ ‫וטובותיך שבכל‪!;.‬תערב ובקר וצהר‪:‬ם הטיב כי לא כלו‬ ‫ךח^יף והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬ ‫ח‬ ‫של שמעות‬ ‫יעל כלם יתברך יתרומם שמךמלכנו תמיד לעולםמןד‪:‬‬ ‫וכל החיןםיודוךסלה ויהללו את שמךבאמת ‪: kn‬ישועתנו‬ ‫ועזרתנו סלהיברוך אתה יי הטוב שמך ולךנאה להודות‪:‬‬ ‫שלום רב על־ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא‬ ‫מלך אדון לכל השלום וטוב בעיניך לבךךאודעמף‬ ‫?שךאל בכל־עת ובכל שעה בשלומך״ ברוך אהה לי‬ ‫המברך ארת־עמו ןשךאל בשלום‪:‬‬ ‫אלהי נציור לשוני מרע ושפתי מדבר מוץ!ה ולמקללי נפש• תד‪1‬ם‬ ‫ונפ^זי כ^םר לכל תהיה פתח לבי בת־וךתך ובמ^ותיך תךדיוף נפשי וכל‬ ‫דח׳ושביםעלירעה טהרה הפי עצתם וקלקל מחובתם‪ .‬עקזהלמען‬ ‫ן • ‪ * T‬י‬ ‫‪.. j‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪'•• • r- .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬־ ־‬ ‫־‪••:‬וי‬ ‫» ‪-‬ן‪I -‬‬ ‫שמך?גשה קמען‪.‬ימינף^עזה לכמנן;זךשתף‪.‬עקןה קם?גן תזלררןף למען‬ ‫יחלצון;ךידיך ה־וש;עה;מינך ו^נ;י‪ :‬יוזיו לרצון אכזךי פי והגייון לבי‬ ‫ל&נץל יי צורי וגואלי‪ :‬עשה שלום במריומיו הוא יעשה שלום עלינו‬ ‫ועל כל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יהי רצון לפני ך יי אלהינו ואלה• אבותינו‬ ‫ן‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ו י ~‬ ‫‪• I‬ו‬ ‫‪• I‬‬ ‫י ••»‬ ‫י‬ ‫י ו י ״ן‪Tl 1‬‬ ‫;‬ ‫‪! v‬״‪'1‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪•» -‬‬ ‫»|‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י דן‬ ‫שיבנה בית המקדש במהרה בימיני ותן חלקנו בתיורתך‪:‬‬ ‫״ • ‪ • 11r‬ן‬ ‫ו ״י‬ ‫ז״ו‬ ‫ה‪:‬״ץ‬ ‫מקדשין‬ ‫‪|-‬‬ ‫קדיש תתקבל‪.‬‬ ‫חומר‬ ‫נ נ ה י כ ‪ ,‬וננית על השילתן‪.‬‬ ‫•נרי • ״ * ברוך אתה יי ארזינו מלך העולם בורא פרי הגפן‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪Iv‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vI1TT‬‬ ‫ברוך אהה יי אלהינו מלך העולם אשר בחר־בנו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪7 IV‬‬ ‫‪I" VI T:‬‬ ‫־‬ ‫)‬ ‫‪"IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫מכל־ עם ורוממנו מכל־לשון וקדשנו במצותיו • ותתך‬ ‫ז‬ ‫לנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה הנים וזמנים‬ ‫‪ :T|:I" V: T‬־־ ‪:‬־־־ ‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪* -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫לששון את יום חג השבעות הזה זמן מתן תורתנו•‬ ‫מקרא־‪7‬ן‪1‬ע‪.‬זכר ליציאת מצרים• כי בנו בהרת ואיותנו‬ ‫• ‪-|IT• T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*|‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫קדשת מכל העמים ומועדי קךשך ?ש?ןהה ו^שישון‬ ‫הנחלתנו• בחך אתה ;י קןקדש ישראל והןמגים‪:‬‬ ‫בסזצאי שבת מיסיכין נ־ והבדלה‪.‬‬ ‫ברון אתה י; אלה‪-‬ני גזןך העולם בזךא־ןואזךי האש‪:‬‬ ‫י ו נ ן ם צ א י עבת‪1‬וו‪4‬ט*עוןוו‪/‬יך דיעןע‪:‬״‬ ‫מעריב ליל ראשון‬ ‫&‬ ‫ז י‬ ‫; ר ו ך אתה ‪ -‬אלרזיבר ‪ £‬י הינו^ם הטב־יל נ ?‬ ‫ה ו‬ ‫?‬ ‫אזר רחשי בין ישראל ן״עטים‪ .‬נין יום השבדני ןששת ;נ‪1‬י‬ ‫הטע‪£‬ה‪ .‬בץלןדשת שבת מןדשת י;ים טוב רב‪11‬ליז• ןאיז ייש‬ ‫הק‪5‬יעי טששת‪/‬יטי הטינשהק־^ת‪ .‬ה;רלת ןק־שת את ;נטף‬ ‫‪:‬שךאל בלןדשתך‪ .‬ברון‪ :‬אתה ;י הטב־יל ; י ן ל־דש ליילט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ביאיי ^היבו מלךהעולםשהחינו והימנו והגיענו לומןהוה‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1v:i‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IVIV‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫״‬ ‫‪IT • • : IT:)•: ITV:VV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־נ״ו״•‪•.‬‬ ‫;גלינו־ לשבה לאדון הביל ‪ r\rh‬נדלה ליוצר בראשית‬ ‫שלא עשינו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫‪ : T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;־ ‪: :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:T‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫שלאשיםחלקנוכהםוגרלנוככלהמונם״ ואנחנוכיעים‬ ‫‪" T : V T /|••: V T‬ן ‪: T :‬־ ‪T‬‬ ‫‪• :‬י‬ ‫־‪:‬־־!‪:‬‬ ‫ומשתחוים ומוךים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬ ‫ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד אךץ ומ‪#1‬ב‪.‬מןך‪1‬‬ ‫>כ״א וכסא כבליו( בשמים ממעל ושכינת עז‪ 1‬בגבהי מרומיש‪:‬‬ ‫הואאלהינואיןעודנלאאחר(• אמרז מלכנו אפס זולתן‬ ‫ככתוב בתורת־ווידעת היום והשבת אל־לבכך כי יהוח‬ ‫; ‪T .‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪IT:‬־‪:‬״‪ JT‬־‬ ‫היא ין^לל׳ים‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ן‪• -:‬־ו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪Iv T‬‬ ‫י* נ‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫^הארץ מתחת אין ע‪1‬ד‪:‬‬ ‫ן ל כן מןוה ל ך ״ אלהינו לראות ??הרה בתפארת עוף‬ ‫להעביר גלולים מן הארץוהאלילים כרותיכךתוף לתקן‬ ‫עילם ?מלכות שךיוכל־בניבשריקךאו בשמך‪.‬להפנ‪1‬ת‬ ‫אלןך כל־רשעי ארץ • !כירו וידעו כל־יושבי תבל ניילף‬ ‫הידע בל־בדןי תשבע כל־לשון‪ :‬לפנ;ך‪.‬י; אלהיט ‪:‬כרעד‬ ‫ויפולו• ולקבור ש?ןך יקר‪:‬תנו* ויקבלו כלים את־עיל‬ ‫מלכותך* וה^לוךעליהם ?*הרה לעולםועד• כי המלכות‬ ‫‪#‬לךהיא ולעולמי_עדתמלוך בכבוד* ככתובבתוךתף‬ ‫יי ימלך לעילם ועד‪ :‬ונאמר והיה יי למלך על־כל~‬ ‫‪ Tt‬י ‪\ I‬‬ ‫‪ JVIV : T : T T t -V:V:‬־־‬ ‫‪^ :‬״‪VT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הארץ ביום ההוא יהיה יי אחר ו־שמ‪ 1‬אחר‪:‬קחש יחוס‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V*T‬‬ ‫‪ J‬״‬ ‫־*‬ ‫־‪:‬‬ ‫‪T V T:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TV‬‬ ‫תפלת‬ ‫א‬ ‫שחרית•‬ ‫קודם שיבנש לבה״כנ ישהה טענו בעזרת בה״כג ויאמר‪:‬‬ ‫־ בעפחר‬ ‫ואני‬ ‫‪v]1 \w‬חין ר י ח‬ ‫ם־יב‬ ‫^חסןה‬ ‫; ע ח ט ‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫חסךןל‬ ‫‪:‬‬ ‫עוןנט‬ ‫ביךהף‬ ‫אבא‬ ‫אל־היכל ק ך ‪ #‬ף ב י ר א ת ך ‪:‬‬ ‫‪ It‬ילך מתת ולא כפתע פתאו׳ ויאמר‪:‬‬ ‫ן ץ ו ן ; ע ה ט ‪ « !!JM‬י ט ו » ‪ :‬ט ט י ו ‪ :‬ד ח י נ י י ן ח ו נ ד‬ ‫;)‪:uv‬‬ ‫ב ב י ת א ל ו ז י ם נד־זלך ברגיטן‬ ‫״• •‬ ‫! ״י•‬ ‫כ‪:‬יכנש לכה״כנ יאמר‪:‬‬ ‫נ‪0‬ך‬ ‫‪:‬‬ ‫ד מ ע‬ ‫‪ :‬י• ‪v‬‬ ‫״ ״»•'‬ ‫ודינטריטט‬ ‫חין‬ ‫דייו‬ ‫‪:‬ח;ט‬ ‫סו!ע‬ ‫‪:inn‬‬ ‫מה־־טיבו אהליף‪:‬יעקב מש‪5‬נתיף ישראל‪ :‬ואני בריב‬ ‫‪!!-‬‬ ‫חסדך אביא ביתך אשיןסלךז ^״סי‪,5‬ל‬ ‫‪:‬‬ ‫אהבתי מעוןביתך ואקום מקזכן ?בורך‪*0 :‬ני אקזתחוה‬ ‫וא?חןה א?ךכה ל?ני־יי עשי‪. :‬ואני לזפלתי לך י ןי‪.‬ןת‬ ‫רצון אלהים ברב־חסדך‪£‬נני ב^מת י ^ ך ‪:‬‬ ‫סץ‪:‬ה לר׳ שלמה ‪3‬ן גבירול‪ .‬נ׳ תנועות ויתד וכ׳ תנועות‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שחר אבקשך‪ .‬צורי ומשגבי אערוך לפנןף‪ .‬שחרי ןגם־ערביז‬ ‫לפני גךלתך־ אעמיד ואבהל כי־עיגף תראה‪ .‬כל־־טחשביות ? בין‬ ‫‪1‬‬ ‫טה־זה א שר יובל! הלב והלשון לעשות וטדדכ־חי‪ .‬ודחי בת־וך קרבי!‬ ‫;‬ ‫הנהלךתיטב‪ .‬זטרתאנושעל־כןאיודךבעיודתהיה‪ .‬נשטתאלוהכיז‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫ו ־‬ ‫‪VI‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪. :‬ין‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫אני הראתיף כי־תענני אל הט־אזנןלילי שמע אמרתי‪:‬‬ ‫‪T | : U‬‬ ‫‪-‬‬ ‫* ‪I‬‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫!‪is••*:••.‬‬ ‫־‬ ‫‪r::\i‬‬ ‫‪: •"jT- :‬‬ ‫י‬ ‫•ו‬ ‫אני §‪8‬ךק אךזןהפניך א^יבעה ?הקיץ תמונתך‪. :‬ואני‬ ‫עליך בטחתי יי אמרתיאלהיאתה‪ :‬שמע קול תחנוני‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| J V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪: J -‬‬ ‫?שמגי אליך ?נשיאי ידי אל־ךביר קךשך‪; :‬י אלהי שחגתי‬ ‫‪:‬‬ ‫אליך ותךפאני‪ :‬אליך‪ ?.‬א ^ א ן ^ ד ^ י א מ ‪ #‬ן הא‪,‬ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫פניך‬ ‫——‪:‬‬ ‫•(אדני‪ ,‬כיה ככל כ״י וגס נמנה כהדי קל״ל וודאין‪ ,‬וכן העיד הגאון‬ ‫כן חסני הוכא כס׳ אבודרהם וכן העלה הט״ש‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫א‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫ו‬ ‫פניך על־עבדך הושיעני בחסדך‪ :‬כי־לך יי הוחלתי אתה‬ ‫ל ••‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫‪v‬‬ ‫' ־ * ־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫י ־'״י‬ ‫' י ן‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫‪J‬‬ ‫׳־י‬ ‫‪:‬‬ ‫*‪f‬‬ ‫‪A‬‬ ‫תענה אדני אלהי‪ :‬שמעה' תפלתי!״ ושועתי! האזינה ‪%‬׳*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫•‬ ‫‪ 7‬ן ‪ :‬ז ז •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־־ ‪ :‬י •‬ ‫‪•T:T‬‬ ‫‪U-‬־• ‪T‬‬ ‫׳‬ ‫‪V‬‬ ‫דמעתי אל־תחרש‪ :‬שמע״יי והנני יי היה ו עזר לי‪:‬‬ ‫שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית יי נלך‪:‬‬ ‫שש אניניעל־אאךתך ?מוצא שלל רב‪ :‬הקשיבה לקול‬ ‫שועי מלכי ואלהי כי אליך אהפלל‪ :‬יי בקר ת‪#‬מע קולי‬ ‫בקר אעךוךךךואצפה‪ :‬אני קראתיך כי־תענני אלי‬ ‫הט־אזנןז^י שמע אמרתי‪ :‬רגלי עמדה ?מיישור״‬ ‫‪: T‬‬ ‫\\‪• j‬‬ ‫ב מ י ו נ י ם‬ ‫‪j- :‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ל‪,:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫•‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שיר מן ב תנועית ויתד וב׳ תנועות ויתר וב׳ תנועות בדלת וכן בסוגר‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫• ובתוכו רצוף י״ג העקרים ע ל ם ר ר י״ג כתובים הנרשמים‪.‬‬ ‫ערל אלהים חי ךשתבח‬ ‫אחד ואין י ח י ד ביחודו‬ ‫אין מ דמות הגוף ואינו גוף‬ ‫קךטיון לכל־ךבר אשר נברא‬ ‫הנ‪ 1‬אדון ע־ולם לכל־ניוצר‬ ‫ן ־‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ן ז‬ ‫נטצא ואין עת אל־טציאותו‪:‬‬ ‫נעלם וגס אין םיוף לאחדותו‪:‬‬ ‫לא נערוך אליו קךשתו‪:‬‬ ‫ךאשוןואיןךאשית לראשית!־‪:‬‬ ‫יורה ו‪.‬דלת‪ 1‬וטלבותיו!‬ ‫‪v‬‬ ‫‪\ ,‬‬ ‫שפע נסאתו נתנו אל־ אנשי‬ ‫‪IV‬־‬ ‫ן‬ ‫ן ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫םגלת‪1‬‬ ‫‪\ I‬‬ ‫״ ‪~I‬‬ ‫ן‬ ‫ותפארת‪:1‬‬ ‫‪ S‬י‬ ‫״‪.‬‬ ‫«‬ ‫־ ן‬ ‫לא קם בישראל כמשה עיוד נביא וטביט את־־תטונתיו‪:‬‬ ‫ד‬ ‫תיורת אטת נתן'לעטיו אל על־־יד נביאיו נאטן בית‪!1‬‬ ‫י י ‪.‬‬ ‫‪ VI‬י•'‬ ‫‪- I‬‬ ‫••‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫לא יךחליף האל ולא יטיר ךת‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪ .‬ו ‬ ‫ו ־‬ ‫ל ע יו ל ט י ם‬ ‫לזולתו‪:‬‬ ‫צ‪1‬פה ו י ו ד ע ם ת ר י נ י טביט לס‪1‬ף דבר בקדטתו‪:‬‬ ‫‪ T T‬י פ ל ‪l‬י ־ג י‪ l‬ז‬ ‫־•‬ ‫עליי ‪T‬‬ ‫ן‬ ‫ומסור ־‬ ‫«‬‫‪i‬‬ ‫נים כסופרים‬ ‫‪- ?•(* I‬‬ ‫לי׳••|ק"*•‬ ‫כצ״ל‬ ‫‪C‬‬ ‫עיניס אצל‬ ‫כמוט‪ :‬מאור‬ ‫ובכר לכרתי‬ ‫הב ויש‬ ‫טדגישין‬ ‫והספרים י ‪:‬‬ ‫ברשעתו!‬ ‫לרשע‪3‬ו רע‬ ‫טרפים‪.‬ניותן‬ ‫כטפעמ‬ ‫חסד‬ ‫לאיש‬ ‫ג‪1‬טל‬ ‫בי במקלי עברתי)כראשי לכ ‪ 0‬ואצל ויחנו במדבר צץ)כטדנר לג לי(‪.‬‬ ‫ןשלח לקץ ;טין טשיחנו לפדות טחכי קץ ;ש^עתו!‬ ‫י( גומל לאיש ו ב ו ‪ /‬שעורו גועל חסד לכל איש כטפעלו ונותן רע לכל‬ ‫םועיל‪.‬תהלתו!‬ ‫ללא שם‬ ‫עדי־עד‬ ‫מתים‬ ‫ברוך דברים‬ ‫אלברצ־חסדו סעתיל‬ ‫יחיה רן״ם כש״ת שלו‬ ‫כרשעתו‪.‬‬ ‫רשע‬ ‫ש‬ ‫ישז‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫ו ־‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬־ ״‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪ I‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫ב‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫שיר מורכב סיתד ובי תנועות רתד ובי תנועות בדלת וכן בסוגר‪.‬‬ ‫א ת ן עולם א ש ר מ ל ף • כ ט ך ם כל־ץציר גם־־א‪:‬‬ ‫‪ $‬ע ת געשה כחפצו כל‪ '.‬אזי מ‪£‬ך ישמו ג ק ך א ‪:‬‬ ‫'לבדו י למלוך ג ו ך א ‪:‬‬ ‫ןאךךי י ככלות ד ב ל ‪.‬‬ ‫ו ת א דרה והוא תה• והוא יהיה ב ת פ א ר ה ‪:‬‬ ‫ןחא^דןאין‪%‬לה^ל'לולה^דה‪:‬‬ ‫סעז‪irrpkti.‬‬ ‫כ ל י ! ‪ r w‬כלי תכלית• ולו‬ ‫ו ת א אלי ןחי ‪ $‬ל י ‪ .‬וצור סכלי כ ע ת צ ר ה ‪:‬‬ ‫ו ת א גםי ו מ ט • ל י ‪ .‬מ נ ת כוםי כיום א ק ך א ‪:‬‬ ‫כידו‬ ‫אפקיד רוחי• כ ע ת‬ ‫נדתי‪.‬‬ ‫ןעם־־חסי‬ ‫אישן ןאעיךה‪:‬‬ ‫י יי לי ולא" א י ר א ‪:‬‬ ‫בכל הברכות והתפלות צדן שימין פי׳ מטלימ טה שטוציא מפמיו‪ ,‬ונהוהייו ‪out‬‬ ‫הוי׳ נ״ה ימין פי׳ קריאיןו נאונוון שהוא אתן הכל וגפ ימין נכתינמי שהוא הי׳ הו׳‬ ‫ויהי׳» ובהזכירו ‪ oc‬ז>ר‪,‬ים ימי; שהוא התקיף ובעל היכולת ובעל הנחות כלם‪,‬‬ ‫ב ח ך א ת ה יי אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬ ‫ק ד ש נ ו במצותיו וצונו ע ל נ ט י ל ת י ר י ם ‪:‬‬ ‫• |‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬י ‪IT‬‬ ‫~*‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫ברוך אתה י י אלהינו מ ל ך העולם א ש ר י צ ר‬ ‫ז‬ ‫את־האךם כחכמה' ו ב ר א בו גל בים גלןבים‬ ‫(‬ ‫סלולים סלולים גלוי ןיךוע לפגי'בםא כיבוךף‬ ‫ש א ם לפתח א ח ד מ ד ם או י פ ת ם אחדי מהם‬ ‫אתה ין ה פ א כ ל ־ ב ש ר ומפליא ^ ע ש ו ת ‪:‬‬ ‫נהרכס קהלות אשכנז טמיזיליס כאן אלהי נשמה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪2‬‬ ‫ב ר ו ך א ת ה י י אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬ ‫ק ד ש נ ו במצותיו וצוינו ל ע ש ו ק ב ד ב ר י ת ו ר ה ‪:‬‬ ‫ד!‬ ‫‪ : -‬־ ‪* -‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫ן מ ע ך ב ־ נ א י ן אלהיגואת ד ב ר י תוךהףניפיגו‬ ‫וכפי' ע מ ך י ב י ת י ^ ך א ל ונךויהיאגהנו)צאצאינו‬ ‫)יצא־־אי׳־אצאינ‪0‬ןצאצאי ע מ ך בית יישר^ כ ל נ ח ך ע י‬ ‫שמך‬ ‫ו ל ו מ ד י " ת ו ך ת ף ל׳?מי׳ ב ח ך " אתה יי‬ ‫ה מ ל מ ד תורה לעמו י ש ר א ל ‪ :‬ברוך אר‪1‬ה יי‬ ‫אלהינו מ ל ך העולם א ש ר בהר־בגו• מכלי'‬ ‫העמים ונתן לנו א ת ת ך ת ו ב א ץ נותן התוךזז‪:‬‬ ‫יברכןז‪.‬ייר'ש?ןרף‪}:‬ארןי׳פנע אליך ויסבך‪.:‬ישיא‪ !;;.‬פני‪,‬‬ ‫א^יףןישםלןדישלום‪ :‬אלוךבךיםשאיןלסםשעורהפא״ה‬ ‫והבכורים!הראיון למילות חפךם ותלמוד תורה‪ :‬אלו‬ ‫ךברים שאדם איוכל פריתיסם בע‪1‬לם הןה ןהפןרן קימת‬ ‫לעולם הבא‪ :‬ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‪T‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪••:‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬׳ ־ ‪• T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫והשכמת בית המדרש שחריתמרבית והכנסת אורחים‬ ‫‪• .‬‬ ‫‪T m‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫ובקור חולים להכנסת כלה ןהלרת המת ועיון תפלה‬ ‫והבאת על‪1‬ם‪3‬יןאךם^ר^ותלמודת‪1‬ךה^דכלם‪:‬‬ ‫אלרזי נ ^ מ ה ע נ ת ת בי ט ה ו ר ה היא א ת ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪I'.•:T I- T V‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪-T‬‬ ‫י‬ ‫ב ר א ת ח אחה יצךתה אתה נפךותהבץאתה‬ ‫משמרה‬ ‫כקךבי ןאתה עתיד לשלה'ממני‬ ‫ז‬ ‫ולהןתזיךה ב י ^ ת י י ד ל ב ^ ‪ :‬כ ל ־ ז מ ן ש ה נ ש מ ה‬ ‫ב ק ר ב י מ ו ך ה אני לפניך ןןאלהיואלהיאבותי‬ ‫ג‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫ך ב ו ן כ ל ־ ה מ ע ש י ם א ד ו ן כ ל ־ ה ן ש מ ו ח ברוןז‬ ‫א ת ה יי ה מ ח ז י ר נ ש מ ו ת ' ל פ ג ר י ם מ ת י ם ‪:‬‬ ‫ברוך אתה)\ אלהינו מלך העולם אשר נתן ‪,‬‬ ‫לשמי בינך־ז להנחין בין יום וביןלןלח‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם עליא;!שני ניבךי‪:‬‬ ‫ברוךאתהןיאלךןינומלך העולם‪.‬שלא ^שני^בד‪:‬‬ ‫ברוךאתהייאלהינומ^ךהעולם ‪ %‬א ?שני אישה‪:‬‬ ‫הנשים אומרות ברוך אתה י י אלפינו מלך העיולם ש ע ש נ י כרציוניו‪:‬‬ ‫נק״ק מק טזשיעיס בא׳' אלהיגו מלך העולם מגביה שפלים)עיין א״מ ס י ע!(‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוך אתה לי אלהינו מלך העולם פוקח שרים‪:‬‬ ‫ברוךאתה ;י‪.‬אלהינומ^ך העולם מלביש‪..‬עךמים‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ברוךאתהןיאלהינומלךהעולם מתיר אסוףם‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם זוקף כפופים‪:‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫״•‬ ‫־‪x‬־‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪••.‬ד!‬ ‫י * *‬ ‫־‬ ‫‪II•'.‬‬ ‫•‬ ‫ברוך אתה יי אלהןנו מלך העולם רוקע הארץ על־המים‪:‬‬ ‫בתךאתהייאלהינומלך העולם שעשה לי כל־צרכי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־ יי‬ ‫‪jviv‬‬ ‫?־י‪:‬‬ ‫‪ • ,•••• v!T ~ T‬ד ך ‪T ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫•‬ ‫ברוך אתה;י^'הינו מלך העולם אישר הכין מ^די‪-‬גבר‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫ברוך אותה יי הלחינו מלך השלם אוזר יקןךאל ןיגבוךה‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי ^הינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫;‬ ‫• ;‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫ברוך אתה יי אלודנו מלך העולם הנותן ליעף כיח‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי הלחינו מלך העולם המעביר שנח מעיני‬ ‫וסכומה מע‪3‬עפי‪:‬ויהי רצון מלפניך יי ^ל־חיביואלהי‬ ‫אבותינו שתךגילנו ‪3‬תוךתך ןךבקנו^ותיךןנ^סכיאנו‬ ‫לאליךי דטאולא ליד‪/‬עברה לשן ולא ליךיבםירןילא לידי‬ ‫בזיון \‪ k‬ת^לט בנו‪.‬ןצר הרע ןהךח^קבו מאדם רע ומחבר‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪3‬‬ ‫רע וריקני ניצר הטוב והמעשיים טובים וכיף את יןווךגד‬ ‫לרקי^תעבד־לך וסננו היום ו?כל־י‪1‬ס לחן ולחסד‬ ‫ולרחמים בעיניף ובעיני כל־רואינו ותגמלנו חסדים‬ ‫טובים ברוך אתה יי גומל ססךים טובים לעמיו ישך^‪:‬‬ ‫ןהי ך צ ו ן מ ל פ נ י ך ןי אלל׳י ואלוהי א ם ו ז י‬ ‫שהצילני היוםיוככל־ייוםמעד פנים ו מ ע ז ו ת‬ ‫פנים מ א ד ם ר ע ו מ ח ב ר ך ע ו מ ש כ ן ר ע ו מ פ ג ע‬ ‫ר ע ומשמן ה מ ו ח י ת מרין קשה ומבעלדין‬ ‫ק ש ה בין ש ה ו א ב ן ־ ב ר י ת ובין ש א י נ ו כ ך כ ר י ת ן‬ ‫לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪ T‬־‪• 1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI••:‬‬ ‫על־האמתןדובר א?ןת בלבביורי^כם ויאמר‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫רכון כל־העולמים ל א על־צךקווזינו ‪&$‬נחגו‬ ‫מפילים תחנונןגו לפגןף כי ע ל ר ס מ י ף דרכים•‬ ‫מה אנחנו'מה ו ד ג ו ימה הםדגוימה־צךקותיגו‬ ‫מה־בהנו•‬ ‫מה־יישועתגו‬ ‫ג א מ ר לפגיף יי אלהיגו'‬ ‫מהץמךתגיו' מוז־‬ ‫‪ rk‬אם־סיגי סלא כ ל־‬ ‫הגםרים כאין לפגיף ואנשי ה ש ם ' כ ל א היו‬ ‫וסכמים ככלי מךיעיוגםגים ככלי הק‪£‬כל כי ר כ‬ ‫מ ע ש ? ! ם תהו ר מ י חיילם ו ב ל לפגיף• ו מ ו ת ר‬ ‫האדם' מךיהבהמה אין' כי הכל ה ב ל ‪:‬‬ ‫«•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J • IT‬‬ ‫י‪J‬‬ ‫~‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫א ב ל אנךזנו ע מ ף ב נ י ‪ 5‬ר י ת ף • כגי א ב ר ה ם‬ ‫אהבף ש נ ו ב ע ת לו ב ה ר המריה• ז ר ע יצחק‬ ‫ד‬ ‫תפלת שחרית •‬ ‫י ח י ה ש ‪ $‬ק ד ע ל גב־המץבח עךת_יעקבבנך‬ ‫כ כ ו ך ך ש מ א ה ב ת ך ש א ה כ ת אתיוומשמחהך‬ ‫ששמחודבו קראת את שמו ישראלוישתן‪:‬‬ ‫ל פ י כ ך אנחנו חיבים ל ה ו ד ו ת ל ך ו ל ש ב ח ך‬ ‫ו ל פ א ר ך ו ל ב ר ך ו ל ק ד ש ן ל ת ת ־ ש ב ח ןיהוךיה‬ ‫אשרינומה־טובדולקנףומה־נעים‬ ‫לשמך‪:‬‬ ‫גורלנו ו מ ה ק פ ה ן ר ש ת נ ו א ש ר י נ ו שאנחנו‬ ‫מחכימים ומעריבים ^ ך ב ובקר ואומרים‬ ‫פעמלםןכל־יום‬ ‫‪v‬‬ ‫‪JT:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י ש מ ע י ש ר א ל יי אלוהינו ןי א ח ד ‪:‬‬ ‫‪T|:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫••‪S‬‬ ‫כלתש ברוןד ‪#‬ם כבוד מלכותו לעיולם ועד‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫רש״לסי׳ נוהג לוע כאן כל הפר‪ :‬הראש וכ של ק״ש‪ ,‬טשוםשלפעטי' כשאזטרי׳‬ ‫קרונות טתעכנין כקריאת שטע על אחר זמנה ונזה הוא יוצא ידי מוכת ק״ש‪.‬‬ ‫אר‪1‬ה הוא ע ד עןלא ג כ ך א וחעוילם אתה ת א‬ ‫מ ש נ ב ר א העולם אתה הוא בעולם הזה וארןה‬ ‫הוא לעולם ה ב א ‪ .‬ק ד ש א ת ש מ ך ע ל מ ק ך י ש י‬ ‫ש מ ך ן ק ך ש א ת ש מ ך כ ע ל מ ך ובישועהךיתרים‬ ‫ןסגביה קךגגו ב׳א‪/‬י מ ק ד ש א ת ־ ש מ ך ברבים‪:‬‬ ‫אתה הוא יי אלהינו ב‪#‬מים ובארץ ובשמי השמים‬ ‫העליונים״ אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא א חךון‬ ‫‪:‬‬ ‫ומבלעדיך אין אלהים‪ .‬קבץ קריף מאךבע כ;פות הארץ‬ ‫יכירו וידעו כל־באי עולם כי אתה־הוא האלוזיםלבךך‬ ‫לכל ממלכות הארץ• אתה עשית את־ה^מים ואת•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫זזו;•‬ ‫ו‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ T‬״ן•‬ ‫‪V 5‬‬ ‫תסלת שחרית‬ ‫‪4‬‬ ‫הארץ את־דדם ןאת בל־ אשר בם ״ ומי ‪3‬כל־ב]עשה;דיף‬ ‫‪:‬‬ ‫בעליונים או בתלזתונים שןאמר לף מה־וזעשיה• אבינו‬ ‫שבשמ‪:‬ם‪.‬עשה עמנו חסד נעבור ש??ף הגדול ‪#‬נ קךא‬ ‫‪:‬‬ ‫עלינו וקים־לנו יי אלוהינו מה־שכתוב בעת ההיא אביא‬ ‫אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה‬ ‫בכל עמי הארץ ?שובי אר^בותיכם לןןיביכם אמר יי‪:‬‬ ‫כה״ק אשכנז אומרים כאן נרנו׳ התורה‪ ,‬יברכך‪ & ,‬זכרי'‪ ,‬ויש שא׳׳א הפשוקי׳והטשכה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שמות ‪.6‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וידבר יהוד‪^ .‬־משהלאמר‪ :‬ועשית כיור נח^ת וכנו‬ ‫נחשת לרחצה ונתתה אתו ביךאהל מועד ובין המזבח‬ ‫‪•; > :‬‬ ‫••ו י * ‪V‬‬ ‫;‪: AT IT‬־יי"־ ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪ I J‬־• •‬ ‫״‬ ‫ונתת'שמה מים‪ :‬ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם‬ ‫‪IT:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪T^T‬‬ ‫״‬ ‫‪ - : I T :‬׳ ‪J‬‬ ‫‪-‬ודי‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־^‬ ‫י‬ ‫•י*‬ ‫גי•‬ ‫»‬ ‫•‪""V.‬‬ ‫ואת־רגליהם‪ :‬בבואם אל״אהל מועד ירחצו־מים ולא‬ ‫ימתואובגשתם ^־המזבח לשרת להקטיראישה ליהוד‪:,‬‬ ‫ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם‬ ‫לו ולזרעו לןרתם‪ :‬ולבש הכהן מדו בד ומכנםי־בד‬ ‫ילבש על־בשת והרים את־הדשןאשרתיאכלהאש את‪-‬‬ ‫העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח‪ :‬ופשט אודבגדיו‬ ‫"־ •‪*••:‬־ ‪ :‬י‬ ‫‪ VT IT‬־־‬ ‫*‪•.V‬‬ ‫‪•; • -‬־ו‪-‬‬ ‫‪— T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫; ‪TT‬‬ ‫ולבע בגדים אחרים והוציא ארז״הדשן' אל־מחוץ‬ ‫למחנה אל״מקיום טהיור‪:‬‬ ‫‪-:1-1-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪| W T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫׳?•?וןךבר ןה‪1‬ה א ל ־ מ ש ה ל א מ ר ‪ :‬צ ו את־בני‬ ‫ישךאל ואמרתי א ל ה ס א ו ר ק ך ב נ י לחמי‬ ‫לאשי‬ ‫ריחי גיחיחי ח ^ מ ר ו ל ה ק ר י ב‬ ‫כלזו״עף‪:‬‬ ‫ל י‬ ‫ו א מ ר ת להם^זהיהאשה א ש ר‬ ‫ת ק ר י ב ו ליהוה כ ב ש י ם ב נ י ־ ־ ש נ ה ' ת מ י מ ם‬ ‫שנים‬ ‫‪,‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫'?נים ליום עלה ת מ י ד ?‬ ‫ה‬ ‫את־הכבש אחד‬ ‫ת ע ש ה ב ב ק ר ן א ת ה כ ב ש השני ת ע ש ה בין‬ ‫הערבים ^ ו ע ש י ר י ת האיפה סלחי ל מ נ ח ה‬ ‫כלולה ב ש מ ן כ ת י ת ךכמגח ההין‪ ' :‬ע ל ך ז‬ ‫ת מ י ד העשייה כ ה ר סייגי לריח ניחח אשד‪.‬‬ ‫וניסכו ך ב י ע ת ההין ל כ ב ש ה א ח ד‬ ‫ליהוה‪:‬‬ ‫ב ק ד ש ה ס ך גסך ש כ ר ליהוהן ו א ת ה כ ב ש‬ ‫השיגי ר ח ע ש ה ' בין ה ע ך ב י ם כ מ ג ח ת ה ב ק ר‬ ‫וכנסבו תעע‪1‬ה א ש ה ר י ח גיחה ליהוה‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫ייקיי(‬ ‫׳״‪6‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוד‪.‬‬ ‫וזרקו בני‪ .‬אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב‪:‬‬‫‪1IT:‬‬ ‫‪•• I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־!!־‬ ‫‪S ' - : 1 - l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1• T‬‬ ‫־ •‪- V • :‬‬ ‫אתה הוא יי אלהינו שהקטירו אבותינו לפניף את״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪• v‬‬ ‫•יו‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪• ):‬ו‬ ‫; ‪| I V T‬‬ ‫••‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫קטרת הסמים בןמן ‪$‬בית המקדש קים• כאשרצוית‬ ‫אותם על ןךי משה ;ביאף ככתוב ‪3‬תוךתף‪:‬‬ ‫‪6‬י‪)1‬ת ל'ל'י‬ ‫י‬ ‫»>‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬י ן י‬ ‫־‬ ‫וייאמר ןהוה אל־משה קודלןי סמים נטף ! ו^חלח‬ ‫וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה‪ :‬ועשית איתה‬ ‫••• • ‪T :‬‬ ‫— ‪^-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫״ ז * ‪.‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫• ו ‪IV :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•<‬ ‫‪T‬‬ ‫קטדתךקח מעשה רוקחקןמלח טהור‪-‬קדש‪ :‬ושחקת‬ ‫ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר‬ ‫• • ‪T • .‬‬ ‫‪T - I T : I‬‬ ‫‪• • T‬‬ ‫•‬ ‫• ‪^* •IT <••:‬‬ ‫•‪T •.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V J‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י‬ ‫‪VV‬‬ ‫אועד לך ^מה קדש קדשים תהיה לכם‪ :‬ונאמר והקטיר‬ ‫‪T A T * . } :‬‬ ‫• ••^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:•)J‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫•‬ ‫‪w‬‬ ‫;‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^IVT‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪- v : v :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫עליו אהךן קטירת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־‬ ‫‪>T*T‬‬ ‫־־'• ^‬ ‫י‬ ‫‪V J l S‬‬ ‫‪A ' -‬‬ ‫־ •‪j'.‬‬ ‫־ ‪J 7 J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪V‬‬ ‫הנךת_יקטיךנה‪:‬ו‪3‬העלת אהרן את־הנךתביןהעךביס‬ ‫יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוד‪ .‬לדדתיכם‪:‬‬ ‫•‪•I:‬‬ ‫‪TAV‬‬ ‫‪• T‬׳«‬ ‫‪ s | :‬״‬ ‫) ‪( M n c h s o r‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫י ?‬ ‫‪:‬‬ ‫ד<‬ ‫‪:‬‬ ‫‪B‬‬ ‫• ••‬ ‫‪•v‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪5‬‬ ‫חגו רבנן פטום הקטורת‪ ,‬הצרי והצפורן החלננה והלבונה משקל‬ ‫שבעים שבעים מגה‪ .‬טור וקציעה שבולח נרד וכרכום‪ ,‬טשקל ששה‬ ‫עשר ששה עשר מגה‪ ,‬הקושט שגיס עשר‪ ,‬וקליפה שלשה‪ ,‬וקגטון‬ ‫תשעה‪ ,‬בוריח כרשינה תשעה קבין‪ .‬יין קפריסין‪ ,‬םאין תלחא וקכין‬ ‫חלחא‪ ,‬ואם אין לו יין קפריסין‪ ,‬מביא חמר חורין עתיק‪ ,‬מלח סדוטיון‬ ‫רובע הקב‪ ,‬מעלה עשן כל שהוא‪ .‬רבי גתן אומר אף כפת הירדן כל‬ ‫שהוא ואס נתן בר• דבש פסלה‪ .‬ואם הםר אחת מכל סכגיה חייב מיתה ‪:‬‬ ‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ ,‬הצרי אינו אלא שרף‪ ,‬הנוטף מעצי‬ ‫הקטף‪ .‬בוריח כרשיגה ששפין בה את הצפורן‪ ,‬כדי שתהא נאה‪ .‬יין‬ ‫קפריסין ששורין בו את הצפורן‪ ,‬מפגי שהיא עזה‪ .‬והלא מי רגליס‬ ‫ימין לה‪ ,‬אלא שאין מכגיסץ םי רגלים בעזרה‪ ,‬מפגי הכבוד‪:‬‬ ‫הגיא רבי גחן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטיב היטיב הדק‬ ‫ספני שהקול יפה לבשמים‪ ,‬פטמה להצאין כשרה לשליש ולרביע‬ ‫שמענו‪ .‬אמר רבי יהודה זה הכלל‪ ,‬אס כמדחה‪ ,‬כשרה לחצאין‪,‬‬ ‫ואם חסר אחת מכל ממניה חייב מיתה‪:‬‬ ‫תגי בר קפרא אחת לששים או לשבעים שנה היחה באד‪ .‬של שיריס‬ ‫לחצאץ‪ .‬עוד חגי בר קפרא‪ ,‬אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין‬ ‫אדם יכול לעמוד מפגי ריחה‪ ,‬ולמה אין מערכין בה דבש‪ ,‬מפנ»‬ ‫שהתורה אסרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממט אשה ליי‪:‬‬ ‫ץ‬ ‫| ‪T‬‬ ‫צבאיות עטנו ט&גב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫«‬ ‫י‬ ‫לני אלחי יעקב סלה‪ :‬יי צבאות‬ ‫‪R‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יי•‬ ‫״‬ ‫"י"‬ ‫*•'י‬ ‫‪T‬‬ ‫י י‬ ‫‪7T‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫אשרי אךם ב־וטח בןז‪ \] :‬הושיעה הטלןד‪.‬יעננו בייום לךאנו‪:‬‬ ‫אתה סתר לי מצרתצרני רני פלט תסובבני סלה ^ויערכה‬ ‫ל;י טנחת ;הוךה וירושלים כימי ע־ולם ונשניםיקךטייניוחן‬ ‫תפלת רני נ מ יניא כן הקנה‪.‬‬ ‫אנא ‪3‬כ'ח ‪$‬ךלת ימץןל תתיר?יתרה•‬ ‫קבל דנת ןןקןך שמננו טהרנו נורא •‬ ‫אבג״יחץ‬ ‫קרע׳־שטן‬ ‫נא גבור דוךשי יחוךף ‪3‬בבת ‪#‬מרם י‬ ‫עד־יכ‬ ‫ברכם טסרםךןזמםצךקרזףתמידגקןלם • י‬ ‫בטי׳צחג‬ ‫חסין קדוש ןרוב טו‪3‬ף נהל ^ךתף •‬ ‫חקב־טנע‬ ‫יחיד גאה לע?זף ?נה זחברי רךשתך‪.‬‬ ‫ע^נו^ל^מע‪3‬עקתנוי‪1‬חג‪3‬עלמת‪.‬‬ ‫כרוך שם בבור מלכותו לעילם ועד‪:‬‬ ‫מ‬ ‫יגל׳יסזק‬ ‫שקו״«יגן‬ ‫גםבת)ייסיפין‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫תסלת שחרית‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫‪58‬־ וביום ה‪#‬בת שני־בבשים בני״שנה תמימם ו‪1#‬גי‬ ‫‪: »•• :‬‬ ‫־ ־י‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫••ו ‪r‬־ ‪vi‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•א‬ ‫‪j•• :‬‬ ‫ע^רניםםילת מנחה בלולה ב^מז ונסכו‪ :‬עילת שבת‬ ‫בשבתו על־־עלת התמיד ןנסבה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫איזהו מקומן הוא נניקו׳ לעוד‪ ,‬וכן כריית׳ דרי ישטע^ לכן צרין ללעדז שיבין הפי‪/‬‬ ‫פ י ה ‪.‬‬ ‫ונחים‬ ‫א איזהו סקוימן שלזבחים קךשי קדשים קהיטתןב^פון‬ ‫פר ושעיר ‪#‬ליום הכפורים שחיטתן בצפון לקבול דמן‬ ‫כ?לי ‪#‬רח בצפון לדמן טעון הזיה על־בין הבדים ועל‬ ‫הפרכת ועל־מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי‬ ‫‪-‬‬ ‫ד ן‬ ‫••‬ ‫״‬ ‫\ ‪ -‬״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫— ד ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י‪,‬י|‬ ‫‪i‬־‬ ‫ז ר ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪• • T :‬‬ ‫הדם היה ‪1#‬פןד על יס‪1‬דפןערבי^ןןח החיצון אם־‬ ‫לא נתן לא עכב‪ :‬כ פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים‬ ‫‪#‬חי^תן בצפון לקבול דמן ב‪3‬לי שרת בצפון לדמן טעון‬ ‫הזיה על־הפרכת ועל־מזבח הזהב מתנה אחות מהן‬ ‫?מנעת ‪#‬ירי הדם היהעופך‪.‬על‪.‬יטודמעךבישלמזבח‬ ‫החיצון אם־ליא נתן לא־עכב אלו ואלו ג^יךפיןעית‬ ‫חטאת הצבור‬ ‫אלו הן‬ ‫והיחיד‬ ‫הצבור‬ ‫חטאת‬ ‫הדשן‪ :‬ג‬ ‫••ו‬ ‫••!‬ ‫‪• -:‬‬ ‫•‬‫‬‫ ‪.• ! T‬׳!‬‫‪T‬‬ ‫שעירי ראשי חדישים לישלמועדותקחיטתן בצפון לקבול‬ ‫דמן ב?לי שרת בצפון ןךמן טעון ארבע מתנות על אךבע‬ ‫קרנות‪ :‬כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא־לו לקרן‬ ‫ךרומית מןרהית• מזרחיתצפונית• צפונית כןעךבית•‬ ‫מערבית ךתמית ״ עירי הדם היה עפף_על יסור ךתמי •‬ ‫ןנאכלין ל‪5‬נים מךהקלעים לזכרי קןקנה על־מאכל‬ ‫ליום ולילה עד־םצות‪ :‬י העולה קדש קדשים ־קחיטתה‬ ‫כצפון לקבול דמה ע ל י ‪#‬לת בצפון ןךמה טעון ^תי‬ ‫תפלת שהרית‬ ‫‪c‬‬ ‫?זתנות שהן ארבע ובעונה ה?שט ןנתוח‪.‬וכליל לאשים‪:‬‬ ‫י• זבחי שלמי צבורואשמות * אלו הן אשמות אשם גזלורן‬ ‫אשם העילות אשם ש?חה וקרופה אשם נזיר אישכש‬ ‫מצורע אשם תלוי * שחיטתן בצפוןןקיולךמן בכלי שדרן‬ ‫בצפון ודמן טעון ‪#‬תי מתנות עהן ארבע ״ ןנאכלין לפניס‬ ‫מן הקלעים לזלךי ?הנה ?כל־מ^כל ליום ולילהעד חצןת‪:‬‬ ‫י התוךה לאיל נזיר קדשים קלים שחיטתן ןכל־מקוס‬ ‫בעזרה ןךמן טעון קתי מתנות שהן אךבע ״ ןנאכלין בכל‬ ‫‪J‬‬ ‫העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות‪ :‬המורס‬ ‫־‬ ‫‪•T;T‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ כ־‪—T‬‬ ‫מהם כיוצא בסם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם‬ ‫ול<בניכ‪1‬ם ולעבדיהם‪ :‬זקזלמים קדשים קלים שחיטתן‬ ‫?כל־מקום בעזרה ןךמן טעון ‪#‬תי מתנות ‪#‬הן ארבע‬ ‫•‬ ‫ונאכלין בכל־העיר לכל‪-‬אדם בכל־מאכל לשני ימים‬ ‫‪• T V!Vt‬‬ ‫ו‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪it‬‬ ‫; י י‬ ‫־״‪T~I‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪ , f‬י‬ ‫ולילח אחד‪ :‬המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמוךש‬ ‫נאכל לכחנים לנשיהם)ללגיסם ולעבדיהם‪ :‬ח הבכוד‬ ‫והמעשר ןהפסח קדשים קלים ‪#‬חיטתן בכל־מקוע‬ ‫בעזךהןךמן טעון מתנה אחת • ובלבד שיתן כנגד הלסוד‪:‬‬ ‫<טנה באכילתן ה‪5‬כור‪3‬אכל‪.‬לכהנים ןהמעשירלכל״אדס‬ ‫ו‪3‬א?לין ??ל^עיי ? ? ל ״ ^ ? ^ ל ^ ע ^ י ן ל ^ ד ^ ח ד •‬ ‫ם‬ ‫הפסח אינו נאכל אלא בלןלהןאימנאכל אלא עד״חצות‬ ‫ואינו נאכל אלא למנויי ואינו נאכל' אלא צלי‪ :‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪•: ,‬״•‬ ‫י‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫!׳‪:•:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫רבי ןשכמנאל אומר ב^לש עשרה מדות התוךדז‬ ‫נדרשת‪ :‬מקל וחמר ומגזרה שרה״ מבניו אבמכתיכ‬ ‫• •‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪••'.‬ד‬ ‫ז״י‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪IT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫אחד ״ וממין אב מ‪$‬ני כתובים״ מ‪5‬לל ו‪5‬ךטומ‪9‬ךכ‪6‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ן‬ ‫תסלת שחרית‬ ‫וכלל* כלל ופרט וכללאי אתה דן אלא כעין הפרט• מכלל‬ ‫שהוא צףך לפרט • וכזפרטשהואצריךל?לל‪ .‬כל־ךבר‬ ‫‪0‬היה ב‪3‬לל ויצא מךה?לל*ללמד לא ללמדעל־עצמו‬ ‫יצא אלא ללמד על־הכלל כלו יצא • כל־דבר שהיה בכלל‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;׳‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫דצא לטעון טוען אחד עהוא ונעלנו יצא להקל ןלא‬ ‫להחמיר* כל־ךבר שהיה ב?לל רצא ל?&עוןטועןאחר‬ ‫שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר ‪ .‬כל־דבר שהיה בכלל‬ ‫ויצא לדון בדבר קחךש אי אתה יכול להחזירו־ ל?ללועד‬ ‫ויחזירנו הכתוב לכללו בפרוש* דבר הלמד מענינו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T; T‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫ודבר הלמד מסופו‪ .‬וכן שני כתובים המכחישים זה‬ ‫את־־זה עד שיבוא הכתוב השלישי ןיהךיןנ ביניהם‪:‬‬ ‫יהי רצון לפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו עיבנה‬ ‫בית המקוים ב?זהךה בימינו ותן חלקנו ?תורתך‪:‬‬ ‫ושם נעבךף וייראה כימי עולם ולשנים קלמיוניות‪:‬‬ ‫‪ -‬בודקים‬ ‫הטלית‬ ‫ומתעטפים סעוסד‪,‬‬ ‫ויברך‪:‬‬ ‫ב ר ו ך א ת ה יי אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬ ‫ק ד ש נ ו במצותיו וצונו ל ה ת ע ט ף ב צ י צ ת •‬ ‫ויכסה ראשו כטלית ויאםר ל׳ פסוקים אלו‪:‬‬ ‫מה;י קי חסדך אלוזים ומי אדם בצל ?נפיף יחסיון‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ירדן מדשן בירזך ונחל ‪.‬עךניף תשקם‪:‬‬ ‫כי ע?‪7‬ף ?זקור חיים ? א ו ר ף נףילןד־ז־^ר‪:‬‬ ‫מ^וך חסדך ליךעיך וצדקתך לישךי־לב‪:‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪8‬‬ ‫העמים גפלאתיו‪ :‬כי ג ד ו ל ל ‪ :‬ומחללי מ א י ד‬ ‫ז‬ ‫וגוךאהואעל־כל־^הים‪ :‬כיכל־אלהי ה ע מ י ס‬ ‫א ^ ל י ם ר ‪ :‬שמים עשה‪ :‬ה ו ד ל ה ך ר ל פ נ י ו ע ז‬ ‫ו ח ח ה ב מ ק מ ו ‪ :‬ה ב ו ל י \ מ ^ פ ח ו ח עמים הכר‬ ‫ליי ׳כבוד ן ע ז ‪ :‬הבו ליי פ מ י ר ש מ ו שאומנחידז‬ ‫ויבאו ?!פניו ה ש ה ם מ ^ ; י ב ה ך ר ת ־ ק ך ש י‪ .‬ח י ל ו‬ ‫מ ל פ ג י ו כ ל ־ ה א ך ץ אף־חבון ת ב ל ב ל ־ ח מ ו ט ‪:‬‬ ‫י ש מ ח ו ה ש מ ע ו ת ג ל ה א ר ץ ר א מ ך ו בגוים י ;‬ ‫מ ל ך ‪. :‬ירעם הים ומליאוי״לעלץ ה ש ד ה וכלי־‬ ‫א ש ר ־ ב ו ‪ :‬אז ןרנגו^עצי ת ע ר מלפני יי כ י ־ ב א‬ ‫לשפוט ארדהאךץ! הוךולייכיטובבילעולס‬ ‫חסדו‪:‬‬ ‫' ו א מ ח ה ו ש ‪ :‬ע ט ^ ה י לשינוי ו_ק?צנ‪:‬ו‬ ‫ןהצילגו'מךהגיוים להודור־ן ל ש ם ' ק ך ט ף‬ ‫ל ה ש ת ב ח ב ת ה ל ת ף ‪ :‬ב ר ו ר ‪ i‬אלהי י ש ר א ל‬ ‫מ ן ־ ה ע ו ל ם ן ע ד ־ ה ע ל ם ר א מ ך ו בל־העם א ‪ £‬ץ‬ ‫ל״לל ל י י‬ ‫‪:‬‬ ‫ה מ מ ו יי א ל ה י ג ו ! ה ^ ח ד ! ו ו‬ ‫ל ה ד ם רגליו רןךוש ה ו א ‪ :‬ה מ מ ו ‪ .‬ל ג א ל ^ י ג ן‬ ‫והשתחוו ^ ה ר כ ן ך ש ו כ י ק ד ו ש ^ ל ח י נ ו י ‪ :‬ו ה ו א‬ ‫ך ח ו ם י י כ פ ^ ע ו ן ן ^ א ‪.‬ישחית ן ה ך ב ה ל ה ש י‬ ‫כ‬ ‫אפו ולא יעיר כ ל ־ ס מ ת ו ‪ ' :‬א ה ה יי ליא־תכ^א‬ ‫ר ח ק י ף מ מ ג י דוסךןי ו א מ ת ך ת מ י ר י צ ך ו נ י ‪:‬‬ ‫לאלהים‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫לחוזים‬ ‫ט‬ ‫ע ל ץ ש ר א ל גאותו ןעזו ב ש ח ק י ם ‪:‬‬ ‫גוךא אלהים מ מ ק ך ש י ף א ל י ש ך א ל הוא נותן‬ ‫ע מ ת ע צ מ ו ת לעם ב ר ו ך א ל ר ז י ם ן ^ ־ נ ק מ ו ח‬ ‫ןי א ל נקמות*הופיע‪ :‬ה נ ש א ש ו פ ט ה א ר ץ‬ ‫נמולעל־גאים‪ 5‬ל ; י ה ן ש ו ע ה ע ל ־ ע מ ^‬ ‫השב‬ ‫ב ך כ ת ף סלה! ג ^ ב א ו ת ע מ נ ו מ ש ג ב ־ ל נ ו ^ ת י‬ ‫; ע ק ל סלה• ל ב י א ו ת א ש ר י א ד ם ב ט ח ב ך ‪:‬‬ ‫ןי הושיעה הפןלןד^עננו ביום־קךאנו‪ :‬הושיעה‬ ‫את־עמף ו ב ר ך אח־נחלתף' וךעם ןמ§אם‬ ‫ע ר ־ ה ע ו ל ם ‪ :‬נ פ ש נ ו ח כ ת ה ל י י ע ו ד נ ו ומגננו‬ ‫‪M‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫~‬ ‫הוא‪:‬‬ ‫<‪•• i -‬‬ ‫^ ‪IT‬‬ ‫כי־בו‬ ‫•‬ ‫‪r j ' v M i -‬‬ ‫; ‪J T‬‬ ‫יקזמח‬ ‫‪j•• • IT‬‬ ‫לבנו כי ? ש ם ק ך ש ו‬ ‫ב ט ח נ ו ‪ :‬יהי־חסדןז יי עלינו כ א ‪ #‬ר יחלנוילך‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫» ‪J‬‬ ‫‪ J T J‬״ י‬ ‫‪-‬ו‪-:‬‬ ‫•יל!‬ ‫‪i‬‬ ‫‪•v-I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ך א נ ו יי ךוסךף ו י ‪ #‬ע ף ת ת ך ל נ ו ‪:‬‬ ‫•‬ ‫קומר־ז‬ ‫ע ן ר ת ה ‪ 5‬מ ויפדנו למען ח ס ך ף ‪ :‬אנצני יי אלולרף‬ ‫ה מ ע ל ף מ א ך ץ מצרים הרחב־פיף ואמלאהו‪:‬‬ ‫אשךייהעם ש כ כ ה לו א ש ר י ה ע ם ש‪:‬י^'לתיון‬ ‫ואנייייבחסדף' ב ט ח ת י יגל־ ל־יבי ב י ש ו ע ת ך‬ ‫‪1‬‬ ‫א ש י ר ה ליי כי ג מ ל עלי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪A T I -‬‬ ‫״‪w‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫ז ן‬ ‫ראיתי נ ס פ ר המנהיג לאנן הירתי שאמר‪:‬‬ ‫לחורה‬ ‫בצרפת‬ ‫נהגו‬ ‫לללוג נשנתות וייט מזמור‬ ‫וכן נלין שהיו אומרין אותו בזמן הנית על הקרנת התודה שהיו מניאין ל‬ ‫‪,‬‬ ‫הצריכין להודות ואיכה קרינה נשכת וי״ע ל נ ל ר י פ ו כ ל נ ו ת אין קרינין בהם‪ ,‬אבל‬ ‫כפהננצא וספרל אומרין אותו ולא י ת כ ן ‪ ,‬ע כ י ל ‪ ,‬והר״ל אנולרהם יישנ מנהג ס פ ר ל ‪,‬‬ ‫אכן מנהגנו שלא‬ ‫לאמה לא כשבת וי״ע וערב ייכ גם לא נע״פ זתה״מ של פסת‪,‬‬ ‫אבן נק״ק מללגי׳ רק שתי התיכות‬ ‫)‪(Machsor‬‬ ‫סזםור לחודה‬ ‫נ‬ ‫ומתחילי׳‬ ‫‪C‬‬ ‫הריעו ליי‬ ‫וגו‪/‬‬ ‫למנצח‬ ‫תפלת שרדית‬ ‫‪7‬‬ ‫ב ת י שאמר י ‪ :‬לנגן כקול נעים‪ ,‬ו צ ד ן לאטרו בעעידה‪! ,‬ידקדק‬ ‫כקריאתו נטו גכי ק״ש‪ .‬ואשור להפסיק מתהילת נ״ש טד לאתר י״יז‪ ,‬ואפילו‬ ‫לצורר מצוה‪ ,‬אכל לקדושה ולברכו דהיינו לומר גרון ה׳ הטכורן לעולם ו ע ד ‪,‬‬ ‫ולתינות מודים אנזכו ל ן ‪ ,‬ולקדי‪ :‬דהיינו לומר יהאשטי׳ רבא עד יתברך‪ ,‬ו ג ס‬ ‫לענות אמן אתר דאטירן כעלעא ולענות אנון אסר האל הקדוש יאתר שוטע‬ ‫תפלה‪ ,‬מפשיק‪ ,‬אכל לשאר אטן לא יפשיק‪.‬‬ ‫אס כא לבית הכנסת ומצא הצמר כסיף פסוקי דזטר׳ אזמר ברוך שאטרעד מהולל‬ ‫בתשכתות ואת״כ תהל׳ לדוד עד מעת׳ ועד מזלם הללוי‪ /‬ואת״כ הללו אמ ה ט ‪.‬‬ ‫השטים עד עס קרונו הללוי‪ /‬זאת״כ הללואלבקדשו עד כל משט׳ תהלל יה הללוי׳‪,‬‬ ‫ואתיכ ישתבת‪ ,‬ואם יש לו שהות יותר יאטר הודו לה׳ עד והוא רתום וידלג עד ו ה ו א‬ ‫רתום שקודם אשרי יושכי כדי שיתפלל עס הצסר‪ .‬ואס אין שהות כלל לא יאטד ר ת‬ ‫ברון שאמר ותהל׳ לדוד וישתכת‪ ,‬ואם ככר התתילו יוצר אור ואין שהות לומר‬ ‫אפילו בדלוג ית׳זיל ברכת יוצר אור ויקרא ק״ש עם ברכותיי ויתפלל י״תעם הצבור‬ ‫יאתר יית יתתיל הודו לה׳ וכו׳ עד ישתכלז ולא יאטר ישתבת‪ ,‬ויש אנשים כשבאים‬ ‫לבית הככשת והצבור מתתילין יוצר אור הטה ג״כ טתתילים ישתבת עטהם ווה איסור‬ ‫געור כי ישתבת נתקן להיות סיף פשוקי דזמרה וכרוך שאטר הוא ההתתלה ות״כ‬ ‫אם לא אטר קצת פשוקי דזטרההאין יאטרישתבת? לכן טוב ונכון להתתיל יוצר אור‪.‬‬ ‫אס נא לכה״ב וגתזן שיבדוק הציצי׳ מתתילין הצכו׳ יוצר אור טוב שיתפלל ע ש‬ ‫הצכור ולא יבדוק הציצי׳ ויסמוך על הרוב ותוקתו בדוק‪ .‬ויאתז הב׳ ציצי׳ שלפניו‬ ‫בידו הימנית בשעת אטירת ביש וכשיסיי׳ כתשכמות ינשקם ויניתם בנתת טידו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ח ו ג בשל״ה‪ ,‬ק ו ד ס ברוך שאמר צריך לאמר נ פ ה מ ל א ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הריני מזמן את פ להודות ולהלל ולשבח את בירא׳ לשם יחוד‬ ‫קב״ה‬ ‫ושכיגתיה ע ל ירי ההוא טמיר וגעלם בשם כ ל ישראל‪:‬‬ ‫ב ר ו ך ש א מ ר ן ה י ה העולם • ב ר ו ך הוא • ב ר ו ך‬ ‫ע ו ש ה ב ר א ש י ת י ב ר ו ך א ו מ ר ועושה• ב ר ו ך‬ ‫ג ו ז ר ומקים • ב ר ו ך מ ר ח ם ע ל ה א ר ץ ״ ב ר ו ך‬ ‫מ ר ח ם ע ל הבריות ״ י ב ר ו ך משלם' ש כ ר ט ו ב‬ ‫ליראיו י ב ר ו ך ח י ל ע ח ק ל ם ל נ צ ח • ב ר ו ך פו‪.‬דח‬ ‫ו מ צ י ל ב ר ו ך ‪ #‬מ ו י ב ר ו ך אתה לן אלהיגו מ ל ך •י‬ ‫העולם• ה א ל ה א ב ה ר ח מ ן ה מ ה ל ל בפי_עמו‬ ‫מ ש ב ח ו מ פ א ר בלשון חסיךיו ו ע ב ך י ו • ובשירי‬ ‫ח‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫ך ו ד ע ב נ ך ך נהללףי;^הןנו ב א ב ח ו ת ו ב ז מ י ר ו ת‬ ‫?מילך ו ג ש ב ס ף ' ו ; פ א ך ף ו נ ז כ י ר ש מ ך ו נ מ ל י כ ף‬ ‫מ ל כ נ ו אילהינרחיד חי העולמים• מ ל ך מ ש ב ח‬ ‫ו מ פ א ר ע ך י ־ ע ד שמויהגדול• ב ר ו ך א ת ה ? ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ל ך מהלל בתשבחות‪':‬‬ ‫• י *‪.‬־״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הודול;יקךאובשמוהוךיעובעמ ‪.‬עלןלס ון‬ ‫ים‬ ‫שירו‬ ‫י‬ ‫זמרו־לו שיחו ב כ ד ^ ־ נ פ ל א ^ י ו ‪:‬‬ ‫ה ת ה ל ל ו פ ש ם ק ך ש ו י י ש מ ח * ל ב מ ב ק ש י ןי‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ך ש ו י י ועזו ב ק ש ו פניו ת מ י ד ‪ :‬זכרו נפלאתיו‬ ‫א ש ר ע ש ה מ פ ת י ו ומשפטי־פיהו ן ‪ .‬ז ר ע לשר^‬ ‫ע ב ר ו פ נ ע ע ק פ פחיךיו‪ :‬הוא יי‬ ‫אלרךנו!בל־ ׳‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ^ ך ץ מ^פמיו‪ ":‬ןקדזו ^עו^ם נ‪2‬ריחוך‪£1‬־צמז‬ ‫לאלף ר ו ת א ש ר כ ב ת א ת ־ א פ ך ה ם ו ש ב ו ע ת ו‬ ‫ליצחק‪:‬‬ ‫עולם‪:‬‬ ‫^עקבלחק*ללשךאל?רית‬ ‫ל א מ ר י ל ף א ת ן א ך ך כ נ ע ץ חב?־־‬ ‫‪4‬‬ ‫נ ח ל ת כ ם ‪ :‬בדזיוהכם מ ת י מ ס פ ר כ מ ^ ט ן ג ר י ם‬ ‫ב ה ‪ ' :‬ו י ת ה ל כ ו מגוי אל־גוי ו מ מ מ ל כ ה ך ‪ #‬ם‬ ‫א ח ר ‪ :‬קא־הניה ^איש ל ע ‪ #‬ק ם ויוכח עליהם‬ ‫‪,‬‬ ‫מלכים‪:‬‬ ‫חרעו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א ל ־ ת נ ע ו במשידזי ובנביאי א ל ־‬ ‫ש י ר ו ל ן י כ ל ־ ה א ך ץ ב ש ך ו מיום־אל־‬ ‫יום י ש ו ע ת ו ‪ :‬ס פ ר ו בגויים א ה ־ כ ב ו ד ו ב כ ל י‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪8‬‬ ‫ה ע מ י ס נפלאתיו‪ :‬ביי ג ד ו ל לן‪ .‬ו מ ה ל ל מאד•‬ ‫‪,‬‬ ‫ו נ ו ר א ה ו א ע ל ־ כ ל ־ ^ ו ד ם ‪ :‬כיכל־אלהי ה ע מ י ס‬ ‫א י ‪ $‬י ם ר ‪ :‬שמיס עשה‪ :‬הודלהךרלפגימגז‬ ‫ו ח ך ו ה ב מ ק ט ו ‪ :‬הבו ל‪:‬י מ ש פ ח ו ת ע מ י ם ה כ ר‬ ‫ליי ׳כבוד ו ע ז ‪ :‬הבו• ל‪:‬י ב ב ו ר ‪ #‬מ ו ^ א ו מ נ ח ה‬ ‫ובאו ‪£‬פניו'השתחוו ליי ב ה ך ך ת ־ ק ך ש ‪ :‬ח י ל ד‬ ‫מ ל פ נ י ו כ ל ־ ה א ך ץ אף־תבון ת ב ל ב ל ־ ת מ ו ט ‪:‬‬ ‫י ש מ ח ו השמלם ותגל ה א ר ץ מ א מ ר ו בגוים י י‬ ‫מ ל ך ‪. :‬ירעם ה י ס י ו מ ל א ו ^ ע ל ץ ה ש ד ה ו כ ל ‪-‬‬ ‫א ש ר ־ ב ו ‪ :‬אז ן ך נ נ ג ע צ י ח מ ג י ^ ^ ־ ‪ ? 1‬־ ב א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪ :‬י‬ ‫לשפוט את־האךץן הוךול;יכיטובכילעולס‬ ‫ואמחהושלענוא״להי לשענו'וקפצנו‬ ‫חמיו‪:‬‬ ‫והצילנו'מךהגיוים להודיורה לשכם'קךש״ף‬ ‫ל ה ש ת ב ח ב ת ה ל ת ף ‪ :‬ב ר ו ך יי אלהי י ש ך א ל‬ ‫מ ך ה ע ו ל ם ו ע ד ־ ה ע ל ם ר א מ ך ץ כל־העס א ‪£‬‬ ‫והלל ליי‪:‬‬ ‫—‬ ‫|‬ ‫ן‬ ‫|‬ ‫ז‬ ‫ר ו מ מ ו יי אלוזינו והשתחוו־‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫—‬ ‫‪.*1*1:‬‬ ‫**‬ ‫‪v‬‬ ‫!<‪T‬‬ ‫‪— :‬ן‬ ‫י •‬ ‫להדם ת ל י ו קרוש הוא‪ :‬הממו‪.‬יי ולהיגד‬ ‫ו ה ש ת ח ו ו ‪£‬הר' קךשו כיקדויש״אלהינח יהףן^‬ ‫ז‬ ‫רחום י יכפר עוןי^א ן ^ ח י ת ו ה ך ב ה ל ה ש י כ‬ ‫אפו ולא יעיר כ ל ־ ס מ ת ו ‪ ' :‬א ת ה י י ל ' א ^ ת ? ‪ 5‬א‬ ‫ר ח מ י ך מ מ נ י חסךןי ו א מ ת ך ת מ י ר י צ ך ו נ י ‪:‬‬ ‫ז כ ד ^ ^ ו ח ס ' ^ כ י מ ע ‪ 1‬ל ם ה מ ה ז הנועז‬ ‫לאלהים‬ ‫ט‬ ‫תסלת שחרית‬ ‫למלחים על־לשראל גאוחו ןעזו ב ש ח ק י ם ‪:‬‬ ‫גוךא אלךדם מ מ ק ך ש י ך א ל י ש ך א ל ה ו א נותן‬ ‫עז ו ה ע צ מ ו ת לעם ב ר ו ך א ל ר ז י ם ‪ :‬א ל ־ נ ק מ ו ח‬ ‫ג; א ל נקמות* הופיע ן ה נ ש א ש ו פ ט ה א ר ץ‬ ‫גמולעל־גאים‪ 3 :‬ה י ש ו ע ה ע ל ־ ע מ ן ?‬ ‫השב‬ ‫י‬ ‫ב ך כ ת ף סלה‪:, :‬לגבאות ע מ נ ו מ ש ג ב ־ ל נ ו ^ ת י‬ ‫; ע ק פ סלה! ‪ ? : : ,‬ב א ו ת א ש ר י א ד ם ב ט י ׳ ב ך ‪:‬‬ ‫יי הושיעה ה ב י ל ^ ע נ נ ו ב י ו ם ־ ק ך א נ ו י ה ו ש י ב ה‬ ‫את־עמף וברך‬ ‫‪w‬‬ ‫א ו ד ג ך ו ל ‪ %‬וךעם ןנ^אם‬ ‫ע ד ־ ה ע ו ל ם ‪ :‬נ פ ש נ ו ח כ ת ה ליי ע ז ר נ ו ומגננו‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫הוא‪:‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫כי־בו‬ ‫‪j • •• IT‬‬ ‫יקזמח‬ ‫־ ״ ־ ‪V A‬‬ ‫לבנו כ י ב ש ם ק ך ש ו‬ ‫ב ט ח נ ו ‪ :‬יהי־חסדך יי עלינו כ א ‪ #‬ר יחלנוילך‪:‬‬ ‫י"‪A‬‬ ‫‪J•v‬‬ ‫‪ -‬ן ; ‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪4‬״‬ ‫•‬ ‫ה ר א נ ו יי ח פ ך ף ך ש ע ף ח ת ך ל נ ו ‪:‬‬ ‫קומו־•!‬ ‫עז ר ת ה לגו ו פ ד נ ו למען ח ס ד ך ‪ :‬אינלי יי א ל ^ י ך‬ ‫ה מ ע ל ך מ א ר ץ מצרים הךחב־פיך ואמלאהו‪:‬‬ ‫א ש ר י ה ע ם ש כ כ ה ^ ו א ש ר י ה ע ם שיל אליזייי‬ ‫‪:‬‬ ‫ואינני בחסדך' ב ט ח ת י ילל־ ר־יבי ב י ש ו ע ת ך‬ ‫‪1‬‬ ‫א ש י ר ה ליי כי ג מ ל עלי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A T I -‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ראיתי נספר המנהיג לאנן הירתי שאמר‪:‬‬ ‫לחודה‬ ‫בצרפת‬ ‫נהגו‬ ‫לרלוג נשנתות וי״ט מזמור‬ ‫וכן בדין שהיו אומרין אותו בזמן הבית על הקרבת התודה שהיו מניאין ד׳‬ ‫הצריכין להודות ואינה קרינה נשכת‬ ‫וי״ט‬ ‫ד נ ד ר י ס ו נ מ ו ת אין קרינין בהם‪ ,‬אבל‬ ‫כפרוננצא וספרד אוסרין אותו ולא יתכן ‪ 1‬ע כ י ל ‪ ,‬והר״ד אבודרהם יישב םנהג ס פ ר ד ‪,‬‬ ‫אכן גזנהגנו שלא‬ ‫לאםרי לא בשנת וי״ע ו ע ר נ ייכ גם לא בע״פ זתה״מ של פ ס ת ‪,‬‬ ‫אכן נקיק מדלגי׳ רק שתי התיבות‬ ‫)‪(^chsor‬‬ ‫טזמור לחודה‬ ‫ג‬ ‫ומתתילי'‬ ‫‪c‬‬ ‫הריעו ליי וגו‪/‬‬ ‫למנצח‬ ‫תסלת שחרית‬ ‫‪9‬‬ ‫כשבת וביים ^ושיפיס טזעוריס ‪6‬לו ובפולין זין״ון אשמו גם בהושענא רכא‪.‬‬ ‫לסנצח מןמור לתך‪ :‬ה^מלם הסברים ?בוך^ומע^ח‬ ‫ידיו מגיד הרקיע‪ :‬יום ליוםנביע אימרןלילה'לל;לה לחיה״‬ ‫דעת‪:‬איןא‪£‬רואיןדבריםבלי נעמעקולם‪ :‬בכל‪-‬הארץו‬ ‫יצאקוםובקצהתבלמליהם לשמש שםזאהלבהמוהףא‬ ‫כחתן יצא מחפתו ישיש מ י ו ד לרוץ אירתמלןצה השמים!‬ ‫מוצאו ותקופתו על־קצותםואיןנסתר מחמתן‪ :‬תורר‪-‬ן‬ ‫יהוה תמימה משיבת נפש עדות יחוה נאמנה מחכימת‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פתי‪ :‬פקודי יהויה ישרים משמחי־לבמצותיהוה ברה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪/ T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪-‬‬ ‫‪.TT‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫מאירת;נינים‪ :‬יךאתיה‪1‬ה» קןהוךהעימךת^ד מ^פטי״‬ ‫יהוהאמתצדקויחדההנחמדיםמזהבומפזרבומתוקים‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ISV‬‬ ‫‪I T : - ) /‬‬ ‫‪: ! T‬‬ ‫־׳‪v:r.‬‬ ‫‪T/•:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫^'יי‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫)‬ ‫‪ prnnT‬וויהח טויחירז • י‪-‬ח־יזרודהי וזהויי ד ה ח ח ״ מ י ח י י י ‪- -‬‬ ‫םשך‬ ‫;נבדף ^;ימשלרבי אז איתםןנרןתימןשע ךב‪ :‬יהיו‬ ‫לךציון • אמרי־פי וחניון לבי לפניך יו־זודז צורי ןגאל\‪:‬‬ ‫ל ד לךוד לשנותיו את־טעמיו ל?ני אבימלך‪1‬ןג^העלך‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫אברכה את־יחוה בכל״עת תמידתהלתו בסי‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫" ‪h‬‬ ‫‪T1:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫‪*:iT‬‬ ‫ביה־וה ותתהלל־ נפשי ישמעו ענוים ויע‪4‬מחו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג ד ל ו ליה‪1‬ה א ת י ונרוממדק עמו יחדו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪A*T~:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫דרשתי את־יהוה וענני ומכל־מנורותי הצילני‪:‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ד ד י •‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫;‬ ‫• • ‪• I T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דזביטו אליו ונד־זרו ו‪5‬ניהם אל־יחפרו‪:‬‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫‪T j‬‬ ‫‪JT:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫זה עני קרא ויה‪1‬ה עמע ומכל־צר‪1‬תיו‬ ‫•\«‬ ‫‪TJTW J ' ^ T‬‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫‪'J‬״־‬ ‫‪jTj‬‬ ‫^• ‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:W n‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫חנדתמלאזי יהודז סביב "ליראיו ויחלצם‪:‬‬ ‫‪>«T‬‬ ‫‪ - « . . .‬י \ ‪T • \r-‬‬ ‫•ו‬ ‫״ ‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬ן‪"•:-:‬‬ ‫טעמו וראו כי־טוב יהוה אשרי הגבר יחסה־ב‪:1‬‬ ‫‪:!-‬־ ‪ i j‬ן‬ ‫‪j‬‬ ‫;‬ ‫‪AT‬‬ ‫״‬ ‫״ ‪v . v vv‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫תסלת שחריח‬ ‫ןךאו אתץהוה קרשיו לי־אין מססוד ליךאיו‪:‬‬ ‫כפירים דשו ורעבו וד־רשי יהרה לא־יחסרו כל־טוב‪:‬‬ ‫לכו בנים שמערלי יראת יהוה אלמדכם‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫* ‪I‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‪J‬‬ ‫‪:‬־ ״ ‪: V‬‬ ‫•‬ ‫‪•V‬‬ ‫מי האיש החפץ חיים אהב ימים לרא‪1‬ת טיוב‪:‬‬ ‫‪5‬צר לשיונף מרע ושפותיד מדבר מרמה‪:‬‬ ‫סור מרע‪.‬ועשה־טוב בקש ש‪6‬ם ןךךפחו‪:‬‬ ‫עיני להוה אל־צדיקים ואזניו אל־שוערתם‪:‬‬ ‫••‪-1‬‬ ‫‪:w j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪fA‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫ד‬ ‫ז ו‬ ‫פני יהיוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם‪:‬‬ ‫צעקו ויהוה שמע ומכל־צרו־תם הצילם‪:‬‬ ‫‪JT I - j C;T?k‬‬ ‫* * ‪'T‬‬ ‫‪A"T‬־^ • ‪T I T T‬‬ ‫קרוב יהיוה לנשברי־לבואת־דכאי־רוחי^יע‪:‬‬ ‫רב‪1‬ת תנות צדיק ומכלם!צילבו ידיה‪:‬‬ ‫שמר כל־עעמיתיו אחת מהגה לא נ‪#‬ברה‪:‬‬ ‫תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪'i‬־‪W‬‬ ‫‪I‬‬ ‫\‬ ‫־ ' ‪J‬‬ ‫•״•‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫פדהיהויה נפש עבדיו ולא יאשמו כלהחטים בו‪:‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫‪JV:‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪VJV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A T T‬‬ ‫^‬ ‫‪S‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫־‪*I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫צ תפלה למשה איש־האלהים ארצי מעון אתה היית לנו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪J‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-W‬‬ ‫‪i'T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בדד ודד‪ :‬בטרם ו הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪.*.‬־‬ ‫‪•4‬‬ ‫•‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T<.‬‬ ‫‪V J V‬‬ ‫״ *‬ ‫)‬ ‫ומעיולם עד־עןלם אתה־אל‪ :‬תשב אנוש ;ןד־־ךכא‬ ‫ורתאמר שובו בני־אךם‪ :‬כי אלף שנים בעיניך כעם‬ ‫אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה‪ :‬זרמתם שנה יהיו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫‪tt:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪J T‬‬ ‫*‪I I‬‬ ‫‪A‬‬ ‫כבהןר כחציר יחליף‪ :‬בברןר י^זיץןחלף לערב ןמוללמבש‪:‬‬ ‫עלמנו למאור פמך‪ :‬כי כלימינו פנו מ נ י ת ך כלינו‬ ‫שנינו כמרהגה‪ :‬ימי שניותינו בהם שבעים שנה ואם‬ ‫‪•T‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫«‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫'‪/'TJ‬‬ ‫• ( ס ר ׳ ניןראת כטלאפום והאי נעלם‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫( ש ה ה ק׳‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫'>‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪10‬‬ ‫מבורת^מונים שנה ^ןךחבם ןןמל ואון כי גז חיש‬ ‫ומןפה‪ :‬מיץודע ןןן אפך וכיךאכזןלעכריןף‪ :‬לה‪3‬ית‪:‬סיגי־‬ ‫כןהודעו^א לבב חלמה‪ :‬שובה יהוה‪.‬עד־מתץהנחםע^‬ ‫‪:‬‬ ‫עבדיך‪ :‬שבןגנו• בבלןר חסדךונרננה ונשכחה ‪3‬כלץמיני‪:‬‬ ‫שטחנו כימות עניתנוי^נותראינר •הןי• ‪..‬גי?] ^?‪.‬ליף‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫פ^לך והדרך על‪-‬בניהם‪ .‬ויהי נעם יצרני אליהינו ןגלינד‬ ‫ומעשירה ידינו כוננה עלינו ומעשר; ידינו כוננרזו‪:‬‬ ‫צ א ישב ‪3‬סתר עליון ןצל שדי מזלונן‪:‬אמר לןהוה מלזסי‬ ‫ומצודתי אליהי אבטדדבו‪ :‬כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר‬ ‫הויות‪ :‬בא‪3‬ךתיוו;םך לך ןתחתלנפיו^סהצנהוטח^‬ ‫אמת־ו‪ :‬ליא־תיךא מפחד לללה מחץ מנוף יומם‪ :‬מדבר‬ ‫באיפל‪.‬יסלך מ?ןטב;שוד צהרלם‪ :‬לפד מצךךואליף‬ ‫ורבבה מימלנך אליך לא יגש‪^:‬רק ‪3‬עלניך תביטן^למח‬ ‫מעונך‪:‬‬ ‫ךש^ים תראה‪) :‬יי־אתה יהוה מלזסי עליון‬ ‫^ ן נ ג ע ^ ץ ק ר ב ‪3‬אהלך^ כי מלאכיי‬ ‫לצוךדלך ל^מךך ?כל־ךךכיך‪ :‬על־כפןם ישיאו^ך פ ך‬ ‫תגיףבאבן מ ל ך ‪ :‬על־שחלופתן תדרך ת ך כ ט ן פ י ד‬ ‫ותנין‪ :‬כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי־ידע שמי•‬ ‫יקראניוואענהו עמ‪ 1‬אנכי‪3‬צרה אחלצהו ואכבדהו‪:‬‬ ‫אךך^ימים א^במןהו ואךאהו ‪3‬ישמנתי‪:‬‬ ‫ארך ימים יכו‪/‬‬ ‫קלוזהללויהוהללואת־שם‪:‬הוה^לועבדייהוה‪:‬שעימדים‬ ‫בביתיה‪1‬המז‪5‬ר‪1‬תבית^חיבו‪:‬הללהה‪^3‬ט‪1‬ביה‪1‬הזמדד‬ ‫‪j••:‬‬ ‫‪a• :‬‬ ‫;‪1‬י!‬ ‫־ ־‬ ‫״ג \ ‪ ' .‬״ '‬ ‫‪T-:‬‬ ‫י‬ ‫'•־ ^ י ‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪a• :‬‬ ‫‪j :-‬‬ ‫י‬ ‫'לשמו כינעים‪ :‬כי־יעק־ב בחרלויהישראללםגלת־ו‪:‬כי‬ ‫‪j-7.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫|‬ ‫‪• AT J J: T‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫• ‪• #‬י‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫• ־‪r‬‬ ‫אני ידעתיכי־גדוליהוה ואדצינו מכל־אלהים‪ :‬כל אשד״‬ ‫‪• "z-nj•-:‬‬ ‫•ן‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ AT‬־‪:1‬־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ז־‬ ‫‪:‬״‬ ‫•ן‬ ‫>‬ ‫ן ‪... -‬‬ ‫יא‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫חפץ יחוה עשיר• בשמים וכארץ בימים וסל־תהמיות‪:‬‬ ‫"‪U‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪• j -T -‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•,•AT T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫ז‪•--‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪F‬‬ ‫״‬ ‫מעלה ?שאיםמקצה חארץ‪3‬ךרןםלמטר ‪/‬נשה מיתזא רוח‬ ‫מאמרותיו‪ :‬שהכה בכורי מצרים מאדם עד־‪3‬המה‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪w‬׳‪r.‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• י ו ז ז‬ ‫‪• A T :‬‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫‪I T « « T‬‬ ‫שלח! אותת ומיפתים בתוככי מצרים בפרעיה ובכל־‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫ו‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• *‪• J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•AT :‬‬ ‫; »‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪,‬עבדיו‪ :‬שהכה גיוים רבים והרג מלכים עצומים‪ :‬לסיחיון•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫מלך האמיי ולעוג מלך הבישן ולכל מ?ןלכווז קגןןן‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪IVS‬‬ ‫' ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT'1‬‬ ‫־‬ ‫' ‪A‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־ "‬ ‫>‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬עמו‪:‬ןהוהעקז לעולם‬ ‫^‪£‬בךעץננחם‪:‬‬ ‫•עצבי הניוים כסף וזהב מעשיה ידי אדם‪ :‬פה־להםוליא‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ *»v-v|:‬־ ' • ' ״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫" ״‬ ‫‪,‬‬ ‫" יי ־‬ ‫‪:‬‬ ‫'י • ‪. ,‬‬ ‫‪TW‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ידברועינים להם ולאיראו‪ :‬אזניםלחם וליאיאזינו אף‬ ‫‪-j‬״‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ו‬ ‫‪• J - : T‬‬ ‫‪v n‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪A—:1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫איןיש־רוח בפיהם‪ :‬כמוהם יהיו עשיהם כל אישר־בכ&ח‬ ‫בהם‪ :‬בית ישראל ברכו את־יהיוה בית אחריו ברכו‬ ‫••‪J‬‬ ‫•״•‬ ‫‪•C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪4-U T‬ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫•‬ ‫ארדיהוה‪ :‬בית הלוי ברכו את־להוה יראי‪:‬הודז ברכו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪W‬־•••‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪ T‬׳ ‪ :‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫' ‪I‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫את־יהוה‪:‬ברוך לדזוה ו מציון שגן ןךוישלם הללויה‪:‬‬ ‫דודו‪ ,‬וס סזא סלל הגדיל‪< /‬ההלל פל י״יו זי״מ‪fro‬סלל המצרי‪ .‬נינזא לן> ד׳ <נ*ו »פם»וים ק»״מ‪.‬‬ ‫כי לעולם חסךו‪:‬‬ ‫קלןהוךו ‪|2‬יה‪1‬ה כי־טוב‬ ‫הודו לאליהי האלהים‬ ‫‪V‬‬ ‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫הודו לאדני האדנים‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫" ‪j‬‬ ‫־‬ ‫‪:|T‬־‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‪i‬‬ ‫לעשה נפלאות גדלות לבדו‬ ‫לעשה השמ‪:‬ם ?סמנה‬ ‫ויי לעולם חקןךו‪:‬‬ ‫לר‪. p * l 1#‬על־המים‬ ‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫••>‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫—‬ ‫‪• I‬‬ ‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫־ ‪I:‬‬ ‫‪W‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j•T‬‬ ‫כי לעולם חסדו‪:‬‬ ‫־ *‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫חסדו‪:‬‬ ‫כי לעולם‬ ‫לממשלות בלילה כי‬ ‫לדילים‬ ‫אורים‬ ‫עשה‬ ‫)־‬ ‫חסדו‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לעולם ח?ןךו‪:‬‬ ‫כי‬ ‫ביום‬ ‫בבמריהם‬ ‫להנהלת‬ ‫וכוכבים‬ ‫מצרים‬ ‫את־ה^מ^‬ ‫את־הירח‬ ‫למכה‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪11‬‬ ‫ויוצא ישראל מחובם‬ ‫כי לעולם חסךו‬ ‫םך‪/‬סזכןה ובןך‪1‬ע נטרח‬ ‫כי לעולם ח?ד‪1‬‬ ‫ר‪1$‬ר ים־םוף לגזרים‬ ‫כי לעולם חסך‪1‬‬ ‫ודזןןביר לשראל ?תוכו‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫ו מ ך פתניה ןחילו גצם־סוף‬ ‫כי לעולם חקזךו‬ ‫למוליך עמו נמךבר‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫למכה מלכים גדלים‬ ‫כבעולם חסךו‬ ‫‪ : j•• - :‬׳י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫ז‬ ‫•‪A‬‬ ‫?‬ ‫"‬ ‫ויחר־ג מלכים אדירים‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫ולעוג מלך הבשן‬ ‫כי לעולם חקךו‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫לסיחון מלך האמרי‬ ‫כי לעולם חסךו‬ ‫ונתן אךצם לנחלה‬ ‫נחלה לישראל עבד‪1‬‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫נלסךקנו מצרינו‬ ‫כי לעולם חסךו‬ ‫כי לעולם חקךו‬ ‫שןש‪$‬לנו זכר־לט‬ ‫כי לעולם חקך״ו‬ ‫נתן לחם לכל‪-‬ב^ר‬ ‫הודו לאל השמים‬ ‫לו‬ ‫כי לעולם חסדו‬ ‫רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה‪:‬‬ ‫» •־ • • ן ־‪v j‬־!‪:‬־־ ‪• T‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪A- ;IT • :‬‬ ‫הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרר־לו‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫»‬ ‫\‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫^‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בסחןןה‪ :‬כי־^ךדכר״‬ ‫יהוה וכל־מעשיהו באמונה‪ :‬אהב ןדרןה ומקןפטיחקן‪-‬‬ ‫יהוה מלאה האךץ‪:‬בךבר להוה שמיםנעשו ומ״וח פיו כל‪-‬‬ ‫^באם‪ :‬כצסכנדמי רזיםנחןןאוצךותההוקןיות‪ :‬ייךןןן‬ ‫מיה־וה כל־הארץ כזמנו יגורו כל־ישבי תבל‪ :‬כי הוא אמו‬ ‫״•!״‬ ‫‪• A‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VAT‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ויחי הוא‪ .‬צוד‪ .‬ו י עמד‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ו‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־*‬ ‫••‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־ ־ ‪J‬‬ ‫יהוה הפיר‪.‬עצת גיוים הניא‬ ‫‪:‬‬ ‫•••‪VT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫יב‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫מחשבות ;נמים‪.:‬עצת יהוה לעולם תעמד מחשבודז‬ ‫לבו לרד ודד‪ :‬אשרי הגוי אשר־יהוה אלהיו העם ו בחר‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־־‬ ‫•‬ ‫‪J " :‬‬ ‫‪V‬־־‬ ‫‪:‬־־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫לנחלה לו‪ :‬משמים הביט יהוה ראה את־כל־בני האדם‪:‬‬ ‫‪J T - . I - J‬‬ ‫ז ‪' • -‬‬ ‫וי־‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫יוזזו‬ ‫‪T‬‬ ‫מ^כוךשכתו השגיח אל כל־ישביהאךץ‪ :‬היצר יחד‬ ‫לבם המבין אל־כל־מעשיהם‪ :‬אין ה?ןלך נושע ניךב־חיל‬ ‫גבור לאץנצל ‪3‬ךב־כיח‪ :‬שקר הסוס להישמנה וברב חילו‬ ‫^ ? ד ם ל י ם לחסךו‪ :‬להציל‬ ‫לאימלט‪:‬‬ ‫ממות נ?'שם ולחיותם ברעב‪ :‬נ‪$‬שנו חכתה ליהוה עזרנו‬ ‫זד‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪4 T‬‬ ‫‪TIT‬־‬ ‫‪~-:‬‬ ‫••‬ ‫י ••‪A‬‬ ‫•«‬ ‫‪-‬ו‬ ‫•‪w‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪i‬׳‪.‬״?\‬ ‫ומגננו הוא‪ :‬כי־בו ישמח לבנוכיבשם קדשו בטחנו‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫'‬ ‫‪IT‬‬ ‫"‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪• :‬י^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‪:|T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫יהי־חסדף יהוה עלינו כאשר יחלנו לדד‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫;‪-‬‬ ‫| ‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*T‬״‪A‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:r‬־‬ ‫‪v-J:‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫צ ב ׳ מזמור שיר ליום השבת‪ :‬טוב לחידות ליהוד! ולזמר‬ ‫׳‪1‬‬ ‫••״"‬ ‫׳‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:-••1:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪I T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫;‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫לש?לך‪.‬עליון‪ :‬להגיד בבקר חסדך‪.‬ואמונתך בלילות‪:‬‬ ‫עלי ^שור‪.‬ועלי־נבל עלי הגיון ?כבור‪ :‬כי שמלזתני‬ ‫י ה ו ה ^ ג ל ף ‪ ^ 3‬י ‪ ,‬מ ] י ף ^ ה מדרגךלו מעשיך יהוך‪.‬‬ ‫?זאיר ןןןמןו מחשביתיך‪ :‬איש בער לא ידע ו?סיל לא‪-‬‬ ‫יבין את־זאת‪ :‬ב‪9‬ך'ח ךשעים ו וימו־עשב רציצו כל־‬ ‫פעלי און להישמדם עדי־עד‪ :‬ואתה מרום לעלם‪:‬הוה‪:‬‬ ‫כי הבה איביןז יהוהבי־הנהאיביןז יאבדו יתפרדו כל־‬ ‫‪V : 1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫פעלי און‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪| JV:‬‬ ‫•‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪F‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ד ו ‪:‬‬ ‫‪.‬ותרם כךאים ‪.‬קרבי בלתי ןשמן רענן נ‬ ‫ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪Z J T T‬‬ ‫‪J - J T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪W‬‬ ‫•‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T*.J-‬‬ ‫‪I T : T‬‬ ‫צדיק כתמר‪:‬פרח כארז בלבנון ישגה‪ :‬שתולים בבית‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪vwv:‬‬ ‫‪ V-•| -‬״ ‪A T :‬‬ ‫־ { ז ג ‪•I‬‬ ‫* ‪w:‬ו‬ ‫!‪•:‬יי'•‪:‬‬ ‫;הוף !ידעךות אלהינו‪?:‬ריחו‪ :‬עוד יממן ?שיבה ךשנים‬ ‫‪:‬‬ ‫ורעננים יהיו‪ :‬להגיד כי־ישר יהוהיצורי ולא־ע לתה בו‪ :‬יי‬ ‫?‬ ‫־•‪J•1:1‬‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪J TT5A T‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫•^‪T J T 5‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ק«‬ ‫אף־תבון‬ ‫התאזר תכל׳‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫גאותילב לביגז יהיה ע?‬ ‫"‬ ‫יה‪1‬ה מלך‬ ‫צג י‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪J‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪12‬‬ ‫תבלבל־תמוט‪ :‬נכון כסאך מאז מעולם אתה‪ :‬נשאו‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪J]-li‬‬ ‫" ‪A T‬‬ ‫•‪"V‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪• I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫נהרות ! יהוה נשאו נהרות קולם ישאו ?הרות דכים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪J‬‬ ‫ז!‪/‬‬ ‫ן‬ ‫׳‬ ‫‪j r f‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫מקלות! מים רבים אדירים מישברי־ים אדיר במתם‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫• >‪• •) -‬‬ ‫׳‪j‬‬ ‫־ ‪••; :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪<-‬‬ ‫•‬ ‫ ‪AT‬‬‫‪#‬‬ ‫ןה‪1‬ח‪, :‬ןןד^יףו^קעו ?)אידלביהןינאוודפן^ןדןה‬ ‫לאדןייכןים‪:‬‬ ‫*(״פיק אי‬ ‫י 'יהי כבוד י;לע‪1‬לם לק‪5‬מח ייבמעשיו‪ :‬ןהיעןם‬ ‫ןי י שברך מעתה״ןעד־עולם‪ :‬ממןרדדשמש‬ ‫ע ־ממאו‪6‬ך|ל שם יי‪ :‬ךם על־בלעוים‪/‬ע‬‫‪.‬על השטןם'‪3‬ב‪1‬ף‪\:‬ש^ לעולם יי זהךןז‬ ‫"לרד־יךד • ‪.‬־י ‪3‬שמוםדביןיכסאו ומלכותו בכל‬ ‫מעלה• ל^מחו‪-‬יהשטעוסגל האךץןןאסךו‬ ‫בג‪1‬ים‪.‬יי מלך‪. :‬יי מלך יי מלך יי יימלך לעלים‬ ‫ד‬ ‫‪I I T T JTI w‬‬ ‫‪.JT:‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫|‬ ‫‪JT*I K‬‬ ‫ועד‪ :‬י מלך עולםגעד אכךו גוים מאחיו‪ :‬יי‬ ‫ךפיר ^עטת גוים הניא מחשבות עטים• רבוח‬ ‫מדןשבותבלב־איש^עצת יי וןיא תקום‪ngi :‬‬ ‫ייילעולם הועמד מחשבות' ילבו לדד ‪1‬ךו־‪ :‬כי‬ ‫הוא אמר דת הוא צוה עעמד‪ :‬כי־בהר יי‬ ‫‪* \ni‬אוה למושב לו‪:‬כי'‪:‬יעקב בחר'לו יח‬ ‫וישראל ‪? 'wk$‬י״^ץטוש יי‪.‬עמו גנרזלאו‬ ‫לא^עןוב‪ :‬והוא רחמי י ובפר‪,‬עון" ןלא‪$‬חיח‬ ‫ןדךבה' להשיב אפו \‪] it‬יעיר כל־רומתו‪«':‬‬ ‫הושיעה ד^לך^עננו' ביום־לןךאגי•י‬ ‫י‬ ‫*( נ א ו ה ק ד ש מ ׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p>jo‬סא'‬ ‫מ י פ וסקי ת\‪ 1‬ננ״י טדויין ודיי וכן ע י ו ך י נ י ג ו ד א ‪.‬‬ ‫יג‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫אקדי ז‪#‬בי ביתך עוד ןהללוף סלה‪:‬‬ ‫אשרי העם שככה לו אשרי חעםישיי אלהיו‪:‬‬ ‫‪v: J T - . W x T‬‬ ‫‪atjtv-,‬‬ ‫‪"it‬‬ ‫קמה סהלה לדוד‬ ‫א ךומ?ןןל אלוהי המלך‪.‬ואברכה ש?לף לעולם וץד‪:‬‬ ‫י‬ ‫ב כל־יום אברכך ואהללח שמד לעולם ועד‪:‬‬ ‫גדול יחוד‪ ,‬ומהלל סאד ולגדלתו אין חקר‪:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫'\‬ ‫• ‪Jt *,‬‬ ‫‪jt-‬‬ ‫‪"5‬י‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪#‬‬ ‫" ‪IVI" I J‬‬ ‫ן‬ ‫דור לדור ;שבח מעשיך ומנורהיך‪.‬יגית‪ :‬י‬ ‫‪I‬‬ ‫ת ד ר כבוד הודף ןדברי גפלאתיד אשיחה‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬ועזוז גוךאיתיך ייאמרו וןךלןסך ?*םןרנה‪ :‬יגדולחר קי‬ ‫!‬ ‫ז כר ךב־טולןל‪:‬ביער ןצךדןלזך ןךבנו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ח נון ןרחום יהוה ארך'אפ‪:‬ם תדול־ח‪5‬ד‪:‬‬ ‫ימיי י׳•‬ ‫טוב־יר־זוה לכל ורחמיו על־כל־מעשייו‪:‬‬ ‫‪rr :‬‬ ‫‪a-‬‬ ‫י* ‪T‬‬ ‫‪:‬־‪t-:i‬‬ ‫‪-‬ה* ‪•t‬‬ ‫‪j‬‬ ‫י יורוך ך‪$‬ה כל־מעשיך וחסידיך יברכוכה;‬ ‫!‬ ‫? ביוד מלמהך ייאמרו וגבוךלזך ידברו‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫להודיע לבני האדם גבורתיו'וכבוד הדר מלכותו‪:‬‬ ‫‪JTT IT J•• J‬‬ ‫;‬ ‫‪j‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫־‪i‬‬ ‫מ למסך מלכות כל־ןנלמים ומכזשלסך ןיכל־ךור וךר‪:‬‬ ‫סיומך^הוה לכל־הני‪9‬ליםןזוקף לכל־ה?פופים‪:‬‬ ‫ע יני כל אליך ישברו ואתה נותדלהם את־אכלם בעתו‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪ « j v | -‬ו •• ‪I‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:t‬‬ ‫‪>zjt‬׳‬ ‫•\‬ ‫‪:‬‬ ‫פותח את־ידך ומשביעלכל־חי רצון‪:‬‬ ‫צדיק יהיה בכל־דרכיו וחסיד בכל־מעשיו‪:‬‬ ‫־‪T ^ | J • -I‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t:‬‬ ‫ס רוב ;חוה לכל־קראיו לכל אישר יקראהו באמת‪:‬‬ ‫‪j JT‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ATT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t:‬‬ ‫‪AT :) I‬״‪VV‬־‪* :‬‬ ‫‪J\t1:W|::‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫ך צוךןראיו ‪!£‬שה ואת־שןןגתם ישמע ןיושיןןם‪:‬‬ ‫<&'ומר יהיוה את״כל־אהביו ואת כל־הרשעים ישמיד‪:‬‬ ‫;‬ ‫תהלת‬ ‫ו‬ ‫פרנשה‪.‬‬ ‫והוא‪:‬ס‪:‬ר‬ ‫ןש״ת חחך• ‪0‬‬ ‫)‪(Machsor‬אדני ך‬ ‫הדס‬ ‫־‪vJ‬‬ ‫•( סזתח את ידן ר״ת פאי כמכין‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪13‬‬ ‫סחלתיח(ה ידבר פי ויברךכל־בשרשם^ו ^עיולםוןןך‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ואנחנו!נברדיה מעתהועד־־עולםהללויה‪:‬‬ ‫סמן הללויה הללי נפשי את־יהוה‪ :‬אהללה יה‪1‬ה בחיי‬ ‫‪ -‬ן ‪- :‬‬ ‫׳ץ׳׳•*׳'‬ ‫־ ! ‪ :‬־ • >‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•״•‬ ‫‪ — :‬ן ‪J T - :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪JTj‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪h‬‬ ‫אזמרה ל^יהי ‪3‬ע'ודי‪^_ :‬־תכטחו מריבים ‪3‬בךאךם! שאין‬ ‫לו תשועה‪ :‬תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדף‬ ‫!‪J‬‬ ‫‪*IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" "‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪4-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬י?}‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫עשתנתיו‪ :‬אשרי שאל יעקב בעזרו שבת על־יהוה אלהץ‪:‬‬ ‫‪k‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫">‬ ‫‪| J • I™ J * "*V‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫'‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫עשה! שמים וארץ את־הים ואת־־בל־אשר״בם הישמר‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V T T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪T-<T‬‬ ‫‪"W‬‬ ‫•״•‬ ‫‪AT‬‬ ‫־־‬ ‫אמתלעולם‪ :‬עשה מ ^ פ ט י ^ ו ק י ם ^ ס ם ל ^ י ם‬ ‫יהיוה מתיר אסורים‪ :‬יהיוהופקח עורים יהיוה זיקף כפופים‬ ‫יחיוה איחב צדיקים‪ :‬ןה'וה!שימר את־גרים יתום ואלמנה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬״‬ ‫‪V‬‬ ‫•‪|1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־•«‬ ‫‪« T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫! ‪J T T : -‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ןעודךוךרן ךש^ים יעות‪. :‬י‪3‬ללך יהוה! לעולם אלהיןד‬ ‫ציון לדד ודד הללויה‪:‬‬ ‫‪W‬־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4 1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ ‪— J‬‬ ‫ה ט ן הללויהובי־טוב זמרה אלהינו כי־נעים נאוה תחלה‪:‬‬ ‫‪ : ! -‬־‬ ‫^׳|׳"*"‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪J T : -‬‬ ‫•ן‬ ‫••‪A‬‬ ‫*‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫בצהירושלם יהיוהנדחיישראל יכבס‪ :‬התפא לשבורי לב‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ומתיש לעצבותם‪ :‬מונה מספר לכוכביםילכלם ‪ #‬מ ו‬ ‫‪• :‬‬ ‫ת‬ ‫יקרא‪ :‬גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מעודד‪.‬ענדם ןהוה משפיל רש^ימעךי^ןךץ‪ :‬ענו ליהוד‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בתודה זמת לאלהינובכנור‪ :‬המכסה שכדם! בעבים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪w: -‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•יו‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T .‬‬ ‫־ •‬ ‫•‬ ‫המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר‪ :‬נותן לכהמה‬ ‫לחמה לבני ערב אשר יקראו•‪ :‬לא בגבורת הסוס‪:‬חפץ‬ ‫‪:v‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫»‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫לא־ב^יוקי האיש ירצה‪ :‬רוצה יהוה את־יראיו את‬ ‫אלה?ך‬ ‫ויקךבך‪cm :‬‬ ‫אתץהוה ‪,0‬ללן‬ ‫ש^ח״רושלם ך מ י ך‬ ‫?דחי שעריך ב ר‬ ‫חמין‪:‬‬ ‫כי־ןזמן‬ ‫•‪? Jv‬‬ ‫הןןיחלים‬ ‫איזן‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪J‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪•V‬‬ ‫‪J V‬‬ ‫‪A‬‬ ‫~‬ ‫‪V‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫יד‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫גבולך שלום חלב חטים ישב‪:‬עך‪ :‬השילחאהךתיוא^‬ ‫;!ד־מהךהיךוץךבךו‪ :‬הניתן שלג כצמר כפור כאפר‬ ‫ן?)־ר מ‪#‬ליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ישלח־דברו וימםם ישב רוחו יולרמים‪ :‬מגיד דברו‬ ‫‪JT :‬‬ ‫" ' ‪J‬‬ ‫‪<S•• I - :‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪JT T :‬‬ ‫ ‪J‬‬‫‪1‬‬ ‫ליעקבחקיו ומשפטיו לישראל‪5 :‬א עשהכןולכל־גוי‬ ‫נ <‪JVT•. |A~:‬‬ ‫• ‪JT T :‬‬ ‫‪••T‬ז * ‪T‬‬ ‫‪! • • T : •S‬‬ ‫ומשפטים בל־ידעום הללויה‪:‬‬ ‫־‪'T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-:I-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•(דבריי‪r‬׳״‬ ‫‪IT‬‬ ‫הללויה ו הללו אודיהוה מךהשמים הלאהו‬ ‫קמח‬ ‫במרומים‪ :‬הללוהו כל־מלאכיו הל‪.‬לוהו כלתןבאו‪:‬‬ ‫חללוהו שמיש וירח הללוהו כל־כוכבי אור‪ :‬הללוהו שמי‬ ‫‪T: VJV‬׳‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‪-:‬‬ ‫‪ •• :‬ו‬ ‫‪j‬‬ ‫‪v‬־‪:1‬־‬ ‫‪j•• :‬‬ ‫השמיםיוהמים אישר! מעל השמים‪ :‬יחללו את־שם‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪•ATT‬‬ ‫‪:‬־־ ‪>V‬‬ ‫׳‬ ‫־ ‪•ITT‬‬ ‫י ־ ־^‬ ‫‪ Vk‬־‪:1‬־‬ ‫•‬ ‫^•‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ןחוה כי הוא צוה ןמנראו‪1 :‬י עמידם לעד לעולם חק־נתן‬ ‫וליא״יעבור‪ :‬הללו אודיהוה מךהארץ תנינים ןכל־‬ ‫תהימות‪ :‬איש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J' :‬‬ ‫‪VJV‬‬ ‫‪T T S‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~ ‪J T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ההרים וכל־גבעות עץ פרי וכל־אחים‪ :‬החיה וכל־‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יהמה רמשי וצפור כנף‪ :‬מלכי־ארץ וכל־לאמים ישרים‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪l‬‬ ‫• ״‬ ‫‪%‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫׳‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫*"‬ ‫וכל־ש־פטי ארץ‪ :‬בחורים ןנבדבתולות זקנים עם‬ ‫נערים‪ :‬יחללו \ את־שם יהוה כי־נשגב שמו לבדו הודו‬ ‫‪>-:1- :‬‬ ‫‪:‬־!"•ו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪Tj‬‬ ‫••‬ ‫‪ r‬י ‪J I JT 2‬‬ ‫‪:‬־‪A‬‬ ‫על־ארץ ןשמלם‪ :‬דדם ‪5‬ןרן! לעמו ההלה לכל־ססיךיו‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫לבני ישראל עם'קרביו הללויה‪:‬‬ ‫‪" j‬‬ ‫‪1:•k J; •• T‬־| ‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫*(צכאיוק‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ק מ ט הללויה! שירו ליהיר‪ ,‬שיר חדש תהלתו בסהל‬ ‫כי־רוצהיחיוה‬ ‫‪J-:‬‬ ‫ירננו‬ ‫‪3‬מלכם‪:‬‬ ‫בכביוד ‪JT :‬‬ ‫יגילו ‪J V‬‬ ‫חסידים‪-‬‬ ‫יזמררלו‪:‬‬ ‫ציון ‪:‬‬ ‫בני •‬ ‫יעלזו'‬ ‫‪A‬‬ ‫^מחץשךאל‪3‬עשיו‬ ‫וכנ־ור‬ ‫בישועה‪T : •:‬‬ ‫בתיף ‪:‬‬ ‫במחול' ‪J| j :‬‬ ‫ענוים‬ ‫שמו ‪ :‬־‪:A^:T‬‬ ‫יפאר‬ ‫דםדים‪j:‬‬ ‫‪:‬הללו ‪:‬‬ ‫בעמיו‬ ‫־‬ ‫‪j-:t•I‬‬ ‫תפלת‬ ‫‪14‬‬ ‫שחרית‬ ‫על־משכבותם‪:‬רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫\‬ ‫‪J‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫‪wv:‬‬ ‫‪«ST‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•ן‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪•T T :‬‬ ‫לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים‪ :‬לאםד מלכיהם‬ ‫בזקים'ונכבדיהם בכבלי ברזל‪) :‬לעש״ותבהםומישפט‬ ‫כתוב ח ד ר ח ו א ל^כאחסידיו האלויח‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪J T T‬‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־־‪:1‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫קנ הללויה והללראל ןכןךשו הללוהו בךכןיע עזו‪:‬‬ ‫הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו‪ :‬הללוהו בתקע‬ ‫•‪:‬ו‪1:‬‬ ‫‪ - v‬־‬ ‫‪-‬ו‪-:‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫\ ‪:‬‬ ‫‪J :‬‬ ‫ו‬ ‫‪*(-j•• :‬‬ ‫‪-:!-v.‬‬ ‫שופר הללוהו בנבל וכבוד‪ :‬הללוהו בתיף ומחול הלאהו‬ ‫־‪:l‬־‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪-.•J••:‬‬ ‫‪V,‬־‪:1‬־‬ ‫‪I • :‬‬ ‫‪| j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫־ ! ‪ :‬־‬ ‫במביםועגב‪ :‬הללוהו בצלצלי־שמע הללוהו בצלצלי‬ ‫תרועה‪ ':‬כל הנשמה תהלל יה הללויה‪ :‬כ״ה״ת״י״ה‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪w‬־‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:l-‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בךוך ולעולם אמן ואמן‪ :‬בתך ‪ J‬מציון‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ןרושלס הללרה‪ :‬בחך‬ ‫עשהנ‪9‬לאותלבךו‪ :‬וברוך ״ישם כבודיול^ולם‬ ‫ממלא כבודו את־בל־האךץ אמן י ןאמן‪ ':‬י‬ ‫יייי^וזים‪:‬שךאל‬ ‫צדן לעמול קילס שימיזיל ויברך‪ ,‬ויעמול עד אחה הוא וכוי‪.‬‬ ‫ויברך'דויד ‪$‬ת־יי לןןיני נל־הפןהל ויא^רךוידברוד‬ ‫אתה יי אלהי ישראל אבינו מעולם ועד־ע‪1‬לם‪ :‬לוז'יי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫י‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫••‬ ‫״‪j‬‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫••ו*‬ ‫י‬ ‫‪<r‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪\ x‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪j | :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כלבשמים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־־‪*.‬‬ ‫‪« T‬‬ ‫ג‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪- J • • - :‬‬ ‫‪.‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫— ‪•j‬‬ ‫ובארץלך יי הממלכה והמתנשא לכלולריאש‪ :‬והעשר‬ ‫ז ז * ; ׳‬ ‫)‬ ‫• | > ! ז ־ •‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪-‬‬ ‫"‪\.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪. " T ^ T :‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כיח וגבורה‬ ‫ובידך לגדל ולחזק לכל‪ :‬ועתה אליהינו מודים אנחנו לך‬ ‫ומהללים לשם תפארתך‪:‬‬ ‫ניזעי‬ ‫אתה הוא יי לבדך את‬ ‫עשיית את־השמים^מי ח^מיםוכל^באם הארץןכל״‬ ‫מחיה ‪f‬את־כלס‬ ‫בהם ;ואתה‬ ‫אשר ע^יההימים וכל־אשר‬ ‫‪JV‬‬‫‪v‬‬ ‫‪<V - :‬‬ ‫‪T‬׳"‪Y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪J V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^T -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT•.‬‬ ‫טו‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫ו^בא השמים לך משתחוים‪ :‬אתה הוא יי האלהים‬ ‫‪r r :‬‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪* t-‬‬ ‫• ! ' ‪ : » .‬־־!‪:‬״•ו‬ ‫י‬ ‫‪VJIT J T :‬‬ ‫אשך בחרת באבדם והוצאתו מאור בשדים ושמת‬ ‫~‬ ‫•‬ ‫•״‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫•‬ ‫‪w‬‬ ‫״•‬ ‫••‬ ‫‪.‬־‪.:‬־‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪;j-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫שמו אברהם‪ :‬ומצאת ^ת־לבבו נאמן לפניך ןכרות עמו‬ ‫חברית לתתאת״ארץ הכנעני החתי האמדי והפרד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪......‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j.‬‬ ‫| ; ״ ^‬ ‫והיבוסי ןהגךגישי לתת לזחגו ותקס את־ךבךיך כי צדיק‬ ‫אתתותרא את־עניאבתינובמצרים ואת־זעקתם שמעת‬ ‫על־‪:‬ם־סוף‪ :‬ותתן אתית ומאתים ‪3‬פךע'ה ו?כל‪:‬עבךיו‬ ‫ובכל‪:‬עם אךציוכי ^ךעתכיהדדועליהםותעש^ךשם‬ ‫^הםרע^ךולתיוךהיםביבישה‬ ‫ואת־רדפיחםהשלכת במציולת כמראבן במים עז‪-‬ים‪:‬‬ ‫"‬ ‫ויושעיהוה ביום ההוא את־ישיראל מיד מצרים וי רא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫*‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ישראלאת־מצרים מת על־שפת הים‪ :‬וירא ישראל‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.. .‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫‪lT‬‬ ‫‪.. .‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫;‬ ‫את־היד הגדלה אישר עשה יהוה במאדים וייראו העם‬ ‫‪J T -‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫‪. T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫־ ‪• -T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: 1 • -‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪C T T‬‬ ‫את־יהיוה ויאמינו ביהיוה ובמשה עבדו‪:‬‬ ‫‪ W‬־ ‪I:‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪1•^ :‬ן־ן‪:‬־ •‬ ‫שירח הים צ ד ן לצערה מעומד כשעתה ובכוונה ונכגון הנועעיס כטו נ ם פ ר חורה‪.‬‬ ‫אזישיר־משהובניישר^את־הישירההןיאתל^הויאמת‬ ‫‪J T‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫לאמד ‪.‬‬ ‫״ ‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T :‬״‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־<‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ןר־כבו רמה בים‪:‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪tx‬‬ ‫שמו‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪« ¥‬‬ ‫אבי וארממנהו•‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫^ • < ‪ :‬׳ ‪T :‬‬ ‫‪-‬ו‪:‬׳‬ ‫‪x‬‬ ‫זה אלי ואנוהו‬ ‫‪~ T‬‬ ‫^ ־ ' ‪ :‬־ •‬ ‫‪J‬‬ ‫סוס‬ ‫עזי וזמרת יה ויהי־לי‬ ‫‪I T -‬‬ ‫לישועה‬ ‫•ו‬ ‫־ •‬ ‫•‬ ‫אשירה ליהוהכי־גאיה גאה‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫־*‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪ :‬־ ‪: IV‬‬ ‫••‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫אלהי‬ ‫‪••: -:1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫יהוה איש מלחמה יהיוה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪WT‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫•‬ ‫{ ‪T‬‬ ‫מרכבת פרעה וחילו ירה בים‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪WT‬‬ ‫ומבחר‬ ‫שלשיוטבעובנם־סוף‪:‬תהמתיכסימוירדובמצולתכמ‪1‬‬ ‫‪. j‬‬ ‫‪ : S . :‬־ ‪A*• :‬‬ ‫' ‪I‬‬ ‫‪* • '.‬‬ ‫י‬ ‫תחרס‬ ‫גא‪1‬נך ימיןןי‬ ‫וננךב‬ ‫למץךיהוהנאדךיבכ־ח‬ ‫תךעץ *ארב‪:‬‬ ‫א?ן‪:‬‬ ‫ןהוה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪{ IT‬‬ ‫;‬ ‫‪W‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪15‬‬ ‫מבךוח‬ ‫תשלח חך^ך;אכלסו ב^ש‪:‬‬ ‫קמיף‬ ‫ב^בי כמיךנד‬ ‫אפיךגעךמו כדם‬ ‫אמר‬ ‫ק‪5‬או תהמת‪3‬לכ־ים‪:‬‬ ‫ניזלים‬ ‫אחלק שלל תמלאמו‬ ‫אויב ארד־ף אשיג‬ ‫י‬ ‫•>‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬ ‫‪|J‬‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫?‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫!‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫נשפת‬ ‫אריק חרבי תורישמו ידי‪:‬‬ ‫נפשי‬ ‫^ צללר כעופרת ‪£3‬‬ ‫ברוםןז כסמיו ‪:‬ם‬ ‫מי‬ ‫מי־כמ־כה באלם יה(־ה‬ ‫אדירים‪:‬‬ ‫ים‬ ‫ז‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪« T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ IT‬י • י‬ ‫כמכה נאדר בקדש‬ ‫‪:V‬‬ ‫‪T W T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫נורא תהלת עשר*‬ ‫־ « )״ ^‬ ‫‪iT‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫>‬ ‫• ‪W‬‬ ‫נחיח‬ ‫נכ‪£‬ית‪:‬מעךתבל^מואךץ‪:‬‬ ‫פלא‪:‬‬ ‫נהלרזבקןזאלץגר׳‬ ‫גיחסךךעםץוגאלת י‬ ‫חיל‬ ‫שטועמים יןץזו‪-‬ן‬ ‫‪\plp‬‬ ‫אז נבהלו אלופי‬ ‫אחז ישבי פלשת‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ו ‪:‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫<‬ ‫ז ו ז‬ ‫אדום‬ ‫;‪?.‬׳‬ ‫• ‪r,S:‬‬ ‫־‪**,.‬־‬ ‫~‬ ‫אילי מיואב ייאחזמו רעד‬ ‫' ־ ־‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪«AT‬‬ ‫»‬ ‫נמנו‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫תפל עליהם אימתה‬ ‫כל ישבי כנען‪:‬‬ ‫עד־‬ ‫בגדל זךש^יךמו כאבן‬ ‫ופחד‬ ‫;ןך‪.‬יעבר צם־זי‬ ‫^ ^‬ ‫יע‪5‬־ר ע?ןך יהוה‬ ‫סבאמו ותטעמו ?הר נחלתך ‪ .‬מכון‬ ‫קנית‪:‬‬ ‫מפןךש ארצי כוננו‬ ‫לשלותןי פעלת יהו־ה‬ ‫"י 'יהוהו^לךל<םו^ד״י‪:‬‬ ‫ידיך‪:‬‬ ‫י^לך לעלם ועד‪ :‬כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יי עלהם‬ ‫״‬ ‫י • י ״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫אח מי הים‪ .‬ובני ישר>> הלכו ביבשה בתוך הים‪:‬‬ ‫כי ליי המלוכה ומושל בגו‪.‬ים‪ :‬ועלו מושיעים בהר ציון‬ ‫לשפפןאודהר עשו והיתה ליי המלוכה‪ :‬והיה יי למלך‬ ‫על־כל־הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד‬ ‫י‬ ‫"‪J VI‬‬ ‫"‬ ‫*«‪V‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫ובתורתך כתוב לאמר שמע ישר^ יי אלהיט־ יי אחד‪:‬‬ ‫טז‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫י גשמת כל־חי תברך את־שמף ‪;,‬י אלהיני•‬ ‫ןךוח כל־בשר לזפאר ותרומם זכךןז מלכנו‬ ‫תמיד• מךהעולם ועד־העולסיאחה אל•‬ ‫ומבלעךיף אין ^נו מלך גואל ומושיע פודה‬ ‫ומציל ומפרנס ומרחם ?כל־עתצרהןצורןה‬ ‫אין לנו'מלך אלא אתה‪$ :‬להי הראשונים‬ ‫והאחרונים• אלוה בל־בריות §דון בל־־‬ ‫תולדות המקלל ?רב התשבחות המנהג‬ ‫עולמו?חסתבריותיו ?רחמים׳ די לא־ינום‬ ‫ול^־יישן • 'המעורר ןשנים והמקיץנךךמים •‬ ‫ןהמשיח אלמים׳ ןהמתיר אסורים והסומך‬ ‫נופלים והזוקף ?פופים• לך לבךף אנחנו‬ ‫מודים • אלו פינומלא שירה פם ולשוננו רנה‬ ‫כהמון גליו ושפתותינו שבח ?מךחכייךקיע•‬ ‫ועינןנו מאירוח בשמש וכירח• וידינו פרושות‬ ‫יכנ&‪.‬רי'שמלם• ותלינו קלות'כאילות‪ :‬אין‬ ‫‪,‬אנחנו מספיקיםילהודות לךד ין אלוזינו ואלוהי‬ ‫אםקינו •י ולברך את־שמך» על־אחח מ^לף‬ ‫‪1‬‬ ‫* ( נ ר ו נ ה ת ש נ ח ו ת ‪ ,‬מעמו בריבוי התשבחות‪ ,‬כלומר בכל התשבחות ואף שהם‬ ‫רבים‪ ,‬וזה שימיש מלת רוב בלשון עברי להורות על ריבוי הכלל‪ ,‬וזה טעם‬ ‫ורוב עצמותי הפתיל ) א י ו נ ד ׳ י י ל ( ‪ ,‬כבוד עשרו ורוב בניו ) א ס ת ר ה ׳ י י א (‬ ‫ליבוי בניו‪ ,‬ואמנם רז״ל הרגילו להשתמש בו בענין אתר נאמרם רובו‬ ‫ככולו‪ ,‬והוצרכתי להעיר כאן על העניןהזה להניס לעת המתקשים גזה‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫( ה מ נ ה ג ‪ ,‬הם׳ רפה כמו המטהר )ויקר׳ יליא( וכן משפט הלשון להרפות הס׳‬ ‫כשפי הפעל נפמת‪.‬‬ ‫י ( ו ה מ ק י ז נ ' והסעיר‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫‪16‬‬ ‫אלף אלפי אלפים ורבי רבבת פעמים הטובת‬ ‫ש;גשיחעם־אב‪1‬תינוןעמנהממצךיםגאלחנו‬ ‫ןןאלהינו ומביתעבדים פדיתנו ברעב זנתנו‬ ‫ובשבע כלכלתנו• מךזךב הצלתנו• ומדבר‬ ‫מלכתנו ומחלים ךעיםונאמנים דליתנהעד־‬ ‫הנהע'זךונוךחמיך• ולא־עזבונו חסךיך• ואל‪-‬‬ ‫ותעשנו י^הינו לנצח ן‪.‬עלי־כן אברים עפלנדן‬ ‫בנו • ורוח!ונשמה עזנפלזתבא&ינו ולשוןא‪/‬צר‬ ‫שמת בפינוגהןהם יודו ויברכו וישבחוויפארו‬ ‫וירוממו' העריצו ויקדישו וימליכו אח־שמה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫תשבע• וכל־בךך לך תכרע• לכל־קומה‬ ‫לפניך ח^תחוה• וכל־לבבותליךאוך• לכל־‬ ‫כןךב וכליות יזמרולשמך • כדבר שכתוב כל‬ ‫עצמותיי תאמרנה» מי כמוך• מצילגנני מחזק‬ ‫ממנו מגני ואביון מגוזלו י‪ :‬מי יךמה־לך וכזי‬ ‫ןשוה־לך ומי יעךך־לך• האל הגדול הגכור‬ ‫ןהנוךא אל ן‪$3‬יון קנה שמים ואךץ‪ :‬נהללןז‬ ‫ונעבךןך ונפאךך ונברך' את־שם קףטך‪.‬‬ ‫באמור לךוד בךכי נ‪$‬שי אודן; וכל־קךכי‬ ‫את־שם״קךשו‪:‬‬ ‫האל‬ ‫‪1(°‬רני נ״א ירט רנממ רננו" סטוטמ‪.‬‬ ‫א‬ ‫יוצר ליום ראשון של שבועות•‬ ‫האל‬ ‫בתעצמ‪1‬ת עזןז‪ :‬הגדול בכבוד שמד‪ :‬הגיור לנצח‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪ : -‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,-.-‬י‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪|-.‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV‬־־‬ ‫וחנוךאבנוראותיך‪ :‬המלך הי^בעל כסא ךם ונשא‪:‬‬ ‫שיכן‪.‬עד מרום וקדוש ‪#‬מ‪ •1‬ןכתוב‬ ‫רננו צדיקים ביי לישרים נאוה חלזלה‪:‬‬ ‫בסי ישרים תתהלל‪ .‬ובךברי צ ריקים תתברך•‬ ‫ובלשוןךןםיךיםתתרומם״ ובסןךבקתשים תתקדש״‬ ‫ובמקהלות רבבות עמך בית ןשךאל ברנה ‪:‬תפאר‬ ‫שמך מלכנו ?כל־דורודור שכן חובת כל־ה‪:‬צורים‬ ‫לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו להודות להלל לשבח‬ ‫לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס על כל־‬ ‫דברי ישירות ותשבחות דוד בךןשי _ע‪5‬ךך משיחך‪:‬‬ ‫ישתבח שמך לעד מלכנו‬ ‫המלך הגדול וחפךוש‬ ‫בשמים ובארץ כי לך נאה י; אלהיט ו^הי אבותינו‬ ‫שיר ושבחה הלל יזמרח עז וממשלח נצח גדלה‬ ‫‪TT :‬‬ ‫"״‬ ‫‪TT :V‬‬ ‫‪T: •:‬‬ ‫‪|V‬־‬ ‫‪\ l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫וגבורח ו^הלח ןתפאךת קדשה ומלכותי?רמות‬ ‫והודאות מעתה ןעד״עיולם‪ :‬ברוך אתה״ ‪ >$‬מלך גדיל‬ ‫בתשבחות ‪ k‬ההודאיות^דוןיהנסלאותיחבוחר ‪#3‬יךי‬ ‫הש״ אןמרח״ק‪.‬‬ ‫זמרה מלך ^ חי העולמים‪:‬‬ ‫ז‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪" | V IV‬‬ ‫״‬ ‫)‪3.‬‬ ‫‪•T T‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪A‬‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫יוצר ליום ראשון‬ ‫*‬ ‫ועתה יגדל־נא בדן אדני באשר ךברתלאטד‪:‬‬ ‫זכ‪ 1‬ךחמיף ;י וחםדיף בי מעולם הטה‪:‬‬ ‫‪.‬יתגדל וית‪%‬ש שמה ךבא בעלמא ךי־בךא כיעותדן‬ ‫כוןו‪5‬יומיכוןו‪3‬תיךכלבית‪:‬שראל‬ ‫בעגלא ובזמן כןךיב ואקורי‬ ‫אמן״יהא ‪#‬מהרבא מברך לעלם ולעלמי ^למיא״ית^י‪-‬ןד‬ ‫י;שתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪. .‬יל*י;יי ‪.‬יל‪/‬עלה‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ויתהלל ^מה ךקוךשא בדיך הוא לעלא מן כל ביכתא‬ ‫ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירןבעלמא ואמרואמן‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫;‬ ‫ווו‪/‬הרע‪,:‬־‬ ‫לןד‬ ‫‪17‬׳ ' ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫דער חזן‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪I J f‬‬ ‫*‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪T T : V :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ברט‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ף‬ ‫י״‬ ‫‪#‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i^nj‬‬ ‫איור ו ב ו ר א ח ש ף ע ש ה‬ ‫י ־‬ ‫ולעלמות‪L‬‬ ‫שלוםומךאאח‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫ד‬ ‫־‬ ‫! ‪3‬‬ ‫ל•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫קהל‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫איןאלה;םסל^רנכב?גרכ^‬ ‫שטו ועלזו ל^ניר‪ .‬ושטו מר׳וט‬ ‫די‬ ‫‪0‬‬ ‫^לבלבךכהו^הלה‪:‬‬ ‫‪,‬יהישם‪^-‬כךךט^הועדע^ס‪:‬‬ ‫״(איר עילם גאוצד תייס‪ ,‬טמוגר אל מעלה יוצר אור וכוי ואמר‬ ‫•שאור עולם הוא האור ‪:‬כירא מש‪:‬ת ימי כראשית הוא נגנז כאוצר‬ ‫חיים כמו שאמרו ראה שאין העולם כדאי להשתמש כו ונגכז לצדיקים‬ ‫‪,‬‬ ‫לעתיד לבוא לעולם שכולו תייס‪ ,‬ועיין ככ״ר פ ג׳ וכיפה תאר סי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫|‬ ‫יתברך׳‬ ‫*( אור עוילם ?אוצר הים אורות מאפל אמר!?הי‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫א׳ ושי ז ו ו ועוד שם כש׳ ל״א‪ ,‬וכן כתת השיימן ביוצר להששקה‬ ‫בכי׳ אורות מאושל הזריז מסודו ובו‪ /‬ואששר כי אורות מאופל קאי‬ ‫על אור המאורות‪ ,‬וקרא לאור הגנוז איר עולם להיותו קייס לעולם‬ ‫כדאי׳ כשדר א״ז כדק כ״א ולאיר המשט‪ :‬אצליכו א ו ר ו ת בלשון‬ ‫רבים כמ״ש השתוב יהיא מחרת ברקיע השמים להאע• על הארץ‪.‬‬ ‫של שבועות‬ ‫ב‬ ‫*ויוסד ע״ס איב משולש בכל חרוז‪1 ,‬כל היזרוזים משייטים על‬ ‫ל' הכתוב משפוקי^ ה׳ קנני ראשית דרכו וגו שבמשלי שימן‬ ‫ח ‪ /‬ובתשלום האיב מתום שס המחבר ש מ ע ו ן כ ר י צ ח ק ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ארוןא^נגי• אצלו שכנני• אךםהקנני•»‬ ‫קנני‪ :‬בנץ בעךכו• בי עץ צךמ• ‪3‬שעשיע‬ ‫בךכו• ראשית ךךמ‪ :‬גקתי לתליו‪-‬יגךתי‬ ‫נצליו• געגועי;גליו• כןךם מפעלי{‪ :‬ךתותי‬ ‫עלם• דורי לתעילם•' דעת הנעלם• מאז‬ ‫מעולם‪ :‬הגיגי לאמש‪ -‬המזמןק ל?ר‪1‬ע•‬ ‫‪:‬‬ ‫הנפלא‬ ‫באור‪.‬‬ ‫א‪ .‬ארוז אמככי וכוי‪ ,‬כל הפיומ הזה ממהלל התורה שהיא עיקר‬ ‫החכמה והיא ראשית כל ואתרית הכל ונמצאת בכל ונעלמת מכל‪ ,‬ויסודו‬ ‫על הכתובים ה' קנני ראשית דרכו וגו׳ שבמשלי פי׳ ת׳ וכמו ‪:‬שירשום רז״ל‪.‬‬ ‫אדם הקכני‪ ,‬לבן אדם ‪:‬תכני לוןכין וירמוז למאמרם ז״ל שבשעת נתינת התורה‬ ‫יץגירגו המלאכים ואמרו לפניו ית מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו והתדר‬ ‫להם הקב״התשוב׳ כמבואר כמדדש תהלי׳ מזמור ת׳‪ .‬ב‪ .‬בנין‪ ,‬בריאת העולם‪ .‬ע!‪/‬‬ ‫התיעץ כדאי׳ בפרקי דר״א פ״ג ויבואר לקמן תות ס ‪ /‬בשעשוע ברכו‪ /‬עשייה‬ ‫ואהי׳ שעשועים יום יום )שם במשלי(‪ .‬ג‪ .‬גשתי לרגליו‪ ,‬בכל מקום שהלך גשתי‬ ‫אליו‪ .‬לרגליו‪ ,‬להליכותיו‪ .‬ר‪ .‬דתותי עלם‪ ,‬ל׳ העלמה שהעלים והצפין דתותי‬ ‫להועיל בהם לדודי‪ ,‬ויתכן שרמז במלת דודי אל דברי סופרים כמאמרם ז״ל במש׳ ע״ז‬ ‫דף ל״ה א׳ ויהי דודי נרדף עם דתותי‪ .‬ה ‪ .‬הניני‪ ,‬מחשבתי והיינו התורה שהיא‬ ‫מחשבת התכמה‪ ,‬ל׳ כינה הגיגי‪ .‬לארוש‪ ,‬לדבר ל׳ ארשת שפתיו)תהלי כא ד(‪.‬‬ ‫המזוקק זכו‪ /‬שיעורו לדרוש ולפרוש התורההמזוקקה והנפלאה‪ /‬ל׳ אמרות ה אמרות‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תרגום‬ ‫א אדון‪.‬‬ ‫אשכנזי״‬ ‫* ח י ך ב י ן ווייןלחגןינ!; דע‪:‬העדרן‪ ,‬ןיי‪:‬ערד‪.‬וי‪;:‬ע‪:‬יו‪0‬עןוויינע;‬ ‫;יובערדעכ} "ע‪:‬סעןלוכ)<‪1‬רוןערב‪<1 ,‬יין טוןפשעי‪ /‬מוטט• ב‪ J}Q .‬ע ר ן י י ן וועץט*‬ ‫געביידע ענטועוחי‪,‬‬ ‫לחג ע ר ‪4‬ויך ל» רח‪0‬ד‪.‬ט‪,‬‬ ‫ווו‪-:‬־ ווונטער ר ע ן הווזיען‬ ‫לווןןינ;ען ‪:‬יי‪:‬עו טמיוטע‪'• :‬יוד יויך דירו ‪6‬וור‪:‬עד‪«,‬נטע גיינער יזונטערד‪,‬וזןטו‪:‬ג‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וויהמ‪5‬חןגטערויךחוי]ידענ‪53‬וטע וויי‪1‬טעווו‪:‬טער‪:‬יינעקלעןטע‪ ,‬ו ו ח ר ד י נ ע‬ ‫‪/‬‬ ‫ער^עטלונג‪: ,‬יינער‪/‬וערקע ער‪:‬טעז‪ .‬ד‪« .‬יינע‪:1‬עזענ‪1‬לע היוטערחדסבעווווהרט‪,‬‬ ‫י*יי‪:‬ען וינ‪:‬טןינגען לוע היי^ע; יוייכע;עד‪,‬יי«ע וויטעכשוופט םןון י ע ‪5 ,‬וון ע ‪ ^ /‬ק י י ט‬ ‫הער‪ .‬ה ‪ .‬בעגרי‪£‬פע יו‪/‬יפנוהע^ען‪ ,‬ריח ריינזטע ווחהרהייט לן ערןנרינרען‪ .‬דוו‪:‬‬ ‫־‬ ‫—‬ ‫*( ר ע ד ע ר ע ר‬ ‫חורה‪ ,‬ח|‪:‬‬ ‫חונבט^ריי‪5‬ןיכ‪2‬טע‬ ‫‪0‬ינבע;ריץ חן]ער ווייגהייט‪.‬‬ ‫׳יוצר ליום ראשון‬ ‫הנסלא לךדוש • נסכתי מראש‪ :‬ואודה ב?גךץ‪.‬‬ ‫ושעשועייגךץ* וקךמניןמךץ• מימןךמיארץ;‬ ‫זיהרנכללתי• זכיות נכללת׳• זיאח נתהללףןי‪.‬‬ ‫באין תהומות חוללתי‪ :‬תךאוניות• חלל‬ ‫ומעוניות׳ דוק בי עמניות‪? .‬אין מעיניות‪ :‬טפודזי‬ ‫עמלם• ט?םרי אש ומים‪ .‬טךמני יומלם‪.‬‬ ‫נכבךי מ‪.‬ים‪':‬ןקדותי נכעוייתדותי נקבעו‪.‬‬ ‫ידיעות רבעי• ?טךם הדים הטבעי‪n t h ? :‬‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫טהורות כסף‬ ‫צרוף בעליל‬ ‫בשמים‪ .‬י ק ‪,‬‬ ‫ירצה‪ .‬במרץ‪,‬‬ ‫ל'‬ ‫?מהרה‪,‬‬ ‫זכות‬ ‫לאלץ מזוקק שבעתים )תכלים יכ ז ( ‪.‬‬ ‫זאמרה‬ ‫במרוצה‪ .‬ז ‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫וכו‪ /‬זאת‪,‬‬ ‫ומעונות‪,‬‬ ‫תוקם‬ ‫ח‪.‬‬ ‫כזאת‪.‬‬ ‫עונות‪,‬‬ ‫כלולה‬ ‫כאשר‬ ‫)ישעי מת י ג ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מזכולז‬ ‫מזהירות ובלילה‬ ‫י‬ ‫זאז״ל רצה הקביים לזכות את י ש ר א ל‬ ‫ועונה‪ .‬חלל‪,‬‬ ‫ל' •עת‬ ‫השמים‪ .‬תק בי עניבות‪ ,‬תקק‬ ‫יוכלון שאת‪ .‬ט ‪,‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫זוהר‪ ,‬ל׳ זהירות וצתות וכן זכיולן‬ ‫שהיא‬ ‫•וכעכין אמרות ה׳ אמרות מהורות ו כ ו ‪/‬‬ ‫כערץ‪,‬‬ ‫חללי של‬ ‫בי כל עיניני העול‪/‬‬ ‫מפותי שמים‪,‬‬ ‫עש״ה‬ ‫דמיכי‬ ‫מולס'‬ ‫להס‬ ‫שנתן‬ ‫מפתה ש מ י‬ ‫שמיס‬ ‫ם‬ ‫מפשרי אש ומים‪ ,‬שרים כלולים מאש זעים והיינו הי׳לאכים‪.‬‬ ‫גירמכ‪ /‬ל קדימה זהזא כעל מ ז ל ממלת ע ר ה‪ .‬יזמים‪ ,‬ב אלפים שכה שהתורה‬ ‫‪,‬‬ ‫קדמה‬ ‫‪,‬‬ ‫לעולם'כמו‬ ‫ש‬ ‫י‪.‬‬ ‫אךל‪.‬‬ ‫יקרותי‪ ,‬לפי‬ ‫ענינו הוא‬ ‫וכיע^‬ ‫ל'מקור‪,‬‬ ‫ל׳ מעין נודע ויהי׳ יקור ומקור ע״ד יקום ומקוש‪ ,‬או שיהיה יהדותי ל׳‬ ‫יקרת‬ ‫ייוכז‬ ‫מצפוניו‬ ‫)ישעי כת‬ ‫‪,‬‬ ‫)עובדי׳ א ן(‪.‬‬ ‫יז( ומעניו ישזדותי‪,‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫כללות‪,‬‬ ‫ונבעו‬ ‫הזכמה‬ ‫הי‬ ‫גילוי כמו‬ ‫ל׳‬ ‫ציור‬ ‫הבריא‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫כמ‬ ‫‪ 3‬כ‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ג ן‬ ‫^‪1‬‬ ‫זגפרמ ויתכן שירמוז אל כללות ופרמות שבתורה‪ ,‬והנראה יותר נ כ ו ן בקישור‬ ‫זהמשן המאמר הקשה הזה הוא ע״פ מה דאי׳ כרכות ד ף לכ״ד ח׳ ‪1‬דף רע״כ א ׳‬ ‫י»ד‪.‬כע^ריי‪5‬ציכ‪1::‬ע ל« ע ר ע ח ר ט ע ן ‪1 ,‬ו‪0‬ד«יין ‪£ uwn‬חן יעהער‪ .‬ו‪.‬‬ ‫יזימהי^ ן‬ ‫ע‬ ‫החטט׳ חיך •»יינען מוי‪5‬ענטר‪.‬וויט ; •ויינע ח‪»1:‬וטח ריי‪5‬טעחייי‪ • ;1‬ך י ־ ח ש ע‬ ‫< י‬ ‫צ ר י ה ע ד‪.‬ער‪5‬חר;עברוןכט‪ ,‬פר»רדער ע ר ד ע מ‪/‬רלייט‪ .‬ז‪ .‬חיך בין‬ ‫חינבע^ריןי‪,‬‬ ‫ודינע * ח ‪ 0‬ע פוון קוחרהייטעו‪.‬‬ ‫^ ‪ T °‬ה־׳'‬ ‫‪H‬‬ ‫ר‬ ‫דערריינהיי^‬ ‫פיור‬ ‫‪ T‬ייי׳^ע! י‬ ‫•דיכער ן;עב!רט ן‪/‬וורען י ע נ ע פחטהען נלוך ני‪5‬ט‪ •H .‬ד ‪ : 0‬מ י י ג ע ‪ :‬ט ה י « ן י ‪ 3‬ע ד ע‬ ‫ר‬ ‫לייט‪ ,‬ד ע ; ו‪/‬י*מ חונד יענער ווחיבוי^ המט ע ר ווע;ענט|יך ד»רך ״ י ך ב ע ט ט י ^ כ ן‬ ‫יון‪ :‬ג ח ך נ י צ ט ‪ :‬הערפתר;עקוומו?ע!; ט ‪ .‬יענע ווייטיז‪1‬יפגעטפון‪:‬נטען ה י « » » ע ן '‬ ‫ן"‪^<«0‬טךערעןפייער׳׳חו‪:‬ר‪(1‬יו‪0‬ערווע‪:‬ען ע‪:‬טטט‪:0‬דעןכודיווט}‪;1‬עעוך«יר כעבן‬ ‫‪/‬‬ ‫יעןווס‪0‬ער«ויו‪0‬ען‪ .‬י‪.‬‬ ‫«יינען;רו‪:‬דטטיייע ״יודען ח י י ‪ ; :‬ע ) ע ; ט ‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫נ(‬ ‫«ויינעפ‪£‬״יןע‬ ‫ר‬ ‫בע‪5‬ע‪:‬טי^ט‪M ,‬יי‪:‬ע ט ע פ פ י כ ע ווו^עהחנןנט‪ ,‬ב ע פ י ו י נווך ב ע ר ; ע ייייגיעגענק^‬ ‫ווחוררען‪ .‬צ ‪ .‬לויךביןדח‪:‬‬ ‫מ י נ ן ^ נ צ ע ן ‪: ,‬ח ורו! ר ? ‪ :‬חורווע«ען חין י ע ד ע כ ן‬ ‫חיינלען‪:‬ען‬ ‫‪i‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬של שבועות‬ ‫נכללתי• כןפיטנתללתי • כטדתי נגללתי•‬ ‫לסני^כעות חוללתי‪ :‬לי שת מועצות• לרוץ‬ ‫?חצות• ל־יא ע&ה קצות• ארץ ןחוציות‪:‬‬ ‫מצותילקבל• מנה וחבל• מךבקיםלאגבל•‬ ‫ןראישעסריות תבל‪ :‬םיי^לעים ו^תים • נעם‬ ‫תרי״ג אותיות ישמן אנכי ע ד אשר לרעך כ ע ד תרי״ג מצות‪ .‬ושבעה אותיות יתירות‬ ‫כנגד ז׳ ימי בראשית ל ל מ ד ן שכל העולם לא כברא אלא בזכות התורה עכ״ל‪.‬‬ ‫‪.‬ואמרו עוד כמשי כסא ים רף כ״ד א התורה אתד משבעה דברים שנבראו קודם‬ ‫‪,‬‬ ‫שנברא‬ ‫וזהו ממעם‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫הפייען‪:‬‬ ‫שאני נכלל מהם והיינו תר״ע‪,‬‬ ‫כללות‬ ‫והרצון כלל המצות‬ ‫ככללתי‪,‬‬ ‫‪ p‬פ ר ע כתללתי‪ ,‬כן פ ר ע י האותיות הכקצבים‬ ‫בי מאנכי עד אשל לרעך‪ ,‬ואולם כמדתי שאני בו עבשו תר״ן אותיות כגללתי‬ ‫ונתקפלתי מהם לפי שלפני גבעות מוללתי <־ודם שבעת ימי בלאשית‪ .‬כתללתי‪,‬‬ ‫ל׳ קווצותיו תלתלים ענין קיבוץ‪ ,‬ונגללתי ל גלילה וקיפול או ל' התגלגלות‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ל הדבל‪ .‬ל‪ .‬לי שת מועצות‪ ,‬כדכתי׳ אני עצה לי ביכה‪ .‬וכתיב הלא כתבתי‬ ‫ל ן שלישים במועצות ודעת )משלי כב כ ( ‪ .‬לדוץ בדיצות‪ ,‬עש״ה יאהי׳ שעשועים‬ ‫יום יום משתקת לפניו ככל עת‪ .‬לא עשה קצות‪ ,‬כצ״ל שהלי‪.‬לאות ל ‪ .‬משולש‬ ‫אנו צריכים‪ .‬ם ‪ .‬מנה וחבל‪ ,‬תאר לישראל מכת חבלו ית׳‪ ,‬ויש סומלים מנקדים‬ ‫»קנ‪ .‬בשגול הג׳ וא״כ הוא ל׳ מכין או משקל כמו היינה יהי׳ לכס )יחזקאל מה‬ ‫ה‬ ‫יב(‪,‬‬ ‫ותבל הוא ל׳ מדה כידוע והלצון‬ ‫החכמה‬ ‫והוא‬ ‫וכמאעל‬ ‫ידע את‬ ‫איוב ) כ ח (‬ ‫מקימה‬ ‫והחכמה‬ ‫לעשות‬ ‫לדוח‬ ‫כי המשקלים‬ ‫והמדות יקבלו‬ ‫מאין תמצא ו ג ו‬ ‫משקל‬ ‫מי מדד כשעלו מים ושמים בזלת תכן וכל‬ ‫ומים‬ ‫‪,‬‬ ‫מצוות‬ ‫אלהים הכין דלכה‬ ‫תכן‬ ‫ב מ דה‬ ‫בשליש ע פ ר הארץ‬ ‫וכתיב‬ ‫ושקל בפלס‬ ‫הליס וגבעות במאזנים )ישעי מ י כ ( ‪ ,‬וכבר העמיק הרחיב לדבר בזה הפיימן‬ ‫‪,‬‬ ‫בסילוק לפ׳‬ ‫שקלים‪.‬‬ ‫מדובקים‪,‬‬ ‫צלולות האלץ‬ ‫המדוכקים והוא עש״ה בצקת‬ ‫עשל למוצק ולגביס ידובקו )איוב לח לח(‪ .‬ו ל גיכל כופל על פסילת האבנים‬ ‫‪,‬‬ ‫ועל בלילה ועירוב •כתומר ומימ לעשותמעשהמה‪ .‬ולאשעפלותתבל‪ ,‬וראשיתהיישוב‪/‬‬ ‫או שהוא כינוי‬ ‫לאד״ה‬ ‫כפי׳ לש״י ז״ל‪ .‬ג‪ .‬בוי שלשים ושתים‪ ,‬ילמוז אל ל״כ‬ ‫כתיבות פליאות התנעה המכואליס בס׳ יצילה וכנגדם ל״ב מדות של ר״א בל״י הגלילי‬ ‫חיי‪:‬לען‪:‬ען;‬ ‫חיך כין חיינןנעטרסנקט י ו ו ך ^ י נ ע כ ן מ י ^ ע נ ע ן ^יוווטעיוונרוויורטחן‪,‬‬ ‫ע ה ע הי; !? נחךוווויען‪ .‬ל ‪ •VH .‬החט ע ר גיןטע‪<1‬ע*»יט‪1‬עטד\יןט‪ ,‬לועענטליקקען‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ר החטטענחך ניכטן ע ו ט ח פ פ ע ו ‪ ,‬וןעדער דען עירבו!?! נ ו ו ך ר ע ט ע ן חויוריט‪.‬‬ ‫מ ‪»1 .‬יינען}עגעטלען‪:‬ינרח‪1‬נטער‪1‬ומרפעןדיחטו!ערע לו‪/‬נד דיי• ^רןזטע; )והנע « י ך‬ ‫החטטען ייעלע‬ ‫‪,:rcnjp‬‬ ‫נ‪.‬‬ ‫‪ \v]]nv‬ו י ך ניכט !עכיו^ט‪ ,‬נחך ד ע ר חורטטחןי דעו ע ר ד ע ‪; :‬‬ ‫לוויייוח>נרוריי‪0‬י‪:1‬‬ ‫ל י ע ו ד כ ע יוונר ח‪/<*:‬טהין;ע‬ ‫פ‪£‬יויע*‬ ‫החט‬ ‫ער‬ ‫חיו ר ע ר «י;טיק החט ריח ‪•//‬יוהייט‬ ‫‪; 32‬וןנןגע יודער חויי‪-‬פציסע‪ /‬עבען ויו‬ ‫י׳ווט דיחתירה לווייחחונרררייטי; ןיןןח;יג^ען‪: .‬י עהע מ י ע באור‪.‬‬ ‫יוצר ליום ראשון‬ ‫*‬ ‫נתיביותים• נהר בי'שפת‪:‬ם• בהכינו שמ‪:‬ם‪:‬‬ ‫ספונות הראני• סיורו קראני• סמך לגאוני״‬ ‫שם אני‪ :‬עצתי תהוג • עולםנהוג • ענד במהוג‪.‬‬ ‫בחי^הוג‪ :‬פצומהלהום• פקרקרוהים• פלס‬ ‫לתהום• על פני תהום‪ :‬צופיה למרחקים•‬ ‫‪:‬‬ ‫והרמב״ס י בטלות מ י ו ן‬ ‫שהתורה כדרשת בהם‪,‬‬ ‫להם הקשי ה ד י כ י ש‬ ‫פ״ז קרא‬ ‫התורים‪ .‬כועס נתיבותיס‪ ,‬עשייה דרכיי דרכי כועס וכל כתוכותי׳ שלוס‪ .‬שפתיס‪,‬‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ששתים‬ ‫אס תשככון כין‬ ‫)תהלי׳ סת י ד ( וברכות ד ף קי״ג‬ ‫התלמידי׳ שיושכין לשכי תכעיס כארץ‪,‬‬ ‫סודו‪• .‬התורה‬ ‫נקראת‬ ‫שלי הוא הקכ״ה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫ה‬ ‫סוד‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‪.‬‬ ‫סשוכות‪,‬‬ ‫)תהליס‬ ‫כתכעה ישד כל‬ ‫כה‬ ‫ב׳ תערו א י ל ו‬ ‫עניכים השונים ו י ק ר י ם ‪.‬‬ ‫יד(‪.‬‬ ‫ועל החכמה‬ ‫לגאוני‪,‬‬ ‫לגאון‬ ‫כשעכה הכליאה‬ ‫כולה‬ ‫סקי‬ ‫נ ד כ ת י ה׳ כחכמה יסד ארץ וגו )טשלי ג י מ ( ‪ ,‬אלהיס הכין דרכה )איוכ כ ת‬ ‫‪,‬‬ ‫כג(‬ ‫‪,‬‬ ‫לש״י‬ ‫פי׳‬ ‫באותיותיה כסדרן‬ ‫כסתכל כה זכרא את העולם‬ ‫ומשקלן י צ ר‬ ‫כ ל היצורים כאשר כתב בסוד ס יצירה עכ״ל‪ ,‬וכן ת״י כראשי׳ ברא אלהיס‬ ‫‪,‬‬ ‫ובכ״ר ריש פ‬ ‫ברא‪,‬‬ ‫כלי‬ ‫‪,‬‬ ‫בראשית ואהי׳ אצלו א מ ו ן ‪,‬‬ ‫א ו מ נ ת ו של הקב׳יה‪,‬‬ ‫בתובעת‪t‬‬ ‫התורה אומרת אני ה י י ת י‬ ‫כזכה‬ ‫בנוהג שבעולם מלך כ״ו בונה פלמין אינו‬ ‫אותו מדעת עצמו אלא מדעת האומן והאומן יאינו בונה אותו מדעת עצמו א ל א‬ ‫דפתראות ופנקשאות יש לו לדעת האיך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשששי‪:‬‬ ‫כך הי׳ הקכ״ה מביע בתורה ובורא‬ ‫את העולם והתורה אמרה בראשית ברי?