י - Your.org

‫‪.‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫^‪www.hebrewbooks.or‬‬
‫‪7‬‬
‫ך‬
‫‪j‬‬
‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫^‬
‫ר‬
‫‪ S‬ח ג ד־ן שיב ו ע ו ריש‬
‫מרוק היטיב ומבואר יפדז ומתורגם אשבנדת•‬
‫וכל העניניט הנהוגיכש בעת הזאת‪ ,‬וכל הדינים וכל‬
‫החפלות‪ /‬כלם נקבעו באו הנה איש איש על םקוםו הראוי‬
‫לו‪ ,‬ןאין מוקדם ואין מאוחר‪ /‬ואין בו תוספת אף לאםגרעת •‬
‫—־־״־״ "^ייי־ץזןוקפ‬
‫‪8‬‬
‫של ב ץ ן ע ק ד‬
‫שנת ת״קיציב לס״ק•‬
‫)מהרורא תםינאה‪(.‬‬
‫נייע‪ ,‬רורכאויז פערבעסערטע אונד פערמעהרטע אריגעאלאוי‪8‬לאגע‪.‬‬
‫‪R o e d e l h eim,‬‬
‫‪vcilcgt u. gcdruckt In dcr privilcgirtcn Buchdruckcirey‬‬
‫•‪von W. Hcidanheim. 1832‬‬
‫מסודר בעלמירה‪ ,‬דזסדור ומדויק בתכלירז דזדיוק‬
‫ר ע ד ע ל ה י י ם‬
‫בדפוס ובחוצארז חמבאר והמרזרגמ•‬
‫‪I "*1‬‬
‫הועתק‬
‫והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע ״ י חיים ת ש ״ ע‬
‫—‬
‫ן‬
‫קצת דינים והנהגות‪/‬‬
‫‪u‬‬
‫לקוחים מסדור מיהר״ר הגאון •ענ״ץ יצ״ל•‬
‫ביזם חמישים לספירת העומר)לפי סדר קביעיןיו לגלות הוא לעולם ש׳ןןר‪.‬‬
‫בסמן ואינו תלכ״א כאאל נייעי־אוכ״ך( הוא חג הכנועות‪ .‬וכוהגין קולם י״ן‬
‫לשטות עשכיסזכרלמ״ת ‪:‬הי׳ כהר ירוקכט״ש אל ירעו אל טול ההר‪ ,‬ואם חל‬
‫ת גס נוהגין להעמיד ענפי אילנות‪ ,‬לפי‬
‫שכועות כיוס א׳ צ״ל קולם כניסת שכ ‪.‬‬
‫שכו כידוכיי פירות האילן‪ ,‬כלי שיתפללו עליהן‪ .‬ומרכין כמיני פראים המריחים‬
‫לשטאת הי״ט הזה‪ .‬י״א פמאארין להתפלל עד שאפפה‪ ,‬והוא דקדוק תלוש טאודש‬
‫סן האארוכיס ומי שמקדים להתפלל כשעור שמוםיפין מאול על הקדש ה״ז זריז וכשכר‬
‫בקיום מצות ומתקים זה וזה כידו‪ ,‬כי מ״מ כעוד שמתפללין ככר הוא לילה‪,‬‬
‫ועיקר הקפידא למאן דחש לה היא שלא לאכול קודם הלילה‪.‬‬
‫בחג העביעית אומרים זמן מחן חורחנו)אע״פ שמ״ת הי׳ כב״א לספירה ט״ט‬
‫לקביעותכו שאיר תפר לעול׳ הוא ו׳ בםיון שכו נתנה תורה ^יכא דא‪:‬מי׳( כ״כ יעכ״׳ן‪.‬‬
‫וראיתי להאכם אבן שועב בדרשותיו על התודה )שנדפשו כעיר קרקא( שכתכ‬
‫שם כדף כינו פוף ע'א שלכן אין אנו אומרים יום מתן תורתנו כמו כראש השנה או‬
‫כיוס הכפורים שהם יום אאר שאנו מ;כיריס היום ואין אנו אומרים זמן תרועתכו או‬
‫זמן סליאתיו אלא יום תרועה יוס סליתה אכל כפסא וסכות שהם שכעת ימים‬
‫נמשכים אנו אומרי' זמן תלותנו זמן שמחתנו ובכאן היה לו לומר יום מתן תורתנו א‪.‬א‬
‫כעמר שאיננו מתן תורה ממש אנו אומרים זמן כי מיום ג׳ עלה משה להר ונתעשק‬
‫בקכלתה יטיס רכים טן ההר אל העם ומן העם אל ההר ולכן אנו טזפיריס זמן כי‬
‫שס הוא זמן מתן תורה ואס לא נתנה על יום אאל ואמשיס אכל כעיור‬
‫יום התמ י‬
‫הה ג״כ כו‬
‫שש כו מצל אאל אנו שבירים כו גם מתן תורה ש י‬
‫קדושת היוס הנככד י‬
‫ולכן לא הזכירה התורה כזה החג ט״ת אלא תג בבועות ולא אמד כי כו כתתי לכס‬
‫תורתי כמו שאמר כפסח כי כיום הזה הוצאתי ובשכות כי בסכות הושנתי עכ״ל‪.‬‬
‫כבר התפשט המנהג עפש״ה והאר״י להיות כעורים כליל זה לעשוק כתורה‪,‬‬
‫אטנם הנעורים יזהרו שלא יעשקו כדכרי בטלה ואצ״ל נשתוק וקלות ראש‬
‫כי אז נאה להם השינה והכאה לעולם‪ ,‬ומי שאינו כטוא כעצמו שלא ׳מורל‬
‫בתפלתו למאר כשלא ‪.‬יישן כל הלילה טוטכ שישן קצת כדי שלא יצא שכרו‬
‫בהפסדו‪ .‬ע״פ טכהגי האר״י ז״ל אסור כתש״ה לילה וה‪.‬‬
‫סדר ערוב תכשילין ודיניו•‬
‫ייט שחל בע״ש לא ינשלו בחח לה לשבת הקדרה נפ״ע‪ ,‬אכל מכשל כמה קדרות לי״ט ואם‬‫כותיר‪,‬הותיר לשבת‪,‬אכן עיי עירוב מבשל גתתצ' לשכת‪ ,‬עירוב זה עישין אותו נפת ותבשיל‪,‬‬
‫זאם לא עשאו אלאמתנשיל לכד סותר‪ ,‬ושיעורו בכזית נין לאחד נין למאה‪) ,‬רשמצריטן‬
‫ככת כביגה וכןניהגין לכתתלה•( מצוה על כל אדס לערב‪ ,‬וגזול העיר מערב על‬
‫כל בני עירו כד־ישיסמון עליו מי ששכח או נאנס או אבד עירובו‪ .‬המערב לאחר׳ צרין‬
‫לזכות להם עיי אתר‪ ,‬ואחר שהגביה הזוכה מוזר המזכה ונוטלי נידו ומברך‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫;״א;י אלהינו מלך העולם ן‪$‬ירר‪.,‬־שני ?מ?ורן\וןצ;‪:‬י‪£‬לטצות״עריב‪:‬‬
‫?הדיןערובא;הא שיא לגא למ&א ולבשלאו^ימנא ולאךלך‪,‬א *זךגא‬
‫* למ?ג‪2‬ד ^לץצד^נא טי^א טכא לשבתא ‪$‬גי" ל^ל־ךךךיס ;דד סזאת‪:‬‬
‫י‬
‫(‬
‫הסכמות והרמות מגאוני הזמן נדו•‬
‫ג‬
‫גם אלה לחכמים חכמי הדור גאוני הזטן נר״ז אשר כאז‬
‫בחרםיהם יובהסכסותיהם על אודות ס׳ קרמת הוא‬
‫המחזור עם כאור וח״א אשר זכנו ה׳ להתל גם לכלות״‪,‬‬
‫ראיה מול עכר פכי • כזוהר תמה מזהירים‪ /‬כשרי קדש לכל המועדים‬
‫פאזזריס‪ ,‬שנדפסו והוגהו ע״י התורכי הרככי המופלא המדקדק מוהר״ר וואלף‬
‫היירענהייס ופירש מאהכה פירוש קצר כלשון הקדש וגס כלשק אשכנז כלשון‬
‫ר>‬
‫רכה לאנשים ונשים אשר קצרה ידם להכין לשון הקדש‪ ,‬וצירף עמו טצן‬
‫לכסף מוצא המדפיס האלוף כהר״ר כריך בשוויץ‪ ,‬וראיתי יופי המלאכה כל‬
‫נווכ לא כעדר‪ ,‬זאלקם כיעקכ שיהיו ככרך קטן דכר כעתו טה טוכ שיהיו‬
‫קלים להכיאם לכית ה׳‪ ,‬וככר סמכו ידיהם לנכים גאוני הדור ושכחוהו‬
‫רככיס לשפיר עכיל‪ ,‬אף אכא כקיטכא כשיפולי גלימא דרככן ואימא לשפירא‬
‫טילתא כאכפי ורוח חכטה כוחה משפרים אלו המאירים כספירים‪ ,‬וכדעתם‬
‫כן דעתי לגזור כגזירת כיז״ש כלטותא דרככן כשמתא ליהוי טי שיערכ לו‬
‫לדפוס או להדפיס מחזורים עם פירוש שהוסיף התורכי מוהר״ר זואלף הנ״ל‬
‫או פירוש כל״א כלשונו או כדוגמתו משן זמן ועידן שקכעו הגאונים אשר‬
‫קדמוני כהסכמותיהס כלתי ידיעת המשותפים הכ״ל‪ ,‬וככלל השטתא גם‬
‫המסיעים אל הדפסת מחזורים כאלה זולתם גם הקונים מהם‪ ,‬והממרה‬
‫פי חכמים כעלה ככול יכול והשומעים כרכות על ראשם יחולו וככל אשד‬
‫יפכו יצליחו וישכילו‪ ,‬הכ״ד הכותכ היום יום שהוכפל כי טוכ לסדר כה‬
‫תאטר לכית יעקכ ונו‪ /‬ט״ו שכט ת־ןס״ה לפ״ק‪ .‬אלטוגא יע״א‪.‬‬
‫ריק׳ צכי הירש מזאםשנג‬
‫ה מאז יצא הקול כמזכה העכרים מכשר רכ טוב לבית ישראל לאמור הכה כצר‬
‫שרשיכו יפרה היה התורכי הרככי המופלא המושלם המדקדק הגדול חכם וסופר‬
‫הר״ר יאלף כיר שמשון היירגהיים יציו אשר החל להיות המשכיר לעם ה׳ יודעי‬
‫לשוןאשככזי כשיסשכליוטוכ טעם כתרגום אשככזית וכיארהיטכאת לפון הפיוטים‬
‫שם אשר כאק מכמה טאית שכיס קדושי עליון זלה״ה‪ ,‬והוא אזן תקר ותקן לסקל‬
‫ל המכשולים בתפלות ופיוטים מראשית הפכה עד אתרית שכה אשר השתיתו‬
‫מדפיסים והתעיכו את כועס מליצותיהם עד עתה‪ ,‬ויפג לכי כי לא האמין לשמוע‬
‫מרתי הכמצא מה איש אשר יפליא לעשות כאור חדש ותרגום יפה אף כעיס כלשון‬
‫ם על כיוצא כ^ה גילו למו הראשוכיס אשר כמחזה שדי חזו ידעו ויכיכו כל פעל ה׳‬
‫הו איש איש כפי מעלתו והשגתו כשוד ה׳ עלי אהלו שם כספר לזכרון יום ליום‬
‫אש כקי כפיס וכר לככ‬
‫ס לפני ה׳ ישפוך שיחו וחשכ עם קוכהו‪ ,‬מי כדורנו זה הי‬
‫ר זכיתי לכי הכה כשודס תכוא נפשי וכלשון אחרת אדבר ואעתיקהו ? היעלה זאת‬
‫כש אנוש‪ ,‬ומי יתן ואלעהו! הלא כזמכיכו זה האיש משה אשר ידעכו טה‬
‫עת או‬
‫ו יל ככל חכמה ומלע‪ ,‬איש רגל על לשוכו לא קס כמוהו‪ ,‬וייף כגללו כהעתיזת‬
‫התורה הזאת‪ ,‬וס׳ תהליס מעשי יליו כוננהו‪ ,‬כמה ככלה העכולה הזאת עליו‬
‫ל את כל אשר חשי לעשות על אס כלה מעשהו! ואס כן הכגלות לכו ולככינו‪,‬‬
‫הנפתלות לה׳ ‪ 5‬לו יהי כי יש כקרכנו איש אשר החל רוח ה' לפעמו וכל סתום‬
‫״( ויתד דכר• ההככטות והמליצות מגאוני הזמן כר״ו הצא הטה נפיצים‬
‫אנה ואנה כת לקי הט זז ודים זעיר שס מדר שם‪.‬‬
‫‪Ill‬‬
‫לא עסמוהו‪ ,‬התשיג ידו לעשות תיל לתרגם כלשון העפים והיה לבאר כל כעלם‬
‫להסיר מכסהו ? כן שיתי ודוממתי כל הימים כי הוא הנמנע לתרגם את כל; עד‬
‫אתר נפוצו התוצה אלו המחזורים עס המתכרת סכיב אשר מקרוב זה איוה‪:‬כועווז‬
‫כאו כמדינתנו‪ ,‬והכה אגרת סושר בלותה אלי על יד אתל ממאהבי מאת החכס‬
‫המתנו הכ״ל למען שיתי גס אותיותי בהשכמה ובלטזתא לרבנן כמשפט‪ ,‬ובהפתתי‬
‫קרות השער לו יפתח פיהו משתומם הייתי על המראה כאדם אשר יראה לעיכים‬
‫הלום ראיתי אחרי רואי כי כל מזשכותי מתשבזתיו ודרכיו דרכי‪ ,‬שמר רגליו מלכד‬
‫לעלות אל הר ה׳ ונגוע בקצהו לתרגם הפיוטים כתבם תכסומכין מדעתו אין‬
‫סאלהים לו ולמשנהו אשר גלה נופת וכסה טפתים כרוין עילאין — האת סבה‬
‫כי באו לפעמים כלשון סתום חין ביכה בתוספת ומגרעת משוכה ממשפט השיריס‬
‫המליצות לעיני ההמון אשר לא ידעו ולא יכינו בשנותו את טעמו‪ ,‬המה ראו כן‬
‫תמהו— על כן היטב אשר דבר הסתבר בהקדמת משפט המחזור ומעשהו כאופרן‬
‫גס סי׳ נו׳ ״העניכים המלאים להם דינים והלכות או‪:‬הס רומזות לסודות עמוקות‬
‫א יכילם לכ עמי הארץ‪ ,‬גם אזתס הכאתי בלא תרגום לבלתי תת יד למתעקש‬
‫ולאיש כשיל התפס בעיניו״‪ ,‬ככ״ל‪ ,‬סגר הדלת כעדו ולא יתן המשתית לבוא כי‬
‫ה למצוא סתת השער לפכי הי‪ .‬הנה עתה ידעתי משפט האיש ואת שיחו‪ ,‬וכי‬
‫עם אלהיו כאמכה רוחו‪ ,‬אזרן ימים ישכיעהו‪ ,‬כי כזה הריס קרן קדמוניכו בהראותו‬
‫עוצם כחם וגבורתם בצחות שפתם ובלילות יופי המליצה כי היה לאל ידם לדבר‬
‫שון מדברת גדולות ככל אות נפשם להשטיע במרום קולם כגל כל מכין שפה ברורה‬
‫הקיץ הלבבות לתרדמת השינה והכלי הזמן אשר יסובבכהו‪ .‬מה רב טובו של המחבר‬
‫שר טשה לפעולת אלם בדבר שפתיו הן כתרגום אשכנזית והן כביאור כל טלה זרה‬
‫ועקוד המאמרים והמדרשים אשר חתר אתריהן להביאן במקומן כרב בקיאותו וקנאו!‬
‫כופרים אשר קכאתהו לכרר וללבן דברי חכמים ותיחתם כהגהה מלויקת כאמרת‬
‫ה׳ צרפתהו‪ ,‬לזאת נשאתי פניו למלאות ‪.‬שאלתו להיות כטפל לעושי מצוה‪ ,‬ואש‬
‫אמכם ידעתי גם ילעתי כי רב לו ביקר סהדותא ותוקף גזירתם דהנהו רכין‬
‫קשישאי גאוני זמכיכו יהיה כועס ה עליהם‪ ,‬אשר כולעו בשערים גדולת ערכם‬
‫אם בזקנה במכסה ואס כיראה דמלתא זוטרתא לגכייהו‪ ,‬ושפל רוח כי יתמזן ככוד‬
‫כתשכ הוא‪ ,‬עם כל זה לא תשכתי להשלים תפץ המחבר אשר ירה בלכי תץ‬
‫האהבה אהבת האמת והטוב‪ ,‬ולנגד זקני העם אשר אנכי היום עבד למו ככד‬
‫כבדהו‪ ,‬למען ידע כל איש אשר קרבת אלהיס יחפץ הכי קרא שמו קרובוח כי‬
‫רוב לבו כהיום הדבר כלכביכו ולב תכס ישכיל פיהו‪ ,‬תפלה לעני כי יעטוף בכל‬
‫שון שהוא שומע יעתר אל אלוה וירצהו‪ ,‬והנני עוני אמן על כל אשר גזרו אוטר‬
‫כגזירת כת״ש מרי אוריתא גאוני הדור המפורשמיס‪ ,‬לא ידען כרס‪ ,‬כהסכמותיהם‬
‫כל כל איש אשרישלת ידו במלאכת רעהו להשיג גבולו באחד ק האופנים המזיקים‬
‫הלכד •ילכד ברשת החרס לא יעשה פרי נבל תבול עלהו‪ ,‬והתומכים את ידיהו‪.,‬‬
‫ואלה יעמדו על הברכה התומכים ידי המחבר הנ״ל להפיק רצון מאויו בעבודת‬
‫דש כי כזכה גם יתד לקרוא בשפה ברורה את שס ה׳ ביית תפלה אשר יקרא‬
‫לכל העטים ונראה אותו ואת כוהו‪ .‬הכ״ד עבד נרצע לעבדי ה׳ מצפה‬
‫לתשועתו את עטו‪ ,‬ויתקדש שמו בעולמו‪.‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫יום ו׳ עש׳־ק יז״י‪:‬בט אתןץ ת־ןים תיתם ציון כי עת למכנה כי כא מועך לפ״יץ‬
‫נ‪ $‬ק״ין לונדון יע״א‪.‬‬
‫שלטה כן מאון טזה״ר צבי וצ״ל ירכה פהק״ק הכ״ל והלדיכה יע׳א‪.‬‬
‫ד‬
‫גירשתי לאשר שאל מאתי הרכבי המדקדק הגדול אדם קר תרוץ ותכם‬
‫שת ידי אף אבי עם הרבנים הגאונים אשר‬
‫מפורסם כהר״ר מאלף היירגהיים שא י‬
‫נתנו עידיהס והסכימו על הדפשת המחזורים אשר באר ותרגם התכםהכ״ל‪ ,‬ועיינתי‬
‫כמקומות רבות כביאורו וראיתי והכה הכל יפה עשה מטעמים כאשר אהבתי‪,‬‬
‫ממוצא הדברים לא חדל להשכיל להטיב לבאר כפי המוכה האמיתית אשר כיוון‬
‫בהם הפייטן‪ ,‬ושלח ביאורו בלשון ערומים שלית המצפון דברים היוצאים מלב‬
‫יזכם משכיל לדבר צחות די ספוק ההודעה לקורא מה שבנפש המבאר‪ ,‬והכל‬
‫כקוצר מילים המחזיקים הרבה‪ ,‬וככר נאמר כי הקוצר יקר לעולם וכל מאדן‬
‫וורתא‪ ,‬וביותר כבאור הפיוטים הקיצור בו משוכת ומפואר כי לפעמים חיש מהר‬
‫״רדוף הקורא כהרים הש״ץ קולו כסוף הפרק‪ ,‬ואז הקורא יירא מהביט כפירושים‬
‫המאריכים‪ ,‬פן ילאה ממציא תפצו ודכר דכר; על כל אלה ביאורו של התכם‬
‫המדקדק הכ״ל מצא תן כעיני ואמיכא לפעלא טכא יישר‪ .‬נפש עמל מעעל כמו‬
‫»ש‪3‬ע ויאכל פרי מגדיו‪ .‬והנני מצטרף בצירוף דרכנן עם כבוד הרכבים הגאונים‬
‫אשר קדמוני להטיל גנדא ולאסור איסר על כל המדפיסים והנלוים עליהם שלא‬
‫»שיגו גבול המשותפים ה״ה החכם הנ״ל וטשזתפז האלוף הר״ר ברוך בשוויץ‬
‫להדפיס המחזורים האלו עם הביאור ופי׳ האשכנזי זלא הביאור לבד אף לא‬
‫הפי לכד לא כולו ולא מקצתו ולא כשום אופן שיזיק להיזכס הכיל זטשוחפו‬
‫במשך הזמן שקבעו הרבנים הגאונים אשר קדמוני כהסכמותיהם ולשומעים •יונעם‬
‫ותבוא עליהם ברכת טוב‪ .‬כ״ד היום יום וי״ו עש״ק כ״א אדר שני שכת‬
‫ניאזר טוב מהסד ונעים מאד לפ״ק‪.‬‬
‫יק׳ יהודא ליב מרגליות‬
‫‪,‬‬
‫הח״פ ק״ק‬
‫ססד״א‪.‬‬
‫ואלד‪ .‬דברי הרב בעל הקיז סופרים ומבאר לם* נתימז*‬
‫השלום וד״ה החכם הנדוד־ המדקדק והםליץ הפ^רסס‬
‫לשם זלחהלח מוהר״ר שלמח דובגא נייי‬
‫‪1‬‬
‫למעלת ותהליח המחזורים האלח‪.‬‬
‫אמר שמ״ד לקראת צמא )למי החכמה( התיו טיס‪ ,‬מטביע חכמת המשכיל‬
‫ונבון התורכי כהר״ר בנימין וואלף כהר״ר שמעון אי‪ :‬הייתהיים יצ׳יו‪ ,‬אשר‬
‫ידעתיו מאז הייתי כק״ק פפד״ט לפני י״ז שכה‪ ,‬דאיתי ציטי כיזוחתיו מלא‬
‫מר בתכטות ובלשונות ומדקדק עצוס כלשה״ק‪ ,‬גס בתלמוד ומדרשים ובאגדה‪/‬‬
‫ידו הלה‪ ,‬השתעשעתי אז בחברתו הנעימה‪ ,‬עת כי דברנו על ענינים שונים‬
‫נתכטת הלשון‪ /‬ויוצא פרת תכונתו ויציץ ציץ תכטתו‪ .‬ועכשיו יותר אתרי‬
‫רואי כי הכשילו אשכלותיו ענבים‪ ,‬וישקה מיינו הטוב לכל צמא‪ ,‬ותתת מים‬
‫הביא יין‪ ,‬גהדפיסז הטתזור ס״א ומ״פ כבית דפושו מאה‪ .‬וראיתי כי ‪0‬מ‬
‫עשה כג מנינים‪ ,‬ואכרעם אתד אתל;‬
‫‪,‬‬
‫(״ )‬
‫‪IV‬‬
‫א הגהות הטעיות ‪:‬מחזורים פשר מלול ללוז מי מאיד‪ ,‬מחסרון ידיעת דקדויץ‬
‫הלשון לטגיהים םעברו‪ ,‬גס משגגת המלפיסים‪ ,‬והוא הגיהסטמחזורים ישכים כ"י‬
‫אשר אמהם ראיתי בהיותי כפ״פ כתו‪ :‬על קלף כשנת י״יז לאלף ה‪::‬י‪ ,‬וג©‬
‫טטתזורים דפוסים ישכים‪ .‬והכה יש בילי ג״כ עתזור טרפוש ישן‪ ,‬וגם יש אצלי‬
‫סיזזור ב״י על קלף עם פירוש כבי כרכים תיו ‪) ,/4‬ולא נולע לי זמן כתיבתו‪ ,‬כ*‬
‫לא ככתב בו‪ ,‬אך מצאתי כסופו רשימה טא׳ שכתב שבן כולד לו כ‪:‬כת רפ״ג‪ ,‬אן‬
‫ןםן כתיבת הטתזור הרכה קולם זה‪ ,‬ויש בו ג״כ פיוטים שלא כידע‪4‬‬
‫לנו(‪ ,,‬וראיתי כהם הרכה מההגהות שהגי׳ כה׳ מאלף הנ״ל שנכתבו בם כהוק;‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ב *כאור הכתטד המראה מקום כל תיכה ולשון הפיוט מדרכי הלשון ופטקרא‪%‬‬
‫קלש ומראה מקור כל ענין זעכין מאיזה טדרש או אגדה יצא פה שלא ען!‬
‫ק המבארים הקדמונים כ״א טעט מזעיר ועל לרך רטז לכר‪ ,‬ועה יקרן‬
‫לי אמריו מכותים כמוסף יום א׳ של ר״ה כפיוט אנסיכה מלכי‪ ,‬כצאתו לישע‬
‫ר״א הקליר נגד הראכ״ע בקהלת אשר הרכה ללעוג עליו‪ ,‬ושרי לי׳ מארילראכ״ע‬
‫כי כתן יד למשמאילים לתלות עצטם כאילן גדול כטוהו‪ ,‬ועם כל גלולת הראב״ע‬
‫ותכטתו‪ ,‬אומר אני‪ ,‬טי יגלה עפר מעיניך לראות כי יעמול ש׳ שנה אתרין‬
‫פאר״י ו״ל אשר רות הדבר בו כנודע ומפורש׳‪ ,‬והי׳ גיכ יזריף עצום כנגל׳ תלמידו‬
‫של הגאון טוהר״ר בצלאל אשכנזי ז״ל‪ ,‬ואס שלא נראה עפנו תבור בנגלה‪ ,‬יראה‬
‫הרואה כספר תמת ישרים )הנדפס כויכיציאה שכת שכ״כ »‪(7‬כהקלע׳‪ ,‬שאתר‬
‫פטירתו ראו כספרי רכ אלפשי שלו חדישים רכים כתובים כגליוכות‪ ,‬קצתם‬
‫ערכו הכ״ל וקצתם שלו‪ ,‬ועל כל תדוש כתוכ שם בעליו•עליו‪ .‬וידו תלקתהל!‬
‫נם כמלאכת השיר‪ ,‬כאשר נראה כג שירים שעשלג׳ סעודות שכת‪ ,‬ותתם שטו‬
‫ושם אביו וטשפתתו כראשי הכתים‪ ,‬והטה יפים כתרוזיוכטקצכ היתדות והתנועות‪,‬‬
‫וכלשון ארמי שאיננו רגיל כ״כ על לשוננו כלה״ק‪ ,‬וכללכם כקוצר לשונו הכינות‬
‫של ג' הסעודות‪ .‬ועם שהי׳ ספרדי מלידה מבטן ומהריון‪ ,‬כי תואר אשכנז•‬
‫שמתואר כו‪ ,‬לאטמכוהוא‪ ,‬רק מאבותיו ואבות אבותיו שבאו לשכון כבוד בארצנו‬
‫)כי טשפתת לוריא אינכ משפחה ספרלית‪ ,‬כי לא נטצאת ביניהם‪ ,‬רק משפתה‬
‫אשכנזית ופולוכיא(‪ ,‬אכל הוא ן״ל כולד בצפת ובילדותו ירד למצרים אצל‬
‫דודו וכתגלל שם‪ ,‬עד שכאמת ואיזה מלשים קודם פטירתו מזר לצפת לטשור‬
‫חי הקבל׳ לטוה מיים ויטל ו״ל‪ ,‬ונפטר שם‪ ,‬ולפי שהיה ספרלי‪ ,‬לכן כל‬
‫מנהגיו היו כטכהג הספרדים‪ ,‬וכן יםד_ כל כוכזיזיו על התפלות כטיפ‪ ,‬עם כל‬
‫ט מיוסרים‬
‫‪ w‬בפיוטיעזב פיוטי הספרדים וכמר בפיוטי האשכנזי‪ ,‬כאטרו שה׳‬
‫ע׳פ הקבלה הנכונה האטתית‪ ,‬ובפרט פיוטי הקליר‪ ,‬חוץ טסדל עבילת מוסף‬
‫יז״כ‪ ,‬שהוא מר משולם כ״ר קלוכיטוס‪ ,‬עזב אותו‪ ,‬ובתר בסלר אתה כוננת של‬
‫הספרדים‪ ,‬זהעטיל עליו כוכותיו‪ ,‬כי סללו יוסי כן יושי כס״ג‪ ,‬מהנהנים‬
‫ש כבית שני כש שכתבו כשם בעל העינוול‪ ,‬ואין ט לאתלוז ולא‬
‫מלולים ששמו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ש•‬
‫ט‪:‬קל‪ ,‬רק כנץ פשוקים קצרים כפכוקי תכ״ן־‪ /‬רץ א״ב ותשר״ק וא״ב ברא י‬
‫ששוקיו‪ ,‬שגם כמקרא נמצאו מזמורים מיוסדים על א״כ בתהלים ומשלי ומגלת‬
‫קכות‪ ,‬כי התרוזים ומקצכ התנועות אינם עצמים לשירי לה יק‪ ,‬שאינם משקיפים‬
‫רק על עומק הפוכה‪ ,‬ולא על היופי להשמטות האוזן‪ ,‬ועדיין לא הי׳ שוויהתרזז‬
‫כפרץ כזמן בית שכי‪ ,‬ואף בזמן חכמי התלמוד‪ ,‬ככראה בברכות כתתכות שאמרו‬
‫קצת האמוראי׳ אחר תפלת ש״ע‪ ,‬וכן במ״ק הספדות הספדכיס‪ ,‬כולם המה מיוסדי‬
‫על דרך מליצות המקרא‪ ,‬והחלויס ומשקלי התנועות למדנו משירי הערבים‬
‫והיונים כזמן מאוחר בימי רב האי גאון)שהוא הי׳ הגאון האחרק(‪ ,‬או קודם לזה‬
‫מעט וכמש״כ ידידי הר״ר וואלף כר״ו כסוף מאמרו על הפיוטי׳ והפייטני׳‪ ,‬וגם זה‬
‫אי׳ כי כן משפטו חרץ שר״א הקליר לא הי׳ תנא או אמורא‪ ,‬אכל הי׳ גלול כתור׳‬
‫ומקובל כאמן‪ ,‬ולכן בחר האר״י ז״ל בפיוטיו יותר מכפיוטי הספרדי׳‪ .‬ע״כ אומר‬
‫אני אל ידידי כה׳ ויאלף המבאר ישר כחך ששכרת טענות הראכ׳יע ז״ל‪ ,‬ונפצת‬
‫עוללי ראיותיו ^ הסלע‪ ,‬ועל הזרים הרכים הבמצאי׳ בפיוטי׳ היוצאי׳ מאוד מדרכי‬
‫לשון הקדש‪ ,‬אחשוב אכי להסיר התלונה דרך כלל‪ :‬ואומר כי כמו שאמרו תז׳ל בתולין‬
‫)דף קל״ז ע״כ( גבי רחלים ולתלות לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן‪ ,‬עם‬
‫הי׳ יכול כאן לשמור לשון הכתוב‪ ,‬עכ״ז שכה‪ ,‬ואמר לו הסבה כזה כי הוא כמעט‬
‫לשון אתר‪ ,‬וכן השרישו רז״ל כמשנה שרשי׳ אחרים שאינם מלשון המקרא‪ ,‬כמו תרומה‬
‫ששרשורום‪ ,‬והפעל בקל רם ובהפעיל הרים ירים ירימו‪ ,‬והתי״ו כמלת תרומם‬
‫כוספת כדרכה בשמות הנגזרים מן הפעלים עיט תכופה תשובה‪ ,‬זתז״ל השרישו‬
‫התי״ו ואמרו תרם יתרום במקום הריס ירים ולא עשו כן במלו׳ תכופה תשובה לומר‬
‫כף יתכוף תשב יתשוכ‪ ,‬רק הכיף יכיף השיב ישיב‪ ,‬כדרך לשון המקרא וכן כמלת‬
‫התתיל השרישו התי״ו‪ ,‬ולפי דרך המקרא הראוי התל ודעתם רתכה מדעתנו‪,‬‬
‫בר העיר על זה הרמכ״ם ז״ל כפי׳ המשכיות כתתלת משכת תרומות ואמר שם כי‬
‫ר כלה לשון טן הלשוכות הוא תוזר למה שמדברים בו כעלי אותו הלשון ומה שנשמע‬
‫הם‪ ,‬ואלו כעלי המשנה בלי ספק עכרים היו במקומן בארץ הצבי וכשמע מהם ל'‬
‫ם ובו כשתמשו‪ ,‬הכה זו ראי׳ שהוא מקובל כל׳ ושזו המלה ל מלשונו׳ העברים‪ .‬על‬
‫הדרך תהי׳ תשובת׳ לכל מי שיאמר מן האתלוכיס שלשון המשכה איכו צת או שהם‬
‫ש במלות שאינן כראוי כלשון הה העקר שזכרתי אמיתי אצל התכמי׳ השלמים‬
‫כשתמ ו‬
‫המדברי׳ על הדברים הכוללים כל הלשונות כלם עכ״ל‪ ,‬ובחולין)דף כב עא( על‬
‫המשכה כשר בתורין כתב רש״י ז״ל‪ ,‬תורין‪ ,‬ל׳ משכה‪ ,‬כי בכתוב הוא תורים‪ .‬כןאתשזב‬
‫שהפיטכי<בתרו ג״כ דרך לעצמם‪ ,‬ולפי דעתי הי׳ כעיור שעקר הפיוטים בנוי‬
‫על ההגדות והמדרשים‪ ,‬ויש בהם הריהי מלות שאינם כמצאיס במקרא‪ ,‬לכן נשאו‬
‫ת שמותם על שפתם‪ ,‬כמ״ש הרמב״ס ז״ל כהקדמת ספר המצות שלו שהתנצל שלא‬
‫כר ספרו כלשון המקרא כעבור שהוא קצר בידכו ואין לכו רק מה שנמצא ככ״ד‬
‫ספרים‪ ,‬לכן חכרו כלשק משכה‪ ,‬וכן הפיטכיס עשו פעלים משמות ומלים וכן‬
‫להפך‪ ,‬הכל לכנה זאת‪ ,‬גם אם כצטרף עוד דכרי האר״י ן״ל שכינו בם ת»‬
‫‪,‬‬
‫)‪OBorrefce $u Tom 3‬‬
‫‪y‬‬
‫הקבלה‪ ,‬לא יקשו עוד עליכו מכרם הרכים‪ .‬והכה ר״א הקליר ביזיויות‬
‫לפורים כפיוט המתתיל אותו מנהלת‪ ,‬אכיר ‪:‬ם ובעא אתל כתתו‪ ,‬ר״ל‪:‬כתלו‬
‫כעץ אז‪ *7‬ומי לא ירגיש זאת שינוכה שכה מלשון הכתוכ שאמר ויתלו את המן‬
‫על העץ‪ ,‬ולמה לא אמר וכעץ אתד‪ ,‬ונפרע שהתואר אזל הוא לה״ק‪,‬‬
‫ונארמי הוא תל או תדא‪ ,‬ואולי כיון לשם ע״כ )כמשפר אע עט הכולל(‬
‫שהוא כמסד והפוכה שלא היו ישראל ראויס לאותו הכס‪ ,‬אם כעיור‬
‫שהשתתו לצלם כימי כ״כ‪ ,‬או שנהנו מפעולת אזשורש )כמ״ש כמגילה(‪,‬‬
‫רץ האל כזסזו אשר ימיכו פשוטה לקבל שנים‪ ,‬קנל תשונתט וזכו לכש‪,‬‬
‫ואולי כיון הץליר לעכין אתר אשר לא ידעתי*‪.‬‬
‫ג ההעתקה הכתמדת כל׳א‪ ,‬אשר ההעתקות שכעתץו עד הכה אין נהם לא כועס‬
‫ולא יופי כ״א לשון המוני‪ ,‬גס לא ידעו לתכר העכיכים‪ ,‬ושמו כל עכין ועכין כודד‬
‫לעצמו‪ ,‬והכה יש בדורות האלו תכמי עמים הלומדים לשה״ק במדרשיהם על בוריו‪,‬‬
‫וכאשר ראו הפיוטים היו העכיכים זרים כעיכיהס‪ ,‬וכאשר הביטו אל ההעתקה‬
‫האשכנזית‪ ,‬היתהיותר זרה להם מלשון הפיוטים‪ ,‬ולא עוד אלא גס קצת טכני‬
‫עמכו המתרפקים אליהם ולמדו לשוכותיהס ע״פ צתותם‪ ,‬גם הם הפכו עורף אל‬
‫ההעתקה הכ״ל ואל הפיוטים‪ .‬והכה הרמנ״ם ז״ל כתנ כמשכה תורה שלו כק״ש‬
‫כאמרת ככל לש ן ופסק כתכמי׳ הוסיף בזה״ל‪ ,‬והקורא ככל ל׳ צריך להזהר מדברי‬
‫שיכוש שבאותו הלשון ומדקדק כאותו הלשון כמו שמדקדק כלשון הקודש עפ״ל‪ ,‬ומם‬
‫שהראב״ל ז״ל בהשגותיו לא רצה לקבל דכריו אלה‪ ,‬הנה ככר השיב עליו כעל‬
‫כס״מ ע״ש‪ .‬והכה תז״ל כשוט )פ״ז מ״ה( למדו מטלות כאר היטב‪ ,‬שכתכו את‬
‫התורה על האבנים כשבעים לשון‪ ,‬ופי ר״ע מכרטכורה הטעם כדי שפל הרוצה‬
‫ללמדה יבוא וילמוד שלא יהיה פתתון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן‬
‫ללמוד‪ ,‬וכן פי׳ רש״י כגמ׳)שם דף לה ע״כ(‪ ,‬ופן משמע שם ככריית‪ /‬והכה‬
‫בלי ספק אדוננו משה רכינו ע״ה מכתר מין האנושי‪ ,‬הי׳ מכיר כל ע׳ הלשונות‬
‫כצתותן ויופין‪ ,‬שאפי׳ השכהדרין שבכל דור הי׳ צריכין להכיר ע׳ לשון‪ ,‬וכלי‬
‫ספק כשהעתיק התורה על האככיס בע׳ כ׳ העתיקם ע״פ צתותט ודקדוקם‪,‬‬
‫כדי שלא תתבטל הכונה הנרצית כהעתקה‪ ,‬כי כזולת זה לא תערכ ההעתקה‬
‫בעיני תכמי עם ועם‪ ,‬וימאסו כאר״ש לא מטוהר׳‪?:‬שכושי‪ /‬ועדיין יהי פתתון‬
‫פה לאומות‪ .‬ולכן הטיב ידידי כהר״ר וואלף כר״ו בהעתקתו הכתמדת יהי‬
‫אלקיו עמו ויעל על כמתי ההצלתות‪ ,‬וישיג שובע שמתות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הכת הפייטן כל׳‬
‫י( אמר האלף היידנהיים‪ ,‬ככר כתבתי שם ככאורי ש ו‬
‫זה לרמוז אל הא דאיתא כפרקי דר״א פ׳ כ ובילקוט מגילה כסיף‬
‫רמז תדכ״ו שהי׳ לו להק בביתו עץ מבית ץזשי קדשים לתלות עליו‬
‫את מרדכי וכתקים בו יתכשת אע מן ביתי׳ )עזרא ו יא( ע״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫(״ <‬
‫והנה ידידי קש ממני לשוס עיני ועיוני על מבורו אס להשיג או להשכים‪ ,‬ותמהתי‬
‫ליו לאמור‪ ,‬מי אנכי ? ומה מני יהלוך ? הלא הרבנים המפורסמים אשר קטכם‬
‫עבה ממתכי ככר השכימו ורצו את מעשיו‪ ,‬ואיך יבוא קנון הערך כמוני למלאות‬
‫דבריהם‪ ,‬גס לא יאות לי השכמה‪ ,‬כי אינני מרבני העם‪ ,‬כי למליץ ומדקדק יאות‬
‫הכירה והזמרה‪ ,‬ולרבנים יאות ההשכמה‪ ,‬וכתה גדול מהשירה‪ ,‬כי מלבד שתשאר‬
‫את התבור‪ ,‬עוד תגזור ותעכוש למשיגי גבול‪ ,‬לא כן השירה‪ .‬כי דברה בכתת לשבת‬
‫השפר ולברך את המתבר‪ ,‬אין כה לא גזירה‪ ,‬לא צווי ולא אזהרה‪ .‬גס לערוך‬
‫איזה שיר קשה אצלי‪ ,‬כי כבר זקנתי‪ ,‬וישמו כל בכות השיר‪ ,‬ואין רצוכי עוד‬
‫להתמתן בהן; אולם בטלתי רצוני מפכי רצוכו‪ ,‬גס כזכרתי משיר קטן שכתבתי‬
‫בקונטרס יוכל ונעמן )הוא תכר קטן ע״ד מליצת המקרא ממש‪ ,‬כתבתיו בימי‬
‫עלומי כעוד כפתי רעננה(‪ ,‬על ענין משק המשפיע כתכמות כי כעת כי ימצאו‬
‫מכקשים לשמוע חכמותיו יתרכה‪ ,‬אולם עת יכבידו אוזן טשמוע יתמעט גס‬
‫שפע המשפיע‪ ,‬ולהכ תשקו יככה‪ .‬וכתכתי שם שיר קטן על עכין זה )והוא‬
‫ע״מ יתד ושש תנועות בדלת וכן כשוגר(‪ ,‬וזהו‪:‬‬
‫הלב ךךים מהר‪.‬ייבש‪,‬‬
‫•‬
‫‪#5‬ת יחסר יונק אותם;‬
‫ואולם עת כי ימצא‪/‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫מקור הכמה זולת דורש‬
‫;‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫הלוא החלב יתגבר•‬
‫‪—J‬‬
‫‪:‬‬
‫״‪1‬‬
‫אבל יפתח‪ ,‬עת כי‬
‫•‬
‫‪T - :‬‬
‫‪V‬‬
‫••‬
‫וחוקר הנה הוא נסתם;‬
‫•״‬
‫‪ T‬׳ ־ ‪- I‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•י*‬
‫•‬
‫•‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫יבקיש אותה איש נבר •‬
‫‪J••-:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T T‬‬
‫והכה בסוף סוטה אמרו‪ ,‬בעקבות משיתא אין דורש ואין מיקש‪ ,‬והפוכה‬
‫המורגלת בפי כל היא על מקבל התכמה‪ ,‬והוא כפל לשון כמלות שוכות‪,‬‬
‫והוא כאות כפי לשון המקרא שבו כוכת הדרישה על התלמיד לקבל מהרכ‬
‫כמו ותלך לדרוש את ה‪ /‬ת״א לקבל אולפני וכן ת״א על לדרוש‬
‫אלקיס ליתרו‪ ,‬אולם לפי מה שכנותי כלשון המשכה הבוכה על הרב‬
‫המלמד לעם תורה כמ״ש היה דורש כל היוס כולו וכן גבי ר״ג וראב״ע שר״ג‬
‫היה דורש שלשה שבתות וראב״ע שכת א‪ /‬תהיה הכוכה לדעתי אין דורש‬
‫ללמד לעס לפי שאין מבקש ללמוד‪ ,‬ואיככו כפול בל‪ /‬רק שהל סכה לא׳‪.‬‬
‫ולכן כדי להלכיכ לבות העם‪ ,‬ועי״ז גט המתכר יפיק עוד תכוכות‪ ,‬אמרתי‬
‫לתדש ככשר כערי‪ ,‬ואפנה עוד השעם אל בכות השיר‪ ,‬ושוררתי השיר‬
‫הקטן המוצג פה‪ ,‬לכלול בו אלו הג׳ מעלות שהזכרתי‪ .‬ואען ואומר‪:‬‬
‫)שיר פשוט מן י״א תנועות‪ ,‬והשוא לא כתשב בין כת וכין כע‪(.‬‬
‫אם_קךמונים בפיוטים חקרו‪/‬‬
‫ב א ר בינתם שמו עינימוי׳‬
‫‪T‬‬
‫‪T T T -‬‬
‫‪| T‬‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫••|‬
‫ממיכז ענינם הלאה עברו‪,‬‬
‫• • ‪ : %‬־ ־‬
‫‪IT‬‬
‫‪T T:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז ן‬
‫כי אל המקור לא שתו פנימ‪*1‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪| T‬‬
‫‪!••T‬‬
‫‪) * c‬‬
‫גם ללגיון לעז מליהם דזעתיקו‪,‬‬
‫א ו ל ם דרכי והלשון ל א ידעו;‬
‫‪T‬‬
‫י*‬
‫— ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪IT T‬‬
‫י‬
‫;!ל כן אמרותם זה מזה הרחיקו‪,‬‬
‫אין טעם בלשונם נדו גם נ ע ו ­‬
‫״‬
‫‪- I -‬‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪| T‬‬
‫‪-‬‬
‫מי יםפיור חטעי‪1‬ת‪ ,‬בם בפ^ו•‬
‫•‬
‫—‬
‫;‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪|T T‬‬
‫‪T‬‬
‫מחברון מגיהים כאךבדהרבל•‬
‫?‬
‫גםמישגגת מדפיסים‪ ,‬ב ם כ ש ל ו ­‬
‫•‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫ז‪1‬‬
‫ז‬
‫ל כ ן מקצר־ז א ל קצת נסבו‪.‬‬
‫?נד כי ‪#‬קק‪7‬ת׳ בנימן‪# ,‬קמת׳‬
‫למצוא מזור ותרופה אל כל אלו­‬
‫• ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫הגהת ‪ -‬גם באחת ‪ -‬אף תרגמת ~‬
‫*‬
‫‪: I-‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫־‬
‫‪:1-‬‬
‫‪T‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪| -‬‬
‫‪: I-‬‬
‫‪T‬‬
‫;נתזד־ז ךקשבושים כסוף לןמלי־ י־‬
‫על זהחקמיעמיםיאמרו‪ :‬א^ריף'•‬
‫ונבוגי‬
‫עמי‬
‫;‬
‫עליף‬
‫^ דן‬
‫‪• ^-‬‬
‫יגילו;‬
‫‪• r‬ן‬
‫‪j‬‬
‫־ער‪ :‬כי יראו מחמדי באוריף‬
‫א ת ברכתם א ל י ף ^ י יובילו‪.‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪I IV‬‬
‫‪-‬‬
‫י!‬
‫א ם לשמוע חכמד־ז ממף ; א י צ ו‬
‫סכמי ;נם‬
‫‪ ajn‬ו;בוגי עמף‪,‬‬
‫׳הנח מ מ י ל י ם עליף ימליצו‪/‬‬
‫• ״‬
‫‪3‬י‬
‫‪-‬‬
‫‪* :‬‬
‫אחריף‬
‫ז ‪:‬יו‬
‫‪,‬‬
‫מימן‬
‫״ ‪ :‬י ן‬
‫בעממיך ‪J‬‬
‫חמו דברי אוהב דבק מאח‬
‫שלמה מדובנא‬
‫׳רבחי‪.‬‬
‫אמר המבאר והמתרגם‪:‬‬
‫רי התהלה וההוראה ‪ kb‬ית' אשר זכגי להחל גם לבלות ס׳ ק ר ‪ 1‬ב ו ח‬
‫לתשעת םחלקיתיו ויהן את ביאורי ותרמםי לחן בעיני חכמי הדור ומשכילי‬
‫בני עמנו יצ״ו‪ ,‬כנראה מתוך הםכםותיהם ומכתבי מליצותיהם‪ /‬אחלה‬
‫פניו לחזקני ולאמצגי לבלות גם יתר החבורים אשר ידעתי ואשר כבר‬
‫החלותי בהם‪ ,‬ולולי הסין החלאות והטרדות אשר םבמני ואכלו חצי‬
‫עתותי בי עתה כבר נשלמו מקצתם‪ /‬אכן בחסדו אבטח ועל טובו‬
‫אשען‪ /‬כי הוא הנותן כח ל־יברי לבב ותעשינו־ז ידיהכם חושיה •‬
‫ואולם הכבה א‪:‬ר הביאתני לבוא אל מלאכה רכה וגדולה כזאת ולעמוס עלי‬
‫כל המשא הככד הזה הלא היא קכאת כבוד הפייטנים ראשי עמנו כ״ע וקדושת‬
‫תכמתס המקובלת באומתנו עד ‪:‬יהגו כפיוטיהס כל קהל עדת ישראל בצרפת‬
‫ואיטליא ובאשכנז ובפולין והמדיכות הכלוים עליהם‪ .‬ורבת שבעה לה נפשי הלעג‬
‫המתפרצים כעם בהיזפיאס בפתזותם דברים אשר לא כן על ממכלי הפיוטים‬
‫ועל מקכליהס אבותימ הקדושים אשר כארץ המיס המה לאמור‪ :‬ענגי לשון הם‬
‫ואין כפיהם לא צמות ולא נעימות‪ ,‬וכרעיוכס לא דעת ולא תכזכה; וכאשר כעכה‬
‫להם לאמור‪ :‬הן גבהו דרכי הפייטנים מדרכיכם וממשכותס מממשבותיכס‪ ,‬ישמקו‬
‫עליכו כהשעכס על משענת קכה רצוץ מן הפירושים וההעתקות האשכנזיות המתככאיס‬
‫לרומ ויחזו משאות שוא ומדומים‪ ,‬קול דברים אכמכו שומעים ותמיכת מבוכה אין‬
‫בהם‪ .‬לזאת הקציתכי רומ כטכי והטיתי שכמי לסכול התלאות הרכות ההכה אשר‬
‫מצאוני‪ ,‬ורבצתי תמת משא העבודה הקשה הזאת זה שכיס‪ ,‬גם פעמים רכות‬
‫הייתי מתמרט על אשר המילותי לעשות‪ ,‬כי מלבד קושי שעכוד המלאכה עוד הממס‬
‫קם למטה רשע קנאת ממש אנשי און אשר התגודדו בתרמית לפרוץ גדרי ולהשתית‬
‫את יבולי‪ ,‬וכמעט כטיו רגלי והשיבותי אמור ימיני באמצע המלאכה לולי הקימוני‬
‫ליעי ומאהכיאכשי אמת אוהבי המכמה והמדע‪ ,‬ובראשם גבר מכס בעוז היה האלוף‬
‫התורכי התפס השלם המפורסם הל״ר זזאלף בריידגבאך כל״ו הוא האיש המהולל‬
‫מאשר פעל ועשה רב טוב לבית ישראל‪ ,‬הוא האיש אשר התאמץ ככל עוז להשיר‬
‫מעציבו עוצ תרפת המכסים אשר צדו צעדיכו ככל ארתותיכו זה כמה מאות שכיס‪,‬‬
‫ה׳ כתן את תכו כעיני העמיס והשרים ויעשו לו ככל אשר מפץ‪ .‬ועידו על משמרת‬
‫כדיכתוהוא עומד לדבר טוב על עמו בית ישראל להכין להם מרגוע ולהשיב כפשס‪,‬‬
‫ויהי כועס ה' ע׳יו לבלן מעשי ידיו ולהעלותו על כמתי ההצלתה! הן זה האיש‬
‫היקר אשר ידו תמכתכי וזרועו אמצכי; גם הוא הקל מעלי טרתת ההעתקה ורות‬
‫מבינתו עשה גס הוא מטעמים כהעתקת איזה פיוטים כגון כפיוט אתתי לחננך‬
‫וכשצוק ציום שבץ שצ ששת ובשליתות לכל כדרי‪ ,‬ובכל מקום שכתבתי עליהם‬
‫כי נתונים המה לי מאתד ממאהבי צו הס וידיו כוננו אותם; ואתה המעיין‬
‫כאשר תמצא דכי טיב ?*בודי זה אשד ייטב לבן ותברככי נפשן‪ ,‬ברכהו‬
‫גם הוא‪ ,‬כי לולי הוא לא בזי לידך כל אלה‪.‬‬
‫י‬
‫‪VII‬‬
‫‪i‬‬
‫ועתה באתי למלאות דברי אשר דירתי מאז בזברון השמות‬
‫הנהוגים בפי הפייטנים ומפרשיהם‪ ,‬ואבאר אותם באשר‬
‫תשיג ירי‪ ,‬ואף כי היבו־ז מהם מבוארים בעצמם‪ ,‬מיס‬
‫אזכירם‪ ,‬כדי שיהיו ערוכים ושמורים לכל־ מבקשיהם״‬
‫מחזור‪ ,‬ה‪:‬ט הזה תידשו האתרוכים וכיכו לו השפר אשר כקנצו כאו כו כל‬
‫התפלות והפיוטים‪!:‬ראשית השנה עד אתרית שכה‪ ,‬והלשון לקויו מלשון מתזור הפכים‬
‫לתקופות ידועות‪ ,‬והוא מלשון תזרה כעיור שוב המכהג אל הקולה שהתל בו‪.‬‬
‫פיוט‪ ,‬שם כופל על כל מאמר והגדה העשוי׳ ע״פ תקי המליצה‪ ,‬והשם‬
‫הזה לוקת מלשון יוכי ורומי ) ‪ , ( P o e s k‬וקבוצו‪ :‬פיוטים״ ומתבל הפיוט‬
‫הוא הפייטן ) ‪ ( p o e t a‬וקנוצו פייטנים‪ .‬וכבר מצאכו השם הזה כדברי רז׳׳ל‬
‫ככימר לקמן‪.‬‬
‫קרובות‪ ,‬השם הזה יגדור הפיוטים הבאים באמצע התפלה דוקא לא‬
‫זולתם‪ ,‬ואמרו כשיר רכה כד דמן ר׳ אלעזר כייר שמעון היה דורו קירא עליו‬
‫מקומרת מור ולבושה מכל אבקת רוכל‪ /‬דהוי ל״א כר״ש קראוי )כעל מקרא(‬
‫ותמי )כעל משנה( ו״ריכוי )בעל קרובות( ופייטוי )כעל פיוטים( עכ״ל‪ ,‬ודוגמתו‬
‫אמלו כויקרא דכה פ' ל׳ כפשוק ולקתתם לכם דהוי ל״א כר״ש קרוי ותנוי‬
‫פייטן ודרשן עכ״ל לפי גירשת הפריכו ואולם כעל הערוך בעלן פיוט )יערך‬
‫קרב גרש קרוי והכר קרוב ופייטן‪ ,‬ויאמר הדכ כעל יפה תאר‪ ,‬כמדרש תזית‬
‫גרש וקרוכוי ופייטוי ולפ״ז תרווייהו מעכין אתל ‪.‬דקרוכי מלשין קרובות והם‬
‫הפייטנים המיועדים על הדר התפלות כמכהג האשככזים‪ ,‬ואפשר דפייטוי‬
‫הייכו מן שאר פיוטים שאיכן ע״ש התפלות עכ״ל‪ ,‬ועוד מצאתי כמדרש תזית‬
‫בפםוק ראשו כתם פז גם בויקרא רכה פרשה י״ט ל אלפםכדלי קלובה‪,‬‬
‫ור״ל בעל קרובות‪ ,‬ועוד בי״ר פ׳ מ״ט גס כירושלמי לברכות י׳ זעיראיהוי‬
‫סמוך לקרובה כדי שיהיה שותה תתלה ופוף‪ ,‬ומן הל׳ הזה משמע שהיו‬
‫קורין לש״ץ קרובה‪ ,‬יעוד מצאתי שם ר׳ יותכן בשם ר׳ מכתם דמן גליא זז‬
‫שמכר לבכי התיכה אין אומדן לו בא והתפלל אלא בא וקרב‪ ,‬עשה קרככיכו‬
‫עשה צרכיכו ע‪:‬ה מלתמותיכו פייס בערכו עכ״ל‪ ,‬ויאמר התפס אכודרהם דף‬
‫מ״ז ת׳ ומזה הטעם נקראו הפיוטים שאומר הש״ץ באמצע התפלה קרובות‬
‫)ר״ל בתפלות העמידה(‪ ,‬ואפשר שנקראו כן מפני שאומדן אותם כקרב‬
‫התפלות וכאמצעם עכיל וכ״כ כעל אליה רבה סי׳ כ״ג ס״ק כ״ג לא יקרא‬
‫קרובות כ״א אותן שאומדן בתוך התפלה עפ״ל‪ ,‬ואגב גררא למדכו שעיקרו‬
‫קרונות כתי״ו ופ׳׳כ כהדיא ר׳יא הלוי כנימוק שרש עתר וז״ל כזאת המלה‬
‫נשתבשו האשככזיס וקוראים הפיוטים שאומרים כשבתות וי״ט קרובץ ואומדן‬
‫‪:‬הוא ר״ת קול רכה וישועה כאהלי צדיקים וככר השיכותי עליהם בשפר‬
‫הת‪:‬כי וכתבתי שם איך בא להם זה השיבוש‪ ,‬והשלל כי טעות הוא לומר‬
‫קרובץ ואיכו אלא קרובות לפי שמקרבין אותן אל התפלה עכ״ל‪ ,‬ובתוך‬
‫הקרובות יכוזו הפיוטים הסדר והםלוק ויקראו סדר הפיוט המדבר משדר‬
‫היום"כגון אנסיכה מלכי ותכיריו לר״ה מ׳ ואהללה ומכיריו לר״הכ׳ ואמיץ‬
‫כח למושף י*ב שנו שדר המנודה‪ ,‬והפיוט האתרון שבקרובות הוא הסליק‬
‫ופן קראו ר׳־ת כתוש׳ כמש׳ מולין דף ק־׳ט ב׳‪ .‬ובעבור‪.‬שהקרונות הס עיקר‬
‫השיוטיס לכן קראכו תיכורכו זה על שמו ס׳ קרובות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ח‬
‫ל ונוף כקראו על שם‬
‫ואולם הפיוטים האמורים כברכות ק״ש תת '‬
‫הברכה ההיא‪ ,‬ויקראו יוצר אל הפיוט היא כברכת יוצר אור‪ ,‬והכא כקדושת‬
‫יוצר אצל והאופנים יקראו על שמו אופן‪ ,‬והמתוקן ליוצר המאורות יקראו‬
‫מאורה ויאמרו אהבה כאהבה ׳ רבה‪ ,‬ויאמרו זולת אצל אין אלהיט‬
‫זולתך‪ ,‬והבא קודם כרכת גאל ישראל יקראו גאולה‪ ,‬וכל הפיוטים‬
‫הנזכרים כולם בברכות ק״ש ובתפלה‪ ,‬ולא מצאנו פיוטים בתוך הזמירות‬
‫שכין ברוך שאמר לישתכמ מוץ מנשמת‪ .‬ויאמר הרב אבן הירתי בספרו המנהיג‬
‫הלכות תפלה סי׳ ב״מ הא דאמר ר״י אמר שמואל לעולם אל ישאל אדם‬
‫צרכיו לא בג׳ ראשונות ולא בג׳ אמרונות כתב רבי יע־ןב מ״כ דוקא בצרכי‬
‫ימיד הוא דאמר כן אבל צרכי רכים שואלין ותדע שכן הוא שהרי כל עיקרן‬
‫של ג׳ ראשונות וג׳ אמרוכות צרכי רבים כנהו‪ ,‬ומטעם זה נהגו כל ישראל לומר‬
‫באבות זכרנו למיס ובגבורות מי כמוך וכקדושה ובכן ובכן ובכן וכאמרונות‬
‫כהודאה וכתוב למים ובשים שלום בספר תים מר״ה עד יה״כ וכן מנהג‬
‫כל ישראל לומר קרובות שיסדו המשוררים כשלוש ראשונות‪ ,‬וכן כיוצר אור‬
‫יוצרות ואהבה באהבת עולם וזולת באמת ויציב ומי כמוך סמוך לסופו מקום‬
‫שנהגו להאריך הכל כמנהג המדינה ואין בזה הפסק כלל‪ .‬עכ״ל‪.‬‬
‫והפיוטים שאומרים כערבית בקראו מעריכים ע״ש הראשון הבא בברכת‬
‫המעריב ערכים ויתכן לקרוא כל אמד כשם הברכה אשר הוא בו אלא שלא‬
‫טצאכום מלוקים כשמות זולת הפיוט האתרון הכא לפעמים נדבר כעכין‬
‫הבאת המעשרות והביכורים כגון אור יום הנף לפסמ‪ ,‬ואשריך ישראל‪.‬לשבועות‪,‬‬
‫לאלה יקראו כשם ביכור ע״ש הביכורים‪.‬‬
‫ויש פיוטים המכונים בשם םליהוח והם ידועים מעניכם‪ ,‬ויקראו השלימה‬
‫שמזכירים כה מעשה העקידה ב‪:‬ם עקידה על שם המאורע‪ ,‬ויקרא לסלימה‬
‫מיוהדת פזמון ויאמר התשבי שהוא לשון צעקה כי כן תרגום ויען איוכ‬
‫ו פז ים איוב מכיל ואכתכו לא מצאנו כן כשום תרגום‪ ,‬גס לא ידעכו טעם‬
‫לצעקה כשלימה זולת סליתה‪ ,‬ואולס המעיין כסדר והילוך הפזמוכיס ימצא‬
‫כי הטור האתרון מן הכית הראשון הוא מוזר ושב ככל סיומי הכתים כגון‬
‫כפזמון שופט כל הארץ שביתו הראשון מסים עולת הבקר אשר לעולת התמיד‬
‫הוא מוזר ושב ככל סיומי הכתים וכן כפזמון לערכ י״כ כל בתיו מסיימין מתר יהיה‬
‫האות הזה‪ ,‬ועד״ז הוסדו כל הפזמונים ובזה הס ככדליס משלימות זולתם‪ ,‬וראיתי‬
‫בקצת סדר פלימות שתסרו התרה האתרון הזה באמצע מקצת הפזמזכיס ולא יפה עשן‬
‫כי לא כן דעת מסדרו ומייסדו‪ ,‬וכל פיוט ההולך עלזה הסדר כקרא כשם פזמון‬
‫)«‪ (>.f16^a‬וכ״כ כשוף ס׳ מהלך להר״י קמתי כדיכי השירי׳‪ :‬״והמין העשירי הוא מורכב‬
‫שתי תנועות וכו׳ והוא על משקל פזמון ומהמין הזה מה ששורר הראב״ע כי אשמרה‬
‫שכת אל ישמרני וכוי‪ .‬״ עכ״ל‪ .‬ובעבור שכל הפליתות המה כעלי ארבע טורים‪,‬‬
‫לכן יקראו שלישיה לבעל שלש טורים ויקראו שניה לבעל שני טורים‪ ,‬ואולם‬
‫שלםוניח הוא שס אל כועס הפיוט לקונו מנועם פיוט שתתלתו שלטונית אשר‬
‫הי׳ ידוע ומקובל להם והיו מציינים כשם זה הפיוטים והכוגכים ככועמו‪ ,‬ומה‬
‫שיורה על אמתת זה הוא מה שמצאכו לפעמים רשום למעלה ככגון שלמוכית‪ ,‬וזה‬
‫דבר הראכ״ע כפי׳ תהלים מזמור ז׳ כי כן היה מכהג כותבי הפיוטים לכתוב למעלה‬
‫בתתלת טור הפיוט כועס פיוט ידוע‪ ,‬והמעיין בפיוטים המבוכים כשם זה ימצא‬
‫כולם ארוכי הטורים בעלי ממש תיבות לכן יצטרכו לנועם מיחד‪.‬‬
‫־‬
‫‪via‬‬
‫( * )‬
‫וכעכין תרגומי דרכתי כדרך אשר הורה לנו איש אלהים קדו‪ :‬רכנו הגדול‬
‫הרטכ״ם ן״ל כאומרו באתד עאגרותיו להתבס ר׳ שמיאל אבן הבין ח״ל‪:‬‬
‫״ואני אכאר לך הבל אתר שאזכיר לך כלל אתד‪ ,‬והוא ככל מי שירצה‬
‫להעתיק מלשון אל ל׳ ויכון לתרגם המלה האתת כמלה אתת גס כן‬
‫וישמור ג״כ סדר המאמר ושדר הדירים ימרת מאוד ותיוא העתקתו‬
‫מסופקת ומשוכשת כיותר ואין ראוי לעשות כן‪ ,‬איל צריך למעתיק‬
‫מלשון אל ל' שיכין הענין תתלה ואת״כ יספר ויפרש כמה שיוכן ממנו‬
‫הענין ההוא כלשון ההוא זיכאר הימכ ואי אפסר לו מכלתי שיקדים‬
‫ויאתר‪ ,‬יספר מלה אתת כמלות רכות ויספר מלות רכות כמלה אתת‪,‬‬
‫ויתשר תיכות ויושיף תימת עד שישודר הענין ויכואר יפה‪ ,‬ויוכן הלשון לפי‬
‫הלשון ההוא אשר יעתק אלי‪ /‬וכן עשה תנין כן יצתק כשפרי גאלינוש‪ ,‬ועשה‬
‫יצתק כנו ג״כ כשפרי ארשמו‪ ,‬ועל כן כאו כל פירושיהש מבוארי׳ כיותר‪,‬‬
‫ולכן ראוי לנו שנתעסק כהס לכדש וננית זולתש‪ ,‬וק ראוי לישיכה המעולה‬
‫לעשות ככל מה שתתרגמהו ותעתיקהו לאדונים ההם ונו׳‪ ,‬׳׳ עכ״ל‪.‬‬
‫והוא יסוד גדול לכל מתרגם‪ ,‬גם אוניןלוש שמר הדרך הזה להוסיף ולגרוע‬
‫תימת לפי היאות בל׳ ארמי‪ .‬זאתבכימן‪) ,‬כראשי׳ מגעו( תרגם ו ד כר ו ית בנימן‬
‫הוסיף מלת ךכרו מטעם שפי׳ עליו רש״יז״ל‪ ,‬גס בפסוק שובה ה׳ רככות אלפי ישרן(‬
‫)כמדב י לו( הושיף ג׳ תיכות לכוון העכין‪ ,‬וכן כמקומות זולתם אין משפר‪,‬‬
‫כי מלאכת התרגום כעצמ׳ היא מלאכי רכה וכבדה מאוד ויותר מלשון עבג‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ר״ר משה בן םגחם ? ז״ל גס הוא תרגם רק קינה אתת המתתלת ציון הלא תש‪1‬י‬
‫דהו ועזב שם שני מאמרים לכלתי העתיקם ולא מפני קוצר ידו כי אס כעמר‬
‫שלא יאותו אל ל ומליצת אשכנז וכמו שגלה דעתו אל התכם המבאר רש״ד כר׳יו‬
‫כתוב שם על מקומו‪ .‬ואס כן קרה לגדול המתרגמים אשר נשאו לבו לתרגם ‪ p‬פיוט‬
‫אתד ולא יאבה לו הלשון‪ ,‬מה יקרה לכל זולתו הנכנס לתרגם הפיוטים כולם‬
‫איש לא כעדר הלא יכלם ויאלם!— ודי כהערה זאת לכל תכם לכ‪.‬‬
‫ואם תצטרף עם דברי אלה את כל הדברים אשר כתבתי על אודות הפיוטיס‬
‫בשארית התלקים האלה‪ ,‬יהי לך כנפשך שבעך לדעת עיקרם ויס־דם יעל מם‬
‫אדניהם הושבעו‪ .‬ודי כזה לעת כזאת‪ .‬ואולם כספר מביא הסיוטים‪ ,‬אשריעדתי‬
‫לתכר פס אתן את דודי הפיוטי׳ לך‪ ,‬ושם אדבר דרך כלל מתכמת המליצ׳‬
‫ועל דרך פרט משירי העברים תדשיס גס ישכים‪ ,‬וה׳ אלהיס יעזר לי להוציאו לאור‪.‬‬
‫ותשלם מלאכת החלק הזה ועמו ם׳ קרובות‬
‫בלו להשערת םחלקזתיו בחדש האביבי בשנרק‬
‫ה' אלפים וחמש סאות ושש־ס וחמש ליצירה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ת פ ל ח מנחה•‬
‫אשרי יועבי בירזף עור ןהללוף ‪ 5‬ל ה ‪:‬‬
‫אישרי העם ‪#‬בכה ל‪ 1‬אשרי העם עיי אלהיו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬־^‬
‫‪TIT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫ז ד‬
‫‪•• :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪T:‬‬
‫ד‬
‫י ״ הד^הלךודאר‪1‬מ‪3‬ןףאלוד»י המלך ואבךכח שמך‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫לעולם ועד‪ :‬בכל־יוםאבךכ^ ו אחללררשמך לעולם ועד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫^חל יי ו?ןהלל קןאיד ולגדלתו אין חקר‪:‬דור לדור ל^ניח‬
‫^דההדרכבודהודףוךברינפלאתיף‬
‫^&ס§ךבה;זבר‬
‫אשייחה‪:‬‬
‫רכ־טו?ך נביעוןצךלןסף ירננו‪ :‬חנףןןרחום ;י ארך אפים‬
‫‪:‬‬
‫וןךול־חסד‪ :‬ט‪1‬ביילכלןרסמיועל־כל־^יו‪ :‬יוךוףיי‬
‫‪j‬ל־מע^ך!חסידיך לבךכוכה‪? :‬בור מלטוזף יאמרו‬
‫^מיהאדםגבורתיוו?ב‪1‬דסדר‬
‫מלכותו‪ :‬מלמןזך מלכות כל ע־למים וממשלהף ?כל‪-‬‬
‫דור ודר;סומך ;ילכל־הב‪5‬לים וזוקף לכל־הכפופים‪:‬עעי‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫כל אליך יעברו ואתה נותךלהם את־אכלם בעתו‪ :‬פותח‬
‫"‪ IV‬ן‬
‫‪ :‬־‬
‫‪W.-T‬‬
‫~‬
‫״)‬
‫‪ :‬־ ‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T ; T‬‬
‫"ו־‬
‫‪• :‬‬
‫את־ידד ומשביע לכל־חי רצון‪ :‬צדיק יי בכלדרכיו וחסיד‬
‫‪V‬‬
‫נ ‪T‬‬
‫ג יו‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־•‬
‫‪T : T:J‬‬
‫ז ‪AT‬‬
‫ו‬
‫‪ :‬ז •‬
‫?כל־מעשיו‪ :‬לןרזיב יי לכל־קלאיו לכל אשר יקראהו‬
‫‪:‬‬
‫באמת‪ :‬ךצון;יךאיו יעעה ןאת־שן^תם לעמע ףועיעם‪:‬‬
‫ש‪1‬מר יי את־כל־איחביו ואת כלהרישעים ישמיד‪ :‬תהלת‬
‫!‪V T‬‬
‫‪:‬־זץ‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪* T‬‬
‫‪• :‬‬
‫־ ‪ :‬י‬
‫‪-‬‬
‫ןי ידבר פי ויברך כל־בשר עם קלשיו לעולם ןעד‪:‬‬
‫ואנחנו נברך }ה מעתה ועד־עוילם הללרה‪:‬‬
‫אדל ען־זי‪ nrer.‬ופי עיר תהלתף‪:‬‬
‫בא יי ארא אלחיאברחם^חייצחקו^ןדיעהב ה^ הגדול‬
‫‪T‬‬
‫־‪V:T:‬״‪V:-.‬‬
‫״‬
‫־ ; ד ז‬
‫״‬
‫־‪:‬־י‬
‫י ‪ :‬־‬
‫‪1‬‬
‫־י"‬
‫‪V‬‬
‫הגבר והנויא א‪.‬עלי‪1‬ן גומל חסךים טובים וקנה הכל וזכר‬
‫‪:‬‬
‫חןדי אמת^ןביא ב‪>1‬י לבני בניהם למען עמיו באהבה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ (Tom 3.‬א‬
‫שניחר‪.‬‬
‫מלו עוזי ומוש׳‪-‬עומגן• ל י ? אסייי־? ??־‪ 1‬אלילים‬
‫אתח גביור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪:‬‬
‫??כלכל חיים בחסד מחלה מתים ברחמים רבים ס‪5'1‬ך‬
‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים וקולים אמונתו‬
‫לישני עפר מי כמוך בעל גבורות ו‪-‬מי ך‪1‬מה לך מלך‬
‫^ ת ה להחיות ‪$‬תים•‬
‫ברוך אתה י; מחיה המתים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אתל!‬
‫־‪r‬‬
‫ה‬
‫תדומ ל‪5‬״ץ נחוימ התפל ‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫נל^צ את שטף בעולם כשם שטלןדישים אותיי‬
‫‪3‬כל^־־י'ן][‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫? ל ל » ל ל ך‬
‫^ך‪^-‬ךן ‪4‬‬
‫*‬
‫•יי‪..‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫כבודי\?!טק‪1‬טןי‪ :‬ק׳רבךבר‪/‬קךשף כתוב לאטד‪.‬‬
‫<ות‪:‬טלך;י לעולם אלד\ך ציון לרד ורד לללרה‪:‬‬
‫ק' לדיור ןדיור נגיד גךלך ולנצח }צחים לןךשתץל‬
‫‪ j‬לןךיש ושבחך אלהיגו מ‪$‬ןנו לא;טוש לעולם ועד‬
‫‪ k»p‬מלך גדול ולןדיוש אתה‪.‬‬
‫ז‬
‫ב ח ף אתה ;^‪%‬הלןריוש‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חננו מאתך‬
‫<דעה בינה והשכל ״ ברוך אתה י;חדנץ הדעת‪:‬‬
‫השיבנו אבינו לתיוךתך וקרבנו מלכנו• לעבודתך‬
‫^יד^הבתשובה‪:‬‬
‫י סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלבנו כי פ‪£‬ענו כ•‬
‫מוחל וסולח אתה • ברוך אתה יי חנון המרבה לסלוח‪:‬‬
‫ראה בענינו וריבה חבנו וגאלנו מהרה למען עמך‬
‫כיי גואל חק אתה• ברוך אתה יי‪ :‬גואל ‪.‬ישראל‪:‬‬
‫רפאנו יי ונרפא הושיענו• ונושעה כיתהלתנואתה•‬
‫והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו בי‪ 4‬מלך רופא נאמן‬
‫ורחמן אתה* ברוך אתה יי רופא ך‪1,‬לי עמו ישראל‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫ב‬
‫מנחה‬
‫ברך עלינו• יי אלהינו את השנה הזאת ואת־ויל־מיני‬
‫תבואתה'לטובה ותן ברכה על ‪$‬ני האדמה ושבינו‬
‫^ביותיביאץמבךך השנים‪:‬‬
‫תקע בשפר גדל לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבלנו‬
‫?חדמאךבעכנ^תהאך^ ב״איי מקבץ נדרויעמי ?שך‪;4‬‬
‫השיבה שפטינו כבךאשנה ויעצינו כבתחלה והסר ממנו‬
‫יגון ואנחה ומלוך‪,‬עלינו אתה יילבךף בחסד וברחמים‬
‫^זבצךקה ומשפט‪:‬‬
‫ולמלשינים ‪ 4‬תהי תקוה וכל עושיי רשעה כרגע יאבדו‬
‫וכלם מהרה יכרתוןהזךיםמהרה תעקר ותשבר ותמגר‬
‫ןתבנןעבמהךהממינו‪ .‬ב״אישובר אומ־ים ומכניעזךים‪:‬‬
‫י עליחצךיקים ועל חהסיךים ןעל זקנייעמך בית‪.‬ישראל י‬
‫לגריהצדקועלינו‪.‬יהמ^רחמיף‬
‫ועל פלטת‬
‫יי אליהינו ותן שיכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת‬
‫ןישים חלקנו עמך׳ם לעולם ולא נבוש כי בך ב^הנו ״‬
‫ברוך אתה » משען ומבטח לצדיקים‪:‬‬
‫ולירושלם עירך ברחמים תשוב ותשכון בתולה כאשר‬
‫ךבךת ובנה אותה בקרוב ?־ימינו בנין עולם וכסא ךוד‬
‫כזהךה לתוכה תכין‪ .‬ברוך אתה יי בונה ןרושלם‪:‬‬
‫את ןןמח דוד עבדך מהךה תצמיח וקרנו תרום בישועתך‬
‫כי לישועתך קרנו• כל היום • בי״א״י מצמיח ‪.‬קרן ןשועה‪:‬‬
‫שמע קולבי ןי אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים‬
‫וברצון את תפלתנו כי ‪ k‬שומע תפלות ותחנונים אתה״‬
‫ומלפניךמלכנ^ר;קם^תשיבנו • כי אתהשומעתפל^‬
‫־עמךישר^ ?רחמים‪ .‬ברוך אתה יי'שומע תפלה‪ :‬י‬
‫ובתפלתם• והשב‬
‫אלהינו בעמף ישראל‬
‫רצה יי‬
‫־ ‪• :‬‬
‫! ז וי‪ .‬״ו‬
‫‪•• :‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪— :‬‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫*‬
‫‪T T‬‬
‫; ‪T‬‬
‫‪j‬׳»‬
‫••‬
‫את העבודה לדביר ‪3‬יתןז ואשיןשיר^ ותפלתם באהבה‬
‫‪T - : T‬‬
‫״ ‪ :‬י‬
‫*•*•!‬
‫ג * •*‬
‫;‪T‬‬
‫‪T T• :‬‬
‫‪T. - : - :‬‬
‫מנחה‬
‫‪2‬‬
‫סקבלבךצון ולוחי‬
‫תמיד עב‪1‬ךת ו^ךאל ע ט ף ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ותחזינה עינינו ‪#3‬ו־‪3‬ף לציון ברחמים• כרוך אתה‬
‫ןי'המסדר עכינתו לציון‪:‬‬
‫מוךים אנחנו לך שאתה הואי י אלוהינו‬
‫‪ :‬ד‬
‫אבותינו‬
‫לעו לסו‪];.‬דצורחיעומגן‪:‬ע;ננואתההואלדור ודור נודה‬
‫ז‬
‫? ך ו?ס§ר וההלתךעל חיינו ה‪)9‬סוךים‪;3‬דףןןגל נעמתינו‬
‫‪1‬‬
‫והפקודות לך • ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נכןלאותיף‬
‫וטובויתיף ?כלעתעךמבקרוצהרים הטוב כי לא כלו‬
‫רחמיך והמרחם כי לא תמו הסךיך מעולם קרנו לך‪:‬‬
‫;‬
‫ועלכלםיסבךךויתרומםשמךמלכט תמידלעוןיםועד‬
‫;‬
‫וכלהחייםיוךוךםלהויהללו אתע?ןךןאמתך^?עוןגתבף‬
‫ועוךתנוסלה<מךאתהן; הטוב ע?ןךולךדאה להודות;‬
‫שלום ךב על־ןשךאל עמך תשים לעולם כי אתה הוא‬
‫מלך אדון לכל העלום וטוב בעינןך לברךאת;עמף‬
‫‪:‬קךאל ןכל־עת ובכל שעה בחלומך• בתך אתה ף‬
‫המברך אדדעמו ישראל בשלום‪:‬‬
‫אאזי}ציור לשוני מרע ושפתי מדבר מךמה ולחללי נ‪#$‬י תד‪1‬״‪0‬‬
‫וג^י^נפרלכיל תהיה ?תחלבי בתיוךתך ו?טץו‪1‬זיף חךד'ו\ז נפ^י י כ ל‬
‫חחיושבים ‪,‬עלי ך עה מהרד‪ ,‬הסרטתםוקלקלטמשסתם‪ ^ .‬ה ל מ ^ ן‬
‫ז‬
‫•שמשעשה למען יטעף‪,‬עשה לם^ן קךשתף _עשה לכמנן ת־וך!זף‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬ח^צוןיךידיףה־ושיןה ;מי?ףועננ\‪ :‬יהיולרציוןאטד?יוה^יון ^‬
‫‪,‬‬
‫לפניףי״י צורי וג־ןאלי; ע‪£‬ה שלום במר־ומיו הוא י ^ ה ש ל ו ם ^ י נ ו‬
‫ל י ש ר א ל ואמרו אמן‪:‬‬
‫?•ץןנזז ‪3‬ית‬
‫ד ^ י ^‬
‫‪,‬יהי ךציין ל ^ י ף ״ ד ^ ע י ו א א ן י ^ י ג נ‬
‫מ מ י ז מ מ י נ ו )!‪ft‬‬
‫דולןנו ?ת־ור^‪:‬‬
‫הש״ן ק ח י התפלה כקול )אומי‬
‫קית;‬
‫מ ע ר י ב ליל ר א ש ו ן ש ל שמעות•‬
‫ווחחרענד‬
‫דער תזן ב ר כ ו ווו^ס‪,‬‬
‫?חנואח‪;:‬יהסבךף‪:‬‬
‫בדוך^יהמבדךלע־ולםוער‪:‬‬
‫ברוךאתה?;אלהינומלך‬
‫העולםאשרבך^רומעריב‬
‫ערבים בחכמח פוותח‬
‫‪*:‬־ד •‬
‫״ ו ­‬
‫‪T : T:‬‬
‫קהל י מ ב ר ן ‪.‬‬
‫יתברך‬
‫וישתבחו‪:‬תפאר‬
‫ויתריס ויועשא שמו של‬
‫מל‪3‬י ךזטלכים הגןרוש ג‪-‬רוך הוא‬
‫^ןהוא ךא^יון והוא אתרן ו מ ב ט י ו‬
‫אין א‪.‬להים םלר לר^ב ^ךב‪1‬ת בןז‬
‫<ןמ‪ 1‬ו^לזו לק;יו‪ .‬ושמו קריו^ם‬
‫^נל ^ל ן ^ ה רמה^ה‪:‬‬
‫נ־רוןי שס כבוד מזכותו לע^ם^נדג‬
‫בערים ובתבונה משנה‬
‫עתים ומסליף את הזמנים‬
‫ומסדר את הכיכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא‬
‫;הי ‪#‬ם ן; מכדך ?מנ^נה י^ד ע ל ם ‪:‬‬
‫^^לאורמפניהשךוה^ךמןניאו‪ 0‬וכןעביר‬
‫יום ומביא לילה ומ?דיל בין יום ובין לילה יי אבאות‬
‫עמו אל חי וקים המיר למלוך‪,‬עלינו לעולם ועד‪:‬‬
‫כפיוט הזה היסד ע״פ א י ב ‪ ,‬אלא שהקדים בראש כל אות ואית תנה איזין‬
‫‪.‬‬
‫מפכףקי הדברות והתסיצ מן ו י ר ד מ ש ה מ ן ה ה ר א ל ה ע ם ו ג י )שמו‬
‫‪,‬‬
‫יט כ ה ( ונתשלום‬
‫האיב חתום שם‬
‫‪,‬‬
‫המסגר י ו ס ף הקטן ב ר ש ט ו א ל ‪.‬‬
‫ו י ר ד ‪ ,‬א ב י ר _י עקב נ ו ר א ע ל י ר ה •‬
‫‪5‬‬
‫וידבר׳‬
‫‪:‬‬
‫בטיי ‪ $ £‬ך ת ה ד ב ר ו ת בהמולה‪.‬‬
‫אנכי‬
‫באור•‬
‫ן י ר ר אכיר יעקכ נירא עלילה‪ ,‬שניהם תארים לאל י ת כ ר ן ‪ ,‬כדכתיב וגואלך‬
‫‪ 0‬ג י ר יעקב )ישעיס מ ע כ י ( יכתיכ לכו וראי מפעלית‬
‫) ת ה ל י ס סו ה(‪.‬‬
‫נקיל‬
‫המילה‪/‬‬
‫בטי‪/‬‬
‫כלכתיכ קיל‬
‫נשמות רכה ס י ף‬
‫גזולקים‬
‫לט׳‬
‫ל מ ר ל׳ לנטא‬
‫פ ׳ כית‪,‬‬
‫לשונות;‬
‫גדול ולא י ס ף ) ל ג ר י ם ה כ נ ( ‪,‬‬
‫ואמרו עליו‬
‫לן׳‬
‫יהם‬
‫ר י י אומר קול אתל‬
‫זאמח‬
‫אלהים כולא‬
‫בשפתים )זיקרא ה ד ( ‪.‬‬
‫עלילה‬
‫כהמולה‪,‬‬
‫נמלק‬
‫במדרש הנעלם כ ׳ ו י ק ר ^‬
‫קולות‬
‫גם כ פ ס י ק ת א נ‬
‫עשר לברית כנגד עשרה מאמרות ודבור אנכי עמ׳ מאמר יס» אור‪/‬‬
‫תרגום‬
‫וז‪$‬ז לשין‬
‫אשכנזי‪.‬‬
‫וידן*־‪ .‬יעקליג^צטי^ער‪ ,‬ע ר ‪ ,‬דפר‪5‬ווכטב‪0‬ו‪11‬ח^ףינעןטח‪3‬מ*‪1‬ן< ^עסגגך‬
‫העריונ ‪ x i e‬ט פ ו ח ך *ויט!ויטעו עטי»^עדען ‪nbo‬ן* ר ע ן לעסע{ ‪3‬עב‪0$‬ע‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אנכל‬
‫מעריב ליל ראעון‬
‫ג‬
‫א נ ב י ‪ ,‬ג ל ה והאיר לעמיותחלה•‬
‫יזו־ ק ע ב י ר יום ומביא ל ל ה ‪' :‬‬
‫ב ר ו ך א ת ה יי הפןעריב ןגך‪3‬ים‪:‬‬
‫ז‬
‫אןיזבח עולם ‪3‬ית ישראל ןןקןף אהבת ׳ ת^ה ומהוות‬
‫הקים ומשפטים א‪1‬תמ למדת‪ ,‬על כל יי אלהינו ברכבנו‬
‫••‬
‫‪V‬‬
‫׳‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫•‬
‫־‪:1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ -‬י •• | ‪V : T :‬‬
‫‪ :‬ז ‪ :‬״ו‬
‫״ו‬
‫מקומט נשיח בדמןיף‪ ,‬ונשמה בךבךי חוךתף ובמצותיף‬
‫לעולם ועד‪ ,‬כיי הם חי;נוואךך;מינו ובהם‪.‬נךזגה יומס‬
‫ולילו־• • ואהבתןל אל־רזסיר ממנו• ל ע ו ל מ י ם ‪:‬‬
‫‪T *.ITT‬‬
‫‪ J‬״ •* ‪I ! T‬‬
‫־‬
‫• ‪|v‬‬
‫‪ T‬י‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫ל א ןקןיה ל ף ׳ ‪1‬קבל ת ב נ י ת אליל נ ב ל ם ‪.‬‬
‫ל א ת & א ‪ ,‬ן ת מ י ר ק ך ש ת ש ם נעלם•‬
‫ז כ ו ר ׳ * ז ר י מ ר ־ ה סישפטי נ ע ם ו ם ל ס ו ל כ ש ‪.‬‬
‫הנון‬
‫א נ כ י גלה והאיר לעמי תתלה‪ ,‬וכתיב לשם די* ערב יגו׳ חהז דוד מעביר ייםיכו׳‬
‫ל א ‪ .‬אליל נכלם‪ ,‬עיו המכלמת מבקשיה‪ ,‬כענין בישו וגם נ כ ל מ ו כ ל ס‬
‫יחד ה ל מ ב כ ל מ ה חרשי צירים )ישעי׳ מה יו(‪ .‬קדשת שם *עלם‪ /‬שמו שי*‬
‫הקב״ה ואמרו ח״ל זה שמי ל ע ל ם כתיב‪ ,‬והנשבע לשקר ממיי קלישת‬
‫השם‪ .‬זכור זריזוח‪ ,‬כן כתיב בכתב יד ינדפיסים ישנים יכן עיקר כ י‬
‫באית ן׳ קאמינא ואין מלת זכור מן המכין כי היא תתלת הדבור השלישי ‪pxot‬‬
‫זכור את יום השבת‪ ,‬ועל שניתת שנת יסד זכור זריזות וטעמו צוכיר ילהיו^‬
‫ןריז כמשפטי שבתשנהרא נזעם ועונג כדכתיב וקראת לשבת ע נ ג ז כ ב ד ת ן‬
‫)ישעי׳ נ ת יג( וסלסול הוא ל כבוד כדכתיכ סלסלה ותרוממך )משלי ד ‪( P‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫אנכי (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חיך ביו דיוג ג‪1‬ו>י;ע וועגען! דיע‪:‬ע וופפענבוורונן‪ :‬ועור דיי‪:‬‬
‫ו ט ע ‪ ,‬ווח»»יט ע י גיי‪ 1‬ס‪<0‬ק בעןיי‪5‬טעטע‪ .‬ע ר ‪ ,‬ר ע ר‬
‫ד\נווע‪£3‬יר‪.‬רט ‪ t . m‬ריח‬
‫ר ע ר דעו טחג‬
‫נח‪5‬ט‬
‫ערן‬
‫יוןן;ע‪5‬יעבטע חינט׳ן‪,‬‬
‫הערוונבוינגט‪.‬‬
‫}עןחכנו‬
‫‪1‬יי‪:‬ט דוח‪ /‬עוויגער‪ ,‬ר ע ר ריח יובענרע ד ח ^ ע ר ן ‪! uenj‬‬
‫‪2‬‬
‫לא (‪.‬‬
‫דייו »ןו!ןןט קיינע טחניעזייען הוובען‪} ,‬עטטוווטען‬
‫גוו^לענביןיער!‬
‫‪8‬‬
‫טווניזיבעד‬
‫( ד ו ח וח^יט ניבט סעו;י‪1‬בןיך ו‪1‬וי‪:‬ט‪1:‬רעכען‪ ,‬ני‪5‬ט ע ‪ :‬ט ן‬
‫ו*יי«ען ר ע ן חונער‪5‬חדעןיכען חייןי;ען ניויוען!‬
‫‪4‬‬
‫( י ו ה ‪4‬ע‪1‬עט! ר ע ן ר ו ה ע ;‬
‫י‬
‫»‪0‬י<‪4‬עג ) ש ב ת ( ו«ו;ד י ע ש ע ן פ ע ר ע ח ר ו נ ; נייח ד י ר חיי״יוער ח י ן יונרענקעןי‬
‫עדזטע‪* :‬עבווט‪.-‬‬
‫*( ‪1£‬יינ‪<1‬י‪1‬־‪.‬‬
‫*( רריטטע‪,:‬‬
‫* ‪ f‬פיעוטעג }עביןט‪.‬‬
‫של שבועות‬
‫חנון י ז ב ר‬
‫ד‬
‫? ־ ט א ה ב ר ־ ז ע י ו ל מ ‪ :‬ברוןי‬
‫‪1‬‬
‫א ח ד ־ ז ל אווזי ע ט ו ‪ :‬ש ר א ל ־ ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ש מ י ן ' י ש ר א ל יהיוה א א ז י ט מ ו י י א ס ד !‬
‫*‬
‫נ ל « ברוך יעם ?ביוד מלכותו לעולםמגד‪:‬‬
‫ואהבת את יהוה אלהיןל בכל־לבבף ובכל־נפישך ובכל•‬
‫?ץאדף‪ :‬והיו הךביים האלה >*שר אניכי ?צוןז היום על"‬
‫ל^בך‪ :‬ושפרעם לבניך ודברת ן ף )ישבתןז ?ביר־זף‬
‫ובלבותןל בדרך ובשלבןי ו?קומף‪ :‬ו<ן‪#‬ךתם לאות‬
‫עלץדןל ורזיו לטטפת ‪3‬ין‪.‬ןניניףג ו כ ת ^ ת ם ן ד •‬
‫‪4‬‬
‫מהורז ביתך וביש^ריך‪:‬‬
‫^ ^ מ ^ אלמנותי א‪#‬ר אנכי קשוח‬
‫אתכם היום לאהבה אודיהוהאלהיכם ולעבדו בכל•‬
‫י‪0• : :‬‬
‫‪ :‬־ ‪: r‬־־ ‪T‬‬
‫־״ *‬
‫‪i‬‬
‫‪v‬‬
‫ז«‬
‫‪;:‬׳ ו ״ ‪v‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪:T:‬‬
‫לבבכם ובכל־נס^כם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורה‬
‫‪ I‬־ ‪WV :‬‬
‫־‪.IT::‬‬
‫‪T .‬‬
‫‪V1:‬‬
‫|—*‪ :‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪ :‬י‬
‫־ ‪VV : :‬‬
‫‪i‬‬
‫‪JV‬‬
‫ומלקוש ןאם^ת ךגנף ותיך^ןל ך^הרך‪ :‬ונתתי^ב‬
‫?שךןז לבהמתך ואכלת ושבעת‪ :‬ה^מרו לכם פףפתת‬
‫לבבכם וםךתם‪.‬ו;ןבךתםאלהים אחרים והי^תחרתם‬
‫להם‪ :‬וחרה אף‪7‬יה(הבכםו;גצראת״ה^מיםלל "?תג‬
‫ח‬
‫א‬
‫מטר והאדמה לא תתל את־יבולה ואבדתם מהרה מעל‬
‫‪T T‬‬
‫‪:JT:‬־‪T‬‬
‫ז‬
‫*‬
‫י "‪U‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ AT‬־ ‪ : 1‬־ ־ ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪jv‬‬
‫״ד‬
‫י‬
‫״‪-‬‬
‫הארץ הטיבה אשר יחזה נתן לכם‪ :‬ושמתם את״דברי‬
‫אלהעל־לבבכם ועל־נפשכם וקברתם אתם לאיות על­‬
‫‪ : :‬־‪:*..‬־‬
‫‪:|:-TV‬‬
‫‪•.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪A‬‬
‫«‬
‫‪:‬‬
‫יך‪3‬ם ןה;י לטוטפות בין עיניכם‪ :‬ולמךתם אתם אוד‬
‫ןגיכם לדבר בם ‪3‬ש‪9 !|1?3‬בירזף מלכרחןל בדרך‬
‫חנין יגו‪ /‬היסד כ נ ג ד הכתיב שם בישעי׳ בשכר שמירת שב׳ והאכלתיך נתלת יעקב א נ י ן ‪.‬‬
‫ך ע ר ו>ןי;נחדי;ע ווירד יווכג ייונגיר יענע ‪ £‬ע ר ה י י ס ״ י ע‬
‫*ע?חבנ‪ 1‬גימט‬
‫‪,on‬‬
‫י‪"1‬י}ער‪,‬‬
‫דער‬
‫עוויגע|רעכע‬
‫זיין פי»‪1‬ק ישראל• ןיי‪1‬בנ‪!1‬‬
‫לזדענקען‪.‬‬
‫מעריב ליל דאשון‬
‫‪4‬‬
‫י^כבןזוןקומןז‪ :‬ו‪3‬ת‪5‬תם‪.‬על־מזוזותביהף ובתעריף‪:‬‬
‫למען ירבו• ?מיג• וימי בניכם^נל קאךמה א‪#‬ר נ^בע‬
‫יהוה לאביתיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫" ‪J‬‬
‫י‬
‫‪A V T‬‬
‫‪J-‬‬
‫‪V | T T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫*\‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪ a s‬ויאמר יה‪1‬האל־מעןהלאמד‪ :‬חיראלבני ישראל‬
‫ואמרתאלהםועשולהםציצתעאכנפיבגדיהםלדרתם‬
‫־‪T:-IT:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪r:‬‬
‫‪-‬‬
‫• •א‬
‫־ ; • * ‪/‬‬
‫•‬
‫‪••:‬‬
‫״‬
‫‪v:‬‬
‫‪1AT‬‬
‫ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת‪ :‬והיה לכם לציצת‬
‫‪T‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫‪:‬‬
‫‪J:‬‬
‫‪V I -‬‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫‪KTT:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫וראיתם אתו תירתם את־כל־מצותיהוה ועשיתם אותם‬
‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתס‬
‫זצים אחריהם‪ :‬למען תזכרו וחזיתם את־כל־מצורזי‬
‫״־י‬
‫־•־‪,‬״•‬
‫‪:•-‬־״ •••״‬
‫‪ :‬־«‬
‫• ״ י י ‪.‬‬
‫י‬
‫ןהיןתם רןדשןם לאלהי^ם‪ :‬אניןהוה אלהיכם אשד‬
‫הוצאתי אתכם הארץ מ^תם להיות לכם לאלהים**?ך‬
‫‪ftT‬־‪ 1‬אלהיבם; יש לצרף אל?יכם לאמת‪ ,‬אכן יתן רוק מעש שלא ינזלע ה ו ! ‪/‬‬
‫י אמת ואמונה כל זאת וקים עלינו כי הוא יי אלהינו ואין‬
‫‪V :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪V : V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‪TF‬‬
‫‪T‬‬
‫•יו‬
‫‪T:‬‬
‫‪v:‬‬
‫"‪t‬‬
‫‪'••:‬‬
‫|‬
‫זולתיו נאנחנו י‪.‬קראל עמו הפורנו מנד קלכים מלכנו־‬
‫ךגיואלנו מכף כל־העךיצים האל הנפרע לנו מצרינו‬
‫והמישלם נמול לכל־אויבי נקשנו העושה גדאת עד א ץ‬
‫ךזר רונפלאור<עדאיןמ^ה השםנ?שנובהיים ולא גוןן‬
‫(‬
‫למ־וט רגלנו המךריכנועל במת איבינוררם קךננו על בל‬
‫שנאינו הןגשח‬
‫^פךעהאותתומופתי‪2‬‬
‫באדמת בני ד»ם המכה ?עברתו כל־ניכוךי מצרים ויוצ>‪5‬‬
‫את־ןןמ‪ 1‬ישר?^ מתוכם לחרות עולם‪ :‬הכןעביר בניו בין‬
‫גזרי!ם־סוף את־רוךפיהם ואת־שיינאיהם בתהומות‬
‫טבע‪ :‬וראו ב^יו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכות״ד‬
‫‪3‬ךצון קבלי מלידט משה ו?ני ישראל לך ןנו ‪#‬יךה‪:‬‬
‫ה‬
‫של שבוערת‬
‫לתשלום האיב ק אות ם ' ואילך‪.‬‬
‫מ‪1‬ביה למרום עלה* והוריד רה כלולה* כחגה^בועז־ת׳‪,‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫;‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫י "‬
‫ירד צור מנ?נמו• ונתן עוז לעמן‪.‬‬
‫בןעטיםוזוע‪1‬ת‪:‬‬
‫כל‪.‬עציה‪;:‬ע‪ 0‬אחזום היל וסער•‬
‫למד ל_עם קדשים •‬
‫והו־יםו‪:‬כע‪1‬ת‪:‬‬
‫םךר תקופתןחךשים‪ .‬וח^ביון השע־ות‪4‬‬
‫מכל אום חלבם‪ .‬ולהר סיני‪.‬קךבם •‬
‫?שיאם ‪3‬כ;פי }‪:‬ישרים • שוכן ברום אורים‪.‬‬
‫סוררים‬
‫עלובים‬
‫•‬
‫ן—‬
‫‪1‬יעת‬
‫ז‬
‫אללטיועזעיות;‬
‫ומתחת זריוע־ות‪:‬‬
‫שמעם• צבי תפארת ;נם‪.‬‬
‫‪:‬וץזוןיריעיות‪:‬‬
‫חפו ריאישם‪-‬ולהרנהצור הקדישם‪ .‬בפר‪.1‬עפרע־ות‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• — : - :‬‬
‫‪T‬‬
‫י ‪1‬‬
‫יי‬
‫ן'‬
‫‪,‬‬
‫םוביה‪ .‬זהםשהכדאי׳כמש׳סר‪-‬והדףי׳׳כא ‪ .‬לפרוס עלה‪ ,‬שכאט׳ ומשה עלה ‪V‬‬
‫האלהיס‪ .‬צור‪ ,‬הקכ״ה‪ .‬כרעמי׳וזועית‪ ,‬עש׳יהויהי קולות וברקים וגו׳)שפו׳יע יו( ואמרו‬
‫עניו כמכילתא‪ :‬קולות קול קולות מינים משוכים זה מזה‪ ,‬ו כ ר ק י ם כרק נרקיס‬
‫משונים זה מזה‪ ,‬ואמרו עוד ויתיצכובתתתיתההרמלמד שהיו ־מתיראין מפני הטזיקין‬
‫ומפני הזועות ומפני הרעמים ומפני הנרקיס‪ .‬כל עצי וכוי‪ ,‬כדכתיכ קול הי שוכר ארזים‬
‫וגוי וכמתן תורה משתעיכדכתיכ כסוף ה׳ עוז לעמו יתן)תהלי׳ כנו( כן פיירש״י ז״ל‪ ,‬וכל‬
‫זה מבואר כפרקי דר״א פרקמ״א‪ .‬והרים וגבעות‪ ,‬כדכתיכ הריס נזלו מפניה׳)שופגץס‬
‫ס ה(‪ .‬למד לעס קלושים סדר תקופות וכזי‪ ,‬כדכתיכ המד‪ :‬הזה לכס וכדאי׳ עליו‬
‫כפסיקתא והוכא בילקוט פ׳ כא‪ .‬נשאם ככנפי כשליכ‪ ,‬עשייה ה‪:‬א אתכם על כנפי‬
‫נשרים)שמות ינו ד( וכמו שפי׳ רש״י ז״ל‪ .‬פורריס‪ ,‬שלא קכלו התורה‪ ,‬והוא עשייה אד‬
‫סוררים שככו צתיתה)תהלי׳ סת ז( ואז״צ כנמדכר רכה פ׳ ג׳ דף רי״ג צתיתה צמאה כלא‬
‫תורה‪ .‬ירגזון יריעות‪ ,‬כדכתיכ ירגזון יריעות ארץ מדין)תכקוקגז(‪ ,‬עלונים‪ ,‬תכו‬
‫ראשם כעלוכים‪ .‬ולהרגה ו כ ו ‪ /‬כדכתיכ שס כתכקוק ראה ויתר גויס וכאמרם ז״ל‪.‬‬
‫נפרוע פרעות‪ ,‬ל״ה שופנוים ה׳ ב׳ והוא ל׳ פרעון או ל׳ גילוי צ ו ל׳ ביצול•‬
‫ט‪ .‬טוביה )ע‪:‬ה( ב ע ס ט י ע ; י ע ן ‪ JDMMM‬ווונד ברו!כט<‪ 1‬עג העווזב‪ ,‬דיו!‬
‫פריי!ןיכע‬
‫*עועטן‪,‬‬
‫יונן פעזט‬
‫שבועיח‪.‬‬
‫י‪ .‬ד ע ר‬
‫| י ע ט ד ך הערווכ וזונד ערטר\י‪1‬טי‪ 1‬ר ע ן פ י י י ג ‪:‬׳יני‪:‬כן‬
‫ד ן ו נ נ ע ר וזוכר‬
‫י‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ב ע ב ע כד עכ} טח‪.]5‬‬
‫ט ח פ פ ע ר ןע‪1‬בלט‬
‫‪ 5‬י• ו ק ע‬
‫ווונטער‬
‫נ‪ .‬ע־־עקקען יווני בעבעו עי״;ריןי‬
‫״•י׳זדעז ביי‪»1‬ע וווכד בעי^ע חוכר ה^ע]‪.‬‬
‫ל ‪ .‬ער ?עהרטע חיין ן;עד\ין‬
‫שיוטעו &<‪ pfr‬די‪ 0‬ת ר י נ ו ^ ר ע ן ןחככענ ‪ t‬תונו־ אמנדענ^יפג וו!נר ריח‬
‫רעככונן‪ :‬ד ע ר ס ט ׳ נ י ע ן ‪.‬‬
‫בע*‬
‫ם‪ .‬ו ז י ב ע ו ‪ v\\fi‬פחזקער ןיעבט׳ ע ר ד ח ‪*5 ,‬ד‪.‬יטע‬
‫לןנן בער‪ 3‬סיני ןיו׳ הין‪ ,‬ך ע ר ‪3‬ווטט ר ע ן‬
‫‪n‬״‪ M‬נ‪Y»r< .‬‬
‫ח‪.‬־ןער‪)£‬יעגע)ן ט ר *‬
‫ע ר ‪1‬יןן‪ ,‬ע ר ‪ ,‬י ע ר בעוון״הנער רען חוכער»ע‪0‬זיכי‪1‬ן ‪ ,:n-n‬דער ערהחזטער ד ע ר‬
‫‪»0‬נטעו»»עזטען י‪.‬‬
‫ער‬
‫ך‪: !;!},‬־‪n‬‬
‫ס ‪ .‬היידען ‪5‬ערנווד‪«.‬ען דען *חיג‪1‬ןטחטיסען ‪ jptyS‬קיןזנוכןנ‬
‫בעבענד חוכטער יןיהרען ד‪.‬ינ‪1‬טען — ע • ‪ :‬י ח פערהיהטען בעעח*ט ודהר ד‪»,‬יפט‪.‬‬
‫פרייג ‪4‬עגעבען‪ :111 ,‬ער ז י ן ד ^ י ט‬
‫) ‪5‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪4‬‬
‫״ ר‬
‫‪y]o:vt&Q‬ע‪3‬יי‪4‬ט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לער‬
‫מעריב ליל‬
‫*‬
‫פךישת ה‪1‬ד שילמה •‬
‫רא־צון‬
‫וךקמגת גיבה אדמה‪< .‬צתיהן‬
‫צדיק הר כפה• עלי נאוה ויפה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ " • •‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: r t i p‬‬
‫?גיגית ןנידיעות‪:‬‬
‫‪T T :‬‬
‫ל שבועם בחירים• הקים ומשפטים ישרים‪.‬‬
‫(‬
‫ךם בחסדיו שמרם• מכף כל צןךךם •‬
‫לא;ןהשטע‪:‬ת‪:‬‬
‫ומגירותךע־ות‪:‬‬
‫שלחי אותיות ומופתים• והנחילם דתיות חרותים‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪" " T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪#‬‬
‫• ‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ו»•»‬
‫*‬
‫נ ״• ‪T 2‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫״נ*‬
‫לתתם לשם ולתהלה•‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2‬י‬
‫*‬
‫ח׳תפאי־תם הגדיל למעלת•‬
‫בחבמה ובךעז״ת״•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י*‬
‫י ‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫נ‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫בבךבת בוס ‪:‬שוע־ות‪:‬‬
‫ישוע! ת רביות וקךאם פ ו ר ה ןגיואל‪ .‬ן ע ט ר ם‬
‫והבום ב ר ת ‪:‬קותייאל•‬
‫‪:‬‬
‫םחחים ת ן והומה‬
‫ל א ‪ . $‬פ א ח י ו ע ב ח ו מ ש ה י וכני ר ‪ £‬ך א ל ‪:‬‬
‫בגילה ברנה' בע‪£‬מחה ירבה' ו א מ ר ו כ ל ם ‪:‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪•.‬‬
‫‪T‬‬
‫כרי‪:‬ת הול שללה‪ ,‬כינוי לשמים‪ .‬ורקועת וכוי‪ ,‬כינוי לארץ‪ : .‬ת י ק נוגעות‪ /‬כ?‬
‫שפי׳ רש״י על וירד ה׳ על הר סיני‪ ,‬שהרכין שמיס ו‪:‬מי מ מ י ס והציק על גני הד‬
‫סיני‪ .‬ועיין כפרקי דר״א פ׳ ט״א‪ .‬צדיק‪ ,‬הקב״ה‪ .‬הר כשה‪ ,‬כטו שאמרו ז״ל)שכת‬
‫דף פית( ויתיצכו כתיזתית ההר מלמל שכפה עליהם הקכ״ה ההר כגיגית ובו׳‪ .‬נאוה‪.‬‬
‫ויפה‪ ,‬תאר לככפת ישראל‪ .‬חרותים‪ ,‬ע״ש תרות על הלומות‪.‬‬
‫והגזם‪ ,‬ל׳ נאוה ויפה‪ .‬נדת יקזתיאל‪ ,‬כתורת משה‪ .‬שותתים‪ ,‬ל׳ שיז רבוד‪.‬‬
‫ז‬
‫ם‪ .‬רער ווייטחדפגעטפווננטע •ווויעןטחטיטע וד»»«»ע» וזוכר יזיין היגען‬
‫יורןי רער עורפוח^ע )רער בערג סיני(‪ ,‬בעריהרטען חייניוניעי‪ .‬צ‪ .‬דער‬
‫^ערעכטע טשירלטע דע| כ ערג )כיני( יויבער ד‪ :0‬ה^רע י‪1‬ו;ד טמ;ע‬
‫‪ ,5p?n‬ודיו וויינען בוזטטיך; יין עטיוכדען‪:‬יח וויח ווונטער יויינעין ‪•0 ?0‬כין‬
‫קידיח <‪«,‬י;ערו‪1‬ווה}טע נחציחן &עינחה‪ £‬געריויע געגעטלע יז‪/‬נד רע‪5‬טע ‪4‬ו»‬
‫פ?יי מ י»נ‪/‬‬
‫דחר^ענרעע יזהרע‪ .‬ר‪ .‬רען }•זןערהוןנןטען גיטע טיטלטע‬
‫^ר'י‪£5‬ע וויהרער בעןייריגער יווני בחגען פערהחכגניסען‪ .‬ש‪ .‬ער ןיעט לייכען‬
‫‪ nn‬חובי־ ווחונרער‪ ,‬יןו‪:‬ד יויבער}יענ‪1‬ערטע יויהר געהויענע טח‪£‬ע‪ 11‬יטג געזעט‪,‬‬
‫פ ח ‪ ! 5‬ו‪/‬ייןהייט חובר קעננטניטען‪ .‬ח‪ .‬החך החב ער וויהרען‬
‫לעג‪iln ,‬‬
‫יןיהר נוו«»ען חונד רוהכן דורך רען געגנעכדען כעכער דעג היין‪ .:‬״‬
‫גוחטעו היין לייגטע יןיהר דער ערןח‪:‬עד וזוכר בעפיייער; ער ק״וזנטע ווונד‬
‫ליעי־טע ‪•:‬ח «יט ועין ‪:‬עטלע יקותיאל׳ג)משה(‪ .‬געני״נג י״‪:‬י וחנק ל!ת)׳ין*‬
‫«חכ‪1‬יגען יוב»ג‪1‬טען יווכד פריעגען משה חונ־ דייו קיכרער י‪:‬ראל׳ןצר)‪1‬ד‪1.‬סקקעכד‬
‫יויכנעיר• ו״‪:‬ד ווחנכעפחן!‪ ,‬יוונד יו^ע‪ :‬סשיחך‪ :‬מער איזט אינטער ר ע ן‬
‫•‪3$‬טען ו ר א רואי‪ ,‬א עוויגער י ‪;0‬״ו«‪.‬‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ר ח‬
‫י ע‬
‫‪4‬ע‬
‫׳‬
‫כבר‬
‫של שבועות‬
‫מי־כמיכה‬
‫ו‬
‫ב א ל ם ‪ n V p .‬מי כמכר־־ז‬
‫‪,‬‬
‫^ ד ר ברןךש גיורא ק ה ל ת ע ש ה ' פ ל א ‪:‬‬
‫מילכותןז ר א ו ב ט ף בוקע מש ? פגי מ ע ה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫כ ב ה ' ה ו ך י ף ' ב ר ב ו ר י חמיעד הישמיעם•‬
‫ל א ת ר צ ח ‪ ,‬י קרוצי ח מ ר ל ר ־ ן כ ד י ת בזעם*‬
‫ל א ת נ א ף ‪ ,‬ט ו ב ת חן ןיםךת ט ע ם *‬
‫נצח צ ו ר י ש ע ף המליכהו ב ח ב ע ם ‪:‬‬
‫זהצוךיישענופצופהואמרן; יי! ל?ןלףלעלם יןנד‪:‬‬
‫ז‬
‫ונאמר בי־סדהייאתעןןקב וגאלו מיד חזק ממנו*‬
‫ה‪3‬נ‪1‬ב‪£‬סםחרים• לי־שב נ י ט א ר ב ה צ ד י ם •‬
‫ליאתענה׳ךיעחמם‬
‫ך־דיוח‪.‬עד'שקרי••‬
‫לא תחמוד‪ ,‬ע פ ע ת ך ; ע‬
‫וחפצים'ןקך••‬
‫כבד הוריך‪ ,‬אביך ואמך‪ .‬קרוצי תמר‪ ,‬בכי אדם עשיה מיומר קרצתי‬
‫גם אכי )איוכ לג ו(‪ .‬מוכת תן וכוי‪ ,‬תאר לאשה מנאפת‪.‬‬
‫לא תגנו‪ :‬כמסתדיס‪ .‬כל ל׳ גכיכה כופל על הלקיתה כפתר; ויגכוכ‬
‫יע־ןכ ת״א וכסי‪ ,‬ותגכוכ את לככי וכסיתא‪ .‬ריע תמס כ״כ בכ״י והוא‬
‫עיקר‪: .‬שעת ריע‪ ,‬מה שהשפיע ה׳ לרעך‪.‬‬
‫כבד‪ .‬פערעהרע‪ ,‬ריח דיך געלייגט! גוו ?ויטעט דרוג פינפטע ;עבחט‪.‬‬
‫קיין יויודיטעג וועגען בווגהיופטערודיגע ח‪«/‬ברייגען‪ ,‬י דורו‬
‫‪nr.‬‬
‫דיך ‪ pnz‬ויילע וויינעג ווונקייטען ווייבעג ניכט פערפיחרען ןיוטען‪ .‬דיע‪ :‬ןינר בע;‬
‫חונטער‬
‫פעה^ע דעג וזונענירנען‪ ,‬רעג טחפפערג ריינעגהיין‪n prrn!:v?-]1‬‬
‫ייעג וויגט דער החרט יוונגערעג הייה!״ ‪ m‬ריעפען ‪:‬יוו‬
‫‪Iv^vn:-p]ni‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫׳‪/‬‬
‫דחיט ו״‪:‬י טפריובען‪ :‬רער אונענרליכעווירד איםמעראונר עמיג רעגיערען ‪i‬‬
‫לא‪ .‬דוח זיו^גט ניכט טטעהןען‪ ,‬כחך העד‪,‬ןען‪ ,‬כחך ןויערן ‪n‬׳‪p‬‬
‫הינטערהחןט רער הוופע‪ .‬רוו! גוו^זט ווידער דיינען נון‪:3‬טען ניצטג חויריצטיג‬
‫חויגגיוגעו ‪0‬י פ^שער ליי;ע‪ ! n n .‬זיזןגט ייוך דיינעג נח‪:5‬טען חיבעיפןוש‬
‫יווגג־ קווגטבוורקייטען נינט ןיגטעון גייו‪ .‬י ישראל׳ן קחכיגחונר ער;י(‪.‬עד ווין־יט‬
‫‪£‬י‬
‫‪.‬‬
‫( פינפטע!‪ .‬״( געכגטע‪ .:‬י ( ניטכענטע;‪ (• .‬יוכטעז‪.‬‬
‫‪:‬יינטע‪ (*• .:‬נעהנטעג ;עבןוט‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫ג‬
‫‪1 0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪5‬‬
‫ר‬
‫מעריב ריל ראיצון‬
‫‪6‬‬
‫מ ל ך י ש ר א ל וגואלו קים ל ה ר ד י ו ר • ‪:‬‬
‫יען)נ״א ברוך אתה יי פלך צור ישר>> וגו*(‪:‬‬
‫ברוך אתל!‬
‫י י‬
‫)‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫•‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־•‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫השכיבנו יי זיהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים ושלש‬
‫ענלינו םכת^לומףןתקננו בעצה טובהמלפנןף והוש^גו‬
‫למען'שמך‪0‬חגן‪3‬עדנו והסר מכלינו ארב‪:‬דבר וחרב ורןגב‬
‫‪:‬‬
‫ויגוןוהסר שיםןמלפנינו ומאחרנו ובצל כנפץלתסתירנו כי‬
‫אל שומרנו ומצילנו אתה בי אל מלך חנו; ורחום אתה‬
‫־ * "‪I‬‬
‫‪1":‬‬
‫‪TIT‬‬
‫״ ‪|V‬‬
‫‪)•:‬‬
‫־‬
‫‪:1‬־‬
‫‪TIT‬‬
‫ושמור צאתנו ובואנו להיים ולשלום מעתה ועד עולם‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫״‬
‫"‪I‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪ :‬־*‬
‫ופרוש עלינו סבת ‪#‬לומף‪:‬‬
‫־־ ‪T -‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪.‬י‬
‫‪T‬‬
‫ןכל ה ע ם ר ו א י ם ‪ " /‬ו ש ו מ ע י ם א ת סקילות״‬
‫יי‬
‫§ ג י ר י ם ‪ :‬ח ד לקבל ה מ ו ר ו ר ת וקלות׳‬
‫׳ך־יבטח הועזיבבם ע ו ש ר ־ ז ו ־ ! ל ו ר ־ ה ‪.‬‬
‫בן לפרוש עלומיו ע ל כ ל מקהלות‪:‬‬
‫ב ר ו ך א ת ת ״ ח פ י ר ש ס ב ת ש ל ו ב ם עליגו‬
‫\ ע ל בל־עמיויןשראל ו ע ל ןהישלים‪:‬‬
‫ו י ד ב ר מ ש ה א ת ־ מ ע ד י יייאל־בני י ש י א ל ‪:‬‬
‫חצי קדים‪.‬‬
‫ובל העט רואים ושומעים את הקולות‪ ,‬כלאי כשדף דד״א פ׳ כ״א שהין‬
‫עיןח‪:‬נ‪1‬ע! »‪r‬״‬
‫וכוי‪ .‬אגודים‬
‫ודע‪::‬יט‬
‫‪,rn‬רה כברקי‬
‫זייןט הגכו‬
‫*י^חבט טפי‬
‫פיר‪,‬קול יוצא‬
‫יוונדת ה‬
‫רואים א‬
‫ישראל‬
‫ט״־ןעי־‪,‬ם רע*‬
‫גיד‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫ת‬
‫א‬
‫כ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ם‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ימיו‪,‬‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ל‬
‫כ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ובו׳ כד‬
‫ש דיו! *יונלע נחליתן ‪ EW2TP‬יווני פערניו־ק רירו דוו‪:‬נ‪.:‬ירטטי*וען»‪,1‬‬
‫ויל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ט ו ו נ ר ע » > ‪!r1 n < :‬־‪l‬יזו‪:‬ייווןיי‪5‬ש‬
‫‪^C‬וויורען»עוו‪/‬יינ*<יטהיג‪ ,‬יו‪::‬ונעהעןדיי!‬
‫לו כע^^עניען געבווטע‪ .‬רער פ^יייצטער ג י ח ‪ 0‬ע ר טי\וטען ועטלטע ןיחח•!‬
‫ויביע רוהע; ‪ r;nn‬ד ‪ 0‬ך יןיבער יו^יע ;־‪•:‬ו״ניען עבען ‪ m‬ניין ‪*£‬יעיע •׳*!}טען!‬
‫*י^חבט ןימט חיו‪ ,‬עווי;עי־‪ ,‬דעי דייו ד‪.‬נ״קי‪ 1‬דע‪£ 1‬ייע‪.‬־ענ‪ :‬חדנניייטעט‬
‫מיבנגד חו‪:‬ג‪ ,‬וויב־ני זיין ^יונלע‪ ?VI :‬יש־׳אל מ‪:‬־ חיבער ירושלים ‪J‬‬
‫בלי״ אדן• ?זפת• ‪njjpri‬‬
‫ברחי אתה יי אלדדנו ו^הי אבו־תינו אלהי אביהם‬
‫ופי‪.‬עיר תהלרןך‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪v:‬‬
‫״ן‬
‫״‬
‫״‪,‬‬
‫••‬
‫״ן‬
‫‪:‬־־‬
‫;‪T T‬‬
‫‪ v:‬״»‬
‫אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגחילהגבור והנורא אל‬
‫‪M‬‬
‫• ‪ :‬ז | • •‬
‫•י‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪• -‬‬
‫~ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫עליון גומל הכדים טובים וקצה הכל וזוכר חסדי אב‪1‬ת‬
‫ומביא נואל לננני ?ניהם למעף&מו!יאהבה• מלך עוזך‬
‫ומודיע ומגן• ברוך אתה‪;.‬י מגן אקרהם‪:‬‬
‫אתה גב‪1‬ר לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהו^ייע •‬
‫מכלכל חיים בחסד מחנה מתים ברוזמים רבים סומך‬
‫ג‪1‬פ‪7‬ים ורופא חולים' ומתיר אסורים ומקנם אמונתו‬
‫ליעזני עפר מי כמוך בעל גבורות ומי ממה לך מלך‬
‫^!ר‪.‬חי‪1‬תמתים״‬
‫^רוך אהה ןן מחיה המתים‪ ':‬י'אתה קדוש ושמך קדוש‬
‫וקדושים בכל־יום יהללוך םלה־ברוךאתהןיה^ הקדוש‪:‬‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים • אהבת אותנוורצית בנו‪.‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫; ‪T • IT : -‬‬
‫‪• -T‬‬
‫‪: r‬‬
‫ז‬
‫‪ T: IT‬ן ‪IT T‬‬
‫ז‬
‫ןדומ^תנו מכל הלש‪1‬נות • וקד^תנר במצו;תיף;וקרברןנו‬
‫‪9‬לכנו ל עם־תף * ועמף הגדול והקדוש;גלינו קראת‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫וד^ךי?גני י• אמדנו את משפטי צדלןף ותייטדני לעעז‪1‬ת הקיךצ‪1‬נר‬
‫‪:‬‬
‫ותתן לנו;י אלהינו משפטים;שרים ותיוודתאטת הקים ומצות ט! כיס‬
‫!‪.‬תנחילנו זטניקזשיון ו מ י ו ע ד י ם וחגי;דכה‪ .‬ותיוךישנוקדשתשכת‬
‫ובכיור ם‪1‬עד וחגיגת המל‪ .‬ותבךל ץ הלחינו בין לןד ^ ^ח‪1‬ל בין אייר‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫לחשך כין !שראל לעטים בין י‪1‬ם השביןגי לששת‪:‬מי הטעשה כיל‬
‫קךשת שכת לקדשת ייום טיוב הבדלת ואת ייום השביעי טש^זת ימי‬
‫‪3‬זט‪.‬עשה‪.‬קדשת ״ הבדלת וק־שתאתעטןל ישראל בהדשהןל‪(:‬‬
‫ן‬
‫‪ :‬יו ז » ‪- 1• :‬ן ‪v T :‬‬
‫•ין! י‬
‫!ז״‬
‫י !יי‪V , " .‬‬
‫!תתךלנו ןי אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים‬
‫וומנים לששון״ את יום חג השבעות תה״ ןמן מהן‬
‫היורתנו״ מקראקידיכזכרליןייאת'מציים‪:‬‬
‫‪•• r‬ן‬
‫‪| :‬ד‬
‫ן ן••‬
‫• ז־ ‪-‬‬
‫• ‪• IT :‬‬
‫י» ‪U » I.‬‬
‫מעריב ליל ראשון‬
‫ל‬
‫אלהינו ואלדד אבותינו • יעלה ויבא ויגיע ויראה ירצה‬
‫‪V1‬‬
‫״‬
‫••ן‬
‫‪-‬‬
‫ו־‬
‫‪:-‬ז״ ‪y‬‬
‫‪-‬ו‬
‫‪v‬‬
‫ו ־ •ן ‪~•.-‬ד‬
‫ן‪r‬‬
‫‪7‬‬
‫‪»-:‬‬
‫ך‪#‬מע ויפקד ויוכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו •‬
‫הברון ?שיח בןךוד עבדך • וזכרון ירושלים עיר קך‪#‬ף •‬
‫הכרון כל עמןל בית ישיךאל לפגיף ״ לפלטה לטובה‬
‫לחן ולחקר ולרחמים לחיים ולשלום ביום הנחשבות‬
‫הוה‪-‬זכךנו יי §הינו בו לטיבה ופקדנו בו לבריכה ו ה ג ע נ ו‬
‫ב‪ 1‬לחיים• ובךבר ישועה ורחמים חוס וחננ^;רחם‪,‬עלינר‬
‫והושיענו • כי אליף עינינו • כי ‪ k‬מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬
‫ג‬
‫*‬
‫״ו‬
‫•••••י ז •• ••ו‬
‫‪I viv‬‬
‫• ••‬
‫־־‬
‫ו ‪-:‬‬
‫‪TIT‬‬
‫והשיאגו‪;.‬י אלהינו את ברכת םו_עדיך לחיים ולבלום‬
‫ד*&מחה וד־יען^יון כ א ‪ #‬ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫| • ‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫) ־‬
‫•‪1‬‬
‫‪- T : T‬ן‪•• ~:T: T :‬ן‬
‫קדשנו ?מצותיף \תן חלקנו• בתורתך שמןנו מטוכן?‬
‫ושמחנו בישועתןדוטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יי‬
‫ארזינו בשמחה ובשישיון מועךיקדשך• ישמחו רך ישך^‬
‫מקךשי שמך • ברוך אתה יי ?ןקדש ישךאל והןמנים‪:‬‬
‫יצה יי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם • והשי­‬
‫‪1 :‬״ ‪:‬־ ‪V:‬‬
‫"‪I‬‬
‫• ‪ :‬י‪T T‬‬
‫‪ :‬־ ‪ T : * I :‬י•‬
‫•‬
‫‪; V‬לי­‬
‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישר^ ותפלתם באהבה‬
‫תקבל ברצון וןזךר לרצון תמיד עבוךתן^ ךאלעמך‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ותחזעה‪.‬עינינו בשו‪3‬ך לציון ברחמים• כרוך אתה‬
‫יי המחזיר שכינתו לציון‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪—:‬‬
‫‪ :‬־ ‪T‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪I‬‬
‫מודים אנחנולך שאתה הוא יי אלהינו ו ^ ד אבותינו‬
‫‪ 1 :‬־ ־ ‪:‬‬
‫‪T - T IT‬‬
‫‪•• VI TI‬ן‬
‫־• ;‪-‬‬
‫״‪,‬‬
‫לעולם ועד צורחייבומגןלשןןנו אתה הוא לדור ודור נודה‬
‫לךונספרתהלתךעלח^ינוהמסוךים בירך ועל נשמתינו‬
‫הפקודות לך‪ .‬ועל נסיך ש?כל יום עמנו ועל גפלאותיך‬
‫וטובותיך שבכל‪!;.‬תערב ובקר וצהר‪:‬ם הטיב כי לא כלו‬
‫ךח^יף והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬
‫ח‬
‫של שמעות‬
‫יעל כלם יתברך יתרומם שמךמלכנו תמיד לעולםמןד‪:‬‬
‫וכל החיןםיודוךסלה ויהללו את שמךבאמת ‪: kn‬ישועתנו‬
‫ועזרתנו סלהיברוך אתה יי הטוב שמך ולךנאה להודות‪:‬‬
‫שלום רב על־ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא‬
‫מלך אדון לכל השלום וטוב בעיניך לבךךאודעמף‬
‫?שךאל בכל־עת ובכל שעה בשלומך״ ברוך אהה לי‬
‫המברך ארת־עמו ןשךאל בשלום‪:‬‬
‫אלהי נציור לשוני מרע ושפתי מדבר מוץ!ה ולמקללי נפש• תד‪1‬ם‬
‫ונפ^זי כ^םר לכל תהיה פתח לבי בת־וךתך ובמ^ותיך תךדיוף נפשי וכל‬
‫דח׳ושביםעלירעה טהרה הפי עצתם וקלקל מחובתם‪ .‬עקזהלמען‬
‫ן • ‪ * T‬י‬
‫‪.. j‬‬
‫‪r‬‬
‫‪'•• • r- .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬־ ־‬
‫־‪••:‬וי‬
‫» ‪-‬ן‪I -‬‬
‫שמך?גשה קמען‪.‬ימינף^עזה לכמנן;זךשתף‪.‬עקןה קם?גן תזלררןף למען‬
‫יחלצון;ךידיך ה־וש;עה;מינך ו^נ;י‪ :‬יוזיו לרצון אכזךי פי והגייון לבי‬
‫ל&נץל יי צורי וגואלי‪ :‬עשה שלום במריומיו הוא יעשה שלום עלינו‬
‫ועל כל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יהי רצון לפני ך יי אלהינו ואלה• אבותינו‬
‫ן‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•ו י ~‬
‫‪• I‬ו‬
‫‪• I‬‬
‫י ••»‬
‫י‬
‫י ו י ״ן‪Tl 1‬‬
‫;‬
‫‪! v‬״‪'1‬‬
‫‪VI‬‬
‫‪•» -‬‬
‫»|‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫י דן‬
‫שיבנה בית המקדש במהרה בימיני ותן חלקנו בתיורתך‪:‬‬
‫״ • ‪ • 11r‬ן‬
‫ו ״י‬
‫ז״ו‬
‫ה‪:‬״ץ‬
‫מקדשין‬
‫‪|-‬‬
‫קדיש תתקבל‪.‬‬
‫חומר‬
‫נ נ ה י כ ‪ ,‬וננית על השילתן‪.‬‬
‫•נרי • ״ * ברוך אתה יי ארזינו מלך העולם בורא פרי הגפן‪:‬‬
‫•‬
‫‪Iv‬‬
‫‪:‬‬
‫‪vI1TT‬‬
‫ברוך אהה יי אלהינו מלך העולם אשר בחר־בנו‬
‫‪T:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪7 IV‬‬
‫‪I" VI T:‬‬
‫־‬
‫)‬
‫‪"IT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪IT‬‬
‫מכל־ עם ורוממנו מכל־לשון וקדשנו במצותיו • ותתך‬
‫ז‬
‫לנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה הנים וזמנים‬
‫‪ :T|:I" V: T‬־־ ‪:‬־־־ ‪T‬‬
‫‪ :‬־ ‪* -‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫•‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫לששון את יום חג השבעות הזה זמן מתן תורתנו•‬
‫מקרא־‪7‬ן‪1‬ע‪.‬זכר ליציאת מצרים• כי בנו בהרת ואיותנו‬
‫• ‪-|IT• T‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫*|‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫קדשת מכל העמים ומועדי קךשך ?ש?ןהה ו^שישון‬
‫הנחלתנו• בחך אתה ;י קןקדש ישראל והןמגים‪:‬‬
‫בסזצאי שבת מיסיכין נ־ והבדלה‪.‬‬
‫ברון אתה י; אלה‪-‬ני גזןך העולם בזךא־ןואזךי האש‪:‬‬
‫י ו נ ן ם צ א י עבת‪1‬וו‪4‬ט*עוןוו‪/‬יך דיעןע‪:‬״‬
‫מעריב ליל ראשון‬
‫&‬
‫ז י‬
‫; ר ו ך אתה ‪ -‬אלרזיבר ‪ £‬י הינו^ם הטב־יל נ ?‬
‫ה ו‬
‫?‬
‫אזר רחשי בין ישראל ן״עטים‪ .‬נין יום השבדני ןששת ;נ‪1‬י‬
‫הטע‪£‬ה‪ .‬בץלןדשת שבת מןדשת י;ים טוב רב‪11‬ליז• ןאיז ייש‬
‫הק‪5‬יעי טששת‪/‬יטי הטינשהק־^ת‪ .‬ה;רלת ןק־שת את ;נטף‬
‫‪:‬שךאל בלןדשתך‪ .‬ברון‪ :‬אתה ;י הטב־יל ; י ן ל־דש ליילט‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ביאיי ^היבו מלךהעולםשהחינו והימנו והגיענו לומןהוה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1v:i‬״‬
‫‪-‬‬
‫‪IVIV‬‬
‫‪Y‬‬
‫״‬
‫‪IT • • : IT:)•: ITV:VV‬‬
‫‪T‬‬
‫־נ״ו״•‪•.‬‬
‫;גלינו־ לשבה לאדון הביל ‪ r\rh‬נדלה ליוצר בראשית‬
‫שלא עשינו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה‬
‫‪IT T‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪ : T‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;־ ‪: :‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:T‬־‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫שלאשיםחלקנוכהםוגרלנוככלהמונם״ ואנחנוכיעים‬
‫‪" T : V T /|••: V T‬ן ‪: T :‬־ ‪T‬‬
‫‪• :‬י‬
‫־‪:‬־־!‪:‬‬
‫ומשתחוים ומוךים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬
‫ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד אךץ ומ‪#1‬ב‪.‬מןך‪1‬‬
‫>כ״א וכסא כבליו( בשמים ממעל ושכינת עז‪ 1‬בגבהי מרומיש‪:‬‬
‫הואאלהינואיןעודנלאאחר(• אמרז מלכנו אפס זולתן‬
‫ככתוב בתורת־ווידעת היום והשבת אל־לבכך כי יהוח‬
‫; ‪T .‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪IT:‬־‪:‬״‪ JT‬־‬
‫היא ין^לל׳ים‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬ן‪• -:‬־ו‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪Iv T‬‬
‫י* נ‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫^הארץ מתחת אין ע‪1‬ד‪:‬‬
‫ן ל כן מןוה ל ך ״ אלהינו לראות ??הרה בתפארת עוף‬
‫להעביר גלולים מן הארץוהאלילים כרותיכךתוף לתקן‬
‫עילם ?מלכות שךיוכל־בניבשריקךאו בשמך‪.‬להפנ‪1‬ת‬
‫אלןך כל־רשעי ארץ • !כירו וידעו כל־יושבי תבל ניילף‬
‫הידע בל־בדןי תשבע כל־לשון‪ :‬לפנ;ך‪.‬י; אלהיט ‪:‬כרעד‬
‫ויפולו• ולקבור ש?ןך יקר‪:‬תנו* ויקבלו כלים את־עיל‬
‫מלכותך* וה^לוךעליהם ?*הרה לעולםועד• כי המלכות‬
‫‪#‬לךהיא ולעולמי_עדתמלוך בכבוד* ככתובבתוךתף‬
‫יי ימלך לעילם ועד‪ :‬ונאמר והיה יי למלך על־כל~‬
‫‪ Tt‬י ‪\ I‬‬
‫‪ JVIV : T : T T t -V:V:‬־־‬
‫‪^ :‬״‪VT T‬‬
‫‪T‬‬
‫הארץ ביום ההוא יהיה יי אחר ו־שמ‪ 1‬אחר‪:‬קחש יחוס‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V*T‬‬
‫‪ J‬״‬
‫־*‬
‫־‪:‬‬
‫‪T V T:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TV‬‬
‫תפלת‬
‫א‬
‫שחרית•‬
‫קודם שיבנש לבה״כנ ישהה טענו בעזרת בה״כג ויאמר‪:‬‬
‫־ בעפחר‬
‫ואני‬
‫‪v]1 \w‬חין ר י ח‬
‫ם־יב‬
‫^חסןה‬
‫; ע ח ט ‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫חסךןל‬
‫‪:‬‬
‫עוןנט‬
‫ביךהף‬
‫אבא‬
‫אל־היכל ק ך ‪ #‬ף ב י ר א ת ך ‪:‬‬
‫‪ It‬ילך מתת ולא כפתע פתאו׳ ויאמר‪:‬‬
‫ן ץ ו ן ; ע ה ט ‪ « !!JM‬י ט ו » ‪ :‬ט ט י ו ‪ :‬ד ח י נ י י ן ח ו נ ד‬
‫;)‪:uv‬‬
‫ב ב י ת א ל ו ז י ם נד־זלך ברגיטן‬
‫״• •‬
‫! ״י•‬
‫כ‪:‬יכנש לכה״כנ יאמר‪:‬‬
‫נ‪0‬ך‬
‫‪:‬‬
‫ד מ ע‬
‫‪ :‬י• ‪v‬‬
‫״ ״»•'‬
‫ודינטריטט‬
‫חין‬
‫דייו‬
‫‪:‬ח;ט‬
‫סו!ע‬
‫‪:inn‬‬
‫מה־־טיבו אהליף‪:‬יעקב מש‪5‬נתיף ישראל‪ :‬ואני בריב‬
‫‪!!-‬‬
‫חסדך אביא ביתך אשיןסלךז ^״סי‪,5‬ל‬
‫‪:‬‬
‫אהבתי מעוןביתך ואקום מקזכן ?בורך‪*0 :‬ני אקזתחוה‬
‫וא?חןה א?ךכה ל?ני־יי עשי‪. :‬ואני לזפלתי לך י ןי‪.‬ןת‬
‫רצון אלהים ברב־חסדך‪£‬נני ב^מת י ^ ך ‪:‬‬
‫סץ‪:‬ה לר׳ שלמה ‪3‬ן גבירול‪ .‬נ׳ תנועות ויתד וכ׳ תנועות‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫שחר אבקשך‪ .‬צורי ומשגבי אערוך לפנןף‪ .‬שחרי ןגם־ערביז‬
‫לפני גךלתך־ אעמיד ואבהל כי־עיגף תראה‪ .‬כל־־טחשביות ? בין‬
‫‪1‬‬
‫טה־זה א שר יובל! הלב והלשון לעשות וטדדכ־חי‪ .‬ודחי בת־וך קרבי!‬
‫;‬
‫הנהלךתיטב‪ .‬זטרתאנושעל־כןאיודךבעיודתהיה‪ .‬נשטתאלוהכיז‬
‫ו‬
‫י‬
‫•‬
‫•‬
‫־‬
‫ו ־‬
‫‪VI‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪VI‬‬
‫‪I‬‬
‫‪. :‬ין‬
‫־‬
‫״‬
‫•‬
‫אני הראתיף כי־תענני אל הט־אזנןלילי שמע אמרתי‪:‬‬
‫‪T | : U‬‬
‫‪-‬‬
‫* ‪I‬‬
‫ו‬
‫'‬
‫!‪is••*:••.‬‬
‫־‬
‫‪r::\i‬‬
‫‪: •"jT- :‬‬
‫י‬
‫•ו‬
‫אני §‪8‬ךק אךזןהפניך א^יבעה ?הקיץ תמונתך‪. :‬ואני‬
‫עליך בטחתי יי אמרתיאלהיאתה‪ :‬שמע קול תחנוני‬
‫‪T‬‬
‫‪| J V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪: J -‬‬
‫?שמגי אליך ?נשיאי ידי אל־ךביר קךשך‪; :‬י אלהי שחגתי‬
‫‪:‬‬
‫אליך ותךפאני‪ :‬אליך‪ ?.‬א ^ א ן ^ ד ^ י א מ ‪ #‬ן הא‪,‬ד‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫פניך‬
‫——‪:‬‬
‫•(אדני‪ ,‬כיה ככל כ״י וגס נמנה כהדי קל״ל וודאין‪ ,‬וכן העיד הגאון‬
‫כן חסני הוכא כס׳ אבודרהם וכן העלה הט״ש‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫א‬
‫תפלת שחרית‬
‫ו‬
‫פניך על־עבדך הושיעני בחסדך‪ :‬כי־לך יי הוחלתי אתה‬
‫ל ••‬
‫־‬
‫ז‬
‫•‬
‫>‬
‫‪v‬‬
‫' ־ * ־‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫י ־'״י‬
‫' י ן‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫‪J‬‬
‫׳־י‬
‫‪:‬‬
‫*‪f‬‬
‫‪A‬‬
‫תענה אדני אלהי‪ :‬שמעה' תפלתי!״ ושועתי! האזינה ‪%‬׳*‬
‫‪V‬‬
‫‪•T‬‬
‫•‬
‫‪ 7‬ן ‪ :‬ז ז •‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־־ ‪ :‬י •‬
‫‪•T:T‬‬
‫‪U-‬־• ‪T‬‬
‫׳‬
‫‪V‬‬
‫דמעתי אל־תחרש‪ :‬שמע״יי והנני יי היה ו עזר לי‪:‬‬
‫שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית יי נלך‪:‬‬
‫שש אניניעל־אאךתך ?מוצא שלל רב‪ :‬הקשיבה לקול‬
‫שועי מלכי ואלהי כי אליך אהפלל‪ :‬יי בקר ת‪#‬מע קולי‬
‫בקר אעךוךךךואצפה‪ :‬אני קראתיך כי־תענני אלי‬
‫הט־אזנןז^י שמע אמרתי‪ :‬רגלי עמדה ?מיישור״‬
‫‪: T‬‬
‫\\‪• j‬‬
‫ב מ י ו נ י ם‬
‫‪j- :‬‬
‫‪TO‬‬
‫‪w‬‬
‫ל‪,:‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T‬‬
‫•‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫שיר מן ב תנועית ויתד וב׳ תנועות ויתר וב׳ תנועות בדלת וכן בסוגר‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫• ובתוכו רצוף י״ג העקרים ע ל ם ר ר י״ג כתובים הנרשמים‪.‬‬
‫ערל אלהים חי ךשתבח‬
‫אחד ואין י ח י ד ביחודו‬
‫אין מ דמות הגוף ואינו גוף‬
‫קךטיון לכל־ךבר אשר נברא‬
‫הנ‪ 1‬אדון ע־ולם לכל־ניוצר‬
‫ן ־‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫ן ז‬
‫נטצא ואין עת אל־טציאותו‪:‬‬
‫נעלם וגס אין םיוף לאחדותו‪:‬‬
‫לא נערוך אליו קךשתו‪:‬‬
‫ךאשוןואיןךאשית לראשית!־‪:‬‬
‫יורה ו‪.‬דלת‪ 1‬וטלבותיו!‬
‫‪v‬‬
‫‪\ ,‬‬
‫שפע נסאתו נתנו אל־ אנשי‬
‫‪IV‬־‬
‫ן‬
‫ן ז‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫ז‬
‫־‬
‫םגלת‪1‬‬
‫‪\ I‬‬
‫״ ‪~I‬‬
‫ן‬
‫ותפארת‪:1‬‬
‫‪ S‬י‬
‫״‪.‬‬
‫«‬
‫־ ן‬
‫לא קם בישראל כמשה עיוד נביא וטביט את־־תטונתיו‪:‬‬
‫ד‬
‫תיורת אטת נתן'לעטיו אל על־־יד נביאיו נאטן בית‪!1‬‬
‫י י ‪.‬‬
‫‪ VI‬י•'‬
‫‪- I‬‬
‫••‬
‫״‬
‫־‬
‫לא יךחליף האל ולא יטיר ךת‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫• ‪ ­ .‬ו ­ ­‬
‫ו ־‬
‫ל ע יו ל ט י ם‬
‫לזולתו‪:‬‬
‫צ‪1‬פה ו י ו ד ע ם ת ר י נ י טביט לס‪1‬ף דבר בקדטתו‪:‬‬
‫‪ T T‬י פ ל ‪l‬י ־ג י‪ l‬ז‬
‫־•‬
‫עליי ‪T‬‬
‫ן‬
‫ומסור ־‬
‫«‬‫‪i‬‬
‫נים כסופרים‬
‫‪- ?•(* I‬‬
‫לי׳••|ק"*•‬
‫כצ״ל‬
‫‪C‬‬
‫עיניס אצל‬
‫כמוט‪ :‬מאור‬
‫ובכר לכרתי‬
‫הב ויש‬
‫טדגישין‬
‫והספרים י ‪:‬‬
‫ברשעתו!‬
‫לרשע‪3‬ו רע‬
‫טרפים‪.‬ניותן‬
‫כטפעמ‬
‫חסד‬
‫לאיש‬
‫ג‪1‬טל‬
‫בי במקלי עברתי)כראשי לכ ‪ 0‬ואצל ויחנו במדבר צץ)כטדנר לג לי(‪.‬‬
‫ןשלח לקץ ;טין טשיחנו לפדות טחכי קץ ;ש^עתו!‬
‫י( גומל לאיש ו ב ו ‪ /‬שעורו גועל חסד לכל איש כטפעלו ונותן רע לכל‬
‫םועיל‪.‬תהלתו!‬
‫ללא שם‬
‫עדי־עד‬
‫מתים‬
‫ברוך דברים‬
‫אלברצ־חסדו סעתיל‬
‫יחיה רן״ם כש״ת שלו‬
‫כרשעתו‪.‬‬
‫רשע‬
‫ש‬
‫ישז‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫ו ־‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫ן‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪1‬־ ״‬
‫־‬
‫״‬
‫‪ I‬י‬
‫‪t‬‬
‫ב‬
‫תפלת שחרית‬
‫שיר מורכב סיתד ובי תנועות רתד ובי תנועות בדלת וכן בסוגר‪.‬‬
‫א ת ן עולם א ש ר מ ל ף • כ ט ך ם כל־ץציר גם־־א‪:‬‬
‫‪ $‬ע ת געשה כחפצו כל‪ '.‬אזי מ‪£‬ך ישמו ג ק ך א ‪:‬‬
‫'לבדו י למלוך ג ו ך א ‪:‬‬
‫ןאךךי י ככלות ד ב ל ‪.‬‬
‫ו ת א דרה והוא תה• והוא יהיה ב ת פ א ר ה ‪:‬‬
‫ןחא^דןאין‪%‬לה^ל'לולה^דה‪:‬‬
‫סעז‪irrpkti.‬‬
‫כ ל י ! ‪ r w‬כלי תכלית• ולו‬
‫ו ת א אלי ןחי ‪ $‬ל י ‪ .‬וצור סכלי כ ע ת צ ר ה ‪:‬‬
‫ו ת א גםי ו מ ט • ל י ‪ .‬מ נ ת כוםי כיום א ק ך א ‪:‬‬
‫כידו‬
‫אפקיד רוחי• כ ע ת‬
‫נדתי‪.‬‬
‫ןעם־־חסי‬
‫אישן ןאעיךה‪:‬‬
‫י יי לי ולא" א י ר א ‪:‬‬
‫בכל הברכות והתפלות צדן שימין פי׳ מטלימ טה שטוציא מפמיו‪ ,‬ונהוהייו ‪out‬‬
‫הוי׳ נ״ה ימין פי׳ קריאיןו נאונוון שהוא אתן הכל וגפ ימין נכתינמי שהוא הי׳ הו׳‬
‫ויהי׳» ובהזכירו ‪ oc‬ז>ר‪,‬ים ימי; שהוא התקיף ובעל היכולת ובעל הנחות כלם‪,‬‬
‫ב ח ך א ת ה יי אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬
‫ק ד ש נ ו במצותיו וצונו ע ל נ ט י ל ת י ר י ם ‪:‬‬
‫• |‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬י ‪IT‬‬
‫~*‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‬
‫ברוך אתה י י אלהינו מ ל ך העולם א ש ר י צ ר‬
‫ז‬
‫את־האךם כחכמה' ו ב ר א בו גל בים גלןבים‬
‫(‬
‫סלולים סלולים גלוי ןיךוע לפגי'בםא כיבוךף‬
‫ש א ם לפתח א ח ד מ ד ם או י פ ת ם אחדי מהם‬
‫אתה ין ה פ א כ ל ־ ב ש ר ומפליא ^ ע ש ו ת ‪:‬‬
‫נהרכס קהלות אשכנז טמיזיליס כאן אלהי נשמה‪.‬‬
‫•‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪2‬‬
‫ב ר ו ך א ת ה י י אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬
‫ק ד ש נ ו במצותיו וצוינו ל ע ש ו ק ב ד ב ר י ת ו ר ה ‪:‬‬
‫ד!‬
‫‪ : -‬־ ‪* -‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪•• :‬‬
‫‪:‬‬
‫יי‬
‫ן מ ע ך ב ־ נ א י ן אלהיגואת ד ב ר י תוךהףניפיגו‬
‫וכפי' ע מ ך י ב י ת י ^ ך א ל ונךויהיאגהנו)צאצאינו‬
‫)יצא־־אי׳־אצאינ‪0‬ןצאצאי ע מ ך בית יישר^ כ ל נ ח ך ע י‬
‫שמך‬
‫ו ל ו מ ד י " ת ו ך ת ף ל׳?מי׳ ב ח ך " אתה יי‬
‫ה מ ל מ ד תורה לעמו י ש ר א ל ‪ :‬ברוך אר‪1‬ה יי‬
‫אלהינו מ ל ך העולם א ש ר בהר־בגו• מכלי'‬
‫העמים ונתן לנו א ת ת ך ת ו ב א ץ נותן התוךזז‪:‬‬
‫יברכןז‪.‬ייר'ש?ןרף‪}:‬ארןי׳פנע אליך ויסבך‪.:‬ישיא‪ !;;.‬פני‪,‬‬
‫א^יףןישםלןדישלום‪ :‬אלוךבךיםשאיןלסםשעורהפא״ה‬
‫והבכורים!הראיון למילות חפךם ותלמוד תורה‪ :‬אלו‬
‫ךברים שאדם איוכל פריתיסם בע‪1‬לם הןה ןהפןרן קימת‬
‫לעולם הבא‪ :‬ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‪T‬‬
‫••‪J‬‬
‫‪••:‬ן‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬׳ ־ ‪• T‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫והשכמת בית המדרש שחריתמרבית והכנסת אורחים‬
‫‪• .‬‬
‫‪T m‬‬
‫‪#‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫ובקור חולים להכנסת כלה ןהלרת המת ועיון תפלה‬
‫והבאת על‪1‬ם‪3‬יןאךם^ר^ותלמודת‪1‬ךה^דכלם‪:‬‬
‫אלרזי נ ^ מ ה ע נ ת ת בי ט ה ו ר ה היא א ת ה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪5‬‬
‫‪I'.•:T I- T V‬י‬
‫‪T‬‬
‫י‪-T‬‬
‫י‬
‫ב ר א ת ח אחה יצךתה אתה נפךותהבץאתה‬
‫משמרה‬
‫כקךבי ןאתה עתיד לשלה'ממני‬
‫ז‬
‫ולהןתזיךה ב י ^ ת י י ד ל ב ^ ‪ :‬כ ל ־ ז מ ן ש ה נ ש מ ה‬
‫ב ק ר ב י מ ו ך ה אני לפניך ןןאלהיואלהיאבותי‬
‫ג‬
‫תפלת שחרית‬
‫ך ב ו ן כ ל ־ ה מ ע ש י ם א ד ו ן כ ל ־ ה ן ש מ ו ח ברוןז‬
‫א ת ה יי ה מ ח ז י ר נ ש מ ו ת ' ל פ ג ר י ם מ ת י ם ‪:‬‬
‫ברוך אתה)\ אלהינו מלך העולם אשר נתן ‪,‬‬
‫לשמי בינך־ז להנחין בין יום וביןלןלח‪:‬‬
‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם עליא;!שני ניבךי‪:‬‬
‫ברוךאתהןיאלךןינומלך העולם‪.‬שלא ^שני^בד‪:‬‬
‫ברוךאתהייאלהינומ^ךהעולם ‪ %‬א ?שני אישה‪:‬‬
‫הנשים אומרות ברוך אתה י י אלפינו מלך העיולם ש ע ש נ י כרציוניו‪:‬‬
‫נק״ק מק טזשיעיס בא׳' אלהיגו מלך העולם מגביה שפלים)עיין א״מ ס י ע!(‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ברוך אתה לי אלהינו מלך העולם פוקח שרים‪:‬‬
‫ברוךאתה ;י‪.‬אלהינומ^ך העולם מלביש‪..‬עךמים‪:‬‬
‫ג‬
‫ברוךאתהןיאלהינומלךהעולם מתיר אסוףם‪:‬‬
‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם זוקף כפופים‪:‬‬
‫ז‬
‫״‬
‫״•‬
‫־‪x‬־‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪••.‬ד!‬
‫י * *‬
‫־‬
‫‪II•'.‬‬
‫•‬
‫ברוך אתה יי אלהןנו מלך העולם רוקע הארץ על־המים‪:‬‬
‫בתךאתהייאלהינומלך העולם שעשה לי כל־צרכי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־ יי‬
‫‪jviv‬‬
‫?־י‪:‬‬
‫‪ • ,•••• v!T ~ T‬ד ך ‪T ,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: T‬‬
‫•‬
‫ברוך אתה;י^'הינו מלך העולם אישר הכין מ^די‪-‬גבר‪:‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫ברוך אותה יי הלחינו מלך השלם אוזר יקןךאל ןיגבוךה‪:‬‬
‫ברוך אתה יי ^הינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫;‬
‫• ;‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫•‬
‫ברוך אתה יי אלודנו מלך העולם הנותן ליעף כיח‪:‬‬
‫ברוך אתה יי הלחינו מלך העולם המעביר שנח מעיני‬
‫וסכומה מע‪3‬עפי‪:‬ויהי רצון מלפניך יי ^ל־חיביואלהי‬
‫אבותינו שתךגילנו ‪3‬תוךתך ןךבקנו^ותיךןנ^סכיאנו‬
‫לאליךי דטאולא ליד‪/‬עברה לשן ולא ליךיבםירןילא לידי‬
‫בזיון \‪ k‬ת^לט בנו‪.‬ןצר הרע ןהךח^קבו מאדם רע ומחבר‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪3‬‬
‫רע וריקני ניצר הטוב והמעשיים טובים וכיף את יןווךגד‬
‫לרקי^תעבד־לך וסננו היום ו?כל־י‪1‬ס לחן ולחסד‬
‫ולרחמים בעיניף ובעיני כל־רואינו ותגמלנו חסדים‬
‫טובים ברוך אתה יי גומל ססךים טובים לעמיו ישך^‪:‬‬
‫ןהי ך צ ו ן מ ל פ נ י ך ןי אלל׳י ואלוהי א ם ו ז י‬
‫שהצילני היוםיוככל־ייוםמעד פנים ו מ ע ז ו ת‬
‫פנים מ א ד ם ר ע ו מ ח ב ר ך ע ו מ ש כ ן ר ע ו מ פ ג ע‬
‫ר ע ומשמן ה מ ו ח י ת מרין קשה ומבעלדין‬
‫ק ש ה בין ש ה ו א ב ן ־ ב ר י ת ובין ש א י נ ו כ ך כ ר י ת ן‬
‫לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪••:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪ T‬־‪• 1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VI••:‬‬
‫על־האמתןדובר א?ןת בלבביורי^כם ויאמר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫רכון כל־העולמים ל א על־צךקווזינו ‪&$‬נחגו‬
‫מפילים תחנונןגו לפגןף כי ע ל ר ס מ י ף דרכים•‬
‫מה אנחנו'מה ו ד ג ו ימה הםדגוימה־צךקותיגו‬
‫מה־בהנו•‬
‫מה־יישועתגו‬
‫ג א מ ר לפגיף יי אלהיגו'‬
‫מהץמךתגיו' מוז־‬
‫‪ rk‬אם־סיגי סלא כ ל־‬
‫הגםרים כאין לפגיף ואנשי ה ש ם ' כ ל א היו‬
‫וסכמים ככלי מךיעיוגםגים ככלי הק‪£‬כל כי ר כ‬
‫מ ע ש ? ! ם תהו ר מ י חיילם ו ב ל לפגיף• ו מ ו ת ר‬
‫האדם' מךיהבהמה אין' כי הכל ה ב ל ‪:‬‬
‫«•‬
‫‪T‬‬
‫‪J • IT‬‬
‫י‪J‬‬
‫~‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫א ב ל אנךזנו ע מ ף ב נ י ‪ 5‬ר י ת ף • כגי א ב ר ה ם‬
‫אהבף ש נ ו ב ע ת לו ב ה ר המריה• ז ר ע יצחק‬
‫ד‬
‫תפלת שחרית •‬
‫י ח י ה ש ‪ $‬ק ד ע ל גב־המץבח עךת_יעקבבנך‬
‫כ כ ו ך ך ש מ א ה ב ת ך ש א ה כ ת אתיוומשמחהך‬
‫ששמחודבו קראת את שמו ישראלוישתן‪:‬‬
‫ל פ י כ ך אנחנו חיבים ל ה ו ד ו ת ל ך ו ל ש ב ח ך‬
‫ו ל פ א ר ך ו ל ב ר ך ו ל ק ד ש ן ל ת ת ־ ש ב ח ןיהוךיה‬
‫אשרינומה־טובדולקנףומה־נעים‬
‫לשמך‪:‬‬
‫גורלנו ו מ ה ק פ ה ן ר ש ת נ ו א ש ר י נ ו שאנחנו‬
‫מחכימים ומעריבים ^ ך ב ובקר ואומרים‬
‫פעמלםןכל־יום‬
‫‪v‬‬
‫‪JT:‬‬
‫‪V‬‬
‫י ש מ ע י ש ר א ל יי אלוהינו ןי א ח ד ‪:‬‬
‫‪T|:‬‬
‫‪IT‬‬
‫••‪S‬‬
‫כלתש ברוןד ‪#‬ם כבוד מלכותו לעיולם ועד‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רש״לסי׳ נוהג לוע כאן כל הפר‪ :‬הראש וכ של ק״ש‪ ,‬טשוםשלפעטי' כשאזטרי׳‬
‫קרונות טתעכנין כקריאת שטע על אחר זמנה ונזה הוא יוצא ידי מוכת ק״ש‪.‬‬
‫אר‪1‬ה הוא ע ד עןלא ג כ ך א וחעוילם אתה ת א‬
‫מ ש נ ב ר א העולם אתה הוא בעולם הזה וארןה‬
‫הוא לעולם ה ב א ‪ .‬ק ד ש א ת ש מ ך ע ל מ ק ך י ש י‬
‫ש מ ך ן ק ך ש א ת ש מ ך כ ע ל מ ך ובישועהךיתרים‬
‫ןסגביה קךגגו ב׳א‪/‬י מ ק ד ש א ת ־ ש מ ך ברבים‪:‬‬
‫אתה הוא יי אלהינו ב‪#‬מים ובארץ ובשמי השמים‬
‫העליונים״ אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא א חךון‬
‫‪:‬‬
‫ומבלעדיך אין אלהים‪ .‬קבץ קריף מאךבע כ;פות הארץ‬
‫יכירו וידעו כל־באי עולם כי אתה־הוא האלוזיםלבךך‬
‫לכל ממלכות הארץ• אתה עשית את־ה^מים ואת•‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫זזו;•‬
‫ו‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•ו‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ T‬״ן•‬
‫‪V 5‬‬
‫תסלת שחרית‬
‫‪4‬‬
‫הארץ את־דדם ןאת בל־ אשר בם ״ ומי ‪3‬כל־ב]עשה;דיף‬
‫‪:‬‬
‫בעליונים או בתלזתונים שןאמר לף מה־וזעשיה• אבינו‬
‫שבשמ‪:‬ם‪.‬עשה עמנו חסד נעבור ש??ף הגדול ‪#‬נ קךא‬
‫‪:‬‬
‫עלינו וקים־לנו יי אלוהינו מה־שכתוב בעת ההיא אביא‬
‫אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה‬
‫בכל עמי הארץ ?שובי אר^בותיכם לןןיביכם אמר יי‪:‬‬
‫כה״ק אשכנז אומרים כאן נרנו׳ התורה‪ ,‬יברכך‪ & ,‬זכרי'‪ ,‬ויש שא׳׳א הפשוקי׳והטשכה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שמות ‪.6‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫וידבר יהוד‪^ .‬־משהלאמר‪ :‬ועשית כיור נח^ת וכנו‬
‫נחשת לרחצה ונתתה אתו ביךאהל מועד ובין המזבח‬
‫‪•; > :‬‬
‫••ו י * ‪V‬‬
‫;‪: AT IT‬־יי"־ ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪ I J‬־• •‬
‫״‬
‫ונתת'שמה מים‪ :‬ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם‬
‫‪IT:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪•IT‬‬
‫‪T^T‬‬
‫״‬
‫‪ - : I T :‬׳ ‪J‬‬
‫‪-‬ודי‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־^‬
‫י‬
‫•י*‬
‫גי•‬
‫»‬
‫•‪""V.‬‬
‫ואת־רגליהם‪ :‬בבואם אל״אהל מועד ירחצו־מים ולא‬
‫ימתואובגשתם ^־המזבח לשרת להקטיראישה ליהוד‪:,‬‬
‫ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם‬
‫לו ולזרעו לןרתם‪ :‬ולבש הכהן מדו בד ומכנםי־בד‬
‫ילבש על־בשת והרים את־הדשןאשרתיאכלהאש את‪-‬‬
‫העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח‪ :‬ופשט אודבגדיו‬
‫"־ •‪*••:‬־ ‪ :‬י‬
‫‪ VT IT‬־־‬
‫*‪•.V‬‬
‫‪•; • -‬־ו‪-‬‬
‫‪— T‬‬
‫‪v‬‬
‫; ‪TT‬‬
‫ולבע בגדים אחרים והוציא ארז״הדשן' אל־מחוץ‬
‫למחנה אל״מקיום טהיור‪:‬‬
‫‪-:1-1-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪| W T‬‬
‫‪I T‬‬
‫׳?•?וןךבר ןה‪1‬ה א ל ־ מ ש ה ל א מ ר ‪ :‬צ ו את־בני‬
‫ישךאל ואמרתי א ל ה ס א ו ר ק ך ב נ י לחמי‬
‫לאשי‬
‫ריחי גיחיחי ח ^ מ ר ו ל ה ק ר י ב‬
‫כלזו״עף‪:‬‬
‫ל י‬
‫ו א מ ר ת להם^זהיהאשה א ש ר‬
‫ת ק ר י ב ו ליהוה כ ב ש י ם ב נ י ־ ־ ש נ ה ' ת מ י מ ם‬
‫שנים‬
‫‪,‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫'?נים ליום עלה ת מ י ד ?‬
‫ה‬
‫את־הכבש אחד‬
‫ת ע ש ה ב ב ק ר ן א ת ה כ ב ש השני ת ע ש ה בין‬
‫הערבים ^ ו ע ש י ר י ת האיפה סלחי ל מ נ ח ה‬
‫כלולה ב ש מ ן כ ת י ת ךכמגח ההין‪ ' :‬ע ל ך ז‬
‫ת מ י ד העשייה כ ה ר סייגי לריח ניחח אשד‪.‬‬
‫וניסכו ך ב י ע ת ההין ל כ ב ש ה א ח ד‬
‫ליהוה‪:‬‬
‫ב ק ד ש ה ס ך גסך ש כ ר ליהוהן ו א ת ה כ ב ש‬
‫השיגי ר ח ע ש ה ' בין ה ע ך ב י ם כ מ ג ח ת ה ב ק ר‬
‫וכנסבו תעע‪1‬ה א ש ה ר י ח גיחה ליהוה‪ :‬י‬
‫י‬
‫ייקיי(‬
‫׳״‪6‬‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוד‪.‬‬
‫וזרקו בני‪ .‬אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב‪:‬‬‫‪1IT:‬‬
‫‪•• I‬‬
‫‪I‬‬
‫־!!־‬
‫‪S ' - : 1 - l‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪1• T‬‬
‫־ •‪- V • :‬‬
‫אתה הוא יי אלהינו שהקטירו אבותינו לפניף את״‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫‪v:‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪• v‬‬
‫•יו‬
‫‪- :‬‬
‫‪• ):‬ו‬
‫; ‪| I V T‬‬
‫••‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫קטרת הסמים בןמן ‪$‬בית המקדש קים• כאשרצוית‬
‫אותם על ןךי משה ;ביאף ככתוב ‪3‬תוךתף‪:‬‬
‫‪6‬י‪)1‬ת ל'ל'י‬
‫י‬
‫»>‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫״‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬י ן י‬
‫־‬
‫וייאמר ןהוה אל־משה קודלןי סמים נטף ! ו^חלח‬
‫וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה‪ :‬ועשית איתה‬
‫••• • ‪T :‬‬
‫— ‪^-‬‬
‫‪j‬‬
‫״ ז * ‪.‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪r‬‬
‫• ו ‪IV :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫•<‬
‫‪T‬‬
‫קטדתךקח מעשה רוקחקןמלח טהור‪-‬קדש‪ :‬ושחקת‬
‫ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר‬
‫• • ‪T • .‬‬
‫‪T - I T : I‬‬
‫‪• • T‬‬
‫•‬
‫• ‪^* •IT <••:‬‬
‫•‪T •.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V J‬‬
‫‪:‬־‬
‫י‬
‫‪VV‬‬
‫אועד לך ^מה קדש קדשים תהיה לכם‪ :‬ונאמר והקטיר‬
‫‪T A T * . } :‬‬
‫• ••^‬
‫‪T‬‬
‫‪:•)J‬‬
‫‪TJT‬‬
‫•‬
‫‪w‬‬
‫;‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪^IVT‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪- v : v :‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I:‬‬
‫עליו אהךן קטירת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־‬
‫‪>T*T‬‬
‫־־'• ^‬
‫י‬
‫‪V J l S‬‬
‫‪A ' -‬‬
‫־ •‪j'.‬‬
‫־ ‪J 7 J‬‬
‫‪:‬‬
‫••‪I‬‬
‫•‬
‫‪¥‬‬
‫‪V‬‬
‫הנךת_יקטיךנה‪:‬ו‪3‬העלת אהרן את־הנךתביןהעךביס‬
‫יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוד‪ .‬לדדתיכם‪:‬‬
‫•‪•I:‬‬
‫‪TAV‬‬
‫‪• T‬׳«‬
‫‪ s | :‬״‬
‫) ‪( M n c h s o r‬‬
‫• ‪:‬‬
‫ב‬
‫י ?‬
‫‪:‬‬
‫ד<‬
‫‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫• ••‬
‫‪•v‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪5‬‬
‫חגו רבנן פטום הקטורת‪ ,‬הצרי והצפורן החלננה והלבונה משקל‬
‫שבעים שבעים מגה‪ .‬טור וקציעה שבולח נרד וכרכום‪ ,‬טשקל ששה‬
‫עשר ששה עשר מגה‪ ,‬הקושט שגיס עשר‪ ,‬וקליפה שלשה‪ ,‬וקגטון‬
‫תשעה‪ ,‬בוריח כרשינה תשעה קבין‪ .‬יין קפריסין‪ ,‬םאין תלחא וקכין‬
‫חלחא‪ ,‬ואם אין לו יין קפריסין‪ ,‬מביא חמר חורין עתיק‪ ,‬מלח סדוטיון‬
‫רובע הקב‪ ,‬מעלה עשן כל שהוא‪ .‬רבי גתן אומר אף כפת הירדן כל‬
‫שהוא ואס נתן בר• דבש פסלה‪ .‬ואם הםר אחת מכל סכגיה חייב מיתה ‪:‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ ,‬הצרי אינו אלא שרף‪ ,‬הנוטף מעצי‬
‫הקטף‪ .‬בוריח כרשיגה ששפין בה את הצפורן‪ ,‬כדי שתהא נאה‪ .‬יין‬
‫קפריסין ששורין בו את הצפורן‪ ,‬מפגי שהיא עזה‪ .‬והלא מי רגליס‬
‫ימין לה‪ ,‬אלא שאין מכגיסץ םי רגלים בעזרה‪ ,‬מפגי הכבוד‪:‬‬
‫הגיא רבי גחן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטיב היטיב הדק‬
‫ספני שהקול יפה לבשמים‪ ,‬פטמה להצאין כשרה לשליש ולרביע‬
‫שמענו‪ .‬אמר רבי יהודה זה הכלל‪ ,‬אס כמדחה‪ ,‬כשרה לחצאין‪,‬‬
‫ואם חסר אחת מכל ממניה חייב מיתה‪:‬‬
‫תגי בר קפרא אחת לששים או לשבעים שנה היחה באד‪ .‬של שיריס‬
‫לחצאץ‪ .‬עוד חגי בר קפרא‪ ,‬אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין‬
‫אדם יכול לעמוד מפגי ריחה‪ ,‬ולמה אין מערכין בה דבש‪ ,‬מפנ»‬
‫שהתורה אסרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממט אשה ליי‪:‬‬
‫ץ‬
‫| ‪T‬‬
‫צבאיות עטנו ט&גב‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫«‬
‫י‬
‫לני אלחי יעקב סלה‪ :‬יי צבאות‬
‫‪R‬‬
‫‪,‬‬
‫יי•‬
‫״‬
‫"י"‬
‫*•'י‬
‫‪T‬‬
‫י י‬
‫‪7T‬‬
‫י‬
‫*‬
‫אשרי אךם ב־וטח בןז‪ \] :‬הושיעה הטלןד‪.‬יעננו בייום לךאנו‪:‬‬
‫אתה סתר לי מצרתצרני רני פלט תסובבני סלה ^ויערכה‬
‫ל;י טנחת ;הוךה וירושלים כימי ע־ולם ונשניםיקךטייניוחן‬
‫תפלת רני נ מ יניא כן הקנה‪.‬‬
‫אנא ‪3‬כ'ח ‪$‬ךלת ימץןל תתיר?יתרה•‬
‫קבל דנת ןןקןך שמננו טהרנו נורא •‬
‫אבג״יחץ‬
‫קרע׳־שטן‬
‫נא גבור דוךשי יחוךף ‪3‬בבת ‪#‬מרם י‬
‫עד־יכ‬
‫ברכם טסרםךןזמםצךקרזףתמידגקןלם • י‬
‫בטי׳צחג‬
‫חסין קדוש ןרוב טו‪3‬ף נהל ^ךתף •‬
‫חקב־טנע‬
‫יחיד גאה לע?זף ?נה זחברי רךשתך‪.‬‬
‫ע^נו^ל^מע‪3‬עקתנוי‪1‬חג‪3‬עלמת‪.‬‬
‫כרוך שם בבור מלכותו לעילם ועד‪:‬‬
‫מ‬
‫יגל׳יסזק‬
‫שקו״«יגן‬
‫גםבת)ייסיפין‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫תסלת שחרית‬
‫ן‬
‫ו‬
‫‪58‬־ וביום ה‪#‬בת שני־בבשים בני״שנה תמימם ו‪1#‬גי‬
‫‪: »•• :‬‬
‫־ ־י‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫••ו ‪r‬־ ‪vi‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•א‬
‫‪j•• :‬‬
‫ע^רניםםילת מנחה בלולה ב^מז ונסכו‪ :‬עילת שבת‬
‫בשבתו על־־עלת התמיד ןנסבה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫איזהו מקומן הוא נניקו׳ לעוד‪ ,‬וכן כריית׳ דרי ישטע^ לכן צרין ללעדז שיבין הפי‪/‬‬
‫פ י ה ‪.‬‬
‫ונחים‬
‫א איזהו סקוימן שלזבחים קךשי קדשים קהיטתןב^פון‬
‫פר ושעיר ‪#‬ליום הכפורים שחיטתן בצפון לקבול דמן‬
‫כ?לי ‪#‬רח בצפון לדמן טעון הזיה על־בין הבדים ועל‬
‫הפרכת ועל־מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי‬
‫‪-‬‬
‫ד ן‬
‫••‬
‫״‬
‫\ ‪ -‬״‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫— ד ד‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י‪,‬י|‬
‫‪i‬־‬
‫ז ר ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪• • T :‬‬
‫הדם היה ‪1#‬פןד על יס‪1‬דפןערבי^ןןח החיצון אם־‬
‫לא נתן לא עכב‪ :‬כ פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים‬
‫‪#‬חי^תן בצפון לקבול דמן ב‪3‬לי שרת בצפון לדמן טעון‬
‫הזיה על־הפרכת ועל־מזבח הזהב מתנה אחות מהן‬
‫?מנעת ‪#‬ירי הדם היהעופך‪.‬על‪.‬יטודמעךבישלמזבח‬
‫החיצון אם־ליא נתן לא־עכב אלו ואלו ג^יךפיןעית‬
‫חטאת הצבור‬
‫אלו הן‬
‫והיחיד‬
‫הצבור‬
‫חטאת‬
‫הדשן‪ :‬ג‬
‫••ו­‬
‫••!‬
‫‪• -:‬‬
‫•‬‫‬‫ ‪.• ! T‬׳!‬‫‪T‬‬
‫שעירי ראשי חדישים לישלמועדותקחיטתן בצפון לקבול‬
‫דמן ב?לי שרת בצפון ןךמן טעון ארבע מתנות על אךבע‬
‫קרנות‪ :‬כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא־לו לקרן‬
‫ךרומית מןרהית• מזרחיתצפונית• צפונית כןעךבית•‬
‫מערבית ךתמית ״ עירי הדם היה עפף_על יסור ךתמי •‬
‫ןנאכלין ל‪5‬נים מךהקלעים לזכרי קןקנה על־מאכל‬
‫ליום ולילה עד־םצות‪ :‬י העולה קדש קדשים ־קחיטתה‬
‫כצפון לקבול דמה ע ל י ‪#‬לת בצפון ןךמה טעון ^תי‬
‫תפלת שהרית‬
‫‪c‬‬
‫?זתנות שהן ארבע ובעונה ה?שט ןנתוח‪.‬וכליל לאשים‪:‬‬
‫י• זבחי שלמי צבורואשמות * אלו הן אשמות אשם גזלורן‬
‫אשם העילות אשם ש?חה וקרופה אשם נזיר אישכש‬
‫מצורע אשם תלוי * שחיטתן בצפוןןקיולךמן בכלי שדרן‬
‫בצפון ודמן טעון ‪#‬תי מתנות עהן ארבע ״ ןנאכלין לפניס‬
‫מן הקלעים לזלךי ?הנה ?כל־מ^כל ליום ולילהעד חצןת‪:‬‬
‫י התוךה לאיל נזיר קדשים קלים שחיטתן ןכל־מקוס‬
‫בעזרה ןךמן טעון קתי מתנות שהן אךבע ״ ןנאכלין בכל‬
‫‪J‬‬
‫העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות‪ :‬המורס‬
‫־‬
‫‪•T;T‬‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫־ כ־‪—T‬‬
‫מהם כיוצא בסם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם‬
‫ול<בניכ‪1‬ם ולעבדיהם‪ :‬זקזלמים קדשים קלים שחיטתן‬
‫?כל־מקום בעזרה ןךמן טעון ‪#‬תי מתנות ‪#‬הן ארבע‬
‫•‬
‫ונאכלין בכל־העיר לכל‪-‬אדם בכל־מאכל לשני ימים‬
‫‪• T V!Vt‬‬
‫ו‬
‫; ‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪it‬‬
‫; י י‬
‫־״‪T~I‬‬
‫; ‪T‬‬
‫‪ , f‬י‬
‫ולילח אחד‪ :‬המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמוךש‬
‫נאכל לכחנים לנשיהם)ללגיסם ולעבדיהם‪ :‬ח הבכוד‬
‫והמעשר ןהפסח קדשים קלים ‪#‬חיטתן בכל־מקוע‬
‫בעזךהןךמן טעון מתנה אחת • ובלבד שיתן כנגד הלסוד‪:‬‬
‫<טנה באכילתן ה‪5‬כור‪3‬אכל‪.‬לכהנים ןהמעשירלכל״אדס‬
‫ו‪3‬א?לין ??ל^עיי ? ? ל ״ ^ ? ^ ל ^ ע ^ י ן ל ^ ד ^ ח ד •‬
‫ם‬
‫הפסח אינו נאכל אלא בלןלהןאימנאכל אלא עד״חצות‬
‫ואינו נאכל אלא למנויי ואינו נאכל' אלא צלי‪ :‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫י‪•: ,‬״•‬
‫י‬
‫‪T V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫!׳‪:•:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫רבי ןשכמנאל אומר ב^לש עשרה מדות התוךדז‬
‫נדרשת‪ :‬מקל וחמר ומגזרה שרה״ מבניו אבמכתיכ‬
‫• •‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫—‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪••'.‬ד‬
‫ז״י‬
‫•‬
‫־‬
‫‪IT:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫אחד ״ וממין אב מ‪$‬ני כתובים״ מ‪5‬לל ו‪5‬ךטומ‪9‬ךכ‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫ן‬
‫תסלת שחרית‬
‫וכלל* כלל ופרט וכללאי אתה דן אלא כעין הפרט• מכלל‬
‫שהוא צףך לפרט • וכזפרטשהואצריךל?לל‪ .‬כל־ךבר‬
‫‪0‬היה ב‪3‬לל ויצא מךה?לל*ללמד לא ללמדעל־עצמו‬
‫יצא אלא ללמד על־הכלל כלו יצא • כל־דבר שהיה בכלל‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;׳‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫דצא לטעון טוען אחד עהוא ונעלנו יצא להקל ןלא‬
‫להחמיר* כל־ךבר שהיה ב?לל רצא ל?&עוןטועןאחר‬
‫שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר ‪ .‬כל־דבר שהיה בכלל‬
‫ויצא לדון בדבר קחךש אי אתה יכול להחזירו־ ל?ללועד‬
‫ויחזירנו הכתוב לכללו בפרוש* דבר הלמד מענינו­‬
‫‪:‬‬
‫‪• T; T‬‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫••‬
‫•‬
‫ודבר הלמד מסופו‪ .‬וכן שני כתובים המכחישים זה‬
‫את־־זה עד שיבוא הכתוב השלישי ןיהךיןנ ביניהם‪:‬‬
‫יהי רצון לפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו עיבנה‬
‫בית המקוים ב?זהךה בימינו ותן חלקנו ?תורתך‪:‬‬
‫ושם נעבךף וייראה כימי עולם ולשנים קלמיוניות‪:‬‬
‫‪ -‬בודקים‬
‫הטלית‬
‫ומתעטפים סעוסד‪,‬‬
‫ויברך‪:‬‬
‫ב ר ו ך א ת ה יי אלהינו מ ל ך העולם א ש ר‬
‫ק ד ש נ ו במצותיו וצונו ל ה ת ע ט ף ב צ י צ ת •‬
‫ויכסה ראשו כטלית ויאםר ל׳ פסוקים אלו‪:‬‬
‫מה;י קי חסדך אלוזים ומי אדם בצל ?נפיף יחסיון‪:‬‬
‫ז‬
‫ירדן מדשן בירזך ונחל ‪.‬עךניף תשקם‪:‬‬
‫כי ע?‪7‬ף ?זקור חיים ? א ו ר ף נףילןד־ז־^ר‪:‬‬
‫מ^וך חסדך ליךעיך וצדקתך לישךי־לב‪:‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪8‬‬
‫העמים גפלאתיו‪ :‬כי ג ד ו ל ל ‪ :‬ומחללי מ א י ד‬
‫ז‬
‫וגוךאהואעל־כל־^הים‪ :‬כיכל־אלהי ה ע מ י ס‬
‫א ^ ל י ם ר ‪ :‬שמים עשה‪ :‬ה ו ד ל ה ך ר ל פ נ י ו ע ז‬