‬ ‫אלהיס ואין ראשית אלא תורה היך מה דאת אומר ה׳ קנני ראשית דרכו‪ .‬ע‪.‬‬ ‫תרמוז ל׳ כמחזג משתעי‬ ‫)ברכו׳ ד ף מו ב( ומעמו‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ ו ג‬ ‫עצתי תרמוז איך שהעומס‬ ‫יהאכהוג וי״ג חהוג ל׳ הגיון‪ .‬ענד כמחוג‪ ,‬הקיף במחוגה‪ .‬ל׳ ענדם על ג ר ג ר ו ת י ך ) מ ש ‪/‬‬ ‫ו כא( ול׳ ו כ מ ת ו ג ה יתארהו)ישעי׳ מד יג( והוא שם לכלי שמתארין בו הילגולה‬ ‫והעגולה עצמה נקראת ת ו ג‪.‬‬ ‫פ‪ .‬פצומה‪ ,‬תאר לארץ בעבור השברים אשר ל ה‬ ‫עשייה הרעשת ארץ פצמתה רפה שברי׳ ) ת ה צ י ׳ ס ד ( ‪ .‬להום‪ ,‬לרפאות ל ה י ‪ ! :‬ן ס‬ ‫‪,‬‬ ‫היא צריכה בבראשית רבה פ ׳ ע ״ ה שפרשוהו ל׳ רפיאה‪ ,‬ומעמו כדי לרפאות ה א ד‬ ‫ז‬ ‫מתתלואי היתה פקידחו על קול ותום שהם רפואה לארץ כאשר יעידו חכמי ה ט ב ע‬ ‫‪,‬‬ ‫גם פלס לתהוס על פכי תהום שלא יציפו העולם כדכתיכ מי מ ד ד כשעלו ע י ס‬ ‫)ישעי מ יב( וכתיב לעשות לרוח משקל ומיס תכן במדה )איר‪ .‬כת כה(‪ .‬צ‪ .‬צן^י׳‬ ‫‪,‬‬ ‫למלתקים‪,‬‬ ‫אני החכמה צופי׳ אני למלתקיס וצפצופי מצחקים ומשמחים כ כ ל‬ ‫כעיייטעטע ‪.‬‬ ‫ער חענערהחוב ^ י י נ ע ר ^רעננען ב ע ף י כ ט ע ט ‪ ,‬חן‪ :‬ער דית‬ ‫ם‪ « .‬י ר החט ע ר פעוגחד^ענהייטען ח‪££‬ע‪:‬ביורט « י ך נווננטע ער ויין ‪3‬י‪:‬ד\י*<ניש'‬ ‫‪/‬‬ ‫ר ע ר ‪4‬רן‪:‬ד‪:‬יס לור ט ח פ פ ו ^ »!חר חיך פ י ר גיינע גחטט‪1‬יכע ״חיע‪:‬נ‪1‬חט דחרט; ע ‪<* .‬יי‬ ‫רחטת ןוחר חיהכן מיין ו‪/‬יכק לוד בעעטי^<ו‪ 4:‬ד ע ר ‪/‬ועןטוןרדנוי^;‬ ‫‪u‬׳‪ cu/u‬ךען ליוקע!‪ :‬ן‪:‬עברוי‪5‬ט‪ ,‬חוג ע ר רען‬ ‫‪ 0‬ו » ר י ‪ 0‬דער‬ ‫ז‬ ‫« י ך החט ע ר‬ ‫‪ ^ U]VII‬ע ל י י כ נ ע ‪0‬‬ ‫״‬ ‫פ‪ .‬לורערר‪.‬חןטו‪;:‬דער ע ר ד ע ה ח ט ע ר ‪5‬ערון‪:‬דעדדכעיחהרעזנייטען חיינ;עןעטלנ‪1‬‬ ‫חו‪:‬ר ^ ע ‪ /‬ו ת ^ ע ן דיח &ן!טחע| ח‪/‬יו' דער פ^ןצע רען יונ^רונדעז‪ .‬צ ‪ .‬חיך בין ד י‬ ‫ןעהערין‬ ‫׳‬ ‫‪0‬‬ ‫ד‬ ‫של שבועות‬ ‫צפצופימשחקים‪ .‬צעדי לא דוחקים• כאמצ־ו‬ ‫שחקים‪ :‬קמעם מזוז‪ :‬קריךתם ל־יךןזיוז•‬ ‫קדישתם לפזיוז ייממעל בעזוז‪ :‬רוגעים בגהיוב‪.‬‬ ‫ךגבים ןגיהיום• רתק חול לתהום• עיניות תהום‪:‬‬ ‫שוה אךקיו • שפר מתקו • שב בהנתקיו • כשומיו‬ ‫מקום ל׳ המצפצפים והמהגיס)ישעי׳ ת כ ( ‪ .‬צעדי לא דוחקים‪ ,‬פעבין בלכתן לא יצר‬ ‫צ ע ד ך ) מ ש ל י ד י ב ( והרצון כי השמי׳ גם הארץ מעידים על תכמת הכולא יהי‪ .‬ק‪ .‬קבועם‬ ‫מזוז‪ : ,‬ל א יזוזו ויזדעזעו‪ .‬קדירתס‪ ,‬ל׳ נתקדרו השטים בעבים‪ .‬לחזוז‪ ,‬פעל כגזר מן ודרך‬ ‫להזיז קולות)איוב לת כה( שהרצון בו עב ו ע ק או שיהי׳ קדירתס ל׳ קדירה וקערה‬ ‫והרצון שקערורית השמים מוכן לאסוף היזז״זים‪ .‬קרישתם‪ ,‬כמו שאז״ל יהי רקיע י ת ז ק‬ ‫הרקיע לתיס היו ו כ ק ל ש ו‪ .‬לפזוז‪ ,‬ליזזק כמו ייפחו זרועי ידיו‪ .‬ר‪ .‬רוגעים כנהום‪,‬כינו•‬ ‫לגלי הים כ׳ וינהוס עליו כבהמת ים)ישעיה ה ל ( ול׳ ר ג ע הים ויהמו ג ל י ו ) ש ם כ א‬ ‫ט ו ( ‪ .‬רגביס יגיהום‪ ,‬כ״כ בקצת סשליס בח׳ זא״כ הוא ל׳ מלתמה כי כן כל ל‬ ‫‪,‬‬ ‫מלחמה מתורגם גיחת קרב‪ ,‬ומעמו כ» הרגבים שסביבת הים יגיחו אתם מלתמה ולא‬ ‫י נ י ז ו ס לעבור‪ ,‬ובקצת ספרים כתיב יגיהום כה׳ ויהי׳ מעמו ישירו וימשכו אותם‬ ‫לאחור‪ ,‬ל׳ כאשר הוגה מן ה מ ס ל ה ) ש " ב כ י נ ( ‪ .‬רחק חיל לתהום‪ ,‬הקיף שלשלאות‬ ‫ורתוקות של חול סביב ליס שלא יוכלו המיס לעייל וכדכתיב אשל שמתי חול גבול‬ ‫ליס חק עולם ולא יעכלבהו והמו גליו ולא י ע ב ל נ ה ו ) י ל מ י ׳ ה כ כ ( ‪ .‬ר ת ק ‪ ,‬פעל כגזר‬ ‫מן‬ ‫ו ל ת ו ק ו ת כסף‬ ‫צולף‬ ‫עינות תהום‪,‬‬ ‫)ישעי׳ מ י ע ( שענינו שלשלאות‪.‬‬ ‫הע׳ בתילק בכל כ״י ובעדות ל״דק שקל פיל‪ ,‬גס במפלה מסל עליו לית ואילו‬ ‫בצדי אית דכוותי׳‪ .‬ש ‪ .‬שוה אלקו‪ ,‬ע״י שלתק חול לתהום השוה אלצו כמו הלא‬ ‫אס שוה פני׳ )ישעי׳ כח כ ה ( ‪ ,‬או שקאי על‬ ‫קלקע הים ומעמו שכתן ליס קלקע‬ ‫טוב ושוה לו לפי תכונתו ל׳ פלי ישוה לו )הושע י א( וידוע כי קלקע הים משונה‬ ‫מקלקע היבשה לשי מבעו‪ .‬מתקו‪ ,‬תנוכתו כמו התדלתי את מתקי)שופטי׳ ט י א ( ‪,‬‬ ‫ואי קאי על תנובות הים ילמוז אל הבריאות שבו מדומם וצומת וחי‪ .‬שב בהבתקו‪,‬‬ ‫הים כהכתקו‬ ‫מיסודו כשוא גליו ישוב‬ ‫לאחול כעל כלתו‬ ‫בעבול כי תק שם לים‪,‬‬ ‫ויתכן שילמוז אל ההליכה והחזילה התמידית אשל ליס והכה בהליכתו ידמה כאילו הוא‬ ‫רוצה ללכת לותק מגבולו אל מקום אתל והוא מוכלת לשוכבשומו‬ ‫ליסתקותקעולם‬ ‫ועהערין דער ‪//‬ייטבעח^הנטען ווע‪1‬ט‪ « ,‬י י ‪ :‬ע פועדין‪:‬טען ניני חןןער^עטלענד; ווויך‬ ‫ןוחרען«»יינע טריטטע ניכט ענ!‪:‬ע‪ ] ! ) ,‬ן ע ר י ע נ ע‬ ‫רוהעןי׳ייןייוונערטיטטעוןיכען‬ ‫‪fawn‬‬ ‫ח»י‪:‬געדעה;ט‪ .‬ק‪1 .‬יח‬ ‫פ&ייזערן<חיןוויד‪,‬רער בן‪/‬יעןטווןעביןדען»‪]1}1‬קען‬ ‫ז י ך ‪(« ,‬ען‪5‬ייכטי^קייטען^עריננען ח‪/‬נר טטחקקען מין יענערהמהט‪ .‬ר‪ .‬בריהענד‬ ‫טנ‪1‬יר״ע| י ‪ 9‬י‬ ‫קוו‪<1‬פ‪£‬ע;‬ ‫*ע‪0‬ןיכע‬ ‫ט‬ ‫״ ח י ע ן העי־חן‪ ,‬יז»נד בען־ע^נען‬ ‫ד ע ר ק י ו ט ע ח י ^ םרעקקזיכען‬ ‫יובער ע ר חןוט עג **יט ‪1‬וו;דהי;ען! ח ! « ק ע ט ט ע ט דחנ תונער*‬ ‫׳‬ ‫« ע ע ר ; די» עייטערן דעו )וכ^רונדג‬ ‫ע«סחרטע ‪ , p i t o n p‬ש ‪1 .‬יוו‬ ‫' ! י י כ ע ן ט י נ ט ע ר ן נתך חיהרעכ}^ר»נרעלוריק‪ ,‬חין דען טתחם ד ע ר ‪0‬יהרי*ען; ימי‪.‬‬ ‫*עטרענגטע ^עוויןטער ]ענקט וויעדר חיין‪»,‬יין ע ר דענ; ן»עעוע טרןונקען ^עןעטלט‪,‬‬ ‫יוצר ליום ראשון‬ ‫‪4‬‬ ‫ליםלזקיו‪ :‬תבל כשכללו* חושיה שת שכל־ו‪.‬‬ ‫תמניםרןךם מלא•'ומ‪:‬ם לא‪ :‬שתות הבת‪.‬‬ ‫מלואםיהגבח• עבוךתיו‪,‬יגברו• ופיו לא‬ ‫יעביורו‪ :‬ייקןעל נאמני ארץ‪ .‬בדיתיו התרץ‪.‬‬ ‫צךקם חשוף ‪,‬קרץ• בחוקו מוסדי ארץ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שהמ״ח ש ם ע ץ ב ר יצחק חזק חתום כראשי היזרוזי׳ אלא שהקדים כראש‬ ‫כל תרח תינה אחת מפשוקי ו א ה י ה אצלו אסון וכו׳‪ /‬כמשלי סי׳ חי‪.‬‬ ‫ואהיה ‪#‬מנה‪.‬‬ ‫תזן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫קהל וחזן‬ ‫בח?יץע‪1‬ז אימון‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מיוחךת•‬ ‫*‬ ‫?ת‪1‬ך ?בזיו לטמון‪:‬‬ ‫אמון‬ ‫;‬ ‫ולא יעכרכהו‪.‬‬ ‫כינוי לתורה ולחכמה‪ .‬שח‪,‬‬ ‫ח‪ .‬כשכללו‪ ,‬ככלותו‪ .‬תושיה‪,‬‬ ‫מלא‪ ,‬ככל ספרינו המ׳ כשוא לכן הוא ל׳ מילוי‪ ,‬ויתכן‬ ‫כי היו שם גשמים רומניים קדמוניים המכונים כלשונם‬ ‫יי‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫שירמוז אל דעת ה א ו מ ד‬ ‫‪ ; Sitomcn:‬והיא ה ד ע מ‬ ‫השני אתר כימל רכינו סעדיה הגאון זצ״ל כשפרו האמונות והדעות מאמר א ׳‬ ‫י למלך כ ו ז ד‬ ‫^‬ ‫י י^ ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫והמיס‬ ‫מאמר ד׳ סי׳ כ״ה‪ ,‬ולזה רמז הפיימן כי המכונים מלא קדם והם ה ג ש ע !‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫י ס ו ד‬ ‫כ י כ י י‬ ‫ו‬ ‫ז ו מ‬ ‫כ מ ב ו‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה י ז כ‬ ‫ש‬ ‫ץ‬ ‫מישור‬ ‫‪PS‬כי‬ ‫תריצותיה‪.‬‬ ‫׳‬ ‫יישד העונם‬ ‫ועניהם ה ח‬ ‫צדקם חשוך קרץ‪,‬‬ ‫עומד‬ ‫הצדיקים עוצרים‬ ‫לפיומ אופד מאז‬ ‫הם מליצים לעולם‪ .‬ועיין בביאורי‬ ‫כמישור‪,‬‬ ‫תרגום ש‪.‬ו‬ ‫ההשחתה‬ ‫ק העולס‬ ‫למוסף יום א׳ ‪7‬‬ ‫^ " ל " י ' ^ ^ י^־לו א מ ו ז '‬ ‫לל‬ ‫'׳‬ ‫אמון פדגוג‪ ,‬אמון מוצנע‪ ,‬אמון מכוסה‪ ,‬אמון רבתא וכו׳‪ .‬מיוחדת כתוך ג נ ז י ו‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש כ ו כ ה‬ ‫ו כ י‬ ‫ג‬ ‫ס ז ה‬ ‫מ מ ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ו כ מ ו ‪:‬‬ ‫פ‬ ‫כ כ‬ ‫ו‬ ‫ה י ‪/‬‬ ‫ח‪ .‬זו! החט ער דית »ע‪1‬ט ‪35‬חןןעכדעט גיינע !‪:‬וןטטןיכע ‪5‬ערנ‪/‬נ‪£‬ט ו ‪ :‬ר י נ ד ע‬ ‫׳‬ ‫נ ‪ 1‬ע‬ ‫ו״יןי ווייןהייט ‪1‬יח ; וווו‪ inn :‬וועןטחורטטוןן‪ /‬וות‪ inn:‬ו ו ח ט ע ר נ ע נ נ ט ‪ ,‬ח י ו ר נ ו ו ‪-‬‬ ‫ני‪5‬ט‪.‬‬ ‫שחות‪.‬‬ ‫ע ר החט דיח ע ן ע « ע נ ט ע לןןוו«*<ענן;עפי‪:1‬ט‪ ,‬יויהיען ב ע ט ט ת נ ד ‪,‬‬ ‫טהייןען פעזטיגקייט פ ע ר ן י ע ה ע ן ; ‪ m‬ב ן י י כ ע ן ‪ :‬י מ ו‪/‬יהרער ב ע ט ט י « « ו נ ג ^עטרייו^‬ ‫יוונד ת י ב ע ר ט ו ע ט ע ן נ י ‪ 5‬ט ; ח ט ט ע ‪ ; :‬ע ה י י ס ‪.‬‬ ‫^ל׳‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ,‬כ ע ר‬ ‫׳‬ ‫נ‬ ‫' י י״ל יטו יעיזיכע!‬ ‫ד ע ר ע ר ר ע הח‪£‬טעט ד י ע נ ע ‪4‬יו‪:‬לע טוופפונן‪ ;:‬תיהרע ט ^ ע נ ר ע ן ‪:‬יכריז‪,‬‬ ‫דע‪,‬‬ ‫‪1‬יח פ ת ר לערריטטו^ בעווחהרען‪ ,‬תיהרע טו^ענדען וינד דיח ^ ר ו נ ד ‪ £‬ע ן ט ע‬ ‫"‪0‬ריי!י ע ר ר י ח פפיי»ער ד ע ר ע ר ר ע ועטטיטלט‪.‬‬ ‫חיך ו»תר דית בעווןוהנערין דע‪ :‬חיננערזטען ^ע^תכ׳ן ‪ :‬י י נ ע ן פריוכט^עביידען‬ ‫ועור ו י י ג ע מיי‪:‬לי;ע‪,‬‬ ‫חויפבעווחדרט <דן ר ע ר‬ ‫קת*«עד‬ ‫ניינער‬ ‫סתטלע‪.‬‬ ‫חיך‬ ‫של שבועות‬ ‫א ^ י ל ‪,‬עמוסה•‬ ‫ואחיה ועורה‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•*‬ ‫‪V 5‬‬ ‫•ה‬ ‫מלוי מ|ו‪1‬ת כרמון‪:‬‬ ‫לניגי <?צל לח ילוז ו?נךמץ‪:‬‬ ‫שעשועים‪ ,‬נחליאל מתנה ממךבר לזמיון•‬ ‫י ו • ‪ /‬באו ?־‪ W‬נוחל־־יי' ךת אמו ן •‬ ‫י ו ם ׳ ךח מך׳יאכי צבאיור־ש בהמון•‬ ‫משחקת׳ ןדידות ‪,‬על־ נשמעת כפעמיון•‬ ‫לפניו צגו מלכים בפרש בה תשלג בצלמון •‬ ‫ב??‪ /my. -‬חשמ מישר מיואב ןעטיון‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משחקת ‪.‬‬ ‫לטמין‪ ,‬התירה היתה מיוסדת להיות טמונה נ ת י ן גנזיו ע ד זמן מועד זכמז שאזיל‬ ‫כמס׳ שבת‬ ‫ד ף פ״ח ב׳ אמרו המלאכים לפני ה ק ל ה חמדה גניזה שגנוזה לך‬ ‫מששת ימי בראשית ת ת ק ע י ד דורות קידם שננרא העולם אתה מבקש לתני?‬ ‫לבשר ז ד ם ? ו כ ו ‪ /‬ועידה! ל' ייעיד ואירוסין‪ ,‬מייעדת ימאורסה לבניו של יעקב‬ ‫אשר פצל‬ ‫לח ולח וערמון וכמו שאזיל‬ ‫יעקב א״ת מורשה אלא מאורשה נחליף‬ ‫ציה‬ ‫לנו משה מורשה קהלת‬ ‫הש׳ ג ש ‪/‬‬ ‫זכי‪/‬‬ ‫תורה‬ ‫שעשועים נתליאל‬ ‫טעמי התירה שהיא נחלת אל ושעשיעיז נתנה מתנה לישראל ממדבר כ ד י שתהא‬ ‫מזומנת לכל שכל הריצה ליטול יבוא זיטול‪ ,‬יכמז שאן״ל על פסיק יממדנר מתנה‬ ‫וממתנה נחליאל זמנחליאל ב מ ז ת ) ב מ ד ב ר כ״א ייא(‪ .‬יום רדו מלאכי צבאית‪ ,‬עש״ה‬ ‫י כ כ אלהים רבזתיס אלפי שנאן)תהלי׳ ס״ח ׳ ' ט ( ‪ .‬זאז״ל נפרקי דר״א פ׳ מיז כשירד‬ ‫הקב״ה ליתן תורה לישראל ירדו עמי ס ׳ יביא של מלאני השרת יעטרו את ישרי‪ 1‬זכי‪/‬‬ ‫משחקת ידידות על‪ ,‬ששין ושמחה שהיתת משסקת כ נ ס ת ישראל האהובה למעלה‬ ‫נשמעת כ פ ע מ ו ן ‪.‬‬ ‫י ד י ד ו ת על‪,‬‬ ‫אהובה‬ ‫ל מ ע ל ה כמי נאם הגבל היקם ע ל‬ ‫)ש״כ כיג א׳(• לפניו צגי מלכים י מ י ‪ .‬עשיה נפרש שדי מלכים בה תשלג נצלמזן‬ ‫)תהל׳׳ ס״ח ט״ז( וכמו שפרשו רש'׳ ז״ל כשפרש הקביה לפניהם תירתי א ‪ :‬ר המלכים‬ ‫היינו תלמידי קכמיס נשלגים יכתלנניס בת באדן צלמית וחושן‪ .‬ע״ש‪ .‬בכל ע ת‬ ‫קשכז מיושר מואב זעמין‪ ,‬היו מונעים עצמם מלקיים שבע המצית שנתנו להם*‬ ‫חיך ‪4‬ענח‪ 0‬ד י נ ע ערליעהוננ‪ ,‬וורד־ זיינעז חוכטערייכט‪:‬‬ ‫ו׳פפען‪,‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪.‬‬ ‫(*יעהע‬ ‫‪2‬‬ ‫זוחוררע דחן פעהוובט *<־ט רען ענקעצ‪ /‬ז עז טטו‪/‬בעטו‪/‬זערן)יעקב*(‪,‬‬ ‫חין ס ׳ בראשית קיופיטען‬ ‫‪2‬‬ ‫ודיו חייו ן‪:‬רח‪:‬יוט*‬ ‫‪(Tom J‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪3a‬ער‪1‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫יוצר ליום ראשון‬ ‫‪5‬‬ ‫משחקת׳ קלקי^ון פ^ךן ובוז ואךמיון•‬ ‫בו־הבל׳ חמחני קכלוניהיולבילל ;שמון•‬ ‫^ךציו‪ ,‬זרח איורי ןנךף ריחי כאפךםטיון •‬ ‫ושעשעי‪ ,‬יקרעו חוךב ןנח תמר וחףמיון •‬ ‫ח׳אדה׳ י אלד! קךשהיןכביור כל'ןשימ!•)•‬ ‫^גלה מוראו יעריצון ויעצימין *‬ ‫זיני‪,‬‬ ‫אך•‪ ,‬נצח תוזלתיו‪:‬קדישון וירוממו}‪:‬‬ ‫זי‬ ‫המאיר לארץ ולדרים עליה נרהמ־ם ובטובו מחיש‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪vT‬‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫בכל־יום המיר מעשיה ?ראשית‪ :‬מה ך מ מעשיף ]‪I‬‬ ‫<ילם ‪!; ™ ? r a‬שיח מלאה הארץ קנעיף‪ :‬המלןי‬ ‫המרומם לבדו מאז המשיח והמפיאר והמתנשא מימוו*‬ ‫עולם‪ :‬אלהי עולם ברחמיף הרבים רחם עלינו אחין‬ ‫••‬ ‫•ד‬ ‫; ־ ‪ j‬־ ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪ T‬״ו‬ ‫;־־‬ ‫י‬ ‫משתקת קלקלין ו כ י ‪ /‬התורה היתה לשקיק כאהל פארןיביז זאדמין כדאי׳ במכז'‬ ‫עין דף ב ע ל פסק וזרת משעיר למו היפיע מהר פארן)דברים ל״ג בי( מאי בעי‬ ‫בשעיר ומאי בעי בפארן? אמר ר״י מלמד שהחזירה הקב״ה לתירה ע ל כל‬ ‫אימה ילשין ילא קבליה עד שבאי ישראל וקכליה ז כ י ‪ /‬יהוא מכיאר ייתר ביליןיגג‬ ‫קלקלין‪ /‬תאר לאהל של יריעית יהוא נמצא כתלמוד <ג*ז‬ ‫פ ׳ וזאת הנרכה‪.‬‬ ‫דף נ״א כ׳ כל שהיא לפנים מן הקלקלק‪ .‬פארן‪ /‬היינו ישמעאל עש״ה וישב במדני‬ ‫פארן‪ ,‬ובון היא ממשפחת נתור כדכתינ א ת ע ק בבורו זאת ב י ז אתיו )כראשיח‬ ‫כ י ב כ״א( וכתיבאליהוא נ ן ב ר כ א ל הב ו זי )אייבליבא׳(‪ .‬יאדמין‪ ,‬עשוע״שוינא‬ ‫הראשין אדמוני‪ .‬הולכי ׳ליל ישימון‪ ,‬ישראל שהלכו במדבר »ליל ישימון• ארצי זריז‬ ‫א י ר ‪ /‬התורה נקראת אור כדכתיב כ י נ ר מציה יתירה איר )משלי ו׳ כיג( והיא‬ ‫זרחה בארצו של הקב״ה והייני התבל כדכתיב משחקת בתבל ארצי )שם ק׳ ליח(•‬ ‫ונדף ריתי כאפיסמין‪ ,‬כמו שאז״ל פל דבור ודביר שיצא מפי הקניה הי׳ נתמלא‬ ‫כ ל העולם כילו כשמים וכזי‪ ,‬נ מ ס ׳ שכת דף פית ב׳‪ .‬ישעשיעי‪ ,‬ילדי שעשזעים‬ ‫שלי היינו ישראל קדשי תורכ כדכתיכ הגכל את ההר וקדשתי‪ .‬ונדי תנור יתרמון‪ ,‬ה י‬ ‫תכיר וחרמון כששמעו שנאו ישרי! אל הר האלהים תורנה לקכל התירה עליו נ י ז ק נ *‬ ‫נ ו ינדו ממקומם אל הר סיני כדי שתנתן תורה עליהם כדאי׳ נמס׳ מגילה דף כ י ט א'‬ ‫והיא ייתר מכיאר כבראשית רכה ריש פ׳ ציט‪ .‬כל ישימון‪ ,‬כ ל הכריאים ישימו קדושה‬ ‫זכמד לאלוה יכדכתיכ ישימי לה׳ כ מ ד יתילתי כאייםיגידי )ישעיהמ׳׳כי״נ(‪ .‬נכי‬ ‫מעלה‪ ,‬המלאכים‪ .‬מיראי יעריצין‪ ,‬עשיה את ה׳ צנאית אותו תקדישו והוא מיראכם‬ ‫והוא מעריצכם )ישגל־׳ ת׳»"ג(‪ .‬ויעצימין‪ ,‬יתנו לו התעצזמית‪ ,‬אדם‪ ,‬נכי אדם•‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫של שבועות‬ ‫;!זנו צור משגינ‪-‬י מגן‪#‬ןןןנו מש־גב ?‪.‬עדנו‪ :‬אל ברוך ^ד‪1‬ל‬ ‫דעה הכין ופעלזהריחמהטוביצרכבורלשמו‪? :‬אורות‬ ‫נתן סביבות;!זו‪ :‬פנ‪1‬תצבאי^קד^יםר‪1‬ממי^‪99‬ויד‬ ‫קזס?רים?םר־^ וקךשתו‪ :‬תתברךןיאלהןנועל־שבח‬ ‫‪P?1#‬״ יייף יעל־מאוךי־אור שןגשית^פארוף פ‪4‬ה‪:‬‬ ‫תתברך צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדושים לשתיה ש?ןף‬ ‫לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים‬ ‫?רום עולם ומשמיעים ב‪:‬ךאה יחד ?קל ךבךי^הים ח^ים‬ ‫ומלך עולם‪ :‬כלם אהובים כלם ברורים כלם גביוךים‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|V|V‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬־ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יכלם עשים באימה וביךאה רצון קונם וכלם פוסחים‬ ‫את פיהם בקדשה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכים‬ ‫•‬ ‫‪:‬־־‪•v:‬‬ ‫ומטבחים ומפארים לעריצים ומקדישים ומבןליכים‬ ‫את־שם‬ ‫המלך הגדול הגבור והנוךא קדוש הוא‪:‬‬ ‫וכלם מקבלים עליהם על מלכותשמיםזהמזה‪-‬ונותגים‬ ‫‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪• j‬‬ ‫ד&ותזה לזהילהקךיש ליוצרם בגחת־תח בשפה ברוךה‬ ‫ובנעימה קדשה כלם ?אחד עונים וא&מךים ביראה‬ ‫^קךושל^וישי^ויש;;צבאות ‪$‬לא כל־האךץ ?בוךו‪:‬‬ ‫אופף‬ ‫ש‪ 0‬המחנר חתים כראשי התריזים ש ט ע ו ן ‪ ,‬אלא שהקדים כראש כ ל‬ ‫תרה תכה אסת או שתים מפסיק ועתה בנים שמעו ל י ו כ י ‪/‬‬ ‫ןעתה ב‪3‬יכ‪ /1‬שירולמלך‪5‬ת?ארת?פיאר‪? .‬רקמי‬ ‫‪#‬יר ‪$‬עטף ו^עטר ו^תיאר• ?הוד‬ ‫והדר‬ ‫ו ע ה ה בתפארת מפואר‪ ,‬המפואר כתפארת‪ .‬ברקמי שיר מעוטף ו כ י ‪ /‬כמו‬ ‫שאז״ל כנדלפין מקבל תפ ‪.‬תן של ישראל ועושה ממנה עטרה לראשי ית'‪ .‬ומתיאר‪ ,‬גם‬ ‫‪1‬‬ ‫אופן ליום ראשון‬ ‫‪6‬‬ ‫ודיןדד ושבח מבאר‪ .‬בעטרת גאוד־ין‬ ‫וכתר נורא יתפאר‪:‬‬ ‫שמ^ן• לי‪ ,‬מ ללוי‪ .‬עזה ג‪1‬ךאפלאי גדלו • ^ מ ׳ ו ^ ך ע‬ ‫‪ •6‬וזכרו נעים להללו‪ .‬והיכלו נחמדי‬ ‫‪ S 1‬ו כ ב ו ד ו נהדר ל־יו• והודו נאד‪-‬ץ•‬ ‫לו״ ומשרתיו מנעימים לו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ואשרי‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫עבךיו המשמיעים בקול שבחו • כיןןרהיס‬ ‫? פניו ומקבלים נכהין‪.‬‬ ‫קייח^מעיאד־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד־ושר משמיעם ב^חו• לשתק ל־זמון‬ ‫מעלה ברון בני אזרחיו‪:‬‬ ‫‪-‬ורז‬ ‫ךךכ;י‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: v‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וחובי תרז סןד^ח למקרח איריכש‪.‬‬ ‫חמשיגב ומכותר בכותרי כ ח י י ש ‪.‬‬ ‫פאר‪.‬מלכים תהלדה לברורים‪ .‬מפחד*‪.‬‬ ‫יחילו• איתנים וצורים‪:‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫• ׳יישמדו‪ /‬נ מ פ י ם בחברות מעט מלןיעו‪ .‬כפחד‬ ‫ויראה להעריצו ולהקדישו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫< •; ‪T‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪ :‬־־ ‪:‬ו‬ ‫—‬ ‫אחי‬ ‫הוא ל׳ ע ט י ר וסביב כ מ ו ותאר מ כ י ל ) י ה ו ש ע ט ״ ו ט ׳ ( או םהיא צ' י פ ר ‪ .‬ב ע ט ר ת ז‪/,-‬‬ ‫שעורו בעטרת גאית ופתר יתפאר ג‪ 1‬נ ו ר א ‪ /‬ו א מ י‬ ‫ז ע ש‬ ‫"‬ ‫ה‬ ‫ה י י‬ ‫כירא י י ' ׳‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ש ש מ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫^י ^'‬ ‫ע ר ב‬ ‫ת‬ ‫לי‬ ‫ש ע י‬ ‫ו ז כ ר ז‬ ‫'‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫כ ז ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪/‬‬ ‫כ ע כ‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ין ל‬ ‫ל‬ ‫ש מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ת ג‬ ‫ר‬ ‫׳ל ׳‬ ‫י‬ ‫^י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ן יל י‪1‬‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫זכ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫הה‬ ‫' ל‪ 1‬אית לכש'‬ ‫מ‬ ‫עזו!‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ל ל ל ל לי י ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫)‬ ‫י ש ע י‬ ‫ס פ ד‬ ‫' כיו ת ׳ (‬ ‫‪,‬‬ ‫ואשרי ע נ ד י ו ‪ ,‬נ נ י מ ע ל ה ‪ .‬שמעיאצהשר‪ ,‬המלאך הממינה להשמיע ת פ ל ת ישלל‪*4‬‬ ‫משמיעם בכקו‪ ,‬מכריז להם למלאכים ככתו לשתק איתם ע ל שיגמרו ישראל נ י י ת ס‬ ‫כ ד כ ת י ב ברון יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני ‪12‬הים ) א י י ל״יז ז ׳ ( ואמרו עליו נמס׳ ח י צ י ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ד ף צ״א ב׳ א י ן המלאכים אומרין שירה למעלה ע ד שאמרו ישראל למטה‪ .‬בני א ז ר ק ו‬ ‫בני אברהם המכונה איתן האזרתי‪ .‬דרכי זתוני‪ ,‬כ ן ד ר כ י והיא חוב עלי לתת ק ד ו ש ‪( ,‬‬ ‫יי ל ה ק ל ה המקרה אדרים‪ ,‬ל ' ה מ ק ר ה במים עלייתיי ) ת ה ל י ם ק ״ ד ג ' ( ‪ .‬ל ב ר ו ר י ס‬ ‫י‬ ‫לנבחרים ותשיכים‪ .‬מפקדויתילואיתניםוצירים‪ ,‬כעניןראוך׳קילוהרים )חבקיק ג ׳ ד(‬ ‫‪,‬‬ ‫וכענין חמתו נתכה כאש והצורים נתצו מ מ נ ו ) נ ק ו ם א׳ ז ׳ ( ‪ .‬ישמרו נ כ ס פ י ם ו כ ו ׳‬ ‫טעמו ישר‪ 12‬הנכספים לחצרות נהיכ שהוא מקדש מעט ישערו להעריצו ולהקדישו‬ ‫‪&1‬ף'‬ ‫ז‬ ‫של שבועות‬ ‫קו־יזאךור ^ ת י •חביות מזכירים שם קרשו•‬ ‫?־היוחע לבל בי סבם זרע קחשו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪* .‬ההיוית י ש ל ח וכרבים יפארו ושידפיס ירינו ואראלים‬ ‫יברכו פני כל חיה ואופן וכרוב לעמת שרפים לעמתם‬ ‫בתך כבוד־יי ממקומו‪:‬‬ ‫משבחים ואומרים•‬ ‫לאל ברוך נעימותןתנו‪ .‬למלך‪^.‬ח;וק;ם זמירותיאמת‬ ‫ותשבחות ישמיעו• כי הוא לבדו פועלי נםרות עשה‬ ‫חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא‬ ‫;‬ ‫‪:‬־־‬ ‫־ן־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫••ן‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫}‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫יפואיות נורא חהלות אדון חנ?לאות המחדש ןיטוב‪1‬‬ ‫?כל־יום ותמיד מעשח בראשית• כאמור לעשיח‬ ‫איורים גדלים כי לעולם ח?‪1‬דו‪ :‬אור חךישעל־ציון תאיר‬ ‫ונזכה כלנו מהרה לאורו ״ ברוך אתה יי יוצר המאורות;‬ ‫אהבה רבה אהבתנו יי אלהינוחמלה גדולה ויתרה‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫חמלת עלינו אבינו מלכנו• בעבור אבותינו שבטחו בך‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״ ן‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪- :‬‬ ‫• י !‬ ‫‪I‬‬ ‫;‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ותלמדם חקי חיים כן תחננו ותלמדנו‪ :‬אבינו והאב‬ ‫‪:-‬־;•׳‬ ‫\‬ ‫"‪I‬‬ ‫~ •‬ ‫״ ‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; ‪• T‬ין‬ ‫־ ‪:‬״ ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫וזר חמן מןרחםךחם ^לעו ותן כלבנולהבין ולהשכיל‬ ‫;‬ ‫ל^מעללמ‪1‬ול^מד‪0‬םר ;לעשות ולקים את־כל־דברי‬ ‫‪:‬‬ ‫תלמוד תורתך ניאןעה‪ :‬והאר עינינו כתורתך ןךבק‬ ‫ל‪3‬נו ןמאויתיף יחד לבבנו לאהבה וליראה ‪#‬מך ןלא־‬ ‫‪:‬‬ ‫נבוש לעולם יןןד‪ :‬כייכשם לןל^ךהגחלוהנוךאבטךןנו‬ ‫בגילה‬ ‫יראה‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫אתר שתי ת י מ ת‬ ‫‪,‬‬ ‫לפני הקג״ה ייתר ממלאכי השרת‪ ,‬שישראל‬ ‫שת• ת י מ ת שנאמר שמע‬ ‫'איור‬ ‫ז כ י ‪ /‬כ ל א י שם נ מ ס כ ת‬ ‫ישראל־ ה׳‬ ‫ח‬ ‫<לין ל ף צ״א‬ ‫ב'‬ ‫מזכירים את‬ ‫השם אתר‬ ‫וגי׳ והמלאכים א ץ‬ ‫)י כיבית כדכתיכ קדוש קדוש קדוש ה׳ נב‪£‬ימ‪.‬‬ ‫מזכירי{ אוי‪11‬‬ ‫יזבינין‬ ‫אלא‬ ‫‪.‬אופן ליום ראשון‬ ‫‪7‬‬ ‫גגןלח וגש?ןחה בישועתך‪! :‬הביאנו לשלום מאךבע‬ ‫??פות הארץ והוליכנו קוללמיות לארצנו‪ :‬כי אל פועל‬ ‫)ישועות אתה ובנו• בחרת מכל־עם ולשון וקר?תני ל ש מ ך‬ ‫הגדול סלהבאמת• להודותלךולןחךףכאהבה‪ :‬ברוך‬ ‫אתה י} הבוחר בעמו ישך^ ?אהבה‪ :‬יחיל אי»ר \ םלך נאמן‪.‬‬ ‫דכיים ו׳ ל ‪/‬‬ ‫_ן‬ ‫‪,‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שמין ישראל יהוד‪ .‬אלוזינו• יה! ה י אחד••‬ ‫^ נלתי נירוך שם ?בור מלכותו לעולםועד‪:‬‬ ‫ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובבל־נסישך ובכל‬ ‫מאדך‪ :‬ןחיוהךברים האלה ^‪#‬ר אנכי ‪ p p‬דרום ע ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫׳^בבך‪ ' o r p f j :‬ל ב נ י ך ןךבךה‪J?3‬‬ ‫‪D‬‬ ‫י ל * ן ‪%‬‬ ‫‪?piN‬‬ ‫ו־בלקתך בדרך וקשלבך ובקומך‪ :‬וכןשךתם‬ ‫‪1‬‬ ‫עלץדך ןדדו לטיטפית בין‪.‬עיניך‪ :‬ו?ךזבתם עד־״‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נמזזוח ביתך וכשצריך‪:‬‬ ‫?י? והיהאם־שמעת'שמעו אל־מצותי אישר אנכי מצוד‪-‬‬ ‫י‬ ‫אתכם היום לאהבה את־יהוהאלהיכם ולעבדו ככל‬ ‫י‪: •.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪cv‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫; ‪ r‬־ ‪T‬‬ ‫‪ :‬זי‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v1:‬‬ ‫־•‬ ‫‪:T:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לבבכם ובכל־נפשכם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורת‬ ‫ג ״ ; ‪wv‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫~ יי ; ׳‪.‬יו ‪.‬‬ ‫ומלקוש ןאס?ת‬ ‫‪IT:‬־־ •‪ . $‬־־ו‬ ‫מנך‪.‬ותירשך‬ ‫•ג‬ ‫‪ 'jv‬י‬ ‫; * ‪.‬י‬ ‫ן^הרך‪ :‬ונתתי^שיכ‬ ‫^ ^ ‪ ,‬ע ת ‪ :‬השהךולכםפףפ^‬ ‫לבבכם וסךתם ועבךתםאל^ים אחרים ןה'שתד<יר‪1‬ס‬ ‫^כםו^צראת־השמיםולא;יהי‬ ‫להם‪ :‬וחרה‬ ‫ה‬ ‫מטר והאדמה לא תתן את־יבולה ואבדתם מהרה מעלי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T. T~:JT:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• "‪V U‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הארץ הטיבה אשר יהיה נתן לכם‪ :‬ושמתם את־דברי‬ ‫‪VJTT‬‬ ‫״‬ ‫) ‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬׳‪re-‬‬ ‫‪WT :‬‬ ‫׳‪ \r‬זי•־•‬ ‫• ־‬ ‫י‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j-T‬‬ ‫אלה על‪-‬ל‪3‬י‪3‬ם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על^‬ ‫ירכם והיו לטוטפת כין עיניכם‪ :‬ולמדתם אתם את״‬ ‫ח‬ ‫של שבועות‬ ‫?ניכם לדבר בם ?‪#‬מ!ןז ?בירזך ו?ל?ויזןז בדדןד‬ ‫ן?רש?ב^ ר־‪3‬קומף‪ :‬ו‪3‬ת‪5‬תם‪.‬על־?זזרן‪1‬ת ^יפד ???‪.‬יז ף‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫למען ירבו ימיכם וימי בניכס^על ןקאך^ה א‪#‬ר נ<?בע‬ ‫לחות לאב־תיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫••־ ‪I‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬׳\‪t‬‬ ‫" ‪4‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‪ 1‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪V|T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪%‬ן? ויאמר ןה^האל־משה לאמיר‪ :‬ךבראל״מג י‪.‬ש'ראל‬ ‫י‬ ‫ואמךת^לסםו;גש‪/‬להם ציצת‪.‬על־כנ^יבגך‪:‬הם^רתם‬ ‫ונתנו על־ציצת הכנף פתיל ת?לת‪ :‬והיה לכם לציצת‬ ‫וראיתם אתו מכרתם את־כל־מ^יתןהוה הןשיתם אתם‬ ‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניצם אשר־אתם‬ ‫זנים אחריהם‪ :‬למען תזכרו‪.‬ועשיתם ארדכל־מצותי‬ ‫והייתם קדשים לאלהילם‪ :‬אנייהוה אלהיכם אשר‬ ‫• ן ‪• :‬‬ ‫'‪J'.‬‬ ‫־‪C‬‬ ‫‪|:‬‬ ‫‪"I‬‬ ‫״‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪:‬־•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪" I V :‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫הוצאתי אר‪1‬כם מארץ מ^רים להיות לכם לאלהיםאני‬ ‫יחוה אלהיכם;‬ ‫יש לצרף אלהיכם לאמת‪ ,‬אכן יתן דוס מעט שלא ינזלע האי‪.‬‬ ‫~ • אמת‪.‬רצ־יכ ונכון‬ ‫‪M‬‬ ‫‪w‬‬ ‫וקים וישר ונאמן‬ ‫;־|‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪T T‬‬ ‫‪v: v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫עלח דזךבר‬ ‫הזה* ר פ‬ ‫וטיוב‬ ‫אבותינו‬ ‫ועלינו על בנינו ועל‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪|'• T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪-'.‬‬ ‫ד־ורו‪0‬ינו ןעד־ כ י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪•» y : V‬‬ ‫;!בריף‪:‬‬ ‫ואהוב וחביב ונחמד ונעים וגיורא ואדיר‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ן ; י ן ו‬ ‫‪• » J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪•TJ‬‬ ‫•‬ ‫‪•*I‬‬ ‫ומתל‪,‬ן ומקפל וטיוב ו;‪$‬זז' הדבר היה‬ ‫;גלינו לעיולס ועד‪ :‬אמית אלהי עולם‬ ‫מלכנו צור יעקיב מגן ישענו‪ :‬לדיור ודיור‬ ‫הוא לףם ושמיוקיםוכסאיונכיוןוטלכותיו‬ ‫ואמונתו לעד קימת‪ :‬ודבריוחיים והימים‬ ‫‪1‬‬ ‫ד־וחת זרע י‪^.‬ראל‬ ‫‪T‬‬ ‫^\ אכ!ת ויציב ןנכיון ור!;ם וישר ו‪0‬ןמן‬ ‫‪•c:‬‬ ‫‪TJY‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬י'‪'.".‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫ן‬ ‫ז ן‬ ‫ד•‬ ‫‪ " I‬י י •‬ ‫נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫» ~‪1‬ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬על אבותינו ואלינו על בנינוןעל ריור‪5‬זינו‬ ‫ועל ?ל דוריות זרע לשךאלעכליו‬ ‫‪:‬‬ ‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם ועד חיק ולא‬ ‫נעבור•‬ ‫^ ה י א ב ו ת י ט לעולם‬ ‫זולת ליום ראשון‬ ‫‪8‬‬ ‫ועד‪ :‬אתההוא מלכנו מלך אבותינו אתה • למען עמלד‬ ‫‪.-‬‬ ‫‪T1v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪»v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ -‬ו ־ ‪1‬‬ ‫\‬ ‫‪1‬‬ ‫מהר לגאלנוכאשר גאלת את אבותינו‪ :‬אמת מעולם‬ ‫‪: — •••T:T:‬־ ‪V‬‬ ‫— ••‬ ‫‪ :‬״ ו‬ ‫‪V T: l—T‬‬ ‫‪;:‬׳;•‬ ‫—‬ ‫•• *‬ ‫שמף הגדול עלינו נקרא?אהבהאיןאלהיםזולתף;‬ ‫שם המחבר ש י ז ע ק ב ר יצחק ה ז ק ו א מ ץ חתים בראשי החרוזים א ל א‬ ‫בראש כל‬ ‫שהקדים‬ ‫מסיים על לשין‬ ‫מעשרת הדברים‪ ,‬יכל‬ ‫חרוז ראשי הנתיבים‬ ‫וגי׳ שנמשלי‬ ‫הכתיב מעסוק ש ט ע ו מ ו ס ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪$nP‬‬ ‫ס׳ ת‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אנכי‪ /‬שמעת ןגתא;מו• קבלו מלמדיי‬ ‫ולא תאשמו ‪ .‬שמעו מוסר וחכמו‪:‬‬ ‫ליא ‪.‬יהיה׳ מקוכם זר לתרעו• ו‪£‬עביוךר‪1‬י‬ ‫י י בל תגרעו•' ואל תפרעו‪ :‬י‬ ‫שמעת‪,‬‬ ‫‪.‬אנכי‬ ‫זנתאימי‪ ,‬ל׳ אימה‪/‬‬ ‫השמעת‪.‬‬ ‫בשמע‬ ‫נתחלחלו ונרתעו‬ ‫ש‬ ‫הדביר כמו שאזיל ב״ס׳ שכת ד ף פיח כ׳ זירא העם יינעז ויעמדו מרחיק מ ה י !‬ ‫כרתעין לאחוריהם י״נ מיל וכו‪ /‬ועוד יש לכרש וצתאיימו ל׳ איס ואומה שנעשו ‪,3‬‬ ‫לאים עיי קבלת אלהיתי יזהו שסמך אחריי קנלי מצכות׳‪ .‬ולא תאשמו‪ ,‬ולא ת ת‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫לאמר אשמנו כי קבלני מ ל כ י ת ן דוגמת ולא יאשמו כל החושים כ י ) ת ה ל י ם ליל כ ״ ג י ן‬ ‫ו כ ע י‬ ‫' י "‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ז״‬ ‫ל•‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח כ מ י‬ ‫׳ ^ ‪1‬‬ ‫שי‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס י ‪/‬‬ ‫ח‬ ‫'‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ז ל" ‪ /‬ו ע מ ן‬ ‫ג‬ ‫שבפיוט הקודם התחיל כל חרוזיו כלשין הכתיב ועתה בנים שמעו לי ואשרי‬ ‫‪7‬‬ ‫ישמרו‪ ,‬כ ן ב ט י ט הזה קתם כל חרוזיו על לשין הכתיבים שאחריו זהם שמעז ‪p‬‬ ‫וחכמונאל ת פ ר ע ו אשרי אדם ‪ ....‬ע ל חכמות בנתה ביתה חלנה עמידיה ש‬ ‫שהיא פסוק ראשין שנסי׳ ט ‪ /‬ועתה תיכל לשפוט במישור האין שנשי‬ ‫)‬ ‫‪V‬‬ ‫ע‬ ‫המלעיסי‬ ‫בסיומי החרוזים האלה והוסיפו תיבת ו ח כ מ י כסייס דניר לא יהי׳ והוא‬ ‫בא נחרה הקודם‪ ,‬גם בדביר לא תתמיד תתמי‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫חכמית נ ש י ם מ ת ה‬ ‫כ‬ ‫נ י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫— נ ש י ם מה בעי ה כ א ? ולשין הכתיב הוא חכמות בנתה ביתה חצנה ע מ ו ד י ה‬ ‫שבעה ועליו כנה דביר לא תחמוד יתריז זכל קנינך׳ אלא שנתחלף להם ה כ ל !‬ ‫מ ה ע ם הכתוב שם ס י ׳ י״ד זהזא שביש גמור אשר שבשו המדפיסים‪,‬‬ ‫איננו‪ .‬לא יהיה מקיכם זר‪,‬‬ ‫ז ‪3‬‬ ‫י נ כ ל כ״•‬ ‫מקיה ישראל היא ה ית׳ כ ד כ ת י נ מקיה ישראל מ י ש י ע ן‬ ‫‪,‬‬ ‫בעת נ ר ה ) י ר מ י ׳ י״ר ח ׳ ( לזאת אחר צא יהי׳ מקיכם אל זר‪ .‬ו ת ד ע י ‪ ,‬ה פ ן ה׳‬ ‫*‪tp‬‬ ‫שהוא מושיע כעת צרה‪ .‬זמעכידתי כל תגרעו ואל ת פ י ע י ‪ ,‬כצ״ל כמ״ש כהמיד‪ /‬י מ ע ©‬ ‫ואל ת פ ר ע ו אל תנטלו מעבודתי; או שהוא מלשין רזיל הקירא למפרע ו ה ט ע ם שלל{‬ ‫תגרעו מעבידתי אף לא ת פ ר ע ו איתה להקדים המאיתר ולאחר המיקדם נ ה פ י ן ה ש ד ר‬ ‫אנכי (‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יזיךבין ד י ו ‪ :‬ע ח י ; ע‬ ‫ו‪/‬עגען‬ ‫—‬ ‫ריע‪:£‬טדווו‪ ,‬־ ‪ c n‬נירו ערכעבשען‬ ‫ד‪.‬וןיי;ט ו<יי‪:‬עררע;יערו‪ !:1:‬עג >וירר חייך ני‪5‬נ‪ ; 1‬ע ר י י ע ן ; ‪:‬ייד ך‪1‬ה‪$‬י‪:‬חע וזוכר ז ז י י ן ע ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫( געט!ט חייער&ערטרויען ניבט ח״ןי פ י ע ״ י ע י ‪0‬‬ ‫בעקוו«<»ען!‬ ‫ב ע פ ן י י ש ץ ט ח י י ך ו י י ג ע ו דיענלטע‪:‬‬ ‫™‬ ‫‪ 1 :‬נ ‪ 1‬ע‬ ‫י‪,‬‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫"י(‪ -‬ייייךי»יכע‪$‬‬ ‫ט ׳‬ ‫‪0‬ו«ג«‪:‬טערברחנען!‬ ‫י‬ ‫* ( ע ר ז ט ע ‪^ :‬עכוןט‪.‬‬ ‫*(לו‪/‬ייטען ^עכמט‪.‬‬ ‫־‬ ‫ל«‬ ‫ט‬ ‫של שבועות‬ ‫לחללי• ותנצל ממכאוב‬ ‫לא ת&אי‬ ‫ומהלי• אשרי' אדם שמע לי‪:‬‬ ‫ושמור את יום• 'ותמצא כפר‬ ‫זכור׳‬ ‫ופךייום‪-‬לשקחנלךלתתי ייום יום‪:‬‬ ‫נאהיוריףבמבטחייןתאריךימים‬ ‫כבד‪,‬‬ ‫ותודה חי• לשמדמזהיותםתחי‪:‬‬ ‫לא ת ר צ ח׳ בנפש מודים •י ויהי חלקף בחיים •‬ ‫כי'מצאי מצא חיים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לכם‪.‬‬ ‫הטצוה‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫לא תשא עונש ליזללי‪,‬‬ ‫שהכשכע לשוא ממלל השם‬ ‫כדכתיב‬ ‫־ ־‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫לא תשא ע ל י ן עונש של תילול ה‪:‬ם‬ ‫ולא תשבעו כשמי‬ ‫את‬ ‫לשקר ותללת‬ ‫‪:‬ס‬ ‫א ל ה י ך ) ו י ק ר א יט יכ(‪ .‬ותנצל ממכאוב ומיזלי‪ ,‬כי לא ינקה הי את אשר ישא את שטו‬ ‫ל ‪ :‬ו א וכתיב וכאה אל בית הגככ ואל כית הנשבע בשמי לשקר ולכה בתוך ביתו‬ ‫וכלתו את‬ ‫נאמרו‪.‬‬ ‫עציו ואת‬ ‫את יום‪,‬‬ ‫זכור ושמור‪,‬‬ ‫אבניו )זכרי׳ ה ד(‪.‬‬ ‫היום מיותל הוא שכת‪,‬‬ ‫אלמלא משמרין ישראל שתישכתות מיל הן‬ ‫שניהם בדבור אתל‬ ‫ואמרו רו״ל כמס ""שכת ל ן קי״ת‬ ‫‪,‬‬ ‫כ ג א ל י ן שנאמר כה אמר ה׳ לסריסים‬ ‫אשר ישמרו את שכתותי וגו׳ וכתיכ כתליה והכיאותס אל הר קלשי )ישעי׳ נו ז (‬ ‫וזה טעם תמצא כשר ושליום‪ ,‬לשקול על ללתותי יום יום‪.‬‬ ‫בטתוכך כי שאס יגיע לך היןק מככולס אמלא‬ ‫יאריכון ימיך‪.‬‬ ‫למען‬ ‫לשמור וכו׳ שתזכה‬ ‫כי‬ ‫ותהיה‬ ‫ושלם‪,‬‬ ‫לשמור מזוזת כתתי ולעמל‬ ‫תלקך בתיים‪,‬‬ ‫ולא ליהוי להו‬ ‫מוצאי‬ ‫כי‬ ‫כנין‬ ‫תי‪,‬‬ ‫כלכתיכ‬ ‫והוא ככגל ולמען ייטכ לך‪.‬‬ ‫אנשי למים ומרמה‬ ‫כריא‬ ‫לך‪.‬‬ ‫כמכטתי‪/‬‬ ‫ותאריך ימים‪,‬‬ ‫כשוטך‬ ‫לא יתצו‬ ‫עבולתי‪.‬‬ ‫ויהי‬ ‫ימיהם )תהליס כה כל(‬ ‫משתכת‬ ‫ותכמתס‬ ‫לבכן כלאיתא כמסכת סנהדרין דף ה״ו כי‪ ,‬וזה‬ ‫מצא חיים‪,‬‬ ‫ואכשל‬ ‫שהרצון‬ ‫בחיים‬ ‫כחיי‬ ‫העוצם הבא‬ ‫טעם‬ ‫וכלאיתא‬ ‫בדברים רבה סוף ק״צ ע״ג שוכן לס האלם כאלם למו ישפך אמר ר ׳ לוי והרי‬ ‫‪8‬‬ ‫(‬ ‫‪ c n l‬דיר ניכט דירו ענט‪1‬וייד‪!.‬נ*‬ ‫ניבט טדעםפע‬ ‫‪ wn‬נח‪<1‬ענג לו ט ו ז י ע ן ‪ ,!ynnnp‬דיו«יט דיך‬ ‫‪ wnm-p‬י ו ו נ י קוויו!‪ .‬היין דענ} טרדענןחהן‪ ,‬דער •ויר פ ח ^ ט ‪.‬‬ ‫* ( ע ר ח י נ נ ע ר ע ד י ך ר ע ן יוהעטחגג יוונד נינ) חיהן וורוד־‪ ?.‬ידן י ו ‪ 5‬ט ! רוזן‬ ‫שינדעןט ‪* nn‬ענען‪/‬נ* חונד ה י י ן ‪,‬‬ ‫**יינעפפחרטען ‪ 13‬כעווצען טיו^טיןגןיך‪.‬‬ ‫*( ‪5‬ערעהרע דיינע ערליי^ער‪ ,‬דיון ] ע מ ט דוח — כיירו •ויינער טרייע ‪-‬־ ז י י ^ ע ‪,‬‬ ‫חוכר כ!ייבןט געלונד‪ ,‬לו ווחרטען ריח פשחרטען איינער טהחרע‪.‬‬ ‫• ( ‪ 1‬ו ח ר ד ע ק י י נ ע ן ע ב ע נ י י ג ע זעעזע‪ ,‬דחו הח‪ •1‬דוח חנםפרוך יוויןי זעכען‪.‬‬ ‫וועד •»יך ע ר ר י י כ ט ‪ ,‬ערריי‪3‬ט עוויגעו ן ע ב ע ן ‪.‬‬ ‫*(דריטטען‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫)‪3‬‬ ‫(‪5‬יערטעז‪/‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫'(פינפטע‪,:‬‬ ‫‪C‬‬ ‫;‬ ‫• ( ז ע כ ז ט ע נ *עבןןט‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫זולת ליום ראשון‬ ‫>‬ ‫<‬ ‫לאתגאף‪,‬ךע‪5‬ף כןייוני• כךחייןה יע‪5‬כע‬ ‫עךגי• דפקךציון* מי\‪:‬‬ ‫ליא תעיב׳ יגיע אישילאישו• כיעמאלדיק‬ ‫יחישו• ןהי^י הטם נפשו‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r i‬‬ ‫כל קןע^אי אהבו מות‪' :‬‬ ‫לא תחמד‪ ,‬חפצים הךביתה• תעוךה ק‪#‬ד‬ ‫אהבתה‬ ‫כמה כני אדם שהרגו ומתו על ט ע מ י ה ם ? השיבו אותו מהו כאדם דמו י ש פ ך ‪7‬‬ ‫רש^י‬ ‫י‬ ‫ו ׳ ‪.‬ל' י‬ ‫‪•1‬‬ ‫ל י*‬ ‫ל‬ ‫י*‬ ‫כשיכיאי בל‬ ‫אש )שיר א ו ( ‪ .‬מ י ו נ י ‪ ,‬ל ' כ ו י ומכות אש וכעכין שאמר שלטה ע ל הכואף היתתר•‬ ‫איש אש ב ז י ק ו וכגדיו לא תשופנה אם יהלך איש על הגמלים ורגליו ל א ת כ ו י כ ה‬ ‫^ י ' ל וקרע לו מ ל ו ^ {‬ ‫הכא אל אשת רעהו וגי' ) ‪ -‬ל י י " ‪ < 0‬י י ׳ ל‬ ‫גירמי׳ כ ב י ד ( ( וכי׳ של ואורגים תורי )י‪:‬עי׳ יט ט ( ודומיהם‪ .‬מימיקה י ‪ :‬י «‬ ‫גידכי‪ ,‬שנוטל שבר כאילו עשה כיצוה ג ס עושין לא כס כדאי׳ כקידושין ד ף ‪*5‬״‬ ‫ב׳ וזהו ויפק רצון מה׳‪ .‬לא תגכוכ יגיע איש לאישו‪ ,‬לא תגככ יגיע של ׳‪2?..‬‬ ‫איש אשר ראוי לאישו לנעלו להיותו הוא האיש אשר יגע כקניכו‪ ,‬יאע״פ ‪C - j‬‬ ‫כי גכיד‪1‬‬ ‫לל ל‬ ‫לל י ^‬ ‫ל‬ ‫הזה אגונכ נפשות הוא קאי‪ ,‬היינו כ פ ר‬ ‫ג ס המכס כן גכירול יישד רתק זמה ותמה‪ ,‬ומאזני מרמה‪ ,‬כבגד לא ת נ א ף ‪f l ,‬‬ ‫ד ס‬ ‫כ כ י‬ ‫ב ו‬ ‫ע ת י י‬ ‫‪:‬‬ ‫א י ת ה‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬כ‬ ‫‪:‬‬ ‫ש‬ ‫ע א‬ ‫יזגכוכ״‬ ‫כ‬ ‫י ע‬ ‫‪-‬לי‪/‬‬ ‫ג י ע‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ת כ י‬ ‫יי• ל י ק‬ ‫כ ו י ו כ י ה ו‬ ‫ב כ‬ ‫כ‬ ‫ר ו י ש ו‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫כ ו‬ ‫י ליייו‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫;‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫כ י הגו‬ ‫נ י לא יקום כידו ואפילו מה שיש לו ככר כהיתר גם הוא יאכד ממנו‬ ‫כדכתיב ונאה אל כית הגככ ואל כית הכשכע כשמי לשקר‬ ‫ואת אככיו )זכרי׳ ה ד ( וזהו ח ו ט א י תומס נפשו‪,‬‬ ‫ו כ ל י ז י את‬ ‫ף‪!-‬‬ ‫שהוא מימש גם את‬ ‫לנפשו‪ .‬מלשני יירש צלמות‪ ,‬שנאמר מלשני כשתר רעהו אותו אצמית‬ ‫ק א ה ( והמעיד שקר ככלל מלשין‪ .‬חפצים הרכיתה‪ ,‬ככר הרכית‬ ‫‪5‬‬ ‫‪! X‬‬ ‫אשד‬ ‫)תהלים‬ ‫לןחפציםיויי*‬ ‫תחמוד יותר כי אין לדכר סוף כי החומד לא ישבע לעולם‪ .‬תעודה קשר אהכתה‬ ‫י ( ‪ 8‬י ה ר ע קיין תונליבטי* ]טבען‪ ,‬ענ יוי‪:‬ט פער‪5‬עד‪.‬רעכד ‪5‬ייע<־ ‪ I‬דע! ע נ ט ה ת ן ^ ‪,‬‬ ‫‪ pnijt‬נןןהרט ד ע ר וווז;‪:‬ע;ע‪ ,0»:‬יויהנן געדייהטייח גוןטטןיצע ל י מ י י ע י ע נ ה י י ט‬ ‫•( ב ע ^ נ ט י ג ע דיך ר ע ‪; :‬עזוערכ‪ :‬ו ד י נ ע ‪ :‬יונרערן ני‪5‬ט; י‪«)1‬ווז‪:‬גט קייו י י י חייכעג‬ ‫‪6‬רע«רען ‪6‬ןיי‪]0‬גערייהעז‪.‬וועי ווידערויטטןין החנדעןט‪& ,‬ע<־ןעטלט ן י ך ‪ :‬ע ן ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ט‬ ‫* ( ל י י ^ ע ניגט ד ע ע ר ע נ ט ע לוווידער; ‪5‬עיןיי«רער צחהרען ל י י ה ן ! ן ע ה י נ ‪' 0‬‬ ‫ב‬ ‫ך ע ן ו י ך ‪»1‬יעען היום לוליעהען‪ ,‬גינד ‪5‬ריינדע‬ ‫יעג־טתיעז‪.‬‬ ‫• ( ן י ן ט ע ר ע ניכט חונערןמטטזיךנחך טיןטלע! ו דיזנ ‪4‬חטטןיכע ^ ע ‪ :‬י ג ט ן‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‪1‬‬ ‫'(*יעכענשעו‪,‬‬ ‫•(יו‪2‬טעז‪,‬‬ ‫*;(נימטע‪/‬‬ ‫״ |‬ ‫( לעח‪:‬טע‪^:‬עכ»ט‪.‬‬ ‫ר‬ ‫‪ :‬י י ת‬ ‫י‬ ‫של שמעות‬ ‫אהבתה• חכמות מ ת ה ביתה‪:‬‬ ‫קניניף שמגה • ןגןרסאדטמגה •‬ ‫״! ן כ ל‬ ‫ח?בה עמוך^עבןגה‪:‬‬ ‫חזק ואמץבנזךה‪-‬ייבדאת צוךף‬ ‫לההאןךה• והוא‪:‬חיה לףלעזךה‪:‬‬ ‫ןןןרת אבותינו אתה הוא ‪9‬עולם מגן ו»‪1‬עדע לבניהם‬ ‫אחריהם בכל־דורודור‪ :‬ברום עולם מושבך ומשפטיך‬ ‫וצךכןתף‪.‬עדאפםיאךץ‪ :‬אשךיאיש^ישמע למןזותיף‬ ‫ותודתך וךבךךישים_על לבו‪ :‬אמת אתה הוא אדין לעמך‬ ‫ומלך נבור לריב ריבם‪ :‬אמת אתה הוא ךאשון ןאתה‬ ‫הוא‬ ‫אבל אהבת התורה והתעודה היא תקשר על לכך מעיד כדכתיכ צור תעודה‬ ‫התום תורה כנטולי )ישעיה ת טו(‪ ,‬וצור ל׳ קשירה הוא כמבואר עליז‬ ‫נפרוש רש״י ז״ל‪ .‬חכמות כנתה כיתה‪ ,‬תכטות התורה היא כנתה כיתה‪/‬‬ ‫לכן היא עקרית — כמכואר עליו כפי׳ רש״י ז״ל וכמש׳ הנהלרין דף ל״ת‬ ‫א׳‪ .‬וככר כתבתי לעיל‪ ,‬כי הגורסים‪ :‬הכמות נשים כנתה כימה‬ ‫כשתכשו ונתכלכלו‪ .‬כל קכינן שגעה‪ ,‬טעמו על כל הקטנים אשר לך‬ ‫לשבעה יקר מאוד טכעה של תורה אשר תצבה עמוליה שבעה‪ ,‬וכט״ר שבעם‬ ‫ספרים לתורה‪ ,‬כדאי׳ כמס׳ שכת דף קי״ו א׳; או שר״ל יקר מאד טכעה‬ ‫מתצכה‪ ,‬כי כתצבה משבעה רקיעים ונתנה לכבי אדם‪ ,‬וכן איתא כמדרש‬ ‫משלי סימן ט ‪ .‬כיראת צורך‪ ,‬ביראת ה ‪ /‬שהוא צור שלך‪ ,‬תתאןי‪/‬‬ ‫והוא יהיה לך לעזרה‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ד<רווייו כוו‪:‬דרע<־ןיעכט‪ .‬ריוו»ויי;ד‪.‬ייט}!!)יין פח^עגרעט יויהרען‬ ‫‪1‬‬ ‫[‪.VZHVU‬‬ ‫וכל‪ viin .‬דיינע גיטער וינד נור חירריט‪ ,‬גיח וו?)יין וויןט ‪5‬תן ווייט הרןהערער‬ ‫נ‬ ‫י 'י»‬ ‫‪ ,‬ט‬ ‫‪ :‬י ח‬ ‫י'‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫י ״ ) ד ע ב ע ן ח ו נ ע ר ט י ט ט ע י ן י נ ע ן פ‪£‬יין!‪1‬ן‪ *.‬ר‪.‬ןק דירו טטרו‪:‬ר‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫היופט רוו‪:‬ד בעהחרי־ןיך יזין וויהרעכן י ך י י ‪ :‬ע ‪ ,‬ריגטע דיך «יט‬ ‫^חטטע‪]5:‬ינט ;‬ ‫דחן ןוירר ע ר ‪ ,‬דיין ט ח פ ‪ £‬ע ר ‪ ,‬ר י ר לו הי‪5‬פע *יין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(רער‬ ‫‪* irwunpimB‬ןיקןיך ^חכען‪.‬‬ ‫י( דירו;׳עכען ‪£‬רייען קי‪::‬טע ד ע ר יוןטען ‪1‬ינד‬ ‫ווענמ‬ ‫ודגט‬ ‫ר ע ר טע‪4‬ופע‪ 1‬דער‬ ‫וויי‪:‬ד‪.‬ייט; בוד ‪:‬יו!‬ ‫בעקח״ט‪.‬‬ ‫קי»|‬ ‫לדזזן‬ ‫שהרית ליום ראשון‬ ‫•!‬ ‫הוא אב!רון ומבלעדיך אין לנו מלך גו^ ומ‪1‬עלןנ‪:‬ממאר‪:‬מ‬ ‫גאלתנו יי אלהינו ומבית‪.‬קברים פךיתנו‪ :‬כל ?כורידןס‬ ‫הרגת ובכורך גאלת ךם־סוףבקעתוזדים טמגתויךיריס‬ ‫העברת רכסו מים צריהם אחד מסם לא נותר‪ :‬על־זאת‬ ‫‪?#‬חו אהובים וריממואל ונוזנויךיךים זמירות בירורו‬ ‫ותשבחוית ?רםת והודאות למלך ^ חיוקים‪ :‬ךם וגישיא‬ ‫גדול ונורא משסיל גאים ומגביה שסליםמיוציא אסיריס‬ ‫ופ‪1‬ךה‪/.‬ןנוים ועוזך דלים ועונה לעמ‪ 1‬מנת שמגבש‬ ‫אליו‪ :‬החלות לאל עליון ברוך הוא ו?*ברך‪ .‬מ‪#‬ה ו ? נ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬ישראלי לך‪.‬ענו ^ירה ןי^^חה רבה ואשרו כלם •‬ ‫*מי־במכה באלם יהןה מי כמכה' נאדר‬ ‫^ ל ח עשה פלא‪ :‬ישירה סל‪#‬ה‬ ‫עבחו גאולים לשמף על‪-‬עןפת ודם יחד כ^ם‬ ‫הודו• והמליכו• ןאמח• ןקוה!‪:‬ישלך לעלם קןד‪:‬‬ ‫צור ןקןךאל קומה בעזרת‪:‬ע{ראל וסד‬ ‫כנאמףןהוךהףשראל• נגאלגרלי צבאות עןען‬ ‫קהש!שלאל•( ברוך אתה יי גאל‪:‬שראל‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪:‬ז‬ ‫אדני ‪ TBtp‬ת&תח ופי עיר תהלתף‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי אלהינו ו^הי אבותינו אלהי אביהם‬ ‫אלהי ?צחק ואלהי‪:‬עקיב האל הגדול הגביר והנורא א ל‬ ‫עליון גומל ןחסךים טובים וקנה הכיל וזוכר חסרי אבית‬ ‫ומביא גואל להגי;ניחם למען ‪#‬מו ‪g‬אהבה‪ .‬מלךעויזד‬ ‫ומודיע ומגן‪ .‬ירוך אתה‪;.‬י מגן אקרהם‪:‬‬ ‫יא‬ ‫של שבועות‬ ‫אתה גב‪1‬ר לעולם אד;י מחיה מתיםאתה ךבלהושיע‪.‬‬ ‫מפלפל חיים בחסד מחיה מתים ברוזמים רבים ם מ ך‬ ‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומק‪.‬ים אמונת‪1‬‬ ‫לי שני‪,‬עפר מי כמוך בעל גבורות ומי ףמה לך מלך‬ ‫^להחיותמתים•‬ ‫ברוך אתה » מחיה המתים י אתה קדו‪ #‬ושמך ך דוש‬ ‫^ ך סלדרברוךאתה » ‪ W‬הקמש‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫אתה בחרתנו מכל העטים • אהבת איותנו ורצית בנו‪.‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪I -‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫'‪•I‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫ורוממתנומכלהלשונות‪.‬וקרשתנובמצותיךיוקרבתנר‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪—:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫")‪-J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מלכנו לעבו־דתך• ושמך הגדול והלןדוש^לינוקראת‪:‬‬ ‫ותתךלנו יי אלהינו באהבה מוגדים לש^חהחגים‬ ‫וזמנים לששון‪ .‬את יום חג הש?עות הזה• זמן מתן‬ ‫תורתנו• מקראקדשזכרליציאתימצרים‪:‬‬ ‫אלהינו ואלהי אבותינו‪ .‬יעלה ויביא ויגיע ויראה וירצה‬ ‫י^מע ויפקד ויזכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו•‬ ‫וזכרון ?ןשיח בן דוד עברך‪ .‬וזכרוין ירושלים עיר פןךשך•‬ ‫הכרון כל ע‪9‬ך‪3‬ית יש־ראל לפגיך‪ .‬לפלטה ? טובה‬ ‫^חן ולחסד ולרחמים לחיים ולש‪9‬וםביוםחגה^בע‪1‬ת‬ ‫הוה‪.‬זכךני יי ארזינו בו לט־בה ופקדנו בו לברכה והוישי״ענו‬ ‫ב‪ 1‬לחיים‪ .‬ובךביריעועה וורחמים חוס ווחננו•ןרחםןנלינו־‬ ‫והושיענו ״ כי אליףעינינו • כי ‪ k‬מלך חנון ורחום אתה‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ןהשיאני;י ולקינו את ברכת סועךיך לחיים ולעליום‬ ‫ל^קחה ור^ש^ון כ א ע ר רצירז ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫קךענו ?טצוןתיף‪.‬ותן חלקנו ?תיוךתך ע‪$‬ויעמ מטובןז‬ ‫שחרית ליום ראשון‬ ‫״‬ ‫ןשימחנו ביישמנתךןטהר לבנו לקנךך באמתןהנהילנו לי‬ ‫^הינו בשמחה ובששון מועדי ל‪1‬שך•‪.‬וישימהו בף‪.‬ישך^‬ ‫מקךשישמף‪ .‬ברוך אתה‪.‬יינמלןךשישךאל ןהןמניכש‪:‬‬ ‫רצה יי אלהינו בעמך‪.‬ישראל ובתפלתם• והשב‬ ‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישיר^ ותפלתם באהבה‬ ‫ותקבל ברצון ותהי לרצון המיד עםךת ישךאלעמןד‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ותחךנה עינעו ?שו?ך לציון ןיךחמים• ?חך אתה יי‬ ‫המחזיר שכינתו לציון‪:‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫־ ‪:-‬־•‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•־•‬ ‫מזדים ד ר נ נ ן ‪.‬‬ ‫י‬ ‫««־••‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫־ ־ היא‬ ‫?שריוציני יוצר כ י א ש ת ‪ 3‬י נ ‪;1‬לת‬ ‫ףויאמ^קף מיול יהל‪1‬י‪1‬ש‬ ‫לע^םמןד צוד ניןני‬ ‫ישןןנו• אתה הוא לדור ודור'‪.‬על עהחליעי וי!‪?:‬מני ‪ 15‬אחיינו‬ ‫ותזמנויתןזםוףנלי^נילחך^‬ ‫נודהלדונספר^חי‪.‬‬ ‫ע‬ ‫מןני‬ ‫* ?‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫י י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫?‪ TO‬י ע ל ^ ד ף ל כ כ ‪ /‬ל ם‬ ‫ל‬ ‫נשמותינו הנקודות לך ועל מורים לו‪.‬‬ ‫כרוך אלהוזיוךא־רמ‪:‬‬ ‫^מנוועל'נפלא‪1‬תיךוטובותיך^בכל^‬ ‫;ןרב ובקר וצהרלם • הטוב כי ליא״כלו‪.‬ךחמיך והמךח‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫כי לא״תמו ססךיך מעולם קוינולך‪:‬‬ ‫ועל כלםיתבךךךתרומם שמך מלכנו תמיד לעולםמןד‪:‬‬ ‫^ךבאמתה^ש^תנד‬ ‫ועזךתנוסלהיברוךאתה ן; הטוב שמך ולףבאה להודות‪:‬‬ ‫!‬ ‫בקצת קהלית עולים הכהנים לדוכן וסדרו ת ״ ג א כשוף המתזור‪.‬‬ ‫*עיז א׳ץ אבותינו ברכנו בבך^זז הפולשת בתיורה הכתובה על;ךי טקןח‬ ‫‪, -‬ק ' ?!ר מ מ י י ץ מ ז ר ז‪:‬‬ ‫_ ^ ה ‪ 3‬ס ו ך ה ‪' W‬אהיז ימיי ‪W‬‬ ‫דץששןקף‪ ; :‬א ר • פניו א‪£‬ך ףד‪&: ::$‬א ;י י פניו אלןף ןן‪£‬ם לף שלוס‪:‬‬ ‫עס‬ ‫‪D‬‬ ‫ג‬ ‫ד ו‬ ‫יב‬ ‫של שבועות‬ ‫ש!יםישלים טיובה וןךכה חן וחסד ורחמים ^אנו ועל‬ ‫‪3‬ל־י&ךאל עמד ברכנו אבינו כלבו כאחד ?אור פניר‪5‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫־־ ‪.‬־‪1‬י‬ ‫‪T .‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪T V :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IVT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫באור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת חיים ואהבת חסד‬ ‫‪I IV T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T l - T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫••|‬ ‫‪V:‬‬ ‫~ י‬ ‫—‬ ‫‪:‬־‪:‬־•־־‬ ‫‪V IV‬‬ ‫וצ דקד‪,‬וברכה ורחמיםוח‪:‬ים ו‪#‬לים וטיב בעינןך לביך‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫את־עמך י^יראל ?כל־עת ו?כל־^ןדז בחלומך•‬ ‫ברוך אתה ;;הסברך את‪.‬עמו י^ראל ב‪#‬לים‪:‬‬ ‫אל‪1‬זי נציור לשוני מרע ו?‪1‬פתי;!דבר מךן!ה ו ל מ ו ל י נפקזי תר?ס‬ ‫ינפ׳&י ב?נפר לכל תהדז פתח לביבת־וךתף ובט‪¥‬י‪£‬יףתךיזף נפשי וכל‬ ‫החיועבים^ליך^ה מהרה הפר עצתם וקל?ןל מחש?תס‪, .‬עשה למען‬ ‫?‬ ‫?‪1‬טך‪,‬עשה למען ןטעף ע?זה למען ^ ז ^ ע ש ה למ?נן תיורקף לטמן‬ ‫יחלצון יךדיך ה‪1‬ש;עה ןטינך וןןנןןי‪ :‬יהיולךציון אטךיפיוהנייוןלבי‬ ‫לפניף ץ צורי ןנ־ואלי‪ :‬עשה שלום בקרוטיו הוא מנשה שלופ ?גלינו‬ ‫ןעלכל‪:‬שראל ואמרי אמן‪ :‬ןהי ךצ־ון ‪£‬פנ;ף יי‪#‬להינוואלדד אב‪1‬תינו‬ ‫ןזיבנה ?ית הטקךע בטהרה בימינו ותן חלקנו בתיוךתך‪:‬‬ ‫ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות •‬ ‫וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות‪:‬‬ ‫חזרת התפלה לשליח צבור•‬ ‫נל״ אריגי ‪ rpfr‬תפתח ופי‪.‬יגיד תהלתף‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^"ברוך אתה יי אמדנו וי&־ןי אבותינו ^הי אברהם אליהי‬ ‫) ?חק‪^1‬ל״י‪.‬יעקב ה^ הגדול הגבור והניךא אל עליין נ‪51‬ל‬ ‫הסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל‬ ‫ליבני בניהם למען ‪#‬מי ‪3‬אהבה• מלך עוזר ומיעןיע ומגן•‬ ‫מסיד ךןכמים ו?ביגים • ומלמדרעת מבינים • א??זחה‬ ‫‪5‬י!ישיר וךננים * להודית ולהלל ‪5‬ני ‪1#‬כן לעונים‪:‬‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫חיו מיעזען קללות א ש כ נ ז ‪ ,‬וח וויו! כדו‪ :‬קהלות פילין וביחס ו א י ט ל י ה ודר‪-,‬‬ ‫״‬ ‫ק י ו ב י ח א ר ץ מ ט ה ‪6‬ח‪:‬גנוו טעןטי«^עג‪0‬ג‪.0‬‬ ‫ווק ער‪:‬טען ט ח ; ר ח !‬ ‫‪,‬י‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫יארח חיים מוסר תיכהת • בתתף לניושעיס‬ ‫בשעה ונחת•‪.‬געשו עמיד הכם' ותחת‪.‬‬ ‫ךבקיף בבואם מתנות לקחת‪ :‬הםעוז עס‬ ‫כצאן לנחות ״ ונדבתם בעדר בשבע צמחיות‪.‬‬ ‫זכיתם לתורה באהבלהאחות• חדששלי^י‬ ‫?צאתכם לרוחות‪ :‬טךם נגליתה בשעיר‬ ‫ופארן•‪.‬יךעתםקקיףע^ץושכךף כךאורזף‬ ‫ז‬ ‫כי‬ ‫א ו ר ח חיים וכו‪/‬‬ ‫ל‬ ‫געשו‪/‬‬ ‫׳‬ ‫כתגעשו וכרעדו‪.‬‬ ‫כ ו ‪ :‬ע י ם‬ ‫וגו‪2‬‬ ‫משעיר‬ ‫כינוי לתודה עשייה ודרך חיים ת ו ב ז ת מ ו ש י ) ט י ל י ו כ י ‪/‬‬ ‫ג ‪ :‬ו י ‪ :‬ה‬ ‫ו ‪ 0‬ז ת‬ ‫כ‬ ‫'ל ט‪0‬‬ ‫<)‬ ‫"‬ ‫^‬ ‫לי^ל'‬ ‫עמודי רום ותיזת‪ ,‬עמודי שמיס ג^רץ‪ ,‬שכא' ה׳ כ צ א י ז ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫י ה ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע ש‬ ‫כ‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫הי‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י ‪ :‬ע י‬ ‫ת ו ‪ :‬ע י‬ ‫י‬ ‫כצעדך משדה אדום א י ז‬ ‫"י‬ ‫‪?.‬׳ ה ) י ל‬ ‫ה ד׳(‪ .‬וכתיכ משטים השמעת דין א י ( יראה‬ ‫ישראל הדבקים כך‪ .‬מתכות לקתת‪ ,‬דכתיכ עלית למרום שנית ‪ :‬ב י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫‪111‬‬ ‫‪/‬מתכות‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ז ה‬ ‫‪1‬‬ ‫'‬ ‫ט‬ ‫וישע כצאן עמו וינהגם‬ ‫‪T‬‬ ‫י ס ע‬ ‫כאדם )תהליס ס״ח י״ע( וכמתן תורהמשתעי קיא‪ .‬הכעת‬ ‫כעדר‬ ‫) ‪C51L‬‬ ‫ל‪5‬ז‪ -‬ד‬ ‫למי!•״'‬ ‫כמדכר )תהליס ע״ת כ״כ(‪.‬‬ ‫י‬ ‫וכן‬ ‫באהכ>‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1J‬‬ ‫ש‬ ‫כאיד‪-,‬‬ ‫להאיזות‪ ,‬להתתכל נאתוה‪ ,‬והוא פעצ כגזר ק א ז ואמות ונםצא לרוכ בדבר•'‬ ‫‪,‬‬ ‫" לף כ‬ ‫^ '‬ ‫^‪P.‬׳‬ ‫י‬ ‫' ׳‬ ‫ל ר‬ ‫י ‪9‬‬ ‫"ל•‬ ‫^‬ ‫וזרת משעיר למו הופיע טהר פ א ר ן )דכרי׳ ל״ג כי( מאי כעי כשעיר ומאי‬ ‫ב פ א ר ן ? אמר ר״י מלמד שהתזיר הקנ״ה לתורה על כל אומה יל‪-‬ין ולא רכלור•‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ג י ר ם‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ ;‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫כ ד‬ ‫‪: 1‬‬ ‫ע‬ ‫י ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫א ו ר ח ‪ .‬ריח‬ ‫; ד ק ק ! ע ן י ; ק י י ט הוו‪:‬ט‬ ‫ס‪£‬חדע ר ע ר‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫*־‬ ‫יייך עו״יוה;‬ ‫נוננען לור ‪ :‬י ט ט ר צ ק י י ט — חיינע‪5 ):‬ח?קע ^עכי^ט‪ ,‬ד ע ‪ } :‬דוח גחנעט ח ו ‪ :‬ד‬ ‫‪4‬עןי‪:‬דע‬ ‫עררע‬ ‫ויינע‬ ‫‪6‬ע‪0‬ע?ן ‪.orpfyj‬‬ ‫ערבעבטטן‪,‬‬ ‫‪rfinro‬‬ ‫דיח ס‪£‬ייןער ר ע ר‬ ‫\‪ \\r‬דיינע ח‪:‬ד‪,‬ח‪;:‬ער הערוונקחזוע!‪,‬‬ ‫} ע ס ע נ ק ) ד י ח תורה( ל!‬ ‫ליעהען‪,‬‬ ‫ד\»»ו»ע| ח ו ; ד‬ ‫ע*פ‪£‬מ‪:‬גען‪.‬‬ ‫‪5‬יהרטע‪:‬ט‬ ‫ע‪ 1‬ו‪/‬יח‬ ‫דוח‬ ‫ןיעטעןט‬ ‫העערדען‬ ‫‪1‬עהיע;‬ ‫*]יקקטעןט ע» רןןן ‪M‬׳‪ U‬דיינער ןיעבע‪05‬ןןען‬ ‫נחכדענן ע ן לוד ‪5‬רייהייט הי‪4:‬עלןו;ען‪ .‬לוערוט‬ ‫זיונדע‬ ‫שעיר‬ ‫דע‪0‬ען‬ ‫בעסטרח‪£‬ונ}ען ‪;/0‬ד‬ ‫חונד ס א ק‬ ‫יוונ־‬ ‫‪1‬ויו‪5‬טעןט‬ ‫כעזחהנ‪/‬י^ען‬ ‫דע‬ ‫ד‬ ‫דחו ן ח ס ט ן י כ ע‬ ‫חיין &ח(ק‬ ‫וויו!‬ ‫ח׳ני‬ ‫בע‪,‬‬ ‫ווחננע^חז!‬ ‫‪ po‬דריטטען ‪pn:nH‬‬ ‫ערסיעכוט דוח‬ ‫דווועזבלט‬ ‫בעקחננט;‬ ‫דיינע‬ ‫‪/‬‬ ‫וויכן‬ ‫‪4‬ע‪5‬עט‪3‬ע‪,‬‬ ‫‪!0‬ןיי| ד‪/‬ח‬ ‫»י׳ח‪:‬‬ ‫‪D'tl‬‬ ‫מ ‪/‬‬ ‫יג‬ ‫של שבועות‬ ‫כי מאגו לשמרן • לא חשבתם וראית להתירן ‪:‬‬ ‫ממךבר נתינה מקום הפקר• נגד י השמע‬ ‫לעין כל סיוקר•' םךדים עכנו צחיחד־ז‬ ‫להתעקר• ‪.‬עת יבואו• במ^פט להתחקר‪:‬‬ ‫פיף לא דבר במסתרים• צדק דובר מגיד‬ ‫מישרים* קולות ולפידים וברקים בוערים•‬ ‫ראו ותמהו מלכים ושרים‪':‬שלישים כתבת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T :‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫ועיין ע ו ד כפרקי דר״א פ ר ק ט״א‪ .‬וראית להתירן‪ ,‬שנא׳ ע מ ד וימודד ארץ‬ ‫ראה ויתר מים )תכקוק ג ה ( ואטר ר״א טה ראה ? ראה שבע טצוות שקבלו עליהם‬ ‫ולא קייטם עטד והתירן ז כ ו ׳ ) ב י ק דף לח א ( ‪ .‬טטדכר טתנה וכו‪ /‬כטו שאז״ל טאי‬ ‫דכתיב וטטדכר מתכהוממתכה כחליאל )כמדבר כא כ ( ? כיון שעושה א ד ם את‬ ‫נ ט ד ב ר שהיא‬ ‫עצמו‬ ‫כמסכת‬ ‫ט ו פ ק ר ת לכל‪ ,‬תורה נתנה לו כטתכה ו כ ו ‪/‬‬ ‫כדרים ד ף כ״ה אי‪ ,‬זאטרו ע ו ד שלכך נתנה כטדבר טקום הפקר שכל הרוצה‬ ‫ליטול יכוא ר ע ו ל ‪.‬‬ ‫לעין כל סוקר‪,‬‬ ‫לעין כל רואה‪ .‬הורדים וכו‪ /‬עש״ה‬ ‫אן‬ ‫םוררים שככו צחיחה )תהליס סת ז ( ‪ .‬להתעקל‪ ,‬כדי שיתעקרו עת יכואו וכוי‪,‬‬ ‫כדאיתא‬ ‫דכלתי‬ ‫כריש טס׳ ע״ז‪.‬‬ ‫כדכתיכ לא מראש כסתר‬ ‫פ י ך לא דכר כמסתריס‪,‬‬ ‫)ישעיהמח יו(‪ .‬צדק דוגר זכו׳‪ ,‬ישעי׳ מיה ייח‪ .‬ראו ותמהו ו כ ו ‪ /‬עש״ה‬ ‫המה ראו כן תמהו )תהלי׳ טח ו ( ‪ .‬שלישים כתנת לעס משולשי שלשין ו כ ו ‪ ,‬כדאיתא‬ ‫‪,‬‬ ‫כתכחומא פ׳ ואלא ד ף ל״ה ד׳ וזיל כחדש השלישי זה שאמר הכתוכ הלא כתבתי‬ ‫לך‬ ‫שלישים‬ ‫במועצות‬ ‫ודעת‬ ‫א ב ׳ ג׳ והכל היה טשולש‬ ‫)משלי ככ כ (‬ ‫תורה‬ ‫‪,‬‬ ‫משולשת תלטוד הלכות ואגדות‪,‬‬ ‫משולשת ערב‬ ‫זו תולה שאותיותיה‬ ‫טשולשת תורה‬ ‫השרשור טשולש‬ ‫קדושה‬ ‫ובקר וצהרים‪,‬‬ ‫משולשת‬ ‫ככיאים‬ ‫וכתובים‪,‬‬ ‫טרים אהרן וטשה‪,‬‬ ‫קדוש‬ ‫משולשים‬ ‫קדוש קדוש‪,‬‬ ‫משכה‬ ‫תפלה‬ ‫ישראל‬ ‫טשולשיס כהכיס ל ד ם וישראלים‪ ,‬משה אותיותיו משולשים משבט לוי שאותיותיו‬ ‫משולשים‪,‬‬ ‫טזלע אכלהם יצחק ויעקב‬ ‫אבות שלשה‪,‬‬ ‫כחדש משולש כישן אייר‬ ‫וויח « ח ן ‪ :‬י ך דרץט ווייןנערטע‪ ,‬גיח ח‪:‬לויעה«ען‪ ,‬יווכד־ דויו ע‪:‬נ‪1‬ןיע‪0‬ע‪:‬נ‪:1‬ירו ‪ITM‬‬ ‫פערחכטונ;‪ .‬י״ץי חיינעד פ ר י י ע ן ‪ ,‬גע«יי‪:‬טוו‪5‬טזיכעןהיי‪.‬־ע‪ ,‬כ י י י ו ה ע ^ ע כ ) טח^ע‬ ‫גוויד מוץ־ וו»ןער חויגען הוו ט יוון דיין גחטטןי‪5‬ע‪41‬עןעט״( פוןרגעטרווגען‪ ,‬יענען‬ ‫‪>1‬טטטנ}ח‪:‬ען‬ ‫דיריעבעווחהנערן ל ‪ £ 1‬נחכטהיין‪,‬‬ ‫חיינוט וויהרע‪:‬‬ ‫דוו*יט ‪:‬ירו‬ ‫בי‪:‬טרווגענ‪ :‬דזחןכען &חי *עריכט ^על‪;0‬ען ווערדען קח‪:‬נען‪ .‬ריין •<ונד החט ניכט‬ ‫*עהייע‬ ‫\‪; \pzvv2v‬‬ ‫חוכר טו^ענדען‬ ‫ן‪:‬ערעכטי*קייט ‪n‬ערקינדעטע‪:‬ט‪5‬‬ ‫יוונטער ד ר ו ‪ : :‬ע ר ט ט י « « ע ן חו‪:‬ד צ ן ח ^ ״ ע נ ד ע ן בןיטלען‪ ,‬דחס ע‪ :‬דירו קחני;ע ח»‪:‬ד‬ ‫&יר‪1‬טען ע>»פפרוכדען חו‪:‬ד חין בעטייב»‪;4:‬עריעטהען‪ .‬חיין;ערריטטעג ‪ 1‬ע ר ‪ .‬ר מ ך * (‬ ‫חונד‬ ‫*(חין ררייח חבטניםטען‪ ,‬הורה‪ ,‬נביאים‬ ‫ך‬ ‫)‪ 3‬״ ' ׳(‬ ‫‪01‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫כתובים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫‪!3‬‬ ‫לעם מישלשי • שלקזת שליש משבט ש ל י ‪ #‬י ‪.‬‬ ‫ח׳ חמימה ובךד־ו' משיבת נפשי• ת מ כ ה‬ ‫לתחילי בירה שליעי‪:‬‬ ‫ק׳מישרים כל מעג־ליטומ• השמי_ע מפיו לעםרך‪1‬כו•‬ ‫ח׳ להבות אש בקולבת^נביו• מגן הוא לכל החוסים כיו‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי מגן אברהם‪:‬‬ ‫אתהגבוד לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להוע&יע‬ ‫מכלכל חיים בחסד מחנה מתים ברחמים רבים סומך‬ ‫נופלים ורופא חו^ים ומתיר אסורים ומקים אמונרזו‬ ‫לי^ני;גפר מי כמוך מגל גבורות ומי דומה לןד מ ל ך‬ ‫ממית ומחיה ומצמיחישו עה וגאמןאתה להדזיות מתים‪.‬‬ ‫;‬ ‫מיוסד עיכ תשר״ק‪.‬‬ ‫לתמכו כבור ניוסלי סעודה• שתפו כמתן‬ ‫י ק י ה '‬ ‫הר סין שאותיותיו משולשים‪ ,‬ויחנו כטדבר לשל‪ ?:‬יטיס ו כ ו‬ ‫פיון‪,‬‬ ‫ובילקוט‬ ‫כ׳‬ ‫יתרו כככוק‬ ‫וישלח טשה את‬ ‫תתנו‬ ‫הוסיף‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ר ואטד‬ ‫שלשה ידחיכ‪ .‬התטיטה וירה‪ ,‬תאר לתורה עש״ה תורת ה׳ תטיטה‬ ‫ה ׳ ברה וגו׳ )תהליס י ט ח ( ‪,‬‬ ‫ע‬ ‫^»‪.‬ן‬ ‫\*\*‬ ‫‪*."/‬‬ ‫"״‬ ‫י‬ ‫~ ׳‬ ‫ח ס כ ו כבוד‪ ,‬ל' אשת תן תתטוך כבוד)טשלייא יו( ועש״העושר וכבוד אתי)שס ‪• r‬‬ ‫‪5‬יר חיי[ ןנעדריטטע‪ 5 :‬מ ? ק ( ד‪.‬ח;ט רוח ניערער^עשריעכע!‪ /‬מ׳כד ל י ?‬ ‫נ‬ ‫דען דריטטען ר»‪ 2‬דריטטען‬ ‫ך י י י ע ח‪/‬נד‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪r‬‬ ‫ןעע|ענערקוויקקענדע‬ ‫ןעהרב׳ך לו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ר״ינ‪1‬נ‪1‬ן‬ ‫‪ ( t V H u n u o‬ערקיירען‪ « ,‬י ר ד י ע ז ע ‪5 :‬חןקח‪»1^5‬ע‪:‬‬ ‫חיבעררייגען‬ ‫ה ו‬ ‫ע ד‬ ‫ע‬ ‫יריטטע[‬ ‫ד ע ר ‪<1‬ח‪:‬חטע‪.‬‬ ‫מישרים‪.‬‬ ‫^ערחדע ן י ‪ :‬ד י׳ויע »»עגע^‬ ‫ייי׳‬ ‫ן י י ‪ :‬ע‬ ‫י‬ ‫; י ט ע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬ייעליי‪:5‬ענ‪. 1‬‬ ‫‪ :‬י י ן »»!‪ -.:‬זיע‪ 0‬ויח ד י ן חיהנן פערוזחנדטעז ‪5pty5‬ער‪:‬עה*<ען‬ ‫‪U5‬־‪ ^MM‬ו׳ו‪:‬ררחננעוטטי>»>»ען — ערוד‪5‬ט‬ ‫חסכו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חיין ט י ן ד יו^ען‪ ,‬דייו‬ ‫חו‪:‬טער‪5‬ייע ^‬ ‫ר‬ ‫‪n^.jynup‬‬ ‫״‬ ‫עוויגער ‪ j p n n‬קרחנטע דיח ערבען דעו ‪4‬ע‪:‬עטלע‪: ;:‬ירו חיכערנרוהמע{‬ ‫( ד ח ן לוויןדרייח ק ן ח ‪ 0‬ע ן כעטטעהט‪.‬‬ ‫*( מיןה‬ ‫וורוד־ ד ע ר‬ ‫דריטטע‬ ‫ןיע״י‬ ‫ל ו י ‪ ,‬ר ע ק דריטטען ד ע י נוויןי!*‬ ‫כהנים‪ /‬ליים‬ ‫געע״י!נ‪1‬י‪-‬י־‪,‬‬ ‫‪I'HUQCV‬‬ ‫ח>‪:‬ד‬ ‫ישראלים‪,‬‬ ‫«»יג י ע ‪3‬‬ ‫ישראל׳ז‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ט ט ‪^ 0‬‬ ‫ע‬ ‫יד‬ ‫של לבועות‬ ‫ןקךהוהמוךדלךצדה השיקה מכל כלי חמדה״‬ ‫קרואה בת מלף כנמךה‪ :‬ציר ‪w‬מן קראת‬ ‫ל עלת• סניניף נאךתזחמוחת ]קלות •*‪/‬ננשין‬ ‫ןאןהרות פרטיות וכללות • שכר המ‪#‬י ת לשלום‬ ‫^מולות‪:‬נמת לובה תאמר• מלפחור־ה‬ ‫וימלהיוםיףמאמר‪ .‬לנשים יילשוןךכה לומר•‬ ‫כבד הדקדוק לאנשים ל^מר‪ :‬יךדמן ההר‬ ‫והשמיעם‪ -‬טעמי ‪ prip‬ןאמריינעם• חברי‬ ‫והשוו• כאחד נימךעם• זךזי להקדים מעש‬ ‫למשמעם‪ :‬ובשלישי ליום ך<‪1‬קךשם ביו•‬ ‫‪:‬‬ ‫הקדים‬ ‫טשה‪.‬‬ ‫תעודה‪ <,‬תורה‪ .‬שותפו‪ ,‬כל ישראל כצשו שותפין לתורה‪ .‬׳ ציר כאנץ‪,‬‬ ‫י‬ ‫פנינין‪,‬‬ ‫)טשלי ג ט ו ( ‪.‬‬ ‫כנוי לתורה‪ ,‬עשיה ק ד ה היא ‪•:‬פנינים‬ ‫נטתה לו‬ ‫כ ה תאטל וכוי‪ ,‬אטלת לו כה תאטר אל י‪.‬ית יעקב ותגיל לבכי ישראל )שטות‬ ‫י ט ג ( ואטלו רבותינו זיל כה תאטל‬ ‫לאכשיס‪,‬‬ ‫כגידים‬ ‫והיינו מ כ ד דקדוקי‬ ‫כלשון ר כ ה לנשים ותגד דכליס הקשים‬ ‫הטצמת‪.‬‬ ‫חוירו^והישוו כ א ת ד‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫שכאטר ו י ק כל העם קול א מ ד )שטות כ ד ג ( ‪ .‬זודזו להקדים ו כ ו ‪ ,‬הקדיטו‬ ‫כעשה‬ ‫לכשטע‪,‬‬ ‫שכאטר שם‬ ‫)פשוק זי( כל אשר דבר ה‬ ‫‪,‬‬ ‫כעשה‬ ‫וכשטע‪.‬‬ ‫‪1‬יח } ע ^ י נ ש ח פ ט ן י ן ‪ /‬דית העדרןיכע חונד פריי‪:‬ןי‪5‬ע ‪4‬חבי‪ ,1‬ריח}עפו׳ןןיןנע‪,‬‬ ‫)‪/‬זינעזיענטע‪,‬‬ ‫ד‪.‬חצבעריה«<טע‬ ‫חונד‬ ‫עהרענו‪/‬ערטהע קח‪:‬י;ןטחכנ‪1‬ער!‬ ‫טשה‪ ,‬דיינען ^עטרייען במטען‪ ,‬החטטעגט דוח‬ ‫—‬ ‫ד\נדס;ערופען נו ר י ר ‪ ,‬חונד‬ ‫חיד‪ }:.‬ערק<חרט דית עו‪/‬ער חונד ‪5‬ייכס לו כע^רייפענדען ‪4‬עבחטע‪ ,‬דית בע;‬ ‫טנ‪1‬רחפונ‪3‬ען ביית חיבערטרעטונן‪ :‬חייננעןנער חדער ןח**<טןינער פ ע ר ב ח ט ע ‪,‬‬ ‫זח ו‪/‬יח ריח בעןחהנונג חונר פער^ע)טו;ג ביית בעפו׳^ונג דער^סבחטע‪.‬‬ ‫‪nn‬‬ ‫טפי־חנלט נו חידינ;‪ :‬עבענ‪:‬ח «ו‪0‬ט ‪ nn‬גיו^ען — חהנע חבקירלונ; ח‪:/‬ד חהנע‬ ‫לווחטן; ו‪/‬יט רעה} ווייבויכען ‪4‬עט)עצטע ע פ ר י צ ז ט רוח ‪:‬חנפט‪ ,‬רען ‪*1‬ח‪:‬כערן‬ ‫חבער‬ ‫טחרפלט דוח ח^ע‪:‬‬ ‫לוריקק‬ ‫חויפ׳ג ‪4‬ענוי‪:‬טע ח י י ן ! — ע ר קי׳‪ ):‬פ ח ע בער‪4‬ע‬ ‫יזונד כערייטעטע דח‪ :‬םחןק לו‬ ‫זיעבןיכעןחוי‪£‬טרחגע|פחר;‬ ‫חכ^ענעה^ען‬ ‫גיחטרחטעןל‪:/‬וו*<«ע|‪/‬‬ ‫פערחרדנ»נ^ען ‪ ; m‬־‬ ‫חונרהערנח־נניגזיךחהנע‬ ‫לוידערן ^עןחבטען דח ;עהחרזח‪ ,):‬בע‪£‬חר »יח ני׳ך ר ע ן חינחחוט וונןנעהיךט‬ ‫החטטען‪.‬‬ ‫‪ j : n‬רריטטען טח;ע ט ר י ל ריח ערטיי‪ *:!:‬מיד‪.‬רען קחני;‪ :‬צוערןשחנ}‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫‪«4‬‬ ‫הקדים עלל־ם מלך ?מסבו• ח־ף תלמיד‬ ‫להמתין לרמי גךלתו ה?ליא לזרע אוהבו‪:‬‬ ‫?נםעם מ!ם סוף אגודים ״כריבוםצה נוסעים‬ ‫ןעומדים‪ :‬יי־ אזי' ?‪.‬עת נסעו מךפירים‪.‬‬ ‫סיני באו• כאחד אהודים‪:‬‬ ‫יוהללרה כי הוא היה ךודה• ?גשם‬ ‫נךבות אותנו יהיה* '׳׳לפניו יקימנו‬ ‫ונלדד־ו•"ןצריק ?ןי־המונתיו יהיה‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬ ‫כונת הפייםן להודיע מעשה מ״ת זחתים המחנר שמו מ מ י ׳ בכל נ י ת ש ם ע י ז‬ ‫כ ר‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫לשלמים מזנותםננד ההרה ‪ .‬שדם ונכונים‬ ‫כ ר ו ח‬ ‫ההדים ע י ד ס ו כ ר ‪,‬‬ ‫;‬ ‫בי‪-‬יב ומ*ה וכוי‪,‬‬ ‫כמבואר ב פ י רש״י ויהי‬ ‫‪,‬‬ ‫ביום השלישי ) ‪ :‬ם י ט‬ ‫כשעת כניעתם היה תמיד ריכ ועצה כיכיהש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כיו\*‬ ‫אל ה ר י ס י נ י הושוו כולם כדעה אתת כדכתיכ ויסעו מ ד פ י ד ס ויכואו מ ד ב ד '‬ ‫ויתנו כיידכד ו י מ ן ‪ :‬ס ישראל כגד ההר)שטות יע כ( ואז״צ ו י ת ן כאי‪ :‬א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ש י‬ ‫!‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א ת ד א י ל שאד כל התניות כתרעומות וכמתנוקת‪ .‬וצדיק וגו׳‪ ,‬ת כ ק ו ק ל ל ‪ /‬י‬ ‫שלמים• ישראל שהיו שלמים באמונה ושלמי׳ ככריאותן וכמו שאזיל על וכל העם ר ו א י‬ ‫בע‪0‬ט^ו*»טען‬ ‫חרטע מיין‪.‬‬ ‫ד ע י חדרנות לו‪£‬ח)גע הןןטטען ריח‬ ‫זעד‪.‬יןי‬ ‫כ ג ע‬ ‫ח ו ל ר ע ן ןעהרער ו‪/‬חרטען ן‪<0‬וען; ח‪1‬ןיין דייו *חטטןי‪5‬ע ד״חהייט »ור!ז*כ‪»1‬ע‬ ‫ן י ך ח ו ל חיינע וע<טנע חרט רענן ןחח>»ען דינע!‬ ‫‪) u r b H‬אכרהם(‬ ‫ן ע ן ‪ .‬חין ח״ניגקייט ווחרען ד ח פח‪ ):‬ים סוף חבגעלחגען;‬ ‫ליי‪,‬‬ ‫החדער ח ו כ ד‬ ‫לחנק החטטען בייח חיהרען ליגען חבגעווחיטעמ — חיו רפידיס ‪6‬ערחייני‪4‬נוען‬ ‫‪2‬י^‬ ‫ד‬ ‫ך‬ ‫ן ף ע ד ע ר ח‪/‬נד‬ ‫הללויה•‬ ‫חיינע‪:1‬‬ ‫יננע» היער ‪ 0P‬סיכי חן‪.‬‬ ‫ןיוכעט ר ע ן ח ן ן ^ צ ט י ג ע ן ] ע ר חיגט חינ‪$‬ערחנ׳־ער‪1‬יך‪,‬‬ ‫ע‬ ‫"יג‬ ‫ן‬ ‫)‪,‬יי‪-‬ט וויר ע ר ח!‪ ::‬ןויעדערחוי‪$‬ןעבען יחשען )‪1‬ער*»יטט‪1‬ן!ט חיינעג * • ן ד ן‬ ‫ע‬ ‫ר ע ^ ע נ ן | ןויר ווערדען פחר ‪:‬יינעכ) חנגע‪:‬יכטע חויפערענועהען חונד ‪1‬עבען‬ ‫ד ו י ך דע| ^ ו י ב ע ן ערווחצש ר ע ר פרח*ו‪1‬וע לו‪? ):‬עכען ח ו ל ‪.‬‬ ‫ןעןחכט נ י י ‪ ,‬״‬ ‫ד!ח‪ ,‬גחטט‪ ,‬כעלעבער ד ע ר טחדטען‪1‬‬ ‫שלסים‪.‬‬ ‫ח]‪ 1‬ריח םערחייני^טען ‪ :‬י ך ר ע ‪ ) :‬בער‪4‬ע ‪4‬ע;ענחיכער ן י ו ג ע ר ס ע !‬ ‫‪,‬‬ ‫טו‬ ‫של שבועות‬ ‫ברוח נשברה • ‪#‬טעת• חקיףעחכר־־ז‬ ‫וישמוךה• ‪#‬מעהעמץאדבךה‪ :‬מצות להקים‬ ‫דת ודין• משם לסתי מאמצי הדין• מךשן‬ ‫ביתף זכו להעדיף משמים ה^מעת דין*•‬ ‫עדילאנגלהלמצוקי ארץ•‪.‬עברןזרח ןהיופיע‬ ‫בארץ • ‪.‬עמים משם נפךצו פרץ • י עמתלמךד‬ ‫ארץ‪ :‬ומרכבות קדש אתהכמצעד• ולעם‬ ‫קריוביומםינינגעדי;עמוריתבלגעשולהחנד״‬ ‫דתפיוצצו הרך עד‪ :‬נקבצו• לאטיםיךנש‬ ‫בשמעם• נאספו לקוסם לשאלו מה טעם•‬ ‫ןאכם השיבם על מר־ הךעבם• ניתן עז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬‬ ‫)שטות כ יט(‪: .‬טעם עטי ואדברה‪ ,‬לנון הכתוכ כתהליס כ זי‪ .‬ו ק כל‬ ‫סיוטי התדוזיס שבפיוט כונס הס על ל' הכתוכ מטש‪ .‬משטים ו כ ו ‪ /‬שם‬ ‫ע״ו ט׳‪ .‬לטצוקי ארץ‪ ,‬לישראל ע״ש שעליהם נתקיים העולם בקבלם התורה‪.‬‬ ‫כארתיו בשעון בשיוט אורת תייס באות טי‪ .‬עטל וכוי‪,‬‬ ‫עבר וזרת וכוי‪,‬‬ ‫גם זה טכואר שם‪ .‬ויתפוצצו הררי עד‪ ,‬סיכיה לקרא של עטד ויטודד‬ ‫ארץ וגו׳ )תכקוק ג ה(‪ ..‬כקכצו לאוטיס וכוי‪ ,‬כל זה מבואר כטכילתא והובא‬ ‫כילקוט פ׳ יתרו כפשוק אככי כרמז רפ״ו‪ .‬לקוסם‪ ,‬לבלעם‪ .‬נותן עוז י כ ו ‪/‬‬ ‫י‬ ‫ח ו ‪ :‬ד ח י י נ ע ו ‪1‬ינ‪:‬ע‪ :‬חיהרע חונטערטהחניגע בערייטוויןןי;קייט חייטערטען‪,‬‬ ‫ןיעטע‪:‬ט רוח ר ח ‪5‬ערנעה«ען דיינע ווחה^עחררנעטען חו‪:‬ד בע‪8‬חן‪4‬ו‪:‬ג‪»:‬רר‪/‬‬ ‫דיגען ג ע ‪ :‬ע ט ל ע ‪:‬‬ ‫‪/‬׳‬ ‫ה ח ר ע ‪H ,‬׳‪ ,ptod r‬חיך ר ע ד ע ! — ה י ע ר ער‪5‬והיען ןיח‬ ‫רעכטןקרחפט^ע געבחטע‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪4‬עגעטלע‪,‬‬ ‫סערחררנ נ;ען חונד ר ע צ ט ע — פחנן‬ ‫פריירענ‪1‬וי!ןע דיינע‪ :‬הויןע‪ :‬ןענחשען ‪:‬יח‬ ‫ווחננע;‬ ‫‪$‬חק הי‪«»1‬וען הערחכ‬ ‫ןיעסעוט דוח ר ע כ ט ע החרען‪ : — .‬ח ך החטטע ע ר ניך ניבט רען ‪ |»MM^S‬ר ע ר‬ ‫ע י ר ע )ישראל( *עיו‪£‬פע‪:‬בי‪(.‬רט‪ ,‬יוה ןיינע ערטיינונג רורכ׳ג ןיונד ל ח ג ;‬ ‫» ע ר ק ט ע ריח ‪:‬יטטעניחןיגקייט ר ע ר היירען חונד‬ ‫בי‪1‬ט\ף‪!0‬‬ ‫ער‬ ‫דח‪^ :‬ונד פ י י חיין‬ ‫; ע ן י ם ט ע ט ע ר ע ‪ :‬צי׳זק חוי‪5‬לונעה«ען‪ .‬נון קחכ) ע ר חונטער •ויריחיען הייזיגען‬ ‫הערחנגעלחנען חוני־ ע י ט י ע ן פחת ס י כ י ‪ :‬׳ י נ ע ע טערווחנדטען פחןקע ‪ j‬דיו ווחנקן‬ ‫טע ריח גרוני‪6‬עגטע ר ע ר‬ ‫ע ר ר ע חונד ע ו ד ; ע ‪ :‬געביר^ ע ר ב ע ב ט ע ‪5 .‬חיקער‬ ‫פערנחה*ען דחן ערעקקןיכע ‪4‬עטחוע ; זיח ‪ :‬ח ^ ^ ט ע ן גיך בייח דעת ב ע ר י ה ם‬ ‫טען דרוחירען )בלעם(‪ ,‬פרחןנענד*‪ :‬ווח‪ :‬חוחניכע ן — ״גחטט גיבט ?יינעכן‬ ‫קרובות ליום שני‬ ‫י•׳‬ ‫ותעצםיורח לעם‪ :‬כנתה מרה! ק לניודזלי‬ ‫תעודה• כשלם‪:‬םךת על ארץ אטיח• ‪53‬י‬ ‫נ‪.‬עבךף בגיליורעךה• בסודי ‪:‬שרים ועדיח‪:‬‬ ‫רךתף לסיני באלים בוערים• ךשף לרגליף‬ ‫יצא בהדורים• העדים נמוגים כל‪:‬צורים‪.‬‬ ‫ךאוף יחילו• הרים‪ :‬דאה וחלר־ז מתנאה‬ ‫האףן• יזמה פן תהפןי לתיהובחךץ•‪:‬סדי‬ ‫עטוךיהכאנכי בכוחן • ייוחף‪:‬יכלמלכי אךץ‪:‬‬ ‫צבאיות קדש אחזום בעתה•' צלע כגיגית‬ ‫ז‬ ‫חהלים ס״יז ל״ו‪.‬‬ ‫בועדים כאש‪.‬‬ ‫רש‪/‬‬ ‫כשוד ישרים‪,‬‬ ‫רשף לרגלך‪,‬‬ ‫ד א ו ן יתילו הדיס‪,‬‬ ‫כאלים בועדים‪,‬‬ ‫שם קי״א א ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עש״ה ויצא רשף לרגליו‬ ‫‪ :‬ם כשוק ט ‪.‬‬ ‫יראה ותלה וכו׳‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כטלאכי‪-‬י‬ ‫)יזכקוץ ג ה ( עייש ‪ /‬י ׳‬ ‫כטבואד כ נ י ש ׳‬ ‫)תהליש‬ ‫‪5‬כת דף פ״יז א טאי דכתיכ טשטיס השטעת דין א ד ן ידאה ושקטה‬ ‫‪,‬‬ ‫פ ו ט ( ‪ 7‬אם יראה לטה שקטה ואם שקטה לטה יראה ? א ל א ב ז ת ל ה ידאה ו ל כ ס ו ף‬ ‫ולטה יראה ?‬ ‫שקטה‪.‬‬ ‫בראשימ‬ ‫כדדריש ר י ל תכאי התכה הקניה עש טעשה‬ ‫ואטד להם אם ישראל מקבלין התודה אתם טתקייטים ואס לאו א כ י ט ז ז י ר א ת כ ~ !‬ ‫יכ!׳‬ ‫^‬ ‫׳ ‪*1‬‬ ‫יזי‬ ‫?•‬ ‫י‬ ‫'״‬ ‫^‬ ‫כדכוד אככי כתיישדו עטודי העולם כטרץ חוזק‪ .‬יודוך וגוי‪ ,‬תהליס קל״ץ ך ‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ת ו ‪ 7‬ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו כ ו‬ ‫ו‬ ‫י ז ‪ :‬ב‬ ‫י ז נ ! ה‬ ‫ב כ‬ ‫ב ת‬ ‫י י ש ד י‬ ‫י ו‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫כ ב י‬ ‫צבאות קודש‪ ,‬ישראל‪ .‬צנע‪ ,‬תלק ההר‪ .‬כגיגית ו כ ו ‪ /‬שכשה עליהם הד‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫*‬ ‫נ‬ ‫ואטד א ם תקבלו התורה טוטב ואס לאו שם תהא קבורתכם‪ ,‬כטכואד שש ב ‪ -‬ש ׳‬ ‫צח?קע ן י ע ג ח‪:/‬ד קיח‪2‬ט ) ד ת ‪ * :‬־ ! ‪ :‬ע ט ? ( ‪ ,‬חנטווחרטעטע ע י ; רחהער‬ ‫טרעקקןיכען‬ ‫נטחטערבען‬ ‫בןונדע‬ ‫דחננערטט*‪»1»1‬ע‪./‬׳׳‬ ‫חין‬ ‫ריינע‪ ):‬טחפפ‪:/‬ג‪:‬פוחן;‬ ‫רער עררע‬ ‫עד‪.‬ר‪£‬וינטגפחזן‬ ‫‪.^IJMMQI‬‬ ‫יונבןיקק;‬ ‫בעפעוטיגט;‬ ‫יוונטער;ח‪:‬ג;‬ ‫ידד‪.‬רענטד‪.‬ח‪1‬בען ד‪.‬ח‪:‬ט דוח‬ ‫חי‪:‬ט עו חונגוע‬ ‫פפיי‪3‬נ‪,1‬‬ ‫דיך‬ ‫»״ל‬ ‫דע!‬ ‫סיני‬ ‫הערחבגעןןושען‬ ‫חונד ‪ 0‬י ט נ ע פ ו ח ״ ^ ט ע ן דעכ} לו^ע פוורח!‪.‬‬ ‫ליטטערטען חונד‬ ‫‪M>H‬‬ ‫דחרונן‬ ‫‪Wftl‬‬ ‫חיכטע‪,‬‬ ‫דיו!‬ ‫די‬ ‫ד‬ ‫חונד * י ט ליטטערן לו ד‪.‬ו!די‪4‬ען חיב} י מ ט ה ע פיוהער פ ע ר ^‬ ‫רות ד‪.‬ח‪:‬ט‬ ‫פייע‪0‬ע;יח‪:‬ען‪,‬‬ ‫^עסחפ‪£‬ע‬ ‫ח‪ ]:‬חנבעגיו‬ ‫ט‬ ‫‪!0‬‬ ‫ייעלע‬ ‫די‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪0‬י<ע‬ ‫יוונטעד‬ ‫‪iv]vu‬‬ ‫בי‪1‬בטען מוני כערגע ענטפוהרען כייח ד י י נ ע נ ן‬ ‫בת^יגקייט ‪}:‬וד‪ .‬ע‪ :‬ריח‬ ‫עררע‬ ‫ווו‪:‬׳־‬ ‫יוד״נטל‬ ‫יויהרע!‬ ‫תבער וויהרע פ פ י י ן ע ר עדהיעןטען פעגטיגקייט‪ ,‬ניו‪5‬דע‪:‬ן ח י ו דיון‬ ‫לעמען געברוטע חויגגעישפיחכען‪ ,‬חונר ריח ‪£‬יו‪1‬נ‪1‬עו ר ע ר ע ר ר ע דחנקטען ד י ר ‪.‬‬ ‫יובער ו ו ע { נ ע ח‪1;:‬ט ע ר ; ר ל דוו‪ :‬הייןי‪4‬ע ה ע ע ר ) י ש ד א ‪ jfa , ( :‬דוח פ ז ח ט נ י י ך ד ע ן‬ ‫ג ע י * ‪14‬יין מ י י נ ע ‪ ; :‬כחטטיך ריחהענד חיבער ‪1‬ימ היעןטעןט ‪I‬‬ ‫כ ע נ ע ; ו חויד‬ ‫טז‬ ‫של שבועית‬ ‫עליהם כפפת • צרופה קבלו במנודואימתה •‬ ‫צופיה הליכות ביתה‪ :‬חשו״הריבם ליקבל‬ ‫שכינתיו• הביצים להתעלות ביקרתפאךתו•‬ ‫חבב ה! רב מהךי אךמתיו• חמד אילחיבם‬ ‫לשבתו‪ :‬קראת לעט מרום גכחיםי״להנחיל‬ ‫תעודה לעם כמהים• יי־מאיוד נעליתהעל‬ ‫כל אלהיים• ומשה עלה אל האלחיים‪:‬‬ ‫!מלך ;ילעולם^דןלךציוץ לדיור ודיור הללרה‪:‬‬ ‫ואתה קרוש יושב תהלות ישראל אל נא‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Mr‬‬ ‫‪T - :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫•‪:‬די•‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫אם לא אמךיף הטעימים • חקיות שמי‪.‬ם וארץ‬ ‫לא‬ ‫התורה‪ ,‬עיש כל אמרת אלוה צרופה‪.‬‬ ‫כגת‪.‬‬ ‫צרופה‪,‬‬ ‫וגו‪/‬‬ ‫הוף משלי ופי׳ רשיי‬ ‫תשו הרים וכוי‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫תמד וגוי‪,‬‬ ‫כמהים‪,‬‬ ‫התורה מלמדתם‬ ‫במנוד‪ ,‬ברעלה‪.‬‬ ‫צופיה‬ ‫דרך המוב‬ ‫לפרו‪ :‬מן העבירה‪.‬‬ ‫נ כ ר ביארתיו לעיל כשוף יוצר בתרוז‬ ‫ושעשועי קדשו תורב‬ ‫תהלים ס״ת י״ז‪.‬‬ ‫לישראל התשוקים‪,‬‬ ‫מרום גבוהים‪,‬‬ ‫ממרומים הגבוהים‪.‬‬ ‫ל׳ כמה לך כשרי )תהליס סג‬ ‫לעם‬ ‫‪.(3‬‬ ‫א ם לא וכו‪ /‬כמו שכתבתי בסמוך מעעם רז״ל שתכאי התכה הקב״ה עם מעשה‬ ‫כראשית שלא יתקיימו כ״א כתכאי שיקכלו ישראל התורה‪ ,‬וכן אמרו במש פשתים ד ף‬ ‫‪,‬‬ ‫ס״ת כ׳ אמר אלמלא תודה לא כתקייטו שמים וארץ שכאמר אם לא כריתי יומם ולילה‬ ‫עוידערנד‬ ‫ר‪!,‬ןדיגטען‪:‬יח רוו ר ע ר וזונבעפןעקקטען‬ ‫)תודה(‪,‬‬ ‫ר ע ר סתרפבןיקן‬ ‫קענדען ‪£‬ערווי!ןטערין ר ע ‪ :‬הויןווע‪:‬ע‪:‬ן‪ .‬ןעןב‪:‬ט דיחבער^ע מיובען ^עוועטטן‬ ‫חייפערט‬ ‫‪ pm‬ריח חוי)‪£‬נווד‪»*,‬ע ר ע ר שכיכה‪ ,‬וזונד י ע ר ע ר ב ע ט ט ר ע ב ט ע‬ ‫ח׳כי ויינער •»יויע‪:‬טוןט‬ ‫הערררכקייט ;‬ ‫חבער ע ר חחטטע‬ ‫חונטער‬ ‫ןיך‬ ‫]\‪\f)v‬‬ ‫כער^ען ר ע ר ע ר ר ע רען תורכ חוי‪:‬ער‪:‬עהען; חיהן ערקרור לו‪•:‬ייעכ)‪:‬יטלע ; ו ו ט ט ‪.‬‬ ‫וזד‪:‬‬ ‫יענער החהע הוו‪:‬ט רות רען «וו‪£:‬ט»»יטהי‪4‬ען )משה(גערופען‪ ,‬וווכן ר י י ן‬ ‫לייגניט רענן בעגיעריגען ‪6‬חןקע לו חיבערברינגען — החנערהחבען הו״ט רות ד י ך‬ ‫‪4‬עלייגט חיבער יוי^ע ןי{טטערו»ע‪:‬ען — חונד משהבעטטיעג דעו ‪1‬חטטןי‪5‬ען בערג‪.‬‬ ‫י מ ל ך • רער הערר רעגיערט ע ״ י ^ י ך ‪ ,‬דיין ג ח ט ט ד ו ר ך ח ן ן ע צ י י ט ע ן ‪ ,‬נ י י ן ! ה ל ל ו י ה‬ ‫)אתה‪,‬‬ ‫אם‪.‬‬ ‫דוח‪,‬‬ ‫}!))ערהייןי^טער‪ ,‬טהריונ‪:‬טחו‪:‬טער!וובגע‪:‬ח‪4:‬עןישר^׳‪ !:‬א ל ‪J O‬‬ ‫ןוחדען ניצט דיינע החןדען }עבחטע‪,‬‬ ‫‪ m‬התטטען ריוו ‪4‬ע‪:‬ענ‪1‬לע ד ע ר‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫‪<6‬‬ ‫י‬ ‫לא מת_ק‪:‬םם• ןהגהלתם מוךשה לסעיפי‬ ‫עמם• מאד־תבתף אותם וכזכר שבוער־ז‬ ‫קרומים• ומאדתתאוהלמולהייות שלמים * ‪.‬‬ ‫וכמשפטי הקיף לב ודעת משימים• וכםור‬ ‫יראיף‪:‬שימי טעמים• כריתף ל;טור לכת‬ ‫כךךןד תמיכם• ובעת השמעתכם ךזפןיף‬ ‫התמימים• עמה במורא כאחר משלמים׳‬ ‫ונגלהלמוךזמלאכיימריומים;עשי־ לשט;עח‬ ‫דמת מקדימים• ונמת מי‪:‬תן ןהיה לבבם זה‬ ‫לעולמים‪ .‬ל‪:‬ךאה אותי לטייב להם כל הימים׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫לי‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫מקומ שמים וארץ לא שעתי )ידעי׳ לג כה(‪ .‬ליגעימי עמים עאהכהל‬ ‫וכוי‪ ,‬כדכתיכ לא מרבכם ‪ ....‬כי אמש ה מ ע ע עכל ה ע מ י ס ; גי‬ ‫לאבותיכם‬ ‫ה ' אלזכס ומשמרו את השכועה אשר כ ש ב ע‬ ‫מאהבת‬ ‫)דברים ז ז(‪ .‬יכגלה למו רז וכו‪ /‬כדאי׳ במפכת ‪:‬בת דף פ״ת א׳ אמר ר"י>‬ ‫כשעה שהקדימו ישראל כעשה לנשמע יצתה כת קול ואמרה להן מי גלה לדיי רז‬ ‫זה ‪:‬מלאכי השרת משתמשין בו וכו‪ /‬וכעת‪ ,‬ואמרת‪ .‬מי יתן וכו‪ /‬ליה טי‬ ‫יתן והיה לכבס ;ה להם ליראה אותי ‪ ....‬למען יימב להם ולגניהס לעול‬ ‫־‬ ‫ם‬ ‫••ינרערלחוזןרייג '‬ ‫‪ foHtr.n‬חו‪:‬ד רער עררע קיינען בעשטחנר‪ .‬רוח החיט‬ ‫הח‪1‬קע חיבערטר^ען ח‪/‬י‪{ :‬יעבע לו חיה‪n.:1 ):‬־ חין ז‪:‬ע«<ח‪0‬ת״ט רען חיייע'‬ ‫מיט דען חןט‪£‬תטערן‪ .‬ע‪ :‬וויוי־ דיין חינ‪:‬יג‪:‬טער וויוונט‪ .‬גיח היער חו‪»1:‬ח‪ }:‬י'‬ ‫‪ M 8‬׳ ‪ 0‬ר״עיו‬ ‫ד‪.‬ח‪£‬ט חוי‪5‬נורעטען לו ?‪ »ven1‬רחיויט ‪:‬יח דעלטח חוי‪*£‬ערק‪:‬חער‬ ‫ח»‪:‬ד ‪4‬יי‪:‬ט דייו דענטע ר י י נ ע י *עועטלע יונהןיען ח!‪:‬ד חין צ‪1‬רח>»*ער ‪« 6‬‬ ‫חוני‬ ‫‪ . ,‬י‪,‬‬ ‫‪ ;:!?Mum‬ו>חד‪.‬זבע‪.‬־ון‪5‬ט*ג חנטו׳חיטטן ‪ , ^ ^ i n n‬י‬ ‫חיב) וועגע רע‪ :‬רעצכ‪ :1‬לו וויונדע^ן‪ .‬גון ‪5‬יעש‪:1‬ט דוח ‪:‬יח דיינע טוו ןןחןעז‬ ‫ן ‪ .‬י יווני‬ ‫גע‪:‬עטלע ‪5‬ער‪:‬עה«עו‪ ,‬חוג ‪1‬ייז גיו^לער עיזרשורכט חונר ן‬ ‫^‬ ‫‪ v ) v v t‬דחשטחנדטן‪ .‬היעזיבייח החבען ‪:‬יח חיינע געד‪,‬יי»ע ‪:‬יטטע‪,‬‬ ‫' ‪T‬‬ ‫‪( ? :‬‬ ‫‪:‬חנ‪:‬ט נורחוכטער חי««‪1‬י‪0‬עז כחרען חיבייך ווייי‪ /‬כעחכחכשעט‪,‬‬ ‫י י ם ג ן לוער‪:‬ט ‪ :‬״‪1‬ויר ווח^ען דיינע געבחשע ה ח ן ט ע ן״' חוכר דחן ע ר ‪ :‬ט ‪" / , :‬‬ ‫*!??יען ‪1‬יח חנחחרען! ״חיעיול‪:‬ח;טע;ט ח ח ‪ :‬ווען רחך דיע‪:‬ען הער ן ‪n‬׳‪<fc^MH‬‬ ‫* ׳ ך לו ‪5‬יר‪5‬טען‪ ,‬דו״ייט ע‪ :‬חיהכען ווווהוי־‬ ‫כייח חיהנען ב?יעכע‪,‬‬ ‫*״חכטע! ן«‪ ,‬רח‪ 0‬ו»יין ‪; ptyfi‬עחחיעוין ב|יעכע‪ ,‬חין •ויינען ווע»גען ןןחנדעזט^‬ ‫חוניי‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ד‬ ‫ג ע (‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה ע ‪ 1‬ע ן‬ ‫צ‬ ‫יע‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י י‬ ‫״‬ ‫עהע‪,‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ש ל‬ ‫שבועית‬ ‫ין‬ ‫לו עטי שומע לי ובדרכי מהימים• ךצךקו‬ ‫ףתהללו כלי היות אשמים• כמעט מפניהם‬ ‫אכנ;עשוטמים‪/‬ואשיביריעלא‪1‬ןבי^וקמים•‬ ‫"׳וישראל ניוישע ב;י תשועת עיולמיבם• לא‬ ‫מישים ולא נכלמים• לאתה אדון הצור תמים •‬ ‫כאיור פניףןהלמן לאךףיטים• פתחךבךיף‬ ‫הבינםבחכומים• ותזכם להיות חייםוקשיים•‬ ‫וכחיוכם תשכון ךם על ךמים•*‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫חיוק‪:‬םג‪1‬ראומר‪1‬םוקד‪1‬יש‪:‬‬ ‫»יי‪/‬וינןםעדותב;עקב‪ .‬והיורה שים ?יע‪1‬ךאל‬ ‫־ לנקוב״ מ‪^1‬הקהלת^נקב• לןימט‪:‬‬ ‫שברת‬ ‫זכרי׳ ה כו(‪ .‬לו עמי וכו‪ /‬לשון הכתוכ כתהליס פ״א י״ד‪ .‬כמעט וכו׳‪ /‬ואםיכ ידי‬ ‫וכו‪ /‬ל״ה שם בתהליס‪ .‬ישראל כושע וכו‪ /‬ישעיה ט״ה »"ו‪.‬‬ ‫זיקם עדות וגו׳‪ ,‬תהלי׳ ע״ת ה‪ /‬לנקוכ‪ ,‬לפרוש‪ ,‬מורשה קהלת יעץי‪ ,.‬דברי׳ ל׳יגד״‪.‬‬ ‫חונד טוגענדד‪.‬וו‪5‬ט חוכר טחדעהחג החנרעןטע ! בי!ןר ווח^יטע חיך ןיח בחכדי)‪:‬ע‪!1‬‬ ‫דיח פיינדע‪ ,‬ח‪/‬כ־ ‪M‬ייכע הווכד * ‪ i v w‬החטער וזוכר וזי‪,‬־ערןח*ער קעהרען‪ .‬ישראל‬ ‫ווירדע היןלגע ‪£‬ינדען בייח גחטש‪ ,‬ע״י^ע הין‪5‬ע! דח ו‪/‬יררען כי*ו‪1‬וטר בעשח«ט‪,‬‬ ‫גתויוער‪ .‬לו טווכדען וועררען‪ .‬ח ‪ ,nn‬הערר‪ ,‬טחפ‪£‬ער ?‪!!/‬ער פחןןקח^זעכ‪/‬‬ ‫הייטען! ף! ?חס גיח וורוכיעח חינ) ?י‪5‬טע דייכען חכטןיטלעז חי«»*ו;‪1‬ררוור!‬ ‫»יב חיהכען ייייגהייט‪ ,‬ריח ‪0‬יי)ייטוכג דיינער וווזיטע ^ריידןיך לן צער*‬ ‫טטעהן‪* ,‬עו‪/‬חהרע חיהנעו ןעכען ח!נד'דןיער חונד •*חנע דיינע רעדדענ?‬ ‫חין חיהכען‪)}!} Q ,‬ערהחצוטער‪,‬‬ ‫זע^מטשטאנריגער‪,‬‬ ‫ין‪ /‬ז ע ^ ב ז ט ר ־ ^ ע כ ע נ ר ע ר ‪,‬‬ ‫‪ 5‬ו ר ‪ 5‬ט כ א ר ע ד ‪ ,‬ע ר ך א ב ע נ ע ד אוגד הייליגער!‬ ‫'יקס‪ .‬ער געטלטע ליי;ני‪0‬ע חייו חין יעקכ חוכר ‪5‬ערד‪,‬חןטו;^עועט?‬ ‫חין ‪%‬״ךאל לןנן ערבטחיין רער }ע^יינדע יעץלג‪ ,‬קדוש‪.‬‬ ‫)‪5.‬‬ ‫‪T o m‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪E‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫קרויות לידס ראשון‬ ‫‪*7‬‬ ‫שם ה מ ז כ ר ש מ ע י ן‬ ‫ב ר א ב ו ן הזק ״ י‬ ‫חישבדת מרום לקחה ?היום• מצוסיד־־ז‬ ‫ןהיוךייותיה מפי איום• ממו־בר נתונה ליוצקי‬ ‫פךיום‪* :‬מאמר וצווי וענש ןאןרךד־ז• חק‬ ‫ומשפט ברית ןתוךה• נעם הגה דבריוו־־ש‬ ‫עשרה‪ :‬ערוכים‪:‬הר זה אחר זה• וצמודים‬ ‫מח!ה אל מהןה• לוחות כתובים קןך• ומלה‪:‬‬ ‫ןהמכתב מכתב אלסים לאששה• חקקם זה‬ ‫כנגד זה לךךשה• כונס ןהתום חמשה מול‬ ‫חמשה‪ :‬נעם אנכי ה‪#‬מ‪:‬עכ‪£‬אמר• כנגדו‬ ‫לא תרצח הזהירבמ‪#‬מר• זה עלזה להכיל‬ ‫ז‬ ‫ש ב ו י ת מדום‪ ,‬התורה שהיתה ככבדה כמדוס ע ד זמן כתיכתה‪ ,‬והוא עשייה ע ל י‬ ‫־קונן‬ ‫ברמז רצ״מ ע״ש וכירושלמי דשקליס פר׳ץ‬ ‫ש ש י‬ ‫‪0 r‬‬ ‫‪-‬׳‪T‬‬ ‫ח‬ ‫"ל‬ ‫‪v‬‬ ‫~‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ל על‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫זה וי״א כי׳ וי״א מ׳ על לות זה ומ׳ על לות זה זע יש ביכה מראה‪ .‬וצמודים מ ‪ -‬ז ז ה ^‬ ‫מחזה‪ ,‬ל״ה כמלאכים א׳ ז' ד׳ וע׳יש שי׳ ר ש ‪/‬‬ ‫א ל א ‪ :‬ב מ ק ר א זה הם׳ ישגול והז׳ ב ק ע ץ‬ ‫וכה שכרתים תנו לכקד הו׳ בסגול כעבור התרוז‪ .‬לאששה‪ ,‬לתזקה‪ .‬ל ד י ‪ / - :‬כ ד ‪,‬‬ ‫לדרוש היתוש‪:‬ביניהם וכמו שמשרש ואזיל‪ .‬כונה‪ ,‬הי׳ מכוון אותם‪ .‬והתום‪ ,‬והדשימ‬ ‫שמית‪.‬‬ ‫)תורה(‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫הייטע‬ ‫‪//‬וו‪/‬ררע ‪ :‬י ח‬ ‫עחןקע‬ ‫‪.‬׳ ח ו ; ר‬ ‫‪,\-‬‬ ‫ן ע ב ח ט ע חו‪:‬ד‬ ‫ו‪/‬י‪:‬טע‬ ‫&עדבחטי‪ 1‬ח ו ‪ :‬ר ער‪1‬וחר‪:,‬ו‪:‬גען‪,‬‬ ‫ר נ‬ ‫ערוובערט‪ ,‬דיח‬ ‫פו׳‪5‬ן ר ע ר } ח ט ט ו י כ ע ן‬ ‫חין ר ע ר‬ ‫‪ipnb‬‬ ‫<עהרען‪,‬‬ ‫וויבער^עכען‪.‬‬ ‫»‪:‬ע‪:‬עטלי‪ 1‬ח!‪-:‬־‬ ‫‪UMMVI‬‬ ‫חיני‬ ‫ווחוררע דעכ^‬ ‫ח ו ; ד ‪4‬עכווטע^‬ ‫בעפער‪.‬ןע‬ ‫רעכטע‪,‬‬ ‫ערכיישעטע‬ ‫כ י נ י נ י ט ע יווני‬ ‫ד ע נ ק ט פ ו י כ ע ענטהיעןטען ריח נעה! ט פ ר י כ ע גחטטע‪.:‬‬ ‫‪ 5‬ח ן ; ט ע ן י ח ך ח ר ־ ‪ :‬ו ‪ :‬ג ח ו י פ ח י י נ ח נ ו ע ר ח ו ; ר ט ט ח נ ־ ע ן בעליער‪.‬ונג‪)1:‬יי‪:‬ע‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י ינח‪:‬דער‬ ‫ח ‪ /‬ל לווייח ט ט י י כ ע ר נ ע ן‬ ‫י ע נ ע ר ‪ :‬י י ט ע ‪ .‬ר י ח ט ר י פ ט ווחר‬ ‫רחטטע‬ ‫גיח‬ ‫טוו‪£‬ע‪1‬ן‪,‬‬ ‫}חטטע‪:‬‬ ‫בעטריעבען‬ ‫טי־י‪£‬ט‪,‬‬ ‫ח י י י ^ ר ח ב ע ן חו;ר ט פ י ו ך ;ע^ען‬ ‫ח׳יף‬ ‫‪:‬׳ר!‬ ‫נעכעכ^‬ ‫דיע‪:‬ער ח ו נ ד‬ ‫חונפערוועגןיך‪ ,‬ע ר‬ ‫טפריך‪,‬‬ ‫\‪nv‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬עזכזע‬ ‫‪1‬‬ ‫פינו ח ו ‪ :‬ד ג י ‪/ ! :‬‬ ‫כחך‬ ‫חיהרער פער‪/‬וחניטיופט‪ ,‬נעכענחיינחנדער ^עטטעןןט‪ .‬היער ט ט ח נ ד ד ח ‪ :‬ע ר ‪ :‬נ ‪1‬‬ ‫‪4‬עבחט פרין ר ע ר ח ‪ :‬ע ר ק ע נ ‪ :‬ו ‪ :‬נ } י י נ ע ר ^ ח ט ט ה י י ט ‪ ; ,‬ע ^ ע נ ח י ב ע ר‬ ‫צ ע ר ב ן ^ לין‬ ‫*חררען;‬ ‫פח^טע‬ ‫ע‬ ‫ד^‪,‬‬ ‫ח י י נ ע } ו נ ט פ ל ו ‪ , } :‬רח‪ 0‬ד ו ר ך »חר‪ \»-,‬ךח‪ 1‬ע י ׳ י ^ ע ו ו ע ן ע ן‬ ‫יה‬ ‫של שבועות‬ ‫ולגמר‪ :‬כהכשל יצורים לשפך ךם• כאלו‬ ‫ממעטים רמות בהזיךם• בי* כצלם אלהים‬ ‫עשה את האדם‪ :‬ךמז ‪:‬היה בשני‬ ‫דבור• ?נגדו ליא תנאף הזהיר לצמר• על‬ ‫אנןניו דבר דבור‪: :‬גיד ליוכיח עלי מסרים•‬ ‫דומים לאשה מנא?ת מאחרים •י תחת אישה‬ ‫תקח את זרים‪ :‬צוה לא תשא לעיןא שם‬ ‫?לייור־ן חוקר* ?נגדו לא תגניבידחזהיר‬ ‫להת‪:‬קר• הגניב רצח ןנאיף ןהשבע לשקר‪:‬‬ ‫היה זכור את יום השבת•' ?‪.‬נגדו לא‬ ‫תענה הזהיר במשיכת• פן תשקר י ותוציא‬ ‫ךבת‪ :‬קריאתם יוכיח לז ללז לדון• כלי מהלל‬ ‫יובם קדש בזדון• ?אלו מעיד עדות ישקר‬ ‫ז‬ ‫כנגדו לא תגכוכ ו כ ו ‪ /‬כן איתא במכילתא טגיל‬ ‫ל׳ והתוית ת ו ) י ת ז ק א ל מ ד(‪.‬‬ ‫הבתוכ כל מי שהוא גוככ סופו ליבוא לידי שבועת שוא שכא׳ הגכוכ רצות וכאוף‬ ‫לשקר )ירמיה ז ט ( ‪.‬‬ ‫זהשכמ‬ ‫מגיד הכתוב ככל מי שסןא‬ ‫לששה ימים‬ ‫שברא‬ ‫מ ז ל ל שכת‬ ‫ולא כת דככיעי‪/‬‬ ‫ל‪::‬ריז‬ ‫עולמו‬ ‫‪c»r‬‬ ‫י‪.-‬‬ ‫ד‪.‬ת*נטבעןיי־ רי‪4‬ט‬ ‫דען‬ ‫גין תשקר ותוציא דכת וכו‪ /‬זה לשון‬ ‫וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפכי המקום‬ ‫ו‪:‬ת‬ ‫השביעי‬ ‫כיוס‬ ‫ואתם‬ ‫שנאמר‬ ‫‪,‬‬ ‫ווירד‪,‬‬ ‫« נ * ‪ .‬נ ט ע ן גע»תכט‬ ‫המכילתא‬ ‫מעיד לככי הקנ״ה שלא י ר א עולמו‬ ‫עדי‬ ‫כאס‬ ‫‪— — .‬‬ ‫רען "ח י ‪p‬‬ ‫‪rt‬׳‪ p‬לווייטען‬ ‫^ווטטען‬ ‫עכענכין־ע‬ ‫—‬ ‫הלוט ע ד‬ ‫״יוד ר ע ר ^חטנענדיענגט פ ע י ב י ו ט ע ן‬ ‫*‪:(,:‬ר ^ע^ענוזיבער רער *דעברוך ; ר ע ר ן‪:‬ו‪/‬טלע‪:‬דיע‪:‬ער בעגעהט חיינע חוכטרייע‬ ‫^ןייך‬ ‫דער עהעבי־ענמ״ן‪ ,‬דית נעכען לויהיענן‬ ‫«ו»‪::‬ע פ ר ע ^ ך ע ‪::rt‬׳‪.UMM‬‬ ‫גון פ ח ^ ט ע ילו‪ :‬פער‪:‬חט‪ /‬רען ה י י ד ג ע ן נח^וען רע‪ :‬רוןן‪/‬דטענדע; פער^עבןיך‬ ‫‪!0‬ין‪:‬וטפרעכען‬ ‫טטעד‪,‬ןע|‪,‬‬ ‫‪5‬תוגע‪:‬דע‬ ‫טטעטנ‬ ‫ווו;ד‬ ‫*לוררען‪.‬‬ ‫וויה‪ }:‬דחג פערבווט‪,‬‬ ‫נעכען‬ ‫עהעכרע‪5‬ען מוני‬ ‫)ח‪:‬טער ני‪:‬ד‪.‬‬ ‫דע‪ :‬ר ו העט וגע‪.':‬׳׳‬ ‫יון‬ ‫פחוגטע‬ ‫לו‬ ‫&‪50‬י‪ 1‬ט״תרען‬ ‫י‪:0‬‬ ‫געברוט‪:‬‬ ‫טטעה‪5‬ע!‪,‬‬ ‫"יי)‬ ‫חויפודינווירער*‬ ‫״ערלויננערע‬ ‫חו‪:‬ר ת י ח ץ געגענתיבער דין‪ 5 :‬ע ר ב מ ט ‪:‬‬ ‫דיך‬ ‫״דויו‬ ‫*‪1]\$‬ט ניכט &‪ OJC‬ניכען‪.‬״ היערוי‪ :‬ווירד ;ע‪5‬יזי‪4‬ערט‪ ,‬דיוט דער «וטה‪»/‬יןן^ע‬ ‫ענשהייהער‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫‪!8‬‬ ‫באדון‪ :‬ב^מיור לציר שבת מחלל* מעיד ‪3‬י‬ ‫לשעה עולם ש‪3‬לל• ואתם עדי ^אםין ]‪}$‬י ;‬ ‫אאךשםטצות כבד לעםנ‪5‬ךא‪:‬אבן‪5‬ס ‪j‬‬ ‫סכבד ‪3‬מ‪1‬ךא• משמועה רעה לאי״ךא‪ :‬ן‬ ‫אמר לא תחמד שח לעדו• ? ‪ r r‬דע‬ ‫ואמתי! ועבדו• שוחוממורוןכל כבודו‪ :‬באד‬ ‫מאמר למאמר למולו• ‪:‬גיד על־־ החומד‬ ‫להלשלו•'םופו'להוליד בן שהוא סלוללו‪:‬‬ ‫ואלו עשיךת הדברות הכלולות* ^ר 'על ;‬ ‫הלחות'הטעלורה• ומפה אל פה השמע! י‬ ‫‪5‬ק‪1‬ל‪1‬ת‪ :‬נבוניבם שלהבו מלהב המשמע‪' .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חו‬ ‫;‬ ‫ו ה ש מ י ע ו‬ ‫ה׳ ואכי אל ) י מ י י מג י(‪ .‬לכם מצות כבד‬ ‫י‬ ‫זכו‪ /‬במכילתא‪ ,‬כתיב ככד‬ ‫י‬ ‫לא תתמודמגיד הכתוב שכל מי שהוא תוטל סופו להוליד כן מ״ןלצ כאביו ומכבד ל ע י‬ ‫שאינו אביו‪ ,‬לכך כתכו כשרת הדברות ה׳ ע־״י לות זה וה׳ על ל ו ז זה וכי‪/‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫כתד^ן‬ ‫שנא׳ תרות על הכתות)שמות לב יו(‪ .‬נכונים‪ ,‬׳ישראל‪ .‬שולהבו‪ ,‬נתתמט‪ /‬ל׳ ש ל ד כ ת '‬ ‫ענטווייחער‬ ‫דע‪ :‬הייןי;ען רוהעטןוגעג ‪ry jsg«1!5»)4‬‬ ‫חיין פ ח ן ט ע ר לייגע ‪4‬ע»;ע‪$‬‬ ‫י‬ ‫עמן‬ ‫‪j‬‬ ‫ר ע ן העדרן חוי‪£‬טריט‪»» ,0‬יי? רח‪ :‬פייערן י ע ו רוהעמיןיגעו ‪ ^ 'fa‬י י י ‪ °‬נ‬ ‫; ; י‬ ‫ווירר‪,‬‬ ‫בענטען‬ ‫‪ : ,‬ג ע ן‬ ‫י ח ס ^חטט מין ‪ :‬ע כ ‪ :‬טסגען ר)‪» :1‬ועוטז‪:‬עבייע‪,/‬צ‪1‬חןזענדעט חוכר <‪pf‬‬ ‫^ערוהט החט•‬ ‫ט‬ ‫‪,,‬מידיי »ייי • י ליייע‪/‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫<‬ ‫‪0‬‬ ‫ן • *‬ ‫‪U B‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫א י»‪0‬‬ ‫ד‬ ‫חיך ר ע ד וועןטטוןפשער בין !'׳ — נון ע*פפחד‪ 1-‬ע י הילחכטונג מיני ־ & ע י ע ה ר ן י ן ;‬ ‫דערעזטערן‪,‬‬ ‫* י ט ר ע ר פער‪:‬י‪5‬ער»נג‪ ,‬דמש‬ ‫‪ 0‬־ ע ק ק ] י כ ע ן ^עריכטען פורבטןח‪: :‬יין ק‪;10‬‬ ‫נ י נ ט ‪$‬י‪:‬טערן לו ‪ :‬י י ן ‪,‬‬ ‫)}!ך‬ ‫}‪ ,551‬נחך‬ ‫י י ״ ‪4‬עו‪».‬ר‪:‬ח*ע‬ ‫קינד כי• ‪jrtnv‬‬ ‫ן י‬ ‫ג ע ג ע נ י ו י מ ר פחוגטע דיו‪& :‬ערבתע‪1-‬‬ ‫ו ו ע ד ע ר נ ח ך ד ע ‪ :‬נח‪:3‬טען הויו‪: ,‬חך » ו ו ; ד ‪ ,‬נ ו ו ך ק נ ע כ ג ו‬ ‫ע‪:‬ע}‪,‬‬ ‫חדער ‪ :‬ח ‪ : :‬ט י ; ע ן‬ ‫י‬ ‫בע‪:‬יט‪:‬ו‪:‬גען ‪:‬יינע‪ :‬נעכע'נ»»עכטען^‬ ‫דיח ט]ו‪0‬פחןגע דיעגער כיירען חיינחנדער ^ע;ענחיבע־ עטעהעגדען ט פ י י צ ע‬ ‫פערקינרעט‬ ‫‪10‬פחשע‪:‬דע‪/‬‬ ‫ר ע ע ]י‪:‬טערנען חיינען חו‪;:‬עד‪.‬חר‪:‬ח*ען‪:‬חין‪ ,‬ר ע ר חיהכ} פ ^ ו צ ע ן‬ ‫חין‬ ‫םסיינע‬ ‫‪1‬יך‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ווחורדען‬ ‫חויך •*יניזיך‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫*‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ע‪u?1U>C1‬חיינגעהויעכע•‬ ‫חוי‪:‬געטפרחכען יוונד וחרען ן!יט‬ ‫‪5‬ערנעד‪ ^,‬י‬ ‫דיח צ‪1‬ערנינצ»וי‪4‬ען צ»הןודער‪ ,‬בעשייכט פ^ן ר ע ] ‪3‬ןח«*ענרען‬ ‫טמ‪:‬ע!‬ ‫‪/‬‬ ‫‪\:‬‬ ‫יט‬ ‫של שבועות‬ ‫ןה^יעו אין לכלת לשמע• קךבאתהושמע‪:‬‬ ‫חי *דה לאישר אמירו• זכו קדושים ומשם‬ ‫נתקשרו• כנם הטיבו את אשר דברו‪:‬‬ ‫ר ק ע ד ו ת ביעקב‪ .‬ותורה ש ם כ י ש ר א ל לנקוב‪.‬‬ ‫\‬ ‫ם ו ר ש ה ק ה ל ת יעקב‪ .‬ק ר ו ש ‪.‬‬ ‫יש מקומות שא״א א ל נא‪.‬‬ ‫אל נא‪ ,‬לע־ולם ת‪#‬ךץ‪ .‬ולעולם תרןדש‪ .‬ולעולמי עיולמיס‬ ‫ן?‪2‬ל'וך ותתנשא‪ :‬האל מלך נ‪1‬ךא מדיום*מןווש‪ .‬ב י אתת הוא סלך‬ ‫‪ 1‬ל כ י המלכים‪ .‬מלטתיו נצח‪ .‬ניוראיותיו שיחו‪ .‬ם ‪ 2‬ר ו עזיו‪ .‬פארוהו‬ ‫י‬ ‫‪• 1‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫^באיו•‪,‬קךשוהד ר׳וממוהו‪ .‬וזין‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫שיר‬ ‫•!‬ ‫וש?ח‬ ‫־‬ ‫תלןף‬ ‫;‬ ‫‪ ; T‬־ ‪1‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫תהליות תפאךת־ו;‬ ‫קו״ייבאשר נגליתה לאביותיגו־ בי‪1‬ם הזה• כן נזכה‬ ‫עכינתףלתה״ ונאמר הנה אלהינוןה• קדוש‪:‬‬ ‫כוונת הפייכק להודיע שכת התורה ותהלתה בקדימה ומעלה‪ ,‬ומעם למה‬ ‫כתאתרה כתיכתה עד משה ולא כתכה לאדם או לשאר דורות עד מ ש ה ו כ ח ו‬ ‫היא מתפארת בעצמה‪ — .‬וכמעט כל דבריו נתפרשו כבר‪ ,‬כי כל דבריו‬ ‫כלשון צת ולשון מקרא‪ .‬והתם הפייטן שמו ש ם ע ק ב ר י « ח ק חזק ו א מ ץ‬ ‫בראשי כתי היזרוזות‪ ,‬אשר כל בית מן י׳יכ תרוזות ח ס ר י ם היו ד׳ בתים‬ ‫כחתימה זאת והס ב׳ י׳ ח׳ ז ‪ /‬שבתרוזזת אלן מזכיר דופי‪:‬נמצא בכל אחד‬ ‫ק הקיומים‪ .‬אבל בעבור שהן נמצאות ימתזוריס הקדמונים ראוי להדשיסס‪.‬‬ ‫ובכן ‪;,‬י קנני ראעית ךךמ‪:‬‬ ‫שעיעיע יום יום מראש אמנה• קדם מפעליו אלפים‬ ‫‪#‬נה‬ ‫יכולת לשמע‪ ,‬כדכתיב ועתה למה כמות כי תאכלנו האש וגו קרב אתה ושמע ו ג ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)דברים ה כב(‪ .‬תי‪ ,‬הקנייה‪ .‬הודה לאשר אמרו וכו‪ /‬שנאמר זיאמל ה׳ א ל י ‪. . . .‬‬ ‫הטיבו כל אשר דברו)שס ה כה(‪ .‬זכו קדושים וכן‪ /‬כמו שאז״ל משם זכו ישראל להעמיד‬ ‫מהם נביאים‪ .‬כתאשרו‪ ,‬כעשו מאושרים‪,‬‬ ‫ובכן ה׳ קככי וכו‪/‬‬ ‫גס‬ ‫דוגמת הפיוט א ד ו ן א ס נ נ י‬ ‫ל׳‬ ‫א ש ר י האיש‪.‬‬ ‫הפיוט הזה הוסד על הכתובים‬ ‫שאומדן ליוצר‪,‬‬ ‫שבמשלי סי׳ ת׳‬ ‫וענין שניהם שוה ממהלל התור׳‬ ‫' ו ה ת מ ה ‪ /‬ל ק עיין שם בבאורי‪.‬‬ ‫ש ע ש ו ע יום יום‪ /‬התור׳ שהיתה שעשועו ובאמכה אתו מראש שכאמר ואה׳׳ אצלז‬ ‫ד י ע כ ע ן דענ}טשה ‪,, :'3‬״‪/‬יר ןינד ‪1‬וד‪.‬נ«חכטי}‪ ,‬ו‪/‬ייטערלו החרען; טריטט ד ו ו !‬ ‫ד\;לו חד״דהתרע י‪4 — ".‬מטט ‪4‬ע‪£‬יעןען דיעזע ו ו ו ד ט ע ‪ ,‬ער נחננטע גיח ד‪,‬ייך;‪,‬‬ ‫»ריע‪:‬‬ ‫זית‬ ‫^‪3‬יקק‪5‬יך‬ ‫מ»ני‬ ‫טפרתך‪:‬‬ ‫״ןי‪0‬‬ ‫חיוכעןיןוחת! * ע ר ע ד ע ט ! "‬ ‫י‬ ‫‪9‬‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫!‬ ‫ישנה• אז ראה ויספרה הקרה והבינה• בימי‪ :‬חקקד־‬ ‫ובתקו נהנה‪ .‬הלא ה?מה הקרא ורזבונה• ״ךיאי׳ש‬ ‫מרומים קולה נהנה • אליכם אקרא ב עלי אמונה •"^ער‬ ‫‪:‬‬ ‫כי נגידים אדבר להבינה״ מפתח שפתי מי^ינש‬ ‫ונכונה• בצדק כל אמךיפי‪3‬לי תואנה* כלם?כודים‬ ‫ליות‪1‬י בינה• קהו• מוסרי ןאל כסף והמנה‪:‬‬ ‫מקךמי‪.‬קדם מראש נסכתי• ייאץ רזהום ומ^ץ‬ ‫?תהללתי״ ?טרםהרוגבענההוללתי• בהכינו שמיכן‬ ‫עםהייתי• באמצו שהקיםעמ‪ 1‬נמצאתי• אני חכמד־‬ ‫י ‪• :‬‬ ‫‪| ••T*;T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪r.1:‬‬ ‫ערמה ^בנתי• משחרי ימצאנני ואוהבי אהבתי‪.‬‬ ‫מחרוץ ומפז מגחךה תבואתי•!יארח ‪5‬ך‪5‬ןה ומשמען‬ ‫התהלכתי• יסורו אלי חסר לבופתי• ללחוםבלחשי‬ ‫ולגתות יין מסכתי• כי עשר וכבוד נמצא אתי‪:‬‬ ‫עצתיו מךחוק אמן לא?עי‪ .‬ל‪.‬קות עמלם ראל־ץשש‬ ‫אפון‬ ‫ו א ה י ה ש ע ש ו ע י ם יום י ו ם ) נ י ‪ :‬ל י י ו ( ו ‪ ^ .‬ר ר ׳ ׳ ש ק ל ‪ : : : 7‬י א ל ‪ 1‬י ס‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫קדמה התורה לברייתו של עולם ש‪:‬א׳ ואהיה שעשועים י ם יו=‪ ,‬י ו ט ו ‪ :‬ל ה ו ן י ״‬ ‫א ל ף שנים שכאמל כי אלף שכיס בעיכין כיוס אתמול ו כ ו ‪ /‬כדאיתא בבראשית‬ ‫ז‬ ‫פ ' ת׳ וכתכתומא ע ויסב דף י״ת א ‪ .‬א! ראה וישפרה‪ ,‬ל״ה כאיוב כ״ת כ׳־ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬ ‫כ‬ ‫‪R‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫\‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ב י רש״י ז״ל‪ .‬ביעיכו תקזקה‪ ,‬כדאיתא כאותיות דר״ע כ״כ איתיות שנהם כ ת כ ד‬ ‫‪,‬‬ ‫התורה כולם הס תקוקים בעני שלהכת על כתר כורא של הקכ״ה וכו׳‪ .‬ובתיקו‬ ‫בתוכה‪ ,‬כדאי׳ כאבות דר׳ כתן פ ל׳ דף ת׳ א׳ ר׳ יושי הגלילי אומר תשע מ א‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‪:‬דעים‬ ‫וארכע‬ ‫דורות קודם‬ ‫שככרא העולם היתה תורה כתובה‬ ‫ו ת‬ ‫ומוכתת‬ ‫ב ת י ק ו של הקב״ה ואומרת שירה כל המלאכים וכו‪ /‬הלא תכמה תקרת ו ב ו ‪/‬‬ ‫ע ד סוף התרה‪ ,‬כולו מבואר מלשון הכתובים שם כמשלי סי׳ ת׳ וסי׳ ג׳‪.‬‬ ‫מ ק ד מ י קדם ו כ ו ‪ /‬גם הפשקא ה!את כולה לקותה ונקבצה מלשון הכתובים‬ ‫שם והמה מכוארים על מקומם‪.‬‬ ‫ע צ ת ו מרתוק אמן לאניני‪ ,‬עשייה עצות מרתוק אמונה אונין)ישעיה כה א( ואמרה‬ ‫התורה כי ככר מרתוק קודם הבריאה היתה עצתו לאניני‪ .‬תקות שמים וארץ זכו׳‪,‬‬ ‫כדאי׳ במס׳ פסתים דף ס״ת ב׳ אלמצא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמד אם‬ ‫ל א בריתי יומס ולילה תקות שמיס וארץ לא שמתי)ירמי׳ לג כ ה ( ‪ ,‬ואמרו עוד בראשית‬ ‫ברא אלהים בזכות התורה שכקראת ראשית שנאמי ה׳ קנני ראשית י ר כ ו ‪ ,‬וזהו ראשית‬ ‫דרכו ביושד קנני‪,‬‬ ‫ואמר‬ ‫‪*3‬סד‬ ‫עשייה עולם ייוסד ע נ ה )תהלים פ״מ ג ׳ ( ‪,‬‬ ‫של שבועות‬ ‫כ‬ ‫למעני״ ראשיתךךכ‪!1‬יחםד^כני• ומצוף ךב‪ #‬ונפת‬ ‫ה?לת;קני״ זהבו?ניניםלא‪?:‬ןךכוני״ כי כל ביתי לבוש‬ ‫שני ״ לוית הן ורפאות נתנני • ידי וכפי לפרושי לעני ״ פי‬ ‫יי‬ ‫• ״‬ ‫‪:‬‬ ‫י • ) ‪: * :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫' ‪ .‬׳ ז י‬ ‫פתוח ‪5‬ח‪3‬מהו?שכלחכמני• ןתוךת חסד‪.‬על לשוני‪.‬‬ ‫טבוח טבחי מןרוך עך^חני״‬ ‫א ר ך ימים ןכבוד‬ ‫בשמאלי ובימיני‪:‬‬ ‫ןב עצתינועץ רוכב כרובים‪ :‬ממדי ארץ ע‪1‬ם ודבק‬ ‫‪:‬‬ ‫הצוף דנש וכו‪'/‬עשייה הנתמדיס‬ ‫צופים )תהליס י ט ( ‪ .‬זהכ‬ ‫ט ז ה כ ומפז רב‬ ‫ו מ ת ו ק י ם מדכש וכופת‬ ‫וככיכיס לא יערבוכי‪ ,‬עשייה לא יעדככה זהכ וזכוכית‬ ‫ומשך תכמה משכינים )איוב כת‪ ,‬יז ויכו(‪ .‬כי כל כיתי לכוש שכי‪ ,‬ל״ה כפרשת אשת‬ ‫חיל מי ימצא שבסוף ס׳ משלי וכולה כדרשת על התורה כפי׳ רש״י שם‪ ,‬וכטדרש משלי‬ ‫אשת תיל זה התורה‪ ,‬ורתוק מפנינים שהיתה לפני ולפכיס הכה משה והורידה לישראל‪.‬‬ ‫וכו‪ /‬לא תירא לכיתה משלג זו גיהכס‪ ,‬כי כל כיתה לכוש שכיס‪ ,‬זה דם המילה‬ ‫אמר הקכ״ה מי מציל את ככי מאש לוהט ? הוי אומר זו המילה‪ .‬ויעויז רכיכו כתיי כ פ‬ ‫‪,‬‬ ‫לך לך כפהוק והיתה כריתי ככשרכם גס כסוף הפרשה על בהמונו כשר ערלתו‪.‬‬ ‫לוית תן וכוי‪ ,‬עש״ה כי לוית תן הס לראשך)משלי א ט ( ועש״ה רפאות תהי לשרך‬ ‫)שסגח(‪.‬‬ ‫ידי וכפי וכו׳ עש״ה שם כפ׳ אשת תיל כפה פרשה לעני וידיה שלתה‬ ‫לאביון ועיים פי׳ רש״י‪.‬‬ ‫כשונה‪.‬‬ ‫פי פתות וכו׳ עש״ה ש ס פיה פתתה כתכמה ותורת תסד ע ל‬ ‫טכות טכתי וכו׳ עשייה טבתה טבחה משכה יינה אף ערכה שולחנה)משלי‬ ‫־‬ ‫מ ב(‪ .‬ארך ימים וכו׳ עשייה א ר ן ימים כימיכה בשמאלה עשר וככוד)שס ג יו(‪.‬‬ ‫ו ב ע צ ת י נועץ וכוי‪ ,‬עיין מ״ש לעיל כיוצר אדון אעככי אות ס ‪/‬‬ ‫ובתכתומא ריש כ '‬ ‫כראשי‪ /‬ה׳ כתכמה יסד ארץ‪ ,‬כשכראהקב״ה את עולמו נתיעץ כתור' וכרא את העולם‬ ‫שכא׳ ל• עצה זתזשיה אכי כיכה לי גכורה )משלי ז י ד ( והתורה כמה היתה כתוכה ‪7‬‬ ‫היתה על גכי אש לככה כאש שתורה שכא׳ קווצותיו תלתלים שתורות כעורכ)שיר ה י א (‬ ‫מה קווצותיו תלתלים ? על כל קוץ וקוץ תילי תהלים של הלכות‪ .‬כיצד ? כתוכ כה‬ ‫לא ת ת ל ל ו את שם קדשי אס אתה עושה ח׳ ה׳ אתה מתריכ את העולם‪ ,‬כל‬ ‫הכשמה‬ ‫ת ה ל ל יה אס אתה עושה ה׳ ח׳ אתה מתריכ את העולם‪ ,‬שמע ישראל ו כ ו ‪/‬‬ ‫א ס א ו ת אתת כך כל שכן התיכה כונה לכך נאמר קווצותיו תלתלים‪,‬‬ ‫י‬ ‫לפיכך דוד‬ ‫מקלס ואומר רתכה מצותן מאוד ואומר ארוכה מארץ מדה וגו‪ /‬והוא היה אומן לכל‬ ‫מעשה כראשית שכאמר דזהיה אצלו אעון‪ ,‬א״ת אמון אלא אומן‪ ,‬ובהכטה שמים ויסד‬ ‫חרץ שנאמר אם לא כריתי יומס ולילה וגו׳ יוכה ס ת ם י ם ת ו ק י נ ו ס שלאיצאוישטוף‬ ‫את העולם שנאמר האותי לת תיראו כאס ה׳ וגו׳ וכה ככש את התהום שלא יצף את‬ ‫העוצם שנאמר בתקו תוג על פכי תהום ובה ברא תמה ולככהשכאמר כה א מ ר ה‬ ‫‪,‬‬ ‫כותן שמש לאור יומס תקות ירת וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו ה צבאות‬ ‫‪,‬‬ ‫שמו )ירמיה לא לה(‬ ‫הא למדת שהעולם לא כמייסד אלא על התורה והקי״ה‬ ‫כתכה לישראל שיתעסקו כ ה ; כשביל עסקי התירה העולם עומד שכן אמרה תכה‬ ‫כי לה׳ מצוקי ארץ‬ ‫)ש״א ב ת ( ובו׳ עכ״ל‪.‬‬ ‫רוב הפיוטים אשד לפנינו‪.‬‬ ‫ועל‬ ‫דברי המאמר הזה כתייסדז‬ ‫מעדי * ר ץ שם וכוי‪ ,‬עשייה » י שם ממדיה כי ת ד ע‬ ‫קרובות ליום ראשון‬ ‫•*«‬ ‫רגבים• עמים נטה ושם סתרו עבים ״ שימע הוריח יצר•‬ ‫ירח וכוכבים״ והחשיא והזריח אילנות ועשבים״ והישרים‬ ‫ךגיםועופות_וךזגבים•‪.‬וחיה וגוזמה וכל פרים וךבים ״‬ ‫דצר בכפיו ראש לכל נציבים• ?הבךאו כוננו רז‪5‬ינש‬ ‫ונקבים״ ומנטמאלהיםחסדיו באהבים״ וכבוד'והדד‬ ‫ןגטרובעגובים • והמשילו יימעשיו העצומים והרבים‪:‬‬ ‫נ‪/‬נםאבןיקרה שת מסכתו• ןצלמו רקמו והפאיד‬ ‫אמונתו • ומלןצה עד קצה הקים קומתו ״ לחלק לו משיכגל‬ ‫‪,‬‬ ‫וזבונרזו• ו?מלת לישון ה?לא ךברתו• רקךא שמות‬ ‫?־ כלןיריתו״ ועל כל‪.‬יצורים חלתה אימתיו• וב?‪3‬רן ג ן‬ ‫‪1‬‬ ‫היתהחניתיו״ו^המתיקני בפיו היתה תאותו• עסכ‬ ‫»‪r:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־‪TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪• :‬‬ ‫י‬ ‫‪: T‬‬ ‫־'•־ז־‬ ‫»‬ ‫•י‬ ‫; • ] * ‪-‬‬ ‫היותו ראעעפרות אדמתו• חקרתי ותיוריותי להגות‬ ‫באמרתו• ונעם מק‪2‬פטי צךקי לחוותיו‪:‬‬ ‫)איוב לת ה( וע״ש בקצת עפר למוצק ומכים ידבקו )שס פשוק לת(‪ .‬שטיס כט‪-,‬‬ ‫וכו‪ /‬כולם כבראו בתורה כדאמרן‪.‬‬ ‫וכל פרים ורבים‪ ,‬כל בעצי תייס שנא׳ ע ל ‪ 1 1‬נ‬ ‫ה‬ ‫פרו ורבו‪ .‬ראשלכלכציכים‪ ,‬אדם הראשון מבתר יציר כפיו וראש לכל היקום‪ .‬כציכיס‬ ‫י ק ו מ י ס כי קימה וכציכה אתת היא ואין הפרש בין לשון ויקם מצבה כויצב מ צ ב ט י‬ ‫ושתי הלשוכות שוות בשמם המקרא‪ .‬בהביאו כוננו תופים ונקיים וכי׳‪/‬‬ ‫כשיקי דר״‪},‬‬ ‫פרק ייכ עשר תופות עשה הקב״ה לאדם הראשון כגן עדן שנא׳ כעדן גן אלהים ה י י‬ ‫אכן‬ ‫כל‬ ‫יקרה‬ ‫טסוכתין‬ ‫ת‬ ‫אודם פטדה ויהלום תרשיש שהם רשפה שפיר כ ו פ ך‬ ‫וברקת וזהב מלאכת ת פ י ן ו כ ק כ י ן כ ן ביום ה כ ר א ך כ ו כ כ ו)יתזק׳ כת י ; (‬ ‫הרי אלו עשר תופות והי׳ המלאכי׳ מ ת ו פ פ י ם ‪ 3‬ת פ י ס ומרקדים כנקבות שכא'‬ ‫מלאכת תפיך ונקכין כך ביום הבראן כוננו‪ ,‬כיוס שנברא אדם‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫הראנו}‬ ‫וכו״‬ ‫ומעט מאל; ים וכו׳‪ ,‬שנא׳ ותתסרהו מעט עאלהים)תהליס ת׳‪ ,‬ו׳ וזי(‪.‬‬ ‫נעם‬ ‫אבן‬ ‫יקרה שר‪ .‬משכתו‪,‬‬ ‫עשה‬ ‫תופתו‬ ‫מכעס אבן‬ ‫יקרה‬ ‫וכדאמרל‬ ‫;‬ ‫ובפרקי דר״א פי״א כמקום טהור הי׳ כמכור הארץ הי׳ ורקעו ותקכו ויפת באפיו כשמ^‬ ‫תיים ועמד על רגלו והי׳ מסתכל כלפי מעל׳ ומטה והי׳ קומתו משוף העולם ועד ס ו ע ו‬ ‫שנא׳ אתור וקדם צרתכי)תהליס קלט ה ( וכו׳ עכ״ל‪ .‬וכן אי׳ כמס׳ תגיג׳דן! י״כ ‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וסנהדרין דף ל״ת ב ‪ .‬ותלק לו וכו׳‪ ,‬ע״ש ויפת באפיו כשמת תייס‪ .‬ובמלת לפוי‬ ‫‪,‬‬ ‫וכו׳‪ ,‬הלשון הזה לקות מס׳ יצירה פ׳ א׳ שהזכיר שם‬ ‫מלת לשון ומלת ה מ ע ו ר ;‬ ‫ויש מדגישים הל׳ מלשון כי א י ן ^ ט ל ה כלשוני )תהלי׳ קלט ד ( ויש טרפים אות‪,‬‬ ‫זאטרו שהוא ל׳‬ ‫בפיו‬ ‫ט י ל ה שנימול לשוני כתת לו כת הדיבור וכן מסתבר‪ .‬ו ל ה מ ת י ק‬ ‫היתה תאותו‪ ,‬הקכיה היה תפץ לתת אותי לאדם ולהמתיק אותי כ ע י‬ ‫בשורי‬ ‫כי‬ ‫ו ״‬ ‫כא‬ ‫על שבועות‬ ‫ב^ורי מעשהו זר מעשהו‪ .‬לא עמר צווי ויסירהו •‬ ‫‪:‬ייקרלאלןויגרשהו• ונקןעל םיהמיות נלמה מקרהו״‬ ‫‪^5‬קבל‪ 1‬מן העץ• ^ ש ר צוהו • לבלתי א ב ל ממנו‬ ‫ולטעמהו״ והרצתי אמרי לפני בוךאהו• לא הפצתי‬ ‫בו כי מרי הוא• במפקד א ח ד לא עמד לקימהו •‬ ‫ובקצות תךתלי איך‪:‬עמוד הוא• בחסר לב ימות‬ ‫בלי להחיהו• לא נוכל להךבק אני‪.‬והוא‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫רבו ענים והלכו דורות‪ .‬אני הייתי אצורה במרומי‬ ‫‪T‬‬ ‫— •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫דירות״ בין אראלי טיהר א^רותי להוריות• ועמד איש‬ ‫צדיק תמים בדורות • פדערמןןנל ואסלות‪.‬יערות ״ את‬ ‫האלהים הסהלך בכשרות• ?נחם ממעשי ומעצב‬ ‫מארות״ ובעטף זעם נחלץ מצרות• ?צאתו לרוחה‬ ‫מתוך מסגרות• הקריבקךבן מ?חה ובעורות • מכל חיה‬ ‫ובהמה ועופית טהרות‪-‬ורצה לדבקו בי אמרותי להורות‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫* ־ ‪:‬‬ ‫‪:‬״‪''):‬׳'‬ ‫יום נעהכר נפרדה תאותו • ממטעי כדמו הרוה‬ ‫י —‬ ‫— ‪:‬־־‪T‬‬ ‫‪—••T..‬‬ ‫‪X‬‬ ‫שתיתו • ונתגל באהלווגלהנבלותו• ובנו נכנס וראה‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Tt T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫עדותיו• וי‪:‬קץמיינוואררו?קללתו • עבדעבךיםלאחיו‬ ‫ב ע ז ר י ‪ /‬נראיתי‪ .‬ביקר ופז‪ /‬עש״ה ביקר גל י ל י ן ) ת ה ל י ם מט ע( ופדאיתא‬ ‫בסנהדרין ד ף ל״ח ב׳‪ .‬ובקצות ת ל ת ל ‪ /‬נתירה שיש ככל קיץ יקיץ תלי תליםהלפית‪,‬‬ ‫כמן ש א ז ״ ל ב מ ס ' ע י ר ז נ י ן ד ף כ י א בי‪ .‬במפקד אח‪/7‬‬ ‫כןאי׳בתנחומאםיף פ׳שמיני;‬ ‫יכ״ע נכיר פ׳ כיד‪ ,‬שאמר‪ ,‬שש מצית נתתי לו ולא היה יכול לעמוד בהם יכי' ע כ י ל ‪.‬‬ ‫ואל לס כפיי רשיי זיל שם גרס שתי מנ״ת נתתי מנית עשה זמנית לא תעשה דכתיב‬ ‫ויכו ע * האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל הרי מנית עשה ומעץ הדעת טונ ו ר ע‬ ‫‪/‬‬ ‫לא תאכל ממט הרי מנית לא תעשה ולא ע מ ד כהן והא־ן אני נותן לי תרייג ? זכו׳‬ ‫עכיל‪ — .‬ייתכן כי שניהם פלילים נ מ פ ק ד אתד שלשין מפקד כילל עשה זלא תעשה‪.‬‬ ‫ר ב ו ‪ :‬נ י ם לכי'‪ ,‬עשרה דירות מאדם ע ד נת‪ .‬אכירה‪ ,‬טמונה נאינר‪ .‬במרימי‬ ‫דירות‪ ,‬נדירות מרימי׳‪ .‬איש צדיק תמים‪ ,‬כת‪ .‬מנחם ופי‪ /‬עש״ה זה י נ ס מ נ ו ממעשנו‬ ‫ו מ ע כ ב ו ן ידינו מן האדמ׳ אשר א ר ר ה ה ׳ ) נ ר א ש י ׳ ה פ ט ( ‪ .‬ונשטף זעם‪ ,‬מיהמכול‬ ‫ששטפו בזעם‪ .‬מתיך מסגרו‪ /‬מןהידנ׳שנסגרשםפמ״ש ויסגןרה׳בעדו‪ .‬ירנה׳הקביה‪.‬‬ ‫מם נשתפר נפרדה תאיתי ו ט י ‪ .‬ענין נת נשפריתז פלז מבואר שם בכתובים‪.‬‬ ‫)‪5.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ן‬ ‫‪6‬‬ ‫קרובות ליום שגי‬ ‫!‪2‬‬ ‫היותו• בעשיותיו ככה מאסתיו לשנאתו• ונמתי לצוו־י‬ ‫־־‪— :‬‬ ‫‪....‬‬ ‫•••«‪..‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫»‬ ‫ג‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫לא אחפוץ קרבתו* כי ?שכרותו }צא מדעתו* ויפרי‬ ‫ךןקיירקךב נ?יתתו • לץ היין המח בשתורז־ו• ע ל‬ ‫עגה בו ל־א _יךבה חכמתו‪:‬‬ ‫"צךק לעשרים העיר מפןןךח• בוראו הכיר לשלש‪.‬‬ ‫איתן האזרח • וכתת‪.‬ועבר אלילי תרח • ומבין העכים‬ ‫אורוזרה• ומבית מולדתו גלה וברח* והצליח בלכת‪1‬‬ ‫וכחבצלת פרח• אעל נטע והעוברים הארה* ובקצוי‬ ‫‪ :‬־ ‪- .‬‬ ‫־ ־ •״•‬ ‫‪v‬‬ ‫•• ‪v‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪*1‬‬ ‫‪ :‬־י‬ ‫‪. . V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫; • •‬ ‫ארץ ריחו הירח• ותועי ךרןי הסליל נגארח• יףןן‬ ‫לפניו גוים ומלכים הברח* ועמר תורות ובמצות‬ ‫•‬ ‫‪T T :‬‬ ‫י ‪— I‬‬ ‫‪ :‬־ י י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫טרח• וגבר כצאת העמע מן המןךח‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T :‬־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"‬ ‫‪V V‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫חבב ונחשב בעמדו אמונה• בנסיונות עשיר נצי־ח‬ ‫לבחנה• ומצא שיכר בטנו למאה קנה• והרזחיל‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫במצוהנתנה ל‪/‬ימונה• ‪.‬ונם צורבא‪.‬עת והג;עה ע ? ח ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אמוןישעעועים להנתן ?מחנה• וגם אנינרציתי ‪13‬‬ ‫להתחתנה • לולי נם במה אדע כי אירשנה •‬ ‫‪J"T‬‬ ‫" ־‬ ‫»‬ ‫‪V‬‬ ‫—‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫\‪ kw‬א ו‬ ‫‪T‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫להוךיעו נכונה ״ וגךם גרות ארבע מאות שנה • ? ס ד ך‬ ‫לענות עדת מי מנה• אז חדלתי בארץ לעכנה‪:‬‬ ‫‪TT-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מם בנו תחתיו והועת לשירים• בדרכי הורו הלד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪» :-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•T :‬‬ ‫יי״!׳‬ ‫י " •י‬ ‫לו היין יכז‪ /‬עש״ה לן היין הומה שכר וכל שגה כי לא יחכם )משלי כ א (‬ ‫והוא נדרש על כת בבמדבר רבה פי‬ ‫ט׳ ד ף רל״ז ד׳‪.‬‬ ‫צ ד ק לעשרים יפו'‪ ,‬טעמי איש כדק העיר ממזית לעשרים דורית‪ ,‬וירמוז ל א כ ר ה ס‬ ‫שקם עשרה דורות אתר נ ת ועש״ה מי העיר ממזרת צדק )ישעי׳ מא ב ( יעיין כשיתר‬ ‫׳‬ ‫טיב מזמור ק״י ובב״ר פ ׳ עיג‪ .‬ביראו הכיר לשלש יכז‪ /‬פדאי' במס׳ נדרים ד ף ל׳׳כ ב י‬ ‫שלש שנים הפיר אברהם את בוראי‪ .‬איתן האזרס‪ ,‬תאר לאברהם בתהלי׳ פ י ט ‪ .‬ל(ש‪3‬‬ ‫נ ט ע יהעוכרים הארת‪ ,‬פמי שדרשי זיל על ייטע אשל יפן איי בשיתר טיב‪.‬‬ ‫חיבב‪ /‬ל׳ אהבה וחבה זהואעש״ה פי ידעתיו למען אשר יכיהזגז'‪.‬‬ ‫זנםכיר‪,‬זאמד‬ ‫הקב״ה‪ .‬אמין שעשועי‪ /‬פניי לתירה‪ .‬לילי נ ס י פ ו ‪ ,‬פמבואר בפתיביסובמס נ ד ר י ש ס‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ק ם בני‪ /‬ינתק‪ .‬זהישת לשרים‪ ,‬נעשה שר יגדיל פאתד השרים‪ .‬הורי‪ ,‬אביז‪.‬‬ ‫כב‬ ‫של שמעות‬ ‫במיערים* לעשיות צזץןה ומשפטיםןשרים* וכקרבן‬ ‫ניחחהעלה בברורים‪ .‬ונרצה ככליל ושלמי אמורים‪.‬‬ ‫הרע ומצא מאה <‪1£‬ןןךים• והצליח להשכיל וךז‪53‬ים‬ ‫אמרים* וחפץ להגדילו ?תורת מוסרים‪ .‬וגם אני‬ ‫אה?תיו וחמדתיו מ ע ו ר י ם ‪ .‬לולי ש׳אתיו ?ני עוכר‬ ‫בעוברים* ובעיניו נעשן והכהה ?אורים* בעבור‪1‬‬ ‫נמנעתי להודע בשערים‪:‬‬ ‫חביון עז עכנתי במחמד‪ .‬לארץ לא ירדתי להסלמה״‬ ‫ועמד איש תם ותאותי חמד‪ .‬ישב אהלים עתותי‬ ‫להתמד‪ .‬ברכה ירש ולגביר העמד* זרעו להךבות‬ ‫כחול לאלמד• ורוח נדיבה סמכתהו להצמד* בתמ‪1‬‬ ‫הלך ובכשרו עמד* יוצרו אהבו ובעיני נחמד״ וערני‬ ‫— \‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫—‬ ‫הנה זה נעים ונחמד* ונאה לו בהגיונך ללמד״‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪•;:v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יתמוך לבו דבריך ובםודך יעמד‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪T : T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪JT‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫זך היה ונבר ואיש אמונה״ וראו להשתעשע במתן‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~ I‬י—‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫צפונה״ אבל לא שקט ולא הפנה״ בבית אביו לא‬ ‫‪:‬‬ ‫‪l - T‬‬ ‫‪T - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫נח מתלונה* אחיו מתנחם להרגו בשטנה* עמד‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ־‬ ‫מפניו וילך פדנה* במקלו עבר ויבא המה* באשה‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫‪X‬‬ ‫]‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪TV.-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫עמר עשירים שנה* בגדול בנים נטרח באנינה*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ־‬ ‫'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־ '‬ ‫‪T‬‬ ‫נ?כר פךרז להאלה ןלמגבח• וב‪#‬ני ר ע ט ן ; ר י‬ ‫גוענה* לכן לא נפלתי בגורלו למנה‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫י ו‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ב נ ד ו ד י ‪ /‬בטהרה ובנרירז‪ /‬ו ח פ ן ‪ ,‬הקב״ה קפץ‪ ,‬לולי שאתי‪ ,‬בדאיתא במס׳ מגילה דן‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פ״א אי‪ .‬זבעשנו ופי׳‪ ,‬כדאי׳ בתנתומא ובפרש'׳ על יתפהינה עיניו)בראשית פז א ( ‪.