‫ו ח ח ה ב מ ק מ ו ‪ :‬ה ב ו ל י \ מ ^ פ ח ו ח עמים הכר‬
‫ליי ׳כבוד ן ע ז ‪ :‬הבו ליי פ מ י ר ש מ ו שאומנחידז‬
‫ויבאו ?!פניו ה ש ה ם מ ^ ; י ב ה ך ר ת ־ ק ך ש י‪ .‬ח י ל ו‬
‫מ ל פ ג י ו כ ל ־ ה א ך ץ אף־חבון ת ב ל ב ל ־ ח מ ו ט ‪:‬‬
‫י ש מ ח ו ה ש מ ע ו ת ג ל ה א ר ץ ר א מ ך ו בגוים י ;‬
‫מ ל ך ‪. :‬ירעם הים ומליאוי״לעלץ ה ש ד ה וכלי־‬
‫א ש ר ־ ב ו ‪ :‬אז ןרנגו^עצי ת ע ר מלפני יי כ י ־ ב א‬
‫לשפוט ארדהאךץ! הוךולייכיטובבילעולס‬
‫חסדו‪:‬‬
‫' ו א מ ח ה ו ש ‪ :‬ע ט ^ ה י לשינוי ו_ק?צנ‪:‬ו‬
‫ןהצילגו'מךהגיוים להודור־ן ל ש ם ' ק ך ט ף‬
‫ל ה ש ת ב ח ב ת ה ל ת ף ‪ :‬ב ר ו ר ‪ i‬אלהי י ש ר א ל‬
‫מ ן ־ ה ע ו ל ם ן ע ד ־ ה ע ל ם ר א מ ך ו בל־העם א ‪ £‬ץ‬
‫ל״לל ל י י‬
‫‪:‬‬
‫ה מ מ ו יי א ל ה י ג ו ! ה ^ ח ד ! ו ו‬
‫ל ה ד ם רגליו רןךוש ה ו א ‪ :‬ה מ מ ו ‪ .‬ל ג א ל ^ י ג ן‬
‫והשתחוו ^ ה ר כ ן ך ש ו כ י ק ד ו ש ^ ל ח י נ ו י ‪ :‬ו ה ו א‬
‫ך ח ו ם י י כ פ ^ ע ו ן ן ^ א ‪.‬ישחית ן ה ך ב ה ל ה ש י‬
‫כ‬
‫אפו ולא יעיר כ ל ־ ס מ ת ו ‪ ' :‬א ה ה יי ליא־תכ^א‬
‫ר ח ק י ף מ מ ג י דוסךןי ו א מ ת ך ת מ י ר י צ ך ו נ י ‪:‬‬
‫לאלהים‬
‫תפלת שחרית‬
‫לחוזים‬
‫ט‬
‫ע ל ץ ש ר א ל גאותו ןעזו ב ש ח ק י ם ‪:‬‬
‫גוךא אלהים מ מ ק ך ש י ף א ל י ש ך א ל הוא נותן‬
‫ע מ ת ע צ מ ו ת לעם ב ר ו ך א ל ר ז י ם ן ^ ־ נ ק מ ו ח‬
‫ןי א ל נקמות*הופיע‪ :‬ה נ ש א ש ו פ ט ה א ר ץ‬
‫נמולעל־גאים‪ 5‬ל ; י ה ן ש ו ע ה ע ל ־ ע מ ^‬
‫השב‬
‫ב ך כ ת ף סלה! ג ^ ב א ו ת ע מ נ ו מ ש ג ב ־ ל נ ו ^ ת י‬
‫; ע ק ל סלה• ל ב י א ו ת א ש ר י א ד ם ב ט ח ב ך ‪:‬‬
‫ןי הושיעה הפןלןד^עננו ביום־קךאנו‪ :‬הושיעה‬
‫את־עמף ו ב ר ך אח־נחלתף' וךעם ןמ§אם‬
‫ע ר ־ ה ע ו ל ם ‪ :‬נ פ ש נ ו ח כ ת ה ל י י ע ו ד נ ו ומגננו‬
‫‪M‬‬
‫‪IT‬‬
‫~‬
‫הוא‪:‬‬
‫<‪•• i -‬‬
‫^ ‪IT‬‬
‫כי־בו‬
‫•‬
‫‪r j ' v M i -‬‬
‫; ‪J T‬‬
‫יקזמח‬
‫‪j•• • IT‬‬
‫לבנו כי ? ש ם ק ך ש ו‬
‫ב ט ח נ ו ‪ :‬יהי־חסדןז יי עלינו כ א ‪ #‬ר יחלנוילך‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫» ‪J‬‬
‫‪ J T J‬״ י‬
‫‪-‬ו‪-:‬‬
‫•יל!‬
‫‪i‬‬
‫‪•v-I T‬‬
‫‪:‬‬
‫ה ך א נ ו יי ךוסךף ו י ‪ #‬ע ף ת ת ך ל נ ו ‪:‬‬
‫•‬
‫קומר־ז‬
‫ע ן ר ת ה ‪ 5‬מ ויפדנו למען ח ס ך ף ‪ :‬אנצני יי אלולרף‬
‫ה מ ע ל ף מ א ך ץ מצרים הרחב־פיף ואמלאהו‪:‬‬
‫אשךייהעם ש כ כ ה לו א ש ר י ה ע ם ש‪:‬י^'לתיון‬
‫ואנייייבחסדף' ב ט ח ת י יגל־ ל־יבי ב י ש ו ע ת ך‬
‫‪1‬‬
‫א ש י ר ה ליי כי ג מ ל עלי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A T I -‬‬
‫״‪w‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫ז ן‬
‫ראיתי נ ס פ ר המנהיג לאנן הירתי שאמר‪:‬‬
‫לחורה‬
‫בצרפת‬
‫נהגו‬
‫לללוג נשנתות וייט מזמור‬
‫וכן נלין שהיו אומרין אותו בזמן הנית על הקרנת התודה שהיו מניאין ל‬
‫‪,‬‬
‫הצריכין להודות ואיכה קרינה נשכת וי״ע ל נ ל ר י פ ו כ ל נ ו ת אין קרינין בהם‪ ,‬אבל‬
‫כפהננצא וספרל אומרין אותו ולא י ת כ ן ‪ ,‬ע כ י ל ‪ ,‬והר״ל אנולרהם יישנ מנהג ס פ ר ל ‪,‬‬
‫אכן מנהגנו שלא‬
‫לאמה לא כשבת וי״ע וערב ייכ גם לא נע״פ זתה״מ של פסת‪,‬‬
‫אבן נק״ק מללגי׳ רק שתי התיכות‬
‫)‪(Machsor‬‬
‫סזםור לחודה‬
‫נ‬
‫ומתחילי׳‬
‫‪C‬‬
‫הריעו ליי‬
‫וגו‪/‬‬
‫למנצח‬
‫תפלת שרדית‬
‫‪7‬‬
‫ב ת י שאמר י ‪ :‬לנגן כקול נעים‪ ,‬ו צ ד ן לאטרו בעעידה‪! ,‬ידקדק‬
‫כקריאתו נטו גכי ק״ש‪ .‬ואשור להפסיק מתהילת נ״ש טד לאתר י״יז‪ ,‬ואפילו‬
‫לצורר מצוה‪ ,‬אכל לקדושה ולברכו דהיינו לומר גרון ה׳ הטכורן לעולם ו ע ד ‪,‬‬
‫ולתינות מודים אנזכו ל ן ‪ ,‬ולקדי‪ :‬דהיינו לומר יהאשטי׳ רבא עד יתברך‪ ,‬ו ג ס‬
‫לענות אמן אתר דאטירן כעלעא ולענות אנון אסר האל הקדוש יאתר שוטע‬
‫תפלה‪ ,‬מפשיק‪ ,‬אכל לשאר אטן לא יפשיק‪.‬‬
‫אס כא לבית הכנסת ומצא הצמר כסיף פסוקי דזטר׳ אזמר ברוך שאטרעד מהולל‬
‫בתשכתות ואת״כ תהל׳ לדוד עד מעת׳ ועד מזלם הללוי‪ /‬ואת״כ הללו אמ ה ט ‪.‬‬
‫השטים עד עס קרונו הללוי‪ /‬זאת״כ הללואלבקדשו עד כל משט׳ תהלל יה הללוי׳‪,‬‬
‫ואתיכ ישתבת‪ ,‬ואם יש לו שהות יותר יאטר הודו לה׳ עד והוא רתום וידלג עד ו ה ו א‬
‫רתום שקודם אשרי יושכי כדי שיתפלל עס הצסר‪ .‬ואס אין שהות כלל לא יאטד ר ת‬
‫ברון שאמר ותהל׳ לדוד וישתכת‪ ,‬ואם ככר התתילו יוצר אור ואין שהות לומר‬
‫אפילו בדלוג ית׳זיל ברכת יוצר אור ויקרא ק״ש עם ברכותיי ויתפלל י״תעם הצבור‬
‫יאתר יית יתתיל הודו לה׳ וכו׳ עד ישתכלז ולא יאטר ישתבת‪ ,‬ויש אנשים כשבאים‬
‫לבית הככשת והצבור מתתילין יוצר אור הטה ג״כ טתתילים ישתבת עטהם ווה איסור‬
‫געור כי ישתבת נתקן להיות סיף פשוקי דזמרה וכרוך שאטר הוא ההתתלה ות״כ‬
‫אם לא אטר קצת פשוקי דזטרההאין יאטרישתבת? לכן טוב ונכון להתתיל יוצר אור‪.‬‬
‫אס נא לכה״ב וגתזן שיבדוק הציצי׳ מתתילין הצכו׳ יוצר אור טוב שיתפלל ע ש‬
‫הצכור ולא יבדוק הציצי׳ ויסמוך על הרוב ותוקתו בדוק‪ .‬ויאתז הב׳ ציצי׳ שלפניו‬
‫בידו הימנית בשעת אטירת ביש וכשיסיי׳ כתשכמות ינשקם ויניתם בנתת טידו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ח ו ג בשל״ה‪ ,‬ק ו ד ס ברוך שאמר צריך לאמר נ פ ה מ ל א ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הריני מזמן את פ להודות ולהלל ולשבח את בירא׳ לשם יחוד‬
‫קב״ה‬
‫ושכיגתיה ע ל ירי ההוא טמיר וגעלם בשם כ ל ישראל‪:‬‬
‫ב ר ו ך ש א מ ר ן ה י ה העולם • ב ר ו ך הוא • ב ר ו ך‬
‫ע ו ש ה ב ר א ש י ת י ב ר ו ך א ו מ ר ועושה• ב ר ו ך‬
‫ג ו ז ר ומקים • ב ר ו ך מ ר ח ם ע ל ה א ר ץ ״ ב ר ו ך‬
‫מ ר ח ם ע ל הבריות ״ י ב ר ו ך משלם' ש כ ר ט ו ב‬
‫ליראיו י ב ר ו ך ח י ל ע ח ק ל ם ל נ צ ח • ב ר ו ך פו‪.‬דח‬
‫ו מ צ י ל ב ר ו ך ‪ #‬מ ו י ב ר ו ך אתה לן אלהיגו מ ל ך •י‬
‫העולם• ה א ל ה א ב ה ר ח מ ן ה מ ה ל ל בפי_עמו‬
‫מ ש ב ח ו מ פ א ר בלשון חסיךיו ו ע ב ך י ו • ובשירי‬
‫ח‬
‫תפלת שחרית‬
‫ך ו ד ע ב נ ך ך נהללףי;^הןנו ב א ב ח ו ת ו ב ז מ י ר ו ת‬
‫?מילך ו ג ש ב ס ף ' ו ; פ א ך ף ו נ ז כ י ר ש מ ך ו נ מ ל י כ ף‬
‫מ ל כ נ ו אילהינרחיד חי העולמים• מ ל ך מ ש ב ח‬
‫ו מ פ א ר ע ך י ־ ע ד שמויהגדול• ב ר ו ך א ת ה ? ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫מ ל ך מהלל בתשבחות‪':‬‬
‫• י *‪.‬־״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫הודול;יקךאובשמוהוךיעובעמ ‪.‬עלןלס ון‬
‫ים‬
‫שירו‬
‫י‬
‫זמרו־לו שיחו ב כ ד ^ ־ נ פ ל א ^ י ו ‪:‬‬
‫ה ת ה ל ל ו פ ש ם ק ך ש ו י י ש מ ח * ל ב מ ב ק ש י ןי‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י ך ש ו י י ועזו ב ק ש ו פניו ת מ י ד ‪ :‬זכרו נפלאתיו‬
‫א ש ר ע ש ה מ פ ת י ו ומשפטי־פיהו ן ‪ .‬ז ר ע לשר^‬
‫ע ב ר ו פ נ ע ע ק פ פחיךיו‪ :‬הוא יי‬
‫אלרךנו!בל־ ׳‬
‫‪1‬‬
‫ה ^ ך ץ מ^פמיו‪ ":‬ןקדזו ^עו^ם נ‪2‬ריחוך‪£1‬־צמז‬
‫לאלף ר ו ת א ש ר כ ב ת א ת ־ א פ ך ה ם ו ש ב ו ע ת ו‬
‫ליצחק‪:‬‬
‫עולם‪:‬‬
‫^עקבלחק*ללשךאל?רית‬
‫ל א מ ר י ל ף א ת ן א ך ך כ נ ע ץ חב?־־‬
‫‪4‬‬
‫נ ח ל ת כ ם ‪ :‬בדזיוהכם מ ת י מ ס פ ר כ מ ^ ט ן ג ר י ם‬
‫ב ה ‪ ' :‬ו י ת ה ל כ ו מגוי אל־גוי ו מ מ מ ל כ ה ך ‪ #‬ם‬
‫א ח ר ‪ :‬קא־הניה ^איש ל ע ‪ #‬ק ם ויוכח עליהם‬
‫‪,‬‬
‫מלכים‪:‬‬
‫חרעו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫א ל ־ ת נ ע ו במשידזי ובנביאי א ל ־‬
‫ש י ר ו ל ן י כ ל ־ ה א ך ץ ב ש ך ו מיום־אל־‬
‫יום י ש ו ע ת ו ‪ :‬ס פ ר ו בגויים א ה ־ כ ב ו ד ו ב כ ל י‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪8‬‬
‫ה ע מ י ס נפלאתיו‪ :‬ביי ג ד ו ל לן‪ .‬ו מ ה ל ל מאד•‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ו ר א ה ו א ע ל ־ כ ל ־ ^ ו ד ם ‪ :‬כיכל־אלהי ה ע מ י ס‬
‫א י ‪ $‬י ם ר ‪ :‬שמיס עשה‪ :‬הודלהךרלפגימגז‬
‫ו ח ך ו ה ב מ ק ט ו ‪ :‬הבו ל‪:‬י מ ש פ ח ו ת ע מ י ם ה כ ר‬
‫ליי ׳כבוד ו ע ז ‪ :‬הבו• ל‪:‬י ב ב ו ר ‪ #‬מ ו ^ א ו מ נ ח ה‬
‫ובאו ‪£‬פניו'השתחוו ליי ב ה ך ך ת ־ ק ך ש ‪ :‬ח י ל ד‬
‫מ ל פ נ י ו כ ל ־ ה א ך ץ אף־תבון ת ב ל ב ל ־ ת מ ו ט ‪:‬‬
‫י ש מ ח ו השמלם ותגל ה א ר ץ מ א מ ר ו בגוים י י‬
‫מ ל ך ‪. :‬ירעם ה י ס י ו מ ל א ו ^ ע ל ץ ה ש ד ה ו כ ל ‪-‬‬
‫א ש ר ־ ב ו ‪ :‬אז ן ך נ נ ג ע צ י ח מ ג י ^ ^ ־ ‪ ? 1‬־ ב א‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫לשפוט את־האךץן הוךול;יכיטובכילעולס‬
‫ואמחהושלענוא״להי לשענו'וקפצנו‬
‫חמיו‪:‬‬
‫והצילנו'מךהגיוים להודיורה לשכם'קךש״ף‬
‫ל ה ש ת ב ח ב ת ה ל ת ף ‪ :‬ב ר ו ך יי אלהי י ש ך א ל‬
‫מ ך ה ע ו ל ם ו ע ד ־ ה ע ל ם ר א מ ך ץ כל־העס א ‪£‬‬
‫והלל ליי‪:‬‬
‫—‬
‫|‬
‫ן‬
‫|‬
‫ז‬
‫ר ו מ מ ו יי אלוזינו והשתחוו־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫—‬
‫‪.*1*1:‬‬
‫**‬
‫‪v‬‬
‫!<‪T‬‬
‫‪— :‬ן‬
‫י •‬
‫להדם ת ל י ו קרוש הוא‪ :‬הממו‪.‬יי ולהיגד‬
‫ו ה ש ת ח ו ו ‪£‬הר' קךשו כיקדויש״אלהינח יהףן^‬
‫ז‬
‫רחום י יכפר עוןי^א ן ^ ח י ת ו ה ך ב ה ל ה ש י כ‬
‫אפו ולא יעיר כ ל ־ ס מ ת ו ‪ ' :‬א ת ה י י ל ' א ^ ת ? ‪ 5‬א‬
‫ר ח מ י ך מ מ נ י חסךןי ו א מ ת ך ת מ י ר י צ ך ו נ י ‪:‬‬
‫ז כ ד ^ ^ ו ח ס ' ^ כ י מ ע ‪ 1‬ל ם ה מ ה ז הנועז‬
‫לאלהים‬
‫ט‬
‫תסלת שחרית‬
‫למלחים על־לשראל גאוחו ןעזו ב ש ח ק י ם ‪:‬‬
‫גוךא אלךדם מ מ ק ך ש י ך א ל י ש ך א ל ה ו א נותן‬
‫עז ו ה ע צ מ ו ת לעם ב ר ו ך א ל ר ז י ם ‪ :‬א ל ־ נ ק מ ו ח‬
‫ג; א ל נקמות* הופיע ן ה נ ש א ש ו פ ט ה א ר ץ‬
‫גמולעל־גאים‪ 3 :‬ה י ש ו ע ה ע ל ־ ע מ ן ?‬
‫השב‬
‫י‬
‫ב ך כ ת ף סלה‪:, :‬לגבאות ע מ נ ו מ ש ג ב ־ ל נ ו ^ ת י‬
‫; ע ק פ סלה! ‪ ? : : ,‬ב א ו ת א ש ר י א ד ם ב ט י ׳ ב ך ‪:‬‬
‫יי הושיעה ה ב י ל ^ ע נ נ ו ב י ו ם ־ ק ך א נ ו י ה ו ש י ב ה‬
‫את־עמף וברך‬
‫‪w‬‬
‫א ו ד ג ך ו ל ‪ %‬וךעם ןנ^אם‬
‫ע ד ־ ה ע ו ל ם ‪ :‬נ פ ש נ ו ח כ ת ה ליי ע ז ר נ ו ומגננו‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫הוא‪:‬‬
‫•‬
‫^‬
‫•‬
‫כי־בו‬
‫‪j • •• IT‬‬
‫יקזמח‬
‫־ ״ ־ ‪V A‬‬
‫לבנו כ י ב ש ם ק ך ש ו‬
‫ב ט ח נ ו ‪ :‬יהי־חסדך יי עלינו כ א ‪ #‬ר יחלנוילך‪:‬‬
‫י"‪A‬‬
‫‪J•v‬‬
‫‪ -‬ן ; ‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪4‬״‬
‫•‬
‫ה ר א נ ו יי ח פ ך ף ך ש ע ף ח ת ך ל נ ו ‪:‬‬
‫קומו־•!‬
‫עז ר ת ה לגו ו פ ד נ ו למען ח ס ד ך ‪ :‬אינלי יי א ל ^ י ך‬
‫ה מ ע ל ך מ א ר ץ מצרים הךחב־פיך ואמלאהו‪:‬‬
‫א ש ר י ה ע ם ש כ כ ה ^ ו א ש ר י ה ע ם שיל אליזייי‬
‫‪:‬‬
‫ואינני בחסדך' ב ט ח ת י ילל־ ר־יבי ב י ש ו ע ת ך‬
‫‪1‬‬
‫א ש י ר ה ליי כי ג מ ל עלי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫‪A T I -‬‬
‫‪W‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪* T‬‬
‫‪IT‬‬
‫ראיתי נספר המנהיג לאנן הירתי שאמר‪:‬‬
‫לחודה‬
‫בצרפת‬
‫נהגו‬
‫לרלוג נשנתות וי״ט מזמור‬
‫וכן בדין שהיו אומרין אותו בזמן הבית על הקרבת התודה שהיו מניאין ד׳‬
‫הצריכין להודות ואינה קרינה נשכת‬
‫וי״ט‬
‫ד נ ד ר י ס ו נ מ ו ת אין קרינין בהם‪ ,‬אבל‬
‫כפרוננצא וספרד אוסרין אותו ולא יתכן ‪ 1‬ע כ י ל ‪ ,‬והר״ד אבודרהם יישב םנהג ס פ ר ד ‪,‬‬
‫אכן גזנהגנו שלא‬
‫לאםרי לא בשנת וי״ע ו ע ר נ ייכ גם לא בע״פ זתה״מ של פ ס ת ‪,‬‬
‫אכן נקיק מדלגי׳ רק שתי התיבות‬
‫)‪(^chsor‬‬
‫טזמור לחודה‬
‫ג‬
‫ומתתילי'‬
‫‪c‬‬
‫הריעו ליי וגו‪/‬‬
‫למנצח‬
‫תסלת שחרית‬
‫‪9‬‬
‫כשבת וביים ^ושיפיס טזעוריס ‪6‬לו ובפולין זין״ון אשמו גם בהושענא רכא‪.‬‬
‫לסנצח מןמור לתך‪ :‬ה^מלם הסברים ?בוך^ומע^ח‬
‫ידיו מגיד הרקיע‪ :‬יום ליוםנביע אימרןלילה'לל;לה לחיה״‬
‫דעת‪:‬איןא‪£‬רואיןדבריםבלי נעמעקולם‪ :‬בכל‪-‬הארץו‬
‫יצאקוםובקצהתבלמליהם לשמש שםזאהלבהמוהףא‬
‫כחתן יצא מחפתו ישיש מ י ו ד לרוץ אירתמלןצה השמים!‬
‫מוצאו ותקופתו על־קצותםואיןנסתר מחמתן‪ :‬תורר‪-‬ן‬
‫יהוה תמימה משיבת נפש עדות יחוה נאמנה מחכימת‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫פתי‪ :‬פקודי יהויה ישרים משמחי־לבמצותיהוה ברה‬
‫‪V‬‬
‫‪/ T‬‬
‫‪:‬‬
‫••‪-‬‬
‫‪.TT‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫מאירת;נינים‪ :‬יךאתיה‪1‬ה» קןהוךהעימךת^ד מ^פטי״‬
‫יהוהאמתצדקויחדההנחמדיםמזהבומפזרבומתוקים‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ISV‬‬
‫‪I T : - ) /‬‬
‫‪: ! T‬‬
‫־׳‪v:r.‬‬
‫‪T/•:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫^'יי‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫)‬
‫‪ prnnT‬וויהח טויחירז • י‪-‬ח־יזרודהי וזהויי ד ה ח ח ״ מ י ח י י י ‪- -‬‬
‫םשך‬
‫;נבדף ^;ימשלרבי אז איתםןנרןתימןשע ךב‪ :‬יהיו‬
‫לךציון • אמרי־פי וחניון לבי לפניך יו־זודז צורי ןגאל\‪:‬‬
‫ל ד לךוד לשנותיו את־טעמיו ל?ני אבימלך‪1‬ןג^העלך‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J T‬‬
‫אברכה את־יחוה בכל״עת תמידתהלתו בסי‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T I‬‬
‫‪J T‬‬
‫" ‪h‬‬
‫‪T1:T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫••‬
‫‪*:iT‬‬
‫ביה־וה ותתהלל־ נפשי ישמעו ענוים ויע‪4‬מחו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ג ד ל ו ליה‪1‬ה א ת י ונרוממדק עמו יחדו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪J T‬‬
‫‪A*T~:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫\‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫דרשתי את־יהוה וענני ומכל־מנורותי הצילני‪:‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪S‬‬
‫ד ד י •‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫;‬
‫• • ‪• I T‬‬
‫‪-‬‬
‫דזביטו אליו ונד־זרו ו‪5‬ניהם אל־יחפרו‪:‬‬
‫—‬
‫•‬
‫‪T j‬‬
‫‪JT:‬‬
‫‪AT‬‬
‫זה עני קרא ויה‪1‬ה עמע ומכל־צר‪1‬תיו‬
‫•\«‬
‫‪TJTW J ' ^ T‬‬
‫‪ -‬ן‬
‫‪'J‬״־‬
‫‪jTj‬‬
‫^• ‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:W n‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫חנדתמלאזי יהודז סביב "ליראיו ויחלצם‪:‬‬
‫‪>«T‬‬
‫‪ - « . . .‬י \ ‪T • \r-‬‬
‫•ו‬
‫״ ‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫״‬
‫‪-‬ן‪"•:-:‬‬
‫טעמו וראו כי־טוב יהוה אשרי הגבר יחסה־ב‪:1‬‬
‫‪:!-‬־ ‪ i j‬ן‬
‫‪j‬‬
‫;‬
‫‪AT‬‬
‫״‬
‫״ ‪v . v vv‬‬
‫י‬
‫י‬
‫תסלת שחריח‬
‫ןךאו אתץהוה קרשיו לי־אין מססוד ליךאיו‪:‬‬
‫כפירים דשו ורעבו וד־רשי יהרה לא־יחסרו כל־טוב‪:‬‬
‫לכו בנים שמערלי יראת יהוה אלמדכם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫* ‪I‬‬
‫*‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫־־‪J‬‬
‫‪:‬־ ״ ‪: V‬‬
‫•‬
‫‪•V‬‬
‫מי האיש החפץ חיים אהב ימים לרא‪1‬ת טיוב‪:‬‬
‫‪5‬צר לשיונף מרע ושפותיד מדבר מרמה‪:‬‬
‫סור מרע‪.‬ועשה־טוב בקש ש‪6‬ם ןךךפחו‪:‬‬
‫עיני להוה אל־צדיקים ואזניו אל־שוערתם‪:‬‬
‫••‪-1‬‬
‫‪:w j‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪fA‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫; ‪T‬‬
‫ד‬
‫ז ו‬
‫פני יהיוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם‪:‬‬
‫צעקו ויהוה שמע ומכל־צרו־תם הצילם‪:‬‬
‫‪JT I - j C;T?k‬‬
‫* * ‪'T‬‬
‫‪A"T‬־^ • ‪T I T T‬‬
‫קרוב יהיוה לנשברי־לבואת־דכאי־רוחי^יע‪:‬‬
‫רב‪1‬ת תנות צדיק ומכלם!צילבו ידיה‪:‬‬
‫שמר כל־עעמיתיו אחת מהגה לא נ‪#‬ברה‪:‬‬
‫תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫••‪J‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪'i‬־‪W‬‬
‫‪I‬‬
‫\‬
‫־ ' ‪J‬‬
‫•״•‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫פדהיהויה נפש עבדיו ולא יאשמו כלהחטים בו‪:‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪JV:‬‬
‫‪-:‬‬
‫‪VJV‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A T T‬‬
‫^‬
‫‪S‬‬
‫י‪1‬‬
‫־‪*I‬‬
‫‪V‬‬
‫צ תפלה למשה איש־האלהים ארצי מעון אתה היית לנו‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪J‬״‬
‫‪T‬‬
‫‪I1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-W‬‬
‫‪i'T‬‬
‫‪T‬‬
‫בדד ודד‪ :‬בטרם ו הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪.*.‬־‬
‫‪•4‬‬
‫•‬
‫‪-:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T<.‬‬
‫‪V J V‬‬
‫״ *‬
‫)‬
‫ומעיולם עד־עןלם אתה־אל‪ :‬תשב אנוש ;ןד־־ךכא‬
‫ורתאמר שובו בני־אךם‪ :‬כי אלף שנים בעיניך כעם‬
‫אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה‪ :‬זרמתם שנה יהיו‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫‪tt:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•• ‪J T‬‬
‫*‪I I‬‬
‫‪A‬‬
‫כבהןר כחציר יחליף‪ :‬בברןר י^זיץןחלף לערב ןמוללמבש‪:‬‬
‫עלמנו למאור פמך‪ :‬כי כלימינו פנו מ נ י ת ך כלינו‬
‫שנינו כמרהגה‪ :‬ימי שניותינו בהם שבעים שנה ואם‬
‫‪•T‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫•‬
‫«‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫'‪/'TJ‬‬
‫• ( ס ר ׳ ניןראת כטלאפום והאי נעלם‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫( ש ה ה ק׳‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫'>‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪10‬‬
‫מבורת^מונים שנה ^ןךחבם ןןמל ואון כי גז חיש‬
‫ומןפה‪ :‬מיץודע ןןן אפך וכיךאכזןלעכריןף‪ :‬לה‪3‬ית‪:‬סיגי־‬
‫כןהודעו^א לבב חלמה‪ :‬שובה יהוה‪.‬עד־מתץהנחםע^‬
‫‪:‬‬
‫עבדיך‪ :‬שבןגנו• בבלןר חסדךונרננה ונשכחה ‪3‬כלץמיני‪:‬‬
‫שטחנו כימות עניתנוי^נותראינר •הןי• ‪..‬גי?] ^?‪.‬ליף‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫פ^לך והדרך על‪-‬בניהם‪ .‬ויהי נעם יצרני אליהינו ןגלינד‬
‫ומעשירה ידינו כוננה עלינו ומעשר; ידינו כוננרזו‪:‬‬
‫צ א ישב ‪3‬סתר עליון ןצל שדי מזלונן‪:‬אמר לןהוה מלזסי‬
‫ומצודתי אליהי אבטדדבו‪ :‬כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר‬
‫הויות‪ :‬בא‪3‬ךתיוו;םך לך ןתחתלנפיו^סהצנהוטח^‬
‫אמת־ו‪ :‬ליא־תיךא מפחד לללה מחץ מנוף יומם‪ :‬מדבר‬
‫באיפל‪.‬יסלך מ?ןטב;שוד צהרלם‪ :‬לפד מצךךואליף‬
‫ורבבה מימלנך אליך לא יגש‪^:‬רק ‪3‬עלניך תביטן^למח‬
‫מעונך‪:‬‬
‫ךש^ים תראה‪) :‬יי־אתה יהוה מלזסי עליון‬
‫^ ן נ ג ע ^ ץ ק ר ב ‪3‬אהלך^ כי מלאכיי‬
‫לצוךדלך ל^מךך ?כל־ךךכיך‪ :‬על־כפןם ישיאו^ך פ ך‬
‫תגיףבאבן מ ל ך ‪ :‬על־שחלופתן תדרך ת ך כ ט ן פ י ד‬
‫ותנין‪ :‬כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי־ידע שמי•‬
‫יקראניוואענהו עמ‪ 1‬אנכי‪3‬צרה אחלצהו ואכבדהו‪:‬‬
‫אךך^ימים א^במןהו ואךאהו ‪3‬ישמנתי‪:‬‬
‫ארך ימים יכו‪/‬‬
‫קלוזהללויהוהללואת־שם‪:‬הוה^לועבדייהוה‪:‬שעימדים‬
‫בביתיה‪1‬המז‪5‬ר‪1‬תבית^חיבו‪:‬הללהה‪^3‬ט‪1‬ביה‪1‬הזמדד‬
‫‪j••:‬‬
‫‪a• :‬‬
‫;‪1‬י!‬
‫־ ־‬
‫״ג \ ‪ ' .‬״ '‬
‫‪T-:‬‬
‫י‬
‫'•־ ^ י ‪,‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪a• :‬‬
‫‪j :-‬‬
‫י‬
‫'לשמו כינעים‪ :‬כי־יעק־ב בחרלויהישראללםגלת־ו‪:‬כי‬
‫‪j-7.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫|‬
‫‪• AT J J: T‬‬
‫‪T‬־‬
‫• ‪• #‬י‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫• ־‪r‬‬
‫אני ידעתיכי־גדוליהוה ואדצינו מכל־אלהים‪ :‬כל אשד״‬
‫‪• "z-nj•-:‬‬
‫•ן‬
‫‪J T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ AT‬־‪:1‬־‬
‫״‬
‫י‬
‫ז־‬
‫‪:‬״‬
‫•ן‬
‫>‬
‫ן ‪... -‬‬
‫יא‬
‫תפלת שחרית‬
‫חפץ יחוה עשיר• בשמים וכארץ בימים וסל־תהמיות‪:‬‬
‫"‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪N‬‬
‫‪• j -T -‬‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫‪•,•AT T‬‬
‫‪T :‬‬
‫ז‪•--‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫״‬
‫מעלה ?שאיםמקצה חארץ‪3‬ךרןםלמטר ‪/‬נשה מיתזא רוח‬
‫מאמרותיו‪ :‬שהכה בכורי מצרים מאדם עד־‪3‬המה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪w‬׳‪r.‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫••‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫• י ו ז ז‬
‫‪• A T :‬‬
‫־‬
‫׳‬
‫‪I T « « T‬‬
‫שלח! אותת ומיפתים בתוככי מצרים בפרעיה ובכל־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫ו‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫• *‪• J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•AT :‬‬
‫; »‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪,‬עבדיו‪ :‬שהכה גיוים רבים והרג מלכים עצומים‪ :‬לסיחיון•‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫מלך האמיי ולעוג מלך הבישן ולכל מ?ןלכווז קגןןן‪:‬‬
‫ז‬
‫‪IVS‬‬
‫' ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT'1‬‬
‫־‬
‫' ‪A‬‬
‫‪ T‬־‬
‫‪:‬‬
‫‪<• T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫•‬
‫‪:‬־ "‬
‫>‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬עמו‪:‬ןהוהעקז לעולם‬
‫^‪£‬בךעץננחם‪:‬‬
‫•עצבי הניוים כסף וזהב מעשיה ידי אדם‪ :‬פה־להםוליא‬
‫‪:‬‬
‫‪ *»v-v|:‬־ ' • ' ״‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫" ״‬
‫‪,‬‬
‫" יי ־‬
‫‪:‬‬
‫'י • ‪. ,‬‬
‫‪TW‬‬
‫‪J‬‬
‫ידברועינים להם ולאיראו‪ :‬אזניםלחם וליאיאזינו אף‬
‫‪-j‬״‬
‫‪V T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫ו‬
‫‪• J - : T‬‬
‫‪v n‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪A—:1‬‬
‫‪J‬‬
‫־‪1‬‬
‫איןיש־רוח בפיהם‪ :‬כמוהם יהיו עשיהם כל אישר־בכ&ח‬
‫בהם‪ :‬בית ישראל ברכו את־יהיוה בית אחריו ברכו‬
‫••‪J‬‬
‫•״•‬
‫‪•C‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪4-U T‬ו‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬ו‬
‫•‬
‫ארדיהוה‪ :‬בית הלוי ברכו את־להוה יראי‪:‬הודז ברכו‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪W‬־•••‬
‫" ‪J‬‬
‫‪ T‬׳ ‪ :‬־‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫' ‪I‬‬
‫‪AT‬‬
‫" ‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫‪•IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫את־יהוה‪:‬ברוך לדזוה ו מציון שגן ןךוישלם הללויה‪:‬‬
‫דודו‪ ,‬וס סזא סלל הגדיל‪< /‬ההלל פל י״יו זי״מ‪fro‬סלל המצרי‪ .‬נינזא לן> ד׳ <נ*ו »פם»וים ק»״מ‪.‬‬
‫כי לעולם חסךו‪:‬‬
‫קלןהוךו ‪|2‬יה‪1‬ה כי־טוב‬
‫הודו לאליהי האלהים‬
‫‪V‬‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‪J‬‬
‫••‪I‬‬
‫הודו לאדני האדנים‬
‫‪-1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫" ‪j‬‬
‫־‬
‫‪:|T‬־‬
‫*‪A‬‬
‫‪v‬‬
‫־‪i‬‬
‫לעשה נפלאות גדלות לבדו‬
‫לעשה השמ‪:‬ם ?סמנה‬
‫ויי לעולם חקןךו‪:‬‬
‫לר‪. p * l 1#‬על־המים‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫••>‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪¥‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J T‬‬
‫—‬
‫‪• I‬‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫־ ‪I:‬‬
‫‪W‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪j•T‬‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫־ *‬
‫‪J‬‬
‫‪J T‬‬
‫חסדו‪:‬‬
‫כי לעולם‬
‫לממשלות בלילה כי‬
‫לדילים‬
‫אורים‬
‫עשה‬
‫)־‬
‫חסדו‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫לעולם ח?ןךו‪:‬‬
‫כי‬
‫ביום‬
‫בבמריהם‬
‫להנהלת‬
‫וכוכבים‬
‫מצרים‬
‫את־ה^מ^‬
‫את־הירח‬
‫למכה‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪T:‬‬
‫‪i‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪11‬‬
‫ויוצא ישראל מחובם‬
‫כי לעולם חסךו‬
‫םך‪/‬סזכןה ובןך‪1‬ע נטרח‬
‫כי לעולם ח?ד‪1‬‬
‫ר‪1$‬ר ים־םוף לגזרים‬
‫כי לעולם חסך‪1‬‬
‫ודזןןביר לשראל ?תוכו‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫ו מ ך פתניה ןחילו גצם־סוף‬
‫כי לעולם חקזךו‬
‫למוליך עמו נמךבר‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫למכה מלכים גדלים‬
‫כבעולם חסךו‬
‫‪ : j•• - :‬׳י‬
‫‪:‬‬
‫•‪J‬‬
‫ז‬
‫•‪A‬‬
‫?‬
‫"‬
‫ויחר־ג מלכים אדירים‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫ולעוג מלך הבשן‬
‫כי לעולם חקךו‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫לסיחון מלך האמרי‬
‫כי לעולם חסךו‬
‫ונתן אךצם לנחלה‬
‫נחלה לישראל עבד‪1‬‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫נלסךקנו מצרינו‬
‫כי לעולם חסךו‬
‫כי לעולם חקךו‬
‫שןש‪$‬לנו זכר־לט‬
‫כי לעולם חקך״ו‬
‫נתן לחם לכל‪-‬ב^ר‬
‫הודו לאל השמים‬
‫לו‬
‫כי לעולם חסדו‬
‫רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה‪:‬‬
‫» •־ • • ן ־‪v j‬־!‪:‬־־ ‪• T‬‬
‫‪JT T‬‬
‫‪A- ;IT • :‬‬
‫הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרר־לו‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫»‬
‫\‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫^‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בסחןןה‪ :‬כי־^ךדכר״‬
‫יהוה וכל־מעשיהו באמונה‪ :‬אהב ןדרןה ומקןפטיחקן‪-‬‬
‫יהוה מלאה האךץ‪:‬בךבר להוה שמיםנעשו ומ״וח פיו כל‪-‬‬
‫^באם‪ :‬כצסכנדמי רזיםנחןןאוצךותההוקןיות‪ :‬ייךןןן‬
‫מיה־וה כל־הארץ כזמנו יגורו כל־ישבי תבל‪ :‬כי הוא אמו­‬
‫״•!״‬
‫‪• A‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪VAT‬‬
‫‪r:‬‬
‫‪T‬‬
‫ויחי הוא‪ .‬צוד‪ .‬ו י עמד‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪C‬‬
‫ו‬
‫‪1:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫־*‬
‫••‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫־ ־ ‪J‬‬
‫יהוה הפיר‪.‬עצת גיוים הניא‬
‫‪:‬‬
‫•••‪VT‬‬
‫‪J‬‬
‫•‪A‬‬
‫•‬
‫י‬
‫יב‬
‫תפלת שחרית‬
‫מחשבות ;נמים‪.:‬עצת יהוה לעולם תעמד מחשבודז‬
‫לבו לרד ודד‪ :‬אשרי הגוי אשר־יהוה אלהיו העם ו בחר‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫־־‬
‫•‬
‫‪J " :‬‬
‫‪V‬־־‬
‫‪:‬־־‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪>-‬‬
‫לנחלה לו‪ :‬משמים הביט יהוה ראה את־כל־בני האדם‪:‬‬
‫‪J T - . I - J‬‬
‫ז ‪' • -‬‬
‫וי־‬
‫»‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫יוזזו‬
‫‪T‬‬
‫מ^כוךשכתו השגיח אל כל־ישביהאךץ‪ :‬היצר יחד‬
‫לבם המבין אל־כל־מעשיהם‪ :‬אין ה?ןלך נושע ניךב־חיל‬
‫גבור לאץנצל ‪3‬ךב־כיח‪ :‬שקר הסוס להישמנה וברב חילו‬
‫^ ? ד ם ל י ם לחסךו‪ :‬להציל‬
‫לאימלט‪:‬‬
‫ממות נ?'שם ולחיותם ברעב‪ :‬נ‪$‬שנו חכתה ליהוה עזרנו‬
‫זד‬
‫‪J T‬‬
‫‪4 T‬‬
‫‪TIT‬־‬
‫‪~-:‬‬
‫••‬
‫י ••‪A‬‬
‫•«‬
‫‪-‬ו‬
‫•‪w‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪i‬׳‪.‬״?\‬
‫ומגננו הוא‪ :‬כי־בו ישמח לבנוכיבשם קדשו בטחנו‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫'‬
‫‪IT‬‬
‫"‬
‫^‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪F‬‬
‫‪• :‬י^‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫;‪:|T‬‬
‫‪IT‬‬
‫יהי־חסדף יהוה עלינו כאשר יחלנו לדד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫;‪-‬‬
‫| ‪j‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪*T‬״‪A‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪:r‬־‬
‫‪v-J:‬‬
‫‪•1‬‬
‫|‬
‫•‬
‫צ ב ׳ מזמור שיר ליום השבת‪ :‬טוב לחידות ליהוד! ולזמר‬
‫׳‪1‬‬
‫••״"‬
‫׳‬
‫‪j‬‬
‫‪:-••1:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪I T -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪j‬‬
‫;‬
‫‪j -‬‬
‫‪AT‬‬
‫לש?לך‪.‬עליון‪ :‬להגיד בבקר חסדך‪.‬ואמונתך בלילות‪:‬‬
‫עלי ^שור‪.‬ועלי־נבל עלי הגיון ?כבור‪ :‬כי שמלזתני‬
‫י ה ו ה ^ ג ל ף ‪ ^ 3‬י ‪ ,‬מ ] י ף ^ ה מדרגךלו מעשיך יהוך‪.‬‬
‫?זאיר ןןןמןו מחשביתיך‪ :‬איש בער לא ידע ו?סיל לא‪-‬‬
‫יבין את־זאת‪ :‬ב‪9‬ך'ח ךשעים ו וימו־עשב רציצו כל־‬
‫פעלי און להישמדם עדי־עד‪ :‬ואתה מרום לעלם‪:‬הוה‪:‬‬
‫כי הבה איביןז יהוהבי־הנהאיביןז יאבדו יתפרדו כל־‬
‫‪V : 1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫פעלי און‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪| JV:‬‬
‫•‬
‫"‪A‬‬
‫‪F‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ד ו ‪:‬‬
‫‪.‬ותרם כךאים ‪.‬קרבי בלתי ןשמן רענן נ‬
‫ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪J T‬‬
‫‪Z J T T‬‬
‫‪J - J T -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪W‬‬
‫•‬
‫‪l‬‬
‫‪T*.J-‬‬
‫‪I T : T‬‬
‫צדיק כתמר‪:‬פרח כארז בלבנון ישגה‪ :‬שתולים בבית‬
‫‪J T T‬‬
‫‪vwv:‬‬
‫‪ V-•| -‬״ ‪A T :‬‬
‫־ { ז ג ‪•I‬‬
‫* ‪w:‬ו‬
‫!‪•:‬יי'•‪:‬‬
‫;הוף !ידעךות אלהינו‪?:‬ריחו‪ :‬עוד יממן ?שיבה ךשנים‬
‫‪:‬‬
‫ורעננים יהיו‪ :‬להגיד כי־ישר יהוהיצורי ולא־ע לתה בו‪ :‬יי‬
‫?‬
‫־•‪J•1:1‬‬
‫^‬
‫א‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪•1‬‬
‫‪J TT5A T‬‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫•^‪T J T 5‬‬
‫‪I‬‬
‫ק«‬
‫אף־תבון‬
‫התאזר תכל׳‬
‫״‬
‫י‬
‫גאותילב לביגז יהיה ע?‬
‫"‬
‫יה‪1‬ה מלך‬
‫צג י‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫‪W‬‬
‫‪J‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪12‬‬
‫תבלבל־תמוט‪ :‬נכון כסאך מאז מעולם אתה‪ :‬נשאו‬
‫••‬
‫••‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪J]-li‬‬
‫" ‪A T‬‬
‫•‪"V‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪• I T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫נהרות ! יהוה נשאו נהרות קולם ישאו ?הרות דכים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪J‬‬
‫ז!‪/‬‬
‫ן‬
‫׳‬
‫‪j r f‬‬
‫‪k‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫מקלות! מים רבים אדירים מישברי־ים אדיר במתם‬
‫‪-‬‬
‫‪• -‬‬
‫• >‪• •) -‬‬
‫׳‪j‬‬
‫־ ‪••; :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪<-‬‬
‫•‬
‫ ‪AT‬‬‫‪#‬‬
‫ןה‪1‬ח‪, :‬ןןד^יףו^קעו ?)אידלביהןינאוודפן^ןדןה‬
‫לאדןייכןים‪:‬‬
‫*(״פיק אי­‬
‫י 'יהי כבוד י;לע‪1‬לם לק‪5‬מח ייבמעשיו‪ :‬ןהיעןם‬
‫ןי י שברך מעתה״ןעד־עולם‪ :‬ממןרדדשמש‬
‫ע ־ממאו‪6‬ך|ל שם יי‪ :‬ךם על־בלעוים‪/‬ע‬‫‪.‬על השטןם'‪3‬ב‪1‬ף‪\:‬ש^ לעולם יי זהךןז‬
‫"לרד־יךד • ‪.‬־י ‪3‬שמוםדביןיכסאו ומלכותו בכל‬
‫מעלה• ל^מחו‪-‬יהשטעוסגל האךץןןאסךו‬
‫בג‪1‬ים‪.‬יי מלך‪. :‬יי מלך יי מלך יי יימלך לעלים‬
‫ד‬
‫‪I I T T JTI w‬‬
‫‪.JT:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫|‬
‫‪JT*I K‬‬
‫ועד‪ :‬י מלך עולםגעד אכךו גוים מאחיו‪ :‬יי‬
‫ךפיר ^עטת גוים הניא מחשבות עטים• רבוח‬
‫מדןשבותבלב־איש^עצת יי וןיא תקום‪ngi :‬‬
‫ייילעולם הועמד מחשבות' ילבו לדד ‪1‬ךו־‪ :‬כי‬
‫הוא אמר דת הוא צוה עעמד‪ :‬כי־בהר יי‬
‫‪* \ni‬אוה למושב לו‪:‬כי'‪:‬יעקב בחר'לו יח‬
‫וישראל ‪? 'wk$‬י״^ץטוש יי‪.‬עמו גנרזלאו‬
‫לא^עןוב‪ :‬והוא רחמי י ובפר‪,‬עון" ןלא‪$‬חיח‬
‫ןדךבה' להשיב אפו \‪] it‬יעיר כל־רומתו‪«':‬‬
‫הושיעה ד^לך^עננו' ביום־לןךאגי•י‬
‫י‬
‫*( נ א ו ה ק ד ש מ ׳‬
‫‪1‬‬
‫‪p>jo‬סא'‬
‫מ י פ וסקי ת\‪ 1‬ננ״י טדויין ודיי וכן ע י ו ך י נ י ג ו ד א ‪.‬‬
‫יג‬
‫תפלת שחרית‬
‫אקדי ז‪#‬בי ביתך עוד ןהללוף סלה‪:‬‬
‫אשרי העם שככה לו אשרי חעםישיי אלהיו‪:‬‬
‫‪v: J T - . W x T‬‬
‫‪atjtv-,‬‬
‫‪"it‬‬
‫קמה סהלה לדוד‬
‫א ךומ?ןןל אלוהי המלך‪.‬ואברכה ש?לף לעולם וץד‪:‬‬
‫י‬
‫ב כל־יום אברכך ואהללח שמד לעולם ועד‪:‬‬
‫גדול יחוד‪ ,‬ומהלל סאד ולגדלתו אין חקר‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫'\‬
‫• ‪Jt *,‬‬
‫‪jt-‬‬
‫‪"5‬י‬
‫•‪A‬‬
‫‪#‬‬
‫" ‪IVI" I J‬‬
‫ן‬
‫דור לדור ;שבח מעשיך ומנורהיך‪.‬יגית‪ :‬י‬
‫‪I‬‬
‫ת ד ר כבוד הודף ןדברי גפלאתיד אשיחה‪:‬‬
‫!‬
‫‪.‬ועזוז גוךאיתיך ייאמרו וןךלןסך ?*םןרנה‪ :‬יגדולחר קי­‬
‫!‬
‫ז כר ךב־טולןל‪:‬ביער ןצךדןלזך ןךבנו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ח נון ןרחום יהוה ארך'אפ‪:‬ם תדול־ח‪5‬ד‪:‬‬
‫ימיי י׳•‬
‫טוב־יר־זוה לכל ורחמיו על־כל־מעשייו‪:‬‬
‫‪rr :‬‬
‫‪a-‬‬
‫י* ‪T‬‬
‫‪:‬־‪t-:i‬‬
‫‪-‬ה* ‪•t‬‬
‫‪j‬‬
‫י יורוך ך‪$‬ה כל־מעשיך וחסידיך יברכוכה;‬
‫!‬
‫? ביוד מלמהך ייאמרו וגבוךלזך ידברו‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫להודיע לבני האדם גבורתיו'וכבוד הדר מלכותו‪:‬‬
‫‪JTT IT J•• J‬‬
‫;‬
‫‪j‬‬
‫‪I:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪f‬‬
‫•‬
‫־‪i‬‬
‫מ למסך מלכות כל־ןנלמים ומכזשלסך ןיכל־ךור וךר‪:‬‬
‫סיומך^הוה לכל־הני‪9‬ליםןזוקף לכל־ה?פופים‪:‬‬
‫ע יני כל אליך ישברו ואתה נותדלהם את־אכלם בעתו‪:‬‬
‫!‬
‫‪ « j v | -‬ו •• ‪I‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:t‬‬
‫‪>zjt‬׳‬
‫•\‬
‫‪:‬‬
‫פותח את־ידך ומשביעלכל־חי רצון‪:‬‬
‫צדיק יהיה בכל־דרכיו וחסיד בכל־מעשיו‪:‬‬
‫־‪T ^ | J • -I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪t:‬‬
‫ס רוב ;חוה לכל־קראיו לכל אישר יקראהו באמת‪:‬‬
‫‪j JT‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ATT:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t:‬‬
‫‪AT :) I‬״‪VV‬־‪* :‬‬
‫‪J\t1:W|::‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫ך צוךןראיו ‪!£‬שה ואת־שןןגתם ישמע ןיושיןןם‪:‬‬
‫<&'ומר יהיוה את״כל־אהביו ואת כל־הרשעים ישמיד‪:‬‬
‫;‬
‫תהלת‬
‫ו‬
‫פרנשה‪.‬‬
‫והוא‪:‬ס‪:‬ר‬
‫ןש״ת חחך• ‪0‬‬
‫)‪(Machsor‬אדני ך‬
‫הדס‬
‫־‪vJ‬‬
‫•( סזתח את ידן ר״ת פאי כמכין‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪13‬‬
‫סחלתיח(ה ידבר פי ויברךכל־בשרשם^ו ^עיולםוןןך‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ואנחנו!נברדיה מעתהועד־־עולםהללויה‪:‬‬
‫סמן הללויה הללי נפשי את־יהוה‪ :‬אהללה יה‪1‬ה בחיי‬
‫‪ -‬ן ‪- :‬‬
‫׳ץ׳׳•*׳'‬
‫־ ! ‪ :‬־ • >‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫•״•‬
‫‪ — :‬ן ‪J T - :‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪JTj‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫אזמרה ל^יהי ‪3‬ע'ודי‪^_ :‬־תכטחו מריבים ‪3‬בךאךם! שאין‬
‫לו תשועה‪ :‬תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדף‬
‫!‪J‬‬
‫‪*IT‬‬
‫‪:‬‬
‫" "‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪W‬‬
‫‪4-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬י?}‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫עשתנתיו‪ :‬אשרי שאל יעקב בעזרו שבת על־יהוה אלהץ‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫*‬
‫•‬
‫״‬
‫‪IT‬‬
‫">‬
‫‪| J • I™ J * "*V‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫'‬
‫‪J T‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‪V‬‬
‫עשה! שמים וארץ את־הים ואת־־בל־אשר״בם הישמר‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪V T T‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪T-<T‬‬
‫‪"W‬‬
‫•״•‬
‫‪AT‬‬
‫־־‬
‫אמתלעולם‪ :‬עשה מ ^ פ ט י ^ ו ק י ם ^ ס ם ל ^ י ם‬
‫יהיוה מתיר אסורים‪ :‬יהיוהופקח עורים יהיוה זיקף כפופים‬
‫יחיוה איחב צדיקים‪ :‬ןה'וה!שימר את־גרים יתום ואלמנה‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬״‬
‫‪V‬‬
‫•‪|1‬‬
‫‪:‬‬
‫־•«‬
‫‪« T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫! ‪J T T : -‬‬
‫‪J‬‬
‫ןעודךוךרן ךש^ים יעות‪. :‬י‪3‬ללך יהוה! לעולם אלהיןד‬
‫ציון לדד ודד הללויה‪:‬‬
‫‪W‬־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪4 1‬‬
‫‪IT‬‬
‫־ ‪— J‬‬
‫ה ט ן הללויהובי־טוב זמרה אלהינו כי־נעים נאוה תחלה‪:‬‬
‫‪ : ! -‬־‬
‫^׳|׳"*"‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪w‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪J T : -‬‬
‫•ן‬
‫••‪A‬‬
‫*‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫בצהירושלם יהיוהנדחיישראל יכבס‪ :‬התפא לשבורי לב‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ומתיש לעצבותם‪ :‬מונה מספר לכוכביםילכלם ‪ #‬מ ו‬
‫‪• :‬‬
‫ת‬
‫יקרא‪ :‬גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫״‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫מעודד‪.‬ענדם ןהוה משפיל רש^ימעךי^ןךץ‪ :‬ענו ליהוד‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫בתודה זמת לאלהינובכנור‪ :‬המכסה שכדם! בעבים‬
‫‪:‬‬
‫‪w: -‬‬
‫‪AT‬‬
‫•יו‬
‫••‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪ -‬ו‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T .‬‬
‫־ •‬
‫•‬
‫המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר‪ :‬נותן לכהמה‬
‫לחמה לבני ערב אשר יקראו•‪ :‬לא בגבורת הסוס‪:‬חפץ‬
‫‪:v‬‬
‫‪A T‬‬
‫»‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫‪J AT‬‬
‫‪J‬‬
‫לא־ב^יוקי האיש ירצה‪ :‬רוצה יהוה את־יראיו את­‬
‫אלה?ך‬
‫ויקךבך‪cm :‬‬
‫אתץהוה ‪,0‬ללן‬
‫ש^ח״רושלם ך מ י ך‬
‫?דחי שעריך ב ר‬
‫חמין‪:‬‬
‫כי־ןזמן‬
‫•‪? Jv‬‬
‫הןןיחלים‬
‫איזן‪:‬‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪J‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪•V‬‬
‫‪J V‬‬
‫‪A‬‬
‫~‬
‫‪V‬‬
‫‪••:‬‬
‫‪AT‬‬
‫יד‬
‫תפלת שחרית‬
‫גבולך שלום חלב חטים ישב‪:‬עך‪ :‬השילחאהךתיוא^‬
‫;!ד־מהךהיךוץךבךו‪ :‬הניתן שלג כצמר כפור כאפר‬
‫ן?)־ר מ‪#‬ליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ישלח־דברו וימםם ישב רוחו יולרמים‪ :‬מגיד דברו‬
‫‪JT :‬‬
‫" ' ‪J‬‬
‫‪<S•• I - :‬‬
‫‪•IT‬‬
‫•‪:‬‬
‫‪JT T :‬‬
‫ ‪J‬‬‫‪1‬‬
‫ליעקבחקיו ומשפטיו לישראל‪5 :‬א עשהכןולכל־גוי‬
‫נ <‪JVT•. |A~:‬‬
‫• ‪JT T :‬‬
‫‪••T‬ז * ‪T‬‬
‫‪! • • T : •S‬‬
‫ומשפטים בל־ידעום הללויה‪:‬‬
‫־‪'T :‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-:I-‬‬
‫‪T :‬‬
‫•(דבריי‪r‬׳״‬
‫‪IT‬‬
‫הללויה ו הללו אודיהוה מךהשמים הלאהו‬
‫קמח‬
‫במרומים‪ :‬הללוהו כל־מלאכיו הל‪.‬לוהו כלתןבאו‪:‬‬
‫חללוהו שמיש וירח הללוהו כל־כוכבי אור‪ :‬הללוהו שמי‬
‫‪T: VJV‬׳‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‪-:‬‬
‫‪ •• :‬ו‬
‫‪j‬‬
‫‪v‬־‪:1‬־‬
‫‪j•• :‬‬
‫השמיםיוהמים אישר! מעל השמים‪ :‬יחללו את־שם‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪•ATT‬‬
‫‪:‬־־ ‪>V‬‬
‫׳‬
‫־ ‪•ITT‬‬
‫י ־ ־^‬
‫‪ Vk‬־‪:1‬־‬
‫•‬
‫^•‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫ןחוה כי הוא צוה ןמנראו‪1 :‬י עמידם לעד לעולם חק־נתן‬
‫וליא״יעבור‪ :‬הללו אודיהוה מךהארץ תנינים ןכל־‬
‫תהימות‪ :‬איש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J' :‬‬
‫‪VJV‬‬
‫‪T T S‬‬
‫‪t‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i -‬‬
‫‪T‬‬
‫~ ‪J T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪IT‬‬
‫ההרים וכל־גבעות עץ פרי וכל־אחים‪ :‬החיה וכל־‬
‫‪T:‬‬
‫‪TI‬‬
‫י‬
‫‪T‬־‬
‫‪- :‬‬
‫‪K‬‬
‫‪:‬‬
‫יהמה רמשי וצפור כנף‪ :‬מלכי־ארץ וכל־לאמים ישרים‬
‫‪•• :‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪l‬‬
‫• ״‬
‫‪%‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫׳‬
‫‪J‬‬
‫‪• T‬‬
‫*"‬
‫וכל־ש־פטי ארץ‪ :‬בחורים ןנבדבתולות זקנים עם­‬
‫נערים‪ :‬יחללו \ את־שם יהוה כי־נשגב שמו לבדו הודו‬
‫‪>-:1- :‬‬
‫‪:‬־!"•ו‬
‫‪v‬‬
‫‪Tj‬‬
‫••‬
‫‪ r‬י ‪J I JT 2‬‬
‫‪:‬־‪A‬‬
‫על־ארץ ןשמלם‪ :‬דדם ‪5‬ןרן! לעמו ההלה לכל־ססיךיו‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫לבני ישראל עם'קרביו הללויה‪:‬‬
‫‪" j‬‬
‫‪1:•k J; •• T‬־| ‪:‬‬
‫־‬
‫־‬
‫*(צכאיוק‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫‪IT‬‬
‫ק מ ט הללויה! שירו ליהיר‪ ,‬שיר חדש תהלתו בסהל‬
‫כי־רוצהיחיוה‬
‫‪J-:‬‬
‫ירננו‬
‫‪3‬מלכם‪:‬‬
‫בכביוד ‪JT :‬‬
‫יגילו ‪J V‬‬
‫חסידים‪-‬‬
‫יזמררלו‪:‬‬
‫ציון ‪:‬‬
‫בני •‬
‫יעלזו'‬
‫‪A‬‬
‫^מחץשךאל‪3‬עשיו‬
‫וכנ־ור‬
‫בישועה‪T : •:‬‬
‫בתיף ‪:‬‬
‫במחול' ‪J| j :‬‬
‫ענוים‬
‫שמו ‪ :‬־‪:A^:T‬‬
‫יפאר‬
‫דםדים‪j:‬‬
‫‪:‬הללו ‪:‬‬
‫בעמיו‬
‫־‬
‫‪j-:t•I‬‬
‫תפלת‬
‫‪14‬‬
‫שחרית‬
‫על־משכבותם‪:‬רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם‪:‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪IT‬‬
‫‪- :‬‬
‫\‬
‫‪J‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪wv:‬‬
‫‪«ST‬‬
‫‪:‬‬
‫•ן‬
‫• ‪J‬‬
‫‪•T T :‬‬
‫לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים‪ :‬לאםד מלכיהם‬
‫בזקים'ונכבדיהם בכבלי ברזל‪) :‬לעש״ותבהםומישפט‬
‫כתוב ח ד ר ח ו א ל^כאחסידיו האלויח‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪k‬‬
‫‪J T T‬‬
‫•‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־־‪:1‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫קנ הללויה והללראל ןכןךשו הללוהו בךכןיע עזו‪:‬‬
‫הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו‪ :‬הללוהו בתקע‬
‫•‪:‬ו‪1:‬‬
‫‪ - v‬־‬
‫‪-‬ו‪-:‬‬
‫‪A T‬‬
‫\ ‪:‬‬
‫‪J :‬‬
‫ו‬
‫‪*(-j•• :‬‬
‫‪-:!-v.‬‬
‫שופר הללוהו בנבל וכבוד‪ :‬הללוהו בתיף ומחול הלאהו‬
‫־‪:l‬־‬
‫‪A T‬‬
‫‪-.•J••:‬‬
‫‪V,‬־‪:1‬־‬
‫‪I • :‬‬
‫‪| j‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫־ ! ‪ :‬־‬
‫במביםועגב‪ :‬הללוהו בצלצלי־שמע הללוהו בצלצלי‬
‫תרועה‪ ':‬כל הנשמה תהלל יה הללויה‪ :‬כ״ה״ת״י״ה‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪w‬־‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:l-‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪0‬‬
‫בךוך ולעולם אמן ואמן‪ :‬בתך ‪ J‬מציון‬
‫י‬
‫י‬
‫ןרושלס הללרה‪ :‬בחך‬
‫עשהנ‪9‬לאותלבךו‪ :‬וברוך ״ישם כבודיול^ולם‬
‫ממלא כבודו את־בל־האךץ אמן י ןאמן‪ ':‬י‬
‫יייי^וזים‪:‬שךאל‬
‫צדן לעמול קילס שימיזיל ויברך‪ ,‬ויעמול עד אחה הוא וכוי‪.‬‬
‫ויברך'דויד ‪$‬ת־יי לןןיני נל־הפןהל ויא^רךוידברוד‬
‫אתה יי אלהי ישראל אבינו מעולם ועד־ע‪1‬לם‪ :‬לוז'יי‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫י‬
‫‪v:‬‬
‫‪T :‬‬
‫••‬
‫״‪j‬‬
‫• ‪T :‬‬
‫ז‬
‫•‬
‫י‬
‫••ו*‬
‫י‬
‫‪<r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪\ x‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪j | :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כלבשמים‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־־‪*.‬‬
‫‪« T‬‬
‫ג‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪- J • • - :‬‬
‫‪.‬י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫— ‪•j‬‬
‫ובארץלך יי הממלכה והמתנשא לכלולריאש‪ :‬והעשר‬
‫ז ז * ; ׳‬
‫)‬
‫• | > ! ז ־ •‬
‫!‬
‫ז‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־־‬
‫‪-‬‬
‫"‪\.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪. " T ^ T :‬‬
‫‪•J‬‬
‫‪,‬‬
‫והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כיח וגבורה‬
‫ובידך לגדל ולחזק לכל‪ :‬ועתה אליהינו מודים אנחנו לך‬
‫ומהללים לשם תפארתך‪:‬‬
‫ניזעי‬
‫אתה הוא יי לבדך את‬
‫עשיית את־השמים^מי ח^מיםוכל^באם הארץןכל״‬
‫מחיה ‪f‬את־כלס‬
‫בהם ;ואתה‬
‫אשר ע^יההימים וכל־אשר‬
‫‪JV‬‬‫‪v‬‬
‫‪<V - :‬‬
‫‪T‬׳"‪Y‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪J V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪^T -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT•.‬‬
‫טו‬
‫תפלת שחרית‬
‫ו^בא השמים לך משתחוים‪ :‬אתה הוא יי האלהים‬
‫‪r r :‬‬
‫ז‬
‫^‬
‫י‬
‫‪* t-‬‬
‫• ! ' ‪ : » .‬־־!‪:‬״•ו‬
‫י‬
‫‪VJIT J T :‬‬
‫אשך בחרת באבדם והוצאתו מאור בשדים ושמת‬
‫~‬
‫•‬
‫•״‬
‫‪ :‬ו‬
‫•‬
‫‪w‬‬
‫״•‬
‫••‬
‫‪.‬־‪.:‬־‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪;j-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫שמו אברהם‪ :‬ומצאת ^ת־לבבו נאמן לפניך ןכרות עמו‬
‫חברית לתתאת״ארץ הכנעני החתי האמדי והפרד‬
‫‪T‬‬
‫‪......‬‬
‫‪...‬‬
‫‪• .‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j.‬‬
‫| ; ״ ^‬
‫והיבוסי ןהגךגישי לתת לזחגו ותקס את־ךבךיך כי צדיק‬
‫אתתותרא את־עניאבתינובמצרים ואת־זעקתם שמעת‬
‫על־‪:‬ם־סוף‪ :‬ותתן אתית ומאתים ‪3‬פךע'ה ו?כל‪:‬עבךיו‬
‫ובכל‪:‬עם אךציוכי ^ךעתכיהדדועליהםותעש^ךשם‬
‫^הםרע^ךולתיוךהיםביבישה‬
‫ואת־רדפיחםהשלכת במציולת כמראבן במים עז‪-‬ים‪:‬‬
‫"‬
‫ויושעיהוה ביום ההוא את־ישיראל מיד מצרים וי רא‬
‫‪.‬‬
‫‪• .‬‬
‫*‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫ישראלאת־מצרים מת על־שפת הים‪ :‬וירא ישראל‬
‫‪...‬‬
‫‪.. .‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫_‬
‫‪lT‬‬
‫‪.. .‬‬
‫‪T:‬‬
‫;‬
‫את־היד הגדלה אישר עשה יהוה במאדים וייראו העם‬
‫‪J T -‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪: -‬‬
‫‪ :‬־‬
‫י‬
‫‪. T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪<T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Z‬‬
‫־ ‪• -T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪: 1 • -‬‬
‫‪i‬‬
‫‪C T T‬‬
‫את־יהיוה ויאמינו ביהיוה ובמשה עבדו‪:‬‬
‫‪ W‬־ ‪I:‬‬
‫‪V :‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪1•^ :‬ן־ן‪:‬־ •‬
‫שירח הים צ ד ן לצערה מעומד כשעתה ובכוונה ונכגון הנועעיס כטו נ ם פ ר חורה‪.‬‬
‫אזישיר־משהובניישר^את־הישירההןיאתל^הויאמת‬
‫‪J T‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫‪¥‬‬
‫לאמד ‪.‬‬
‫״ ‪A‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪• T :‬״‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪<T‬‬
‫‪T‬‬
‫־<‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪T‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫ןר־כבו רמה בים‪:‬‬
‫‪1:‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪tx‬‬
‫שמו‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪« ¥‬‬
‫אבי וארממנהו•‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫^ • < ‪ :‬׳ ‪T :‬‬
‫‪-‬ו‪:‬׳‬
‫‪x‬‬
‫זה אלי ואנוהו‬
‫‪~ T‬‬
‫^ ־ ' ‪ :‬־ •‬
‫‪J‬‬
‫סוס‬
‫עזי וזמרת יה ויהי־לי‬
‫‪I T -‬‬
‫לישועה‬
‫•ו‬
‫־ •‬
‫•‬
‫אשירה ליהוהכי־גאיה גאה‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫־*‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫‪V :‬‬
‫‪ :‬־ ‪: IV‬‬
‫••‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫אלהי‬
‫‪••: -:1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪ :‬״‬
‫יהוה איש מלחמה יהיוה‬
‫‪:‬‬
‫‪WT‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫•‬
‫{ ‪T‬‬
‫מרכבת פרעה וחילו ירה בים‬
‫‪* T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪WT‬‬
‫ומבחר‬
‫שלשיוטבעובנם־סוף‪:‬תהמתיכסימוירדובמצולתכמ‪1‬‬
‫‪. j‬‬
‫‪ : S . :‬־ ‪A*• :‬‬
‫' ‪I‬‬
‫‪* • '.‬‬
‫י‬
‫תחרס‬
‫גא‪1‬נך ימיןןי‬
‫וננךב‬
‫למץךיהוהנאדךיבכ־ח‬
‫תךעץ *ארב‪:‬‬
‫א?ן‪:‬‬
‫ןהוה‬
‫‪T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪{ IT‬‬
‫;‬
‫‪W‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪15‬‬
‫מבךוח‬
‫תשלח חך^ך;אכלסו ב^ש‪:‬‬
‫קמיף‬
‫ב^בי כמיךנד‬
‫אפיךגעךמו כדם‬
‫אמר‬
‫ק‪5‬או תהמת‪3‬לכ־ים‪:‬‬
‫ניזלים‬
‫אחלק שלל תמלאמו‬
‫אויב ארד־ף אשיג‬
‫י‬
‫•>‬
‫!‬
‫‪.‬‬
‫‪|J‬‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫?‬
‫־‬
‫"‬
‫!‬
‫•‬
‫י‬
‫'‬
‫י‬
‫נשפת‬
‫אריק חרבי תורישמו ידי‪:‬‬
‫נפשי‬
‫^ צללר כעופרת ‪£3‬‬
‫ברוםןז כסמיו ‪:‬ם‬
‫מי‬
‫מי־כמ־כה באלם יה(־ה‬
‫אדירים‪:‬‬
‫ים‬
‫ז‬
‫•‪1‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪« T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ IT‬י • י‬
‫כמכה נאדר בקדש‬
‫‪:V‬‬
‫‪T W T‬‬
‫‪JT‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫נורא תהלת עשר*‬
‫־ « )״ ^‬
‫‪iT‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫>‬
‫• ‪W‬‬
‫נחיח‬
‫נכ‪£‬ית‪:‬מעךתבל^מואךץ‪:‬‬
‫פלא‪:‬‬
‫נהלרזבקןזאלץגר׳‬
‫גיחסךךעםץוגאלת י‬
‫חיל‬
‫שטועמים יןץזו‪-‬ן‬
‫‪\plp‬‬
‫אז נבהלו אלופי‬
‫אחז ישבי פלשת‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ו ‪:‬‬
‫"‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫<‬
‫ז ו ז‬
‫אדום‬
‫;‪?.‬׳‬
‫• ‪r,S:‬‬
‫־‪**,.‬־‬
‫~‬
‫אילי מיואב ייאחזמו רעד‬
‫' ־ ־‬
‫‪T‬‬
‫••‪J‬‬
‫‪«AT‬‬
‫»‬
‫נמנו‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫תפל עליהם אימתה‬
‫כל ישבי כנען‪:‬‬
‫עד־‬
‫בגדל זךש^יךמו כאבן‬
‫ופחד‬
‫;ןך‪.‬יעבר צם־זי‬
‫^ ^‬
‫יע‪5‬־ר ע?ןך יהוה‬
‫סבאמו ותטעמו ?הר נחלתך ‪ .‬מכון‬
‫קנית‪:‬‬
‫מפןךש ארצי כוננו‬
‫לשלותןי פעלת יהו־ה‬
‫"י 'יהוהו^לךל<םו^ד״י‪:‬‬
‫ידיך‪:‬‬
‫י^לך לעלם ועד‪ :‬כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יי עלהם‬
‫״‬
‫י • י ״‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫אח מי הים‪ .‬ובני ישר>> הלכו ביבשה בתוך הים‪:‬‬
‫כי ליי המלוכה ומושל בגו‪.‬ים‪ :‬ועלו מושיעים בהר ציון‬
‫לשפפןאודהר עשו והיתה ליי המלוכה‪ :‬והיה יי למלך‬
‫על־כל־הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד­‬
‫י‬
‫"‪J VI‬‬
‫"‬
‫*«‪V‬‬
‫‪TJ‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T V‬‬
‫ובתורתך כתוב לאמר שמע ישר^ יי אלהיט־ יי אחד‪:‬‬
‫טז‬
‫תפלת שחרית‬
‫י גשמת כל־חי תברך את־שמף ‪;,‬י אלהיני•‬
‫ןךוח כל־בשר לזפאר ותרומם זכךןז מלכנו‬
‫תמיד• מךהעולם ועד־העולסיאחה אל•‬
‫ומבלעךיף אין ^נו מלך גואל ומושיע פודה‬
‫ומציל ומפרנס ומרחם ?כל־עתצרהןצורןה‬
‫אין לנו'מלך אלא אתה‪$ :‬להי הראשונים‬
‫והאחרונים• אלוה בל־בריות §דון בל־־‬
‫תולדות המקלל ?רב התשבחות המנהג‬
‫עולמו?חסתבריותיו ?רחמים׳ די לא־ינום‬
‫ול^־יישן • 'המעורר ןשנים והמקיץנךךמים •‬
‫ןהמשיח אלמים׳ ןהמתיר אסורים והסומך‬
‫נופלים והזוקף ?פופים• לך לבךף אנחנו‬
‫מודים • אלו פינומלא שירה פם ולשוננו רנה‬
‫כהמון גליו ושפתותינו שבח ?מךחכייךקיע•‬
‫ועינןנו מאירוח בשמש וכירח• וידינו פרושות‬
‫יכנ&‪.‬רי'שמלם• ותלינו קלות'כאילות‪ :‬אין‬
‫‪,‬אנחנו מספיקיםילהודות לךד ין אלוזינו ואלוהי‬
‫אםקינו •י ולברך את־שמך» על־אחח מ^לף‬
‫‪1‬‬
‫* ( נ ר ו נ ה ת ש נ ח ו ת ‪ ,‬מעמו בריבוי התשבחות‪ ,‬כלומר בכל התשבחות ואף שהם‬
‫רבים‪ ,‬וזה שימיש מלת רוב בלשון עברי להורות על ריבוי הכלל‪ ,‬וזה טעם‬
‫ורוב עצמותי הפתיל ) א י ו נ ד ׳ י י ל ( ‪ ,‬כבוד עשרו ורוב בניו ) א ס ת ר ה ׳ י י א (‬
‫ליבוי בניו‪ ,‬ואמנם רז״ל הרגילו להשתמש בו בענין אתר נאמרם רובו‬
‫ככולו‪ ,‬והוצרכתי להעיר כאן על העניןהזה להניס לעת המתקשים גזה‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫( ה מ נ ה ג ‪ ,‬הם׳ רפה כמו המטהר )ויקר׳ יליא( וכן משפט הלשון להרפות הס׳‬
‫כשפי הפעל נפמת‪.‬‬
‫י ( ו ה מ ק י ז נ ' והסעיר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫‪16‬‬
‫אלף אלפי אלפים ורבי רבבת פעמים הטובת‬
‫ש;גשיחעם־אב‪1‬תינוןעמנהממצךיםגאלחנו‬
‫ןןאלהינו ומביתעבדים פדיתנו ברעב זנתנו‬
‫ובשבע כלכלתנו• מךזךב הצלתנו• ומדבר‬
‫מלכתנו ומחלים ךעיםונאמנים דליתנהעד־‬
‫הנהע'זךונוךחמיך• ולא־עזבונו חסךיך• ואל‪-‬‬
‫ותעשנו י^הינו לנצח ן‪.‬עלי־כן אברים עפלנדן‬
‫בנו • ורוח!ונשמה עזנפלזתבא&ינו ולשוןא‪/‬צר‬
‫שמת בפינוגהןהם יודו ויברכו וישבחוויפארו‬
‫וירוממו' העריצו ויקדישו וימליכו אח־שמה‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫תשבע• וכל־בךך לך תכרע• לכל־קומה‬
‫לפניך ח^תחוה• וכל־לבבותליךאוך• לכל־‬
‫כןךב וכליות יזמרולשמך • כדבר שכתוב כל‬
‫עצמותיי תאמרנה» מי כמוך• מצילגנני מחזק‬
‫ממנו מגני ואביון מגוזלו י‪ :‬מי יךמה־לך וכזי‬
‫ןשוה־לך ומי יעךך־לך• האל הגדול הגכור‬
‫ןהנוךא אל ן‪$3‬יון קנה שמים ואךץ‪ :‬נהללןז‬
‫ונעבךןך ונפאךך ונברך' את־שם קףטך‪.‬‬
‫באמור לךוד בךכי נ‪$‬שי אודן; וכל־קךכי‬
‫את־שם״קךשו‪:‬‬
‫האל‬
‫‪1(°‬רני נ״א ירט רנממ רננו" סטוטמ‪.‬‬
‫א‬
‫יוצר ליום ראשון של שבועות•‬
‫האל‬
‫בתעצמ‪1‬ת עזןז‪ :‬הגדול בכבוד שמד‪ :‬הגיור לנצח‬
‫‪:‬‬
‫‪•.‬‬
‫‪ : -‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪,-.-‬י‬
‫‪X‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‪|-.‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪IV‬־־‬
‫וחנוךאבנוראותיך‪ :‬המלך הי^בעל כסא ךם ונשא‪:‬‬
‫שיכן‪.‬עד מרום וקדוש ‪#‬מ‪ •1‬ןכתוב‬
‫רננו צדיקים ביי לישרים נאוה חלזלה‪:‬‬
‫בסי ישרים תתהלל‪ .‬ובךברי צ ריקים תתברך•‬
‫ובלשוןךןםיךיםתתרומם״ ובסןךבקתשים תתקדש״‬
‫ובמקהלות רבבות עמך בית ןשךאל ברנה ‪:‬תפאר‬
‫שמך מלכנו ?כל־דורודור שכן חובת כל־ה‪:‬צורים‬
‫לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו להודות להלל לשבח‬
‫לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס על כל־‬
‫דברי ישירות ותשבחות דוד בךןשי _ע‪5‬ךך משיחך‪:‬‬
‫ישתבח שמך לעד מלכנו‬
‫המלך הגדול וחפךוש‬
‫בשמים ובארץ כי לך נאה י; אלהיט ו^הי אבותינו‬
‫שיר ושבחה הלל יזמרח עז וממשלח נצח גדלה‬
‫‪TT :‬‬
‫"״‬
‫‪TT :V‬‬
‫‪T: •:‬‬
‫‪|V‬־‬
‫‪\ l‬‬
‫‪T‬‬
‫וגבורח ו^הלח ןתפאךת קדשה ומלכותי?רמות‬
‫והודאות מעתה ןעד״עיולם‪ :‬ברוך אתה״ ‪ >$‬מלך גדיל‬
‫בתשבחות ‪ k‬ההודאיות^דוןיהנסלאותיחבוחר ‪#3‬יךי‬
‫הש״ אןמרח״ק‪.‬‬
‫זמרה מלך ^ חי העולמים‪:‬‬
‫ז‬
‫•‪T‬‬
‫‪" | V IV‬‬
‫״‬
‫)‪3.‬‬
‫‪•T T‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪A‬‬
‫א‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫יוצר ליום ראשון‬
‫*‬
‫ועתה יגדל־נא בדן אדני באשר ךברתלאטד‪:‬‬
‫זכ‪ 1‬ךחמיף ;י וחםדיף בי מעולם הטה‪:‬‬
‫‪.‬יתגדל וית‪%‬ש שמה ךבא בעלמא ךי־בךא כיעותדן‬
‫כוןו‪5‬יומיכוןו‪3‬תיךכלבית‪:‬שראל‬
‫בעגלא ובזמן כןךיב ואקורי‬
‫אמן״יהא ‪#‬מהרבא מברך לעלם ולעלמי ^למיא״ית^י‪-‬ןד‬
‫י;שתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪. .‬יל*י;יי ‪.‬יל‪/‬עלה‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫ויתהלל ^מה ךקוךשא בדיך הוא לעלא מן כל ביכתא‬
‫ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירןבעלמא ואמרואמן‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪4‬‬
‫;‬
‫ווו‪/‬הרע‪,:‬־‬
‫לןד‬
‫‪17‬׳ ' ‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫דער חזן‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪I J f‬‬
‫*‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪T T : V :‬‬
‫‪-‬‬
‫ברט‬
‫^‬
‫ן‬
‫י‬
‫צ‬
‫ף‬
‫י״‬
‫‪#‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪i^nj‬‬
‫איור ו ב ו ר א ח ש ף ע ש ה‬
‫י ־‬
‫ולעלמות‪L‬‬
‫שלוםומךאאח‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫ד‬
‫־‬
‫! ‪3‬‬
‫ל•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫קהל‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫איןאלה;םסל^רנכב?גרכ^‬
‫שטו ועלזו ל^ניר‪ .‬ושטו מר׳וט‬
‫די‬
‫‪0‬‬
‫^לבלבךכהו^הלה‪:‬‬
‫‪,‬יהישם‪^-‬כךךט^הועדע^ס‪:‬‬
‫״(איר עילם גאוצד תייס‪ ,‬טמוגר אל מעלה יוצר אור וכוי ואמר‬
‫•שאור עולם הוא האור ‪:‬כירא מש‪:‬ת ימי כראשית הוא נגנז כאוצר‬
‫חיים כמו שאמרו ראה שאין העולם כדאי להשתמש כו ונגכז לצדיקים‬
‫‪,‬‬
‫לעתיד לבוא לעולם שכולו תייס‪ ,‬ועיין ככ״ר פ ג׳ וכיפה תאר סי׳‬
‫‪,‬‬
‫|‬
‫יתברך׳‬
‫*( אור עוילם ?אוצר הים אורות מאפל אמר!?הי‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫א׳ ושי ז ו ו ועוד שם כש׳ ל״א‪ ,‬וכן כתת השיימן ביוצר להששקה‬
‫בכי׳ אורות מאושל הזריז מסודו ובו‪ /‬ואששר כי אורות מאופל קאי‬
‫על אור המאורות‪ ,‬וקרא לאור הגנוז איר עולם להיותו קייס לעולם‬
‫כדאי׳ כשדר א״ז כדק כ״א ולאיר המשט‪ :‬אצליכו א ו ר ו ת בלשון‬
‫רבים כמ״ש השתוב יהיא מחרת ברקיע השמים להאע• על הארץ‪.‬‬
‫של שבועות‬
‫ב‬
‫*ויוסד ע״ס איב משולש בכל חרוז‪1 ,‬כל היזרוזים משייטים על‬
‫ל' הכתוב משפוקי^ ה׳ קנני ראשית דרכו וגו שבמשלי שימן‬
‫ח ‪ /‬ובתשלום האיב מתום שס המחבר ש מ ע ו ן כ ר י צ ח ק ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ארוןא^נגי• אצלו שכנני• אךםהקנני•»‬
‫קנני‪ :‬בנץ בעךכו• בי עץ צךמ• ‪3‬שעשיע‬
‫בךכו• ראשית ךךמ‪ :‬גקתי לתליו‪-‬יגךתי‬
‫נצליו• געגועי;גליו• כןךם מפעלי{‪ :‬ךתותי‬
‫עלם• דורי לתעילם•' דעת הנעלם• מאז‬
‫מעולם‪ :‬הגיגי לאמש‪ -‬המזמןק ל?ר‪1‬ע•‬
‫‪:‬‬
‫הנפלא‬
‫באור‪.‬‬
‫א‪ .‬ארוז אמככי וכוי‪ ,‬כל הפיומ הזה ממהלל התורה שהיא עיקר‬
‫החכמה והיא ראשית כל ואתרית הכל ונמצאת בכל ונעלמת מכל‪ ,‬ויסודו‬
‫על הכתובים ה' קנני ראשית דרכו וגו׳ שבמשלי פי׳ ת׳ וכמו ‪:‬שירשום רז״ל‪.‬‬
‫אדם הקכני‪ ,‬לבן אדם ‪:‬תכני לוןכין וירמוז למאמרם ז״ל שבשעת נתינת התורה‬
‫יץגירגו המלאכים ואמרו לפניו ית מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו והתדר‬
‫להם הקב״התשוב׳ כמבואר כמדדש תהלי׳ מזמור ת׳‪ .‬ב‪ .‬בנין‪ ,‬בריאת העולם‪ .‬ע!‪/‬‬
‫התיעץ כדאי׳ בפרקי דר״א פ״ג ויבואר לקמן תות ס ‪ /‬בשעשוע ברכו‪ /‬עשייה‬
‫ואהי׳ שעשועים יום יום )שם במשלי(‪ .‬ג‪ .‬גשתי לרגליו‪ ,‬בכל מקום שהלך גשתי‬
‫אליו‪ .‬לרגליו‪ ,‬להליכותיו‪ .‬ר‪ .‬דתותי עלם‪ ,‬ל׳ העלמה שהעלים והצפין דתותי‬
‫להועיל בהם לדודי‪ ,‬ויתכן שרמז במלת דודי אל דברי סופרים כמאמרם ז״ל במש׳ ע״ז‬
‫דף ל״ה א׳ ויהי דודי נרדף עם דתותי‪ .‬ה ‪ .‬הניני‪ ,‬מחשבתי והיינו התורה שהיא‬
‫מחשבת התכמה‪ ,‬ל׳ כינה הגיגי‪ .‬לארוש‪ ,‬לדבר ל׳ ארשת שפתיו)תהלי כא ד(‪.‬‬
‫המזוקק זכו‪ /‬שיעורו לדרוש ולפרוש התורההמזוקקה והנפלאה‪ /‬ל׳ אמרות ה אמרות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תרגום‬
‫א אדון‪.‬‬
‫אשכנזי״‬
‫* ח י ך ב י ן ווייןלחגןינ!; דע‪:‬העדרן‪ ,‬ןיי‪:‬ערד‪.‬וי‪;:‬ע‪:‬יו‪0‬עןוויינע;‬
‫;יובערדעכ} "ע‪:‬סעןלוכ)<‪1‬רוןערב‪<1 ,‬יין טוןפשעי‪ /‬מוטט• ב‪ J}Q .‬ע ר ן י י ן וועץט*‬
‫געביידע ענטועוחי‪,‬‬
‫לחג ע ר ‪4‬ויך ל» רח‪0‬ד‪.‬ט‪,‬‬
‫ווו‪-:‬־ ווונטער ר ע ן הווזיען‬
‫לווןןינ;ען ‪:‬יי‪:‬עו טמיוטע‪'• :‬יוד יויך דירו ‪6‬וור‪:‬עד‪«,‬נטע גיינער יזונטערד‪,‬וזןטו‪:‬ג‪.‬‬
‫ג‪ .‬וויהמ‪5‬חןגטערויךחוי]ידענ‪53‬וטע וויי‪1‬טעווו‪:‬טער‪:‬יינעקלעןטע‪ ,‬ו ו ח ר ד י נ ע‬
‫‪/‬‬
‫ער^עטלונג‪: ,‬יינער‪/‬וערקע ער‪:‬טעז‪ .‬ד‪« .‬יינע‪:1‬עזענ‪1‬לע היוטערחדסבעווווהרט‪,‬‬
‫י*יי‪:‬ען וינ‪:‬טןינגען לוע היי^ע; יוייכע;עד‪,‬יי«ע וויטעכשוופט םןון י ע ‪5 ,‬וון ע ‪ ^ /‬ק י י ט‬
‫הער‪ .‬ה ‪ .‬בעגרי‪£‬פע יו‪/‬יפנוהע^ען‪ ,‬ריח ריינזטע ווחהרהייט לן ערןנרינרען‪ .‬דוו‪:‬‬
‫־‬
‫—‬
‫*( ר ע ד ע ר ע ר‬
‫חורה‪ ,‬ח|‪:‬‬
‫חונבט^ריי‪5‬ןיכ‪2‬טע‬
‫‪0‬ינבע;ריץ חן]ער ווייגהייט‪.‬‬
‫׳יוצר ליום ראשון‬
‫הנסלא לךדוש • נסכתי מראש‪ :‬ואודה ב?גךץ‪.‬‬
‫ושעשועייגךץ* וקךמניןמךץ• מימןךמיארץ;‬
‫זיהרנכללתי• זכיות נכללת׳• זיאח נתהללףןי‪.‬‬
‫באין תהומות חוללתי‪ :‬תךאוניות• חלל‬
‫ומעוניות׳ דוק בי עמניות‪? .‬אין מעיניות‪ :‬טפודזי‬
‫עמלם• ט?םרי אש ומים‪ .‬טךמני יומלם‪.‬‬
‫נכבךי מ‪.‬ים‪':‬ןקדותי נכעוייתדותי נקבעו‪.‬‬
‫ידיעות רבעי• ?טךם הדים הטבעי‪n t h ? :‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫טהורות כסף‬
‫צרוף בעליל‬
‫בשמים‪ .‬י ק ‪,‬‬
‫ירצה‪ .‬במרץ‪,‬‬
‫ל'‬
‫?מהרה‪,‬‬
‫זכות‬
‫לאלץ מזוקק שבעתים )תכלים יכ ז ( ‪.‬‬
‫זאמרה‬
‫במרוצה‪ .‬ז ‪.‬‬
‫התורה‬
‫וכו‪ /‬זאת‪,‬‬
‫ומעונות‪,‬‬
‫תוקם‬
‫ח‪.‬‬
‫כזאת‪.‬‬
‫עונות‪,‬‬
‫כלולה‬
‫כאשר‬
‫)ישעי מת י ג ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מזכולז‬
‫מזהירות ובלילה‬
‫י‬
‫זאז״ל רצה הקביים לזכות את י ש ר א ל‬
‫ועונה‪ .‬חלל‪,‬‬
‫ל' •עת‬
‫השמים‪ .‬תק בי עניבות‪ ,‬תקק‬
‫יוכלון שאת‪ .‬ט ‪,‬‬
‫ז‪.‬‬
‫זוהר‪ ,‬ל׳ זהירות וצתות וכן זכיולן‬
‫שהיא‬
‫•וכעכין אמרות ה׳ אמרות מהורות ו כ ו ‪/‬‬
‫כערץ‪,‬‬
‫חללי של‬
‫בי כל עיניני העול‪/‬‬
‫מפותי שמים‪,‬‬
‫עש״ה‬
‫דמיכי‬
‫מולס'‬
‫להס‬
‫שנתן‬
‫מפתה ש מ י‬
‫שמיס‬
‫ם‬
‫מפשרי אש ומים‪ ,‬שרים כלולים מאש זעים והיינו הי׳לאכים‪.‬‬
‫גירמכ‪ /‬ל קדימה זהזא כעל מ ז ל ממלת ע ר ה‪ .‬יזמים‪ ,‬ב אלפים שכה שהתורה‬
‫‪,‬‬
‫קדמה‬
‫‪,‬‬
‫לעולם'כמו‬
‫ש‬
‫י‪.‬‬
‫אךל‪.‬‬
‫יקרותי‪ ,‬לפי‬
‫ענינו הוא‬
‫וכיע^‬
‫ל'מקור‪,‬‬
‫ל׳ מעין נודע ויהי׳ יקור ומקור ע״ד יקום ומקוש‪ ,‬או שיהיה יהדותי ל׳‬
‫יקרת‬
‫ייוכז‬
‫מצפוניו‬
‫)ישעי כת‬
‫‪,‬‬
‫)עובדי׳ א ן(‪.‬‬
‫יז( ומעניו ישזדותי‪,‬‬
‫כ‪.‬‬
‫כללות‪,‬‬
‫ונבעו‬
‫הזכמה‬
‫הי‬
‫גילוי כמו‬
‫ל׳‬
‫ציור‬
‫הבריא‬
‫פ‬
‫כ‬
‫כמ‬
‫‪ 3‬כ‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ג ן‬
‫^‪1‬‬
‫זגפרמ ויתכן שירמוז אל כללות ופרמות שבתורה‪ ,‬והנראה יותר נ כ ו ן בקישור‬
‫זהמשן המאמר הקשה הזה הוא ע״פ מה דאי׳ כרכות ד ף לכ״ד ח׳ ‪1‬דף רע״כ א ׳‬
‫י»ד‪.‬כע^ריי‪5‬ציכ‪1::‬ע ל« ע ר ע ח ר ט ע ן ‪1 ,‬ו‪0‬ד«יין ‪£ uwn‬חן יעהער‪ .‬ו‪.‬‬
‫יזימהי^ ן‬
‫ע‬
‫החטט׳ חיך •»יינען מוי‪5‬ענטר‪.‬וויט ; •ויינע ח‪»1:‬וטח ריי‪5‬טעחייי‪ • ;1‬ך י ־ ח ש ע‬
‫< י‬
‫צ ר י ה ע ד‪.‬ער‪5‬חר;עברוןכט‪ ,‬פר»רדער ע ר ד ע מ‪/‬רלייט‪ .‬ז‪ .‬חיך בין‬
‫חינבע^ריןי‪,‬‬
‫ודינע * ח ‪ 0‬ע פוון קוחרהייטעו‪.‬‬
‫^ ‪ T °‬ה־׳'‬
‫‪H‬‬
‫ר‬
‫דערריינהיי^‬
‫פיור‬
‫‪ T‬ייי׳^ע! י‬
‫•דיכער ן;עב!רט ן‪/‬וורען י ע נ ע פחטהען נלוך ני‪5‬ט‪ •H .‬ד ‪ : 0‬מ י י ג ע ‪ :‬ט ה י « ן י ‪ 3‬ע ד ע‬
‫ר‬
‫לייט‪ ,‬ד ע ; ו‪/‬י*מ חונד יענער ווחיבוי^ המט ע ר ווע;ענט|יך ד»רך ״ י ך ב ע ט ט י ^ כ ן‬
‫יון‪ :‬ג ח ך נ י צ ט ‪ :‬הערפתר;עקוומו?ע!; ט ‪ .‬יענע ווייטיז‪1‬יפגעטפון‪:‬נטען ה י « » » ע ן '‬
‫ן"‪^<«0‬טךערעןפייער׳׳חו‪:‬ר‪(1‬יו‪0‬ערווע‪:‬ען ע‪:‬טטט‪:0‬דעןכודיווט}‪;1‬עעוך«יר כעבן‬
‫‪/‬‬
‫יעןווס‪0‬ער«ויו‪0‬ען‪ .‬י‪.‬‬
‫«יינען;רו‪:‬דטטיייע ״יודען ח י י ‪ ; :‬ע ) ע ; ט ‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫נ(‬
‫«ויינעפ‪£‬״יןע‬
‫ר‬
‫בע‪5‬ע‪:‬טי^ט‪M ,‬יי‪:‬ע ט ע פ פ י כ ע ווו^עהחנןנט‪ ,‬ב ע פ י ו י נווך ב ע ר ; ע ייייגיעגענק^‬
‫ווחוררען‪ .‬צ ‪ .‬לויךביןדח‪:‬‬
‫מ י נ ן ^ נ צ ע ן ‪: ,‬ח ורו! ר ? ‪ :‬חורווע«ען חין י ע ד ע כ ן‬
‫חיינלען‪:‬ען‬
‫‪i‬‬
‫ג‬
‫‪.‬של שבועות‬
‫נכללתי• כןפיטנתללתי • כטדתי נגללתי•‬
‫לסני^כעות חוללתי‪ :‬לי שת מועצות• לרוץ‬
‫?חצות• ל־יא ע&ה קצות• ארץ ןחוציות‪:‬‬
‫מצותילקבל• מנה וחבל• מךבקיםלאגבל•‬
‫ןראישעסריות תבל‪ :‬םיי^לעים ו^תים • נעם‬
‫תרי״ג אותיות ישמן אנכי ע ד אשר לרעך כ ע ד תרי״ג מצות‪ .‬ושבעה אותיות יתירות‬
‫כנגד ז׳ ימי בראשית ל ל מ ד ן שכל העולם לא כברא אלא בזכות התורה עכ״ל‪.‬‬
‫‪.‬ואמרו עוד כמשי כסא ים רף כ״ד א התורה אתד משבעה דברים שנבראו קודם‬
‫‪,‬‬
‫שנברא‬
‫וזהו ממעם‬
‫העולם‪,‬‬
‫הפייען‪:‬‬
‫שאני נכלל מהם והיינו תר״ע‪,‬‬
‫כללות‬
‫והרצון כלל המצות‬
‫ככללתי‪,‬‬
‫‪ p‬פ ר ע כתללתי‪ ,‬כן פ ר ע י האותיות הכקצבים‬
‫בי מאנכי עד אשל לרעך‪ ,‬ואולם כמדתי שאני בו עבשו תר״ן אותיות כגללתי‬
‫ונתקפלתי מהם לפי שלפני גבעות מוללתי <־ודם שבעת ימי בלאשית‪ .‬כתללתי‪,‬‬
‫ל׳ קווצותיו תלתלים ענין קיבוץ‪ ,‬ונגללתי ל גלילה וקיפול או ל' התגלגלות‬
‫‪,‬‬
‫ע ל הדבל‪ .‬ל‪ .‬לי שת מועצות‪ ,‬כדכתי׳ אני עצה לי ביכה‪ .‬וכתיב הלא כתבתי‬
‫ל ן שלישים במועצות ודעת )משלי כב כ ( ‪ .‬לדוץ בדיצות‪ ,‬עש״ה יאהי׳ שעשועים‬
‫יום יום משתקת לפניו ככל עת‪ .‬לא עשה קצות‪ ,‬כצ״ל שהלי‪.‬לאות ל ‪ .‬משולש‬
‫אנו צריכים‪ .‬ם ‪ .‬מנה וחבל‪ ,‬תאר לישראל מכת חבלו ית׳‪ ,‬ויש סומלים מנקדים‬
‫»קנ‪ .‬בשגול הג׳ וא״כ הוא ל׳ מכין או משקל כמו היינה יהי׳ לכס )יחזקאל מה‬
‫ה‬
‫יב(‪,‬‬
‫ותבל הוא ל׳ מדה כידוע והלצון‬
‫החכמה‬
‫והוא‬
‫וכמאעל‬
‫ידע את‬
‫איוב ) כ ח (‬
‫מקימה‬
‫והחכמה‬
‫לעשות‬
‫לדוח‬
‫כי המשקלים‬
‫והמדות יקבלו‬
‫מאין תמצא ו ג ו‬
‫משקל‬
‫מי מדד כשעלו מים ושמים בזלת תכן וכל‬
‫ומים‬
‫‪,‬‬
‫מצוות‬
‫אלהים הכין דלכה‬
‫תכן‬
‫ב מ דה‬
‫בשליש ע פ ר הארץ‬
‫וכתיב‬
‫ושקל בפלס‬
‫הליס וגבעות במאזנים )ישעי מ י כ ( ‪ ,‬וכבר העמיק הרחיב לדבר בזה הפיימן‬
‫‪,‬‬
‫בסילוק לפ׳‬
‫שקלים‪.‬‬
‫מדובקים‪,‬‬
‫צלולות האלץ‬
‫המדוכקים והוא עש״ה בצקת‬
‫עשל למוצק ולגביס ידובקו )איוב לח לח(‪ .‬ו ל גיכל כופל על פסילת האבנים‬
‫‪,‬‬
‫ועל בלילה ועירוב •כתומר ומימ לעשותמעשהמה‪ .‬ולאשעפלותתבל‪ ,‬וראשיתהיישוב‪/‬‬
‫או שהוא כינוי‬
‫לאד״ה‬
‫כפי׳ לש״י ז״ל‪ .‬ג‪ .‬בוי שלשים ושתים‪ ,‬ילמוז אל ל״כ‬
‫כתיבות פליאות התנעה המכואליס בס׳ יצילה וכנגדם ל״ב מדות של ר״א בל״י הגלילי‬
‫חיי‪:‬לען‪:‬ען;‬
‫חיך כין חיינןנעטרסנקט י ו ו ך ^ י נ ע כ ן מ י ^ ע נ ע ן ^יוווטעיוונרוויורטחן‪,‬‬
‫ע ה ע הי; !? נחךוווויען‪ .‬ל ‪ •VH .‬החט ע ר גיןטע‪<1‬ע*»יט‪1‬עטד\יןט‪ ,‬לועענטליקקען‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע ר החטטענחך ניכטן ע ו ט ח פ פ ע ו ‪ ,‬וןעדער דען עירבו!?! נ ו ו ך ר ע ט ע ן חויוריט‪.‬‬
‫מ ‪»1 .‬יינען}עגעטלען‪:‬ינרח‪1‬נטער‪1‬ומרפעןדיחטו!ערע לו‪/‬נד דיי• ^רןזטע; )והנע « י ך‬
‫החטטען ייעלע‬
‫‪,:rcnjp‬‬
‫נ‪.‬‬
‫‪ \v]]nv‬ו י ך ניכט !עכיו^ט‪ ,‬נחך ד ע ר חורטטחןי דעו ע ר ד ע ‪; :‬‬
‫לוויייוח>נרוריי‪0‬י‪:1‬‬
‫ל י ע ו ד כ ע יוונר ח‪/<*:‬טהין;ע‬
‫פ‪£‬יויע*‬
‫החט‬
‫ער‬
‫חיו ר ע ר «י;טיק החט ריח ‪•//‬יוהייט‬
‫‪; 32‬וןנןגע יודער חויי‪-‬פציסע‪ /‬עבען ויו‬
‫י׳ווט דיחתירה לווייחחונרררייטי; ןיןןח;יג^ען‪: .‬י עהע מ י ע באור‪.‬‬
‫יוצר ליום ראשון‬
‫*‬
‫נתיביותים• נהר בי'שפת‪:‬ם• בהכינו שמ‪:‬ם‪:‬‬
‫ספונות הראני• סיורו קראני• סמך לגאוני״‬
‫שם אני‪ :‬עצתי תהוג • עולםנהוג • ענד במהוג‪.‬‬
‫בחי^הוג‪ :‬פצומהלהום• פקרקרוהים• פלס‬
‫לתהום• על פני תהום‪ :‬צופיה למרחקים•‬
‫‪:‬‬
‫והרמב״ס י בטלות מ י ו ן‬
‫שהתורה כדרשת בהם‪,‬‬
‫להם הקשי ה ד י כ י ש‬
‫פ״ז קרא‬
‫התורים‪ .‬כועס נתיבותיס‪ ,‬עשייה דרכיי דרכי כועס וכל כתוכותי׳ שלוס‪ .‬שפתיס‪,‬‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ששתים‬
‫אס תשככון כין‬
‫)תהלי׳ סת י ד ( וברכות ד ף קי״ג‬
‫התלמידי׳ שיושכין לשכי תכעיס כארץ‪,‬‬
‫סודו‪• .‬התורה‬
‫נקראת‬
‫שלי הוא הקכ״ה‪.‬‬
‫כי‬
‫ה‬
‫סוד‬
‫‪,‬‬
‫ם‪.‬‬
‫סשוכות‪,‬‬
‫)תהליס‬
‫כתכעה ישד כל‬
‫כה‬
‫ב׳ תערו א י ל ו‬
‫עניכים השונים ו י ק ר י ם ‪.‬‬
‫יד(‪.‬‬
‫ועל החכמה‬
‫לגאוני‪,‬‬
‫לגאון‬
‫כשעכה הכליאה‬
‫כולה‬
‫סקי‬
‫נ ד כ ת י ה׳ כחכמה יסד ארץ וגו )טשלי ג י מ ( ‪ ,‬אלהיס הכין דרכה )איוכ כ ת‬
‫‪,‬‬
‫כג(‬
‫‪,‬‬
‫לש״י‬
‫פי׳‬
‫באותיותיה כסדרן‬
‫כסתכל כה זכרא את העולם‬
‫ומשקלן י צ ר‬
‫כ ל היצורים כאשר כתב בסוד ס יצירה עכ״ל‪ ,‬וכן ת״י כראשי׳ ברא אלהיס‬
‫‪,‬‬
‫ובכ״ר ריש פ‬
‫ברא‪,‬‬
‫כלי‬
‫‪,‬‬
‫בראשית ואהי׳ אצלו א מ ו ן ‪,‬‬
‫א ו מ נ ת ו של הקב׳יה‪,‬‬
‫בתובעת‪t‬‬
‫התורה אומרת אני ה י י ת י‬
‫כזכה‬
‫בנוהג שבעולם מלך כ״ו בונה פלמין אינו‬
‫אותו מדעת עצמו אלא מדעת האומן והאומן יאינו בונה אותו מדעת עצמו א ל א‬
‫דפתראות ופנקשאות יש לו לדעת האיך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשששי‪:‬‬
‫כך הי׳ הקכ״ה מביע בתורה ובורא‬
‫את העולם והתורה אמרה בראשית ברי?‬
‫אלהיס ואין ראשית אלא תורה היך מה דאת אומר ה׳ קנני ראשית דרכו‪ .‬ע‪.‬‬
‫תרמוז ל׳ כמחזג משתעי‬
‫)ברכו׳ ד ף מו ב( ומעמו‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ץ ו ג‬
‫עצתי תרמוז איך שהעומס‬
‫יהאכהוג וי״ג חהוג ל׳ הגיון‪ .‬ענד כמחוג‪ ,‬הקיף במחוגה‪ .‬ל׳ ענדם על ג ר ג ר ו ת י ך ) מ ש ‪/‬‬
‫ו כא( ול׳ ו כ מ ת ו ג ה יתארהו)ישעי׳ מד יג( והוא שם לכלי שמתארין בו הילגולה‬
‫והעגולה עצמה נקראת ת ו ג‪.‬‬
‫פ‪ .‬פצומה‪ ,‬תאר לארץ בעבור השברים אשר ל ה‬
‫עשייה הרעשת ארץ פצמתה רפה שברי׳ ) ת ה צ י ׳ ס ד ( ‪ .‬להום‪ ,‬לרפאות ל ה י ‪ ! :‬ן ס‬
‫‪,‬‬
‫היא צריכה בבראשית רבה פ ׳ ע ״ ה שפרשוהו ל׳ רפיאה‪ ,‬ומעמו כדי לרפאות ה א ד‬
‫ז‬
‫מתתלואי היתה פקידחו על קול ותום שהם רפואה לארץ כאשר יעידו חכמי ה ט ב ע‬
‫‪,‬‬
‫גם פלס לתהוס על פכי תהום שלא יציפו העולם כדכתיכ מי מ ד ד כשעלו ע י ס‬
‫)ישעי מ יב( וכתיב לעשות לרוח משקל ומיס תכן במדה )איר‪ .‬כת כה(‪ .‬צ‪ .‬צן^י׳‬
‫‪,‬‬
‫למלתקים‪,‬‬
‫אני החכמה צופי׳ אני למלתקיס וצפצופי מצחקים ומשמחים כ כ ל‬
‫כעיייטעטע ‪.‬‬
‫ער חענערהחוב ^ י י נ ע ר ^רעננען ב ע ף י כ ט ע ט ‪ ,‬חן‪ :‬ער דית‬
‫ם‪ « .‬י ר החט ע ר פעוגחד^ענהייטען ח‪££‬ע‪:‬ביורט « י ך נווננטע ער ויין ‪3‬י‪:‬ד\י*<ניש'‬
‫‪/‬‬
‫ר ע ר ‪4‬רן‪:‬ד‪:‬יס לור ט ח פ פ ו ^ »!חר חיך פ י ר גיינע גחטט‪1‬יכע ״חיע‪:‬נ‪1‬חט דחרט; ע ‪<* .‬יי‬
‫רחטת ןוחר חיהכן מיין ו‪/‬יכק לוד בעעטי^<ו‪ 4:‬ד ע ר ‪/‬ועןטוןרדנוי^;‬
‫‪u‬׳‪ cu/u‬ךען ליוקע!‪ :‬ן‪:‬עברוי‪5‬ט‪ ,‬חוג ע ר רען‬
‫‪ 0‬ו » ר י ‪ 0‬דער‬
‫ז‬
‫« י ך החט ע ר‬
‫‪ ^ U]VII‬ע ל י י כ נ ע ‪0‬‬
‫״‬
‫פ‪ .‬לורערר‪.‬חןטו‪;:‬דער ע ר ד ע ה ח ט ע ר ‪5‬ערון‪:‬דעדדכעיחהרעזנייטען חיינ;עןעטלנ‪1‬‬
‫חו‪:‬ר ^ ע ‪ /‬ו ת ^ ע ן דיח &ן!טחע| ח‪/‬יו' דער פ^ןצע רען יונ^רונדעז‪ .‬צ ‪ .‬חיך בין ד י‬
‫ןעהערין‬
‫׳‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫של שבועות‬
‫צפצופימשחקים‪ .‬צעדי לא דוחקים• כאמצ־ו‬
‫שחקים‪ :‬קמעם מזוז‪ :‬קריךתם ל־יךןזיוז•‬
‫קדישתם לפזיוז ייממעל בעזוז‪ :‬רוגעים בגהיוב‪.‬‬
‫ךגבים ןגיהיום• רתק חול לתהום• עיניות תהום‪:‬‬
‫שוה אךקיו • שפר מתקו • שב בהנתקיו • כשומיו‬
‫מקום ל׳ המצפצפים והמהגיס)ישעי׳ ת כ ( ‪ .‬צעדי לא דוחקים‪ ,‬פעבין בלכתן לא יצר‬
‫צ ע ד ך ) מ ש ל י ד י ב ( והרצון כי השמי׳ גם הארץ מעידים על תכמת הכולא יהי‪ .‬ק‪ .‬קבועם‬
‫מזוז‪ : ,‬ל א יזוזו ויזדעזעו‪ .‬קדירתס‪ ,‬ל׳ נתקדרו השטים בעבים‪ .‬לחזוז‪ ,‬פעל כגזר מן ודרך‬
‫להזיז קולות)איוב לת כה( שהרצון בו עב ו ע ק או שיהי׳ קדירתס ל׳ קדירה וקערה‬
‫והרצון שקערורית השמים מוכן לאסוף היזז״זים‪ .‬קרישתם‪ ,‬כמו שאז״ל יהי רקיע י ת ז ק‬
‫הרקיע לתיס היו ו כ ק ל ש ו‪ .‬לפזוז‪ ,‬ליזזק כמו ייפחו זרועי ידיו‪ .‬ר‪ .‬רוגעים כנהום‪,‬כינו•‬
‫לגלי הים כ׳ וינהוס עליו כבהמת ים)ישעיה ה ל ( ול׳ ר ג ע הים ויהמו ג ל י ו ) ש ם כ א‬
‫ט ו ( ‪ .‬רגביס יגיהום‪ ,‬כ״כ בקצת סשליס בח׳ זא״כ הוא ל׳ מלתמה כי כן כל ל‬
‫‪,‬‬
‫מלחמה מתורגם גיחת קרב‪ ,‬ומעמו כ» הרגבים שסביבת הים יגיחו אתם מלתמה ולא‬
‫י נ י ז ו ס לעבור‪ ,‬ובקצת ספרים כתיב יגיהום כה׳ ויהי׳ מעמו ישירו וימשכו אותם‬
‫לאחור‪ ,‬ל׳ כאשר הוגה מן ה מ ס ל ה ) ש " ב כ י נ ( ‪ .‬רחק חיל לתהום‪ ,‬הקיף שלשלאות‬
‫ורתוקות של חול סביב ליס שלא יוכלו המיס לעייל וכדכתיב אשל שמתי חול גבול‬
‫ליס חק עולם ולא יעכלבהו והמו גליו ולא י ע ב ל נ ה ו ) י ל מ י ׳ ה כ כ ( ‪ .‬ר ת ק ‪ ,‬פעל כגזר‬
‫מן‬
‫ו ל ת ו ק ו ת כסף‬
‫צולף‬
‫עינות תהום‪,‬‬
‫)ישעי׳ מ י ע ( שענינו שלשלאות‪.‬‬
‫הע׳ בתילק בכל כ״י ובעדות ל״דק שקל פיל‪ ,‬גס במפלה מסל עליו לית ואילו‬
‫בצדי אית דכוותי׳‪ .‬ש ‪ .‬שוה אלקו‪ ,‬ע״י שלתק חול לתהום השוה אלצו כמו הלא‬
‫אס שוה פני׳ )ישעי׳ כח כ ה ( ‪ ,‬או שקאי על‬
‫קלקע הים ומעמו שכתן ליס קלקע‬
‫טוב ושוה לו לפי תכונתו ל׳ פלי ישוה לו )הושע י א( וידוע כי קלקע הים משונה‬
‫מקלקע היבשה לשי מבעו‪ .‬מתקו‪ ,‬תנוכתו כמו התדלתי את מתקי)שופטי׳ ט י א ( ‪,‬‬
‫ואי קאי על תנובות הים ילמוז אל הבריאות שבו מדומם וצומת וחי‪ .‬שב בהבתקו‪,‬‬
‫הים כהכתקו‬
‫מיסודו כשוא גליו ישוב‬
‫לאחול כעל כלתו‬
‫בעבול כי תק שם לים‪,‬‬
‫ויתכן שילמוז אל ההליכה והחזילה התמידית אשל ליס והכה בהליכתו ידמה כאילו הוא‬
‫רוצה ללכת לותק מגבולו אל מקום אתל והוא מוכלת לשוכבשומו‬
‫ליסתקותקעולם‬
‫ועהערין דער ‪//‬ייטבעח^הנטען ווע‪1‬ט‪ « ,‬י י ‪ :‬ע פועדין‪:‬טען ניני חןןער^עטלענד; ווויך‬
‫ןוחרען«»יינע טריטטע ניכט ענ!‪:‬ע‪ ] ! ) ,‬ן ע ר י ע נ ע‬
‫רוהעןי׳ייןייוונערטיטטעוןיכען‬
‫‪fawn‬‬
‫ח»י‪:‬געדעה;ט‪ .‬ק‪1 .‬יח‬
‫פ&ייזערן<חיןוויד‪,‬רער בן‪/‬יעןטווןעביןדען»‪]1}1‬קען‬
‫ז י ך ‪(« ,‬ען‪5‬ייכטי^קייטען^עריננען ח‪/‬נר טטחקקען מין יענערהמהט‪ .‬ר‪ .‬בריהענד‬
‫טנ‪1‬יר״ע| י ‪ 9‬י‬
‫קוו‪<1‬פ‪£‬ע;‬
‫*ע‪0‬ןיכע‬
‫ט‬
‫״ ח י ע ן העי־חן‪ ,‬יז»נד בען־ע^נען‬
‫ד ע ר ק י ו ט ע ח י ^ םרעקקזיכען‬
‫יובער ע ר חןוט עג **יט ‪1‬וו;דהי;ען! ח ! « ק ע ט ט ע ט דחנ תונער*‬
‫׳‬
‫« ע ע ר ; די» עייטערן דעו )וכ^רונדג‬
‫ע«סחרטע ‪ , p i t o n p‬ש ‪1 .‬יוו‬
‫' ! י י כ ע ן ט י נ ט ע ר ן נתך חיהרעכ}^ר»נרעלוריק‪ ,‬חין דען טתחם ד ע ר ‪0‬יהרי*ען; ימי‪.‬‬
‫*עטרענגטע ^עוויןטער ]ענקט וויעדר חיין‪»,‬יין ע ר דענ; ן»עעוע טרןונקען ^עןעטלט‪,‬‬
‫יוצר ליום ראשון‬
‫‪4‬‬
‫ליםלזקיו‪ :‬תבל כשכללו* חושיה שת שכל־ו‪.‬‬
‫תמניםרןךם מלא•'ומ‪:‬ם לא‪ :‬שתות הבת‪.‬‬
‫מלואםיהגבח• עבוךתיו‪,‬יגברו• ופיו לא‬
‫יעביורו‪ :‬ייקןעל נאמני ארץ‪ .‬בדיתיו התרץ‪.‬‬
‫צךקם חשוף ‪,‬קרץ• בחוקו מוסדי ארץ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫שהמ״ח ש ם ע ץ ב ר יצחק חזק חתום כראשי היזרוזי׳ אלא שהקדים כראש‬
‫כל תרח תינה אחת מפשוקי ו א ה י ה אצלו אסון וכו׳‪ /‬כמשלי סי׳ חי‪.‬‬
‫ואהיה ‪#‬מנה‪.‬‬
‫תזן‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫קהל וחזן‬
‫בח?יץע‪1‬ז אימון‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫מיוחךת•‬
‫*‬
‫?ת‪1‬ך ?בזיו לטמון‪:‬‬
‫אמון‬
‫;‬
‫ולא יעכרכהו‪.‬‬
‫כינוי לתורה ולחכמה‪ .‬שח‪,‬‬
‫ח‪ .‬כשכללו‪ ,‬ככלותו‪ .‬תושיה‪,‬‬
‫מלא‪ ,‬ככל ספרינו המ׳ כשוא לכן הוא ל׳ מילוי‪ ,‬ויתכן‬
‫כי היו שם גשמים רומניים קדמוניים המכונים כלשונם‬
‫יי‬
‫ד‬
‫ס‬
‫שירמוז אל דעת ה א ו מ ד‬
‫‪ ; Sitomcn:‬והיא ה ד ע מ‬
‫השני אתר כימל רכינו סעדיה הגאון זצ״ל כשפרו האמונות והדעות מאמר א ׳‬
‫י למלך כ ו ז ד‬
‫^‬
‫י י^ ‪1‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫והמיס‬
‫מאמר ד׳ סי׳ כ״ה‪ ,‬ולזה רמז הפיימן כי המכונים מלא קדם והם ה ג ש ע !‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ס‬
‫י ס ו ד‬
‫כ י כ י י‬
‫ו‬
‫ז ו מ‬
‫כ מ ב ו‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה י ז כ‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫מישור‬
‫‪PS‬כי‬
‫תריצותיה‪.‬‬
‫׳‬
‫יישד העונם‬
‫ועניהם ה ח‬
‫צדקם חשוך קרץ‪,‬‬
‫עומד‬
‫הצדיקים עוצרים‬
‫לפיומ אופד מאז‬
‫הם מליצים לעולם‪ .‬ועיין בביאורי‬
‫כמישור‪,‬‬
‫תרגום ש‪.‬ו‬
‫ההשחתה‬
‫ק העולס‬
‫למוסף יום א׳ ‪7‬‬
‫^ " ל " י ' ^ ^ י^־לו א מ ו ז '‬
‫לל‬
‫'׳‬
‫אמון פדגוג‪ ,‬אמון מוצנע‪ ,‬אמון מכוסה‪ ,‬אמון רבתא וכו׳‪ .‬מיוחדת כתוך ג נ ז י ו‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש כ ו כ ה‬
‫ו כ י‬
‫ג‬
‫ס ז ה‬
‫מ מ ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ו כ מ ו ‪:‬‬
‫פ‬
‫כ כ‬
‫ו‬
‫ה י ‪/‬‬
‫ח‪ .‬זו! החט ער דית »ע‪1‬ט ‪35‬חןןעכדעט גיינע !‪:‬וןטטןיכע ‪5‬ערנ‪/‬נ‪£‬ט ו ‪ :‬ר י נ ד ע‬
‫׳‬
‫נ ‪ 1‬ע‬
‫ו״יןי ווייןהייט ‪1‬יח ; וווו‪ inn :‬וועןטחורטטוןן‪ /‬וות‪ inn:‬ו ו ח ט ע ר נ ע נ נ ט ‪ ,‬ח י ו ר נ ו ו ‪-‬‬
‫ני‪5‬ט‪.‬‬
‫שחות‪.‬‬
‫ע ר החט דיח ע ן ע « ע נ ט ע לןןוו«*<ענן;עפי‪:1‬ט‪ ,‬יויהיען ב ע ט ט ת נ ד ‪,‬‬
‫טהייןען פעזטיגקייט פ ע ר ן י ע ה ע ן ; ‪ m‬ב ן י י כ ע ן ‪ :‬י מ ו‪/‬יהרער ב ע ט ט י « « ו נ ג ^עטרייו^‬
‫יוונד ת י ב ע ר ט ו ע ט ע ן נ י ‪ 5‬ט ; ח ט ט ע ‪ ; :‬ע ה י י ס ‪.‬‬
‫^ל׳‬
‫‪5‬‬
‫‪ ,‬כ ע ר‬
‫׳‬
‫נ‬
‫' י י״ל יטו יעיזיכע!‬
‫ד ע ר ע ר ר ע הח‪£‬טעט ד י ע נ ע ‪4‬יו‪:‬לע טוופפונן‪ ;:‬תיהרע ט ^ ע נ ר ע ן ‪:‬יכריז‪,‬‬
‫דע‪,‬‬
‫‪1‬יח פ ת ר לערריטטו^ בעווחהרען‪ ,‬תיהרע טו^ענדען וינד דיח ^ ר ו נ ד ‪ £‬ע ן ט ע‬
‫"‪0‬ריי!י ע ר ר י ח פפיי»ער ד ע ר ע ר ר ע ועטטיטלט‪.‬‬
‫חיך ו»תר דית בעווןוהנערין דע‪ :‬חיננערזטען ^ע^תכ׳ן ‪ :‬י י נ ע ן פריוכט^עביידען‬
‫ועור ו י י ג ע מיי‪:‬לי;ע‪,‬‬
‫חויפבעווחדרט <דן ר ע ר‬
‫קת*«עד‬
‫ניינער‬
‫סתטלע‪.‬‬
‫חיך‬
‫של שבועות‬
‫א ^ י ל ‪,‬עמוסה•‬
‫ואחיה ועורה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫•*‬
‫‪V 5‬‬
‫•ה‬
‫מלוי מ|ו‪1‬ת כרמון‪:‬‬
‫לניגי <?צל לח ילוז ו?נךמץ‪:‬‬
‫שעשועים‪ ,‬נחליאל מתנה ממךבר לזמיון•‬
‫י ו • ‪ /‬באו ?־‪ W‬נוחל־־יי' ךת אמו ן •‬
‫י ו ם ׳ ךח מך׳יאכי צבאיור־ש בהמון•‬
‫משחקת׳ ןדידות ‪,‬על־ נשמעת כפעמיון•‬
‫לפניו צגו מלכים בפרש בה תשלג בצלמון •‬
‫ב??‪ /my. -‬חשמ מישר מיואב ןעטיון‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫משחקת ‪.‬‬
‫לטמין‪ ,‬התירה היתה מיוסדת להיות טמונה נ ת י ן גנזיו ע ד זמן מועד זכמז שאזיל‬
‫כמס׳ שבת‬
‫ד ף פ״ח ב׳ אמרו המלאכים לפני ה ק ל ה חמדה גניזה שגנוזה לך‬
‫מששת ימי בראשית ת ת ק ע י ד דורות קידם שננרא העולם אתה מבקש לתני?‬
‫לבשר ז ד ם ? ו כ ו ‪ /‬ועידה! ל' ייעיד ואירוסין‪ ,‬מייעדת ימאורסה לבניו של יעקב‬
‫אשר פצל‬
‫לח ולח וערמון וכמו שאזיל‬
‫יעקב א״ת מורשה אלא מאורשה נחליף‬
‫ציה‬
‫לנו משה מורשה קהלת‬
‫הש׳ ג ש ‪/‬‬
‫זכי‪/‬‬
‫תורה‬
‫שעשועים נתליאל‬
‫טעמי התירה שהיא נחלת אל ושעשיעיז נתנה מתנה לישראל ממדבר כ ד י שתהא‬
‫מזומנת לכל שכל הריצה ליטול יבוא זיטול‪ ,‬יכמז שאן״ל על פסיק יממדנר מתנה‬
‫וממתנה נחליאל זמנחליאל ב מ ז ת ) ב מ ד ב ר כ״א ייא(‪ .‬יום רדו מלאכי צבאית‪ ,‬עש״ה‬
‫י כ כ אלהים רבזתיס אלפי שנאן)תהלי׳ ס״ח ׳ ' ט ( ‪ .‬זאז״ל נפרקי דר״א פ׳ מיז כשירד‬
‫הקב״ה ליתן תורה לישראל ירדו עמי ס ׳ יביא של מלאני השרת יעטרו את ישרי‪ 1‬זכי‪/‬‬
‫משחקת ידידות על‪ ,‬ששין ושמחה שהיתת משסקת כ נ ס ת ישראל האהובה למעלה‬
‫נשמעת כ פ ע מ ו ן ‪.‬‬
‫י ד י ד ו ת על‪,‬‬
‫אהובה‬
‫ל מ ע ל ה כמי נאם הגבל היקם ע ל‬
‫)ש״כ כיג א׳(• לפניו צגי מלכים י מ י ‪ .‬עשיה נפרש שדי מלכים בה תשלג נצלמזן‬
‫)תהל׳׳ ס״ח ט״ז( וכמו שפרשו רש'׳ ז״ל כשפרש הקביה לפניהם תירתי א ‪ :‬ר המלכים‬
‫היינו תלמידי קכמיס נשלגים יכתלנניס בת באדן צלמית וחושן‪ .‬ע״ש‪ .‬בכל ע ת‬
‫קשכז מיושר מואב זעמין‪ ,‬היו מונעים עצמם מלקיים שבע המצית שנתנו להם*‬
‫חיך ‪4‬ענח‪ 0‬ד י נ ע ערליעהוננ‪ ,‬וורד־ זיינעז חוכטערייכט‪:‬‬
‫ו׳פפען‪,‬‬
‫‪¥‬‬
‫‪.‬‬
‫(*יעהע‬
‫‪2‬‬
‫זוחוררע דחן פעהוובט *<־ט רען ענקעצ‪ /‬ז עז טטו‪/‬בעטו‪/‬זערן)יעקב*(‪,‬‬
‫חין ס ׳ בראשית קיופיטען‬
‫‪2‬‬
‫ודיו חייו ן‪:‬רח‪:‬יוט*‬
‫‪(Tom J‬‬
‫‪6‬‬
‫‪B‬‬
‫‪3a‬ער‪1‬‬
‫‪.37‬‬
‫יוצר ליום ראשון‬
‫‪5‬‬
‫משחקת׳ קלקי^ון פ^ךן ובוז ואךמיון•‬
‫בו־הבל׳ חמחני קכלוניהיולבילל ;שמון•‬
‫^ךציו‪ ,‬זרח איורי ןנךף ריחי כאפךםטיון •‬
‫ושעשעי‪ ,‬יקרעו חוךב ןנח תמר וחףמיון •‬
‫ח׳אדה׳ י אלד! קךשהיןכביור כל'ןשימ!•)•‬
‫^גלה מוראו יעריצון ויעצימין *‬
‫זיני‪,‬‬
‫אך•‪ ,‬נצח תוזלתיו‪:‬קדישון וירוממו}‪:‬‬
‫זי‬
‫המאיר לארץ ולדרים עליה נרהמ־ם ובטובו מחיש‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪vT‬‬
‫•‬
‫‪ :‬־‬
‫‪:‬‬
‫בכל־יום המיר מעשיה ?ראשית‪ :‬מה ך מ מעשיף ]‪I‬‬
‫<ילם ‪!; ™ ? r a‬שיח מלאה הארץ קנעיף‪ :‬המלןי‬
‫המרומם לבדו מאז המשיח והמפיאר והמתנשא מימוו*‬
‫עולם‪ :‬אלהי עולם ברחמיף הרבים רחם עלינו אחין‬
‫••‬
‫•ד‬
‫; ־ ‪ j‬־ ‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫‪ T‬״ו‬
‫;־־‬
‫י‬
‫משתקת קלקלין ו כ י ‪ /‬התורה היתה לשקיק כאהל פארןיביז זאדמין כדאי׳ במכז'‬
‫עין דף ב ע ל פסק וזרת משעיר למו היפיע מהר פארן)דברים ל״ג בי( מאי בעי‬
‫בשעיר ומאי בעי בפארן? אמר ר״י מלמד שהחזירה הקב״ה לתירה ע ל כל‬
‫אימה ילשין ילא קבליה עד שבאי ישראל וקכליה ז כ י ‪ /‬יהוא מכיאר ייתר ביליןיגג‬
‫קלקלין‪ /‬תאר לאהל של יריעית יהוא נמצא כתלמוד <ג*ז‬
‫פ ׳ וזאת הנרכה‪.‬‬
‫דף נ״א כ׳ כל שהיא לפנים מן הקלקלק‪ .‬פארן‪ /‬היינו ישמעאל עש״ה וישב במדני‬
‫פארן‪ ,‬ובון היא ממשפחת נתור כדכתינ א ת ע ק בבורו זאת ב י ז אתיו )כראשיח‬
‫כ י ב כ״א( וכתיבאליהוא נ ן ב ר כ א ל הב ו זי )אייבליבא׳(‪ .‬יאדמין‪ ,‬עשוע״שוינא‬
‫הראשין אדמוני‪ .‬הולכי ׳ליל ישימון‪ ,‬ישראל שהלכו במדבר »ליל ישימון• ארצי זריז‬
‫א י ר ‪ /‬התורה נקראת אור כדכתיב כ י נ ר מציה יתירה איר )משלי ו׳ כיג( והיא‬
‫זרחה בארצו של הקב״ה והייני התבל כדכתיב משחקת בתבל ארצי )שם ק׳ ליח(•‬
‫ונדף ריתי כאפיסמין‪ ,‬כמו שאז״ל פל דבור ודביר שיצא מפי הקניה הי׳ נתמלא‬
‫כ ל העולם כילו כשמים וכזי‪ ,‬נ מ ס ׳ שכת דף פית ב׳‪ .‬ישעשיעי‪ ,‬ילדי שעשזעים‬
‫שלי היינו ישראל קדשי תורכ כדכתיכ הגכל את ההר וקדשתי‪ .‬ונדי תנור יתרמון‪ ,‬ה י‬
‫תכיר וחרמון כששמעו שנאו ישרי! אל הר האלהים תורנה לקכל התירה עליו נ י ז ק נ *‬
‫נ ו ינדו ממקומם אל הר סיני כדי שתנתן תורה עליהם כדאי׳ נמס׳ מגילה דף כ י ט א'‬
‫והיא ייתר מכיאר כבראשית רכה ריש פ׳ ציט‪ .‬כל ישימון‪ ,‬כ ל הכריאים ישימו קדושה‬
‫זכמד לאלוה יכדכתיכ ישימי לה׳ כ מ ד יתילתי כאייםיגידי )ישעיהמ׳׳כי״נ(‪ .‬נכי‬
‫מעלה‪ ,‬המלאכים‪ .‬מיראי יעריצין‪ ,‬עשיה את ה׳ צנאית אותו תקדישו והוא מיראכם‬
‫והוא מעריצכם )ישגל־׳ ת׳»"ג(‪ .‬ויעצימין‪ ,‬יתנו לו התעצזמית‪ ,‬אדם‪ ,‬נכי אדם•‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫של שבועות‬
‫;!זנו צור משגינ‪-‬י מגן‪#‬ןןןנו מש־גב ?‪.‬עדנו‪ :‬אל ברוך ^ד‪1‬ל‬
‫דעה הכין ופעלזהריחמהטוביצרכבורלשמו‪? :‬אורות‬
‫נתן סביבות;!זו‪ :‬פנ‪1‬תצבאי^קד^יםר‪1‬ממי^‪99‬ויד‬
‫קזס?רים?םר־^ וקךשתו‪ :‬תתברךןיאלהןנועל־שבח‬
‫‪P?1#‬״ יייף יעל־מאוךי־אור שןגשית^פארוף פ‪4‬ה‪:‬‬
‫תתברך צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדושים לשתיה ש?ןף‬
‫לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים‬
‫?רום עולם ומשמיעים ב‪:‬ךאה יחד ?קל ךבךי^הים ח^ים‬
‫ומלך עולם‪ :‬כלם אהובים כלם ברורים כלם גביוךים‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|V|V‬‬
‫־‬
‫‪.‬־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬־ ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫יכלם עשים באימה וביךאה רצון קונם וכלם פוסחים‬
‫את פיהם בקדשה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכים‬
‫•‬
‫‪:‬־־‪•v:‬‬
‫ומטבחים ומפארים לעריצים ומקדישים ומבןליכים‬
‫את־שם‬
‫המלך הגדול הגבור והנוךא קדוש הוא‪:‬‬
‫וכלם מקבלים עליהם על מלכותשמיםזהמזה‪-‬ונותגים‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪Y‬‬
‫‪j‬‬
‫‪• j‬‬
‫ד&ותזה לזהילהקךיש ליוצרם בגחת־תח בשפה ברוךה‬
‫ובנעימה קדשה כלם ?אחד עונים וא&מךים ביראה‬
‫^קךושל^וישי^ויש;;צבאות ‪$‬לא כל־האךץ ?בוךו‪:‬‬
‫אופף‬
‫ש‪ 0‬המחנר חתים כראשי התריזים ש ט ע ו ן ‪ ,‬אלא שהקדים כראש כ ל‬
‫תרה תכה אסת או שתים מפסיק ועתה בנים שמעו ל י ו כ י ‪/‬‬
‫ןעתה ב‪3‬יכ‪ /1‬שירולמלך‪5‬ת?ארת?פיאר‪? .‬רקמי‬
‫‪#‬יר ‪$‬עטף ו^עטר ו^תיאר• ?הוד‬
‫והדר‬
‫ו ע ה ה בתפארת מפואר‪ ,‬המפואר כתפארת‪ .‬ברקמי שיר מעוטף ו כ י ‪ /‬כמו‬
‫שאז״ל כנדלפין מקבל תפ ‪.‬תן של ישראל ועושה ממנה עטרה לראשי ית'‪ .‬ומתיאר‪ ,‬גם‬
‫‪1‬‬
‫אופן ליום ראשון‬
‫‪6‬‬
‫ודיןדד ושבח מבאר‪ .‬בעטרת גאוד־ין‬
‫וכתר נורא יתפאר‪:‬‬
‫שמ^ן• לי‪ ,‬מ ללוי‪ .‬עזה ג‪1‬ךאפלאי גדלו • ^ מ ׳ ו ^ ך ע‬
‫‪ •6‬וזכרו נעים להללו‪ .‬והיכלו נחמדי‬
‫‪ S 1‬ו כ ב ו ד ו נהדר ל־יו• והודו נאד‪-‬ץ•‬
‫לו״ ומשרתיו מנעימים לו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ואשרי‪,‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫י‬
‫•‬
‫עבךיו המשמיעים בקול שבחו • כיןןרהיס‬
‫? פניו ומקבלים נכהין‪.‬‬
‫קייח^מעיאד־‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד־ושר משמיעם ב^חו• לשתק ל־זמון‬
‫מעלה ברון בני אזרחיו‪:‬‬
‫‪-‬ורז‬
‫ךךכ;י‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪: v‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫וחובי תרז סןד^ח למקרח איריכש‪.‬‬
‫חמשיגב ומכותר בכותרי כ ח י י ש ‪.‬‬
‫פאר‪.‬מלכים תהלדה לברורים‪ .‬מפחד*‪.‬‬
‫יחילו• איתנים וצורים‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫• ׳יישמדו‪ /‬נ מ פ י ם בחברות מעט מלןיעו‪ .‬כפחד‬
‫ויראה להעריצו ולהקדישו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫< •; ‪T‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪ :‬־־ ‪:‬ו­‬
‫—‬
‫אחי‬
‫הוא ל׳ ע ט י ר וסביב כ מ ו ותאר מ כ י ל ) י ה ו ש ע ט ״ ו ט ׳ ( או םהיא צ' י פ ר ‪ .‬ב ע ט ר ת ז‪/,-‬‬
‫שעורו בעטרת גאית ופתר יתפאר ג‪ 1‬נ ו ר א ‪ /‬ו א מ י‬
‫ז ע ש‬
‫"‬
‫ה‬
‫ה י י‬
‫כירא י י ' ׳‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ש ש מ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ג‬
‫^י ^'‬
‫ע ר ב‬
‫ת‬
‫לי‬
‫ש ע י‬
‫ו ז כ ר ז‬
‫'‬
‫כ‬
‫י‬
‫'‬
‫כ ז ‪/‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫‪/‬‬
‫כ ע כ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫ין ל‬
‫ל‬
‫ש מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ת ג‬
‫ר‬
‫׳ל ׳‬
‫י‬
‫^י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ן יל י‪1‬‬
‫ת‬
‫^‬
‫זכ‬
‫י‬
‫ש‬
‫״‬
‫הה‬
‫' ל‪ 1‬אית לכש'‬
‫מ‬
‫עזו!‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ל ל ל ל לי י ל‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ש‬
‫)‬
‫י ש ע י‬
‫ס פ ד‬
‫' כיו ת ׳ (‬
‫‪,‬‬
‫ואשרי ע נ ד י ו ‪ ,‬נ נ י מ ע ל ה ‪ .‬שמעיאצהשר‪ ,‬המלאך הממינה להשמיע ת פ ל ת ישלל‪*4‬‬
‫משמיעם בכקו‪ ,‬מכריז להם למלאכים ככתו לשתק איתם ע ל שיגמרו ישראל נ י י ת ס‬
‫כ ד כ ת י ב ברון יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני ‪12‬הים ) א י י ל״יז ז ׳ ( ואמרו עליו נמס׳ ח י צ י ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ד ף צ״א ב׳ א י ן המלאכים אומרין שירה למעלה ע ד שאמרו ישראל למטה‪ .‬בני א ז ר ק ו‬
‫בני אברהם המכונה איתן האזרתי‪ .‬דרכי זתוני‪ ,‬כ ן ד ר כ י והיא חוב עלי לתת ק ד ו ש ‪( ,‬‬
‫יי ל ה ק ל ה המקרה אדרים‪ ,‬ל ' ה מ ק ר ה במים עלייתיי ) ת ה ל י ם ק ״ ד ג ' ( ‪ .‬ל ב ר ו ר י ס‬
‫י‬
‫לנבחרים ותשיכים‪ .‬מפקדויתילואיתניםוצירים‪ ,‬כעניןראוך׳קילוהרים )חבקיק ג ׳ ד(‬
‫‪,‬‬
‫וכענין חמתו נתכה כאש והצורים נתצו מ מ נ ו ) נ ק ו ם א׳ ז ׳ ( ‪ .‬ישמרו נ כ ס פ י ם ו כ ו ׳‬
‫טעמו ישר‪ 12‬הנכספים לחצרות נהיכ שהוא מקדש מעט ישערו להעריצו ולהקדישו‬
‫‪&1‬ף'‬
‫ז‬
‫של שבועות‬
‫קו־יזאךור ^ ת י •חביות מזכירים שם קרשו•‬
‫?־היוחע לבל בי סבם זרע קחשו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪* .‬ההיוית י ש ל ח וכרבים יפארו ושידפיס ירינו ואראלים‬
‫יברכו פני כל חיה ואופן וכרוב לעמת שרפים לעמתם‬
‫בתך כבוד־יי ממקומו‪:‬‬
‫משבחים ואומרים•‬
‫לאל ברוך נעימותןתנו‪ .‬למלך‪^.‬ח;וק;ם זמירותיאמת‬
‫ותשבחות ישמיעו• כי הוא לבדו פועלי נםרות עשה‬
‫חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא‬
‫;‬
‫‪:‬־־‬
‫־ן־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫••ן‬
‫‪T‬‬
‫; ‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫}‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫יפואיות נורא חהלות אדון חנ?לאות המחדש ןיטוב‪1‬‬
‫?כל־יום ותמיד מעשח בראשית• כאמור לעשיח‬
‫איורים גדלים כי לעולם ח?‪1‬דו‪ :‬אור חךישעל־ציון תאיר‬
‫ונזכה כלנו מהרה לאורו ״ ברוך אתה יי יוצר המאורות;‬
‫אהבה רבה אהבתנו יי אלהינוחמלה גדולה ויתרה‬
‫‪ :‬־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪T :‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫חמלת עלינו אבינו מלכנו• בעבור אבותינו שבטחו בך‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫״ ן‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫‪- :‬‬
‫• י !‬
‫‪I‬‬
‫;‬
‫‪V:‬‬
‫‪T‬‬
‫ותלמדם חקי חיים כן תחננו ותלמדנו‪ :‬אבינו והאב‬
‫‪:-‬־;•׳‬
‫\‬
‫"‪I‬‬
‫~ •‬
‫״ ‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫; ‪• T‬ין‬
‫־ ‪:‬״ ן‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬ן‬
‫‪T‬‬
‫וזר חמן מןרחםךחם ^לעו ותן כלבנולהבין ולהשכיל‬
‫;‬
‫ל^מעללמ‪1‬ול^מד‪0‬םר ;לעשות ולקים את־כל־דברי‬
‫‪:‬‬
‫תלמוד תורתך ניאןעה‪ :‬והאר עינינו כתורתך ןךבק‬
‫ל‪3‬נו ןמאויתיף יחד לבבנו לאהבה וליראה ‪#‬מך ןלא־‬
‫‪:‬‬
‫נבוש לעולם יןןד‪ :‬כייכשם לןל^ךהגחלוהנוךאבטךןנו‬
‫בגילה‬
‫יראה‪.‬‬
‫ישראל‬
‫אתר שתי ת י מ ת‬
‫‪,‬‬
‫לפני הקג״ה ייתר ממלאכי השרת‪ ,‬שישראל‬
‫שת• ת י מ ת שנאמר שמע‬
‫'איור‬
‫ז כ י ‪ /‬כ ל א י שם נ מ ס כ ת‬
‫ישראל־ ה׳‬
‫ח‬
‫<לין ל ף צ״א‬
‫ב'‬
‫מזכירים את‬
‫השם אתר‬
‫וגי׳ והמלאכים א ץ‬
‫)י כיבית כדכתיכ קדוש קדוש קדוש ה׳ נב‪£‬ימ‪.‬‬
‫מזכירי{ אוי‪11‬‬
‫יזבינין‬
‫אלא‬
‫‪.‬אופן ליום ראשון‬
‫‪7‬‬
‫גגןלח וגש?ןחה בישועתך‪! :‬הביאנו לשלום מאךבע‬
‫??פות הארץ והוליכנו קוללמיות לארצנו‪ :‬כי אל פועל‬
‫)ישועות אתה ובנו• בחרת מכל־עם ולשון וקר?תני ל ש מ ך‬
‫הגדול סלהבאמת• להודותלךולןחךףכאהבה‪ :‬ברוך‬
‫אתה י} הבוחר בעמו ישך^ ?אהבה‪ :‬יחיל אי»ר \ םלך נאמן‪.‬‬
‫דכיים ו׳ ל ‪/‬‬
‫_ן‬
‫‪,‬‬
‫‪#‬‬
‫‪.‬‬
‫שמין ישראל יהוד‪ .‬אלוזינו• יה! ה י אחד••‬
‫^ נלתי נירוך שם ?בור מלכותו לעולםועד‪:‬‬
‫ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובבל־נסישך ובכל­­‬
‫מאדך‪ :‬ןחיוהךברים האלה ^‪#‬ר אנכי ‪ p p‬דרום ע ל י‬
‫‪,‬‬
‫׳^בבך‪ ' o r p f j :‬ל ב נ י ך ןךבךה‪J?3‬‬
‫‪D‬‬
‫י ל * ן ‪%‬‬
‫‪?piN‬‬
‫ו־בלקתך בדרך וקשלבך ובקומך‪ :‬וכןשךתם‬
‫‪1‬‬
‫עלץדך ןדדו לטיטפית בין‪.‬עיניך‪ :‬ו?ךזבתם עד־״‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫נמזזוח ביתך וכשצריך‪:‬‬
‫?י? והיהאם־שמעת'שמעו אל־מצותי אישר אנכי מצוד‪-‬‬
‫י‬
‫אתכם היום לאהבה את־יהוהאלהיכם ולעבדו ככל­‬
‫י‪: •.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪cv‬‬
‫‪A-‬‬
‫; ‪ r‬־ ‪T‬‬
‫‪ :‬זי‬
‫‪v‬‬
‫‪v1:‬‬
‫־•‬
‫‪:T:‬‬
‫‪v‬‬
‫לבבכם ובכל־נפשכם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורת‬
‫ג ״ ; ‪wv‬‬
‫;‪T‬‬
‫~ יי ; ׳‪.‬יו ‪.‬‬
‫ומלקוש ןאס?ת‬
‫‪IT:‬־־ •‪ . $‬־־ו‬
‫מנך‪.‬ותירשך‬
‫•ג‬
‫‪ 'jv‬י‬
‫; * ‪.‬י‬
‫ן^הרך‪ :‬ונתתי^שיכ‬
‫^ ^ ‪ ,‬ע ת ‪ :‬השהךולכםפףפ^‬
‫לבבכם וסךתם ועבךתםאל^ים אחרים ןה'שתד<יר‪1‬ס‬
‫^כםו^צראת־השמיםולא;יהי‬
‫להם‪ :‬וחרה‬
‫ה‬
‫מטר והאדמה לא תתן את־יבולה ואבדתם מהרה מעלי‬
‫‪T‬‬
‫‪T. T~:JT:‬‬
‫‪J‬‬
‫• "‪V U‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫הארץ הטיבה אשר יהיה נתן לכם‪ :‬ושמתם את־דברי‬
‫‪VJTT‬‬
‫״‬
‫) ‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬׳‪re-‬‬
‫‪WT :‬‬
‫׳‪ \r‬זי•־•‬
‫• ־‬
‫י‬
‫‪v :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪j-T‬‬
‫אלה על‪-‬ל‪3‬י‪3‬ם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על^‬
‫ירכם והיו לטוטפת כין עיניכם‪ :‬ולמדתם אתם את״‬
‫ח‬
‫של שבועות‬
‫?ניכם לדבר בם ?‪#‬מ!ןז ?בירזך ו?ל?ויזןז בדדןד‬
‫ן?רש?ב^ ר־‪3‬קומף‪ :‬ו‪3‬ת‪5‬תם‪.‬על־?זזרן‪1‬ת ^יפד ???‪.‬יז ף‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫למען ירבו ימיכם וימי בניכס^על ןקאך^ה א‪#‬ר נ<?בע‬
‫לחות לאב־תיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬
‫•‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫נ‬
‫״‬
‫••־ ‪I‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪:‬׳\‪t‬‬
‫" ‪4‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‪ 1‬י‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪V|T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪%‬ן? ויאמר ןה^האל־משה לאמיר‪ :‬ךבראל״מג י‪.‬ש'ראל‬
‫י‬
‫ואמךת^לסםו;גש‪/‬להם ציצת‪.‬על־כנ^יבגך‪:‬הם^רתם‬
‫ונתנו על־ציצת הכנף פתיל ת?לת‪ :‬והיה לכם לציצת‬
‫וראיתם אתו מכרתם את־כל־מ^יתןהוה הןשיתם אתם‬
‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניצם אשר־אתם‬
‫זנים אחריהם‪ :‬למען תזכרו‪.‬ועשיתם ארדכל־מצותי‬
‫והייתם קדשים לאלהילם‪ :‬אנייהוה אלהיכם אשר‬
‫• ן ‪• :‬‬
‫'‪J'.‬‬
‫־‪C‬‬
‫‪|:‬‬
‫‪"I‬‬
‫״‬
‫‪IV‬‬
‫‪:‬־•‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪" I V :‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫הוצאתי אר‪1‬כם מארץ מ^רים להיות לכם לאלהיםאני‬
‫יחוה אלהיכם;‬
‫יש לצרף אלהיכם לאמת‪ ,‬אכן יתן דוס מעט שלא ינזלע האי‪.‬‬
‫~ • אמת‪.‬רצ־יכ ונכון‬
‫‪M‬‬
‫‪w‬‬
‫וקים וישר ונאמן‬
‫;־|‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫;‪T T‬‬
‫‪v: v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫עלח דזךבר‬
‫הזה* ר פ‬
‫וטיוב‬
‫אבותינו‬
‫ועלינו על בנינו ועל‬
‫‪T:‬‬
‫‪|'• T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪-'.‬‬
‫ד־ורו‪0‬ינו ןעד־ כ י‬
‫‪1‬‬
‫‪•» y : V‬‬
‫;!בריף‪:‬‬
‫ואהוב וחביב ונחמד ונעים וגיורא ואדיר‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫ן ; י ן ו‬
‫‪• » J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪•TJ‬‬
‫•‬
‫‪•*I‬‬
‫ומתל‪,‬ן ומקפל וטיוב ו;‪$‬זז' הדבר היה‬
‫;גלינו לעיולס ועד‪ :‬אמית אלהי עולם‬
‫מלכנו צור יעקיב מגן ישענו‪ :‬לדיור ודיור‬
‫הוא לףם ושמיוקיםוכסאיונכיוןוטלכותיו‬
‫ואמונתו לעד קימת‪ :‬ודבריוחיים והימים‬
‫‪1‬‬
‫ד־וחת זרע י‪^.‬ראל‬
‫‪T‬‬
‫^\ אכ!ת ויציב ןנכיון ור!;ם וישר ו‪0‬ןמן‬
‫‪•c:‬‬
‫‪TJY‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬י'‪'.".‬‬
‫‪ T‬־‬
‫ן‬
‫ז ן‬
‫ד•‬
‫‪ " I‬י י •‬
‫נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים‬
‫»‬
‫•‬
‫;‬
‫‪v‬‬
‫» ~‪1‬ן‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬על אבותינו ואלינו על בנינוןעל ריור‪5‬זינו‬
‫ועל ?ל דוריות זרע לשךאלעכליו‬
‫‪:‬‬
‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם ועד חיק ולא‬
‫נעבור•‬
‫^ ה י א ב ו ת י ט לעולם‬
‫זולת ליום ראשון‬
‫‪8‬‬
‫ועד‪ :‬אתההוא מלכנו מלך אבותינו אתה • למען עמלד‬
‫‪.-‬‬
‫‪T1v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪»v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪TIT‬‬
‫״ו‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪ -‬ו ־ ‪1‬‬
‫\‬
‫‪1‬‬
‫מהר לגאלנוכאשר גאלת את אבותינו‪ :‬אמת מעולם‬
‫‪: — •••T:T:‬־ ‪V‬‬
‫— ••‬
‫‪ :‬״ ו‬
‫‪V T: l—T‬‬
‫‪;:‬׳;•‬
‫—‬
‫•• *‬
‫שמף הגדול עלינו נקרא?אהבהאיןאלהיםזולתף;‬
‫שם המחבר ש י ז ע ק ב ר יצחק ה ז ק ו א מ ץ חתים בראשי החרוזים א ל א‬
‫בראש כל‬
‫שהקדים‬
‫מסיים על לשין‬
‫מעשרת הדברים‪ ,‬יכל‬
‫חרוז ראשי הנתיבים‬
‫וגי׳ שנמשלי‬
‫הכתיב מעסוק ש ט ע ו מ ו ס ר‬
‫‪,‬‬
‫‪$nP‬‬
‫ס׳ ת‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫אנכי‪ /‬שמעת ןגתא;מו• קבלו מלמדיי‬
‫ולא תאשמו ‪ .‬שמעו מוסר וחכמו‪:‬‬
‫ליא ‪.‬יהיה׳ מקוכם זר לתרעו• ו‪£‬עביוךר‪1‬י‬
‫י י בל תגרעו•' ואל תפרעו‪ :‬י‬
‫שמעת‪,‬‬
‫‪.‬אנכי‬
‫זנתאימי‪ ,‬ל׳ אימה‪/‬‬
‫השמעת‪.‬‬
‫בשמע‬
‫נתחלחלו ונרתעו‬
‫ש‬
‫הדביר כמו שאזיל ב״ס׳ שכת ד ף פיח כ׳ זירא העם יינעז ויעמדו מרחיק מ ה י !‬
‫כרתעין לאחוריהם י״נ מיל וכו‪ /‬ועוד יש לכרש וצתאיימו ל׳ איס ואומה שנעשו ‪,3‬‬
‫לאים עיי קבלת אלהיתי יזהו שסמך אחריי קנלי מצכות׳‪ .‬ולא תאשמו‪ ,‬ולא ת ת‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ן‬
‫ע‬
‫לאמר אשמנו כי קבלני מ ל כ י ת ן דוגמת ולא יאשמו כל החושים כ י ) ת ה ל י ם ליל כ ״ ג י ן‬
‫ו כ ע י‬
‫' י "‬
‫ש‬
‫י‬
‫ז״‬
‫ל•‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫ח כ מ י‬
‫׳ ^ ‪1‬‬
‫שי‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ס י ‪/‬‬
‫ח‬
‫'‬
‫פ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ז ל" ‪ /‬ו ע מ ן‬
‫ג‬
‫שבפיוט הקודם התחיל כל חרוזיו כלשין הכתיב ועתה בנים שמעו לי ואשרי‬
‫‪7‬‬
‫ישמרו‪ ,‬כ ן ב ט י ט הזה קתם כל חרוזיו על לשין הכתיבים שאחריו זהם שמעז ‪p‬‬
‫וחכמונאל ת פ ר ע ו אשרי אדם ‪ ....‬ע ל חכמות בנתה ביתה חלנה עמידיה ש‬
‫שהיא פסוק ראשין שנסי׳ ט ‪ /‬ועתה תיכל לשפוט במישור האין שנשי‬
‫)‬
‫‪V‬‬
‫ע‬
‫המלעיסי‬
‫בסיומי החרוזים האלה והוסיפו תיבת ו ח כ מ י כסייס דניר לא יהי׳ והוא‬
‫בא נחרה הקודם‪ ,‬גם בדביר לא תתמיד תתמי‬
‫כ‬
‫ר‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫חכמית נ ש י ם מ ת ה‬
‫כ‬
‫נ י‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ה‬
‫— נ ש י ם מה בעי ה כ א ? ולשין הכתיב הוא חכמות בנתה ביתה חצנה ע מ ו ד י ה‬
‫שבעה ועליו כנה דביר לא תחמוד יתריז זכל קנינך׳ אלא שנתחלף להם ה כ ל !‬
‫מ ה ע ם הכתוב שם ס י ׳ י״ד זהזא שביש גמור אשר שבשו המדפיסים‪,‬‬
‫איננו‪ .‬לא יהיה מקיכם זר‪,‬‬
‫ז ‪3‬‬
‫י נ כ ל כ״•‬
‫מקיה ישראל היא ה ית׳ כ ד כ ת י נ מקיה ישראל מ י ש י ע ן‬
‫‪,‬‬
‫בעת נ ר ה ) י ר מ י ׳ י״ר ח ׳ ( לזאת אחר צא יהי׳ מקיכם אל זר‪ .‬ו ת ד ע י ‪ ,‬ה פ ן ה׳‬
‫*‪tp‬‬
‫שהוא מושיע כעת צרה‪ .‬זמעכידתי כל תגרעו ואל ת פ י ע י ‪ ,‬כצ״ל כמ״ש כהמיד‪ /‬י מ ע ©‬
‫ואל ת פ ר ע ו אל תנטלו מעבודתי; או שהוא מלשין רזיל הקירא למפרע ו ה ט ע ם שלל{‬
‫תגרעו מעבידתי אף לא ת פ ר ע ו איתה להקדים המאיתר ולאחר המיקדם נ ה פ י ן ה ש ד ר‬
‫אנכי (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫יזיךבין ד י ו ‪ :‬ע ח י ; ע‬
‫ו‪/‬עגען‬
‫—‬
‫ריע‪:£‬טדווו‪ ,‬־ ‪ c n‬נירו ערכעבשען‬
‫ד‪.‬וןיי;ט ו<יי‪:‬עררע;יערו‪ !:1:‬עג >וירר חייך ני‪5‬נ‪ ; 1‬ע ר י י ע ן ; ‪:‬ייד ך‪1‬ה‪$‬י‪:‬חע וזוכר ז ז י י ן ע ן‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫( געט!ט חייער&ערטרויען ניבט ח״ןי פ י ע ״ י ע י ‪0‬‬
‫בעקוו«<»ען!‬
‫ב ע פ ן י י ש ץ ט ח י י ך ו י י ג ע ו דיענלטע‪:‬‬
‫™‬
‫‪ 1 :‬נ ‪ 1‬ע‬
‫י‪,‬‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫"י(‪ -‬ייייךי»יכע‪$‬‬
‫ט ׳‬
‫‪0‬ו«ג«‪:‬טערברחנען!‬
‫י‬
‫* ( ע ר ז ט ע ‪^ :‬עכוןט‪.‬‬
‫*(לו‪/‬ייטען ^עכמט‪.‬‬
‫־‬
‫ל«‬
‫ט‬
‫של שבועות‬
‫לחללי• ותנצל ממכאוב‬
‫לא ת&אי‬
‫ומהלי• אשרי' אדם שמע לי‪:‬‬
‫ושמור את יום• 'ותמצא כפר‬
‫זכור׳‬
‫ופךייום‪-‬לשקחנלךלתתי ייום יום‪:‬‬
‫נאהיוריףבמבטחייןתאריךימים‬
‫כבד‪,‬‬
‫ותודה חי• לשמדמזהיותםתחי‪:‬‬
‫לא ת ר צ ח׳ בנפש מודים •י ויהי חלקף בחיים •‬
‫כי'מצאי מצא חיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫לכם‪.‬‬
‫הטצוה‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫לא תשא עונש ליזללי‪,‬‬
‫שהכשכע לשוא ממלל השם‬
‫כדכתיב‬
‫־ ־‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫לא תשא ע ל י ן עונש של תילול ה‪:‬ם‬
‫ולא תשבעו כשמי‬
‫את‬
‫לשקר ותללת‬
‫‪:‬ס‬
‫א ל ה י ך ) ו י ק ר א יט יכ(‪ .‬ותנצל ממכאוב ומיזלי‪ ,‬כי לא ינקה הי את אשר ישא את שטו‬
‫ל ‪ :‬ו א וכתיב וכאה אל בית הגככ ואל כית הנשבע בשמי לשקר ולכה בתוך ביתו‬
‫וכלתו את‬
‫נאמרו‪.‬‬
‫עציו ואת‬
‫את יום‪,‬‬
‫זכור ושמור‪,‬‬
‫אבניו )זכרי׳ ה ד(‪.‬‬
‫היום מיותל הוא שכת‪,‬‬
‫אלמלא משמרין ישראל שתישכתות מיל הן‬
‫שניהם בדבור אתל‬
‫ואמרו רו״ל כמס ""שכת ל ן קי״ת‬
‫‪,‬‬
‫כ ג א ל י ן שנאמר כה אמר ה׳ לסריסים‬
‫אשר ישמרו את שכתותי וגו׳ וכתיכ כתליה והכיאותס אל הר קלשי )ישעי׳ נו ז (‬
‫וזה טעם תמצא כשר ושליום‪ ,‬לשקול על ללתותי יום יום‪.‬‬
‫בטתוכך כי שאס יגיע לך היןק מככולס אמלא‬
‫יאריכון ימיך‪.‬‬
‫למען‬
‫לשמור וכו׳ שתזכה‬
‫כי‬
‫ותהיה‬
‫ושלם‪,‬‬
‫לשמור מזוזת כתתי ולעמל‬
‫תלקך בתיים‪,‬‬
‫ולא ליהוי להו‬
‫מוצאי‬
‫כי‬
‫כנין‬
‫תי‪,‬‬
‫כלכתיכ‬
‫והוא ככגל ולמען ייטכ לך‪.‬‬
‫אנשי למים ומרמה‬
‫כריא‬
‫לך‪.‬‬
‫כמכטתי‪/‬‬
‫ותאריך ימים‪,‬‬
‫כשוטך‬
‫לא יתצו‬
‫עבולתי‪.‬‬
‫ויהי‬
‫ימיהם )תהליס כה כל(‬
‫משתכת‬
‫ותכמתס‬
‫לבכן כלאיתא כמסכת סנהדרין דף ה״ו כי‪ ,‬וזה‬
‫מצא חיים‪,‬‬
‫ואכשל‬
‫שהרצון‬
‫בחיים‬
‫כחיי‬
‫העוצם הבא‬
‫טעם‬
‫וכלאיתא‬
‫בדברים רבה סוף ק״צ ע״ג שוכן לס האלם כאלם למו ישפך אמר ר ׳ לוי והרי‬
‫‪8‬‬
‫(‬
‫‪ c n l‬דיר ניכט דירו ענט‪1‬וייד‪!.‬נ*‬
‫ניבט טדעםפע‬
‫‪ wn‬נח‪<1‬ענג לו ט ו ז י ע ן ‪ ,!ynnnp‬דיו«יט דיך‬
‫‪ wnm-p‬י ו ו נ י קוויו!‪ .‬היין דענ} טרדענןחהן‪ ,‬דער •ויר פ ח ^ ט ‪.‬‬
‫* ( ע ר ח י נ נ ע ר ע ד י ך ר ע ן יוהעטחגג יוונד נינ) חיהן וורוד־‪ ?.‬ידן י ו ‪ 5‬ט ! רוזן‬
‫שינדעןט ‪* nn‬ענען‪/‬נ* חונד ה י י ן ‪,‬‬
‫**יינעפפחרטען ‪ 13‬כעווצען טיו^טיןגןיך‪.‬‬
‫*( ‪5‬ערעהרע דיינע ערליי^ער‪ ,‬דיון ] ע מ ט דוח — כיירו •ויינער טרייע ‪-‬־ ז י י ^ ע ‪,‬‬
‫חוכר כ!ייבןט געלונד‪ ,‬לו ווחרטען ריח פשחרטען איינער טהחרע‪.‬‬
‫• ( ‪ 1‬ו ח ר ד ע ק י י נ ע ן ע ב ע נ י י ג ע זעעזע‪ ,‬דחו הח‪ •1‬דוח חנםפרוך יוויןי זעכען‪.‬‬
‫וועד •»יך ע ר ר י י כ ט ‪ ,‬ערריי‪3‬ט עוויגעו ן ע ב ע ן ‪.‬‬
‫*(דריטטען‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪3‬‬
‫(‪5‬יערטעז‪/‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫'(פינפטע‪,:‬‬
‫‪C‬‬
‫;‬
‫• ( ז ע כ ז ט ע נ *עבןןט‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫זולת ליום ראשון‬
‫>‬
‫<‬
‫לאתגאף‪,‬ךע‪5‬ף כןייוני• כךחייןה יע‪5‬כע‬
‫עךגי• דפקךציון* מי\‪:‬‬
‫ליא תעיב׳ יגיע אישילאישו• כיעמאלדיק‬
‫יחישו• ןהי^י הטם נפשו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r i‬‬
‫כל קןע^אי אהבו מות‪' :‬‬
‫לא תחמד‪ ,‬חפצים הךביתה• תעוךה ק‪#‬ד‬
‫אהבתה‬
‫כמה כני אדם שהרגו ומתו על ט ע מ י ה ם ? השיבו אותו מהו כאדם דמו י ש פ ך ‪7‬‬
‫רש^י‬
‫י‬
‫ו ׳ ‪.‬ל' י‬
‫‪•1‬‬
‫ל י*‬
‫ל‬
‫י*‬
‫כשיכיאי בל‬
‫אש )שיר א ו ( ‪ .‬מ י ו נ י ‪ ,‬ל ' כ ו י ומכות אש וכעכין שאמר שלטה ע ל הכואף היתתר•‬
‫איש אש ב ז י ק ו וכגדיו לא תשופנה אם יהלך איש על הגמלים ורגליו ל א ת כ ו י כ ה‬
‫^ י ' ל וקרע לו מ ל ו ^ {‬
‫הכא אל אשת רעהו וגי' ) ‪ -‬ל י י " ‪ < 0‬י י ׳ ל‬
‫גירמי׳ כ ב י ד ( ( וכי׳ של ואורגים תורי )י‪:‬עי׳ יט ט ( ודומיהם‪ .‬מימיקה י ‪ :‬י «‬
‫גידכי‪ ,‬שנוטל שבר כאילו עשה כיצוה ג ס עושין לא כס כדאי׳ כקידושין ד ף ‪*5‬״‬
‫ב׳ וזהו ויפק רצון מה׳‪ .‬לא תגכוכ יגיע איש לאישו‪ ,‬לא תגככ יגיע של ׳‪2?..‬‬
‫איש אשר ראוי לאישו לנעלו להיותו הוא האיש אשר יגע כקניכו‪ ,‬יאע״פ ‪C - j‬‬
‫כי גכיד‪1‬‬
‫לל ל‬
‫לל י ^‬
‫ל‬
‫הזה אגונכ נפשות הוא קאי‪ ,‬היינו כ פ ר‬
‫ג ס המכס כן גכירול יישד רתק זמה ותמה‪ ,‬ומאזני מרמה‪ ,‬כבגד לא ת נ א ף ‪f l ,‬‬
‫ד ס‬
‫כ כ י‬
‫ב ו‬
‫ע ת י י‬
‫‪:‬‬
‫א י ת ה‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ט‬
‫ו‬
‫‪Z‬‬
‫‪V‬‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬כ‬
‫‪:‬‬
‫ש‬
‫ע א‬
‫יזגכוכ״‬
‫כ‬
‫י ע‬
‫‪-‬לי‪/‬‬
‫ג י ע‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ת כ י‬
‫יי• ל י ק‬
‫כ ו י ו כ י ה ו‬
‫ב כ‬
‫כ‬
‫ר ו י ש ו‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫כ ו‬
‫י ליייו‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ט י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫;‬
‫ג‬
‫י‬
‫כ י הגו‬
‫נ י לא יקום כידו ואפילו מה שיש לו ככר כהיתר גם הוא יאכד ממנו‬
‫כדכתיב ונאה אל כית הגככ ואל כית הכשכע כשמי לשקר‬
‫ואת אככיו )זכרי׳ ה ד ( וזהו ח ו ט א י תומס נפשו‪,‬‬
‫ו כ ל י ז י את‬
‫ף‪!-‬‬
‫שהוא מימש גם את‬
‫לנפשו‪ .‬מלשני יירש צלמות‪ ,‬שנאמר מלשני כשתר רעהו אותו אצמית‬
‫ק א ה ( והמעיד שקר ככלל מלשין‪ .‬חפצים הרכיתה‪ ,‬ככר הרכית‬
‫‪5‬‬
‫‪! X‬‬
‫אשד‬
‫)תהלים‬
‫לןחפציםיויי*‬
‫תחמוד יותר כי אין לדכר סוף כי החומד לא ישבע לעולם‪ .‬תעודה קשר אהכתה‬
‫י ( ‪ 8‬י ה ר ע קיין תונליבטי* ]טבען‪ ,‬ענ יוי‪:‬ט פער‪5‬עד‪.‬רעכד ‪5‬ייע<־ ‪ I‬דע! ע נ ט ה ת ן ^ ‪,‬‬
‫‪ pnijt‬נןןהרט ד ע ר וווז;‪:‬ע;ע‪ ,0»:‬יויהנן געדייהטייח גוןטטןיצע ל י מ י י ע י ע נ ה י י ט‬
‫•( ב ע ^ נ ט י ג ע דיך ר ע ‪; :‬עזוערכ‪ :‬ו ד י נ ע ‪ :‬יונרערן ני‪5‬ט; י‪«)1‬ווז‪:‬גט קייו י י י חייכעג‬
‫‪6‬רע«רען ‪6‬ןיי‪]0‬גערייהעז‪.‬וועי ווידערויטטןין החנדעןט‪& ,‬ע<־ןעטלט ן י ך ‪ :‬ע ן ן‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫* ( ל י י ^ ע ניגט ד ע ע ר ע נ ט ע לוווידער; ‪5‬עיןיי«רער צחהרען ל י י ה ן ! ן ע ה י נ ‪' 0‬‬
‫ב‬
‫ך ע ן ו י ך ‪»1‬יעען היום לוליעהען‪ ,‬גינד ‪5‬ריינדע‬
‫יעג־טתיעז‪.‬‬
‫• ( ן י ן ט ע ר ע ניכט חונערןמטטזיךנחך טיןטלע! ו דיזנ ‪4‬חטטןיכע ^ ע ‪ :‬י ג ט ן‬
‫‪1‬‬
‫ד‪1‬‬
‫'(*יעכענשעו‪,‬‬
‫•(יו‪2‬טעז‪,‬‬
‫*;(נימטע‪/‬‬
‫״ |‬
‫( לעח‪:‬טע‪^:‬עכ»ט‪.‬‬
‫ר‬
‫‪ :‬י י ת‬
‫י‬
‫של שמעות‬
‫אהבתה• חכמות מ ת ה ביתה‪:‬‬
‫קניניף שמגה • ןגןרסאדטמגה •‬
‫״! ן כ ל‬
‫ח?בה עמוך^עבןגה‪:‬‬
‫חזק ואמץבנזךה‪-‬ייבדאת צוךף‬
‫לההאןךה• והוא‪:‬חיה לףלעזךה‪:‬‬
‫ןןןרת אבותינו אתה הוא ‪9‬עולם מגן ו»‪1‬עדע לבניהם‬
‫אחריהם בכל־דורודור‪ :‬ברום עולם מושבך ומשפטיך‬
‫וצךכןתף‪.‬עדאפםיאךץ‪ :‬אשךיאיש^ישמע למןזותיף‬
‫ותודתך וךבךךישים_על לבו‪ :‬אמת אתה הוא אדין לעמך‬
‫ומלך נבור לריב ריבם‪ :‬אמת אתה הוא ךאשון ןאתה‬
‫הוא‬
‫אבל אהבת התורה והתעודה היא תקשר על לכך מעיד כדכתיכ צור תעודה‬
‫התום תורה כנטולי )ישעיה ת טו(‪ ,‬וצור ל׳ קשירה הוא כמבואר עליז‬
‫נפרוש רש״י ז״ל‪ .‬חכמות כנתה כיתה‪ ,‬תכטות התורה היא כנתה כיתה‪/‬‬
‫לכן היא עקרית — כמכואר עליו כפי׳ רש״י ז״ל וכמש׳ הנהלרין דף ל״ת‬
‫א׳‪ .‬וככר כתבתי לעיל‪ ,‬כי הגורסים‪ :‬הכמות נשים כנתה כימה‬
‫כשתכשו ונתכלכלו‪ .‬כל קכינן שגעה‪ ,‬טעמו על כל הקטנים אשר לך‬
‫לשבעה יקר מאוד טכעה של תורה אשר תצבה עמוליה שבעה‪ ,‬וכט״ר שבעם‬
‫ספרים לתורה‪ ,‬כדאי׳ כמס׳ שכת דף קי״ו א׳; או שר״ל יקר מאד טכעה‬
‫מתצכה‪ ,‬כי כתצבה משבעה רקיעים ונתנה לכבי אדם‪ ,‬וכן איתא כמדרש‬
‫משלי סימן ט ‪ .‬כיראת צורך‪ ,‬ביראת ה ‪ /‬שהוא צור שלך‪ ,‬תתאןי‪/‬‬
‫והוא יהיה לך לעזרה‪.‬‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫ד<רווייו כוו‪:‬דרע<־ןיעכט‪ .‬ריוו»ויי;ד‪.‬ייט}!!)יין פח^עגרעט יויהרען‬
‫‪1‬‬
‫[‪.VZHVU‬‬
‫וכל‪ viin .‬דיינע גיטער וינד נור חירריט‪ ,‬גיח וו?)יין וויןט ‪5‬תן ווייט הרןהערער‬
‫נ‬
‫י 'י»‬
‫‪ ,‬ט‬
‫‪ :‬י ח‬
‫י'‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י ״ ) ד ע ב ע ן ח ו נ ע ר ט י ט ט ע י ן י נ ע ן פ‪£‬יין!‪1‬ן‪ *.‬ר‪.‬ןק דירו טטרו‪:‬ר‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫היופט רוו‪:‬ד בעהחרי־ןיך יזין וויהרעכן י ך י י ‪ :‬ע ‪ ,‬ריגטע דיך «יט‬
‫^חטטע‪]5:‬ינט ;‬
‫דחן ןוירר ע ר ‪ ,‬דיין ט ח פ ‪ £‬ע ר ‪ ,‬ר י ר לו הי‪5‬פע *יין‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫(רער‬
‫‪* irwunpimB‬ןיקןיך ^חכען‪.‬‬
‫י( דירו;׳עכען ‪£‬רייען קי‪::‬טע ד ע ר יוןטען ‪1‬ינד‬
‫ווענמ‬
‫ודגט‬
‫ר ע ר טע‪4‬ופע‪ 1‬דער‬
‫וויי‪:‬ד‪.‬ייט; בוד ‪:‬יו!‬
‫בעקח״ט‪.‬‬
‫קי»|‬
‫לדזזן‬
‫שהרית ליום ראשון‬
‫•!‬
‫הוא אב!רון ומבלעדיך אין לנו מלך גו^ ומ‪1‬עלןנ‪:‬ממאר‪:‬מ‬
‫גאלתנו יי אלהינו ומבית‪.‬קברים פךיתנו‪ :‬כל ?כורידןס‬
‫הרגת ובכורך גאלת ךם־סוףבקעתוזדים טמגתויךיריס‬
‫העברת רכסו מים צריהם אחד מסם לא נותר‪ :‬על־זאת‬
‫‪?#‬חו אהובים וריממואל ונוזנויךיךים זמירות בירורו‬
‫ותשבחוית ?רםת והודאות למלך ^ חיוקים‪ :‬ךם וגישיא‬
‫גדול ונורא משסיל גאים ומגביה שסליםמיוציא אסיריס‬
‫ופ‪1‬ךה‪/.‬ןנוים ועוזך דלים ועונה לעמ‪ 1‬מנת שמגבש‬
‫אליו‪ :‬החלות לאל עליון ברוך הוא ו?*ברך‪ .‬מ‪#‬ה ו ? נ י‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬ישראלי לך‪.‬ענו ^ירה ןי^^חה רבה ואשרו כלם •‬
‫*מי־במכה באלם יהןה מי כמכה' נאדר‬
‫^ ל ח עשה פלא‪ :‬ישירה סל‪#‬ה‬
‫עבחו גאולים לשמף על‪-‬עןפת ודם יחד כ^ם‬
‫הודו• והמליכו• ןאמח• ןקוה!‪:‬ישלך לעלם קןד‪:‬‬
‫צור ןקןךאל קומה בעזרת‪:‬ע{ראל וסד‬
‫כנאמףןהוךהףשראל• נגאלגרלי צבאות עןען‬
‫קהש!שלאל•( ברוך אתה יי גאל‪:‬שראל‪:‬‬
‫ה‬
‫‪:‬ז‬
‫אדני ‪ TBtp‬ת&תח ופי עיר תהלתף‪:‬‬
‫ברוך אתה יי אלהינו ו^הי אבותינו אלהי אביהם‬
‫אלהי ?צחק ואלהי‪:‬עקיב האל הגדול הגביר והנורא א ל‬
‫עליון גומל ןחסךים טובים וקנה הכיל וזוכר חסרי אבית‬
‫ומביא גואל להגי;ניחם למען ‪#‬מו ‪g‬אהבה‪ .‬מלךעויזד‬
‫ומודיע ומגן‪ .‬ירוך אתה‪;.‬י מגן אקרהם‪:‬‬
‫יא‬
‫של שבועות‬
‫אתה גב‪1‬ר לעולם אד;י מחיה מתיםאתה ךבלהושיע‪.‬‬
‫מפלפל חיים בחסד מחיה מתים ברוזמים רבים ם מ ך‬
‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומק‪.‬ים אמונת‪1‬‬
‫לי שני‪,‬עפר מי כמוך בעל גבורות ומי ףמה לך מלך‬