‬‬ ‫ח ב י ו ן ע ז ‪ ,‬עשייה ושם חניין ע ז ה ) ח נ ק י ק ג ג ( ; יע״ש פי׳ יש״י‪ .‬איש תם‪ /‬יעקב‪.‬‬ ‫ז ך היה‪ ,‬יעקכ‪ .‬ונבר‪ ,‬בר לבב‪ .‬ולא היפנה‪ ,‬לא הי׳ לי פנאי‪ .‬נטרח באנינה‪ ,‬שהיה‬ ‫לי טורח יצער גידול בנים‪ .‬ד י ג ט י ת באמנה‪ ,‬ל׳ באמנה א ת י ) א ס ת ר ב כ ( ‪ .‬פ י ר ת ‪,‬‬ ‫׳יסף‪ .‬לתאלה זלמגנה‪ ,‬ל ׳ ת ת ן ל ה ם מ ג נ ת ל כ ‪ ,‬ת א ל ת ך ל ה ם ) א י כ ה ג ס ה ( ‪.‬‬ ‫קרובות ליום ראשון‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫קרב מועד והגיע זמן * ושר ?ענוי עם לא אל?] * ‪-‬ייקס‬ ‫מרשיע רועה נאמן• סחלתצאתו מןירי טמן• ויןד ?מציץש‬ ‫כל אליל והמן • ויכחד כל גבור שיר ומ^מן ״ ןהגיה ארך•‬ ‫והאיר אשמן• אסירי עוני לישע זמן• ; ם העביר־כש‬ ‫והסיעם לתחומן‪ .‬והגיז למו שלו והמטירם מן • הבד‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫~‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫|‬ ‫צור ויזובו מימן• ואוה להנחילם מעעי ידי אמן‪:‬‬ ‫ובירה השליעי לחיפיש לצאתם• באו לחורב כ ל‬ ‫מקהלותם • ונגד ההר היתד‪ ,‬חניתם • הסכימו דעתם‬ ‫־‬ ‫| ‪- :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫־ ־‬ ‫ג ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫והשוו עצתם • ומשה עלה והושם כחותם • ונצטוה ל ך >‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫•!ד‬ ‫העם וקראתם‪ .‬היום ומחר צוהפרישתם • ויום אחד‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ז‬ ‫• |׳‬ ‫‪i‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הוסיף לטהךתם״ וסדר ע;עם ומאות הגבלתם‪.‬‬ ‫ובנה מזבח וכךת בריתם‪ .‬והקים מצבות ?נגד שלשי‬ ‫ן‬ ‫תם‪ .‬ויקדש את העם ויכבסו שמלתם‪:‬‬ ‫אזי בשליעי בקיות בקרו‪ $ .‬ך ך בקזסבו הוכ‪«.5‬‬ ‫ע‬ ‫ביקרו‪ .‬רבותים אלפי ש?אן ?ן^נני ?ארו״ רי‪.‬הי לןלר!‬ ‫וברקים והזריח אורו‪ .‬קולו ?כהו וקולו בהדרו• וריח‬ ‫סערה עושה ךברו• וענן כבד כפה;גל הרו* ןהצוריס‬ ‫ברןצו הרים בעקת* הולך וחזק קול שופרו• חוצב;‬ ‫להבות ארזים בשברו• קול יי יחיל מדברו* וכלו‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ־ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אומר כבור בפאר דבירו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫קרב‬ ‫מיעד‬ ‫־‬ ‫זכי‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫אחיכ קרב המועד לנתינת התורה‪.‬‬ ‫אליל וחמן‪,‬‬ ‫לשו!‬ ‫;‬ ‫ך‬ ‫והכרתי את קמניבם )ויקרא כז ל(‪ .‬ומשמן‪ ,‬איש בריא ושמן‪ ,‬מן דהרוג במשמניהס‬ ‫)תהלים עת ל א ( ‪ ,‬והם׳ הראשון נתירק‪ .‬והגיה‪ ,‬והאיר‪ ,‬ל׳ נוגה‪ .‬אשמן‪ ,‬חישל•‬ ‫ל׳ כאשמניס כמתים )ישעיה ננ‪1‬‬ ‫ו ב י ר ח השלישי‪,‬‬ ‫פייט‬ ‫תטכי כביד‪.‬‬ ‫אזי לשלישי יכו'‬ ‫‪,‬־גל הייאימ־ »ניאר‪,‬‬ ‫כתדש השלישי‪,‬‬ ‫נם‬ ‫י י‬ ‫הסכימו לעת ו י י ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ n‬מ ‪ 0‬א ר שם א;ל הקדים על‬ ‫כמבואר לעיל נ ם ו י ‪.‬‬ ‫•דם »לך במשביו‬ ‫־ ן‬ ‫*‬ ‫[‬ ‫כג‬ ‫של שבועות‬ ‫מ ס פ א ר ת הייתי ?יוםהתבתי‪ .‬הבה באקןז־יןהגמג‪.‬‬ ‫עתי• להותע יפ‪:‬י ולהגיד תפארתי •‪.‬י צא טבעי ותתעלה‬ ‫לזפתי‪ .‬ידעו הכל מה מלאכתי• צדק ומישפם בתוך‬ ‫נתיבתי• עמק חכמתי וס‪1‬ד בינתי* יבינו שביי ענשי‬ ‫ןאזהךתי• ערך שלחני וסגר מסגרתי‪ .‬תקון אאבעותי‬ ‫ורב ?עלתי• כי עד עתה במרומים שכנתי• והיום‬ ‫באדם מתנות לקחתי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪.‬־• ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ציר ‪.‬אמונים' נתעלה ??חירים• ?צבת שלג ?יום‬ ‫קצירים • חכם עלה לעיר גבורים • רדד עז מבטחה‬ ‫להתרים• אמרים נעימים מפנינים‪;.‬קדים• וק?לם‬ ‫מימין יוצר הדים‪ .‬וצבאות קדש עונים ואומדים• טרם‬ ‫נשמע אנו שומרים • וישמעו מפיו עשרת הדברים •‬ ‫ג‬ ‫ופחדו ורעדו מרעמים כבירים״ופתהו וענו כל היצורים‪.‬‬ ‫יי עז לעמו יתן ומשפטים ישרים‪ :‬ח׳ וישמחו כל‬ ‫העם• ?שמחת אמרי נעם• ונתמנה ציר קנם‪.‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫—‪•.‬ין•‬ ‫כזונת‬ ‫וירד משה מן ההר אל העם‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫)‪v‬‬ ‫ז ז‬ ‫•‬ ‫הפייטן לזכור כל ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת ‪ ,‬זטרם כל לנזר ייליע קיוצית‬ ‫תלתלי‬ ‫ליניי בשתי בתים‪.‬‬ ‫והקדים בפסוק ו י ר ד מ ש ה ונפסוק ו י ר ב ר‬ ‫א ל ה י ם ‪ ,‬ובו כלל שבת כולל את עשרת הדברות‪ .‬יקיינית הלינים הזכירם‬ ‫ככל‬ ‫תבית‬ ‫דביר‬ ‫ידביר‬ ‫החרוזות‪.‬‬ ‫בנתים‬ ‫יבתחזית‬ ‫באל״ף בי״ת‬ ‫וכסוף הדברות חתים שמו ש מ ע י ן‬ ‫בראשי‬ ‫זנחשר״ק‬ ‫הזק‪.‬‬ ‫ב ר יצחק‬ ‫ח׳ו‪5‬ק!יךד משה מן ההר אל העם‪:‬‬ ‫אלוף‬ ‫במם חתונתי‪ ,‬שנתחתנתי עם ישרי‪ .1‬עתי‪ ,‬ע ת דילים‪ .‬באדם יכו'‪ ,‬תהל׳ סיח •"ט‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ציר‬ ‫אמונים‪ ,‬משה רבינו שליח נאמן‪ .‬ליבנת שלג י כ ו ' ‪,‬‬ ‫כיוס קגיר נ י ר נאמן לשילחיו )משלי כה י ג ( ‪.‬‬ ‫עש״ה כצנת של;‬ ‫חכם עלה וכוי‪,‬‬ ‫;בזרים עצה חכם ר ר ד עז מבטחה )משלי כא כ נ ( ; ועיש פי׳‬ ‫עשיה ע י ר‬ ‫רש‪/‬‬ ‫סדר ליום ראשון‬ ‫‪as‬‬ ‫סדר‪.‬‬ ‫מיוסד ע״פ א״ב‪.‬‬ ‫אלוף ??סבל ?היד אפודים • ?ידיו ןלילי זהב עמודים‪.‬‬ ‫גרון ןןגוק לשון למוךים־ךברים ךבורים באופן שקודים‪.‬‬ ‫המשולים לשלש משקים נחמדים * ובפחות שבכלים‬ ‫נשמריםועו^דים• זו;חיםהגבהולגמוךיורדים• ח י י‬ ‫ס‬ ‫ורפאות למוצאיהם מעמידים• טיהר ?עליל שבעתים‬ ‫מנקדים‪ .‬יקרים מזהב ומפנינים נחמדים* כל חפצים‬ ‫י‬ ‫' ‪• J T‬‬ ‫• ‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;׳;;׳זי‬ ‫‪ ' r‬י‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫ל^דםבלנמרךים• לקח טיוב ומוסר מגידים• מ י ז ק‬ ‫א ל ו ף מסיגל וכוי‪ ,‬מיסנ ע ל ר ר ד משה יאמר עליו שהיה אליף ישר מ ם י נ ל י ע מ ו‬ ‫ס‬ ‫באפזדי הוד דרמת לקרני הזד שזכה נ ק נ ל ת הליסית‪ ,‬והפייטן תעש לשין ה כ י ז ז ז ‪:‬‬ ‫אליפיני מסיבלים )תהלים קמד י ד ( לרמוז ע ז ד מה שאזיל ברכיי* ל ף '"ז א ל ו ע י כ ז‬ ‫בתירה‪ ,‬מ ס ז ב ל י‬ ‫נ מ‬ ‫ם‬ ‫>‬ ‫ן י ת ״‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫ד י י‬ ‫^‪, ,1,‬‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ע ט ו ך י ם ׳ כ י פ בכיי יהיא ע י ק ר י י ד מ ו (‬ ‫לשני לותית אבנים שהיי לימים לשני גלילי עמידים יעיין פ י ׳ לש״י ע ל ידיו גצ‪,3-‬‬ ‫זהב )שיר ה י ד ( ‪ .‬גרון עניק‪ ,‬עש״ה זענקים לגרגרזתין )»שלי א ט ( ״‬ ‫דבורים ו פ ז ‪/‬‬ ‫ל׳ דבר דביר ע ל אפניו )שם פה י א ( ‪.‬‬ ‫כפתוריה יפרתיה‪.‬‬ ‫לכדים‬ ‫שקודים‪ ,‬ל' מ ש י ק ד י ס‬ ‫ו נ פ י שקודיםפתיב‪ ,‬נש׳ שמאל‪ ,‬זאיפהיא מל׳ נשקד‬ ‫פשעי )איפ׳ א י ד (‬ ‫שתרגומי‬ ‫אתיקר‪.‬‬ ‫המשילים לשלש משקים י פ י ‪/‬‬ ‫ע ו‬ ‫‪1‬‬ ‫במסכי‪/‬‬ ‫ת ע נ י ת ד ף ז׳ א ׳ ‪ :‬א מ ר רתנ״א למה נמשלו דברי תורה למים‪ ,‬דפתיב הוי‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫צמא לכי למים ? ללמר ל ן מה מים מניקים מקים גביה יהילפים למקים כמ‪1‬ך‬ ‫א ף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתי שפלה}‬ ‫זא״י אישעיא‬ ‫ל ‪'4‬‬ ‫מ‬ ‫כמשלי ד י ת בג׳ משקים הללו נמים וביין ו נ י ז ל נ ? לזמר ל ן מה שלשה מ ש מ י !‬ ‫הללו אין מתקיימין אלא בפיזית שנפלים א ף דית אין מתקיימין אלא במי ש ד ע ^ י‬ ‫שפלה וכזי‪ .‬חיים ורפאות י כ ו ‪ /‬שנאמר פ י‬ ‫מרפא‬ ‫) מ ש ל י ד פ כ ( ‪ .‬טיהר בעליל ז מ ‪ /‬עשיה אמרית ה׳ אמרות ט ה ו ל• ז ‪p‬‬ ‫כ ס ף צריף‬ ‫ספרי‬ ‫ק י י ם הם ל מ י נ א י ה ם ילעל כ ש‬ ‫ר ן‬ ‫ב ע ל י ל לארץ מזוקק‬ ‫ש ב ע ת י ם )תהלים י ב ( יפמאן דאמר‬ ‫שבע‬ ‫ה‬ ‫תורה )שבת קט״ז(‪ ,‬וזהו מנקדים שטעמו מסמנים‪ .‬יקרים יכי'‪ /‬ע ל ש ם‬ ‫י ק ר ה היא‬ ‫הפתיב‬ ‫אלוף‪.‬‬ ‫מ פ נ י נ י ם ו פ ל ח פ צ י ן לא ׳שזז כה ;משלי ג ט י ( ‪.‬‬ ‫ירר‪,‬ן‪ ,‬ר ע ן ה ח ^ ע י ע ה ו ט ע ן פ י ר ן ט ע ן ‪,‬‬ ‫מתק‬ ‫ווו^טויוד^טע ‪2‬ייעריזיו‪:‬ן •‬ ‫ע ר היוטטע דיח ‪4‬ח}־גען ן‪:‬ע‪2‬עט!טוו‪3‬י‪*.‬ןן חין ןיינען הוןי״יען‪ .‬יויינע ]י»‪12‬‬ ‫ןי‪3‬ע‬ ‫ט ט י * « ע ‪ ,‬יןיינע ב ע ר ע ד ע ט ע צו‪;:‬ע טפרווך וירו חויז‪ ,‬ריח י ע ן ‪4‬ע^ע;‪/‬‬ ‫ט ט ח נ י ע ן ‪1‬וחהןיו‪^:‬ע‪<1‬ע‪0‬ענען »וו»רטע ^יונ‪1‬טע‪.:‬‬ ‫ןיענןיכען‬ ‫; ע ט ר ״ כ ק ע ן ‪) ,‬ווחסער‪ ,‬וויין‬ ‫ניוו ^ י י ג ע ן דען‬ ‫יווני •וי<ך(‪ ,‬דייו ג־ך כ ע ע ע ר‬ ‫ט ע ן חין \‪:‬ערינ;ען ^ע‪6‬חטען‪ ,‬ריח ו י ו ‪ :‬החוןע‬ ‫‪:‬וכען‪.‬‬ ‫]עכען ‪4‬עווןד‪.‬רע| ויין יזו‪,:‬־ ה י י ! דעצען‪,‬‬ ‫גילו ‪ :‬י נ ד ריין‪/‬‬ ‫ט י י ע ן ‪ £‬ן ן ‪ :‬ד דרו‪:‬‬ ‫י‪.‬יעכענ‪£‬ו!ן ^עזייטערט‪ ,‬זוירדי^ער יו!נ *?׳יד‪,‬‬ ‫&וווטדעפ‪)!5‬ינ״ ‪1‬עהרען חוכר‬ ‫‪fan‬‬ ‫ניעיריגע‬ ‫דייו ויין מיננע ה י ו כ ע ן ;‬ ‫*<ג סערןען‪ ,‬ח‪/‬נר }!!}ע קחנטבחוקייטען החבען ן ע ; ע ן ‪ :‬י ח‬ ‫‪ :‬י ו ! ‪5‬י‪1‬רקי‪:‬דטן‬ ‫דרייערןיי‪,,‬‬ ‫טחטלכחרער‬ ‫קיינען‬ ‫ערו<וור‪;.‬ען^נוי‬ ‫«וערט‬ ‫ה ״‬ ‫»יטטןינקייט‬ ‫;‬ ‫של שבועות‬ ‫כד‬ ‫ומרפא לעצמיות וגידים• ?תונים מאישיכאעיוקדם•‬ ‫סם חלים לבהם מסכלדים • עוזביהם עוןבים ןחיכקיהם‬ ‫לכבדים • פלפולם ב‪#‬לש עשרה בקלידים • צוךפיהם‬ ‫מושיבים בין נגידים‪ .‬ח׳קויניהם לחיי עיולם‪.‬עתידים•‬ ‫רב טוב הצפון לחסידים • שומריהם יצלו מכל פחדים •‬ ‫‪T-‬‬ ‫־ י‬ ‫)‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪ •.‬דן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬ז־‬ ‫•ז‬ ‫תומכיהם מאברים ובוזיהם מלפדים‪:‬‬ ‫מל?רים לסירים ו?ךקים טיגדדם• <יתת‪ 1‬ק‪1‬ל‬ ‫' ׳בךבר אל‪1‬זים‪:‬‬ ‫עז משמי גבהים‪:‬‬ ‫ח‬ ‫‪:‬‬ ‫חשריק‪.‬‬ ‫עיפ‬ ‫תחתיות *ארץ כדנג נמקים• שחו• ג?ע‪1‬ת עולם‬ ‫זמרפא ופו׳‪ ,‬עש״ה רפאות תהי לשרן ושקוי לעצמותיך)שם(‪ /‬ונא^ר מ ת ז ק‬ ‫ומרפא ל ע צ ם ) ש ם יו פ ד ( ‪ .‬נתונים מאש‪,‬‬ ‫הלא כה דברי פאש‪.‬‬ ‫לגפ‪:‬‬ ‫בנאמר אש דת למו‪ .‬ופאש יוקדים! שנאי‬ ‫ס ם חיים יכו'‪ ,‬שנאמר עין חיים היא )משלי ג(‪.‬‬ ‫ת פ כ ד ן פי‬ ‫עש״ה ‪ b‬תעזכה י ת ש מ ר ן ‪ . . . .‬סלסלה יתרוממן‬ ‫עיזביהםיפי‪/‬‬ ‫תחבקנה‬ ‫)שסד(‪.‬‬ ‫פלפילם נשלש עשרה וכו׳‪ ,‬י״ג מדות של ר ' ישמעאל שהתירה נדרשת בהן‪ .‬צירפיהם‬ ‫ופו'‪ ,‬דברי התורה מושיבים צורפיהם בין נגידים ומזמנים קיניהם לחיי ע״ה‪ .‬ר ב ט י ב‬ ‫עש״ה מה ר נ ט י ב ן אשר צפנת ל י ר א י ן )תהלים לא פ ( ‪ .‬שומריהם יוצלו ו פ ו ‪/‬‬ ‫ופז‪/‬‬ ‫שנאמר שומר מציה לא י ד ע דבר ר ע ) ק ה ל ת ת ה ( ‪ .‬תומכיהם מאשרים ו כ י ‪ /‬שנאמר‬ ‫ותומכיה מאשר ) מ ש ל י ג י ס ( ‪ .‬יכיזיהםמלפדים‪ ,‬מ נ ע ר י ם איתם בלפיד אש‪.‬‬ ‫מלכדים‬ ‫לפידים יפי'‪ ,‬הלפידים היו מלפדים יהכרקים ניגהים בתתי קול עיז יכו‪/‬‬ ‫חחתיות‬ ‫ארץ‬ ‫ווי;ענעד‪.‬כ] ‪ :‬י נ ד‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫‪t‬‬ ‫ו‬ ‫פערעהרערן‬ ‫ופי‪/‬‬ ‫ויין יזונד‬ ‫‪v‬‬ ‫דיח‬ ‫טטרייטיזנען‬ ‫וועררען‬ ‫דןןרין‬ ‫יוונטער‬ ‫ערווערבען‪,‬‬ ‫רער‬ ‫רעט‬ ‫געויג‬ ‫גינד‪,‬‬ ‫\‬ ‫הייןןווכן פ י ר‬ ‫ד ןעד‬ ‫ןנעוויןהרען ד י ו‬ ‫‪5‬ערעד‪.‬רען‪,‬‬ ‫יוונד‬ ‫כשעת מתן תורה קרדו ופחדו שמים והארץ‬ ‫דייו‬ ‫ןייו‬ ‫חןןרורנררינ^ענד‬ ‫יייפען‬ ‫&רו!‪1‬ו‪1‬וען‪.‬‬ ‫דייו‬ ‫רענן‬ ‫ן ע ב ע נ ן ו ו ר נ נ י י ו ז ‪ ,‬פעריו‪5‬טען‬ ‫טחטנען‪.‬‬ ‫פ ו נ ק ט ע יזין‬ ‫פיר‪:‬טען‬ ‫וויורק‬ ‫יוונד‬ ‫;ןייך‬ ‫^עכיינע‪.‬‬ ‫דורך‬ ‫יויהנען‬ ‫^ע‪:‬עטלט‪,‬‬ ‫לוכן עווי^ען‬ ‫דריייולעהן‬ ‫עריורטערט;‬ ‫חוינד‬ ‫]‪v2 \v‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ד י י ו ‪ :‬י ך ס ע ‪ :‬ט יון‬ ‫פייער;‬ ‫חיהרע‬ ‫ט ט ח ^‬ ‫וויהרען‬ ‫צערחכטער‬ ‫יור;ו«ע‪:‬טע‬ ‫וועירען‬ ‫ריח ‪ :‬׳ ו ו‬ ‫חויפהע^ען‪,‬‬ ‫יזיינע‬ ‫‪5‬ערטי;קייט‬ ‫ריוו ‪:‬יך‬ ‫י ו ו נ ד^‪:UIA‬י ן כ ט י ^ ע‬ ‫ויןטטעג וויורטע היטען‪,‬‬ ‫ו י י ו !‪]!}.‬טען‬ ‫ניוו‬ ‫פדונג‬ ‫היוד*‬ ‫ט ר י פ פ ט קיין י ז ו נ ^ י ק ק ;‬ ‫— יויהרע‬ ‫פ ע ר ח נ ט ע ר ןיודערן‬ ‫י ״ י ן י ח י ן פייערפזון‪<4‬ו<ען‪.‬‬ ‫י ו י ן פ י י ע ר פ } י ו * ז ו ו ע ן ח ! ‪ :‬י ם י ט נ ט ט ר ח ה ן ע ן ע ר ט מ י ! ר י ח טטיוו‪1‬וע ר ע ר ‪c i n w ^ n‬‬ ‫י ו ו י ן י ע נ ע ן יזו‪:‬ער‪»1‬ע‪!0‬ינען ה ח ה ע ן ‪ ,‬ח׳ יו ו נ ד ג יו ט ט‬ ‫י‪0‬‬ ‫‪5‬ערפ‪1}1‬שעןדער ע ר ר ע‬ ‫ט י ע ‪ £‬ע ן וויח וויו!ו‪/‬‬ ‫—‬ ‫ט פ י י ו ך‬ ‫י ו ו נ ד ד י ר ו עווי‪4‬י‪/|1‬‬ ‫—‬ ‫יוונערםיט*‬ ‫םדר ליום ראשון‬ ‫‪H‬‬ ‫המצוקים • רבו רעמים ונכדו לקים • קולי קולות ?זשגיס‬ ‫‪:‬‬ ‫וחזקים• צ?צוףד!דבור‪5‬ניצוצי?ילןם‪ .‬פטישמפת‪5‬ץ‬ ‫סלעי נקיקים• עורך אחת ושתים מתחלקים• םוךיךאיכו‬ ‫ומשפטים צדיקים* טנזני קול שופר מתחזקים״ משד‪;-‬‬ ‫לדבר והיל שוחקים• לעמו הנחיל מדבש ?ןתיקיס‪.‬‬ ‫כשר אמונת עתים חשוקים•‪.‬ידיעות חסן י ש ו ע ת‬ ‫?זיקים• טעמי חכמה ודעת מפיקים• חנם נתנם גוזר•‬ ‫ומקים• זכם כמתנה לבודבקים•‪.‬וכלו מחמדיםיין©‬ ‫ממתקים‬ ‫כמקים‪,‬‬ ‫כשעוה נתמסמסי כ ל כ ת י נ הרים כדינג נ מ ס ו ) ת ה ל ׳ ׳ צו ה ( ‪ .‬ובעבור ה י ‪ 1‬ר‬ ‫ת‬ ‫א מ ר נמקים מקום נמסים וטעמם שזה כמי ובם אנחנו נמקים )יחזקאל ל ג י (‬ ‫קילי‬ ‫שטעמי נמסים‪ .‬שחו גבעות עולם‪ /‬ליהבחבקיק גי‪ .‬המצוקים‪ ,‬החזקים‪.‬‬ ‫קולית ז כ י ‪ /‬כדאי׳ כמכילתא ויהי ק י ל י ת יברקים יגי‪ /‬קיל קילית מיני קיל<ת‬ ‫משיטת זה מזה יני־קים ברק ברקים משינים זה מזה‪.‬‬ ‫כדאיל‪^/‬‬ ‫צפציף הדביר יפו׳‪,‬‬ ‫בפרקי דריא פ ׳ מ״א‪ ,‬ישראל שמעו קילי של הקביה יראו את הקיל ייצא מפי הגכיל‪-‬ר•‬ ‫בברקים ורעמים שנאמר יפל העם ריאים את הקילית י א‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ת ה‬ ‫ל‬ ‫• פטיש מ ע ו צ ץ‬ ‫פ י ד י ם‬ ‫ע _]‬ ‫שנא׳ הלא פה לברי פאש נאם ה׳ יפפטיש ׳פיצץ ס ל ע ) י ל מ י ׳ פ ג פ ע ( ‪.‬‬ ‫ז ר‬ ‫אחת י פ י ‪ ,‬שנאמר אחת דבר אלהים שתים וו שמעתי)תהלים ס נ י כ ( יע״ש ‪/ ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז״ל‪.‬‬ ‫ע‬ ‫זרעים‪,‬‬ ‫ע ת י ן זה ס ד ר מיעד‪,‬‬ ‫ס פ מ ת זה ס ד ר קדשים‪,‬‬ ‫אמונת‬ ‫מחמד־םיכי‪/‬‬ ‫ז ה‬ ‫ח ס ן זה ס ד ר נשים‪ ,‬י ש ו ע ת ז ה ס ד ר נ ז י ל ‪" ^ . -‬‬ ‫ו ד ע ת זה ס ד ר טהרות‪ ,‬ואפילו הכי‬ ‫י ר א ת ה׳‬ ‫בןיטלען‪,‬‬ ‫•ווז‪3‬ט*;ער;‬ ‫דיי»‬ ‫יוונד‬ ‫דער‬ ‫שופרטטי*‪1‬וע|‬ ‫חויד‬ ‫טטי^ען‬ ‫‪0°‬‬ ‫נ ע‬ ‫פוו^טען‬ ‫יעי‬ ‫י״יןי טטי^<ען‪,‬‬ ‫ייייועיי^טיגען‬ ‫ה‬ ‫יו^ע‪:‬‬ ‫זיעבןיכער‬ ‫היין‪:‬חו»ע‬ ‫יכצז‬ ‫לערוויו^טען‬ ‫וווטטע‪:‬פערעד‪.‬רו‪:‬ג‬ ‫ווווורדען‬ ‫טוויעג‪.‬‬ ‫‪ jto‬דייניו‪,‬‬ ‫ווי^ער‬ ‫ני^ונ^ןעהרען‪.‬‬ ‫טפרוכעו‬ ‫דער ^ערעכטען‬ ‫כ‬ ‫עפרןך‬ ‫יעיייוןטע‪:‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ט‬ ‫‪3‬‬ ‫ט‬ ‫גיונד‪,‬‬ ‫ןנעגעטלע‪.‬‬ ‫ט ט ו ן י ק ע ר ‪ ,‬בי‪ :‬משה לו ט פ ר ע כ ע ן‬ ‫לייטויכע פייערטי׳^ע‪/‬‬ ‫יווכד‬ ‫ביןיעטען‬ ‫יו י י ן‬ ‫דןופפעזטענן‬ ‫ער י ו י כ ע ר ז י ע פ ע י ט ע‬ ‫רעכט!ןעהרע|‪,‬‬ ‫דער‬ ‫יווני‬ ‫העסטי^ע‪,‬״‬ ‫«חכניגפיוןט^ער‬ ‫פ ע ה ע נ ט ט י ק ק ע ‪ .‬כור‬ ‫דע‪! }:‬ניוטטןיבען •!‪:/‬דע‪) ,‬ובער פחן‬ ‫בעגריפפע‬ ‫'‪£,‬‬ ‫תאר ל ^ י ת ‪ /‬ע י י ן ש י ר פ ׳ י י ז ל ף ק ל י ז ב ׳ ו נ מ ל ב ׳ ר נ ה פ ׳ ט ׳ ל ף ר ל ״ ן ^‬ ‫ט ע ר ן י כ ע ן ‪ h v n‬ו‪:0‬קען‪ .‬דיוג דיוניערן ווווורדע טטחרקער יווני‬ ‫טטריוד‪.‬זען‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א ז צ ל ו עכ״ל‪ ,‬יהרצין כי שכולם נתנו למשה מסיני‪ ,‬וכדאי׳ נייקר׳ רבה פ׳ פיב‪.‬‬ ‫פוהר‬ ‫ד‬ ‫כושר אמינת עתים י פ ו ‪ /‬עש״ה יהיה אמינת ע ת י ן חסן ׳שיעת חפמי‪ /‬י ד ע‬ ‫יראת ה׳ היא אזצרו)ישעיה לג ז(‪ ,‬יאז״ל נ מ ס פ ת שנת ל ף ל״א‪:‬‬ ‫»‪m-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫דוןן‬ ‫בעגלון‬ ‫‪5‬רח״«עניע ;ז‪/‬יבענזוורטיקען'‬ ‫היי» ‪4‬ע רעכטע דער‬ ‫וןייןע חפפער^עןעטלע‬ ‫עהען‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י!ו‪:‬ד פערנינ‪5‬טי^ע‬ ‫רי ^‬ ‫‪ v w w H w b W i S‬היוט ןימ יויהנ} חיבערןיעפערט‪/‬‬ ‫יווני‬ ‫לייייע ^עטרייען דוו‪1‬ויט לו בעטענקען‪.‬‬ ‫ע י ‪ ,‬ר ע ר יוז‪45‬עןיעבטע‪,‬‬ ‫י‬ ‫זיעט ל ו ע ר ; ^‬ ‫דען‬ ‫של שבועות‬ ‫כה‬ ‫מבתקים• השמיע אנצני ?ראש פרקים* ךךךבעש‪1‬ת‪1‬‬ ‫?מים עמוקים״ גבו־ר נ^ה ונלחם ‪?3‬וצוקים• ?תתו‬ ‫?סיני דתיות יסיקים• אזי ?רחמן נ^לה מוחקים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫משחקיםה?רקת נגהיף• והשמעת לעם?מהיף•‬ ‫ח׳אניכי יי אלרדןזן‬ ‫מייסד ע״ם א״כ‪.‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫\‬ ‫אךץעשייתי ואךם בראתי • ?ריחודלתלם ליםשמתי •‬ ‫גליתי שחר ונשף ובלןר צרתי • דרך לחזיז ק‪1‬ל‪1‬ת פל^תי‪.‬‬ ‫האיורוהחשך ‪3‬קןק‪1‬מםשכנתי• והארץ וקןאאה ל?בוךי‬ ‫יצרתי‬ ‫ד ד ן בעשותו ו פ ז פמי שאז״ל והובא גפי׳ רשיי כפסיק א נ ט ה׳ אלהיך לפי שנגלה‬ ‫‪,‬‬ ‫בים פ ג ב ו ר מלחמה ונגלה כסיני פזקן מלא ר ח מ י ס הואיל ואני נשתנה כמראות לא‬ ‫תאמרו שתי רשויות הס אנכי ה׳ ן‪1‬היך אשר הוצאתיך מארן מצרים ועל הים וכוי וע״ש‪.‬‬ ‫במציקים‪ ,‬תאר למי הים האדירים‪ .‬הברקת נוגהיך‪ ,‬שלחת נוגה ואור שלך כברקים‪,‬‬ ‫ל׳כמהלךבשרי)תילי׳סגכ(‪.‬‬ ‫ל לנוגה ברק חניתך)חבקיק ג ( ‪ .‬כמהיך‪ ,‬תושקיך‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ר ץ עשיתי י כ ו ‪ /‬מוסב על ה׳ אלהיך‪ ,‬והוא עש״ה אנכי עשיתי א ק יאדם‬ ‫עלי׳ בראתי)ישעי׳ מה יכ(‪ .‬בריח יכו‪ /‬עשיה ויסב בדלתים ים וגי' וכתיב שם יאשים‬ ‫בריח ודלתים )איוב לח(‪ .‬גלית שחר ו כ י ‪ /‬עש״ה עישה שחר ע י פ ה ) ע מ י ס ד י ג ( זעש״ה‬ ‫המימיך‬ ‫צ י י ת ב ק ר ידעתה שחר מקימי)איוב לח י כ ( ‪ .‬ד ר ך לחזיז ו ט י ‪ ,‬עשיהמי‬ ‫פ ל ג לשטף תעלה ודרך לחזיז ק י ל ו ת ) ש ם לח כ ה ( ‪ .‬האור זהחשן ו כ י ‪ /‬עש״ה אי זה‬ ‫הדרך‬ ‫ו ח ו ש ך איזה‬ ‫ישפן אור‬ ‫מ ק ו מ ו )שם לח יכו(‪ .‬ז ה א ק ו פ ו ‪ /‬עשיה‬ ‫דען ט פ ר ו ך ‪. :‬חיך בין ע ‪ , :‬ר ע ר עוויןע‪ ,‬דיין ןווטט‪ ,‬ר ע ר יויך דיך חייג י ע י ) זיונדע‬ ‫מ צ ר י ם ; ע פ י ה ר ט הרובע"* פערנעהווען ;‬ ‫ר)ורט‪ ,‬ח}‪ :‬ער וויינען ו ו ע * ד ו ר ך ט י ע ‪ 5‬ע ן‬ ‫^עוווושער ביוהנטע‪ ,‬ליי;טע ער גיך חין ‪4‬עטטיו]ט מיינע‪ ^ :‬כ ט י ג ע ן ק ר י ע ^ ה ע ן ר ע ן ;‬ ‫ה י ע ר ח ב ע ר ‪ ,‬ח י ל רעק; סיני‪ ,‬ווח ערןנעגעטלעווונד ר ע צ ט ע פ ע ר ח ר ר נ ע ט ע ‪ ,‬ר)ן‬ ‫ע ר ט י ע ן ע ר חונטער דער ;עטטי!‪1‬ט חיינע‪ :‬ערבוור«ונ;גפוון!ען ח ו מ ד ע ן ‪. ) f a w n‬‬ ‫מוי‪ :‬דען ‪| ifannvi‬יע‪0‬ע‪:‬ט דוח דיין ‪£‬ייער ב|יטלען חונד דיין ח‪/‬יפ**ערק<‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬ווו»ע‪:‬פווןקפערנעהו»ען‪ :‬ח ׳ ח י ך כ י נ ׳ ו ‪ ,‬ד ע ר‬ ‫עוויןע‪,‬‬ ‫דייו!‪:‬חטט!״‬ ‫א ר ץ ״ חיך החבע דיו! ע ר ר ע ע ר ט ‪ 0‬פ ‪ 5‬ע ן חונד חיינען •וענטען הער‪5‬חר*‬ ‫; ט ב ר ח נ ט ; חיך החבע דייו ריע^ען ח ונד דייו ט|ייטען ד ע ו « ע ע ר ע ן ^ ע « ו ו ‪ 5‬ט ; ח י ך‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫ךען‬ ‫‪ won‬י"י‪1‬י‪ /‬י״יןי‬ ‫« י י ן *עהייטר<^««ערטע‪ :‬חונרטוו^ט;‬ ‫חין‬ ‫ן י י ט ע ד ע ‪ :‬דחננער* ^ ? י״יןי ר ע כ ט ע ר ביוה! ; ח י ך ד‪,‬חבע דעכ} ןי‪3‬טע חונד ד ע ך‬ ‫כ‬ ‫יט‬ ‫‪5‬ינ‪:‬טערניט לויהרע הערכער^ע חנ;;עוויע‪:‬ע|‪ /‬חונד ריח ע ר ד ע « י ט ‪5‬ו‪!1‬עמ‪ ,‬וויו‪:‬‬ ‫‪:‬יח‬ ‫—‬ ‫*( רוו‪ :‬הייסט‪ :‬וויך‪,‬מ>‪ :‬עוד^ע «ע‪:‬ע|‪ ,‬י ‪ : 0‬דיר יעטלט ח}‪^ :‬ע‪:‬עטל‪4‬עבער ע ר ט י י כ ט ‪,‬‬ ‫ביןעבען דח‪::‬ע)בע ןוע‪:‬ען‪,‬דח‪ :‬דיר ווונטר דער ערטיינונ; ח‪ :1‬רעטטר בעקיוכנט חי‪:‬ש‬ ‫)‪3.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ל‬ ‫״ ‪7‬‬ ‫םדר ליום ראשון‬ ‫‪25‬‬ ‫יצ^רתי• ןויחת מורות ‪3‬עתם הוצאתי• זתק‪1‬ת ש מ י ס‬ ‫וארץ משטרם שמתי• טו?לי ישקר בשטף האבדיןי‪.‬‬ ‫יוךךיבקעה לשונם בללתי• כךרלע^ר ועץךיוהכירזי‪.‬‬ ‫לעמק שוך‪ .‬לילה חלקתי• מוךיה עקךת יחיד ר א י ך ] י \‬ ‫ז‬ ‫נדר נדךתי בי נשבעתי• שר‪ ^.‬מלאך בעזרו הליתי• עמ‪1‬‬ ‫מדבר לרוךפו הןהךתי׳ פרנרוסים ?עשר מכות מחאר‪1‬י״‬ ‫‪:‬ז?אותיכם ‪3‬ע^ם היום גאלתי• קךעתי‪2‬םסוףואת?ם‬ ‫י‬ ‫העבךתי• ראיתם ימיניכם אשר ןגשיהי • שךךתימז'ב‬ ‫כ‬ ‫וחילו;קהלשתי• שבת קדיש ל?ם הוחלתי• הרגלרןי‬ ‫ובכנפי נשר נשאתי• תלןף שלש מתנות ל?ם נתיגי‪:‬‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫י ' קי‪,‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫" ‪0‬‬ ‫הממל‪ .‬יורדי בקעה‪ ,‬כינוי לכיני המגדל ע״ש דמצאו בקעה )כראשי׳ יא ג ( ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫שזה זכי‪ /‬עש״ה נאנרהם דיזלק עליהם לילה זגו׳ )שם יד ט י ( ‪ .‬ע ק ד ת‬ ‫יקי‪7‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫‪J‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ע ש‬ ‫י כ י ‪, ,‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫‪7‬ול״‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫(• ע מ י‬ ‫^ ־‬ ‫' ?‬ ‫^‪1‬׳‬ ‫^‬ ‫*‪'P -‬‬ ‫מדבר זכו׳‪ ,‬כדכתיב השמר לך מדבר ע ם יעקב מטיב יעד ר ע )בראשית ל א‬ ‫‪1‬‬ ‫פ ט ( ‪ .‬פ ת ר ו ס י ם ‪ ,‬בני מצרים‪ .‬שדדתי מזנב‪ ,‬עמלק עש״ה ויזנב נ ך כל‬ ‫ש‬ ‫‪P‬‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י י ש י‬ ‫ע ״ ש‬ ‫)‬ ‫ף י כ‬ ‫ה ז ש ע‬ ‫ה‬ ‫י ב‬ ‫ה ; ק ש‬ ‫אחריך ) ד נ י י ם‬ ‫<כי‪ /‬ע ש '‬ ‫נשרים‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫יאנכי‬ ‫ה‬ ‫י ח‬ ‫(׳‬ ‫ת‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ע ש ״ ה‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫י י ח‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ש‬ ‫י ה י ש ע‬ ‫^‬ ‫ה י ש ע י‬ ‫א‬ ‫ע מ‬ ‫ת‬ ‫^ ^‬ ‫ג‬ ‫ל?‬ ‫י ע ״ ש‬ ‫)‬ ‫ש מ ז ת ‪v‬‬ ‫י א ש‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫תלגלת*‬ ‫' (״‬ ‫‪J‬‬ ‫ע‬ ‫‪ 1‬ת כ ם‬ ‫) ש מ ו ת י ט ד ( ‪ .‬תוקף שלשמתנית‪ ,‬כתר תירה וכתר פהונה יפי‪/‬ל•‬ ‫ח י ך פיה־־ע גירי י ״ ל ‪ ,‬דיי״‬ ‫ל עכ‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫דחפיןןט‪,‬‬ ‫ערטו‪£/‬פען לו •זיינער עהרע‪.‬‬ ‫טטערנע‪,‬‬ ‫ל ו ר ב ע ט ט י ^ ו ט ע ן לייט‪ ,‬חו‪:‬ד דע‪ :‬הי‪«»1‬ען‪ : ; :‬ע ג ע ט ל ע ח ו נ ד ר ע ג י * ^ !‬ ‫זיכטע‬ ‫הרוב׳ ח י ך פע‪:‬ט ןגעגעטלט‪ .‬חיך ביני‪ ,:‬דער יענע י ו ^ ע ו ו י י נ ע ח י ב ע ט ׳ ו ע ^ ו י‬ ‫י‬ ‫‪4‬עברח‪5‬ט לובן חונטעיייוכ; יענער ‪:‬ינדעררחטטע‪ .‬חיך הרובע ריח‬ ‫דער ב ע ו ‪ /‬י ו ה נ ע ר י ע נ ע ר ע ב ע נ ע פ ע ר ו ו י ר ר ט ; חיך‬ ‫טפריו‪5‬‬ ‫‪ v\v‬כדרלעומר ג י ו « « ט ‪ :‬י י‬ ‫ןוחפשעכברידערןחונד‪5‬ערפחן;טע ‪:‬יח גען עמק שיה דיח החןבע נח‪5‬ט;‬ ‫כ ע‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫‪L,rt‬‬ ‫‪:‬ווהחיי] ד ע ? בערןע מורי‪ /‬ו ו י ח ד ע ר ‪ 5‬ח ט ע ר ‪ :‬י י נ ע ן חיינליגעו וחהןג״ונןחפעע}‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בערייטעטע‪,‬‬ ‫חוני דןורט טהרוט‬ ‫חיך חייו‬ ‫^ע!יבדע‪,‬‬ ‫ט‪/‬וחור‬ ‫* י‬ ‫בייח‬ ‫ר‬ ‫ן ע ן ב ן ט ; חיך ו‪/‬חר דערבייחטטיונדיעקב׳‪ ,:‬ו!ן‪ 1‬ער ‪<1‬יט רעק; ענונע^ ‪ ; r-ivj‬וויי‪-‬‬ ‫ו‪/‬חרנטע‪:‬יינען ‪5‬ערפ‪0‬ן;ר‪ ,‬לבן‪ ,‬ח י ה ? נ י ‪ 5‬ט ‪ :‬לו ]יידע לו טהון; חיך ט‪1‬ו; ד י ח ״ פ ת ר י ס י ס‬ ‫) מ צ ר י ם ( ‪H‬יט לעהן ט ט ר י י כ ע ן ; חיך החבע חייערע העערע כייח ה ע ן ן ע ע ט י ו ג ע‬ ‫ב ע ‪ £‬ר י י ט ; חיך היובע ד ח ן ו ו ע ע ר ; ע ט פ ח ן ט ע ן חונד חייך הינרורנ^ע‪5‬יהרט _‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫י ה ד‬ ‫היובט«ויט חוי;ען ^עןעהען‪ ,‬וויו‪ :‬חיך געטהחן — חיך החכע חייערן פערפח^^עד‬ ‫עמלק ו ע ט ט י ר ל ט ח‪/‬נד‪:‬יין העער חויפ^עריעבען — חיך הרובע חייך דע! ה י י ו י ^ ע ן‬ ‫רוחעטיו!‪) :‬שכת( ^עטענקט‪ .‬חיך החבע יוייך ‪4‬ע‪1‬ייטעט‪ /‬מ ו י ) י ח ד ן ע ר ן ‪ ! £‬י ‪ 4‬ע ן ן‬ ‫געטרח^ען וזוגד — חיין דויי‪5‬י!כע‪« :‬וו‪5‬טי^ען ןיגטענק ןע^עבען‪.‬‬ ‫כר‬ ‫של שבועות‬ ‫?תתילף תזכחותמופרים• השמי לבל תטה אשורם•‬ ‫‪^ ^ ,‬׳^‪.‬ד)ה‪V‬ףאלהיםאחדים‪':‬‬ ‫ע פ ‪n‬ש‬ ‫ק‬ ‫תעתועים המה מוסר הבלים* שחר אין למו ולא‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מועילים • רויךפים אחריהם לבם התולים• רןצף מוסיפים‬ ‫וחימהמנדילים• צורתהמהולבנהנ׳וטלים• פלשיעב‬ ‫ותמית מזלים• עצבים ברגבובם מעשיה כשילים • סיוגךים‬ ‫להםואליהם מתפללים • נותנים להםכבודןהלולים•‬ ‫משתחוים למו ומשבתם שאלים‪.‬לא<שיבו ללבם ואינם‬ ‫משכילים• כי יראתם ?נרים אמללים•‪.‬י?עקו אליהם‬ ‫ואינם נצוליםיטהו• עיניהם ולבותם סכליםיחיוכים ישועה‬ ‫^ ש ק ו צ י ם וגלולים‪/‬וחלק‬ ‫תוכחות מופרים‪ ,‬משלי ו כיג‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לכל תטה אשירים‪,‬‬ ‫‪ .‬יעקב‬ ‫שלא תטה אשירין מן‬ ‫ה ד ר ן הישר‪ ,‬ל׳ יתע אשורנו מני ארתך )תהלים מד י ט ( ‪.‬‬ ‫חעחועים המה‪!: ,‬הים אחרי׳ כרכתי׳ הכל המה מעשה תעתועים וגז׳)ירמי׳»׳ ט ו ( ‪,‬‬ ‫זפתיכ מוסר הכלים ע׳ן הוא )שם פסיק ח ( ‪ .‬שחר זכי׳‪ ,‬עש״ה אשר אין לו שחר‬ ‫‪,‬‬ ‫) י ש ע י י ח כ א ( ‪ ,‬יעש״ההבל יאין בס מועיל)ירמי׳ יו • ט ( ‪ .‬לכם התולים‪ /‬פדפתיכ‬ ‫ר ו ע א פ ר לב היתל הטהו)ישעי׳ מ ד פ ( ‪ .‬קצף מוסיפים זכו'‪ ,‬פדפתיכ ויהי קצף ע ל‬ ‫יהודה )ד״ה ב פ ד יח(‪ .‬פלשי עב‪ ,‬ל׳ מפלשי עב )איוב ל ז י ו ( ‪ .‬עצכים בתבינס‪,‬‬ ‫עש״ה כהושע י״ג בי‪ .‬סוגדים‪ ,‬משתחוים‪.‬‬ ‫אטים‪ ,‬אחד מן השמות של ע*ז הנזכר‬ ‫בישעי׳ ׳׳׳ט ג׳‪ .‬וחלק יעקב זכו‪ /‬עש״ה לא כאלה חלק יעקב כ׳ יוצר הכלהוא)ירמי' י ט ז ( ‪.‬‬ ‫!‪:‬עןנעבען ה ח ב חיך דיר ערפרחבטע ןיטטמנןעחרען; ניס} דיך ‪ ?nn/1‬חין חכט‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וויי‪5‬עני<!טפחע פ פ י ו ד ע ! ח׳ כ י כן‬ ‫ד י ר קיינע ‪ 5‬ר ע « ד ע ; ח ט ט ע ר חן!‬ ‫תעתועים• טרןנ־עןייען‪ ,‬חייטזע וועגען ‪ :‬י נ ר ‪ :‬י ח ‪ ,‬הייז‪1‬ח‪:‬ע חוניחויניטנע‬ ‫ד י נ ג ע ; נוי* ןנעטייטטע הערלען נוגע! ויו! חו‪:‬ד ליעהען חיבער‪:‬יך רען ןוןטטןיצען ח נ*‬ ‫\‪\v]\<1‬‬ ‫חונד‪:‬יינען י<וןכטי;ען לחרן; ‪:‬יח כעה^ען ירי‪ :‬ב י ן ר ע ר גחננע חדער דע‪:‬‬ ‫ר‬ ‫*ורוכדעו‪ ,‬חדעד ח י ת ע נ ד חיינע ווח<קענ * ח ד ע ר פ ן ו ן ‪ :‬ע ט ע ‪ ; :‬ע ט ט ו ו ו ט ‪ ,‬ח ד ע ר ח ד ך‬ ‫;עןב‪2‬טערדווכטע‪4‬עטניטנטען‪:‬וןטלען‪,‬‬ ‫פ ו ע ר ן חוב}ערפ^ו\‪r‬‬ ‫ריע‪:‬ע;חטלעןןעב^ןנע‪,‬‬ ‫ביקקעןןיך‪ ,‬בעטעןזיןןחן‪5 ,‬ערעהרען‪:‬יח‪/‬‬ ‫} חיהרער ו ו י נ ט ע ‪ ,‬ח ־ נ ע לו נעדענקען‪ ,‬דיוט‬ ‫חו‪0:‬חכטי;ע קחרפער‪:‬ינד‪ ,‬ריח חיהרע חנבעטער כי‪5‬ט‬ ‫רעטטען קוןננען‪ .‬כוינדע חויגען נור חונר‬ ‫‪ 5‬ע ר ט ט ח ק ק ט ע הערלען‬ ‫היוררען‬ ‫ח ו ל ה ז ע ר ע ר טייוהחצע‪ ,‬דיח ח י ה ר ע ט ה ו ו ר ה י י ט ן י ן ל ו ע ט ו ט ל ^ ט ט ^ ע י ‪ /‬ח ה ן ט ^‬ ‫חבער‬ ‫םדר ליום ראשון‬ ‫‪26‬‬ ‫_י;עקביוצר הכל^ אלים‪ .‬המון מים נותןוןשיאיםערליס‪.‬‬ ‫ךברו מקים!עצת^שלים• נוער בים ויהמו גלים״ כר‬ ‫תדפקו ועדיו היו מיהלים • אויביכם יפיל ‪ H‬ל ל יזללים‪:‬‬ ‫ים‬ ‫הללים א?ילכל שוכחי ה׳צם• השמר ?ן תבשלות^צס;‬ ‫*ח׳לא ח&א את ‪0‬‬ ‫‪1D‬ל ‪.‬‬ ‫אמתי שמו המפורש ב׳שלעים• בו נוסדו ארצות ו^טעו‬ ‫רקיעים• גבולותאךץןרוחותמרבעים• ךבקו בח'ותמ‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫המון מים ופו׳ כפתוג שם פסיק ׳'ג‪.‬‬ ‫ד נ ר ו מקים וכוי‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫כלכתיב מקים‬ ‫עבדו ועצת מלאכיו ישלים )ישעיה מ ד פ ו ( ‪ .‬נ י ע ר ו פ ז ‪ /‬כדכתיב ר ו ג ע‬ ‫)ישעיה נא ט ו (‬ ‫זיהמו גליו‬ ‫ות״י‬ ‫דנזיף‬ ‫בימא‬ ‫ופירש איתי כמו‬ ‫ה »‬ ‫ה‬ ‫ג ו ע ל‬ ‫בהיפוך אותיות ע״ד כבש וכשב פפתיב במכלול‪.‬‬ ‫א ם ת י שמו‪ ,‬מחובר ע ם לא תשא‪ ,‬וטעמו לא תשא שמו האמיתי ו פ י ‪ /‬ה מ ע י מ ש‬ ‫כשבע׳‪ /‬פ י המפרש לאו שבעים פ י ע ״ ב הם יייצאים מן ג׳ פסוקים ייסע ייבא ו י ע‬ ‫‪,‬‬ ‫אלא שכן ד ר ך הזזפרים חשבינזת אינם משגיחים בפרוטרוט‪ ,‬יאמר שבעים בעביר ה ק ד ה ‪,‬‬ ‫והנה מלבד שפירושו זה דחוק מאוד )שיאמרשנע׳׳ במקיסשניס ושבעיםגם כאן ג ס ל ק מ ן‬ ‫באזהרת ראשית נקרא ש מ י ת שבעים י מ י ( הנה הוא בטל מצד עצמי שאילי פ ן לא י ה י ׳‬ ‫עובר על לא תשא כ׳יא הנשבע בשם המיוחד דיקא זבהדיא תניא)בת״פ פ'קדושי׳( י פ ו ל ל א‬ ‫יהי' חייבין אלא על שם ה מ» ז ח ד‪ ,‬מניין לרכית כ ל ה כ נ ו י י ן )כגין שדי צבאית ז כ ל‬ ‫ותן ו‬ ‫וכולם תארים רומזים עליו ית׳ והשם המייחד איני מן המנין כי הוא םידם י י ס ו ד ם‬ ‫כדמית האחד במספר‪ ,‬יז‪:‬ו מטעם הפייטן לא תשא את שמו האמתי הייפירש ב ש ב ע י ס‬ ‫שמות‪ ,‬והייני כל הכינויים הרומזים אליי ית׳ והם שבעים בפילם אסיר לישכע‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ר ‪/‬‬ ‫בשמו האמת׳ נוסדז ארצות וכו׳ וכדאי׳במס׳ מנחות ד ף כיע כ׳ עיש‪ .‬יריחית מ ר ו ב ע י ם‬ ‫וובער יעקב ! וונטהיי! יויגט ר ע ר ור^טענטי‪/‬עפער‪ ,‬דער יוןן^וןכטיגע ג י ו ט ט‬ ‫‪,‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ר ע ר רען רע^ען ןענדעט חוגי ריח וווווקען טרייבט‪ ,‬ד ע ר ‪:‬יינע ‪1:6‬רהיי‪0‬ונ‪3‬‬ ‫בעטטחטי;ט חונד ‪:‬יינען רחטהטחס םווהפיהרט‪ ,‬ר ע ר דייו טחבענרען * ו ע ע ר ע ן ;‬ ‫ו!‪^0‬ען לול־ ר ו ה ע ט י ן ט ‪ ,‬ח י ד ‪ ,‬נ ] » ח ן » ט מיהר ווכהיו^ען חוכר החררען ‪ 13‬ח י ד ‪j ? .‬‬ ‫דיון טטרעקט ער חייערע פיינדע הין חין הוי‪£‬ען ןייכ‪:‬ח«ע‪.‬‬ ‫מין הויפען ן י י כ ‪ :‬ו ו « ע ו‪/‬עררע חיך טטרעקקען‬ ‫!‪:‬חטטפער*‬ ‫^עטענע‪ .‬נ י ע דיך חין ח נ ט ‪ ,‬רחט דיר ניצטז לו גו^דען קמ‪1‬ו«ע‬ ‫ח׳נעננ׳חיהןניכט‪2‬ער;עכ)יך‪,‬‬ ‫אםתי»‬ ‫רען ן!חהרע|‪,‬‬ ‫דעןהייןיוען נח«ען‪,‬‬ ‫דורך ‪:‬יעכלי; חיי}ענטיופט‪1:‬ווןרטער חנלודייטענדען‬ ‫ני׳«ען — חין ח י ה ? ןיע^ט ד ע י ע ר ד ע חור‪4‬רויד חו‪:‬ד דעו ח»ין;ערעהנטען ה י ו ו ו ו ע ן ‪, :‬‬ ‫דערעררעןןנרחנלען נעבגטדען פיערו‪/‬ינרען היופטען פ ע ן ט ח ן ן י י נ ע ? ג י ע ג ע ן •‬ ‫ביי׳?‬ ‫מ‬ ‫של שבועות‬ ‫היות נקבעים‪ .‬הןכר;גל הים ונעשה בקיעים• ועלהמלם‬ ‫אל הבכור הרעים‪ .‬זכר ‪.‬קדשו בוי ירוצו נושעים‪ .‬חוצב‬ ‫להבות ויפוצץ סלעים• ?ה‪1‬ר עיני‪.‬ם מראיות רעים‪.‬‬ ‫לצוךיו בוהן ?כל עתים וךנעים‪-‬כלות ?חימר‪ ,‬ביו נושעים‪.‬‬ ‫לה?יא שבר לחטאים ופוגעים• ??פירי חוק ולשקר‬ ‫נשבעים• נלכדים בעונם ובזרונם נתבעים• שונאי‬ ‫הוכחות ומוסר פורעים• עברות יובלו ובועז שבעים‪.‬‬ ‫פוקרעוין אבות‪.‬על שלשים ורבעים • צומת ל?לןייםכל‬ ‫רשעים‪ .‬ח׳לןניוא ןנוקם ןקובע קו?עים• רואה וצופה‬ ‫טובים ורעים״ שמור ןתהר מארד ?נעים• תו^רא‬ ‫ד ׳ רוחית העולם‪ .‬הזכר‪ ,‬שמו האמת׳ הזכר על הים ויבקע) המים כדאי׳ כדברים רכה‬ ‫ובמדרש תילים הים ראה רכוס מה ראה ? ר׳ נהזראי אומר שם המפורש ראה חקיק על‬ ‫המטה ינקרע‪ .‬ועל המים יפו׳‪,‬‬ ‫שנא׳קילה׳עלהמיםאלהפכודהרעים)תילי׳כט(‪.‬‬ ‫זפר קדשו י פ ו ‪ /‬עש״ה מגדל עוז שם ה׳ כי ירק צדיק ונשגב )משלי יס י ( ‪ .‬טהור זהי‪/‬‬ ‫ככתיב עהור עינים מראית ר ע ןחבקיק א יג(‪ .‬יצזדיי יפו‪ /‬פפתיביתפקדני לבקרים‬ ‫לרגעים ת ב ח נ נ ו ) א י י ב ז ח ( ‪ .‬להביא שנר י כ ו ‪ /‬עש״ה ישבר פושעים יחטאים יחדו‬ ‫)ישעי׳ א פ ח ( ‪ .‬עברית יובלו‪ ,‬ליום הקצף יהחרון מובאים פדפתיכ ליום עברית ייכלו‬ ‫)איוב פא ל(‪ .‬צומת ופז׳ פדכתי׳ לבקרים אצמית פל רשעי ארן)תיצי׳ קא ח ( ‪ .‬וק׳נע‬ ‫קיכעים‪ ,‬ועישק העושקים‪ ,‬והוא עש״ה ו ק כ ע א ת קיבעיהם )משלי פ ב פ ג ( ‪ .‬ריאה‬ ‫זכי‪ /‬עש״ה בפל מקום עיני ה׳ צופות ר ע י ם וטיבים )שם ט ו ב ( ‪ .‬שמזר זהזהר מאדר‬ ‫פגעים‪ ,‬שלא י פ ג י ע ן מארה וקללה ופענין שנאמר זאת האלה היוצאת יגי יבאה אל בית‬ ‫‪,‬‬ ‫ב י י ׳ ? ‪/1‬עעדע‬ ‫דחננערטע‬ ‫חין‬ ‫ווין‪/‬יד׳ערח‪/‬י‪:1:‬עטנ‪1‬רח‪2‬ען‪,‬ח»נד ע ן טהייןטע ן י ך — י ו י ב ע ר פ ן ו ט ה ע ן‬ ‫‪4‬ווטט ר ע ר ע ה י ע ‪.‬‬ ‫חיהן ‪15‬י‪5‬טען‪,‬‬ ‫ןענטטיקקע‬ ‫‪4‬עטיזשפע‬ ‫פרעפזעריי׳‪-‬יןי‪,‬‬ ‫ר ע ר ח ו נ ד‬ ‫י‬ ‫ז י י ן כ ? י ק רויגנ‪ 1‬ר י י ן ‪,‬‬ ‫ע ר ל ו וו»<ע| ל י י ט ע ן ‪,‬‬ ‫קיזן קיין ווונהיין ט י‬ ‫ח י ן י ע ־ ע ?‬ ‫חחנענבןיק;‬ ‫גיין‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ן }‬ ‫ניינע‬ ‫; ר י ? ר י י ב ט‬ ‫‪:‬יטטזיכקייט‬ ‫ד ע ר‬ ‫חו‪:‬ד‬ ‫פערח‪5‬טער‬ ‫דער‬ ‫*וטעו‬ ‫ל!צט‬ ‫ל ו מ ר ו פ ט היניוכ קו‪MM‬ער‪0J‬טט ; ע ר ווהנרעט ‪5‬ערברעכן חיבעררח‪ :‬ר ר י ט ש ע‬ ‫ערחיגטחיין‬ ‫דיך‬ ‫ע ר ו ו י ר פ ט פ ו ו ז ^ ע י ד ע ן ב‪5‬יט ן‪,‬‬ ‫ב ר י נ ג ט ו ו ו נ ^ י ק ח י ב ע ר ‪ :‬י נ ד ע ר וזונד פ ע ר ב ר ע כ ע ר } ן ‪ :‬ע ‪ :‬ע ט ל ע ט ט ו ן *‬ ‫פיינדע‬ ‫ח ו נ ד פ י ע ר ט ע‬ ‫* ח נ ט ‪,‬‬ ‫חונדפע];‬ ‫ן ח ז ט ע ר ע ר & ח ^ ע ן ח י ן ח י ה ר ע ר ‪ :‬י נ ד ן נ ע ט ל ע ‪ ,‬חו‪:‬דחיר‪,‬ד‪<1‬וטהו»י‪$‬ןע ווירד‬ ‫;עחהידעט‪.‬‬ ‫פיוהרן‬ ‫ד י ח ה ־ ן פ ע ן‪5/‬ען‪.‬‬ ‫ל ע י ט « ע ט ט ע ר ן ‪.‬‬ ‫פ י י פ ט‬ ‫ר ע ר ניו**ע ‪ :‬י י נ ע י הייןיןנקייט‬ ‫חיגטחיינע פ ע ‪ :‬ט ע ‪,‬‬ ‫ע ר‬ ‫חונר‬ ‫‪4‬עט‪1‬ע‪5‬ט;‬ ‫« י ט י ע ד ע ? *»חר»‪:‬ען ר ח ט ט ע ט‬ ‫חייפערפו»ןועררו!גער‬ ‫ןיעהט‬ ‫ני?‬ ‫חונר‬ ‫דיךווחהן‬ ‫טויט‬ ‫חין‬ ‫יווכד‬ ‫פערטרייבער‬ ‫ד ע ר « ע ‪ :‬ט ע ן ו ‪ /‬ר ו ח ? ׳‪ .‬ח ‪ /‬נ ד‬ ‫ח נ ט ‪,‬‬ ‫רחש‬ ‫ע ר‬ ‫בח‪1‬ע»‪/‬ינטער ח»י‪,:‬‬ ‫ד ע ר‬ ‫;עחיוןטטהיןטיגען‬ ‫וויבעןטהחטען‪.‬‬ ‫ר י ך נ י כ ט ט ר ע פ ‪ 5‬ע ־ ע ‪:‬‬ ‫טיקייי!]‪:‬‬ ‫ה י ט ע‬ ‫פווך‪.‬‬ ‫היוכע‬ ‫םדר ליום ראשון‬ ‫‪*7‬‬ ‫מלשיא ל־שוא שם המים רעים‪:‬‬ ‫ול!בןים חגים ךןר מ־ן־ש‪ • 1‬והזהיר על מ‪1‬ךא מקד<צ‪.1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪ .‬יז׳זכיור אח ייום ה‪/‬צבת לקדשו‪ ':‬י‬ ‫השלום כל מעשי וגמר מלאכה • שבת מנוחה וקרובו‬ ‫?רכה‪ .‬רגל להשיב ולמעט הליכה• לךוי ענג לככד‪1‬‬ ‫כהלכה• צעד תחומיו אלפ‪ :‬ם ללכה• ?ס;עהגסה‪13‬‬ ‫?לי להלכה• ערך הכנתו בששי<עךכה• ?עודות שלש‬ ‫מצוהו ערוכה‪ .‬ג?פל?לקמול ענגה וךכה• ממרה נ ת ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כדת וכהלכה• לאות הושם ^ליו לםקזכה• כילששח‬ ‫מלאכתו‬ ‫הגנב ואל בית הנשבע כשמי לשקר זלכה נ ת ו ן ביתו וכלתו ו פ י ) ן פ ר » ה ג י ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דעים‪ ,‬הקניה‪ ,‬עשיה תמים דעות ע מ ן עאיוכ לו‬ ‫תמים‬ ‫ה ש ל ו ם כ ל מעש‪,‬‬ ‫עשית‬ ‫רגלן‬ ‫מעשית‬ ‫רגל להשיכ ו כ י ‪/‬‬ ‫כל מעשה‪.‬‬ ‫א ת אשר יביאו יהיה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫עש״ה אם תש־כ משכל‪/‬‬ ‫ז י‬ ‫כ י‬ ‫'‬ ‫כ‬ ‫משנה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫שנאמר זהיה ביום הששי‬ ‫)שמית טז ה(‪.‬‬ ‫ר ש ״ י‬ ‫ע‬ ‫‪-‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫וכבדתז‬ ‫שדרשי זיל במש׳ שכת ד ף ק י י ג‬ ‫שלא‪ .‬לילך פסיעה גסה‪ .‬ע ר ן הכנתי ו פ ו ‪/‬‬ ‫נ‬ ‫ד(‪.‬‬ ‫תפצך כיום קדשי וקראת לשכת עינג לקדיש ה׳ מכיבד‬ ‫ד ר פ י ך עיי )ישעי׳ כת י ג ( זפמי‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫לעכיגה‬ ‫לי‬ ‫ח‬ ‫? י‬ ‫ירפה‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫תאר‬ ‫א'‬ ‫והכיכן‬ ‫לישרא‬ ‫‪1‬‬ ‫)שם טי כ ה ( ‪ .‬לאולז‬ ‫הושם ו כ ו ‪ /‬ככתוב ביני וכץ כני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' ו ג ו‬ ‫ךיובע‬ ‫פחר‪5‬ינט‪,‬‬ ‫חו‪:‬ד נעננע חיהן ני‪5‬ט‪ ,‬רען ה י י ר ^ ו ‪ « 0‬ע ן דעי ו ו ן ן ! ו י ט ע ‪ :‬ד ע ן »‬ ‫נ‬ ‫ד ע ר יו‪5‬ןווי‪0‬ענדע ן ע ז ב ‪ :‬ט החט ‪:‬יח וו‪:‬ןנעי‪1‬ריע!ען‪,‬‬ ‫עג טחרןי‬ ‫ע ה ו פ ו ר כ ט !‪ \v\v‬דין‬ ‫ע*<פפחד‪.‬וען‪/‬‬ ‫הייןי‪1‬נקייט‪,‬‬ ‫ע ר החש‬ ‫‪:‬יינע‬ ‫ה י י ן י ; ט ר ‪ .‬ו ? ל‪/‬‬ ‫החכען‪.‬‬ ‫ח ׳ ‪ :‬י י ח ד ע ‪ :‬ר ו ה ע ט ח ; ‪) :‬שבת( ח י י נ ; ע ר ע נ ק ‪ ,‬ח י י ׳ ! ל '‬ ‫חשלום•‬ ‫‪,‬‬ ‫טרחי‪:‬טרער‬ ‫טוון‪:‬‬ ‫הייןי‪4‬ען!‬ ‫דע‪ :‬נ ע ט י ו ט ע נ חן‪1‬ער חרבייט חונד ר ע ר פח‪/5‬‬ ‫ןענדונ; ח‪<1‬ער ווערקע;‬ ‫טרחי‪:‬ט דער פער^י‪}4‬ינקייט ;עווייהט חונד ועהייןי^נו‬ ‫ד ע ? ‪ :‬ע ; ע ן ; חן ח י ה ?‬ ‫ענטהח]טען •‬ ‫ע ר הייטט‬ ‫ווחננעטח;‪,‬‬ ‫*•יון‬ ‫ד ך ר ע ‪^ :‬עהענ! חונד ^ויפענ‪:‬‬ ‫ח י ה ? ;עכיהרט ;עהוזרי^ע‬ ‫פערעהרונו‪.‬‬ ‫חיינע‬ ‫טטרעקקע פחן לווייחטוי‪:‬ענד טריטטען חיוטדח‪ :‬ע ח ו י ב ט ע ^ ע ה ע « ח ט ; חין ו‪/‬ייט*‬ ‫חוין^ערעהנטען טריטטען דחרןי«חן ‪ ?Q‬שנת ני‪5‬ט ^עהען‪ .‬ח ? פרייטחן‪ :‬טחן ‪M«0‬‬ ‫דיח פחרבערייט‪ ;:/‬ח י ל שבת } ע ט ע ה ע ן ; *!יזן חי‪:‬ט לו דרייח *<חר‪.‬ןלייטען ח ? שכת‬ ‫‪5‬ערפפ‪1‬י‪5‬טעט‪.‬‬ ‫חן חיה? ‪5‬חנד יעונדנער פחע פוו‪1‬קע זיינען חנטהיי] מ ן ד ח פ פ ע ן ט ‪,‬‬ ‫טחן ח י ? ‪ 1‬ח ‪ 1‬ע ר לו‬ ‫מרה ערהיטןט דחג &חיק ריח גח*ו**טןיצן ‪4‬ע‪:‬עטלע ‪ 5‬י ר שבת‪ .‬ע ר‬ ‫חי;ט נ ו ? ח ו ‪ :‬ט ר י ^ י כ י ‪ 1‬ן צייצען מיינ^עגעטנט ווחרדען‪ ,‬דחס ^חטט חין ן ע כ ‪ :‬ט ח ; ע ן‬ ‫ויינע‬ ‫כח‬ ‫‪ ,‬של שבועות‬ ‫‪9‬לא?תו נעךכה‪/‬יציאיותיו וךישויותיו בלי להפכה * טךח‬ ‫משא בו לחשיבה• חלול מזיר לסקילה למשכה‪ .‬זכירה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״•‬ ‫•‬ ‫•‪T)•:‬‬ ‫‪| T • :‬‬ ‫‪T : T :‬‬ ‫ושמירה עדיו סנובה • ומעין העולם הבא מתקו לחנכה•‬ ‫הנוצרו ינצל משלוש מבוכדק‪ .‬דין ענשו ואזהרתו‬ ‫חתוכה • נמול משי‪5‬ךתו מאתי המוכה״ ביני ובין‬ ‫אום המברכה•‬ ‫אות שמתי כי ^ הממלכה‪:‬‬ ‫הממלכה המליכני כנאמיןז‪ .‬ותזכה לאחיי ימיך‪.‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫ח כבד את אביר ואת אפף‪.-':‬‬ ‫‪,‬‬ ‫• אימן ומינקת בך מתעסקים‪? -‬שלך סחלה כאזור‬ ‫ךבקים* געית'שוע ותחן אפיקים • דורשים לצורם היות‬ ‫לחשכה‪ ,‬לחשון זלמגיע‪ .‬למשכה‪ ,‬למשוך זלהיציא לסקילה‪ .‬עדיז תטפה‪ ,‬פי׳ המפרש‬ ‫ל ׳ ת נ י ן האוזן שהיא הגדר האמצעי‪ .‬ודע שבכ״ישלי״ח כתיכ^ליי הע׳בצר״יליעדית‪.‬‬ ‫ולכל הגרסאות הדביר קשה‪ .‬ילי נרא׳ שפי׳ תנינה ת ק י ם יהיא לקות ממאמר׳ככייתית‬ ‫ג׳ב' שבת יע״ז תני יתהין ננכיהון ע״ש פירש״י גם כ ע ר ו ן ע ר ן כן הראשון‪ .‬הניצרז‪ ,‬השימר‬ ‫שבת ינצל מג׳ פורעניות מתנלי שלמשיח יממלחמתגיגימגיגזמדינה שלגיהנם‪ .‬כדאי'‬ ‫כמס׳ שבת ד ף קי״ח אי‪ .‬קתיפה‪ ,‬תריצה‪ ,‬ל׳ נ ת ת ן על ע מ ן ) ד נ י א ל ט פ ד ( ‪.‬‬ ‫א ו מ ן ומינקת‪ ,‬אב ואם‪ .‬געית שוע ותחן‪ ,‬צעקת תפלה ותחינה‪ ,‬ל׳ הלין י ג ע ו‬ ‫ד י נ ע ו‪/‬ערקע פרו]ןענדעט היוט‪ .‬ו ו ? שבת לוייט׳ן וזונערןויבט‪ ,‬רוויך נור עטוויוג‬ ‫ווןין וויינע?חו*וטרח‪:‬קטען ^עביעט חין וויין וווכוון^טמןנקטעל‪,‬חדער ו ו ו ^ ע ק ע ה ר ט ‪,‬‬ ‫לו טרווןגען‪ ,‬חונדדורכוווין קיינע ןחגטען לו טרוו^ען‪ .‬ר ע ר !*‪/‬טחוויז^ע ענט*‬ ‫ווייהער‬ ‫דע‪ :‬ר‪/‬העטיו;ע‪:‬‬ ‫ווירר‬ ‫לור טטייני;!‪ ;:‬וזוי‪^:‬עפיד‪,‬רט‪.‬‬ ‫דע‪ :‬שבתין‬ ‫יויינ^עדענק לו‪:‬יין‪ ,‬חדער דען שכת היטען‪ ,‬כ י י ד ע ^עבחטע‪:‬יי‪.‬ר פ ו ו ן ; ז י י ‪ 5‬ע ? י ו י ‪0‬‬ ‫ד‪<0.‬ט‪ .‬שבתחיגט מיין פר!ר;עט«חק דע‪ :‬ל‪/‬קינ‪5‬טי^ען ] ע ב ע נ ‪ ; :‬ווער יויהן רע‪5‬ט‬ ‫ה ^ ט ‪ ,‬ווירדפוון דען דריייו דרו(‪:;:‬יו‪5‬ען‪ ,‬ריח דערווע}ט בעפחרטטעהן‪,‬עררעטטעט‪.‬‬ ‫חיך החכע דייו ט ט ר ח פ ע פיר רען ענט‪//‬ייהער דע‪ :‬רוהעטיו^ע‪ :‬ב ע ט ט י « « ט —‬ ‫ט פ ר י נ ט ‪4‬חטט — י׳ויך ‪:‬יכרע חיך ר ע ? היי‪1‬י;ער בעןחהנונןנ לו‪.‬‬ ‫יויך היובע רען‬ ‫שבת חיינ^עגעטלט לוויטען «יר ווונד מ י י נ ע ? ;ע‪1‬ע;נעטע| פו»ןקע ל ו ? ליינע!‪/‬‬ ‫דיו‪ 0‬חיך בין דער וועןטרע;ע‪:‬ט‪.‬‬ ‫‪ .‬ד ע ו ע ן ט ר ע ‪ 4‬ע נ ט ב י ן י«יך'‪ .‬הוןדי‪4‬ע*זיר‪/»,‬ייו חוו ‪5‬ערטפריז‪5‬ען‪ ,‬דיון ‪//‬יחטדווו‬ ‫״‬ ‫?יונ^ע?עבען‪ .‬ח י ע ה ר ע ד י י נ ע ן ‪ 1 } 5‬ט ע ר י ו ו נ ד‬ ‫אומן‪.‬‬ ‫דיינע‬ ‫«וטטע ו‬ ‫ר‬ ‫דיינע פפ‪5‬ע*ע יווכד ערהווןטונן‪ :‬ה י ו ט ב י י ר ע בעטוולןטי^ט; י י י ״ י י ז ר נ ט‬ ‫יויהר ע ר ‪ :‬ט ע ‪ :‬יו‪:‬ןיע}ען‪: .‬יווהוובען *זיונכע‪ :‬יוינברינ‪:‬טי*ע } ע ב ע ט לו ג ח ט‬ ‫;עט‪-‬יקט‪ ,‬דען‬ ‫טתפ‪2‬ער‬ ‫ע‬ ‫יו‪£‬ט יוי^עסזעהט‪ ,‬דע‪^ :‬יקע‪:‬החןבען דיךל‪ /‬ח‪«/‬מר^ען‪.‬‬ ‫‪•:‬יו‬ ‫םדר ליום ראשון‬ ‫»*‬ ‫בן חובקים• הישתפו שניהם עמו‪.‬עסוקים• ןניוצךרז‬ ‫ונולדת לעתי ךןקים• זכוף והביאיף מרית‬ ‫להקים״‬ ‫הבקוף ברכום וישרים מנירןם״טךף קרןףזנים ומשקים‪.‬‬ ‫עיעת עמלם ע‪$‬ןז מחלקים• כשר ומוסר מ ח מ י ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ומחזקים• לשון למורים וךבריםעתיקים• ?זתקניםלף‬ ‫עזר ולהשיאף זוקקים ״ נושאים ‪£‬לל עבוךף ול‪ ^:‬זי‪?:‬קים •‬ ‫‪:‬‬ ‫ם?!כם ?מאכל ובמשתה ?תפנוקים י‪.‬ןןנךם בכסות‬ ‫נקיה?חשוקים• פנה לגערתםלבלןת מצוקים•‬ ‫למוסךם ולא סךךףרקים • _קים כבודם ומוראם ?הקים‪.‬‬ ‫ךביות ארך ימים ומעון ?עוקים• שוםל?ב'ודוולמ'וראיו‬ ‫גוזר‬ ‫זכוך‪ ,‬לחיי ע״ה שהביאוך נ ג ר י ת קדש‪ .‬ט ר ף ח ק י ן ‪ ,‬ל׳ ה ט ר י פ נ *‬ ‫)ש״א ז י נ ( ‪.‬‬ ‫לחם קקי )משלי ל ק ( ‪ ,‬כושר ומוסר‪ ,‬כ״כ בכל כיי‪ .‬ודברים עתיקים‪ ,‬ד ב ל י‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫עזר‪,‬‬ ‫כלומר אחרי‬ ‫כינוי לאשה‬ ‫שהם עשו‬ ‫עיש אעשה לו עןר כנגדו‪ .‬ס מ כ ם במאכל ו כ ו ‪/‬‬ ‫לן‬ ‫כ ל אלה לכן גם אתה תגמול גמולם ל ס מ כ ס‬ ‫במאכל יבמשתה זכו׳‪ .‬בחשיקים‪ ,‬ל׳ זחשיקיהם כ ם ף )שמית כז י ( שהוא‬ ‫חגירה כ פ י רש״י‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪:‬יח‬ ‫מציקים‪ ,‬לי צר ומצוק )תילים קיט קמג(‪.‬‬ ‫ע יי‬ ‫נ‬ ‫שים ל כ כ ו ד ?‬ ‫הקב״ה הגוזר זמקים השיה פביד אב זאם זמזראם לפבזדז זלמוראו כ ד א י ׳‬ ‫ןיגד‬ ‫ביירע‬ ‫טהייןחחבער דיינע‪ :‬נייכב‪.‬‬ ‫נ‪*0‬‬ ‫ד ע‬ ‫מ‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫נ‬ ‫''‬ ‫י‬ ‫; ע‬ ‫‪5£0°‬ען‬ ‫חונד גור ב ע ט ט י « « ט ע ן לייט עוליי‪4‬ט ווחרדען‪ ,‬החבען ןיח י ׳ ׳ י ך פ י ר ד י י כ ע‬ ‫‪:‬עןי‪:1‬קייט)‪:‬עגחר;ט ח‪/‬נד דיך חין דיו‪ ; :‬מ ט ט ן י כ ע בינ־ניט ‪3‬עברח‪5‬ט‪1 .‬יח ה י ו כ ע ן‬ ‫דיך חין ח י ה ר ע ? ט ח ח ‪ 0‬ע ‪4‬עטר‪;0‬ען‪ ,‬חונד ריינער * ן ן ט ט ע ר ב ח ו ט החט ד י ן ^ ע נ י ן ה י ט‬ ‫‪:‬יח‬ ‫וויו‪:‬‬ ‫היובען דיך געפפןע‪3‬נ‪1‬‬ ‫*»יט‬ ‫ט פ י מ ׳ חוכר טרח‪:‬ק ‪:,‬יח ה ח ב ע ן « י ט דיר ג ע ט ה י י ן נ ‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫חיהר חונער«ידעטער פ ר י ס ע ר ט פ ח ר ט ; ‪1‬יח החבען ריר חיינע ; ו ט ע ערליעהונ^‬ ‫^ע^עבען; גיח החבען דיך ווחה} ט פ ר ע נ ע ן ןע‪1‬עהרט חונד דיר ח‪/‬נטערריכנ!‬ ‫^עגעבען חין ר ע ן *עןעטלען‪ .‬חיהרע זחר‪4‬פחןט ‪4‬ינ‪ 4‬חויך דחהין‪ ,‬ר י ר ח י י נ ע‬ ‫‪4‬עהיןצ‪1‬ין לו טחפפען חונד דיך נו פערעד‪.‬ןיכען‪ .‬דיינטהחןבען העכען גיח ח י ה ר ע‬ ‫החירע סנדחבטגפ?!!! ח‪/‬נד צןעהען רען חןן«חנטי*ע‪» ,9 .10 1‬ייח ח‪/‬יך ד ו ר!‬ ‫ח ״ נ ע טטיטלע ח י ה נ ע ‪511‬ערןחר^׳ ח‪/‬יך‪:‬יח ‪ M‬י ט ט פ י י ג ' ח‪/‬נד טרחנק ח‪/‬נד ב ע ק ‪ /‬ו ע ^‬ ‫ן י ב ק י י ט ע ן ; ק‪1‬ייד' ח ‪ /‬י ך ‪ :‬י ח ריין חונד חנטטחנדי}‪ ;:‬ה‪0‬בע נחכגיכט «יט ח י ה נ ע ן ‪,‬‬ ‫ד ח « י ט ‪:‬יח ו י ך ניכט חר;ערן ‪ J‬נ י ? חיהרע טטרח‪£‬רערען חן חונד }יב ד י ך «»ינ‪1‬‬ ‫טיןנדטןייען ניצט חב‪2 .‬יח ל ו פערעהרמן חונר דחגל‪/‬חכטען נייח דיר חיין חוכ‪/‬‬ ‫ווחנדע}בחרע‪ ^ 2‬ע ‪ :‬ע ט ? ; דחן וויר‪:‬ט חח חיי! ה ח ה ע ‪ :‬ח ן ט ע ר ע ר ר י י נ ע ן חין ר י י נ ע ד‬ ‫חו‪:‬ט‪1/‬ד‪ ! .‬ח ט ט החט ריח עהרפורכט ד ע ר ע } ט ע ר ן דערוייני^ען ^ י י כ ^ ע ז ע ט ל ט‬ ‫כט‬ ‫של שבועות‬ ‫גוזר ומקים• תחרה כן דקודוהו מלכי אךקים‪:‬‬ ‫אךקים וןביודזים‪.‬יסד בפצח• קבל מוראו‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ן ז ע י‬ ‫‪\ .‬‬ ‫תעיז מצח•‬ ‫ח׳ליאיתךצח‪/:‬‬ ‫ק‬ ‫תוכחת אהב מוסר יראים• שמור ןהוהר מפתוי‬ ‫חטאים • רגליהם רצים ןלךע מובאים • קשר קושרים‬ ‫ם• צרים!עמקי שאול קרואים• פיוערת‬ ‫עצ‪3‬ת נותנים וכשל ממציאים‪.‬‬ ‫לבלי חוק באים•‬ ‫‪:‬‬ ‫שפתותיהם אךב ךם ?*מלאים• נםלת אולת‪.‬ינחלו‬ ‫פתאים• משובתםתהךגם בתךןלואים• לא ת'א?ה לעצת‬ ‫מוס׳ קידושין דף ל׳ ב‪ /‬ואמרו ע ו ד ‪ :‬ס דף ל״א א׳ מאי דכתיכ יודון ה׳ כל מלכי ארץ‬ ‫כ י ‪ :‬מ ע ו אמרי פ י ך ) ת ה ל י ׳ קלת ד ( ? בשעה‪:‬אמר הקב״ה אנכי ולא יהיה לך אמרו או״ה‬ ‫לכבוד עצמו הוא דורש‪ ,‬כיון שאמר ככד את אכין ואת אמך תזרו והודו למאמרות‬ ‫הראשונות‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫וזהו מטעם הפייצן‬ ‫תמת כן הודוהו מלכי ארקים‪ .‬ארקים‬ ‫וגבוהים‪ .‬ארץ ושמים‪ .‬כפצת‪ ,‬בפציתת פיו‪ ,‬כדכתיב כדכר ה׳ שמים נעשו‪.‬‬ ‫ח ו כ ח ת א ה כ וכו ‪ /‬עשייה בכי אס י פ ת ו ן תנואים אל תובא וגו׳ רגליהם לרע ירוצו‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ג ו )משלי א(‪ .‬בעמקי שאול קרואים‪ ,‬עשייה בעמקי שאול קרואי )שם ע ית(‪ .‬פוערת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לבלי תק‪ ,‬כינוי לגיהכם עשייה לכן הרהיבה שאול נפשה וניערה פיה לבלי ת ק ) י ש ע י‬ ‫‪,‬‬ ‫ה׳ י״ד(‪ .‬עצבת כותבים‪ ,‬עשייה קורץ עין י ת ן עצבת )משלי י׳ י׳(‪ .‬בתלת אולת‬ ‫ו כ ו ‪ /‬עשייה כתלו פתאים אולת‬ ‫) ‪ :‬ם י״ד י״ת(‪ .‬משובתם וכוי‪ ,‬עש״ה שם א׳ ל׳ב‪.‬‬ ‫ווונד עבטן ד י ו ר ו ? הוזיי^טען ו ו י ה ? דיו! קח‪:‬י;ע י ע ר ע ר ר ע * ( ‪.‬‬ ‫דער ע ר ר ע ^רוכ‪-‬ןיו^ע‬ ‫ווונר‬ ‫דער‬ ‫‪ ) v h n ^ n‬החט ןיין ווחרט בעפע*‬ ‫ןטי^ט ; ערקעכנע זיח‪ ,‬ןיינע •*חיעןטחט‪ ,‬וייח ני‪5‬ט טטחרררננין;!‬ ‫ת‪/‬‬ ‫חיכחת‪.‬‬ ‫נ י ? ‪:‬יח‬ ‫ןחטטע‪£:‬ירצטי^טן‪.‬‬ ‫ד ע ר ןינדער‬ ‫לן ן!יפען‪.‬‬ ‫בענעהע‬ ‫קיינע‬ ‫‪ ? ) f a i‬חן‪ ,‬ריח ער*»חד‪,‬נו‪1:‬ען חונד טטריו‪£‬רעדען דער‬ ‫ה י ט ע ד י ך ! ר י ח ‪ 5‬ח ר ‪ :‬י כ ט י ; ! ‪1‬יו‪ 0‬דיך ריח ס«יי‪5‬עןייח‬ ‫נינט פערפיהרען!‬ ‫גיח פ ע ר ב י נ י ע ן‬ ‫חיהרע פ י ‪ 0‬ע ן ע ד בעהעיד‪,‬‬ ‫גיך חין ד ע ר חבויכט‪,‬‬ ‫ל ע ן ; חבער ‪1‬יח ‪:‬ע‪1‬כלט ריח וויכטע‪,‬‬ ‫׳‬ ‫ער«ע‪0‬ןי‪5‬ע|‬ ‫*חרדטהחט!‬ ‫ל<? בחוען‬ ‫דיח חונט^ד לו טטיר*‬ ‫טטירלען חין ריח ט י ע פ ע ד ע ר חונ*‬ ‫*רו‪£‬ט‪ .‬ןיח ט י ח כ ט ע ן ‪ ,‬חונחיין לו טטי‪5‬טע| חונר ו״נגןיקק לו‬ ‫‪ 5‬ע ר ו י י ט ע ן ‪ ,‬נחכטטען‪1‬ו‪ ;:‬חיגט חיהר ןחח‪:‬ן‪:‬״חרט‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ריח טהחרען!‬ ‫חיהר‬ ‫יונטהיין חי‪1‬ט טהחדהייט‪ ,‬חיהרע חו‪:‬בע‪:‬חננענד‪.‬ייט ברינגט ‪:‬יח ח ו ? « י ט ט ע ן ן‬ ‫זיונ^ןןיערי^ער‬ ‫קרחנקהייטען‪ .‬פו»ז;ע יח ניצט‬ ‫)‪( T o m 3‬‬ ‫*(ויעהע ווי? כאור‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ד ע ? וחטהע‬ ‫‪8‬‬ ‫דיעוער ‪5‬ער*‬ ‫החשטען‬ ‫סדר ליום ראשון‬ ‫?‪2‬‬ ‫נשינאים• כי בחציר ןמלו ובדשאים״ יהירים ‪-itstof‬‬ ‫ברצח חוטאים• טרח גזרתם;גלי משיאים״ הנסים‬ ‫אריץ בךם מטמאים״ זהר שכינתי מתוכם מוציאים‪.‬‬ ‫ו ע ל ידי חללים הנמצאים• ה‪$‬לה הערופה בנחל‬ ‫מביאים״ דם שופכים בשוגג בלארואים• גולים‬ ‫לע!‪-‬י‪.‬‬ ‫מקלט הנקראים • בהזיךם להרוג בצלם וידואים‪.‬‬ ‫אהה הבער הדם לעין כל רואים‪:‬‬ ‫ראים יוסרו להשמר מאף • שמר מ^והולהבל^תשאף‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ע פ אב‪.‬‬ ‫״‬ ‫ז‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪I‬‬ ‫אשת כסילות היומיה וסוררת ״ ביתה הרחק כי נפשות‬ ‫כ~ן‬ ‫כי כת ציר וכו כש״ה כתהליס ל״ז כ ‪ /‬יהירים‪ ,‬גאים גיורת גזירתם ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬אז״ל לא דיין לר‪:‬עים ‪ :‬ה ם מכעיכין אותו אלא ‪:‬מעריתין אותי ועומסים‬ ‫‪:‬כע~‬ ‫משא להניא עליהם גזירות כדי להוציא שכינתי מתוכם ‪ :‬י ע ז ן שפיכת דמים‬ ‫ל״ט‬ ‫מסתלקת מישראל שיאמר ולא י ח נ י פ ו את הארץ וגו‪/‬ולא תטמאו ו ג ז ׳ ) כ מ ד ב ר‬ ‫ל" ג( ואמרו כפכרי אל תרגומו ‪ :‬ת ה א הארץ מת צפת לכס שצא תוציא פירות‪ ,‬ועיי•‬ ‫דפירוש‬ ‫דף‬ ‫הכתוב הזה להרניג״ן ז״ל ושם מבואר יותר‪ ,‬והעתקתי דבריו לקמן‬ ‫פ ״ ד בזולת אנכי גדול‪ .‬הנקראים‪ ,‬המזומנים‪ ,‬לשון מקראי קדש וצי ו ה ק ר י ת ם‬ ‫)במדבר לה י א ( ‪ .‬בצלם ברואים‪ ,‬ע״ש כי כצלם אלהיס עשה את האדס‪,‬‬ ‫א ש ת כסילות וכוי‬ ‫ךחסיןען;‬ ‫‪5‬עןטר‪.‬חט‬ ‫חויןידבען‪,‬‬ ‫דח‪:‬‬ ‫בע‪5‬ןעקקען‬ ‫חייכענ‬ ‫ערח״}‪:‬ז‪4:‬‬ ‫טט^ןדטע‬ ‫חיינענן;‬ ‫ביוט‬ ‫לו‬ ‫טהחוע‬ ‫לייגע!‬ ‫דורו‬ ‫‪rsfa‬‬ ‫לו‬ ‫הייט‬ ‫טוזנד‪.‬‬ ‫א ש ר !‬ ‫‪3‬רויח; ע‪:‬‬ ‫פווין‪:‬עגח**ען‬ ‫כייח‬ ‫עבעכביזר‬ ‫לוטויער‬ ‫חיינע?‬ ‫לו‬ ‫חויןנען‬ ‫וועררען‬ ‫—‬ ‫ד ו רו‬ ‫היטע‬ ‫דיי»‬ ‫ח<)ער‬ ‫ןינד‬ ‫ריח‬ ‫‪ :‬ח ן ן ג ‪o‬‬ ‫לעי״ןוניע « י ט‬ ‫טיזיטוווג‬ ‫יווכד־ ד ע ן‬ ‫דעק•‬ ‫חכער‪ ,‬ד ע י‬ ‫ח‪/‬ינגעחיבט‬ ‫*ו‪£‬ידער‬ ‫‪5‬רייו‪1‬ן‬ ‫ח !‬ ‫ווחידע!‪,‬‬ ‫עקלע«פ(חריע‬ ‫לוטויער‪.‬‬ ‫‪pin‬‬ ‫געבחט‪,‬‬ ‫נ י כ ט‬ ‫טהחרי‪5‬טע!‪,‬‬ ‫* ח ‪ :‬כ ע ריינע זעע‪5‬ע‬ ‫ז‬ ‫בייו‪,‬‬ ‫חנ;ע‪/‬ויעיע‪:‬ען‬ ‫ו׳ענען‬ ‫געוווו״נט‪,‬‬ ‫ר ח ‪:‬‬ ‫‪:‬יו‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ערטחצגפנטן‬ ‫רח*ע|‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬ערח‪:‬ןיו‪0‬ע‬ ‫העיוינלוליעהען‬ ‫פחי‪:‬חטל]י‪5‬ען‬ ‫דוו־ורך‬ ‫*ויידע דיו‪ :‬הויו וויינער‬ ‫ה ח ט טןון‬ ‫**יטטע‬ ‫< ‪ £‬י‬ ‫חרזי;‬ ‫געטיקקע‪:‬‬ ‫כווטטווד י " "‬ ‫‪v‬‬ ‫ווערדען; פ י ר ד ע ן ווו‪5:‬י»יויןט‪:‬ן«; ן‬ ‫טרויטוחג‬ ‫ן‪:‬חטטע‪:‬‬ ‫דען‬ ‫הישען‬ ‫תי‪.‬‬ ‫ע‪:‬‬ ‫חיהרע‪:‬‬ ‫ד ד ך‬ ‫וויהרער‬ ‫חיבערוויטהיגע‪ ,‬ד י ח‬ ‫ט ו ו ד ע נ ק ח י פ ע ר ‪ :‬ל‪?<0‬‬ ‫געהחןטען‪ ,‬דיו‪ :‬ב ח ט‬ ‫בעטטרחפמן פ ת ר‬ ‫חוי‪:‬‬ ‫געטעהענען‬ ‫ב ע ט ט י ^ ו ט ן‬ ‫ודנן‬ ‫‪:‬כינה‬ ‫נעפונדענען‬ ‫עגלה ערופה ‪ n‬׳ ‪p‬‬ ‫חהנע‬ ‫‪ w‬י ר‬ ‫ד י ח <ח‪:‬ט‬ ‫םעיחונריי‪:‬י;ען‬ ‫*ויעער‬ ‫ביתה וכו׳ ע‪:‬״ה שס‬ ‫ו ו י ח ^ ר ח ‪ 0 :‬ו ‪ :‬ר ב)‪»11‬ען‪.‬‬ ‫בירדען‬ ‫זיוונד‪,‬‬ ‫ד ע ן ‪f:nh‬‬ ‫חו‪:‬ד‬ ‫עש״ה‬ ‫ד ח ו‪1‬ע»קען ה י ן‬ ‫בייסלי ני׳ י״ג‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫‪j‬‬ ‫ד ך‬ ‫ה ח ט ע‬ ‫פחי־‬ ‫נ‪-‬כט‬ ‫ב ח מ‬ ‫נחך‬ ‫ע ה ע ב ר ע כ ע‬ ‫ן!‬ ‫חויגגעןחםענען חו‪:‬ד טרייחזחלען‬ ‫}‪.‬עטריבט‪.‬‬ ‫‪:‬יח‬ ‫חונטערהחוט‪mU‬‬ ‫לןי‪,‬‬ ‫ל‬ ‫של שמעות‬ ‫ע‪1‬כרת• גחלים בחיק מחתה ומבערת• דרכיה שאול•‬ ‫זמות חודרת• הולך אחריה לטבח מוסרת• וכעכסא‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ]‬ ‫יי יי‬ ‫—‬ ‫‪:-:‬׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪vv‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v v:‬‬ ‫מוסר אויל מ!סרת• זעם מרבה ועצב ממהרת• חמת‬ ‫גם־ושנאהמעוררת • טיףנפתישפתיה^ךברת• יום‬ ‫אחריתה כלענה ממררת ״ כי אין האיש בביתו אומךת‪.‬‬ ‫ל‪:‬ד שערים לפי קרת • מודע תקרא לבינה המאשרת •‬ ‫נצח‪.‬עדי עד עליף ?ןשמרר־ז* שמח ?אשת ;עוךיף‬ ‫המחברת • עמה תתרפק ולא באחךת ״ פוצת מעןנותיף‬ ‫חוצה עוברת• צמחים תךבה לשם ולתןארת• קךש‬ ‫עצמף ?פרישות אדרת• ךצרה לעשות מישמררת‬ ‫למשמךח • שמע מוסר וענךהו לנךגךת• רזתן‬ ‫? ראשף למת לזן ועטרת‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ועטרת תנחל ובשיבה תנוב• אם תשמור הוןמלגנוב•‬ ‫ת׳ליאת^נוב‪':‬‬ ‫גתליס‪.‬‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫וכן כל‬ ‫המאמר‬ ‫מ ע י כ ך‪ ,‬ל׳‬ ‫שם ו׳ כ״ז‪,‬‬ ‫דרכי וכוי‪ ,‬שם ו כ״ז‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הזה לקות מן הפרשיות שם‬ ‫יפוצו‬ ‫צמתים‪,‬‬ ‫עצמך וכו‪ /‬כמו שאז״ל קדש עצמן במותר לך‪.‬‬ ‫יבמות‬ ‫‪,‬‬ ‫המדברות באשה זרה‪.‬‬ ‫מ ע י כ ו ת ך )שם ה גיז(‪.‬‬ ‫דף כ״א א׳ ושמרתם את משמרתי עשו‬ ‫הולך ז כ ו ‪,‬‬ ‫‪ :‬ם ז' כ״כ‪,‬‬ ‫כינוי‬ ‫פוצ ת‬ ‫לבנים‪.‬‬ ‫קד‪:‬‬ ‫משמרת למשמרת‪ ,‬כמו שאז״ל‬ ‫י‬ ‫משמרת למשמרת ‪ .‬תתן לראשך‬ ‫‪4‬‬ ‫ו כ ו ‪ ,‬ל״ה שם ד׳ ע ‪ /‬ובשיבה תנוכ‪ ,‬ל׳ עוד יכובון כשיבה )תהלים צי כיו(‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬יר‪.‬רע‪ ):‬טחוושע חונד פערלעהרענד פייער‪.‬‬ ‫ו ע ר ן וען;‪ ,‬ר ע ר נו חיהר פיהרט‪,‬‬ ‫‪ 0‬י ‪ :‬ט ר ע ר }ערחדע »ועג לורהחןןע‪ /‬נ ו ‪ ) :‬ט ח ד ! ריח חיהר פ ו ן ^ ע ן ! ח ק ק ט ‪ :‬י ת לור‬ ‫ט ן ח כ ט נ ‪ :‬ח נ ק ‪ » ,‬ו י ח ד י ח ק י י ו פ פ ע ר ט ן ח נ ג ע ד ע ? ט ה ח ר ע ן לו‪:‬יי‪:‬ע‪/»):‬עהעטון‪)5‬ט‪ : .‬י ו ו‬ ‫‪4‬יעטט קו*י׳»עי וווכד חר^ערכיש חוכר‬ ‫ט‪:‬טפ]ח»»ט ר ע ן ^וונכען ווחוטה מוכר החש‪.‬‬ ‫ח י ה ר ע ? ‪»1‬ונרע עכטפ]יעשט הווני;גיי? בייינ) חנכע^ין‪ ,‬ח‪ }:‬ע נ ד ע ח ב ע ר ב י ט ט ע ר ע‬ ‫^וו^ע‪.‬‬ ‫«ויי‪:‬הייט לור פריינרין חן מוכר פ ח ^ ע ר ע ר פער‪:‬ונ‪£‬ט ; ‪5‬חשע‬ ‫נ י ? ריח‬ ‫‪ :‬י ח ר י ך ) י י ט ע ן ‪ ,‬דחו כי‪:‬ט דוח ; ע ט י ט ל ט ח ו ל עווי;ע לייטען‪ .‬געהוורצע חונר ?עבע‬ ‫ל י נ ט י ; ; ריח ‪:‬יטג«‪1‬י‪-‬קייט חי‪:‬ט דיר חיינע ל י ע ר י ע ו ז ‪ ? /‬ד י י ‪ :‬ע ן ‪ jjrjn‬חוכר חויןי‬ ‫ד י י נ ע ? הויפטע חיי| ד׳ייןיער ט * ! ק חוכר קדח‪:‬ן‪.‬‬ ‫חיינען קרח‪ :‬ן הינטערןחטע‪:‬ט דוח חו‪:‬ד כ^ירגט נו!ך ח׳‪ ):‬טפחטע‪/‬‬ ‫י‬ ‫גטען‬ ‫לו‬ ‫חלטער‪ ,‬ווען ‪ nr.‬דיך חין חבט ני**«;ט‪ ,‬קיין‬ ‫ענט״ענדען‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דוח‬ ‫‪:‬י׳‪:n‬ט‬ ‫ניכט‬ ‫פרעאדענ‬ ‫‪0‬טעה‪1‬ען‪2‬‬ ‫סדר ליום ראשון‬ ‫‪*°‬‬ ‫»״פ חשר״ק‪.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫תתעב מתי גנבים וסיעתם• שיוללים וחומסים לגל‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪•TT*r‬‬ ‫עתם״ רחק מעשק והיה תם* קשט מעבךיף והצדק‬ ‫אותם• צפה לחכמים ואלף איחותס• ?עלת צמךןד;‬ ‫לח;ים ותבואתם• עקשים הרחק המעקלים נתיבתם •‬ ‫שפתותיהם דולקים ובלבם רעתם• נכונו שפטיכש‬ ‫"‬ ‫• ‪:‬‬ ‫• • ‪T‬‬ ‫• •]‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T T‬‬ ‫; ‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ומהלמות לגויתם• מדון משלחים ומצה אהבתם• ל א‬ ‫יחרבו דמיה צידתם • כי און ועמל תחת שפתם • ירם‬ ‫‪T‬‬ ‫כ •‪T‬‬ ‫•\*\‪:‬‬ ‫ז ‪ ! !'.‬ז ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫־־ ־־‬ ‫»‪wm‬‬ ‫ילכדו בוגדים כהותם • טורפים בנער ובקדשים חיתם‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•-:‬‬ ‫‪••T:‬‬ ‫‪ :‬׳‬ ‫‪/.‬‬ ‫—‪-‬‬ ‫ז ז‬ ‫חולקים עם גנב שיונאי נפישותם• זה ךךכם ולהכל‬ ‫אחריתם• ו^תאשר;לוזי מעגלותם• תחר פןתלכגז‪-‬‬ ‫במצודתם• דין ארבעה וחמשה‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ח ח ע ב מתי ; נ כ י ם ‪,‬‬ ‫פעולת‬ ‫צדקה וכו‪/‬‬ ‫אנשי גנבים‪,‬‬ ‫״‬ ‫ל׳ מתי משפר‪.‬‬ ‫עשייה פעולת צדיק לתייס‬ ‫וסיעתם‪,‬‬ ‫ומבורינס‪.‬‬ ‫תבואת רשע לתסאת‬ ‫)משלי‬ ‫תתעב‪ .‬פ ע ר ן ו ב ט י י ע ריח דיעבע‪:‬נח‪:‬דען ווונד מיהרע } ע ה י | ‪ £‬ע ן ;‬ ‫ניעאחנרען ווונרעבט‪ ,‬חונד‪:‬ימו ר ע י ת י ך ;‬ ‫טי^קייט‪.‬‬ ‫ט«יקק‬ ‫ע ד י י נ ע‬ ‫י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫נ י‬ ‫‪T‬‬ ‫נווזוע‬ ‫''* ‪ 1‬ייידי יע‪#5‬‬ ‫ע‬ ‫ט י י ע י ׳ י ל דימ»ויי‪:‬ען‪ ,‬חוכר ‪1‬ערנע וויהרען ו ו ו ו נ ד ע } ; ד ע י‬ ‫ע‬ ‫ט^ע‬ ‫כ ד‬ ‫?חהן‪ ,‬ו ו י ה ר ע ע ר נ ט ע ‪ ,‬חיןט ^ י ק ן י נ ע ג | ע ב ע ן ‪ .‬ד‪.‬ו!ןטע דיך מערן ‪5‬יןן ה י נ ט ע י ן י ‪,‬‬ ‫ן ט ^ ע | ‪ /‬ד י ח נ י ע ר ע ן ^ ע ר י ו ר ע ן ‪ / 1‬ע ^ ע ד ״ ע ן ‪ .‬מיהרע ן י פ פ ע ן ^יהע!‪ /‬מוכר כ מ ן ה י י ג !‬ ‫נוך‪,‬רט‬ ‫מיהר ה ע ר { ; יזבער גירו בערייטען ונ^בוט ^יישע^ן פ י ר מיהרען ‪ 1‬י י ג ‪, :‬‬ ‫לח‪:‬ק‪:‬יכטי;עווו‪:‬ד החדערןיעבענדע געניעטען‬ ‫ר ע ן גיח דורך בו»‪:‬הוו‪6‬טע‬ ‫ן ״ ; ד‬ ‫נ י ‪ 5‬ט רען ‪:pnfi‬‬ ‫וויהרע‪ :‬כ ע ט ר ו ג ע ן‬ ‫‪ 5‬ע ר ן י » ‪ 1‬ו ר ע ר י ט ע ‪1‬יפפען ע ר ה ‪ 5‬ו ט ט ; וויינזט ‪M H n p‬‬ ‫ר ע ר ט ח } ‪: ,‬יל! וועררען חייןי ר ע ר טהחט ערטחפפט^ דחן וועהע וויהנען י‪.‬־־־‬ ‫‪/‬‬ ‫‪U‬‬ ‫"עד‬ ‫נור ר ע ן עכט<‪£‬ערנטעןטען וונטהיי! יון ריעבען נ י « ‪ 1‬ו ט ‪ ,‬ד ע ר חי‪:‬ט מיין פ י י נ ד ז י י נ ע ד‬ ‫‪/Mitel‬‬ ‫ו ו ו ל ח י ה ן ה י ו ר ר ט טיונר׳ ווונרט>וווך‪4 .‬עחע נ י נ ט חין דיע‪:‬ענן * ע פ י ו ה ר ‪,‬‬ ‫? י נ ע ן ו ו ע ג ע ווונד ‪4‬יב ח נ ט ‪ ,‬דיונו‪:‬יח ד י ך נ י נ ט חין וויהרע נעטלע ט|ינגען‪.‬‬ ‫דר‬ ‫*עועט‪ f‬פ ע ר ר ח * « ט ר ע ן ר י ע כ ל<ר פ י ע ר ; ב י ן פינפ‪£‬י!כען בעל‪0‬ה}ו‪ ,3:‬חונר‬ ‫ווע!‬ ‫ו ג‬ ‫לא‬ ‫של שבועות‬ ‫אין למ‪ 1‬נמכרים בגנבתם״ בני אל תלך בדרך אתם•‬ ‫את רגלף ןןנע מנתיבתם‪:‬‬ ‫מכתיבתם חשוךו^תתגנה״ ןךעיה אלןף לא סאנה•‬ ‫ח׳לאיתענה‪:‬‬ ‫י ‪* " .‬‬ ‫אמרי כזב ומען כחישים‪?.‬ניב שפתיף בל‪:‬הו ארושים•‬ ‫גם אוילים אשר מחרישים• חמים ונחשבים לחכמי‬ ‫‪:‬‬ ‫חרשים• הולכי רכיל שלשה מענשים•‪ ,‬ונאמני רוח‬ ‫מכסים ומחשים • זה חלק ?)לשנים המרגישים• חצי‬ ‫גבוד שנונים קשים• ט‪7?1‬ני פח ?שןז מקישים• יוןגצי‬ ‫מרמהוכזבמלחשים• כמךקרות חרב בוטים מנקשים•‬ ‫לשיון חכמים מןפא מגישים• מפרי פיהם ישבעו‬ ‫כזכ‬ ‫אמרי‬ ‫אמורים‪,‬‬ ‫ו מ ע ן כלזשים‪ ,‬ומעכה שקר‪,‬‬ ‫ל׳ ויכיזשו‬ ‫ל׳ וארשת שפתיו )תהלים כא ג(‪.‬‬ ‫אויל מחריש חכם יחשב‬ ‫שם פי׳ רש״י‪.‬‬ ‫והמקכלו‬ ‫)משלי י כת(‪.‬‬ ‫גם‬ ‫אויביך לך‪.‬‬ ‫אויליס וכו‪/‬‬ ‫לכתמי חרשים‪.‬‬ ‫אדישים‪,‬‬ ‫מ כ ת י ב גם‬ ‫)ישעיה ג ג (‬ ‫עיין‬ ‫של‪ :‬מעכשיס‪ ,‬כמו שאמרו רז״ל ג׳ לשון הרע הורגתן האומדן‬ ‫חצי גכור וכו׳‪,‬‬ ‫ומי שנאמר עליו‪.‬‬ ‫לשון הרע‬ ‫הורגת‬ ‫מרחוק כטו‬ ‫*יח ניכט זח פיע} החבען‪ ,‬ןח וועררען געו חיזזרעג דיענטטיוה]‪ :‬הוו^בען פ ע ר ק ו י ‪ £‬ט ‪.‬‬ ‫»יין‪:‬חהן!‬ ‫; ע ה ע נ י כ ט ח ו ל חיינענ) ווע‪4‬ע « י ט חיהנע!‪ /‬ליעחע י י י נ ע ן ‪cifi‬‬ ‫לוריקק פחן חיהרענ} פ‪£‬חדע י‪,‬‬ ‫‪5‬חן חיהרענ) פ ‪ 5‬י ו ד ע ו ד י פ ע מוכר ווירריגע דיך ניבט ה ע ר ח ב ! דיון ו וירד ר י ר‬ ‫‪1‬‬ ‫חהרען‪ .‬חי‪ .‬ד ו ח‬ ‫אמרי‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ליי^ען‪1‬ג ט‬ ‫ע‬ ‫זיגענרעדען חונד פ ^ ט ע בעריכטע‬ ‫ניכט‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫‪3‬חהרען• ד י " עווייגען ‪4‬יבט ןע!בןט דעכן טהחל־ען ר ע ן } ו נ ע י י ן חיינעו‬ ‫ד ע ר חהרענבןחנער כרינןט חונהיין חיבער דרייח‬ ‫•ויטהער פערהעהןען חוכד טוויי^ען‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ \v]]m‬נ י ע דיינען ן י פ פ ע ן ענט;‬ ‫ווייוען;‬ ‫פ ע ר ‪ :‬ח ‪ :‬ע ן — * טרייע ; ע ‪/‬‬ ‫קןיוטטהחפטע לונ^ען גינר געפחהרןיכער‬ ‫‪ :ty‬חנ^עדריקטעטפיטלע פ ‪ £‬י י ן ע ן דעו ה ע ! ד ע ן ;‬ ‫חיה‬ ‫ר ע‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫^ ‪1‬‬ ‫ע‬ ‫י ע ג ע‬ ‫‪ 1‬טיעןי ‪ £‬ע ר‬ ‫כחר^ען לןכן טטרויכע?!‪ .‬ר ח דיכטען חה‪:‬ןיגט‪ ,‬ןיופען! ן י ; ע ן ‪ ,‬ט ט ע כ ע נ ד ו ‪ ,‬י‬ ‫דחןכע‪.‬‬ ‫*(‬ ‫ריח לו‪4:‬ע דער ווייןען כרינ^ט היי)‪ ,‬חונד חיחרער ן י פ פ ע ן פ ר ו ‪ 2‬ט ח י ן‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫חיבערויך‪/‬חיבעררימסער‪01‬ו‪£,‬חןרער‪,‬חונדחיבערריח‪,‬לו ר ע ר ע ר ט ר ח ג ט ‪.‬‬ ‫סדר ליום ראשון‬ ‫!‪3‬‬ ‫אנשים״ נךגן ךבךיו ?מתלהמים חשים״ שיפת אמת‬ ‫יכון ?ישישים• עדאךג;עהלשוןט?שיםי פושקישפדז‬ ‫מהתהענושים• צרות רודפים וענש ?;בקשים ״ לןמיס‬ ‫להעד חמס ולא בושים• רוחם יוציאו כסילינש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ T‬י־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫אנושים• שלך בהעירם;זממו ?פרושים ״ תעשיה‬ ‫למו בזמותם להאשים‪:‬‬ ‫להאשים מנע עצמף לסמ‪1‬ד• ונצח לפני תעמיד• י‬ ‫\י‬ ‫י‬ ‫שהפ ח עםעין בר יצחק חזק•‬ ‫'יי׳לאחחמד‪:‬‬ ‫״ י"‬ ‫שכן רעף ביתו ואחלו• מקנהו וקזינו וכל חילו• ע?ד‪1‬‬ ‫ואמתו שדהו ונבולו• ושור‪1‬וסמורווכלאשרלו• ןטעו‬ ‫‪:‬‬ ‫וכךמו ‪$‬נ‪ 1‬ו‪?#‬יל‪ •1‬בעיר‪ 1‬ועציו פרותיו ויבולו• ד?כר‬ ‫ופרשיו‬ ‫כדכתיב מפרי פי אי‪ :‬י‪:‬כע מוכ ) ‪ :‬ס יכ יד(‪ .‬כדגן וכו‪ /‬כדכתיכ דברי כרג‪:‬‬ ‫כ מ ת ל ה מ י ם ) ‪ :‬ס ית ת(‪ .‬בכת אמת זכו‪ /‬כדכתיכ ‪ :‬פ ת אמי*‬ ‫ת כ‬ ‫י ן ל ל יעל א ר ג י ע ה‬ ‫ע‬ ‫ל‪:‬ון ‪ :‬ק ר ) ‪ :‬ס י כ י מ ( ‪ .‬פ ו ‪ :‬ק י ‪ :‬פ ה וכו‪ /‬ע‪:‬״הופו‪:‬־ן ‪ : :‬ת י ו עתתה ל ו ) ‪ :‬ם יג ג ( ‪.‬‬ ‫רואם וכו‪ /‬עשייה כל רותו יוציא כשיל‬ ‫) ‪ :‬ט כ״ע י״א(‪.‬‬ ‫ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאתיו )דברים‬ ‫תעשה למי זכו‪ /‬עש׳׳ה‬ ‫‪ r‬מו(‪ .‬לתמול; בתמידות‪.‬‬ ‫ש ב ן ר ע ן ‪ ,‬מתובר עם לא תתמוד וטעם שכן שכונת לכן הוא דבוק‪ .‬והפייטן מונ׳ד‬ ‫ווירד‬ ‫*ענטענערקוויקקעכד‪ .‬דער ט‪/‬וחטלער^עפמיוער‪ urn‬קוותועני; חיינעווחהר‪,,‬‬ ‫ד‪,‬וו‪£‬טע ‪1‬יפפע אינדעט מ‪/‬י‪£‬נווה«ע ח״נטער רען וןייןען; דייו נ ונתערער טהי‪/‬דען‬ ‫‪ p ! p‬ע י נ ‪ « « 0‬ע ן ‪ .‬ווייט טפעררען גירו דיון ‪IM‬׳‪ J‬חוין‪ /‬דירי ע ‪ & 0‬כ י ו ר ן‬ ‫‪5‬‬ ‫ןי^נעי‪ ,‬חונן חונה״? חויגלוהו־כען; נירו טרייבען עןענר י«וכי זוצען ?יידען‪ ; .‬י ן ן‬ ‫ןינד חונפערטח»»ט ‪4‬ע‪:‬ו;‪ ,‬חיינע‪ }:‬חיכ׳‪:‬ח‪;:‬ע‪5‬יצט בחגד‪.‬ח‪£‬טע ‪$‬י*ע‪ 1‬ל» נ י י ג ע ן‬ ‫חוכר פעררחטהען כענזט חיהרעכ} בח‪:‬ען ו‪/‬י^ען ניעדערטרחצטי^ע טהחרהייט‬ ‫ןןירר נון חיהר ליי;גי‪ * ^ 0‬ח י ט ער!ויע‪:‬ען‪ ,‬ןח בי‪:‬ט דוח געהוווטען‪ ,‬חיד״נען עבען דיונ‬ ‫לו טהון‪ ,‬וווו‪ :‬זיח חין חנטןיוג‪4‬עד‪.‬וובט יע״יונדען לו טה‪/‬ן דורך חיינע חנקלחגע‪.‬‬ ‫חיין פערט‪*)1‬דען!חס ניח ח ו ל ריך ‪ ; pMMnp‬דחן ווירנט דוח עווי; פחר **יינעכן‬ ‫ח‪:‬גע‪2‬י‪5‬ט טטעהען‪ .‬ת ‪ /‬ר ו ח ‪ :‬ח ן ן ג ט ד י ך נ י כ ט ^ ע ן י ג ט ע ן ן י ו ט ע ן ‪,‬‬ ‫ש ב ן ‪ .‬דיינע‪ :‬נו!כ‪:‬טען הויןחדערלעןט‪ ,‬דעטעןגיטער‪ ,‬גרונ‪-‬־טטיקקעחיער‬ ‫‪:‬ח‪1:‬טי^ע‪ :‬חיי;ענטהו‪ ,}:‬רעטען טק<חפען חרער טקןיופיננען‪ ,‬פעלי חו‪:‬ד ג ע * ח י ק ‪,‬‬ ‫יעטעןחכ‪ ,:‬ע‪:‬ע‪0 $‬ו;ר רערו‪-‬ריכעו‪ ,‬דעטען פפויוננטטיוקק‪ ,‬וויינבער^‪} /‬י»ר*‬ ‫טעןחו‪:‬ר*יו‪:!:‬ע‪ ,‬דעטעןוויעןע‪ ,‬כוי‪M‬טטיקק ‪£‬ריכטעוורער^עטר>ידע‪ ,‬ר ע ט ע ן‬ ‫נ‪1‬י‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫‪#‬‬ ‫׳‬ ‫‪/‬‬ ‫לב‬ ‫של שבועות‬ ‫ופרשעיער^וכךמא״ יקרכספ‪1‬וזהב‪1‬ונ‪2‬םגדא• ציאנו‬ ‫‪8‬‬ ‫ואלפיו משקהו ומאכלו• הברתו וכל מחמדי מכללו‪:‬‬ ‫—‪T T —:‬‬ ‫—‬ ‫•י ן‬ ‫‪:‬‬ ‫נ־״ ‪ v‬ג‬ ‫~ ‪T — :‬‬ ‫— ‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫—‬ ‫־ ־‬ ‫• י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫ח׳ קרוץ מחמר מהמועילו• ח‪1‬מד‪.‬ומר‪1‬איה אתשאינ‪1‬‬ ‫שלו ״ זה'שיש לו אינו שלו״ קבין שאעו ש לו למה הוא ל‪•1‬‬ ‫יהיןו‪:‬ש'כילבךעוושיכלו•‪:‬שימחויעיוזבמתתגורלו‪:‬‬ ‫גורלו ־?היל‪ ^,‬ליראים״ןקולת וברקים ולפדים נוראים•‬ ‫וכל העם רואים‪:‬‬ ‫ח׳ולכן ולף העלה^הכיאתהלןד^‪^.1‬ך^ומ‪1‬שי‪:2‬‬ ‫סליק וכל העם' רואים את הנךאה ןהנ^ימע•‬ ‫ושוםעיםאת הנ‪#‬מע ןהנךאה• כ^הרבור‬ ‫ופורט כמה מעכיכי התמדה‪ .‬קרו[ מתועד‪ ,‬תאר לאדם עשייה מתער קרצתי גם אכי‬ ‫) א י ו כ ל ג ו ( ‪ .‬זה שיש לו אינו שלו‪ ,‬כי אינו דבוק כווכקל יאבד ממנו‪ .‬קכיץ שאינו שלו‪,‬‬ ‫כלומ׳ מה שיש לו מקניני׳המדומי׳ שאינם שלא כאמת‪ .‬למה הוא לו‪ ,‬לתכלי׳ מה הוא לו ‪1‬‬ ‫ו כ ל העם רואים ו כ ו ‪/‬‬ ‫כילקוט פ׳ יתרו‬ ‫הנראה‬ ‫כל _ הפיוט הזה הוסד על‬ ‫לשון המכילתא הוגא‬ ‫י‬ ‫כרמז ש ' וז״ל וכל העם רואים את הקולות‪,‬‬ ‫ושומעים את‬ ‫ה‪::‬מע‪,‬‬ ‫ראו‬ ‫ד י ו ר של אש יוצא מפי‬ ‫רואים את‬ ‫ה ג י ר ה וכתצכ‬ ‫ע ל הלותות שנאי קול ה׳ תוצב להכות אש )תהלי' כ ט ( ע‪:‬״ל‪ .‬ונראה שהגירסא‬ ‫משובשת וצ״ל רואים את הנשמע ושומעין את הנראה‪ ,‬וכלשון זה העתיק רש״י‬ ‫ז״ל כפירושו על התורה‪ ,‬וכן איתא כפרקי דר״א פ ׳ מ״א ר״י אומר אדם מדבר‬ ‫ע ם תכרו הוא כרא‪ /‬וקולו איכו נראה‪ ,‬וישראל שמעו קולו ‪ :‬ל הקב״ה וראו את‬ ‫הקול יוצא מפי הגבורה כברקים ורעמים שנאמר וכל העם רואים את הקולות עכ״ל‪.‬‬ ‫וורוגען חובי־ געטפחן‪» ,‬וי‪)1‬דו‪^:‬וודער טריפטעו‪ ,‬דעסען קחזטביויקייטעו יו! ‪•:‬ובעד‬ ‫) ו ר ע ל ח ד ע ר ע ר ע ן ; ע ט ט י י ‪ :‬ע ן ‪ ,‬די‪0:‬עו טודופע‪ /‬רינדער‪ ,‬טיחנק חד‪,‬ד ט פ י י ו ע ‪,‬‬ ‫דעשען געהיןפין‪ ,‬חדעי• וויזג חיהק‪:‬חנוט טהייער‪:‬יין י*חג‪ :‬ת ‪ /‬וורוד קוון דיע‪ 1‬יויןעי‬ ‫דע‪:‬ןער‪.‬־ע‪::‬חהן פרח‪»1»1‬ען ל ער וד‪:‬טט יזוני ר‪:‬טי‪1‬ט‪ ,‬וויו‪ :‬ייכט ‪^ prrn‬עהו‪/‬רט; גע*‬ ‫החיט דמך רחל‪,‬‬ ‫חייגע‪:‬טד‪5‬ע‬ ‫וווונערהחט‪ ,‬ני‪5‬ט ח י ה ק ! ו!ח!ו בע‪:‬יט‪5‬ט ע ר ע ג ‪ ,‬דיענ ווו‪*:‬‬ ‫חייגענטהו‪»• p ? ):‬חכטע עי־‬ ‫דרוך‬ ‫ןיין‬ ‫ווייןע‬ ‫ר י י ‪ £‬ד ך ח י ב ע ר ^ ע ן ׳ דחן ווירד ע ר געוויס פרחה חו‪:‬ד‬ ‫דעכן‪,‬‬ ‫וויו‪ :‬חיה‪}:‬‬ ‫חונד‬ ‫דיענענ‬ ‫פ ע ר ^ ט ‪:‬יין‬ ‫‪H‬־‪B‬‬ ‫בעטיעדען ‪ :‬י י ן ורוח‪.:‬‬ ‫ןיין ‪ :nrii‬החט גוו ט ט כ ע ט ־ ע ד ע ן ‪ :‬י י נ ע ו פ ר ח ״ * ע ן חונטער דווננער ח!‪:‬ד בייט?‬ ‫חונר ‪5‬יר‪5‬טעיי‪5‬יכ»ן פ)חי*^ען‪.‬‬ ‫ח ו נ ד ו ח'‪ MM‬ט ן י כ ע ‪:‬‬ ‫ו ב כ ן ‪ .‬נין זאלל זיא ד י ר‬ ‫^ ד ע ן ד ו א ביזם‬ ‫פ ח ‪ 1‬ק ‪ 1‬ח ח ע ן‪.‬‬ ‫א י י פ ש ט י י ג ע ן ‪ ,‬ד י א היילימננ‪/‬‬ ‫יש־אליז‬ ‫הייל‬ ‫אוגד‬ ‫הילפע‪.‬‬ ‫ו כ ל ‪: .‬ח^»טויכע‪ :‬פחיק גווח נעכל^ יעכן ‪:‬יכטבחרען חויך דח‪ :‬י־יךכיורע‪,‬‬ ‫חוכר החרטע נעכ‪:‬ט דע‪ }:‬החרבחר״נן ח׳יך דח‪ : :‬י כ ט כ ח ו ע ‪ .‬י ע ^ י כ ע ר טפר״ך‪ /‬דער‬ ‫סלוק ליום ראשון‬ ‫!‪5‬‬ ‫יוצא מפי תבורר‪ .!-‬ונחצב על הלחות‬ ‫‪903‬אךה • קול קולי קולותןחח סערה • ולפיד‬ ‫לפידים ולפיד אש מערה• קול;י בכיה וקול‬ ‫ןי בהדרה• קןפךע או־ה הדבור לבאךה‪.‬‬ ‫יסובעהו‪.‬יבינהו• סותרי תורה• יךא העם‬ ‫תעו' לבם לשברה• ףעמדו מרחוק מילין‬ ‫‪#‬נ‪:‬ם ועשרה•'ומלאכי השרת ירח לם‪/‬עם‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‪:‬תצכ על הלחות‪ .‬המור היה כזצכ ונתקק על הלותות טאיליו כדאי׳ כשי‬ ‫לכה כפסוק הקני ט‪::‬יקות כיהן ע״&‪ .‬קול קולי קולות וכו ‪ ,‬גס זה כ ס ־‬ ‫כמכילתא ו ז ״ ל וכל העם רואים את הקולות‪ ,‬קול קולי קולות ולגיל לפידי‬ ‫לפידים‪ ,‬וכפה קולות היו וכילה לפידים היו אלא משטיעין את האדם כפי כתו שכ־א׳‬ ‫קולה בכת קול ה׳ כהדר‪ ,‬עכ״ל; והרצק כו‪:‬הקכ״ה היה משמיע קול כת‪:‬לו בכמט‬ ‫קולות כשי כתו של אדם לשכול‪ ,‬וכן אית כתנתומא סוף פ׳‪:‬מות וז״ל והטן כזרע גד‬ ‫ו כ ו ׳ אמר ל יושי כר תנינא ומה אס היק שהי׳מין אתד כהפך למינק הרכה כשכיל צורך‬ ‫כל אתד ואתד‪ ,‬הקול‪:‬היה כו כת על אתת כמה וכמה ‪:‬הי׳ משתנה לכל אתל ואתך‬ ‫שלאיכזקו‪ .‬ומנין שהקול כתלק לקולות הרכה ‪:‬לא ינזקו? ‪:‬נאמר וכל העםרואיס‬ ‫את הקולות הקול אין כתיככאן א ל א את הקולות הוי ירעם אל כקולו נפלאות‬ ‫)איוכלזה( ע כ ״ ל והדבר טכואר יותר שס ריש פ ׳ דכריסע"‪ ,:‬וכזה מתכארין דכרי‬ ‫הפייטן‪ .‬מפרש את הדבור זכו׳‪ ,‬גס הלשון הזה ‪:‬ס במכילתא‪ :‬ד ״ א להודיע שביזי‬ ‫ש ל ישראל שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל א ת התירה היו שומעים את הליכוד‬ ‫ומפרשים אותו שנא׳ ישוככנהו יכוננהו יצרנהו כאישון עינו)דברים לב י( שמכיו‪:‬‬ ‫שהיה הדיבור יוצא היו מפרשים אותו ע כ ״ ל וכשיר רכה כפסיק הנ״ל הדיבור‬ ‫עצמו היה מתזיר ע ל כ ל אתל ואתד ואמר ל ו מקבלני אתה עליך כ ך וכך מצות »‬ ‫כי כך ובך דינין י ‪ :‬בי כך וכך עונשין כך וכך גזירות כך וכן קלין ותמורין כך וכך‬ ‫מתן שכר והוא אומר הן מיד הדבור נושקו על פיו וביצקוט האזינו ר‬ ‫חתקמ״ג ישוככנהו לפני הר סיני‪ ,‬יכוננהו בעשר דברות מלמד ‪:‬היה ה‬ ‫יוצא מפי הקב״ה והיה סובב כל המתנה והיו ישראל מפתכלין כי ויולעין‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫ט ז‬ ‫ד ב ו ר‬ ‫*ונדע‬ ‫ךענ)‬ ‫‪ \ 0 l v Z \ 3‬חייו‬ ‫כיזיגטע‬ ‫ר ע ן‬ ‫ן‬ ‫ו«ן^חנטי;ען‬ ‫י ע ^ י כ ע ר‬ ‫טטיר«»ע‪,‬‬ ‫ענטפ׳דיי‪/‬‬ ‫דחננערטע‬ ‫חו‪:‬ד‬ ‫ה י ע ב‬ ‫טי‪MMD‬ען‬ ‫ח״‬ ‫פחן‬ ‫«ת‪:‬כעי‪1‬יית‬ ‫בויטנטע‬ ‫^‬ ‫ז י‬ ‫כ ‪ 5‬ש‬ ‫ח י ן ר י ח פ י ח כ ט ‪,‬‬ ‫חזןעי־ןייח י׳יט‪,‬‬ ‫פזח««ע‪:‬דע‬ ‫חוכד‬ ‫ט‪1:‬רחה׳‬ ‫ן ן‪.‬‬ ‫פיחכט‪£‬חזן ‪: -‬יח ו ע ‪ 1‬כ < ‪ 3‬ו פ ע ר ט ט ח נ ד י ^ ט ע ןיך דייניך;‬ ‫ד ח ו " ‪4‬יולע ן ו ו ן ע י מ ו נ ו ־ ו ו י י ה ט ע יעיען ח י ן רער } ע ת ר ע ןעד‪.‬יי‪1‬וני‪0‬ע‬ ‫—‬ ‫ע‬ ‫דיוו‬ ‫טטי»»ןע‬ ‫דע‪ :‬העררן‪,‬‬ ‫‪4‬עו«ו!זטי‪4‬‬ ‫—‬ ‫ריוו‬ ‫טטי‪»><1‬ע‬ ‫רעג‬ ‫‪m‬‬ ‫'<‪ " ptyf‬ע * פ ‪ £‬ח ‪ :‬ר ׳ ג ;‬ ‫דוו‪:‬‬ ‫ל״י׳זןי טיל*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬וריקק‪.‬‬ ‫דח‬ ‫דחנ‬ ‫קוו*ען‬ ‫״‬ ‫‪ ,‬חיינעחיטחןיעניטע ^ ע ‪ -‬י ‪6‬עזד«חי(‪0‬‬ ‫הער?‬ ‫בחטען‬ ‫פ ח כ ט ע ‪,‬‬ ‫!חטטען‬ ‫״‬ ‫‪jrucM‬‬ ‫חונד‬ ‫חוין‬ ‫זיח‬ ‫ח ע ד ר ן ‪,‬‬ ‫‪itftmn‬‬ ‫בעבטען‬ ‫חיהרען‬ ‫ח י י‬ ‫ן‬ ‫‪#‬‬ ‫חויןג‬ ‫ד‪.‬י»»ו»ע‪1‬ן‬ ‫ה ע ר ח ב‬ ‫‪. i g f i 1 8‬‬ ‫לג‬ ‫*טל שבועות‬ ‫מ^מישפרה • ומלאכי ןיבא‪1‬תירדוןבהליכה‬ ‫לדדון בחזירה• ןלאיהם בלבד כי אם' עוטה‬ ‫איוךה•קזמיאלויתחת לריאשי וימינו החכרןני‬ ‫להעזךה• ןנ^חלהבוימכיח האיש ורוחבם‬ ‫‪,‬עברה• ועכני כבור ךזזילו טללי אורה• ארץ‬ ‫רעשהןלםשמיםנםפולחישךיה• ‪#3‬ם;רמת‬ ‫חניףאלחים לעוז וברה • נחלהף ונלאהאתה‬ ‫כיוננתיה לשמרה•"וכמוצא שלל רב ששו‬ ‫?‬ ‫‪T : -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T : T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫במה מדרש יש כו וכפה הלכות יש בו וכעם קלין ותמורין יש כו וכמה ג״ה יש כו וכו׳‬ ‫)עיין כת״י בפסוק אנכי(‪ .‬יצרכהו כאישון עינו‪ ,‬הולכין י״כ מיל ותוזרין י״כ טיל על‬ ‫כל דבור ודבור ולא היו כרתעין מקול הלפיד עכ״ל‪ ,‬ולעיל דף ל״כ א העתקתי מאמר‬ ‫‪,‬‬ ‫מתייתם לזה ע״ש‪ ,‬ועוד שם כפ׳ יתרו כרמז ש ׳ וירא העם וינועו‪ ,‬אין כוע אלא זיע‪/‬‬ ‫ויעמדו מרתוק תוץ לשנים עשר מיל‪ ,‬מגיד שהיו ישראל נרתעים לאתוריהס י״כמיל‬ ‫ותוזרין לפניהם י״כ מיל‪ ,‬כיד מיל ע ל כל דבור ודכור‪ ,‬נמצאו מהלכים כאותו יום‬ ‫־‬ ‫ר״ט מיל כאותה שעה אמר הקב״ה למלאכי השרת רדו וסייעו את אתיכם שנאמר‬ ‫מלאכי צכאות ידודון ידודון)תהליס ס ז ( ידודון כהליכה ידודון כתזירס‪ ,‬ולא מ״ה‬ ‫בלבד אלא אף הקי״ה שנאמר שמאלו תיזת לראשי וימימ תיזכקכי)שיר כ ו ( ‪ ,‬ריכ״א‬ ‫אומר לפי שהיו ישראל משולהבים מתמת האש של מעלה אמר הקכ״ה לענני כבוד‬ ‫הזילו ט ל ש ל ת י י ם על כני שנאמר ה׳ כצאתך מסעיר וגו׳ ואומר גשם כדכות תניף‬ ‫אלהים )תהלים כ ת ( וכו׳ עכ״ל‪ ,‬והן הן בעצמן דכרי הפייטן‪ ,‬ועיין כמסכת שכת‬ ‫ד ף פ״ת כ׳‪ .‬ודע שבספרי הדפוס ישנו איזה תיכות נוספות שאין להם שייכית לכאן‬ ‫וככל כתבי יד איכן וגס בלשון המדרש הנזכר אין להם זכר לכן הסירותיס‪.‬‬ ‫י‬ ‫וכשתלהכו‪ ,‬פעל כגזר מן שלהכת‪ .‬ורותם‪ ,‬כשמתס‪ .‬לתשרה‪ ,‬ל׳ תשרת מיס)ש״ב‬ ‫כ״כ י״כ( ומפרשיכן כמסכת תענית דף ט׳ ב׳ מיס היורדים לארץ כאילו הס מנוקים‬ ‫ככברה‪ .‬ליפה וכרה‪ ,‬תאר לישראל עשייה יפה כלבנה כרה כתמה )שיר ו י ( ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ך ע ר י ו ב ‪ ,‬חיהכען ביינוטטעהען‪ ,‬ווונר עננעוקמרע ן‪:0:‬געןטען‪:‬יח‪ ,‬וויו! ‪:‬׳יז הין‬ ‫חן‪:‬ר וויחגיח הער;עוווונקט‪ .‬ניכט נור ענן‪:‬ע]‪ ,‬יוויך דער ‪0‬ן<בעזייכנ‪1‬ענדע ‪p r t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ןיבטן‪:‬עוויוכדע‪ ,‬ע ר ‪ :‬ע י ב נ ט ‪1‬יע‪ 0‬ןיך ‪ « 11‬י ר הערי‪/‬ב ן ויינע ןינקע ח>נטעוטטיט‪5‬טע‬ ‫«יין ה ו י פ ט ‪ ,‬חונד ןיינע ר ע כ ט ע חוי<טןיו‪:‬ן‪ « :‬י ך ‪ .‬ד‪* :$‬חצטי^ע פייער חווטטע‬ ‫נירו ט‪1‬וחכטען }ע«וווכט‪ ,‬חיהרע ןעע‪1‬ע בעגיון ‪ 13‬פ ע ר ג ע ה ע ן ; דח טרייפעןטען דית‬ ‫ווחןקען בחז‪1‬ח*<יטען טה‪/‬יח; חיי! וונ^ענעה«ער דופט ט ט י ע ג פחן דער ערדע ח‪/‬יןי‬ ‫יוונדריח הי««ע‪ 1‬טרחפפטען‪ .‬וויייען •<י‪1‬רען ר ע ; ע ן » י ע ‪ 0‬ע ן ט דוח‪ ,‬ח }ן‪/‬טט‪ ,‬הערווכ‬ ‫חונד ערקןןיקקטעגט ריין ‪1‬עכ‪3‬ענרע‪ :‬ערב^וט )ישראל(‪ .‬ויח ‪£‬רייטען ן י ך רער‪5‬ער<‬ ‫מיי‪0‬ו‪ $:‬ריינער ‪1‬עהרע|‪» /‬יח דער ‪£‬יגדער ^רחטער בייטע‪//^ .‬יר ווי״»ןען צ ת ^ ע ן‬ ‫;‪3.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫‪9‬‬ ‫סלוק ליום ראשון‬ ‫י*‬ ‫באמיךה טהורה‪ .‬ונעשה לנשמע השמיעו‪-‬‬ ‫באמירה• ולא היה בהם בה לקבל ייווזר•‬ ‫מדברות‪.‬עשרה •י ונמו להעם יקרב אןןןדז‬ ‫ו^מעאמיךה• כיאם יםפים אנחנו• לשט‪ #‬י‬ ‫נמות מהרה• ורוח הקדש הוד־ לדכדיהבש‬ ‫בעיניול‪:‬שרה• ומשם זכו להעמיד נביאיס‬ ‫להןזאישךה • ונם מי יתן ןודה לבבם זה להיש‬ ‫לבחרה • אלו א?שר לבלע המןת ולהעבירה‪.‬‬ ‫אבל אי א?שר ‪#‬כברנטרה גזרה* ועל תנאי‬ ‫?]לעמדו לרןכלהתוךה‪-‬״אני אמךתי אלהיש‬ ‫אתכם להוזפארה• חבלתם מעשיכם אכן‬ ‫כאדם וזמותון בעברה • ומשה מזךזן ומפיס יי‬ ‫לכל שורה ושורה • י והכתוב משכת והחכמה‬ ‫תעוז לפחם יותר משליטים‪,‬עעוךה• ןאמר‬ ‫ואמרו‪.‬‬ ‫ונטו‪,‬‬ ‫לרועה‪,‬‬ ‫ק י ב אתה ובו ‪/‬‬ ‫מ י ה רכיבו רועה ‪ :‬ל ה ט ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כלי‬ ‫עשייה‬ ‫ואתתנן אם יוספיס אנתנו וגו׳ קרב אתה וגו׳‪ .‬ורות ה ק ד ‪ :‬ה ד ה לדבריהם י פ ו ׳‬ ‫טשם זכו וכו׳ כל זה טכואר ע״פ מאמרם ז ״ ל והוכא כילתי״־י '‬ ‫‪:‬‬ ‫יתיו‪ra‬‬ ‫אתה ו ‪ :‬ט ע טאותה ‪ :‬ע ה זכו י ‪ :‬ד א ל להעמיד להם נביאים וכוי ויאכיר‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫!‬ ‫" א יןל‪3‬‬ ‫' אלי ה ע י ד ן‬ ‫כ ל אשר דברו‪ ,‬אשיי בכי אדם ‪:‬הטקום הודה לדבריהם וכו׳ טי יתן והיה לבבס ז ד‬ ‫להם‪ ,‬אלו אפשר להעכיר מלאך המות הייתי מעבירו אלא שכבר נגזרה גזירה‪,‬‬ ‫ר‬ ‫י}‬ ‫אומר על תנאי כך עמדו ישראל לפני הר פיני שלא ישלוט כהס עלאך המורן‬ ‫‪ :‬נ א מ ר אני אמרתי אלהיס ובני‬ ‫תכלתם מעשיכם‪/‬‬ ‫עליון כ ל כ ם ;‬ ‫כאד‬ ‫אבן‬ ‫ש‬ ‫תמותון )תהלים כב ז( ע כ ״ ל ועיין גם בשמות רכה ר י ש פ ׳ ל ״ ג ‪ .‬ומשה מזרזן ו כ ו ׳‬ ‫ג ס זה הלשון כמכילתא שם‪.‬‬ ‫‪- : m‬‬ ‫‪;!rcnbvfi‬‬ ‫*•ח‬ ‫ל!‬ ‫}עהחריען"‬ ‫‪£‬וו‪0‬ען‪.‬‬ ‫חונד‬ ‫החיע‬ ‫רוו‬ ‫—‬ ‫ע ו‬ ‫ר י ע ס ע ן גיח‬ ‫וווור‬ ‫טפיחגען‬ ‫ווייטער;‬ ‫והתכמה העוז ובו׳‪ /‬ל״ה‬ ‫וויי‬ ‫וויהנטן‬ ‫‪.‬יירו ל ו‬ ‫סייידיג‬ ‫— חכיגר‬ ‫ח ו נ ^ נ ר ך ‪,‬‬ ‫חיה־ע‪}:‬‬ ‫ם ט ע ו ב ע ן ‪,‬‬ ‫ו»ען‬ ‫וויר‬ ‫יזיהיע‬ ‫*עהר‬ ‫הירטען‪:‬‬ ‫בקהלת ז׳ י״י‪-‬י‪/‬‬ ‫לךח‪£‬ט‬ ‫ועיין‬ ‫ד \ ׳ ט נ‬ ‫‪1‬‬ ‫ווינ ד י ת ‪ 0‬נ‬ ‫} ע ב ? נ ‪1‬‬ ‫טריטט רוח‬ ‫הערכייו‪,‬‬ ‫סערנער‬ ‫‪6‬ער‪:‬ער‪,‬י<ען‪.‬‬ ‫*‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ט‪?.:‬‬ ‫לד‬ ‫של שבועות‬ ‫להם אל תיךאו מן האש ומן הסערה • כי‬ ‫לבעבור נסות אתכם בא ולגדל לכםעטרה•‬ ‫ובעבור תהיה על פניכם ןךאה ט־יוךה סמן•‬ ‫טיוב באךם שהוא בןישן ןחתו נשברה• ‪#‬בל‬ ‫מי שהודענו עמו ‪#‬כינה שוךה• א^כון את‬ ‫דכא ושפל חח לעןךדז ״ ‪ 41‬זה אביט אל עני‬ ‫ונכהרוחלהעתרה• אחלצהו•‪.‬ואכבדהו עמו‬ ‫אנכי בצרה‪ :‬י ןענו נכנם לפניכם משלש‬ ‫מחיצות• היש־ ענן וערסל נחוצות• ענןלםנים‬ ‫וערפל לפני)לפנים לחשף בחוצות‪ .‬ןםברלו‬ ‫פנים להתרצות • ןקבלו• על יה שש מאיות‬ ‫ושלש‪.‬עעןרה מצות קבוצות• ןנוזן נפ‪/‬טיו על‬ ‫הת‪1‬ךה בדעת ובמיועצות• ןלכן נקראת על‬ ‫עליו בילקו׳‪ .‬כי לבעכו׳ כסות אתכ׳ ו ג ו ‪ : /‬ם במכילתא ל כ ס ו ת אתכם ל ג ד ל אתכ׳‬ ‫בין האומו׳ ככס הזה פל ספיכה עכ״ל‪ .‬ועכו נכנס וכו ‪ .‬גס זה‪:‬ס ומכה כג‪ :‬אל הערפל‪,‬‬ ‫לפכיס מג׳ מתיצות תכך ענן וערפל‪ ,‬חכך מכזוץ עכן מבפנים וערפל מלפכי ולפכים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)ונטווחרטעטע‪1 :‬חטט חייך כיכט בח^ע ןיין ןןע^ען דע* ‪£‬ייערז חו‪:‬י דע!‬ ‫טטור«‪ ;:‬דחרוע חי‪:‬ט ער ח‪1‬ן«חכטי^ עי־טיענען‪ ,‬חו‪3‬ך חייך החך נו קי־חנען‬ ‫חונדדיח ריינע ^חטטעופורכט חד!׳ חייער ח‪^:‬עוי‪5‬ט נו פרח}י‪1‬ו‪ .‬בעטיירענהייט‬ ‫<ויגט דע‪* :‬ענטען ריה«ןי‪5‬ע‪ :‬ליי‪5‬ען‪ ,‬יןר חי‪:‬ן ‪:‬יונפט^יטהי^ען רוהט י י ח‬ ‫שכ*כה‪ , .‬חיך וזחהנע חיכן ^עבייגטען חוכר צערקנירטטען ן;ע*יטחע —‬ ‫ט‪1:‬ריכט גחטט — טוי' חוץי רחנ געכעט דע‪ :‬חד>»ען ח»‪:‬ד דע‪: :‬חנ&טיויטהעען‪,‬‬ ‫ענטריימ׳ יויהן רער }ע&חהר‪: ,‬עטלע חיהן חיןעהרעןחונד כין ‪:‬יין בי«י«טטח‪:‬ר‬ ‫דער זח;‪3‬ט*יטי׳ין‪:‬ע מ‪:‬ה החט דרייח טיירעווחכדע‪,‬‬ ‫חין דער נחטה‪'.‬‬ ‫‪5‬י‪::‬טערניט‪ ,‬ווח‪1‬קען חו‪:‬רנעבעןרורכררונ;ען‪ 11 .‬וו ? ק ע ן וווורעןדיח«יטטוערע‬ ‫כ ע כ ע ? דיחחיננערע חו‪:‬ד ‪ 5‬י נ ‪ :‬ט ע ר נ י ט ריח חייטערע טיירעווחנד‪ .‬ער‬ ‫ווחוררע פרייכיןיך ע*פ‪£‬חנ^ען‪ ,‬חונדדורך ‪:‬ייכע ‪1‬־‪.‬חנד •ערהיעןטען ‪/‬ויר חיינע‬ ‫»‪£ A^MHO‬י!ן‪1‬עכ‪:‬הונדערט וו!‪:‬ר דריילעהן ןנעבחטט‪ .‬ער החטטע ‪:‬יך ^חנן׳ דעך‬ ‫?עיייע ‪4‬י!ו‪/‬ייהט ‪1‬יח ווחר דער בעטטחנייגע געגענטטחנד ‪ :‬י י נ ע י גערחכקען‬ ‫ח»‪:‬ר דינער חוי&‪<4‬ערקנח«קייט‪ ,‬רחדוק; ווירד חיהר חויך‪ ,‬חין חיהרעגג }חנלען‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫סלוק ליום ראשון‬ ‫‪H‬‬ ‫עמותלתליהקןציות• זכדותזרת מעה ע‪5‬די‬ ‫^‪ •ni^pVigxn‬אישרצויתי איותו בחיוךב‬ ‫הר הנבחר מהרי ארציות• לזקים ומשפטים‬ ‫ותורות לחיףנסלצות‪ :‬ןכל הדיור ההוא אשר‪-‬‬ ‫ש^עוקוא• זמלד«יזת כמלאכי זכולו•‪,‬עליו‬ ‫גלזךפקו ןדדויכצמ• ןנתן לתיוככם מ^כנו‬ ‫׳ואחלו• ןהךאכם ןהךבם להךאיותם מיופך‪1‬י‬ ‫מפעא•' החזקה ולםח ןגךא• ילעיכ‬ ‫רוחם לאוצר מכללו‪ .‬לא שלטה בבשרם‬ ‫ךמהלאלא‪ .‬א^יהם בעולם הזה לךריכם‬ ‫שביליו• ולעולם הבא!אספו לי געליהכש‬ ‫הכתוב א־ומר מלולו‪ .‬אשרי העם בכה לו ‪.‬‬ ‫ו״לי־וםזה השמיעאת היוד קולו • ןכל יושבי ת‪3‬ל‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫כתן כפפו וכו׳ גס זה ל׳ המכילתא הוכא כיליןונו סוף ספר מלאכי‪ .‬וכל הדור ההוא ו כ ו ‪/‬‬ ‫ויין נ ח « ע ב י י ^ ע ז ע ^ ט ‪,, :‬געדענקט דער ‪1‬עהרע " י י ‪ :‬ע ‪ :‬קנעכטעג מ ס ה ‪,‬‬ ‫‪,xntHin‬‬ ‫חייערע‪ :‬ע ר ר ע ט ט ע ר ‪: , :‬ח‪4‬ט ד ע ר פרח‪5‬עט מלאכי‪ ,‬ריח חיך ח י ה ? רוויןי ד ע כ ן‬ ‫ערקחרנען‬ ‫ב ע ר ; ע תורכ }עבןוטע!‪;\ /‬ע‪:‬עטלע‪ ,‬ר ע כ ט ע חונד ‪5‬חרטרע‪££‬זיכע‬ ‫{עהרען !‪ «:.‬יעכע‬ ‫‪ t v y l o H H M‬ן ע ט ן ע כ ט ע ר ‪ ,‬דיח זיינע ^ ט ט ן י כ ע ם ט י « « ע‬ ‫&ערנןן^»ען‪< ,‬וחוררען ‪£‬עוק)'חרט ^]ייך רען ה י « « ז י ס ע ן ענ^עז!‪} .‬חטט " י ו ד מ י ה ר‬ ‫םוטןחונדטירכ}‪/‬‬ ‫עד‬ ‫חונדןיעטווחהנעןחיןחיהנען ןיינע^טט}יכע>»חיע‪:‬טחט‪,‬‬ ‫ך‪,‬חטטע חיהנען ‪£1‬יע)ע «חוני־ערטר‪,‬חטען ^עליי^ט‪ /‬גיינען אןןצטיגען ‪ /J"0‬ו י י ג ע‬ ‫הערד^יצקייטחוכרהחהייט; לו‪5‬עטלט ן ח ב ע ן ד ח ר ע ‪ £‬ה י * » * ע ן חיהרעןגייזט ל‪/‬ריק ‪-‬‬ ‫חיהר <‪£‬ערקזחדטער ןיייב דוה•‪:‬ח‪2:‬ט חין דער עררע‪ /‬חו‪:‬ד קיין »וח»רכן ווחנט‬ ‫ודה! לו בעח»ירוהי‪4‬ען‪.‬‬ ‫‪]iv‬‬ ‫ד י ח ן ע ‪ ^ 1‬ע ן ! חייןי דיע‪:‬ער וועןט החטויח דיח ח<ן*ח‪5‬נ‪1‬‬ ‫חין חיהרענן ע ; ע ^ע‪1‬ייטעט ח‪/‬נד דחן ל»ר ןע‪1‬יגקייט בייח ז י ך ח‪/‬יפן‪:‬ענח>»«ען ח י ן‬ ‫״‬ ‫יענער‬ ‫ווע^ט‪ .‬פחן חיהנען ‪ :‬ח ; ט‬ ‫‪6‬ןו‪1‬קע‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫דער‬ ‫היי‪5‬י;ע‬ ‫ן ' ע ‪ : 1‬ח ע ר ן עד‪ ,‬ט י״הייטע חיןט ד ע ר ט ח ^ חן ‪p v l t e t t‬‬ ‫ר ע ר }!ן^חבטיןגע החט ‪5‬ערנעד‪«,‬ען !יוטען ‪ :‬י י נ ע‬ ‫}‬ ‫ד‬ ‫\‬ ‫^‬ ‫‪):‬ןנ^ער‪:‬‬ ‫״ווחה^ ד ע כן‬ ‫‪v‬‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫\ ‪ . n 1 v‬ר י ח‬ ‫«חיעגטחטיטע‬ ‫סטי‪1‬ו«ע ‪.‬‬ ‫עררענבעווןהכער‬ ‫‪rt)? y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ש ל‬ ‫ל ה‬ ‫ל ב ו ע ו ת‬ ‫©יחיהאא• ומלאפי מעלה מעימ‪ 1‬מהלא‪.‬‬ ‫ון־היכל‪1‬כב‪1‬דא‪51‬ר^ו*^יםןא^יםף?ף‬ ‫חשמלו• ןןךשהוחקלהקךמולסלקא• ןחייות‬ ‫הקדש אישר עליסםםבלו• נךאים נישאים‬ ‫ןנש'איםכחיא;ונהרדינור העובר למולו• נותן‬ ‫עז וןךלהילהללו • ומאז מקדישים חבל גיורא •‬ ‫יזםיוםינשאוהו וירוממוהוקהלו• חילי מעלה‬ ‫אינם מעריצים א‪'.‬עד_יק'דישוהו העם אשר‬ ‫בחרא• אא אחר אלוי מאדירים צלצולו•‬ ‫ושלוש קךשה‪:‬שלשו א • דרי מעלה עם דרי‬ ‫מטה קךאים ומשלשים להקדיש א‪ :‬י‬ ‫כל המכין‬ ‫מפרקי דר״א פ ר ק‬ ‫הזה לקות‬ ‫מ״א ע״‪ .:‬סכלו‪,‬‬ ‫כסא‬ ‫משאו סל‬ ‫כבודו‪ .‬כלאים כושאים וכו׳ ונהר ליפול וכוי‪ ,‬כל זה ב פ ר ק י לר׳׳א פ״ד‪ .‬תילי‬ ‫י‬ ‫מעלה אינם מעריצים לו עד וכו‪/‬‬ ‫כמושאז״ל‬ ‫)תולין‬ ‫ד ף צא ב( ברן‬ ‫יחד‬ ‫כוכבי ב׳זר ויריעו כל בכי אלהים )איוב תל ז( משקלסו אותו זרעו של יעקכ‬ ‫שנמשלו לכוככביס דכתיכ ומצדיקי הרכים ככוכבים )דניאל יב( אתר כך ויריעו‬ ‫כ ל ב כ י א ל ה י ס ‪ ,‬וכן אי בב״ר סוף פ׳ ס״ה‪ .‬צלצלו‪ ,‬סלסלו כתילוף אותיות השריקה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הי^עןןקמרע‬ ‫טטי»ו«ען רון וויהרע ןיעבזיכען‬ ‫!יערער‪,‬‬ ‫חוכר‬ ‫יזין‬ ‫גיינטגן‬ ‫םמןןיןןטע ם פ ר ו ו ך י!ן<ע‪« :‬חיע‪:‬טיוט‪ .‬דית שרפים יוונד אופפים נ ע ם ט‬ ‫רען‬ ‫פ י י ע ר ס פ ר י ה ע נ ד ע ן תשמלים *»תכטען רען יונפו!‪ /}:‬רען רוהכ) ויינער הייןין‪/‬‬ ‫קייט ! ו י ט לו פערקיכדען* דית‬ ‫‪105‬‬ ‫הייןי^ען‬ ‫תיות — דית‬ ‫טיינבחרען‬ ‫טרוןגער‬ ‫זיינער **וויעלטחט טהריון — וו‪/‬נד ד ע ר תיהנען ; ע ג ע נ ח י ב ע ר ב ר ד ז ע נ ד ע‬ ‫צייערטטרןוכ) פח^טען י ו ך ‪ ,‬דיח‪3‬ו‪:$‬ע‪/‬ויוזט‪:‬יינערוו^וווצט לו פרייוען‪ .‬גייטדעכן‬ ‫נ‬ ‫?‬ ‫ן ב ע ר‬ ‫ן י י נ ע‬ ‫יייי׳ } מיי;ענע עולי^ן יויהן ל> הייןיגען‬ ‫‪3‬‬ ‫יועד‬ ‫חיהן‬ ‫טן׳גןיך‬ ‫‪ p r t‬קתרע התכל»פדיי‪:‬ען בעגחננען‪: ,‬ייטדעכ} וויגט ע ן דען הי««עז‪:‬קוןרען‬ ‫ניכט ער!ויבט‪ ,‬וזיהרע ! י ע ר ע ר וונלוםטי*«ען‪ ,‬בי‪ :‬וויהן לופוור ;עד‪,‬ייןי;ט ן י י ן‬ ‫ערקחרנע*‬ ‫‪°‬י׳^?ל‬ ‫נ‬ ‫י ז ך דיעגעכן; םטי*»*וען י ע נ ע דתן דריי*»יון היי!י‪ !4‬דיון‬ ‫בעווחהנער ד ע ר ‪ ] v n w a‬נעכלט דען ערדע‪:‬בעו»יוהנערן ר»פען דרייחי<יו! ! ו י ט •‬ ‫‪ , ,‬ק י י ר ג ! " ‪ :‬ת הייסט ע ‪ :‬כיית דיינעכן פר‪50‬עטע'ן)ישעי'( ‪ :‬״ חונד וזיינעד ריעןז‬ ‫דעכן יונרערן ל ו ‪ :‬הייןיג‪ ,‬הייןיג‪ ,‬הייזיג יוינט ר ע ר עווי;ע צבאות ! ‪?5‬׳‪ H‬יןיגט‬ ‫דית ‪4‬חנלע ע ר ר ע גיינער •ו^יעןט^ט‬ ‫‪0‬‬ ‫"‪I‬ו'׳וו‪.‬‬ ‫קדושה ליום ראשון‬ ‫‪55‬‬ ‫ס״כבתובןןלנדנביאף• ולןיאזה^זהואמר‬ ‫< ת כןד^ט ך!ד‪1‬ע לןד‪1‬ש ןי ?באות מלא כל־הארץ כבודו‪:‬‬ ‫•׳אז בקול רעש גדול אדיר וחזק טשטיעים קול טתנשאים‬ ‫!‪r&f‬‬ ‫שרפיםי^עטתם )ירוך י ‪#‬ןרו‪< :‬ר<״ ברון־ כבוד ן; טטקוטיו‪ :‬טטקיטף טך‪3‬גי‬ ‫תויפיעןתטלוך‪,‬עלינו כי טחייםאנחנולך טתי ת‪9‬לך בצייוןב^רובבימינו‬ ‫לעלם ועד תש;כ־ון‪ :‬תתגדל גחנתקד‪3‬‬ ‫‪tt‬תיוך;משל‪:‬ם‪:‬ניךף לדוד;דור‬ ‫ולנצח נצחים‪ :‬ועינינו תראינה טלכותף כדבר האמור בשירי עז‪-‬ןל על ידי‬ ‫ךוד טשיח צדק־‪ :‬י*י‪.‬י?לך ״ ליניולם אל־־ןל צייו; לדד‪,‬ויי ־•ללי־•‪:‬‬ ‫״'לדיור ודיור נ‪$‬יד ‪ $‬ל ף ולנצח נידוים‬ ‫‪l^'p ,‬‬‫‪7‬‬ ‫>יו־יש ושכחן־‬ ‫{{להעי מפ־« לא ‪:‬טוש'לעולם ו?נד ‪5‬־ •\‪,‬ל ‪9‬לןך גדול וקדוש אי‪1‬ה‪.‬‬ ‫ןרוןל א־*ה י י האל הקדיש‪:‬‬ ‫ז‬ ‫נ ר כ י סתתלה»‪1‬ויוחיכט מ י י ס את ה ה ל ל‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וירוןד אתה יי אלהינו מלך העולם‬ ‫קדשנו במלותיו וצונו ^קרייאאת־ההלל‪:‬‬ ‫״־ הלררהיהללו עבדי יתהללו ארדשם יי‪.‬‬ ‫ןהי שםןי מברך מעתהועדולם‪ :‬ממזרח־‬ ‫<טמש עד־מבואו מהלל שםיין ךםעל־כל־‬ ‫גויים ׳*על־השבדם' כבודו ‪ t‬מיכןי אלהינו‬ ‫המגביה לשבתי! המשפילי לראות בשמלם‬ ‫מעפ^ל מאשפתירים אביון‪:‬‬ ‫להושיבי‪/‬עם־^דיביםעם נךימעמו! מוליכי‬ ‫^קרת הביתיאם־הבניםישמחה הללויה‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫*( ההלל‬ ‫כן עיקר‬ ‫נהי‬ ‫הידיעה בראש וכן הוא בתלטודבכל טקוס וכן ברטב״ס‬ ‫נייב סי״א לברכות וכן בס׳ המנהיג לאנ״ן הירק׳ ונש׳ הטפוא׳ בדיני ריח ו נ א מ י ר ה ׳‬ ‫וכיה בכל סדור׳ הםכרדיס גס בכל פדורי האשכנזים הקדטוניס ו כ י וכן ב כ ד ו ד‬ ‫של ר ה שין של שנת ש״ן גס בסתזור פ״א דפים וויכיציא של שגת ש״ס ובאתרים‬ ‫י‬ ‫זול*׳ אלא שהטדפיסי׳ האזרוגי' השתבשו ופשתרנבהשנוש בכל הסדורי' הקד;!‪-‬׳‪.‬‬ ‫לו‬ ‫של שבועות‬ ‫לי בצאת ]‪ harp‬ממצרןם בית‪.‬יעקב מעם‬ ‫‪ j‬ל־יעז‪ :‬הירזה יהוךה ךיקך^יו ‪.‬יעןך^ל‬ ‫‪ j‬ממשלותיו‪ :‬הים ראה ועט הירדן יפבלאחוד‪:‬‬ ‫י ההרים רקדו באיליםגבעוח פבני־ציאן‪:‬‬ ‫מה־לך הים בי תנוס הירדן תפכ' לאחור‪:‬‬ ‫ההרים תךקדו באילים גבעות כבני־ציאן‪:‬‬ ‫מלפני אדון'חולי ארץ מלפני אלודעעקכ‪:‬‬ ‫ההפכי הצור אגם־מים חלמיש למעינדמים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪•AT-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫קטי לא לנו יהוה לא לנו כי לש?זף תן כב‪1‬ד‪2‬ל־ססךף צל״‬ ‫אקןתןז‪ :‬למה יאמרו הגרם אידרנא אלהיהם‪ :‬ואלהיט‬ ‫‪3‬עם‪:‬םבלא^ר־חפץ;ןשה‪ :‬עצביהםכסף וזהב מעשיה‬ ‫ן‬ ‫ידי אדם‪ :‬פה להם ולא ירכיו עינים להם ולא יראו‪:‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫זז‬ ‫‪v T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪*• - :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪:‬‬ ‫אזנים להם ולא ישמעו אףילהם ולא יריחון‪ :‬ידיהם ן‬ ‫* נ‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י*‬ ‫‪v‬‬ ‫ו ל א למישון רגליהם ולא ‪:‬הלכו• לא;הגו• בגרונם‪:‬‬ ‫כמוהם יהיו עשיהם כל אישר־בטח בהם‪ :‬ישראל בטח‬ ‫ביהוה עזרם ומגנם הוא‪ :‬בית אהרן בטחו ביהוה עזים‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪ T‬י‪T‬‬ ‫‪T; V‬‬ ‫־‪:‬־‬ ‫••‬ ‫יו‬ ‫ו * ;‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T:V‬‬ ‫ומגנם הוא‪ :‬יראי יהוד‪ .‬בטחו ביהיוה עזרם ומגנםהוא‪:‬‬ ‫*‪t‬‬ ‫‪T• T‬‬ ‫״‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T'T‬‬ ‫‪T:V‬‬ ‫‪ .‬ייזכרנויברךיברךאת־ביתישר^יברךאת־‬ ‫ביר־ז אהרן‪ :‬לברך לראי יןההןטנים עס‬ ‫י‪ ,‬הגדלים‪ :‬ייסף יי'עליכם' עליכם ועל־בניכם‪:‬‬ ‫‪ !:‬ברוכים אתם ליי עישה שמים וארץ ן השמים‬ ‫ז ז ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫" '‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫*(‬ ‫־ •י‬ ‫־|‪ ^ AT‬״‬ ‫‪ T‬־‪ 1‬י‬ ‫‪V|TT‬‬ ‫»‬ ‫‪ T‬־‪'1‬‬ ‫־‬ ‫א ף לפי עדוי רשיי ןיל בתהל׳׳ קליה ולפי טה שניסר שם מליין הטםיק‬ ‫כ״ל כאן ן*ף נקמ׳ן‪,‬‬ ‫אכן‬ ‫לפי עדית ‪ p‬אשר <כטה מסרות ה י ק ל נ ע ת ? ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫סדר הלל‬ ‫‪36‬‬ ‫<צמים ל» והארץ גרזן לבנאדם‪ :‬לא״‬ ‫המתים להללויה ולאבל־יףדי דומה‪ :‬ואנחנו‬ ‫נברך יה מעתה'ןעד־ע^ם הללויה‪ ':‬יי‬ ‫»«׳אהבתי כי־ישמע!יי את־קולי תחנוני‪ :‬כי־הטח‬ ‫אזנ‪ 1‬לי ובימי אקרא‪ :‬אפפוני! חבלי־מות ומצרי שאויר*‬ ‫׳‪A‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ T :‬־‬ ‫;‪Tl‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪. IT‬‬ ‫״‬ ‫יי‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫מצאוני צרה ויגוןאמצא‪ :‬ובשם־יי אקרא אנה יי מלטה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫‪AT):‬‬ ‫‪:‬יי‬ ‫ז ז‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נפשי‪ :‬חנון יי וצדיק ובהינו מרחם‪ :‬שימר פתאים י י‬ ‫‪-‬‬ ‫נ •‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־ •‪A‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫|‬ ‫״!‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪t,r:‬‬ ‫י‬ ‫־י‬ ‫י‬ ‫ךלודולייהושיע‪ :‬שובי נפשילמטהיכיכייי גמלעליכגי‪:‬‬ ‫•‬ ‫• ן ‪-‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:*T‬‬ ‫;‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫דו‪•:‬‬ ‫כי חלצת נפש*ממות את־זגיני מךדמעה אודרגלי מדחי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫• ד ן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪W‬‬ ‫אתוזלך לפני י ; בארצות התימ‪ :‬ך‪-‬אמנתי בי א ד ב ך‬ ‫אניןןןיתימאר‪ :‬אניאמךתי בחקר כל־האדם בזב‪:‬‬ ‫^דעליןכ^טועות‬ ‫א‪%‬ובשםייאקרא‪ :‬ט־ךילייאיטלםנגךה‪-‬‬ ‫}אלכל־עמו‪ :‬יקר!יעיני י;המותה לחסידיו‪:‬‬ ‫אנה'יי כי־אנייעבדך אני‪.‬עבדך בן־אמתןז‬ ‫פקלזת למוסף‪ :‬לך אזבח זבח תורה וכ‪#‬ם יי‬ ‫אקרא‪ :‬נדרי לייאש‪5‬ס נגדה־נאילכל־עמו‪:‬‬ ‫בחצרותי׳בית יי בתוככי'יךוישלם הללוידז‪:‬‬ ‫יי הללו את־ליכל־גרם'שבחוהו כל־האמיס‪:‬‬ ‫כיגיבר^לןנויחסדוואמרדילעולם הללויה ‪t‬‬ ‫כי לעולם חסדן‪ :‬ק׳י‪1.‬י‪,‬‬ ‫״־ הורו ליי כי־טוב‬ ‫יאמר־נא י&ראל כי לעולם חסדו‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪j‬‬ ‫‪JTI-‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫'יי‬ ‫ג‬ ‫־ין•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫•י׳‬ ‫ק׳ י ‪ .‬ו ד <‬ ‫•( ‪0‬האי‪ /0‬הא׳ נעלם והלזירק נקראת תקת הי׳‪ ( ° .‬עדה הך׳ לכה‪ .‬י י * ‪ £‬י " י‬ ‫י‬ ‫לן‬ ‫של שבועית‬ ‫׳;יאמתנאביתאהךן כי לעולם חסך‪™ p :1‬‬ ‫כי לעולם חסךן‪ :‬ז׳הית‬ ‫׳ייאמרונא יראי‪.‬ין*‬ ‫) « ך ד ^ ר ר ^ ה ^ ‪ t ' ^ ^ ^ ^ i‬י לללילא‬ ‫אירא מה־יע^ה ל*י אידם‪ :‬יי"לייבעזריואני‬ ‫אראה בשנאי{ טובלסםות^ימבטיהבאדם{‬ ‫טובי לחסות ביי מבטיח בנדיבים‪ :‬בל־נוים‬ ‫סבבוני בשם לי כיאמילם‪ :‬סבוני גם־סבבוני‬ ‫ב^םייכיאמילם‪ :‬סבוני כךבדיק ד;עכוכאש‬ ‫קוצים כ‪#‬ם יל כי אמילם ן ךחוז דחיתני לנפל‬ ‫רי עזרני‪^ :‬זי'וזמרת יהויהי־לי לישובה‪ :‬קו״לי‬ ‫^^^§ילרןיםימץ»;‪3‬ע*החלל‪:‬‬ ‫למיןלירוממהלימי^י^ה היל‪ :‬לא־אמותכי־‬ ‫אחיה ואספרמע&י־יה‪ :‬לפריפךנייה ולמוח‬ ‫לא נתנני‪ :‬פתחרלי שערי־צךק אבא בם‬ ‫אודה יה‪ :‬זה־ה^ער ליי צדיקים יבאו בו‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪;1‬‬ ‫*"‬ ‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪'/‬‬ ‫"י‬ ‫״‬ ‫‪A T‬‬ ‫'ן‬ ‫•י •‬ ‫יי‬ ‫א‪1‬ךף כי עניתני ותהי־לי ד־יי^עה‪:‬‬ ‫אבן מאסו הבונים ך‪:.‬ר‪1‬ה לראש פנה‪ :‬אק‬ ‫כזאת יי הלתהזאתדראנפלאתבעינינו‪ :‬מאת‬ ‫זה ודום עשה יי בגילה ונשמחהים‪ :‬זה‬ ‫אודך‬ ‫החזן תוזר מינגן א נ א והקהל ע ו נ ה ‪.‬‬ ‫החזן סנק א נ א והקהל ע ו נ ה ‪.‬‬ ‫אנא״ הו<&י‪#‬ה נא‬ ‫אנאייךןצליחהנא‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ד‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫)‪3.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫אנא י; הושמגה נ^‪5‬‬ ‫אנא יי הצליחה נא‪:‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪T^T‬‬ ‫י‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪• ; -‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T-4:T‬״ •‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הלל ליום ראשון‬ ‫ברוךסבא‪3‬ישמ;;ברכטכםמביתיי‪ :‬כרוך‬ ‫אל • ?יויאר לני אסרדהג נ״עביתים‪.‬ערקרנות‬ ‫המןבה‪* :‬י א?יאתר^איג^?הי אהסמןי‪^ :‬‬ ‫הודו־ ליי כי־טוב כי לעולם חסדו‪ ":‬ה ו ד‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ןהללוף י; אהינ‪)1‬על( כל מעשיך‪ .‬ווזםיךיף צדיקים עועעיי‬ ‫^‪:‬כווישבחמיפא^־‬ ‫וירגמו רעריצוו‪1‬קדישוו‪9:‬ליכו את <&מף מלכנו ‪5‬י'^ף‬ ‫ט‪1‬בלהודת ולשמךנאהלזמר כי מעלם ועדעלם אתה‪.V:‬‬ ‫בתך אתה יי מלך מהלל בתשבחות‪:‬‬ ‫ףגתוז !גדל נא כיח אדני כאשר דברת לאטד‪:‬‬ ‫זכיר רחמיך י י וחסדיך כי טעיודם ה ט ה ‪:‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫?ותגדל ויתקד^' שמה ךבא מןלמא ךי־בךא ברעותה‬ ‫‪i‬‬ ‫^חייךכלביתישדאל‬ ‫בעג^א ובזמן הךב ואמרי‬ ‫^ןמנלכדא^ברך‬ ‫וישתבח ךתפאר ולתרומם ויתנשא רתהרר !?למלח‬ ‫ויתהלל שמה ךקולשא ניריך הוא לעלא מן כל בךכתא‬ ‫רטירתאתשבחתאונחמתאדאמירןבעלמאואמרףאמ•‪.‬‬ ‫ק׳ קבל ברחמים וברצון אתהפלתנד‪:‬‬ ‫תתקבל צלותהון ובעותהוןךכל ישךאל‪,‬קדם אבוהץ דל‬ ‫ב'שמ;אואמרואמן‪ :‬ק'יהיישם יי מ ב ך ף מעתה ועד ע ו ל ס ‪:‬‬ ‫י יהא )‪8‬למא רבא מךשכדא ורדים ;גלינו ועל״כל׳‬ ‫ק‪/‬עזךי מעם ‪;,‬י ע ש ה ישמ‪:‬ם ו א ר ץ‬ ‫ןשךאל ואמרו אמן‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע^השלום בםר־ומיו־וא‪.‬יע־^השליופעלינו ו‪:‬נל ?לןשךאלואטרו א מ ן ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫קי‬ ‫םרר הוצאת םפר התורה •‬ ‫בקצת קהלות א ו מ ר י ם ‪:‬‬ ‫)אין;מ^יבאליהים ‪£‬דנ;וא\ן במעשיך‪ :‬מלכותך טלבותבל ע^מים‬ ‫״ עז‬ ‫וממשלתך ככל דיור ודד‪ :‬יי מלך יי מלך יי ימלך לעלם \ער‪:‬‬ ‫ל?נמו‪.‬יתן \\ ;ברך את <נמ־ו בשלום‪:‬‬ ‫אכ הרחמים היטיבה בךצ־ונך ‪ r#‬צי;ץ תמה היומיות ןרושלם‪:‬‬ ‫?י בך לבד בטחנו' מלך אל רם ונשא אדון עולמים‪(:‬‬ ‫פיתתיס ארון הקידש ומוציאים ס״ת ואומרים‪:‬‬ ‫דלוימכ‪5‬נהאוץ‪1‬ןא‪)8‬ר משה קומה״ יפצו **עיףרנסו‬ ‫?זש'?איףמפנןך‪ :‬כי מציון תצא תורה?דברי; מירושלים‪:‬‬ ‫ברוך שנתן תורה לעמיו י&ךאל מןך‪#‬ח‪:1‬‬ ‫תפלה משערי ציין לימר כשעת היצאת ס י ת ‪.‬‬ ‫יהוה • יהוה ^ רחום והגון ארך אפים ורב חסד ואמת‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫י ‪I VIV‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪•I‬‬ ‫נצר חסד לאלפים נשא עוין‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪:‬־‪•T‬‬ ‫‪V IV‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י״•'•‪.‬׳‬ ‫ופשע וחטאה ונקה‪:‬ג־פ‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫\‪\"-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ךביונו־שלעולם מלא משאלות לבי לטובה והפק רצוני ותן‬ ‫שאלתי ליעבךף‬ ‫אמתף הכף‬ ‫פ׳ ב ר פלונית‬ ‫)ואת אשתי ובני ימות•(‬ ‫לעשרתךצונף בלבב ‪ • u b p‬ומלטני מיצרהרע• ותן חלרןכד‬ ‫בתורתה ״ וזככר כדי שתישרה ?צכינתהעלינו״והופע עלינו רוח‬ ‫•י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‪.‬־ !‬ ‫‪- ,‬‬ ‫־ ״‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ » ! » » .‬״ • «‬ ‫!‬ ‫‪-‬‬ ‫• ו ‬ ‫חכמה ובינה ויתקים בנר מקרא שכתוב ונהה עליו ררח יי•‬ ‫ודח חכמהובינה‪ .‬ריח עצהמבירה• רוה רעת ויראתיי‪:‬‬ ‫^דנרשאזכרעלעשות‬ ‫מעשים טובים בעיניה• וללכת בדרכי ישרים לפניה״ וקרשנןג‬ ‫במצותיף • כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים לחיי העולם‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫‪V‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ •‬ ‫•‬ ‫‪:-‬־‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־ ״‬ ‫־י‬ ‫‪T‬‬ ‫הבא ״ ותשמרנו מטעמים רעים • ומשעות רעיות המהךגשות‬ ‫לביא לעולם • והבוטח ביי הסר יסובבנהו אמן‪:‬‬ ‫יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי‪.‬‬ ‫ו א נ י ת ^ ת י ל ך ן ן ע ת ר צ ו ן ^ י ם כרב חסדך ע נ נ י ב ^ ט ז ^ ד ' ' •‬ ‫ג ש‬ ‫קריאה ליום ראשון‬ ‫‪38‬‬ ‫דיח ווייבער ‪ [rvirji‬דיע‪:‬ע‪ :‬רבינז של עזלם •‬ ‫הערר רען ‪ ,nmutaii‬ערסיןןע «ייכעד‪.‬ערנע‪»:‬ווינשע נו‪;):‬וטען «וין»‪4‬חהיע‬ ‫‪ N . N .‬נוחיטער‬ ‫* י ר חוכד *עווו׳הדע *יינע ביטטע‪ , T M ,‬דיינער‬ ‫‪ N . N .‬דיינער «ח^ד‪£ ,‬ערןייהע סחד‪.‬י;קייט » י ר ‪* ,‬ויינעכן; ‪« ,y::nw‬יינ<ג|‬ ‫וחהכען וווגד טחבטערן‪ ,‬דייכען ווי!‪1‬ען «יט ו״לעייכטי^ע^ הערלען יי‬ ‫‪0‬ד‪,‬ןן‪ ,‬ווונד כעפרייע ‪ J H‬פמ| עהטערהיופטען כי^יערדען י ]‪ cn‬ריינע‬ ‫ןעהרע ווו‪;:‬ערן חנטהיי* ויין; *יוצע יווכ* לור־ יווי‪:£‬חר‪:»,‬י דיי‪:‬עי שכינה‬ ‫ע*»פפחכ‪11‬יך ‪ J‬בעטטרווד‪<.‬ע ח‪/‬כל •*י^ דע‪:‬ן; גיי;ט דער ן ן י י י י ו )‪-,;,,‬ןןייגןינטי‬ ‫ד ו ! ‪»;0g1n1‬ערפי‪5‬ר‪*!1‬ערדעיענעפעיהיי‪ : : / 4: m0‬־ ע‪ :‬ודרד וודןיחיר‪,‬כן רוה ז‬ ‫דער ^ייגט ן‪:‬ו»טטע‪ /1‬ד ע ר ך י ן ט רער ‪1‬ויי‪:‬הייט מו;ד חיינןיעט‪ ,‬ד ע י ^ייגט דעי‬ ‫רווטהןווונדדערטטוודקע‪ ,‬דער^יי‪:‬ט דער ערקעננטני‪0‬חו‪:‬ד פורנט <\ןטטע •‬ ‫‪:‬ח *יירו עמוויךדיין ‪ / v \ b u‬ע»ו^ער‪,‬ווו‪::‬ערגווטטחו‪:‬־^חטטחו‪::‬ערער‪05‬טער׳‬ ‫»זונ‪:‬םחהי;קייטכו ‪£‬ער‪5‬ייהע|‪/‬דיר»‪0/‬היגע‪£‬ר‪5)/‬י;עהחנדןן‪^:‬עןח‪/‬י‪:‬נווזיב‪:-‬ן חי‪-‬‬ ‫דעןווע^ דער טו^ענד נוווהנדע^ן! ד‪5 .‬י‪4‬ע יוונ; דורך דיינע ^עכרוטע‪ ,‬דחי *‬ ‫ו»;ן יענען ^יקקןעד^ע ןיונ^ע^עכען‪ ,‬דווג ‪5‬עבען דער קינפטיגען<»ע‪1‬ט‪ ,‬לן טר׳יי'‬ ‫וועררע ‪ I‬כעו‪/‬יוד‪,‬רעחוכ‪:‬פמר חיכעוטהווטען חונדפוור ח‪^:/‬זיקקןינע| ‪4‬עכ‪1‬יק״‬ ‫קען‪ ,‬דיחווו‪::‬עח ערדכה־ען לוודי)עןטרעפפען! ווער }‪:‬רוטט פערטרןיט* י *‬ ‫ון‪«/‬ן\בט גנוודע ‪ pm‬ח‪/‬נד חוקן‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫‪,,‬‬ ‫יי‬ ‫ע‬ ‫^ ^ ‪ | n S r 1 1 ? 1‬דיו! רעדען «יינע‪:/« 1‬דעז‪ ,‬ר‬ ‫זלרצק* »ויור‪.‬ן » * ע ן ד י ר‬ ‫^עדוונקען»יינעז הערנעכז דיר‪ ,‬ע‪//‬י^ער‪<» ,‬יין החרט מ»;דערןח‪2‬ער! אמןס‪• -‬‬ ‫היעי״ייןי ומרד ואני תפלתי דר״מ״נ׳ז ן‪:‬ע‪:‬חגט‪.‬‬ ‫י ה‬ ‫ה‬ ‫ואני תעלתי לף‬ ‫ע ת ר־צידן אלהים ברב חסדף ענ;י‪2r,w‬יעזעך‪" :‬‬ ‫ג‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר לבי שמעין כד מפקין ס פ י ת־רה בצמרא למקרי כיה מפתת׳ תרעי ד‪:‬מיא‬ ‫לרתמין זמעוררין את האהבה לעילא זאכע׳ ליה לכר נש למימר הכי•'‬ ‫בדיך שמר‪ .‬דמרא ‪,‬עלמא בריןד כתךךואתרך‪ .‬ןהארעיתך עםעם^‬ ‫ןשךאל ^ י ל ם ‪ .‬ופוךרןןןמינך אחזי לעמך בבית מרןךשך ו^אטטויא ‪£‬‬ ‫מ ט ע נהוךך ולקבל צל‪#1‬א ברחמץ\הא ר‪#‬יא ר‪,‬ךמ־ך׳־זוךך‪,‬א מיי‬ ‫בטבותא‪ .‬ויך‪-‬וא אנא §קיךא בגו צךי_ק;א‪ .‬למרחם;גלי ף‪-‬ימנ^ד יתי‬ ‫ד ת ^ ל ך י ל י ו ד י ^ ך ן ש ר א ^ אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכ^א‪ .‬אני*‬ ‫הוא שליט!גל כ ל א ‪ .‬אנת היא ךםליט‪.‬על מל^״א ומןכותא דילןי ל׳יא ״‬ ‫א^א ?נברא ךקיך^יא כריך הוא דסגידנא_קטה ומ?ןמא ך‪:‬קר אוך;תר•‬ ‫בכל ?גדןועךן‪ .‬לא‪.‬על‪,‬אגש ךחיצנא! ולא על בר י^הין ‪2?9‬י‪#‬א•‬ ‫א ל א ב ^ א ך ש ט ‪ :‬א ‪ .‬ךהוא^להאך‪,‬ש‪1‬ט‪ /‬וא־וריתהרןשוט‪ .‬ונביאיוסי‬ ‫<ןש'וט‪ .‬ומקנא למעבר טטןולןשוט‪ .‬בר‪ ,‬אנא ךךןיץ‪ .‬ולשמה י | י ^‬ ‫‪:‬פןירא א;א אמר תושבהן‪ .‬יהא ךעוא רןךטך ךתפתח לניי בא־וריתא‬ ‫ותשלים ?זשאליןךלב ״ ]ל‪5‬אך;"ל‪.‬עמןי‪:‬שרא^‪ .‬לי^בולודץ ולשלם‪:‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(היער‬ ‫נ ע נ נ ט « ח ן ג י י כ ע ן חיי‪;4‬ען נ י ׳ א ע ן ‪.‬‬ ‫‪X‬‬ ‫( היערר ע ן נחאען ןיינער «»טטער•‬ ‫לט‬ ‫של שבועות‬ ‫ה»ציא סית נושלו כיד ימיןישין מקנלי נב׳ ידיו יסתדרו לימין ועימל לפני ההיכל יאימ׳ כקול‬ ‫ר ס ג ד ל ו ‪ /‬יבפיליןוקנתקהלית אשכנז אוסר הש״ץ ש ס ע י ש ר א ל ואתריו הקהל‪:‬‬ ‫<»» ״ * ״ י‬ ‫‪3itp‬‬ ‫י ש מ ע ישראל יי אלהינו יי אחד‪:‬‬ ‫ם‬ ‫‪ :‬״‬ ‫• ‪ T :‬י•‬ ‫; ד ;•״• ••ן‬ ‫‪T v T:‬‬ ‫אחד ‪£‬להעו גדול אדונינו סןדח‪)8‬ונורא( ‪#‬מ‪. (:1‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫' [ ^‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫גךא לי; אתי^ר^השמגיךזךו‪:‬‬ ‫לף״ ס^ד^ה והגבורה והתמדת ןהנצח והה‪1‬ד כי כל כשמ‪:‬םובאיץ ל! ]‪I‬‬ ‫הממלכה והמתנשא לכל לראש‪ :‬רוממו יי אלהיגו והשתחוו יהרוס רגלו‬ ‫לןד־ושהוא‪ :‬רוממו ;י שליחינו והשתחוו להרקךשיו בי קרוש יי אלהינו‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫מגבי' הס&ר כידו למעלה והולך עם הסית ופונה דרך ימינו ועולה עסו למגדל שקורין‬ ‫‪ ;01‬יכל םי שטית עובר לפניו קייכ לעמוד מפניו ולחבקו כשתי ידיו אם אפשר לו ולנשק*‬ ‫נפה מלא‪ ,‬כזדמן לו רוק כפיו ירוק תתלה בהפיך פניו אל הצד יאח״כ ינשק‪ ,‬ולא ינשק‬ ‫ואתיכ ירוק‪) .‬וכריך להשגיין על הילד׳׳ הקטנים כשבאים לנשק הסית שלא יהיו‬ ‫מלוכלכים בצואת הסועס וריר• הפה אלא ינקו אותם תתלה יפה שלא יהי׳ עונש‬ ‫לסניאיהם‪ (.‬יכל הפוגע בס״תצריך ללוותו עד הנימה‪ ,‬ובדרך הליכתו אומרים‪:‬‬ ‫על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪:‬‬ ‫*זמ‪ 1‬של־מלך מלכי המלכים הקדוש בררן‪ :‬הוא‪ :‬בעולמות‬ ‫*צבךא העולם הזה והע‪1‬לם הבא‪ :‬כךצונ‪ 1‬וברצוןמךאיו וברצון‬ ‫כל־בית ישראל‪ :‬צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל‬ ‫הנפשות‪ :‬היושב במרחבי מרום השוכן בשמישמי רןדם‪:‬‬ ‫רןדשתו עלהחיותורןךשתו ‪7‬נל כסא הכבוד‪ :‬ובכן‪,‬יתקד־עז‬ ‫‪/‬צמוד בנו יי אלהינו לעיני כלי־חי‪ :‬ונאמר לפניו שיר ‪t h n‬‬ ‫ככתוב‪ :‬ישירו לאלהים זמרו ‪ M2p‬סלו לרוכב בערבות ביה‬ ‫^זמוועלזולפניו‪ :‬ונראהו ן ן פ ן ן ן בשובו אלנוהוככתוב‪:‬‬ ‫כי‪.‬עלן בעץ יראו בשוב יי ציון‪ :‬ונאמר ונגלה כבוד יי וראו כל‬ ‫בשרךחרוכיפייידבר‪:‬‬ ‫כדין הליכתו אזפיים אכ ררחמיס‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אב הרחמים הוא ירחם עס_עמוסים ףזבור ?ריתאתגים ו^יל נשותינו‬ ‫מן השע־ות הרעיות ויגער ‪;3‬צר דזךע מן דזן^ואים דחיון איוועו‬ ‫ןל^לטת עולמים וימלא משאלוו^יגו במךה טיובה ןשמיה וריןםיס‪:‬‬ ‫;‬ ‫גהגיע השי׳ן על הניסה מנית הסית על השולק ופוחת ואומר‪:‬‬ ‫ד?נזוד ויג^ויקז‪:‬ע לכל וזחו^יס ביו ונא^ר ‪$$‬ן‪ :‬ך«בל ןןכו גיל‬ ‫;‬ ‫סדר קריאת התורה‬ ‫‪$9‬‬ ‫לאלךןגו ית« ‪3‬ב‪1‬ד‪.‬לתזךה בהן‪,‬קרב‪;. .‬עט^ד נפלתי בר פלוני חכר‪.‬ן( ג‬ ‫?רוך ?נתן תורה לעמך לשראלבלןמצתו‪ :‬תורת‪:‬י תמימה משיבת נפש‬ ‫עדות יי נאמנה מחנימת פתי‪ :‬פקודי יי ישרים כמזטחי לב מצות יי ברה‬ ‫קאירת^נינלם‪:‬ן; עז לעמיעתןן; ;ברך את עמו בשלום‪ :‬האל תמים דרכיי‬ ‫א מ ר ת ע ^רי^ה מ;ן הוא לכל הה־סים בו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קהל ואתם הדבקים ביי אלהיכם חלים כלכם היום‪:‬‬ ‫ו ‪v -‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪ -‬ן •• • ‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪•.‬וי•‬ ‫‪V‬‬ ‫העול׳לתיר׳יאתו כשתיידיו ב י ר י ע י ׳ ה ת י ר ׳ ע י י מ פ ה ש ל ס ״ ת ‪ ,‬וקודי ה כ ר כ ׳ פ י ת ח ה ס פ ד‬ ‫מ‬ ‫ו ר ו א ׳ ה פ ם ו ק שצרי׳ ל ה ת ת י ל‬ ‫ייד‬ ‫ה פ‬ ‫פנייצצישסאליסנ‬ ‫וינשק‬ ‫הה״ת‬ ‫ו י א מ ר בלחש‬ ‫ע ץ חיים היא לםהזיקים בה•‬ ‫יז ק ברמ אודןי המבךך‪:‬‬ ‫נ‬ ‫יל‬ ‫בתך יי המביך לעולם ןןף ‪$‬‬ ‫נירוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר בהר־בנו מכל‬ ‫העמים ונתן לנו את־תוךתו ברוך אתה יל נותן התיוךה‪:‬‬ ‫וחוזר ה מ כ ר ן‬ ‫ה ע ס עונים‬ ‫ב״י״ה״ל״ו•‬ ‫וכשמתחיל ה ק י ר א לקרוי נתירייסיר ידו השמאית מהס״ח וישאל יד ימינו לבדה אוחזת כ ס ״ ת‬ ‫כלזסן הקריא‪/‬‬ ‫ו ג ס ה ו א י ק ר א בלתש ע ס ה ק ו ר א מ ל ה ב מ ל ה ‪.‬‬ ‫ו א ת ר ה ק ר י א ה גולל ו מ ב ר ך ‪.‬‬ ‫נ נ ב ל כ ה ביאיי ^הינומלךהעולם אשר נתךלנו תודת אמת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~ ‪V! T l‬‬ ‫‪IV IV‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫|‬ ‫‪"IT‬‬ ‫־‬ ‫‪V V:‬‬ ‫וחיי עולם נטע ?תוכנו• ברוך אתה יי נותן התורה‪:‬‬ ‫בפ״ק דברכית‪,‬‬ ‫גרסינן‬ ‫זעחבי ה י כ ל י ‪ ,‬זה המניח ס י ת כשהיא פ ת י ח ה ויוצא‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אבצ ב י ן ג ב ר א צ ג ב ר א מיתר ל צ א ת ע ״ י ד י ח ק זאינס‪ ,‬א ב ל כלאי ה כ י אין‬ ‫וקוראים כש׳ יתרן ב ח ד ש השלישי וטתתלק לה׳ גירי‪.‬‬ ‫לצאת‪.‬‬ ‫‪3‬חך‪ #‬השלילי לצאת ?ני־ישיאל מאךץ מצילם‬ ‫ביום הוה באו מדבי סיני‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫־ ‪/- :‬‬ ‫י‬ ‫יו‬ ‫אקדמות‬ ‫אקדםזח‪ .‬כוונת הפייטן הזה להגיד‪:‬כת מ ו ן עלסא כבריאת עולם וצבאו' טעלה‬ ‫וטשס ירד לצבאות טעה כהודיע תו;ק אמונתם כגד המשיתיס כנראה מתשובתם‬ ‫להס; דבורו האוטות; והיטתון לרב טוב הצפון‪ ,‬וקצת איכותו ומהותו כרטז‪ .‬ועשאו‬ ‫הטיזכר כל׳ ארעי‪ .‬ולרוב חשיבות הפיוט אנו מפשקים בו בקריאת התורה )ויש‬ ‫יוולקיס עיין ט״ו א״ת סי׳ תצייד ובסדור הגאון יעב״ץ( וקלא ללא פ ס ק כי רב מעשהו‬ ‫‪5‬בא הטחיר לכך)הלא הוא כתוב כמעשה כסיס דק״ק ווירטיישא(; ואס קבלה היא‬ ‫כקכל‪ ,‬אטכם אין ראיה ומופת ע״ז ואין משגיתין כבת קול‪ ,‬ואמרמי׳ איני יודע‬ ‫והנחתיו‪ .‬ושטעתי‪ /‬שזה העתיר היה רבי מ א י ר שליח ע מ ר ‪ .‬ובתשלום איב תתום‬ ‫שמו מ א י ר ביר ר ב י יעיחק יגדל בתורה ובםעשים טובים אםן וחזק ו א מ ץ ‪.‬‬ ‫מעללנל‪£‬ינו»הגקוד‪1‬ת‬ ‫<*י"י‪ 1‬ה ס נ א י ו ה מ מ ר ג ם ‪ :‬ט ן י נ ט י ם מ י ר ז ד ‪ » £‬כ ר ת י ‪ 1‬ה ד פ ם מ י ב ב י ? ‪- .‬‬ ‫מ » » ג א י ס » נ י « ד י ‪ 1‬י ד ל י ו » ‪ / 1‬דנר»ו•נס‪5‬נצ • ז י מ ת ה פ י ז ע •יו‪oct‬נצית•יסרל)י‪/‬י)‪1‬םלד‪1‬תיז• * » • >‬ ‫= מ ‪1‬‬ ‫מ‬ ‫של שבועות‬ ‫א קדמות מלין ןשךיות שותא‪:‬‬ ‫אןלא שקילנאיהךמן ורשותא•‬ ‫‪ 3‬בכי תך ותלת ךא?תח בנקשותא•‬ ‫‪ 5‬ביי ךברי{טךי'ער לקשיישותא‪:‬‬ ‫‪ 3‬מרן ןגלמין ליה ולא ספק פרישותא•‬ ‫ו• ויל'אלו ךקי‪.‬עי קני כל חוךשתא‪:‬‬ ‫ר יו אלו ימי יוכל סי כטשותא•‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫דירי‬ ‫אקדמות‪ .‬הפיוט הזה הוא רשות לע‪:‬ריו המרזח‪ ,‬מ ע ם אקדמות מילין ראשית‬ ‫הדברים והיינו ע‪:‬רת הדברים‪ .‬ו‪:‬רי!ת‪:‬ותא‪ ,‬ופתיחת המאמר האלהי רצונו מאמר‬ ‫הדברות‪ .‬אולא‪ ,‬תתלה‪ .‬ה ר ק ‪ ,‬ל׳ השכמה והוא מורגל מאוד כפי רז״ל כרמוכא‬ ‫‪ H a r m o n l u‬והוכמ ראשונה עלהסכמלז‬ ‫דסלכא‪ ,‬גס כלשון יוני ורומי כ ן ‪ :‬מ ו ‪:‬‬ ‫הקולות כנגיכה זאת״כ נשתרכב על כל ענין הסכמה כדעת וכטעשיס וכל׳׳א‪:‬‬ ‫ו(יינט‪0‬י«ו‪8‬ו‪:‬ג‪,‬‬ ‫יויגערו‬ ‫ל»ח>ו«ענטנ‪1‬י^<!נ‪ ,4‬ורשותא‪ ,‬ענינו ידוע‪ /‬ועיין פי'רש״י עזרא נ '‬ ‫‪1‬׳‪ ,‬ורד״ק שר‪ :‬רשה*‪ .‬ככבי‪ ,‬ל' שער ופתת כאמרס ז״ל טרף אככא‪ ,‬וכן בכא קמא‬ ‫כבא מציעא ככא כתרא ‪:‬טעמם ‪ :‬ע ר כי כן מדרך הקדמונים לחלק ספריהם‬ ‫אל ‪:‬ערים וה‪:‬עריס לפרקים‪ ,‬וטעס כיכי תרי ותלת כפתיחה ‪ :‬ל ‪ : :‬י ס או‪:‬לשה‬ ‫מאמרים אטול רשות‪ .‬כנק‪:‬ותא‪ ,‬ל' וארכבתה דא ללא נקשן )דניאל ה ו( מחטיו‬ ‫הבהלה והרעד‪ .‬בברי‪ ,‬ל׳ ברירות וטהרה וקדושה‪ ,‬ור״ל אפתח לדבר מקדושת‬ ‫כבורא ית׳‪.‬‬ ‫לקשישותא‪,‬‬ ‫וטרי‪ ,‬ונושא‪ .‬עדי‪ ,‬ל׳ עולם ונצחות היא‪.‬‬ ‫לזקנות‪,‬‬ ‫והוא עשייה בישעי׳ מ״ו ד׳ וכדאי׳ עליו בשמו׳ רכה סוף פ' ל״ו ומיקר׳ סוף פ ׳ ד ׳ ‪ .‬גויל‪,‬‬ ‫יריעה לכתוב עליו והוא לקוח טל׳ המקרא קת לך ג לי ו ן )ישעי׳ ת א( ועטנו‬ ‫מ ג י ל ה וכן כל״א רח)‪5‬ע וכולם ל׳ גלילה וקפולהס‪ .‬מי כנישתא‪ ,‬עקוה עים‪.‬‬ ‫)‪ pi‬י ו נ פ ו ו ‪ ; :‬ר ע ר ט פ ר י צ ע ; ( ‪ ,‬בע‪5‬וור ח י ך ‪ :‬י ת ל ו ן ע נ ע ן כ ט ^ נ נ ע ^‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫ל ! ע ר ן ט ב י ט ט ׳ ח י ך ‪} pm‬ע‪:‬עד‪1.‬ויגו‪:‬ג‪,‬‬ ‫ב‬ ‫‪ p!n‬ע י ? ו י ב ‪ :‬י ‪( . 0‬‬ ‫ג‬ ‫•ויטחי ני*עןוווורטעןוויןןוויךןיח‪0‬יי‪:‬ןייטען‪,‬חונדטפרעכעןסיגטערןש)‪1‬ןדעד‬ ‫י‬ ‫היי‪1‬י*ק יט י ע » ע ח פ פ ע ר ן ‪ ,‬ד ע ו ע י ה ח ן ט ע ר נ ד ע ר ו ו ע ן ט ע ן ב י ו ח י נ ׳ ג ; ר ו י ע ח ן ט ע ר ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ע ר בעניטלט י׳ונעניןיכע ק ר ח פ ט ‪,‬‬ ‫וזו‪:‬וווי‪:‬ע‪£‬רעצזיבע י‬ ‫וווךען ו׳ויךריח פירזוו«וענטע רחהען‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ח ו נ ד ד י נ ט ע ד ח י ו ו ע ן ט > » ע ע ר ח ו נ ר יו|‪1‬ע ; ע ו ו ו ו ש ע ר ר ע ר ‪ :‬ע ע ן‬ ‫־ — •‬ ‫‪1‬‬ ‫ווונד‬ ‫‪V‬‬ ‫(דערספייכע‬ ‫^עןעוען‬ ‫*(‬ ‫—‬ ‫ת ו נ ד פ ע ר ע ר ן ‪:‬ח*ו«»טןיכעו ; ע ר ו ן ה ר ע‬ ‫‪• 1 v * h‬‬ ‫ןחטטעל יויער ר ע ר‬ ‫וועריע!‬ ‫‪?:‬ויען‪.‬‬ ‫הירגע טפריצע ו ע !‬ ‫נחצלוטפרעצען‪.‬‬ ‫נעחען *עבחטע‪,‬‬ ‫דיוו י ע ט נ ט‬ ‫&וור‪#‬‬ ‫דחצ‪:‬טען‬ ‫ו ו ע ז ע ‪ : :‬זויט‬ ‫אענטרגען‬ ‫ןיפפען‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫‪4°‬‬ ‫דירי ארעא ס?ךי וך‪#‬מי ךישןתא‪:‬‬ ‫הדד מרי ‪#‬מ;א'ו‪.‬שליט פבשתא•‬ ‫י הקם עלמא;היךאי)כבעיה ?כ?שותא;‬ ‫ו ננלא לאו• שקלליה ובלאי חששותא• י‬ ‫וי באחא קלילא דלתי בה מששותא‪:‬‬ ‫ז מין כל‪.‬עבדתיה בה־ יומי' שתא‪:‬‬ ‫ז הור ןק‪.‬ריה‪.‬עלי•עלי כךם‪:‬ה ךאשתא‪:‬‬ ‫חיל אלף אלפין ןדבוא לשמשותיא'•‬ ‫י חךתין נבוט לצםרין םגיאה טךשותא‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪1‬ככ‪:‬י׳ ככבשותא‪ ,‬והעלימו בהעלמה וכפי רש״י על גם את העלם נתן כ ל י ם ) ק ה ל י ג י א (‬ ‫ס פ ר כתיכ לפון העלמה ע״ש‪ .‬וכלא לאו וכלא ת ‪ : :‬ו ת א ‪ ,‬בלא עמל וכלא יגיעה‪ .‬שכלליט‬ ‫וכאתא קלילא‪ ,‬כאות קל וכלאי׳ כ מ ד ד ‪ :‬תהלי ס״כ העולם הזה נ ב ר א‬ ‫השלימו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בה׳ כה ה כשאל מוציאה מ ת ו ן פיו אין כה לא ריתו‪ :‬שפתים ולא תריצת לשון כך כלא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עמל וכלא יגיעה ברא הקכ״ה את ע ו ל מ ו ‪ :‬נ א ׳ ב ד ב ר ה ׳ ‪ :‬מ י ם‬ ‫כ ע‬ ‫וככ‬ ‫~ י‪-.‬י‪'-‬ל;‬ ‫ד‬ ‫ידעכו כי שם עולם כל׳ רז״ל כולל השמים והארץ וכל צכאם‪ .‬תיל אלף אלשין וכו׳‬ ‫^"ה כדניאל ז י׳ ואמרו ויל כחגיגה דף י׳יג אלף אלבין למשפר גדוד אמד אבל לגדו‪-‬ין‬ ‫‪,‬‬ ‫אין משפר‪.‬‬ ‫ו ר מ א ‪ ,‬משפר של ע ‪ :‬ר ת אלפים יקרא רכוא‪ ,‬ולפעמים י ר ה על‬ ‫הד^‬ ‫ל ב ד בל; משבר‪ .‬חרתין וכו‪ /‬עשייה תרשים לבקרים רבה אמונתן )איכה ג כ ג (‬ ‫ואמרו ז״ל חגיגי דף י״ד א׳ בכל יום ויום נכלאים מלאכי השרת מנהל דינור ואמרי שירה‬ ‫ו ב ג י ל י ‪ : :‬א ׳ ת ד ‪ :‬י ם לבקרים רכה אמונתך‪ ,‬ובי׳ רש״י ז״ל רבה אמונתך רבה תהכתך‬ ‫עליהם‬ ‫לנהר‬ ‫עכ״ל ועיש כתוש׳ דף י״ג ב׳ ובבראשית רכה ריש ב׳ ע״מ‪ ,‬ואכידו שחהרי•‬ ‫דינור ע״ש‪ .‬כבימ‪ ,‬לשון יציאה וצמיחה‪ .‬הניאה טרשותא‪ ,‬הוא כמו ר ב ?‬ ‫א מ ו נ ת ן כי ט ר ש בלשון רז״ל הוא לשון תוזק וקיום וכן אמונה כלשון ע י ל י ‪ ,‬ומה שכת‪:,‬‬ ‫המפרש כי תרגומו של אמונתן ממרשא‪ ,‬לא ילעתי אנה מצא כן‪ ,‬כי כל לשון א מ ו נ ד‬ ‫ווו‪.:‬־‬ ‫רזו»ע‬ ‫ערדבעווווהנער‬ ‫טריפטקונדיגע‬ ‫ווויד‬ ‫פ ע ר ט י ג ע ם‪-‬ייבעד _ ^‬ ‫ה י ן ו י ב ע ט ר י י ב ר ך ‪ ,‬ו י ח ‪ » 1‬ח י ע ג ט ח ט ד ע ‪ 2‬ד ‪ .‬י ^ » ע ן ר ע ‪ : 1‬ע ‪ :‬ט ן ‪ ,‬ד ע ‪ :‬ח ע ר ר ן ד ע ‪ :‬עררבתןן‪:‬י‬ ‫עי‪ -‬היוט ען‬ ‫ן‬ ‫‪ -.:in‬ווה‪:‬ע «<יהע‪ ,‬מ ו י ד חהנע *»ירין‪:‬קייט‬ ‫*יט‬ ‫ן‬ ‫יופיין‬ ‫חד‪£‬גע‪£‬יהרט‪ /‬יחג‬ ‫‪/‬ועןטת!)‪ /‬ייול‬ ‫ווין‬ ‫ו ד י נ ע ‪ } :‬חייג‪5‬תגע‪1‬‬ ‫‪:‬עצנ‬ ‫טחגען‬ ‫היוט‬ ‫מו‪:‬ער‪£‬חרםרכע‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫}!יטע י ו ד ‪w ,‬׳‪ u‬חיינענ] יז׳נת־גתניטען‬ ‫הייצע‪.‬‬ ‫ע ר ענ‬ ‫פתיןעניעט‪,‬‬ ‫פחוושיהיט‪,‬‬ ‫דיע‪^ :‬תנלע‬ ‫«יי‪:‬טערווע ‪-‬‬ ‫דל‬ ‫י ו ו נ י נ ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ט ןייכער **תיענטווט ה ע י ר ן י נ ק י י ט י ז ו ל ‪:‬יינעו ‪5‬י*ערטר‪.‬רוון!‬ ‫‪n‬‬ ‫ן ע ג י ו ן נ ע ן צ ח ן ט ד ‪ :‬ע ‪ :‬ד ^ ) ט ( י ן ע ‪ :‬ד ווונד ><ירייורען סטעחן חיד‪ <:.‬לו‬ ‫חוכר‬ ‫יערער‬ ‫•*תר^ען‬ ‫נרי^ט‬ ‫גייע‬ ‫וועגען‬ ‫נו‬ ‫‪:‬יינעג‬ ‫געבתט‬ ‫רור‪»*,‬עג‬ ‫פריי‬ ‫דייו‬ ‫ע‬ ‫ג ״‬ ‫מא‬ ‫של שבועות‬ ‫ט פייקידיף׳ יקיריןשךפין כלול גפי שתא•‬ ‫י ט‪.‬עם‪.‬עד ‪:‬ת‪:‬הב להון ותיקין כארישתא‪:‬‬ ‫ל קכלון ךין מן דין שוי ךלא בש^חא • י‬ ‫)יקר קלי כל ארעא לתלותי קד‪#‬תא‪:‬‬ ‫כקל מן' ‪,‬קךם שריי כקל ימי נפישותא‪.‬‬ ‫כרובץרןבל גל‪3‬לי'ןמר'וממין כאןשתא‪:‬‬ ‫ל מחזי כאגפא עין כוח גירי קשתא • י‬ ‫י ל כל אחר ךמ^תלחין ץריזין ןאשותא‪:‬‬ ‫(‬ ‫‪ :‬א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬במקרא מתורגם כ ל הימנות או קיום‪ .‬עניי יקירין‪ ,‬ו י י ג י ק י ר ץ ‪ .‬כלול גפי שתא‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫המעוטפיס כשש ככפים‪ .‬טעם‪ ,‬ל׳ רשות‪ .‬כאלשתא‪ ,‬ל׳ שתיקה‪ ,‬ששותקין עד שנתן‬ ‫להם רשות וכן אומרים כיוצר ונותני' רשות זה לזה וזה שייסד יקבלון דין מן דין וכוי הוא‬ ‫תרגומו של וקרא זה אל זה‪ .‬שוי ללא כששתא‪ ,‬תרדים כלי פכוכ‪ ,‬עיין כערוך פ ר ך‬ ‫ש ו השני‪ .‬וככ״י גרס דלא שוי כששתא ויהיה טעמו שלא לשוס עיכוב‪ ,‬וכן איתא בס׳‬ ‫היכלות כרתת ובזיע משרתים אותו טתכהלין בגזיר׳ בפה אמד אין כהם מוקדם ומאותר‬ ‫וכו׳‪ .‬יקר טלי וכו׳‪ ,‬מלא כל הארץ ככוח‪ .‬לתלותא קדושתא‪ ,‬לשלש קדושה קדוש‬ ‫קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו והשרפי׳ א ו מ ד ן כן‪ ,‬כמס׳ תולין דף ציא ל ‪.‬‬ ‫כקל וכו‪ /‬עש״ה כקול מיס רכים כקול שדי)יחזקאל א כד(‪ .‬כרובין קבל גלגלין‪ ,‬חיות‬ ‫לעומת אופנים‪.‬והוא עשיהשם והאופנים לעומתם ) ש ם י ט ( וכרובים היינותיות‬ ‫וגלגלים היינו אופנים‪ .‬מרוממין כאושתא‪ ,‬עיש קול רפש גדול‪ .‬למחזי כאכפא‪,‬‬ ‫לראות גפנים‪ .‬עין כות גירא קשתא‪ ,‬מראה דמות נוגה הקשת‪ ,‬ועש״ה שם כמראה‬ ‫הקשת אשר יהי׳ בענן כיום ה ג ‪ :‬ס כן מראה הנוגה סכיכ הוא מראה דמות כבוד ה ׳ ‪.‬‬ ‫באשותא‪ ,‬כתרדה‪ ,‬והמפרש כתכ‪ ,‬ויעף אלו מתורגם ו א ש ת ו י לותי‪ ,‬והלשון הזה לקות‬ ‫מערוך ערך ש ו וכלי ספק שגירסא מוטעת נזדמנה לו כי כל לשין התעופפות מתורגם‬ ‫ואישתדי כר׳ דוק ותמצא‪ .‬מכרכין כ ר י ן יקריה וכו‪ /‬הכרוכים והגלגלין והיינו האופנים‬ ‫והחיות מברכין כ ר ו ן כ מ ל ה׳ ממקומו‪ ,‬זכלאיתא כמש׳ חולין דף צ״כ א׳ וע״ש בתלם‪/‬‬ ‫ט‪ .‬ריוו ח ן ו ג ו ו י י ד י ו ע ן‬ ‫חיוררען‬ ‫דית‬ ‫שרפים‪,‬‬ ‫טו!‪;:‬ע‪5‬יעדער‪0‬ען‬ ‫‪ U H‬זעכג‬ ‫‪,‬‬ ‫&)‪l|toV‬‬ ‫זויטענד ד ע ו בע‪5‬עד‪1‬ג‪ ,‬ו ד ן פ י י ע י ן י כ ע ר טשי!]‪,!:‬‬ ‫י ‪ ,‬ח‪:1‬ד יוכ^גט‪1‬יך יוונר ‪ Tttunfo‬רו&ט יעטלט וזיינער דעכ) יזנדערן לו‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪5‬אלל‬ ‫אקט דאז מ ע ל ט א מ‬ ‫דער םאיעזטאט דעז‬ ‫דרייאמאלהייליגען!״‬ ‫כ‪ .‬וויו! ריח ט ט י ^ ״ ע ר ע ו י ! ן ן ^ כ ט י ג ע ן ‪ ,‬וויח דוו‪ :‬בריזןען ; ע ר ר ן ^ ע י ע ר טטרח*<ע‪,‬‬ ‫‪H‬י‪ u‬טרעקקןיצעכן * ע ט ת ו ע ‪ ,‬ערהטבען נון ו ועכוע}‪:-!:‬יך כרוכים חונר גלגלים״(‪,‬‬ ‫ל• ע « פ ו ו ר ט ו י ע נ ד‬ ‫רען‬ ‫דוו‪:‬‬ ‫רעגענבחגע‪6:‬וורבי; טיינענדע )זנטןיטן‪,‬‬ ‫בעטטי‪4‬ו^‪:‬ווחרט יויהרער סןייניןנען ו ע נ ד ו ‪ , ; :‬החרנענד‬ ‫)•‪3‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪L‬‬ ‫יא *‪11‬‬ ‫*( נת‪»4‬ען צ ע ר ט י ע ד ע נ ע ר ןע^יןונען ה י ^ » ז י ט ע ר כמדע‪.‬‬ ‫םדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫!‪4‬‬ ‫מ ברמן בריף יקריה בכל לשן לחישותא•‬ ‫םתעמתהךלאצדיךבחישותא‪:‬‬ ‫*‬ ‫נדרם כל חיל מחמא' מרלםץ בךןששתא•‬ ‫י ^היךא מלכותיה לדר ןךר לאסך^תא‪:‬‬ ‫ס דיךא ?הון' קד‪#‬תא וכר חלפא שעתא‪:‬‬ ‫סיומאיךלערם ןא‪1‬ף לא ל‪#‬בשתא‪7‬‬ ‫עךב יקר אחסנתיה חביבין ךבקמנתא•‬ ‫"‪,‬ע בירן ליה חטבה ברנה ושקעתא‪:‬‬ ‫סךישן למנתיה למעבד ליה ךעותא•‬ ‫(‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫לתישותא‪ ,‬סוד‪ .‬בחישותא‪ ,‬תיפוש‪ ,‬כ• מלא כ ל הארץ כבודו* כהים‪ ,‬המון ור״‪£‬‬ ‫שארא חילא מרומא אומרים ימלוך ה׳ לעולם וכו‪/‬‬ ‫מלכותיה‪ ,‬ה ד ר מלכותיה‪.‬‬ ‫לאפרשתא‪,‬‬ ‫כחששתא‪ ,‬נ ר ע ד ‪ .‬כהירא‬ ‫לנצח ת״י לאפרש‪ .‬וכל תל‪-‬א שעתא‪,‬‬ ‫וכאשר עבר העת מלומר שירה אז ככר הגיע סיומם לעולם כי לא ישובו עול לומר ש י ר‬ ‫ה‬ ‫ואף לא לשבועה והיינו לשבע שכיס כי חוזרין הס לנהר דינור וכמו שכארתי לעיל‬ ‫אות ח ׳ וזהו שאמרו ז״ל כמס׳ תולין לףצ״א ל ת כ י כ י ן ישראל יותר ממלאכי ה ש‬ ‫ל ת‬ ‫שישראל אוטרין שירה ככל שעה ומלאכי השרת איכן אומרין אלא פעם אתת כ י‬ ‫ו ס‬ ‫ואמרי לה פעם כ ש נ ו ע ה ואערי לה פעם אתת ביובל ואמרי לה פעם < ‪/‬‬ ‫וכוי‪ ,‬וכבגד זה יישל הפייטן מיומא‬ ‫כעולם‬ ‫עלב יקר אתסנתיה‪ ,‬גורל תבל מ ל ת ו היינו‬ ‫‪r r‬‬ ‫ל ל ע ל ס ואף לא לש מ ע ת א‬ ‫ישראל תביכין טמיה‬ ‫דכקביעו^‬ ‫משכתין ליה בזריחת השמש וכשקיעותו ר״ל בכל שעה מה שאין רשאין המלאכים‪.‬‬ ‫לשון שבח וכמאמרם ז״ל כמסכת חגיגה ל ף ג אמר ה ק ל ה לישראל‬ ‫חטיבה‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אתם עשיתוכי חטיבה אחת בעולם הזה שמע ישראל ה׳ אלהיכו ה׳ אחל ואני‬ ‫אעשה‬ ‫לכתיב עי‬ ‫אתכם תטיכה אחת בעולם הבא‬ ‫כ ע ט ן ישראל גוי אתך‬ ‫נ א ק עכ״ל וגס גירסת הגאון כערון ע ר ן ח ט ב כעולם הזה וכעה״כ‪.‬‬ ‫פרישן‬ ‫למכתיה‪ ,‬פרושי׳ ונכללים לחלקו יתכרן כלכתיכ יעקכ חכל נחלתו‪ .‬רעותא‪ ,‬רצון‪,‬‬ ‫מ ‪ .‬חוכר בענערייענד‪ :‬״עריינ‪:‬יינער «תיעןטתט!פיייג ‪5‬חן יערער היי^זיכען ‪»3‬נגע‬ ‫‪5‬תן יעדעכן וורטע‪ ,‬רען ויינע העדר^יבקייט ‪5‬י?לש! רוו ורוט חןןגעגע‪:‬ו«‪0‬רטי‪4‬י״‬ ‫נ ‪ ,‬חויד ן ח « « ט ן י כ ע כ ת י ע י ע ר ז ז י ^ י ז י ס ע ן‬ ‫״דינע‪:‬‬ ‫רייכעג‬ ‫^ןחריע‬ ‫ס‪ .‬י ח ך פוןיןענרונג ר י ע ן ע ר‬ ‫דויערט‬ ‫]ט^ח‪:‬ע‪ 1‬ערוויעדערן ב ע ב ע י ד ‪:‬‬ ‫‪5‬יר ו»‪:‬ד‬ ‫בענעדיית׳נג‬ ‫וזד״ר כחך‬ ‫פיר‬ ‫ווין‬ ‫&ערן!יןי‬ ‫ע»וי‪4‬היינ! \ *‬ ‫דיעזער‬ ‫‪3‬י‪1‬‬ ‫‪3‬ערטטו^»ען ויח }‪ /1UMnn:uiJ‬ח;(דני^<ע‪<0‬עהר ‪ u n n n p‬ר י ח ר י י ה ע ו»ן ן י‬ ‫ע ‪ .‬טחטלכחרערוויןט ר)ון‪ pjr)D.‬דחגער לו‪}:‬חיי;ענטד‪«/,‬ע ערקחרען‪ ,‬ב ע ם ט ת ;‬ ‫׳‬ ‫^ ת ג ד י ע ‪ :‬ע ג ג י י נ ע הייןיןנקייטפרייגען‪,‬‬ ‫מ‬ ‫י ן ״‬ ‫ף י ג‬ ‫ביי׳ע וזויג‪/‬וזו‪:‬דניעדער;תנ‪;3‬‬ ‫פ‪ .‬ע ר החט ע ‪ :‬וזויןערןעןען פ י ר ‪ :‬י ך ן ע ן ב ן ט ‪ ,‬דוו‪ 0‬עג מיהנ} !עני^ע‬ ‫טד‪,‬ו‬ ‫ע‬ ‫מכ‬ ‫שלי ש מ ע ו ת‬ ‫םרי‪#‬תי עבךזיה ןחוון כשעותא‪:‬‬ ‫ןנ כי וחמיד ןךגיג רילאון בלעוותא•‬ ‫״ ^ לירחון ככן מקבל ןהןיא בעותא‪:‬‬ ‫ק טיךא לחיי עלמא כחיגא'כ‪#‬מעתא •‬ ‫קבל‪:‬קר טיוטפתא' יחיבא בקביעתא‪:‬‬ ‫ך שימאי קיא מפא כחכםתא וכךעתא•‬ ‫ךבוחהיון ך^ךאל קראי לשמןגתא‪:‬‬ ‫‪#‬בח רכון עלמא אמיךא דכןתא•‬ ‫* שפר עלי )נ״אעלח‪ '>:‬לחורה באפי מלכותא‪:‬‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫סרישתי שכמיה‪ ,‬כ״כככ״י תרגום של נפלאות פרישות‪ .‬ימוין‪ ,‬ישפרו‪ .‬כשעותא‪ ,‬ככל‬ ‫;עה‪ .‬צכי ותמיד ורגיג‪ ,‬שלשתם ל' תשין וחמלה ו‪:‬ל‪:‬תס תארים אל התורה הכאהבת‬ ‫והנחמלה‪ ,‬הכתמדים מזהכ)תהלים יט( מתורגם דרגיגי מדהכ‪ ,‬והמאמר ממוכר עם‬ ‫הקודם הקלה הכליל ישראל לחלקו לעשות רצונו ולספר פלאות‪:‬כתו ולהגות כתורה‬ ‫מחמלה‪ .‬ד י ל א ו ן ‪ ,‬כ״כככ״יועיקר‪ ,‬וטעמו שילאו‪ ,‬ל ליאות‪ .‬כלעותא‪ ,‬כיגיעה‪.‬‬ ‫צלותהון‪ ,‬תפלתן‪ .‬ככן‪ ,‬כעבור שיגעו כתורה‪ .‬זהניא כעותא‪ ,‬ומועלת התפלה‬ ‫שתהא מקובלת‪ .‬קטירא‪ ,‬קשורה‪ .‬כתגא‪ ,‬בכתר‪ .‬כשכועתא‪ ,‬כמו שאזיל בש׳‬ ‫היכלות מלאך עומד אזר המרכבה ונוטל תפלתן של ישראל ו מ ש ב י ע אותן והולכין‬ ‫לראש הכבול‪ ,‬וכן אמרו זיל במס׳ תגיל דף י״ג ל ‪ .‬ובן יישל בעל שיר היתוד כשיר‬ ‫הככוד תהלתי תהי לראשך עטרת וכו׳‪ ,‬והמאמר הזה הוכא גס כשמות רכה פ׳ כיא‬ ‫רף קל״ת ל כשינוי מעט‪ .‬קכל יקר טוטפתא‪ ,‬לעומת פאר התפילין‪• .‬תיכא‪,‬‬ ‫יושבת וכמו שאזיל)כרכות לף ו( מכין שהקלה מנית תפילין ? וכו׳ ותמרו עול תפילץ‬ ‫דמרי עלמא מה כתיכ כהו ? ומי כעמך ישראל וכו׳ וזהו רשימא היא גופא וכוי‪.‬‬ ‫רכותהזן‪ ,‬חשיבותם‪ .‬קראי כשמעתא‪ ,‬הקוראים שמע ישראל ועושים אותו חטיבה‬ ‫אחת כעול ‪ .‬אמירא לכוותא‪ ,‬אעירא כמות׳ כלוע׳ אמיר׳ של שבח נאה גם לי לשפר עליו‪.‬‬ ‫שפר עלי לחוויה‪ ,‬כאה לי לכפר‪ .‬באפי מלכותא‪ ,‬בפני המלכים מלכי אק השואלים‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ on‬ט ט ע ט ‪ :‬ע‪2 :‬ערקינדע גיינעו‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ w u n n‬ווונדערטד‪.‬ווטען‪,‬תו;ד חי^עוווחהרענד‬ ‫צ‪ .‬גיך «יט רענן וו‪4:‬ענעה*»ע‪,1‬זיעב|ינעןווונד וו‪*:‬וטהי;ען ‪4‬עןעט‪3‬עכעטוו‪£‬טי^ע‪.‬‬ ‫דיון נ י ^ ט ער יו‪1‬יך דעטען * ע ב ע ט ע « י ט ‪/‬ו‪9‬ד‪.‬ן;ע‪6‬חז‪1‬ע| ‪»10‬‬ ‫ק ‪ .‬חיי ן ענ;ע‪ $‬בי*»‪»4‬ט זיוי י י י ל ‪ ,‬בי|רעט דווחי‪ :‬וויין די}»דענן‪,‬‬ ‫לו כ‪«1‬יקקען י)ו»»יט י ע ‪ :‬וועןטעכערהווןטער‪ :‬חייןיןנע‪ :‬הויפט‪,‬‬ ‫ר‪«.‬יט ר ע ר ווו«טרי‪5‬ט‪ :‬״יויינע וויי‪:‬ע‪ ,‬צגערנינ‪3‬טי;ע‬ ‫ווונד זווץוטע נח‪3‬יחן יומט ישראל; ניח היזריגט ו ע נ ן חיינ‪3‬י‪4‬ען ‪" I‬‬ ‫ש‪ .‬דע‪ :‬וועןטרע;עכטע| פריי‪ — :‬ד ע נ ן טפרוכע ‪— cnnyA‬‬ ‫ליע‪*#‬ט ע‪\ , T H :‬רט נ‪2 1‬ערקינדע|‪ ,‬וויו ^ענו»‪0‬רט וער עירענקןןט^ע‪.‬‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫*!׳‬ ‫האין ומסמשין כחיזו אךותא•‬ ‫ר! מדזין ןעזילין ליה בעסק אחותא‪:‬‬ ‫סנן ומאן י הוא ךחימף שפיךאימ־יותא•‬ ‫ארום*‪3‬גיניה ספיחםדיור אריוחא‪*:‬‬ ‫י לןךא ןיאה אלו אין תערכי למרותא•‬ ‫ךעותיף געביד ליך ככל אוזותא‪:‬‬ ‫‪ 3‬הכםתא סתיבחא להון קצח ?'היוךעוחא‪.‬‬ ‫ן ךעתון חבמין ליה ‪3‬אעןתמיוךעיתא‪:‬‬ ‫ך מתכון םה חשיבארןבל ההיא שבדותא‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אודותיו כמו‬ ‫על‬ ‫אדותא‪,‬‬ ‫תאין ומתככ‪:‬ין‪,‬‬ ‫שמספר והולך‪.‬‬ ‫כיזין‪,‬‬ ‫באים ומתאספים‪.‬‬ ‫כדמות גלי הים‪ .‬תמהין ושיילי;‪ ,‬מתמיהים ושואלים‪ .‬לה‪ ,‬על אודותיו‪.‬‬ ‫אתותא‪ ,‬האותות‪ .‬מכן ומאן הוא רחימך‪ ,‬כך היו האומת שואלין את ישראל \‬ ‫מה אלהיכם מפל אלהיס שכך אתם נהרגים‬ ‫מה דודך‬ ‫בפסוק‬ ‫המראה‪,‬‬ ‫והוא במקום‬ ‫ספית ‪.‬עדור‬ ‫ועשייה‬ ‫ק״ע‬ ‫מדוד היפה‬ ‫היפה‬ ‫אריותא‪,‬‬ ‫)שיר ה ט ( ‪.‬‬ ‫שבכתוב‪.‬‬ ‫כנשים‬ ‫ב ז ר ת הסתופף‬ ‫ממעינות אריות‬ ‫א‪/‬‬ ‫בנשים‬ ‫)שיל‬ ‫ד ת(‬ ‫אין תערכי למרותא‪,‬‬ ‫וכצלביס ע ל י ו ?‬ ‫במעונות‬ ‫וכדאי׳‬ ‫שפירא‬ ‫ארוס‬ ‫בריותא‪/‬‬ ‫כגיכיה‪,‬‬ ‫אריות‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫עיין פי׳ רש״י‬ ‫כי‬ ‫י‪5‬‬ ‫למענו‪,‬‬ ‫וירמוז לבבל‬ ‫כשמות רכה‬ ‫אם תתערכ עמנו לקכל‬ ‫ת‬ ‫ומד*‬ ‫פ ׳ כיג‬ ‫‪7‬״‬ ‫שלנו‬ ‫ואן‬ ‫מלכות‬ ‫רעיתך ורצונך כעכיד לך ככל מקום ואתר‪ ,‬וכל הדיבור הזה מבואר בבמדבר‬ ‫פ׳ נ ׳ ‪.‬‬ ‫רכה‬ ‫התשובה‬ ‫אתם‬ ‫כתכמתא מתיבתא‪,‬‬ ‫מבוארת‬ ‫שם כרבות‪.‬‬ ‫כ״י‬ ‫ידעתין‬ ‫משיכה‬ ‫להם‬ ‫חכמי] ליה‬ ‫בתבמה‬ ‫וכי ‪/‬‬ ‫באשתמודעותא‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עטן‬ ‫תדעו‪:‬‬ ‫היודעים אותו כהתנכרות‪ ,‬עיין פי׳ רמכ ן בפי כא כפסוק כל בן ככר‪.‬‬ ‫ח ‪ .‬דחרט טרחטען דוו טטח*? חוין‪ /‬טטירלטען ת י ע ה ע ר (ויח *ועערעג‪/‬ותגען*{‬ ‫וזוכר ערקוכדי;טען הוןהכיט זית ע ו ך חיהכ} חוכר ‪ :‬י י י ע ן ווחוכרערטהחטען‪:‬‬ ‫ם‪ .‬״ווחו‪ ,‬חוכר וועד ווי‪:‬ט דיין טרויטער‪ ,‬רוח טטחןלע טיןנע!‬ ‫א ‪ .‬חו‪ £‬רעטע‪:‬טחין<ען דוח ןח ןעהר רוןרעגט ‪7‬‬ ‫י‪ .‬ווירדיןנער ווחר‪:‬עט חוו וזוכר טחכער‪1 /‬וען רות חוכגרער ד״חהייט הוויי^טענט‪,‬‬ ‫ר‪ .‬דחן ווח^טען וויר דיר ; ע ‪ :‬י ; ע טהון‬ ‫וו‪)1‬עכטה‪0‬זבען‪.‬״‬ ‫ב‪ .‬ווחד‪,‬ןבעדווכט ; ח ב חיך וויהנען וויינע ק‪5‬ייכע ק ע ד ע לוריק‪:‬‬ ‫י ח‪ ,‬וויסטעט ח י ה ר דיח ודהר חיהן ‪5‬עלכי‪:‬פטעזנר‬ ‫׳‬ ‫**יטקעננט‪,‬‬ ‫ר‪ .‬וויי! חוכבעדייטעכר חיירע החהייט לו חכשען חי‪ £ }:‬ע ר ; ן י י ך יענער ה י ! ח ע‬ ‫*(דעו‬ ‫קחני;ע צחן‬ ‫כבל חו‪:‬ד מדי‪.‬‬ ‫ויעהע ח י ע נאור‪.‬‬ ‫׳‬ ‫מג‬ ‫של שבועות‬ ‫ך מתא ך‪.‬יעכד לי כד מ^א ןשועתא‪:‬‬ ‫‪ 3‬מיתי לי נהיוךא ןתחנןי למןיבהתא״‬ ‫ן קריה כד את‪3‬לי' כחקפא וכגיותא‪:‬‬ ‫ן שלם ןסליא'לעאי‪/‬ונגותאי• ״‬ ‫צךיןתא' לעם חביב ןםגייזכותא‪:‬‬ ‫ח ח שלמיא במיתי ומנא )לא ומנא( ךכיתא•‬ ‫ק ךלחא דיח^לם כריכנש גלורןא‪:‬‬ ‫\ קריה מטיל'עליה כיומי ןלילותא*‬ ‫ג מניה למעביד בה בתשכחןכלילתא‪:‬‬ ‫ענניאלמשפריכילתא•'‬ ‫‪:‬‬ ‫רגותא‪ ,‬גדולה‪ ,‬כ ד טטיא ישועתא‪ ,‬כ״כ‪ .‬ככ״י וכן עיקר‪ ,‬כ י אין' מדרך ה פ י י ק‬ ‫לחרוז תיבה אתת פעמים‪.‬‬ ‫במיתי‪,‬‬ ‫ב‪3‬וא‪.‬‬ ‫ותכסה ל כ ס‬ ‫ותחפי לכון גהתא‪,‬‬ ‫כוסה‪ ,‬תכסך כוסה )עובדי׳ א י ( ‪ ,‬תיי תחפינך כהתא‪ ,‬ד י ג כהתא בכי ל כהה‬ ‫‪,‬‬ ‫עיין סנהדרין ד ף צ״ט א ׳ ג‬ ‫וכגיותא‪ ,‬כ״כ בכ״י ועיקר‪,‬‬ ‫אימת אתי מ ‪ :‬י ח א ?‬ ‫לכי חפי להו ח‪:‬וכא ו כ ו ‪.‬‬ ‫מפעם שכתבתי כפמוך‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לפנאי וכגותא‪,‬‬ ‫ולאיי הים והיינו צור היושבת באיי הים שתיי נגוותא דיעא‪,‬‬ ‫כקרא כסתם אי כגון טלבי תרשיש ואיים‬ ‫צדקתא‪ ,‬מוסכ על ישלם‪.‬‬ ‫לשונאים‬ ‫ומצאנו כי צור‬ ‫)תהלים עכ י ( ע״ש פ י רש״י ן״ל‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וסגיא זכויתא‪ ,‬ורב זכות‪ ,‬וגם זה תאר לישראל כלומר‬ ‫עם חכיכ ורכ זכות‪ .‬חדו‪ ,‬תדוה ושטחה‪ .‬כעיתי‪ ,‬ככוא‪ .‬וטנא לכייתא‪ ,‬וכלים‬ ‫טהורים‪ .‬כדיככשגלותא‪ ,‬כאשר יקכץ הגליות‪ .‬ממיל עליה‪ ,‬מ‪1‬ין על גלות ירושלים‪.‬‬ ‫גנוניה‪ ,‬חפתו‪ ,‬יוצא ט ת ו פ ת ו ) ת ה ל י ׳ יט ו( טתורגס מ ג נ ו כ י ה‪ ,‬והטעם שתהי׳‬ ‫שכינתו שורה בתוכה‪ .‬דזהירעככיא‪ ,‬של זוהר עננים‪ .‬למשפר כילתא‪ ,‬ליפות החופה‪.‬‬ ‫ר ‪ .‬יענער *רחסע‪ ,‬לו וועןבער ע ר «<יך ע*<סחרהעבט חיינוט‪,‬‬ ‫ב ‪ .‬ו ו ע ן ע ר •»יר חויפגעהן }חטט גיין ן י כ נ ו — ח י י ך חו«יעבעןט‬ ‫&ינזטער‪:‬י‪— 0‬‬ ‫י• " ‪ 1‬ע י י׳ין ד י נ ע ר «חיעןטוןט ‪ \:r!U‬ע ר ט י י נ ט •*חנטי; חוגר ‪0‬ר)‪1‬כט‪5‬ןזן‪.‬‬ ‫ע‬ ‫י‪ .‬דתן ‪5‬ערגי)ט ע ר ויינען פיינדען חו‪:‬ד יענען יוימוןיונערן‬ ‫צ ‪ .‬ו ! ו ‪ :‬ד בעןיוהנט חיינע הח!רע ח ו ‪ :‬ד טו;עירחח‪£‬טע נתלית!;‬ ‫ח ‪ .‬דיון קעהרט פ ^ ע פ ר י י ר ע לוריקק חונד ריינע ווחננע‬ ‫ק‪ : .‬ח ך ןיינער רעזידענ( ירושלם‪,‬דח ריח חוי;געווח‪:‬רערטען ן ן י ע ד ע ר ה י י ^ ע ק ע ה ר ^‬ ‫י‪•: .‬ינע העריןיכקייט ווחןטעט דחן ח י ב ע ר ח י ה ר טחג ח ו ‪ :‬ד כ ף כ ט ;‬ ‫ג‪ .‬חין חיהרוועררען רייהטנטוונלע חד&‪:1‬ע‪5‬יהרט‪& ,‬חן זחבגעןחנ*ען כ ע ^ י י ט ע ט‬ ‫ד‪ .‬חונטער פ ר ח ב ט ה י ^ ן ! ‪* ,‬עביןרעט מוי‪ :‬קריןטו!ןן»וןזקען‪.‬‬ ‫י‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫‪43‬‬ ‫לפומיה ךעביךתא_עביךן ?!טללתא‪:‬‬ ‫?‪:‬תכתקי ךהב פץא י‪#‬בע קעלתא•‬ ‫ת הימין צד‪:‬קירןךם ךב פעלחא'י‬ ‫ו ריויהון דמי לשבעא חדותא•‬ ‫ךקיעא ‪3‬זיה‪1‬ךיה וכוכבי זיותא‪:‬‬ ‫שר למפרט בש?ןחא•‬ ‫הךרא ךלא א?‪' 5‬‬ ‫ן לא א^מע וחמי נביאן חזותא‪':‬‬ ‫‪ 3‬לא שלטא בה‪.‬עין כגיו עךן גנתא•‬ ‫‪:‬‬ ‫לפומה דעכילתא‪ ,‬לפי מעשיו של כל צ ד ק ‪ .‬עכידן מטללתא‪ ,‬עושים החיפה וכמו‬ ‫שאמרו ן ״ ל ) ל כ דף ע ה ( אמר ר״י עתיד ה ק ל ה לעשות לכל צדיק ו צ ד ק שיע תופות‬ ‫ב ל ע שנאמר‪ ....‬כי על כל ככול תפה אד־י מלמד שכל צדיק וצדיק ה ק ל ה עושה לו‬ ‫פופה לפי מ י ד ו וכו׳ עכיל‪ .‬כתכתקי‪ ,‬כ ל ל עיין כערון ע י ן חכתק ומעמו כשאורי‬ ‫להב פיזא‪ ,‬זהכ פז‪ .‬ושבע מעלתא‪,‬‬ ‫שגע תופות כדאמרן‪.‬‬ ‫תחימין‪,‬‬ ‫כגילים‬ ‫וכתחמיס‪ .‬קדם רכ פעלתא‪ ,‬לפני ה ק ל ה רכ העליליה‪ .‬ורייהין דמי‪ ,‬ומראיתם‬ ‫דומה‪ .‬לשבעה חדוותא‪ ,‬לשכע שמחות וייג כ ש ׳ וכמו שאזיל ב‪:‬ותר מוכ מזעור ע״ו‬ ‫ע‬ ‫?‬ ‫ע‬ ‫אלא ^ ‪ 3‬אלו וי כתות של צדיקים שעתילין‬ ‫שמתות את פ נ י ן א״ת‬ ‫ע‬ ‫לראות פכי שכינה לע״ה ע ל ל ‪ ,‬ו נ ל י גרס לשכעא חזוותא ח ׳ ל׳ מראה‪ ,‬ו כ ל י‬ ‫אחר ע ז ב ע א ל‪*£‬׳ ומשתכר‪ .‬רקיעא כזיהוריה וכוי‪ ,‬ע ל ה והמשכילים‬ ‫כזוהר‬ ‫ה ר ק י ע ומצדיקי הרכים‬ ‫יזהירו‬ ‫כ ו כ כ י ס לעולם ו ע ד ) ד נ י א ל י כ ג ( ‪ ,‬ו מ ע ם‬ ‫כוכב• זיותא‪ ,‬כוכבי אור‪ .‬הדרא דלא אפשר וכו׳‪ ,‬יקר שלא אפשר לפרש כששתים‬ ‫ולא כשמע ולא נראה אל‬ ‫וסנהלרין‬ ‫ל ף ל ט א׳‬ ‫כל‬ ‫ככיא כמראה‪ ,‬וכן אמרו זיל‬ ‫כל הנביאים‬ ‫כולם לא‬ ‫כתנכאו אלא‬ ‫כרכות לף ל״ל‬ ‫לימות‬ ‫המשייז‬ ‫אכל לע״ה עין לא ראתה אלהי' זולתן )ישעי׳ סל ל ( ‪ ,‬מאי עין לא ר א ת ה ?‬ ‫אמר ר״י ל ל זה יין המשומר כענכיו מששת ימי כראשית‪ ,‬ר ש ל ג אומר זה ע ק‬ ‫שלא שלטה בו עין כרי'‪,‬‬ ‫אי הכי־ אלם היכן ה ו א ?‬ ‫כגן‪ ,‬שמא תאמר גן זה‬ ‫ע ד ן ‪ ,‬ת״ל ונהר יוצא מעלן להשקות את הגן גן לחול ועלןלתול עכיל‪ .‬ה ג ל זה‬ ‫ל‪.‬נחך‬ ‫‪5‬ערהחזטני‪ 0‬ד ע ר ‪5‬ערריענ!טע ווערדען טהרןן‪:‬הי««ען‬ ‫ב ‪ .‬נעב‪:‬ט ^חןרענען טהרחנען פתן ‪:‬יעבען טטו‪5‬ען‬ ‫‪urfin . n‬‬ ‫פ ר ח ^ ע ן חנגעוויעןען פחנ) ‪5‬ער;עןטער ד ע ר טהחטען;‬ ‫ו‪ .‬מיהר )וג^עגיכט‪ ,‬פער^י^ט יוונד ווח‪:‬נעחטט‪,2‬‬ ‫ר‪.‬דעע‬ ‫הייטערן ‪ ,tonn^i‬י‪1‬וכד דען ןיצטען‬ ‫‪fo‬״‪5u‬‬ ‫טטעמען —‬ ‫ה‪ .‬וזיין חנבןיקק‪ ,‬ר ע ן קיינע טפרח‪3‬ע לו םיןרערן ‪ 5‬ע ר « ח ן ‪,‬‬ ‫ו ‪ .‬ר ע ן קיין פרח‪£‬עט ^עןעהען נחך ע«פפונדען החט‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬נ ן ך מי‪:‬ט קיינען‬ ‫וועןענו ברקק חיינ^עדרו‪;:‬ען <ךן‬ ‫יעיע ווןוננע^יודע‪,‬‬ ‫מד‬ ‫של שבועות׳‬ ‫קןטילי בי מגא לבהדי רשבינתא‪:‬‬ ‫ע ליה רמזי‪.‬דין הוא'ברם באסחנירןא‪.‬‬ ‫שבתא ליה כשבין וזקוף הממתא‪:‬‬ ‫‪ :‬ךבר לן‪,‬עלמין ״עלמין מרמוחא•‬ ‫םנת ךיילןךמלקיךמין פרש כאךמותא‪:‬‬ ‫ט לולה דלויחן וחור טור רמותא‪* .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•ייסד בלא שלעא ביי עין בגו ע ל ן ג כ ת א ‪ ,‬גן לתור ועלןלתול‪ .‬מטיילי נ י תכג א‪,‬‬ ‫הצליקים ממיילין במתול‪ .‬לבהלי דשכנתא‪ ,‬בתכרת השכינה‪ ,‬וכמו שאזיל והתהלכתי‬ ‫בתוככם‬ ‫א ט י י ל עטכם כגיע‪ .‬עלי׳ רמזי‪ ,‬עליו על הקכ״ס ירטזו באצבע ייאמרו‬ ‫דין הוא וכוי‪ ,‬והוא עשיה ואמר ביום ההוא הכה אלהינו זה קויכו לו ויושיענו זה ה ׳‬ ‫תויכו לו וגו׳)ישעיה כה י ( ואמרו עלה במס׳ תענית ל ף ל ״ א אמר ר״אעתיד הקכייז‬ ‫לעשות טחול לצדיקים כגיע וכל אתל מלאה עליו כאצבע שנא ואמר כיוס ההוא הכם‬ ‫‪,‬‬ ‫אלהיכו זה עכיל‪ .‬וכתכתוטא לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל וההרואין‬ ‫אותי ותייס לעולם שנא׳‪ ....‬ולא עוד אלא שהם טלאים כבודי זה לזה כאצבע שנא׳ ואטד‬ ‫ביום ההוא הכה אלהיכו זה וכן הוא אומר כי זה אלהיס אלהיכו עולם ועד הוא יכהגכו‬ ‫ע ל מ ו ת ) ת ה ל י ׳ טת טו( עכיל‪ ,‬ובויקרא רבה סוף פ׳ י״א משיים עלמות עולם שאין נ ו‬ ‫מות‪ ,‬עלמות כשני עולמות העה׳׳ז והעה״כ‪ ,‬עלטות באילן עולטתא כלכתיב בתוך‬ ‫מלמות תופפו׳ עכ״ל‪ ,‬ור״ל שהקכ״ה יעשה מחול עם הצדיקים וינהגם כבתולה כמתול‪.‬‬ ‫•באמתנותא שכרכא לי׳‪,‬‬ ‫במתינות !התמהמהות קוינו לו כשבי ‪ .‬בתקוף היטכותא‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫באמונה רבה‪ .‬ילבר לן עלמין וכוי‪ ,‬יכהגכו עלמות וכלאמרן כספון‪ .‬עלמין טלטותא‪,‬‬ ‫כלמות העלמות כטתול וכלאטרן‪ .‬טנת לילן‪ ,‬מנה ותלק שלנו‪ .‬כריש בארמותא‪,‬‬ ‫הפריש בהרמה‪ .‬טלולא ללויתן‪ ,‬שתוק של לויתן עם שור הכר‪ ,‬ל תוכא וטלולא‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ותור טור רטותא‪ ,‬ושור של ההרים הרמים‪ ,‬תרגום של שור‬ ‫ת ו ר ותרגום של‬ ‫הר ט ו ר ‪ ,‬והלויתן ושור הכר שניהם מפולשים כאיוב ס י ט׳ פסוק‪':‬ט‪°‬ו הכה כא‬ ‫‪,‬‬ ‫בהמות‬ ‫ותרגומו‬ ‫אשר עשיתי עמך וגו׳ והוא הנזכר כתהלים כ׳ ב ה מ ו ת בהררי‬ ‫ו ת ו ר בר לרעי בכל יוטי‬ ‫אלן‬ ‫ט ו ר י ן אלפין‪ ,‬ובאיוב ט׳ כ׳׳ה תמשוך ל ז י ת ן‬ ‫ב ז כ ה וגו׳‪ ,‬ועתיל הקב׳ה לעשות בהם שתוק ושעשוע לצליקים כלאיתא במס׳ ביג‬ ‫מ ‪ .‬וויו זית זווטוותנדעון‪ ,‬דית ןע‪1‬י;ען‪ ,‬ב ע ^ י י ט ע ט ‪}5‬ןן דער*•וויעןטווט;ווטטעו!‬ ‫ע ‪ .‬חייןיוו י ח ן דייטענדוועררען וית ווויגרופען‪ :‬״הוו! ע ר ווי‪:‬ט'‪ ,:‬דעעוויר‪4‬עד!ןדיג‬ ‫ש ‪ £ .‬ע ר ט י ו י ט יוין וווכגרער *ע‪5‬וונ}ענטוומט *<יט ‪5<:‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪r‬רןו‪0‬ערםטוונדהוו‪8‬טיגקייט;‬ ‫יעטלט ]ייטעט ע ר « ו נ ‪ :‬ווין דיעוער עוויןקייט ווונר ן ן י ר ; ע נ י ע ט ע ן עןןי^ע עןוננע‪,‬‬ ‫ס‪ .‬ריח ע ר לוע יונטחיי! יווכג‬ ‫ו!‪ ):‬ו א ב ח י ן‬ ‫בעסיעדען!‬ ‫‪,‬‬ ‫ט‪ .‬נו!בעגיננט חיינע !!‪:‬טהעטלע "לוויסען לויתן וזונר דעכן וויןרעןבער^םטיער*(;‬ ‫*( לויתן חיןט דת‪ :‬גיץ׳סטע *•עערחונ;‪:‬עד\יער;‬ ‫דערןןיןרעבערוטטיערוודער‬ ‫בהמותרוו‪^ :‬רןןסטע ‪1‬מנרווונ;עד‪,‬ייער‪6 .‬תן ביידען ‪« y u ^ f i‬חן וויינע בעטריי‪/‬‬ ‫כונן חין איוב קוופ' ‪ 4 °‬ן פחןןטטתנרי^ער נתך וויג! תלמוד‪ .‬ןיעהע מ י ע ביאור‪.‬‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫‪44‬‬ ‫ן חד בחד כי סביןל;עביר קךבותא‪:‬‬ ‫בלןדנזהי מנגח ‪3‬המ‪1‬ח בךמתא•‬ ‫י קרטע נון לקבליה בציציוי ב^בוךתא‪:‬‬ ‫?ן קרב ליה בךיה בנחךביה ךסרםתא•‬ ‫ן»רק‪1‬ט‪1‬ן לצדשך ןתפןן ןשרוחא‪:‬‬ ‫קןםחריןעלי תכי ךכךכד ןגומרתא‪.‬‬ ‫נ גדין קמיהון אפךםמיון נהךתא‪:‬‬ ‫‪ 1‬מספ‪3‬קין ןךוו'‪3‬כםי ךרתא•*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ה א‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫רר‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫^ ‪,‬ן‬ ‫ע ש ן ת‬ ‫ק‬ ‫‪ :‬ן ג י‬ ‫י) ל י י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ן כ‬ ‫ת‬ ‫‪ **rayta‬וכל״א ר‪.‬ע‪30‬ט(‬ ‫ע ם לויתן וכו׳ ואלמלא הקכ״ה עוזרו‪ ....‬דכתיכ העשו יגש תרכו ופי׳ רשיי כטעות כתיד‬ ‫והה״ד ע ם לויתן‪ ,‬ועיין ויקרא רכה םוף פ׳ כ״כ‪ .‬ותל כתל כי ש י י ן ‪ ,‬כאשר יסתכנו‬ ‫ייזל לדתן ושור הכר רעשו מלחמה כדאמלן‪ .‬י ק ר ט ע ‪ ,‬יללג‪ .‬כון‪ ,‬התנין היא לויתן‪,‬‬ ‫נציצוי‪ ,‬כשנפירין שלו ותרגום של שנפיר ציצין‪ ,‬ואטרו בויקרא רכה פ׳ י״ג ובתנחוטא‬ ‫ל ׳ שעיני נהמות ולויתן קכיגיון של צדיקים ל ע ״ ל ‪ . . . .‬כיצל הם כשתטים ‪ 7‬פניהם‬ ‫עזרוגין זה לזה שנא׳ אתל כאתל יגשו כהמות נותן ללויתן כקרכיו וקורעו‪ ,‬ולויתן נותן‬ ‫לנהמות בםכפיריו ונותרו וכו׳ ע״ש‪ .‬טקרנ ליה כריה כתרכיה‪ ,‬יקרכ לי כוראו‬ ‫בחרנו הגלולה‪ ,‬והוא עש״ה כשור הכר העושו יגש תרכו)איוכ ט י ט ( שקאי גם אלויוזן‬ ‫כמו שפי׳ רש״י שם כמס׳ ביכ‪ .‬והנה טל׳ המלרש הנזכר נראה שהאתר ימית את ת ‪ :‬ך‬ ‫ומלכרי התלמול משמע שהקכ״ה ימיתם ועיש בחילוש* אגלות למהרשיא ישוב על ז ז‬ ‫•ארסטון‪,‬‬ ‫סעול)״‬ ‫‪1 ( 7 r 0‬‬ ‫ז‬ ‫‪#‬‬ ‫‪ « e‬י ( כליי‪ ,‬וכןאיתאשס בויקרא רכה פ׳ ה נ י ל א ר ״ י א ר ס ט ״‬ ‫מתיל הקב״ה לעשות לעכליו הצדיקים לעיל וכו ‪ .‬ושירותא‪ ,‬גם זה ל׳ העולה ומשתה‬ ‫‪,‬‬ ‫כל׳ ארמי‪ .‬וארותתו ארומת תמיל )מ״כ כה ל ( תיי ושירותיה שירותא ת ל י ר א ‪,‬‬ ‫וכתיב גבי לויתן יכרו עליו תבלים )איוב ט ל ׳ ( שמתורגם יעכלון עליו תכימיא‬ ‫‪,‬‬ ‫שירותא‪.‬‬ ‫ושמתי‬ ‫מסתרין עלי תכי‪,‬‬ ‫מסוכק‬ ‫על‬ ‫שולתנות של כלכול‬ ‫ואבני אקלת‪,‬‬ ‫כ ל כ ו ל שמשותין ושעריך לאכני א ק ל ת )ישעיה כל יכ( תיי לאכני ג ע ר‬ ‫)‪.(gommarium‬‬ ‫כגילין קמיהון‪ ,‬מושכים ונגלים לפניהם‪ .‬ומתפנקין ולוו‪,‬‬ ‫ן ‪ .‬זיו! ‪3‬ריי‪5‬ען וויעוובדער טוופ‪£‬ער וון ח ונד ‪5‬יהרען וויינען בעזוגטי;ענדען ק ח ״ פ ל ‪.‬‬ ‫ב « י ט ר ע ן הוורנערן ‪5‬יהרט דתן בהמות זיינע‬ ‫טוןדןיכעןםטוןשע;‬ ‫י ‪ .‬דע‪ * :‬ע ע ר ע ‪ :‬ווונ;עד\יער ט נ ע ^ ט חיה! טתדט »יט זיינען ע ד ‪ .‬ע ר נ ע ן ‪ £‬ן ח ‪ 0‬ע ן‬ ‫״‬ ‫ם ‪ .‬ןיח ערןי^ען חונד ןןערדען דורך דע‪ :‬טתפ‪£‬ער‪ :‬ווונגעהיירע‪ :‬טווערט ל ע ר ^ י ע ד ע ר ^‬ ‫א‪.‬חונד‬ ‫לובערייטטט ל!‪ 30‬קןןגטןיבען‬ ‫‪ v f a f l n‬פ י ר ריוו ‪1‬ע)י;ען‪.‬‬ ‫ם חיער ןיטלען ‪ :‬י ח ווין ו י י ח ע ן ‪ ,‬חונך ט י ס ע &‪ |$‬ייוופי; ח ו י‬ ‫ר‬ ‫קןורעונקען‬ ‫‪ .2‬נ ע ב ע ן בווו‪:‬וו*»טטרון«ענדען כתנען‬ ‫‪:<v\.1‬ווונד לעלען ענטליקקט‬ ‫וווי]‪ \S$‬פחקו»ן<גן‬ ‫דע! •‬ ‫מה‬ ‫של שבועות‬ ‫חמר מרת ךמבךאשית נטיר בי נעותא‪:‬‬ ‫ז כאין כד שמןגתון ‪#‬בח ךא שיךחא•"‬ ‫קכיעין כן תהוון כהנהו חמךתא‪:‬‬ ‫ו תזמן די תיתבון' בעלא' ךרחא•‬ ‫ארי תציתון למלויי דג?קין בהךךתא‪:‬‬ ‫מרומים הוא אלחין ברןךמהאיובתקתא‪.‬‬ ‫ןיבי ןאתךעי בן וכןםר'לן אודןתא‪':‬‬ ‫ומתענגים ומשביעים ככוס רדה‪ .‬חמר מרת‪ ,‬יין עסיס; ונעשים )ישעיהיטט כו(‬ ‫ת״יוכתמר מרת‪ .‬דמבראשית כמר בי כעותא‪ ,‬י המשומר ביקב מששת‪.‬ימי בראשית‬ ‫נ מ כ ר בשמוך מנועם רז״ל‪ .‬והנה כעכין התענוגים ‪1»0‬ה אס יהיו גופנים או רוחכים‬ ‫כבר הרחיבו לדבר בהם גדולי ישראל הייה הרמכ״ם והרככ״ן והרשכ׳א והגיהרש״א‬ ‫בחדושי אגדות שלו‪ .‬ואולם הקשה שכפיומ הוא שמחברו חבר כל היעודים האלה‬ ‫על זמן קכוץ הגליות כפי הנראה טמליצתו‪ ,‬ורז״ל ככר הפרידו ביניהם כי על מקצתם‬ ‫אמרו לימות המשיח ועל מקצתם אמרו לעייל ועל מקצתם לעה״ב‪ ,‬וברור הוא כי ימות‬ ‫המשיח אינו העה״ב ממה שאמרו כל הנביאים לא התנבאו אלא לימות‪,‬המשיח אכל‬ ‫העה״ב עין לא ראתה וכו‪ /‬ואמרו עוד במש׳ זבחים דף קי״ח כל היום אלו ימות‬ ‫המשיח ובין כתפיו זה העה״ב‪ ,‬הרי לך שהם שני עולמות‪ ,‬והפייטן ייעד‪ .‬כל העניניש‬ ‫לעולם אחד‪ ,‬ועוד קשה שלא הזכיר תחיית המתים כלל‪ ,‬ולא יכלתי לכוון דעתו כזה‪.‬‬ ‫זכאין וכו‪ /‬עתה מיסכ המחבר פניו *‪ I‬העם ואומר ^ י ה ס ‪ :‬אתם הצדיקים‪ ,‬כאשר שמעתם‬ ‫שבח השירה זאת כן תהיו קבועים כאות׳ החבורה ‪ 1‬ותזכו; די תתגון‪ ,‬ותזכו לשבת‪ .‬בעלא‬ ‫דרתא‪ ,‬כשורה העליונה‪ .‬ארי תציתון למלד‪ ,‬כאשר ח‪:‬מפו לדבריו יתכרך‪ .‬דכפקי‪,‬‬ ‫בהדרתא‪ ,‬אשר יצאו כהדר כדכתיכ קול ה׳ כהדר‪ .‬צבי ואתרעי כן‪ ,‬חפן ורצה כנו;‬ ‫ח רע‪ :‬קו‪/‬ןטןיכען וויינ‪ ,:‬ר ע ר גייט‬ ‫ז וויהר היובט חיהן‬ ‫‪ ipvi‬תנבעגין וזין בעערען חויפבעןוחהרט תי‪1‬ט*‪.‬‬ ‫‪5‬ערטטת‪:‬רען‪ ,‬ח &רוו‪1‬ו‪1‬וע‪ ,‬רען ווערטר‪.‬‬ ‫>‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫[‬ ‫דיע‪:‬ער ה י ^ ע ;‬ ‫וועררען‬ ‫געןי; ‪:‬יטלען ר מ ו ט ‪ ,‬חין ר ע ר‬ ‫וזין‬ ‫ו‬ ‫יח‪ ,‬חיהר וועררעט‬ ‫א‬ ‫וועןוויהרדעןוון!רטען‪4‬עד‪.‬חרכט‪ ,‬ריח «יוי‪,‬עגטו‪/‬טיט;יינעע ^ ‪ :‬ד ע ע‪:‬ט‪2‬ןח‪0‬ען‪.‬‬ ‫‪y‬געפייע‪:‬עןדית י ע ר הערר‪,‬‬ ‫‪y‬‬ ‫*(‬ ‫^י!‬ ‫|<ענע‬ ‫יווני ניי;ו‪ 4:‬לו‬ ‫י‪11‬כג‬ ‫ערנטען‬ ‫דיעגער‬ ‫ו׳ל} ו׳נפתנן‪-‬ע ‪i n‬‬ ‫הווט״ער ח‪,‬נ‪ :‬ר ח ג‬ ‫דיו!כי‪.‬יהערי;עטיודעיונן‪ :‬פ ע ן דע‪£‬י^יקקזיכען‬ ‫רייחע‪/‬‬ ‫ענרע י‪.‬‬ ‫^‪ Juyjy‬וויבערןיע‪5‬ערט‬ ‫לוסטוונד‬ ‫‪4‬‬ ‫ו ד י נ ע ן קעפטי^ען ‪1‬ע»‬ ‫בענג ווירד פתן רע| >»יי‪:‬טען ‪ 0‬ו ‪ : :‬ע ד ע ר *עועהדטען יו<‪ 1‬וויינע ווןןעןנמריע‪ ,‬דתן‬ ‫ד ‪ .‬י י ‪ 0‬ט ו ו י י נ ע ו ו נ ט ו י ) י נ ע דיווט‪1:‬עןן!נ‪ 4‬וויינער}וןן;ע><יייען ווחהרהייטווונטער‬ ‫;‬ ‫וויינעע‬ ‫‪4‬‬ ‫דננןיכען‬ ‫ביירע כעטרו׳צטעט‪ .‬ן י ע ח ע וויכיי;ע‪:‬ג ‪0‬י|‬ ‫)‪M (Tom 3.‬‬ ‫יר‬ ‫״יינעעכאול‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ו‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫^‬ ‫ויסעו מרפידים ויב ^ ו מדברסיני ויחנו במדבר ויחד‬ ‫;‬ ‫ין‬ ‫‪•T-:‬‬ ‫•‬ ‫‪ST‬‬ ‫•‪1‬״ו־וו־‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫—ין‪J-‬‬ ‫‪w-‬‬ ‫^םישיאל נגדההר‪ :‬ומיצה עלהאל־האלהיםויקי־א‬ ‫‪ x4• :‬׳־״‪!:‬ז־‪I T T \w<' /‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J•:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪^V:IT V‬‬ ‫‪KT T‬‬ ‫אליו יהרה מךההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד‬ ‫לבני ישראל‪ :‬אתם ראיתם אער עשיתי למצרים ואשא‬ ‫‪•.• : .‬‬ ‫אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי‪ :‬ועתה אם‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪t|T‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T1‬‬ ‫שמויע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪x.‬‬ ‫‪*.-.*:-:‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••ו••‬ ‫‪v‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫•«‬ ‫סגלה מבל־העמים כי־לי כל־הארץ‪ :‬ואתם תהידלי‬ ‫‪T-. :‬‬ ‫‪JT‬־‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. J‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪: 1‬‬ ‫־ ‪SV‬‬ ‫•<‬ ‫ממלכת כחגים וגוי קדוש אלה הדברים אשי הדבי‬ ‫אל־בני ישראל‪ :‬לוי ויביא מישה ויקרא לזקני העם וישים‬ ‫לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו ירייה‪ :‬ייענו‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪" :‬‬ ‫<••‬ ‫‪; -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫‪j• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;— ‪j-f‬‬ ‫•• ••‬ ‫‪.‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-:I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫כל־העםיחדמיאמרו כל אשר״רבריהיוה נעשה וי‪2$‬‬ ‫־‬ ‫‪TTT<-‬‬ ‫>‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪1‬־‪;:WT‬‬ ‫י •‪^.‬‬ ‫י‬ ‫‪JT-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪':V‬׳‬ ‫מ^האודדבריהעםאל־יהוה‪ :‬ויאמר לה‪1‬האל־משד‪,‬‬ ‫•‬ ‫•‪•.‬‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪<TT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ג‬ ‫יי׳‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫יי‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫ןעד• אנ‪;3‬בא;אליןל ^עבהענ^בעבור ישמע ךרעם בד?רי‬ ‫עמןדונם^^נאמינו לעולם ןעד משה את־ךבריהעס‬ ‫^ ה ל ך א ל ת נ ם ןקדשתנש‬ ‫אלץהןה‪:‬‬ ‫היום ומחר וכבסו שמלתם‪ :‬והיונכנים ליום השלילי‬ ‫—‬ ‫י‬ ‫‪:J‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪l‬‬ ‫•‬ ‫‪IT:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫׳ ‪/ f‬‬ ‫כייביום השלשיירדיהוהלעיניכל־העםעל־הרסיני‪:‬‬ ‫והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו• לכם עלות בהר‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪> I IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫^ ‪T‬‬ ‫‪WT‬ץ‪.‬־‬ ‫<‬ ‫ונגע בקצהו כל־הנגע בהר מות יומת‪ :‬לא־תגע מייד כי״‬ ‫‪. I"T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫סקול יסקלארירה יירהאם־בהמה אבדאיש לאיחיח‬ ‫‪• |<• ^VT• J T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•••‪•V‬‬ ‫י‪JT‬‬ ‫‪m‬‬ ‫" ‪J‬״‬ ‫‪U‬‬ ‫במ^ךהייבל המה יעלו בהר‪ :‬ג וירד ‪ nisto‬מךההד‬ ‫וייאמד‪.‬אלי‬ ‫שמלתם‪:‬‬ ‫ויכבסו‬ ‫את־העם‬ ‫ויקדיש‬ ‫^־העם‬ ‫הןנןכ‪3‬ד‪:‬‬ ‫רדזי‬ ‫על‬ ‫אל־אישה‪ :‬־‪W‬‬ ‫וברקים ' •‬ ‫*‪I‬‬ ‫אל־תג^ו‪ IT‬־‪"A‬‬ ‫קלת‬ ‫יהי • ‪:‬‬ ‫ימים *‬ ‫הבקר־ ־ •‬ ‫ש‪ T‬ת ־ ! ‪:‬‬ ‫בהית‪T‬‬ ‫נכנים ‪V‬ל ש ל‬ ‫השלילי‬ ‫‪)-:‬־•‬‫היו‬ ‫ביום״ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫העם‬ ‫•• ‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫'<‪V :T^T^:‬‬ ‫‪' .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫מו‬ ‫של שבועות‬ ‫על־הדזר וקל שפר חזק מאדי ויחרד כל־העם אשר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ir‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪A :‬‬ ‫‪) JTT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‪•.‬ן‪,—.•:‬‬ ‫‪V.*-:‬‬ ‫ז ז '‬ ‫במחנה‪ :‬ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מז־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪SV‬‬ ‫״‬ ‫זז'‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪y‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪«, H pi" p‬‬ ‫‪,:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫המחנה ויתיצבו בתחתית ההר‪ :‬ודר סיני עשן כל‪ 1‬מפני‬ ‫^‪:‬שןרחרד‬ ‫כל־״חהר מאד‪ :‬ויהי ק‪1‬ל השפרה‪1‬לךוחזקמא‪ 1‬משח‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪J‬‬ ‫|‬ ‫‪I J‬‬ ‫״‬ ‫‪JV‬‬ ‫; \<‬ ‫ידבר והאלוהים יעננו בק‪1‬ל‪ :‬ד וירד יהיה על־הר סיני‬ ‫‪*-‬‬ ‫ע‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪v-‬‬ ‫>‬ ‫אל‪-‬ראיש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T.‬‬ ‫;‪J‬‬ ‫‪—IT‬ז״‬ ‫‪|:•-‬‬ ‫‪AT T‬‬ ‫משה‪ :‬וייאמר יח‪1‬האל־משה רד העד בעם פךיהיסו‬ ‫אל־יה‪1‬ה לראיות ונפל ממנו ךב‪ :‬וגס הכהנים הבגשים‬ ‫אל־יהוה יתקדשו פךיפרץ בהםיהוה‪ :‬ויאמר משד‪ .‬אי‬ ‫‪>V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ly-‬‬ ‫״‬ ‫• ‪IV T J J j‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יהוה לא־יוכל העם לעלת א ל ד ד סיני כי־אתה העדיתה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫ן ‪.‬‬ ‫‪:1-‬־‪k‬‬ ‫ז ז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪I'^AT‬‬ ‫•‬ ‫‪T -‬‬ ‫^‬ ‫—ן״• > ‪T‬‬ ‫בנו לאמיר הגבל את־ההר וקדשתו‪ :‬ויאמר אליו יהוד?‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״‪J‬‬ ‫ז‬ ‫‪|' :‬״‬ ‫ז‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫‪T •• v<: T‬‬ ‫ל ך ־ ר ד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם‬ ‫׳‪.‬־ |‬ ‫‪-j-:‬ד‬ ‫••‬ ‫ז‬ ‫;‪LT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫| ‪ : A T‬־ ' ‪J‬‬ ‫‪I-: r :‬׳ |‬ ‫יהרסו לעלתאל״יהוה פךיפרץ־בם‪ :‬וירד‬ ‫‪:viv‬‬ ‫‪V.T‬‬ ‫העם וייאמר אלהם‪ :‬ס‬ ‫‪t T‬‬ ‫‪•J‬‬ ‫*‬ ‫‪- A -‬‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪|v‬‬ ‫•;‪IT J T‬‬ ‫קצת‬ ‫וכו׳‬ ‫‪v‬‬ ‫‪TT:‬‬ ‫משה אלי־‬ ‫‪*.v‬‬ ‫—>‪v‬‬ ‫קהלות אומרין כאן‬ ‫ככתוכ‬ ‫נ ט ע ה כעמוד‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ארכן‬ ‫וידבר‬ ‫ארכין יי שמיא לסיני ואמר למשה מהמנה תא סוק‪:‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫־‬ ‫| ‪T:‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪ T‬־‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪::‬׳‪":‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪3‬ני פלטין דיךי לא ןבהלונך ךכבש יתהיון סבך מן ריש‪:‬‬ ‫גוק?דיןךאתוןך‪.‬ות נורהךנ^רודךלאןכיל למכוא ך^לוי‬ ‫ךםבף‪ :‬דבק לית הוא נורא ךמלאכי בךןיעמך אשא‬ ‫אכלא‬ ‫ארכץ‪,‬‬ ‫והציען‬ ‫דידי‪,‬‬ ‫כשאז״ל‪,‬‬ ‫על הר‬ ‫בני היכלי‬ ‫כיני‪.‬‬ ‫דנו ‪ :‬מ י ם‬ ‫וירד‪ ,‬מלמד‬ ‫מהמכים‪,‬‬ ‫כאמן ביתו‪.‬‬ ‫) ‪, ( P a l a t i u m‬‬ ‫והיינו‬ ‫שהרכין‬ ‫תא‬ ‫הקב״ה‬ ‫סוק‪ ,‬בוא‬ ‫המלאכים‪.‬‬ ‫ממים‬ ‫העליונים‬ ‫ועלה‪ .‬בכי‬ ‫סכך‪,‬‬ ‫קינן*‬ ‫כלגיין‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫גומלין דאתון‪ ,‬גיזלי כבשן‪ .‬הות כוריה דנמרוד‪ ,‬היה אשו של נמרוד שהשליך‬ ‫היה‬ ‫מלאכי של‬ ‫אשם‬ ‫למבוא‪,‬כך שלא‬ ‫כקבלה‪ .‬לאדלאיכוליכיללהדכיין‬ ‫כטבורשו ׳ ‪; ,‬יעמו‬ ‫האש נורא ו ‪:‬‬ ‫לית הוא‬ ‫דבק ככשן‬ ‫להתארך‪.‬לתוך‬ ‫יכול אברהם‬ ‫את‬ ‫‪6‬‬ ‫סרר הקריאה ליום ראשון‬ ‫י׳‬ ‫וידבר אלדים את כל־הדברים האלה לאמר‪ :‬ס אנכי‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪•J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫•'^‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪ n i n :‬אלהיף ?<שר דזוצארזיף ‪:£‬אךץ מןגילס‬ ‫מבית‪ .‬עבדים‪:‬״ לא יהיה לך אלהים אחךים על־פגי‬ ‫״( אוו״ה‪ ,‬הדכור אנכי לעולם ק ר א פשוק לעצמו וכן הי׳ מנהג קדמוניבו ז״ל והוא‬ ‫עיקר ובמו שהוכתתי כדאיות כדורות כקונטרס מ י ח ד שתברתי כשוף ם׳ ש ש י ח ‪.‬‬ ‫אכלא אשא‪ :‬הא אנא מלכיש לך פורפירון ייךי דאין‬ ‫‪nth‬‬ ‫קייב מלאכא תנגשנה ‪3‬הון‪ :‬ו;קב?נית קרני‬ ‫ני ראשך ךלית ?בר ךאר‪1‬קרב לותך‪:‬ן‪.‬עךא לא ‪$‬ה‪1‬י ?אפך‬ ‫משהךלית אוזיךע מה חבתך עלי‪:‬חי ;ק;ם אנא ך‪3‬ךאית‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אקונך עד לא שקללית רומא ומוכא‪ :‬נידוני כזרומא‬ ‫קמו להוןסמהיןךיןאמנאההכא מאן הוא* יה‪.‬יהע‬ ‫דשו לבשיא ודמא למקרב הכא ומאן כדו אגפיטיל‬ ‫)כ״אומ;כרךאנאאנן‪:‬טי‪ :(1‬כדחמוןמלאסא דעני כדין‬ ‫להון דין אכסנאה אנא מודע לפרז‪ :‬לענותנא ךאיתקדל‬ ‫משה רעיה‪1‬ן ךבני ??המנה ךבןתי‪ :‬מם ש?יא ירמרן‬ ‫אךעא ואשתבח דקאים בין חואתא‪ :‬נעו מלאכין וךחילך‬ ‫אופבין וגלגלי! כד חמרן מי^ה ךדןיב לעךפלא‪ :‬שערות‬ ‫דישה‬ ‫מלאכי‪ ,‬י כי עמך א ב י א ‪ :‬אוכלה א‪ .:‬פורפירון‪ ,‬לכוס מלכות כליי‬ ‫)‪(Spur pur‬‬ ‫וירמוז' למה שאז״ל כמס׳ שבת דף פ״ת מלמד שפירש שדי מזיו שכיבתו עליו‪ .‬תנגשכיה‪,‬‬ ‫ל׳ בגישה זד׳זיקה‪ .‬ן ע ד א ו כ ו ‪ /‬לא תהא קטן כעיביך‪ .‬תי וקיםאכא‪ /‬ל׳ שבועה הוא‬ ‫ומעמו תי אני כי‪.‬ככר בראתי איקונך ט ר ם ‪ :‬ב ל י ת י שמיס וארץ‪ .‬רומא‪ ,‬שמיסהרמיס‪.‬‬ ‫ומושא‪ ,‬הארץ השפלה‪ .‬מ מ נ י מרומא‪ ,‬שרי מעלה‪ .‬דין אכסנאה‪ ,‬האורת הזה‪ .‬רשו‪,‬‬ ‫רשות‪ .‬ומאן כדו אנפרטין‪ ,‬כיכ בכל ספרינו‪ ,‬ופירוש ומאן כדו ומי כזה‪ ,‬כי מאן‬ ‫תרגומו של טי וכדו תרגומו של כזה‪.‬‬ ‫תנשרטין והמ׳‬ ‫המשרתים‪.‬‬ ‫ונדרך‬ ‫בחירק‪,‬‬ ‫אנפדצין‬ ‫והגירסא‬ ‫ומצאתי בכיי של י״ת גדש י » ז כדו אכ•!‬ ‫הזאת משתכרת‬ ‫ופירושו‬ ‫ומן עכשו‬ ‫אכת‬ ‫נ ו‬ ‫) ‪ : ( i j t n q i r u t‬ט ע מ ו כל״י משרתים‪ ,‬עיין כתר כהונה בשרשן •‬ ‫‪ : :‬ק לזרמי להפיל‪.‬הג׳ כידוע וכן אמרו‬ ‫אפליק‬ ‫) ‪ ( * v l t a v‬גם אכפליוי‬ ‫‪'.‬וכדומה‪ .‬כי‪.‬ץ;יין‪ ,‬כאשר ראו‪ .‬דעני כדין‪ ,‬שהשיב בזה‪ ,‬שהוא מפורש והולך‪ .‬ר ע י י ‪. -‬‬ ‫•יכני‪ /‬ריעה שלי־ניש‬ ‫מ ד מ י י ז ד ב י ת י ‪ ,‬נ א ק ביתי‪ .‬מ ‪ :‬ו ‪ ,‬הושפלו‪ .‬נע‪ , .‬איזדעזעו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דתתית‬ ‫כץ‬ ‫של שבועות‬ ‫לא תעשה־לד פסל • וכל־תמונה אשר בשמים ו ממעל‬ ‫י־ ‪q‬‬ ‫׳־‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪J L‬‬ ‫• ־־־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t :‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-V -:‬‬ ‫־‬ ‫‪ T -‬־‪•j‬‬ ‫מאשר באךץססחתואשר במים! מתחת לארץ לא־‬ ‫תשתהוה לחם ולא תעבדם כי אנכי יהו־ה אלרזיןדאל קנא‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪V T ,J‬‬ ‫•‪• IT J‬‬ ‫‪";"TIT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫‪]-‬ד‬ ‫ב‬ ‫פלןל‪.‬עוין אבית על ־בנים עלישלשים ועל־ךבעים לש? אי‬ ‫ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשימיי מצוותי‪:‬‬ ‫לא‬ ‫ם‬ ‫תשא את־שםדהוה אלהיף לשיא כי לא ינקהיהוה‬ ‫את אשר־ישא את־ישמו לשוא‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V:‬־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪JT1‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פ‬ ‫‪:T‬‬ ‫א‬ ‫זמר את־יום הישבת־לקדשו• ששת ימים תעבד ועשית‬ ‫כל־מלאינוזף ויום השביעי שביזיליקןח אלסיף‬ ‫תעשה כל־^ליאכה אתה וב;ןל ובתףןןנןךף יאמיזף‬ ‫ובהמתף וגרף אשד בשעריזז כי ששת־ימיםעשה יהיוה‬ ‫את‬ ‫דישה קמו להון כחךא ךאקונין ךןעקי חזא מתקף‬ ‫לקבלה‪ :‬עול וקרב לך הכא רעיהון ך?ני ?ודו מן כי‪:.9‬ה‬ ‫מלכאךמא‪? :‬סל לך תלין לוהין מן ם?פיגון ךתחות‬ ‫כיסיה ךמלכא היא‪ :‬צהיל הוה לבה ךמשה וחךי דחוה‪^.‬‬ ‫רחום אפילגוםדידה‪:‬קריבו• מלאכיא לות כיסיה ךקךיס‬ ‫‪v‬־‬ ‫־ ••‬ ‫נ‬ ‫‪T: -‬־‪T‬‬ ‫|•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫ו א ד י י ן ‪ 3‬ב ע ו מנך ךלא‪:‬שלוטבן• יישא ךכפאןחוטיה‬ ‫• ל ‪ 1‬ב ר ו א ג ^ ; ן ל ה ל מ ג ג ש א ‪ :‬שדי אמר לה לא תךחל‬ ‫משהךממךעהוילך בסעדך‪ :‬תסבאוךןתץתהותלך‬ ‫רלא אשכהית בנביאי מהימן כותר‪:‬‬ ‫•‪:.‬־‪•'-‬־‬ ‫‪ . :‬־ ‪ :T‬יי י‬ ‫‪j TT‬‬ ‫; ••‬ ‫י ל ת ז ו ת " כרשיד דצלכא תיייא‪,‬‬ ‫חדי‪,‬‬ ‫נ י ת ח ה ‪ .‬אשילגוש‪,‬‬ ‫דשיניא‪ ,‬ראשו של סלט‪.‬‬ ‫ו י ד ב ר א ל ה י ם וכוי‪..‬‬ ‫;‪IT.‬‬ ‫ב צ ת ז ת כשא כבודו יתכרן‪.‬‬ ‫טליץ)‪.0 04‬י״‪(8:‬כל‪/‬‬ ‫ג‬ ‫ציהיל‪,‬‬ ‫ק ר י ש ) ^ ; ו * ( ‪ /‬א ר ק ‪ .‬רישא‬ ‫י ת ו ג י ד ‪ :‬תיי־‪ ,‬י‪; :‬יהו שכר‪ .‬ותאות‪ ,‬ותירד‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ל״"שעמה‪.‬‬ ‫סדר הקריאה ליום ראשון‬ ‫‪47‬‬ ‫את־ךשמ‪:‬ם ואת־האךץ את־הים ןאת־כל־אשר״בם‬ ‫וינה ביום השביעי על־כן ברזי יהוה ארדיום השבת‬ ‫ויקדשהו‪ :‬ס כבראת־אביף ואת־אמףלכ]ק^ך?ון‬ ‫ימיך על האדמה אישר־־יהוה אלהיף ביתן ל ך ‪ :‬ס לא‬ ‫הרצח‪ :‬ס לאתנאף‪ :‬ס לאתגנ׳ב‪ :‬ס לא״תענה‬ ‫• ; ‪•T‬‬ ‫* ‪" :‬יון‬ ‫•י‬ ‫י ‪ I‬ו‬ ‫>‬ ‫?רעןל‪#.‬ד שקר‪ :‬ס לא תלזמד בית‪.‬רעף ס לא״‬ ‫החמד אשת רעף ועבד‪1‬ואמתוושורו וחמדו וכל אשר‬ ‫י‬ ‫פ ד•‬ ‫לרעף‪:‬‬ ‫ארדהק‪1‬לת ואת־דזל‪9‬ירם‬ ‫וכ^־דהעם ראים‬ ‫ןאת קיול השפרואת־ההר;!שן‪.‬עךא העם רנע^עקךר‬ ‫מרחק‪ :‬ויאמת אל־מ&ה דבר־אתהעמנו ונגמעה‬ ‫ואל־ידבר עמנו אלהים פן־במות‪ :‬וי אמר משה אל־העס‬ ‫י‬ ‫‪J",-l,T‬‬ ‫\ ‪»T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אל־תיראוכי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור‬ ‫תהיה יךאת‪ 1‬על־פניכם לבריתי תחטאו‪. :‬עעמד‬ ‫ךזעם מךהק ומשח נגש אל־קןעיפ^ אשר־שס‬ ‫ראלהים‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|;״‬ ‫ס‬ ‫•ן‬ ‫ויאמר יהוח אל־משה כיה תאמר אל״‬ ‫">‬ ‫‪V.‬‬ ‫י •‬ ‫!‬ ‫*‬ ‫‪*•* .‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪V‬‬ ‫בני ישראל אתם ראיתם כי מךהשמים דברתי עמכם‪:‬‬ ‫לא תעשה אתי אלהי כסף‪.‬ואליהי זהב לא תעשו לכס‪:‬‬ ‫‪ r‬־ ‪ s‬י ‪»-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״ ;‪ 'V‬״‬ ‫י ‪ -‬י • * ‪v‬״‬ ‫מזבח אדמה העשה־לי וזבחת עליו את״ןנליזיף ואת״‬ ‫שלמיףאת•צאןןי ואת־בקרף בכל״ך‪.‬מק‪1‬ם אשר אזכיר‬ ‫‪> v :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫את־שמי אבוא אליף ובךכתיף‪ :‬ואם־מזבח אבניש‬ ‫^ן‪«31‬ד§י^‪rr^r^iiar^.-‬‬ ‫‪tik‬‬ ‫נ?י סי־^ןי ועפה‬ ‫ותחללה‪ :‬ולא‪-‬תעלה במעלת על‪-‬מ!‪3‬חי א ש י י א ‬ ‫••|‪.J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪ 1 .k‬־ "‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫•‬ ‫• י‬ ‫י‬ ‫של שבועות‬ ‫ם״ח כ׳‬ ‫מכיתים‬ ‫אצל הראשק לאומר ח צ י‬ ‫וגוללים ם״ח שקראו בו‪ ,‬ופותתיס םיח‬ ‫מח‬ ‫קדיש‬ ‫על שניהם‪ ,‬ומגביהים‬ ‫ב׳ וקוראים בו ל מ פ ם י ר בשי פ י נ ח ס ‪.‬‬ ‫ו?י‪1‬ם הבכורים גיהקיי?‪5‬ם מ;חה טדשה ליה>ה‬ ‫בשבעיתיכם מקיא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה‬ ‫לא תענשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח לןחוה פייםגנגך‬ ‫בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה‪ :‬ומנחתם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫' ‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•J-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪AT V‬‬ ‫‪W T :‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪T T : •.‬‬ ‫םלת בלולה בשמן שלשהעשיצים לפר האחד שגי‬ ‫•‬ ‫‪V.‬‬ ‫•‬ ‫־־ ‪ *•*AT‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X V‬‬ ‫<‬ ‫‪VIT‬‬ ‫‪JT -‬‬ ‫״‬ ‫‪:•T‬‬ ‫עשרצים לאיל האחד‪ :‬עשרון עשירון לןיבש האחד•‬ ‫י‬ ‫לשבעתהבבשים‪:‬שעירעדםאחדלכפרעליכם‪ :‬מלבד‬ ‫‪K-x‬‬ ‫; •‬ ‫‪ T‬ן •‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫׳>‬ ‫‪w•• - :‬‬ ‫‪AT v‬‬ ‫״‪v1‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫נ ‬ ‫•‬ ‫עלת התמיר ומנהתיו תעשו תמימם יהירלכם ונסכיהם‪:‬‬ ‫מי שכרך‪ .‬ומגביהים וגוללים‪ .‬כשכ׳גניהיםהסיתמניטין נגד הכתב של סית ואוסרים •‬ ‫משד‪ ,‬לק;י בני ישראל על סי;י ביד משה‪. :‬עץ‬ ‫וזאת גזר<וךה יאשר‬ ‫חיים היא למחזיקים בה ות־ומכיה מאשר‪ :‬דרמה ךר?;י ניעם ו^ל נתיבזזיה‬ ‫‪{$‬לום‪ :‬אדך;מים בימינה ג־שמיאלהעשר ‪;; :TGpj‬ח‪5‬ץ^מ;נן‪$‬יךק‪1‬‬ ‫^דילתיורה ויאדיר‪:‬‬ ‫‪ .‬י‬ ‫‪t‬־‪• l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫קודם קריאת ההפטרה‪ ,‬אתר שגמר הגולל‪ ,‬י נ ר ן כמפטיר נרבה ז ו ‪:‬‬ ‫ברוך אתת ליי אלהינו מליידי חעו־לס א ש י בחר‬ ‫?נביאים טובים ורצה בךבייהם הנאמרים באמות‬ ‫ברוך‬ ‫‪T‬‬ ‫אותדז "יי ת י ו ח ד בת‪1‬רח ובמשרה עבדיו‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫ום&ח‪$‬לעמי ובנביאי האמת וצדק‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫ויהי‬ ‫י‬ ‫כמש מנילה לף ל׳יא א׳ כתכ רש״י ז״ל הפעם להפטרת מע‪:‬ה מרכבה‬ ‫‪,‬‬ ‫כתג השבועות‪ ,‬על שם שנגלה הקב״ה היום הזה בשיני כרבי מ נ ו ת אלפי‬ ‫שכאן‪.‬‬ ‫— וראיתי בסדר ההשערות לשי מנהג קיק פפר״ם‪ ,‬אשר כדפשו‬ ‫בק״ק א ו פ י ב א ך ע״י‬ ‫כשלשים‬ ‫עכ״ל‪.‬‬ ‫וזה‬ ‫ההשערות‪,‬׳‬ ‫שנה‬ ‫שכוש‬ ‫ר ' קלמן פ ו ז ג א ‪ ,‬שכתב‪, :‬משמירין כיתזקאל‬ ‫ויהי‬ ‫ב ר ב י ע י וגו׳ עד סי' ג׳ פ י״כ כ ר ו ך כ מ ד ה׳ םםקוםו"‬ ‫‪,‬‬ ‫גדול‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫ועוד‬ ‫שם שבושים‬ ‫לכן אין לסמוך עליו כלל וכלל‪.‬‬ ‫— ‪.‬‬ ‫כאלה בסמני יתר‬ ‫«‬ ‫‪a‬‬ ‫הפטרת יום ראשון של שבועות‬ ‫גתתלת יתזקאל ‪ J‬ויהי כשלשים שנה עד ן>*שםע קול םדבר‬ ‫משיים בפסוק וחשאני רוח מפרשה שלאתריה סי׳ ג׳ בםשוין י״ב‪.‬‬ ‫‪*.‬ויחי׳כשלשים שנה ביבי‪.‬עי בחמשה לחדש ואני‬ ‫י‬ ‫בתוך־הגולה‪.‬ןגל־בהר־‪9‬בר נקרגהו השמלם ואראה‬ ‫מראיות אלהים‪ :‬בחמשה לחדש היא השנה החמישית‬ ‫^ ג ל ו ת ‪ ^ 5‬ר ^ ? ו מיימחל^י״יריה אל־ץחזקאד‬ ‫^ו‪/‬ווזה‪/‬עליישס‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יד״יהוה‪ :‬וארא והנה רוח סערה‬ ‫‪WT‬‬ ‫באהמךהצפוןענן ‪I‬‬ ‫גדולןאש מתללןחתןננה לו סביב ומתוכה ?;נין החשמל‬ ‫א ויהי‪ ,‬מצאנו תיבות ויהי בראשית השפרים אף כמקום שאין להדביק הפר אל‬ ‫ספר‪ ,‬וכמוהו ויהי בימי ששוט השופעים‪ ,‬ויהי בימי א־זשורוש‪ ,‬ורבים זולתם• כשלשיס‬ ‫שנה‪ ,‬ליובל‪ .‬ברביעי‪ ,‬בתדש הרביעי הוא תדש תמוז‪ .‬הגולה ת״י בני גלותא‪ .‬נדך‬ ‫בבר‪ ,‬יש פלוגתא ברבותינו ר׳ יודן אומר היא פרת הוא כבר‪ ,‬רב הונא אומר ס ‪-‬‬ ‫גפני עצמו כבר בפני עצמו עכ״ל‪ ,‬ולפי עדות גובל• הארצות מתכמי קדם הלא המה‬ ‫‪) Strabo, ^tofatdud‬אשר כתבו ספריהם זה קרו־ כשני אלפים שנה( כהד‬ ‫יוצא מהר ‪ y i a f s i o‬בארס כהרים ושמו ככור ויורד ונופל תוך בהר פרת אצל העיר‬ ‫הנקראת אל כבור)‪ (^abarba‬על שמו עד היום הזה‪ .‬ב יויכין‪ ,‬הוא יהויכיןוכן‬ ‫יונדכ זיהונדב יונתן ויהונתן ודומיהם‪ .‬ג היה היה‪ ,‬הראשון מקור והשני פעל עבד‬ ‫וכן דרך המקרא לכשול כמו ראה ראיתי‪ ,‬עלה נעלה ודומיהם‪ /‬ועיין רשיי‪vfj .‬‬ ‫יתזקאל בן בוזי וכו׳‪ ,‬כן דרך לשון המקרא כ‪:‬האדסמדבר כעד עצמו פעם ידבר כל ז‬ ‫מדבר בעדו ופעם בזכירת שם עצמו כאלו הוא מדבר כעד זולתו‪ ,‬וידענו כי כל התורה‬ ‫כלה כתב משה מפי הגבורה ובמקצת הדבורים כתב ויאמר ה׳ אלי אכל ברובם ויא‪•:‬ד‬ ‫ה׳ אל משה‪ ,‬וכן תמצא ברוב דבריהאליתברךאלנביאיו‪ .‬יד ה ‪ /‬כל לשון יד האמורה‬ ‫בספר זה ובכל לשון נבואה אינו אלא ל׳ אכף שהנבואה תוקשתו על כרתו כאדם המשתגע‬ ‫מ‬ ‫‪:‬ן‬ ‫כ^יי»טר«‪:‬ג‪& ,‬עיגיקקו‪(;:‬ב;עז‪ ,‬רש״י; ור״ל יד יש׳‬ ‫דישטרי״צא)‪{distraction‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בשימוש מלת על אכן עם ב השימוש הוא ל׳ הנאה כמו ותהי יד ה׳ כפלשתים )ש״א‬ ‫ז יג( ודומיהם‪ .‬ד וארא וכו‪ •/‬כתכ רד״ק כפתיתת השפר הזה ה״ל ״‪ .‬״יאתר שרבותינו‬ ‫ז״ל הזהירו שלא לדרוש במעשה מרכבה אינני רשאי לכתוב כפי׳ הפפר״הזה מה פעלה‬ ‫בדעתי לפרש במרכבה כי אם אעשה כן אהיה כדורש אותה ברכים כי הפירוש הזה‬ ‫כעין‬ ‫מתוך האש‪ ,‬או יהיה מתוך האש באור על ומתוכה דוגמת ונלתם עמו עם מלך הצפוד‬ ‫)דניאל א יא(‪ .‬כעין‪ ,‬ל ועינו כעין הבדלת )במדבר יא ז(‪ .‬החשמל‪ ,‬איננו שםעצש‬ ‫‪,‬‬ ‫* ( ח י י ‪ :‬י ; ע ווונגערער תכעיס החנען דיוג ‪ £ 5 0‬ע ‪ 0 :‬ן י נ ע <‪£‬חר)עןען דיע‪:‬ער הפטרך‪,‬‬ ‫פערבןוטען‪) ,‬ונרערע ך ו ו נ ע ן לןוחר ריח פחר]ע‪:‬ו‪ 4:‬ח ץ ר ע ר ווורטערחכע עיוייכ^‬ ‫חונטער‬ ‫מט‬ ‫הפטרת יום ראשון של שבועות‬ ‫מת‪1‬ךהאש‪ :‬ומתוכה דמות אךבע חיות וזה מךאיהןה‬ ‫ךמות אדם להגה‪ :‬וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים י‬ ‫‪X‬‬ ‫‪LT T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪: - :‬‬ ‫‪Tl" T‬‬ ‫‪* T T‬‬ ‫‪AT V :‬‬ ‫י ־‪w‬‬ ‫‪ :‬־ ־ ‪:‬‬ ‫־<*‬ ‫‪I‬‬ ‫~\‬ ‫‪T‬‬ ‫לאחת להם‪ :‬ורגליהם רגל‪.‬ישרה וכף רגליהם ?כף רגל ז‬ ‫עגל ונצצים כעין נחשת קלל‪ :‬וידו אדם מתחת כנפיהם ח‬ ‫י‬ ‫'ן‬ ‫י "‬ ‫י‬ ‫‪• :‬־‪k.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪: I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪S‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם‪:‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪AV‬‬ ‫‪:••1‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫‪:-:‬־‪:.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ח־ברת אשה אל־אחיותה כנפיהם לא‪-‬יסבו בלכתן איש ט‬ ‫‪S .‬‬ ‫אל־עכר פניו ילכו‪ :‬ודמות פניהם פני אדם ופני אריה י‬ ‫‪J‬‬ ‫"^‪V‬‬ ‫• ״‬ ‫‪T T‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪•:«•:‬‬ ‫־‬ ‫—‬ ‫ן‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫אל־הימץלארבעתםופני^ור מהשימאול לארבעתן‬ ‫ופניעשר לארבעתן‪ :‬ו?ניהם וכנפיהם פךךות מלמעלה י*‬ ‫לאיש שתים חוברות איש ושתים מכפות את גויוזיהנה‪:‬‬ ‫‪ :‬־*‬ ‫‪ :‬־‬ ‫״(וירי‬ ‫ו‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪'•<" :‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪ :‬־ ו ‪-‬‬ ‫‪p‬׳•‬ ‫י‪.‬יןז‬ ‫ו א י ש‬ ‫פ ר ע י בעלות הה׳שבראש)‪ ,‬ויאמר רש״י זיל חשמל לא נודע מה הוא‪ .‬החיות‪ ,‬ת״י‬ ‫בריין ור״ל בריאות‪ .‬ז‪ .‬רגל י ‪ :‬ר ה ‪ ,‬ת״י ריגלין כיוונן‪ ,‬מכוונים זה כנגד זה‪ .‬ונוצצים‬ ‫ניתוך‬ ‫זהרוריתס חניה‬ ‫כאלו יוצאות מהם ניצוצות‪,‬‬ ‫כלע״ז ) ב ‪ :‬יא‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ונוצצים‬ ‫אישמינ״צילאכע‬ ‫פ״נקעןני(‪ .‬כעין‪ ,‬כמראה‪ .‬קלול‪ ,‬מזוקק ומאיר‪.‬‬ ‫על ארבעת רבעיהם‪ ,‬כארבע רוחות העולם‪ .‬לארבעתם‪ ,‬לכל ד׳ רוחות יש להם‬ ‫פנים וכנשים‪.‬‬ ‫ט ‪ .‬תוברות אשה אל אחותה בנשיהם‪ ,‬מעמו כנשיהס חוברות אשה אל‬ ‫אחותה כנפה של זו פרושה לצד כנפה של זו כמכואר כרש״י; וכנף הוא שם כל׳ נקבה‬ ‫ככל המקרא לכן כושל עליהם ל׳ אשה‪ .‬אישאלעכר פניו ילכו‪ ,‬נראה שככחינת המראה‬ ‫שאמר וזה מראיהן‬ ‫קראם איש ומדכר עליהם כלשון זכר פניהם וכנפיהם רכעיהס‬ ‫בלכתם כי מ ר א ה שם דכר בלשון זכר כמו המראה הגדול ה ז ה ) ‪ :‬מ ו ת ג ג ( וכן כדניאל‬ ‫כתוב והנה עימד לנגדי כמראה גבר וכו׳ הכן ל ה ל ז את‬ ‫ה מ ר א ה )דניאל ח כיו(‬ ‫אשתומם על ה מ ר א ה )שם כז(‪ ,‬ובנתינת שהם תיות מדבר עליהן בל׳ נקבה כנפיהן‬ ‫רבעיהן בלכתן ודומיהם ולכן בתחלה הוצרך לומר וזה מ ר א י ה ן בג׳ כי הכיבוי עונה‬ ‫על החיה אבל אחר שאמר וזה מראיהן ידבר עליהם פעפ בבחינת המראה ופעם‬ ‫בבחינת החיה ואין כזהתפיכה‪ .‬לא יפבו בלכתן‪ ,‬אין צריכות להפב פניהם כשהם‬ ‫רוצים ללכת שהרי יש להם פניס לכל צד לפיכך איש אל ע י ר פניו ילכו לצד פניו של‬ ‫אותה הרוח שהם רוניס ללכת ילכו‪ .‬י‪ .‬אל הימין‪ ,‬ת״ימימינא‪ .‬ופניהשור מהשמאל‪,‬‬ ‫ולהלן הי׳ י׳ פשוק י״ד אמר כני האחד פני ה כ ר ו ב כמקום שאמר כאן פ נ י ה ש ו ר ‪ -‬־‬ ‫ויאמר הראנ״ע בפירושו לפ׳ תרומה אצל ועשית כרובים כי שם כ ר ו ב כולל לכל צורה‬ ‫וכו׳‪ .‬ורז״ל במפ׳ חגיגה דף י״ג ב׳ תירצו באופן אחר ע״ש‪ .‬ובתכחומ׳ פ׳ אמור כפסקא‬ ‫שור או כשכ או עז‪ .‬יא‪ .‬ושניהם‪ ,‬מעמו ושניהם להם כמו שנזכר‪ ,‬וכנפיהם היו פרודות‬ ‫למעלה מפניהם ומכסות א ו ת ן ;‬ ‫‪0‬ו‪:‬טער ר ע ר נ ע ר י ‪ :‬ג ו ‪ :‬ג ‪,‬‬ ‫)‪5.‬‬ ‫כיצד ‪1‬‬ ‫לאיש שתים חוברות וכוי‪,‬‬ ‫עיין רש״י‪.‬‬ ‫דייו‪:‬עזבע ווערער ‪ /3‬חיבערגעטנע!‪ ,‬נחך לו ערר‪,‬זיזרען‪.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪N‬‬ ‫יג‬ ‫‪13‬‬ ‫הפטרת יום ראשון‬ ‫‪40‬‬ ‫•ב ואיש ^־עבי פניו ילכו אל אשד יהיה״שמה הרוה ללכת‬ ‫‪t‬‬ ‫יי‪.‬‬ ‫'׳‪v J‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪ T‬ד ‪•••• 1‬י״‬ ‫־‪V : 1‬‬ ‫‪v —:‬‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪< T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫יג׳ יל^כי לא יסבו בלכתן‪ :‬ודמות החיות מיאיהם)נגהלי־‬ ‫אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין ההיות‬ ‫י ונצה לאש ומךהאש יוצא ברק‪ :‬והחיות יצוא ושוב‬ ‫ר‬ ‫‪- j :‬‬ ‫מו‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫‪•• r‬‬ ‫"י‬ ‫‪v." T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪,*•""V‬‬ ‫י‬ ‫ז־‬ ‫‪"*AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫כמראה ‪-‬בזק‪ :‬וארא החיות והנה אופן אחד בארץ‬ ‫כ‪ :‬אצל החיות לארבעת פניו‪ :‬מראה האופנים ומעשיהם‬ ‫כעין הישיש וךמורת א י ך לאךבעיזן ומךאיהש‬ ‫יז ומעשיהם כאשי יהיה האופן בתור הא‪1‬פן‪ :‬על־איבעת‬ ‫‪:1:‬־־‪1,‬זן|‪V "^:J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫יה יבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן‪ :‬וגביהן וניבה להיש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• *‬ ‫•״*‬ ‫‪:\IT1v‬׳‪r‬ז ג‬ ‫יט ויראה להם וגבתם מלאיתעיגים סביבלאיבעתן‪:‬ובלכת‬ ‫יב‪ .‬אל עכר‪ ,‬אל צד‪ .‬ה ר ח ‪ ,‬הרצין וכן ת״י‪ .‬יג‪ .‬ודמות הזיות מ ר א י ה ם ^ ר ״ ל ד ע ו ^‬ ‫בבתינת מראיהם‪ .‬היא מתהלכת כין ה ז י ו ת ‪ ,‬המראה הזה מתהלכת ככל הזיית‪ .‬כ•‬ ‫כי׳ ר‪:‬״י ז י ל ; ורד״ין אמר היא הא‪ :‬מתהלכת וכן ת״י‪ .‬ולי נראה כי מלת ה י א ‪L , :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הדמןת‪ .‬י ר ק ‪; ,‬הרורית‪,‬‬ ‫ובל״אגזףכן;‪.MM'D‬‬ ‫^‪h(sphndeur)zm2 f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫!‪'-‬‬ ‫יד‪ .‬רציאושוב‪ ,‬עיין יש״י‪ .‬כמראה הנזק‪ ,‬כי׳ רשי׳י וגוון אש בלהס כגוון אשהיוצ־ן‬ ‫מכין התרסיס ‪:‬מזקקים זהי ככור במוכן והאש שיוצאה משם צכוע׳ בגווני׳ ע‪:‬״ל ‪. -‬‬ ‫י‬ ‫הגירסא כשי' ר ‪ " :‬י כי״י והלע״ז די" ל‬ ‫הדשיס שהואבליא‬ ‫‪5‬‬ ‫'י׳‬ ‫ע ‪: | :‬‬ ‫"‬ ‫י ת‬ ‫'‬ ‫אטינ״ציללא)‪V etincolle‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫‪P‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫י*‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫‪ ( d o‬הכתוכ כש־•‪!-‬‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫"ל ש ‪ :‬ד ״ ו‬ ‫י ז ד ש י ‪ :‬ד ו ג מ ת ו י פ ז ד ס ד ב ז ק ) ש " א ן א ז ( ש ש ר ש ו ב ו ת ר ש י ן ‪ .‬טי‪ .‬אופן‪ ,‬גלגל• ג ז ל *‬ ‫ברצפתהרקיע‪ .‬לארבעת שניו‪ ,‬שלהאוש;‪ ,‬כיהי׳ ל ו ל ׳ ‪ : :‬י ה י ולשי העשיןאנו‪::‬״•יי‬ ‫‪:‬האושנים ארכעה הם‪ .‬טז‪ .‬כעין תרשיש‪ ,‬כגוון הין מוכה ששמה תרשיש‪ ,‬וינק‪:‬׳•‬ ‫י׳ ט׳ כעין אגן תרשיש‪ ,‬ושניהם ת״י אגן טגא‪ ,‬איל לקמן כיתי״ג תרגמו כ ד ו ס‬ ‫י מ א כמו שת״א כאכני משן‪ ,‬ונראה שהוא'אבן י ‪ :‬לה שגולת המון׳ הנזכר כמס׳ כרכות‬ ‫דף ו׳ עוף אתד יש ככרכי הים ושמו כ ר ו ם וכיין שהזמה ז ו ־ ז ת מתהשך לכמה גווניס‬ ‫כאשר יהי׳ האופן בתוך האופן‪ ,‬כאשר יהיה אושן קבוע בתיך האושן שתי ו ע ר ב ‪i r ' :‬‬ ‫שהם הולכות לכלי עבר שניהם לארבע ח ז ו ת צריך שיהיה האושן מגלגל לאר־־ע‬ ‫רוזותיי‪ .‬ין‪ .‬על א ר ב ע ז ר ב ע י ה ן ‪ ,‬ת״י על ארבעת סטריהון‪ :‬ובשביל מעשה האישניש‬ ‫הוצרך לשבותם לאמי שאין האופנים מעכבים‬ ‫עליהם שאף הם‬ ‫עשויים‬ ‫כ‬ ‫יח‪ .‬וגביהן‪ ,‬וגב יש להם‪ .‬וגובה להם ויראה להם‪ ,‬מאוימים הם לרואה אותם‬ ‫וגבותם‪ ,‬פי׳ רד״ק‪ ,‬שהוא כמו וגביהם אלא שזה מקובץ בלשון זכרים וזה בל׳ כ ק ‪' 0‬‬ ‫מ‬ ‫ומפני כפני שנה המצה‪ ,‬עכ ל ויותר נכין פירש י שפי׳ וגבותםא״י לו״ר שורציל״‪-‬‬ ‫והוא כצ״א וויהיע חו‪-‬גע‪:‬ברוי‪:‬י‪1‬ן‬ ‫‪ ( c t l e u r s‬בצע"; ע ב " ‪, :‬‬ ‫) ‪s o u r c i l s‬‬ ‫והוא לשון גגות עינים וזה ההפרש שבין וגביהן לגבותה‪ .‬מלאות עיכיס‬ ‫היי‪':,‬‬ ‫די‪01‬ע‪:‬חו‪:‬געיוכנ‪1‬י‪1‬נ‪ 1‬פינדען ו ד י ‪ i n n i i n :‬ו ו י ט ע י ע ח<‪ :‬ח!‪-‬ך י י י ע ו ע ח י ב ע ר ג ע ט נ ו ; ; ^‬ ‫חין‬ ‫די‪*ivjin‬נ‪1‬שען ששרי נביאים ומזזוריס חוכר השמדות‪ .‬חיך ‪ H‬״ ‪ n r :‬׳ «‬ ‫‪; 3 l‬‬ ‫נ‬ ‫של שבועות‬ ‫החיות ילכו האורגים אצלם ובהגשא החיות מעל ה א ר ץ‬ ‫ינשיאו האופנים‪ :‬על אשר יהיהישם חיוה ללכת ילכו כ‬ ‫‪V.: IT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫* י ‪.‬‬ ‫•ן‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫_‬ ‫<‬ ‫״‬ ‫‪..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪....‬‬ ‫שמה הרוח ללכת והאיפניםינשאו לעמתם כי דוד! בא‬ ‫‪TjT‬‬ ‫־־‬ ‫‪^T‬‬ ‫‪IT:‬‬ ‫זי‪'.‬״ ‪,‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫•‪:IT‬‬ ‫‪•-‬‬ ‫־<•‬ ‫‪T T •. :‬‬ ‫—‬ ‫‪J‬‬ ‫החיה באופנים‪ :‬בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהגשאם י‬ ‫‪I T‬‬ ‫(־־ ‪WT‬‬ ‫‪-T : V :‬‬ ‫־י‬ ‫•־ •י‬ ‫‪:|-‬־ ‪A‬‬ ‫‪: T :‬‬ ‫| ‪ :‬י ‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה‬ ‫‪ J‬־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫<‬ ‫־ ־‬ ‫‪IT:‬‬ ‫ע •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪ l‬־ ‪U‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב ב פ נ י ם ‪ :‬וימותעל־ראשיהחיה רקיע כעין הקרח‬ ‫־־•!‬ ‫י‬ ‫־־‬ ‫ג‬ ‫־‬ ‫•י * ו־‬ ‫•׳*‪,‬־!־•‬ ‫יי‬ ‫—‪.!•.‬ו‬ ‫‪<••:‬י י‬ ‫ו‬ ‫הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה‪ :‬ויזחת הרקיע‬ ‫־‬ ‫‪— — :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫בכ‬ ‫‪T‬‬ ‫ב ג‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫כנפיהם ישרות אשהאל־אחותה לאיש שתים מכםודז‬ ‫־ ‪/.‬־• ••‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪kT‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫להבה ולאיש ש י ז י ם מכסור־ז לחנה את גויתיהם‪:‬‬ ‫״ י‬ ‫‪• T‬י ‪T‬‬ ‫"״"‬ ‫־‬ ‫‪M‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪q‬‬ ‫־"‬ ‫‪T‬‬ ‫\ '‬ ‫‪"I•:‬‬ ‫יי‪*.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫ואשמעאת־קול כלפיהם ?קול מים ךבים כלןול‪-‬כר‬ ‫שדי בלכתם קול המלה כקול מחנו־ ‪ .‬בעמדם‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪.VT‬‬ ‫‪),‬‬ ‫>‪V‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪/J:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫— ‪AV •1‬‬ ‫‪WT :‬‬ ‫תרפינה כנפיין‪ :‬ויהי־קול מעל לרקיע אשר על־ראשם‬ ‫;•‪T j‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫•״•‪11‬‬ ‫‪••: -‬‬ ‫‪-‬ן‪•:‬‬ ‫••‪-‬‬ ‫)‬ ‫‪-U'TIT‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫כ ה‬ ‫‪AT‬‬ ‫בעמדם תרפינה כנפיהן‪ :‬וממעל לרקיע אשר ע ל ־‬ ‫ט‬ ‫ראשם כמראה אבךספיר ימות כסא ועל דמות הכסא‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫‪,m‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I VIV‬‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪:‬־־‬ ‫*‬ ‫‪'.‬‬ ‫דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ :‬וארא י כעין השמל כי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫••‪VJ‬׳״‬ ‫‪VT T‬‬ ‫‪M‬‬ ‫; ״ ‪L‬‬ ‫•‬ ‫־ ; ־־‬ ‫כמראודאישבית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה‬ ‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ST‬‬ ‫~‪T‬‬ ‫‪•f‬‬ ‫•‬ ‫לראות לכל ר ו ת ‪ :‬ה ר י לא יסבו בלכתן‪ .‬יט‪ .‬מעל הארץ‪ ,‬מעל רצפת הרקיע ; וכן‬ ‫ת״י‪ .‬כ‪ .‬הרות‪ ,‬ה ר צ ו ן ‪ :‬ל הקכ״ה‪ : .‬מ ה ‪ ,‬ל ‪ :‬ט הרות ללכת‪ ,‬אין צריך לאמי להם‬ ‫לצד זה לכו‪ : ,‬ר ו ת ‪ :‬ל הקכ״ה כתיות ורות החי׳ כאופנים‪.‬‬ ‫כא‪.‬‬ ‫‪ , 5 $‬בסגול כ א ת נ ז ‪.‬‬ ‫ת‬ ‫כלכתם‪ ,‬החיות‪ .‬ילכו‪ ,‬האופנים‪ .‬ככ‪ .‬הקרת הכורת‪ ,‬ת״י גליד חסין‪ ,‬גליא״ה‬ ‫כיר״ט‬ ‫)‪(gclce fort‬‬ ‫כלע״ז‪ ,‬ר‪":‬י‪ /‬ויל״א ט ‪ 1 :‬ח ו ק ע ‪ 1‬חיי‪.:‬‬ ‫ודנונו ‪:‬התואר‬ ‫נורא יורה על ההפלגה; וכן דרך המקרא לומר נורא על מנין מופלג ותזק להיותו‬ ‫מעורר יראה כלב הרואה‪ ,‬וכן לעיל‪ ,‬ויראה להם‪ .‬כג‪ .‬יכרות‪ ,‬מכוונות‪.‬‬ ‫‪:‬די‪,‬‬ ‫כ ר ‪ .‬כקול‬ ‫כקו׳ אל יתכרך הנקרא ‪ :‬ד י ‪ ,‬וכן אמר כמראה ה ‪ :‬ל י ‪ :‬י ת כקול‪ .‬אל ‪ :‬ד י ‪.‬‬ ‫המולה‪ ,‬כ‪:‬ון ‪:‬און עם רכ‪ ,‬וכן לקול המולה דירמי' י״ א ט״ז‪ ,‬וי״ת קל מילוליהן‬ ‫ל׳ מלה‪ .‬כעמדם תרפינה כנפיהן‪ ,‬כעמדם מלכת תרפינה כנפיהן מלה‪:‬מיע‬ ‫‪1‬ח‪0‬ען‪.‬‬ ‫ויינתן‬ ‫יונתן‪.‬״‬ ‫ניתן רפות‬ ‫לה‪.‬‬ ‫תרגמונו‬ ‫‪0‬וניויכער‪:‬ענ‪1‬צכ‪1‬‬ ‫לא‬ ‫לאמגיו‬ ‫ת׳ייל ‪,‬‬ ‫אדםע‬ ‫כעיןוכןח ‪:‬‬ ‫כמראה‬ ‫הפטרה‬ ‫מלפנים לה‬ ‫וארא‬ ‫ערחצג‪1‬עע‪,‬דיע‪:‬ע‬ ‫״דמות‬ ‫הרד״ק‪:‬לה‪,‬כז‪.‬‬ ‫תרגום‪.‬‬ ‫רפ״י‪ .‬כית‬ ‫לו‬ ‫רוושהנח^‬ ‫מצאנוכתכ‬ ‫זה‪.‬‬ ‫כמקראר וכו‪/‬‬ ‫וממעליו‬ ‫רענכחךלפנ‬ ‫ובנוסחאות ‪:‬‬ ‫כו‪.‬‬ ‫להתכונן‬ ‫רייוכע‬ ‫קול‪.‬‬ ‫סדר ברכות הפטרה ליום ראשון‬ ‫‪*°‬‬ ‫וממראה מתנין ולמטה ראיתי כמדאה־אש ונגה לו‬ ‫י ‪-‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪*: I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪~ J '.‬‬ ‫•י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪k‬‬ ‫נחסביב‪ :‬כמראה הקשת אשר^יהיה בענן ביום הגשם כן‬ ‫ד־ו‬ ‫״‪•:):‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ :‬״ג‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫־‪V:I‬‬ ‫‪ITTIV‬‬ ‫‪:-‬׳;•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪\ y‬‬ ‫מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כביוד־יהוה ואראה‬ ‫^וא‪£‬ל;ןל־פניואשמעקולקןךבך‪:‬‬ ‫•‬ ‫ותשאני רוח‬ ‫וא^מעאחך;קול ח!שגך‪1‬ל בךוך^כוקיהוהמ^קומו‪:‬‬ ‫יברך‬ ‫המפטיר‬ ‫ברכות‬ ‫אתרונות‪.‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫?דוך אתה יי אלהינו מלךהעולםצורכאהעולמים‬ ‫צדיק בכל״־הדורות האל הנאמן האומר ועושה המדבר‬ ‫ומק^םשכל־ךבריואמתוצךק‪ :‬נאמןאתההוא‪:‬י^הינו‬ ‫^יףוךבראחדמךבתףאחורלאץשובךיקש‬ ‫כי ^ מלךנאמןורחמן אתה״ ביא יי ‪ kn‬הגאכזןבכל־ךבריו‪:‬‬ ‫רחם על־ציון כי היא בית חייבו ולעלובת נפש תושיןן •‬ ‫במהרה בימינו* ברוך אתה'יי משמח ציון בבניה‪:‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪» -‬‬ ‫»‬ ‫ן ‪ T‬״!‬ ‫‪T -‬‬ ‫)‬ ‫ו‬ ‫וי‬ ‫־‬ ‫״ו‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫ידן‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫שמחנו יי אלהיט באליהו הנביא עבדך ובמלכות כיח‬ ‫דוד משיחףבמהךה יבאידגל לבנו על־כםאו לא־‪:‬שב זר‬ ‫ולא ינחלו עוראחךים את כבודו • כי בשם קךשף נישב^רן‬ ‫לו שלא לכבה נרו לעולם הןד‪ :‬ברוך אתה יי מגן ךןד‪:‬‬ ‫;נל־־התוךה מןל־תנבוךה ועל־ה;ביאים ךנל־יום חג‬ ‫השבעות הזה שנהת־לנו יי אלהינו לששון ולשמחה‬ ‫‪T VV-|T:IT‬‬ ‫‪:‬׳•"‬ ‫'*•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪I‬יי‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫לכבוד ולתפארת• על הכל יי אלהינו אנחנו מודיס‬ ‫‪T :‬‬ ‫; ״ ‪••IT :‬‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫״ו‬ ‫•‬ ‫‪:‬־־ו‪:‬‬ ‫"י•*‬ ‫‪£‬ד ואברכים אותך יוזברך שמךבפי כל־חיתמיד לעולש‬ ‫ועד• ברוך אתה ן; מקדש ןשיךאל והזמנים‪:‬‬ ‫אשרי‬ ‫תרגם הפשוק‬ ‫ק ומזיו! כעין תפטלא וכו׳ ולא א פ ‪ :‬ר לאסתכלא כי׳ ולרע וכו׳ מ י ן‬ ‫־‬ ‫פכסצא כשפרי הדפום; זכנושחא אתרת טצאתי ולא אפ‪:‬ר דלא לאסתכלא ני׳ ולרע וגו‪/‬‬ ‫;‬ ‫נא‬ ‫של שבועות‬ ‫אשרי יושבי!‪:‬יתד עוד יהלאןי סלה‪ :‬אשיי העם‬ ‫שביה לו אשרי העם שייאלהיו‪ :‬תחלה לדוד‬ ‫‪TJT v‬‬ ‫־־ ‪J " :‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•\ו‪:‬׳ו^‪•.•:‬‬ ‫• ז‬ ‫; ״ ‪T‬‬ ‫ארוממך אלוהי המלןד‪.‬ואברכה ש?זך לעולם וןןד‪:‬‬ ‫ןג כל־יום אברכ ך ^הללרה ש?זך לעולם ‪,‬ועד‪:‬‬ ‫ןך‪1‬ל‪.‬יהוה ומהלל ?וא‪ ( 1‬ל ג ד ^ ‪ 1£‬הורי‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ך י לדור ‪.‬ישבח מעשיך וגבורותיך‪.‬יגיח ג‬ ‫‪1‬‬ ‫ה ד ר כבוד הודך ודברי נפלאתיף אשיחה‪:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪" :‬‬ ‫|‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪• I: JV‬‬ ‫•‬ ‫ועזוז נוראתיך יאמרו וגדלותך אםפדבה‪:‬‬ ‫יתירו׳‪.‬‬ ‫זכר רב־טובך יביעו וצדקתך ירננו‪:‬‬ ‫ח נון ורחום יהוד‪ ,‬א ר ך אפים וגדול‪-‬חםד‪:‬‬ ‫׳* ‪ I J‬י‪.‬־ ‪J‬‬ ‫־ ־*‬ ‫*• "י‪I•*'•• /‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ימיי י‪.‬‬ ‫‪V|T‬‬ ‫טוב־יהוה לכל ורחמיו על־כל״מעשיו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪ I":‬י‪T *.‬‬ ‫־‪:1‬־^ ‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪1‬דוף יהוה כל־מעשיף וחסידיך יברכוכח‪:‬‬ ‫‪J1‬‬ ‫‪-‬ו‪•-:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬ן‬ ‫‪I v‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪IT:‬‬ ‫כבוד מלםןזןז יאמרו וגבורוזןז ןדברי״‬ ‫להודיע לבני האדם גבורותיו'וכבוד הדר מלכותו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪ :‬״‪J‬‬ ‫•> ־‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪JT TIT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫‪J—:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪9‬למחךמלכותכל־ןג־למים וממשלתך בכל־ךור ודד‪:‬‬ ‫םיומך^ןהוה לכל־הגשליםןזורןף לכל־הןפופים‪:‬‬ ‫ע יני כלי אליןל ישבת ואתה נותךלהם את־אכלם מנתו‪:‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪JjV‬‬ ‫‪:‬‬ ‫""‪A‬‬ ‫‪:‬־‪<T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫‪VVT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪JT : T‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫פ ותח אתץדך ומשיבי לכל־חי רצון‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*•T:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫צדיק יהוה בכל־דרכיו וחסיד בכל־מעשיו‪:‬‬ ‫‪; -‬ין •‪T : T:WTJ‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫? ן ר י ב ^ ה לכל״קיאיו לכל אשך ןקראהו באמח‪:‬‬ ‫ך ציחיאיו‪ ^ 'rjtog.‬מ ן ו ן ב ז י ישמע'ויןעמגם‪:‬‬ ‫' ש ו מ ר י ה אח־כל־אוזמ^^ת כ‪4‬דוך^עיםי׳‪2‬מיד‪:‬‬ ‫ק״־יייחן^גךעוו^רךיה קעתהןןנד־עולםהללדה‪:‬‬ ‫סדר הכנסת ספר התורה‬ ‫!*‬ ‫השין ליקק ס*ת בידו להוליכו מן הבימה ילהנניעז ב ה י כ ל ) א ו מ ר ‪:‬‬ ‫הותעל ארץ ושמים‪. :‬יירם^קרן לעמו תהלך־‪,‬‬ ‫»הקהל עונים‬ ‫לכל־חסידיו לבני ישיר* עם קרבו הללויה‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.. . .‬‬ ‫‪/:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־־ ‪:‬־־‬ ‫כדלדוךמזמורלןהיההארץ ומלואה הבל וישבד מק‪ :‬י י ־‬ ‫הואעכ־ימים יסדה ועל־נהרותיכוננה‪:‬מי יעלה בהד‬ ‫‪fc,‬‬ ‫־ ־‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪ATT :‬‬ ‫‪ :‬ן ‪Z‬־‪T|V‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪V M ' k -‬‬ ‫‪'j-‬‬ ‫להוה ומץקום במקום קדשו‪ :‬נקי כפים ובר לבב א ש ד‬ ‫‪-‬‬ ‫לא־נשאלשוא נפשו ולא נשבעלמרמה‪. :‬ישא כרכר•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪w‬‬ ‫•‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫* ״‬ ‫‪-‬‬ ‫^ ל ה י י ש ע ו ‪ ^ :‬דור דד‪#‬ו מבלוטי‬ ‫פניךי ענןב סלה‪ :‬שאוש^ךיםוראשיכםוהנשיאו פתד‬ ‫‪:‬‬ ‫זל‬ ‫עולם"ויסאמלך הכבוד‪ :‬מי זה ?‪.‬לד * ! ? י ‪ 1‬י ‪ 5‬עזיז‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫וגבוריהוהגביורמלחמה‪ :‬ש א ^ ^ ך י ם ד א ש י כ ם ו ^‬ ‫ד‬ ‫פתחייעו^ם רביא מ ל ך הכבוד‪ :‬מי הוא זה מ ^ ך‬ ‫הכבוד יה־וה צבאות הוא מ ל ך הכבוד סלך‪.-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪S T‬‬ ‫‪T i‬‬ ‫«‬ ‫‪A‬‬ ‫כשמחזירין הסכר תיך ההיכל אומרים‪:‬‬ ‫ע־ ? ‪:‬׳ ‪ r‬י‪ 5 3‬־ ^ ־ ^ ל * ל‬ ‫?ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫‪1r‬‬ ‫?י‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫^ ו א ר ^ ע ז ך ‪ :‬כהביף ןל?שו־צןךק‬ ‫‪:‬‬ ‫וחסידיף ירננו•‪23 :‬בורדןדצברף^־תשב?ני ?ושיהף‪:‬‬ ‫בי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזומ‪ :‬עץ חייש‬ ‫קיא למחזיקיםיגה ותומכיה מאשר‪ :‬דרכיהךךכי־נעס‬ ‫ויל־נתיבותיה שלום‪ :‬השיבנו יהוה אלי!? ונשיכת‬ ‫י‬ ‫~‬ ‫״ •‬ ‫•‪1,‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫חדש_ימינו כקדם‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪;1‬‬ ‫|‪v1‬‬ ‫ן‬ ‫ך '‬ ‫‪I‬‬ ‫נב‬ ‫תפלת מוסף•‬ ‫ועתה יגרל־נא כ!ז אדני גאעור י‪3‬ר‪,‬־לאמ‪:1‬‬ ‫זכיר •רחמיך ןי וחסדיך ‪5‬י מעולם המה‪:‬‬ ‫יתגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־ברא ברעותה‬ ‫וב<ומיבוןובחייךכלבית‪:‬שראל‬ ‫בעגלא ובזמן קריב ואמרו‬ ‫־‪-:‬־ד‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‪ 1‬ץ‪•1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אמן״ליא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא‪-‬יתביןי‬ ‫וישתבח רותפאר ויןזרומם ‪.‬ויתנשא ייתהרר וןרתעלה‬ ‫יתהלל שמה ךקוךשא כריך הוא לעלא מן כל בךכתא‬ ‫ושירחא תשבחתא ונחמתא דאמירןבעלמא ואמרואמן‪:‬‬ ‫ארצי עזפתי תפתח ופי עיר תד^תך‪:‬‬ ‫ברוך אתה יייאלהיגו ו^הי אבותינו אלהי אברהם‬ ‫אלהי לצחק ואלהי!עקב האל הגדול הגבור והנורא אל‬ ‫עליון גומל ססדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬ ‫ומביא נואל לבני ?ניהם למען שמו וךאהבה• מלך עוזר‬ ‫ומושיע ומגן• ברוך אתה» מגן אקרהם‪:‬‬ ‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪.‬‬ ‫מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך‬ ‫נופלים ורופא י חולים ומתיר אסוךים ומקים אמונתו‬ ‫לישגי‪,‬עפר מי כמוך בעל גבורות ומי תמה לך מלך‬ ‫ממית ומחיה ומצמיח;יש^עהוגאמךאתה להחיות מתים•‬ ‫ברוך אתה ןי מהיד‪ .‬המתים‪ :‬אתה קדיויש ושמף‪,‬קדוש‬ ‫וקדושים בכל־יום ןהללוך סלה‪-‬ברוך_אתהיי הקדוש‪:‬‬ ‫יאתה בחרתנו מכל העמים ״ אהבת א־ותנוורצית בנו ״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י ‪r‬‬ ‫די•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫; ז‬ ‫‪IT‬‬ ‫•ן‬ ‫ז‬ ‫זו‬ ‫ורוממתנו מכל הלשונות‪ .‬וקדשתנובמצותיף‪-‬וקרבתנו‬ ‫• ׳ ‪: -‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪-)':‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪i • :‬‬ ‫'\\‬ ‫\‬ ‫‪ :‬״ ) ־‬ ‫‪IT :‬‬ ‫מלכנו לעבודתך• וש?ןךהגדול והקדוש;נלינוקראת‪:‬‬ ‫הפלת מוסר*‬ ‫*»‬ ‫ו‬ ‫יתתךלנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים‬ ‫וזמנים לששון• את יום חג השבעות הוה• ןמן מתן‬ ‫תורתנו• מקיא קדש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬ ‫ומגןני חטאינו גלינו מאךצנו ונתרחקנו מעל‬ ‫אדמתנו ואין אנחנו ןכולים לענותי ולראות‬ ‫ולר־ז^זתחוות לפניןל ולעשור־ן חובוחדנד‬ ‫?בית בחיךתך בבית הגדול והקדוש *נזנקךא‬ ‫‪?#‬זןל לגליו מפני היד השלוחה במרןך^יןז‪:‬‬ ‫^^^רראבותינומלף‬ ‫ב ותרחם' ?גלינו ועל מקך^ף‬ ‫חחמן <צת<טו '‬ ‫ברחמיך הרבים ןתכנהומהךה ותגךלכבומ‬ ‫אבינומלכנוגלהפבודמלבות^עלינומהך^‬ ‫ןה'ופעוהנשאעלינו לעיניבל חעקךב פזוךען‬ ‫מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי >הךץ‬ ‫והביאנו לציוןעיךךברנה]לייי^ליםבית‬ ‫מקףטךבעזםחתעולם ושם;עשהלפ^ך את‬ ‫קךבנות חובותינו תמירים בסךךם ומוספים‬ ‫כהלכתם‪ :‬ןאת מוסף יום חג השבעות‬ ‫דד־ןןר־־ז‪ .‬נ^ה ונקריב לפניןל באדלזבה‬ ‫כמצות רצונך כמו ׳עכתכתעלינו'בח;רתןד‬ ‫גגל ידי משה עכךף מפי כבודך כאמור‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ו?]ום היכורים ?הקלי‪3‬כם מ^חה חדשה ל ק|יז‬ ‫י‬ ‫גג‬ ‫של שביעוד*‬ ‫בשבעיתיבם מקרא־קו־ש' יהיה לכם כל־מלאכת עבדה‬ ‫לאתעשו‪ :‬והקרבהםעולהלריחניחיח ליי פרים בני‪-‬‬ ‫בקר שני‪.‬ם איל אהד שבעה כבשים בני שנה‪:‬‬ ‫ומנחתם ונסכיהם כמדבר שלשה עשרנים לפר‪.‬‬ ‫‪:‬י‪'•"'.‬‬ ‫‪T T .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪T *. :‬‬ ‫•״•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־־ ‪T‬‬ ‫ו^ני‪.‬עשרנים לא‪:‬ל‪ .‬ועשרון לכבש‪/‬דין כנםכו״ ושעיר‬ ‫לכפר• ושני תמירים ?הלכתם‪:‬‬ ‫אלחינוו^הי אבותינו מלךךחמןרחם עלינו טיוב ומטיב‬ ‫הךךש לנו שובה אלינו בהמון רחמיך בגליל אבות שעשו‬ ‫ךציונך בנה ביתך כבחחלה וכונן מקישך על מכונו‬ ‫והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו והשב בחנים לעבודתם‬ ‫ולוים לשירם לזכךם והשב ישראל לג! יחם ושם נעלה‬ ‫ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלנו בכתוב‬ ‫בתורתך שלוש פעמים בשנהןךאה כל־זבוךך אתי־פני‬ ‫יי^היף במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות‬ ‫ובחג הסכות ולא יראה את־פניייריקם‪ :‬איש כמתנת‬ ‫י \‬ ‫ן־‬ ‫״‪v T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫!‪•• T‬‬ ‫ו ••‬ ‫•‬ ‫‪Ir‬‬ ‫ג ז ‬ ‫ירו כברכת יי אלהיך אשר נתךלך‪:‬‬ ‫והשיאנו יי הלחינו את ברכת ם‪_1‬עךיך לחלים ולשלום‬ ‫לשמחה וד־יששון כ א ש ר רצירת ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1• T‬‬ ‫| ‪v - ; -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t l - T".‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-:T:‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫כןךשנו במצויתיך ןתן ןקלקנו ?תורתך שבענו מטובך‬ ‫ושמחנו ביישועתךוטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יי‬ ‫ארזינו ?ש'?ןחה ובנששון מועדי רןךשף‪ .‬רשמחו‪3‬ך‪.‬ישי^‬ ‫מקךשי^מף• ברוך אתה יי מקדש ישראל ןהןמנים‪:‬‬ ‫ךצה יי אלהינו ?עמך ישיךאל ומזפלתם• והשב‬ ‫את העמדה לדביר ביתך ואשי ישרן( ותפלתם?אהבה‬ ‫‪-:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫״ ‪I •V‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫י־‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T-:-T‬‬ ‫‪••T:‬‬ ‫סקבל ברצון וןזהי לרצון תמיד עבוךת ישראל;נמך‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫יד‬ ‫‪°‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫)‪3.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫^‬ ‫ותדזזינה עינינו ?שובך לציון ?רחמים• ברוך אתה‬ ‫יי המחזיר שכינתיו לציון‪:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪- T:‬־!—‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫טורים ררבנז•‬ ‫י‬ ‫מיוךים אנחנו לך שאתה‬ ‫מזידים א‪:‬חני‬ ‫ןך‬ ‫שאתה הוא‬ ‫הוא יי & ‪ ^ V w r‬א ם ^ ‪*?.‬לקינימנלקי«ממי«ן«ל‪? •3‬ל‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫« « ״ ־ ׳‬ ‫״‬ ‫"י‬ ‫יי־‬ ‫י‬ ‫לעולם ועד צור חיי י ?«?‬ ‫ייצרנו• אתה הוא להר וד‪1‬ר‬ ‫נודה לףנספרתהלתףעל‬ ‫נ‬ ‫‪-‬־‪,‬‬ ‫‪-‬־‬ ‫•‬ ‫‪U,‬‬ ‫בגרימתויתןרברא^תברכזת‬ ‫ןה^ךאות ל?טף הגדול‬ ‫יס^‬ ‫ןנל שןזחץוןני ו<ן‪:‬נמני נן ?ימיני‬ ‫יתק;מנוןתאס\ף^יזןינול^רות‬ ‫־*׳ ו ^ כ ך ך ן ל ן ב שלם על שאנחנו‬ ‫נקמותינו ה‪9‬קיהת‬ ‫נפיף^‪?3‬לי‪1‬ם‪.‬ע^«מל^^מ^ן ס?ע‪3‬קל‪?.‬ת‬ ‫ערב ובקר וצהרים• הט‪1‬ב'כילא־כלורחמיף והמרחס‬ ‫ל ך ו ע ל טודם‪1‬לןי‪ .‬ת ך אל ל‪,‬הולאית‪:‬‬ ‫?‬ ‫ט‪1‬כ‪1‬‬ ‫־‪.‬־••‪•.‬‬ ‫‪I V I T‬‬ ‫‪ I T T : T :‬׳‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬״‪.‬׳‪11‬‬ ‫; •‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫י•"״‬ ‫כי לא־תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬ ‫ועלכלםלתברךךסרומםשסךמלכני תמיד לעולם ועד‪.‬‬ ‫וכל החייםיוךוףסלה ויהללו את שמךבאמת ח^ לש^עתנו‬ ‫ועזריתנוםלרדברוךאתה ; הטיוב ש?ךולךנאה להורות‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫<ש'ז א׳;ו אב;יתינו ברכנו בבן;ה המשלשת בתיורה הכתובה על;ךי משד‪,‬‬ ‫ןנבדף האמורה מפי אהרן ובניו כדגים‪.‬עם קד'ושף )־אטור‪ :‬י ב ד ן ך ן י‬ ‫‪:‬‬ ‫ןיישמרך‪ :‬יאד י פניו אלןף וילען;‪^? :‬א י״י י פניו אלין‪ :‬ו;‪£‬ם \ף שליום‪:‬‬ ‫י שים שלום טובהיובךכה חן וחסד ורחמים?ליגי יעל‬ ‫מדןשךאל‪.‬עמך בדקנו אבינו כלבו כאחד באור פגןך כי‬ ‫באיור פניך נתת לנו ין אלוהינו חורת חיים ואהבת חסד‬ ‫וצדקה וברכה ורחמים ןסיים ושלום וטוב בעיניך לברך‬ ‫ןארךעמך ישראל בכל־עת ובכל״ש^ח בשלומך‪.‬‬ ‫ן־רוך אתה יי ועןןרף את עטיו‪.‬ישר^ בשלום‪:‬‬ ‫אלהי נציור לשוני מרע ועזפתי מדבר מךמה ולמולי ננ?‪#‬י ו ; ד ו‬ ‫‪0‬‬ ‫ונ^יהע^ר לכל תהיה פתח לביבת־וך‪.‬תף ובמ^ווזיךתךר־וףנ^שץכ^‬ ‫ו‬ ‫בד‬ ‫של שבועות‬ ‫ןזחיושבים עליתנה מהךה ה‪$‬ר‪?,‬יןגיע וקלקל מחנכתם‪? .‬נשהלקען‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫‪ #‬ן ך ע*ל• <»‪ W‬ןמ‪5‬נ‪»«.^1‬ה ^מ^'ןןך^קן‪»«,5‬יג <&‪»1‬ז ‪ ?lyg-yln‬למען‬ ‫‪:‬הלצון;ךידיף ה?ש;עה ימינף‪.‬ו^נני‪. :‬יהיולךציון א?ךיפי והגייוןלבי‬ ‫‪ V,‬צורי וגואלי‪ :‬עעזה של‪1‬ם במר‪1‬מיו הוא ^שה שלום ;גלינו‬ ‫ןעל בל ד‪$‬אל ואמרו אמן'‪ :‬יקי ךצ־ון לפנ;ף ‪ j‬אלהינו ואלה• אב‪£11‬עו‬ ‫?!מד• ‪3‬ית מןןןעז במסךה ממינו ותן״דזלקנו בת־ורתף‪:‬‬ ‫״‬ ‫חזרת התפלה לשליח צמר•׳‪.‬‬ ‫בלסשאדצי ^^תי תפו^ח י‪5‬י‪;.‬גיד תהלתף‪:‬‬ ‫נקילוירוךאתהלי אלךזןגו ואלסי אבותינו אלהי אברהם‬ ‫אלהי ‪ prap‬ואלס‪/‬יעקב והאל הגדול ךןגבור ןהנוךא‪S.‬‬ ‫עליון גומל לזסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬ ‫ומביא גואל למי ?נידןם למען שמו באהבה*‬ ‫מלך עוזר ומושיע ומגף בתך אתה ןי מגן אבךהם‪:‬‬ ‫אתה גמר לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע ״‬ ‫?!כלכלח״ם ?חסד ?וחיה מתים ברחמים רבים כומך‬ ‫נואלים ותסא חולים ומתיר אסורים ו?ןק‪;.‬ס אמונתו‬ ‫מי כמוך בעל גבורות ומי ל^ה לך מלןד‬ ‫לישמ‬ ‫ומצמיחישועה‪/‬ונאמךאתהלהחיותמתים•‬ ‫ברוך אתה‪.‬יי ?!חיה המתים‪:‬‬ ‫^שיחעןרפילןדש המקדישים‬ ‫ש?ןךבקךש• ככתוב על‪:‬ד נביאך‪.‬וקרא זה‪^.‬זה ן א מ ר‬ ‫קי״<ןדוש י קדוש קדוש יי ?!באות מלא כל־הארץןמח‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫^כ^רומלאעיולםמשרתיוש־ואלים זהלזהאיהמק־זםכבודיו• לעמ^ם‬ ‫קת־ יאמרו‪ :‬ק״יי׳ברוןיבכ־וד;י ממקומו‪ :‬ח׳ ממקומו הוא‪5:‬ן ברחמים‬ ‫דחו; עם הי‪;1‬הךם ‪£‬מו ‪#‬ךב וביקר בכל יום תמיר פעמים ?אה‪-‬״ד‪,‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫‪34‬‬ ‫שגזע איוטךים‪:‬‬ ‫«‪#‬חד הוא‬ ‫קי׳י• שטע‪:‬שראל‪;.‬י אלהינו \\ §חר‪:‬‬ ‫אלהינו הוא ‪$‬נינו הוא מלכנו הוא מושיענו‪ .‬והוא!שטיענו ברחמיו‬ ‫קיי׳חאני ‪;.‬י אל־יכס‪:‬‬ ‫שגית לעיני כליחי להיות ל?ם לאלהים‪:‬‬ ‫אדיר אדירנו יי אדונינו טה אדיר שטף בבל הארץ‪ :‬והיה יי לטלד‬ ‫על כלהאךץ בעם ההוא לה^ה י\ אחד ושט'ו‪$‬ןהד‪ :‬ו ב ד ב ר י קךשףקתוכ‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫לאטד‪ :‬יזיי״‪.‬יטלןי י י לעיולם ^׳היןל ציידן לדוץד־ר הללויה‪:‬‬ ‫ז‬ ‫יי׳ לדור וד־ור נגיד גךלף ולנצח ‪$‬ך!ים לןךשתף נלןךיש ושבחך‬ ‫ז‬ ‫אלהינו טפינו לא‪:‬מרש לעיולםיועד ני אל טלף גדול" ולןדיוש אתה‪.‬‬ ‫ברוך אתה י י האל ה״דדש‪:‬‬ ‫ז‬ ‫אתה ?חךתנו מכל העטים * אהבת איותנוורצית בנו‪.‬‬ ‫ורוממתנו מכל הלשונות ״ וקךשתנו נימאותיף;וקרבתנף‬ ‫מלכנו לעבוךתף• ושמףהגדול ןהפןד‪1‬עז;ןלעוקרארן‪:‬‬ ‫דתתךלנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה הגיס‬ ‫וזמנים לששון• את יום חג השבעות הזה״ זמן מתן‬ ‫תורתנו״ מקראקךשזכרליציאת מצרלם‪:‬‬ ‫ומ^ני זהטאינו גלינו מארצנו ונתךחקנו מעל‬ ‫אדמתנו {אין ;אנחנו יכולים לע^ות ולראות‬ ‫ולר־ן^זתחווח לפניך ולעשור־ז חובורזיני‬ ‫^תהגחלוהפןדוששנקרא‬ ‫שנמך;גליו מפני היד השלוחה במקדשך‪:‬‬ ‫יהי ךצון מלפנןף יי אלהיט ‪ rfa‬אבותינו מלך‬ ‫רחמן שתשוב ול*דחס ;גלינו ועל מקךשף‬ ‫בךחמיףהרבים ןתבנהו מהרה ותגדל כבודו‬ ‫אבינומלכנו גלה כבוד מלכווזןד עלינו מהךח‬ ‫והופעןהנשאעלינו לעיניכל חי וכןרב פזורינו‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ז‬ ‫|‬ ‫‪j‬‬ ‫של שבועות‬ ‫נה‬ ‫מבין הגוע ונפוצותינו כנס מיךכתי *י&ךץ‬ ‫והביאנו לציון עיךך בתה ולירושלים בית‬ ‫מסןך^ך^^חתעולפו^ם^ה^פנןך אח‬ ‫לןךבנות חובותינו המידים כסךךם' ומוספים‬ ‫כהלכתם‪ :‬לאת מוסף יום חג היטבעורה‬ ‫ר־זזר־ז‪ .‬מ^זה ונקריב לפניך בארדזבה‬ ‫כמצות רצונך כמו ׳טכתבת^לינויבתרתך‬ ‫על ידי משה עבךף מפי י כבודך כאמור‪:‬‬ ‫וביום הבכורים בהקריבכם מנהח חדש!־; ליי‬ ‫ב־שבעודכםמקרא־קדש יהיה לכם כל־־מלאלת עבדה‬ ‫לא תעשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחחיליי פרים בני־‬ ‫בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה‪:‬‬ ‫‪*J>:‬‬ ‫‪ITT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• • ‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫ומנחתם ונסייהם כמרבר‪.‬שלשה עשריניס לפר‪ .‬ו ‪#‬ני עשרינים לאיל‪.‬‬ ‫ועקרון ל‪3‬בש ו‪::‬ן כנסכו‪ .‬ושעיר ל‪§3‬ר‪ .‬ושני תמירים בהלןןם‪:‬‬ ‫מיוסד‬ ‫ע פ א ב‪.‬‬ ‫׳ האתה הנחלת היורה ל?ןמף‪ .‬ו?אב את בן או־תם יסךת‪:‬‬ ‫אתה״‬ ‫כ ת ב המפרש אשר לפכ• יזיל‪,, :‬כל ימי גללתי בין החכמים ולא יכילת•‬ ‫לעמוד על כוזניו המחבר נ ם ד ר תרי״ג מציית ששמר‪ ,‬כ י לא ה ל ן על ס ד ר התירה‬ ‫ץלא כ ס ד ר ששת הסדרים ולא ע י פ שים פיסק‪ ,‬יקשה מזה שנא לומר אתה הנחלת‬ ‫י כ ו זהכגיס נהם גס מניית דרבנן‪ ,‬ושאלתי לחכמים ואין מגיד לי‪ /‬ושמעתי כ י שם‬ ‫‪,‬‬ ‫המחבר הי׳ ר ׳ א ל י ה הזקן)במחזזרי׳ קדשים הדפיסו בשבישר׳ א ל י ע ז ר ה ז ק ן ( מופלג‬ ‫בחכמה יזקנה‪ ,‬והי׳ בבית האסורים כשקבר ה ס ד ר הזה‪ ,‬ואולי לגודל חכמתי‬ ‫זבקיאיתו יזכירתי העלה סדרו בעיפ כלי ס כ ר י ם רבים ראויים למלאכה גדולה מ י‬ ‫ו א י כ ה י א ת נ י ת דעתנו בשיניי ה ס ד ר י ם ‪ ,‬ומאחר שבאנו לכלל זה יש לני ללמוד‬ ‫‪per‬‬ ‫<ל»מר שסמך המחבר על לאי דלא ת ס י ר ילכן מנה גם מ נ י ו ת ד ר ב נ ן ‪ ,‬וחלק איתן‬ ‫לש״ינה פ ר ק י ם גדילים יכל פ ר ק לשנים יעשרים קטנים‪ ,‬פ ר ק אחד ע י ס א״ב י פ י ק‬ ‫‪.‬אחד ע״ס ח ש ר ״ ק יכן כילם*‪.‬‬ ‫עכ״ל‪ .‬אכן‬ ‫כ נ ר כתבתי במאמרי על הפייטיס‬ ‫והפייטנים שאין אלו האזהרית לר׳ א ל י ה הזקן בראיית ברורות‪ ,‬שאזהיית של רבינ•‬ ‫אלי תחלתן אמת יהגה תכי כמו שכתבי התיס׳ במס׳ סכה ד ף מיי? א׳ ליה שכל‬ ‫‪,‬‬ ‫המזבח יכו׳ והעתיקי שם חרו! שלם מאזהריתיו‪ ,‬ועוד תריו אחר העתיקו נ מ ס ' יומא‬ ‫ח ׳ א ׳ דיה לכ״עוננל‪.‬־‪ *-.‬׳ * ׳ ל ״ ה י ־ י י מ ‪ ,‬ועת־ ח ר י ז ש ל י ש י נ מ ס ׳ נ ״ נ ל ף ק מ י ה ב ״‬ ‫‪1‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫‪55‬‬ ‫בימינך כתובת ךןרות חי\ם*ו‪5‬א??עיתיף דקלןת ‪rtirgin‬‬ ‫מוםר‪ :‬גדל ענשיןןאזהרותהדבה״ ממעשיה וכזכות‬ ‫‪:‬‬ ‫לא תעשה‪ :‬דיני ממונות ודיני נפשות• ונתינת מובש‬ ‫בנו־סבי מומים‪ :‬הזהרת שופטים בל שהד רשע למות •‬ ‫וצואת שיוטךים לבל הבר פנים‪:‬ושבועת העדות ושבועת‬ ‫הפקדון‪ .‬ושבועת העלם דבר ושלום נזל והשב אבדה‪:‬‬ ‫זקוק בית ךין בךןישדה ובחקירה• סןהךךי גדולדז‬ ‫ים‪ /‬זאזהרי<‪/‬‬ ‫פ ל ט תתלתם אתה הנחלת וגם אין בהם שום חרוז‪ ,‬לכן הדין ע ם רשיל בתשובה שצל‬ ‫שרביכי שמעין היא שייסד אזברית אתה הנחלת והיא הי׳ כר סמלתו של ר ׳ אליה הזקי‬ ‫שייסד אזהרות אמת יהגה תכי ‪ $‬ומה שהכניס הפייטן מצוות דרבנן בכללם אין ע ל י ;‬ ‫' ת פ י ס ה כלל כי ה ל ן בשיטת כעל הלכות גדולות שגם הוא מונה נ ר חניכה ומקללך‬ ‫'מגלה והלל)דומיהם בכלל תרי״ג מניית‪ ,‬וכבר נחלקו בזה גדולי ישראל ה״ה ה ר מ ל ם‬ ‫זהרמבין כ כ פ ר המציית בשורש הראשון‪ ,‬ע״ש יתראה נפלאזת תמים דעים׳‬ ‫יכן כ ת כ‬ ‫לי במכתב ידידי התורני הרנני החכם השלם מזהריר י א ק ב ל ב כ ר ) ‪:‬‬ ‫‪,‬עיינתי‬ ‫‪,‬‬ ‫נהלכית גדזלית ומצאתי בכמה מקומית סגנון אחד ולשון אחד לפייטן ע ם ב ע ל‬ ‫ההלכות; ואעתיק הנה איזה מקימית‪ ,‬בה״ג במצית עשה והחיאת אח והליואת אכיול‬ ‫והוא ממש לשין הפייטן בפמקא שנייה אות ה ' ‪ j‬ועוד כה״ג וימים שמיכה עשר ו ל י ל‬ ‫ה‬ ‫אתד לגמיר בהן את ההלל‪ ,‬יהיא בעצמו לשין ה פ י י ק בפסקא אחרונה א י י ‪ ) /‬י ז ע ז ד‬ ‫נהיג מניות כהנים ללמוד לעשות ׳ניקית וגלילית ופתיתית מליחית תגיפית הגשימ‬ ‫זו‬ ‫‪l .‬‬ ‫_‪ t‬י‬ ‫ן‬ ‫חקרתי ומצאתי שצא מנה מציה אחרונה והיא כתיבת ס ״ ״‬ ‫יזה פלא שישכח מצוה‬ ‫ראשונה ואחרונה‪ ,‬לכן נראה‬ ‫שאין שכחה‬ ‫לפני ר ו ק ד‬ ‫נ י נ ת ו של המחבר רק שכללם כמצוה אחת כ ד ר כ ו בכל הפייט הזה לכלל כמ‪-,‬‬ ‫מצוות כאשר יביאר בפסקא א׳ אית ע ׳ ים׳ גם בפ״ד אות ג ' עיין עליהם לכן י״ל‬ ‫שמצות פ״ו נכללה כדבריו כפהקא ששית אית נ׳ ומצית כתיבת ס״ת בפסתא ו‪-‬‬ ‫תתן‬ ‫לן‬ ‫‪...‬‬ ‫לא תכירו פנים‪ .‬ושביעת העדות‪ ,‬עיש ושמעה קיל אלה והוא ע ד ) ו י ק ר א ה א (‬ ‫ישבועת הפקדין‪,‬‬ ‫לנר‪,‬‬ ‫שבועת ה ' ת ה י כין שניהם )שמית כב י ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ושבועת ה ע ל ס‬ ‫נפש כי ת * ע לבטא בשפת‪-‬ים ינעלם ממני)יייץרא ה ל ( ‪ .‬םנהדר׳ ג ד ז ל ז‬ ‫נו‬ ‫של שבועות‬ ‫וסןחךרי קטנה‪ :‬חמק ביתךיןבאךבעמיתיות^עבךח‬ ‫רגבךה וענש שלה‪ :‬טרפה להשליך ו;‪3‬לה ל?זכור‬ ‫לנכרי‪ .‬כל חלב ןכל דם שלא'לאכול‪: :‬לן לנסך ושמן‬ ‫להדליק • ועשרון ושתי הלחם גהעוהןלי וכךמל‪ :‬כהנים‬ ‫‪:‬‬ ‫לשרת ולדם לשורר • מדומות ומעשירות וערי מגרש‪:‬‬ ‫להי‪:‬ם והזתגוהקבה לתת לכהן מאת העם ומאת זולחי‬ ‫הזבח‪ .‬ראשית הגז מגווד צאן‪ :‬מעשר בהמה וקדוש‬ ‫בכורות• ופדיון הבן ונדר והקדש‪ :‬נטע רבעי ודוי מעשר‪.‬‬ ‫מקרא בכורים ברכות וקללות‪ :‬שמחת בית הישואבה‬ ‫לעזמוחבחג‪ .‬סכהולולב‪.‬ו?גךבה ונסוך המי‪.‬ם‪ :‬עריות‬ ‫ג‬ ‫להפריש נדה להרחיק‪ .‬חליצה רבום וספר כריתות‪:‬‬ ‫פרישת םוטה ופרשת עגלה ערופה‪ .‬הפליז ומזוזות‬ ‫ומצות ציצת‪ :‬צואתכהנים לברך רקהל מנדה • ופקוד‬ ‫לרם לענות נ־קול ךם‪ :‬קריאת מועדים וזמני רגלים•‬ ‫תקיעה בר^ש השנה ועברי נפש ביום הכפורים‪ :‬רגלים‬ ‫'לעלות‪.‬בשלושפעמישנה• ימ?ונותידים מברכותיך‪:‬‬ ‫"‬ ‫שלמים ועולות זבחים ונסכים‪ .‬נדרים ונדבות חטאות‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T:‬‬ ‫־‬ ‫־‪T‬‬ ‫־ יי‬ ‫של ע״א כלשכת הגזית‪ .‬יסנהדרי קטנה של כ״ג בכל פלן ופלך‪ .‬דלוי‬ ‫מעשר מקרא בכורים כרכזת וקללות‪ ,‬שלשתם גפ׳ כי תבזא‪ .‬עריות להפריש‬ ‫זכו'‪ ,‬נכלל עריות י״נו לאוין מלבד נדה והרבעת בהמה ומשכב זכר שמנה‬ ‫המחבר בפרוש‪ .‬פרשת סוטה ופרשת עגלה ערופה‪ ,‬בסוטה יש מ״ע אחת‬ ‫להביאה אל הכהן ושני מל״ת שלא ינתן כמנחתס לא שמן ולא לבינה! וכן‬ ‫בע״ע יש מיע ומל״ת אלא שהמחבר כללם יחד כדרכו‪ .‬תקיעה נל״ון ועניי‬ ‫נפש גיהיכ‪ ,‬כקב המפרש‪ ,‬לקמן בפיוט אהל מועד חשיב ג״כ העברת שופר‬ ‫בר״ה ועמי נפש ביה״כ‪ ,‬אבל הגירסא הנכונה לקמן העברת שיפר כייכ‬ ‫והיינו ביובל עכיל‪ ,‬ובדקתי ככל כ״י ומצאתי הגירסא כגדפום ויאמר החכם‬ ‫הנזכר מהורריי נל״ו שא״צ להגי׳ דיה״כ של יזבל נמי קרוי ר״ה כדאיתא‬ ‫בערכין דף י״נ א‪ /‬זענוי ביה״כ במי אינו מייתר דכאן קחשיב העשה וכאן‬ ‫הל״ת‪ ,‬ועיין גס׳ אלה המצות ס׳ שי״ג ושי״ו שהן שתי מצוות ועלו יש ליישכ‬ ‫לבלי הפייטן נכמה מקימות שמנה מצזה אתת פעמים כעמל העשה והצית שנה‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫‪56‬‬ ‫ו א ש מ ו ת ‪ :‬ח׳וןמידין ומוספין ?שבתות ובחךשימ‬ ‫ובמועדים• וכלי הקדש לשרת לפניו‪:‬‬ ‫»"כ חשר״ק‪.‬‬ ‫תודה ומנחה כשבה ושעירה* תורים ו?ני יונה והשירית‬ ‫האיפה‪ :‬שמטים ויובלות וחשוב תקופות• וספירת‬ ‫העמד שמנה שבעות‪ :‬ךבית האיפר ונשך הכסף •‬ ‫‪1‬‬ ‫השמטת מלוה וגאלת ממכר‪ :‬קריאת ךךור ושלוח‬ ‫חפשי״ חפוש הנרצע ביובל והאמה בסמל‪ :‬צדק צדה‬ ‫•‬ ‫‪ : T‬י‬ ‫—‬ ‫״‪T I‬‬ ‫־־‬ ‫‪TT T :‬‬ ‫‪..‬‬ ‫'‪.‬׳‪)•:‬‬ ‫‪I T • :‬‬ ‫ץ‬ ‫‪vv‬‬ ‫לרדוף אמת ומשפט לעשות • ?עלתשכיר ‪3‬ל תלין צ ד‬ ‫ב ל ן ‪? :‬ליאת הךין ללמד מלשכת הגזית • ומיתת ס^ק‬ ‫לעשה בזדון;?שית מעקה לבל יפל הנופל• וזןרי מקלע‬ ‫לרוצח בבלי דעת‪ :‬סדרי קרב ומשוח מלחמה• ^זהרת‬ ‫‪4‬‬ ‫שוטרים ושרי צבאות‪ :‬נקיות לבית לבא לשמוח בכלה‪.‬‬ ‫?ןאךס ובונה ונוטע ורך הלבב וקדוש מחנה טעיות‬ ‫דבר‪ :‬מוצא שפתים בדבר ושבועתהאסר• ופצתפי‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪T T :‬‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪>ff‬‬ ‫בנדר להפר ולקים‪ :‬לבישת שעטנז וכלאי הכרת‪.‬‬ ‫הרבעת בהמהןהךכבת האילן‪ :‬כתנות כבוד להלב^‬ ‫לכהנים• ואזהרת‪.‬עבדה לבל יקרב כל זר‪ :‬ידעונים‬ ‫להשמיד ואומת להכרית • ?־ היות תמימים לקבל‬ ‫‪1‬‬ ‫תמימה‪ :‬טהרה ו;קיות מלביא ממזר בקהל• עממני‬ ‫ומואבי‬ ‫חודה ו כ ו ‪ .‬עשירית האיפה‪ ,‬ע ל שנועת ע ד ו ת והעלם ד נ י ‪ .‬והאמה כ ס מ י‬ ‫‪,‬‬ ‫אף‬ ‫בסמן‪,‬‬ ‫משאיכ‬ ‫העבד‪.‬‬ ‫פליאת הדין‪,‬‬ ‫כ ׳ יפלא מ מ ן דבר‪.‬‬ ‫מלשכ^‬ ‫ה ג ד ת ‪ ,‬מ ק י ם ס נ ה ד ר י גדולה‪ .‬נקיות לבית‪ ,‬נקי יהיה לביתו שנה אתת‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫וקדוש מתנה‬ ‫ערות‬ ‫דבר ) ד ב ר י ם כ ג ט ו ( ‪.‬‬ ‫לקבל תמימה‪,‬‬ ‫מערות דבר‪,‬‬ ‫שנאמר והיה מ ת נ י ן קדוש ולא יראה‬ ‫להיות תמימים‪,‬‬ ‫לקבל התורה התמימה‪.‬‬ ‫תמים תהיה‬ ‫טהרה ונקיות‬ ‫* מ'‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪p v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪3‬ך‬ ‫ע ם ה' א ל ה י ן ‪/‬‬ ‫נשכיל‬ ‫‪cv,1‬‬ ‫ונקיות לא יבוא ממזר ועמובי ו כ ו ‪ /‬וכמוהו נ ס ׳ מ א מ ר ה ש כ ל דבור שביעי ע ״‬ ‫זדיזית‬ ‫ש‬ ‫גז‬ ‫של שבועות‬ ‫ומואבי פצוע דכדה וכרות שפכה‪ :‬חסימדז ופריקה‬ ‫;‬ ‫•ך•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T : T‬‬ ‫; ־ ‪| T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ותוכחותשנאה• וקללת חרש ומכשולעור‪ :‬זריזות‬ ‫‪c‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••••‬ ‫‪• :‬ן‪-:‬‬ ‫• ••‬ ‫• ‪:‬‬ ‫לה?דיל בין הטמא לטהור • ןשקוץ היה וקהמה שמאה‬ ‫המבדלה לטמא‪ :‬ואותו ואת בנו ביום אחד‪ .‬וגיד חבשה‬ ‫‪T : T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ואברמןהחיובשרבחלב‪ :‬החיאת אח והלואת אביון•‬ ‫־ ) ~‪-‬‬ ‫‪ Z‬״‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪-T : -‬‬ ‫‪T TV‬‬ ‫‪- T: - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: V‬‬ ‫חבילתרחיםורכב והשבת העבוט‪ :‬דברי הודית עוין‬ ‫וקךבןחטאת• סמיכהח־ננופהכפרה וסליחה‪ :‬גנבה‬ ‫ואבדה טרפהושבודהושבויה״תשלומיכפלותשלומי‬ ‫ארבעה וחמשה • שומר חנם והשו^ נושא שכר והשוכר‪:‬‬ ‫״{‬ ‫‪• -:-‬‬ ‫‪xT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫‪.‬‬ ‫י־‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫־י‬ ‫גך‬ ‫בעור חמץ‪.‬ואכילת מצה• ז?רון היק לחוג כל שבעת‬ ‫הימים‪ :‬ח׳ אף פרשת שקלים להזכיר איותה בכל שנה‬ ‫‪T:‬‬ ‫— ‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪* : :‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫ושנה • ופרענות עמלק ופרהאדמהוההדש הזה לכם‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫«‬ ‫ע״כ‬ ‫•‪T*..-‬‬ ‫א״כ‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪TT ) " T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אבחנת מומים מלהגיש בעל מום • מומי אדם ומומי‬ ‫‪- T‬‬ ‫"‪*JT‬‬ ‫י‬ ‫־ ״‬ ‫• ‪ :‬־־ *‬ ‫‪xr‬‬ ‫••‬ ‫בהמה‪ :‬ברית מלה שלא להשבית• להקריב אותהעל‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫• ״ •‬ ‫‪,‬‬ ‫* " ! ] ‪ I‬־ ־‬ ‫כל קרבן‪ :‬גם ?לילה ופתיתה קמיצה והקטרה • הקרבה‬ ‫והגשה ‪.‬קבלה והזיה‪ :‬ךיןהןכור לטול פי שנים• ומשפט‬ ‫איש כי;מות ובן אין לו‪ :‬הנצים‪:‬חד לקוץ כף שולחת יך‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT :‬‬ ‫במבושיו• מגרה מדון• כלי גבר על אשד‪ .‬ושמלת אשה‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪VV‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫על גבר‪ :‬והקרבת גרי ^ךק לגור‪:‬חד• ולקים קקים‬ ‫ב?ןחי?שי מפךך צוענים• ולחון גרי שער ולהאכילם‬ ‫להכליל וכי׳‬ ‫זריןית‬ ‫הטמאים‪.‬‬ ‫עינם‬ ‫ענין‬ ‫צריך לזרז עצמי‬ ‫החיאת איז‪ ,‬יחי א ס י ן‬ ‫)ויקרא כו מ ( ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ל ל ע ת להכליל כ ץ ממא‬ ‫עמן‪.‬‬ ‫זכרין חוק‪ ,‬זאת חקת הפסת‪ .‬א ף פרשת שקלים ו כ ו ‪/‬‬ ‫פרשיות מגיאר כפ׳ בתרא למגילה•‬ ‫)‪3.‬‬ ‫לטהיר ולשקן‬ ‫לכרי הילאת ע ק ‪ ,‬שנאמר והתילו את‬ ‫‪15‬‬ ‫מימין‪.‬‬ ‫ולחוןניעךל י‬ ‫אנשיםת‬ ‫ואהבתםנ ט‬ ‫׳נציכ(ק ר‬ ‫וגו‪/‬‬ ‫מומים‬ ‫אבהנח‬ ‫ציעניס‪,,‬‬ ‫גרי ש ע ד‬ ‫יהיופ‬ ‫שלא‪ .‬מ‬ ‫הכהניםטי(א» (‬ ‫כה‬ ‫וכמקריכיהםכב ר י ם י י‬ ‫הגר ווגגזו׳׳))^לל‬ ‫את יחלו‬ ‫להבחין ‪T‬‬ ‫‪om‬‬ ‫כ׳‬ ‫ועש״ה‬ ‫עש״ה‬ ‫מצרים‬ ‫יתלר ןיכו‪/‬‬ ‫מעבודת פ‬ ‫הנצים‬ ‫‪p‬‬ ‫י‬ ‫~‪I‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫‪5‬‬ ‫?בלות‪ :‬זריקת ךם והקטרחלבים • לחירוף באש בנקל‬ ‫כל הנאכלים ליום אהד‪ :‬חרם וחלה וישמןשרפח לתת‬ ‫לכהן‪ .‬והאשם המושב ממי שאין לו גו^‪ :‬טמאים לנפש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫••|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪ V‬י*‬ ‫‪I‬‬ ‫י*‬ ‫‪:‬‬ ‫־•‬ ‫‪V V :‬‬ ‫י‬ ‫אדם לעשות פסח שני • ובל הוצאת בשיר חוצה ושיירת‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪— V‬‬ ‫־‪:‬־‬ ‫—‬ ‫״ ־‬ ‫‪— T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫ן •‬ ‫‪T‬‬ ‫—י‬ ‫״‬ ‫ה^צם‪ :‬יצי_קת שמן המשחה על ראש כיהן גדול‪ .‬למלא‬ ‫‪:‬‬ ‫;דיו לכהן תחת אביו‪ :‬כל מעשיה יום הכ?רים לעשותן‬ ‫?תקנן• לכפר על חטיאתינו אחת בשנה‪ :‬לקום מ?גי‬ ‫שיבה ולהדר פני זקן• אזהרה שלא תלך ךכיל ושלא‬ ‫לעמוד על ךם רע‪ :‬מצות ךין החובל בחברו לחיכו‬ ‫בחמשה דברים בנזק וצער ורפוי ‪ ragh‬ובשת• ונוגף‬ ‫אישה הרה לשלםדמיולתת‪ :‬נקימה ונטירה להרחיק‬ ‫מלב• וישוכב עם נהדפת להביא איל אישם‪ :‬שרט לנפש‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‪,".".'! .‬‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪* T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••״•־‪•.‬‬ ‫‪*• V‬‬ ‫וכתיבת קעקע‪ .‬ל ךחת והמןפת ראש והשחתת ?את זל!ן‪:‬‬ ‫(‬ ‫עורך ומ?ליא ?נדר ולמורת בהמה ??המה * אה נן זונה‬ ‫ומחיר כלב לתעב מךביר קדש‪ :‬פועל הבא בקמת ר‬ ‫ע‬ ‫שלא להניף הרמש‪ .‬ושיכיר הבא ?כרם ש לא לסן \ ?לי‪:‬‬ ‫צואת ביוצר הכרם להשאיר עוללות • וה‪1‬בט זהים שלא‬ ‫לפאר אחריו‪ :‬קרב בחלל חרב ונוגע במת או בעצם אדם‬ ‫‪V J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪VV;. . . . . . .‬‬ ‫או ?לןבר ינ^מא שבעת ימים‪ .‬להזות ;גליו מי הנדה ב י ו‬ ‫ם‬ ‫השלישי וביום ה־שייעי‪ :‬ראית נגעים להחליט ולהסגיר‪.‬‬ ‫בהרתוצרבתשאת וספחת‪ :‬שחין ומטהונתק״ ראש‬ ‫דכתיכ ל ג ר‬ ‫אשר‬ ‫כ ש ע ר י ן תתננהואכלה‪ ,‬ע ר י שער היינו ה ג ר י ס ב א ר ץ שלא‬ ‫קכלו התירה‪ ,‬אנל גרי צדק שקבלו התירה‪ .‬שמן שרפה‪ ,‬שמן של תרומה שנטמא ק ר ן י‬ ‫שמן שרכה הואיל ולשרפה עומד שהרי אסיר באכילה‪ .‬והאשם המושב וכוי‪ ,‬שנא׳ ו א ש‬ ‫אין לאיש מאל להשיב האשם אליו האשם המושב לה׳ ל כ ה ן ) כ מ ד ב ר‬ ‫ה‬ ‫‪.(p‬‬ ‫והקפת ראש‪ ,‬כ״כ בכ״י של י״ס וכן מ ס ת ב ר וכמו שאז״ל במסי מכות ד ף כ ׳ א ׳ ‪:‬‬ ‫לרבית כל הראש? ת״ל בראשם וכו״ — ‪ .‬וככ״׳ איזרת גרה ‪ £‬י ס‬ ‫ת‬ ‫יןיחי*‬ ‫מני‪.‬‬ ‫יגנחתוהקפל}‬ ‫הראש וכי'‪ ,‬ואיננו נ כ ו ן ‪ ,‬כ י אין עניבם לכאן וכבר הזכירם הפייטן‪3‬־סיף הפםקא‪.‬‬ ‫בה‬ ‫של שבועות ‪,‬‬ ‫הקן‪ .‬קרחת וגבהת וכל בהק לטהר‪ :‬תיתורת צבלר‬ ‫‪7‬‬ ‫ופשתים בגד השתי והןןרב• לקרע ולשרף ולכבס שגית‪:‬‬ ‫ע״פ‬ ‫חשר״ק‪.‬‬ ‫תוצאת ?זשרת ^ מחוץלמהנהילטהר המצךע בעץ אוץ‬ ‫ואזוב ובשני תולעת‪ :‬שחיטת צפור אחת ושלוח אחת י‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪-T‬‬ ‫־־‬ ‫ל־‬ ‫י‬ ‫" ‪T V‬‬ ‫תגלחת שער ראשו־ וזקנו וגבות עיניו‪ :‬ראש בהונות ידיו‬ ‫ןרגליו להציק ?שמנים‪-‬וחנוךאזנו לחטא ?ךמים‪:‬קירות‬ ‫בתים לטהרם מנגע״ ועפר נתיצה להשליך אל חוץ‪:‬‬ ‫צואת טמאת הזי ונבלות דוה‪ .‬זבה נדה ויולדת לטהרם‬ ‫־ ־ י ־־‬ ‫~‬ ‫\ ‪i‬‬ ‫—‪ : T‬־‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VV‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫?קרבן‪ :‬פתוילב איש אם יראהקרי• יביא במלם ל?נ‪1‬ת‬ ‫;ןךב‪ :‬על ראש כהנים שלא להעלות פרע• ובלנשכית‬ ‫נפש עת;באו לאהל‪ :‬סנפיר וקשקשת ?נפשות המים‪.‬‬ ‫ןעוף טמא לשקץ ולאכול מנתר‪ :‬נתיצת פסל ומצבה‪.‬‬ ‫ו^הימסבה גלוליםופםיליםבליעלו;נל לםמוךאוכבוד‬ ‫אבןאם״הךהקת חמוד בתיםותאות נשים‪:‬לעזוב ש?חה‬ ‫ולהניח פאה‪ .‬להשאיר לקט‬ ‫ופרט)‪:‬״א‬ ‫להפקיר לקט ו פ א ה (‬ ‫לעני ולגר‪ :‬כל ח־יר חבר ודורשי המתים • ‪!5‬ןע‪1‬נן ו?!נחש‬ ‫ומכשף ומעייר למלך‪ :‬יוצר שנאם והם תועבת נ?שו•‬ ‫בל הךרויש מהם פן לשחת תורש‪ :‬טיל ןעךלה‪1‬דאי‬ ‫וךמאיומתקןץעשקגזל(ותשומתיד‪ .‬ובלת'א?לועל‬ ‫הדם‪ :‬חיק שמירת שבת ומורא מקדיש‪ .‬וקדוש הארץ פן‬ ‫תמלאזמה‪ :‬זכות ומישור להתהלך במו• ונתיבןראה‬ ‫י י‪• •T‬‬ ‫הוצאת‬ ‫וככלות‬ ‫ולאי‬ ‫»ש‬ ‫לוה‪,‬‬ ‫כ״כ ככל כ״י ל אגלה את‬ ‫ולמאי ומתוקן‪,‬‬ ‫ולפעד״נ‬ ‫•‬ ‫משרת אל מתיץ‬ ‫‪)••—:• :‬‬ ‫למתנה! שנאמר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪•:T‬‬ ‫י צ א הכהן אל מתין‬ ‫נבלותה‬ ‫)הושע‬ ‫•‬ ‫למתנה וגזי‪.‬‬ ‫ב י ב ( שתיי קלנה‪.‬‬ ‫כ ת כ ה מ פ י ש ‪ :‬״למאי אינו ממנין המציות שהיא‬ ‫שמונה גס כן מה שאינו ככלל המצוות;‬ ‫‪T:‬‬ ‫מדרננן‪.‬‬ ‫שמונה מתוקן‪ ,‬ומתוקן מה מציה‬ ‫ב ו ? ״ — ויאמר החכםקהורריי הנ״ל‪ ,‬שאין מזה תפיסה על הפייטן‪ ,‬שהרי‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫™‬ ‫ל עשות'ומאהבה‪ :‬ואלהותיפות וכןעשיים טובים* כלי‬ ‫‪:‬‬ ‫לעשותעגל במךה במשלןלוב^שוךהנהיניןלצדק ומדות‬ ‫להאמין ‪ .‬להרחיק אבן ואבן מכיס איפה ואיפה מב;ת‪:‬‬ ‫רבת לשון הךע להךחיקמפהיודובר שלום איש ^ רעהו‪.:‬‬ ‫גרושה וחללה זוגה להבדיל משאר כהנים • וכהן גדול‬ ‫לתת זרעיו באשה בתולה‪ :‬בשאר‪ 1‬לא יטמא במת מצות‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫••‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫יטמא • בנפשות אדם ולא בנפשות בהמה‪ :‬יי׳ אז ילידי‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ־ ;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫• *‬ ‫ביתו הם ייאכלו בלחמו • אם יגע בטמאה וייאכל ‪0‬״א ייג^(‬ ‫י‬ ‫‪ ,‬י א‬ ‫‪ -‬י‬ ‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫עי^״ב‬ ‫אתשםהמיחדשלא לקלל‪.‬ישלא להזכיר בשם‪^.‬דזיס‬ ‫אחרים‪ :‬בת כדזן כי תזנה מיתתה בשרפה • ‪.‬ואם החלל‬ ‫זרע לא תיאכל בקדיש‪ :‬גךישת טמאים‪ ^.‬מחוץ למהנה ״‬ ‫וגוזל הגר וכחש בעמיתו ?ןישלם קרן וחמש ממילות;‬ ‫דברי נזירות לטמאה ולתגלהת• ומלאכלכלמישךתגפל‬ ‫מחרצנים ועד זג‪ :‬מעברת תער על כל ?שיר לרם״ו להריס‬ ‫ז‬ ‫תרומה ממעשר נחלתם‪ :‬וכסויהדם ומגעומשא ואדר •‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬׳״‪-‬‬ ‫־ ‪ :‬־;‪TT:•--.‬‬ ‫־‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫והסט‪ .‬ואונן וטבול יום ומחסר כפורים‪ :‬זכיחת בשד‬ ‫מצה נמי נ ר חניכה יקריאת מגילה יהלל שהם מדרכנן אלא שאזל כשיטת בהיג כ מ ז‬ ‫שכתגני נכתיחת הפייט הזה; גם מה שקנה מתוקן נ״ל ע״פ מיש כמכית ט״ו כ ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ל ל א יהאחייכאלא על הטבל שלאה»ל‪ 6‬ממני כל ע י ק ר ‪ ,‬מזלה ממנה ת ר י מ ה‬ ‫גלולה ולא תרומה ומעשר‪ ,‬תרומה ומעשר‪ ,‬ולא מעשר ראשון ולא מיש ולא מ ״‬ ‫ע‬ ‫מניין ? ת״ל לא תוכל לאכול כ ש ע י י ן וכוי ע״ש‪ .‬חה שכתב הפייטן‪ /‬ומתוקן‪ ,‬ריל א ע ״ פ‬ ‫שהוא מתוקן ^אשלא ניטל ממני אחל מ ן המעשרות אפיה אס־ל לאכול ממנו יהן‪£‬‬ ‫בכלל טכל והאוכל ממנה ליקה‪ .