‫^להחיותמתים•‬
‫ברוך אתה » מחיה המתים י אתה קדו‪ #‬ושמך ך דוש‬
‫^ ך סלדרברוךאתה » ‪ W‬הקמש‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫אתה בחרתנו מכל העטים • אהבת איותנו ורצית בנו‪.‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪I -‬‬
‫"‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪I T‬‬
‫'‪•I‬‬
‫‪I T‬‬
‫ורוממתנומכלהלשונות‪.‬וקרשתנובמצותיךיוקרבתנר‬
‫‪I T‬‬
‫‪—:‬‬
‫‪:‬‬
‫")‪-J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪I V‬‬
‫‪I‬‬
‫מלכנו לעבו־דתך• ושמך הגדול והלןדוש^לינוקראת‪:‬‬
‫ותתךלנו יי אלהינו באהבה מוגדים לש^חהחגים‬
‫וזמנים לששון‪ .‬את יום חג הש?עות הזה• זמן מתן‬
‫תורתנו• מקראקדשזכרליציאתימצרים‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‪ .‬יעלה ויביא ויגיע ויראה וירצה‬
‫י^מע ויפקד ויזכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו•‬
‫וזכרון ?ןשיח בן דוד עברך‪ .‬וזכרוין ירושלים עיר פןךשך•‬
‫הכרון כל ע‪9‬ך‪3‬ית יש־ראל לפגיך‪ .‬לפלטה ? טובה‬
‫^חן ולחסד ולרחמים לחיים ולש‪9‬וםביוםחגה^בע‪1‬ת‬
‫הוה‪.‬זכךני יי ארזינו בו לט־בה ופקדנו בו לברכה והוישי״ענו‬
‫ב‪ 1‬לחיים‪ .‬ובךביריעועה וורחמים חוס ווחננו•ןרחםןנלינו־‬
‫והושיענו ״ כי אליףעינינו • כי ‪ k‬מלך חנון ורחום אתה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ןהשיאני;י ולקינו את ברכת סועךיך לחיים ולעליום‬
‫ל^קחה ור^ש^ון כ א ע ר רצירז ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫קךענו ?טצוןתיף‪.‬ותן חלקנו ?תיוךתך ע‪$‬ויעמ מטובןז‬
‫שחרית ליום ראשון‬
‫״‬
‫ןשימחנו ביישמנתךןטהר לבנו לקנךך באמתןהנהילנו לי‬
‫^הינו בשמחה ובששון מועדי ל‪1‬שך•‪.‬וישימהו בף‪.‬ישך^‬
‫מקךשישמף‪ .‬ברוך אתה‪.‬יינמלןךשישךאל ןהןמניכש‪:‬‬
‫רצה יי אלהינו בעמך‪.‬ישראל ובתפלתם• והשב‬
‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישיר^ ותפלתם באהבה‬
‫ותקבל ברצון ותהי לרצון המיד עםךת ישךאלעמןד‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ותחךנה עינעו ?שו?ך לציון ןיךחמים• ?חך אתה יי‬
‫המחזיר שכינתו לציון‪:‬‬
‫‪T • :‬‬
‫־ ‪:-‬־•‬
‫‪•:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬־‬
‫•־•‬
‫מזדים ד ר נ נ ן ‪.‬‬
‫י‬
‫««־••‬
‫׳‬
‫י‬
‫־ ־ היא‬
‫?שריוציני יוצר כ י א ש ת ‪ 3‬י נ ‪;1‬לת‬
‫ףויאמ^קף מיול יהל‪1‬י‪1‬ש‬
‫לע^םמןד צוד ניןני‬
‫ישןןנו• אתה הוא לדור ודור'‪.‬על עהחליעי וי!‪?:‬מני ‪ 15‬אחיינו‬
‫ותזמנויתןזםוףנלי^נילחך^‬
‫נודהלדונספר^חי‪.‬‬
‫ע‬
‫מןני‬
‫* ?‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י י‬
‫ם‬
‫ל‬
‫?‪ TO‬י ע ל ^ ד ף ל כ כ ‪ /‬ל ם‬
‫ל‬
‫נשמותינו הנקודות לך ועל מורים לו‪.‬‬
‫כרוך אלהוזיוךא־רמ‪:‬‬
‫^מנוועל'נפלא‪1‬תיךוטובותיך^בכל^‬
‫;ןרב ובקר וצהרלם • הטוב כי ליא״כלו‪.‬ךחמיך והמךח‬
‫ת‬
‫ס‬
‫כי לא״תמו ססךיך מעולם קוינולך‪:‬‬
‫ועל כלםיתבךךךתרומם שמך מלכנו תמיד לעולםמןד‪:‬‬
‫^ךבאמתה^ש^תנד‬
‫ועזךתנוסלהיברוךאתה ן; הטוב שמך ולףבאה להודות‪:‬‬
‫!‬
‫בקצת קהלית עולים הכהנים לדוכן וסדרו ת ״ ג א כשוף המתזור‪.‬‬
‫*עיז א׳ץ אבותינו ברכנו בבך^זז הפולשת בתיורה הכתובה על;ךי טקןח‬
‫‪, -‬ק ' ?!ר מ מ י י ץ מ ז ר ז‪:‬‬
‫_ ^ ה ‪ 3‬ס ו ך ה ‪' W‬אהיז ימיי ‪W‬‬
‫דץששןקף‪ ; :‬א ר • פניו א‪£‬ך ףד‪&: ::$‬א ;י י פניו אלןף ןן‪£‬ם לף שלוס‪:‬‬
‫עס‬
‫‪D‬‬
‫ג‬
‫ד ו‬
‫יב‬
‫של שבועות‬
‫ש!יםישלים טיובה וןךכה חן וחסד ורחמים ^אנו ועל‬
‫‪3‬ל־י&ךאל עמד ברכנו אבינו כלבו כאחד ?אור פניר‪5‬י‬
‫‪T‬‬
‫־־ ‪.‬־‪1‬י‬
‫‪T .‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪T V :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IVT‬‬
‫‪I‬‬
‫באור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת חיים ואהבת חסד‬
‫‪I IV T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T l - T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T:‬‬
‫••|‬
‫‪V:‬‬
‫~ י‬
‫—‬
‫‪:‬־‪:‬־•־־‬
‫‪V IV‬‬
‫וצ דקד‪,‬וברכה ורחמיםוח‪:‬ים ו‪#‬לים וטיב בעינןך לביך‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫את־עמך י^יראל ?כל־עת ו?כל־^ןדז בחלומך•‬
‫ברוך אתה ;;הסברך את‪.‬עמו י^ראל ב‪#‬לים‪:‬‬
‫אל‪1‬זי נציור לשוני מרע ו?‪1‬פתי;!דבר מךן!ה ו ל מ ו ל י נפקזי תר?ס‬
‫ינפ׳&י ב?נפר לכל תהדז פתח לביבת־וךתף ובט‪¥‬י‪£‬יףתךיזף נפשי וכל‬
‫החיועבים^ליך^ה מהרה הפר עצתם וקל?ןל מחש?תס‪, .‬עשה למען‬
‫?‬
‫?‪1‬טך‪,‬עשה למען ןטעף ע?זה למען ^ ז ^ ע ש ה למ?נן תיורקף לטמן‬
‫יחלצון יךדיך ה‪1‬ש;עה ןטינך וןןנןןי‪ :‬יהיולךציון אטךיפיוהנייוןלבי‬
‫לפניף ץ צורי ןנ־ואלי‪ :‬עשה שלום בקרוטיו הוא מנשה שלופ ?גלינו‬
‫ןעלכל‪:‬שראל ואמרי אמן‪ :‬ןהי ךצ־ון ‪£‬פנ;ף יי‪#‬להינוואלדד אב‪1‬תינו‬
‫ןזיבנה ?ית הטקךע בטהרה בימינו ותן חלקנו בתיוךתך‪:‬‬
‫ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות •‬
‫וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות‪:‬‬
‫חזרת התפלה לשליח צבור•‬
‫נל״ אריגי ‪ rpfr‬תפתח ופי‪.‬יגיד תהלתף‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫^"ברוך אתה יי אמדנו וי&־ןי אבותינו ^הי אברהם אליהי‬
‫) ?חק‪^1‬ל״י‪.‬יעקב ה^ הגדול הגבור והניךא אל עליין נ‪51‬ל‬
‫הסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל‬
‫ליבני בניהם למען ‪#‬מי ‪3‬אהבה• מלך עוזר ומיעןיע ומגן•‬
‫מסיד ךןכמים ו?ביגים • ומלמדרעת מבינים • א??זחה‬
‫‪5‬י!ישיר וךננים * להודית ולהלל ‪5‬ני ‪1#‬כן לעונים‪:‬‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫חיו מיעזען קללות א ש כ נ ז ‪ ,‬וח וויו! כדו‪ :‬קהלות פילין וביחס ו א י ט ל י ה ודר‪-,‬‬
‫״‬
‫ק י ו ב י ח א ר ץ מ ט ה ‪6‬ח‪:‬גנוו טעןטי«^עג‪0‬ג‪.0‬‬
‫ווק ער‪:‬טען ט ח ; ר ח !‬
‫‪,‬י‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫יארח חיים מוסר תיכהת • בתתף לניושעיס‬
‫בשעה ונחת•‪.‬געשו עמיד הכם' ותחת‪.‬‬
‫ךבקיף בבואם מתנות לקחת‪ :‬הםעוז עס‬
‫כצאן לנחות ״ ונדבתם בעדר בשבע צמחיות‪.‬‬
‫זכיתם לתורה באהבלהאחות• חדששלי^י‬
‫?צאתכם לרוחות‪ :‬טךם נגליתה בשעיר‬
‫ופארן•‪.‬יךעתםקקיףע^ץושכךף כךאורזף‬
‫ז‬
‫כי‬
‫א ו ר ח חיים וכו‪/‬‬
‫ל‬
‫געשו‪/‬‬
‫׳‬
‫כתגעשו וכרעדו‪.‬‬
‫כ ו ‪ :‬ע י ם‬
‫וגו‪2‬‬
‫משעיר‬
‫כינוי לתודה עשייה ודרך חיים ת ו ב ז ת מ ו ש י ) ט י ל י ו כ י ‪/‬‬
‫ג ‪ :‬ו י ‪ :‬ה‬
‫ו ‪ 0‬ז ת‬
‫כ‬
‫'ל ט‪0‬‬
‫<)‬
‫"‬
‫^‬
‫לי^ל'‬
‫עמודי רום ותיזת‪ ,‬עמודי שמיס ג^רץ‪ ,‬שכא' ה׳ כ צ א י ז ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫י ה ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע ש‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫הי‬
‫‪:‬‬
‫ת‬
‫ת‬
‫י ‪ :‬ע י‬
‫ת ו ‪ :‬ע י‬
‫י‬
‫כצעדך משדה אדום א י ז‬
‫"י‬
‫‪?.‬׳ ה ) י ל‬
‫ה ד׳(‪ .‬וכתיכ משטים השמעת דין א י ( יראה‬
‫ישראל הדבקים כך‪ .‬מתכות לקתת‪ ,‬דכתיכ עלית למרום שנית ‪ :‬ב י‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫‪111‬‬
‫‪/‬מתכות‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ז ה‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫ט‬
‫וישע כצאן עמו וינהגם‬
‫‪T‬‬
‫י ס ע‬
‫כאדם )תהליס ס״ח י״ע( וכמתן תורהמשתעי קיא‪ .‬הכעת‬
‫כעדר‬
‫) ‪C51L‬‬
‫ל‪5‬ז‪ -‬ד‬
‫למי!•״'‬
‫כמדכר )תהליס ע״ת כ״כ(‪.‬‬
‫י‬
‫וכן‬
‫באהכ>‬
‫‪,‬‬
‫‪1J‬‬
‫ש‬
‫כאיד‪-,‬‬
‫להאיזות‪ ,‬להתתכל נאתוה‪ ,‬והוא פעצ כגזר ק א ז ואמות ונםצא לרוכ בדבר•'‬
‫‪,‬‬
‫" לף כ‬
‫^ '‬
‫^‪P.‬׳‬
‫י‬
‫' ׳‬
‫ל ר‬
‫י ‪9‬‬
‫"ל•‬
‫^‬
‫וזרת משעיר למו הופיע טהר פ א ר ן )דכרי׳ ל״ג כי( מאי כעי כשעיר ומאי‬
‫ב פ א ר ן ? אמר ר״י מלמד שהתזיר הקנ״ה לתורה על כל אומה יל‪-‬ין ולא רכלור•‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ג י ר ם‬
‫ס‬
‫כ‬
‫י‬
‫מ ;‬
‫ז‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫צ‬
‫י‬
‫כ ד‬
‫‪: 1‬‬
‫ע‬
‫י ת‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫א ו ר ח ‪ .‬ריח‬
‫; ד ק ק ! ע ן י ; ק י י ט הוו‪:‬ט‬
‫ס‪£‬חדע ר ע ר‬
‫'‬
‫ד‬
‫מ‬
‫*־‬
‫יייך עו״יוה;‬
‫נוננען לור ‪ :‬י ט ט ר צ ק י י ט — חיינע‪5 ):‬ח?קע ^עכי^ט‪ ,‬ד ע ‪ } :‬דוח גחנעט ח ו ‪ :‬ד‬
‫‪4‬עןי‪:‬דע‬
‫עררע‬
‫ויינע‬
‫‪6‬ע‪0‬ע?ן ‪.orpfyj‬‬
‫ערבעבטטן‪,‬‬
‫‪rfinro‬‬
‫דיח ס‪£‬ייןער ר ע ר‬
‫\‪ \\r‬דיינע ח‪:‬ד‪,‬ח‪;:‬ער הערוונקחזוע!‪,‬‬
‫} ע ס ע נ ק ) ד י ח תורה( ל!‬
‫ליעהען‪,‬‬
‫ד\»»ו»ע| ח ו ; ד‬
‫ע*פ‪£‬מ‪:‬גען‪.‬‬
‫‪5‬יהרטע‪:‬ט‬
‫ע‪ 1‬ו‪/‬יח‬
‫דוח‬
‫ןיעטעןט‬
‫העערדען‬
‫‪1‬עהיע;‬
‫*]יקקטעןט ע» רןןן ‪M‬׳‪ U‬דיינער ןיעבע‪05‬ןןען‬
‫נחכדענן ע ן לוד ‪5‬רייהייט הי‪4:‬עלןו;ען‪ .‬לוערוט‬
‫זיונדע‬
‫שעיר‬
‫דע‪0‬ען‬
‫בעסטרח‪£‬ונ}ען ‪;/0‬ד‬
‫חונד ס א ק‬
‫יוונ־‬
‫‪1‬ויו‪5‬טעןט‬
‫כעזחהנ‪/‬י^ען‬
‫דע‬
‫ד‬
‫דחו ן ח ס ט ן י כ ע‬
‫חיין &ח(ק‬
‫וויו!‬
‫ח׳ני‬
‫בע‪,‬‬
‫ווחננע^חז!‬
‫‪ po‬דריטטען ‪pn:nH‬‬
‫ערסיעכוט דוח‬
‫דווועזבלט‬
‫בעקחננט;‬
‫דיינע‬
‫‪/‬‬
‫וויכן‬
‫‪4‬ע‪5‬עט‪3‬ע‪,‬‬
‫‪!0‬ןיי| ד‪/‬ח‬
‫»י׳ח‪:‬‬
‫‪D'tl‬‬
‫מ ‪/‬‬
‫יג‬
‫של שבועות‬
‫כי מאגו לשמרן • לא חשבתם וראית להתירן ‪:‬‬
‫ממךבר נתינה מקום הפקר• נגד י השמע‬
‫לעין כל סיוקר•' םךדים עכנו צחיחד־ז‬
‫להתעקר• ‪.‬עת יבואו• במ^פט להתחקר‪:‬‬
‫פיף לא דבר במסתרים• צדק דובר מגיד‬
‫מישרים* קולות ולפידים וברקים בוערים•‬
‫ראו ותמהו מלכים ושרים‪':‬שלישים כתבת‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪• T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• T :‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ועיין ע ו ד כפרקי דר״א פ ר ק ט״א‪ .‬וראית להתירן‪ ,‬שנא׳ ע מ ד וימודד ארץ‬
‫ראה ויתר מים )תכקוק ג ה ( ואטר ר״א טה ראה ? ראה שבע טצוות שקבלו עליהם‬
‫ולא קייטם עטד והתירן ז כ ו ׳ ) ב י ק דף לח א ( ‪ .‬טטדכר טתנה וכו‪ /‬כטו שאז״ל טאי‬
‫דכתיב וטטדכר מתכהוממתכה כחליאל )כמדבר כא כ ( ? כיון שעושה א ד ם את‬
‫נ ט ד ב ר שהיא‬
‫עצמו‬
‫כמסכת‬
‫ט ו פ ק ר ת לכל‪ ,‬תורה נתנה לו כטתכה ו כ ו ‪/‬‬
‫כדרים ד ף כ״ה אי‪ ,‬זאטרו ע ו ד שלכך נתנה כטדבר טקום הפקר שכל הרוצה‬
‫ליטול יכוא ר ע ו ל ‪.‬‬
‫לעין כל סוקר‪,‬‬
‫לעין כל רואה‪ .‬הורדים וכו‪ /‬עש״ה‬
‫אן‬
‫םוררים שככו צחיחה )תהליס סת ז ( ‪ .‬להתעקל‪ ,‬כדי שיתעקרו עת יכואו וכוי‪,‬‬
‫כדאיתא‬
‫דכלתי‬
‫כריש טס׳ ע״ז‪.‬‬
‫כדכתיכ לא מראש כסתר‬
‫פ י ך לא דכר כמסתריס‪,‬‬
‫)ישעיהמח יו(‪ .‬צדק דוגר זכו׳‪ ,‬ישעי׳ מיה ייח‪ .‬ראו ותמהו ו כ ו ‪ /‬עש״ה‬
‫המה ראו כן תמהו )תהלי׳ טח ו ( ‪ .‬שלישים כתנת לעס משולשי שלשין ו כ ו ‪ ,‬כדאיתא‬
‫‪,‬‬
‫כתכחומא פ׳ ואלא ד ף ל״ה ד׳ וזיל כחדש השלישי זה שאמר הכתוכ הלא כתבתי‬
‫לך‬
‫שלישים‬
‫במועצות‬
‫ודעת‬
‫א ב ׳ ג׳ והכל היה טשולש‬
‫)משלי ככ כ (‬
‫תורה‬
‫‪,‬‬
‫משולשת תלטוד הלכות ואגדות‪,‬‬
‫משולשת ערב‬
‫זו תולה שאותיותיה‬
‫טשולשת תורה‬
‫השרשור טשולש‬
‫קדושה‬
‫ובקר וצהרים‪,‬‬
‫משולשת‬
‫ככיאים‬
‫וכתובים‪,‬‬
‫טרים אהרן וטשה‪,‬‬
‫קדוש‬
‫משולשים‬
‫קדוש קדוש‪,‬‬
‫משכה‬
‫תפלה‬
‫ישראל‬
‫טשולשיס כהכיס ל ד ם וישראלים‪ ,‬משה אותיותיו משולשים משבט לוי שאותיותיו‬
‫משולשים‪,‬‬
‫טזלע אכלהם יצחק ויעקב‬
‫אבות שלשה‪,‬‬
‫כחדש משולש כישן אייר‬
‫וויח « ח ן ‪ :‬י ך דרץט ווייןנערטע‪ ,‬גיח ח‪:‬לויעה«ען‪ ,‬יווכד־ דויו ע‪:‬נ‪1‬ןיע‪0‬ע‪:‬נ‪:1‬ירו ‪ITM‬‬
‫פערחכטונ;‪ .‬י״ץי חיינעד פ ר י י ע ן ‪ ,‬גע«יי‪:‬טוו‪5‬טזיכעןהיי‪.‬־ע‪ ,‬כ י י י ו ה ע ^ ע כ ) טח^ע‬
‫גוויד מוץ־ וו»ןער חויגען הוו ט יוון דיין גחטטןי‪5‬ע‪41‬עןעט״( פוןרגעטרווגען‪ ,‬יענען‬
‫‪>1‬טטטנ}ח‪:‬ען‬
‫דיריעבעווחהנערן ל ‪ £ 1‬נחכטהיין‪,‬‬
‫חיינוט וויהרע‪:‬‬
‫דוו*יט ‪:‬ירו‬
‫בי‪:‬טרווגענ‪ :‬דזחןכען &חי *עריכט ^על‪;0‬ען ווערדען קח‪:‬נען‪ .‬ריין •<ונד החט ניכט‬
‫*עהייע‬
‫\‪; \pzvv2v‬‬
‫חוכר טו^ענדען‬
‫ן‪:‬ערעכטי*קייט ‪n‬ערקינדעטע‪:‬ט‪5‬‬
‫יוונטער ד ר ו ‪ : :‬ע ר ט ט י « « ע ן חו‪:‬ד צ ן ח ^ ״ ע נ ד ע ן בןיטלען‪ ,‬דחס ע‪ :‬דירו קחני;ע ח»‪:‬ד‬
‫&יר‪1‬טען ע>»פפרוכדען חו‪:‬ד חין בעטייב»‪;4:‬עריעטהען‪ .‬חיין;ערריטטעג ‪ 1‬ע ר ‪ .‬ר מ ך * (‬
‫חונד‬
‫*(חין ררייח חבטניםטען‪ ,‬הורה‪ ,‬נביאים‬
‫ך‬
‫)‪ 3‬״ ' ׳(‬
‫‪01‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫כתובים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫‪!3‬‬
‫לעם מישלשי • שלקזת שליש משבט ש ל י ‪ #‬י ‪.‬‬
‫ח׳ חמימה ובךד־ו' משיבת נפשי• ת מ כ ה‬
‫לתחילי בירה שליעי‪:‬‬
‫ק׳מישרים כל מעג־ליטומ• השמי_ע מפיו לעםרך‪1‬כו•‬
‫ח׳ להבות אש בקולבת^נביו• מגן הוא לכל החוסים כיו‪:‬‬
‫ברוך אתה יי מגן אברהם‪:‬‬
‫אתהגבוד לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להוע&יע‬
‫מכלכל חיים בחסד מחנה מתים ברחמים רבים סומך‬
‫נופלים ורופא חו^ים ומתיר אסורים ומקים אמונרזו‬
‫לי^ני;גפר מי כמוך מגל גבורות ומי דומה לןד מ ל ך‬
‫ממית ומחיה ומצמיחישו עה וגאמןאתה להדזיות מתים‪.‬‬
‫;‬
‫מיוסד עיכ תשר״ק‪.‬‬
‫לתמכו כבור ניוסלי סעודה• שתפו כמתן‬
‫י ק י ה '‬
‫הר סין שאותיותיו משולשים‪ ,‬ויחנו כטדבר לשל‪ ?:‬יטיס ו כ ו‬
‫פיון‪,‬‬
‫ובילקוט‬
‫כ׳‬
‫יתרו כככוק‬
‫וישלח טשה את‬
‫תתנו‬
‫הוסיף‬
‫‪,‬‬
‫מ ר ואטד‬
‫שלשה ידחיכ‪ .‬התטיטה וירה‪ ,‬תאר לתורה עש״ה תורת ה׳ תטיטה‬
‫ה ׳ ברה וגו׳ )תהליס י ט ח ( ‪,‬‬
‫ע‬
‫^»‪.‬ן‬
‫\*\*‬
‫‪*."/‬‬
‫"״‬
‫י‬
‫~ ׳‬
‫ח ס כ ו כבוד‪ ,‬ל' אשת תן תתטוך כבוד)טשלייא יו( ועש״העושר וכבוד אתי)שס ‪• r‬‬
‫‪5‬יר חיי[ ןנעדריטטע‪ 5 :‬מ ? ק ( ד‪.‬ח;ט רוח ניערער^עשריעכע!‪ /‬מ׳כד ל י ?‬
‫נ‬
‫דען דריטטען ר»‪ 2‬דריטטען‬
‫ך י י י ע ח‪/‬נד‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪r‬‬
‫ןעע|ענערקוויקקענדע‬
‫ןעהרב׳ך לו‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫ר״ינ‪1‬נ‪1‬ן‬
‫‪ ( t V H u n u o‬ערקיירען‪ « ,‬י ר ד י ע ז ע ‪5 :‬חןקח‪»1^5‬ע‪:‬‬
‫חיבעררייגען‬
‫ה ו‬
‫ע ד‬
‫ע‬
‫יריטטע[‬
‫ד ע ר ‪<1‬ח‪:‬חטע‪.‬‬
‫מישרים‪.‬‬
‫^ערחדע ן י ‪ :‬ד י׳ויע »»עגע^‬
‫ייי׳‬
‫ן י י ‪ :‬ע‬
‫י‬
‫; י ט ע‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬ייעליי‪:5‬ענ‪. 1‬‬
‫‪ :‬י י ן »»!‪ -.:‬זיע‪ 0‬ויח ד י ן חיהנן פערוזחנדטעז ‪5pty5‬ער‪:‬עה*<ען‬
‫‪U5‬־‪ ^MM‬ו׳ו‪:‬ררחננעוטטי>»>»ען — ערוד‪5‬ט‬
‫חסכו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חיין ט י ן ד יו^ען‪ ,‬דייו‬
‫חו‪:‬טער‪5‬ייע ^‬
‫ר‬
‫‪n^.jynup‬‬
‫״‬
‫עוויגער ‪ j p n n‬קרחנטע דיח ערבען דעו ‪4‬ע‪:‬עטלע‪: ;:‬ירו חיכערנרוהמע{‬
‫( ד ח ן לוויןדרייח ק ן ח ‪ 0‬ע ן כעטטעהט‪.‬‬
‫*( מיןה‬
‫וורוד־ ד ע ר‬
‫דריטטע‬
‫ןיע״י‬
‫ל ו י ‪ ,‬ר ע ק דריטטען ד ע י נוויןי!*‬
‫כהנים‪ /‬ליים‬
‫געע״י!נ‪1‬י‪-‬י־‪,‬‬
‫‪I'HUQCV‬‬
‫ח>‪:‬ד‬
‫ישראלים‪,‬‬
‫«»יג י ע ‪3‬‬
‫ישראל׳ז‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ט ט ‪^ 0‬‬
‫ע‬
‫יד‬
‫של לבועות‬
‫ןקךהוהמוךדלךצדה השיקה מכל כלי חמדה״‬
‫קרואה בת מלף כנמךה‪ :‬ציר ‪w‬מן קראת‬
‫ל עלת• סניניף נאךתזחמוחת ]קלות •*‪/‬ננשין‬
‫ןאןהרות פרטיות וכללות • שכר המ‪#‬י ת לשלום‬
‫^מולות‪:‬נמת לובה תאמר• מלפחור־ה‬
‫וימלהיוםיףמאמר‪ .‬לנשים יילשוןךכה לומר•‬
‫כבד הדקדוק לאנשים ל^מר‪ :‬יךדמן ההר‬
‫והשמיעם‪ -‬טעמי ‪ prip‬ןאמריינעם• חברי‬
‫והשוו• כאחד נימךעם• זךזי להקדים מעש‬
‫למשמעם‪ :‬ובשלישי ליום ך<‪1‬קךשם ביו•‬
‫‪:‬‬
‫הקדים‬
‫טשה‪.‬‬
‫תעודה‪ <,‬תורה‪ .‬שותפו‪ ,‬כל ישראל כצשו שותפין לתורה‪ .‬׳ ציר כאנץ‪,‬‬
‫י‬
‫פנינין‪,‬‬
‫)טשלי ג ט ו ( ‪.‬‬
‫כנוי לתורה‪ ,‬עשיה ק ד ה היא ‪•:‬פנינים‬
‫נטתה לו‬
‫כ ה תאטל וכוי‪ ,‬אטלת לו כה תאטר אל י‪.‬ית יעקב ותגיל לבכי ישראל )שטות‬
‫י ט ג ( ואטלו רבותינו זיל כה תאטל‬
‫לאכשיס‪,‬‬
‫כגידים‬
‫והיינו מ כ ד דקדוקי‬
‫כלשון ר כ ה לנשים ותגד דכליס הקשים‬
‫הטצמת‪.‬‬
‫חוירו^והישוו כ א ת ד‬
‫וכו׳‪,‬‬
‫שכאטר ו י ק כל העם קול א מ ד )שטות כ ד ג ( ‪ .‬זודזו להקדים ו כ ו ‪ ,‬הקדיטו‬
‫כעשה‬
‫לכשטע‪,‬‬
‫שכאטר שם‬
‫)פשוק זי( כל אשר דבר ה‬
‫‪,‬‬
‫כעשה‬
‫וכשטע‪.‬‬
‫‪1‬יח } ע ^ י נ ש ח פ ט ן י ן ‪ /‬דית העדרןיכע חונד פריי‪:‬ןי‪5‬ע ‪4‬חבי‪ ,1‬ריח}עפו׳ןןיןנע‪,‬‬
‫)‪/‬זינעזיענטע‪,‬‬
‫ד‪.‬חצבעריה«<טע‬
‫חונד‬
‫עהרענו‪/‬ערטהע קח‪:‬י;ןטחכנ‪1‬ער!‬
‫טשה‪ ,‬דיינען ^עטרייען במטען‪ ,‬החטטעגט דוח‬
‫—‬
‫ד\נדס;ערופען נו ר י ר ‪ ,‬חונד‬
‫חיד‪ }:.‬ערק<חרט דית עו‪/‬ער חונד ‪5‬ייכס לו כע^רייפענדען ‪4‬עבחטע‪ ,‬דית בע;‬
‫טנ‪1‬רחפונ‪3‬ען ביית חיבערטרעטונן‪ :‬חייננעןנער חדער ןח**<טןינער פ ע ר ב ח ט ע ‪,‬‬
‫זח ו‪/‬יח ריח בעןחהנונג חונר פער^ע)טו;ג ביית בעפו׳^ונג דער^סבחטע‪.‬‬
‫‪nn‬‬
‫טפי־חנלט נו חידינ;‪ :‬עבענ‪:‬ח «ו‪0‬ט ‪ nn‬גיו^ען — חהנע חבקירלונ; ח‪:/‬ד חהנע‬
‫לווחטן; ו‪/‬יט רעה} ווייבויכען ‪4‬עט)עצטע ע פ ר י צ ז ט רוח ‪:‬חנפט‪ ,‬רען ‪*1‬ח‪:‬כערן‬
‫חבער‬
‫טחרפלט דוח ח^ע‪:‬‬
‫לוריקק‬
‫חויפ׳ג ‪4‬ענוי‪:‬טע ח י י ן ! — ע ר קי׳‪ ):‬פ ח ע בער‪4‬ע‬
‫יזונד כערייטעטע דח‪ :‬םחןק לו‬
‫זיעבןיכעןחוי‪£‬טרחגע|פחר;‬
‫חכ^ענעה^ען‬
‫גיחטרחטעןל‪:/‬וו*<«ע|‪/‬‬
‫פערחרדנ»נ^ען ‪ ; m‬־‬
‫חונרהערנח־נניגזיךחהנע‬
‫לוידערן ^עןחבטען דח ;עהחרזח‪ ,):‬בע‪£‬חר »יח ני׳ך ר ע ן חינחחוט וונןנעהיךט‬
‫החטטען‪.‬‬
‫‪ j : n‬רריטטען טח;ע ט ר י ל ריח ערטיי‪ *:!:‬מיד‪.‬רען קחני;‪ :‬צוערןשחנ}‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫‪«4‬‬
‫הקדים עלל־ם מלך ?מסבו• ח־ף תלמיד‬
‫להמתין לרמי גךלתו ה?ליא לזרע אוהבו‪:‬‬
‫?נםעם מ!ם סוף אגודים ״כריבוםצה נוסעים‬
‫ןעומדים‪ :‬יי־ אזי' ?‪.‬עת נסעו מךפירים‪.‬‬
‫סיני באו• כאחד אהודים‪:‬‬
‫יוהללרה כי הוא היה ךודה• ?גשם‬
‫נךבות אותנו יהיה* '׳׳לפניו יקימנו‬
‫ונלדד־ו•"ןצריק ?ןי־המונתיו יהיה‪:‬‬
‫ברוך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬
‫כונת הפייםן להודיע מעשה מ״ת זחתים המחנר שמו מ מ י ׳ בכל נ י ת ש ם ע י ז‬
‫כ ר‬
‫יצחק‪.‬‬
‫לשלמים מזנותםננד ההרה ‪ .‬שדם ונכונים‬
‫כ ר ו ח‬
‫ההדים ע י ד ס ו כ ר ‪,‬‬
‫;‬
‫בי‪-‬יב ומ*ה וכוי‪,‬‬
‫כמבואר ב פ י רש״י ויהי‬
‫‪,‬‬
‫ביום השלישי ) ‪ :‬ם י ט‬
‫כשעת כניעתם היה תמיד ריכ ועצה כיכיהש‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫כיו\*‬
‫אל ה ר י ס י נ י הושוו כולם כדעה אתת כדכתיכ ויסעו מ ד פ י ד ס ויכואו מ ד ב ד '‬
‫ויתנו כיידכד ו י מ ן ‪ :‬ס ישראל כגד ההר)שטות יע כ( ואז״צ ו י ת ן כאי‪ :‬א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫‪.‬‬
‫ש י‬
‫!‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫א ת ד א י ל שאד כל התניות כתרעומות וכמתנוקת‪ .‬וצדיק וגו׳‪ ,‬ת כ ק ו ק ל ל ‪ /‬י‬
‫שלמים• ישראל שהיו שלמים באמונה ושלמי׳ ככריאותן וכמו שאזיל על וכל העם ר ו א י‬
‫בע‪0‬ט^ו*»טען‬
‫חרטע מיין‪.‬‬
‫ד ע י חדרנות לו‪£‬ח)גע הןןטטען ריח‬
‫זעד‪.‬יןי‬
‫כ ג ע‬
‫ח ו ל ר ע ן ןעהרער ו‪/‬חרטען ן‪<0‬וען; ח‪1‬ןיין דייו *חטטןי‪5‬ע ד״חהייט »ור!ז*כ‪»1‬ע‬
‫ן י ך ח ו ל חיינע וע<טנע חרט רענן ןחח>»ען דינע!‬
‫‪) u r b H‬אכרהם(‬
‫ן ע ן ‪ .‬חין ח״ניגקייט ווחרען ד ח פח‪ ):‬ים סוף חבגעלחגען;‬
‫ליי‪,‬‬
‫החדער ח ו כ ד‬
‫לחנק החטטען בייח חיהרען ליגען חבגעווחיטעמ — חיו רפידיס ‪6‬ערחייני‪4‬נוען‬
‫‪2‬י^‬
‫ד‬
‫ך‬
‫ן ף ע ד ע ר ח‪/‬נד‬
‫הללויה•‬
‫חיינע‪:1‬‬
‫יננע» היער ‪ 0P‬סיכי חן‪.‬‬
‫ןיוכעט ר ע ן ח ן ן ^ צ ט י ג ע ן ] ע ר חיגט חינ‪$‬ערחנ׳־ער‪1‬יך‪,‬‬
‫ע‬
‫"יג‬
‫ן‬
‫)‪,‬יי‪-‬ט וויר ע ר ח!‪ ::‬ןויעדערחוי‪$‬ןעבען יחשען )‪1‬ער*»יטט‪1‬ן!ט חיינעג * • ן ד ן‬
‫ע‬
‫ר ע ^ ע נ ן | ןויר ווערדען פחר ‪:‬יינעכ) חנגע‪:‬יכטע חויפערענועהען חונד ‪1‬עבען‬
‫ד ו י ך דע| ^ ו י ב ע ן ערווחצש ר ע ר פרח*ו‪1‬וע לו‪? ):‬עכען ח ו ל ‪.‬‬
‫ןעןחכט נ י י ‪ ,‬״‬
‫ד!ח‪ ,‬גחטט‪ ,‬כעלעבער ד ע ר טחדטען‪1‬‬
‫שלסים‪.‬‬
‫ח]‪ 1‬ריח םערחייני^טען ‪ :‬י ך ר ע ‪ ) :‬בער‪4‬ע ‪4‬ע;ענחיכער ן י ו ג ע ר ס ע !‬
‫‪,‬‬
‫טו‬
‫של שבועות‬
‫ברוח נשברה • ‪#‬טעת• חקיףעחכר־־ז‬
‫וישמוךה• ‪#‬מעהעמץאדבךה‪ :‬מצות להקים‬
‫דת ודין• משם לסתי מאמצי הדין• מךשן‬
‫ביתף זכו להעדיף משמים ה^מעת דין*•‬
‫עדילאנגלהלמצוקי ארץ•‪.‬עברןזרח ןהיופיע‬
‫בארץ • ‪.‬עמים משם נפךצו פרץ • י עמתלמךד‬
‫ארץ‪ :‬ומרכבות קדש אתהכמצעד• ולעם‬
‫קריוביומםינינגעדי;עמוריתבלגעשולהחנד״‬
‫דתפיוצצו הרך עד‪ :‬נקבצו• לאטיםיךנש‬
‫בשמעם• נאספו לקוסם לשאלו מה טעם•‬
‫ןאכם השיבם על מר־ הךעבם• ניתן עז‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫)שטות כ יט(‪: .‬טעם עטי ואדברה‪ ,‬לנון הכתוכ כתהליס כ זי‪ .‬ו ק כל‬
‫סיוטי התדוזיס שבפיוט כונס הס על ל' הכתוכ מטש‪ .‬משטים ו כ ו ‪ /‬שם‬
‫ע״ו ט׳‪ .‬לטצוקי ארץ‪ ,‬לישראל ע״ש שעליהם נתקיים העולם בקבלם התורה‪.‬‬
‫כארתיו בשעון בשיוט אורת תייס באות טי‪ .‬עטל וכוי‪,‬‬
‫עבר וזרת וכוי‪,‬‬
‫גם זה טכואר שם‪ .‬ויתפוצצו הררי עד‪ ,‬סיכיה לקרא של עטד ויטודד‬
‫ארץ וגו׳ )תכקוק ג ה(‪ ..‬כקכצו לאוטיס וכוי‪ ,‬כל זה מבואר כטכילתא והובא‬
‫כילקוט פ׳ יתרו כפשוק אככי כרמז רפ״ו‪ .‬לקוסם‪ ,‬לבלעם‪ .‬נותן עוז י כ ו ‪/‬‬
‫י‬
‫ח ו ‪ :‬ד ח י י נ ע ו ‪1‬ינ‪:‬ע‪ :‬חיהרע חונטערטהחניגע בערייטוויןןי;קייט חייטערטען‪,‬‬
‫ןיעטע‪:‬ט רוח ר ח ‪5‬ערנעה«ען דיינע ווחה^עחררנעטען חו‪:‬ד בע‪8‬חן‪4‬ו‪:‬ג‪»:‬רר‪/‬‬
‫דיגען ג ע ‪ :‬ע ט ל ע ‪:‬‬
‫‪/‬׳‬
‫ה ח ר ע ‪H ,‬׳‪ ,ptod r‬חיך ר ע ד ע ! — ה י ע ר ער‪5‬והיען ןיח‬
‫רעכטןקרחפט^ע געבחטע‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪4‬עגעטלע‪,‬‬
‫סערחררנ נ;ען חונד ר ע צ ט ע — פחנן‬
‫פריירענ‪1‬וי!ןע דיינע‪ :‬הויןע‪ :‬ןענחשען ‪:‬יח‬
‫ווחננע;‬
‫‪$‬חק הי‪«»1‬וען הערחכ‬
‫ןיעסעוט דוח ר ע כ ט ע החרען‪ : — .‬ח ך החטטע ע ר ניך ניבט רען ‪ |»MM^S‬ר ע ר‬
‫ע י ר ע )ישראל( *עיו‪£‬פע‪:‬בי‪(.‬רט‪ ,‬יוה ןיינע ערטיינונג רורכ׳ג ןיונד ל ח ג ;‬
‫» ע ר ק ט ע ריח ‪:‬יטטעניחןיגקייט ר ע ר היירען חונד‬
‫בי‪1‬ט\ף‪!0‬‬
‫ער‬
‫דח‪^ :‬ונד פ י י חיין‬
‫; ע ן י ם ט ע ט ע ר ע ‪ :‬צי׳זק חוי‪5‬לונעה«ען‪ .‬נון קחכ) ע ר חונטער •ויריחיען הייזיגען‬
‫הערחנגעלחנען חוני־ ע י ט י ע ן פחת ס י כ י ‪ :‬׳ י נ ע ע טערווחנדטען פחןקע ‪ j‬דיו ווחנקן‬
‫טע ריח גרוני‪6‬עגטע ר ע ר‬
‫ע ר ר ע חונד ע ו ד ; ע ‪ :‬געביר^ ע ר ב ע ב ט ע ‪5 .‬חיקער‬
‫פערנחה*ען דחן ערעקקןיכע ‪4‬עטחוע ; זיח ‪ :‬ח ^ ^ ט ע ן גיך בייח דעת ב ע ר י ה ם‬
‫טען דרוחירען )בלעם(‪ ,‬פרחןנענד*‪ :‬ווח‪ :‬חוחניכע ן — ״גחטט גיבט ?יינעכן‬
‫קרובות ליום שני‬
‫י•׳‬
‫ותעצםיורח לעם‪ :‬כנתה מרה! ק לניודזלי‬
‫תעודה• כשלם‪:‬םךת על ארץ אטיח• ‪53‬י‬
‫נ‪.‬עבךף בגיליורעךה• בסודי ‪:‬שרים ועדיח‪:‬‬
‫רךתף לסיני באלים בוערים• ךשף לרגליף‬
‫יצא בהדורים• העדים נמוגים כל‪:‬צורים‪.‬‬
‫ךאוף יחילו• הרים‪ :‬דאה וחלר־ז מתנאה‬
‫האףן• יזמה פן תהפןי לתיהובחךץ•‪:‬סדי‬
‫עטוךיהכאנכי בכוחן • ייוחף‪:‬יכלמלכי אךץ‪:‬‬
‫צבאיות קדש אחזום בעתה•' צלע כגיגית‬
‫ז‬
‫חהלים ס״יז ל״ו‪.‬‬
‫בועדים כאש‪.‬‬
‫רש‪/‬‬
‫כשוד ישרים‪,‬‬
‫רשף לרגלך‪,‬‬
‫ד א ו ן יתילו הדיס‪,‬‬
‫כאלים בועדים‪,‬‬
‫שם קי״א א ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עש״ה ויצא רשף לרגליו‬
‫‪ :‬ם כשוק ט ‪.‬‬
‫יראה ותלה וכו׳‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כטלאכי‪-‬י‬
‫)יזכקוץ ג ה ( עייש ‪ /‬י ׳‬
‫כטבואד כ נ י ש ׳‬
‫)תהליש‬
‫‪5‬כת דף פ״יז א טאי דכתיכ טשטיס השטעת דין א ד ן ידאה ושקטה‬
‫‪,‬‬
‫פ ו ט ( ‪ 7‬אם יראה לטה שקטה ואם שקטה לטה יראה ? א ל א ב ז ת ל ה ידאה ו ל כ ס ו ף‬
‫ולטה יראה ?‬
‫שקטה‪.‬‬
‫בראשימ‬
‫כדדריש ר י ל תכאי התכה הקניה עש טעשה‬
‫ואטד להם אם ישראל מקבלין התודה אתם טתקייטים ואס לאו א כ י ט ז ז י ר א ת כ ~ !‬
‫יכ!׳‬
‫^‬
‫׳ ‪*1‬‬
‫יזי‬
‫?•‬
‫י‬
‫'״‬
‫^‬
‫כדכוד אככי כתיישדו עטודי העולם כטרץ חוזק‪ .‬יודוך וגוי‪ ,‬תהליס קל״ץ ך ‪/‬‬
‫ו‬
‫ת ו ‪ 7‬ו‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו כ ו‬
‫ו‬
‫י ז ‪ :‬ב‬
‫י ז נ ! ה‬
‫ב כ‬
‫ב ת‬
‫י י ש ד י‬
‫י ו‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫כ ב י‬
‫צבאות קודש‪ ,‬ישראל‪ .‬צנע‪ ,‬תלק ההר‪ .‬כגיגית ו כ ו ‪ /‬שכשה עליהם הד‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫נ‬
‫ואטד א ם תקבלו התורה טוטב ואס לאו שם תהא קבורתכם‪ ,‬כטכואד שש ב ‪ -‬ש ׳‬
‫צח?קע ן י ע ג ח‪:/‬ד קיח‪2‬ט ) ד ת ‪ * :‬־ ! ‪ :‬ע ט ? ( ‪ ,‬חנטווחרטעטע ע י ; רחהער‬
‫טרעקקןיכען‬
‫נטחטערבען‬
‫בןונדע‬
‫דחננערטט*‪»1»1‬ע‪./‬׳׳‬
‫חין‬
‫ריינע‪ ):‬טחפפ‪:/‬ג‪:‬פוחן;‬
‫רער עררע‬
‫עד‪.‬ר‪£‬וינטגפחזן‬
‫‪.^IJMMQI‬‬
‫יונבןיקק;‬
‫בעפעוטיגט;‬
‫יוונטער;ח‪:‬ג;‬
‫ידד‪.‬רענטד‪.‬ח‪1‬בען ד‪.‬ח‪:‬ט דוח‬
‫חי‪:‬ט עו חונגוע‬
‫פפיי‪3‬נ‪,1‬‬
‫דיך‬
‫»״ל‬
‫דע!‬
‫סיני‬
‫הערחבגעןןושען‬
‫חונד ‪ 0‬י ט נ ע פ ו ח ״ ^ ט ע ן דעכ} לו^ע פוורח!‪.‬‬
‫ליטטערטען חונד‬
‫‪M>H‬‬
‫דחרונן‬
‫‪Wftl‬‬
‫חיכטע‪,‬‬
‫דיו!‬
‫די‬
‫ד‬
‫חונד * י ט ליטטערן לו ד‪.‬ו!די‪4‬ען חיב} י מ ט ה ע פיוהער פ ע ר ^‬
‫רות ד‪.‬ח‪:‬ט‬
‫פייע‪0‬ע;יח‪:‬ען‪,‬‬
‫^עסחפ‪£‬ע‬
‫ח‪ ]:‬חנבעגיו‬
‫ט‬
‫‪!0‬‬
‫ייעלע‬
‫די‬
‫ע‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪0‬י<ע‬
‫יוונטעד‬
‫‪iv]vu‬‬
‫בי‪1‬בטען מוני כערגע ענטפוהרען כייח ד י י נ ע נ ן‬
‫בת^יגקייט ‪}:‬וד‪ .‬ע‪ :‬ריח‬
‫עררע‬
‫ווו‪:‬׳־‬
‫יוד״נטל‬
‫יויהרע!‬
‫תבער וויהרע פ פ י י ן ע ר עדהיעןטען פעגטיגקייט‪ ,‬ניו‪5‬דע‪:‬ן ח י ו דיון‬
‫לעמען געברוטע חויגגעישפיחכען‪ ,‬חונר ריח ‪£‬יו‪1‬נ‪1‬עו ר ע ר ע ר ר ע דחנקטען ד י ר ‪.‬‬
‫יובער ו ו ע { נ ע ח‪1;:‬ט ע ר ; ר ל דוו‪ :‬הייןי‪4‬ע ה ע ע ר ) י ש ד א ‪ jfa , ( :‬דוח פ ז ח ט נ י י ך ד ע ן‬
‫ג ע י * ‪14‬יין מ י י נ ע ‪ ; :‬כחטטיך ריחהענד חיבער ‪1‬ימ היעןטעןט ‪I‬‬
‫כ ע נ ע ; ו חויד‬
‫טז‬
‫של שבועית‬
‫עליהם כפפת • צרופה קבלו במנודואימתה •‬
‫צופיה הליכות ביתה‪ :‬חשו״הריבם ליקבל‬
‫שכינתיו• הביצים להתעלות ביקרתפאךתו•‬
‫חבב ה! רב מהךי אךמתיו• חמד אילחיבם‬
‫לשבתו‪ :‬קראת לעט מרום גכחיםי״להנחיל‬
‫תעודה לעם כמהים• יי־מאיוד נעליתהעל‬
‫כל אלהיים• ומשה עלה אל האלחיים‪:‬‬
‫!מלך ;ילעולם^דןלךציוץ לדיור ודיור הללרה‪:‬‬
‫ואתה קרוש יושב תהלות ישראל אל נא‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Mr‬‬
‫‪T - :‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫•‪:‬די•‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫אם לא אמךיף הטעימים • חקיות שמי‪.‬ם וארץ‬
‫לא‬
‫התורה‪ ,‬עיש כל אמרת אלוה צרופה‪.‬‬
‫כגת‪.‬‬
‫צרופה‪,‬‬
‫וגו‪/‬‬
‫הוף משלי ופי׳ רשיי‬
‫תשו הרים וכוי‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫תמד וגוי‪,‬‬
‫כמהים‪,‬‬
‫התורה מלמדתם‬
‫במנוד‪ ,‬ברעלה‪.‬‬
‫צופיה‬
‫דרך המוב‬
‫לפרו‪ :‬מן העבירה‪.‬‬
‫נ כ ר ביארתיו לעיל כשוף יוצר בתרוז‬
‫ושעשועי קדשו תורב‬
‫תהלים ס״ת י״ז‪.‬‬
‫לישראל התשוקים‪,‬‬
‫מרום גבוהים‪,‬‬
‫ממרומים הגבוהים‪.‬‬
‫ל׳ כמה לך כשרי )תהליס סג‬
‫לעם‬
‫‪.(3‬‬
‫א ם לא וכו‪ /‬כמו שכתבתי בסמוך מעעם רז״ל שתכאי התכה הקב״ה עם מעשה‬
‫כראשית שלא יתקיימו כ״א כתכאי שיקכלו ישראל התורה‪ ,‬וכן אמרו במש פשתים ד ף‬
‫‪,‬‬
‫ס״ת כ׳ אמר אלמלא תודה לא כתקייטו שמים וארץ שכאמר אם לא כריתי יומם ולילה‬
‫עוידערנד‬
‫ר‪!,‬ןדיגטען‪:‬יח רוו ר ע ר וזונבעפןעקקטען‬
‫)תודה(‪,‬‬
‫ר ע ר סתרפבןיקן‬
‫קענדען ‪£‬ערווי!ןטערין ר ע ‪ :‬הויןווע‪:‬ע‪:‬ן‪ .‬ןעןב‪:‬ט דיחבער^ע מיובען ^עוועטטן‬
‫חייפערט‬
‫‪ pm‬ריח חוי)‪£‬נווד‪»*,‬ע ר ע ר שכיכה‪ ,‬וזונד י ע ר ע ר ב ע ט ט ר ע ב ט ע‬
‫ח׳כי ויינער •»יויע‪:‬טוןט‬
‫הערררכקייט ;‬
‫חבער ע ר חחטטע‬
‫חונטער‬
‫ןיך‬
‫]\‪\f)v‬‬
‫כער^ען ר ע ר ע ר ר ע רען תורכ חוי‪:‬ער‪:‬עהען; חיהן ערקרור לו‪•:‬ייעכ)‪:‬יטלע ; ו ו ט ט ‪.‬‬
‫וזד‪:‬‬
‫יענער החהע הוו‪:‬ט רות רען «וו‪£:‬ט»»יטהי‪4‬ען )משה(גערופען‪ ,‬וווכן ר י י ן‬
‫לייגניט רענן בעגיעריגען ‪6‬חןקע לו חיבערברינגען — החנערהחבען הו״ט רות ד י ך‬
‫‪4‬עלייגט חיבער יוי^ע ןי{טטערו»ע‪:‬ען — חונד משהבעטטיעג דעו ‪1‬חטטןי‪5‬ען בערג‪.‬‬
‫י מ ל ך • רער הערר רעגיערט ע ״ י ^ י ך ‪ ,‬דיין ג ח ט ט ד ו ר ך ח ן ן ע צ י י ט ע ן ‪ ,‬נ י י ן ! ה ל ל ו י ה‬
‫)אתה‪,‬‬
‫אם‪.‬‬
‫דוח‪,‬‬
‫}!))ערהייןי^טער‪ ,‬טהריונ‪:‬טחו‪:‬טער!וובגע‪:‬ח‪4:‬עןישר^׳‪ !:‬א ל ‪J O‬‬
‫ןוחדען ניצט דיינע החןדען }עבחטע‪,‬‬
‫‪ m‬התטטען ריוו ‪4‬ע‪:‬ענ‪1‬לע ד ע ר‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫‪<6‬‬
‫י‬
‫לא מת_ק‪:‬םם• ןהגהלתם מוךשה לסעיפי‬
‫עמם• מאד־תבתף אותם וכזכר שבוער־ז‬
‫קרומים• ומאדתתאוהלמולהייות שלמים * ‪.‬‬
‫וכמשפטי הקיף לב ודעת משימים• וכםור‬
‫יראיף‪:‬שימי טעמים• כריתף ל;טור לכת‬
‫כךךןד תמיכם• ובעת השמעתכם ךזפןיף‬
‫התמימים• עמה במורא כאחר משלמים׳‬
‫ונגלהלמוךזמלאכיימריומים;עשי־ לשט;עח‬
‫דמת מקדימים• ונמת מי‪:‬תן ןהיה לבבם זה‬
‫לעולמים‪ .‬ל‪:‬ךאה אותי לטייב להם כל הימים׳‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫לי‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מקומ שמים וארץ לא שעתי )ידעי׳ לג כה(‪ .‬ליגעימי עמים עאהכהל‬
‫וכוי‪ ,‬כדכתיכ לא מרבכם ‪ ....‬כי אמש ה מ ע ע עכל ה ע מ י ס ; גי‬
‫לאבותיכם‬
‫ה ' אלזכס ומשמרו את השכועה אשר כ ש ב ע‬
‫מאהבת‬
‫)דברים ז ז(‪ .‬יכגלה למו רז וכו‪ /‬כדאי׳ במפכת ‪:‬בת דף פ״ת א׳ אמר ר"י>‬
‫כשעה שהקדימו ישראל כעשה לנשמע יצתה כת קול ואמרה להן מי גלה לדיי רז‬
‫זה ‪:‬מלאכי השרת משתמשין בו וכו‪ /‬וכעת‪ ,‬ואמרת‪ .‬מי יתן וכו‪ /‬ליה טי‬
‫יתן והיה לכבס ;ה להם ליראה אותי ‪ ....‬למען יימב להם ולגניהס לעול‬
‫־‬
‫ם‬
‫••ינרערלחוזןרייג '‬
‫‪ foHtr.n‬חו‪:‬ד רער עררע קיינען בעשטחנר‪ .‬רוח החיט‬
‫הח‪1‬קע חיבערטר^ען ח‪/‬י‪{ :‬יעבע לו חיה‪n.:1 ):‬־ חין ז‪:‬ע«<ח‪0‬ת״ט רען חיייע'‬
‫מיט דען חןט‪£‬תטערן‪ .‬ע‪ :‬וויוי־ דיין חינ‪:‬יג‪:‬טער וויוונט‪ .‬גיח היער חו‪»1:‬ח‪ }:‬י'‬
‫‪ M 8‬׳ ‪ 0‬ר״עיו‬
‫ד‪.‬ח‪£‬ט חוי‪5‬נורעטען לו ?‪ »ven1‬רחיויט ‪:‬יח דעלטח חוי‪*£‬ערק‪:‬חער‬
‫ח»‪:‬ד ‪4‬יי‪:‬ט דייו דענטע ר י י נ ע י *עועטלע יונהןיען ח!‪:‬ד חין צ‪1‬רח>»*ער ‪« 6‬‬
‫חוני‬
‫‪ . ,‬י‪,‬‬
‫‪ ;:!?Mum‬ו>חד‪.‬זבע‪.‬־ון‪5‬ט*ג חנטו׳חיטטן ‪ , ^ ^ i n n‬י‬
‫חיב) וועגע רע‪ :‬רעצכ‪ :1‬לו וויונדע^ן‪ .‬גון ‪5‬יעש‪:1‬ט דוח ‪:‬יח דיינע טוו ןןחןעז‬
‫ן ‪ .‬י יווני‬
‫גע‪:‬עטלע ‪5‬ער‪:‬עה«עו‪ ,‬חוג ‪1‬ייז גיו^לער עיזרשורכט חונר ן‬
‫^‬
‫‪ v ) v v t‬דחשטחנדטן‪ .‬היעזיבייח החבען ‪:‬יח חיינע געד‪,‬יי»ע ‪:‬יטטע‪,‬‬
‫' ‪T‬‬
‫‪( ? :‬‬
‫‪:‬חנ‪:‬ט נורחוכטער חי««‪1‬י‪0‬עז כחרען חיבייך ווייי‪ /‬כעחכחכשעט‪,‬‬
‫י י ם ג ן לוער‪:‬ט ‪ :‬״‪1‬ויר ווח^ען דיינע געבחשע ה ח ן ט ע ן״' חוכר דחן ע ר ‪ :‬ט ‪" / , :‬‬
‫*!??יען ‪1‬יח חנחחרען! ״חיעיול‪:‬ח;טע;ט ח ח ‪ :‬ווען רחך דיע‪:‬ען הער ן ‪n‬׳‪<fc^MH‬‬
‫* ׳ ך לו ‪5‬יר‪5‬טען‪ ,‬דו״ייט ע‪ :‬חיהכען ווווהוי־‬
‫כייח חיהנען ב?יעכע‪,‬‬
‫*״חכטע! ן«‪ ,‬רח‪ 0‬ו»יין ‪; ptyfi‬עחחיעוין ב|יעכע‪ ,‬חין •ויינען ווע»גען ןןחנדעזט^‬
‫חוניי‬
‫‪1,‬‬
‫‪5‬‬
‫י‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫ד‬
‫ג ע (‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ה ע ‪ 1‬ע ן‬
‫צ‬
‫יע‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫ג‬
‫‪M‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫י י‬
‫״‬
‫עהע‪,‬‬
‫‪i‬‬
‫ש ל‬
‫שבועית‬
‫ין‬
‫לו עטי שומע לי ובדרכי מהימים• ךצךקו‬
‫ףתהללו כלי היות אשמים• כמעט מפניהם‬
‫אכנ;עשוטמים‪/‬ואשיביריעלא‪1‬ןבי^וקמים•‬
‫"׳וישראל ניוישע ב;י תשועת עיולמיבם• לא‬
‫מישים ולא נכלמים• לאתה אדון הצור תמים •‬
‫כאיור פניףןהלמן לאךףיטים• פתחךבךיף‬
‫הבינםבחכומים• ותזכם להיות חייםוקשיים•‬
‫וכחיוכם תשכון ךם על ךמים•*‬
‫י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫חיוק‪:‬םג‪1‬ראומר‪1‬םוקד‪1‬יש‪:‬‬
‫»יי‪/‬וינןםעדותב;עקב‪ .‬והיורה שים ?יע‪1‬ךאל‬
‫־ לנקוב״ מ‪^1‬הקהלת^נקב• לןימט‪:‬‬
‫שברת‬
‫זכרי׳ ה כו(‪ .‬לו עמי וכו‪ /‬לשון הכתוכ כתהליס פ״א י״ד‪ .‬כמעט וכו׳‪ /‬ואםיכ ידי‬
‫וכו‪ /‬ל״ה שם בתהליס‪ .‬ישראל כושע וכו‪ /‬ישעיה ט״ה »"ו‪.‬‬
‫זיקם עדות וגו׳‪ ,‬תהלי׳ ע״ת ה‪ /‬לנקוכ‪ ,‬לפרוש‪ ,‬מורשה קהלת יעץי‪ ,.‬דברי׳ ל׳יגד״‪.‬‬
‫חונד טוגענדד‪.‬וו‪5‬ט חוכר טחדעהחג החנרעןטע ! בי!ןר ווח^יטע חיך ןיח בחכדי)‪:‬ע‪!1‬‬
‫דיח פיינדע‪ ,‬ח‪/‬כ־ ‪M‬ייכע הווכד * ‪ i v w‬החטער וזוכר וזי‪,‬־ערןח*ער קעהרען‪ .‬ישראל‬
‫ווירדע היןלגע ‪£‬ינדען בייח גחטש‪ ,‬ע״י^ע הין‪5‬ע! דח ו‪/‬יררען כי*ו‪1‬וטר בעשח«ט‪,‬‬
‫גתויוער‪ .‬לו טווכדען וועררען‪ .‬ח ‪ ,nn‬הערר‪ ,‬טחפ‪£‬ער ?‪!!/‬ער פחןןקח^זעכ‪/‬‬
‫הייטען! ף! ?חס גיח וורוכיעח חינ) ?י‪5‬טע דייכען חכטןיטלעז חי«»*ו;‪1‬ררוור!‬
‫»יב חיהכען ייייגהייט‪ ,‬ריח ‪0‬יי)ייטוכג דיינער וווזיטע ^ריידןיך לן צער*‬
‫טטעהן‪* ,‬עו‪/‬חהרע חיהנעו ןעכען ח!נד'דןיער חונד •*חנע דיינע רעדדענ?‬
‫חין חיהכען‪)}!} Q ,‬ערהחצוטער‪,‬‬
‫זע^מטשטאנריגער‪,‬‬
‫ין‪ /‬ז ע ^ ב ז ט ר ־ ^ ע כ ע נ ר ע ר ‪,‬‬
‫‪ 5‬ו ר ‪ 5‬ט כ א ר ע ד ‪ ,‬ע ר ך א ב ע נ ע ד אוגד הייליגער!‬
‫'יקס‪ .‬ער געטלטע ליי;ני‪0‬ע חייו חין יעקכ חוכר ‪5‬ערד‪,‬חןטו;^עועט?‬
‫חין ‪%‬״ךאל לןנן ערבטחיין רער }ע^יינדע יעץלג‪ ,‬קדוש‪.‬‬
‫)‪5.‬‬
‫‪T o m‬‬
‫‪c‬‬
‫‪E‬‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫קרויות לידס ראשון‬
‫‪*7‬‬
‫שם ה מ ז כ ר ש מ ע י ן‬
‫ב ר א ב ו ן הזק ״ י‬
‫חישבדת מרום לקחה ?היום• מצוסיד־־ז‬
‫ןהיוךייותיה מפי איום• ממו־בר נתונה ליוצקי‬
‫פךיום‪* :‬מאמר וצווי וענש ןאןרךד־ז• חק‬
‫ומשפט ברית ןתוךה• נעם הגה דבריוו־־ש‬
‫עשרה‪ :‬ערוכים‪:‬הר זה אחר זה• וצמודים‬
‫מח!ה אל מהןה• לוחות כתובים קןך• ומלה‪:‬‬
‫ןהמכתב מכתב אלסים לאששה• חקקם זה‬
‫כנגד זה לךךשה• כונס ןהתום חמשה מול‬
‫חמשה‪ :‬נעם אנכי ה‪#‬מ‪:‬עכ‪£‬אמר• כנגדו‬
‫לא תרצח הזהירבמ‪#‬מר• זה עלזה להכיל‬
‫ז‬
‫ש ב ו י ת מדום‪ ,‬התורה שהיתה ככבדה כמדוס ע ד זמן כתיכתה‪ ,‬והוא עשייה ע ל י‬
‫־קונן‬
‫ברמז רצ״מ ע״ש וכירושלמי דשקליס פר׳ץ‬
‫ש ש י‬
‫‪0 r‬‬
‫‪-‬׳‪T‬‬
‫ח‬
‫"ל‬
‫‪v‬‬
‫~‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ל על‬
‫^‬
‫ו‬
‫ת‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫זה וי״א כי׳ וי״א מ׳ על לות זה ומ׳ על לות זה זע יש ביכה מראה‪ .‬וצמודים מ ‪ -‬ז ז ה ^‬
‫מחזה‪ ,‬ל״ה כמלאכים א׳ ז' ד׳ וע׳יש שי׳ ר ש ‪/‬‬
‫א ל א ‪ :‬ב מ ק ר א זה הם׳ ישגול והז׳ ב ק ע ץ‬
‫וכה שכרתים תנו לכקד הו׳ בסגול כעבור התרוז‪ .‬לאששה‪ ,‬לתזקה‪ .‬ל ד י ‪ / - :‬כ ד ‪,‬‬
‫לדרוש היתוש‪:‬ביניהם וכמו שמשרש ואזיל‪ .‬כונה‪ ,‬הי׳ מכוון אותם‪ .‬והתום‪ ,‬והדשימ‬
‫שמית‪.‬‬
‫)תורה(‪,‬‬
‫ע‬
‫ן‬
‫הייטע‬
‫‪//‬וו‪/‬ררע ‪ :‬י ח‬
‫עחןקע‬
‫‪.‬׳ ח ו ; ר‬
‫‪,\-‬‬
‫ן ע ב ח ט ע חו‪:‬ד‬
‫ו‪/‬י‪:‬טע‬
‫&עדבחטי‪ 1‬ח ו ‪ :‬ר ער‪1‬וחר‪:,‬ו‪:‬גען‪,‬‬
‫ר נ‬
‫ערוובערט‪ ,‬דיח‬
‫פו׳‪5‬ן ר ע ר } ח ט ט ו י כ ע ן‬
‫חין ר ע ר‬
‫‪ipnb‬‬
‫<עהרען‪,‬‬
‫וויבער^עכען‪.‬‬
‫»‪:‬ע‪:‬עטלי‪ 1‬ח!‪-:‬־‬
‫‪UMMVI‬‬
‫חיני‬
‫ווחוררע דעכ^‬
‫ח ו ; ד ‪4‬עכווטע^‬
‫בעפער‪.‬ןע‬
‫רעכטע‪,‬‬
‫ערכיישעטע‬
‫כ י נ י נ י ט ע יווני‬
‫ד ע נ ק ט פ ו י כ ע ענטהיעןטען ריח נעה! ט פ ר י כ ע גחטטע‪.:‬‬
‫‪ 5‬ח ן ; ט ע ן י ח ך ח ר ־ ‪ :‬ו ‪ :‬ג ח ו י פ ח י י נ ח נ ו ע ר ח ו ; ר ט ט ח נ ־ ע ן בעליער‪.‬ונג‪)1:‬יי‪:‬ע‬
‫י‬
‫ח‬
‫י ינח‪:‬דער‬
‫ח ‪ /‬ל לווייח ט ט י י כ ע ר נ ע ן‬
‫י ע נ ע ר ‪ :‬י י ט ע ‪ .‬ר י ח ט ר י פ ט ווחר‬
‫רחטטע‬
‫גיח‬
‫טוו‪£‬ע‪1‬ן‪,‬‬
‫}חטטע‪:‬‬
‫בעטריעבען‬
‫טי־י‪£‬ט‪,‬‬
‫ח י י י ^ ר ח ב ע ן חו;ר ט פ י ו ך ;ע^ען‬
‫ח׳יף‬
‫‪:‬׳ר!‬
‫נעכעכ^‬
‫דיע‪:‬ער ח ו נ ד‬
‫חונפערוועגןיך‪ ,‬ע ר‬
‫טפריך‪,‬‬
‫\‪nv‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬עזכזע‬
‫‪1‬‬
‫פינו ח ו ‪ :‬ד ג י ‪/ ! :‬‬
‫כחך‬
‫חיהרער פער‪/‬וחניטיופט‪ ,‬נעכענחיינחנדער ^עטטעןןט‪ .‬היער ט ט ח נ ד ד ח ‪ :‬ע ר ‪ :‬נ ‪1‬‬
‫‪4‬עבחט פרין ר ע ר ח ‪ :‬ע ר ק ע נ ‪ :‬ו ‪ :‬נ } י י נ ע ר ^ ח ט ט ה י י ט ‪ ; ,‬ע ^ ע נ ח י ב ע ר‬
‫צ ע ר ב ן ^ לין‬
‫*חררען;‬
‫פח^טע‬
‫ע‬
‫ד^‪,‬‬
‫ח י י נ ע } ו נ ט פ ל ו ‪ , } :‬רח‪ 0‬ד ו ר ך »חר‪ \»-,‬ךח‪ 1‬ע י ׳ י ^ ע ו ו ע ן ע ן‬
‫יה‬
‫של שבועות‬
‫ולגמר‪ :‬כהכשל יצורים לשפך ךם• כאלו‬
‫ממעטים רמות בהזיךם• בי* כצלם אלהים‬
‫עשה את האדם‪ :‬ךמז ‪:‬היה בשני‬
‫דבור• ?נגדו ליא תנאף הזהיר לצמר• על‬
‫אנןניו דבר דבור‪: :‬גיד ליוכיח עלי מסרים•‬
‫דומים לאשה מנא?ת מאחרים •י תחת אישה‬
‫תקח את זרים‪ :‬צוה לא תשא לעיןא שם‬
‫?לייור־ן חוקר* ?נגדו לא תגניבידחזהיר‬
‫להת‪:‬קר• הגניב רצח ןנאיף ןהשבע לשקר‪:‬‬
‫היה זכור את יום השבת•' ?‪.‬נגדו לא‬
‫תענה הזהיר במשיכת• פן תשקר י ותוציא‬
‫ךבת‪ :‬קריאתם יוכיח לז ללז לדון• כלי מהלל‬
‫יובם קדש בזדון• ?אלו מעיד עדות ישקר‬
‫ז‬
‫כנגדו לא תגכוכ ו כ ו ‪ /‬כן איתא במכילתא טגיל‬
‫ל׳ והתוית ת ו ) י ת ז ק א ל מ ד(‪.‬‬
‫הבתוכ כל מי שהוא גוככ סופו ליבוא לידי שבועת שוא שכא׳ הגכוכ רצות וכאוף‬
‫לשקר )ירמיה ז ט ( ‪.‬‬
‫זהשכמ‬
‫מגיד הכתוב ככל מי שסןא‬
‫לששה ימים‬
‫שברא‬
‫מ ז ל ל שכת‬
‫ולא כת דככיעי‪/‬‬
‫ל‪::‬ריז‬
‫עולמו‬
‫‪c»r‬‬
‫י‪.-‬‬
‫ד‪.‬ת*נטבעןיי־ רי‪4‬ט‬
‫דען‬
‫גין תשקר ותוציא דכת וכו‪ /‬זה לשון‬
‫וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפכי המקום‬
‫ו‪:‬ת‬
‫השביעי‬
‫כיוס‬
‫ואתם‬
‫שנאמר‬
‫‪,‬‬
‫ווירד‪,‬‬
‫« נ * ‪ .‬נ ט ע ן גע»תכט‬
‫המכילתא‬
‫מעיד לככי הקנ״ה שלא י ר א עולמו‬
‫עדי‬
‫כאס‬
‫‪— — .‬‬
‫רען "ח י ‪p‬‬
‫‪rt‬׳‪ p‬לווייטען‬
‫^ווטטען‬
‫עכענכין־ע‬
‫—‬
‫הלוט ע ד‬
‫״יוד ר ע ר ^חטנענדיענגט פ ע י ב י ו ט ע ן‬
‫*‪:(,:‬ר ^ע^ענוזיבער רער *דעברוך ; ר ע ר ן‪:‬ו‪/‬טלע‪:‬דיע‪:‬ער בעגעהט חיינע חוכטרייע‬
‫^ןייך‬
‫דער עהעבי־ענמ״ן‪ ,‬דית נעכען לויהיענן‬
‫«ו»‪::‬ע פ ר ע ^ ך ע ‪::rt‬׳‪.UMM‬‬
‫גון פ ח ^ ט ע ילו‪ :‬פער‪:‬חט‪ /‬רען ה י י ד ג ע ן נח^וען רע‪ :‬רוןן‪/‬דטענדע; פער^עבןיך‬
‫‪!0‬ין‪:‬וטפרעכען‬
‫טטעד‪,‬ןע|‪,‬‬
‫‪5‬תוגע‪:‬דע‬
‫טטעטנ‬
‫ווו;ד‬
‫*לוררען‪.‬‬
‫וויה‪ }:‬דחג פערבווט‪,‬‬
‫נעכען‬
‫עהעכרע‪5‬ען מוני‬
‫)ח‪:‬טער ני‪:‬ד‪.‬‬
‫דע‪ :‬ר ו העט וגע‪.':‬׳׳‬
‫יון‬
‫פחוגטע‬
‫לו‬
‫&‪50‬י‪ 1‬ט״תרען‬
‫י‪:0‬‬
‫געברוט‪:‬‬
‫טטעה‪5‬ע!‪,‬‬
‫"יי)‬
‫חויפודינווירער*‬
‫״ערלויננערע‬
‫חו‪:‬ר ת י ח ץ געגענתיבער דין‪ 5 :‬ע ר ב מ ט ‪:‬‬
‫דיך‬
‫״דויו‬
‫*‪1]\$‬ט ניכט &‪ OJC‬ניכען‪.‬״ היערוי‪ :‬ווירד ;ע‪5‬יזי‪4‬ערט‪ ,‬דיוט דער «וטה‪»/‬יןן^ע‬
‫ענשהייהער‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫‪!8‬‬
‫באדון‪ :‬ב^מיור לציר שבת מחלל* מעיד ‪3‬י‬
‫לשעה עולם ש‪3‬לל• ואתם עדי ^אםין ]‪}$‬י ;‬
‫אאךשםטצות כבד לעםנ‪5‬ךא‪:‬אבן‪5‬ס ‪j‬‬
‫סכבד ‪3‬מ‪1‬ךא• משמועה רעה לאי״ךא‪ :‬ן‬
‫אמר לא תחמד שח לעדו• ? ‪ r r‬דע‬
‫ואמתי! ועבדו• שוחוממורוןכל כבודו‪ :‬באד‬
‫מאמר למאמר למולו• ‪:‬גיד על־־ החומד‬
‫להלשלו•'םופו'להוליד בן שהוא סלוללו‪:‬‬
‫ואלו עשיךת הדברות הכלולות* ^ר 'על ;‬
‫הלחות'הטעלורה• ומפה אל פה השמע! י‬
‫‪5‬ק‪1‬ל‪1‬ת‪ :‬נבוניבם שלהבו מלהב המשמע‪' .‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫חו‬
‫;‬
‫ו ה ש מ י ע ו‬
‫ה׳ ואכי אל ) י מ י י מג י(‪ .‬לכם מצות כבד‬
‫י‬
‫זכו‪ /‬במכילתא‪ ,‬כתיב ככד‬
‫י‬
‫לא תתמודמגיד הכתוב שכל מי שהוא תוטל סופו להוליד כן מ״ןלצ כאביו ומכבד ל ע י‬
‫שאינו אביו‪ ,‬לכך כתכו כשרת הדברות ה׳ ע־״י לות זה וה׳ על ל ו ז זה וכי‪/‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫כתד^ן‬
‫שנא׳ תרות על הכתות)שמות לב יו(‪ .‬נכונים‪ ,‬׳ישראל‪ .‬שולהבו‪ ,‬נתתמט‪ /‬ל׳ ש ל ד כ ת '‬
‫ענטווייחער‬
‫דע‪ :‬הייןי;ען רוהעטןוגעג ‪ry jsg«1!5»)4‬‬
‫חיין פ ח ן ט ע ר לייגע ‪4‬ע»;ע‪$‬‬
‫י‬
‫עמן‬
‫‪j‬‬
‫ר ע ן העדרן חוי‪£‬טריט‪»» ,0‬יי? רח‪ :‬פייערן י ע ו רוהעמיןיגעו ‪ ^ 'fa‬י י י ‪ °‬נ‬
‫; ; י‬
‫ווירר‪,‬‬
‫בענטען‬
‫‪ : ,‬ג ע ן‬
‫י ח ס ^חטט מין ‪ :‬ע כ ‪ :‬טסגען ר)‪» :1‬ועוטז‪:‬עבייע‪,/‬צ‪1‬חןזענדעט חוכר <‪pf‬‬
‫^ערוהט החט•‬
‫ט‬
‫‪,,‬מידיי »ייי • י ליייע‪/‬‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫<‬
‫‪0‬‬
‫ן • *‬
‫‪U B‬‬
‫‪/0‬‬
‫א י»‪0‬‬
‫ד‬
‫חיך ר ע ד וועןטטוןפשער בין !'׳ — נון ע*פפחד‪ 1-‬ע י הילחכטונג מיני ־ & ע י ע ה ר ן י ן ;‬
‫דערעזטערן‪,‬‬
‫* י ט ר ע ר פער‪:‬י‪5‬ער»נג‪ ,‬דמש‬
‫‪ 0‬־ ע ק ק ] י כ ע ן ^עריכטען פורבטןח‪: :‬יין ק‪;10‬‬
‫נ י נ ט ‪$‬י‪:‬טערן לו ‪ :‬י י ן ‪,‬‬
‫)}!ך‬
‫}‪ ,551‬נחך‬
‫י י ״ ‪4‬עו‪».‬ר‪:‬ח*ע‬
‫קינד כי• ‪jrtnv‬‬
‫ן י‬
‫ג ע ג ע נ י ו י מ ר פחוגטע דיו‪& :‬ערבתע‪1-‬‬
‫ו ו ע ד ע ר נ ח ך ד ע ‪ :‬נח‪:3‬טען הויו‪: ,‬חך » ו ו ; ד ‪ ,‬נ ו ו ך ק נ ע כ ג ו‬
‫ע‪:‬ע}‪,‬‬
‫חדער ‪ :‬ח ‪ : :‬ט י ; ע ן‬
‫י‬
‫בע‪:‬יט‪:‬ו‪:‬גען ‪:‬יינע‪ :‬נעכע'נ»»עכטען^‬
‫דיח ט]ו‪0‬פחןגע דיעגער כיירען חיינחנדער ^ע;ענחיבע־ עטעהעגדען ט פ י י צ ע‬
‫פערקינרעט‬
‫‪10‬פחשע‪:‬דע‪/‬‬
‫ר ע ע ]י‪:‬טערנען חיינען חו‪;:‬עד‪.‬חר‪:‬ח*ען‪:‬חין‪ ,‬ר ע ר חיהכ} פ ^ ו צ ע ן‬
‫חין‬
‫םסיינע‬
‫‪1‬יך‪.‬‬
‫ע‬
‫ווחורדען‬
‫חויך •*יניזיך‬
‫י‬
‫<‬
‫*‬
‫ן‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ע‪u?1U>C1‬חיינגעהויעכע•‬
‫חוי‪:‬געטפרחכען יוונד וחרען ן!יט‬
‫‪5‬ערנעד‪ ^,‬י‬
‫דיח צ‪1‬ערנינצ»וי‪4‬ען צ»הןודער‪ ,‬בעשייכט פ^ן ר ע ] ‪3‬ןח«*ענרען‬
‫טמ‪:‬ע!‬
‫‪/‬‬
‫‪\:‬‬
‫יט‬
‫של שבועות‬
‫ןה^יעו אין לכלת לשמע• קךבאתהושמע‪:‬‬
‫חי *דה לאישר אמירו• זכו קדושים ומשם‬
‫נתקשרו• כנם הטיבו את אשר דברו‪:‬‬
‫ר ק ע ד ו ת ביעקב‪ .‬ותורה ש ם כ י ש ר א ל לנקוב‪.‬‬
‫\‬
‫ם ו ר ש ה ק ה ל ת יעקב‪ .‬ק ר ו ש ‪.‬‬
‫יש מקומות שא״א א ל נא‪.‬‬
‫אל נא‪ ,‬לע־ולם ת‪#‬ךץ‪ .‬ולעולם תרןדש‪ .‬ולעולמי עיולמיס‬
‫ן?‪2‬ל'וך ותתנשא‪ :‬האל מלך נ‪1‬ךא מדיום*מןווש‪ .‬ב י אתת הוא סלך‬
‫‪ 1‬ל כ י המלכים‪ .‬מלטתיו נצח‪ .‬ניוראיותיו שיחו‪ .‬ם ‪ 2‬ר ו עזיו‪ .‬פארוהו‬
‫י‬
‫‪• 1‬י‬
‫‪-‬‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫^באיו•‪,‬קךשוהד ר׳וממוהו‪ .‬וזין‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬־‬
‫שיר‬
‫•!‬
‫וש?ח‬
‫־‬
‫תלןף‬
‫;‬
‫‪ ; T‬־ ‪1‬‬
‫‪-.‬‬
‫תהליות תפאךת־ו;‬
‫קו״ייבאשר נגליתה לאביותיגו־ בי‪1‬ם הזה• כן נזכה‬
‫עכינתףלתה״ ונאמר הנה אלהינוןה• קדוש‪:‬‬
‫כוונת הפייכק להודיע שכת התורה ותהלתה בקדימה ומעלה‪ ,‬ומעם למה‬
‫כתאתרה כתיכתה עד משה ולא כתכה לאדם או לשאר דורות עד מ ש ה ו כ ח ו‬
‫היא מתפארת בעצמה‪ — .‬וכמעט כל דבריו נתפרשו כבר‪ ,‬כי כל דבריו‬
‫כלשון צת ולשון מקרא‪ .‬והתם הפייטן שמו ש ם ע ק ב ר י « ח ק חזק ו א מ ץ‬
‫בראשי כתי היזרוזות‪ ,‬אשר כל בית מן י׳יכ תרוזות ח ס ר י ם היו ד׳ בתים‬
‫כחתימה זאת והס ב׳ י׳ ח׳ ז ‪ /‬שבתרוזזת אלן מזכיר דופי‪:‬נמצא בכל אחד‬
‫ק הקיומים‪ .‬אבל בעבור שהן נמצאות ימתזוריס הקדמונים ראוי להדשיסס‪.‬‬
‫ובכן ‪;,‬י קנני ראעית ךךמ‪:‬‬
‫שעיעיע יום יום מראש אמנה• קדם מפעליו אלפים‬
‫‪#‬נה‬
‫יכולת לשמע‪ ,‬כדכתיב ועתה למה כמות כי תאכלנו האש וגו קרב אתה ושמע ו ג ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)דברים ה כב(‪ .‬תי‪ ,‬הקנייה‪ .‬הודה לאשר אמרו וכו‪ /‬שנאמר זיאמל ה׳ א ל י ‪. . . .‬‬
‫הטיבו כל אשר דברו)שס ה כה(‪ .‬זכו קדושים וכן‪ /‬כמו שאז״ל משם זכו ישראל להעמיד‬
‫מהם נביאים‪ .‬כתאשרו‪ ,‬כעשו מאושרים‪,‬‬
‫ובכן ה׳ קככי וכו‪/‬‬
‫גס‬
‫דוגמת הפיוט א ד ו ן א ס נ נ י‬
‫ל׳‬
‫א ש ר י האיש‪.‬‬
‫הפיוט הזה הוסד על הכתובים‬
‫שאומדן ליוצר‪,‬‬
‫שבמשלי סי׳ ת׳‬
‫וענין שניהם שוה ממהלל התור׳‬
‫' ו ה ת מ ה ‪ /‬ל ק עיין שם בבאורי‪.‬‬
‫ש ע ש ו ע יום יום‪ /‬התור׳ שהיתה שעשועו ובאמכה אתו מראש שכאמר ואה׳׳ אצלז‬
‫ד י ע כ ע ן דענ}טשה ‪,, :'3‬״‪/‬יר ןינד ‪1‬וד‪.‬נ«חכטי}‪ ,‬ו‪/‬ייטערלו החרען; טריטט ד ו ו !‬
‫ד\;לו חד״דהתרע י‪4 — ".‬מטט ‪4‬ע‪£‬יעןען דיעזע ו ו ו ד ט ע ‪ ,‬ער נחננטע גיח ד‪,‬ייך;‪,‬‬
‫»ריע‪:‬‬
‫זית‬
‫^‪3‬יקק‪5‬יך‬
‫מ»ני‬
‫טפרתך‪:‬‬
‫״ןי‪0‬‬
‫חיוכעןיןוחת! * ע ר ע ד ע ט ! "‬
‫י‬
‫‪9‬‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫!‬
‫ישנה• אז ראה ויספרה הקרה והבינה• בימי‪ :‬חקקד־‬
‫ובתקו נהנה‪ .‬הלא ה?מה הקרא ורזבונה• ״ךיאי׳ש‬
‫מרומים קולה נהנה • אליכם אקרא ב עלי אמונה •"^ער‬
‫‪:‬‬
‫כי נגידים אדבר להבינה״ מפתח שפתי מי^ינש‬
‫ונכונה• בצדק כל אמךיפי‪3‬לי תואנה* כלם?כודים‬
‫ליות‪1‬י בינה• קהו• מוסרי ןאל כסף והמנה‪:‬‬
‫מקךמי‪.‬קדם מראש נסכתי• ייאץ רזהום ומ^ץ‬
‫?תהללתי״ ?טרםהרוגבענההוללתי• בהכינו שמיכן‬
‫עםהייתי• באמצו שהקיםעמ‪ 1‬נמצאתי• אני חכמד־‬
‫י ‪• :‬‬
‫‪| ••T*;T‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪r.1:‬‬
‫ערמה ^בנתי• משחרי ימצאנני ואוהבי אהבתי‪.‬‬
‫מחרוץ ומפז מגחךה תבואתי•!יארח ‪5‬ך‪5‬ןה ומשמען‬
‫התהלכתי• יסורו אלי חסר לבופתי• ללחוםבלחשי‬
‫ולגתות יין מסכתי• כי עשר וכבוד נמצא אתי‪:‬‬
‫עצתיו מךחוק אמן לא?עי‪ .‬ל‪.‬קות עמלם ראל־ץשש‬
‫אפון‬
‫ו א ה י ה ש ע ש ו ע י ם יום י ו ם ) נ י ‪ :‬ל י י ו ( ו ‪ ^ .‬ר ר ׳ ׳ ש ק ל ‪ : : : 7‬י א ל ‪ 1‬י ס‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫קדמה התורה לברייתו של עולם ש‪:‬א׳ ואהיה שעשועים י ם יו=‪ ,‬י ו ט ו ‪ :‬ל ה ו ן י ״‬
‫א ל ף שנים שכאמל כי אלף שכיס בעיכין כיוס אתמול ו כ ו ‪ /‬כדאיתא בבראשית‬
‫ז‬
‫פ ' ת׳ וכתכתומא ע ויסב דף י״ת א ‪ .‬א! ראה וישפרה‪ ,‬ל״ה כאיוב כ״ת כ׳־ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ך‬
‫כ‬
‫‪R‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫\‪1‬‬
‫ר‬
‫ב י רש״י ז״ל‪ .‬ביעיכו תקזקה‪ ,‬כדאיתא כאותיות דר״ע כ״כ איתיות שנהם כ ת כ ד‬
‫‪,‬‬
‫התורה כולם הס תקוקים בעני שלהכת על כתר כורא של הקכ״ה וכו׳‪ .‬ובתיקו‬
‫בתוכה‪ ,‬כדאי׳ כאבות דר׳ כתן פ ל׳ דף ת׳ א׳ ר׳ יושי הגלילי אומר תשע מ א‬
‫‪,‬‬
‫ז‪:‬דעים‬
‫וארכע‬
‫דורות קודם‬
‫שככרא העולם היתה תורה כתובה‬
‫ו ת‬
‫ומוכתת‬
‫ב ת י ק ו של הקב״ה ואומרת שירה כל המלאכים וכו‪ /‬הלא תכמה תקרת ו ב ו ‪/‬‬
‫ע ד סוף התרה‪ ,‬כולו מבואר מלשון הכתובים שם כמשלי סי׳ ת׳ וסי׳ ג׳‪.‬‬
‫מ ק ד מ י קדם ו כ ו ‪ /‬גם הפשקא ה!את כולה לקותה ונקבצה מלשון הכתובים‬
‫שם והמה מכוארים על מקומם‪.‬‬
‫ע צ ת ו מרתוק אמן לאניני‪ ,‬עשייה עצות מרתוק אמונה אונין)ישעיה כה א( ואמרה‬
‫התורה כי ככר מרתוק קודם הבריאה היתה עצתו לאניני‪ .‬תקות שמים וארץ זכו׳‪,‬‬
‫כדאי׳ במס׳ פסתים דף ס״ת ב׳ אלמצא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמד אם‬
‫ל א בריתי יומס ולילה תקות שמיס וארץ לא שמתי)ירמי׳ לג כ ה ( ‪ ,‬ואמרו עוד בראשית‬
‫ברא אלהים בזכות התורה שכקראת ראשית שנאמי ה׳ קנני ראשית י ר כ ו ‪ ,‬וזהו ראשית‬
‫דרכו ביושד קנני‪,‬‬
‫ואמר‬
‫‪*3‬סד‬
‫עשייה עולם ייוסד ע נ ה )תהלים פ״מ ג ׳ ( ‪,‬‬
‫של שבועות‬
‫כ‬
‫למעני״ ראשיתךךכ‪!1‬יחםד^כני• ומצוף ךב‪ #‬ונפת‬
‫ה?לת;קני״ זהבו?ניניםלא‪?:‬ןךכוני״ כי כל ביתי לבוש‬
‫שני ״ לוית הן ורפאות נתנני • ידי וכפי לפרושי לעני ״ פי‬
‫יי‬
‫• ״‬
‫‪:‬‬
‫י • ) ‪: * :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫' ‪ .‬׳ ז י‬
‫פתוח ‪5‬ח‪3‬מהו?שכלחכמני• ןתוךת חסד‪.‬על לשוני‪.‬‬
‫טבוח טבחי מןרוך עך^חני״‬
‫א ר ך ימים ןכבוד‬
‫בשמאלי ובימיני‪:‬‬
‫ןב עצתינועץ רוכב כרובים‪ :‬ממדי ארץ ע‪1‬ם ודבק‬
‫‪:‬‬
‫הצוף דנש וכו‪'/‬עשייה הנתמדיס‬
‫צופים )תהליס י ט ( ‪ .‬זהכ‬
‫ט ז ה כ ומפז רב‬
‫ו מ ת ו ק י ם מדכש וכופת‬
‫וככיכיס לא יערבוכי‪ ,‬עשייה לא יעדככה זהכ וזכוכית‬
‫ומשך תכמה משכינים )איוב כת‪ ,‬יז ויכו(‪ .‬כי כל כיתי לכוש שכי‪ ,‬ל״ה כפרשת אשת‬
‫חיל מי ימצא שבסוף ס׳ משלי וכולה כדרשת על התורה כפי׳ רש״י שם‪ ,‬וכטדרש משלי‬
‫אשת תיל זה התורה‪ ,‬ורתוק מפנינים שהיתה לפני ולפכיס הכה משה והורידה לישראל‪.‬‬
‫וכו‪ /‬לא תירא לכיתה משלג זו גיהכס‪ ,‬כי כל כיתה לכוש שכיס‪ ,‬זה דם המילה‬
‫אמר הקכ״ה מי מציל את ככי מאש לוהט ? הוי אומר זו המילה‪ .‬ויעויז רכיכו כתיי כ פ‬
‫‪,‬‬
‫לך לך כפהוק והיתה כריתי ככשרכם גס כסוף הפרשה על בהמונו כשר ערלתו‪.‬‬
‫לוית תן וכוי‪ ,‬עש״ה כי לוית תן הס לראשך)משלי א ט ( ועש״ה רפאות תהי לשרך‬
‫)שסגח(‪.‬‬
‫ידי וכפי וכו׳ עש״ה שם כפ׳ אשת תיל כפה פרשה לעני וידיה שלתה‬
‫לאביון ועיים פי׳ רש״י‪.‬‬
‫כשונה‪.‬‬
‫פי פתות וכו׳ עש״ה ש ס פיה פתתה כתכמה ותורת תסד ע ל‬
‫טכות טכתי וכו׳ עשייה טבתה טבחה משכה יינה אף ערכה שולחנה)משלי‬
‫־‬
‫מ ב(‪ .‬ארך ימים וכו׳ עשייה א ר ן ימים כימיכה בשמאלה עשר וככוד)שס ג יו(‪.‬‬
‫ו ב ע צ ת י נועץ וכוי‪ ,‬עיין מ״ש לעיל כיוצר אדון אעככי אות ס ‪/‬‬
‫ובתכתומא ריש כ '‬
‫כראשי‪ /‬ה׳ כתכמה יסד ארץ‪ ,‬כשכראהקב״ה את עולמו נתיעץ כתור' וכרא את העולם‬
‫שכא׳ ל• עצה זתזשיה אכי כיכה לי גכורה )משלי ז י ד ( והתורה כמה היתה כתוכה ‪7‬‬
‫היתה על גכי אש לככה כאש שתורה שכא׳ קווצותיו תלתלים שתורות כעורכ)שיר ה י א (‬
‫מה קווצותיו תלתלים ? על כל קוץ וקוץ תילי תהלים של הלכות‪ .‬כיצד ? כתוכ כה‬
‫לא ת ת ל ל ו את שם קדשי אס אתה עושה ח׳ ה׳ אתה מתריכ את העולם‪ ,‬כל‬
‫הכשמה‬
‫ת ה ל ל יה אס אתה עושה ה׳ ח׳ אתה מתריכ את העולם‪ ,‬שמע ישראל ו כ ו ‪/‬‬
‫א ס א ו ת אתת כך כל שכן התיכה כונה לכך נאמר קווצותיו תלתלים‪,‬‬
‫י‬
‫לפיכך דוד‬
‫מקלס ואומר רתכה מצותן מאוד ואומר ארוכה מארץ מדה וגו‪ /‬והוא היה אומן לכל‬
‫מעשה כראשית שכאמר דזהיה אצלו אעון‪ ,‬א״ת אמון אלא אומן‪ ,‬ובהכטה שמים ויסד‬
‫חרץ שנאמר אם לא כריתי יומס ולילה וגו׳ יוכה ס ת ם י ם ת ו ק י נ ו ס שלאיצאוישטוף‬
‫את העולם שנאמר האותי לת תיראו כאס ה׳ וגו׳ וכה ככש את התהום שלא יצף את‬
‫העוצם שנאמר בתקו תוג על פכי תהום ובה ברא תמה ולככהשכאמר כה א מ ר ה‬
‫‪,‬‬
‫כותן שמש לאור יומס תקות ירת וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו ה צבאות‬
‫‪,‬‬
‫שמו )ירמיה לא לה(‬
‫הא למדת שהעולם לא כמייסד אלא על התורה והקי״ה‬
‫כתכה לישראל שיתעסקו כ ה ; כשביל עסקי התירה העולם עומד שכן אמרה תכה‬
‫כי לה׳ מצוקי ארץ‬
‫)ש״א ב ת ( ובו׳ עכ״ל‪.‬‬
‫רוב הפיוטים אשד לפנינו‪.‬‬
‫ועל‬
‫דברי המאמר הזה כתייסדז‬
‫מעדי * ר ץ שם וכוי‪ ,‬עשייה » י שם ממדיה כי ת ד ע‬
‫קרובות ליום ראשון‬
‫•*«‬
‫רגבים• עמים נטה ושם סתרו עבים ״ שימע הוריח יצר•‬
‫ירח וכוכבים״ והחשיא והזריח אילנות ועשבים״ והישרים‬
‫ךגיםועופות_וךזגבים•‪.‬וחיה וגוזמה וכל פרים וךבים ״‬
‫דצר בכפיו ראש לכל נציבים• ?הבךאו כוננו רז‪5‬ינש‬
‫ונקבים״ ומנטמאלהיםחסדיו באהבים״ וכבוד'והדד‬
‫ןגטרובעגובים • והמשילו יימעשיו העצומים והרבים‪:‬‬
‫נ‪/‬נםאבןיקרה שת מסכתו• ןצלמו רקמו והפאיד‬
‫אמונתו • ומלןצה עד קצה הקים קומתו ״ לחלק לו משיכגל‬
‫‪,‬‬
‫וזבונרזו• ו?מלת לישון ה?לא ךברתו• רקךא שמות‬
‫?־ כלןיריתו״ ועל כל‪.‬יצורים חלתה אימתיו• וב?‪3‬רן ג ן‬
‫‪1‬‬
‫היתהחניתיו״ו^המתיקני בפיו היתה תאותו• עסכ‬
‫»‪r:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־‪TT‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪• :‬‬
‫י‬
‫‪: T‬‬
‫־'•־ז־‬
‫»‬
‫•י‬
‫; • ] * ‪-‬‬
‫היותו ראעעפרות אדמתו• חקרתי ותיוריותי להגות‬
‫באמרתו• ונעם מק‪2‬פטי צךקי לחוותיו‪:‬‬
‫)איוב לת ה( וע״ש בקצת עפר למוצק ומכים ידבקו )שס פשוק לת(‪ .‬שטיס כט‪-,‬‬
‫וכו‪ /‬כולם כבראו בתורה כדאמרן‪.‬‬
‫וכל פרים ורבים‪ ,‬כל בעצי תייס שנא׳ ע ל ‪ 1 1‬נ‬
‫ה‬
‫פרו ורבו‪ .‬ראשלכלכציכים‪ ,‬אדם הראשון מבתר יציר כפיו וראש לכל היקום‪ .‬כציכיס‬
‫י ק ו מ י ס כי קימה וכציכה אתת היא ואין הפרש בין לשון ויקם מצבה כויצב מ צ ב ט י‬
‫ושתי הלשוכות שוות בשמם המקרא‪ .‬בהביאו כוננו תופים ונקיים וכי׳‪/‬‬
‫כשיקי דר״‪},‬‬
‫פרק ייכ עשר תופות עשה הקב״ה לאדם הראשון כגן עדן שנא׳ כעדן גן אלהים ה י י‬
‫אכן‬
‫כל‬
‫יקרה‬
‫טסוכתין‬
‫ת‬
‫אודם פטדה ויהלום תרשיש שהם רשפה שפיר כ ו פ ך‬
‫וברקת וזהב מלאכת ת פ י ן ו כ ק כ י ן כ ן ביום ה כ ר א ך כ ו כ כ ו)יתזק׳ כת י ; (‬
‫הרי אלו עשר תופות והי׳ המלאכי׳ מ ת ו פ פ י ם ‪ 3‬ת פ י ס ומרקדים כנקבות שכא'‬
‫מלאכת תפיך ונקכין כך ביום הבראן כוננו‪ ,‬כיוס שנברא אדם‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫הראנו}‬
‫וכו״‬
‫ומעט מאל; ים וכו׳‪ ,‬שנא׳ ותתסרהו מעט עאלהים)תהליס ת׳‪ ,‬ו׳ וזי(‪.‬‬
‫נעם‬
‫אבן‬
‫יקרה שר‪ .‬משכתו‪,‬‬
‫עשה‬
‫תופתו‬
‫מכעס אבן‬
‫יקרה‬
‫וכדאמרל‬
‫;‬
‫ובפרקי דר״א פי״א כמקום טהור הי׳ כמכור הארץ הי׳ ורקעו ותקכו ויפת באפיו כשמ^‬
‫תיים ועמד על רגלו והי׳ מסתכל כלפי מעל׳ ומטה והי׳ קומתו משוף העולם ועד ס ו ע ו‬
‫שנא׳ אתור וקדם צרתכי)תהליס קלט ה ( וכו׳ עכ״ל‪ .‬וכן אי׳ כמס׳ תגיג׳דן! י״כ ‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫וסנהדרין דף ל״ת ב ‪ .‬ותלק לו וכו׳‪ ,‬ע״ש ויפת באפיו כשמת תייס‪ .‬ובמלת לפוי‬
‫‪,‬‬
‫וכו׳‪ ,‬הלשון הזה לקות מס׳ יצירה פ׳ א׳ שהזכיר שם‬
‫מלת לשון ומלת ה מ ע ו ר ;‬
‫ויש מדגישים הל׳ מלשון כי א י ן ^ ט ל ה כלשוני )תהלי׳ קלט ד ( ויש טרפים אות‪,‬‬
‫זאטרו שהוא ל׳‬
‫בפיו‬
‫ט י ל ה שנימול לשוני כתת לו כת הדיבור וכן מסתבר‪ .‬ו ל ה מ ת י ק‬
‫היתה תאותו‪ ,‬הקכיה היה תפץ לתת אותי לאדם ולהמתיק אותי כ ע י‬
‫בשורי‬
‫כי‬
‫ו ״‬
‫כא‬
‫על שבועות‬
‫ב^ורי מעשהו זר מעשהו‪ .‬לא עמר צווי ויסירהו •‬
‫‪:‬ייקרלאלןויגרשהו• ונקןעל םיהמיות נלמה מקרהו״‬
‫‪^5‬קבל‪ 1‬מן העץ• ^ ש ר צוהו • לבלתי א ב ל ממנו‬
‫ולטעמהו״ והרצתי אמרי לפני בוךאהו• לא הפצתי‬
‫בו כי מרי הוא• במפקד א ח ד לא עמד לקימהו •‬
‫ובקצות תךתלי איך‪:‬עמוד הוא• בחסר לב ימות‬
‫בלי להחיהו• לא נוכל להךבק אני‪.‬והוא‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫רבו ענים והלכו דורות‪ .‬אני הייתי אצורה במרומי‬
‫‪T‬‬
‫— •‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫דירות״ בין אראלי טיהר א^רותי להוריות• ועמד איש‬
‫צדיק תמים בדורות • פדערמןןנל ואסלות‪.‬יערות ״ את‬
‫האלהים הסהלך בכשרות• ?נחם ממעשי ומעצב‬
‫מארות״ ובעטף זעם נחלץ מצרות• ?צאתו לרוחה‬
‫מתוך מסגרות• הקריבקךבן מ?חה ובעורות • מכל חיה‬
‫ובהמה ועופית טהרות‪-‬ורצה לדבקו בי אמרותי להורות‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT:‬‬
‫‪:‬‬
‫* ־ ‪:‬‬
‫‪:‬״‪''):‬׳'‬
‫יום נעהכר נפרדה תאותו • ממטעי כדמו הרוה‬
‫י —‬
‫— ‪:‬־־‪T‬‬
‫‪—••T..‬‬
‫‪X‬‬
‫שתיתו • ונתגל באהלווגלהנבלותו• ובנו נכנס וראה‬
‫‪:‬‬
‫י ‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪ :‬־־‬
‫‪:‬‬
‫‪Tt T‬‬
‫‪:‬‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־ ‪:‬‬
‫•‬
‫־‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫עדותיו• וי‪:‬קץמיינוואררו?קללתו • עבדעבךיםלאחיו‬
‫ב ע ז ר י ‪ /‬נראיתי‪ .‬ביקר ופז‪ /‬עש״ה ביקר גל י ל י ן ) ת ה ל י ם מט ע( ופדאיתא‬
‫בסנהדרין ד ף ל״ח ב׳‪ .‬ובקצות ת ל ת ל ‪ /‬נתירה שיש ככל קיץ יקיץ תלי תליםהלפית‪,‬‬
‫כמן ש א ז ״ ל ב מ ס ' ע י ר ז נ י ן ד ף כ י א בי‪ .‬במפקד אח‪/7‬‬
‫כןאי׳בתנחומאםיף פ׳שמיני;‬
‫יכ״ע נכיר פ׳ כיד‪ ,‬שאמר‪ ,‬שש מצית נתתי לו ולא היה יכול לעמוד בהם יכי' ע כ י ל ‪.‬‬
‫ואל לס כפיי רשיי זיל שם גרס שתי מנ״ת נתתי מנית עשה זמנית לא תעשה דכתיב‬
‫ויכו ע * האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל הרי מנית עשה ומעץ הדעת טונ ו ר ע‬
‫‪/‬‬
‫לא תאכל ממט הרי מנית לא תעשה ולא ע מ ד כהן והא־ן אני נותן לי תרייג ? זכו׳‬
‫עכיל‪ — .‬ייתכן כי שניהם פלילים נ מ פ ק ד אתד שלשין מפקד כילל עשה זלא תעשה‪.‬‬
‫ר ב ו ‪ :‬נ י ם לכי'‪ ,‬עשרה דירות מאדם ע ד נת‪ .‬אכירה‪ ,‬טמונה נאינר‪ .‬במרימי‬
‫דירות‪ ,‬נדירות מרימי׳‪ .‬איש צדיק תמים‪ ,‬כת‪ .‬מנחם ופי‪ /‬עש״ה זה י נ ס מ נ ו ממעשנו‬
‫ו מ ע כ ב ו ן ידינו מן האדמ׳ אשר א ר ר ה ה ׳ ) נ ר א ש י ׳ ה פ ט ( ‪ .‬ונשטף זעם‪ ,‬מיהמכול‬
‫ששטפו בזעם‪ .‬מתיך מסגרו‪ /‬מןהידנ׳שנסגרשםפמ״ש ויסגןרה׳בעדו‪ .‬ירנה׳הקביה‪.‬‬
‫מם נשתפר נפרדה תאיתי ו ט י ‪ .‬ענין נת נשפריתז פלז מבואר שם בכתובים‪.‬‬
‫)‪5.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪F‬‬
‫ן‬
‫‪6‬‬
‫קרובות ליום שגי‬
‫!‪2‬‬
‫היותו• בעשיותיו ככה מאסתיו לשנאתו• ונמתי לצוו־י‬
‫־־‪— :‬‬
‫‪....‬‬
‫•••«‪..‬‬
‫‪T T‬‬
‫»‬
‫ג‬
‫•‬
‫*‬
‫•‬
‫לא אחפוץ קרבתו* כי ?שכרותו }צא מדעתו* ויפרי‬
‫ךןקיירקךב נ?יתתו • לץ היין המח בשתורז־ו• ע ל‬
‫עגה בו ל־א _יךבה חכמתו‪:‬‬
‫"צךק לעשרים העיר מפןןךח• בוראו הכיר לשלש‪.‬‬
‫איתן האזרח • וכתת‪.‬ועבר אלילי תרח • ומבין העכים‬
‫אורוזרה• ומבית מולדתו גלה וברח* והצליח בלכת‪1‬‬
‫וכחבצלת פרח• אעל נטע והעוברים הארה* ובקצוי‬
‫‪ :‬־ ‪- .‬‬
‫־ ־ •״•‬
‫‪v‬‬
‫•• ‪v‬‬
‫‪- T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪*1‬‬
‫‪ :‬־י‬
‫‪. . V‬‬
‫‪.‬‬
‫‪I-‬‬
‫; • •‬
‫ארץ ריחו הירח• ותועי ךרןי הסליל נגארח• יףןן‬
‫לפניו גוים ומלכים הברח* ועמר תורות ובמצות‬
‫•‬
‫‪T T :‬‬
‫י ‪— I‬‬
‫‪ :‬־ י י‬
‫•‬
‫•‬
‫י‬
‫טרח• וגבר כצאת העמע מן המןךח‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T :‬־־‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"‬
‫‪V V‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫חבב ונחשב בעמדו אמונה• בנסיונות עשיר נצי־ח‬
‫לבחנה• ומצא שיכר בטנו למאה קנה• והרזחיל‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪TT:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫* ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫במצוהנתנה ל‪/‬ימונה• ‪.‬ונם צורבא‪.‬עת והג;עה ע ? ח ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫אמוןישעעועים להנתן ?מחנה• וגם אנינרציתי ‪13‬‬
‫להתחתנה • לולי נם במה אדע כי אירשנה •‬
‫‪J"T‬‬
‫" ־‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫—‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫\‪ kw‬א ו‬
‫‪T‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫*‬
‫להוךיעו נכונה ״ וגךם גרות ארבע מאות שנה • ? ס ד ך‬
‫לענות עדת מי מנה• אז חדלתי בארץ לעכנה‪:‬‬
‫‪TT-‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫מם בנו תחתיו והועת לשירים• בדרכי הורו הלד‬
‫‪:‬‬
‫‪» :-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•T :‬‬
‫יי״!׳‬
‫י " •י‬
‫לו היין יכז‪ /‬עש״ה לן היין הומה שכר וכל שגה כי לא יחכם )משלי כ א (‬
‫והוא נדרש על כת בבמדבר רבה פי‬
‫ט׳ ד ף רל״ז ד׳‪.‬‬
‫צ ד ק לעשרים יפו'‪ ,‬טעמי איש כדק העיר ממזית לעשרים דורית‪ ,‬וירמוז ל א כ ר ה ס‬
‫שקם עשרה דורות אתר נ ת ועש״ה מי העיר ממזרת צדק )ישעי׳ מא ב ( יעיין כשיתר‬
‫׳‬
‫טיב מזמור ק״י ובב״ר פ ׳ עיג‪ .‬ביראו הכיר לשלש יכז‪ /‬פדאי' במס׳ נדרים ד ף ל׳׳כ ב י‬
‫שלש שנים הפיר אברהם את בוראי‪ .‬איתן האזרס‪ ,‬תאר לאברהם בתהלי׳ פ י ט ‪ .‬ל(ש‪3‬‬
‫נ ט ע יהעוכרים הארת‪ ,‬פמי שדרשי זיל על ייטע אשל יפן איי בשיתר טיב‪.‬‬
‫חיבב‪ /‬ל׳ אהבה וחבה זהואעש״ה פי ידעתיו למען אשר יכיהזגז'‪.‬‬
‫זנםכיר‪,‬זאמד‬
‫הקב״ה‪ .‬אמין שעשועי‪ /‬פניי לתירה‪ .‬לילי נ ס י פ ו ‪ ,‬פמבואר בפתיביסובמס נ ד ר י ש ס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ק ם בני‪ /‬ינתק‪ .‬זהישת לשרים‪ ,‬נעשה שר יגדיל פאתד השרים‪ .‬הורי‪ ,‬אביז‪.‬‬
‫כב‬
‫של שמעות‬
‫במיערים* לעשיות צזץןה ומשפטיםןשרים* וכקרבן‬
‫ניחחהעלה בברורים‪ .‬ונרצה ככליל ושלמי אמורים‪.‬‬
‫הרע ומצא מאה <‪1£‬ןןךים• והצליח להשכיל וךז‪53‬ים‬
‫אמרים* וחפץ להגדילו ?תורת מוסרים‪ .‬וגם אני‬
‫אה?תיו וחמדתיו מ ע ו ר י ם ‪ .‬לולי ש׳אתיו ?ני עוכר‬
‫בעוברים* ובעיניו נעשן והכהה ?אורים* בעבור‪1‬‬
‫נמנעתי להודע בשערים‪:‬‬
‫חביון עז עכנתי במחמד‪ .‬לארץ לא ירדתי להסלמה״‬
‫ועמד איש תם ותאותי חמד‪ .‬ישב אהלים עתותי‬
‫להתמד‪ .‬ברכה ירש ולגביר העמד* זרעו להךבות‬
‫כחול לאלמד• ורוח נדיבה סמכתהו להצמד* בתמ‪1‬‬
‫הלך ובכשרו עמד* יוצרו אהבו ובעיני נחמד״ וערני‬
‫— \‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪. . .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. . .‬‬
‫—‬
‫הנה זה נעים ונחמד* ונאה לו בהגיונך ללמד״‬
‫‪ T‬־‬
‫‪•;:v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v :‬‬
‫‪V‬‬
‫יתמוך לבו דבריך ובםודך יעמד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫• ן‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪V :‬‬
‫‪T : T‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪JT‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫זך היה ונבר ואיש אמונה״ וראו להשתעשע במתן‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪~ I‬י—‬
‫י‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫צפונה״ אבל לא שקט ולא הפנה״ בבית אביו לא‬
‫‪:‬‬
‫‪l - T‬‬
‫‪T - :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫נח מתלונה* אחיו מתנחם להרגו בשטנה* עמד‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ־‬
‫מפניו וילך פדנה* במקלו עבר ויבא המה* באשה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫"‬
‫'‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫‪X‬‬
‫]‬
‫‪:‬‬
‫"‪1‬‬
‫״‬
‫‪TV.-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫עמר עשירים שנה* בגדול בנים נטרח באנינה*‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ־‬
‫'‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪ T‬־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪ :‬־ '‬
‫‪T‬‬
‫נ?כר פךרז להאלה ןלמגבח• וב‪#‬ני ר ע ט ן ; ר י‬
‫גוענה* לכן לא נפלתי בגורלו למנה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫י ו‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ב נ ד ו ד י ‪ /‬בטהרה ובנרירז‪ /‬ו ח פ ן ‪ ,‬הקב״ה קפץ‪ ,‬לולי שאתי‪ ,‬בדאיתא במס׳ מגילה דן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״א אי‪ .‬זבעשנו ופי׳‪ ,‬כדאי׳ בתנתומא ובפרש'׳ על יתפהינה עיניו)בראשית פז א ( ‪.‬‬
‫ח ב י ו ן ע ז ‪ ,‬עשייה ושם חניין ע ז ה ) ח נ ק י ק ג ג ( ; יע״ש פי׳ יש״י‪ .‬איש תם‪ /‬יעקב‪.‬‬
‫ז ך היה‪ ,‬יעקכ‪ .‬ונבר‪ ,‬בר לבב‪ .‬ולא היפנה‪ ,‬לא הי׳ לי פנאי‪ .‬נטרח באנינה‪ ,‬שהיה‬
‫לי טורח יצער גידול בנים‪ .‬ד י ג ט י ת באמנה‪ ,‬ל׳ באמנה א ת י ) א ס ת ר ב כ ( ‪ .‬פ י ר ת ‪,‬‬
‫׳יסף‪ .‬לתאלה זלמגנה‪ ,‬ל ׳ ת ת ן ל ה ם מ ג נ ת ל כ ‪ ,‬ת א ל ת ך ל ה ם ) א י כ ה ג ס ה ( ‪.‬‬
‫קרובות ליום ראשון‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫קרב מועד והגיע זמן * ושר ?ענוי עם לא אל?] * ‪-‬ייקס‬
‫מרשיע רועה נאמן• סחלתצאתו מןירי טמן• ויןד ?מציץש‬
‫כל אליל והמן • ויכחד כל גבור שיר ומ^מן ״ ןהגיה ארך•‬
‫והאיר אשמן• אסירי עוני לישע זמן• ; ם העביר־כש‬
‫והסיעם לתחומן‪ .‬והגיז למו שלו והמטירם מן • הבד­‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫י‬
‫~‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫|‬
‫צור ויזובו מימן• ואוה להנחילם מעעי ידי אמן‪:‬‬
‫ובירה השליעי לחיפיש לצאתם• באו לחורב כ ל‬
‫מקהלותם • ונגד ההר היתד‪ ,‬חניתם • הסכימו דעתם‬
‫־‬
‫| ‪- :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪W‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫ז‬
‫ז‬
‫י‬
‫ז‬
‫־ ־‬
‫ג ־‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫והשוו עצתם • ומשה עלה והושם כחותם • ונצטוה ל ך >‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫" ‪J‬‬
‫•!ד‬
‫העם וקראתם‪ .‬היום ומחר צוהפרישתם • ויום אחד‬
‫‪:‬‬
‫ז ז‬
‫• |׳‬
‫‪i‬‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T V‬‬
‫‪,‬‬
‫הוסיף לטהךתם״ וסדר ע;עם ומאות הגבלתם‪.‬‬
‫ובנה מזבח וכךת בריתם‪ .‬והקים מצבות ?נגד שלשי‬
‫ן‬
‫תם‪ .‬ויקדש את העם ויכבסו שמלתם‪:‬‬
‫אזי בשליעי בקיות בקרו‪ $ .‬ך ך בקזסבו הוכ‪«.5‬‬
‫ע‬
‫ביקרו‪ .‬רבותים אלפי ש?אן ?ן^נני ?ארו״ רי‪.‬הי לןלר!‬
‫וברקים והזריח אורו‪ .‬קולו ?כהו וקולו בהדרו• וריח‬
‫סערה עושה ךברו• וענן כבד כפה;גל הרו* ןהצוריס‬
‫ברןצו הרים בעקת* הולך וחזק קול שופרו• חוצב;‬
‫להבות ארזים בשברו• קול יי יחיל מדברו* וכלו‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ־ ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫אומר כבור בפאר דבירו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫קרב‬
‫מיעד‬
‫־‬
‫זכי‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫־•‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫אחיכ קרב המועד לנתינת התורה‪.‬‬
‫אליל וחמן‪,‬‬
‫לשו!‬
‫;‬
‫ך‬
‫והכרתי את קמניבם )ויקרא כז ל(‪ .‬ומשמן‪ ,‬איש בריא ושמן‪ ,‬מן דהרוג במשמניהס‬
‫)תהלים עת ל א ( ‪ ,‬והם׳ הראשון נתירק‪ .‬והגיה‪ ,‬והאיר‪ ,‬ל׳ נוגה‪ .‬אשמן‪ ,‬חישל•‬
‫ל׳ כאשמניס כמתים )ישעיה ננ‪1‬‬
‫ו ב י ר ח השלישי‪,‬‬
‫פייט‬
‫תטכי כביד‪.‬‬
‫אזי לשלישי יכו'‬
‫‪,‬־גל הייאימ־ »ניאר‪,‬‬
‫כתדש השלישי‪,‬‬
‫נם‬
‫י י‬
‫הסכימו לעת ו י י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ n‬מ ‪ 0‬א ר שם א;ל הקדים על‬
‫כמבואר לעיל נ ם ו י ‪.‬‬
‫•דם »לך במשביו‬
‫־ ן‬
‫*‬
‫[‬
‫כג‬
‫של שבועות‬
‫מ ס פ א ר ת הייתי ?יוםהתבתי‪ .‬הבה באקןז־יןהגמג‪.‬‬
‫עתי• להותע יפ‪:‬י ולהגיד תפארתי •‪.‬י צא טבעי ותתעלה‬
‫לזפתי‪ .‬ידעו הכל מה מלאכתי• צדק ומישפם בתוך‬
‫נתיבתי• עמק חכמתי וס‪1‬ד בינתי* יבינו שביי ענשי‬
‫ןאזהךתי• ערך שלחני וסגר מסגרתי‪ .‬תקון אאבעותי‬
‫ורב ?עלתי• כי עד עתה במרומים שכנתי• והיום‬
‫באדם מתנות לקחתי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪.‬־• ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ציר ‪.‬אמונים' נתעלה ??חירים• ?צבת שלג ?יום‬
‫קצירים • חכם עלה לעיר גבורים • רדד עז מבטחה‬
‫להתרים• אמרים נעימים מפנינים‪;.‬קדים• וק?לם‬
‫מימין יוצר הדים‪ .‬וצבאות קדש עונים ואומדים• טרם‬
‫נשמע אנו שומרים • וישמעו מפיו עשרת הדברים •‬
‫ג‬
‫ופחדו ורעדו מרעמים כבירים״ופתהו וענו כל היצורים‪.‬‬
‫יי עז לעמו יתן ומשפטים ישרים‪ :‬ח׳ וישמחו כל‬
‫העם• ?שמחת אמרי נעם• ונתמנה ציר קנם‪.‬‬
‫‪T T‬‬
‫—‪•.‬ין•‬
‫כזונת‬
‫וירד משה מן ההר אל העם‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫)‪v‬‬
‫ז ז‬
‫•‬
‫הפייטן לזכור כל ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת ‪ ,‬זטרם כל לנזר ייליע קיוצית‬
‫תלתלי‬
‫ליניי בשתי בתים‪.‬‬
‫והקדים בפסוק ו י ר ד מ ש ה ונפסוק ו י ר ב ר‬
‫א ל ה י ם ‪ ,‬ובו כלל שבת כולל את עשרת הדברות‪ .‬יקיינית הלינים הזכירם‬
‫ככל‬
‫תבית‬
‫דביר‬
‫ידביר‬
‫החרוזות‪.‬‬
‫בנתים‬
‫יבתחזית‬
‫באל״ף בי״ת‬
‫וכסוף הדברות חתים שמו ש מ ע י ן‬
‫בראשי‬
‫זנחשר״ק‬
‫הזק‪.‬‬
‫ב ר יצחק‬
‫ח׳ו‪5‬ק!יךד משה מן ההר אל העם‪:‬‬
‫אלוף‬
‫במם חתונתי‪ ,‬שנתחתנתי עם ישרי‪ .1‬עתי‪ ,‬ע ת דילים‪ .‬באדם יכו'‪ ,‬תהל׳ סיח •"ט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ציר‬
‫אמונים‪ ,‬משה רבינו שליח נאמן‪ .‬ליבנת שלג י כ ו ' ‪,‬‬
‫כיוס קגיר נ י ר נאמן לשילחיו )משלי כה י ג ( ‪.‬‬
‫עש״ה כצנת של;‬
‫חכם עלה וכוי‪,‬‬
‫;בזרים עצה חכם ר ר ד עז מבטחה )משלי כא כ נ ( ; ועיש פי׳‬
‫עשיה ע י ר‬
‫רש‪/‬‬
‫סדר ליום ראשון‬
‫‪as‬‬
‫סדר‪.‬‬
‫מיוסד ע״פ א״ב‪.‬‬
‫אלוף ??סבל ?היד אפודים • ?ידיו ןלילי זהב עמודים‪.‬‬
‫גרון ןןגוק לשון למוךים־ךברים ךבורים באופן שקודים‪.‬‬
‫המשולים לשלש משקים נחמדים * ובפחות שבכלים‬
‫נשמריםועו^דים• זו;חיםהגבהולגמוךיורדים• ח י י‬
‫ס‬
‫ורפאות למוצאיהם מעמידים• טיהר ?עליל שבעתים‬
‫מנקדים‪ .‬יקרים מזהב ומפנינים נחמדים* כל חפצים‬
‫י‬
‫' ‪• J T‬‬
‫• ‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫;׳;;׳זי‬
‫‪ ' r‬י‬
‫‪T.‬‬
‫‪T‬־‬
‫^‬
‫*‬
‫ל^דםבלנמרךים• לקח טיוב ומוסר מגידים• מ י ז ק‬
‫א ל ו ף מסיגל וכוי‪ ,‬מיסנ ע ל ר ר ד משה יאמר עליו שהיה אליף ישר מ ם י נ ל י ע מ ו‬
‫ס‬
‫באפזדי הוד דרמת לקרני הזד שזכה נ ק נ ל ת הליסית‪ ,‬והפייטן תעש לשין ה כ י ז ז ז ‪:‬‬
‫אליפיני מסיבלים )תהלים קמד י ד ( לרמוז ע ז ד מה שאזיל ברכיי* ל ף '"ז א ל ו ע י כ ז‬
‫בתירה‪ ,‬מ ס ז ב ל י‬
‫נ מ‬
‫ם‬
‫>‬
‫ן י ת ״‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ד י י‬
‫^‪, ,1,‬‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫ע ט ו ך י ם ׳ כ י פ בכיי יהיא ע י ק ר י י ד מ ו (‬
‫לשני לותית אבנים שהיי לימים לשני גלילי עמידים יעיין פ י ׳ לש״י ע ל ידיו גצ‪,3-‬‬
‫זהב )שיר ה י ד ( ‪ .‬גרון עניק‪ ,‬עש״ה זענקים לגרגרזתין )»שלי א ט ( ״‬
‫דבורים ו פ ז ‪/‬‬
‫ל׳ דבר דביר ע ל אפניו )שם פה י א ( ‪.‬‬
‫כפתוריה יפרתיה‪.‬‬
‫לכדים‬
‫שקודים‪ ,‬ל' מ ש י ק ד י ס‬
‫ו נ פ י שקודיםפתיב‪ ,‬נש׳ שמאל‪ ,‬זאיפהיא מל׳ נשקד‬
‫פשעי )איפ׳ א י ד (‬
‫שתרגומי‬
‫אתיקר‪.‬‬
‫המשילים לשלש משקים י פ י ‪/‬‬
‫ע ו‬
‫‪1‬‬
‫במסכי‪/‬‬
‫ת ע נ י ת ד ף ז׳ א ׳ ‪ :‬א מ ר רתנ״א למה נמשלו דברי תורה למים‪ ,‬דפתיב הוי‬
‫ל‬
‫ע‬
‫צמא לכי למים ? ללמר ל ן מה מים מניקים מקים גביה יהילפים למקים כמ‪1‬ך‬
‫א ף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתי שפלה}‬
‫זא״י אישעיא‬
‫ל ‪'4‬‬
‫מ‬
‫כמשלי ד י ת בג׳ משקים הללו נמים וביין ו נ י ז ל נ ? לזמר ל ן מה שלשה מ ש מ י !‬
‫הללו אין מתקיימין אלא בפיזית שנפלים א ף דית אין מתקיימין אלא במי ש ד ע ^ י‬
‫שפלה וכזי‪ .‬חיים ורפאות י כ ו ‪ /‬שנאמר פ י‬
‫מרפא‬
‫) מ ש ל י ד פ כ ( ‪ .‬טיהר בעליל ז מ ‪ /‬עשיה אמרית ה׳ אמרות ט ה ו ל• ז ‪p‬‬
‫כ ס ף צריף‬
‫ספרי‬
‫ק י י ם הם ל מ י נ א י ה ם ילעל כ ש‬
‫ר ן‬
‫ב ע ל י ל לארץ מזוקק‬
‫ש ב ע ת י ם )תהלים י ב ( יפמאן דאמר‬
‫שבע‬
‫ה‬
‫תורה )שבת קט״ז(‪ ,‬וזהו מנקדים שטעמו מסמנים‪ .‬יקרים יכי'‪ /‬ע ל ש ם‬
‫י ק ר ה היא‬
‫הפתיב‬
‫אלוף‪.‬‬
‫מ פ נ י נ י ם ו פ ל ח פ צ י ן לא ׳שזז כה ;משלי ג ט י ( ‪.‬‬
‫ירר‪,‬ן‪ ,‬ר ע ן ה ח ^ ע י ע ה ו ט ע ן פ י ר ן ט ע ן ‪,‬‬
‫מתק‬
‫ווו^טויוד^טע ‪2‬ייעריזיו‪:‬ן •‬
‫ע ר היוטטע דיח ‪4‬ח}־גען ן‪:‬ע‪2‬עט!טוו‪3‬י‪*.‬ןן חין ןיינען הוןי״יען‪ .‬יויינע ]י»‪12‬‬
‫ןי‪3‬ע‬
‫ט ט י * « ע ‪ ,‬יןיינע ב ע ר ע ד ע ט ע צו‪;:‬ע טפרווך וירו חויז‪ ,‬ריח י ע ן ‪4‬ע^ע;‪/‬‬
‫ט ט ח נ י ע ן ‪1‬וחהןיו‪^:‬ע‪<1‬ע‪0‬ענען »וו»רטע ^יונ‪1‬טע‪.:‬‬
‫ןיענןיכען‬
‫; ע ט ר ״ כ ק ע ן ‪) ,‬ווחסער‪ ,‬וויין‬
‫ניוו ^ י י ג ע ן דען‬
‫יווני •וי<ך(‪ ,‬דייו ג־ך כ ע ע ע ר‬
‫ט ע ן חין \‪:‬ערינ;ען ^ע‪6‬חטען‪ ,‬ריח ו י ו ‪ :‬החוןע‬
‫‪:‬וכען‪.‬‬
‫]עכען ‪4‬עווןד‪.‬רע| ויין יזו‪,:‬־ ה י י ! דעצען‪,‬‬
‫גילו ‪ :‬י נ ד ריין‪/‬‬
‫ט י י ע ן ‪ £‬ן ן ‪ :‬ד דרו‪:‬‬
‫י‪.‬יעכענ‪£‬ו!ן ^עזייטערט‪ ,‬זוירדי^ער יו!נ *?׳יד‪,‬‬
‫&וווטדעפ‪)!5‬ינ״ ‪1‬עהרען חוכר‬
‫‪fan‬‬
‫ניעיריגע‬
‫דייו ויין מיננע ה י ו כ ע ן ;‬
‫*<ג סערןען‪ ,‬ח‪/‬נר }!!}ע קחנטבחוקייטען החבען ן ע ; ע ן ‪ :‬י ח‬
‫‪ :‬י ו ! ‪5‬י‪1‬רקי‪:‬דטן‬
‫דרייערןיי‪,,‬‬
‫טחטלכחרער‬
‫קיינען‬
‫ערו<וור‪;.‬ען^נוי‬
‫«וערט‬
‫ה ״‬
‫»יטטןינקייט‬
‫;‬
‫של שבועות‬
‫כד‬
‫ומרפא לעצמיות וגידים• ?תונים מאישיכאעיוקדם•‬
‫סם חלים לבהם מסכלדים • עוזביהם עוןבים ןחיכקיהם‬
‫לכבדים • פלפולם ב‪#‬לש עשרה בקלידים • צוךפיהם‬
‫מושיבים בין נגידים‪ .‬ח׳קויניהם לחיי עיולם‪.‬עתידים•‬
‫רב טוב הצפון לחסידים • שומריהם יצלו מכל פחדים •‬
‫‪T-‬‬
‫־ י‬
‫)‬
‫‪••:‬‬
‫‪ •.‬דן‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬ז־‬
‫•ז‬
‫תומכיהם מאברים ובוזיהם מלפדים‪:‬‬
‫מל?רים לסירים ו?ךקים טיגדדם• <יתת‪ 1‬ק‪1‬ל‬
‫' ׳בךבר אל‪1‬זים‪:‬‬
‫עז משמי גבהים‪:‬‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫חשריק‪.‬‬
‫עיפ‬
‫תחתיות *ארץ כדנג נמקים• שחו• ג?ע‪1‬ת עולם‬
‫זמרפא ופו׳‪ ,‬עש״ה רפאות תהי לשרן ושקוי לעצמותיך)שם(‪ /‬ונא^ר מ ת ז ק‬
‫ומרפא ל ע צ ם ) ש ם יו פ ד ( ‪ .‬נתונים מאש‪,‬‬
‫הלא כה דברי פאש‪.‬‬
‫לגפ‪:‬‬
‫בנאמר אש דת למו‪ .‬ופאש יוקדים! שנאי‬
‫ס ם חיים יכו'‪ ,‬שנאמר עין חיים היא )משלי ג(‪.‬‬
‫ת פ כ ד ן פי‬
‫עש״ה ‪ b‬תעזכה י ת ש מ ר ן ‪ . . . .‬סלסלה יתרוממן‬
‫עיזביהםיפי‪/‬‬
‫תחבקנה‬
‫)שסד(‪.‬‬
‫פלפילם נשלש עשרה וכו׳‪ ,‬י״ג מדות של ר ' ישמעאל שהתירה נדרשת בהן‪ .‬צירפיהם‬
‫ופו'‪ ,‬דברי התורה מושיבים צורפיהם בין נגידים ומזמנים קיניהם לחיי ע״ה‪ .‬ר ב ט י ב‬
‫עש״ה מה ר נ ט י ב ן אשר צפנת ל י ר א י ן )תהלים לא פ ( ‪ .‬שומריהם יוצלו ו פ ו ‪/‬‬
‫ופז‪/‬‬
‫שנאמר שומר מציה לא י ד ע דבר ר ע ) ק ה ל ת ת ה ( ‪ .‬תומכיהם מאשרים ו כ י ‪ /‬שנאמר‬
‫ותומכיה מאשר ) מ ש ל י ג י ס ( ‪ .‬יכיזיהםמלפדים‪ ,‬מ נ ע ר י ם איתם בלפיד אש‪.‬‬
‫מלכדים‬
‫לפידים יפי'‪ ,‬הלפידים היו מלפדים יהכרקים ניגהים בתתי קול עיז יכו‪/‬‬
‫חחתיות‬
‫ארץ‬
‫ווי;ענעד‪.‬כ] ‪ :‬י נ ד‬
‫ח‬
‫ר‬
‫‪t‬‬
‫ו‬
‫פערעהרערן‬
‫ופי‪/‬‬
‫ויין יזונד‬
‫‪v‬‬
‫דיח‬
‫טטרייטיזנען‬
‫וועררען‬
‫דןןרין‬
‫יוונטער‬
‫ערווערבען‪,‬‬
‫רער‬
‫רעט‬
‫געויג‬
‫גינד‪,‬‬
‫\‬
‫הייןןווכן פ י ר‬
‫ד ןעד‬
‫ןנעוויןהרען ד י ו‬
‫‪5‬ערעד‪.‬רען‪,‬‬
‫יוונד‬
‫כשעת מתן תורה קרדו ופחדו שמים והארץ‬
‫דייו‬
‫ןייו‬
‫חןןרורנררינ^ענד‬
‫יייפען‬
‫&רו!‪1‬ו‪1‬וען‪.‬‬
‫דייו‬
‫רענן‬
‫ן ע ב ע נ ן ו ו ר נ נ י י ו ז ‪ ,‬פעריו‪5‬טען‬
‫טחטנען‪.‬‬
‫פ ו נ ק ט ע יזין‬
‫פיר‪:‬טען‬
‫וויורק‬
‫יוונד‬
‫;ןייך‬
‫^עכיינע‪.‬‬
‫דורך‬
‫יויהנען‬
‫^ע‪:‬עטלט‪,‬‬
‫לוכן עווי^ען‬
‫דריייולעהן‬
‫עריורטערט;‬
‫חוינד‬
‫]‪v2 \v‬‬
‫‪f‬‬
‫ד י י ו ‪ :‬י ך ס ע ‪ :‬ט יון‬
‫פייער;‬
‫חיהרע‬
‫ט ט ח ^‬
‫וויהרען‬
‫צערחכטער‬
‫יור;ו«ע‪:‬טע‬
‫וועירען‬
‫ריח ‪ :‬׳ ו ו‬
‫חויפהע^ען‪,‬‬
‫יזיינע‬
‫‪5‬ערטי;קייט‬
‫ריוו ‪:‬יך‬
‫י ו ו נ ד^‪:UIA‬י ן כ ט י ^ ע‬
‫ויןטטעג וויורטע היטען‪,‬‬
‫ו י י ו !‪]!}.‬טען‬
‫ניוו‬
‫פדונג‬
‫היוד*‬
‫ט ר י פ פ ט קיין י ז ו נ ^ י ק ק ;‬
‫— יויהרע‬
‫פ ע ר ח נ ט ע ר ןיודערן‬
‫י ״ י ן י ח י ן פייערפזון‪<4‬ו<ען‪.‬‬
‫י ו י ן פ י י ע ר פ } י ו * ז ו ו ע ן ח ! ‪ :‬י ם י ט נ ט ט ר ח ה ן ע ן ע ר ט מ י ! ר י ח טטיוו‪1‬וע ר ע ר ‪c i n w ^ n‬‬
‫י ו ו י ן י ע נ ע ן יזו‪:‬ער‪»1‬ע‪!0‬ינען ה ח ה ע ן ‪ ,‬ח׳ יו ו נ ד ג יו ט ט‬
‫י‪0‬‬
‫‪5‬ערפ‪1}1‬שעןדער ע ר ר ע‬
‫ט י ע ‪ £‬ע ן וויח וויו!ו‪/‬‬
‫—‬
‫ט פ י י ו ך‬
‫י ו ו נ ד ד י ר ו עווי‪4‬י‪/|1‬‬
‫—‬
‫יוונערםיט*‬
‫םדר ליום ראשון‬
‫‪H‬‬
‫המצוקים • רבו רעמים ונכדו לקים • קולי קולות ?זשגיס‬
‫‪:‬‬
‫וחזקים• צ?צוףד!דבור‪5‬ניצוצי?ילןם‪ .‬פטישמפת‪5‬ץ‬
‫סלעי נקיקים• עורך אחת ושתים מתחלקים• םוךיךאיכו‬
‫ומשפטים צדיקים* טנזני קול שופר מתחזקים״ משד‪;-‬‬
‫לדבר והיל שוחקים• לעמו הנחיל מדבש ?ןתיקיס‪.‬‬
‫כשר אמונת עתים חשוקים•‪.‬ידיעות חסן י ש ו ע ת‬
‫?זיקים• טעמי חכמה ודעת מפיקים• חנם נתנם גוזר•‬
‫ומקים• זכם כמתנה לבודבקים•‪.‬וכלו מחמדיםיין©‬
‫ממתקים‬
‫כמקים‪,‬‬
‫כשעוה נתמסמסי כ ל כ ת י נ הרים כדינג נ מ ס ו ) ת ה ל ׳ ׳ צו ה ( ‪ .‬ובעבור ה י ‪ 1‬ר‬
‫ת‬
‫א מ ר נמקים מקום נמסים וטעמם שזה כמי ובם אנחנו נמקים )יחזקאל ל ג י (‬
‫קילי‬
‫שטעמי נמסים‪ .‬שחו גבעות עולם‪ /‬ליהבחבקיק גי‪ .‬המצוקים‪ ,‬החזקים‪.‬‬
‫קולית ז כ י ‪ /‬כדאי׳ כמכילתא ויהי ק י ל י ת יברקים יגי‪ /‬קיל קילית מיני קיל<ת‬
‫משיטת זה מזה יני־קים ברק ברקים משינים זה מזה‪.‬‬
‫כדאיל‪^/‬‬
‫צפציף הדביר יפו׳‪,‬‬
‫בפרקי דריא פ ׳ מ״א‪ ,‬ישראל שמעו קילי של הקביה יראו את הקיל ייצא מפי הגכיל‪-‬ר•‬
‫בברקים ורעמים שנאמר יפל העם ריאים את הקילית י א‬
‫וכו‪/‬‬
‫ת ה‬
‫ל‬
‫• פטיש מ ע ו צ ץ‬
‫פ י ד י ם‬
‫ע _]‬
‫שנא׳ הלא פה לברי פאש נאם ה׳ יפפטיש ׳פיצץ ס ל ע ) י ל מ י ׳ פ ג פ ע ( ‪.‬‬
‫ז ר‬
‫אחת י פ י ‪ ,‬שנאמר אחת דבר אלהים שתים וו שמעתי)תהלים ס נ י כ ( יע״ש ‪/ ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז״ל‪.‬‬
‫ע‬
‫זרעים‪,‬‬
‫ע ת י ן זה ס ד ר מיעד‪,‬‬
‫ס פ מ ת זה ס ד ר קדשים‪,‬‬
‫אמונת‬
‫מחמד־םיכי‪/‬‬
‫ז ה‬
‫ח ס ן זה ס ד ר נשים‪ ,‬י ש ו ע ת ז ה ס ד ר נ ז י ל ‪" ^ . -‬‬
‫ו ד ע ת זה ס ד ר טהרות‪ ,‬ואפילו הכי‬
‫י ר א ת ה׳‬
‫בןיטלען‪,‬‬
‫•ווז‪3‬ט*;ער;‬
‫דיי»‬
‫יוונד‬
‫דער‬
‫שופרטטי*‪1‬וע|‬
‫חויד‬
‫טטי^ען‬
‫‪0°‬‬
‫נ ע‬
‫פוו^טען‬
‫יעי‬
‫י״יןי טטי^<ען‪,‬‬
‫ייייועיי^טיגען‬
‫ה‬
‫יו^ע‪:‬‬
‫זיעבןיכער‬
‫היין‪:‬חו»ע‬
‫יכצז‬
‫לערוויו^טען‬
‫וווטטע‪:‬פערעד‪.‬רו‪:‬ג‬
‫ווווורדען‬
‫טוויעג‪.‬‬
‫‪ jto‬דייניו‪,‬‬
‫ווי^ער‬
‫ני^ונ^ןעהרען‪.‬‬
‫טפרוכעו‬
‫דער ^ערעכטען‬
‫כ‬
‫עפרןך‬
‫יעיייוןטע‪:‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫ע‬
‫^‬
‫ט‬
‫‪3‬‬
‫ט‬
‫גיונד‪,‬‬
‫ןנעגעטלע‪.‬‬
‫ט ט ו ן י ק ע ר ‪ ,‬בי‪ :‬משה לו ט פ ר ע כ ע ן‬
‫לייטויכע פייערטי׳^ע‪/‬‬
‫יווכד‬
‫ביןיעטען‬
‫יו י י ן‬
‫דןופפעזטענן‬
‫ער י ו י כ ע ר ז י ע פ ע י ט ע‬
‫רעכט!ןעהרע|‪,‬‬
‫דער‬
‫יווני‬
‫העסטי^ע‪,‬״‬
‫«חכניגפיוןט^ער‬
‫פ ע ה ע נ ט ט י ק ק ע ‪ .‬כור‬
‫דע‪! }:‬ניוטטןיבען •!‪:/‬דע‪) ,‬ובער פחן‬
‫בעגריפפע‬
‫'‪£,‬‬
‫תאר ל ^ י ת ‪ /‬ע י י ן ש י ר פ ׳ י י ז ל ף ק ל י ז ב ׳ ו נ מ ל ב ׳ ר נ ה פ ׳ ט ׳ ל ף ר ל ״ ן ^‬
‫ט ע ר ן י כ ע ן ‪ h v n‬ו‪:0‬קען‪ .‬דיוג דיוניערן ווווורדע טטחרקער יווני‬
‫טטריוד‪.‬זען‬
‫י‬
‫ת‬
‫א ז צ ל ו עכ״ל‪ ,‬יהרצין כי שכולם נתנו למשה מסיני‪ ,‬וכדאי׳ נייקר׳ רבה פ׳ פיב‪.‬‬
‫פוהר‬
‫ד‬
‫כושר אמינת עתים י פ ו ‪ /‬עש״ה יהיה אמינת ע ת י ן חסן ׳שיעת חפמי‪ /‬י ד ע‬
‫יראת ה׳ היא אזצרו)ישעיה לג ז(‪ ,‬יאז״ל נ מ ס פ ת שנת ל ף ל״א‪:‬‬
‫»‪m-‬‬
‫‪J‬‬
‫דוןן‬
‫בעגלון‬
‫‪5‬רח״«עניע ;ז‪/‬יבענזוורטיקען'‬
‫היי» ‪4‬ע רעכטע דער‬
‫וןייןע חפפער^עןעטלע‬
‫עהען‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י!ו‪:‬ד פערנינ‪5‬טי^ע‬
‫רי ^‬
‫‪ v w w H w b W i S‬היוט ןימ יויהנ} חיבערןיעפערט‪/‬‬
‫יווני‬
‫לייייע ^עטרייען דוו‪1‬ויט לו בעטענקען‪.‬‬
‫ע י ‪ ,‬ר ע ר יוז‪45‬עןיעבטע‪,‬‬
‫י‬
‫זיעט ל ו ע ר ; ^‬
‫דען‬
‫של שבועות‬
‫כה‬
‫מבתקים• השמיע אנצני ?ראש פרקים* ךךךבעש‪1‬ת‪1‬‬
‫?מים עמוקים״ גבו־ר נ^ה ונלחם ‪?3‬וצוקים• ?תתו‬
‫?סיני דתיות יסיקים• אזי ?רחמן נ^לה מוחקים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫משחקיםה?רקת נגהיף• והשמעת לעם?מהיף•‬
‫ח׳אניכי יי אלרדןזן‬
‫מייסד ע״ם א״כ‪.‬‬
‫‪T :‬‬
‫•‬
‫\‬
‫אךץעשייתי ואךם בראתי • ?ריחודלתלם ליםשמתי •‬
‫גליתי שחר ונשף ובלןר צרתי • דרך לחזיז ק‪1‬ל‪1‬ת פל^תי‪.‬‬
‫האיורוהחשך ‪3‬קןק‪1‬מםשכנתי• והארץ וקןאאה ל?בוךי‬
‫יצרתי‬
‫ד ד ן בעשותו ו פ ז פמי שאז״ל והובא גפי׳ רשיי כפסיק א נ ט ה׳ אלהיך לפי שנגלה‬
‫‪,‬‬
‫בים פ ג ב ו ר מלחמה ונגלה כסיני פזקן מלא ר ח מ י ס הואיל ואני נשתנה כמראות לא‬
‫תאמרו שתי רשויות הס אנכי ה׳ ן‪1‬היך אשר הוצאתיך מארן מצרים ועל הים וכוי וע״ש‪.‬‬
‫במציקים‪ ,‬תאר למי הים האדירים‪ .‬הברקת נוגהיך‪ ,‬שלחת נוגה ואור שלך כברקים‪,‬‬
‫ל׳כמהלךבשרי)תילי׳סגכ(‪.‬‬
‫ל לנוגה ברק חניתך)חבקיק ג ( ‪ .‬כמהיך‪ ,‬תושקיך‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ר ץ עשיתי י כ ו ‪ /‬מוסב על ה׳ אלהיך‪ ,‬והוא עש״ה אנכי עשיתי א ק יאדם‬
‫עלי׳ בראתי)ישעי׳ מה יכ(‪ .‬בריח יכו‪ /‬עשיה ויסב בדלתים ים וגי' וכתיב שם יאשים‬
‫בריח ודלתים )איוב לח(‪ .‬גלית שחר ו כ י ‪ /‬עש״ה עישה שחר ע י פ ה ) ע מ י ס ד י ג ( זעש״ה‬
‫המימיך‬
‫צ י י ת ב ק ר ידעתה שחר מקימי)איוב לח י כ ( ‪ .‬ד ר ך לחזיז ו ט י ‪ ,‬עשיהמי‬
‫פ ל ג לשטף תעלה ודרך לחזיז ק י ל ו ת ) ש ם לח כ ה ( ‪ .‬האור זהחשן ו כ י ‪ /‬עש״ה אי זה‬
‫הדרך‬
‫ו ח ו ש ך איזה‬
‫ישפן אור‬
‫מ ק ו מ ו )שם לח יכו(‪ .‬ז ה א ק ו פ ו ‪ /‬עשיה‬
‫דען ט פ ר ו ך ‪. :‬חיך בין ע ‪ , :‬ר ע ר עוויןע‪ ,‬דיין ןווטט‪ ,‬ר ע ר יויך דיך חייג י ע י ) זיונדע‬
‫מ צ ר י ם ; ע פ י ה ר ט הרובע"* פערנעהווען ;‬
‫ר)ורט‪ ,‬ח}‪ :‬ער וויינען ו ו ע * ד ו ר ך ט י ע ‪ 5‬ע ן‬
‫^עוווושער ביוהנטע‪ ,‬ליי;טע ער גיך חין ‪4‬עטטיו]ט מיינע‪ ^ :‬כ ט י ג ע ן ק ר י ע ^ ה ע ן ר ע ן ;‬
‫ה י ע ר ח ב ע ר ‪ ,‬ח י ל רעק; סיני‪ ,‬ווח ערןנעגעטלעווונד ר ע צ ט ע פ ע ר ח ר ר נ ע ט ע ‪ ,‬ר)ן‬
‫ע ר ט י ע ן ע ר חונטער דער ;עטטי!‪1‬ט חיינע‪ :‬ערבוור«ונ;גפוון!ען ח ו מ ד ע ן ‪. ) f a w n‬‬
‫מוי‪ :‬דען ‪| ifannvi‬יע‪0‬ע‪:‬ט דוח דיין ‪£‬ייער ב|יטלען חונד דיין ח‪/‬יפ**ערק<‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬ווו»ע‪:‬פווןקפערנעהו»ען‪ :‬ח ׳ ח י ך כ י נ ׳ ו ‪ ,‬ד ע ר‬
‫עוויןע‪,‬‬
‫דייו!‪:‬חטט!״‬
‫א ר ץ ״ חיך החבע דיו! ע ר ר ע ע ר ט ‪ 0‬פ ‪ 5‬ע ן חונד חיינען •וענטען הער‪5‬חר*‬
‫; ט ב ר ח נ ט ; חיך החבע דייו ריע^ען ח ונד דייו ט|ייטען ד ע ו « ע ע ר ע ן ^ ע « ו ו ‪ 5‬ט ; ח י ך‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ע‬
‫ךען‬
‫‪ won‬י"י‪1‬י‪ /‬י״יןי‬
‫« י י ן *עהייטר<^««ערטע‪ :‬חונרטוו^ט;‬
‫חין‬
‫ן י י ט ע ד ע ‪ :‬דחננער* ^ ? י״יןי ר ע כ ט ע ר ביוה! ; ח י ך ד‪,‬חבע דעכ} ןי‪3‬טע חונד ד ע ך‬
‫כ‬
‫יט‬
‫‪5‬ינ‪:‬טערניט לויהרע הערכער^ע חנ;;עוויע‪:‬ע|‪ /‬חונד ריח ע ר ד ע « י ט ‪5‬ו‪!1‬עמ‪ ,‬וויו‪:‬‬
‫‪:‬יח‬
‫—‬
‫*( רוו‪ :‬הייסט‪ :‬וויך‪,‬מ>‪ :‬עוד^ע «ע‪:‬ע|‪ ,‬י ‪ : 0‬דיר יעטלט ח}‪^ :‬ע‪:‬עטל‪4‬עבער ע ר ט י י כ ט ‪,‬‬
‫ביןעבען דח‪::‬ע)בע ןוע‪:‬ען‪,‬דח‪ :‬דיר ווונטר דער ערטיינונ; ח‪ :1‬רעטטר בעקיוכנט חי‪:‬ש‬
‫)‪3.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪C‬‬
‫ל‬
‫״ ‪7‬‬
‫םדר ליום ראשון‬
‫‪25‬‬
‫יצ^רתי• ןויחת מורות ‪3‬עתם הוצאתי• זתק‪1‬ת ש מ י ס‬
‫וארץ משטרם שמתי• טו?לי ישקר בשטף האבדיןי‪.‬‬
‫יוךךיבקעה לשונם בללתי• כךרלע^ר ועץךיוהכירזי‪.‬‬
‫לעמק שוך‪ .‬לילה חלקתי• מוךיה עקךת יחיד ר א י ך ] י \‬
‫ז‬
‫נדר נדךתי בי נשבעתי• שר‪ ^.‬מלאך בעזרו הליתי• עמ‪1‬‬
‫מדבר לרוךפו הןהךתי׳ פרנרוסים ?עשר מכות מחאר‪1‬י״‬
‫‪:‬ז?אותיכם ‪3‬ע^ם היום גאלתי• קךעתי‪2‬םסוףואת?ם‬
‫י‬
‫העבךתי• ראיתם ימיניכם אשר ןגשיהי • שךךתימז'ב‬
‫כ‬
‫וחילו;קהלשתי• שבת קדיש ל?ם הוחלתי• הרגלרןי‬
‫ובכנפי נשר נשאתי• תלןף שלש מתנות ל?ם נתיגי‪:‬‬
‫)‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫י ' קי‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫"‬
‫" ‪0‬‬
‫הממל‪ .‬יורדי בקעה‪ ,‬כינוי לכיני המגדל ע״ש דמצאו בקעה )כראשי׳ יא ג ( ‪.‬‬
‫ל‬
‫שזה זכי‪ /‬עש״ה נאנרהם דיזלק עליהם לילה זגו׳ )שם יד ט י ( ‪ .‬ע ק ד ת‬
‫יקי‪7‬‬
‫ה‬
‫ז‬
‫‪J‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫ע ש‬
‫י כ י ‪, ,‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫פ‬
‫‪7‬ול״‬
‫מ‬
‫ע‬
‫(• ע מ י‬
‫^ ־‬
‫' ?‬
‫^‪1‬׳‬
‫^‬
‫*‪'P -‬‬
‫מדבר זכו׳‪ ,‬כדכתיב השמר לך מדבר ע ם יעקב מטיב יעד ר ע )בראשית ל א‬
‫‪1‬‬
‫פ ט ( ‪ .‬פ ת ר ו ס י ם ‪ ,‬בני מצרים‪ .‬שדדתי מזנב‪ ,‬עמלק עש״ה ויזנב נ ך כל‬
‫ש‬
‫‪P‬‬
‫ר‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י י ש י‬
‫ע ״ ש‬
‫)‬
‫ף י כ‬
‫ה ז ש ע‬
‫ה‬
‫י ב‬
‫ה ; ק ש‬
‫אחריך ) ד נ י י ם‬
‫<כי‪ /‬ע ש '‬
‫נשרים‬
‫ה‬
‫כ‬
‫יאנכי‬
‫ה‬
‫י ח‬
‫(׳‬
‫ת‬
‫ג‬
‫ר‬
‫י‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ע ש ״ ה‬
‫י‬
‫^‬
‫״‬
‫י י ח‬
‫א‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫י ש‬
‫י ה י ש ע‬
‫^‬
‫ה י ש ע י‬
‫א‬
‫ע מ‬
‫ת‬
‫^ ^‬
‫ג‬
‫ל?‬
‫י ע ״ ש‬
‫)‬
‫ש מ ז ת ‪v‬‬
‫י א ש‬
‫^‬
‫^‬
‫תלגלת*‬
‫' (״‬
‫‪J‬‬
‫ע‬
‫‪ 1‬ת כ ם‬
‫) ש מ ו ת י ט ד ( ‪ .‬תוקף שלשמתנית‪ ,‬כתר תירה וכתר פהונה יפי‪/‬ל•‬
‫ח י ך פיה־־ע גירי י ״ ל ‪ ,‬דיי״‬
‫ל עכ‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫ע‬
‫^‬
‫י‬
‫דחפיןןט‪,‬‬
‫ערטו‪£/‬פען לו •זיינער עהרע‪.‬‬
‫טטערנע‪,‬‬
‫ל ו ר ב ע ט ט י ^ ו ט ע ן לייט‪ ,‬חו‪:‬ד דע‪ :‬הי‪«»1‬ען‪ : ; :‬ע ג ע ט ל ע ח ו נ ד ר ע ג י * ^ !‬
‫זיכטע‬
‫הרוב׳ ח י ך פע‪:‬ט ןגעגעטלט‪ .‬חיך ביני‪ ,:‬דער יענע י ו ^ ע ו ו י י נ ע ח י ב ע ט ׳ ו ע ^ ו י‬
‫י‬
‫‪4‬עברח‪5‬ט לובן חונטעיייוכ; יענער ‪:‬ינדעררחטטע‪ .‬חיך הרובע ריח‬
‫דער ב ע ו ‪ /‬י ו ה נ ע ר י ע נ ע ר ע ב ע נ ע פ ע ר ו ו י ר ר ט ; חיך‬
‫טפריו‪5‬‬
‫‪ v\v‬כדרלעומר ג י ו « « ט ‪ :‬י י‬
‫ןוחפשעכברידערןחונד‪5‬ערפחן;טע ‪:‬יח גען עמק שיה דיח החןבע נח‪5‬ט;‬
‫כ ע‬
‫ג‬
‫ע‬
‫ו‬
‫‪L,rt‬‬
‫‪:‬ווהחיי] ד ע ? בערןע מורי‪ /‬ו ו י ח ד ע ר ‪ 5‬ח ט ע ר ‪ :‬י י נ ע ן חיינליגעו וחהןג״ונןחפעע}‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫בערייטעטע‪,‬‬
‫חוני דןורט טהרוט‬
‫חיך חייו‬
‫^ע!יבדע‪,‬‬
‫ט‪/‬וחור‬
‫* י‬
‫בייח‬
‫ר‬
‫ן ע ן ב ן ט ; חיך ו‪/‬חר דערבייחטטיונדיעקב׳‪ ,:‬ו!ן‪ 1‬ער ‪<1‬יט רעק; ענונע^ ‪ ; r-ivj‬וויי‪-‬‬
‫ו‪/‬חרנטע‪:‬יינען ‪5‬ערפ‪0‬ן;ר‪ ,‬לבן‪ ,‬ח י ה ? נ י ‪ 5‬ט ‪ :‬לו ]יידע לו טהון; חיך ט‪1‬ו; ד י ח ״ פ ת ר י ס י ס‬
‫) מ צ ר י ם ( ‪H‬יט לעהן ט ט ר י י כ ע ן ; חיך החבע חייערע העערע כייח ה ע ן ן ע ע ט י ו ג ע‬
‫ב ע ‪ £‬ר י י ט ; חיך היובע ד ח ן ו ו ע ע ר ; ע ט פ ח ן ט ע ן חונד חייך הינרורנ^ע‪5‬יהרט _‬
‫״‬
‫*‬
‫י ה ד‬
‫היובט«ויט חוי;ען ^עןעהען‪ ,‬וויו‪ :‬חיך געטהחן — חיך החכע חייערן פערפח^^עד‬
‫עמלק ו ע ט ט י ר ל ט ח‪/‬נד‪:‬יין העער חויפ^עריעבען — חיך הרובע חייך דע! ה י י ו י ^ ע ן‬
‫רוחעטיו!‪) :‬שכת( ^עטענקט‪ .‬חיך החבע יוייך ‪4‬ע‪1‬ייטעט‪ /‬מ ו י ) י ח ד ן ע ר ן ‪ ! £‬י ‪ 4‬ע ן ן‬
‫געטרח^ען וזוגד — חיין דויי‪5‬י!כע‪« :‬וו‪5‬טי^ען ןיגטענק ןע^עבען‪.‬‬
‫כר‬
‫של שבועות‬
‫?תתילף תזכחותמופרים• השמי לבל תטה אשורם•‬
‫‪^ ^ ,‬׳^‪.‬ד)ה‪V‬ףאלהיםאחדים‪':‬‬
‫ע פ ‪n‬ש‬
‫ק‬
‫תעתועים המה מוסר הבלים* שחר אין למו ולא‬
‫‪T-:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫מועילים • רויךפים אחריהם לבם התולים• רןצף מוסיפים‬
‫וחימהמנדילים• צורתהמהולבנהנ׳וטלים• פלשיעב‬
‫ותמית מזלים• עצבים ברגבובם מעשיה כשילים • סיוגךים‬
‫להםואליהם מתפללים • נותנים להםכבודןהלולים•‬
‫משתחוים למו ומשבתם שאלים‪.‬לא<שיבו ללבם ואינם‬
‫משכילים• כי יראתם ?נרים אמללים•‪.‬י?עקו אליהם‬
‫ואינם נצוליםיטהו• עיניהם ולבותם סכליםיחיוכים ישועה‬
‫^ ש ק ו צ י ם וגלולים‪/‬וחלק‬
‫תוכחות מופרים‪ ,‬משלי ו כיג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לכל תטה אשירים‪,‬‬
‫‪ .‬יעקב‬
‫שלא תטה אשירין מן‬
‫ה ד ר ן הישר‪ ,‬ל׳ יתע אשורנו מני ארתך )תהלים מד י ט ( ‪.‬‬
‫חעחועים המה‪!: ,‬הים אחרי׳ כרכתי׳ הכל המה מעשה תעתועים וגז׳)ירמי׳»׳ ט ו ( ‪,‬‬
‫זפתיכ מוסר הכלים ע׳ן הוא )שם פסיק ח ( ‪ .‬שחר זכי׳‪ ,‬עש״ה אשר אין לו שחר‬
‫‪,‬‬
‫) י ש ע י י ח כ א ( ‪ ,‬יעש״ההבל יאין בס מועיל)ירמי׳ יו • ט ( ‪ .‬לכם התולים‪ /‬פדפתיכ‬
‫ר ו ע א פ ר לב היתל הטהו)ישעי׳ מ ד פ ( ‪ .‬קצף מוסיפים זכו'‪ ,‬פדפתיכ ויהי קצף ע ל‬
‫יהודה )ד״ה ב פ ד יח(‪ .‬פלשי עב‪ ,‬ל׳ מפלשי עב )איוב ל ז י ו ( ‪ .‬עצכים בתבינס‪,‬‬
‫עש״ה כהושע י״ג בי‪ .‬סוגדים‪ ,‬משתחוים‪.‬‬
‫אטים‪ ,‬אחד מן השמות של ע*ז הנזכר‬
‫בישעי׳ ׳׳׳ט ג׳‪ .‬וחלק יעקב זכו‪ /‬עש״ה לא כאלה חלק יעקב כ׳ יוצר הכלהוא)ירמי' י ט ז ( ‪.‬‬
‫!‪:‬עןנעבען ה ח ב חיך דיר ערפרחבטע ןיטטמנןעחרען; ניס} דיך ‪ ?nn/1‬חין חכט‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וויי‪5‬עני<!טפחע פ פ י ו ד ע ! ח׳ כ י כן‬
‫ד י ר קיינע ‪ 5‬ר ע « ד ע ; ח ט ט ע ר חן!‬
‫תעתועים• טרןנ־עןייען‪ ,‬חייטזע וועגען ‪ :‬י נ ר ‪ :‬י ח ‪ ,‬הייז‪1‬ח‪:‬ע חוניחויניטנע‬
‫ד י נ ג ע ; נוי* ןנעטייטטע הערלען נוגע! ויו! חו‪:‬ד ליעהען חיבער‪:‬יך רען ןוןטטןיצען ח נ*‬
‫\‪\v]\<1‬‬
‫חונד‪:‬יינען י<וןכטי;ען לחרן; ‪:‬יח כעה^ען ירי‪ :‬ב י ן ר ע ר גחננע חדער דע‪:‬‬
‫ר‬
‫*ורוכדעו‪ ,‬חדעד ח י ת ע נ ד חיינע ווח<קענ * ח ד ע ר פ ן ו ן ‪ :‬ע ט ע ‪ ; :‬ע ט ט ו ו ו ט ‪ ,‬ח ד ע ר ח ד ך‬
‫;עןב‪2‬טערדווכטע‪4‬עטניטנטען‪:‬וןטלען‪,‬‬
‫פ ו ע ר ן חוב}ערפ^ו\‪r‬‬
‫ריע‪:‬ע;חטלעןןעב^ןנע‪,‬‬
‫ביקקעןןיך‪ ,‬בעטעןזיןןחן‪5 ,‬ערעהרען‪:‬יח‪/‬‬
‫} חיהרער ו ו י נ ט ע ‪ ,‬ח ־ נ ע לו נעדענקען‪ ,‬דיוט‬
‫חו‪0:‬חכטי;ע קחרפער‪:‬ינד‪ ,‬ריח חיהרע חנבעטער כי‪5‬ט‬
‫רעטטען קוןננען‪ .‬כוינדע חויגען נור חונר‬
‫‪ 5‬ע ר ט ט ח ק ק ט ע הערלען‬
‫היוררען‬
‫ח ו ל ה ז ע ר ע ר טייוהחצע‪ ,‬דיח ח י ה ר ע ט ה ו ו ר ה י י ט ן י ן ל ו ע ט ו ט ל ^ ט ט ^ ע י ‪ /‬ח ה ן ט ^‬
‫חבער‬
‫םדר ליום ראשון‬
‫‪26‬‬
‫_י;עקביוצר הכל^ אלים‪ .‬המון מים נותןוןשיאיםערליס‪.‬‬
‫ךברו מקים!עצת^שלים• נוער בים ויהמו גלים״ כר‬
‫תדפקו ועדיו היו מיהלים • אויביכם יפיל ‪ H‬ל ל יזללים‪:‬‬
‫ים‬
‫הללים א?ילכל שוכחי ה׳צם• השמר ?ן תבשלות^צס;‬
‫*ח׳לא ח&א את ‪0‬‬
‫‪1D‬ל ‪.‬‬
‫אמתי שמו המפורש ב׳שלעים• בו נוסדו ארצות ו^טעו‬
‫רקיעים• גבולותאךץןרוחותמרבעים• ךבקו בח'ותמ‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫המון מים ופו׳ כפתוג שם פסיק ׳'ג‪.‬‬
‫ד נ ר ו מקים וכוי‪,‬‬
‫דבר‬
‫כלכתיב מקים‬
‫עבדו ועצת מלאכיו ישלים )ישעיה מ ד פ ו ( ‪ .‬נ י ע ר ו פ ז ‪ /‬כדכתיב ר ו ג ע‬
‫)ישעיה נא ט ו (‬
‫זיהמו גליו‬
‫ות״י‬
‫דנזיף‬
‫בימא‬
‫ופירש איתי כמו‬
‫ה »‬
‫ה‬
‫ג ו ע ל‬
‫בהיפוך אותיות ע״ד כבש וכשב פפתיב במכלול‪.‬‬
‫א ם ת י שמו‪ ,‬מחובר ע ם לא תשא‪ ,‬וטעמו לא תשא שמו האמיתי ו פ י ‪ /‬ה מ ע י מ ש‬
‫כשבע׳‪ /‬פ י המפרש לאו שבעים פ י ע ״ ב הם יייצאים מן ג׳ פסוקים ייסע ייבא ו י ע‬
‫‪,‬‬
‫אלא שכן ד ר ך הזזפרים חשבינזת אינם משגיחים בפרוטרוט‪ ,‬יאמר שבעים בעביר ה ק ד ה ‪,‬‬
‫והנה מלבד שפירושו זה דחוק מאוד )שיאמרשנע׳׳ במקיסשניס ושבעיםגם כאן ג ס ל ק מ ן‬
‫באזהרת ראשית נקרא ש מ י ת שבעים י מ י ( הנה הוא בטל מצד עצמי שאילי פ ן לא י ה י ׳‬
‫עובר על לא תשא כ׳יא הנשבע בשם המיוחד דיקא זבהדיא תניא)בת״פ פ'קדושי׳( י פ ו ל ל א‬
‫יהי' חייבין אלא על שם ה מ» ז ח ד‪ ,‬מניין לרכית כ ל ה כ נ ו י י ן )כגין שדי צבאית ז כ ל‬
‫ותן ו‬
‫וכולם תארים רומזים עליו ית׳ והשם המייחד איני מן המנין כי הוא םידם י י ס ו ד ם‬
‫כדמית האחד במספר‪ ,‬יז‪:‬ו מטעם הפייטן לא תשא את שמו האמתי הייפירש ב ש ב ע י ס‬
‫שמות‪ ,‬והייני כל הכינויים הרומזים אליי ית׳ והם שבעים בפילם אסיר לישכע‪.‬‬
‫ב‬
‫ר ‪/‬‬
‫בשמו האמת׳ נוסדז ארצות וכו׳ וכדאי׳במס׳ מנחות ד ף כיע כ׳ עיש‪ .‬יריחית מ ר ו ב ע י ם‬
‫וובער יעקב ! וונטהיי! יויגט ר ע ר ור^טענטי‪/‬עפער‪ ,‬דער יוןן^וןכטיגע ג י ו ט ט‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫ר ע ר רען רע^ען ןענדעט חוגי ריח וווווקען טרייבט‪ ,‬ד ע ר ‪:‬יינע ‪1:6‬רהיי‪0‬ונ‪3‬‬
‫בעטטחטי;ט חונד ‪:‬יינען רחטהטחס םווהפיהרט‪ ,‬ר ע ר דייו טחבענרען * ו ע ע ר ע ן ;‬
‫ו!‪^0‬ען לול־ ר ו ה ע ט י ן ט ‪ ,‬ח י ד ‪ ,‬נ ] » ח ן » ט מיהר ווכהיו^ען חוכר החררען ‪ 13‬ח י ד ‪j ? .‬‬
‫דיון טטרעקט ער חייערע פיינדע הין חין הוי‪£‬ען ןייכ‪:‬ח«ע‪.‬‬
‫מין הויפען ן י י כ ‪ :‬ו ו « ע ו‪/‬עררע חיך טטרעקקען‬
‫!‪:‬חטטפער*‬
‫^עטענע‪ .‬נ י ע דיך חין ח נ ט ‪ ,‬רחט דיר ניצטז לו גו^דען קמ‪1‬ו«ע‬
‫ח׳נעננ׳חיהןניכט‪2‬ער;עכ)יך‪,‬‬
‫אםתי»‬
‫רען ן!חהרע|‪,‬‬
‫דעןהייןיוען נח«ען‪,‬‬
‫דורך ‪:‬יעכלי; חיי}ענטיופט‪1:‬ווןרטער חנלודייטענדען‬
‫ני׳«ען — חין ח י ה ? ןיע^ט ד ע י ע ר ד ע חור‪4‬רויד חו‪:‬ד דעו ח»ין;ערעהנטען ה י ו ו ו ו ע ן ‪, :‬‬
‫דערעררעןןנרחנלען נעבגטדען פיערו‪/‬ינרען היופטען פ ע ן ט ח ן ן י י נ ע ? ג י ע ג ע ן •‬
‫ביי׳?‬
‫מ‬
‫של שבועות‬
‫היות נקבעים‪ .‬הןכר;גל הים ונעשה בקיעים• ועלהמלם‬
‫אל הבכור הרעים‪ .‬זכר ‪.‬קדשו בוי ירוצו נושעים‪ .‬חוצב‬
‫להבות ויפוצץ סלעים• ?ה‪1‬ר עיני‪.‬ם מראיות רעים‪.‬‬
‫לצוךיו בוהן ?כל עתים וךנעים‪-‬כלות ?חימר‪ ,‬ביו נושעים‪.‬‬
‫לה?יא שבר לחטאים ופוגעים• ??פירי חוק ולשקר‬
‫נשבעים• נלכדים בעונם ובזרונם נתבעים• שונאי‬
‫הוכחות ומוסר פורעים• עברות יובלו ובועז שבעים‪.‬‬
‫פוקרעוין אבות‪.‬על שלשים ורבעים • צומת ל?לןייםכל‬
‫רשעים‪ .‬ח׳לןניוא ןנוקם ןקובע קו?עים• רואה וצופה‬
‫טובים ורעים״ שמור ןתהר מארד ?נעים• תו^רא‬
‫ד ׳ רוחית העולם‪ .‬הזכר‪ ,‬שמו האמת׳ הזכר על הים ויבקע) המים כדאי׳ כדברים רכה‬
‫ובמדרש תילים הים ראה רכוס מה ראה ? ר׳ נהזראי אומר שם המפורש ראה חקיק על‬
‫המטה ינקרע‪ .‬ועל המים יפו׳‪,‬‬
‫שנא׳קילה׳עלהמיםאלהפכודהרעים)תילי׳כט(‪.‬‬
‫זפר קדשו י פ ו ‪ /‬עש״ה מגדל עוז שם ה׳ כי ירק צדיק ונשגב )משלי יס י ( ‪ .‬טהור זהי‪/‬‬
‫ככתיב עהור עינים מראית ר ע ןחבקיק א יג(‪ .‬יצזדיי יפו‪ /‬פפתיביתפקדני לבקרים‬
‫לרגעים ת ב ח נ נ ו ) א י י ב ז ח ( ‪ .‬להביא שנר י כ ו ‪ /‬עש״ה ישבר פושעים יחטאים יחדו‬
‫)ישעי׳ א פ ח ( ‪ .‬עברית יובלו‪ ,‬ליום הקצף יהחרון מובאים פדפתיכ ליום עברית ייכלו‬
‫)איוב פא ל(‪ .‬צומת ופז׳ פדכתי׳ לבקרים אצמית פל רשעי ארן)תיצי׳ קא ח ( ‪ .‬וק׳נע‬
‫קיכעים‪ ,‬ועישק העושקים‪ ,‬והוא עש״ה ו ק כ ע א ת קיבעיהם )משלי פ ב פ ג ( ‪ .‬ריאה‬
‫זכי‪ /‬עש״ה בפל מקום עיני ה׳ צופות ר ע י ם וטיבים )שם ט ו ב ( ‪ .‬שמזר זהזהר מאדר‬
‫פגעים‪ ,‬שלא י פ ג י ע ן מארה וקללה ופענין שנאמר זאת האלה היוצאת יגי יבאה אל בית‬
‫‪,‬‬
‫ב י י ׳ ? ‪/1‬עעדע‬
‫דחננערטע‬
‫חין‬
‫ווין‪/‬יד׳ערח‪/‬י‪:1:‬עטנ‪1‬רח‪2‬ען‪,‬ח»נד ע ן טהייןטע ן י ך — י ו י ב ע ר פ ן ו ט ה ע ן‬
‫‪4‬ווטט ר ע ר ע ה י ע ‪.‬‬
‫חיהן ‪15‬י‪5‬טען‪,‬‬
‫ןענטטיקקע‬
‫‪4‬עטיזשפע‬
‫פרעפזעריי׳‪-‬יןי‪,‬‬
‫ר ע ר ח ו נ ד‬
‫י‬
‫ז י י ן כ ? י ק רויגנ‪ 1‬ר י י ן ‪,‬‬
‫ע ר ל ו וו»<ע| ל י י ט ע ן ‪,‬‬
‫קיזן קיין ווונהיין ט י‬
‫ח י ן י ע ־ ע ?‬
‫חחנענבןיק;‬
‫גיין‬
‫י‬
‫ע‬
‫ן }‬
‫ניינע‬
‫; ר י ? ר י י ב ט‬
‫‪:‬יטטזיכקייט‬
‫ד ע ר‬
‫חו‪:‬ד‬
‫פערח‪5‬טער‬
‫דער‬
‫*וטעו‬
‫ל!צט‬
‫ל ו מ ר ו פ ט היניוכ קו‪MM‬ער‪0J‬טט ; ע ר ווהנרעט ‪5‬ערברעכן חיבעררח‪ :‬ר ר י ט ש ע‬
‫ערחיגטחיין‬
‫דיך‬
‫ע ר ו ו י ר פ ט פ ו ו ז ^ ע י ד ע ן ב‪5‬יט ן‪,‬‬
‫ב ר י נ ג ט ו ו ו נ ^ י ק ח י ב ע ר ‪ :‬י נ ד ע ר וזונד פ ע ר ב ר ע כ ע ר } ן ‪ :‬ע ‪ :‬ע ט ל ע ט ט ו ן *‬
‫פיינדע‬
‫ח ו נ ד פ י ע ר ט ע‬
‫* ח נ ט ‪,‬‬
‫חונדפע];‬
‫ן ח ז ט ע ר ע ר & ח ^ ע ן ח י ן ח י ה ר ע ר ‪ :‬י נ ד ן נ ע ט ל ע ‪ ,‬חו‪:‬דחיר‪,‬ד‪<1‬וטהו»י‪$‬ןע ווירד‬
‫;עחהידעט‪.‬‬
‫פיוהרן‬
‫ד י ח ה ־ ן פ ע ן‪5/‬ען‪.‬‬
‫ל ע י ט « ע ט ט ע ר ן ‪.‬‬
‫פ י י פ ט‬
‫ר ע ר ניו**ע ‪ :‬י י נ ע י הייןיןנקייט‬
‫חיגטחיינע פ ע ‪ :‬ט ע ‪,‬‬
‫ע ר‬
‫חונר‬
‫‪4‬עט‪1‬ע‪5‬ט;‬
‫« י ט י ע ד ע ? *»חר»‪:‬ען ר ח ט ט ע ט‬
‫חייפערפו»ןועררו!גער‬
‫ןיעהט‬
‫ני?‬
‫חונר‬
‫דיךווחהן‬
‫טויט‬
‫חין‬
‫יווכד‬
‫פערטרייבער‬
‫ד ע ר « ע ‪ :‬ט ע ן ו ‪ /‬ר ו ח ? ׳‪ .‬ח ‪ /‬נ ד‬
‫ח נ ט ‪,‬‬
‫רחש‬
‫ע ר‬
‫בח‪1‬ע»‪/‬ינטער ח»י‪,:‬‬
‫ד ע ר‬
‫;עחיוןטטהיןטיגען‬
‫וויבעןטהחטען‪.‬‬
‫ר י ך נ י כ ט ט ר ע פ ‪ 5‬ע ־ ע ‪:‬‬
‫טיקייי!]‪:‬‬
‫ה י ט ע‬
‫פווך‪.‬‬
‫היוכע‬
‫םדר ליום ראשון‬
‫‪*7‬‬
‫מלשיא ל־שוא שם המים רעים‪:‬‬
‫ול!בןים חגים ךןר מ־ן־ש‪ • 1‬והזהיר על מ‪1‬ךא מקד<צ‪.1‬‬
‫‪:‬‬
‫י ‪ .‬יז׳זכיור אח ייום ה‪/‬צבת לקדשו‪ ':‬י‬
‫השלום כל מעשי וגמר מלאכה • שבת מנוחה וקרובו‬
‫?רכה‪ .‬רגל להשיב ולמעט הליכה• לךוי ענג לככד‪1‬‬
‫כהלכה• צעד תחומיו אלפ‪ :‬ם ללכה• ?ס;עהגסה‪13‬‬
‫?לי להלכה• ערך הכנתו בששי<עךכה• ?עודות שלש‬
‫מצוהו ערוכה‪ .‬ג?פל?לקמול ענגה וךכה• ממרה נ ת ן‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כדת וכהלכה• לאות הושם ^ליו לםקזכה• כילששח‬
‫מלאכתו‬
‫הגנב ואל בית הנשבע כשמי לשקר זלכה נ ת ו ן ביתו וכלתו ו פ י ) ן פ ר » ה ג י ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דעים‪ ,‬הקניה‪ ,‬עשיה תמים דעות ע מ ן עאיוכ לו‬
‫תמים‬
‫ה ש ל ו ם כ ל מעש‪,‬‬
‫עשית‬
‫רגלן‬
‫מעשית‬
‫רגל להשיכ ו כ י ‪/‬‬
‫כל מעשה‪.‬‬
‫א ת אשר יביאו יהיה‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫עש״ה אם תש־כ משכל‪/‬‬
‫ז י‬
‫כ י‬
‫'‬
‫כ‬
‫משנה‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫פ‬
‫'‬
‫י‬
‫שנאמר זהיה ביום הששי‬
‫)שמית טז ה(‪.‬‬
‫ר ש ״ י‬
‫ע‬
‫‪-‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫וכבדתז‬
‫שדרשי זיל במש׳ שכת ד ף ק י י ג‬
‫שלא‪ .‬לילך פסיעה גסה‪ .‬ע ר ן הכנתי ו פ ו ‪/‬‬
‫נ‬
‫ד(‪.‬‬
‫תפצך כיום קדשי וקראת לשכת עינג לקדיש ה׳ מכיבד‬
‫ד ר פ י ך עיי )ישעי׳ כת י ג ( זפמי‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ם‬
‫לעכיגה‬
‫לי‬
‫ח‬
‫? י‬
‫ירפה‪/‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ט‬
‫תאר‬
‫א'‬
‫והכיכן‬
‫לישרא‬
‫‪1‬‬
‫)שם טי כ ה ( ‪ .‬לאולז‬
‫הושם ו כ ו ‪ /‬ככתוב ביני וכץ כני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' ו ג ו‬
‫ךיובע‬
‫פחר‪5‬ינט‪,‬‬
‫חו‪:‬ד נעננע חיהן ני‪5‬ט‪ ,‬רען ה י י ר ^ ו ‪ « 0‬ע ן דעי ו ו ן ן ! ו י ט ע ‪ :‬ד ע ן »‬
‫נ‬
‫ד ע ר יו‪5‬ןווי‪0‬ענדע ן ע ז ב ‪ :‬ט החט ‪:‬יח וו‪:‬ןנעי‪1‬ריע!ען‪,‬‬
‫עג טחרןי‬
‫ע ה ו פ ו ר כ ט !‪ \v\v‬דין‬
‫ע*<פפחד‪.‬וען‪/‬‬
‫הייןי‪1‬נקייט‪,‬‬
‫ע ר החש‬
‫‪:‬יינע‬
‫ה י י ן י ; ט ר ‪ .‬ו ? ל‪/‬‬
‫החכען‪.‬‬
‫ח ׳ ‪ :‬י י ח ד ע ‪ :‬ר ו ה ע ט ח ; ‪) :‬שבת( ח י י נ ; ע ר ע נ ק ‪ ,‬ח י י ׳ ! ל '‬
‫חשלום•‬
‫‪,‬‬
‫טרחי‪:‬טרער‬
‫טוון‪:‬‬
‫הייןי‪4‬ען!‬
‫דע‪ :‬נ ע ט י ו ט ע נ חן‪1‬ער חרבייט חונד ר ע ר פח‪/5‬‬
‫ןענדונ; ח‪<1‬ער ווערקע;‬
‫טרחי‪:‬ט דער פער^י‪}4‬ינקייט ;עווייהט חונד ועהייןי^נו‬
‫ד ע ? ‪ :‬ע ; ע ן ; חן ח י ה ?‬
‫ענטהח]טען •‬
‫ע ר הייטט‬
‫ווחננעטח;‪,‬‬
‫*•יון‬
‫ד ך ר ע ‪^ :‬עהענ! חונד ^ויפענ‪:‬‬
‫ח י ה ? ;עכיהרט ;עהוזרי^ע‬
‫פערעהרונו‪.‬‬
‫חיינע‬
‫טטרעקקע פחן לווייחטוי‪:‬ענד טריטטען חיוטדח‪ :‬ע ח ו י ב ט ע ^ ע ה ע « ח ט ; חין ו‪/‬ייט*‬
‫חוין^ערעהנטען טריטטען דחרןי«חן ‪ ?Q‬שנת ני‪5‬ט ^עהען‪ .‬ח ? פרייטחן‪ :‬טחן ‪M«0‬‬
‫דיח פחרבערייט‪ ;:/‬ח י ל שבת } ע ט ע ה ע ן ; *!יזן חי‪:‬ט לו דרייח *<חר‪.‬ןלייטען ח ? שכת‬
‫‪5‬ערפפ‪1‬י‪5‬טעט‪.‬‬
‫חן חיה? ‪5‬חנד יעונדנער פחע פוו‪1‬קע זיינען חנטהיי] מ ן ד ח פ פ ע ן ט ‪,‬‬
‫טחן ח י ? ‪ 1‬ח ‪ 1‬ע ר לו‬
‫מרה ערהיטןט דחג &חיק ריח גח*ו**טןיצן ‪4‬ע‪:‬עטלע ‪ 5‬י ר שבת‪ .‬ע ר‬
‫חי;ט נ ו ? ח ו ‪ :‬ט ר י ^ י כ י ‪ 1‬ן צייצען מיינ^עגעטנט ווחרדען‪ ,‬דחס ^חטט חין ן ע כ ‪ :‬ט ח ; ע ן‬
‫ויינע‬
‫כח‬
‫‪ ,‬של שבועות‬
‫‪9‬לא?תו נעךכה‪/‬יציאיותיו וךישויותיו בלי להפכה * טךח‬
‫משא בו לחשיבה• חלול מזיר לסקילה למשכה‪ .‬זכירה‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״•‬
‫•‬
‫•‪T)•:‬‬
‫‪| T • :‬‬
‫‪T : T :‬‬
‫ושמירה עדיו סנובה • ומעין העולם הבא מתקו לחנכה•‬
‫הנוצרו ינצל משלוש מבוכדק‪ .‬דין ענשו ואזהרתו‬
‫חתוכה • נמול משי‪5‬ךתו מאתי המוכה״ ביני ובין‬
‫אום המברכה•‬
‫אות שמתי כי ^ הממלכה‪:‬‬
‫הממלכה המליכני כנאמיןז‪ .‬ותזכה לאחיי ימיך‪.‬‬
‫‪, .‬‬
‫ח כבד את אביר ואת אפף‪.-':‬‬
‫‪,‬‬
‫• אימן ומינקת בך מתעסקים‪? -‬שלך סחלה כאזור‬
‫ךבקים* געית'שוע ותחן אפיקים • דורשים לצורם היות‬
‫לחשכה‪ ,‬לחשון זלמגיע‪ .‬למשכה‪ ,‬למשוך זלהיציא לסקילה‪ .‬עדיז תטפה‪ ,‬פי׳ המפרש‬
‫ל ׳ ת נ י ן האוזן שהיא הגדר האמצעי‪ .‬ודע שבכ״ישלי״ח כתיכ^ליי הע׳בצר״יליעדית‪.‬‬
‫ולכל הגרסאות הדביר קשה‪ .‬ילי נרא׳ שפי׳ תנינה ת ק י ם יהיא לקות ממאמר׳ככייתית‬
‫ג׳ב' שבת יע״ז תני יתהין ננכיהון ע״ש פירש״י גם כ ע ר ו ן ע ר ן כן הראשון‪ .‬הניצרז‪ ,‬השימר‬
‫שבת ינצל מג׳ פורעניות מתנלי שלמשיח יממלחמתגיגימגיגזמדינה שלגיהנם‪ .‬כדאי'‬
‫כמס׳ שבת ד ף קי״ח אי‪ .‬קתיפה‪ ,‬תריצה‪ ,‬ל׳ נ ת ת ן על ע מ ן ) ד נ י א ל ט פ ד ( ‪.‬‬
‫א ו מ ן ומינקת‪ ,‬אב ואם‪ .‬געית שוע ותחן‪ ,‬צעקת תפלה ותחינה‪ ,‬ל׳ הלין י ג ע ו‬
‫ד י נ ע ו‪/‬ערקע פרו]ןענדעט היוט‪ .‬ו ו ? שבת לוייט׳ן וזונערןויבט‪ ,‬רוויך נור עטוויוג‬
‫ווןין וויינע?חו*וטרח‪:‬קטען ^עביעט חין וויין וווכוון^טמןנקטעל‪,‬חדער ו ו ו ^ ע ק ע ה ר ט ‪,‬‬
‫לו טרווןגען‪ ,‬חונדדורכוווין קיינע ןחגטען לו טרוו^ען‪ .‬ר ע ר !*‪/‬טחוויז^ע ענט*‬
‫ווייהער‬
‫דע‪ :‬ר‪/‬העטיו;ע‪:‬‬
‫ווירר‬
‫לור טטייני;!‪ ;:‬וזוי‪^:‬עפיד‪,‬רט‪.‬‬
‫דע‪ :‬שבתין‬
‫יויינ^עדענק לו‪:‬יין‪ ,‬חדער דען שכת היטען‪ ,‬כ י י ד ע ^עבחטע‪:‬יי‪.‬ר פ ו ו ן ; ז י י ‪ 5‬ע ? י ו י ‪0‬‬
‫ד‪<0.‬ט‪ .‬שבתחיגט מיין פר!ר;עט«חק דע‪ :‬ל‪/‬קינ‪5‬טי^ען ] ע ב ע נ ‪ ; :‬ווער יויהן רע‪5‬ט‬
‫ה ^ ט ‪ ,‬ווירדפוון דען דריייו דרו(‪:;:‬יו‪5‬ען‪ ,‬ריח דערווע}ט בעפחרטטעהן‪,‬עררעטטעט‪.‬‬
‫חיך החכע דייו ט ט ר ח פ ע פיר רען ענט‪//‬ייהער דע‪ :‬רוהעטיו^ע‪ :‬ב ע ט ט י « « ט —‬
‫ט פ ר י נ ט ‪4‬חטט — י׳ויך ‪:‬יכרע חיך ר ע ? היי‪1‬י;ער בעןחהנונןנ לו‪.‬‬
‫יויך היובע רען‬
‫שבת חיינ^עגעטלט לוויטען «יר ווונד מ י י נ ע ? ;ע‪1‬ע;נעטע| פו»ןקע ל ו ? ליינע!‪/‬‬
‫דיו‪ 0‬חיך בין דער וועןטרע;ע‪:‬ט‪.‬‬
‫‪ .‬ד ע ו ע ן ט ר ע ‪ 4‬ע נ ט ב י ן י«יך'‪ .‬הוןדי‪4‬ע*זיר‪/»,‬ייו חוו ‪5‬ערטפריז‪5‬ען‪ ,‬דיון ‪//‬יחטדווו‬
‫״‬
‫?יונ^ע?עבען‪ .‬ח י ע ה ר ע ד י י נ ע ן ‪ 1 } 5‬ט ע ר י ו ו נ ד‬
‫אומן‪.‬‬
‫דיינע‬
‫«וטטע ו‬
‫ר‬
‫דיינע פפ‪5‬ע*ע יווכד ערהווןטונן‪ :‬ה י ו ט ב י י ר ע בעטוולןטי^ט; י י י ״ י י ז ר נ ט‬
‫יויהר ע ר ‪ :‬ט ע ‪ :‬יו‪:‬ןיע}ען‪: .‬יווהוובען *זיונכע‪ :‬יוינברינ‪:‬טי*ע } ע ב ע ט לו ג ח ט‬
‫;עט‪-‬יקט‪ ,‬דען‬
‫טתפ‪2‬ער‬
‫ע‬
‫יו‪£‬ט יוי^עסזעהט‪ ,‬דע‪^ :‬יקע‪:‬החןבען דיךל‪ /‬ח‪«/‬מר^ען‪.‬‬
‫‪•:‬יו‬
‫םדר ליום ראשון‬
‫»*‬
‫בן חובקים• הישתפו שניהם עמו‪.‬עסוקים• ןניוצךרז‬
‫ונולדת לעתי ךןקים• זכוף והביאיף מרית‬
‫להקים״‬
‫הבקוף ברכום וישרים מנירןם״טךף קרןףזנים ומשקים‪.‬‬
‫עיעת עמלם ע‪$‬ןז מחלקים• כשר ומוסר מ ח מ י ם‬
‫‪:‬‬
‫ומחזקים• לשון למורים וךבריםעתיקים• ?זתקניםלף‬
‫עזר ולהשיאף זוקקים ״ נושאים ‪£‬לל עבוךף ול‪ ^:‬זי‪?:‬קים •‬
‫‪:‬‬
‫ם?!כם ?מאכל ובמשתה ?תפנוקים י‪.‬ןןנךם בכסות‬
‫נקיה?חשוקים• פנה לגערתםלבלןת מצוקים•‬
‫למוסךם ולא סךךףרקים • _קים כבודם ומוראם ?הקים‪.‬‬
‫ךביות ארך ימים ומעון ?עוקים• שוםל?ב'ודוולמ'וראיו‬
‫גוזר‬
‫זכוך‪ ,‬לחיי ע״ה שהביאוך נ ג ר י ת קדש‪ .‬ט ר ף ח ק י ן ‪ ,‬ל׳ ה ט ר י פ נ *‬
‫)ש״א ז י נ ( ‪.‬‬
‫לחם קקי )משלי ל ק ( ‪ ,‬כושר ומוסר‪ ,‬כ״כ בכל כיי‪ .‬ודברים עתיקים‪ ,‬ד ב ל י‬
‫תורה‪.‬‬
‫עזר‪,‬‬
‫כלומר אחרי‬
‫כינוי לאשה‬
‫שהם עשו‬
‫עיש אעשה לו עןר כנגדו‪ .‬ס מ כ ם במאכל ו כ ו ‪/‬‬
‫לן‬
‫כ ל אלה לכן גם אתה תגמול גמולם ל ס מ כ ס‬
‫במאכל יבמשתה זכו׳‪ .‬בחשיקים‪ ,‬ל׳ זחשיקיהם כ ם ף )שמית כז י ( שהוא‬
‫חגירה כ פ י רש״י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪:‬יח‬
‫מציקים‪ ,‬לי צר ומצוק )תילים קיט קמג(‪.‬‬
‫ע יי‬
‫נ‬
‫שים ל כ כ ו ד ?‬
‫הקב״ה הגוזר זמקים השיה פביד אב זאם זמזראם לפבזדז זלמוראו כ ד א י ׳‬
‫ןיגד‬
‫ביירע‬
‫טהייןחחבער דיינע‪ :‬נייכב‪.‬‬
‫נ‪*0‬‬
‫ד ע‬
‫מ‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫נ‬
‫''‬
‫י‬
‫; ע‬
‫‪5£0°‬ען‬
‫חונד גור ב ע ט ט י « « ט ע ן לייט עוליי‪4‬ט ווחרדען‪ ,‬החבען ןיח י ׳ ׳ י ך פ י ר ד י י כ ע‬
‫‪:‬עןי‪:1‬קייט)‪:‬עגחר;ט ח‪/‬נד דיך חין דיו‪ ; :‬מ ט ט ן י כ ע בינ־ניט ‪3‬עברח‪5‬ט‪1 .‬יח ה י ו כ ע ן‬
‫דיך חין ח י ה ר ע ? ט ח ח ‪ 0‬ע ‪4‬עטר‪;0‬ען‪ ,‬חונד ריינער * ן ן ט ט ע ר ב ח ו ט החט ד י ן ^ ע נ י ן ה י ט‬
‫‪:‬יח‬
‫וויו‪:‬‬
‫היובען דיך געפפןע‪3‬נ‪1‬‬
‫*»יט‬
‫ט פ י מ ׳ חוכר טרח‪:‬ק ‪:,‬יח ה ח ב ע ן « י ט דיר ג ע ט ה י י ן נ ‪1‬‬
‫״‬
‫‪/‬‬
‫חיהר חונער«ידעטער פ ר י ס ע ר ט פ ח ר ט ; ‪1‬יח החבען ריר חיינע ; ו ט ע ערליעהונ^‬
‫^ע^עבען; גיח החבען דיך ווחה} ט פ ר ע נ ע ן ןע‪1‬עהרט חונד דיר ח‪/‬נטערריכנ!‬
‫^עגעבען חין ר ע ן *עןעטלען‪ .‬חיהרע זחר‪4‬פחןט ‪4‬ינ‪ 4‬חויך דחהין‪ ,‬ר י ר ח י י נ ע‬
‫‪4‬עהיןצ‪1‬ין לו טחפפען חונד דיך נו פערעד‪.‬ןיכען‪ .‬דיינטהחןבען העכען גיח ח י ה ר ע‬
‫החירע סנדחבטגפ?!!! ח‪/‬נד צןעהען רען חןן«חנטי*ע‪» ,9 .10 1‬ייח ח‪/‬יך ד ו ר!‬
‫ח ״ נ ע טטיטלע ח י ה נ ע ‪511‬ערןחר^׳ ח‪/‬יך‪:‬יח ‪ M‬י ט ט פ י י ג ' ח‪/‬נד טרחנק ח‪/‬נד ב ע ק ‪ /‬ו ע ^‬
‫ן י ב ק י י ט ע ן ; ק‪1‬ייד' ח ‪ /‬י ך ‪ :‬י ח ריין חונד חנטטחנדי}‪ ;:‬ה‪0‬בע נחכגיכט «יט ח י ה נ ע ן ‪,‬‬
‫ד ח « י ט ‪:‬יח ו י ך ניכט חר;ערן ‪ J‬נ י ? חיהרע טטרח‪£‬רערען חן חונד }יב ד י ך «»ינ‪1‬‬
‫טיןנדטןייען ניצט חב‪2 .‬יח ל ו פערעהרמן חונר דחגל‪/‬חכטען נייח דיר חיין חוכ‪/‬‬
‫ווחנדע}בחרע‪ ^ 2‬ע ‪ :‬ע ט ? ; דחן וויר‪:‬ט חח חיי! ה ח ה ע ‪ :‬ח ן ט ע ר ע ר ר י י נ ע ן חין ר י י נ ע ד‬
‫חו‪:‬ט‪1/‬ד‪ ! .‬ח ט ט החט ריח עהרפורכט ד ע ר ע } ט ע ר ן דערוייני^ען ^ י י כ ^ ע ז ע ט ל ט‬
‫כט‬
‫של שבועות‬
‫גוזר ומקים• תחרה כן דקודוהו מלכי אךקים‪:‬‬
‫אךקים וןביודזים‪.‬יסד בפצח• קבל מוראו‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫פ ן ז ע י‬
‫‪\ .‬‬
‫תעיז מצח•‬
‫ח׳ליאיתךצח‪/:‬‬
‫ק‬
‫תוכחת אהב מוסר יראים• שמור ןהוהר מפתוי‬
‫חטאים • רגליהם רצים ןלךע מובאים • קשר קושרים‬
‫ם• צרים!עמקי שאול קרואים• פיוערת‬
‫עצ‪3‬ת נותנים וכשל ממציאים‪.‬‬
‫לבלי חוק באים•‬
‫‪:‬‬
‫שפתותיהם אךב ךם ?*מלאים• נםלת אולת‪.‬ינחלו‬
‫פתאים• משובתםתהךגם בתךןלואים• לא ת'א?ה לעצת‬
‫מוס׳ קידושין דף ל׳ ב‪ /‬ואמרו ע ו ד ‪ :‬ס דף ל״א א׳ מאי דכתיכ יודון ה׳ כל מלכי ארץ‬
‫כ י ‪ :‬מ ע ו אמרי פ י ך ) ת ה ל י ׳ קלת ד ( ? בשעה‪:‬אמר הקב״ה אנכי ולא יהיה לך אמרו או״ה‬
‫לכבוד עצמו הוא דורש‪ ,‬כיון שאמר ככד את אכין ואת אמך תזרו והודו למאמרות‬
‫הראשונות‬
‫וכוי‪,‬‬
‫וזהו מטעם הפייצן‬
‫תמת כן הודוהו מלכי ארקים‪ .‬ארקים‬
‫וגבוהים‪ .‬ארץ ושמים‪ .‬כפצת‪ ,‬בפציתת פיו‪ ,‬כדכתיב כדכר ה׳ שמים נעשו‪.‬‬
‫ח ו כ ח ת א ה כ וכו ‪ /‬עשייה בכי אס י פ ת ו ן תנואים אל תובא וגו׳ רגליהם לרע ירוצו‬
‫‪,‬‬
‫ו ג ו )משלי א(‪ .‬בעמקי שאול קרואים‪ ,‬עשייה בעמקי שאול קרואי )שם ע ית(‪ .‬פוערת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לבלי תק‪ ,‬כינוי לגיהכם עשייה לכן הרהיבה שאול נפשה וניערה פיה לבלי ת ק ) י ש ע י‬
‫‪,‬‬
‫ה׳ י״ד(‪ .‬עצבת כותבים‪ ,‬עשייה קורץ עין י ת ן עצבת )משלי י׳ י׳(‪ .‬בתלת אולת‬
‫ו כ ו ‪ /‬עשייה כתלו פתאים אולת‬
‫) ‪ :‬ם י״ד י״ת(‪ .‬משובתם וכוי‪ ,‬עש״ה שם א׳ ל׳ב‪.‬‬
‫ווונד עבטן ד י ו ר ו ? הוזיי^טען ו ו י ה ? דיו! קח‪:‬י;ע י ע ר ע ר ר ע * ( ‪.‬‬
‫דער ע ר ר ע ^רוכ‪-‬ןיו^ע‬
‫ווונר‬
‫דער‬
‫‪ ) v h n ^ n‬החט ןיין ווחרט בעפע*‬
‫ןטי^ט ; ערקעכנע זיח‪ ,‬ןיינע •*חיעןטחט‪ ,‬וייח ני‪5‬ט טטחרררננין;!‬
‫ת‪/‬‬
‫חיכחת‪.‬‬
‫נ י ? ‪:‬יח‬
‫ןחטטע‪£:‬ירצטי^טן‪.‬‬
‫ד ע ר ןינדער‬
‫לן ן!יפען‪.‬‬
‫בענעהע‬
‫קיינע‬
‫‪ ? ) f a i‬חן‪ ,‬ריח ער*»חד‪,‬נו‪1:‬ען חונד טטריו‪£‬רעדען דער‬
‫ה י ט ע ד י ך ! ר י ח ‪ 5‬ח ר ‪ :‬י כ ט י ; ! ‪1‬יו‪ 0‬דיך ריח ס«יי‪5‬עןייח‬
‫נינט פערפיהרען!‬
‫גיח פ ע ר ב י נ י ע ן‬
‫חיהרע פ י ‪ 0‬ע ן ע ד בעהעיד‪,‬‬
‫גיך חין ד ע ר חבויכט‪,‬‬
‫ל ע ן ; חבער ‪1‬יח ‪:‬ע‪1‬כלט ריח וויכטע‪,‬‬
‫׳‬
‫ער«ע‪0‬ןי‪5‬ע|‬
‫*חרדטהחט!‬
‫ל<? בחוען‬
‫דיח חונט^ד לו טטיר*‬
‫טטירלען חין ריח ט י ע פ ע ד ע ר חונ*‬
‫*רו‪£‬ט‪ .‬ןיח ט י ח כ ט ע ן ‪ ,‬חונחיין לו טטי‪5‬טע| חונר ו״נגןיקק לו‬
‫‪ 5‬ע ר ו י י ט ע ן ‪ ,‬נחכטטען‪1‬ו‪ ;:‬חיגט חיהר ןחח‪:‬ן‪:‬״חרט‪.‬‬
‫ב‬
‫ריח טהחרען!‬
‫חיהר‬
‫יונטהיין חי‪1‬ט טהחדהייט‪ ,‬חיהרע חו‪:‬בע‪:‬חננענד‪.‬ייט ברינגט ‪:‬יח ח ו ? « י ט ט ע ן ן‬
‫זיונ^ןןיערי^ער‬
‫קרחנקהייטען‪ .‬פו»ז;ע יח ניצט‬
‫)‪( T o m 3‬‬
‫*(ויעהע ווי? כאור‪.‬‬
‫ח‬
‫ד ע ? וחטהע‬
‫‪8‬‬
‫דיעוער ‪5‬ער*‬
‫החשטען‬
‫סדר ליום ראשון‬
‫?‪2‬‬
‫נשינאים• כי בחציר ןמלו ובדשאים״ יהירים ‪-itstof‬‬
‫ברצח חוטאים• טרח גזרתם;גלי משיאים״ הנסים‬
‫אריץ בךם מטמאים״ זהר שכינתי מתוכם מוציאים‪.‬‬