‬זכות ומישור ו כ ו ‪ /‬כתב המברש‪:‬‬ ‫המצות ר ק מדות חסידית‪.‬״ ויאמר מהורר״י‪:‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫כ ל זה איני ממני•‬ ‫ו ל ' נ שיש כזה מציות יקרות‬ ‫‪z<\p\12‬‬ ‫משרשי האמינה והוא יראתואהנת המקים והם חמשה מיע לאהיכ אותו וליריא מ פ נ י ו‬ ‫ולהתפלל לפניו ולהשכע בשמו שהוא מכלל היראה כמו שכתב הרמב״ם כס״ה עשה ן ׳‬ ‫דש עיל ככלל אהכה ללכת כלרכיו‪ ,‬וככלל היראה יש לית אתת והוא שלא למתיק שיש‬ ‫שם משמית הקלושים‬ ‫— הרי נכללו בתכית הללו כמה מציות'‪'.‬‬ ‫א י ו שם המייחל שלא לקלל‪ ,‬בשם המיוחד תייב פיןילה ו ע ל הכנ!יק בלאי‪.‬‬ ‫נט‬ ‫של שברעות‬ ‫לאכול ?תאור!• ונביאהשקרשלא לשמוע לו‪ :‬חקירת‬ ‫עךים ומסית ומדיח* ועיר הניחת לשרפה באש‪ :‬טנןאת‬ ‫ארבע ספקות וסוד השסמנה• ומעשיר ראשון'וקרבן‬ ‫?שיאים‪ :‬יופי חלק כחלק וממכר אבות• ופרשת המלך‬ ‫ומשיג גבול רעהו‪ :‬כל עד זומם לענוש וגלילים לעשות‪.‬‬ ‫משפט אהובה ושנואה ובן סורר ומורה‪ :‬לשלח הקן‬ ‫להביא יפת תיאר• מצרי ואדומי עד דר שלישי‪ :‬מילה‬ ‫;‬ ‫‪• :‬־‬ ‫‪* r‬‬ ‫־־‬ ‫־‪:‬־«‬ ‫י ‪• :‬‬ ‫‪• * :‬‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫ורחיצה דמי טמאה ודמי טהרה• ובל הסגיר עבד אל‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪.‬־ ‪T :‬‬ ‫‪TT: T‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫־־‬ ‫‪v v‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫אדוניו‪ .‬וקדש וקדשה וגונב נפיש מאחיו‪ :‬נגיחה ונגיפה‬ ‫;‪-‬‬ ‫‪••JT:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•):‬״ ‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VV‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫" ‪T V‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫נשיבה ךביצה ובעיטה• ודין יום או יומלםוחפו־שעבד‬ ‫‪5‬נ‪17‬ניבעינואו?שנו‪ :‬ספוק נפל ל^כבלךפיאת שברו•‬ ‫ןאם לסהלך בחוץ לתת ש?תו‪. :‬עברת ךלקה ושלוח‬ ‫בעירה‪ .‬והרג כערמה ונ‪$‬צא במקתרת‪ :‬פיתח ובורה ם ר‬ ‫ברשות הרבים לשלםנזקיגיופל‪5 .‬פתה בתולה לעיקול‬ ‫מוזוץתו^שיה לשלם קנס‪ :‬צואת בלקללת חרש שופט‬ ‫ונשיא• ?ןלאה ודמע שלא לאחר‪ :‬קול להריע בהצהרות‬ ‫ולהסיע מחנות• ומשים עלילת לענשו?ממון‪ :‬ךחבה‬ ‫‪:‬‬ ‫בגבולותיהלה;חילאדוןלשבטים• ןשלא תסב נחלה‬ ‫ממ^ה למטה אחר‪ :‬שבועת שוא וחלול השם• ושכב עם‬ ‫בהמה ןוהאשה הןךבעת ל?המה‪ :‬תיתיועים בדרך להשיב‬ ‫לאח ולאויב• ואם רחק ממנו תהי עמו עד דרישה‪:‬‬ ‫ופרשת‬ ‫ה״ת‬ ‫המלך‪ ,‬יש בפי ‪1‬ו קמשה מל״ת ושתי מ״ע ואתת מהן שיכתוב לו ה מ ל ן‬ ‫מיותד מלבל מה שמתייכ כל אתל מישראל‪ /‬וכן לשין ס פ ר אלה המצית‬ ‫למהרימ ח א ג י ז נ פ ׳‬ ‫שמחייב‬ ‫הרי‬ ‫שיפטים‪:‬‬ ‫ועיל אתת‬ ‫כיספת‬ ‫לכתיב שני ‪0‬״ת אחת מה שמתייב כ״א מישראל‬ ‫נכללה נזה מצית כתיבת‬ ‫*״ע שלו‬ ‫‪#‬‬ ‫יא'כ במלך כתיב וכתב לו את משנה‬ ‫התורה‬ ‫ס'ת\‬ ‫יכן בעל הלכות גלילית‬ ‫ר ן שיכתב לו המלך שני ס״ת‪ .‬פנ״ל ל*שב‬ ‫לאמנזגכלל‬ ‫ל ע ע הפייטן‪.‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫^‬ ‫תורה לשמור סעודה ק‪:‬צור״תקות מכשףלסקלו באבן‪:‬‬ ‫שמע שוא שלא לש א ״ונקי וצדיק שלא להרוג‪ :‬ריב דלים‬ ‫שלא להטות‪ .‬אחרי רבים בל תהי לרעות‪ :‬קדושים תהיו‬ ‫מ נ י אלודם‪ .‬לקרוא שלום במלחמה ןש לא לקץ ?ל‪.‬עץ‬ ‫מאכלי‪ :‬צאן פסחים שלא לזבח על חמץ‪ .‬נא ובשל מבשל‬ ‫בל ת'א?לו ממנו‪ :‬פן ן?בר איש את בתו לאמה ״ ?צאת‬ ‫העבדים בל יוציאנה‪ :‬עם נכרי לא ימשל למכרה• אדון‬ ‫‪:T‬־‪•T‬‬ ‫‪XV‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אםלאיעדהיפדנההאב‪ :‬שימה צלע לנינו בבית‪ .‬יכבד‬ ‫אותה כמשפט הבנות‪ :‬נפשו אם תתאוה לשיא אשת‬ ‫אחרת• שארה כסותה ועונתה לא יגרע כ?מנה‪ :‬משל<ע‬ ‫— ‪VV‬‬ ‫;‬ ‫‪T•• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t x‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫^‬ ‫‪X‬‬ ‫אלה אם ימנענהיתצא חנם?לא מתת כםף‪:‬לא להוזחרזן‬ ‫בגרי הארצות ולא לחבנם ולא לכרות ברית עמם״ונבלת‬ ‫;‬ ‫ז;־ז‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪f i r‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬י'‪*—'.‬‬ ‫^להבלתליןעלעץ‪:‬כנוסם‪5‬נעימסךרפטומיש‪.‬‬ ‫וישמן מ??לח וקטךת הסמים‪ :‬ןריעו־ת יללא‪1‬תקךסיס‬ ‫ןקךשים״ווים וננריחים ןעמוךים ואדנים ויתדות למשכן‪:‬‬ ‫טהר מזבח הזהב ומזבח הנחשת•‬ ‫ומכבר וכרכי‬ ‫ומידותיו לךישנו‪ :‬חנוך כמנורה ונרותיה קניה גביעידן‬ ‫כפתוריה ופרחיה ״ ומלקחיה ומחתיותיה לעשות מככד‬ ‫‪T V‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T V T:‬‬ ‫‪T V|T: -‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫• • ^ '‬ ‫‪ T V‬־‪:‬־‬ ‫‪0‬‬ ‫זהב‪ :‬זבד לחם הפנים לערוך על וד?לחף וקדוש ידיס‬ ‫ורגלים מן הכיור‪ :‬וקלעי החצר ושתי ?תפות• בתים‬ ‫חורה‪.‬‬ ‫תעודה‪ ,‬ל׳ עדית‪• ,‬כענין‬ ‫ע ד י ת ה׳ נאמנה‪ .‬שמה בלע לנינו‪,‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫נ ת ן איתה לאשה לנכי‪ ,‬סייכ לכבד איתה כמשפט ה מ ו ת ‪ .‬שארה כםיתה ו כ ז י ‪,‬‬ ‫זהו מצות עינה ומכש״כ שלא יגרע מ נ ת ישראל‪ .‬ו כ ׳ כ הרמכ״ם כלאיין ר ס ״ כ ;‬ ‫וזאת‬ ‫האזהרה תכלול‬ ‫הדברים‬ ‫נכללה‬ ‫כ ל שישא‬ ‫נ ת ישראל‬ ‫שלא‬ ‫יענה‬ ‫איתה‬ ‫נדבר מאל!‬ ‫עכ״ל‪ ,‬והיינו מ ט ע ם פ״ו לכן אסור למנוע העינה וא״כ ב»צוה זאלן‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫עכ״ל מיהרר״י הנ״ל‪.‬‬ ‫ואינו נכין לדעתי כ י אין איםיר מ נ י ע ^‬ ‫העונה מ ט ע ם חיוכו כפיו שהרי כשככר השלים חקו והוליד‬ ‫זכר ונקבה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫* ו א עעזל מפ״ו למ״מ תונת עונה עליו כשיש לו אשה‪ .‬ת נ י ן מנירה ונריתיה ‪. . . .‬‬ ‫ס‬ ‫של שבועות‬ ‫לבדים ובבוב לחית‪ :‬סבאת הבדים במסעות הארון‪ .‬מסך‬ ‫ומכסה לאהל פריכת וכפית ושני כרובים‪ :‬דקה וקדה‬ ‫קנה וקנמון • מור נטף ושחלת וחלבנה ולבונה לרקוח‬ ‫?שמים‪ :‬גם ?יום השבת שלא לבער אש• להסיק עצי‬ ‫‪:‬‬ ‫המערכהבבקר בבקר; ?גדי הקדש לכבוד ולתפארת•‬ ‫אורים ותומים ארבעה טורים‪ :‬ח׳ אפוד והשן ומעיל‬ ‫וציץ הזהב ונזר הקדש• כתנרת ומכנסים ומצנפות‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫‪TT-‬‬ ‫־ ו‬ ‫‪M V .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vl‬‬ ‫ואבנט בד ומגבעות‪. . :‬‬ ‫יי ־‬ ‫‪1‬‬ ‫יי‬ ‫־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־יי‬ ‫ג ‪v iv‬‬ ‫ע פ א״ב‪.‬‬ ‫\‬ ‫אהל מועד לבטיתיו ?חסד‪ .‬לה?כו ?אשים ?יום הקמתו‪:‬‬ ‫במדזבת ו?מך‪.‬השת ?חלות ו?ךקיקים בסלת ?שמן‬ ‫ולבונה ובאזכיהישלא להקריב לשםכל שאדוכל דבש‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪•• -‬‬ ‫‪ :‬־ ‪) :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫גםנשייא ומישוח עדה ויחיד‪-‬אם יחטאו בשוגג בקריזירצו‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫לעשות מ כ כ ר זדכ‪,‬‬ ‫איןהמכברזהכ‪.‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪VV|:T‬‬ ‫‪|"T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כדכתיכ בפ׳ תרומה כיה ל״ט‪ ,‬וי״ג‬ ‫ונין הזהב ונזר הקדש‪,‬‬ ‫הקדש ילפיז יש לגייס כאן ב ו ר‬ ‫‪T:‬‬ ‫מ כ ב ר זהכ ושביש הוא כ י‬ ‫לדעת כל המפרשים היינו צין היינו נזר‬ ‫ה ק ד ש בלא וי כראש‪ ,‬אכן בכל הפרי הדפיס גם‬ ‫בכל כיי גרס זנזר הקדש בו׳ לכן נראה שלדעת הפייטן הוא רבינו שמעון הגדיל אין‬ ‫נזר הקדש תאר לנין אכל היא ת א ר אל פתיל תכלת ו כ ן אזיל כ מ ס חולין ד ף קליח‬ ‫‪,‬‬ ‫א ׳ תניא כפה של צמר היתה מינחת בראש כ י ג‬ ‫ועליה‬ ‫הנין נתין לקיים מה שנאמר‬ ‫ושמת איתי על פתיל תכלת‪ ,‬ופי׳ רש׳יי כיפה קיבע ק ט ן ‪ ,‬והעריך פי׳ חוטי דעמרא‬ ‫דגדלין מעשה ענית זכי׳ ע ל ׳ ל ויהי ט ע ם פתיל כ ט ע ם חותמן י פ ת י ל ן ד י ה ו ד ה שפירשו‬ ‫בו סידר הראש וכן פ י שם הרמכין‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הפתיל היא סידר ק ט ן אשר י ע ט ו ף בי קצת‬ ‫הראש לפעמים זכו׳ עכ״ל‪ ,‬וקראו הכתיב פתיל תכלת על שם חימרו וקראו נ ז ר הקדש‬ ‫ע ל שס צורתי כי היה נזר של קדש שהיא הצין שהיה מכיתת עליז קדש ל ה ‪ /‬זזה ט ע ם‬ ‫הקדש‬ ‫ב ה ‪ /‬ויקרא נזר עיש שהיה מקיף כל הראש משאיכ הצין שלא יפיל בז ל׳ נזר‬ ‫והיקף‪ .‬וכזה יתיישבו הפסיקים‪ ,‬שנצייי אמר ועשית ציץ ינתת איתו על פתיל ת כ ל ת‬ ‫)שמית כח לז( והיינו על כיפה של צמר הנ״ל המכונה נזר הקדש בפסוק ונתת את נזר‬ ‫הקדש על המצנפת ושם כ ט ו ( ולא הזכיר בפסוק זה פתיל תכלת כלל זנמקים‬ ‫שהזכיר פתיל תכלת לא נזכר עמו נזר הקדש כלל כ י הוא והצין אדוקים בו וזהו ט ע ם‬ ‫ציץ נ ז ר הקדש או ציץ הזהב נ ז ר הקדש ודוק‪.‬‬ ‫וככר הרחכתי כזה כתורתאלהים‬ ‫מפזרש אשר כתבתי‪ .‬וראיתי דכר תימה להחכם הרכ ר״א מזרחי זיל כפרושו ל פ י‬ ‫‪,‬‬ ‫רש״י על מה שפי׳ מ צ נ פ ת ) ש מ י ת כת ד ( כמין כ י פ ת קובע זכי' וכתב היא ז״ל שהזא‬ ‫כיפה של צמר שהזכירו בשלהי ראשית הגו זכי׳ ע י ש ;‬ ‫המצנפת של שש והכיפה של צמר‬ ‫— ומי יתן‬ ‫וזה שגיאה גלולה‪ /‬שהרי‬ ‫זאדע!‬ ‫א ה ל מועדלנטיתז בחסד‪ ,‬פי׳ המפרש‪ :‬בשבי?שיהי׳חסד לישר;! מאבינו שגשמים‪.‬״‬ ‫״‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫»‬ ‫‪fH‬‬ ‫למלך‪:‬ךכרשממגתקלאלהא‪1‬ךאהא^;דעי אםלואעיד‬ ‫ונשיא עונו‪ :‬הורית בין דין ושבועת ?טוי ופר הבא על כל‬ ‫המצות‪-‬אשםודאי ואישם תלוי‪:‬וקרבן אהרן ובניו לחצות‬ ‫ביקר ובערב״ מרככת הפיני מ?הת כהן וכהנה‪ :‬ז פ ק‬ ‫מראה ונוצה מליקה והמציה• והפשט ונתוח בבהמת‬ ‫‪TTT‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫‪JT•:‬‬ ‫‪TT:-:‬‬ ‫‪ :‬־‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ :‬״ ‪ T‬״‬ ‫ושסוע ובל המילה בעוף‪ :‬חלב ושתי ה‪3‬לץתןיו‪0‬ךת‬ ‫ה״שהיטתציאןבצפןוה^ךשת^ה ואמיריס‪:‬‬ ‫טמאת שרץבבגד או בעור או ?שיק א‪ 1‬בכל ?לי עץ״ואננל‬ ‫ומשקה וכל זרע זרועמען וביר תנורומרים‪ :‬עעבבשד‬ ‫קדש יקדש ומזה מדמה ןכבס ?גדיו • שבירה ??לי סמש‬ ‫מריקה ושטיפה בכלי?חשת‪:‬כל הולךעלגחון וכל הולןד‬ ‫על אך?ע״חג?ים ?&מאים וחגבים להורים‪ :‬להךחיץקיכ‬ ‫וכחןים ולהניף חזה ושוק הימיףופךים הנשירפיםןשעיד‬ ‫המשתלח‪ :‬מלקות ארבעים כדי לשעת איש״ לזכות אות‬ ‫הזכאי ולתב את החיםנערה ה^אךסה כי תאנסיבנעלח‬ ‫ןסקלוהיאתנקה‪:‬סךרעבורים)נ״אעסדיס( להעניק לעבד‬ ‫^עטוךל‪:‬עםזכר‬ ‫שלא לשכב‪ .‬וכל שאר בשר להרחיק מגוף‪ :‬פטרחמ‪1‬ר‬ ‫לפדותו ?שיד‪ .,‬ןהעברת שיופר בראש השנה• ןענוינפ^‬ ‫ביום הכפרים‪ :‬צאת עבד עברי בישנה ה'ש?יעית•' אס‬ ‫יאהב אדונו יל\ך‪ .‬לועבד עילם עד שנת הי'ובל‪:‬קדוש שנת‬ ‫החמשים ביובל‪ .‬לשובלאחוה ולמשפחה ולתת גאלת‬ ‫ולינ שנקט ל׳ ג ת ס ד כעבור הנדבות שהתנדבו כ ד כ ת י כ וכל אשר נ ד נ ה רמזו‬ ‫הביאן‪pt,‬‬ ‫תרומת ה ׳ ) ש מ ו ת לה כ א ( ‪ .‬שלא ל ה ק ר י כ לשם וכו‪ /‬וי״ג שלא ל ה ק ט י ר לשם ו ‪/ ,‬‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ס ד ר עבירים‪ ,‬ע ג ו ר השנים‪ .‬לבכ״י ג ר ס עכיד׳׳ ויהי׳ טעמו הנהגת העכדןיבעבד »‪\vpt‬‬ ‫חשסדן‬ ‫סא־‬ ‫של שביעות‬ ‫לאךץשליאתמכר לצמיתות‪ :‬ראשיתךגן תירש מ?הר‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;!שרים וארבע מתנות כהנה‪ :‬שוחט ומעלה בחוץ לח;ב‪1‬‬ ‫כ י ת ״ חק עולם שלא לזבוח לשיעירם‪ :‬ח׳ תעוב בן נכד‬ ‫שלא לאכלבפסחיכהנים במומים לפסול ולרם בשנים‪:‬‬ ‫ע״פ חשריק •‬ ‫סשמח לויבייוםשמחתף ובל תונו איש אתעמיתיוער‬ ‫ויתוםואלמנה‪ :‬שם מלך ליחד'שחרית וערבית״ בתי‬ ‫‪: T T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫—‬ ‫״*‬ ‫‪— :‬י‬ ‫*•ידן‬ ‫‪• T* — :‬‬ ‫—‪:‬־׳‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫החצרים ובתי ערי הומה‪ :‬רואה עור ומשנהו בדרך‪.‬‬ ‫תשיגהו קללה הכתובה בספר‪:‬קולע ומכה‪,‬רעהו בסתרי‬ ‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך‪ :‬צווי על הס־־ום‬ ‫"‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Tr‬‬ ‫‪TTT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪j‬‬ ‫י‬ ‫־־ ־•‬ ‫שרוע וקלוט ומעוך וכתות ונתו־ק וכרות* ושלא לעבוד‬ ‫בבכור שור ושלא לגוז ?כור צאן‪ :‬פנוי מעשר ראשון‬ ‫מתוךהבןת• ומעשיר שני מן האוצר‪ :‬עלאזניףלתקן‬ ‫יתד״ לחפור ולכסות צאת מאכלך‪ :‬ספיחי שביעית‬ ‫ופרט כרם וזית״ לשכיר ולתושב ויתרם לחיה‪ :‬נצח‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫השבות בהמתך ביום מנודזתף• וגר ועבד ואמה כמוך‬ ‫ינוחו‪ :‬מזבח אדמה לבנות באבנים שלמות״ ולחוק‬ ‫‪.‬עליהםךתבארהיטב‪ :‬לתת ללויםמנת הלקבארץ״ כי‬ ‫בישיר^ לא ינהלו נהלה‪ :‬כי ירכה הדרך לשאת מעשר‬ ‫שני ״ ל?ךהו בכ?ףדעלהו לעיר הקדיש‪ :‬יתן הכסף ?כל‬ ‫אות;?'שיו״בבקר ובצאן ובי‪:‬ן ובשכר‪ :‬טךףעשורתבואה‬ ‫בישנה השלישית• להוציא ולהניח ?שעךיף להשיבעע‬ ‫דלים‬ ‫ח ש ט ח ליי כיום שמחתך‪ ,‬שנאמר ושמחת לפני הי אלהיןאתי‪ :‬והלזי ומי‬ ‫עין »״א(‪ .‬שם מ ל ן זגו‪,‬‬ ‫ליחד שמו שחרית‬ ‫)דפר*‬ ‫זערכיתולקנצ עליו עיצמלכית שמיס‪.‬‬ ‫צזזי ע ל הסרוס וגז‪ /‬כלכתיכ ו מ ע ו ן זכתית‬ ‫‪.)3‬‬ ‫‪(Torn‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫ע?‬ ‫‪U1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫*>‬ ‫‪1‬‬ ‫דלים‪ :‬חלות פגי אל בשבעת ימי החג• בפליעץהךר‬ ‫ובקלוס עיבי נחל ״ זמרה והלל לתת בהדס• ורוב הוריות‬ ‫בכפותתמרים‪ :‬וימים שמנה עשיר ולילה אהד לגמור‬ ‫ל‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫בהם את ההלל ובגולה עשרים ואחד יום ושני לילות •‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫ונר הנבה בעתה בל השבית מאהליף• ברכה והוראה‬ ‫‪T : TT :‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬־־‪.‬־ ־י ‪ :‬־ »־‬ ‫על המזון ‪3‬א;לף ו^שייעףנהמליכה^עליף ביום הזברון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אוהב שלום ורודף שלום ור^נעלכת עםאלךרם • הודע‬ ‫ולא הודע ושעירי ‪.‬עבודה זךה ושעירי רגלם ושעירי‬ ‫ראשי חדשים ושעירי יום הכפורים‪ :‬דת המלאיכש‬ ‫‪:‬‬ ‫••"‪f‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫•*•־‬ ‫"‬ ‫־־*‪*.‬־‬ ‫ופסולי המקדישים״ ושלא להרוש כישור ובחמורןהךר‬ ‫‪:‬‬ ‫'שהיהךךסההלךההגרמה ועקור‪:‬גם תרומת בצק לתר;‬ ‫לכהןי הפטל והלן והנותר והיוצא והטמא וה^חטדזדץ‬ ‫לזמנו וחוץ למקומו‪ :‬נזק והצי נזק ״ ועשירים גךד‪:,‬‬ ‫וכשק‪3‬לו ססולין וזרקו אתדמן• הנתנין למעלהש?יזכן‬ ‫למטה‪ .‬והנהניןלמ^קי^תנן למעלה״ הנהניןבפגיש‬ ‫שנתנן בחוץ‪ .‬והנתנין בחוץ ש?תנן ב?נים‪ .‬והפסח‬ ‫והחטאת והאשם ששהטןשלא לשמן אם עלו לא ירדו‪:‬‬ ‫"‪T *IT:‬‬ ‫‪V I T T :V TTT :‬‬ ‫‪T- -:‬‬ ‫"י•‬ ‫*‬ ‫בביאה ו?כסףו‪5‬שטר לקניות בהם את האשה״ שדת‬ ‫אחזה ושדה מקנה‪ .‬ךשומותקמוצות מתוחות וסתומות‬ ‫נוטריקון קלותוהמורות‪ :‬אזירת מקרא?ןגלה‪.‬ו‪.‬עצךת‬ ‫וכעי׳ רש״י‪ .‬רשימית י י ו ‪ /‬רחיזית כמי שאזיל דורשי רשימית היו אומרים יפו‪ /‬ב מ ^‬ ‫נ ר ע ו ת ד ף כ י ד א׳ ינ״נ ד ף כ״כ א י כ נ ה ד י ץ ק״ל גי‪ .‬קיייצית ופיזיחות וסתימות‬ ‫‪,‬‬ ‫נראה שרומז נזה על מיסדי התניעית שהם שלשה כ ד נ ר התגר ג ס ׳ הכיזרי מאמר ל ס י ‪/‬‬ ‫פ׳ נאמרו צדדי הדכיר נ ע נ ר י ת נ ד ר ן החליקה משיגים קמין כ ת י ת ה ! ש נ ר יגי׳; וכ״‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הראב׳׳ע נ ס פ ר ו מאזנים ד ף י׳ א׳ ליה קמץ גדיל‪ ,‬גם כריש ספרי צתית ע״ש‪ ,‬יאילסאלמ ‬ ‫שקרא המחבר שנר והייני החירק יהצרי קרא היא נשס סתימות להיות הכרתם מ מ י צ ע ^‬ ‫וע»‪y‬‬ ‫בסיני‪.‬‬ ‫גסנ מ ס‬ ‫הנקוד‬ ‫הפייטן שגם‬ ‫בעש׳וכוונת‬ ‫סתומ׳;‬ ‫והנה היא‬ ‫בין הקמיצה‬ ‫מנואל ‪t‬‬ ‫עניןר וה‬ ‫נועריקין‪.‬‬ ‫שבתלף ק״ל‪.‬‬ ‫המניא׳‬ ‫והפתיחכיינו‬ ‫כתיתזתזקתומית‬ ‫כ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫סב‬ ‫של שבועות‬ ‫ויום טבוח• ראיה הנעה ושמחה ומוהל ותקוןגדול‪:‬‬ ‫ח׳ אז שש מאות ושלש עשרה מצות״ פרוש^שןומתן‬ ‫ש כ י ף אמרות להורות מזקקות שמזתלם• ‪?.‬רופות‬ ‫כבסר ובהונורז כזהב‪ :‬אהובים שמתם• עמוסים‬ ‫‪-'.‬‬ ‫!‪T‬‬ ‫‪:‬־ ־‬ ‫‪T T‬‬‫־ ‪VI•:‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪I‬‬ ‫הקרום״ בכל לב בצרום• בחכמה היישום‪ :‬את אייה‬ ‫‪r :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪t‬־‬ ‫‪T:‬‬ ‫••‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T ; T :‬‬ ‫••‪VI‬־‪T|:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫הזכר לנו אלה מעזגו‪ .‬ותרצה לנו והמלא משאלותינו‪:‬‬ ‫\‬ ‫י‪T‬‬ ‫• ־ ‪: :‬־ ״(‬ ‫"‬ ‫עליונים ששו ותחתיונים עלזו ״ בקבלת ת‪1‬יה הכתובה‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪• : * V‬‬ ‫‪:-:‬‬ ‫מסעי)ניאבקכלת‬ ‫•‬ ‫;‪ T | -‬־‬ ‫זי‪:‬‬ ‫כלה כהזבחחתן‪:1‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תאר כלה מאיד נתעלה‪.‬‬ ‫בקבלת יום זה עשךת הךבךים‪:‬‬ ‫^היאבוררנומלךךחמןךחםעלינוטיובומטיב‬ ‫י‬ ‫הדרש לנו שובה אלינו בהמון ךחמיך בגלל אבות שעשו‬ ‫רצונף בנח ביתך כבתחלה וכונן מקךישך על מכונ‪1‬‬ ‫והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו והשב בחנים לעמדתם‬ ‫ולוים לשירם לזמים והשב ישראל לנויהם ושם נעלה‬ ‫י‬ ‫• • •‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪ :‬ד‬ ‫‪1 :‬‬ ‫•ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫•״ ‪V‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ד‬ ‫־‪:‬־ ‪V‬‬ ‫וביאה ונשתהוה לפניך בשלש פעמי רגלנו ככתוב‬ ‫בתורתך שלוש פעמים בשנה יראה כל־זבורןד את־פני‬ ‫יי ^היף במקום אשר‪.‬יבחר בחג המצית ובחג השבעית‬ ‫ובחג'הסכות ולא יראה את־פניייךיקם‪ :‬איש כמתנת‬ ‫ןד‪ 1‬כברכת ‪:‬י אלהיך אשר נתךלך‪:‬‬ ‫ןהשיאנו י; אלהינו את בךכת מועדיך לדרים ולשלום‬ ‫לשמחה ובששון ב א ש ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"‬ ‫‬‫‪I‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬‫ד ף קיה אי‪ .‬קלות ותמורית‪,‬‬ ‫הענינים הנדרשים גקי״ח‪ .‬ויום טבויז‪,‬‬ ‫הוא א״ת של‬ ‫עצרת מפני שהיה יום טביח כשחל עצרת בשנת‪ .‬ראיה חגיגה שמחה והקהל‪ ,‬ענ־נו‬ ‫מכיאר‪.‬‬ ‫ותקין גדול‪ ,‬היא הנזכר גייס׳ סיכה ד ף נ״א נ מ ‪ :‬נ ה ומתקכין שם ת ק ן ג ד י ל ‪.‬‬ ‫אהובים‪,‬‬ ‫תאר לישראל ע״ש ואתכם חהכ ה׳‪.‬‬ ‫עמיסים‪,‬‬ ‫גס זה תאר לישר^( עש״ה‬ ‫העמיםים מני נ ט ן ) י ש ע י ׳ מ ״ ו ג ׳ ( ‪ .‬עליינים‪ ,‬מלחכים‪ .‬יתחתינים‪ ,‬ביא‪ .‬נ ק ג ל ת כ ל ה‬ ‫כלה‪.‬‬ ‫הכתיבה; יכן‬ ‫שיוצא לקראת‬ ‫והתורה היא‬ ‫כחתן זה‬ ‫הכלה‬ ‫האלהיס‬ ‫לקראת יכנ״י‬ ‫היא החתן‬ ‫והקב״ה ע ם‬ ‫משה את ה‬ ‫ויוצא כ״י‬ ‫במכילתא כ ככל‬ ‫כתינת חתן‪ ,‬כ י‬ ‫אמרז‬ ‫מוסף ליום ראש‪,‬ץ‬ ‫לןךענו במצותיף ותן חלקנו ?תורתך שמננו מטובך‬ ‫ושימהנו בישדעתךוטהר לבנו ל^בךך באמת והנחילנו לי‬ ‫^הינו בשמחה ובששון מועדי קדשד• וישמחו בןל ישר^‬ ‫מלןךשישמף • ברוךאהה‪.‬ץמקדשץשךאל והזמנים‪:‬‬ ‫רצה י כ ו ‪ /‬ו ס ד ר דיכןתמנא בכיף המתדר‪ .‬וגומר התעלה ואומר קדיש שלם‪.‬‬ ‫אץ כאלהינו‪ .‬אין באדונעו‪ .‬אין במלכנו•‪.‬‬ ‫אץ כמושמ\נה מי כ^הינו‪ ".‬מי כאדונינו‪ .‬ימי‬ ‫במלכנו‪ .‬מיבמקננו‪ :‬נודהארזינו‪ .‬נודד‪,‬‬ ‫לאדונינו‪ .‬נוךה למלכנו‪ .‬נוךה למושי^נו‪:‬‬ ‫ברוך אלזדנו• ברוךאדונןנו‪ .‬ברוך מלכנו‪.‬‬ ‫ברוך מושיענה אתה הואאלדדנו״אתההוא‬ ‫אדונינו‪ .‬אתה הוא מךיכבו‪ .‬אתה הוא‬ ‫מישבנו‪ :‬אתה הוא שהקטירו אבותינו לפני^‬ ‫את קטלת הסמים•‬ ‫י פטום הקטרת הצף והצפךן והחלמיז‬ ‫והלבונה‪ .‬נדטקל שבעים שבעים מנה‪ :‬מור‬ ‫וקציעה שבלת נרד ןכךכט' משקל ששד‪,‬‬ ‫מנה‪ :‬הקש‪ 9‬עונים;גשר‪.‬‬ ‫?גשר ^שה‬ ‫וקליפה עזד־־י׳טה \ וקנמוץ ה'ש;עה‪ .‬ברית‬ ‫ברטינה תיםעה קביןלןקפדיסץסאיןותל^ן&‬ ‫ו_קביןתלתא‪.‬ואםאץ לולןקפדיסץמביא םמד‬ ‫הורץ עתיק‪ :‬מלח סדומית רבע נהפןמ• מעלוז‬ ‫‪%‬שד‬ ‫‪/‬‬ ‫סכ‬ ‫של שבועית‬ ‫כליצזהוא‪ :‬רבינתןאןמראףבפחזדרדן‬ ‫כל שהוא ואם נתן בה דבשפסלה‪ .‬אםחסר‬ ‫אחת מכליסמניה חיב מיתה‪ :‬רבן שמעון בן‬ ‫גמליאל אומר! הצדי אינו אלא שךףיהנוטף‬ ‫קעצי הקטף‪ :‬בדית כןשינה ששפץ בה את‬ ‫הצפךן‪ .‬כדישתהאנאה‪. :‬י‪.‬יןקפריסין^שוךין‬ ‫בו את הצפדן‪ .‬כדי ^זתהא עזה‪ :‬והלא מי‬ ‫רגלים יפיץ לה' אלא שאין מכניסי! מי‬ ‫רגל־יים בעזרה מפני הכבד‪:‬‬ ‫״ ; ־‪ 1‬״‬ ‫י ‪:‬״‬ ‫‪TT J T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫מ=נה סוף מס׳ תמיד‪,‬‬ ‫זםיכרים פ י י ח ‪.‬‬ ‫השיר עהלףם היו• אומרים בבית המקדש‪:‬‬ ‫רום הראשון היו אומרים ׳ ליי הארץ ומלואה חבל ויושבי בה‪:‬‬ ‫בשני היו אומרים ‪/‬‬ ‫‪ -‬״ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• I‬‬ ‫גדול יי ומהלל מאד בעיר אלוהינו הר־קדשו‪) :‬טיח(‬ ‫‪T:IT‬‬ ‫‪•.. :‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*•:‬‬ ‫בשלישי היו אוגלךים ‪t‬‬ ‫אלהים בצב בעךת־אל ניהןרב אלהים‪.‬ישפוט‪) :‬ס־ב(‬ ‫ברביעי היו אומרים‪,‬‬ ‫י*‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫אל נקמות יי אל נקמות הופיע‪) :‬צ״ד(‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :|T•T‬י‬ ‫‪IT:‬‬ ‫•ו־‬ ‫^•נוהריעול^הייעקב‪>^:‬‬ ‫?‪:‬ששי היו אומרים ׳ » מלך גאות לבש לבש ;י עז התאזר א ך‬ ‫הבון תבל בל־תמוט‪) :‬ע״ג(‬ ‫^בתהיוא־וטךים‪ ,‬מזמור שיר ליום חישבת‪) :‬צ״ב(‬ ‫מזמור עיר לעתיד‪,‬לביא‪ .‬לייוס שבלו עבת ומנוחה לח‪:‬י העלמים‪:‬‬ ‫אמד רבי אלעזר אמר דבי הנינא״ תלמידי חכמיס‬ ‫מךבים שלום בעולם‪ :‬שנאמר וכל בניך למולי ]\ ןדכ‬ ‫מוסף ליום ראשון‬ ‫‪6 3‬‬ ‫שלום בניך‪ :‬אל הקיא בניך אלא בוניך‪ :‬שלום רב‬ ‫לאהבי הוךתך ואין למר מכ‪:‬שול‪ :‬ןהי־שלום כהילך‬ ‫שלוה באךמנות‪:‬ך‪ :‬למק אחי וךעיאךבךהעא שלום‬ ‫בך‪ :‬למען בית־ין אלהינו אבקשה טוב לך‪ :‬ין עז‬ ‫לעמו ןתן יי! יבךך אוד־עמו בשלום;‬ ‫י עיינו לשבח לאדון הבל ל ת ה גדלה ליוצר ביאשיח‬ ‫שלא;ןשינו ?נדי האיצוהולא שמנוי כמשפחות האךמה‬ ‫שלא שים חלקנו כחם וגדלנו ככל המובס ״‪.‬ואנחנו כרעים‬ ‫ומשהחוים ומוךים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬ ‫ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד אךץ ומושב ;קר‪1‬‬ ‫)נ״אוכסאכמיי( בשמים ממעל ו‪-‬שכינתעזו בגבהי מרומים‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫־ ר‬ ‫־‬ ‫־‪1‬־‬ ‫‪; T :‬‬ ‫; • ־ ־ ‪• .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫הואאלהינואיןעור)לאאהר> אמרת מלכנו אפס זולתו‬ ‫ככתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל־לבבף'כי יהו‪,‬־׳‬ ‫‪ . :‬ד‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪ -‬ן ‪• - :‬יו‬ ‫‪:‬־יו־‪ :‬ז ‪- .‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־״־ ‪:‬‬ ‫‪»v T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הוא האלודם בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד‪:‬‬ ‫‪VIIT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ‪ T‬־‪•j‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬־־‬ ‫•‬ ‫‪ A T * I •AT T‬־‬ ‫*‬ ‫"\ י ‪I‬‬ ‫על כן;קוה לך‪.‬יי אלהינו לךאות מהרה ?ת?אךת עזך‬ ‫ז‬ ‫להעבירגלולים מן הארץוהאליליםכרות;כךתוף לתקן‬ ‫עולים במלכות שדיוכל־?ניבשר‪:‬קךאו בשמך•לה?נות‬ ‫אלןך כל־ו־שעי ארץ‪! .‬כידו רךעו כל־יושבי תבל כי לך‬ ‫הכרע כל־בךך תשבע כל־לשון‪ :‬לפנןך יי ולקינו יכרעו‬ ‫ויפולו• ולקבור שמךיהןר‪:‬תנו• ולקיילו כלם את־־ע־ל‪.‬‬ ‫מלכותך• וה?ןלוךעליהם ?זהרה לעולם ועד• כי המלכות‬ ‫שלך היא ולעולמ^עד תמלוך ניכבוד• ככתוב בתורתך‪.‬‬ ‫יי ימליך לעילם ועד‪ :‬ונאמר והיה יי למלךיעל־כל׳‬ ‫!‬ ‫‪:‬י‪.‬־‪'.:‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫)‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪W‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬־י־‬ ‫הארץ ביום ההוא ‪:‬היה יי אהד וישמו א‬ ‫•‬ ‫‪T‬״‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־־‬ ‫! ‪V‬‬ ‫‪Tt‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ח ך‬ ‫‪:‬‬ ‫קדיש ימים‬ ‫‪T V‬‬ ‫ואומר׳ מז»ורשל י י ס ו א ת ד ו מ ו מ ז ר ס ״ ח ‪ ,‬וכיום שני מזמור כ י ט ‪ ,‬הגו ל ה ' ג נ י אלים‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סד‬ ‫תפלת מנחה•‬ ‫קסה‬ ‫א׳צרי י‪1‬׳‪2‬בי ביחד עיוד יהללוד ס ל ת ‪:‬‬ ‫אשיי העם שבכה לו אשרי העם שיי אלהיו‪:‬‬ ‫־‪••:‬‬ ‫י‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T I T V‬‬ ‫זז׳‬ ‫‪••:• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V . T : V‬‬ ‫תהלה לדוד א^וממף אלוהי הצלף ואביבה עטף לע'ולם ועד‪ :‬בבל‬ ‫ז‬ ‫ייום יאביבף וא־ללח שטף לעולם ועד‪ :‬גיייל יייז "לל?‪ '£‬ן ל ? ך ^ אין‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫הקר‪ :‬דיור לדיור ישבה טעשיף וגבור‪£‬יף_ינידו‪ :‬הדר בב‪1‬ר ה‪;:‬ךף וךבךי‬ ‫נפלאיותיף אשיהה‪ :‬ויזדרז נ• ךאויתיף יאטרו וגדליה־ אספמה‪ :‬זנך רב‬ ‫טי?ף‪.‬יביעו וצדקתך ירננו‪ :‬הנין וךחום\ ; ארף'א?ים וגדול חסר‪ :‬טיוב;י‬ ‫ז‬ ‫לכל ורחמיו‪.‬על כל טעשיו‪ :‬ייורוך ןי בל ט עשיף‪.‬וחש;דיף;ביבונה‪ :‬בביוד‬ ‫;‬ ‫מלבותףייאטךו וגבוךתף;דברו‪ :‬להודיע לבני האדם?בור‪£‬יו וכבוד הדר‬ ‫מלכותו‪ :‬מלכות־ מלבות כל עלטים ומ^לר*ף בבל דיור וד־ר‪ :‬עיגזף י י‬ ‫לכל הנ־פלים וזיוקןז לכל הכפופים‪ :‬עיני כל אליף ישברו ואתה נידתן להם‬ ‫את אבלם בעתיו‪ :‬פיותח את ידך ומשביע לכל חי רצון‪ :‬צדיק יי‬ ‫בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו‪ :‬קה״ב יי לכל קראיו לבל אשר יקראהו‬ ‫באמת‪ :‬רצון יראי ו יעשה ואת עו עתם ישמעוייושיעם‪ :‬שוטר יי את'כל‬ ‫אהביו ואת כל הרשעים ישמיד‪ :‬תהל״ יי ידבר פי ויברף כל בשר שם‬ ‫ןןךעו״ לעולם ‪.‬ועד‪ :‬ואנחנו נברף יד‪ ,‬מער־ ןעד עולם הללויה‪:‬‬ ‫ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעל ב ?אם י;‪ :‬דאגי זאת‬ ‫(‬ ‫בריתי אתם אמר יי רוחי אישרעליןז ודברי אשר שמתי‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־ד‬ ‫•די•‪!!•.‬‬ ‫• ‪ :‬־ ׳ ‪ .‬׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫בפיך לא;מושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר‪.‬ץ‬ ‫מעתה ועד עולם‪ :‬ואתה קדוש יושב תחלות ישראל‪:‬‬ ‫•• ־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A|T‬‬ ‫‪ :‬י־ ‪T‬‬ ‫••‬ ‫ג •‬ ‫•‬ ‫; ‪•• T‬‬ ‫מןרא זה אל‪:‬זה ואמרקהש ^קדושקדושי; צבאותמלא‬ ‫בל־האךץ ?בודו‪ :‬י?!ק‪3‬לץ יין מן דין ןאמרץ קדיש‬ ‫בשמי ??רומא עלאח ביתשכינתה קדיש על אךןןאעובד‬ ‫גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יי צבאות מליא‬ ‫‪I‬‬ ‫•‪.‬י‬ ‫‪TT5TJT‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪" J‬‬ ‫‪T " * : T‬‬ ‫• •‬ ‫כל‪-‬אתגא זיו ןקרה‪ :‬ותשאגי רוח ואקמע אחריקול‬ ‫רעש גדול ברוך ?מד ;י מיקומו‪ :‬ו^ט^תני רוחא‬ ‫;‬ ‫ןש?!עת ‪3‬הוי ‪5‬ל זן״ע ‪?9‬י ר?‪?$‬סין ו ^ י ז ?דיך‬ ‫א‬ ‫סדר מנחה‬ ‫‪H‬״‬ ‫ןקרא ךך מ^תר בית שכי;תה‪ :‬יי יןמלך לעלם וער‪:‬‬ ‫יי מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמיא‪ :‬יי & ד אברהם‬ ‫‪:"T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ ••V:T:‬־ ‪T T:‬‬ ‫‪.‬יצחק וישיר^ אבותינו שקלךה זאת לעולם ל;צר מחשבות‬ ‫לבב עמך והכן לבבם אליך‪ :‬והוא רחום ןכפר^ון ולא‬ ‫ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו‪ :‬כי אתה‬ ‫* ‪T-‬י״‬ ‫‪ •T: T : • ; •:‬־ ‪:T •T : A‬־‪T‬‬‫אדני טוב ןסלח ורב חםדלכל־קךאיך‪ :‬צךלןלזך צדק‬ ‫^לנעקבחסדלאבךהס‬ ‫לעולם ותיוךוזךאמת‪:‬‬ ‫‪.‬אשר נשבעת לאבינו מימי‪.‬לןךם‪ :‬ברוך אדני יום• יום‬ ‫יעמס־לנו האל ישועתנו סלה‪ :‬יי צבאות עמנו משגכ‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T : T:‬‬ ‫~‪ T |T T .‬״ ‪T :‬״ "ן ‪T|V‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫לנו אלהיןעקב סלה‪ :‬ן; ?באות אשךיאךם בוטחבך‪:‬‬ ‫‪.‬ץ הושיבה המלך‪.‬יעננו ביוםקךאנו‪ :‬ברוך)הוא(^‪.‬הינו׳‬ ‫שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתךלנותורת‬ ‫אמת וחין עולם נטע בתוכנו הוא‪,‬י^החלבנו בתורתו‬ ‫וישם בלבנו אהבתו ךךארזו ולעשוות רצינו ול׳ןכדו‬ ‫בלבב שלם למען לא ניגע לריק ולא נלדלבהלה•״ יד״י‬ ‫רצון מלפניך» אלהיגו ואלהיאבותיבושגשמור הקיף‬ ‫בעולם הזה ונזכה ונחיה ונךאה ונירש טובה וברכח‬ ‫לשני ןמות המשיח ולחלי העולם הבא‪ :‬למען ןזמרך‬ ‫כבוד ולא‪.‬ידם‪;.‬י אלכד לעולם אודך‪ :‬ברוך הגבר אשר‬ ‫ז י •‬ ‫יבטח ביי והיה יי מבטחו‪ :‬בטחו ביי‪.‬עדי‪.‬עד כי ביה יי‬ ‫‪•T‬‬ ‫*‬ ‫;‪• T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫צוד עולמים‪ :‬ןיקטחי ?ך ייח‪5‬י שמך כי לא עזבה‪1‬‬ ‫ז‬ ‫דלשיך‪;.‬י‪;. :‬יחפץלמעןצךקו^דילתוךהונאךיר‪:‬‬ ‫ד ע י ק ר י ש ‪ ,‬ש מ י נ ה ע ש ו ה » ו י ע ‪ 11‬מ ע ל י נ ‪ ,‬זהש״ן חוזר• ק ד י ש ש ל ם ‪ ,‬עלינו‪/‬‬ ‫ק‪/‬‬ ‫סה‬ ‫מעריב ליל שני של שבועות•‬ ‫הש״ן אומר ב ר כ ו גקיל י ם ובנעימה‪/‬‬ ‫והקהל עונים‬ ‫ברכו את־יי המברך‪:‬‬ ‫י ‪ :‬קו״ח ‪v‬‬ ‫‪ T:‬־ ‪:‬‬ ‫יחברןי‬ ‫‪| T‬‬ ‫• ‪1‬‬ ‫בדרך‪,‬ייהמבדןז לעולם וער‪:‬‬ ‫בתךאתהליאלהינומלך‬ ‫העולםאשרבדברו מעריב‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫ויעמבח ויתפאר‬ ‫‪I‬‬ ‫וי ו י־י‬ ‫• » —‬ ‫ויתרומם ויתנשא שמו של מלך‬ ‫•‬ ‫ז•!‬ ‫ו‬ ‫ו י ו ־ ״‬ ‫‪*Viv‬‬ ‫‪v‬‬ ‫טל‪3‬י ךומרכים היןדיוש ‪ •1‬רוןי הוא‬ ‫ערבים בחכמח פוךזח‬ ‫ש;גרים ובתבונה ?ןשגה‬ ‫עתים ומחליף את הזמנים‬ ‫‪#‬הוא ראשון והוא אהרן ומנל^ךיו‬ ‫אין בלווים סלו לרצב לערבות ב‪:‬ד‪,‬‬ ‫שמ־ו ועלזו ל‪;$‬יו‪ .‬ושמו מדיוקם‬ ‫<נל ‪5‬ל בך;ה ותה^ה‪:‬‬ ‫גירוןי שם כבוד טלכותולעלם ןעד‪:‬‬ ‫ועד עולם‪:‬‬ ‫ברקיעמעתה‬ ‫?משמרותיסםיי מבדד‬ ‫יהי שם‬ ‫בורא‬ ‫כרצונו‬ ‫ומסדר את הככבים‬ ‫יום ולילהגיולל אור מ^ניחשך וחשך מ?ני אור • ומעביר‬ ‫יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה ?י צבאות‬ ‫‪X»IX‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪X #|X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫•‪X‬‬ ‫שמו אל חי וק;ם תמיד ‪?:‬ןלוך ^ליגו לעולם מןד•‬ ‫חין חייניוען קהלות א ש כ נ ז וכרוב‬ ‫דיענע‪:‬‬ ‫מערבית ד ח ו‬ ‫קהלות פולין ו ו י ר ר‬ ‫טטווטט‬ ‫וירד‬ ‫^עןוז^ט‪.‬‬ ‫היערוזונטען‬ ‫טטעהענדע‬ ‫אל אלהים דבר רקךא ‪n$‬״ ^עשךה‬ ‫א ל אלהיס ו כ ו ‪ ,‬ל״ה כתהלים כ׳ א׳ והזכיר הפסוק הזה כעבור היתס שבץ‬ ‫‪,‬‬ ‫בריאת העולם‬ ‫וכין נתינת התורה וכדאית׳ עליו כשותר נווכ‪ ,‬אל אלהים ה '‬ ‫ללמדך שכשלש׳ שמות הללו ברא‬ ‫דבר‪ ,‬למה הזכיר שמו של הקכ״ה ג פעמים ‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ככרא‬ ‫הקכ״ה‬ ‫את עולמו כ מ ל שלש מדות שכהס‬ ‫והדעת‬ ‫והתכונה וכוי‪ ,‬וכן הוא אומר )כמתן‬ ‫העולם‬ ‫תורה(‬ ‫כי‬ ‫ואלו ה ס‬ ‫התכטה‬ ‫ה אלהיך אל ק נ א‬ ‫‪,‬‬ ‫ז כ ו ‪ ,‬אל אלהים ה׳ שכהס ניתכה התור׳‪ /‬אל אלהים ה׳ ‪ :‬כ ה ם ככרא העולם‬ ‫‪,‬‬ ‫זכו׳ עכ׳יל‪ .‬כעשרהמאמרות‪ ,‬כמושאז״ל)אכות פרק הי( כעשר׳ מאמרו׳ ככרא העולם‪.‬‬ ‫א ל ‪ .‬ד ע ר } י ן ט ט ע ר ; ח ט ט ‪ ,‬ד ע ר ע » ו י ‪ $‬ע ט ש ר י ו ך ‪ ,‬חונדריעןי ריח ע ר ר ע חער&חר•‬ ‫דורך*‬ ‫מיוסד ע״פ א״ב‪,‬‬ ‫אתת מראשי‬ ‫אלא שהקדים‬ ‫פסוקי‬ ‫הדברות‬ ‫ק‬ ‫כראש כ ל אות תיבה‬ ‫וירד מ ש ה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫וירד׳ אאדםעלהרםיני• באר ךת לנביוני‪.‬‬ ‫ולדבר‪ ,‬גדולות ןניוךאיות לעיני• דגול מעריב‬ ‫)•י• ׳״״יי(‬ ‫ת‬ ‫יו‬ ‫ז!‬ ‫שמשו‬ ‫מעריב ליום שגי‬ ‫‪.‬׳‪6,‬‬ ‫*לאמרות כלל עולם במרץ• גבולות ‪#:‬ב‬ ‫ברבריות עשרה כלי פךץ• אם לא כריתי‬ ‫יומם ןלילהילא ^מתייתקות שמ‪:‬ם וארץ‪:‬‬ ‫ברוך אתה » המעריב ןנךכים‪ :‬י‬ ‫‪.‬אהבת עולם בית יק‪:‬ךאלע?ןך אהבת ‪ /‬תוךהומ?ו‪1‬ת‬ ‫חקים ומשפם־ם אותנו למדת‪ ,‬על כן ייאלודנו ברכבנו‬ ‫; ‪: T‬‬ ‫|‪V:T:‬‬ ‫‪ IT‬־ ־‪T :1‬‬ ‫‪• T : • | ••.‬‬ ‫״ו‬ ‫•־‬ ‫••ן‬ ‫ובקומנו נשיח בחקיך‪ ,‬ונקמח בדברי ת־וךתף ובמעותיך‬ ‫לעולם ועד‪ ,‬כיי חם חיעו וא‪:‬יך;מינו• וכחם נתח יומס‬ ‫וליל־״ ואחבתף אל־רןזסיר ממנו ל ע ו ל מ י ם ‪.‬‬ ‫" י ך‪3‬חת‪#37:‬רה כתב ^ לממוני • ה‪3‬ליל בלזם‬ ‫השלים‪.‬‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫שאז״ל‬ ‫בכלדץ‪,‬‬ ‫פסזיס‬ ‫כמסכת‬ ‫שמים וארץ שנאמר‬ ‫)י‬ ‫י״‬ ‫ר מ‬ ‫כתוקף ועוז‪.‬‬ ‫דף ס״ת‬ ‫גבולות ישי נזכרות עשרה וכו׳‪/‬‬ ‫כ' אמר‬ ‫אם לא כריתי‬ ‫י‬ ‫ר״א‬ ‫אלמלא‬ ‫יומס ולילה תקות שמים‬ ‫לג כה( ע‪:‬״ל וזהו שמסיים אס לא‬ ‫דורך לעהען‬ ‫לעהען‬ ‫א‬ ‫ט פ ר י נ ע החט‬ ‫עי‬ ‫ע‪:‬‬ ‫; ע ב ח ט ע החט‬ ‫יייע‪:‬‬ ‫‪5‬חן‬ ‫‪ —-‬ט פ י י ׳ ך‬ ‫דיו‪:‬‬ ‫‪u‬׳‪HnoU‬‬ ‫בע;רינרעט (‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;חטט‬ ‫לא נ ת ק י י ם‬ ‫וארץ‬ ‫לא שעלזי‬ ‫כריתי וכוי‪.‬‬ ‫ד ב ר ו ת עשרה וכו׳ הכליל כסם תרי״ג פקלוכי‪ ,‬כעשרת‬ ‫ער‬ ‫תורה‬ ‫כען‬ ‫הדברות ככללו כל ‪yv?n‬‬ ‫הער^ח^עברחכט (‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וווךען‬ ‫‪ -‬ןח החטטען‬ ‫ניכט דיח‬ ‫ריח‬ ‫ע״יגע!‬ ‫דורך‬ ‫טחפען!‬ ‫;ע‪1‬עטל‬ ‫ע‬ ‫‪n‬׳‪ |rnM‬חו‪:‬ד ע ר ר ע ח ! ‪ :‬ד טחג ח!‪:‬ד נח‪5‬ט קיינען בעטטחנר‪; .‬עזחכגו‬ ‫וייוט דורן‪,‬‬ ‫דברוח‪.‬‬ ‫עןך;ער‪,‬‬ ‫ר ע ר דיו!‬ ‫ח ב ע ‪ :‬ר ע רח»»טר\ ]חטט‪.‬‬ ‫לעהען;עבחטע החט;חטט געזב‪:‬ט עיר ‪»1‬יינע נחליחן נ י ע ד ע ר ; ע ט ר י ע ב ע ן ;‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫!(‬ ‫לעהען *‪ \nt‬הייסט ע ו חין ר ע ר ט ח ש ‪ 6‬ו נ ; ‪ ; :‬ע ט י כ ט ע ‪ ; :‬ח ט ט‬ ‫עג‬ ‫*(‬ ‫חין‬ ‫ט ע ו ו! ך‬ ‫וועררע }ודעי עג גייח חד*;‪.‬‬ ‫רעכט ח ו י ד ; ע ר ע נ ט י ; ק י י ט ‪ ; ,‬ע ן ע ט ן ח ו נ י ח ר ד ג ו נ ג ‪ 1‬י נ ד ד י ח ; ר ו י ד ‪ 5‬ע ן ט ע ן ד ע ר‬ ‫ן ו ע ן ט ‪ .‬חין דעכן נחגגטען פיומ ‪ 5‬ע ר ; ! י י כ ט דער ‪ £‬ע ר ‪ £‬ח ‪ 0‬ע ר ריח ‪ ; 10‬ע כ מ ש ע‬ ‫•»יט ר ע ן‬ ‫‪ 10‬ט פ י י ג ע ן‬ ‫ב י י ח ר ע ר ט ח פ פ ו נ ; ח ו כ ד ‪5‬ינ‪.‬־עט ןיח פחיחויןען‪.‬‬ ‫^מש‪1‬מפני! ברו־ אתה‪ ::‬המעדיב^^"‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ה ב ת ע י ל ם וכו׳‪.‬‬ ‫אג‪3‬י ‪ ,‬הא ע^ר^לא • וה^אתיף מ‪3‬ית ןלא‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪ .‬סו‬ ‫של שביעות‬ ‫עשמאותו^לש עשךה פקדוני• ומאדגתם‬ ‫נגלה‪.‬על הר ס־ני• אהבתי אתכם אמר י‪::‬‬ ‫•״•י * ™‬ ‫בחר אתה יי אוהב עמו ישראל‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫•• •*‬ ‫!ז‬ ‫אל םלך נאשן‪.‬‬ ‫• ‪T:‬״‬ ‫שמי ‪'if‬ישראל יהיוה אלהיט• יהיוהיאחד•‬ ‫^ נ ל » ברוך שם ?בור מלכותו״ לעולםמנד‪:‬‬ ‫ו א מ ת את יהוה אלהיך בכל־לבבןז ו?‪:‬כל־נ?^ך ובכל‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מאךך‪ :‬והיו הךברים האלה ן*‪$‬ר אנכי ??ציןל היום' על־‬ ‫לבבך‪ :‬ושנאתם לבניך ודבךת בם ?שברזן! ?כירתף‬ ‫ובלכתך בדרך וקש?בך ו?קומך‪ :‬וכןשךתם לאות‬ ‫על‪-‬ידןל וחיו לטכ&פת ביל עיניך‪ :‬וכרתבתם ‪ 2‬ל ־‬ ‫מזזוח ביתך וביש^ריך‪:‬‬ ‫״י״ והיה אם^שמע תשמעו אל־מצותיא^ר אנכי מצוה‬ ‫» • * ‪T T :‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪ > T‬־‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪IV‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:»•,‬־•‪.‬־‪/‬‬ ‫אהבם היום לאהבה את־יהוהאלהיכם ולעבא בכל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫‪I V‬‬ ‫‪T<:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מצוות כמו שמנאר הפייטן כפיונן הלא‪.‬‬ ‫״ ‪J V?: :T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ומאהנתם כ ג ‪ :‬ה גכאעלי כי טאהית‬ ‫׳‬ ‫ה׳ אתכס ) ל נ ר י ׳ ז ז‪ (.‬אהכתי אתכס אמד ה ‪ ,‬ל״ה במלאכי א׳ כ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חין וויהנען ןיעגט דער גוונד ד ע ר ןעכנהוניערט חונד דרייח*‪1‬ד‪.‬ן געבחטע*‪.‬‬ ‫וו‪/‬ין‬ ‫ויטבע ל‪ /‬חיהר ע י ס י ע ן ע י ח׳יןידעק ב ע י ‪ 4‬ע סיכי ‪ .‬חיך ] י ע ב ע חייך‪,‬״ זח טני״חך‬ ‫‪4‬‬ ‫״‬ ‫י ע ר עוויגע‪; .‬׳!?חבט ד י ‪ :‬ט דווז‪ /‬ע ״ * ; ט ר ‪ ,‬ד ע ר ‪ :‬י י ן פי‪,‬׳יק‬ ‫י‪1‬ראל ןיעכט י‪.‬‬ ‫*‪;rS'IcHHn: 1‬עבחטע‪; ,‬ע‪:‬עט‪3‬ע‪ ,‬רע‪3‬טע‪5 ,‬עיח*דכו‪:‬גען‬ ‫ןעהרעןדע‪:‬‬ ‫; ח ט ט ן י נ ע ן ב ו נ י ע ‪ :‬בעןויפען * ‪ T‬י״יןי וענ‪:‬ר‪.‬ו‪:‬דערט חונד דרייחלעהן‪ .‬ר ע ר‬ ‫‪4‬רונד‪5‬חןי«ן‪5‬ע| ‪1‬יעגט חין דע‪:/‬עד‪.‬ען;עבחטען‪ .‬ןיעד‪.‬עחיברי;ע‪::‬חינ)נאור‪.‬‬ ‫לא מדר• ל ף זרו! ?מאה לרועלה• חשקתי‬ ‫כאךזבה עלןףלהגלה‪:‬ברוף אתה ?‪ :‬אייהב‬ ‫ע ^ י^ראל‪ :‬שפע יעראל וני׳‪.‬‬ ‫׳‬ ‫מעריב ליל שגי‬ ‫״^‬ ‫‪6‬‬ ‫לבבכם ובכל־נפישכם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכםבעתויורה‬ ‫‪v%;T‬־; ;‬ ‫‪- ; »• -IT:‬ן ־‬ ‫‪j v‬‬ ‫* ;‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪.‬־)נ‬ ‫‪w‬‬ ‫;‬ ‫‪JV‬‬ ‫ומלקיויש ואספת דננןז ותירשף ויצהרד‪ :‬ונתתיע^ב‬ ‫‪IT: FA:-‬־‪ •: |VT:JT:‬ו ‪ I I V T,:11:•:11:‬־ י* ׳ ‪v /‬‬ ‫בשרף לבהמתך ואכלת ושבעת‪ :‬השמרו לכם פךיפתה‬ ‫‪• l v V T J.:‬‬ ‫‪IT • T :ITT‬‬ ‫‪:WT:iv:‬‬ ‫לבבכם וסרתם ועברתם אלןזים אחרים והשתחויתם‬ ‫להם‪ :‬וחרה אף־יהוה בכם ועצר את־השמיםולא־יהיה‬ ‫‪ . TT:‬־| ‪ V *-T: V T T :‬־ ‪ T‬־* ‪JV:|• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מטר והאדמה ל תתל את־יבולה ואבדתם מהרה מעל‬ ‫‪ J T T*:JT: T T‬י "‪- T : V K‬ן;‪;--‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J V‬‬ ‫י‬ ‫‪... .‬ן‬ ‫הארץ הטיבה אשר יהיה ניתן לכם‪ :‬ושיטתם את־דברי‬ ‫‪ I VJTT.‬״ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ ‪:‬׳‪: J‬‬ ‫‪:‬־ ‪V:‬‬ ‫‪IV T \f‬‬ ‫‪j- T :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫אלה;גל־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם איתם לאות על״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v.‬‬ ‫|‬ ‫—‪•J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‪•• | 7‬ך‬ ‫דן‬ ‫‪t‬‬ ‫*‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫ידכם והיו לטוטפת ביל עיניכם‪ :‬ולמדתם אתם את‬ ‫‪: < T :‬ן ‪T‬‬ ‫•‪.‬׳‪V :‬‬ ‫‪w‬‬ ‫•‪;-‬‬ ‫י‬ ‫‪r:‬‬ ‫ד׳ג‬ ‫‪v.‬‬ ‫ןניכם לדבר בם בש‪3‬תך בבירזך ובלכקזך בךךך‬ ‫ו^‪58‬בןזו?קומף‪^ :‬ת‪3‬תם‪.‬ע^זזוו‪1‬ת‪3‬יחף ו ב ח ר י ף ‪:‬‬ ‫למען ירבו ?מ ‪ b y‬וימן בניכם״ןנל האךמה אשר נ ש ב‬ ‫ע‬ ‫יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬ ‫‪J VIT T‬‬ ‫‪:|- »T :‬־־ ‪ I‬״ ‪ AVT J"T *.V‬י ׳‪ T r‬־‪• W‬‬ ‫״‪.‬ימראמריח‪1‬האל־משהלאמד‪ :‬ךבדאל־בני ישראל‬ ‫^גסימד^ןםלךדיזס‬ ‫ן^ניןנל־צעת הכנף ?תיל סכלת‪ :‬ותה לכם ל צ ? ^‬ ‫וראיתם את‪ 1‬וןכרוזם את־ןלימצותןהוה ה ^ ק ם אתס‬ ‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‪.‬עיניכם אשר־אתס‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪— :.‬ן‪:‬‬ ‫‪-‬ן‪—:‬״« ‪v : - :‬‬ ‫‪ " J‬ו ״ י•‬ ‫‪:‬־‪v‬‬ ‫־ ‪fi‬‬ ‫את־כל־מצווזי‬ ‫ועשיתם‬ ‫למען‬ ‫אחריהם‪:‬‬ ‫זנים‬ ‫מלכנו‬ ‫ייאלהינוואין‬ ‫להי‪1‬תלכםלאלהיםאני‪/‬‬ ‫אשר‬ ‫•ך* |‬ ‫ה‬ ‫יני‪5‬ע‪ 1‬־־‬ ‫אנץה;וה‪.‬אלך‪.‬יכם• ;‬ ‫ו‬‫מלכים‬ ‫שלא‬ ‫‪ V‬עוי מ»‪Tv‬‬ ‫הוא»‬ ‫רות‬ ‫מיד‬ ‫יתן‬ ‫'\‪k‬‬ ‫אכן*כי‬ ‫הפורנו‬ ‫עלינו‬ ‫״ו‬ ‫לאמת‪,‬‬ ‫תזכרוים|‪.‬‬ ‫וקים‬ ‫לאביכם‪:‬‬ ‫כי‬ ‫עמו‬ ‫אלהיכם‬ ‫!־ ו‪I‬י‬ ‫זאת* ומ‬ ‫מארץ‬ ‫ישראל‬ ‫לצרף‬ ‫כל—‪J‬״ ‪I‬‬ ‫קד׳צןם ‪.v‬‬ ‫אתכם‬ ‫ואמונה\‬ ‫אלהיכם‬ ‫ואנחנו‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪IV v:v‬‬ ‫״‬ ‫הוצאתי "‬ ‫וךריתם‪I‬‬ ‫‪:1V:‬‬ ‫אמת‪-‬‬ ‫זולתו‬ ‫‪v ftliT‬‬ ‫^‪vi‬‬ ‫‪«t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫סז‬ ‫של שבועות‬ ‫הנואדינו מכף כ‪4‬־ה‪#‬ריצים האל הנפרע לנו מצרינו‬ ‫והמשלם גמוללכל־איויבי נ?שנו העשה גדלות עדי אין‬ ‫חקר ונןפלאותעד אין מס^ר‪ :‬השם נפשנו ?חיים ולא נתן‬ ‫^ךםקךננו‪.‬על?ל‬ ‫שנאינו‪ :‬ה;נשה‪,‬לנו נסים ונקמה בפרעה אווזת ומופתים‬ ‫באךמת בני חם המ‪3‬ה בעברתו כל־בכוךי מצחם ויוצא‬ ‫את־עמו ישר^ מתוכם לחרות עולם‪ :‬המעביר בניו בין‬ ‫גזרי‪.‬ים־סוף את־רוךפיהם ואת־שיונאיהם בתהימוית‬ ‫טבע‪ :‬וראו בניו גבורתו ^בחו והודו ל^ימוומלכות‪1‬‬ ‫בךצזין קבלו עליהם משה ובגי ישך^ לף דננו שיירה‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫חין חייניגען קהלות‬ ‫דיע‪:‬ע‪1‬‬ ‫ע״פ‬ ‫איב‬ ‫אנכי‬ ‫דוונ‬ ‫א ש כ נ ז וכרוב קהלות פולין ווירד ם ט י ו ט ט‬ ‫היערחונטען‬ ‫טטעחענדע‬ ‫ותשר״ק וכל חרוז משיי על ל׳ הכתוכ‬ ‫‪,‬‬ ‫א י ט ה ;עווז;ט‪,‬‬ ‫ממש וכסוף תתו >*יעזר ברבי‬ ‫‪,‬‬ ‫גחן‪.‬‬ ‫א נ ‪ 5‬י ראש לדבחת הבאיר • פתח דבריןז יאיר״ ביום‬ ‫י‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫אנכי‪.‬‬ ‫דכרי הפייטן‬ ‫‪:‬‬ ‫•יו׳*‬ ‫י ‪* :‬‬ ‫הזה הטהכדכרי הסשרה־זתוס‬ ‫‪ t‬ז־‪.‬יו‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫ז •‬ ‫מתן‬ ‫כי לא כאד לנו איזה ק המצוות‬ ‫לכללו בדבור זה ואיזה מהן בזולתו‪ ,‬ומדוע ככללו כזה כך וכך מצוות ובזולתו כך וכך‬ ‫דוויןא‪ ,‬ולולי שהשאיר אתריו כרכה כספר מ א מ ר ה ש כ ל ליז מצאנו ידינו ורגלינו‬ ‫ככל דכרי הפיוט הזה‪ ,‬ואולם כסכר הנזכר באר כמועצות ודעת כל ענייני המצוות‬ ‫והאזהרות‪,‬‬ ‫נכונות וברורות‪/‬‬ ‫כטעמים וסברות‪,‬‬ ‫וערך וסשר‬ ‫ושיןל‬ ‫ומכה‬ ‫סך‬ ‫מצוות היוצאות מכל דכור ודכור והמיותסות אליהם עד שבכלל העשרה ככללו תרי״ג‪,‬‬ ‫וכעבור שהספר הכתמד הזה הוא גדול הכמות עם רכ האיכות ולא יכולתי ל ה ע ת ק‬ ‫אותו הנה‪,‬‬ ‫לשליטות‬ ‫־‬ ‫לכן הדפסתי‬ ‫ולהבנות הסכר‪,‬‬ ‫אותו לבדו‬ ‫והי‬ ‫‪,‬‬ ‫כל‬ ‫עס‬ ‫טכץש‬ ‫כמה‬ ‫תוספות‬ ‫והערות‬ ‫ה׳ יקתהו וידביקהו‬ ‫הנצרכות‬ ‫ככרך‬ ‫הזה‬ ‫ודעת לנפשו ינעם‪ .‬ועתה אפרש‪ :‬אנכי ראש ו כ ו ‪ ,‬פתת דבריך יאיר‪ ,‬ל״ה כתהלי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫אנכי‪.‬‬ ‫‪ ,‬י ו ץ ‪ /‬ד ו ו ו ע ו ו י ג ע וועגעז‪ ,‬בין דיין גיוטט ! * דיע‪:‬ע עדגטע דער ןו‪£5‬עצ *‬ ‫ב‪3‬ורונ}ע| »»יוי ריח ו ר ו נ י ן ח ג ע ד ע ר חיבריגען ן ע ב ו ו ט ע ‪.‬‬ ‫דיינער וותרטעער‪:‬טעג‬ ‫>»‪^ c o o o o o o o o o ocooooooocxxtoocooooo»ooc‬‬ ‫מיוסד ע״פ‬ ‫א״ב כראשי המדוזות‪.‬‬ ‫איםה נכחרה•עחיה ומעטרה• בייןבם‬ ‫מתן תיוךה‪3 :‬חוךה מעממים •י בת עלשת‬ ‫‪:‬‬ ‫התמימים‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫‪><7‬‬ ‫מתן ת‪1‬ךה‪ :‬ב‪ 1‬נכללו'קומנים מ‪$‬נות מלנעה ״ תורה ציח‬ ‫?־ נו משה• מורישה ברורה‪ :‬גבוהים וגאים במאמר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• •• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪; -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראשן נפי־שו״ בדבר יי שמים נעשו״ בייאישיתברא‪:‬‬ ‫דבר בו חמש פעמים איור״ כי נר מצוה ותורה אור•‬ ‫־‪J J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T• " t‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,.‬‬ ‫עדות‬ ‫על‬ ‫ולכור‬ ‫אלא‬ ‫כי‬ ‫זה‬ ‫הם‪.‬‬ ‫מיס‬ ‫שקיצר מ א ד‬ ‫ה ע כ י ן ה ז ה כשלשה מ ק ו מ ו ת ‪:‬‬ ‫בפ׳‬ ‫ויקרא‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫רצה‬ ‫כדרכו‬ ‫כעל‬ ‫כאד‬ ‫‪.‬‬ ‫לשרש‬ ‫לכן דכריו‬ ‫היתש‬ ‫כאן‬ ‫טיס‬ ‫כזלק‬ ‫תייס‬ ‫‪1‬‬ ‫להביא‬ ‫כל‬ ‫עאע‪-‬‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫והכה‬ ‫מצאתי‬ ‫בבין‬ ‫צריכים כיאור‪,‬‬ ‫הלז׳ כ ש ש י ק ת א ר כ ת א ד ף ל ״ ע כ ׳ ‪,‬‬ ‫והגי ו ה ו א הלשון ה י ו ת ר ציז ו כ ד ו ר‬ ‫העתיק‬ ‫גסי׳ י״ט‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫והפייטן‬ ‫כלשוכו‬ ‫‪T‬‬ ‫והכ׳ כמדרש ה כ ע » י‬ ‫כלקוטי ה מ כ ס ר׳ יושף‬ ‫ש‪:‬י‬ ‫כשפרו‬ ‫קרא‬ ‫א‪:‬ר‬ ‫ם‬ ‫גיקאטילא‬ ‫תי^‬ ‫מקור‬ ‫ם‬ ‫ואעתיק ה נ ה כ ל דכריו ע ל ס ד ר הפיוט ומתוכם יתכארו דכרי ה פ י י ט ן כ א ד‬ ‫היטיכ‪.‬‬ ‫וז״ל ה ז כ ס ה נ ז כ ר ‪:‬‬ ‫כמאמר‬ ‫איזד יכול להכדאות ל‬ ‫הוא מאמר אמד‬ ‫אמרוז״ל‬ ‫דכתיככדכר‬ ‫כעשרה מאמרות ככרא ה ע ו צ ם ;‬ ‫ל ע כי מעשה‬ ‫ופיז״לוה־ןא‬ ‫כ ר א ש י ת ה ו א כ ל ל ופרי־י‪/‬‬ ‫ה׳ שמים נ ע ש ו ) ת ד ל י ׳‬ ‫ועייל‬ ‫לגי(‪,‬‬ ‫עייל‬ ‫פרט הש‬ ‫ל ‪$‬‬ ‫גנש‬ ‫ר ה‬ ‫מ א מ ר ו ת ל מ ע ש ה כ ר א ש י ת ו ה פ ר ט ב ת ו ך ה כ ל ל ‪ ,‬ו כ ן ה ו א ע י י ל ה א מ ת כשכדלז ה ק כ ״ ה א ת‬ ‫עולמו‬ ‫רשם אותו‬ ‫ככתותיו‬ ‫כ ל י ש י ו ל ו כ ל ה נ כ ר א י ם ע ל מ ה ו ת שמו י ט ע ל ו ת י ו‬ ‫ותע^‬ ‫ולכן ככרא כעשר׳ מ א מ ר ו ת‬ ‫‪l y p‬‬ ‫כ ל כ ר י ׳ ו כ ר י ׳ ע ל ש פ ע ה ע ל י ו ן שכא ל ה מ א ת ה ש י ‪/‬‬ ‫עשר‬ ‫ספירות‬ ‫וכנגדם עשרת‬ ‫הדכרות‪,‬‬ ‫כ מ ד ע ש ר ת ה ר כ ר ו ת כשקל הקדש‬ ‫בראשית יהי אור ויהי אור‬ ‫רשעי)תהליס‬ ‫ש א(‪.‬‬ ‫כהאי‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫דעת‬ ‫ל כ ר כו תמש‬ ‫צ ת הכהיק כו תמשה א ו ר ‪,‬‬ ‫ו א ו ר י ש ר א ל ה י ׳ ש ו ק ל א ו ת ם ע ש ר ה טאעי״חן‬ ‫כתיכ כמ״ת אככי ה׳ א ל ה י ך וכתיב ב ע ע‬ ‫ד ק ו ד ש א כ״ה‬ ‫פעמים אור‪,‬‬ ‫איקרא‬ ‫כ״כ‬ ‫אור דכתיכ‬ ‫ה׳ א‬ ‫כ ס פ ר י כ ו ‪ ,‬וככ״י ג ר ס‬ ‫ודייל ה ׳ פ ע מ י ׳ כ ת י כ א ו ר כ מ ע ש ה כ ר א ש י ת‬ ‫ככגל‬ ‫ש‬ ‫ו י‬ ‫ה‬ ‫»‬ ‫דודי‬ ‫תעשה‬ ‫תומשי ת ו ר ה ‪ ,‬ו ל כ ר זה מ כ ו א ר ה י ט כ ככראשית ר כ ה פ ׳ ג׳ ע״ש‪ .‬כ י כ ר טצוה ו ת ו ר ה א ו ר ‪,‬‬ ‫‪5‬ערברייטעטנ‪11‬יגט חנ} טחגע ר ע ר ג ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ג ע כ ו נ ג ;‬ ‫ב ח ויו חיה‪»» ):‬ערדען י!כנ‪1‬צי‪4‬‬ ‫‪ 1‬ע ח ר ע | ג ע ‪ 5‬ח ז ג ע ו ט ‪ ,‬ןעחרען‪,‬דיחמשה חונן ג ע כ ח ט ע ן ד י ר ך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ח י כ ע‬ ‫יזיע‪6‬עיוכ‬ ‫ג הי•! ‪ ton‬ו«נר ע ר ר ע ענטטטחניעו י ״ י ן י ר ע ן ‪ 0‬ח פ ‪ £‬ע י ו ע י ‪ :‬ט ע ‪ 0 1‬פ י ו ך ;‬ ‫ג‬ ‫י»יד‬ ‫ר ע ן עוויגען ווחיט ענטו‪/‬יקקעןטען ריח ‪ JIMM-H‬ד ך ‪ ,‬ריח ע ר ) ‪ p i‬חנבעגין ע ר ‪ 0‬י ו ‪, $‬‬ ‫‪5‬ע|‪ .‬ר ‪6‬ינ‪»*6‬חן ווירד היער ר ע ן ןיצטעו עוווחהנט‪ .‬רח‪ 5‬ועבחט חיוט ח י י נ ע י ז י י צ ש מ‬ ‫ריח»עד‪.‬רע חיינעע ן־כט ‪ £‬ע ר ^ י י כ כ ח ר — חיינע‬ ‫‪h*zv:n1v‬‬ ‫חויןי ריח‬ ‫‪»3 \yt‬געזענ'‬ ‫ביצער‬ ‫הו^־םים • מפוט ןתךה‪ :‬ןדרהלחב נסיק"‪.‬‬ ‫אדוז‬ ‫סח‬ ‫של שבועות‬ ‫חמשה חמשי תיוךה‪ :‬הזהיר לא יהיה לף^מבלןגף•‬ ‫בי אני ‪ Q‬נאם יי ואתם עדי • יפה וברה‪ :‬ויששים מצוות‬ ‫כלול ונפשה ״ כל אשר דבר יי נעשה ‪ .‬היטיבה דביה‪:‬‬ ‫זוג ל‪ 1‬חלקת כיירים • מים רביםאדירים‪ .‬מתנשאים‬ ‫ל׳׳ה כמשלי ו׳ כ״ג‪ .‬ונכללו כוששים מצות ונפשה‪ ,‬טה ‪ :‬כ ת כ המפרש כזה הס ל נ ו י '‬ ‫יזצומות ורעיון רות כי לא מחסרון יד ה מ ז כ ר יתסרו שס ששה מצוות ‪:‬א״כ לא יעלו‬ ‫טפפרתרי״ג‪ ,‬ואולם החסרון הזה כעשה משגגת הסופרים או המדפיס אשר השמיטו‬ ‫כמה דיכוריס ומנינים מגוף הסכר‪ ,‬וככר השלמתי התסרון ותקכיתי הכלכולים‬ ‫זהוצאתיו לאור על נכו; וכמו שהעירותי שם כהקדמה‪ ,‬ואולם ונפשה טעמו התפשטות‬ ‫ור״ל כי אף שדיכור אחד הוא ט״ט הויז מתפשט ומתיזלק לששים מצוות‪ ,‬וככ״י גרס‬ ‫וששים מצוות כלול ונפשה‪ ,‬ור״ל הדיכור כולל ומקיף ס׳ מצוות‪ .‬הטיכודכרה‪ ,‬ה ע י ט‬ ‫לדכר‪.‬‬ ‫ל?ל‬ ‫ה‬ ‫מקור כתוספת ה ‪ .‬זוג לו‪ ,‬תכר לו לדכור שני חלקת טיס ככיריס‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חייל הרכ רי״ג כתיכ בעיית לא יהי לך אלהי' אחרי׳ על פכי וכתיכ כמעשה כראשית‬ ‫‪,‬‬ ‫יהי רקיע כתוך המיס ויהי מכדיל כין טיס לטיס‪ ,‬יהי רקיע אלו ישראל שהם תלקי של‬ ‫הקכ״ה ואתזו לתלקם מדה הכקראת שמיס וזהו שפעס אתת שלת ר׳ ייפא סכא ל מ י‬ ‫אלעאי אטר לו האומות כתן להס הקכ״ה תי‪1‬ת פריס ממוכיס עליהם הס שכעים‬ ‫שרים השובבים כסא ככודו‪ ,‬ישראל כאיזה מקום כתכס ? שלת לו ויתן אותם אלהים‬ ‫כרקיע השמים‪ ,‬והאמת שלת לו כתוך המיס כתוך ד״ת שנמשלו למיס ולכן כשהם‬ ‫עוסקים כתורה אין כל יזומה ולשון שולטת כהס ולא עין הרע כדגים הללו שהם כתוך‬ ‫המיס תוך ממש שאין שום מצודה ככנסת שם ואפילו יצר הרע שהוא המצודה אם‬ ‫טקטרג שס התורה שומרת אותן שלא ילכדו במצודתו‪ ,‬ויהי מכדיל כין מיס למיס כין‬ ‫הקכ״ה שהוא עי׳ חייס וכין ע״ז שהם כורות כשירי׳ אשר לא יכילו המיס והס טיס סרוחים‬ ‫מכונסים ועל זה ‪ te‬עומדים להכדיל כין מיס למים ע כ ״ ל ‪ :‬וככה העיז ככור תצוגה‬ ‫והקכ״ה למקור מיס חיים נוזלים עש״ה אס ינתשז מיס זרים קרים נ ו ז ל י ם‬ ‫ביכער• ה \ ו ו ו ווו??‪:‬ט קיינע זנןוטטהייט )ונערקעננען וו‪1‬י‪0‬ער א י ו ‪,‬‬ ‫‪4‬רוטט—טפריכט‬ ‫דעןודךבץ‬ ‫י ע ר עווי;ע — ווונד יווז‪ /‬טרןנע וזוכר דיןיןיע‪ ,‬כי‪ «:‬איר‬ ‫‪5‬יי;ע ‪ "I‬ורו ןויטעט ריול לודיטע געבווט‪ .‬ו מין ‪ p r j u n‬גינד ו ע ג נ י ג ‪ £‬ע ר ג ‪ $‬ט ע ע נ ט ו‬ ‫היוןטען‪ / ,‬ו י ו ווווזןען ^עהיוינען‪ ,‬ערוויעדערטע דרו‪ :‬פחןק‪,‬וויו‪ :‬גחטט ‪4‬עטפרן!נע|!‬ ‫‪ tarn‬ג ע ט פ י י ו כ ע ן ! ן דיי‪1‬נע‪4 £‬עבחט ע נ ט ט פ י י כ ט יענער לווייטע ם ש ר ו ך ‪:‬‬ ‫״‬ ‫ע‪1‬‬ ‫דיחחיינעוובטיידוכגלוויטעןדעןחירדיטען וויוסערן רוונדדע^חבערן‪,‬‬ ‫‪4‬טוויןטער־*דו ע ר ק ע נ נ ע ד ע ן ^חכטי^ען ו ו ע ט ע ר ט י ע ד ל ו ו י ט ע ן וויינעי) ‪4‬ענרחכ‪:‬ען‬ ‫וווזטערו‬ ‫—‪ec^?0y-.‬ץ<>‪ooooocwc»o<x?(-‬ף‪>ooecwooocooo‬‬ ‫ארון בל המעשים • באה למךבךה‪ :‬דבר על‬ ‫לבה• ישב בכס ךבבה• עדיו להוזחברה‪ :‬הךץ‬ ‫לד! שלישי'• בחדש השלילי• ליציאת ‪£‬ה‬ ‫פזורה‬ ‫מעריב ליל שגי‬ ‫««‬ ‫בגבורה‪ :‬חצב ב‪1‬ר לנוזלים ‪ k‬תדמהו‪ .‬כי יי אלרזיזז ‪k‬‬ ‫קנאהוא• ויעודיזךה‪ :‬טעם לא ת ש א ^ ם הנקבד‬ ‫והנורא • את יי אלהיף תירא• והוגי דת יקרה‪ :‬יסדו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v: T:‬‬ ‫‪-:V‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪Tlx*T‬‬ ‫ןיאדניו ארבעים ויומנה • ותעבורנה ;ןל ידי מונח‪.‬‬ ‫לחכמים הסוךה‪ :‬כיידוהו אדירים בגנותם למקרהם‪.‬‬ ‫‪ nipp Q‬זה^סדלהם• חיק מעבודה‪ :‬לכןה בגוף נקי‬ ‫)ירטי׳‬ ‫י ד ( וע״‪ :‬אותי עזבו טקור טיס חיים לחצוב להם נ א ד ו ת ) ש ס כ יג(‪ .‬והוגי ד‬ ‫ת‬ ‫•קרה‪ ,‬היינו ת ״ ז ההוגים בתורה גם אותם תירא וכשאז״ל את ה' אלהיך ל י ב י ת‬ ‫ת׳׳יז‪ .‬יוסדו באדכיו ארבעים ושמונה‪ ,‬מנויים גש׳טאטר השכל בדבור ג ‪ /‬וכן כ ל ס‬ ‫מנויים שם ע״ס הדברות עיין עליהם‪ .‬לחכמים טשורה‪ ,‬כטו שאז״ל כטס ת מ ו ר ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ף כ כי לא ינקה ה׳ כ״ל של מעלה אין טנקים אותו אבל נייד של טעה ט ל ק ‪. .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•{ותו ומנקים אתו‪ .‬כבדוהו אדירים‪ ,‬המים האדירים כבדוהו כי הלכו ל ט ק ו י ה ס '‬ ‫חי׳ל ה ר י ״ ג ‪ :‬כתיכ במ״תלאתשאאת ש ם ה ׳ א ל ה י ן‬ ‫‪to‬‬ ‫ווכתיב במעשה כ ר א ש ‪ .‬״‬ ‫•קוו המים מתחת השמים אל מקום אתד כוא וראה שכל הנשכע כשש‬ ‫לשקר כאילו מפריד‬ ‫מתיישכות‬ ‫במקומן‬ ‫אלוף בין הקכ״ה ו כ ץ‬ ‫גדרן‬ ‫אותו‬ ‫ק‬ ‫החיים‬ ‫הג‬ ‫כנסת ישראל‪ .‬וכל הטדות‬ ‫הנקרא‬ ‫קו‬ ‫האמצעי‬ ‫‪£‬‬ ‫ל ן‬ ‫א‪,‬‬ ‫כ‬ ‫כלכ<זי‪3‬‬ ‫ונרגן טשריד אלוף ואין אלוף אלא הקכ״ה וכתיב יקוו המים מתחת השטים אל ט ץ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫אחד ולא תשים פרוד בין שמים אל מקום אחד כחותטו הנקרא אמת תשכע ו ל א‬ ‫לשקר ומאי שקרא הוא שהולכים הטים אל מקום אחד שאיני שלי עב״ל•‬ ‫לכבדו‬ ‫ווחםערבעהמןטער‪ ,‬ח׳נד ר ע ד קווע^ע ן ע כ ע ‪ :‬ד י ; ע ר וויוסער‪ .‬י י ת יןורקוולגןן‬ ‫ד ע ר ע»י^ע* ר י י ן ^ ט ט ‪ ,‬ח י ‪ :‬ט מ י י ן ח י י ‪ £‬ע י ‪ £‬מ ) ו ע ר ‪ 4‬י ו מ ט ; ע ג ע ן ‪ 4‬מ ע ל ע ; ד י ע‬ ‫ם ‪ p n‬רריטטען בע‪£‬חד‪,‬ן‬ ‫ער‪n \ :‬‬ ‫ע‬ ‫;ער‬ ‫‪#‬‬ ‫ני‪5‬ט &עו*עכענ» י ״ י י ע ע ר ע כ ע י ן‬ ‫ר ע ן & ע ר ה ע ר ר ד נ ט ע ן חו‪:‬ר םורבטכחרען נ ו ו א ע ן ! ‪ u:nm r n‬רע! עייי^ען י י י נ ע ן‬ ‫*חטט ע ה ר & י ר כ ט ע ן ; מויך ריח בע‪6‬ןי‪0‬ע‪:‬ען ד ע ן »ויררי‪4‬ע| יעגעלעג‪• *.‬‬ ‫‪y,n‬‬ ‫ד י ע ג ע ע גרונדע רוחעו ‪ : 0‬ט מוכר ‪6‬ירליג ר ע ר * ע ב ו ו ט ע ; זית וווווררען ו ! ן ן‬ ‫<ןוי‪;5‬עלוור‪,‬ןט מונד ר ע ן‬ ‫ווייןען יויכערןיעפערט‪.‬‬ ‫ע‬ ‫כ ד ע ו טתפ‪£‬ער; ר ר י ט ‪,‬‬ ‫‪0‬ע‪4 :‬עהיי‪5 0‬ערעהרטען ר י ח ‪4‬עווח}טי‪4‬ען ו‪/‬ח‪0‬ער; ‪ :‬י י ו ו»ת‪:‬דטען ‪ :‬י ך‬ ‫נ‪!5‬ך חיחרענן ‪ ,fantetoMMiit‬ד ע ? ןורטע‪ ,‬ר ע ן ע ר ‪£‬יר וירו בע‪0‬טי^<ט‪ ,‬יויחן‬ ‫נ י ע לו מיבערסרייטען‪ .‬ל ‪£‬ערעד‪,‬רט חי הן ריין‪ ,‬נ * נ נ ט חיהן ירו ניכש &]ער‪4‬עכעי‬ ‫ג‪#‬‬ ‫יען‬ ‫פזוךתןח^ה בצלו חםת• ןהעיבה כן ‪SSfc‬‬ ‫ןנודפתהגזוךה‪ :‬זמנהךםןא^• )נסלןדשד•‬ ‫‪ w b i S‬יובש• כרמיכם נוטרה‪ :‬סלאיס‬ ‫נתקשטה‬ ‫‪ bw‬שבועית‬ ‫סט‬ ‫ומלשאבו• ז ר ע אברהםאיוהמ•כפל אזהרה‪ :‬מ צ ו ת ז מ ר‬ ‫• • ‪T‬‬ ‫— ‪T T :‬‬ ‫‪V‬־‬ ‫!־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T • -‬‬ ‫• ‪T — :‬‬ ‫וישמיורכאחתנאמרו• לסריסים א ש ר ישמרו• ז כ י ר ה‬ ‫‪:‬‬ ‫| ‪T‬‬ ‫‪T V: V‬‬ ‫—‪T‬‬ ‫‪V —:‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• t‬‬ ‫ו ש מ י ר ה ‪ :‬נחרתוב‪ 1‬ש ב ע י ם ו ח מ ש א מ ר ו ת • א מ ר ו ת יי‬ ‫‪:‬‬ ‫*•*‪TV:‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫‪ T:‬״‬ ‫* ‪:‬־‬ ‫* ‪:‬י־‬ ‫‪:‬־־ ‪T‬‬ ‫‪Tt‬‬ ‫א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת • פ ר י ש ו ת ו ט ה ר ה ‪ :‬ס ד ר ד ש א י ם ופר‪1‬ת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT: T :‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לכוידהו• כלפעליילכןענהר• לקבד‪11‬בךא‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪pj‬״‪2n‬‬ ‫מ ע י ן ש ב ת ‪ ,‬להויגי ת מ י מ ה נ פ ש כ ^ י ב ת ׳ מ צ ו ת יי ב ר ה ‪:‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‪.‬׳‬ ‫‪4‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫כגוף כקי‪ .‬לנכד שמו יתכרן כגוף כקי הנשכע‬ ‫ככ״ד‬ ‫שהוא מי‬ ‫‪T:‬‬ ‫שנא׳‬ ‫ע‬ ‫‪TT‬‬ ‫תשכע‪,‬‬ ‫ו‪:3‬טו‬ ‫ושלא לי‪:‬א כו בכי אכרהס כפל אזהרה‪ ,‬לא תשא ולא תשכעו נשמי לשקר‪ .‬מצומ‬ ‫זכור ושמור ו כ ו ‪ ,‬כתיכ כמ״ת זכור את יום השכת לקדשו וכתיכ כמ״כ תדשא ה א ק‬ ‫‪,‬‬ ‫מהכל ז י הוי‬ ‫דשא אימתי עץ ארץ התיים מעוטרת ומוכללת כמו הכלה הכלולה‬ ‫אומר כיום השכת כי אזי מתברכת ארץ ישראל ומתתכרת למעלה )כמדרש הנעלם‬ ‫כ ויקרא גרס איתיזברת כלה במלכא( להוציא דשאים וברכות ונשמות לעולם‬ ‫‪,‬‬ ‫ואז• היא טריקה כשטות על כניס המזדווגים מערכ שכת‬ ‫לערב שכת ועליהם הוא‬ ‫אוטר כה אטד ה ׳ לסריסים אשר ישטח את שבתותי )ישעיה כו ד ( טאי סריסים ז‬ ‫אלו ת ״ ת שטסרסין ע צ ק כל השבוע ומטתיכים לשכת‪ • ,‬ש ט ר ו כטו דאת‬ ‫ואביו שטר את הדבר‪ ,‬ועיין עוד כזוהר פ‬ ‫ישמרו‪,‬‬ ‫כטעם ואכיו שטר את הדבר וזהו זכירה ופטירה וכדאטרן‪ .‬סדר דשאים וכוי‪,‬‬ ‫ד ע ן הייןי^ען נחייעו‪,‬‬ ‫דחספעןט‬ ‫‪! u n u‬‬ ‫טהי^שען‬ ‫יויינ;עטחרפט‪.‬‬ ‫ה ח ן ט ע ד ע ן‬ ‫‪4‬עכןוטעו‪.‬‬ ‫ביירע‬ ‫י ו י י נ ^ ע ד ע נ ק ל ו ‪1‬יי|‪,‬‬ ‫חיזט‬ ‫‪tymu‬‬ ‫ןויטער יווני‬ ‫ע ר ד ע‬ ‫«י»גר‬ ‫וויהן‬ ‫אכרהסיג!‬ ‫ד י ך‬ ‫דיעז‬ ‫ט » ע ט ‪1‬‬ ‫ה י ו ט ע ר י ו י י ך‬ ‫ד ע ו‬ ‫וו}‪1‬ה{!" זרוז»יטעןרייוווחרטעדטו‬ ‫ענטד‪.‬ו!זטען‬ ‫ג ע ב י ה ר ע נ ר ל•‬ ‫ס ‪ .‬חיד‪£.‬‬ ‫יו^עיזייח‬ ‫רו^עו לו‪:‬יינער‬ ‫ד י ע ! )‪1‬י‪1‬עןע‪4‬ט;‬ ‫ם‪ .‬״ ע ר ו ו י נ נ ע ר ע‬ ‫שבת‬ ‫‪pin‬‬ ‫‪4‬עטרייען‬ ‫פינ‪£‬ווונר‪:‬יעבניג ר ע ר‬ ‫דייו‪.‬‬ ‫ברינגע‬ ‫גיינע!‬ ‫יוויודריקקע‬ ‫ד ע ר יוינבע^רי!׳* פ י ו ן‬ ‫״דיוו‬ ‫‪,‬‬ ‫יתרו בפסוק זכור•‬ ‫אוטר‬ ‫לסריסים אשל‬ ‫חיינערןייוו}‬ ‫ג‪.‬‬ ‫פייערן‪.‬‬ ‫‪4‬ע|ייטערטען‬ ‫;זיי‪65‬יוראי‪4‬‬ ‫טפרווטען ח ו ‪ :‬ד‬ ‫יויגט‬ ‫ד ח ר ט ‪ 6‬י י ע ר ן זיוו ד ע ן‬ ‫ד ח ו ‪ :‬ע ע ו ע נ ע ר ק ו ו י ק ק ע נ ד ע ‪ /uru'1<4‬ר י ח‬ ‫ריינען‬ ‫ר ו ח ע ט ^ ו‬ ‫דיעזען געבחט ווימו‬ ‫וומרטע‬ ‫מווכטבייאע‬ ‫&ערהער)־ןיכונ}‪ ,‬לו גיינענ) ר ו ה א ע ‪.‬‬ ‫פ י ע ר ט ע ן‬ ‫ר ע ו‬ ‫יענער‬ ‫ע ‪.‬‬ ‫ווחננעשכת‪1 ,‬יח‪,‬‬ ‫י ו ה ע <‬ ‫)יוטטעו‪,‬‬ ‫עו‬ ‫‪ 6‬י ע ר ט ע ס פ ר ו ך ‪:‬‬ ‫הער‪6‬חר‪.‬׳‬ ‫ער‬ ‫חייט ילוו סיורןו*‬ ‫דערע!‬ ‫!עהלען‬ ‫‪,‬‬ ‫*חטט‬ ‫כעטין‪6‬טי‪!4‬נ‪-4‬‬ ‫}יוטטעג ו ו ח ר ע ן ‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫נסקשטה*וללאות‪.7‬פשטהימט‪1‬רסקטךה‪:‬‬ ‫טהיודבאשוזהר• ירדלראשההר • ונזדעזעה‬ ‫ברה‪, :‬ישבה בנקיקים• מחרדת הכרקים•‬ ‫ומקיולההבךה‪' :‬כללה עדיים• ןנכונו' שך‪:‬ם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪ra 3‬״‪T‬‬ ‫(‬ ‫‪s‬‬ ‫יח ‪8‬נ‬ ‫ליונה‬ ‫‪9‬‬ ‫מעריב ליל שגי‬ ‫ו(‬ ‫פצתבבד?ד^מעבתךן״ יודוך‪;.‬יכל מלכי אדן•‬ ‫‪2‬י‬ ‫ש?ןעו אמיךה‪ :‬צמרו ש?עים ושמןה בגבולו‪-‬כאשר ר ן ד‬ ‫ןי ‪:2‬ד משה לו • ב עלותו ההרה‪ :‬קבוע להורים מאיורים‬ ‫‪:‬‬ ‫חבוד• על אפניו דבד דבור• במאורות להאירה‪ :‬רחומיזד‬ ‫‪ T‬נ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪ ,‬׳‪1‬״‬ ‫! ז •‬ ‫‪J‬‬ ‫ז‬ ‫מנהךיך ךזשוו לקונך• כבד את ןי מהונך‪ :‬בכבוד‬ ‫וננמוךא‪#:‬בן לא הרצח מהצריח הךם• שופךךם ה א ד‬ ‫ס‬ ‫כדאמרן‪ .‬פצוז כבד וכו׳ יודוך ה׳ כל מלכי ארץ‪ ,‬מבואר לעיל דף כ״ע א‬ ‫ת!"ל‪ .‬צמדו שנעים ושנעה בגבולו‪ ,‬כצ״ל וכן הוא נש׳ מאמר השכל ולולי' ‪7‬‬ ‫יתשרו שנים ממנין תרי״ג‪ .‬קבוע להורים וכו‪ /‬כתיב במ״ת כנד איג אכיןיואמ‬ ‫אמן וכתיב במ״ב יהי מאורות ברקיע השמיס אלו המאורות הם אנין ואנין‪ /‬אביך‬ ‫וה השמש אמן וו ירת ואין שמש אלא הקכ״ה שנא׳ כי שמש ומגן ה׳ צבאית )תדליש‬ ‫פד יב( ואין ירת אלא כנשת ישראל כדכתיב וידתך ל* י^ ף ה יהיה לן כאוי‪-‬‬ ‫עולם )ישעיה ס כ( וכל זה הכל אתד עכ״ל‪ .‬וי״ג קבוע מאורות להורים י ז י ד ^‬ ‫והגירסא הזאת מתיישבת יותר על הלשון‪ .‬רתומין מכהרין‪ ,‬אכין ואמן העריזכ״ים‬ ‫^טד‬ ‫‪^^ T‬‬ ‫•‬ ‫^ "ל ׳ '‬ ‫‪' P T‬״‬ ‫אותן ומנהיריס עיכ‪.‬יו•‬ ‫כבד את אבין ואת אמן וכיומי כבד את ה' מהונן השוה הכתוב כגזל אב ואס לכ ך‬ ‫המקום‪ ,‬נאמר איש חמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהין תירא השוה הכתוב‬ ‫אב ואם למורא המקום וכוי‪ .‬שנן‪ ,‬ל׳ דיבור כמו וששיתם לבנין‪ .‬מהצרית הלש‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה ו ‪ :‬ו ו‬ ‫‪1:‬‬ ‫כעו‪:‬‬ ‫וכו‬ ‫ז‬ ‫כ‪:‬‬ ‫כ י‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫‪: ,‬‬ ‫כ‬ ‫‪ n‬ד‬ ‫‪3‬ן‬ ‫פ• ‪0‬י‪ 1‬עי דוו! ‪ £‬י נ‪ ufi‬ע געבחט ווויוטפרחך‪ , :‬ע ח ו ע ד י י נ ע ע ‪ J‬ט ע ר ‪ 1‬ויי‬ ‫דןןריגטען ‪0‬יד‪ ):.‬ריח קיוכי^ע ר ע ר ע ר ר ע ; ( ןיח הווטטע! עג‬ ‫‪4‬‬ ‫ני;ט‪.‬‬ ‫י‬ ‫"י(ח‪1‬כינמ ^‬ ‫ע‬ ‫צ ‪ .‬חיננערהחןב ריע‪:‬עג ; ע כ י ע ט ע ן זיע;ען»יעבע‪0:‬י‪:‬דגיעב‪':‬ג ^עכתנן‬ ‫י‬ ‫; ח ט ט היוט ד ו ו *יניןיך דע‪ ):‬משה חיבערןיעפערט‪ ,‬י‪'-‬י‬ ‫סיני ג י ‪ . ; :‬ק‪ .‬י ע ‪ :‬ע ר פ ע פ ט ע ט פ י ׳ ך ‪ " . :‬י ‪ 1‬י ‪ -‬י מ י ו ד ע י ‪Jrin‬‬ ‫דעהנו‪ ;:‬ר ע ‪n :‬׳‪cS*U‬״‪,:irMM‬ריעגענן געבתטע ‪ 1‬״י *ט דל;ר ב ע ן י י ‪, 3‬‬ ‫טונג‪ .‬ר‪ .‬דיינע ש ט ע ר ן ‪1‬י‪:‬ד דיינע בערינטעי‪ : ,‬י ‪ :‬ד דיינעק ט ו ן ‪ £ 2‬ע י ח ד ‪ : .‬ן י ך‬ ‫‪:‬‬ ‫ע ן‬ ‫ע ר‬ ‫‪ 5‬ע ר ע ה ר ע ; ח ט ט •ויט‬ ‫ש‪pn.‬‬ ‫דיינעכ) ; ו ט ע ‪,‬‬ ‫ג ע נ ג ט ע ן נע‪5‬יזר‪.‬ןער‪:‬‬ ‫עולריג ב‪1‬וט ‪ 5‬ע ר ; י ע ‪ 0‬ע ן <‬ ‫‪4‬‬ ‫( ^ נ ט ע ר ע? ט ערן‬ ‫‪vYsn‬‬ ‫ע‬ ‫רען *‬ ‫ע‬ ‫*‬ ‫ט ע‬ ‫ע‬ ‫חי‬ ‫י ‪y!n‬‬ ‫!‬ ‫ד‬ ‫‪::‬י‬ ‫ד‪.‬יוכיזננ‪1‬ע‪:‬ד יייני עהרפורכטנעמןן"‬ ‫^ ‪ o i U n m i‬נ י נ ט ‪n 11‬‬ ‫ר ד ע ‪ *,I‬ניצט‬ ‫וועד •וענטענבןוט פ ע ר ; י ע ט ט ‪ ,‬דעסען‬ ‫ווערדען ני‪5‬ט כור דיח ערנייגער‪,‬‬ ‫‪ $‬ב ע ר ע חונד ‪ 5‬ח ר ; ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ט ע ‪ £‬ע ו ט ט י ו ‪ :‬ד ע ן ‪.‬‬ ‫כז!ט ‪:‬יייו‬ ‫י»דך‬ ‫ן^נרערן ח ו י ך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^^הבט^^‪:‬ה^‪5‬‬ ‫ליונה‬ ‫לבהלמדו•)הדח נסחרה‪ :‬מלאהסיה ^וזיוק‪.‬‬ ‫ןיום נחינח חיק• בכל ססיאךה‪ :‬נחמדיש‬ ‫ירשה‬ ‫ע‬ ‫של‪ .‬שביעות ‪.‬‬ ‫באדם• דמ‪ 1‬להגירה‪ :‬ת־קף מצוות• המשים באפניו‬ ‫ה?עים• חךבפרזחו רשעים• בלבםלךקיה‪ :‬תאם לו‬ ‫קןעופפים ושרוץ המים • ‪.‬על פניךק;ע השמים ״ לחברים‬ ‫כךה)כ״א ואיה להברה(‪ :‬שלא ל‪3‬לע גדול לקטין כדגים״ כי‬ ‫עיפהנ^שי להורגים• מחניפיארוךה‪ :‬רמז לא תנאף‬ ‫יחוםים‬ ‫ל׳ צעקה כענק קול דעי אמין צועץים אלי ק האדמה‪ .‬להגירה‪ ',‬ל׳ כמיס ה כ ג ד ם‬ ‫ארצה )ש״כ י ד ( עני; הזלה‪ .‬לדקרה‪ ,‬ל׳ דקירה ונעיצת היזרכ‪ .‬ת א ם לו‪ .‬כ״כ‬ ‫ככ״י ועיקר ומעמו‬ ‫סרפוהו‬ ‫תיכר‬ ‫ל׳ תאומים‪.‬‬ ‫פכי ו כ ו ‪/‬‬ ‫מעופפים ושרץ הטיס על‬ ‫‪ p :‬המים ומעופפים על פני רקיע הנמים ובא הכוך בעבור התרוז‪.‬‬ ‫וז״ל הרי״ג‪ ,‬כתוב במ״ת לא תרצת וכתיב במ״ב ישרצו המיס שרץ נפש תיה‪ ,‬גס אתה‬ ‫ק דכתיב‬ ‫לא תהרג אדם שנקרא‬ ‫שהגדולים אוכלים הקטנים‬ ‫ויהי האדם לנפש תיה‪,‬‬ ‫עכ״ל‪ .‬לתכריס כרה‪,‬‬ ‫ל״ה‬ ‫ולא תהא כדגים‬ ‫י כ ר ו עליו‬ ‫תכריס‬ ‫)איוב מ ל( וטעמו לתבריס ותכמיס השכיל והתכיס ללמד ממיו שלאיבלע‪.‬‬ ‫כרה‪,‬‬ ‫ל׳ השכלה לדעת רש״י שס וככ״י גרס וארת לתכרה והוא ל״ה באיוב ל״ד ו‪ /‬מיזכיפי‬ ‫׳‬ ‫ארורה‪ ,‬כעכין שנא׳ כרציתה ולא תתכיפו את הארץ אשר אתם כה כי הדם הוא‬ ‫•תניף את הארץ )כמדכ׳ לה לג( וכתיכ ותיזכיפי ארץ כזכותיך וכרעתך )ירמיה‬ ‫ג כ ( ‪ ,‬וארורה תאר לארץ ע״ש ארורה האדטה בעבורן)כראשי׳ ג י ז ( כי בעבור‪.‬‬ ‫•»ע‪:‬טי‪1‬ן חיעדער פ ע י ; י ו ‪ 0‬ע ן ו ו ע ר ר ע ן !‬ ‫ח‪.‬יוין ריע‪:‬ע‪ ):‬ן י ע ג ט דער ; ר ו נ י םחן‬ ‫פ ! ‪ : £ :‬י ; חה‪?:‬ינען;עבחטען‪ .‬דח‪ :‬ט!וערט‪: ,‬ח י ע ר פ י ע ^ ע ר ווידער ‪ :‬י י נ ע ן ‪ :‬ח כ ו‬ ‫גטעןניעהט‪ ^ ,‬ס נ ו ר י ק י ן ח י ן זיין העדן נעט*‪1‬חסי‪:‬ן ‪ 11‬עררע!‪ .‬ח‪.‬ריענעכן געבחטע‬ ‫קיזן ד ע י‬ ‫ו ע נ ‪ :‬ט ע טפרוך‪:‬‬ ‫געאויגע! חן‬ ‫ש‪ 1 .‬י י ד ניכט‬ ‫^דח‪ :‬ו ו י ‪ 0‬ע ר רע^ע בענעעןטע‪ :‬טהיער חונד‬ ‫ר ע ר יווי‪:‬יעה‪:‬ו‪:‬נ‬ ‫וויי! פ ־ ט ע ‪,‬‬ ‫דע‪ n :‬׳ ‪ M M‬׳ ‪ , m‬״ לורגייטע ;ענעטלט ווערדען‪.‬‬ ‫ווי! ר ע ר‬ ‫•»חררער ןינד •ויינענן ןחטטויכען‬ ‫ר‪.‬רח‪:‬‬ ‫‪ x‬י ע כ ע נ ט ע ‪4‬עבחט‪:‬‬ ‫ג ר ח ‪ 0‬ע ד ע רען קויינערן‬ ‫פערט ז‪4‬ט‪.‬‬ ‫י‬ ‫וועןען ל ו ו ו י ד ע ר ‪* ,‬יח טחנדען דחן ןיו‪:‬ד‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דוח‬ ‫ז יו ן ? ז ‪u‬‬ ‫ניכט‬ ‫עהעכרעכ!‪/‬‬ ‫דחטטע‬ ‫;ןשה• ללרות לה מוךישה• קיבי ןחסאךה‪:‬‬ ‫םלסול<‪5‬ניניה• מךה?עוזמח;יד‪. '.,‬ערןבטיוב‬ ‫סחרה‪ :‬עךכהע‪1‬לחנ'ה• ומלכה שם חנה*‬ ‫ולילחום נםחךה׳ ‪5‬תוכי אש ומןם‪ .‬יךרו'מן‬ ‫השמ‪:‬ם• לךפןר בחכורה‪ :‬צורה חוף עידין*‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫נודע‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫‪7°‬‬ ‫לחוסים לריהלמו• כי הלקיי‪.‬עמ^ נחלתע‪9‬ךה‪ :‬י)|כ‬ ‫חמשים ו^מנה ב‪ 1‬נ';עדו‪ .‬אשר חכמים עידו ולא כחדו‪.‬‬ ‫לעלםולהפתיךה‪ :‬צווי תוציאהאךץ למולומנה• נפש‬ ‫חיהלמינה״ וחיתו יערה‪ :‬פרצו בטהרה מפלי בע‪1‬ר‪1‬‬ ‫דבקו‬ ‫ה ז מ א כתקללה‪ .‬יתושים לרוממו‪ ,‬כדי לרומם ולגדל לו מ י ם מ י ו ז פ י ס כי חלק ה״‬ ‫צמו ו נ ז ל ה ישה לכן צריכים להיות קדושים כדכתיכ כשוף פ׳ עדיות קדושים תהי‪* ,‬‬ ‫גץדוש א‪:‬י ה אלהיכס וכמו שאמרו עליו חייל הוו פרושים‬ ‫י‬ ‫ק העריות שכל עקום ״אתו‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדו‪:‬׳‪ .‬לרוממו‪ ,‬לרומם לו ולי גידול הוא כמו כניס ג ד ל ת י‬ ‫)ישעי׳ א כ ( ‪ ,‬וכינוי הז׳ כמקום שימוש ל׳ כמו משפר צעדי א ג י ד כ ן‬ ‫ורוממתי‬ ‫)איוכ לא ל ד ( אגיד לו‪ .‬קצכ‪ ,‬מנין‪ .‬כו נועדו‪ ,‬כדכור זה כקכצו כ״ת מצוות ו י ש י י ר‬ ‫כל איסורי כיאה והמתגלגליס על ידיהם כמכואר כשפר מאמר השכל‪.‬‬ ‫ולהשתירה‪,‬‬ ‫כמו שאז״ל‬ ‫אין דורשין‬ ‫כעריות בשלשה•‬ ‫ל י ו י‬ ‫ת ו צ‬ ‫'^‬ ‫ו כ‬ ‫לעצ־‬ ‫י'‪ /‬כוןי‬ ‫כע״ת לא תנאף וכתיככפ״כ תוציא הארץ נפש תי׳ ל מ י כ ה ותיתו ארץ ל ע י כ‬ ‫ש‬ ‫לי*‬ ‫י כ ו‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ל י*‬ ‫י‬ ‫‪ :‬ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ז כ י ר ז‬ ‫ל^‬ ‫ה‬ ‫יא‬ ‫נזה כתיכ תוציא הארץ כפש ת לפינה &לא‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ע‬ ‫ת ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫יי**‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫י ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ה י‬ ‫^‬ ‫אל*‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫; ו ג י‬ ‫‪:‬‬ ‫ו ט י‬ ‫ה‬ ‫ו ע‬ ‫ה ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫יוצי‪£‬‬ ‫^ י״ימ״ף‬ ‫לן זוגה‪ .‬למולו מכה‪ ,‬לנגדו הזמין‪ ,‬ל׳ אשר מנה את מאכלכם ) י ^ ל * י(•‬ ‫כ י‬ ‫פדצן‬ ‫במהרה וכו׳‪ ,‬מצאנו ל׳ פריצה כפריה ורכיה כן ירכה וכי י ש ר ו ץ ) ‪ :‬פ ו ת א יכ( ה ז נ ו‬ ‫ולא יפרוצו)הושע ד י ( ת״י יפכון כשין ולא יולדון‪ ,‬ומעם המאמ׳ מיני כעלי ה ז י י ם פ ו ל ש‬ ‫פריס'ורכים כעהרה להיותם עתדכקים‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫כ י‬ ‫ם‬ ‫ל יל^‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫י ת ד ו ו ג נ ‪ 5‬י‬ ‫י^‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫י מ‬ ‫‪-‬‬ ‫י כ ו‬ ‫‪ /‬וכן‬ ‫ל העורון‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫‪P‬‬ ‫^‬ ‫יי* ל ל‬ ‫שנפש ה ז י הוא תוער המדבר ולא מצאנו מינים במדבר כמו שמצאנום כתי ל ק ^ ‪J l ,‬‬ ‫וי‬ ‫כ‬ ‫א י ש‬ ‫נ‬ ‫י ש י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ש ה י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ה ע י‬ ‫ע ; ! י ‪ :‬י‬ ‫ס ו ג‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪ 2‬י‬ ‫האדם הם כנגד מיני ה ז י ‪ ,‬וזאת תורת ההשגזה לפי דעת תורתנו הקדושה כ‪2‬ן ש ‬ ‫הרב רכינו המודה זצ״ל הוף שי״ז מ ז ל ק ג׳ ו ה ז ב ס ר״י אלנו כעיקרים‪:‬לו ט א ך ‪/‬‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫פי יא ע״‪ ,:‬ועיין עוד כפי׳ אוהב משפפ לאיוב פרק י״ד וע״ו‪ ,‬ופעם ידבקו כ ע ע ס‬ ‫ודבק כאשתו‪ .‬וכתר להכתירה‪ ,‬ע״ד א‪:‬ת ז י ל עמדת כעלה )משלי יכ ד ( ולצתות‬ ‫הוזטטע לוד יזב‪:‬יכט‪ ,‬ד ך מ י י נ ע‬ ‫ע‪.‬־‪5‬ע‬ ‫נחלייזן ל» ט ט י ‪ £‬ט ע ן ! דעו עיו^עןטדייי^חיגע‬ ‫‪1‬יין כחוק‪ ,‬ען חיןט יויהנ; חיין ק‪1‬יינחד‪ .‬ק‪ .‬חין דיעןע‪^):‬עבחטע זיכד ‪6‬י‪£:‬וזונרי»כט‪,‬‬ ‫לי^פערחררנונ^עןבע^ייטעעןן‬ ‫ל‪1‬לווה)ען‪.‬‬ ‫״‬ ‫ריח ווייגען וויטעןויח לוענטודקקעןןח>ניו»וי‪/5‬‬ ‫צ‪ » .‬י ט ד י ע ז ע מ געביוטע טטי‪MM‬ט דער גיעבענטע ט פ ר ו ך ח י ב ע ר ו ו י י ן‬ ‫‪:‬‬ ‫ך י ח ע ר ר ע נרינ^ע כעןעעןטענ טהיער ה ע י פ ^ ר ‪ ,‬ווו*ך;עווי‪5‬ד דע‪ :‬ווחויע‪ /:‬י ע ד ע ‪:‬‬ ‫ע ו ך גיינערחרט‪".‬‬ ‫ס‪ .‬רימ ‪6‬חרטפפןתגל>‪ pn 4:‬טהיעררייך חייט ייי‪ /1‬י ע י ע י ו ר‬ ‫ע‬ ‫‪ .‬כ}ייכע‬ ‫נודע ??;גדים* כי לא הנמרה‪ :‬כןציעיות‬ ‫ואהלות•םבםמח בשיר'ותהלות• וחסד‬ ‫מקשרה‬ ‫עא‬ ‫של שבועות‬ ‫דבקו‪ .‬איש בנחלתי‪.‬יךבקו• כתר להכתיךה‪^;:‬ךבון‬ ‫רעף מננ‪1‬ב הזהירי בקרשי * חולק עם גנב שונא נפש•‬ ‫ולביתומארה‪ :‬ספירת תשע‪.‬והמדים בו תמצאנה•‬ ‫ואיש תבונה ידלנה• ומשם בארה‪ :‬נסמך לו מאמר‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬י‬ ‫ז‬ ‫'‪:‬׳‪.‬׳ז‬ ‫• ‪T‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪f•:‬‬ ‫‪:-‬־־־־‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫נתתי לכם לאכול • כירק עשב את כיל • לכם להתירה‪:‬‬ ‫מה?קר ולא מ גנבה תא?לו ושבעתם• אכוליושבימג‬ ‫‪:‬‬ ‫והללתם • שם הנורא‪ :‬לא תענה ברעף שקרים לכז‪1‬ב•‬ ‫המליצה אמר מפלי כשרו לכקו כלשון הכתוב באיוב ט יא ע״ו ול־״ל מין במינו ובשרו‪.‬‬ ‫מ פ ל י ‪ ,‬ל׳ כפילות תתיכות כמו שפי׳ רש״י ז״ל‪ ,‬וכשרו‪ ,‬ל׳ קוריה משפתה נעו‬ ‫ומכשרך לא תתעלם)ישעי׳ כת ז(‪ .‬עדכון רעך‪ ,‬קניןרען‪ ,‬וכינה הקבין כפס עדכון‬ ‫כי קכיניו של אדם עורכים ערוכתו‪ .‬תולק עם גנכ שונא נפשו‪ ,‬ל״ה כמשלי כ״ע‬ ‫כיד‪ .‬וככיתו מארה‪ ,‬שנאמר ;את האלה היוצאת וגו׳ וכאה אל כית הגנב וכלתו‬ ‫)זכריה ה(‪ .‬ספירת‪ ,‬משפר‪ .‬ואיש תכונה ידלכה‪ ,‬כצ״ל כלשון הכתוכ משלי כ׳ ה׳‪.‬‬ ‫ועשם כארה‪ ,‬ועשם לבאר אותם‪ .‬כסמך לו וכו׳‪ ,‬ז״ל הרי״ג‪ ,‬כתיכ כמ״ת לא תגנוב‬ ‫וכתיכ כעיכ הכה כתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגוי‪ ,‬מה שנתתי לכס יהיה שלכם‬ ‫לא תגנוכו מאתר עכ׳׳ל‪ ,‬וזה מעם מהפקר ולא מגכיכה וכו׳ ואמר ושכעתס אכול וכו׳‬ ‫כלשון הכתוכ יואל כ׳ כ׳׳ו ואמר והללתם שס הנורא לרמז ן‪ 1‬מה שאז״ל כמש׳ כ׳׳ק צייד‬ ‫א הרי שגזל וכירך אין זה מכרך אלא מנאץ‪ .‬וככר כתנתי לעיל כי לפי פשוטו לא‬ ‫תגנוכ כולל כל עניני גניבה הנעשה כשתר יהיה ממון או כפשות‪ .‬רען ורע איין אל‬ ‫‪,‬‬ ‫כזייכטכייח חיחרער חרט‪ .‬ז ח כ ן י י ב ע ח‪/‬יך יערער * ח ן נייח ויינענ) חיי;ענטהו‪:‬ן‬ ‫ח!‪:‬ד טו»יקקע ניך « י ט דערקרחנע ‪:‬יינע* חיי}נען הויפטעג‪.‬‬ ‫ע ‪ .‬ניבטו טחן דיינעג‬ ‫נחבנטען ד‪.‬חבעחונ‪1‬־‪4‬וט לו ע נ ט ו ו ע נ ד ע ן ‪ ,‬החט }חטט חיכו ח נ ט ע ן כע&חה*‬ ‫?ען‪ .‬ווער * י ט דיעכען טהייןט‪ ,‬דער חיגט»יך »עןב‪1‬ט ‪£‬יינד‪ ,‬חין ויינענן הויוע רוהט‬ ‫ר ע ר ‪ /jijfi‬ס‪ .‬היערויג ןיוטען‪•:‬ך ר ע ר ; ע כ ח ט ע ניינחו‪:‬ד‪6‬ונ&לי‪5 4‬י!ן*ערן; חיין‬ ‫ןוייגער ווחן‬ ‫ווירר ןיח הערלודיטען חוכר רחרוינ לו ‪»5‬רסטחניי^ען וויטען‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ד י ע ן ע ^ ‪3‬עבחטע קרון ל!‪4‬ע‪:‬ע»ןט ןןערדען י ע ‪ :‬ע ר ח כ ט ע ט ע ר ו ך ‪^ :‬חיך ידבער*‬ ‫‪3‬עכע חייך ח ן ן ע ע ר ד ע נ ג ע ו ו ח נ ו ע לוו ספייוע‪,‬‬ ‫ג י ^ י ע ג ערוויבע‪/‬‬ ‫לו געניעטעו‪*.‬‬ ‫‪:‬ח וויח חיך חייך ריח קרייטער דעי‬ ‫ם ‪ .‬סחן גע*יינטח‪£‬טציכען דינ‪4‬ען‪ ,‬ווח‬ ‫קיין דיעכטטיוד‪.‬ן טטחטט‪£‬ינדעט‪: ,‬ח‪»1‬ט חיהרחייך נחהערן; דח‪6‬חן קעננט מיהר‬ ‫}עניעסען לול־ געני‪4‬ע ח!;ד רחנקו ד)ו‪5‬יר דענ< צורנטבחרען‪ ,‬היי}י;ן נח‪»1‬ע|‪ .‬ל‪ \ .‬ו ח‬ ‫ווידער‬ ‫ריינען‬ ‫נחבוטען קיין‬ ‫‪5‬חןס‬ ‫ליי‪4‬ני‪,0‬‬ ‫קיינע‬ ‫ןי;ע‬ ‫מק‪5‬ךה‪ :‬ך ב ו ת ^ ש ל ^ ה ^ ת ^ ל י ח על‬ ‫^ ‪,‬עמקים• ק‪5‬לה‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לנה • ‪3‬ז'את‬ ‫ה‪1‬‬ ‫ח‬ ‫מצית‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫רעף ורע אייך אל תעזוב• ?!חלתו לספרה‪ :‬כלולת‬ ‫חמשים ושתים ב‪ 1‬נסכם״מ־ע לבחכםיבמשפט לחקיה‪:‬‬ ‫ןצירת אדם ללא סענד־ן הקבע • ‪.‬שש הנה שנא;י ושבע‪-‬‬ ‫תעוב נקרא‪ :‬טפיפת שיטים והולמים תעקר• יפיח‬ ‫מבים עדשקר • כי דבר כדה‪ :‬חמךת רעף בל התאוה׳‬ ‫והיית כנן תה • וינחר להתנבךה‪ :‬זבוךים אתו חמשיס‬ ‫תעזוב‪ ,‬ל״ה כמשני כ״ז י ‪ /‬ואמרו ז״צ כיי קרא רבה ריש כ׳ ו׳ ו ‪ : : :‬כי תתטא ושמעה •ןן^‪.‬‬ ‫אלה והוא עד וגו׳ זהושאמרהכתוכ אל תהי ע ד ת נ ס כ ר ע ך ו ה ש ת י ת כ ‪ : :‬ת ך ) ‪, ' • : • :‬‬ ‫כד כת( אל תהי עד תנם אלו ישראל‪::‬א׳ ואתם עדי כאם ה׳ ואני אל)ישעי׳ מג י י (‬ ‫כ ר ע ך זה ה ק ב " ה ‪ :‬נ א ׳ רעך ודע אייך אל תעזוב וגו׳ והפתית כשפתין‪ ,‬טאתד‬ ‫ששתיתםאותו בשיני ואמרתם כל אשר דבר ה׳ יעשה ונשמע וכו׳ ע " ‪ , :‬וזהושמסייש‬ ‫י ד ע לכ תכם‪ ,‬כצ״ל כלשון הכתןד‬ ‫תהלתו לספרה‪ .‬ואולםככ״י גרש מדריכך ישרה‪.‬‬ ‫קהלת ת׳ ה׳‪ .‬יצירת אדם וכו׳‪ ,‬ז״להרי״ג‪ ,‬כתיכבמ״תלת תענה וכתיב במ"בכע‪:‬י^‬ ‫אדם כצלמכו כדמותנו‪ ,‬מי שהוא כצלם ודמות לא תעיד כו עדות שקר שכל המעיד כן‬ ‫שקר כאילו מעיד למעלה עכ״ל‪ .‬שש הנה שנא ה׳‪ ,‬שנאמר שש הנה שנא ה׳ וש כ‬ ‫ת ז ע כ ת כ פ ש ו )משלי ו ע ז ( וזהו ושבע ת‬ ‫ע ו כ כקרא‪ ,‬וככללן יפית‬ ‫ע‬ ‫כזכיס עד‪:‬קי‪/‬‬ ‫טפיפת שמיס והולמים‪ ,‬דכדי שיא של אנשים שמיס והולמים‪ .‬ע פ י פ ת ‪ ,‬ל׳ דבור מ•‬ ‫והטףאלדרוס)יתזק׳ כא כ(‪ .‬והולמים‪ ,‬מי שדכדיהס כמתהלמיס והיינו כדגן שכאמד‬ ‫דכדי כדגן כמתהלמים )משלי ית ת ( ולהם ו ה ל ם א ת ד הואכמושפירש״ישם‪ .‬י י מ ד ז‬ ‫ר ע ך ‪ ,‬הדכרים התמודי׳ אשר לרעך כל תתאוה‪ .‬והיית כגן דוה‪ ,‬ל״ה כישעי׳ נ״ת»״‪f.‬‬ ‫זבודים אתו‪ ,‬נתונים וכתכריס עמו‪ ,‬זיודים ל׳ זבד טוב)כראשי׳ ל כ ( ע״ש פי׳ די•‪,‬־׳׳‪".‬‬ ‫_‬ ‫‪ 1‬י ג ע ‪ n‬ו י ן ן יו ‪ 4‬ע ן* — בעפיוה! עי ‪ F‬י י‬ ‫<ןו‪:‬ד דיעעג ‪5‬חטי‪1‬ר‪ ,crwj :‬בעחייפרע דיך ‪ 5‬״ ‪ a ^ M U‬יע‪0‬י‪1‬ן ט׳‪4‬ענדען‬ ‫לו פערקיניען‪ .‬כ‪ .‬דיעגע‪:1 :‬עבחט ‪ uonfinm‬דער ^עבמטע ל'וייחח»‪:‬ד*‬ ‫םוב‪£‬ל»ג; חייו ווייןע‪ :‬הער? קחן ווונד ווייס ‪:‬ית דייך ‪1‬עי»יזחטלע ל' ע‪:‬ט‪,‬‬ ‫וויקקען!‪ .‬י‪ .‬דער ניינטע טפרוך‪5 ,‬חן ערטח‪»£<6‬נ* י ע ז «ע‪:‬טען‬ ‫חינן עבענכיןדע גחטטע‪ ,:‬קחן דיעןע^ ;עבחטע גחטטעי‪ ,‬לו* גייטע‬ ‫‪4‬עועט*ט ווערדען‪ .‬ועב‪ :‬דינגע‪ ,‬ניוגט גחטט‪ /‬היישישע ‪ /T°‬יי•‪ :‬ויעכעכטע‬ ‫חי‪:‬ט איו חיין }ריין‪ :‬ט‪ .‬ח‪£‬טעררעדען חונד ‪5‬ער}יי‪»1‬ר»‪:‬גען וועד ווידעד‬ ‫;חטטע‪ :‬עבענביור »י‪4‬ען ספרינט חרער פחןט ליי;ט‪ ,‬דעל־ טפ״י״ט ויוטטענ‬ ‫ןחגטערונ*‪ .‬ח‪ .‬היו כ ע ק יי נע כ ע; יערי ע נחך ריינעג נ חכו טען‬ ‫קח וטב ח ר ק יי ט ע ו‪ ,‬בעפיעחןט רח‪ :‬ל ע הנטע געכחט‪ ,‬דחן ווירוט‬ ‫דוח *עדייהען וויח חיין ווחשערריינער ;חרטען חונד ח‪:‬טוועןןעכיער טטרחע‪.‬‬ ‫ז‪• .‬ויט ריעגע‪ ):‬גינד צער״חנדט ‪6‬יערח»ני‪£‬ו‪:‬פ‪3‬י; ‪4‬־‪1‬כחטע — דיח ‪!/‬חרטיג‬ ‫רער‬ ‫‪n‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬ע ע‬ ‫‪~ 1‬‬ ‫ע ר‬ ‫_־ ‪1‬׳‬ ‫יי' ית רי‪,‬ן‬ ‫‪135‬‬ ‫מצות וחקעליבכ^הךה‪ :‬יי׳תיוךהכןמגס׳‬ ‫ושתים‬ ‫עב‬ ‫של שבועות‬ ‫וארבעלמנות• דברי ךזכמים כדרבנות•‪.‬נטועים‬ ‫כמשמרה‪ :‬ומאמר לא טוב היות האדם לבדו• אעשה‬ ‫‪: — :‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־־ ‪.‬־־־־‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T T T‬‬ ‫‪V VIV‬‬ ‫לו עזר כנגדו• לחמוד מחברה‪ :‬הלא אצל לף עזר‬ ‫להשעף• לא החמד א ש ת רעף• והזכה לעטרה‪:‬‬ ‫ת״ דבורי כל המצות באפטעשרה נכללות• וכל העם‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-‬ד‬ ‫•‬ ‫רואים את הקולות• ואש םעךה‪:‬‬ ‫גואלם כזקן בישיבה נגלה לכללם • ןמאניכי;גד לר?ף‬ ‫ל״ה בקהלת י״כ‬ ‫דבלי תכעיס וכו‪/‬‬ ‫ללא תחמוד וכצעד‬ ‫בעבור היתס שכיניהם‬ ‫להשעך לכן לא תחמוד אשת רעך‪.‬‬ ‫ח‪:‬ה‬ ‫י״א‪ .‬ומאמר לא עוכ וכו‪/‬‬ ‫והוא אתרי‬ ‫הוא מתוכר‬ ‫‪:‬האציל לך‬ ‫ותזכה לעצרה‪ ,‬שימציא לך‬ ‫ה׳ עזר‬ ‫ה ‪ :‬ס יתברך‬ ‫לעמדת לך שכת׳ אשת תיל ע מ ר * כעלה )משלי יכ ד ( ‪.‬‬ ‫הקכ״ה‪ .‬כזקן בישיבה‪ ,‬כמו שפי׳ רש״יז״ל אצל דכור אנכי‪ .‬כמאנכיעד‬ ‫גואלם‪,‬‬ ‫לרעך אותיות מכין מצוות הכלילם; יראה לגרוס עד אשר לרעך וכלשון זה אית׳ככטדכר‬ ‫רכה פ י״ג דף רכ״ד א׳‪ ,‬תרי״ג אותיו׳ יש מן אככי עד אשר ל ר ע ן כנגד תדי״ג מצוות‪ ,‬וזי‬ ‫‪,‬‬ ‫אותיות יתרות ככגד ז׳ ימי כראשית ללמדך שכל העולם לא ככרא אלא כזכו׳ התור׳ עכ״ל‬ ‫וכן אי׳ שם כש׳ י״ת דף רע״כ א׳ תרי״ג מצות כנגד אותיות מן אככי עד אשר לרעך לא‬ ‫פחות ולא יותר )זולת ז׳ כ נ ג ד ז׳ י״כ( וכולן כתנו למשה כסיכי שבהם חקיס זמשפמים‬ ‫תורה ומשנה תלמוד ואגדה עכ״ל‪ ,‬ולא לתנס דייק הדור‪ :‬כלשונו לאמור עד א ש ר לרעך‬ ‫ולא אמר עד ל ר ע ך להורות כי שתי התיכות האלה שהם‪:‬בעה אותיות הם העודפים על‬ ‫תדי״ג לעומת ז ימי בראשית‪ .‬וכדרך הלצה נראה לומד כי לקת‪:‬תיהתיכות האלה‬ ‫‪,‬‬ ‫ד<‪1‬ר ווייוען החבען גרונד‪: ,‬ינד‪6‬ע‪:‬ט}עפ‪16‬וו‪:‬לט‪.‬‬ ‫<‪:1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חי‪1‬ט נ־צט‬ ‫‪4‬וט‪,‬‬ ‫דחט‬ ‫דער א ע נ ס יופיין‬ ‫וןיינע ‪4‬עד‪.‬י?‪£‬ין י״יוכען‪ /‬חיוט‬ ‫ך‪ .,‬ע ר וזחט‬ ‫^עןיגטע‬ ‫ניצט‬ ‫ריר‬ ‫חיינע‬ ‫דיינען‬ ‫דיינע! הויפטע‪ :‬ליערדע‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יענער ל ע ה נ ט ע‬ ‫חיך‬ ‫לו דיינער‬ ‫‪5‬רוייו יווכד‬ ‫‪4‬ע*יח‪5‬ןינקייט‬ ‫לוגעוען»ט‪,‬‬ ‫* ת נ ע דית קייטהייט דיר לו‬ ‫ף‪:.‬וו*»>»טןינע געכחטע וינד ד ע * נ ח ך חין דען לעחען‬ ‫;עבחטען ענטהחןטען‪ — .‬ד ח נ ; ח נ ל ע פ ח ‪ 1‬ק‬ ‫חונטער‬ ‫יויהכן‬ ‫דיעןענ} ‪4‬עבחטע ‪5‬חןןקח«»«»ען ח נ ג ע ^ ע ט ע ן ;‬ ‫‪4‬עחיזפין‬ ‫נו׳כוטען‬ ‫ב‪1‬ייבע‪,‬‬ ‫טפרוך‪:‬‬ ‫החט‬ ‫»יח ‪ 5‬ע ר נ ן ן * » ‪ 8‬ע ן‬ ‫דו»מערסטי««ען חוכר ‪ 5‬י ע ר ‪ 5‬ן ח « « ע ן ‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪r 11111 n {?—0nnnnoonoonorrnrrrrrnno‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ו‬ ‫מ‪2‬ת‪:‬ם כראען במנם• כהנך־ז מןהךה‪:‬‬ ‫י לא וד&א׳ ממםישםניוךא^לילהייחדעמו‬ ‫ייומם ולילה‪ :‬ןכ־ור• כלכול ןגנג"לכפלה‪.‬‬ ‫אצרך תש‪1‬ךר כעוברי מצולה‪:‬‬ ‫ז‬ ‫בגילה‬ ‫מעריב ליום שני‬ ‫*‪7‬‬ ‫אותיות מרן סצוית הכלילם‪ .‬אזי ניגבור נגלה וש?חדהו‬ ‫עם עולם •'משה וןניישךאל ל^ענו‪-‬שיךה ואשרו כלם‪:‬‬ ‫בגילה בינה !ישמחה רבה ואקורו כלם•‬ ‫י מי־כמכה באלם לד‪1‬ה מי כמיכה נאדר בקדיש נורא‬ ‫‪jrf V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫‪1‬‬ ‫חהלתעשה סלא‪-‬מלכווןךךאו בנ;ףב‪1‬כן_ע;ם לפני משה‪:‬‬ ‫אמונה אמן ‪#‬ק‪3‬ה אותיות נותרו• לעמת‬ ‫ןמי בראיית נאמרו• יפךת עז ׳יונק עם איש‬ ‫עןיבה שךח• זה צור יע‪5‬ענו פצו פה ]אמרו;‬ ‫זה יצור‪.‬יי^נו פצו ?ה וא?ןרו •‬ ‫יהוה יימלך לעילם ועד‪:‬‬ ‫ונאמר כי־שדה ייאת־יעקב וגאלו מיד חלק ממנו‬ ‫•‪•*.•:*.:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫י‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪;-‬־‬ ‫ו‬ ‫«‪-‬‬ ‫ו ‪T‬‬ ‫*‪v1‬‬ ‫ן ז י‬ ‫עצות‬ ‫רומזות לז׳ י״כ כעכורשגמעריא‪:‬להם בצידון• ז' אותיותיה׳ הוא גמגיריאשל ש ב ע ת ץ‬ ‫ס‬ ‫דוק ותמצא‪ .‬תז• כגביר וכוי‪ ,‬אז כ ‪ :‬ג א ; ס נגלה כגבול וכטו‪:‬פי׳ רש׳׳י שם‪,‬‬ ‫אםוגר‪ .‬אומן‪ ,‬צממו אכן אמת ואמונה הוא כי שכמה אותיו׳ וכו׳ וכלשון המדרש ה י י ל‬ ‫‪3‬נילה ?תה בשנ^רזה רבה ןאכזרו‬ ‫כלם‪7‬‬ ‫מי‪ .‬כמיכה באלםיהייה מי כמכה נאדר בקדיש נ‪1‬דא‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫"״ ‪I‬‬ ‫‪.*I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‪4‬‬ ‫יי‬ ‫^בניףב‪;:!$‬םלקנימשה‪:‬‬ ‫י בבה ?זאדאביף]אמף• נצח‪.‬יךמימיף‪.‬‬ ‫לא תךציח׳‪ ,‬סדור בצלמי וימלמף•*עליון‬ ‫צוךף הסליכהו• בנאומף‪ :‬זה צ ו ר י נ ו פצו־‬ ‫ז‬ ‫; ; ‪ :‬מ ל ך לעלם ועד‪:‬‬ ‫]אמה‪:‬‬ ‫?ה‬ ‫ונאמר כי פדה יי את י יעקב וגאלו מיד חזק ממנו‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‪/ -r‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫• ־ ‪v • | T T1‬‬ ‫לא‬ ‫•‬ ‫עג‬ ‫של שבועות‬ ‫עצות מרתק מקרא אחרון מעירנו• זכות‬ ‫‪£‬עאח לציון קףת מ^עדנו• ראות מוסתי‬ ‫‪2‬אלה ביאת משיחנו • לגאלגו מ!ד חזק ממנו‪:‬‬ ‫בחף אתה ין גאל ישראלי‪:‬‬ ‫העכיבנו‪;.‬י^הינו לשלום והעמידנומלכנו לה;יםופרש‬ ‫ןןלעי ס^תשלומףוחי־ןננו ?עצה טובה מלפדף והושיענו‬ ‫למען^מף והנןנעדנו והסר משליבו אויב‪:‬דבר וחרב וקנב‬ ‫ויגוןוהסר שטןמלפנינוומאהרנו ובצל בנפיףתסתירנו כי‬ ‫אל שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך חנון ורחום אתה‬ ‫‪1":‬‬ ‫־ • ••|‬ ‫*‬ ‫‪TIT‬‬ ‫״‬ ‫‪|V IV‬‬ ‫־‬ ‫‪TIT‬‬ ‫!‪:‬־־‬ ‫ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם •‬ ‫‪T‬‬ ‫; ־‬ ‫״ ־ ‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪• - :‬‬ ‫••ן‬ ‫••ן‬ ‫; ‪.‬‬ ‫עלינו סכת שלומד‪:‬‬ ‫ופרוש ‪I" T‬‬ ‫בךבי תורת נסהכמו נעימים • גסעטחנלרוח‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כתרים‬ ‫עצוח‬ ‫מרחיק‪ ,‬הוא רישא דקרא סל אמונה אומן)ישעי׳ כה א ( וטעמו מה‬ ‫מרחיק לגאלני מקרא אחרין מעידו לני‪,‬‬ ‫שיעני;‬ ‫שכן המקרא האחרון שמביאים הנה אנכי‬ ‫שילח לכם את אליה הנביא יגי׳ נ ם ו ף מלאכי‪ ,‬והיא היה סיף הנביאים‪.‬‬ ‫ברבי‬ ‫תירית‪ ,‬כ י נ ו י תיר‪.‬־ת‪ ,‬זהיא עש״ה אכתכ‬ ‫לויביתירתי)הישע תיכ(‪.‬‬ ‫נתחכמו‪ ,‬נעשו חכמים מחוכמים‪ .‬נעימים‪ ,‬ישראל• כי‪/‬עטרי וכי'‪ ,‬כמו שאו״ל במסי‬ ‫ל'א תנאף׳ פעמיו ת חוצות ומחליקות‪.‬‬ ‫ציוריות נפשות בשוהותעמוקיות • לא ת ג נ יו ב‪,‬‬ ‫רבוציות זהב חשוקות• רחום‪;:‬אלף ממצוקות‪:‬‬ ‫ברו״ אתה יי מלף צור‪.‬ישראל ןגואלו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫השכיבנו וגו עד ם ‪ :‬ת שלומך•‬ ‫‪,‬‬ ‫לא תענה‪# ,‬קרים לעניות בעדיוסיף‪.‬‬ ‫)‪3.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יט‬ ‫‪10‬‬ ‫מעריב ליום שני‬ ‫‪73‬‬ ‫כחךם ה‪1‬םימים • נתאשת במי לחן לךזם לטיוב‬ ‫כל תמים^ישר^נושע ב‪:‬י תשועת עולמים‪:‬‬ ‫מיוסד ע ״ פ א ״ ב ‪ ,‬ובסוף קתום שהמית א ל י ע ז ר ב ר ב י נתן ע ר ל ו י א מ ץ ב ת ו ר ה‬ ‫א מ ן ואםן‪ ,‬והשיטה האחרונה מכל חרת חתים לעולם על ל הכתוב ממם‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אשריך יקראל מי כמוך עםקגלתו‪ .‬בשתיןןד־ישיות‪.‬‬ ‫קךשך לשמו בקדשתיו • גורלך תומך וחלקו אתה וחבל‬ ‫נחלתיו‪-‬דוךיך אהב והקרי?ןך לכל ?םוךי אגרתו‪ .‬הכתוב‬ ‫מעיד ובהיאכתוב שטתו• קדש ישראל ליי ראשית‬ ‫תבואתה‪ :‬ואךץ ?חשה ‪3‬ןןשרמגלותמקדשה• זכס‬ ‫שנת ד ף פית גשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באי ס ׳ רנוא של מיה וקשרו לכל‬ ‫אחד יאחד ב׳ כתרים‪ .‬נתאשרו‪ ,‬נעשו מאושרים במאמרו ית׳ כדכתיכ מי יתן יהיה‬ ‫לבכם זה להם וגו׳ )דברי׳ ה כי(‪ .‬ישראל נושע י כ ו ‪ /‬ל״ה בישעיה מיה‬ ‫אשריך‪.‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫בשתי קדישית זכי ‪ ,‬בויקרא רבה פ ' כ ״ ד ‪ :‬ככל יום ויום העליוניס‬ ‫‪,‬‬ ‫מכתירים להקב״ה ג׳ קדושות‪ .‬מה הקכ״העישה? נותן נראשו אחת ושתים כראשס‬ ‫של ישראל הה״ד דבר חל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו‪ ,‬והתקדשתם יהייתס‬ ‫קדושים עכ׳׳ל‪ .‬גירלן ת י מ ן ‪ ,‬היא ת י מ ן יסומן ג ו ר ל ן שנאמר אתה תזמין גורלי‬ ‫חבלים נפלי לי בנעימים )תהלים טז ה ( ואמרי עליי כשיחר טיב הגירל הזה ת מ כ נ י‬ ‫בסיני‪ ,‬חבלים‪ ,‬תירה שבכתב יתירה שבעל פה‪,‬‬ ‫א מ ר ר ׳ פינחס הפלת גירלית ע ל‬ ‫אי״ה ישלי נמצא בנעימים נהכחל עליון גויס וכי'‪ ,‬יזהו יחלקו אתה יחבל נתל^ו‬ ‫דודיך‪ ,‬ידידיתין‪ .‬יהקדימן לכל יסודי אגודתי‪ ,‬כבראשית רבה פ א׳ ששה ד ב ר י ס‬ ‫‪,‬‬ ‫קדמי לבריאת העזלם יש מהם שנבראו רש מהם שעלו כמחשכה להכראית‪,‬‬ ‫התיר?‬ ‫וכסא כ נ י ד והאמת וישראל וכית המקדש ושמו של משיח וכוי‪ ,‬איזה מ ה ס ק י ד ם ף‬ ‫ראנ״כ אמר התורה ק ד מ ה ‪ . . . .‬ריה ור׳ ירמיה כשםר״ש כדיי אמרומחשכת; של‬ ‫ישראל קדמה לכל דבר וכו׳ עכיל‪ ,‬ואמרו עוד שם כראשית כרא אלהיס בזכיי;‬ ‫ישראל שנקראו ראשית שנאמר קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה )ירמיה כ ‪0‬‬ ‫ע‬ ‫כ'ל‪.‬‬ ‫ושני המאמרים יתאחדי ילא יתפרדו והכוינה בהם כי ששת הדברים הס י ס ו ד י‬ ‫מריאה‪,‬‬ ‫ייסיד היסודית ישראל‪ ,‬וזהי שדקדק הפייטן יאמר י ה ק ד י ״ ן ל ג ל‬ ‫יסודי‬ ‫אגידתו כי חמשת הדברים הם יסידי העילם זישראצ קדמי להם והנה הם יסזדי‬ ‫ה י ס ו ד י ‪ .‬ידקדק עיד ייאמר‪ ,‬הכתיב מעיד יכה' כתיב שיטתי זכי׳ יר״ל כ י מן הכתיכ‬ ‫‪,‬‬ ‫הזה נעכחו יש עוד ראיה שישראל קדמו מדכתינ ראשית‬ ‫ראוי‬ ‫תבואת?‬ ‫תבואת!־•‬ ‫בה׳ והיה‬ ‫נו׳ כמשפט ה ט נ י י לנסתר אלא שלכך כתכ נר‪,‬׳ לרמיז שישראל‬ ‫הם ראשית חמשת היסודות הנזכרים — יזה דקדוק נכין מאיד אף שבעל הדרש לל>‬ ‫הזכירו בפירוש‪ .‬ויש להטעים הענין עוד באמרכי שהכריאה תכינה בשם תניאה'‬ ‫גהכטרפות אל הדברים הקדומים לה שהם סכת ההורה‪ .‬כ»שר מעלית‪ ,‬כמפירש‬ ‫‪c^>-‬‬ ‫‪IIJ O O O C K » O C « C « > O O O O C O O O O < > O O O O O O O C X X 5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תךדיוף צדק ןכלאךחיוהיף‪ .‬לא תחמוד‪,‬‬ ‫עד‬ ‫של שבועות‬ ‫ל_עםמכל אם בפיעים בקדשה״חביבים בנים ניויןלי דת‬ ‫מורישה״ טנא בכורים משבח הארץ בזריזות להורישה‪.‬‬ ‫יפה מצרה בשעתה בעתה להחישה• בי‪1‬ם הבכורים‬ ‫•‬‫‪:‬‬ ‫־ ! ־‪ :‬י ‪T * T : T • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫ןהקרילכם מ?חה חךשה‪5:‬בור ה לבנון בית ‪3‬פר אשכל‪.‬‬ ‫ל ה ב ל ו ת ולהביא מראשית פרי כל• מצות בכורים ריאה‬ ‫תאנה דמון ואשכל• נבכר מבשל מסמניו להביאו‬ ‫לאמךכל• סודר בכוריו להדרן ולעטךן מכיל• ראשית‬ ‫כל בכורי כל וכל תרומת כל‪ :‬עיחי של מעמד מתכנסות‬ ‫כלהעירות• פן יאהילו לנים ברחוב כל השירות• צהר‬ ‫עלה ?זמנה אומר קומה ונעלה ציון ?שירות• קרובים‬ ‫מביאים סאנים‪.‬וענבים בהךרות• רחוקים סביאים‬ ‫צמוקים וגמךות• טב‪1‬ת מאיד כתאני הבכרורז‪:‬‬ ‫נמס'‬ ‫כלים פיא מיו‪ .‬מכל אים זכו‪ /‬כ ד כ ת י נ כי עם קדיש אתה לה אלהין‬ ‫‪,‬‬ ‫זנך כתר ה׳ להיות לו לעם סגלה מכל ה ע מ י ם ) ד ב ר י ם יד כ ( ‪ .‬מ‪6‬כח הארץ‪ ,‬מן‬ ‫זי מינים שנשתנתה בהם ארץ ישראל‪ .‬בזריזות‬ ‫מפריש‬ ‫להפרישה‪ ,‬ראשון ראשון‬ ‫שככר‬ ‫כדתנן בריש פ׳׳ג דככירים‪ .‬ביום הנכירים וכי‪ /‬ל״ה נ נ מ ד נ ר כ״ח כ״ו‪.‬‬ ‫כביד הלבבין‪ ,‬לבנון ביה״מ כמי שאז״ל על ההר הטיב הזה והלבנון‪ .‬בית מ פ ר‬ ‫אשכיל‪ ,‬ביתי של הקניה המתואר אשכיל הכיפר בשיר השירים וכמאמרם זיל‬ ‫במסכת שנת ד ף פית‪ .‬מראשית פ ר י כל‪ ,‬שנאמר ולקחת מראשית כל פ ר י האדמה‬ ‫וגי' ) ד ב ר י ם כי ב ( ‪ .‬י צ י ת בכירים ריאה זכו‪ /‬כ״כ נריש פ״ג ד ב כ ז ר י ס ‪ :‬א ד ם‬ ‫יורד ל ת י ן שדהו ורואה‬ ‫תאנה שבכרה אשכול שבכר רמין שככר קישרן בגמי‬ ‫זאומר הרי אלי נכירים יכו׳‪.‬‬ ‫בנכר‪,‬‬ ‫כ״כ נכ״י יכן ע ק ר לשון ניכיר‪ ,‬ומה‬ ‫שאמר מבישל ר י ל מבושל מעט אע״פ שלא נתבשל כל צרכי שהרי יכיל לקריא‬ ‫שם כשהם פגים‪.‬‬ ‫מסמנו‪,‬‬ ‫כ י כ בכיי )הוא ל׳ סמן והיינו שכורן עליז גמי‬ ‫או דבר אחר לסמן‪ ,‬ובספרינו מ ו מ נ ז בז׳ ויהיה טעמו שהיה מזמינו לביכורים‬ ‫על ידי סמן‪ .‬לאמרכזל‪ ,‬הראש הממזנה ע ל הדבר נקרא אמרכיל‪ ,‬וכאן ר י ל‬ ‫ראש המעמד כ י לעירו‬ ‫היו מתכנסים‪ .‬סידר נ ט ר י י ‪ ,‬כל אחד‬ ‫היה מ ס ד ר‬ ‫בכיריו בכלים והיה מ ה ד ק ומעשרן מכל המינים הטינים והיפים להניחם למעלה‪.‬‬ ‫ראשית כל בכורי ז כ ו ‪ ,‬ל״ה ביחזקאל מ״ד ל ‪ /‬עירו של מעמד י כ ו ‪ /‬שם משנה‬ ‫‪,‬‬ ‫נ׳‪.‬‬ ‫צוהר עילה זכי ‪ ,‬שם משנה ג׳‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫טינות מאד ו כ י ‪/‬‬ ‫ליה בירמיה כ י ד ב׳‪.‬‬ ‫יופי צחות ק‪\5‬ןעמיתףי במה מאניות ה^לוס‬ ‫‪:‬‬ ‫תשכב‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫•‪74‬‬ ‫שורהולךלסניהם וקרניו ?)צפותןהבי• תגדתבראשו‬ ‫‪ .‬וחליל מכה ל^הצביא * אד ןהגמנם בקרוב לקךנת לביא‪.‬‬ ‫•לעטר בכוריהם שלוחים רצים לפניהם כצבי‪ .‬יופי‬ ‫‪ .‬וזפארתולשב^הכלים להביא‪ .‬ראשית בכוריאדמתןז‬ ‫• ןיית ל‪:‬אלהיף תביא‪ :‬ע^רו בכוריהם יוצאים לקראתם‬ ‫בשידה‪ .‬זרזו• לפי כנטד הנכנסים לצאתולעדה‪ .‬י־צים י‬ ‫לשאול בחלומםקגניםואנעים להחךה‪? .‬אמרביאכס‬ ‫לשלום להרגילם ללןתיד לךדה‪ .‬רגילים היות לבוא‬ ‫ולהביא ולחוג מועךה‪ .‬וחג הקציר בכורי ב]עש'יףאע‪1‬ר‬ ‫תןיע בשדה‪? :‬הגיעם להר הבית אף המלך סלו מדים ״‬ ‫יחד ?בואם לעזרה דברו הלרם ?שירים״ נואמיש‬ ‫ארומ?זף יי כי ךליתני וגומרים ״ תורים ומזלות שבצד‬ ‫‪:‬‬ ‫הסלים עולות להדריםינותנים מה שבידם לכהנים וכל‬ ‫‪.‬הפרשה קורים* והניף הכהןאיתםצל לחם הבכרים‪:‬‬ ‫יודע מקרין ואינו יוךעמלה?סיפהי ו^ל קריאה מיוצרת‬ ‫תג זית‪ ,‬ע ט ר ת של זית‪ ,‬להצניא‪ ,‬להעלימם נצנא‪ .‬לקרית לניא‪ ,‬תאר ל י י ו ש ל י‬ ‫‪0‬‬ ‫בדכתיכ אריאל קרית חנה דוד)ישעי׳ כ ע א( ע״ש פי׳ רש״• והייני לעיא והייני ארי‪,‬‬ ‫אז שיהיה טעמי עירו של דוד המבינה לניא‪.‬‬ ‫לעטר בכוריהם וכי'‪ /‬שם נמשכה‪.‬‬ ‫יופי תפארתו‪ ,‬טעמו מצוה מן המובחר להניא הכנזריס כשכעה כלים נ ל מין ככלי'‬ ‫מייחד כדאי׳ בתיספתא‪ .‬עטרי בכיריהם יכ<‪ /‬שם מיג‪ .‬להרגילם לעתיד לדדה‪,‬‬ ‫שעל ידי זה שנתקכלו בסכר פ נ י ם יפית היי מרגילים למא לעתיד‪ .‬ל ד ד ה‪ ,‬ל ׳‬ ‫הליך‪,‬‬ ‫ותפס נלשין זה נ ע נ ו ר שמצאנזהו נעילי רגלים כ ד כ ת י נ א ד ד ם ע ד בית‬ ‫אלהים בקיל רנה יתידה )תהלים מב ה ( זע״ש כ י ׳ רש״י‪ .‬נהגיעם להר הנית יכי׳‬ ‫שם מירי תזרים יגיזלית שיצד השלים יכי'‪ ,‬היי תילים מצד הסלים ת י ר י ם ז נ נ י‬ ‫יזנה כדי ל ע ט ר את הביכורים והם היו עילית כדאי׳ שם מיה יבירישלמי‪ ,‬יעולית‬ ‫העיף נעשים נקרן דרומית מזרחית כדאיתא נמשנה ה׳ פ״ו דזנחים וזהו עולים‬ ‫להדרים‪.‬‬ ‫יודע וכו‪ /‬שם משנה!‪ /‬מלהכמיפה‪ ,‬שלא לנייש את שאינו יודע‪ .‬גבול‬ ‫ת^כבו^מז‪7‬נתף‪ :‬ברו־ אתהןיהפלש‬ ‫ז‬ ‫סכת‬ ‫עה‬ ‫של שבועות‬ ‫ועד זמן אסיפה • דבר שמחה מאז והלאה לא חשופה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪1 • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• • ‪T i T T T‬‬ ‫לא קורץ ומביאים;!ד חנכה לעדפח‪ .‬ומאז אין לביאים‬ ‫קדם יום הנפה• ממושבותיכם הביאו להם תנופה‪:‬‬ ‫ומה יפו פעמיך בנעלים תאמי צביה• ישירו בעלותם‬ ‫‪?:-‬׳‬ ‫‪••T;T‬‬ ‫‪•TT-:-T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫שמקתי ןאוכ״ךים לי נלך בית יה • אומרים עובדות היו‬ ‫רגלינו ?שןןךי ?נויה״?‪1‬זמרים ?הרהבית הללו בקךשיו‬ ‫בוערה • צוהלים ורוגנים בבואם לעזרה בהודיה• כל‬ ‫‪:‬‬ ‫—‬ ‫‪:‬־••‬ ‫‪TT:‬‬ ‫‪•-: :‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-:-‬זד‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הנשמה תהלל יה הללויתבהיות כל אלה תקפו מישעני‪.‬‬ ‫תשוךתי ומנהתי הולכת ולכפרת לפני• ןעתה אין ןבח‬ ‫ואספו דורוני‪.‬ךהקנו מעל גבולךואיןלהסשיךך בקרבני•‬ ‫השיבנו יי אליך ונעבדך ?מאמר חזיוני• כאשר יביאו מ י‬ ‫• ‪T‬‬ ‫ישראל את המנחה בבלי טהור בית יי‪ :‬אריאל בהיותו‬ ‫‪. . ......‬‬ ‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪. ..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫במוסדו רבעיו מכפרים• מעת נחרב לא כפרו חובות‬ ‫קריאה י כ י ‪ /‬שםפ״אמשנהי׳‪ .‬מאז והלאה‪ ,‬מן החג ואילן ע ד חניכה‪ .‬לא חשיפה‪,‬‬ ‫לא גלוי׳ לכן אין קירין אגל מ״מ מניאין ע ד חניכה אכל מן אחר חניכה יאילן אין‬ ‫מביאין ע ד עצרת וכל זה מייאר שם כמשנה‪ .‬יים הנפה‪ ,‬עצרת יים הנפת העומר‪.‬‬ ‫מה יפו פ ע מ י ן זכי'‪ ,‬פסיק היא בשיר השירים ז׳ כ׳ יכמי שאמרו עליי רז״ל נ מ ס סכה‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ף מ י ט ב ‪ /‬מה יפי פעמותיהם של ישראל כשעה שעילים לרגל! ישירו בעלותם ו כ י ‪/‬‬ ‫כ ל העני ן הזה מבואר בירושלמי פ״ג דככורי׳ כדרך היו אומרים שמזתי באימרים לי‬ ‫נ י ת ה׳ נלך‪ ,‬נירושלם היי אימרים עימדית היו רגלינו נשעריך ירושלם‪,‬‬ ‫כהר הנית‬ ‫היי אומרים הללויה הללו אל בקדשי‪ ,‬נעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה‪ .‬תקפו‬ ‫משענ׳‪ ,‬הדברים שהיי למשען לי היו חזקים ותקיפים‪ .‬יאין להתשירך‪ ,‬להביא‬ ‫תשורה ל ן ‪ .‬כמאמר חזיוני‪ ,‬כמאמר הנניאה ישעי׳ ס״י כ׳‪ .‬אריאל‪ ,‬תאר למקדש‬ ‫עיש המזבח‪ .‬רבעיי מכפרים‪ ,‬כ י ׳ המפרש‪,, :‬ע״ו ינסכו רביעית ההין״} יאיננינכין‬ ‫ג י לא לינאני בשים מקים שיהיה נ ס ן רביעית ההין לכפרה גס אין ט ע ם לומר רבעיו‬ ‫מכפרים כאלי לא הקריבו כיא רבעים‪ .‬יאילם הפי׳ האמת׳ היא הכתיכ המפירש‬ ‫!‬ ‫‪f‬‬ ‫ביחזקאל מיג ט״ז שנאמר שם‬ ‫ו ה א ר י א ל שתים עשרה א ר ן בשתים עשרה רחב‬ ‫סבת שליובם ע‪5‬ט?ע‪3‬בל עמו י^ראד־‬ ‫ןעליחשלם‪ ':‬י י ‪ .‬י‬ ‫ושמרו‬ ‫‪1‬‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫‪75‬‬ ‫ונדרים • נסוך נחשב ?;מלא גרון מורים‪ .‬ונדןק לחכמים‬ ‫כאלו בכורים מרים‪ .‬מקרא מלא כתוב ראיה לךברים״‬ ‫ויבא לאיש האלהים לחם בכורים‪ :‬אפסו דוברי בנאוה‬ ‫‪V:T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪V V‬‬ ‫*‬ ‫‪"i‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫‪T—.-l‬־‪••T‬‬ ‫איש צרכנו• שואל• מטו ופסו• אמונים לאין יד לאל‪.‬‬ ‫נפשנו• חאבהו?ןצפה לביאת ג^‪ .‬חזקנו ואמצנו ?בנין‬ ‫אריאל* סלול השלום ?ריוס״עלע‪£‬ף הי^* הזקיפה‬ ‫ממעון לןףןןף מן השמלם וברך את ןן§ף את לע‪1‬ךאל‪:‬‬ ‫כרוך אתח יי הפורש כ כ ת שלום עלינו ועל כל‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עמו ישראל ועל ירושלם‪:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫• ‪T:‬‬ ‫כשנת• ושמרו בני־ישראל את־השבת רועשות א ת ‬ ‫ן‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫;‪IT‬‬ ‫‪:J‬‬ ‫*‬ ‫‪T :‬‬ ‫•־‪».‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪AT.‬‬ ‫‪'-S‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫השבת לררתם ברית עוד^ם‪ :‬ביני ובי בניישר^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J T -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬די‪.‬‬ ‫אות הוא לעלם כי״ששת ימים עשת יהיד־ז את‪-‬‬ ‫ך‪.‬שמלם ואת־האךץ וביום השביעי ש י ת וינפש‪:‬‬ ‫ולדבר מ&ה אח־מ^רץהוה ^־?ני‪:typ‬״>! ^‬ ‫ר נ ז ע אלארנעת‬ ‫צ״ן <‪ 't‬כזמן‬ ‫ר נ ע י ו ‪ ,‬ועיש פ י רש״י; זאז״ל במס׳ ברכית ד ף כיה י כ מ ‪ - :‬ז‬ ‫‪,‬‬ ‫שכהמ״ק קיים מזכיז‬ ‫מ כ פ ר זכו‪ /‬והן הן דנר׳ הפייטן•‬ ‫נחשנ וכו‪ /‬ר י ל עכשז שאין בהמ״ק קיים נסשכ כ נ ס ן‬ ‫גרון מורי התורה ונזקקים לחכמים ‪j‬‬ ‫לאיש האלהים לחם בכורים )מ״כ ד‬ ‫אלישע אוכל בכירים ה י ה ?‬ ‫בכירים‪.‬‬ ‫שבידם(‪.‬‬ ‫זקיכן כשאנו ממלאיס‬ ‫מלא ראי׳ לדברים שנא׳‬ ‫)‪py‬‬ ‫אלא לימר ל ן המביא דורון לתיח כאילי מ ק ר י‬ ‫בצדקה‬ ‫אמונים‪,‬‬ ‫נשוך‬ ‫מ כ ( ואזיל במם׳ כתיבות ד ף ק״ה ו כ י‬ ‫אפסו דיברי בגאיה‪ ,‬הצדיקים‪,‬‬ ‫כ ל העילם כילי נזין‬ ‫)בזכות‬ ‫ומקרא‬ ‫ית‬ ‫)של‬ ‫כמי שאז״ל ב״ס׳ ב ר מ ת‬ ‫הקב״ה( והם‬ ‫‪3‬‬ ‫דף‬ ‫׳"‪ 1‬ב‬ ‫)הצדיקים( טוניס‬ ‫בזרוע‬ ‫‪,‬‬ ‫כשמואל הנביא שאחר עני בי‪ .‬סליל השלים י כ י ‪/‬‬ ‫לפרוש מסלת השלום על עמך הואל והתרצה! השקיפהוכי‪ /‬ליה ב ד ב ר י ' כ י י ט״ו'‬ ‫‪ 3 x‬ו ש מ ר ו בנ^שךאל^^ררםבת^יות את־השכת לדירתם ברית»•‬ ‫עיילם‪ ':‬ביני'ובין בני ישראל איות הוא לעילם בי־ששת יטים‬ ‫ז‬ ‫יי את־ה^מים ואת־־האךץ וביום השביעי שבת וינפש‪:‬‬ ‫‪rtyy‬‬ ‫ידבר טעןה את־מעךי יהוה ^־בני יקרא‪ *:‬ידי‪.,‬‬ ‫עו‬ ‫של שבועות‬ ‫^ ת י ‪ T$fr‬ת‪$‬תח יןוי‪.‬יגיד תזזלתך‪:‬‬ ‫ברוך אתה'יי אלהינו ואלךויאביתיבו^אלהי אברהם‬ ‫ן ה ג ‪ ; 1‬ר א \ עליון‬ ‫‪ V‬הגדול ותגבור‬ ‫גומל חסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא‬ ‫גואל לבני בניהם למען ‪#‬מ‪ 1‬באהבה‪:‬‬ ‫מלך עוזר ומושלע ומגן• ברוך אתה יי מגן אבךהם‪:‬‬ ‫אתה גביור לעולם אדני מחיה מתים אתח רב להושיע‬ ‫מכלכל חיים בח‪$‬ד מחנה מחים ברחמים רבים סומך‬ ‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקנם אמונתו‬ ‫לישני ן‪1‬פר מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך‬ ‫ממית ומחיה ומצמיחישו;גה ונאמןאתה להלזיות מתים•‬ ‫ברוך אתה ין מחיה המתים‪ :‬אתד^קדושושמךקדוש‬ ‫וקדושים בכל־יום יהללוך סלהיבךוךאתהיי הקדויש‪:‬‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים • אהבת איותנוורצית בנו •‬ ‫‪ : T -‬־‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪ - T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬ז‬ ‫ד ו‬ ‫•ן‬ ‫ז זו‬ ‫ןרומ^תנו מכל הלשונות • וקראתנו ‪3‬מ^ו־תיך‪.‬וקר‪5‬יןנו‬ ‫‪^T‬״‪C J T ^ l‬‬ ‫*‬ ‫מלבנו‪.‬ל?ביךתף‪ .‬ושמףהגדול והלןי^‬ ‫ותתךלנו יי אלהינו באהבה‬ ‫‪:— :‬־־»־‪.‬‬ ‫״ י יי ו • ‪— V i • J‬ן‬ ‫למנוחה‬ ‫שבתות‬ ‫‪T‬‬ ‫ומאדים לשמחה חגים וןמנים לששון• את־יום‬ ‫השבת‬ ‫הזה ואת יום חג השבעות תה• זמן מתן' תורתנו•‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬ ‫‪• I T : .‬‬ ‫• •‬ ‫‬‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אלהינו ואלהי אבותינו• יעלה ויבא ויגיעויראה וירצה‬ ‫••‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- t‬‬ ‫~ן‬ ‫"‪-I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ן ‪T‬‬ ‫; ־ •ן‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪-1‬י‪.‬‬ ‫וישמע ויפקד ולוכד זכרצבו־ ופקדננו וזכרוןאבוקיגי־‬ ‫וזכרון מעטיח בן דוד עבדףייווכרון׳ךוישלים עיי ק י ‪ #‬ף ׳‬ ‫וזכרון כל עמף בית ישראל לפניף• לפלטה לטיובד‪.‬‬ ‫לדון ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום‬ ‫מעריב ליל שני‬ ‫‪6‬‬ ‫ר‬ ‫הג השבעות הוה‪ :‬זכרנו יי אלהינו בו לטובה ופקדנו בו‬ ‫‪J:T‬‬ ‫"‪7‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J••:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫לברכה והושיענו בו לחיים• ובדבר ישועה ורחמים*‬ ‫חוס והננו ורחם עלינו והושיענו• כי אליד עינינו • כי אל‬ ‫‪:‬־ד־ו‬ ‫‪•• - :‬‬ ‫‪•• T‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫" ו‬ ‫״ ;•ן ‪J‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫• י י ••ן‬ ‫מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬ ‫ןהשיאנו‪.‬יי אלהינו את ברכת מועדיך לחיים‬ ‫ולבלום‬ ‫? שמחה וילששון כ א ש ר רציית ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪T 1• T •.-:-) T t‬‬ ‫• ‪T:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪z:‬‬ ‫לשבת‬ ‫אלדןינו ואלהי אבותינו מ ה בטגוחתנר‬ ‫?מצותיף ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך‬ ‫קךשנו‬ ‫ושכחנו‬ ‫ב י ש ו ע ת ך וטהר לבנו לעברך באמת ןהנחילנו‬ ‫יי אלהיט באהבה וביצת בשמחה ובששון ? ב ת י מועדי‬ ‫קך‪#‬ך• ןושמחו ?ך ישך^ קןקךשי ‪#‬מך• ברוך אתה יי‬ ‫מקדש‬ ‫השבתףשך^‬ ‫ןהזמנים‪:‬‬ ‫ך צ ה יי אלהינו ?עמך ישראל ובך‪1‬פלתם • והשב‬ ‫את העבודה לדביר ביהך ואשי ישר^ ותפלתם באהבה‬ ‫ותקבל ברצון וןזהי לרצון תמיךעבוךתןשראל^עמף‪.‬‬ ‫י ותתעה עינינו ?שובך לציון ברחמים״ בחך אתה‬ ‫יי המחזיר שבינתו לציון‪:‬‬ ‫״ מודים אנחנו ל ך שאתה הוא יי אלהינו ו^הי אבותינו‬ ‫לעולםועדצייר תינו מגן‪:‬שענו אתה הוא לדור והר נודה‬ ‫קיךונםפר ^זהלתך_על ת;נו ה?זסוךיםסדךועל נשמתינף‬ ‫הזקורות‬ ‫לך • לעל נסיך ש ? כ ל יום עמנו ועל נ^לאותיף‬ ‫?טובותיך שבכל‪.‬עת‪;.‬גרב ובקר ]צהרים הטוב כי לא כלו‬ ‫רחמיך ןהקרחם בי לא תמו ססריך מעולם קרנו ל ך ‪:‬‬ ‫ועל כלםיתברךךתהמם ש?‪1‬ךמלכנו תמיר לעולם ‪ $‬ד ‪:‬‬ ‫עז‬ ‫של שבוערת‬ ‫^מףבאמתה^לש^תנו‬ ‫וןןזךתנוסלה״ברוךאתה ןיהטובשמףולףנאהלהודות‪:‬‬ ‫שלום ךב על־ישראל עמך תשים לעולם בי אתה הוא‬ ‫מלך אדון לכל השלום וטוב בעיניך לברךאת;עמך‬ ‫!ישראל בבליעת ובכל שיעה בשלומך• ברוך אתה יי‬ ‫‪T: T - I T IV : • T r‬‬ ‫;‬ ‫; ‪f‬‬ ‫‪•• T:‬‬ ‫המברך אר־דעמוןשךאל בשלום‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪9‬ךע ‪ten‬פתי מדבר מר‪!$‬ה ובמקלל• מן‪#‬י תדוש‬ ‫אל‪1‬ןי נצ־וף‬ ‫ו‪3‬פ‪£‬זי נ ^ ר לכל תהיה פתח לביבתיוךתף ובמןיתיףתך^ף‪$‬שי יכל‬ ‫‪,arq^qp‬עשה )‪]m3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס‪,‬עליךןגה מהךה הפר ^צתם וקלקל‬ ‫‪:‬הי^צון יךיךיף ה'וש;עה ימינך וענ;י‪. :‬יהיולךצון אטריפיוהגייוןלבי‬ ‫״‬ ‫ל‪$‬יף י י צורי ולאלי‪ :‬עשה שלום בטר׳וטיו הוא ‪£‬גק*ה שליום ?נלינו‬ ‫ו ע ל כ ל ^ א ל ואמרו אטן‪; :‬הי רצון לפני ף זי אלהינו ואלהי אבותינו‬ ‫‪»$‬ב‪$‬ה בית המקדש בטהרה ןימיני ותן חלקנו ^תוךתןז‪:‬‬ ‫גש״ץ‬ ‫אוטר קדיש חחקבל כ‪:‬יזל בחול וכשיזל בשבח בוכרים ויכלו וטגןאבות‪.‬‬ ‫ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם‪ :‬ויכל אליהים ביום‬ ‫השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־‬ ‫י \ •‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T JV -: J‬‬ ‫‪J‬־‬ ‫^בר^היםאת־;‪1‬םהשביעידרןרע‪1‬‬ ‫מלאכתו אשר‬ ‫'איתיבי ב‪ 1‬שבת מכל־־מלאכתו ?*שר־ברא &דם לעשות‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^ותינואלהי‬ ‫*־׳ בחן‬ ‫אבךהםאלהי‪.‬יצחק‪.‬ואלהי ^קיב האל הגדול‬ ‫הגביור ןהניוךא אל‪.‬עליון קנה שמ‪:‬ם ואןךץן‬ ‫‪ I‬ייוםשבתזכורה^מיעבסיני• נגיד קיימים‬ ‫הוא קום ?זישחהו • 'ומעשה כןאביות סלאביות‬ ‫אךבעיפ חסר אחת• ‪'3‬ייום זה לא תוכלעשוהו‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫)‪.‬ג‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫‪v‬‬ ‫כ‬ ‫‪20‬‬ ‫פמדיב ליום שגי‬ ‫‪77‬‬ ‫ק׳ מגן אבות נמךברו קתה מתים במאמרו ה א ל‬ ‫הקדוש שאין כמוהו המגיח לעמו ?יום שבת‬ ‫?י ב ם רצה לרזנןח לוזכם לפניו י נעבוד ביךאר־ז‬ ‫ופחד ונודדת ל^מ־וי^כל־יום תמיד מעין סיךםר־ז‬ ‫אל ךזהיוךאות **דון השלום ?ןקדש השבת ומברך שכי‪.‬עי‬ ‫ומניח בקדשה לעם מך^ני;!;ג זכר למעשה ?ראשית‪:‬‬ ‫אלהינו ואלהי אבותינו רצה במגוחתני קישנו‬ ‫במצותיך ותן חלקנו בתורתך שיבחנו מטובך ?שמחני‬ ‫בישדעתך וטהר ילבנו לעבךך באמת והנחילט גי אלוזינו‬ ‫באהבח ובךציון שבות ק ך ‪ • %‬ינוחו בה לשיראד־‬ ‫מקךשי^מך• ברוך אתה יי מקדש השבת‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בקידוש‬ ‫שמקדשי; ע ל השילחן אימרין תחלה‬ ‫יום הששי‬ ‫כשתל בשנת‪.‬‬ ‫סנרי״ ״ • ברוך אתה!״;^העומלךהעולםבורא פליהגסן‪:‬‬ ‫הע־ולםאשרבחאנומכל״‬ ‫ןנם ו ר ז ו נ ו מכל־^שיון וקךשנו במצוותיו•!תיזן ^נו יי‬ ‫אליהינו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשימח‪-‬נ!‬ ‫חגים וזמנים לרשיון את־יום השבת הזה ואת"יוס‬ ‫חג השבועות חוה• זמן מתן תורתנו‬ ‫באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים״ כי כנו‬ ‫בדזךות ןאותנו קדעזת מכל העמים י ושבת ומועדי‬ ‫לןךשך באהבה וברצון ?ש?ןחה ולששון המזליןני•‬ ‫?ריך‬ ‫אתה יי מקדש השבת ויע]ר>י והזמנים‪:‬‬ ‫^ולזמןהזח‪:‬‬ ‫עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬יגדל•‬ ‫עח‬ ‫יוצר ליום שני של שבועות•‬ ‫האל‬ ‫*•‬ ‫‪T‬‬ ‫בתעצמות עזף‪ :‬הגדול ב?ב'וד ‪#‬מף‪ :‬הגב‪1‬ר לנצח‬ ‫והנורא ?נוךאותיף‪ :‬המלך היושב זנלבסא רם ונשיא‪:‬‬ ‫שוק‪.‬עד מרום ןהןדוש שמיו• ו?תוב‬ ‫רננו• צדיקים ביי לישרים נאוה תהלה‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪,‬‬ ‫!‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫בפי ישרים תתהלל״ ובךברי צ ריקים תתברך•‬ ‫ובלשון חס‪:‬ריםתתרומם• ובכןךבקדושים תתקדש•‬ ‫‪:‬‬ ‫ובמקהלות רבבות ;!?זך בית ןשךאל ברנה ‪.‬ית§אר‬ ‫שמך מלכנו ?כל״דורודור ‪#‬כן חובת כל־ךרצוךים‬ ‫לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו להודות להלל לשבח‬ ‫‪vT1I:‬‬ ‫‪:‬־ד‬ ‫״ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬־‬ ‫••‬ ‫״ן‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־ ״ו‪ :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס על כל־‬ ‫דברי שירות ותשבחותוץד בךישי‪.‬עמיך משיחך‪:‬‬ ‫ישתבח שמך לעד מלכנו ה^ המלך הגדול והקדוש‬ ‫בשכדם ובארץ כי לך נאה י; אלהינו ו^הי אבותינו‬ ‫שיר ושבחה הלל וזמרח עז וממשלח נצח גדלה‬ ‫\‬ ‫‪;V‬‬ ‫‪'.'1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫וגבורה וזךזלח ותפארת קדשה ומבכות ברכות‬ ‫והודאות מעתהועד‪-‬עולם‪ :‬ברוך אתה״ ‪ k‬מלך גחל‬ ‫בתשבחות‪ k‬ההודאות‪.‬אדון הבולאות הבוחר ן^יךי‬ ‫זמרה מלך ^ חי העולמים‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪1IV‬י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫הש״ןאימלחיק‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יוצר ליום שני‬ ‫‪7‬‬ ‫ן>חד‪,‬רעכד ר ע ר חזן כ ר כ ו ןחןט‪ ,‬־‬ ‫‪ 612‬את־ייהמבךד‪:‬‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫‪3‬רוןל‬ ‫‪L 1‬‬ ‫?‪ vi‬ן‬ ‫‪:‬תבי־‬ ‫* ל ^ ל‬ ‫‪,‬י‬ ‫‬‫< * *‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫א‪-‬ןאל^פללתננ^מ‬ ‫שטו ועלזו ל^ניו‪ .‬ושטו טר־ויזס‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫אור ומרא וזעף עשה‬ ‫‪/‬‬ ‫י ל•‬ ‫י ־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שלןטוםראאת‬ ‫‪.‬על;ל כרבה ו‪^.‬לה‪:‬‬ ‫‪# 1‬‬ ‫| ‪3‬‬ ‫ףג‪-‬״נת‬ ‫‪y p m‬‬ ‫^ י י הטלןיש הקדוש ;רוךה‪-‬א‬ ‫שהוא ראשוןוהוא אתרן וט;ל^דיו‬ ‫אתה״אלר ^‬ ‫צ‬ ‫־‬ ‫זחגש קהל יתברך״‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ברו‪-‬שם ?בור מלכותו ל ע ל ב ו ן ‪.‬‬ ‫ןהישםץקבדדמעתר^־^ד^לס‪:‬‬ ‫‪.‬אור‪.‬עולם באוצר חיים אורות ‪$‬אפל אמר ויהי‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"‬ ‫י•‬ ‫— •‬ ‫מיושד ע״ם א״ב ח ת ם בו ש מ ע י ן כ ר יצחק ״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"״‬ ‫*"‪•|V‬‬ ‫אירתאהבים מתנת סיני• אמי! ן שעשועיס‬ ‫מוךשהמםיני‪ .‬באןרתוךהאזרקךעת סיני‪.‬‬ ‫בהחרר עם סביבות סיני‪:‬‬ ‫השמת עם בלי נגוע בהר• ןענן כבד על‬ ‫ההר• קולות וברקים מן ההד• ^מע( נצכיס‬ ‫לתחתית הההייוצראיור בעמיו יבחר• קדוש‪:‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫תורה תכי‬ ‫ת ל(‪ .‬כאור תורה אור קדושת סיני‪ ,‬אור זה ל׳ בועל ה ו ! כצויהי־ןר אור‪ ,‬והטרשים‬ ‫־נאור תורת אור הכוונה כ א ו ר ‪ : :‬תזרת ה׳ ה ‪ :‬ץ ר א אור שנא׳ ה׳ אורי וישעי)תהלי׳ ם ( ‪.‬‬ ‫אילת‪.‬‬ ‫‪5‬יעברייצע‪:‬ד ווחרייוו עיהוויטענע גיוכע חייך רענן סיני׳ ע י ^ ג ט ל ע נ ד‬ ‫דון‪ :‬ח י ב ע ר ן י ע ‪ 2‬ע ר ט ע ; ע ט ע נ ק‬ ‫סיני‪ ,‬ד)ז‪? :‬ינט דעו גע‪:‬ענ‪:1‬עגכ‪1:1‬ריוהה‪1‬ע‬ ‫ד \ י ד ‪ 4‬פחכן ‪0‬יגי‪ lTr< ,‬דתג &‪ pty‬ד‪.