‫ו ע ל ידי חללים הנמצאים• ה‪$‬לה הערופה בנחל‬
‫מביאים״ דם שופכים בשוגג בלארואים• גולים‬
‫לע!‪-‬י‪.‬‬
‫מקלט הנקראים • בהזיךם להרוג בצלם וידואים‪.‬‬
‫אהה הבער הדם לעין כל רואים‪:‬‬
‫ראים יוסרו להשמר מאף • שמר מ^והולהבל^תשאף‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ע פ אב‪.‬‬
‫״‬
‫ז‪.‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪I‬‬
‫אשת כסילות היומיה וסוררת ״ ביתה הרחק כי נפשות‬
‫כ~ן‬
‫כי כת ציר וכו כש״ה כתהליס ל״ז כ ‪ /‬יהירים‪ ,‬גאים גיורת גזירתם ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬אז״ל לא דיין לר‪:‬עים ‪ :‬ה ם מכעיכין אותו אלא ‪:‬מעריתין אותי ועומסים‬
‫‪:‬כע~‬
‫משא להניא עליהם גזירות כדי להוציא שכינתי מתוכם ‪ :‬י ע ז ן שפיכת דמים‬
‫ל״ט‬
‫מסתלקת מישראל שיאמר ולא י ח נ י פ ו את הארץ וגו‪/‬ולא תטמאו ו ג ז ׳ ) כ מ ד ב ר‬
‫ל" ג( ואמרו כפכרי אל תרגומו ‪ :‬ת ה א הארץ מת צפת לכס שצא תוציא פירות‪ ,‬ועיי•‬
‫דפירוש‬
‫דף‬
‫הכתוב הזה להרניג״ן ז״ל ושם מבואר יותר‪ ,‬והעתקתי דבריו לקמן‬
‫פ ״ ד בזולת אנכי גדול‪ .‬הנקראים‪ ,‬המזומנים‪ ,‬לשון מקראי קדש וצי ו ה ק ר י ת ם‬
‫)במדבר לה י א ( ‪ .‬בצלם ברואים‪ ,‬ע״ש כי כצלם אלהיס עשה את האדס‪,‬‬
‫א ש ת כסילות וכוי‬
‫ךחסיןען;‬
‫‪5‬עןטר‪.‬חט‬
‫חויןידבען‪,‬‬
‫דח‪:‬‬
‫בע‪5‬ןעקקען‬
‫חייכענ‬
‫ערח״}‪:‬ז‪4:‬‬
‫טט^ןדטע‬
‫חיינענן;‬
‫ביוט‬
‫לו‬
‫טהחוע‬
‫לייגע!‬
‫דורו‬
‫‪rsfa‬‬
‫לו‬
‫הייט‬
‫טוזנד‪.‬‬
‫א ש ר !‬
‫‪3‬רויח; ע‪:‬‬
‫פווין‪:‬עגח**ען‬
‫כייח‬
‫עבעכביזר‬
‫לוטויער‬
‫חיינע?‬
‫לו‬
‫חויןנען‬
‫וועררען‬
‫—‬
‫ד ו רו‬
‫היטע‬
‫דיי»‬
‫ח<)ער‬
‫ןינד‬
‫ריח‬
‫‪ :‬ח ן ן ג ‪o‬‬
‫לעי״ןוניע « י ט‬
‫טיזיטוווג‬
‫יווכד־ ד ע ן‬
‫דעק•‬
‫חכער‪ ,‬ד ע י‬
‫ח‪/‬ינגעחיבט‬
‫*ו‪£‬ידער‬
‫‪5‬רייו‪1‬ן‬
‫ח !‬
‫ווחידע!‪,‬‬
‫עקלע«פ(חריע‬
‫לוטויער‪.‬‬
‫‪pin‬‬
‫געבחט‪,‬‬
‫נ י כ ט‬
‫טהחרי‪5‬טע!‪,‬‬
‫* ח ‪ :‬כ ע ריינע זעע‪5‬ע‬
‫ז‬
‫בייו‪,‬‬
‫חנ;ע‪/‬ויעיע‪:‬ען‬
‫ו׳ענען‬
‫געוווו״נט‪,‬‬
‫ר ח ‪:‬‬
‫‪:‬יו‪,‬‬
‫ע‬
‫ערטחצגפנטן‬
‫רח*ע|‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬ערח‪:‬ןיו‪0‬ע‬
‫העיוינלוליעהען‬
‫פחי‪:‬חטל]י‪5‬ען‬
‫דוו־ורך‬
‫*ויידע דיו‪ :‬הויו וויינער‬
‫ה ח ט טןון‬
‫**יטטע‬
‫< ‪ £‬י‬
‫חרזי;‬
‫געטיקקע‪:‬‬
‫כווטטווד י " "‬
‫‪v‬‬
‫ווערדען; פ י ר ד ע ן ווו‪5:‬י»יויןט‪:‬ן«; ן‬
‫טרויטוחג‬
‫ן‪:‬חטטע‪:‬‬
‫דען‬
‫הישען‬
‫תי‪.‬‬
‫ע‪:‬‬
‫חיהרע‪:‬‬
‫ד ד ך‬
‫וויהרער‬
‫חיבערוויטהיגע‪ ,‬ד י ח‬
‫ט ו ו ד ע נ ק ח י פ ע ר ‪ :‬ל‪?<0‬‬
‫געהחןטען‪ ,‬דיו‪ :‬ב ח ט‬
‫בעטטרחפמן פ ת ר‬
‫חוי‪:‬‬
‫געטעהענען‬
‫ב ע ט ט י ^ ו ט ן‬
‫ודנן‬
‫‪:‬כינה‬
‫נעפונדענען‬
‫עגלה ערופה ‪ n‬׳ ‪p‬‬
‫חהנע‬
‫‪ w‬י ר‬
‫ד י ח <ח‪:‬ט‬
‫םעיחונריי‪:‬י;ען‬
‫*ויעער‬
‫ביתה וכו׳ ע‪:‬״ה שס‬
‫ו ו י ח ^ ר ח ‪ 0 :‬ו ‪ :‬ר ב)‪»11‬ען‪.‬‬
‫בירדען‬
‫זיוונד‪,‬‬
‫ד ע ן ‪f:nh‬‬
‫חו‪:‬ד‬
‫עש״ה‬
‫ד ח ו‪1‬ע»קען ה י ן‬
‫בייסלי ני׳ י״ג‪.‬‬
‫ה׳‬
‫‪j‬‬
‫ד ך‬
‫ה ח ט ע‬
‫פחי־‬
‫נ‪-‬כט‬
‫ב ח מ‬
‫נחך‬
‫ע ה ע ב ר ע כ ע‬
‫ן!‬
‫חויגגעןחםענען חו‪:‬ד טרייחזחלען‬
‫}‪.‬עטריבט‪.‬‬
‫‪:‬יח‬
‫חונטערהחוט‪mU‬‬
‫לןי‪,‬‬
‫ל‬
‫של שמעות‬
‫ע‪1‬כרת• גחלים בחיק מחתה ומבערת• דרכיה שאול•‬
‫זמות חודרת• הולך אחריה לטבח מוסרת• וכעכסא‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫" ]‬
‫יי יי‬
‫—‬
‫‪:-:‬׳‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪vv‬‬
‫־‬
‫‪v‬‬
‫‪v v:‬‬
‫מוסר אויל מ!סרת• זעם מרבה ועצב ממהרת• חמת‬
‫גם־ושנאהמעוררת • טיףנפתישפתיה^ךברת• יום‬
‫אחריתה כלענה ממררת ״ כי אין האיש בביתו אומךת‪.‬‬
‫ל‪:‬ד שערים לפי קרת • מודע תקרא לבינה המאשרת •‬
‫נצח‪.‬עדי עד עליף ?ןשמרר־ז* שמח ?אשת ;עוךיף‬
‫המחברת • עמה תתרפק ולא באחךת ״ פוצת מעןנותיף‬
‫חוצה עוברת• צמחים תךבה לשם ולתןארת• קךש‬
‫עצמף ?פרישות אדרת• ךצרה לעשות מישמררת‬
‫למשמךח • שמע מוסר וענךהו לנךגךת• רזתן‬
‫? ראשף למת לזן ועטרת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ועטרת תנחל ובשיבה תנוב• אם תשמור הוןמלגנוב•‬
‫ת׳ליאת^נוב‪':‬‬
‫גתליס‪.‬‬
‫וכוי‪,‬‬
‫וכן כל‬
‫המאמר‬
‫מ ע י כ ך‪ ,‬ל׳‬
‫שם ו׳ כ״ז‪,‬‬
‫דרכי וכוי‪ ,‬שם ו כ״ז‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הזה לקות מן הפרשיות שם‬
‫יפוצו‬
‫צמתים‪,‬‬
‫עצמך וכו‪ /‬כמו שאז״ל קדש עצמן במותר לך‪.‬‬
‫יבמות‬
‫‪,‬‬
‫המדברות באשה זרה‪.‬‬
‫מ ע י כ ו ת ך )שם ה גיז(‪.‬‬
‫דף כ״א א׳ ושמרתם את משמרתי עשו‬
‫הולך ז כ ו ‪,‬‬
‫‪ :‬ם ז' כ״כ‪,‬‬
‫כינוי‬
‫פוצ ת‬
‫לבנים‪.‬‬
‫קד‪:‬‬
‫משמרת למשמרת‪ ,‬כמו שאז״ל‬
‫י‬
‫משמרת למשמרת ‪ .‬תתן לראשך‬
‫‪4‬‬
‫ו כ ו ‪ ,‬ל״ה שם ד׳ ע ‪ /‬ובשיבה תנוכ‪ ,‬ל׳ עוד יכובון כשיבה )תהלים צי כיו(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬יר‪.‬רע‪ ):‬טחוושע חונד פערלעהרענד פייער‪.‬‬
‫ו ע ר ן וען;‪ ,‬ר ע ר נו חיהר פיהרט‪,‬‬
‫‪ 0‬י ‪ :‬ט ר ע ר }ערחדע »ועג לורהחןןע‪ /‬נ ו ‪ ) :‬ט ח ד ! ריח חיהר פ ו ן ^ ע ן ! ח ק ק ט ‪ :‬י ת לור‬
‫ט ן ח כ ט נ ‪ :‬ח נ ק ‪ » ,‬ו י ח ד י ח ק י י ו פ פ ע ר ט ן ח נ ג ע ד ע ? ט ה ח ר ע ן לו‪:‬יי‪:‬ע‪/»):‬עהעטון‪)5‬ט‪ : .‬י ו ו‬
‫‪4‬יעטט קו*י׳»עי וווכד חר^ערכיש חוכר‬
‫ט‪:‬טפ]ח»»ט ר ע ן ^וונכען ווחוטה מוכר החש‪.‬‬
‫ח י ה ר ע ? ‪»1‬ונרע עכטפ]יעשט הווני;גיי? בייינ) חנכע^ין‪ ,‬ח‪ }:‬ע נ ד ע ח ב ע ר ב י ט ט ע ר ע‬
‫^וו^ע‪.‬‬
‫«ויי‪:‬הייט לור פריינרין חן מוכר פ ח ^ ע ר ע ר פער‪:‬ונ‪£‬ט ; ‪5‬חשע‬
‫נ י ? ריח‬
‫‪ :‬י ח ר י ך ) י י ט ע ן ‪ ,‬דחו כי‪:‬ט דוח ; ע ט י ט ל ט ח ו ל עווי;ע לייטען‪ .‬געהוורצע חונר ?עבע‬
‫ל י נ ט י ; ; ריח ‪:‬יטג«‪1‬י‪-‬קייט חי‪:‬ט דיר חיינע ל י ע ר י ע ו ז ‪ ? /‬ד י י ‪ :‬ע ן ‪ jjrjn‬חוכר חויןי‬
‫ד י י נ ע ? הויפטע חיי| ד׳ייןיער ט * ! ק חוכר קדח‪:‬ן‪.‬‬
‫חיינען קרח‪ :‬ן הינטערןחטע‪:‬ט דוח חו‪:‬ד כ^ירגט נו!ך ח׳‪ ):‬טפחטע‪/‬‬
‫י‬
‫גטען‬
‫לו‬
‫חלטער‪ ,‬ווען ‪ nr.‬דיך חין חבט ני**«;ט‪ ,‬קיין‬
‫ענט״ענדען‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דוח‬
‫‪:‬י׳‪:n‬ט‬
‫ניכט‬
‫פרעאדענ‬
‫‪0‬טעה‪1‬ען‪2‬‬
‫סדר ליום ראשון‬
‫‪*°‬‬
‫»״פ חשר״ק‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫תתעב מתי גנבים וסיעתם• שיוללים וחומסים לגל‬
‫«‬
‫•‬
‫־‬
‫‪•TT*r‬‬
‫עתם״ רחק מעשק והיה תם* קשט מעבךיף והצדק‬
‫אותם• צפה לחכמים ואלף איחותס• ?עלת צמךןד;‬
‫לח;ים ותבואתם• עקשים הרחק המעקלים נתיבתם •‬
‫שפתותיהם דולקים ובלבם רעתם• נכונו שפטיכש‬
‫"‬
‫• ‪:‬‬
‫• • ‪T‬‬
‫• •]‬
‫‪V‬‬
‫‪T T T‬‬
‫; ‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫ומהלמות לגויתם• מדון משלחים ומצה אהבתם• ל א‬
‫יחרבו דמיה צידתם • כי און ועמל תחת שפתם • ירם‬
‫‪T‬‬
‫כ •‪T‬‬
‫•\*\‪:‬‬
‫ז ‪ ! !'.‬ז ז‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T T :‬‬
‫־־ ־־‬
‫»‪wm‬‬
‫ילכדו בוגדים כהותם • טורפים בנער ובקדשים חיתם‪.‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•-:‬‬
‫‪••T:‬‬
‫‪ :‬׳‬
‫‪/.‬‬
‫—‪-‬‬
‫ז ז‬
‫חולקים עם גנב שיונאי נפישותם• זה ךךכם ולהכל‬
‫אחריתם• ו^תאשר;לוזי מעגלותם• תחר פןתלכגז‪-‬‬
‫במצודתם• דין ארבעה וחמשה‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ח ח ע ב מתי ; נ כ י ם ‪,‬‬
‫פעולת‬
‫צדקה וכו‪/‬‬
‫אנשי גנבים‪,‬‬
‫״‬
‫ל׳ מתי משפר‪.‬‬
‫עשייה פעולת צדיק לתייס‬
‫וסיעתם‪,‬‬
‫ומבורינס‪.‬‬
‫תבואת רשע לתסאת‬
‫)משלי‬
‫תתעב‪ .‬פ ע ר ן ו ב ט י י ע ריח דיעבע‪:‬נח‪:‬דען ווונד מיהרע } ע ה י | ‪ £‬ע ן ;‬
‫ניעאחנרען ווונרעבט‪ ,‬חונד‪:‬ימו ר ע י ת י ך ;‬
‫טי^קייט‪.‬‬
‫ט«יקק‬
‫ע ד י י נ ע‬
‫י ‪,‬‬
‫י‬
‫נ י‬
‫‪T‬‬
‫נווזוע‬
‫''* ‪ 1‬ייידי יע‪#5‬‬
‫ע‬
‫ט י י ע י ׳ י ל דימ»ויי‪:‬ען‪ ,‬חוכר ‪1‬ערנע וויהרען ו ו ו ו נ ד ע } ; ד ע י‬
‫ע‬
‫ט^ע‬
‫כ ד‬
‫?חהן‪ ,‬ו ו י ה ר ע ע ר נ ט ע ‪ ,‬חיןט ^ י ק ן י נ ע ג | ע ב ע ן ‪ .‬ד‪.‬ו!ןטע דיך מערן ‪5‬יןן ה י נ ט ע י ן י ‪,‬‬
‫ן ט ^ ע | ‪ /‬ד י ח נ י ע ר ע ן ^ ע ר י ו ר ע ן ‪ / 1‬ע ^ ע ד ״ ע ן ‪ .‬מיהרע ן י פ פ ע ן ^יהע!‪ /‬מוכר כ מ ן ה י י ג !‬
‫נוך‪,‬רט‬
‫מיהר ה ע ר { ; יזבער גירו בערייטען ונ^בוט ^יישע^ן פ י ר מיהרען ‪ 1‬י י ג ‪, :‬‬
‫לח‪:‬ק‪:‬יכטי;עווו‪:‬ד החדערןיעבענדע געניעטען‬
‫ר ע ן גיח דורך בו»‪:‬הוו‪6‬טע‬
‫ן ״ ; ד‬
‫נ י ‪ 5‬ט רען ‪:pnfi‬‬
‫וויהרע‪ :‬כ ע ט ר ו ג ע ן‬
‫‪ 5‬ע ר ן י » ‪ 1‬ו ר ע ר י ט ע ‪1‬יפפען ע ר ה ‪ 5‬ו ט ט ; וויינזט ‪M H n p‬‬
‫ר ע ר ט ח } ‪: ,‬יל! וועררען חייןי ר ע ר טהחט ערטחפפט^ דחן וועהע וויהנען י‪.‬־־־‬
‫‪/‬‬
‫‪U‬‬
‫"עד‬
‫נור ר ע ן עכט<‪£‬ערנטעןטען וונטהיי! יון ריעבען נ י « ‪ 1‬ו ט ‪ ,‬ד ע ר חי‪:‬ט מיין פ י י נ ד ז י י נ ע ד‬
‫‪/Mitel‬‬
‫ו ו ו ל ח י ה ן ה י ו ר ר ט טיונר׳ ווונרט>וווך‪4 .‬עחע נ י נ ט חין דיע‪:‬ענן * ע פ י ו ה ר ‪,‬‬
‫? י נ ע ן ו ו ע ג ע ווונד ‪4‬יב ח נ ט ‪ ,‬דיונו‪:‬יח ד י ך נ י נ ט חין וויהרע נעטלע ט|ינגען‪.‬‬
‫דר‬
‫*עועט‪ f‬פ ע ר ר ח * « ט ר ע ן ר י ע כ ל<ר פ י ע ר ; ב י ן פינפ‪£‬י!כען בעל‪0‬ה}ו‪ ,3:‬חונר‬
‫ווע!‬
‫ו ג‬
‫לא‬
‫של שבועות‬
‫אין למ‪ 1‬נמכרים בגנבתם״ בני אל תלך בדרך אתם•‬
‫את רגלף ןןנע מנתיבתם‪:‬‬
‫מכתיבתם חשוךו^תתגנה״ ןךעיה אלןף לא סאנה•‬
‫ח׳לאיתענה‪:‬‬
‫י ‪* " .‬‬
‫אמרי כזב ומען כחישים‪?.‬ניב שפתיף בל‪:‬הו ארושים•‬
‫גם אוילים אשר מחרישים• חמים ונחשבים לחכמי‬
‫‪:‬‬
‫חרשים• הולכי רכיל שלשה מענשים•‪ ,‬ונאמני רוח‬
‫מכסים ומחשים • זה חלק ?)לשנים המרגישים• חצי‬
‫גבוד שנונים קשים• ט‪7?1‬ני פח ?שןז מקישים• יוןגצי‬
‫מרמהוכזבמלחשים• כמךקרות חרב בוטים מנקשים•‬
‫לשיון חכמים מןפא מגישים• מפרי פיהם ישבעו­‬
‫כזכ‬
‫אמרי‬
‫אמורים‪,‬‬
‫ו מ ע ן כלזשים‪ ,‬ומעכה שקר‪,‬‬
‫ל׳ ויכיזשו‬
‫ל׳ וארשת שפתיו )תהלים כא ג(‪.‬‬
‫אויל מחריש חכם יחשב‬
‫שם פי׳ רש״י‪.‬‬
‫והמקכלו‬
‫)משלי י כת(‪.‬‬
‫גם‬
‫אויביך לך‪.‬‬
‫אויליס וכו‪/‬‬
‫לכתמי חרשים‪.‬‬
‫אדישים‪,‬‬
‫מ כ ת י ב גם‬
‫)ישעיה ג ג (‬
‫עיין‬
‫של‪ :‬מעכשיס‪ ,‬כמו שאמרו רז״ל ג׳ לשון הרע הורגתן האומדן‬
‫חצי גכור וכו׳‪,‬‬
‫ומי שנאמר עליו‪.‬‬
‫לשון הרע‬
‫הורגת‬
‫מרחוק כטו‬
‫*יח ניכט זח פיע} החבען‪ ,‬ןח וועררען געו חיזזרעג דיענטטיוה]‪ :‬הוו^בען פ ע ר ק ו י ‪ £‬ט ‪.‬‬
‫»יין‪:‬חהן!‬
‫; ע ה ע נ י כ ט ח ו ל חיינענ) ווע‪4‬ע « י ט חיהנע!‪ /‬ליעחע י י י נ ע ן ‪cifi‬‬
‫לוריקק פחן חיהרענ} פ‪£‬חדע י‪,‬‬
‫‪5‬חן חיהרענ) פ ‪ 5‬י ו ד ע ו ד י פ ע מוכר ווירריגע דיך ניבט ה ע ר ח ב ! דיון ו וירד ר י ר‬
‫‪1‬‬
‫חהרען‪ .‬חי‪ .‬ד ו ח‬
‫אמרי‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪S‬‬
‫‪2‬‬
‫ליי^ען‪1‬ג ט‬
‫ע‬
‫זיגענרעדען חונד פ ^ ט ע בעריכטע‬
‫ניכט‬
‫ח‬
‫פ‬
‫‪3‬חהרען• ד י " עווייגען ‪4‬יבט ןע!בןט דעכן טהחל־ען ר ע ן } ו נ ע י י ן חיינעו‬
‫ד ע ר חהרענבןחנער כרינןט חונהיין חיבער דרייח‬
‫•ויטהער פערהעהןען חוכד טוויי^ען‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ \v]]m‬נ י ע דיינען ן י פ פ ע ן ענט;‬
‫ווייוען;‬
‫פ ע ר ‪ :‬ח ‪ :‬ע ן — * טרייע ; ע ‪/‬‬
‫קןיוטטהחפטע לונ^ען גינר געפחהרןיכער‬
‫‪ :ty‬חנ^עדריקטעטפיטלע פ ‪ £‬י י ן ע ן דעו ה ע ! ד ע ן ;‬
‫חיה‬
‫ר ע‬
‫נ‬
‫ע‬
‫^ ‪1‬‬
‫ע‬
‫י ע ג ע‬
‫‪ 1‬טיעןי ‪ £‬ע ר‬
‫כחר^ען לןכן טטרויכע?!‪ .‬ר ח דיכטען חה‪:‬ןיגט‪ ,‬ןיופען! ן י ; ע ן ‪ ,‬ט ט ע כ ע נ ד ו ‪ ,‬י‬
‫דחןכע‪.‬‬
‫*(‬
‫ריח לו‪4:‬ע דער ווייןען כרינ^ט היי)‪ ,‬חונד חיחרער ן י פ פ ע ן פ ר ו ‪ 2‬ט ח י ן‬
‫ח‬
‫״‬
‫חיבערויך‪/‬חיבעררימסער‪01‬ו‪£,‬חןרער‪,‬חונדחיבערריח‪,‬לו ר ע ר ע ר ט ר ח ג ט ‪.‬‬
‫סדר ליום ראשון‬
‫!‪3‬‬
‫אנשים״ נךגן ךבךיו ?מתלהמים חשים״ שיפת אמת‬
‫יכון ?ישישים• עדאךג;עהלשוןט?שיםי פושקישפדז‬
‫מהתהענושים• צרות רודפים וענש ?;בקשים ״ לןמיס‬
‫להעד חמס ולא בושים• רוחם יוציאו כסילינש‬
‫‪:‬‬
‫‪ T‬י־‬
‫‪T‬‬
‫‪C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫אנושים• שלך בהעירם;זממו ?פרושים ״ תעשיה‬
‫למו בזמותם להאשים‪:‬‬
‫להאשים מנע עצמף לסמ‪1‬ד• ונצח לפני תעמיד• י‬
‫\י‬
‫י‬
‫שהפ ח עםעין בר יצחק חזק•‬
‫'יי׳לאחחמד‪:‬‬
‫״ י"‬
‫שכן רעף ביתו ואחלו• מקנהו וקזינו וכל חילו• ע?ד‪1‬‬
‫ואמתו שדהו ונבולו• ושור‪1‬וסמורווכלאשרלו• ןטעו‬
‫‪:‬‬
‫וכךמו ‪$‬נ‪ 1‬ו‪?#‬יל‪ •1‬בעיר‪ 1‬ועציו פרותיו ויבולו• ד?כר‬
‫ופרשיו‬
‫כדכתיב מפרי פי אי‪ :‬י‪:‬כע מוכ ) ‪ :‬ס יכ יד(‪ .‬כדגן וכו‪ /‬כדכתיכ דברי כרג‪:‬‬
‫כ מ ת ל ה מ י ם ) ‪ :‬ס ית ת(‪ .‬בכת אמת זכו‪ /‬כדכתיכ ‪ :‬פ ת אמי*‬
‫ת כ‬
‫י ן ל ל יעל א ר ג י ע ה‬
‫ע‬
‫ל‪:‬ון ‪ :‬ק ר ) ‪ :‬ס י כ י מ ( ‪ .‬פ ו ‪ :‬ק י ‪ :‬פ ה וכו‪ /‬ע‪:‬״הופו‪:‬־ן ‪ : :‬ת י ו עתתה ל ו ) ‪ :‬ם יג ג ( ‪.‬‬
‫רואם וכו‪ /‬עשייה כל רותו יוציא כשיל‬
‫) ‪ :‬ט כ״ע י״א(‪.‬‬
‫ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאתיו )דברים‬
‫תעשה למי זכו‪ /‬עש׳׳ה‬
‫‪ r‬מו(‪ .‬לתמול; בתמידות‪.‬‬
‫ש ב ן ר ע ן ‪ ,‬מתובר עם לא תתמוד וטעם שכן שכונת לכן הוא דבוק‪ .‬והפייטן מונ׳ד‬
‫ווירד‬
‫*ענטענערקוויקקעכד‪ .‬דער ט‪/‬וחטלער^עפמיוער‪ urn‬קוותועני; חיינעווחהר‪,,‬‬
‫ד‪,‬וו‪£‬טע ‪1‬יפפע אינדעט מ‪/‬י‪£‬נווה«ע ח״נטער רען וןייןען; דייו נ ונתערער טהי‪/‬דען‬
‫‪ p ! p‬ע י נ ‪ « « 0‬ע ן ‪ .‬ווייט טפעררען גירו דיון ‪IM‬׳‪ J‬חוין‪ /‬דירי ע ‪ & 0‬כ י ו ר ן‬
‫‪5‬‬
‫ןי^נעי‪ ,‬חונן חונה״? חויגלוהו־כען; נירו טרייבען עןענר י«וכי זוצען ?יידען‪ ; .‬י ן ן‬
‫ןינד חונפערטח»»ט ‪4‬ע‪:‬ו;‪ ,‬חיינע‪ }:‬חיכ׳‪:‬ח‪;:‬ע‪5‬יצט בחגד‪.‬ח‪£‬טע ‪$‬י*ע‪ 1‬ל» נ י י ג ע ן‬
‫חוכר פעררחטהען כענזט חיהרעכ} בח‪:‬ען ו‪/‬י^ען ניעדערטרחצטי^ע טהחרהייט‬
‫ןןירר נון חיהר ליי;גי‪ * ^ 0‬ח י ט ער!ויע‪:‬ען‪ ,‬ןח בי‪:‬ט דוח געהוווטען‪ ,‬חיד״נען עבען דיונ‬
‫לו טהון‪ ,‬וווו‪ :‬זיח חין חנטןיוג‪4‬עד‪.‬וובט יע״יונדען לו טה‪/‬ן דורך חיינע חנקלחגע‪.‬‬
‫חיין פערט‪*)1‬דען!חס ניח ח ו ל ריך ‪ ; pMMnp‬דחן ווירנט דוח עווי; פחר **יינעכן‬
‫ח‪:‬גע‪2‬י‪5‬ט טטעהען‪ .‬ת ‪ /‬ר ו ח ‪ :‬ח ן ן ג ט ד י ך נ י כ ט ^ ע ן י ג ט ע ן ן י ו ט ע ן ‪,‬‬
‫ש ב ן ‪ .‬דיינע‪ :‬נו!כ‪:‬טען הויןחדערלעןט‪ ,‬דעטעןגיטער‪ ,‬גרונ‪-‬־טטיקקעחיער‬
‫‪:‬ח‪1:‬טי^ע‪ :‬חיי;ענטהו‪ ,}:‬רעטען טק<חפען חרער טקןיופיננען‪ ,‬פעלי חו‪:‬ד ג ע * ח י ק ‪,‬‬
‫יעטעןחכ‪ ,:‬ע‪:‬ע‪0 $‬ו;ר רערו‪-‬ריכעו‪ ,‬דעטען פפויוננטטיוקק‪ ,‬וויינבער^‪} /‬י»ר*‬
‫טעןחו‪:‬ר*יו‪:!:‬ע‪ ,‬דעטעןוויעןע‪ ,‬כוי‪M‬טטיקק ‪£‬ריכטעוורער^עטר>ידע‪ ,‬ר ע ט ע ן‬
‫נ‪1‬י‬
‫ע‬
‫‪/‬‬
‫‪#‬‬
‫׳‬
‫‪/‬‬
‫לב‬
‫של שבועות‬
‫ופרשעיער^וכךמא״ יקרכספ‪1‬וזהב‪1‬ונ‪2‬םגדא• ציאנו‬
‫‪8‬‬
‫ואלפיו משקהו ומאכלו• הברתו וכל מחמדי מכללו‪:‬‬
‫—‪T T —:‬‬
‫—‬
‫•י ן‬
‫‪:‬‬
‫נ־״ ‪ v‬ג‬
‫~ ‪T — :‬‬
‫— ‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫—‬
‫־ ־‬
‫• י‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬־‬
‫ח׳ קרוץ מחמר מהמועילו• ח‪1‬מד‪.‬ומר‪1‬איה אתשאינ‪1‬‬
‫שלו ״ זה'שיש לו אינו שלו״ קבין שאעו ש לו למה הוא ל‪•1‬‬
‫יהיןו‪:‬ש'כילבךעוושיכלו•‪:‬שימחויעיוזבמתתגורלו‪:‬‬
‫גורלו ־?היל‪ ^,‬ליראים״ןקולת וברקים ולפדים נוראים•‬
‫וכל העם רואים‪:‬‬
‫ח׳ולכן ולף העלה^הכיאתהלןד^‪^.1‬ך^ומ‪1‬שי‪:2‬‬
‫סליק וכל העם' רואים את הנךאה ןהנ^ימע•‬
‫ושוםעיםאת הנ‪#‬מע ןהנךאה• כ^הרבור‬
‫ופורט כמה מעכיכי התמדה‪ .‬קרו[ מתועד‪ ,‬תאר לאדם עשייה מתער קרצתי גם אכי‬
‫) א י ו כ ל ג ו ( ‪ .‬זה שיש לו אינו שלו‪ ,‬כי אינו דבוק כווכקל יאבד ממנו‪ .‬קכיץ שאינו שלו‪,‬‬
‫כלומ׳ מה שיש לו מקניני׳המדומי׳ שאינם שלא כאמת‪ .‬למה הוא לו‪ ,‬לתכלי׳ מה הוא לו ‪1‬‬
‫ו כ ל העם רואים ו כ ו ‪/‬‬
‫כילקוט פ׳ יתרו‬
‫הנראה‬
‫כל _ הפיוט הזה הוסד על‬
‫לשון המכילתא הוגא‬
‫י‬
‫כרמז ש ' וז״ל וכל העם רואים את הקולות‪,‬‬
‫ושומעים את‬
‫ה‪::‬מע‪,‬‬
‫ראו‬
‫ד י ו ר של אש יוצא מפי‬
‫רואים את‬
‫ה ג י ר ה וכתצכ‬
‫ע ל הלותות שנאי קול ה׳ תוצב להכות אש )תהלי' כ ט ( ע‪:‬״ל‪ .‬ונראה שהגירסא‬
‫משובשת וצ״ל רואים את הנשמע ושומעין את הנראה‪ ,‬וכלשון זה העתיק רש״י‬
‫ז״ל כפירושו על התורה‪ ,‬וכן איתא כפרקי דר״א פ ׳ מ״א ר״י אומר אדם מדבר‬
‫ע ם תכרו הוא כרא‪ /‬וקולו איכו נראה‪ ,‬וישראל שמעו קולו ‪ :‬ל הקב״ה וראו את‬
‫הקול יוצא מפי הגבורה כברקים ורעמים שנאמר וכל העם רואים את הקולות עכ״ל‪.‬‬
‫וורוגען חובי־ געטפחן‪» ,‬וי‪)1‬דו‪^:‬וודער טריפטעו‪ ,‬דעסען קחזטביויקייטעו יו! ‪•:‬ובעד‬
‫) ו ר ע ל ח ד ע ר ע ר ע ן ; ע ט ט י י ‪ :‬ע ן ‪ ,‬די‪0:‬עו טודופע‪ /‬רינדער‪ ,‬טיחנק חד‪,‬ד ט פ י י ו ע ‪,‬‬
‫דעשען געהיןפין‪ ,‬חדעי• וויזג חיהק‪:‬חנוט טהייער‪:‬יין י*חג‪ :‬ת ‪ /‬וורוד קוון דיע‪ 1‬יויןעי‬
‫דע‪:‬ןער‪.‬־ע‪::‬חהן פרח‪»1»1‬ען ל ער וד‪:‬טט יזוני ר‪:‬טי‪1‬ט‪ ,‬וויו‪ :‬ייכט ‪^ prrn‬עהו‪/‬רט; גע*‬
‫החיט דמך רחל‪,‬‬
‫חייגע‪:‬טד‪5‬ע‬
‫וווונערהחט‪ ,‬ני‪5‬ט ח י ה ק ! ו!ח!ו בע‪:‬יט‪5‬ט ע ר ע ג ‪ ,‬דיענ ווו‪*:‬‬
‫חייגענטהו‪»• p ? ):‬חכטע עי־‬
‫דרוך‬
‫ןיין‬
‫ווייןע‬
‫ר י י ‪ £‬ד ך ח י ב ע ר ^ ע ן ׳ דחן ווירד ע ר געוויס פרחה חו‪:‬ד‬
‫דעכן‪,‬‬
‫וויו‪ :‬חיה‪}:‬‬
‫חונד‬
‫דיענענ‬
‫פ ע ר ^ ט ‪:‬יין‬
‫‪H‬־‪B‬‬
‫בעטיעדען ‪ :‬י י ן ורוח‪.:‬‬
‫ןיין ‪ :nrii‬החט גוו ט ט כ ע ט ־ ע ד ע ן ‪ :‬י י נ ע ו פ ר ח ״ * ע ן חונטער דווננער ח!‪:‬ד בייט?‬
‫חונר ‪5‬יר‪5‬טעיי‪5‬יכ»ן פ)חי*^ען‪.‬‬
‫ח ו נ ד ו ח'‪ MM‬ט ן י כ ע ‪:‬‬
‫ו ב כ ן ‪ .‬נין זאלל זיא ד י ר‬
‫^ ד ע ן ד ו א ביזם‬
‫פ ח ‪ 1‬ק ‪ 1‬ח ח ע ן‪.‬‬
‫א י י פ ש ט י י ג ע ן ‪ ,‬ד י א היילימננ‪/‬‬
‫יש־אליז‬
‫הייל‬
‫אוגד‬
‫הילפע‪.‬‬
‫ו כ ל ‪: .‬ח^»טויכע‪ :‬פחיק גווח נעכל^ יעכן ‪:‬יכטבחרען חויך דח‪ :‬י־יךכיורע‪,‬‬
‫חוכר החרטע נעכ‪:‬ט דע‪ }:‬החרבחר״נן ח׳יך דח‪ : :‬י כ ט כ ח ו ע ‪ .‬י ע ^ י כ ע ר טפר״ך‪ /‬דער‬
‫סלוק ליום ראשון‬
‫!‪5‬‬
‫יוצא מפי תבורר‪ .!-‬ונחצב על הלחות‬
‫‪903‬אךה • קול קולי קולותןחח סערה • ולפיד‬
‫לפידים ולפיד אש מערה• קול;י בכיה וקול‬
‫ןי בהדרה• קןפךע או־ה הדבור לבאךה‪.‬‬
‫יסובעהו‪.‬יבינהו• סותרי תורה• יךא העם‬
‫תעו' לבם לשברה• ףעמדו מרחוק מילין‬
‫‪#‬נ‪:‬ם ועשרה•'ומלאכי השרת ירח לם‪/‬עם‬
‫‪:‬‬
‫ו‪:‬תצכ על הלחות‪ .‬המור היה כזצכ ונתקק על הלותות טאיליו כדאי׳ כשי‬
‫לכה כפסוק הקני ט‪::‬יקות כיהן ע״&‪ .‬קול קולי קולות וכו ‪ ,‬גס זה כ ס ־‬
‫כמכילתא ו ז ״ ל וכל העם רואים את הקולות‪ ,‬קול קולי קולות ולגיל לפידי‬
‫לפידים‪ ,‬וכפה קולות היו וכילה לפידים היו אלא משטיעין את האדם כפי כתו שכ־א׳‬
‫קולה בכת קול ה׳ כהדר‪ ,‬עכ״ל; והרצק כו‪:‬הקכ״ה היה משמיע קול כת‪:‬לו בכמט‬
‫קולות כשי כתו של אדם לשכול‪ ,‬וכן אית כתנתומא סוף פ׳‪:‬מות וז״ל והטן כזרע גד‬
‫ו כ ו ׳ אמר ל יושי כר תנינא ומה אס היק שהי׳מין אתד כהפך למינק הרכה כשכיל צורך‬
‫כל אתד ואתד‪ ,‬הקול‪:‬היה כו כת על אתת כמה וכמה ‪:‬הי׳ משתנה לכל אתל ואתך‬
‫שלאיכזקו‪ .‬ומנין שהקול כתלק לקולות הרכה ‪:‬לא ינזקו? ‪:‬נאמר וכל העםרואיס‬
‫את הקולות הקול אין כתיככאן א ל א את הקולות הוי ירעם אל כקולו נפלאות‬
‫)איוכלזה( ע כ ״ ל והדבר טכואר יותר שס ריש פ ׳ דכריסע"‪ ,:‬וכזה מתכארין דכרי‬
‫הפייטן‪ .‬מפרש את הדבור זכו׳‪ ,‬גס הלשון הזה ‪:‬ס במכילתא‪ :‬ד ״ א להודיע שביזי‬
‫ש ל ישראל שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל א ת התירה היו שומעים את הליכוד‬
‫ומפרשים אותו שנא׳ ישוככנהו יכוננהו יצרנהו כאישון עינו)דברים לב י( שמכיו‪:‬‬
‫שהיה הדיבור יוצא היו מפרשים אותו ע כ ״ ל וכשיר רכה כפסיק הנ״ל הדיבור‬
‫עצמו היה מתזיר ע ל כ ל אתל ואתד ואמר ל ו מקבלני אתה עליך כ ך וכך מצות »‬
‫כי כך ובך דינין י ‪ :‬בי כך וכך עונשין כך וכך גזירות כך וכן קלין ותמורין כך וכך‬
‫מתן שכר והוא אומר הן מיד הדבור נושקו על פיו וביצקוט האזינו ר‬
‫חתקמ״ג ישוככנהו לפני הר סיני‪ ,‬יכוננהו בעשר דברות מלמד ‪:‬היה ה‬
‫יוצא מפי הקב״ה והיה סובב כל המתנה והיו ישראל מפתכלין כי ויולעין‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫ט ז‬
‫ד ב ו ר‬
‫*ונדע‬
‫ךענ)‬
‫‪ \ 0 l v Z \ 3‬חייו‬
‫כיזיגטע‬
‫ר ע ן‬
‫ן‬
‫ו«ן^חנטי;ען‬
‫י ע ^ י כ ע ר‬
‫טטיר«»ע‪,‬‬
‫ענטפ׳דיי‪/‬‬
‫דחננערטע‬
‫חו‪:‬ד‬
‫ה י ע ב‬
‫טי‪MMD‬ען‬
‫ח״‬
‫פחן‬
‫«ת‪:‬כעי‪1‬יית‬
‫בויטנטע‬
‫^‬
‫ז י‬
‫כ ‪ 5‬ש‬
‫ח י ן ר י ח פ י ח כ ט ‪,‬‬
‫חזןעי־ןייח י׳יט‪,‬‬
‫פזח««ע‪:‬דע‬
‫חוכד‬
‫ט‪1:‬רחה׳‬
‫ן ן‪.‬‬
‫פיחכט‪£‬חזן ‪: -‬יח ו ע ‪ 1‬כ < ‪ 3‬ו פ ע ר ט ט ח נ ד י ^ ט ע ןיך דייניך;‬
‫ד ח ו " ‪4‬יולע ן ו ו ן ע י מ ו נ ו ־ ו ו י י ה ט ע יעיען ח י ן רער } ע ת ר ע ןעד‪.‬יי‪1‬וני‪0‬ע‬
‫—‬
‫ע‬
‫דיוו‬
‫טטי»»ןע‬
‫דע‪ :‬העררן‪,‬‬
‫‪4‬עו«ו!זטי‪4‬‬
‫—‬
‫ריוו‬
‫טטי‪»><1‬ע‬
‫רעג‬
‫‪m‬‬
‫'<‪ " ptyf‬ע * פ ‪ £‬ח ‪ :‬ר ׳ ג ;‬
‫דוו‪:‬‬
‫ל״י׳זןי טיל*‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬וריקק‪.‬‬
‫דח‬
‫דחנ‬
‫קוו*ען‬
‫״‬
‫‪ ,‬חיינעחיטחןיעניטע ^ ע ‪ -‬י ‪6‬עזד«חי(‪0‬‬
‫הער?‬
‫בחטען‬
‫פ ח כ ט ע ‪,‬‬
‫!חטטען‬
‫״‬
‫‪jrucM‬‬
‫חונד‬
‫חוין‬
‫זיח‬
‫ח ע ד ר ן ‪,‬‬
‫‪itftmn‬‬
‫בעבטען‬
‫חיהרען‬
‫ח י י‬
‫ן‬
‫‪#‬‬
‫חויןג‬
‫ד‪.‬י»»ו»ע‪1‬ן‬
‫ה ע ר ח ב‬
‫‪. i g f i 1 8‬‬
‫לג‬
‫*טל שבועות‬
‫מ^מישפרה • ומלאכי ןיבא‪1‬תירדוןבהליכה‬
‫לדדון בחזירה• ןלאיהם בלבד כי אם' עוטה‬
‫איוךה•קזמיאלויתחת לריאשי וימינו החכרןני‬
‫להעזךה• ןנ^חלהבוימכיח האיש ורוחבם‬
‫‪,‬עברה• ועכני כבור ךזזילו טללי אורה• ארץ‬
‫רעשהןלםשמיםנםפולחישךיה• ‪#3‬ם;רמת‬
‫חניףאלחים לעוז וברה • נחלהף ונלאהאתה‬
‫כיוננתיה לשמרה•"וכמוצא שלל רב ששו‬
‫?‬
‫‪T : -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T : T :‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫במה מדרש יש כו וכפה הלכות יש בו וכעם קלין ותמורין יש כו וכמה ג״ה יש כו וכו׳‬
‫)עיין כת״י בפסוק אנכי(‪ .‬יצרכהו כאישון עינו‪ ,‬הולכין י״כ מיל ותוזרין י״כ טיל על‬
‫כל דבור ודבור ולא היו כרתעין מקול הלפיד עכ״ל‪ ,‬ולעיל דף ל״כ א העתקתי מאמר‬
‫‪,‬‬
‫מתייתם לזה ע״ש‪ ,‬ועוד שם כפ׳ יתרו כרמז ש ׳ וירא העם וינועו‪ ,‬אין כוע אלא זיע‪/‬‬
‫ויעמדו מרתוק תוץ לשנים עשר מיל‪ ,‬מגיד שהיו ישראל נרתעים לאתוריהס י״כמיל‬
‫ותוזרין לפניהם י״כ מיל‪ ,‬כיד מיל ע ל כל דבור ודכור‪ ,‬נמצאו מהלכים כאותו יום‬
‫־‬
‫ר״ט מיל כאותה שעה אמר הקב״ה למלאכי השרת רדו וסייעו את אתיכם שנאמר‬
‫מלאכי צכאות ידודון ידודון)תהליס ס ז ( ידודון כהליכה ידודון כתזירס‪ ,‬ולא מ״ה‬
‫בלבד אלא אף הקי״ה שנאמר שמאלו תיזת לראשי וימימ תיזכקכי)שיר כ ו ( ‪ ,‬ריכ״א‬
‫אומר לפי שהיו ישראל משולהבים מתמת האש של מעלה אמר הקכ״ה לענני כבוד‬
‫הזילו ט ל ש ל ת י י ם על כני שנאמר ה׳ כצאתך מסעיר וגו׳ ואומר גשם כדכות תניף‬
‫אלהים )תהלים כ ת ( וכו׳ עכ״ל‪ ,‬והן הן בעצמן דכרי הפייטן‪ ,‬ועיין כמסכת שכת‬
‫ד ף פ״ת כ׳‪ .‬ודע שבספרי הדפוס ישנו איזה תיכות נוספות שאין להם שייכית לכאן‬
‫וככל כתבי יד איכן וגס בלשון המדרש הנזכר אין להם זכר לכן הסירותיס‪.‬‬
‫י‬
‫וכשתלהכו‪ ,‬פעל כגזר מן שלהכת‪ .‬ורותם‪ ,‬כשמתס‪ .‬לתשרה‪ ,‬ל׳ תשרת מיס)ש״ב‬
‫כ״כ י״כ( ומפרשיכן כמסכת תענית דף ט׳ ב׳ מיס היורדים לארץ כאילו הס מנוקים‬
‫ככברה‪ .‬ליפה וכרה‪ ,‬תאר לישראל עשייה יפה כלבנה כרה כתמה )שיר ו י ( ‪.‬‬
‫י‬
‫ך ע ר י ו ב ‪ ,‬חיהכען ביינוטטעהען‪ ,‬ווונר עננעוקמרע ן‪:0:‬געןטען‪:‬יח‪ ,‬וויו! ‪:‬׳יז הין‬
‫חן‪:‬ר וויחגיח הער;עוווונקט‪ .‬ניכט נור ענן‪:‬ע]‪ ,‬יוויך דער ‪0‬ן<בעזייכנ‪1‬ענדע ‪p r t‬‬
‫‪,‬‬
‫ןיבטן‪:‬עוויוכדע‪ ,‬ע ר ‪ :‬ע י ב נ ט ‪1‬יע‪ 0‬ןיך ‪ « 11‬י ר הערי‪/‬ב ן ויינע ןינקע ח>נטעוטטיט‪5‬טע‬
‫«יין ה ו י פ ט ‪ ,‬חונד ןיינע ר ע כ ט ע חוי<טןיו‪:‬ן‪ « :‬י ך ‪ .‬ד‪* :$‬חצטי^ע פייער חווטטע‬
‫נירו ט‪1‬וחכטען }ע«וווכט‪ ,‬חיהרע ןעע‪1‬ע בעגיון ‪ 13‬פ ע ר ג ע ה ע ן ; דח טרייפעןטען דית‬
‫ווחןקען בחז‪1‬ח*<יטען טה‪/‬יח; חיי! וונ^ענעה«ער דופט ט ט י ע ג פחן דער ערדע ח‪/‬יןי‬
‫יוונדריח הי««ע‪ 1‬טרחפפטען‪ .‬וויייען •<י‪1‬רען ר ע ; ע ן » י ע ‪ 0‬ע ן ט דוח‪ ,‬ח }ן‪/‬טט‪ ,‬הערווכ‬
‫חונד ערקןןיקקטעגט ריין ‪1‬עכ‪3‬ענרע‪ :‬ערב^וט )ישראל(‪ .‬ויח ‪£‬רייטען ן י ך רער‪5‬ער<‬
‫מיי‪0‬ו‪ $:‬ריינער ‪1‬עהרע|‪» /‬יח דער ‪£‬יגדער ^רחטער בייטע‪//^ .‬יר ווי״»ןען צ ת ^ ע ן‬
‫;‪3.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫‪9‬‬
‫סלוק ליום ראשון‬
‫י*‬
‫באמיךה טהורה‪ .‬ונעשה לנשמע השמיעו‪-‬‬
‫באמירה• ולא היה בהם בה לקבל ייווזר•‬
‫מדברות‪.‬עשרה •י ונמו להעם יקרב אןןןדז‬
‫ו^מעאמיךה• כיאם יםפים אנחנו• לשט‪ #‬י‬
‫נמות מהרה• ורוח הקדש הוד־ לדכדיהבש‬
‫בעיניול‪:‬שרה• ומשם זכו להעמיד נביאיס‬
‫להןזאישךה • ונם מי יתן ןודה לבבם זה להיש‬
‫לבחרה • אלו א?שר לבלע המןת ולהעבירה‪.‬‬
‫אבל אי א?שר ‪#‬כברנטרה גזרה* ועל תנאי‬
‫?]לעמדו לרןכלהתוךה‪-‬״אני אמךתי אלהיש‬
‫אתכם להוזפארה• חבלתם מעשיכם אכן‬
‫כאדם וזמותון בעברה • ומשה מזךזן ומפיס יי‬
‫לכל שורה ושורה • י והכתוב משכת והחכמה‬
‫תעוז לפחם יותר משליטים‪,‬עעוךה• ןאמר‬
‫ואמרו‪.‬‬
‫ונטו‪,‬‬
‫לרועה‪,‬‬
‫ק י ב אתה ובו ‪/‬‬
‫מ י ה רכיבו רועה ‪ :‬ל ה ט ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כלי‬
‫עשייה‬
‫ואתתנן אם יוספיס אנתנו וגו׳ קרב אתה וגו׳‪ .‬ורות ה ק ד ‪ :‬ה ד ה לדבריהם י פ ו ׳‬
‫טשם זכו וכו׳ כל זה טכואר ע״פ מאמרם ז ״ ל והוכא כילתי״־י '‬
‫‪:‬‬
‫יתיו‪ra‬‬
‫אתה ו ‪ :‬ט ע טאותה ‪ :‬ע ה זכו י ‪ :‬ד א ל להעמיד להם נביאים וכוי ויאכיר‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫!‬
‫" א יןל‪3‬‬
‫' אלי ה ע י ד ן‬
‫כ ל אשר דברו‪ ,‬אשיי בכי אדם ‪:‬הטקום הודה לדבריהם וכו׳ טי יתן והיה לבבס ז ד‬
‫להם‪ ,‬אלו אפשר להעכיר מלאך המות הייתי מעבירו אלא שכבר נגזרה גזירה‪,‬‬
‫ר‬
‫י}‬
‫אומר על תנאי כך עמדו ישראל לפני הר פיני שלא ישלוט כהס עלאך המורן‬
‫‪ :‬נ א מ ר אני אמרתי אלהיס ובני‬
‫תכלתם מעשיכם‪/‬‬
‫עליון כ ל כ ם ;‬
‫כאד‬
‫אבן‬
‫ש‬
‫תמותון )תהלים כב ז( ע כ ״ ל ועיין גם בשמות רכה ר י ש פ ׳ ל ״ ג ‪ .‬ומשה מזרזן ו כ ו ׳‬
‫ג ס זה הלשון כמכילתא שם‪.‬‬
‫‪- : m‬‬
‫‪;!rcnbvfi‬‬
‫*•ח‬
‫ל!‬
‫}עהחריען"‬
‫‪£‬וו‪0‬ען‪.‬‬
‫חונד‬
‫החיע‬
‫רוו‬
‫—‬
‫ע ו‬
‫ר י ע ס ע ן גיח‬
‫וווור‬
‫טפיחגען‬
‫ווייטער;‬
‫והתכמה העוז ובו׳‪ /‬ל״ה‬
‫וויי‬
‫וויהנטן‬
‫‪.‬יירו ל ו‬
‫סייידיג‬
‫— חכיגר‬
‫ח ו נ ^ נ ר ך ‪,‬‬
‫חיה־ע‪}:‬‬
‫ם ט ע ו ב ע ן ‪,‬‬
‫ו»ען‬
‫וויר‬
‫יזיהיע‬
‫*עהר‬
‫הירטען‪:‬‬
‫בקהלת ז׳ י״י‪-‬י‪/‬‬
‫לךח‪£‬ט‬
‫ועיין‬
‫ד \ ׳ ט נ‬
‫‪1‬‬
‫ווינ ד י ת ‪ 0‬נ‬
‫} ע ב ? נ ‪1‬‬
‫טריטט רוח‬
‫הערכייו‪,‬‬
‫סערנער‬
‫‪6‬ער‪:‬ער‪,‬י<ען‪.‬‬
‫*‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ט‪?.:‬‬
‫לד‬
‫של שבועות‬
‫להם אל תיךאו מן האש ומן הסערה • כי‬
‫לבעבור נסות אתכם בא ולגדל לכםעטרה•‬
‫ובעבור תהיה על פניכם ןךאה ט־יוךה סמן•‬
‫טיוב באךם שהוא בןישן ןחתו נשברה• ‪#‬בל‬
‫מי שהודענו עמו ‪#‬כינה שוךה• א^כון את‬
‫דכא ושפל חח לעןךדז ״ ‪ 41‬זה אביט אל עני‬
‫ונכהרוחלהעתרה• אחלצהו•‪.‬ואכבדהו עמו‬
‫אנכי בצרה‪ :‬י ןענו נכנם לפניכם משלש‬
‫מחיצות• היש־ ענן וערסל נחוצות• ענןלםנים‬
‫וערפל לפני)לפנים לחשף בחוצות‪ .‬ןםברלו‬
‫פנים להתרצות • ןקבלו• על יה שש מאיות‬
‫ושלש‪.‬עעןרה מצות קבוצות• ןנוזן נפ‪/‬טיו על‬
‫הת‪1‬ךה בדעת ובמיועצות• ןלכן נקראת על‬
‫עליו בילקו׳‪ .‬כי לבעכו׳ כסות אתכ׳ ו ג ו ‪ : /‬ם במכילתא ל כ ס ו ת אתכם ל ג ד ל אתכ׳‬
‫בין האומו׳ ככס הזה פל ספיכה עכ״ל‪ .‬ועכו נכנס וכו ‪ .‬גס זה‪:‬ס ומכה כג‪ :‬אל הערפל‪,‬‬
‫לפכיס מג׳ מתיצות תכך ענן וערפל‪ ,‬חכך מכזוץ עכן מבפנים וערפל מלפכי ולפכים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)ונטווחרטעטע‪1 :‬חטט חייך כיכט בח^ע ןיין ןןע^ען דע* ‪£‬ייערז חו‪:‬י דע!‬
‫טטור«‪ ;:‬דחרוע חי‪:‬ט ער ח‪1‬ן«חכטי^ עי־טיענען‪ ,‬חו‪3‬ך חייך החך נו קי־חנען‬
‫חונדדיח ריינע ^חטטעופורכט חד!׳ חייער ח‪^:‬עוי‪5‬ט נו פרח}י‪1‬ו‪ .‬בעטיירענהייט‬
‫<ויגט דע‪* :‬ענטען ריה«ןי‪5‬ע‪ :‬ליי‪5‬ען‪ ,‬יןר חי‪:‬ן ‪:‬יונפט^יטהי^ען רוהט י י ח‬
‫שכ*כה‪ , .‬חיך וזחהנע חיכן ^עבייגטען חוכר צערקנירטטען ן;ע*יטחע —‬
‫ט‪1:‬ריכט גחטט — טוי' חוץי רחנ געכעט דע‪ :‬חד>»ען ח»‪:‬ד דע‪: :‬חנ&טיויטהעען‪,‬‬
‫ענטריימ׳ יויהן רער }ע&חהר‪: ,‬עטלע חיהן חיןעהרעןחונד כין ‪:‬יין בי«י«טטח‪:‬ר‬
‫דער זח;‪3‬ט*יטי׳ין‪:‬ע מ‪:‬ה החט דרייח טיירעווחכדע‪,‬‬
‫חין דער נחטה‪'.‬‬
‫‪5‬י‪::‬טערניט‪ ,‬ווח‪1‬קען חו‪:‬רנעבעןרורכררונ;ען‪ 11 .‬וו ? ק ע ן וווורעןדיח«יטטוערע‬
‫כ ע כ ע ? דיחחיננערע חו‪:‬ד ‪ 5‬י נ ‪ :‬ט ע ר נ י ט ריח חייטערע טיירעווחנד‪ .‬ער‬
‫ווחוררע פרייכיןיך ע*פ‪£‬חנ^ען‪ ,‬חונדדורך ‪:‬ייכע ‪1‬־‪.‬חנד •ערהיעןטען ‪/‬ויר חיינע‬
‫»‪£ A^MHO‬י!ן‪1‬עכ‪:‬הונדערט וו!‪:‬ר דריילעהן ןנעבחטט‪ .‬ער החטטע ‪:‬יך ^חנן׳ דעך‬
‫?עיייע ‪4‬י!ו‪/‬ייהט ‪1‬יח ווחר דער בעטטחנייגע געגענטטחנד ‪ :‬י י נ ע י גערחכקען‬
‫ח»‪:‬ר דינער חוי&‪<4‬ערקנח«קייט‪ ,‬רחדוק; ווירד חיהר חויך‪ ,‬חין חיהרעגג }חנלען‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫׳‬
‫סלוק ליום ראשון‬
‫‪H‬‬
‫עמותלתליהקןציות• זכדותזרת מעה ע‪5‬די‬
‫^‪ •ni^pVigxn‬אישרצויתי איותו בחיוךב‬
‫הר הנבחר מהרי ארציות• לזקים ומשפטים‬
‫ותורות לחיףנסלצות‪ :‬ןכל הדיור ההוא אשר‪-‬‬
‫ש^עוקוא• זמלד«יזת כמלאכי זכולו•‪,‬עליו‬
‫גלזךפקו ןדדויכצמ• ןנתן לתיוככם מ^כנו‬
‫׳ואחלו• ןהךאכם ןהךבם להךאיותם מיופך‪1‬י‬
‫מפעא•' החזקה ולםח ןגךא• ילעיכ‬
‫רוחם לאוצר מכללו‪ .‬לא שלטה בבשרם‬
‫ךמהלאלא‪ .‬א^יהם בעולם הזה לךריכם‬
‫שביליו• ולעולם הבא!אספו לי געליהכש‬
‫הכתוב א־ומר מלולו‪ .‬אשרי העם בכה לו ‪.‬‬
‫ו״לי־וםזה השמיעאת היוד קולו • ןכל יושבי ת‪3‬ל‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫כתן כפפו וכו׳ גס זה ל׳ המכילתא הוכא כיליןונו סוף ספר מלאכי‪ .‬וכל הדור ההוא ו כ ו ‪/‬‬
‫ויין נ ח « ע ב י י ^ ע ז ע ^ ט ‪,, :‬געדענקט דער ‪1‬עהרע " י י ‪ :‬ע ‪ :‬קנעכטעג מ ס ה ‪,‬‬
‫‪,xntHin‬‬
‫חייערע‪ :‬ע ר ר ע ט ט ע ר ‪: , :‬ח‪4‬ט ד ע ר פרח‪5‬עט מלאכי‪ ,‬ריח חיך ח י ה ? רוויןי ד ע כ ן‬
‫ערקחרנען‬
‫ב ע ר ; ע תורכ }עבןוטע!‪;\ /‬ע‪:‬עטלע‪ ,‬ר ע כ ט ע חונד ‪5‬חרטרע‪££‬זיכע‬
‫{עהרען !‪ «:.‬יעכע‬
‫‪ t v y l o H H M‬ן ע ט ן ע כ ט ע ר ‪ ,‬דיח זיינע ^ ט ט ן י כ ע ם ט י « « ע‬
‫&ערנןן^»ען‪< ,‬וחוררען ‪£‬עוק)'חרט ^]ייך רען ה י « « ז י ס ע ן ענ^עז!‪} .‬חטט " י ו ד מ י ה ר‬
‫םוטןחונדטירכ}‪/‬‬
‫עד‬
‫חונדןיעטווחהנעןחיןחיהנען ןיינע^טט}יכע>»חיע‪:‬טחט‪,‬‬
‫ך‪,‬חטטע חיהנען ‪£1‬יע)ע «חוני־ערטר‪,‬חטען ^עליי^ט‪ /‬גיינען אןןצטיגען ‪ /J"0‬ו י י ג ע‬
‫הערד^יצקייטחוכרהחהייט; לו‪5‬עטלט ן ח ב ע ן ד ח ר ע ‪ £‬ה י * » * ע ן חיהרעןגייזט ל‪/‬ריק ‪-‬‬
‫חיהר <‪£‬ערקזחדטער ןיייב דוה•‪:‬ח‪2:‬ט חין דער עררע‪ /‬חו‪:‬ד קיין »וח»רכן ווחנט‬
‫ודה! לו בעח»ירוהי‪4‬ען‪.‬‬
‫‪]iv‬‬
‫ד י ח ן ע ‪ ^ 1‬ע ן ! חייןי דיע‪:‬ער וועןט החטויח דיח ח<ן*ח‪5‬נ‪1‬‬
‫חין חיהרענן ע ; ע ^ע‪1‬ייטעט ח‪/‬נד דחן ל»ר ןע‪1‬יגקייט בייח ז י ך ח‪/‬יפן‪:‬ענח>»«ען ח י ן‬
‫״‬
‫יענער‬
‫ווע^ט‪ .‬פחן חיהנען ‪ :‬ח ; ט‬
‫‪6‬ןו‪1‬קע‪/‬‬
‫ו‬
‫ע‬
‫דער‬
‫היי‪5‬י;ע‬
‫ן ' ע ‪ : 1‬ח ע ר ן עד‪ ,‬ט י״הייטע חיןט ד ע ר ט ח ^ חן ‪p v l t e t t‬‬
‫ר ע ר }!ן^חבטיןגע החט ‪5‬ערנעד‪«,‬ען !יוטען ‪ :‬י י נ ע‬
‫}‬
‫ד‬
‫\‬
‫^‬
‫‪):‬ןנ^ער‪:‬‬
‫״ווחה^ ד ע כן‬
‫‪v‬‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫\ ‪ . n 1 v‬ר י ח‬
‫«חיעגטחטיטע‬
‫סטי‪1‬ו«ע ‪.‬‬
‫עררענבעווןהכער‬
‫‪rt)? y‬‬
‫‪x‬‬
‫ש ל‬
‫ל ה‬
‫ל ב ו ע ו ת‬
‫©יחיהאא• ומלאפי מעלה מעימ‪ 1‬מהלא‪.‬‬
‫ון־היכל‪1‬כב‪1‬דא‪51‬ר^ו*^יםןא^יםף?ף‬
‫חשמלו• ןןךשהוחקלהקךמולסלקא• ןחייות‬
‫הקדש אישר עליסםםבלו• נךאים נישאים‬
‫ןנש'איםכחיא;ונהרדינור העובר למולו• נותן‬
‫עז וןךלהילהללו • ומאז מקדישים חבל גיורא •‬
‫יזםיוםינשאוהו וירוממוהוקהלו• חילי מעלה‬
‫אינם מעריצים א‪'.‬עד_יק'דישוהו העם אשר‬
‫בחרא• אא אחר אלוי מאדירים צלצולו•‬
‫ושלוש קךשה‪:‬שלשו א • דרי מעלה עם דרי‬
‫מטה קךאים ומשלשים להקדיש א‪ :‬י‬
‫כל המכין‬
‫מפרקי דר״א פ ר ק‬
‫הזה לקות‬
‫מ״א ע״‪ .:‬סכלו‪,‬‬
‫כסא‬
‫משאו סל‬
‫כבודו‪ .‬כלאים כושאים וכו׳ ונהר ליפול וכוי‪ ,‬כל זה ב פ ר ק י לר׳׳א פ״ד‪ .‬תילי‬
‫י‬
‫מעלה אינם מעריצים לו עד וכו‪/‬‬
‫כמושאז״ל‬
‫)תולין‬
‫ד ף צא ב( ברן‬
‫יחד‬
‫כוכבי ב׳זר ויריעו כל בכי אלהים )איוב תל ז( משקלסו אותו זרעו של יעקכ‬
‫שנמשלו לכוככביס דכתיכ ומצדיקי הרכים ככוכבים )דניאל יב( אתר כך ויריעו‬
‫כ ל ב כ י א ל ה י ס ‪ ,‬וכן אי בב״ר סוף פ׳ ס״ה‪ .‬צלצלו‪ ,‬סלסלו כתילוף אותיות השריקה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הי^עןןקמרע‬
‫טטי»ו«ען רון וויהרע ןיעבזיכען‬
‫!יערער‪,‬‬
‫חוכר‬
‫יזין‬
‫גיינטגן‬
‫םמןןיןןטע ם פ ר ו ו ך י!ן<ע‪« :‬חיע‪:‬טיוט‪ .‬דית שרפים יוונד אופפים נ ע ם ט‬
‫רען‬
‫פ י י ע ר ס פ ר י ה ע נ ד ע ן תשמלים *»תכטען רען יונפו!‪ /}:‬רען רוהכ) ויינער הייןין‪/‬‬
‫קייט ! ו י ט לו פערקיכדען* דית‬
‫‪105‬‬
‫הייןי^ען‬
‫תיות — דית‬
‫טיינבחרען‬
‫טרוןגער‬
‫זיינער **וויעלטחט טהריון — וו‪/‬נד ד ע ר תיהנען ; ע ג ע נ ח י ב ע ר ב ר ד ז ע נ ד ע‬
‫צייערטטרןוכ) פח^טען י ו ך ‪ ,‬דיח‪3‬ו‪:$‬ע‪/‬ויוזט‪:‬יינערוו^וווצט לו פרייוען‪ .‬גייטדעכן‬
‫נ‬
‫?‬
‫ן ב ע ר‬
‫ן י י נ ע‬
‫יייי׳ } מיי;ענע עולי^ן יויהן ל> הייןיגען‬
‫‪3‬‬
‫יועד‬
‫חיהן‬
‫טן׳גןיך‬
‫‪ p r t‬קתרע התכל»פדיי‪:‬ען בעגחננען‪: ,‬ייטדעכ} וויגט ע ן דען הי««עז‪:‬קוןרען‬
‫ניכט ער!ויבט‪ ,‬וזיהרע ! י ע ר ע ר וונלוםטי*«ען‪ ,‬בי‪ :‬וויהן לופוור ;עד‪,‬ייןי;ט ן י י ן‬
‫ערקחרנע*‬
‫‪°‬י׳^?ל‬
‫נ‬
‫י ז ך דיעגעכן; םטי*»*וען י ע נ ע דתן דריי*»יון היי!י‪ !4‬דיון‬
‫בעווחהנער ד ע ר ‪ ] v n w a‬נעכלט דען ערדע‪:‬בעו»יוהנערן ר»פען דרייחי<יו! ! ו י ט •‬
‫‪ , ,‬ק י י ר ג ! " ‪ :‬ת הייסט ע ‪ :‬כיית דיינעכן פר‪50‬עטע'ן)ישעי'( ‪ :‬״ חונד וזיינעד ריעןז‬
‫דעכן יונרערן ל ו ‪ :‬הייןיג‪ ,‬הייןיג‪ ,‬הייזיג יוינט ר ע ר עווי;ע צבאות ! ‪?5‬׳‪ H‬יןיגט‬
‫דית ‪4‬חנלע ע ר ר ע גיינער •ו^יעןט^ט‬
‫‪0‬‬
‫"‪I‬ו'׳וו‪.‬‬
‫קדושה ליום ראשון‬
‫‪55‬‬
‫ס״כבתובןןלנדנביאף• ולןיאזה^זהואמר‬
‫< ת כןד^ט ך!ד‪1‬ע לןד‪1‬ש ןי ?באות מלא כל־הארץ כבודו‪:‬‬
‫•׳אז בקול רעש גדול אדיר וחזק טשטיעים קול טתנשאים‬
‫!‪r&f‬‬
‫שרפיםי^עטתם )ירוך י ‪#‬ןרו‪< :‬ר<״ ברון־ כבוד ן; טטקוטיו‪ :‬טטקיטף טך‪3‬גי‬
‫תויפיעןתטלוך‪,‬עלינו כי טחייםאנחנולך טתי ת‪9‬לך בצייוןב^רובבימינו‬
‫לעלם ועד תש;כ־ון‪ :‬תתגדל גחנתקד‪3‬‬
‫‪tt‬תיוך;משל‪:‬ם‪:‬ניךף לדוד;דור‬
‫ולנצח נצחים‪ :‬ועינינו תראינה טלכותף כדבר האמור בשירי עז‪-‬ןל על ידי‬
‫ךוד טשיח צדק־‪ :‬י*י‪.‬י?לך ״ ליניולם אל־־ןל צייו; לדד‪,‬ויי ־•ללי־•‪:‬‬
‫״'לדיור ודיור נ‪$‬יד ‪ $‬ל ף ולנצח נידוים‬
‫‪l^'p ,‬‬‫‪7‬‬
‫>יו־יש ושכחן־‬
‫{{להעי מפ־« לא ‪:‬טוש'לעולם ו?נד ‪5‬־ •\‪,‬ל ‪9‬לןך גדול וקדוש אי‪1‬ה‪.‬‬
‫ןרוןל א־*ה י י האל הקדיש‪:‬‬
‫ז‬
‫נ ר כ י סתתלה»‪1‬ויוחיכט מ י י ס את ה ה ל ל‬
‫א‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫וירוןד אתה יי אלהינו מלך העולם‬
‫קדשנו במלותיו וצונו ^קרייאאת־ההלל‪:‬‬
‫״־ הלררהיהללו עבדי יתהללו ארדשם יי‪.‬‬
‫ןהי שםןי מברך מעתהועדולם‪ :‬ממזרח־‬
‫<טמש עד־מבואו מהלל שםיין ךםעל־כל־‬
‫גויים ׳*על־השבדם' כבודו ‪ t‬מיכןי אלהינו‬
‫המגביה לשבתי! המשפילי לראות בשמלם‬
‫מעפ^ל מאשפתירים אביון‪:‬‬
‫להושיבי‪/‬עם־^דיביםעם נךימעמו! מוליכי‬
‫^קרת הביתיאם־הבניםישמחה הללויה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫*( ההלל‬
‫כן עיקר‬
‫נהי‬
‫הידיעה בראש וכן הוא בתלטודבכל טקוס וכן ברטב״ס‬
‫נייב סי״א לברכות וכן בס׳ המנהיג לאנ״ן הירק׳ ונש׳ הטפוא׳ בדיני ריח ו נ א מ י ר ה ׳‬
‫וכיה בכל סדור׳ הםכרדיס גס בכל פדורי האשכנזים הקדטוניס ו כ י וכן ב כ ד ו ד‬
‫של ר ה שין של שנת ש״ן גס בסתזור פ״א דפים וויכיציא של שגת ש״ס ובאתרים‬
‫י‬
‫זול*׳ אלא שהטדפיסי׳ האזרוגי' השתבשו ופשתרנבהשנוש בכל הסדורי' הקד;!‪-‬׳‪.‬‬
‫לו‬
‫של שבועות‬
‫לי בצאת ]‪ harp‬ממצרןם בית‪.‬יעקב מעם‬
‫‪ j‬ל־יעז‪ :‬הירזה יהוךה ךיקך^יו ‪.‬יעןך^ל‬
‫‪ j‬ממשלותיו‪ :‬הים ראה ועט הירדן יפבלאחוד‪:‬‬
‫י ההרים רקדו באיליםגבעוח פבני־ציאן‪:‬‬
‫מה־לך הים בי תנוס הירדן תפכ' לאחור‪:‬‬
‫ההרים תךקדו באילים גבעות כבני־ציאן‪:‬‬
‫מלפני אדון'חולי ארץ מלפני אלודעעקכ‪:‬‬
‫ההפכי הצור אגם־מים חלמיש למעינדמים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪•AT-‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫*‬
‫•‬
‫קטי לא לנו יהוה לא לנו כי לש?זף תן כב‪1‬ד‪2‬ל־ססךף צל״‬
‫אקןתןז‪ :‬למה יאמרו הגרם אידרנא אלהיהם‪ :‬ואלהיט‬
‫‪3‬עם‪:‬םבלא^ר־חפץ;ןשה‪ :‬עצביהםכסף וזהב מעשיה‬
‫ן‬
‫ידי אדם‪ :‬פה להם ולא ירכיו עינים להם ולא יראו‪:‬‬
‫‪••:‬‬
‫זז‬
‫‪v T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪*• - :‬‬
‫‪:‬‬
‫יו‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫״‪:‬‬
‫אזנים להם ולא ישמעו אףילהם ולא יריחון‪ :‬ידיהם ן‬
‫* נ‬
‫‪A T‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫י*‬
‫‪v‬‬
‫ו ל א למישון רגליהם ולא ‪:‬הלכו• לא;הגו• בגרונם‪:‬‬
‫כמוהם יהיו עשיהם כל אישר־בטח בהם‪ :‬ישראל בטח‬
‫ביהוה עזרם ומגנם הוא‪ :‬בית אהרן בטחו ביהוה עזים‬
‫‪-‬ן‬
‫‪AT‬‬
‫‪ T‬י‪T‬‬
‫‪T; V‬‬
‫־‪:‬־‬
‫••‬
‫יו‬
‫ו * ;‬
‫‪AT‬‬
‫‪T:V‬‬
‫ומגנם הוא‪ :‬יראי יהוד‪ .‬בטחו ביהיוה עזרם ומגנםהוא‪:‬‬
‫*‪t‬‬
‫‪T• T‬‬
‫״‬
‫‪Z‬‬
‫‪T‬‬
‫י ‪:‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T'T‬‬
‫‪T:V‬‬
‫‪ .‬ייזכרנויברךיברךאת־ביתישר^יברךאת־‬
‫ביר־ז אהרן‪ :‬לברך לראי יןההןטנים עס­‬
‫י‪ ,‬הגדלים‪ :‬ייסף יי'עליכם' עליכם ועל־בניכם‪:‬‬
‫‪ !:‬ברוכים אתם ליי עישה שמים וארץ ן השמים‬
‫ז ז ו‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫" '‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫*(‬
‫־ •י‬
‫־|‪ ^ AT‬״‬
‫‪ T‬־‪ 1‬י‬
‫‪V|TT‬‬
‫»‬
‫‪ T‬־‪'1‬‬
‫־‬
‫א ף לפי עדוי רשיי ןיל בתהל׳׳ קליה ולפי טה שניסר שם מליין הטםיק‬
‫כ״ל כאן ן*ף נקמ׳ן‪,‬‬
‫אכן‬
‫לפי עדית ‪ p‬אשר <כטה מסרות ה י ק ל נ ע ת ? ‪.‬‬
‫ע‬
‫סדר הלל‬
‫‪36‬‬
‫<צמים ל» והארץ גרזן לבנאדם‪ :‬לא״‬
‫המתים להללויה ולאבל־יףדי דומה‪ :‬ואנחנו‬
‫נברך יה מעתה'ןעד־ע^ם הללויה‪ ':‬יי‬
‫»«׳אהבתי כי־ישמע!יי את־קולי תחנוני‪ :‬כי־הטח‬
‫אזנ‪ 1‬לי ובימי אקרא‪ :‬אפפוני! חבלי־מות ומצרי שאויר*‬
‫׳‪A‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ T :‬־‬
‫;‪Tl‬‬
‫‪:‬־ ‪T‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫;‬
‫‪. IT‬‬
‫״‬
‫יי‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫מצאוני צרה ויגוןאמצא‪ :‬ובשם־יי אקרא אנה יי מלטה‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫״‬
‫‪v‬‬
‫‪AT):‬‬
‫‪:‬יי‬
‫ז ז‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪x‬‬
‫‪,‬‬
‫נפשי‪ :‬חנון יי וצדיק ובהינו מרחם‪ :‬שימר פתאים י י‬
‫‪-‬‬
‫נ •‬
‫|‬
‫־‬
‫‪ :‬־ •‪A‬‬
‫‪T:‬‬
‫|‬
‫״!‬
‫״‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪t,r:‬‬
‫י‬
‫־י‬
‫י‬
‫ךלודולייהושיע‪ :‬שובי נפשילמטהיכיכייי גמלעליכגי‪:‬‬
‫•‬
‫• ן ‪-‬‬
‫־‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫‪:*T‬‬
‫;‬
‫‪T.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־‬
‫דו‪•:‬‬
‫כי חלצת נפש*ממות את־זגיני מךדמעה אודרגלי מדחי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫• ד ן‬
‫•‬
‫•‬
‫‪W‬‬
‫אתוזלך לפני י ; בארצות התימ‪ :‬ך‪-‬אמנתי בי א ד ב ך‬
‫אניןןןיתימאר‪ :‬אניאמךתי בחקר כל־האדם בזב‪:‬‬
‫^דעליןכ^טועות‬
‫א‪%‬ובשםייאקרא‪ :‬ט־ךילייאיטלםנגךה‪-‬‬
‫}אלכל־עמו‪ :‬יקר!יעיני י;המותה לחסידיו‪:‬‬
‫אנה'יי כי־אנייעבדך אני‪.‬עבדך בן־אמתןז‬
‫פקלזת למוסף‪ :‬לך אזבח זבח תורה וכ‪#‬ם יי‬
‫אקרא‪ :‬נדרי לייאש‪5‬ס נגדה־נאילכל־עמו‪:‬‬
‫בחצרותי׳בית יי בתוככי'יךוישלם הללוידז‪:‬‬
‫יי הללו את־ליכל־גרם'שבחוהו כל־האמיס‪:‬‬
‫כיגיבר^לןנויחסדוואמרדילעולם הללויה ‪t‬‬
‫כי לעולם חסדן‪ :‬ק׳י‪1.‬י‪,‬‬
‫״־ הורו ליי כי־טוב‬
‫יאמר־נא י&ראל כי לעולם חסדו‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪j‬‬
‫‪JTI-‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪.‬‬
‫'יי‬
‫ג‬
‫־ין•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫•י׳‬
‫ק׳ י ‪ .‬ו ד <‬
‫•( ‪0‬האי‪ /0‬הא׳ נעלם והלזירק נקראת תקת הי׳‪ ( ° .‬עדה הך׳ לכה‪ .‬י י * ‪ £‬י " י‬
‫י‬
‫לן‬
‫של שבועית‬
‫׳;יאמתנאביתאהךן כי לעולם חסך‪™ p :1‬‬
‫כי לעולם חסךן‪ :‬ז׳הית‬
‫׳ייאמרונא יראי‪.‬ין*‬
‫) « ך ד ^ ר ר ^ ה ^ ‪ t ' ^ ^ ^ ^ i‬י לללילא‬
‫אירא מה־יע^ה ל*י אידם‪ :‬יי"לייבעזריואני‬
‫אראה בשנאי{ טובלסםות^ימבטיהבאדם{‬
‫טובי לחסות ביי מבטיח בנדיבים‪ :‬בל־נוים‬
‫סבבוני בשם לי כיאמילם‪ :‬סבוני גם־סבבוני‬
‫ב^םייכיאמילם‪ :‬סבוני כךבדיק ד;עכוכאש‬
‫קוצים כ‪#‬ם יל כי אמילם ן ךחוז דחיתני לנפל‬
‫רי עזרני‪^ :‬זי'וזמרת יהויהי־לי לישובה‪ :‬קו״לי‬
‫^^^§ילרןיםימץ»;‪3‬ע*החלל‪:‬‬
‫למיןלירוממהלימי^י^ה היל‪ :‬לא־אמותכי־‬
‫אחיה ואספרמע&י־יה‪ :‬לפריפךנייה ולמוח‬
‫לא נתנני‪ :‬פתחרלי שערי־צךק אבא בם‬
‫אודה יה‪ :‬זה־ה^ער ליי צדיקים יבאו בו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪;1‬‬
‫*"‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪'/‬‬
‫"י‬
‫״‬
‫‪A T‬‬
‫'ן‬
‫•י •‬
‫יי‬
‫א‪1‬ךף כי עניתני ותהי־לי ד־יי^עה‪:‬‬
‫אבן מאסו הבונים ך‪:.‬ר‪1‬ה לראש פנה‪ :‬אק‬
‫כזאת יי הלתהזאתדראנפלאתבעינינו‪ :‬מאת‬
‫זה ודום עשה יי בגילה ונשמחהים‪ :‬זה‬
‫אודך‬
‫החזן תוזר מינגן א נ א והקהל ע ו נ ה ‪.‬‬
‫החזן סנק א נ א והקהל ע ו נ ה ‪.‬‬
‫אנא״ הו<&י‪#‬ה נא‬
‫אנאייךןצליחהנא‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫ד‬
‫;‬
‫•‬
‫)‪3.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫אנא י; הושמגה נ^‪5‬‬
‫אנא יי הצליחה נא‪:‬‬
‫‪K‬‬
‫‪T^T‬‬
‫י‬
‫‪T:‬‬
‫‪• ; -‬‬
‫‪10‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T-4:T‬״ •‬
‫‪1%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫הלל ליום ראשון‬
‫ברוךסבא‪3‬ישמ;;ברכטכםמביתיי‪ :‬כרוך‬
‫אל • ?יויאר לני אסרדהג נ״עביתים‪.‬ערקרנות‬
‫המןבה‪* :‬י א?יאתר^איג^?הי אהסמןי‪^ :‬‬
‫הודו־ ליי כי־טוב כי לעולם חסדו‪ ":‬ה ו ד‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ןהללוף י; אהינ‪)1‬על( כל מעשיך‪ .‬ווזםיךיף צדיקים עועעיי‬
‫^‪:‬כווישבחמיפא^־‬
‫וירגמו רעריצוו‪1‬קדישוו‪9:‬ליכו את <&מף מלכנו ‪5‬י'^ף‬
‫ט‪1‬בלהודת ולשמךנאהלזמר כי מעלם ועדעלם אתה‪.V:‬‬
‫בתך אתה יי מלך מהלל בתשבחות‪:‬‬
‫ףגתוז !גדל נא כיח אדני כאשר דברת לאטד‪:‬‬
‫זכיר רחמיך י י וחסדיך כי טעיודם ה ט ה ‪:‬‬
‫‪:‬י‬
‫?ותגדל ויתקד^' שמה ךבא מןלמא ךי־בךא ברעותה‬
‫‪i‬‬
‫^חייךכלביתישדאל‬
‫בעג^א ובזמן הךב ואמרי‬
‫^ןמנלכדא^ברך‬
‫וישתבח ךתפאר ולתרומם ויתנשא רתהרר !?למלח‬
‫ויתהלל שמה ךקולשא ניריך הוא לעלא מן כל בךכתא‬
‫רטירתאתשבחתאונחמתאדאמירןבעלמאואמרףאמ•‪.‬‬
‫ק׳ קבל ברחמים וברצון אתהפלתנד‪:‬‬
‫תתקבל צלותהון ובעותהוןךכל ישךאל‪,‬קדם אבוהץ דל‬
‫ב'שמ;אואמרואמן‪ :‬ק'יהיישם יי מ ב ך ף מעתה ועד ע ו ל ס ‪:‬‬
‫י יהא )‪8‬למא רבא מךשכדא ורדים ;גלינו ועל״כל׳‬
‫ק‪/‬עזךי מעם ‪;,‬י ע ש ה ישמ‪:‬ם ו א ר ץ‬
‫ןשךאל ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ע^השלום בםר־ומיו־וא‪.‬יע־^השליופעלינו ו‪:‬נל ?לןשךאלואטרו א מ ן ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫קי‬
‫םרר הוצאת םפר התורה •‬
‫בקצת קהלות א ו מ ר י ם ‪:‬‬
‫)אין;מ^יבאליהים ‪£‬דנ;וא\ן במעשיך‪ :‬מלכותך טלבותבל ע^מים‬
‫״ עז‬
‫וממשלתך ככל דיור ודד‪ :‬יי מלך יי מלך יי ימלך לעלם \ער‪:‬‬
‫ל?נמו‪.‬יתן \\ ;ברך את <נמ־ו בשלום‪:‬‬
‫אכ הרחמים היטיבה בךצ־ונך ‪ r#‬צי;ץ תמה היומיות ןרושלם‪:‬‬
‫?י בך לבד בטחנו' מלך אל רם ונשא אדון עולמים‪(:‬‬
‫פיתתיס ארון הקידש ומוציאים ס״ת ואומרים‪:‬‬
‫דלוימכ‪5‬נהאוץ‪1‬ןא‪)8‬ר משה קומה״ יפצו **עיףרנסו‬
‫?זש'?איףמפנןך‪ :‬כי מציון תצא תורה?דברי; מירושלים‪:‬‬
‫ברוך שנתן תורה לעמיו י&ךאל מןך‪#‬ח‪:1‬‬
‫תפלה משערי ציין לימר כשעת היצאת ס י ת ‪.‬‬
‫יהוה • יהוה ^ רחום והגון ארך אפים ורב חסד ואמת‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫••‬
‫י ‪I VIV‬‬
‫‪ :‬־־‬
‫‪•I‬‬
‫נצר חסד לאלפים נשא עוין‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪:‬־‪•T‬‬
‫‪V IV‬‬
‫‪ :‬־‬
‫י״•'•‪.‬׳‬
‫ופשע וחטאה ונקה‪:‬ג־פ‬
‫‪l‬‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫\‪\"-‬‬
‫‪T‬‬
‫ךביונו־שלעולם מלא משאלות לבי לטובה והפק רצוני ותן‬
‫שאלתי ליעבךף‬
‫אמתף הכף‬
‫פ׳ ב ר פלונית‬
‫)ואת אשתי ובני ימות•(‬
‫לעשרתךצונף בלבב ‪ • u b p‬ומלטני מיצרהרע• ותן חלרןכד‬
‫בתורתה ״ וזככר כדי שתישרה ?צכינתהעלינו״והופע עלינו רוח‬
‫•י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‪.‬־ !‬
‫‪- ,‬‬
‫־ ״‬
‫‪v‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ » ! » » .‬״ • «‬
‫!‬
‫‪-‬‬
‫• ו ­ ­‬
‫חכמה ובינה ויתקים בנר מקרא שכתוב ונהה עליו ררח יי•‬
‫ודח חכמהובינה‪ .‬ריח עצהמבירה• רוה רעת ויראתיי‪:‬‬
‫^דנרשאזכרעלעשות‬
‫מעשים טובים בעיניה• וללכת בדרכי ישרים לפניה״ וקרשנןג‬
‫במצותיף • כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים לחיי העולם‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪V‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫־ •‬
‫•‬
‫‪:-‬־‬
‫•‬
‫‪ :‬־ ״‬
‫־י‬
‫‪T‬‬
‫הבא ״ ותשמרנו מטעמים רעים • ומשעות רעיות המהךגשות‬
‫לביא לעולם • והבוטח ביי הסר יסובבנהו אמן‪:‬‬
‫יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי‪.‬‬
‫ו א נ י ת ^ ת י ל ך ן ן ע ת ר צ ו ן ^ י ם כרב חסדך ע נ נ י ב ^ ט ז ^ ד ' ' •‬
‫ג ש‬
‫קריאה ליום ראשון‬
‫‪38‬‬
‫דיח ווייבער ‪ [rvirji‬דיע‪:‬ע‪ :‬רבינז של עזלם •‬
‫הערר רען ‪ ,nmutaii‬ערסיןןע «ייכעד‪.‬ערנע‪»:‬ווינשע נו‪;):‬וטען «וין»‪4‬חהיע‬
‫‪ N . N .‬נוחיטער‬
‫* י ר חוכד *עווו׳הדע *יינע ביטטע‪ , T M ,‬דיינער‬
‫‪ N . N .‬דיינער «ח^ד‪£ ,‬ערןייהע סחד‪.‬י;קייט » י ר ‪* ,‬ויינעכן; ‪« ,y::nw‬יינ<ג|‬
‫וחהכען וווגד טחבטערן‪ ,‬דייכען ווי!‪1‬ען «יט ו״לעייכטי^ע^ הערלען יי‬
‫‪0‬ד‪,‬ןן‪ ,‬ווונד כעפרייע ‪ J H‬פמ| עהטערהיופטען כי^יערדען י ]‪ cn‬ריינע‬
‫ןעהרע ווו‪;:‬ערן חנטהיי* ויין; *יוצע יווכ* לור־ יווי‪:£‬חר‪:»,‬י דיי‪:‬עי שכינה‬
‫ע*»פפחכ‪11‬יך ‪ J‬בעטטרווד‪<.‬ע ח‪/‬כל •*י^ דע‪:‬ן; גיי;ט דער ן ן י י י י ו )‪-,;,,‬ןןייגןינטי‬
‫ד ו ! ‪»;0g1n1‬ערפי‪5‬ר‪*!1‬ערדעיענעפעיהיי‪ : : / 4: m0‬־ ע‪ :‬ודרד וודןיחיר‪,‬כן רוה ז‬
‫דער ^ייגט ן‪:‬ו»טטע‪ /1‬ד ע ר ך י ן ט רער ‪1‬ויי‪:‬הייט מו;ד חיינןיעט‪ ,‬ד ע י ^ייגט דעי‬
‫רווטהןווונדדערטטוודקע‪ ,‬דער^יי‪:‬ט דער ערקעננטני‪0‬חו‪:‬ד פורנט <\ןטטע •‬
‫‪:‬ח *יירו עמוויךדיין ‪ / v \ b u‬ע»ו^ער‪,‬ווו‪::‬ערגווטטחו‪:‬־^חטטחו‪::‬ערער‪05‬טער׳‬
‫»זונ‪:‬םחהי;קייטכו ‪£‬ער‪5‬ייהע|‪/‬דיר»‪0/‬היגע‪£‬ר‪5)/‬י;עהחנדןן‪^:‬עןח‪/‬י‪:‬נווזיב‪:-‬ן חי‪-‬‬
‫דעןווע^ דער טו^ענד נוווהנדע^ן! ד‪5 .‬י‪4‬ע יוונ; דורך דיינע ^עכרוטע‪ ,‬דחי *‬
‫ו»;ן יענען ^יקקןעד^ע ןיונ^ע^עכען‪ ,‬דווג ‪5‬עבען דער קינפטיגען<»ע‪1‬ט‪ ,‬לן טר׳יי'‬
‫וועררע ‪ I‬כעו‪/‬יוד‪,‬רעחוכ‪:‬פמר חיכעוטהווטען חונדפוור ח‪^:/‬זיקקןינע| ‪4‬עכ‪1‬יק״‬
‫קען‪ ,‬דיחווו‪::‬עח ערדכה־ען לוודי)עןטרעפפען! ווער }‪:‬רוטט פערטרןיט* י *‬
‫ון‪«/‬ן\בט גנוודע ‪ pm‬ח‪/‬נד חוקן‪.‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ע‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫׳‬
‫‪,,‬‬
‫יי‬
‫ע‬
‫^ ^ ‪ | n S r 1 1 ? 1‬דיו! רעדען «יינע‪:/« 1‬דעז‪ ,‬ר‬
‫זלרצק* »ויור‪.‬ן » * ע ן ד י ר‬
‫^עדוונקען»יינעז הערנעכז דיר‪ ,‬ע‪//‬י^ער‪<» ,‬יין החרט מ»;דערןח‪2‬ער! אמןס‪• -‬‬
‫היעי״ייןי ומרד ואני תפלתי דר״מ״נ׳ז ן‪:‬ע‪:‬חגט‪.‬‬
‫י ה‬
‫ה‬
‫ואני תעלתי לף‬
‫ע ת ר־צידן אלהים ברב חסדף ענ;י‪2r,w‬יעזעך‪" :‬‬
‫ג‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫אמר לבי שמעין כד מפקין ס פ י ת־רה בצמרא למקרי כיה מפתת׳ תרעי ד‪:‬מיא‬
‫לרתמין זמעוררין את האהבה לעילא זאכע׳ ליה לכר נש למימר הכי•'‬
‫בדיך שמר‪ .‬דמרא ‪,‬עלמא בריןד כתךךואתרך‪ .‬ןהארעיתך עםעם^‬
‫ןשךאל ^ י ל ם ‪ .‬ופוךרןןןמינך אחזי לעמך בבית מרןךשך ו^אטטויא ‪£‬‬
‫מ ט ע נהוךך ולקבל צל‪#1‬א ברחמץ\הא ר‪#‬יא ר‪,‬ךמ־ך׳־זוךך‪,‬א מיי‬
‫בטבותא‪ .‬ויך‪-‬וא אנא §קיךא בגו צךי_ק;א‪ .‬למרחם;גלי ף‪-‬ימנ^ד יתי‬
‫ד ת ^ ל ך י ל י ו ד י ^ ך ן ש ר א ^ אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכ^א‪ .‬אני*‬
‫הוא שליט!גל כ ל א ‪ .‬אנת היא ךםליט‪.‬על מל^״א ומןכותא דילןי ל׳יא ״‬
‫א^א ?נברא ךקיך^יא כריך הוא דסגידנא_קטה ומ?ןמא ך‪:‬קר אוך;תר•‬
‫בכל ?גדןועךן‪ .‬לא‪.‬על‪,‬אגש ךחיצנא! ולא על בר י^הין ‪2?9‬י‪#‬א•‬
‫א ל א ב ^ א ך ש ט ‪ :‬א ‪ .‬ךהוא^להאך‪,‬ש‪1‬ט‪ /‬וא־וריתהרןשוט‪ .‬ונביאיוסי‬
‫<ןש'וט‪ .‬ומקנא למעבר טטןולןשוט‪ .‬בר‪ ,‬אנא ךךןיץ‪ .‬ולשמה י | י ^‬
‫‪:‬פןירא א;א אמר תושבהן‪ .‬יהא ךעוא רןךטך ךתפתח לניי בא־וריתא‬
‫ותשלים ?זשאליןךלב ״ ]ל‪5‬אך;"ל‪.‬עמןי‪:‬שרא^‪ .‬לי^בולודץ ולשלם‪:‬‬
‫א‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫(היער‬
‫נ ע נ נ ט « ח ן ג י י כ ע ן חיי‪;4‬ען נ י ׳ א ע ן ‪.‬‬
‫‪X‬‬
‫( היערר ע ן נחאען ןיינער «»טטער•‬
‫לט‬
‫של שבועות‬
‫ה»ציא סית נושלו כיד ימיןישין מקנלי נב׳ ידיו יסתדרו לימין ועימל לפני ההיכל יאימ׳ כקול‬
‫ר ס ג ד ל ו ‪ /‬יבפיליןוקנתקהלית אשכנז אוסר הש״ץ ש ס ע י ש ר א ל ואתריו הקהל‪:‬‬
‫<»» ״ * ״ י‬
‫‪3itp‬‬
‫י ש מ ע ישראל יי אלהינו יי אחד‪:‬‬
‫ם‬
‫‪ :‬״‬
‫• ‪ T :‬י•‬
‫; ד ;•״• ••ן‬
‫‪T v T:‬‬
‫אחד ‪£‬להעו גדול אדונינו סןדח‪)8‬ונורא( ‪#‬מ‪. (:1‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫' [ ^‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫גךא לי; אתי^ר^השמגיךזךו‪:‬‬
‫לף״ ס^ד^ה והגבורה והתמדת ןהנצח והה‪1‬ד כי כל כשמ‪:‬םובאיץ ל! ]‪I‬‬
‫הממלכה והמתנשא לכל לראש‪ :‬רוממו יי אלהיגו והשתחוו יהרוס רגלו‬
‫לןד־ושהוא‪ :‬רוממו ;י שליחינו והשתחוו להרקךשיו בי קרוש יי אלהינו‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫ד‬
‫מגבי' הס&ר כידו למעלה והולך עם הסית ופונה דרך ימינו ועולה עסו למגדל שקורין‬
‫‪ ;01‬יכל םי שטית עובר לפניו קייכ לעמוד מפניו ולחבקו כשתי ידיו אם אפשר לו ולנשק*‬
‫נפה מלא‪ ,‬כזדמן לו רוק כפיו ירוק תתלה בהפיך פניו אל הצד יאח״כ ינשק‪ ,‬ולא ינשק‬
‫ואתיכ ירוק‪) .‬וכריך להשגיין על הילד׳׳ הקטנים כשבאים לנשק הסית שלא יהיו‬
‫מלוכלכים בצואת הסועס וריר• הפה אלא ינקו אותם תתלה יפה שלא יהי׳ עונש‬
‫לסניאיהם‪ (.‬יכל הפוגע בס״תצריך ללוותו עד הנימה‪ ,‬ובדרך הליכתו אומרים‪:‬‬
‫על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪:‬‬
‫*זמ‪ 1‬של־מלך מלכי המלכים הקדוש בררן‪ :‬הוא‪ :‬בעולמות‬
‫*צבךא העולם הזה והע‪1‬לם הבא‪ :‬כךצונ‪ 1‬וברצוןמךאיו וברצון‬
‫כל־בית ישראל‪ :‬צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל‬
‫הנפשות‪ :‬היושב במרחבי מרום השוכן בשמישמי רןדם‪:‬‬
‫רןדשתו עלהחיותורןךשתו ‪7‬נל כסא הכבוד‪ :‬ובכן‪,‬יתקד־עז‬
‫‪/‬צמוד בנו יי אלהינו לעיני כלי־חי‪ :‬ונאמר לפניו שיר ‪t h n‬‬
‫ככתוב‪ :‬ישירו לאלהים זמרו ‪ M2p‬סלו לרוכב בערבות ביה‬
‫^זמוועלזולפניו‪ :‬ונראהו ן ן פ ן ן ן בשובו אלנוהוככתוב‪:‬‬
‫כי‪.‬עלן בעץ יראו בשוב יי ציון‪ :‬ונאמר ונגלה כבוד יי וראו כל‬
‫בשרךחרוכיפייידבר‪:‬‬
‫כדין הליכתו אזפיים אכ ררחמיס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אב הרחמים הוא ירחם עס_עמוסים ףזבור ?ריתאתגים ו^יל נשותינו‬
‫מן השע־ות הרעיות ויגער ‪;3‬צר דזךע מן דזן^ואים דחיון איוועו‬
‫ןל^לטת עולמים וימלא משאלוו^יגו במךה טיובה ןשמיה וריןםיס‪:‬‬
‫;‬
‫גהגיע השי׳ן על הניסה מנית הסית על השולק ופוחת ואומר‪:‬‬
‫ד?נזוד ויג^ויקז‪:‬ע לכל וזחו^יס ביו ונא^ר ‪$$‬ן‪ :‬ך«בל ןןכו גיל‬
‫;‬
‫סדר קריאת התורה‬
‫‪$9‬‬
‫לאלךןגו ית« ‪3‬ב‪1‬ד‪.‬לתזךה בהן‪,‬קרב‪;. .‬עט^ד נפלתי בר פלוני חכר‪.‬ן( ג‬
‫?רוך ?נתן תורה לעמך לשראלבלןמצתו‪ :‬תורת‪:‬י תמימה משיבת נפש‬
‫עדות יי נאמנה מחנימת פתי‪ :‬פקודי יי ישרים כמזטחי לב מצות יי ברה‬
‫קאירת^נינלם‪:‬ן; עז לעמיעתןן; ;ברך את עמו בשלום‪ :‬האל תמים דרכיי‬
‫א מ ר ת ע ^רי^ה מ;ן הוא לכל הה־סים בו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫קהל ואתם הדבקים ביי אלהיכם חלים כלכם היום‪:‬‬
‫ו ‪v -‬‬
‫‪T -‬‬
‫‪ -‬ן •• • ‪I‬‬
‫־‬
‫‪v:‬‬
‫‪•.‬וי•‬
‫‪V‬‬
‫העול׳לתיר׳יאתו כשתיידיו ב י ר י ע י ׳ ה ת י ר ׳ ע י י מ פ ה ש ל ס ״ ת ‪ ,‬וקודי ה כ ר כ ׳ פ י ת ח ה ס פ ד‬
‫מ‬
‫ו ר ו א ׳ ה פ ם ו ק שצרי׳ ל ה ת ת י ל‬
‫ייד‬
‫ה פ‬
‫פנייצצישסאליסנ‬
‫וינשק‬
‫הה״ת‬
‫ו י א מ ר בלחש‬
‫ע ץ חיים היא לםהזיקים בה•‬
‫יז ק ברמ אודןי המבךך‪:‬‬
‫נ‬
‫יל‬
‫בתך יי המביך לעולם ןןף ‪$‬‬
‫נירוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר בהר־בנו מכל‬
‫העמים ונתן לנו את־תוךתו ברוך אתה יל נותן התיוךה‪:‬‬
‫וחוזר ה מ כ ר ן‬
‫ה ע ס עונים‬
‫ב״י״ה״ל״ו•‬
‫וכשמתחיל ה ק י ר א לקרוי נתירייסיר ידו השמאית מהס״ח וישאל יד ימינו לבדה אוחזת כ ס ״ ת‬
‫כלזסן הקריא‪/‬‬
‫ו ג ס ה ו א י ק ר א בלתש ע ס ה ק ו ר א מ ל ה ב מ ל ה ‪.‬‬
‫ו א ת ר ה ק ר י א ה גולל ו מ ב ר ך ‪.‬‬
‫נ נ ב ל כ ה ביאיי ^הינומלךהעולם אשר נתךלנו תודת אמת‬
‫‪0‬‬
‫‪T‬‬
‫~ ‪V! T l‬‬
‫‪IV IV‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫|‬
‫‪"IT‬‬
‫־‬
‫‪V V:‬‬
‫וחיי עולם נטע ?תוכנו• ברוך אתה יי נותן התורה‪:‬‬
‫בפ״ק דברכית‪,‬‬
‫גרסינן‬
‫זעחבי ה י כ ל י ‪ ,‬זה המניח ס י ת כשהיא פ ת י ח ה ויוצא‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫אבצ ב י ן ג ב ר א צ ג ב ר א מיתר ל צ א ת ע ״ י ד י ח ק זאינס‪ ,‬א ב ל כלאי ה כ י אין‬
‫וקוראים כש׳ יתרן ב ח ד ש השלישי וטתתלק לה׳ גירי‪.‬‬
‫לצאת‪.‬‬
‫‪3‬חך‪ #‬השלילי לצאת ?ני־ישיאל מאךץ מצילם‬
‫ביום הוה באו מדבי סיני‪:‬‬
‫י‬
‫‪J -‬‬
‫‪V-‬‬
‫־ ‪/- :‬‬
‫י‬
‫יו‬
‫אקדמות‬
‫אקדםזח‪ .‬כוונת הפייטן הזה להגיד‪:‬כת מ ו ן עלסא כבריאת עולם וצבאו' טעלה‬
‫וטשס ירד לצבאות טעה כהודיע תו;ק אמונתם כגד המשיתיס כנראה מתשובתם‬
‫להס; דבורו האוטות; והיטתון לרב טוב הצפון‪ ,‬וקצת איכותו ומהותו כרטז‪ .‬ועשאו‬
‫הטיזכר כל׳ ארעי‪ .‬ולרוב חשיבות הפיוט אנו מפשקים בו בקריאת התורה )ויש‬
‫יוולקיס עיין ט״ו א״ת סי׳ תצייד ובסדור הגאון יעב״ץ( וקלא ללא פ ס ק כי רב מעשהו‬
‫‪5‬בא הטחיר לכך)הלא הוא כתוב כמעשה כסיס דק״ק ווירטיישא(; ואס קבלה היא‬
‫כקכל‪ ,‬אטכם אין ראיה ומופת ע״ז ואין משגיתין כבת קול‪ ,‬ואמרמי׳ איני יודע‬
‫והנחתיו‪ .‬ושטעתי‪ /‬שזה העתיר היה רבי מ א י ר שליח ע מ ר ‪ .‬ובתשלום איב תתום‬
‫שמו מ א י ר ביר ר ב י יעיחק יגדל בתורה ובםעשים טובים אםן וחזק ו א מ ץ ‪.‬‬
‫מעללנל‪£‬ינו»הגקוד‪1‬ת‬
‫<*י"י‪ 1‬ה ס נ א י ו ה מ מ ר ג ם ‪ :‬ט ן י נ ט י ם מ י ר ז ד ‪ » £‬כ ר ת י ‪ 1‬ה ד פ ם מ י ב ב י ? ‪- .‬‬
‫מ » » ג א י ס » נ י « ד י ‪ 1‬י ד ל י ו » ‪ / 1‬דנר»ו•נס‪5‬נצ • ז י מ ת ה פ י ז ע •יו‪oct‬נצית•יסרל)י‪/‬י)‪1‬םלד‪1‬תיז• * » • >‬
‫= מ ‪1‬‬
‫מ‬
‫של שבועות‬
‫א קדמות מלין ןשךיות שותא‪:‬‬
‫אןלא שקילנאיהךמן ורשותא•‬
‫‪ 3‬בכי תך ותלת ךא?תח בנקשותא•‬
‫‪ 5‬ביי ךברי{טךי'ער לקשיישותא‪:‬‬
‫‪ 3‬מרן ןגלמין ליה ולא ספק פרישותא•‬
‫ו• ויל'אלו ךקי‪.‬עי קני כל חוךשתא‪:‬‬
‫ר יו אלו ימי יוכל סי כטשותא•‬
‫י‬
‫־‬
‫דירי‬
‫אקדמות‪ .‬הפיוט הזה הוא רשות לע‪:‬ריו המרזח‪ ,‬מ ע ם אקדמות מילין ראשית‬
‫הדברים והיינו ע‪:‬רת הדברים‪ .‬ו‪:‬רי!ת‪:‬ותא‪ ,‬ופתיחת המאמר האלהי רצונו מאמר‬
‫הדברות‪ .‬אולא‪ ,‬תתלה‪ .‬ה ר ק ‪ ,‬ל׳ השכמה והוא מורגל מאוד כפי רז״ל כרמוכא‬
‫‪ H a r m o n l u‬והוכמ ראשונה עלהסכמלז‬
‫דסלכא‪ ,‬גס כלשון יוני ורומי כ ן ‪ :‬מ ו ‪:‬‬
‫הקולות כנגיכה זאת״כ נשתרכב על כל ענין הסכמה כדעת וכטעשיס וכל׳׳א‪:‬‬
‫ו(יינט‪0‬י«ו‪8‬ו‪:‬ג‪,‬‬
‫יויגערו‬
‫ל»ח>ו«ענטנ‪1‬י^<!נ‪ ,4‬ורשותא‪ ,‬ענינו ידוע‪ /‬ועיין פי'רש״י עזרא נ '‬
‫‪1‬׳‪ ,‬ורד״ק שר‪ :‬רשה*‪ .‬ככבי‪ ,‬ל' שער ופתת כאמרס ז״ל טרף אככא‪ ,‬וכן בכא קמא‬
‫כבא מציעא ככא כתרא ‪:‬טעמם ‪ :‬ע ר כי כן מדרך הקדמונים לחלק ספריהם‬
‫אל ‪:‬ערים וה‪:‬עריס לפרקים‪ ,‬וטעס כיכי תרי ותלת כפתיחה ‪ :‬ל ‪ : :‬י ס או‪:‬לשה‬
‫מאמרים אטול רשות‪ .‬כנק‪:‬ותא‪ ,‬ל' וארכבתה דא ללא נקשן )דניאל ה ו( מחטיו‬
‫הבהלה והרעד‪ .‬בברי‪ ,‬ל׳ ברירות וטהרה וקדושה‪ ,‬ור״ל אפתח לדבר מקדושת‬
‫כבורא ית׳‪.‬‬
‫לקשישותא‪,‬‬
‫וטרי‪ ,‬ונושא‪ .‬עדי‪ ,‬ל׳ עולם ונצחות היא‪.‬‬
‫לזקנות‪,‬‬
‫והוא עשייה בישעי׳ מ״ו ד׳ וכדאי׳ עליו בשמו׳ רכה סוף פ' ל״ו ומיקר׳ סוף פ ׳ ד ׳ ‪ .‬גויל‪,‬‬
‫יריעה לכתוב עליו והוא לקוח טל׳ המקרא קת לך ג לי ו ן )ישעי׳ ת א( ועטנו‬
‫מ ג י ל ה וכן כל״א רח)‪5‬ע וכולם ל׳ גלילה וקפולהס‪ .‬מי כנישתא‪ ,‬עקוה עים‪.‬‬
‫)‪ pi‬י ו נ פ ו ו ‪ ; :‬ר ע ר ט פ ר י צ ע ; ( ‪ ,‬בע‪5‬וור ח י ך ‪ :‬י ת ל ו ן ע נ ע ן כ ט ^ נ נ ע ^‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫ל ! ע ר ן ט ב י ט ט ׳ ח י ך ‪} pm‬ע‪:‬עד‪1.‬ויגו‪:‬ג‪,‬‬
‫ב‬
‫‪ p!n‬ע י ? ו י ב ‪ :‬י ‪( . 0‬‬
‫ג‬
‫•ויטחי ני*עןוווורטעןוויןןוויךןיח‪0‬יי‪:‬ןייטען‪,‬חונדטפרעכעןסיגטערןש)‪1‬ןדעד‬
‫י‬
‫היי‪1‬י*ק יט י ע » ע ח פ פ ע ר ן ‪ ,‬ד ע ו ע י ה ח ן ט ע ר נ ד ע ר ו ו ע ן ט ע ן ב י ו ח י נ ׳ ג ; ר ו י ע ח ן ט ע ר ‪.‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫ע ר בעניטלט י׳ונעניןיכע ק ר ח פ ט ‪,‬‬
‫וזו‪:‬וווי‪:‬ע‪£‬רעצזיבע י‬
‫וווךען ו׳ויךריח פירזוו«וענטע רחהען‪,‬‬
‫ד‬
‫ח ו נ ד ד י נ ט ע ד ח י ו ו ע ן ט > » ע ע ר ח ו נ ר יו|‪1‬ע ; ע ו ו ו ו ש ע ר ר ע ר ‪ :‬ע ע ן‬
‫־ — •‬
‫‪1‬‬
‫ווונד‬
‫‪V‬‬
‫(דערספייכע‬
‫^עןעוען‬
‫*(‬
‫—‬
‫ת ו נ ד פ ע ר ע ר ן ‪:‬ח*ו«»טןיכעו ; ע ר ו ן ה ר ע‬
‫‪• 1 v * h‬‬
‫ןחטטעל יויער ר ע ר‬
‫וועריע!‬
‫‪?:‬ויען‪.‬‬
‫הירגע טפריצע ו ע !‬
‫נחצלוטפרעצען‪.‬‬
‫נעחען *עבחטע‪,‬‬
‫דיוו י ע ט נ ט‬
‫&וור‪#‬‬
‫דחצ‪:‬טען‬
‫ו ו ע ז ע ‪ : :‬זויט‬
‫אענטרגען‬
‫ןיפפען‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫‪4°‬‬
‫דירי ארעא ס?ךי וך‪#‬מי ךישןתא‪:‬‬
‫הדד מרי ‪#‬מ;א'ו‪.‬שליט פבשתא•‬
‫י הקם עלמא;היךאי)כבעיה ?כ?שותא;‬
‫ו ננלא לאו• שקלליה ובלאי חששותא• י‬
‫וי באחא קלילא דלתי בה מששותא‪:‬‬
‫ז מין כל‪.‬עבדתיה בה־ יומי' שתא‪:‬‬
‫ז הור ןק‪.‬ריה‪.‬עלי•עלי כךם‪:‬ה ךאשתא‪:‬‬
‫חיל אלף אלפין ןדבוא לשמשותיא'•‬
‫י חךתין נבוט לצםרין םגיאה טךשותא‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪1‬ככ‪:‬י׳ ככבשותא‪ ,‬והעלימו בהעלמה וכפי רש״י על גם את העלם נתן כ ל י ם ) ק ה ל י ג י א (‬
‫ס פ ר כתיכ לפון העלמה ע״ש‪ .‬וכלא לאו וכלא ת ‪ : :‬ו ת א ‪ ,‬בלא עמל וכלא יגיעה‪ .‬שכלליט‬
‫וכאתא קלילא‪ ,‬כאות קל וכלאי׳ כ מ ד ד ‪ :‬תהלי ס״כ העולם הזה נ ב ר א‬
‫השלימו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בה׳ כה ה כשאל מוציאה מ ת ו ן פיו אין כה לא ריתו‪ :‬שפתים ולא תריצת לשון כך כלא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עמל וכלא יגיעה ברא הקכ״ה את ע ו ל מ ו ‪ :‬נ א ׳ ב ד ב ר ה ׳ ‪ :‬מ י ם‬
‫כ ע‬
‫וככ‬
‫~ י‪-.‬י‪'-‬ל;‬
‫ד‬
‫ידעכו כי שם עולם כל׳ רז״ל כולל השמים והארץ וכל צכאם‪ .‬תיל אלף אלשין וכו׳‬
‫^"ה כדניאל ז י׳ ואמרו ויל כחגיגה דף י׳יג אלף אלבין למשפר גדוד אמד אבל לגדו‪-‬ין‬
‫‪,‬‬
‫אין משפר‪.‬‬
‫ו ר מ א ‪ ,‬משפר של ע ‪ :‬ר ת אלפים יקרא רכוא‪ ,‬ולפעמים י ר ה על‬
‫הד^‬
‫ל ב ד בל; משבר‪ .‬חרתין וכו‪ /‬עשייה תרשים לבקרים רבה אמונתן )איכה ג כ ג (‬
‫ואמרו ז״ל חגיגי דף י״ד א׳ בכל יום ויום נכלאים מלאכי השרת מנהל דינור ואמרי שירה‬
‫ו ב ג י ל י ‪ : :‬א ׳ ת ד ‪ :‬י ם לבקרים רכה אמונתך‪ ,‬ובי׳ רש״י ז״ל רבה אמונתך רבה תהכתך‬
‫עליהם‬
‫לנהר‬
‫עכ״ל ועיש כתוש׳ דף י״ג ב׳ ובבראשית רכה ריש ב׳ ע״מ‪ ,‬ואכידו שחהרי•‬
‫דינור ע״ש‪ .‬כבימ‪ ,‬לשון יציאה וצמיחה‪ .‬הניאה טרשותא‪ ,‬הוא כמו ר ב ?‬
‫א מ ו נ ת ן כי ט ר ש בלשון רז״ל הוא לשון תוזק וקיום וכן אמונה כלשון ע י ל י ‪ ,‬ומה שכת‪:,‬‬
‫המפרש כי תרגומו של אמונתן ממרשא‪ ,‬לא ילעתי אנה מצא כן‪ ,‬כי כל לשון א מ ו נ ד‬
‫ווו‪.:‬־‬
‫רזו»ע‬
‫ערדבעווווהנער‬
‫טריפטקונדיגע‬
‫ווויד‬
‫פ ע ר ט י ג ע ם‪-‬ייבעד _ ^‬
‫ה י ן ו י ב ע ט ר י י ב ר ך ‪ ,‬ו י ח ‪ » 1‬ח י ע ג ט ח ט ד ע ‪ 2‬ד ‪ .‬י ^ » ע ן ר ע ‪ : 1‬ע ‪ :‬ט ן ‪ ,‬ד ע ‪ :‬ח ע ר ר ן ד ע ‪ :‬עררבתןן‪:‬י‬
‫עי‪ -‬היוט ען‬
‫ן‬
‫‪ -.:in‬ווה‪:‬ע «<יהע‪ ,‬מ ו י ד חהנע *»ירין‪:‬קייט‬
‫*יט‬
‫ן‬
‫יופיין‬
‫חד‪£‬גע‪£‬יהרט‪ /‬יחג‬
‫‪/‬ועןטת!)‪ /‬ייול‬
‫ווין‬
‫ו ד י נ ע ‪ } :‬חייג‪5‬תגע‪1‬‬
‫‪:‬עצנ‬
‫טחגען‬
‫היוט‬
‫מו‪:‬ער‪£‬חרםרכע‬
‫י‬
‫י‬
‫}!יטע י ו ד ‪w ,‬׳‪ u‬חיינענ] יז׳נת־גתניטען‬
‫הייצע‪.‬‬
‫ע ר ענ‬
‫פתיןעניעט‪,‬‬
‫פחוושיהיט‪,‬‬
‫דיע‪^ :‬תנלע‬
‫«יי‪:‬טערווע ‪-‬‬
‫דל‬
‫י ו ו נ י נ ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ט ןייכער **תיענטווט ה ע י ר ן י נ ק י י ט י ז ו ל ‪:‬יינעו ‪5‬י*ערטר‪.‬רוון!‬
‫‪n‬‬
‫ן ע ג י ו ן נ ע ן צ ח ן ט ד ‪ :‬ע ‪ :‬ד ^ ) ט ( י ן ע ‪ :‬ד ווונד ><ירייורען סטעחן חיד‪ <:.‬לו‬
‫חוכר‬
‫יערער‬
‫•*תר^ען‬
‫נרי^ט‬
‫גייע‬
‫וועגען‬
‫נו‬
‫‪:‬יינעג‬
‫געבתט‬
‫רור‪»*,‬עג‬
‫פריי‬
‫דייו‬
‫ע‬
‫ג ״‬
‫מא‬
‫של שבועות‬
‫ט פייקידיף׳ יקיריןשךפין כלול גפי שתא•‬
‫י ט‪.‬עם‪.‬עד ‪:‬ת‪:‬הב להון ותיקין כארישתא‪:‬‬
‫ל קכלון ךין מן דין שוי ךלא בש^חא • י‬
‫)יקר קלי כל ארעא לתלותי קד‪#‬תא‪:‬‬
‫כקל מן' ‪,‬קךם שריי כקל ימי נפישותא‪.‬‬
‫כרובץרןבל גל‪3‬לי'ןמר'וממין כאןשתא‪:‬‬
‫ל מחזי כאגפא עין כוח גירי קשתא • י‬
‫י ל כל אחר ךמ^תלחין ץריזין ןאשותא‪:‬‬
‫(‬
‫‪ :‬א‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬במקרא מתורגם כ ל הימנות או קיום‪ .‬עניי יקירין‪ ,‬ו י י ג י ק י ר ץ ‪ .‬כלול גפי שתא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫המעוטפיס כשש ככפים‪ .‬טעם‪ ,‬ל׳ רשות‪ .‬כאלשתא‪ ,‬ל׳ שתיקה‪ ,‬ששותקין עד שנתן‬
‫להם רשות וכן אומרים כיוצר ונותני' רשות זה לזה וזה שייסד יקבלון דין מן דין וכוי הוא‬
‫תרגומו של וקרא זה אל זה‪ .‬שוי ללא כששתא‪ ,‬תרדים כלי פכוכ‪ ,‬עיין כערוך פ ר ך‬
‫ש ו השני‪ .‬וככ״י גרס דלא שוי כששתא ויהיה טעמו שלא לשוס עיכוב‪ ,‬וכן איתא בס׳‬
‫היכלות כרתת ובזיע משרתים אותו טתכהלין בגזיר׳ בפה אמד אין כהם מוקדם ומאותר‬
‫וכו׳‪ .‬יקר טלי וכו׳‪ ,‬מלא כל הארץ ככוח‪ .‬לתלותא קדושתא‪ ,‬לשלש קדושה קדוש‬
‫קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו והשרפי׳ א ו מ ד ן כן‪ ,‬כמס׳ תולין דף ציא ל ‪.‬‬
‫כקל וכו‪ /‬עש״ה כקול מיס רכים כקול שדי)יחזקאל א כד(‪ .‬כרובין קבל גלגלין‪ ,‬חיות‬
‫לעומת אופנים‪.‬והוא עשיהשם והאופנים לעומתם ) ש ם י ט ( וכרובים היינותיות‬
‫וגלגלים היינו אופנים‪ .‬מרוממין כאושתא‪ ,‬עיש קול רפש גדול‪ .‬למחזי כאכפא‪,‬‬
‫לראות גפנים‪ .‬עין כות גירא קשתא‪ ,‬מראה דמות נוגה הקשת‪ ,‬ועש״ה שם כמראה‬
‫הקשת אשר יהי׳ בענן כיום ה ג ‪ :‬ס כן מראה הנוגה סכיכ הוא מראה דמות כבוד ה ׳ ‪.‬‬
‫באשותא‪ ,‬כתרדה‪ ,‬והמפרש כתכ‪ ,‬ויעף אלו מתורגם ו א ש ת ו י לותי‪ ,‬והלשון הזה לקות‬
‫מערוך ערך ש ו וכלי ספק שגירסא מוטעת נזדמנה לו כי כל לשין התעופפות מתורגם‬
‫ואישתדי כר׳ דוק ותמצא‪ .‬מכרכין כ ר י ן יקריה וכו‪ /‬הכרוכים והגלגלין והיינו האופנים‬
‫והחיות מברכין כ ר ו ן כ מ ל ה׳ ממקומו‪ ,‬זכלאיתא כמש׳ חולין דף צ״כ א׳ וע״ש בתלם‪/‬‬
‫ט‪ .‬ריוו ח ן ו ג ו ו י י ד י ו ע ן‬
‫חיוררען‬
‫דית‬
‫שרפים‪,‬‬
‫טו!‪;:‬ע‪5‬יעדער‪0‬ען‬
‫‪ U H‬זעכג‬
‫‪,‬‬
‫&)‪l|toV‬‬
‫זויטענד ד ע ו בע‪5‬עד‪1‬ג‪ ,‬ו ד ן פ י י ע י ן י כ ע ר טשי!]‪,!:‬‬
‫י ‪ ,‬ח‪:1‬ד יוכ^גט‪1‬יך יוונר ‪ Tttunfo‬רו&ט יעטלט וזיינער דעכ) יזנדערן לו‪:‬‬
‫״‬
‫‪5‬אלל‬
‫אקט דאז מ ע ל ט א מ‬
‫דער םאיעזטאט דעז‬
‫דרייאמאלהייליגען!״‬
‫כ‪ .‬וויו! ריח ט ט י ^ ״ ע ר ע ו י ! ן ן ^ כ ט י ג ע ן ‪ ,‬וויח דוו‪ :‬בריזןען ; ע ר ר ן ^ ע י ע ר טטרח*<ע‪,‬‬
‫‪H‬י‪ u‬טרעקקןיצעכן * ע ט ת ו ע ‪ ,‬ערהטבען נון ו ועכוע}‪:-!:‬יך כרוכים חונר גלגלים״(‪,‬‬
‫ל• ע « פ ו ו ר ט ו י ע נ ד‬
‫רען‬
‫דוו‪:‬‬
‫רעגענבחגע‪6:‬וורבי; טיינענדע )זנטןיטן‪,‬‬
‫בעטטי‪4‬ו^‪:‬ווחרט יויהרער סןייניןנען ו ע נ ד ו ‪ , ; :‬החרנענד‬
‫)•‪3‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪L‬‬
‫יא *‪11‬‬
‫*( נת‪»4‬ען צ ע ר ט י ע ד ע נ ע ר ןע^יןונען ה י ^ » ז י ט ע ר כמדע‪.‬‬
‫םדר הקריאה ליום ראשון‬
‫!‪4‬‬
‫מ ברמן בריף יקריה בכל לשן לחישותא•‬
‫םתעמתהךלאצדיךבחישותא‪:‬‬
‫*‬
‫נדרם כל חיל מחמא' מרלםץ בךןששתא•‬
‫י ^היךא מלכותיה לדר ןךר לאסך^תא‪:‬‬
‫ס דיךא ?הון' קד‪#‬תא וכר חלפא שעתא‪:‬‬
‫סיומאיךלערם ןא‪1‬ף לא ל‪#‬בשתא‪7‬‬
‫עךב יקר אחסנתיה חביבין ךבקמנתא•‬
‫"‪,‬ע בירן ליה חטבה ברנה ושקעתא‪:‬‬
‫סךישן למנתיה למעבד ליה ךעותא•‬
‫(‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫לתישותא‪ ,‬סוד‪ .‬בחישותא‪ ,‬תיפוש‪ ,‬כ• מלא כ ל הארץ כבודו* כהים‪ ,‬המון ור״‪£‬‬
‫שארא חילא מרומא אומרים ימלוך ה׳ לעולם וכו‪/‬‬
‫מלכותיה‪ ,‬ה ד ר מלכותיה‪.‬‬
‫לאפרשתא‪,‬‬
‫כחששתא‪ ,‬נ ר ע ד ‪ .‬כהירא‬
‫לנצח ת״י לאפרש‪ .‬וכל תל‪-‬א שעתא‪,‬‬
‫וכאשר עבר העת מלומר שירה אז ככר הגיע סיומם לעולם כי לא ישובו עול לומר ש י ר‬
‫ה‬
‫ואף לא לשבועה והיינו לשבע שכיס כי חוזרין הס לנהר דינור וכמו שכארתי לעיל‬
‫אות ח ׳ וזהו שאמרו ז״ל כמס׳ תולין לףצ״א ל ת כ י כ י ן ישראל יותר ממלאכי ה ש‬
‫ל ת‬
‫שישראל אוטרין שירה ככל שעה ומלאכי השרת איכן אומרין אלא פעם אתת כ י‬
‫ו ס‬
‫ואמרי לה פעם כ ש נ ו ע ה ואערי לה פעם אתת ביובל ואמרי לה פעם < ‪/‬‬
‫וכוי‪ ,‬וכבגד זה יישל הפייטן מיומא‬
‫כעולם‬
‫עלב יקר אתסנתיה‪ ,‬גורל תבל מ ל ת ו היינו‬
‫‪r r‬‬
‫ל ל ע ל ס ואף לא לש מ ע ת א‬
‫ישראל תביכין טמיה‬
‫דכקביעו^‬
‫משכתין ליה בזריחת השמש וכשקיעותו ר״ל בכל שעה מה שאין רשאין המלאכים‪.‬‬
‫לשון שבח וכמאמרם ז״ל כמסכת חגיגה ל ף ג אמר ה ק ל ה לישראל‬
‫חטיבה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אתם עשיתוכי חטיבה אחת בעולם הזה שמע ישראל ה׳ אלהיכו ה׳ אחל ואני‬
‫אעשה‬
‫לכתיב עי‬
‫אתכם תטיכה אחת בעולם הבא‬
‫כ ע ט ן ישראל גוי אתך‬
‫נ א ק עכ״ל וגס גירסת הגאון כערון ע ר ן ח ט ב כעולם הזה וכעה״כ‪.‬‬
‫פרישן‬
‫למכתיה‪ ,‬פרושי׳ ונכללים לחלקו יתכרן כלכתיכ יעקכ חכל נחלתו‪ .‬רעותא‪ ,‬רצון‪,‬‬
‫מ ‪ .‬חוכר בענערייענד‪ :‬״עריינ‪:‬יינער «תיעןטתט!פיייג ‪5‬חן יערער היי^זיכען ‪»3‬נגע‬
‫‪5‬תן יעדעכן וורטע‪ ,‬רען ויינע העדר^יבקייט ‪5‬י?לש! רוו ורוט חןןגעגע‪:‬ו«‪0‬רטי‪4‬י״‬
‫נ ‪ ,‬חויד ן ח « « ט ן י כ ע כ ת י ע י ע ר ז ז י ^ י ז י ס ע ן‬
‫״דינע‪:‬‬
‫רייכעג‬
‫^ןחריע‬
‫ס‪ .‬י ח ך פוןיןענרונג ר י ע ן ע ר‬
‫דויערט‬
‫]ט^ח‪:‬ע‪ 1‬ערוויעדערן ב ע ב ע י ד ‪:‬‬
‫‪5‬יר ו»‪:‬ד‬
‫בענעדיית׳נג‬
‫וזד״ר כחך‬
‫פיר‬
‫ווין‬
‫&ערן!יןי‬
‫ע»וי‪4‬היינ! \ *‬
‫דיעזער‬
‫‪3‬י‪1‬‬
‫‪3‬ערטטו^»ען ויח }‪ /1UMnn:uiJ‬ח;(דני^<ע‪<0‬עהר ‪ u n n n p‬ר י ח ר י י ה ע ו»ן ן י‬
‫ע ‪ .‬טחטלכחרערוויןט ר)ון‪ pjr)D.‬דחגער לו‪}:‬חיי;ענטד‪«/,‬ע ערקחרען‪ ,‬ב ע ם ט ת ;‬
‫׳‬
‫^ ת ג ד י ע ‪ :‬ע ג ג י י נ ע הייןיןנקייטפרייגען‪,‬‬
‫מ‬
‫י ן ״‬
‫ף י ג‬
‫ביי׳ע וזויג‪/‬וזו‪:‬דניעדער;תנ‪;3‬‬
‫פ‪ .‬ע ר החט ע ‪ :‬וזויןערןעןען פ י ר ‪ :‬י ך ן ע ן ב ן ט ‪ ,‬דוו‪ 0‬עג מיהנ} !עני^ע‬
‫טד‪,‬ו‬
‫ע‬
‫מכ‬
‫שלי ש מ ע ו ת‬
‫םרי‪#‬תי עבךזיה ןחוון כשעותא‪:‬‬
‫ןנ כי וחמיד ןךגיג רילאון בלעוותא•‬
‫״ ^ לירחון ככן מקבל ןהןיא בעותא‪:‬‬
‫ק טיךא לחיי עלמא כחיגא'כ‪#‬מעתא •‬
‫קבל‪:‬קר טיוטפתא' יחיבא בקביעתא‪:‬‬
‫ך שימאי קיא מפא כחכםתא וכךעתא•‬
‫ךבוחהיון ך^ךאל קראי לשמןגתא‪:‬‬
‫‪#‬בח רכון עלמא אמיךא דכןתא•‬
‫* שפר עלי )נ״אעלח‪ '>:‬לחורה באפי מלכותא‪:‬‬
‫ז‬
‫־‬
‫ז‬
‫י‬
‫סרישתי שכמיה‪ ,‬כ״כככ״י תרגום של נפלאות פרישות‪ .‬ימוין‪ ,‬ישפרו‪ .‬כשעותא‪ ,‬ככל‬
‫;עה‪ .‬צכי ותמיד ורגיג‪ ,‬שלשתם ל' תשין וחמלה ו‪:‬ל‪:‬תס תארים אל התורה הכאהבת‬
‫והנחמלה‪ ,‬הכתמדים מזהכ)תהלים יט( מתורגם דרגיגי מדהכ‪ ,‬והמאמר ממוכר עם‬
‫הקודם הקלה הכליל ישראל לחלקו לעשות רצונו ולספר פלאות‪:‬כתו ולהגות כתורה‬
‫מחמלה‪ .‬ד י ל א ו ן ‪ ,‬כ״כככ״יועיקר‪ ,‬וטעמו שילאו‪ ,‬ל ליאות‪ .‬כלעותא‪ ,‬כיגיעה‪.‬‬
‫צלותהון‪ ,‬תפלתן‪ .‬ככן‪ ,‬כעבור שיגעו כתורה‪ .‬זהניא כעותא‪ ,‬ומועלת התפלה‬
‫שתהא מקובלת‪ .‬קטירא‪ ,‬קשורה‪ .‬כתגא‪ ,‬בכתר‪ .‬כשכועתא‪ ,‬כמו שאזיל בש׳‬
‫היכלות מלאך עומד אזר המרכבה ונוטל תפלתן של ישראל ו מ ש ב י ע אותן והולכין‬
‫לראש הכבול‪ ,‬וכן אמרו זיל במס׳ תגיל דף י״ג ל ‪ .‬ובן יישל בעל שיר היתוד כשיר‬
‫הככוד תהלתי תהי לראשך עטרת וכו׳‪ ,‬והמאמר הזה הוכא גס כשמות רכה פ׳ כיא‬
‫רף קל״ת ל כשינוי מעט‪ .‬קכל יקר טוטפתא‪ ,‬לעומת פאר התפילין‪• .‬תיכא‪,‬‬
‫יושבת וכמו שאזיל)כרכות לף ו( מכין שהקלה מנית תפילין ? וכו׳ ותמרו עול תפילץ‬
‫דמרי עלמא מה כתיכ כהו ? ומי כעמך ישראל וכו׳ וזהו רשימא היא גופא וכוי‪.‬‬
‫רכותהזן‪ ,‬חשיבותם‪ .‬קראי כשמעתא‪ ,‬הקוראים שמע ישראל ועושים אותו חטיבה‬
‫אחת כעול ‪ .‬אמירא לכוותא‪ ,‬אעירא כמות׳ כלוע׳ אמיר׳ של שבח נאה גם לי לשפר עליו‪.‬‬
‫שפר עלי לחוויה‪ ,‬כאה לי לכפר‪ .‬באפי מלכותא‪ ,‬בפני המלכים מלכי אק השואלים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ on‬ט ט ע ט ‪ :‬ע‪2 :‬ערקינדע גיינעו‬
‫‪11‬‬
‫‪ w u n n‬ווונדערטד‪.‬ווטען‪,‬תו;ד חי^עוווחהרענד‬
‫צ‪ .‬גיך «יט רענן וו‪4:‬ענעה*»ע‪,1‬זיעב|ינעןווונד וו‪*:‬וטהי;ען ‪4‬עןעט‪3‬עכעטוו‪£‬טי^ע‪.‬‬
‫דיון נ י ^ ט ער יו‪1‬יך דעטען * ע ב ע ט ע « י ט ‪/‬ו‪9‬ד‪.‬ן;ע‪6‬חז‪1‬ע| ‪»10‬‬
‫ק ‪ .‬חיי ן ענ;ע‪ $‬בי*»‪»4‬ט זיוי י י י ל ‪ ,‬בי|רעט דווחי‪ :‬וויין די}»דענן‪,‬‬
‫לו כ‪«1‬יקקען י)ו»»יט י ע ‪ :‬וועןטעכערהווןטער‪ :‬חייןיןנע‪ :‬הויפט‪,‬‬
‫ר‪«.‬יט ר ע ר ווו«טרי‪5‬ט‪ :‬״יויינע וויי‪:‬ע‪ ,‬צגערנינ‪3‬טי;ע‬
‫ווונד זווץוטע נח‪3‬יחן יומט ישראל; ניח היזריגט ו ע נ ן חיינ‪3‬י‪4‬ען ‪" I‬‬
‫ש‪ .‬דע‪ :‬וועןטרע;עכטע| פריי‪ — :‬ד ע נ ן טפרוכע ‪— cnnyA‬‬
‫ליע‪*#‬ט ע‪\ , T H :‬רט נ‪2 1‬ערקינדע|‪ ,‬וויו ^ענו»‪0‬רט וער עירענקןןט^ע‪.‬‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫*!׳‬
‫האין ומסמשין כחיזו אךותא•‬
‫ר! מדזין ןעזילין ליה בעסק אחותא‪:‬‬
‫סנן ומאן י הוא ךחימף שפיךאימ־יותא•‬
‫ארום*‪3‬גיניה ספיחםדיור אריוחא‪*:‬‬
‫י לןךא ןיאה אלו אין תערכי למרותא•‬
‫ךעותיף געביד ליך ככל אוזותא‪:‬‬
‫‪ 3‬הכםתא סתיבחא להון קצח ?'היוךעוחא‪.‬‬
‫ן ךעתון חבמין ליה ‪3‬אעןתמיוךעיתא‪:‬‬
‫ך מתכון םה חשיבארןבל ההיא שבדותא‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫אודותיו כמו‬
‫על‬
‫אדותא‪,‬‬
‫תאין ומתככ‪:‬ין‪,‬‬
‫שמספר והולך‪.‬‬
‫כיזין‪,‬‬
‫באים ומתאספים‪.‬‬
‫כדמות גלי הים‪ .‬תמהין ושיילי;‪ ,‬מתמיהים ושואלים‪ .‬לה‪ ,‬על אודותיו‪.‬‬
‫אתותא‪ ,‬האותות‪ .‬מכן ומאן הוא רחימך‪ ,‬כך היו האומת שואלין את ישראל \‬
‫מה אלהיכם מפל אלהיס שכך אתם נהרגים‬
‫מה דודך‬
‫בפסוק‬
‫המראה‪,‬‬
‫והוא במקום‬
‫ספית ‪.‬עדור‬
‫ועשייה‬
‫ק״ע‬
‫מדוד היפה‬
‫היפה‬
‫אריותא‪,‬‬
‫)שיר ה ט ( ‪.‬‬
‫שבכתוב‪.‬‬
‫כנשים‬
‫ב ז ר ת הסתופף‬
‫ממעינות אריות‬
‫א‪/‬‬
‫בנשים‬
‫)שיל‬
‫ד ת(‬
‫אין תערכי למרותא‪,‬‬
‫וכצלביס ע ל י ו ?‬
‫במעונות‬
‫וכדאי׳‬
‫שפירא‬
‫ארוס‬
‫בריותא‪/‬‬
‫כגיכיה‪,‬‬
‫אריות‪,‬‬
‫עליו‬
‫עיין פי׳ רש״י‬
‫כי‬
‫י‪5‬‬
‫למענו‪,‬‬
‫וירמוז לבבל‬
‫כשמות רכה‬
‫אם תתערכ עמנו לקכל‬
‫ת‬
‫ומד*‬
‫פ ׳ כיג‬
‫‪7‬״‬
‫שלנו‬
‫ואן‬
‫מלכות‬
‫רעיתך ורצונך כעכיד לך ככל מקום ואתר‪ ,‬וכל הדיבור הזה מבואר בבמדבר‬
‫פ׳ נ ׳ ‪.‬‬
‫רכה‬
‫התשובה‬
‫אתם‬
‫כתכמתא מתיבתא‪,‬‬
‫מבוארת‬
‫שם כרבות‪.‬‬
‫כ״י‬
‫ידעתין‬
‫משיכה‬
‫להם‬
‫חכמי] ליה‬
‫בתבמה‬
‫וכי ‪/‬‬
‫באשתמודעותא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עטן‬
‫תדעו‪:‬‬
‫היודעים אותו כהתנכרות‪ ,‬עיין פי׳ רמכ ן בפי כא כפסוק כל בן ככר‪.‬‬
‫ח ‪ .‬דחרט טרחטען דוו טטח*? חוין‪ /‬טטירלטען ת י ע ה ע ר (ויח *ועערעג‪/‬ותגען*{‬
‫וזוכר ערקוכדי;טען הוןהכיט זית ע ו ך חיהכ} חוכר ‪ :‬י י י ע ן ווחוכרערטהחטען‪:‬‬
‫ם‪ .‬״ווחו‪ ,‬חוכר וועד ווי‪:‬ט דיין טרויטער‪ ,‬רוח טטחןלע טיןנע!‬
‫א ‪ .‬חו‪ £‬רעטע‪:‬טחין<ען דוח ןח ןעהר רוןרעגט ‪7‬‬
‫י‪ .‬ווירדיןנער ווחר‪:‬עט חוו וזוכר טחכער‪1 /‬וען רות חוכגרער ד״חהייט הוויי^טענט‪,‬‬
‫ר‪ .‬דחן ווח^טען וויר דיר ; ע ‪ :‬י ; ע טהון‬
‫וו‪)1‬עכטה‪0‬זבען‪.‬״‬
‫ב‪ .‬ווחד‪,‬ןבעדווכט ; ח ב חיך וויהנען וויינע ק‪5‬ייכע ק ע ד ע לוריק‪:‬‬
‫י ח‪ ,‬וויסטעט ח י ה ר דיח ודהר חיהן ‪5‬עלכי‪:‬פטעזנר‬
‫׳‬
‫**יטקעננט‪,‬‬
‫ר‪ .‬וויי! חוכבעדייטעכר חיירע החהייט לו חכשען חי‪ £ }:‬ע ר ; ן י י ך יענער ה י ! ח ע‬
‫*(דעו‬
‫קחני;ע צחן‬
‫כבל חו‪:‬ד מדי‪.‬‬
‫ויעהע ח י ע נאור‪.‬‬
‫׳‬
‫מג‬
‫של שבועות‬
‫ך מתא ך‪.‬יעכד לי כד מ^א ןשועתא‪:‬‬
‫‪ 3‬מיתי לי נהיוךא ןתחנןי למןיבהתא״‬
‫ן קריה כד את‪3‬לי' כחקפא וכגיותא‪:‬‬
‫ן שלם ןסליא'לעאי‪/‬ונגותאי• ״‬
‫צךיןתא' לעם חביב ןםגייזכותא‪:‬‬
‫ח ח שלמיא במיתי ומנא )לא ומנא( ךכיתא•‬
‫ק ךלחא דיח^לם כריכנש גלורןא‪:‬‬
‫\ קריה מטיל'עליה כיומי ןלילותא*‬
‫ג מניה למעביד בה בתשכחןכלילתא‪:‬‬
‫ענניאלמשפריכילתא•'‬
‫‪:‬‬
‫רגותא‪ ,‬גדולה‪ ,‬כ ד טטיא ישועתא‪ ,‬כ״כ‪ .‬ככ״י וכן עיקר‪ ,‬כ י אין' מדרך ה פ י י ק‬
‫לחרוז תיבה אתת פעמים‪.‬‬
‫במיתי‪,‬‬
‫ב‪3‬וא‪.‬‬
‫ותכסה ל כ ס‬
‫ותחפי לכון גהתא‪,‬‬
‫כוסה‪ ,‬תכסך כוסה )עובדי׳ א י ( ‪ ,‬תיי תחפינך כהתא‪ ,‬ד י ג כהתא בכי ל כהה‬
‫‪,‬‬
‫עיין סנהדרין ד ף צ״ט א ׳ ג‬
‫וכגיותא‪ ,‬כ״כ בכ״י ועיקר‪,‬‬
‫אימת אתי מ ‪ :‬י ח א ?‬
‫לכי חפי להו ח‪:‬וכא ו כ ו ‪.‬‬
‫מפעם שכתבתי כפמוך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לפנאי וכגותא‪,‬‬
‫ולאיי הים והיינו צור היושבת באיי הים שתיי נגוותא דיעא‪,‬‬
‫כקרא כסתם אי כגון טלבי תרשיש ואיים‬
‫צדקתא‪ ,‬מוסכ על ישלם‪.‬‬
‫לשונאים‬
‫ומצאנו כי צור‬
‫)תהלים עכ י ( ע״ש פ י רש״י ן״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וסגיא זכויתא‪ ,‬ורב זכות‪ ,‬וגם זה תאר לישראל כלומר‬
‫עם חכיכ ורכ זכות‪ .‬חדו‪ ,‬תדוה ושטחה‪ .‬כעיתי‪ ,‬ככוא‪ .‬וטנא לכייתא‪ ,‬וכלים‬
‫טהורים‪ .‬כדיככשגלותא‪ ,‬כאשר יקכץ הגליות‪ .‬ממיל עליה‪ ,‬מ‪1‬ין על גלות ירושלים‪.‬‬
‫גנוניה‪ ,‬חפתו‪ ,‬יוצא ט ת ו פ ת ו ) ת ה ל י ׳ יט ו( טתורגס מ ג נ ו כ י ה‪ ,‬והטעם שתהי׳‬
‫שכינתו שורה בתוכה‪ .‬דזהירעככיא‪ ,‬של זוהר עננים‪ .‬למשפר כילתא‪ ,‬ליפות החופה‪.‬‬
‫ר ‪ .‬יענער *רחסע‪ ,‬לו וועןבער ע ר «<יך ע*<סחרהעבט חיינוט‪,‬‬
‫ב ‪ .‬ו ו ע ן ע ר •»יר חויפגעהן }חטט גיין ן י כ נ ו — ח י י ך חו«יעבעןט‬
‫&ינזטער‪:‬י‪— 0‬‬
‫י• " ‪ 1‬ע י י׳ין ד י נ ע ר «חיעןטוןט ‪ \:r!U‬ע ר ט י י נ ט •*חנטי; חוגר ‪0‬ר)‪1‬כט‪5‬ןזן‪.‬‬
‫ע‬
‫י‪ .‬דתן ‪5‬ערגי)ט ע ר ויינען פיינדען חו‪:‬ד יענען יוימוןיונערן‬
‫צ ‪ .‬ו ! ו ‪ :‬ד בעןיוהנט חיינע הח!רע ח ו ‪ :‬ד טו;עירחח‪£‬טע נתלית!;‬
‫ח ‪ .‬דיון קעהרט פ ^ ע פ ר י י ר ע לוריקק חונד ריינע ווחננע‬
‫ק‪ : .‬ח ך ןיינער רעזידענ( ירושלם‪,‬דח ריח חוי;געווח‪:‬רערטען ן ן י ע ד ע ר ה י י ^ ע ק ע ה ר ^‬
‫י‪•: .‬ינע העריןיכקייט ווחןטעט דחן ח י ב ע ר ח י ה ר טחג ח ו ‪ :‬ד כ ף כ ט ;‬
‫ג‪ .‬חין חיהרוועררען רייהטנטוונלע חד&‪:1‬ע‪5‬יהרט‪& ,‬חן זחבגעןחנ*ען כ ע ^ י י ט ע ט‬
‫ד‪ .‬חונטער פ ר ח ב ט ה י ^ ן ! ‪* ,‬עביןרעט מוי‪ :‬קריןטו!ןן»וןזקען‪.‬‬
‫י‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫‪43‬‬
‫לפומיה ךעביךתא_עביךן ?!טללתא‪:‬‬
‫?‪:‬תכתקי ךהב פץא י‪#‬בע קעלתא•‬
‫ת הימין צד‪:‬קירןךם ךב פעלחא'י‬
‫ו ריויהון דמי לשבעא חדותא•‬
‫ךקיעא ‪3‬זיה‪1‬ךיה וכוכבי זיותא‪:‬‬
‫שר למפרט בש?ןחא•‬
‫הךרא ךלא א?‪' 5‬‬
‫ן לא א^מע וחמי נביאן חזותא‪':‬‬
‫‪ 3‬לא שלטא בה‪.‬עין כגיו עךן גנתא•‬
‫‪:‬‬
‫לפומה דעכילתא‪ ,‬לפי מעשיו של כל צ ד ק ‪ .‬עכידן מטללתא‪ ,‬עושים החיפה וכמו‬
‫שאמרו ן ״ ל ) ל כ דף ע ה ( אמר ר״י עתיד ה ק ל ה לעשות לכל צדיק ו צ ד ק שיע תופות‬
‫ב ל ע שנאמר‪ ....‬כי על כל ככול תפה אד־י מלמד שכל צדיק וצדיק ה ק ל ה עושה לו‬
‫פופה לפי מ י ד ו וכו׳ עכיל‪ .‬כתכתקי‪ ,‬כ ל ל עיין כערון ע י ן חכתק ומעמו כשאורי‬
‫להב פיזא‪ ,‬זהכ פז‪ .‬ושבע מעלתא‪,‬‬
‫שגע תופות כדאמרן‪.‬‬
‫תחימין‪,‬‬
‫כגילים‬
‫וכתחמיס‪ .‬קדם רכ פעלתא‪ ,‬לפני ה ק ל ה רכ העליליה‪ .‬ורייהין דמי‪ ,‬ומראיתם‬
‫דומה‪ .‬לשבעה חדוותא‪ ,‬לשכע שמחות וייג כ ש ׳ וכמו שאזיל ב‪:‬ותר מוכ מזעור ע״ו‬
‫ע‬
‫?‬
‫ע‬
‫אלא ^ ‪ 3‬אלו וי כתות של צדיקים שעתילין‬
‫שמתות את פ נ י ן א״ת‬
‫ע‬
‫לראות פכי שכינה לע״ה ע ל ל ‪ ,‬ו נ ל י גרס לשכעא חזוותא ח ׳ ל׳ מראה‪ ,‬ו כ ל י‬
‫אחר ע ז ב ע א ל‪*£‬׳ ומשתכר‪ .‬רקיעא כזיהוריה וכוי‪ ,‬ע ל ה והמשכילים‬
‫כזוהר‬
‫ה ר ק י ע ומצדיקי הרכים‬
‫יזהירו‬
‫כ ו כ כ י ס לעולם ו ע ד ) ד נ י א ל י כ ג ( ‪ ,‬ו מ ע ם‬
‫כוכב• זיותא‪ ,‬כוכבי אור‪ .‬הדרא דלא אפשר וכו׳‪ ,‬יקר שלא אפשר לפרש כששתים‬
‫ולא כשמע ולא נראה אל‬
‫וסנהלרין‬
‫ל ף ל ט א׳‬
‫כל‬
‫ככיא כמראה‪ ,‬וכן אמרו זיל‬
‫כל הנביאים‬
‫כולם לא‬
‫כתנכאו אלא‬
‫כרכות לף ל״ל‬
‫לימות‬
‫המשייז‬
‫אכל לע״ה עין לא ראתה אלהי' זולתן )ישעי׳ סל ל ( ‪ ,‬מאי עין לא ר א ת ה ?‬
‫אמר ר״י ל ל זה יין המשומר כענכיו מששת ימי כראשית‪ ,‬ר ש ל ג אומר זה ע ק‬
‫שלא שלטה בו עין כרי'‪,‬‬
‫אי הכי־ אלם היכן ה ו א ?‬
‫כגן‪ ,‬שמא תאמר גן זה‬
‫ע ד ן ‪ ,‬ת״ל ונהר יוצא מעלן להשקות את הגן גן לחול ועלןלתול עכיל‪ .‬ה ג ל זה‬
‫ל‪.‬נחך‬
‫‪5‬ערהחזטני‪ 0‬ד ע ר ‪5‬ערריענ!טע ווערדען טהרןן‪:‬הי««ען‬
‫ב ‪ .‬נעב‪:‬ט ^חןרענען טהרחנען פתן ‪:‬יעבען טטו‪5‬ען‬
‫‪urfin . n‬‬
‫פ ר ח ^ ע ן חנגעוויעןען פחנ) ‪5‬ער;עןטער ד ע ר טהחטען;‬
‫ו‪ .‬מיהר )וג^עגיכט‪ ,‬פער^י^ט יוונד ווח‪:‬נעחטט‪,2‬‬
‫ר‪.‬דעע‬
‫הייטערן ‪ ,tonn^i‬י‪1‬וכד דען ןיצטען‬
‫‪fo‬״‪5u‬‬
‫טטעמען —‬
‫ה‪ .‬וזיין חנבןיקק‪ ,‬ר ע ן קיינע טפרח‪3‬ע לו םיןרערן ‪ 5‬ע ר « ח ן ‪,‬‬
‫ו ‪ .‬ר ע ן קיין פרח‪£‬עט ^עןעהען נחך ע«פפונדען החט‪.‬‬
‫ב ‪ .‬נ ן ך מי‪:‬ט קיינען‬
‫וועןענו ברקק חיינ^עדרו‪;:‬ען <ךן‬
‫יעיע ווןוננע^יודע‪,‬‬
‫מד‬
‫של שבועות׳‬
‫קןטילי בי מגא לבהדי רשבינתא‪:‬‬
‫ע ליה רמזי‪.‬דין הוא'ברם באסחנירןא‪.‬‬
‫שבתא ליה כשבין וזקוף הממתא‪:‬‬
‫‪ :‬ךבר לן‪,‬עלמין ״עלמין מרמוחא•‬
‫םנת ךיילןךמלקיךמין פרש כאךמותא‪:‬‬
‫ט לולה דלויחן וחור טור רמותא‪* .‬‬
‫‪:‬‬
‫•ייסד בלא שלעא ביי עין בגו ע ל ן ג כ ת א ‪ ,‬גן לתור ועלןלתול‪ .‬מטיילי נ י תכג א‪,‬‬
‫הצליקים ממיילין במתול‪ .‬לבהלי דשכנתא‪ ,‬בתכרת השכינה‪ ,‬וכמו שאזיל והתהלכתי‬
‫בתוככם‬
‫א ט י י ל עטכם כגיע‪ .‬עלי׳ רמזי‪ ,‬עליו על הקכ״ס ירטזו באצבע ייאמרו‬
‫דין הוא וכוי‪ ,‬והוא עשיה ואמר ביום ההוא הכה אלהינו זה קויכו לו ויושיענו זה ה ׳‬
‫תויכו לו וגו׳)ישעיה כה י ( ואמרו עלה במס׳ תענית ל ף ל ״ א אמר ר״אעתיד הקכייז‬
‫לעשות טחול לצדיקים כגיע וכל אתל מלאה עליו כאצבע שנא ואמר כיוס ההוא הכם‬
‫‪,‬‬
‫אלהיכו זה עכיל‪ .‬וכתכתוטא לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל וההרואין‬
‫אותי ותייס לעולם שנא׳‪ ....‬ולא עוד אלא שהם טלאים כבודי זה לזה כאצבע שנא׳ ואטד‬
‫ביום ההוא הכה אלהיכו זה וכן הוא אומר כי זה אלהיס אלהיכו עולם ועד הוא יכהגכו‬
‫ע ל מ ו ת ) ת ה ל י ׳ טת טו( עכיל‪ ,‬ובויקרא רבה סוף פ׳ י״א משיים עלמות עולם שאין נ ו‬
‫מות‪ ,‬עלמות כשני עולמות העה׳׳ז והעה״כ‪ ,‬עלטות באילן עולטתא כלכתיב בתוך‬
‫מלמות תופפו׳ עכ״ל‪ ,‬ור״ל שהקכ״ה יעשה מחול עם הצדיקים וינהגם כבתולה כמתול‪.‬‬
‫•באמתנותא שכרכא לי׳‪,‬‬
‫במתינות !התמהמהות קוינו לו כשבי ‪ .‬בתקוף היטכותא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫באמונה רבה‪ .‬ילבר לן עלמין וכוי‪ ,‬יכהגכו עלמות וכלאמרן כספון‪ .‬עלמין טלטותא‪,‬‬
‫כלמות העלמות כטתול וכלאטרן‪ .‬טנת לילן‪ ,‬מנה ותלק שלנו‪ .‬כריש בארמותא‪,‬‬
‫הפריש בהרמה‪ .‬טלולא ללויתן‪ ,‬שתוק של לויתן עם שור הכר‪ ,‬ל תוכא וטלולא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ותור טור רטותא‪ ,‬ושור של ההרים הרמים‪ ,‬תרגום של שור‬
‫ת ו ר ותרגום של‬
‫הר ט ו ר ‪ ,‬והלויתן ושור הכר שניהם מפולשים כאיוב ס י ט׳ פסוק‪':‬ט‪°‬ו הכה כא‬
‫‪,‬‬
‫בהמות‬
‫ותרגומו‬
‫אשר עשיתי עמך וגו׳ והוא הנזכר כתהלים כ׳ ב ה מ ו ת בהררי‬
‫ו ת ו ר בר לרעי בכל יוטי‬
‫אלן‬
‫ט ו ר י ן אלפין‪ ,‬ובאיוב ט׳ כ׳׳ה תמשוך ל ז י ת ן‬
‫ב ז כ ה וגו׳‪ ,‬ועתיל הקב׳ה לעשות בהם שתוק ושעשוע לצליקים כלאיתא במס׳ ביג‬
‫מ ‪ .‬וויו זית זווטוותנדעון‪ ,‬דית ןע‪1‬י;ען‪ ,‬ב ע ^ י י ט ע ט ‪}5‬ןן דער*•וויעןטווט;ווטטעו!‬
‫ע ‪ .‬חייןיוו י ח ן דייטענדוועררען וית ווויגרופען‪ :‬״הוו! ע ר ווי‪:‬ט'‪ ,:‬דעעוויר‪4‬עד!ןדיג‬
‫ש ‪ £ .‬ע ר ט י ו י ט יוין וווכגרער *ע‪5‬וונ}ענטוומט *<יט ‪5<:‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪r‬רןו‪0‬ערםטוונדהוו‪8‬טיגקייט;‬
‫יעטלט ]ייטעט ע ר « ו נ ‪ :‬ווין דיעוער עוויןקייט ווונר ן ן י ר ; ע נ י ע ט ע ן עןןי^ע עןוננע‪,‬‬
‫ס‪ .‬ריח ע ר לוע יונטחיי! יווכג‬
‫ו!‪ ):‬ו א ב ח י ן‬
‫בעסיעדען!‬
‫‪,‬‬
‫ט‪ .‬נו!בעגיננט חיינע !!‪:‬טהעטלע "לוויסען לויתן וזונר דעכן וויןרעןבער^םטיער*(;‬
‫*( לויתן חיןט דת‪ :‬גיץ׳סטע *•עערחונ;‪:‬עד\יער;‬
‫דערןןיןרעבערוטטיערוודער‬
‫בהמותרוו‪^ :‬רןןסטע ‪1‬מנרווונ;עד‪,‬ייער‪6 .‬תן ביידען ‪« y u ^ f i‬חן וויינע בעטריי‪/‬‬
‫כונן חין איוב קוופ' ‪ 4 °‬ן פחןןטטתנרי^ער נתך וויג! תלמוד‪ .‬ןיעהע מ י ע ביאור‪.‬‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫‪44‬‬
‫ן חד בחד כי סביןל;עביר קךבותא‪:‬‬
‫בלןדנזהי מנגח ‪3‬המ‪1‬ח בךמתא•‬
‫י קרטע נון לקבליה בציציוי ב^בוךתא‪:‬‬
‫?ן קרב ליה בךיה בנחךביה ךסרםתא•‬
‫ן»רק‪1‬ט‪1‬ן לצדשך ןתפןן ןשרוחא‪:‬‬
‫קןםחריןעלי תכי ךכךכד ןגומרתא‪.‬‬
‫נ גדין קמיהון אפךםמיון נהךתא‪:‬‬
‫‪ 1‬מספ‪3‬קין ןךוו'‪3‬כםי ךרתא•*‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫~‬
‫ע‬
‫״‬
‫ה א‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫ע‬
‫רר‬
‫״‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת‬
‫י‬
‫ל‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫^ ‪,‬ן‬
‫ע ש ן ת‬
‫ק‬
‫‪ :‬ן ג י‬
‫י) ל י י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ן כ‬
‫ת‬
‫‪ **rayta‬וכל״א ר‪.‬ע‪30‬ט(‬
‫ע ם לויתן וכו׳ ואלמלא הקכ״ה עוזרו‪ ....‬דכתיכ העשו יגש תרכו ופי׳ רשיי כטעות כתיד‬
‫והה״ד ע ם לויתן‪ ,‬ועיין ויקרא רכה םוף פ׳ כ״כ‪ .‬ותל כתל כי ש י י ן ‪ ,‬כאשר יסתכנו‬
‫ייזל לדתן ושור הכר רעשו מלחמה כדאמלן‪ .‬י ק ר ט ע ‪ ,‬יללג‪ .‬כון‪ ,‬התנין היא לויתן‪,‬‬
‫נציצוי‪ ,‬כשנפירין שלו ותרגום של שנפיר ציצין‪ ,‬ואטרו בויקרא רכה פ׳ י״ג ובתנחוטא‬
‫ל ׳ שעיני נהמות ולויתן קכיגיון של צדיקים ל ע ״ ל ‪ . . . .‬כיצל הם כשתטים ‪ 7‬פניהם‬
‫עזרוגין זה לזה שנא׳ אתל כאתל יגשו כהמות נותן ללויתן כקרכיו וקורעו‪ ,‬ולויתן נותן‬
‫לנהמות בםכפיריו ונותרו וכו׳ ע״ש‪ .‬טקרנ ליה כריה כתרכיה‪ ,‬יקרכ לי כוראו‬
‫בחרנו הגלולה‪ ,‬והוא עש״ה כשור הכר העושו יגש תרכו)איוכ ט י ט ( שקאי גם אלויוזן‬
‫כמו שפי׳ רש״י שם כמס׳ ביכ‪ .‬והנה טל׳ המלרש הנזכר נראה שהאתר ימית את ת ‪ :‬ך‬
‫ומלכרי התלמול משמע שהקכ״ה ימיתם ועיש בחילוש* אגלות למהרשיא ישוב על ז ז‬
‫•ארסטון‪,‬‬
‫סעול)״‬
‫‪1 ( 7 r 0‬‬
‫ז‬
‫‪#‬‬
‫‪ « e‬י ( כליי‪ ,‬וכןאיתאשס בויקרא רכה פ׳ ה נ י ל א ר ״ י א ר ס ט ״‬
‫מתיל הקב״ה לעשות לעכליו הצדיקים לעיל וכו ‪ .‬ושירותא‪ ,‬גם זה ל׳ העולה ומשתה‬
‫‪,‬‬
‫כל׳ ארמי‪ .‬וארותתו ארומת תמיל )מ״כ כה ל ( תיי ושירותיה שירותא ת ל י ר א ‪,‬‬
‫וכתיב גבי לויתן יכרו עליו תבלים )איוב ט ל ׳ ( שמתורגם יעכלון עליו תכימיא‬
‫‪,‬‬
‫שירותא‪.‬‬
‫ושמתי‬
‫מסתרין עלי תכי‪,‬‬
‫מסוכק‬
‫על‬
‫שולתנות של כלכול‬
‫ואבני אקלת‪,‬‬
‫כ ל כ ו ל שמשותין ושעריך לאכני א ק ל ת )ישעיה כל יכ( תיי לאכני ג ע ר‬
‫)‪.(gommarium‬‬
‫כגילין קמיהון‪ ,‬מושכים ונגלים לפניהם‪ .‬ומתפנקין ולוו‪,‬‬
‫ן ‪ .‬זיו! ‪3‬ריי‪5‬ען וויעוובדער טוופ‪£‬ער וון ח ונד ‪5‬יהרען וויינען בעזוגטי;ענדען ק ח ״ פ ל ‪.‬‬
‫ב « י ט ר ע ן הוורנערן ‪5‬יהרט דתן בהמות זיינע‬
‫טוןדןיכעןםטוןשע;‬
‫י ‪ .‬דע‪ * :‬ע ע ר ע ‪ :‬ווונ;עד\יער ט נ ע ^ ט חיה! טתדט »יט זיינען ע ד ‪ .‬ע ר נ ע ן ‪ £‬ן ח ‪ 0‬ע ן‬
‫״‬
‫ם ‪ .‬ןיח ערןי^ען חונד ןןערדען דורך דע‪ :‬טתפ‪£‬ער‪ :‬ווונגעהיירע‪ :‬טווערט ל ע ר ^ י ע ד ע ר ^‬
‫א‪.‬חונד‬
‫לובערייטטט ל!‪ 30‬קןןגטןיבען‬
‫‪ v f a f l n‬פ י ר ריוו ‪1‬ע)י;ען‪.‬‬
‫ם חיער ןיטלען ‪ :‬י ח ווין ו י י ח ע ן ‪ ,‬חונך ט י ס ע &‪ |$‬ייוופי; ח ו י‬
‫ר‬
‫קןורעונקען‬
‫‪ .2‬נ ע ב ע ן בווו‪:‬וו*»טטרון«ענדען כתנען‬
‫‪:<v\.1‬ווונד לעלען ענטליקקט‬
‫וווי]‪ \S$‬פחקו»ן<גן‬
‫דע! •‬
‫מה‬
‫של שבועות‬
‫חמר מרת ךמבךאשית נטיר בי נעותא‪:‬‬
‫ז כאין כד שמןגתון ‪#‬בח ךא שיךחא•"‬
‫קכיעין כן תהוון כהנהו חמךתא‪:‬‬
‫ו תזמן די תיתבון' בעלא' ךרחא•‬
‫ארי תציתון למלויי דג?קין בהךךתא‪:‬‬
‫מרומים הוא אלחין ברןךמהאיובתקתא‪.‬‬
‫ןיבי ןאתךעי בן וכןםר'לן אודןתא‪':‬‬
‫ומתענגים ומשביעים ככוס רדה‪ .‬חמר מרת‪ ,‬יין עסיס; ונעשים )ישעיהיטט כו(‬
‫ת״יוכתמר מרת‪ .‬דמבראשית כמר בי כעותא‪ ,‬י המשומר ביקב מששת‪.‬ימי בראשית‬
‫נ מ כ ר בשמוך מנועם רז״ל‪ .‬והנה כעכין התענוגים ‪1»0‬ה אס יהיו גופנים או רוחכים‬
‫כבר הרחיבו לדבר בהם גדולי ישראל הייה הרמכ״ם והרככ״ן והרשכ׳א והגיהרש״א‬
‫בחדושי אגדות שלו‪ .‬ואולם הקשה שכפיומ הוא שמחברו חבר כל היעודים האלה‬
‫על זמן קכוץ הגליות כפי הנראה טמליצתו‪ ,‬ורז״ל ככר הפרידו ביניהם כי על מקצתם‬
‫אמרו לימות המשיח ועל מקצתם אמרו לעייל ועל מקצתם לעה״ב‪ ,‬וברור הוא כי ימות‬
‫המשיח אינו העה״ב ממה שאמרו כל הנביאים לא התנבאו אלא לימות‪,‬המשיח אכל‬
‫העה״ב עין לא ראתה וכו‪ /‬ואמרו עוד במש׳ זבחים דף קי״ח כל היום אלו ימות‬
‫המשיח ובין כתפיו זה העה״ב‪ ,‬הרי לך שהם שני עולמות‪ ,‬והפייטן ייעד‪ .‬כל העניניש‬
‫לעולם אחד‪ ,‬ועוד קשה שלא הזכיר תחיית המתים כלל‪ ,‬ולא יכלתי לכוון דעתו כזה‪.‬‬
‫זכאין וכו‪ /‬עתה מיסכ המחבר פניו *‪ I‬העם ואומר ^ י ה ס ‪ :‬אתם הצדיקים‪ ,‬כאשר שמעתם‬
‫שבח השירה זאת כן תהיו קבועים כאות׳ החבורה ‪ 1‬ותזכו; די תתגון‪ ,‬ותזכו לשבת‪ .‬בעלא‬
‫דרתא‪ ,‬כשורה העליונה‪ .‬ארי תציתון למלד‪ ,‬כאשר ח‪:‬מפו לדבריו יתכרך‪ .‬דכפקי‪,‬‬
‫בהדרתא‪ ,‬אשר יצאו כהדר כדכתיכ קול ה׳ כהדר‪ .‬צבי ואתרעי כן‪ ,‬חפן ורצה כנו;‬
‫ח רע‪ :‬קו‪/‬ןטןיכען וויינ‪ ,:‬ר ע ר גייט‬
‫ז וויהר היובט חיהן‬
‫‪ ipvi‬תנבעגין וזין בעערען חויפבעןוחהרט תי‪1‬ט*‪.‬‬
‫‪5‬ערטטת‪:‬רען‪ ,‬ח &רוו‪1‬ו‪1‬וע‪ ,‬רען ווערטר‪.‬‬
‫>‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫[‬
‫דיע‪:‬ער ה י ^ ע ;‬
‫וועררען‬
‫געןי; ‪:‬יטלען ר מ ו ט ‪ ,‬חין ר ע ר‬
‫וזין‬
‫ו‬
‫יח‪ ,‬חיהר וועררעט‬
‫א‬
‫וועןוויהרדעןוון!רטען‪4‬עד‪.‬חרכט‪ ,‬ריח «יוי‪,‬עגטו‪/‬טיט;יינעע ^ ‪ :‬ד ע ע‪:‬ט‪2‬ןח‪0‬ען‪.‬‬
‫‪y‬געפייע‪:‬עןדית י ע ר הערר‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫*(‬
‫^י!‬
‫|<ענע‬
‫יווני ניי;ו‪ 4:‬לו‬
‫י‪11‬כג‬
‫ערנטען‬
‫דיעגער‬
‫ו׳ל} ו׳נפתנן‪-‬ע ‪i n‬‬
‫הווט״ער ח‪,‬נ‪ :‬ר ח ג‬
‫דיו!כי‪.‬יהערי;עטיודעיונן‪ :‬פ ע ן דע‪£‬י^יקקזיכען‬
‫רייחע‪/‬‬
‫ענרע י‪.‬‬
‫^‪ Juyjy‬וויבערןיע‪5‬ערט‬
‫לוסטוונד‬
‫‪4‬‬
‫ו ד י נ ע ן קעפטי^ען ‪1‬ע»‬
‫בענג ווירד פתן רע| >»יי‪:‬טען ‪ 0‬ו ‪ : :‬ע ד ע ר *עועהדטען יו<‪ 1‬וויינע ווןןעןנמריע‪ ,‬דתן‬
‫ד ‪ .‬י י ‪ 0‬ט ו ו י י נ ע ו ו נ ט ו י ) י נ ע דיווט‪1:‬עןן!נ‪ 4‬וויינער}וןן;ע><יייען ווחהרהייטווונטער‬
‫;‬
‫וויינעע‬
‫‪4‬‬
‫דננןיכען‬
‫ביירע כעטרו׳צטעט‪ .‬ן י ע ח ע וויכיי;ע‪:‬ג ‪0‬י|‬
‫)‪M (Tom 3.‬‬
‫יר‬
‫״יינעעכאול‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ו‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫^‬
‫ויסעו מרפידים ויב ^ ו מדברסיני ויחנו במדבר ויחד‬
‫;‬
‫ין‬
‫‪•T-:‬‬
‫•‬
‫‪ST‬‬
‫•‪1‬״ו־וו־‪-‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫—ין‪J-‬‬
‫‪w-‬‬
‫^םישיאל נגדההר‪ :‬ומיצה עלהאל־האלהיםויקי־א‬
‫‪ x4• :‬׳־״‪!:‬ז־‪I T T \w<' /‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J•:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪^V:IT V‬‬
‫‪KT T‬‬
‫אליו יהרה מךההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד‬
‫לבני ישראל‪ :‬אתם ראיתם אער עשיתי למצרים ואשא‬
‫‪•.• : .‬‬
‫אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי‪ :‬ועתה אם­‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫'‪J‬‬
‫‪t|T‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪W‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫•י‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T1‬‬
‫שמויע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪x.‬‬
‫‪*.-.*:-:‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫••ו••‬
‫‪v‬‬
‫‪• :‬‬
‫•«‬
‫סגלה מבל־העמים כי־לי כל־הארץ‪ :‬ואתם תהידלי‬
‫‪T-. :‬‬
‫‪JT‬־‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪. J‬‬
‫‪VIT‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪: 1‬‬
‫־ ‪SV‬‬
‫•<‬
‫ממלכת כחגים וגוי קדוש אלה הדברים אשי הדבי‬
‫אל־בני ישראל‪ :‬לוי ויביא מישה ויקרא לזקני העם וישים‬
‫לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו ירייה‪ :‬ייענו‬
‫‪v‬‬
‫• ‪" :‬‬
‫<••‬
‫‪; -‬‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪j• T‬‬
‫‪T‬‬
‫;— ‪j-f‬‬
‫•• ••‬
‫‪.‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪-:I‬‬
‫‪IT‬‬
‫כל־העםיחדמיאמרו כל אשר״רבריהיוה נעשה וי‪2$‬‬
‫־‬
‫‪TTT<-‬‬
‫>‬
‫‪V‬‬
‫‪J:‬‬
‫‪1‬־‪;:WT‬‬
‫י •‪^.‬‬
‫י‬
‫‪JT-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪':V‬׳‬
‫מ^האודדבריהעםאל־יהוה‪ :‬ויאמר לה‪1‬האל־משד‪,‬‬
‫•‬
‫•‪•.‬‬
‫׳‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪<TT‬‬
‫‪v‬‬
‫ג‬
‫יי׳‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫יי‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫*‬
‫ןעד• אנ‪;3‬בא;אליןל ^עבהענ^בעבור ישמע ךרעם בד?רי‬
‫עמןדונם^^נאמינו לעולם ןעד משה את־ךבריהעס‬
‫^ ה ל ך א ל ת נ ם ןקדשתנש‬
‫אלץהןה‪:‬‬
‫היום ומחר וכבסו שמלתם‪ :‬והיונכנים ליום השלילי‬
‫—‬
‫י‬
‫‪:J‬‬
‫‪W‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪l‬‬
‫•‬
‫‪IT:‬‬
‫‪-‬‬
‫׳ ‪/ f‬‬
‫כייביום השלשיירדיהוהלעיניכל־העםעל־הרסיני‪:‬‬
‫והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו• לכם עלות בהר‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪> I IT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫^ ‪T‬‬
‫‪WT‬ץ‪.‬־‬
‫<‬
‫ונגע בקצהו כל־הנגע בהר מות יומת‪ :‬לא־תגע מייד כי״‬
‫‪. I"T‬‬
‫‪I‬‬
‫סקול יסקלארירה יירהאם־בהמה אבדאיש לאיחיח‬
‫‪• |<• ^VT• J T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪:‬‬
‫•••‪•V‬‬
‫י‪JT‬‬
‫‪m‬‬
‫" ‪J‬״‬
‫‪U‬‬
‫במ^ךהייבל המה יעלו בהר‪ :‬ג וירד ‪ nisto‬מךההד‬
‫וייאמד‪.‬אלי­‬
‫שמלתם‪:‬‬
‫ויכבסו‬
‫את־העם‬
‫ויקדיש‬
‫^־העם‬
‫הןנןכ‪3‬ד‪:‬‬
‫רדזי‬
‫על‬
‫אל־אישה‪ :‬־‪W‬‬
‫וברקים ' •‬
‫*‪I‬‬
‫אל־תג^ו‪ IT‬־‪"A‬‬
‫קלת‬
‫יהי • ‪:‬‬
‫ימים *‬
‫הבקר־ ־ •‬
‫ש‪ T‬ת ־ ! ‪:‬‬
‫בהית‪T‬‬
‫נכנים ‪V‬ל ש ל‬
‫השלילי‬
‫‪)-:‬־•‬‫היו‬
‫ביום״ ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫העם‬
‫•• ‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫'<‪V :T^T^:‬‬
‫‪' .‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫מו‬
‫של שבועות‬
‫על־הדזר וקל שפר חזק מאדי ויחרד כל־העם אשר‬
‫‪-‬‬
‫‪ir‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪A :‬‬
‫‪) JTT‬‬
‫‪T‬‬
‫—‪•.‬ן‪,—.•:‬‬
‫‪V.*-:‬‬
‫ז ז '‬
‫במחנה‪ :‬ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מז־‬
‫‪-‬‬
‫‪SV‬‬
‫״‬
‫זז'‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪y‬‬
‫‪V‬‬
‫‪«, H pi" p‬‬
‫‪,:‬‬
‫‪T‬‬
‫המחנה ויתיצבו בתחתית ההר‪ :‬ודר סיני עשן כל‪ 1‬מפני‬
‫^‪:‬שןרחרד‬
‫כל־״חהר מאד‪ :‬ויהי ק‪1‬ל השפרה‪1‬לךוחזקמא‪ 1‬משח‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫‪J‬‬
‫|‬
‫‪I J‬‬
‫״‬
‫‪JV‬‬
‫; \<‬
‫ידבר והאלוהים יעננו בק‪1‬ל‪ :‬ד וירד יהיה על־הר סיני‬
‫‪*-‬‬
‫ע‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪v-‬‬
‫>‬
‫אל‪-‬ראיש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T.‬‬
‫;‪J‬‬
‫‪—IT‬ז״‬
‫‪|:•-‬‬
‫‪AT T‬‬
‫משה‪ :‬וייאמר יח‪1‬האל־משה רד העד בעם פךיהיסו‬
‫אל־יה‪1‬ה לראיות ונפל ממנו ךב‪ :‬וגס הכהנים הבגשים‬
‫אל־יהוה יתקדשו פךיפרץ בהםיהוה‪ :‬ויאמר משד‪ .‬אי‬
‫‪>V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ly-‬‬
‫״‬
‫• ‪IV T J J j‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫יהוה לא־יוכל העם לעלת א ל ד ד סיני כי־אתה העדיתה‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪j -‬‬
‫ן ‪.‬‬
‫‪:1-‬־‪k‬‬
‫ז ז‬
‫‪J‬‬
‫‪v‬‬
‫‪I'^AT‬‬
‫•‬
‫‪T -‬‬
‫^‬
‫—ן״• > ‪T‬‬
‫בנו לאמיר הגבל את־ההר וקדשתו‪ :‬ויאמר אליו יהוד?‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫״‪J‬‬
‫ז‬
‫‪|' :‬״‬
‫ז‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ :‬ו‬
‫‪T •• v<: T‬‬
‫ל ך ־ ר ד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם‬
‫׳‪.‬־ |‬
‫‪-j-:‬ד‬
‫••‬
‫ז‬
‫;‪LT‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫| ‪ : A T‬־ ' ‪J‬‬
‫‪I-: r :‬׳ |‬
‫יהרסו לעלתאל״יהוה פךיפרץ־בם‪ :‬וירד‬
‫‪:viv‬‬
‫‪V.T‬‬
‫העם וייאמר אלהם‪ :‬ס‬
‫‪t T‬‬
‫‪•J‬‬
‫*‬
‫‪- A -‬‬
‫־‬
‫‪w‬‬
‫‪J‬‬
‫‪|v‬‬
‫•;‪IT J T‬‬
‫קצת‬
‫וכו׳‬
‫‪v‬‬
‫‪TT:‬‬
‫משה אלי־‬
‫‪*.v‬‬
‫—>‪v‬‬
‫קהלות אומרין כאן‬
‫ככתוכ‬
‫נ ט ע ה כעמוד‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫ארכן‬
‫וידבר‬
‫ארכין יי שמיא לסיני ואמר למשה מהמנה תא סוק‪:‬‬
‫‪:-‬‬
‫־‬
‫| ‪T:‬‬
‫‪T-:‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪ T‬־‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪::‬׳‪":‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬ני פלטין דיךי לא ןבהלונך ךכבש יתהיון סבך מן ריש‪:‬‬
‫גוק?דיןךאתוןך‪.‬ות נורהךנ^רודךלאןכיל למכוא ך^לוי‬
‫ךםבף‪ :‬דבק לית הוא נורא ךמלאכי בךןיעמך אשא‬
‫אכלא‬
‫ארכץ‪,‬‬
‫והציען‬
‫דידי‪,‬‬
‫כשאז״ל‪,‬‬
‫על הר‬
‫בני היכלי‬
‫כיני‪.‬‬
‫דנו ‪ :‬מ י ם‬
‫וירד‪ ,‬מלמד‬
‫מהמכים‪,‬‬
‫כאמן ביתו‪.‬‬
‫) ‪, ( P a l a t i u m‬‬
‫והיינו‬
‫שהרכין‬
‫תא‬
‫הקב״ה‬
‫סוק‪ ,‬בוא‬
‫המלאכים‪.‬‬
‫ממים‬
‫העליונים‬
‫ועלה‪ .‬בכי‬
‫סכך‪,‬‬
‫קינן*‬
‫כלגיין‬
‫אברהם‪.‬‬
‫גומלין דאתון‪ ,‬גיזלי כבשן‪ .‬הות כוריה דנמרוד‪ ,‬היה אשו של נמרוד שהשליך‬
‫היה‬
‫מלאכי של‬
‫אשם‬
‫למבוא‪,‬כך שלא‬
‫כקבלה‪ .‬לאדלאיכוליכיללהדכיין‬
‫כטבורשו ׳ ‪; ,‬יעמו‬
‫האש נורא ו ‪:‬‬
‫לית הוא‬
‫דבק ככשן‬
‫להתארך‪.‬לתוך‬
‫יכול אברהם‬
‫את‬
‫‪6‬‬
‫סרר הקריאה ליום ראשון‬
‫י׳‬
‫וידבר אלדים את כל־הדברים האלה לאמר‪ :‬ס אנכי‬
‫‪J‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪•J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫'‪J‬‬
‫•'^‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪ n i n :‬אלהיף ?<שר דזוצארזיף ‪:£‬אךץ מןגילס‬
‫מבית‪ .‬עבדים‪:‬״ לא יהיה לך אלהים אחךים על־פגי‬
‫״( אוו״ה‪ ,‬הדכור אנכי לעולם ק ר א פשוק לעצמו וכן הי׳ מנהג קדמוניבו ז״ל והוא‬
‫עיקר ובמו שהוכתתי כדאיות כדורות כקונטרס מ י ח ד שתברתי כשוף ם׳ ש ש י ח ‪.‬‬
‫אכלא אשא‪ :‬הא אנא מלכיש לך פורפירון ייךי דאין‬
‫‪nth‬‬
‫קייב מלאכא תנגשנה ‪3‬הון‪ :‬ו;קב?נית קרני‬
‫ני ראשך ךלית ?בר ךאר‪1‬קרב לותך‪:‬ן‪.‬עךא לא ‪$‬ה‪1‬י ?אפך‬
‫משהךלית אוזיךע מה חבתך עלי‪:‬חי ;ק;ם אנא ך‪3‬ךאית‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫אקונך עד לא שקללית רומא ומוכא‪ :‬נידוני כזרומא‬
‫קמו להוןסמהיןךיןאמנאההכא מאן הוא* יה‪.‬יהע‬
‫דשו לבשיא ודמא למקרב הכא ומאן כדו אגפיטיל‬
‫)כ״אומ;כרךאנאאנן‪:‬טי‪ :(1‬כדחמוןמלאסא דעני כדין‬
‫להון דין אכסנאה אנא מודע לפרז‪ :‬לענותנא ךאיתקדל‬
‫משה רעיה‪1‬ן ךבני ??המנה ךבןתי‪ :‬מם ש?יא ירמרן‬
‫אךעא ואשתבח דקאים בין חואתא‪ :‬נעו מלאכין וךחילך‬
‫אופבין וגלגלי! כד חמרן מי^ה ךדןיב לעךפלא‪ :‬שערות‬
‫דישה‬
‫מלאכי‪ ,‬י כי עמך א ב י א ‪ :‬אוכלה א‪ .:‬פורפירון‪ ,‬לכוס מלכות כליי‬
‫)‪(Spur pur‬‬
‫וירמוז' למה שאז״ל כמס׳ שבת דף פ״ת מלמד שפירש שדי מזיו שכיבתו עליו‪ .‬תנגשכיה‪,‬‬
‫ל׳ בגישה זד׳זיקה‪ .‬ן ע ד א ו כ ו ‪ /‬לא תהא קטן כעיביך‪ .‬תי וקיםאכא‪ /‬ל׳ שבועה הוא‬
‫ומעמו תי אני כי‪.‬ככר בראתי איקונך ט ר ם ‪ :‬ב ל י ת י שמיס וארץ‪ .‬רומא‪ ,‬שמיסהרמיס‪.‬‬
‫ומושא‪ ,‬הארץ השפלה‪ .‬מ מ נ י מרומא‪ ,‬שרי מעלה‪ .‬דין אכסנאה‪ ,‬האורת הזה‪ .‬רשו‪,‬‬
‫רשות‪ .‬ומאן כדו אנפרטין‪ ,‬כיכ בכל ספרינו‪ ,‬ופירוש ומאן כדו ומי כזה‪ ,‬כי מאן‬
‫תרגומו של טי וכדו תרגומו של כזה‪.‬‬
‫תנשרטין והמ׳‬
‫המשרתים‪.‬‬
‫ונדרך‬
‫בחירק‪,‬‬
‫אנפדצין‬
‫והגירסא‬
‫ומצאתי בכיי של י״ת גדש י » ז כדו אכ•!‬
‫הזאת משתכרת‬
‫ופירושו‬
‫ומן עכשו‬
‫אכת‬
‫נ ו‬
‫) ‪ : ( i j t n q i r u t‬ט ע מ ו כל״י משרתים‪ ,‬עיין כתר כהונה בשרשן •‬
‫‪ : :‬ק לזרמי להפיל‪.‬הג׳ כידוע וכן אמרו‬
‫אפליק‬
‫) ‪ ( * v l t a v‬גם אכפליוי‬
‫‪'.‬וכדומה‪ .‬כי‪.‬ץ;יין‪ ,‬כאשר ראו‪ .‬דעני כדין‪ ,‬שהשיב בזה‪ ,‬שהוא מפורש והולך‪ .‬ר ע י י ‪. -‬‬
‫•יכני‪ /‬ריעה שלי־ניש‬
‫מ ד מ י י ז ד ב י ת י ‪ ,‬נ א ק ביתי‪ .‬מ ‪ :‬ו ‪ ,‬הושפלו‪ .‬נע‪ , .‬איזדעזעו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דתתית‬
‫כץ‬
‫של שבועות‬
‫לא תעשה־לד פסל • וכל־תמונה אשר בשמים ו ממעל‬
‫י־ ‪q‬‬
‫׳־‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪J L‬‬
‫• ־־־‬
‫‪J‬‬
‫‪t :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-V -:‬‬
‫־‬
‫‪ T -‬־‪•j‬‬
‫מאשר באךץססחתואשר במים! מתחת לארץ לא־‬
‫תשתהוה לחם ולא תעבדם כי אנכי יהו־ה אלרזיןדאל קנא‬
‫‪J :‬‬
‫‪V T ,J‬‬
‫•‪• IT J‬‬
‫‪";"TIT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪<T‬‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫‪]-‬ד‬
‫ב‬
‫פלןל‪.‬עוין אבית על ־בנים עלישלשים ועל־ךבעים לש? אי‬
‫ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשימיי מצוותי‪:‬‬
‫לא‬
‫ם‬
‫תשא את־שםדהוה אלהיף לשיא כי לא ינקהיהוה‬
‫את אשר־ישא את־ישמו לשוא‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V:‬־‬
‫י‬
‫י‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪JT1‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪f‬‬
‫‪-‬‬
‫פ‬
‫‪:T‬‬
‫א‬
‫זמר את־יום הישבת־לקדשו• ששת ימים תעבד ועשית‬
‫כל־מלאינוזף ויום השביעי שביזיליקןח אלסיף‬
‫תעשה כל־^ליאכה אתה וב;ןל ובתףןןנןךף יאמיזף‬
‫ובהמתף וגרף אשד בשעריזז כי ששת־ימיםעשה יהיוה‬
‫את‬
‫דישה קמו להון כחךא ךאקונין ךןעקי חזא מתקף‬
‫לקבלה‪ :‬עול וקרב לך הכא רעיהון ך?ני ?ודו מן כי‪:.9‬ה‬
‫מלכאךמא‪? :‬סל לך תלין לוהין מן ם?פיגון ךתחות‬
‫כיסיה ךמלכא היא‪ :‬צהיל הוה לבה ךמשה וחךי דחוה‪^.‬‬
‫רחום אפילגוםדידה‪:‬קריבו• מלאכיא לות כיסיה ךקךיס‬
‫‪v‬־‬
‫־ ••‬
‫נ‬
‫‪T: -‬־‪T‬‬
‫|•‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫ן‬
‫•‬
‫ו א ד י י ן ‪ 3‬ב ע ו מנך ךלא‪:‬שלוטבן• יישא ךכפאןחוטיה‬
‫• ל ‪ 1‬ב ר ו א ג ^ ; ן ל ה ל מ ג ג ש א ‪ :‬שדי אמר לה לא תךחל‬
‫משהךממךעהוילך בסעדך‪ :‬תסבאוךןתץתהותלך‬
‫רלא אשכהית בנביאי מהימן כותר‪:‬‬
‫•‪:.‬־‪•'-‬־‬
‫‪ . :‬־ ‪ :T‬יי י‬
‫‪j TT‬‬
‫; ••‬
‫י ל ת ז ו ת " כרשיד דצלכא תיייא‪,‬‬
‫חדי‪,‬‬
‫נ י ת ח ה ‪ .‬אשילגוש‪,‬‬
‫דשיניא‪ ,‬ראשו של סלט‪.‬‬
‫ו י ד ב ר א ל ה י ם וכוי‪..‬‬
‫;‪IT.‬‬
‫ב צ ת ז ת כשא כבודו יתכרן‪.‬‬
‫טליץ)‪.0 04‬י״‪(8:‬כל‪/‬‬
‫ג‬
‫ציהיל‪,‬‬
‫ק ר י ש ) ^ ; ו * ( ‪ /‬א ר ק ‪ .‬רישא‬
‫י ת ו ג י ד ‪ :‬תיי־‪ ,‬י‪; :‬יהו שכר‪ .‬ותאות‪ ,‬ותירד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ל״"שעמה‪.‬‬
‫סדר הקריאה ליום ראשון‬
‫‪47‬‬
‫את־ךשמ‪:‬ם ואת־האךץ את־הים ןאת־כל־אשר״בם‬
‫וינה ביום השביעי על־כן ברזי יהוה ארדיום השבת‬
‫ויקדשהו‪ :‬ס כבראת־אביף ואת־אמףלכ]ק^ך?ון‬
‫ימיך על האדמה אישר־־יהוה אלהיף ביתן ל ך ‪ :‬ס לא‬
‫הרצח‪ :‬ס לאתנאף‪ :‬ס לאתגנ׳ב‪ :‬ס לא״תענה‬
‫• ; ‪•T‬‬
‫* ‪" :‬יון‬
‫•י‬
‫י ‪ I‬ו‬
‫>‬
‫?רעןל‪#.‬ד שקר‪ :‬ס לא תלזמד בית‪.‬רעף ס לא״‬
‫החמד אשת רעף ועבד‪1‬ואמתוושורו וחמדו וכל אשר‬
‫י‬
‫פ ד•‬
‫לרעף‪:‬‬
‫ארדהק‪1‬לת ואת־דזל‪9‬ירם‬
‫וכ^־דהעם ראים‬
‫ןאת קיול השפרואת־ההר;!שן‪.‬עךא העם רנע^עקךר‬
‫מרחק‪ :‬ויאמת אל־מ&ה דבר־אתהעמנו ונגמעה‬
‫ואל־ידבר עמנו אלהים פן־במות‪ :‬וי אמר משה אל־העס‬
‫י‬
‫‪J",-l,T‬‬
‫\ ‪»T‬‬
‫‪v:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫אל־תיראוכי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור‬
‫תהיה יךאת‪ 1‬על־פניכם לבריתי תחטאו‪. :‬עעמד‬
‫ךזעם מךהק ומשח נגש אל־קןעיפ^ אשר־שס‬
‫ראלהים‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫|;״‬
‫ס‬
‫•ן‬
‫ויאמר יהוח אל־משה כיה תאמר אל״‬
‫">‬
‫‪V.‬‬
‫י •‬
‫!‬
‫*‬
‫‪*•* .‬‬
‫"‪i‬‬
‫‪V‬‬
‫בני ישראל אתם ראיתם כי מךהשמים דברתי עמכם‪:‬‬
‫לא תעשה אתי אלהי כסף‪.‬ואליהי זהב לא תעשו לכס‪:‬‬
‫‪ r‬־ ‪ s‬י ‪»-‬‬
‫‪V‬‬
‫״ ;‪ 'V‬״‬
‫י ‪ -‬י • * ‪v‬״‬
‫מזבח אדמה העשה־לי וזבחת עליו את״ןנליזיף ואת״‬
‫שלמיףאת•צאןןי ואת־בקרף בכל״ך‪.‬מק‪1‬ם אשר אזכיר‬
‫‪> v :‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫את־שמי אבוא אליף ובךכתיף‪ :‬ואם־מזבח אבניש‬
‫^ן‪«31‬ד§י^‪rr^r^iiar^.-‬‬
‫‪tik‬‬
‫נ?י סי־^ןי ועפה‬
‫ותחללה‪ :‬ולא‪-‬תעלה במעלת על‪-‬מ!‪3‬חי א ש י י א ­‬
‫••|‪.J‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪.‬־‬
‫‪ 1 .k‬־ "‬
‫‪. .‬‬
‫‪ft‬‬
‫•‬
‫• י‬
‫י‬
‫של שבועות‬
‫ם״ח כ׳‬
‫מכיתים‬
‫אצל הראשק לאומר ח צ י‬
‫וגוללים ם״ח שקראו בו‪ ,‬ופותתיס םיח‬
‫מח‬
‫קדיש‬
‫על שניהם‪ ,‬ומגביהים‬
‫ב׳ וקוראים בו ל מ פ ם י ר בשי פ י נ ח ס ‪.‬‬
‫ו?י‪1‬ם הבכורים גיהקיי?‪5‬ם מ;חה טדשה ליה>ה‬
‫בשבעיתיכם מקיא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה‬
‫לא תענשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח לןחוה פייםגנגך‬
‫בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה‪ :‬ומנחתם‬
‫‪T‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪JT‬‬
‫' ‪l‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•J-‬‬
‫‪:‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪AT V‬‬
‫‪W T :‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪IT T‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪T T : •.‬‬
‫םלת בלולה בשמן שלשהעשיצים לפר האחד שגי‬
‫•‬
‫‪V.‬‬
‫•‬
‫־־ ‪ *•*AT‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪X V‬‬
‫<‬
‫‪VIT‬‬
‫‪JT -‬‬
‫״‬
‫‪:•T‬‬
‫עשרצים לאיל האחד‪ :‬עשרון עשירון לןיבש האחד•‬
‫י‬
‫לשבעתהבבשים‪:‬שעירעדםאחדלכפרעליכם‪ :‬מלבד‬
‫‪K-x‬‬
‫; •‬
‫‪ T‬ן •‬
‫‪: -‬‬
‫‪I‬‬
‫׳‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫׳>‬
‫‪w•• - :‬‬
‫‪AT v‬‬
‫״‪v1‬‬
‫‪-:‬‬
‫נ ­‬
‫•‬
‫עלת התמיר ומנהתיו תעשו תמימם יהירלכם ונסכיהם‪:‬‬
‫מי שכרך‪ .‬ומגביהים וגוללים‪ .‬כשכ׳גניהיםהסיתמניטין נגד הכתב של סית ואוסרים •‬
‫משד‪ ,‬לק;י בני ישראל על סי;י ביד משה‪. :‬עץ‬
‫וזאת גזר<וךה יאשר‬
‫חיים היא למחזיקים בה ות־ומכיה מאשר‪ :‬דרמה ךר?;י ניעם ו^ל נתיבזזיה‬
‫‪{$‬לום‪ :‬אדך;מים בימינה ג־שמיאלהעשר ‪;; :TGpj‬ח‪5‬ץ^מ;נן‪$‬יךק‪1‬‬
‫^דילתיורה ויאדיר‪:‬‬
‫‪ .‬י‬
‫‪t‬־‪• l‬‬
‫‪T‬‬
‫קודם קריאת ההפטרה‪ ,‬אתר שגמר הגולל‪ ,‬י נ ר ן כמפטיר נרבה ז ו ‪:‬‬
‫ברוך אתת ליי אלהינו מליידי חעו־לס א ש י בחר‬
‫?נביאים טובים ורצה בךבייהם הנאמרים באמות‬
‫ברוך‬
‫‪T‬‬
‫אותדז "יי ת י ו ח ד בת‪1‬רח ובמשרה עבדיו‬
‫י‬
‫־‬
‫»‬
‫‪T:‬‬
‫‪.T‬‬
‫—‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ום&ח‪$‬לעמי ובנביאי האמת וצדק‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫"‬
‫•‬
‫ויהי‬
‫י‬
‫כמש מנילה לף ל׳יא א׳ כתכ רש״י ז״ל הפעם להפטרת מע‪:‬ה מרכבה‬
‫‪,‬‬
‫כתג השבועות‪ ,‬על שם שנגלה הקב״ה היום הזה בשיני כרבי מ נ ו ת אלפי‬
‫שכאן‪.‬‬
‫— וראיתי בסדר ההשערות לשי מנהג קיק פפר״ם‪ ,‬אשר כדפשו‬
‫בק״ק א ו פ י ב א ך ע״י‬
‫כשלשים‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫וזה‬
‫ההשערות‪,‬׳‬
‫שנה‬
‫שכוש‬
‫ר ' קלמן פ ו ז ג א ‪ ,‬שכתב‪, :‬משמירין כיתזקאל‬
‫ויהי‬
‫ב ר ב י ע י וגו׳ עד סי' ג׳ פ י״כ כ ר ו ך כ מ ד ה׳ םםקוםו"‬
‫‪,‬‬
‫גדול‬
‫מאוד‪,‬‬
‫ועוד‬
‫שם שבושים‬
‫לכן אין לסמוך עליו כלל וכלל‪.‬‬
‫— ‪.‬‬
‫כאלה בסמני יתר‬
‫«‬
‫‪a‬‬
‫הפטרת יום ראשון של שבועות‬
‫גתתלת יתזקאל ‪ J‬ויהי כשלשים שנה עד ן>*שםע קול םדבר‬
‫משיים בפסוק וחשאני רוח מפרשה שלאתריה סי׳ ג׳ בםשוין י״ב‪.‬‬
‫‪*.‬ויחי׳כשלשים שנה ביבי‪.‬עי בחמשה לחדש ואני‬
‫י‬
‫בתוך־הגולה‪.‬ןגל־בהר־‪9‬בר נקרגהו השמלם ואראה‬
‫מראיות אלהים‪ :‬בחמשה לחדש היא השנה החמישית‬
‫^ ג ל ו ת ‪ ^ 5‬ר ^ ? ו מיימחל^י״יריה אל־ץחזקאד‬
‫^ו‪/‬ווזה‪/‬עליישס‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫יד״יהוה‪ :‬וארא והנה רוח סערה‬
‫‪WT‬‬
‫באהמךהצפוןענן ‪I‬‬
‫גדולןאש מתללןחתןננה לו סביב ומתוכה ?;נין החשמל‬
‫א ויהי‪ ,‬מצאנו תיבות ויהי בראשית השפרים אף כמקום שאין להדביק הפר אל‬
‫ספר‪ ,‬וכמוהו ויהי בימי ששוט השופעים‪ ,‬ויהי בימי א־זשורוש‪ ,‬ורבים זולתם• כשלשיס‬
‫שנה‪ ,‬ליובל‪ .‬ברביעי‪ ,‬בתדש הרביעי הוא תדש תמוז‪ .‬הגולה ת״י בני גלותא‪ .‬נדך‬
‫בבר‪ ,‬יש פלוגתא ברבותינו ר׳ יודן אומר היא פרת הוא כבר‪ ,‬רב הונא אומר ס ‪-‬‬
‫גפני עצמו כבר בפני עצמו עכ״ל‪ ,‬ולפי עדות גובל• הארצות מתכמי קדם הלא המה‬
‫‪) Strabo, ^tofatdud‬אשר כתבו ספריהם זה קרו־ כשני אלפים שנה( כהד‬
‫יוצא מהר ‪ y i a f s i o‬בארס כהרים ושמו ככור ויורד ונופל תוך בהר פרת אצל העיר‬
‫הנקראת אל כבור)‪ (^abarba‬על שמו עד היום הזה‪ .‬ב יויכין‪ ,‬הוא יהויכיןוכן‬
‫יונדכ זיהונדב יונתן ויהונתן ודומיהם‪ .‬ג היה היה‪ ,‬הראשון מקור והשני פעל עבד‬
‫וכן דרך המקרא לכשול כמו ראה ראיתי‪ ,‬עלה נעלה ודומיהם‪ /‬ועיין רשיי‪vfj .‬‬
‫יתזקאל בן בוזי וכו׳‪ ,‬כן דרך לשון המקרא כ‪:‬האדסמדבר כעד עצמו פעם ידבר כל ז‬
‫מדבר בעדו ופעם בזכירת שם עצמו כאלו הוא מדבר כעד זולתו‪ ,‬וידענו כי כל התורה‬
‫כלה כתב משה מפי הגבורה ובמקצת הדבורים כתב ויאמר ה׳ אלי אכל ברובם ויא‪•:‬ד‬