‬עד‪ £1‬ב ע ב ט ע ‪ p i n‬ר ע ן סיני•‬ ‫ד ע ‪ £‬פחןקע היורד ‪ 5‬ע ו נ י ן ט ע ן ‪ ,‬לו כעריהרען רען ב ע ר ; ‪ ,‬חיייע‬ ‫‪«1‬חןקע‬ ‫דעקקטע ך ע ן ‪.‬בערג‪,‬‬ ‫דחננער חוכר‬ ‫די^שע‬ ‫ב ר ט ל ע ע‪:‬נ‪&1‬והרען דעכ^‬ ‫בער^ע‪ .‬המרכענד טנוחנר עג <!‪£ p‬ושע ר ע ‪ :‬ב ע י ג ע ‪»1) , :‬נ ר ע ר ט מ ע ^ ע ד‬ ‫ד ע ו ?יצנ‪ :1‬לו‬ ‫ד י נ ע ע צ ^ ק ע ע‪ 1‬ערקמרען•‪ /‬ר ע ר‬ ‫ווןןע*ד\יד}‪:‬שע ו‬ ‫רעד‬ ‫של שבועות‬ ‫עט‬ ‫גבר חכם עלה לסיני‪ .‬גאה כךב כיחיו שבן‬ ‫?סיני• דת משחקת יום » *לסיגי• דעת‬ ‫מחיה האירר־ז הר סיגי• הגביל גוי קרוש‬ ‫תדזתית סיגי• הופיע בלמדו ןקדש סיני • ויט‬ ‫שמ‪:‬ם וירד לסיגי • ןעמה שךינ־וךא האירה‬ ‫הר סיגיי• זעף בהרים ובחר בסיגי• •הר אור‬ ‫הןךיחזהםיגי• חשוגכגוגיםלקךםלםיגי• חמד‬ ‫אלהיםלשבתיוזהסיגי• טהויךהיךאהה \‬ ‫בסיגייטיוב בטא!רטוב גגש לסיגץךצח הרים‬ ‫אל מול סיגי • יקבלו הלבד‪ .‬למשה מסייגי‪:‬כלת‬ ‫מ ר תהם‪ ,‬זה עשה עשייה ג י ר מכם כעוז)םשלי כ ד ה ( ‪ ,‬ועשייה ע י ר ג י ו ר י ס עלה‬ ‫חכם ויורד עוז ס י ע ת ה ) ‪ :‬ם כא ככ( ואז״ל זה ט‪:‬ה ‪ :‬ע ל ה לנין המלאכים גיורי כ ץ‬ ‫והוריד התורה שנקראהעוז‪ .‬נאה‪ ,‬ה ץכ״ה‪ .‬דת טש־ווןת‪ ,‬עשייה ואהיה שעשועים יום‬ ‫יום <!‪:‬תקת לפניו)ינשל׳ ת ל ( ‪ .‬דעת היווה‪ ,‬התורה העתוה דעת כדכתיב ולילה‬ ‫ללילה יתוה דעת )תהליס י‪:‬י( היא האירה הר סיני‪ ,‬זעף כהרים ובתר כסיני‪,‬‬ ‫שנאטר לעה ת ר צ ד ו ן ה ר י ס ג כ כ ו נ י ם ה ה ר תעדאלהים לשבתו)תזלים ס״ת‬ ‫י״ז( ואז״ל כטםבת מגלה ד ף כ״ע א׳ יצא י ת קול ואערה להם )לתנור וכרעל שנדו‬ ‫<וט~וטן‪ ,‬להנתן תורה עליהם( לעה תרצו דין עם סיני ‪ 7‬מ ל כ ם כעלי עוטין אתם‬ ‫‪£‬צל סיני כתיכהכא גב כ ו כ י ם וכתיכ התם או ג כ ן או ד י ן ; אער רבאשיש׳׳מ האי‬ ‫מאן דיהיר כעל מום הוא‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬וזהו ‪ :‬א ה ר אתריו תשו גמוכים וכו‪ /‬שהיו תשים‬ ‫מטהרים‬ ‫לבוא וכן איתא מראשית רכה ריש ב צ״טכשעהשכא הקב״ה ליתן תורה‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ע י " י י ג ע * י ׳ ו )עשה( כ ע ע ט י ע ; דע! סיני‪ ,‬רערו!ןןי‪.‬גרר‪.‬יובע‪::‬טע ליי;טע‬ ‫* י ך •*חכטיג ‪ ' n o‬ר ע ^ ס י נ י ; ע ר החט ענ **יטגעברוונט‪ ,‬י ח ז ןיילעטן‪ ,‬דהו‬ ‫גגר^חטלייכלג‪ ,‬ל ו ‪ £‬ס י נ י ; דוו! לעעועכעיקוויקקענרעבעןייבטעטע דעו ב ע י ; ס י נ י ‪.‬‬ ‫דחגס?ו<ק סטיונד ח כ } ‪ 0 3‬ע &‪ pr>j‬ס י נ י ; ריח •*מיעגטוןט ;חטטעג הייןיגטע רען‬ ‫ס י נ י ‪ ,‬ר ע ר יוןןעוהחכלטע ניי‪4‬טע ר ע ן ‪ tennvi‬ווד״ד פיוחר הערניעדער י״י\ דע}‬ ‫ס י ג ‪ /‬חיין ןיכטטטיחכ} ‪ Drtifinirt‬וויהןי״ייו ד ע ע בער‪ 4‬סיני‪ .‬מ ט ו ! ן ‪ :‬ע ב ע ר ; ע‬ ‫‪ uiyi‬ער ‪5‬ערי!כטעט‪ ,‬י ו ע ד ערקתרען רען סיני‪ .‬חיבער ר י ח ; ו ו ‪ :‬ל ע ווע‪1‬ט החט ד ך‬ ‫ר ע ר \ ] ‪ \ : n‬ר ע ג ן י ב ט ע ו &ערברייטעט &}‪1‬ן ריענענן סיגי‪ ,‬הווכפר}ו‪4:‬ענדעבער;ע‬ ‫וינד ד‪.‬ערבייח‪4‬עמיי‪ »1‬יוונד היזבען *עוויי‪£‬ערט •ויט ר ע ‪ £‬ס י נ י ; מבער ^ ט ט חוומ‬ ‫לו ןיינעכ) דטלע עוקיןרען‬ ‫דיעזען סיני‪ ,‬יזוכו‪ -‬ר ״ ‪ :‬ע ןנןוטטעגפורצט וויוורדע‬ ‫היער ^עפרעדי;ט םחב) םיני‪.‬‬ ‫דער;יטיגע ) ט ‪ :‬ה ( *׳טרע‪ }:‬טווטןדעןהןן‪:‬וטען‬ ‫ייטען ניןהערטע ד ך ר ע ? סיני‪ .‬ט‪:‬ה י ז ו ‪ :‬ט ע ר ר י כ ט ע ט ע ד « ‪ :‬היון׳־ע ‪ ;pk)5‬טשו•‬ ‫יוצר ליום שני‬ ‫‪79‬‬ ‫לבניוןהזהירמשדלבתבשלישיםלמרםמ^ה•‬ ‫מתוך האש אמר אלוהים ״ מתוק האורןתיוךת‬ ‫^ה ם‪.‬נ‪5‬תצופיםנתןאלהיםישמדיםמזד‪3‬‬ ‫י‬ ‫ומפזדךבראלהים‪ :‬שמחת גיוי קרוש במעשה‬ ‫יךיף• סדרת לעט םיודשעשועף• עלהרסיני‬ ‫ננליח ברבביותאלפיף•'ענית ןאמרת אנכי יי‬ ‫אלהיף‪ :‬פוררת ים בעזף ועליוךךכי׳ךנלף‪.‬‬ ‫פךת בלרימתאשאישר חצב ק‪'1‬לף• צהך‪£1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בסיני היו ההרים רצים ומזיינים אלו עם אלו זה אייו עלי תורה ניתנה ו ז ד אי‪-.‬‬ ‫עלי תורה ניתנה‪ ,‬תבור גא ענית אלים כרעל טאפפטיא זה אומר אכי‬ ‫י‬ ‫חיי‬ ‫באור תורה הנקראת טוכ ‪ :‬נ א מ ר‬ ‫ה ר י ם ‪ ,‬כדאמרן שכאשר כגם ט ‪ :‬ה לשיני היו טדיינים‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫כ ת ת י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫זיאתי‬ ‫־ ‪ -‬טוב‪#‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ( ‪ .‬ירצדו‬ ‫)‬ ‫י י לקכל ה^כר־‬ ‫ע ‪ ; :‬י‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫) ‪\ ' V T :‬‬ ‫י‬ ‫׳ ‪1‬‬ ‫" י*‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫* י ^? ‪ '1‬י * י‬ ‫^‬ ‫כתב שלישים‪ ,‬כארתי לעיל בקרובות אורת תיים דף י״ג א׳‪ .‬כטצשהידיך‪ ,‬הנו־זו‬ ‫ט‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ס י כ י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫כי‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫[‬ ‫ה‬ ‫יזי‬ ‫מ‬ ‫כ כ י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫נ ע נ ו ‪ ,‬ני‪:‬ה‪ .‬סודשעשוען‪ ,‬סודות התורה שהיתה שעשועך‪ .‬ברבבות‬ ‫אצפין‪^'/‬׳•‪'1‬‬ ‫רככ אלהיט רכותים אלפי שנאן)תהלי׳ ס ז ית( וע״ש פי׳ רש״י‪ .‬פדית וכו׳ צהלת ו י \‬ ‫ט ר י ע ב ‪ p . v n‬דחג רייכהוזיטיגע;עגעטו י‬ ‫ייל‬ ‫ז ‪ :‬ג ה י נ‬ ‫" ‪ 1‬ייי‪-‬יי ‪4‬ע״יןיק ; ט ש ד‬ ‫ן י ע ס ר י ו ‪ :‬פ ^ ק ד י ת נחט^ןי‪5‬ען געבו»טעפערנעה«ען‪ .‬פ י י ע ר ^ י ן ^ ע ן ו‪/‬יזיעןדיח‬ ‫ו ו ח ר ‪ 0‬ע ; ח נ ‪ 1‬ט ע ‪ ; :‬ן י ע ב ר ך ו ו ו ו ר ו וו‪ :‬ן י נ ט ר ע ר ן ע ה ר ע ‪4‬חנ‪1‬ט־‪1‬ן; ד י ן ע ר הו«‪*:‬ג‪:‬יינן‬ ‫ליוו נחבע‪4‬חטטע‪ ,1‬טווטלביורעריוי‪ :‬גר!»ד‪ n:m‬קח‪:‬טי*~ ע י ( "יזרעןריח טנג״יצע‬ ‫חייןיגעג פו>ן»ן ד‪.‬וו‪:‬ט ‪n n‬‬ ‫‪4‬ווטטע‪.:‬‬ ‫ריינערהח‪:‬דע)דיח‪4‬ע‪:‬עטלטיופעןן(‪.‬‬ ‫* ח צ ט י ג ע י פ ר י י ע ט ‪H‬״‪U‬‬ ‫רענן ו ו ע ר ק‬ ‫דוו»הר«‪:‬טדעק זוו‪£:‬ט*יטהיגען)טשה( ע ד ‪,‬‬ ‫געטעהיי‪4‬ע‪:‬רע‪:«3‬י‪0‬עוופ‪£‬ע‪:‬בוו‪.‬־ט‪ n n j|n ,‬חייו דע‪ }:‬כ ע ד ג כ י נ י « י ט ‪IVVM-.^I‬‬ ‫ד\יןי‪4‬ען ע ר ט י ע נ ע ן ח ז נ י ‪ 1‬ר ט ‪ 4‬ע ר ו פ ע ן ‪ , :‬ח י ך כ י ן י ע ר ע • ו י ג ע ‪,‬‬ ‫דיין‬ ‫‪4‬ח ט ט ‪ ' I‬ר‪/‬ח החגט דיו‪ w r H :‬לערטרעננט‪ ,‬ריין ‪ 016‬היזט ריח >וח;ען נערטרעטען^‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‪.‬ח‪:‬ט ריין‬ ‫‪^ 5 p t y‬‬ ‫טטי"״ע‪4‬עביןדעט‬ ‫ל ו ר ר י י ה י י ט ^ ע ד י ט ע ט * י ט וויינער פ י י ע ד ן י י ן ע ‪ ,‬דיח ד י י‬ ‫; ע‬ ‫דומד‪,‬ווןטע‪1‬חד‪46‬עקזחיטדודךדיי;עןיכט‪«£‬ןןען^‪1‬כ«גוע •‬ ‫פ‬ ‫של שבועות‬ ‫איורטקבלילאןהיהלף• צייתליא תשאלשןא‬ ‫בבודי ‪#‬מי בטלולף‪ :‬קדש זכור וקי‪.‬ם שמור*‬ ‫קהליות'_;עקיב_‪:‬עט מזמור• רוץ למצות כבד‬ ‫ואיור גתיבותד; תגמור • ךאה לא תךצח צלם‬ ‫צוךףןעצטיף תשמור‪ :‬שם רעלאתגאףזטגי‬ ‫זטה • שמיורליאתגגיבפן תושתלבלמה• תמיד‬ ‫לא תענה ברעף‪.‬ערות מזטה• תאות בעף‬ ‫ליא תחמד מאדם ועד בהמה‪:‬‬ ‫הישמרו• עם בלי ננוע בהר• ןענן כבד על‬ ‫ההר• קולות וברקים מן ההר• ש?ןעונצבים‬ ‫בתחתית ההר״ייוצראור בעטיו ןבחר• קדוש‪:‬‬ ‫וזוהר אתים ורעים דוגמת זעיר וצעיר זעק וצעק ודומיהם אלא שיש הנדל ביניהם‬ ‫י •ך' \•‬ ‫היין בכניסתו‪ ,‬חין ני חניז קדושה ציום קדושה בכינה מכין‬ ‫‪1‬‬ ‫השכתעכ״ל‪ ,‬ועיין כמס׳ פסלזיס דף ק׳׳וובפירוש התורה להרמב״ן ז״ל‪ .‬קהלת יעקכ‬ ‫יענו מזמור‪ ,‬שהיא מ ע ע ס זכור כמו שכתכ הסמ״נ עשה כ״ע כן פירוש המקרא זכור‬ ‫את יום השכת בזכירת דכריס של שכת וקידוש וכו׳ עכ״ל‪ .‬ואור לכתיכותיה תגטור‪,‬‬ ‫תלמוד כל הלכות מצות כ מ ד ע ד היכן מ ג ע ת ? או יהיה תגמור ענין גמר השלמה‬ ‫והטעם תשלים כל דרכי מצות ככול‪ ,‬ואמר ואור בתיבותיה עשייה כר לרגלי דבריך‬ ‫ואור לכתיכתי )תהליס קיט קה(‪ .‬צלם צורך‪ ,‬צלם אלהים‪ .‬ועצמו תשמור‪ ,‬שלא‬ ‫תהרוג‪ .‬שם ר ע לא תנאף וכוי‪ ,‬השמר מתשד ניאוף והנצל‪.‬‬ ‫ק תושת לכלימה‪ ,‬כענין‬ ‫בבושת גנב כי ימצא)ירמי׳ כ כו( וכתיב כאשר יתגנב העם הנכלמים)ש״ב יט ד ( ‪.‬‬ ‫!‪m‬‬ ‫‪lt‬‬ ‫‪ u i H m‬קיינע פרעוודע *וןטטער היובען'‪ .‬דווז ‪ u;ifm‬ניבט ‪5‬ער‪4‬עבע‪:‬ן‬ ‫‪\,‬ווי‪1‬טפרטכען‬ ‫‪/#‬‬ ‫* י י נ ע ן עהלפח^ען נ}ו»»ען ‪J‬‬ ‫הייןיגע ד<ג| שבת ווו‪:‬ד החןטע‬ ‫וויהן ‪ .fanu‬י ע ק ל ג ‪4‬עוויינדע ‪ Hrt:‬וויהן בעוינ^עןי ב ע ם ט ו ע ב ע דיך‪ ,‬דית‬ ‫״פ&}יבטען ‪4‬ע;ען ר י י נ ע ע‪1‬טערן ל ו י ע ר ^ ע ן ווונד וויד‪:.‬ע| וויו‬ ‫‪\ \rve 1‬‬ ‫‪lt‬‬ ‫ב ע ‪ 4‬ע ה ע קיינע וויורדמהיןט;‬ ‫״ ד י י ן נעבענווענט‪/‬‬ ‫״לונט!‬ ‫דיו! ע ב ע נ נ י ן ר דיינע‪ :‬סיןפפער~‪- :‬‬ ‫דיון דיר ה י י ן י ; ! טיןנרע דיינען ן י י ^ נ ד ניבט דורך וו ו נ!‬ ‫ה י ט ע ד י ך ‪ ,‬יעווווגרען עטווווו לו טטעד״ןען‪ ,‬ד י ו ט ד ו י ו נ י ג ט ל ו ס י ו נ ד ע ן‬ ‫ע‪4‬ען דיינען נחכןטען‬ ‫״טרעטען!‬ ‫‪4‬‬ ‫פחןטער‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ע ווויצן*‬ ‫ןיו‪ 0‬ד י ך ניכט }עןיוטען וויו‪ :‬ריינענ) נח‪:5‬טען געהוורט‪ ,‬ע‪ 4‬גיירו‬ ‫‪ v:v»,‬חדער ‪5‬יעה‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪4‬עניגע ל‪,‬‬ ‫) ד ע ‪ p‬פח]קע וותר־ חו״וו וויח חבען‪(.‬‬ ‫יוצר ליום שני‬ ‫בהזל‪.‬‬ ‫המאיר ייי‬ ‫ו ‪ 4‬ד ה י ם ער^יה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫רכל י־ותף והכל;ש?חןף‪ .‬והבל יאטרואץ‬ ‫קדוש ‪;3‬י‪ :‬הבל ירוטטוך םלה יוצר ה י ל ‪.‬‬ ‫האל הפותח בכל ייום דלתות שערי מזרח‪:‬‬ ‫ונירלןיע‪ .‬טיוציא חטהטנ^קוטה‬ ‫סךחמים ובטובו‬ ‫מהרע ככל־ יום‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬ ‫הזמיר־‬ ‫‪T‬‬ ‫מעשה‬ ‫•‬ ‫־‪:‬־‬ ‫•י‬ ‫בראעית‪ :‬מחרבו‬ ‫‪T‬‬ ‫מעשיך יי• כלם‬ ‫בחכמה‬ ‫עשיית‬ ‫מל־יאה‬ ‫האיץ‬ ‫•‪T‬‬ ‫; ‪T I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫כ׳צכת‪.‬‬ ‫ולבנה טטכיון שכתר‪ :,‬וטאיר לעולם כלו‬ ‫זז‬ ‫•‬ ‫‪•I;T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫־ • •‬ ‫\‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫וליושביו‪ .‬שברא בטדת רהטים‪ :‬הטאיר‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־ ״ •‬ ‫!י י‬ ‫לארץ ולדרים עיייה בי־ח^ם‪ .‬ובטיבו‬ ‫טהדש ב;ל ייום תטיר ט עשה בראשית‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הטלךהטריטס לבר־ו טאז‪.‬הטשבח והטפאר‬ ‫אלתי עולש‬ ‫והטתגשא טיטיות עולם •‬ ‫‪,‬‬ ‫ברהטיף הרבים‪ .‬ךהם עלינו אדון י׳נזנו צור‬ ‫טשעבגו ;ען ישע‪ •:‬טש;ב ^ע־נו אין‬ ‫‪:‬‬ ‫?ערכך ואין זולתך‪ .‬אןש ;לתך וטי ייונזה‬ ‫לך‪ :‬אץ^ך;ך;;אלהיגובע^םהז‪ -‬ו א ץ‬ ‫זולת־ ‪5‬לכנ‪,‬י לחץ העולם‬ ‫י׳ד‬ ‫א‪2‬ש‬ ‫א ;‬ ‫דזמלןר‬ ‫נ־לתך גואלנו ליטיותהטשיח‪ .‬יאין י ^ ד ז‬ ‫המרומם לבדו מאז‬ ‫אל אדון על ניל הטרשים • ^ריך וטב׳‪-‬ך‬ ‫לןנעף‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫המעבה והמפאר‬ ‫ב‪5‬י;לנשמד‪/.‬גךלווטובוקלאעולם‪.‬ד^‬ ‫תבונה סן;ים א־ותיו‪ :‬ה ט ‪ # .‬א ^ נ ל ה ץ‬ ‫מ‬ ‫‪T-‬‬ ‫הקךש‪.‬ו‪:‬ו‪:‬ררב;בור^להנו^בה‪ :‬זכות‬ ‫והמתנשא מימיוה‬ ‫י ל? ~ ‪ F‬׳ ״ ע ? ‪ ?—1‬ל?ני‬ ‫\‬ ‫‪1‬־־‬ ‫; ‪:‬‬ ‫לך טושיענו לתחית הטתיס‪:‬‬ ‫עולם‪:‬אלהי עולם‬ ‫ברחמיך הרבים‬ ‫ר ס ם ןגק*יבו!אדון‬ ‫עונו צור משגבנו‬ ‫מנן!‪/‬ןמןנו מ^ינב‬ ‫‪3‬‬ ‫? ד נ ו ‪ :‬אל ברוך‬ ‫נד‪1‬ל ‪.‬חגה דהכנין‬ ‫ופעל‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ד‬ ‫‪N‬‬ ‫ים‬ ‫כבדו‪ :‬טיובים טאיורת^יכרא אליהיגו‪. .‬יי<רם‬ ‫?‪ ran‬ן‪5‬ינה ו;השיל‪:‬כיח ונכוךה נתןכהט‪.‬‬ ‫להיות טיושלים ב?ןרכ הכל‪ :‬טלאים ץיו‬ ‫ו ^ ץ ן ס נ‪$‬ה‪.‬נאד‪ .‬ז יום ?;ל העולם‪ :‬קטחים‬ ‫‪3‬צאתםו^יםבבאם‪ .‬ע‪£‬יםבאי‪£‬הךציון‬ ‫קונס‪$ :‬אר וכב־וד נודעים לשט־ו‪ .‬ןגהלה‬ ‫ומה לזיר סלכות־ו‪:‬ררא ל^שרזךחאיור‪.‬‬ ‫(‬ ‫ראה והתקץ צורת הלי;ה‪/:‬י;ח נזיזדס‬ ‫י‪:‬‬ ‫של שבועות‬ ‫בהול‪.‬‬ ‫פא‬ ‫ופעל להרי המה‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫לו‪,‬כל צבא ^!ר־ום‪ .‬ת?אךת וגרידה שיראים‬ ‫טוב יצה כ מ ה‬ ‫ואופנים וחיות הקדש‪:‬‬ ‫לאל אשר שבת מיל המ;<שים כיוס‬ ‫ד ‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫??איותה‬ ‫נתן סביבות עזו‪:‬‬ ‫פגות צבאיו קדשים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫רוממי ‪#‬ךי תמיד‬ ‫השביעי ה^עלה ישב על כסא כבודו‪:‬־‬ ‫‪?,‬פאךת ע‪$‬זה ליום ה;ז‪:‬וחה ע;ו‪.‬לןרא ליום‬ ‫השב^נ‪. :‬זה ‪#‬בח ?;ליום השביעי שביו שכת‬ ‫ויום השייעי קזשברו‬ ‫אל מ;ל מלאןתו‪:‬‬ ‫ואומר מזמור שירלי־וםהש^ת טיוב להודת‬ ‫ל‪:‬י‪ :‬לפי;־ ןן־ארו ויארכו לאל ?ל;יצוריו‪.‬‬ ‫שכח‪,‬קר וגדלה ‪:‬תנו לאל ‪8‬לןד י‪#‬ר כל‪.‬‬ ‫המנחיל מנוחה לעמיו ישראל בקדשתו‬ ‫מס?ךים כבוד אל‬ ‫ביום שבת קרש‪ :‬שמף יי אלהינו יתקדש‪.‬‬ ‫וקרעתו ‪ :‬תתברך‬ ‫ת ת ; ך ך מיושעענו ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ז ן ך ף מלכנו‪:‬ת‪$‬אד ‪.‬‬ ‫ועל ה^רץ מתחת‪:‬‬ ‫בשמים ממעל‬ ‫ל'הה יי דני ףו‪ ,‬ועלמארךיאיורשי^שית;פאריף סלה;‬ ‫יי ל ^ ב חאמ ע ש‬ ‫ע‬ ‫התבךךצורנומלעווגאלטבויאקדושים‪.‬ישתבח שמך‬ ‫לער מלבנו יוצר משרתים ואשי משרתיו כלם עומדים‬ ‫בתם עולם ומישמעים ביראה יחד בקולרברי^חים חיים‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪. .‬ך ״‬ ‫‪.J‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. . . . . . . .‬‬ ‫ומלך עולם‪ :‬כלם אהובים ‪3‬לם ?תריס בלם גבורים‬ ‫ובלם ע^יים באימה וביראה רצון קונם יכלם פותחים‬ ‫י‬ ‫‪t.'T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫«‬ ‫ן‬ ‫ן״•‪T‬‬ ‫‪% J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫את פיהם כקד^ה ובטהרה ב^ירה ובזמיה ומברכים‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪;T:•;T‬‬ ‫־‬ ‫־ י‬ ‫ומגיהים ומפארים ומעריצים ומקריאים וממליכים‬ ‫את־שם‬ ‫המ^ך הגדול הגבור והבורא קת‪ #‬הוא‪:‬‬ ‫וכלםמקבליםעליהם על מלכות^מיםזהמזד^ןנותגים‬ ‫ך־עותזה לזה״להקךיש ‪1$‬צךם בגחת־ךוח ‪1‬ישפה ברוךה‬ ‫ובנעימה ןץי&ה כיס כאחד ע‪1‬גים ואומרים ב‪:‬ךאה‬ ‫‪21‬‬ ‫)‪ V ( T o m 3.‬כא‬ ‫אופן ליום שני‬ ‫!‪8‬‬ ‫ברוב קהלות פולין יביהם אומד׳ זה‪.‬‬ ‫כרוב קהלמו א ש כ נ ז אומרים זה‪.‬‬ ‫אךהיות אראלים יקדישו‬ ‫באיר מ‪:.‬ר חיברועטנ‬ ‫על הד ס־ני• אטון אצלו ט־נת‬ ‫י‬ ‫דף ז׳ ע״כ‪.‬‬ ‫‪:‬י ‪.‬׳ חב!‬ ‫ד‬ ‫ברדתיו לסיני‪ .‬מלא כל ];גתה בניכם שיח‬ ‫ךהאךץ ?כידו‪' :‬נירואי ל־יטלף ‪5‬תסאךרד‪1‬‬ ‫ברקמי‬ ‫ברךםיר?יתבב^?קיני• מפי^ר•‬ ‫מלא כל הארץ ? מ ח ‪ :‬שיר מעטף ומןגטר‬ ‫ל י ^ ״ י ^ י ‪ ^ -‬ו ט ו & ר • בהוד והדר‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪ :‬ז‬ ‫סיני‪ .‬ודבריותעשרה שטעו בסיני‪ .‬ושבחטבאר• בעטרת‬ ‫‪ * w 7‬י נאורה וכתר'נורא• ‪&'^tm‬‬ ‫‪:‬‬ ‫עמי גלגלים הללו בסיני• ^ ‪. - , . , .‬‬ ‫י‬ ‫? ל א ? ל‬ ‫‪r‬׳‬ ‫^‬ ‫י ‪..‬׳׳ י ‪ r‬יתפאר‪ :‬שטעו ד״^י‬ ‫^מלאיע?וזנוראפלאי‬ ‫ח ? כ י י ‪ :‬ך‬ ‫דבקים יאךירו• בפצחן‬ ‫**׳ י‬ ‫‪J I‬‬ ‫׳‬ ‫‪k‬‬ ‫־ ‪:‬ף‬ ‫; ; גךלו• ששמ^ערבל‪0‬‬ ‫בסעי‪ ; .‬ל א כ ל‬ ‫היוגי ןזחרים ספאלים ןזכריו נעים להללו•‬ ‫בשללו בסיני‪ .‬כרב ה א ר ץ כ מ ת ‪] :‬היכלו נך‪1‬מד ?־‪ -‬ן‪.‬‬ ‫ה א ר ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫ח ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫מתיהךם והביודונהדרלו• והודו‬ ‫ורצים ושבים‬ ‫בהטותו‬ ‫י‬ ‫נאה‬ ‫א ד ר ו ת אראלים‪ ,‬כתות מלאכים הנקראים אראלים‪ .‬מלא כל הארץ כבודו‪,‬‬ ‫זאת הקדושה ‪ :‬ה י ו מקדישים ואומרים‪ .‬כרואי בקרים‪ ,‬נם זה תאר למלאכים‬ ‫עש״ה חדשים לבקרים וכמאמרם ז״ל שהעתקתי לעיל באקדמית אות ח ‪ .‬ירעדו‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫היו אומרים כרעד מכה״כ‪ .‬גכוזי גלגלים‪ ,‬הגנוזים כגלנל ערכות והס נשמתם של‬ ‫צדיקים ודומות ונשמות שעתיד להכראות שכולם גנוזות כגלגל ערכות‪ ,‬כמאמרם‬ ‫ן״ל כתגיגה דף י׳׳ב כ ‪ ,‬וכולם עמדו שם כמעמד הר סיני והללו להקכ״ה‪ ,‬כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ט ן‬ ‫שאז״ל כמסכת שבועות דף ל״ט א ; וכן אמרו ז״ל כשותר טוב מזמור ת שאפילו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ו ב ד ן שכמעי אמן הללוהו שנאמר מכי עוללים ויונקים יסדת עוז‪ ,‬והם היו‬ ‫ערכים על אכותיהס‪ .‬ע״ש כאורך‪ .‬דגלי דבקים‪ ,‬גס זה תאר למלאכים על שהם‬ ‫דבוקים ואמרים יתד ואין בהם קנאה ותתרות כמו שאז״ל‪ .‬והמפרש פירשו ע ל‬ ‫ישראל‪ .‬בפצתו נסיכי‪ ,‬כ״כבכ״י‪ ,‬ודייל כפתתו הדברות‪ .‬בשוררו בסיני‪ ,‬כ״כ מ ד י‬ ‫א׳ובכ״יאתר‬ ‫נד(‬ ‫באוריו‬ ‫וטעמו כאשר ראוהו נ ש י ג ‪ /‬ל׳ אשר שוררו אנשים )איוב ל ו‬ ‫וליי ושורישמהים ) ש ס ל י ז ה ( ‪ .‬ורצים ושבים‪ ,‬כינוי למלאכים‪ ,‬עיש זהתימן‬ ‫רצזא‬ ‫י‬ ‫פב‬ ‫של שבועות‬ ‫גאז—! ל‪ •1‬ומשרתיו‬ ‫בהט‪1‬ת'ו בסיבי‪.‬‬ ‫זקי זדןךים זיזי נבה^־גיחי• מנעימים ל‪ •1‬ואשלי‬ ‫ל י י י״׳י * עבריו המשמיעיבמ‬ ‫י י ל י העמלים ה^יבקולעבהיו‪.‬כ‪:‬ערבים‬ ‫‪ • 7 5 9‬״ ל ״ ‪ .‬־ ל ״ ח ־ ״ ־ לפניו ומקבלים נכחו‪:‬‬ ‫ם״כהאיכבייי‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ם ל אנל‬ ‫‪!5‬י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫‪; T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫כ;ייי‪:‬‬ ‫ני‬ ‫‪:‬‬ ‫ך ק ך ן‬ ‫‪•TT:T|•,‬‬ ‫ד‪:‬‬ ‫?סעי‪ ^ .‬־ל ™‪^:,™V‬שמעיא?־‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ס&ר‬ ‫‪ojTDtJto‬כ"ח‪•1‬‬ ‫כתי כרובים נעמי לשתק המיון מעלה‬ ‫לסיגי* ' ׳י• ל ע ׳ ל י ברון בני אזרחו‪ :‬דרכי‬ ‫*‬ ‫תת‪ 1‬קדשהח‬ ‫לוהטיםרננובסיני‪.‬ט״כיה״כ‪ :‬והבי‬ ‫‪ 1‬י ‪* j.‬‬ ‫ם׳כ״ה״כ‪:‬‬ ‫כ כ ו ה ‪:‬‬ ‫מ כ‬ ‫•י‪'••*-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מלאכי לרומים נ ש א ו‬ ‫בהופיעובסיני‪ .‬מ־כ״הכמח‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫*‪ V‬י‬ ‫״‬ ‫למקךרח אוריבמ •‬ ‫ניוצצי נעם חמליכומו ך־זמשגב ומכרחר‬ ‫בהגלותו בסיני• '' ' רר• בכתרי בתרים• פאר‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫כ הכבו‬ ‫קמי ^ י ‪ °‬ל ? י מ ל א כ י ם‬ ‫_‬ ‫ורוממו בסיני‪ .‬ס״כיהכמה‪ u :‬י י‬ ‫‪s:‬־״‪ .,‬י‬ ‫י >‬ ‫י ח‬ ‫?י‬ ‫‪1‬ן‬ ‫ס‬ ‫תהלר־ז‬ ‫י‬ ‫‪ _ .‬לברוריבם • מפחדו‬ ‫עלזו עליונים ותחתונים‬ ‫^ ^ ^ ; ^ ‪ :‬ח י‬ ‫פחודים ‪:‬חופפו להופר‬ ‫רצוא‬ ‫ישוב‬ ‫)יתזקאל א(‪.‬‬ ‫התארים הנזכרים כאן‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ו איתנים ]צורים‪:‬‬ ‫י ש מיר ו נכספים‬ ‫י"!‬ ‫בסיני‬ ‫זיקי זוהרים‪,‬‬ ‫וכבר פירשתי‬ ‫בהצרות‬ ‫גס זה כנוי למלאכים וכן‬ ‫טעמן כסיוע א ד י ר י‬ ‫בל יתר‬ ‫איומה לקרונות‬ ‫ליום א'של ראש השנה ובפיוט כ ל ש נ א נ י ש ח ק בקרובות ל י ו ם כ ׳ ד ר ״ ה ‪ .‬גהשגיתו‬ ‫בשיני‪ ,‬כ״כ בכ״י‪ ,‬והוא מלשון מ מ כ ו ן ‪ :‬ב ת ו השגית )תהליס לג יו(‪ .‬דצו‪ ,‬שטחו‪,‬‬ ‫ל׳ דיצה ו י ר ו ה ; וי״נ ר צ י כר׳‪ .‬כתי כרובים‬ ‫נעמו בסיני‪ ,‬כ״כ בכ״י‪ .‬פניהם‬ ‫עש״ה ויראה להם‬ ‫יתיבפי לתופף‬ ‫פויודים‪,‬‬ ‫תאר למלאכים‬ ‫) י ז ז ק א ל א ייז(‪.‬‬ ‫אופן ליום שני‬ ‫*‪8‬‬ ‫מעט‬ ‫בךוצרורה‬ ‫בסיני• סליי יל יאיץ‬ ‫?פחד‬ ‫צורח?נוז‪1‬ים‪:‬צנ־פולצ^ף מקדשו •‬ ‫ןסיני‪-‬ט^טלןהלרך^ים רדאו־־ז להעריצו‬ ‫הןםימיני‪-‬יי^יאיר? ולהקדישו‪:‬‬ ‫כטח!‬ ‫‪2‬‬ ‫רמחים אלפי ענאן בסיני•‬ ‫^ ״ ־ ^ ^ ״ ^ קי״י׳ אחר שתי חלות‬ ‫עמעו־ בסיני‪ .‬ם״כ ה א ר ץ כ ב ו ד ו ‪ :‬מזכירים שם קדשו‪.‬‬ ‫תורה תמימה תכבדתם להודיע לכל כי הם‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫• ‪• T‬י• ‪T‬‬ ‫ןסיני‪.‬‬ ‫זרע קוזשיו‪:‬‬ ‫• ל א כל ה א ר ץ כ ב ת ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫והחיות ישודרו וננךבים יפארו ושרפיםילנו ואךאליס‬ ‫ןברכו פני כל תה ואופן וכרוב לעמת שרפים לעמ^ס‬ ‫ומטבחים ואומרים•‬ ‫י‬ ‫ברוך כבוד־יי ממקומך‪:‬‬ ‫לאל ברוך מןימות לתגר • למלך ^ חי יקים ןמירות יאמרו׳‬ ‫ןת^בחיות‪#:‬מיעו• כי הוא לבדו פועל לבורות עעה‬ ‫חד^יות בעל מ^חמ‪1‬תז‪1‬רןן צדקות מ?מיח ישועות בורא‬ ‫רפואות נורא סהלות אדון ה ח ל א ו ת המחך^ בשובו‬ ‫ככל־יום תמיר במשיח בראשית״ כאמור לעשר‪,-‬‬ ‫אורים גדלים כי לעולם חקה‪ :‬אור חךשעל־ציו; תאיר‬ ‫ונזכה?לנו^הרה לאורו* ברוךאתהן;יוצרהמאורות‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫אהבה רבה אהבתנו יי אלהינוהמלה גדולה ויהיה‬ ‫• ••־ך י י‬ ‫‪:‬‬ ‫חמלת עלינו אבינו מלכנו בעבור אבותינו ‪#‬בטחו בך‬ ‫ותלמרם חקי חי‪.‬ים כן תחננו ותלמדנו‪ :‬אבינו האכ‬ ‫בסיני‪ ,‬כ״כ בספריכו; אבל ככ״י גרס יתופפו נסיכי‪ /‬וטעם יתופפו יכתירו והוי(‬ ‫‪3‬על כגזר טן חשה ול׳ חופף עליו כל היום; וזהו לתופף בסיני‪ ,‬כעעם ורצון‬ ‫*יכני סנה והוא תאר להקב״ה השוכן כסיני‪ .‬יצניפו‪ ,‬יעשו צניף »‪:‬ירה להקבי‪/‬ז‬ ‫•הצופף ונגלה גפיני‪.‬‬ ‫צ ו פ ף ל׳ ראיה והתגלות הוא‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כ<‬ ‫של שבועות‬ ‫הךןחמן ןזמיחם רחם;גלינו ןתן ?לבנו להבין ולהקביל‬ ‫ל^מע ללמד וללמד ל^מרו‪.‬לעע‪1‬ות ולקים את־כל־ךברי‬ ‫תלמוד הורתך ‪3‬אןזבה‪ :‬והאר‪.‬עינינו ‪3‬תיוךתך ודבק‬ ‫?יבנו ?מכותיך יחד לבבנו לאהבה וליראה ‪#‬מך ]לא‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נבוש לעולם ועד‪ :‬כי ?שם לןלק&ך הגדול והנורא בטחנו‬ ‫נגילה ונשמחה בישועתך‪! :‬הביאנו לגילום מאךבע‬ ‫מס‪1‬ת הארץ והוליכנו קומיות לארצנו‪ :‬כי אל פועל‬ ‫ןשועו־ת אתה ובנו בחרת מכל־עם ולשון וקראתנו לשמף‬ ‫הגדול סלה באמת •י לה‪1‬ד‪1‬תלךול‪:‬חךך‪5‬אהבה‪ :‬ברוך‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ klw‬באהבה‪:‬‬ ‫אתה יי הבוחר בעמו‬ ‫‪T‬‬ ‫יקיל א י מ י ‪ t‬ם ל נאמן•‬ ‫ך‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫שמי׳ןישראל יהיוה אלהיט יהיוה י אחך•‬ ‫^* ‪T:‬‬ ‫"‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪VX‬‬ ‫"‪K‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫|‬ ‫‪f‬־‪w7I‬‬ ‫* נלי״ ברוך עם ?כ‪1‬ד מלכותו לעולם מנד‪:‬‬ ‫‪ j‬ןאהקת את יהוה אלדזיף ?כל־לבבן‪ :‬ובכל־‬ ‫נפשף ובכל־סאךף‪)':‬היו' הךברים האלה‬ ‫אישיר אנכי מצןןזידריום‪/‬על־לבבף‪ :‬ןשננתם‬ ‫‪ j‬לבניף ורברת בם בשבתן! ?ביוזף וכלכתןז‬ ‫( כךךןלובשככ^בקומיף י‪ :‬י !?־‪,‬שרחמי לאיות‬ ‫י צל״י־גלף ןיךז;י ל־יטיטפרה בין עימף‪:‬‬ ‫וכתבתםעל־מןזיות' ב?‪1‬ף ובשעךיןל‪:‬‬ ‫‪ 5?.‬ןןדד‪ .s‬אם־שםע וזשמעו אל־מצוותי אשר‬ ‫[ אנכי מצוה אתכם היום לאהבהיאתדהזה‬ ‫נסשיכם‪ :‬ןטזו‪5‬יימןןך־אך?‪5‬ם^ק‪1‬זרה‬ ‫‪1‬‬ ‫שחרית ליום שני‬ ‫ומלרןוש ןאסנןת ךעף ןהיר^ן! מיללן‬ ‫ז‪:‬‬ ‫למזמ^ף ואכלר^ן‬ ‫ןנךלזתי‪;.‬נשיב‬ ‫ןשבעת‪':‬השמח לכם פךקתה לבכככם‬ ‫ןםרחםו^בךתם‪:‬אלהים אחריםןסשחחויתם‬ ‫'להם‪ :‬ןחרד־ז אף־יתה בכם ]'עצר את־‬ ‫השמים)לא־יזדה מטר ןהן^ןךמה־לא הקן‬ ‫אתץמלה‪.‬ואיבךתם קד־זךה מעלהארץ‬ ‫הטלה אשרי ‪ W‬נתן' לכם‪ :‬ןשמתםאת־‬ ‫ךברי אלרח^ע^־לבכככם ןעל־נפשככש‬ ‫וקשךסםאתם לאות על;דכםוה‪:‬ו לטוטפת‬ ‫בץ״עיניכם‪*:‬ןלמךתם אתם את־כניכם לךבר‬ ‫בם ?שבוזןלי^יחף ובלכתןז' בךרןל יבשככןז‬ ‫י‪3‬קומף‪ :‬וכתבתכם ע^־מזוןות בירזף‬ ‫ובשעךיף‪' :‬למען ןךבו‪,‬ימיכם וימי בניכם‬ ‫‪,‬על האךמה אשר נ‪#‬בע ‪:‬הוה לאבתיכם‬ ‫לתרה'לרבם כימי השמים על־ר־זאךץ‪:‬‬ ‫^?וייאמר יהוה אל־משהלאמד‪ :‬דבר אל־‬ ‫‪3‬ני‪.‬ישראל ןאמךתאלהם ועע‪5‬ו להם ציןגת‬ ‫על־כנפי בנריהםלררתם'ונתנו• ‪/‬על־ציצת‬ ‫הכנף ‪15‬תיל תכלת'‪ :‬ןהיה לכבש לציצו!‬ ‫וראיתם אתיו'וזקךתם את־כל־מצות ‪:‬ה]ה י‬ ‫ועשיתם אתם ולא תתורו אחיי לבבככ‪£‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫של שבועות‬ ‫פד‬ ‫]אחרי‪.‬עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם‪:‬‬ ‫למען תןכרעעעויתם את־בל־מצותי והןיתם‬ ‫קדשים לאלהיכם‪' :‬אניייהוה' אלהיכם‬ ‫א‪$‬ר הוצאתי אחכם מארץ מצרים לרדות‬ ‫לכם לשיחים אניייהוהאלהיכםי־ילציו׳יי־י־׳לא״״•‬ ‫•'‪.‬־•‬ ‫‪• • I‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫‪*$‬ןןת‪.‬רציב ונכון‬ ‫'‪k‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫י‬ ‫וקים וישר ונאמן‬ ‫וטובויפח והדבר‬ ‫הזה• על אבותינו‬ ‫ןןלןנו על בנינו ועל‬ ‫ד‪1‬ר‪1‬רזיבו ו ע ל כ ל‬ ‫"‪T -: I‬‬ ‫עבדיף‪:‬זרע י^ראל‬ ‫דורות‬ ‫‪-iv‬‬ ‫•נדי•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪°‬׳‪ v: v‬ו‬ ‫יי׳‬ ‫‪ »v‬ונכיון וקיס וישר ונאט‪:‬‬ ‫אמת ויציב‬ ‫‪»l- J‬‬ ‫‪» T I‬‬ ‫‪VSVI‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ואהוב וחביב ונהטר ונעים ונורא ואדיר‪:‬‬ ‫ומתקן וטקבל וטוב ויפה הדבר הזה‬ ‫עלינו לעולם ועד‪ :‬אמת אלהי עולם‬ ‫מלכנו צור יעקנ מנן ישענו‪ :‬לר־ור ודור‬ ‫הוא ק;ם ושמו ל‪;,‬ם וכסאיו נכון ומלכותו‬ ‫ואמונתו לעד קימת‪ :‬ודבריו חיים וקיימים‬ ‫נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים‬ ‫‪.‬על אבותינו ועלינו ?גל בנינו‪-‬ןעל ריור^יגו‬ ‫ועל ?ל דוריות‪,‬זרע ןןןךאלי׳נבדיף‪:‬‬ ‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם ועד חיק ולא‬ ‫יעבור• אמת^אתההואיי^להינוו^היאבותינו לעולם‬ ‫ועד‪ :‬אתה הוא מלכנו מלך אבותינו אתה״ למען שקף‬ ‫מהר לגאלנוכא^יר גאלת את אבותינו‪ :‬אמת מעולם‬ ‫!‪. T ** VV‬‬ ‫‪ '•*T:T: •• -‬־ ‪:‬־ ‪ V‬ז־‪: 1‬־י ‪: V‬־ "‪I‬‬ ‫‪#‬מף הגדול;גלינו נקרא ?אהבה איןאלהיםז^לתף‪:‬‬ ‫וביהם אומרים זה‪.‬‬ ‫קהלות פולין‬ ‫כרוכ‬ ‫ברו‪ :‬קהלות א ש כ נ ז אומרים זה‪.‬‬ ‫ונתאימו‪.‬‬ ‫עמעת‬ ‫*אנכי‬ ‫בנועדים״‬ ‫גדול‬ ‫אנצי‬ ‫עבדים‬ ‫גואלףמיית‬ ‫״דובר קילו• מלכותי ולא תא^מי•‬ ‫קולות ולפידים‪ :‬לא יהיה שמעו מוסר וחכמו‪*6 :‬‬ ‫יהיה‬ ‫לדי‬ ‫אנכי נדול מועדים‪ ,‬אנכי מלול מועדים אתי עועומ לןל‪ ;:‬וירמח למה שצו״ל‬ ‫נספרי‬ ‫* ( כ א ו ר «>‪:‬ד מיבער‪1‬ע‪8‬ל»נ; ד‪.‬יע‪5‬חן ‪:‬יעד‪.‬ע‬ ‫ןבען‬ ‫דן‬ ‫‪ t l‬ע״נ‪.‬‬ ‫זולת ליום שני‬ ‫*״‬ ‫‪r‬‬ ‫לף‪.‬דמות ‪$‬לם ואמינה־ יךדה מקויכם זר ותרעו•‬ ‫הבלהמהמאמונה‪-‬בלער ומעבוךתי בל תט־עו״ ואל‬ ‫אץ במעונה‪ :‬לא ותשיא ת?ךעו‪:‬‬ ‫החקוק לשקר‪ .‬צעדי כל לחללי‪ .‬ותנצל ממכאוב‬ ‫חוקר‪ .‬קנאת שמו י‪:‬קר‪ :‬ומהלי‪ .‬א‪#‬ךי אדם ‪#‬ומע‬ ‫ל א ת^א ענש‬ ‫‪:‬‬ ‫זכור ושמור לקדשו• כיבו לי‪ :‬זכור ושמור את יום‪.‬‬ ‫שברת להקדישו* וברכו ורזמצא כפר ופדיום•‬ ‫וקךשו‪:‬‬ ‫ךלתתי י‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫זוךעיף ‪T ; • :‬‬ ‫יום יום‪:‬‬ ‫לשקד על‬ ‫כבד‬ ‫בטהרה• ויפרו צאצאיף כבר נא הוךיף במבטחי‪.‬‬ ‫מהרת‪ .‬הגות יראות יי ותאריך ימים ותהיה חי‪.‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫מהורה‪ :‬לא תרצח חמר לקןמד קןזוזוז ?תחי• לא‬ ‫‪I‬‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫יוצר• ?ןמלא כפו קוצר‪.‬‬ ‫‪$‬מ‪:‬ם פן ת;נצר‪ .‬ובתןה‬ ‫תבצר‬ ‫תרצח בנפ‪ #‬מחיים״ וידןי‬ ‫חלקף בחץם• כי מצאי‬ ‫מצא‬ ‫בספרי זהוכא בילקוט פ׳ וזאת הכרכה ה״ל‪ :‬ואתה כ מ כ ו ת קדש‪ ,‬מ ל ן ביו יושב כעמלים‬ ‫שלו יש כה נכי אדם נאים ממנו גדולי׳ טמנו גכור‪1‬׳ עמנו‪ ,‬טי שאמר והיה העול׳ אינו‬ ‫ק‬ ‫ו א ת ה מרכבות קדש אות הוא נרכסתקדש‪ .‬תקורן‪ ,‬השם הככתי• ואינו כקרא‪.‬‬ ‫לעדי כל חוקר‪ ,‬הקב״ה שהוא חוקר כל צעדי איש ייקר קנאת שעו כי לא ינקה ה׳ את‬ ‫אשר ישא שמו לשוא‪ .‬כבד זודעיך וכו‪ /‬כ״כ ככ״י ועיקר‪ ,‬שהרי כאות ז׳ ק א י ט נ א ;‬ ‫וטעם זורעיך הוריך‪ ,‬וכמו שיקרא הכן זרע כן יקרא האכ זורע‪.‬‬ ‫ויכרו צאצאיך ו כ ו ‪/‬‬ ‫ותזכה לרוכ בכיס ההוגים בתורה‪ .‬לא תרצח חוטר יוצר‪ ,‬עשייה אכחכו החוטר ואתה‬ ‫יוצרכו)ישעי סד ח(‪ .‬נמלא כפו קוצר‪ ,‬עשייה‪:‬לא מלא כפו ק ו צ ר ) ת ד ל י ׳ קכט ן ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ונכ״י אחר גרש ו י מ ל א כפו קוצר וגירשא זאת מתיישבת יותר על העכין ויועס‬ ‫המאמר לא תרצח מעשה יוצר יתברך ויתברכו השכים ויהיה הקוצר ממלא כפוטתכואת‬ ‫האמ‪,‬‬ ‫כי כעון רציחה נ ע צ ר ו ה ש מ י ם והארץ לא תוציא פירותיה וימותו כ ט‬ ‫אדם כשית‬ ‫כצורת‪.‬‬ ‫וכן אמרו בספרי ולא תחניפו את הארץ כי הדם יחכיף‬ ‫)כמדבר לה לג( אל תגרמו שתהא הארץ מחכפת לכס עכ״ל‪ .‬ויאמר הרמכ׳׳ן כפירושו‪,‬‬ ‫ע ט י החנופה הוא הנאמר כקללות‪ ,‬זרע רכ תוציא השדה וטעע תאסוף‪ ,‬כרטיס‬ ‫תגיע ועבדת ויין לא תשתה‪ ,‬זיתים יהיו לך ושמן לא תסוך‪ ,‬כל עצך ופרי אדמתך‬ ‫יירש הצלצל‪ ,‬כי כל תכופה עשות ה פ ן הכרא והכדע לעיכים והוא עיש כארץ בע׳ין‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ובשפיכות דטיס ובגלוי עריות כמו שנא׳ הלא חכף תחכף הארץ)ילעי׳ ג א( ו ה א ח חכפ‪3‬‬ ‫מחת יושבי׳ )ישעי' כד ה ( ותחניפי ארץ כזכותיך‬ ‫‪:‬‬ ‫;תהא‬ ‫)ירמיה ג כ ( ‪ ,‬ועיין הטומאה‬ ‫‪ n f o‬מטאה ולא ישכין כה כ ט ד השם נהיות נה דם כקי‬ ‫ש‪,‬א נ ת כ פ ל‬ ‫בלס‬ ‫פה‬ ‫של שבועות‬ ‫תבצר‪ .:‬לא תןאף טרם מצאחלם‪ :‬לאת;אףךשף‬ ‫תכוה‪ .‬ונדף תמידלבבה״ כוין־ני‪ .‬מרחיקה ישבע עדני‬ ‫טוב תאכל אם תאבה‪ :‬לא דפק ךצון מ‪:‬י‪ :‬לא הגניב‬ ‫ת^ניב יגלןנ רעף‪ .‬בו עין ןגיע איש לאישו‪ .‬בי‪.‬עמלז־‬ ‫בהריעף‪ .‬שיבעמעמליף• לריק ‪:‬חישו‪ .‬וחטאי המט‬ ‫לא תענה ‪3‬ךק‬ ‫ףשךש בארץ גיעף לא נ‪'5‬שו‪:‬‬ ‫תענה כזב להעד‪ .‬עד מפילעות • מל^ני יירש צלמות‪.‬‬ ‫‪•• " X I T T V‬‬ ‫כל משנאי אהבו מות‪ :‬לא‬ ‫‪:‬‬ ‫*־‬ ‫‪:‬־‬ ‫עד‪ .‬כי אניכי היודע \עד‪:‬‬ ‫‪:‬־־‪:‬־• ‪: T‬־•‬ ‫‪T‬‬ ‫זי‪'.‬‬ ‫לאתחמד)חלק(לאלך‪.‬כי תהמר חפצים הרביתה‪.‬‬ ‫שלךלאלך‪.‬למהתתאוה תעודה ל שר אהבתה•‬ ‫(‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪) X‬‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫דבר לא מועילך‪:‬‬ ‫חכמות בנתה ביתה‪ :‬ל יכל‬ ‫‪T:‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪: X‬‬ ‫ח‪/‬וכל העם מרחוק ^ ר ו ‪.‬‬ ‫קניניןז שבעה• יקר מאד‬ ‫• )‪:‬‬ ‫נעשה ונ^מע סביב לפיני‬ ‫?נ‪1‬עדו• ועל קריעת!•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I IVT‬‬ ‫טבעה*‬ ‫‪:‬‬ ‫סוף היות‪ .‬ולצוךם יחדו‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JTT‬‬ ‫הצבה עמודיה‬ ‫‪x‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪IV‬‬ ‫‪X‬‬ ‫שמנה‪ :‬חזק ואמץ ?נזרה‪.‬‬ ‫ונתיחדו‪:‬‬ ‫ןיךאת צורף להתאזרח״‬ ‫עזרת ימתינו אתה הוא מעולם מגן ומודיע לבניהם‬ ‫והוא לחיה לף לעזרה‪:‬‬ ‫עולם‪.‬מושבך‪ • v‬י‬ ‫•‬ ‫•‪I‬‬ ‫ןתם • ‪v‬‬ ‫אחרידזם ןכל־דור ודור‪! :‬‬ ‫ומשפטיך‬ ‫כדם שופכו עכ״ל‪ ,‬וזהו מטעם הפייטן זהזא מבואר‪ .‬לא תנאף טרם תכוה‪ ,‬טעמו לא‬ ‫תניא עצמן לידי הרהור כמו שאז״ל כמש׳ כלה י״ג כ׳ וזהו טעם ט ר ם תכוה כי הניאוף‬ ‫הוא הכויי׳ וכעכין אס יהלן איש על הגמלים ורגליו לאתכוייה)משלי ו כת(‪ .‬וכרן תמיד‬ ‫יבכה‪ ,‬וי״ג וכר אורך יכבה‪',‬וי״ג וכרן לא יכבה ועיין כולם אמד‪ .‬טוב תאכל וכו‪/‬‬ ‫עש״ה אס תאכו ושמעתם טוכהארץ תאכלו)ישעי׳א׳י״ט(‪ .‬בו ע י ן ב ה ר י ע ך ‪ : ,‬ל א ת ר ע‬ ‫לק לא ל ן ‪ ,‬וי״גת‪:‬ץ לא לך‪ ,‬וי״ג יגיע לא ל ן ‪ ,‬ולי נראה לגרוש לא תתמול לא לך‬ ‫י לאות ל׳ אנו צריכין כאן‪ .‬כי שלן וכו׳‪ ,‬מבואר לעיל‬ ‫)•‪(Tom 3‬‬ ‫‪W‬‬ ‫כב‬ ‫דף ל״כ‬ ‫‪22‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫שחרית ליום שני‬ ‫‪5‬מ‬ ‫וצךקתך_עד אפסי ארץ‪ :‬אשרי איש ויישמע למ^ותיך‬ ‫ותורתך ודברךישים_על לבו‪ :‬אמת אתה הוא אדון לעמך‬ ‫ומלך גב‪1‬ר לריב ריבם‪. :‬אמת אתה הוא ךאשץ ןאתה‬ ‫הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך ג^ ומ־וש;ע‪:‬ממצרלס‬ ‫גאלהנוייאליהיגו ומבית עבדים פדיתנו‪ :‬בל־בכוריהם‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫‪• . .‬ן‪.‬‬ ‫•‬ ‫•־ו‬ ‫; ־ ‪: IT :‬־ד‬ ‫‪:‬־ ד •‬ ‫;‪v‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫הרגתו^כוךךגאלת[ולבדסוףבקעת וזדים ט‪1?2‬תליריריס‬ ‫העבךת ויכסו מים צריהם אחר מהם לא נותר‪ :‬על־זאת‬ ‫‪#‬בחו אהובים ורוממו אל ונתנוןךיךיס זמירות שירות‬ ‫ותשבחות ברכות והודאות למלך ^ וזיוום‪ :‬ךם ונשיא‬ ‫גדול ונורא משפיל גאים ומגביר! שסלים מוציא‪:‬אסירים‬ ‫ופודה ענוי• ועוזר דלים ועוגה לעמו בעת שרעש‬ ‫״!‪T‬‬ ‫‪I V :‬‬ ‫‪. — .. .‬‬ ‫אליו‪ :‬תהלות לאל עליון ברוך הוא ומברך‪ .‬משה ובני‬ ‫‪..‬‬ ‫י‬ ‫‪• - .‬ן ‪.‬‬ ‫•י"‬ ‫~‬ ‫ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם ״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪.T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫מי־כמיכה באלםיהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪11‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫‪T r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ V‬י‪.‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫־‬ ‫‪vl/y‬‬ ‫‪' T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫\‬ ‫עשה פלא‪ :‬שירה הדישה שבהו גאולים לשמך על־שפת‬ ‫הים יחד כלם הודו והמליכו ואמרו • יי • ימאד לעלם ועד‪:‬‬ ‫צור ישרא קומה בעזרת ישי^ ופדה כנאמךיהודה וישירה‬ ‫• ‪ :‬ד ״‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫; ־ • • ‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬ד ״‬ ‫‪ :‬״‬ ‫• ‪*. :‬‬ ‫דו‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:".‬די‪.‬‬ ‫)גאלנו ;יצבאות^מיו קדוש לש'ך^(ברוךאתה‪.‬י; ג^ ישי^‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אדני שפתי‪1rtr.p‬ופייגיד‬ ‫ברוך‬ ‫אתה ;י‬ ‫‪:‬‬ ‫ר־‪,‬ל‪,‬תך‪:.‬‬ ‫אלהינו ו^הי אבותינו'אלהי אכךהם‬ ‫אלהי לצחק ואלהי‪:‬עקב האל הגדול הגמר והניךא אל‬ ‫;}ליון גומל![סרים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬ ‫ומביא גואל לנבבי מיהם למען שמו ?אהבה‪ .‬מלך עמך‬ ‫ומושיע ומגן• ברוך אתה י; מגן א‪5‬רהם‪:‬‬ ‫פו‬ ‫ש ל שבועות‬ ‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪.‬‬ ‫מכלכל חיים בחסר מחיה מתים ברחמים רבים סומך‬ ‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫״•‪.‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪•:T‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫\‬ ‫‪i-‬‬ ‫לישני עפר מי כמוף בעל גבורות ומי תמה לך מלך‬ ‫ממית ומחיה ומצמיח ישועה ונאמןאתה להחיות מתים•‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•ן‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v: V S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ברוך אתה ין מחיה המתים‪ :‬אתה קדוש ושמך קדוש‬ ‫וקדושים בכל־יום יהללוך סלה־ברוךאתה יי ‪ kn‬הקדוש‪:‬‬ ‫אתה בחרתנו מכל העמים• אהבת אותנוורצית בנו‪.‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬־‪• *-‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; ז ־‪1‬‬ ‫ז ו‬ ‫ל‬ ‫‪IT‬‬ ‫ורומ^תנו מכל הלשונות‪ .‬וקךשתנו במצותיךיוקר^תנו‬ ‫‪1‬‬ ‫מלכנו לעבודתך‪ .‬ושמןזהגרול והקדוש עלינוקראת‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬דו‪:T‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫ותהךלנו יי אלהינו באהבה‬ ‫־ ־ •• ‪I‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•ן‬ ‫!‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T|T‬‬ ‫שבתות למנוחה‬ ‫‪:-‬־ ‪T‬‬ ‫ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון‪.‬‬ ‫את־יום השבת‬ ‫‪ .‬הזה ואת יום הג השבעות הזה‪ .‬זמן מתן תורתנו •‬ ‫}‬ ‫‪,‬‬ ‫באהבה מקרא קרש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫ו)״‬ ‫‪T|:‬‬ ‫‪,..‬״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• IT:‬‬ ‫אליהינו• ואלהי אבותינו‪ .‬יעלה ויביא ויגיע ויראה וירצה‬ ‫ולשמע ולפקד ולזכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו‪.‬‬ ‫ן‬ ‫וזכרון משיח בן ךוד עבדך‪ .‬וזכרון ירושלים עיר קךשף‪.‬‬ ‫הברון כל עמך בית ישראלילפניך‪ .‬לפלטה לטובה‬ ‫לחןולהסד ולרחמים להלים ולשלום ביום הנ הגבעות‬ ‫!‬ ‫הזה‪.‬זכרנו יי ^הינו בו לט בה ופקדנו ביו לברכה והושיענו‬ ‫‪I‬‬ ‫בו לחיים• ובךבר ישועה ורחמים חום וחננו‪ .‬ורחם עלינו‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫והושיענו • כי אליף עינינו‪ .‬כי ‪$‬י מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬ ‫והשיאנויייאלהינו את ברכת מועדיך לחלים ולבלום‬ ‫לשמחה ור־י&שון כ א ע ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T t‬־‪:1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T:‬״‬ ‫"‪I‬‬ ‫ש ח ר י ת ליום ש נ י‬ ‫ל>«‬ ‫לשבת‬ ‫אלהינו ךאלחי *ןביותיני ךצה במנוחתנו‬ ‫קךישנו ב מ צ ו ת י ף ו ת ן חלקנו ?תיוךתףע‪£‬בענו מ ט ו נ ף‬ ‫ו ש מ ח נ ו כישמגתך ו ט ה ר לבנו ל ע ב ד ך ב א מ ת והנחילה‬ ‫לי א ל ה ע ו בא‪-‬בה וברצון ב&?ןרוה ו ב ש ש ו ן שבת ו מ ו ע ד י‬ ‫ק ך ש ך ‪ .‬ו י צ מ ח ו ? ך י ש ר ^ ס ק ך ש י ^ מ ך • ב ת ך א ת ה יי‬ ‫מ ק ר ש השבתוןשר^ ןהזמנים‪:‬‬ ‫ר צ ה ן; אלהינו ? ע מ ך ן ש ך א ל ובתסלתם•‬ ‫‪:‬‬ ‫והשב‬ ‫א ת ה ע ב ו ד ה ל ד ב י ר ב י ת ך וא&י י ש ר ^ ו ת ש ל ת ם ב א ה ב ה‬ ‫ת ק ב ל ב ר צ ו ן ותה־ ל ר צ ו ן‬ ‫‪.‬‬ ‫תמידעבוךת‪.‬ישראלעמך•‬ ‫ותחזינה עינןנו ב ^ ו ? ף לציון ברחמים״ ב ת ך א ת ה‬ ‫יי ה מ ח ז י ר ש כ י נ ת ו ל צ י ו ן ‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫— ‪— .‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪• • :‬ד‬ ‫גיזדיםלרננז‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ה־ךש א‪:‬־‪ 5:‬ל־ ש א ״ היא‬ ‫מ ו ד י ם אנחנו ל ן ד ש א ת ה‬ ‫‪;,‬י אקינויאלהיאנתינואלה• כל‬ ‫^‬ ‫״ ^ ־ ‪^ ,‬‬ ‫בער יוצרנל יוצר בראשית ברכות‬ ‫"י‬ ‫־‬ ‫"‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫;‬ ‫ולמועד צור מיני‪.‬‬ ‫י^דאות לשמך ^ ר ו ל והקדוש‬ ‫יש^נו‪ .‬א ת ה ה ו א ל ד ו ר ו ד ו ר על שהחליתני ן ק ^ נ י כן תחיינו‬ ‫נודהלףונס&רתהלתף‪.‬על‬ ‫חיינו ה מ ס ו ר י ם ^ ד ף ו ע ל‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪T‬־‪-‬־«‪ I‬־ ־‬ ‫יתק;‪.‬ק‪:‬וותאםוףגליהץנולחציות‬ ‫^‬ ‫«‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫<עבףף בל^ב שלם !גל שאנחנו‬ ‫נ ש מ ו ת י נ ו ב ק י ר ו ת ‪ 7‬ך י ‪ 5‬ל מודים לך‪ .‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬ ‫^יךשןכל־עת‬ ‫ע ר ב ו ב ק ר ו צ ה ת ם • ה ט ו ב כי ל א ־ כ ל ו רוחמיך והלןךחם‬ ‫כי ל א ־ ת מ ו ססדיך מ ע ו ל ם קוינו לך‪:‬‬ ‫ו ע ל כ ל ם לתבךךויותרומם ע ? ו ך מ ל כ נ ו תמיד ל ע ו ל ם ו ע ד ‪:‬‬ ‫^^לואתישמךבאמתה^יישוןתנו‬ ‫^אח‪£‬הוד‪1‬ת‪:‬‬ ‫פז‬ ‫של שבועות‬ ‫ל־יזא״״ו אבותינו בידנו בברכה הטשלשת בתיורה הכתובה על ידי מ‪#‬זז‬ ‫עבדך האטור־ טפיאד‪.‬רן ובניו כדגים עם לןד־ושף כאסור‪ :‬ןבךקף ל!‬ ‫ויש^ךך‪ :‬י אר ;יפניו אלי־ ויחנןי‪: :‬שא לי^ניואליף די&פ לך שליום‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫כל־לשראל עמד ביכנו אבינו כלנו כאהד באור פניףכי‬ ‫‪|VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T1.‬‬ ‫‪'I‬‬ ‫באור פניך נתת לנו יי אלהינו• תורת חיים ואהבת חסד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V: T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪flVT-|I‬‬ ‫‪VIV‬‬ ‫‪-‬‬ ‫'־‬ ‫ו?ךקהו‪3‬ךכה ורחמים וחלים ו^לוםןטוב בעינןף לבקי‬ ‫את־ע^ך ל^ראל ניכל־עת ו‪:1‬כל־שעה בשלומך‪.‬‬ ‫בתך אתה ייה^ברך את‪.‬עמו ישראל בשלום‪:‬‬ ‫אלהי נציור לשוני מךע ושפתי מדבר מךטה ולמקללי נפקי תדוש‬ ‫רנפ^י כ?גמר לכל תהיה פתח לביבת־ורתןד לבמצגתיףתךדיוףנפשמכל‬ ‫החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם‪ .‬עשה למען‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• 1‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫י‬ ‫‪»r1‬״‪-T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫~‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪...... .‬‬ ‫ן ‪u j r.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‪ -‬ן ‪, ,‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫שטך^שה ^מען ןטעןל^עזה לק?גן לןך^ר‪1‬ף ^ה למען תיורןתף למען‬ ‫‪:‬‬ ‫להלצון ידידיך ה'וש;עה ןטץך \ ע^י‪ :‬ילזיולךציון ?*?זךפץדזגייוןלב•‬ ‫־‬ ‫לפניך יי צורי וגואלי‪ :‬עשה שלום בטריופיו הוא יעשה שלום עלינו‬ ‫‪•T;r‬‬ ‫••‬ ‫ועל כל ישראל ואטרו אטן‪ :‬יהי רצון לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו‬ ‫; • ;‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫י‬ ‫ן »‬ ‫־ •‬ ‫" י‬ ‫‪T‬‬ ‫״ן‪1‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫••‪-1‬‬ ‫‪•••:‬ו‬ ‫י‬ ‫‪:‬יי‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫שיבנה בית המקדש בטהרה ביטינו ותן חלקנו בתורתך‪:‬‬ ‫‪v v‬‬ ‫־‬ ‫‪ 1‬י י‬ ‫ג‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪•; v‬׳וי‬ ‫••‬ ‫"ו‬ ‫י ז ו‬ ‫חזרת התפלה לשליח צבור•‬ ‫<!ין ‪ 5‬י ע ן ע ן קהלות א ש כ נ ז ‪» n : ,‬יח יריב ק׳הלות פ ו ל י ן ו ב י ה ם ואיםליא‪ ,‬״ירד‬ ‫)‪pi‬‬ ‫לווייטען טיוג דרוג‬ ‫קרובות ‪prS‬‬ ‫ער‪:‬טען טיוג‬ ‫אורח חיים‬ ‫;עגוו^ט‪.‬‬ ‫נל״אדיני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך‪:‬‬ ‫ןירוןי אתה יי אלהינו ואהי אבותינו‪^.‬הי אברהםאלהי‬ ‫לצחק‪^1‬הי‪.‬ןעקיב ה^ הגדול הגבורוהנו־ךא אל עליון גומל‬ ‫ססדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל‬ ‫לבניבניהם למען שמו באהבה״ מלךעוזרומושלעומגן‪:‬‬ ‫מסויד חכמים ונבונים‪ .‬ומלמד דעת מבינים • אפתחה‬ ‫פי ‪#3‬יד ומנים• להודות ולהלל ?גי שו‪5‬ן?ןע‪1‬נים‪:‬‬ ‫קרובות ליום שני‬ ‫‪87‬‬ ‫ארץ מטה וךעעהיןםהר שליישי חת^ישה•‬ ‫גךיה חיתם נך‪/‬ישה • דוד ?שוך־ ו ת ת ר ב ה ‪:‬‬ ‫היודאפךניונטה• ןעלגכנין איות! הטה• זהסיני‬ ‫גאות;יטה• חיךחיו ?עלאברההעטה‪ :‬טהר‬ ‫צוף ‪#‬לישי• ן‪#‬ךם' הךגיל לפקשי‪ :‬״׳כתכ‬ ‫שליישים שלשי• לעת ן‪7‬גה בהךש השלישי‪:‬‬ ‫א ר ץ ‪ * :‬ג י ד ו ר ע ‪ , ? :‬הארץ התטוטטה ורע‪:‬ה כנתינת התור׳ וכטאטרם ז״ל‪:‬העת־ןתי‬ ‫בקרובות דאתטול דן׳ ט״ו ב׳‪ .‬כנהר‪,‬‬ ‫ג ז ־ ‪ . :‬גדיה‪ ,‬הגרים כתוכו‪ .‬תיתם נ ר ע ‪ :‬ד ‪,‬‬ ‫‪ :‬ל א י ז ז ו ר העולם לתוהווכוהווכטאטר רז״ל הכיל‪ .‬דוד‪ ,‬תאר לה־כ״ה‪ .‬כבורה‪,‬‬ ‫כראותה‪.‬‬ ‫אבדנו‪ ,‬אהלו‪ ,‬והוא תאר ל‪:‬טים‪ .‬ורוטזלטאטרם ז״ל‪:‬הרכין הנגלים ע ל‬ ‫הר כיני וזהו ועל גינון אותו ה נ ה ‪ .‬ג כ נ ו ן ‪ ,‬תאר להר היכי עשייה ה ר א ל ה י ס ה ף‬ ‫‪:3‬ן הר ג כ נ ו נ י ס הד כ‪:‬ן )תהלי׳ נ ת יו( וע״ש ני׳ ר‪:‬״י ז״ל וכתנזוטא והובא בילקוט‬ ‫תהלינ רטז ת‪:‬צ״ו‪ : : ,‬ה ‪ • : :‬י ת נ י ר א ו לו‪ ,‬הר אלהיס הר כ‪:‬ן הר גינון הר ת ט י הר ץ‬ ‫ו ר ב‬ ‫הר כיני וכוי‪ ,‬ועיין כ ט ס ׳ ‪ :‬י ת דף עיינו‪ .‬גאות ע נ ה ‪ ,‬גאות לבם כי ‪ :‬ב ן עליו כ‪:,‬ןך‬ ‫תידתוכעלאכרההועטה‪ ,‬נראה כי ז י ד ת ו ה ו א ל׳ ת ו ד ו ‪ :‬ל אילן)כ״ון דף נ א א (‬ ‫ה׳‪.‬‬ ‫ודייל ר א ‪ :‬ההר הי׳ טתנשא לנעלה כ‪:‬טים כאילו עף על כ נ נ י ם ונתענה ב ע ר נ ל וכן‬ ‫א י ת א כ נ ר ק י דר״א כ ר ץ ט״א כ ‪ : :‬ה ככיון נגלה ה־ןכ״ה על ישראל כהר כיני וטטץוייו‬ ‫נתלש הר כיני וכנתתו השטים וכככש ראש ההר כ‪:‬טים וערפל טככה את ההד‬ ‫והיןב״ה י ו ‪ :‬י על כשאז ורגליו עוטדזת ע ל ה ע ר נ ל ‪ :‬נ א ט ר ויכו‪:‬טים וירד וערפל תיזת‬ ‫רגליו)תהלי׳ ית( עכ״ל‪ ,‬גס יתכן ל נ ר ‪ :‬תידתו כטו יתידתו ויהי׳ כינוי לי‪:‬ראל'ויריי‬ ‫על‬ ‫וז‬ ‫ואנא אתכם על כ נ נ י נ ‪ :‬י י ס )‪:‬טו׳ יע ד(‪ .‬טוהר צוף ‪ :‬ל י ‪ :‬י ‪ ,‬כ נ ו י י ל ת ד ה‬ ‫הטהורה והטמוץהטנונת צוניט והיא ט‪:‬יל‪:‬ת כעובכאדתי ק ר ו ב ו ת דאתטול דף‬ ‫י״ג א׳ ע " ‪ :‬ובילקוט נ ׳ יתרו כ נ נ ו ק וי‪:‬ליז ט‪:‬ה את תתנו הוכיףטלין על ל ׳ ה ת נ ז י ט א‬ ‫ה‪":‬ל ואוטר וט‪:‬ה ‪ : :‬י ‪ :‬י כ י נ י ה ם ‪ :‬נ א ט ר א נ כ י ע ו ט ד כ י ן ה ׳ וכיניכם‪ .‬יש־ינ‪ /‬גם‬ ‫זה כינוי לתורה ע " ‪ :‬נ־ןודי ה׳ י‪:‬רים )תהכי׳ יט(‪ .‬לכלבי‪ ,‬ל׳ התגלגלות; ואם‬ ‫הוא‬ ‫כ ש ׳ ‪ :‬ט א צ יהי׳ נ‬ ‫כעת‬ ‫געה‪ ,‬כאשר הגיע העת‬ ‫ארץ‬ ‫‪,‬‬ ‫גיצוי‪ .‬כתב ‪ :‬ל ‪ :‬י ש‬ ‫‪ / : : :‬מבואר לעיל‬ ‫מ ק ו ם הנ״ל‪.‬‬ ‫בזד‪ :‬ה‪::‬י‪:‬י‪.‬‬ ‫דיו! עירעוויו‪:‬קטע י׳׳ני בעבטע — יןננדריטטען ד ע ר * ו ו נ ח ט ע עהנריןי‬ ‫‪:‬יחליטטערן‪ .‬חיהי וויזרחונ)‪.‬־ח‪?:‬עכען חיהרער בעווווהכערברונ^ע; ‪ :‬י ח ה י ו ט ט ע‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ן ^ ' ) ‪n p v u r m i‬״‪ p‬רונלוגע געגעהען ח ו ; י ערבעבטע‪.‬‬ ‫ער החט‪:‬יינעפי־חכט׳‬ ‫ווחהנונג‪ ,‬דיו! ‪n‬״‪ hmi‬ד‪,‬ערניעדערגע‪:‬ע‪:‬קט וזונדוווי! דע‪ :‬כעדגע‪} :‬יפסמ} חויפ*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪4‬עטפוו‪:‬נט‪ .‬דווהייט חו^יייזני כיני'‪ :‬חין דען ווחןקען טו‪/‬עכעכרען הויםט‪.‬‬ ‫רעןפער‪<1‬יטט!ער)ט‪:‬ה(‬ ‫<ןן‪:‬ד גערענטעגטען‬ ‫ררייחטהייןיגע‪:‬‬ ‫*(‬ ‫ד»רך‬ ‫וזו‪:‬טערריכטעטעעד*»יך ו ו י ן ו ע ן ו י י נ ‪ :‬ט ע ן ‪ ,‬ן י ע ב ן י כ ן ט ע ן‬ ‫^עןעטלען‪ .‬ודינענ) דרייטהייןי^ען‬ ‫ע ^ ק ע הווט ער ידין‬ ‫ןעהרברוך *עטריעבען ‪ y.n‬רריטטען ל ע ר ‪<1‬ח‪:‬חטע‪(*.‬‬ ‫ד ע ה ע ריח ו ו ^ ע י ק ו ^ יובען‬ ‫דף י״ג בי‪.‬‬ ‫פח‬ ‫של שבועית‬ ‫יי׳גיוךליחמיוף־לגדגני‪ :‬פץ באתי לגני• ‪:‬עזרי‬ ‫ומגני• במגניו לגולני‪ :‬ברור אתה יי מגן אברהם‪:‬‬ ‫ה‬ ‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע •‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;־־‬ ‫•ד‬ ‫‪ - :‬־• • •‬ ‫־‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪T-‬‬ ‫יו ־‬ ‫‪:‬‬ ‫נואלים ורוסא חולים ומתיר אסוךם ומקים אמונתו‬ ‫לי‪#‬גי ן ן ר מי כמוך בעל גבורות ומי דומה י ך מלך‬ ‫ממית ו?‪1‬תה ומצמיח י'שו^ה‪.‬ןנאמןאתה להחיות מתים״‬ ‫מןההרלסעוני^ מהר וקךאל;נני‪ 0‬נקרש‬ ‫׳שננעה ב^נניו^נהגיו לפענח לועגיניר‪ :‬שר‬ ‫ונאמן ?הושת לבית • ע!ש ןךץ הלולנית בית •‬ ‫עורו צנבפריהחר הבית• עלי! נים נעלו• בעדי‬ ‫‪:‬‬ ‫בית‬ ‫גורלי תניוך‪ /‬ע‪":‬ה אתה תומי־ גודלי )תהלים גי; ה ( ובניו‪:‬אמרו עליו ה״ל‬ ‫הגודל הזה תמכני בכיני והוא מגין עלי וזהו‪':‬גינני‪ .‬פץ‪ ,‬אכיל‪ .‬באתי לגבי‪,‬‬ ‫‪::‬אטד‬ ‫באתי כגני אתותי כלה ) ‪ :‬י ר ה א ( ו א ‪ :‬ד ו ז״ל באתי לגנוני‪.‬‬ ‫ם ן ההר למעוכיו מהר וכוי‪ ,‬מעמו‪ ,‬הקניה הכקד‪ :‬כשבע׳ רקיעים‪ ,‬מהר וקרא למ‪:‬ה‬ ‫מ ן ההר אל מעוניו ה ‪ :‬מ י ס ‪ :‬ה צ י ע על הר סיכי וכן כתיב ומשה עלה אל האלהיס ויקרא‬ ‫איליו ה׳ מן ה ה ר ) ‪ :‬מ ו ת יט ג ( ‪ .‬נהגו‪ ,‬הוליכו‪ .‬לכעניו‪ ,‬לגלות‪ .‬כותכית‪ ,‬תאר לתורה‬ ‫טש״ה ונות בית ת ז ל ק ‪ :‬ל ל ) ת ה ל י ׳ כת כ ( וע‪:‬״ה ואהי׳ אצלו אמון)כלכלי ת(‪ .‬עודו צג‪,‬‬ ‫כעודו עומד‪ .‬עליונים נעלו וגוי‪ ,‬המלאכים נעלו כעדו ואמרו מה אנו‪ :‬כי תזכרנו)תהצי‪,‬‬ ‫ת ה ( והיו מדיינים‪:‬לא ליתן לו התור׳ כדאיתא עליו כטדר‪ :‬תהלים וכטכ׳‪:‬כת דף ב״מ‬ ‫גורלי‪.‬‬ ‫ר‪.‬חט‬ ‫‪<1‬ירהווט‬ ‫ערייז‪:‬בע‪:‬טע‬ ‫‪ T H‬פערהייטען‪,‬‬ ‫ער ‪:‬׳‪TM CHH‬‬ ‫טי]־‪,‬‬ ‫מן‪.‬‬ ‫יזין‬ ‫ד ע ן וורוהכוכנען‬ ‫עו‪:‬פט^יטהיועןער‪,‬דער‪4‬עהיין^טעחין‬ ‫חיד״ן‬ ‫צערטרויטען‬ ‫וויע;ע‪2‬עטנט‬ ‫ה‪/‬יןפעווווויטערין)דייו‬ ‫דע‪:‬‬ ‫יוונד‬ ‫תורה(‬ ‫‪ :toHMM‬ן‪:‬עטנ‪1‬ח;דען‪,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ןויורר‬ ‫יוון‪,‬‬ ‫‪:‬׳ינער‬ ‫‪2‬יעכען‬ ‫חין‪:‬יינערן‪:‬טטחפ&ע געד‪,‬יי^‪0‬ג‪.‬י‪.‬‬ ‫—‬ ‫דצערהייט‬ ‫* * י ט ט ע לו ר ע ג י ד י ו ע ן‬ ‫‪ .fwo‬גע‪1‬חבט ‪:‬״גט‬ ‫חין‬ ‫פרו^ בעיגעכווך‬ ‫ו ח ח ‪ :‬ל»‬ ‫*<יי‪:‬ער‬ ‫‪<1‬יי‪:‬ער‬ ‫‪p.vn‬‬ ‫הווטטען יענע‬ ‫לו‬ ‫— ע י חי‪:‬ט‬ ‫‪MMVI‬׳‪,|U‬‬ ‫פ ר י י ד ע !‬ ‫טהיין י‬ ‫הרוהערן‬ ‫«ייו‬ ‫עו!י‪4‬ער‪ ,‬טי‪5‬ד‬ ‫ה־ירןנקייט‬ ‫ערוויווררע‬ ‫ווע^כע‬ ‫ח‪:‬געוויי‪!1‬מ‪1‬ו‬ ‫ריעןי‬ ‫הי־ן‬ ‫ע ר‬ ‫חו‪:‬ד‬ ‫אכרהםין!‬ ‫חייןענדג‬ ‫רען‬ ‫ווו‪:‬דחו‪:‬נ‪1‬ערריכטעטע‬ ‫לו‪}:‬פטר»וווןטי‪1.‬רוזו‪:‬דהוי‪:‬־>‬ ‫ו!ע\כע‬ ‫‪nn‬‬ ‫ו‪/‬רוככע‬ ‫י•‬ ‫—‬ ‫דית‬ ‫ע ר יוון• ח נ ן ח י י נ ^ ר ו נ ג ע‬ ‫«‪0‬כטע‬ ‫‪p.vn‬‬ ‫ריח‬ ‫פ‪£‬תרטע>‪,‬‬ ‫פערט)חעי‪:‬ן‬ ‫קרובות ליום שגי‬ ‫‪83‬‬ ‫מת‪ :‬פצו• מה אנוש להזכר ‪3‬מעלה• ‪9‬אר‬ ‫מבטחה להיוךד ממעלה‪ :‬׳׳צערןנבר ןןגלה‬ ‫ןנ‪0‬עלה‪'.‬צוה צור לציר‪,‬עלה ןנש);נלה‪:‬‬ ‫י‬ ‫קי^הים הזיל מוחקים • כטל אמרי הקים‪ .‬ל ממרחקים‬ ‫נקוקים יקים‪ :‬ברוך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י רר'ושהיופיעמפאךף ךרבאלפישנאף סין‬ ‫ז‬ ‫(‬ ‫השית‬ ‫כאל מכטתה‪,‬‬ ‫ניכוי לתולה עשייה עיר גבירים עלה‬ ‫תכם ויולד עוז מב‪-‬יתה‬ ‫)טשלי כא כב( ואמרו עליו כויקרא לבה נ ׳ ל״א דף ר״א ג ‪ /‬עיר גבוליס עלה ת נ ס זה‬ ‫משה ) ‪ :‬ע ל ה לבין המלאכים גבולי כת( ויולד עוז מ ב מ ז ה עוז זה תולה‪ ,‬מבמלזה‬ ‫שכטתוכה כה ומתן שכרה בצדה ולבנן אטלו טכטחה ‪ :‬כ ל מי שיגע בה כמות שהו^‬ ‫גוזר ואתרים מקיימי;‪ .‬צעד‪,‬‬ ‫שיעלה ויגש ויעל‪.‬‬ ‫ה ל ן ‪ .‬צוה צור לציר‪ ,‬צוה היןב״ה לציר כאמן‬ ‫אלהיס הזיל‬ ‫משתקים‪,‬‬ ‫שנאט׳ ג ‪ :‬ס כדכות‬ ‫שנ‬ ‫־ן‬ ‫תניף אלהיס‬ ‫)תהלי׳ כת י ( והיינו כטתן תולה נטו שא;" ל במש ‪ :‬ב ת דף פיית ל ‪ .‬נקיקים י ק י ס ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫המתים הממונים בנקיקי כלעים גם אותם יקים באותו טל ‪ :‬ל ת ז י ה ‪.‬‬ ‫קרוש‪,‬‬ ‫הקב״ה‪ .‬הופיע טנארן‪ : ,‬נ א ‪ /‬הוניע מהר כארן )דכרי׳ לג כ(‪ .‬ר ך‬ ‫באלפי שכאן וכוי‪ ,‬כל המאמר מיוסד על ל׳ הפסיקתא והובא בילקוט תהליס כרמז‬ ‫תשצ״ו וז״ל‪ ,‬רכב אלהים רבותיה אלפי שכאן אדני כס סיכי בקדש)תהלי׳ ם ז ייז( אמי־‬ ‫רכי אנליטי דמן ת נ ה שכיתי נמשכתי שירד עם הקכ״ה לסיכי כ״כ אלף של ט«ו^«'‬ ‫י‬ ‫ה‪:‬לת כטתכה לויים שצנה הקב״ה שהן עומדים במומיהן אלא שבטו ‪-‬ל לוי‪ ,‬ד״א כ״כ‬ ‫אלף מרככות וכולן ירדו שנונים לכלות שונאיהם של ישראל אש לא יקבלו את התורה‬ ‫אטר ר״א מהו אלפי שנאן ?‬ ‫הנאים והטשוכזיס שנהם‪ ,‬אענ״כ אלני בס עשוים‬ ‫ניניהם‪ ,‬מ ל ן כ״ו יוצאין לקטנון כטה נאים כיוצא נו נטה קווציס כיוצא בו אבל‬ ‫הקב״ה איכו כן ‪ t k‬בשעה שבא לסיכי כטל עמו מלאכי השרת הנאים והמשובתיס‪:‬כהן'‪,‬‬ ‫אענ״כ דודי צמ ואדום‪ .‬אמרל״י בר סימון מה כתיב ביה?‬ ‫אות‬ ‫ו א ת ה מרככות ק ד ‪:‬‬ ‫הוא בתוך לככות קדש שלו בשעה שבא לסיני וכו׳‪ ,‬ד״א רככ אלהים ל מ ת י ם‬ ‫אמל ר״א נן נ ד ת כמקום שיש אוכלכין יש ד ו ת ז אכל ככיכי אעניכ הי׳ מלוותי׳‪,‬‬ ‫אלפי‬ ‫ש נ א ן כדיא ש א כ ן מואכ מנעוריו א״ל הקכ״ה הארך הרתכ ק י ל כ ט‬ ‫פ מ ר ט ^ ס ע ן ווונטער דענ} ר ו פ ע ‪ :‬״»וחג ? ודין עררענןחהן ו!חגט ע‪ :‬חין ריע‪:‬ען הוון‪,‬‬ ‫‪$‬ען‪ ,‬לו ע נ ט פ י ה ו ע ן ריח ליעררע ר ע ר *חכטי‪:1‬ען לור עררע ה י נ ח ב ? " — ערריקק״טע‬ ‫סחר‪ ,‬חיבעמוחןטיגטע‪ ,‬ט ט י ע ג חו‪:‬ר ר ר ח ^ היגיין! דער וועןטטחפפער ריעןי רעכן‬ ‫ןעטרייען בחטען‪:‬‬ ‫אלהים‬ ‫ה ע ר ו י ! ׳ ! — ער טרחט היננוחוכד טווחנו ן י ך ח ד ‪ 6‬ו ו ח ר ט ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ח ו י ן ך ע כ ן ; ח ט ט ‪ 5‬י כ ע ן « ן ‪ :‬ד ע טרייפע‪1‬טען פח‪}:‬‬ ‫‪\vhH<a‬‬ ‫״‬ ‫הערחבדיוו‬ ‫»׳חרטע דעג ‪4‬ע‪:‬עטלען‪ /‬חזןבעןעבענד»»יח טהויח‪ ,‬דורך ו‪/‬עןכען חיינןט ריח ; ר י ע ‪,‬‬ ‫טענבעווחהנער חויפערטטעהן‪.‬‬ ‫‪ 4‬ע ] ח ב ט ‪ :‬י י ‪ 1‬ט דווו‪ ,‬עווי^ער‪ ,‬טוודטענבע‪1‬עכעי־י‬ ‫ק ח ש ‪6 .‬חן פארן הער ע ר ט י ע ן ר ע ר ה י י ד ו ע ; ע ר‬ ‫‪$‬יע‪0‬‬ ‫זיךהערחב * י ט טומענדען‬ ‫דער‬ ‫פנו‬ ‫של שבועות‬ ‫השיתשאנף‪1‬ךתוב‪1‬שמ• ךםךד?מךכמת‬ ‫בעשרים ו‪#‬נלם אלף• להננתיר מטה ספור‬ ‫?עשרים ויונים אלף‪ :‬שגן ?פאק ןשעיר*‬ ‫ןיאותם אל הסעיר‪ :‬ןאתה מרבבות קדש•‬ ‫אדני בם סיני בקדש‪ :‬יי׳ת־וךה חנכי• תושיה‬ ‫א;כי• הנגלית פץ אנכי• לכן פתח באנכי‪:‬‬ ‫לסלך לילעולם א‪1‬דףןני‪1‬ן לדיור ודיור הללוןה‪:‬‬ ‫ואתה‬ ‫הדוכיך‪,‬‬ ‫א ד כ י כס )אדני‬ ‫כתיכ‬ ‫כא״ד( טכלא יש‬ ‫על לכו‬ ‫‪ :‬ל כל‬ ‫מלאך‬ ‫ומלאך ושמו של הקכ״ה משותף עם שמו של כל מלאך מיכאל רפאל גבריאל אדני כס‬ ‫א ד ו כת ו כ ם ואל תאמר כהס כלכל אלא אף כשכא ליתן תורה לישראל כלשון הזה‬ ‫כתכה וכתת כסיכי אככי ה׳ אלהיך אדכי כס אדוכתו כס ע״כ פתת כלשון הזה לנכ״ל‪.‬‬ ‫ועיין עוד כשמות רכה ריש כ׳ כ״כ וכני׳ רכיכו כתיי כפסוק אנכי‪ ,‬וע״כ הדברים‬ ‫האלה כל דכרי הכיימן מכואריס‪ .‬כין השית שאכן‪ ,‬שהיה טרוייזו לקבל כל האכלסין‪,‬‬ ‫בדאמרן‪ .‬כעשרים ושנים אלף להכתיר וכוי‪ ,‬כ״כככ״י ישן ועיקר וכלשון המדרש הכ״ל‬ ‫כ״כ אלף מרככות‪ ,‬גס מלשון הפייטן עצמו מוכת כן שלא להרוכ התרוז‪ ,‬וכלשון הזה‬ ‫בעצמו כתכ לקמן ככמוך כסוף פיוט אז ככתכ אשורית‪ .‬שנן וכו‪ /‬מכואר ע״פ‬ ‫מאמרם ז״ל^שהעתקתי לעיל דף י״כ כ׳‪ .‬ואתה מרככות קדש אדני בס וכוי‪ ,‬כלשון‬ ‫המדרש הכ״ל‪ .‬תורה תככי‪ ,‬התורה תנככי‪ .‬תושי׳‪ .‬כינוי לתורה‪ .‬אככ‪ /‬אכככי‬ ‫יישרני וחזקני והוא פעל כגזר מן חומת אכ ן ) ע ט ו ס ז ז( וכבר מצאכו גס לרז״ל שככו‬ ‫נ י מ כ ו פ ע ל ו א מ ר ו ש א כ כ ן בתוספ׳ לכלים‪ .‬תכלית פץ אככי‪ ,‬כראה שרומז ‪ It‬מאמר‬ ‫האל ית׳ ליעקב אנכי האל אלהי אביך אככי תלד עמך מצרימה זאככי אעלך גס עלה‬ ‫בראשי מ״ו נ ׳ ( וזה הי׳ המלאה האתלון ולכל כו כלשון אככי לכן פתת הדבלות כאככי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ויער‬ ‫הי^יטען*‪ ,vain‬חונד!וו^ערטע י׳ייוידעע סיגי גיח‪,‬פחן»וח וווי‪ :‬ע ר ן י י נ ע‬ ‫}ע‪:‬עטלע ןטהרטע‪ .‬חיינע !ע^יחן פחן נווייח חונד לווחנלי^ טויגענד פוו);טע‪:‬יינער‬ ‫}חטטןיכען •»חיע‪:‬טחטלור קרחנונ; דע‪ :‬טטח^‪»1‬ע‪ :‬לוי‪ ,‬רער עבענפחן‪ :‬לווייח‬ ‫ו״נד לווחנני; טוי‪:‬ענד מיטגןיעדער ;עלוןהיט‪ .‬חויך ריח &ין'קערםח‪£‬טען ‪£‬חן פאלן‬ ‫*וונדשעילהיוטטע ער חיינגעןחדען‪ ,‬חכער «יט פערחכט‪/‬נן; ו ויערער ענטןחטען‪ .‬דחן‬ ‫קחכ‪/‬ער ‪»1‬יט «<יריחיען הי זי}עןדווד‪.‬ער;עלחן‪:‬ען — קעננכחרחו‪:‬טערחיהנען»חר‬ ‫י‬ ‫דער הערר ח ר ן י ד ע נ } ס י נ י ‪ * ,‬ח י ע ז ט ח ט י ט ! ‪ -‬ער ‪4‬יוב«יר ריח תולה נור ג י ה ר ע ר י ן ‪,‬‬ ‫חייגענטהיק‪ .‬ח״נ‪:‬ט החט ע ר ןיינע רעדע ‪4‬עטןיו‪0‬ען ‪o ' M‬‬ ‫דוו‪ :‬הר׳כזטעגוט‬ ‫דע?) ווחרטעאנכי; ‪ p n r n‬כע;חן ע ר ‪ :‬י ח היער **יטעבען דיעןענ^ ו‪/‬חרטע א נ כ י ‪* .‬‬ ‫•מלך‪ .‬ר ע ר הערר ר ע ; י ע ר ט ע ״ ד ^ י ך ; ריין *חטט דורך ח}‪5‬ע לייטען‪ ,‬ציון ‪ I‬הללויה‪.‬‬ ‫־‬ ‫*( ‪ :‬י ע ה ע חיג) באור‪.‬‬ ‫)‪5.‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫*‬ ‫בג*‬ ‫‪23‬‬ ‫קיוס־ת ליום עני‬ ‫‪"9‬‬ ‫ואתה קרוע אשב חהלות ישראל אל נא‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪:‬ד"‬ ‫אנכי בשמאל שדי• פצתי מאז לעולמי‬ ‫ךי״ ובבשן באךתז בפרוש לידידי; ‪3‬ש‪3‬ן‪3‬ל‪1‬‬ ‫על מלמת‪/‬עבח״ יצרתי לא ‪.‬ילרד־־ז לף‬ ‫אל אחר מבלעדי• לא תשא'שם לשוא‬ ‫וחנלןר־ז עדי‪ .‬יזכור ושמור כי ק ם עני‬ ‫עדי• כבר אומניך )‪:‬״אהוייף( כי כמךם‬ ‫‪ riyyp‬ידי‪.‬‬ ‫כבודי• לא תךצח מתאר‬ ‫לא תנאף אף)יספק פן תענשניודאי‪-‬ילא‬ ‫ת^נבןתתברךעדבארי• לא תענה עדית‬ ‫שקד‬ ‫א נ כ י בשם אל שדי וכו‪ /‬כן א י מ ד ר ש על פ כ ו ץ אני אל ש ד )כראשי' יז‬ ‫‪,‬‬ ‫א ( אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלמלא שאמרתי לשמים וארץ לי ע ז עכשו‬ ‫היו מותתין והולכין‪,‬‬ ‫אני הוא‪ ,‬שאין‬ ‫העולם ומלואו‬ ‫וכבשן‪ ,‬כינוי לכיני כי ששה שמות נקראו לו כמו‬ ‫כדאי לאלהותי‬ ‫ע‪:‬״‪3‬‬ ‫שבארתי לעיל ככיוט ארץ*‬ ‫מ מ ה אות ה׳‪ .‬כי הס שני עדי‪ /‬כמבחר לעיל י״ת א׳‪ .‬כ י ד א ו מ נ י ך ‪ ,‬כיב בבי‪'-‬‬ ‫כ״י וכן נראה כלי לכלול כמצוה זאת מצות כיבוד גדולי ישראל כמבואר בסמ״ג‪ ".‬כי‬ ‫כבודם ככודי‪ ,‬מכואר לעיל דף כ״ת ב׳‪ .‬לא תנאף כספק וכוי‪ ,‬כמו שאז״יל במש׳‬ ‫כדרים דף כ׳ אל תרבה שיזה מס א‪:‬ה שסוכך כא לידי כאוף‪ .‬תו שירצה לומר ם ש ץ‬ ‫ו א ה ה ‪ .‬דו*י‪ ,‬י׳זועיהייז‪-‬גלטער‪ ,‬טהיחנגט חונטער זיוכגע‪:‬י!‪:‬גען ישר^׳ג! ^ ‪. t o‬‬ ‫אנכי‪ .‬חיך‪ ,‬ר ע ר חיך ח ו נ ט ע י י ע ^ נין״ען*‪ I‬ש ד י רענן פ ח י ט ט י י י ט ע נ ד ע ן • ו ע ר י ע ן‬ ‫ר ע ד כחטור חיינהחןט געטהחן‪ ,‬ערקיחי״טע י״']י בשן ) ס י נ י ( י»יינטז וול׳הי־י^‬ ‫‪n‬״‪\v:‬‬ ‫^‪.‬הוןריגט‪ ,‬ר‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫»‬ ‫געזיבטען‪ .‬דחי־ט החכען זית !‪:‬עהחרגחנ} י<יינעי ר ע ג י ע י ו נ ג‬ ‫ד חיך ערטהייןטע חיהנען צרויגעניע‬ ‫חו*‪0‬ער‬ ‫קיייע ‪6‬י־ט*»‪.‬־ע גחטטהייט חנערקעננען‬ ‫;עבחטע‪:‬‬ ‫«יר‪.‬‬ ‫דויו‬ ‫דיך‬ ‫סטיחמ‪,‬‬ ‫«<ח*ען‪ ; .‬ע ר ע נ ק ע ח»נד פייערע ר ע ן שכת‪ ,‬דיעג דנד «ירלווייח צייגען‪.‬‬ ‫ע ה י ע ר י י כ ע ע ן ט ע ר ן } ‪ .v‬יח עהרען הייסט ח!יך י י י ך‬ ‫*חייען‪/‬‬ ‫עהרען‪nn\::‬‬ ‫טרעא‪£‬ע‬ ‫‪sn:‬‬ ‫ניפ^‬ ‫" י ו ז *׳•נע החנדע חין *יי‪:‬י‪:.‬כן ע כ ע נ ב ל ר געאיונט‪• .‬וחכערירק״כעיד‬ ‫וו»ננ!כט פעררחצטי;‪ ,‬ריח טטיוו‪£‬י‪ 1‬חי‪:‬ט ח»נ‪:‬וויי‪£‬ען־\ופט‪.‬‬ ‫‪u‬עגע‪::‬‬ ‫‪v‬‬ ‫«יינען‬ ‫נ ח * ע ן כ*כט כייח חיינער חונחווהדהייט חדגטפרעכען ח ו נ י‬ ‫צחידג‬ ‫‪nr1 : Y s n .‬‬ ‫‪1‬ט‬ ‫דיך דעו‬ ‫»?‪nn‬‬ ‫לי^ניט חדזנחגען ווידער ריינען נ ח נ ‪ :‬ט ע ן רען ליי^ען‬ ‫״‬ ‫‪nt‬‬ ‫‪: n n‬וומ‪:‬ט ‪:‬״‪!25‬‬ ‫לןייו ‪ 6‬ח ו ט ע‬ ‫^ * נ ע ר *חטטהייט‪.‬‬ ‫ג‬ ‫דיך‬ ‫צ‬ ‫של שבועות‬ ‫שלןר כערי• לא תחמד כי אם מחמדי‪:‬‬ ‫אלה הם סודי• מורי שדדי• מועדי פקידי‪.‬‬ ‫סהךי מעירי • כי אין בלעדי • ואני אל שדי •‬ ‫חיוקןםנוראומהםוקמיש‪:‬‬ ‫שם העתיר תתום בראשי התרמות‬ ‫א ל ע ז ר ב י ר כ י קליר‪.‬‬ ‫אזבכתבאשוךית״ ובלשון עבךית• ובדבור מאךית•‬ ‫הנחלת לבת עברית‪ :‬לאלף הלןך?ת בית ביציךת‬ ‫בראשית״ כי הוכן מאז למתן קבין ראשית‪ :‬עולם הוכן‬ ‫באותשני• כץשעלםשני״ אנ'כי‪5‬א'ותךא'שוןכיהוא‬ ‫אהדואיןשני‪. :‬זע א ל ף וידא מול כסא עשךים וששת‬ ‫דורות• עד^בהןסחלהלך?רות‪ :‬רוןךתאנכי בכתב‬ ‫אשת איש‪ .‬בעדי‪ .‬בבכיישראלשהם עדי שנא׳ ואתם עדי כאם ה׳)ישעי׳ מ ; י ( ‪ .‬כי אם‬ ‫מתמדי‪ /‬התור׳ והמצוות הנחמדים כותרי׳ לתמול לעשותם‪ .‬אלה הם כידי‪ ,‬טורי שרידי‪,‬‬ ‫מועדי כקודי‪ ,‬כהדי מעילי‪ ,‬כי אין בלעדי‪ ,‬ואכיאלשדי‪ ,‬כ״כ בכ״י של י״ת ועיקר והכווכ'‬ ‫מבואלת כי אלה ה מ ל ו ת הם סודי ר״ל יסודות האמונה והס טורים על מציאתי שאיי‬ ‫ראשון ועלשרידתי שאכי אתרו; והס כל העדות והפקידים‪ ,‬כמבואר במערבית‪ ,‬שכל‬ ‫תרי״ג‬ ‫מצוות‬ ‫ככללים בדברות‬ ‫והס‬ ‫מסהידיס ומעידים‬ ‫כי אין בלעדי וכו‪/‬‬ ‫א ז בכתב אשורית וכלשון מכרית‪ ,‬מצאכו מתלוקת כדברי חייל בעכין הכתב‬ ‫כבו ככתבו הלומות והתורה‪ ,‬ומפרשי דבריהם האריכו למעכיתס והכלל העולה‬ ‫מדבייהס הוא •שהי כתב אשורית‪ ,‬עיין כתשובת הר״מ א ל ש ק ר סי׳ ע״ד וכ״כ‬ ‫‪7‬‬ ‫הרמב״ס כפי׳ המשכה למס׳ ידיס פ״ד ע״ש‪ .‬וכדכוד מצרית‪ ,‬כן איתי כמדרש‬ ‫והוכא כילקוט כרמז רכ״ו ואמר ר׳ כתמי׳ אנכי ל׳ מצרי הוא משצ למכן וכו‪/‬‬ ‫ל א ‪ ' :‬ף הקדטת כי״ת וכו‪ /‬הקכ״ה הקדים אות ב׳ לאות א׳ לכתות התורה ככ׳‬ ‫לפי שהא׳ הוכן מאז קודם הכריא׳ לכתות בו הדכרות הנקראות קכין ראשית‪ .‬זע‬ ‫אל״ף וכו‪ /‬אות א׳ נזדעזעה זפרתה לפכי כסא ככודו ית׳ כ״ו דורות והיינו מעת‬ ‫הבריא׳ עדכתיכת התור‪ /‬כטבואר כרכות ריש ס׳ בראשי׳ וכאותיו׳ דר״ע‪ .‬רק דת וכו׳‪,‬‬ ‫‪ \ s t \ i‬נ י צ ט ‪ :‬ן י ‪ :‬ט ע ן ‪ * jjn ,‬י י נ ע הח^־ען געכווטי׳!‪ — .‬דיעיע‪ : :‬׳ ‪ :‬ד ר י ח ע ^ » ע נ ט • ‪:‬‬ ‫״*׳ינער‬ ‫?עהרען ו « ‪ :‬י ז‪:‬ע‪:‬עטלע‪ * ,‬י י נ ע ר ליי^ניטע ח!נ־ בע‪£‬עה‪5‬ע‪: .‬ייו וינד‬ ‫י י ח ‪6‬ערקי‪:‬דעד •ויינער חיינה״ט ו״נד דיי״ לייגעו‪ .‬י י ו ‪ 0‬חוי‪0‬ער ‪ T M‬נ*כט‪,:‬‬ ‫יוונד חיך יזלןיין בין ד ע י א ד ש ך י ‪ ,‬דער‬ ‫ז י ‪ .‬ז ע ^ ב ז ט ל ־ ^ ע ב ע נ ר ע ‪ ,‬זער־יבזטיםםאנריגע‪,‬‬ ‫‪2‬ורכטבארע‪,‬‬ ‫עיהאבעגע אוגד הייליגע!‬ ‫קרובות ליום שני‬ ‫‪9°‬‬ ‫ג‪1‬טריק‪1‬ןנחבאת‪-‬אנכי אנא נ‪ 5‬שיכרזביתיהבית‪.‬ב^ה‬ ‫ן‬ ‫לעמיו פנים ןפנים ״ על בל ?קדה ונקיה ת^עים ושמצה‬ ‫פנים‪ :‬יה ראה ויספרה‪ .‬הכינה וגם חקרה• לאוהכיה‬ ‫‪ J‬נ ־ ‪•T V‬‬ ‫‪•:‬״• • ‪: T‬״ ‪:‬־‪T| T‬‬ ‫‪:- T T T‬־ ‪T:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫ילעיומריה וישנה ויתמרה‪ :‬ר ש ם למפרע אותותי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ T‬־*‪ :‬־־ ‪T V‬‬ ‫־' ‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫\‬ ‫‪X‬‬ ‫־־‬ ‫מאמריה• יהיבה כתיבה נעימים אמריה‪ :‬בשנינש‬ ‫‪-: -‬‬ ‫‪vT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•r‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!־זי‪,‬׳‬ ‫‪•:‬‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫הראשונים חיתם על§ה• כי דזסייתום מפה אל פה‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫וישקני מ ז י ק ו ת ולא כל נשיקות ״ סחו^יךד אותם מיין‬ ‫הךקח להלקות‪ :‬קצובות ונעימות• ופתי מקכימות‪.‬‬ ‫ךישומותוחתומות• פתוחות וסתומות‪ :‬ל‪.‬עם^ראהכ•‬ ‫בחבה יהב• והנחיל נחמדים מזהב• לעם לו־ מאהב‪:‬‬ ‫יה‪1#‬כןערב‪1‬וז • רד להנחיל רבמת• בעשירים ו ^ נ י‬ ‫ש‬ ‫אלף מךככות• אעןרמאישןשלג חצובות‪ :‬ךחום הךד‬ ‫בשחקים‪. .‬יסד עז מפי עוללים ןיו;קים״ וב זכות אפסי‬ ‫;‬ ‫ארץ הקים״ זהר תיותת ןחקים‪:‬‬ ‫אל נא‪ ,‬לעולם ת‪#‬ךץ‪ .‬ולעיולס תיןדעז• ולעלמי עיויטיש‬ ‫תמלוך‪!;.‬תתנשא‪ :‬האל מלך נ־וךא מדיום'ןלןדיוש‪ .‬כי אתה הוא טל‪-‬‬ ‫מלכי המלכים‪ .‬מלכותיו נצח‪ .‬ניוראיותיו שיחו‪ .‬ספרו עזו‪ .‬פארודז‪,‬״‬ ‫‪ :‬י•‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫‪,v‬־‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫יו‬ ‫צבאיו‪. .‬קדשוהו רוממו־*• י•] ? י ו?‪?,‬‬ ‫זי‬ ‫־ •‬ ‫\‬ ‫‪:1‬י\‬ ‫יי'‬ ‫‪,‬ל^ןף תהלות תפאיתיו‪:‬‬ ‫ח‬ ‫;—‬ ‫ובכן‬ ‫י‬ ‫גם זה מכואר שש‪ .‬תשעים ושעונה פכים‪ ,‬פייט להיתר ומ״מ לאישור כטכואל כתילושי‬ ‫הריי‪-‬יכ״א פ״ק דעילוכין בלף י״גכ׳ ע״ש‪ .‬וישנה ויתטלה‪ ,‬שהי׳ א ט ד כל דביר ביכו‬ ‫לבין עצמו שנים ושלש׳ כעמי׳ כדאי׳ כתכתומ׳ פ׳ ויקהל וברכות ריש פ׳ כי תשא‪ .‬כשכיש‬ ‫הראשונים תייתם עלבה‪ ,‬בשתי לכרות הראשוכות יצאה כשטתם כטו שאז״ל כטש שבוז‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ף פיית ‪3‬׳ ובשיר רכהכפכוק ישקני מנשיקות ל׳ יהושע אומר כ׳ לברות שטעו ישראל‬ ‫מכי הקב״ה אנכי ולא יהי׳ לך הה״ל ישקני מנשיקות ולא כל הנשיקות ע כ ׳ ץ ‪.‬‬ ‫שתו אל ירר‪ ,‬אמרו אל משה‪ .‬לשומות חתומות וכו׳‪ ,‬כאן מצאתי שלש ג י ר ס ו ת ‪:‬‬ ‫הא׳ הכתוכה ככנים‪,‬‬ ‫והב׳ פתותות וכתימות חקיקות ורשומות‪,‬‬ ‫והגי קמוצות‬ ‫סתומות לשומות חתומות — ועיין מה שכתכתי כשוף א ז ה ל ת לאתמול לף ס״א בי‪ .‬דז•‬ ‫להכתיל לכבות‪ ,‬ירד להנתיל לרבבות אלפי ישלאל‪ .‬כעשליס ושנים ו כ ו ‪ ,‬מבואר ב ל ע ו *‬ ‫‪,‬‬ ‫הקלום ד״ה קדוש הופיע‪ .‬יכל עוז וכו‪ /‬צכואללעיל ל ף פ ״ כ א ׳ ל ״ ה ג נ ו ז י ג מ כ י נ י ‪,‬‬ ‫אלפיס‬ ‫של שבועות‬ ‫‪• .‬נווכת המחבל לאכזר כ* התולה כתפארת בקליטתה י ובמעלתה; וכותנה‬ ‫סבה‪ ,‬לטה לא כתכה לא לאדם ולא לכת ולא לאבות לק למשה וזכרה‬ ‫;‬ ‫‪ :‬ל צ ה השם יתבלך‬ ‫הויכות על יזה‬ ‫המתתיל‬ ‫זה כטצא כפיוט‬ ‫לכלאתד‬ ‫לתתה‬ ‫שעיעיע יים יום‬ ‫מאלו‪.‬‬ ‫ופלס נתנו‬ ‫ודוגמת‬ ‫טלועה אתל‪.‬‬ ‫‪ .‬ובכן יי קנני ראעית דרכיו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪•IT|T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫מ י ו ס ד ע ״ פ א ״ ב אלא ‪:‬הקלים לכלתרוז איזה תיבותמפסוק• מכלי ס י י ת ‪/‬‬ ‫קנני ״ראשית דרכיו•‬ ‫יי‬ ‫|ז ז|ז־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אלפים שנה נמתקתי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ;‪• I‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪5‬חכו ״ ‪.‬עד לא מדד עולם רקבו־ ןאךבו־ ״ טרם מתח רום‬ ‫;גד כיה ועד כה • וקךם הבין בם רכב אךתבי י אני חייתי‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫משתע^עתעל ברכיו״ משחקת לפניו להללו ולברכו•‬ ‫משחקת בתבל אותי איום)כ״א היום( מנךכיו ״ להוד;ע לכל‬ ‫כי אין כערכו‪:‬‬ ‫ואח‪:‬ה‬ ‫)ואתה אמון אצל אדון•‬ ‫עעישועים יום יום ״ משחקת‪.‬עד זה היום ‪c‬‬ ‫לןך• מפעליו מ א ז • בקדם קךמונים קךג^תי מאן‪.‬‬ ‫קדם עמודי רום חייתי עמוד מאז‪ .‬קדם פעל‪:‬סוד הדז‬ ‫ןםיוךי מאז ״ קדם אבן פנה חליתי אבן פנה מאז ״‪.‬קדם‬ ‫כל נסיכים הייתי נסוכה מאז ״)ובהיות עו^ם מיבש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T.‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪* T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫במים הייתי חקוקה מאז•( ובהיות עו^ם תהו ובה‪1‬‬ ‫היירתי כנר מאז״ ובהיות ח‪#‬ןי על פני י תהום הייתי‬ ‫כמנורה מאז• קדם כל אלה הוא ואני היינו מאז‪:‬‬ ‫והיה‬ ‫א ל פ י ם ‪ :‬כ ה ו כ ו ‪ /‬כ ל ענין הכשקא הזאת כברטכואלבסדר לאתמול ע״‪ .:‬טלם סתיו‬ ‫לוס‪,‬‬ ‫ק ו ל ס ‪ :‬ה ר ק י ע הסטים הרטיט‪ .‬כס‪ /‬ב‪:‬טיס‪ .‬רכב ארתכו‪ ,‬מרכבת כבודו‪.‬‬ ‫ק ר ם מפעליו זכו׳‪ ,‬גסהפסקא הזאת מ ר מבוארת לעיל בשלל גס בסוף י ו צ ר ‪. .‬‬ ‫עמודי לוס‪ ,‬עמודי כשמים‪ .‬יסוד‪ ,‬הארץ‪.‬‬ ‫אכן פכה‪ ,‬אכן שתיי' ‪:‬ממכה הושתת‬ ‫העולם‪ .‬כל נסיכים‪ ,‬כל יועצים והייכו המלאכי׳ וכפשותס של צדיקים וזולתם כמבואר‬ ‫בילקוט בראשי׳ למזי״ג‪ .‬הייתי כסוכה מאז‪ ,‬הייתי יועצו תתלה כדאי׳ בסדקי לל״א‬ ‫פ״ג על שלא נכלא העולם כתיעץ הקכ״ה כתולה ששמה תושיה לכלוא את ה ע ו ל ם ;‬ ‫השילה נו וכוי‪ ,‬ועיין לעיל ד ף ג׳ יי‪ .‬יהיה אמון וכוי‪ ,‬ליתא נ כ י ‪/‬‬ ‫םעילס‬ ‫קרובות ליום שגי‬ ‫!‪9‬‬ ‫)וה;ה אטון מהרהר לטענה‪.‬ואטר בלבואכיא עלם בכינה בעבוראטנה‪(:‬‬ ‫מע‪ 1‬ל • נםבתי מראש • גזרה ‪ #‬ו ה גזר בי מראש•‬ ‫לחקור ולדרוש‪ .‬הכל מראי׳ט • מי יעלה ?ראש ״ מי‪.‬יהיה‬ ‫בראש• מה שהידת מראש״ דקוא ע י ח י ח בסוף‬ ‫?־ ראשי נסיכי א ד ם נסכו בי מראש• ונסכתי‬ ‫‪1‬‬ ‫למלכי המתנשא לכל לראש‪. . :‬‬ ‫)והיה אליו בדברה•‬ ‫וזז‬ ‫ן ‪-‬‬ ‫••‪T‬‬ ‫;‬ ‫ונשתעשע בדבורה‪ .‬ואטד‬ ‫ז • ‪ :‬־ ‪ '.‬־‬ ‫ד‬ ‫;•‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בעבורה‪ .‬אבראע‪1‬לם להגבירה‪ .‬ולדורות להסבירה(‪:‬‬ ‫מפןךמיאךף < ״אמ?ןחמיאךץ•(‬ ‫כ‬ ‫ךברים^^ה‬ ‫קדמו• לארץ״ כסא ךם ןג^א לןךםל^ןמי^ץ• כסא‬ ‫י^ךאל קדם‪.‬לממלכות הארץ• אבות העולם לן־מו־‬ ‫למוסדי ארץ• שם משיח קדם לשמ‪1‬ת אשרבארץ‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:1‬׳‬ ‫;••‬ ‫)‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪. •* :‬‬ ‫זז׳‪.‬־‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ג ן ע ך ן י ץ מ ה ל‪!7‬נרי אך״ץ״ ערוןד מאתמ‪1‬ל תפרת‬ ‫קדם לךישעי ארץ • יקוךאל והוזשובה קדמו• ליושבי‬ ‫הארץ • ואני להם קלקתי מקךמי אךץ‪:‬‬ ‫)והיה מלף בטסביו‪ .‬מהרהר בטדת טוב‪ .1‬ואטד‬ ‫בלבו‪.‬‬ ‫א?ךא עיולם ל‪:‬שב־ו‪ .‬בעבור לשוביו‪(:‬‬ ‫ץאץתהומות חוללתי האךץעדלאנסחוללח‬ ‫נתחוללתי״ ובאין ח^זך על פני תהום האךת• והגהתי‪.‬‬ ‫ובאין‬ ‫מעילם‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫נסבתימראש‪ ,‬ל׳ נסיכי כני אדם‪ ,‬או ל׳ עצה‪.‬‬ ‫נ ז ר ה ‪ :‬ו ה ג ז ר כי מראש‬ ‫כענין צופה ומייע עד נ ו ף כל ה־ורות‪ .‬והי׳ אליו כדכרה ונו׳‪ ,‬ליתאככ״י‪.‬‬ ‫םקדםי‬ ‫ארץ‪.‬‬ ‫דכרים ‪ :‬י ע ה ‪ ,‬וכו‪ /‬הן הן המניץס כיראשית רכה ם׳ איוכמם׳‬ ‫פסתי׳ ד ף ‪ :‬״ ד א׳ ובפרקי דר״א כ״ג וכמד׳מסלי סי׳ ת׳ ולא ראי׳ זה כראי׳ זה וצ״ע‪ ,‬ועיין‬ ‫ככאורי‬ ‫לעיל דף ע״ג כ׳‪ .‬כסא ישראל‪ ,‬היינו מקד‪ .:‬איות העולם‪,‬‬ ‫ה ם ‪ :‬ק עשר׳‬ ‫ז כ ר י ׳ ‪ :‬ע ל ו כ מ ת ‪ :‬כ ׳ ל מ ר א ו ת ‪ .‬כסר־ דר״א הנ״ל‪ ,‬ועיין עוד ככרא‪:‬י׳ רכ׳ ס׳ ‪ r‬וככמדכד‬ ‫‪,‬‬ ‫לי‪-‬׳דףק״לכ‪.‬‬ ‫ערוך מאתמול‪ ,‬גיהנס ע‪:‬״ה כי‪:‬עי׳ ל׳ ליג‪ ,‬והי׳ מלך וכו‪ /‬ל י ת א כ כ ״ י ‪.‬‬ ‫באין תהומות>כו‪ /‬כפרק ג׳ מפרקי ר ״ א ‪ :‬ת׳ דכריס נכראו ביום ראשון ואצו הןשמי‪5‬‬ ‫וארן‬ ‫צב‬ ‫של שבועות‬ ‫ולאין קורא ל‪1‬ה‪1‬ם אל )זהום בפיו נקראתי* ובעת‬ ‫נבקעו בךעתיו נבקעו בדעתי• וברזהום רבה מקןפטי‬ ‫מלאתי‪! .‬עליהם היק הו^תיונגבלתי• והתניניםאשר‬ ‫בקהומות נתהללתי‪:‬‬ ‫?אין מ‪:‬ע;ניות נכבדי מלם • ולאין מעע‪1‬ת מעיני‬ ‫נובעת מלם• ולאין נהרות נדתרי מושך מלם׳ ובאין‬ ‫לאמת לארי נובעת מים• ולאין?זקורותקןקוךיחליס‬ ‫מלם• ובאין מלם חליתי כברכת מלם• ולאין מקורת‬ ‫מים• מקוה ישראל יי להזות ממקרה מים‪ :‬י•‬ ‫בטךםהריםהטבעו•‬ ‫^ףות עולם בי נטעו• הררי‬ ‫לשךאל לי נתקעו• הררי ?ד בי נתיךעו• הילייאללי‬ ‫ןהוךעי• בפלס ובמאזנלם לי נ‪#‬קאונודעו• ההנפות‬ ‫גבהם ומחקרי יסודם בי נשתמעו • ובהודעי בסיני כלם‬ ‫נזדעזעו״ ולהר המורי‪-‬ה כלם נכרעו• ועל מה אדניה‬ ‫ד \ ד •‪:‬די ‪: T -:‬־‪T VT‬‬ ‫• ‪- :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫הטבעו״לטבעהי ארץ ראך^ידז האבעו‪:‬‬ ‫לפני לבעירה חוללתי• חקר גלעורת עולם‬ ‫נתחוללתי • גבעת הלבונה ארי חלתי • וגמןה נשאה אני‬ ‫וארץ ואור ותושך ותוהו וכוהו ורות ומים‪ ,‬וי״א אף יום ולילה )כמקום אתר גרס א ף‬ ‫מדת יום ולילה( וכו׳ ע״ש‪ .‬ועליהם תוק תגתי ונגכלתי‪ ,‬ל׳ כתקו תג על •פני‬ ‫תהום )משלי ת כז(‪ ,‬תוק תג על פכי מיס )איוב כו י ( ‪.‬‬ ‫ב א‬ ‫ארץ‪.‬‬ ‫ין‬ ‫ן כ ן‬ ‫‪ /‬נכ?‪.‬די‪ ,‬כצ״ל כעדות המשרת שמסרה ג ‪ ,‬דין ותרין כישעי׳ כ״ג‪ ,‬כככדי‬ ‫‪,‬‬ ‫וכן העיד רד״ק כמכלול שער בכין כפעל דף ס״א כ ‪^ /‬וכ׳יכ כמכלל יופי כשמו‪.‬‬ ‫טעיכי כוכעת מיס‪ ,‬כיכוי לתורה כמו שאז ל על הוי כל צמא לכו למיס)ישעי׳ כה א ( ‪.‬‬ ‫ב ט ר ם הריס וכוי‪ .‬זויות עולם‪ ,‬פכות העולם ותזקו‪ .‬נתקעו‪ ,‬ל׳תקעאתאהלו•‬ ‫)כרא‪:‬י׳ לא כ ה ( ‪ .‬כפלס וכו‪ /‬עש״ה ושקל בפלס הריס וגבעות כמאזכיס)ישעי׳ מ יב(‪..‬‬ ‫י‬ ‫תועפות ו‪.‬כהם‪ .‬ל׳כתועפות ר א ס ל ו )כמדכר כ ג כ כ ( ‪ .‬כזדעזעו וכו׳ ולהר הטורים•‬ ‫וכו׳‪ ,‬מבואר לעיל ביוצר אילת אהבים אות ח ׳ ‪.‬‬ ‫זלפגי גבעות וכו‪/‬‬ ‫אני‬ ‫ת ל מ י ‪ ,‬ל׳ לא תלתי ולא ילדתי )ישעי׳ כג‬ ‫עי‬ ‫ד(‪,‬‬ ‫קרויות ליום שגי‬ ‫ה‪1‬לךתי • וגבעות כנשיאו בצדקה נרזגשאתי • ולכל הד‬ ‫וגבעה קדמה גבעתי • ומגבעו־תי לגבעות עולם דלגתי •‬ ‫ומגבעות עולם לגובעת סיגי טגבלתי‪- :‬‬ ‫ד לא ‪7‬‬ ‫ארץ‬ ‫‪] W V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫חוצות • טבור הארץ ןטבור‬ ‫חוצות‪ .‬טבורי היה משתית ארץ וחוצות• ומשתית‬ ‫י‬ ‫־־‬ ‫‪T T‬‬ ‫׳‪.‬׳‪:‬׳‪11‬‬ ‫; י‬ ‫י‬ ‫‪ :‬י‬ ‫״‬ ‫טבורי הו‪#‬תו ארץ וחוצות • מחקי אל חיק האיץ‬ ‫ומחיק האךץ‪ ^.‬חיק חוצות • וממשתיתי היה משתית‬ ‫האךץ וחוצות• כפי תחךא בין ארץ וחוצות‪:‬‬ ‫וראש עבריות תבל • ןציראשר;צרראש‪7‬ן?רות‬ ‫תבל• ממנו הציק ?צקי תבל‪! .‬י^ת‪.‬עליהם תבל•‬ ‫כתרומה הורם ראש עפרורת תבל• כחלה מעסד־;‬ ‫הפריישם לתבל • ומזבח אדמה היה ראש לתבל • מגושי‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־־'•‬ ‫־ ‪ :‬־‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . . .‬‬ ‫הישלןד עפר לתבל‪ .‬הוא היה ראש עפרות תבל‪. :‬‬ ‫בהכינדסכדםשםאני•‬ ‫י‬ ‫כאימל ?ת טךם מתחם‬ ‫י‪1‬תר מהם מחחני• ?דוק עת טרם נטם אצלי נטיי‪.‬‬ ‫?ימין טךםט^חם מימינו אשרת טפחני• ומרת ט י ס‬ ‫?זקנם בה תקנני״ ןאאבעות טךם קמןם ?אצבעותיו‬ ‫קבעני‬ ‫ע ר לא וכו‪/‬‬ ‫טבור ה א ק ‪ ,‬אמצע א ק י‪:‬ר*‪:1‬הוא אמצע ‪ :‬א ר ארצות הנקראות‬ ‫וןוצות‪ .‬פ‪:‬תית ארץ‪ ,‬יסוד הארץ ל׳ א כ ן ‪ :‬ת י ה ‪ :‬מ מ נ ו הו‪:‬תת העולם‪ .‬מתיקי ‪ U‬תית‬ ‫הארץ‪ ,‬ל׳ ומתיק הארץ^)יתזק׳ מג י ד ( ‪ :‬ה ו א ל׳ יקוד כסי׳ ר‪":‬י‪ .‬כסי תתרא‪ ,‬כשסוז‬ ‫ה‪:‬ריון כין ארץ י‪:‬ראל לשאר ארצות‪ .‬ועיין כילקוט כמ‪:‬לי כרמז תתקמ״ג‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו ר א ש עסרות תכל‪ ,‬כינוי לאדם הרא‪:‬ון‪ .‬ממנו‪ ,‬מאדה״ר‪ .‬מצוקי תכל‪ ,‬אכות‬ ‫העולם כמכואר לעיל כססקא מקדמי ארץ‪ .‬ומזכז אדעה‪ ,‬אדם הראשון ככרא‬ ‫מעסר המזכת ‪:‬הוצכר מכל עשר הארץ‪.‬‬ ‫בהכינו שמיס וכוי‪ .‬כדוק וכו׳ ל׳ הנוטה כדוק שמיס וימתחם כאהל ל‪:‬כת)ישעיה‬ ‫ר ככ(‪ .‬כימין וכוי‪ ,‬עשייה רעיני ממחה שמים)ישעי׳ מת יי‪ (.‬וע״ש מימינו אש דת לנון‬ ‫)דברים לג כ(‪ .‬בזרת‪ ,‬ושמים כזרת תכן )ישעי מ י כ ( ‪ .‬ואצכעות‪ ,‬עשייה כי אראה‬ ‫שמיך‬ ‫‪,‬‬ ‫צג‬ ‫של שבועות‬ ‫הבעני• ועת א ^ ר פרשם כאהל כיריעד־ז םישבי‪.‬‬ ‫‪ I‬ו‪f‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪ :‬י *‬ ‫•• ‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*•‬ ‫•ד‬ ‫‪T‬‬ ‫—‪•:‬‬ ‫• י ל — •‬ ‫וליךיעותם אמר ךי וליךיעותי לא אמר דיניי‬ ‫ןהוקיו הוגעל פני תהום‪.‬‬ ‫למעני חק קןלשה הקים‬ ‫על ר‪1‬ם ןעל תחת ועלי תהום • בשומו לים וחקר חקי חג‬ ‫על ?בי סה‪1‬ם• ‪5‬הק‪1‬אבן^תיהעלפניתהום• ?חק‪1‬‬ ‫לויתן על דלתות'חהום• ?הקו־ אבן פנה ‪#‬לא‪:‬ציף‬ ‫לעולם תהום• ?חקו־ חוג חקי כבו^דעל תהום‪:‬‬ ‫באמצ‪ 1‬שחקי• ממעל‪ .‬מר‪1‬אמצת דקלידתי‬ ‫במרומי מעל‪ .‬באמצו ערבות לרכובו• הייתי רכובו‪.‬‬ ‫‪ T‬־־‬ ‫‪T-:‬‬ ‫;"*‪I‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫?אמצוי שהקים לען‪-‬ו• חליתי מעז‪? •1‬אמצו לעיונה‬ ‫?זרועו • חליתי כקמע על זרועו• באמציו למל לך!ךש‪•1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הייתי זבולהבשם קדשו• באמצו ערפל תחת רגליו•‬ ‫••‬ ‫‪••T:JT‬‬ ‫‪ :‬־־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־ד‬ ‫‪T - :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫חליתי מעתע^עהז על אךכובורז תליו• ?א‪£‬צו‬ ‫עמים ושמי השמים‪ .‬והמים אשר מעל השמ‪:‬ם•‬ ‫‪T‬‬ ‫־־ ־‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫־ *‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ־‬ ‫'‪.‬־•‬ ‫־ *‬ ‫י•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫~‬ ‫באמצו כל אלה אנךצני נוטה שמלם‪:‬‬ ‫בעזוז עיניות תהיום• נעזלדה מעיני ממ^לנות‬ ‫תהום• נתעהו מימי ממימי וזדום‪? .‬טרם נעזזו עזים‬ ‫שיייןמעשה אצבעיתיך‬ ‫)תהליםחד(‪.‬‬ ‫וליריעיתם אמר די‪ ,‬כמבואר לעיל גדיה‬ ‫אנכי נשם אל שדי וכנ״ר סיף כ ׳ הי‪.‬‬ ‫וליריעיתי‬ ‫לא אמר דיני‪ ,‬כ ע נ ץ לכל‬ ‫תכלה ראיתי קץ רקבה ״ נ י ת ן מאיד )תהלים קייט‬ ‫ציי(‪.‬‬ ‫בחוקו חיג ו ט ‪ /‬כל הכםקא מבוארת נמה שקדם‪.‬‬ ‫באמצו‬ ‫למעני חק‪ ,‬חקק ויסד‪.‬‬ ‫שחקים זכי‪ /‬הפייטן מינה כאן שכעת הרקיעים כשמיתם שמנאים‬ ‫רז״ל בייסכת חגיגה ד ף ייב ב׳ אלא שקרא את המכין שנו ברד‬ ‫ישלג וקיטור‬ ‫וטללים נשם ע ר פ ל שתחת רגליו יאת היילין יאת הרקיע קרא בשם שמים ושמי‬ ‫כשמים‪ ,‬ערבות לרכיבי‪,‬‬ ‫לעוזי‪ ,‬עיש‬ ‫ועזי‬ ‫ע״ש םלו לריככ בערבית )תכלים סח ה ( ‪.‬‬ ‫בשחקים )תהלים סח‬ ‫אלהי קדם ומתחת‬ ‫לה(‪ .‬מעינה‬ ‫ז ר ו ע ו ת עילם ) ד ב ר י ם‬ ‫נזיועי‪,‬‬ ‫שתקים‬ ‫ע״ש מ ע ו נ ה‬ ‫ל ג ם ( ‪ .‬זביל לקדשי‪ ,‬עיש מזכול‬ ‫קדשך \ ישעיה סג ט ו ( ‪ .‬ע ר פ ל תחת רגליי; עשיה בתהלים ׳'ת י ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ע ז ו ז ל ג י נ ו ת תהזם‪,‬‬ ‫הע׳ בחירק כ מ ש לעיל ד ף ד ׳ א׳‪ ,‬וכולו מביאר‪.‬‬ ‫)‪(Tom 5.‬‬ ‫‪z‬‬ ‫ב ך‬ ‫‪24‬‬ ‫קרובות ליום שני‬ ‫‪93‬‬ ‫עזה הליתי על תהום* לשומיו ליס חקו‪ .‬ש'ם עליהם‬ ‫‪:‬‬ ‫חקי״' ומלם לא מגלרו פיו• כן)־ א יעברו• על פי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ונשתכלל עולם במאמר פי שחליתי לפיו‪:‬‬ ‫* בחוקו מןםךי‬ ‫אךץ • םד למוסדי מוסדי ארץ‪.‬׳‬ ‫המה היואךים היצורים אשר בארץ• ויושבי ?טעים‬ ‫נטיעת שרק בארץ‪ .‬ל;טועשמ;םןלימדאךץ• וגךךה‬ ‫נעשיתיגךר בארץ ״ ןעם המלך במלאכתו־ מלך בי מלך‬ ‫על כל הארץ • המליכני וה^ללתיו עד לא שמים וארץ‪.‬‬ ‫ומיום דבר מקרא ארץ‪ .‬קרא לי ראשי דורות אךץ‪:‬‬ ‫־״'מק קרא לאדם הנוצר מארץ‪ .‬קרא לנח איש צדיק‬ ‫בארץ‪ .‬קרא לאברהם מאצילי ארץ• קיא ליצחק‬ ‫הזורע בארץ‪ .‬קךא למנקב ך־זנחתם בשמ‪/‬עיץ •‬ ‫קרא לשבטים לקדושים אשר בארץ• ועל כל אחד‬ ‫ואחד שאלני יוצר הארץ‪:‬‬ ‫‪v :‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•1-‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V I T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫עמד אךפ ראש ל?שמות‪ .‬זה ספר תולדות אדם‬ ‫רשומות‪ :‬ואמר אליה הנה זה הכם כ ‪ 4‬א הכמות‬ ‫‪t‬‬ ‫בחוקו יכי‪/‬‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫"‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫ס ד ר במיסדי‪ ,‬ייסד ביסודית שלי‪)• .‬יסדי הארץ המה הייצריס‬ ‫כל הפסקא הזאת מייסדת ע ל הנתיב המה היוצרים ייישני נטעים יגדרה‬ ‫ע ם המלך במלאכתי ישבי שם )ד־\א ד כ ג ( וכמי שאמרו עליי בבראשית רבה פ ׳‬ ‫ק׳ וזיל‪ ,‬בנפשיתן של צדיקים נמלך הקניה כשברא ע ו ל מ ו שנאי המה הייצי־יס עיש‬ ‫וייצר ה׳ אלהיט את האדם‪ ,‬יושבי נ ט ע י ם עיש ייטע ה׳ אלהים גן נ ע ד ן מ ק ד ם ‪,‬‬ ‫יגדרה עיש אשר שמתי חיל גכיל לים‪,‬‬ ‫עם המלך במלאכתו ישבי שם‪ ,‬עם מלך‬ ‫מלבי המלכים ביה במלאכת עולמו ישבי שם נעשיתם של צדיקים שכהה נמלך‬ ‫הקביה וברא את העילם ע כ י ל ‪ ,‬ועיש ביפה ת א ר ; והן הן בעצמם דברי הפייטן‬ ‫המה היוצרים וכי׳ ר ״ ל נפשיתם של צדיקים‪ ,‬ונטיעת שורק הייני גן ע ד ן ‪ ,‬ו ג ד ר‬ ‫בארץ הייני חיל גכיל לים שלאיצף העולם• ראשי דורות הארץ‪ ,‬הייני נח יאברהס‬ ‫ויצחק ויעקב והשבעים כמו שבאר הפייטן ענינם‬ ‫קיא‬ ‫לאדם יכו‪/‬‬ ‫לקבלת התירה חלו יעל כל אחד יאחד שאלני‬ ‫עסד‬ ‫בפםקא הסמיכה‪.‬‬ ‫כילם כשם נקראו לעיין על אידיתם אם הם ראויים‬ ‫ייצר הארץ‪.‬‬ ‫אדם‪ .‬זה ם פ ר י כ י ‪ /‬טעמי תילדיתיי של אדם הלא הם רשימות על \‪-‬‬ ‫ס פ ר ‪ .‬ואמר אליה‪ ,‬הקניה אמר לתירה‪ .‬יכל הכסקא מ מ א ר ת במקרא‪.‬‬ ‫צד‬ ‫של שבועות‬ ‫?צלם‪.‬ובדמות א‪1‬תו לדמות‪? .‬אהד כזמנו מעלה‬ ‫באימות‪ .‬ומוראו על היות ובהמות‪ .‬ובלם יצרתי עלי‬ ‫אדמות• ובדעתו קיא להן שמות‪ .‬ואחלי כן יןיא‬ ‫שמי הנכבד והנורא בשמות‪:‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‬ ‫—‬ ‫כ א ן הושמט ג פ נ י ם תרוזת אית ע׳ אתת שהשינה תורה מ ט ת אדםהראשין‪,‬‬ ‫י‬ ‫והדפסתי א תה לנדה במביא המחזיר נצירוף י ת ר ה פ י ו ט י ם הנמצאים הנה‬ ‫והנה במחזורים כתבי יד ישן והי׳ כ ל מבקש דבר הי ידרשהו משם‪.‬‬ ‫פ י ש זה ספר תולדות אדם• ונמצא ד‪1‬ר שלישי‬ ‫‪V‬‬ ‫" ־‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דחוף ממי אדם• כהוחל לקרוא ן ש ם כזעשיד׳ן‬ ‫ידי אדם• וקם דור עשירי מקלקל באדם• ויראו בבי‬ ‫האלהים את בנות האדם‪ .‬וירא יי כי רבה רעת האדם‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\'l‬‬ ‫••‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫וייאמר יי אמחה את האדם‪ .‬לולי נולד איש צדיק באדם‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•״‬ ‫; ‪V T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫־־‬ ‫‪T T T‬‬ ‫ן ז ז ז‬ ‫—‬ ‫זה ינחמנו אומרים מלמעלה פניהם פני אדם• ולמטה‬ ‫‪v‬‬ ‫;‪:-‬־־•*•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪: -‬‬ ‫•‬ ‫‪ • • • :‬״ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אומרים זה ינחמנו בני אדם‪ :‬ואמר אליה הנה זה אדם‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪ J‬־־ ‪I‬־־‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫י•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״*‬ ‫־־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תחת אדם • ומצא חן ושבל טוב בעיני אלהים ואדם‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫״‬ ‫‪•:‬״•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ג ס כ א ן הושמט כ פ נ י ם חרוזות אות פ י ‪ ,‬וגס איתה תמצא במבוא המחזיר אשר כתנת״‪,‬‬ ‫צץ ממזךח ובשחר עלה•‪.‬ונקרא _ע‪:‬ט פורח על ?ני‬ ‫ז‬ ‫מעלה• אב המוןבקרא וביזעלה• ולעשיר ^ ר ף ולא נ?וצא‬ ‫בוי עולה•‪.‬עמדה זרה על;ררבטלה‪ .‬וקךב ךהוקים‬ ‫לזכות‬ ‫פ ר ש זה ס פ ר ו כ ו ‪/‬‬ ‫תילדית‬ ‫ה ק נ י ה פרש זה ס פ ר ו של אדם כראשין שנמצאו נ ו כ ל‬ ‫האדם ע ד ס י ף כ ל הדורות כדאי׳ בבראשית רבה פ׳ כ י ד ונמצא ד ו ר‬ ‫שלישי והיינו דור אנוש לחוף ו נ ט ר ד מבני אדם כ י אז החלו ל ט ע י ת אתר ע י ן‬ ‫מעשי ידי א ד ם ‪ .‬ד י ר עשירי‪ ,‬דיר המניל‪ .‬זה ינחמנו ז כ י ‪ /‬ר י ל מ ל א כ י מ ע ל ה‬ ‫שנאמר ע ל י ה ם ודמית פ נ י ה ם פ נ י אדם )יחזקאל א י( אמרו ע ל נ ח‬ ‫זה י נ ח מ נ ו‬ ‫שהיי נת לשמים‪ ,‬וגם דרי מ ט ה בני האדם אמרו ע ל י ו זה ינחמנו כ י ק י ד ם שנילד נ ת‬ ‫זורעים ח ט י ם וקזציין ק י צ י ם ו ד ר ד ר י ם כ י י ן שנילד נ ח חזר ע י ל ם לישינו ולא ע י ד אלא‬ ‫שקודס שנולד נ ח עושין מ ל א כ ה בידיהן י ל כ ן כ ת י ב מ ע צ מ ן ידינו נולד נ ח ה ת ק י ן‬ ‫להם כ ל י מחרישה )מגלית וקרדימית י כ ל כ ל י מ ל א כ ה כ ד א י ' ע ל י ו בתנחוחא‪.‬‬ ‫צ ץ ממזרת י כ ו ‪ /‬אברהם ג נ א ׳ עליו מי העיר ממזרח צדק יקראהו ל ר ג ל י י ) י ש ע י ׳‬ ‫קרובות ליום שני‬ ‫‪91‬‬ ‫לזכות מבטלה• מכירני והכרתיו באהבת כלולה‪:‬‬ ‫כדי הואי לך לשם ולתהלה• לשמור מןיותיך יומם‬ ‫ולילה• דורות א ש ר זכו לפניו לא זכו למילה•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ״ • • ‪* .‬‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫ומעת נתחתמה בו נתמנה ראש לכל תפלה‪:‬‬ ‫כאן הישמט‬ ‫נם‬ ‫אית צ ‪/‬‬ ‫נ פ נ י ם קרחת‬ ‫ותמצאהו במביא ה נ ז כ י ‪.‬‬ ‫קרבן שלם יחיה נמצא• כטנא בכורים אז נרצה •‬ ‫כשה לטבח ךץ במרוצה• שלשה ימים טרף ונפשו‬ ‫לא קצה‪ :‬הועצי נא עמי דת מועצה• ולקחי אותו‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪•-:T‬‬ ‫״‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫ללןפת עליצה• לשוח בשדה לןןיאתךיצא• ולמענו‬ ‫‪:‬‬ ‫אראלם מלחיצה׳ מר צעקו חוצה‪:‬‬ ‫נם‬ ‫כאן נשמט אית ק׳‪.‬‬ ‫קום משכהו »»בוא הנ״ל‪.‬‬ ‫רחק איש שדה וקרב איש תם• יישב אהלים באהלי‬ ‫״‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• • * I T‬‬ ‫רום נחתם• וגם במרכבה תארו נחתם• עוליים‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫! —‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫?מעלותם ויוךךים בירידתם• תמהים על מךאה זה‬ ‫חותם‪ :‬ואמר אליה הנה זה חותם יפה מכל חותם‪.‬‬ ‫חותמות עבים;נשיר בלולזמו מיה חותם• ?טבעת‬ ‫ה מ ל ך ‪.‬טבועים ?אחד חותם* על ל ב ועל זרוע‬ ‫למענך חת?תי חותם‪:‬‬ ‫מא כ( ונאמר קירא ממזרח עיט )שם מא יא( וכמו שפירשו רש״י ז״ל‪.‬‬ ‫ננחן‬ ‫בעשר‬ ‫וקרב רחוקים‪,‬‬ ‫נסייטת‪.‬‬ ‫נתמנה ראש לכל תפלה‪,‬‬ ‫אברהם‬ ‫תקן‬ ‫שהי׳‬ ‫ובעשר נ צ י ף ‪,‬‬ ‫מכניסם‬ ‫תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫תפלת שחרית‬ ‫) נ ר כ ו ת ד ף כיי כ ׳ ( ‪.‬‬ ‫ק ר ב ן שלם יחידו נמצא‪ ,‬בנויחידויצחק‪ .‬שלשהימיםטוי־ף‪ ,‬ללכת להר המיריה שנא׳‬ ‫ביים השלישי יישא אברהם את עיניו‪ .‬לשיח בשדה לקראתן ינא‪,‬‬ ‫שתקן תפלת מנחה‬ ‫)שם(‪ .‬ולמעני אר^יס ו כ י ‪ ,‬כמו שאזיל על פםיק הן אראלי' צעקו חיצה)ישעיילג ז ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫רחק‬ ‫איש שדה‪ ,‬עשו איש שדה‪ .‬איש ת ם ‪ ,‬יעקב‪ .‬באהל׳ רום‪ ,‬בשמים‪ .‬וגם‬ ‫\‬ ‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫במרכבה תארו נחחם‪ ,‬דמית דייקנו של יעקב נחקק בכסא כביד‪ .‬עילים ז כ י ‪,‬‬ ‫המלאכים שהיו עולים ויורדים‪.‬‬ ‫חיתמית שנים עשר‪ ,‬׳'כ שבטי יה‪ .‬כטבע<‪7‬‬ ‫טבועים‬ ‫הקב״ה‪ ,‬שהי»‬ ‫המלך ו כ ו ‪/‬‬ ‫כילם היו‬ ‫כילם צדיקים‪.‬‬ ‫למענך‪,‬‬ ‫אתה‬ ‫בחותם אחד‬ ‫בטבעת המלך‬ ‫התירה למענך חתמתי חותם על זרועי‬ ‫לבי יכענין שאמרו ז י ל ‪ :‬תפילין למרא עלמא מאי כתיב ב ה ו ? יכו‪/‬‬ ‫י*ל‬ ‫ן‬ ‫צד‪,‬‬ ‫של שבועות‬ ‫נ ם כאן נשמט חדחת אית ר ‪ .‬קחהו מן המקים אשר היריתין‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שלמו• כל אלה בעמוד עד עולם• )ישלמו אלפלם עד‬ ‫שלא נ?ךא עולם• ואלפלם וארבע מאות וארבעים‬ ‫ושמנה שנה משנברא עולם• אמרה תורה זה משה‬ ‫אשר נקרא ענו מעולם• וידבר יי אל משה אשר נכתב‬ ‫מעולם• הוא ךךשי מורשתעולם•!הוא‪;.‬קהי מתנת‬ ‫עולם• וכל באי עולם יאמינו בי לעולם‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫יי‬ ‫•‬ ‫־"‬ ‫״‬ ‫ג‬ ‫‪X‬‬ ‫ודיה אל יאמונה‪ /‬מהרהר לטענה‪ /‬ומבין‬ ‫בחנינה ‪ /‬אברא עולם בבי;ה ‪ /‬בעבור אמנה‪:‬‬ ‫הולדות רום ותחת ניהזךעז^ם• ובנשמנה קולות‬ ‫כנךאולנעם• שת‪:‬םזושמ^נוש?זעם• ולשתי^ימיעיות‬ ‫נחלק קול רעם• לגוךם קולזעם• ולישראל קולנעם •‬ ‫ןא?‪1‬רו הכל מה זה קול ?;רעם • הולך ומרנגלגל ?נלגל‪.‬י‬ ‫רעם• ואמר להם יש לי טעם ביני ובין עם• ורכב‬ ‫ךבותים נוזכונו מול;נם• יעב;נהךקלמיםגטו‪5‬זו^ם •‬ ‫מרת אשר ת?נם בה קרעם• רטם רסיעס ???ןקומם‬ ‫וממפעם• והיו נוטפים בשם מזעם‪ .‬ואמרו מלארי‬ ‫שלמו כל אלה‪ /‬נשלמו כל אלה הדכרים שכין הקב״ה לתורה נעמדם על זמן‬ ‫של ישראל הנקרא ע ם עולם בישעי׳ מ״ר ז׳ שנשבילם ננרא העולם‪ ,‬והנה הייכית‬ ‫הזה שבין ה ק ל ה כביכול לתירה היה כשעת בריאת התירה שקדמה לעילם אלפים‬ ‫שנה כידוע ממאמרי רזיל שהעתקתי לעיל דף ייט א׳ אצל שעשוע יום יום‪ ,‬וזהי‬ ‫כשלמו אלפים עד שלל( ננרא העילם ואלפים וארבע מאית וארבעים ושמונה משנברא‬ ‫העולם עד זמן נתינת התירה‪ .‬וידבר ה אל משה יכי‪ /‬כן אמר׳ התירה כבר כתוב בי‬ ‫וידבר ה׳ אל משה‪ .‬והיה אל אמינה ו כ י ‪ /‬כאן מצאתי החרוז הזה בכ״י של ׳״ת והוא‬ ‫מקימי הנכין כי אחר שאמרה התירה יאמינו בי לעולם הי׳ הקב״ה מהרהר בתשיבתה‬ ‫ואמר אברא העילם בעבור האמינה והכל בעשה בשביל האמונה כמו שאזיל‬ ‫נשמות רבה פ' כ״ג על תשירי מראש אמנה )שיר ד ח(‪.‬‬ ‫חולדות ו ט ‪ /‬תולדות שמי׳ וארן‪ .‬ובשבע׳ קילית‪ ,‬מכיארלעיל ובילקיט בתהלי׳כיס‪,‬‬ ‫שתים ו כ ו ‪ /‬שנא׳ אחת דבר אלהים שתים זי שמענו)תהל׳ סב יג(‪ .‬והיי ניטפים‪,‬‬ ‫בדאי׳ בשב׳ דף פ״ח ג' כל דביר ודבור שיצא מפי הקניה נתמלא י ל העילי כילי גשמי״‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סדר ליום שגי‬ ‫‪93‬‬ ‫השרת מה זרה הטעם״ נורא אלוהים ממקדשו‬ ‫‪-‬‬ ‫— ‪** T‬‬ ‫יי‬ ‫‪V‬‬ ‫י ־ ‪T« :‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫המנעם • אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעס‪.‬‬ ‫־ \ ‪T:‬‬ ‫• ‪T:‬‬ ‫־'‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫~י'ך •י‬ ‫ובכן אמר לענו רד העד בעם‪:‬‬ ‫י וישימהו• כל העם • בשמחת אמרי נעם‪ .‬ונתמנה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: : •-‬‬ ‫‪ :‬־ ‪- :‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬־ ‪:‬‬ ‫*‪-I•*:‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫ציר רועם‪ .‬וירד משה מן ההר אל העם‪:‬‬ ‫העם‪:‬‬ ‫ההר‪ T‬אל‬ ‫‪ .‬ח׳ו?כן ‪ T‬רדד מ‪#‬ה מן‬ ‫‪T T‬‬ ‫י ו ‪T‬‬ ‫‪VI"-‬‬ ‫מיוסד ע״פ א״ב‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סדר‪.‬‬ ‫אתו מצות והקים • באר היטב חקוקים״ גמולי חלכ‬ ‫מניקים• ךךמ‪1‬ח‪5‬מהמ‪:5‬קים• הקפע^קיורמלםהץס‬ ‫מעקים• ומנפתצופיםומךבש ניתוקים״ זליילעינלש‬ ‫מבהיקים• היש לעצמות משיקים‪ .‬טובים ןשךיס‬ ‫וצדיקים׳ ןקלים‬ ‫מ?ניגיםומכלחעוקים• ןתבאצבע‬ ‫א ת י ‪ ,‬ע ם משה הנזכר‪ .‬באר היטיב חקיקים‪ ,‬כתיבים באר היטיב ואמר! רן״ל‬ ‫במס׳ שבת ל ף ע י ת כל דביר הי'מתחלק לשבעים לשינית‪ .‬ג מ ל י חלב יכי׳‪ ,‬המשי‬ ‫‪1‬‬ ‫התורה לאשה מינקת ואמר דרך לחית כי איננה מינקת ליונקים כי אס לאנשים גמול*‬ ‫מחלב כי מוציאים מדדיה חכמה‪ .‬יכן אמר שלמה דדיה ׳ ר ו ך בכל ע ת )משלי ה י ט (‬ ‫ואמרו עליו רז״ל במס׳ עירובין ד ף נ״ד כ׳ מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו'מיצא‬ ‫ג ו חלב אף דית כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם‪.‬‬ ‫מעיקים‪ ,‬מוציאים ל׳‬ ‫ד פ ק רצון )משליח לו(‪ .‬השפע זכי'‪ ,‬שפע מקור חיים מזנקים ומקלחין ל׳ יזנה‬ ‫מי הבשן)דכרים לג כ ב ( ‪ .‬זמניפת זכי‪ /‬עש״ה זמתיקים מדבש יניפת ציפים ) ת ה ל י ם‬ ‫יט(‪.‬‬ ‫זיהרלעינים‪ ,‬ע׳׳ש מציתה׳ בדה מאירת ע י נ י ם ) ש ם ( ‪ .‬מבהיקים‪ ,‬מזהירים‬ ‫זמיפיעים והלשין ידוע בדברי רז״ל‪ .‬חובש ו כ י ‪ /‬עשיה רפאית תהי לשרך ושקזי‬ ‫לעצמותיך )משלי ג ח^‪ ,‬וחיכש היא ל׳]רפיאה‪ ,‬זמשיקים מגזרת שקיי‪/‬יממנו ימית‬ ‫ישקה‬ ‫עצמותיו‬ ‫)איוב כא כ ד ( ‪ .‬ומכל חשוקים‪ ,‬ומכל חפצים כדכתיב יקרם‬ ‫היא מפנינים וכל חפציך ) מ ש ל י ג ט ו ( ‪.‬‬ ‫ובכן‪.‬‬ ‫אתו‪.‬‬ ‫נון‬ ‫כ ת ב א צ י ע ‪ ,‬כדכתיבכתיבים‬ ‫ג י נ ג מ ש ה &חנ)‬ ‫ע ר החטטעגיחבייחגיך‪,‬‬ ‫כערנע‬ ‫הערחכ‬ ‫באצבע י‪1‬היס‪.‬‬ ‫לו‪ 3:‬פ ח ל ק ע ‪.‬‬ ‫^ ט ד י י ט ן י צ ע ר ט ר י פ ט }עלייצנעט‪ ,‬ריח חזרן‬ ‫ק‪/‬נדען ד ע ר ג ע ב ו ו ט ע ח ו נ ד }עועטלע‪ ,‬ריח ‪ i v u m‬י ע ר ו י י ג ן י ‪ ; :‬ע — חוי‪ :‬י ו י ה י ע ן‬ ‫כריגטען ווירר ווייגהייט ;עלי!‪4‬ע‪ — 1‬׳‪.‬יח גינד טטוח‪<1‬ע‬ ‫?עבענרי^ער‬ ‫ווחנוער‪,‬‬ ‫‪1‬יעב‪5‬י‪5‬עריוה החני;גיי^ןגיווער‪1‬ייצטען ריח חוי}ען ווונד י י ן ע ן •»חדק'ח»;ד *עביי‪/‬‬ ‫ה‬ ‫נע ; ג»נ‪ : 1‬י ‪ :‬ד ‪1‬יח חו‪:‬ר ; ע י י ו ד ע חונד !‪:‬ערעכט‪,‬‬ ‫<‪1‬חט*בחרער י!‪;5‬‬ ‫ע ד ) ע ר חן‪ :‬ע ד ע ^ ע ט ט י י נ ע יזונד‬ ‫קוו‪5‬נוביווקייטי‪1‬ן‪ ,‬ער החט גיח חייז‪:‬ענר‪,‬ח‪:‬די‪ 3 3‬ע ם ר י ע ב ע ן‬ ‫״‬ ‫צו‬ ‫של שבועות‬ ‫שוכן שחקים ‪:.‬לניוצרימו מחטא מנקים ‪ .‬מצרקים לכל‬ ‫בם עוסקים‪ .‬נךברימובפפר נחקקים• סויןרימולצךק‬ ‫?זחקקים• עץ חיים היא למחזיקים• פאר לףת חן‬ ‫חגנקים• ‪$‬־קות ?לאים ולא דקים• קדומים טךם ןסוד‬ ‫אפיקים )לא אוץךם( • רום ועמק ‪ k‬בם הקים‪ .‬עמןןפ‬ ‫לשושנת העמקים• תו^אותם לחיך ממתקים‪:‬‬ ‫ממתקים ךבךיאלהים‪ .‬לאומךי אין כמוך באלהים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע״פ ת ש ר ק‬ ‫י ח׳ וידבר אלודם‪:‬‬ ‫‪ :-‬־• ••‬ ‫‪:‬־••‬ ‫•‬ ‫*"‬ ‫התו קול עז אל אלים״ שלהבו לפידי‪.‬גחלים‪ .‬רצו‬ ‫ברקים קלים‪ .‬ק‪1‬את הרעימו גלגלים• צרח ישופר‬ ‫ממעלים ״ ?צמה ךקועתשעולים • עמים אחזום בחלים‪.‬‬ ‫לניצרימו וכו‪ /‬שנא׳ מזמה תשמור עליך יגו' )משלי כ יא(‪ .‬נדנרימו‪ ,‬עשיה אז נדנדו יראי‬ ‫ה ׳ ‪ . . . .‬ייכתב ם פ י ז נ ר י ן לפניו)מלאכי ג יו(‪ .‬סיפרימיבצדקמתיקקים‪ ,‬כיכנכ״י‪ .‬ע׳ן‬ ‫חיים ‪ ....‬פ א ר לי״ת‬ ‫ו פ ז ׳ ‪ /‬עשי ה שם במשלי‪ .‬קדימ־ם‪ ,‬מביאי לעיל‪ .‬אפיקים‪,‬‬ ‫מים‪ .‬ר ו ס י ע י מ ק ‪ ,‬שמיס וארץ‪ .‬לשישנת עמקים‪,‬‬ ‫כניי לישראל בשיר השירים כ׳ א׳‪.‬‬ ‫ח ת ו קיל עיז יכו'‪ ,‬כשנתן קילו קול עיז בשתלהכו כלפידים והברקים רצו‬ ‫והגלגלים הרעימו זקיל השיפר צרת משמי מעלה‬ ‫מכואר‪.‬‬ ‫והארץ התגעשה‪ /‬וכל הענין‬ ‫ממעילים‪ ,‬ת א ר לשמים‪ .‬פצמה‪ ,‬ל׳ ה ר ע ש ת ה א ק פצמתה ) ת ה ל י ׳ ם ד ( ‪.‬‬ ‫רקיעת שעילים‪ ,‬תאר לארץ על שהיא נרקעת על המים כדכתיב לרוקע הארץ על‬ ‫ע ר ‪::!}:?:‬ט‪ ,‬ר ע ר יזןןערד‪,‬ח‪:5‬טע!‬ ‫טריטט״ן‪,‬‬ ‫וויהרע היוי^ער בעוויוהרען ‪:‬ירו פיו‪-‬‬ ‫ר ע ג ט פ ע ר ט י ג ע ן יו^יע‪ ,‬רירו ‪1‬יך יויהרער בי‪1‬פ‪1‬יי‪0‬ימין‪,‬‬ ‫חונדדירוניך‬ ‫«יט יזירינע( בעטון‪£‬טי;ען‪ ,‬ןןעררען חין דיו‪ :‬כוך י ע ר טונענדחיינןגעשייעבען‪ .‬דית‬ ‫וויי‪:‬ד‪.‬ייט חי‪:‬ט ר ע ר כויכן דע‪1 :‬עבע‪:‬ג‪ /‬דעג הויפטע‪ :‬ד‪.‬ח‪1‬יער ט‪»1‬וקק חונד ליערדט^‬ ‫ר ע ר חינבעגריןי ר ע ר טון‪:‬ע‪:‬דען‪ ,‬ר ע ר ע|ע‪»1‬ענטען ע‪1‬ע‪1‬וע‪:‬ט ;‬ ‫דער ‪ vvuSnwiln‬החהע ח!‪:‬ד‬ ‫דורך ‪:‬יוו היונו‬ ‫טיעפע כע^רינדעט‪ .‬ער הווט ‪:‬יח הינגעגעבען‬ ‫ד י נ ע ע י ו כ ן פ ו ט ע ר ע ן ב ע ר ג ע ן — וויח יויינערחנע ‪ n‬׳ ‪ p‬טהחןע — ט ט ע ה ע נ ד ע ן‬ ‫פחוקע‪,‬‬ ‫רווב־ ‪:‬ע‪1‬יגער ‪4‬ענוס וווזר יויהיענן ‪ jrH'iA‬ויס‪.‬‬ ‫‪1‬י‪!!0‬וורעןדירו ווח״טע ^ווטטע‪:‬דענען‪ ,‬דירו יזיהכן ענט^עגען ^ ע ר ו פ ע ן ‪:‬‬ ‫״‬ ‫ניע*‬ ‫•וו!‪:‬רווי‪:‬ט דיר יוונטער »‪:‬יזטטערווע‪:‬ען יוייך ' ״ ח׳ יו ו נ ר ; ‪ u u n‬ט פ ר ח ך ‪.‬‬ ‫חתו‪ .‬ערזיעםגיחיזויל‪ 1 ,‬י י נ ע ^ ן * ט י ן ‪ :‬ע ט ט י * ^ ע ‪,‬‬ ‫ד ע ר ן ו ן ט ט ע ר ^ווטט!‬ ‫‪iV\U‬‬ ‫‪ 5‬י י ע ר יח־ערטע פורו^יענד ח ו ל ‪ ^ ,‬ו נ ר ברטלטטריוהןען רורכפוהדען ‪ ]]v:v‬יזונד‬ ‫ר ח נ נ ע ר ם ט י ^ ע ן טשיר‪<1‬ע‪:‬ד דייו היוו»ע‪!1‬‬ ‫דייו פיח‪5‬ע ד ע ר ע ר ו ע ;‬ ‫ז‬ ‫דע! שופר׳! ‪0‬רעקק‪1‬י‪5‬ער ‪lino‬‬ ‫לערריס‬ ‫) ! ‪ ; :‬ן ט ע ר ^ ר ל ד י י ו פח‪1‬קערטיופטען יווניטרעקקען חונד‬ ‫‪r‬‬ ‫<‪9‬‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ר ליום שני‬ ‫סער צירים והבלים* נהי כיולדהחלים• מרצדים היו‬ ‫מנבלים • לבנון ושריון כדגלים* כךמל ובשן כמו אילים‪.‬‬ ‫יהד הבור וכל ?!לולים * טרחו ?גבה ונמצאו פסולים •‬ ‫חי ךםרואה ע‪1‬פלים• זה סיני כרך לאהכלים‪ .‬והטה‬ ‫אליו זבילים • העטירו‪.‬עננים וערפלים• דר ב‪ 1‬בעגאל‬ ‫• •‪V‬‬ ‫•• ‪• - T‬‬ ‫‪:‬״״‪:‬״״"‬ ‫!— י י "‬ ‫; • ; • • |‬ ‫‪T‬‬ ‫אראלים• גאון קולו השמיע לנדגלים • בסביב ההר‬ ‫• י !‬ ‫•‬ ‫י ‪,‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫*‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫נגבלים• בנעשה ונשמע דת מקבלים• אזנם ש ם‬ ‫ראש מלים• א נ יכ י שמע לכלולים‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לכלולים השמעת מליף• ?‪7‬פ‪1‬צץ הרים קולף‪.‬‬ ‫י^אנכייגי אלתך•‬ ‫המים )תהלי׳‪:‬קלו( והמים נקראים שעולים על שם שהם נמדדים גשעלי ית׳ כ ל כ ^‬ ‫מי מדד נשעלו מים)ישעי׳ מ יב(‪ .‬נהי‪ ,‬ל׳ אשא בכי ונהי)ירמי׳ ט ט(‪ .‬וחלים‪ ,‬ל׳‬ ‫ק יל כיולדה )שם ז כד(‪ .‬מרנדים וכו‪ /‬מכואר לעיל ביינר דף ע״ט א׳ ד״ה זעף‬ ‫בהרים‪ .‬לבנין ושריק‪ ,‬גם הם רקדו שנא׳ וירקידם כמו עגל לננין ושריון כמו ק‬ ‫ראמים)תהלי׳ כט( וכן כרמל ובשן ותכיר וכל ההרים באו לכאן יהיו מתגאים נגכהס‬ ‫י ל י ל )יחזק׳‬ ‫ולכן נפסלו וכל זה כבר באיתי לעיל ביינר‪ .‬יכל תלולים• ל' י‬ ‫»ז כב(‪ .‬זה סיני‪ /‬סיני הי׳ הייתר נמיך שנהרים ולכן ננסר כדאי׳ במס׳ סיט׳דף ה׳‬ ‫א׳‪ .‬זנילים‪ ,‬שמים‪ .‬לנדגלים‪ ,‬לישראל שהיו חינים לדגליהם‪ .‬אינם‪ ,‬האזינס‬ ‫והשמיעם‪ .‬לכלולים‪ ,‬אל המיכללים ינכתרים בכתרים כי כבר נתעטי כל אחד‬ ‫בשני כתרים כדאי׳ במסי שכת דף פיח א‪ /‬ל כ ל ו ל י ם‪ ,‬ל׳ כליל ׳יפי)יחזק‪ !:‬כת יב( ״‬ ‫או שהוא ל׳ אהבת כלולותיך )ירמי׳בכ( וכפי׳ רש״ישם ל׳ הכנסה לחיפה‪.‬‬ ‫ליטטערן חונר וזעה^טה‪}* ,‬״ך ווייגער בוונגען נעבחיעי־ין‪ .‬טיעןי חיינגעגענקשע‬ ‫בער;ע טעריוצ‪4‬ע|‪ /‬לנניןח»נד שריון ו ו י י ! קחובעידחהער‪ ,‬ח‪/‬נד כרמל וועד כשן‬ ‫וויח רעהע‪,‬חונד תנירחונד חיוע הח^יעפע?; חבער‪:‬יח ו ו ח ו ר ד ע ן לוייקקו‪-‬עו״יעןען‬ ‫דיח טרן׳טיענדען דחהען; דע‪ :‬יון<ערהחכענ‪:‬טען ^?? " ‪ 0‬י י״ל יען גיעד^‬ ‫די^ןטטן *עיי‪5‬טעט‪ .‬ער טויטע ח ו י ן י רען סיני העיחב ; יו‪/‬י! מיהן כרייטעטע ע‬ ‫ויינע ‪ ]n» n2‬ח‪/‬ין חונד קרחנטע דעטען הויפט «יט ‪ ivpinii‬חיני נעכע‪ 1 .‬ע ר‬ ‫רער ד‪.‬ייזי;ע טהרחנער חונטער רען כח־־ען ‪5‬חן‪.‬אראלים‪1 ,‬יע‪ 0‬ויינע •וחיע^‬ ‫זטחטיטע טטי*י»עחוין ‪ j‬פריירי; ‪6‬ערנחד‪»£.‬יח יחג י ״ כ ן דעו בער* ^ ע ן י » ג ע ר נ ‪ 1‬ע‬ ‫‪5‬ח}ק; ע‪ :‬החטטע ויינע בערייטוויןןיגקייט לוכן ‪ v n t z n u‬דע‪ 3 :‬ע ‪ :‬ע ט ל ע ‪ 1‬כע‪,‬‬ ‫לייגט — חויפ«ערק‪:‬חנ) החרכטע ע‪ :‬חול דער ^רוטטויכען ווחרטע ערןטען‪.‬‬ ‫א ג נ י וווור׳ו‪ ,‬רח‪ :‬ער לוערןט החט פער‪:‬עה**ען !יוטעו ריח ןע‪1‬י;ען‪.‬‬ ‫ריח זעןיגען ד‪.‬ח‪:‬נ‪ 1‬רוח ‪5‬ערנעד‪1;»1,‬ן ?חשען דיין ווחי־ט‪ .‬בער^ע לערטפזייטטער;‬ ‫טען ביי׳נ)‪0‬יו?ן רער ‪ ^ H M ^ D‬ח׳ חיך בי ן ר ע ר ע ווי‪4‬ע‪ ,‬ד י י ן נ ח ט ט !‬ ‫אער‬ ‫‪3‬‬ ‫ג ב י ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קיג‬ ‫של שבועות‬ ‫‪I‬‬ ‫עיפ א ב ‪.‬‬ ‫אשך בל פעלו תמים* בינהקעלות ??!רומים• גודר‬ ‫תקתיות הדומים• ךלת סוגר בעד הומים• המזךיח‬ ‫מאוירות רמים• ומנהיגם לילות וימים• זיקים עושה‬ ‫ורעמים• השר טללים וגשמים• טיעות מנדל וצמחי‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫תלמים• יוצר ובורא כל הנשמים• בל רוחותם בידי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ג ‪•T‬‬ ‫;‬ ‫שמים״ לסמם אכין ?מטעמים• ממית ומחיה ואבי חי‬ ‫לעולמים• גסעדולים&ןצומים• םלהלעולמיס‪.‬קימים״‬ ‫עוזךף ב?ךית אב‪1‬ת ?מימים• פוךף מס?לות ענמים•‬ ‫‪:‬‬ ‫צללם ?נ?כי תחומים• ק‪1‬חג לסניף‪:‬מים• דועך‬ ‫במן מהעמים• שקךתי לבוחךףלי מאמים• תרתי‬ ‫לסגלף לי מעמים‪:‬‬ ‫מעמים חשתילהבךילף• ואמורי אל לא‪.‬ילדה לף•‬ ‫א ש ר כל פעלו תמים‪ ,‬ל״ה ל כ ד ׳ ל״כ ד ‪ .‬בוכה וכו‪ /‬ל׳׳ה ממיס מ׳ ו׳‪ .‬תיזתיומ‬ ‫‪,‬‬ ‫הלזמיס‪ ,‬תזתיו׳הארץ‪ ,‬ע״ש והארץ הדום רגלי)ישעי׳ ס״ו א׳(‪ .‬הומים‪ ,‬כי הים והוא ע״ש‬ ‫ר ס ן כללתיס ים)איו׳ ל״ת(‪ .‬תושר‪ ,‬ל׳ חשרת מ י ס ) ש״כ כ״כ י״נ( ואז״ל שהוא מ‪:‬ק׳ אותן כמו‬ ‫שמנקין כככר‪ /‬עימות‪ ,‬כנויעות‪ .‬תלמים‪ ,‬ל׳ תלמי שלי)הושע י ׳ ד ׳ ( ‪ .‬ענמיס‪ ,‬מכט‬ ‫מצרי׳‪ .‬צללם‪ ,‬השקיעם‪ ,‬ל׳ צללו כעופרת‪ .‬מ נ כ י תהומי‪ /‬ל ׳ כ כ כ י י ס ) א י ו ׳ ל ״ ת י ״ ו ( ‪.‬‬ ‫א ש ר ‪ .‬דעטען נ‪1‬הון חה;ע פער‪ ,},‬דער ן י ך ן ח ^ ע ר חויפ^עבויט חין יענען החהען‪,‬‬ ‫ד ע ר ריח חבןנרינדע ר ע ר עררע בע^רענלט‪ ,‬ר ע ר רענן ברויגענדען ><עערע טדחגקען‬ ‫^עגעטלט‪ ,‬דער ןיי‪5‬טקו;ען! יוין רען ח ו נ ע ^ ע ט ן י כ ע ן רויכן חייגןע‪:‬עטלט יווני נחצט‬ ‫ווונר טח‪ 3‬טרייבט‪ ,‬ר ע ר ב‪$‬יטלע טחפפט חונד דחננער‪ ,‬דער טחויח יוונד רע^ען טרי•*‬ ‫‪ ,uonl jtafi‬ר ע ר ביי‪M‬ע ע^פוורברינ^ט יזונר פפןיונלען ליעהט — חיך‪ ,‬יויך בין ר ע ר‬ ‫וועןטטחפפער‪,‬‬ ‫ווע‪:‬ען‬ ‫דער דו^ע‬ ‫הערפחר}עכר}זכט‪,‬‬ ‫עי»פ‪£‬ער‪.‬ןען ‪:‬ירו ח^ע חיהרע גייגטער; יויך בערייטע‬ ‫ווונד‬ ‫הןונד‬ ‫**יינער‬ ‫פיר)‪ v\\1‬ט״ס־קי׳יושטע‬ ‫טפייןען‪ ,‬חיך טחדטע חונד בע]עכע יוויך וויעדער‪ ,‬ו ד ך ‪ ,‬ר ע ר עווי; ! ע ב ע נ ר ע !‬ ‫ן‪:‬רח‪ 0‬יוונד •<ון‪5‬טי; ןינד ^יינע ווווונדער יוונד דויערהחעט ח ו ל עוויגע לייטען‪,‬‬ ‫— לופמ^ע ר ע ‪ :‬בונדע‪:‬‬ ‫חיך החבע דיך !‪:‬ערעטטעט‬ ‫י»יט ריינען ‪|rnnrp5‬‬ ‫פחטערן — הי׳בע דיך ‪5‬רון דער טק^ופערייח ר ע ר עכמיס )מצרים( בעפרייט‬ ‫ח‪1‬נד ‪:‬יח חין‬ ‫דעג‬ ‫יובןנרונרע‪:‬‬ ‫טטרורע!‬ ‫פערןענקט‪.‬‬ ‫« ע ע ר *עטפיווטען‪ ,‬דיך החב׳ חיך גענחהרט ‪M‬יט‬ ‫דיך החכ׳ חיך חויג‬ ‫חווען‬ ‫נחליחנען‬ ‫ערקחרען‬ ‫החב׳ חיך‬ ‫דח‪:‬‬ ‫ווחהןט‪M‬עקקענ‪.‬־עכן‬ ‫מן;‬ ‫דיר‬ ‫חונד לו‬ ‫*•יינער‬ ‫חיי;נען‬ ‫נחלייון געווחחןט חויג חייען פחןקערן‪.‬‬ ‫יו‪/‬י‪ :‬ח)‪1‬ען פמןקערן החכ׳ חיך דיך ‪:1‬ע‪:‬חנדערט‪£ ,‬ערקע‪:‬נ׳ יוויך רוח * י ך ניכין ‪j‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כט‬ ‫‪v‬‬ ‫)‪.‬‬ ‫םדר ליום שגי‬ ‫‪* !3‬‬ ‫׳׳לא יזדרז לף‪:‬‬ ‫‪.. .‬‬ ‫ע תשי ק‬ ‫תעות ז‪1‬ךחים וצוללים• שקוץ תועבות וגלולים* ריק‬ ‫ותהו הם האלילים• קטב שעירי בעלים• צלמי מסכות‬ ‫ופסילים• פעלת תכנית כל סמלים• עצבי עובדי‬ ‫האמללים• סומים חרשים ולא ממללים• נשיאים על‬ ‫כתף ונובלים• ?)אומה להועיל לא לבולים• לא עוזרים‬ ‫•‬ ‫ולא מצילים• כבפלםנשברים בבבלים• יבושו כיל בם‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪• •T:T‬‬ ‫•‬ ‫מתהללים• טועיהם לחשך מובלים• חגיהם ?ןאוסים‬ ‫ובעולים• ז?היהם ?זרק פגולים• ןנקביהם ״ןתךעלים•‬ ‫הבליהם הפילו חללים‪ .‬דתיהם הקות הבלים• גויס‬ ‫לתיפת נךגלים‬ ‫ע ר ל י ם ( ‪? .‬ני לבוראך וך<נה הלולים•‬ ‫)נ״א‬ ‫אל סתן את ‪#‬מ‪ 1‬לחלולים‪:‬‬ ‫ח ע ו ת זורחים וצוללים‪ ,‬תעית תכנית מאורות הזורמים בשמים או תעות תכנית‬ ‫כל דגה הצוללי׳ כמצולת ים והוא עש״ה לא תעש׳ ל ן פשל וכל תמונה אשר כשמים ממעל‬ ‫מתחת ואשר במים ע ת ח ת ל א ק ו כ י ׳ ו כ ל הפשקא מבוארת בעצמה‪ .‬גויס‬ ‫לתופת‪ ,‬כנוי לגיהנם בישעיה ל׳ ל״ג‪.‬‬ ‫גוייתם‪.‬‬ ‫ת׳‪ .‬ה ו ] ד י ו ע‬ ‫קיינעע‬ ‫ןןעןח‪.‬‬ ‫ווייטע!‬ ‫טיי‪10‬יך‪,‬‬ ‫פירכטעטעבעל‪,‬‬ ‫טטחןטעטען‬ ‫חיררענע‬ ‫טוי«ע)וויין‪,‬‬ ‫וינד ר י ח‬ ‫\חטנענניןיער‪.‬‬ ‫וינד‬ ‫רער‬ ‫}ע*‬ ‫טייפויט‬ ‫‪?? 1‬יו׳טען‪ ,‬דיו! קיניטןיך^ע^‬ ‫פער*‬ ‫ט ו י ב י ו ו נ ד ט ט ו כ ) ! ג י ח * י ‪ 0‬ע ן יוויןי ט ! ן ט ע ר ן‬ ‫ו ו ע ר ד ע ן ‪ ,‬וויי‪ 1‬ג י ח ח ו נ פ ע ‪ < 0‬ח ; ע נ ד ן י נ ד ‪ ,‬ג י ך נ ע ז כ ‪ :‬ט‬ ‫הייהיוג ווונד ח ו נ נ י ט ן ‪,‬‬ ‫בעטח^וט‬ ‫וועררען‬ ‫פרו^יען ל ו ר י ע ר ר ע י ו ו נ ד כ ר ע כ ע ן ו ו י ח‬ ‫‪,viirt‬‬ ‫וייטמן ווינ) פ י נ ג ט ע ר ן ‪.‬‬ ‫טפ«י‪:‬עי!פפער‬ ‫חיהרע‬ ‫ג‬ ‫ע ה ‪ ,‬י ע ‪ :‬ע‬ ‫החטזיך‪,‬‬ ‫}רחטזיך‪,‬‬ ‫ו ו ע ‪ 2 $‬ע יו}‪1‬ע פ ו ז ן ר ע ן פ ע ר ט ט ח ק ק ט ע ן ה י י ר ע ן‬ ‫ןינר ו י ן ^ ^ י ך בןינד‪,‬‬ ‫טוןפפע‪.‬‬ ‫חבטייןיך‪,‬‬ ‫קיינענן‬ ‫חירריטען בי^י‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ניוכהח‪;:‬ען‪,‬‬ ‫חיהר‬ ‫ק י י נ ע ^ פ ר ע ‪ M‬ר ע ן‪,‬‬ ‫ריוו ;ע;וו‪0‬ענע| י " י‬ ‫ח ו נ ד ‪:1‬עטריו;ען‬ ‫לן ט ר י ו ; ע ן ; ‪ :‬י ח‬ ‫וויהנען‬ ‫חונד ‪1‬עער‬ ‫ריע‪:‬ענכין‪.‬־ער‪,‬‬ ‫עהרט וועררען‪,‬‬ ‫^עחחבען‬ ‫הי‪1‬ו^י‪0‬ען‪,‬‬ ‫כדגלים‪ ,‬נאסשו שם לדגליהם!‬ ‫דירו ג י ך י ו י ח ר ע ר ריה‪1‬וען‪ ,‬ח ו נ ד ד י ו !‬ ‫ו ו י ה ר ע ‪5‬עןטע נינד פערח‪5‬ט‪1‬יך י ו ו נ ד‬ ‫ג י נ ד \‪:‬רייעז‪:‬ופפען‬ ‫לערעיויוניען ‪ :‬י נ י‬ ‫יווני‬ ‫יויהרע‬ ‫»וי‪1‬נטע‪:‬וויר;עני יווני‬ ‫טרסנקחפפער‬ ‫וויהרע‬ ‫*עברייצע‬ ‫ט ח נ י ‪ 1‬י כ ע ^ ע ‪ :‬ע ט ל ע *_(‪ ,‬י ו י ה ר ע ג י ו נ נ ע ר ח ט ט ע פ מ ח ר ט ל ו ר ה ח ^ ע ה י נ ו ו כ ‪ H .‬״ | ‪ :‬י ו ה ן ‪,‬‬ ‫בריי‪4‬ע‬ ‫דיינעכ]‬ ‫*‪(,‬דייו‬ ‫טחפפער‬ ‫ר ו ד י ע ‪1 ,‬יו‪0‬‬ ‫‪:‬יינען‬ ‫ניז«ע!‬ ‫ניצט‬ ‫ענטווייהען!‬ ‫?‪on‬‬ ‫יובטייןיצען‬ ‫היירען‬ ‫^רייעןטחיוטען‪ ,‬ר י ח ביייו ר ע ן ביונכחנחןיען‬ ‫ריטווו^עגעט(‬ ‫וויורען‪,‬‬ ‫גינד‬ ‫בעקיוננט‪.‬‬ ‫רערלוןטען‬ ‫קיד‬ ‫של שבועות‬ ‫להלולים אל תתן את שם • וסור מיע פן תבשל ותאשם •‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫יז׳לאתשאאתשם‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪T‬‬ ‫אתשםאךירבאךדים• ברוך זכרו לד‪1‬ר דודים • גחלי‬ ‫אש ממנו בועדים‪ .‬דתו חרב ללה הפירים• המרעיש‬ ‫ארץ ומרגיז הרים‪ .‬ןגוער ב;ס ומחריב‪,‬קרים• זעמו לא‬ ‫יכילוןצורים‪ .‬חמתו מנתצת צורים• טוב לישרים ונוקם‬ ‫לצרים• ןחתו ממנו אבירים י בלם מפחדו נסערים ״ לו‬ ‫משרתים ותאריו לא שרים‪ .‬מורא שמו לשוא לא תיים •‬ ‫‪:•:‬־•‬ ‫;‪T:T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪-‬יי‪:‬‬ ‫נגעךםיךעדו בך אברים• סור משבועת ‪#‬פןרים• ערוך‪,‬‬ ‫בה אלו־תואךרים• פורעת מעור ומבשרים• צופךת‬ ‫כעוף ובאח בהךרים• קירות הופכת עם מקדים•‬ ‫א ת שם א ד ר ‪ ,‬הקב״ה‪ .‬קרים‪ ,‬מיס קרים‪ ,‬או‪:‬מעמו מקורים והוא משיה בגערתי‬ ‫אתריכ ים אשים נהרות מדכר)ישעי׳ נ׳ ב׳(‪ .‬לא שרים‪ ,‬לא מביטים‪ ,‬ל׳ אשורנו ולא‬ ‫ק ר ו ב ) כ מ ד כ ר כ״ר י״ז(‪ .‬כורעת וכו׳‪ ,‬כדכתיכ זאת ה^ה היוצאת‪ ....‬ואל בית ה‪:‬ש‪3‬ע‬ ‫בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אכניו)זכרי׳ ה׳ ד ׳ ( ‪ .‬צופרת כעוף‪,‬‬ ‫פורמת וממהרת כעוף‪ ,‬ל׳ ישוב ויצפור )שופעים ז׳ ג ( ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫])‪ ct‬חיה) ניבט ענטווייהען‪ ,‬רען הייןי;ען ע ^ ע ן !‬ ‫וריצע ‪ 5‬ח ע בח‪:‬ען ‪ j‬דוח‪,‬‬ ‫קחננטע‪:‬ט דיך פער^עהען חוכר ‪5‬ערטו‪.5‬־ען!‬ ‫ת׳‪ .‬ר ו ח ‪ :‬ח ח ‪ :‬ט ‪ :‬י י נ ע ן נ)‪»11‬ען נ י ‪ 0 5‬ח ו י ‪ :‬ט פ ר ע ‪ 5‬ע ן ‪,‬‬ ‫א ח ‪ .‬רען נח«ען רע‪ ! V i t o :‬־ ‪} , l u v u‬עבענעדייט ‪:‬ייח דעטען חנדענקען סיר‬ ‫ח‪/‬כי פ י ר ! ^ ו ט ע י י ע ר * ( ענטפ]ח^<ע ןיינענ} ^וונדע; ויינע ר ע ^ ח ן חיוטחיין‬ ‫טווערט וןירער ^ע‪:‬עטלע‪:‬טטחיער‪ ,‬ע ר ערטיטטערט ריח עררע חונר לערטרי•*־‬ ‫•<ערט בער^ע‪ ,‬ע ר טי‪$‬ט דח‪» :‬עער‪ ,‬חונד טטרחי^ע פ ע ר ‪ :‬י ע ; ע ן ; ‪:‬יין ררחהען‬ ‫ערטרח;ען ןיינע געטוופפע ניבט‪: ,‬יין נחרן ט*<ע‪1‬לט פעןנען‪3 .‬עגען רעיןיכנג‬ ‫חיגט ע ר }יעי} חונד חייפערפחו} ^עגען ווירערגחכער‪: .‬ע‪1‬ב‪:‬ט ריח ה י ^ ־ ט ע ן‬ ‫‪1‬וח‪5‬טע ליטטערן פחר חיה‪ ):‬חונד לח;ען ^ ) ] ע ר‬ ‫‪.‬יעהען חבער קיינע }עטטחןט‪.‬‬ ‫‪5‬ורבטן ‪:‬יח גינד דיינע דיענער‪,‬‬ ‫— נעננע ניכט פערגעכ|יך דע! עהרפורצט‪*:‬‬ ‫ןןערטהען נחי<ע|} יויין הייןי;ער טויער דור‪5‬־רינ;ע ח^ע ריינע ו י ע ר ע ר בייח‬ ‫רעטען בענעננונו‪ .‬פ^יעהע סחןטע טווירע‪: ,‬יח עיטהחןטען פחך חונ‪.‬־ חר‪^-‬יקק‪,‬‬ ‫דח לערנח^ען הויט חונד פ^ייט; פ!!}‪ :‬וויחחיין רויבפחןנעו טיעטען ‪:‬יח חין ר י ע ע‬ ‫‪;1‬ע‪<1‬ו!בער ח‪:1‬ד לערטטחרען ^ע«ייער‬ ‫חונד‬ ‫‪4‬עבח)קע‪.‬‬ ‫ענטהחןטע‬ ‫דיך‬ ‫טןוחרענ‪:‬‬ ‫*(‬ ‫דח‪ ; 5‬ן ט ט ן י ב ע ; ע ‪ :‬ע ט ן ‪: .‬יעהע להרים קיופיטע^ ל״כ‪.‬‬ ‫דע‪:‬‬ ‫סדר ליום'שני‬ ‫‪1 1 4‬‬ ‫ירחק ממנה בכל ךבךים• ישמור'קבועת אסרונדרים‪.‬‬ ‫תירא אל נותן ‪#‬בת לשומרים‪:‬‬ ‫לשומיים יום שבת נפיישו•‪;.‬ןךדדים ב‪5‬ן‪1‬ע להלןךיישו•‬ ‫‪ .‬י ‪ .‬י ״׳זמר את י! ם השית לקדש‪ :‬י‬ ‫ע י פ ת ש ר ק‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- -‬י‬ ‫‪:‬־)‪:‬‬ ‫תכלית כל פעל רום ותדזתונים • ‪#‬ביעי לימים הנמנים‪.‬‬ ‫ראשון למקראי זמנים• קדוש לאדני האדנים• ?