‫ה׳ אל משה‪ ,‬וכן תמצא ברוב דבריהאליתברךאלנביאיו‪ .‬יד ה ‪ /‬כל לשון יד האמורה‬
‫בספר זה ובכל לשון נבואה אינו אלא ל׳ אכף שהנבואה תוקשתו על כרתו כאדם המשתגע‬
‫מ‬
‫‪:‬ן‬
‫כ^יי»טר«‪:‬ג‪& ,‬עיגיקקו‪(;:‬ב;עז‪ ,‬רש״י; ור״ל יד יש׳‬
‫דישטרי״צא)‪{distraction‬‬
‫‪,‬‬
‫בשימוש מלת על אכן עם ב השימוש הוא ל׳ הנאה כמו ותהי יד ה׳ כפלשתים )ש״א‬
‫ז יג( ודומיהם‪ .‬ד וארא וכו‪ •/‬כתכ רד״ק כפתיתת השפר הזה ה״ל ״‪ .‬״יאתר שרבותינו‬
‫ז״ל הזהירו שלא לדרוש במעשה מרכבה אינני רשאי לכתוב כפי׳ הפפר״הזה מה פעלה‬
‫בדעתי לפרש במרכבה כי אם אעשה כן אהיה כדורש אותה ברכים כי הפירוש הזה‬
‫כעין‬
‫מתוך האש‪ ,‬או יהיה מתוך האש באור על ומתוכה דוגמת ונלתם עמו עם מלך הצפוד‬
‫)דניאל א יא(‪ .‬כעין‪ ,‬ל ועינו כעין הבדלת )במדבר יא ז(‪ .‬החשמל‪ ,‬איננו שםעצש‬
‫‪,‬‬
‫* ( ח י י ‪ :‬י ; ע ווונגערער תכעיס החנען דיוג ‪ £ 5 0‬ע ‪ 0 :‬ן י נ ע <‪£‬חר)עןען דיע‪:‬ער הפטרך‪,‬‬
‫פערבןוטען‪) ,‬ונרערע ך ו ו נ ע ן לןוחר ריח פחר]ע‪:‬ו‪ 4:‬ח ץ ר ע ר ווורטערחכע עיוייכ^‬
‫חונטער‬
‫מט‬
‫הפטרת יום ראשון של שבועות‬
‫מת‪1‬ךהאש‪ :‬ומתוכה דמות אךבע חיות וזה מךאיהןה‬
‫ךמות אדם להגה‪ :‬וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים י‬
‫‪X‬‬
‫‪LT T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪: - :‬‬
‫‪Tl" T‬‬
‫‪* T T‬‬
‫‪AT V :‬‬
‫י ־‪w‬‬
‫‪ :‬־ ־ ‪:‬‬
‫־<*‬
‫‪I‬‬
‫~\‬
‫‪T‬‬
‫לאחת להם‪ :‬ורגליהם רגל‪.‬ישרה וכף רגליהם ?כף רגל ז‬
‫עגל ונצצים כעין נחשת קלל‪ :‬וידו אדם מתחת כנפיהם ח‬
‫י‬
‫'ן‬
‫י "‬
‫י‬
‫‪• :‬־‪k.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪: I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪IT‬‬
‫"‪J‬‬
‫י‬
‫‪T T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫־ ‪S‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם‪:‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪AV‬‬
‫‪:••1‬‬
‫‪:-‬‬
‫‪:-:‬־‪:.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪IT‬‬
‫ח־ברת אשה אל־אחיותה כנפיהם לא‪-‬יסבו בלכתן איש ט‬
‫‪S .‬‬
‫אל־עכר פניו ילכו‪ :‬ודמות פניהם פני אדם ופני אריה י‬
‫‪J‬‬
‫"^‪V‬‬
‫• ״‬
‫‪T T‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫••‪J‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪•:«•:‬‬
‫־‬
‫—‬
‫ן‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫אל־הימץלארבעתםופני^ור מהשימאול לארבעתן‬
‫ופניעשר לארבעתן‪ :‬ו?ניהם וכנפיהם פךךות מלמעלה י*‬
‫לאיש שתים חוברות איש ושתים מכפות את גויוזיהנה‪:‬‬
‫‪ :‬־*‬
‫‪ :‬־‬
‫״(וירי‬
‫ו‬
‫‪J :‬‬
‫‪'•<" :‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪ :‬־ ו ‪-‬‬
‫‪p‬׳•‬
‫י‪.‬יןז‬
‫ו א י ש‬
‫פ ר ע י בעלות הה׳שבראש)‪ ,‬ויאמר רש״י זיל חשמל לא נודע מה הוא‪ .‬החיות‪ ,‬ת״י‬
‫בריין ור״ל בריאות‪ .‬ז‪ .‬רגל י ‪ :‬ר ה ‪ ,‬ת״י ריגלין כיוונן‪ ,‬מכוונים זה כנגד זה‪ .‬ונוצצים‬
‫ניתוך‬
‫זהרוריתס חניה‬
‫כאלו יוצאות מהם ניצוצות‪,‬‬
‫כלע״ז ) ב ‪ :‬יא‬
‫ח‪.‬‬
‫ונוצצים‬
‫אישמינ״צילאכע‬
‫פ״נקעןני(‪ .‬כעין‪ ,‬כמראה‪ .‬קלול‪ ,‬מזוקק ומאיר‪.‬‬
‫על ארבעת רבעיהם‪ ,‬כארבע רוחות העולם‪ .‬לארבעתם‪ ,‬לכל ד׳ רוחות יש להם‬
‫פנים וכנשים‪.‬‬
‫ט ‪ .‬תוברות אשה אל אחותה בנשיהם‪ ,‬מעמו כנשיהס חוברות אשה אל‬
‫אחותה כנפה של זו פרושה לצד כנפה של זו כמכואר כרש״י; וכנף הוא שם כל׳ נקבה‬
‫ככל המקרא לכן כושל עליהם ל׳ אשה‪ .‬אישאלעכר פניו ילכו‪ ,‬נראה שככחינת המראה‬
‫שאמר וזה מראיהן‬
‫קראם איש ומדכר עליהם כלשון זכר פניהם וכנפיהם רכעיהס‬
‫בלכתם כי מ ר א ה שם דכר בלשון זכר כמו המראה הגדול ה ז ה ) ‪ :‬מ ו ת ג ג ( וכן כדניאל‬
‫כתוב והנה עימד לנגדי כמראה גבר וכו׳ הכן ל ה ל ז את‬
‫ה מ ר א ה )דניאל ח כיו(‬
‫אשתומם על ה מ ר א ה )שם כז(‪ ,‬ובנתינת שהם תיות מדבר עליהן בל׳ נקבה כנפיהן‬
‫רבעיהן בלכתן ודומיהם ולכן בתחלה הוצרך לומר וזה מ ר א י ה ן בג׳ כי הכיבוי עונה‬
‫על החיה אבל אחר שאמר וזה מראיהן ידבר עליהם פעפ בבחינת המראה ופעם‬
‫בבחינת החיה ואין כזהתפיכה‪ .‬לא יפבו בלכתן‪ ,‬אין צריכות להפב פניהם כשהם‬
‫רוצים ללכת שהרי יש להם פניס לכל צד לפיכך איש אל ע י ר פניו ילכו לצד פניו של‬
‫אותה הרוח שהם רוניס ללכת ילכו‪ .‬י‪ .‬אל הימין‪ ,‬ת״ימימינא‪ .‬ופניהשור מהשמאל‪,‬‬
‫ולהלן הי׳ י׳ פשוק י״ד אמר כני האחד פני ה כ ר ו ב כמקום שאמר כאן פ נ י ה ש ו ר ‪ -‬־‬
‫ויאמר הראנ״ע בפירושו לפ׳ תרומה אצל ועשית כרובים כי שם כ ר ו ב כולל לכל צורה‬
‫וכו׳‪ .‬ורז״ל במפ׳ חגיגה דף י״ג ב׳ תירצו באופן אחר ע״ש‪ .‬ובתכחומ׳ פ׳ אמור כפסקא‬
‫שור או כשכ או עז‪ .‬יא‪ .‬ושניהם‪ ,‬מעמו ושניהם להם כמו שנזכר‪ ,‬וכנפיהם היו פרודות‬
‫למעלה מפניהם ומכסות א ו ת ן ;‬
‫‪0‬ו‪:‬טער ר ע ר נ ע ר י ‪ :‬ג ו ‪ :‬ג ‪,‬‬
‫)‪5.‬‬
‫כיצד ‪1‬‬
‫לאיש שתים חוברות וכוי‪,‬‬
‫עיין רש״י‪.‬‬
‫דייו‪:‬עזבע ווערער ‪ /3‬חיבערגעטנע!‪ ,‬נחך לו ערר‪,‬זיזרען‪.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪N‬‬
‫יג‬
‫‪13‬‬
‫הפטרת יום ראשון‬
‫‪40‬‬
‫•ב ואיש ^־עבי פניו ילכו אל אשד יהיה״שמה הרוה ללכת‬
‫‪t‬‬
‫יי‪.‬‬
‫'׳‪v J‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪JV‬‬
‫‪ T‬ד ‪•••• 1‬י״‬
‫־‪V : 1‬‬
‫‪v —:‬‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪< T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫יג׳ יל^כי לא יסבו בלכתן‪ :‬ודמות החיות מיאיהם)נגהלי־‬
‫אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין ההיות‬
‫י ונצה לאש ומךהאש יוצא ברק‪ :‬והחיות יצוא ושוב‬
‫ר‬
‫‪- j :‬‬
‫מו‬
‫־ ‪I‬‬
‫‪•• r‬‬
‫"י‬
‫‪v." T‬‬
‫‪R‬‬
‫‪| T‬‬
‫‪,*•""V‬‬
‫י‬
‫ז־‬
‫‪"*AT‬‬
‫‪J‬‬
‫כמראה ‪-‬בזק‪ :‬וארא החיות והנה אופן אחד בארץ‬
‫כ‪ :‬אצל החיות לארבעת פניו‪ :‬מראה האופנים ומעשיהם‬
‫כעין הישיש וךמורת א י ך לאךבעיזן ומךאיהש‬
‫יז ומעשיהם כאשי יהיה האופן בתור הא‪1‬פן‪ :‬על־איבעת‬
‫‪:1:‬־־‪1,‬זן|‪V "^:J‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫יה יבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן‪ :‬וגביהן וניבה להיש‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫• *‬
‫•״*‬
‫‪:\IT1v‬׳‪r‬ז ג‬
‫יט ויראה להם וגבתם מלאיתעיגים סביבלאיבעתן‪:‬ובלכת‬
‫יב‪ .‬אל עכר‪ ,‬אל צד‪ .‬ה ר ח ‪ ,‬הרצין וכן ת״י‪ .‬יג‪ .‬ודמות הזיות מ ר א י ה ם ^ ר ״ ל ד ע ו ^‬
‫בבתינת מראיהם‪ .‬היא מתהלכת כין ה ז י ו ת ‪ ,‬המראה הזה מתהלכת ככל הזיית‪ .‬כ•‬
‫כי׳ ר‪:‬״י ז י ל ; ורד״ין אמר היא הא‪ :‬מתהלכת וכן ת״י‪ .‬ולי נראה כי מלת ה י א ‪L , :‬‬
‫‪:‬‬
‫הדמןת‪ .‬י ר ק ‪; ,‬הרורית‪,‬‬
‫ובל״אגזףכן;‪.MM'D‬‬
‫^‪h(sphndeur)zm2 f‬‬
‫‪f‬‬
‫!‪'-‬‬
‫יד‪ .‬רציאושוב‪ ,‬עיין יש״י‪ .‬כמראה הנזק‪ ,‬כי׳ רשי׳י וגוון אש בלהס כגוון אשהיוצ־ן‬
‫מכין התרסיס ‪:‬מזקקים זהי ככור במוכן והאש שיוצאה משם צכוע׳ בגווני׳ ע‪:‬״ל ‪. -‬‬
‫י‬
‫הגירסא כשי' ר ‪ " :‬י כי״י והלע״ז די" ל‬
‫הדשיס שהואבליא‬
‫‪5‬‬
‫'י׳‬
‫ע ‪: | :‬‬
‫"‬
‫י ת‬
‫'‬
‫אטינ״ציללא)‪V etincolle‬‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫י*‬
‫כ‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫ע‬
‫‪ ( d o‬הכתוכ כש־•‪!-‬‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫'‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ז‬
‫"ל ש ‪ :‬ד ״ ו‬
‫י ז ד ש י ‪ :‬ד ו ג מ ת ו י פ ז ד ס ד ב ז ק ) ש " א ן א ז ( ש ש ר ש ו ב ו ת ר ש י ן ‪ .‬טי‪ .‬אופן‪ ,‬גלגל• ג ז ל *‬
‫ברצפתהרקיע‪ .‬לארבעת שניו‪ ,‬שלהאוש;‪ ,‬כיהי׳ ל ו ל ׳ ‪ : :‬י ה י ולשי העשיןאנו‪::‬״•יי‬
‫‪:‬האושנים ארכעה הם‪ .‬טז‪ .‬כעין תרשיש‪ ,‬כגוון הין מוכה ששמה תרשיש‪ ,‬וינק‪:‬׳•‬
‫י׳ ט׳ כעין אגן תרשיש‪ ,‬ושניהם ת״י אגן טגא‪ ,‬איל לקמן כיתי״ג תרגמו כ ד ו ס‬
‫י מ א כמו שת״א כאכני משן‪ ,‬ונראה שהוא'אבן י ‪ :‬לה שגולת המון׳ הנזכר כמס׳ כרכות‬
‫דף ו׳ עוף אתד יש ככרכי הים ושמו כ ר ו ם וכיין שהזמה ז ו ־ ז ת מתהשך לכמה גווניס‬
‫כאשר יהי׳ האופן בתוך האופן‪ ,‬כאשר יהיה אושן קבוע בתיך האושן שתי ו ע ר ב ‪i r ' :‬‬
‫שהם הולכות לכלי עבר שניהם לארבע ח ז ו ת צריך שיהיה האושן מגלגל לאר־־ע‬
‫רוזותיי‪ .‬ין‪ .‬על א ר ב ע ז ר ב ע י ה ן ‪ ,‬ת״י על ארבעת סטריהון‪ :‬ובשביל מעשה האישניש‬
‫הוצרך לשבותם לאמי שאין האופנים מעכבים‬
‫עליהם שאף הם‬
‫עשויים‬
‫כ­­‬
‫יח‪ .‬וגביהן‪ ,‬וגב יש להם‪ .‬וגובה להם ויראה להם‪ ,‬מאוימים הם לרואה אותם‬
‫וגבותם‪ ,‬פי׳ רד״ק‪ ,‬שהוא כמו וגביהם אלא שזה מקובץ בלשון זכרים וזה בל׳ כ ק ‪' 0‬‬
‫מ‬
‫ומפני כפני שנה המצה‪ ,‬עכ ל ויותר נכין פירש י שפי׳ וגבותםא״י לו״ר שורציל״‪-‬‬
‫והוא כצ״א וויהיע חו‪-‬גע‪:‬ברוי‪:‬י‪1‬ן‬
‫‪ ( c t l e u r s‬בצע"; ע ב " ‪, :‬‬
‫) ‪s o u r c i l s‬‬
‫והוא לשון גגות עינים וזה ההפרש שבין וגביהן לגבותה‪ .‬מלאות עיכיס‬
‫היי‪':,‬‬
‫די‪01‬ע‪:‬חו‪:‬געיוכנ‪1‬י‪1‬נ‪ 1‬פינדען ו ד י ‪ i n n i i n :‬ו ו י ט ע י ע ח<‪ :‬ח!‪-‬ך י י י ע ו ע ח י ב ע ר ג ע ט נ ו ; ; ^‬
‫חין‬
‫די‪*ivjin‬נ‪1‬שען ששרי נביאים ומזזוריס חוכר השמדות‪ .‬חיך ‪ H‬״ ‪ n r :‬׳ «‬
‫‪; 3 l‬‬
‫נ‬
‫של שבועות‬
‫החיות ילכו האורגים אצלם ובהגשא החיות מעל ה א ר ץ‬
‫ינשיאו האופנים‪ :‬על אשר יהיהישם חיוה ללכת ילכו כ‬
‫‪V.: IT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪j -‬‬
‫* י ‪.‬‬
‫•ן‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫_‬
‫<‬
‫״‬
‫‪..‬‬
‫‪T‬‬
‫‪....‬‬
‫שמה הרוח ללכת והאיפניםינשאו לעמתם כי דוד! בא‬
‫‪TjT‬‬
‫־־‬
‫‪^T‬‬
‫‪IT:‬‬
‫זי‪'.‬״ ‪,‬׳‬
‫‪,‬‬
‫•‪:IT‬‬
‫‪•-‬‬
‫־<•‬
‫‪T T •. :‬‬
‫—‬
‫‪J‬‬
‫החיה באופנים‪ :‬בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהגשאם י‬
‫‪I T‬‬
‫(־־ ‪WT‬‬
‫‪-T : V :‬‬
‫־י‬
‫•־ •י‬
‫‪:|-‬־ ‪A‬‬
‫‪: T :‬‬
‫| ‪ :‬י ‪IT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה‬
‫‪ J‬־‬
‫‪IT‬‬
‫‪t‬‬
‫<‬
‫־ ־‬
‫‪IT:‬‬
‫ע •‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪ l‬־ ‪U‬‬
‫‪-‬‬
‫ב ב פ נ י ם ‪ :‬וימותעל־ראשיהחיה רקיע כעין הקרח‬
‫־־•!‬
‫י‬
‫־־‬
‫ג‬
‫־‬
‫•י * ו־‬
‫•׳*‪,‬־!־•‬
‫יי‬
‫—‪.!•.‬ו­‬
‫‪<••:‬י י‬
‫ו‬
‫הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה‪ :‬ויזחת הרקיע‬
‫־‬
‫‪— — :‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫בכ‬
‫‪T‬‬
‫ב ג‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫כנפיהם ישרות אשהאל־אחותה לאיש שתים מכםודז‬
‫־ ‪/.‬־• ••‪J‬‬
‫י‬
‫‪T :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪kT‬‬
‫‪-:‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫להבה ולאיש ש י ז י ם מכסור־ז לחנה את גויתיהם‪:‬‬
‫״ י‬
‫‪• T‬י ‪T‬‬
‫"״"‬
‫־‬
‫‪M‬‬
‫‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫־"‬
‫‪T‬‬
‫\ '‬
‫‪"I•:‬‬
‫יי‪*.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IV‬‬
‫ואשמעאת־קול כלפיהם ?קול מים ךבים כלןול‪-‬כר‬
‫שדי בלכתם קול המלה כקול מחנו־ ‪ .‬בעמדם‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪.VT‬‬
‫‪),‬‬
‫>‪V‬‬
‫‪T :‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‪/J:‬‬
‫‪T:‬‬
‫— ‪AV •1‬‬
‫‪WT :‬‬
‫תרפינה כנפיין‪ :‬ויהי־קול מעל לרקיע אשר על־ראשם‬
‫;•‪T j‬‬
‫‪- :‬‬
‫•״•‪11‬‬
‫‪••: -‬‬
‫‪-‬ן‪•:‬‬
‫••‪-‬‬
‫)‬
‫‪-U'TIT‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪JV‬‬
‫כ ה‬
‫‪AT‬‬
‫בעמדם תרפינה כנפיהן‪ :‬וממעל לרקיע אשר ע ל ־‬
‫ט‬
‫ראשם כמראה אבךספיר ימות כסא ועל דמות הכסא‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־־ ‪:‬‬
‫‪,m‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I VIV‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫‪J‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪:‬־־‬
‫*‬
‫‪'.‬‬
‫דמות כמראה אדם עליו מלמעלה‪ :‬וארא י כעין השמל כי‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT T‬‬
‫••‪VJ‬׳״‬
‫‪VT T‬‬
‫‪M‬‬
‫; ״ ‪L‬‬
‫•‬
‫־ ; ־־‬
‫כמראודאישבית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה‬
‫^‬
‫‪J‬‬
‫‪ST‬‬
‫~‪T‬‬
‫‪•f‬‬
‫•‬
‫לראות לכל ר ו ת ‪ :‬ה ר י לא יסבו בלכתן‪ .‬יט‪ .‬מעל הארץ‪ ,‬מעל רצפת הרקיע ; וכן‬
‫ת״י‪ .‬כ‪ .‬הרות‪ ,‬ה ר צ ו ן ‪ :‬ל הקכ״ה‪ : .‬מ ה ‪ ,‬ל ‪ :‬ט הרות ללכת‪ ,‬אין צריך לאמי להם‬
‫לצד זה לכו‪ : ,‬ר ו ת ‪ :‬ל הקכ״ה כתיות ורות החי׳ כאופנים‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫‪ , 5 $‬בסגול כ א ת נ ז ‪.‬‬
‫ת‬
‫כלכתם‪ ,‬החיות‪ .‬ילכו‪ ,‬האופנים‪ .‬ככ‪ .‬הקרת הכורת‪ ,‬ת״י גליד חסין‪ ,‬גליא״ה‬
‫כיר״ט‬
‫)‪(gclce fort‬‬
‫כלע״ז‪ ,‬ר‪":‬י‪ /‬ויל״א ט ‪ 1 :‬ח ו ק ע ‪ 1‬חיי‪.:‬‬
‫ודנונו ‪:‬התואר‬
‫נורא יורה על ההפלגה; וכן דרך המקרא לומר נורא על מנין מופלג ותזק להיותו‬
‫מעורר יראה כלב הרואה‪ ,‬וכן לעיל‪ ,‬ויראה להם‪ .‬כג‪ .‬יכרות‪ ,‬מכוונות‪.‬‬
‫‪:‬די‪,‬‬
‫כ ר ‪ .‬כקול‬
‫כקו׳ אל יתכרך הנקרא ‪ :‬ד י ‪ ,‬וכן אמר כמראה ה ‪ :‬ל י ‪ :‬י ת כקול‪ .‬אל ‪ :‬ד י ‪.‬‬
‫המולה‪ ,‬כ‪:‬ון ‪:‬און עם רכ‪ ,‬וכן לקול המולה דירמי' י״ א ט״ז‪ ,‬וי״ת קל מילוליהן‬
‫ל׳ מלה‪ .‬כעמדם תרפינה כנפיהן‪ ,‬כעמדם מלכת תרפינה כנפיהן מלה‪:‬מיע‬
‫‪1‬ח‪0‬ען‪.‬‬
‫ויינתן‬
‫יונתן‪.‬״‬
‫ניתן רפות‬
‫לה‪.‬‬
‫תרגמונו‬
‫‪0‬וניויכער‪:‬ענ‪1‬צכ‪1‬‬
‫לא‬
‫לאמגיו‬
‫ת׳ייל ‪,‬‬
‫אדםע‬
‫כעיןוכןח ‪:‬‬
‫כמראה‬
‫הפטרה‬
‫מלפנים לה‬
‫וארא‬
‫ערחצג‪1‬עע‪,‬דיע‪:‬ע‬
‫״דמות‬
‫הרד״ק‪:‬לה‪,‬כז‪.‬‬
‫תרגום‪.‬‬
‫רפ״י‪ .‬כית‬
‫לו‬
‫רוושהנח^‬
‫מצאנוכתכ‬
‫זה‪.‬‬
‫כמקראר וכו‪/‬‬
‫וממעליו‬
‫רענכחךלפנ‬
‫ובנוסחאות ‪:‬‬
‫כו‪.‬‬
‫להתכונן‬
‫רייוכע‬
‫קול‪.‬‬
‫סדר ברכות הפטרה ליום ראשון‬
‫‪*°‬‬
‫וממראה מתנין ולמטה ראיתי כמדאה־אש ונגה לו‬
‫י ‪-‬‬
‫‪T I T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ‪T‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪*: I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪~ J '.‬‬
‫•י‬
‫‪,‬‬
‫‪k‬‬
‫נחסביב‪ :‬כמראה הקשת אשר^יהיה בענן ביום הגשם כן‬
‫ד־ו‬
‫״‪•:):‬‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬״ג‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬־ ‪v‬‬
‫־‪V:I‬‬
‫‪ITTIV‬‬
‫‪:-‬׳;•‬
‫‪:‬‬
‫‪\ y‬‬
‫מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כביוד־יהוה ואראה‬
‫^וא‪£‬ל;ןל־פניואשמעקולקןךבך‪:‬‬
‫•‬
‫ותשאני רוח‬
‫וא^מעאחך;קול ח!שגך‪1‬ל בךוך^כוקיהוהמ^קומו‪:‬‬
‫יברך‬
‫המפטיר‬
‫ברכות‬
‫אתרונות‪.‬‬
‫!‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫?דוך אתה יי אלהינו מלךהעולםצורכאהעולמים‬
‫צדיק בכל״־הדורות האל הנאמן האומר ועושה המדבר‬
‫ומק^םשכל־ךבריואמתוצךק‪ :‬נאמןאתההוא‪:‬י^הינו‬
‫^יףוךבראחדמךבתףאחורלאץשובךיקש‬
‫כי ^ מלךנאמןורחמן אתה״ ביא יי ‪ kn‬הגאכזןבכל־ךבריו‪:‬‬
‫רחם על־ציון כי היא בית חייבו ולעלובת נפש תושיןן •‬
‫במהרה בימינו* ברוך אתה'יי משמח ציון בבניה‪:‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪» -‬‬
‫»‬
‫ן ‪ T‬״!‬
‫‪T -‬‬
‫)‬
‫ו‬
‫וי‬
‫־‬
‫״ו‬
‫•‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫ידן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫שמחנו יי אלהיט באליהו הנביא עבדך ובמלכות כיח‬
‫דוד משיחףבמהךה יבאידגל לבנו על־כםאו לא־‪:‬שב זר‬
‫ולא ינחלו עוראחךים את כבודו • כי בשם קךשף נישב^רן‬
‫לו שלא לכבה נרו לעולם הןד‪ :‬ברוך אתה יי מגן ךןד‪:‬‬
‫;נל־־התוךה מןל־תנבוךה ועל־ה;ביאים ךנל־יום חג‬
‫השבעות הזה שנהת־לנו יי אלהינו לששון ולשמחה‬
‫‪T VV-|T:IT‬‬
‫‪:‬׳•"‬
‫'*•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪I‬יי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫לכבוד ולתפארת• על הכל יי אלהינו אנחנו מודיס‬
‫‪T :‬‬
‫; ״ ‪••IT :‬‬
‫־‬
‫־־‬
‫‪T:‬‬
‫‪v:‬‬
‫״ו‬
‫•‬
‫‪:‬־־ו‪:‬‬
‫"י•*‬
‫‪£‬ד ואברכים אותך יוזברך שמךבפי כל־חיתמיד לעולש‬
‫ועד• ברוך אתה ן; מקדש ןשיךאל והזמנים‪:‬‬
‫אשרי‬
‫תרגם הפשוק‬
‫ק ומזיו! כעין תפטלא וכו׳ ולא א פ ‪ :‬ר לאסתכלא כי׳ ולרע וכו׳ מ י ן‬
‫־‬
‫פכסצא כשפרי הדפום; זכנושחא אתרת טצאתי ולא אפ‪:‬ר דלא לאסתכלא ני׳ ולרע וגו‪/‬‬
‫;‬
‫נא‬
‫של שבועות‬
‫אשרי יושבי!‪:‬יתד עוד יהלאןי סלה‪ :‬אשיי העם‬
‫שביה לו אשרי העם שייאלהיו‪ :‬תחלה לדוד‬
‫‪TJT v‬‬
‫־־ ‪J " :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪IT‬‬
‫•\ו‪:‬׳ו^‪•.•:‬‬
‫• ז‬
‫; ״ ‪T‬‬
‫ארוממך אלוהי המלןד‪.‬ואברכה ש?זך לעולם וןןד‪:‬‬
‫ןג כל־יום אברכ ך ^הללרה ש?זך לעולם ‪,‬ועד‪:‬‬
‫ןך‪1‬ל‪.‬יהוה ומהלל ?וא‪ ( 1‬ל ג ד ^ ‪ 1£‬הורי­‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ך י לדור ‪.‬ישבח מעשיך וגבורותיך‪.‬יגיח ג‬
‫‪1‬‬
‫ה ד ר כבוד הודך ודברי נפלאתיף אשיחה‪:‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪" :‬‬
‫|‬
‫‪•T‬‬
‫‪• I: JV‬‬
‫•‬
‫ועזוז נוראתיך יאמרו וגדלותך אםפדבה‪:‬‬
‫יתירו׳‪.‬‬
‫זכר רב־טובך יביעו וצדקתך ירננו‪:‬‬
‫ח נון ורחום יהוד‪ ,‬א ר ך אפים וגדול‪-‬חםד‪:‬‬
‫׳* ‪ I J‬י‪.‬־ ‪J‬‬
‫־ ־*‬
‫*• "י‪I•*'•• /‬‬
‫‪T:‬‬
‫ימיי י‪.‬‬
‫‪V|T‬‬
‫טוב־יהוה לכל ורחמיו על־כל״מעשיו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪«T‬‬
‫‪ I":‬י‪T *.‬‬
‫־‪:1‬־^ ‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫י‪1‬דוף יהוה כל־מעשיף וחסידיך יברכוכח‪:‬‬
‫‪J1‬‬
‫‪-‬ו‪•-:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬ן‬
‫‪I v‬‬
‫‪-:‬‬
‫‪IT:‬‬
‫כבוד מלםןזןז יאמרו וגבורוזןז ןדברי״‬
‫להודיע לבני האדם גבורותיו'וכבוד הדר מלכותו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫• ‪ :‬״‪J‬‬
‫•> ־‬
‫‪ :‬ן‬
‫‪JT TIT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫־‬
‫‪J—:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪9‬למחךמלכותכל־ןג־למים וממשלתך בכל־ךור ודד‪:‬‬
‫םיומך^ןהוה לכל־הגשליםןזורןף לכל־הןפופים‪:‬‬
‫ע יני כלי אליןל ישבת ואתה נותךלהם את־אכלם מנתו‪:‬‬
‫^‬
‫״‬
‫‪JjV‬‬
‫‪:‬‬
‫""‪A‬‬
‫‪:‬־‪<T‬‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫|‬
‫‪VVT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪JT : T‬‬
‫‪* :‬‬
‫‪I‬‬
‫פ ותח אתץדך ומשיבי לכל־חי רצון‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪*•T:‬‬
‫‪:‬‬
‫צדיק יהוה בכל־דרכיו וחסיד בכל־מעשיו‪:‬‬
‫‪; -‬ין •‪T : T:WTJ‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫? ן ר י ב ^ ה לכל״קיאיו לכל אשך ןקראהו באמח‪:‬‬
‫ך ציחיאיו‪ ^ 'rjtog.‬מ ן ו ן ב ז י ישמע'ויןעמגם‪:‬‬
‫' ש ו מ ר י ה אח־כל־אוזמ^^ת כ‪4‬דוך^עיםי׳‪2‬מיד‪:‬‬
‫ק״־יייחן^גךעוו^רךיה קעתהןןנד־עולםהללדה‪:‬‬
‫סדר הכנסת ספר התורה‬
‫!*‬
‫השין ליקק ס*ת בידו להוליכו מן הבימה ילהנניעז ב ה י כ ל ) א ו מ ר ‪:‬‬
‫הותעל ארץ ושמים‪. :‬יירם^קרן לעמו תהלך־‪,‬‬
‫»הקהל עונים‬
‫לכל־חסידיו לבני ישיר* עם קרבו הללויה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪:‬־‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.. . .‬‬
‫‪/:‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־־ ‪:‬־־‬
‫כדלדוךמזמורלןהיההארץ ומלואה הבל וישבד מק‪ :‬י י ־‬
‫הואעכ־ימים יסדה ועל־נהרותיכוננה‪:‬מי יעלה בהד‬
‫‪fc,‬‬
‫־ ־‪-‬‬
‫־‬
‫‪ :‬״‬
‫‪ATT :‬‬
‫‪ :‬ן ‪Z‬־‪T|V‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪V M ' k -‬‬
‫‪'j-‬‬
‫להוה ומץקום במקום קדשו‪ :‬נקי כפים ובר לבב א ש ד‬
‫‪-‬‬
‫לא־נשאלשוא נפשו ולא נשבעלמרמה‪. :‬ישא כרכר•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪w‬‬
‫•‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫* ״‬
‫‪-‬‬
‫^ ל ה י י ש ע ו ‪ ^ :‬דור דד‪#‬ו מבלוטי‬
‫פניךי ענןב סלה‪ :‬שאוש^ךיםוראשיכםוהנשיאו פתד‬
‫‪:‬‬
‫זל‬
‫עולם"ויסאמלך הכבוד‪ :‬מי זה ?‪.‬לד * ! ? י ‪ 1‬י ‪ 5‬עזיז‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫וגבוריהוהגביורמלחמה‪ :‬ש א ^ ^ ך י ם ד א ש י כ ם ו ^‬
‫ד‬
‫פתחייעו^ם רביא מ ל ך הכבוד‪ :‬מי הוא זה מ ^ ך‬
‫הכבוד יה־וה צבאות הוא מ ל ך הכבוד סלך‪.-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪S T‬‬
‫‪T i‬‬
‫«‬
‫‪A‬‬
‫כשמחזירין הסכר תיך ההיכל אומרים‪:‬‬
‫ע־ ? ‪:‬׳ ‪ r‬י‪ 5 3‬־ ^ ־ ^ ל * ל‬
‫?ו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫‪1r‬‬
‫?י‬
‫ת‬
‫ק‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫ת‬
‫^ ו א ר ^ ע ז ך ‪ :‬כהביף ןל?שו־צןךק‬
‫‪:‬‬
‫וחסידיף ירננו•‪23 :‬בורדןדצברף^־תשב?ני ?ושיהף‪:‬‬
‫בי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזומ‪ :‬עץ חייש‬
‫קיא למחזיקיםיגה ותומכיה מאשר‪ :‬דרכיהךךכי־נעס‬
‫ויל־נתיבותיה שלום‪ :‬השיבנו יהוה אלי!? ונשיכת‬
‫י‬
‫~‬
‫״ •‬
‫•‪1,‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫חדש_ימינו כקדם‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫״ו‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫״‪;1‬‬
‫|‪v1‬‬
‫ן‬
‫ך '‬
‫‪I‬‬
‫נב‬
‫תפלת מוסף•‬
‫ועתה יגרל־נא כ!ז אדני גאעור י‪3‬ר‪,‬־לאמ‪:1‬‬
‫זכיר •רחמיך ןי וחסדיך ‪5‬י מעולם המה‪:‬‬
‫יתגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־ברא ברעותה‬
‫וב<ומיבוןובחייךכלבית‪:‬שראל‬
‫בעגלא ובזמן קריב ואמרו‬
‫־‪-:‬־ד‬
‫‪T‬‬
‫•‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫־‪ 1‬ץ‪•1‬‬
‫‪:‬‬
‫אמן״ליא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא‪-‬יתביןי‬
‫וישתבח רותפאר ויןזרומם ‪.‬ויתנשא ייתהרר וןרתעלה‬
‫יתהלל שמה ךקוךשא כריך הוא לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושירחא תשבחתא ונחמתא דאמירןבעלמא ואמרואמן‪:‬‬
‫ארצי עזפתי תפתח ופי עיר תד^תך‪:‬‬
‫ברוך אתה יייאלהיגו ו^הי אבותינו אלהי אברהם‬
‫אלהי לצחק ואלהי!עקב האל הגדול הגבור והנורא אל‬
‫עליון גומל ססדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬
‫ומביא נואל לבני ?ניהם למען שמו וךאהבה• מלך עוזר‬
‫ומושיע ומגן• ברוך אתה» מגן אקרהם‪:‬‬
‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪.‬‬
‫מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך‬
‫נופלים ורופא י חולים ומתיר אסוךים ומקים אמונתו‬
‫לישגי‪,‬עפר מי כמוך בעל גבורות ומי תמה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיח;יש^עהוגאמךאתה להחיות מתים•‬
‫ברוך אתה ןי מהיד‪ .‬המתים‪ :‬אתה קדיויש ושמף‪,‬קדוש‬
‫וקדושים בכל־יום ןהללוך סלה‪-‬ברוך_אתהיי הקדוש‪:‬‬
‫יאתה בחרתנו מכל העמים ״ אהבת א־ותנוורצית בנו ״‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪. -‬‬
‫‪IT‬‬
‫י ‪r‬‬
‫די•‬
‫‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫; ז‬
‫‪IT‬‬
‫•ן‬
‫ז‬
‫זו‬
‫ורוממתנו מכל הלשונות‪ .‬וקדשתנובמצותיף‪-‬וקרבתנו‬
‫• ׳ ‪: -‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: -‬‬
‫‪-)':‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪i • :‬‬
‫'\\‬
‫\‬
‫‪ :‬״ ) ־‬
‫‪IT :‬‬
‫מלכנו לעבודתך• וש?ןךהגדול והקדוש;נלינוקראת‪:‬‬
‫הפלת מוסר*‬
‫*»‬
‫ו‬
‫יתתךלנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים‬
‫וזמנים לששון• את יום חג השבעות הוה• ןמן מתן‬
‫תורתנו• מקיא קדש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫ומגןני חטאינו גלינו מאךצנו ונתרחקנו מעל‬
‫אדמתנו ואין אנחנו ןכולים לענותי ולראות‬
‫ולר־ז^זתחוות לפניןל ולעשור־ן חובוחדנד‬
‫?בית בחיךתך בבית הגדול והקדוש *נזנקךא‬
‫‪?#‬זןל לגליו מפני היד השלוחה במרןך^יןז‪:‬‬
‫^^^רראבותינומלף‬
‫ב ותרחם' ?גלינו ועל מקך^ף‬
‫חחמן <צת<טו '‬
‫ברחמיך הרבים ןתכנהומהךה ותגךלכבומ‬
‫אבינומלכנוגלהפבודמלבות^עלינומהך^‬
‫ןה'ופעוהנשאעלינו לעיניבל חעקךב פזוךען‬
‫מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי >הךץ‬
‫והביאנו לציוןעיךךברנה]לייי^ליםבית‬
‫מקףטךבעזםחתעולם ושם;עשהלפ^ך את‬
‫קךבנות חובותינו תמירים בסךךם ומוספים‬
‫כהלכתם‪ :‬ןאת מוסף יום חג השבעות‬
‫דד־ןןר־־ז‪ .‬נ^ה ונקריב לפניןל באדלזבה‬
‫כמצות רצונך כמו ׳עכתכתעלינו'בח;רתןד‬
‫גגל ידי משה עכךף מפי כבודך כאמור‪:‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ו?]ום היכורים ?הקלי‪3‬כם מ^חה חדשה ל ק|יז‬
‫י‬
‫גג‬
‫של שביעוד*‬
‫בשבעיתיבם מקרא־קו־ש' יהיה לכם כל־מלאכת עבדה‬
‫לאתעשו‪ :‬והקרבהםעולהלריחניחיח ליי פרים בני‪-‬‬
‫בקר שני‪.‬ם איל אהד שבעה כבשים בני שנה‪:‬‬
‫ומנחתם ונסכיהם כמדבר שלשה עשרנים לפר‪.‬‬
‫‪:‬י‪'•"'.‬‬
‫‪T T .‬‬
‫‪:‬‬
‫י ‪T *. :‬‬
‫•״•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־־ ‪T‬‬
‫ו^ני‪.‬עשרנים לא‪:‬ל‪ .‬ועשרון לכבש‪/‬דין כנםכו״ ושעיר‬
‫לכפר• ושני תמירים ?הלכתם‪:‬‬
‫אלחינוו^הי אבותינו מלךךחמןרחם עלינו טיוב ומטיב‬
‫הךךש לנו שובה אלינו בהמון רחמיך בגליל אבות שעשו‬
‫ךציונך בנה ביתך כבחחלה וכונן מקישך על מכונו‬
‫והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו והשב בחנים לעבודתם‬
‫ולוים לשירם לזכךם והשב ישראל לג! יחם ושם נעלה‬
‫ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלנו בכתוב‬
‫בתורתך שלוש פעמים בשנהןךאה כל־זבוךך אתי־פני‬
‫יי^היף במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות‬
‫ובחג הסכות ולא יראה את־פניייריקם‪ :‬איש כמתנת‬
‫י \‬
‫ן־‬
‫״‪v T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫!‪•• T‬‬
‫ו ••‬
‫•‬
‫‪Ir‬‬
‫ג ­ ז ­‬
‫ירו כברכת יי אלהיך אשר נתךלך‪:‬‬
‫והשיאנו יי הלחינו את ברכת ם‪_1‬עךיך לחלים ולשלום‬
‫לשמחה וד־יששון כ א ש ר רצירת ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1• T‬‬
‫| ‪v - ; -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t l - T".‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-:T:‬‬
‫"‪I‬‬
‫כןךשנו במצויתיך ןתן ןקלקנו ?תורתך שבענו מטובך‬
‫ושמחנו ביישועתךוטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יי‬
‫ארזינו ?ש'?ןחה ובנששון מועדי רןךשף‪ .‬רשמחו‪3‬ך‪.‬ישי^‬
‫מקךשי^מף• ברוך אתה יי מקדש ישראל ןהןמנים‪:‬‬
‫ךצה יי אלהינו ?עמך ישיךאל ומזפלתם• והשב‬
‫את העמדה לדביר ביתך ואשי ישרן( ותפלתם?אהבה‬
‫‪-:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪5‬‬
‫״ ‪I •V‬‬
‫‪* :‬‬
‫י־‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪TT‬‬
‫‪T-:-T‬‬
‫‪••T:‬‬
‫סקבל ברצון וןזהי לרצון תמיד עבוךת ישראל;נמך‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫יד‬
‫‪°‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫)‪3.‬‬
‫‪:‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫^‬
‫ותדזזינה עינינו ?שובך לציון ?רחמים• ברוך אתה‬
‫יי המחזיר שכינתיו לציון‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪- T:‬־!—‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫טורים ררבנז•‬
‫י‬
‫מיוךים אנחנו לך שאתה‬
‫מזידים א‪:‬חני‬
‫ןך‬
‫שאתה הוא‬
‫הוא יי & ‪ ^ V w r‬א ם ^ ‪*?.‬לקינימנלקי«ממי«ן«ל‪? •3‬ל‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫« « ״ ־ ׳‬
‫״‬
‫"י‬
‫יי־‬
‫י‬
‫לעולם ועד צור חיי י ?«?‬
‫ייצרנו• אתה הוא להר וד‪1‬ר‬
‫נודה לףנספרתהלתףעל‬
‫נ‬
‫‪-‬־‪,‬‬
‫‪-‬־‬
‫•‬
‫‪U,‬‬
‫בגרימתויתןרברא^תברכזת‬
‫ןה^ךאות ל?טף הגדול‬
‫יס^‬
‫ןנל שןזחץוןני ו<ן‪:‬נמני נן ?ימיני‬
‫יתק;מנוןתאס\ף^יזןינול^רות‬
‫־*׳ ו ^ כ ך ך ן ל ן ב שלם על שאנחנו‬
‫נקמותינו ה‪9‬קיהת‬
‫נפיף^‪?3‬לי‪1‬ם‪.‬ע^«מל^^מ^ן ס?ע‪3‬קל‪?.‬ת‬
‫ערב ובקר וצהרים• הט‪1‬ב'כילא־כלורחמיף והמרחס‬
‫ל ך ו ע ל טודם‪1‬לןי‪ .‬ת ך אל ל‪,‬הולאית‪:‬‬
‫?‬
‫ט‪1‬כ‪1‬‬
‫־‪.‬־••‪•.‬‬
‫‪I V I T‬‬
‫‪ I T T : T :‬׳‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬״‪.‬׳‪11‬‬
‫; •‬
‫;‬
‫•‬
‫י•"״‬
‫כי לא־תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬
‫ועלכלםלתברךךסרומםשסךמלכני תמיד לעולם ועד‪.‬‬
‫וכל החייםיוךוףסלה ויהללו את שמךבאמת ח^ לש^עתנו‬
‫ועזריתנוםלרדברוךאתה ; הטיוב ש?ךולךנאה להורות‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫<ש'ז א׳;ו אב;יתינו ברכנו בבן;ה המשלשת בתיורה הכתובה על;ךי משד‪,‬‬
‫ןנבדף האמורה מפי אהרן ובניו כדגים‪.‬עם קד'ושף )־אטור‪ :‬י ב ד ן ך ן י‬
‫‪:‬‬
‫ןיישמרך‪ :‬יאד י פניו אלןף וילען;‪^? :‬א י״י י פניו אלין‪ :‬ו;‪£‬ם \ף שליום‪:‬‬
‫י שים שלום טובהיובךכה חן וחסד ורחמים?ליגי יעל‬
‫מדןשךאל‪.‬עמך בדקנו אבינו כלבו כאחד באור פגןך כי‬
‫באיור פניך נתת לנו ין אלוהינו חורת חיים ואהבת חסד‬
‫וצדקה וברכה ורחמים ןסיים ושלום וטוב בעיניך לברך‬
‫ןארךעמך ישראל בכל־עת ובכל״ש^ח בשלומך‪.‬‬
‫ן־רוך אתה יי ועןןרף את עטיו‪.‬ישר^ בשלום‪:‬‬
‫אלהי נציור לשוני מרע ועזפתי מדבר מךמה ולמולי ננ?‪#‬י ו ; ד ו‬
‫‪0‬‬
‫ונ^יהע^ר לכל תהיה פתח לביבת־וך‪.‬תף ובמ^ווזיךתךר־וףנ^שץכ^‬
‫ו‬
‫בד‬
‫של שבועות‬
‫ןזחיושבים עליתנה מהךה ה‪$‬ר‪?,‬יןגיע וקלקל מחנכתם‪? .‬נשהלקען‬
‫־‬
‫ז‬
‫‪ #‬ן ך ע*ל• <»‪ W‬ןמ‪5‬נ‪»«.^1‬ה ^מ^'ןןך^קן‪»«,5‬יג <&‪»1‬ז ‪ ?lyg-yln‬למען‬
‫‪:‬הלצון;ךידיף ה?ש;עה ימינף‪.‬ו^נני‪. :‬יהיולךציון א?ךיפי והגייוןלבי‬
‫‪ V,‬צורי וגואלי‪ :‬עעזה של‪1‬ם במר‪1‬מיו הוא ^שה שלום ;גלינו‬
‫ןעל בל ד‪$‬אל ואמרו אמן'‪ :‬יקי ךצ־ון לפנ;ף ‪ j‬אלהינו ואלה• אב‪£11‬עו‬
‫?!מד• ‪3‬ית מןןןעז במסךה ממינו ותן״דזלקנו בת־ורתף‪:‬‬
‫״‬
‫חזרת התפלה לשליח צמר•׳‪.‬‬
‫בלסשאדצי ^^תי תפו^ח י‪5‬י‪;.‬גיד תהלתף‪:‬‬
‫נקילוירוךאתהלי אלךזןגו ואלסי אבותינו אלהי אברהם‬
‫אלהי ‪ prap‬ואלס‪/‬יעקב והאל הגדול ךןגבור ןהנוךא‪S.‬‬
‫עליון גומל לזסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬
‫ומביא גואל למי ?נידןם למען שמו באהבה*‬
‫מלך עוזר ומושיע ומגף בתך אתה ןי מגן אבךהם‪:‬‬
‫אתה גמר לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע ״‬
‫?!כלכלח״ם ?חסד ?וחיה מתים ברחמים רבים כומך‬
‫נואלים ותסא חולים ומתיר אסורים ו?ןק‪;.‬ס אמונתו‬
‫מי כמוך בעל גבורות ומי ל^ה לך מלןד‬
‫לישמ‬
‫ומצמיחישועה‪/‬ונאמךאתהלהחיותמתים•‬
‫ברוך אתה‪.‬יי ?!חיה המתים‪:‬‬
‫^שיחעןרפילןדש המקדישים‬
‫ש?ןךבקךש• ככתוב על‪:‬ד נביאך‪.‬וקרא זה‪^.‬זה ן א מ ר‬
‫קי״<ןדוש י קדוש קדוש יי ?!באות מלא כל־הארץןמח‪:‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫^כ^רומלאעיולםמשרתיוש־ואלים זהלזהאיהמק־זםכבודיו• לעמ^ם‬
‫קת־ יאמרו‪ :‬ק״יי׳ברוןיבכ־וד;י ממקומו‪ :‬ח׳ ממקומו הוא‪5:‬ן ברחמים‬
‫דחו; עם הי‪;1‬הךם ‪£‬מו ‪#‬ךב וביקר בכל יום תמיר פעמים ?אה‪-‬״ד‪,‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫‪34‬‬
‫שגזע איוטךים‪:‬‬
‫«‪#‬חד הוא‬
‫קי׳י• שטע‪:‬שראל‪;.‬י אלהינו \\ §חר‪:‬‬
‫אלהינו הוא ‪$‬נינו הוא מלכנו הוא מושיענו‪ .‬והוא!שטיענו ברחמיו‬
‫קיי׳חאני ‪;.‬י אל־יכס‪:‬‬
‫שגית לעיני כליחי להיות ל?ם לאלהים‪:‬‬
‫אדיר אדירנו יי אדונינו טה אדיר שטף בבל הארץ‪ :‬והיה יי לטלד‬
‫על כלהאךץ בעם ההוא לה^ה י\ אחד ושט'ו‪$‬ןהד‪ :‬ו ב ד ב ר י קךשףקתוכ‬
‫ח‬
‫ז‬
‫לאטד‪ :‬יזיי״‪.‬יטלןי י י לעיולם ^׳היןל ציידן לדוץד־ר הללויה‪:‬‬
‫ז‬
‫יי׳ לדור וד־ור נגיד גךלף ולנצח ‪$‬ך!ים לןךשתף נלןךיש ושבחך‬
‫ז‬
‫אלהינו טפינו לא‪:‬מרש לעיולםיועד ני אל טלף גדול" ולןדיוש אתה‪.‬‬
‫ברוך אתה י י האל ה״דדש‪:‬‬
‫ז‬
‫אתה ?חךתנו מכל העטים * אהבת איותנוורצית בנו‪.‬‬
‫ורוממתנו מכל הלשונות ״ וקךשתנו נימאותיף;וקרבתנף‬
‫מלכנו לעבוךתף• ושמףהגדול ןהפןד‪1‬עז;ןלעוקרארן‪:‬‬
‫דתתךלנו יי אלהינו באהבה מועדים לשמחה הגיס‬
‫וזמנים לששון• את יום חג השבעות הזה״ זמן מתן‬
‫תורתנו״ מקראקךשזכרליציאת מצרלם‪:‬‬
‫ומ^ני זהטאינו גלינו מארצנו ונתךחקנו מעל‬
‫אדמתנו {אין ;אנחנו יכולים לע^ות ולראות‬
‫ולר־ן^זתחווח לפניך ולעשור־ז חובורזיני‬
‫^תהגחלוהפןדוששנקרא‬
‫שנמך;גליו מפני היד השלוחה במקדשך‪:‬‬
‫יהי ךצון מלפנןף יי אלהיט ‪ rfa‬אבותינו מלך‬
‫רחמן שתשוב ול*דחס ;גלינו ועל מקךשף‬
‫בךחמיףהרבים ןתבנהו מהרה ותגדל כבודו‬
‫אבינומלכנו גלה כבוד מלכווזןד עלינו מהךח‬
‫והופעןהנשאעלינו לעיניכל חי וכןרב פזורינו‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫‪I‬‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫ז‬
‫|‬
‫‪j‬‬
‫של שבועות‬
‫נה‬
‫מבין הגוע ונפוצותינו כנס מיךכתי *י&ךץ‬
‫והביאנו לציון עיךך בתה ולירושלים בית‬
‫מסןך^ך^^חתעולפו^ם^ה^פנןך אח‬
‫לןךבנות חובותינו המידים כסךךם' ומוספים‬
‫כהלכתם‪ :‬לאת מוסף יום חג היטבעורה‬
‫ר־זזר־ז‪ .‬מ^זה ונקריב לפניך בארדזבה‬
‫כמצות רצונך כמו ׳טכתבת^לינויבתרתך‬
‫על ידי משה עבךף מפי י כבודך כאמור‪:‬‬
‫וביום הבכורים בהקריבכם מנהח חדש!־; ליי‬
‫ב־שבעודכםמקרא־קדש יהיה לכם כל־־מלאלת עבדה‬
‫לא תעשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחחיליי פרים בני־‬
‫בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה‪:‬‬
‫‪*J>:‬‬
‫‪ITT‬‬
‫‪V‬‬
‫• • ‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫ומנחתם ונסייהם כמרבר‪.‬שלשה עשריניס לפר‪ .‬ו ‪#‬ני עשרינים לאיל‪.‬‬
‫ועקרון ל‪3‬בש ו‪::‬ן כנסכו‪ .‬ושעיר ל‪§3‬ר‪ .‬ושני תמירים בהלןןם‪:‬‬
‫מיוסד‬
‫ע פ א ב‪.‬‬
‫׳ האתה הנחלת היורה ל?ןמף‪ .‬ו?אב את בן או־תם יסךת‪:‬‬
‫אתה״‬
‫כ ת ב המפרש אשר לפכ• יזיל‪,, :‬כל ימי גללתי בין החכמים ולא יכילת•‬
‫לעמוד על כוזניו המחבר נ ם ד ר תרי״ג מציית ששמר‪ ,‬כ י לא ה ל ן על ס ד ר התירה‬
‫ץלא כ ס ד ר ששת הסדרים ולא ע י פ שים פיסק‪ ,‬יקשה מזה שנא לומר אתה הנחלת‬
‫י כ ו זהכגיס נהם גס מניית דרבנן‪ ,‬ושאלתי לחכמים ואין מגיד לי‪ /‬ושמעתי כ י שם‬
‫‪,‬‬
‫המחבר הי׳ ר ׳ א ל י ה הזקן)במחזזרי׳ קדשים הדפיסו בשבישר׳ א ל י ע ז ר ה ז ק ן ( מופלג‬
‫בחכמה יזקנה‪ ,‬והי׳ בבית האסורים כשקבר ה ס ד ר הזה‪ ,‬ואולי לגודל חכמתי‬
‫זבקיאיתו יזכירתי העלה סדרו בעיפ כלי ס כ ר י ם רבים ראויים למלאכה גדולה מ י‬
‫ו א י כ ה י א ת נ י ת דעתנו בשיניי ה ס ד ר י ם ‪ ,‬ומאחר שבאנו לכלל זה יש לני ללמוד‬
‫‪per‬‬
‫<ל»מר שסמך המחבר על לאי דלא ת ס י ר ילכן מנה גם מ נ י ו ת ד ר ב נ ן ‪ ,‬וחלק איתן‬
‫לש״ינה פ ר ק י ם גדילים יכל פ ר ק לשנים יעשרים קטנים‪ ,‬פ ר ק אחד ע י ס א״ב י פ י ק‬
‫‪.‬אחד ע״ס ח ש ר ״ ק יכן כילם*‪.‬‬
‫עכ״ל‪ .‬אכן‬
‫כ נ ר כתבתי במאמרי על הפייטיס‬
‫והפייטנים שאין אלו האזהרית לר׳ א ל י ה הזקן בראיית ברורות‪ ,‬שאזהיית של רבינ•‬
‫אלי תחלתן אמת יהגה תכי כמו שכתבי התיס׳ במס׳ סכה ד ף מיי? א׳ ליה שכל‬
‫‪,‬‬
‫המזבח יכו׳ והעתיקי שם חרו! שלם מאזהריתיו‪ ,‬ועוד תריו אחר העתיקו נ מ ס ' יומא‬
‫ח ׳ א ׳ דיה לכ״עוננל‪.‬־‪ *-.‬׳ * ׳ ל ״ ה י ־ י י מ ‪ ,‬ועת־ ח ר י ז ש ל י ש י נ מ ס ׳ נ ״ נ ל ף ק מ י ה ב ״‬
‫‪1‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫‪55‬‬
‫בימינך כתובת ךןרות חי\ם*ו‪5‬א??עיתיף דקלןת ‪rtirgin‬‬
‫מוםר‪ :‬גדל ענשיןןאזהרותהדבה״ ממעשיה וכזכות‬
‫‪:‬‬
‫לא תעשה‪ :‬דיני ממונות ודיני נפשות• ונתינת מובש‬
‫בנו־סבי מומים‪ :‬הזהרת שופטים בל שהד רשע למות •‬
‫וצואת שיוטךים לבל הבר פנים‪:‬ושבועת העדות ושבועת‬
‫הפקדון‪ .‬ושבועת העלם דבר ושלום נזל והשב אבדה‪:‬‬
‫זקוק בית ךין בךןישדה ובחקירה• סןהךךי גדולדז‬
‫ים‪ /‬זאזהרי<‪/‬‬
‫פ ל ט תתלתם אתה הנחלת וגם אין בהם שום חרוז‪ ,‬לכן הדין ע ם רשיל בתשובה שצל‬
‫שרביכי שמעין היא שייסד אזברית אתה הנחלת והיא הי׳ כר סמלתו של ר ׳ אליה הזקי‬
‫שייסד אזהרות אמת יהגה תכי ‪ $‬ומה שהכניס הפייטן מצוות דרבנן בכללם אין ע ל י ;‬
‫' ת פ י ס ה כלל כי ה ל ן בשיטת כעל הלכות גדולות שגם הוא מונה נ ר חניכה ומקללך‬
‫'מגלה והלל)דומיהם בכלל תרי״ג מניית‪ ,‬וכבר נחלקו בזה גדולי ישראל ה״ה ה ר מ ל ם‬
‫זהרמבין כ כ פ ר המציית בשורש הראשון‪ ,‬ע״ש יתראה נפלאזת תמים דעים׳‬
‫יכן כ ת כ‬
‫לי במכתב ידידי התורני הרנני החכם השלם מזהריר י א ק ב ל ב כ ר ) ‪:‬‬
‫‪,‬עיינתי‬
‫‪,‬‬
‫נהלכית גדזלית ומצאתי בכמה מקומית סגנון אחד ולשון אחד לפייטן ע ם ב ע ל‬
‫ההלכות; ואעתיק הנה איזה מקימית‪ ,‬בה״ג במצית עשה והחיאת אח והליואת אכיול‬
‫והוא ממש לשין הפייטן בפמקא שנייה אות ה ' ‪ j‬ועוד כה״ג וימים שמיכה עשר ו ל י ל‬
‫ה‬
‫אתד לגמיר בהן את ההלל‪ ,‬יהיא בעצמו לשין ה פ י י ק בפסקא אחרונה א י י ‪ ) /‬י ז ע ז ד‬
‫נהיג מניות כהנים ללמוד לעשות ׳ניקית וגלילית ופתיתית מליחית תגיפית הגשימ‬
‫זו‬
‫‪l .‬‬
‫_‪ t‬י‬
‫ן‬
‫חקרתי ומצאתי שצא מנה מציה אחרונה והיא כתיבת ס ״ ״‬
‫יזה פלא שישכח מצוה‬
‫ראשונה ואחרונה‪ ,‬לכן נראה‬
‫שאין שכחה‬
‫לפני ר ו ק ד‬
‫נ י נ ת ו של המחבר רק שכללם כמצוה אחת כ ד ר כ ו בכל הפייט הזה לכלל כמ‪-,‬‬
‫מצוות כאשר יביאר בפסקא א׳ אית ע ׳ ים׳ גם בפ״ד אות ג ' עיין עליהם לכן י״ל‬
‫שמצות פ״ו נכללה כדבריו כפהקא ששית אית נ׳ ומצית כתיבת ס״ת בפסתא ו‪-‬‬
‫תתן‬
‫לן‬
‫‪...‬‬
‫לא תכירו פנים‪ .‬ושביעת העדות‪ ,‬עיש ושמעה קיל אלה והוא ע ד ) ו י ק ר א ה א (‬
‫ישבועת הפקדין‪,‬‬
‫לנר‪,‬‬
‫שבועת ה ' ת ה י כין שניהם )שמית כב י ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ושבועת ה ע ל ס‬
‫נפש כי ת * ע לבטא בשפת‪-‬ים ינעלם ממני)יייץרא ה ל ( ‪ .‬םנהדר׳ ג ד ז ל ז‬
‫נו‬
‫של שבועות‬
‫וסןחךרי קטנה‪ :‬חמק ביתךיןבאךבעמיתיות^עבךח‬
‫רגבךה וענש שלה‪ :‬טרפה להשליך ו;‪3‬לה ל?זכור‬
‫לנכרי‪ .‬כל חלב ןכל דם שלא'לאכול‪: :‬לן לנסך ושמן‬
‫להדליק • ועשרון ושתי הלחם גהעוהןלי וכךמל‪ :‬כהנים‬
‫‪:‬‬
‫לשרת ולדם לשורר • מדומות ומעשירות וערי מגרש‪:‬‬
‫להי‪:‬ם והזתגוהקבה לתת לכהן מאת העם ומאת זולחי‬
‫הזבח‪ .‬ראשית הגז מגווד צאן‪ :‬מעשר בהמה וקדוש‬
‫בכורות• ופדיון הבן ונדר והקדש‪ :‬נטע רבעי ודוי מעשר‪.‬‬
‫מקרא בכורים ברכות וקללות‪ :‬שמחת בית הישואבה‬
‫לעזמוחבחג‪ .‬סכהולולב‪.‬ו?גךבה ונסוך המי‪.‬ם‪ :‬עריות‬
‫ג‬
‫להפריש נדה להרחיק‪ .‬חליצה רבום וספר כריתות‪:‬‬
‫פרישת םוטה ופרשת עגלה ערופה‪ .‬הפליז ומזוזות‬
‫ומצות ציצת‪ :‬צואתכהנים לברך רקהל מנדה • ופקוד‬
‫לרם לענות נ־קול ךם‪ :‬קריאת מועדים וזמני רגלים•‬
‫תקיעה בר^ש השנה ועברי נפש ביום הכפורים‪ :‬רגלים‬
‫'לעלות‪.‬בשלושפעמישנה• ימ?ונותידים מברכותיך‪:‬‬
‫"‬
‫שלמים ועולות זבחים ונסכים‪ .‬נדרים ונדבות חטאות‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:T:‬‬
‫־‬
‫־‪T‬‬
‫־ יי‬
‫של ע״א כלשכת הגזית‪ .‬יסנהדרי קטנה של כ״ג בכל פלן ופלך‪ .‬דלוי‬
‫מעשר מקרא בכורים כרכזת וקללות‪ ,‬שלשתם גפ׳ כי תבזא‪ .‬עריות להפריש‬
‫זכו'‪ ,‬נכלל עריות י״נו לאוין מלבד נדה והרבעת בהמה ומשכב זכר שמנה‬
‫המחבר בפרוש‪ .‬פרשת סוטה ופרשת עגלה ערופה‪ ,‬בסוטה יש מ״ע אחת‬
‫להביאה אל הכהן ושני מל״ת שלא ינתן כמנחתס לא שמן ולא לבינה! וכן‬
‫בע״ע יש מיע ומל״ת אלא שהמחבר כללם יחד כדרכו‪ .‬תקיעה נל״ון ועניי‬
‫נפש גיהיכ‪ ,‬כקב המפרש‪ ,‬לקמן בפיוט אהל מועד חשיב ג״כ העברת שופר‬
‫בר״ה ועמי נפש ביה״כ‪ ,‬אבל הגירסא הנכונה לקמן העברת שיפר כייכ‬
‫והיינו ביובל עכיל‪ ,‬ובדקתי ככל כ״י ומצאתי הגירסא כגדפום ויאמר החכם‬
‫הנזכר מהורריי נל״ו שא״צ להגי׳ דיה״כ של יזבל נמי קרוי ר״ה כדאיתא‬
‫בערכין דף י״נ א‪ /‬זענוי ביה״כ במי אינו מייתר דכאן קחשיב העשה וכאן‬
‫הל״ת‪ ,‬ועיין גס׳ אלה המצות ס׳ שי״ג ושי״ו שהן שתי מצוות ועלו יש ליישכ‬
‫לבלי הפייטן נכמה מקימות שמנה מצזה אתת פעמים כעמל העשה והצית שנה‪.‬‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫‪56‬‬
‫ו א ש מ ו ת ‪ :‬ח׳וןמידין ומוספין ?שבתות ובחךשימ‬
‫ובמועדים• וכלי הקדש לשרת לפניו‪:‬‬
‫»"כ חשר״ק‪.‬‬
‫תודה ומנחה כשבה ושעירה* תורים ו?ני יונה והשירית‬
‫האיפה‪ :‬שמטים ויובלות וחשוב תקופות• וספירת‬
‫העמד שמנה שבעות‪ :‬ךבית האיפר ונשך הכסף •‬
‫‪1‬‬
‫השמטת מלוה וגאלת ממכר‪ :‬קריאת ךךור ושלוח‬
‫חפשי״ חפוש הנרצע ביובל והאמה בסמל‪ :‬צדק צדה‬
‫•‬
‫‪ : T‬י‬
‫—‬
‫״‪T I‬‬
‫־־‬
‫‪TT T :‬‬
‫‪..‬‬
‫'‪.‬׳‪)•:‬‬
‫‪I T • :‬‬
‫ץ‬
‫‪vv‬‬
‫לרדוף אמת ומשפט לעשות • ?עלתשכיר ‪3‬ל תלין צ ד‬
‫ב ל ן ‪? :‬ליאת הךין ללמד מלשכת הגזית • ומיתת ס^ק‬
‫לעשה בזדון;?שית מעקה לבל יפל הנופל• וזןרי מקלע‬
‫לרוצח בבלי דעת‪ :‬סדרי קרב ומשוח מלחמה• ^זהרת‬
‫‪4‬‬
‫שוטרים ושרי צבאות‪ :‬נקיות לבית לבא לשמוח בכלה‪.‬‬
‫?ןאךס ובונה ונוטע ורך הלבב וקדוש מחנה טעיות‬
‫דבר‪ :‬מוצא שפתים בדבר ושבועתהאסר• ופצתפי‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪T T :‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪f‬‬
‫‪>ff‬‬
‫בנדר להפר ולקים‪ :‬לבישת שעטנז וכלאי הכרת‪.‬‬
‫הרבעת בהמהןהךכבת האילן‪ :‬כתנות כבוד להלב^‬
‫לכהנים• ואזהרת‪.‬עבדה לבל יקרב כל זר‪ :‬ידעונים‬
‫להשמיד ואומת להכרית • ?־ היות תמימים לקבל‬
‫‪1‬‬
‫תמימה‪ :‬טהרה ו;קיות מלביא ממזר בקהל• עממני‬
‫ומואבי‬
‫חודה ו כ ו ‪ .‬עשירית האיפה‪ ,‬ע ל שנועת ע ד ו ת והעלם ד נ י ‪ .‬והאמה כ ס מ י‬
‫‪,‬‬
‫אף‬
‫בסמן‪,‬‬
‫משאיכ‬
‫העבד‪.‬‬
‫פליאת הדין‪,‬‬
‫כ ׳ יפלא מ מ ן דבר‪.‬‬
‫מלשכ^‬
‫ה ג ד ת ‪ ,‬מ ק י ם ס נ ה ד ר י גדולה‪ .‬נקיות לבית‪ ,‬נקי יהיה לביתו שנה אתת‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וקדוש מתנה‬
‫ערות‬
‫דבר ) ד ב ר י ם כ ג ט ו ( ‪.‬‬
‫לקבל תמימה‪,‬‬
‫מערות דבר‪,‬‬
‫שנאמר והיה מ ת נ י ן קדוש ולא יראה‬
‫להיות תמימים‪,‬‬
‫לקבל התורה התמימה‪.‬‬
‫תמים תהיה‬
‫טהרה ונקיות‬
‫* מ'‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪p v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪3‬ך‬
‫ע ם ה' א ל ה י ן ‪/‬‬
‫נשכיל‬
‫‪cv,1‬‬
‫ונקיות לא יבוא ממזר ועמובי ו כ ו ‪ /‬וכמוהו נ ס ׳ מ א מ ר ה ש כ ל דבור שביעי ע ״‬
‫זדיזית‬
‫ש‬
‫גז‬
‫של שבועות‬
‫ומואבי פצוע דכדה וכרות שפכה‪ :‬חסימדז ופריקה‬
‫;‬
‫•ך•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T : T‬‬
‫; ־ ‪| T‬‬
‫‪r‬‬
‫ותוכחותשנאה• וקללת חרש ומכשולעור‪ :‬זריזות‬
‫‪c‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪:‬‬
‫••••‬
‫‪• :‬ן‪-:‬‬
‫• ••‬
‫• ‪:‬‬
‫לה?דיל בין הטמא לטהור • ןשקוץ היה וקהמה שמאה‬
‫המבדלה לטמא‪ :‬ואותו ואת בנו ביום אחד‪ .‬וגיד חבשה‬
‫‪T : T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ואברמןהחיובשרבחלב‪ :‬החיאת אח והלואת אביון•‬
‫־ ) ~‪-‬‬
‫‪ Z‬״‬
‫‪T T‬‬
‫‪-T : -‬‬
‫‪T TV‬‬
‫‪- T: - :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪: V‬‬
‫חבילתרחיםורכב והשבת העבוט‪ :‬דברי הודית עוין‬
‫וקךבןחטאת• סמיכהח־ננופהכפרה וסליחה‪ :‬גנבה‬
‫ואבדה טרפהושבודהושבויה״תשלומיכפלותשלומי‬
‫ארבעה וחמשה • שומר חנם והשו^ נושא שכר והשוכר‪:‬‬
‫״{‬
‫‪• -:-‬‬
‫‪xT‬‬
‫‪T‬‬
‫י*‬
‫‪.‬‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫־י‬
‫גך‬
‫בעור חמץ‪.‬ואכילת מצה• ז?רון היק לחוג כל שבעת‬
‫הימים‪ :‬ח׳ אף פרשת שקלים להזכיר איותה בכל שנה‬
‫‪T:‬‬
‫— ‪I‬‬
‫•‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪* : :‬‬
‫|‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫ושנה • ופרענות עמלק ופרהאדמהוההדש הזה לכם‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-:‬‬
‫«‬
‫ע״כ‬
‫•‪T*..-‬‬
‫א״כ‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫‪TT ) " T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫אבחנת מומים מלהגיש בעל מום • מומי אדם ומומי‬
‫‪- T‬‬
‫"‪*JT‬‬
‫י‬
‫־ ״‬
‫• ‪ :‬־־ *‬
‫‪xr‬‬
‫••‬
‫בהמה‪ :‬ברית מלה שלא להשבית• להקריב אותהעל‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫• ״ •‬
‫‪,‬‬
‫* " ! ] ‪ I‬־ ־‬
‫כל קרבן‪ :‬גם ?לילה ופתיתה קמיצה והקטרה • הקרבה‬
‫והגשה ‪.‬קבלה והזיה‪ :‬ךיןהןכור לטול פי שנים• ומשפט‬
‫איש כי;מות ובן אין לו‪ :‬הנצים‪:‬חד לקוץ כף שולחת יך‬
‫‪T‬‬
‫‪VT :‬‬
‫במבושיו• מגרה מדון• כלי גבר על אשד‪ .‬ושמלת אשה‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪VV‬‬
‫י ‪T‬‬
‫*‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫על גבר‪ :‬והקרבת גרי ^ךק לגור‪:‬חד• ולקים קקים‬
‫ב?ןחי?שי מפךך צוענים• ולחון גרי שער ולהאכילם‬
‫להכליל וכי׳‬
‫זריןית‬
‫הטמאים‪.‬‬
‫עינם‬
‫ענין‬
‫צריך לזרז עצמי‬
‫החיאת איז‪ ,‬יחי א ס י ן‬
‫)ויקרא כו מ ( ‪.‬‬
‫ל‬
‫ל ל ע ת להכליל כ ץ ממא‬
‫עמן‪.‬‬
‫זכרין חוק‪ ,‬זאת חקת הפסת‪ .‬א ף פרשת שקלים ו כ ו ‪/‬‬
‫פרשיות מגיאר כפ׳ בתרא למגילה•‬
‫)‪3.‬‬
‫לטהיר ולשקן‬
‫לכרי הילאת ע ק ‪ ,‬שנאמר והתילו את‬
‫‪15‬‬
‫מימין‪.‬‬
‫ולחוןניעךל י‬
‫אנשיםת‬
‫ואהבתםנ ט‬
‫׳נציכ(ק ר‬
‫וגו‪/‬‬
‫מומים‬
‫אבהנח‬
‫ציעניס‪,,‬‬
‫גרי ש ע ד‬
‫יהיופ‬
‫שלא‪ .‬מ‬
‫הכהניםטי(א» (‬
‫כה‬
‫וכמקריכיהםכב ר י ם י י‬
‫הגר ווגגזו׳׳))^לל‬
‫את יחלו‬
‫להבחין ‪T‬‬
‫‪om‬‬
‫כ׳‬
‫ועש״ה‬
‫עש״ה‬
‫מצרים‬
‫יתלר ןיכו‪/‬‬
‫מעבודת פ‬
‫הנצים‬
‫‪p‬‬
‫י‬
‫~‪I‬‬
‫‪7‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫‪5‬‬
‫?בלות‪ :‬זריקת ךם והקטרחלבים • לחירוף באש בנקל‬
‫כל הנאכלים ליום אהד‪ :‬חרם וחלה וישמןשרפח לתת‬
‫לכהן‪ .‬והאשם המושב ממי שאין לו גו^‪ :‬טמאים לנפש‬
‫‪-‬‬
‫‪T :‬‬
‫••|‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪ V‬י*‬
‫‪I‬‬
‫י*‬
‫‪:‬‬
‫־•‬
‫‪V V :‬‬
‫י‬
‫אדם לעשות פסח שני • ובל הוצאת בשיר חוצה ושיירת‬
‫‪TT‬‬
‫‪— V‬‬
‫־‪:‬־‬
‫—‬
‫״ ־‬
‫‪— T‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫ן •‬
‫‪T‬‬
‫—י‬
‫״‬
‫ה^צם‪ :‬יצי_קת שמן המשחה על ראש כיהן גדול‪ .‬למלא‬
‫‪:‬‬
‫;דיו לכהן תחת אביו‪ :‬כל מעשיה יום הכ?רים לעשותן‬
‫?תקנן• לכפר על חטיאתינו אחת בשנה‪ :‬לקום מ?גי‬
‫שיבה ולהדר פני זקן• אזהרה שלא תלך ךכיל ושלא‬
‫לעמוד על ךם רע‪ :‬מצות ךין החובל בחברו לחיכו‬
‫בחמשה דברים בנזק וצער ורפוי ‪ ragh‬ובשת• ונוגף‬
‫אישה הרה לשלםדמיולתת‪ :‬נקימה ונטירה להרחיק‬
‫מלב• וישוכב עם נהדפת להביא איל אישם‪ :‬שרט לנפש‬
‫י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫י‪,".".'! .‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪* T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫••״•־‪•.‬‬
‫‪*• V‬‬
‫וכתיבת קעקע‪ .‬ל ךחת והמןפת ראש והשחתת ?את זל!ן‪:‬‬
‫(‬
‫עורך ומ?ליא ?נדר ולמורת בהמה ??המה * אה נן זונה‬
‫ומחיר כלב לתעב מךביר קדש‪ :‬פועל הבא בקמת ר‬
‫ע‬
‫שלא להניף הרמש‪ .‬ושיכיר הבא ?כרם ש לא לסן \ ?לי‪:‬‬
‫צואת ביוצר הכרם להשאיר עוללות • וה‪1‬בט זהים שלא‬
‫לפאר אחריו‪ :‬קרב בחלל חרב ונוגע במת או בעצם אדם‬
‫‪V J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪VV;. . . . . . .‬‬
‫או ?לןבר ינ^מא שבעת ימים‪ .‬להזות ;גליו מי הנדה ב י ו‬
‫ם‬
‫השלישי וביום ה־שייעי‪ :‬ראית נגעים להחליט ולהסגיר‪.‬‬
‫בהרתוצרבתשאת וספחת‪ :‬שחין ומטהונתק״ ראש‬
‫דכתיכ ל ג ר‬
‫אשר‬
‫כ ש ע ר י ן תתננהואכלה‪ ,‬ע ר י שער היינו ה ג ר י ס ב א ר ץ שלא‬
‫קכלו התירה‪ ,‬אנל גרי צדק שקבלו התירה‪ .‬שמן שרפה‪ ,‬שמן של תרומה שנטמא ק ר ן י‬
‫שמן שרכה הואיל ולשרפה עומד שהרי אסיר באכילה‪ .‬והאשם המושב וכוי‪ ,‬שנא׳ ו א ש‬
‫אין לאיש מאל להשיב האשם אליו האשם המושב לה׳ ל כ ה ן ) כ מ ד ב ר‬
‫ה‬
‫‪.(p‬‬
‫והקפת ראש‪ ,‬כ״כ בכ״י של י״ס וכן מ ס ת ב ר וכמו שאז״ל במסי מכות ד ף כ ׳ א ׳ ‪:‬‬
‫לרבית כל הראש? ת״ל בראשם וכו״ — ‪ .‬וככ״׳ איזרת גרה ‪ £‬י ס‬
‫ת‬
‫יןיחי*‬
‫מני‪.‬‬
‫יגנחתוהקפל}‬
‫הראש וכי'‪ ,‬ואיננו נ כ ו ן ‪ ,‬כ י אין עניבם לכאן וכבר הזכירם הפייטן‪3‬־סיף הפםקא‪.‬‬
‫בה‬
‫של שבועות ‪,‬‬
‫הקן‪ .‬קרחת וגבהת וכל בהק לטהר‪ :‬תיתורת צבלר‬
‫‪7‬‬
‫ופשתים בגד השתי והןןרב• לקרע ולשרף ולכבס שגית‪:‬‬
‫ע״פ‬
‫חשר״ק‪.‬‬
‫תוצאת ?זשרת ^ מחוץלמהנהילטהר המצךע בעץ אוץ‬
‫ואזוב ובשני תולעת‪ :‬שחיטת צפור אחת ושלוח אחת י‬
‫‪ :‬־‬
‫‪-T‬‬
‫־־‬
‫ל־‬
‫י‬
‫" ‪T V‬‬
‫תגלחת שער ראשו־ וזקנו וגבות עיניו‪ :‬ראש בהונות ידיו‬
‫ןרגליו להציק ?שמנים‪-‬וחנוךאזנו לחטא ?ךמים‪:‬קירות‬
‫בתים לטהרם מנגע״ ועפר נתיצה להשליך אל חוץ‪:‬‬
‫צואת טמאת הזי ונבלות דוה‪ .‬זבה נדה ויולדת לטהרם‬
‫־ ־ י ־־‬
‫~‬
‫\ ‪i‬‬
‫—‪ : T‬־‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪TT‬‬
‫•‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪- :‬‬
‫?קרבן‪ :‬פתוילב איש אם יראהקרי• יביא במלם ל?נ‪1‬ת‬
‫;ןךב‪ :‬על ראש כהנים שלא להעלות פרע• ובלנשכית‬
‫נפש עת;באו לאהל‪ :‬סנפיר וקשקשת ?נפשות המים‪.‬‬
‫ןעוף טמא לשקץ ולאכול מנתר‪ :‬נתיצת פסל ומצבה‪.‬‬
‫ו^הימסבה גלוליםופםיליםבליעלו;נל לםמוךאוכבוד‬
‫אבןאם״הךהקת חמוד בתיםותאות נשים‪:‬לעזוב ש?חה‬
‫ולהניח פאה‪ .‬להשאיר לקט‬
‫ופרט)‪:‬״א‬
‫להפקיר לקט ו פ א ה (‬
‫לעני ולגר‪ :‬כל ח־יר חבר ודורשי המתים • ‪!5‬ןע‪1‬נן ו?!נחש‬
‫ומכשף ומעייר למלך‪ :‬יוצר שנאם והם תועבת נ?שו•‬
‫בל הךרויש מהם פן לשחת תורש‪ :‬טיל ןעךלה‪1‬דאי‬
‫וךמאיומתקןץעשקגזל(ותשומתיד‪ .‬ובלת'א?לועל‬
‫הדם‪ :‬חיק שמירת שבת ומורא מקדיש‪ .‬וקדוש הארץ פן‬
‫תמלאזמה‪ :‬זכות ומישור להתהלך במו• ונתיבןראה‬
‫י י‪• •T‬‬
‫הוצאת‬
‫וככלות‬
‫ולאי‬
‫»ש‬
‫לוה‪,‬‬
‫כ״כ ככל כ״י ל אגלה את‬
‫ולמאי ומתוקן‪,‬‬
‫ולפעד״נ‬
‫•‬
‫משרת אל מתיץ‬
‫‪)••—:• :‬‬
‫למתנה! שנאמר‬
‫‪,‬‬
‫‪•:T‬‬
‫י צ א הכהן אל מתין‬
‫נבלותה‬
‫)הושע‬
‫•‬
‫למתנה וגזי‪.‬‬
‫ב י ב ( שתיי קלנה‪.‬‬
‫כ ת כ ה מ פ י ש ‪ :‬״למאי אינו ממנין המציות שהיא‬
‫שמונה גס כן מה שאינו ככלל המצוות;‬
‫‪T:‬‬
‫מדרננן‪.‬‬
‫שמונה מתוקן‪ ,‬ומתוקן מה מציה‬
‫ב ו ? ״ — ויאמר החכםקהורריי הנ״ל‪ ,‬שאין מזה תפיסה על הפייטן‪ ,‬שהרי‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫™‬
‫ל עשות'ומאהבה‪ :‬ואלהותיפות וכןעשיים טובים* כלי‬
‫‪:‬‬
‫לעשותעגל במךה במשלןלוב^שוךהנהיניןלצדק ומדות‬
‫להאמין ‪ .‬להרחיק אבן ואבן מכיס איפה ואיפה מב;ת‪:‬‬
‫רבת לשון הךע להךחיקמפהיודובר שלום איש ^ רעהו‪.:‬‬
‫גרושה וחללה זוגה להבדיל משאר כהנים • וכהן גדול‬
‫לתת זרעיו באשה בתולה‪ :‬בשאר‪ 1‬לא יטמא במת מצות‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫••‬
‫;‬
‫;‬
‫•‬
‫י‬
‫'‬
‫י‬
‫יטמא • בנפשות אדם ולא בנפשות בהמה‪ :‬יי׳ אז ילידי‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ־ ;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫• *‬
‫ביתו הם ייאכלו בלחמו • אם יגע בטמאה וייאכל ‪0‬״א ייג^(‬
‫י‬
‫‪ ,‬י א‬
‫‪ -‬י‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫עי^״ב‬
‫אתשםהמיחדשלא לקלל‪.‬ישלא להזכיר בשם‪^.‬דזיס‬
‫אחרים‪ :‬בת כדזן כי תזנה מיתתה בשרפה • ‪.‬ואם החלל‬
‫זרע לא תיאכל בקדיש‪ :‬גךישת טמאים‪ ^.‬מחוץ למהנה ״‬
‫וגוזל הגר וכחש בעמיתו ?ןישלם קרן וחמש ממילות;‬
‫דברי נזירות לטמאה ולתגלהת• ומלאכלכלמישךתגפל‬
‫מחרצנים ועד זג‪ :‬מעברת תער על כל ?שיר לרם״ו להריס‬
‫ז‬
‫תרומה ממעשר נחלתם‪ :‬וכסויהדם ומגעומשא ואדר •‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬׳״‪-‬‬
‫־ ‪ :‬־;‪TT:•--.‬‬
‫־‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫והסט‪ .‬ואונן וטבול יום ומחסר כפורים‪ :‬זכיחת בשד‬
‫מצה נמי נ ר חניכה יקריאת מגילה יהלל שהם מדרכנן אלא שאזל כשיטת בהיג כ מ ז‬
‫שכתגני נכתיחת הפייט הזה; גם מה שקנה מתוקן נ״ל ע״פ מיש כמכית ט״ו כ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י מ ל ל א יהאחייכאלא על הטבל שלאה»ל‪ 6‬ממני כל ע י ק ר ‪ ,‬מזלה ממנה ת ר י מ ה‬
‫גלולה ולא תרומה ומעשר‪ ,‬תרומה ומעשר‪ ,‬ולא מעשר ראשון ולא מיש ולא מ ״‬
‫ע‬
‫מניין ? ת״ל לא תוכל לאכול כ ש ע י י ן וכוי ע״ש‪ .‬חה שכתב הפייטן‪ /‬ומתוקן‪ ,‬ריל א ע ״ פ‬
‫שהוא מתוקן ^אשלא ניטל ממני אחל מ ן המעשרות אפיה אס־ל לאכול ממנו יהן‪£‬‬
‫בכלל טכל והאוכל ממנה ליקה‪ .‬זכות ומישור ו כ ו ‪ /‬כתב המברש‪:‬‬
‫המצות ר ק מדות חסידית‪.‬״ ויאמר מהורר״י‪:‬‬
‫״‬
‫״‬
‫כ ל זה איני ממני•‬
‫ו ל ' נ שיש כזה מציות יקרות‬
‫‪z<\p\12‬‬
‫משרשי האמינה והוא יראתואהנת המקים והם חמשה מיע לאהיכ אותו וליריא מ פ נ י ו‬
‫ולהתפלל לפניו ולהשכע בשמו שהוא מכלל היראה כמו שכתב הרמב״ם כס״ה עשה ן ׳‬
‫דש עיל ככלל אהכה ללכת כלרכיו‪ ,‬וככלל היראה יש לית אתת והוא שלא למתיק שיש‬
‫שם משמית הקלושים‬
‫— הרי נכללו בתכית הללו כמה מציות'‪'.‬‬
‫א י ו שם המייחל שלא לקלל‪ ,‬בשם המיוחד תייב פיןילה ו ע ל הכנ!יק בלאי‪.‬‬
‫נט‬
‫של שברעות‬
‫לאכול ?תאור!• ונביאהשקרשלא לשמוע לו‪ :‬חקירת‬
‫עךים ומסית ומדיח* ועיר הניחת לשרפה באש‪ :‬טנןאת‬
‫ארבע ספקות וסוד השסמנה• ומעשיר ראשון'וקרבן‬
‫?שיאים‪ :‬יופי חלק כחלק וממכר אבות• ופרשת המלך‬
‫ומשיג גבול רעהו‪ :‬כל עד זומם לענוש וגלילים לעשות‪.‬‬
‫משפט אהובה ושנואה ובן סורר ומורה‪ :‬לשלח הקן‬
‫להביא יפת תיאר• מצרי ואדומי עד דר שלישי‪ :‬מילה‬
‫;‬
‫‪• :‬־‬
‫‪* r‬‬
‫־־‬
‫־‪:‬־«‬
‫י ‪• :‬‬
‫‪• * :‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫ורחיצה דמי טמאה ודמי טהרה• ובל הסגיר עבד אל‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪•• :‬‬
‫‪.‬־ ‪T :‬‬
‫‪TT: T‬‬
‫‪•• :‬‬
‫־־‬
‫‪v v‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫אדוניו‪ .‬וקדש וקדשה וגונב נפיש מאחיו‪ :‬נגיחה ונגיפה‬
‫;‪-‬‬
‫‪••JT:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•):‬״ ‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪:‬־ ‪T‬‬
‫" ‪T V‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪T‬‬
‫נשיבה ךביצה ובעיטה• ודין יום או יומלםוחפו־שעבד‬
‫‪5‬נ‪17‬ניבעינואו?שנו‪ :‬ספוק נפל ל^כבלךפיאת שברו•‬
‫ןאם לסהלך בחוץ לתת ש?תו‪. :‬עברת ךלקה ושלוח‬
‫בעירה‪ .‬והרג כערמה ונ‪$‬צא במקתרת‪ :‬פיתח ובורה ם ר‬
‫ברשות הרבים לשלםנזקיגיופל‪5 .‬פתה בתולה לעיקול‬
‫מוזוץתו^שיה לשלם קנס‪ :‬צואת בלקללת חרש שופט‬
‫ונשיא• ?ןלאה ודמע שלא לאחר‪ :‬קול להריע בהצהרות‬
‫ולהסיע מחנות• ומשים עלילת לענשו?ממון‪ :‬ךחבה‬
‫‪:‬‬
‫בגבולותיהלה;חילאדוןלשבטים• ןשלא תסב נחלה‬
‫ממ^ה למטה אחר‪ :‬שבועת שוא וחלול השם• ושכב עם‬
‫בהמה ןוהאשה הןךבעת ל?המה‪ :‬תיתיועים בדרך להשיב‬
‫לאח ולאויב• ואם רחק ממנו תהי עמו עד דרישה‪:‬‬
‫ופרשת‬
‫ה״ת‬
‫המלך‪ ,‬יש בפי ‪1‬ו קמשה מל״ת ושתי מ״ע ואתת מהן שיכתוב לו ה מ ל ן‬
‫מיותד מלבל מה שמתייכ כל אתל מישראל‪ /‬וכן לשין ס פ ר אלה המצית‬
‫למהרימ ח א ג י ז נ פ ׳‬
‫שמחייב‬
‫הרי‬
‫שיפטים‪:‬‬
‫ועיל אתת‬
‫כיספת‬
‫לכתיב שני ‪0‬״ת אחת מה שמתייב כ״א מישראל‬
‫נכללה נזה מצית כתיבת‬
‫*״ע שלו‬
‫‪#‬‬
‫יא'כ במלך כתיב וכתב לו את משנה‬
‫התורה‬
‫ס'ת\‬
‫יכן בעל הלכות גלילית‬
‫ר ן שיכתב לו המלך שני ס״ת‪ .‬פנ״ל ל*שב‬
‫לאמנזגכלל‬
‫ל ע ע הפייטן‪.‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫^‬
‫תורה לשמור סעודה ק‪:‬צור״תקות מכשףלסקלו באבן‪:‬‬
‫שמע שוא שלא לש א ״ונקי וצדיק שלא להרוג‪ :‬ריב דלים‬
‫שלא להטות‪ .‬אחרי רבים בל תהי לרעות‪ :‬קדושים תהיו‬
‫מ נ י אלודם‪ .‬לקרוא שלום במלחמה ןש לא לקץ ?ל‪.‬עץ‬
‫מאכלי‪ :‬צאן פסחים שלא לזבח על חמץ‪ .‬נא ובשל מבשל‬
‫בל ת'א?לו ממנו‪ :‬פן ן?בר איש את בתו לאמה ״ ?צאת‬
‫העבדים בל יוציאנה‪ :‬עם נכרי לא ימשל למכרה• אדון‬
‫‪:T‬־‪•T‬‬
‫‪XV‬‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫י ‪:‬‬
‫'‬
‫ד‬
‫‪T :‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫אםלאיעדהיפדנההאב‪ :‬שימה צלע לנינו בבית‪ .‬יכבד‬
‫אותה כמשפט הבנות‪ :‬נפשו אם תתאוה לשיא אשת‬
‫אחרת• שארה כסותה ועונתה לא יגרע כ?מנה‪ :‬משל<ע‬
‫— ‪VV‬‬
‫;‬
‫‪T•• :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t x‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫^‬
‫‪X‬‬
‫אלה אם ימנענהיתצא חנם?לא מתת כםף‪:‬לא להוזחרזן‬
‫בגרי הארצות ולא לחבנם ולא לכרות ברית עמם״ונבלת‬
‫;‬
‫ז;־ז‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪f i r‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬י'‪*—'.‬‬
‫^להבלתליןעלעץ‪:‬כנוסם‪5‬נעימסךרפטומיש‪.‬‬
‫וישמן מ??לח וקטךת הסמים‪ :‬ןריעו־ת יללא‪1‬תקךסיס‬
‫ןקךשים״ווים וננריחים ןעמוךים ואדנים ויתדות למשכן‪:‬‬
‫טהר מזבח הזהב ומזבח הנחשת•‬
‫ומכבר וכרכ­י­‬
‫ומידותיו לךישנו‪ :‬חנוך כמנורה ונרותיה קניה גביעידן‬
‫כפתוריה ופרחיה ״ ומלקחיה ומחתיותיה לעשות מככד‬
‫‪T V‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪T V T:‬‬
‫‪T V|T: -‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫• • ^ '‬
‫‪ T V‬־‪:‬־‬
‫‪0‬‬
‫זהב‪ :‬זבד לחם הפנים לערוך על וד?לחף וקדוש ידיס‬
‫ורגלים מן הכיור‪ :‬וקלעי החצר ושתי ?תפות• בתים‬
‫חורה‪.‬‬
‫תעודה‪ ,‬ל׳ עדית‪• ,‬כענין‬
‫ע ד י ת ה׳ נאמנה‪ .‬שמה בלע לנינו‪,‬‬
‫א‬
‫ס‬
‫נ ת ן איתה לאשה לנכי‪ ,‬סייכ לכבד איתה כמשפט ה מ ו ת ‪ .‬שארה כםיתה ו כ ז י ‪,‬‬
‫זהו מצות עינה ומכש״כ שלא יגרע מ נ ת ישראל‪ .‬ו כ ׳ כ הרמכ״ם כלאיין ר ס ״ כ ;‬
‫וזאת‬
‫האזהרה תכלול‬
‫הדברים‬
‫נכללה‬
‫כ ל שישא‬
‫נ ת ישראל‬
‫שלא‬
‫יענה‬
‫איתה‬
‫נדבר מאל!‬
‫עכ״ל‪ ,‬והיינו מ ט ע ם פ״ו לכן אסור למנוע העינה וא״כ ב»צוה זאלן‬
‫פיו‪.‬‬
‫עכ״ל מיהרר״י הנ״ל‪.‬‬
‫ואינו נכין לדעתי כ י אין איםיר מ נ י ע ^‬
‫העונה מ ט ע ם חיוכו כפיו שהרי כשככר השלים חקו והוליד‬
‫זכר ונקבה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫* ו א עעזל מפ״ו למ״מ תונת עונה עליו כשיש לו אשה‪ .‬ת נ י ן מנירה ונריתיה ‪. . . .‬‬
‫ס‬
‫של שבועות‬
‫לבדים ובבוב לחית‪ :‬סבאת הבדים במסעות הארון‪ .‬מסך‬
‫ומכסה לאהל פריכת וכפית ושני כרובים‪ :‬דקה וקדה‬
‫קנה וקנמון • מור נטף ושחלת וחלבנה ולבונה לרקוח‬
‫?שמים‪ :‬גם ?יום השבת שלא לבער אש• להסיק עצי‬
‫‪:‬‬
‫המערכהבבקר בבקר; ?גדי הקדש לכבוד ולתפארת•‬
‫אורים ותומים ארבעה טורים‪ :‬ח׳ אפוד והשן ומעיל‬
‫וציץ הזהב ונזר הקדש• כתנרת ומכנסים ומצנפות‬
‫‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪TT-‬‬
‫־ ו‬
‫‪M V .‬‬
‫‪:‬‬
‫‪vl‬‬
‫ואבנט בד ומגבעות‪. . :‬‬
‫יי ־‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫־יי‬
‫ג ‪v iv‬‬
‫ע פ א״ב‪.‬‬
‫\‬
‫אהל מועד לבטיתיו ?חסד‪ .‬לה?כו ?אשים ?יום הקמתו‪:‬‬
‫במדזבת ו?מך‪.‬השת ?חלות ו?ךקיקים בסלת ?שמן‬
‫ולבונה ובאזכיהישלא להקריב לשםכל שאדוכל דבש‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪•• -‬‬
‫‪ :‬־ ‪) :‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫גםנשייא ומישוח עדה ויחיד‪-‬אם יחטאו בשוגג בקריזירצו‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫לעשות מ כ כ ר זדכ‪,‬‬
‫איןהמכברזהכ‪.‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪VV|:T‬‬
‫‪|"T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כדכתיכ בפ׳ תרומה כיה ל״ט‪ ,‬וי״ג‬
‫ונין הזהב ונזר הקדש‪,‬‬
‫הקדש ילפיז יש לגייס כאן ב ו ר‬
‫‪T:‬‬
‫מ כ ב ר זהכ ושביש הוא כ י‬
‫לדעת כל המפרשים היינו צין היינו נזר‬
‫ה ק ד ש בלא וי כראש‪ ,‬אכן בכל הפרי הדפיס גם‬
‫בכל כיי גרס זנזר הקדש בו׳ לכן נראה שלדעת הפייטן הוא רבינו שמעון הגדיל אין‬
‫נזר הקדש תאר לנין אכל היא ת א ר אל פתיל תכלת ו כ ן אזיל כ מ ס חולין ד ף קליח‬
‫‪,‬‬
‫א ׳ תניא כפה של צמר היתה מינחת בראש כ י ג‬
‫ועליה‬
‫הנין נתין לקיים מה שנאמר‬
‫ושמת איתי על פתיל תכלת‪ ,‬ופי׳ רש׳יי כיפה קיבע ק ט ן ‪ ,‬והעריך פי׳ חוטי דעמרא‬
‫דגדלין מעשה ענית זכי׳ ע ל ׳ ל ויהי ט ע ם פתיל כ ט ע ם חותמן י פ ת י ל ן ד י ה ו ד ה שפירשו‬
‫בו סידר הראש וכן פ י שם הרמכין‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הפתיל היא סידר ק ט ן אשר י ע ט ו ף בי קצת‬
‫הראש לפעמים זכו׳ עכ״ל‪ ,‬וקראו הכתיב פתיל תכלת על שם חימרו וקראו נ ז ר הקדש‬
‫ע ל שס צורתי כי היה נזר של קדש שהיא הצין שהיה מכיתת עליז קדש ל ה ‪ /‬זזה ט ע ם‬
‫הקדש‬
‫ב ה ‪ /‬ויקרא נזר עיש שהיה מקיף כל הראש משאיכ הצין שלא יפיל בז ל׳ נזר‬
‫והיקף‪ .‬וכזה יתיישבו הפסיקים‪ ,‬שנצייי אמר ועשית ציץ ינתת איתו על פתיל ת כ ל ת‬
‫)שמית כח לז( והיינו על כיפה של צמר הנ״ל המכונה נזר הקדש בפסוק ונתת את נזר‬
‫הקדש על המצנפת ושם כ ט ו ( ולא הזכיר בפסוק זה פתיל תכלת כלל זנמקים‬
‫שהזכיר פתיל תכלת לא נזכר עמו נזר הקדש כלל כ י הוא והצין אדוקים בו וזהו ט ע ם‬
‫ציץ נ ז ר הקדש או ציץ הזהב נ ז ר הקדש ודוק‪.‬‬
‫וככר הרחכתי כזה כתורתאלהים‬
‫מפזרש אשר כתבתי‪ .‬וראיתי דכר תימה להחכם הרכ ר״א מזרחי זיל כפרושו ל פ י‬
‫‪,‬‬
‫רש״י על מה שפי׳ מ צ נ פ ת ) ש מ י ת כת ד ( כמין כ י פ ת קובע זכי' וכתב היא ז״ל שהזא‬
‫כיפה של צמר שהזכירו בשלהי ראשית הגו זכי׳ ע י ש ;‬
‫המצנפת של שש והכיפה של צמר‬
‫— ומי יתן‬
‫וזה שגיאה גלולה‪ /‬שהרי‬
‫זאדע!‬
‫א ה ל מועדלנטיתז בחסד‪ ,‬פי׳ המפרש‪ :‬בשבי?שיהי׳חסד לישר;! מאבינו שגשמים‪.‬״‬
‫״‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫»‬
‫‪fH‬‬
‫למלך‪:‬ךכרשממגתקלאלהא‪1‬ךאהא^;דעי אםלואעיד‬
‫ונשיא עונו‪ :‬הורית בין דין ושבועת ?טוי ופר הבא על כל‬
‫המצות‪-‬אשםודאי ואישם תלוי‪:‬וקרבן אהרן ובניו לחצות‬
‫ביקר ובערב״ מרככת הפיני מ?הת כהן וכהנה‪ :‬ז פ ק‬
‫מראה ונוצה מליקה והמציה• והפשט ונתוח בבהמת‬
‫‪TTT‬‬
‫י ‪T‬‬
‫‪JT•:‬‬
‫‪TT:-:‬‬
‫‪ :‬־‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬״ ‪ T‬״‬
‫ושסוע ובל המילה בעוף‪ :‬חלב ושתי ה‪3‬לץתןיו‪0‬ךת‬
‫ה״שהיטתציאןבצפןוה^ךשת^ה ואמיריס‪:‬‬
‫טמאת שרץבבגד או בעור או ?שיק א‪ 1‬בכל ?לי עץ״ואננל‬
‫ומשקה וכל זרע זרועמען וביר תנורומרים‪ :‬עעבבשד‬
‫קדש יקדש ומזה מדמה ןכבס ?גדיו • שבירה ??לי סמש‬
‫מריקה ושטיפה בכלי?חשת‪:‬כל הולךעלגחון וכל הולןד‬
‫על אך?ע״חג?ים ?&מאים וחגבים להורים‪ :‬להךחיץקיכ‬
‫וכחןים ולהניף חזה ושוק הימיףופךים הנשירפיםןשעיד‬
‫המשתלח‪ :‬מלקות ארבעים כדי לשעת איש״ לזכות אות‬
‫הזכאי ולתב את החיםנערה ה^אךסה כי תאנסיבנעלח‬
‫ןסקלוהיאתנקה‪:‬סךרעבורים)נ״אעסדיס( להעניק לעבד‬
‫^עטוךל‪:‬עםזכר‬
‫שלא לשכב‪ .‬וכל שאר בשר להרחיק מגוף‪ :‬פטרחמ‪1‬ר‬
‫לפדותו ?שיד‪ .,‬ןהעברת שיופר בראש השנה• ןענוינפ^‬
‫ביום הכפרים‪ :‬צאת עבד עברי בישנה ה'ש?יעית•' אס‬
‫יאהב אדונו יל\ך‪ .‬לועבד עילם עד שנת הי'ובל‪:‬קדוש שנת‬
‫החמשים ביובל‪ .‬לשובלאחוה ולמשפחה ולתת גאלת‬
‫ולינ שנקט ל׳ ג ת ס ד כעבור הנדבות שהתנדבו כ ד כ ת י כ וכל אשר נ ד נ ה רמזו‬
‫הביאן‪pt,‬‬
‫תרומת ה ׳ ) ש מ ו ת לה כ א ( ‪ .‬שלא ל ה ק ר י כ לשם וכו‪ /‬וי״ג שלא ל ה ק ט י ר לשם ו ‪/ ,‬‬
‫כ‬
‫״‬
‫ס ד ר עבירים‪ ,‬ע ג ו ר השנים‪ .‬לבכ״י ג ר ס עכיד׳׳ ויהי׳ טעמו הנהגת העכדןיבעבד »‪\vpt‬‬
‫חשסדן‬
‫סא־‬
‫של שביעות‬
‫לאךץשליאתמכר לצמיתות‪ :‬ראשיתךגן תירש מ?הר‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫;!שרים וארבע מתנות כהנה‪ :‬שוחט ומעלה בחוץ לח;ב‪1‬‬
‫כ י ת ״ חק עולם שלא לזבוח לשיעירם‪ :‬ח׳ תעוב בן נכד‬
‫שלא לאכלבפסחיכהנים במומים לפסול ולרם בשנים‪:‬‬
‫ע״פ חשריק •‬
‫סשמח לויבייוםשמחתף ובל תונו איש אתעמיתיוער‬
‫ויתוםואלמנה‪ :‬שם מלך ליחד'שחרית וערבית״ בתי‬
‫‪: T T‬‬
‫‪T:‬‬
‫—‬
‫״*‬
‫‪— :‬י‬
‫*•ידן‬
‫‪• T* — :‬‬
‫—‪:‬־׳‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫החצרים ובתי ערי הומה‪ :‬רואה עור ומשנהו בדרך‪.‬‬
‫תשיגהו קללה הכתובה בספר‪:‬קולע ומכה‪,‬רעהו בסתרי‬
‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך‪ :‬צווי על הס־־ום‬
‫"‪I‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪Tr‬‬
‫‪TTT‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫"‪j‬‬
‫י‬
‫־־ ־•‬
‫שרוע וקלוט ומעוך וכתות ונתו־ק וכרות* ושלא לעבוד‬
‫בבכור שור ושלא לגוז ?כור צאן‪ :‬פנוי מעשר ראשון‬
‫מתוךהבןת• ומעשיר שני מן האוצר‪ :‬עלאזניףלתקן‬
‫יתד״ לחפור ולכסות צאת מאכלך‪ :‬ספיחי שביעית‬
‫ופרט כרם וזית״ לשכיר ולתושב ויתרם לחיה‪ :‬נצח‬
‫‪T:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫השבות בהמתך ביום מנודזתף• וגר ועבד ואמה כמוך‬
‫ינוחו‪ :‬מזבח אדמה לבנות באבנים שלמות״ ולחוק‬
‫‪.‬עליהםךתבארהיטב‪ :‬לתת ללויםמנת הלקבארץ״ כי‬
‫בישיר^ לא ינהלו נהלה‪ :‬כי ירכה הדרך לשאת מעשר‬
‫שני ״ ל?ךהו בכ?ףדעלהו לעיר הקדיש‪ :‬יתן הכסף ?כל‬
‫אות;?'שיו״בבקר ובצאן ובי‪:‬ן ובשכר‪ :‬טךףעשורתבואה‬
‫בישנה השלישית• להוציא ולהניח ?שעךיף להשיבעע‬
‫דלים‬
‫ח ש ט ח ליי כיום שמחתך‪ ,‬שנאמר ושמחת לפני הי אלהיןאתי‪ :‬והלזי ומי‬
‫עין »״א(‪ .‬שם מ ל ן זגו‪,‬‬
‫ליחד שמו שחרית‬
‫)דפר*‬
‫זערכיתולקנצ עליו עיצמלכית שמיס‪.‬‬
‫צזזי ע ל הסרוס וגז‪ /‬כלכתיכ ו מ ע ו ן זכתית‬
‫‪.)3‬‬
‫‪(Torn‬‬
‫‪Q‬‬
‫ע?‬
‫‪U1‬‬
‫‪,‬‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫*>‬
‫‪1‬‬
‫דלים‪ :‬חלות פגי אל בשבעת ימי החג• בפליעץהךר‬
‫ובקלוס עיבי נחל ״ זמרה והלל לתת בהדס• ורוב הוריות‬
‫בכפותתמרים‪ :‬וימים שמנה עשיר ולילה אהד לגמור‬
‫ל‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫בהם את ההלל ובגולה עשרים ואחד יום ושני לילות •‬
‫‪ :‬י‬
‫‪,‬‬
‫ונר הנבה בעתה בל השבית מאהליף• ברכה והוראה‬
‫‪T : TT :‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪:‬־־‪.‬־ ־י ‪ :‬־ »־‬
‫על המזון ‪3‬א;לף ו^שייעףנהמליכה^עליף ביום הזברון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪ :‬־‬
‫־•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫אוהב שלום ורודף שלום ור^נעלכת עםאלךרם • הודע‬
‫ולא הודע ושעירי ‪.‬עבודה זךה ושעירי רגלם ושעירי‬
‫ראשי חדשים ושעירי יום הכפורים‪ :‬דת המלאיכש‬
‫‪:‬‬
‫••"‪f‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫•*•־‬
‫"‬
‫־־*‪*.‬־‬
‫ופסולי המקדישים״ ושלא להרוש כישור ובחמורןהךר‬
‫‪:‬‬
‫'שהיהךךסההלךההגרמה ועקור‪:‬גם תרומת בצק לתר;‬
‫לכהןי הפטל והלן והנותר והיוצא והטמא וה^חטדזדץ‬
‫לזמנו וחוץ למקומו‪ :‬נזק והצי נזק ״ ועשירים גךד‪:,‬‬
‫וכשק‪3‬לו ססולין וזרקו אתדמן• הנתנין למעלהש?יזכן‬
‫למטה‪ .‬והנהניןלמ^קי^תנן למעלה״ הנהניןבפגיש‬
‫שנתנן בחוץ‪ .‬והנתנין בחוץ ש?תנן ב?נים‪ .‬והפסח‬
‫והחטאת והאשם ששהטןשלא לשמן אם עלו לא ירדו‪:‬‬
‫"‪T *IT:‬‬
‫‪V I T T :V TTT :‬‬
‫‪T- -:‬‬
‫"י•‬
‫*‬
‫בביאה ו?כסףו‪5‬שטר לקניות בהם את האשה״ שדת‬
‫אחזה ושדה מקנה‪ .‬ךשומותקמוצות מתוחות וסתומות‬
‫נוטריקון קלותוהמורות‪ :‬אזירת מקרא?ןגלה‪.‬ו‪.‬עצךת‬
‫וכעי׳ רש״י‪ .‬רשימית י י ו ‪ /‬רחיזית כמי שאזיל דורשי רשימית היו אומרים יפו‪ /‬ב מ ^‬
‫נ ר ע ו ת ד ף כ י ד א׳ ינ״נ ד ף כ״כ א י כ נ ה ד י ץ ק״ל גי‪ .‬קיייצית ופיזיחות וסתימות‬
‫‪,‬‬
‫נראה שרומז נזה על מיסדי התניעית שהם שלשה כ ד נ ר התגר ג ס ׳ הכיזרי מאמר ל ס י ‪/‬‬
‫פ׳ נאמרו צדדי הדכיר נ ע נ ר י ת נ ד ר ן החליקה משיגים קמין כ ת י ת ה ! ש נ ר יגי׳; וכ״‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫הראב׳׳ע נ ס פ ר ו מאזנים ד ף י׳ א׳ ליה קמץ גדיל‪ ,‬גם כריש ספרי צתית ע״ש‪ ,‬יאילסאלמ ­‬
‫שקרא המחבר שנר והייני החירק יהצרי קרא היא נשס סתימות להיות הכרתם מ מ י צ ע ^‬
‫וע»‪y‬‬
‫בסיני‪.‬‬
‫גסנ מ ס‬
‫הנקוד‬
‫הפייטן שגם‬
‫בעש׳וכוונת‬
‫סתומ׳;‬
‫והנה היא‬
‫בין הקמיצה‬
‫מנואל ‪t‬‬
‫עניןר וה‬
‫נועריקין‪.‬‬
‫שבתלף ק״ל‪.‬‬
‫המניא׳‬
‫והפתיחכיינו‬
‫כתיתזתזקתומית‬
‫כ׳‬
‫‪,‬‬
‫סב‬
‫של שבועות‬
‫ויום טבוח• ראיה הנעה ושמחה ומוהל ותקוןגדול‪:‬‬
‫ח׳ אז שש מאות ושלש עשרה מצות״ פרוש^שןומתן‬
‫ש כ י ף אמרות להורות מזקקות שמזתלם• ‪?.‬רופות‬
‫כבסר ובהונורז כזהב‪ :‬אהובים שמתם• עמוסים‬
‫‪-'.‬‬
‫!‪T‬‬
‫‪:‬־ ־‬
‫‪T T‬‬‫־ ‪VI•:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪I‬‬
‫הקרום״ בכל לב בצרום• בחכמה היישום‪ :‬את אייה‬
‫‪r :‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪t‬־‬
‫‪T:‬‬
‫••‬
‫‪T:‬‬
‫‪T ; T :‬‬
‫••‪VI‬־‪T|:‬‬
‫‪V‬‬
‫הזכר לנו אלה מעזגו‪ .‬ותרצה לנו והמלא משאלותינו‪:‬‬
‫\‬
‫י‪T‬‬
‫• ־ ‪: :‬־ ״(‬
‫"‬
‫עליונים ששו ותחתיונים עלזו ״ בקבלת ת‪1‬יה הכתובה‬
‫‪IT‬‬
‫‪• : * V‬‬
‫‪:-:‬‬
‫מסעי)ניאבקכלת‬
‫•‬
‫;‪ T | -‬־‬
‫זי‪:‬‬
‫כלה כהזבחחתן‪:1‬‬
‫‪:-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫תאר כלה מאיד נתעלה‪.‬‬
‫בקבלת יום זה עשךת הךבךים‪:‬‬
‫^היאבוררנומלךךחמןךחםעלינוטיובומטיב‬
‫י‬
‫הדרש לנו שובה אלינו בהמון ךחמיך בגלל אבות שעשו‬
‫רצונף בנח ביתך כבתחלה וכונן מקךישך על מכונ‪1‬‬
‫והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו והשב בחנים לעמדתם‬
‫ולוים לשירם לזמים והשב ישראל לנויהם ושם נעלה‬
‫י‬
‫• • •‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪ :‬ד‬
‫‪1 :‬‬
‫•ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫•״ ‪V‬‬
‫‪s‬‬
‫ד‬
‫־‪:‬־ ‪V‬‬
‫וביאה ונשתהוה לפניך בשלש פעמי רגלנו ככתוב‬
‫בתורתך שלוש פעמים בשנה יראה כל־זבורןד את־פני‬
‫יי ^היף במקום אשר‪.‬יבחר בחג המצית ובחג השבעית‬
‫ובחג'הסכות ולא יראה את־פניייךיקם‪ :‬איש כמתנת‬
‫ןד‪ 1‬כברכת ‪:‬י אלהיך אשר נתךלך‪:‬‬
‫ןהשיאנו י; אלהינו את בךכת מועדיך לדרים ולשלום‬
‫לשמחה ובששון ב א ש ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫‬‫‪I‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬‫ד ף קיה אי‪ .‬קלות ותמורית‪,‬‬
‫הענינים הנדרשים גקי״ח‪ .‬ויום טבויז‪,‬‬
‫הוא א״ת של‬
‫עצרת מפני שהיה יום טביח כשחל עצרת בשנת‪ .‬ראיה חגיגה שמחה והקהל‪ ,‬ענ־נו‬
‫מכיאר‪.‬‬
‫ותקין גדול‪ ,‬היא הנזכר גייס׳ סיכה ד ף נ״א נ מ ‪ :‬נ ה ומתקכין שם ת ק ן ג ד י ל ‪.‬‬
‫אהובים‪,‬‬
‫תאר לישראל ע״ש ואתכם חהכ ה׳‪.‬‬
‫עמיסים‪,‬‬
‫גס זה תאר לישר^( עש״ה‬
‫העמיםים מני נ ט ן ) י ש ע י ׳ מ ״ ו ג ׳ ( ‪ .‬עליינים‪ ,‬מלחכים‪ .‬יתחתינים‪ ,‬ביא‪ .‬נ ק ג ל ת כ ל ה‬
‫כלה‪.‬‬
‫הכתיבה; יכן‬
‫שיוצא לקראת‬
‫והתורה היא‬
‫כחתן זה‬
‫הכלה‬
‫האלהיס‬
‫לקראת יכנ״י‬
‫היא החתן‬
‫והקב״ה ע ם‬
‫משה את ה‬
‫ויוצא כ״י‬
‫במכילתא כ ככל‬
‫כתינת חתן‪ ,‬כ י‬
‫אמרז‬
‫מוסף ליום ראש‪,‬ץ‬
‫לןךענו במצותיף ותן חלקנו ?תורתך שמננו מטובך‬
‫ושימהנו בישדעתךוטהר לבנו ל^בךך באמת והנחילנו לי‬
‫^הינו בשמחה ובששון מועדי קדשד• וישמחו בןל ישר^‬
‫מלןךשישמף • ברוךאהה‪.‬ץמקדשץשךאל והזמנים‪:‬‬
‫רצה י כ ו ‪ /‬ו ס ד ר דיכןתמנא בכיף המתדר‪ .‬וגומר התעלה ואומר קדיש שלם‪.‬‬
‫אץ כאלהינו‪ .‬אין באדונעו‪ .‬אין במלכנו•‪.‬‬
‫אץ כמושמ\נה מי כ^הינו‪ ".‬מי כאדונינו‪ .‬ימי‬
‫במלכנו‪ .‬מיבמקננו‪ :‬נודהארזינו‪ .‬נודד‪,‬‬
‫לאדונינו‪ .‬נוךה למלכנו‪ .‬נוךה למושי^נו‪:‬‬
‫ברוך אלזדנו• ברוךאדונןנו‪ .‬ברוך מלכנו‪.‬‬
‫ברוך מושיענה אתה הואאלדדנו״אתההוא‬
‫אדונינו‪ .‬אתה הוא מךיכבו‪ .‬אתה הוא‬
‫מישבנו‪ :‬אתה הוא שהקטירו אבותינו לפני^‬
‫את קטלת הסמים•‬
‫י פטום הקטרת הצף והצפךן והחלמיז‬
‫והלבונה‪ .‬נדטקל שבעים שבעים מנה‪ :‬מור‬
‫וקציעה שבלת נרד ןכךכט' משקל ששד‪,‬‬
‫מנה‪ :‬הקש‪ 9‬עונים;גשר‪.‬‬
‫?גשר ^שה‬
‫וקליפה עזד־־י׳טה \ וקנמוץ ה'ש;עה‪ .‬ברית‬
‫ברטינה תיםעה קביןלןקפדיסץסאיןותל^ן&‬
‫ו_קביןתלתא‪.‬ואםאץ לולןקפדיסץמביא םמד‬
‫הורץ עתיק‪ :‬מלח סדומית רבע נהפןמ• מעלוז‬
‫‪%‬שד‬
‫‪/‬‬
‫סכ‬
‫של שבועית‬
‫כליצזהוא‪ :‬רבינתןאןמראףבפחזדרדן‬
‫כל שהוא ואם נתן בה דבשפסלה‪ .‬אםחסר‬
‫אחת מכליסמניה חיב מיתה‪ :‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אומר! הצדי אינו אלא שךףיהנוטף‬
‫קעצי הקטף‪ :‬בדית כןשינה ששפץ בה את‬
‫הצפךן‪ .‬כדישתהאנאה‪. :‬י‪.‬יןקפריסין^שוךין‬
‫בו את הצפדן‪ .‬כדי ^זתהא עזה‪ :‬והלא מי‬
‫רגלים יפיץ לה' אלא שאין מכניסי! מי‬
‫רגל־יים בעזרה מפני הכבד‪:‬‬
‫״ ; ־‪ 1‬״‬
‫י ‪:‬״‬
‫‪TT J T‬‬
‫‪T-‬‬
‫מ=נה סוף מס׳ תמיד‪,‬‬
‫זםיכרים פ י י ח ‪.‬‬
‫השיר עהלףם היו• אומרים בבית המקדש‪:‬‬
‫רום הראשון היו אומרים ׳ ליי הארץ ומלואה חבל ויושבי בה‪:‬‬
‫בשני היו אומרים ‪/‬‬
‫‪ -‬״ •‬
‫‪T‬‬
‫‪• I‬‬
‫גדול יי ומהלל מאד בעיר אלוהינו הר־קדשו‪) :‬טיח(‬
‫‪T:IT‬‬
‫‪•.. :‬‬
‫‪T:‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪*•:‬‬
‫בשלישי היו אוגלךים ‪t‬‬
‫אלהים בצב בעךת־אל ניהןרב אלהים‪.‬ישפוט‪) :‬ס־ב(‬
‫ברביעי היו אומרים‪,‬‬
‫י*‬
‫י‬
‫י‬
‫אל נקמות יי אל נקמות הופיע‪) :‬צ״ד(‬
‫‪:‬‬
‫‪ :|T•T‬י‬
‫‪IT:‬‬
‫•ו־‬
‫^•נוהריעול^הייעקב‪>^:‬‬
‫?‪:‬ששי היו אומרים ׳ » מלך גאות לבש לבש ;י עז התאזר א ך‬
‫הבון תבל בל־תמוט‪) :‬ע״ג(‬
‫^בתהיוא־וטךים‪ ,‬מזמור שיר ליום חישבת‪) :‬צ״ב(‬
‫מזמור עיר לעתיד‪,‬לביא‪ .‬לייוס שבלו עבת ומנוחה לח‪:‬י העלמים‪:‬‬
‫אמד רבי אלעזר אמר דבי הנינא״ תלמידי חכמיס‬
‫מךבים שלום בעולם‪ :‬שנאמר וכל בניך למולי ]\ ןדכ‬
‫מוסף ליום ראשון‬
‫‪6 3‬‬
‫שלום בניך‪ :‬אל הקיא בניך אלא בוניך‪ :‬שלום רב‬
‫לאהבי הוךתך ואין למר מכ‪:‬שול‪ :‬ןהי־שלום כהילך‬
‫שלוה באךמנות‪:‬ך‪ :‬למק אחי וךעיאךבךהעא שלום‬
‫בך‪ :‬למען בית־ין אלהינו אבקשה טוב לך‪ :‬ין עז‬
‫לעמו ןתן יי! יבךך אוד־עמו בשלום;‬
‫י עיינו לשבח לאדון הבל ל ת ה גדלה ליוצר ביאשיח‬
‫שלא;ןשינו ?נדי האיצוהולא שמנוי כמשפחות האךמה‬
‫שלא שים חלקנו כחם וגדלנו ככל המובס ״‪.‬ואנחנו כרעים‬
‫ומשהחוים ומוךים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬
‫ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד אךץ ומושב ;קר‪1‬‬
‫)נ״אוכסאכמיי( בשמים ממעל ו‪-‬שכינתעזו בגבהי מרומים‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T -‬‬
‫־ ר‬
‫־‬
‫־‪1‬־‬
‫‪; T :‬‬
‫; • ־ ־ ‪• .‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫*‬
‫•‬
‫הואאלהינואיןעור)לאאהר> אמרת מלכנו אפס זולתו‬
‫ככתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל־לבבף'כי יהו‪,‬־׳‬
‫‪ . :‬ד‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪ -‬ן ‪• - :‬יו‬
‫‪:‬־יו־‪ :‬ז ‪- .‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫־״־ ‪:‬‬
‫‪»v T :‬‬
‫‪T‬‬
‫הוא האלודם בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד‪:‬‬
‫‪VIIT‬‬
‫‪J‬‬
‫־ ‪ T‬־‪•j‬‬
‫*‬
‫‪:‬־־‬
‫•‬
‫‪ A T * I •AT T‬־‬
‫*‬
‫"\ י ‪I‬‬
‫על כן;קוה לך‪.‬יי אלהינו לךאות מהרה ?ת?אךת עזך‬
‫ז‬
‫להעבירגלולים מן הארץוהאליליםכרות;כךתוף לתקן‬
‫עולים במלכות שדיוכל־?ניבשר‪:‬קךאו בשמך•לה?נות‬
‫אלןך כל־ו־שעי ארץ‪! .‬כידו רךעו כל־יושבי תבל כי לך‬
‫הכרע כל־בךך תשבע כל־לשון‪ :‬לפנןך יי ולקינו יכרעו‬
‫ויפולו• ולקבור שמךיהןר‪:‬תנו• ולקיילו כלם את־־ע־ל‪.‬‬
‫מלכותך• וה?ןלוךעליהם ?זהרה לעולם ועד• כי המלכות‬
‫שלך היא ולעולמ^עד תמלוך ניכבוד• ככתוב בתורתך‪.‬‬
‫יי ימליך לעילם ועד‪ :‬ונאמר והיה יי למלךיעל־כל׳‬
‫!‬
‫‪:‬י‪.‬־‪'.:‬־‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫)‬
‫‪:T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪W‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬־י־‬
‫הארץ ביום ההוא ‪:‬היה יי אהד וישמו א‬
‫•‬
‫‪T‬״‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫־־‬
‫! ‪V‬‬
‫‪Tt‬‬
‫‪T V‬‬
‫‪:‬‬
‫ח ך‬
‫‪:‬‬
‫קדיש ימים­‬
‫‪T V‬‬
‫ואומר׳ מז»ורשל י י ס ו א ת ד ו מ ו מ ז ר ס ״ ח ‪ ,‬וכיום שני מזמור כ י ט ‪ ,‬הגו ל ה ' ג נ י אלים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סד‬
‫תפלת מנחה•‬
‫קסה‬
‫א׳צרי י‪1‬׳‪2‬בי ביחד עיוד יהללוד ס ל ת ‪:‬‬
‫אשיי העם שבכה לו אשרי העם שיי אלהיו‪:‬‬
‫־‪••:‬‬
‫י‬
‫‪TT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T I T V‬‬
‫זז׳‬
‫‪••:• -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V . T : V‬‬
‫תהלה לדוד א^וממף אלוהי הצלף ואביבה עטף לע'ולם ועד‪ :‬בבל‬
‫ז‬
‫ייום יאביבף וא־ללח שטף לעולם ועד‪ :‬גיייל יייז "לל?‪ '£‬ן ל ? ך ^ אין‬
‫!‬
‫י‬
‫ד‬
‫הקר‪ :‬דיור לדיור ישבה טעשיף וגבור‪£‬יף_ינידו‪ :‬הדר בב‪1‬ר ה‪;:‬ךף וךבךי‬
‫נפלאיותיף אשיהה‪ :‬ויזדרז נ• ךאויתיף יאטרו וגדליה־ אספמה‪ :‬זנך רב‬
‫טי?ף‪.‬יביעו וצדקתך ירננו‪ :‬הנין וךחום\ ; ארף'א?ים וגדול חסר‪ :‬טיוב;י‬
‫ז‬
‫לכל ורחמיו‪.‬על כל טעשיו‪ :‬ייורוך ןי בל ט עשיף‪.‬וחש;דיף;ביבונה‪ :‬בביוד‬
‫;‬
‫מלבותףייאטךו וגבוךתף;דברו‪ :‬להודיע לבני האדם?בור‪£‬יו וכבוד הדר‬
‫מלכותו‪ :‬מלכות־ מלבות כל עלטים ומ^לר*ף בבל דיור וד־ר‪ :‬עיגזף י י‬
‫לכל הנ־פלים וזיוקןז לכל הכפופים‪ :‬עיני כל אליף ישברו ואתה נידתן להם‬
‫את אבלם בעתיו‪ :‬פיותח את ידך ומשביע לכל חי רצון‪ :‬צדיק יי‬
‫בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו‪ :‬קה״ב יי לכל קראיו לבל אשר יקראהו‬
‫באמת‪ :‬רצון יראי ו יעשה ואת עו עתם ישמעוייושיעם‪ :‬שוטר יי את'כל‬
‫אהביו ואת כל הרשעים ישמיד‪ :‬תהל״ יי ידבר פי ויברף כל בשר שם‬
‫ןןךעו״ לעולם ‪.‬ועד‪ :‬ואנחנו נברף יד‪ ,‬מער־ ןעד עולם הללויה‪:‬‬
‫ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעל ב ?אם י;‪ :‬דאגי זאת‬
‫(‬
‫בריתי אתם אמר יי רוחי אישרעליןז ודברי אשר שמתי‬
‫‪• :‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬־ד‬
‫•די•‪!!•.‬‬
‫• ‪ :‬־ ׳ ‪ .‬׳‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬־‬
‫‪:‬־‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬ן‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫בפיך לא;מושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר‪.‬ץ‬
‫מעתה ועד עולם‪ :‬ואתה קדוש יושב תחלות ישראל‪:‬‬
‫•• ־־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־־‬
‫‪T‬‬
‫‪A|T‬‬
‫‪ :‬י־ ‪T‬‬
‫••‬
‫ג •‬
‫•‬
‫; ‪•• T‬‬
‫מןרא זה אל‪:‬זה ואמרקהש ^קדושקדושי; צבאותמלא‬
‫בל־האךץ ?בודו‪ :‬י?!ק‪3‬לץ יין מן דין ןאמרץ קדיש‬
‫בשמי ??רומא עלאח ביתשכינתה קדיש על אךןןאעובד‬
‫גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יי צבאות מליא‬
‫‪I‬‬
‫•‪.‬י‬
‫‪TT5TJT‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪" J‬‬
‫‪T " * : T‬‬
‫• •‬
‫כל‪-‬אתגא זיו ןקרה‪ :‬ותשאגי רוח ואקמע אחריקול‬
‫רעש גדול ברוך ?מד ;י מיקומו‪ :‬ו^ט^תני רוחא‬
‫;‬
‫ןש?!עת ‪3‬הוי ‪5‬ל זן״ע ‪?9‬י ר?‪?$‬סין ו ^ י ז ?דיך‬
‫א‬
‫סדר מנחה‬
‫‪H‬״‬
‫ןקרא ךך מ^תר בית שכי;תה‪ :‬יי יןמלך לעלם וער‪:‬‬
‫יי מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמיא‪ :‬יי & ד אברהם‬
‫‪:"T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫־ ‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ ••V:T:‬־ ‪T T:‬‬
‫‪.‬יצחק וישיר^ אבותינו שקלךה זאת לעולם ל;צר מחשבות‬
‫לבב עמך והכן לבבם אליך‪ :‬והוא רחום ןכפר^ון ולא‬
‫ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו‪ :‬כי אתה‬
‫* ‪T-‬י״‬
‫‪ •T: T : • ; •:‬־ ‪:T •T : A‬־‪T‬‬‫אדני טוב ןסלח ורב חםדלכל־קךאיך‪ :‬צךלןלזך צדק‬
‫^לנעקבחסדלאבךהס‬
‫לעולם ותיוךוזךאמת‪:‬‬
‫‪.‬אשר נשבעת לאבינו מימי‪.‬לןךם‪ :‬ברוך אדני יום• יום‬
‫יעמס־לנו האל ישועתנו סלה‪ :‬יי צבאות עמנו משגכ‬
‫‪AT‬‬
‫‪T : T:‬‬
‫~‪ T |T T .‬״ ‪T :‬״ "ן ‪T|V‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫לנו אלהיןעקב סלה‪ :‬ן; ?באות אשךיאךם בוטחבך‪:‬‬
‫‪.‬ץ הושיבה המלך‪.‬יעננו ביוםקךאנו‪ :‬ברוך)הוא(^‪.‬הינו׳‬
‫שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתךלנותורת‬
‫אמת וחין עולם נטע בתוכנו הוא‪,‬י^החלבנו בתורתו‬
‫וישם בלבנו אהבתו ךךארזו ולעשוות רצינו ול׳ןכדו‬
‫בלבב שלם למען לא ניגע לריק ולא נלדלבהלה•״ יד״י‬
‫רצון מלפניך» אלהיגו ואלהיאבותיבושגשמור הקיף‬
‫בעולם הזה ונזכה ונחיה ונךאה ונירש טובה וברכח‬
‫לשני ןמות המשיח ולחלי העולם הבא‪ :‬למען ןזמרך‬
‫כבוד ולא‪.‬ידם‪;.‬י אלכד לעולם אודך‪ :‬ברוך הגבר אשר‬
‫ז י •‬
‫יבטח ביי והיה יי מבטחו‪ :‬בטחו ביי‪.‬עדי‪.‬עד כי ביה יי‬
‫‪•T‬‬
‫*‬
‫;‪• T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫צוד עולמים‪ :‬ןיקטחי ?ך ייח‪5‬י שמך כי לא עזבה‪1‬‬
‫ז‬
‫דלשיך‪;.‬י‪;. :‬יחפץלמעןצךקו^דילתוךהונאךיר‪:‬‬
‫ד ע י ק ר י ש ‪ ,‬ש מ י נ ה ע ש ו ה » ו י ע ‪ 11‬מ ע ל י נ ‪ ,‬זהש״ן חוזר• ק ד י ש ש ל ם ‪ ,‬עלינו‪/‬‬
‫ק‪/‬‬
‫סה‬
‫מעריב ליל שני של שבועות•‬
‫הש״ן אומר ב ר כ ו גקיל י ם ובנעימה‪/‬‬
‫והקהל עונים‬
‫ברכו את־יי המברך‪:‬‬
‫י ‪ :‬קו״ח ‪v‬‬
‫‪ T:‬־ ‪:‬‬
‫יחברןי‬
‫‪| T‬‬
‫• ‪1‬‬
‫בדרך‪,‬ייהמבדןז לעולם וער‪:‬‬
‫בתךאתהליאלהינומלך‬
‫העולםאשרבדברו מעריב‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫יתברך‪.‬‬
‫ויעמבח ויתפאר‬
‫‪I‬‬
‫וי ו י־י‬
‫• » —‬
‫ויתרומם ויתנשא שמו של מלך‬
‫•‬
‫ז•!‬
‫ו‬
‫ו י ו ־ ״‬
‫‪*Viv‬‬
‫‪v‬‬
‫טל‪3‬י ךומרכים היןדיוש ‪ •1‬רוןי הוא‬
‫ערבים בחכמח פוךזח‬
‫ש;גרים ובתבונה ?ןשגה‬
‫עתים ומחליף את הזמנים‬
‫‪#‬הוא ראשון והוא אהרן ומנל^ךיו‬
‫אין בלווים סלו לרצב לערבות ב‪:‬ד‪,‬‬
‫שמ־ו ועלזו ל‪;$‬יו‪ .‬ושמו מדיוקם‬
‫<נל ‪5‬ל בך;ה ותה^ה‪:‬‬
‫גירוןי שם כבוד טלכותולעלם ןעד‪:‬‬
‫ועד עולם‪:‬‬
‫ברקיעמעתה‬
‫?משמרותיסםיי מבדד‬
‫יהי שם‬
‫בורא‬
‫כרצונו‬
‫ומסדר את הככבים‬
‫יום ולילהגיולל אור מ^ניחשך וחשך מ?ני אור • ומעביר‬
‫יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה ?י צבאות‬
‫‪X»IX‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪X #|X‬‬
‫‪I‬‬
‫* ‪T‬‬
‫•‪X‬‬
‫שמו אל חי וק;ם תמיד ‪?:‬ןלוך ^ליגו לעולם מןד•‬
‫חין חייניוען קהלות א ש כ נ ז וכרוב‬
‫דיענע‪:‬‬
‫מערבית ד ח ו‬
‫קהלות פולין ו ו י ר ר‬
‫טטווטט‬
‫וירד‬
‫^עןוז^ט‪.‬‬
‫היערוזונטען‬
‫טטעהענדע‬
‫אל אלהים דבר רקךא ‪n$‬״ ^עשךה‬
‫א ל אלהיס ו כ ו ‪ ,‬ל״ה כתהלים כ׳ א׳ והזכיר הפסוק הזה כעבור היתס שבץ‬
‫‪,‬‬
‫בריאת העולם‬
‫וכין נתינת התורה וכדאית׳ עליו כשותר נווכ‪ ,‬אל אלהים ה '‬
‫ללמדך שכשלש׳ שמות הללו ברא‬
‫דבר‪ ,‬למה הזכיר שמו של הקכ״ה ג פעמים ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ככרא‬
‫הקכ״ה‬
‫את עולמו כ מ ל שלש מדות שכהס‬
‫והדעת‬
‫והתכונה וכוי‪ ,‬וכן הוא אומר )כמתן‬
‫העולם‬
‫תורה(‬
‫כי‬
‫ואלו ה ס‬
‫התכטה‬
‫ה אלהיך אל ק נ א‬
‫‪,‬‬
‫ז כ ו ‪ ,‬אל אלהים ה׳ שכהס ניתכה התור׳‪ /‬אל אלהים ה׳ ‪ :‬כ ה ם ככרא העולם‬
‫‪,‬‬
‫זכו׳ עכ׳יל‪ .‬כעשרהמאמרות‪ ,‬כמושאז״ל)אכות פרק הי( כעשר׳ מאמרו׳ ככרא העולם‪.‬‬
‫א ל ‪ .‬ד ע ר } י ן ט ט ע ר ; ח ט ט ‪ ,‬ד ע ר ע » ו י ‪ $‬ע ט ש ר י ו ך ‪ ,‬חונדריעןי ריח ע ר ר ע חער&חר•‬
‫דורך*‬
‫מיוסד ע״פ א״ב‪,‬‬
‫אתת מראשי‬
‫אלא שהקדים‬
‫פסוקי‬
‫הדברות‬
‫ק‬
‫כראש כ ל אות תיבה‬
‫וירד מ ש ה‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וירד׳ אאדםעלהרםיני• באר ךת לנביוני‪.‬‬
‫ולדבר‪ ,‬גדולות ןניוךאיות לעיני• דגול מעריב‬
‫)•י• ׳״״יי(‬
‫ת‬
‫יו‬
‫ז!‬
‫שמשו‬
‫מעריב ליום שגי‬
‫‪.‬׳‪6,‬‬
‫*לאמרות כלל עולם במרץ• גבולות ‪#:‬ב‬
‫ברבריות עשרה כלי פךץ• אם לא כריתי‬
‫יומם ןלילהילא ^מתייתקות שמ‪:‬ם וארץ‪:‬‬
‫ברוך אתה » המעריב ןנךכים‪ :‬י‬
‫‪.‬אהבת עולם בית יק‪:‬ךאלע?ןך אהבת ‪ /‬תוךהומ?ו‪1‬ת‬
‫חקים ומשפם־ם אותנו למדת‪ ,‬על כן ייאלודנו ברכבנו‬
‫; ‪: T‬‬
‫|‪V:T:‬‬
‫‪ IT‬־ ־‪T :1‬‬
‫‪• T : • | ••.‬‬
‫״ו‬
‫•־‬
‫••ן‬
‫ובקומנו נשיח בחקיך‪ ,‬ונקמח בדברי ת־וךתף ובמעותיך‬
‫לעולם ועד‪ ,‬כיי חם חיעו וא‪:‬יך;מינו• וכחם נתח יומס‬
‫וליל־״ ואחבתף אל־רןזסיר ממנו ל ע ו ל מ י ם ‪.‬‬
‫" י ך‪3‬חת‪#37:‬רה כתב ^ לממוני • ה‪3‬ליל בלזם‬
‫השלים‪.‬‬
‫כלל‪,‬‬
‫שאז״ל‬
‫בכלדץ‪,‬‬
‫פסזיס‬
‫כמסכת‬
‫שמים וארץ שנאמר‬
‫)י‬
‫י״‬
‫ר מ‬
‫כתוקף ועוז‪.‬‬
‫דף ס״ת‬
‫גבולות ישי נזכרות עשרה וכו׳‪/‬‬
‫כ' אמר‬
‫אם לא כריתי‬
‫י‬
‫ר״א‬
‫אלמלא‬
‫יומס ולילה תקות שמים‬
‫לג כה( ע‪:‬״ל וזהו שמסיים אס לא‬
‫דורך לעהען‬
‫לעהען‬
‫א‬
‫ט פ ר י נ ע החט‬
‫עי‬
‫ע‪:‬‬
‫; ע ב ח ט ע החט‬
‫יייע‪:‬‬
‫‪5‬חן‬
‫‪ —-‬ט פ י י ׳ ך‬
‫דיו‪:‬‬
‫‪u‬׳‪HnoU‬‬
‫בע;רינרעט (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫;חטט‬
‫לא נ ת ק י י ם‬
‫וארץ‬
‫לא שעלזי‬
‫כריתי וכוי‪.‬‬
‫ד ב ר ו ת עשרה וכו׳ הכליל כסם תרי״ג פקלוכי‪ ,‬כעשרת‬
‫ער‬
‫תורה‬
‫כען‬
‫הדברות ככללו כל ‪yv?n‬‬
‫הער^ח^עברחכט (‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫וווךען‬
‫‪ -‬ןח החטטען‬
‫ניכט דיח‬
‫ריח‬
‫ע״יגע!‬
‫דורך‬
‫טחפען!‬
‫;ע‪1‬עטל‬
‫ע‬
‫‪n‬׳‪ |rnM‬חו‪:‬ד ע ר ר ע ח ! ‪ :‬ד טחג ח!‪:‬ד נח‪5‬ט קיינען בעטטחנר‪; .‬עזחכגו‬
‫וייוט דורן‪,‬‬
‫דברוח‪.‬‬
‫עןך;ער‪,‬‬
‫ר ע ר דיו!‬
‫ח ב ע ‪ :‬ר ע רח»»טר\ ]חטט‪.‬‬
‫לעהען;עבחטע החט;חטט געזב‪:‬ט עיר ‪»1‬יינע נחליחן נ י ע ד ע ר ; ע ט ר י ע ב ע ן ;‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫!(‬
‫לעהען *‪ \nt‬הייסט ע ו חין ר ע ר ט ח ש ‪ 6‬ו נ ; ‪ ; :‬ע ט י כ ט ע ‪ ; :‬ח ט ט‬
‫עג‬
‫*(‬
‫חין‬
‫ט ע ו ו! ך‬
‫וועררע }ודעי עג גייח חד*;‪.‬‬
‫רעכט ח ו י ד ; ע ר ע נ ט י ; ק י י ט ‪ ; ,‬ע ן ע ט ן ח ו נ י ח ר ד ג ו נ ג ‪ 1‬י נ ד ד י ח ; ר ו י ד ‪ 5‬ע ן ט ע ן ד ע ר‬
‫ן ו ע ן ט ‪ .‬חין דעכן נחגגטען פיומ ‪ 5‬ע ר ; ! י י כ ט דער ‪ £‬ע ר ‪ £‬ח ‪ 0‬ע ר ריח ‪ ; 10‬ע כ מ ש ע‬
‫•»יט ר ע ן‬
‫‪ 10‬ט פ י י ג ע ן‬
‫ב י י ח ר ע ר ט ח פ פ ו נ ; ח ו כ ד ‪5‬ינ‪.‬־עט ןיח פחיחויןען‪.‬‬
‫^מש‪1‬מפני! ברו־ אתה‪ ::‬המעדיב^^"‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫א ה ב ת ע י ל ם וכו׳‪.‬‬
‫אג‪3‬י ‪ ,‬הא ע^ר^לא • וה^אתיף מ‪3‬ית ןלא‪.‬‬
‫לא‬
‫‪ .‬סו‬
‫של שביעות‬
‫עשמאותו^לש עשךה פקדוני• ומאדגתם‬
‫נגלה‪.‬על הר ס־ני• אהבתי אתכם אמר י‪::‬‬
‫•״•י * ™‬
‫בחר אתה יי אוהב עמו ישראל‪:‬‬
‫י‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•• •*‬
‫!ז‬
‫אל םלך נאשן‪.‬‬
‫• ‪T:‬״‬
‫שמי ‪'if‬ישראל יהיוה אלהיט• יהיוהיאחד•‬
‫^ נ ל » ברוך שם ?בור מלכותו״ לעולםמנד‪:‬‬
‫ו א מ ת את יהוה אלהיך בכל־לבבןז ו?‪:‬כל־נ?^ך ובכל‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫מאךך‪ :‬והיו הךברים האלה ן*‪$‬ר אנכי ??ציןל היום' על־‬
‫לבבך‪ :‬ושנאתם לבניך ודבךת בם ?שברזן! ?כירתף‬
‫ובלכתך בדרך וקש?בך ו?קומך‪ :‬וכןשךתם לאות‬
‫על‪-‬ידןל וחיו לטכ&פת ביל עיניך‪ :‬וכרתבתם ‪ 2‬ל ־‬
‫מזזוח ביתך וביש^ריך‪:‬‬
‫״י״ והיה אם^שמע תשמעו אל־מצותיא^ר אנכי מצוה‬
‫» • * ‪T T :‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪ > T‬־‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫* ‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪IV‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:»•,‬־•‪.‬־‪/‬‬
‫אהבם היום לאהבה את־יהוהאלהיכם ולעבא בכל­‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫‪I V‬‬
‫‪T<:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫מצוות כמו שמנאר הפייטן כפיונן הלא‪.‬‬
‫״ ‪J V?: :T‬‬
‫‪T‬‬
‫ומאהנתם כ ג ‪ :‬ה גכאעלי כי טאהית‬
‫׳‬
‫ה׳ אתכס ) ל נ ר י ׳ ז ז‪ (.‬אהכתי אתכס אמד ה ‪ ,‬ל״ה במלאכי א׳ כ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫חין וויהנען ןיעגט דער גוונד ד ע ר ןעכנהוניערט חונד דרייח*‪1‬ד‪.‬ן געבחטע*‪.‬‬
‫וו‪/‬ין‬
‫ויטבע ל‪ /‬חיהר ע י ס י ע ן ע י ח׳יןידעק ב ע י ‪ 4‬ע סיכי ‪ .‬חיך ] י ע ב ע חייך‪,‬״ זח טני״חך‬
‫‪4‬‬
‫״‬
‫י ע ר עוויגע‪; .‬׳!?חבט ד י ‪ :‬ט דווז‪ /‬ע ״ * ; ט ר ‪ ,‬ד ע ר ‪ :‬י י ן פי‪,‬׳יק‬
‫י‪1‬ראל ןיעכט י‪.‬‬
‫*‪;rS'IcHHn: 1‬עבחטע‪; ,‬ע‪:‬עט‪3‬ע‪ ,‬רע‪3‬טע‪5 ,‬עיח*דכו‪:‬גען‬
‫ןעהרעןדע‪:‬‬
‫; ח ט ט ן י נ ע ן ב ו נ י ע ‪ :‬בעןויפען * ‪ T‬י״יןי וענ‪:‬ר‪.‬ו‪:‬דערט חונד דרייחלעהן‪ .‬ר ע ר‬
‫‪4‬רונד‪5‬חןי«ן‪5‬ע| ‪1‬יעגט חין דע‪:/‬עד‪.‬ען;עבחטען‪ .‬ןיעד‪.‬עחיברי;ע‪::‬חינ)נאור‪.‬‬
‫לא מדר• ל ף זרו! ?מאה לרועלה• חשקתי‬
‫כאךזבה עלןףלהגלה‪:‬ברוף אתה ?‪ :‬אייהב‬
‫ע ^ י^ראל‪ :‬שפע יעראל וני׳‪.‬‬
‫׳‬
‫מעריב ליל שגי‬
‫״^‬
‫‪6‬‬
‫לבבכם ובכל־נפישכם‪ :‬ונתתי מטר־ארצכםבעתויורה‬
‫‪v%;T‬־; ;‬
‫‪- ; »• -IT:‬ן ־‬
‫‪j v‬‬
‫* ;‬
‫‪:‬‬
‫־‪.‬־)נ‬
‫‪w‬‬
‫;‬
‫‪JV‬‬
‫ומלקיויש ואספת דננןז ותירשף ויצהרד‪ :‬ונתתיע^ב‬
‫‪IT: FA:-‬־‪ •: |VT:JT:‬ו ‪ I I V T,:11:•:11:‬־ י* ׳ ‪v /‬‬
‫בשרף לבהמתך ואכלת ושבעת‪ :‬השמרו לכם פךיפתה‬
‫‪• l v V T J.:‬‬
‫‪IT • T :ITT‬‬
‫‪:WT:iv:‬‬
‫לבבכם וסרתם ועברתם אלןזים אחרים והשתחויתם‬
‫להם‪ :‬וחרה אף־יהוה בכם ועצר את־השמיםולא־יהיה‬
‫‪ . TT:‬־| ‪ V *-T: V T T :‬־ ‪ T‬־* ‪JV:|• :‬‬
‫‪T‬‬
‫מטר והאדמה ל תתל את־יבולה ואבדתם מהרה מעל‬
‫‪ J T T*:JT: T T‬י "‪- T : V K‬ן;‪;--‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J V‬‬
‫י‬
‫‪... .‬ן‬
‫הארץ הטיבה אשר יהיה ניתן לכם‪ :‬ושיטתם את־דברי‬
‫‪ I VJTT.‬״ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־ ‪:‬׳‪: J‬‬
‫‪:‬־ ‪V:‬‬
‫‪IV T \f‬‬
‫‪j- T :‬‬
‫‪V‬‬
‫אלה;גל־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם איתם לאות על״‬
‫‪.‬‬
‫‪v.‬‬
‫|‬
‫—‪•J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫׳‪•• | 7‬ך‬
‫דן‬
‫‪t‬‬
‫*‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫ידכם והיו לטוטפת ביל עיניכם‪ :‬ולמדתם אתם את­‬
‫‪: < T :‬ן ‪T‬‬
‫•‪.‬׳‪V :‬‬
‫‪w‬‬
‫•‪;-‬‬
‫י‬
‫‪r:‬‬
‫ד׳ג‬
‫‪v.‬‬
‫ןניכם לדבר בם בש‪3‬תך בבירזך ובלכקזך בךךך‬
‫ו^‪58‬בןזו?קומף‪^ :‬ת‪3‬תם‪.‬ע^זזוו‪1‬ת‪3‬יחף ו ב ח ר י ף ‪:‬‬
‫למען ירבו ?מ ‪ b y‬וימן בניכם״ןנל האךמה אשר נ ש ב‬
‫ע‬
‫יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על־הארץ‪:‬‬
‫‪J VIT T‬‬
‫‪:|- »T :‬־־ ‪ I‬״ ‪ AVT J"T *.V‬י ׳‪ T r‬־‪• W‬‬
‫״‪.‬ימראמריח‪1‬האל־משהלאמד‪ :‬ךבדאל־בני ישראל‬
‫^גסימד^ןםלךדיזס‬
‫ן^ניןנל־צעת הכנף ?תיל סכלת‪ :‬ותה לכם ל צ ? ^‬
‫וראיתם את‪ 1‬וןכרוזם את־ןלימצותןהוה ה ^ ק ם אתס‬
‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‪.‬עיניכם אשר־אתס‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪— :.‬ן‪:‬‬
‫‪-‬ן‪—:‬״« ‪v : - :‬‬
‫‪ " J‬ו ״ י•‬
‫‪:‬־‪v‬‬
‫־ ‪fi‬‬
‫את־כל־מצווזי‬
‫ועשיתם‬
‫למען‬
‫אחריהם‪:‬‬
‫זנים‬
‫מלכנו­‬
‫ייאלהינוואין‬
‫להי‪1‬תלכםלאלהיםאני‪/‬‬
‫אשר‬
‫•ך* |‬
‫ה‬
‫יני‪5‬ע‪ 1‬־־‬
‫אנץה;וה‪.‬אלך‪.‬יכם• ;‬
‫ו‬‫מלכים‬
‫שלא‬
‫‪ V‬עוי מ»‪Tv‬‬
‫הוא»‬
‫רות‬
‫מיד‬
‫יתן‬
‫'\‪k‬‬
‫אכן*כי‬
‫הפורנו‬
‫עלינו‬
‫״ו‬
‫לאמת‪,‬‬
‫תזכרוים|‪.‬‬
‫וקים‬
‫לאביכם‪:‬‬
‫כי‬
‫עמו‬
‫אלהיכם‬
‫!־ ו‪I‬י‬
‫זאת* ומ‬
‫מארץ‬
‫ישראל‬
‫לצרף‬
‫כל—‪J‬״ ‪I‬‬
‫קד׳צןם ‪.v‬‬
‫אתכם‬
‫ואמונה\‬
‫אלהיכם‬
‫ואנחנו‬
‫‪IV‬‬
‫‪IV v:v‬‬
‫״‬
‫הוצאתי "‬
‫וךריתם‪I‬‬
‫‪:1V:‬‬
‫אמת‪-‬‬
‫זולתו‬
‫‪v ftliT‬‬
‫^‪vi‬‬
‫‪«t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪4‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫סז‬
‫של שבועות‬
‫הנואדינו מכף כ‪4‬־ה‪#‬ריצים האל הנפרע לנו מצרינו‬
‫והמשלם גמוללכל־איויבי נ?שנו העשה גדלות עדי אין‬
‫חקר ונןפלאותעד אין מס^ר‪ :‬השם נפשנו ?חיים ולא נתן‬
‫^ךםקךננו‪.‬על?ל‬
‫שנאינו‪ :‬ה;נשה‪,‬לנו נסים ונקמה בפרעה אווזת ומופתים‬
‫באךמת בני חם המ‪3‬ה בעברתו כל־בכוךי מצחם ויוצא‬
‫את־עמו ישר^ מתוכם לחרות עולם‪ :‬המעביר בניו בין‬
‫גזרי‪.‬ים־סוף את־רוךפיהם ואת־שיונאיהם בתהימוית‬
‫טבע‪ :‬וראו בניו גבורתו ^בחו והודו ל^ימוומלכות‪1‬‬
‫בךצזין קבלו עליהם משה ובגי ישך^ לף דננו שיירה‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫חין חייניגען קהלות‬
‫דיע‪:‬ע‪1‬‬
‫ע״פ‬
‫איב‬
‫אנכי‬
‫דוונ‬
‫א ש כ נ ז וכרוב קהלות פולין ווירד ם ט י ו ט ט‬
‫היערחונטען‬
‫טטעחענדע‬
‫ותשר״ק וכל חרוז משיי על ל׳ הכתוכ‬
‫‪,‬‬
‫א י ט ה ;עווז;ט‪,‬‬
‫ממש וכסוף תתו >*יעזר ברבי‬
‫‪,‬‬
‫גחן‪.‬‬
‫א נ ‪ 5‬י ראש לדבחת הבאיר • פתח דבריןז יאיר״ ביום‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫‪T‬‬
‫אנכי‪.‬‬
‫דכרי הפייטן‬
‫‪:‬‬
‫•יו׳*‬
‫י ‪* :‬‬
‫הזה הטהכדכרי הסשרה־זתוס‬
‫‪ t‬ז־‪.‬יו‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫ז •‬
‫מתן‬
‫כי לא כאד לנו איזה ק המצוות‬
‫לכללו בדבור זה ואיזה מהן בזולתו‪ ,‬ומדוע ככללו כזה כך וכך מצוות ובזולתו כך וכך‬
‫דוויןא‪ ,‬ולולי שהשאיר אתריו כרכה כספר מ א מ ר ה ש כ ל ליז מצאנו ידינו ורגלינו‬
‫ככל דכרי הפיוט הזה‪ ,‬ואולם כסכר הנזכר באר כמועצות ודעת כל ענייני המצוות‬
‫והאזהרות‪,‬‬
‫נכונות וברורות‪/‬‬
‫כטעמים וסברות‪,‬‬
‫וערך וסשר‬
‫ושיןל‬
‫ומכה‬
‫סך‬
‫מצוות היוצאות מכל דכור ודכור והמיותסות אליהם עד שבכלל העשרה ככללו תרי״ג‪,‬‬
‫וכעבור שהספר הכתמד הזה הוא גדול הכמות עם רכ האיכות ולא יכולתי ל ה ע ת ק‬
‫אותו הנה‪,‬‬
‫לשליטות‬
‫־‬
‫לכן הדפסתי‬
‫ולהבנות הסכר‪,‬‬
‫אותו לבדו‬
‫והי‬
‫‪,‬‬
‫כל‬
‫עס‬
‫טכץש‬
‫כמה‬
‫תוספות‬
‫והערות‬
‫ה׳ יקתהו וידביקהו‬
‫הנצרכות‬
‫ככרך‬
‫הזה‬
‫ודעת לנפשו ינעם‪ .‬ועתה אפרש‪ :‬אנכי ראש ו כ ו ‪ ,‬פתת דבריך יאיר‪ ,‬ל״ה כתהלי׳‬
‫‪,‬‬
‫אנכי‪.‬‬
‫‪ ,‬י ו ץ ‪ /‬ד ו ו ו ע ו ו י ג ע וועגעז‪ ,‬בין דיין גיוטט ! * דיע‪:‬ע עדגטע דער ןו‪£5‬עצ *‬
‫ב‪3‬ורונ}ע| »»יוי ריח ו ר ו נ י ן ח ג ע ד ע ר חיבריגען ן ע ב ו ו ט ע ‪.‬‬
‫דיינער וותרטעער‪:‬טעג‬
‫>»‪^ c o o o o o o o o o ocooooooocxxtoocooooo»ooc‬‬
‫מיוסד ע״פ‬
‫א״ב כראשי המדוזות‪.‬‬
‫איםה נכחרה•עחיה ומעטרה• בייןבם‬
‫מתן תיוךה‪3 :‬חוךה מעממים •י בת עלשת‬
‫‪:‬‬
‫התמימים‬
‫מעריב ליל שני‬
‫‪><7‬‬
‫מתן ת‪1‬ךה‪ :‬ב‪ 1‬נכללו'קומנים מ‪$‬נות מלנעה ״ תורה ציח‬
‫?־ נו משה• מורישה ברורה‪ :‬גבוהים וגאים במאמר‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫י*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• •• :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪; -‬‬
‫‪:‬‬
‫ראשן נפי־שו״ בדבר יי שמים נעשו״ בייאישיתברא‪:‬‬
‫דבר בו חמש פעמים איור״ כי נר מצוה ותורה אור•‬
‫־‪J J‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T• " t‬‬
‫*‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,.‬‬
‫עדות‬
‫על‬
‫ולכור‬
‫אלא‬
‫כי‬
‫זה‬
‫הם‪.‬‬
‫מיס‬
‫שקיצר מ א ד‬
‫ה ע כ י ן ה ז ה כשלשה מ ק ו מ ו ת ‪:‬‬
‫בפ׳‬
‫ויקרא‪,‬‬
‫אשר‬
‫רצה‬
‫כדרכו‬
‫כעל‬
‫כאד‬
‫‪.‬‬
‫לשרש‬
‫לכן דכריו‬
‫היתש‬
‫כאן‬
‫טיס‬
‫כזלק‬
‫תייס‬
‫‪1‬‬
‫להביא‬
‫כל‬
‫עאע‪-‬‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫והכה‬
‫מצאתי‬
‫בבין‬
‫צריכים כיאור‪,‬‬
‫הלז׳ כ ש ש י ק ת א ר כ ת א ד ף ל ״ ע כ ׳ ‪,‬‬
‫והגי ו ה ו א הלשון ה י ו ת ר ציז ו כ ד ו ר‬
‫העתיק‬
‫גסי׳ י״ט‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והפייטן‬
‫כלשוכו‬
‫‪T‬‬
‫והכ׳ כמדרש ה כ ע » י‬
‫כלקוטי ה מ כ ס ר׳ יושף‬
‫ש‪:‬י‬
‫כשפרו‬
‫קרא‬
‫א‪:‬ר‬
‫ם‬
‫גיקאטילא‬
‫תי^‬
‫מקור‬
‫ם‬
‫ואעתיק ה נ ה כ ל דכריו ע ל ס ד ר הפיוט ומתוכם יתכארו דכרי ה פ י י ט ן כ א ד‬
‫היטיכ‪.‬‬
‫וז״ל ה ז כ ס ה נ ז כ ר ‪:‬‬
‫כמאמר‬
‫איזד יכול להכדאות ל‬
‫הוא מאמר אמד‬
‫אמרוז״ל‬
‫דכתיככדכר‬
‫כעשרה מאמרות ככרא ה ע ו צ ם ;‬
‫ל ע כי מעשה‬
‫ופיז״לוה־ןא‬
‫כ ר א ש י ת ה ו א כ ל ל ופרי־י‪/‬‬
‫ה׳ שמים נ ע ש ו ) ת ד ל י ׳‬
‫ועייל‬
‫לגי(‪,‬‬
‫עייל‬
‫פרט הש‬
‫ל ‪$‬‬
‫גנש‬
‫ר ה‬
‫מ א מ ר ו ת ל מ ע ש ה כ ר א ש י ת ו ה פ ר ט ב ת ו ך ה כ ל ל ‪ ,‬ו כ ן ה ו א ע י י ל ה א מ ת כשכדלז ה ק כ ״ ה א ת‬
‫עולמו‬
‫רשם אותו‬
‫ככתותיו‬
‫כ ל י ש י ו ל ו כ ל ה נ כ ר א י ם ע ל מ ה ו ת שמו י ט ע ל ו ת י ו‬
‫ותע^‬
‫ולכן ככרא כעשר׳ מ א מ ר ו ת‬
‫‪l y p‬‬
‫כ ל כ ר י ׳ ו כ ר י ׳ ע ל ש פ ע ה ע ל י ו ן שכא ל ה מ א ת ה ש י ‪/‬‬
‫עשר‬
‫ספירות‬
‫וכנגדם עשרת‬
‫הדכרות‪,‬‬
‫כ מ ד ע ש ר ת ה ר כ ר ו ת כשקל הקדש‬
‫בראשית יהי אור ויהי אור‬
‫רשעי)תהליס‬
‫ש א(‪.‬‬
‫כהאי‬
‫ואמר‪:‬‬
‫דעת‬
‫ל כ ר כו תמש‬
‫צ ת הכהיק כו תמשה א ו ר ‪,‬‬
‫ו א ו ר י ש ר א ל ה י ׳ ש ו ק ל א ו ת ם ע ש ר ה טאעי״חן‬
‫כתיכ כמ״ת אככי ה׳ א ל ה י ך וכתיב ב ע ע‬
‫ד ק ו ד ש א כ״ה‬
‫פעמים אור‪,‬‬
‫איקרא‬
‫כ״כ‬
‫אור דכתיכ‬
‫ה׳ א‬
‫כ ס פ ר י כ ו ‪ ,‬וככ״י ג ר ס‬
‫ודייל ה ׳ פ ע מ י ׳ כ ת י כ א ו ר כ מ ע ש ה כ ר א ש י ת‬
‫ככגל‬
‫ש‬
‫ו י‬
‫ה‬
‫»‬
‫דודי‬
‫תעשה‬
‫תומשי ת ו ר ה ‪ ,‬ו ל כ ר זה מ כ ו א ר ה י ט כ ככראשית ר כ ה פ ׳ ג׳ ע״ש‪ .‬כ י כ ר טצוה ו ת ו ר ה א ו ר ‪,‬‬
‫‪5‬ערברייטעטנ‪11‬יגט חנ} טחגע ר ע ר ג ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ג ע כ ו נ ג ;‬
‫ב ח ויו חיה‪»» ):‬ערדען י!כנ‪1‬צי‪4‬‬
‫‪ 1‬ע ח ר ע | ג ע ‪ 5‬ח ז ג ע ו ט ‪ ,‬ןעחרען‪,‬דיחמשה חונן ג ע כ ח ט ע ן ד י ר ך‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ח י כ ע‬
‫יזיע‪6‬עיוכ‬
‫ג הי•! ‪ ton‬ו«נר ע ר ר ע ענטטטחניעו י ״ י ן י ר ע ן ‪ 0‬ח פ ‪ £‬ע י ו ע י ‪ :‬ט ע ‪ 0 1‬פ י ו ך ;‬
‫ג‬
‫י»יד‬
‫ר ע ן עוויגען ווחיט ענטו‪/‬יקקעןטען ריח ‪ JIMM-H‬ד ך ‪ ,‬ריח ע ר ) ‪ p i‬חנבעגין ע ר ‪ 0‬י ו ‪, $‬‬
‫‪5‬ע|‪ .‬ר ‪6‬ינ‪»*6‬חן ווירד היער ר ע ן ןיצטעו עוווחהנט‪ .‬רח‪ 5‬ועבחט חיוט ח י י נ ע י ז י י צ ש מ‬
‫ריח»עד‪.‬רע חיינעע ן־כט ‪ £‬ע ר ^ י י כ כ ח ר — חיינע‬
‫‪h*zv:n1v‬‬
‫חויןי ריח‬
‫‪»3 \yt‬געזענ'‬
‫ביצער‬
‫הו^־םים • מפוט ןתךה‪ :‬ןדרהלחב נסיק"‪.‬‬
‫אדוז‬
‫סח‬
‫של שבועות‬
‫חמשה חמשי תיוךה‪ :‬הזהיר לא יהיה לף^מבלןגף•‬
‫בי אני ‪ Q‬נאם יי ואתם עדי • יפה וברה‪ :‬ויששים מצוות‬
‫כלול ונפשה ״ כל אשר דבר יי נעשה ‪ .‬היטיבה דביה‪:‬‬
‫זוג ל‪ 1‬חלקת כיירים • מים רביםאדירים‪ .‬מתנשאים‬
‫ל׳׳ה כמשלי ו׳ כ״ג‪ .‬ונכללו כוששים מצות ונפשה‪ ,‬טה ‪ :‬כ ת כ המפרש כזה הס ל נ ו י '‬
‫יזצומות ורעיון רות כי לא מחסרון יד ה מ ז כ ר יתסרו שס ששה מצוות ‪:‬א״כ לא יעלו‬
‫טפפרתרי״ג‪ ,‬ואולם החסרון הזה כעשה משגגת הסופרים או המדפיס אשר השמיטו‬
‫כמה דיכוריס ומנינים מגוף הסכר‪ ,‬וככר השלמתי התסרון ותקכיתי הכלכולים‬
‫זהוצאתיו לאור על נכו; וכמו שהעירותי שם כהקדמה‪ ,‬ואולם ונפשה טעמו התפשטות‬
‫ור״ל כי אף שדיכור אחד הוא ט״ט הויז מתפשט ומתיזלק לששים מצוות‪ ,‬וככ״י גרס‬
‫וששים מצוות כלול ונפשה‪ ,‬ור״ל הדיכור כולל ומקיף ס׳ מצוות‪ .‬הטיכודכרה‪ ,‬ה ע י ט‬
‫לדכר‪.‬‬
‫ל?ל‬
‫ה‬
‫מקור כתוספת ה ‪ .‬זוג לו‪ ,‬תכר לו לדכור שני חלקת טיס ככיריס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חייל הרכ רי״ג כתיכ בעיית לא יהי לך אלהי' אחרי׳ על פכי וכתיכ כמעשה כראשית‬
‫‪,‬‬
‫יהי רקיע כתוך המיס ויהי מכדיל כין טיס לטיס‪ ,‬יהי רקיע אלו ישראל שהם תלקי של‬
‫הקכ״ה ואתזו לתלקם מדה הכקראת שמיס וזהו שפעס אתת שלת ר׳ ייפא סכא ל מ י‬
‫אלעאי אטר לו האומות כתן להס הקכ״ה תי‪1‬ת פריס ממוכיס עליהם הס שכעים‬
‫שרים השובבים כסא ככודו‪ ,‬ישראל כאיזה מקום כתכס ? שלת לו ויתן אותם אלהים‬
‫כרקיע השמים‪ ,‬והאמת שלת לו כתוך המיס כתוך ד״ת שנמשלו למיס ולכן כשהם‬
‫עוסקים כתורה אין כל יזומה ולשון שולטת כהס ולא עין הרע כדגים הללו שהם כתוך‬
‫המיס תוך ממש שאין שום מצודה ככנסת שם ואפילו יצר הרע שהוא המצודה אם‬
‫טקטרג שס התורה שומרת אותן שלא ילכדו במצודתו‪ ,‬ויהי מכדיל כין מיס למיס כין‬
‫הקכ״ה שהוא עי׳ חייס וכין ע״ז שהם כורות כשירי׳ אשר לא יכילו המיס והס טיס סרוחים‬
‫מכונסים ועל זה ‪ te‬עומדים להכדיל כין מיס למים ע כ ״ ל ‪ :‬וככה העיז ככור תצוגה‬
‫והקכ״ה למקור מיס חיים נוזלים עש״ה אס ינתשז מיס זרים קרים נ ו ז ל י ם‬
‫ביכער• ה \ ו ו ו ווו??‪:‬ט קיינע זנןוטטהייט )ונערקעננען וו‪1‬י‪0‬ער א י ו ‪,‬‬
‫‪4‬רוטט—טפריכט‬
‫דעןודךבץ‬
‫י ע ר עווי;ע — ווונד יווז‪ /‬טרןנע וזוכר דיןיןיע‪ ,‬כי‪ «:‬איר‬
‫‪5‬יי;ע ‪ "I‬ורו ןויטעט ריול לודיטע געבווט‪ .‬ו מין ‪ p r j u n‬גינד ו ע ג נ י ג ‪ £‬ע ר ג ‪ $‬ט ע ע נ ט ו‬
‫היוןטען‪ / ,‬ו י ו ווווזןען ^עהיוינען‪ ,‬ערוויעדערטע דרו‪ :‬פחןק‪,‬וויו‪ :‬גחטט ‪4‬עטפרן!נע|!‬
‫‪ tarn‬ג ע ט פ י י ו כ ע ן ! ן דיי‪1‬נע‪4 £‬עבחט ע נ ט ט פ י י כ ט יענער לווייטע ם ש ר ו ך ‪:‬‬
‫״‬
‫ע‪1‬‬
‫דיחחיינעוובטיידוכגלוויטעןדעןחירדיטען וויוסערן רוונדדע^חבערן‪,‬‬
‫‪4‬טוויןטער־*דו ע ר ק ע נ נ ע ד ע ן ^חכטי^ען ו ו ע ט ע ר ט י ע ד ל ו ו י ט ע ן וויינעי) ‪4‬ענרחכ‪:‬ען‬
‫וווזטערו‬
‫—‪ec^?0y-.‬ץ<>‪ooooocwc»o<x?(-‬ף‪>ooecwooocooo‬‬
‫ארון בל המעשים • באה למךבךה‪ :‬דבר על‬
‫לבה• ישב בכס ךבבה• עדיו להוזחברה‪ :‬הךץ‬
‫לד! שלישי'• בחדש השלילי• ליציאת ‪£‬ה‬
‫פזורה‬
‫מעריב ליל שגי‬
‫««‬
‫בגבורה‪ :‬חצב ב‪1‬ר לנוזלים ‪ k‬תדמהו‪ .‬כי יי אלרזיזז ‪k‬‬
‫קנאהוא• ויעודיזךה‪ :‬טעם לא ת ש א ^ ם הנקבד‬
‫והנורא • את יי אלהיף תירא• והוגי דת יקרה‪ :‬יסדו‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪v: T:‬‬
‫‪-:V‬‬
‫י ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪Tlx*T‬‬
‫ןיאדניו ארבעים ויומנה • ותעבורנה ;ןל ידי מונח‪.‬‬
‫לחכמים הסוךה‪ :‬כיידוהו אדירים בגנותם למקרהם‪.‬‬
‫‪ nipp Q‬זה^סדלהם• חיק מעבודה‪ :‬לכןה בגוף נקי‬
‫)ירטי׳‬
‫י ד ( וע״‪ :‬אותי עזבו טקור טיס חיים לחצוב להם נ א ד ו ת ) ש ס כ יג(‪ .‬והוגי ד‬
‫ת‬
‫•קרה‪ ,‬היינו ת ״ ז ההוגים בתורה גם אותם תירא וכשאז״ל את ה' אלהיך ל י ב י ת‬
‫ת׳׳יז‪ .‬יוסדו באדכיו ארבעים ושמונה‪ ,‬מנויים גש׳טאטר השכל בדבור ג ‪ /‬וכן כ ל ס‬
‫מנויים שם ע״ס הדברות עיין עליהם‪ .‬לחכמים טשורה‪ ,‬כטו שאז״ל כטס ת מ ו ר ה‬
‫‪,‬‬
‫ד ף כ כי לא ינקה ה׳ כ״ל של מעלה אין טנקים אותו אבל נייד של טעה ט ל ק ‪. .‬‬
‫‪,‬‬
‫•{ותו ומנקים אתו‪ .‬כבדוהו אדירים‪ ,‬המים האדירים כבדוהו כי הלכו ל ט ק ו י ה ס '‬
‫חי׳ל ה ר י ״ ג ‪ :‬כתיכ במ״תלאתשאאת ש ם ה ׳ א ל ה י ן‬
‫‪to‬‬
‫ווכתיב במעשה כ ר א ש ‪ .‬״‬
‫•קוו המים מתחת השמים אל מקום אתד כוא וראה שכל הנשכע כשש‬
‫לשקר כאילו מפריד‬
‫מתיישכות‬
‫במקומן‬
‫אלוף בין הקכ״ה ו כ ץ‬
‫גדרן‬
‫אותו‬
‫ק‬
‫החיים‬
‫הג‬
‫כנסת ישראל‪ .‬וכל הטדות‬
‫הנקרא‬
‫קו‬
‫האמצעי‬
‫‪£‬‬
‫ל ן‬
‫א‪,‬‬
‫כ‬
‫כלכ<זי‪3‬‬
‫ונרגן טשריד אלוף ואין אלוף אלא הקכ״ה וכתיב יקוו המים מתחת השטים אל ט ץ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫אחד ולא תשים פרוד בין שמים אל מקום אחד כחותטו הנקרא אמת תשכע ו ל א‬
‫לשקר ומאי שקרא הוא שהולכים הטים אל מקום אחד שאיני שלי עב״ל•‬
‫לכבדו‬
‫ווחםערבעהמןטער‪ ,‬ח׳נד ר ע ד קווע^ע ן ע כ ע ‪ :‬ד י ; ע ר וויוסער‪ .‬י י ת יןורקוולגןן‬
‫ד ע ר ע»י^ע* ר י י ן ^ ט ט ‪ ,‬ח י ‪ :‬ט מ י י ן ח י י ‪ £‬ע י ‪ £‬מ ) ו ע ר ‪ 4‬י ו מ ט ; ע ג ע ן ‪ 4‬מ ע ל ע ; ד י ע‬
‫ם ‪ p n‬רריטטען בע‪£‬חד‪,‬ן‬
‫ער‪n \ :‬‬
‫ע‬
‫;ער‬
‫‪#‬‬
‫ני‪5‬ט &עו*עכענ» י ״ י י ע ע ר ע כ ע י ן‬
‫ר ע ן & ע ר ה ע ר ר ד נ ט ע ן חו‪:‬ר םורבטכחרען נ ו ו א ע ן ! ‪ u:nm r n‬רע! עייי^ען י י י נ ע ן‬
‫*חטט ע ה ר & י ר כ ט ע ן ; מויך ריח בע‪6‬ןי‪0‬ע‪:‬ען ד ע ן »ויררי‪4‬ע| יעגעלעג‪• *.‬‬
‫‪y,n‬‬
‫ד י ע ג ע ע גרונדע רוחעו ‪ : 0‬ט מוכר ‪6‬ירליג ר ע ר * ע ב ו ו ט ע ; זית וווווררען ו ! ן ן‬
‫<ןוי‪;5‬עלוור‪,‬ןט מונד ר ע ן‬
‫ווייןען יויכערןיעפערט‪.‬‬
‫ע‬
‫כ ד ע ו טתפ‪£‬ער; ר ר י ט ‪,‬‬
‫‪0‬ע‪4 :‬עהיי‪5 0‬ערעהרטען ר י ח ‪4‬עווח}טי‪4‬ען ו‪/‬ח‪0‬ער; ‪ :‬י י ו ו»ת‪:‬דטען ‪ :‬י ך‬
‫נ‪!5‬ך חיחרענן ‪ ,fantetoMMiit‬ד ע ? ןורטע‪ ,‬ר ע ן ע ר ‪£‬יר וירו בע‪0‬טי^<ט‪ ,‬יויחן‬
‫נ י ע לו מיבערסרייטען‪ .‬ל ‪£‬ערעד‪,‬רט חי הן ריין‪ ,‬נ * נ נ ט חיהן ירו ניכש &]ער‪4‬עכעי‬
‫ג‪#‬‬
‫יען‬
‫פזוךתןח^ה בצלו חםת• ןהעיבה כן ‪SSfc‬‬
‫ןנודפתהגזוךה‪ :‬זמנהךםןא^• )נסלןדשד•‬
‫‪ w b i S‬יובש• כרמיכם נוטרה‪ :‬סלאיס‬
‫נתקשטה‬
‫‪ bw‬שבועית‬
‫סט‬
‫ומלשאבו• ז ר ע אברהםאיוהמ•כפל אזהרה‪ :‬מ צ ו ת ז מ ר‬
‫• • ‪T‬‬
‫— ‪T T :‬‬
‫‪V‬־‬
‫!־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T • -‬‬
‫• ‪T — :‬‬
‫וישמיורכאחתנאמרו• לסריסים א ש ר ישמרו• ז כ י ר ה‬
‫‪:‬‬
‫| ‪T‬‬
‫‪T V: V‬‬
‫—‪T‬‬
‫‪V —:‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫* ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• t‬‬
‫ו ש מ י ר ה ‪ :‬נחרתוב‪ 1‬ש ב ע י ם ו ח מ ש א מ ר ו ת • א מ ר ו ת יי‬
‫‪:‬‬
‫*•*‪TV:‬‬
‫י ‪T‬‬
‫‪ T:‬״‬
‫* ‪:‬־‬
‫* ‪:‬י־‬
‫‪:‬־־ ‪T‬‬
‫‪Tt‬‬
‫א מ ר ו ת ט ה ו ר ו ת • פ ר י ש ו ת ו ט ה ר ה ‪ :‬ס ד ר ד ש א י ם ופר‪1‬ת‬
‫‪:‬‬
‫‪TT: T :‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-:T‬‬
‫‪:‬‬
‫לכוידהו• כלפעליילכןענהר• לקבד‪11‬בךא‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪pj‬״‪2n‬‬
‫מ ע י ן ש ב ת ‪ ,‬להויגי ת מ י מ ה נ פ ש כ ^ י ב ת ׳ מ צ ו ת יי ב ר ה ‪:‬‬
‫•‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫״‪.‬׳‬
‫‪4‬‬
‫‪- :‬‬
‫כגוף כקי‪ .‬לנכד שמו יתכרן כגוף כקי הנשכע‬
‫ככ״ד‬
‫שהוא מי‬
‫‪T:‬‬
‫שנא׳‬
‫ע‬
‫‪TT‬‬
‫תשכע‪,‬‬
‫ו‪:3‬טו‬
‫ושלא לי‪:‬א כו בכי אכרהס כפל אזהרה‪ ,‬לא תשא ולא תשכעו נשמי לשקר‪ .‬מצומ‬
‫זכור ושמור ו כ ו ‪ ,‬כתיכ כמ״ת זכור את יום השכת לקדשו וכתיכ כמ״כ תדשא ה א ק‬
‫‪,‬‬
‫מהכל ז י הוי‬
‫דשא אימתי עץ ארץ התיים מעוטרת ומוכללת כמו הכלה הכלולה‬
‫אומר כיום השכת כי אזי מתברכת ארץ ישראל ומתתכרת למעלה )כמדרש הנעלם‬
‫כ ויקרא גרס איתיזברת כלה במלכא( להוציא דשאים וברכות ונשמות לעולם‬
‫‪,‬‬
‫ואז• היא טריקה כשטות על כניס המזדווגים מערכ שכת‬
‫לערב שכת ועליהם הוא‬
‫אוטר כה אטד ה ׳ לסריסים אשר ישטח את שבתותי )ישעיה כו ד ( טאי סריסים ז‬
‫אלו ת ״ ת שטסרסין ע צ ק כל השבוע ומטתיכים לשכת‪ • ,‬ש ט ר ו כטו דאת‬
‫ואביו שטר את הדבר‪ ,‬ועיין עוד כזוהר פ‬
‫ישמרו‪,‬‬
‫כטעם ואכיו שטר את הדבר וזהו זכירה ופטירה וכדאטרן‪ .‬סדר דשאים וכוי‪,‬‬
‫ד ע ן הייןי^ען נחייעו‪,‬‬
‫דחספעןט‬
‫‪! u n u‬‬
‫טהי^שען‬
‫יויינ;עטחרפט‪.‬‬
‫ה ח ן ט ע ד ע ן‬
‫‪4‬עכןוטעו‪.‬‬
‫ביירע‬
‫י ו י י נ ^ ע ד ע נ ק ל ו ‪1‬יי|‪,‬‬
‫חיזט‬
‫‪tymu‬‬
‫ןויטער יווני‬
‫ע ר ד ע‬
‫«י»גר‬
‫וויהן‬
‫אכרהסיג!‬
‫ד י ך‬
‫דיעז‬
‫ט » ע ט ‪1‬‬
‫ה י ו ט ע ר י ו י י ך‬
‫ד ע ו‬
‫וו}‪1‬ה{!" זרוז»יטעןרייוווחרטעדטו‬
‫ענטד‪.‬ו!זטען‬
‫ג ע ב י ה ר ע נ ר ל•‬
‫ס ‪ .‬חיד‪£.‬‬
‫יו^עיזייח‬
‫רו^עו לו‪:‬יינער‬
‫ד י ע ! )‪1‬י‪1‬עןע‪4‬ט;‬
‫ם‪ .‬״ ע ר ו ו י נ נ ע ר ע‬
‫שבת‬
‫‪pin‬‬
‫‪4‬עטרייען‬
‫פינ‪£‬ווונר‪:‬יעבניג ר ע ר‬
‫דייו‪.‬‬
‫ברינגע‬
‫גיינע!‬
‫יוויודריקקע‬
‫ד ע ר יוינבע^רי!׳* פ י ו ן‬
‫״דיוו‬
‫‪,‬‬
‫יתרו בפסוק זכור•‬
‫אוטר‬
‫לסריסים אשל‬
‫חיינערןייוו}‬
‫ג‪.‬‬
‫פייערן‪.‬‬
‫‪4‬ע|ייטערטען‬
‫;זיי‪65‬יוראי‪4‬‬
‫טפרווטען ח ו ‪ :‬ד‬
‫יויגט‬
‫ד ח ר ט ‪ 6‬י י ע ר ן זיוו ד ע ן‬
‫ד ח ו ‪ :‬ע ע ו ע נ ע ר ק ו ו י ק ק ע נ ד ע ‪ /uru'1<4‬ר י ח‬
‫ריינען‬
‫ר ו ח ע ט ^ ו‬
‫דיעזען געבחט ווימו‬
‫וומרטע‬
‫מווכטבייאע‬
‫&ערהער)־ןיכונ}‪ ,‬לו גיינענ) ר ו ה א ע ‪.‬‬
‫פ י ע ר ט ע ן‬
‫ר ע ו‬
‫יענער‬
‫ע ‪.‬‬
‫ווחננעשכת‪1 ,‬יח‪,‬‬
‫י ו ה ע <‬
‫)יוטטעו‪,‬‬
‫עו‬
‫‪ 6‬י ע ר ט ע ס פ ר ו ך ‪:‬‬
‫הער‪6‬חר‪.‬׳‬
‫ער‬
‫חייט ילוו סיורןו*‬
‫דערע!‬
‫!עהלען‬
‫‪,‬‬
‫*חטט‬
‫כעטין‪6‬טי‪!4‬נ‪-4‬‬
‫}יוטטעג ו ו ח ר ע ן ‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫נסקשטה*וללאות‪.7‬פשטהימט‪1‬רסקטךה‪:‬‬
‫טהיודבאשוזהר• ירדלראשההר • ונזדעזעה‬
‫ברה‪, :‬ישבה בנקיקים• מחרדת הכרקים•‬
‫ומקיולההבךה‪' :‬כללה עדיים• ןנכונו' שך‪:‬ם‪.‬‬
‫ג‬
‫‪ra 3‬״‪T‬‬
‫(‬
‫‪s‬‬
‫יח ‪8‬נ‬
‫ליונה‬
‫‪9‬‬
‫מעריב ליל שגי‬
‫ו(‬
‫פצתבבד?ד^מעבתךן״ יודוך‪;.‬יכל מלכי אדן•‬
‫‪2‬י‬
‫ש?ןעו אמיךה‪ :‬צמרו ש?עים ושמןה בגבולו‪-‬כאשר ר ן ד‬
‫ןי ‪:2‬ד משה לו • ב עלותו ההרה‪ :‬קבוע להורים מאיורים‬
‫‪:‬‬
‫חבוד• על אפניו דבד דבור• במאורות להאירה‪ :‬רחומיזד‬
‫‪ T‬נ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪ ,‬׳‪1‬״‬
‫! ז •‬
‫‪J‬‬
‫ז‬
‫מנהךיך ךזשוו לקונך• כבד את ןי מהונך‪ :‬בכבוד‬
‫וננמוךא‪#:‬בן לא הרצח מהצריח הךם• שופךךם ה א ד‬
‫ס‬
‫כדאמרן‪ .‬פצוז כבד וכו׳ יודוך ה׳ כל מלכי ארץ‪ ,‬מבואר לעיל דף כ״ע א‬
‫ת!"ל‪ .‬צמדו שנעים ושנעה בגבולו‪ ,‬כצ״ל וכן הוא נש׳ מאמר השכל ולולי' ‪7‬‬
‫יתשרו שנים ממנין תרי״ג‪ .‬קבוע להורים וכו‪ /‬כתיב במ״ת כנד איג אכיןיואמ‬
‫אמן וכתיב במ״ב יהי מאורות ברקיע השמיס אלו המאורות הם אנין ואנין‪ /‬אביך‬
‫וה השמש אמן וו ירת ואין שמש אלא הקכ״ה שנא׳ כי שמש ומגן ה׳ צבאית )תדליש‬
‫פד יב( ואין ירת אלא כנשת ישראל כדכתיב וידתך ל* י^ ף ה יהיה לן כאוי‪-‬‬
‫עולם )ישעיה ס כ( וכל זה הכל אתד עכ״ל‪ .‬וי״ג קבוע מאורות להורים י ז י ד ^‬
‫והגירסא הזאת מתיישבת יותר על הלשון‪ .‬רתומין מכהרין‪ ,‬אכין ואמן העריזכ״ים‬
‫^טד‬
‫‪^^ T‬‬
‫•‬
‫^ "ל ׳ '‬
‫‪' P T‬״‬
‫אותן ומנהיריס עיכ‪.‬יו•‬
‫כבד את אבין ואת אמן וכיומי כבד את ה' מהונן השוה הכתוב כגזל אב ואס לכ ך‬
‫המקום‪ ,‬נאמר איש חמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהין תירא השוה הכתוב‬
‫אב ואם למורא המקום וכוי‪ .‬שנן‪ ,‬ל׳ דיבור כמו וששיתם לבנין‪ .‬מהצרית הלש‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ה ו ‪ :‬ו ו‬
‫‪1:‬‬
‫כעו‪:‬‬
‫וכו‬
‫ז‬
‫כ‪:‬‬
‫כ י‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫‪: ,‬‬
‫כ‬
‫‪ n‬ד‬
‫‪3‬ן‬
‫פ• ‪0‬י‪ 1‬עי דוו! ‪ £‬י נ‪ ufi‬ע געבחט ווויוטפרחך‪ , :‬ע ח ו ע ד י י נ ע ע ‪ J‬ט ע ר ‪ 1‬ויי‬
‫דןןריגטען ‪0‬יד‪ ):.‬ריח קיוכי^ע ר ע ר ע ר ר ע ; ( ןיח הווטטע! עג‬
‫‪4‬‬
‫ני;ט‪.‬‬
‫י‬
‫"י(ח‪1‬כינמ ^‬
‫ע‬
‫צ ‪ .‬חיננערהחןב ריע‪:‬עג ; ע כ י ע ט ע ן זיע;ען»יעבע‪0:‬י‪:‬דגיעב‪':‬ג ^עכתנן‬
‫י‬
‫; ח ט ט היוט ד ו ו *יניןיך דע‪ ):‬משה חיבערןיעפערט‪ ,‬י‪'-‬י‬
‫סיני ג י ‪ . ; :‬ק‪ .‬י ע ‪ :‬ע ר פ ע פ ט ע ט פ י ׳ ך ‪ " . :‬י ‪ 1‬י ‪ -‬י מ י ו ד ע י ‪Jrin‬‬
‫דעהנו‪ ;:‬ר ע ‪n :‬׳‪cS*U‬״‪,:irMM‬ריעגענן געבתטע ‪ 1‬״י *ט דל;ר ב ע ן י י ‪, 3‬‬
‫טונג‪ .‬ר‪ .‬דיינע ש ט ע ר ן ‪1‬י‪:‬ד דיינע בערינטעי‪ : ,‬י ‪ :‬ד דיינעק ט ו ן ‪ £ 2‬ע י ח ד ‪ : .‬ן י ך‬
‫‪:‬‬
‫ע ן‬
‫ע ר‬
‫‪ 5‬ע ר ע ה ר ע ; ח ט ט •ויט‬
‫ש‪pn.‬‬
‫דיינעכ) ; ו ט ע ‪,‬‬
‫ג ע נ ג ט ע ן נע‪5‬יזר‪.‬ןער‪:‬‬
‫עולריג ב‪1‬וט ‪ 5‬ע ר ; י ע ‪ 0‬ע ן <‬
‫‪4‬‬
‫( ^ נ ט ע ר ע? ט ערן‬
‫‪vYsn‬‬
‫ע‬
‫רען *‬
‫ע‬
‫*‬
‫ט ע‬
‫ע‬
‫חי‬
‫י ‪y!n‬‬
‫!‬
‫ד‬
‫‪::‬י‬
‫ד‪.‬יוכיזננ‪1‬ע‪:‬ד יייני עהרפורכטנעמןן"‬
‫^ ‪ o i U n m i‬נ י נ ט ‪n 11‬‬
‫ר ד ע ‪ *,I‬ניצט‬
‫וועד •וענטענבןוט פ ע ר ; י ע ט ט ‪ ,‬דעסען‬
‫ווערדען ני‪5‬ט כור דיח ערנייגער‪,‬‬
‫‪ $‬ב ע ר ע חונד ‪ 5‬ח ר ; ע ‪ :‬ע ט ‪ :‬ט ע ‪ £‬ע ו ט ט י ו ‪ :‬ד ע ן ‪.‬‬
‫כז!ט ‪:‬יייו‬
‫י»דך‬
‫ן^נרערן ח ו י ך‬
‫י‬
‫י‬
‫^^הבט^^‪:‬ה^‪5‬‬
‫ליונה‬
‫לבהלמדו•)הדח נסחרה‪ :‬מלאהסיה ^וזיוק‪.‬‬
‫ןיום נחינח חיק• בכל ססיאךה‪ :‬נחמדיש‬
‫ירשה‬
‫ע‬
‫של‪ .‬שביעות ‪.‬‬
‫באדם• דמ‪ 1‬להגירה‪ :‬ת־קף מצוות• המשים באפניו‬
‫ה?עים• חךבפרזחו רשעים• בלבםלךקיה‪ :‬תאם לו‬
‫קןעופפים ושרוץ המים • ‪.‬על פניךק;ע השמים ״ לחברים‬
‫כךה)כ״א ואיה להברה(‪ :‬שלא ל‪3‬לע גדול לקטין כדגים״ כי‬
‫עיפהנ^שי להורגים• מחניפיארוךה‪ :‬רמז לא תנאף‬
‫יחוםים‬
‫ל׳ צעקה כענק קול דעי אמין צועץים אלי ק האדמה‪ .‬להגירה‪ ',‬ל׳ כמיס ה כ ג ד ם‬
‫ארצה )ש״כ י ד ( עני; הזלה‪ .‬לדקרה‪ ,‬ל׳ דקירה ונעיצת היזרכ‪ .‬ת א ם לו‪ .‬כ״כ‬
‫ככ״י ועיקר ומעמו‬
‫סרפוהו‬
‫תיכר‬
‫ל׳ תאומים‪.‬‬
‫פכי ו כ ו ‪/‬‬
‫מעופפים ושרץ הטיס על‬
‫‪ p :‬המים ומעופפים על פני רקיע הנמים ובא הכוך בעבור התרוז‪.‬‬
‫וז״ל הרי״ג‪ ,‬כתוב במ״ת לא תרצת וכתיב במ״ב ישרצו המיס שרץ נפש תיה‪ ,‬גס אתה‬
‫ק דכתיב‬
‫לא תהרג אדם שנקרא‬
‫שהגדולים אוכלים הקטנים‬
‫ויהי האדם לנפש תיה‪,‬‬
‫עכ״ל‪ .‬לתכריס כרה‪,‬‬
‫ל״ה‬
‫ולא תהא כדגים‬
‫י כ ר ו עליו‬
‫תכריס‬
‫)איוב מ ל( וטעמו לתבריס ותכמיס השכיל והתכיס ללמד ממיו שלאיבלע‪.‬‬
‫כרה‪,‬‬
‫ל׳ השכלה לדעת רש״י שס וככ״י גרס וארת לתכרה והוא ל״ה באיוב ל״ד ו‪ /‬מיזכיפי‬
‫׳‬
‫ארורה‪ ,‬כעכין שנא׳ כרציתה ולא תתכיפו את הארץ אשר אתם כה כי הדם הוא‬
‫•תניף את הארץ )כמדכ׳ לה לג( וכתיכ ותיזכיפי ארץ כזכותיך וכרעתך )ירמיה‬
‫ג כ ( ‪ ,‬וארורה תאר לארץ ע״ש ארורה האדטה בעבורן)כראשי׳ ג י ז ( כי בעבור‪.‬‬
‫•»ע‪:‬טי‪1‬ן חיעדער פ ע י ; י ו ‪ 0‬ע ן ו ו ע ר ר ע ן !‬
‫ח‪.‬יוין ריע‪:‬ע‪ ):‬ן י ע ג ט דער ; ר ו נ י םחן‬
‫פ ! ‪ : £ :‬י ; חה‪?:‬ינען;עבחטען‪ .‬דח‪ :‬ט!וערט‪: ,‬ח י ע ר פ י ע ^ ע ר ווידער ‪ :‬י י נ ע ן ‪ :‬ח כ ו‬
‫גטעןניעהט‪ ^ ,‬ס נ ו ר י ק י ן ח י ן זיין העדן נעט*‪1‬חסי‪:‬ן ‪ 11‬עררע!‪ .‬ח‪.‬ריענעכן געבחטע‬
‫קיזן ד ע י‬
‫ו ע נ ‪ :‬ט ע טפרוך‪:‬‬
‫געאויגע! חן‬
‫ש‪ 1 .‬י י ד ניכט‬
‫^דח‪ :‬ו ו י ‪ 0‬ע ר רע^ע בענעעןטע‪ :‬טהיער חונד‬
‫ר ע ר יווי‪:‬יעה‪:‬ו‪:‬נ‬
‫וויי! פ ־ ט ע ‪,‬‬
‫דע‪ n :‬׳ ‪ M M‬׳ ‪ , m‬״ לורגייטע ;ענעטלט ווערדען‪.‬‬
‫ווי! ר ע ר‬
‫•»חררער ןינד •ויינענן ןחטטויכען‬
‫ר‪.‬רח‪:‬‬
‫‪ x‬י ע כ ע נ ט ע ‪4‬עבחט‪:‬‬
‫ג ר ח ‪ 0‬ע ד ע רען קויינערן‬
‫פערט ז‪4‬ט‪.‬‬
‫י‬
‫וועןען ל ו ו ו י ד ע ר ‪* ,‬יח טחנדען דחן ןיו‪:‬ד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דוח‬
‫ז יו ן ? ז ‪u‬‬
‫ניכט‬
‫עהעכרעכ!‪/‬‬
‫דחטטע‬
‫;ןשה• ללרות לה מוךישה• קיבי ןחסאךה‪:‬‬
‫םלסול<‪5‬ניניה• מךה?עוזמח;יד‪. '.,‬ערןבטיוב‬
‫סחרה‪ :‬עךכהע‪1‬לחנ'ה• ומלכה שם חנה*‬
‫ולילחום נםחךה׳ ‪5‬תוכי אש ומןם‪ .‬יךרו'מן‬
‫השמ‪:‬ם• לךפןר בחכורה‪ :‬צורה חוף עידין*‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ז‬
‫נודע‬
‫מעריב ליל שני‬
‫‪7°‬‬
‫לחוסים לריהלמו• כי הלקיי‪.‬עמ^ נחלתע‪9‬ךה‪ :‬י)|כ‬
‫חמשים ו^מנה ב‪ 1‬נ';עדו‪ .‬אשר חכמים עידו ולא כחדו‪.‬‬
‫לעלםולהפתיךה‪ :‬צווי תוציאהאךץ למולומנה• נפש‬
‫חיהלמינה״ וחיתו יערה‪ :‬פרצו בטהרה מפלי בע‪1‬ר‪1‬‬
‫דבקו‬
‫ה ז מ א כתקללה‪ .‬יתושים לרוממו‪ ,‬כדי לרומם ולגדל לו מ י ם מ י ו ז פ י ס כי חלק ה״‬
‫צמו ו נ ז ל ה ישה לכן צריכים להיות קדושים כדכתיכ כשוף פ׳ עדיות קדושים תהי‪* ,‬‬
‫גץדוש א‪:‬י ה אלהיכס וכמו שאמרו עליו חייל הוו פרושים‬
‫י‬
‫ק העריות שכל עקום ״אתו‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדו‪:‬׳‪ .‬לרוממו‪ ,‬לרומם לו ולי גידול הוא כמו כניס ג ד ל ת י‬
‫)ישעי׳ א כ ( ‪ ,‬וכינוי הז׳ כמקום שימוש ל׳ כמו משפר צעדי א ג י ד כ ן‬
‫ורוממתי‬
‫)איוכ לא ל ד ( אגיד לו‪ .‬קצכ‪ ,‬מנין‪ .‬כו נועדו‪ ,‬כדכור זה כקכצו כ״ת מצוות ו י ש י י ר‬
‫כל איסורי כיאה והמתגלגליס על ידיהם כמכואר כשפר מאמר השכל‪.‬‬
‫ולהשתירה‪,‬‬
‫כמו שאז״ל‬
‫אין דורשין‬
‫כעריות בשלשה•‬
‫ל י ו י‬
‫ת ו צ‬
‫'^‬
‫ו כ‬
‫לעצ־‬
‫י'‪ /‬כוןי‬
‫כע״ת לא תנאף וכתיככפ״כ תוציא הארץ נפש תי׳ ל מ י כ ה ותיתו ארץ ל ע י כ‬
‫ש‬
‫לי*‬
‫י כ ו‬
‫^‬
‫א‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ל י*‬
‫י‬
‫‪ :‬ת‬
‫‪:‬‬
‫ז כ י ר ז‬
‫ל^‬
‫ה‬
‫יא‬
‫נזה כתיכ תוציא הארץ כפש ת לפינה &לא‬
‫י ‪/‬‬
‫ע‬
‫ת ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫יי**‬
‫ה‬
‫^‬
‫י ד‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ה י‬
‫^‬
‫אל*‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ת‬
‫י‬
‫; ו ג י‬
‫‪:‬‬
‫ו ט י‬
‫ה‬
‫ו ע‬
‫ה ו‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ה‬
‫יוצי‪£‬‬
‫^ י״ימ״ף‬
‫לן זוגה‪ .‬למולו מכה‪ ,‬לנגדו הזמין‪ ,‬ל׳ אשר מנה את מאכלכם ) י ^ ל * י(•‬
‫כ י‬
‫פדצן‬
‫במהרה וכו׳‪ ,‬מצאנו ל׳ פריצה כפריה ורכיה כן ירכה וכי י ש ר ו ץ ) ‪ :‬פ ו ת א יכ( ה ז נ ו‬
‫ולא יפרוצו)הושע ד י ( ת״י יפכון כשין ולא יולדון‪ ,‬ומעם המאמ׳ מיני כעלי ה ז י י ם פ ו ל ש‬
‫פריס'ורכים כעהרה להיותם עתדכקים‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫כ‬
‫כ י‬
‫ם‬
‫ל יל^‬
‫ס‬
‫י‬
‫י ת ד ו ו ג נ ‪ 5‬י‬
‫י^‬
‫ש‬
‫^‬
‫י מ‬
‫‪-‬‬
‫י כ ו‬
‫‪ /‬וכן‬
‫ל העורון‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪P‬‬
‫^‬
‫יי* ל ל‬
‫שנפש ה ז י הוא תוער המדבר ולא מצאנו מינים במדבר כמו שמצאנום כתי ל ק ^ ‪J l ,‬‬
‫וי‬
‫כ‬
‫א י ש‬
‫נ‬
‫י ש י‬
‫ה‬
‫א‬
‫כ‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫ש ה י‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ה ע י‬
‫ע ; ! י ‪ :‬י‬
‫ס ו ג‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫‪ 2‬י‬
‫האדם הם כנגד מיני ה ז י ‪ ,‬וזאת תורת ההשגזה לפי דעת תורתנו הקדושה כ‪2‬ן ש ­‬
‫הרב רכינו המודה זצ״ל הוף שי״ז מ ז ל ק ג׳ ו ה ז ב ס ר״י אלנו כעיקרים‪:‬לו ט א ך ‪/‬‬
‫ע‬
‫ג‬
‫פי יא ע״‪ ,:‬ועיין עוד כפי׳ אוהב משפפ לאיוב פרק י״ד וע״ו‪ ,‬ופעם ידבקו כ ע ע ס‬
‫ודבק כאשתו‪ .‬וכתר להכתירה‪ ,‬ע״ד א‪:‬ת ז י ל עמדת כעלה )משלי יכ ד ( ולצתות‬
‫הוזטטע לוד יזב‪:‬יכט‪ ,‬ד ך מ י י נ ע‬
‫ע‪.‬־‪5‬ע‬
‫נחלייזן ל» ט ט י ‪ £‬ט ע ן ! דעו עיו^עןטדייי^חיגע‬
‫‪1‬יין כחוק‪ ,‬ען חיןט יויהנ; חיין ק‪1‬יינחד‪ .‬ק‪ .‬חין דיעןע‪^):‬עבחטע זיכד ‪6‬י‪£:‬וזונרי»כט‪,‬‬
‫לי^פערחררנונ^עןבע^ייטעעןן‬
‫ל‪1‬לווה)ען‪.‬‬
‫״‬
‫ריח ווייגען וויטעןויח לוענטודקקעןןח>ניו»וי‪/5‬‬
‫צ‪ » .‬י ט ד י ע ז ע מ געביוטע טטי‪MM‬ט דער גיעבענטע ט פ ר ו ך ח י ב ע ר ו ו י י ן‬
‫‪:‬‬
‫ך י ח ע ר ר ע נרינ^ע כעןעעןטענ טהיער ה ע י פ ^ ר ‪ ,‬ווו*ך;עווי‪5‬ד דע‪ :‬ווחויע‪ /:‬י ע ד ע ‪:‬‬
‫ע ו ך גיינערחרט‪".‬‬
‫ס‪ .‬רימ ‪6‬חרטפפןתגל>‪ pn 4:‬טהיעררייך חייט ייי‪ /1‬י ע י ע י ו ר‬
‫ע‬
‫‪ .‬כ}ייכע‬
‫נודע ??;גדים* כי לא הנמרה‪ :‬כןציעיות‬
‫ואהלות•םבםמח בשיר'ותהלות• וחסד‬
‫מקשרה‬
‫עא‬
‫של שבועות‬
‫דבקו‪ .‬איש בנחלתי‪.‬יךבקו• כתר להכתיךה‪^;:‬ךבון‬
‫רעף מננ‪1‬ב הזהירי בקרשי * חולק עם גנב שונא נפש•‬
‫ולביתומארה‪ :‬ספירת תשע‪.‬והמדים בו תמצאנה•‬
‫ואיש תבונה ידלנה• ומשם בארה‪ :‬נסמך לו מאמר‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬י‬
‫ז‬
‫'‪:‬׳‪.‬׳ז‬
‫• ‪T‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪f•:‬‬
‫‪:-‬־־־־‬
‫־ ‪I‬‬
‫נתתי לכם לאכול • כירק עשב את כיל • לכם להתירה‪:‬‬
‫מה?קר ולא מ גנבה תא?לו ושבעתם• אכוליושבימג‬
‫‪:‬‬
‫והללתם • שם הנורא‪ :‬לא תענה ברעף שקרים לכז‪1‬ב•‬
‫המליצה אמר מפלי כשרו לכקו כלשון הכתוב באיוב ט יא ע״ו ול־״ל מין במינו ובשרו‪.‬‬
‫מ פ ל י ‪ ,‬ל׳ כפילות תתיכות כמו שפי׳ רש״י ז״ל‪ ,‬וכשרו‪ ,‬ל׳ קוריה משפתה נעו‬
‫ומכשרך לא תתעלם)ישעי׳ כת ז(‪ .‬עדכון רעך‪ ,‬קניןרען‪ ,‬וכינה הקבין כפס עדכון‬
‫כי קכיניו של אדם עורכים ערוכתו‪ .‬תולק עם גנכ שונא נפשו‪ ,‬ל״ה כמשלי כ״ע‬
‫כיד‪ .‬וככיתו מארה‪ ,‬שנאמר ;את האלה היוצאת וגו׳ וכאה אל כית הגנב וכלתו‬
‫)זכריה ה(‪ .‬ספירת‪ ,‬משפר‪ .‬ואיש תכונה ידלכה‪ ,‬כצ״ל כלשון הכתוכ משלי כ׳ ה׳‪.‬‬
‫ועשם כארה‪ ,‬ועשם לבאר אותם‪ .‬כסמך לו וכו׳‪ ,‬ז״ל הרי״ג‪ ,‬כתיכ כמ״ת לא תגנוב‬
‫וכתיכ כעיכ הכה כתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגוי‪ ,‬מה שנתתי לכס יהיה שלכם‬
‫לא תגנוכו מאתר עכ׳׳ל‪ ,‬וזה מעם מהפקר ולא מגכיכה וכו׳ ואמר ושכעתס אכול וכו׳‬
‫כלשון הכתוכ יואל כ׳ כ׳׳ו ואמר והללתם שס הנורא לרמז ן‪ 1‬מה שאז״ל כמש׳ כ׳׳ק צייד‬
‫א הרי שגזל וכירך אין זה מכרך אלא מנאץ‪ .‬וככר כתנתי לעיל כי לפי פשוטו לא‬
‫תגנוכ כולל כל עניני גניבה הנעשה כשתר יהיה ממון או כפשות‪ .‬רען ורע איין אל‬
‫‪,‬‬
‫כזייכטכייח חיחרער חרט‪ .‬ז ח כ ן י י ב ע ח‪/‬יך יערער * ח ן נייח ויינענ) חיי;ענטהו‪:‬ן‬
‫ח!‪:‬ד טו»יקקע ניך « י ט דערקרחנע ‪:‬יינע* חיי}נען הויפטעג‪.‬‬
‫ע ‪ .‬ניבטו טחן דיינעג‬
‫נחבנטען ד‪.‬חבעחונ‪1‬־‪4‬וט לו ע נ ט ו ו ע נ ד ע ן ‪ ,‬החט }חטט חיכו ח נ ט ע ן כע&חה*‬
‫?ען‪ .‬ווער * י ט דיעכען טהייןט‪ ,‬דער חיגט»יך »עןב‪1‬ט ‪£‬יינד‪ ,‬חין ויינענן הויוע רוהט‬
‫ר ע ר ‪ /jijfi‬ס‪ .‬היערויג ןיוטען‪•:‬ך ר ע ר ; ע כ ח ט ע ניינחו‪:‬ד‪6‬ונ&לי‪5 4‬י!ן*ערן; חיין‬
‫ןוייגער ווחן‬
‫ווירר ןיח הערלודיטען חוכר רחרוינ לו ‪»5‬רסטחניי^ען וויטען‪.‬‬
‫ג‪ .‬ד י ע ן ע ^ ‪3‬עבחטע קרון ל!‪4‬ע‪:‬ע»ןט ןןערדען י ע ‪ :‬ע ר ח כ ט ע ט ע ר ו ך ‪^ :‬חיך ידבער*‬
‫‪3‬עכע חייך ח ן ן ע ע ר ד ע נ ג ע ו ו ח נ ו ע לוו ספייוע‪,‬‬
‫ג י ^ י ע ג ערוויבע‪/‬‬
‫לו געניעטעו‪*.‬‬
‫‪:‬ח וויח חיך חייך ריח קרייטער דעי‬
‫ם ‪ .‬סחן גע*יינטח‪£‬טציכען דינ‪4‬ען‪ ,‬ווח‬
‫קיין דיעכטטיוד‪.‬ן טטחטט‪£‬ינדעט‪: ,‬ח‪»1‬ט חיהרחייך נחהערן; דח‪6‬חן קעננט מיהר‬
‫}עניעסען לול־ געני‪4‬ע ח!;ד רחנקו ד)ו‪5‬יר דענ< צורנטבחרען‪ ,‬היי}י;ן נח‪»1‬ע|‪ .‬ל‪ \ .‬ו ח‬
‫ווידער‬
‫ריינען‬
‫נחבוטען קיין‬
‫‪5‬חןס‬
‫ליי‪4‬ני‪,0‬‬
‫קיינע‬
‫ןי;ע‬
‫מק‪5‬ךה‪ :‬ך ב ו ת ^ ש ל ^ ה ^ ת ^ ל י ח על‬
‫^ ‪,‬עמקים• ק‪5‬לה‬
‫‪W‬‬
‫‪1‬‬
‫לנה • ‪3‬ז'את‬
‫ה‪1‬‬
‫ח‬
‫מצית‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫מעריב ליל שני‬
‫רעף ורע אייך אל תעזוב• ?!חלתו לספרה‪ :‬כלולת‬
‫חמשים ושתים ב‪ 1‬נסכם״מ־ע לבחכםיבמשפט לחקיה‪:‬‬
‫ןצירת אדם ללא סענד־ן הקבע • ‪.‬שש הנה שנא;י ושבע‪-‬‬
‫תעוב נקרא‪ :‬טפיפת שיטים והולמים תעקר• יפיח‬
‫מבים עדשקר • כי דבר כדה‪ :‬חמךת רעף בל התאוה׳‬
‫והיית כנן תה • וינחר להתנבךה‪ :‬זבוךים אתו חמשיס‬
‫תעזוב‪ ,‬ל״ה כמשני כ״ז י ‪ /‬ואמרו ז״צ כיי קרא רבה ריש כ׳ ו׳ ו ‪ : : :‬כי תתטא ושמעה •ןן^‪.‬‬
‫אלה והוא עד וגו׳ זהושאמרהכתוכ אל תהי ע ד ת נ ס כ ר ע ך ו ה ש ת י ת כ ‪ : :‬ת ך ) ‪, ' • : • :‬‬
‫כד כת( אל תהי עד תנם אלו ישראל‪::‬א׳ ואתם עדי כאם ה׳ ואני אל)ישעי׳ מג י י (‬
‫כ ר ע ך זה ה ק ב " ה ‪ :‬נ א ׳ רעך ודע אייך אל תעזוב וגו׳ והפתית כשפתין‪ ,‬טאתד‬
‫ששתיתםאותו בשיני ואמרתם כל אשר דבר ה׳ יעשה ונשמע וכו׳ ע " ‪ , :‬וזהושמסייש‬
‫י ד ע לכ תכם‪ ,‬כצ״ל כלשון הכתןד‬
‫תהלתו לספרה‪ .‬ואולםככ״י גרש מדריכך ישרה‪.‬‬
‫קהלת ת׳ ה׳‪ .‬יצירת אדם וכו׳‪ ,‬ז״להרי״ג‪ ,‬כתיכבמ״תלת תענה וכתיב במ"בכע‪:‬י^‬
‫אדם כצלמכו כדמותנו‪ ,‬מי שהוא כצלם ודמות לא תעיד כו עדות שקר שכל המעיד כן‬
‫שקר כאילו מעיד למעלה עכ״ל‪ .‬שש הנה שנא ה׳‪ ,‬שנאמר שש הנה שנא ה׳ וש כ‬
‫ת ז ע כ ת כ פ ש ו )משלי ו ע ז ( וזהו ושבע ת‬
‫ע ו כ כקרא‪ ,‬וככללן יפית‬
‫ע‬
‫כזכיס עד‪:‬קי‪/‬‬
‫טפיפת שמיס והולמים‪ ,‬דכדי שיא של אנשים שמיס והולמים‪ .‬ע פ י פ ת ‪ ,‬ל׳ דבור מ•‬
‫והטףאלדרוס)יתזק׳ כא כ(‪ .‬והולמים‪ ,‬מי שדכדיהס כמתהלמיס והיינו כדגן שכאמד‬
‫דכדי כדגן כמתהלמים )משלי ית ת ( ולהם ו ה ל ם א ת ד הואכמושפירש״ישם‪ .‬י י מ ד ז‬
‫ר ע ך ‪ ,‬הדכרים התמודי׳ אשר לרעך כל תתאוה‪ .‬והיית כגן דוה‪ ,‬ל״ה כישעי׳ נ״ת»״‪f.‬‬
‫זבודים אתו‪ ,‬נתונים וכתכריס עמו‪ ,‬זיודים ל׳ זבד טוב)כראשי׳ ל כ ( ע״ש פי׳ די•‪,‬־׳׳‪".‬‬
‫_‬
‫‪ 1‬י ג ע ‪ n‬ו י ן ן יו ‪ 4‬ע ן* — בעפיוה! עי ‪ F‬י י‬
‫<ןו‪:‬ד דיעעג ‪5‬חטי‪1‬ר‪ ,crwj :‬בעחייפרע דיך ‪ 5‬״ ‪ a ^ M U‬יע‪0‬י‪1‬ן ט׳‪4‬ענדען‬
‫לו פערקיניען‪ .‬כ‪ .‬דיעגע‪:1 :‬עבחט ‪ uonfinm‬דער ^עבמטע ל'וייחח»‪:‬ד*‬
‫םוב‪£‬ל»ג; חייו ווייןע‪ :‬הער? קחן ווונד ווייס ‪:‬ית דייך ‪1‬עי»יזחטלע ל' ע‪:‬ט‪,‬‬
‫וויקקען!‪ .‬י‪ .‬דער ניינטע טפרוך‪5 ,‬חן ערטח‪»£<6‬נ* י ע ז «ע‪:‬טען‬
‫חינן עבענכיןדע גחטטע‪ ,:‬קחן דיעןע^ ;עבחטע גחטטעי‪ ,‬לו* גייטע‬
‫‪4‬עועט*ט ווערדען‪ .‬ועב‪ :‬דינגע‪ ,‬ניוגט גחטט‪ /‬היישישע ‪ /T°‬יי•‪ :‬ויעכעכטע‬
‫חי‪:‬ט איו חיין }ריין‪ :‬ט‪ .‬ח‪£‬טעררעדען חונד ‪5‬ער}יי‪»1‬ר»‪:‬גען וועד ווידעד‬
‫;חטטע‪ :‬עבענביור »י‪4‬ען ספרינט חרער פחןט ליי;ט‪ ,‬דעל־ טפ״י״ט ויוטטענ‬
‫ןחגטערונ*‪ .‬ח‪ .‬היו כ ע ק יי נע כ ע; יערי ע נחך ריינעג נ חכו טען‬
‫קח וטב ח ר ק יי ט ע ו‪ ,‬בעפיעחןט רח‪ :‬ל ע הנטע געכחט‪ ,‬דחן ווירוט‬
‫דוח *עדייהען וויח חיין ווחשערריינער ;חרטען חונד ח‪:‬טוועןןעכיער טטרחע‪.‬‬
‫ז‪• .‬ויט ריעגע‪ ):‬גינד צער״חנדט ‪6‬יערח»ני‪£‬ו‪:‬פ‪3‬י; ‪4‬־‪1‬כחטע — דיח ‪!/‬חרטיג‬
‫רער‬
‫‪n‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬ע ע‬
‫‪~ 1‬‬
‫ע ר‬
‫_־ ‪1‬׳‬
‫יי' ית רי‪,‬ן‬
‫‪135‬‬
‫מצות וחקעליבכ^הךה‪ :‬יי׳תיוךהכןמגס׳‬
‫ושתים‬
‫עב‬
‫של שבועות‬
‫וארבעלמנות• דברי ךזכמים כדרבנות•‪.‬נטועים‬
‫כמשמרה‪ :‬ומאמר לא טוב היות האדם לבדו• אעשה‬
‫‪: — :‬‬
‫‪VI‬‬
‫‪,‬‬
‫־־ ‪.‬־־־־‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T T T‬‬
‫‪V VIV‬‬
‫לו עזר כנגדו• לחמוד מחברה‪ :‬הלא אצל לף עזר‬
‫להשעף• לא החמד א ש ת רעף• והזכה לעטרה‪:‬‬
‫ת״ דבורי כל המצות באפטעשרה נכללות• וכל העם‬
‫‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬י‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪-‬ד‬
‫•‬
‫רואים את הקולות• ואש םעךה‪:‬‬
‫גואלם כזקן בישיבה נגלה לכללם • ןמאניכי;גד לר?ף‬
‫ל״ה בקהלת י״כ‬
‫דבלי תכעיס וכו‪/‬‬
‫ללא תחמוד וכצעד‬
‫בעבור היתס שכיניהם‬
‫להשעך לכן לא תחמוד אשת רעך‪.‬‬
‫ח‪:‬ה‬
‫י״א‪ .‬ומאמר לא עוכ וכו‪/‬‬
‫והוא אתרי‬
‫הוא מתוכר‬
‫‪:‬האציל לך‬
‫ותזכה לעצרה‪ ,‬שימציא לך‬
‫ה׳ עזר‬
‫ה ‪ :‬ס יתברך‬
‫לעמדת לך שכת׳ אשת תיל ע מ ר * כעלה )משלי יכ ד ( ‪.‬‬
‫הקכ״ה‪ .‬כזקן בישיבה‪ ,‬כמו שפי׳ רש״יז״ל אצל דכור אנכי‪ .‬כמאנכיעד‬
‫גואלם‪,‬‬
‫לרעך אותיות מכין מצוות הכלילם; יראה לגרוס עד אשר לרעך וכלשון זה אית׳ככטדכר‬
‫רכה פ י״ג דף רכ״ד א׳‪ ,‬תרי״ג אותיו׳ יש מן אככי עד אשר ל ר ע ן כנגד תדי״ג מצוות‪ ,‬וזי‬
‫‪,‬‬
‫אותיות יתרות ככגד ז׳ ימי כראשית ללמדך שכל העולם לא ככרא אלא כזכו׳ התור׳ עכ״ל‬
‫וכן אי׳ שם כש׳ י״ת דף רע״כ א׳ תרי״ג מצות כנגד אותיות מן אככי עד אשר לרעך לא‬
‫פחות ולא יותר )זולת ז׳ כ נ ג ד ז׳ י״כ( וכולן כתנו למשה כסיכי שבהם חקיס זמשפמים‬
‫תורה ומשנה תלמוד ואגדה עכ״ל‪ ,‬ולא לתנס דייק הדור‪ :‬כלשונו לאמור עד א ש ר לרעך‬
‫ולא אמר עד ל ר ע ך להורות כי שתי התיכות האלה שהם‪:‬בעה אותיות הם העודפים על‬
‫תדי״ג לעומת ז ימי בראשית‪ .‬וכדרך הלצה נראה לומד כי לקת‪:‬תיהתיכות האלה‬
‫‪,‬‬
‫ד<‪1‬ר ווייוען החבען גרונד‪: ,‬ינד‪6‬ע‪:‬ט}עפ‪16‬וו‪:‬לט‪.‬‬
‫<‪:1‬‬
‫‪4‬‬
‫חי‪1‬ט נ־צט‬
‫‪4‬וט‪,‬‬
‫דחט‬
‫דער א ע נ ס יופיין‬
‫וןיינע ‪4‬עד‪.‬י?‪£‬ין י״יוכען‪ /‬חיוט‬
‫ך‪ .,‬ע ר וזחט‬
‫^עןיגטע‬
‫ניצט‬
‫ריר‬
‫חיינע‬
‫דיינען‬
‫דיינע! הויפטע‪ :‬ליערדע‪.‬‬
‫ו‪ .‬יענער ל ע ה נ ט ע‬
‫חיך‬
‫לו דיינער‬
‫‪5‬רוייו יווכד‬
‫‪4‬ע*יח‪5‬ןינקייט‬
‫לוגעוען»ט‪,‬‬
‫* ת נ ע דית קייטהייט דיר לו‬
‫ף‪:.‬וו*»>»טןינע געכחטע וינד ד ע * נ ח ך חין דען לעחען‬
‫;עבחטען ענטהחןטען‪ — .‬ד ח נ ; ח נ ל ע פ ח ‪ 1‬ק‬
‫חונטער‬
‫יויהכן‬
‫דיעןענ} ‪4‬עבחטע ‪5‬חןןקח«»«»ען ח נ ג ע ^ ע ט ע ן ;‬
‫‪4‬עחיזפין‬
‫נו׳כוטען‬
‫ב‪1‬ייבע‪,‬‬
‫טפרוך‪:‬‬
‫החט‬
‫»יח ‪ 5‬ע ר נ ן ן * » ‪ 8‬ע ן‬
‫דו»מערסטי««ען חוכר ‪ 5‬י ע ר ‪ 5‬ן ח « « ע ן ‪.‬‬
‫י‬
‫‪r 11111 n {?—0nnnnoonoonorrnrrrrrnno‬‬
‫‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫ו‬
‫מ‪2‬ת‪:‬ם כראען במנם• כהנך־ז מןהךה‪:‬‬
‫י לא וד&א׳ ממםישםניוךא^לילהייחדעמו‬
‫ייומם ולילה‪ :‬ןכ־ור• כלכול ןגנג"לכפלה‪.‬‬
‫אצרך תש‪1‬ךר כעוברי מצולה‪:‬‬
‫ז‬
‫בגילה‬
‫מעריב ליום שני‬
‫*‪7‬‬
‫אותיות מרן סצוית הכלילם‪ .‬אזי ניגבור נגלה וש?חדהו‬
‫עם עולם •'משה וןניישךאל ל^ענו‪-‬שיךה ואשרו כלם‪:‬‬
‫בגילה בינה !ישמחה רבה ואקורו כלם•‬
‫י מי־כמכה באלם לד‪1‬ה מי כמיכה נאדר בקדיש נורא‬
‫‪jrf V‬‬
‫‪I‬‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫<‬
‫‪1‬‬
‫חהלתעשה סלא‪-‬מלכווןךךאו בנ;ףב‪1‬כן_ע;ם לפני משה‪:‬‬
‫אמונה אמן ‪#‬ק‪3‬ה אותיות נותרו• לעמת‬
‫ןמי בראיית נאמרו• יפךת עז ׳יונק עם איש‬
‫עןיבה שךח• זה צור יע‪5‬ענו פצו פה ]אמרו;‬
‫זה יצור‪.‬יי^נו פצו ?ה וא?ןרו •‬
‫יהוה יימלך לעילם ועד‪:‬‬
‫ונאמר כי־שדה ייאת־יעקב וגאלו מיד חלק ממנו­‬
‫•‪•*.•:*.:‬‬
‫‪TT‬‬
‫י‬
‫‪r:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪;-‬־‬
‫ו‬
‫«‪-‬‬
‫ו ‪T‬‬
‫*‪v1‬‬
‫ן ז י‬
‫עצות‬
‫רומזות לז׳ י״כ כעכורשגמעריא‪:‬להם בצידון• ז' אותיותיה׳ הוא גמגיריאשל ש ב ע ת ץ‬
‫ס‬
‫דוק ותמצא‪ .‬תז• כגביר וכוי‪ ,‬אז כ ‪ :‬ג א ; ס נגלה כגבול וכטו‪:‬פי׳ רש׳׳י שם‪,‬‬
‫אםוגר‪ .‬אומן‪ ,‬צממו אכן אמת ואמונה הוא כי שכמה אותיו׳ וכו׳ וכלשון המדרש ה י י ל‬
‫‪3‬נילה ?תה בשנ^רזה רבה ןאכזרו‬
‫כלם‪7‬‬
‫מי‪ .‬כמיכה באלםיהייה מי כמכה נאדר בקדיש נ‪1‬דא‬
‫‪TIT‬‬
‫‪TI‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TIT‬‬
‫‪V‬‬
‫"״ ‪I‬‬
‫‪.*I‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫י‪4‬‬
‫יי‬
‫^בניףב‪;:!$‬םלקנימשה‪:‬‬
‫י בבה ?זאדאביף]אמף• נצח‪.‬יךמימיף‪.‬‬
‫לא תךציח׳‪ ,‬סדור בצלמי וימלמף•*עליון‬
‫צוךף הסליכהו• בנאומף‪ :‬זה צ ו ר י נ ו פצו־‬
‫ז‬
‫; ; ‪ :‬מ ל ך לעלם ועד‪:‬‬
‫]אמה‪:‬‬
‫?ה‬
‫ונאמר כי פדה יי את י יעקב וגאלו מיד חזק ממנו‪:‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T:‬‬
‫־‪/ -r‬‬
‫‪T:‬‬
‫• ־ ‪v • | T T1‬‬
‫לא‬
‫•‬
‫עג‬
‫של שבועות‬
‫עצות מרתק מקרא אחרון מעירנו• זכות‬
‫‪£‬עאח לציון קףת מ^עדנו• ראות מוסתי‬
‫‪2‬אלה ביאת משיחנו • לגאלגו מ!ד חזק ממנו‪:‬‬
‫בחף אתה ין גאל ישראלי‪:‬‬
‫העכיבנו‪;.‬י^הינו לשלום והעמידנומלכנו לה;יםופרש‬
‫ןןלעי ס^תשלומףוחי־ןננו ?עצה טובה מלפדף והושיענו‬
‫למען^מף והנןנעדנו והסר משליבו אויב‪:‬דבר וחרב וקנב‬
‫ויגוןוהסר שטןמלפנינוומאהרנו ובצל בנפיףתסתירנו כי‬
‫אל שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך חנון ורחום אתה‬
‫‪1":‬‬
‫־ • ••|‬
‫*‬
‫‪TIT‬‬
‫״‬
‫‪|V IV‬‬
‫־‬
‫‪TIT‬‬
‫!‪:‬־־‬
‫ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם •‬
‫‪T‬‬
‫; ־‬
‫״ ־ ‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪• - :‬‬
‫••ן‬
‫••ן‬
‫; ‪.‬‬
‫עלינו סכת שלומד‪:‬‬
‫ופרוש ‪I" T‬‬
‫בךבי תורת נסהכמו נעימים • גסעטחנלרוח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כתרים‬
‫עצוח‬
‫מרחיק‪ ,‬הוא רישא דקרא סל אמונה אומן)ישעי׳ כה א ( וטעמו מה‬
‫מרחיק לגאלני מקרא אחרין מעידו לני‪,‬‬
‫שיעני;‬
‫שכן המקרא האחרון שמביאים הנה אנכי‬
‫שילח לכם את אליה הנביא יגי׳ נ ם ו ף מלאכי‪ ,‬והיא היה סיף הנביאים‪.‬‬
‫ברבי‬
‫תירית‪ ,‬כ י נ ו י תיר‪.‬־ת‪ ,‬זהיא עש״ה אכתכ‬
‫לויביתירתי)הישע תיכ(‪.‬‬
‫נתחכמו‪ ,‬נעשו חכמים מחוכמים‪ .‬נעימים‪ ,‬ישראל• כי‪/‬עטרי וכי'‪ ,‬כמו שאו״ל במסי‬
‫ל'א תנאף׳ פעמיו ת חוצות ומחליקות‪.‬‬
‫ציוריות נפשות בשוהותעמוקיות • לא ת ג נ יו ב‪,‬‬
‫רבוציות זהב חשוקות• רחום‪;:‬אלף ממצוקות‪:‬‬
‫ברו״ אתה יי מלף צור‪.‬ישראל ןגואלו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫השכיבנו וגו עד ם ‪ :‬ת שלומך•‬
‫‪,‬‬
‫לא תענה‪# ,‬קרים לעניות בעדיוסיף‪.‬‬
‫)‪3.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪T‬‬
‫יט‬
‫‪10‬‬
‫מעריב ליום שני‬
‫‪73‬‬
‫כחךם ה‪1‬םימים • נתאשת במי לחן לךזם לטיוב‬
‫כל תמים^ישר^נושע ב‪:‬י תשועת עולמים‪:‬‬
‫מיוסד ע ״ פ א ״ ב ‪ ,‬ובסוף קתום שהמית א ל י ע ז ר ב ר ב י נתן ע ר ל ו י א מ ץ ב ת ו ר ה‬
‫א מ ן ואםן‪ ,‬והשיטה האחרונה מכל חרת חתים לעולם על ל הכתוב ממם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אשריך יקראל מי כמוך עםקגלתו‪ .‬בשתיןןד־ישיות‪.‬‬
‫קךשך לשמו בקדשתיו • גורלך תומך וחלקו אתה וחבל‬
‫נחלתיו‪-‬דוךיך אהב והקרי?ןך לכל ?םוךי אגרתו‪ .‬הכתוב‬
‫מעיד ובהיאכתוב שטתו• קדש ישראל ליי ראשית‬
‫תבואתה‪ :‬ואךץ ?חשה ‪3‬ןןשרמגלותמקדשה• זכס‬
‫שנת ד ף פית גשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באי ס ׳ רנוא של מיה וקשרו לכל‬
‫אחד יאחד ב׳ כתרים‪ .‬נתאשרו‪ ,‬נעשו מאושרים במאמרו ית׳ כדכתיכ מי יתן יהיה‬
‫לבכם זה להם וגו׳ )דברי׳ ה כי(‪ .‬ישראל נושע י כ ו ‪ /‬ל״ה בישעיה מיה‬
‫אשריך‪.‬‬
‫י‪/‬‬
‫בשתי קדישית זכי ‪ ,‬בויקרא רבה פ ' כ ״ ד ‪ :‬ככל יום ויום העליוניס‬
‫‪,‬‬
‫מכתירים להקב״ה ג׳ קדושות‪ .‬מה הקכ״העישה? נותן נראשו אחת ושתים כראשס‬
‫של ישראל הה״ד דבר חל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו‪ ,‬והתקדשתם יהייתס‬
‫קדושים עכ׳׳ל‪ .‬גירלן ת י מ ן ‪ ,‬היא ת י מ ן יסומן ג ו ר ל ן שנאמר אתה תזמין גורלי‬
‫חבלים נפלי לי בנעימים )תהלים טז ה ( ואמרי עליי כשיחר טיב הגירל הזה ת מ כ נ י‬
‫בסיני‪ ,‬חבלים‪ ,‬תירה שבכתב יתירה שבעל פה‪,‬‬
‫א מ ר ר ׳ פינחס הפלת גירלית ע ל‬
‫אי״ה ישלי נמצא בנעימים נהכחל עליון גויס וכי'‪ ,‬יזהו יחלקו אתה יחבל נתל^ו‬
‫דודיך‪ ,‬ידידיתין‪ .‬יהקדימן לכל יסודי אגודתי‪ ,‬כבראשית רבה פ א׳ ששה ד ב ר י ס‬
‫‪,‬‬
‫קדמי לבריאת העזלם יש מהם שנבראו רש מהם שעלו כמחשכה להכראית‪,‬‬
‫התיר?‬
‫וכסא כ נ י ד והאמת וישראל וכית המקדש ושמו של משיח וכוי‪ ,‬איזה מ ה ס ק י ד ם ף‬
‫ראנ״כ אמר התורה ק ד מ ה ‪ . . . .‬ריה ור׳ ירמיה כשםר״ש כדיי אמרומחשכת; של‬
‫ישראל קדמה לכל דבר וכו׳ עכיל‪ ,‬ואמרו עוד שם כראשית כרא אלהיס בזכיי;‬
‫ישראל שנקראו ראשית שנאמר קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה )ירמיה כ ‪0‬‬
‫ע‬
‫כ'ל‪.‬‬
‫ושני המאמרים יתאחדי ילא יתפרדו והכוינה בהם כי ששת הדברים הס י ס ו ד י‬
‫מריאה‪,‬‬
‫ייסיד היסודית ישראל‪ ,‬וזהי שדקדק הפייטן יאמר י ה ק ד י ״ ן ל ג ל‬
‫יסודי‬
‫אגידתו כי חמשת הדברים הם יסידי העילם זישראצ קדמי להם והנה הם יסזדי‬
‫ה י ס ו ד י ‪ .‬ידקדק עיד ייאמר‪ ,‬הכתיב מעיד יכה' כתיב שיטתי זכי׳ יר״ל כ י מן הכתיכ‬
‫‪,‬‬
‫הזה נעכחו יש עוד ראיה שישראל קדמו מדכתינ ראשית‬
‫ראוי‬
‫תבואת?‬
‫תבואת!־•‬
‫בה׳ והיה‬
‫נו׳ כמשפט ה ט נ י י לנסתר אלא שלכך כתכ נר‪,‬׳ לרמיז שישראל‬
‫הם ראשית חמשת היסודות הנזכרים — יזה דקדוק נכין מאיד אף שבעל הדרש לל>‬
‫הזכירו בפירוש‪ .‬ויש להטעים הענין עוד באמרכי שהכריאה תכינה בשם תניאה'‬
‫גהכטרפות אל הדברים הקדומים לה שהם סכת ההורה‪ .‬כ»שר מעלית‪ ,‬כמפירש‬
‫‪c^>-‬‬
‫‪IIJ O O O C K » O C « C « > O O O O C O O O O < > O O O O O O O C X X 5‬‬
‫‪-‬‬
‫תךדיוף צדק ןכלאךחיוהיף‪ .‬לא תחמוד‪,‬‬
‫עד‬
‫של שבועות‬
‫ל_עםמכל אם בפיעים בקדשה״חביבים בנים ניויןלי דת‬
‫מורישה״ טנא בכורים משבח הארץ בזריזות להורישה‪.‬‬
‫יפה מצרה בשעתה בעתה להחישה• בי‪1‬ם הבכורים‬
‫•‬‫‪:‬‬
‫־ ! ־‪ :‬י ‪T * T : T • :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫ןהקרילכם מ?חה חךשה‪5:‬בור ה לבנון בית ‪3‬פר אשכל‪.‬‬
‫ל ה ב ל ו ת ולהביא מראשית פרי כל• מצות בכורים ריאה‬
‫תאנה דמון ואשכל• נבכר מבשל מסמניו להביאו‬
‫לאמךכל• סודר בכוריו להדרן ולעטךן מכיל• ראשית‬
‫כל בכורי כל וכל תרומת כל‪ :‬עיחי של מעמד מתכנסות‬
‫כלהעירות• פן יאהילו לנים ברחוב כל השירות• צהר‬
‫עלה ?זמנה אומר קומה ונעלה ציון ?שירות• קרובים‬
‫מביאים סאנים‪.‬וענבים בהךרות• רחוקים סביאים‬
‫צמוקים וגמךות• טב‪1‬ת מאיד כתאני הבכרורז‪:‬‬
‫נמס'‬
‫כלים פיא מיו‪ .‬מכל אים זכו‪ /‬כ ד כ ת י נ כי עם קדיש אתה לה אלהין‬
‫‪,‬‬
‫זנך כתר ה׳ להיות לו לעם סגלה מכל ה ע מ י ם ) ד ב ר י ם יד כ ( ‪ .‬מ‪6‬כח הארץ‪ ,‬מן‬
‫זי מינים שנשתנתה בהם ארץ ישראל‪ .‬בזריזות‬
‫מפריש‬
‫להפרישה‪ ,‬ראשון ראשון‬
‫שככר‬
‫כדתנן בריש פ׳׳ג דככירים‪ .‬ביום הנכירים וכי‪ /‬ל״ה נ נ מ ד נ ר כ״ח כ״ו‪.‬‬
‫כביד הלבבין‪ ,‬לבנון ביה״מ כמי שאז״ל על ההר הטיב הזה והלבנון‪ .‬בית מ פ ר‬
‫אשכיל‪ ,‬ביתי של הקניה המתואר אשכיל הכיפר בשיר השירים וכמאמרם זיל‬
‫במסכת שנת ד ף פית‪ .‬מראשית פ ר י כל‪ ,‬שנאמר ולקחת מראשית כל פ ר י האדמה‬
‫וגי' ) ד ב ר י ם כי ב ( ‪ .‬י צ י ת בכירים ריאה זכו‪ /‬כ״כ נריש פ״ג ד ב כ ז ר י ס ‪ :‬א ד ם‬
‫יורד ל ת י ן שדהו ורואה‬
‫תאנה שבכרה אשכול שבכר רמין שככר קישרן בגמי‬
‫זאומר הרי אלי נכירים יכו׳‪.‬‬
‫בנכר‪,‬‬
‫כ״כ נכ״י יכן ע ק ר לשון ניכיר‪ ,‬ומה‬
‫שאמר מבישל ר י ל מבושל מעט אע״פ שלא נתבשל כל צרכי שהרי יכיל לקריא‬
‫שם כשהם פגים‪.‬‬
‫מסמנו‪,‬‬
‫כ י כ בכיי )הוא ל׳ סמן והיינו שכורן עליז גמי‬
‫או דבר אחר לסמן‪ ,‬ובספרינו מ ו מ נ ז בז׳ ויהיה טעמו שהיה מזמינו לביכורים‬
‫על ידי סמן‪ .‬לאמרכזל‪ ,‬הראש הממזנה ע ל הדבר נקרא אמרכיל‪ ,‬וכאן ר י ל‬
‫ראש המעמד כ י לעירו‬
‫היו מתכנסים‪ .‬סידר נ ט ר י י ‪ ,‬כל אחד‬
‫היה מ ס ד ר‬
‫בכיריו בכלים והיה מ ה ד ק ומעשרן מכל המינים הטינים והיפים להניחם למעלה‪.‬‬
‫ראשית כל בכורי ז כ ו ‪ ,‬ל״ה ביחזקאל מ״ד ל ‪ /‬עירו של מעמד י כ ו ‪ /‬שם משנה‬
‫‪,‬‬
‫נ׳‪.‬‬
‫צוהר עילה זכי ‪ ,‬שם משנה ג׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫טינות מאד ו כ י ‪/‬‬
‫ליה בירמיה כ י ד ב׳‪.‬‬
‫יופי צחות ק‪\5‬ןעמיתףי במה מאניות ה^לוס‬
‫‪:‬‬
‫תשכב‬
‫מעריב ליל שני‬
‫•‪74‬‬
‫שורהולךלסניהם וקרניו ?)צפותןהבי• תגדתבראשו‬
‫‪ .‬וחליל מכה ל^הצביא * אד ןהגמנם בקרוב לקךנת לביא‪.‬‬
‫•לעטר בכוריהם שלוחים רצים לפניהם כצבי‪ .‬יופי‬
‫‪ .‬וזפארתולשב^הכלים להביא‪ .‬ראשית בכוריאדמתןז‬
‫• ןיית ל‪:‬אלהיף תביא‪ :‬ע^רו בכוריהם יוצאים לקראתם‬
‫בשידה‪ .‬זרזו• לפי כנטד הנכנסים לצאתולעדה‪ .‬י־צים י‬
‫לשאול בחלומםקגניםואנעים להחךה‪? .‬אמרביאכס‬
‫לשלום להרגילם ללןתיד לךדה‪ .‬רגילים היות לבוא‬
‫ולהביא ולחוג מועךה‪ .‬וחג הקציר בכורי ב]עש'יףאע‪1‬ר‬
‫תןיע בשדה‪? :‬הגיעם להר הבית אף המלך סלו מדים ״‬
‫יחד ?בואם לעזרה דברו הלרם ?שירים״ נואמיש‬
‫ארומ?זף יי כי ךליתני וגומרים ״ תורים ומזלות שבצד‬
‫‪:‬‬
‫הסלים עולות להדריםינותנים מה שבידם לכהנים וכל‬
‫‪.‬הפרשה קורים* והניף הכהןאיתםצל לחם הבכרים‪:‬‬
‫יודע מקרין ואינו יוךעמלה?סיפהי ו^ל קריאה מיוצרת‬
‫תג זית‪ ,‬ע ט ר ת של זית‪ ,‬להצניא‪ ,‬להעלימם נצנא‪ .‬לקרית לניא‪ ,‬תאר ל י י ו ש ל י‬
‫‪0‬‬
‫בדכתיכ אריאל קרית חנה דוד)ישעי׳ כ ע א( ע״ש פי׳ רש״• והייני לעיא והייני ארי‪,‬‬
‫אז שיהיה טעמי עירו של דוד המבינה לניא‪.‬‬
‫לעטר בכוריהם וכי'‪ /‬שם נמשכה‪.‬‬
‫יופי תפארתו‪ ,‬טעמו מצוה מן המובחר להניא הכנזריס כשכעה כלים נ ל מין ככלי'‬
‫מייחד כדאי׳ בתיספתא‪ .‬עטרי בכיריהם יכ<‪ /‬שם מיג‪ .‬להרגילם לעתיד לדדה‪,‬‬
‫שעל ידי זה שנתקכלו בסכר פ נ י ם יפית היי מרגילים למא לעתיד‪ .‬ל ד ד ה‪ ,‬ל ׳‬
‫הליך‪,‬‬
‫ותפס נלשין זה נ ע נ ו ר שמצאנזהו נעילי רגלים כ ד כ ת י נ א ד ד ם ע ד בית‬
‫אלהים בקיל רנה יתידה )תהלים מב ה ( זע״ש כ י ׳ רש״י‪ .‬נהגיעם להר הנית יכי׳‬
‫שם מירי תזרים יגיזלית שיצד השלים יכי'‪ ,‬היי תילים מצד הסלים ת י ר י ם ז נ נ י‬
‫יזנה כדי ל ע ט ר את הביכורים והם היו עילית כדאי׳ שם מיה יבירישלמי‪ ,‬יעולית‬
‫העיף נעשים נקרן דרומית מזרחית כדאיתא נמשנה ה׳ פ״ו דזנחים וזהו עולים‬
‫להדרים‪.‬‬
‫יודע וכו‪ /‬שם משנה!‪ /‬מלהכמיפה‪ ,‬שלא לנייש את שאינו יודע‪ .‬גבול‬
‫ת^כבו^מז‪7‬נתף‪ :‬ברו־ אתהןיהפלש‬
‫ז‬
‫סכת‬
‫עה‬
‫של שבועות‬
‫ועד זמן אסיפה • דבר שמחה מאז והלאה לא חשופה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־ ‪1 • :‬‬
‫‪T‬‬
‫• • ‪T i T T T‬‬
‫לא קורץ ומביאים;!ד חנכה לעדפח‪ .‬ומאז אין לביאים‬
‫קדם יום הנפה• ממושבותיכם הביאו להם תנופה‪:‬‬
‫ומה יפו פעמיך בנעלים תאמי צביה• ישירו בעלותם‬
‫‪?:-‬׳‬
‫‪••T;T‬‬
‫‪•TT-:-T‬‬
‫‪:‬־‬
‫שמקתי ןאוכ״ךים לי נלך בית יה • אומרים עובדות היו‬
‫רגלינו ?שןןךי ?נויה״?‪1‬זמרים ?הרהבית הללו בקךשיו‬
‫בוערה • צוהלים ורוגנים בבואם לעזרה בהודיה• כל‬
‫‪:‬‬
‫—‬
‫‪:‬־••‬
‫‪TT:‬‬
‫‪•-: :‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪-:-‬זד‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫הנשמה תהלל יה הללויתבהיות כל אלה תקפו מישעני‪.‬‬
‫תשוךתי ומנהתי הולכת ולכפרת לפני• ןעתה אין ןבח‬
‫ואספו דורוני‪.‬ךהקנו מעל גבולךואיןלהסשיךך בקרבני•‬
‫השיבנו יי אליך ונעבדך ?מאמר חזיוני• כאשר יביאו מ י‬
‫• ‪T‬‬
‫ישראל את המנחה בבלי טהור בית יי‪ :‬אריאל בהיותו‬
‫‪. . ......‬‬
‫•‬
‫‪T:‬‬
‫‪. ..‬‬
‫‪T‬‬
‫במוסדו רבעיו מכפרים• מעת נחרב לא כפרו חובות‬
‫קריאה י כ י ‪ /‬שםפ״אמשנהי׳‪ .‬מאז והלאה‪ ,‬מן החג ואילן ע ד חניכה‪ .‬לא חשיפה‪,‬‬
‫לא גלוי׳ לכן אין קירין אגל מ״מ מניאין ע ד חניכה אכל מן אחר חניכה יאילן אין‬
‫מביאין ע ד עצרת וכל זה מייאר שם כמשנה‪ .‬יים הנפה‪ ,‬עצרת יים הנפת העומר‪.‬‬
‫מה יפו פ ע מ י ן זכי'‪ ,‬פסיק היא בשיר השירים ז׳ כ׳ יכמי שאמרו עליי רז״ל נ מ ס סכה‬
‫‪,‬‬
‫ד ף מ י ט ב ‪ /‬מה יפי פעמותיהם של ישראל כשעה שעילים לרגל! ישירו בעלותם ו כ י ‪/‬‬
‫כ ל העני ן הזה מבואר בירושלמי פ״ג דככורי׳ כדרך היו אומרים שמזתי באימרים לי‬
‫נ י ת ה׳ נלך‪ ,‬נירושלם היי אימרים עימדית היו רגלינו נשעריך ירושלם‪,‬‬
‫כהר הנית‬
‫היי אומרים הללויה הללו אל בקדשי‪ ,‬נעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה‪ .‬תקפו‬
‫משענ׳‪ ,‬הדברים שהיי למשען לי היו חזקים ותקיפים‪ .‬יאין להתשירך‪ ,‬להביא‬
‫תשורה ל ן ‪ .‬כמאמר חזיוני‪ ,‬כמאמר הנניאה ישעי׳ ס״י כ׳‪ .‬אריאל‪ ,‬תאר למקדש‬
‫עיש המזבח‪ .‬רבעיי מכפרים‪ ,‬כ י ׳ המפרש‪,, :‬ע״ו ינסכו רביעית ההין״} יאיננינכין‬
‫ג י לא לינאני בשים מקים שיהיה נ ס ן רביעית ההין לכפרה גס אין ט ע ם לומר רבעיו‬
‫מכפרים כאלי לא הקריבו כיא רבעים‪ .‬יאילם הפי׳ האמת׳ היא הכתיכ המפירש‬
‫!‬
‫‪f‬‬
‫ביחזקאל מיג ט״ז שנאמר שם‬
‫ו ה א ר י א ל שתים עשרה א ר ן בשתים עשרה רחב‬
‫סבת שליובם ע‪5‬ט?ע‪3‬בל עמו י^ראד־‬
‫ןעליחשלם‪ ':‬י י ‪ .‬י‬
‫ושמרו‬
‫‪1‬‬
‫מעריב ליל שני‬
‫‪75‬‬
‫ונדרים • נסוך נחשב ?;מלא גרון מורים‪ .‬ונדןק לחכמים‬
‫כאלו בכורים מרים‪ .‬מקרא מלא כתוב ראיה לךברים״‬
‫ויבא לאיש האלהים לחם בכורים‪ :‬אפסו דוברי בנאוה‬
‫‪V:T‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪V V‬‬
‫*‬
‫‪"i‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪T—.-l‬־‪••T‬‬
‫איש צרכנו• שואל• מטו ופסו• אמונים לאין יד לאל‪.‬‬
‫נפשנו• חאבהו?ןצפה לביאת ג^‪ .‬חזקנו ואמצנו ?בנין‬
‫אריאל* סלול השלום ?ריוס״עלע‪£‬ף הי^* הזקיפה‬
‫ממעון לןףןןף מן השמלם וברך את ןן§ף את לע‪1‬ךאל‪:‬‬
‫כרוך אתח יי הפורש כ כ ת שלום עלינו ועל כל‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫עמו ישראל ועל ירושלם‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪I T‬‬
‫• ‪T:‬‬
‫כשנת• ושמרו בני־ישראל את־השבת רועשות א ת ­‬
‫ן‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫;‪IT‬‬
‫‪:J‬‬
‫*‬
‫‪T :‬‬
‫•־‪».‬‬
‫‪V‬‬
‫‪AT.‬‬
‫‪'-S‬‬
‫‪I -‬‬
‫השבת לררתם ברית עוד^ם‪ :‬ביני ובי בניישר^‬
‫‪-‬‬
‫‪J T -‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫'‪J‬‬
‫י‬
‫‪I T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬די‪.‬‬
‫אות הוא לעלם כי״ששת ימים עשת יהיד־ז את‪-‬‬
‫ך‪.‬שמלם ואת־האךץ וביום השביעי ש י ת וינפש‪:‬‬
‫ולדבר מ&ה אח־מ^רץהוה ^־?ני‪:typ‬״>! ^‬
‫ר נ ז ע אלארנעת‬
‫צ״ן <‪ 't‬כזמן‬
‫ר נ ע י ו ‪ ,‬ועיש פ י רש״י; זאז״ל במס׳ ברכית ד ף כיה י כ מ ‪ - :‬ז‬
‫‪,‬‬
‫שכהמ״ק קיים מזכיז‬
‫מ כ פ ר זכו‪ /‬והן הן דנר׳ הפייטן•‬
‫נחשנ וכו‪ /‬ר י ל עכשז שאין בהמ״ק קיים נסשכ כ נ ס ן‬
‫גרון מורי התורה ונזקקים לחכמים ‪j‬‬
‫לאיש האלהים לחם בכורים )מ״כ ד‬
‫אלישע אוכל בכירים ה י ה ?‬
‫בכירים‪.‬‬
‫שבידם(‪.‬‬
‫זקיכן כשאנו ממלאיס‬
‫מלא ראי׳ לדברים שנא׳‬
‫)‪py‬‬
‫אלא לימר ל ן המביא דורון לתיח כאילי מ ק ר י‬
‫בצדקה‬
‫אמונים‪,‬‬
‫נשוך‬
‫מ כ ( ואזיל במם׳ כתיבות ד ף ק״ה ו כ י‬
‫אפסו דיברי בגאיה‪ ,‬הצדיקים‪,‬‬
‫כ ל העילם כילי נזין‬
‫)בזכות‬
‫ומקרא‬
‫ית‬
‫)של‬
‫כמי שאז״ל ב״ס׳ ב ר מ ת‬
‫הקב״ה( והם‬
‫‪3‬‬
‫דף‬
‫׳"‪ 1‬ב‬
‫)הצדיקים( טוניס‬
‫בזרוע‬
‫‪,‬‬
‫כשמואל הנביא שאחר עני בי‪ .‬סליל השלים י כ י ‪/‬‬
‫לפרוש מסלת השלום על עמך הואל והתרצה! השקיפהוכי‪ /‬ליה ב ד ב ר י ' כ י י ט״ו'‬
‫‪ 3 x‬ו ש מ ר ו בנ^שךאל^^ררםבת^יות את־השכת לדירתם ברית»•‬
‫עיילם‪ ':‬ביני'ובין בני ישראל איות הוא לעילם בי־ששת יטים‬
‫ז‬
‫יי את־ה^מים ואת־־האךץ וביום השביעי שבת וינפש‪:‬‬
‫‪rtyy‬‬
‫ידבר טעןה את־מעךי יהוה ^־בני יקרא‪ *:‬ידי‪.,‬‬
‫עו‬
‫של שבועות‬
‫^ ת י ‪ T$fr‬ת‪$‬תח יןוי‪.‬יגיד תזזלתך‪:‬‬
‫ברוך אתה'יי אלהינו ואלךויאביתיבו^אלהי אברהם‬
‫ן ה ג ‪ ; 1‬ר א \ עליון‬
‫‪ V‬הגדול ותגבור‬
‫גומל חסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא‬
‫גואל לבני בניהם למען ‪#‬מ‪ 1‬באהבה‪:‬‬
‫מלך עוזר ומושלע ומגן• ברוך אתה יי מגן אבךהם‪:‬‬
‫אתה גביור לעולם אדני מחיה מתים אתח רב להושיע‬
‫מכלכל חיים בח‪$‬ד מחנה מחים ברחמים רבים סומך‬
‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקנם אמונתו‬
‫לישני ן‪1‬פר מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיחישו;גה ונאמןאתה להלזיות מתים•‬
‫ברוך אתה ין מחיה המתים‪ :‬אתד^קדושושמךקדוש‬
‫וקדושים בכל־יום יהללוך סלהיבךוךאתהיי הקדויש‪:‬‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים • אהבת איותנוורצית בנו •‬
‫‪ : T -‬־‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‪T‬‬
‫‪ - T‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫‪:‬ז‬
‫ד ו‬
‫•ן‬
‫ז זו‬
‫ןרומ^תנו מכל הלשונות • וקראתנו ‪3‬מ^ו־תיך‪.‬וקר‪5‬יןנו‬
‫‪^T‬״‪C J T ^ l‬‬
‫*‬
‫מלבנו‪.‬ל?ביךתף‪ .‬ושמףהגדול והלןי^‬
‫ותתךלנו יי אלהינו באהבה‬
‫‪:— :‬־־»־‪.‬‬
‫״ י יי ו • ‪— V i • J‬ן‬
‫למנוחה‬
‫שבתות‬
‫‪T‬‬
‫ומאדים לשמחה חגים וןמנים לששון• את־יום‬
‫השבת‬
‫הזה ואת יום חג השבעות תה• זמן מתן' תורתנו•‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫‪• I T : .‬‬
‫• •‬
‫‬‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו• יעלה ויבא ויגיעויראה וירצה‬
‫••‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪- t‬‬
‫~ן‬
‫"‪-I‬‬
‫‪v‬‬
‫ן ‪T‬‬
‫; ־ •ן‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪-1‬י‪.‬‬
‫וישמע ויפקד ולוכד זכרצבו־ ופקדננו וזכרוןאבוקיגי־‬
‫וזכרון מעטיח בן דוד עבדףייווכרון׳ךוישלים עיי ק י ‪ #‬ף ׳‬
‫וזכרון כל עמף בית ישראל לפניף• לפלטה לטיובד‪.‬‬
‫לדון ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום‬
‫מעריב ליל שני‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫הג השבעות הוה‪ :‬זכרנו יי אלהינו בו לטובה ופקדנו בו­‬
‫‪J:T‬‬
‫"‪7‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J••:‬‬
‫‪T:‬‬
‫לברכה והושיענו בו לחיים• ובדבר ישועה ורחמים*‬
‫חוס והננו ורחם עלינו והושיענו• כי אליד עינינו • כי אל‬
‫‪:‬־ד־ו‬
‫‪•• - :‬‬
‫‪•• T‬ו‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫" ו‬
‫״ ;•ן ‪J‬‬
‫‪-‬י‬
‫• י י ••ן‬
‫מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬
‫ןהשיאנו‪.‬יי אלהינו את ברכת מועדיך לחיים‬
‫ולבלום‬
‫? שמחה וילששון כ א ש ר רציית ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪T 1• T •.-:-) T t‬‬
‫• ‪T:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪z:‬‬
‫לשבת‬
‫אלדןינו ואלהי אבותינו מ ה בטגוחתנר‬
‫?מצותיף ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך‬
‫קךשנו‬
‫ושכחנו‬
‫ב י ש ו ע ת ך וטהר לבנו לעברך באמת ןהנחילנו‬
‫יי אלהיט באהבה וביצת בשמחה ובששון ? ב ת י מועדי‬
‫קך‪#‬ך• ןושמחו ?ך ישך^ קןקךשי ‪#‬מך• ברוך אתה יי‬
‫מקדש‬
‫השבתףשך^‬
‫ןהזמנים‪:‬‬
‫ך צ ה יי אלהינו ?עמך ישראל ובך‪1‬פלתם • והשב‬
‫את העבודה לדביר ביהך ואשי ישר^ ותפלתם באהבה‬
‫ותקבל ברצון וןזהי לרצון תמיךעבוךתןשראל^עמף‪.‬‬
‫י ותתעה עינינו ?שובך לציון ברחמים״ בחך אתה‬
‫יי המחזיר שבינתו לציון‪:‬‬
‫״ מודים אנחנו ל ך שאתה הוא יי אלהינו ו^הי אבותינו‬
‫לעולםועדצייר תינו מגן‪:‬שענו אתה הוא לדור והר נודה‬
‫קיךונםפר ^זהלתך_על ת;נו ה?זסוךיםסדךועל נשמתינף‬
‫הזקורות‬
‫לך • לעל נסיך ש ? כ ל יום עמנו ועל נ^לאותיף‬
‫?טובותיך שבכל‪.‬עת‪;.‬גרב ובקר ]צהרים הטוב כי לא כלו‬
‫רחמיך ןהקרחם בי לא תמו ססריך מעולם קרנו ל ך ‪:‬‬
‫ועל כלםיתברךךתהמם ש?‪1‬ךמלכנו תמיר לעולם ‪ $‬ד ‪:‬‬
‫עז‬
‫של שבוערת‬
‫^מףבאמתה^לש^תנו‬
‫וןןזךתנוסלה״ברוךאתה ןיהטובשמףולףנאהלהודות‪:‬‬
‫שלום ךב על־ישראל עמך תשים לעולם בי אתה הוא‬
‫מלך אדון לכל השלום וטוב בעיניך לברךאת;עמך‬
‫!ישראל בבליעת ובכל שיעה בשלומך• ברוך אתה יי‬
‫‪T: T - I T IV : • T r‬‬
‫;‬
‫; ‪f‬‬
‫‪•• T:‬‬
‫המברך אר־דעמוןשךאל בשלום‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪9‬ךע ‪ten‬פתי מדבר מר‪!$‬ה ובמקלל• מן‪#‬י תדוש‬
‫אל‪1‬ןי נצ־וף‬
‫ו‪3‬פ‪£‬זי נ ^ ר לכל תהיה פתח לביבתיוךתף ובמןיתיףתך^ף‪$‬שי יכל‬
‫‪,arq^qp‬עשה )‪]m3‬‬
‫‪.‬‬
‫ס‪,‬עליךןגה מהךה הפר ^צתם וקלקל‬
‫‪:‬הי^צון יךיךיף ה'וש;עה ימינך וענ;י‪. :‬יהיולךצון אטריפיוהגייוןלבי‬
‫״‬
‫ל‪$‬יף י י צורי ולאלי‪ :‬עשה שלום בטר׳וטיו הוא ‪£‬גק*ה שליום ?נלינו‬
‫ו ע ל כ ל ^ א ל ואמרו אטן‪; :‬הי רצון לפני ף זי אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫‪»$‬ב‪$‬ה בית המקדש בטהרה ןימיני ותן חלקנו ^תוךתןז‪:‬‬
‫גש״ץ‬
‫אוטר קדיש חחקבל כ‪:‬יזל בחול וכשיזל בשבח בוכרים ויכלו וטגןאבות‪.‬‬
‫ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם‪ :‬ויכל אליהים ביום‬
‫השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־‬
‫י \ •‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T JV -: J‬‬
‫‪J‬־‬
‫^בר^היםאת־;‪1‬םהשביעידרןרע‪1‬‬
‫מלאכתו אשר‬
‫'איתיבי ב‪ 1‬שבת מכל־־מלאכתו ?*שר־ברא &דם לעשות‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫^ותינואלהי‬
‫*־׳ בחן‬
‫אבךהםאלהי‪.‬יצחק‪.‬ואלהי ^קיב האל הגדול‬
‫הגביור ןהניוךא אל‪.‬עליון קנה שמ‪:‬ם ואןךץן‬
‫‪ I‬ייוםשבתזכורה^מיעבסיני• נגיד קיימים‬
‫הוא קום ?זישחהו • 'ומעשה כןאביות סלאביות‬
‫אךבעיפ חסר אחת• ‪'3‬ייום זה לא תוכלעשוהו‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫)‪.‬ג‬
‫‪(Tom‬‬
‫‪v‬‬
‫כ‬
‫‪20‬‬
‫פמדיב ליום שגי‬
‫‪77‬‬
‫ק׳ מגן אבות נמךברו קתה מתים במאמרו ה א ל‬
‫הקדוש שאין כמוהו המגיח לעמו ?יום שבת‬
‫?י ב ם רצה לרזנןח לוזכם לפניו י נעבוד ביךאר־ז‬
‫ופחד ונודדת ל^מ־וי^כל־יום תמיד מעין סיךםר־ז‬
‫אל ךזהיוךאות **דון השלום ?ןקדש השבת ומברך שכי‪.‬עי‬
‫ומניח בקדשה לעם מך^ני;!;ג זכר למעשה ?ראשית‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו רצה במגוחתני קישנו‬
‫במצותיך ותן חלקנו בתורתך שיבחנו מטובך ?שמחני‬
‫בישדעתך וטהר ילבנו לעבךך באמת והנחילט גי אלוזינו‬
‫באהבח ובךציון שבות ק ך ‪ • %‬ינוחו בה לשיראד־‬
‫מקךשי^מך• ברוך אתה יי מקדש השבת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בקידוש‬
‫שמקדשי; ע ל השילחן אימרין תחלה‬
‫יום הששי‬
‫כשתל בשנת‪.‬‬
‫סנרי״ ״ • ברוך אתה!״;^העומלךהעולםבורא פליהגסן‪:‬‬
‫הע־ולםאשרבחאנומכל״‬
‫ןנם ו ר ז ו נ ו מכל־^שיון וקךשנו במצוותיו•!תיזן ^נו יי‬
‫אליהינו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשימח‪-‬נ!‬
‫חגים וזמנים לרשיון את־יום השבת הזה ואת"יוס‬
‫חג השבועות חוה• זמן מתן תורתנו‬
‫באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים״ כי כנו‬
‫בדזךות ןאותנו קדעזת מכל העמים י ושבת ומועדי‬
‫לןךשך באהבה וברצון ?ש?ןחה ולששון המזליןני•‬
‫?ריך‬
‫אתה יי מקדש השבת ויע]ר>י והזמנים‪:‬‬
‫^ולזמןהזח‪:‬‬
‫עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬יגדל•‬
‫עח‬
‫יוצר ליום שני של שבועות•‬
‫האל‬
‫*•‬
‫‪T‬‬
‫בתעצמות עזף‪ :‬הגדול ב?ב'וד ‪#‬מף‪ :‬הגב‪1‬ר לנצח‬
‫והנורא ?נוךאותיף‪ :‬המלך היושב זנלבסא רם ונשיא‪:‬‬
‫שוק‪.‬עד מרום ןהןדוש שמיו• ו?תוב‬
‫רננו• צדיקים ביי לישרים נאוה תהלה‪:‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪ :‬־‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫בפי ישרים תתהלל״ ובךברי צ ריקים תתברך•‬
‫ובלשון חס‪:‬ריםתתרומם• ובכןךבקדושים תתקדש•‬
‫‪:‬‬
‫ובמקהלות רבבות ;!?זך בית ןשךאל ברנה ‪.‬ית§אר‬
‫שמך מלכנו ?כל״דורודור ‪#‬כן חובת כל־ךרצוךים‬
‫לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו להודות להלל לשבח‬
‫‪vT1I:‬‬
‫‪:‬־ד‬
‫״ו‬
‫‪v:‬‬
‫••‬
‫‪:‬־‬
‫••‬
‫״ן‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫־‬
‫־ ״ו‪­ :‬‬
‫‪:‬‬
‫לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס על כל־‬
‫דברי שירות ותשבחותוץד בךישי‪.‬עמיך משיחך‪:‬‬
‫ישתבח שמך לעד מלכנו ה^ המלך הגדול והקדוש‬
‫בשכדם ובארץ כי לך נאה י; אלהינו ו^הי אבותינו‬
‫שיר ושבחה הלל וזמרח עז וממשלח נצח גדלה‬
‫\‬
‫‪;V‬‬
‫‪'.'1‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫‪•:‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫וגבורה וזךזלח ותפארת קדשה ומבכות ברכות‬
‫והודאות מעתהועד‪-‬עולם‪ :‬ברוך אתה״ ‪ k‬מלך גחל‬
‫בתשבחות‪ k‬ההודאות‪.‬אדון הבולאות הבוחר ן^יךי‬
‫זמרה מלך ^ חי העולמים‪:‬‬
‫ד‬
‫‪1IV‬י‬
‫״‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫הש״ןאימלחיק‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫יוצר ליום שני‬
‫‪7‬‬
‫ן>חד‪,‬רעכד ר ע ר חזן כ ר כ ו ןחןט‪ ,‬־‬
‫‪ 612‬את־ייהמבךד‪:‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫‪3‬רוןל‬
‫‪L 1‬‬
‫?‪ vi‬ן‬
‫‪:‬תבי־‬
‫* ל ^ ל‬
‫‪,‬י‬
‫‬‫< * *‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‪-‬ןאל^פללתננ^מ‬
‫שטו ועלזו ל^ניו‪ .‬ושטו טר־ויזס‬
‫ר‬
‫״‬
‫אור ומרא וזעף עשה‬
‫‪/‬‬
‫י ל•‬
‫י ־‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫שלןטוםראאת‬
‫‪.‬על;ל כרבה ו‪^.‬לה‪:‬‬
‫‪# 1‬‬
‫| ‪3‬‬
‫ףג‪-‬״נת‬
‫‪y p m‬‬
‫^ י י הטלןיש הקדוש ;רוךה‪-‬א‬
‫שהוא ראשוןוהוא אתרן וט;ל^דיו‬
‫אתה״אלר ^‬
‫צ‬
‫־‬
‫זחגש קהל יתברך״‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ברו‪-‬שם ?בור מלכותו ל ע ל ב ו ן ‪.‬‬
‫ןהישםץקבדדמעתר^־^ד^לס‪:‬‬
‫‪.‬אור‪.‬עולם באוצר חיים אורות ‪$‬אפל אמר ויהי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫"‬
‫י•‬
‫— •‬
‫מיושד ע״ם א״ב ח ת ם בו ש מ ע י ן כ ר יצחק ״‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫"״‬
‫*"‪•|V‬‬
‫אירתאהבים מתנת סיני• אמי! ן שעשועיס‬
‫מוךשהמםיני‪ .‬באןרתוךהאזרקךעת סיני‪.‬‬
‫בהחרר עם סביבות סיני‪:‬‬
‫השמת עם בלי נגוע בהר• ןענן כבד על‬
‫ההר• קולות וברקים מן ההד• ^מע( נצכיס‬
‫לתחתית הההייוצראיור בעמיו יבחר• קדוש‪:‬‬
‫ב‪:‬‬
‫תורה תכי‬
‫ת ל(‪ .‬כאור תורה אור קדושת סיני‪ ,‬אור זה ל׳ בועל ה ו ! כצויהי־ןר אור‪ ,‬והטרשים‬
‫־נאור תורת אור הכוונה כ א ו ר ‪ : :‬תזרת ה׳ ה ‪ :‬ץ ר א אור שנא׳ ה׳ אורי וישעי)תהלי׳ ם ( ‪.‬‬
‫אילת‪.‬‬
‫‪5‬יעברייצע‪:‬ד ווחרייוו עיהוויטענע גיוכע חייך רענן סיני׳ ע י ^ ג ט ל ע נ ד‬
‫דון‪ :‬ח י ב ע ר ן י ע ‪ 2‬ע ר ט ע ; ע ט ע נ ק‬
‫סיני‪ ,‬ד)ז‪? :‬ינט דעו גע‪:‬ענ‪:1‬עגכ‪1:1‬ריוהה‪1‬ע‬
‫ד \ י ד ‪ 4‬פחכן ‪0‬יגי‪ lTr< ,‬דתג &‪ pty‬ד‪.‬עד‪ £1‬ב ע ב ט ע ‪ p i n‬ר ע ן סיני•‬
‫ד ע ‪ £‬פחןקע היורד ‪ 5‬ע ו נ י ן ט ע ן ‪ ,‬לו כעריהרען רען ב ע ר ; ‪ ,‬חיייע‬
‫‪«1‬חןקע‬
‫דעקקטע ך ע ן ‪.‬בערג‪,‬‬
‫דחננער חוכר‬
‫די^שע‬
‫ב ר ט ל ע ע‪:‬נ‪&1‬והרען דעכ^‬
‫בער^ע‪ .‬המרכענד טנוחנר עג <!‪£ p‬ושע ר ע ‪ :‬ב ע י ג ע ‪»1) , :‬נ ר ע ר ט מ ע ^ ע ד‬
‫ד ע ו ?יצנ‪ :1‬לו‬
‫ד י נ ע ע צ ^ ק ע ע‪ 1‬ערקמרען•‪ /‬ר ע ר‬
‫ווןןע*ד\יד}‪:‬שע ו‬
‫רעד‬
‫של שבועות‬
‫עט‬
‫גבר חכם עלה לסיני‪ .‬גאה כךב כיחיו שבן‬
‫?סיני• דת משחקת יום » *לסיגי• דעת‬
‫מחיה האירר־ז הר סיגי• הגביל גוי קרוש‬
‫תדזתית סיגי• הופיע בלמדו ןקדש סיני • ויט‬
‫שמ‪:‬ם וירד לסיגי • ןעמה שךינ־וךא האירה‬
‫הר סיגיי• זעף בהרים ובחר בסיגי• •הר אור‬
‫הןךיחזהםיגי• חשוגכגוגיםלקךםלםיגי• חמד‬
‫אלהיםלשבתיוזהסיגי• טהויךהיךאהה \‬
‫בסיגייטיוב בטא!רטוב גגש לסיגץךצח הרים‬
‫אל מול סיגי • יקבלו הלבד‪ .‬למשה מסייגי‪:‬כלת‬
‫מ ר תהם‪ ,‬זה עשה עשייה ג י ר מכם כעוז)םשלי כ ד ה ( ‪ ,‬ועשייה ע י ר ג י ו ר י ס עלה‬
‫חכם ויורד עוז ס י ע ת ה ) ‪ :‬ם כא ככ( ואז״ל זה ט‪:‬ה ‪ :‬ע ל ה לנין המלאכים גיורי כ ץ‬
‫והוריד התורה שנקראהעוז‪ .‬נאה‪ ,‬ה ץכ״ה‪ .‬דת טש־ווןת‪ ,‬עשייה ואהיה שעשועים יום‬
‫יום <!‪:‬תקת לפניו)ינשל׳ ת ל ( ‪ .‬דעת היווה‪ ,‬התורה העתוה דעת כדכתיב ולילה‬
‫ללילה יתוה דעת )תהליס י‪:‬י( היא האירה הר סיני‪ ,‬זעף כהרים ובתר כסיני‪,‬‬
‫שנאטר לעה ת ר צ ד ו ן ה ר י ס ג כ כ ו נ י ם ה ה ר תעדאלהים לשבתו)תזלים ס״ת‬
‫י״ז( ואז״ל כטםבת מגלה ד ף כ״ע א׳ יצא י ת קול ואערה להם )לתנור וכרעל שנדו‬
‫<וט~וטן‪ ,‬להנתן תורה עליהם( לעה תרצו דין עם סיני ‪ 7‬מ ל כ ם כעלי עוטין אתם‬
‫‪£‬צל סיני כתיכהכא גב כ ו כ י ם וכתיכ התם או ג כ ן או ד י ן ; אער רבאשיש׳׳מ האי‬
‫מאן דיהיר כעל מום הוא‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬וזהו ‪ :‬א ה ר אתריו תשו גמוכים וכו‪ /‬שהיו תשים‬
‫מטהרים‬
‫לבוא וכן איתא מראשית רכה ריש ב צ״טכשעהשכא הקב״ה ליתן תורה‬
‫‪,‬‬
‫ד ע י " י י ג ע * י ׳ ו )עשה( כ ע ע ט י ע ; דע! סיני‪ ,‬רערו!ןןי‪.‬גרר‪.‬יובע‪::‬טע ליי;טע‬
‫* י ך •*חכטיג ‪ ' n o‬ר ע ^ ס י נ י ; ע ר החט ענ **יטגעברוונט‪ ,‬י ח ז ןיילעטן‪ ,‬דהו‬
‫גגר^חטלייכלג‪ ,‬ל ו ‪ £‬ס י נ י ; דוו! לעעועכעיקוויקקענרעבעןייבטעטע דעו ב ע י ; ס י נ י ‪.‬‬
‫דחגס?ו<ק סטיונד ח כ } ‪ 0 3‬ע &‪ pr>j‬ס י נ י ; ריח •*מיעגטוןט ;חטטעג הייןיגטע רען‬
‫ס י נ י ‪ ,‬ר ע ר יוןןעוהחכלטע ניי‪4‬טע ר ע ן ‪ tennvi‬ווד״ד פיוחר הערניעדער י״י\ דע}‬
‫ס י ג ‪ /‬חיין ןיכטטטיחכ} ‪ Drtifinirt‬וויהןי״ייו ד ע ע בער‪ 4‬סיני‪ .‬מ ט ו ! ן ‪ :‬ע ב ע ר ; ע‬
‫‪ uiyi‬ער ‪5‬ערי!כטעט‪ ,‬י ו ע ד ערקתרען רען סיני‪ .‬חיבער ר י ח ; ו ו ‪ :‬ל ע ווע‪1‬ט החט ד ך‬
‫ר ע ר \ ] ‪ \ : n‬ר ע ג ן י ב ט ע ו &ערברייטעט &}‪1‬ן ריענענן סיגי‪ ,‬הווכפר}ו‪4:‬ענדעבער;ע‬
‫וינד ד‪.‬ערבייח‪4‬עמיי‪ »1‬יוונד היזבען *עוויי‪£‬ערט •ויט ר ע ‪ £‬ס י נ י ; מבער ^ ט ט חוומ‬
‫לו ןיינעכ) דטלע עוקיןרען‬
‫דיעזען סיני‪ ,‬יזוכו‪ -‬ר ״ ‪ :‬ע ןנןוטטעגפורצט וויוורדע‬
‫היער ^עפרעדי;ט םחב) םיני‪.‬‬
‫דער;יטיגע ) ט ‪ :‬ה ( *׳טרע‪ }:‬טווטןדעןהןן‪:‬וטען‬
‫ייטען ניןהערטע ד ך ר ע ? סיני‪ .‬ט‪:‬ה י ז ו ‪ :‬ט ע ר ר י כ ט ע ט ע ד « ‪ :‬היון׳־ע ‪ ;pk)5‬טשו•‬
‫יוצר ליום שני‬
‫‪79‬‬
‫לבניוןהזהירמשדלבתבשלישיםלמרםמ^ה•‬
‫מתוך האש אמר אלוהים ״ מתוק האורןתיוךת‬
‫^ה ם‪.‬נ‪5‬תצופיםנתןאלהיםישמדיםמזד‪3‬‬
‫י‬
‫ומפזדךבראלהים‪ :‬שמחת גיוי קרוש במעשה‬
‫יךיף• סדרת לעט םיודשעשועף• עלהרסיני‬
‫ננליח ברבביותאלפיף•'ענית ןאמרת אנכי יי‬
‫אלהיף‪ :‬פוררת ים בעזף ועליוךךכי׳ךנלף‪.‬‬
‫פךת בלרימתאשאישר חצב ק‪'1‬לף• צהך‪£1‬‬
‫‪:‬‬
‫בסיני היו ההרים רצים ומזיינים אלו עם אלו זה אייו עלי תורה ניתנה ו ז ד אי‪-.‬‬
‫עלי תורה ניתנה‪ ,‬תבור גא ענית אלים כרעל טאפפטיא זה אומר אכי‬
‫י‬
‫חיי‬
‫באור תורה הנקראת טוכ ‪ :‬נ א מ ר‬
‫ה ר י ם ‪ ,‬כדאמרן שכאשר כגם ט ‪ :‬ה לשיני היו טדיינים‬
‫כ‬
‫י‬
‫ט‬
‫צ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ל‬
‫כ ת ת י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫זיאתי‬
‫־ ‪ -‬טוב‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ( ‪ .‬ירצדו‬
‫)‬
‫י י לקכל ה^כר־‬
‫ע ‪ ; :‬י‬
‫כ‬
‫ס‬
‫) ‪\ ' V T :‬‬
‫י‬
‫׳ ‪1‬‬
‫" י*‬
‫י‬
‫ל‬
‫* י ^? ‪ '1‬י * י‬
‫^‬
‫כתב שלישים‪ ,‬כארתי לעיל בקרובות אורת תיים דף י״ג א׳‪ .‬כטצשהידיך‪ ,‬הנו־זו‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫מ ס י כ י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫כי‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫א‬
‫ע‬
‫[‬
‫ה‬
‫יזי‬
‫מ‬
‫כ כ י‬
‫כ‬
‫ה‬
‫נ ע נ ו ‪ ,‬ני‪:‬ה‪ .‬סודשעשוען‪ ,‬סודות התורה שהיתה שעשועך‪ .‬ברבבות‬
‫אצפין‪^'/‬׳•‪'1‬‬
‫רככ אלהיט רכותים אלפי שנאן)תהלי׳ ס ז ית( וע״ש פי׳ רש״י‪ .‬פדית וכו׳ צהלת ו י \‬
‫ט ר י ע ב ‪ p . v n‬דחג רייכהוזיטיגע;עגעטו י‬
‫ייל‬
‫ז ‪ :‬ג ה י נ‬
‫" ‪ 1‬ייי‪-‬יי ‪4‬ע״יןיק ; ט ש ד‬
‫ן י ע ס ר י ו ‪ :‬פ ^ ק ד י ת נחט^ןי‪5‬ען געבו»טעפערנעה«ען‪ .‬פ י י ע ר ^ י ן ^ ע ן ו‪/‬יזיעןדיח‬
‫ו ו ח ר ‪ 0‬ע ; ח נ ‪ 1‬ט ע ‪ ; :‬ן י ע ב ר ך ו ו ו ו ר ו וו‪ :‬ן י נ ט ר ע ר ן ע ה ר ע ‪4‬חנ‪1‬ט־‪1‬ן; ד י ן ע ר הו«‪*:‬ג‪:‬יינן‬
‫ליוו נחבע‪4‬חטטע‪ ,1‬טווטלביורעריוי‪ :‬גר!»ד‪ n:m‬קח‪:‬טי*~ ע י ( "יזרעןריח טנג״יצע‬
‫חייןיגעג פו>ן»ן ד‪.‬וו‪:‬ט ‪n n‬‬
‫‪4‬ווטטע‪.:‬‬
‫ריינערהח‪:‬דע)דיח‪4‬ע‪:‬עטלטיופעןן(‪.‬‬
‫* ח צ ט י ג ע י פ ר י י ע ט ‪H‬״‪U‬‬
‫רענן ו ו ע ר ק‬
‫דוו»הר«‪:‬טדעק זוו‪£:‬ט*יטהיגען)טשה( ע ד ‪,‬‬
‫געטעהיי‪4‬ע‪:‬רע‪:«3‬י‪0‬עוופ‪£‬ע‪:‬בוו‪.‬־ט‪ n n j|n ,‬חייו דע‪ }:‬כ ע ד ג כ י נ י « י ט ‪IVVM-.^I‬‬
‫ד\יןי‪4‬ען ע ר ט י ע נ ע ן ח ז נ י ‪ 1‬ר ט ‪ 4‬ע ר ו פ ע ן ‪ , :‬ח י ך כ י ן י ע ר ע • ו י ג ע ‪,‬‬
‫דיין‬
‫‪4‬ח ט ט ‪ ' I‬ר‪/‬ח החגט דיו‪ w r H :‬לערטרעננט‪ ,‬ריין ‪ 016‬היזט ריח >וח;ען נערטרעטען^‬
‫‪,‬‬
‫ד‪.‬ח‪:‬ט ריין‬
‫‪^ 5 p t y‬‬
‫טטי"״ע‪4‬עביןדעט‬
‫ל ו ר ר י י ה י י ט ^ ע ד י ט ע ט * י ט וויינער פ י י ע ד ן י י ן ע ‪ ,‬דיח ד י י‬
‫; ע‬
‫דומד‪,‬ווןטע‪1‬חד‪46‬עקזחיטדודךדיי;עןיכט‪«£‬ןןען^‪1‬כ«גוע •‬
‫פ‬
‫של שבועות‬
‫איורטקבלילאןהיהלף• צייתליא תשאלשןא‬
‫בבודי ‪#‬מי בטלולף‪ :‬קדש זכור וקי‪.‬ם שמור*‬
‫קהליות'_;עקיב_‪:‬עט מזמור• רוץ למצות כבד‬
‫ואיור גתיבותד; תגמור • ךאה לא תךצח צלם‬
‫צוךףןעצטיף תשמור‪ :‬שם רעלאתגאףזטגי‬
‫זטה • שמיורליאתגגיבפן תושתלבלמה• תמיד‬
‫לא תענה ברעף‪.‬ערות מזטה• תאות בעף‬
‫ליא תחמד מאדם ועד בהמה‪:‬‬
‫הישמרו• עם בלי ננוע בהר• ןענן כבד על‬
‫ההר• קולות וברקים מן ההר• ש?ןעונצבים‬
‫בתחתית ההר״ייוצראור בעטיו ןבחר• קדוש‪:‬‬
‫וזוהר אתים ורעים דוגמת זעיר וצעיר זעק וצעק ודומיהם אלא שיש הנדל ביניהם‬
‫י •ך' \•‬
‫היין בכניסתו‪ ,‬חין ני חניז קדושה ציום קדושה בכינה מכין‬
‫‪1‬‬
‫השכתעכ״ל‪ ,‬ועיין כמס׳ פסלזיס דף ק׳׳וובפירוש התורה להרמב״ן ז״ל‪ .‬קהלת יעקכ‬
‫יענו מזמור‪ ,‬שהיא מ ע ע ס זכור כמו שכתכ הסמ״נ עשה כ״ע כן פירוש המקרא זכור‬
‫את יום השכת בזכירת דכריס של שכת וקידוש וכו׳ עכ״ל‪ .‬ואור לכתיכותיה תגטור‪,‬‬
‫תלמוד כל הלכות מצות כ מ ד ע ד היכן מ ג ע ת ? או יהיה תגמור ענין גמר השלמה‬
‫והטעם תשלים כל דרכי מצות ככול‪ ,‬ואמר ואור בתיבותיה עשייה כר לרגלי דבריך‬
‫ואור לכתיכתי )תהליס קיט קה(‪ .‬צלם צורך‪ ,‬צלם אלהים‪ .‬ועצמו תשמור‪ ,‬שלא‬
‫תהרוג‪ .‬שם ר ע לא תנאף וכוי‪ ,‬השמר מתשד ניאוף והנצל‪.‬‬
‫ק תושת לכלימה‪ ,‬כענין‬
‫בבושת גנב כי ימצא)ירמי׳ כ כו( וכתיב כאשר יתגנב העם הנכלמים)ש״ב יט ד ( ‪.‬‬
‫!‪m‬‬
‫‪lt‬‬
‫‪ u i H m‬קיינע פרעוודע *וןטטער היובען'‪ .‬דווז ‪ u;ifm‬ניבט ‪5‬ער‪4‬עבע‪:‬ן‬
‫‪\,‬ווי‪1‬טפרטכען‬
‫‪/#‬‬
‫* י י נ ע ן עהלפח^ען נ}ו»»ען ‪J‬‬
‫הייןיגע ד<ג| שבת ווו‪:‬ד החןטע‬
‫וויהן ‪ .fanu‬י ע ק ל ג ‪4‬עוויינדע ‪ Hrt:‬וויהן בעוינ^עןי ב ע ם ט ו ע ב ע דיך‪ ,‬דית‬
‫״פ&}יבטען ‪4‬ע;ען ר י י נ ע ע‪1‬טערן ל ו י ע ר ^ ע ן ווונד וויד‪:.‬ע| וויו‬
‫‪\ \rve 1‬‬
‫‪lt‬‬
‫ב ע ‪ 4‬ע ה ע קיינע וויורדמהיןט;‬
‫״ ד י י ן נעבענווענט‪/‬‬
‫״לונט!‬
‫דיו! ע ב ע נ נ י ן ר דיינע‪ :‬סיןפפער~‪- :‬‬
‫דיון דיר ה י י ן י ; ! טיןנרע דיינען ן י י ^ נ ד ניבט דורך וו ו נ!‬
‫ה י ט ע ד י ך ‪ ,‬יעווווגרען עטווווו לו טטעד״ןען‪ ,‬ד י ו ט ד ו י ו נ י ג ט ל ו ס י ו נ ד ע ן‬
‫ע‪4‬ען דיינען נחכןטען‬
‫״טרעטען!‬
‫‪4‬‬
‫פחןטער‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫‪i‬‬
‫ע ווויצן*‬
‫ןיו‪ 0‬ד י ך ניכט }עןיוטען וויו‪ :‬ריינענ) נח‪:5‬טען געהוורט‪ ,‬ע‪ 4‬גיירו‬
‫‪ v:v»,‬חדער ‪5‬יעה‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪4‬עניגע ל‪,‬‬
‫) ד ע ‪ p‬פח]קע וותר־ חו״וו וויח חבען‪(.‬‬
‫יוצר ליום שני‬
‫בהזל‪.‬‬
‫המאיר ייי‬
‫ו ‪ 4‬ד ה י ם ער^יה‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪IV‬‬
‫‪T‬‬
‫רכל י־ותף והכל;ש?חןף‪ .‬והבל יאטרואץ‬
‫קדוש ‪;3‬י‪ :‬הבל ירוטטוך םלה יוצר ה י ל ‪.‬‬
‫האל הפותח בכל ייום דלתות שערי מזרח‪:‬‬
‫ונירלןיע‪ .‬טיוציא חטהטנ^קוטה‬
‫סךחמים ובטובו‬
‫מהרע ככל־ יום‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫הזמיר־‬
‫‪T‬‬
‫מעשה‬
‫•‬
‫־‪:‬־‬
‫•י‬
‫בראעית‪ :‬מחרבו‬
‫‪T‬‬
‫מעשיך יי• כלם‬
‫בחכמה‬
‫עשיית‬
‫מל־יאה‬
‫האיץ‬
‫•‪T‬‬
‫; ‪T I T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T I T‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VIT‬‬
‫‪I‬‬
‫כ׳צכת‪.‬‬
‫ולבנה טטכיון שכתר‪ :,‬וטאיר לעולם כלו‬
‫זז‬
‫•‬
‫‪•I;T‬‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫־ • •‬
‫\‬
‫»‬
‫י‬
‫וליושביו‪ .‬שברא בטדת רהטים‪ :‬הטאיר‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T V‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫־ ״ •‬
‫!י י‬
‫לארץ ולדרים עיייה בי־ח^ם‪ .‬ובטיבו‬
‫טהדש ב;ל ייום תטיר ט עשה בראשית‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫הטלךהטריטס לבר־ו טאז‪.‬הטשבח והטפאר‬
‫אלתי עולש‬
‫והטתגשא טיטיות עולם •‬
‫‪,‬‬
‫ברהטיף הרבים‪ .‬ךהם עלינו אדון י׳נזנו צור‬
‫טשעבגו ;ען ישע‪ •:‬טש;ב ^ע־נו אין‬
‫‪:‬‬
‫?ערכך ואין זולתך‪ .‬אןש ;לתך וטי ייונזה‬
‫לך‪ :‬אץ^ך;ך;;אלהיגובע^םהז‪ -‬ו א ץ‬
‫זולת־ ‪5‬לכנ‪,‬י לחץ העולם‬
‫י׳ד‬
‫א‪2‬ש‬
‫א ;‬
‫דזמלןר‬
‫נ־לתך גואלנו ליטיותהטשיח‪ .‬יאין י ^ ד ז‬
‫המרומם לבדו מאז‬
‫אל אדון על ניל הטרשים • ^ריך וטב׳‪-‬ך‬
‫לןנעף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־־‬
‫״ ‪T‬‬
‫המעבה והמפאר‬
‫ב‪5‬י;לנשמד‪/.‬גךלווטובוקלאעולם‪.‬ד^‬
‫תבונה סן;ים א־ותיו‪ :‬ה ט ‪ # .‬א ^ נ ל ה ץ‬
‫מ‬
‫‪T-‬‬
‫הקךש‪.‬ו‪:‬ו‪:‬ררב;בור^להנו^בה‪ :‬זכות‬
‫והמתנשא מימיוה‬
‫י ל? ~ ‪ F‬׳ ״ ע ? ‪ ?—1‬ל?ני‬
‫\‬
‫‪1‬־־‬
‫; ‪:‬‬
‫לך טושיענו לתחית הטתיס‪:‬‬
‫עולם‪:‬אלהי עולם‬
‫ברחמיך הרבים‬
‫ר ס ם ןגק*יבו!אדון‬
‫עונו צור משגבנו‬
‫מנן!‪/‬ןמןנו מ^ינב‬
‫‪3‬‬
‫? ד נ ו ‪ :‬אל ברוך‬
‫נד‪1‬ל ‪.‬חגה דהכנין‬
‫ופעל‬
‫ו‬
‫^‬
‫ן‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫?‬
‫ד‬
‫‪N‬‬
‫ים‬
‫כבדו‪ :‬טיובים טאיורת^יכרא אליהיגו‪. .‬יי<רם‬
‫?‪ ran‬ן‪5‬ינה ו;השיל‪:‬כיח ונכוךה נתןכהט‪.‬‬
‫להיות טיושלים ב?ןרכ הכל‪ :‬טלאים ץיו‬
‫ו ^ ץ ן ס נ‪$‬ה‪.‬נאד‪ .‬ז יום ?;ל העולם‪ :‬קטחים‬
‫‪3‬צאתםו^יםבבאם‪ .‬ע‪£‬יםבאי‪£‬הךציון‬
‫קונס‪$ :‬אר וכב־וד נודעים לשט־ו‪ .‬ןגהלה‬
‫ומה לזיר סלכות־ו‪:‬ררא ל^שרזךחאיור‪.‬‬
‫(‬
‫ראה והתקץ צורת הלי;ה‪/:‬י;ח נזיזדס‬
‫י‪:‬‬
‫של שבועות‬
‫בהול‪.‬‬
‫פא‬
‫ופעל להרי המה‬
‫בשבת‪.‬‬
‫לו‪,‬כל צבא ^!ר־ום‪ .‬ת?אךת וגרידה שיראים‬
‫טוב יצה כ מ ה‬
‫ואופנים וחיות הקדש‪:‬‬
‫לאל אשר שבת מיל המ;<שים כיוס‬
‫ד ‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬־‬
‫??איותה‬
‫נתן סביבות עזו‪:‬‬
‫פגות צבאיו קדשים‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪I:‬‬
‫רוממי ‪#‬ךי תמיד‬
‫השביעי ה^עלה ישב על כסא כבודו‪:‬־‬
‫‪?,‬פאךת ע‪$‬זה ליום ה;ז‪:‬וחה ע;ו‪.‬לןרא ליום‬
‫השב^נ‪. :‬זה ‪#‬בח ?;ליום השביעי שביו שכת‬
‫ויום השייעי קזשברו‬
‫אל מ;ל מלאןתו‪:‬‬
‫ואומר מזמור שירלי־וםהש^ת טיוב להודת‬
‫ל‪:‬י‪ :‬לפי;־ ןן־ארו ויארכו לאל ?ל;יצוריו‪.‬‬
‫שכח‪,‬קר וגדלה ‪:‬תנו לאל ‪8‬לןד י‪#‬ר כל‪.‬‬
‫המנחיל מנוחה לעמיו ישראל בקדשתו‬
‫מס?ךים כבוד אל‬
‫ביום שבת קרש‪ :‬שמף יי אלהינו יתקדש‪.‬‬
‫וקרעתו ‪ :‬תתברך‬
‫ת ת ; ך ך מיושעענו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ז ן ך ף מלכנו‪:‬ת‪$‬אד ‪.‬‬
‫ועל ה^רץ מתחת‪:‬‬
‫בשמים ממעל‬
‫ל'הה יי דני ףו‪ ,‬ועלמארךיאיורשי^שית;פאריף סלה;‬
‫יי ל ^ ב חאמ ע ש‬
‫ע‬
‫התבךךצורנומלעווגאלטבויאקדושים‪.‬ישתבח שמך‬
‫לער מלבנו יוצר משרתים ואשי משרתיו כלם עומדים‬
‫בתם עולם ומישמעים ביראה יחד בקולרברי^חים חיים‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫‪. .‬ך ״‬
‫‪.J‬‬
‫‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪. . . . . . . .‬‬
‫ומלך עולם‪ :‬כלם אהובים ‪3‬לם ?תריס בלם גבורים‬
‫ובלם ע^יים באימה וביראה רצון קונם יכלם פותחים‬
‫י‬
‫‪t.'T‬‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• .‬‬
‫«‬
‫ן‬
‫ן״•‪T‬‬
‫‪% J‬‬
‫‪T‬‬
‫את פיהם כקד^ה ובטהרה ב^ירה ובזמיה ומברכים‬
‫‪v‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫; ‪;T:•;T‬‬
‫־‬
‫־ י‬
‫ומגיהים ומפארים ומעריצים ומקריאים וממליכים‬
‫את־שם‬
‫המ^ך הגדול הגבור והבורא קת‪ #‬הוא‪:‬‬
‫וכלםמקבליםעליהם על מלכות^מיםזהמזד^ןנותגים‬
‫ך־עותזה לזה״להקךיש ‪1$‬צךם בגחת־ךוח ‪1‬ישפה ברוךה‬
‫ובנעימה ןץי&ה כיס כאחד ע‪1‬גים ואומרים ב‪:‬ךאה‬
‫‪21‬‬
‫)‪ V ( T o m 3.‬כא‬
‫אופן ליום שני‬
‫!‪8‬‬
‫ברוב קהלות פולין יביהם אומד׳ זה‪.‬‬
‫כרוב קהלמו א ש כ נ ז אומרים זה‪.‬‬
‫אךהיות אראלים יקדישו‬
‫באיר מ‪:.‬ר חיברועטנ‬
‫על הד ס־ני• אטון אצלו ט־נת‬
‫י‬
‫דף ז׳ ע״כ‪.‬‬
‫‪:‬י ‪.‬׳ חב!‬
‫ד‬
‫ברדתיו לסיני‪ .‬מלא כל ];גתה בניכם שיח‬
‫ךהאךץ ?כידו‪' :‬נירואי ל־יטלף ‪5‬תסאךרד‪1‬‬
‫ברקמי‬
‫ברךםיר?יתבב^?קיני• מפי^ר•‬
‫מלא כל הארץ ? מ ח ‪ :‬שיר מעטף ומןגטר‬
‫ל י ^ ״ י ^ י ‪ ^ -‬ו ט ו & ר • בהוד והדר‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫‪ :‬ז‬
‫סיני‪ .‬ודבריותעשרה שטעו בסיני‪ .‬ושבחטבאר• בעטרת‬
‫‪ * w 7‬י נאורה וכתר'נורא• ‪&'^tm‬‬
‫‪:‬‬
‫עמי גלגלים הללו בסיני• ^ ‪. - , . , .‬‬
‫י‬
‫? ל א ? ל‬
‫‪r‬׳‬
‫^‬
‫י ‪..‬׳׳ י ‪ r‬יתפאר‪ :‬שטעו ד״^י‬
‫^מלאיע?וזנוראפלאי‬
‫ח ? כ י י ‪ :‬ך‬
‫דבקים יאךירו• בפצחן‬
‫**׳ י‬
‫‪J I‬‬
‫׳‬
‫‪k‬‬
‫־ ‪:‬ף‬
‫; ; גךלו• ששמ^ערבל‪0‬‬
‫בסעי‪ ; .‬ל א כ ל‬
‫היוגי ןזחרים ספאלים ןזכריו נעים להללו•‬
‫בשללו בסיני‪ .‬כרב ה א ר ץ כ מ ת ‪] :‬היכלו נך‪1‬מד ?־‪ -‬ן‪.‬‬
‫ה א ר ץ‬
‫‪:‬‬
‫ח ‪:‬‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫מתיהךם והביודונהדרלו• והודו‬
‫ורצים ושבים‬
‫בהטותו‬
‫י‬
‫נאה‬
‫א ד ר ו ת אראלים‪ ,‬כתות מלאכים הנקראים אראלים‪ .‬מלא כל הארץ כבודו‪,‬‬
‫זאת הקדושה ‪ :‬ה י ו מקדישים ואומרים‪ .‬כרואי בקרים‪ ,‬נם זה תאר למלאכים‬
‫עש״ה חדשים לבקרים וכמאמרם ז״ל שהעתקתי לעיל באקדמית אות ח ‪ .‬ירעדו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫היו אומרים כרעד מכה״כ‪ .‬גכוזי גלגלים‪ ,‬הגנוזים כגלנל ערכות והס נשמתם של‬
‫צדיקים ודומות ונשמות שעתיד להכראות שכולם גנוזות כגלגל ערכות‪ ,‬כמאמרם‬
‫ן״ל כתגיגה דף י׳׳ב כ ‪ ,‬וכולם עמדו שם כמעמד הר סיני והללו להקכ״ה‪ ,‬כ‬
‫‪,‬‬
‫ט ן‬
‫שאז״ל כמסכת שבועות דף ל״ט א ; וכן אמרו ז״ל כשותר טוב מזמור ת שאפילו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע ו ב ד ן שכמעי אמן הללוהו שנאמר מכי עוללים ויונקים יסדת עוז‪ ,‬והם היו‬
‫ערכים על אכותיהס‪ .‬ע״ש כאורך‪ .‬דגלי דבקים‪ ,‬גס זה תאר למלאכים על שהם‬
‫דבוקים ואמרים יתד ואין בהם קנאה ותתרות כמו שאז״ל‪ .‬והמפרש פירשו ע ל‬
‫ישראל‪ .‬בפצתו נסיכי‪ ,‬כ״כבכ״י‪ ,‬ודייל כפתתו הדברות‪ .‬בשוררו בסיני‪ ,‬כ״כ מ ד י‬
‫א׳ובכ״יאתר‬
‫נד(‬
‫באוריו‬
‫וטעמו כאשר ראוהו נ ש י ג ‪ /‬ל׳ אשר שוררו אנשים )איוב ל ו‬
‫וליי ושורישמהים ) ש ס ל י ז ה ( ‪ .‬ורצים ושבים‪ ,‬כינוי למלאכים‪ ,‬עיש זהתימן‬
‫רצזא‬
‫י‬
‫פב‬
‫של שבועות‬
‫גאז—! ל‪ •1‬ומשרתיו‬
‫בהט‪1‬ת'ו בסיבי‪.‬‬
‫זקי זדןךים זיזי נבה^־גיחי• מנעימים ל‪ •1‬ואשלי‬
‫ל י י י״׳י * עבריו המשמיעיבמ‬
‫י י ל י העמלים ה^יבקולעבהיו‪.‬כ‪:‬ערבים‬
‫‪ • 7 5 9‬״ ל ״ ‪ .‬־ ל ״ ח ־ ״ ־ לפניו ומקבלים נכחו‪:‬‬
‫ם״כהאיכבייי‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ם ל אנל‬
‫‪!5‬י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫‪; T‬־‬
‫‪T‬‬
‫כ;ייי‪:‬‬
‫ני‬
‫‪:‬‬
‫ך ק ך ן‬
‫‪•TT:T|•,‬‬
‫ד‪:‬‬
‫?סעי‪ ^ .‬־ל ™‪^:,™V‬שמעיא?־‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ס&ר‬
‫‪ojTDtJto‬כ"ח‪•1‬‬
‫כתי כרובים נעמי לשתק המיון מעלה‬
‫לסיגי* ' ׳י• ל ע ׳ ל י ברון בני אזרחו‪ :‬דרכי‬
‫*‬
‫תת‪ 1‬קדשהח‬
‫לוהטיםרננובסיני‪.‬ט״כיה״כ‪ :‬והבי‬
‫‪ 1‬י ‪* j.‬‬
‫ם׳כ״ה״כ‪:‬‬
‫כ כ ו ה ‪:‬‬
‫מ כ‬
‫•י‪'••*-‬‬
‫‪8‬‬
‫מלאכי לרומים נ ש א ו‬
‫בהופיעובסיני‪ .‬מ־כ״הכמח‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫*‪ V‬י‬
‫״‬
‫למקךרח אוריבמ •‬
‫ניוצצי נעם חמליכומו ך־זמשגב ומכרחר‬
‫בהגלותו בסיני• '' ' רר• בכתרי בתרים• פאר‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫כ הכבו‬
‫קמי ^ י ‪ °‬ל ? י מ ל א כ י ם‬
‫_‬
‫ורוממו בסיני‪ .‬ס״כיהכמה‪ u :‬י י‬
‫‪s:‬־״‪ .,‬י‬
‫י >‬
‫י ח‬
‫?י‬
‫‪1‬ן‬
‫ס‬
‫תהלר־ז‬
‫י‬
‫‪ _ .‬לברוריבם • מפחדו‬
‫עלזו עליונים ותחתונים‬
‫^ ^ ^ ; ^ ‪ :‬ח י‬
‫פחודים ‪:‬חופפו להופר‬
‫רצוא‬
‫ישוב‬
‫)יתזקאל א(‪.‬‬
‫התארים הנזכרים כאן‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ל ו איתנים ]צורים‪:‬‬
‫י ש מיר ו נכספים‬
‫י"!‬
‫בסיני‬
‫זיקי זוהרים‪,‬‬
‫וכבר פירשתי‬
‫בהצרות‬
‫גס זה כנוי למלאכים וכן‬
‫טעמן כסיוע א ד י ר י‬
‫בל יתר‬
‫איומה לקרונות‬
‫ליום א'של ראש השנה ובפיוט כ ל ש נ א נ י ש ח ק בקרובות ל י ו ם כ ׳ ד ר ״ ה ‪ .‬גהשגיתו‬
‫בשיני‪ ,‬כ״כ בכ״י‪ ,‬והוא מלשון מ מ כ ו ן ‪ :‬ב ת ו השגית )תהליס לג יו(‪ .‬דצו‪ ,‬שטחו‪,‬‬
‫ל׳ דיצה ו י ר ו ה ; וי״נ ר צ י כר׳‪ .‬כתי כרובים‬
‫נעמו בסיני‪ ,‬כ״כ בכ״י‪ .‬פניהם‬
‫עש״ה ויראה להם‬
‫יתיבפי לתופף‬
‫פויודים‪,‬‬
‫תאר למלאכים‬
‫) י ז ז ק א ל א ייז(‪.‬‬
‫אופן ליום שני‬
‫*‪8‬‬
‫מעט‬
‫בךוצרורה‬
‫בסיני• סליי יל יאיץ‬
‫?פחד‬
‫צורח?נוז‪1‬ים‪:‬צנ־פולצ^ף מקדשו •‬
‫ןסיני‪-‬ט^טלןהלרך^ים רדאו־־ז להעריצו‬
‫הןםימיני‪-‬יי^יאיר? ולהקדישו‪:‬‬
‫כטח!‬
‫‪2‬‬
‫רמחים אלפי ענאן בסיני•‬
‫^ ״ ־ ^ ^ ״ ^ קי״י׳ אחר שתי חלות‬
‫עמעו־ בסיני‪ .‬ם״כ ה א ר ץ כ ב ו ד ו ‪ :‬מזכירים שם קדשו‪.‬‬
‫תורה תמימה תכבדתם להודיע לכל כי הם‬
‫ש‬
‫ת‬
‫• ‪• T‬י• ‪T‬‬
‫ןסיני‪.‬‬
‫זרע קוזשיו‪:‬‬
‫• ל א כל ה א ר ץ כ ב ת ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫והחיות ישודרו וננךבים יפארו ושרפיםילנו ואךאליס‬
‫ןברכו פני כל תה ואופן וכרוב לעמת שרפים לעמ^ס‬
‫ומטבחים ואומרים•‬
‫י‬
‫ברוך כבוד־יי ממקומך‪:‬‬
‫לאל ברוך מןימות לתגר • למלך ^ חי יקים ןמירות יאמרו׳‬
‫ןת^בחיות‪#:‬מיעו• כי הוא לבדו פועל לבורות עעה‬
‫חד^יות בעל מ^חמ‪1‬תז‪1‬רןן צדקות מ?מיח ישועות בורא‬
‫רפואות נורא סהלות אדון ה ח ל א ו ת המחך^ בשובו‬
‫ככל־יום תמיר במשיח בראשית״ כאמור לעשר‪,-‬‬
‫אורים גדלים כי לעולם חקה‪ :‬אור חךשעל־ציו; תאיר‬
‫ונזכה?לנו^הרה לאורו* ברוךאתהן;יוצרהמאורות‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫אהבה רבה אהבתנו יי אלהינוהמלה גדולה ויהיה‬
‫• ••־ך י י‬
‫‪:‬‬
‫חמלת עלינו אבינו מלכנו בעבור אבותינו ‪#‬בטחו בך‬
‫ותלמרם חקי חי‪.‬ים כן תחננו ותלמדנו‪ :‬אבינו האכ‬
‫בסיני‪ ,‬כ״כ בספריכו; אבל ככ״י גרס יתופפו נסיכי‪ /‬וטעם יתופפו יכתירו והוי(‬
‫‪3‬על כגזר טן חשה ול׳ חופף עליו כל היום; וזהו לתופף בסיני‪ ,‬כעעם ורצון‬
‫*יכני סנה והוא תאר להקב״ה השוכן כסיני‪ .‬יצניפו‪ ,‬יעשו צניף »‪:‬ירה להקבי‪/‬ז‬
‫•הצופף ונגלה גפיני‪.‬‬
‫צ ו פ ף ל׳ ראיה והתגלות הוא‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫כ<‬
‫של שבועות‬
‫הךןחמן ןזמיחם רחם;גלינו ןתן ?לבנו להבין ולהקביל‬
‫ל^מע ללמד וללמד ל^מרו‪.‬לעע‪1‬ות ולקים את־כל־ךברי‬
‫תלמוד הורתך ‪3‬אןזבה‪ :‬והאר‪.‬עינינו ‪3‬תיוךתך ודבק‬
‫?יבנו ?מכותיך יחד לבבנו לאהבה וליראה ‪#‬מך ]לא‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫נבוש לעולם ועד‪ :‬כי ?שם לןלק&ך הגדול והנורא בטחנו‬
‫נגילה ונשמחה בישועתך‪! :‬הביאנו לגילום מאךבע‬
‫מס‪1‬ת הארץ והוליכנו קומיות לארצנו‪ :‬כי אל פועל‬
‫ןשועו־ת אתה ובנו בחרת מכל־עם ולשון וקראתנו לשמף‬
‫הגדול סלה באמת •י לה‪1‬ד‪1‬תלךול‪:‬חךך‪5‬אהבה‪ :‬ברוך‬
‫‪j‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ klw‬באהבה‪:‬‬
‫אתה יי הבוחר בעמו‬
‫‪T‬‬
‫יקיל א י מ י ‪ t‬ם ל נאמן•‬
‫ך‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫שמי׳ןישראל יהיוה אלהיט יהיוה י אחך•‬
‫^* ‪T:‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪VX‬‬
‫"‪K‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪IT‬‬
‫|‬
‫‪f‬־‪w7I‬‬
‫* נלי״ ברוך עם ?כ‪1‬ד מלכותו לעולם מנד‪:‬‬
‫‪ j‬ןאהקת את יהוה אלדזיף ?כל־לבבן‪ :‬ובכל־‬
‫נפשף ובכל־סאךף‪)':‬היו' הךברים האלה‬
‫אישיר אנכי מצןןזידריום‪/‬על־לבבף‪ :‬ןשננתם‬
‫‪ j‬לבניף ורברת בם בשבתן! ?ביוזף וכלכתןז‬
‫( כךךןלובשככ^בקומיף י‪ :‬י !?־‪,‬שרחמי לאיות‬
‫י צל״י־גלף ןיךז;י ל־יטיטפרה בין עימף‪:‬‬
‫וכתבתםעל־מןזיות' ב?‪1‬ף ובשעךיןל‪:‬‬
‫‪ 5?.‬ןןדד‪ .s‬אם־שםע וזשמעו אל־מצוותי אשר‬
‫[ אנכי מצוה אתכם היום לאהבהיאתדהזה‬
‫נסשיכם‪ :‬ןטזו‪5‬יימןןך־אך?‪5‬ם^ק‪1‬זרה‬
‫‪1‬‬
‫שחרית ליום שני‬
‫ומלרןוש ןאסנןת ךעף ןהיר^ן! מיללן‬
‫ז‪:‬‬
‫למזמ^ף ואכלר^ן‬
‫ןנךלזתי‪;.‬נשיב‬
‫ןשבעת‪':‬השמח לכם פךקתה לבכככם‬
‫ןםרחםו^בךתם‪:‬אלהים אחריםןסשחחויתם‬
‫'להם‪ :‬ןחרד־ז אף־יתה בכם ]'עצר את־‬
‫השמים)לא־יזדה מטר ןהן^ןךמה־לא הקן‬
‫אתץמלה‪.‬ואיבךתם קד־זךה מעלהארץ‬
‫הטלה אשרי ‪ W‬נתן' לכם‪ :‬ןשמתםאת־‬
‫ךברי אלרח^ע^־לבכככם ןעל־נפשככש‬
‫וקשךסםאתם לאות על;דכםוה‪:‬ו לטוטפת‬
‫בץ״עיניכם‪*:‬ןלמךתם אתם את־כניכם לךבר‬
‫בם ?שבוזןלי^יחף ובלכתןז' בךרןל יבשככןז‬
‫י‪3‬קומף‪ :‬וכתבתכם ע^־מזוןות בירזף‬
‫ובשעךיף‪' :‬למען ןךבו‪,‬ימיכם וימי בניכם‬
‫‪,‬על האךמה אשר נ‪#‬בע ‪:‬הוה לאבתיכם‬
‫לתרה'לרבם כימי השמים על־ר־זאךץ‪:‬‬
‫^?וייאמר יהוה אל־משהלאמד‪ :‬דבר אל־‬
‫‪3‬ני‪.‬ישראל ןאמךתאלהם ועע‪5‬ו להם ציןגת‬
‫על־כנפי בנריהםלררתם'ונתנו• ‪/‬על־ציצת‬
‫הכנף ‪15‬תיל תכלת'‪ :‬ןהיה לכבש לציצו!‬
‫וראיתם אתיו'וזקךתם את־כל־מצות ‪:‬ה]ה י‬
‫ועשיתם אתם ולא תתורו אחיי לבבככ‪£‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫של שבועות‬
‫פד‬
‫]אחרי‪.‬עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם‪:‬‬
‫למען תןכרעעעויתם את־בל־מצותי והןיתם‬
‫קדשים לאלהיכם‪' :‬אניייהוה' אלהיכם‬
‫א‪$‬ר הוצאתי אחכם מארץ מצרים לרדות‬
‫לכם לשיחים אניייהוהאלהיכםי־ילציו׳יי־י־׳לא״״•‬
‫•'‪.‬־•‬
‫‪• • I‬‬
‫'‪A‬‬
‫‪*$‬ןןת‪.‬רציב ונכון‬
‫'‪k‬‬
‫"‪I‬‬
‫י‬
‫וקים וישר ונאמן‬
‫וטובויפח והדבר‬
‫הזה• על אבותינו‬
‫ןןלןנו על בנינו ועל‬
‫ד‪1‬ר‪1‬רזיבו ו ע ל כ ל‬
‫"‪T -: I‬‬
‫עבדיף‪:‬זרע י^ראל‬
‫דורות‬
‫‪-iv‬‬
‫•נדי•‬
‫‪:‬‬
‫‪°‬׳‪ v: v‬ו‬
‫יי׳‬
‫‪ »v‬ונכיון וקיס וישר ונאט‪:‬‬
‫אמת ויציב‬
‫‪»l- J‬‬
‫‪» T I‬‬
‫‪VSVI‬‬
‫•‬
‫י‬
‫ואהוב וחביב ונהטר ונעים ונורא ואדיר‪:‬‬
‫ומתקן וטקבל וטוב ויפה הדבר הזה‬
‫עלינו לעולם ועד‪ :‬אמת אלהי עולם‬
‫מלכנו צור יעקנ מנן ישענו‪ :‬לר־ור ודור‬
‫הוא ק;ם ושמו ל‪;,‬ם וכסאיו נכון ומלכותו‬
‫ואמונתו לעד קימת‪ :‬ודבריו חיים וקיימים‬
‫נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים‬
‫‪.‬על אבותינו ועלינו ?גל בנינו‪-‬ןעל ריור^יגו‬
‫ועל ?ל דוריות‪,‬זרע ןןןךאלי׳נבדיף‪:‬‬
‫על הראשונים ועל האחרונים לעולם ועד חיק ולא‬
‫יעבור• אמת^אתההואיי^להינוו^היאבותינו לעולם‬
‫ועד‪ :‬אתה הוא מלכנו מלך אבותינו אתה״ למען שקף‬
‫מהר לגאלנוכא^יר גאלת את אבותינו‪ :‬אמת מעולם‬
‫!‪. T ** VV‬‬
‫‪ '•*T:T: •• -‬־ ‪:‬־ ‪ V‬ז־‪: 1‬־י ‪: V‬־ "‪I‬‬
‫‪#‬מף הגדול;גלינו נקרא ?אהבה איןאלהיםז^לתף‪:‬‬
‫וביהם אומרים זה‪.‬‬
‫קהלות פולין‬
‫כרוכ‬
‫ברו‪ :‬קהלות א ש כ נ ז אומרים זה‪.‬‬
‫ונתאימו‪.‬‬
‫עמעת‬
‫*אנכי‬
‫בנועדים״‬
‫גדול‬
‫אנצי‬
‫עבדים‬
‫גואלףמיית‬
‫״דובר קילו• מלכותי ולא תא^מי•‬
‫קולות ולפידים‪ :‬לא יהיה שמעו מוסר וחכמו‪*6 :‬‬
‫יהיה‬
‫לדי‬
‫אנכי נדול מועדים‪ ,‬אנכי מלול מועדים אתי עועומ לןל‪ ;:‬וירמח למה שצו״ל‬
‫נספרי‬
‫* ( כ א ו ר «>‪:‬ד מיבער‪1‬ע‪8‬ל»נ; ד‪.‬יע‪5‬חן ‪:‬יעד‪.‬ע‬
‫ןבען‬
‫דן‬
‫‪ t l‬ע״נ‪.‬‬
‫זולת ליום שני‬
‫*״‬
‫‪r‬‬
‫לף‪.‬דמות ‪$‬לם ואמינה־ יךדה מקויכם זר ותרעו•‬
‫הבלהמהמאמונה‪-‬בלער ומעבוךתי בל תט־עו״ ואל‬
‫אץ במעונה‪ :‬לא ותשיא ת?ךעו‪:‬‬
‫החקוק לשקר‪ .‬צעדי כל לחללי‪ .‬ותנצל ממכאוב‬
‫חוקר‪ .‬קנאת שמו י‪:‬קר‪ :‬ומהלי‪ .‬א‪#‬ךי אדם ‪#‬ומע‬
‫ל א ת^א ענש‬
‫‪:‬‬
‫זכור ושמור לקדשו• כיבו לי‪ :‬זכור ושמור את יום‪.‬‬
‫שברת להקדישו* וברכו ורזמצא כפר ופדיום•‬
‫וקךשו‪:‬‬
‫ךלתתי י‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫זוךעיף ‪T ; • :‬‬
‫יום יום‪:‬‬
‫לשקד על‬
‫כבד‬
‫בטהרה• ויפרו צאצאיף כבר נא הוךיף במבטחי‪.‬‬
‫מהרת‪ .‬הגות יראות יי ותאריך ימים ותהיה חי‪.‬‬
‫‪TJ‬‬
‫מהורה‪ :‬לא תרצח חמר לקןמד קןזוזוז ?תחי• לא‬
‫‪I‬‬
‫* ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫יוצר• ?ןמלא כפו קוצר‪.‬‬
‫‪$‬מ‪:‬ם פן ת;נצר‪ .‬ובתןה‬
‫תבצר‬
‫תרצח בנפ‪ #‬מחיים״ וידןי‬
‫חלקף בחץם• כי מצאי‬
‫מצא‬
‫בספרי זהוכא בילקוט פ׳ וזאת הכרכה ה״ל‪ :‬ואתה כ מ כ ו ת קדש‪ ,‬מ ל ן ביו יושב כעמלים‬
‫שלו יש כה נכי אדם נאים ממנו גדולי׳ טמנו גכור‪1‬׳ עמנו‪ ,‬טי שאמר והיה העול׳ אינו‬
‫ק‬
‫ו א ת ה מרכבות קדש אות הוא נרכסתקדש‪ .‬תקורן‪ ,‬השם הככתי• ואינו כקרא‪.‬‬
‫לעדי כל חוקר‪ ,‬הקב״ה שהוא חוקר כל צעדי איש ייקר קנאת שעו כי לא ינקה ה׳ את‬
‫אשר ישא שמו לשוא‪ .‬כבד זודעיך וכו‪ /‬כ״כ ככ״י ועיקר‪ ,‬שהרי כאות ז׳ ק א י ט נ א ;‬
‫וטעם זורעיך הוריך‪ ,‬וכמו שיקרא הכן זרע כן יקרא האכ זורע‪.‬‬
‫ויכרו צאצאיך ו כ ו ‪/‬‬
‫ותזכה לרוכ בכיס ההוגים בתורה‪ .‬לא תרצח חוטר יוצר‪ ,‬עשייה אכחכו החוטר ואתה‬
‫יוצרכו)ישעי סד ח(‪ .‬נמלא כפו קוצר‪ ,‬עשייה‪:‬לא מלא כפו ק ו צ ר ) ת ד ל י ׳ קכט ן ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ונכ״י אחר גרש ו י מ ל א כפו קוצר וגירשא זאת מתיישבת יותר על העכין ויועס‬
‫המאמר לא תרצח מעשה יוצר יתברך ויתברכו השכים ויהיה הקוצר ממלא כפוטתכואת‬
‫האמ‪,‬‬
‫כי כעון רציחה נ ע צ ר ו ה ש מ י ם והארץ לא תוציא פירותיה וימותו כ ט‬
‫אדם כשית‬
‫כצורת‪.‬‬
‫וכן אמרו בספרי ולא תחניפו את הארץ כי הדם יחכיף‬
‫)כמדבר לה לג( אל תגרמו שתהא הארץ מחכפת לכס עכ״ל‪ .‬ויאמר הרמכ׳׳ן כפירושו‪,‬‬
‫ע ט י החנופה הוא הנאמר כקללות‪ ,‬זרע רכ תוציא השדה וטעע תאסוף‪ ,‬כרטיס‬
‫תגיע ועבדת ויין לא תשתה‪ ,‬זיתים יהיו לך ושמן לא תסוך‪ ,‬כל עצך ופרי אדמתך‬
‫יירש הצלצל‪ ,‬כי כל תכופה עשות ה פ ן הכרא והכדע לעיכים והוא עיש כארץ בע׳ין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובשפיכות דטיס ובגלוי עריות כמו שנא׳ הלא חכף תחכף הארץ)ילעי׳ ג א( ו ה א ח חכפ‪3‬‬
‫מחת יושבי׳ )ישעי' כד ה ( ותחניפי ארץ כזכותיך‬
‫‪:‬‬
‫;תהא‬
‫)ירמיה ג כ ( ‪ ,‬ועיין הטומאה‬
‫‪ n f o‬מטאה ולא ישכין כה כ ט ד השם נהיות נה דם כקי‬
‫ש‪,‬א נ ת כ פ ל‬
‫בלס‬
‫פה‬
‫של שבועות‬
‫תבצר‪ .:‬לא תןאף טרם מצאחלם‪ :‬לאת;אףךשף‬
‫תכוה‪ .‬ונדף תמידלבבה״ כוין־ני‪ .‬מרחיקה ישבע עדני‬
‫טוב תאכל אם תאבה‪ :‬לא דפק ךצון מ‪:‬י‪ :‬לא הגניב‬
‫ת^ניב יגלןנ רעף‪ .‬בו עין ןגיע איש לאישו‪ .‬בי‪.‬עמלז־‬
‫בהריעף‪ .‬שיבעמעמליף• לריק ‪:‬חישו‪ .‬וחטאי המט‬
‫לא תענה ‪3‬ךק‬
‫ףשךש בארץ גיעף לא נ‪'5‬שו‪:‬‬
‫תענה כזב להעד‪ .‬עד מפילעות • מל^ני יירש צלמות‪.‬‬
‫‪•• " X I T T V‬‬
‫כל משנאי אהבו מות‪ :‬לא‬
‫‪:‬‬
‫*־‬
‫‪:‬־‬
‫עד‪ .‬כי אניכי היודע \עד‪:‬‬
‫‪:‬־־‪:‬־• ‪: T‬־•‬
‫‪T‬‬
‫זי‪'.‬‬
‫לאתחמד)חלק(לאלך‪.‬כי תהמר חפצים הרביתה‪.‬‬
‫שלךלאלך‪.‬למהתתאוה תעודה ל שר אהבתה•‬
‫(‬
‫‪TV‬‬
‫‪) X‬‬
‫)‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫־ ‪V‬‬
‫דבר לא מועילך‪:‬‬
‫חכמות בנתה ביתה‪ :‬ל יכל‬
‫‪T:‬‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪: X‬‬
‫ח‪/‬וכל העם מרחוק ^ ר ו ‪.‬‬
‫קניניןז שבעה• יקר מאד‬
‫• )‪:‬‬
‫נעשה ונ^מע סביב לפיני‬
‫?נ‪1‬עדו• ועל קריעת!•‬
‫‪T‬‬
‫‪I IVT‬‬
‫טבעה*‬
‫‪:‬‬
‫סוף היות‪ .‬ולצוךם יחדו‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JTT‬‬
‫הצבה עמודיה‬
‫‪x‬‬
‫‪l‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪IV‬‬
‫‪X‬‬
‫שמנה‪ :‬חזק ואמץ ?נזרה‪.‬‬
‫ונתיחדו‪:‬‬
‫ןיךאת צורף להתאזרח״‬
‫עזרת ימתינו אתה הוא מעולם מגן ומודיע לבניהם‬
‫והוא לחיה לף לעזרה‪:‬‬
‫עולם‪.‬מושבך‪ • v‬י‬
‫•‬
‫•‪I‬‬
‫ןתם • ‪v‬‬
‫אחרידזם ןכל־דור ודור‪! :‬‬
‫ומשפטיך‬
‫כדם שופכו עכ״ל‪ ,‬וזהו מטעם הפייטן זהזא מבואר‪ .‬לא תנאף טרם תכוה‪ ,‬טעמו לא‬
‫תניא עצמן לידי הרהור כמו שאז״ל כמש׳ כלה י״ג כ׳ וזהו טעם ט ר ם תכוה כי הניאוף‬
‫הוא הכויי׳ וכעכין אס יהלן איש על הגמלים ורגליו לאתכוייה)משלי ו כת(‪ .‬וכרן תמיד‬
‫יבכה‪ ,‬וי״ג וכר אורך יכבה‪',‬וי״ג וכרן לא יכבה ועיין כולם אמד‪ .‬טוב תאכל וכו‪/‬‬
‫עש״ה אס תאכו ושמעתם טוכהארץ תאכלו)ישעי׳א׳י״ט(‪ .‬בו ע י ן ב ה ר י ע ך ‪ : ,‬ל א ת ר ע‬
‫לק לא ל ן ‪ ,‬וי״גת‪:‬ץ לא לך‪ ,‬וי״ג יגיע לא ל ן ‪ ,‬ולי נראה לגרוש לא תתמול לא לך‬
‫י לאות ל׳ אנו צריכין כאן‪ .‬כי שלן וכו׳‪ ,‬מבואר לעיל‬
‫)•‪(Tom 3‬‬
‫‪W‬‬
‫כב‬
‫דף ל״כ‬
‫‪22‬‬
‫א‪/‬‬
‫שחרית ליום שני‬
‫‪5‬מ‬
‫וצךקתך_עד אפסי ארץ‪ :‬אשרי איש ויישמע למ^ותיך‬
‫ותורתך ודברךישים_על לבו‪ :‬אמת אתה הוא אדון לעמך‬
‫ומלך גב‪1‬ר לריב ריבם‪. :‬אמת אתה הוא ךאשץ ןאתה‬
‫הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך ג^ ומ־וש;ע‪:‬ממצרלס‬
‫גאלהנוייאליהיגו ומבית עבדים פדיתנו‪ :‬בל־בכוריהם‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪• . .‬ן‪.‬‬
‫•‬
‫•־ו‬
‫; ־ ‪: IT :‬־ד‬
‫‪:‬־ ד •‬
‫;‪v‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫הרגתו^כוךךגאלת[ולבדסוףבקעת וזדים ט‪1?2‬תליריריס‬
‫העבךת ויכסו מים צריהם אחר מהם לא נותר‪ :‬על־זאת‬
‫‪#‬בחו אהובים ורוממו אל ונתנוןךיךיס זמירות שירות‬
‫ותשבחות ברכות והודאות למלך ^ וזיוום‪ :‬ךם ונשיא‬
‫גדול ונורא משפיל גאים ומגביר! שסלים מוציא‪:‬אסירים‬
‫ופודה ענוי• ועוזר דלים ועוגה לעמו בעת שרעש‬
‫״!‪T‬‬
‫‪I V :‬‬
‫‪. — .. .‬‬
‫אליו‪ :‬תהלות לאל עליון ברוך הוא ומברך‪ .‬משה ובני‬
‫‪..‬‬
‫י‬
‫‪• - .‬ן ‪.‬‬
‫•י"‬
‫~‬
‫ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם ״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪.T‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬־‬
‫‪T‬‬
‫מי־כמיכה באלםיהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪11‬‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫׳‬
‫‪T r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪w‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ V‬י‪.‬‬
‫‪J T‬‬
‫־‬
‫‪vl/y‬‬
‫‪' T‬‬
‫‪• :‬‬
‫\‬
‫עשה פלא‪ :‬שירה הדישה שבהו גאולים לשמך על־שפת‬
‫הים יחד כלם הודו והמליכו ואמרו • יי • ימאד לעלם ועד‪:‬‬
‫צור ישרא קומה בעזרת ישי^ ופדה כנאמךיהודה וישירה‬
‫• ‪ :‬ד ״‬
‫ו‬
‫ן‬
‫; ־ • • ‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪ 1‬ד ״‬
‫‪ :‬״‬
‫• ‪*. :‬‬
‫דו‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:".‬די‪.‬‬
‫)גאלנו ;יצבאות^מיו קדוש לש'ך^(ברוךאתה‪.‬י; ג^ ישי^‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אדני שפתי‪1rtr.p‬ופייגיד‬
‫ברוך‬
‫אתה ;י‬
‫‪:‬‬
‫ר־‪,‬ל‪,‬תך‪:.‬‬
‫אלהינו ו^הי אבותינו'אלהי אכךהם‬
‫אלהי לצחק ואלהי‪:‬עקב האל הגדול הגמר והניךא אל‬
‫;}ליון גומל![סרים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות‬
‫ומביא גואל לנבבי מיהם למען שמו ?אהבה‪ .‬מלך עמך‬
‫ומושיע ומגן• ברוך אתה י; מגן א‪5‬רהם‪:‬‬
‫פו‬
‫ש ל שבועות‬
‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתיםאתה רבלהושיע‪.‬‬
‫מכלכל חיים בחסר מחיה מתים ברחמים רבים סומך‬
‫נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫י‬
‫ן‬
‫״•‪.‬‬
‫־‬
‫י‬
‫•‬
‫‪•:‬‬
‫‪•:T‬‬
‫‪-:‬‬
‫\‬
‫‪i-‬‬
‫לישני עפר מי כמוף בעל גבורות ומי תמה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיח ישועה ונאמןאתה להחיות מתים•‬
‫־ ‪V‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫־‬
‫•ן‬
‫‪I‬‬
‫‪v: V S‬‬
‫‪T‬‬
‫ד‬
‫|‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪:‬־‬
‫•‬
‫•‬
‫ברוך אתה ין מחיה המתים‪ :‬אתה קדוש ושמך קדוש‬
‫וקדושים בכל־יום יהללוך סלה־ברוךאתה יי ‪ kn‬הקדוש‪:‬‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים• אהבת אותנוורצית בנו‪.‬‬
‫!‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: -‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬־‪• *-‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫; ז ־‪1‬‬
‫ז ו‬
‫ל‬
‫‪IT‬‬
‫ורומ^תנו מכל הלשונות‪ .‬וקךשתנו במצותיךיוקר^תנו‬
‫‪1‬‬
‫מלכנו לעבודתך‪ .‬ושמןזהגרול והקדוש עלינוקראת‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬דו‪:T‬‬
‫•‬
‫׳‬
‫ותהךלנו יי אלהינו באהבה‬
‫־ ־ •• ‪I‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪:‬‬
‫•ן‬
‫!‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪|T|T‬‬
‫שבתות למנוחה‬
‫‪:-‬־ ‪T‬‬
‫ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון‪.‬‬
‫את־יום השבת‬
‫‪ .‬הזה ואת יום הג השבעות הזה‪ .‬זמן מתן תורתנו •‬
‫}‬
‫‪,‬‬
‫באהבה מקרא קרש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫•‬
‫!‬
‫ו)״‬
‫‪T|:‬‬
‫‪,..‬״‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪• IT:‬‬
‫אליהינו• ואלהי אבותינו‪ .‬יעלה ויביא ויגיע ויראה וירצה‬
‫ולשמע ולפקד ולזכר זכרננו ופקדננו וזכרון אבותינו‪.‬‬
‫ן‬
‫וזכרון משיח בן ךוד עבדך‪ .‬וזכרון ירושלים עיר קךשף‪.‬‬
‫הברון כל עמך בית ישראלילפניך‪ .‬לפלטה לטובה‬
‫לחןולהסד ולרחמים להלים ולשלום ביום הנ הגבעות‬
‫!‬
‫הזה‪.‬זכרנו יי ^הינו בו לט בה ופקדנו ביו לברכה והושיענו‬
‫‪I‬‬
‫בו לחיים• ובךבר ישועה ורחמים חום וחננו‪ .‬ורחם עלינו‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫והושיענו • כי אליף עינינו‪ .‬כי ‪$‬י מלך הנון ורחום אתה‪:‬‬
‫והשיאנויייאלהינו את ברכת מועדיך לחלים ולבלום‬
‫לשמחה ור־י&שון כ א ע ר רציות ואמרת לברכנו‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬״‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T t‬־‪:1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:T:‬״‬
‫"‪I‬‬
‫ש ח ר י ת ליום ש נ י‬
‫ל>«‬
‫לשבת‬
‫אלהינו ךאלחי *ןביותיני ךצה במנוחתנו‬
‫קךישנו ב מ צ ו ת י ף ו ת ן חלקנו ?תיוךתףע‪£‬בענו מ ט ו נ ף‬
‫ו ש מ ח נ ו כישמגתך ו ט ה ר לבנו ל ע ב ד ך ב א מ ת והנחילה‬
‫לי א ל ה ע ו בא‪-‬בה וברצון ב&?ןרוה ו ב ש ש ו ן שבת ו מ ו ע ד י‬
‫ק ך ש ך ‪ .‬ו י צ מ ח ו ? ך י ש ר ^ ס ק ך ש י ^ מ ך • ב ת ך א ת ה יי‬
‫מ ק ר ש השבתוןשר^ ןהזמנים‪:‬‬
‫ר צ ה ן; אלהינו ? ע מ ך ן ש ך א ל ובתסלתם•‬
‫‪:‬‬
‫והשב‬
‫א ת ה ע ב ו ד ה ל ד ב י ר ב י ת ך וא&י י ש ר ^ ו ת ש ל ת ם ב א ה ב ה‬
‫ת ק ב ל ב ר צ ו ן ותה־ ל ר צ ו ן‬
‫‪.‬‬
‫תמידעבוךת‪.‬ישראלעמך•‬
‫ותחזינה עינןנו ב ^ ו ? ף לציון ברחמים״ ב ת ך א ת ה‬
‫יי ה מ ח ז י ר ש כ י נ ת ו ל צ י ו ן ‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫— ‪— .‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪• • :‬ד‬
‫גיזדיםלרננז‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫ה־ךש א‪:‬־‪ 5:‬ל־ ש א ״ היא‬
‫מ ו ד י ם אנחנו ל ן ד ש א ת ה‬
‫‪;,‬י אקינויאלהיאנתינואלה• כל‬
‫^‬
‫״ ^ ־ ‪^ ,‬‬
‫בער יוצרנל יוצר בראשית ברכות‬
‫"י‬
‫־‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫;‬
‫א‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫ט‬
‫;‬
‫ולמועד צור מיני‪.‬‬
‫י^דאות לשמך ^ ר ו ל והקדוש‬
‫יש^נו‪ .‬א ת ה ה ו א ל ד ו ר ו ד ו ר על שהחליתני ן ק ^ נ י כן תחיינו‬
‫נודהלףונס&רתהלתף‪.‬על‬
‫חיינו ה מ ס ו ר י ם ^ ד ף ו ע ל‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־ ‪T‬־‪-‬־«‪ I‬־ ־‬
‫יתק;‪.‬ק‪:‬וותאםוףגליהץנולחציות‬
‫^‬
‫«‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫<עבףף בל^ב שלם !גל שאנחנו‬
‫נ ש מ ו ת י נ ו ב ק י ר ו ת ‪ 7‬ך י ‪ 5‬ל מודים לך‪ .‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫^יךשןכל־עת‬
‫ע ר ב ו ב ק ר ו צ ה ת ם • ה ט ו ב כי ל א ־ כ ל ו רוחמיך והלןךחם‬
‫כי ל א ־ ת מ ו ססדיך מ ע ו ל ם קוינו לך‪:‬‬
‫ו ע ל כ ל ם לתבךךויותרומם ע ? ו ך מ ל כ נ ו תמיד ל ע ו ל ם ו ע ד ‪:‬‬
‫^^לואתישמךבאמתה^יישוןתנו‬
‫^אח‪£‬הוד‪1‬ת‪:‬‬
‫פז‬
‫של שבועות‬
‫ל־יזא״״ו אבותינו בידנו בברכה הטשלשת בתיורה הכתובה על ידי מ‪#‬זז‬
‫עבדך האטור־ טפיאד‪.‬רן ובניו כדגים עם לןד־ושף כאסור‪ :‬ןבךקף ל!‬
‫ויש^ךך‪ :‬י אר ;יפניו אלי־ ויחנןי‪: :‬שא לי^ניואליף די&פ לך שליום‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל‬
‫‪I T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T V‬‬
‫כל־לשראל עמד ביכנו אבינו כלנו כאהד באור פניףכי‬
‫‪|VT‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T1.‬‬
‫‪'I‬‬
‫באור פניך נתת לנו יי אלהינו• תורת חיים ואהבת חסד‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V: T :‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪flVT-|I‬‬
‫‪VIV‬‬
‫‪-‬‬
‫'־‬
‫ו?ךקהו‪3‬ךכה ורחמים וחלים ו^לוםןטוב בעינןף לבקי‬
‫את־ע^ך ל^ראל ניכל־עת ו‪:1‬כל־שעה בשלומך‪.‬‬
‫בתך אתה ייה^ברך את‪.‬עמו ישראל בשלום‪:‬‬
‫אלהי נציור לשוני מךע ושפתי מדבר מךטה ולמקללי נפקי תדוש‬
‫רנפ^י כ?גמר לכל תהיה פתח לביבת־ורתןד לבמצגתיףתךדיוףנפשמכל‬
‫החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם‪ .‬עשה למען‬
‫‪-‬‬
‫‪• 1‬‬
‫‪- T‬‬
‫י‬
‫‪»r1‬״‪-T‬‬
‫‪1‬‬
‫~‪T‬‬
‫•‬
‫‪...... .‬‬
‫ן ‪u j r.‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‪ -‬ן ‪, ,‬‬
‫‪-.‬‬
‫שטך^שה ^מען ןטעןל^עזה לק?גן לןך^ר‪1‬ף ^ה למען תיורןתף למען‬
‫‪:‬‬
‫להלצון ידידיך ה'וש;עה ןטץך \ ע^י‪ :‬ילזיולךציון ?*?זךפץדזגייוןלב•‬
‫־‬
‫לפניך יי צורי וגואלי‪ :‬עשה שלום בטריופיו הוא יעשה שלום עלינו‬
‫‪•T;r‬‬
‫••‬
‫ועל כל ישראל ואטרו אטן‪ :‬יהי רצון לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫; • ;‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪• :‬‬
‫י‬
‫ן »‬
‫־ •‬
‫" י‬
‫‪T‬‬
‫״ן‪1‬‬
‫;‪v‬‬
‫••‪-1‬‬
‫‪•••:‬ו‬
‫י‬
‫‪:‬יי‬
‫ן‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫שיבנה בית המקדש בטהרה ביטינו ותן חלקנו בתורתך‪:‬‬
‫‪v v‬‬
‫־‬
‫‪ 1‬י י‬
‫ג‬
‫‪, ,‬‬
‫‪•; v‬׳וי‬
‫••‬
‫"ו‬
‫י ז ו‬
‫חזרת התפלה לשליח צבור•‬
‫<!ין ‪ 5‬י ע ן ע ן קהלות א ש כ נ ז ‪» n : ,‬יח יריב ק׳הלות פ ו ל י ן ו ב י ה ם ואיםליא‪ ,‬״ירד‬
‫)‪pi‬‬
‫לווייטען טיוג דרוג‬
‫קרובות ‪prS‬‬
‫ער‪:‬טען טיוג‬
‫אורח חיים‬
‫;עגוו^ט‪.‬‬
‫נל״אדיני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך‪:‬‬
‫ןירוןי אתה יי אלהינו ואהי אבותינו‪^.‬הי אברהםאלהי‬
‫לצחק‪^1‬הי‪.‬ןעקיב ה^ הגדול הגבורוהנו־ךא אל עליון גומל‬
‫ססדים טובים וקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל‬
‫לבניבניהם למען שמו באהבה״ מלךעוזרומושלעומגן‪:‬‬
‫מסויד חכמים ונבונים‪ .‬ומלמד דעת מבינים • אפתחה‬
‫פי ‪#3‬יד ומנים• להודות ולהלל ?גי שו‪5‬ן?ןע‪1‬נים‪:‬‬
‫קרובות ליום שני‬
‫‪87‬‬
‫ארץ מטה וךעעהיןםהר שליישי חת^ישה•‬
‫גךיה חיתם נך‪/‬ישה • דוד ?שוך־ ו ת ת ר ב ה ‪:‬‬
‫היודאפךניונטה• ןעלגכנין איות! הטה• זהסיני‬
‫גאות;יטה• חיךחיו ?עלאברההעטה‪ :‬טהר‬
‫צוף ‪#‬לישי• ן‪#‬ךם' הךגיל לפקשי‪ :‬״׳כתכ‬
‫שליישים שלשי• לעת ן‪7‬גה בהךש השלישי‪:‬‬
‫א ר ץ ‪ * :‬ג י ד ו ר ע ‪ , ? :‬הארץ התטוטטה ורע‪:‬ה כנתינת התור׳ וכטאטרם ז״ל‪:‬העת־ןתי‬
‫בקרובות דאתטול דן׳ ט״ו ב׳‪ .‬כנהר‪,‬‬
‫ג ז ־ ‪ . :‬גדיה‪ ,‬הגרים כתוכו‪ .‬תיתם נ ר ע ‪ :‬ד ‪,‬‬
‫‪ :‬ל א י ז ז ו ר העולם לתוהווכוהווכטאטר רז״ל הכיל‪ .‬דוד‪ ,‬תאר לה־כ״ה‪ .‬כבורה‪,‬‬
‫כראותה‪.‬‬
‫אבדנו‪ ,‬אהלו‪ ,‬והוא תאר ל‪:‬טים‪ .‬ורוטזלטאטרם ז״ל‪:‬הרכין הנגלים ע ל‬
‫הר כיני וזהו ועל גינון אותו ה נ ה ‪ .‬ג כ נ ו ן ‪ ,‬תאר להר היכי עשייה ה ר א ל ה י ס ה ף‬
‫‪:3‬ן הר ג כ נ ו נ י ס הד כ‪:‬ן )תהלי׳ נ ת יו( וע״ש ני׳ ר‪:‬״י ז״ל וכתנזוטא והובא בילקוט‬
‫תהלינ רטז ת‪:‬צ״ו‪ : : ,‬ה ‪ • : :‬י ת נ י ר א ו לו‪ ,‬הר אלהיס הר כ‪:‬ן הר גינון הר ת ט י הר ץ‬
‫ו ר ב‬
‫הר כיני וכוי‪ ,‬ועיין כ ט ס ׳ ‪ :‬י ת דף עיינו‪ .‬גאות ע נ ה ‪ ,‬גאות לבם כי ‪ :‬ב ן עליו כ‪:,‬ןך‬
‫תידתוכעלאכרההועטה‪ ,‬נראה כי ז י ד ת ו ה ו א ל׳ ת ו ד ו ‪ :‬ל אילן)כ״ון דף נ א א (‬
‫ה׳‪.‬‬
‫ודייל ר א ‪ :‬ההר הי׳ טתנשא לנעלה כ‪:‬טים כאילו עף על כ נ נ י ם ונתענה ב ע ר נ ל וכן‬
‫א י ת א כ נ ר ק י דר״א כ ר ץ ט״א כ ‪ : :‬ה ככיון נגלה ה־ןכ״ה על ישראל כהר כיני וטטץוייו‬
‫נתלש הר כיני וכנתתו השטים וכככש ראש ההר כ‪:‬טים וערפל טככה את ההד‬
‫והיןב״ה י ו ‪ :‬י על כשאז ורגליו עוטדזת ע ל ה ע ר נ ל ‪ :‬נ א ט ר ויכו‪:‬טים וירד וערפל תיזת‬
‫רגליו)תהלי׳ ית( עכ״ל‪ ,‬גס יתכן ל נ ר ‪ :‬תידתו כטו יתידתו ויהי׳ כינוי לי‪:‬ראל'ויריי‬
‫על‬
‫וז‬
‫ואנא אתכם על כ נ נ י נ ‪ :‬י י ס )‪:‬טו׳ יע ד(‪ .‬טוהר צוף ‪ :‬ל י ‪ :‬י ‪ ,‬כ נ ו י י ל ת ד ה‬
‫הטהורה והטמוץהטנונת צוניט והיא ט‪:‬יל‪:‬ת כעובכאדתי ק ר ו ב ו ת דאתטול דף‬
‫י״ג א׳ ע " ‪ :‬ובילקוט נ ׳ יתרו כ נ נ ו ק וי‪:‬ליז ט‪:‬ה את תתנו הוכיףטלין על ל ׳ ה ת נ ז י ט א‬
‫ה‪":‬ל ואוטר וט‪:‬ה ‪ : :‬י ‪ :‬י כ י נ י ה ם ‪ :‬נ א ט ר א נ כ י ע ו ט ד כ י ן ה ׳ וכיניכם‪ .‬יש־ינ‪ /‬גם‬
‫זה כינוי לתורה ע " ‪ :‬נ־ןודי ה׳ י‪:‬רים )תהכי׳ יט(‪ .‬לכלבי‪ ,‬ל׳ התגלגלות; ואם‬
‫הוא‬
‫כ ש ׳ ‪ :‬ט א צ יהי׳ נ‬
‫כעת‬
‫געה‪ ,‬כאשר הגיע העת‬
‫ארץ‬
‫‪,‬‬
‫גיצוי‪ .‬כתב ‪ :‬ל ‪ :‬י ש‬
‫‪ / : : :‬מבואר לעיל‬
‫מ ק ו ם הנ״ל‪.‬‬
‫בזד‪ :‬ה‪::‬י‪:‬י‪.‬‬
‫דיו! עירעוויו‪:‬קטע י׳׳ני בעבטע — יןננדריטטען ד ע ר * ו ו נ ח ט ע עהנריןי‬
‫‪:‬יחליטטערן‪ .‬חיהי וויזרחונ)‪.‬־ח‪?:‬עכען חיהרער בעווווהכערברונ^ע; ‪ :‬י ח ה י ו ט ט ע‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ן ^ ' ) ‪n p v u r m i‬״‪ p‬רונלוגע געגעהען ח ו ; י ערבעבטע‪.‬‬
‫ער החט‪:‬יינעפי־חכט׳‬
‫ווחהנונג‪ ,‬דיו! ‪n‬״‪ hmi‬ד‪,‬ערניעדערגע‪:‬ע‪:‬קט וזונדוווי! דע‪ :‬כעדגע‪} :‬יפסמ} חויפ*‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪4‬עטפוו‪:‬נט‪ .‬דווהייט חו^יייזני כיני'‪ :‬חין דען ווחןקען טו‪/‬עכעכרען הויםט‪.‬‬
‫רעןפער‪<1‬יטט!ער)ט‪:‬ה(‬
‫<ןן‪:‬ד גערענטעגטען‬
‫ררייחטהייןיגע‪:‬‬
‫*(‬
‫ד»רך‬
‫וזו‪:‬טערריכטעטעעד*»יך ו ו י ן ו ע ן ו י י נ ‪ :‬ט ע ן ‪ ,‬ן י ע ב ן י כ ן ט ע ן‬
‫^עןעטלען‪ .‬ודינענ) דרייטהייןי^ען‬
‫ע ^ ק ע הווט ער ידין‬
‫ןעהרברוך *עטריעבען ‪ y.n‬רריטטען ל ע ר ‪<1‬ח‪:‬חטע‪(*.‬‬
‫ד ע ה ע ריח ו ו ^ ע י ק ו ^ יובען‬
‫דף י״ג בי‪.‬‬
‫פח‬
‫של שבועית‬
‫יי׳גיוךליחמיוף־לגדגני‪ :‬פץ באתי לגני• ‪:‬עזרי‬
‫ומגני• במגניו לגולני‪ :‬ברור אתה יי מגן אברהם‪:‬‬
‫ה‬
‫אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע •‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫;־־‬
‫•ד‬
‫‪ - :‬־• • •‬
‫־‪1‬‬
‫־‬
‫‪T-‬‬
‫יו ־‬
‫‪:‬‬
‫נואלים ורוסא חולים ומתיר אסוךם ומקים אמונתו‬
‫לי‪#‬גי ן ן ר מי כמוך בעל גבורות ומי דומה י ך מלך‬
‫ממית ו?‪1‬תה ומצמיח י'שו^ה‪.‬ןנאמןאתה להחיות מתים״‬
‫מןההרלסעוני^ מהר וקךאל;נני‪ 0‬נקרש‬
‫׳שננעה ב^נניו^נהגיו לפענח לועגיניר‪ :‬שר‬
‫ונאמן ?הושת לבית • ע!ש ןךץ הלולנית בית •‬
‫עורו צנבפריהחר הבית• עלי! נים נעלו• בעדי‬
‫‪:‬‬
‫בית‬
‫גורלי תניוך‪ /‬ע‪":‬ה אתה תומי־ גודלי )תהלים גי; ה ( ובניו‪:‬אמרו עליו ה״ל‬
‫הגודל הזה תמכני בכיני והוא מגין עלי וזהו‪':‬גינני‪ .‬פץ‪ ,‬אכיל‪ .‬באתי לגבי‪,‬‬
‫‪::‬אטד‬
‫באתי כגני אתותי כלה ) ‪ :‬י ר ה א ( ו א ‪ :‬ד ו ז״ל באתי לגנוני‪.‬‬
‫ם ן ההר למעוכיו מהר וכוי‪ ,‬מעמו‪ ,‬הקניה הכקד‪ :‬כשבע׳ רקיעים‪ ,‬מהר וקרא למ‪:‬ה‬
‫מ ן ההר אל מעוניו ה ‪ :‬מ י ס ‪ :‬ה צ י ע על הר סיכי וכן כתיב ומשה עלה אל האלהיס ויקרא‬
‫איליו ה׳ מן ה ה ר ) ‪ :‬מ ו ת יט ג ( ‪ .‬נהגו‪ ,‬הוליכו‪ .‬לכעניו‪ ,‬לגלות‪ .‬כותכית‪ ,‬תאר לתורה‬
‫טש״ה ונות בית ת ז ל ק ‪ :‬ל ל ) ת ה ל י ׳ כת כ ( וע‪:‬״ה ואהי׳ אצלו אמון)כלכלי ת(‪ .‬עודו צג‪,‬‬
‫כעודו עומד‪ .‬עליונים נעלו וגוי‪ ,‬המלאכים נעלו כעדו ואמרו מה אנו‪ :‬כי תזכרנו)תהצי‪,‬‬
‫ת ה ( והיו מדיינים‪:‬לא ליתן לו התור׳ כדאיתא עליו כטדר‪ :‬תהלים וכטכ׳‪:‬כת דף ב״מ‬
‫גורלי‪.‬‬
‫ר‪.‬חט‬
‫‪<1‬ירהווט‬
‫ערייז‪:‬בע‪:‬טע‬
‫‪ T H‬פערהייטען‪,‬‬
‫ער ‪:‬׳‪TM CHH‬‬
‫טי]־‪,‬‬
‫מן‪.‬‬
‫יזין‬
‫ד ע ן וורוהכוכנען‬
‫עו‪:‬פט^יטהיועןער‪,‬דער‪4‬עהיין^טעחין‬
‫חיד״ן‬
‫צערטרויטען‬
‫וויע;ע‪2‬עטנט‬
‫ה‪/‬יןפעווווויטערין)דייו‬
‫דע‪:‬‬
‫יוונד‬
‫תורה(‬
‫‪ :toHMM‬ן‪:‬עטנ‪1‬ח;דען‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫ןויורר‬
‫יוון‪,‬‬
‫‪:‬׳ינער‬
‫‪2‬יעכען‬
‫חין‪:‬יינערן‪:‬טטחפ&ע געד‪,‬יי^‪0‬ג‪.‬י‪.‬‬
‫—‬
‫דצערהייט‬
‫* * י ט ט ע לו ר ע ג י ד י ו ע ן‬
‫‪ .fwo‬גע‪1‬חבט ‪:‬״גט‬
‫חין‬
‫פרו^ בעיגעכווך‬
‫ו ח ח ‪ :‬ל»‬
‫*<יי‪:‬ער‬
‫‪<1‬יי‪:‬ער‬
‫‪p.vn‬‬
‫הווטטען יענע‬
‫לו‬
‫— ע י חי‪:‬ט‬
‫‪MMVI‬׳‪,|U‬‬
‫פ ר י י ד ע !‬
‫טהיין י‬
‫הרוהערן‬
‫«ייו‬
‫עו!י‪4‬ער‪ ,‬טי‪5‬ד‬
‫ה־ירןנקייט‬
‫ערוויווררע‬
‫ווע^כע‬
‫ח‪:‬געוויי‪!1‬מ‪1‬ו‬
‫ריעןי‬
‫הי־ן‬
‫ע ר‬
‫חו‪:‬ד‬
‫אכרהםין!‬
‫חייןענדג‬
‫רען‬
‫ווו‪:‬דחו‪:‬נ‪1‬ערריכטעטע‬
‫לו‪}:‬פטר»וווןטי‪1.‬רוזו‪:‬דהוי‪:‬־>‬
‫ו!ע\כע‬
‫‪nn‬‬
‫ו‪/‬רוככע‬
‫י•‬
‫—‬
‫דית‬
‫ע ר יוון• ח נ ן ח י י נ ^ ר ו נ ג ע‬
‫«‪0‬כטע‬
‫‪p.vn‬‬
‫ריח‬
‫פ‪£‬תרטע>‪,‬‬
‫פערט)חעי‪:‬ן‬
‫קרובות ליום שגי‬
‫‪83‬‬
‫מת‪ :‬פצו• מה אנוש להזכר ‪3‬מעלה• ‪9‬אר‬
‫מבטחה להיוךד ממעלה‪ :‬׳׳צערןנבר ןןגלה‬
‫ןנ‪0‬עלה‪'.‬צוה צור לציר‪,‬עלה ןנש);נלה‪:‬‬
‫י‬
‫קי^הים הזיל מוחקים • כטל אמרי הקים‪ .‬ל ממרחקים‬
‫נקוקים יקים‪ :‬ברוך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬
‫ז‬
‫י רר'ושהיופיעמפאךף ךרבאלפישנאף סין‬
‫ז‬
‫(‬
‫השית‬
‫כאל מכטתה‪,‬‬
‫ניכוי לתולה עשייה עיר גבירים עלה‬
‫תכם ויולד עוז מב‪-‬יתה‬
‫)טשלי כא כב( ואמרו עליו כויקרא לבה נ ׳ ל״א דף ר״א ג ‪ /‬עיר גבוליס עלה ת נ ס זה‬
‫משה ) ‪ :‬ע ל ה לבין המלאכים גבולי כת( ויולד עוז מ ב מ ז ה עוז זה תולה‪ ,‬מבמלזה‬
‫שכטתוכה כה ומתן שכרה בצדה ולבנן אטלו טכטחה ‪ :‬כ ל מי שיגע בה כמות שהו^‬
‫גוזר ואתרים מקיימי;‪ .‬צעד‪,‬‬
‫שיעלה ויגש ויעל‪.‬‬
‫ה ל ן ‪ .‬צוה צור לציר‪ ,‬צוה היןב״ה לציר כאמן‬
‫אלהיס הזיל‬
‫משתקים‪,‬‬
‫שנאט׳ ג ‪ :‬ס כדכות‬
‫שנ‬
‫־ן‬
‫תניף אלהיס‬
‫)תהלי׳ כת י ( והיינו כטתן תולה נטו שא;" ל במש ‪ :‬ב ת דף פיית ל ‪ .‬נקיקים י ק י ס ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫המתים הממונים בנקיקי כלעים גם אותם יקים באותו טל ‪ :‬ל ת ז י ה ‪.‬‬
‫קרוש‪,‬‬
‫הקב״ה‪ .‬הופיע טנארן‪ : ,‬נ א ‪ /‬הוניע מהר כארן )דכרי׳ לג כ(‪ .‬ר ך‬
‫באלפי שכאן וכוי‪ ,‬כל המאמר מיוסד על ל׳ הפסיקתא והובא בילקוט תהליס כרמז‬
‫תשצ״ו וז״ל‪ ,‬רכב אלהים רבותיה אלפי שכאן אדני כס סיכי בקדש)תהלי׳ ם ז ייז( אמי־‬
‫רכי אנליטי דמן ת נ ה שכיתי נמשכתי שירד עם הקכ״ה לסיכי כ״כ אלף של ט«ו^«'‬
‫י‬
‫ה‪:‬לת כטתכה לויים שצנה הקב״ה שהן עומדים במומיהן אלא שבטו ‪-‬ל לוי‪ ,‬ד״א כ״כ‬
‫אלף מרככות וכולן ירדו שנונים לכלות שונאיהם של ישראל אש לא יקבלו את התורה‬
‫אטר ר״א מהו אלפי שנאן ?‬
‫הנאים והטשוכזיס שנהם‪ ,‬אענ״כ אלני בס עשוים‬
‫ניניהם‪ ,‬מ ל ן כ״ו יוצאין לקטנון כטה נאים כיוצא נו נטה קווציס כיוצא בו אבל‬
‫הקב״ה איכו כן ‪ t k‬בשעה שבא לסיכי כטל עמו מלאכי השרת הנאים והמשובתיס‪:‬כהן'‪,‬‬
‫אענ״כ דודי צמ ואדום‪ .‬אמרל״י בר סימון מה כתיב ביה?‬
‫אות‬
‫ו א ת ה מרככות ק ד ‪:‬‬
‫הוא בתוך לככות קדש שלו בשעה שבא לסיני וכו׳‪ ,‬ד״א רככ אלהים ל מ ת י ם‬
‫אמל ר״א נן נ ד ת כמקום שיש אוכלכין יש ד ו ת ז אכל ככיכי אעניכ הי׳ מלוותי׳‪,‬‬
‫אלפי‬
‫ש נ א ן כדיא ש א כ ן מואכ מנעוריו א״ל הקכ״ה הארך הרתכ ק י ל כ ט‬
‫פ מ ר ט ^ ס ע ן ווונטער דענ} ר ו פ ע ‪ :‬״»וחג ? ודין עררענןחהן ו!חגט ע‪ :‬חין ריע‪:‬ען הוון‪,‬‬
‫‪$‬ען‪ ,‬לו ע נ ט פ י ה ו ע ן ריח ליעררע ר ע ר *חכטי‪:1‬ען לור עררע ה י נ ח ב ? " — ערריקק״טע‬
‫סחר‪ ,‬חיבעמוחןטיגטע‪ ,‬ט ט י ע ג חו‪:‬ר ר ר ח ^ היגיין! דער וועןטטחפפער ריעןי רעכן‬
‫ןעטרייען בחטען‪:‬‬
‫אלהים‬
‫ה ע ר ו י ! ׳ ! — ער טרחט היננוחוכד טווחנו ן י ך ח ד ‪ 6‬ו ו ח ר ט ן‬
‫‪,‬‬
‫ח ו י ן ך ע כ ן ; ח ט ט ‪ 5‬י כ ע ן « ן ‪ :‬ד ע טרייפע‪1‬טען פח‪}:‬‬
‫‪\vhH<a‬‬
‫״‬
‫הערחבדיוו‬
‫»׳חרטע דעג ‪4‬ע‪:‬עטלען‪ /‬חזןבעןעבענד»»יח טהויח‪ ,‬דורך ו‪/‬עןכען חיינןט ריח ; ר י ע ‪,‬‬
‫טענבעווחהנער חויפערטטעהן‪.‬‬
‫‪ 4‬ע ] ח ב ט ‪ :‬י י ‪ 1‬ט דווו‪ ,‬עווי^ער‪ ,‬טוודטענבע‪1‬עכעי־י‬
‫ק ח ש ‪6 .‬חן פארן הער ע ר ט י ע ן ר ע ר ה י י ד ו ע ; ע ר‬
‫‪$‬יע‪0‬‬
‫זיךהערחב * י ט טומענדען‬
‫דער‬
‫פנו‬
‫של שבועות‬
‫השיתשאנף‪1‬ךתוב‪1‬שמ• ךםךד?מךכמת‬
‫בעשרים ו‪#‬נלם אלף• להננתיר מטה ספור‬
‫?עשרים ויונים אלף‪ :‬שגן ?פאק ןשעיר*‬
‫ןיאותם אל הסעיר‪ :‬ןאתה מרבבות קדש•‬
‫אדני בם סיני בקדש‪ :‬יי׳ת־וךה חנכי• תושיה‬
‫א;כי• הנגלית פץ אנכי• לכן פתח באנכי‪:‬‬
‫לסלך לילעולם א‪1‬דףןני‪1‬ן לדיור ודיור הללוןה‪:‬‬
‫ואתה‬
‫הדוכיך‪,‬‬
‫א ד כ י כס )אדני‬
‫כתיכ‬
‫כא״ד( טכלא יש‬
‫על לכו‬
‫‪ :‬ל כל‬
‫מלאך‬
‫ומלאך ושמו של הקכ״ה משותף עם שמו של כל מלאך מיכאל רפאל גבריאל אדני כס‬
‫א ד ו כת ו כ ם ואל תאמר כהס כלכל אלא אף כשכא ליתן תורה לישראל כלשון הזה‬
‫כתכה וכתת כסיכי אככי ה׳ אלהיך אדכי כס אדוכתו כס ע״כ פתת כלשון הזה לנכ״ל‪.‬‬
‫ועיין עוד כשמות רכה ריש כ׳ כ״כ וכני׳ רכיכו כתיי כפסוק אנכי‪ ,‬וע״כ הדברים‬
‫האלה כל דכרי הכיימן מכואריס‪ .‬כין השית שאכן‪ ,‬שהיה טרוייזו לקבל כל האכלסין‪,‬‬
‫בדאמרן‪ .‬כעשרים ושנים אלף להכתיר וכוי‪ ,‬כ״כככ״י ישן ועיקר וכלשון המדרש הכ״ל‬
‫כ״כ אלף מרככות‪ ,‬גס מלשון הפייטן עצמו מוכת כן שלא להרוכ התרוז‪ ,‬וכלשון הזה‬
‫בעצמו כתכ לקמן ככמוך כסוף פיוט אז ככתכ אשורית‪ .‬שנן וכו‪ /‬מכואר ע״פ‬
‫מאמרם ז״ל^שהעתקתי לעיל דף י״כ כ׳‪ .‬ואתה מרככות קדש אדני בס וכוי‪ ,‬כלשון‬
‫המדרש הכ״ל‪ .‬תורה תככי‪ ,‬התורה תנככי‪ .‬תושי׳‪ .‬כינוי לתורה‪ .‬אככ‪ /‬אכככי‬
‫יישרני וחזקני והוא פעל כגזר מן חומת אכ ן ) ע ט ו ס ז ז( וכבר מצאכו גס לרז״ל שככו‬
‫נ י מ כ ו פ ע ל ו א מ ר ו ש א כ כ ן בתוספ׳ לכלים‪ .‬תכלית פץ אככי‪ ,‬כראה שרומז ‪ It‬מאמר‬
‫האל ית׳ ליעקב אנכי האל אלהי אביך אככי תלד עמך מצרימה זאככי אעלך גס עלה‬
‫בראשי מ״ו נ ׳ ( וזה הי׳ המלאה האתלון ולכל כו כלשון אככי לכן פתת הדבלות כאככי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ויער‬
‫הי^יטען*‪ ,vain‬חונד!וו^ערטע י׳ייוידעע סיגי גיח‪,‬פחן»וח וווי‪ :‬ע ר ן י י נ ע‬
‫}ע‪:‬עטלע ןטהרטע‪ .‬חיינע !ע^יחן פחן נווייח חונד לווחנלי^ טויגענד פוו);טע‪:‬יינער‬
‫}חטטןיכען •»חיע‪:‬טחטלור קרחנונ; דע‪ :‬טטח^‪»1‬ע‪ :‬לוי‪ ,‬רער עבענפחן‪ :‬לווייח‬
‫ו״נד לווחנני; טוי‪:‬ענד מיטגןיעדער ;עלוןהיט‪ .‬חויך ריח &ין'קערםח‪£‬טען ‪£‬חן פאלן‬
‫*וונדשעילהיוטטע ער חיינגעןחדען‪ ,‬חכער «יט פערחכט‪/‬נן; ו ויערער ענטןחטען‪ .‬דחן‬
‫קחכ‪/‬ער ‪»1‬יט «<יריחיען הי זי}עןדווד‪.‬ער;עלחן‪:‬ען — קעננכחרחו‪:‬טערחיהנען»חר‬
‫י‬
‫דער הערר ח ר ן י ד ע נ } ס י נ י ‪ * ,‬ח י ע ז ט ח ט י ט ! ‪ -‬ער ‪4‬יוב«יר ריח תולה נור ג י ה ר ע ר י ן ‪,‬‬
‫חייגענטהיק‪ .‬ח״נ‪:‬ט החט ע ר ןיינע רעדע ‪4‬עטןיו‪0‬ען ‪o ' M‬‬
‫דוו‪ :‬הר׳כזטעגוט‬
‫דע?) ווחרטעאנכי; ‪ p n r n‬כע;חן ע ר ‪ :‬י ח היער **יטעבען דיעןענ^ ו‪/‬חרטע א נ כ י ‪* .‬‬
‫•מלך‪ .‬ר ע ר הערר ר ע ; י ע ר ט ע ״ ד ^ י ך ; ריין *חטט דורך ח}‪5‬ע לייטען‪ ,‬ציון ‪ I‬הללויה‪.‬‬
‫־‬
‫*( ‪ :‬י ע ה ע חיג) באור‪.‬‬
‫)‪5.‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫*‬
‫בג*‬
‫‪23‬‬
‫קיוס־ת ליום עני‬
‫‪"9‬‬
‫ואתה קרוע אשב חהלות ישראל אל נא‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T-:‬‬
‫‪• :‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫•‪:‬ד"‬
‫אנכי בשמאל שדי• פצתי מאז לעולמי‬
‫ךי״ ובבשן באךתז בפרוש לידידי; ‪3‬ש‪3‬ן‪3‬ל‪1‬‬
‫על מלמת‪/‬עבח״ יצרתי לא ‪.‬ילרד־־ז לף‬
‫אל אחר מבלעדי• לא תשא'שם לשוא‬
‫וחנלןר־ז עדי‪ .‬יזכור ושמור כי ק ם עני‬
‫עדי• כבר אומניך )‪:‬״אהוייף( כי כמךם‬
‫‪ riyyp‬ידי‪.‬‬
‫כבודי• לא תךצח מתאר‬
‫לא תנאף אף)יספק פן תענשניודאי‪-‬ילא‬
‫ת^נבןתתברךעדבארי• לא תענה עדית‬
‫שקד‬
‫א נ כ י בשם אל שדי וכו‪ /‬כן א י מ ד ר ש על פ כ ו ץ אני אל ש ד )כראשי' יז‬
‫‪,‬‬
‫א ( אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלמלא שאמרתי לשמים וארץ לי ע ז עכשו‬
‫היו מותתין והולכין‪,‬‬
‫אני הוא‪ ,‬שאין‬
‫העולם ומלואו‬
‫וכבשן‪ ,‬כינוי לכיני כי ששה שמות נקראו לו כמו‬
‫כדאי לאלהותי‬
‫ע‪:‬״‪3‬‬
‫שבארתי לעיל ככיוט ארץ*‬
‫מ מ ה אות ה׳‪ .‬כי הס שני עדי‪ /‬כמבחר לעיל י״ת א׳‪ .‬כ י ד א ו מ נ י ך ‪ ,‬כיב בבי‪'-‬‬
‫כ״י וכן נראה כלי לכלול כמצוה זאת מצות כיבוד גדולי ישראל כמבואר בסמ״ג‪ ".‬כי‬
‫כבודם ככודי‪ ,‬מכואר לעיל דף כ״ת ב׳‪ .‬לא תנאף כספק וכוי‪ ,‬כמו שאז״יל במש׳‬
‫כדרים דף כ׳ אל תרבה שיזה מס א‪:‬ה שסוכך כא לידי כאוף‪ .‬תו שירצה לומר ם ש ץ‬
‫ו א ה ה ‪ .‬דו*י‪ ,‬י׳זועיהייז‪-‬גלטער‪ ,‬טהיחנגט חונטער זיוכגע‪:‬י!‪:‬גען ישר^׳ג! ^ ‪. t o‬‬
‫אנכי‪ .‬חיך‪ ,‬ר ע ר חיך ח ו נ ט ע י י ע ^ נין״ען*‪ I‬ש ד י רענן פ ח י ט ט י י י ט ע נ ד ע ן • ו ע ר י ע ן‬
‫ר ע ד כחטור חיינהחןט געטהחן‪ ,‬ערקיחי״טע י״']י בשן ) ס י נ י ( י»יינטז וול׳הי־י^‬
‫‪n‬״‪\v:‬‬
‫^‪.‬הוןריגט‪ ,‬ר‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫»‬
‫געזיבטען‪ .‬דחי־ט החכען זית !‪:‬עהחרגחנ} י<יינעי ר ע ג י ע י ו נ ג‬
‫ד חיך ערטהייןטע חיהנען צרויגעניע‬
‫חו*‪0‬ער‬
‫קיייע ‪6‬י־ט*»‪.‬־ע גחטטהייט חנערקעננען‬
‫;עבחטע‪:‬‬
‫«יר‪.‬‬
‫דויו‬
‫דיך‬
‫סטיחמ‪,‬‬
‫«<ח*ען‪ ; .‬ע ר ע נ ק ע ח»נד פייערע ר ע ן שכת‪ ,‬דיעג דנד «ירלווייח צייגען‪.‬‬
‫ע ה י ע ר י י כ ע ע ן ט ע ר ן } ‪ .v‬יח עהרען הייסט ח!יך י י י ך‬
‫*חייען‪/‬‬
‫עהרען‪nn\::‬‬
‫טרעא‪£‬ע‬
‫‪sn:‬‬
‫ניפ^‬
‫" י ו ז *׳•נע החנדע חין *יי‪:‬י‪:.‬כן ע כ ע נ ב ל ר געאיונט‪• .‬וחכערירק״כעיד‬
‫וו»ננ!כט פעררחצטי;‪ ,‬ריח טטיוו‪£‬י‪ 1‬חי‪:‬ט ח»נ‪:‬וויי‪£‬ען־\ופט‪.‬‬
‫‪u‬עגע‪::‬‬
‫‪v‬‬
‫«יינען‬
‫נ ח * ע ן כ*כט כייח חיינער חונחווהדהייט חדגטפרעכען ח ו נ י‬
‫צחידג‬
‫‪nr1 : Y s n .‬‬
‫‪1‬ט‬
‫דיך דעו‬
‫»?‪nn‬‬
‫לי^ניט חדזנחגען ווידער ריינען נ ח נ ‪ :‬ט ע ן רען ליי^ען‬
‫״‬
‫‪nt‬‬
‫‪: n n‬וומ‪:‬ט ‪:‬״‪!25‬‬
‫לןייו ‪ 6‬ח ו ט ע‬
‫^ * נ ע ר *חטטהייט‪.‬‬
‫ג‬
‫דיך‬
‫צ‬
‫של שבועות‬
‫שלןר כערי• לא תחמד כי אם מחמדי‪:‬‬
‫אלה הם סודי• מורי שדדי• מועדי פקידי‪.‬‬
‫סהךי מעירי • כי אין בלעדי • ואני אל שדי •‬
‫חיוקןםנוראומהםוקמיש‪:‬‬
‫שם העתיר תתום בראשי התרמות‬
‫א ל ע ז ר ב י ר כ י קליר‪.‬‬
‫אזבכתבאשוךית״ ובלשון עבךית• ובדבור מאךית•‬
‫הנחלת לבת עברית‪ :‬לאלף הלןך?ת בית ביציךת‬
‫בראשית״ כי הוכן מאז למתן קבין ראשית‪ :‬עולם הוכן‬
‫באותשני• כץשעלםשני״ אנ'כי‪5‬א'ותךא'שוןכיהוא‬
‫אהדואיןשני‪. :‬זע א ל ף וידא מול כסא עשךים וששת‬
‫דורות• עד^בהןסחלהלך?רות‪ :‬רוןךתאנכי בכתב‬
‫אשת איש‪ .‬בעדי‪ .‬בבכיישראלשהם עדי שנא׳ ואתם עדי כאם ה׳)ישעי׳ מ ; י ( ‪ .‬כי אם‬
‫מתמדי‪ /‬התור׳ והמצוות הנחמדים כותרי׳ לתמול לעשותם‪ .‬אלה הם כידי‪ ,‬טורי שרידי‪,‬‬
‫מועדי כקודי‪ ,‬כהדי מעילי‪ ,‬כי אין בלעדי‪ ,‬ואכיאלשדי‪ ,‬כ״כ בכ״י של י״ת ועיקר והכווכ'‬
‫מבואלת כי אלה ה מ ל ו ת הם סודי ר״ל יסודות האמונה והס טורים על מציאתי שאיי‬
‫ראשון ועלשרידתי שאכי אתרו; והס כל העדות והפקידים‪ ,‬כמבואר במערבית‪ ,‬שכל‬
‫תרי״ג‬
‫מצוות‬
‫ככללים בדברות‬
‫והס‬
‫מסהידיס ומעידים‬
‫כי אין בלעדי וכו‪/‬‬
‫א ז בכתב אשורית וכלשון מכרית‪ ,‬מצאכו מתלוקת כדברי חייל בעכין הכתב‬
‫כבו ככתבו הלומות והתורה‪ ,‬ומפרשי דבריהם האריכו למעכיתס והכלל העולה‬
‫מדבייהס הוא •שהי כתב אשורית‪ ,‬עיין כתשובת הר״מ א ל ש ק ר סי׳ ע״ד וכ״כ‬
‫‪7‬‬
‫הרמב״ס כפי׳ המשכה למס׳ ידיס פ״ד ע״ש‪ .‬וכדכוד מצרית‪ ,‬כן איתי כמדרש‬
‫והוכא כילקוט כרמז רכ״ו ואמר ר׳ כתמי׳ אנכי ל׳ מצרי הוא משצ למכן וכו‪/‬‬
‫ל א ‪ ' :‬ף הקדטת כי״ת וכו‪ /‬הקכ״ה הקדים אות ב׳ לאות א׳ לכתות התורה ככ׳‬
‫לפי שהא׳ הוכן מאז קודם הכריא׳ לכתות בו הדכרות הנקראות קכין ראשית‪ .‬זע‬
‫אל״ף וכו‪ /‬אות א׳ נזדעזעה זפרתה לפכי כסא ככודו ית׳ כ״ו דורות והיינו מעת‬
‫הבריא׳ עדכתיכת התור‪ /‬כטבואר כרכות ריש ס׳ בראשי׳ וכאותיו׳ דר״ע‪ .‬רק דת וכו׳‪,‬‬
‫‪ \ s t \ i‬נ י צ ט ‪ :‬ן י ‪ :‬ט ע ן ‪ * jjn ,‬י י נ ע הח^־ען געכווטי׳!‪ — .‬דיעיע‪ : :‬׳ ‪ :‬ד ר י ח ע ^ » ע נ ט • ‪:‬‬
‫״*׳ינער‬
‫?עהרען ו « ‪ :‬י ז‪:‬ע‪:‬עטלע‪ * ,‬י י נ ע ר ליי^ניטע ח!נ־ בע‪£‬עה‪5‬ע‪: .‬ייו וינד‬
‫י י ח ‪6‬ערקי‪:‬דעד •ויינער חיינה״ט ו״נד דיי״ לייגעו‪ .‬י י ו ‪ 0‬חוי‪0‬ער ‪ T M‬נ*כט‪,:‬‬
‫יוונד חיך יזלןיין בין ד ע י א ד ש ך י ‪ ,‬דער‬
‫ז י ‪ .‬ז ע ^ ב ז ט ל ־ ^ ע ב ע נ ר ע ‪ ,‬זער־יבזטיםםאנריגע‪,‬‬
‫‪2‬ורכטבארע‪,‬‬
‫עיהאבעגע אוגד הייליגע!‬
‫קרובות ליום שני‬
‫‪9°‬‬
‫ג‪1‬טריק‪1‬ןנחבאת‪-‬אנכי אנא נ‪ 5‬שיכרזביתיהבית‪.‬ב^ה‬
‫ן‬
‫לעמיו פנים ןפנים ״ על בל ?קדה ונקיה ת^עים ושמצה‬
‫פנים‪ :‬יה ראה ויספרה‪ .‬הכינה וגם חקרה• לאוהכיה‬
‫‪ J‬נ ־ ‪•T V‬‬
‫‪•:‬״• • ‪: T‬״ ‪:‬־‪T| T‬‬
‫‪:- T T T‬־ ‪T:‬‬
‫‪•T‬‬
‫ילעיומריה וישנה ויתמרה‪ :‬ר ש ם למפרע אותותי‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ T‬־*‪ :‬־־ ‪T V‬‬
‫־' ‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫‪X‬‬
‫־־‬
‫מאמריה• יהיבה כתיבה נעימים אמריה‪ :‬בשנינש‬
‫‪-: -‬‬
‫‪vT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•r‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫!־זי‪,‬׳‬
‫‪•:‬‬
‫״‬
‫ז‬
‫‪-‬‬
‫‪- :‬‬
‫הראשונים חיתם על§ה• כי דזסייתום מפה אל פה‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫וישקני מ ז י ק ו ת ולא כל נשיקות ״ סחו^יךד אותם מיין‬
‫הךקח להלקות‪ :‬קצובות ונעימות• ופתי מקכימות‪.‬‬
‫ךישומותוחתומות• פתוחות וסתומות‪ :‬ל‪.‬עם^ראהכ•‬
‫בחבה יהב• והנחיל נחמדים מזהב• לעם לו־ מאהב‪:‬‬
‫יה‪1#‬כןערב‪1‬וז • רד להנחיל רבמת• בעשירים ו ^ נ י‬
‫ש‬
‫אלף מךככות• אעןרמאישןשלג חצובות‪ :‬ךחום הךד‬
‫בשחקים‪. .‬יסד עז מפי עוללים ןיו;קים״ וב זכות אפסי‬
‫;‬
‫ארץ הקים״ זהר תיותת ןחקים‪:‬‬
‫אל נא‪ ,‬לעולם ת‪#‬ךץ‪ .‬ולעיולס תיןדעז• ולעלמי עיויטיש‬
‫תמלוך‪!;.‬תתנשא‪ :‬האל מלך נ־וךא מדיום'ןלןדיוש‪ .‬כי אתה הוא טל‪-‬‬
‫מלכי המלכים‪ .‬מלכותיו נצח‪ .‬ניוראיותיו שיחו‪ .‬ספרו עזו‪ .‬פארודז‪,‬״‬
‫‪ :‬י•‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪-‬‬
‫ז‬
‫‪,v‬־‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫יו‬
‫צבאיו‪. .‬קדשוהו רוממו־*• י•] ? י ו?‪?,‬‬
‫זי‬
‫־ •‬
‫\‬
‫‪:1‬י\‬
‫יי'‬
‫‪,‬ל^ןף תהלות תפאיתיו‪:‬‬
‫ח‬
‫;—‬
‫ובכן‬
‫י‬
‫גם זה מכואר שש‪ .‬תשעים ושעונה פכים‪ ,‬פייט להיתר ומ״מ לאישור כטכואל כתילושי‬
‫הריי‪-‬יכ״א פ״ק דעילוכין בלף י״גכ׳ ע״ש‪ .‬וישנה ויתטלה‪ ,‬שהי׳ א ט ד כל דביר ביכו‬
‫לבין עצמו שנים ושלש׳ כעמי׳ כדאי׳ כתכתומ׳ פ׳ ויקהל וברכות ריש פ׳ כי תשא‪ .‬כשכיש‬
‫הראשונים תייתם עלבה‪ ,‬בשתי לכרות הראשוכות יצאה כשטתם כטו שאז״ל כטש שבוז‬
‫‪,‬‬
‫ל ף פיית ‪3‬׳ ובשיר רכהכפכוק ישקני מנשיקות ל׳ יהושע אומר כ׳ לברות שטעו ישראל‬
‫מכי הקב״ה אנכי ולא יהי׳ לך הה״ל ישקני מנשיקות ולא כל הנשיקות ע כ ׳ ץ ‪.‬‬
‫שתו אל ירר‪ ,‬אמרו אל משה‪ .‬לשומות חתומות וכו׳‪ ,‬כאן מצאתי שלש ג י ר ס ו ת ‪:‬‬
‫הא׳ הכתוכה ככנים‪,‬‬
‫והב׳ פתותות וכתימות חקיקות ורשומות‪,‬‬
‫והגי קמוצות‬
‫סתומות לשומות חתומות — ועיין מה שכתכתי כשוף א ז ה ל ת לאתמול לף ס״א בי‪ .‬דז•‬
‫להכתיל לכבות‪ ,‬ירד להנתיל לרבבות אלפי ישלאל‪ .‬כעשליס ושנים ו כ ו ‪ ,‬מבואר ב ל ע ו *‬
‫‪,‬‬
‫הקלום ד״ה קדוש הופיע‪ .‬יכל עוז וכו‪ /‬צכואללעיל ל ף פ ״ כ א ׳ ל ״ ה ג נ ו ז י ג מ כ י נ י ‪,‬‬
‫אלפיס‬
‫של שבועות‬
‫‪• .‬נווכת המחבל לאכזר כ* התולה כתפארת בקליטתה י ובמעלתה; וכותנה‬