‪5‬י‬‫קדש שכת שאננים• פרת מדין יציר מלפנים•‪,‬ענתה‬ ‫שירה וכפיה פנים• סימה לאות ולעד בין אבלבנים•‬ ‫ת כ ל י ת כל פועל‪ ,‬השכת הוא תכלית וסוף ‪ :‬ל פעולת שטים וארץ‪ .‬צבי קדש‪,‬‬ ‫שרצה כה הקכ״ה וכמאטר ר״ע כמס׳ סנהדרין ד ף ס״ה ל ‪ ,‬שכת נטי דטרי צבי‪.‬‬ ‫שאננים‪ ,‬ל׳ שקט ושאנן ובמו שאזיל כשומר טוכ מזמור ציכ יום השכת יום ששבתו‬ ‫המזיקין מן העולם‪ ,‬יום שישנו עמו בשלום‪ < ,‬יום ששכת מן המלחמות‪ .‬פדת מדין‬ ‫וכו‪ /‬כדאי׳ כפרקי דר״א פ ׳ י״ט‪ ,‬כע״ש גורש וכא השכת ונעשה סניגור לאדה״ר‪ ,‬אמד‬ ‫לכניו‪ ,‬רכש״ע כששת ימי המעשה לא נהרג הרג כעול׳ וכי אתה מתתיל ? זו היא קדושתו‬ ‫וזו היא ברכתו שנא׳ ויברך אלהים את יום השכיעי ויקדש אותו‪ ,‬ובזכות יום השנת‬ ‫נצול אדם מדינה של גיהנס וראה אדם‪ .‬כתה של שכת אמר לא ליזנס כרך ה ק ל ה‬ ‫את השית וקדש אותו התתיל משורר ומזמר ליום השבת שנא׳ מזמור שיר ליום השבת‬ ‫עכ״ל‪ .‬וכן אי׳ בשומר טוב מזמור צ״ב ומסיים שם בזה הלשון‪ ,‬כיון שראה האד׳ כתה־^ל‬ ‫שגת בא אדם לומר ה י » נ ו ן ) מ ל ה יונית ]‪ [$5mnus‬וכל״ע מ ז מ ו ר ב מ ק ו מ ו ( לשנת‬ ‫מזמור שיר ליום השכמ‪ ,‬אמר לו השכת לי אתה אומר היטנון ? אני ואתה נאמר הימני‪:‬‬ ‫להקלה‪,‬‬ ‫פנים‪,‬‬ ‫שנא׳ טוב להודות לה׳ ע‪:‬״ל‪ .‬וזה שייסד הפייטן ענתה שירה וכוי‪ .‬וכפרה‬ ‫שכפרה פני ה ק ל ה ונא העניש אדם הראשון‪ .‬הוימו לאות‪ ,‬עש״ה כיני וכין בכי‬ ‫טווחרענ‪ :‬חין יודיען די‪:‬ג ‪< 1‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫יו‪1‬טע חבער‪ ,‬וויו‪ :‬דוח ;עטווחרעו חונ־ }ע?חבט י׳יונט‪.‬‬ ‫פירצטע ויוטט‪ ,‬דער חיינ‪:‬ט עווי;ע ‪5‬ע}י;קייט }עווחחרט רען‬ ‫טו;ענדהיופטען ן‬ ‫רען טי^עניהיופטען‪ ,‬דייו רען ש ב ת פייערן‪ ,‬ווירר‬ ‫עחי^ע גע‪5‬י;קייט לו טהייו <‪ pr‬יון»ערחייןי;‪5‬טען‪.‬‬ ‫עריויננרע‬ ‫ח‪/‬‬ ‫תכלית‪.‬‬ ‫דיך‬ ‫ר ו ה ע ט י ז } ‪ , :‬ר• י ח ‪ I‬לי‬ ‫טטעט‪ :‬רע‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י י ?י ‪ A‬ען י‬ ‫ע ר חי‪:‬ט ר ע ר םרוולעכדוכגגטיוג יו^ער חחהערן חונד ניעדרי;ען ווערקע;‬ ‫ר ע ר ‪:‬יעבעגטע טח; ר ע ר וויוצע יוונד ער‪:‬טע }ו^ער פייערטיו^ע‪ ,‬ע ר יוי‪:‬ט דעכן‬ ‫העררן)וו^ער העררען ןעווייהט‪ .‬ריע‪ :‬חינט דער ווידוע רע‪ :‬ח»ערחייןי;‪:‬טען‪ ,‬ד)ו‪0‬‬ ‫רען שכת רוהי; פ י י ע ר ע ; ע ר חי‪:‬ט׳‪ :‬רער חיינגט רען ער‪:‬טען «»‪:1‬טען פחכן‬ ‫‪\m‬‬ ‫׳‬ ‫^עריכט ב ע פ ר י י ט * ( ‪ ,‬ע ר טטיווווטע‪:‬יין ןיעד ח‪ 1‬יוונדבע‪.‬יחנפטי;טע רען;ח‪0‬ט‪1‬י‪5‬ען‬ ‫חונווי^ען‪.‬‬ ‫ער חי‪:‬ט ‪ p o‬לייכען חיי‪:‬גע‪:‬עטלט לוויטען דעכ) &חטער‬ ‫‪pn‬‬ ‫‪frnwn‬‬ ‫‪ 10‬נד‬ ‫*(‬ ‫גיעהע‬ ‫‪ p n‬כאור‪.‬‬ ‫•יקטר‬ ‫של שבועות‬ ‫?צורןציאווזיה ?הורו נבונים • משא ?לי להוציא מב?נים‪.‬‬ ‫למחלליה מיתות דנים* כרת ורגימת אבנים• ידועה‬ ‫היא לך ?מ ן מ;מים קדמונים י טעמו לא ךד בה ממעונים‪.‬‬ ‫חובךי אב בה לא נענים • זכור כי בה ישבות נהר צפונים‪.‬‬ ‫ןנה בה מ מ ל א כ ת חוץ ומים • הגה בה ל^ קדשות ורבנים •‬ ‫דשן על שלחנך כןעךגים ״ גם עבדןאמה א'שר לך נקנים•‬ ‫‪:‬‬ ‫בהינוחו ע^ך ?כל פנים • ‪ >$.‬הורה לך לכבד הורים וזקנים‪:‬‬ ‫הקנים ך‪?.‬עימוך מימיך• כ?ךם םלה וירבו ימיף•‬ ‫ישראל אות היא לעולם )שטות ל׳״א י״ז(‪ .‬טעמו‪ ,‬מזונו של מן‪ ,‬אושי׳׳ל שלא ירד‬ ‫טעמו כו בשכת אכל נ כ א ‪ :‬כלכתיכ וירם תולעים רכאש‪ .‬תוכרי אוכ וכו׳‪ ,‬כתשובת‬ ‫ר״ע לטורכוס מ פ י ס ששאל מי יימר דהאידנא שכת?‬ ‫א״ל כהר סטכטיון יוכיח‬ ‫) נ ה ר אתד של אכניס וככל ימות השית שוטף וסולן וכיום השכת שוקט וכת( כעל אוכ‬ ‫יוכיח )אינו עולה בשכת( עכ״ל וזהו חוכרי אוב ל׳ וזוכר תכר‪ .‬ונהר צפונים‪,‬‬ ‫הוא כהר סמבטיון שמעכר לו צפונים עשרת השכטיס‪ .‬חוץ ופנים‪ ,‬שדה זכית‪.‬‬ ‫הגה כה‪ ,‬שנאמר טוכ להודות לה׳‪ .‬דשן על שולחנן וכו‪ /‬עיש וכחת שולחנן‬ ‫מלא דשן )איוב ל״ו י״ו( וע״ש וקראת לשבת ע ו נ ג ) י ש ע י ׳ נ״ח י״ד(‪ .‬ככל כניס‪• ,‬בכל‬ ‫מכרים‪ .‬הורים וזקנים‪ ,‬ככלל ככול נכלל גם ככוד זקנים‪ ,‬כטכואר כסמ״ג וכס׳ מאמר‬ ‫השכל וכמו שאזיל‪ ,‬זקן זה שקנה חבט׳‪ .‬וזקנים הנעימון‪ ,‬הנעימו ל ן טעמי תורה‪.‬‬ ‫יוונד ןיינען‬ ‫ןןייןען‬ ‫ז‬ ‫‪ 0‬י ׳ | } ענטהוו^ע דיך דע‪ :‬טרח;ענ‪:‬‬ ‫; ע‬ ‫— נ)וך םחרטריפט דער‬ ‫— קיינע ‪}1‬וגט ‪5‬חן חיינענ) ןנעביעטע חיני‪ :‬יונדערע לו טריו‪1‬ען‪ .‬וועד‬ ‫דע| שכת ענטהיי‪5‬י}ט‪ ,‬החט ןיין ‪1‬עבען פערווירקט;‬ ‫פריהען‬ ‫ער‬ ‫ליעהט ןיך יויינען‬ ‫טווי לו‪ ,‬חרער‪:‬ן‪:‬חר דיו‪:; :‬עריצט^יצע טטימי^ען‪ .‬דער שכת ווי‪:‬ט ריר ווויג‬ ‫רען טיו^ען דער פחרוועןט }ענו^רוכ) בעקיוננט דורך רען מן‪ ,‬רען ר ע ר ‪ ] v w > a‬יון‬ ‫קיינענ) שכת העריוכןגעןענדעט‪ .‬דייו טחדטענבעטוויןרער ערהיוטען קיינע קונרע‬ ‫י ו ע שכת‪.‬‬ ‫}עדענקע‪ ,‬דח‪: 0‬ע‪1‬ב‪:‬ט יענער חונבע}רייפ‪1‬י‪3‬ע פ}וט )ןיובביוטחיחן‬ ‫— יוויך דורו פייערע יויחן יווני ענטהו!ןטע דיך‬ ‫^ענחננט( רען שבת פייערט‬ ‫}!!)ער פע‪1‬י״ חוני הויןיורבייט‪ ,‬ווייהע חיהן רענן; )!}]ערהחכןטען דורך ד‪.‬ייןי;ע‬ ‫ןיערער יוונר‬ ‫בערייטע דיינען טיט‬ ‫}עני(נ;ע‪.‬‬ ‫ווויך דיינע ןייביוייגענען‪,‬‬ ‫ערהיו}!‪}:‬‬ ‫ט^חקקהחפטען ט פ י ה ע ן ;‬ ‫קנעכט יווני *ויוגד יו^יער חרט‪,‬‬ ‫ןי׳ןןען י ו ע שבת‬ ‫פינדען ביייו דיר‪ .‬גחטט החט דיר ריח ןןייגונ; ;ע^עבען‪ ,‬ר)וט דוח‬ ‫&ערעהרען ‪ m\]m‬דיינע עןטערן חונד דיינע יןןטעגטען‪.‬‬ ‫ריינע חןטע‪:‬טען ‪:‬חר;ען פ י ר ריינע ‪:‬עזיגקייט} עהרע ןיח‬ ‫חי‪1<1‬וערר‪0‬י‪,‬‬ ‫די יכ ע ן‬ ‫דיון‬ ‫וויר»ט ח י ו ‪5‬יו‪:‬גע ןעבען‪ .‬תי‪ .‬ע ה ר ע‬ ‫פ יו ט ע ר‬ ‫יון‪ :‬ד‬ ‫דיינע‬ ‫«וטטער!‬ ‫‪5‬נ!‬ ‫ע*פ‬ ‫סדר ליום שני‬ ‫א״ב‪.‬‬ ‫אזון להוךיך )יחבור אמונים• בעתירותאוסךקונים •‬ ‫גךרוך בברית איתנים• ךי חלב שךלם לך קןך^נים•‬ ‫המלבישיך לבוש עךנים• ומאכלים ?פיך ניוונים•‬ ‫‪:‬‬ ‫זועקים בעךך תחנונים • תתךלמוךר עליונים • טועניןד‬ ‫על שכמם ?אומנים• ןגיעי בך שבעי אונים• ?אב אם‬ ‫יקראך הם מתענים• לןךאת שדי אוסף מ?נים• מאות‬ ‫ודתות לך מכוננים• נחלת הון ומת לך מקנים• םוקזכיס‬ ‫לך עזך ומרןהרןנים• עשה ה?צם ולא העין פנים• סן‬ ‫‪:‬‬ ‫ןעמידוך לפני דינים• צפה ךת סורר ומורה בבנים• קהל‬ ‫יךנמוך באבנים• ךאה פן תעזבם לעת‪.‬זקונים • שךתס‬ ‫כעבד לאדונים • הפלתם קח ותאריך ימים ושנים‪:‬‬ ‫ושנים תאריך ותזכה ?ני צח ״ יציר צלם אם לא תרצח‪.‬‬ ‫י‬ ‫י 'ח׳לאתךצח‪ :‬״‬ ‫אזוז‪ ,‬האזינה‪ .‬בזכור אמונים‪ ,‬שחכורס הי׳ באמונה‪ ,‬או שהוא ל׳ אימןשהתזכרו‬ ‫יתד להיות אומניך‪ .‬וכל הפשקא מבוארת כשדר דאיזמול דף כ״ת א ‪ /‬יציר צלם אם‬ ‫לא ת ר צ ז ‪ ,‬שלא תעש׳ לו דבר שהוא כ ר צ ז בעצמותיו שלא לביישו ושלא לזרפו‪ ,‬וכשאןיל‬ ‫כל המכייש את תכירו כאילו שושן דמים וכן אמר ד ו ד כ ר צ ז ב ע צ מ ו ת י מ ר ‪ :‬ו נ י צ ) ל ל י‬ ‫) ת ה ל י ס מ ״ כ י י א ( ל כ ן הם יוצאים מ נ נ ל ל א הרצת וכן כורה בעל מ א מ ר ה ש כ ל ‪.‬‬ ‫א‪:‬ון‪.‬‬ ‫געהיורכע דיינען ‪\2‬טער\‪ ,‬רענן ;טטרויטעין פוזחר; גיח הו׳כען דיך פחן‬ ‫}חטט ערפ}עהט‪,‬׳ ריין פחטער החט דיר דח‪: :‬יעגעזרעג *חטטזיצען בוכ־־עג ‪0‬וי‪*£‬‬ ‫^ערריקקט‪ ,‬ריינע ‪<1‬וטטער החט ריח •ד!ך חיהרער בריגטע דיר ! ע ר י י צ ט ; ‪ 1‬י ח‬ ‫רחבען דיך ןונטטיןנ־י; ^עק]יידעט חונד ריר חונטערהחןט ‪£‬עוט‪0‬פ‪1:‬ט< ?ירי י׳יובען‬ ‫חוין דיינע ערהחןטונ;‪1‬ווונצע ; ע ב ע ט ע גען‬ ‫‪n‬״‪ hnn‬געטיקלןט‪,‬־ גיח הרובע! יווץי‬ ‫חיהרען ט!זטערן דיך \‪:‬עטרח;ען; ‪:‬יח החבען‪:‬יך פ י ? •'׳ר׳י׳ג י ״ ע י י ך !נעגעכען‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫חו‪:‬ר יוחנצע‪ :‬חוכ^עזורוך ע י ד ו ן י ע ט — וויח ‪:‬עהר החבען ‪:‬יו» גיך ;ע‪;1‬רח*»ט‪ ,‬ווען‬ ‫ר י ך ח י ר ; ע נ ר חיינע ח ו ‪ :‬פ ח ‪ 0‬ן י צ ק י י ט פעפיו^ען!‬ ‫— ‪:‬יח היוכען דיך לוד ויוטטע‪#:‬‬ ‫פורצט חנגעה^טען חונד חין י ע ן *עבחטען חונ‪.‬־ רעצטען חונטערריכטעט;‬ ‫החבען דיר }וט חוכר הוי‪ :‬לו פערטחפפען‬ ‫החט דיר חיינע‬ ‫‪4‬עהיןפי|‪,‬‬ ‫געווחו‪0‬ט‪*,‬‬ ‫‪:‬יח‬ ‫חיהרע חונטערטטיטלו‪;:‬‬ ‫חיינע טרויטע !‪:‬חטטין‪ ,‬פערעו׳‪£‬פט‪ .‬וו‪: ,‬ייח ערקעננט*‬ ‫ן י ך ; ווי^פיזהר׳ ח ‪ 1‬י ך חיהנעןי קח^«ע חיהרען ווינטען לופחר‪ ,‬רחן ווירגט דוח‬ ‫; ו י ק ^ י ך חונר ן ח ‪ ; :‬ע }עבען‪.‬‬ ‫<ח‪:‬גע ‪1‬טבען וויר‪:‬ט רוח חונד גחטטע‪) :‬ונטייטן הייטער טויען‪ ,‬ווען רוו! גיינעק•‬ ‫כ בענבי‪.1‬־ע וויר‪:‬ט קיין ןייר לוגעפיגט היובען‪ .‬ת׳ ד ו ח ‪ :‬ח ח ‪ :‬ט כ י ‪ 5‬ט ‪ 1‬ו ח ר ד ע ן !‬ ‫קטז‬ ‫של שבועות‬ ‫תור וסור מאנשי דמים• שומרים בלבמ איבדת‬ ‫ושוקמים• ר‪#‬עת סוד מערימים• קהת נפש צדיק‬ ‫זו?מים• צו?נים ואיוךבים על תמימים• פח טו?זנים‬ ‫ל?דשךים ?;נמים• על ךם ךעמדוןקמים• שאת ?לי‬ ‫מותןאףמןעימים• נקירו‪5‬זהים?איןרסמים״ ‪5‬א?דים‬ ‫מעש הצור תמים• לנ?ךא ?צלמו לשחת הומים•‬ ‫כרגע נשמה משימים• יראת אל בלבם לא &מים•‬ ‫‪ T :‬ז‬ ‫!*‪,‬׳ ״‬ ‫•‪-:‬‬ ‫‪ -‬י ־‬ ‫‪• T‬‬ ‫}•יי‬ ‫סוךךים נפש למות ?לא ימים• חדל מלהחניף גיא‬ ‫?דמים• זכור כי יזעק ךם למרומים• ושופךךםהןןךם‬ ‫באדם נוקמים• הן נפש ?נ?'ש מחלימים• דין הךג‬ ‫לנפשם גורמים• גור מפני חרב זעמים• ברח לד‬ ‫• ־ ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫־ ‪- :‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪ T:‬־‬ ‫*‪V.‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫;״‬ ‫?זגםלי ךתמים•‪.‬אשוריך תאעיד בתמים‪:‬‬ ‫שוטה אם לא ת?אף•‬ ‫ת׳ל*מאף•‬ ‫בתמים תלך ותנצל‬ ‫תגאת‪:‬‬ ‫חור‪ .‬הכט‪ .‬וכבר כשנה העכין לעיל דף כ״ע אי‪ .‬מלהמכיף וכו‪ /‬עיין לעיל לף כ״ל נ ‪/‬‬ ‫חיר‪.‬‬ ‫טויח חוץי! ווייצע פחן רען‬ ‫ב ^ י ע ר י ג ע ן ! ויח טדח^ען גרח^ חונד‬ ‫החט חיכ} הערלען‪ ,‬פ פ י ע ; ע ן בחזהייט חונד טפיע!ען רחגקע‪ ,‬טרחצטען ר ע ע‬ ‫;ערעכטען‬ ‫טןי^ען‬ ‫נחך דענ) ‪$‬עבען‪? ,‬ויטען חו‪:‬ד ן<יערן רוןיןי רען‬ ‫*ועיטען *»וטהווי‪5‬וי;‬ ‫כ‬ ‫טרח;ען ^חריגעוועהרע‪,‬‬ ‫‪0‬ך‪,‬‬ ‫•<חררען ריח חונט^ד חהנע‬ ‫&ווזןקח^»ע‪::‬טעג‬ ‫ערבחר^ען‪,‬‬ ‫ווערק חוכר‬ ‫ביןי‪ .‬חייו חוי^ענמיקק‬ ‫‪5‬ורכט‬ ‫החכען ‪:‬יח‬ ‫^ענטענבןוט‬ ‫געע‪1‬ען‪.‬‬ ‫דיח ‪ :‬ע ע ] ע‬ ‫החןןענ^ןוט!‬ ‫חיך‬ ‫בעפריעדי^ען‪.‬‬ ‫ווחנ^ע‬ ‫דע‪:‬‬ ‫ןנרוידע‬ ‫‪0‬ויז‬ ‫חיחרע‪p‬‬ ‫— \)‪ ct‬ח ב !‬ ‫*ענטען‬ ‫חערלען;‬ ‫טחנדע‬ ‫‪pS‬‬ ‫!‪:‬ערחצט‬ ‫חן חונד‬ ‫טחפפער‪:‬‬ ‫ן‪:‬רו‪£‬ט רח‪ :‬געטחפןי‪: ,‬יין עבענ‪-‬‬ ‫— געטעהען יוינט דער *<יי‪5‬ע^חרד!‬ ‫כזוטפער^יעטען; ;עדענקע‪ ,‬וויחדחנ בחט‬ ‫‪CIH‬‬ ‫פח^ען וויטהיג‬ ‫ריצטען לו‬ ‫טיקקען לור‬ ‫פערכחננט‬ ‫רעכ} טחד חונרייפע‬ ‫‪po‬‬ ‫פ ר ח ^ ע ן ‪ ,‬ןע;ע!‬ ‫פיר ריח חו‪:‬טוןדי;ווח‪:‬דען‪:‬דען‪ ,‬טטע^ען רענן בווטע חיהיע‪ :‬נעבענ*‬ ‫דיח‬ ‫חיבער}יעפערן‬ ‫עררע‬ ‫ני‪5‬ט‬ ‫דורך‬ ‫‪ h i w n‬טוייט! פעי;חטע‪:‬ע‪:‬‬ ‫ווערדען;‬ ‫פירצטע דח‪ :‬טווערט‬ ‫‪:‬יח‬ ‫— ;חטטע‪:‬״‬ ‫רער‬ ‫בור‬ ‫ריח‬ ‫רחכע!‬ ‫‪:‬עעןע‬ ‫קחן‬ ‫פ‪5‬יעהע‬ ‫דיח‬ ‫‪ p n‬פפח־ע דער חונטו}‪.‬־ ‪j‬‬ ‫םפחדע ר ע ר ‪ -,!10:10‬ןוח‪:‬דע!‪:‬ט‬ ‫‪6‬ערציהרונ; ‪.wmWfi‬‬ ‫תי‪.‬‬ ‫רוח‪ ,‬חונד‬ ‫דומ ‪.‬׳ח^וט‬ ‫‪:‬חר^חז‪,‬‬ ‫ניצט‬ ‫ווען‬ ‫דוח‬ ‫דיח‬ ‫עחעברעצען!‬ ‫םדר ליום שגי‬ ‫‪116‬‬ ‫א ל תךזערב בסניפים• בקזגלי עךיןירת גופים •‬ ‫גוים בתועבות מטנפים• דורשי רע ומבקשי כשפים•‬ ‫המטמאים ארץ ומחניפים • ובןעשה‪:‬די אמן מסלפים‪.‬‬ ‫זרעם לשם אחר מחליפים• סמתאלןקןפיומאניפים •‬ ‫טור עצמף משיוטת נאופים • י‪;9‬ה אל יךיחף)לרישפים‪.‬‬ ‫בל נוגעיה באור נשרפים* להררי מות חם נשאפים‪.‬‬ ‫מעמקי שאול נהדפים• נואלים לשחת ןלא נןקפים•‬ ‫ק‪:‬מח)יחלקף בדדים יפים• עם לקוחהלךןהכלצופים‪.‬‬ ‫פוךיה הפריח לף‪.‬ענפים • ?מודים לשלהנף מקיפים•‬ ‫א ל תתערב‪ ,‬להיות נתברת מנאפים‪.‬‬ ‫גויס‪,‬‬ ‫גופם‪ .‬ומבקשי כשפים‪ ,‬הצעיד‬ ‫מכשפים ומנאפי׳ כי כן נצמדו כמקרא כמלאכי ג׳ ה׳ וכן כמלכי׳ כ׳ מ׳ כ״כ עד ז כ ו כ י‬ ‫איזכל א מ ן ו כ ש פ י ׳ הרכים‪ ,‬וכמו שכתכ הרכ ה מ ו ר ה זצ״ל‪ $‬כי כל התועבווו‬ ‫האל עשו המנאפים כתשכס שע״י גלוי העריות ימול עליהם כת כוככ ידוע ויגיד‬ ‫להם עתידות דעשז כו פלאות דעזננו ויכשפז‪ .‬המממאיס ארץ ומתניפי׳‪ ,‬ג ס בעון‬ ‫עריות‬ ‫תזניף‬ ‫ה א ק כמבואר‬ ‫לעיל דף פ״ד ל ‪.‬‬ ‫ומעשה ידי אמן מסלפים‪,‬‬ ‫יש לפרשו ג״כ על תנופת הארץ שהם טסלפיס ומעותים מעשי ידיו היינו הארץ‬ ‫שלא תוציא כראוי‪ ,‬ו ה א ק נקראת מעשה ידיו כדכתיכ אף ידי יסדה ארץ )ישעיה‬ ‫ט ״ ת י י ג ( ‪ ,‬או שירצה לומר שמסלסי׳ומעותי׳ לערכמין כשאינו מינו וע״ד פכארתי‬ ‫לעיל במערבית דף ע׳ ב׳‪ .‬זרעם לשם אמר מתליסים‪ ,‬כי לא יקרא שמש על זרעם‬ ‫כ״א שם כעל המנאפת‪ .‬וכל הענין מכואר ע״פ פסוקי משלי סי׳ ו׳ ז׳ מ׳ בדכרו על‬ ‫הא‪:‬ה המנאפת‪ .‬עור‪ ,‬כמור ושעור‪ .‬כרשפים‪ ,‬לרשפי אש‪ ,‬וכענין אס יהלן איש ע ל‬ ‫מתלי‪/‬‬ ‫צמודי׳ לשולתנן וגו‪ /‬ע״ש ב נ י ן כשתילי זיתיססביכלשלתנן)תהלי׳קכ״ת(‪.‬‬ ‫א ל ‪^ .‬וו‪5‬ע קיינע גע«יי‪:‬טוופט וויט יוונליצטי;ען‪• ,‬ויט יוובקיישען כןוטטיזנדערן ‪J‬‬ ‫‪:‬ייו בעפועקקען טייטןיך יויהרען ק י ן י פ ע ר ;‬ ‫בעןניערדען‬ ‫בוהלען ןיח ברוך‬ ‫לויבערייען;‬ ‫לוד בעפריעדי}!‪ ;:‬יויחרער ביו‪2‬ען‬ ‫‪:‬יוו פעררוונרייניגען‬ ‫דיו‪:‬‬ ‫טיןנדען ע‪ :‬יווכד פערטטי‪1»1‬וען! דיוג היןנרעווערק דע‪• :‬ויהטערון‬ ‫פח‪1‬טען חיהרע ןייבעגפרוכט דורך פ ר ע « ר ע ר נ י ^ ע ן חונד עריט^ע!‬ ‫ןיצען‬ ‫יוו‪:‬ווין]ען יזו‪,:‬־ לרודן‪.‬‬ ‫משעריו‪,‬‬ ‫!‪ 0$‬דיך חיהרע‬ ‫טחנהייט ניכט‬ ‫דולן ‪:‬יוו‪ ,‬דיון היוט דיך טוון ריח‬ ‫פח^גט‬ ‫ד׳יעוב‬ ‫‪:‬יין‬ ‫ד ע‬ ‫פער*‬ ‫‪} 1‬יןטט*‬ ‫— היטע דיך‪ ,‬דיוט ‪:‬ייו דיך ני‪5‬ט סערפיהרט‪ ,‬דייו‬ ‫יןי‪:‬׳‪ :‬פייער ןיוקקען!‬ ‫בעריהרןט‬ ‫דיון החט דיךדער‪,‬עחנריפפען‪r1>y)rmiMfi‬‬ ‫דע‪ :‬טיודע‪ :‬יזוזופווטט — ער טטירלט דיך יוין דען‬ ‫לור‬ ‫ערדרייך‪,‬‬ ‫;רופט‬ ‫דיך *ויט דעכ) יונטחיי!‪,‬‬ ‫יון‪:‬ד‬ ‫טטעח‪:‬ט‬ ‫דער ריר לןכן‬ ‫ניר•‬ ‫ט ^ ד דע‪ :‬יובהרו‪,:‬־‪ ,:‬דןין‬ ‫וויערער‬ ‫ןעבע‪;::‬ע‪:‬וט‬ ‫גיוטטין‪ ,‬דייו דיר פחד יו^ער יווי;ען ל‪ £1‬יזיי‪;1‬ע‪:‬טהוכ)‬ ‫יוויןי!‬ ‫כע^ניגע‬ ‫בעטיעדען‪,‬‬ ‫דער‬ ‫לוגעטהייןט‬ ‫‪H‬יט‬ ‫וויורדעןן‬ ‫וייו יויגט מיין לו‪/‬יי^ענרייכער טטיוכ}‪ ,‬רער טפרמטען טרייכט יןןנן דיינען ט י‬ ‫הערונ}‬ ‫ע‬ ‫קא‬ ‫של שבועות‬ ‫קרעו לולולים לאלמצניפים• רבה בל‪3‬ףאזמגיפים‪.‬‬ ‫‪#‬תה מבוךף מים ‪3‬סופים* העב גנבת מיםטנוהים‪:‬‬ ‫טנופיםמיםלאתגנ‪ 0‬ע‪1‬מח‪1‬יחלקףולטוב ת נ ‪. 0 1‬‬ ‫ח׳ לא תגנב‪ :‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫עפ חשרק•‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫' י‪ :‬י *‬ ‫‪-‬‬ ‫תרדק מחבורת גנבים• י ע‪1‬דדים ללא למו אורבים*‬ ‫רואים ?אשנביערבים* קירות בחשךנוקבים‪ .‬צוררים‬ ‫ובאיםבאשנבים• ?עלתןטעאחריםגו‪34‬ים•‪.‬עשירים‬ ‫לרומים מציבים• שיבעים ללחם מךעיבים• נפ^וזז‬ ‫מפיחים ומךאיבים ״ מארבים על דרכים יושבים ״ לגזול‬ ‫לכל עוברי;תיבים‪ .‬ןילידן עליהםמלררבים•‪:‬חד גס‬ ‫‪:‬‬ ‫להרגם רוהבים• טעונו ובגדו שוללים כאוייים • חוטפים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י •‬ ‫וטורפים כזאבים• זה עמלם לריק חוטבים• ומארה‬ ‫*צניפים‪,‬‬ ‫תעכ ג נ נ ת מים טנופים‪,‬‬ ‫מכתירים‪.‬‬ ‫הפך מאמר אשה ונכה מים‬ ‫גניכים ימתקו )משלי ט יז(‪ .‬ובטוב תניב‪ ,‬תעשה תנינה בטיב‪ ,‬ל׳ ע י ד יניבין‬ ‫בשינה )תהליס צב(‪.‬‬ ‫וכי‪/‬‬ ‫הרחק‬ ‫באשנבי ערכים‪,‬‬ ‫כ ל הפסקא‬ ‫מביאית כעצמה‬ ‫ונשנית‬ ‫לעיל‬ ‫ל ' ב״‪.‬‬ ‫דף‬ ‫בחלונות הערב וכענין שאמר איוב‪ ,‬לאיר יקים רוצת יקטל ענ»‬ ‫לאביון ובלילה יהי כגנב זעין נזאף ‪ ....‬חתר בתשך בתים וגוי )איוב כל(‪- .‬‬ ‫ךערוכ}‪.‬‬ ‫ר י י ‪ :‬ע ן ח ד ‪ : .‬ע ט ט י * ו ‪ 1‬ו ע ן ד ע ר ! ‪ :‬ח ט ט ה י י ט הייןי^ע ] י ע ר ע ר ‪ ,‬חונדדיח ‪8‬ריידע‬ ‫דיינעג הערצענן טשיי!;ט‪.‬‬ ‫&ערחבטייע‬ ‫טרינקע‬ ‫רען * ע ‪ 0 » :‬רען‬ ‫זודעןווחסער‬ ‫חויו‬ ‫;עהיי‪»1‬ען‬ ‫ט‪1‬יר‪5‬ע נ י נ ט ;‬ ‫דיינער‬ ‫קו«ען<ע ריעעג‬ ‫ווווטער;‬ ‫וורעןוויוטער‪.‬‬ ‫בעןגניןגע דיך » י ט ד ע ע דייני‪4‬ען‪,‬‬ ‫ד ח ן ט ר י י כ ן ט ‪ n n‬נחך ‪n‬״‪ p‬ח‪1‬טער‪ .‬ק י ד ו ח ו ח ז ה ט נ י ג ט טטעד‪!.‬ען‪- .‬‬ ‫הרחק‪.‬‬ ‫ךחטען‬ ‫<‪pr‬‬ ‫החןטע דיך‬ ‫חונרע‪5‬טי»ח‪0‬י^ענ ^‪/‬ט‪,‬‬ ‫‪:‬יח טויען ח‪/‬ין ‪5‬ו!זטען‬ ‫פ י מ ט ע ר ! דורככחהרען זיח ווחנדע‪,‬‬ ‫<זו‪:‬ר‬ ‫חין‬ ‫פ ע ר נ ע בחן רען ד י ע ב ע ן ב ח נ ד ע ן ; »יח פןינרערן חונר‬ ‫םטעה^גן‬ ‫‪v]vm‬‬ ‫םטריוטען‪,‬‬ ‫וועהר‪,‬‬ ‫טטיי‪4‬ע|‬ ‫חיין‬ ‫י׳נדערער ‪)5‬ייש‪ ,‬ברינ;ען ר י י צ ע נחקט ל‪ JCI‬בעטטעזטטחכע‪,‬‬ ‫הו^ערןנחטה‪ ,‬דיח ‪ :‬ן ‪ ! :‬ט‬ ‫חין‬ ‫דער‬ ‫ברעצען פ ע ‪ : :‬ט ע ר ‪,‬‬ ‫דח*<>וער‪:1‬ג‪,‬‬ ‫י}ו*«וער‬ ‫‪ pn‬חיבערפ!וש ^עיעבט‪ ,‬חונד «חנכע עד]ע‬ ‫חוכר ע]עכד ; «יח‬ ‫בער‪/‬יבען ריח‬ ‫רען מונט^יי^ען‬ ‫טטעקקען‬ ‫חינ) הי‪:‬טערר‪.‬ח‪1‬ט ד ע ר‬ ‫‪5‬חיחיבער;עהע‪:‬דען‪,‬‬ ‫ריוטען ו י ך •ויט * י ו ר ד ; ע ו‬ ‫״ ח נ ד ע ר ע ר לו ווירגען‪,‬‬ ‫ד מ נעה«ען וויהל)‪ /‬דענ‪$‬‬ ‫&ייגדע ; ] י י ך ‪ ,‬זיוזט חונר ‪4‬עווח‪:‬ר‪ ,‬יוונד ציו^ען יון ״יון רייטענדע ‪1‬וח‪£!1‬ע‪.‬‬ ‫ןוכער‬ ‫ען ‪unnipfi‬‬ ‫נ י ב ט ‪ ,‬דיע» ר י י מ ע ו ו ע ר ב ע ‪,‬‬ ‫)‪(Tom 3.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ליעהען ר ע ן ‪>16‬ן‬ ‫ט ‪28.‬‬ ‫‪1‬יח‬ ‫חיבער חימר‬ ‫סדר ליום שני‬ ‫‪m‬‬ ‫לבתיהם^י‪1‬אבים• היוןבךכהאחיימ‪1‬לאעמבים• דברי‬ ‫אלות עליהם קובים‪ .‬גוים למהלומות מחיביםי בשתם‬ ‫ברחובות מסומנים‪ .‬אידם ‪3‬בוא יראו ךבים‪ .‬אסוף‬ ‫עיעףהטובים‪ .‬אכול ולנפישף להר‪.‬ערבים• אל ת?נה‬ ‫?ני אל להבים• ואל חחי עם שטי‪.‬סבים‪:‬‬ ‫י כזפם ברעזז לא תענה‪ .‬ורעה אליף לא תאנה•‬ ‫ע ״ פ א‬ ‫‪.‬‬ ‫ח׳לאחענה‪:‬‬ ‫ב‬ ‫אטום שפתיך מתפלוצים‪ .‬בל תתחבר ללצים • גלשים‬ ‫ךבךים נמךצים״ ךךךר זוךע״ם עם קוצים• השונניס‬ ‫לשונם כהצים‪-‬ופימו יפוצץ ניצוצים״זוממים און ומימת‬ ‫יועצים• חנפים ולרכל אצים י טכנלורתעדות ‪#‬וא‬ ‫פ‪$1‬ים• ‪.‬יהירים ובעין קוךציםי?צפעוני נושכים ומוהצים‪.‬‬ ‫א ט ו ם שפתיך‪ ,‬הסגר וסתים שפתיך מדברי לצנית יטפשות ואין‪ ,‬ל׳ ת פ ל צ ת ן‬ ‫השיא אותך )׳רמי׳ מט י ו ( שתיי טפשותך‪ .‬גילשים‪ ,‬מגלים ומדברים‪ .‬נמרצים‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫קללה נמרצת ) מ ״ א ב ח ( ‪ .‬ד ר ד ר וכי׳‪ ,‬ל׳ וקין י ד ר ד ר תצמית לך )בראשי׳‬ ‫ג׳ י״ח( וירבה שדבריהם הם בסלין ממאיר יכקין מכאיב וכענין שננו לשיבס‬ ‫כמו נחש )תהלים קמ ד ( ‪ .‬ולרכל אצים‪ ,‬ולרכילות ממהרים‪ .‬יהירים‪,‬‬ ‫זד יהיר לן שתו )משלי כא כ ד ( וכבי׳ רש״י‪.‬‬ ‫עקשות פה קירן בעיניו‬ ‫)משלי י יכ‪..‬‬ ‫ק‪1‬רצים‪,‬‬ ‫ובעין‬ ‫כצפעינ׳‪,‬‬ ‫שנא׳‬ ‫שנאמר הולד‬ ‫ל׳ כנחש ישן וכצפעוני‬ ‫ו ז ד ‪* , :‬רוטען קייכען פער»ח;עכ‪::‬ע^ען לוייקק‪ .‬ח י ל ח*הנעןד‪.‬חפטען ח‪51‬ע ווחרטע‬ ‫ד ע ‪ :‬פ}‪/‬צעו‪ ,‬י\ח הוובען וויהרען ק ח י פ ע ר דע‪3:‬ד‪.‬ענקער ‪5‬ערטוודעט‪ ,‬וויהרען‬ ‫ן י י ב ר ע ר ט ח נ ד ב י ה נ ע ‪ j‬חיהרעטטרחפע חי‪:‬טעק‪:‬ע*ופוחריט חין^עגענחוורט ‪5‬יע‪#‬‬ ‫ן ע ר ל ו ט ו י ע ר ‪• .‬ויין‪:‬ווהן‪ ,‬החוטע נו רווטהע‪ ,‬ווחל דיין רעדןיצער פ ר י ט ערוווור!‬ ‫ב ע ן ; דוווקחנ‪::‬טע‪:‬געניעטען‪ ,‬ע‪:‬בעקח‪1‬ו‪1‬וט דירווחה?‪0 .‬פירעניכנ‪1‬ניוךרייבן‬ ‫טר״יווערן ‪.:n1‬־ החוטע ני‪2‬ט לו >»יט ר ע ן גריב‪1‬ער!‬ ‫נ‬ ‫‪ 0‬ך פיס‪.0‬‬ ‫‪ 5‬ח ] ט ‪:‬חןילט דוח נ י ע ; ע ; ע ן דיינען נחכ‪:‬טען ‪ :‬י י ן ‪ ,‬דחן ‪/‬וירד ר י ך חויך‬ ‫קידוח ‪11:u‬ען; גיכט פ י ו י ט‬ ‫טרעפפען•‬ ‫אטים‪.‬‬ ‫ט י י ע ס ע דיינע }יפפען רען‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫חפטעררעדען‪^ ,‬חצע ניכט ג ע ‪ :‬ע ן ן ‪,‬‬ ‫סחפט »»יט טפחטטערן ‪ : $‬י ח הויכען צ ד ע י ע ווחדטי׳ג‪ ,‬טטרייען דען ןחרו‪1‬וען‬ ‫פחן דחרכען חו;ד‬ ‫ריוטע!!‬ ‫חויו‪ ,‬חיהרע‬ ‫נעהרענד פ י י ע ר טפריטלט חיהר ‪,'.:m‬‬ ‫לו‪:‬גע‪1‬‬ ‫‪:‬׳נד‬ ‫ח י ה י ע ^עדחנקען‬ ‫טפיטלע‬ ‫פפייוען‪,‬‬ ‫ניגר רחנקעפחןן‬ ‫•ןןו‪:‬ד חיהרע רחטהטיח^ע ט ד ו ג ; ‪ :‬י ח ‪1‬י‪:‬י• ט * י י נ ‪ 1‬ע ר ‪3 ,‬ערטי;ע הייכיעד ״‬ ‫יויין‬ ‫ציווטע‪ :‬ליי^ניט לו ‪4‬עבען‪ ,‬מיום חיהיען ק י נ ד ע ר ס פ י ע ] ‪.‬‬ ‫&רטך חי‪:‬נ‪1‬‬ ‫חיהדע ט ט י ר נ ע ‪ ,‬ח י ה י ע ‪0‬וי;ען גינד &עררחטד‪,‬ער‪ ,‬גיח כייטען וויי! בחגיןיגקע^‬ ‫קכ‬ ‫של שביעות‬ ‫^יעךציםולאידךצים‪ .‬מדנים!בין אחים קזנצים״ נותכי‬ ‫מחלקת וגדר פורצים״ שנואים לא‪ 4‬ומשקצים״‬ ‫עתידים לןןדורת אש ועצים ״ פעלם על ראשם קובצים•‬ ‫צרעת בעורם מנפצים* קללות בבשרם רובצים*‬ ‫ראע ולענה ?כוסם מצים• ‪#‬מ'ור לשונף מנאוצים*‬ ‫וזתעב תרמית שלך והקוצים‪:‬‬ ‫לקוצים וזנותי יהי מהעף • ימ^חזי״‬ ‫‪,‬‬ ‫עפ‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ‪ 1‬בה ו א‬ ‫'ח׳לאיחחמד בית רעף‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ת ש ר ק‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• חמ‬ ‫י‬ ‫ז ‪#‬‬ ‫‪in•:‬‬ ‫החמודות בתים ואהלים* ^קר ההן ויופיהבלים*‬ ‫ךישע חומסים וגוזלים • קרן אשר קנועמלים * ־ צופה עץ‬ ‫תאותשללים• פזוכסףוכלבצע־‪5‬לולים*‬ ‫יפריש‬ ‫)קהלת‬ ‫וכי‬ ‫ד נ י ם ‪ ,‬שמתים‪ .‬מדנים וכוי‪,‬‬ ‫י יא(‪.‬‬ ‫ינצו אנשים‪ ,‬ענין ריב ומנה‪ .‬ע ת י ד י ם ‪,‬‬ ‫צרעת‬ ‫זכו׳‪ /‬כמי שאזיל במשנת ערכין‬ ‫גאים‬ ‫ליה כמשלי ו׳ ל״ס‪.‬‬ ‫חומשים‬ ‫יגיזלים‪,‬‬ ‫המסתעפים‬ ‫השכל‪.‬‬ ‫שם‬ ‫מן‬ ‫מנצים‪,‬‬ ‫ד ף ט׳׳ז‬ ‫ב׳ כ ל המכפר ליה נ ג ע י ם‬ ‫)ישעי׳ נא‬ ‫׳!(‪.‬‬ ‫ד נ ר ע״מ תעלימית תעצומית והיא כמו מתמודות‪.‬‬ ‫הפייטן מיכ־ בפשקא‬ ‫התמדה לכן‬ ‫בצע כללים‪,‬‬ ‫ל׳‬ ‫המה‬ ‫הם בכלל‬ ‫ל'‬ ‫מעזתדים הם לאש של ‪1‬יהבם‪.‬‬ ‫עליו‪ .‬מצים‪ ,‬ל' מציצה‪ ,‬כמו שתית מצית‬ ‫תחםודוח‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫מדים‬ ‫) ש ם כ ג ל ב ( ‪ ,‬וכתיב אם ישן הנחש כלא לתש ומה יתרון •לנעל הלשין‬ ‫רשע‬ ‫ש א ת ח»ש וגזל ועוד כמה דברים‬ ‫צא תתמיד וכן עשה‬ ‫י י כ ל י ך במכלולים )יחזק׳ כז כ ד (‬ ‫בעל מאמר‬ ‫והוא שם‬ ‫לכל הדברים שהם למכלול ולתכשיט‪ .‬עש בגדים‪ ,‬עש״ה והיא כרקב יבלה‬ ‫‪4‬ע‪05‬ד‪.‬ר‪1‬יכע וומו‪:‬דען‪ .‬בחגהייט חי!ט ודהר בעטטרעבע‪ ,1‬חיהרע פריידע)ז‪/‬נ•‬ ‫היין‪ ,‬גילו טטי‪£‬טע| ליונק נו‪/‬יטען ברידערן‪ ,‬לוויעטרחנט חוגטערר‪.‬ח!טען‪:‬׳וו מ‪/‬נד‬ ‫סטןזרען ריח ; ו ט ע חר‪.‬־נו‪:‬ג‪ : ,‬י נ ד ;‪:‬חטטפעוהחטטע‪ ,‬יובטייןיבע קרעחט‪/‬רען‪,‬‬ ‫‪ 6‬י ר ד י ו ו ר י ח החו^ע ; ע ט ח פ ‪ £‬ע ן חיגט‪ .‬וויהר ח ו נ ר ע נ ט טרי‪£‬פט חיהרען ודיגנען‬ ‫טייטע{‪,‬‬ ‫מיהרע ה ד ט ווירר ‪H‬יט חוי‪0::‬ט[‪ ,‬חיהר‪1‬ייב •ויט ‪ 1 ) £‬ך חיבער‪:‬חגע!‪5‬‬ ‫ודין ג ע « י ם פחו ‪4‬וו»»ע ח!נד ווערו<וטד‪ ,‬ו‪/‬ירד חיהרענ ב ע ‪ 5‬ע י נ טרחכק‪ .‬בעווחהרע‬ ‫דיינע‬ ‫לונגע‬ ‫&חר ‪1‬ח‪:‬טעררע־ען‪5 ,‬ערווכטייע טל^נ‪ ,‬פ י ו ‪ 1‬ט וו!;‪.‬־ הי‪:‬טערןי‪:‬ט‪.‬‬ ‫יוינטעיןיגט יוונד ח‪/‬נטרייע ‪:‬ייען דיר ק י י כ ע ‪ 2‬ע ע ן ע ‪ :‬ן ו י י ד ע ‪ ,‬דיון ו ד י ד ע ט ע ר‬ ‫ד י ך ח ו ל ; ו ט ע ן חויען‪.‬‬ ‫החמודוח‪.‬‬ ‫ל ‪ nr.‬יחןן‪:‬ט ניבט גע‪1‬י‪:‬טען ריינען נוןנ‪:‬טעןהוי‪.:‬‬ ‫ןו‪:‬טד\י‪:‬ער«‪/‬נד‪}4‬ןרטען גינד ריילענדע טח;דע»ייען‪ ,‬ט ח נ ע חייטעןן‬ ‫קייטען‪ .‬ריח כח‪:‬ד‪.‬ייט רויבט חונר ט ט י ע ה ו ט ‪ ,‬ווח‪ :‬ח נ ד ע ו ע דורך ‪5‬ןייש ערווחרכען‪.‬‬ ‫י׳ייו נייריטעו חוי;ע ןי‪:‬טערט ווונעו‪/‬יחטטן־ן;‪ ,-,)n‬ו י ו כ ע ר חוכר קןווטכ«רקייטען ׳‬ ‫‪f‬‬ ‫םדר ליום שגי‬ ‫*«‬ ‫‪tt‬‬ ‫ורקב כלים • שידה וכרם לרוח בנחלים ״ נפע וכל‪.‬אשד‬ ‫לה נוטלים* מלהמוד אלה עלן תעלים*‪ .‬למה תהיה‬ ‫•בפלילים‪ .‬כסות אלמנה חובלים‪ .‬לת׳ומים חומסים ולא‬ ‫חומלים* טורחים להשיג גבול עולים • חוטפים עניןם‬ ‫‪:‬‬ ‫ודלים‪ .‬זעתיגיע אחרים גוזלים‪ .‬ונשך ותרבית מכפילים‪.‬‬ ‫הלא לקברות הםמובלים‪ .‬דברהוןבידם לא מובילים‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫גחלים כקש אותם אוכלים* ביום עברה לא מצלים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫אנשים אשר עולה פועלים * אלה הדברים בלא תהמר‬ ‫תלולים ״ אם תישמים ולב לאל תשילים‪ .‬ח׳ אז תצליח‬ ‫?כל מפולים* אורף!זהיר ?משכילים* א^זר עני‬ ‫עולמותנוחלים‪ .‬ויא^רוף קטנים וגדולים‪:‬‬ ‫ז ר ק ב ? ל י ׳ כ״כ בכיי של׳״ח ה י ׳ בצריי יכן מסתבד‬ ‫כ נ ג ד אכלו ע ש ) א י י כ י ג כ ח ( ‪.‬‬ ‫ם‬ ‫והיא כפל ל׳ של נגדים‪ ,‬ועש ורקב גם הם אתים ורעים‪ ,‬ובכיי אסר גרס בלים כ ב ׳‬ ‫ע״ש כרקב יבלה יאינני מ ס ת נ ר ‪ .‬יטעם המאמר כי העין הציפה זתימד קכין אתרים‬ ‫הוא כמו עש לנגדים יכמי הרקב לכלים מן הנפש יעד בשר יכלה יכמי שאזיל נ מ ש י‬ ‫סוטה ד ף טי‪ .‬א׳ הניתן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש איןניתנין לו ימה שבידו‬ ‫נזטצים הימנו‪ .‬למה תהיה בפלילים‪ ,‬נרא׳שהזא מל׳ עין פל־לים )איוב לה י א (‬ ‫זטעמו‪ ,‬למה תעמוס על עצמך עין פלילים ? וכל יתר ענק הפסקא מכיאר בעצמו‪.‬‬ ‫ע ו מ י ג ט מ י י נ ע • * י ו ט ט ע ח י ^ י י ר ‪ /‬וזיין ווווור^חי‪; ):‬ערוזטהע‪ ,‬פ ע ן י ע ר ח ו נ ד ו ן י י ג !‬ ‫‪04‬יטען‪,‬‬ ‫ד י ח ע ג ח ן דך;‪:‬עברח״ט‪,‬‬ ‫ןעע?עימינן חיבער^וט‬ ‫‪p^lgi‬‬ ‫דגיר‬ ‫ב ע פ י י ע י י ; ע ן ע‪ :‬נ‪!-‬ט‪ .‬ע‪ 5 :‬ע י ל ע ד ‪ .‬ר ט ד י ח‬ ‫ד ע ר ן י ט ע ־ ‪ .‬ח ז‪/‬ענ־ע ע ‪ :‬הינזועג‪ ,‬דייו חוי^ע‪& ,‬חן‬ ‫מזבעדנחייטען! לז ז ו ע ^ ע ק לוועקקע וויןן‪:‬טדוח מ ו נ ט ע י דער קויזשע‬ ‫טי!עןגי‪5‬טיגען דין ? גירו פפחירען דער וויטטווען געווחני‪ /‬כעטטעד‪.‬ןען‬ ‫ריח ווחיוען ןזהנע ‪M‬יטןייד םטרעבען‪ ,‬חיהר גי‪1‬ביעט לו ערווייטערן‪5 ,‬וזן<ען‬ ‫‪/‬‬ ‫ןע!ב‪:‬ט דמן חר‪»1‬ען חן חונד דען דיר‪6‬טיגען‪ ,‬ר ד כ ע ן ‪ ,‬ווח‪ :‬חנדערע דורך טווייש‬ ‫וזונד ‪ 5‬ן י י ט ערווחרבען‪ ,‬בערייכערן גיך דורך ניננען מונד ווחו^ער‪ .‬יופיין —״‬ ‫ווערדען‬ ‫}רמב?‬ ‫‪ p n ^ n u‬נ י כ ט ל ו ר ;רופטןעטרוז^ען ? פיהרען ‪5‬יח עטןןרן‪• :‬זיט חי;׳ג‬ ‫דחו ד״חזזענפייער פ ע ר ל ע ה י ט גיח וויח טטרחד‪ ,.‬מנן צחרנטח; ‪ £‬י ; ד ע ן‬ ‫ומזני! בח‪:‬הייט מוי‪;:‬עחיבט‬ ‫בע«»עז‪.‬־עטע‬ ‫‪ H‬ע נ ט ע ן קייגע ר ע ט ט ו נ ; ‪ ,‬דימ‬ ‫ןיו‪:‬טער מ ^ ע ו י נ ד פחןגען דער ןיוטערנהייט; רחל צ‪1‬י!רבמט ן‬ ‫ומח!ט‬ ‫גיכט‬ ‫ז י ג ט ע ן ! ״ חונטערגחןנט גיח יו^ע‪.‬‬ ‫״דומ‬ ‫ענטהחןטוטרוח ד י ך ד ע ר ע ן ח ו ; ד‬ ‫צערמיינזט ריין הער| ‪M‬יט ; מ ט ט ‪ ,‬ו מ ן ^ ע ] י ע ט ר י ר }‪ Hi‬ריין טהון‪ ,‬דמן סטרמד״זמ‬ ‫דיין ןיכט וויח דמו ד ע ר ‪4‬ןיקקןע|י‪4‬ען‪,‬‬ ‫דענען דיע‪:‬ע מונד י ע נ ע ווע^ט ‪!5‬‬ ‫‪0‬חיין ן ע ‪ 1‬ו ן ר ר ע ן » דגו! ‪5‬ויי‪1‬ען ד י ך ‪ yfot‬ק]יין ווונר ‪4‬ר‪0‬ט•‬ ‫קג‬ ‫של שביעות‬ ‫^^מק‪1‬ליק‪1‬ל‪1‬ת«‬ ‫קי״ח‬ ‫לכל העם רואים את הקיולת‪:‬‬ ‫=‬ ‫‪k‬‬ ‫;‬ ‫י•‬ ‫״י ויכמן ולף תעלה ?ןדישה כי אתה קדו׳ע ף‪2‬זך^ ומיוישמג‪:‬‬ ‫פ‬ ‫ליק• אלה העדות והחקיס• אשר נסנו לעם‬ ‫חשוקים‪ .‬בקיולותןשופחת ולפידים וברקים‪.‬‬ ‫ברעש וברעד באימה ןז^ם• בנשיקה מפי‬ ‫שיוכףןזחקים‪ .‬מב־ארים והחזקים • סשולים‬ ‫בכל מהק איוכלים ומשקים• מנפת צופים‬ ‫ומדבש י מתוקים‪ .‬בתשעים ושמנה פנים‬ ‫י בפרוש חקוקים‪ .‬בארבעים )תשעה פנים‬ ‫טמאנהךןקים‪ .‬אךבעים ןה^ןגה פנים טהור‬ ‫?זו־ןשקים י ‪ }IP‬לדגלו נדרשים ןנחקקים • בשש‬ ‫מאיות וישלש עשרה מ?ווז• ןקוקיים • מאת‪:‬ם‬ ‫י ןאךבעים ושמנה בעשה להקים • ושלש מאוח‬ ‫‪ j‬וששיםןחמשבלאתעשהמחחז^ם• בעליל‬ ‫‪:‬‬ ‫שבעתים‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫מנית‬ ‫נכלל‬ ‫א ל ה העדות י כ ו ‪ /‬אלה כעדות הנזכרים ‪ o l h x‬כל העדות והסקים‬ ‫כמטאר • ״ ע י נ י ת ‪ .‬משיקה מ נ י זכיין עשית הדנרית וכל התורה כלה נתנ‪1‬‬ ‫ננשיקה כמו שאייל ניודיש חוית נ פ ס י ק ישקני מנשיקות פיהו )שיי א נ(‪.‬‬ ‫ממאדים‪ ,‬כל דניר היה מנאר את עני״ כמה ״צ!ת יכ״ה דינים תלויים‬ ‫נ ו כמנואר שם ‪1‬כ»י שנארת׳ לעיל דף לינ ני‪ .‬משיציס ונוי‪ ,‬מנואר לעיל‬ ‫דף כיג ני‪ .‬נתשעים ושמונה יכו'‪ ,‬נאיתי לעיל לף צ׳ ני‪ .‬מנין ודנלי‬ ‫נדרשים‪ p n ,‬ודגלו עלי אהנה )שיר נ ט( שנמעייא שלי מ״ט‪ ,‬כ ן מינו פ נ י ם‬ ‫ם ו״יח‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‪$‬‬ ‫‪tu‬‬ ‫‪/ct‬‬ ‫מצית ‪tw‬‬ ‫סלוק ליום עני‬ ‫»•»‬ ‫מבעתים מזקקים • ןשומךימיו לעד אא מקים ‪.‬‬ ‫ןלןית הן לראשם מעניקים ‪ .‬ולגךנריותם עטור‬ ‫‪$‬קים • משמחים לב ןעיג‪:‬ם מבהיקים • מתוק‬ ‫לנפש ומךפא לעצם כןפיקים * י עץ חיים היא‬ ‫למסזיקים‪ :‬וכע?תה'על דעתו לתן תיוךה‬ ‫לעמיו‪ .‬בא מפיני נ־בביוד נאמו • הרח משעיר‬ ‫למיןיןערףאאתך^חלפנימיו‪/‬ועלכי בחךבס‬ ‫הםדדמיו• ליאקבלו על תורה‪/‬עלימיו• ומהר‬ ‫פארן הופיע למו• לא תגניב שנן במחנימיו׳‬ ‫ועל כי בעבות ובנזלות הם מפעלמו‪ .‬לא‬ ‫קבלו עליתיוךר־־ז'עלימיו• ]אתה מרבבות‬ ‫קךשלתןע׳ןלעמו• הםקבלועלתוךהעלימיו‪.‬‬ ‫ונעשה לנשמע הקדימו • טרם נשמע נעשק‬ ‫נמו״ וצדקה בה נחשבה למו• ןלשני כתרים‬ ‫םימוילמלוכהןלבחנהןללדהאימו• ובעשרה‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫קדושים‬ ‫כמכין‬ ‫רתמה‪ .‬יכעלתה‬ ‫איכריו של אדם ושהיה לא תעשה כמכין ימית‬ ‫עד‬ ‫ואתה מ ר נ נ ו ת קידש כולו מנואד י‪-‬יטנ נ פ ר ק ׳ דריא פ ר ץ מיא ונמכילת^‬ ‫פ׳‬ ‫העתקנו‬ ‫נמה‬ ‫שקדש ר ו נ דנריי הנה והנה‪ .‬ולשני‬ ‫כדאיתא נ מ ס כ ת‬ ‫שנת‬ ‫פ ׳ פ ל אסד מישראל‬ ‫יתרו‬ ‫פ"כ‬ ‫בתלים‬ ‫גוימי‪,‬‬ ‫נתעטר‬ ‫נשני‬ ‫נ»י‬ ‫׳‬ ‫יכנר‬ ‫ד ן פיח אי‪,‬‬ ‫כ ת ר י ס כ נ נ ד נעשה ונשמע‪.‬‬ ‫לאימה יושולשת‪.‬‬ ‫למליכה ולכהינה יללדה אוימו‪,‬‬ ‫״‬ ‫ונעשרה קדושים קדשס לש»י פ י ' המפרש אלו ע ש ר‬ ‫‪f‬‬ ‫׳‬ ‫קדושות שארן ישראל מקודשת יוכל ארצית !חשינ פולהו נריש מסכת‬ ‫‪1‬לא‬ ‫פצים‪.‬‬ ‫ידעתי מה ענין קדושות א ר ן ישראל לקדושת •שראל והפייטן אמר ש ק י ד ן‬ ‫את ישראל עצמן נעשרה קידושין ונראה לעי פשוטו שכין אל עשרת הלנרות שנהש‬ ‫ןדשם‬ ‫נימיי!‬ ‫לי ל ע ס ‪ ,‬או שירמיו להא לאיתא נ ד נ ר י ס ר נ ה נ ס י ף פרשת יאתחנן‪,‬‬ ‫» י ן » ת קרא‬ ‫;‬ ‫יאןניה לישראל בלה י‪£‬צי הן ו ט י ‪ ,‬י׳היס‬ ‫ן ד ש ס לשון‬ ‫קד‬ ‫של עבועות‬ ‫קדוחים קךשםאללעוטו• וצבעים שמיות‬ ‫ןהסםל‪:‬אטיו•'וב^לעעשךהמהת תיוןזאיותם‬ ‫בקןמו‪-‬״ןכלל שטם 'בישטו• וכאזור" לחלץ‬ ‫^^^מיסהט^ףךד‬ ‫הוא ן כל קדושיו עט‪ 0‬והגעיש ןהךעישןהךעיר‬ ‫הדומו • ןאחת בד?רו החריר עולמו • ןע^רים‬ ‫ןארבערח מיל טהלף נעו עטיו• &תים זו‬ ‫?הטמיעו נאמו‪ :‬ןתזו• וחלו כל באי עולם‪.‬‬ ‫מאימת חי העולם • ?רדת{ לדבר לעם עולם •‬ ‫רעשו אמות העיולם• פחד קראם ןךעד‬ ‫הזחילם •חיל כיולדה הלהילם • נעוןךעח ןםר‬ ‫צלם • ןאצל ?ןמואל באו כלם • לנחש ‪3‬קםמי‬ ‫‪:‬‬ ‫קלקולם‬ ‫קדושין׳‬ ‫על‬ ‫כשנעים שמית‬ ‫דרך‬ ‫האיש מקדש את האשה‪.‬‬ ‫יחס הקנ״ה‬ ‫את ישראל לי‬ ‫ובשבעים שמית יחסם לאימי‪,‬‬ ‫לעם‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫איתא בבמדבר ר נ ה‬ ‫פ ׳ ׳ ' ד שבעים שקל בשקל הקדש כ נ ג ד שבעים שמית שיש לו להקב״ה‪ ,‬שבעים‬ ‫שמית לישראל יכו׳ עכיל ואינם מנייין שם‪ ,‬אבל בבעל הטורים בפי בהעלתן מנה‬ ‫אותם אלא שחסרים שם שנים מן המכין כי בפרטן אינן כיא הית גם מניו‬ ‫רכים‬ ‫לבן‬ ‫וזה ודאי טעית ס י פ ר כי לא מצאנו בכל המקראישיקראזישראל‬ ‫נראה בריר שזה ציל‬ ‫רכים‬ ‫ר ע י ם והשנים החסרים הם אלהיס ידידים זלמדתי‬ ‫כ ן ממדרש תנחזמא בפ׳ קדושים ד ף סיא סוף ע י ד שאמר וזיל כל שם חביב שהיה‬ ‫ל ה ק ל ה בטם קרא את ישראל‪ ,‬קרא שמו אלהיםיקרא לישראל‬ ‫‪....‬‬ ‫ק י א לישראל חכם‪ ,‬קרא להם‬ ‫דודים‪,‬‬ ‫ד ו ד י ם שנאמר אכלו‬ ‫א ל ה י ם שנאמר‬ ‫ר ע י ם ‪6‬תו ושכרז‬ ‫קרא להם בחורים יכי׳ עכיל יהרכ בעל הטורים לא הזכיר במנינם ג‬ ‫‪,‬‬ ‫אלה לכן גזרתי שרכים ציל ר ע י ם זהיספתי עליהם אלידם ודודים ויעלה המספר‬ ‫מכוון‪ .‬ינשלש עשרה מדית וכי ‪ /‬פי׳ המפרש ייג מדות שהתירה נדרשת בהם‬ ‫‪,‬‬ ‫זיש לפרש ג״כ ׳*ג מדית סליחה ע כ י ל ולא ידעתי צכייני ע ל ל׳ הפייט‪ .‬וכלל‬ ‫שמם בשמי‪ ,‬ישראל טעמו ישר אל‪ .‬וכאזור לחלן וכוי‪ ,‬וכאזור לחלציס כ ד כ ת י נ‬ ‫כי כאשר ידנק האזור אל מתני איש כ ן הדבקתי צל׳ את כל בית ישראל)ירמי' יג י א ( ‪.‬‬ ‫לנעמי‪ ,‬כיכבכ״י‪ ,‬ינספרינו לנאמו‪ ,‬כלימר לכי דבורו הנזכר‪ .‬ועשרים וארבעה מיל‬ ‫וגי‪/‬מבוא׳ לעיל ד ף ליגא‪ /‬מלזילם‪ ,‬כ״כ בכי׳ ל' וחלתי ןא׳לא ) א י ו לב י>)אצל ק*י&‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫*‪•«-‬‬ ‫סלק ליום שני‬ ‫קלקולם• י ושאלואמהזה בא לעיולם• ‪#‬מא‬ ‫דזיוםלמימיוהוזר עולםי‪,‬יי לממליישב למא‬ ‫לעולם• ןהשיב אייתם בשאלם• יי עז לעמו‬ ‫?תן להנחילם ״ וקשסעם בך נמו ?לם ״ ן‪ :‬יברך‬ ‫את עמו בשלום• ןךתיו להשכילפ י ׳בכל דיור‬ ‫ודור ומנהיניס•• אשר עסרו לפניהכס‪.‬‬ ‫ןהעתיךים לעמוד אחריהם •י כלם העמיךם‬ ‫בסיני עמהם• להוחעם כי דור ךע״נח^ק‬ ‫מכלהם• טיב טעם ודעת להשכיליהםייוכל‬ ‫ז‬ ‫‪? rab‬אמה ^ ^ ? ^ ‪ ^ d‬ו ם ' ל ‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בלחם ״ להגלותו בםיניעליהם • ובפנים הרבה‬ ‫נראהלהם• מדבר אנכי עם כל אחר ןאחד‬ ‫מהם • פנים בפנים להךאיותיך׳ם • פניים באימה‬ ‫למקרא למוריהם• פנים בינוניות למשנת‬ ‫עךכיהם• פנים שווזקיות לתלמוד הכמיסים •‬ ‫פניםמסבירות לאגרות'טעטי־ם• בעתיק‬ ‫יומין וצח נךמה להם • נחמרים בהר ד!‪£‬ר עךף‬ ‫‪1‬‬ ‫לפניהם‬ ‫אנל נלעס כמניאר כל הענין הזה נמכילתא לפרשת נחדש השלישי ינילקיע‬ ‫פ ׳ •תרי נרמ< רפיי‪ .‬יכל דיר ידיר יכי'‪ ,‬כמניאר לעיצ דף פינ אי‪ .‬יכל‬ ‫וייס לא היה נ‪5‬ס‪ ,‬כמו שדרםי כמכילתא נפרשת יתרי פיט שנתרפאי כצ‬ ‫נעלי מומין נישראל נשעת ייתן תורה‪ .‬פנים נכניס יכו'‪ ,‬כן אית^‬ ‫נמסכת סיפריס ינילקיט התירה נרמו דפיו גס תתיצ‪ :‬פנים נפנים דנד‬ ‫»" עמכם‪ ,‬תנ• רית ניפ כ נ י ס תרי נ פ נ י ם תר׳ תא ארנעה אע‪1.‬‬ ‫פנים ‪ k‬איעה למקרא כניס נינינית למשנה גנים שיתקיין לתלמיד פ ; ‪-‬‬ ‫עסנילימ‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫קה‬ ‫ע ל שבועות‬ ‫ל‪9‬ג‪&7‬״ן‪3‬ז‪3‬ןיםו‪?13‬ותט‪1‬בים^בר^יקם״‬ ‫אשר נעשה אתםיהאדםוחי בהם• כי חיים‬ ‫^בדמיסםדמיבניהם‪:‬‬ ‫‪ 1‬ןך־בור אחד <נ׳<׳ ושתי יכרות( מפיויבמלא• ‪#‬ת‪:‬ם‬ ‫זי בהשמיעו לקהלו• רחקו שנים י עשרי מיל‬ ‫ספחדחיא• ופךךוה נפשם ממשמע הודקולו•‬ ‫| ןהעמיר ענני ?ביוד גדלו• וגשם נדבות הניפיו‬ ‫! ןזחזילו * ןהיוןשבו‪%‬םעשרמלבח‪:‬קףדרא‪.‬‬ ‫\ ור‪3‬ח לציר ואמרולו‪-‬קרבאתה וישמע מלולו•‬ ‫ןךבר עמנו קנ‪:‬ןיפעלו •י פן נמות מאימת קולו‪.‬‬ ‫וישמע אל רבךי״קהלו • דןטב לפניו וגם ערב‬ ‫' לוי• ויקריא לצירן למריו מיו העלו• ובינו לבין ‪m‬‬ ‫‪^ i‬לישיעא• ןהעמירוןנגשא^עךפלו'׳ ופנים‬ ‫י ?פנים דבר לן‪ .‬ןקךנ‪:‬ם מידו לוי• ןדיחן ידדון‬ ‫ךעשזלמוא• ןךיברו לפנייצורואמרולו• מה‬ ‫; אניוש כי תגדילו• ומה תחשבהיו למקומנו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫להעלו‬ ‫!‬ ‫מסגירות לאגדה‪ .‬ודניר אחד זכו‪ /‬שנאמר אתת ד ג ר אלהים שתים וו שמעט‬ ‫)תהלים סיב »״ב(‪ .‬רחקו שנים עשר מיל‪,‬‬ ‫נפשם‬ ‫דביר‬ ‫נלנרז‪.‬‬ ‫הוריד‬ ‫תניף‬ ‫שלישי‬ ‫כשנואר לעיל ד ף ל*ג א ‪ /‬וכרתה‬ ‫‪ . . . .‬והעמיד ענני כ מ ד זכי‪ /‬כדאית׳ גמסכת שנת ד ף פית כי‪ ,‬כ ל‬ ‫ודביר שינא מפי‬ ‫זמאחר‬ ‫טל‬ ‫הקב״ה יצאה נשמתן‬ ‫שבדכיר ראשין‬ ‫יצאה‬ ‫של‬ ‫נשמתן‪,‬‬ ‫ישראל שנאמר נפשי‬ ‫דנור‬ ‫שני‬ ‫האין‬ ‫יצאה‬ ‫קבליהי?‬ ‫שעתיד להחיית גו את המתים יהחיה איתם שנאמר גשם נ ד נ י ת‬ ‫אלהים זכי'‬ ‫העלו‪,‬‬ ‫עכיל‪.‬‬ ‫העמיד‬ ‫ז ע ״ ן ע י ד בפרקי דר״א פ ר ק מיא‪ .‬ניני יבין‬ ‫איתו‬ ‫עס‬ ‫להיית שלישי י כ ד ס י ר ביניהם‪ .‬ידידין‪ ,‬מלאכים‬ ‫ודברו ו כ ו ‪ /‬מ ט א ר ע י פ מה שכתבתי לעיל ד ף פית א׳ ״ ט ע ם ר ט ת י ט ‪'/‬צ‪.‬‬ ‫)‪5‬‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫״‬ ‫‪#‬‬ ‫מ‬ ‫‪7‬צ‬ ‫סלוק ליום יכני‬ ‫להעא• קנץ שעשועים לתהיא• והשיבם‬ ‫אל הניחו א• מאז חשקתיו להגדילו * קנ_ץ‬ ‫שעשועים לנהלו• ולהבנם לפני)לסניפם‬ ‫רשות נתתי לו י• ‪#‬בו‪:‬תמר'וםלסתלו• סנת‬ ‫חלקיו ןגוךא• ללמד לבני כל אשריךבר א‪:‬‬ ‫ומיהר' סיני קבלו תורה• לא מפי'מלאך ]לא‬ ‫מפי שליה אמירה• פ אם מפי הלך עיו^ה‬ ‫אורה• טהור‪ :‬עינים ךךאתיו טהוךה• מפי‬ ‫קבורתו יבהירו הוךר־ז• ךת באר היטב‬ ‫?זבאךה• בדבור באמירה• בצווי באןהךה•‬ ‫?תלמוד באגדה במשנה במקרא• בחקר‪,‬‬ ‫במצוהבבריתגמוךה•ערוכהבכלו‪#‬מוךה•‬ ‫ןבלימצוה שבה ?ענ;ן'םחךד־ו• להתברך‬ ‫בהוניה בבל ייו• ברוך נותן התורה‪ :‬ובאל־ף‬ ‫‪#‬היא לכל האוחייות ראש• פתח בא נכי‬ ‫לדברות ראש• להודיע שהוא אאד'קךם‬ ‫ראש• בךאשיר־ז ראש• ובאחרית ריאש•‬ ‫ראשון ואהרון בסוף ובראש • צופה מה יה‪.:‬ה ‪,‬‬ ‫בסוף מריאש‪-‬ולמה באלף פתח בראש• בנגד ‪I‬‬ ‫אלף דיור שצפה מראש•'לתן להם אמונת ‪f‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ראש‬ ‫קו‬ ‫של שבועות‬ ‫ראש• לצוות להם דבר מראש• יועבר מהם‬ ‫ך‪1‬שע מאיות ושבעים ןאךבעה ל^רוש • ולםיוף‬ ‫‪.‬עשרים וששה דורות השק ף‪1‬מאת ראש•‬ ‫דבר צור‪ .‬לאלף דור מראש• לנחול־" חיק‬ ‫נסוכר־־ן ראש• כה־;עצומיותז‪7‬־! ?ךיחקור‬ ‫ולדרוש• להשתחוות ולכרוע ולקור ראש•‬ ‫לאלחי לקים המתנשא לכללריאש‪ :‬ו?שוךם‬ ‫צבאיות אלים •י כי למתן ךת זכו סגוליים •‬ ‫ויכבדו בה נתלים• נסנו שבח וסהלה לאל‬ ‫אלים• ווקמיון נרוךיבם ןכתי אךאליבמ•‬ ‫שיר ותשבחות מפארים וההבלים• וחרסים‬ ‫המעל לרובם עומדים והעל״יבם• וליושב‬ ‫עלכפאךםןנשאמנךלים • ןצכאיותנמרי‬ ‫ךדלים‪ .‬מנעימים ?זיר הלולים •ופיאר ברובים‬ ‫ורעש גלגליבמ• במתן אמון היו ^יליבמ•‬ ‫ומלאכי אש ומוםיכלוליבם• בשמחת נות‬ ‫ב‪:‬ת'הסלרים והחלים• וזה אל זה קיוךאים‬ ‫ןשיואלים• לקדוש וכחךהסאךחהכללים•‬ ‫חממות‬ ‫סיף מאמר‪ ,‬כילי לקית יידניי סינית נראשייז פיא יתדישהי משם‪ .‬יענו‬ ‫מהם ת‪1‬ע מאית וכי'‪ ,‬כן איתא נמס' ‪6‬נת דף פיק ני‪ .‬סיק נסיכת יאש‪,‬‬ ‫סנילתי‪.‬‬ ‫התירס כנסיכה מראש‪ .‬ינשירם‪ ,‬ונראיתם‪ .‬ס‪4‬ילי‪itnt«0*0‬‬ ‫נמלים‪ ,‬נס וה תאי לישראל היזיניס על תלם‪ .‬וכל •תר ענין י‪.‬ע‪»1-‬‬ ‫•יניאי ניגנתי יעמה ‪6‬קדס מאירי נכמ‪ 5‬מקימים‬ ‫׳‬ ‫•סלק ליום עגי‬ ‫*׳>»‬ ‫דוממות למלכם ממללים•‪.‬ועזוז נוראוחיו‬ ‫מגדיליכם•'ושלוש קו־שהלקדוש בקדש‬ ‫קעליבם‪:‬‬ ‫״׳ ככתוב על יד נביאןז‪ .‬וקיא זה‪ ^.‬זה ואמר‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫»׳אז !יקול רעש* גדול א ד י ר וחזק משמיעים קיול‬ ‫מהנשאים‬ ‫לעמת שרפים לעמתם ברוך ייאמרו‪:‬‬ ‫ק*! ב ת ך כבוד יי•מ?זק‪1‬מו‪:‬‬ ‫ה‪$‬ק‪51‬ף מלכנו• תופגעות^לוןל^יבו כי ??חיים אנחנו‬ ‫לך מתי ותקלוך בציון)ילךוב ניימןנו לעולם ועד ה ?כ‪1‬ן‪:‬‬ ‫!‬ ‫תרזגדל ותוזקדע ?תוך יררשל‪:‬ם עירך לדור ודור‬ ‫‪:‬‬ ‫ולנצח נצחים‪ :‬ועינינו תראינה מ ל מ ת ף כדבר האמור‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|‬ ‫‪TIV:: -‬‬ ‫ויקירי עז ף על ידי דוד ‪ rr£p‬צךדןף‪:‬‬ ‫קי״תלמיליףןי לעולם‪.‬אלהיך ציון לדד ודד הללויה‪:‬‬ ‫י ׳ לדור ודור נגיד גךלף ולנצח ‪$‬צחים רןךשתף נלןךיש ושכחף‬ ‫אאזינו מפינו לא ימוש לעילם ועד כי אל מלוי גדיול וקדוש' איזה‪.‬‬ ‫ןרוןז א ״ יי האלהקהיש‪:‬‬ ‫אחה בחרתנו וכו׳ תמנא לעיל כדף פ״ו‪ .‬וממרים את ההלל ומכרכים‬ ‫תתלה כדאתמול‪ ,‬קדיש חתקבל‪ ,‬זאס״כ אומרים ס ג ל ת רות*(‪.‬‬ ‫•י(כפנ הרב אכן ה י י ת י בהלכות סכה סי׳ גיס ה״ל‪ :‬״כעצרת נהגו‬ ‫לזמר רוח‪ ,‬שכתוב נו כתחלת קניר שעורים יהיא זמן הקציר‪ .‬ואני מנאתי‬ ‫טעם •פה‪ ,‬לפי שאנותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לכרית אלא‬ ‫גמילה וטכילה ורתיצת המים כדאמר כפ׳ התילן; והיא נתגיירה כדכתיב‬ ‫ג• אל אשר תלכי אלן וגו‪ /‬ומתוך דנר׳ תשונת רות אנו יודעין את‬ ‫דברי נעמי‪ ,‬שאמרה לה‪ :‬אסור לן תתזם שנת‪ /‬כאשר תלכי אלן‪ .‬אסור‬ ‫לן ייתור‪ ,‬באשר תליני אלץ‪ .‬אסיר לן ע ‪ /‬זאלהץ אלהי‪ .‬מפגןדינן‬ ‫בתרי״ג מצית‪ ,‬עמן עיז• י—י כדאית' נפי הקולן‪ ,‬וכן ישראל נתגיית‬ ‫בקבלמ התירס; על ‪ p‬יג;כן לומר ה׳ ‪ m‬נעצרת‪ .‬אגן‪* .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫קז‬ ‫מגלת חת•‬ ‫ויהי בימיעפט השפטים יהי מגב באיץ וילך איש‬ ‫מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪V‬‬ ‫»־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫י•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בניו‪ :‬ועם האיש אלימלך ושם אעתו־ נעמי וישם שני בניז‬ ‫‪T‬‬ ‫; ••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ v:‬י •״• ‪Jv‬‬ ‫יי•‬ ‫•‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪ T;T‬״‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪ :‬י•‬ ‫מחלוןוכליון אפיתים מבית לחםיהודה ויביאו שדי מואב‬ ‫‪: I‬‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫י‬ ‫| ‪:‬׳ ‪ :‬ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י "‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ויהיו ע ם ‪ :‬וימת אלימלך איש נעמי ותישאר היא ושני‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• v:‬‬ ‫—‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• v‬״• ן‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״ ‪T :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בניה‪ :‬וישאו• להם נעים מיאביות עם האחת ערפה ושם‬ ‫‪V I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -:‬י‬ ‫י‬ ‫• י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*.‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫השנית ךותבעזבועםןעשרענים‪ :‬רמתוגם ^עיהס‬ ‫מחלוןוכליון ותישאר האעה משניילדיה ומאיעתותקס‬ ‫־• ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ו ‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי עמעה בשדי מואב‬ ‫‪ * :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫— ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪A‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫כי פקד ןהוה את עמו לתת להם לחם‪ :‬ותצא מן המקום‬ ‫אער היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך‬ ‫‪J‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫~‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫לשוב ^ארץ יהודה‪ :‬ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫]‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫^ ‪* T ' . T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־ ־‬ ‫‪V‬‬ ‫עיבנה אישה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪V‬‬ ‫;נשיתם עם המתים ועמדי‪ :‬יתן ידוה לכס וקצאן מנוחה‬ ‫אשהבית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינדז‪:‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|‬ ‫‪I V T‬‬ ‫‪•-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• v.‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ותאמרנה לה כי אתך נעוב לעמך‪ :‬יתאמרנעמי ע‪3‬נה‬ ‫בניתי למה תלמהעמי העוד לי בנים למעי והיו לכם‬ ‫לאנדים‪ :‬ע־בנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיע כי‬ ‫אמרתי יע לי תקוה גס הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי‬ ‫״‬ ‫בנים‪ :‬הלהן תשברנה עד א‪/‬צר יגדלו הלהן תעגנה‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J"T:‬‬ ‫• •‪T-:••T!T‬״‬ ‫‪-:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לבלתי היות לאייש^בנתי כי מר לי מאידמכםכי יצאה‬ ‫בי יד יהוה‪ :‬ותשנה קוילן ותבכינה עוד ותישק ערפה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫־ ‪ • ,‬ז‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫׳‪.‬׳‬ ‫ז‬ ‫‪"X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫לחמותה ורות ךמןה בה‪ :‬ותאמר הנה שבהןבכןתך‬ ‫רות‬ ‫אלהיהעוייאחריןבהזתך‪ :‬ותיאוראל‬ ‫"‬ ‫*‪.,ptar.c‬ואל י‬ ‫אל עמה‬ ‫מגלת רות‬ ‫‪»»7‬‬ ‫אל תסגעיבי‪ -‬לעזבך לשוב מאחי‪:‬ך כי אל אער תלכי‬ ‫‪:‬‬ ‫אלך ובאער תליני אליןעמךעמ יואלה‪:‬ך אלדד‪ :‬באער‬ ‫•הכ)ותי אמות ושם אקברכיהיעשהיהוה לי וכהיסיף כי‬ ‫המיתנפרידביני ובינך‪ :‬ותךא כי מוזאמצת היא ללכת‬ ‫אתה ותחדל לדבר אליה‪ :‬ותלכנה שתיהםעד ביואנה‬ ‫‪- : v-‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪••-‬‬ ‫" ‪T V‬‬ ‫‪T-r‬‬ ‫בית לחם ויחי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר‪.‬עליהן‬ ‫ותאמרנה הזאת נ^מי‪ :‬ותאמר אליהן אל תקראנה לי‬ ‫|‪A 'T:T:‬‬ ‫נעמי קראן לי מרא כי המר עדי לי מאד‪ :‬אני מלאת‬ ‫|ז‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־־‬ ‫הלכתי וריקם השיבני יהיה למה תקראנה לי נעמי ויהייה‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫••‬ ‫— —‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪:T‬‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫‪'. -‬‬ ‫י‬ ‫‪" Z‬‬ ‫‪\ T‬‬ ‫‪* VJ‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VI:‬‬ ‫* ‪r:T‬־ • ״«‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫יענה ‪5‬י ועדי הרע לי‪ :‬ותעב נעמי ורות המואביה כלתה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪T.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫עמה העבה משדי מואב יהמה באו בית לחם בהחלת‬ ‫* ‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T T -‬‬ ‫•»*«‬ ‫‪ I‬י*‬ ‫• •• ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VV‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫קציר שערים‪ :‬ולנעמי מידע לאיעה איע גבור חיל‬ ‫ממשפחת אלימלך ועמו בעז‪ :‬ותאמר רות המ‪1‬אבית‬ ‫^ נעמי אלכה נא השדה‪.‬ואלקטה באבלים אחר ‪#8‬ר‬ ‫א‪£‬צא חןבעעיעתיא^ר לה לכי בתיעתילךותםא^תלקט‬ ‫בשרה אחרי הקברים דקר מקרה חלקת העדה‪.‬לבעל‬ ‫אער ממשפחת ‪$‬לי?ןלך‪ :‬וה;ה בעז בא מבית לחם‬ ‫ויאמר לקולריםןהוה עמכם ויאמרו לו יברלףיהוה‪:‬‬ ‫ריאמרבעז לנער‪1‬הנצב^עלהקו?רים למיהג‪!7‬רה הזאת‪:‬‬ ‫ועןת^רהבצבעלהקעךם ויאמן נערה מוא!ביה היא‬ ‫העבה עם נעמי מ ע ך מואב‪ :‬ותאמר אי־יקטה נא‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TtT‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT•--:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ואספתי בעמיים אחרי הקוצרים ותביא ותעמוד מאז‬ ‫הבקר ועד עתה זה עבתה הבית מעט‪ :‬ויאמר בעז אל‬ ‫־־‬ ‫‪V‬‬ ‫)‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫* ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫רות הלוא עמעת בתי אל תלכי ללקט ןעיךה אחד וגש‬ ‫•( שרע‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫קח‬ ‫מגלת רות‬ ‫ל־א סעבורימזהוכהתךבקין עם_;ערתי‪ :‬עינלךבעךה‬ ‫אער‪.‬יקצ־רון והלכי! אחריהן הלוא צויתיאתהמןרים‬ ‫לבלתי נגעך וצמ^ והלכת אל הכלים ועתית מאשר‬ ‫?עאסן הנערים‪ :‬ותפל על פניה ותשתהו ארצה ותאמר‬ ‫אליו מרוע מצאתי הן בעיניף להכירני ואניני נכריה‪:‬‬ ‫ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אישר עשית את‬ ‫ךזמותך אחרי מות אישך ותעןבי אביך ואמך וארץ‬ ‫מולדתך ותלכי אל עם אשר לא יךעק תמול עלעיום‪:‬‬ ‫ןעלםןהוה פעלך וךזהי מע?ךתך עלמה מעם יה‪1‬ה ^הי‬ ‫ישראל אשר באת לחםותיתהת כנפיו‪ :‬ותיאמראמצא‬ ‫״‬ ‫״ ‪T :‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫*־ ־‬ ‫‪-:-‬‬ ‫־‬ ‫‪TT :‬‬ ‫‪T : V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫הן בעיניך ארצי כי נחמתני וכי ךברתעל לב ש?חתף‬ ‫ואניני לא אהיה כאחת שפחודך‪ :‬ויאמר לה ‪5‬עז לעת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V : V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪- — :‬‬ ‫‪I V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האיבלגעי הלם ואכלת מן הלחם וטכלספתך בחמץ‬ ‫ות‪#‬ב מצר הקצרים רצבט לה קלי ותאכל ותשבע‬ ‫ותתר‪ :‬והקם ללקט רצו בעז את נעריו לאמד גם בין‬ ‫העמרים רזלקט ולא תכלימוה‪ :‬וגם ע ל תשלו לה מן‬ ‫הצבתים^זלתס ולקטה ולא תמךו בה‪ :‬ור‪ 1‬לקט בעדה‬ ‫עד הערב ותחבט אתאער לקטהויהיכאיפהשערים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V A T T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪V‬‬ ‫* • • ) • ך‬ ‫•‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ותשיא ותביוא העירותךא חמותה את אער לקטה ותוצא י‬ ‫ותתן לה את אער הותרה משבעה‪ :‬ותאמר לה חמותה‬ ‫‪* -‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫איפה לקט?ז היום ואנה עש'ית יהי מ‪:5‬רך ברוך ותגר‬ ‫ז‬ ‫לחמותה את אשר ^שיתה עמו!ת'אמרעם האיע אער‬ ‫עשיתי עמיו היום בעז‪ :‬ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫ליהוד‪ .‬אער לא עזב חסרו את החיים ואת המתים‬ ‫*" ~‬ ‫•‬ ‫‪V‬״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫'‪A‬‬ ‫ותאמר‬ ‫מגלת תת‬ ‫*״»‬ ‫ותאמר להגעמיקתב לגו האיש מגיאלנו ת א ‪ :‬נח‪1‬יהספר(‬ ‫ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪ - :‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*־‬ ‫־־‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•די•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫לי תךבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי‪ ! :‬ת א מ י‬ ‫נעמי אל תת כלתה טיוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא‬ ‫*‬ ‫‪T : T‬‬ ‫—‬ ‫‪V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״ ; ׳‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ןפןעו• בך ?שידה אהד‪ :‬ותךבק לנערות בעז ללקט‬ ‫עד ‪5‬לות קציר השערים וקציר החטים ותשב ‪r%‬‬ ‫ףמותה‪ :‬ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך‬ ‫צ ־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T I T‬‬ ‫י‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪ :‬־ ־‬ ‫י‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪) • : - - :‬‬ ‫מנוח אשר ייטב לך‪ :‬ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—I‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪— :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪"I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫את נערותיו הגה הוא זרה את גרן השיעיים הלילה‪:‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ־‬ ‫‪A T‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫וךח‪5:‬י‪ 1‬וסכס ושיקים ש"‪5‬לת‪.‬ך ^על?ך וירךסי* הגל] אל‬ ‫הודעי לאיש עד כלתו לאכיל ולשתות‪ :‬ויהי בשכב‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪• / : V‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫«‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫דךעת את המקום אשר‪.‬ישכב שם ובאר‪ .‬וגלית מרגלתיו‬ ‫ושכבתי' והוא עיד לך את אשר העשין‪ :‬ותאמר אליה‬ ‫בל אשר תאק?רי*_אעש'ה‪ :‬ותרד הגךן ותעשי ככל אשר‬ ‫‪:‬‬ ‫צותההמיתה‪ :‬וייאבלבעז נ?!??‪ 1‬וי\טב לביייבא ל‪#‬ככ‬ ‫בקצההעךמהוהבאבלטורזגלמך^לתיוותשכב‪ :‬ויהי‬ ‫בחצי הלילה ויחרד האיש רלפת וחגה אשה שכבת‬ ‫מרגלתיו‪ :‬וייאמר מי את ותאמר אניכי רות אמתןד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T A T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫ופרקת מ פ ך על אמסך כי גאלאתהץייאמר ?תכה אק‬ ‫ליהוהבתיהיט^ר! חסדך האחרון מן היאשון לבלתי‬ ‫לכת אחרי הבחורים אםךלואםןןשיר‪ :‬ועתה בתי אל‬ ‫תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי‬ ‫כי אשת חיל את‪ :‬ועתה כי אמנם כי אם גיאלאניכי וגם‬ ‫‪4‬‬ ‫•‬ ‫" ‪. . .‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־=׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫• •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;ש גאל קרוב ממני‪ :‬ליני הלילה והיה בבקר אם ??אלך‬ ‫*(עמלוזיךק׳‪(* .‬וירדתקי‪(* .‬ףמכבחק'• ״‪c‬אלי‪p‬׳‪ ( • .‬א ם כמיניה<ל‪(• .‬ל׳י‪3‬ס«‪.‬‬ ‫קט‬ ‫של שבועות‬ ‫סוב ל}אל ואם לא!חפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חץהוה־‬ ‫שלבי עד הבקר‪ :‬ותק&כב מרגלותו עד הבלךותקם‬ ‫‪1‬‬ ‫בטרוםייכיר איש את רעהו ויאמר ^ יודע כי באה האשה‬ ‫הגךן‪ :‬ויאמר הבי המטפחת אשר;נליךראהזי בה והאדזז‬ ‫בה וימד שש שעירים וישתעליה ויבא העיר‪ :‬ותבוא אל‬ ‫' ז ז‬ ‫‪(•IT‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫— ‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־־‪T‬‬ ‫•‬ ‫המותח ותאמר מי את בתי ותגר לה את כל אשר עשה‬ ‫׳*‬ ‫‪v‬‬ ‫־•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫' • י ‪ /‬״ ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪..T‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫•‬ ‫לה האיש‪ :‬ותאמר ש ש השערים האלה נתן לי כי‬ ‫אמר ‪ I‬אל תבואי ר;קם אל חמותך‪ :‬ותאבןר^ביבתי‬ ‫עד אשר תךעין איך לפיל דבר כי לא לשקט האיש כי אם‪.‬‬ ‫כלה הדבר היום‪ :‬ובעז עלה השער וישבשםוהנה הגאל‬ ‫י‬ ‫־ ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪ -‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־ ״‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫עבר אשר דבר בעז ויאמר םורהשבהפהפלני אלמני‬ ‫ויסר רשב‪:! :‬קח עשרה אנשים מוקני העיר ויאמרשבו‬ ‫פה!ישבו‪! :‬יאמרלגאל חלקת השידה ^ ‪ :‬ר לאחינו‬ ‫לאלימלךמכרה נעמי השיה משדה מואב‪:‬ואני אמרתי‬ ‫א?לה אןנף לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם‬ ‫תגאל גאל ואם לא יגאל'הגידה לי ואדע כי אין זולתך‬ ‫‪4‬‬ ‫לגאול ואנכי אחריך וייאמר אנכי אגאאוייאמר בעז ביום‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‪AV‬‬ ‫)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קנ‪1‬תף השדה מיד נעמי ומאת רות המואבייה אשת‬ ‫המת קניתי להקים שם המת על נחלתו‪ :‬ויאמר הגאל‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪• ) T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪- : -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬ ‫לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי ג^ לך אתה‬ ‫‪8‬‬ ‫״‬ ‫׳‪::‬ד‬ ‫• ‪• : - ) .‬‬ ‫‪•/‬‬ ‫‪V T-:-‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫־ נ‬ ‫את גאלתי כי לא אוכללגאל‪ :‬וזאת לפנים בישראל‬ ‫על הג־אלה ו על הוןגמוךה לקלם כל דבר שלף איש נעלי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ונתן לרעהו וזאת הסעודה בלש־ךאל‪ :‬ויאמר הגאל לבעז‬ ‫‪1‬‬ ‫( מ ת ל ותו ח ס ר י ׳ ‪ ( * .‬ב ט ר ו ם יתיר ו׳‪.‬‬ ‫*(קנית ק‪/‬‬ ‫* ( ל ג א ו ל יתיר ו ‪/‬‬ ‫)‪C c (Tom 3‬‬ ‫ג‬ ‫( א ל י ק׳זלאכתיכ‪ ( * .‬ו א ד ע ה‬ ‫כח‬ ‫‪28‬‬ ‫‪.'p‬‬ ‫מגלת רות‬ ‫‪ 09‬נ‬ ‫רןנהלןי רשלף נעלו‪ :‬וייאמר בעז לזקנים וכל העם מדם‬ ‫אתםהיום כי קניתי את כל אשר לאלימלךואת כל אשר‬ ‫לכלייון ומחלון מיד געמי‪ :‬וגם את רות המיאביה אשת‬ ‫מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתיו)לא‬ ‫יכרתישם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם‬ ‫היום‪ :‬ויאמרו כל העם אישר בשער והזקנים עדים יתן‬ ‫—‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬׳־‬ ‫‪:-:••I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫'‬ ‫‪A‬‬ ‫״‬ ‫••‪J‬‬ ‫•‬ ‫ןה‪1‬ה את האישה הבאה א ביתך כרחל וללאה אשר בנו‬ ‫שתיהםאתביתישך^!עשהח‪:‬ל באפרתה וקרא שם‬ ‫בבית לחם‪ :‬ויהי בילזףלבית ‪$‬רץ א‪#‬ר ילךה תמר‬ ‫‪:‬‬ ‫ליהודה מן הזרע אשריתןיח‪1‬הלףמןהנעךה הויאת‪:‬‬ ‫ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה דתן יהיוה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• :-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T A V‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫" ״‬ ‫‪!I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לה הריון ותלד בן‪ :‬ותאמרנה הנשים אל נ‪#‬מי ברוך‬ ‫יהיוה אשר לא הישבית לך גאל היום ויקרא שמו םשיך^‪:‬‬ ‫והיה לך למשיבנפש ולכלכל אתשבתךכי כלתך' אשר‬ ‫;‬ ‫אהבתךןלךתו אשר היא טיויה לך משבעה בנים‪ :‬ותקרן‬ ‫נעמי את ה ל ד ותשתהו ?חיקה ו?‪1‬הי לו לאימנרת‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫—‬ ‫ו תקראנה לו השכנות שםלאמד ילד בןלנעמי ותקראנה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫\‬ ‫״‬ ‫•יו‬ ‫‪T:T:‬‬ ‫י‪ — A‬י‬ ‫‪v|:‬‬ ‫ד‬ ‫שמו עובד הוא אבי‪:‬שי אבי דץד‪ :‬ואלה תולדות פרץ‬ ‫פרץ הוליד את חארון‪ :‬וחצרון הוליד אתרם ורם הוליד‬ ‫אתעמינךב‪ :‬ועמינךב הוליד את נהשיון ונהשיון הוליד‬ ‫את שלמה‪ :‬ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את‬ ‫עיובד‪. :‬ועובד הוליד את ישי דשי הוליד את דוד‪:‬‬ ‫סכום פ ס ו ק י םפר רות שמינים וחמשה‪ ,‬ץסשנו סירה שכה פה פלוגי‬ ‫אלמני‪ ,‬וחציו ותאמר רות המואביה‪.‬‬ ‫קדיש יחוס‪.‬‬ ‫סדר הוצאת םפר התורה•‬ ‫בקצת קהלזת א ו מ ר י ם ‪:‬‬ ‫קי‬ ‫•‬ ‫)אין;מיוף באל־הים אדצעאץ כמעשיף‪ :‬טיכותך טלכות בל עלטים‬ ‫עז‬ ‫^;ימל^{טלן־ ;י‪.‬יטלן־ ^ ם ^ ד ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫לעמו‪.‬יתן;י;בךך את!גטו בשל־ום‪:‬‬ ‫אב הרחמים היטי?ה בךצ־ונך את ציון תכ;ד• חיוטיות יתשלס‪:‬‬ ‫ז‬ ‫?י בף לכד באחנו מלך אל ךם ונשא אדון עולמים‪(:‬‬ ‫פותתים ארון הקודש ומוציאים ס״ת ואומרים‪:‬‬ ‫^^יביףועסו‬ ‫?)ש'?איךמפרך‪ :‬כי מציון תצא תודה ?דברי; מירושלים‪:‬‬ ‫בחך שנתן חורה לעמיו ישראל"בקךשתיו‪:‬‬ ‫תפלה משערי ל ו ן לאמר בשעת היצאת ס י ת ‪.‬‬ ‫להרה! יה‪1‬ה ^ רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נצר חסד לאלפים נשא עוין \פשע גחט אה עלןה‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ג״פ‬ ‫‪:‬‬ ‫רביונו של עולם מלא משאלות לבי לטובה ודופק רצוני ותן‬ ‫שאלתי לי עבדך פי ב ר פ ל ו נ י ת אמת־ חכ‪:‬י )ואת אשתי וכני וגנותי(‬ ‫לעשות רצונך בלבב שלם‪ .‬ומלטני מיצר הרע• ותן הלקני‬ ‫••‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V I " :‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪• -J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫•‬ ‫בתורתך* וזכבר כדי שתשרה‪/‬גןכינתןזעליבר״והופע עלינר רוח‬ ‫חכמה ובינה ויתקים בנר מקרא שכתוב ונחה עליו רוח יי •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־ ‪• 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫• ‪T l j‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T T J‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫ררח חכמהרכינה‪ .‬ריח עצה!עבירה• רוח דעת ויראתף‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T • T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪T:‬‬ ‫רכןיהי רצוןמלפניךיי אל־הינר ואליהי אבותינושאזכה לעשות‬ ‫‪ V ; v V‬־‪:‬־‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪v» ) t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬״ ‪t‬‬ ‫מעשים טובים בעיניך‪ .‬וללכת בדרכי ישרים לפניך• וקדישנר‬ ‫־ ו‪:‬‬ ‫‪vv:-:‬‬ ‫‪•• 1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫זי•‬ ‫‪TJ‬‬ ‫••‬ ‫‪• T‬‬ ‫במצרתיך‪ .‬כדי שנזכה לודים טובים וארוכים לחיי העולם‬ ‫הבא‪ .‬ותשמךנו ממעשים רעים * ומשעות רעות המתרגשות‬ ‫לביא לעולם • והב־וטח ביי חסד יסובבנהו אמן‪:‬‬ ‫יהיו ל ר צ ו ן אמרי פי והביון לבי לפניך יי צ ו ר י ונואלי‪.‬‬ ‫ואני תפלתי לך)\ עת רצון אלד\ם ברב חסדןז ענני בא‪.‬קת \ ‪ 0‬ר ‪:‬‬ ‫קריאה ליום שני‬ ‫ר י ח‬ ‫ה ע ר ר‬ ‫‪N‬יר‪,‬ד י י נ ע ר‬ ‫דעו‬ ‫*‪,‬‬ ‫•‪v1‬‬ ‫‪,:itautoii‬‬ ‫עוווןהרע‬ ‫\‪ V:‬ד י י נ ע ר‬ ‫זחהנען‬ ‫טהון‪,‬‬ ‫ו ע ה ר ע‬ ‫ו ו י י ב ע ר ‪ .‬זווןנען‬ ‫יוו‪:‬ד‬ ‫ביטטע;‬ ‫טחבטערן‪,‬‬ ‫ע*ופפח‪:‬ן‪»:‬יך;‬ ‫‪M,^- .‬‬ ‫ריינען‬ ‫פוון‬ ‫וו‪:‬טד\י» ך י ן ;‬ ‫ודמען‬ ‫‪ H‬י ט‬ ‫בעטטדווד‪.‬ןעחונן « י ט ד ע ‪£‬‬ ‫ד ע ר ‪4‬יי?ט‬ ‫*תןייוו‬ ‫עיי״יךדיין‬ ‫יוויפ‪:‬ווה*»ע‬ ‫״יוונד‬ ‫ווייגהייט‬ ‫‪3‬‬ ‫יינען‬ ‫‪13‬‬ ‫הערלען‬ ‫\<‪or‬‬ ‫דיינע‬ ‫דיינער‬ ‫שכינה‬ ‫יוונ־יוייגןיכט;‬ ‫עי׳דריי״יןיחיהנן רוהען‬ ‫וויינדכט‪,‬‬ ‫ד ע ‪:‬‬ ‫דער}\י‪:‬ט‬ ‫ערקע‪::‬ט‪:‬יטווו‪:‬ד פורכט;ווטטע‪/':‬‬ ‫ע»‪1‬י‪;1‬ער‪,‬וזו‪::‬ערז‪:‬ווטט ו ו ו ‪ :‬־ } ר ו ט ט ו ו ו ‪ : :‬ע ר ע ר פ ו ן ט ע ר ‪,‬‬ ‫‪0‬ו‪:‬גפחד\;‪:‬קייטלופערןייהען‪,‬דיר‬ ‫דעןווע^ ד ע ר‬ ‫בע^יערדען י‬ ‫ד ע ר ן;יי‪:‬ט ד ע ר ו ו י י ‪ :‬ד \ י ט ו ו ו נ ר‬ ‫‪/vYvn‬‬ ‫יי‪:‬ע‪:‬ן‬ ‫ן;יי;טדער‬ ‫רווטד‪,‬ן חוכר ד ע ר ט ט ו ו ר ק ע ‪ ,‬ד ע ר ^יי‪:‬ט ד ע ר‬ ‫•וווננע«‪,‬‬ ‫ווויפדיבטי^עכ)‬ ‫ווונז כ ו ר‬ ‫ד‪0‬ט‪0‬ןחו‪:‬געח‪^1‬טווערדעיענעפערהיי‪0‬ו‪:;:‬‬ ‫ןווטטען‪,‬‬ ‫•»יר**‪,‬‬ ‫ןוו‪:‬טעיר‪,‬וופטען‬ ‫**רוצע‬ ‫טוובטעד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 5‬ע ר ) י י ה ע פחהי‪4‬קייט‬ ‫ב ע פ ר י י ע ‪<1‬יך‬ ‫חונזערן‬ ‫דיע‪:‬עג‬ ‫•ויינע‬ ‫^יו^ד‪,‬‬ ‫ווו‪:‬־‬ ‫ערפי]יע‬ ‫רבוגו ש ל עילם*‬ ‫•<יינעד‪.‬ערלענ‪1‬ווינטי‪ 1‬ל ו ‪ ^ 3 :‬ו ט ע ‪ / 1‬״ י ‪ 5‬ו ‪ 0 £‬ה ר ע‬ ‫ווווד‪;),‬עפחייי;עד‪,‬וו‪:‬דיו^עןוווי‪:‬לווויבע‪ 1‬חו;ד‬ ‫׳‬ ‫ט‪;/‬ע‪:‬ד נווווו‪:‬דע)ן!‬ ‫היידוע ווו‪ ::‬דורך דיינע ^עכחטע‪,‬‬ ‫דוו*»יש‬ ‫ו ו ו ‪ : :‬י ע נ י ‪ ' -‬ן‪:‬זיקק‪:‬ע»י;ע ן י ו ‪ ; :‬ע ) ע ב ע ן ‪ ,‬ד ו ו ‪ 1 5‬ע כ ע ן ר ע ר ק י נ ס ט י ^ ע ן « י ‪ ) 1‬ט ‪ ,‬ל ו ט ה י י ן‬ ‫וןעררע‬ ‫!‬ ‫בעווחהרע‪0‬ו‪5::‬חר‬ ‫ק ע ן ‪ ,‬דיוו וו»‪::‬ערן‬ ‫<וו‪1‬ו;יבט‬ ‫גנוויע‬ ‫יהיולרצון•‬ ‫וויבע)טד‪.‬חטען ווונדפחר‬ ‫ערדביודען‬ ‫ווונר‬ ‫חונן‬ ‫לוווימען‬ ‫* ע ר ח נ ק ע ן ‪»1‬יי‪:‬ע‪ :‬ה ע ר ל ע נ ג ד י ר ‪,‬‬ ‫ה י ע ר י ל‬ ‫טדעפפען!‬ ‫»ועד ^חטט פערטרויט‪,‬‬ ‫דיון‬ ‫«ו‪:‬דעו‪,‬‬ ‫דיון‬ ‫ווונן‪.‬‬ ‫ווווד‪,‬ן •<ח^ען ד י ר‬ ‫ווידר‬ ‫‪»0‬כן‪»-‬יקק?יכי׳‪1‬ן‬ ‫;‪:‬עטיו;*‬ ‫ר ע ן‬ ‫!‪:‬עפיו^ען‬ ‫עוויגער‪,‬‬ ‫רעדען‬ ‫איינעו‬ ‫י ד י ו הוורנ‪1‬יו»‪.:‬־ער)ח‪:‬ער!‬ ‫ואני ת פ ל ת י‬ ‫דריילז^חו‬ ‫אמן סלה‪.‬‬ ‫‪3‬ע־יו;ט‪.‬‬ ‫ואני תפלתי לף ן; עת רצון אלהים ברב ה‪1:‬דף ;גנניבאטת יש^ף‪, :‬״פ•‬ ‫א מ ר ר נ י‬ ‫דרתתין‬ ‫שמעין כ ד מפקין ס פ י ת י ר ה כצכירא למקרי ניה מפתחי ת ר ע י דשמיא‬ ‫!מעוררין‬ ‫א ת‬ ‫האהנה‬ ‫לעילא‬ ‫ואכעי ליה ל נ ר‬ ‫«‬ ‫למימר‬ ‫הכי‪:‬‬ ‫בךך שטה דטךא ‪,‬עלטא כריך כתרךואהרן־‪ .‬ןהאךעותןד‪.‬עםעמןד‬ ‫לשךאל לי^לס‪ .‬ופדךקןןטינך אחזי לעמך בבית טלןךשך ולאטט‪:-‬א לבא‬ ‫מטיב גהדךך וללןכלצלותנא בןדןטין\הא^וא ^ךטךךתורך^ן מין‬ ‫ג‬ ‫בטבותא‪ .‬ולהוא אנא ?לןיךא בגו צ־יך‪;,‬א‪ .‬לטרחם‪,‬עלי ולטנטר י^י‬ ‫ו ; ת כ ל ד י ל י ן ר י ל ע ט ך ן ^ ל ‪ .‬אנתהואזןלכלא וט‪5‬ךנסלכלא‪ .‬אנהג‬ ‫הוא שליט‪.‬על כלא‪ .‬א;י; הוא ךשליט‪.‬על ?למא וטלכותא ךילך היא‪.‬‬ ‫אנא ע;ךאךקוךשא כריך הוא ךסרדנא ‪.‬קטה וכ‪1‬לן'טאך‪:‬קראוך^ה‬ ‫ככל עדןועדן‪ .‬לא על אנש ךוקינא‪.‬ולא על בד «לסין סטיבנא‪.‬‬ ‫אלא ‪£3‬להאך?ןט‪:‬א‪ .‬ךהואאלהאכןשוט‪ .‬ואוריתהלןשוט‪ .‬ונביאוהי‬ ‫לןשיוט‪ .‬וטסגא ל^גבד טבוןולןשיוט‪ .‬בה אנא רחיץ‪ .‬ולשטח‪.‬קדישא‬ ‫יקיךא ;א;א אטד תוש‪1‬־חן‪; .‬הא רעואלןךטןי דתי*תה לבי באוךןתא‬ ‫‪:‬‬ ‫ךדןזלים טשאליןךלבי‪ .‬ולבאךןלעטךישראל‪ .‬לנ‪$‬בולח‪:‬ץרלקל‬ ‫* ( ה י ע ר נעננט » י ז ן ‪ :‬י י ג ע ( יוייגנען ‪.!rwrt:‬‬ ‫ס‪:‬‬ ‫היער ר ע ן ‪ « ! } :‬ע ן ן י י נ ע ר » ן ט ט ע י ‪.‬‬ ‫קיא‬ ‫של שבועות‬ ‫»»ינ*א ס״ת נוטלי ניד ימיןישין מקכלו ככ׳ ידיו ימיזזירו לימין ועומל לפגי ההיכל יאומ' כקול‬ ‫רם ג ד ל ו ‪ ,‬ינפיליןוקנתקהלית אשכנז איטר הש״ן‬ ‫שמע ישראל‬ ‫ואתריו ה ק ה צ ‪:‬‬ ‫^ ז י י י ״ ^ ש מ ע ישראל יי אלהינו יי אחד‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫; ־־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪••T:T‬״•‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪T v‬‬ ‫‪•:‬ד‬ ‫אחד אלךזןנו גדו־ל ארונעו הןרו׳ט)ןנירא( עזמו‪(:‬‬ ‫»^&<^גדלו לייאחי‪.‬ונרומ'מהשמיו‪.‬יחךו‪:‬‬ ‫לףן‪,‬י הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההיוד כי כל בשמ‪:‬םובאדץ לד״‬ ‫הממלכה והמתנשא לכל לראש‪ :‬רושמו יי אלהינו והשתחוו להדום מ ל ו‬ ‫קדוש הוא‪ :‬רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדש־ו כי קדוש יי אלהינו‪:‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪IV‬וי•‬ ‫‪I‬‬ ‫ן ־‬ ‫• ; ‪ • » -‬״‬ ‫«‪*v‬‬ ‫‪VT1‬‬ ‫•‬ ‫י•‬ ‫‪IT‬‬ ‫מגני׳ הספר נירו למעלה והולך עם הסית ופונה דרך ימינו ועולה עמו למגדל שקירין‬ ‫שם‪ ,‬וכל מי שס״ת עוכר לפניו חייג לעמוד מפניו ולחבקו נשתי י ד ו אם אפשר לו ולנשקו‬ ‫בפה מלא‪ ,‬נזדטן לו רוק נפיו ירוק תתלה בהפוך פניו אל הצד ואח״כ ינשק‪ ,‬ולא ינשק‬ ‫)וצריך להשגיח על הילדי הקטנים כשבאים לנשק הסית שלא יהיו‬ ‫ואחיי ירוק‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מלוכלכים נצואת החוטם ורירי הפה אלא ינקו אותם תחלה יפה שלא יהי׳ עונש‬ ‫לםניאיכם‪ (.‬יכל הפוגע בש״ת צריך ללוותו עד הנימה‪ ,‬ונדרך הליכתו אומרים‪:‬‬ ‫על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪ 1‬־‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪1-1‬־‬ ‫‪» • 1‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1*1‬‬ ‫‪ • :‬ג י ‪-‬‬ ‫שמו של־מלןז מלכי המלכים הקדוש ברוף הוא‪ :‬בעולמות‬ ‫שברא העולם הזה והעולם הבא‪ :‬כרצונו וברצון יךאיו וכךצון‬ ‫‪T-‬‬ ‫כל־בית ישראל‪ :‬צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל‬ ‫י •‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫י‪VI‬‬ ‫‪•I‬‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הכפשות‪ :‬היושב במרחבי מרום השוכן בשמי^ימי רןדם‪:‬‬ ‫י‬ ‫גןד'שתו על החיות וקךשתו על כסא הכבוד‪ :‬ובכן יתקדש‬ ‫'שמך בכר יי אלהינו לעיני כל־חי‪ :‬ונאמר לפניו שיר ‪chri‬‬ ‫כיתוב‪ :‬שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרוכב בערבות ביה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫י ‪J‬־‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫‪t j‬‬ ‫שמו ועלזו לפניו‪ :‬ונראהו עיןבעין בישרבו אל נוהר ככתיב‪:‬‬ ‫כי עין בעין יראר בשרב יי ציוו‪ :‬ונאמר ונגלה כבור יי וראר כל‬ ‫•‪«I-\I‬‬ ‫»‬ ‫נ‪•I‬נ‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ v‬־ ו י ן '‬ ‫;‬ ‫ו« • י‬ ‫*‬ ‫בשר יחדו כי פי יי דבר‪:‬‬ ‫נ ל י ן הליכמי אוסרים א ב הררטים•‬ ‫‪L‬‬ ‫אב הרחמים הוא ירחם עסעמוסים ויזכיור בריתאתנים ויציל נפשווןעו‬ ‫מן דזשעיות הרעות ויגער בי^ר דזךע מן הנשואים ייחודן אותנו‬ ‫לפלטת עולמים וימלא משאלותינו במיה טיובה י^ועה ורחמים‪:‬‬ ‫נהגיע השין על הנימה מניח הסית על השולחן ופותת ו א ו מ ר ‪:‬‬ ‫דעזיור ת ן וי‪1‬שץ‪ 1‬לכל החוסים ב־ו ןנ^טר א ^ ן ‪ . :‬הכל הבו גןיל‬ ‫סדר קייאת התורה‬ ‫^אלןזינו ותנו;כדר‪.‬לתודה כהן‪,‬קרב‪_ .‬י עמ'וד)פלוני ב! פלוני הכהן(‪:‬‬ ‫נירוך קנתן תורה ^עט־ו ישראל בלןדשתו‪ :‬תיורת^י תמימה ששיבת‬ ‫עדות יינאמנה מחבימת ‪$‬תי‪ :‬פקודי יי ישרים משמחי לב מצות יי ברה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪»VJV »J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪••••»« «11‬‬ ‫‪ • J‬ן‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ן ׳‬ ‫|‪ f‬זז‬ ‫מאירת ‪;2‬נ‪:‬ם‪ »:‬עז ל‪.‬עט־ו‪.‬יתז‪;,‬י;ברך את עמו בשלום‪ :‬האל תמים דרכיו‬ ‫אמרת^י^רו^ה מגן הוא לכל החיסיםבו‪:‬‬ ‫קהל ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כלכם היום‪:‬‬ ‫העוצ׳לתורייאסז בשתי ידיו ביריעו׳ התזליע״י מפהשלה״ת‪ ,‬וקוד׳ הגלכיפיתח ה ס ע‬ ‫ר‬ ‫ורוא׳הפסזק שכרי׳ להתחיל כי זינשק הס״ת ייאמר בלתש ע ץ חיים ה י א למחזיקים כ ק ‪.‬‬ ‫ב ך ״ מ‬ ‫יהופךפניולצדשמאלוסכרןכקול‬ ‫‪2£‬הר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הקןבר״ןד •‬ ‫והעס עונים בחך יי המבךך לעולם ןןןך ;‬ ‫ברוך אתה יי אלהיט• מלך העולם אשר בהר־בנו מבל‬ ‫העמים ונתן לנו• את״תיוךתיו ברוך אתה יי נותן התורה‪:‬‬ ‫וסיזר המברך ב״י״ה״ל״ו‪.‬‬ ‫וכשמתחיל הקורא לקרוי נתור׳ יסיר ידו השמאית מהש״ת וישאל יד ימינו לבדו אותזת נ ס י ת‬ ‫כל זמן הקריא‪ /‬וגס הוא יקרא בלחש עס הקורא מלה בסלה‪ .‬ואחר הקריאה גולל וטברך‪.‬‬ ‫<סככלכהב״אי;אתינומלך העולם ^שרנתךלנו תורת אמת‬ ‫והיי עולם נטע בתוכנו״ ברוך אתה יי נותן התודה‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫;‬ ‫‪W‬‬ ‫••‬ ‫}‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬ד‬ ‫״‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫גרסינן בפ״קדברכית‪ ,‬ועחכי ה׳ יכלי‪ ,‬ןה המניח ס״מ כשהיא פתיחה ויוצא‪,‬‬ ‫אבל בין גברא צגברא מותר לנאת ע״י דיחק זאינס‪ ,‬אנל בלאו הכי אין ל נ א ת ‪.‬‬ ‫וקוראים נש״ת לא‪:‬ון כפ׳ ר א ה ‪,‬‬ ‫לז׳ ג י ר י ‪,‬‬ ‫שברך‬ ‫זבבבת כיתיזיליס ע ש ר ת ע ש ר ו ע ת ז ל ק‬ ‫ויחול פ ת י ל י ם ל ק ק כל ה ב כ ו ר ונית־זלין לה׳‬ ‫גירי‪.‬‬ ‫כמי‬ ‫‪ : :‬ז ב ל ן הש־ץ אל הקרואים לתורה נוהגים להזכיר ל כ ב ו ד ה י ו ם‬ ‫ומשייט‬ ‫זלכמד‬ ‫הרגל‬ ‫‪#‬שר‬ ‫חעשר‬ ‫ויזבהו‬ ‫לעלות‬ ‫לרגל‬ ‫עם כל י ש ר א ל וכו׳‪.‬‬ ‫את כל־תמאת זר;‪1‬ף‪:‬היצא ה^דה ^נה‬ ‫שנה‪ :‬ואכלת לפני«‪.‬יה‪1‬האלהיף במקום אשר־יבהד‬ ‫לשכן שמיו שם מעשך ךגנף היךעןןז ףצהרף ובכרת‬ ‫מןרןז ןצאנף למען תלמדלילראה את־להןך! אלהיף ?ל־״‬ ‫ןדמים‪ :‬ןכי‪-‬יך‪ 3‬המ^ףהבךךכי לא תוכלשאתובי‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬יךחקמ?ןף המקום אשך‪.‬י?חד‪.‬יתהאל^יףלשום ‪ 0 #‬ו‬ ‫שם כי ;בי‪3‬ןז יהוה אלהיף‪ :‬ונתתה בכסף וצרת הכסף‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫קייב‬ ‫של שמעות‬ ‫ביךןל והלכת אל־המקום אשר יבחר יה‪1‬האלהץזב‪:1‬‬ ‫ןנתתה הכ‪5‬ף?כל א^ןר־האוה נפשףבבלןר ובצאן וביין‬ ‫ובשכר ו?כיל ^?ך״תשאלן! נפ'שףואכ^תשםל‪5‬נץה;ה‬ ‫אלדזיף ושמחת אתה וביתך‪ :‬והלוי אשר־בשעריןז לא‬ ‫תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך‪:‬‬ ‫מקצה ן‬ ‫ם‬ ‫שלש ישנים תוציא את־כל־מעשיר סבואתף בשנה‬ ‫ההוא והנךזת בשעייף‪ :‬ובא הלו\ כי איךלו״חלק‬ ‫ונחלה ןגמךוהגר והיתיוםןהאלמנה אשר בשעךיףוא‪3‬לו‬ ‫ןשבעו למעךבךכףלהוה אללזיף ?כל־מ?גשהיד^אשר‬ ‫תעשה‪ :‬ס‬ ‫מקץ שבע־שנים תעשה שמטה‪:‬‬ ‫לויי‪.‬‬ ‫ההךברהשמטדר^מוטכדבעל משח ידו אשר‪:‬שה‬ ‫ברעהו לא־יגיש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה‬ ‫ליח‪1‬ה‪ :‬את־הנכרי ויוגש יאשר יהיה <ןז את־אחיף‬ ‫‪.‬יה והבארץ אשר יהוה אלודףנתךלףנחלה לרשתה‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫• •‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫רק אם־שמוע תשמע בקול‪:‬הוה‪:‬אלהיף לשמר לןנשות‬ ‫את־כל־המצוה הזאת אישר אנכי מצוף היום‪ :‬כי‪-‬יהוה‬ ‫ן ‪ . - :‬י ‪1‬‬ ‫•‬ ‫אלוזיףברכןד כאשר דבר־לך והעבטת גירים רביםואתה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J A T‬‬ ‫‪ - :‬ן ‪- - :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪j •T-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬אחעבט ומשלת בגויםרבים ובר לא ימשלו‪ :‬סכי‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪ , -‬־ ׳‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪, T‬‬ ‫־ ‪r :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪, -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫יהיה ‪5‬ףא?יון מאחד אחיףבאחד שעךיףבאראףא^ר־‬ ‫ןהוה אלךזיףגתן^לך לא ס א מ ץ את־לבבף ולא תקפץ‬ ‫את;ידף מאחיף האמון‪ :‬כי־פתח ח ? ת ח ? ד ‪ ,‬י ‪^ ! 1‬‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫והעבט תעביטגו די מחסרו אשר יחסר לו‪ :‬השמד לדד‬ ‫פךיהיה דבר עם־לבכף‪5‬ליעל לאמרקךבה שנת־השבע‬ ‫סדר קריאת התורה ליום שגי‬ ‫*» !‬ ‫שנת השמטה ןךעה עןנך ‪5‬אחיף האלון ולאתתן לו‬ ‫וקרא עליך ^־־יהוה והיה בד חטא‪ :‬נתון תתן לו ולא־‬ ‫‪: v‬‬ ‫ז‪:‬י|‬ ‫‪" T J T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T T‬‬ ‫••ן ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫| • •• |‬ ‫‪> T‬‬ ‫י‬ ‫‪I :‬‬ ‫ירעלבבך בתתך לו כי בגלל ו הדבר הזה יברכןד יהוד‪,‬‬ ‫אלודך בכל־מעשך ו^כלמשל״י^ף^י לאזיהיי‬ ‫‪1‬‬ ‫אטוןמקרב האךץעל־כן אניכי מצוךלאמד פתח תפתח‬ ‫^ת־יךףלאחיף לענין ולאיעןז ‪3‬אךצף‪ :‬ם כי־למכר‬ ‫לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה‬ ‫דזשביעת תשלחנו חפשי מעמך‪ :‬וכי־תשלחנו חפשי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬׳•‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪ : T‬־‪v‬‬ ‫־‬ ‫מעמך לא תשלחנו ריקם‪ :‬העמק תעניק לו מצאנך‬ ‫ומנך;ןל ומיקבך אשר ברקןז‪ .‬ןהוה ‪$‬זיף סתךל‪ :1‬וזכרת‬ ‫כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהיוה אלהיךעל־כן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪J VJV‬‬ ‫‪• -:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬וי‪\ : :‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪ t‬׳ \ ‪ I f‬־־‬ ‫••}‬ ‫‪.‬‬ ‫אנכימצוךאת־הדברהזהחיום‪ :‬והיהכי־ייאמר אליך‬ ‫לא אצא מעמך כי אחבךואת־ביתךכי־טובלו עמך‪:‬‬ ‫ולקןחתאת־חמךצע ונתתה ‪5‬אןנו ובדלת והיה לך עבד‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫עולםואף לאמתך תעשרדכן‪ :‬לאגקשה‪5‬ע‪:‬נך?שלהף‬ ‫* אתו הקשי מןןמך כי מ^נדז שיכך שכיר עבךךשש שביס‬ ‫וברלך יהוה אלוהיך ‪3‬כיל אשר תעשה‪ :‬פ ישראל‪.‬‬ ‫בחיל מתחילין כאן‪.‬‬ ‫כל־הןכור אער לילד בבקרןז ולצאנך הזכר תקיייש‬ ‫^ ^ ר ש ו ך ך ו ל ^ ת ג ז נטרצ^ף‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫>‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫\<‪J‬‬ ‫ו־ייי••^‬ ‫‪> T .\v J l‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪,:‬‬ ‫!‪J‬‬ ‫|‬ ‫‪v‬‬ ‫לפניןהוה אהיךתאכלנו שנה בשנה במקוםאשרייבחד‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬־‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^‪^ J T T‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪) T -‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫• ‪J- I‬‬ ‫‪ :‬־ ••‬ ‫יהוה אתה וביתך‪ :‬ןכי־יהיה בו מוםפסהאו עור כל מום‬ ‫רע לא תזיחנו ליהוה אלהיך‪ :‬בישעריך האכלנו הטמא‬ ‫‪J AT: T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪ -‬ן ‪v: V.T1J‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪J I T :‬׳; ן‬ ‫‪:‬־‪. AV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫והטהור יחדו כצבי וכאיל‪ :‬רק את־דמו לא תיאכל על‬ ‫‪I‬‬ ‫הארץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫*‬ ‫\‬ ‫של שבועות‬ ‫דזאךץ תשפבנו כמים‪:‬‬ ‫קיג‬ ‫ס‬ ‫׳)ממי‪(,‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫שמור את־חז־ש האביב ועשיית פסח ליהוה אלהיך כי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V i‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪KT‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫בחרש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪ T | T‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•J-:‬‬ ‫‪S T‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪: I T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫וזבחת פסח ליהוהאלהיךצאןובקרבמקום אשר יבחר‬ ‫• י ‪ . ' -‬י •‬ ‫|‬ ‫ן‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫;‪v‬‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ן‬ ‫זזי|‬ ‫|‬ ‫—‬ ‫‪J‬‬ ‫•ד‬ ‫‪- :‬‬ ‫•‬ ‫; • ‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ידץה לשכן שמו שם‪ :‬ליא־תאכל ?^לירחמץשבעת;מים‬ ‫תאכל־עליו מצות לחםעני כי בחפזוןיצאתמארץמצרים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬־"‬ ‫‪.‬‬ ‫‪> T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫—‬ ‫‪V J V‬‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪• . TTl‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V J V‬‬ ‫״‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫למען תזכדאת־יוםצאתךמאךץס?רןםכלימיחייך‪:‬‬ ‫ג‪ 0 .‬ב ‪ :‬כ ת ה ‪ ( .‬ולא־יראהלך שאד בכל־גבלך שבעת‬ ‫" ‪T I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫)•‬ ‫‪ 1 . :‬־ ‪VI :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪ - :‬ל ׳‬ ‫ימיםולא־ילין מךהבשיר אשר תזבח בערב ביום הראשון‬ ‫‪ T‬־ ‪A‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪| • lj‬‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ - :‬ע‬ ‫‪v;v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪s.‬‬ ‫‪• • T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ליקר‪ :‬לא תוכל לזבח את־הפסח באחד שעריך אשר‬ ‫!־‪;•.‬‬ ‫•‪- A T - v 1-j:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪I vT: 4—:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫•‪.‬־‬ ‫ו‬ ‫‪t‬‬ ‫יהוה אלהיךנ־תןלך‪ :‬כי אם״אל־המקום אשר־יבחר‬ ‫‪U v v : JT :‬‬ ‫״‪• • . I IT 1,‬ו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•-: I T - v‬״*‬ ‫•״‬ ‫י‬ ‫יהוה אלהיך לשכן שמו שםתזבח את־הפסח בערב כבוא‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪. < T‬‬ ‫\‬ ‫‪V‬‬ ‫‪U"-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪V .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-».v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז ד י ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪' .‬‬ ‫‪J .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫דזשמש מועד צאתך ממצרים‪ :‬ובישלת ואכלת במקום‬ ‫‪v -‬‬ ‫•‪v‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪1‬‬ ‫\‪j‬‬ ‫•‬ ‫; ‪• I T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪- J T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אשר יבחר יהיוה אלהיךבו ופנית בביקר והלכת לאהליך‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪v‬׳« • ‪<- :‬־ ‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I vv v:‬‬ ‫‪j r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪j )v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫—‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^:‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫\‬ ‫ששת ימים תיאכל מצות וביום השביעי עצרתליהוה‬ ‫‪J‬‬ ‫יי‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫— ‪J‬‬ ‫*‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫אלהיך לא תעשה מלאכה‪ • :‬ס י ‪) .‬ממתי‪ (.‬שבעת‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬ו;«‬ ‫•‪1,•.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬״ ‪. /‬‬ ‫י‬ ‫שבעת תםפר־‪S‬ך מהחל הרלןיש בקמה תהל לספר‬ ‫‪\ | T‬‬ ‫י‬ ‫\״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪T l‬‬ ‫"<‬ ‫‪V‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪^ T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪.:‬‬ ‫ע״מןה שבדיות‪ :‬ועשית חג 'שבעיות ל י ז ץ ף אלוי״יף‬ ‫מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יביכך יהיוה אלהיך‪:‬‬ ‫'‬ ‫' '‬ ‫"*׳‬ ‫‪H‬‬ ‫" *‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪-;1- 1*•• • jv -:vi‬‬ ‫•‪j'.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V I T‬‬ ‫‪: v|:‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪v‬ן‬ ‫‪1‬‬ ‫ושמחת ל?ני» יהיוה אלוזיף אתה ובנןד ובתך וע‪5‬ךןז‬ ‫‪j‬‬ ‫והאלמנה‬ ‫והיתום‬ ‫והגר‬ ‫והלראשר‬ ‫ואמתך"‬ ‫יעשיירז‬ ‫לשכן^מי‬ ‫ושמרת‬ ‫אלודף‬ ‫‪ 1‬ז‪(.‬‬ ‫)משבת‬ ‫ןימ^דים‪9‬‬ ‫אשרלבחריהוה‬ ‫כט‬ ‫בשעריך ה‪.‬‬ ‫<ז‬ ‫היית‬ ‫כי־עבד ״ פ‬ ‫‪(Tom‬‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫במקום‬ ‫‪ 3‬״וד‬ ‫אשרייקךבף)‪r .‬‬ ‫וזכרת‬ ‫את־החקים‬ ‫שם‪.r :‬״‪/e‬‬ ‫‪-;1-| T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :V‬ו‪- J T‬‬ ‫ז ‪:‬‬ ‫־‪• T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•J ;V / : -‬‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪\'T‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪• VA T- T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: - j I Tr - :‬‬ ‫‪I T - :| T J T:‬‬ ‫‪TV T T‬‬ ‫םרר הקריאה ליום שני‬ ‫חג הפכת הזעשה"לך שי‪_5‬עת ימים ?אק!?ך מגרןןל ‪.‬‬ ‫ומיקבך‪ :‬ושמחת בחגךאתה וב;ך ובתןזועלךך ואמלזף‬ ‫והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך‪ :‬שבעת‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪T : - . I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T - :‬‬ ‫‪IVT :‬־־>‪v‬י‬ ‫•‬ ‫‪j - :‬‬ ‫י‬ ‫ימים הדלליהוה אלהיך במקום אשר־יבהר יהוה בי‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪I -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫••‬ ‫־ ‪| T 1‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־ ץ • '‬ ‫‪- :AT :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫‪,‬‬ ‫ןבךכךיהוה אלהיך לכל־תמארזך ובכל מעשה ידיך‬ ‫והיית אך שמה‪:‬ש לוש פעמים ׳ בשנה יראה כל־זכו‪-‬ך‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫׳‬ ‫‪| r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫ד‬ ‫^ ד‬ ‫ן ‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫‪. T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״ ‪T I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫את־פני י יהוה ^היך במקוםאשר יבחר בחג המצות ובחג‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪$-‬‬ ‫;‬ ‫‪i‬‬ ‫‪•JV:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫השבעות ובחג הפכיות ולא יראה ארדפני יה'וד»ר קש‪:‬‬ ‫ל‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫\•‪$••IT.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‪A‬־‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V V T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪C T‬‬ ‫‪I I T‬‬ ‫אישכמתנתידובברכתיהיוה אלהיךאשרנתךלך‪ :‬ס‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫טכייזים‬ ‫‪I‬‬ ‫ם״ת ב׳‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪> V - :‬‬ ‫\‬ ‫אצל הרא‪:‬ון ואוצר‬ ‫‪T‬‬ ‫חצי קדיש‬ ‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫ע ל ‪ :‬כ י ה ם ‪ ,‬וטגכיהיס‬ ‫וגוללים ‪0‬״ח‪:‬קראו נ ו ‪ ,‬ובורחים סית ב׳ ו*!ודאים י ו ל מ פ ט י ר כפ׳ פ י נ ח ס ‪.‬‬ ‫‪yT,:|T‬‬ ‫‪k‬‬ ‫וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהמ־ז‬ ‫‪:I‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫| ־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T<-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בשבעתיכםמקרא־קידש יהיה לכםכל־מלאכת עבדה‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪A V‬‬ ‫י‬ ‫|‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪./CT‬‬ ‫־‪.‬־‬ ‫‪T V T‬ג‬ ‫‪:‬‬ ‫לא וןעשיו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח לןהוה פ‪:‬ןים?נך‬ ‫בקי שנים איל אחד שבעה ?בשים בני ישנה‪ :‬ומנחתם‬ ‫םלת בלולה בשמן שלשה עשירים לפר האחד שגי‬ ‫עשרצים לאיל האחד‪ :‬עשרון עשירון לכבש האחד‪-‬‬ ‫‪: * V‬‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫‪V I T‬‬ ‫‪ T‬־ ‪• « .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• T V‬‬ ‫לשבעת הכבשים‪:‬שעיר עדים אהד לכפר עליכם‪ :‬מלבד‬ ‫״ "‬ ‫‪L‬‬ ‫'‬ ‫'•׳זי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫—‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫י ‪- :‬‬ ‫עלת התמיד ומנחתו תעשי המימם יהירלכם ונסכיהם‪:‬‬ ‫ל י שכרך‪ .‬ומגניהים וגוללים‪ .‬מסגניהיס השית כניטים נגל הכתנ של סית ואוסרים‪:‬‬ ‫וזאת ה‪,‬ת';רה אשר שפ מעה לקני כני קזרז‪$‬ל על ‪$‬י י; ביד משה‪ :‬״עץ‬ ‫ח״ים היא למהזיזןים בד‪ .‬ותומייה מאשר‪ :‬ררניד‪ .‬דרכי נעם וכל נתיה־זיה‬ ‫שלום‪ :‬ארבעים בימינה בשמאלה עשר ו;בוד‪ :‬י;ח‪$‬ץלמ‪£‬ו^ךקו‬ ‫‪:‬נדילת־ורה ויאדיר י‬ ‫‪:‬‬ ‫קודם קריאת ההפעלה‪ ,‬אתל שגםר הגולל‪ ,‬יבלן הניפטירנלכה זי‪:‬‬ ‫ברוך אתת ‪ :‬י אלודנו מ ל ך דהעולם ‪:‬אשר בחר‬ ‫י‬ ‫קיד‬ ‫של שבועות‬ ‫בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמר־ז‬ ‫ארזה‬ ‫ברוך‬ ‫יי הבוחר בתורה ובמשה עבדו•‬ ‫ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק‪:‬‬ ‫השטרח‬ ‫יום ש ג י‬ ‫ג‪/‬‬ ‫ש ל ש ב ו ע ו ת ב ת ר י ע ש ר בחבקוק ס ם ן‬ ‫והטעם כתב מ י י ן״ל במגילה דף ל״א א ל פ י ‪ :‬ט ל כ ר בםתן ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ‪:‬‬ ‫ברוב קהלות א ש כ ג ז ואיטליא טתתילים כאן‪.‬‬ ‫א‬ ‫• ספלה לסבהןוק הנביא‪.‬ןגל עיניות‪:‬‬ ‫יהוה‬ ‫יק״ק אוטרי׳ זה אתר פשוק ר א ‪ :‬ו ן ‪ :‬ל הפער‪/‬וי״ א א ת א ו ה ג ט א תטצאהו בטכוא העתזו'‪.‬‬ ‫ן ציב פרגגם• לאת ודגם• ?רבו ך?בן עירין‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫עני אנא• במנינא‪ .‬דפסלין ארבעא טוריו‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—J::‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫לןךמוהי• לגו מוהי• עיר ו;פיק ;הר ךנורין‪:‬‬ ‫ב טור הלגא • ;הוד שרגא‪ .‬וןיקין דבור ובעוךין‪:‬‬ ‫בךאו?כא‪ .‬מהבחשוכא‪ .‬ועמה שריןנהורין‪. :‬‬ ‫ךסיקין?פא• בלאשטפא• וגל‪:‬ןלה ךמטמךין‪:‬‬ ‫בעית מנה״ ית הרמנה״ וב‪0‬דוהי עדיגו?רין‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י וךעי הלכתא• ומתניתא‪! .‬תוספתא ם?ךאוס‪5‬רין‪:‬‬ ‫מ ל ך תא• לעלמיא•‪:‬מגן ‪%‬ם להון ?ןשהריף‬ ‫אמיר עליהון״ כחלא ‪:‬היון‪ .‬ולא לוז?עון היך מ?רין•‬ ‫‪:‬‬ ‫י חותן ?ען• להון בקען‪ .‬ןטופון מןוךןי המרץ •‬ ‫ךעוסהיון הב• )אפיהון צהב• ‪:‬נהרון ?;הר צפךין‪:‬‬ ‫לי הב ?קוף‪ .‬ועינך זקוף‪ .‬חד ^ךןד ךבך ??יין‪:‬‬ ‫ו יחון כתבנא• בגו לבנא• כאבנא לשתקץ ת־ךין‪:‬‬ ‫‪ :‬הונתן‪ .‬גבר ענותן‪? .‬כן ל ה נ??טי אי‪2‬ךין‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ח פ ל ה למיקוק הנביא ע ל ‪ :‬ג י ו ‪ :‬ו ת ‪ ,‬ת ‪ :‬ל ה הוא איוד טע‪:‬רה טיני‬ ‫א‪ .‬ת פ ל ה דעג פדח‪£‬י‪:1‬וען‬ ‫ה נ ק י ק תויןי‬ ‫שניונות‪.‬‬ ‫ןטר‪r::‬׳‬ ‫הפטרת יום שגי‬ ‫*«‬ ‫כ להח־ז שמעיזי שסעןל דאתי יתה &עלף בהןךב‬ ‫שניםדדיהובלןךבשנים חוךי‪.‬ע‪5‬ת<ךחם‬ ‫בהם ש תהליס‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ו מ כ ו בריש‬ ‫הפרשה מ א ת באמרה על‬ ‫מדרש ישופר טוב ובניי רש״י כש׳ תהלים‪ ,‬וכן כ ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ר ן מליצת שירי‬ ‫דוד בנועם וכלי כגון‪ ,‬ולכן גס בה‬ ‫חמצא התבות המעחדות לנועם וזמר וכלים כגון שגיון ושלה זלמכציז בנגינות עש שלא‬ ‫ממצא בשפר זולתם בכל שפרי ק ד ‪ . :‬על שגיוכות‪ ,‬כ ן ש מ ו ‪ :‬ל כ ל י זמר י ד ו ע ‪ ,‬ואם‬ ‫י‬ ‫היתה כעימות המזמור לפי שיר הראוי לכלי זה יתכן לקרזא המזמור בשם‪:‬גיון וזהו‬ ‫שגיון ל ד ו ד ) ת ה ל י ׳ ז(‪ .‬ב‪ .‬ה׳ שמעתי שמעך יראתי‪ ,‬לא נתפרש כאן טה שמועה שמע‬ ‫אבל היא הנבואה כתפרשת כשוף הפרשה שמעתי ותרגז בטני לקול צללו ש פ ת י ‪. . . .‬‬ ‫כי תאנה לא מפרת וגז׳ והיינו ביאת גדולי האויב המחריבים א ק ומלואה ו ה א ך ן‬ ‫לא תת; את יכולה ויבואו שני בצורת‪ ,‬ולקול פיודים אשר באזני הנביא התתליזל‬ ‫כאוד עד שקרא כקול‪ :‬ה' שמעתי שמען יראתי! ומרוב התעוררות לבבו אשר היי מלא‬ ‫פתד ובהלה לא היו לו ידים לשפר ענק השמועה על מתכונתו אבל העולה ע ל‬ ‫רוחו ראשונה היה תפלה ובקשה לאל להמממ־עפו בקרב שנות הצרות היאות האלה‪,‬‬ ‫ויקרא ה׳ פ ע ל ן בקרב שכיס וכו‪ /‬ויהי כאשר התשוטטו מורשי לבבו אכה ואכה לתור‬ ‫אתר ה ר ח ה כמנהג הכפש השזק בתוך פחדים ואימה ו י ק כה וכה על פכי השניש‬ ‫הקדמוניות ויעברו על נפשו כל הקורות אשר מצאו את עמו פא‪ 1‬הי׳ לגוי וירא כ*‬ ‫יד ה׳ היתה עס עמו להצילם מרעה בכל תהפוכות הזמן ב ד ר ן כפלא ונעלם ופי ה '‬ ‫הוא הכלתס להם •במצרים ובפיתון ועוג ויתר המלכים העצומי' וכי הוא הכותן ביס ל ר ך‬ ‫ובירדן כתיבה וכאלה רבות עמו‪ ,‬זיאמצעית הכתינות האלה הנכללים בכתובים‬ ‫הבאים הושב פתדתו אל תקוה ומחלת וכתקררה דעתויורותו שב אליו בשומן‬ ‫בטתוכו בהאל המושיע יאתרי אשר כתה שקטה כפ‪:‬ז חזר לתתלת לבורו לשפר עניז‬ ‫השמועה אשר גרמה בל אלה וזהו שמעתי ותרגז בטני וגו׳ וכתוך הספור כתגדצ‬ ‫בטתוכו בה׳ ותרב תותלתו ע ד שהיה שמת וטוב לב באמרו ואכי בה׳ אעלוזה וגו‪/‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫שדר מליצת הנבואה הזאת והוא דרך הכאות אשר הושד גש בתכמת ההצצה‪ .‬פ ע ל ך ‪,‬‬ ‫מצאנו ישראל כקל־אן‬ ‫ב ע ‪:‬‬ ‫י ן י י ‪ ,‬על ג ‪ :‬י ועצ ש ע ל ידי תצווני)ישעי׳ מה יא( ונקראו‬ ‫ת‬ ‫מעשה י ד ו הלא הוא אייך קנך הוא ע ש ן ו י כ ו נ כ ך ) י ב ק ש לב ו( ועיין בביאורי‬ ‫להפטרת יוסשכישל ל״ה אצל כי יש שבר לפעולתך; והתפלל הנביא שיתה ישראל‬ ‫בקרב‪:‬כי‬ ‫הצרות המעותדות לבוא‪.‬‬ ‫בקרב שנים תודיע‪,‬‬ ‫בקרב השניש האלה‬ ‫י ו י ד י ע לכל ‪ :‬ה ס פ ע ו ל ת ן ואתה רוצה בקיומם כדרך הפועל המרתם על פעלו‪.‬‬ ‫רתק‬ ‫שיהי׳תודיע מל׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו)בראשי׳ י ת י ט ( מנין חבה וכעי‬ ‫תרגום‬ ‫אשכנזי‪.‬‬ ‫ב‪ ^ .‬ט ט ‪ ,‬חיך היזבע ויו! ‪6‬ערנת«>»עז‪ ,‬דיו!‬ ‫ק ע ד ע * ( ‪ ,‬טרעקקןיך!‬ ‫—‬ ‫ן ו ו ט ט ! <‪ ruln,vu‬דיין וועלק יוין •»יטטע ר ע ל י ח ה ר ע !‬ ‫מין‬ ‫^ י ט ט ע דער ייוהלע‬ ‫\ ) ‪ c t‬זיעבע‪,‬‬ ‫ערכוו‪<0‬ען‬ ‫ןןכוויוןטען!‬ ‫חינן לתרנע‬ ‫(ריח‬ ‫קזנרע ר ע ל‬ ‫»וייטער ‪ 5‬ע ד ו‬ ‫הערח‪:‬נ‪0‬ד‪,‬ענדען י ו > ‪ ^ :‬י ק ק ‪ :‬ם » ^ ע ר ן יחהרע‪f C O " ,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪c‬‬ ‫וו‪*1‬טט‪:0‬דןיכעל‬ ‫ריגענז חין •*יינעל} באור‪.‬‬ ‫* ע ע פ ר ן צ ע ן ןןיךך‪.‬‬ ‫‪ :‬י ע ה ע )ןיכ‪/‬‬ ‫קטן‬ ‫של ׳שבועות‬ ‫;פירשו שם רשיי זיל עיין עליו וזהו ברוגז רתם תזכור‪ .‬ג ‪ .‬אלוה מתימן ובו‪ /‬עתה‬ ‫התצ לספר מקצת הוראותיו אשד פעל ועשה כשביל פועלו ישראל‪ ,‬ותימן מכני אדוה‬ ‫כדכתיכ בפ׳ וישלת ויהיו כ‪:‬י תליפז תימן אומר)בראשית לו יא(‪ ,‬ודוגמתו פתת ח ל‬ ‫אלהיס בצאתן לפכי ע מ ן בצעדך בישימק הלה וגו )תהלי׳ שת( וכן שתת משה ה׳ משיכי‬ ‫‪,‬‬ ‫בא וזרת משעיר למו וגר גם בשירת דבורה ה׳ בצאתן משעיר משדה אדום וגו׳ והיינו‬ ‫שביר והייכו אדום‪ ,‬ולפי הפשוט כראין דברי הראב״ע שלא בא להזכיר כאן גלוי שכינתו‬ ‫ית׳כזקן מלא רתמים כשעת עתן תורה כ״א הגלותו בגבורות ונוראות בעלתמות‬ ‫המלכים‪ /‬עיין בפרושו לתהלים שית גם בפי׳ עקור תיים לפ׳ וזאת הברכה‪ .‬כשם‬ ‫שמים הודו‪ ,‬בהגלותו כהוד שכיבתו יתברן‪ .‬ותהלתו‪ ,‬ת״י ואמרי תושבתתי‪ /‬וי״ע אותו‬ ‫עניןזוהר מןבהלו כ ר ו עלי ראשי)איוב כ ד ( ‪ .‬ד ‪ .‬ונוגה כאור תהיה וגוי‪ ,‬זה אתד‬ ‫ק המקראות היותר קשים ג ם כתבותיהם גס במליצותיהם גס כדקדוקס ואף אתר‬ ‫פירושי המפרשים‪ .‬והנראה לי‪ .‬כו הוא שהככיא רצה לתת ציור מענו מגודל הודו י ת‬ ‫‪,‬‬ ‫שהזכיר כפשוק הקודם כדי לתקקו כאופן מה כלב השומע לזאת אמר ונוגה כאור תהיה‬ ‫מלת ת ה •י ה שב על הארץ הנזכרת ור״ל שאף שהיא גשש תשוך ואפל בטבעה תאיר‬ ‫ותזהר ע ד שתהיי נוגה כאור חהו בסבת הקרבים הבולטים מיד הודו ית׳ אשר הופיעו לו‬ ‫למגה לכן יפי׳ן שפעת אורו‪ ,‬ואמר תהיה כלשון עתיד כמנהג המליצה כמו יעשו עגל‬ ‫כתורב)תהלי׳ קו י ט ( ומטעם שכתב הגאון ז״ל במאמר השלישי משפרו האמונות והדעות‬ ‫והתכס ראביע בספרו מאזנים דיה מ י נ ו נ י ם ד ף מיז א׳ וכמו שכארתיו בכמוקים וביותר‬ ‫בפרוש;לפ׳ ויצא אצל ישקו העדרים)בראשית כט ‪ (3‬ואומר‬ ‫ז‬ ‫כ א‬ ‫' י י בקמצות הכ׳ לרמז‬ ‫על האור הידוע והוא אור השמש או של שבעת הימים כדעת ר ש ‪ /‬ו ש ם ‪ ,‬תבה רומזת‬ ‫ע ל מקום רתוק וגובה ומעלה ומעכו כגזר ש ט י ם‬ ‫לדעתהראב״ע‪ ,‬לכן יהיה ‪3‬ועש‬ ‫ו ש ס השמים הוא תביון עזו וכעיין ועזו בשתקים )תהליס סת לה( והרצון שהוא‬ ‫כגלה ונעלם‪ ,‬כגלה מצל הארתו הגלוי לעין כל ונעלם מצד עצמותו ית׳ ע ד שלא כוכל‬ ‫לתארהו בשים תאר ולא כשום ספיר אמתי כיא בלשון ש ם שהמוכה בו שהוא נמצא יש‪,‬‬ ‫וכל שארי השפוריס איכס עליו כאמת אבל ישפרו בם עליו על צד הרתבת הלשון כמ״ש‬ ‫הגאון זיל במאמר האתדות‪ ,‬ויתכן ע ו ד שמלת ושם רומזת ע ל ההארה הכזכרת שכה‬ ‫תכוי ומעוטף עזו יתברך ומעטה לבושו הוא האור כדכתיב עוטה אור כשלמה)תהלים‬ ‫ק ד ב(‪ .‬תביון‪ ,‬שה דבר המוך מגזרת תבה ענין כשוי ועטוף עימ והגיון לבי מגזרת‬ ‫הגה‪ ,‬ובעבור שהנצות ככת העוז ל ק סמך אליו לפניו ילך דבר וכו׳ וכן לוד ייתש‬ ‫אבדק האויב אל זרוע עוזו כדכתיב בזרוע עוזך פזרת אויבך‬ ‫‪ .1‬ריח וזןן*»‪0‬כט ל‪0‬ג ‪6‬תן תימן ה ע ר ‪,‬‬ ‫ד ע ר הייןי^ע‬ ‫בעל‪1‬ע פ א ר ן‬ ‫—‬ ‫רימ ד\‪»*»1‬ע] חי‪1‬יטע ‪:‬יינע הערלויכקייט‪,‬‬ ‫חו‪:‬ד דיכענ‬ ‫ך‪,‬‬ ‫‪ w b t s h‬וותר ריח עררע ‪ItyB‬‬ ‫—‬ ‫— ‪:‬יח ס י ע ן ‪ ,‬ד ע י ‪$:‬נ‪:‬ע ^ י י ן ‪ /‬מיין ס ט ר ^ ן ן ע נ ב י ו ר ‪,‬‬ ‫ו»‪:‬געל!»ח**ט ‪: |rjB‬יינעל ‪6‬ימ‪1‬רהח‪:‬ד‪«— .‬־‬ ‫י י ע » מין ס דית ‪ A‬י ‪? J‬ע ‪ :‬י י נ ע ר יווו^תנט‪.‬‬ ‫)תהליםפטיא(•‬ ‫‪.‬ז!<‬ ‫״ י‬ ‫הפטרת יום שני‬ ‫עזה‪ :‬לפניו ילןדוןבר ויצא‪.‬רעף לתליי‪ :‬עטד •‬ ‫"וימךר ארץךאהונחרגוים!נספצצוהרך‪-‬‬ ‫‪£‬ד ‪2/‬הו• ניבטות'עזל• הליכות עולםליו‪ :‬תחת‬ ‫אוןךאיתיאהליכוען^זון ןחעיות אךץמדין‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ה ‪ .‬לבניו י ל ן לכר וגו‪ /‬ירט! על הכתוב את איטתי אשלת ל ב נ י ן והטותי את כל העש‬ ‫א ‪ :‬ר תבוא ב ה ם ‪ . . . .‬ובלתתי את הצרעה ל ב נ י ן וגרבה את הכנעני ואת ה ת ת י ) ‪ :‬ט י ת‬ ‫כ ג כ ז ( ‪ .‬רשף‪ ,‬ת״י שלהובית א‪:‬תא וטעטו מבואר כטוב כבי׳ י " לינ״לי' ע״ו ד׳ ע״יב‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ן ‪ .‬עטר ויעודד א ק ‪ ,‬כל ה ט ב י‬ ‫י ‪:‬‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל' ^‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫^ ל ל*‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י ת כ‬ ‫ו ל ז י י‪-‬ידקדק ל ׳‬ ‫ע‬ ‫ע ב ר שאלו כן הי׳ לו לינקד ויטלז כטו ו י ט ז ד ם בתבל‪ ,‬ו י ט ד ל שני תבלים)ש״כ‬ ‫ח ' נ ׳ ( ועט ‪ f‬כבית א ט ל ל )תהכי׳ ש ת ( כטשבט בעלי הכשל בבנין הדגוש ובמקרה‬ ‫כ ל ל׳ הלול ותכול ורצון אשר הם ‪ .‬מ ע ל י הכבל כאטת שיביאו לעולם ע״ל השלטים‬ ‫אהלל אתלל ארצץ וכן כבנין התפעל טתהלל מתתלל ולוגטתש‪ ,‬אבל יהולל יתולל‬ ‫וירוצץ אינם עפעלי הכפל כ״א טן עלובי הע׳ שטשפטם לבוא ע ׳ ל הטרובע כבנין הלגוש‬ ‫וכן ההתפעל טתהולל טתתולל טתרזצץ והפלש גדול יש כטעם כין יהולל ליהלל וכין‬ ‫יתולל ליתלל וככר כארתי כל הענין הזי בטוב כטפורש ל פ תוללו אצל ויתרוצצו היכיש‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בקרבה עיין עליו‪ ,‬לכן ברור שאין ויטודד כטו זיטדל אבל הוא טגזרת טול ומשרש!‬ ‫ויתטודד על הילד ) ע ״ א י ז כ א ( וטשתברדעת יונתן שתרגם ויטידד ארץ ז א ז י ע ו ז‬ ‫ארעא ל׳ הזדעזעות ואיכבו רתוק לוטר ששוה בטעם עם ויטוטט בתלזף הט׳ בד׳ להיותם‬ ‫ויתר גויה‪ ,‬הקפיצש‬ ‫מטוצא אתד וכטעם מונו התטוטטה א ר ץ ) י ש ע י ׳ כד י ט ( ‪.‬‬ ‫והעתיקם ממקומם‪ ,‬והוא פעל יוצא כי העוטד ויתר ממקומו)איוב לא ז ( בבכין הקל‪.‬‬ ‫ועיין טה שפרשתי כהפטרה ליום שביעי של פ נ ח על ויתר תמים דרכי‪ .‬ויתפוצצו‪ ,‬עכין‬ ‫פזור מן כפטיש יפוצץ ס ל ע ) י ר מ י ׳ כ ג כ ט ( ‪ .‬הררי ע ד ‪ ,‬משצ לטלכי כנען וכן גבעת‬ ‫עולם‪ .‬שתו‪ ,‬מן תתתיו שתתו עוזרי רהב )איוב ט י ג ( ויתשל הכפל כמשפט וכא‬ ‫הליכות‬ ‫מלרע‪.‬‬ ‫כרצוכו‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫לו‪,‬‬ ‫מהלכי עולם כלו‪ .‬שלו‬ ‫ו ‪ .‬תתת און‪ ,‬טעמו כמתיתת און ועטצ‪.‬‬ ‫ח ה ח ‪ ,‬שס דכר מן תתת‬ ‫ע״ע ח ב ל ח מ ס אלא שנפתת כעבור הח׳ כמשפט;‬ ‫זה רמז‬ ‫לדבר כושן‬ ‫)שופטים‬ ‫רשעתים‬ ‫גי(‬ ‫ה ס ‪ ,‬ל פ י כ ן יעשה בהם‬ ‫וארץ‬ ‫גם‬ ‫נכון _ הוא‬ ‫מלין‬ ‫על‬ ‫לכר‬ ‫להיות‬ ‫גדעון‬ ‫כדברי התלום )שם ‪ 0‬והאהל הוא פרישת היריעות ורגזו כשבא גדעון אליהם‪.‬‬ ‫ה‪: .‬יינענ} ב ר ק ק געהט טרוד ‪5‬חרחן‪,‬‬ ‫לעהרענד פ י י ע ל ‪6‬ח‪1‬גט חיד‪ }:,‬כחך ‪I‬‬ ‫ע ר םטעהט‬ ‫ן‪,‬‬ ‫טויט‬ ‫‪ -‬ד ע ר ערדביויצ ווחנקט!‬ ‫— ניוניחנען‬ ‫ס‪1‬דנדען‪,‬‬ ‫ח»ר‪5‬עכיר;ע לערטעןןען‪,‬‬ ‫עוויגע‬ ‫היגע} זי‪:‬קי‪1‬ן‪.‬‬ ‫—‬ ‫ר ע ד •וע^טע! »»‪ V‬חיוט‬ ‫‪j‬‬ ‫חץ‬ ‫ט‪$‬יע‪:‬וז‪:‬גגט‬ ‫‪:‬יין!‬ ‫ע ר ב י י י ן ל חיך כושן׳נ היטטען‪,‬‬ ‫ב ר י ן ׳ ‪ :‬לע^טע חיו‬ ‫ל ע ; ע ל כח‪;\}:‬קייט*(‪.‬‬ ‫* ( ! י ע ה ע חין שופטים קתפיטעו‬ ‫‪ 5‬מונו־‬ ‫ך‪.‬‬ ‫קטז‬ ‫של שבועות‬ ‫הבגהךם חרה;דדה אם מהרים אפף‬ ‫ביםיעברתףכיתךבב על־סוסיף מךבםתיף‬ ‫ןשמנה‪ :‬עריה תעיר קקתף'׳שכליות מט‪1‬תט‬ ‫אם־ח‬ ‫ח‪ .‬הבכהרים תרה ה'‪ /‬ירט״ לבקיעת הירדן‪ .‬אם בים עברתך‪ ,‬בקיעת ים פ ו ף ‪ ,‬ולא‬ ‫זכר הכפים על הסדר‪ .‬כי תרכב על כוסיך‪ ,‬ככגל סוס פרעה‪ ,‬וילמה כי סוסיך רומז‬ ‫לגלי הים א ‪ :‬ר דרך עליהם אפר בשיאס ו‪:‬אונס ידטו לסוסים דוהרים‪ ,‬ודוגטתו הכה ה '‬ ‫רוכב על עב קל)ישעי׳ יט א ( וכטו םאבאר עוד'בסמוך‪ .‬טרכבותיך ישועה‪ ,‬ה פ ך‬ ‫מרכבו׳ פרעה האומללי‪ /‬והרצון כי הישועה כעצמה היא מרכבותיך אשר אתה יושב כהן‬ ‫וכן מ ד ר ד המליץ להגשים הכבדליס ולהתיות הדומים והוא עין אתד ממפארי המאמר‬ ‫אשר קרתו בעלי התכמה בשם פער‪:‬חני<‪£‬יקיו*יתן)פערגח‪:‬ענדי‪5‬טו‪ (;:‬וכמוהו וכעב י‬ ‫עברה ישועתי )איוב ל ו ע ו ( כ י כ ש ל ה ב ר ת ו כ אמת )ישעי׳ נ ע י ז ( וממין הזה מ א נ י ה‬ ‫ת ש ב ה להשבר)יוכה א ד ( ורבים הם על כל בכי המקרא ובן בכל לשון‪ .‬ט‪ .‬עריה תעור‬ ‫קשתך‪ ,‬גם במקרא זה כתתבמו המפרשים מאוד והנראה לי לפי פשוטו ולפי הלוך הלשון‬ ‫שהרצון בו שקשתו ית׳תשים שממה רבה ותורבן גדול בהכלתמי׳ עמו‪ ,‬וער*׳ ותצור שכיהם‬ ‫כופלים ביתוד על גלוי הכשת כהרישת הכסוי ונשתרבבה ההוראה על התורכן והשממה‬ ‫ככלל‪ ,‬ומזה ערו ערו עד היסוד בה )תהלים קלז ז( שהם ל' תורכן כמו שפי עליו רש״»‬ ‫‪,‬‬ ‫זיל והייכו התגלות היסוד בהריסת הככין והתגלות השרש כעקירת הכנוע‪ .‬גם יתכן כ•‬ ‫העור ל׳ הרקה הוא מן ותער כדה)בראשית כד כ ( כי ביריית התץ נעשה הקשת ריין‬ ‫לוגמת אריק ת ר ב י ) ש ט ו ת טו ט ( עיש פרשיי זיל והמוכה כי תרבן ושממה תריק קשתו‬ ‫להפיץ על הנלתטים עמו‪ .‬שכועות מטות‪ ,‬הוא כפל ענין כמלות שונות‪ ,‬שבועות הוא‬ ‫לעומת עריה ומטות לעומת ק ‪ :‬ת ן ‪ ,‬ן ע נ י ן ‪ :‬נ ו ע ז ת גס הוא ל' תירק ח ר ס וקללה כי‬ ‫כמקום אתד מצאנו לאלה ולשבועה וכמקום אתר לאלה ולקללה כי הס אתים ורעים‪,‬‬ ‫והעד הנאמן במעשי יהונתן בן שאול שהכתוכ אומר כי ירא העם את ה ש כ ו ע ה ויונתן‬ ‫ל א ‪ :‬ט ע ב ה ש ב י ע אביו)שיא יל כ ז ( ולא טצאכו ל׳ שביעה כ״א ו י ו א ל שאול את העם‬ ‫לאמר‬ ‫א ר ו ר האיש וגו׳‪ ,‬שיט שעקר השבועה הוא המארה והארור והוא אתות השממה‬ ‫והתורבן‪,‬‬ ‫זתבת‬ ‫מ ט ו ת הוא כרדף עם הקשת כי הוא שם לכלי זין עשוי ע מ ט ה ע כ‬ ‫וברזל תד בראשו והשתמשו בו הקדמוכיס במלתמתם לדקור בו בקרוב עקום ולירות‬ ‫אותו ברתוק מקום וידוע הוא ככלי קרב לאומות הקדמונים‪ ,‬והוא הכזכר עוד כשמוך‬ ‫נקבת‬ ‫ב ע ט י ו ראש פרזיז‪,‬‬ ‫ומעתה עולה לשק המליצה כהוגן וככה שעורו!‬ ‫ע ר י ה חעלר ק ש ת ך‬ ‫שבועזח‬ ‫—‬ ‫מטית‬ ‫ומלת תעיר עומדת כמקום שנים כמשפט השירים‪ .‬גם יתכן לפרש שבועות עטות כעז‬ ‫שכעת ייטות וירצה בו שכעת האומו׳ שהם מטות כ נ ע ן ; ואל תתמה שיבוא שבועות מקוש‬ ‫ח‪ .‬וויי!?‬ ‫י ״ ל סטרחי*ע לירנעט ג ו ו ט ט ?‬ ‫יעכע סטרחיוע רייכען * ‪? j o n‬‬ ‫ענטפווו^יען‬ ‫ד‪,‬תט י ח ‪ :‬ו ו ע ן ט « ע ע ר ד י ך ע ‪ :‬ט ד י ‪ :‬ט ע ט ? —‬ ‫‪ n n‬חיי! ‪:‬ט חיינהער ןןןיןז ךיינען רון‪0‬ען‪,‬‬ ‫חוץ•' דיינען‬ ‫וווו;ען דע‪ :‬טריו«בג'‪.‬‬ ‫ט ‪ .‬דיין בווןנען טןיירערט פ ע ר ־ ע ר ב ע ן חוייהער‪,‬‬ ‫‪5‬ערד‪.‬עער»^ען‬ ‫דיינע‬ ‫ספעערע!‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪.‬הפטרת יום שני‬ ‫‪»»6‬‬ ‫יאמר פלה גהךות קבמןע־אךץ‪ :‬ראוף דןילו‬ ‫הרים זדם מים עבר נתן תהום קולו ךיוםידיהף‬ ‫י‬ ‫שבעת כי כניוהו מצאנו תג ש ג ו ע ו ת יעים עצות יאכל )יתזק׳ מה כא( שתרגם יוכתן‬ ‫פכעא יומין וכן פירשו רד״ק עיין ע ל י ו ; ולפי! יהי׳ עעס המאמר קשתך תשים שממה‬ ‫רבה כשבעת העממים‪ ,‬וטעם אומר סלה כפי׳רשייאו כפי׳ ראב״ע; אכל לבי אומר לי כ י‬ ‫הכת אומר כמקום הזה לא יורה שוס הוראה עצמית מעצם המאמר אכל הוא לומה צאיזיו‬ ‫ס ל ה ושכיהס סמכיס על כעימות השיר להרים או נהשפיל ובלומה והם שוים‬ ‫בהוראתם אל הגיון סלה)תהליס ט יז( כי פתרון אתל לאומר והגיון ול׳ שניהם ל׳ לכור‬ ‫כין כפה כין כלב כידוע מ ע נ י נ ס ; ומצאתי און לי כפי׳ הראביע בתהלים ציב באמרו ע;»‬ ‫הגיון‬ ‫כבכור‪,‬‬ ‫ה ג י ו ן כועס השיר או שם כלי הנגון ע‪:‬״ל ומה שיורה על אמתת זה‬ ‫כי לא מצאנו עוד התבה הזאת בכלהמקרא זולת כס׳תהליס כמו שלא מצאנו יתר‬ ‫התבות המורות על הנעימות ועל הכלים כ״א בו‪ ,‬ועוד ראי׳ כי המתרגמים הקדמונים‬ ‫הסורי והיוני לא תרגמוהו כלל כמנהגם כתבות כאלה שלא לתרגמם‪ ,‬ועיין ע ו ד‬ ‫בהמון כפסוק י״^ כהרות תבקע ארץ‪ ,‬לדעת הראב״ע ח׳ תבקע למכת השם והארץ‬ ‫שהיא הכקועה היא הפעולה ע ד שתעשה כמו כהרות‪ ,‬ואפשר עוד שהת׳ לשי׳ הכסתרת‬ ‫ועונה על הארץ שהיא הפועלת המבקעת בה נהרות והיינו לקול פתד ה' וכענין פו‪•:‬‬ ‫התפורר׳ ארץ)ישעי׳ כל י ט ( ‪ .‬י‪ .‬ר א ו ן ‪ ,‬כענין ראתה ותתל הארץ)תהלי׳ צז(‪ .‬עבר‪/‬‬ ‫כעכין הים ראה וינש)שם קיד(‪ ,‬והמיס היוצאים ממקומם נופל עליהם ל׳ העירה כמו‬ ‫ומים לא יעברו פיו)משלי ת( וטעם פיו שפתיו וגדותיו‪ .‬נתן תהום קולו רום ידיהו נשא‪,‬‬ ‫לדעתי תהום ורום שניה׳ שמו׳ עצמיים לשתי קצות הבריא׳ זה לגובה העליון וזה לעומין‬ ‫התתתית ושכיהס פועלים זה יתן קולו וזה יתן ידו‪ ,‬והכוונה כי הבריאה כלה טמוצול‬ ‫הארץ ע ל שטי רום נתעילרה בהגלותו ית׳ לפני עמו התהום כתן קולו והיינו שאון יטיס‬ ‫ןכעכין כשאו כהלזת קולם ׳שאו כהרזת דכיס)תהלי צג(‪ ,‬והרום נשא י ד ו ‪ ,‬י " י פי׳ נתז‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ש‬ ‫וזהוס קולו שבתוהו יושבי ארץ‪ ,‬רום ידיהו כשא צבא השעי׳ הודו לו‪ ,‬וגס ללעתו יהי׳‬ ‫‪In‬‬ ‫הפועל ופעולתו נשיאת ידו כהודא׳ דוגמת בנשאי ידי אל דביר קדשן ) ת ה ל ו כ ת ב?‬ ‫ואולם המעיין כמקרא זה ימצא שהכוונה ב ו ‪ : :‬נ י נושאים מתיזנפים יפעלו פעולה אתת‬ ‫כפינה כי ח ס הוא כנגד תהום ונשא לעומת נתן ונשאר א״כ ידיהו שיבוא לעמת קולו ולא‬ ‫ידענו היתס אשר כיניה׳ לכן ברא׳ לעקר פשוטו כי אין ידיהו במקו׳ הזה ל׳ יד ממש א י ל‬ ‫הוא שם דבר של הודיה ל׳ תודה והלל‪ ,‬וכמוהו לדעתי ל׳ הודיה זה יאמר לה׳ אני וזה‬ ‫יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ירו לה׳)ישעי׳ עד ה ( והעפרי׳ נתקשו מאוד בכוונת כתיבת‬ ‫ידו לה׳ ולדעתי כן טעמו זה יכתוב שיר תודתו לה׳ וכן טעם גמול ידו הדה)ישעי׳ יא ת (‬ ‫ירים קול כשירו כי הדה ל׳ הרמת קול כמו שפי׳ עליו רש״י זיל‪ .‬ולפי פירושי זה יהי׳ ל‬ ‫‪,‬‬ ‫המליצ נאה ומשודר באופן כאות וצת מאוד וככר מצאנו נ ׳ נשא נופל על השיר כדכתי'‬ ‫ישאו בתוף וטפול )איוב כא יב( ועיין פי׳ רשיי בדיה א׳ טיו כיב‪ .‬ואולם לדקדוקו ד ע‬ ‫כ י כבר כתב הראכיע בצתות כשער השמות כי משקלי השמות רכים אין קץ להם‬ ‫ולא נמצאו כמקרא לכל ענין צרופם כי מקצתם מצאנו כבד בנפרד ומקצתם‬ ‫‪15‬י‪0‬ע‬ ‫ע נ ט ס פ ר ו ו ע ן ן ר ע ר בער;טענרען ע ר ר ע ‪.‬‬ ‫י‪ .‬בייח דיינענן חנבןיקק ליטטערן בער*ע —‬ ‫»]ין‪,‬־ע ‪1;0‬רןז*ע טרעטען חויו‬ ‫ריח‬ ‫ט י ע פ ע בריןלט —‬ ‫ויח‬ ‫—‬ ‫ד‪.‬ןה׳‬ ‫ערטת‪0:‬‬ ‫—‬ ‫דית‬ ‫קין‬ ‫של שבועות‬ ‫נשא‪ :‬שמש ‪ n r‬ןנמד זבלה לא‪1‬ר הציף ןהלכי י*‬ ‫'לנגה ברק חניחף‪ :‬בזעם תצעד״איץ ‪3‬אף‬ ‫חךוישגוים‪; :‬צאת ל‪:‬שע עמף לישע אודי‬ ‫?זשיחף מחצתר אש מבית ח‪£‬ע ןןוזת ןס‪1‬ד‬ ‫יב‬ ‫ג‬ ‫‪:‬‬ ‫עד‬ ‫בקבוץ לבד ומהם בככוי לכד‪ .‬וידענו כי י ר ו גס ידהו שרשם י ד ה ‪ ,‬לק‪-‬קרוב לשמוע‬ ‫שיש בלשון עברי שם דבר 'ילייע״מ ‪#‬‬ ‫כנוי היתיד * י ?יי* גם בתוספת‬ ‫קג‬ ‫׳*‪T‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪n‬‬ ‫ותכיריהס‪ ,‬שמהם כאער כתכורס עכו‬ ‫׳ יו» • ^ י‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫י כמבואר‬ ‫במקרא‬ ‫בדייקות‬ ‫ובמכלול שקל ‪ ? 9‬׳ ו ע ל משקלה יכו} לומר ד י ג ם ‪ :‬ל י מלשון הודי'‪ ,‬וזה ברור‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י א ‪ .‬שמש ירין עמד זבולה‪ ,‬השמש גס הירח כל אמד עמד כמעגל שלו‪ .‬זכולה‪,‬‬ ‫הה׳ רבה שאיננו לכנוי אכל הוא כמקום ל׳ כתיזליז התיכה כשי׳ רש״י ז״ל‪ ,‬וירמח‬ ‫לעמידת השמש ביזצי השמים במלתמת גבעון ושם השלין ה׳ על האויבים אבנים‬ ‫גדולות מן השמים והס מכונים כשם תציס ותניתיס ולאורם הלכו ישראל‪ .‬ק מעם‬ ‫הכתוב לדעת המשמים‪ .‬ול״כ נועם שמש ירת עמד זכולה‪,‬‬ ‫שעמדו כמעגל שלהם‬ ‫תוהה ומשתומם על ששעת אור תציו ונוגה ברק תניתיו שהיה שבעתים כאור עצמם‪,‬‬ ‫וכן דרך בן אדם הרואה בתאו׳ ענין כשלא לא ראהו מאז להיו׳ עומד משתומם ומתנהל‪,‬‬ ‫וכן קרא לשמש ובירת שעמדו מתמהון המדאה ולא הלכו שוב לאור עצמם כי הוא תשוך‬ ‫בערך האור הנבלא אשר ראו אכל יהלכו לאור תציך לנוגה ברק תניתך‪ ,‬וזה מליצה‬ ‫מפוארה מאוד‪ .‬ובענק ההבדל שכין נוגה וברק וזוהר ואור דע שלכל גשם הממורט‬ ‫יכה יש זיו מה והוא הנקרא זוהר )‪U‬׳‪MM‬׳‪ (U‬והבנו הוא הכהה‪ ,‬והזיו היוצא מן הזהר‬ ‫הוא הברק)טטרחר‪ (<.‬ואס הוא יוצא מן האש יקרא כשם ש ב י ב ‪ ,‬והאורה המסובכת‬ ‫מן הברק או מן האש היא הנקראת גיגה )טייו( והבנו האופל‪ ,‬ואולם א ו ר סתם‬ ‫הוא שם כלל לכל עכין הגורס ראות עין והוא הפך התושך ולכן ניצאכו שייתס הכתוב‬ ‫אור לכוגה כדבתיב ואורת צדיקים כתור נוגה )משלי ד ייז(‪ .‬ויש לי פרוש כאה‬ ‫בכתוב הזה אלא שאין כאן מקום ביאורו‪ .‬ןב‪ .‬בזעם תצעד ארץ‪ ,‬לגרש שבעה אומות‬ ‫וטעם ה צ ע ד ת ל ך ‪,‬‬ ‫‪ t k‬שהצעירה היא ההליכה כבשיעות שקולו׳ ונערכות‪.‬‬ ‫ראש‪ ,‬כל ראש כית רשע‪ ,‬והר׳ דגוש‪.‬‬ ‫ערות‪ ,‬מקור והוא כמו‬ ‫יג‪ .‬מי‪1‬צת‬ ‫לערות‬ ‫וטעמו‬ ‫להרוס ולגלות ישוד עירותס ע ד צוארם והם התומות הגכוהות והמגדלים הבולטים‪,‬‬ ‫י א ריח ‪:‬ןוננע‪,‬‬ ‫טטחררעכי‪ ,‬נעכגט דע‪ ):‬י<ח‪:‬וע‪,‬‬ ‫פ^ייןע^ןיזנן‪,‬‬ ‫וווז^ען הין ביי׳נן‪.‬‬ ‫ביי׳כ} ב»יטלעטי*>»ער י י י נ ע ר {יוננע‪.‬‬ ‫י ב לןןרניג טרייטגט ‪ o n‬חיבער׳ג ‪01‬נר‪,‬‬ ‫ערטנ‪1‬וו‪<1‬פ‪£‬ע‪1‬ט‬ ‫; ‪^nnni‬קערטיו‪6‬טען‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬ ‫יג ‪ n:‬ליעהןט ‪ nn‬תויג לו דיינעג פ‪1$‬קעז רעטטו‪,;;:‬‬ ‫ויו כור רעטטונןנ‬ ‫דיינעו ה י י ן י ^ ע ג ח י כ ט ע ן ;‬ ‫לערט‪0‬י!ןט‪:‬ט ר ע ו וויטהרינן הוי‪:‬ע‪:‬םפיטלע‪,‬‬ ‫לערט‪0‬חר‪1‬ט ד ע ר ‪6‬עןטע גרונד נעכגט גיעבע?‪,‬‬ ‫)‪(Tom 3.‬‬ ‫ו ‪F.‬‬ ‫ל‬ ‫‪30‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הפטרת יופ שני‬ ‫! נ‬ ‫•עד־צואר סלה‪ :‬נכזבת במטיו ךיאשפהויםעת ‪6‬‬ ‫להפיצנ‪/‬עלךצתם כמדלאב^עני במסתר‪ :‬־ י ־‬ ‫;דרכת בים סיסיףחטד כלם רבים‪ :‬שמעתי•‬ ‫'וחי־גז בטני ‪ ^ i p S‬צללו שפתי יבוא רקב‬ ‫שהם הצואר בבנינים‪ ,‬וכן עלצוארבו כרלבכו)איכה ה(‪ .‬סנה‪ ,‬מלתהכגו; ‪ :‬ה י ן‬ ‫הטכגכים משליטים כ;‪ .‬כ״כ לדייק ב‪:‬רש ס ל ע״‪ ,:‬וכן המנהג ע ו ז היום כ‪:‬יז;יו‪-‬‬ ‫י‬ ‫הערכיים שיעמידו י ם כמה בעטים טלת נר• ומלת ל ה ל ת ״ ו ס הניעם כ י ד ‪ :‬׳ ד י‬ ‫‪:‬‬ ‫היית להם ה ת ל ת ככוונת המאמר וזה ידוע לתכטי לשונם‪.‬‬ ‫י ר ‪ .‬בטטיו‪ ,‬ה ב ׳ דגוש‬ ‫כדין ב׳ שואי״ת המשמשת על מ״ן׳ ובמקצתן רבה‪ .‬ועיין ‪3‬אומש‬ ‫מאיר‬ ‫<‬ ‫כבי וישלתל״בי'‪ ,‬כי במקלי‪.‬‬ ‫כרזיו‪,‬‬ ‫י‬ ‫עיני‬ ‫ס‬ ‫ומעם כ מ ט י ו בארתי לעיל‪ .,‬ודו׳ ‪ :‬כ על ה ר ‪ :‬ע‬ ‫עריו ומידותיו‪ ,‬או שיהיה תאר‬ ‫לחיילותיו‪.‬‬ ‫א‪:‬ך‬ ‫ישערו להשיצני‪ /‬כמטיו‬ ‫יסערו כרות בער להביצני כם נקית ראשו‪ ,‬ונובל ל׳ שער עצ המט׳ לבי שהוא משששי*‬ ‫כרות כשמרימים אותו ומשמיע קול שליקה‪ .‬ט‪ .:‬דרכת בים סוסיך‪ /‬אין לשרששהלדיך‬ ‫סוסיו בים ש־ז״כ הי׳ לו ליטר הדרכת ב י נ י ; הפעיל‪ ,‬ועוד שלא ידענו מי ומ• הם סוסיו‪.‬‬ ‫ע ד שינק לומר עליה׳ שהדריכם בים והכרת׳ שטעם דרכת בים כטעם ודורך על במיתי‬ ‫יס)איוב ט ת ( ‪ ,‬וירצה י ו הגלים העונים ומתנשאים ע ־ שתקים‪ ,‬ובעבור שבם כתנוי״•‪-‬‬ ‫תמידית כרקידה ודלוג כידוע מענינם לכן ידמו כהעברת הל׳ לשושיס דוהדי׳ ו מ ד ב ר י‬ ‫מרקדה ויתשוב הרעיון כאלו כביד יתברך רוכב עליהם וכענין הנה ה׳ רוכב על • י י ‪- ,‬‬ ‫קל;‬ ‫וזהו מטעם הכתוב ‪7‬רכת בים ר״ל נגלי הים שהם סושיך‪ .‬ודוגמת מ ל י צ ה ז א ז‬ ‫מאמר שלמה משתקת בתיל ארצו)משלי ת לא( הרצון בו כתיל‬ ‫‪ :‬ה ן‬ ‫א^ *ן‬ ‫י ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫התבל כולו ארכו לא כ א ק מצרים ואל[ יש״אל ודומיהם שהמובן מן ארז אינו ר ‪ -‬י ץ ‪ .‬׳ ‪-‬‬ ‫מן התבל משא״כ בה‪:‬ם יתברך כי כל הארצות הם אל־צו‪.‬‬ ‫רומז נגלי הים הצבורים תמרים תמרים והס מרכבתו‪.‬‬ ‫תמר מים רבייה‬ ‫'‪I.‬‬ ‫יי‪-‬‬ ‫טז‪: .‬ממתי ותרגז בצ־ילי »‬ ‫ז‬ ‫אתרי ששרו את כל מעבה ה׳ הגדול והנורא א‪:‬״ ע ש ה ‪ :‬ע מ ו ‪ :‬ד‬ ‫ל ץ ץ‬ ‫ז‬ ‫י ע‪:‬־ץ‪-V ,‬־!‪lIt‬‬ ‫‪r r‬‬ ‫ענין השטועה אשר רטז עליה יתאנת השישה ו ב מ ו ‪ : :‬א י ת י שם‪ .‬בטני‪ ,‬רמז לנב״יייו‬ ‫'‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫*‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ כ ט ן ד י י י י • '‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ t k‬ל ב י ‪ :‬ה ל ב בכללם יכנו לשונו׳ הלב עליהם‪ .‬רד״ק‪ .‬לקול צללו ששתי‪ ,‬לקול ה ׳ ט י י י ‪-‬‬ ‫אאזני רעד עד שששתי נוקשות זו ‪ :‬ז י וקול כשמע מהם‪.‬‬ ‫צ ל ל ו ‪: ,‬׳ מצלות ה־־וש‬ ‫)זכרי׳ יד כ ( ‪ .‬יבוא רקב בעצמי‪ ,‬ואבינו עצמי שהם הדבר הקשה יאשר בגון׳ י ר ק ד ו‬ ‫יר רולכבו»ר\‪:‬ט י»יט‬ ‫תיי;‪:‬ען טפי‪.‬נעת‪1‬ן רי‪1‬ר התררען‬ ‫דית ל ע י ו י ט ט ו ‪M ; :‬יר‬ ‫חיי‪:‬הערגעשויי‪.‬־עיט‬ ‫דית ד‪-‬ת*ט ‪ M‬־ ‪ U‬חיננץנער <‪£‬־יירע דען‬ ‫׳‬ ‫תיי״ען צנעי־לעהי־ען י‬ ‫ט ז רות כתנדיגעגט דיח ווע^ען — דיינע רןזטי‪:‬‬ ‫החכתייפ;י‪:.‬טד‪.‬י‪»0‬טע‬ ‫ט ז חיך החבינ נעהיןיט‪,‬‬ ‫—‬ ‫‪»1‬עג‪:‬רע‪1‬וותנען !‬ ‫ח ו ‪ :‬י ה־‪£1‬ט״ג ‪pr» a V t i r n‬‬ ‫נחך קיחפפערן ‪<1‬יינע ^יפפען‬ ‫טחן הווט‬ ‫הייפט‪:‬י‬ ‫׳‬ ‫טווי? דער‬ ‫‪M‬׳<־‬ ‫!*(‬ ‫טטי»«ע !‬ ‫ו ע ר ‪<1‬ון‪,‬־ער ‪ M‬׳ ‪ ; p‬ע נ י י ן י וינוויהוט —‬ ‫חיד‬ ‫י ( ; י ע ה ע ריח ת;«ערק‪/‬נג ו!‪):‬‬ ‫ס ‪ £ :‬י ו ‪ ; :‬ע דע‪:‬‬ ‫קחשיטעז!‪.‬‬ ‫•‬ ‫קדז‬ ‫של שבועית‬ ‫בעצמי ןתהתי ארגז אשך אניח ליום צרה‬ ‫לעלות ל?‪$‬ם;גורני‪ :‬כי־האנהליא־תפרה ואין ‪-‬ז‬ ‫יבול בגפנים בחש מ^דדזית ושךמות לא־‬ ‫‪#‬ע‪1‬ה אבד־ גזר מטכלה ציאן י ואין בקר‬ ‫ביפחיס‪ :‬ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלה״"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪--:v--‬‬ ‫ד •ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪T A "v‬‬ ‫ו‬ ‫‪v‬‬ ‫'>‪•JT17:Ts‬ין‬ ‫" ‪j‬‬ ‫לזאת השמועה‪. .‬ותיזתי חרגז‪ ,‬במקומי אני ‪:‬יזדעזע‪ .‬אבר אבות ליום צדה‪ ,‬אשר‬ ‫מנוחתי זאת מוכנת למס צרה‪ .‬לעצות ובו׳‪ ,‬ע י י ן ר ‪ " :‬י ‪ .‬והנראה לי‪ ,‬א ת ר י ‪ :‬מ צ א נ ו‬ ‫‪ :‬מ ד ר ך הכתוב לכנות ההצלתה בתור והאיד כתובך ולכנוה יציאת ה ‪ :‬מ ‪ :‬בל׳ עליה‬ ‫ו‪:‬־ןיעתה בל׳ ביאה והיום ד ב ק באיר ה ‪ :‬מ ‪ :‬לכן נכון לכנות עלית ההצלתה בענית‬ ‫היום ושקיעתה בביאת היום‪ ,‬וזה מעם או‬ ‫כי‬ ‫יבוא‬ ‫יזמו יבוא‬ ‫ו נ ש פ ה ) ‪ :‬״ א כז י ( כי ראה‬ ‫י ו מ ו )תהליס לז יג(‪ .‬והנה היום והעת נרדפים לכן יתכן לכנות הברת‬ ‫ההצלאה גב בביאת ה ע ז וזה מעם וקרוב‬ ‫עתה‬ ‫לבוא‬ ‫וימיה‬ ‫לא ימשכו)ישעיה‬ ‫י ג כ ב ( ו ה ב ן זה‪ .‬ו א א ר י ‪ :‬ל ‪ :‬ו ן ביאת היזם כנוי לבקיעת ההצלתה באמור לכ; עלית‬ ‫היום כנוי נעלית ההצלתה וזה מבעם הכתוב א‪:‬ר ל ב נ י נ ו ‪:‬‬ ‫המעותד‬ ‫לעלות‬ ‫ליבראל‪.‬‬ ‫י ג ו ד כ ז ‪ ,‬ל׳ גדוד לדעתהמברכים‪ ,‬לראויהי׳ ה ד ׳ להדגש כמשבמ בעלי‬ ‫הכפל‬ ‫לעם יגודנו ריל לגודדי האויבים הוא‬ ‫א‪:‬ר אבות ליום צרה‬ ‫ע ו ל ה והוא יום צרה‬ ‫‪: t k‬בא הנת תמורת ה ד ג ‪ , :‬ובן יתבדו גד גדיד יגורנו)בראשי׳ ממ ימ(‪,‬׳ ולפי‬ ‫ד־בי יתכן‪ : ,‬א י ן יגורנו ל׳ גלו‪ -‬אי‪:‬ל הוא מגזרת העירני׳ ל ג ד ‪:‬ולתן)ישעי׳ בה יא(‬ ‫‪ :‬ה ו א ‪ :‬ם אל כוכב צ־ק הטורה ע ; בהצלתה‪ ,‬וכמוהו בא ג ל ) ב ר א ב י ז ל י א ( ‪ ,‬ובעבור‬ ‫‪ :‬ה ‪ :‬מ ‪ :‬והכוכבים נגדיים לבן ביאת הבובכ הוא עלייתו הפך ביאת‬ ‫ה‪:‬מ‪: :‬הוא‬ ‫שקיעתו‪ ,‬והפעולה הנגזרת מן ג ד הוא י ג ו ד ו י ג ד נ ו ע ל מ ‪ :‬פ מ ו ‪ ,‬וזהו מעש גד גדוד‬ ‫יגורנו‬ ‫‪:‬כתתלה יצליתהגדוד עליו אבלהואיגודבו ויצליתכו בעקב וכשוף‪.‬‬ ‫בבי׳הראי״ע‪.‬‬ ‫ואנכי‬ ‫זית‬ ‫ע"‪:‬‬ ‫וכן מעם לעלות לעס יגודלו‪: ,‬יהי׳ עולה לעט אשר ׳צלית‪ ,‬והין‪.‬‬ ‫תרגמתיו כאופן סוכל כל הפרושים‪.‬‬ ‫בתול־תו‪.‬‬ ‫לכן‪.‬‬ ‫ושדמות‪ ,‬שדה‬ ‫יז‪ .‬כת‪ :‬מעשה זית‪ ,‬כאלו לאי היה‬ ‫דיר‬ ‫ממכלה‪,‬‬ ‫הצאן כמו ממכלאות‬ ‫צאן‬ ‫)תהנים עת ע ( אלא שזה כתיב כה׳‪ .‬ברפתים‪ ,‬ידוע הוא בדברי חייל והוא בית‬ ‫הבקר‪.‬‬ ‫יח‪ .‬ואני כה׳ אענחה‪ ,‬התל כיראה ושייס כשמתה כי נבון לכו כמות בה׳‪.‬‬ ‫י ד ך ••תנקי י״יד ידינעי־‬ ‫קיזן‬ ‫ךער‬ ‫ין‬ ‫טטיוטטע‪— .‬‬ ‫יוהיג וןיך דענ יווי<‪»4‬ער‪:‬‬ ‫״ י י נ ע ר פ־ינדע החריען נ ר ק ק ‪? uirJnjiJ‬‬ ‫וועו ניי»י»עי• קנוו‪:‬פט דער‬ ‫*׳ט‬ ‫״ען‬ ‫רעבע‬ ‫פייית דית הירי־ע סחו‬ ‫שדיירע‬ ‫ב־ימט‪,‬‬ ‫דעו טיויופעו‬ ‫טטיו?) ‪£‬חן רינ־ע״ו‬ ‫•*״נע עי־געטנעג‬ ‫ענט!יקקע;רע‬ ‫‪/‬‬ ‫וויכויא‪ :‬מ־טד״ע נו״שי‪1‬‬ ‫ט פ ״ ‪ :‬ע «־‪1‬י>י יד‪,‬ן זחחטפעזד‬ ‫חו‪:‬ר |עעי־ ר ע ר‬ ‫י ח י׳כעי•‬ ‫פ״^ענבדק‪,‬‬ ‫טיויבען ני‪»1‬י»עי" ס״־תננט דית‬ ‫‪ \vn‬ד‪-‬יבוט רע‪:‬‬ ‫ניבט‬ ‫ד‪,‬ווירען‪,‬‬ ‫<‪CVI‬‬ ‫ווייד?‬ ‫‪\vcni‬‬ ‫דער הערר *׳יכע‪ :‬ר\יי‪!5‬‬ ‫ברכת הפטרה ליום שני‬ ‫‪1 1 8‬‬ ‫יטישעי• יהיוה אדני חילי וי&ם רגלי כאילות‬ ‫ועל במותי ידרכני למנצח בנגינות ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כרכות‬ ‫המפטיר ינרך‬ ‫אתתגית‪.‬‬ ‫גירוך אתה יי אלהינו מלךהעו^םצורכל־העולמיס‬ ‫צדיק בכל־הדורות האל הנאמן האומר ועושה המךבד‬ ‫ומק‪:‬ם ‪ 0‬כל־ךבךו אמת וצדק‪ :‬נאמן אתה הוא יי ^הינד‬ ‫ונאמניםךבריףןךבר אחד מךבךיףאחור לאץשוב ריקס‬ ‫כיי ^ מלךנאמןורחמל אתה• ב׳יא יי ה^ חנאמןבכל־דבריו‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ו ן‬ ‫‪1‬‬ ‫־ וי•‬ ‫‪f‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫רחם עלי־ציון כי היא בית חיעו ולעלובת נפש תושיע‬ ‫במהרה בימינו* בתך אתהיי‪ :‬משמח ציון בבניה‪:‬‬ ‫ימוזגו » אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בירן‬ ‫דוד מעןיחף במהרה יביא ועל לבנו על־כסאו לא־ישב זד‬ ‫ולא‪.‬ינחלו' עודאחרים את כב‪1‬דו * כי בשם קךשף ג ‪$‬גרן‬ ‫לושל אלכבהנר‪ 1‬לעולם‪ nyi‬ברוך אתה ןי קעןךןד‪:‬‬ ‫!‬ ‫_על־* דקתוךוה מל־* ןקןנבוךח ו^ל־* ה ב ב י ^ י ק‬ ‫ועל יום השבת הזה ועל יום חג ח״שבעורז ד־זןדץ‬ ‫ים‪ .‬אלהים‬ ‫ה׳ חילי‪ ,‬לכן‬ ‫קלות כאילות לרקוד‬ ‫לא אירא מרככות עם וככל תהפוכות‬ ‫בנמזה‬ ‫כי כמות אני כו ‪ :‬י ד ר י כ נ י‬ ‫כנגינותי‪ ,‬לכן לוי ה מ נ צ ז כ‪:‬יר‬ ‫כנגדן ככלי ‪ :‬י ר ‪,‬‬ ‫קול‬ ‫‪ :‬נ ה ומעלה לנצלו‬ ‫קול‬ ‫ה‪:‬יר‪,‬‬ ‫יטריח‬ ‫כגית העקר‪ :‬אנעים לו כנגינותי והלוי‬ ‫למנצת‪ ,‬כבה דאת אמר‬ ‫על מלאכת וגו׳‬ ‫להרים ו‪:‬ה‪:‬פיל‪.‬‬ ‫י‬ ‫ויעמלו‬ ‫הלוים‬ ‫עכז‬ ‫ל‪:‬ק ר‪":‬י ז״ל;‬ ‫נ‪:‬מע‬ ‫־‬ ‫מ י נ י ה ‪ :‬א י ן נגינות ‪ :‬ם לב־•‬ ‫כ מ ו ‪ :‬ת ‪ :‬כ ו רוכ ה מ ‪ :‬ר ‪ :‬י ם ‪ ,‬ופן עיקר‪ ,‬אלא ‪:‬אין כאן מקום כאורו‪.‬‬ ‫‪ ,oSnH^n‬ג ח ט ט חי‪:‬ט >די‪:‬ע ק ר ת פ ט !‬ ‫חו;ד ןייטעט‬ ‫ןיצער ••־ך ת ו ל‬ ‫יתי‬ ‫ע‪:‬ריש‬ ‫) צ ז ר א ג ג(‪ .‬כנגינותי‪ ,‬הוא כ׳' נעימוון‬ ‫פערןייד״עט היפפענדע פיכוע דע‪ :‬הירטען ><יר‬ ‫דע‪):‬‬ ‫רגלי‬ ‫על כעויזי• למנצי־ן‬ ‫‪H‬״‪ \V:‬הוןהען!‬ ‫טןונקינןטוער * י מ ע ד ^עזחנגע‪— .‬‬ ‫‪1‬של‬ ‫קיכ‬ ‫שבועות‬ ‫‪$‬נהת לנו יי &דנו לקדשה ולמנוחה לששון ולשמחה‬ ‫•ז״וד‬ ‫‪ - v: T :‬ן‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫|‬ ‫‪T : • :‬‬ ‫לכבודולתפארת״ על־הכל ייאלהינואנהנומוידיםלך‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V I T‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫••ו‬ ‫‪ — :‬ו ‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫ואברכים אותך ןתבךך שמך בפי בל־חי תמיד לעולם‬ ‫חןד• ברוך אתה י; מקדש השבת וישראל והזמנים‪:‬‬ ‫לשנת‪.‬‬ ‫?קום פורקן מן ^כזיא הנא ןחסךא ןרםמי‬ ‫‪t<FQp1‬‬ ‫ןסי? אריכי וםזיוני ךןיחי ןםעתא‬ ‫וכריות גו?א ונהוךא מעל‪:‬א‪ :‬זרעא ו ז ^ ן‬ ‫ןקי?‪1‬א• זרעא ד לא לפסוק ןרי ?א יכטול‬ ‫מפתגמי א‪/‬ריתא‪ :‬למרק ורבנן חבוךתא‬ ‫קדיש^א‪-‬רי כאך עאך^ךא ודי בבבלילדישי‬ ‫כלי ולריעי גלןוזא ולרישי מתיבתא ולרי;י‬ ‫ך בבגי<‪ :‬לכל־היךימיךיהיון ולכ^־תלמיךי‬ ‫סלמידיה‪1‬ןול?למךרעםקיןבאור‪:‬הא‪-‬מלבא‬ ‫ך^למאיברך‪:‬תהון‪.‬יפי^ לולהיוןןןסגא יומיהון‬ ‫ןיהןאך?הלשניהיוף ךתפךקוןף^תןמןמן ?ל‬ ‫‪#‬קא יומן כל־מךעין בי‪#‬ין מרן די בשמיא‬ ‫?הא בםעךהיון ?‪:‬ל־זמן ועדן ןנאמר אמן‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ןקום פיךקןמןשמיאחנא וחםךא ורחמי וחיי אריכי‬ ‫ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪* • • :‬‬ ‫‪ • :‬־ ! ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫מעלןא זךעאחיאןק;מא זרעאךילא‪:‬פםוקוךילאיבטול‬ ‫מפתגמי אוךןתא‪ :‬לכל קה^א קדישא הדין • רברמא עם‬ ‫ז^ריאטפלאונשןא״ מלכא ךעלמא ןברךןתסן‪:‬פיש‬ ‫‪9‬‬ ‫! ב‬ ‫סדר מתנת יד‬ ‫דדיכץ ןןסנא •ומיכון ן‪:‬תן אךכהלעניםף יתה^ךקץ‬ ‫ותשתןמן מן כל־;עקא ומןכל־מךעץבישיף מקרי‬ ‫בישמיא יהאבסעדכון״כל זמן ועדן• ונאמר אדן‪:‬‬ ‫מי שבךךאבותינו אברהם‪:‬צחק יעקב היא יבקיאת־בל‬ ‫הכ!הל הקדוש הזה • עם כל־קהלות הקדש • הם ונשיהם‬ ‫ובניהם ובנותיהם וכל־אשר־להם״ ומישמיהךים בתי‬ ‫כנסיות ?!תפלה• ומי שבאים בתוכם להתפלל• ומי‬ ‫שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה ופת לאוךהיש‬ ‫וצדקה לענןים וכל־מי לעוסקים בצרכי צבורןיאמונד־‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא ישלם שיכךם ויסיר מהם כל״מהלח‬ ‫וירפא לכל‪-‬גופםףםלח לכלךעונם וישלח ביכה והצלחה‬ ‫בכל־מעשיה ידיהם עם כל־ישראל אחיהם ונאמר אמל‪:‬‬ ‫• ר ד מתנת יד•‬ ‫א ת ר ‪ :‬פ י י ס המפטיר כרכה אחרונה)ואתר •קום פורקן ב‪:‬בת( הת‪:‬וב‬ ‫שבקהל הולך אצל כל אתד ואתד ושית בידו ו ט י ר ן לבל זכר ותועד‪:‬‬ ‫מי שברך אבותינו א^ךהםי^הק יעקב משה ואךזד־ן‬ ‫דוד ושלמה׳ הוא יביך את )ר־פ בריס(׳ בעבור שיחל‬ ‫מתנתקת ל?מד המקום ול?ביד התוךה ולכבוד הרגל‪,‬‬ ‫בשבר זה הקדוש ברוך הוא ף&מרד‪,‬ו ויצילהו מכל צרה‬ ‫וצוקה‪. ,‬וישלה ברכה והצלחה בכל מעשה;ךיו ויברכהו‬ ‫ויזכהו לעלות לרגל עם כל ישראל אמן‪ :‬אזניי‬ ‫בפולין ובניהם ובהרבה קהלות אבבנז נוהגים ל ה ז כ י ר נהוםות ואוטריס‪.‬‬ ‫ניגכיי נ‪:‬מת האנ‪.‬‬ ‫יזכיור אליהיס נשמת א יא מורי‬ ‫)כל)נ‬ ‫־ יפלי ׳ שהלך לעולמו בעניו־‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ת(‬ ‫שאני לדר צדקה בעריו בשכר זך‪ ,‬תהא נפשו צרורה בצריור הודיס‬ ‫עפ נשמת אברהם י^יחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועפ שאד‬ ‫צדי‪.‬קיפ וצךיקנייות שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬ ‫קב‬ ‫של שבועות‬ ‫נע־מ• נכמת האס‪.‬‬ ‫יזכור אלהים נשמת אמי מורתי)פליטת ת פל‪.‬נית> שהלכה לעולמה‬ ‫כ‬ ‫ד•‬ ‫• •‬ ‫י‬ ‫•‪•,‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫ב עכור שאני נ־וךר צך קדז בןעדה בשכר זה תהא נפשה צמרת‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫בצרור החיים עם נשמת אברהם י‪.‬צחק ויעקב שרה דבקה רחל‬ ‫ולאה ועם שאר צדיקים וצדקנייית שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬ ‫כעכור נבטת אכ »אס הזקנים ויתר היזיוביס•‬ ‫יזכור א‪.‬להיפ נשמת אבי ואמי זקני וזקניותי ריוךי ףדרתי אחי ואוןייותי‬ ‫בין מצד אבי בין מצד אמי שהלכו לעולמם בעבור שאני ניוךר^מןה‬ ‫בעדם בשכר זה תהץנה נפש׳יתם צרורות בצרור הזדים עם נשמת‬ ‫אברהם ‪.‬יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים‬ ‫‪:‬‬ ‫ןצךקנ»'ות ש?גן עדן ונאמר אמן‪:‬‬ ‫ז‬ ‫כעבור נשמת המומתים ינל קז‪1‬שת הש״י‪.‬‬ ‫יזכור אלהים נשטת כפליכ׳ י פלינ־ ונ^מת כל קרובי וקריוביותי הן מצד‬ ‫מ(‬ ‫כ‬ ‫אבי הן מצד אמי שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשךפו‬ ‫ושנטבעו ושנהנקו על קדוש השם בעבור שאתן ‪4‬יךלןה בעד הזכרת‬ ‫נשמותיךם בשכר זה תהמה נפשותיהם צרידות בצר‪1‬ר הדרים עם‬ ‫נשותיהם של אברהם ‪:‬צחק רעקב שרה רבקה ךךןל ןלאה ועם‬ ‫שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬ ‫נק״ק‬ ‫א י מ י הש"[‬ ‫‪ k‬מלא רהםים‪,‬‬ ‫ומזבירין נשמות הקדישי‬ ‫ואימרי׳ אב הרחמים‪.‬‬ ‫אב הרחמים שוכן מרוטים‪ .‬ברחמיו העצומים‪ .‬הוא יפקוד ברחמים‪.‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫••׳‬ ‫‪:‬‬ ‫ג ־‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ן‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪ -‬נ‪• -‬‬ ‫החםיךים והישרים והתמימים‪ .‬רן הרות הקרש ‪#‬מסרו נפשם על ך!ךשת‬ ‫דזשס‪ .‬הנ‪#‬ה;ים והנעימים בחייהם!;במותם לא נ‪5‬ךדו‪ .‬מאשרים קלן‬ ‫ומאריות גברו‪ .‬לעשות רצזן קונם וח‪5‬ץ צורם‪ :‬תקרםאלהינו לטובה‪.‬‬ ‫עם שאר צדיקי עולם‪ .‬וינקום מאיוןבנו)נ״י לעינינו( נקמת ךם עבדיו‬ ‫השפוך‪ :‬ככתוב נ• תורת משה איש האל־הים‪ .‬הרנינו גולם עטיו בי ךם‬ ‫‪ j‬־ ‪v‬‬ ‫עבדיו יקום‪ .‬ונקם ישיב לצריו וכנ‪$‬ר אדמתו עמו‪ :‬ועל ירי עבדיך‬ ‫‪T‬‬ ‫־;‬ ‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪••-:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫הנביאים ‪$‬תוב לאטד‪ .‬ונקתי דמם לא נקיתי‪ .‬ו;י שנן לציון •* י^כתבי‬ ‫הקדש;אמר‪ .‬לטרי יאמרו הגרם איהאלהיהס‪;.:‬ורע בגרם לעינינו‬ ‫ני־ ;זת‪.‬ךם עןךף השפוך‪ :‬ואומר כי דורש דמים אותם ז^ר לא שבח‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫צעק‪/.‬ע‪:‬וים‪ :‬ואומר ;ךין בגרם מלא גףות מחץ ראש על ארץ‬ ‫‪8‬‬ ‫רכה‪ :‬מנהל בדרך ישתה על כן;דים‪1W‬אשרי‪.:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סדר הכנסת ספר התורה‬ ‫‪ 20‬נ‬ ‫הש״ן לוקת סית בידו להוליכו מן הנימה זלהנטעז בהיכל ואומר‪:‬‬ ‫ןהללו אודשם ןהוה כי נקגב ‪ #‬ט ‪ 1‬לבדו‬ ‫‪?.‬קהל עונים הוד'ו_על ארץ ושכדם״•‪.‬יירם כןךן לעמיו)‪rhnr‬‬ ‫לכל־חסיךיו לבני ישך^ עם קרב‪ 1‬הללרה‪:‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫כי״ע כשחל כחול‪.‬‬ ‫נשכת‪.‬‬ ‫טזטור לדוד הכו ליהוד‪? ,‬ני אלים לדור מזמור ליהוד! האיץ ומלואד‪,‬‬ ‫הכו ליהוד‪ ,‬כביודוע־ז‪ :‬הכו ליהוד‪ ,‬תבל וישבי כה‪ :‬כי־הוא על־יטים‬ ‫כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת־ יסדה ועל־נ הרת י כוננה‪ :‬מי־יעלך‪,‬‬ ‫קךש‪ :‬קול ;הוה על־המלם אל־ כהדןהוה ומי־״יקום כמקום קךשיו‪:‬‬ ‫הכבוד הרעים יהוד‪ .‬עלימים רכים‪ :‬נקי כפים ובר־לבב אשרליא־נשא‬ ‫קדל־יקוה בכיח קול ;הוה ההדר‪ :‬לשוא נפשו ולא נשבע למרמה‪:‬‬ ‫קול להוד• שי^ר‪.‬אחים ולשבר ןהךי‬ ‫לשא בך;ה מאת להוד‪ ,‬ו^דלןד‪,‬‬ ‫א^יאךזי הלגיון‪ :‬רמןיךם כמד‬ ‫‪9‬אלד‪.‬י ישעו‪. :‬זה דור דךשו‬ ‫‪#‬נל לבנון ןשדייון כמו ‪5‬ךךאמים‪:‬‬ ‫מבקשי <‪;;$‬ף ‪.‬יעקב סלה‪ :‬ש א‬ ‫קול־יהוה חצב להבות אש‪ :‬קול‬ ‫שעדים ראשיהם והנשאי פיזוזי‬ ‫יהוד‪ ,‬יחיל מדבר יחיל יהוד‪ ,‬מרבד‬ ‫עולם רכואקלך היכוד‪ :‬טי'זד‪.‬‬ ‫לןרש‪ :‬קול ןהוה ‪,‬יחולל א״מת‬ ‫על• דן;בוד;הוד‪ ,‬עזוז ונכורןהוד‪,‬‬ ‫ויחשף יערות ובהיכלו בלו אימר‬ ‫‪ £‬ל ה ‪ ? 9‬א י שהגדיש‬ ‫וי‬ ‫?ביוד‪; :‬הוד‪ ,‬למבול לשב בקב‬ ‫ראשיהם ושאו פתחי עולם ן־כא‬ ‫^_‬ ‫מלךהכבוד‬ ‫;הוה טל־ לעולם‪; :‬הוה עז לעמו טלךהבבוד‪ :‬מי הוא זה‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫ז ן‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪I • J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫בור‬ ‫ה;‬ ‫־‬ ‫ל‪#‬ן;הוה;;רך ^ת־עמו בשלום‪;| :‬הזד‪.‬ץבא‪1‬ת הוא מלן־ הכבוד קלה‪:‬‬ ‫כשמתזירין הספר תין ההיכל אומרים‪:‬‬ ‫ובנחה יאמר שובה ןהוה רבבות אלפי ישך^‪ :‬קומה‬ ‫יהוה למנוחתך אתה וארון עזך‪ :‬כהניך ילבשו־צךק‬ ‫וחסידיך ירננו‪ :‬בעבור דוד עבךך^־ת^יב פני משיחך‪:‬‬ ‫כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזובו‪ :‬עץ חיים‬ ‫היא^מחזיקים בה ותומכיה מאשר‪:‬דרכיך‪.‬ךךכי־נעם‬ ‫ובל־נתיבותיה ‪ ' : t i b p‬השיגנו יהוה אליך ונשובה‬ ‫‪ v f r n‬ימינו כקדם‪:‬‬ ‫קכא‬ ‫חפלת מוסף•‬ ‫ועתה יגדל נא כיח אדני באשר דברת לאט‪:1‬‬ ‫י‬ ‫זכיר רחמיך !\ וחסדיך בי מעולם ד ז ט ח ‪:‬‬ ‫!תגדל ףוז_קךש ?טה ךבא^ילטאךי־בךא כךעותהרנ^ליךמלכו^‬ ‫נחץכז־ן ו?י‪1‬טיכו'ן ובחץ ךכלבית^ךאלבעגלאוכזט^קדב ואמרו‬ ‫^^א;ין‪1‬ברך‪,‬‬ ‫וישתבח ן‪.‬ין‪1‬פאר ולחרומם‬ ‫ויתהלל‬ ‫ויתנבא‬ ‫רתהרר וירזעיה‬ ‫שמה ךקולטא ?ריך הוא ל ע ל א מן כ ל בךכתא‬ ‫עחמתאדאמיךן?עלמאואמרואמן‪:‬‬ ‫אד^י ?פתי תהתה וסי‪:‬גיד תהלתך‪:‬‬ ‫ברוך אתה ״'אלהיני ו^הי אבותינו' אלהי אכךהס‬ ‫אלהי לצחק ואלהי יעקבהאלהגד‪1‬להגכ‪1‬קוהב‪1‬ךאאל‬ ‫;!ליון נ‪1‬מל ססדים טובים וקנה הכל ןז‪1‬כרחםדיאכ‪1‬ת‬ ‫ומביא גואל לבני בניהם למען‪#‬מ‪? 1‬אהבה• מלך עוזר‬ ‫ומ‪1‬עןיע ומגן• ברוך אתה‪;.‬י מגן אננרהם‪:‬‬ ‫אתה גבור לעולם ‪$‬דני קחיה מתים אתה רב להיועמן ״‬ ‫‪*3‬כלכל חלים ןחסד ?ןחיה מתים ברחמים רבים סומך‬ ‫נופלים ורוםא חולים ומתיר אסורים וקוכ^ס אמונתו‬ ‫לישני ן ן ד כד כמוך בזןל ןבורוח ומי ד‪?1‬וה ‪$‬ד מ^ןד‬ ‫^^^^מןאתהלהחיותמתים•‬ ‫נ ת ך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬ ‫‪FlftX‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪TOKfl‬‬ ‫‪VfflTl‬‬ ‫‪IT^I‬‬ ‫‪Mr‬‬ ‫נעריצךונרןך^זךכס־ור)*כל(^יח‬ ‫‪ D W l p ) Vftlp‬כ ל י‪1‬ם‬ ‫יהללוהטלה‪.‬‬ ‫‪-':‬״‪ J . •£‬ד ! !‬ ‫‪Nil‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫וןדםהל^ני״ימהיופלה‪.‬‬ ‫^ך‪8‬יק^הטלןר^ים^טךבק^‬ ‫י‬ ‫?^ובעלנרגביאךולןראזה^ליח‬ ‫יו" ־ ‪ :‬ואטרקוי^קדוש^קדוש^קדו^‬ ‫)‪F r (Tom 5.‬‬ ‫י‪ :‬צבא‪1‬ת טל* }ל ל׳^יץ ?נודו‪:‬‬ ‫לא ‪31‬‬ ‫כמה‬ ‫מוסף ליום שני‬ ‫•י כב‪1‬ד‪ 1‬מלא עזים משרתיו ש־ואלים להלזהאיהמקץםבביודז־‪ .‬לעטתס‬ ‫)״*וך י **טרו‪:‬‬ ‫ק״ימ‬ ‫ברוך ככיור ממקומו‪ :‬ח׳ ממקומו ד‪..‬יא‪.‬י‪5‬ן בדחטים‬ ‫ויחון עם המיהדים שמו ערב ובהר בכל יום תמיר ‪$‬עט‪:‬ם באהבה‬ ‫» י‬ ‫י ־‬ ‫־ » '!־'‬ ‫?ןמע אומרים‪:‬‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫‪•I f‬‬ ‫‪t i l‬‬ ‫‪t‬‬ ‫קרח שמע י‪.‬שראל ן י אליהינו ;י אחר‪:‬‬ ‫י‬ ‫״׳ אחד הוא‬ ‫־‬ ‫אליהינו הוא אבינו הוא מלבני היא מושיענו‪ .‬והוא ישמיענו ?רחמיו‬ ‫‪#‬נית לעיני ןל־חי להיות לכם לאליהים‪:‬‬ ‫אני \\ אליה*‪2‬ם‪:‬‬ ‫אדיר אדירנו י; אדונינו מה אדיר שמך ?כל הארץ‪ :‬הדה יי למלןז‬ ‫י‬ ‫_על בל ד«ןרץ בי‪:‬ים ההוא‪:‬־‪:‬ה ;י אהד ושמיואהד‪ :‬יי׳ ובדברי קךשף קתוכ‬ ‫״‬ ‫לאטד‪ :‬קרס‪.‬ימלך » לעולם ^'׳היך ציון לדו־ ודירהללו‪-‬יה‪:‬‬ ‫״׳לדיור ודיור נניד גךלף ולנןיח נצחים קךשתף נל!דיש ושבהן‪:‬‬ ‫שליחינו טשינו לא;טוש לעולם ו^ז ?‪:‬י אל מלך ‪$‬דול ולןרוש אתה‪.‬‬ ‫ץרוך אתה יי האל הקהיש;‬ ‫אתה בחרתנו מנל העמים• אהבת איותנוורצית בנו‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪;T:‬‬ ‫‪ITT‬ן•‪ITT‬‬ ‫ן‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ורוממתנומכל הי• שינות• וקדקתנו?מצותיף‪:‬וקרבת«‬ ‫מלכנו ל;‪1‬ב‪1‬ךתף• י^^לף חג־ייל והלןדוע! ;גלינו קרארן‪:‬‬ ‫!תתן־לני » אלהינו ניאהמ־ז שבתוח למנוחה‬ ‫ומועדים לש־קחה חגים וןמניםל^ע!‪1‬ן• את־יום ה ש י‬ ‫ת‬ ‫הזה ואת יום חג הש?‪:‬עות הזה• זמן מתן הורתנו‪.‬‬ ‫באהבה מלןךא קדיש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬ ‫י י ־•‬ ‫ומפני חטאינו גלינו מאךצנו ונקרחקטמעל‬ ‫אדמתנו ואין אנחנו יכולים לענותי ולראיות‬ ‫ולר־ז^תחוות לפניך ןלעשור־ן חובותינו‬ ‫בבית בחיךחך בבית הגדול והקדוש ^נקךא‬ ‫עמך;גליו מפני יהיר השלוחה במקדשך‪:‬‬ ‫יהיךצוןמלפניךיי אלהיגו ו^הי אבותינו מלף‬ ‫רדומן והעובי וסךחם' עלינו ועל מקך^זף‬ ‫ז‬ ‫ברחמיך‬ ‫של שבועות‬ ‫‪1‬‬ ‫קבב‬ ‫בךחמיך הרבים ותבנהומהךה ומלל כבודו‬ ‫^בינומלכנו^לה'כבודמלמהןז עלינו^הךה‬ ‫והופע והנק‪1‬א עלינו לעיניכל חיןכןרב פזורינו‬ ‫מבין הגויים ונפוצותינו כנס מיךבתי«<ןךץ‬ ‫והביאנו לציון עדך בדנה ולירושלים'בית‬ ‫מקךטךבשמהת עולם ושם נעשה לפנןך את‬ ‫כןךבנות חובותינו• תמירים כיסךךםיומוםפים‬ ‫כהלכתם‪ :‬ואת מוסף יום השבת הוה ואת מוסף יום‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫\‬ ‫חגה^בעותהזהנעע^־^נקדיבלפניףבאהבה‬ ‫כמצות רצונך כמו)גזכתבת ?גלינו בתורתך‬ ‫על ירי מ^ה עבךף מפי' כבודך כאמור‪:‬‬ ‫^ נ ״ וביום השבת <צני־כבע!ים בני־שנה תמימם‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪(.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •‬ ‫ו‪t•1‬‬ ‫ד<‪1‬‬ ‫ושניעשרניםסלת מנחה בלולה בשמן ונסנו‪:‬‬ ‫עילת שבת בשבתו על־עלתהתמיד ונסכה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬־ <׳‬ ‫ן ••ן‬ ‫‪• :‬ין‬ ‫‪ :‬י‬ ‫•*‬ ‫^‬ ‫‪j•11‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪#‬דז ס ר ב ן‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫ן יין‬ ‫ש נ ת ו ק ר ב ן ה י ו ם כ א ‪ 1 £‬ר לימל> בכ״• <ם״ט )אץ לאפר! ‪1‬כ״כ •עכ״ז‪(.‬‬ ‫וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליה‪1‬ה‬ ‫‪ - ;J‬־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫; ־‪•(^:‬‬ ‫•״•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ .‬־ ‪:‬‬ ‫‪r-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•CT-: T‬‬ ‫בשבעיתיכם מקרא־קדש יהיה לכםכל־מלאכת עבדה‬ ‫לא תעשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פייםבני•‬ ‫!‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|‬ ‫‪:•:‬ן‪•••:-‬‬ ‫‪>••:‬‬ ‫י ‪T‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫־‬ ‫‪T‬־»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬״ו‬ ‫בקר שנים איל אהד שבעה כבשיים בני שנה‪:‬‬ ‫‪)•JTT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪k‬‬ ‫;‬ ‫‪ITT‬‬ ‫ומנחתם ונםכיהם כמדבר שלשה עשרנים לפר‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫— ‪T‬‬ ‫ושני‪.‬עשרנים לא‪:‬ל * ועשרון לכבש דין כגקזכזי ״ ןשיעיר‬ ‫לכפר‪ .‬ושני תמירים כהלכתם‪:‬‬ ‫; ‪•• -‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫י •‬ ‫‪T T : • :‬‬ ‫לשל‪:‬שימחו במלכותך שימךי שבתןקךאיענגעםכזקדשי‬ ‫שביעי • כלם‪:‬שבעו ויתןןגנו מטייבך ונשביתי רצית ם‪1‬‬ ‫מוסר ליום שני‬ ‫ו‬ ‫וקלשתוחמךת‪:‬מים אתוקךאתזכר למעשה בראשית‪:‬‬ ‫אליהינוי^י אבותינו מלךךחמןךחם עלינו טוב ומטיב‬ ‫הדרש' לנו שובה אלינו בהמון ר ח מ י ך ב ג ל ל אבות שעשו‬ ‫רצונך בנה ביתףיכבת־לה וכונן מקישך על מכונו‬ ‫והראנו• בבנינו ושמחט בתקונו והשב בהנים לעבודתם‬ ‫ולוים לשירם ל ז מ ר ם והשב ישראל לנויהם ושם נעלה‬ ‫וגךאה' ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלנו ככתוב‬ ‫בחוךחך שלוש פעמים בשנה יראה כל־זכורף את־פני‬ ‫ןי‪^.‬היןז במקיום אשר‪:‬בחר בחג המצות ובחג השבעות‬ ‫ובחג"הסכות ולא יראה אתיפניייךיקם‪ :‬איש כמתנת‬ ‫•ידו כברכת יי אלהיך אשרנתךלך‪:‬‬ ‫והשיאנו‪.‬יןאלהיבו את בךכת מועדיך לידים ולשלוש‬ ‫לשמחה ולששון כ א ‪ $‬ר רציק‪) :‬אמרת לברכנו‪:‬‬ ‫לשנת אלהינו ואלוהי אבותינו ך‪$‬יה בענוחתני‬ ‫כןדשנו ‪9‬טצותיף ןתן‬ ‫חללןנו‬ ‫ו^ת־וךתך שמןנו םטוכף ‪,‬‬ ‫ושכחנו בישועתךןטהרלבט לעבדך‬ ‫יי אלהעו‬ ‫ויאהבו; וברצון‬ ‫ב^מת והנחילנו‬ ‫בשמחה ובששון שבת י מועדי‬ ‫רןךשך• ך?{מחו ‪3‬ך ישר^ קןקךשי שמך* בתך אתה יי‬ ‫מקדש השבת לישר^ והזמנים‪:‬‬ ‫ךצה » אלהיני געמך ישראל ובתפלתם׳ ו ה ש‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישך‪ ^.‬ותפלתם באהבה‬ ‫תקבל בךצין‬ ‫י‪0‬ר״י‬ ‫לךצין ^ י ר ע ב ו י ת ן ^ ך א ^ ע מ ך ״‬ ‫ותחדנה עינינו בשובך לציון ברחמים״ ברוך אתה‬ ‫» המחזיר שכינתו לאיון‪:‬‬ ‫ק בג‬ ‫של שבועות‬ ‫י‬ ‫‪10‬ייס ללבני‪.‬‬ ‫־ מיוליס אנחנו לך שאתה‬ ‫הוא יי ^היגו^הי ‪ ^ < Q X‬ולקינו ואאזי אב־ותינואלירד נ• ל‬ ‫מוךם א;הנו לך שאתה הוא‬ ‫‪L. L‬‬ ‫‪V : T‬‬ ‫"'‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫בשר ייוצרנויו^ר בראיית כרכות‬ ‫"י‬ ‫לעולםה‪1‬ד צור חלבי«‪ L w H‬׳ ‪ J a‬־ ‪,‬גדיל ן & ״ *‬ ‫אתה הוא ל ד ^ ל ו ר «ל ^התיוןני ו‪$‬מי‪/‬ני;ן תח״ני‬ ‫ז‬ ‫נשמותינו הנקודות לךןעל‬ ‫םוךם לך‪ .‬רוף־אל ההוךאזת‪:‬‬ ‫?‬ ‫^אותיךוטובותיךשןכלעת‬ ‫ןןרב ובלןר וצחר‪:‬ם‪ .‬הטוב כי לא״כלו רדזמיך וח?ךחם‬ ‫כי לא־תמו דזסדיך מעולם קוינו לך‪:‬‬ ‫ועל כלם‪:‬וזברך ךה‪1‬רומם שקןךמלכנו תמיד לעולםועד‪:‬‬ ‫^שמךבאמתה^שו^תנו‬ ‫ו^זךתנוסלה^ברוך אתה‪;.‬י הטובשמך ולךנאה להודות‪:‬‬ ‫ל«״זא'׳ו אבותינו ברכנו בברכה הטשלשת בתורה הכתובה על ידי משה‬ ‫‪VI‬‬ ‫״ »־‬ ‫"‪I‬‬ ‫־‬ ‫זן••!‬ ‫;‪ r‬ל‬ ‫־‬ ‫־ ‪••IV • I‬‬ ‫־ ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫?בדף האטוךה מ‪9‬יאך‪,‬רן ובניו כתנים עם לןדיושף כאמור‪ :‬ןיך?ף‪.‬ץ‬ ‫וישמרך‪ :‬יאר יי פניי אליך ויחנך‪ :‬ישא יי פניו אליה וישם לד שליום‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪| IT t‬‬ ‫שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים ערינו ועל‬ ‫^לץשךאל עמך ‪5‬ךכנו אבינו כ?• נו כאחד באור פניך כי‬ ‫באורפניך נתת לנו יי אלוזינו תורת חיים ואהבת חסד‬ ‫‪T‬‬ ‫»• ‪ -‬ן‬ ‫!•|‬ ‫•‬ ‫|‪T‬‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪'.‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫'‪I‬‬ ‫'‪'.‬‬ ‫וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך‬ ‫את־׳נמך ישראל בכל״עת ובכל־שעח בשלומך‪.‬‬ ‫ברוך אתה יי המברך א ת עמו ןשךאל בשלום‪ :‬יי‬ ‫אלהי נציור לשוני מרע ו^פתי מדבר מרפה ולמקללי נפשי תרום‬ ‫ונפשי כ?נפר לכל תהיה פתח לבי בתוךתף ובמ^תיף תךד־וף נפשי וכל‬ ‫החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם‪ .‬עשה למען‬ ‫! י‬ ‫?ןןר‬ ‫ד ‪ 1 -‬ד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬עשי‪•)v$\^-‬‬ ‫׳•»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ויו‬ ‫\^‪vip‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪ -‬ז‬ ‫‪1-1‬‬ ‫‪1 -‬‬ ‫־‪r ; -‬‬ ‫«־"‬ ‫‪- :‬ן‪I -‬‬ ‫! ז ף ו ׳ מ י ^ ר ^ ^ ן ת י י מ ף לעעז‬ ‫יחלצין‬ ‫מוסף ליום שני‪.‬‬ ‫ג**‬ ‫‪:‬הלצון ןךידץל הזשי עה ןטינך ו ^ י ‪. :‬יהיולךציון אקךי פי והגייון ל‪%5‬‬ ‫ל‪;$‬יף יי צורי ונ־ואלי‪ :‬עשה של‪1‬ם בטריוטיו הוא יעשה שליום ?גלינו‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫(‬ ‫ועל בל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יהי רצון לפני ך‪:‬י אלחינו ואלדד אב‪1‬תיט‬ ‫?זיבנה בית הטקדש בטהרה ביטינו ותן חלקנו כתיוךתך‪:‬‬ ‫כש״׳ן תוזר התסל׳ ע ד ושני ח ס י ד י ם כהלכתם)וכשכ׳עד ז כ ר לסעשד• ב ר א ש י ח (‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫וא״כ אוטרין א ז ה ר ת ‪.‬‬ ‫ב י‬ ‫אזהרתראשית ל_עמף נתת • מצות עשה ומצות לא‬ ‫‪:‬‬ ‫תעשה‪ :‬במספר במפקד הם שליש מאות וששים וחמש•‬ ‫כנגד‪:‬מות־חמה‪ :‬גם מצות עשה מאת‪:‬ם ואךבעיס‬ ‫‪:‬‬ ‫ושמונה״ כנגד אביים שיאךם‪ :‬דוקןחלרהעךתבנו‪.‬‬ ‫על ענשן ושכרן החיים והמות והטוב והרע‪ :‬הורית לט‬ ‫״‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫עשרת הדברות‪ .‬וקשית לנו עשייה כהרים‪ :‬ובשני‬ ‫נ־‬ ‫־־ ג‬ ‫‪vv‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫י"‬ ‫‪7‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י'‬ ‫ן‬ ‫‪i‬‬ ‫י ‪.‬׳ ‪?.‬‬ ‫לחות חקקתס‪ .‬ושני עולמות הנחלתם ״‪.‬על‪.‬יךי נאמן‬ ‫י‬ ‫נתתם • ובין ^ני כתבים הנחתם‪ :‬זךוז מקיא ותךגוס‬ ‫תיויה ונביאים שמונה‪ .‬וכתובים ושלשים אחד ^שר‪:‬‬ ‫הקרי הלכות ו^ךריס ששה״‪.‬ועליהם תלמוד‬ ‫שלשי‬ ‫ס‬ ‫וששה‪ :‬טעמי ?)שלו ^לשת אלפים ״ יהי שירו חמשה‬ ‫ואלף‬ ‫{‬ ‫א ז ה ר ת ראשית‪ ,‬אזהרת כגיטעריא תרייג‪ .‬דוק ותלד‪ ,‬ש;ץס וארן‪ ,‬העזת ככו‬ ‫שנא׳ העידותי ככס היום את השטים ואת הארץ ) ד כ ר י ס ל י ט ( ‪ .‬ה ז י י ס והטוכ וכו׳'‬ ‫‪ :‬ם נו״ו‪.‬‬ ‫עשרה כתרים‪,‬‬ ‫ע ‪ :‬ר ת הדכרות‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬תעשה סכרי תורה‪ .‬ונכיאיש‬ ‫שטוכה‪ ,‬בטש׳ כ״כ דף י״ד כ׳ סדרן של ככיאים יהושע בוםכויס שטואל טלכים י ר ‪ -‬י‬ ‫ה‬ ‫יתזרןאל ישעיה ותרי עשר הרי ת׳‪ .‬וכתובים טשולשיס‪ ,‬ריל עס כתוכיס הששרי^‬ ‫משולשים‪ .‬וכטש׳ כ״כ כטקום הנזכר סדרן של בתופים רית תהליס אין‪ :‬מ‪-:‬ו‪,‬‬ ‫קהלת שיר וקינות דניאל וטגלת אסתר עזרא )וכתמי׳ ככלל( דיה ה י י י י*• תקןר•‬ ‫״‬ ‫הלכות וכו‪/‬‬ ‫ששה סדר• ט ‪ : :‬ה שנהם טתקרי הלכות‪.‬‬ ‫ועליהם תלטוד שלשיס‬ ‫וששה‪ ,‬ל״ו משפתות שעליהם טצאנו תלמוד ו ה ס ‪ :‬כרכות‪ : ,‬כ ת ‪ ,‬עירןדין‪ ,‬ששתי‪::‬‬ ‫יוטא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ניצה‪ ,‬ריה‪ ,‬תענית‪ ,‬טגלה‪ ,‬טועד ק ט ן ‪ ,‬תגיגה‪ ,‬יכטות‪ ,‬כתובות'‬ ‫כדרים‪,‬‬ ‫נזיר‪ ,‬סוטה‪ ,‬גט;ן‪ ,‬קידושין‪ ,‬כ״ק‪ ,‬כ״ט‪ ,‬כ״כ‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬עבות‪,‬‬ ‫‪:‬כועי‬ ‫ת ׳‬ ‫ע״ז‪ ,‬הוריות‪ ,‬זכתים‪ ,‬תונין‪ ,‬טנתות‪ ,‬כבורות‪ ,‬ערכין‪ ,‬תטורה טעילה‪ ,‬כריתו׳‬ ‫׳‬ ‫כדה‪ ,‬ועל זולתם לא טצאנו תלטוד תוץ טן תטיד שנסדר א ז ר רכ אשי‪ .‬טעטי נישל(‬ ‫וכו‪ /‬שנא׳ ג ב י ‪ :‬ל ט י ויד<*ר שלשז אנסים משל ויהי ש״רו תטישה ואלף ) ט ״ א ה י י כ (‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫קכד‬ ‫של שבועות‬ ‫יאלף• יחידה נתונה לשישים רבוא• לעם אשר בחר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• z‬‬ ‫• • ו‬ ‫•‬ ‫יי‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫״‬ ‫» ־ ־ ‪v‬‬ ‫‪— T‬‬ ‫מש?עים לשונות‪? :‬תובה ?אותיות‪.‬עשרים ו^תים•‬ ‫יגם בשם המפורש בשבעים ושנים‪ :‬לכל אחד ואחד‬ ‫‪#‬לשה‪9‬תרים• כתובים ןאאבעאלהים מ׳עשהאדון‪:‬‬ ‫מלך הדרה ?רוב נוראות* אזהרה בשם קדשו ובשם‬ ‫‪:‬שר^‪.‬יכנה‪ :‬נקרא שמות שבעים ועמו בחר משבעים‪.‬‬ ‫ושמו '?עלה למעלח משבעים‪ :‬סךךה ?סמנים‬ ‫‪,‬‬ ‫ובמסורות• ו?רקדוקי הקירות • בריבי ממונות ודיני‬ ‫נפשות‪. :‬עטיפת הדן צהלה ורנה‪.‬יךאה ונבואה הגיון‬ ‫ומליצה תפארת ושמחה‪ :‬פרקי אגדות וערכי ענינות‪.‬‬ ‫ךקדוקיך׳ן ודקדוקי סוברים‪ :‬צור ?תבם ?סוד שלישים‬ ‫ונתנם ?אהבה לזרע המקדש‪ :‬קבלה ש ל י ש י בחדש‬ ‫השלישי• ונתנה‪.‬יחד לזרע ‪:‬שרון‪ :‬ראשית ואחרית‬ ‫ואזיל כנים׳ עירובי; דף כיא ב' מלמד‪:‬אניד על כל דבר ודבר של תורה ג׳ אלפים משל ועל‬ ‫כל דבר ודבר של סוברים חמשה ואלף טעמים‪ .‬יחידה‪ ,‬תאר לתורה‪ ,‬לכל אתד זאת?‬ ‫ש ל ש ה כתרים‪ /‬כ״כ ככל כיי וכראי שרומז על תגי האותיות מ ק ר א י ם כתרי האותיות‬ ‫בטש׳ טכתות דף כיט כי‪ .‬וכשםישראליכנה כקרא שמות שבעים‪ ,‬שבעים שטות לישראל‬ ‫ושכעים שטות להקכ״ה כטכואר כסדר לאתמול דף כ״וכ׳ ד״ה אמתיוכסלוק היוס דף‬ ‫ק״דא׳‪ .‬ושמו מעולה לטעלהימשכעיס‪ ,‬מצאתי כפי׳ הרב תזקוכי כפ׳ ואתתכן כפסוק‬ ‫‪ :‬ט ע ישראל וזיל טציכו כאגדה‪ :‬ע של שמע תלוי לפי שהקכ״ה ברא טעשיו כע׳ ע ׳ ; כיצד ?‬ ‫ישראל אתד משכעים כאומות‪ /‬האומות אתד משבעים ככהטות‪ ,‬בהמות אחד מ ע‬ ‫בעופות‪ ,‬עופות א׳ מע׳ שכדגים‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דגים א׳ טע׳ שכשרים‪ ,‬פדיס א׳ מע׳ ‪:‬כמלאכים‬ ‫וההכ״ה מלך על כולם; ועל זה יסד הפייע באזהרת ראשי׳ ושמו מעלה למעלה משבעים‬ ‫מכיל‪.‬‬ ‫כסטנים; כגון פתותות וסתומות‪ ,‬וכמסורות‪ ,‬מסרת המקרא לדעת מכין‬ ‫כל תיכות ואותיות והתשר והטלא והקרי והכתיכ וכדוטה‪ .‬עטיפת הזין‪ ,‬ר״ל לדעת‬ ‫איזה אותיות צריכים להיות טעוטפיס כזיינין שהם התגים‪ .‬צהלה ורכה יראה וכו‪/‬‬ ‫כולם מיכי לשונות של ל׳ כבואה הכמצאיס כמקרא‪ .‬פרקי אגדות כגון מדרשי אגדות‬ ‫ופרקי דר״א‪ .‬כסוד שלישים‪ ,‬עש״ה הכה כתבתי לך שלישים)משלי כב כ( ור״ל שאין לך‬ ‫דבר שלא תמצא לו רמז וסוד באתל מן השלשה ספרים אם בתורה אם כנביאים ואם‬ ‫ככתובים‪ .‬ק י ל ה ש ל י ש י כתדש השליש‪ /‬כ״כ ככל כ״י ור״ל טשה השלישי לבטן כטבואר‬ ‫׳‬ ‫לעיל דף י״ג א׳‪ .‬ראשית ואתרית תקוק בתוכה‪ ,‬ר״ל שהכל כתוב ותקוק בתורה‬ ‫מראשית מ ר י א ה עד אתרית העולם‪ .‬שירה פתיז עניו‪ ,‬משה רביכו פתיז על זאת‬ ‫שדת‬ ‫ה א ז י נ ו ה ש ט י ם ובו כתובים כל העתידות אז ש ש וכו׳ מ ו א ר ל ע י ל ‪' ,‬‬ ‫מוסף ליום שגי של שבועות‬ ‫‪»n‬‬ ‫חקוק בתוכה• והעיד עליהם שמים וארץ‪ :‬שירה פתח‬ ‫ןיניו על זאת ואמר שירות הרבה״ ופץואמר אין כאל‬ ‫ישרון‪ :‬תורה תמימה הנחיל אמן לשבטים• כדי‬ ‫להכניסם בגן עדן לעולמי עולמים‪ :‬תורה תמימה נתתי‬ ‫לכם ״ עמי ונחלתי קראתי אתכם • ניךי שאתן לכם שיכר‬ ‫טוב בעולם הזה וחלק טוב לעולם הבא‪ :‬יז׳כנגין דבדי‬ ‫•‪T-‬‬ ‫אמת וחקי צדק ושכל טוב ינחלו עושיהם לעולם ועד‪:‬‬ ‫‪v v:‬‬ ‫‪|•••.:‬‬ ‫‪viv‬‬ ‫)‪vi•:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫יי אז שש מאיות ושלש עעךה מצות • פרוש‬ ‫ענש‪ ,‬ומהן שכרן•'אמרות םהיורות מזקקיוז‬ ‫שב;‪3‬ת‪:‬ם׳ צרופיות ככסף וג־חונות כזהב‪:‬‬ ‫אהובים שמחם • ‪,‬עמויםים הקרום • בכל לכ‬ ‫נצחם• בהשמה דרשום‪ :‬את אלה הזכר לנו‬ ‫אלה מעזט • י ותךצה לנו ותמלא מקזאלוקינו‪:‬‬ ‫"‪.‬עליונים ששו ןתדזתזנים;גלזו • בקבלת ת;רה‬ ‫) ל « בקכ*‪ 1‬כלה כ ח י ב ת ‪ • ( i n n‬ףןיארכלה‬ ‫‪TqTQTy‬‬ ‫סאד נתעלה • בקבלת י‪ 1‬ם זה‪.‬עשךת הךברס‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אלהינז זאלה» אבותינו וכו תמצא בדף הקודם וגוטרין התפלה‪ .‬ק י ח ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עלינו‪,‬‬ ‫אין ב א ל ה י נ ז ‪,‬‬ ‫כדאתטול‪.‬‬ ‫ל מ נ ח ה כלכסין לביהכ״כ וטתפללין מ א ת מ ו ל ‪ ,‬ואם הוא ש ב ח טושיפץ ואני ת מ ל ח י‬ ‫וגו‪/‬וטוציאין ס״ח וקורין ג׳ בכי אדם כ פ נ ש א ‪ ,‬ומתפללין וגומרין התפלה כלאתמול‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ע ר ב י ה במוצאי י״כו‬ ‫אוטרין‬ ‫והוא‬ ‫ו ח ו ס זכו זטתפללין‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬״‪ y‬של‬ ‫ת ו‬ ‫ל‬ ‫ואוטרין א ח ה ה ו ע ח ג י בחונן ה ד ע ת ‪ ,‬ואחר התפלה אומר םשי׳ץ קדיש תתק^ל‬ ‫מ כ ד י ל ץ על הכיס אכל לא על הכר ולא על הכ‪:‬טיס‪.‬‬ ‫אגל כמוצאי שית עתפללין כבשאר׳ ט״ש‪.‬‬ ‫עלינו‪/‬‬ ‫קדיש‬ ‫יתע‪,‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫שיר ודחור ליום׳ראשון•‬ ‫א^זירה ואזמרה לאליהי בעירי‪ .‬האליהים הרועה אותי ‪$‬עוךי‪:‬‬ ‫עד היום הזח החזקת ב י ד י ‪.‬‬ ‫‪Tls-v‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫חיים וחסר עשית ע מ ד י ‪:‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪$‬תך ;י וברוך שם כבודו‪.‬‬ ‫כי על עבדיו הפליא חקרו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫אלהי מרום במה אלןךם•‬ ‫אלי וזרים לטערכה״‬ ‫‪.‬‬ ‫״ ‪. T‬‬ ‫ובמה אכף לאליהי רןדס״‬ ‫ו?ל ^צי ל^נון בבל‪.‬ערוכה‪:‬‬ ‫ואם כל בהמיות וחיות רןרוצים״ נתחים ארוכים על העצים‪:‬‬ ‫ךם כט‪:‬ם לים טכסים‪:‬‬ ‫ואף‪,‬זףיות מן‪3‬ח מכוסים‬ ‫בלול •ברבבות נחלי שמן•״‬ ‫וכחול סלת ך ש ן ו ש מ ן ‪.‬‬ ‫וליןטיוךת ‪5‬ל ראשי ^^טים‪:‬‬ ‫ו^אזןךה לבונה וסטים ״‬ ‫)ואלו נרות על המניוריות‪: .‬היד מאירות כשני ה מ א ו ר ו ת ‪( :‬‬ ‫נוןהךךי אל לחם ה‪$‬גים‪.‬‬ ‫ויין כ מ ט ר השמים‪.‬‬ ‫על ולחנות;ערוכים בןנים ‪0‬‬ ‫ו ש כ ר לנסך כעינות מ י ם ‪:‬‬ ‫לרם טשוךךים בכנף ך;נים‪:‬‬ ‫ואלו )יל ב;י אדם כהנים‪.‬‬ ‫כ ע ר ו ת ונבלים לשרים‪:‬‬ ‫וכל עצי עדן ו כ ל עצי ןעךים•‬ ‫והנזןכים מטסלותם‪:‬‬ ‫ו ^ בני אלהיס בקול תוו עתס‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אין ך י בער ואין ך י ע ו ל ה ‪:‬‬ ‫ו כ ל הלבנון ורדה כלה״‬ ‫הן כבל אלה אין ךי לעבוד‪.‬‬ ‫כי נכבךת מאיד מלכנו ״‬ ‫אמנם לא יוכלו כבךך‪.‬‬ ‫ואני נבזה וחדל אישים •‬ ‫ואין לעבדך כל לכםלך•‬ ‫ואין ךי לקרם אל ה;כ'ור‪:‬‬ ‫ובמה נכף לאדוננו‪:‬‬ ‫; ל חי אף ויי אני_עבןיך‪:‬‬ ‫'נמאס בעיני ו ש פ ל א נ ש י ם ‪:‬‬ ‫להשיב לך ‪1‬ןעיל על חסדיך‪:‬‬ ‫כי הרבית טוביותאלי‪.‬‬ ‫כי הגדלת חסדןד ע ל י ‪:‬‬ ‫•ורב שלומים לף חיבתי‪.‬‬ ‫כי עשית טובות אתי‪:‬‬ ‫זי•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫וי‬ ‫\»‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫ו ל א חיבת לי גמוליו‪.:‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫כל טובתי בל ע ל י ך ‪:‬‬ ‫על הטובות ‪ * 6‬עכדתיך‪.‬‬ ‫אחת לרב^ ‪ * 6‬גמלתיך‪:‬‬ ‫אם אמרתי אספרה נא כמו״‬ ‫ומה אשיב לך והכל ‪ ! W‬־ ‪.‬‬ ‫‪:‬מיס וכל א ש ר בם בירף ״‬ ‫ל א ידעתי ספורות למר;‬ ‫לך ‪#‬מים אף ארץ לך‪:‬‬ ‫וכלם ‪ :‬ש כ ע י ן מ י ר ף ‪:‬‬ ‫וחוצים לעשיות רצונך‪:‬‬ ‫ואנחנו• עטך וצאנך‪.‬‬ ‫י‬ ‫• א‬ ‫ג‬ ‫ואיד‬ ‫שיר היחוד ליום ראשון‬ ‫י‬ ‫ואיך נעביד ואין לאל ידנו ‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫ו ״ ‪ » 1‬״‬ ‫־‪1‬־‬ ‫ולשרפת איש בית מקדשנו‪:‬‬ ‫ו י ו ״ ־‬ ‫»‪-‬‬ ‫ואיך מגבוד ]אין ז‪3.‬ח ומנחה‪.‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־ • ‪I‬‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫ואנחנו על אדמה טמאה‪:‬‬ ‫־ ‪1‬־ ־ ‪1‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ fefr‬אנני על אטריף‪.‬‬ ‫ואני‬ ‫קאו־זי‬ ‫כי כתוב לא על זבחיך‪.‬‬ ‫הנה ‪#‬ט‪1‬ע מזבח טיוב‪:‬‬ ‫ולב נישבר ממנחה טהורה•‬ ‫ובח ובנווה לא הפאת ״‬ ‫זבחי אליהים רוח נשברה‪:‬‬ ‫ס^את ועוקד‪ ,‬לא שאלת‪:‬‬ ‫מזבח אבנה בשברון לבי‪.‬‬ ‫ואשברה אף רוחי בקרבי;‬ ‫י רום לב אשסיל ו‪#‬ת רום עיני‪.‬‬ ‫שברי רוחי הם זבוךך״‬ ‫ואר‪,‬ךע^ב?י למען אד{י‪:‬‬ ‫יעלו לרצון על מןבחך‪:‬‬ ‫ואשטיע ניקיול היוךייותף‪.‬‬ ‫ואספרה <יל נןלאותיף‪:‬‬ ‫אשר ידעה נפשי אחבירה•‬ ‫ו־‬ ‫״‬ ‫זן‬ ‫בךמייף‪:‬‬ ‫ממך כי אם ליראה אותי״‬ ‫לעביוד כשמחה ובלבב טיוב‪.‬‬ ‫ז‬ ‫‪I‬‬ ‫לא ^ףתי ‪$‬ת אבותיקם‪:‬‬ ‫מה שאלתי ומה דרשתי״‬ ‫* ‪• :‬‬ ‫־‬ ‫ויי‬ ‫ז‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫ועולתיך אוכיחך‪:‬‬ ‫על דבר זבח ןעול־ותיכם‪.‬‬ ‫־ ‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ••'»‬ ‫?י לא באגו אל המנוחה‪:‬‬ ‫ומים אין להעביר טמאה״‬ ‫*‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫אמלל גבורות ואדכרה״‬ ‫ו־‬ ‫־ •׳‬ ‫ג‬ ‫״‪,‬‬ ‫־ !־‪.‬‬ ‫יי •‬ ‫ה;כיול אוכל דבר מאומה‪:‬‬ ‫ומה אןגתך ילא גקגי*י ?ןה‪.‬‬ ‫וגם אין מספר לתבונתו‪:‬‬ ‫כי אין חלןר לגך^תו ״‬ ‫קזגיא כח לא מץאנוהו'‪:‬‬ ‫חכם לבב הוא מי ?טוהו‪.‬‬ ‫עושה גדולות ורב נוראות ״‬ ‫עד אין מספר ועד אין חר‪,‬ר‪.‬‬ ‫איזו ע‪.‬ין אישר תעידך״‬ ‫אתה לבדף מביר שבחך‪.‬‬ ‫ואין יורע בלעךיף •‬ ‫ולא ניודע ?י לאדזלןר‪ :‬י‬ ‫ואיזה פה אשר ע י ר ך ‪:‬‬ ‫חי לא ראך ולב לא;דעך‪.‬‬ ‫גם מישרתיך לא ךאוף ״‬ ‫גדול אתה ועושה נפלאות‪:‬‬ ‫ואת ה ‪#‬בח א‪£‬ר ןצ‪:‬עף‪:‬‬ ‫וכל חכמי לב לא מ צ א ו ף ‪. :‬‬ ‫ואין זולתך ייודע כחף‪:‬‬ ‫שכחות ךאויות לכבודך‪:‬‬ ‫י על כן תנן‪-‬ך כראוי לך‪.‬‬ ‫י כפי רןך‪£‬ף כב־ודף וןד^ך‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ומפי הכל בכל אילותם״ כפי מדע אשר אתה חננתם״‬ ‫ייודו פיאף העמים‪.‬‬ ‫יךריעי לך ל י הארץ•‬ ‫ויאדרוף קולות מ‪:‬ם‪:‬‬ ‫יורוך כל מלכי ארץ‪.‬־‬ ‫שיר היחוד ליום שני‬ ‫אף ירדוף ; ל ןזעטים‪.‬‬ ‫יעקב‬ ‫קל זרע‬ ‫וי‪#‬כחוך כל !‪:‬אטים‪:‬‬ ‫כי‬ ‫עבדיך ״‬ ‫את ‪#‬ס יי‪:‬הללו כלם‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬עליהם גברו חסדיך‪:‬‬ ‫אל אל־הים אטת וטלך עולם‪:‬‬ ‫כרוך אתה יחיד ומיוחד ה׳ אחד ושמו אחד ‪:‬‬ ‫׳‬ ‫ליום‬ ‫י א ג י עבדך ‪3‬ן אמתך‪.‬‬ ‫שני‬ ‫אדבר אמלל גבורותיך‪:‬‬ ‫דרכי ש ב ח ך קצתם אספרה״‬ ‫אין אליך ערוך בס^ר‪.‬‬ ‫מ ע ש י ך מהנוךאא‪1‬מךה‪:‬‬ ‫אגירה ^נצמו מס‪$‬ר‪:‬‬ ‫ז‬ ‫חקר אלוהי ל א ימצא•‬ ‫ותכלית ש ד י ‪ .‬ל א תקצה‪:‬‬ ‫ולתבוגתיו הלא אין חלןר‪.‬‬ ‫ומספר ‪#‬ניו לא ‪:‬ח‪#‬ר‬ ‫וגם אין מספר לגרוךיך״‬ ‫איזו_ע‪:‬ן אשר תעידך‪.‬‬ ‫וחי לא ראה קני כבודך‪:‬‬ ‫ואיןז אערוך ע ל אישר ל א א ר ע ‪:‬‬ ‫ואם ייאמר איש עד תכליתו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫אערוך אליו ובמתבנתיו‪:‬‬ ‫‪vi v‬‬ ‫־‪•1‬‬ ‫א ב א ואמצא תכלית ש ב ח ו ‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪V I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫בצבאותיף אות כ ב ו ד ך ‪:‬‬ ‫נבון וחכם הן ל א יד־ע‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ב‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫• י י‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫‪•.‬ו‬ ‫ל א נאמנה א ת א ל רוח‪:1‬‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ו‬ ‫יבלע כי ל^ ידע ערכיו‪ .‬אחרית פיהו ראשית דרב‪:1‬‬ ‫! •‬ ‫"‪1‬־‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫־ ו־ •‬ ‫ו ע מ ד י לא כן אנכי•‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫ופי לא אתן לחטוא וחכי‪:‬‬ ‫אספרה לאחי רןציות ךךכי א ל ‪ .‬ול‪:‬שךאל טה §‪.‬על אל‪:‬‬ ‫ככתוב א מ ר ו לאלתים‪ .‬מה ניורא מ ע ש י ך א ל ה י ס ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫ו‬ ‫ואמרת עם זיו יצרתי‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫» ־ ו‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫לי יספרו ‪#‬טי ותהלתי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫ו • • ״ •‬ ‫ו •‬ ‫במצרים ש מ ת י עלילותי ״ ל מ ע ן תספר את אותותי‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ואני עבדך על כן אס§ר‪ .‬כאשר אדרוש מעל ם§ר‪:‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫תהלל‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫נ פ ש י כת‬ ‫־‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫קרבי את‬ ‫מ ע ש י ך ‪ .‬וכל‬ ‫ן‬ ‫ן‪1‬ז‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫שם קר^ך‪:‬‬ ‫‪»:!IV‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫ואברכיה ב;ל עניני‪ .‬וב;ל לבי איוךה את אריני‪:‬‬ ‫גם בגרוני ר ו מ מ ו ת י ך ‪ .‬ו א ת פי א מ ל א ת ה ל ת ך ‪- :‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪I‬‬ ‫׳‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫ו־‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫ו •‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪IV‬‬ ‫כי ? י ע י ד תהלתך‪ .‬כל היום את תפאר‪$‬ך‪:‬‬ ‫)ואמרה‬ ‫‪•11‬‬ ‫"‪»jj‬‬ ‫נא‬ ‫»‬ ‫עזוז נוראיותיך‪.‬‬ ‫‪. I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫ואשיחה‬ ‫‪x‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫דברי‬ ‫‪r‬‬ ‫" ‪I‬‬ ‫נפלאותיך‪(:‬‬ ‫‪•/‬‬ ‫ואזגייר טו‪5‬ך וצדקותיך‪ .‬חןודיך וגבורותיך‪:‬‬ ‫אתה״‬ ‫גדול *‬ ‫• י‬ ‫ידעתי כי‬ ‫י ־ ד•‬ ‫ז‬ ‫גדלת‪:‬‬ ‫מאד » ‪r ! -‬‬ ‫אלהיס ץ‬ ‫כל ‪• v j‬‬ ‫»‬ ‫־על‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫שיר היתד ליום שגי‬ ‫אלילים אלטים רוח אי! ‪ $‬ל‬ ‫<־י ‪$‬ל ןןליוץ העטים הם‪.‬‬ ‫‪,‬ם;‬ ‫הן לעובדיהם גמול אין משיבים‪ .‬ולמה להם המה מטיבים‪:‬‬ ‫ובעת צרה אז יתהללו‪ .‬ולא יענום בי לא יועילו‪:‬‬ ‫דורשים בכל לב לרוח אץ ב ו ‪;! .‬קרוב יי אל עם קרובו‪:‬‬ ‫היוצר כל הוא אלהינו‪ .‬הוא ^שנו ולו לבד אנחנו‪:‬‬ ‫נברך שמו כי לעולם חסדיו‪:‬‬ ‫עם מרעיתו וצאן ידו •‬ ‫ז‬ ‫בן‪3‬ר לנו• טא־ד נמצאת‪3 .‬י דיוךקיף &* ןגזןת‪:‬‬ ‫ותמיד בפינו תהלתך‪ .‬ומהללים לשם תפארתך‪:‬‬ ‫ומשךרניף אף‪.‬עבך־יף‪:‬‬ ‫עד אתה בף ובלביודף‪.‬‬ ‫אשר כבוךך מלא כל הארץ‪.‬‬ ‫ואבותינו ^חרו אותך‪.‬‬ ‫לבדף‪.‬לעבוד ואין ל;י‬ ‫גם אנחנו אותך לבדך •‬ ‫והננו על‪:‬הודף‪.‬‬ ‫וכבודך על כל הארץ‪:‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נעבוד ככן אב ונכבךך‪:‬‬ ‫י‪^1‬ם ןלילה עדיף י‬ ‫י‬ ‫בפי כלנו ובלבבנו‪.‬‬ ‫אלידרנו על יחודף‪.‬‬ ‫שאתה לבדך אלהינו‪:‬‬ ‫עדים אנחנו ועביליף‪:‬‬ ‫ואין קץץתכלה לאחריתך‪:‬‬ ‫אין תחלה אל ראשיתך•‬ ‫ךאש־ון ואחרון מ^לי ךאשית‪.‬‬ ‫אין קצה אל גבהותך•‬ ‫ומכלי אחר ‪,‬יאין ל לק^ית‪:‬‬ ‫ית‬ ‫כ‬ ‫ואין סוף לעמק מדותיך‪:‬‬ ‫‪.‬על כן א־ותף יחי לא ר>‪$‬ה‪:‬‬ ‫אין לף םובב ואין )\י ?אה‪.‬‬ ‫אין צד ןצלע ןצליערף ״ ורוחב וארך)נ״א ועומק( לא‪.‬ימצעוך ״‬ ‫)אין §אה לסביביוח\ף‪.‬‬ ‫ואין תוך מבדיל כינוייך‪(:‬‬ ‫אין חכמה אשר תדעך•‬ ‫ולא ‪:‬שיג איותף ‪$‬ל מךע‪.‬‬ ‫ואין מדע אשר עיעך‪:‬‬ ‫ואין ש^ל אעך‪,‬יכין יידע‬ ‫ממך מאומה ואיכה אתה‪.‬‬ ‫ליום‬ ‫‪:‬‬ ‫ואיך בלי מאומה כל בראת‪:‬‬ ‫שלישי‪.‬‬ ‫א מ ; ם‪:‬דעתי כי אתה‪ .‬אלהי‪:‬עקנ בל יצרת‪:‬‬ ‫אתה בורא ולא נבראת‪.‬‬ ‫אתה טטית ואת כל תכלה‪.‬‬ ‫אתה יוצר ולא נוצרת‪:‬‬ ‫אתה מוריד שאול ואף תעלה‪:‬‬ ‫שיר היחוד ליום שלישי‬ ‫ונאמן להחיות מתים אתה״‬ ‫ג‬ ‫ועל יךי נביאך כןהודעת‪:‬‬ ‫• )‪^ 16‬טות אל חי ולא מתה‪ .‬מעולם ועד עולם אתה‪:‬‬ ‫משכיר ומוליד ולא נולדת״‬ ‫מןת ומוץה אין ל ^ י ף ‪.‬‬ ‫תנומה ושנה אין ל‪1 ?£‬‬ ‫י‬ ‫הלא מהדם אל חי אתה״‬ ‫ועד ל׳עיולם לא ת^תנה‪.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫» י‬ ‫‪T‬‬ ‫מאלהותף לא תתגנה‪:‬‬ ‫חדשת כל ולא חדשת‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לא יחולו זקנת ובחרות‬ ‫״‬ ‫בי לא ןסיובב איותףיג^ם‪.‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫י‬ ‫» ־י‬ ‫‪.‬־־‬ ‫ודמיון נוצר וכל ךבררןצב‪:‬‬ ‫אף לא תדמה אל ויל נ‪#‬ם‪:‬‬ ‫כל היצורים גבול םבבתם‪.‬‬ ‫\‬ ‫»‬ ‫י׳‬ ‫עליך גם שיבה ושחרות‪:‬‬ ‫ולא חלו כף שמחה ועצב‪.‬‬ ‫• ‪ -‬ן‬ ‫ז‪:‬‬ ‫מאשר בה לא נשתנית‪:‬‬ ‫חדש וגושן לא נמצאת •‬ ‫• ‪•• :‬‬ ‫מ‪1‬חץ ורופא ולא חלית‪:‬‬ ‫אל ראשיתם ולאהריתם‪:‬‬ ‫‪" V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ו ־ ן‪• -‬‬ ‫בי הברואים בגבול שקיתם‪ .‬ולימי צבאם גבול ה?ןפתם‪:‬‬ ‫ולה אין גבול ולימיך‪.‬‬ ‫‪. 1 - 1 ,‬‬ ‫ולשנותיך ולעצמה‪:‬‬ ‫‪^ p ,‬‬ ‫»•«־‪.‬־»‬ ‫על כן אינף ^ריך לכל‪.‬‬ ‫‪lv x -x‬‬ ‫לידף ולוחסדף צריכים הכל‪:‬‬ ‫הכל צריכים לצךקותיך‪ .‬ואינך צריך לבריותיף‪:‬‬ ‫בי קרם <יל ןציר ה‪:‬י‪ .£‬לבךף מאומה ‪ * 6‬נןר־כת‪:‬‬ ‫ראשית ואחרית ביך^ערוכים • אתה בם והם ברוחך שרוכים‪:‬‬ ‫כל אשר היה כראשונה‪ .‬ואשר יהיה באחרונה‪ :‬׳‬ ‫‪V‬‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫" ! ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ־‬ ‫‪T‬‬ ‫כל היצורים וכל מעשיהם‪ .‬וכל דבריהם ומחישביותיהם‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪x‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫*־‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫»‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫‪"X‬‬ ‫־ ו‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מראש וער םיוף תדע כלם‪ .‬ולא תשכח כי אתה אןילם‪:‬‬ ‫אתה בראתם ולבך ערכם‪ .‬לבדך תדע מקומם ודרכם‪:‬‬ ‫הן אין דבר טמף }‪.‬עלם‪ .‬כי ל ‪ $‬י ף נכונים כלם‪:‬‬ ‫אין חשך ואין מנ־וס וסתר• לנוס שמה ולהסתר‪:‬‬ ‫את א‪#‬ר תבלןש אתה מוצא‪ .‬בלי נטיות אליול׳ם בעת ‪£‬תל‪#‬ה‪:‬‬ ‫כי את הכל כאחת תראה‪ .‬לבדך תעשה ואינך נלאה‪:‬‬ ‫בי על גוי ועל אדם‪,‬יחד‪. .‬על בל וןדבר ?ךגע אחד‪:‬‬ ‫תשמע ברגע כל הקולות‪.‬‬ ‫זעק ולחש וכל התפלות‪:‬‬ ‫אף תבין אל ויל מעשיהם‪ .‬ברגע תדוקיור ‪ ^<p‬לכליהם‪:‬‬ ‫ולא תאריך על מחשבותיך ״ ולא תתמהמה על ‪,‬עצתך‪:‬‬ ‫אצל‬ ‫שיר היחוד ליום‬ ‫‪3‬‬ ‫אצל ע‪$‬יתך מרתף‪ .‬לקץ ולמועד‬ ‫‪,‬‬ ‫ובלם באמת בתיום ובישר•‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v vi v‬‬ ‫ן‬ ‫‪i‬‬ ‫שלישי‬ ‫רןרי^ר‬ ‫‪:‬‬ ‫מבלי עודף ו מ ב ל י ח‪1‬סר‪:‬‬ ‫• ו •‬ ‫‪v‬‬ ‫• «‬ ‫‪ v‬י‬ ‫ממך ךבר לא יאבד‪ .‬וך^ר טטך לא ‪:‬ככד‪:‬‬ ‫כל א ש ר ת ח פ ו ץ תוכל ל ע ש ו ת • ואין מי מוחה בידך מ ע ש ר ת ‪:‬‬ ‫יכולת יי בחפצו קשורה‪ .‬וברציות יי לא אחרה‪:‬‬ ‫‪*1‬‬ ‫‪V I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫• ‪I‬ן‬ ‫|‬ ‫אין ד ב ר סתר מ מ ך נכחד* ‪,‬עתידיות ועוברות ל ף ה ם ן ח ד ‪:‬‬ ‫א‪#‬ר מעולם ועד העולם‪ .‬הם כלם בך ואתה בכלם‪:‬‬ ‫חרישיות תגיד וסוד דרכיה•‬ ‫‪I v‬‬ ‫‪v1-1‬‬ ‫אל עבריה ו מ ל א כ י ת ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫»‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫ואינך ץךיך להשט‪:‬עך‪ .‬דבר סיוד וסתר להיוךמנף‪:‬‬ ‫כי מ מ ך כל סוד עלה•‬ ‫בטרם על ל ב כל ;ציר ! ע ל ה ‪:‬‬ ‫וילביכל }ברא לא תמצא‪ .‬ט^ינו עתק לא‪:.‬צא‪:‬‬ ‫י‬ ‫באין לו‪,‬קצה ו ל א ‪ :‬ח צ ה •‬ ‫ל ב ל א יתור ואין פה פוצה •‬ ‫?אין לו רוחות ואין ביו רוחות‪ .‬אין לו שיחיות ביו מוכיחות‪* :‬‬ ‫למרחוק מי י ש א ד ע ו ‪.‬‬ ‫ל ל א תחלה ו ל א סוף להגיע‪:1‬‬ ‫אגודים‪,‬אהודים תיוך וסוףוראש‪§ .‬הולב אכלום מדרושומחרוש‪:‬‬ ‫גבה ועמק נעוצים כסובב•‬ ‫חכם ל ב ךפבברן‬ ‫לאןלככ‪:‬‬ ‫סובב )נ״אםובל( הבל ומלא את בל‪ .‬ובהיות הכל ל ה י כ ב ל ‪:‬‬ ‫אין ע ל י ך ואין תחתיך• אין ח ו ץ ל ך ו א ץ כ י נ ו ת ף ‪:‬‬ ‫אין מראה וגב לאחורך‪ .‬ואין גוף לעיונם ‪:‬חורך‪:‬‬ ‫ואין ב ת ו ך ממך נבדל•‬ ‫ואין מקום ך ק ממך נ ח ד ל ‪:‬‬ ‫ואינך נןמגל מכל ונבדל‪ .‬ואין מקיום רק מטך תחדל‪':‬‬ ‫מקרה ושנוי אין כ ף נמצא' ו ל א זמן וערער ו ל א כ ל ש מ צ א ‪:‬‬ ‫‪$‬ל ןמן וכל עת אתה מבינם‪ .‬אתה עיוך^ם ואתה משנס‪ :‬י‬ ‫כ ל מ ר ע ל א ן ש י ג אותך‪ .‬אין ש כ ל אישר ‪.‬ימצא אותן‪:‬״‬ ‫?מך^ך ח;ט^ך‪ .‬כגריתך תבואתך‪:‬‬ ‫י‬ ‫חכם אתה מאליף• חי מ ע צ מ ך ואין כניליך;‬ ‫זולת חכמתך אין ח?מה‪ .‬כלתי ןנינתך אין מזטה‪:‬‬ ‫חלקת בלב חכמים שכל• וריחף תמלאם ודעתם ת ש כ ל ‪:‬‬ ‫ט^לעדי כחך אין גבורה‪ .‬ו מ ו ע ד י עזך אין עזרה‪:‬‬ ‫•‬ ‫אץ‬ ‫היחור‬ ‫שיר‬ ‫ליום ש ל י ש י‬ ‫אין נכבד כי אס כברתו ״‬ ‫‪$‬ל י&ר ו;ל טיוב מידך‪.‬‬ ‫אין חיןר לגדלתף•‬ ‫לאשר תחפוץ ;!עזות ח<‪5‬ליף‬ ‫ואין מספר לתבוכתף‪:‬‬ ‫חי וכל תו;ל ואין בל»‪£‬ך‪:‬‬ ‫ולפני הכל כל היית‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪l‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫ואין גדול כי אם ג ר ל ת ו ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אין עוד זולת הרותך‪.‬‬ ‫•‬ ‫ובהיות הכל‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪t‬‬ ‫לא לחצוף ולא ל»טוף‬ ‫כי כל קירות ל א ןחלקוף‪:‬‬ ‫ורוח כביר לא‪;.‬הך‪5‬ף‪:‬‬ ‫אף כל טנופת ל א תטנפף •‬ ‫להרותף אין חסרון‪.‬‬ ‫א ש אוכלה איש ל א ת ש ך פ ף ‪:‬‬ ‫וליחוךך אין‪:‬תריון‪:‬‬ ‫כמו היית לעולם תהיה•‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫חוסר ועורף בף ל א י ה י ה ‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ושמך מעירך לי היי‪.£‬‬ ‫‪V‬‬ ‫שאתה הוא ומנה בכל‪.‬‬ ‫‪#‬לך הכל ומטף הבל‪:‬‬ ‫כתוקף ירןרף כ ף ן ס ה י ד ו ‪:‬‬ ‫ליום‬ ‫רביעי•‬ ‫א ר ו מ ם אל־ןזי אבי ואלי‪.‬‬ ‫איחד אלהי‬ ‫י־־־!‬ ‫אל חי אחד הוא בראנו‪.‬‬ ‫‪V J‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫אנוה אלהי צורי וגואלי‪:‬‬ ‫ו ה א ר ץ בכל יום פ ע מ י ם ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לעיולם ;י ‪ r.p.jc‬אל אעי;ד‪:,‬‬ ‫אורי וישעי מעוז חיי•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫מה א ד י ר ש מ ף ככל ה א ר ץ ‪:‬‬ ‫אין כאל אש אוכלה וקנא‪.‬‬ ‫|*‪J‬‬ ‫‪L‬‬ ‫י‬ ‫אביר ‪:‬שךאל אב לכלנו‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫אדוננו א ר ו ן כל ה א ר ץ •‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫*‬ ‫» י‬ ‫נעידף וכן בף ה ע י ר ו ת ‪:‬‬ ‫ש מ ו ת ןרןךף יענו ו י ע י ר ו ‪.‬‬ ‫השמים‬ ‫ן‬ ‫‪ V‬י‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫והוד‪ ,‬ותה;ה ובכל אתה‪:‬‬ ‫הות לעולם וכן נודעת ״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ןאת }‪.‬ארץ ואת המ‪:‬ם‪:‬‬ ‫זדם מ‪:‬ם לא ןשק&ך‪.‬‬ ‫י •‬ ‫»‬ ‫מ ת ו ך מלאכתך ל א נ ח ד ל ?‬ ‫ל א ק ן ב ו ף ו ל א ךחקוף•‬ ‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫יצוריך אף לא מעטוף‪:‬‬ ‫בעשותך את השמים‪.‬‬ ‫»‬ ‫כל מ ל א ת ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כעעזותף כיל ל א נבדלת •‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫עליו תלוים כל מ א ו י י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‪T‬־‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אלהים אקת הוא אלהים חץם‪.‬־ לא ‪:‬כילו זןגמיו גיו‪:‬ם )ואיים(‪:‬‬ ‫אךיר ו א מ י ץ כח ו ר ב אונים‪ .‬אלהי האלחים ואדני האלונים‪:‬‬ ‫אלך‪ ,‬עושי אישי ובועלי‪.‬‬ ‫בורא‬ ‫אלוף ןעוךי שומרי וצלי‪:‬‬ ‫כ י ו י ש ר א ל גואל •‬ ‫ב ר ו ך אלהיס אלתי י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫בורא‬ ‫שיר היחור ליום רביעי‬ ‫*‬ ‫מטך טז^ה לא ‪!:‬יצר‪:‬‬ ‫בורא רוח הרים יוצר‪.‬‬ ‫גאה מ ש י ב גמול על גאים•‬ ‫גב־ור בקומו לערוץ בקנברה‪.‬‬ ‫על הרמים ועל ה נ כ א י ם ‪:‬‬ ‫מהדר גאונו טי לא ‪:‬ירא‪:‬‬ ‫וגדל כיח גדולות ע ו ש ה ‪:‬‬ ‫גכוה כל אישר תחתיו נושא•‬ ‫גדול הוא ושטו בגבורה‪ .‬אריה ‪#‬אג טי לא יירא‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T •1‬‬ ‫י‪j -‬‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫דודי ךגול הוא מרבבה• א ל נ ע ר ץ בסוד קדושים ר ב ה ‪:‬‬ ‫דין‪:‬תיב כ_עתיק יומין‪ .‬וןיבאו על שמאל ועל ;טין‪:‬‬ ‫הדרו והורו על בני ע ב ד י ו ‪ .‬הדור הדר הוא ל כ ל ח ס י ד י ו ‪:‬‬ ‫|־‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫זז‬ ‫ן•‬ ‫‪T‬‬ ‫הוא אל אל־הי הרוחות לכל‬ ‫ו ר א י ותיק יודע ועד•‬ ‫‪5‬‬ ‫)וא^ר חרב גאותנו‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫» »‬ ‫ן‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫}‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫בשר ‪#‬יומע תפלה טבל‪:‬‬ ‫;י למלוך לעולם ו ע ר ‪:‬‬ ‫להלחם מלחמתנו‪(:‬‬ ‫זוכר לעולם ברית ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬ ‫זה אלהינו ולו קוינו‪.‬‬ ‫כיום אתמול לו אלף ש נ י ם ‪:‬‬ ‫וזמרת יה הוא מושיענו‪:‬‬ ‫חנון יי וחסיד ב כ ל ‪:‬‬ ‫חלק יעקב יוצר הכל •‬ ‫חי העולם יי חלקי‪ .‬חכם הרזים יי חזקי‪:‬‬ ‫טוב ומטיב המלמד דעה • טהור עינלם מראות כ ר ע ה ‪:‬‬ ‫ישר יי וישר דבריו‪.‬‬ ‫ירידי ידידות מהכנות דבירו‪:‬‬ ‫י ו ע ץ וגוזר מי ןפיךנה• ויחתיף }?פעל מי י^זיבנה‪:‬‬ ‫נ‪$‬ד‪ ,‬דודי;פיו וטובו‪: .‬ראו רחזי ^ייון בשובו‪(:‬‬ ‫כגביור ‪ :‬צ א כ א י ש מלחמות •‬ ‫)וי;‪£‬ר על כןשי נגזרים‪.‬‬ ‫)כדוב שבול ון;טר שוקד‪.‬‬ ‫כביר כח ל ב כמו שחל•‬ ‫כרקב ו כ ע ש ורוחו כ נ ח ל ‪( :‬‬ ‫ך^רו לעשיות כמלןל ‪#‬קד‪ (:‬״‬ ‫כלביא וכארי ורוחו כ נ ח ל ‪:‬‬ ‫}ברוש רענן ענותנותו ‪0‬‬ ‫)כתפוח בריחו עוז אהבתיו•‬ ‫)?תפוח בעןןי ך\ער‪.‬‬ ‫ז‬ ‫נשא ‪,‬עבדיו ו‪:‬שר הדורים‪ (:‬י י‬ ‫)כדוב ש כ ו ל וכנמר שחל •‬ ‫)בארז בחור בגדלתיו •‬ ‫י עיר קנאה ל ע ש ו ת נקמות‪:‬‬ ‫ע ל י ש ר א ל גאוח‪(:1‬‬ ‫גין דודי עם י־וש^י שער‪(:‬‬ ‫)כביר כח למרגיזי אל• נוקם ׳וכטל היא ל י ש ר א ל ‪( :‬‬ ‫אני לד־וךי נחלה ודוךי לי‪(:‬‬ ‫)ביוסי טנת חלקי וג־וךלי‪.‬‬ ‫כבודי‬ ‫שיר דדחוד ליום רביעי‬ ‫)כבודי יי לא אמירנו‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫«• •‬ ‫ו»‬ ‫האמרנוהו והאמירנו‪(:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫)כאריה ישאג וככפיר ינהם‪.‬‬ ‫« ־‪ :‬״‬ ‫• ‪- :‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫ה‬ ‫‪v: V‬‬ ‫־‬ ‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫‪Vt X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫אל יהיה בנר וכאיש נדהם‪(:‬‬ ‫״‬ ‫‪-x‬‬ ‫•‪v:‬‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫‪1 -‬‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫)כרועה גבור א ש ר ל א יוכל • צאנו להציל והיה למאכל‪(:‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫«־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫ו ־ ו־‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫)בגכיור אין איל וכא־ורח‪ .‬גס וב־ורח מר צורח‪0‬‬ ‫)כאריה משחית וככפיר לעזביו• כרקב גם כ ע ש ל א ו י ב י ו ‪( :‬‬ ‫״‬ ‫•י י ‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪It‬‬ ‫ז‬ ‫‪•t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪• I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫<כניר כיח בשמיר ושית‪ .‬ולא ישאיר כיוקף זית‪(:‬‬ ‫כצפרים עפות לעירו יגן‪(:‬‬ ‫)כשמיד ושית צרים ימגן•‬ ‫)ןגשמי נדבה לנו;בא‪•) .‬מלקוש וכ^ל לך‪3‬קים בו‪• (:‬‬ ‫)כנשר ירחף על גוזליו‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ >• ‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ובצל כנפיו יחסו מיחליו‪(:‬‬ ‫‪••I‬‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫» ־ ו־‬ ‫‪VIV‬‬ ‫»‬ ‫‪R‬‬ ‫כצהרים ‪.‬על ?גירי‪,‬יגן‪ .‬ובאל ^‪$‬יו מנות ננגן‪:‬‬ ‫)לבדו)יי( הוא ונפלאו־ת גדולות ״ עושה אל נורא ע ל י ל ו ת ‪( :‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪TJ‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫לצבי ועיוור דומה דודי‪.‬‬ ‫• ‪•• 1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫?י ירןךמני אלהי חקךי‪:‬‬ ‫לפני עמו יישר ה ד ו ר י ם ‪.‬‬ ‫־‬ ‫וי •‬ ‫וינשאם על כנפי נ ש ר י ם ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫\ י•‬ ‫־ !‬ ‫ו‬ ‫••‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫לעולם חלקי הוא וצור לבכי‪ .‬כלה שארי לף ילןבי‪:‬‬ ‫)לבדו יי הוא ונפלאות‬ ‫‪r‬ן־‬ ‫‪•I‬‬ ‫גדולות עושה ורב נ ו ר א ו ת ‪( :‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫מקדם אתה לעולמך‪ .‬ואין ייודע את מקיונזף‪:‬‬ ‫מוראי אל רועי ו י ו צ ר י ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫צ ו ר ילדני מחוללי ו צ ו ר י ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫מרום ו^עיוז הוא לי ומחסי‪ .‬מגדל עיוז שם ל‪9 :‬נוסי‪:‬‬ ‫־ מ ל ך יעקב מ ש ג ב לנו•‬ ‫ה ו א מח־ודןרןנר ומוישיענו‪:‬‬ ‫מגדול ןשועות משען יהי לי‪ .‬מב^ןח אלהים « חילי‪:‬‬ ‫ז‬ ‫מ ו ש ל עולם מלכותך•‬ ‫ב כ ל דיור ודור מ מ ש ל ת ך ‪:‬‬ ‫מי יתנך כאח לי לצרה‪ .‬הושע )יי( כי ידך ליא קצרה‪:‬‬ ‫מקור חלים מרןוה ישראל•‬ ‫ל א אעזוב כי מעזי א ל ‪:‬‬ ‫מנן‪.‬ישעי וחרב נאוה‪ .‬לשמך ולזכרך נ§ש תאוה‪:‬‬ ‫מגן הוא לכל החוסים בו• א ש ר י אדם א ש ר ע‪1‬זלו ב ו ‪:‬‬ ‫נבר ונעים נאור ונורא‪ .‬נאדר ונאדר שמיו בגבורה‪:‬‬ ‫‪»•TITT*I‬‬ ‫•"‪•:‬י‬ ‫נאמן נצח לשךאל וגואלו•‬ ‫‪T I V I‬‬ ‫»ן‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫ל א ישקר א ש ר י כלח‪1‬כי ל ו ‪:‬‬ ‫נצח ישורון האל ה‪$‬מן‪ .‬מאלהיו‪:‬הוךה לא אל^ן‪:‬‬ ‫נקרש‬ ‫ומתנשא על כל הנשאים‪:‬‬ ‫י‬ ‫הנפלאים״ב‬ ‫•‬ ‫נפלא על כל‬ ‫‪2‬‬ ‫שיר היחוד ליום רביעי‬ ‫‪5‬‬ ‫נקדש ונןןךץ אלהי לןלושי‪ .‬נלון ונשגב » נ?י‪:‬‬ ‫נוקם ונוטר ובעל וזימה•‬ ‫בהל־ו נרו‬ ‫‪5‬רי‬ ‫לצריו לאויביו איש מלחמה!‬ ‫;גלי ראשי ונר לרגלי דלרו‪:‬‬ ‫ם־ובל וסולח ונושא פ ש ע י ‪:‬‬ ‫םיומןד'וסועד יי סלעי‪.‬‬ ‫םהדי יי סלעי וסתרי‪ .‬םיולח וסובל סעדי וסברי‪:‬‬ ‫|י ־ ‪* I‬‬ ‫‪•-: -‬‬ ‫י•־‪:‬‬ ‫‪!•I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סלענו)יי( ומצוךתנו‪.‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫עזרתנו ומפיןטנו‪:‬‬ ‫עזוז וגביור עזי‪,‬ועזרי‪ .‬עליון עוז לי אל ןהי;גרי;‬ ‫עיר והדיש שת סביביו סתר״ אכן אתה אל מסתתר‪:‬‬ ‫עד ממהר לשלם ^מול לאיומיו‪ .‬שומר ברית וח^דלאוהליו‪:‬‬ ‫פדה את אברהם ידידו•‬ ‫‪»r‬‬ ‫הוא יפדה מ&ךאל עכרו‪ :‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪9‬חד‪.‬יצחק ןתן פחדו‪ .‬על צרי בני‪.‬יעקב עבדו‪:‬‬ ‫כל לבבות לו אתן צדק‪:‬‬ ‫פועל וח־ודןר ודורש ובודק•‬ ‫‪:‬נדור המור אשבול הביופר‪ .‬נותן לעמו צריו בו^ר‪:‬‬ ‫צח ואדיום דור בצבאיו אות •‬ ‫••‬ ‫‪T T j .‬‬ ‫‪Tl‬‬ ‫»‪T‬‬ ‫|‬ ‫על כן נקרא יי צבאות‪:‬‬ ‫•‬ ‫|‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫צךיק יי הצור רגמים‪ .‬אבטח עדי עד בצור עולמים‪:‬‬ ‫ז‬ ‫צבא השמים משתחוים לו•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־ •‬ ‫־‬ ‫ו‬ ‫ן‪• -‬‬ ‫שרפים עומדים ממעל לו •‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫י *‬ ‫ו •‬ ‫לןדוש הוא כלל מיני לןדשות‪ .‬כתות ‪£‬לש‪,‬קדוש ט^לשיות‪:‬‬ ‫מ ר א דארעא ומךאךשמלא‪:‬‬ ‫ק;ם לעלמין אלהא ודא •‬ ‫קוני מרחם מקנא לשונאיו‪ .‬קרן‪.‬ישעי ולןריוב לקוראיו‪:‬‬ ‫י<‬ ‫רחוק מכל ואת כל רואה•‬ ‫‪• I‬‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫כי רם יי ושפל יראה‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫וי‬ ‫•• ‪V‬‬ ‫־ י י‬ ‫רועי יי לא אחלר כל‪ .‬ורב כח ורב חסד לכל‪:‬‬ ‫י‬ ‫רחום יי רופא ומחבש•‬ ‫לשבורי לב ועון כובש‪:‬‬ ‫רעי בלו הוא מחמדים‪^ .‬זשפעןיו א?!ת מתוקים וחמודים‪:‬‬ ‫ר א ש ו ן ואחרון מעולם וער‬ ‫עולם אתה אל שוכן ע ד ‪:‬‬ ‫שליט «"לך שגדא בבל ךר ודר‪ .‬ליה אנא משבח מרומם וטהךר‪:‬‬ ‫שמש ומגן ;י אלהים•‬ ‫ז‬ ‫שופט צדק ומשפיל גבוהים‪:‬‬ ‫‪£‬גיא כדן לא מצאנוהו‪: .‬שגיב בב־חיו וטי;ט‪,1‬ו‪:‬‬ ‫שלמה שמ‪ 1‬כי ישלו שלום‪.‬‬ ‫«‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫־י‬ ‫שם יי ?{היה א‪£‬ר אהיה‪.‬‬ ‫כי ידבר אל חסידיושלום‪:‬‬ ‫י‬ ‫*־ ״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫תועפות ראם מ ב?‪9‬יר וכאריה‪:‬‬ ‫שיר היחוד ליום רביעי‬ ‫שדי מא‪1‬רי מלכי ואלי״‬ ‫ו‬ ‫הללויה שמו נפשי הללי‪:‬‬ ‫‪ -‬ז • ! • • •‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪T - 1 -‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫!‬ ‫‪ -‬ו •‬ ‫•‬ ‫תתטם עם יושבי נקןעים‪ .‬השריגים ‪0‬זל‪#‬ת לרועים)נ״ארעים(‪:‬‬ ‫ועם עקשים התפל להמם‪:‬‬ ‫ההחסר התבר עמם•‬ ‫תמים דרכך תקיף מכל‪ .‬תוכללבדףל^ש־ותאתכל‪:‬‬ ‫־ * י‬ ‫תיוחלתי וסברי ותקותי •‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪• I| TIJ‬‬ ‫י‬ ‫תאות נפשי ותשוקתי‪:‬‬ ‫־«־‪-‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י• •‬ ‫תהלתי ותפארתי ועזי‪ .‬ממעי אמי ג־וחי וגיוזי‪:‬‬ ‫!•»•;•‬ ‫* * יי •‬ ‫• ‪~:‬‬ ‫ן^•‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫תמים רעים אל דעות אחד‪.‬‬ ‫« ‪"t‬‬ ‫ן ‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫כל הלבבות דורש יחד‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪ r‬י‬ ‫•«‬ ‫״ ו י‬ ‫» ‪-‬‬ ‫ליום‪ ,‬חמישי•‬ ‫מי למוך ד^יה מורה‪ .‬ניב ^ ת ל ם אתה בורא‪:‬‬ ‫מחשבותיך עמקו ורמו‪.‬‬ ‫ושנותיך לא עזמו‪:‬‬ ‫לא למתך חכמתך! ולא הבינוך תכונתך‪:‬‬ ‫לא קבלת מלכותך• ולא ירשת ממשלתך‪:‬‬ ‫לעולם‪/‬הי לך לבדך‪ .‬ולא לאחרים כבוד הודף‪:‬‬ ‫ולא תתן לאלהים אחרים•‬ ‫• ‪ -‬י‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫תהלתך לפסילים וזרים‪:‬‬ ‫ו‪• - -‬‬ ‫וי•‬ ‫ו י י ו • ־ * • •‬ ‫ו^ב־וד וגס כל ן קר מאתך‪ .‬וכביודך לא לזרים אתך‪:‬‬ ‫ז‬ ‫אתה תעיר בלחוךף •‬ ‫ותיורתף ו ע ב ד י ף‬ ‫‪:‬‬ ‫אלהינו על ־חורך‪ .‬אתה' עד אמת ואנחנו עבדיך‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪**VI‬‬ ‫•‬ ‫‪ V‬י‬ ‫‪T -‬‬ ‫••‬ ‫״‪:‬־ ־ ו‬ ‫‪VVI‬‬ ‫* " ‪ V‬י‬ ‫לפניך לא אל הקדימך• ובמלאכתר אין ‪ 1‬עמר״״‬ ‫ר‬ ‫לא נ־ועצינ ולא למךת‪ .‬בחדשך בריאות כי;?ינות‪:‬‬ ‫ממעמקי מחשבותיך‪.‬‬ ‫ומלבך כל פעליותיך‪:‬‬ ‫לןציות ךך‪3‬יך הלא הכרנו•‪ .‬ו מ מ ל י ך סן'יר? י•‬ ‫נ‬ ‫שאתה אל כל יצרת״ לבדך מאומה לא נגרעת‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫י ־ |‬ ‫‪T‬‬ ‫|־|)‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪ :‬־ |‬ ‫»‬ ‫‪.‬לעשות מלאכתך לא לחצת‪ .‬וגם ל׳עזר לא נצרבת‪:‬‬ ‫כי היית לפני הכל• ואז באין כל לא נצרכת כ ל ‪:‬‬ ‫בי מאהבתך‪,‬עבדיך‪ .‬כל בראת לכבודך‪:‬‬ ‫ולא נודע אל זולתף״‬ ‫ואין כמוך ואין בלתך‪:‬‬ ‫ולא לטמע מן אז והלאה‪ .‬ולא ‪,‬קם ולא נה;ה ולא נראה •י‬ ‫וגם אהךיך לא יהיה אל‪ .‬ראשון ןאחרון אל לשראל‪:‬‬ ‫שיר היחוד ליום חמישי‬ ‫‪6‬‬ ‫ברוך אתה יהיר ומיוחד‪ .‬יי אחר ושטו אחר‪:‬‬ ‫אישר מי יעשה במלאכתך ״‬ ‫‪v‬‬ ‫ו־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ : -‬־ ־ ‪ .‬־‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫כמעשיך וכגברריותיןד‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪"v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו *‬ ‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫אין ןןייר זולת ןצירתך‪ .‬ואין בריאה כי אם בריאתך)נ״א מלאכתך(‪:‬‬ ‫כי אתה נעלית ע ל כ ל ‪:‬‬ ‫כל א ש ר תחפוץ העשה בכל•‬ ‫אץ למוך ואין בלוןך‪ .‬כי אין אלהים זולרנך‪:‬‬ ‫אתה האל עושה פלא• ו ד ב ר מ מ ך לא י פ ל א ‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪- T‬‬ ‫מי כמוך נורא תהלות‪ .‬אלהים לבדך עושה גדולות‪:‬‬ ‫אין אותיות כמו א־ותיותיך• אף אין מופת כמו מ ו פ ת י ך ״‬ ‫אין תםןון בתבונתך‪ .‬אין גדלה מךלתך‪:‬‬ ‫וגבהו דרכי אךחותיך ‪:‬‬ ‫כי מאד עמקו‪ .‬מחישביותיך •‬ ‫אין נאוה כמו גאו^ך‪ .‬אף אין ענוה כענו^ך‪:‬‬ ‫אי; קדשה כלןדישוזך•‬ ‫אין קרבות כמו רןרברתך‪:‬‬ ‫אין צךלןה כמו צןץןינך‪.‬‬ ‫אין זרוע כזרועותיף •‬ ‫אין תש‪,‬יעה כתשובת־‪:‬‬ ‫ז‬ ‫אין קול כרעם ג ב ו ר ו ת י ך ‪:‬‬ ‫אין חנינות כחגיני^ך‪:‬‬ ‫אין רחמים כרחמנותיך‪.‬‬ ‫ואין מפליא כ ש ם ת פ א ר ת ך ״‬ ‫אין אלהות כאלהותך‪.‬‬ ‫בזלרך לחוצים להפליא נחוצים‪:‬‬ ‫?י <טמוחניך אלים מרוצים‪.‬‬ ‫ו א ש ף וחרטום ל א ןלחצוך ״‬ ‫לא ינצחוך כל החןטים‪.‬‬ ‫וכל עזם‪ .‬ולהט ל א י נ צ ח ו ך ‪:‬‬ ‫כל הקוסמים והחרטטיס‪:‬‬ ‫"י‬ ‫אתה משיב לאחור חכמים ״ ל א יוכלו ל ף לרומים וקוסמים‪:‬‬ ‫להשיב לאחור מזטוידך‪.‬‬ ‫מרצונך ל א יעבירוך •‬ ‫;‬ ‫לה&ר עצת סיור ג•זךתך‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ל א ןמהחיך ו ל א ן א ח ר ו ך ‪:‬‬ ‫עצתך תנ?ר עצת כל יועצים‪ .‬ועןך מחליש לב אמיצים‪:‬‬ ‫אתה מצרה ופחךף משוה• ואין עליך פקיר מ צ ו ה ‪:‬‬ ‫אתה מקוה ואינך מקוה‪ .‬לך קל מקוה נ‪$‬ש תרוה‪':‬‬ ‫וכל ןקר א ש ר כ ך א ץ ד מ י ו נ ם ‪:‬‬ ‫^‪1‬״^‬ ‫ו ב ל רי‪^ *1^,‬‬ ‫לא מחשב־ותם מחשב‪#1‬יך‪.‬‬ ‫ואין‬ ‫דמיון נפלא אלהינו•‬ ‫כי אין ב־וךא זול‪0‬ך‪:‬‬ ‫ואין חקר נשגב א ד ו נ נ ו ‪:‬‬ ‫ןחור טבל סתור מןיטום‪ .‬מ^ל עטים וט^ל <יטוס‪:‬‬ ‫יק‬ ‫היחוד‬ ‫שיר‬ ‫חמישי‬ ‫ליום‬ ‫ן‬ ‫ךק מכל ךק וצפון מ כ ל ‪ .‬צפון מכול מכל ן כ ו ל ‪:‬‬ ‫• נשייכ מכל נשגב ונעלם‪ .‬מבל נעלם ושמיו לעולם‪:‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪» I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: V J‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫גבוה מכל גבוה ‪ ,‬ו ע ל י ו ן ‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪» : V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫מכל עליון ומכל ח ב י ו ן ‪:‬‬ ‫חבוי ועטוק מכל עמוק‪ .‬לב כל רעת עליו חמוק‪:‬‬ ‫שאין ש כ ל ומדע וחכמה‪ .‬יכולים להשוות ל ו כל מאומה‪:‬‬ ‫לא משיגים לו איך ובמה‪ •.‬לא מימאים ליוןקר ד־ו^ה‪:‬‬ ‫מקרה ו ע ר ע ר ושנוי וטפל• וחבר ומסמך א ו ר וגם א ו פ ל ‪:‬‬ ‫ולא מוצאים לו מראה ‪ $‬כ ע ‪ .‬ולא ?ל מבע אשר שש ו‪#‬בע‪:‬‬ ‫לכן נבוכות כל עשתונות•‬ ‫ונבהלות כל החשבוניות‪:‬‬ ‫ו;ל שרעפים וכל הרהורים‪ .‬גלאים לשום ביו שיעוךים‪:‬‬ ‫מלתארהו ומלפרסמהו‪:‬‬ ‫מ ל ש ע ר ה ו ומלהגכילהו‪.‬‬ ‫ביל ש?לנו חפשנוהו‪ .‬בטךענו• למצוא מה הוא‪:‬‬ ‫אך ממעשיו הכרנוהו‪:‬‬ ‫לא מצאנוהו ו ל א ידענוהו•‬ ‫שהוא לבדו יוצר אחד‪ .‬חי וכל יו;ל וח;ם מיוחד‪:‬‬ ‫על כן נקרא אלהי ק ד ם ‪:‬‬ ‫כי הוא היה לכל קודם •‬ ‫בעשותו בלי כל מאום את ביל‪ .‬ידענו כי הוא כל יכול‪:‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫* ‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז־ ו‬ ‫באשר מ ע ש י ו בחכמה כלם•‬ ‫•‬ ‫ידענו כי בבינה פ ע ל ם ‪:‬‬ ‫ב;ל יום וייס בחךשיו ?לם‪; .‬דענו כי הוא אליהי עולם‪:‬‬ ‫ב א ש ר היה קורם ל כ ל ם ‪ .‬ידענו כי הוא חי)וקים( לעולם‪:‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫» ‪-‬‬ ‫|‪V‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫| ‪I-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪I‬‬ ‫ואין להרהר אחר‪ .‬ייצרנו‪ .‬בלבנו ולא כספוךנו‪:‬‬ ‫ל מ מ ש ו ג ו ר ש ל א נשערהו‪.‬‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לטפל ותואר לא נרמהו‪:‬‬ ‫‪•• T t‬‬ ‫נ ־ ; ־ ״‬ ‫ז‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫ולא נחשבהו לעלןר ונ^ב‪ .‬ולא למין ו;ל איון ולקל נקצב‪:‬‬ ‫כל הנראים והנשכלים•‬ ‫;‬ ‫‪•-‬נ•‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫ו‬ ‫והמדעים ב ע ש ר כלולים‪:‬‬ ‫;‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ושבע כמייות וששת נדיות‪ .‬ושלש גזריות ועתות ומדות‪:‬‬ ‫‪- V I‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V ~ I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;••‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫הן בבורא אין גם אהד• כי הוא בראם כלם י ח ד ‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•I\TT :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בלם יבלו אף‪.‬יחליפו‪ .‬הם ייאבדו ואף‪,‬יסיופו‪:‬‬ ‫ואתה תעמוד ותבלה כ ל ם ‪.‬‬ ‫* ( כ ל הנראי׳‬ ‫כי הי וקים אתה ל ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫יכו׳ הל׳ הזה נעצסוהוא ל׳ ר ׳ םעדי׳גאון זיל נמאמר פני מספרו האסוני‪/‬‬ ‫ונלאו סםפרשיס כולם לעמוד על סודו להעדר ידיעתם נתכםמ ההגיון‪,‬לכן אנאיקינילוע‬ ‫כי‬ ‫ל‬ ‫ה י ח ו ד‬ ‫ש י ר‬ ‫ש ש י •‬ ‫ל י ו ם‬ ‫לעיושהו‪:‬‬ ‫מעע‪1‬ד‪,‬‬ ‫לכרף‬ ‫ו ‬ ‫ידמה« ‪ _ ,‬״‬ ‫ולא ‪ , ,‬״‬ ‫ייוצר נל הוא‪, .‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫אתה ‪ $‬־ ‪11‬‬ ‫־ ?‬ ‫ואף שמ;ם לא ןכלכלוך‪:‬‬ ‫כל הארצות לא יכילוך •‬ ‫אז)נ״א אף(;חילו מים דדים‪ .‬מ‪.;$‬יך אליהים ודים‪• :‬‬ ‫רעשה ארץ ונסו מים‪ .‬וכטפו)מים(מן השמים‪:‬‬ ‫‪• ••T|-T‬״•‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫‪I‬‬ ‫| ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫נועה לבדך השמים‪ .‬ריולןע הארץ על הט‪:‬ם‪:‬‬ ‫‪r‬״ •‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫עשית כל חפצך לבדך‪ .‬ולא נצרכת עזר כנגדך‪:‬‬ ‫‪V11‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪:r:‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪I‬‬ ‫סועד אין מי‪:‬סעדך‪ .‬הכל ממך ומידך‪:‬‬ ‫ככיהך אז כן עתה ודעתך‪ .‬ולעולם כל כבודך אתך‪:‬‬ ‫ולא יעפת ולא יגעת‪ .‬כי במלאכתך לא עמלת‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• | ־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫||‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כי בדברך כל ןצוךיך• ומעשה חפצך במאמריך‪:‬‬ ‫ולא אחרתי ולא מהדתי‪ .‬הכל עשיתיו יפה בעתו‪:‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫• ־ ן‬ ‫־‬ ‫• ־ ‪I‬‬ ‫‪vT‬‬ ‫ן־ •‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫מבלי מאומה כל חדשת • ואת הכיל בלי כל) ״א כלי( פעלת ״‬ ‫נ‬ ‫ועל לא יסוד הכל יסדת‪ .‬ברצון רוחך כל תלית‪:‬‬ ‫‪•I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫‪T J - T‬‬ ‫י‬ ‫• |‬ ‫| ־'‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫זרועות עולם את כיל נושאיות • מראש ועד סוף ואינם ?לאות‪:‬‬ ‫בע‪;:‬ך לא דבר הול!שה‪ .‬רצונך קל דבר רוחך עיועזה‪:‬‬ ‫לפעלתך לא דמית•‬ ‫אל כל הואר לא שוית‪:‬‬ ‫ולא ל‪,‬ךק‪5‬ה למלאכתף מלאקה‪.‬‬ ‫לרצונך לא קדמו ואחרו‪.‬‬ ‫חכמתך היא הכיל ^רכ־‪:‬‬ ‫ועל חפצך לאנוםפויוחסרו‪:‬‬ ‫מכל ח?^ך ליא ^יכחת״ וךןר אחד לא חפרת‪:‬‬ ‫לא החסרת ולא העדפת•‬ ‫אתה תשבחם ומי התעי;ם‪.‬‬ ‫החלות בחכמה‪,‬עשיתם•‬ ‫הס‬ ‫מראשית‪.‬ועד אחרית ^שרם‪.‬‬ ‫מקרים 'המשיגים לעצם והס‬ ‫ו ד ב ר ך ק בם לא פעלת‪:‬‬ ‫ן ש ? ץ דבר לא ננ!‪¥‬א בם‪*:‬‬ ‫בתבונה ובדעת כליהם‪:‬‬ ‫ןאמת וביוקר וטיב‬ ‫הכסוח והאיכות‬ ‫‪:‬אתרים‬ ‫ךאו‪:‬ם‪:‬‬ ‫והמצטרף והאנה ו ה ש צ נ‬ ‫ו ה מ ת י הוא הזמןוהלז הוא ה ק ט ן ו ה פ ו ע ל ו ה ם ת פ ע ל ; ויאמר נן רשד כי נמאטר ה כ מ ו ת‬ ‫מצאו ש ב ע ה מיני׳ והם ה מ ס פ ר ‪ ,‬והגשם‪ ,‬והשטת‪ ,‬ו ה ק ו ‪ ,‬והמאמרים‪ /‬ו ה ז ק ‪ ,‬והסקוס י‬ ‫י‬ ‫ומספר מיני ה פ ו ע ל ו ה ם ת פ ע ל ה ם ש ש ה כמספר מיניהתכועות ו ה נ ד י ר ו ת המשיגיס‬ ‫לעצם נהשתנותו‪/‬שנים מהם נמאמר העצם והם ה ה ו ו י ׳ ו ה ה פ ס ד שהם שנוי ימצאו ‪ 3‬ן ע‬ ‫‪0‬‬ ‫׳‬ ‫ש י ר היחוד ליום ש ש י‬ ‫הקדמת במעשי יריך •‬ ‫רוב רחמיך וחסדיך‪:‬‬ ‫״‬ ‫כי רחמיה וחסדיןל‪.‬‬ ‫"״ ג ״ ‪ v‬ו‬ ‫הלא מעולם על עבדיך‪:‬‬ ‫•דז׳‪,‬׳ ו‬ ‫״‬ ‫‪1‬־‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫ועד ל א כל חי הוכן ל כ ל כ ל ‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ומזיון ומכון תעשה כפי כל‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לפני אוכל חתן א כ ל ‪:‬‬ ‫«‪v‬‬ ‫יי‬ ‫־ ‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־נד‬ ‫י‬ ‫אדר מאורות מטול שלמה‪:‬‬ ‫בטרם כל יצור מאור גדלתי‬ ‫ואחר כל מאור נתגדלת‪:‬‬ ‫י•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אז הכינותם לאחרונים‪:‬‬ ‫«‬ ‫אז‪,‬עטית איור כשלמה‪.‬‬ ‫ו־׳‪ :‬ו‬ ‫צרכי הכל בא‪#‬ר לבל‪:‬‬ ‫ש ל ש ת ימים הראשונים‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ח‬ ‫־־‬ ‫• ‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫אז באין ל‪5‬וש הוד והדר לובעז‪ .‬עד לא א־וךג גאות לבש‪:‬‬ ‫ו ~ ׳‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫ן ז ז‬ ‫‪-‬‬ ‫איור כ ש ל מ ה וכמעיל עוטה•‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪• I‬‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪~' I‬‬ ‫״‬ ‫י*‬ ‫‪-‬‬ ‫שמים כיריעה נ ו ט ה ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• f -‬‬ ‫־ •‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫עשית בם לאורים דרכ״ים‪ .‬ורציוא ושוב בנחת מהלכים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫| י • '‬ ‫‪• I‬‬ ‫|י‬ ‫הבדלת כין מלס ל מ ‪ :‬ס ‪.‬‬ ‫! ־" ~‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫במתיחת רקיע השמלם‪:‬‬ ‫מזונות מעונות )‪%‬ךץ מים; ועוף;עיופף על)פניךלןיע(הקמ‪:‬ם‪:‬‬ ‫»‬ ‫עשב והציר לבישה א ד מ ה ‪.‬‬ ‫ו י •‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ :‬־ י י‬ ‫ב?ןרן שמן גן נטעת‪.‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪- :‬י‬ ‫‪- 1‬‬ ‫״‬ ‫ך י מחסוריו א ש ר יחסר ל ו ‪:‬‬ ‫כל מעשיך בידיו תתה‪.‬‬ ‫|‪T‬‬ ‫‪1‬־ •י‬ ‫ו י‬ ‫י‬ ‫אל האדם אקר עשית‪:‬‬ ‫עזר כנגדו ןןעזית לו‪.‬‬ ‫'‪.‬־ ‪I‬‬ ‫מאכל לחיה ולכל בהמה‪:‬‬ ‫ותחת רגליו‪.‬הבל עתה‪:‬‬ ‫‪*"I‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪ :‬י‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫להעלות מחם בקר ו צ א ן ‪ .‬על מזבחך‪.‬יעלי ל ר צ ו ן ‪:‬‬ ‫להדרת קודש ולתפארת‪:‬‬ ‫עשית ליו כתונת לשרת‪.‬‬ ‫ש מ ת בקרבו חכמת אלהיס •‬ ‫«‬ ‫־ ו ־י‬ ‫י‬ ‫•יו‬ ‫‪s‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪VI‬‬ ‫לא מנעת על פני אדמה‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪ • • :‬ג ־ י •‬ ‫־‬ ‫‪1-1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ו ‪V V‬‬ ‫•‬ ‫‪VI‬‬ ‫צרכי אדם ובלם בחכמה‪:‬‬ ‫י י ‪:rjrI‬י \‬ ‫מ ע ש י ף מאיד ר ב ו וגדלו•‬ ‫רבו וגדלו מאיד מעשיך‪.‬‬ ‫כיל פעלת למענך״‬ ‫כי יצרתו ל ך בצלם אליהיס‪:‬‬ ‫ו ש מ ך יי כלם ןהללו‪:‬‬ ‫ייודוך‪;.‬י בל מעשיך‪:‬‬ ‫ולכבוךך כל קנינך‪:‬‬ ‫הצל עצמו והוא שיפשוט צורה יילבוש צורה אקרת ונשתנה מעצם אל עצם א ק ר ‪ ,‬ושני' מהם‬ ‫נמאמר הכמות והם הצםיחה והיינו השינוי מקטנות לגדלות‪ ,‬וההיתוך‬ ‫הגדלות לקטנות ‪ /‬ואתד כמאמר האיכות והוא השינוי בתכונותיו‬ ‫והוא שינוי‬ ‫ממראה אל מראה או‬ ‫מקור אל חום וכדומה‪ ,‬והוא הנקרא שינוי גסתס ‪ ,‬ואקד מהם במאמר האנה והוא‬ ‫ההעתק ממקום אל מקום ויאמר עוד כי לכל גזירה‬ ‫ג׳ מיני ניאור‪,‬ביאור בגדר והוא אשריתתברמסוגוהבדל כאמרנוהאדם הוא חי מדבר‪,‬‬ ‫וביאור בחוק והוא המתתנר מסוג וסגולה או סקרה כאמרנו האדם הוא חי ציחק א‪ 1‬חי‬ ‫נותב וכדומה‪ ,‬וניאור אינו לא נגרר ולא בחק והוא המתתנר מסין ומקרה כ א ס ר ט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר״ללכל מאמר גוזר זקותן יתכנו‬ ‫נראזנן‬ ‫‪8‬‬ ‫שיר היחוד ליום השית•‬ ‫יום השבת על כן ברכת‪:‬‬ ‫אז בייוס השביעי נתת‪.‬‬ ‫ועל כל פועל תחלה ערוכה‪ .‬חםידיף בכל עת יבךכוכה‪:‬‬ ‫ברוך ;י יוצר כלם‪ .‬אלהים דדים ומלך עולם‬ ‫כי מעולם על עבדיך •‬ ‫ובמצרים החלות‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫רוב ךחמיף וחסריף‪:‬‬ ‫להודיע בי מאיד נעלית‪:‬‬ ‫מל כ ל אלהיס בעשות בהם״שפטים נדלים ובאלהיהס‪:‬‬ ‫ןנביןעך ‪:‬ם םוף עמך ךאו‪ .‬ה;ר הגדולה ףיךאו•‪:‬‬ ‫נהגת עמך ל ע ש ו ת ל ך • שם תפארת להראות ג ד ל ך ‪:‬‬ ‫וגם העבים נטפו מ‪:‬ם‪:‬‬ ‫ודברת עמם מן השמים‪.‬‬ ‫ידעת לכתם כמדבר• כ א ר ץ צ ץ ז א י ש ל א ע כ ר ‪:‬‬ ‫י תתה לעמך דגן עטים‪.‬‬ ‫ו ן ? נ ך שאר ומצור ק‪:‬ם‪:‬‬ ‫ת ג ר ש גוים רבים עמים • יירשו ארצם ו ע מ ל ל א מ י ם ‪:‬‬ ‫וי**‬ ‫•־‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫• ו‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫ו‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫)־עבור ישמרו הקים ותורות‪ .‬אטרות ן; *{?ןריות פןהיורות‪:‬‬ ‫ויתעךנו במרעה ש מ ן • ומחלמיש צור פלגי ש מ ן ‪:‬‬ ‫בנוחם בנו עיר קךשך‪.‬‬ ‫י‬ ‫ויבארו בית מרןךשך‪:‬‬ ‫ו ת א מ ר פה אשב לאךך• ימים צדה ב ר ך א ב ר ך ;‬ ‫כי שם יזקחו זבחי ^ךק‪ .‬אף כהנ\ך ילבשו צדק‪:‬‬ ‫ובית הלוי נ ע י מ ו ת ; ז מ ר ו • ר ף י ת ת ע ע ו אף י ש י ר ו ‪:‬‬ ‫בית ישראל ויראי יי‪ .‬יבכרו ויודו שמך יי‪:‬‬ ‫*‬ ‫י * ‪ .‬״!‬ ‫‪-‬‬ ‫ן• ן ך‬ ‫ןע‬ ‫ו ־ ‪1‬‬ ‫י!‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫וי‬ ‫הטיבות מאיד לראשונים• כן תטיב גם ל א ח ר ו נ י ם ‪:‬‬ ‫י יי תשיש נא עלינו‪.‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~T‬‬ ‫כאשר ששת על אבותינו‪:‬‬ ‫־‪1‬־־•‬ ‫־ « • ־‬ ‫‪1‬־‬ ‫״‬ ‫אותנו להרבות ולהטיב • ונודה ל ך לעולם כי ת ט י ב ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫;י תב?‪ '0‬עירך מןזרה‪.‬‬ ‫כי עליה שטף נך<א‬ ‫‪:‬‬ ‫וקרן דוד תצמיח בזת• ותשכון לעולם יי בקרבה‪:‬‬ ‫י זבחי צדס עטה נזכחה‪ .‬וכימי קרם תערב מנחה‪:‬‬ ‫כיאונןשהוא אדם לבן או סופר םהיר; ושלש‬ ‫ו ש ל ש מדוח הם הס הידועות נשם ג׳ רחקיס שהם האורך והרותב והעומק;‬ ‫ע ת ו ח ה ם התולףוההוה ו ה ע ת י ד ‪,‬‬ ‫והס צורת‬ ‫הקו והשעת והגשם; והנה העניניס הנזכרים הם מקיפים כל הנמצאות ע ם משיגיהס‬ ‫ומשיגי משיגיהס וכולם שינויים בגשמים ונמקריהס לכן אין גם אתד מהם נ נ ו ר א י ת‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬־;וא נורא כל עצם וכל םקרה והוא מרומם מכל שינוי והשתנות ואין כס ברעיון לתעוס‬ ‫נ ו כל מאזמה•‬ ‫ט‬ ‫שיר היחוד ליום השבת‬ ‫וברך עטך באיור פניך• כי חפצים לע^ות רצונך‪:‬‬ ‫הבט נא עטף כלבד‪:‬‬ ‫וברצונך תעשה חפצנו׳‪.‬‬ ‫בחרתנו היות לך לעם' סגלה • על עמף ברכתך סלה‪:‬‬ ‫ונהלל לשם תפארתך‪:‬‬ ‫ותמיד נספר תהלתך‪.‬‬ ‫ומברכתך עמףיבךך• כי את כלא^ר תברך מביך‪:‬‬ ‫ואבךכבה כל ימי צבאי‪:‬‬ ‫ואני בעודי אהללה בוראי‪.‬‬ ‫יהי שם יי מבורך לעולם• י מן'העולם ועד העולם‪:‬‬ ‫ככתוב בתך יי אלהי ישראל טן העולם ועד העולם• ויאמרו כל‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫!י‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪" V I‬‬ ‫•‬ ‫ן ו‬ ‫•י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫העם אמן והלל ליי‪ :‬ענה דניאל ואטד להוא שמה די אלהא מברך מן‬ ‫עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבמ־תא די לה היא‪ :‬ונאמר ויאמרו הלוים‬ ‫יש־?ע וקדטיאל בני חשבניהשרביההיודיה שבניה פתהיה קומו ברבו‬ ‫את י י אלהיכס טן הע־ולם עד העולם ויברכו שם בברך ומרומם על בל‬ ‫ברכה ו‪-‬תהלה‪ :‬ונאטר ברוך יי אלהי ישראל טן העולם ועד העיולם ואטד‬ ‫‪T ,‬‬ ‫|‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ViV‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫|‪V‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫• ‪T I‬‬ ‫‪ I‬־‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫י ‬ ‫כל העם אמן הללויה‪ :‬ונאטר ויברך דויד את יי לעיני בל הקהל וייאמר‬ ‫‪T »T‬‬ ‫דויד‬ ‫‪ - T‬׳ ־ ‪1‬־‬ ‫י‬ ‫‪ V : V I‬־ ־ויי•‪• r •.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T •• ••: T J‬‬ ‫‪T IT-‬‬ ‫*‬ ‫בתך אתה יי אלחי ישראל אבינו טעיולס ועד ע‪1‬לם‪:‬‬ ‫שיר הכבוד•‬ ‫כש‪1‬ותתיס ‪ jnfc‬ס י ן ד ‪ :‬לאנעים זמירות יש לאטר ד' פסולים אלו‪.‬‬ ‫ש א ו ש ע ר י ם ר א ש י כ ם ו ה נ ש א ו פ ת ח י עולם ויבוא מ ל ך ה כ ב ו ד ‪:‬‬ ‫זרז‬ ‫מי‬ ‫מלו‬ ‫ר־זכבור* ה ׳‬ ‫עזוז וגכור ה ' ג מ ר ם ל ח ם ר ־ ; ‪:‬‬ ‫ש א ו ש ע ר י ם ר א ש י כ ם ו ש א ו פ ת ח י עולם ו י ב א מ ל ך ה כ ב ו ד ‪:‬‬ ‫סי‬ ‫ה ו א זה מ ל ך ה כ ב ו ד ה׳ צבאות ה ו א מ ל ך ה כ ב ו ד ם ל ה ‪:‬‬ ‫אנעים‬ ‫זטירוח ושירים אארוג‪ .‬כי אליך נפשי‬ ‫תערוג ז‬ ‫נפשי חמדה בצל ןךיך‪-‬ילועת כליךז סודך‪:‬‬ ‫מדי דברי בכביוךך•‬ ‫הומח לבי איל‬ ‫ד‪;:‬ךך‪:‬‬ ‫על כן אדבר בך נכבדות • ושמך אכבד בשירי ןדירות‪:‬‬ ‫*״ם א ״ ב ‪.‬‬ ‫אספרה בביוךך ולא ראיתיך•‬ ‫אךטך אכנך ולא ידעתיך‪:‬‬ ‫כיד נביאיך כסוד עבךיףי ךמית הדר כבוד הודף‪:‬‬ ‫גךלתך וגבורתך •‬ ‫‪ : :‬ו לתלןף פעלתך‪:‬‬ ‫״ ג‬ ‫‪3‬‬ ‫דמו‬ ‫שיר הכבוד‬ ‫דמו אותך ולא כפי ישך• ולשרוף לפי מעשיך‪:‬‬ ‫הטשילוך ברוב חזיונות‪' .‬הנף אחד בכל ךמיונ־ות‪:‬‬ ‫ויחזו בך זקנה ובחרות״ ושער ראשך בשיבה ןשוזרות‪:‬‬ ‫זקנה בי‪1‬ם דין ובחרות בי‪1‬ם ?ןךב‪ .‬כאיש טלחטות ידיי ל ו ך ב ‪:‬‬ ‫הבש כבע ישועה בראשו • הושייעה לו ;מינו וזרוע קךשו‪:‬‬ ‫טללי אורות ו^שיו נטלא‪.‬‬ ‫וקוציותיו ךםיםי ל;לח‪:‬‬ ‫ןתפאר בי כי חפץ ב י י וחוא‪.‬יהיה ^י לעטרת צבי‪:‬‬ ‫כתם טה‪1‬ר פז ךטות ראשו‪ .‬וחק על טצח כבוד שם לןךש‪»1‬‬ ‫לחן' ולכבוד צבי תפארה״ אמתו לו עטרה עטרה‪:‬‬ ‫ז‬ ‫טחלפ־ות ראש‪ 1‬כביטי בחרות‪ .‬קוצותיו תלתלים עח‪1‬רות!‬ ‫נוח הצדק צביתפארתו• יעלה נא על ראש למרותו‪:‬‬ ‫וצניף טלוכה צבי תפארת‪:‬‬ ‫םגלתו תהי ב;דיו עטךת•‬ ‫י‬ ‫עמוסים נשאם‪/‬עטךת ענךם • מא‪£‬ר יקרו בעיניו כבדם‪:‬‬ ‫פארו עלי וסארי ?גליו‪ .‬וקר'וב אלי בקראי אליו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫צח ואדום ללבושואדום• פורה בדרכו בבואו מאדום‪:‬‬ ‫קשר תפלי ן הראה לעגו‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫בעסו‬ ‫תמונת י י לנגד עיניו‪:‬‬ ‫ענדם יפאר• יושב תהל‪-‬ות בם להתפאר‪:‬‬ ‫ראש ךברף אמת ק‪1‬ךא מראש‪ .‬דור ודור עם ד‪1‬רשך דר‪1‬ש‪:‬‬ ‫עית המון עירי נא עליך• וךנתי תקרב אלייך‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תהלתי תך‪,‬י לר^שף עטרת• ותפלתי תבון לןטודת‪:‬‬ ‫תיקר ‪#‬יךת ךש בעיניך• כשיר יושר על קךבניך‪:‬‬ ‫ברכתי תעלה לראש משביר‪ .‬מחיולל ומוליד ? ד ק כביר‪:‬‬ ‫ובברכתי' תנענע לי ר^ש ״ ואותה קח לך כבשמים ראש‪:‬‬ ‫יערב נ א שיחי עליף‪.‬‬ ‫‪?V‬‬ ‫»‬ ‫• •‬ ‫כי נפשי תער‪1‬ג אליף‪:‬‬ ‫‪,-‬‬ ‫‪R V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"‪*V‬‬ ‫*‪1‬־•‬ ‫סדר נשיאת כפים•‬ ‫כשהיזזן אומר ו מ פ נ י ח ט א נ ו תאמו זה‪:‬‬ ‫יהי‬ ‫ר צ ו ן מ ל פ נ י ך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו ש י ל ט פ ח ו ט פ ה ק ר י ש י צ א‬ ‫סמני ל ב ט ל ה ו מ כ ל י ש ר א ל ב כ ל ל ו ב פ ר ט ש ל א במקום מציה בין ב א ו נ ס ובין‬ ‫ברצון ו ה נ ש מ ו ת העשוקות בקליפית הנפוצים מ א ר ב ע כנפות ה א ר ץ ו ה נ ש מ ו ת‬ ‫ד א ז ל י ן ע ר ט ל א י ן ה נ פ ז ר י ם ב י ן ה ג ו י ם ו ע ל י ד י זה ח ר ב עירנו ו ש מ ם בית מ ק ד ש נ ו‬ ‫ו ג ל ה יקרנו ונטל כ ב ו ד מ ב י ת חיינו ת פ ל י ט ם הקליפות כ ל הניצוצות ה ק ד ו ש ו ת‬ ‫ש ב ע ו ל ם ויחזרו לקבצם ב ק ד ו ש ה ש נ י ת ו ק ר ב פזורנו מבין הגוים ונפיצותיגו‬ ‫כ נ ס מירכתי א ‪ p‬ויקוים בנו מ ק ר א ש כ ת ו ב ו ש ב ה י א ל ה י ך א ת ש ב ו ת ך ו ר ה מ ך‬ ‫ו ש ב וקבצך מ כ ל העמים א ש ר ה פ י צ ך ה ׳ א ל ה י ך ש מ ה א ם יהיה נ ד ח ך בקצה‬ ‫ה ש מ י ם מ ש ם יקבצך ה ׳ א ל ה י ך ו מ ש ם יקחך ויקוים בנו ב א ה ב ת ו ובחמלתו ה ו א‬ ‫ג א ל ם וינטלם ד נ ש א ם כ ל‬ ‫ימי‬ ‫עולם ב כ ת ה ש ם ה ק ד ו ש הזה‬ ‫ה ק ד ו ש הזה ח ב ״ ו היוצא מפסוק " ח י ל ״בלע ״ויקיאנו‬ ‫קרושה‬ ‫בייט‬ ‫ובשם‬ ‫ש ת ח ן י ר ס למקום‬ ‫דגאלנו גאולת עולם ל ח ב ר ה א ו ה ל להיות א ח ר ‪:‬‬ ‫אין‬ ‫נשיאת כפים בפחות מעפרה והכהניס נון המכין‪ .‬אפי״ מתפללין‬ ‫בבית שאץ שם‬ ‫ס״ת‬ ‫נתפשנו הנונהג באלו המדינות‬ ‫נושאין כפיהם‪.‬‬ ‫&אין־ הכהכיס נושאים כפיהם אלא בימים טוניס שהם ימי םמחה ונווב‬ ‫לב הוא יברך כי צריך שיהיה המברך בשמחה‪ /‬ומטפס זה הא‪3‬ל אינו נושא‬ ‫את כ פ י ו ‪,‬‬ ‫וצריך האבל לצאת מב״הכ כשהנהנים רוחצין ידיהם לעלות‬ ‫ל ד ו כ ן ‪ ,‬שלא יהא בב׳יהכ כשהם״׳ן קורא כ ה נ י ם סלא יעבור בג׳ פ ש ה ‪.‬‬ ‫כהן םפומד נתפלה והחזן מגיע לרצה פוסק ועולה ‪ /‬ואם יש שם כהנים‬ ‫אחרים אינו פ ו ס ק ‪.‬‬ ‫לא יעלו הנהנים לדוכן במנעלים‪.‬‬ ‫ידיו שחרית חוזר ונוטל י ד י ו ‪.‬‬ ‫ו א נ ד ס שנטל‬ ‫והלוי ייצק מיס על י ד י ו ‪,‬‬ ‫אס אין לוי‬ ‫נ נ ״ ה כ ישפכו הבכורים המים מל ידיהם‪/‬‬ ‫ואם אין בכור בנ״הכ‬ ‫לוי ישפוך הכהן עצמו על ידיו ולא י&ראל‪.‬‬ ‫כשמתחיל הש׳ץ רצה יעקרו‬ ‫ולא‬ ‫הנהנים םננ״הכ רג&יהס לפלות ל ד ו כ ן ‪ ,‬וכסעומדין על הדוכן יאמרו זה ‪.‬‬ ‫יהי רצון מלפניך יי אלהיגו ואלהי אבותינו שתהיה הברכה הזאת‬ ‫לכהנים‬ ‫‪.‬‬ ‫שצויתנו לברך את עטך ישראל ‪I‬‬ ‫להעם‬ ‫שצוית הבחנים לברכנו‬ ‫ברבה שלמה ולא יהיה בה מכשול ועון טעתה ועד עולם‪:‬‬ ‫ומאריכין בתפלה זו עד שיכלה מפי הציבור א מ ן שלאחר הטוב שמך וכוי‬ ‫בדי שיענו הציבור א מ ן טל ת ר ו ו י י ה ו ‪.‬‬ ‫ועומדים הנהנים פ ס פניהם‬ ‫כלפי היכל על שיתחיל הש׳׳ן כ ה נ י ם בקול רם ואז מחזירין פניהם כלפי‬ ‫הפס ולא יחזירו פניהם בין בתחלה בין בסון אלא לרך ימין ו מ ב ר כ ץ ‪.‬‬ ‫מעניהין ידיהם כנגד כתפיהם ופושעין ידיהם זהולקין אצנפותיהן‪ /‬ומכוונין‬ ‫לפשות ה' אויריס בין שני אצבעות לשני אצבעות אויר אחד ובין אצנפ לגודל‬ ‫ובין גודל לגודל לקיים עציץ מן החרכים‪.‬‬ ‫אין לכהנים לנגן אלא ניגון‬ ‫אחד מתחלה ועד סרן ‪ /‬כדי סלא יבואו לידי טירון דטת‪.‬‬ ‫מברכין‬ ‫את העם‬ ‫ימוה כמו שעומדין‬ ‫לא יביטו ולא‬ ‫בתפלה‪,‬‬ ‫יסיחו דעתם‬ ‫אלו‬ ‫נסעה םהכהניס‬ ‫אלא יהא מ י ה ם כלפי‬ ‫עקומות &הכהניס‬ ‫הופכין‬ ‫»ניהס‬ ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫‪10‬‬ ‫יברכך•‬ ‫לדרוס ולצפון‪:‬‬ ‫וצריך הכהן לנוע נמלת‬ ‫ובטלת‬ ‫ו יש ם ר ן‬ ‫וישמרך•‬ ‫ימין‬ ‫ית״ש‬ ‫יברך את‬ ‫אייך•‬ ‫י ג ר כ ך &היזל יתישי&פיפ הכמה טל‬ ‫יכוין שהאל‬ ‫שהאל ית״ש‬ ‫יושיף‬ ‫ית״ש יתן‬ ‫חיים לישראל‪.‬‬ ‫ישראל בנשיאת‬ ‫ק ‪.‬‬ ‫נניס לישראל‪.‬‬ ‫ובטלת‬ ‫ובטלות ישא ה׳‬ ‫יכוין שהאל ית״ש י נ ר ן את‬ ‫ישראל‬ ‫ע י כ טצאתי כוונות האלו כתובים בשם ספר‬ ‫י&ראל‪.‬‬ ‫ונטלת‬ ‫י א‬ ‫ימין‬ ‫שהאל‬ ‫וי ס נ ן‬ ‫יכוין שהאל ׳תיש י נ ר ן את ישראל נעושר וממשלה‪.‬‬ ‫שלום‬ ‫לך•‬ ‫ש מ ס ‪.‬‬ ‫פניו‬ ‫בנרכת‬ ‫ר‬ ‫אלין‬ ‫ובטלות ו י ש ס‬ ‫שלום‬ ‫‪.‬‬ ‫לן‬ ‫כטשטעו‪.‬‬ ‫י צ י ר ה ‪ /‬ונראה שעל כן נהגו ק ד ט ו ט ב ו‬ ‫להאריך קצת בניגונים לכוין כל אלה והס טונות הפשוטות שכל כהן יכיל לכוין‬ ‫נ ז ה ‪ ,‬ומי שנא בסוד ה׳ יטצא כוונות גדולות על פי הסדר בכתבי האר״י ז י ל ‪.‬‬ ‫וכל ארס יכוין לברכת כהנים ויהא פניו כלפי הנהנים ולא יסתכל ב ה ם ‪.‬‬ ‫והאנשים הנוהגים לאמר פסוקים טעין כל טלה‬ ‫נזהרים לאטרם בשעה‬ ‫והש׳׳ן טקרא את‬ ‫ואז‬ ‫הקהל‬ ‫שהש׳׳ן ט נ מ דוקא אנל לא‬ ‫ה כה נ י ם‬ ‫עונין א ט ן ‪,‬‬ ‫טלה בטלה‬ ‫עד‬ ‫וטלה של ברכה‬ ‫כשהכהני׳‬ ‫יהיו‬ ‫מנגנים‪.‬‬ ‫ששייטו פהיק ר א ש ו ן ‪,‬‬ ‫וכן אתר פםיק שני ואתר‬ ‫פסוק שלישי‪.‬‬ ‫רצה לשיץ•‬ ‫ךןזך‪ ,‬יי אלדץמ ?נעןןך יקןךאל ובתפילתם‪.‬‬ ‫ןהע‬ ‫?ב‬ ‫את העמדה לךביר ביתך ואשי ישך^ והפלתם ?אדזכה‬ ‫תקבל ברצון ון‪1‬הי לרצון תמיד‪,‬עבוךת ?שךאל‪.‬עמך״‪.‬‬ ‫• עו<ה וג;?ןח־ן אנאךחום ?רחל<ר ד׳י;ים סשב‬ ‫וו‪#/‬ךב עליך עתירתנו• <‬ ‫ש^יג־ןןל לךון ו ד ר העבוךה לירושלם‪ .‬תחז^ה עינינו כשובך לציון‬ ‫בלחמים• ףסם נעבדך ב‪:‬ראה כימי עולם ו?שניםל‪.‬רמוני‪1‬ת‪:‬‬ ‫?‬ ‫'»‪£‬‬ ‫בחך אתה ןי שאותך לבדך ‪5‬ךאה נעבור‪' :‬מודים‬ ‫וגו‪/‬‬ ‫מודים אנחנו לך שאתה‬ ‫ט‪1‬ךים אנחנו לך שאי;ה הוא‬ ‫^ ל ^ ‪ 1‬א ^ א כ ^ ^ י כ ל‬ ‫בשריוצרני ׳וצוכיאשיתביכיות‬ ‫יעמננו• אתה הוא לדור ודור‬ ‫עלי?ז־ח‪.‬ץיזני^ני‪ 15‬תחינו‬ ‫־ ‪,‬‬ ‫יי ‪•• •••:T:‬‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫״י‬ ‫לעולם מנד ציר ח״גי מגן י צ י א ו ת לשטף מייל ןה־זי‪-‬יש‬ ‫נודהלןזמספר^לתף‪.‬על מ ! * י ^ ף ‪ & 1‬ע ״ ^ ו‬ ‫ד•••‬ ‫־י ‪:‬־••‬ ‫‪:‬‬ ‫* •''‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪ .‬קדשך לשטר הקיך ולעשר; רצגה‬ ‫היינו המסורים ‪3‬ייף מ ל‬ ‫נשמותינו הפקודות לך ןעל‬ ‫• ( ו ח ע ר ב ע ל י ך נציל‪,‬‬ ‫^עבךךבלב^שלםעלש^חנו‬ ‫מודים לך‪ .‬ברוך אל הה‪1‬ךא‪1‬ת‪:‬‬ ‫כמש״כ החכם ראכ־עבצקית דף כ ״ ט ג ‪ /‬וכ״כ וי״י*‪,‬‬ ‫יא‬ ‫םדר נשיאת כפים‬ ‫נסיךשבכליום עמנו ן;גלנפלאותיףוטובותי^?כלזנת‬ ‫ערב ובקר וצהרלם• הטוב כילא־כלוךחמיףןהמרחם‬ ‫כי לא־תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬ ‫ועל כלם להכרךףתרומםישמךמלכנותמיד לעולם ועד‪:‬‬ ‫נר״ה זי״כ וכתוב לחיים טובים כל בני כריתר‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪I I‬‬ ‫•‬ ‫‪ 1‬־ •‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ v‬ו‬ ‫‪ i‬י‬ ‫וכלהחייםיודוךםלהויהללואתשמךבאמתה^ישועתנו‬ ‫־‬ ‫‪T I V‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫־ ־‪.‬‬ ‫‪v:v‬‬ ‫‪v‬־־‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫‪ " T‬״ ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^זךתטסלה״ברוךאתהץהט‪1‬בעמףולףבאה להודות‪:‬‬ ‫אלןדנמאלהי אבותינו ברנ‪:‬נובויך;ה המשלשת בתורה הכתובה על ידי‬ ‫משה עבן;ך האמורה משי איחרן ומיו ‪ $‬ז בהנים_עםקד־ושיך ?אמור‪:‬‬ ‫ז‬ ‫והנהנים»»־‪ p‬ברוך אתח יי אלהינו מלך העולם אשר רןךשנו‬ ‫בקרשתוישל אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה‪:‬‬ ‫ה*׳׳ן מקרא‪.‬‬ ‫;בךכף‬ ‫‪.‬יברכך‪;.‬י מציון עושה שמים וארץ‪:‬‬ ‫\\‬ ‫לי אדוננו מה אדיר שמך ‪3‬כל הארץ‪:‬‬ ‫שמרני ^ כי הסיתי בך‪ :‬כשהכהניס מנגניס ו י ש מ ר ך אוטרי׳ זה‪.‬‬ ‫ר ש מ י ו‬ ‫רביונושל עולם אני שלך\חל'וט'ותי שלך חלום חלטתי ו א ד ייוךע טח‬ ‫היא;הי ךצון מ ל ^ י ף מ אל־היואלהי אב‪1‬תי שיחיו )יל חלומיותי ?גלי יעל‬ ‫בל;שךאל לטובה בין החלטתי על עצטי ובין שחלמתי על אחרים ובין‬ ‫שחלמו אחרים עלי אם טובים הם הזהם ואמצם ויתקיימו בי ובהם‬ ‫?חלוטות יוסף הצדיק‪ .‬ואם צריכים רפואה ר§אם כחזקיהו מלך;הודה‬ ‫מחליווכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו ובטי טרה על יךי‬ ‫משה רבינו וכמי ירחו על יךי אלישע‪ .‬וכשם שהפכת את קללת בלעם‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪• - r v‬‬ ‫‪•• j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪r :‬‬ ‫־‬ ‫הרשע מקללה לברכה כן תהפי כל חלומותי עלי ועל כל ישראל‬ ‫•‬ ‫י •‬ ‫‪T-;-T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‪-1I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫לטובה ותשמרני ותחנני ותרצני‪:‬‬ ‫ן‪-‬‬ ‫ז‬ ‫יאר‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫יי•‪•IJ‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ו‬ ‫״ ‪. . . . . . .‬‬ ‫אלהים יחננו יברכנו יאר פניו אתנו סלה‪:‬‬ ‫‪l-T‬‬ ‫'‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪•• T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T(V‬ו••‪-:‬י‬ ‫יי ןי אל רחום וחנון אךך אפ;ם ורב חסד יאמת‪:‬‬ ‫קניו‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני‪:‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪• T‬‬ ‫•‬ ‫‪ *T t‬־‬ ‫‪• IT‬‬ ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫‪11‬‬ ‫אליך יי נפשי אשיא‪:‬‬ ‫אליך‬ ‫הנה כעינ;עבדים ‪ k‬נד אדוניהם ש י נ י ש^חה‬ ‫ויחנך‪,‬‬ ‫^^^^^נו עד שיחננו‪:‬‬ ‫‪:‬שא‬ ‫‪k‬‬ ‫רבש״ע‪.‬‬ ‫ישא בךכה מאת יי ו^תןה מאלהי ?שעזי•‬ ‫ומצא־חז ושכל טוב בעיני אלהים ואדם‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫| ••‪ • • ;T‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫יי חננו לף קרנו היה ןתעם לבקרים אף׳‬ ‫ישועתנו ‪1‬יעת צרה‪:‬‬ ‫אל־תםתר פניך ממני ביום צר לי הטה״‬ ‫פניו‬ ‫אלי אזנך ביום אקרא מהר‪.‬ענני ז‬ ‫אליך •‬ ‫" ‪' » V‬‬ ‫אליך נשאתי את־עיני הישבי ב^מים‪:‬‬ ‫״ ••‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וישם‬ ‫ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם‪:‬‬ ‫לך‬ ‫לף יי הגךלה ומכורה וחתפאךרז והנצח‬ ‫וההוד כי״כל בשמלם ובאיץ לף;י הממלכה‬ ‫והמתנשא לכל ולראש‪:‬‬ ‫שלום‬ ‫שלום ו עלום לךחוק ולקר‪1‬ב אמר ץ ירפאתיו‪:‬‬ ‫כשערי ציון כתוב של‪ 15‬ימטר אצל ‪:‬לים הרכון רק יאמר זה‪:‬‬ ‫יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתעשה למען קדושת חסדיך‬ ‫וגודל רחמיך הפשוטים ולמען טהרת שמך הגדול הגמר והנורא‬ ‫בן עשרים ושתים אותיות היוצא מפסוקים של ברנת כהנים‬ ‫)ויהרהר השטות האלה בטובתו ואל יוציאם טפיו(‬ ‫אגקתם פםתם פםפםים דיונםים‬ ‫מאטורה מפי אהרן ובניו עם קדושיך שתהיה קרוב לי בקראי לך‬ ‫ותשטע תפלתי •ואנקתי תמיד כשם ששטעת אנקת יעקב תטיטך‬ ‫הנקרא אישתם‪ .‬ותתן״לי ולכל נפשות ביתי טזונתינו ופתסתנו כרוח‬ ‫ולא בצטצום בהתר ולא באסור בנחת ולא בצער עתחת ידך הרחבה‬ ‫כשם שנתת פסת לחם לאבול ובגד ללבוש ליעקב אבינו הנקרא איש‬ ‫תם ותתננו לאהבה ולחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו‪ .‬ויהיו דברי‬ ‫ייב‬ ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫בששעין לעבודתך‪ .‬כשם שנתת את יוםף צדיקו כשעה שהלבישו‬ ‫אביו כתונת פסים לחן ולחםד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיו‪,‬‬ ‫ותעשה עטי נפלאות ונסים ולטובה אות‪ .‬ותצליחני בדרכי ותן בלבי‬ ‫בינה להבין ולהשכילולקייםאת כל דברי תלטוד תורתך וסודותיך‪.‬‬ ‫ותצילני משגיאות ותטהר רעיוני ולבי לעבודתך‪ .‬ותאריך יטי‬ ‫)ויטי אשתי ובני ובניתי(‬ ‫)ויטי אבי ואטי(‬ ‫אטן סלה‪:‬‬ ‫בטוב ובנעיטות ברוב עוז ושלום‪.‬‬ ‫ו י ט ץ לסייס עם ה נ ה נ י ם כדי שיענו הקהל‬ ‫אמןנ‬ ‫אדיר בטרום <צוכן בןבוךה‪ .‬א^השלש^זטךשל־ום‪ .‬ןהי ךצ־ון‬ ‫‪#‬ת?זים עלינו ועל עמך בית ישראל חיים ובךכהלמשמרת שליום‪:‬‬ ‫ו ס כ ה נ י ם סחזירין פניהם כלפי ההיכל ואומרץ‪:‬‬ ‫רכון ד‪.‬עולס‪,‬עשינו טה שגזרת‪,‬עלינו אף אתה עשה ע^ני כא^ר‬ ‫ז‬ ‫הבטחתנו‪ .‬השקידה טטעון‪,‬קך^זך טן השט‪:‬ם ו^ךך את עקך את‪:‬שלאל‬ ‫^אתהאדטהאשרגתתהלנוכאשרנשבעתלאבתינואךץזבתחלכוךכש‬ ‫הכהנים חהרו בנעילת מנעליהם שלא יגעו נ ם נ י ד ם ואס נגעו ייחדו ליטול ידיהם‪.‬‬ ‫?*ים ‪#‬ליוס טז^ה ו^ךקה חן וחסד ורחמים;גלינו ועל ‪$‬ל‪.‬ישראל ע‪3‬ןך‬ ‫‪ W‬ל‪ ,‬י ״ אלקיני‬ ‫‪3‬ךכנו אבינו גילנו כאחר ב א ו ר ' ^ ך כי באור‬ ‫נ‬ ‫תורת ח‪:‬ים ואהבת ח‪£‬ר וצךל!ה ובר^ה וךחטים וח*ים ושלום וטוב‬ ‫ב?י};ך 'ללךךי^ת עטף ‪£:‬ךאל ב ן ל ‪$‬נן ון;<\ ש^ה נ• ‪£‬לוטך‪:‬‬ ‫‪•.• . . *Av***;-‬׳•יי••‬ ‫‪5‬‬ ‫_ י•‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫י ׳‬ ‫‪2‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫אזהרה לאחינו כיי היי‪.‬‬ ‫ל מ ש ו ך י ד י ה ' &*‪ 1‬ר ע ! ח י ו ו ו י ן מ ו ‪ £‬ע ר ר ו ק ט ן ס ח ו ו ר י ' א ש ר ק ל ל ת ה ת ר מ ו ת ר ב ו צ ה <גל;ם׳•‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ D ' D P ' P‬דמיין‬ ‫יע״א נשם ה א נ י ד ר נ י כ ו הזקן הגאון המפורסיהיזםילוהענייי‬ ‫סופת דורינו וכליל׳ תפארתנו אדונינו מורינו ו ר נ י נ ו מוהד״ר פ י נ ח ס ה ל ו י א י ש ה ו ר ו ו י ץ זצולל־‬ ‫;‬ ‫שמעו נא אחיד בני ישראל!‬ ‫ע ‪ 1‬ת י ‪ :‬ט בעפחד‪.‬ןן ‪ ! S m i o n‬נשם ה ג א ו ן א ב י ר כריו‪ ,‬מאתר דיז‪ 0‬א י ש א ח ר ר ו ר ך חםענט׳‬ ‫ירוקכעקיוננט)‪ &r!nv‬החט דח‪ 0‬ע י ה מ ח ז ו ר י ם ה נ ח מ ד י ם ה נ ר פ ס י ׳ נ ר ע ר ל ה י ן ם ;‬ ‫ןיכ!‬ ‫ע ס ה ב י א ו ר והפירוש א ש כ נ ז י אשר ייסד התורני הר״ר ה א ל ף ה י י ד ג ה י י ם ג ״ ב ד ר ו ק ע ן ח י י י ‪/‬‬ ‫יידוי״עןצע‬ ‫מ ח ז ו ר י ם הגאק א ב י ר נר״ונתדש א ל ו ל ת ק ס ״ ג העבר לא לנד ה ם כ ם ה ו ח ר ם‬ ‫^ע^עכן החט שלא‬ ‫ישיגשוסאדסגנולםלדפיסאולהדפיסאותם משך כ ״ ה ש נ י ‪ /‬א ף ג ס ז א ת החט‬ ‫הגאון א ב ״ ר נ ר ״ ו אותן ה ה ס כ מ ו ת ו ה ח ר מ ו ת לכמה ג א ו נ י א ר ץ אשר קדמוהו נהסכסומיהםץ‬ ‫ה״ה הרב הגאון מוהר״ר נ ח ח י י ם צ ב י זצ״ל! אשר הי׳ א כ ״ ד נ ק ״ ק א ״ ה ״ ו ‪ ,‬זהלנ הגאון א נ ״ י ן‬ ‫דקיק‬ ‫א ב י ר רק״ק ה א נ ק‬ ‫ר א ט ט ע ר ר א ס מוהר״ר א ר י ׳ ל י כ ב ר ע ס ל ו י נ ר ״ ו ‪ ,‬ו ה ר נ הגאון‬ ‫יוהר׳׳ר מ ש ה ט ו ב י ׳ נ ר י ו ‪ /‬והרב הגאון אשר הי׳ יושג מקדם על כשההוראה נ ק י ק ‪&5‬״רא‬ ‫םוהר״ר‬ ‫נפתלי‬ ‫ה י ר ש לבית‬ ‫קאצנאילנבאגען‬ ‫!‬ ‫נר״ו‪.‬‬ ‫כל אלה ד נ ר י ההסכמות והתדמות החט הגאון א ב י ר כר״ו ד‪1‬ר‪5‬גט;עחן מוגד ע ס ח ר ם שלו‪,‬‬ ‫י א ש ר •ומקיים זנעוועןן‪.‬‬ ‫ואחריהם התזיקו א ב ״ ר דק״ק א ״ ה ״ ו ה״ה הרנהגאון מ ו ה ר ״ ר צ כ י ן‬ ‫ה י ר ש מ ז א מ ש ט נד״ו‪ ,‬ו א ב י ר ד ק ״ ק ל ו נ ד ן הרב הגאון מיהר״ר ש ל מ ה נר״ו בן הגאון םוהי י‪1‬‬ ‫צ ב י זצ״ל‪,‬‬ ‫ל כ‬ ‫ו א ב י ר ד ק י ק פ פ ״ ר א הרב הגאין מוהר״ר י ה ו ר ה ל י ב‬ ‫י‬ ‫מ ר ג ל י ו ת כריו •‬ ‫זיןשט ה ר ב ה ג א ו ן א ב י ר כריו עוד כ ע ס מ כ ר י ז ו מ ו ד י ע ויין ב ח ר ם ה ג ר ו ל כ י ז י‬ ‫ם‬ ‫יהושע ב י נ י י׳‪10‬יך ק י י נ ר ח ו ‪ :‬ט ר ט ש ע ד ‪ .‬ן ג ח ‪ 5‬ז ל א ע י י גירי׳וגירי גירי ד ל י ׳ ה מ ח ז ו ר י ׳ הנ״ל נשים‬ ‫איפןניוכ‪5‬ודרוקן‪ ,‬ולא לבד ‪ V\m‬ה ח ר ם הכיל על המדפיס תל ויין‪,‬‬ ‫םםייעדוולו‪:‬יין‬ ‫פרחנוווערירט‬ ‫‪\m‬לממון‬ ‫חדר קתמנט ןוו־ר זח^כע קויפן‬ ‫וחנדערן‬ ‫י ד עוברי עבירה ותרמים‪ /‬ומכ״שכ ו ו ע ר‬ ‫»‪1‬ערנור י‬ ‫ן י ך חויןי ן״זנע‬ ‫״ י י‬ ‫'‬ ‫הסזויים‬ ‫ו ‪KM‬כאמיר בפירוש בהסכמות סגאוני‬ ‫איז‬ ‫ה נ‬ ‫ל‬ ‫שהתרס יחול לא לבל ע ל המדפיס והמסייע׳׳ לו והמתעסקי׳ עמו כ ״ א ג ם ע ל ה ק ו נ ה א ו ת ם ׳‬ ‫ומי שיעכיר על זה עטש יענש כעכן אשר מעל נתרם ויחילו עליו כ ל ה א ל ו ח ו ה ‪ P‬ל ל י‬ ‫ח‬ ‫הנתונות נ ס פ ר התורה הזאת‪ ,‬וכל ישרי‪ 1‬ישמעו וייראו ולא יזימללעשומ כדבר ה ר ע ‪ ' 0‬׳‬ ‫ה‬ ‫ויהיו נקיים ו ת ב ו א‬ ‫עליהם‬ ‫ב ר כ ת‬ ‫ט ו ב ‪.‬‬ ‫אזהרה אחר אזהרה‬ ‫לרביגו‬ ‫הגדול‬ ‫הגאון‬ ‫האמתי‬ ‫ור״מ דקיק פפ׳׳דמ‬ ‫עטרח‬ ‫יעיא ב נ ו‬ ‫תפארת ישראל‬ ‫ש ל ה ר ב‬ ‫אב״ר •‬ ‫הגאון‬ ‫מיל•‬ ‫ואלה מוסיף ע ל הראשוני׳‪ .‬י ע ן כי שמענו ב ק ו ל מ ב ש ר ממדפיס אחד ע ם נ ע ל הגהה שלי‬ ‫אשר הודיעו לרניס א י ן שהמה נכנסו למלאכה להדפיס ה מ ח ז ו ר י ם הנ״ל בלי רשות התכם המםני‪1‬‬ ‫נ ר ו ובדו לעצמ׳התרות במקו׳ איסור ושמא יתפתו מן נכי עמנואלדברי שוא ומדוחים וינואי ל ק‬ ‫ח מ‬ ‫מן ה מ ח ז ו ר י ם מהדפסה ה א ס ו ר ׳ וילכדוח״ו במצודות התרמות והשמחות הפרושות עליהם׳‬ ‫ראיתי שמוטל עלי ו ע ל כ ל העומד נ פ ר ן להודיע לרבים כ י ה ה ס כ מ ו ת ו ה ח ר מ ו ת ה ג י ל כילם‬ ‫כתקהס עומדים נ פ ל מקום ו א י ן רשות לשום א ר ס ל ע מ ר עליהם בשום אסתלא שבעולם‪ ,‬ו ה‬ ‫נ נ י‬ ‫מזהיר לבלתי קחת מן ה מ ח ז ו ר י ם הנ״ל הנדפסים שלא ברשות‪ ,‬ושלא להיות בהם שום <גםס‬ ‫המתפלל‬ ‫ש‬ ‫מ ת ו כ ם ת פ ל ת ו ת ה י ׳ ל ח ט א ה ולשימעיס י ו נ ע ם ועליהם תבוא‬ ‫י• קיק פס״דמ י ל * י ו ׳ ב׳ יי א ל י ל תקס״ן‬ ‫לפיק •‬ ‫נ ר מ טונ *‬ ‫כ‬ ‫‪ept@ .7. 1807.‬‬ ‫יזק׳צבי הירש הלוי איש הורוויץ י‬