‫סבה‪ ,‬לטה לא כתכה לא לאדם ולא לכת ולא לאבות לק למשה וזכרה‬
‫;‬
‫‪ :‬ל צ ה השם יתבלך‬
‫הויכות על יזה‬
‫המתתיל‬
‫זה כטצא כפיוט‬
‫לכלאתד‬
‫לתתה‬
‫שעיעיע יים יום‬
‫מאלו‪.‬‬
‫ופלס נתנו‬
‫ודוגמת‬
‫טלועה אתל‪.‬‬
‫‪ .‬ובכן יי קנני ראעית דרכיו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫•ן‬
‫‪T:‬‬
‫‪•IT|T‬‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫מ י ו ס ד ע ״ פ א ״ ב אלא ‪:‬הקלים לכלתרוז איזה תיבותמפסוק• מכלי ס י י ת ‪/‬‬
‫קנני ״ראשית דרכיו•‬
‫יי‬
‫|ז ז|ז־‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אלפים שנה נמתקתי‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• -‬‬
‫־ ‪ :‬־ ;‪• I‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪5‬חכו ״ ‪.‬עד לא מדד עולם רקבו־ ןאךבו־ ״ טרם מתח רום‬
‫;גד כיה ועד כה • וקךם הבין בם רכב אךתבי י אני חייתי‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫משתע^עתעל ברכיו״ משחקת לפניו להללו ולברכו•‬
‫משחקת בתבל אותי איום)כ״א היום( מנךכיו ״ להוד;ע לכל‬
‫כי אין כערכו‪:‬‬
‫ואח‪:‬ה‬
‫)ואתה אמון אצל אדון•‬
‫עעישועים יום יום ״ משחקת‪.‬עד זה היום ‪c‬‬
‫לןך• מפעליו מ א ז • בקדם קךמונים קךג^תי מאן‪.‬‬
‫קדם עמודי רום חייתי עמוד מאז‪ .‬קדם פעל‪:‬סוד הדז‬
‫ןםיוךי מאז ״ קדם אבן פנה חליתי אבן פנה מאז ״‪.‬קדם‬
‫כל נסיכים הייתי נסוכה מאז ״)ובהיות עו^ם מיבש‬
‫‪:‬‬
‫‪T.‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪* T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•• ‪T‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫במים הייתי חקוקה מאז•( ובהיות עו^ם תהו ובה‪1‬‬
‫היירתי כנר מאז״ ובהיות ח‪#‬ןי על פני י תהום הייתי‬
‫כמנורה מאז• קדם כל אלה הוא ואני היינו מאז‪:‬‬
‫והיה‬
‫א ל פ י ם ‪ :‬כ ה ו כ ו ‪ /‬כ ל ענין הכשקא הזאת כברטכואלבסדר לאתמול ע״‪ .:‬טלם סתיו‬
‫לוס‪,‬‬
‫ק ו ל ס ‪ :‬ה ר ק י ע הסטים הרטיט‪ .‬כס‪ /‬ב‪:‬טיס‪ .‬רכב ארתכו‪ ,‬מרכבת כבודו‪.‬‬
‫ק ר ם מפעליו זכו׳‪ ,‬גסהפסקא הזאת מ ר מבוארת לעיל בשלל גס בסוף י ו צ ר ‪. .‬‬
‫עמודי לוס‪ ,‬עמודי כשמים‪ .‬יסוד‪ ,‬הארץ‪.‬‬
‫אכן פכה‪ ,‬אכן שתיי' ‪:‬ממכה הושתת‬
‫העולם‪ .‬כל נסיכים‪ ,‬כל יועצים והייכו המלאכי׳ וכפשותס של צדיקים וזולתם כמבואר‬
‫בילקוט בראשי׳ למזי״ג‪ .‬הייתי כסוכה מאז‪ ,‬הייתי יועצו תתלה כדאי׳ בסדקי לל״א‬
‫פ״ג על שלא נכלא העולם כתיעץ הקכ״ה כתולה ששמה תושיה לכלוא את ה ע ו ל ם ;‬
‫השילה נו וכוי‪ ,‬ועיין לעיל ד ף ג׳ יי‪ .‬יהיה אמון וכוי‪ ,‬ליתא נ כ י ‪/‬‬
‫םעילס‬
‫קרובות ליום שגי‬
‫!‪9‬‬
‫)וה;ה אטון מהרהר לטענה‪.‬ואטר בלבואכיא עלם בכינה בעבוראטנה‪(:‬‬
‫מע‪ 1‬ל • נםבתי מראש • גזרה ‪ #‬ו ה גזר בי מראש•‬
‫לחקור ולדרוש‪ .‬הכל מראי׳ט • מי יעלה ?ראש ״ מי‪.‬יהיה‬
‫בראש• מה שהידת מראש״ דקוא ע י ח י ח בסוף‬
‫?־ ראשי נסיכי א ד ם נסכו בי מראש• ונסכתי‬
‫‪1‬‬
‫למלכי המתנשא לכל לראש‪. . :‬‬
‫)והיה אליו בדברה•‬
‫וזז‬
‫ן ‪-‬‬
‫••‪T‬‬
‫;‬
‫ונשתעשע בדבורה‪ .‬ואטד‬
‫ז • ‪ :‬־ ‪ '.‬־‬
‫ד‬
‫;•‬
‫‪1 1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫בעבורה‪ .‬אבראע‪1‬לם להגבירה‪ .‬ולדורות להסבירה(‪:‬‬
‫מפןךמיאךף < ״אמ?ןחמיאךץ•(‬
‫כ‬
‫ךברים^^ה‬
‫קדמו• לארץ״ כסא ךם ןג^א לןךםל^ןמי^ץ• כסא‬
‫י^ךאל קדם‪.‬לממלכות הארץ• אבות העולם לן־מו־‬
‫למוסדי ארץ• שם משיח קדם לשמ‪1‬ת אשרבארץ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:1‬׳‬
‫;••‬
‫)‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪-IT‬‬
‫‪. •* :‬‬
‫זז׳‪.‬־‬
‫‪:‬־ ‪v‬‬
‫‪I‬‬
‫ג ן ע ך ן י ץ מ ה ל‪!7‬נרי אך״ץ״ ערוןד מאתמ‪1‬ל תפרת‬
‫קדם לךישעי ארץ • יקוךאל והוזשובה קדמו• ליושבי‬
‫הארץ • ואני להם קלקתי מקךמי אךץ‪:‬‬
‫)והיה מלף בטסביו‪ .‬מהרהר בטדת טוב‪ .1‬ואטד‬
‫בלבו‪.‬‬
‫א?ךא עיולם ל‪:‬שב־ו‪ .‬בעבור לשוביו‪(:‬‬
‫ץאץתהומות חוללתי האךץעדלאנסחוללח‬
‫נתחוללתי״ ובאין ח^זך על פני תהום האךת• והגהתי‪.‬‬
‫ובאין‬
‫מעילם‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫נסבתימראש‪ ,‬ל׳ נסיכי כני אדם‪ ,‬או ל׳ עצה‪.‬‬
‫נ ז ר ה ‪ :‬ו ה ג ז ר כי מראש‬
‫כענין צופה ומייע עד נ ו ף כל ה־ורות‪ .‬והי׳ אליו כדכרה ונו׳‪ ,‬ליתאככ״י‪.‬‬
‫םקדםי‬
‫ארץ‪.‬‬
‫דכרים ‪ :‬י ע ה ‪ ,‬וכו‪ /‬הן הן המניץס כיראשית רכה ם׳ איוכמם׳‬
‫פסתי׳ ד ף ‪ :‬״ ד א׳ ובפרקי דר״א כ״ג וכמד׳מסלי סי׳ ת׳ ולא ראי׳ זה כראי׳ זה וצ״ע‪ ,‬ועיין‬
‫ככאורי‬
‫לעיל דף ע״ג כ׳‪ .‬כסא ישראל‪ ,‬היינו מקד‪ .:‬איות העולם‪,‬‬
‫ה ם ‪ :‬ק עשר׳‬
‫ז כ ר י ׳ ‪ :‬ע ל ו כ מ ת ‪ :‬כ ׳ ל מ ר א ו ת ‪ .‬כסר־ דר״א הנ״ל‪ ,‬ועיין עוד ככרא‪:‬י׳ רכ׳ ס׳ ‪ r‬וככמדכד‬
‫‪,‬‬
‫לי‪-‬׳דףק״לכ‪.‬‬
‫ערוך מאתמול‪ ,‬גיהנס ע‪:‬״ה כי‪:‬עי׳ ל׳ ליג‪ ,‬והי׳ מלך וכו‪ /‬ל י ת א כ כ ״ י ‪.‬‬
‫באין תהומות>כו‪ /‬כפרק ג׳ מפרקי ר ״ א ‪ :‬ת׳ דכריס נכראו ביום ראשון ואצו הןשמי‪5‬‬
‫וארן‬
‫צב‬
‫של שבועות‬
‫ולאין קורא ל‪1‬ה‪1‬ם אל )זהום בפיו נקראתי* ובעת‬
‫נבקעו בךעתיו נבקעו בדעתי• וברזהום רבה מקןפטי‬
‫מלאתי‪! .‬עליהם היק הו^תיונגבלתי• והתניניםאשר‬
‫בקהומות נתהללתי‪:‬‬
‫?אין מ‪:‬ע;ניות נכבדי מלם • ולאין מעע‪1‬ת מעיני‬
‫נובעת מלם• ולאין נהרות נדתרי מושך מלם׳ ובאין‬
‫לאמת לארי נובעת מים• ולאין?זקורותקןקוךיחליס‬
‫מלם• ובאין מלם חליתי כברכת מלם• ולאין מקורת‬
‫מים• מקוה ישראל יי להזות ממקרה מים‪ :‬י•‬
‫בטךםהריםהטבעו•‬
‫^ףות עולם בי נטעו• הררי‬
‫לשךאל לי נתקעו• הררי ?ד בי נתיךעו• הילייאללי‬
‫ןהוךעי• בפלס ובמאזנלם לי נ‪#‬קאונודעו• ההנפות‬
‫גבהם ומחקרי יסודם בי נשתמעו • ובהודעי בסיני כלם‬
‫נזדעזעו״ ולהר המורי‪-‬ה כלם נכרעו• ועל מה אדניה‬
‫ד \ ד •‪:‬די ‪: T -:‬־‪T VT‬‬
‫• ‪- :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫הטבעו״לטבעהי ארץ ראך^ידז האבעו‪:‬‬
‫לפני לבעירה חוללתי• חקר גלעורת עולם‬
‫נתחוללתי • גבעת הלבונה ארי חלתי • וגמןה נשאה אני‬
‫וארץ ואור ותושך ותוהו וכוהו ורות ומים‪ ,‬וי״א אף יום ולילה )כמקום אתר גרס א ף‬
‫מדת יום ולילה( וכו׳ ע״ש‪ .‬ועליהם תוק תגתי ונגכלתי‪ ,‬ל׳ כתקו תג על •פני‬
‫תהום )משלי ת כז(‪ ,‬תוק תג על פכי מיס )איוב כו י ( ‪.‬‬
‫ב א‬
‫ארץ‪.‬‬
‫ין‬
‫ן כ ן‬
‫‪ /‬נכ?‪.‬די‪ ,‬כצ״ל כעדות המשרת שמסרה ג ‪ ,‬דין ותרין כישעי׳ כ״ג‪ ,‬כככדי‬
‫‪,‬‬
‫וכן העיד רד״ק כמכלול שער בכין כפעל דף ס״א כ ‪^ /‬וכ׳יכ כמכלל יופי כשמו‪.‬‬
‫טעיכי כוכעת מיס‪ ,‬כיכוי לתורה כמו שאז ל על הוי כל צמא לכו למיס)ישעי׳ כה א ( ‪.‬‬
‫ב ט ר ם הריס וכוי‪ .‬זויות עולם‪ ,‬פכות העולם ותזקו‪ .‬נתקעו‪ ,‬ל׳תקעאתאהלו•‬
‫)כרא‪:‬י׳ לא כ ה ( ‪ .‬כפלס וכו‪ /‬עש״ה ושקל בפלס הריס וגבעות כמאזכיס)ישעי׳ מ יב(‪..‬‬
‫י‬
‫תועפות ו‪.‬כהם‪ .‬ל׳כתועפות ר א ס ל ו )כמדכר כ ג כ כ ( ‪ .‬כזדעזעו וכו׳ ולהר הטורים•‬
‫וכו׳‪ ,‬מבואר לעיל ביוצר אילת אהבים אות ח ׳ ‪.‬‬
‫זלפגי גבעות וכו‪/‬‬
‫אני‬
‫ת ל מ י ‪ ,‬ל׳ לא תלתי ולא ילדתי )ישעי׳ כג‬
‫עי‬
‫ד(‪,‬‬
‫קרויות ליום שגי‬
‫ה‪1‬לךתי • וגבעות כנשיאו בצדקה נרזגשאתי • ולכל הד‬
‫וגבעה קדמה גבעתי • ומגבעו־תי לגבעות עולם דלגתי •‬
‫ומגבעות עולם לגובעת סיגי טגבלתי‪- :‬‬
‫ד לא ‪7‬‬
‫ארץ‬
‫‪] W V‬‬
‫‪r‬‬
‫חוצות • טבור הארץ ןטבור‬
‫חוצות‪ .‬טבורי היה משתית ארץ וחוצות• ומשתית‬
‫י‬
‫־־‬
‫‪T T‬‬
‫׳‪.‬׳‪:‬׳‪11‬‬
‫; י‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫״‬
‫טבורי הו‪#‬תו ארץ וחוצות • מחקי אל חיק האיץ‬
‫ומחיק האךץ‪ ^.‬חיק חוצות • וממשתיתי היה משתית‬
‫האךץ וחוצות• כפי תחךא בין ארץ וחוצות‪:‬‬
‫וראש עבריות תבל • ןציראשר;צרראש‪7‬ן?רות‬
‫תבל• ממנו הציק ?צקי תבל‪! .‬י^ת‪.‬עליהם תבל•‬
‫כתרומה הורם ראש עפרורת תבל• כחלה מעסד־;‬
‫הפריישם לתבל • ומזבח אדמה היה ראש לתבל • מגושי‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־־'•‬
‫־ ‪ :‬־‬
‫‪T-:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. . . . .‬‬
‫הישלןד עפר לתבל‪ .‬הוא היה ראש עפרות תבל‪. :‬‬
‫בהכינדסכדםשםאני•‬
‫י‬
‫כאימל ?ת טךם מתחם‬
‫י‪1‬תר מהם מחחני• ?דוק עת טרם נטם אצלי נטיי‪.‬‬
‫?ימין טךםט^חם מימינו אשרת טפחני• ומרת ט י ס‬
‫?זקנם בה תקנני״ ןאאבעות טךם קמןם ?אצבעותיו‬
‫קבעני‬
‫ע ר לא וכו‪/‬‬
‫טבור ה א ק ‪ ,‬אמצע א ק י‪:‬ר*‪:1‬הוא אמצע ‪ :‬א ר ארצות הנקראות‬
‫וןוצות‪ .‬פ‪:‬תית ארץ‪ ,‬יסוד הארץ ל׳ א כ ן ‪ :‬ת י ה ‪ :‬מ מ נ ו הו‪:‬תת העולם‪ .‬מתיקי ‪ U‬תית‬
‫הארץ‪ ,‬ל׳ ומתיק הארץ^)יתזק׳ מג י ד ( ‪ :‬ה ו א ל׳ יקוד כסי׳ ר‪":‬י‪ .‬כסי תתרא‪ ,‬כשסוז‬
‫ה‪:‬ריון כין ארץ י‪:‬ראל לשאר ארצות‪ .‬ועיין כילקוט כמ‪:‬לי כרמז תתקמ״ג‪.‬‬
‫י‬
‫ו ר א ש עסרות תכל‪ ,‬כינוי לאדם הרא‪:‬ון‪ .‬ממנו‪ ,‬מאדה״ר‪ .‬מצוקי תכל‪ ,‬אכות‬
‫העולם כמכואר לעיל כססקא מקדמי ארץ‪ .‬ומזכז אדעה‪ ,‬אדם הראשון ככרא‬
‫מעסר המזכת ‪:‬הוצכר מכל עשר הארץ‪.‬‬
‫בהכינו שמיס וכוי‪ .‬כדוק וכו׳ ל׳ הנוטה כדוק שמיס וימתחם כאהל ל‪:‬כת)ישעיה‬
‫ר ככ(‪ .‬כימין וכוי‪ ,‬עשייה רעיני ממחה שמים)ישעי׳ מת יי‪ (.‬וע״ש מימינו אש דת לנון‬
‫)דברים לג כ(‪ .‬בזרת‪ ,‬ושמים כזרת תכן )ישעי מ י כ ( ‪ .‬ואצכעות‪ ,‬עשייה כי אראה‬
‫שמיך‬
‫‪,‬‬
‫צג‬
‫של שבועות‬
‫הבעני• ועת א ^ ר פרשם כאהל כיריעד־ז םישבי‪.‬‬
‫‪ I‬ו‪f‬‬
‫"‬
‫‪:‬־‬
‫‪ :‬י *‬
‫•• ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫*•‬
‫•ד‬
‫‪T‬‬
‫—‪•:‬‬
‫• י ל — •‬
‫וליךיעותם אמר ךי וליךיעותי לא אמר דיניי‬
‫ןהוקיו הוגעל פני תהום‪.‬‬
‫למעני חק קןלשה הקים‬
‫על ר‪1‬ם ןעל תחת ועלי תהום • בשומו לים וחקר חקי חג‬
‫על ?בי סה‪1‬ם• ‪5‬הק‪1‬אבן^תיהעלפניתהום• ?חק‪1‬‬
‫לויתן על דלתות'חהום• ?הקו־ אבן פנה ‪#‬לא‪:‬ציף‬
‫לעולם תהום• ?חקו־ חוג חקי כבו^דעל תהום‪:‬‬
‫באמצ‪ 1‬שחקי• ממעל‪ .‬מר‪1‬אמצת דקלידתי‬
‫במרומי מעל‪ .‬באמצו ערבות לרכובו• הייתי רכובו‪.‬‬
‫‪ T‬־־‬
‫‪T-:‬‬
‫;"*‪I‬‬
‫‪•T‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫?אמצוי שהקים לען‪-‬ו• חליתי מעז‪? •1‬אמצו לעיונה‬
‫?זרועו • חליתי כקמע על זרועו• באמציו למל לך!ךש‪•1‬‬
‫‪,‬‬
‫הייתי זבולהבשם קדשו• באמצו ערפל תחת רגליו•‬
‫••‬
‫‪••T:JT‬‬
‫‪ :‬־־ ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־ד‬
‫‪T - :‬‬
‫‪V‬‬
‫חליתי מעתע^עהז על אךכובורז תליו• ?א‪£‬צו‬
‫עמים ושמי השמים‪ .‬והמים אשר מעל השמ‪:‬ם•‬
‫‪T‬‬
‫־־ ־‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫־ *‬
‫‪:‬‬
‫־ ־‬
‫'‪.‬־•‬
‫־ *‬
‫י•‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫~‬
‫באמצו כל אלה אנךצני נוטה שמלם‪:‬‬
‫בעזוז עיניות תהיום• נעזלדה מעיני ממ^לנות‬
‫תהום• נתעהו מימי ממימי וזדום‪? .‬טרם נעזזו עזים‬
‫שיייןמעשה אצבעיתיך‬
‫)תהליםחד(‪.‬‬
‫וליריעיתם אמר די‪ ,‬כמבואר לעיל גדיה‬
‫אנכי נשם אל שדי וכנ״ר סיף כ ׳ הי‪.‬‬
‫וליריעיתי‬
‫לא אמר דיני‪ ,‬כ ע נ ץ לכל‬
‫תכלה ראיתי קץ רקבה ״ נ י ת ן מאיד )תהלים קייט‬
‫ציי(‪.‬‬
‫בחוקו חיג ו ט ‪ /‬כל הכםקא מבוארת נמה שקדם‪.‬‬
‫באמצו‬
‫למעני חק‪ ,‬חקק ויסד‪.‬‬
‫שחקים זכי‪ /‬הפייטן מינה כאן שכעת הרקיעים כשמיתם שמנאים‬
‫רז״ל בייסכת חגיגה ד ף ייב ב׳ אלא שקרא את המכין שנו ברד‬
‫ישלג וקיטור‬
‫וטללים נשם ע ר פ ל שתחת רגליו יאת היילין יאת הרקיע קרא בשם שמים ושמי‬
‫כשמים‪ ,‬ערבות לרכיבי‪,‬‬
‫לעוזי‪ ,‬עיש‬
‫ועזי‬
‫ע״ש םלו לריככ בערבית )תכלים סח ה ( ‪.‬‬
‫בשחקים )תהלים סח‬
‫אלהי קדם ומתחת‬
‫לה(‪ .‬מעינה‬
‫ז ר ו ע ו ת עילם ) ד ב ר י ם‬
‫נזיועי‪,‬‬
‫שתקים‬
‫ע״ש מ ע ו נ ה‬
‫ל ג ם ( ‪ .‬זביל לקדשי‪ ,‬עיש מזכול‬
‫קדשך \ ישעיה סג ט ו ( ‪ .‬ע ר פ ל תחת רגליי; עשיה בתהלים ׳'ת י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ע ז ו ז ל ג י נ ו ת תהזם‪,‬‬
‫הע׳ בחירק כ מ ש לעיל ד ף ד ׳ א׳‪ ,‬וכולו מביאר‪.‬‬
‫)‪(Tom 5.‬‬
‫‪z‬‬
‫ב ך‬
‫‪24‬‬
‫קרובות ליום שני‬
‫‪93‬‬
‫עזה הליתי על תהום* לשומיו ליס חקו‪ .‬ש'ם עליהם‬
‫‪:‬‬
‫חקי״' ומלם לא מגלרו פיו• כן)־ א יעברו• על פי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ונשתכלל עולם במאמר פי שחליתי לפיו‪:‬‬
‫* בחוקו מןםךי‬
‫אךץ • םד למוסדי מוסדי ארץ‪.‬׳‬
‫המה היואךים היצורים אשר בארץ• ויושבי ?טעים‬
‫נטיעת שרק בארץ‪ .‬ל;טועשמ;םןלימדאךץ• וגךךה‬
‫נעשיתיגךר בארץ ״ ןעם המלך במלאכתו־ מלך בי מלך‬
‫על כל הארץ • המליכני וה^ללתיו עד לא שמים וארץ‪.‬‬
‫ומיום דבר מקרא ארץ‪ .‬קרא לי ראשי דורות אךץ‪:‬‬
‫־״'מק קרא לאדם הנוצר מארץ‪ .‬קרא לנח איש צדיק‬
‫בארץ‪ .‬קרא לאברהם מאצילי ארץ• קיא ליצחק‬
‫הזורע בארץ‪ .‬קךא למנקב ך־זנחתם בשמ‪/‬עיץ •‬
‫קרא לשבטים לקדושים אשר בארץ• ועל כל אחד‬
‫ואחד שאלני יוצר הארץ‪:‬‬
‫‪v :‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•1-‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪V I T‬‬
‫‪J‬‬
‫עמד אךפ ראש ל?שמות‪ .‬זה ספר תולדות אדם‬
‫רשומות‪ :‬ואמר אליה הנה זה הכם כ ‪ 4‬א הכמות­‬
‫‪t‬‬
‫בחוקו יכי‪/‬‬
‫וכו׳‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫"‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫*‬
‫ס ד ר במיסדי‪ ,‬ייסד ביסודית שלי‪)• .‬יסדי הארץ המה הייצריס‬
‫כל הפסקא הזאת מייסדת ע ל הנתיב המה היוצרים ייישני נטעים יגדרה‬
‫ע ם המלך במלאכתי ישבי שם )ד־\א ד כ ג ( וכמי שאמרו עליי בבראשית רבה פ ׳‬
‫ק׳ וזיל‪ ,‬בנפשיתן של צדיקים נמלך הקניה כשברא ע ו ל מ ו שנאי המה הייצי־יס עיש‬
‫וייצר ה׳ אלהיט את האדם‪ ,‬יושבי נ ט ע י ם עיש ייטע ה׳ אלהים גן נ ע ד ן מ ק ד ם ‪,‬‬
‫יגדרה עיש אשר שמתי חיל גכיל לים‪,‬‬
‫עם המלך במלאכתו ישבי שם‪ ,‬עם מלך‬
‫מלבי המלכים ביה במלאכת עולמו ישבי שם נעשיתם של צדיקים שכהה נמלך‬
‫הקביה וברא את העילם ע כ י ל ‪ ,‬ועיש ביפה ת א ר ; והן הן בעצמם דברי הפייטן‬
‫המה היוצרים וכי׳ ר ״ ל נפשיתם של צדיקים‪ ,‬ונטיעת שורק הייני גן ע ד ן ‪ ,‬ו ג ד ר‬
‫בארץ הייני חיל גכיל לים שלאיצף העולם• ראשי דורות הארץ‪ ,‬הייני נח יאברהס‬
‫ויצחק ויעקב והשבעים כמו שבאר הפייטן ענינם‬
‫קיא‬
‫לאדם יכו‪/‬‬
‫לקבלת התירה חלו יעל כל אחד יאחד שאלני‬
‫עסד‬
‫בפםקא הסמיכה‪.‬‬
‫כילם כשם נקראו לעיין על אידיתם אם הם ראויים‬
‫ייצר הארץ‪.‬‬
‫אדם‪ .‬זה ם פ ר י כ י ‪ /‬טעמי תילדיתיי של אדם הלא הם רשימות על \‪-‬‬
‫ס פ ר ‪ .‬ואמר אליה‪ ,‬הקניה אמר לתירה‪ .‬יכל הכסקא מ מ א ר ת במקרא‪.‬‬
‫צד‬
‫של שבועות‬
‫?צלם‪.‬ובדמות א‪1‬תו לדמות‪? .‬אהד כזמנו מעלה‬
‫באימות‪ .‬ומוראו על היות ובהמות‪ .‬ובלם יצרתי עלי‬
‫אדמות• ובדעתו קיא להן שמות‪ .‬ואחלי כן יןיא‬
‫שמי הנכבד והנורא בשמות‪:‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•־‬
‫—‬
‫כ א ן הושמט ג פ נ י ם תרוזת אית ע׳ אתת שהשינה תורה מ ט ת אדםהראשין‪,‬‬
‫י‬
‫והדפסתי א תה לנדה במביא המחזיר נצירוף י ת ר ה פ י ו ט י ם הנמצאים הנה‬
‫והנה במחזורים כתבי יד ישן והי׳ כ ל מבקש דבר הי ידרשהו משם‪.‬‬
‫פ י ש זה ספר תולדות אדם• ונמצא ד‪1‬ר שלישי‬
‫‪V‬‬
‫" ־‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪* :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫דחוף ממי אדם• כהוחל לקרוא ן ש ם כזעשיד׳ן‬
‫ידי אדם• וקם דור עשירי מקלקל באדם• ויראו בבי‬
‫האלהים את בנות האדם‪ .‬וירא יי כי רבה רעת האדם‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\'l‬‬
‫••‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:T‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫וייאמר יי אמחה את האדם‪ .‬לולי נולד איש צדיק באדם‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫•״‬
‫; ‪V T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V :‬‬
‫־־‬
‫‪T T T‬‬
‫ן ז ז ז‬
‫—‬
‫זה ינחמנו אומרים מלמעלה פניהם פני אדם• ולמטה‬
‫‪v‬‬
‫;‪:-‬־־•*•‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫‪: -‬‬
‫•‬
‫‪ • • • :‬״ •‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫אומרים זה ינחמנו בני אדם‪ :‬ואמר אליה הנה זה אדם‬
‫‪V‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪ J‬־־ ‪I‬־־‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫י•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״*‬
‫־־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫תחת אדם • ומצא חן ושבל טוב בעיני אלהים ואדם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫•‬
‫••‬
‫״‬
‫‪•:‬״•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ג ס כ א ן הושמט כ פ נ י ם חרוזות אות פ י ‪ ,‬וגס איתה תמצא במבוא המחזיר אשר כתנת״‪,‬‬
‫צץ ממזךח ובשחר עלה•‪.‬ונקרא _ע‪:‬ט פורח על ?ני‬
‫ז‬
‫מעלה• אב המוןבקרא וביזעלה• ולעשיר ^ ר ף ולא נ?וצא‬
‫בוי עולה•‪.‬עמדה זרה על;ררבטלה‪ .‬וקךב ךהוקים‬
‫לזכות‬
‫פ ר ש זה ס פ ר ו כ ו ‪/‬‬
‫תילדית‬
‫ה ק נ י ה פרש זה ס פ ר ו של אדם כראשין שנמצאו נ ו כ ל‬
‫האדם ע ד ס י ף כ ל הדורות כדאי׳ בבראשית רבה פ׳ כ י ד ונמצא ד ו ר‬
‫שלישי והיינו דור אנוש לחוף ו נ ט ר ד מבני אדם כ י אז החלו ל ט ע י ת אתר ע י ן‬
‫מעשי ידי א ד ם ‪ .‬ד י ר עשירי‪ ,‬דיר המניל‪ .‬זה ינחמנו ז כ י ‪ /‬ר י ל מ ל א כ י מ ע ל ה‬
‫שנאמר ע ל י ה ם ודמית פ נ י ה ם פ נ י אדם )יחזקאל א י( אמרו ע ל נ ח‬
‫זה י נ ח מ נ ו‬
‫שהיי נת לשמים‪ ,‬וגם דרי מ ט ה בני האדם אמרו ע ל י ו זה ינחמנו כ י ק י ד ם שנילד נ ת‬
‫זורעים ח ט י ם וקזציין ק י צ י ם ו ד ר ד ר י ם כ י י ן שנילד נ ח חזר ע י ל ם לישינו ולא ע י ד אלא‬
‫שקודס שנולד נ ח עושין מ ל א כ ה בידיהן י ל כ ן כ ת י ב מ ע צ מ ן ידינו נולד נ ח ה ת ק י ן‬
‫להם כ ל י מחרישה )מגלית וקרדימית י כ ל כ ל י מ ל א כ ה כ ד א י ' ע ל י ו בתנחוחא‪.‬‬
‫צ ץ ממזרת י כ ו ‪ /‬אברהם ג נ א ׳ עליו מי העיר ממזרח צדק יקראהו ל ר ג ל י י ) י ש ע י ׳‬
‫קרובות ליום שני‬
‫‪91‬‬
‫לזכות מבטלה• מכירני והכרתיו באהבת כלולה‪:‬‬
‫כדי הואי לך לשם ולתהלה• לשמור מןיותיך יומם‬
‫ולילה• דורות א ש ר זכו לפניו לא זכו למילה•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫; ״ • • ‪* .‬‬
‫ז‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ומעת נתחתמה בו נתמנה ראש לכל תפלה‪:‬‬
‫כאן הישמט‬
‫נם‬
‫אית צ ‪/‬‬
‫נ פ נ י ם קרחת‬
‫ותמצאהו במביא ה נ ז כ י ‪.‬‬
‫קרבן שלם יחיה נמצא• כטנא בכורים אז נרצה •‬
‫כשה לטבח ךץ במרוצה• שלשה ימים טרף ונפשו‬
‫לא קצה‪ :‬הועצי נא עמי דת מועצה• ולקחי אותו‬
‫‪T‬‬
‫־‪•-:T‬‬
‫״‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫ללןפת עליצה• לשוח בשדה לןןיאתךיצא• ולמענו‬
‫‪:‬‬
‫אראלם מלחיצה׳ מר צעקו חוצה‪:‬‬
‫נם‬
‫כאן נשמט אית ק׳‪.‬‬
‫קום משכהו »»בוא הנ״ל‪.‬‬
‫רחק איש שדה וקרב איש תם• יישב אהלים באהלי‬
‫״‬
‫\‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪V‬‬
‫‪- I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪• • * I T‬‬
‫רום נחתם• וגם במרכבה תארו נחתם• עוליים‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫! —‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫?מעלותם ויוךךים בירידתם• תמהים על מךאה זה‬
‫חותם‪ :‬ואמר אליה הנה זה חותם יפה מכל חותם‪.‬‬
‫חותמות עבים;נשיר בלולזמו מיה חותם• ?טבעת‬
‫ה מ ל ך ‪.‬טבועים ?אחד חותם* על ל ב ועל זרוע‬
‫למענך חת?תי חותם‪:‬‬
‫מא כ( ונאמר קירא ממזרח עיט )שם מא יא( וכמו שפירשו רש״י ז״ל‪.‬‬
‫ננחן‬
‫בעשר‬
‫וקרב רחוקים‪,‬‬
‫נסייטת‪.‬‬
‫נתמנה ראש לכל תפלה‪,‬‬
‫אברהם‬
‫תקן‬
‫שהי׳‬
‫ובעשר נ צ י ף ‪,‬‬
‫מכניסם‬
‫תחת כנפי השכינה‪.‬‬
‫תפלת שחרית‬
‫) נ ר כ ו ת ד ף כיי כ ׳ ( ‪.‬‬
‫ק ר ב ן שלם יחידו נמצא‪ ,‬בנויחידויצחק‪ .‬שלשהימיםטוי־ף‪ ,‬ללכת להר המיריה שנא׳‬
‫ביים השלישי יישא אברהם את עיניו‪ .‬לשיח בשדה לקראתן ינא‪,‬‬
‫שתקן תפלת מנחה‬
‫)שם(‪ .‬ולמעני אר^יס ו כ י ‪ ,‬כמו שאזיל על פםיק הן אראלי' צעקו חיצה)ישעיילג ז ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫רחק‬
‫איש שדה‪ ,‬עשו איש שדה‪ .‬איש ת ם ‪ ,‬יעקב‪ .‬באהל׳ רום‪ ,‬בשמים‪ .‬וגם‬
‫\‬
‫‪m‬‬
‫י‬
‫י‬
‫במרכבה תארו נחחם‪ ,‬דמית דייקנו של יעקב נחקק בכסא כביד‪ .‬עילים ז כ י ‪,‬‬
‫המלאכים שהיו עולים ויורדים‪.‬‬
‫חיתמית שנים עשר‪ ,‬׳'כ שבטי יה‪ .‬כטבע<‪7‬‬
‫טבועים‬
‫הקב״ה‪ ,‬שהי»‬
‫המלך ו כ ו ‪/‬‬
‫כילם היו‬
‫כילם צדיקים‪.‬‬
‫למענך‪,‬‬
‫אתה‬
‫בחותם אחד‬
‫בטבעת המלך‬
‫התירה למענך חתמתי חותם על זרועי‬
‫לבי יכענין שאמרו ז י ל ‪ :‬תפילין למרא עלמא מאי כתיב ב ה ו ? יכו‪/‬‬
‫י*ל‬
‫ן‬
‫צד‪,‬‬
‫של שבועות‬
‫נ ם כאן נשמט חדחת אית ר ‪ .‬קחהו מן המקים אשר היריתין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שלמו• כל אלה בעמוד עד עולם• )ישלמו אלפלם עד‬
‫שלא נ?ךא עולם• ואלפלם וארבע מאות וארבעים‬
‫ושמנה שנה משנברא עולם• אמרה תורה זה משה‬
‫אשר נקרא ענו מעולם• וידבר יי אל משה אשר נכתב‬
‫מעולם• הוא ךךשי מורשתעולם•!הוא‪;.‬קהי מתנת‬
‫עולם• וכל באי עולם יאמינו בי לעולם‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫יי‬
‫•‬
‫־"‬
‫״‬
‫ג‬
‫‪X‬‬
‫ודיה אל יאמונה‪ /‬מהרהר לטענה‪ /‬ומבין‬
‫בחנינה ‪ /‬אברא עולם בבי;ה ‪ /‬בעבור אמנה‪:‬‬
‫הולדות רום ותחת ניהזךעז^ם• ובנשמנה קולות‬
‫כנךאולנעם• שת‪:‬םזושמ^נוש?זעם• ולשתי^ימיעיות‬
‫נחלק קול רעם• לגוךם קולזעם• ולישראל קולנעם •‬
‫ןא?‪1‬רו הכל מה זה קול ?;רעם • הולך ומרנגלגל ?נלגל‪.‬י‬
‫רעם• ואמר להם יש לי טעם ביני ובין עם• ורכב‬
‫ךבותים נוזכונו מול;נם• יעב;נהךקלמיםגטו‪5‬זו^ם •‬
‫מרת אשר ת?נם בה קרעם• רטם רסיעס ???ןקומם‬
‫וממפעם• והיו נוטפים בשם מזעם‪ .‬ואמרו מלארי‬
‫שלמו כל אלה‪ /‬נשלמו כל אלה הדכרים שכין הקב״ה לתורה נעמדם על זמן‬
‫של ישראל הנקרא ע ם עולם בישעי׳ מ״ר ז׳ שנשבילם ננרא העולם‪ ,‬והנה הייכית‬
‫הזה שבין ה ק ל ה כביכול לתירה היה כשעת בריאת התירה שקדמה לעילם אלפים‬
‫שנה כידוע ממאמרי רזיל שהעתקתי לעיל דף ייט א׳ אצל שעשוע יום יום‪ ,‬וזהי‬
‫כשלמו אלפים עד שלל( ננרא העילם ואלפים וארבע מאית וארבעים ושמונה משנברא‬
‫העולם עד זמן נתינת התירה‪ .‬וידבר ה אל משה יכי‪ /‬כן אמר׳ התירה כבר כתוב בי‬
‫וידבר ה׳ אל משה‪ .‬והיה אל אמינה ו כ י ‪ /‬כאן מצאתי החרוז הזה בכ״י של ׳״ת והוא‬
‫מקימי הנכין כי אחר שאמרה התירה יאמינו בי לעולם הי׳ הקב״ה מהרהר בתשיבתה‬
‫ואמר אברא העילם בעבור האמינה והכל בעשה בשביל האמונה כמו שאזיל‬
‫נשמות רבה פ' כ״ג על תשירי מראש אמנה )שיר ד ח(‪.‬‬
‫חולדות ו ט ‪ /‬תולדות שמי׳ וארן‪ .‬ובשבע׳ קילית‪ ,‬מכיארלעיל ובילקיט בתהלי׳כיס‪,‬‬
‫שתים ו כ ו ‪ /‬שנא׳ אחת דבר אלהים שתים זי שמענו)תהל׳ סב יג(‪ .‬והיי ניטפים‪,‬‬
‫בדאי׳ בשב׳ דף פ״ח ג' כל דביר ודבור שיצא מפי הקניה נתמלא י ל העילי כילי גשמי״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סדר ליום שגי‬
‫‪93‬‬
‫השרת מה זרה הטעם״ נורא אלוהים ממקדשו‬
‫‪-‬‬
‫— ‪** T‬‬
‫יי‬
‫‪V‬‬
‫י ־ ‪T« :‬‬
‫‪V:‬‬
‫המנעם • אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעס‪.‬‬
‫־ \ ‪T:‬‬
‫• ‪T:‬‬
‫־'‬
‫״‬
‫״‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪TT‬‬
‫~י'ך •י‬
‫ובכן אמר לענו רד העד בעם‪:‬‬
‫י וישימהו• כל העם • בשמחת אמרי נעם‪ .‬ונתמנה‬
‫‪T‬‬
‫‪: : •-‬‬
‫‪ :‬־ ‪- :‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬־ ‪:‬‬
‫*‪-I•*:‬‬
‫‪T-‬‬
‫ציר רועם‪ .‬וירד משה מן ההר אל העם‪:‬‬
‫העם‪:‬‬
‫ההר‪ T‬אל‬
‫‪ .‬ח׳ו?כן ‪ T‬רדד מ‪#‬ה מן‬
‫‪T T‬‬
‫י ו ‪T‬‬
‫‪VI"-‬‬
‫מיוסד ע״פ א״ב‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫סדר‪.‬‬
‫אתו מצות והקים • באר היטב חקוקים״ גמולי חלכ‬
‫מניקים• ךךמ‪1‬ח‪5‬מהמ‪:5‬קים• הקפע^קיורמלםהץס‬
‫מעקים• ומנפתצופיםומךבש ניתוקים״ זליילעינלש‬
‫מבהיקים• היש לעצמות משיקים‪ .‬טובים ןשךיס‬
‫וצדיקים׳ ןקלים‬
‫מ?ניגיםומכלחעוקים• ןתבאצבע‬
‫א ת י ‪ ,‬ע ם משה הנזכר‪ .‬באר היטיב חקיקים‪ ,‬כתיבים באר היטיב ואמר! רן״ל‬
‫במס׳ שבת ל ף ע י ת כל דביר הי'מתחלק לשבעים לשינית‪ .‬ג מ ל י חלב יכי׳‪ ,‬המשי‬
‫‪1‬‬
‫התורה לאשה מינקת ואמר דרך לחית כי איננה מינקת ליונקים כי אס לאנשים גמול*‬
‫מחלב כי מוציאים מדדיה חכמה‪ .‬יכן אמר שלמה דדיה ׳ ר ו ך בכל ע ת )משלי ה י ט (‬
‫ואמרו עליו רז״ל במס׳ עירובין ד ף נ״ד כ׳ מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו'מיצא‬
‫ג ו חלב אף דית כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם‪.‬‬
‫מעיקים‪ ,‬מוציאים ל׳‬
‫ד פ ק רצון )משליח לו(‪ .‬השפע זכי'‪ ,‬שפע מקור חיים מזנקים ומקלחין ל׳ יזנה‬
‫מי הבשן)דכרים לג כ ב ( ‪ .‬זמניפת זכי‪ /‬עש״ה זמתיקים מדבש יניפת ציפים ) ת ה ל י ם‬
‫יט(‪.‬‬
‫זיהרלעינים‪ ,‬ע׳׳ש מציתה׳ בדה מאירת ע י נ י ם ) ש ם ( ‪ .‬מבהיקים‪ ,‬מזהירים‬
‫זמיפיעים והלשין ידוע בדברי רז״ל‪ .‬חובש ו כ י ‪ /‬עשיה רפאית תהי לשרך ושקזי‬
‫לעצמותיך )משלי ג ח^‪ ,‬וחיכש היא ל׳]רפיאה‪ ,‬זמשיקים מגזרת שקיי‪/‬יממנו ימית‬
‫ישקה‬
‫עצמותיו‬
‫)איוב כא כ ד ( ‪ .‬ומכל חשוקים‪ ,‬ומכל חפצים כדכתיב יקרם‬
‫היא מפנינים וכל חפציך ) מ ש ל י ג ט ו ( ‪.‬‬
‫ובכן‪.‬‬
‫אתו‪.‬‬
‫נון‬
‫כ ת ב א צ י ע ‪ ,‬כדכתיבכתיבים‬
‫ג י נ ג מ ש ה &חנ)‬
‫ע ר החטטעגיחבייחגיך‪,‬‬
‫כערנע‬
‫הערחכ‬
‫באצבע י‪1‬היס‪.‬‬
‫לו‪ 3:‬פ ח ל ק ע ‪.‬‬
‫^ ט ד י י ט ן י צ ע ר ט ר י פ ט }עלייצנעט‪ ,‬ריח חזרן‬
‫ק‪/‬נדען ד ע ר ג ע ב ו ו ט ע ח ו נ ד }עועטלע‪ ,‬ריח ‪ i v u m‬י ע ר ו י י ג ן י ‪ ; :‬ע — חוי‪ :‬י ו י ה י ע ן‬
‫כריגטען ווירר ווייגהייט ;עלי!‪4‬ע‪ — 1‬׳‪.‬יח גינד טטוח‪<1‬ע‬
‫?עבענרי^ער‬
‫ווחנוער‪,‬‬
‫‪1‬יעב‪5‬י‪5‬עריוה החני;גיי^ןגיווער‪1‬ייצטען ריח חוי}ען ווונד י י ן ע ן •»חדק'ח»;ד *עביי‪/‬‬
‫ה‬
‫נע ; ג»נ‪ : 1‬י ‪ :‬ד ‪1‬יח חו‪:‬ר ; ע י י ו ד ע חונד !‪:‬ערעכט‪,‬‬
‫<‪1‬חט*בחרער י!‪;5‬‬
‫ע ד ) ע ר חן‪ :‬ע ד ע ^ ע ט ט י י נ ע יזונד‬
‫קוו‪5‬נוביווקייטי‪1‬ן‪ ,‬ער החט גיח חייז‪:‬ענר‪,‬ח‪:‬די‪ 3 3‬ע ם ר י ע ב ע ן‬
‫״‬
‫צו‬
‫של שבועות‬
‫שוכן שחקים ‪:.‬לניוצרימו מחטא מנקים ‪ .‬מצרקים לכל‬
‫בם עוסקים‪ .‬נךברימובפפר נחקקים• סויןרימולצךק‬
‫?זחקקים• עץ חיים היא למחזיקים• פאר לףת חן‬
‫חגנקים• ‪$‬־קות ?לאים ולא דקים• קדומים טךם ןסוד‬
‫אפיקים )לא אוץךם( • רום ועמק ‪ k‬בם הקים‪ .‬עמןןפ‬
‫לשושנת העמקים• תו^אותם לחיך ממתקים‪:‬‬
‫ממתקים ךבךיאלהים‪ .‬לאומךי אין כמוך באלהים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ע״פ ת ש ר ק‬
‫י ח׳ וידבר אלודם‪:‬‬
‫‪ :-‬־• ••‬
‫‪:‬־••‬
‫•‬
‫*"‬
‫התו קול עז אל אלים״ שלהבו לפידי‪.‬גחלים‪ .‬רצו‬
‫ברקים קלים‪ .‬ק‪1‬את הרעימו גלגלים• צרח ישופר‬
‫ממעלים ״ ?צמה ךקועתשעולים • עמים אחזום בחלים‪.‬‬
‫לניצרימו וכו‪ /‬שנא׳ מזמה תשמור עליך יגו' )משלי כ יא(‪ .‬נדנרימו‪ ,‬עשיה אז נדנדו יראי‬
‫ה ׳ ‪ . . . .‬ייכתב ם פ י ז נ ר י ן לפניו)מלאכי ג יו(‪ .‬סיפרימיבצדקמתיקקים‪ ,‬כיכנכ״י‪ .‬ע׳ן‬
‫חיים ‪ ....‬פ א ר לי״ת‬
‫ו פ ז ׳ ‪ /‬עשי ה שם במשלי‪ .‬קדימ־ם‪ ,‬מביאי לעיל‪ .‬אפיקים‪,‬‬
‫מים‪ .‬ר ו ס י ע י מ ק ‪ ,‬שמיס וארץ‪ .‬לשישנת עמקים‪,‬‬
‫כניי לישראל בשיר השירים כ׳ א׳‪.‬‬
‫ח ת ו קיל עיז יכו'‪ ,‬כשנתן קילו קול עיז בשתלהכו כלפידים והברקים רצו‬
‫והגלגלים הרעימו זקיל השיפר צרת משמי מעלה‬
‫מכואר‪.‬‬
‫והארץ התגעשה‪ /‬וכל הענין‬
‫ממעילים‪ ,‬ת א ר לשמים‪ .‬פצמה‪ ,‬ל׳ ה ר ע ש ת ה א ק פצמתה ) ת ה ל י ׳ ם ד ( ‪.‬‬
‫רקיעת שעילים‪ ,‬תאר לארץ על שהיא נרקעת על המים כדכתיב לרוקע הארץ על‬
‫ע ר ‪::!}:?:‬ט‪ ,‬ר ע ר יזןןערד‪,‬ח‪:5‬טע!‬
‫טריטט״ן‪,‬‬
‫וויהרע היוי^ער בעוויוהרען ‪:‬ירו פיו‪-‬‬
‫ר ע ג ט פ ע ר ט י ג ע ן יו^יע‪ ,‬רירו ‪1‬יך יויהרער בי‪1‬פ‪1‬יי‪0‬ימין‪,‬‬
‫חונדדירוניך‬
‫«יט יזירינע( בעטון‪£‬טי;ען‪ ,‬ןןעררען חין דיו‪ :‬כוך י ע ר טונענדחיינןגעשייעבען‪ .‬דית‬
‫וויי‪:‬ד‪.‬ייט חי‪:‬ט ר ע ר כויכן דע‪1 :‬עבע‪:‬ג‪ /‬דעג הויפטע‪ :‬ד‪.‬ח‪1‬יער ט‪»1‬וקק חונד ליערדט^‬
‫ר ע ר חינבעגריןי ר ע ר טון‪:‬ע‪:‬דען‪ ,‬ר ע ר ע|ע‪»1‬ענטען ע‪1‬ע‪1‬וע‪:‬ט ;‬
‫דער ‪ vvuSnwiln‬החהע ח!‪:‬ד‬
‫דורך ‪:‬יוו היונו‬
‫טיעפע כע^רינדעט‪ .‬ער הווט ‪:‬יח הינגעגעבען‬
‫ד י נ ע ע י ו כ ן פ ו ט ע ר ע ן ב ע ר ג ע ן — וויח יויינערחנע ‪ n‬׳ ‪ p‬טהחןע — ט ט ע ה ע נ ד ע ן‬
‫פחוקע‪,‬‬
‫רווב־ ‪:‬ע‪1‬יגער ‪4‬ענוס וווזר יויהיענן ‪ jrH'iA‬ויס‪.‬‬
‫‪1‬י‪!!0‬וורעןדירו ווח״טע ^ווטטע‪:‬דענען‪ ,‬דירו יזיהכן ענט^עגען ^ ע ר ו פ ע ן ‪:‬‬
‫״‬
‫ניע*‬
‫•וו!‪:‬רווי‪:‬ט דיר יוונטער »‪:‬יזטטערווע‪:‬ען יוייך ' ״ ח׳ יו ו נ ר ; ‪ u u n‬ט פ ר ח ך ‪.‬‬
‫חתו‪ .‬ערזיעםגיחיזויל‪ 1 ,‬י י נ ע ^ ן * ט י ן ‪ :‬ע ט ט י * ^ ע ‪,‬‬
‫ד ע ר ן ו ן ט ט ע ר ^ווטט!‬
‫‪iV\U‬‬
‫‪ 5‬י י ע ר יח־ערטע פורו^יענד ח ו ל ‪ ^ ,‬ו נ ר ברטלטטריוהןען רורכפוהדען ‪ ]]v:v‬יזונד‬
‫ר ח נ נ ע ר ם ט י ^ ע ן טשיר‪<1‬ע‪:‬ד דייו היוו»ע‪!1‬‬
‫דייו פיח‪5‬ע ד ע ר ע ר ו ע ;‬
‫ז‬
‫דע! שופר׳! ‪0‬רעקק‪1‬י‪5‬ער ‪lino‬‬
‫לערריס‬
‫) ! ‪ ; :‬ן ט ע ר ^ ר ל ד י י ו פח‪1‬קערטיופטען יווניטרעקקען חונד‬
‫‪r‬‬
‫<‪9‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ר ליום שני‬
‫סער צירים והבלים* נהי כיולדהחלים• מרצדים היו‬
‫מנבלים • לבנון ושריון כדגלים* כךמל ובשן כמו אילים‪.‬‬
‫יהד הבור וכל ?!לולים * טרחו ?גבה ונמצאו פסולים •‬
‫חי ךםרואה ע‪1‬פלים• זה סיני כרך לאהכלים‪ .‬והטה‬
‫אליו זבילים • העטירו‪.‬עננים וערפלים• דר ב‪ 1‬בעגאל‬
‫• •‪V‬‬
‫•• ‪• - T‬‬
‫‪:‬״״‪:‬״״"‬
‫!— י י "‬
‫; • ; • • |‬
‫‪T‬‬
‫אראלים• גאון קולו השמיע לנדגלים • בסביב ההר‬
‫• י !‬
‫•‬
‫י ‪,‬‬
‫י‬
‫\‬
‫*‬
‫ג‬
‫״‬
‫״‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫״‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫נגבלים• בנעשה ונשמע דת מקבלים• אזנם ש ם‬
‫ראש מלים• א נ יכ י שמע לכלולים‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫לכלולים השמעת מליף• ?‪7‬פ‪1‬צץ הרים קולף‪.‬‬
‫י^אנכייגי אלתך•‬
‫המים )תהלי׳‪:‬קלו( והמים נקראים שעולים על שם שהם נמדדים גשעלי ית׳ כ ל כ ^‬
‫מי מדד נשעלו מים)ישעי׳ מ יב(‪ .‬נהי‪ ,‬ל׳ אשא בכי ונהי)ירמי׳ ט ט(‪ .‬וחלים‪ ,‬ל׳‬
‫ק יל כיולדה )שם ז כד(‪ .‬מרנדים וכו‪ /‬מכואר לעיל ביינר דף ע״ט א׳ ד״ה זעף‬
‫בהרים‪ .‬לבנין ושריק‪ ,‬גם הם רקדו שנא׳ וירקידם כמו עגל לננין ושריון כמו ק‬
‫ראמים)תהלי׳ כט( וכן כרמל ובשן ותכיר וכל ההרים באו לכאן יהיו מתגאים נגכהס‬
‫י ל י ל )יחזק׳‬
‫ולכן נפסלו וכל זה כבר באיתי לעיל ביינר‪ .‬יכל תלולים• ל' י‬
‫»ז כב(‪ .‬זה סיני‪ /‬סיני הי׳ הייתר נמיך שנהרים ולכן ננסר כדאי׳ במס׳ סיט׳דף ה׳‬
‫א׳‪ .‬זנילים‪ ,‬שמים‪ .‬לנדגלים‪ ,‬לישראל שהיו חינים לדגליהם‪ .‬אינם‪ ,‬האזינס‬
‫והשמיעם‪ .‬לכלולים‪ ,‬אל המיכללים ינכתרים בכתרים כי כבר נתעטי כל אחד‬
‫בשני כתרים כדאי׳ במסי שכת דף פיח א‪ /‬ל כ ל ו ל י ם‪ ,‬ל׳ כליל ׳יפי)יחזק‪ !:‬כת יב( ״‬
‫או שהוא ל׳ אהבת כלולותיך )ירמי׳בכ( וכפי׳ רש״ישם ל׳ הכנסה לחיפה‪.‬‬
‫ליטטערן חונר וזעה^טה‪}* ,‬״ך ווייגער בוונגען נעבחיעי־ין‪ .‬טיעןי חיינגעגענקשע‬
‫בער;ע טעריוצ‪4‬ע|‪ /‬לנניןח»נד שריון ו ו י י ! קחובעידחהער‪ ,‬ח‪/‬נד כרמל וועד כשן‬
‫וויח רעהע‪,‬חונד תנירחונד חיוע הח^יעפע?; חבער‪:‬יח ו ו ח ו ר ד ע ן לוייקקו‪-‬עו״יעןען‬
‫דיח טרן׳טיענדען דחהען; דע‪ :‬יון<ערהחכענ‪:‬טען ^?? " ‪ 0‬י י״ל יען גיעד^‬
‫די^ןטטן *עיי‪5‬טעט‪ .‬ער טויטע ח ו י ן י רען סיני העיחב ; יו‪/‬י! מיהן כרייטעטע ע‬
‫ויינע ‪ ]n» n2‬ח‪/‬ין חונד קרחנטע דעטען הויפט «יט ‪ ivpinii‬חיני נעכע‪ 1 .‬ע ר‬
‫רער ד‪.‬ייזי;ע טהרחנער חונטער רען כח־־ען ‪5‬חן‪.‬אראלים‪1 ,‬יע‪ 0‬ויינע •וחיע^‬
‫זטחטיטע טטי*י»עחוין ‪ j‬פריירי; ‪6‬ערנחד‪»£.‬יח יחג י ״ כ ן דעו בער* ^ ע ן י » ג ע ר נ ‪ 1‬ע‬
‫‪5‬ח}ק; ע‪ :‬החטטע ויינע בערייטוויןןיגקייט לוכן ‪ v n t z n u‬דע‪ 3 :‬ע ‪ :‬ע ט ל ע ‪ 1‬כע‪,‬‬
‫לייגט — חויפ«ערק‪:‬חנ) החרכטע ע‪ :‬חול דער ^רוטטויכען ווחרטע ערןטען‪.‬‬
‫א ג נ י וווור׳ו‪ ,‬רח‪ :‬ער לוערןט החט פער‪:‬עה**ען !יוטעו ריח ןע‪1‬י;ען‪.‬‬
‫ריח זעןיגען ד‪.‬ח‪:‬נ‪ 1‬רוח ‪5‬ערנעד‪1;»1,‬ן ?חשען דיין ווחי־ט‪ .‬בער^ע לערטפזייטטער;‬
‫טען ביי׳נ)‪0‬יו?ן רער ‪ ^ H M ^ D‬ח׳ חיך בי ן ר ע ר ע ווי‪4‬ע‪ ,‬ד י י ן נ ח ט ט !‬
‫אער‬
‫‪3‬‬
‫ג ב י ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪%‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫קיג‬
‫של שבועות‬
‫‪I‬‬
‫עיפ א ב ‪.‬‬
‫אשך בל פעלו תמים* בינהקעלות ??!רומים• גודר‬
‫תקתיות הדומים• ךלת סוגר בעד הומים• המזךיח‬
‫מאוירות רמים• ומנהיגם לילות וימים• זיקים עושה‬
‫ורעמים• השר טללים וגשמים• טיעות מנדל וצמחי‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫תלמים• יוצר ובורא כל הנשמים• בל רוחותם בידי‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ג ‪•T‬‬
‫;‬
‫שמים״ לסמם אכין ?מטעמים• ממית ומחיה ואבי חי‬
‫לעולמים• גסעדולים&ןצומים• םלהלעולמיס‪.‬קימים״‬
‫עוזךף ב?ךית אב‪1‬ת ?מימים• פוךף מס?לות ענמים•‬
‫‪:‬‬
‫צללם ?נ?כי תחומים• ק‪1‬חג לסניף‪:‬מים• דועך‬
‫במן מהעמים• שקךתי לבוחךףלי מאמים• תרתי‬
‫לסגלף לי מעמים‪:‬‬
‫מעמים חשתילהבךילף• ואמורי אל לא‪.‬ילדה לף•‬
‫א ש ר כל פעלו תמים‪ ,‬ל״ה ל כ ד ׳ ל״כ ד ‪ .‬בוכה וכו‪ /‬ל׳׳ה ממיס מ׳ ו׳‪ .‬תיזתיומ‬
‫‪,‬‬
‫הלזמיס‪ ,‬תזתיו׳הארץ‪ ,‬ע״ש והארץ הדום רגלי)ישעי׳ ס״ו א׳(‪ .‬הומים‪ ,‬כי הים והוא ע״ש‬
‫ר ס ן כללתיס ים)איו׳ ל״ת(‪ .‬תושר‪ ,‬ל׳ חשרת מ י ס ) ש״כ כ״כ י״נ( ואז״ל שהוא מ‪:‬ק׳ אותן כמו‬
‫שמנקין כככר‪ /‬עימות‪ ,‬כנויעות‪ .‬תלמים‪ ,‬ל׳ תלמי שלי)הושע י ׳ ד ׳ ( ‪ .‬ענמיס‪ ,‬מכט‬
‫מצרי׳‪ .‬צללם‪ ,‬השקיעם‪ ,‬ל׳ צללו כעופרת‪ .‬מ נ כ י תהומי‪ /‬ל ׳ כ כ כ י י ס ) א י ו ׳ ל ״ ת י ״ ו ( ‪.‬‬
‫א ש ר ‪ .‬דעטען נ‪1‬הון חה;ע פער‪ ,},‬דער ן י ך ן ח ^ ע ר חויפ^עבויט חין יענען החהען‪,‬‬
‫ד ע ר ריח חבןנרינדע ר ע ר עררע בע^רענלט‪ ,‬ר ע ר רענן ברויגענדען ><עערע טדחגקען‬
‫^עגעטלט‪ ,‬דער ןיי‪5‬טקו;ען! יוין רען ח ו נ ע ^ ע ט ן י כ ע ן רויכן חייגןע‪:‬עטלט יווני נחצט‬
‫ווונר טח‪ 3‬טרייבט‪ ,‬ר ע ר ב‪$‬יטלע טחפפט חונד דחננער‪ ,‬דער טחויח יוונד רע^ען טרי•*‬
‫‪ ,uonl jtafi‬ר ע ר ביי‪M‬ע ע^פוורברינ^ט יזונר פפןיונלען ליעהט — חיך‪ ,‬יויך בין ר ע ר‬
‫וועןטטחפפער‪,‬‬
‫ווע‪:‬ען‬
‫דער דו^ע‬
‫הערפחר}עכר}זכט‪,‬‬
‫עי»פ‪£‬ער‪.‬ןען ‪:‬ירו ח^ע חיהרע גייגטער; יויך בערייטע‬
‫ווונד‬
‫הןונד‬
‫**יינער‬
‫פיר)‪ v\\1‬ט״ס־קי׳יושטע‬
‫טפייןען‪ ,‬חיך טחדטע חונד בע]עכע יוויך וויעדער‪ ,‬ו ד ך ‪ ,‬ר ע ר עווי; ! ע ב ע נ ר ע !‬
‫ן‪:‬רח‪ 0‬יוונד •<ון‪5‬טי; ןינד ^יינע ווווונדער יוונד דויערהחעט ח ו ל עוויגע לייטען‪,‬‬
‫— לופמ^ע ר ע ‪ :‬בונדע‪:‬‬
‫חיך החבע דיך !‪:‬ערעטטעט‬
‫י»יט ריינען ‪|rnnrp5‬‬
‫פחטערן — הי׳בע דיך ‪5‬רון דער טק^ופערייח ר ע ר עכמיס )מצרים( בעפרייט‬
‫ח‪1‬נד ‪:‬יח חין‬
‫דעג‬
‫יובןנרונרע‪:‬‬
‫טטרורע!‬
‫פערןענקט‪.‬‬
‫« ע ע ר *עטפיווטען‪ ,‬דיך החב׳ חיך גענחהרט ‪M‬יט‬
‫דיך החכ׳ חיך חויג‬
‫חווען‬
‫נחליחנען‬
‫ערקחרען‬
‫החב׳ חיך‬
‫דח‪:‬‬
‫ווחהןט‪M‬עקקענ‪.‬־עכן‬
‫מן;‬
‫דיר‬
‫חונד לו‬
‫*•יינער‬
‫חיי;נען‬
‫נחלייון געווחחןט חויג חייען פחןקערן‪.‬‬
‫יו‪/‬י‪ :‬ח)‪1‬ען פמןקערן החכ׳ חיך דיך ‪:1‬ע‪:‬חנדערט‪£ ,‬ערקע‪:‬נ׳ יוויך רוח * י ך ניכין ‪j‬‬
‫‪n‬‬
‫‪D‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫כט‬
‫‪v‬‬
‫)‪.‬‬
‫םדר ליום שגי‬
‫‪* !3‬‬
‫׳׳לא יזדרז לף‪:‬‬
‫‪.. .‬‬
‫ע תשי ק‬
‫תעות ז‪1‬ךחים וצוללים• שקוץ תועבות וגלולים* ריק‬
‫ותהו הם האלילים• קטב שעירי בעלים• צלמי מסכות‬
‫ופסילים• פעלת תכנית כל סמלים• עצבי עובדי‬
‫האמללים• סומים חרשים ולא ממללים• נשיאים על‬
‫כתף ונובלים• ?)אומה להועיל לא לבולים• לא עוזרים‬
‫•‬
‫ולא מצילים• כבפלםנשברים בבבלים• יבושו כיל בם‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•• ‪• •T:T‬‬
‫•‬
‫מתהללים• טועיהם לחשך מובלים• חגיהם ?ןאוסים‬
‫ובעולים• ז?היהם ?זרק פגולים• ןנקביהם ״ןתךעלים•‬
‫הבליהם הפילו חללים‪ .‬דתיהם הקות הבלים• גויס‬
‫לתיפת נךגלים‬
‫ע ר ל י ם ( ‪? .‬ני לבוראך וך<נה הלולים•‬
‫)נ״א‬
‫אל סתן את ‪#‬מ‪ 1‬לחלולים‪:‬‬
‫ח ע ו ת זורחים וצוללים‪ ,‬תעית תכנית מאורות הזורמים בשמים או תעות תכנית‬
‫כל דגה הצוללי׳ כמצולת ים והוא עש״ה לא תעש׳ ל ן פשל וכל תמונה אשר כשמים ממעל‬
‫מתחת ואשר במים ע ת ח ת ל א ק ו כ י ׳ ו כ ל הפשקא מבוארת בעצמה‪ .‬גויס‬
‫לתופת‪ ,‬כנוי לגיהנם בישעיה ל׳ ל״ג‪.‬‬
‫גוייתם‪.‬‬
‫ת׳‪ .‬ה ו ] ד י ו ע‬
‫קיינעע‬
‫ןןעןח‪.‬‬
‫ווייטע!‬
‫טיי‪10‬יך‪,‬‬
‫פירכטעטעבעל‪,‬‬
‫טטחןטעטען‬
‫חיררענע‬
‫טוי«ע)וויין‪,‬‬
‫וינד ר י ח‬
‫\חטנענניןיער‪.‬‬
‫וינד‬
‫רער‬
‫}ע*‬
‫טייפויט‬
‫‪?? 1‬יו׳טען‪ ,‬דיו! קיניטןיך^ע^‬
‫פער*‬
‫ט ו י ב י ו ו נ ד ט ט ו כ ) ! ג י ח * י ‪ 0‬ע ן יוויןי ט ! ן ט ע ר ן‬
‫ו ו ע ר ד ע ן ‪ ,‬וויי‪ 1‬ג י ח ח ו נ פ ע ‪ < 0‬ח ; ע נ ד ן י נ ד ‪ ,‬ג י ך נ ע ז כ ‪ :‬ט‬
‫הייהיוג ווונד ח ו נ נ י ט ן ‪,‬‬
‫בעטח^וט‬
‫וועררען‬
‫פרו^יען ל ו ר י ע ר ר ע י ו ו נ ד כ ר ע כ ע ן ו ו י ח‬
‫‪,viirt‬‬
‫וייטמן ווינ) פ י נ ג ט ע ר ן ‪.‬‬
‫טפ«י‪:‬עי!פפער‬
‫חיהרע‬
‫ג‬
‫ע ה ‪ ,‬י ע ‪ :‬ע‬
‫החטזיך‪,‬‬
‫}רחטזיך‪,‬‬
‫ו ו ע ‪ 2 $‬ע יו}‪1‬ע פ ו ז ן ר ע ן פ ע ר ט ט ח ק ק ט ע ן ה י י ר ע ן‬
‫ןינר ו י ן ^ ^ י ך בןינד‪,‬‬
‫טוןפפע‪.‬‬
‫חבטייןיך‪,‬‬
‫קיינענן‬
‫חירריטען בי^י‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ניוכהח‪;:‬ען‪,‬‬
‫חיהר‬
‫ק י י נ ע ^ פ ר ע ‪ M‬ר ע ן‪,‬‬
‫ריוו ;ע;וו‪0‬ענע| י " י‬
‫ח ו נ ד ‪:1‬עטריו;ען‬
‫לן ט ר י ו ; ע ן ; ‪ :‬י ח‬
‫וויהנען‬
‫חונד ‪1‬עער‬
‫ריע‪:‬ענכין‪.‬־ער‪,‬‬
‫עהרט וועררען‪,‬‬
‫^עחחבען‬
‫הי‪1‬ו^י‪0‬ען‪,‬‬
‫כדגלים‪ ,‬נאסשו שם לדגליהם!‬
‫דירו ג י ך י ו י ח ר ע ר ריה‪1‬וען‪ ,‬ח ו נ ד ד י ו !‬
‫ו ו י ה ר ע ‪5‬עןטע נינד פערח‪5‬ט‪1‬יך י ו ו נ ד‬
‫ג י נ ד \‪:‬רייעז‪:‬ופפען‬
‫לערעיויוניען ‪ :‬י נ י‬
‫יווני‬
‫יויהרע‬
‫»וי‪1‬נטע‪:‬וויר;עני יווני‬
‫טרסנקחפפער‬
‫וויהרע‬
‫*עברייצע‬
‫ט ח נ י ‪ 1‬י כ ע ^ ע ‪ :‬ע ט ל ע *_(‪ ,‬י ו י ה ר ע ג י ו נ נ ע ר ח ט ט ע פ מ ח ר ט ל ו ר ה ח ^ ע ה י נ ו ו כ ‪ H .‬״ | ‪ :‬י ו ה ן ‪,‬‬
‫בריי‪4‬ע‬
‫דיינעכ]‬
‫*‪(,‬דייו‬
‫טחפפער‬
‫ר ו ד י ע ‪1 ,‬יו‪0‬‬
‫‪:‬יינען‬
‫ניז«ע!‬
‫ניצט‬
‫ענטווייהען!‬
‫?‪on‬‬
‫יובטייןיצען‬
‫היירען‬
‫^רייעןטחיוטען‪ ,‬ר י ח ביייו ר ע ן ביונכחנחןיען‬
‫ריטווו^עגעט(‬
‫וויורען‪,‬‬
‫גינד‬
‫בעקיוננט‪.‬‬
‫רערלוןטען‬
‫קיד‬
‫של שבועות‬
‫להלולים אל תתן את שם • וסור מיע פן תבשל ותאשם •‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫יז׳לאתשאאתשם‪:‬‬
‫ב‬
‫‪T‬‬
‫אתשםאךירבאךדים• ברוך זכרו לד‪1‬ר דודים • גחלי‬
‫אש ממנו בועדים‪ .‬דתו חרב ללה הפירים• המרעיש‬
‫ארץ ומרגיז הרים‪ .‬ןגוער ב;ס ומחריב‪,‬קרים• זעמו לא‬
‫יכילוןצורים‪ .‬חמתו מנתצת צורים• טוב לישרים ונוקם‬
‫לצרים• ןחתו ממנו אבירים י בלם מפחדו נסערים ״ לו‬
‫משרתים ותאריו לא שרים‪ .‬מורא שמו לשוא לא תיים •‬
‫‪:•:‬־•‬
‫;‪T:T‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪-‬יי‪:‬‬
‫נגעךםיךעדו בך אברים• סור משבועת ‪#‬פןרים• ערוך‪,‬‬
‫בה אלו־תואךרים• פורעת מעור ומבשרים• צופךת‬
‫כעוף ובאח בהךרים• קירות הופכת עם מקדים•‬
‫א ת שם א ד ר ‪ ,‬הקב״ה‪ .‬קרים‪ ,‬מיס קרים‪ ,‬או‪:‬מעמו מקורים והוא משיה בגערתי‬
‫אתריכ ים אשים נהרות מדכר)ישעי׳ נ׳ ב׳(‪ .‬לא שרים‪ ,‬לא מביטים‪ ,‬ל׳ אשורנו ולא‬
‫ק ר ו ב ) כ מ ד כ ר כ״ר י״ז(‪ .‬כורעת וכו׳‪ ,‬כדכתיכ זאת ה^ה היוצאת‪ ....‬ואל בית ה‪:‬ש‪3‬ע‬
‫בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אכניו)זכרי׳ ה׳ ד ׳ ( ‪ .‬צופרת כעוף‪,‬‬
‫פורמת וממהרת כעוף‪ ,‬ל׳ ישוב ויצפור )שופעים ז׳ ג ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫])‪ ct‬חיה) ניבט ענטווייהען‪ ,‬רען הייןי;ען ע ^ ע ן !‬
‫וריצע ‪ 5‬ח ע בח‪:‬ען ‪ j‬דוח‪,‬‬
‫קחננטע‪:‬ט דיך פער^עהען חוכר ‪5‬ערטו‪.5‬־ען!‬
‫ת׳‪ .‬ר ו ח ‪ :‬ח ח ‪ :‬ט ‪ :‬י י נ ע ן נ)‪»11‬ען נ י ‪ 0 5‬ח ו י ‪ :‬ט פ ר ע ‪ 5‬ע ן ‪,‬‬
‫א ח ‪ .‬רען נח«ען רע‪ ! V i t o :‬־ ‪} , l u v u‬עבענעדייט ‪:‬ייח דעטען חנדענקען סיר‬
‫ח‪/‬כי פ י ר ! ^ ו ט ע י י ע ר * ( ענטפ]ח^<ע ןיינענ} ^וונדע; ויינע ר ע ^ ח ן חיוטחיין‬
‫טווערט וןירער ^ע‪:‬עטלע‪:‬טטחיער‪ ,‬ע ר ערטיטטערט ריח עררע חונר לערטרי•*־‬
‫•<ערט בער^ע‪ ,‬ע ר טי‪$‬ט דח‪» :‬עער‪ ,‬חונד טטרחי^ע פ ע ר ‪ :‬י ע ; ע ן ; ‪:‬יין ררחהען‬
‫ערטרח;ען ןיינע געטוופפע ניבט‪: ,‬יין נחרן ט*<ע‪1‬לט פעןנען‪3 .‬עגען רעיןיכנג‬
‫חיגט ע ר }יעי} חונד חייפערפחו} ^עגען ווירערגחכער‪: .‬ע‪1‬ב‪:‬ט ריח ה י ^ ־ ט ע ן‬
‫‪1‬וח‪5‬טע ליטטערן פחר חיה‪ ):‬חונד לח;ען ^ ) ] ע ר‬
‫‪.‬יעהען חבער קיינע }עטטחןט‪.‬‬
‫‪5‬ורבטן ‪:‬יח גינד דיינע דיענער‪,‬‬
‫— נעננע ניכט פערגעכ|יך דע! עהרפורצט‪*:‬‬
‫ןןערטהען נחי<ע|} יויין הייןי;ער טויער דור‪5‬־רינ;ע ח^ע ריינע ו י ע ר ע ר בייח‬
‫רעטען בענעננונו‪ .‬פ^יעהע סחןטע טווירע‪: ,‬יח עיטהחןטען פחך חונ‪.‬־ חר‪^-‬יקק‪,‬‬
‫דח לערנח^ען הויט חונד פ^ייט; פ!!}‪ :‬וויחחיין רויבפחןנעו טיעטען ‪:‬יח חין ר י ע ע‬
‫‪;1‬ע‪<1‬ו!בער ח‪:1‬ד לערטטחרען ^ע«ייער‬
‫חונד‬
‫‪4‬עבח)קע‪.‬‬
‫ענטהחןטע‬
‫דיך‬
‫טןוחרענ‪:‬‬
‫*(‬
‫דח‪ ; 5‬ן ט ט ן י ב ע ; ע ‪ :‬ע ט ן ‪: .‬יעהע להרים קיופיטע^ ל״כ‪.‬‬
‫דע‪:‬‬
‫סדר ליום'שני‬
‫‪1 1 4‬‬
‫ירחק ממנה בכל ךבךים• ישמור'קבועת אסרונדרים‪.‬‬
‫תירא אל נותן ‪#‬בת לשומרים‪:‬‬
‫לשומיים יום שבת נפיישו•‪;.‬ןךדדים ב‪5‬ן‪1‬ע להלןךיישו•‬
‫‪ .‬י ‪ .‬י ״׳זמר את י! ם השית לקדש‪ :‬י‬
‫ע י פ ת ש ר ק‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- -‬י‬
‫‪:‬־)‪:‬‬
‫תכלית כל פעל רום ותדזתונים • ‪#‬ביעי לימים הנמנים‪.‬‬
‫ראשון למקראי זמנים• קדוש לאדני האדנים• ?‪5‬י‬‫קדש שכת שאננים• פרת מדין יציר מלפנים•‪,‬ענתה‬
‫שירה וכפיה פנים• סימה לאות ולעד בין אבלבנים•‬
‫ת כ ל י ת כל פועל‪ ,‬השכת הוא תכלית וסוף ‪ :‬ל פעולת שטים וארץ‪ .‬צבי קדש‪,‬‬
‫שרצה כה הקכ״ה וכמאטר ר״ע כמס׳ סנהדרין ד ף ס״ה ל ‪ ,‬שכת נטי דטרי צבי‪.‬‬
‫שאננים‪ ,‬ל׳ שקט ושאנן ובמו שאזיל כשומר טוכ מזמור ציכ יום השכת יום ששבתו‬
‫המזיקין מן העולם‪ ,‬יום שישנו עמו בשלום‪ < ,‬יום ששכת מן המלחמות‪ .‬פדת מדין‬
‫וכו‪ /‬כדאי׳ כפרקי דר״א פ ׳ י״ט‪ ,‬כע״ש גורש וכא השכת ונעשה סניגור לאדה״ר‪ ,‬אמד‬
‫לכניו‪ ,‬רכש״ע כששת ימי המעשה לא נהרג הרג כעול׳ וכי אתה מתתיל ? זו היא קדושתו‬
‫וזו היא ברכתו שנא׳ ויברך אלהים את יום השכיעי ויקדש אותו‪ ,‬ובזכות יום השנת‬
‫נצול אדם מדינה של גיהנס וראה אדם‪ .‬כתה של שכת אמר לא ליזנס כרך ה ק ל ה‬
‫את השית וקדש אותו התתיל משורר ומזמר ליום השבת שנא׳ מזמור שיר ליום השבת‬
‫עכ״ל‪ .‬וכן אי׳ בשומר טוב מזמור צ״ב ומסיים שם בזה הלשון‪ ,‬כיון שראה האד׳ כתה־^ל‬
‫שגת בא אדם לומר ה י » נ ו ן ) מ ל ה יונית ]‪ [$5mnus‬וכל״ע מ ז מ ו ר ב מ ק ו מ ו ( לשנת‬
‫מזמור שיר ליום השכמ‪ ,‬אמר לו השכת לי אתה אומר היטנון ? אני ואתה נאמר הימני‪:‬‬
‫להקלה‪,‬‬
‫פנים‪,‬‬
‫שנא׳ טוב להודות לה׳ ע‪:‬״ל‪ .‬וזה שייסד הפייטן ענתה שירה וכוי‪ .‬וכפרה‬
‫שכפרה פני ה ק ל ה ונא העניש אדם הראשון‪ .‬הוימו לאות‪ ,‬עש״ה כיני וכין בכי‬
‫טווחרענ‪ :‬חין יודיען די‪:‬ג ‪< 1‬‬
‫ע‬
‫ה‬
‫יו‪1‬טע חבער‪ ,‬וויו‪ :‬דוח ;עטווחרעו חונ־ }ע?חבט י׳יונט‪.‬‬
‫פירצטע ויוטט‪ ,‬דער חיינ‪:‬ט עווי;ע ‪5‬ע}י;קייט }עווחחרט רען‬
‫טו;ענדהיופטען ן‬
‫רען טי^עניהיופטען‪ ,‬דייו רען ש ב ת פייערן‪ ,‬ווירר‬
‫עחי^ע גע‪5‬י;קייט לו טהייו <‪ pr‬יון»ערחייןי;‪5‬טען‪.‬‬
‫עריויננרע‬
‫ח‪/‬‬
‫תכלית‪.‬‬
‫דיך‬
‫ר ו ה ע ט י ז } ‪ , :‬ר• י ח ‪ I‬לי‬
‫טטעט‪ :‬רע‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫י י ?י ‪ A‬ען י‬
‫ע ר חי‪:‬ט ר ע ר םרוולעכדוכגגטיוג יו^ער חחהערן חונד ניעדרי;ען ווערקע;‬
‫ר ע ר ‪:‬יעבעגטע טח; ר ע ר וויוצע יוונד ער‪:‬טע }ו^ער פייערטיו^ע‪ ,‬ע ר יוי‪:‬ט דעכן‬
‫העררן)וו^ער העררען ןעווייהט‪ .‬ריע‪ :‬חינט דער ווידוע רע‪ :‬ח»ערחייןי;‪:‬טען‪ ,‬ד)ו‪0‬‬
‫רען שכת רוהי; פ י י ע ר ע ; ע ר חי‪:‬ט׳‪ :‬רער חיינגט רען ער‪:‬טען «»‪:1‬טען פחכן‬
‫‪\m‬‬
‫׳‬
‫^עריכט ב ע פ ר י י ט * ( ‪ ,‬ע ר טטיווווטע‪:‬יין ןיעד ח‪ 1‬יוונדבע‪.‬יחנפטי;טע רען;ח‪0‬ט‪1‬י‪5‬ען‬
‫חונווי^ען‪.‬‬
‫ער חי‪:‬ט ‪ p o‬לייכען חיי‪:‬גע‪:‬עטלט לוויטען דעכ) &חטער‬
‫‪pn‬‬
‫‪frnwn‬‬
‫‪ 10‬נד‬
‫*(‬
‫גיעהע‬
‫‪ p n‬כאור‪.‬‬
‫•יקטר‬
‫של שבועות‬
‫?צורןציאווזיה ?הורו נבונים • משא ?לי להוציא מב?נים‪.‬‬
‫למחלליה מיתות דנים* כרת ורגימת אבנים• ידועה‬
‫היא לך ?מ ן מ;מים קדמונים י טעמו לא ךד בה ממעונים‪.‬‬
‫חובךי אב בה לא נענים • זכור כי בה ישבות נהר צפונים‪.‬‬
‫ןנה בה מ מ ל א כ ת חוץ ומים • הגה בה ל^ קדשות ורבנים •‬
‫דשן על שלחנך כןעךגים ״ גם עבדןאמה א'שר לך נקנים•‬
‫‪:‬‬
‫בהינוחו ע^ך ?כל פנים • ‪ >$.‬הורה לך לכבד הורים וזקנים‪:‬‬
‫הקנים ך‪?.‬עימוך מימיך• כ?ךם םלה וירבו ימיף•‬
‫ישראל אות היא לעולם )שטות ל׳״א י״ז(‪ .‬טעמו‪ ,‬מזונו של מן‪ ,‬אושי׳׳ל שלא ירד‬
‫טעמו כו בשכת אכל נ כ א ‪ :‬כלכתיכ וירם תולעים רכאש‪ .‬תוכרי אוכ וכו׳‪ ,‬כתשובת‬
‫ר״ע לטורכוס מ פ י ס ששאל מי יימר דהאידנא שכת?‬
‫א״ל כהר סטכטיון יוכיח‬
‫) נ ה ר אתד של אכניס וככל ימות השית שוטף וסולן וכיום השכת שוקט וכת( כעל אוכ‬
‫יוכיח )אינו עולה בשכת( עכ״ל וזהו חוכרי אוב ל׳ וזוכר תכר‪ .‬ונהר צפונים‪,‬‬
‫הוא כהר סמבטיון שמעכר לו צפונים עשרת השכטיס‪ .‬חוץ ופנים‪ ,‬שדה זכית‪.‬‬
‫הגה כה‪ ,‬שנאמר טוכ להודות לה׳‪ .‬דשן על שולחנן וכו‪ /‬עיש וכחת שולחנן‬
‫מלא דשן )איוב ל״ו י״ו( וע״ש וקראת לשבת ע ו נ ג ) י ש ע י ׳ נ״ח י״ד(‪ .‬ככל כניס‪• ,‬בכל‬
‫מכרים‪ .‬הורים וזקנים‪ ,‬ככלל ככול נכלל גם ככוד זקנים‪ ,‬כטכואר כסמ״ג וכס׳ מאמר‬
‫השכל וכמו שאזיל‪ ,‬זקן זה שקנה חבט׳‪ .‬וזקנים הנעימון‪ ,‬הנעימו ל ן טעמי תורה‪.‬‬
‫יוונד ןיינען‬
‫ןןייןען‬
‫ז‬
‫‪ 0‬י ׳ | } ענטהוו^ע דיך דע‪ :‬טרח;ענ‪:‬‬
‫; ע‬
‫— נ)וך םחרטריפט דער‬
‫— קיינע ‪}1‬וגט ‪5‬חן חיינענ) ןנעביעטע חיני‪ :‬יונדערע לו טריו‪1‬ען‪ .‬וועד‬
‫דע| שכת ענטהיי‪5‬י}ט‪ ,‬החט ןיין ‪1‬עבען פערווירקט;‬
‫פריהען‬
‫ער‬
‫ליעהט ןיך יויינען‬
‫טווי לו‪ ,‬חרער‪:‬ן‪:‬חר דיו‪:; :‬עריצט^יצע טטימי^ען‪ .‬דער שכת ווי‪:‬ט ריר ווויג‬
‫רען טיו^ען דער פחרוועןט }ענו^רוכ) בעקיוננט דורך רען מן‪ ,‬רען ר ע ר ‪ ] v w > a‬יון‬
‫קיינענ) שכת העריוכןגעןענדעט‪ .‬דייו טחדטענבעטוויןרער ערהיוטען קיינע קונרע‬
‫י ו ע שכת‪.‬‬
‫}עדענקע‪ ,‬דח‪: 0‬ע‪1‬ב‪:‬ט יענער חונבע}רייפ‪1‬י‪3‬ע פ}וט )ןיובביוטחיחן‬
‫— יוויך דורו פייערע יויחן יווני ענטהו!ןטע דיך‬
‫^ענחננט( רען שבת פייערט‬
‫}!!)ער פע‪1‬י״ חוני הויןיורבייט‪ ,‬ווייהע חיהן רענן; )!}]ערהחכןטען דורך ד‪.‬ייןי;ע‬
‫ןיערער יוונר‬
‫בערייטע דיינען טיט‬
‫}עני(נ;ע‪.‬‬
‫ווויך דיינע ןייביוייגענען‪,‬‬
‫ערהיו}!‪}:‬‬
‫ט^חקקהחפטען ט פ י ה ע ן ;‬
‫קנעכט יווני *ויוגד יו^יער חרט‪,‬‬
‫ןי׳ןןען י ו ע שבת‬
‫פינדען ביייו דיר‪ .‬גחטט החט דיר ריח ןןייגונ; ;ע^עבען‪ ,‬ר)וט דוח‬
‫&ערעהרען ‪ m\]m‬דיינע עןטערן חונד דיינע יןןטעגטען‪.‬‬
‫ריינע חןטע‪:‬טען ‪:‬חר;ען פ י ר ריינע ‪:‬עזיגקייט} עהרע ןיח‬
‫חי‪1<1‬וערר‪0‬י‪,‬‬
‫די יכ ע ן‬
‫דיון‬
‫וויר»ט ח י ו ‪5‬יו‪:‬גע ןעבען‪ .‬תי‪ .‬ע ה ר ע‬
‫פ יו ט ע ר‬
‫יון‪ :‬ד‬
‫דיינע‬
‫«וטטער!‬
‫‪5‬נ!‬
‫ע*פ‬
‫סדר ליום שני‬
‫א״ב‪.‬‬
‫אזון להוךיך )יחבור אמונים• בעתירותאוסךקונים •‬
‫גךרוך בברית איתנים• ךי חלב שךלם לך קןך^נים•‬
‫המלבישיך לבוש עךנים• ומאכלים ?פיך ניוונים•‬
‫‪:‬‬
‫זועקים בעךך תחנונים • תתךלמוךר עליונים • טועניןד‬
‫על שכמם ?אומנים• ןגיעי בך שבעי אונים• ?אב אם‬
‫יקראך הם מתענים• לןךאת שדי אוסף מ?נים• מאות‬
‫ודתות לך מכוננים• נחלת הון ומת לך מקנים• םוקזכיס‬
‫לך עזך ומרןהרןנים• עשה ה?צם ולא העין פנים• סן‬
‫‪:‬‬
‫ןעמידוך לפני דינים• צפה ךת סורר ומורה בבנים• קהל‬
‫יךנמוך באבנים• ךאה פן תעזבם לעת‪.‬זקונים • שךתס‬
‫כעבד לאדונים • הפלתם קח ותאריך ימים ושנים‪:‬‬
‫ושנים תאריך ותזכה ?ני צח ״ יציר צלם אם לא תרצח‪.‬‬
‫י‬
‫י 'ח׳לאתךצח‪ :‬״‬
‫אזוז‪ ,‬האזינה‪ .‬בזכור אמונים‪ ,‬שחכורס הי׳ באמונה‪ ,‬או שהוא ל׳ אימןשהתזכרו‬
‫יתד להיות אומניך‪ .‬וכל הפשקא מבוארת כשדר דאיזמול דף כ״ת א ‪ /‬יציר צלם אם‬
‫לא ת ר צ ז ‪ ,‬שלא תעש׳ לו דבר שהוא כ ר צ ז בעצמותיו שלא לביישו ושלא לזרפו‪ ,‬וכשאןיל‬
‫כל המכייש את תכירו כאילו שושן דמים וכן אמר ד ו ד כ ר צ ז ב ע צ מ ו ת י מ ר ‪ :‬ו נ י צ ) ל ל י‬
‫) ת ה ל י ס מ ״ כ י י א ( ל כ ן הם יוצאים מ נ נ ל ל א הרצת וכן כורה בעל מ א מ ר ה ש כ ל ‪.‬‬
‫א‪:‬ון‪.‬‬
‫געהיורכע דיינען ‪\2‬טער\‪ ,‬רענן ;טטרויטעין פוזחר; גיח הו׳כען דיך פחן‬
‫}חטט ערפ}עהט‪,‬׳ ריין פחטער החט דיר דח‪: :‬יעגעזרעג *חטטזיצען בוכ־־עג ‪0‬וי‪*£‬‬
‫^ערריקקט‪ ,‬ריינע ‪<1‬וטטער החט ריח •ד!ך חיהרער בריגטע דיר ! ע ר י י צ ט ; ‪ 1‬י ח‬
‫רחבען דיך ןונטטיןנ־י; ^עק]יידעט חונד ריר חונטערהחןט ‪£‬עוט‪0‬פ‪1:‬ט< ?ירי י׳יובען‬
‫חוין דיינע ערהחןטונ;‪1‬ווונצע ; ע ב ע ט ע גען‬
‫‪n‬״‪ hnn‬געטיקלןט‪,‬־ גיח הרובע! יווץי‬
‫חיהרען ט!זטערן דיך \‪:‬עטרח;ען; ‪:‬יח החבען‪:‬יך פ י ? •'׳ר׳י׳ג י ״ ע י י ך !נעגעכען‬
‫ע‬
‫ע‬
‫חו‪:‬ר יוחנצע‪ :‬חוכ^עזורוך ע י ד ו ן י ע ט — וויח ‪:‬עהר החבען ‪:‬יו» גיך ;ע‪;1‬רח*»ט‪ ,‬ווען‬
‫ר י ך ח י ר ; ע נ ר חיינע ח ו ‪ :‬פ ח ‪ 0‬ן י צ ק י י ט פעפיו^ען!‬
‫— ‪:‬יח היוכען דיך לוד ויוטטע‪#:‬‬
‫פורצט חנגעה^טען חונד חין י ע ן *עבחטען חונ‪.‬־ רעצטען חונטערריכטעט;‬
‫החבען דיר }וט חוכר הוי‪ :‬לו פערטחפפען‬
‫החט דיר חיינע‬
‫‪4‬עהיןפי|‪,‬‬
‫געווחו‪0‬ט‪*,‬‬
‫‪:‬יח‬
‫חיהרע חונטערטטיטלו‪;:‬‬
‫חיינע טרויטע !‪:‬חטטין‪ ,‬פערעו׳‪£‬פט‪ .‬וו‪: ,‬ייח ערקעננט*‬
‫ן י ך ; ווי^פיזהר׳ ח ‪ 1‬י ך חיהנעןי קח^«ע חיהרען ווינטען לופחר‪ ,‬רחן ווירגט דוח‬
‫; ו י ק ^ י ך חונר ן ח ‪ ; :‬ע }עבען‪.‬‬
‫<ח‪:‬גע ‪1‬טבען וויר‪:‬ט רוח חונד גחטטע‪) :‬ונטייטן הייטער טויען‪ ,‬ווען רוו! גיינעק•‬
‫כ בענבי‪.1‬־ע וויר‪:‬ט קיין ןייר לוגעפיגט היובען‪ .‬ת׳ ד ו ח ‪ :‬ח ח ‪ :‬ט כ י ‪ 5‬ט ‪ 1‬ו ח ר ד ע ן !‬
‫קטז‬
‫של שבועות‬
‫תור וסור מאנשי דמים• שומרים בלבמ איבדת‬
‫ושוקמים• ר‪#‬עת סוד מערימים• קהת נפש צדיק‬
‫זו?מים• צו?נים ואיוךבים על תמימים• פח טו?זנים‬
‫ל?דשךים ?;נמים• על ךם ךעמדוןקמים• שאת ?לי‬
‫מותןאףמןעימים• נקירו‪5‬זהים?איןרסמים״ ‪5‬א?דים‬
‫מעש הצור תמים• לנ?ךא ?צלמו לשחת הומים•‬
‫כרגע נשמה משימים• יראת אל בלבם לא &מים•‬
‫‪ T :‬ז‬
‫!*‪,‬׳ ״‬
‫•‪-:‬‬
‫‪ -‬י ־‬
‫‪• T‬‬
‫}•יי‬
‫סוךךים נפש למות ?לא ימים• חדל מלהחניף גיא‬
‫?דמים• זכור כי יזעק ךם למרומים• ושופךךםהןןךם‬
‫באדם נוקמים• הן נפש ?נ?'ש מחלימים• דין הךג‬
‫לנפשם גורמים• גור מפני חרב זעמים• ברח לד‬
‫• ־ ‪:‬‬
‫ז‬
‫־ ‪- :‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪ T:‬־‬
‫*‪V.‬‬
‫‪I:‬‬
‫;״‬
‫?זגםלי ךתמים•‪.‬אשוריך תאעיד בתמים‪:‬‬
‫שוטה אם לא ת?אף•‬
‫ת׳ל*מאף•‬
‫בתמים תלך ותנצל‬
‫תגאת‪:‬‬
‫חור‪ .‬הכט‪ .‬וכבר כשנה העכין לעיל דף כ״ע אי‪ .‬מלהמכיף וכו‪ /‬עיין לעיל לף כ״ל נ ‪/‬‬
‫חיר‪.‬‬
‫טויח חוץי! ווייצע פחן רען‬
‫ב ^ י ע ר י ג ע ן ! ויח טדח^ען גרח^ חונד‬
‫החט חיכ} הערלען‪ ,‬פ פ י ע ; ע ן בחזהייט חונד טפיע!ען רחגקע‪ ,‬טרחצטען ר ע ע‬
‫;ערעכטען‬
‫טןי^ען‬
‫נחך דענ) ‪$‬עבען‪? ,‬ויטען חו‪:‬ד ן<יערן רוןיןי רען‬
‫*ועיטען *»וטהווי‪5‬וי;‬
‫כ‬
‫טרח;ען ^חריגעוועהרע‪,‬‬
‫‪0‬ך‪,‬‬
‫•<חררען ריח חונט^ד חהנע‬
‫&ווזןקח^»ע‪::‬טעג‬
‫ערבחר^ען‪,‬‬
‫ווערק חוכר‬
‫ביןי‪ .‬חייו חוי^ענמיקק‬
‫‪5‬ורכט‬
‫החכען ‪:‬יח‬
‫^ענטענבןוט‬
‫געע‪1‬ען‪.‬‬
‫דיח ‪ :‬ע ע ] ע‬
‫החןןענ^ןוט!‬
‫חיך‬
‫בעפריעדי^ען‪.‬‬
‫ווחנ^ע‬
‫דע‪:‬‬
‫ןנרוידע‬
‫‪0‬ויז‬
‫חיחרע‪p‬‬
‫— \)‪ ct‬ח ב !‬
‫*ענטען‬
‫חערלען;‬
‫טחנדע‬
‫‪pS‬‬
‫!‪:‬ערחצט‬
‫חן חונד‬
‫טחפפער‪:‬‬
‫ן‪:‬רו‪£‬ט רח‪ :‬געטחפןי‪: ,‬יין עבענ‪-‬‬
‫— געטעהען יוינט דער *<יי‪5‬ע^חרד!‬
‫כזוטפער^יעטען; ;עדענקע‪ ,‬וויחדחנ בחט‬
‫‪CIH‬‬
‫פח^ען וויטהיג‬
‫ריצטען לו‬
‫טיקקען לור‬
‫פערכחננט‬
‫רעכ} טחד חונרייפע‬
‫‪po‬‬
‫פ ר ח ^ ע ן ‪ ,‬ןע;ע!‬
‫פיר ריח חו‪:‬טוןדי;ווח‪:‬דען‪:‬דען‪ ,‬טטע^ען רענן בווטע חיהיע‪ :‬נעבענ*‬
‫דיח‬
‫חיבער}יעפערן‬
‫עררע‬
‫ני‪5‬ט‬
‫דורך‬
‫‪ h i w n‬טוייט! פעי;חטע‪:‬ע‪:‬‬
‫ווערדען;‬
‫פירצטע דח‪ :‬טווערט‬
‫‪:‬יח‬
‫— ;חטטע‪:‬״‬
‫רער‬
‫בור‬
‫ריח‬
‫רחכע!‬
‫‪:‬עעןע‬
‫קחן‬
‫פ‪5‬יעהע‬
‫דיח‬
‫‪ p n‬פפח־ע דער חונטו}‪.‬־ ‪j‬‬
‫םפחדע ר ע ר ‪ -,!10:10‬ןוח‪:‬דע!‪:‬ט‬
‫‪6‬ערציהרונ; ‪.wmWfi‬‬
‫תי‪.‬‬
‫רוח‪ ,‬חונד‬
‫דומ ‪.‬׳ח^וט‬
‫‪:‬חר^חז‪,‬‬
‫ניצט‬
‫ווען‬
‫דוח‬
‫דיח‬
‫עחעברעצען!‬
‫םדר ליום שגי‬
‫‪116‬‬
‫א ל תךזערב בסניפים• בקזגלי עךיןירת גופים •‬
‫גוים בתועבות מטנפים• דורשי רע ומבקשי כשפים•‬
‫המטמאים ארץ ומחניפים • ובןעשה‪:‬די אמן מסלפים‪.‬‬
‫זרעם לשם אחר מחליפים• סמתאלןקןפיומאניפים •‬
‫טור עצמף משיוטת נאופים • י‪;9‬ה אל יךיחף)לרישפים‪.‬‬
‫בל נוגעיה באור נשרפים* להררי מות חם נשאפים‪.‬‬
‫מעמקי שאול נהדפים• נואלים לשחת ןלא נןקפים•‬
‫ק‪:‬מח)יחלקף בדדים יפים• עם לקוחהלךןהכלצופים‪.‬‬
‫פוךיה הפריח לף‪.‬ענפים • ?מודים לשלהנף מקיפים•‬
‫א ל תתערב‪ ,‬להיות נתברת מנאפים‪.‬‬
‫גויס‪,‬‬
‫גופם‪ .‬ומבקשי כשפים‪ ,‬הצעיד‬
‫מכשפים ומנאפי׳ כי כן נצמדו כמקרא כמלאכי ג׳ ה׳ וכן כמלכי׳ כ׳ מ׳ כ״כ עד ז כ ו כ י‬
‫איזכל א מ ן ו כ ש פ י ׳ הרכים‪ ,‬וכמו שכתכ הרכ ה מ ו ר ה זצ״ל‪ $‬כי כל התועבווו‬
‫האל עשו המנאפים כתשכס שע״י גלוי העריות ימול עליהם כת כוככ ידוע ויגיד‬
‫להם עתידות דעשז כו פלאות דעזננו ויכשפז‪ .‬המממאיס ארץ ומתניפי׳‪ ,‬ג ס בעון‬
‫עריות‬
‫תזניף‬
‫ה א ק כמבואר‬
‫לעיל דף פ״ד ל ‪.‬‬
‫ומעשה ידי אמן מסלפים‪,‬‬
‫יש לפרשו ג״כ על תנופת הארץ שהם טסלפיס ומעותים מעשי ידיו היינו הארץ‬
‫שלא תוציא כראוי‪ ,‬ו ה א ק נקראת מעשה ידיו כדכתיכ אף ידי יסדה ארץ )ישעיה‬
‫ט ״ ת י י ג ( ‪ ,‬או שירצה לומר שמסלסי׳ומעותי׳ לערכמין כשאינו מינו וע״ד פכארתי‬
‫לעיל במערבית דף ע׳ ב׳‪ .‬זרעם לשם אמר מתליסים‪ ,‬כי לא יקרא שמש על זרעם‬
‫כ״א שם כעל המנאפת‪ .‬וכל הענין מכואר ע״פ פסוקי משלי סי׳ ו׳ ז׳ מ׳ בדכרו על‬
‫הא‪:‬ה המנאפת‪ .‬עור‪ ,‬כמור ושעור‪ .‬כרשפים‪ ,‬לרשפי אש‪ ,‬וכענין אס יהלן איש ע ל‬
‫מתלי‪/‬‬
‫צמודי׳ לשולתנן וגו‪ /‬ע״ש ב נ י ן כשתילי זיתיססביכלשלתנן)תהלי׳קכ״ת(‪.‬‬
‫א ל ‪^ .‬וו‪5‬ע קיינע גע«יי‪:‬טוופט וויט יוונליצטי;ען‪• ,‬ויט יוובקיישען כןוטטיזנדערן ‪J‬‬
‫‪:‬ייו בעפועקקען טייטןיך יויהרען ק י ן י פ ע ר ;‬
‫בעןניערדען‬
‫בוהלען ןיח ברוך‬
‫לויבערייען;‬
‫לוד בעפריעדי}!‪ ;:‬יויחרער ביו‪2‬ען‬
‫‪:‬יוו פעררוונרייניגען‬
‫דיו‪:‬‬
‫טיןנדען ע‪ :‬יווכד פערטטי‪1»1‬וען! דיוג היןנרעווערק דע‪• :‬ויהטערון‬
‫פח‪1‬טען חיהרע ןייבעגפרוכט דורך פ ר ע « ר ע ר נ י ^ ע ן חונד עריט^ע!‬
‫ןיצען‬
‫יוו‪:‬ווין]ען יזו‪,:‬־ לרודן‪.‬‬
‫משעריו‪,‬‬
‫!‪ 0$‬דיך חיהרע‬
‫טחנהייט ניכט‬
‫דולן ‪:‬יוו‪ ,‬דיון היוט דיך טוון ריח‬
‫פח^גט‬
‫ד׳יעוב‬
‫‪:‬יין‬
‫ד ע‬
‫פער*‬
‫‪} 1‬יןטט*‬
‫— היטע דיך‪ ,‬דיוט ‪:‬ייו דיך ני‪5‬ט סערפיהרט‪ ,‬דייו‬
‫יןי‪:‬׳‪ :‬פייער ןיוקקען!‬
‫בעריהרןט‬
‫דיון החט דיךדער‪,‬עחנריפפען‪r1>y)rmiMfi‬‬
‫דע‪ :‬טיודע‪ :‬יזוזופווטט — ער טטירלט דיך יוין דען‬
‫לור‬
‫ערדרייך‪,‬‬
‫;רופט‬
‫דיך *ויט דעכ) יונטחיי!‪,‬‬
‫יון‪:‬ד‬
‫טטעח‪:‬ט‬
‫דער ריר לןכן‬
‫ניר•‬
‫ט ^ ד דע‪ :‬יובהרו‪,:‬־‪ ,:‬דןין‬
‫וויערער‬
‫ןעבע‪;::‬ע‪:‬וט‬
‫גיוטטין‪ ,‬דייו דיר פחד יו^ער יווי;ען ל‪ £1‬יזיי‪;1‬ע‪:‬טהוכ)‬
‫יוויןי!‬
‫כע^ניגע‬
‫בעטיעדען‪,‬‬
‫דער‬
‫לוגעטהייןט‬
‫‪H‬יט‬
‫וויורדעןן‬
‫וייו יויגט מיין לו‪/‬יי^ענרייכער טטיוכ}‪ ,‬רער טפרמטען טרייכט יןןנן דיינען ט י‬
‫הערונ}‬
‫ע‬
‫קא‬
‫של שבועות‬
‫קרעו לולולים לאלמצניפים• רבה בל‪3‬ףאזמגיפים‪.‬‬
‫‪#‬תה מבוךף מים ‪3‬סופים* העב גנבת מיםטנוהים‪:‬‬
‫טנופיםמיםלאתגנ‪ 0‬ע‪1‬מח‪1‬יחלקףולטוב ת נ ‪. 0 1‬‬
‫ח׳ לא תגנב‪ :‬י‬
‫‪.‬‬
‫עפ חשרק•‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫־‬
‫' י‪ :‬י *‬
‫‪-‬‬
‫תרדק מחבורת גנבים• י ע‪1‬דדים ללא למו אורבים*‬
‫רואים ?אשנביערבים* קירות בחשךנוקבים‪ .‬צוררים‬
‫ובאיםבאשנבים• ?עלתןטעאחריםגו‪34‬ים•‪.‬עשירים‬
‫לרומים מציבים• שיבעים ללחם מךעיבים• נפ^וזז‬
‫מפיחים ומךאיבים ״ מארבים על דרכים יושבים ״ לגזול‬
‫לכל עוברי;תיבים‪ .‬ןילידן עליהםמלררבים•‪:‬חד גס‬
‫‪:‬‬
‫להרגם רוהבים• טעונו ובגדו שוללים כאוייים • חוטפים‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪* :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י •‬
‫וטורפים כזאבים• זה עמלם לריק חוטבים• ומארה‬
‫*צניפים‪,‬‬
‫תעכ ג נ נ ת מים טנופים‪,‬‬
‫מכתירים‪.‬‬
‫הפך מאמר אשה ונכה מים‬
‫גניכים ימתקו )משלי ט יז(‪ .‬ובטוב תניב‪ ,‬תעשה תנינה בטיב‪ ,‬ל׳ ע י ד יניבין‬
‫בשינה )תהליס צב(‪.‬‬
‫וכי‪/‬‬
‫הרחק‬
‫באשנבי ערכים‪,‬‬
‫כ ל הפסקא‬
‫מביאית כעצמה‬
‫ונשנית‬
‫לעיל‬
‫ל ' ב״‪.‬‬
‫דף‬
‫בחלונות הערב וכענין שאמר איוב‪ ,‬לאיר יקים רוצת יקטל ענ»‬
‫לאביון ובלילה יהי כגנב זעין נזאף ‪ ....‬חתר בתשך בתים וגוי )איוב כל(‪- .‬‬
‫ךערוכ}‪.‬‬
‫ר י י ‪ :‬ע ן ח ד ‪ : .‬ע ט ט י * ו ‪ 1‬ו ע ן ד ע ר ! ‪ :‬ח ט ט ה י י ט הייןי^ע ] י ע ר ע ר ‪ ,‬חונדדיח ‪8‬ריידע‬
‫דיינעג הערצענן טשיי!;ט‪.‬‬
‫&ערחבטייע‬
‫טרינקע‬
‫רען * ע ‪ 0 » :‬רען‬
‫זודעןווחסער‬
‫חויו‬
‫;עהיי‪»1‬ען‬
‫ט‪1‬יר‪5‬ע נ י נ ט ;‬
‫דיינער‬
‫קו«ען<ע ריעעג‬
‫ווווטער;‬
‫וורעןוויוטער‪.‬‬
‫בעןגניןגע דיך » י ט ד ע ע דייני‪4‬ען‪,‬‬
‫ד ח ן ט ר י י כ ן ט ‪ n n‬נחך ‪n‬״‪ p‬ח‪1‬טער‪ .‬ק י ד ו ח ו ח ז ה ט נ י ג ט טטעד‪!.‬ען‪- .‬‬
‫הרחק‪.‬‬
‫ךחטען‬
‫<‪pr‬‬
‫החןטע דיך‬
‫חונרע‪5‬טי»ח‪0‬י^ענ ^‪/‬ט‪,‬‬
‫‪:‬יח טויען ח‪/‬ין ‪5‬ו!זטען‬
‫פ י מ ט ע ר ! דורככחהרען זיח ווחנדע‪,‬‬
‫<זו‪:‬ר‬
‫חין‬
‫פ ע ר נ ע בחן רען ד י ע ב ע ן ב ח נ ד ע ן ; »יח פןינרערן חונר‬
‫םטעה^גן‬
‫‪v]vm‬‬
‫םטריוטען‪,‬‬
‫וועהר‪,‬‬
‫טטיי‪4‬ע|‬
‫חיין‬
‫י׳נדערער ‪)5‬ייש‪ ,‬ברינ;ען ר י י צ ע נחקט ל‪ JCI‬בעטטעזטטחכע‪,‬‬
‫הו^ערןנחטה‪ ,‬דיח ‪ :‬ן ‪ ! :‬ט‬
‫חין‬
‫דער‬
‫ברעצען פ ע ‪ : :‬ט ע ר ‪,‬‬
‫דח*<>וער‪:1‬ג‪,‬‬
‫י}ו*«וער‬
‫‪ pn‬חיבערפ!וש ^עיעבט‪ ,‬חונד «חנכע עד]ע‬
‫חוכר ע]עכד ; «יח‬
‫בער‪/‬יבען ריח‬
‫רען מונט^יי^ען‬
‫טטעקקען‬
‫חינ) הי‪:‬טערר‪.‬ח‪1‬ט ד ע ר‬
‫‪5‬חיחיבער;עהע‪:‬דען‪,‬‬
‫ריוטען ו י ך •ויט * י ו ר ד ; ע ו‬
‫״ ח נ ד ע ר ע ר לו ווירגען‪,‬‬
‫ד מ נעה«ען וויהל)‪ /‬דענ‪$‬‬
‫&ייגדע ; ] י י ך ‪ ,‬זיוזט חונר ‪4‬עווח‪:‬ר‪ ,‬יוונד ציו^ען יון ״יון רייטענדע ‪1‬וח‪£!1‬ע‪.‬‬
‫ןוכער‬
‫ען ‪unnipfi‬‬
‫נ י ב ט ‪ ,‬דיע» ר י י מ ע ו ו ע ר ב ע ‪,‬‬
‫)‪(Tom 3.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪A‬‬
‫ליעהען ר ע ן ‪>16‬ן‬
‫ט ‪28.‬‬
‫‪1‬יח‬
‫חיבער חימר‬
‫סדר ליום שני‬
‫‪m‬‬
‫לבתיהם^י‪1‬אבים• היוןבךכהאחיימ‪1‬לאעמבים• דברי‬
‫אלות עליהם קובים‪ .‬גוים למהלומות מחיביםי בשתם‬
‫ברחובות מסומנים‪ .‬אידם ‪3‬בוא יראו ךבים‪ .‬אסוף‬
‫עיעףהטובים‪ .‬אכול ולנפישף להר‪.‬ערבים• אל ת?נה‬
‫?ני אל להבים• ואל חחי עם שטי‪.‬סבים‪:‬‬
‫י כזפם ברעזז לא תענה‪ .‬ורעה אליף לא תאנה•‬
‫ע ״ פ א‬
‫‪.‬‬
‫ח׳לאחענה‪:‬‬
‫ב‬
‫אטום שפתיך מתפלוצים‪ .‬בל תתחבר ללצים • גלשים‬
‫ךבךים נמךצים״ ךךךר זוךע״ם עם קוצים• השונניס‬
‫לשונם כהצים‪-‬ופימו יפוצץ ניצוצים״זוממים און ומימת‬
‫יועצים• חנפים ולרכל אצים י טכנלורתעדות ‪#‬וא‬
‫פ‪$1‬ים• ‪.‬יהירים ובעין קוךציםי?צפעוני נושכים ומוהצים‪.‬‬
‫א ט ו ם שפתיך‪ ,‬הסגר וסתים שפתיך מדברי לצנית יטפשות ואין‪ ,‬ל׳ ת פ ל צ ת ן‬
‫השיא אותך )׳רמי׳ מט י ו ( שתיי טפשותך‪ .‬גילשים‪ ,‬מגלים ומדברים‪ .‬נמרצים‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫קללה נמרצת ) מ ״ א ב ח ( ‪ .‬ד ר ד ר וכי׳‪ ,‬ל׳ וקין י ד ר ד ר תצמית לך )בראשי׳‬
‫ג׳ י״ח( וירבה שדבריהם הם בסלין ממאיר יכקין מכאיב וכענין שננו לשיבס‬
‫כמו נחש )תהלים קמ ד ( ‪ .‬ולרכל אצים‪ ,‬ולרכילות ממהרים‪ .‬יהירים‪,‬‬
‫זד יהיר לן שתו )משלי כא כ ד ( וכבי׳ רש״י‪.‬‬
‫עקשות פה קירן בעיניו‬
‫)משלי י יכ‪..‬‬
‫ק‪1‬רצים‪,‬‬
‫ובעין‬
‫כצפעינ׳‪,‬‬
‫שנא׳‬
‫שנאמר הולד‬
‫ל׳ כנחש ישן וכצפעוני‬
‫ו ז ד ‪* , :‬רוטען קייכען פער»ח;עכ‪::‬ע^ען לוייקק‪ .‬ח י ל ח*הנעןד‪.‬חפטען ח‪51‬ע ווחרטע‬
‫ד ע ‪ :‬פ}‪/‬צעו‪ ,‬י\ח הוובען וויהרען ק ח י פ ע ר דע‪3:‬ד‪.‬ענקער ‪5‬ערטוודעט‪ ,‬וויהרען‬
‫ן י י ב ר ע ר ט ח נ ד ב י ה נ ע ‪ j‬חיהרעטטרחפע חי‪:‬טעק‪:‬ע*ופוחריט חין^עגענחוורט ‪5‬יע‪#‬‬
‫ן ע ר ל ו ט ו י ע ר ‪• .‬ויין‪:‬ווהן‪ ,‬החוטע נו רווטהע‪ ,‬ווחל דיין רעדןיצער פ ר י ט ערוווור!‬
‫ב ע ן ; דוווקחנ‪::‬טע‪:‬געניעטען‪ ,‬ע‪:‬בעקח‪1‬ו‪1‬וט דירווחה?‪0 .‬פירעניכנ‪1‬ניוךרייבן‬
‫טר״יווערן ‪.:n1‬־ החוטע ני‪2‬ט לו >»יט ר ע ן גריב‪1‬ער!‬
‫נ‬
‫‪ 0‬ך פיס‪.0‬‬
‫‪ 5‬ח ] ט ‪:‬חןילט דוח נ י ע ; ע ; ע ן דיינען נחכ‪:‬טען ‪ :‬י י ן ‪ ,‬דחן ‪/‬וירד ר י ך חויך‬
‫קידוח ‪11:u‬ען; גיכט פ י ו י ט‬
‫טרעפפען•‬
‫אטים‪.‬‬
‫ט י י ע ס ע דיינע }יפפען רען‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪m‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫חפטעררעדען‪^ ,‬חצע ניכט ג ע ‪ :‬ע ן ן ‪,‬‬
‫סחפט »»יט טפחטטערן ‪ : $‬י ח הויכען צ ד ע י ע ווחדטי׳ג‪ ,‬טטרייען דען ןחרו‪1‬וען‬
‫פחן דחרכען חו;ד‬
‫ריוטע!!‬
‫חויו‪ ,‬חיהרע‬
‫נעהרענד פ י י ע ר טפריטלט חיהר ‪,'.:m‬‬
‫לו‪:‬גע‪1‬‬
‫‪:‬׳נד‬
‫ח י ה י ע ^עדחנקען‬
‫טפיטלע‬
‫פפייוען‪,‬‬
‫ניגר רחנקעפחןן‬
‫•ןןו‪:‬ד חיהרע רחטהטיח^ע ט ד ו ג ; ‪ :‬י ח ‪1‬י‪:‬י• ט * י י נ ‪ 1‬ע ר ‪3 ,‬ערטי;ע הייכיעד ״‬
‫יויין‬
‫ציווטע‪ :‬ליי^ניט לו ‪4‬עבען‪ ,‬מיום חיהיען ק י נ ד ע ר ס פ י ע ] ‪.‬‬
‫&רטך חי‪:‬נ‪1‬‬
‫חיהדע ט ט י ר נ ע ‪ ,‬ח י ה י ע ‪0‬וי;ען גינד &עררחטד‪,‬ער‪ ,‬גיח כייטען וויי! בחגיןיגקע^‬
‫קכ‬
‫של שביעות‬
‫^יעךציםולאידךצים‪ .‬מדנים!בין אחים קזנצים״ נותכי‬
‫מחלקת וגדר פורצים״ שנואים לא‪ 4‬ומשקצים״‬
‫עתידים לןןדורת אש ועצים ״ פעלם על ראשם קובצים•‬
‫צרעת בעורם מנפצים* קללות בבשרם רובצים*‬
‫ראע ולענה ?כוסם מצים• ‪#‬מ'ור לשונף מנאוצים*‬
‫וזתעב תרמית שלך והקוצים‪:‬‬
‫לקוצים וזנותי יהי מהעף • ימ^חזי״‬
‫‪,‬‬
‫עפ‬
‫‪.‬‬
‫ט ‪ 1‬בה ו א‬
‫'ח׳לאיחחמד בית רעף‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ת ש ר ק‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫• חמ‬
‫י‬
‫ז ‪#‬‬
‫‪in•:‬‬
‫החמודות בתים ואהלים* ^קר ההן ויופיהבלים*‬
‫ךישע חומסים וגוזלים • קרן אשר קנועמלים * ־ צופה עץ‬
‫תאותשללים• פזוכסףוכלבצע־‪5‬לולים*‬
‫יפריש‬
‫)קהלת‬
‫וכי‬
‫ד נ י ם ‪ ,‬שמתים‪ .‬מדנים וכוי‪,‬‬
‫י יא(‪.‬‬
‫ינצו אנשים‪ ,‬ענין ריב ומנה‪ .‬ע ת י ד י ם ‪,‬‬
‫צרעת‬
‫זכו׳‪ /‬כמי שאזיל במשנת ערכין‬
‫גאים‬
‫ליה כמשלי ו׳ ל״ס‪.‬‬
‫חומשים‬
‫יגיזלים‪,‬‬
‫המסתעפים‬
‫השכל‪.‬‬
‫שם‬
‫מן‬
‫מנצים‪,‬‬
‫ד ף ט׳׳ז‬
‫ב׳ כ ל המכפר ליה נ ג ע י ם‬
‫)ישעי׳ נא‬
‫׳!(‪.‬‬
‫ד נ ר ע״מ תעלימית תעצומית והיא כמו מתמודות‪.‬‬
‫הפייטן מיכ־ בפשקא‬
‫התמדה לכן‬
‫בצע כללים‪,‬‬
‫ל׳‬
‫המה‬
‫הם בכלל‬
‫ל'‬
‫מעזתדים הם לאש של ‪1‬יהבם‪.‬‬
‫עליו‪ .‬מצים‪ ,‬ל' מציצה‪ ,‬כמו שתית מצית‬
‫תחםודוח‪,‬‬
‫כלל‬
‫מדים‬
‫) ש ם כ ג ל ב ( ‪ ,‬וכתיב אם ישן הנחש כלא לתש ומה יתרון •לנעל הלשין‬
‫רשע‬
‫ש א ת ח»ש וגזל ועוד כמה דברים‬
‫צא תתמיד וכן עשה‬
‫י י כ ל י ך במכלולים )יחזק׳ כז כ ד (‬
‫בעל מאמר‬
‫והוא שם‬
‫לכל הדברים שהם למכלול ולתכשיט‪ .‬עש בגדים‪ ,‬עש״ה והיא כרקב יבלה‬
‫‪4‬ע‪05‬ד‪.‬ר‪1‬יכע וומו‪:‬דען‪ .‬בחגהייט חי!ט ודהר בעטטרעבע‪ ,1‬חיהרע פריידע)ז‪/‬נ•‬
‫היין‪ ,‬גילו טטי‪£‬טע| ליונק נו‪/‬יטען ברידערן‪ ,‬לוויעטרחנט חוגטערר‪.‬ח!טען‪:‬׳וו מ‪/‬נד‬
‫סטןזרען ריח ; ו ט ע חר‪.‬־נו‪:‬ג‪ : ,‬י נ ד ;‪:‬חטטפעוהחטטע‪ ,‬יובטייןיבע קרעחט‪/‬רען‪,‬‬
‫‪ 6‬י ר ד י ו ו ר י ח החו^ע ; ע ט ח פ ‪ £‬ע ן חיגט‪ .‬וויהר ח ו נ ר ע נ ט טרי‪£‬פט חיהרען ודיגנען‬
‫טייטע{‪,‬‬
‫מיהרע ה ד ט ווירר ‪H‬יט חוי‪0::‬ט[‪ ,‬חיהר‪1‬ייב •ויט ‪ 1 ) £‬ך חיבער‪:‬חגע!‪5‬‬
‫ודין ג ע « י ם פחו ‪4‬וו»»ע ח!נד ווערו<וטד‪ ,‬ו‪/‬ירד חיהרענ ב ע ‪ 5‬ע י נ טרחכק‪ .‬בעווחהרע‬
‫דיינע‬
‫לונגע‬
‫&חר ‪1‬ח‪:‬טעררע־ען‪5 ,‬ערווכטייע טל^נ‪ ,‬פ י ו ‪ 1‬ט וו!;‪.‬־ הי‪:‬טערןי‪:‬ט‪.‬‬
‫יוינטעיןיגט יוונד ח‪/‬נטרייע ‪:‬ייען דיר ק י י כ ע ‪ 2‬ע ע ן ע ‪ :‬ן ו י י ד ע ‪ ,‬דיון ו ד י ד ע ט ע ר‬
‫ד י ך ח ו ל ; ו ט ע ן חויען‪.‬‬
‫החמודוח‪.‬‬
‫ל ‪ nr.‬יחןן‪:‬ט ניבט גע‪1‬י‪:‬טען ריינען נוןנ‪:‬טעןהוי‪.:‬‬
‫ןו‪:‬טד\י‪:‬ער«‪/‬נד‪}4‬ןרטען גינד ריילענדע טח;דע»ייען‪ ,‬ט ח נ ע חייטעןן‬
‫קייטען‪ .‬ריח כח‪:‬ד‪.‬ייט רויבט חונר ט ט י ע ה ו ט ‪ ,‬ווח‪ :‬ח נ ד ע ו ע דורך ‪5‬ןייש ערווחרכען‪.‬‬
‫י׳ייו נייריטעו חוי;ע ןי‪:‬טערט ווונעו‪/‬יחטטן־ן;‪ ,-,)n‬ו י ו כ ע ר חוכר קןווטכ«רקייטען ׳‬
‫‪f‬‬
‫םדר ליום שגי‬
‫*«‬
‫‪tt‬‬
‫ורקב כלים • שידה וכרם לרוח בנחלים ״ נפע וכל‪.‬אשד‬
‫לה נוטלים* מלהמוד אלה עלן תעלים*‪ .‬למה תהיה‬
‫•בפלילים‪ .‬כסות אלמנה חובלים‪ .‬לת׳ומים חומסים ולא‬
‫חומלים* טורחים להשיג גבול עולים • חוטפים עניןם‬
‫‪:‬‬
‫ודלים‪ .‬זעתיגיע אחרים גוזלים‪ .‬ונשך ותרבית מכפילים‪.‬‬
‫הלא לקברות הםמובלים‪ .‬דברהוןבידם לא מובילים‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫גחלים כקש אותם אוכלים* ביום עברה לא מצלים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫אנשים אשר עולה פועלים * אלה הדברים בלא תהמר‬
‫תלולים ״ אם תישמים ולב לאל תשילים‪ .‬ח׳ אז תצליח‬
‫?כל מפולים* אורף!זהיר ?משכילים* א^זר עני‬
‫עולמותנוחלים‪ .‬ויא^רוף קטנים וגדולים‪:‬‬
‫ז ר ק ב ? ל י ׳ כ״כ בכיי של׳״ח ה י ׳ בצריי יכן מסתבד‬
‫כ נ ג ד אכלו ע ש ) א י י כ י ג כ ח ( ‪.‬‬
‫ם‬
‫והיא כפל ל׳ של נגדים‪ ,‬ועש ורקב גם הם אתים ורעים‪ ,‬ובכיי אסר גרס בלים כ ב ׳‬
‫ע״ש כרקב יבלה יאינני מ ס ת נ ר ‪ .‬יטעם המאמר כי העין הציפה זתימד קכין אתרים‬
‫הוא כמו עש לנגדים יכמי הרקב לכלים מן הנפש יעד בשר יכלה יכמי שאזיל נ מ ש י‬
‫סוטה ד ף טי‪ .‬א׳ הניתן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש איןניתנין לו ימה שבידו‬
‫נזטצים הימנו‪ .‬למה תהיה בפלילים‪ ,‬נרא׳שהזא מל׳ עין פל־לים )איוב לה י א (‬
‫זטעמו‪ ,‬למה תעמוס על עצמך עין פלילים ? וכל יתר ענק הפסקא מכיאר בעצמו‪.‬‬
‫ע ו מ י ג ט מ י י נ ע • * י ו ט ט ע ח י ^ י י ר ‪ /‬וזיין ווווור^חי‪; ):‬ערוזטהע‪ ,‬פ ע ן י ע ר ח ו נ ד ו ן י י ג !‬
‫‪04‬יטען‪,‬‬
‫ד י ח ע ג ח ן דך;‪:‬עברח״ט‪,‬‬
‫ןעע?עימינן חיבער^וט‬
‫‪p^lgi‬‬
‫דגיר‬
‫ב ע פ י י ע י י ; ע ן ע‪ :‬נ‪!-‬ט‪ .‬ע‪ 5 :‬ע י ל ע ד ‪ .‬ר ט ד י ח‬
‫ד ע ר ן י ט ע ־ ‪ .‬ח ז‪/‬ענ־ע ע ‪ :‬הינזועג‪ ,‬דייו חוי^ע‪& ,‬חן‬
‫מזבעדנחייטען! לז ז ו ע ^ ע ק לוועקקע וויןן‪:‬טדוח מ ו נ ט ע י דער קויזשע‬
‫טי!עןגי‪5‬טיגען דין ? גירו פפחירען דער וויטטווען געווחני‪ /‬כעטטעד‪.‬ןען‬
‫ריח ווחיוען ןזהנע ‪M‬יטןייד םטרעבען‪ ,‬חיהר גי‪1‬ביעט לו ערווייטערן‪5 ,‬וזן<ען‬
‫‪/‬‬
‫ןע!ב‪:‬ט דמן חר‪»1‬ען חן חונד דען דיר‪6‬טיגען‪ ,‬ר ד כ ע ן ‪ ,‬ווח‪ :‬חנדערע דורך טווייש‬
‫וזונד ‪ 5‬ן י י ט ערווחרבען‪ ,‬בערייכערן גיך דורך ניננען מונד ווחו^ער‪ .‬יופיין —״‬
‫ווערדען‬
‫}רמב?‬
‫‪ p n ^ n u‬נ י כ ט ל ו ר ;רופטןעטרוז^ען ? פיהרען ‪5‬יח עטןןרן‪• :‬זיט חי;׳ג‬
‫דחו ד״חזזענפייער פ ע ר ל ע ה י ט גיח וויח טטרחד‪ ,.‬מנן צחרנטח; ‪ £‬י ; ד ע ן‬
‫ומזני! בח‪:‬הייט מוי‪;:‬עחיבט‬
‫בע«»עז‪.‬־עטע‬
‫‪ H‬ע נ ט ע ן קייגע ר ע ט ט ו נ ; ‪ ,‬דימ‬
‫ןיו‪:‬טער מ ^ ע ו י נ ד פחןגען דער ןיוטערנהייט; רחל צ‪1‬י!רבמט ן‬
‫ומח!ט‬
‫גיכט‬
‫ז י ג ט ע ן ! ״ חונטערגחןנט גיח יו^ע‪.‬‬
‫״דומ‬
‫ענטהחןטוטרוח ד י ך ד ע ר ע ן ח ו ; ד‬
‫צערמיינזט ריין הער| ‪M‬יט ; מ ט ט ‪ ,‬ו מ ן ^ ע ] י ע ט ר י ר }‪ Hi‬ריין טהון‪ ,‬דמן סטרמד״זמ‬
‫דיין ןיכט וויח דמו ד ע ר ‪4‬ןיקקןע|י‪4‬ען‪,‬‬
‫דענען דיע‪:‬ע מונד י ע נ ע ווע^ט ‪!5‬‬
‫‪0‬חיין ן ע ‪ 1‬ו ן ר ר ע ן » דגו! ‪5‬ויי‪1‬ען ד י ך ‪ yfot‬ק]יין ווונר ‪4‬ר‪0‬ט•‬
‫קג‬
‫של שביעות‬
‫^^מק‪1‬ליק‪1‬ל‪1‬ת«‬
‫קי״ח‬
‫לכל העם רואים את הקיולת‪:‬‬
‫=‬
‫‪k‬‬
‫;‬
‫י•‬
‫״י ויכמן ולף תעלה ?ןדישה כי אתה קדו׳ע ף‪2‬זך^ ומיוישמג‪:‬‬
‫פ‬
‫ליק• אלה העדות והחקיס• אשר נסנו לעם‬
‫חשוקים‪ .‬בקיולותןשופחת ולפידים וברקים‪.‬‬
‫ברעש וברעד באימה ןז^ם• בנשיקה מפי‬
‫שיוכףןזחקים‪ .‬מב־ארים והחזקים • סשולים‬
‫בכל מהק איוכלים ומשקים• מנפת צופים‬
‫ומדבש י מתוקים‪ .‬בתשעים ושמנה פנים‬
‫י בפרוש חקוקים‪ .‬בארבעים )תשעה פנים‬
‫טמאנהךןקים‪ .‬אךבעים ןה^ןגה פנים טהור‬
‫?זו־ןשקים י ‪ }IP‬לדגלו נדרשים ןנחקקים • בשש‬
‫מאיות וישלש עשרה מ?ווז• ןקוקיים • מאת‪:‬ם‬
‫י ןאךבעים ושמנה בעשה להקים • ושלש מאוח‬
‫‪ j‬וששיםןחמשבלאתעשהמחחז^ם• בעליל‬
‫‪:‬‬
‫שבעתים‬
‫)‬
‫י‬
‫מנית‬
‫נכלל‬
‫א ל ה העדות י כ ו ‪ /‬אלה כעדות הנזכרים ‪ o l h x‬כל העדות והסקים‬
‫כמטאר • ״ ע י נ י ת ‪ .‬משיקה מ נ י זכיין עשית הדנרית וכל התורה כלה נתנ‪1‬‬
‫ננשיקה כמו שאייל ניודיש חוית נ פ ס י ק ישקני מנשיקות פיהו )שיי א נ(‪.‬‬
‫ממאדים‪ ,‬כל דניר היה מנאר את עני״ כמה ״צ!ת יכ״ה דינים תלויים‬
‫נ ו כמנואר שם ‪1‬כ»י שנארת׳ לעיל דף לינ ני‪ .‬משיציס ונוי‪ ,‬מנואר לעיל‬
‫דף כיג ני‪ .‬נתשעים ושמונה יכו'‪ ,‬נאיתי לעיל לף צ׳ ני‪ .‬מנין ודנלי‬
‫נדרשים‪ p n ,‬ודגלו עלי אהנה )שיר נ ט( שנמעייא שלי מ״ט‪ ,‬כ ן מינו פ נ י ם‬
‫ם ו״יח‬
‫נ‬
‫ו‬
‫•‬
‫‪$‬‬
‫‪tu‬‬
‫‪/ct‬‬
‫מצית ‪tw‬‬
‫סלוק ליום עני‬
‫»•»‬
‫מבעתים מזקקים • ןשומךימיו לעד אא מקים ‪.‬‬
‫ןלןית הן לראשם מעניקים ‪ .‬ולגךנריותם עטור‬
‫‪$‬קים • משמחים לב ןעיג‪:‬ם מבהיקים • מתוק‬
‫לנפש ומךפא לעצם כןפיקים * י עץ חיים היא‬
‫למסזיקים‪ :‬וכע?תה'על דעתו לתן תיוךה‬
‫לעמיו‪ .‬בא מפיני נ־בביוד נאמו • הרח משעיר‬
‫למיןיןערףאאתך^חלפנימיו‪/‬ועלכי בחךבס‬
‫הםדדמיו• ליאקבלו על תורה‪/‬עלימיו• ומהר‬
‫פארן הופיע למו• לא תגניב שנן במחנימיו׳‬
‫ועל כי בעבות ובנזלות הם מפעלמו‪ .‬לא‬
‫קבלו עליתיוךר־־ז'עלימיו• ]אתה מרבבות‬
‫קךשלתןע׳ןלעמו• הםקבלועלתוךהעלימיו‪.‬‬
‫ונעשה לנשמע הקדימו • טרם נשמע נעשק‬
‫נמו״ וצדקה בה נחשבה למו• ןלשני כתרים‬
‫םימוילמלוכהןלבחנהןללדהאימו• ובעשרה‬
‫ז‬
‫י‬
‫!‬
‫\‬
‫י‬
‫!‬
‫קדושים‬
‫כמכין‬
‫רתמה‪ .‬יכעלתה‬
‫איכריו של אדם ושהיה לא תעשה כמכין ימית‬
‫עד‬
‫ואתה מ ר נ נ ו ת קידש כולו מנואד י‪-‬יטנ נ פ ר ק ׳ דריא פ ר ץ מיא ונמכילת^‬
‫פ׳‬
‫העתקנו‬
‫נמה‬
‫שקדש ר ו נ דנריי הנה והנה‪ .‬ולשני‬
‫כדאיתא נ מ ס כ ת‬
‫שנת‬
‫פ ׳ פ ל אסד מישראל‬
‫יתרו‬
‫פ"כ‬
‫בתלים‬
‫גוימי‪,‬‬
‫נתעטר‬
‫נשני‬
‫נ»י‬
‫׳‬
‫יכנר‬
‫ד ן פיח אי‪,‬‬
‫כ ת ר י ס כ נ נ ד נעשה ונשמע‪.‬‬
‫לאימה יושולשת‪.‬‬
‫למליכה ולכהינה יללדה אוימו‪,‬‬
‫״‬
‫ונעשרה קדושים קדשס לש»י פ י ' המפרש אלו ע ש ר‬
‫‪f‬‬
‫׳‬
‫קדושות שארן ישראל מקודשת יוכל ארצית !חשינ פולהו נריש מסכת‬
‫‪1‬לא‬
‫פצים‪.‬‬
‫ידעתי מה ענין קדושות א ר ן ישראל לקדושת •שראל והפייטן אמר ש ק י ד ן‬
‫את ישראל עצמן נעשרה קידושין ונראה לעי פשוטו שכין אל עשרת הלנרות שנהש‬
‫ןדשם‬
‫נימיי!‬
‫לי ל ע ס ‪ ,‬או שירמיו להא לאיתא נ ד נ ר י ס ר נ ה נ ס י ף פרשת יאתחנן‪,‬‬
‫» י ן » ת קרא‬
‫;‬
‫יאןניה לישראל בלה י‪£‬צי הן ו ט י ‪ ,‬י׳היס‬
‫ן ד ש ס לשון‬
‫קד‬
‫של עבועות‬
‫קדוחים קךשםאללעוטו• וצבעים שמיות‬
‫ןהסםל‪:‬אטיו•'וב^לעעשךהמהת תיוןזאיותם‬
‫בקןמו‪-‬״ןכלל שטם 'בישטו• וכאזור" לחלץ‬
‫^^^מיסהט^ףךד‬
‫הוא ן כל קדושיו עט‪ 0‬והגעיש ןהךעישןהךעיר‬
‫הדומו • ןאחת בד?רו החריר עולמו • ןע^רים‬
‫ןארבערח מיל טהלף נעו עטיו• &תים זו‬
‫?הטמיעו נאמו‪ :‬ןתזו• וחלו כל באי עולם‪.‬‬
‫מאימת חי העולם • ?רדת{ לדבר לעם עולם •‬
‫רעשו אמות העיולם• פחד קראם ןךעד‬
‫הזחילם •חיל כיולדה הלהילם • נעוןךעח ןםר‬
‫צלם • ןאצל ?ןמואל באו כלם • לנחש ‪3‬קםמי‬
‫‪:‬‬
‫קלקולם‬
‫קדושין׳‬
‫על‬
‫כשנעים שמית‬
‫דרך‬
‫האיש מקדש את האשה‪.‬‬
‫יחס הקנ״ה‬
‫את ישראל לי‬
‫ובשבעים שמית יחסם לאימי‪,‬‬
‫לעם‪,‬‬
‫וכן‬
‫איתא בבמדבר ר נ ה‬
‫פ ׳ ׳ ' ד שבעים שקל בשקל הקדש כ נ ג ד שבעים שמית שיש לו להקב״ה‪ ,‬שבעים‬
‫שמית לישראל יכו׳ עכיל ואינם מנייין שם‪ ,‬אבל בבעל הטורים בפי בהעלתן מנה‬
‫אותם אלא שחסרים שם שנים מן המכין כי בפרטן אינן כיא הית גם מניו‬
‫רכים‬
‫לבן‬
‫וזה ודאי טעית ס י פ ר כי לא מצאנו בכל המקראישיקראזישראל‬
‫נראה בריר שזה ציל‬
‫רכים‬
‫ר ע י ם והשנים החסרים הם אלהיס ידידים זלמדתי‬
‫כ ן ממדרש תנחזמא בפ׳ קדושים ד ף סיא סוף ע י ד שאמר וזיל כל שם חביב שהיה‬
‫ל ה ק ל ה בטם קרא את ישראל‪ ,‬קרא שמו אלהיםיקרא לישראל‬
‫‪....‬‬
‫ק י א לישראל חכם‪ ,‬קרא להם‬
‫דודים‪,‬‬
‫ד ו ד י ם שנאמר אכלו‬
‫א ל ה י ם שנאמר‬
‫ר ע י ם ‪6‬תו ושכרז‬
‫קרא להם בחורים יכי׳ עכיל יהרכ בעל הטורים לא הזכיר במנינם ג‬
‫‪,‬‬
‫אלה לכן גזרתי שרכים ציל ר ע י ם זהיספתי עליהם אלידם ודודים ויעלה המספר‬
‫מכוון‪ .‬ינשלש עשרה מדית וכי ‪ /‬פי׳ המפרש ייג מדות שהתירה נדרשת בהם‬
‫‪,‬‬
‫זיש לפרש ג״כ ׳*ג מדית סליחה ע כ י ל ולא ידעתי צכייני ע ל ל׳ הפייט‪ .‬וכלל‬
‫שמם בשמי‪ ,‬ישראל טעמו ישר אל‪ .‬וכאזור לחלן וכוי‪ ,‬וכאזור לחלציס כ ד כ ת י נ‬
‫כי כאשר ידנק האזור אל מתני איש כ ן הדבקתי צל׳ את כל בית ישראל)ירמי' יג י א ( ‪.‬‬
‫לנעמי‪ ,‬כיכבכ״י‪ ,‬ינספרינו לנאמו‪ ,‬כלימר לכי דבורו הנזכר‪ .‬ועשרים וארבעה מיל‬
‫וגי‪/‬מבוא׳ לעיל ד ף ליגא‪ /‬מלזילם‪ ,‬כ״כ בכי׳ ל' וחלתי ןא׳לא ) א י ו לב י>)אצל ק*י&‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*‪•«-‬‬
‫סלק ליום שני‬
‫קלקולם• י ושאלואמהזה בא לעיולם• ‪#‬מא‬
‫דזיוםלמימיוהוזר עולםי‪,‬יי לממליישב למא‬
‫לעולם• ןהשיב אייתם בשאלם• יי עז לעמו‬
‫?תן להנחילם ״ וקשסעם בך נמו ?לם ״ ן‪ :‬יברך‬
‫את עמו בשלום• ןךתיו להשכילפ י ׳בכל דיור‬
‫ודור ומנהיניס•• אשר עסרו לפניהכס‪.‬‬
‫ןהעתיךים לעמוד אחריהם •י כלם העמיךם‬
‫בסיני עמהם• להוחעם כי דור ךע״נח^ק‬
‫מכלהם• טיב טעם ודעת להשכיליהםייוכל‬
‫ז‬
‫‪? rab‬אמה ^ ^ ? ^ ‪ ^ d‬ו ם ' ל ‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫בלחם ״ להגלותו בםיניעליהם • ובפנים הרבה‬
‫נראהלהם• מדבר אנכי עם כל אחר ןאחד‬
‫מהם • פנים בפנים להךאיותיך׳ם • פניים באימה‬
‫למקרא למוריהם• פנים בינוניות למשנת‬
‫עךכיהם• פנים שווזקיות לתלמוד הכמיסים •‬
‫פניםמסבירות לאגרות'טעטי־ם• בעתיק‬
‫יומין וצח נךמה להם • נחמרים בהר ד!‪£‬ר עךף‬
‫‪1‬‬
‫לפניהם‬
‫אנל נלעס כמניאר כל הענין הזה נמכילתא לפרשת נחדש השלישי ינילקיע‬
‫פ ׳ •תרי נרמ< רפיי‪ .‬יכל דיר ידיר יכי'‪ ,‬כמניאר לעיצ דף פינ אי‪ .‬יכל‬
‫וייס לא היה נ‪5‬ס‪ ,‬כמו שדרםי כמכילתא נפרשת יתרי פיט שנתרפאי כצ‬
‫נעלי מומין נישראל נשעת ייתן תורה‪ .‬פנים נכניס יכו'‪ ,‬כן אית^‬
‫נמסכת סיפריס ינילקיט התירה נרמו דפיו גס תתיצ‪ :‬פנים נפנים דנד‬
‫»" עמכם‪ ,‬תנ• רית ניפ כ נ י ס תרי נ פ נ י ם תר׳ תא ארנעה אע‪1.‬‬
‫פנים ‪ k‬איעה למקרא כניס נינינית למשנה גנים שיתקיין לתלמיד פ ; ‪-‬‬
‫עסנילימ‬
‫׳‬
‫ס‬
‫קה‬
‫ע ל שבועות‬
‫ל‪9‬ג‪&7‬״ן‪3‬ז‪3‬ןיםו‪?13‬ותט‪1‬בים^בר^יקם״‬
‫אשר נעשה אתםיהאדםוחי בהם• כי חיים‬
‫^בדמיסםדמיבניהם‪:‬‬
‫‪ 1‬ןך־בור אחד <נ׳<׳ ושתי יכרות( מפיויבמלא• ‪#‬ת‪:‬ם‬
‫זי בהשמיעו לקהלו• רחקו שנים י עשרי מיל‬
‫ספחדחיא• ופךךוה נפשם ממשמע הודקולו•‬
‫| ןהעמיר ענני ?ביוד גדלו• וגשם נדבות הניפיו‬
‫! ןזחזילו * ןהיוןשבו‪%‬םעשרמלבח‪:‬קףדרא‪.‬‬
‫\ ור‪3‬ח לציר ואמרולו‪-‬קרבאתה וישמע מלולו•‬
‫ןךבר עמנו קנ‪:‬ןיפעלו •י פן נמות מאימת קולו‪.‬‬
‫וישמע אל רבךי״קהלו • דןטב לפניו וגם ערב‬
‫' לוי• ויקריא לצירן למריו מיו העלו• ובינו לבין ‪m‬‬
‫‪^ i‬לישיעא• ןהעמירוןנגשא^עךפלו'׳ ופנים‬
‫י ?פנים דבר לן‪ .‬ןקךנ‪:‬ם מידו לוי• ןדיחן ידדון‬
‫ךעשזלמוא• ןךיברו לפנייצורואמרולו• מה‬
‫; אניוש כי תגדילו• ומה תחשבהיו למקומנו‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫להעלו‬
‫!‬
‫מסגירות לאגדה‪ .‬ודניר אחד זכו‪ /‬שנאמר אתת ד ג ר אלהים שתים וו שמעט‬
‫)תהלים סיב »״ב(‪ .‬רחקו שנים עשר מיל‪,‬‬
‫נפשם‬
‫דביר‬
‫נלנרז‪.‬‬
‫הוריד‬
‫תניף‬
‫שלישי‬
‫כשנואר לעיל ד ף ל*ג א ‪ /‬וכרתה‬
‫‪ . . . .‬והעמיד ענני כ מ ד זכי‪ /‬כדאית׳ גמסכת שנת ד ף פית כי‪ ,‬כ ל‬
‫ודביר שינא מפי‬
‫זמאחר‬
‫טל‬
‫הקב״ה יצאה נשמתן‬
‫שבדכיר ראשין‬
‫יצאה‬
‫של‬
‫נשמתן‪,‬‬
‫ישראל שנאמר נפשי‬
‫דנור‬
‫שני‬
‫האין‬
‫יצאה‬
‫קבליהי?‬
‫שעתיד להחיית גו את המתים יהחיה איתם שנאמר גשם נ ד נ י ת‬
‫אלהים זכי'‬
‫העלו‪,‬‬
‫עכיל‪.‬‬
‫העמיד‬
‫ז ע ״ ן ע י ד בפרקי דר״א פ ר ק מיא‪ .‬ניני יבין‬
‫איתו‬
‫עס‬
‫להיית שלישי י כ ד ס י ר ביניהם‪ .‬ידידין‪ ,‬מלאכים‬
‫ודברו ו כ ו ‪ /‬מ ט א ר ע י פ מה שכתבתי לעיל ד ף פית א׳ ״ ט ע ם ר ט ת י ט ‪'/‬צ‪.‬‬
‫)‪5‬‬
‫‪(Tom‬‬
‫״‬
‫‪#‬‬
‫מ‬
‫‪7‬צ‬
‫סלוק ליום יכני‬
‫להעא• קנץ שעשועים לתהיא• והשיבם‬
‫אל הניחו א• מאז חשקתיו להגדילו * קנ_ץ‬
‫שעשועים לנהלו• ולהבנם לפני)לסניפם‬
‫רשות נתתי לו י• ‪#‬בו‪:‬תמר'וםלסתלו• סנת‬
‫חלקיו ןגוךא• ללמד לבני כל אשריךבר א‪:‬‬
‫ומיהר' סיני קבלו תורה• לא מפי'מלאך ]לא‬
‫מפי שליה אמירה• פ אם מפי הלך עיו^ה‬
‫אורה• טהור‪ :‬עינים ךךאתיו טהוךה• מפי‬
‫קבורתו יבהירו הוךר־ז• ךת באר היטב‬
‫?זבאךה• בדבור באמירה• בצווי באןהךה•‬
‫?תלמוד באגדה במשנה במקרא• בחקר‪,‬‬
‫במצוהבבריתגמוךה•ערוכהבכלו‪#‬מוךה•‬
‫ןבלימצוה שבה ?ענ;ן'םחךד־ו• להתברך‬
‫בהוניה בבל ייו• ברוך נותן התורה‪ :‬ובאל־ף‬
‫‪#‬היא לכל האוחייות ראש• פתח בא נכי‬
‫לדברות ראש• להודיע שהוא אאד'קךם‬
‫ראש• בךאשיר־ז ראש• ובאחרית ריאש•‬
‫ראשון ואהרון בסוף ובראש • צופה מה יה‪.:‬ה ‪,‬‬
‫בסוף מריאש‪-‬ולמה באלף פתח בראש• בנגד ‪I‬‬
‫אלף דיור שצפה מראש•'לתן להם אמונת ‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫ראש‬
‫קו‬
‫של שבועות‬
‫ראש• לצוות להם דבר מראש• יועבר מהם‬
‫ך‪1‬שע מאיות ושבעים ןאךבעה ל^רוש • ולםיוף‬
‫‪.‬עשרים וששה דורות השק ף‪1‬מאת ראש•‬
‫דבר צור‪ .‬לאלף דור מראש• לנחול־" חיק‬
‫נסוכר־־ן ראש• כה־;עצומיותז‪7‬־! ?ךיחקור‬
‫ולדרוש• להשתחוות ולכרוע ולקור ראש•‬
‫לאלחי לקים המתנשא לכללריאש‪ :‬ו?שוךם‬
‫צבאיות אלים •י כי למתן ךת זכו סגוליים •‬
‫ויכבדו בה נתלים• נסנו שבח וסהלה לאל‬
‫אלים• ווקמיון נרוךיבם ןכתי אךאליבמ•‬
‫שיר ותשבחות מפארים וההבלים• וחרסים‬
‫המעל לרובם עומדים והעל״יבם• וליושב‬
‫עלכפאךםןנשאמנךלים • ןצכאיותנמרי‬
‫ךדלים‪ .‬מנעימים ?זיר הלולים •ופיאר ברובים‬
‫ורעש גלגליבמ• במתן אמון היו ^יליבמ•‬
‫ומלאכי אש ומוםיכלוליבם• בשמחת נות‬
‫ב‪:‬ת'הסלרים והחלים• וזה אל זה קיוךאים‬
‫ןשיואלים• לקדוש וכחךהסאךחהכללים•‬
‫חממות‬
‫סיף מאמר‪ ,‬כילי לקית יידניי סינית נראשייז פיא יתדישהי משם‪ .‬יענו‬
‫מהם ת‪1‬ע מאית וכי'‪ ,‬כן איתא נמס' ‪6‬נת דף פיק ני‪ .‬סיק נסיכת יאש‪,‬‬
‫סנילתי‪.‬‬
‫התירס כנסיכה מראש‪ .‬ינשירם‪ ,‬ונראיתם‪ .‬ס‪4‬ילי‪itnt«0*0‬‬
‫נמלים‪ ,‬נס וה תאי לישראל היזיניס על תלם‪ .‬וכל •תר ענין י‪.‬ע‪»1-‬‬
‫•יניאי ניגנתי יעמה ‪6‬קדס מאירי נכמ‪ 5‬מקימים‬
‫׳‬
‫•סלק ליום עגי‬
‫*׳>»‬
‫דוממות למלכם ממללים•‪.‬ועזוז נוראוחיו‬
‫מגדיליכם•'ושלוש קו־שהלקדוש בקדש‬
‫קעליבם‪:‬‬
‫״׳ ככתוב על יד נביאןז‪ .‬וקיא זה‪ ^.‬זה ואמר‬
‫?‬
‫י‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫»׳אז !יקול רעש* גדול א ד י ר וחזק משמיעים קיול‬
‫מהנשאים‬
‫לעמת שרפים לעמתם ברוך ייאמרו‪:‬‬
‫ק*! ב ת ך כבוד יי•מ?זק‪1‬מו‪:‬‬
‫ה‪$‬ק‪51‬ף מלכנו• תופגעות^לוןל^יבו כי ??חיים אנחנו‬
‫לך מתי ותקלוך בציון)ילךוב ניימןנו לעולם ועד ה ?כ‪1‬ן‪:‬‬
‫!‬
‫תרזגדל ותוזקדע ?תוך יררשל‪:‬ם עירך לדור ודור‬
‫‪:‬‬
‫ולנצח נצחים‪ :‬ועינינו תראינה מ ל מ ת ף כדבר האמור‬
‫‪TT‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪-‬‬
‫|‬
‫‪TIV:: -‬‬
‫ויקירי עז ף על ידי דוד ‪ rr£p‬צךדןף‪:‬‬
‫קי״תלמיליףןי לעולם‪.‬אלהיך ציון לדד ודד הללויה‪:‬‬
‫י ׳ לדור ודור נגיד גךלף ולנצח ‪$‬צחים רןךשתף נלןךיש ושכחף‬
‫אאזינו מפינו לא ימוש לעילם ועד כי אל מלוי גדיול וקדוש' איזה‪.‬‬
‫ןרוןז א ״ יי האלהקהיש‪:‬‬
‫אחה בחרתנו וכו׳ תמנא לעיל כדף פ״ו‪ .‬וממרים את ההלל ומכרכים‬
‫תתלה כדאתמול‪ ,‬קדיש חתקבל‪ ,‬זאס״כ אומרים ס ג ל ת רות*(‪.‬‬
‫•י(כפנ הרב אכן ה י י ת י בהלכות סכה סי׳ גיס ה״ל‪ :‬״כעצרת נהגו‬
‫לזמר רוח‪ ,‬שכתוב נו כתחלת קניר שעורים יהיא זמן הקציר‪ .‬ואני מנאתי‬
‫טעם •פה‪ ,‬לפי שאנותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לכרית אלא‬
‫גמילה וטכילה ורתיצת המים כדאמר כפ׳ התילן; והיא נתגיירה כדכתיב‬
‫ג• אל אשר תלכי אלן וגו‪ /‬ומתוך דנר׳ תשונת רות אנו יודעין את‬
‫דברי נעמי‪ ,‬שאמרה לה‪ :‬אסור לן תתזם שנת‪ /‬כאשר תלכי אלן‪ .‬אסור‬
‫לן ייתור‪ ,‬באשר תליני אלץ‪ .‬אסיר לן ע ‪ /‬זאלהץ אלהי‪ .‬מפגןדינן‬
‫בתרי״ג מצית‪ ,‬עמן עיז• י—י כדאית' נפי הקולן‪ ,‬וכן ישראל נתגיית‬
‫בקבלמ התירס; על ‪ p‬יג;כן לומר ה׳ ‪ m‬נעצרת‪ .‬אגן‪* .‬‬
‫‪,‬‬
‫קז‬
‫מגלת חת•‬
‫ויהי בימיעפט השפטים יהי מגב באיץ וילך איש‬
‫מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪Z‬‬
‫‪V‬‬
‫»־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫י•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪. . .‬‬
‫‪:‬‬
‫בניו‪ :‬ועם האיש אלימלך ושם אעתו־ נעמי וישם שני בניז‬
‫‪T‬‬
‫; ••‬
‫‪T‬‬
‫‪ v:‬י •״• ‪Jv‬‬
‫יי•‬
‫•‬
‫‪•• :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪ T;T‬״‬
‫‪• T‬‬
‫‪ :‬י•‬
‫מחלוןוכליון אפיתים מבית לחםיהודה ויביאו שדי מואב‬
‫‪: I‬‬
‫־־ ‪:‬‬
‫י‬
‫| ‪:‬׳ ‪ :‬ז‬
‫‪:‬‬
‫י "‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫"‪T‬‬
‫‪A T‬‬
‫‪T‬‬
‫ויהיו ע ם ‪ :‬וימת אלימלך איש נעמי ותישאר היא ושני‬
‫‪:‬‬
‫‪• v:‬‬
‫—‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• v‬״• ן‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫״ ‪T :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪..‬‬
‫‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫בניה‪ :‬וישאו• להם נעים מיאביות עם האחת ערפה ושם‬
‫‪V I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ -:‬י‬
‫י‬
‫• י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪*.‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫השנית ךותבעזבועםןעשרענים‪ :‬רמתוגם ^עיהס‬
‫מחלוןוכליון ותישאר האעה משניילדיה ומאיעתותקס‬
‫־• ‪:‬‬
‫י‬
‫ו ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫•‬
‫היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי עמעה בשדי מואב‬
‫‪ * :‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫— ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪A‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫כי פקד ןהוה את עמו לתת להם לחם‪ :‬ותצא מן המקום‬
‫אער היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך‬
‫‪J‬‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫~‬
‫‪A T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫לשוב ^ארץ יהודה‪ :‬ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫]‬
‫‪V V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫^ ‪* T ' . T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ :‬־ ־‬
‫‪V‬‬
‫עיבנה אישה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•י‬
‫‪:‬‬
‫‪* T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ־‬
‫‪V‬‬
‫;נשיתם עם המתים ועמדי‪ :‬יתן ידוה לכס וקצאן מנוחה‬
‫אשהבית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינדז‪:‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫"‬
‫‪A T‬‬
‫‪-‬‬
‫|‬
‫‪I V T‬‬
‫‪•-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• v.‬‬
‫‪IT‬‬
‫ותאמרנה לה כי אתך נעוב לעמך‪ :‬יתאמרנעמי ע‪3‬נה‬
‫בניתי למה תלמהעמי העוד לי בנים למעי והיו לכם‬
‫לאנדים‪ :‬ע־בנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיע כי‬
‫אמרתי יע לי תקוה גס הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי‬
‫״‬
‫בנים‪ :‬הלהן תשברנה עד א‪/‬צר יגדלו הלהן תעגנה‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪J"T:‬‬
‫• •‪T-:••T!T‬״‬
‫‪-:T‬‬
‫‪T‬‬
‫לבלתי היות לאייש^בנתי כי מר לי מאידמכםכי יצאה‬
‫בי יד יהוה‪ :‬ותשנה קוילן ותבכינה עוד ותישק ערפה‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫׳‬
‫־ ‪ • ,‬ז‬
‫‪I‬‬
‫ז‬
‫ו‬
‫״‬
‫;‬
‫׳‪.‬׳‬
‫ז‬
‫‪"X‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫־‬
‫|‬
‫ז‬
‫!‬
‫ז‬
‫לחמותה ורות ךמןה בה‪ :‬ותאמר הנה שבהןבכןתך‬
‫רות‬
‫אלהיהעוייאחריןבהזתך‪ :‬ותיאוראל‬
‫"‬
‫*‪.,ptar.c‬ואל י‬
‫אל עמה‬
‫מגלת רות‬
‫‪»»7‬‬
‫אל תסגעיבי‪ -‬לעזבך לשוב מאחי‪:‬ך כי אל אער תלכי‬
‫‪:‬‬
‫אלך ובאער תליני אליןעמךעמ יואלה‪:‬ך אלדד‪ :‬באער‬
‫•הכ)ותי אמות ושם אקברכיהיעשהיהוה לי וכהיסיף כי‬
‫המיתנפרידביני ובינך‪ :‬ותךא כי מוזאמצת היא ללכת‬
‫אתה ותחדל לדבר אליה‪ :‬ותלכנה שתיהםעד ביואנה‬
‫‪- : v-‬‬
‫‪A T‬‬
‫‪••-‬‬
‫" ‪T V‬‬
‫‪T-r‬‬
‫בית לחם ויחי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר‪.‬עליהן‬
‫ותאמרנה הזאת נ^מי‪ :‬ותאמר אליהן אל תקראנה לי‬
‫|‪A 'T:T:‬‬
‫נעמי קראן לי מרא כי המר עדי לי מאד‪ :‬אני מלאת‬
‫|ז‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪:‬־־‬
‫הלכתי וריקם השיבני יהיה למה תקראנה לי נעמי ויהייה‬
‫‪T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪1‬‬
‫••‬
‫— —‬
‫‪:‬‬
‫•‪:T‬‬
‫"‬
‫•‬
‫‪'. -‬‬
‫י‬
‫‪" Z‬‬
‫‪\ T‬‬
‫‪* VJ‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ -‬י‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪VI:‬‬
‫* ‪r:T‬־ • ״«‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫יענה ‪5‬י ועדי הרע לי‪ :‬ותעב נעמי ורות המואביה כלתה‬
‫‪-‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T-:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪T.‬‬
‫‪T‬‬
‫עמה העבה משדי מואב יהמה באו בית לחם בהחלת‬
‫* ‪T‬‬
‫*‬
‫‪T T -‬‬
‫•»*«‬
‫‪ I‬י*‬
‫• •• ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VV‬‬
‫״‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־־‬
‫קציר שערים‪ :‬ולנעמי מידע לאיעה איע גבור חיל‬
‫ממשפחת אלימלך ועמו בעז‪ :‬ותאמר רות המ‪1‬אבית‬
‫^ נעמי אלכה נא השדה‪.‬ואלקטה באבלים אחר ‪#8‬ר‬
‫א‪£‬צא חןבעעיעתיא^ר לה לכי בתיעתילךותםא^תלקט‬
‫בשרה אחרי הקברים דקר מקרה חלקת העדה‪.‬לבעל‬
‫אער ממשפחת ‪$‬לי?ןלך‪ :‬וה;ה בעז בא מבית לחם‬
‫ויאמר לקולריםןהוה עמכם ויאמרו לו יברלףיהוה‪:‬‬
‫ריאמרבעז לנער‪1‬הנצב^עלהקו?רים למיהג‪!7‬רה הזאת‪:‬‬
‫ועןת^רהבצבעלהקעךם ויאמן נערה מוא!ביה היא‬
‫העבה עם נעמי מ ע ך מואב‪ :‬ותאמר אי־יקטה נא‬
‫‪-‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TtT‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪JT•--:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואספתי בעמיים אחרי הקוצרים ותביא ותעמוד מאז‬
‫הבקר ועד עתה זה עבתה הבית מעט‪ :‬ויאמר בעז אל‬
‫־־‬
‫‪V‬‬
‫)‬
‫‪-:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫* ג‬
‫‪T‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫רות הלוא עמעת בתי אל תלכי ללקט ןעיךה אחד וגש‬
‫•( שרע‬
‫י‬
‫לא‬
‫קח‬
‫מגלת רות‬
‫ל־א סעבורימזהוכהתךבקין עם_;ערתי‪ :‬עינלךבעךה‬
‫אער‪.‬יקצ־רון והלכי! אחריהן הלוא צויתיאתהמןרים‬
‫לבלתי נגעך וצמ^ והלכת אל הכלים ועתית מאשר‬
‫?עאסן הנערים‪ :‬ותפל על פניה ותשתהו ארצה ותאמר‬
‫אליו מרוע מצאתי הן בעיניף להכירני ואניני נכריה‪:‬‬
‫ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אישר עשית את‬
‫ךזמותך אחרי מות אישך ותעןבי אביך ואמך וארץ‬
‫מולדתך ותלכי אל עם אשר לא יךעק תמול עלעיום‪:‬‬
‫ןעלםןהוה פעלך וךזהי מע?ךתך עלמה מעם יה‪1‬ה ^הי‬
‫ישראל אשר באת לחםותיתהת כנפיו‪ :‬ותיאמראמצא‬
‫״‬
‫״ ‪T :‬‬
‫‪:‬־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫*־ ־‬
‫‪-:-‬‬
‫־‬
‫‪TT :‬‬
‫‪T : V‬‬
‫‪V‬‬
‫הן בעיניך ארצי כי נחמתני וכי ךברתעל לב ש?חתף‬
‫ואניני לא אהיה כאחת שפחודך‪ :‬ויאמר לה ‪5‬עז לעת‬
‫‪:‬‬
‫‪V : V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪- — :‬‬
‫‪I V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫‪. . .‬‬
‫‪-‬‬
‫האיבלגעי הלם ואכלת מן הלחם וטכלספתך בחמץ‬
‫ות‪#‬ב מצר הקצרים רצבט לה קלי ותאכל ותשבע‬
‫ותתר‪ :‬והקם ללקט רצו בעז את נעריו לאמד גם בין‬
‫העמרים רזלקט ולא תכלימוה‪ :‬וגם ע ל תשלו לה מן‬
‫הצבתים^זלתס ולקטה ולא תמךו בה‪ :‬ור‪ 1‬לקט בעדה‬
‫עד הערב ותחבט אתאער לקטהויהיכאיפהשערים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V A T T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪V‬‬
‫* • • ) • ך‬
‫•‬
‫‪: -‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫ותשיא ותביוא העירותךא חמותה את אער לקטה ותוצא י‬
‫ותתן לה את אער הותרה משבעה‪ :‬ותאמר לה חמותה‬
‫‪* -‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪- :‬‬
‫איפה לקט?ז היום ואנה עש'ית יהי מ‪:5‬רך ברוך ותגר‬
‫ז‬
‫לחמותה את אשר ^שיתה עמו!ת'אמרעם האיע אער‬
‫עשיתי עמיו היום בעז‪ :‬ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא‬
‫״‬
‫"‬
‫ליהוד‪ .‬אער לא עזב חסרו את החיים ואת המתים‬
‫*" ~‬
‫•‬
‫‪V‬״‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫י‬
‫'‪A‬‬
‫ותאמר‬
‫מגלת תת‬
‫*״»‬
‫ותאמר להגעמיקתב לגו האיש מגיאלנו ת א ‪ :‬נח‪1‬יהספר(‬
‫ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר‬
‫‪V‬‬
‫־ ־‬
‫‪ - :‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪A T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫*־‬
‫־־‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•די•‬
‫‪V‬‬
‫‪- :‬‬
‫לי תךבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי‪ ! :‬ת א מ י‬
‫נעמי אל תת כלתה טיוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא‬
‫*‬
‫‪T : T‬‬
‫—‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫״ ; ׳‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ןפןעו• בך ?שידה אהד‪ :‬ותךבק לנערות בעז ללקט‬
‫עד ‪5‬לות קציר השערים וקציר החטים ותשב ‪r%‬‬
‫ףמותה‪ :‬ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך‬
‫צ ־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T I T‬‬
‫י‬
‫‪A T‬‬
‫‪ :‬־ ־‬
‫י‬
‫‪| T‬‬
‫‪) • : - - :‬‬
‫מנוח אשר ייטב לך‪ :‬ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪—I‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫־ ־‬
‫‪:‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪— :‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪"I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫•‬
‫את נערותיו הגה הוא זרה את גרן השיעיים הלילה‪:‬‬
‫־ ‪ :‬־ ־‬
‫‪A T‬‬
‫״‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫»‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫וךח‪5:‬י‪ 1‬וסכס ושיקים ש"‪5‬לת‪.‬ך ^על?ך וירךסי* הגל] אל‬
‫הודעי לאיש עד כלתו לאכיל ולשתות‪ :‬ויהי בשכב‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫!‬
‫־‬
‫*‬
‫‪• / : V‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫«‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫דךעת את המקום אשר‪.‬ישכב שם ובאר‪ .‬וגלית מרגלתיו‬
‫ושכבתי' והוא עיד לך את אשר העשין‪ :‬ותאמר אליה‬
‫בל אשר תאק?רי*_אעש'ה‪ :‬ותרד הגךן ותעשי ככל אשר‬
‫‪:‬‬
‫צותההמיתה‪ :‬וייאבלבעז נ?!??‪ 1‬וי\טב לביייבא ל‪#‬ככ‬
‫בקצההעךמהוהבאבלטורזגלמך^לתיוותשכב‪ :‬ויהי‬
‫בחצי הלילה ויחרד האיש רלפת וחגה אשה שכבת‬
‫מרגלתיו‪ :‬וייאמר מי את ותאמר אניכי רות אמתןד‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T A T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪- :‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫ופרקת מ פ ך על אמסך כי גאלאתהץייאמר ?תכה אק‬
‫ליהוהבתיהיט^ר! חסדך האחרון מן היאשון לבלתי‬
‫לכת אחרי הבחורים אםךלואםןןשיר‪ :‬ועתה בתי אל‬
‫תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי‬
‫כי אשת חיל את‪ :‬ועתה כי אמנם כי אם גיאלאניכי וגם‬
‫‪4‬‬
‫•‬
‫" ‪. . .‬‬
‫־‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־=׳‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫• •‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫;ש גאל קרוב ממני‪ :‬ליני הלילה והיה בבקר אם ??אלך‬
‫*(עמלוזיךק׳‪(* .‬וירדתקי‪(* .‬ףמכבחק'• ״‪c‬אלי‪p‬׳‪ ( • .‬א ם כמיניה<ל‪(• .‬ל׳י‪3‬ס«‪.‬‬
‫קט‬
‫של שבועות‬
‫סוב ל}אל ואם לא!חפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חץהוה־‬
‫שלבי עד הבקר‪ :‬ותק&כב מרגלותו עד הבלךותקם‬
‫‪1‬‬
‫בטרוםייכיר איש את רעהו ויאמר ^ יודע כי באה האשה‬
‫הגךן‪ :‬ויאמר הבי המטפחת אשר;נליךראהזי בה והאדזז‬
‫בה וימד שש שעירים וישתעליה ויבא העיר‪ :‬ותבוא אל‬
‫' ז ז‬
‫‪(•IT‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫— ‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־־‪T‬‬
‫•‬
‫המותח ותאמר מי את בתי ותגר לה את כל אשר עשה‬
‫׳*‬
‫‪v‬‬
‫־•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫ג‬
‫' • י ‪ /‬״ ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• .‬‬
‫‪.‬‬
‫־•‬
‫‪T‬‬
‫‪..T‬‬
‫‪T-:‬‬
‫•‬
‫לה האיש‪ :‬ותאמר ש ש השערים האלה נתן לי כי‬
‫אמר ‪ I‬אל תבואי ר;קם אל חמותך‪ :‬ותאבןר^ביבתי‬
‫עד אשר תךעין איך לפיל דבר כי לא לשקט האיש כי אם‪.‬‬
‫כלה הדבר היום‪ :‬ובעז עלה השער וישבשםוהנה הגאל‬
‫י‬
‫־ ־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪ -‬״‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ :‬־ ״‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪-‬‬
‫עבר אשר דבר בעז ויאמר םורהשבהפהפלני אלמני‬
‫ויסר רשב‪:! :‬קח עשרה אנשים מוקני העיר ויאמרשבו‬
‫פה!ישבו‪! :‬יאמרלגאל חלקת השידה ^ ‪ :‬ר לאחינו‬
‫לאלימלךמכרה נעמי השיה משדה מואב‪:‬ואני אמרתי‬
‫א?לה אןנף לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם‬
‫תגאל גאל ואם לא יגאל'הגידה לי ואדע כי אין זולתך‬
‫‪4‬‬
‫לגאול ואנכי אחריך וייאמר אנכי אגאאוייאמר בעז ביום‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪:‬־‪AV‬‬
‫)‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫קנ‪1‬תף השדה מיד נעמי ומאת רות המואבייה אשת‬
‫המת קניתי להקים שם המת על נחלתו‪ :‬ויאמר הגאל‬
‫‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪• ) T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫‪- : -‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪V‬‬
‫••‬
‫לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי ג^ לך אתה‬
‫‪8‬‬
‫״‬
‫׳‪::‬ד‬
‫• ‪• : - ) .‬‬
‫‪•/‬‬
‫‪V T-:-‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪I:‬‬
‫־ ­נ­‬
‫את גאלתי כי לא אוכללגאל‪ :‬וזאת לפנים בישראל‬
‫על הג־אלה ו על הוןגמוךה לקלם כל דבר שלף איש נעלי‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫ונתן לרעהו וזאת הסעודה בלש־ךאל‪ :‬ויאמר הגאל לבעז‬
‫‪1‬‬
‫( מ ת ל ותו ח ס ר י ׳ ‪ ( * .‬ב ט ר ו ם יתיר ו׳‪.‬‬
‫*(קנית ק‪/‬‬
‫* ( ל ג א ו ל יתיר ו ‪/‬‬
‫)‪C c (Tom 3‬‬
‫ג‬
‫( א ל י ק׳זלאכתיכ‪ ( * .‬ו א ד ע ה‬
‫כח‬
‫‪28‬‬
‫‪.'p‬‬
‫מגלת רות‬
‫‪ 09‬נ‬
‫רןנהלןי רשלף נעלו‪ :‬וייאמר בעז לזקנים וכל העם מדם‬
‫אתםהיום כי קניתי את כל אשר לאלימלךואת כל אשר‬
‫לכלייון ומחלון מיד געמי‪ :‬וגם את רות המיאביה אשת‬
‫מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתיו)לא‬
‫יכרתישם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם‬
‫היום‪ :‬ויאמרו כל העם אישר בשער והזקנים עדים יתן‬
‫—‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬׳־‬
‫‪:-:••I‬‬
‫‪V‬‬
‫'‬
‫‪A‬‬
‫״‬
‫••‪J‬‬
‫•‬
‫ןה‪1‬ה את האישה הבאה א ביתך כרחל וללאה אשר בנו‬
‫שתיהםאתביתישך^!עשהח‪:‬ל באפרתה וקרא שם‬
‫בבית לחם‪ :‬ויהי בילזףלבית ‪$‬רץ א‪#‬ר ילךה תמר‬
‫‪:‬‬
‫ליהודה מן הזרע אשריתןיח‪1‬הלףמןהנעךה הויאת‪:‬‬
‫ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה דתן יהיוה‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪• :-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T A V‬‬
‫‪T-‬‬
‫" ״‬
‫‪!I‬‬
‫‪T‬‬
‫לה הריון ותלד בן‪ :‬ותאמרנה הנשים אל נ‪#‬מי ברוך‬
‫יהיוה אשר לא הישבית לך גאל היום ויקרא שמו םשיך^‪:‬‬
‫והיה לך למשיבנפש ולכלכל אתשבתךכי כלתך' אשר‬
‫;‬
‫אהבתךןלךתו אשר היא טיויה לך משבעה בנים‪ :‬ותקרן‬
‫נעמי את ה ל ד ותשתהו ?חיקה ו?‪1‬הי לו לאימנרת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫—‬
‫ו תקראנה לו השכנות שםלאמד ילד בןלנעמי ותקראנה‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫\‬
‫״‬
‫•יו‬
‫‪T:T:‬‬
‫י‪ — A‬י‬
‫‪v|:‬‬
‫ד‬
‫שמו עובד הוא אבי‪:‬שי אבי דץד‪ :‬ואלה תולדות פרץ‬
‫פרץ הוליד את חארון‪ :‬וחצרון הוליד אתרם ורם הוליד‬
‫אתעמינךב‪ :‬ועמינךב הוליד את נהשיון ונהשיון הוליד‬
‫את שלמה‪ :‬ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את‬
‫עיובד‪. :‬ועובד הוליד את ישי דשי הוליד את דוד‪:‬‬
‫סכום פ ס ו ק י םפר רות שמינים וחמשה‪ ,‬ץסשנו סירה שכה פה פלוגי‬
‫אלמני‪ ,‬וחציו ותאמר רות המואביה‪.‬‬
‫קדיש יחוס‪.‬‬
‫סדר הוצאת םפר התורה•‬
‫בקצת קהלזת א ו מ ר י ם ‪:‬‬
‫קי‬
‫•‬
‫)אין;מיוף באל־הים אדצעאץ כמעשיף‪ :‬טיכותך טלכות בל עלטים‬
‫עז‬
‫^;ימל^{טלן־ ;י‪.‬יטלן־ ^ ם ^ ד ‪:‬‬
‫ז‬
‫לעמו‪.‬יתן;י;בךך את!גטו בשל־ום‪:‬‬
‫אב הרחמים היטי?ה בךצ־ונך את ציון תכ;ד• חיוטיות יתשלס‪:‬‬
‫ז‬
‫?י בף לכד באחנו מלך אל ךם ונשא אדון עולמים‪(:‬‬
‫פותתים ארון הקודש ומוציאים ס״ת ואומרים‪:‬‬
‫^^יביףועסו‬
‫?)ש'?איךמפרך‪ :‬כי מציון תצא תודה ?דברי; מירושלים‪:‬‬
‫בחך שנתן חורה לעמיו ישראל"בקךשתיו‪:‬‬
‫תפלה משערי ל ו ן לאמר בשעת היצאת ס י ת ‪.‬‬
‫להרה! יה‪1‬ה ^ רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫נצר חסד לאלפים נשא עוין \פשע גחט אה עלןה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ג״פ‬
‫‪:‬‬
‫רביונו של עולם מלא משאלות לבי לטובה ודופק רצוני ותן‬
‫שאלתי לי עבדך פי ב ר פ ל ו נ י ת אמת־ חכ‪:‬י )ואת אשתי וכני וגנותי(‬
‫לעשות רצונך בלבב שלם‪ .‬ומלטני מיצר הרע• ותן הלקני‬
‫••‬
‫‪T T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V I " :‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪• -J -‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫•‬
‫בתורתך* וזכבר כדי שתשרה‪/‬גןכינתןזעליבר״והופע עלינר רוח‬
‫חכמה ובינה ויתקים בנר מקרא שכתוב ונחה עליו רוח יי •‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•I‬‬
‫‪I‬‬
‫־ ‪• 1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T V‬‬
‫• ‪T l j‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T T J‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫ררח חכמהרכינה‪ .‬ריח עצה!עבירה• רוח דעת ויראתף‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T • T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪T:‬‬
‫רכןיהי רצוןמלפניךיי אל־הינר ואליהי אבותינושאזכה לעשות‬
‫‪ V ; v V‬־‪:‬־‬
‫‪:‬־‬
‫‪v» ) t‬‬
‫י‬
‫‪t‬״ ‪t‬‬
‫מעשים טובים בעיניך‪ .‬וללכת בדרכי ישרים לפניך• וקדישנר‬
‫־ ו‪:‬‬
‫‪vv:-:‬‬
‫‪•• 1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫זי•‬
‫‪TJ‬‬
‫••‬
‫‪• T‬‬
‫במצרתיך‪ .‬כדי שנזכה לודים טובים וארוכים לחיי העולם‬
‫הבא‪ .‬ותשמךנו ממעשים רעים * ומשעות רעות המתרגשות‬
‫לביא לעולם • והב־וטח ביי חסד יסובבנהו אמן‪:‬‬
‫יהיו ל ר צ ו ן אמרי פי והביון לבי לפניך יי צ ו ר י ונואלי‪.‬‬
‫ואני תפלתי לך)\ עת רצון אלד\ם ברב חסדןז ענני בא‪.‬קת \ ‪ 0‬ר ‪:‬‬
‫קריאה ליום שני‬
‫ר י ח‬
‫ה ע ר ר‬
‫‪N‬יר‪,‬ד י י נ ע ר‬
‫דעו‬
‫*‪,‬‬
‫•‪v1‬‬
‫‪,:itautoii‬‬
‫עוווןהרע‬
‫\‪ V:‬ד י י נ ע ר‬
‫זחהנען‬
‫טהון‪,‬‬
‫ו ע ה ר ע‬
‫ו ו י י ב ע ר ‪ .‬זווןנען‬
‫יוו‪:‬ד‬
‫ביטטע;‬
‫טחבטערן‪,‬‬
‫ע*ופפח‪:‬ן‪»:‬יך;‬
‫‪M,^- .‬‬
‫ריינען‬
‫פוון‬
‫וו‪:‬טד\י» ך י ן ;‬
‫ודמען‬
‫‪ H‬י ט‬
‫בעטטדווד‪.‬ןעחונן « י ט ד ע ‪£‬‬
‫ד ע ר ‪4‬יי?ט‬
‫*תןייוו‬
‫עיי״יךדיין‬
‫יוויפ‪:‬ווה*»ע‬
‫״יוונד‬
‫ווייגהייט‬
‫‪3‬‬
‫יינען‬
‫‪13‬‬
‫הערלען‬
‫\<‪or‬‬
‫דיינע‬
‫דיינער‬
‫שכינה‬
‫יוונ־יוייגןיכט;‬
‫עי׳דריי״יןיחיהנן רוהען‬
‫וויינדכט‪,‬‬
‫ד ע ‪:‬‬
‫דער}\י‪:‬ט‬
‫ערקע‪::‬ט‪:‬יטווו‪:‬ד פורכט;ווטטע‪/':‬‬
‫ע»‪1‬י‪;1‬ער‪,‬וזו‪::‬ערז‪:‬ווטט ו ו ו ‪ :‬־ } ר ו ט ט ו ו ו ‪ : :‬ע ר ע ר פ ו ן ט ע ר ‪,‬‬
‫‪0‬ו‪:‬גפחד\;‪:‬קייטלופערןייהען‪,‬דיר‬
‫דעןווע^ ד ע ר‬
‫בע^יערדען י‬
‫ד ע ר ן;יי‪:‬ט ד ע ר ו ו י י ‪ :‬ד \ י ט ו ו ו נ ר‬
‫‪/vYvn‬‬
‫יי‪:‬ע‪:‬ן‬
‫ן;יי;טדער‬
‫רווטד‪,‬ן חוכר ד ע ר ט ט ו ו ר ק ע ‪ ,‬ד ע ר ^יי‪:‬ט ד ע ר‬
‫•וווננע«‪,‬‬
‫ווויפדיבטי^עכ)‬
‫ווונז כ ו ר‬
‫ד‪0‬ט‪0‬ןחו‪:‬געח‪^1‬טווערדעיענעפערהיי‪0‬ו‪:;:‬‬
‫ןווטטען‪,‬‬
‫•»יר**‪,‬‬
‫ןוו‪:‬טעיר‪,‬וופטען‬
‫**רוצע‬
‫טוובטעד‬
‫‪1‬‬
‫‪ 5‬ע ר ) י י ה ע פחהי‪4‬קייט‬
‫ב ע פ ר י י ע ‪<1‬יך‬
‫חונזערן‬
‫דיע‪:‬עג‬
‫•ויינע‬
‫^יו^ד‪,‬‬
‫ווו‪:‬־‬
‫ערפי]יע‬
‫רבוגו ש ל עילם*‬
‫•<יינעד‪.‬ערלענ‪1‬ווינטי‪ 1‬ל ו ‪ ^ 3 :‬ו ט ע ‪ / 1‬״ י ‪ 5‬ו ‪ 0 £‬ה ר ע‬
‫ווווד‪;),‬עפחייי;עד‪,‬וו‪:‬דיו^עןוווי‪:‬לווויבע‪ 1‬חו;ד‬
‫׳‬
‫ט‪;/‬ע‪:‬ד נווווו‪:‬דע)ן!‬
‫היידוע ווו‪ ::‬דורך דיינע ^עכחטע‪,‬‬
‫דוו*»יש‬
‫ו ו ו ‪ : :‬י ע נ י ‪ ' -‬ן‪:‬זיקק‪:‬ע»י;ע ן י ו ‪ ; :‬ע ) ע ב ע ן ‪ ,‬ד ו ו ‪ 1 5‬ע כ ע ן ר ע ר ק י נ ס ט י ^ ע ן « י ‪ ) 1‬ט ‪ ,‬ל ו ט ה י י ן‬
‫וןעררע‬
‫!‬
‫בעווחהרע‪0‬ו‪5::‬חר‬
‫ק ע ן ‪ ,‬דיוו וו»‪::‬ערן‬
‫<וו‪1‬ו;יבט‬
‫גנוויע‬
‫יהיולרצון•‬
‫וויבע)טד‪.‬חטען ווונדפחר‬
‫ערדביודען‬
‫ווונר‬
‫חונן‬
‫לוווימען‬
‫* ע ר ח נ ק ע ן ‪»1‬יי‪:‬ע‪ :‬ה ע ר ל ע נ ג ד י ר ‪,‬‬
‫ה י ע ר י ל‬
‫טדעפפען!‬
‫»ועד ^חטט פערטרויט‪,‬‬
‫דיון‬
‫«ו‪:‬דעו‪,‬‬
‫דיון‬
‫ווונן‪.‬‬
‫ווווד‪,‬ן •<ח^ען ד י ר‬
‫ווידר‬
‫‪»0‬כן‪»-‬יקק?יכי׳‪1‬ן‬
‫;‪:‬עטיו;*‬
‫ר ע ן‬
‫!‪:‬עפיו^ען‬
‫עוויגער‪,‬‬
‫רעדען‬
‫איינעו‬
‫י ד י ו הוורנ‪1‬יו»‪.:‬־ער)ח‪:‬ער!‬
‫ואני ת פ ל ת י‬
‫דריילז^חו‬
‫אמן סלה‪.‬‬
‫‪3‬ע־יו;ט‪.‬‬
‫ואני תפלתי לף ן; עת רצון אלהים ברב ה‪1:‬דף ;גנניבאטת יש^ף‪, :‬״פ•‬
‫א מ ר ר נ י‬
‫דרתתין‬
‫שמעין כ ד מפקין ס פ י ת י ר ה כצכירא למקרי ניה מפתחי ת ר ע י דשמיא‬
‫!מעוררין‬
‫א ת‬
‫האהנה‬
‫לעילא‬
‫ואכעי ליה ל נ ר‬
‫«‬
‫למימר‬
‫הכי‪:‬‬
‫בךך שטה דטךא ‪,‬עלטא כריך כתרךואהרן־‪ .‬ןהאךעותןד‪.‬עםעמןד‬
‫לשךאל לי^לס‪ .‬ופדךקןןטינך אחזי לעמך בבית טלןךשך ולאטט‪:-‬א לבא‬
‫מטיב גהדךך וללןכלצלותנא בןדןטין\הא^וא ^ךטךךתורך^ן מין‬
‫ג‬
‫בטבותא‪ .‬ולהוא אנא ?לןיךא בגו צ־יך‪;,‬א‪ .‬לטרחם‪,‬עלי ולטנטר י^י‬
‫ו ; ת כ ל ד י ל י ן ר י ל ע ט ך ן ^ ל ‪ .‬אנתהואזןלכלא וט‪5‬ךנסלכלא‪ .‬אנהג‬
‫הוא שליט‪.‬על כלא‪ .‬א;י; הוא ךשליט‪.‬על ?למא וטלכותא ךילך היא‪.‬‬
‫אנא ע;ךאךקוךשא כריך הוא ךסרדנא ‪.‬קטה וכ‪1‬לן'טאך‪:‬קראוך^ה‬
‫ככל עדןועדן‪ .‬לא על אנש ךוקינא‪.‬ולא על בד «לסין סטיבנא‪.‬‬
‫אלא ‪£3‬להאך?ןט‪:‬א‪ .‬ךהואאלהאכןשוט‪ .‬ואוריתהלןשוט‪ .‬ונביאוהי‬
‫לןשיוט‪ .‬וטסגא ל^גבד טבוןולןשיוט‪ .‬בה אנא רחיץ‪ .‬ולשטח‪.‬קדישא‬
‫יקיךא ;א;א אטד תוש‪1‬־חן‪; .‬הא רעואלןךטןי דתי*תה לבי באוךןתא‬
‫‪:‬‬
‫ךדןזלים טשאליןךלבי‪ .‬ולבאךןלעטךישראל‪ .‬לנ‪$‬בולח‪:‬ץרלקל‬
‫* ( ה י ע ר נעננט » י ז ן ‪ :‬י י ג ע ( יוייגנען ‪.!rwrt:‬‬
‫ס‪:‬‬
‫היער ר ע ן ‪ « ! } :‬ע ן ן י י נ ע ר » ן ט ט ע י ‪.‬‬
‫קיא‬
‫של שבועות‬
‫»»ינ*א ס״ת נוטלי ניד ימיןישין מקכלו ככ׳ ידיו ימיזזירו לימין ועומל לפגי ההיכל יאומ' כקול‬
‫רם ג ד ל ו ‪ ,‬ינפיליןוקנתקהלית אשכנז איטר הש״ן‬
‫שמע ישראל‬
‫ואתריו ה ק ה צ ‪:‬‬
‫^ ז י י י ״ ^ ש מ ע ישראל יי אלהינו יי אחד‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫; ־־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪••T:T‬״•‪:‬‬
‫!‬
‫‪T v‬‬
‫‪•:‬ד‬
‫אחד אלךזןנו גדו־ל ארונעו הןרו׳ט)ןנירא( עזמו‪(:‬‬
‫»^&<^גדלו לייאחי‪.‬ונרומ'מהשמיו‪.‬יחךו‪:‬‬
‫לףן‪,‬י הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההיוד כי כל בשמ‪:‬םובאדץ לד״‬
‫הממלכה והמתנשא לכל לראש‪ :‬רושמו יי אלהינו והשתחוו להדום מ ל ו‬
‫קדוש הוא‪ :‬רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדש־ו כי קדוש יי אלהינו‪:‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪IV‬וי•‬
‫‪I‬‬
‫ן ־‬
‫• ; ‪ • » -‬״‬
‫«‪*v‬‬
‫‪VT1‬‬
‫•‬
‫י•‬
‫‪IT‬‬
‫מגני׳ הספר נירו למעלה והולך עם הסית ופונה דרך ימינו ועולה עמו למגדל שקירין‬
‫שם‪ ,‬וכל מי שס״ת עוכר לפניו חייג לעמוד מפניו ולחבקו נשתי י ד ו אם אפשר לו ולנשקו‬
‫בפה מלא‪ ,‬נזדטן לו רוק נפיו ירוק תתלה בהפוך פניו אל הצד ואח״כ ינשק‪ ,‬ולא ינשק‬
‫)וצריך להשגיח על הילדי הקטנים כשבאים לנשק הסית שלא יהיו‬
‫ואחיי ירוק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מלוכלכים נצואת החוטם ורירי הפה אלא ינקו אותם תחלה יפה שלא יהי׳ עונש‬
‫לםניאיכם‪ (.‬יכל הפוגע בש״ת צריך ללוותו עד הנימה‪ ,‬ונדרך הליכתו אומרים‪:‬‬
‫על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪ 1‬־‪-‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪1-1‬־‬
‫‪» • 1‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1*1‬‬
‫‪ • :‬ג י ‪-‬‬
‫שמו של־מלןז מלכי המלכים הקדוש ברוף הוא‪ :‬בעולמות‬
‫שברא העולם הזה והעולם הבא‪ :‬כרצונו וברצון יךאיו וכךצון‬
‫‪T-‬‬
‫כל־בית ישראל‪ :‬צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל‬
‫י •‬
‫‪ :‬־‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫י‪VI‬‬
‫‪•I‬‬
‫\‬
‫י‬
‫י‬
‫הכפשות‪ :‬היושב במרחבי מרום השוכן בשמי^ימי רןדם‪:‬‬
‫י‬
‫גןד'שתו על החיות וקךשתו על כסא הכבוד‪ :‬ובכן יתקדש‬
‫'שמך בכר יי אלהינו לעיני כל־חי‪ :‬ונאמר לפניו שיר ‪chri‬‬
‫כיתוב‪ :‬שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרוכב בערבות ביה‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫••‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪. -‬‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫י ‪J‬־‬
‫"‬
‫י‬
‫‪t j‬‬
‫שמו ועלזו לפניו‪ :‬ונראהו עיןבעין בישרבו אל נוהר ככתיב‪:‬‬
‫כי עין בעין יראר בשרב יי ציוו‪ :‬ונאמר ונגלה כבור יי וראר כל‬
‫•‪«I-\I‬‬
‫»‬
‫נ‪•I‬נ‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ v‬־ ו י ן '‬
‫;‬
‫ו« • י‬
‫*‬
‫בשר יחדו כי פי יי דבר‪:‬‬
‫נ ל י ן הליכמי אוסרים א ב הררטים•‬
‫‪L‬‬
‫אב הרחמים הוא ירחם עסעמוסים ויזכיור בריתאתנים ויציל נפשווןעו‬
‫מן דזשעיות הרעות ויגער בי^ר דזךע מן הנשואים ייחודן אותנו‬
‫לפלטת עולמים וימלא משאלותינו במיה טיובה י^ועה ורחמים‪:‬‬
‫נהגיע השין על הנימה מניח הסית על השולחן ופותת ו א ו מ ר ‪:‬‬
‫דעזיור ת ן וי‪1‬שץ‪ 1‬לכל החוסים ב־ו ןנ^טר א ^ ן ‪ . :‬הכל הבו גןיל‬
‫סדר קייאת התורה‬
‫^אלןזינו ותנו;כדר‪.‬לתודה כהן‪,‬קרב‪_ .‬י עמ'וד)פלוני ב! פלוני הכהן(‪:‬‬
‫נירוך קנתן תורה ^עט־ו ישראל בלןדשתו‪ :‬תיורת^י תמימה ששיבת‬
‫עדות יינאמנה מחבימת ‪$‬תי‪ :‬פקודי יי ישרים משמחי לב מצות יי ברה‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫‪»VJV »J‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‪••••»« «11‬‬
‫‪ • J‬ן‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•‬
‫׳‬
‫•‬
‫•‬
‫ן ׳‬
‫|‪ f‬זז‬
‫מאירת ‪;2‬נ‪:‬ם‪ »:‬עז ל‪.‬עט־ו‪.‬יתז‪;,‬י;ברך את עמו בשלום‪ :‬האל תמים דרכיו‬
‫אמרת^י^רו^ה מגן הוא לכל החיסיםבו‪:‬‬
‫קהל ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כלכם היום‪:‬‬
‫העוצ׳לתורייאסז בשתי ידיו ביריעו׳ התזליע״י מפהשלה״ת‪ ,‬וקוד׳ הגלכיפיתח ה ס ע‬
‫ר‬
‫ורוא׳הפסזק שכרי׳ להתחיל כי זינשק הס״ת ייאמר בלתש ע ץ חיים ה י א למחזיקים כ ק ‪.‬‬
‫ב ך ״ מ‬
‫יהופךפניולצדשמאלוסכרןכקול‬
‫‪2£‬הר‬
‫י‬
‫י‬
‫הקןבר״ןד •‬
‫והעס עונים בחך יי המבךך לעולם ןןןך ;‬
‫ברוך אתה יי אלהיט• מלך העולם אשר בהר־בנו מבל‬
‫העמים ונתן לנו• את״תיוךתיו ברוך אתה יי נותן התורה‪:‬‬
‫וסיזר המברך ב״י״ה״ל״ו‪.‬‬
‫וכשמתחיל הקורא לקרוי נתור׳ יסיר ידו השמאית מהש״ת וישאל יד ימינו לבדו אותזת נ ס י ת‬
‫כל זמן הקריא‪ /‬וגס הוא יקרא בלחש עס הקורא מלה בסלה‪ .‬ואחר הקריאה גולל וטברך‪.‬‬
‫<סככלכהב״אי;אתינומלך העולם ^שרנתךלנו תורת אמת‬
‫והיי עולם נטע בתוכנו״ ברוך אתה יי נותן התודה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬־‬
‫;‬
‫‪W‬‬
‫••‬
‫}‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬ן‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬ד‬
‫״‪I‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫גרסינן בפ״קדברכית‪ ,‬ועחכי ה׳ יכלי‪ ,‬ןה המניח ס״מ כשהיא פתיחה ויוצא‪,‬‬
‫אבל בין גברא צגברא מותר לנאת ע״י דיחק זאינס‪ ,‬אנל בלאו הכי אין ל נ א ת ‪.‬‬
‫וקוראים נש״ת לא‪:‬ון כפ׳ ר א ה ‪,‬‬
‫לז׳ ג י ר י ‪,‬‬
‫שברך‬
‫זבבבת כיתיזיליס ע ש ר ת ע ש ר ו ע ת ז ל ק‬
‫ויחול פ ת י ל י ם ל ק ק כל ה ב כ ו ר ונית־זלין לה׳‬
‫גירי‪.‬‬
‫כמי‬
‫‪ : :‬ז ב ל ן הש־ץ אל הקרואים לתורה נוהגים להזכיר ל כ ב ו ד ה י ו ם‬
‫ומשייט‬
‫זלכמד‬
‫הרגל‬
‫‪#‬שר‬
‫חעשר‬
‫ויזבהו‬
‫לעלות‬
‫לרגל‬
‫עם כל י ש ר א ל וכו׳‪.‬‬
‫את כל־תמאת זר;‪1‬ף‪:‬היצא ה^דה ^נה‬
‫שנה‪ :‬ואכלת לפני«‪.‬יה‪1‬האלהיף במקום אשר־יבהד‬
‫לשכן שמיו שם מעשך ךגנף היךעןןז ףצהרף ובכרת‬
‫מןרןז ןצאנף למען תלמדלילראה את־להןך! אלהיף ?ל־״‬
‫ןדמים‪ :‬ןכי‪-‬יך‪ 3‬המ^ףהבךךכי לא תוכלשאתובי‪-‬‬
‫י‬
‫‪.‬יךחקמ?ןף המקום אשך‪.‬י?חד‪.‬יתהאל^יףלשום ‪ 0 #‬ו‬
‫שם כי ;בי‪3‬ןז יהוה אלהיף‪ :‬ונתתה בכסף וצרת הכסף‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫קייב‬
‫של שמעות‬
‫ביךןל והלכת אל־המקום אשר יבחר יה‪1‬האלהץזב‪:1‬‬
‫ןנתתה הכ‪5‬ף?כל א^ןר־האוה נפשףבבלןר ובצאן וביין‬
‫ובשכר ו?כיל ^?ך״תשאלן! נפ'שףואכ^תשםל‪5‬נץה;ה‬
‫אלדזיף ושמחת אתה וביתך‪ :‬והלוי אשר־בשעריןז לא‬
‫תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך‪:‬‬
‫מקצה ן‬
‫ם‬
‫שלש ישנים תוציא את־כל־מעשיר סבואתף בשנה‬
‫ההוא והנךזת בשעייף‪ :‬ובא הלו\ כי איךלו״חלק‬
‫ונחלה ןגמךוהגר והיתיוםןהאלמנה אשר בשעךיףוא‪3‬לו‬
‫ןשבעו למעךבךכףלהוה אללזיף ?כל־מ?גשהיד^אשר‬
‫תעשה‪ :‬ס‬
‫מקץ שבע־שנים תעשה שמטה‪:‬‬
‫לויי‪.‬‬
‫ההךברהשמטדר^מוטכדבעל משח ידו אשר‪:‬שה‬
‫ברעהו לא־יגיש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה‬
‫ליח‪1‬ה‪ :‬את־הנכרי ויוגש יאשר יהיה <ןז את־אחיף‬
‫‪.‬יה והבארץ אשר יהוה אלודףנתךלףנחלה לרשתה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.I‬‬
‫‪V T‬‬
‫• •‬
‫‪J T‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪,‬‬
‫רק אם־שמוע תשמע בקול‪:‬הוה‪:‬אלהיף לשמר לןנשות‬
‫את־כל־המצוה הזאת אישר אנכי מצוף היום‪ :‬כי‪-‬יהוה‬
‫ן ‪ . - :‬י ‪1‬‬
‫•‬
‫אלוזיףברכןד כאשר דבר־לך והעבטת גירים רביםואתה‬
‫‪v‬‬
‫‪J A T‬‬
‫‪ - :‬ן ‪- - :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‪j •T-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬אחעבט ומשלת בגויםרבים ובר לא ימשלו‪ :‬סכי­‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪ , -‬־ ׳‬
‫י‬
‫^‬
‫‪, T‬‬
‫־ ‪r :‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪, -‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫יהיה ‪5‬ףא?יון מאחד אחיףבאחד שעךיףבאראףא^ר־‬
‫ןהוה אלךזיףגתן^לך לא ס א מ ץ את־לבבף ולא תקפץ‬
‫את;ידף מאחיף האמון‪ :‬כי־פתח ח ? ת ח ? ד ‪ ,‬י ‪^ ! 1‬‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫והעבט תעביטגו די מחסרו אשר יחסר לו‪ :‬השמד לדד‬
‫פךיהיה דבר עם־לבכף‪5‬ליעל לאמרקךבה שנת־השבע‬
‫סדר קריאת התורה ליום שגי‬
‫*» !‬
‫שנת השמטה ןךעה עןנך ‪5‬אחיף האלון ולאתתן לו‬
‫וקרא עליך ^־־יהוה והיה בד חטא‪ :‬נתון תתן לו ולא־‬
‫‪: v‬‬
‫ז‪:‬י|‬
‫‪" T J T :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T T‬‬
‫••ן ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫| • •• |‬
‫‪> T‬‬
‫י‬
‫‪I :‬‬
‫ירעלבבך בתתך לו כי בגלל ו הדבר הזה יברכןד יהוד‪,‬‬
‫אלודך בכל־מעשך ו^כלמשל״י^ף^י לאזיהיי‬
‫‪1‬‬
‫אטוןמקרב האךץעל־כן אניכי מצוךלאמד פתח תפתח‬
‫^ת־יךףלאחיף לענין ולאיעןז ‪3‬אךצף‪ :‬ם כי־למכר‬
‫לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה‬
‫דזשביעת תשלחנו חפשי מעמך‪ :‬וכי־תשלחנו חפשי‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬׳•‬
‫‪j‬‬
‫‪:‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫‪ : T‬־‪v‬‬
‫־‬
‫מעמך לא תשלחנו ריקם‪ :‬העמק תעניק לו מצאנך‬
‫ומנך;ןל ומיקבך אשר ברקןז‪ .‬ןהוה ‪$‬זיף סתךל‪ :1‬וזכרת‬
‫כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהיוה אלהיךעל־כן‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪J VJV‬‬
‫‪• -:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬וי‪\ : :‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪ t‬׳ \ ‪ I f‬־־‬
‫••}‬
‫‪.‬‬
‫אנכימצוךאת־הדברהזהחיום‪ :‬והיהכי־ייאמר אליך‬
‫לא אצא מעמך כי אחבךואת־ביתךכי־טובלו עמך‪:‬‬
‫ולקןחתאת־חמךצע ונתתה ‪5‬אןנו ובדלת והיה לך עבד‬
‫י‬
‫ז‬
‫עולםואף לאמתך תעשרדכן‪ :‬לאגקשה‪5‬ע‪:‬נך?שלהף‬
‫* אתו הקשי מןןמך כי מ^נדז שיכך שכיר עבךךשש שביס‬
‫וברלך יהוה אלוהיך ‪3‬כיל אשר תעשה‪ :‬פ ישראל‪.‬‬
‫בחיל מתחילין כאן‪.‬‬
‫כל־הןכור אער לילד בבקרןז ולצאנך הזכר תקיייש‬
‫^ ^ ר ש ו ך ך ו ל ^ ת ג ז נטרצ^ף‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫>‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫\<‪J‬‬
‫ו־ייי••^‬
‫‪> T .\v J l‬‬
‫‪,‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪,:‬‬
‫!‪J‬‬
‫|‬
‫‪v‬‬
‫לפניןהוה אהיךתאכלנו שנה בשנה במקוםאשרייבחד‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬־‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫^‪^ J T T‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪) T -‬‬
‫‪T T‬‬
‫• ‪J- I‬‬
‫‪ :‬־ ••‬
‫יהוה אתה וביתך‪ :‬ןכי־יהיה בו מוםפסהאו עור כל מום‬
‫רע לא תזיחנו ליהוה אלהיך‪ :‬בישעריך האכלנו הטמא‬
‫‪J AT: T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪ -‬ן ‪v: V.T1J‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪J I T :‬׳; ן‬
‫‪:‬־‪. AV‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫והטהור יחדו כצבי וכאיל‪ :‬רק את־דמו לא תיאכל על­­‬
‫‪I‬‬
‫הארץ‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫*‬
‫\‬
‫של שבועות‬
‫דזאךץ תשפבנו כמים‪:‬‬
‫קיג‬
‫ס‬
‫׳)ממי‪(,‬‬
‫כ‪.‬‬
‫שמור את־חז־ש האביב ועשיית פסח ליהוה אלהיך כי‬
‫‪T‬‬
‫‪V i‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪| T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪r‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪KT‬‬
‫‪I-‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪I‬‬
‫בחרש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪ T | T‬־‬
‫‪V‬‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫‪•J-:‬‬
‫‪S T‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪: I T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫וזבחת פסח ליהוהאלהיךצאןובקרבמקום אשר יבחר‬
‫• י ‪ . ' -‬י •‬
‫|‬
‫ן‬
‫‪ -‬ן‬
‫;‪v‬‬
‫‪>T‬‬
‫‪j‬‬
‫ן‬
‫זזי|‬
‫|‬
‫—‬
‫‪J‬‬
‫•ד‬
‫‪- :‬‬
‫•‬
‫; • ‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫ידץה לשכן שמו שם‪ :‬ליא־תאכל ?^לירחמץשבעת;מים‬
‫תאכל־עליו מצות לחםעני כי בחפזוןיצאתמארץמצרים‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬־"‬
‫‪.‬‬
‫‪> T‬‬
‫‪i‬‬
‫—‬
‫‪V J V‬‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪J‬‬
‫*‬
‫‪• . TTl‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V J V‬‬
‫״‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫למען תזכדאת־יוםצאתךמאךץס?רןםכלימיחייך‪:‬‬
‫ג‪ 0 .‬ב ‪ :‬כ ת ה ‪ ( .‬ולא־יראהלך שאד בכל־גבלך שבעת‬
‫" ‪T I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫י *‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫)•‬
‫‪ 1 . :‬־ ‪VI :‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪ - :‬ל ׳‬
‫ימיםולא־ילין מךהבשיר אשר תזבח בערב ביום הראשון‬
‫‪ T‬־ ‪A‬‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫'‪| • lj‬‬
‫ז‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪- :‬‬
‫ז‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫‪ - :‬ע‬
‫‪v;v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪s.‬‬
‫‪• • T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫ליקר‪ :‬לא תוכל לזבח את־הפסח באחד שעריך אשר­‬
‫­!־‪;•.‬‬
‫•‪- A T - v 1-j:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪I vT: 4—:‬‬
‫‪p‬‬
‫•‪.‬־‬
‫ו‬
‫‪t‬‬
‫יהוה אלהיךנ־תןלך‪ :‬כי אם״אל־המקום אשר־יבחר‬
‫‪U v v : JT :‬‬
‫״‪• • . I IT 1,‬ו‬
‫‪v‬‬
‫‪•-: I T - v‬״*‬
‫•״‬
‫י‬
‫יהוה אלהיך לשכן שמו שםתזבח את־הפסח בערב כבוא‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪. < T‬‬
‫\‬
‫‪V‬‬
‫‪U"-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪V .‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-».v‬‬
‫‪-‬‬
‫ז ד י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪' .‬‬
‫‪J .‬‬
‫‪:‬‬
‫דזשמש מועד צאתך ממצרים‪ :‬ובישלת ואכלת במקום‬
‫‪v -‬‬
‫•‪v‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫••‪1‬‬
‫\‪j‬‬
‫•‬
‫; ‪• I T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪- J T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫אשר יבחר יהיוה אלהיךבו ופנית בביקר והלכת לאהליך‪:‬‬
‫‪:‬־ ‪v‬׳« • ‪<- :‬־ ‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪I vv v:‬‬
‫‪j r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪j )v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I T‬‬
‫—‬
‫‪V T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪^:‬ן‬
‫‪T‬‬
‫‪IV‬‬
‫\‬
‫ששת ימים תיאכל מצות וביום השביעי עצרתליהוה‬
‫‪J‬‬
‫יי‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫— ‪J‬‬
‫*‬
‫—‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪I -‬‬
‫אלהיך לא תעשה מלאכה‪ • :‬ס י ‪) .‬ממתי‪ (.‬שבעת‬
‫‪v:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪v‬‬
‫|‬
‫‪-‬ו;«‬
‫•‪1,•.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪ :‬״ ‪. /‬‬
‫י‬
‫שבעת תםפר־‪S‬ך מהחל הרלןיש בקמה תהל לספר‬
‫‪\ | T‬‬
‫י‬
‫\״‬
‫‪:‬‬
‫‪J A T‬‬
‫‪T‬‬
‫" ‪T l‬‬
‫"<‬
‫‪V‬‬
‫‪7‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪^ T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫" ‪J‬‬
‫‪.:‬‬
‫ע״מןה שבדיות‪ :‬ועשית חג 'שבעיות ל י ז ץ ף אלוי״יף‬
‫מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יביכך יהיוה אלהיך‪:‬‬
‫'‬
‫' '‬
‫"*׳‬
‫‪H‬‬
‫" *‬
‫‪:IT‬‬
‫‪-;1- 1*•• • jv -:vi‬‬
‫•‪j'.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V I T‬‬
‫‪: v|:‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪v‬ן‬
‫‪1‬‬
‫ושמחת ל?ני» יהיוה אלוזיף אתה ובנןד ובתך וע‪5‬ךןז‬
‫‪j‬‬
‫והאלמנה‬
‫והיתום‬
‫והגר‬
‫והלראשר‬
‫ואמתך"‬
‫יעשיירז‬
‫לשכן^מי‬
‫ושמרת‬
‫אלודף‬
‫‪ 1‬ז‪(.‬‬
‫)משבת‬
‫ןימ^דים‪9‬‬
‫אשרלבחריהוה‬
‫כט‬
‫בשעריך ה‪.‬‬
‫<ז‬
‫היית‬
‫כי־עבד ״ פ‬
‫‪(Tom‬‬
‫האלה‪:‬‬
‫במקום‬
‫‪ 3‬״וד‬
‫אשרייקךבף)‪r .‬‬
‫וזכרת‬
‫את־החקים‬
‫שם‪.r :‬״‪/e‬‬
‫‪-;1-| T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :V‬ו‪- J T‬‬
‫ז ‪:‬‬
‫־‪• T‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪•J ;V / : -‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫‪TV‬‬
‫‪\'T‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪• VA T- T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪: - j I Tr - :‬‬
‫‪I T - :| T J T:‬‬
‫‪TV T T‬‬
‫םרר הקריאה ליום שני‬
‫חג הפכת הזעשה"לך שי‪_5‬עת ימים ?אק!?ך מגרןןל ‪.‬‬
‫ומיקבך‪ :‬ושמחת בחגךאתה וב;ך ובתןזועלךך ואמלזף‬
‫והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך‪ :‬שבעת‬
‫‪:IT‬‬
‫‪T : - . I‬‬
‫‪v‬‬
‫‪•-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T - :‬‬
‫‪IVT :‬־־>‪v‬י‬
‫•‬
‫‪j - :‬‬
‫י‬
‫ימים הדלליהוה אלהיך במקום אשר־יבהר יהוה בי‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪I -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪J‬‬
‫••‬
‫־ ‪| T 1‬‬
‫י‬
‫‪ :‬־ ץ • '‬
‫‪- :AT :‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫ןבךכךיהוה אלהיך לכל־תמארזך ובכל מעשה ידיך‬
‫והיית אך שמה‪:‬ש לוש פעמים ׳ בשנה יראה כל־זכו‪-‬ך‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫׳‬
‫‪| r‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫ד‬
‫^ ד‬
‫ן ‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪. T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫״ ‪T I‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫את־פני י יהוה ^היך במקוםאשר יבחר בחג המצות ובחג‬
‫•‬
‫•‬
‫־‬
‫‪$-‬‬
‫;‬
‫‪i‬‬
‫‪•JV:T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫*‬
‫השבעות ובחג הפכיות ולא יראה ארדפני יה'וד»ר קש‪:‬‬
‫ל‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫\•‪$••IT.‬‬
‫‪-‬‬
‫ז‪A‬־‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V V T‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪C T‬‬
‫‪I I T‬‬
‫אישכמתנתידובברכתיהיוה אלהיךאשרנתךלך‪ :‬ס‬
‫‪•:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫־ ־‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫טכייזים‬
‫‪I‬‬
‫ם״ת ב׳‬
‫‪-T‬‬
‫‪> V - :‬‬
‫\‬
‫אצל הרא‪:‬ון ואוצר‬
‫‪T‬‬
‫חצי קדיש‬
‫|‬
‫‪V‬‬
‫|‬
‫‪I‬‬
‫ע ל ‪ :‬כ י ה ם ‪ ,‬וטגכיהיס‬
‫וגוללים ‪0‬״ח‪:‬קראו נ ו ‪ ,‬ובורחים סית ב׳ ו*!ודאים י ו ל מ פ ט י ר כפ׳ פ י נ ח ס ‪.‬‬
‫‪yT,:|T‬‬
‫‪k‬‬
‫וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהמ־ז‬
‫‪:I‬‬
‫־‬
‫י‬
‫*‬
‫| ־‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T<-:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫בשבעתיכםמקרא־קידש יהיה לכםכל־מלאכת עבדה‬
‫•‪1‬‬
‫‪A V‬‬
‫י‬
‫|‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-:‬‬
‫‪./CT‬‬
‫־‪.‬־‬
‫‪T V T‬ג‬
‫‪:‬‬
‫לא וןעשיו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח לןהוה פ‪:‬ןים?נך‬
‫בקי שנים איל אחד שבעה ?בשים בני ישנה‪ :‬ומנחתם‬
‫םלת בלולה בשמן שלשה עשירים לפר האחד שגי‬
‫עשרצים לאיל האחד‪ :‬עשרון עשירון לכבש האחד‪-‬‬
‫‪: * V‬‬
‫—‬
‫•‬
‫‪V I T‬‬
‫‪ T‬־ ‪• « .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪• T V‬‬
‫לשבעת הכבשים‪:‬שעיר עדים אהד לכפר עליכם‪ :‬מלבד‬
‫״ "‬
‫‪L‬‬
‫'‬
‫'•׳זי‬
‫•‬
‫•‬
‫״‬
‫—‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫י ‪- :‬‬
‫עלת התמיד ומנחתו תעשי המימם יהירלכם ונסכיהם‪:‬‬
‫ל י שכרך‪ .‬ומגניהים וגוללים‪ .‬מסגניהיס השית כניטים נגל הכתנ של סית ואוסרים‪:‬‬
‫וזאת ה‪,‬ת';רה אשר שפ מעה לקני כני קזרז‪$‬ל על ‪$‬י י; ביד משה‪ :‬״עץ‬
‫ח״ים היא למהזיזןים בד‪ .‬ותומייה מאשר‪ :‬ררניד‪ .‬דרכי נעם וכל נתיה־זיה‬
‫שלום‪ :‬ארבעים בימינה בשמאלה עשר ו;בוד‪ :‬י;ח‪$‬ץלמ‪£‬ו^ךקו‬
‫‪:‬נדילת־ורה ויאדיר י‬
‫‪:‬‬
‫קודם קריאת ההפעלה‪ ,‬אתל שגםר הגולל‪ ,‬יבלן הניפטירנלכה זי‪:‬‬
‫ברוך אתת ‪ :‬י אלודנו מ ל ך דהעולם ‪:‬אשר בחר‬
‫י‬
‫קיד‬
‫של שבועות‬
‫בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמר־ז‬
‫ארזה‬
‫ברוך‬
‫יי הבוחר בתורה ובמשה עבדו•‬
‫ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק‪:‬‬
‫השטרח‬
‫יום ש ג י‬
‫ג‪/‬‬
‫ש ל ש ב ו ע ו ת ב ת ר י ע ש ר בחבקוק ס ם ן‬
‫והטעם כתב מ י י ן״ל במגילה דף ל״א א ל פ י ‪ :‬ט ל כ ר בםתן ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ‪:‬‬
‫ברוב קהלות א ש כ ג ז ואיטליא טתתילים כאן‪.‬‬
‫א‬
‫• ספלה לסבהןוק הנביא‪.‬ןגל עיניות‪:‬‬
‫יהוה‬
‫יק״ק אוטרי׳ זה אתר פשוק ר א ‪ :‬ו ן ‪ :‬ל הפער‪/‬וי״ א א ת א ו ה ג ט א תטצאהו בטכוא העתזו'‪.‬‬
‫ן ציב פרגגם• לאת ודגם• ?רבו ך?בן עירין‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬‬
‫עני אנא• במנינא‪ .‬דפסלין ארבעא טוריו‪:‬‬
‫י‬
‫‪:T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪—J::‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫לןךמוהי• לגו מוהי• עיר ו;פיק ;הר ךנורין‪:‬‬
‫ב טור הלגא • ;הוד שרגא‪ .‬וןיקין דבור ובעוךין‪:‬‬
‫בךאו?כא‪ .‬מהבחשוכא‪ .‬ועמה שריןנהורין‪. :‬‬
‫ךסיקין?פא• בלאשטפא• וגל‪:‬ןלה ךמטמךין‪:‬‬
‫בעית מנה״ ית הרמנה״ וב‪0‬דוהי עדיגו?רין‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י וךעי הלכתא• ומתניתא‪! .‬תוספתא ם?ךאוס‪5‬רין‪:‬‬
‫מ ל ך תא• לעלמיא•‪:‬מגן ‪%‬ם להון ?ןשהריף‬
‫אמיר עליהון״ כחלא ‪:‬היון‪ .‬ולא לוז?עון היך מ?רין•‬
‫‪:‬‬
‫י חותן ?ען• להון בקען‪ .‬ןטופון מןוךןי המרץ •‬
‫ךעוסהיון הב• )אפיהון צהב• ‪:‬נהרון ?;הר צפךין‪:‬‬
‫לי הב ?קוף‪ .‬ועינך זקוף‪ .‬חד ^ךןד ךבך ??יין‪:‬‬
‫ו יחון כתבנא• בגו לבנא• כאבנא לשתקץ ת־ךין‪:‬‬
‫‪ :‬הונתן‪ .‬גבר ענותן‪? .‬כן ל ה נ??טי אי‪2‬ךין‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ח פ ל ה למיקוק הנביא ע ל ‪ :‬ג י ו ‪ :‬ו ת ‪ ,‬ת ‪ :‬ל ה הוא איוד טע‪:‬רה טיני‬
‫א‪ .‬ת פ ל ה דעג פדח‪£‬י‪:1‬וען‬
‫ה נ ק י ק תויןי‬
‫שניונות‪.‬‬
‫ןטר‪r::‬׳‬
‫הפטרת יום שגי‬
‫*«‬
‫כ להח־ז שמעיזי שסעןל דאתי יתה &עלף בהןךב‬
‫שניםדדיהובלןךבשנים חוךי‪.‬ע‪5‬ת<ךחם‬
‫בהם ש תהליס‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו מ כ ו בריש‬
‫הפרשה מ א ת באמרה על‬
‫מדרש ישופר טוב ובניי רש״י כש׳ תהלים‪ ,‬וכן כ ל‬
‫‪,‬‬
‫ל ר ן מליצת שירי‬
‫דוד בנועם וכלי כגון‪ ,‬ולכן גס בה‬
‫חמצא התבות המעחדות לנועם וזמר וכלים כגון שגיון ושלה זלמכציז בנגינות עש שלא‬
‫ממצא בשפר זולתם בכל שפרי ק ד ‪ . :‬על שגיוכות‪ ,‬כ ן ש מ ו ‪ :‬ל כ ל י זמר י ד ו ע ‪ ,‬ואם‬
‫י‬
‫היתה כעימות המזמור לפי שיר הראוי לכלי זה יתכן לקרזא המזמור בשם‪:‬גיון וזהו‬
‫שגיון ל ד ו ד ) ת ה ל י ׳ ז(‪ .‬ב‪ .‬ה׳ שמעתי שמעך יראתי‪ ,‬לא נתפרש כאן טה שמועה שמע‬
‫אבל היא הנבואה כתפרשת כשוף הפרשה שמעתי ותרגז בטני לקול צללו ש פ ת י ‪. . . .‬‬
‫כי תאנה לא מפרת וגז׳ והיינו ביאת גדולי האויב המחריבים א ק ומלואה ו ה א ך ן‬
‫לא תת; את יכולה ויבואו שני בצורת‪ ,‬ולקול פיודים אשר באזני הנביא התתליזל‬
‫כאוד עד שקרא כקול‪ :‬ה' שמעתי שמען יראתי! ומרוב התעוררות לבבו אשר היי מלא‬
‫פתד ובהלה לא היו לו ידים לשפר ענק השמועה על מתכונתו אבל העולה ע ל‬
‫רוחו ראשונה היה תפלה ובקשה לאל להמממ־עפו בקרב שנות הצרות היאות האלה‪,‬‬
‫ויקרא ה׳ פ ע ל ן בקרב שכיס וכו‪ /‬ויהי כאשר התשוטטו מורשי לבבו אכה ואכה לתור‬
‫אתר ה ר ח ה כמנהג הכפש השזק בתוך פחדים ואימה ו י ק כה וכה על פכי השניש‬
‫הקדמוניות ויעברו על נפשו כל הקורות אשר מצאו את עמו פא‪ 1‬הי׳ לגוי וירא כ*‬
‫יד ה׳ היתה עס עמו להצילם מרעה בכל תהפוכות הזמן ב ד ר ן כפלא ונעלם ופי ה '‬
‫הוא הכלתס להם •במצרים ובפיתון ועוג ויתר המלכים העצומי' וכי הוא הכותן ביס ל ר ך‬
‫ובירדן כתיבה וכאלה רבות עמו‪ ,‬זיאמצעית הכתינות האלה הנכללים בכתובים‬
‫הבאים הושב פתדתו אל תקוה ומחלת וכתקררה דעתויורותו שב אליו בשומן‬
‫בטתוכו בהאל המושיע יאתרי אשר כתה שקטה כפ‪:‬ז חזר לתתלת לבורו לשפר עניז‬
‫השמועה אשר גרמה בל אלה וזהו שמעתי ותרגז בטני וגו׳ וכתוך הספור כתגדצ‬
‫בטתוכו בה׳ ותרב תותלתו ע ד שהיה שמת וטוב לב באמרו ואכי בה׳ אעלוזה וגו‪/‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫ה‬
‫שדר מליצת הנבואה הזאת והוא דרך הכאות אשר הושד גש בתכמת ההצצה‪ .‬פ ע ל ך ‪,‬‬
‫מצאנו ישראל כקל־אן‬
‫ב ע ‪:‬‬
‫י ן י י ‪ ,‬על ג ‪ :‬י ועצ ש ע ל ידי תצווני)ישעי׳ מה יא( ונקראו‬
‫ת‬
‫מעשה י ד ו הלא הוא אייך קנך הוא ע ש ן ו י כ ו נ כ ך ) י ב ק ש לב ו( ועיין בביאורי‬
‫להפטרת יוסשכישל ל״ה אצל כי יש שבר לפעולתך; והתפלל הנביא שיתה ישראל‬
‫בקרב‪:‬כי‬
‫הצרות המעותדות לבוא‪.‬‬
‫בקרב שנים תודיע‪,‬‬
‫בקרב השניש האלה‬
‫י ו י ד י ע לכל ‪ :‬ה ס פ ע ו ל ת ן ואתה רוצה בקיומם כדרך הפועל המרתם על פעלו‪.‬‬
‫רתק‬
‫שיהי׳תודיע מל׳ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו)בראשי׳ י ת י ט ( מנין חבה וכעי‬
‫תרגום‬
‫אשכנזי‪.‬‬
‫ב‪ ^ .‬ט ט ‪ ,‬חיך היזבע ויו! ‪6‬ערנת«>»עז‪ ,‬דיו!‬
‫ק ע ד ע * ( ‪ ,‬טרעקקןיך!‬
‫—‬
‫ן ו ו ט ט ! <‪ ruln,vu‬דיין וועלק יוין •»יטטע ר ע ל י ח ה ר ע !‬
‫מין‬
‫^ י ט ט ע דער ייוהלע‬
‫\ ) ‪ c t‬זיעבע‪,‬‬
‫ערכוו‪<0‬ען‬
‫ןןכוויוןטען!‬
‫חינן לתרנע‬
‫(ריח‬
‫קזנרע ר ע ל‬
‫»וייטער ‪ 5‬ע ד ו‬
‫הערח‪:‬נ‪0‬ד‪,‬ענדען י ו > ‪ ^ :‬י ק ק ‪ :‬ם » ^ ע ר ן יחהרע‪f C O " ,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪c‬‬
‫וו‪*1‬טט‪:0‬דןיכעל‬
‫ריגענז חין •*יינעל} באור‪.‬‬
‫* ע ע פ ר ן צ ע ן ןןיךך‪.‬‬
‫‪ :‬י ע ה ע )ןיכ‪/‬‬
‫קטן‬
‫של ׳שבועות‬
‫;פירשו שם רשיי זיל עיין עליו וזהו ברוגז רתם תזכור‪ .‬ג ‪ .‬אלוה מתימן ובו‪ /‬עתה‬
‫התצ לספר מקצת הוראותיו אשד פעל ועשה כשביל פועלו ישראל‪ ,‬ותימן מכני אדוה‬
‫כדכתיכ בפ׳ וישלת ויהיו כ‪:‬י תליפז תימן אומר)בראשית לו יא(‪ ,‬ודוגמתו פתת ח ל‬
‫אלהיס בצאתן לפכי ע מ ן בצעדך בישימק הלה וגו )תהלי׳ שת( וכן שתת משה ה׳ משיכי‬
‫‪,‬‬
‫בא וזרת משעיר למו וגר גם בשירת דבורה ה׳ בצאתן משעיר משדה אדום וגו׳ והיינו‬
‫שביר והייכו אדום‪ ,‬ולפי הפשוט כראין דברי הראב״ע שלא בא להזכיר כאן גלוי שכינתו‬
‫ית׳כזקן מלא רתמים כשעת עתן תורה כ״א הגלותו בגבורות ונוראות בעלתמות‬
‫המלכים‪ /‬עיין בפרושו לתהלים שית גם בפי׳ עקור תיים לפ׳ וזאת הברכה‪ .‬כשם‬
‫שמים הודו‪ ,‬בהגלותו כהוד שכיבתו יתברן‪ .‬ותהלתו‪ ,‬ת״י ואמרי תושבתתי‪ /‬וי״ע אותו‬
‫עניןזוהר מןבהלו כ ר ו עלי ראשי)איוב כ ד ( ‪ .‬ד ‪ .‬ונוגה כאור תהיה וגוי‪ ,‬זה אתד‬
‫ק המקראות היותר קשים ג ם כתבותיהם גס במליצותיהם גס כדקדוקס ואף אתר‬
‫פירושי המפרשים‪ .‬והנראה לי‪ .‬כו הוא שהככיא רצה לתת ציור מענו מגודל הודו י ת‬
‫‪,‬‬
‫שהזכיר כפשוק הקודם כדי לתקקו כאופן מה כלב השומע לזאת אמר ונוגה כאור תהיה‬
‫מלת ת ה •י ה שב על הארץ הנזכרת ור״ל שאף שהיא גשש תשוך ואפל בטבעה תאיר‬
‫ותזהר ע ד שתהיי נוגה כאור חהו בסבת הקרבים הבולטים מיד הודו ית׳ אשר הופיעו לו‬
‫למגה לכן יפי׳ן שפעת אורו‪ ,‬ואמר תהיה כלשון עתיד כמנהג המליצה כמו יעשו עגל‬
‫כתורב)תהלי׳ קו י ט ( ומטעם שכתב הגאון ז״ל במאמר השלישי משפרו האמונות והדעות‬
‫והתכס ראביע בספרו מאזנים דיה מ י נ ו נ י ם ד ף מיז א׳ וכמו שכארתיו בכמוקים וביותר‬
‫בפרוש;לפ׳ ויצא אצל ישקו העדרים)בראשית כט ‪ (3‬ואומר‬
‫ז‬
‫כ א‬
‫' י י בקמצות הכ׳ לרמז‬
‫על האור הידוע והוא אור השמש או של שבעת הימים כדעת ר ש ‪ /‬ו ש ם ‪ ,‬תבה רומזת‬
‫ע ל מקום רתוק וגובה ומעלה ומעכו כגזר ש ט י ם‬
‫לדעתהראב״ע‪ ,‬לכן יהיה ‪3‬ועש‬
‫ו ש ס השמים הוא תביון עזו וכעיין ועזו בשתקים )תהליס סת לה( והרצון שהוא‬
‫כגלה ונעלם‪ ,‬כגלה מצל הארתו הגלוי לעין כל ונעלם מצד עצמותו ית׳ ע ד שלא כוכל‬
‫לתארהו בשים תאר ולא כשום ספיר אמתי כיא בלשון ש ם שהמוכה בו שהוא נמצא יש‪,‬‬
‫וכל שארי השפוריס איכס עליו כאמת אבל ישפרו בם עליו על צד הרתבת הלשון כמ״ש‬
‫הגאון זיל במאמר האתדות‪ ,‬ויתכן ע ו ד שמלת ושם רומזת ע ל ההארה הכזכרת שכה‬
‫תכוי ומעוטף עזו יתברך ומעטה לבושו הוא האור כדכתיב עוטה אור כשלמה)תהלים‬
‫ק ד ב(‪ .‬תביון‪ ,‬שה דבר המוך מגזרת תבה ענין כשוי ועטוף עימ והגיון לבי מגזרת‬
‫הגה‪ ,‬ובעבור שהנצות ככת העוז ל ק סמך אליו לפניו ילך דבר וכו׳ וכן לוד ייתש‬
‫אבדק האויב אל זרוע עוזו כדכתיב בזרוע עוזך פזרת אויבך‬
‫‪ .1‬ריח וזןן*»‪0‬כט ל‪0‬ג ‪6‬תן תימן ה ע ר ‪,‬‬
‫ד ע ר הייןי^ע‬
‫בעל‪1‬ע פ א ר ן‬
‫—‬
‫רימ ד\‪»*»1‬ע] חי‪1‬יטע ‪:‬יינע הערלויכקייט‪,‬‬
‫חו‪:‬ד דיכענ‬
‫ך‪,‬‬
‫‪ w b t s h‬וותר ריח עררע ‪ItyB‬‬
‫—‬
‫— ‪:‬יח ס י ע ן ‪ ,‬ד ע י ‪$:‬נ‪:‬ע ^ י י ן ‪ /‬מיין ס ט ר ^ ן ן ע נ ב י ו ר ‪,‬‬
‫ו»‪:‬געל!»ח**ט ‪: |rjB‬יינעל ‪6‬ימ‪1‬רהח‪:‬ד‪«— .‬־‬
‫י י ע » מין ס דית ‪ A‬י ‪? J‬ע ‪ :‬י י נ ע ר יווו^תנט‪.‬‬
‫)תהליםפטיא(•‬
‫‪.‬ז!<‬
‫״ י‬
‫הפטרת יום שני‬
‫עזה‪ :‬לפניו ילןדוןבר ויצא‪.‬רעף לתליי‪ :‬עטד •‬
‫"וימךר ארץךאהונחרגוים!נספצצוהרך‪-‬‬
‫‪£‬ד ‪2/‬הו• ניבטות'עזל• הליכות עולםליו‪ :‬תחת‬
‫אוןךאיתיאהליכוען^זון ןחעיות אךץמדין‪.‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ה ‪ .‬לבניו י ל ן לכר וגו‪ /‬ירט! על הכתוב את איטתי אשלת ל ב נ י ן והטותי את כל העש‬
‫א ‪ :‬ר תבוא ב ה ם ‪ . . . .‬ובלתתי את הצרעה ל ב נ י ן וגרבה את הכנעני ואת ה ת ת י ) ‪ :‬ט י ת‬
‫כ ג כ ז ( ‪ .‬רשף‪ ,‬ת״י שלהובית א‪:‬תא וטעטו מבואר כטוב כבי׳ י " לינ״לי' ע״ו ד׳ ע״יב‪.‬‬
‫ש‬
‫ן ‪ .‬עטר ויעודד א ק ‪ ,‬כל ה ט ב י‬
‫י ‪:‬‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל' ^‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ר‬
‫^ ל ל*‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י ת כ‬
‫ו ל ז י י‪-‬ידקדק ל ׳‬
‫ע‬
‫ע ב ר שאלו כן הי׳ לו לינקד ויטלז כטו ו י ט ז ד ם בתבל‪ ,‬ו י ט ד ל שני תבלים)ש״כ‬
‫ח ' נ ׳ ( ועט ‪ f‬כבית א ט ל ל )תהכי׳ ש ת ( כטשבט בעלי הכשל בבנין הדגוש ובמקרה‬
‫כ ל ל׳ הלול ותכול ורצון אשר הם ‪ .‬מ ע ל י הכבל כאטת שיביאו לעולם ע״ל השלטים‬
‫אהלל אתלל ארצץ וכן כבנין התפעל טתהלל מתתלל ולוגטתש‪ ,‬אבל יהולל יתולל‬
‫וירוצץ אינם עפעלי הכפל כ״א טן עלובי הע׳ שטשפטם לבוא ע ׳ ל הטרובע כבנין הלגוש‬
‫וכן ההתפעל טתהולל טתתולל טתרזצץ והפלש גדול יש כטעם כין יהולל ליהלל וכין‬
‫יתולל ליתלל וככר כארתי כל הענין הזי בטוב כטפורש ל פ תוללו אצל ויתרוצצו היכיש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בקרבה עיין עליו‪ ,‬לכן ברור שאין ויטודד כטו זיטדל אבל הוא טגזרת טול ומשרש!‬
‫ויתטודד על הילד ) ע ״ א י ז כ א ( וטשתברדעת יונתן שתרגם ויטידד ארץ ז א ז י ע ו ז‬
‫ארעא ל׳ הזדעזעות ואיכבו רתוק לוטר ששוה בטעם עם ויטוטט בתלזף הט׳ בד׳ להיותם‬
‫ויתר גויה‪ ,‬הקפיצש‬
‫מטוצא אתד וכטעם מונו התטוטטה א ר ץ ) י ש ע י ׳ כד י ט ( ‪.‬‬
‫והעתיקם ממקומם‪ ,‬והוא פעל יוצא כי העוטד ויתר ממקומו)איוב לא ז ( בבכין הקל‪.‬‬
‫ועיין טה שפרשתי כהפטרה ליום שביעי של פ נ ח על ויתר תמים דרכי‪ .‬ויתפוצצו‪ ,‬עכין‬
‫פזור מן כפטיש יפוצץ ס ל ע ) י ר מ י ׳ כ ג כ ט ( ‪ .‬הררי ע ד ‪ ,‬משצ לטלכי כנען וכן גבעת‬
‫עולם‪ .‬שתו‪ ,‬מן תתתיו שתתו עוזרי רהב )איוב ט י ג ( ויתשל הכפל כמשפט וכא‬
‫הליכות‬
‫מלרע‪.‬‬
‫כרצוכו‪.‬‬
‫עולם‬
‫לו‪,‬‬
‫מהלכי עולם כלו‪ .‬שלו‬
‫ו ‪ .‬תתת און‪ ,‬טעמו כמתיתת און ועטצ‪.‬‬
‫ח ה ח ‪ ,‬שס דכר מן תתת‬
‫ע״ע ח ב ל ח מ ס אלא שנפתת כעבור הח׳ כמשפט;‬
‫זה רמז‬
‫לדבר כושן‬
‫)שופטים‬
‫רשעתים‬
‫גי(‬
‫ה ס ‪ ,‬ל פ י כ ן יעשה בהם‬
‫וארץ‬
‫גם‬
‫נכון _ הוא‬
‫מלין‬
‫על‬
‫לכר‬
‫להיות‬
‫גדעון‬
‫כדברי התלום )שם ‪ 0‬והאהל הוא פרישת היריעות ורגזו כשבא גדעון אליהם‪.‬‬
‫ה‪: .‬יינענ} ב ר ק ק געהט טרוד ‪5‬חרחן‪,‬‬
‫לעהרענד פ י י ע ל ‪6‬ח‪1‬גט חיד‪ }:,‬כחך ‪I‬‬
‫ע ר םטעהט‬
‫ן‪,‬‬
‫טויט‬
‫‪ -‬ד ע ר ערדביויצ ווחנקט!‬
‫— ניוניחנען‬
‫ס‪1‬דנדען‪,‬‬
‫ח»ר‪5‬עכיר;ע לערטעןןען‪,‬‬
‫עוויגע‬
‫היגע} זי‪:‬קי‪1‬ן‪.‬‬
‫—‬
‫ר ע ד •וע^טע! »»‪ V‬חיוט‬
‫‪j‬‬
‫חץ‬
‫ט‪$‬יע‪:‬וז‪:‬גגט‬
‫‪:‬יין!‬
‫ע ר ב י י י ן ל חיך כושן׳נ היטטען‪,‬‬
‫ב ר י ן ׳ ‪ :‬לע^טע חיו‬
‫ל ע ; ע ל כח‪;\}:‬קייט*(‪.‬‬
‫* ( ! י ע ה ע חין שופטים קתפיטעו‬
‫‪ 5‬מונו־‬
‫ך‪.‬‬
‫קטז‬
‫של שבועות‬
‫הבגהךם חרה;דדה אם מהרים אפף‬
‫ביםיעברתףכיתךבב על־סוסיף מךבםתיף‬
‫ןשמנה‪ :‬עריה תעיר קקתף'׳שכליות מט‪1‬תט‬
‫אם־ח‬
‫ח‪ .‬הבכהרים תרה ה'‪ /‬ירט״ לבקיעת הירדן‪ .‬אם בים עברתך‪ ,‬בקיעת ים פ ו ף ‪ ,‬ולא‬
‫זכר הכפים על הסדר‪ .‬כי תרכב על כוסיך‪ ,‬ככגל סוס פרעה‪ ,‬וילמה כי סוסיך רומז‬
‫לגלי הים א ‪ :‬ר דרך עליהם אפר בשיאס ו‪:‬אונס ידטו לסוסים דוהרים‪ ,‬ודוגטתו הכה ה '‬
‫רוכב על עב קל)ישעי׳ יט א ( וכטו םאבאר עוד'בסמוך‪ .‬טרכבותיך ישועה‪ ,‬ה פ ך‬
‫מרכבו׳ פרעה האומללי‪ /‬והרצון כי הישועה כעצמה היא מרכבותיך אשר אתה יושב כהן‬
‫וכן מ ד ר ד המליץ להגשים הכבדליס ולהתיות הדומים והוא עין אתד ממפארי המאמר‬
‫אשר קרתו בעלי התכמה בשם פער‪:‬חני<‪£‬יקיו*יתן)פערגח‪:‬ענדי‪5‬טו‪ (;:‬וכמוהו וכעב י‬
‫עברה ישועתי )איוב ל ו ע ו ( כ י כ ש ל ה ב ר ת ו כ אמת )ישעי׳ נ ע י ז ( וממין הזה מ א נ י ה‬
‫ת ש ב ה להשבר)יוכה א ד ( ורבים הם על כל בכי המקרא ובן בכל לשון‪ .‬ט‪ .‬עריה תעור‬
‫קשתך‪ ,‬גם במקרא זה כתתבמו המפרשים מאוד והנראה לי לפי פשוטו ולפי הלוך הלשון‬
‫שהרצון בו שקשתו ית׳תשים שממה רבה ותורבן גדול בהכלתמי׳ עמו‪ ,‬וער*׳ ותצור שכיהם‬
‫כופלים ביתוד על גלוי הכשת כהרישת הכסוי ונשתרבבה ההוראה על התורכן והשממה‬
‫ככלל‪ ,‬ומזה ערו ערו עד היסוד בה )תהלים קלז ז( שהם ל' תורכן כמו שפי עליו רש״»‬
‫‪,‬‬
‫זיל והייכו התגלות היסוד בהריסת הככין והתגלות השרש כעקירת הכנוע‪ .‬גם יתכן כ•‬
‫העור ל׳ הרקה הוא מן ותער כדה)בראשית כד כ ( כי ביריית התץ נעשה הקשת ריין‬
‫לוגמת אריק ת ר ב י ) ש ט ו ת טו ט ( עיש פרשיי זיל והמוכה כי תרבן ושממה תריק קשתו‬
‫להפיץ על הנלתטים עמו‪ .‬שכועות מטות‪ ,‬הוא כפל ענין כמלות שונות‪ ,‬שבועות הוא‬
‫לעומת עריה ומטות לעומת ק ‪ :‬ת ן ‪ ,‬ן ע נ י ן ‪ :‬נ ו ע ז ת גס הוא ל' תירק ח ר ס וקללה כי‬
‫כמקום אתד מצאנו לאלה ולשבועה וכמקום אתר לאלה ולקללה כי הס אתים ורעים‪,‬‬
‫והעד הנאמן במעשי יהונתן בן שאול שהכתוכ אומר כי ירא העם את ה ש כ ו ע ה ויונתן‬
‫ל א ‪ :‬ט ע ב ה ש ב י ע אביו)שיא יל כ ז ( ולא טצאכו ל׳ שביעה כ״א ו י ו א ל שאול את העם‬
‫לאמר‬
‫א ר ו ר האיש וגו׳‪ ,‬שיט שעקר השבועה הוא המארה והארור והוא אתות השממה‬
‫והתורבן‪,‬‬
‫זתבת‬
‫מ ט ו ת הוא כרדף עם הקשת כי הוא שם לכלי זין עשוי ע מ ט ה ע כ‬
‫וברזל תד בראשו והשתמשו בו הקדמוכיס במלתמתם לדקור בו בקרוב עקום ולירות‬
‫אותו ברתוק מקום וידוע הוא ככלי קרב לאומות הקדמונים‪ ,‬והוא הכזכר עוד כשמוך‬
‫נקבת‬
‫ב ע ט י ו ראש פרזיז‪,‬‬
‫ומעתה עולה לשק המליצה כהוגן וככה שעורו!‬
‫ע ר י ה חעלר ק ש ת ך‬
‫שבועזח‬
‫—‬
‫מטית‬
‫ומלת תעיר עומדת כמקום שנים כמשפט השירים‪ .‬גם יתכן לפרש שבועות עטות כעז‬
‫שכעת ייטות וירצה בו שכעת האומו׳ שהם מטות כ נ ע ן ; ואל תתמה שיבוא שבועות מקוש‬
‫ח‪ .‬וויי!?‬
‫י ״ ל סטרחי*ע לירנעט ג ו ו ט ט ?‬
‫יעכע סטרחיוע רייכען * ‪? j o n‬‬
‫ענטפווו^יען‬
‫ד‪,‬תט י ח ‪ :‬ו ו ע ן ט « ע ע ר ד י ך ע ‪ :‬ט ד י ‪ :‬ט ע ט ? —‬
‫‪ n n‬חיי! ‪:‬ט חיינהער ןןןיןז ךיינען רון‪0‬ען‪,‬‬
‫חוץ•' דיינען‬
‫וווו;ען דע‪ :‬טריו«בג'‪.‬‬
‫ט ‪ .‬דיין בווןנען טןיירערט פ ע ר ־ ע ר ב ע ן חוייהער‪,‬‬
‫‪5‬ערד‪.‬עער»^ען‬
‫דיינע‬
‫ספעערע!‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.‬הפטרת יום שני‬
‫‪»»6‬‬
‫יאמר פלה גהךות קבמןע־אךץ‪ :‬ראוף דןילו‬
‫הרים זדם מים עבר נתן תהום קולו ךיוםידיהף‬
‫י‬
‫שבעת כי כניוהו מצאנו תג ש ג ו ע ו ת יעים עצות יאכל )יתזק׳ מה כא( שתרגם יוכתן‬
‫פכעא יומין וכן פירשו רד״ק עיין ע ל י ו ; ולפי! יהי׳ עעס המאמר קשתך תשים שממה‬
‫רבה כשבעת העממים‪ ,‬וטעם אומר סלה כפי׳רשייאו כפי׳ ראב״ע; אכל לבי אומר לי כ י‬
‫הכת אומר כמקום הזה לא יורה שוס הוראה עצמית מעצם המאמר אכל הוא לומה צאיזיו‬
‫ס ל ה ושכיהס סמכיס על כעימות השיר להרים או נהשפיל ובלומה והם שוים‬
‫בהוראתם אל הגיון סלה)תהליס ט יז( כי פתרון אתל לאומר והגיון ול׳ שניהם ל׳ לכור‬
‫כין כפה כין כלב כידוע מ ע נ י נ ס ; ומצאתי און לי כפי׳ הראביע בתהלים ציב באמרו ע;»‬
‫הגיון‬
‫כבכור‪,‬‬
‫ה ג י ו ן כועס השיר או שם כלי הנגון ע‪:‬״ל ומה שיורה על אמתת זה‬
‫כי לא מצאנו עוד התבה הזאת בכלהמקרא זולת כס׳תהליס כמו שלא מצאנו יתר‬
‫התבות המורות על הנעימות ועל הכלים כ״א בו‪ ,‬ועוד ראי׳ כי המתרגמים הקדמונים‬
‫הסורי והיוני לא תרגמוהו כלל כמנהגם כתבות כאלה שלא לתרגמם‪ ,‬ועיין ע ו ד‬
‫בהמון כפסוק י״^ כהרות תבקע ארץ‪ ,‬לדעת הראב״ע ח׳ תבקע למכת השם והארץ‬
‫שהיא הכקועה היא הפעולה ע ד שתעשה כמו כהרות‪ ,‬ואפשר עוד שהת׳ לשי׳ הכסתרת‬
‫ועונה על הארץ שהיא הפועלת המבקעת בה נהרות והיינו לקול פתד ה' וכענין פו‪•:‬‬
‫התפורר׳ ארץ)ישעי׳ כל י ט ( ‪ .‬י‪ .‬ר א ו ן ‪ ,‬כענין ראתה ותתל הארץ)תהלי׳ צז(‪ .‬עבר‪/‬‬
‫כעכין הים ראה וינש)שם קיד(‪ ,‬והמיס היוצאים ממקומם נופל עליהם ל׳ העירה כמו‬
‫ומים לא יעברו פיו)משלי ת( וטעם פיו שפתיו וגדותיו‪ .‬נתן תהום קולו רום ידיהו נשא‪,‬‬
‫לדעתי תהום ורום שניה׳ שמו׳ עצמיים לשתי קצות הבריא׳ זה לגובה העליון וזה לעומין‬
‫התתתית ושכיהס פועלים זה יתן קולו וזה יתן ידו‪ ,‬והכוונה כי הבריאה כלה טמוצול‬
‫הארץ ע ל שטי רום נתעילרה בהגלותו ית׳ לפני עמו התהום כתן קולו והיינו שאון יטיס‬
‫ןכעכין כשאו כהלזת קולם ׳שאו כהרזת דכיס)תהלי צג(‪ ,‬והרום נשא י ד ו ‪ ,‬י " י פי׳ נתז‬
‫‪,‬‬
‫ר ש‬
‫וזהוס קולו שבתוהו יושבי ארץ‪ ,‬רום ידיהו כשא צבא השעי׳ הודו לו‪ ,‬וגס ללעתו יהי׳‬
‫‪In‬‬
‫הפועל ופעולתו נשיאת ידו כהודא׳ דוגמת בנשאי ידי אל דביר קדשן ) ת ה ל ו כ ת ב?‬
‫ואולם המעיין כמקרא זה ימצא שהכוונה ב ו ‪ : :‬נ י נושאים מתיזנפים יפעלו פעולה אתת‬
‫כפינה כי ח ס הוא כנגד תהום ונשא לעומת נתן ונשאר א״כ ידיהו שיבוא לעמת קולו ולא‬
‫ידענו היתס אשר כיניה׳ לכן ברא׳ לעקר פשוטו כי אין ידיהו במקו׳ הזה ל׳ יד ממש א י ל‬
‫הוא שם דבר של הודיה ל׳ תודה והלל‪ ,‬וכמוהו לדעתי ל׳ הודיה זה יאמר לה׳ אני וזה‬
‫יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ירו לה׳)ישעי׳ עד ה ( והעפרי׳ נתקשו מאוד בכוונת כתיבת‬
‫ידו לה׳ ולדעתי כן טעמו זה יכתוב שיר תודתו לה׳ וכן טעם גמול ידו הדה)ישעי׳ יא ת (‬
‫ירים קול כשירו כי הדה ל׳ הרמת קול כמו שפי׳ עליו רש״י זיל‪ .‬ולפי פירושי זה יהי׳ ל‬
‫‪,‬‬
‫המליצ נאה ומשודר באופן כאות וצת מאוד וככר מצאנו נ ׳ נשא נופל על השיר כדכתי'‬
‫ישאו בתוף וטפול )איוב כא יב( ועיין פי׳ רשיי בדיה א׳ טיו כיב‪ .‬ואולם לדקדוקו ד ע‬
‫כ י כבר כתב הראכיע בצתות כשער השמות כי משקלי השמות רכים אין קץ להם‬
‫ולא נמצאו כמקרא לכל ענין צרופם כי מקצתם מצאנו כבד בנפרד ומקצתם‬
‫‪15‬י‪0‬ע‬
‫ע נ ט ס פ ר ו ו ע ן ן ר ע ר בער;טענרען ע ר ר ע ‪.‬‬
‫י‪ .‬בייח דיינענן חנבןיקק ליטטערן בער*ע —‬
‫»]ין‪,‬־ע ‪1;0‬רןז*ע טרעטען חויו‬
‫ריח‬
‫ט י ע פ ע בריןלט —‬
‫ויח‬
‫—‬
‫ד‪.‬ןה׳‬
‫ערטת‪0:‬‬
‫—‬
‫דית‬
‫קין‬
‫של שבועות‬
‫נשא‪ :‬שמש ‪ n r‬ןנמד זבלה לא‪1‬ר הציף ןהלכי י*‬
‫'לנגה ברק חניחף‪ :‬בזעם תצעד״איץ ‪3‬אף‬
‫חךוישגוים‪; :‬צאת ל‪:‬שע עמף לישע אודי‬
‫?זשיחף מחצתר אש מבית ח‪£‬ע ןןוזת ןס‪1‬ד‬
‫יב‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫עד‬
‫בקבוץ לבד ומהם בככוי לכד‪ .‬וידענו כי י ר ו גס ידהו שרשם י ד ה ‪ ,‬לק‪-‬קרוב לשמוע‬
‫שיש בלשון עברי שם דבר 'ילייע״מ ‪#‬‬
‫כנוי היתיד * י ?יי* גם בתוספת‬
‫קג‬
‫׳*‪T‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫ותכיריהס‪ ,‬שמהם כאער כתכורס עכו‬
‫׳ יו» • ^ י‬
‫זי‬
‫ה‬
‫י כמבואר‬
‫במקרא‬
‫בדייקות‬
‫ובמכלול שקל ‪ ? 9‬׳ ו ע ל משקלה יכו} לומר ד י ג ם ‪ :‬ל י מלשון הודי'‪ ,‬וזה ברור‪.‬‬
‫ח‬
‫ה‬
‫י א ‪ .‬שמש ירין עמד זבולה‪ ,‬השמש גס הירח כל אמד עמד כמעגל שלו‪ .‬זכולה‪,‬‬
‫הה׳ רבה שאיננו לכנוי אכל הוא כמקום ל׳ כתיזליז התיכה כשי׳ רש״י ז״ל‪ ,‬וירמח‬
‫לעמידת השמש ביזצי השמים במלתמת גבעון ושם השלין ה׳ על האויבים אבנים‬
‫גדולות מן השמים והס מכונים כשם תציס ותניתיס ולאורם הלכו ישראל‪ .‬ק מעם‬
‫הכתוב לדעת המשמים‪ .‬ול״כ נועם שמש ירת עמד זכולה‪,‬‬
‫שעמדו כמעגל שלהם‬
‫תוהה ומשתומם על ששעת אור תציו ונוגה ברק תניתיו שהיה שבעתים כאור עצמם‪,‬‬
‫וכן דרך בן אדם הרואה בתאו׳ ענין כשלא לא ראהו מאז להיו׳ עומד משתומם ומתנהל‪,‬‬
‫וכן קרא לשמש ובירת שעמדו מתמהון המדאה ולא הלכו שוב לאור עצמם כי הוא תשוך‬
‫בערך האור הנבלא אשר ראו אכל יהלכו לאור תציך לנוגה ברק תניתך‪ ,‬וזה מליצה‬
‫מפוארה מאוד‪ .‬ובענק ההבדל שכין נוגה וברק וזוהר ואור דע שלכל גשם הממורט‬
‫יכה יש זיו מה והוא הנקרא זוהר )‪U‬׳‪MM‬׳‪ (U‬והבנו הוא הכהה‪ ,‬והזיו היוצא מן הזהר‬
‫הוא הברק)טטרחר‪ (<.‬ואס הוא יוצא מן האש יקרא כשם ש ב י ב ‪ ,‬והאורה המסובכת‬
‫מן הברק או מן האש היא הנקראת גיגה )טייו( והבנו האופל‪ ,‬ואולם א ו ר סתם‬
‫הוא שם כלל לכל עכין הגורס ראות עין והוא הפך התושך ולכן ניצאכו שייתס הכתוב‬
‫אור לכוגה כדבתיב ואורת צדיקים כתור נוגה )משלי ד ייז(‪ .‬ויש לי פרוש כאה‬
‫בכתוב הזה אלא שאין כאן מקום ביאורו‪ .‬ןב‪ .‬בזעם תצעד ארץ‪ ,‬לגרש שבעה אומות‬
‫וטעם ה צ ע ד ת ל ך ‪,‬‬
‫‪ t k‬שהצעירה היא ההליכה כבשיעות שקולו׳ ונערכות‪.‬‬
‫ראש‪ ,‬כל ראש כית רשע‪ ,‬והר׳ דגוש‪.‬‬
‫ערות‪ ,‬מקור והוא כמו‬
‫יג‪ .‬מי‪1‬צת‬
‫לערות‬
‫וטעמו‬
‫להרוס ולגלות ישוד עירותס ע ד צוארם והם התומות הגכוהות והמגדלים הבולטים‪,‬‬
‫י א ריח ‪:‬ןוננע‪,‬‬
‫טטחררעכי‪ ,‬נעכגט דע‪ ):‬י<ח‪:‬וע‪,‬‬
‫פ^ייןע^ןיזנן‪,‬‬
‫וווז^ען הין ביי׳נן‪.‬‬
‫ביי׳כ} ב»יטלעטי*>»ער י י י נ ע ר {יוננע‪.‬‬
‫י ב לןןרניג טרייטגט ‪ o n‬חיבער׳ג ‪01‬נר‪,‬‬
‫ערטנ‪1‬וו‪<1‬פ‪£‬ע‪1‬ט‬
‫; ‪^nnni‬קערטיו‪6‬טען‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫יג ‪ n:‬ליעהןט ‪ nn‬תויג לו דיינעג פ‪1$‬קעז רעטטו‪,;;:‬‬
‫ויו כור רעטטונןנ‬
‫דיינעו ה י י ן י ^ ע ג ח י כ ט ע ן ;‬
‫לערט‪0‬י!ןט‪:‬ט ר ע ו וויטהרינן הוי‪:‬ע‪:‬םפיטלע‪,‬‬
‫לערט‪0‬חר‪1‬ט ד ע ר ‪6‬עןטע גרונד נעכגט גיעבע?‪,‬‬
‫)‪(Tom 3.‬‬
‫ו ‪F.‬‬
‫ל‬
‫‪30‬‬
‫‪7‬‬
‫הפטרת יופ שני‬
‫! נ‬
‫•עד־צואר סלה‪ :‬נכזבת במטיו ךיאשפהויםעת ‪6‬‬
‫להפיצנ‪/‬עלךצתם כמדלאב^עני במסתר‪ :‬־ י ־‬
‫;דרכת בים סיסיףחטד כלם רבים‪ :‬שמעתי•‬
‫'וחי־גז בטני ‪ ^ i p S‬צללו שפתי יבוא רקב‬
‫שהם הצואר בבנינים‪ ,‬וכן עלצוארבו כרלבכו)איכה ה(‪ .‬סנה‪ ,‬מלתהכגו; ‪ :‬ה י ן‬
‫הטכגכים משליטים כ;‪ .‬כ״כ לדייק ב‪:‬רש ס ל ע״‪ ,:‬וכן המנהג ע ו ז היום כ‪:‬יז;יו‪-‬‬
‫י‬
‫הערכיים שיעמידו י ם כמה בעטים טלת נר• ומלת ל ה ל ת ״ ו ס הניעם כ י ד ‪ :‬׳ ד י‬
‫‪:‬‬
‫היית להם ה ת ל ת ככוונת המאמר וזה ידוע לתכטי לשונם‪.‬‬
‫י ר ‪ .‬בטטיו‪ ,‬ה ב ׳ דגוש‬
‫כדין ב׳ שואי״ת המשמשת על מ״ן׳ ובמקצתן רבה‪ .‬ועיין ‪3‬אומש‬
‫מאיר‬
‫<‬
‫כבי וישלתל״בי'‪ ,‬כי במקלי‪.‬‬
‫כרזיו‪,‬‬
‫י‬
‫עיני‬
‫ס‬
‫ומעם כ מ ט י ו בארתי לעיל‪ .,‬ודו׳ ‪ :‬כ על ה ר ‪ :‬ע‬
‫עריו ומידותיו‪ ,‬או שיהיה תאר‬
‫לחיילותיו‪.‬‬
‫א‪:‬ך‬
‫ישערו להשיצני‪ /‬כמטיו‬
‫יסערו כרות בער להביצני כם נקית ראשו‪ ,‬ונובל ל׳ שער עצ המט׳ לבי שהוא משששי*‬
‫כרות כשמרימים אותו ומשמיע קול שליקה‪ .‬ט‪ .:‬דרכת בים סוסיך‪ /‬אין לשרששהלדיך‬
‫סוסיו בים ש־ז״כ הי׳ לו ליטר הדרכת ב י נ י ; הפעיל‪ ,‬ועוד שלא ידענו מי ומ• הם סוסיו‪.‬‬
‫ע ד שינק לומר עליה׳ שהדריכם בים והכרת׳ שטעם דרכת בים כטעם ודורך על במיתי‬
‫יס)איוב ט ת ( ‪ ,‬וירצה י ו הגלים העונים ומתנשאים ע ־ שתקים‪ ,‬ובעבור שבם כתנוי״•‪-‬‬
‫תמידית כרקידה ודלוג כידוע מענינם לכן ידמו כהעברת הל׳ לשושיס דוהדי׳ ו מ ד ב ר י‬
‫מרקדה ויתשוב הרעיון כאלו כביד יתברך רוכב עליהם וכענין הנה ה׳ רוכב על • י י ‪- ,‬‬
‫קל;‬
‫וזהו מטעם הכתוב ‪7‬רכת בים ר״ל נגלי הים שהם סושיך‪ .‬ודוגמת מ ל י צ ה ז א ז‬
‫מאמר שלמה משתקת בתיל ארצו)משלי ת לא( הרצון בו כתיל‬
‫‪ :‬ה ן‬
‫א^ *ן‬
‫י ת‬
‫י‬
‫ד‬
‫ד‬
‫התבל כולו ארכו לא כ א ק מצרים ואל[ יש״אל ודומיהם שהמובן מן ארז אינו ר ‪ -‬י ץ ‪ .‬׳ ‪-‬‬
‫מן התבל משא״כ בה‪:‬ם יתברך כי כל הארצות הם אל־צו‪.‬‬
‫רומז נגלי הים הצבורים תמרים תמרים והס מרכבתו‪.‬‬
‫תמר מים רבייה‬
‫'‪I.‬‬
‫יי‪-‬‬
‫טז‪: .‬ממתי ותרגז בצ־ילי »‬
‫ז‬
‫אתרי ששרו את כל מעבה ה׳ הגדול והנורא א‪:‬״ ע ש ה ‪ :‬ע מ ו ‪ :‬ד‬
‫ל ץ ץ‬
‫ז‬
‫י ע‪:‬־ץ‪-V ,‬־!‪lIt‬‬
‫‪r r‬‬
‫ענין השטועה אשר רטז עליה יתאנת השישה ו ב מ ו ‪ : :‬א י ת י שם‪ .‬בטני‪ ,‬רמז לנב״יייו‬
‫'‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫*‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫׳ כ ט ן ד י י י י • '‬
‫‪1‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ t k‬ל ב י ‪ :‬ה ל ב בכללם יכנו לשונו׳ הלב עליהם‪ .‬רד״ק‪ .‬לקול צללו ששתי‪ ,‬לקול ה ׳ ט י י י ‪-‬‬
‫אאזני רעד עד שששתי נוקשות זו ‪ :‬ז י וקול כשמע מהם‪.‬‬
‫צ ל ל ו ‪: ,‬׳ מצלות ה־־וש‬
‫)זכרי׳ יד כ ( ‪ .‬יבוא רקב בעצמי‪ ,‬ואבינו עצמי שהם הדבר הקשה יאשר בגון׳ י ר ק ד ו‬
‫יר רולכבו»ר\‪:‬ט י»יט‬
‫תיי;‪:‬ען טפי‪.‬נעת‪1‬ן רי‪1‬ר התררען‬
‫דית ל ע י ו י ט ט ו ‪M ; :‬יר‬
‫חיי‪:‬הערגעשויי‪.‬־עיט‬
‫דית ד‪-‬ת*ט ‪ M‬־ ‪ U‬חיננץנער <‪£‬־יירע דען‬
‫׳‬
‫תיי״ען צנעי־לעהי־ען י‬
‫ט ז רות כתנדיגעגט דיח ווע^ען — דיינע רןזטי‪:‬‬
‫החכתייפ;י‪:.‬טד‪.‬י‪»0‬טע‬
‫ט ז חיך החבינ נעהיןיט‪,‬‬
‫—‬
‫‪»1‬עג‪:‬רע‪1‬וותנען !‬
‫ח ו ‪ :‬י ה־‪£1‬ט״ג ‪pr» a V t i r n‬‬
‫נחך קיחפפערן ‪<1‬יינע ^יפפען‬
‫טחן הווט‬
‫הייפט‪:‬י‬
‫׳‬
‫טווי? דער‬
‫‪M‬׳<־‬
‫!*(‬
‫טטי»«ע !‬
‫ו ע ר ‪<1‬ון‪,‬־ער ‪ M‬׳ ‪ ; p‬ע נ י י ן י וינוויהוט —‬
‫חיד‬
‫י ( ; י ע ה ע ריח ת;«ערק‪/‬נג ו!‪):‬‬
‫ס ‪ £ :‬י ו ‪ ; :‬ע דע‪:‬‬
‫קחשיטעז!‪.‬‬
‫•‬
‫קדז‬
‫של שבועית‬
‫בעצמי ןתהתי ארגז אשך אניח ליום צרה‬
‫לעלות ל?‪$‬ם;גורני‪ :‬כי־האנהליא־תפרה ואין ‪-‬ז‬
‫יבול בגפנים בחש מ^דדזית ושךמות לא־‬
‫‪#‬ע‪1‬ה אבד־ גזר מטכלה ציאן י ואין בקר‬
‫ביפחיס‪ :‬ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלה״"‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪:IT‬‬
‫‪--:v--‬‬
‫ד •ן‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫‪T A "v‬‬
‫ו‬
‫‪v‬‬
‫'>‪•JT17:Ts‬ין‬
‫" ‪j‬‬
‫לזאת השמועה‪. .‬ותיזתי חרגז‪ ,‬במקומי אני ‪:‬יזדעזע‪ .‬אבר אבות ליום צדה‪ ,‬אשר‬
‫מנוחתי זאת מוכנת למס צרה‪ .‬לעצות ובו׳‪ ,‬ע י י ן ר ‪ " :‬י ‪ .‬והנראה לי‪ ,‬א ת ר י ‪ :‬מ צ א נ ו‬
‫‪ :‬מ ד ר ך הכתוב לכנות ההצלתה בתור והאיד כתובך ולכנוה יציאת ה ‪ :‬מ ‪ :‬בל׳ עליה‬
‫ו‪:‬־ןיעתה בל׳ ביאה והיום ד ב ק באיר ה ‪ :‬מ ‪ :‬לכן נכון לכנות עלית ההצלתה בענית‬
‫היום ושקיעתה בביאת היום‪ ,‬וזה מעם או‬
‫כי‬
‫יבוא‬
‫יזמו יבוא‬
‫ו נ ש פ ה ) ‪ :‬״ א כז י ( כי ראה‬
‫י ו מ ו )תהליס לז יג(‪ .‬והנה היום והעת נרדפים לכן יתכן לכנות הברת‬
‫ההצלאה גב בביאת ה ע ז וזה מעם וקרוב‬
‫עתה‬
‫לבוא‬
‫וימיה‬
‫לא ימשכו)ישעיה‬
‫י ג כ ב ( ו ה ב ן זה‪ .‬ו א א ר י ‪ :‬ל ‪ :‬ו ן ביאת היזם כנוי לבקיעת ההצלתה באמור לכ; עלית‬
‫היום כנוי נעלית ההצלתה וזה מבעם הכתוב א‪:‬ר ל ב נ י נ ו ‪:‬‬
‫המעותד‬
‫לעלות‬
‫ליבראל‪.‬‬
‫י ג ו ד כ ז ‪ ,‬ל׳ גדוד לדעתהמברכים‪ ,‬לראויהי׳ ה ד ׳ להדגש כמשבמ בעלי‬
‫הכפל‬
‫לעם יגודנו ריל לגודדי האויבים הוא‬
‫א‪:‬ר אבות ליום צרה‬
‫ע ו ל ה והוא יום צרה‬
‫‪: t k‬בא הנת תמורת ה ד ג ‪ , :‬ובן יתבדו גד גדיד יגורנו)בראשי׳ ממ ימ(‪,‬׳ ולפי‬
‫ד־בי יתכן‪ : ,‬א י ן יגורנו ל׳ גלו‪ -‬אי‪:‬ל הוא מגזרת העירני׳ ל ג ד ‪:‬ולתן)ישעי׳ בה יא(‬
‫‪ :‬ה ו א ‪ :‬ם אל כוכב צ־ק הטורה ע ; בהצלתה‪ ,‬וכמוהו בא ג ל ) ב ר א ב י ז ל י א ( ‪ ,‬ובעבור‬
‫‪ :‬ה ‪ :‬מ ‪ :‬והכוכבים נגדיים לבן ביאת הבובכ הוא עלייתו הפך ביאת‬
‫ה‪:‬מ‪: :‬הוא‬
‫שקיעתו‪ ,‬והפעולה הנגזרת מן ג ד הוא י ג ו ד ו י ג ד נ ו ע ל מ ‪ :‬פ מ ו ‪ ,‬וזהו מעש גד גדוד‬
‫יגורנו‬
‫‪:‬כתתלה יצליתהגדוד עליו אבלהואיגודבו ויצליתכו בעקב וכשוף‪.‬‬
‫בבי׳הראי״ע‪.‬‬
‫ואנכי‬
‫זית‬
‫ע"‪:‬‬
‫וכן מעם לעלות לעס יגודלו‪: ,‬יהי׳ עולה לעט אשר ׳צלית‪ ,‬והין‪.‬‬
‫תרגמתיו כאופן סוכל כל הפרושים‪.‬‬
‫בתול־תו‪.‬‬
‫לכן‪.‬‬
‫ושדמות‪ ,‬שדה‬
‫יז‪ .‬כת‪ :‬מעשה זית‪ ,‬כאלו לאי היה‬
‫דיר‬
‫ממכלה‪,‬‬
‫הצאן כמו ממכלאות‬
‫צאן‬
‫)תהנים עת ע ( אלא שזה כתיב כה׳‪ .‬ברפתים‪ ,‬ידוע הוא בדברי חייל והוא בית‬
‫הבקר‪.‬‬
‫יח‪ .‬ואני כה׳ אענחה‪ ,‬התל כיראה ושייס כשמתה כי נבון לכו כמות בה׳‪.‬‬
‫י ד ך ••תנקי י״יד ידינעי־‬
‫קיזן‬
‫ךער‬
‫ין‬
‫טטיוטטע‪— .‬‬
‫יוהיג וןיך דענ יווי<‪»4‬ער‪:‬‬
‫״ י י נ ע ר פ־ינדע החריען נ ר ק ק ‪? uirJnjiJ‬‬
‫וועו ניי»י»עי• קנוו‪:‬פט דער‬
‫*׳ט‬
‫״ען‬
‫רעבע‬
‫פייית דית הירי־ע סחו‬
‫שדיירע‬
‫ב־ימט‪,‬‬
‫דעו טיויופעו‬
‫טטיו?) ‪£‬חן רינ־ע״ו‬
‫•*״נע עי־געטנעג‬
‫ענט!יקקע;רע‬
‫‪/‬‬
‫וויכויא‪ :‬מ־טד״ע נו״שי‪1‬‬
‫ט פ ״ ‪ :‬ע «־‪1‬י>י יד‪,‬ן זחחטפעזד‬
‫חו‪:‬ר |עעי־ ר ע ר‬
‫י ח י׳כעי•‬
‫פ״^ענבדק‪,‬‬
‫טיויבען ני‪»1‬י»עי" ס״־תננט דית‬
‫‪ \vn‬ד‪-‬יבוט רע‪:‬‬
‫ניבט‬
‫ד‪,‬ווירען‪,‬‬
‫<‪CVI‬‬
‫ווייד?‬
‫‪\vcni‬‬
‫דער הערר *׳יכע‪ :‬ר\יי‪!5‬‬
‫ברכת הפטרה ליום שני‬
‫‪1 1 8‬‬
‫יטישעי• יהיוה אדני חילי וי&ם רגלי כאילות‬
‫ועל במותי ידרכני למנצח בנגינות ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כרכות‬
‫המפטיר ינרך‬
‫אתתגית‪.‬‬
‫גירוך אתה יי אלהינו מלךהעו^םצורכל־העולמיס‬
‫צדיק בכל־הדורות האל הנאמן האומר ועושה המךבד‬
‫ומק‪:‬ם ‪ 0‬כל־ךבךו אמת וצדק‪ :‬נאמן אתה הוא יי ^הינד‬
‫ונאמניםךבריףןךבר אחד מךבךיףאחור לאץשוב ריקס‬
‫כיי ^ מלךנאמןורחמל אתה• ב׳יא יי ה^ חנאמןבכל־דבריו‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫ו ן‬
‫‪1‬‬
‫־ וי•‬
‫‪f‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪I‬‬
‫רחם עלי־ציון כי היא בית חיעו ולעלובת נפש תושיע‬
‫במהרה בימינו* בתך אתהיי‪ :‬משמח ציון בבניה‪:‬‬
‫ימוזגו » אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בירן‬
‫דוד מעןיחף במהרה יביא ועל לבנו על־כסאו לא־ישב זד‬
‫ולא‪.‬ינחלו' עודאחרים את כב‪1‬דו * כי בשם קךשף ג ‪$‬גרן‬
‫לושל אלכבהנר‪ 1‬לעולם‪ nyi‬ברוך אתה ןי קעןךןד‪:‬‬
‫!‬
‫_על־* דקתוךוה מל־* ןקןנבוךח ו^ל־* ה ב ב י ^ י ק‬
‫ועל יום השבת הזה ועל יום חג ח״שבעורז ד־זןדץ‬
‫ים‪ .‬אלהים‬
‫ה׳ חילי‪ ,‬לכן‬
‫קלות כאילות לרקוד‬
‫לא אירא מרככות עם וככל תהפוכות‬
‫בנמזה‬
‫כי כמות אני כו ‪ :‬י ד ר י כ נ י‬
‫כנגינותי‪ ,‬לכן לוי ה מ נ צ ז כ‪:‬יר‬
‫כנגדן ככלי ‪ :‬י ר ‪,‬‬
‫קול‬
‫‪ :‬נ ה ומעלה לנצלו‬
‫קול‬
‫ה‪:‬יר‪,‬‬
‫יטריח‬
‫כגית העקר‪ :‬אנעים לו כנגינותי והלוי‬
‫למנצת‪ ,‬כבה דאת אמר‬
‫על מלאכת וגו׳‬
‫להרים ו‪:‬ה‪:‬פיל‪.‬‬
‫י‬
‫ויעמלו‬
‫הלוים‬
‫עכז‬
‫ל‪:‬ק ר‪":‬י ז״ל;‬
‫נ‪:‬מע‬
‫־‬
‫מ י נ י ה ‪ :‬א י ן נגינות ‪ :‬ם לב־•‬
‫כ מ ו ‪ :‬ת ‪ :‬כ ו רוכ ה מ ‪ :‬ר ‪ :‬י ם ‪ ,‬ופן עיקר‪ ,‬אלא ‪:‬אין כאן מקום כאורו‪.‬‬
‫‪ ,oSnH^n‬ג ח ט ט חי‪:‬ט >די‪:‬ע ק ר ת פ ט !‬
‫חו;ד ןייטעט‬
‫ןיצער ••־ך ת ו ל‬
‫יתי‬
‫ע‪:‬ריש‬
‫) צ ז ר א ג ג(‪ .‬כנגינותי‪ ,‬הוא כ׳' נעימוון‬
‫פערןייד״עט היפפענדע פיכוע דע‪ :‬הירטען ><יר‬
‫דע‪):‬‬
‫רגלי‬
‫על כעויזי• למנצי־ן‬
‫‪H‬״‪ \V:‬הוןהען!‬
‫טןונקינןטוער * י מ ע ד ^עזחנגע‪— .‬‬
‫‪1‬של‬
‫קיכ‬
‫שבועות‬
‫‪$‬נהת לנו יי &דנו לקדשה ולמנוחה לששון ולשמחה‬
‫•ז״וד‬
‫‪ - v: T :‬ן‬
‫‪IT‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪I‬‬
‫|‬
‫‪T : • :‬‬
‫לכבודולתפארת״ על־הכל ייאלהינואנהנומוידיםלך‬
‫‪T :‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪V I T‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪v:‬‬
‫••ו‬
‫‪ — :‬ו ‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫*‬
‫ואברכים אותך ןתבךך שמך בפי בל־חי תמיד לעולם‬
‫חןד• ברוך אתה י; מקדש השבת וישראל והזמנים‪:‬‬
‫לשנת‪.‬‬
‫?קום פורקן מן ^כזיא הנא ןחסךא ןרםמי‬
‫‪t<FQp1‬‬
‫ןסי? אריכי וםזיוני ךןיחי ןםעתא‬
‫וכריות גו?א ונהוךא מעל‪:‬א‪ :‬זרעא ו ז ^ ן‬
‫ןקי?‪1‬א• זרעא ד לא לפסוק ןרי ?א יכטול‬
‫מפתגמי א‪/‬ריתא‪ :‬למרק ורבנן חבוךתא‬
‫קדיש^א‪-‬רי כאך עאך^ךא ודי בבבלילדישי‬
‫כלי ולריעי גלןוזא ולרישי מתיבתא ולרי;י‬
‫ך בבגי<‪ :‬לכל־היךימיךיהיון ולכ^־תלמיךי‬
‫סלמידיה‪1‬ןול?למךרעםקיןבאור‪:‬הא‪-‬מלבא‬
‫ך^למאיברך‪:‬תהון‪.‬יפי^ לולהיוןןןסגא יומיהון‬
‫ןיהןאך?הלשניהיוף ךתפךקוןף^תןמןמן ?ל‬
‫‪#‬קא יומן כל־מךעין בי‪#‬ין מרן די בשמיא‬
‫?הא בםעךהיון ?‪:‬ל־זמן ועדן ןנאמר אמן‪:‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ןקום פיךקןמןשמיאחנא וחםךא ורחמי וחיי אריכי‬
‫ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪* • • :‬‬
‫‪ • :‬־ ! ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫מעלןא זךעאחיאןק;מא זרעאךילא‪:‬פםוקוךילאיבטול‬
‫מפתגמי אוךןתא‪ :‬לכל קה^א קדישא הדין • רברמא עם‬
‫ז^ריאטפלאונשןא״ מלכא ךעלמא ןברךןתסן‪:‬פיש‬
‫‪9‬‬
‫! ב‬
‫סדר מתנת יד‬
‫דדיכץ ןןסנא •ומיכון ן‪:‬תן אךכהלעניםף יתה^ךקץ‬
‫ותשתןמן מן כל־;עקא ומןכל־מךעץבישיף מקרי‬
‫בישמיא יהאבסעדכון״כל זמן ועדן• ונאמר אדן‪:‬‬
‫מי שבךךאבותינו אברהם‪:‬צחק יעקב היא יבקיאת־בל‬
‫הכ!הל הקדוש הזה • עם כל־קהלות הקדש • הם ונשיהם‬
‫ובניהם ובנותיהם וכל־אשר־להם״ ומישמיהךים בתי‬
‫כנסיות ?!תפלה• ומי שבאים בתוכם להתפלל• ומי‬
‫שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה ופת לאוךהיש‬
‫וצדקה לענןים וכל־מי לעוסקים בצרכי צבורןיאמונד־‪,‬‬
‫הקדוש ברוך הוא ישלם שיכךם ויסיר מהם כל״מהלח‬
‫וירפא לכל‪-‬גופםףםלח לכלךעונם וישלח ביכה והצלחה‬
‫בכל־מעשיה ידיהם עם כל־ישראל אחיהם ונאמר אמל‪:‬‬
‫• ר ד מתנת יד•‬
‫א ת ר ‪ :‬פ י י ס המפטיר כרכה אחרונה)ואתר •קום פורקן ב‪:‬בת( הת‪:‬וב‬
‫שבקהל הולך אצל כל אתד ואתד ושית בידו ו ט י ר ן לבל זכר ותועד‪:‬‬
‫מי שברך אבותינו א^ךהםי^הק יעקב משה ואךזד־ן‬
‫דוד ושלמה׳ הוא יביך את )ר־פ בריס(׳ בעבור שיחל‬
‫מתנתקת ל?מד המקום ול?ביד התוךה ולכבוד הרגל‪,‬‬
‫בשבר זה הקדוש ברוך הוא ף&מרד‪,‬ו ויצילהו מכל צרה‬
‫וצוקה‪. ,‬וישלה ברכה והצלחה בכל מעשה;ךיו ויברכהו‬
‫ויזכהו לעלות לרגל עם כל ישראל אמן‪ :‬אזניי‬
‫בפולין ובניהם ובהרבה קהלות אבבנז נוהגים ל ה ז כ י ר נהוםות ואוטריס‪.‬‬
‫ניגכיי נ‪:‬מת האנ‪.‬‬
‫יזכיור אליהיס נשמת א יא מורי‬
‫)כל)נ‬
‫־ יפלי ׳ שהלך לעולמו בעניו־‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת(‬
‫שאני לדר צדקה בעריו בשכר זך‪ ,‬תהא נפשו צרורה בצריור הודיס‬
‫עפ נשמת אברהם י^יחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועפ שאד‬
‫צדי‪.‬קיפ וצךיקנייות שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬
‫קב‬
‫של שבועות‬
‫נע־מ• נכמת האס‪.‬‬
‫יזכור אלהים נשמת אמי מורתי)פליטת ת פל‪.‬נית> שהלכה לעולמה‬
‫כ‬
‫ד•‬
‫• •‬
‫י‬
‫•‪•,‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫ב עכור שאני נ־וךר צך קדז בןעדה בשכר זה תהא נפשה צמרת‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫בצרור החיים עם נשמת אברהם י‪.‬צחק ויעקב שרה דבקה רחל‬
‫ולאה ועם שאר צדיקים וצדקנייית שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬
‫כעכור נבטת אכ »אס הזקנים ויתר היזיוביס•‬
‫יזכור א‪.‬להיפ נשמת אבי ואמי זקני וזקניותי ריוךי ףדרתי אחי ואוןייותי‬
‫בין מצד אבי בין מצד אמי שהלכו לעולמם בעבור שאני ניוךר^מןה‬
‫בעדם בשכר זה תהץנה נפש׳יתם צרורות בצרור הזדים עם נשמת‬
‫אברהם ‪.‬יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים‬
‫‪:‬‬
‫ןצךקנ»'ות ש?גן עדן ונאמר אמן‪:‬‬
‫ז‬
‫כעבור נשמת המומתים ינל קז‪1‬שת הש״י‪.‬‬
‫יזכור אלהים נשטת כפליכ׳ י פלינ־ ונ^מת כל קרובי וקריוביותי הן מצד‬
‫מ(‬
‫כ‬
‫אבי הן מצד אמי שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשךפו‬
‫ושנטבעו ושנהנקו על קדוש השם בעבור שאתן ‪4‬יךלןה בעד הזכרת‬
‫נשמותיךם בשכר זה תהמה נפשותיהם צרידות בצר‪1‬ר הדרים עם‬
‫נשותיהם של אברהם ‪:‬צחק רעקב שרה רבקה ךךןל ןלאה ועם‬
‫שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן ונאמר אמן‪:‬‬
‫נק״ק‬
‫א י מ י הש"[‬
‫‪ k‬מלא רהםים‪,‬‬
‫ומזבירין נשמות הקדישי‬
‫ואימרי׳ אב הרחמים‪.‬‬
‫אב הרחמים שוכן מרוטים‪ .‬ברחמיו העצומים‪ .‬הוא יפקוד ברחמים‪.‬‬
‫‪- T‬‬
‫‪:‬־ •‬
‫••׳‬
‫‪:‬‬
‫ג ־‬
‫•‬
‫‪ :‬־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫• ן‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫• ‪ -‬נ‪• -‬‬
‫החםיךים והישרים והתמימים‪ .‬רן הרות הקרש ‪#‬מסרו נפשם על ך!ךשת‬
‫דזשס‪ .‬הנ‪#‬ה;ים והנעימים בחייהם!;במותם לא נ‪5‬ךדו‪ .‬מאשרים קלן‬
‫ומאריות גברו‪ .‬לעשות רצזן קונם וח‪5‬ץ צורם‪ :‬תקרםאלהינו לטובה‪.‬‬
‫עם שאר צדיקי עולם‪ .‬וינקום מאיוןבנו)נ״י לעינינו( נקמת ךם עבדיו‬
‫השפוך‪ :‬ככתוב נ• תורת משה איש האל־הים‪ .‬הרנינו גולם עטיו בי ךם‬
‫‪ j‬־ ‪v‬‬
‫עבדיו יקום‪ .‬ונקם ישיב לצריו וכנ‪$‬ר אדמתו עמו‪ :‬ועל ירי עבדיך‬
‫‪T‬‬
‫־;‬
‫‪v‬‬
‫‪I‬‬
‫‪••-:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T:‬‬
‫הנביאים ‪$‬תוב לאטד‪ .‬ונקתי דמם לא נקיתי‪ .‬ו;י שנן לציון •* י^כתבי‬
‫הקדש;אמר‪ .‬לטרי יאמרו הגרם איהאלהיהס‪;.:‬ורע בגרם לעינינו‬
‫ני־ ;זת‪.‬ךם עןךף השפוך‪ :‬ואומר כי דורש דמים אותם ז^ר לא שבח‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫צעק‪/.‬ע‪:‬וים‪ :‬ואומר ;ךין בגרם מלא גףות מחץ ראש על ארץ‬
‫‪8‬‬
‫רכה‪ :‬מנהל בדרך ישתה על כן;דים‪1W‬אשרי‪.:‬‬
‫‪.‬‬
‫סדר הכנסת ספר התורה‬
‫‪ 20‬נ‬
‫הש״ן לוקת סית בידו להוליכו מן הנימה זלהנטעז בהיכל ואומר‪:‬‬
‫ןהללו אודשם ןהוה כי נקגב ‪ #‬ט ‪ 1‬לבדו‬
‫‪?.‬קהל עונים הוד'ו_על ארץ ושכדם״•‪.‬יירם כןךן לעמיו)‪rhnr‬‬
‫לכל־חסיךיו לבני ישך^ עם קרב‪ 1‬הללרה‪:‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪T :‬‬
‫כי״ע כשחל כחול‪.‬‬
‫נשכת‪.‬‬
‫טזטור לדוד הכו ליהוד‪? ,‬ני אלים לדור מזמור ליהוד! האיץ ומלואד‪,‬‬
‫הכו ליהוד‪ ,‬כביודוע־ז‪ :‬הכו ליהוד‪ ,‬תבל וישבי כה‪ :‬כי־הוא על־יטים‬
‫כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת־ יסדה ועל־נ הרת י כוננה‪ :‬מי־יעלך‪,‬‬
‫קךש‪ :‬קול ;הוה על־המלם אל־ כהדןהוה ומי־״יקום כמקום קךשיו‪:‬‬
‫הכבוד הרעים יהוד‪ .‬עלימים רכים‪ :‬נקי כפים ובר־לבב אשרליא־נשא‬
‫קדל־יקוה בכיח קול ;הוה ההדר‪ :‬לשוא נפשו ולא נשבע למרמה‪:‬‬
‫קול להוד• שי^ר‪.‬אחים ולשבר ןהךי‬
‫לשא בך;ה מאת להוד‪ ,‬ו^דלןד‪,‬‬
‫א^יאךזי הלגיון‪ :‬רמןיךם כמד‬
‫‪9‬אלד‪.‬י ישעו‪. :‬זה דור דךשו‬
‫‪#‬נל לבנון ןשדייון כמו ‪5‬ךךאמים‪:‬‬
‫מבקשי <‪;;$‬ף ‪.‬יעקב סלה‪ :‬ש א‬
‫קול־יהוה חצב להבות אש‪ :‬קול‬
‫שעדים ראשיהם והנשאי פיזוזי‬
‫יהוד‪ ,‬יחיל מדבר יחיל יהוד‪ ,‬מרבד‬
‫עולם רכואקלך היכוד‪ :‬טי'זד‪.‬‬
‫לןרש‪ :‬קול ןהוה ‪,‬יחולל א״מת‬
‫על• דן;בוד;הוד‪ ,‬עזוז ונכורןהוד‪,‬‬
‫ויחשף יערות ובהיכלו בלו אימר‬
‫‪ £‬ל ה ‪ ? 9‬א י שהגדיש‬
‫וי‬
‫?ביוד‪; :‬הוד‪ ,‬למבול לשב בקב‬
‫ראשיהם ושאו פתחי עולם ן־כא‬
‫^_‬
‫מלךהכבוד‬
‫;הוה טל־ לעולם‪; :‬הוה עז לעמו טלךהבבוד‪ :‬מי הוא זה‬
‫ז‬
‫•‬
‫ז ן‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫»‬
‫•‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪I • J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫בור‬
‫ה;‬
‫־‬
‫ל‪#‬ן;הוה;;רך ^ת־עמו בשלום‪;| :‬הזד‪.‬ץבא‪1‬ת הוא מלן־ הכבוד קלה‪:‬‬
‫כשמתזירין הספר תין ההיכל אומרים‪:‬‬
‫ובנחה יאמר שובה ןהוה רבבות אלפי ישך^‪ :‬קומה‬
‫יהוה למנוחתך אתה וארון עזך‪ :‬כהניך ילבשו־צךק‬
‫וחסידיך ירננו‪ :‬בעבור דוד עבךך^־ת^יב פני משיחך‪:‬‬
‫כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזובו‪ :‬עץ חיים‬
‫היא^מחזיקים בה ותומכיה מאשר‪:‬דרכיך‪.‬ךךכי־נעם‬
‫ובל־נתיבותיה ‪ ' : t i b p‬השיגנו יהוה אליך ונשובה‬
‫‪ v f r n‬ימינו כקדם‪:‬‬
‫קכא‬
‫חפלת מוסף•‬
‫ועתה יגדל נא כיח אדני באשר דברת לאט‪:1‬‬
‫י‬
‫זכיר רחמיך !\ וחסדיך בי מעולם ד ז ט ח ‪:‬‬
‫!תגדל ףוז_קךש ?טה ךבא^ילטאךי־בךא כךעותהרנ^ליךמלכו^‬
‫נחץכז־ן ו?י‪1‬טיכו'ן ובחץ ךכלבית^ךאלבעגלאוכזט^קדב ואמרו‬
‫^^א;ין‪1‬ברך‪,‬‬
‫וישתבח ן‪.‬ין‪1‬פאר ולחרומם‬
‫ויתהלל‬
‫ויתנבא‬
‫רתהרר וירזעיה‬
‫שמה ךקולטא ?ריך הוא ל ע ל א מן כ ל בךכתא‬
‫עחמתאדאמיךן?עלמאואמרואמן‪:‬‬
‫אד^י ?פתי תהתה וסי‪:‬גיד תהלתך‪:‬‬
‫ברוך אתה ״'אלהיני ו^הי אבותינו' אלהי אכךהס‬
‫אלהי לצחק ואלהי יעקבהאלהגד‪1‬להגכ‪1‬קוהב‪1‬ךאאל‬
‫;!ליון נ‪1‬מל ססדים טובים וקנה הכל ןז‪1‬כרחםדיאכ‪1‬ת‬
‫ומביא גואל לבני בניהם למען‪#‬מ‪? 1‬אהבה• מלך עוזר‬
‫ומ‪1‬עןיע ומגן• ברוך אתה‪;.‬י מגן אננרהם‪:‬‬
‫אתה גבור לעולם ‪$‬דני קחיה מתים אתה רב להיועמן ״‬
‫‪*3‬כלכל חלים ןחסד ?ןחיה מתים ברחמים רבים סומך‬
‫נופלים ורוםא חולים ומתיר אסורים וקוכ^ס אמונתו‬
‫לישני ן ן ד כד כמוך בזןל ןבורוח ומי ד‪?1‬וה ‪$‬ד מ^ןד‬
‫^^^^מןאתהלהחיותמתים•‬
‫נ ת ך אתה יי מחיה המתים‪:‬‬
‫‪FlftX‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪TOKfl‬‬
‫‪VfflTl‬‬
‫‪IT^I‬‬
‫‪Mr‬‬
‫נעריצךונרןך^זךכס־ור)*כל(^יח‬
‫‪ D W l p ) Vftlp‬כ ל י‪1‬ם‬
‫יהללוהטלה‪.‬‬
‫‪-':‬״‪ J . •£‬ד ! !‬
‫‪Nil‬‬
‫‪3‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫״‬
‫וןדםהל^ני״ימהיופלה‪.‬‬
‫^ך‪8‬יק^הטלןר^ים^טךבק^‬
‫י‬
‫?^ובעלנרגביאךולןראזה^ליח‬
‫יו" ־ ‪ :‬ואטרקוי^קדוש^קדוש^קדו^‬
‫)‪F r (Tom 5.‬‬
‫י‪ :‬צבא‪1‬ת טל* }ל ל׳^יץ ?נודו‪:‬‬
‫לא ‪31‬‬
‫כמה‬
‫מוסף ליום שני‬
‫•י כב‪1‬ד‪ 1‬מלא עזים משרתיו ש־ואלים להלזהאיהמקץםבביודז־‪ .‬לעטתס‬
‫)״*וך י **טרו‪:‬‬
‫ק״ימ‬
‫ברוך ככיור ממקומו‪ :‬ח׳ ממקומו ד‪..‬יא‪.‬י‪5‬ן בדחטים‬
‫ויחון עם המיהדים שמו ערב ובהר בכל יום תמיר ‪$‬עט‪:‬ם באהבה‬
‫» י‬
‫י ־‬
‫־ » '!־'‬
‫?ןמע אומרים‪:‬‬
‫י‬
‫י•‬
‫‪•I f‬‬
‫‪t i l‬‬
‫‪t‬‬
‫קרח שמע י‪.‬שראל ן י אליהינו ;י אחר‪:‬‬
‫י‬
‫״׳ אחד הוא‬
‫־‬
‫אליהינו הוא אבינו הוא מלבני היא מושיענו‪ .‬והוא ישמיענו ?רחמיו‬
‫‪#‬נית לעיני ןל־חי להיות לכם לאליהים‪:‬‬
‫אני \\ אליה*‪2‬ם‪:‬‬
‫אדיר אדירנו י; אדונינו מה אדיר שמך ?כל הארץ‪ :‬הדה יי למלןז‬
‫י‬
‫_על בל ד«ןרץ בי‪:‬ים ההוא‪:‬־‪:‬ה ;י אהד ושמיואהד‪ :‬יי׳ ובדברי קךשף קתוכ‬
‫״‬
‫לאטד‪ :‬קרס‪.‬ימלך » לעולם ^'׳היך ציון לדו־ ודירהללו‪-‬יה‪:‬‬
‫״׳לדיור ודיור נניד גךלף ולנןיח נצחים קךשתף נל!דיש ושבהן‪:‬‬
‫שליחינו טשינו לא;טוש לעולם ו^ז ?‪:‬י אל מלך ‪$‬דול ולןרוש אתה‪.‬‬
‫ץרוך אתה יי האל הקהיש;‬
‫אתה בחרתנו מנל העמים• אהבת איותנוורצית בנו‪.‬‬
‫•‬
‫‪;T:‬‬
‫‪ITT‬ן•‪ITT‬‬
‫ן‬
‫‪T-‬‬
‫‪1‬‬
‫ורוממתנומכל הי• שינות• וקדקתנו?מצותיף‪:‬וקרבת«‬
‫מלכנו ל;‪1‬ב‪1‬ךתף• י^^לף חג־ייל והלןדוע! ;גלינו קרארן‪:‬‬
‫!תתן־לני » אלהינו ניאהמ־ז שבתוח למנוחה‬
‫ומועדים לש־קחה חגים וןמניםל^ע!‪1‬ן• את־יום ה ש י‬
‫ת‬
‫הזה ואת יום חג הש?‪:‬עות הזה• זמן מתן הורתנו‪.‬‬
‫באהבה מלןךא קדיש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫י י ־•‬
‫ומפני חטאינו גלינו מאךצנו ונקרחקטמעל‬
‫אדמתנו ואין אנחנו יכולים לענותי ולראיות‬
‫ולר־ז^תחוות לפניך ןלעשור־ן חובותינו‬
‫בבית בחיךחך בבית הגדול והקדוש ^נקךא‬
‫עמך;גליו מפני יהיר השלוחה במקדשך‪:‬‬
‫יהיךצוןמלפניךיי אלהיגו ו^הי אבותינו מלף‬
‫רדומן והעובי וסךחם' עלינו ועל מקך^זף‬
‫ז‬
‫ברחמיך‬
‫של שבועות‬
‫‪1‬‬
‫קבב‬
‫בךחמיך הרבים ותבנהומהךה ומלל כבודו‬
‫^בינומלכנו^לה'כבודמלמהןז עלינו^הךה‬
‫והופע והנק‪1‬א עלינו לעיניכל חיןכןרב פזורינו‬
‫מבין הגויים ונפוצותינו כנס מיךבתי«<ןךץ‬
‫והביאנו לציון עדך בדנה ולירושלים'בית‬
‫מקךטךבשמהת עולם ושם נעשה לפנןך את‬
‫כןךבנות חובותינו• תמירים כיסךךםיומוםפים‬
‫כהלכתם‪ :‬ואת מוסף יום השבת הוה ואת מוסף יום‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫\‬
‫חגה^בעותהזהנעע^־^נקדיבלפניףבאהבה‬
‫כמצות רצונך כמו)גזכתבת ?גלינו בתורתך‬
‫על ירי מ^ה עבךף מפי' כבודך כאמור‪:‬‬
‫^ נ ״ וביום השבת <צני־כבע!ים בני־שנה תמימם‬
‫‪:‬‬
‫־‪(.‬‬
‫‪:‬‬
‫־ •‬
‫ו‪t•1‬‬
‫ד<‪1‬‬
‫ושניעשרניםסלת מנחה בלולה בשמן ונסנו‪:‬‬
‫עילת שבת בשבתו על־עלתהתמיד ונסכה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬־ <׳‬
‫ן ••ן‬
‫‪• :‬ין‬
‫‪ :‬י‬
‫•*‬
‫^‬
‫‪j•11‬‬
‫‪-‬‬
‫‪#‬דז ס ר ב ן‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫ן יין‬
‫ש נ ת ו ק ר ב ן ה י ו ם כ א ‪ 1 £‬ר לימל> בכ״• <ם״ט )אץ לאפר! ‪1‬כ״כ •עכ״ז‪(.‬‬
‫וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליה‪1‬ה‬
‫‪ - ;J‬־‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫; ־‪•(^:‬‬
‫•״•‬
‫‪T‬‬
‫‪ .‬־ ‪:‬‬
‫‪r-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•CT-: T‬‬
‫בשבעיתיכם מקרא־קדש יהיה לכםכל־מלאכת עבדה‬
‫לא תעשו‪ :‬והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פייםבני•‬
‫!‬
‫‪-1‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫|‬
‫‪:•:‬ן‪•••:-‬‬
‫‪>••:‬‬
‫י ‪T‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪-‬ן‬
‫־‬
‫‪T‬־»‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬״ו‬
‫בקר שנים איל אהד שבעה כבשיים בני שנה‪:‬‬
‫‪)•JTT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪k‬‬
‫;‬
‫‪ITT‬‬
‫ומנחתם ונםכיהם כמדבר שלשה עשרנים לפר­‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪Z‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫— ‪T‬‬
‫ושני‪.‬עשרנים לא‪:‬ל * ועשרון לכבש דין כגקזכזי ״ ןשיעיר‬
‫לכפר‪ .‬ושני תמירים כהלכתם‪:‬‬
‫; ‪•• -‬‬
‫‪ :‬״‬
‫‪:‬‬
‫י •‬
‫‪T T : • :‬‬
‫לשל‪:‬שימחו במלכותך שימךי שבתןקךאיענגעםכזקדשי‬
‫שביעי • כלם‪:‬שבעו ויתןןגנו מטייבך ונשביתי רצית ם‪1‬‬
‫מוסר ליום שני‬
‫ו‬
‫וקלשתוחמךת‪:‬מים אתוקךאתזכר למעשה בראשית‪:‬‬
‫אליהינוי^י אבותינו מלךךחמןךחם עלינו טוב ומטיב‬
‫הדרש' לנו שובה אלינו בהמון ר ח מ י ך ב ג ל ל אבות שעשו‬
‫רצונך בנה ביתףיכבת־לה וכונן מקישך על מכונו‬
‫והראנו• בבנינו ושמחט בתקונו והשב בהנים לעבודתם‬
‫ולוים לשירם ל ז מ ר ם והשב ישראל לנויהם ושם נעלה‬
‫וגךאה' ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלנו ככתוב‬
‫בחוךחך שלוש פעמים בשנה יראה כל־זכורף את־פני‬
‫ןי‪^.‬היןז במקיום אשר‪:‬בחר בחג המצות ובחג השבעות‬
‫ובחג"הסכות ולא יראה אתיפניייךיקם‪ :‬איש כמתנת‬
‫•ידו כברכת יי אלהיך אשרנתךלך‪:‬‬
‫והשיאנו‪.‬יןאלהיבו את בךכת מועדיך לידים ולשלוש‬
‫לשמחה ולששון כ א ‪ $‬ר רציק‪) :‬אמרת לברכנו‪:‬‬
‫לשנת אלהינו ואלוהי אבותינו ך‪$‬יה בענוחתני‬
‫כןדשנו ‪9‬טצותיף ןתן‬
‫חללןנו‬
‫ו^ת־וךתך שמןנו םטוכף ‪,‬‬
‫ושכחנו בישועתךןטהרלבט לעבדך‬
‫יי אלהעו‬
‫ויאהבו; וברצון‬
‫ב^מת והנחילנו‬
‫בשמחה ובששון שבת י מועדי‬
‫רןךשך• ך?{מחו ‪3‬ך ישר^ קןקךשי שמך* בתך אתה יי‬
‫מקדש השבת לישר^ והזמנים‪:‬‬
‫ךצה » אלהיני געמך ישראל ובתפלתם׳ ו ה ש‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫את העבודה לדביר ביתך ואשי ישך‪ ^.‬ותפלתם באהבה‬
‫תקבל בךצין‬
‫י‪0‬ר״י‬
‫לךצין ^ י ר ע ב ו י ת ן ^ ך א ^ ע מ ך ״‬
‫ותחדנה עינינו בשובך לציון ברחמים״ ברוך אתה‬
‫» המחזיר שכינתו לאיון‪:‬‬
‫ק בג‬
‫של שבועות‬
‫י‬
‫‪10‬ייס ללבני‪.‬‬
‫־ מיוליס אנחנו לך שאתה‬
‫הוא יי ^היגו^הי ‪ ^ < Q X‬ולקינו ואאזי אב־ותינואלירד נ• ל‬
‫מוךם א;הנו לך שאתה הוא‬
‫‪L. L‬‬
‫‪V : T‬‬
‫"'‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫"‬
‫בשר ייוצרנויו^ר בראיית כרכות‬
‫"י‬
‫לעולםה‪1‬ד צור חלבי«‪ L w H‬׳ ‪ J a‬־ ‪,‬גדיל ן & ״ *‬
‫אתה הוא ל ד ^ ל ו ר «ל ^התיוןני ו‪$‬מי‪/‬ני;ן תח״ני‬
‫ז‬
‫נשמותינו הנקודות לךןעל‬
‫םוךם לך‪ .‬רוף־אל ההוךאזת‪:‬‬
‫?‬
‫^אותיךוטובותיךשןכלעת‬
‫ןןרב ובלןר וצחר‪:‬ם‪ .‬הטוב כי לא״כלו רדזמיך וח?ךחם‬
‫כי לא־תמו דזסדיך מעולם קוינו לך‪:‬‬
‫ועל כלם‪:‬וזברך ךה‪1‬רומם שקןךמלכנו תמיד לעולםועד‪:‬‬
‫^שמךבאמתה^שו^תנו‬
‫ו^זךתנוסלה^ברוך אתה‪;.‬י הטובשמך ולךנאה להודות‪:‬‬
‫ל«״זא'׳ו אבותינו ברכנו בברכה הטשלשת בתורה הכתובה על ידי משה‬
‫‪VI‬‬
‫״ »־‬
‫"‪I‬‬
‫־‬
‫זן••!‬
‫;‪ r‬ל‬
‫־‬
‫־ ‪••IV • I‬‬
‫־ ;‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪••:‬‬
‫?בדף האטוךה מ‪9‬יאך‪,‬רן ובניו כתנים עם לןדיושף כאמור‪ :‬ןיך?ף‪.‬ץ‬
‫וישמרך‪ :‬יאר יי פניי אליך ויחנך‪ :‬ישא יי פניו אליה וישם לד שליום‪:‬‬
‫י‬
‫‪| IT t‬‬
‫שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים ערינו ועל‬
‫^לץשךאל עמך ‪5‬ךכנו אבינו כ?• נו כאחד באור פניך כי‬
‫באורפניך נתת לנו יי אלוזינו תורת חיים ואהבת חסד‬
‫‪T‬‬
‫»• ‪ -‬ן‬
‫!•|‬
‫•‬
‫|‪T‬‬
‫‪ -‬ו‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪1‬־‬
‫'‪I‬‬
‫'‪'.‬‬
‫וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך‬
‫את־׳נמך ישראל בכל״עת ובכל־שעח בשלומך‪.‬‬
‫ברוך אתה יי המברך א ת עמו ןשךאל בשלום‪ :‬יי‬
‫אלהי נציור לשוני מרע ו^פתי מדבר מרפה ולמקללי נפשי תרום‬
‫ונפשי כ?נפר לכל תהיה פתח לבי בתוךתף ובמ^תיף תךד־וף נפשי וכל‬
‫החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם‪ .‬עשה למען‬
‫! י‬
‫?ןןר‬
‫ד ‪ 1 -‬ד‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬עשי‪•)v$\^-‬‬
‫׳•»‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫ויו‬
‫\^‪vip‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪ -‬ז‬
‫‪1-1‬‬
‫‪1 -‬‬
‫־‪r ; -‬‬
‫«־"‬
‫‪- :‬ן‪I -‬‬
‫! ז ף ו ׳ מ י ^ ר ^ ^ ן ת י י מ ף לעעז‬
‫יחלצין‬
‫מוסף ליום שני‪.‬‬
‫ג**‬
‫‪:‬הלצון ןךידץל הזשי עה ןטינך ו ^ י ‪. :‬יהיולךציון אקךי פי והגייון ל‪%5‬‬
‫ל‪;$‬יף יי צורי ונ־ואלי‪ :‬עשה של‪1‬ם בטריוטיו הוא יעשה שליום ?גלינו‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫(‬
‫ועל בל ישראל ואמרו אמן‪ :‬יהי רצון לפני ך‪:‬י אלחינו ואלדד אב‪1‬תיט‬
‫?זיבנה בית הטקדש בטהרה ביטינו ותן חלקנו כתיוךתך‪:‬‬
‫כש״׳ן תוזר התסל׳ ע ד ושני ח ס י ד י ם כהלכתם)וכשכ׳עד ז כ ר לסעשד• ב ר א ש י ח (‬
‫ע‬
‫״‬
‫פ‬
‫א‬
‫״‬
‫וא״כ אוטרין א ז ה ר ת ‪.‬‬
‫ב י‬
‫אזהרתראשית ל_עמף נתת • מצות עשה ומצות לא‬
‫‪:‬‬
‫תעשה‪ :‬במספר במפקד הם שליש מאות וששים וחמש•‬
‫כנגד‪:‬מות־חמה‪ :‬גם מצות עשה מאת‪:‬ם ואךבעיס‬
‫‪:‬‬
‫ושמונה״ כנגד אביים שיאךם‪ :‬דוקןחלרהעךתבנו‪.‬‬
‫על ענשן ושכרן החיים והמות והטוב והרע‪ :‬הורית לט‬
‫״‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫י‬
‫עשרת הדברות‪ .‬וקשית לנו עשייה כהרים‪ :‬ובשני‬
‫נ־‬
‫־־ ג‬
‫‪vv‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫'־‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬י‬
‫‪T‬‬
‫י"‬
‫‪7‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י'‬
‫ן‬
‫‪i‬‬
‫י ‪.‬׳ ‪?.‬‬
‫לחות חקקתס‪ .‬ושני עולמות הנחלתם ״‪.‬על‪.‬יךי נאמן‬
‫י‬
‫נתתם • ובין ^ני כתבים הנחתם‪ :‬זךוז מקיא ותךגוס‬
‫תיויה ונביאים שמונה‪ .‬וכתובים ושלשים אחד ^שר‪:‬‬
‫הקרי הלכות ו^ךריס ששה״‪.‬ועליהם תלמוד‬
‫שלשי‬
‫ס‬
‫וששה‪ :‬טעמי ?)שלו ^לשת אלפים ״ יהי שירו חמשה‬
‫ואלף‬
‫{‬
‫א ז ה ר ת ראשית‪ ,‬אזהרת כגיטעריא תרייג‪ .‬דוק ותלד‪ ,‬ש;ץס וארן‪ ,‬העזת ככו‬
‫שנא׳ העידותי ככס היום את השטים ואת הארץ ) ד כ ר י ס ל י ט ( ‪ .‬ה ז י י ס והטוכ וכו׳'‬
‫‪ :‬ם נו״ו‪.‬‬
‫עשרה כתרים‪,‬‬
‫ע ‪ :‬ר ת הדכרות‪.‬‬
‫תורה‪ ,‬תעשה סכרי תורה‪ .‬ונכיאיש‬
‫שטוכה‪ ,‬בטש׳ כ״כ דף י״ד כ׳ סדרן של ככיאים יהושע בוםכויס שטואל טלכים י ר ‪ -‬י‬
‫ה‬
‫יתזרןאל ישעיה ותרי עשר הרי ת׳‪ .‬וכתובים טשולשיס‪ ,‬ריל עס כתוכיס הששרי^‬
‫משולשים‪ .‬וכטש׳ כ״כ כטקום הנזכר סדרן של בתופים רית תהליס אין‪ :‬מ‪-:‬ו‪,‬‬
‫קהלת שיר וקינות דניאל וטגלת אסתר עזרא )וכתמי׳ ככלל( דיה ה י י י י*• תקןר•‬
‫״‬
‫הלכות וכו‪/‬‬
‫ששה סדר• ט ‪ : :‬ה שנהם טתקרי הלכות‪.‬‬
‫ועליהם תלטוד שלשיס‬
‫וששה‪ ,‬ל״ו משפתות שעליהם טצאנו תלמוד ו ה ס ‪ :‬כרכות‪ : ,‬כ ת ‪ ,‬עירןדין‪ ,‬ששתי‪::‬‬
‫יוטא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ניצה‪ ,‬ריה‪ ,‬תענית‪ ,‬טגלה‪ ,‬טועד ק ט ן ‪ ,‬תגיגה‪ ,‬יכטות‪ ,‬כתובות'‬
‫כדרים‪,‬‬
‫נזיר‪ ,‬סוטה‪ ,‬גט;ן‪ ,‬קידושין‪ ,‬כ״ק‪ ,‬כ״ט‪ ,‬כ״כ‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬עבות‪,‬‬
‫‪:‬כועי‬
‫ת ׳‬
‫ע״ז‪ ,‬הוריות‪ ,‬זכתים‪ ,‬תונין‪ ,‬טנתות‪ ,‬כבורות‪ ,‬ערכין‪ ,‬תטורה טעילה‪ ,‬כריתו׳‬
‫׳‬
‫כדה‪ ,‬ועל זולתם לא טצאנו תלטוד תוץ טן תטיד שנסדר א ז ר רכ אשי‪ .‬טעטי נישל(‬
‫וכו‪ /‬שנא׳ ג ב י ‪ :‬ל ט י ויד<*ר שלשז אנסים משל ויהי ש״רו תטישה ואלף ) ט ״ א ה י י כ (‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫קכד‬
‫של שבועות‬
‫יאלף• יחידה נתונה לשישים רבוא• לעם אשר בחר‬
‫‪T‬‬
‫‪• z‬‬
‫• • ו‬
‫•‬
‫יי‬
‫*‬
‫•‬
‫״‬
‫י‬
‫יי‬
‫״‬
‫» ־ ־ ‪v‬‬
‫‪— T‬‬
‫מש?עים לשונות‪? :‬תובה ?אותיות‪.‬עשרים ו^תים•‬
‫יגם בשם המפורש בשבעים ושנים‪ :‬לכל אחד ואחד‬
‫‪#‬לשה‪9‬תרים• כתובים ןאאבעאלהים מ׳עשהאדון‪:‬‬
‫מלך הדרה ?רוב נוראות* אזהרה בשם קדשו ובשם‬
‫‪:‬שר^‪.‬יכנה‪ :‬נקרא שמות שבעים ועמו בחר משבעים‪.‬‬
‫ושמו '?עלה למעלח משבעים‪ :‬סךךה ?סמנים‬
‫‪,‬‬
‫ובמסורות• ו?רקדוקי הקירות • בריבי ממונות ודיני‬
‫נפשות‪. :‬עטיפת הדן צהלה ורנה‪.‬יךאה ונבואה הגיון‬
‫ומליצה תפארת ושמחה‪ :‬פרקי אגדות וערכי ענינות‪.‬‬
‫ךקדוקיך׳ן ודקדוקי סוברים‪ :‬צור ?תבם ?סוד שלישים‬
‫ונתנם ?אהבה לזרע המקדש‪ :‬קבלה ש ל י ש י בחדש‬
‫השלישי• ונתנה‪.‬יחד לזרע ‪:‬שרון‪ :‬ראשית ואחרית‬
‫ואזיל כנים׳ עירובי; דף כיא ב' מלמד‪:‬אניד על כל דבר ודבר של תורה ג׳ אלפים משל ועל‬
‫כל דבר ודבר של סוברים חמשה ואלף טעמים‪ .‬יחידה‪ ,‬תאר לתורה‪ ,‬לכל אתד זאת?‬
‫ש ל ש ה כתרים‪ /‬כ״כ ככל כיי וכראי שרומז על תגי האותיות מ ק ר א י ם כתרי האותיות‬
‫בטש׳ טכתות דף כיט כי‪ .‬וכשםישראליכנה כקרא שמות שבעים‪ ,‬שבעים שטות לישראל‬
‫ושכעים שטות להקכ״ה כטכואר כסדר לאתמול דף כ״וכ׳ ד״ה אמתיוכסלוק היוס דף‬
‫ק״דא׳‪ .‬ושמו מעולה לטעלהימשכעיס‪ ,‬מצאתי כפי׳ הרב תזקוכי כפ׳ ואתתכן כפסוק‬
‫‪ :‬ט ע ישראל וזיל טציכו כאגדה‪ :‬ע של שמע תלוי לפי שהקכ״ה ברא טעשיו כע׳ ע ׳ ; כיצד ?‬
‫ישראל אתד משכעים כאומות‪ /‬האומות אתד משבעים ככהטות‪ ,‬בהמות אחד מ ע‬
‫בעופות‪ ,‬עופות א׳ מע׳ שכדגים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫דגים א׳ טע׳ שכשרים‪ ,‬פדיס א׳ מע׳ ‪:‬כמלאכים‬
‫וההכ״ה מלך על כולם; ועל זה יסד הפייע באזהרת ראשי׳ ושמו מעלה למעלה משבעים‬
‫מכיל‪.‬‬
‫כסטנים; כגון פתותות וסתומות‪ ,‬וכמסורות‪ ,‬מסרת המקרא לדעת מכין‬
‫כל תיכות ואותיות והתשר והטלא והקרי והכתיכ וכדוטה‪ .‬עטיפת הזין‪ ,‬ר״ל לדעת‬
‫איזה אותיות צריכים להיות טעוטפיס כזיינין שהם התגים‪ .‬צהלה ורכה יראה וכו‪/‬‬
‫כולם מיכי לשונות של ל׳ כבואה הכמצאיס כמקרא‪ .‬פרקי אגדות כגון מדרשי אגדות‬
‫ופרקי דר״א‪ .‬כסוד שלישים‪ ,‬עש״ה הכה כתבתי לך שלישים)משלי כב כ( ור״ל שאין לך‬
‫דבר שלא תמצא לו רמז וסוד באתל מן השלשה ספרים אם בתורה אם כנביאים ואם‬
‫ככתובים‪ .‬ק י ל ה ש ל י ש י כתדש השליש‪ /‬כ״כ ככל כ״י ור״ל טשה השלישי לבטן כטבואר‬
‫׳‬
‫לעיל דף י״ג א׳‪ .‬ראשית ואתרית תקוק בתוכה‪ ,‬ר״ל שהכל כתוב ותקוק בתורה‬
‫מראשית מ ר י א ה עד אתרית העולם‪ .‬שירה פתיז עניו‪ ,‬משה רביכו פתיז על זאת‬
‫שדת‬
‫ה א ז י נ ו ה ש ט י ם ובו כתובים כל העתידות אז ש ש וכו׳ מ ו א ר ל ע י ל ‪' ,‬‬
‫מוסף ליום שגי של שבועות‬
‫‪»n‬‬
‫חקוק בתוכה• והעיד עליהם שמים וארץ‪ :‬שירה פתח‬
‫ןיניו על זאת ואמר שירות הרבה״ ופץואמר אין כאל‬
‫ישרון‪ :‬תורה תמימה הנחיל אמן לשבטים• כדי‬
‫להכניסם בגן עדן לעולמי עולמים‪ :‬תורה תמימה נתתי‬
‫לכם ״ עמי ונחלתי קראתי אתכם • ניךי שאתן לכם שיכר‬
‫טוב בעולם הזה וחלק טוב לעולם הבא‪ :‬יז׳כנגין דבדי‬
‫•‪T-‬‬
‫אמת וחקי צדק ושכל טוב ינחלו עושיהם לעולם ועד‪:‬‬
‫‪v v:‬‬
‫‪|•••.:‬‬
‫‪viv‬‬
‫)‪vi•:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫יי אז שש מאיות ושלש עעךה מצות • פרוש‬
‫ענש‪ ,‬ומהן שכרן•'אמרות םהיורות מזקקיוז‬
‫שב;‪3‬ת‪:‬ם׳ צרופיות ככסף וג־חונות כזהב‪:‬‬
‫אהובים שמחם • ‪,‬עמויםים הקרום • בכל לכ‬
‫נצחם• בהשמה דרשום‪ :‬את אלה הזכר לנו‬
‫אלה מעזט • י ותךצה לנו ותמלא מקזאלוקינו‪:‬‬
‫"‪.‬עליונים ששו ןתדזתזנים;גלזו • בקבלת ת;רה‬
‫) ל « בקכ*‪ 1‬כלה כ ח י ב ת ‪ • ( i n n‬ףןיארכלה‬
‫‪TqTQTy‬‬
‫סאד נתעלה • בקבלת י‪ 1‬ם זה‪.‬עשךת הךברס‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אלהינז זאלה» אבותינו וכו תמצא בדף הקודם וגוטרין התפלה‪ .‬ק י ח ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עלינו‪,‬‬
‫אין ב א ל ה י נ ז ‪,‬‬
‫כדאתטול‪.‬‬
‫ל מ נ ח ה כלכסין לביהכ״כ וטתפללין מ א ת מ ו ל ‪ ,‬ואם הוא ש ב ח טושיפץ ואני ת מ ל ח י‬
‫וגו‪/‬וטוציאין ס״ח וקורין ג׳ בכי אדם כ פ נ ש א ‪ ,‬ומתפללין וגומרין התפלה כלאתמול‬
‫‪,‬‬
‫ל ע ר ב י ה במוצאי י״כו‬
‫אוטרין‬
‫והוא‬
‫ו ח ו ס זכו זטתפללין‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬״‪ y‬של‬
‫ת ו‬
‫ל‬
‫ואוטרין א ח ה ה ו ע ח ג י בחונן ה ד ע ת ‪ ,‬ואחר התפלה אומר םשי׳ץ קדיש תתק^ל‬
‫מ כ ד י ל ץ על הכיס אכל לא על הכר ולא על הכ‪:‬טיס‪.‬‬
‫אגל כמוצאי שית עתפללין כבשאר׳ ט״ש‪.‬‬
‫עלינו‪/‬‬
‫קדיש‬
‫יתע‪,‬‬
‫י‬
‫א‬
‫שיר ודחור ליום׳ראשון•‬
‫א^זירה ואזמרה לאליהי בעירי‪ .‬האליהים הרועה אותי ‪$‬עוךי‪:‬‬
‫עד היום הזח החזקת ב י ד י ‪.‬‬
‫‪Tls-v‬‬
‫‪V T‬‬
‫ן‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫חיים וחסר עשית ע מ ד י ‪:‬‬
‫••‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪$‬תך ;י וברוך שם כבודו‪.‬‬
‫כי על עבדיו הפליא חקרו‪:‬‬
‫ז‬
‫אלהי מרום במה אלןךם•‬
‫אלי וזרים לטערכה״‬
‫‪.‬‬
‫״ ‪. T‬‬
‫ובמה אכף לאליהי רןדס״‬
‫ו?ל ^צי ל^נון בבל‪.‬ערוכה‪:‬‬
‫ואם כל בהמיות וחיות רןרוצים״ נתחים ארוכים על העצים‪:‬‬
‫ךם כט‪:‬ם לים טכסים‪:‬‬
‫ואף‪,‬זףיות מן‪3‬ח מכוסים‬
‫בלול •ברבבות נחלי שמן•״‬
‫וכחול סלת ך ש ן ו ש מ ן ‪.‬‬
‫וליןטיוךת ‪5‬ל ראשי ^^טים‪:‬‬
‫ו^אזןךה לבונה וסטים ״‬
‫)ואלו נרות על המניוריות‪: .‬היד מאירות כשני ה מ א ו ר ו ת ‪( :‬‬
‫נוןהךךי אל לחם ה‪$‬גים‪.‬‬
‫ויין כ מ ט ר השמים‪.‬‬
‫על ולחנות;ערוכים בןנים ‪0‬‬
‫ו ש כ ר לנסך כעינות מ י ם ‪:‬‬
‫לרם טשוךךים בכנף ך;נים‪:‬‬
‫ואלו )יל ב;י אדם כהנים‪.‬‬
‫כ ע ר ו ת ונבלים לשרים‪:‬‬
‫וכל עצי עדן ו כ ל עצי ןעךים•‬
‫והנזןכים מטסלותם‪:‬‬
‫ו ^ בני אלהיס בקול תוו עתס‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אין ך י בער ואין ך י ע ו ל ה ‪:‬‬
‫ו כ ל הלבנון ורדה כלה״‬
‫הן כבל אלה אין ךי לעבוד‪.‬‬
‫כי נכבךת מאיד מלכנו ״‬
‫אמנם לא יוכלו כבךך‪.‬‬
‫ואני נבזה וחדל אישים •‬
‫ואין לעבדך כל לכםלך•‬
‫ואין ךי לקרם אל ה;כ'ור‪:‬‬
‫ובמה נכף לאדוננו‪:‬‬
‫; ל חי אף ויי אני_עבןיך‪:‬‬
‫'נמאס בעיני ו ש פ ל א נ ש י ם ‪:‬‬
‫להשיב לך ‪1‬ןעיל על חסדיך‪:‬‬
‫כי הרבית טוביותאלי‪.‬‬
‫כי הגדלת חסדןד ע ל י ‪:‬‬
‫•ורב שלומים לף חיבתי‪.‬‬
‫כי עשית טובות אתי‪:‬‬
‫זי•‬
‫•‬
‫•‬
‫וי‬
‫\»‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫ו ל א חיבת לי גמוליו‪.:‬‬
‫»‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫כל טובתי בל ע ל י ך ‪:‬‬
‫על הטובות ‪ * 6‬עכדתיך‪.‬‬
‫אחת לרב^ ‪ * 6‬גמלתיך‪:‬‬
‫אם אמרתי אספרה נא כמו״‬
‫ומה אשיב לך והכל ‪ ! W‬־ ‪.‬‬
‫‪:‬מיס וכל א ש ר בם בירף ״‬
‫ל א ידעתי ספורות למר;‬
‫לך ‪#‬מים אף ארץ לך‪:‬‬
‫וכלם ‪ :‬ש כ ע י ן מ י ר ף ‪:‬‬
‫וחוצים לעשיות רצונך‪:‬‬
‫ואנחנו• עטך וצאנך‪.‬‬
‫י‬
‫• א‬
‫ג‬
‫ואיד‬
‫שיר היחוד ליום ראשון‬
‫י‬
‫ואיך נעביד ואין לאל ידנו ‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫ו ‪-‬‬
‫ו ״ ‪ » 1‬״‬
‫־‪1‬־‬
‫ולשרפת איש בית מקדשנו‪:‬‬
‫ו י ו ״ ־‬
‫»‪-‬‬
‫ואיך מגבוד ]אין ז‪3.‬ח ומנחה‪.‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪ :‬־‬
‫־ • ‪I‬‬
‫\‬
‫•‬
‫ואנחנו על אדמה טמאה‪:‬‬
‫־ ‪1‬־ ־ ‪1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ fefr‬אנני על אטריף‪.‬‬
‫ואני‬
‫קאו־זי‬
‫כי כתוב לא על זבחיך‪.‬‬
‫הנה ‪#‬ט‪1‬ע מזבח טיוב‪:‬‬
‫ולב נישבר ממנחה טהורה•‬
‫ובח ובנווה לא הפאת ״‬
‫זבחי אליהים רוח נשברה‪:‬‬
‫ס^את ועוקד‪ ,‬לא שאלת‪:‬‬
‫מזבח אבנה בשברון לבי‪.‬‬
‫ואשברה אף רוחי בקרבי;‬
‫י רום לב אשסיל ו‪#‬ת רום עיני‪.‬‬
‫שברי רוחי הם זבוךך״‬
‫ואר‪,‬ךע^ב?י למען אד{י‪:‬‬
‫יעלו לרצון על מןבחך‪:‬‬
‫ואשטיע ניקיול היוךייותף‪.‬‬
‫ואספרה <יל נןלאותיף‪:‬‬
‫אשר ידעה נפשי אחבירה•‬
‫ו־‬
‫״‬
‫זן‬
‫בךמייף‪:‬‬
‫ממך כי אם ליראה אותי״‬
‫לעביוד כשמחה ובלבב טיוב‪.‬‬
‫ז‬
‫‪I‬‬
‫לא ^ףתי ‪$‬ת אבותיקם‪:‬‬
‫מה שאלתי ומה דרשתי״‬
‫* ‪• :‬‬
‫־‬
‫ויי‬
‫ז‬
‫»‬
‫י‬
‫ועולתיך אוכיחך‪:‬‬
‫על דבר זבח ןעול־ותיכם‪.‬‬
‫־ ‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫• ••'»‬
‫?י לא באגו אל המנוחה‪:‬‬
‫ומים אין להעביר טמאה״‬
‫*‬
‫ך‬
‫״‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫אמלל גבורות ואדכרה״‬
‫ו־‬
‫־ •׳‬
‫ג‬
‫״‪,‬‬
‫־ !־‪.‬‬
‫יי •‬
‫ה;כיול אוכל דבר מאומה‪:‬‬
‫ומה אןגתך ילא גקגי*י ?ןה‪.‬‬
‫וגם אין מספר לתבונתו‪:‬‬
‫כי אין חלןר לגך^תו ״‬
‫קזגיא כח לא מץאנוהו'‪:‬‬
‫חכם לבב הוא מי ?טוהו‪.‬‬
‫עושה גדולות ורב נוראות ״‬
‫עד אין מספר ועד אין חר‪,‬ר‪.‬‬
‫איזו ע‪.‬ין אישר תעידך״‬
‫אתה לבדף מביר שבחך‪.‬‬
‫ואין יורע בלעךיף •‬
‫ולא ניודע ?י לאדזלןר‪ :‬י‬
‫ואיזה פה אשר ע י ר ך ‪:‬‬
‫חי לא ראך ולב לא;דעך‪.‬‬
‫גם מישרתיך לא ךאוף ״‬
‫גדול אתה ועושה נפלאות‪:‬‬
‫ואת ה ‪#‬בח א‪£‬ר ןצ‪:‬עף‪:‬‬
‫וכל חכמי לב לא מ צ א ו ף ‪. :‬‬
‫ואין זולתך ייודע כחף‪:‬‬
‫שכחות ךאויות לכבודך‪:‬‬
‫י על כן תנן‪-‬ך כראוי לך‪.‬‬
‫י כפי רןך‪£‬ף כב־ודף וןד^ך‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ומפי הכל בכל אילותם״ כפי מדע אשר אתה חננתם״‬
‫ייודו פיאף העמים‪.‬‬
‫יךריעי לך ל י הארץ•‬
‫ויאדרוף קולות מ‪:‬ם‪:‬‬
‫יורוך כל מלכי ארץ‪.‬־‬
‫שיר היחוד ליום שני‬
‫אף ירדוף ; ל ןזעטים‪.‬‬
‫יעקב‬
‫קל זרע‬
‫וי‪#‬כחוך כל !‪:‬אטים‪:‬‬
‫כי‬
‫עבדיך ״‬
‫את ‪#‬ס יי‪:‬הללו כלם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬עליהם גברו חסדיך‪:‬‬
‫אל אל־הים אטת וטלך עולם‪:‬‬
‫כרוך אתה יחיד ומיוחד ה׳ אחד ושמו אחד ‪:‬‬
‫׳‬
‫ליום‬
‫י א ג י עבדך ‪3‬ן אמתך‪.‬‬
‫שני­‬
‫אדבר אמלל גבורותיך‪:‬‬
‫דרכי ש ב ח ך קצתם אספרה״‬
‫אין אליך ערוך בס^ר‪.‬‬
‫מ ע ש י ך מהנוךאא‪1‬מךה‪:‬‬
‫אגירה ^נצמו מס‪$‬ר‪:‬‬
‫ז‬
‫חקר אלוהי ל א ימצא•‬
‫ותכלית ש ד י ‪ .‬ל א תקצה‪:‬‬
‫ולתבוגתיו הלא אין חלןר‪.‬‬
‫ומספר ‪#‬ניו לא ‪:‬ח‪#‬ר‬
‫וגם אין מספר לגרוךיך״‬
‫איזו_ע‪:‬ן אשר תעידך‪.‬‬
‫וחי לא ראה קני כבודך‪:‬‬
‫ואיןז אערוך ע ל אישר ל א א ר ע ‪:‬‬
‫ואם ייאמר איש עד תכליתו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫•‬
‫אערוך אליו ובמתבנתיו‪:‬‬
‫‪vi v‬‬
‫־‪•1‬‬
‫א ב א ואמצא תכלית ש ב ח ו ‪.‬‬
‫ן‬
‫‪V I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• J‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫בצבאותיף אות כ ב ו ד ך ‪:‬‬
‫נבון וחכם הן ל א יד־ע‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫ב‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫• י י‬
‫ו‬
‫־‬
‫‪•.‬ו‬
‫ל א נאמנה א ת א ל רוח‪:1‬‬
‫‪V V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫יבלע כי ל^ ידע ערכיו‪ .‬אחרית פיהו ראשית דרב‪:1‬‬
‫! •‬
‫"‪1‬־‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫־ ו־ •‬
‫ו ע מ ד י לא כן אנכי•‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫ופי לא אתן לחטוא וחכי‪:‬‬
‫אספרה לאחי רןציות ךךכי א ל ‪ .‬ול‪:‬שךאל טה §‪.‬על אל‪:‬‬
‫ככתוב א מ ר ו לאלתים‪ .‬מה ניורא מ ע ש י ך א ל ה י ס ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫ו‬
‫ואמרת עם זיו יצרתי‬
‫!‬
‫־‬
‫»‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫» ־ ו‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪l‬‬
‫‪w‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VI‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫לי יספרו ‪#‬טי ותהלתי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪ -‬ן‬
‫ו • • ״ •‬
‫ו •‬
‫במצרים ש מ ת י עלילותי ״ ל מ ע ן תספר את אותותי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ואני עבדך על כן אס§ר‪ .‬כאשר אדרוש מעל ם§ר‪:‬‬
‫־ ‪I‬‬
‫תהלל‬
‫*‬
‫*‬
‫נ פ ש י כת‬
‫־‬
‫‪1‬־‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫קרבי את‬
‫מ ע ש י ך ‪ .‬וכל‬
‫ן‬
‫ן‪1‬ז‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫שם קר^ך‪:‬‬
‫‪»:!IV‬‬
‫‪V-‬‬
‫ואברכיה ב;ל עניני‪ .‬וב;ל לבי איוךה את אריני‪:‬‬
‫גם בגרוני ר ו מ מ ו ת י ך ‪ .‬ו א ת פי א מ ל א ת ה ל ת ך ‪- :‬‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪I‬‬
‫׳‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VI‬‬
‫ו־‬
‫•‬
‫־‬
‫ו •‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪IV‬‬
‫כי ? י ע י ד תהלתך‪ .‬כל היום את תפאר‪$‬ך‪:‬‬
‫)ואמרה‬
‫‪•11‬‬
‫"‪»jj‬‬
‫נא‬
‫»‬
‫עזוז נוראיותיך‪.‬‬
‫‪. I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫ואשיחה‬
‫‪x‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫דברי‬
‫‪r‬‬
‫" ‪I‬‬
‫נפלאותיך‪(:‬‬
‫‪•/‬‬
‫ואזגייר טו‪5‬ך וצדקותיך‪ .‬חןודיך וגבורותיך‪:‬‬
‫אתה״‬
‫גדול *‬
‫• י‬
‫ידעתי כי‬
‫י ־ ד•‬
‫ז‬
‫גדלת‪:‬‬
‫מאד » ‪r ! -‬‬
‫אלהיס ץ‬
‫כל ‪• v j‬‬
‫»‬
‫־על‬
‫|‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫שיר היתד ליום שגי‬
‫אלילים אלטים רוח אי! ‪ $‬ל‬
‫<־י ‪$‬ל ןןליוץ העטים הם‪.‬‬
‫‪,‬ם;‬
‫הן לעובדיהם גמול אין משיבים‪ .‬ולמה להם המה מטיבים‪:‬‬
‫ובעת צרה אז יתהללו‪ .‬ולא יענום בי לא יועילו‪:‬‬
‫דורשים בכל לב לרוח אץ ב ו ‪;! .‬קרוב יי אל עם קרובו‪:‬‬
‫היוצר כל הוא אלהינו‪ .‬הוא ^שנו ולו לבד אנחנו‪:‬‬
‫נברך שמו כי לעולם חסדיו‪:‬‬
‫עם מרעיתו וצאן ידו •‬
‫ז‬
‫בן‪3‬ר לנו• טא־ד נמצאת‪3 .‬י דיוךקיף &* ןגזןת‪:‬‬
‫ותמיד בפינו תהלתך‪ .‬ומהללים לשם תפארתך‪:‬‬
‫ומשךרניף אף‪.‬עבך־יף‪:‬‬
‫עד אתה בף ובלביודף‪.‬‬
‫אשר כבוךך מלא כל הארץ‪.‬‬
‫ואבותינו ^חרו אותך‪.‬‬
‫לבדף‪.‬לעבוד ואין ל;י‬
‫גם אנחנו אותך לבדך •‬
‫והננו על‪:‬הודף‪.‬‬
‫וכבודך על כל הארץ‪:‬‬
‫‪W‬‬
‫‪:‬‬
‫נעבוד ככן אב ונכבךך‪:‬‬
‫י‪^1‬ם ןלילה עדיף י‬
‫י‬
‫בפי כלנו ובלבבנו‪.‬‬
‫אלידרנו על יחודף‪.‬‬
‫שאתה לבדך אלהינו‪:‬‬
‫עדים אנחנו ועביליף‪:‬‬
‫ואין קץץתכלה לאחריתך‪:‬‬
‫אין תחלה אל ראשיתך•‬
‫ךאש־ון ואחרון מ^לי ךאשית‪.‬‬
‫אין קצה אל גבהותך•‬
‫ומכלי אחר ‪,‬יאין ל לק^ית‪:‬‬
‫ית‬
‫כ‬
‫ואין סוף לעמק מדותיך‪:‬‬
‫‪.‬על כן א־ותף יחי לא ר>‪$‬ה‪:‬‬
‫אין לף םובב ואין )\י ?אה‪.‬‬
‫אין צד ןצלע ןצליערף ״ ורוחב וארך)נ״א ועומק( לא‪.‬ימצעוך ״‬
‫)אין §אה לסביביוח\ף‪.‬‬
‫ואין תוך מבדיל כינוייך‪(:‬‬
‫אין חכמה אשר תדעך•‬
‫ולא ‪:‬שיג איותף ‪$‬ל מךע‪.‬‬
‫ואין מדע אשר עיעך‪:‬‬
‫ואין ש^ל אעך‪,‬יכין יידע‬
‫ממך מאומה ואיכה אתה‪.‬‬
‫ליום‬
‫‪:‬‬
‫ואיך בלי מאומה כל בראת‪:‬‬
‫שלישי‪.‬‬
‫א מ ; ם‪:‬דעתי כי אתה‪ .‬אלהי‪:‬עקנ בל יצרת‪:‬‬
‫אתה בורא ולא נבראת‪.‬‬
‫אתה טטית ואת כל תכלה‪.‬‬
‫אתה יוצר ולא נוצרת‪:‬‬
‫אתה מוריד שאול ואף תעלה‪:‬‬
‫שיר היחוד ליום שלישי‬
‫ונאמן להחיות מתים אתה״‬
‫ג‬
‫ועל יךי נביאך כןהודעת‪:‬‬
‫• )‪^ 16‬טות אל חי ולא מתה‪ .‬מעולם ועד עולם אתה‪:‬‬
‫משכיר ומוליד ולא נולדת״‬
‫מןת ומוץה אין ל ^ י ף ‪.‬‬
‫תנומה ושנה אין ל‪1 ?£‬‬
‫י‬
‫הלא מהדם אל חי אתה״‬
‫ועד ל׳עיולם לא ת^תנה‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫» י‬
‫‪T‬‬
‫מאלהותף לא תתגנה‪:‬‬
‫חדשת כל ולא חדשת‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫לא יחולו זקנת ובחרות‬
‫״‬
‫בי לא ןסיובב איותףיג^ם‪.‬‬
‫־ ‪I‬‬
‫י‬
‫» ־י‬
‫‪.‬־־‬
‫ודמיון נוצר וכל ךבררןצב‪:‬‬
‫אף לא תדמה אל ויל נ‪#‬ם‪:‬‬
‫כל היצורים גבול םבבתם‪.‬‬
‫\‬
‫»‬
‫י׳‬
‫עליך גם שיבה ושחרות‪:‬‬
‫ולא חלו כף שמחה ועצב‪.‬‬
‫• ‪ -‬ן‬
‫ז‪:‬‬
‫מאשר בה לא נשתנית‪:‬‬
‫חדש וגושן לא נמצאת •‬
‫• ‪•• :‬‬
‫מ‪1‬חץ ורופא ולא חלית‪:‬‬
‫אל ראשיתם ולאהריתם‪:‬‬
‫‪" V‬‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫ו ־ ן‪• -‬‬
‫בי הברואים בגבול שקיתם‪ .‬ולימי צבאם גבול ה?ןפתם‪:‬‬
‫ולה אין גבול ולימיך‪.‬‬
‫‪. 1 - 1 ,‬‬
‫ולשנותיך ולעצמה‪:‬‬
‫‪^ p ,‬‬
‫»•«־‪.‬־»‬
‫על כן אינף ^ריך לכל‪.‬‬
‫‪lv x -x‬‬
‫לידף ולוחסדף צריכים הכל‪:‬‬
‫הכל צריכים לצךקותיך‪ .‬ואינך צריך לבריותיף‪:‬‬
‫בי קרם <יל ןציר ה‪:‬י‪ .£‬לבךף מאומה ‪ * 6‬נןר־כת‪:‬‬
‫ראשית ואחרית ביך^ערוכים • אתה בם והם ברוחך שרוכים‪:‬‬
‫כל אשר היה כראשונה‪ .‬ואשר יהיה באחרונה‪ :‬׳‬
‫‪V‬‬
‫‪X‬‬
‫*‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫" ! ־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫; ־‬
‫‪T‬‬
‫כל היצורים וכל מעשיהם‪ .‬וכל דבריהם ומחישביותיהם‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪x‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫*־‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫»‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪"X‬‬
‫־ ו‬
‫‪X‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫מראש וער םיוף תדע כלם‪ .‬ולא תשכח כי אתה אןילם‪:‬‬
‫אתה בראתם ולבך ערכם‪ .‬לבדך תדע מקומם ודרכם‪:‬‬
‫הן אין דבר טמף }‪.‬עלם‪ .‬כי ל ‪ $‬י ף נכונים כלם‪:‬‬
‫אין חשך ואין מנ־וס וסתר• לנוס שמה ולהסתר‪:‬‬
‫את א‪#‬ר תבלןש אתה מוצא‪ .‬בלי נטיות אליול׳ם בעת ‪£‬תל‪#‬ה‪:‬‬
‫כי את הכל כאחת תראה‪ .‬לבדך תעשה ואינך נלאה‪:‬‬
‫בי על גוי ועל אדם‪,‬יחד‪. .‬על בל וןדבר ?ךגע אחד‪:‬‬
‫תשמע ברגע כל הקולות‪.‬‬
‫זעק ולחש וכל התפלות‪:‬‬
‫אף תבין אל ויל מעשיהם‪ .‬ברגע תדוקיור ‪ ^<p‬לכליהם‪:‬‬
‫ולא תאריך על מחשבותיך ״ ולא תתמהמה על ‪,‬עצתך‪:‬‬
‫אצל‬
‫שיר היחוד ליום‬
‫‪3‬‬
‫אצל ע‪$‬יתך מרתף‪ .‬לקץ ולמועד‬
‫‪,‬‬
‫ובלם באמת בתיום ובישר•‬
‫י‬
‫‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v vi v‬‬
‫ן‬
‫‪i‬‬
‫שלישי‬
‫רןרי^ר‬
‫‪:‬‬
‫מבלי עודף ו מ ב ל י ח‪1‬סר‪:‬‬
‫• ו •‬
‫‪v‬‬
‫• «‬
‫‪ v‬י‬
‫ממך ךבר לא יאבד‪ .‬וך^ר טטך לא ‪:‬ככד‪:‬‬
‫כל א ש ר ת ח פ ו ץ תוכל ל ע ש ו ת • ואין מי מוחה בידך מ ע ש ר ת ‪:‬‬
‫יכולת יי בחפצו קשורה‪ .‬וברציות יי לא אחרה‪:‬‬
‫‪*1‬‬
‫‪V I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪II‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫• ‪I‬ן‬
‫|‬
‫אין ד ב ר סתר מ מ ך נכחד* ‪,‬עתידיות ועוברות ל ף ה ם ן ח ד ‪:‬‬
‫א‪#‬ר מעולם ועד העולם‪ .‬הם כלם בך ואתה בכלם‪:‬‬
‫חרישיות תגיד וסוד דרכיה•‬
‫‪I v‬‬
‫‪v1-1‬‬
‫אל עבריה ו מ ל א כ י ת ‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫»‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫ואינך ץךיך להשט‪:‬עך‪ .‬דבר סיוד וסתר להיוךמנף‪:‬‬
‫כי מ מ ך כל סוד עלה•‬
‫בטרם על ל ב כל ;ציר ! ע ל ה ‪:‬‬
‫וילביכל }ברא לא תמצא‪ .‬ט^ינו עתק לא‪:.‬צא‪:‬‬
‫י‬
‫באין לו‪,‬קצה ו ל א ‪ :‬ח צ ה •‬
‫ל ב ל א יתור ואין פה פוצה •‬
‫?אין לו רוחות ואין ביו רוחות‪ .‬אין לו שיחיות ביו מוכיחות‪* :‬‬
‫למרחוק מי י ש א ד ע ו ‪.‬‬
‫ל ל א תחלה ו ל א סוף להגיע‪:1‬‬
‫אגודים‪,‬אהודים תיוך וסוףוראש‪§ .‬הולב אכלום מדרושומחרוש‪:‬‬
‫גבה ועמק נעוצים כסובב•‬
‫חכם ל ב ךפבברן‬
‫לאןלככ‪:‬‬
‫סובב )נ״אםובל( הבל ומלא את בל‪ .‬ובהיות הכל ל ה י כ ב ל ‪:‬‬
‫אין ע ל י ך ואין תחתיך• אין ח ו ץ ל ך ו א ץ כ י נ ו ת ף ‪:‬‬
‫אין מראה וגב לאחורך‪ .‬ואין גוף לעיונם ‪:‬חורך‪:‬‬
‫ואין ב ת ו ך ממך נבדל•‬
‫ואין מקום ך ק ממך נ ח ד ל ‪:‬‬
‫ואינך נןמגל מכל ונבדל‪ .‬ואין מקיום רק מטך תחדל‪':‬‬
‫מקרה ושנוי אין כ ף נמצא' ו ל א זמן וערער ו ל א כ ל ש מ צ א ‪:‬‬
‫‪$‬ל ןמן וכל עת אתה מבינם‪ .‬אתה עיוך^ם ואתה משנס‪ :‬י‬
‫כ ל מ ר ע ל א ן ש י ג אותך‪ .‬אין ש כ ל אישר ‪.‬ימצא אותן‪:‬״‬
‫?מך^ך ח;ט^ך‪ .‬כגריתך תבואתך‪:‬‬
‫י‬
‫חכם אתה מאליף• חי מ ע צ מ ך ואין כניליך;‬
‫זולת חכמתך אין ח?מה‪ .‬כלתי ןנינתך אין מזטה‪:‬‬
‫חלקת בלב חכמים שכל• וריחף תמלאם ודעתם ת ש כ ל ‪:‬‬
‫ט^לעדי כחך אין גבורה‪ .‬ו מ ו ע ד י עזך אין עזרה‪:‬‬
‫•‬
‫אץ‬
‫היחור‬
‫שיר‬
‫ליום ש ל י ש י‬
‫אין נכבד כי אס כברתו ״‬
‫‪$‬ל י&ר ו;ל טיוב מידך‪.‬‬
‫אין חיןר לגדלתף•‬
‫לאשר תחפוץ ;!עזות ח<‪5‬ליף‬
‫ואין מספר לתבוכתף‪:‬‬
‫חי וכל תו;ל ואין בל»‪£‬ך‪:‬‬
‫ולפני הכל כל היית‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪l‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫ואין גדול כי אם ג ר ל ת ו ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫אין עוד זולת הרותך‪.‬‬
‫•‬
‫ובהיות הכל‬
‫‪T‬‬
‫• ‪t‬‬
‫לא לחצוף ולא ל»טוף‬
‫כי כל קירות ל א ןחלקוף‪:‬‬
‫ורוח כביר לא‪;.‬הך‪5‬ף‪:‬‬
‫אף כל טנופת ל א תטנפף •‬
‫להרותף אין חסרון‪.‬‬
‫א ש אוכלה איש ל א ת ש ך פ ף ‪:‬‬
‫וליחוךך אין‪:‬תריון‪:‬‬
‫כמו היית לעולם תהיה•‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫חוסר ועורף בף ל א י ה י ה ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫ושמך מעירך לי היי‪.£‬‬
‫‪V‬‬
‫שאתה הוא ומנה בכל‪.‬‬
‫‪#‬לך הכל ומטף הבל‪:‬‬
‫כתוקף ירןרף כ ף ן ס ה י ד ו ‪:‬‬
‫ליום‬
‫רביעי•‬
‫א ר ו מ ם אל־ןזי אבי ואלי‪.‬‬
‫איחד אלהי‬
‫י־־־!‬
‫אל חי אחד הוא בראנו‪.‬‬
‫‪V J‬‬
‫״‬
‫״‬
‫״‬
‫אנוה אלהי צורי וגואלי‪:‬‬
‫ו ה א ר ץ בכל יום פ ע מ י ם ‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪R‬‬
‫‪T‬‬
‫לעיולם ;י ‪ r.p.jc‬אל אעי;ד‪:,‬‬
‫אורי וישעי מעוז חיי•‬
‫‪T‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫מה א ד י ר ש מ ף ככל ה א ר ץ ‪:‬‬
‫אין כאל אש אוכלה וקנא‪.‬‬
‫|*‪J‬‬
‫‪L‬‬
‫י‬
‫אביר ‪:‬שךאל אב לכלנו‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫אדוננו א ר ו ן כל ה א ר ץ •‬
‫־ ‪T‬‬
‫*‬
‫» י‬
‫נעידף וכן בף ה ע י ר ו ת ‪:‬‬
‫ש מ ו ת ןרןךף יענו ו י ע י ר ו ‪.‬‬
‫השמים‬
‫ן‬
‫‪ V‬י‬
‫•‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫והוד‪ ,‬ותה;ה ובכל אתה‪:‬‬
‫הות לעולם וכן נודעת ״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ןאת }‪.‬ארץ ואת המ‪:‬ם‪:‬‬
‫זדם מ‪:‬ם לא ןשק&ך‪.‬‬
‫י •‬
‫»‬
‫מ ת ו ך מלאכתך ל א נ ח ד ל ?‬
‫ל א ק ן ב ו ף ו ל א ךחקוף•‬
‫יי‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫יצוריך אף לא מעטוף‪:‬‬
‫בעשותך את השמים‪.‬‬
‫»‬
‫כל מ ל א ת ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כעעזותף כיל ל א נבדלת •‬
‫ו‬
‫ד‬
‫עליו תלוים כל מ א ו י י ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫י‬
‫י‬
‫־‪T‬־‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫אלהים אקת הוא אלהים חץם‪.‬־ לא ‪:‬כילו זןגמיו גיו‪:‬ם )ואיים(‪:‬‬
‫אךיר ו א מ י ץ כח ו ר ב אונים‪ .‬אלהי האלחים ואדני האלונים‪:‬‬
‫אלך‪ ,‬עושי אישי ובועלי‪.‬‬
‫בורא‬
‫אלוף ןעוךי שומרי וצלי‪:‬‬
‫כ י ו י ש ר א ל גואל •‬
‫ב ר ו ך אלהיס אלתי י ש ר א ל ‪:‬‬
‫בורא‬
‫שיר היחור ליום רביעי‬
‫*‬
‫מטך טז^ה לא ‪!:‬יצר‪:‬‬
‫בורא רוח הרים יוצר‪.‬‬
‫גאה מ ש י ב גמול על גאים•‬
‫גב־ור בקומו לערוץ בקנברה‪.‬‬
‫על הרמים ועל ה נ כ א י ם ‪:‬‬
‫מהדר גאונו טי לא ‪:‬ירא‪:‬‬
‫וגדל כיח גדולות ע ו ש ה ‪:‬‬
‫גכוה כל אישר תחתיו נושא•‬
‫גדול הוא ושטו בגבורה‪ .‬אריה ‪#‬אג טי לא יירא‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T •1‬‬
‫י‪j -‬‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫דודי ךגול הוא מרבבה• א ל נ ע ר ץ בסוד קדושים ר ב ה ‪:‬‬
‫דין‪:‬תיב כ_עתיק יומין‪ .‬וןיבאו על שמאל ועל ;טין‪:‬‬
‫הדרו והורו על בני ע ב ד י ו ‪ .‬הדור הדר הוא ל כ ל ח ס י ד י ו ‪:‬‬
‫|־‪T‬‬
‫ן‬
‫‪-‬‬
‫‪ :‬״‬
‫זז‬
‫ן•‬
‫‪T‬‬
‫הוא אל אל־הי הרוחות לכל‬
‫ו ר א י ותיק יודע ועד•‬
‫‪5‬‬
‫)וא^ר חרב גאותנו‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫» »‬
‫ן‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫}‬
‫י‬
‫•‬
‫בשר ‪#‬יומע תפלה טבל‪:‬‬
‫;י למלוך לעולם ו ע ר ‪:‬‬
‫להלחם מלחמתנו‪(:‬‬
‫זוכר לעולם ברית ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫זה אלהינו ולו קוינו‪.‬‬
‫כיום אתמול לו אלף ש נ י ם ‪:‬‬
‫וזמרת יה הוא מושיענו‪:‬‬
‫חנון יי וחסיד ב כ ל ‪:‬‬
‫חלק יעקב יוצר הכל •‬
‫חי העולם יי חלקי‪ .‬חכם הרזים יי חזקי‪:‬‬
‫טוב ומטיב המלמד דעה • טהור עינלם מראות כ ר ע ה ‪:‬‬
‫ישר יי וישר דבריו‪.‬‬
‫ירידי ידידות מהכנות דבירו‪:‬‬
‫י ו ע ץ וגוזר מי ןפיךנה• ויחתיף }?פעל מי י^זיבנה‪:‬‬
‫נ‪$‬ד‪ ,‬דודי;פיו וטובו‪: .‬ראו רחזי ^ייון בשובו‪(:‬‬
‫כגביור ‪ :‬צ א כ א י ש מלחמות •‬
‫)וי;‪£‬ר על כןשי נגזרים‪.‬‬
‫)כדוב שבול ון;טר שוקד‪.‬‬
‫כביר כח ל ב כמו שחל•‬
‫כרקב ו כ ע ש ורוחו כ נ ח ל ‪( :‬‬
‫ך^רו לעשיות כמלןל ‪#‬קד‪ (:‬״‬
‫כלביא וכארי ורוחו כ נ ח ל ‪:‬‬
‫}ברוש רענן ענותנותו ‪0‬‬
‫)כתפוח בריחו עוז אהבתיו•‬
‫)?תפוח בעןןי ך\ער‪.‬‬
‫ז‬
‫נשא ‪,‬עבדיו ו‪:‬שר הדורים‪ (:‬י י‬
‫)כדוב ש כ ו ל וכנמר שחל •‬
‫)בארז בחור בגדלתיו •‬
‫י עיר קנאה ל ע ש ו ת נקמות‪:‬‬
‫ע ל י ש ר א ל גאוח‪(:1‬‬
‫גין דודי עם י־וש^י שער‪(:‬‬
‫)כביר כח למרגיזי אל• נוקם ׳וכטל היא ל י ש ר א ל ‪( :‬‬
‫אני לד־וךי נחלה ודוךי לי‪(:‬‬
‫)ביוסי טנת חלקי וג־וךלי‪.‬‬
‫כבודי‬
‫שיר דדחוד ליום רביעי‬
‫)כבודי יי לא אמירנו‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫«• •‬
‫ו»‬
‫האמרנוהו והאמירנו‪(:‬‬
‫‪V‬‬
‫)כאריה ישאג וככפיר ינהם‪.‬‬
‫« ־‪ :‬״‬
‫• ‪- :‬‬
‫‪-1‬‬
‫י‬
‫;‬
‫ו‬
‫•‬
‫ה‬
‫‪v: V‬‬
‫־‬
‫‪X‬‬
‫י‬
‫‪Vt X‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫אל יהיה בנר וכאיש נדהם‪(:‬‬
‫״‬
‫‪-x‬‬
‫•‪v:‬‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪1 -‬‬
‫י‬
‫‪w‬‬
‫)כרועה גבור א ש ר ל א יוכל • צאנו להציל והיה למאכל‪(:‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫«־‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ו ־ ו־‬
‫»‬
‫י‬
‫)בגכיור אין איל וכא־ורח‪ .‬גס וב־ורח מר צורח‪0‬‬
‫)כאריה משחית וככפיר לעזביו• כרקב גם כ ע ש ל א ו י ב י ו ‪( :‬‬
‫״‬
‫•י י ‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫|‬
‫•‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪It‬‬
‫ז‬
‫‪•t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪• I‬‬
‫‪I‬‬
‫<כניר כיח בשמיר ושית‪ .‬ולא ישאיר כיוקף זית‪(:‬‬
‫כצפרים עפות לעירו יגן‪(:‬‬
‫)כשמיד ושית צרים ימגן•‬
‫)ןגשמי נדבה לנו;בא‪•) .‬מלקוש וכ^ל לך‪3‬קים בו‪• (:‬‬
‫)כנשר ירחף על גוזליו‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫־ >• ‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ובצל כנפיו יחסו מיחליו‪(:‬‬
‫‪••I‬‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫» ־ ו־‬
‫‪VIV‬‬
‫»‬
‫‪R‬‬
‫כצהרים ‪.‬על ?גירי‪,‬יגן‪ .‬ובאל ^‪$‬יו מנות ננגן‪:‬‬
‫)לבדו)יי( הוא ונפלאו־ת גדולות ״ עושה אל נורא ע ל י ל ו ת ‪( :‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪TJ‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫•‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫לצבי ועיוור דומה דודי‪.‬‬
‫• ‪•• 1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫?י ירןךמני אלהי חקךי‪:‬‬
‫לפני עמו יישר ה ד ו ר י ם ‪.‬‬
‫־‬
‫וי •‬
‫וינשאם על כנפי נ ש ר י ם ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫\ י•‬
‫־ !‬
‫ו‬
‫••‬
‫»‬
‫•‬
‫לעולם חלקי הוא וצור לבכי‪ .‬כלה שארי לף ילןבי‪:‬‬
‫)לבדו יי הוא ונפלאות‬
‫‪r‬ן־‬
‫‪•I‬‬
‫גדולות עושה ורב נ ו ר א ו ת ‪( :‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫מקדם אתה לעולמך‪ .‬ואין ייודע את מקיונזף‪:‬‬
‫מוראי אל רועי ו י ו צ ר י ‪.‬‬
‫ז‬
‫•‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫צ ו ר ילדני מחוללי ו צ ו ר י ‪:‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫ו‬
‫ו‬
‫•‬
‫!‬
‫מרום ו^עיוז הוא לי ומחסי‪ .‬מגדל עיוז שם ל‪9 :‬נוסי‪:‬‬
‫־ מ ל ך יעקב מ ש ג ב לנו•‬
‫ה ו א מח־ודןרןנר ומוישיענו‪:‬‬
‫מגדול ןשועות משען יהי לי‪ .‬מב^ןח אלהים « חילי‪:‬‬
‫ז‬
‫מ ו ש ל עולם מלכותך•‬
‫ב כ ל דיור ודור מ מ ש ל ת ך ‪:‬‬
‫מי יתנך כאח לי לצרה‪ .‬הושע )יי( כי ידך ליא קצרה‪:‬‬
‫מקור חלים מרןוה ישראל•‬
‫ל א אעזוב כי מעזי א ל ‪:‬‬
‫מנן‪.‬ישעי וחרב נאוה‪ .‬לשמך ולזכרך נ§ש תאוה‪:‬‬
‫מגן הוא לכל החוסים בו• א ש ר י אדם א ש ר ע‪1‬זלו ב ו ‪:‬‬
‫נבר ונעים נאור ונורא‪ .‬נאדר ונאדר שמיו בגבורה‪:‬‬
‫‪»•TITT*I‬‬
‫•"‪•:‬י‬
‫נאמן נצח לשךאל וגואלו•‬
‫‪T I V I‬‬
‫»ן‬
‫ן‬
‫•‬
‫ל א ישקר א ש ר י כלח‪1‬כי ל ו ‪:‬‬
‫נצח ישורון האל ה‪$‬מן‪ .‬מאלהיו‪:‬הוךה לא אל^ן‪:‬‬
‫נקרש‬
‫ומתנשא על כל הנשאים‪:‬‬
‫י‬
‫הנפלאים״ב‬
‫•‬
‫נפלא על כל‬
‫‪2‬‬
‫שיר היחוד ליום רביעי‬
‫‪5‬‬
‫נקדש ונןןךץ אלהי לןלושי‪ .‬נלון ונשגב » נ?י‪:‬‬
‫נוקם ונוטר ובעל וזימה•‬
‫בהל־ו נרו‬
‫‪5‬רי‬
‫לצריו לאויביו איש מלחמה!‬
‫;גלי ראשי ונר לרגלי דלרו‪:‬‬
‫ם־ובל וסולח ונושא פ ש ע י ‪:‬‬
‫םיומןד'וסועד יי סלעי‪.‬‬
‫םהדי יי סלעי וסתרי‪ .‬םיולח וסובל סעדי וסברי‪:‬‬
‫|י ־ ‪* I‬‬
‫‪•-: -‬‬
‫י•־‪:‬‬
‫‪!•I‬‬
‫‪,‬‬
‫סלענו)יי( ומצוךתנו‪.‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫עזרתנו ומפיןטנו‪:‬‬
‫עזוז וגביור עזי‪,‬ועזרי‪ .‬עליון עוז לי אל ןהי;גרי;‬
‫עיר והדיש שת סביביו סתר״ אכן אתה אל מסתתר‪:‬‬
‫עד ממהר לשלם ^מול לאיומיו‪ .‬שומר ברית וח^דלאוהליו‪:‬‬
‫פדה את אברהם ידידו•‬
‫‪»r‬‬
‫הוא יפדה מ&ךאל עכרו‪ :‬־‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪9‬חד‪.‬יצחק ןתן פחדו‪ .‬על צרי בני‪.‬יעקב עבדו‪:‬‬
‫כל לבבות לו אתן צדק‪:‬‬
‫פועל וח־ודןר ודורש ובודק•‬
‫‪:‬נדור המור אשבול הביופר‪ .‬נותן לעמו צריו בו^ר‪:‬‬
‫צח ואדיום דור בצבאיו אות •‬
‫••‬
‫‪T T j .‬‬
‫‪Tl‬‬
‫»‪T‬‬
‫|‬
‫על כן נקרא יי צבאות‪:‬‬
‫•‬
‫|‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫צךיק יי הצור רגמים‪ .‬אבטח עדי עד בצור עולמים‪:‬‬
‫ז‬
‫צבא השמים משתחוים לו•‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־ •‬
‫־‬
‫ו‬
‫ן‪• -‬‬
‫שרפים עומדים ממעל לו •‬
‫»‬
‫»‬
‫•‬
‫י *‬
‫ו •‬
‫לןדוש הוא כלל מיני לןדשות‪ .‬כתות ‪£‬לש‪,‬קדוש ט^לשיות‪:‬‬
‫מ ר א דארעא ומךאךשמלא‪:‬‬
‫ק;ם לעלמין אלהא ודא •‬
‫קוני מרחם מקנא לשונאיו‪ .‬קרן‪.‬ישעי ולןריוב לקוראיו‪:‬‬
‫י<‬
‫רחוק מכל ואת כל רואה•‬
‫‪• I‬‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪VI‬‬
‫כי רם יי ושפל יראה‪:‬‬
‫י‬
‫־‬
‫וי‬
‫•• ‪V‬‬
‫־ י י‬
‫רועי יי לא אחלר כל‪ .‬ורב כח ורב חסד לכל‪:‬‬
‫י‬
‫רחום יי רופא ומחבש•‬
‫לשבורי לב ועון כובש‪:‬‬
‫רעי בלו הוא מחמדים‪^ .‬זשפעןיו א?!ת מתוקים וחמודים‪:‬‬
‫ר א ש ו ן ואחרון מעולם וער‬
‫עולם אתה אל שוכן ע ד ‪:‬‬
‫שליט «"לך שגדא בבל ךר ודר‪ .‬ליה אנא משבח מרומם וטהךר‪:‬‬
‫שמש ומגן ;י אלהים•‬
‫ז‬
‫שופט צדק ומשפיל גבוהים‪:‬‬
‫‪£‬גיא כדן לא מצאנוהו‪: .‬שגיב בב־חיו וטי;ט‪,1‬ו‪:‬‬
‫שלמה שמ‪ 1‬כי ישלו שלום‪.‬‬
‫«‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫•‬
‫־־‬
‫־י‬
‫שם יי ?{היה א‪£‬ר אהיה‪.‬‬
‫כי ידבר אל חסידיושלום‪:‬‬
‫י‬
‫*־ ״‬
‫‪t‬‬
‫‪v‬‬
‫י־‬
‫י‬
‫י‬
‫תועפות ראם מ ב?‪9‬יר וכאריה‪:‬‬
‫שיר היחוד ליום רביעי‬
‫שדי מא‪1‬רי מלכי ואלי״‬
‫ו‬
‫הללויה שמו נפשי הללי‪:‬‬
‫‪ -‬ז • ! • • •‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪T - 1 -‬‬
‫י‪1‬‬
‫!‬
‫‪ -‬ו •‬
‫•‬
‫תתטם עם יושבי נקןעים‪ .‬השריגים ‪0‬זל‪#‬ת לרועים)נ״ארעים(‪:‬‬
‫ועם עקשים התפל להמם‪:‬‬
‫ההחסר התבר עמם•‬
‫תמים דרכך תקיף מכל‪ .‬תוכללבדףל^ש־ותאתכל‪:‬‬
‫־ * י‬
‫תיוחלתי וסברי ותקותי •‬
‫‪I‬‬
‫• ‪• I| TIJ‬‬
‫י‬
‫תאות נפשי ותשוקתי‪:‬‬
‫־«־‪-‬‬
‫•‬
‫י‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫י• •‬
‫תהלתי ותפארתי ועזי‪ .‬ממעי אמי ג־וחי וגיוזי‪:‬‬
‫!•»•;•‬
‫* * יי •‬
‫• ‪~:‬‬
‫ן^•‬
‫•‬
‫••‬
‫תמים רעים אל דעות אחד‪.‬‬
‫« ‪"t‬‬
‫ן ‪.‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫כל הלבבות דורש יחד‪:‬‬
‫י‬
‫‪ r‬י‬
‫•«‬
‫״ ו י‬
‫» ‪-‬‬
‫ליום‪ ,‬חמישי•‬
‫מי למוך ד^יה מורה‪ .‬ניב ^ ת ל ם אתה בורא‪:‬‬
‫מחשבותיך עמקו ורמו‪.‬‬
‫ושנותיך לא עזמו‪:‬‬
‫לא למתך חכמתך! ולא הבינוך תכונתך‪:‬‬
‫לא קבלת מלכותך• ולא ירשת ממשלתך‪:‬‬
‫לעולם‪/‬הי לך לבדך‪ .‬ולא לאחרים כבוד הודף‪:‬‬
‫ולא תתן לאלהים אחרים•‬
‫• ‪ -‬י‬
‫ו‬
‫•‬
‫״‬
‫תהלתך לפסילים וזרים‪:‬‬
‫ו‪• - -‬‬
‫וי•‬
‫ו י י ו • ־ * • •‬
‫ו^ב־וד וגס כל ן קר מאתך‪ .‬וכביודך לא לזרים אתך‪:‬‬
‫ז‬
‫אתה תעיר בלחוךף •‬
‫ותיורתף ו ע ב ד י ף‬
‫‪:‬‬
‫אלהינו על ־חורך‪ .‬אתה' עד אמת ואנחנו עבדיך‪:‬‬
‫־‬
‫‪**VI‬‬
‫•‬
‫‪ V‬י‬
‫‪T -‬‬
‫••‬
‫״‪:‬־ ־ ו‬
‫‪VVI‬‬
‫* " ‪ V‬י‬
‫לפניך לא אל הקדימך• ובמלאכתר אין ‪ 1‬עמר״״‬
‫ר‬
‫לא נ־ועצינ ולא למךת‪ .‬בחדשך בריאות כי;?ינות‪:‬‬
‫ממעמקי מחשבותיך‪.‬‬
‫ומלבך כל פעליותיך‪:‬‬
‫לןציות ךך‪3‬יך הלא הכרנו•‪ .‬ו מ מ ל י ך סן'יר? י•‬
‫נ‬
‫שאתה אל כל יצרת״ לבדך מאומה לא נגרעת‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫" ‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י ־ |‬
‫‪T‬‬
‫|־|)‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫״‪ :‬־ |‬
‫»‬
‫‪.‬לעשות מלאכתך לא לחצת‪ .‬וגם ל׳עזר לא נצרבת‪:‬‬
‫כי היית לפני הכל• ואז באין כל לא נצרכת כ ל ‪:‬‬
‫בי מאהבתך‪,‬עבדיך‪ .‬כל בראת לכבודך‪:‬‬
‫ולא נודע אל זולתף״‬
‫ואין כמוך ואין בלתך‪:‬‬
‫ולא לטמע מן אז והלאה‪ .‬ולא ‪,‬קם ולא נה;ה ולא נראה •י‬
‫וגם אהךיך לא יהיה אל‪ .‬ראשון ןאחרון אל לשראל‪:‬‬
‫שיר היחוד ליום חמישי‬
‫‪6‬‬
‫ברוך אתה יהיר ומיוחד‪ .‬יי אחר ושטו אחר‪:‬‬
‫אישר מי יעשה במלאכתך ״‬
‫‪v‬‬
‫ו־‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ : -‬־ ־ ‪ .‬־‬
‫ו‬
‫־‬
‫»‬
‫כמעשיך וכגברריותיןד‪:‬‬
‫ו‬
‫‪"v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫ו *‬
‫‪I‬‬
‫ן‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪v‬‬
‫‪I‬‬
‫אין ןןייר זולת ןצירתך‪ .‬ואין בריאה כי אם בריאתך)נ״א מלאכתך(‪:‬‬
‫כי אתה נעלית ע ל כ ל ‪:‬‬
‫כל א ש ר תחפוץ העשה בכל•‬
‫אץ למוך ואין בלוןך‪ .‬כי אין אלהים זולרנך‪:‬‬
‫אתה האל עושה פלא• ו ד ב ר מ מ ך לא י פ ל א ‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫|‬
‫‪V V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫• ‪- T‬‬
‫מי כמוך נורא תהלות‪ .‬אלהים לבדך עושה גדולות‪:‬‬
‫אין אותיות כמו א־ותיותיך• אף אין מופת כמו מ ו פ ת י ך ״‬
‫אין תםןון בתבונתך‪ .‬אין גדלה מךלתך‪:‬‬
‫וגבהו דרכי אךחותיך ‪:‬‬
‫כי מאד עמקו‪ .‬מחישביותיך •‬
‫אין נאוה כמו גאו^ך‪ .‬אף אין ענוה כענו^ך‪:‬‬
‫אי; קדשה כלןדישוזך•‬
‫אין קרבות כמו רןרברתך‪:‬‬
‫אין צךלןה כמו צןץןינך‪.‬‬
‫אין זרוע כזרועותיף •‬
‫אין תש‪,‬יעה כתשובת־‪:‬‬
‫ז‬
‫אין קול כרעם ג ב ו ר ו ת י ך ‪:‬‬
‫אין חנינות כחגיני^ך‪:‬‬
‫אין רחמים כרחמנותיך‪.‬‬
‫ואין מפליא כ ש ם ת פ א ר ת ך ״‬
‫אין אלהות כאלהותך‪.‬‬
‫בזלרך לחוצים להפליא נחוצים‪:‬‬
‫?י <טמוחניך אלים מרוצים‪.‬‬
‫ו א ש ף וחרטום ל א ןלחצוך ״‬
‫לא ינצחוך כל החןטים‪.‬‬
‫וכל עזם‪ .‬ולהט ל א י נ צ ח ו ך ‪:‬‬
‫כל הקוסמים והחרטטיס‪:‬‬
‫"י‬
‫אתה משיב לאחור חכמים ״ ל א יוכלו ל ף לרומים וקוסמים‪:‬‬
‫להשיב לאחור מזטוידך‪.‬‬
‫מרצונך ל א יעבירוך •‬
‫;‬
‫לה&ר עצת סיור ג•זךתך‪:‬‬
‫ז‬
‫ל א ןמהחיך ו ל א ן א ח ר ו ך ‪:‬‬
‫עצתך תנ?ר עצת כל יועצים‪ .‬ועןך מחליש לב אמיצים‪:‬‬
‫אתה מצרה ופחךף משוה• ואין עליך פקיר מ צ ו ה ‪:‬‬
‫אתה מקוה ואינך מקוה‪ .‬לך קל מקוה נ‪$‬ש תרוה‪':‬‬
‫וכל ןקר א ש ר כ ך א ץ ד מ י ו נ ם ‪:‬‬
‫^‪1‬״^‬
‫ו ב ל רי‪^ *1^,‬‬
‫לא מחשב־ותם מחשב‪#1‬יך‪.‬‬
‫ואין‬
‫דמיון נפלא אלהינו•‬
‫כי אין ב־וךא זול‪0‬ך‪:‬‬
‫ואין חקר נשגב א ד ו נ נ ו ‪:‬‬
‫ןחור טבל סתור מןיטום‪ .‬מ^ל עטים וט^ל <יטוס‪:‬‬
‫יק‬
‫היחוד‬
‫שיר‬
‫חמישי‬
‫ליום‬
‫ן‬
‫ךק מכל ךק וצפון מ כ ל ‪ .‬צפון מכול מכל ן כ ו ל ‪:‬‬
‫• נשייכ מכל נשגב ונעלם‪ .‬מבל נעלם ושמיו לעולם‪:‬‬
‫‪'1‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪» I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: V J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫גבוה מכל גבוה ‪ ,‬ו ע ל י ו ן ‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪» : V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫מכל עליון ומכל ח ב י ו ן ‪:‬‬
‫חבוי ועטוק מכל עמוק‪ .‬לב כל רעת עליו חמוק‪:‬‬
‫שאין ש כ ל ומדע וחכמה‪ .‬יכולים להשוות ל ו כל מאומה‪:‬‬
‫לא משיגים לו איך ובמה‪ •.‬לא מימאים ליוןקר ד־ו^ה‪:‬‬
‫מקרה ו ע ר ע ר ושנוי וטפל• וחבר ומסמך א ו ר וגם א ו פ ל ‪:‬‬
‫ולא מוצאים לו מראה ‪ $‬כ ע ‪ .‬ולא ?ל מבע אשר שש ו‪#‬בע‪:‬‬
‫לכן נבוכות כל עשתונות•‬
‫ונבהלות כל החשבוניות‪:‬‬
‫ו;ל שרעפים וכל הרהורים‪ .‬גלאים לשום ביו שיעוךים‪:‬‬
‫מלתארהו ומלפרסמהו‪:‬‬
‫מ ל ש ע ר ה ו ומלהגכילהו‪.‬‬
‫ביל ש?לנו חפשנוהו‪ .‬בטךענו• למצוא מה הוא‪:‬‬
‫אך ממעשיו הכרנוהו‪:‬‬
‫לא מצאנוהו ו ל א ידענוהו•‬
‫שהוא לבדו יוצר אחד‪ .‬חי וכל יו;ל וח;ם מיוחד‪:‬‬
‫על כן נקרא אלהי ק ד ם ‪:‬‬
‫כי הוא היה לכל קודם •‬
‫בעשותו בלי כל מאום את ביל‪ .‬ידענו כי הוא כל יכול‪:‬‬
‫‪•:‬‬
‫* ‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫ז־ ו‬
‫באשר מ ע ש י ו בחכמה כלם•‬
‫•‬
‫ידענו כי בבינה פ ע ל ם ‪:‬‬
‫ב;ל יום וייס בחךשיו ?לם‪; .‬דענו כי הוא אליהי עולם‪:‬‬
‫ב א ש ר היה קורם ל כ ל ם ‪ .‬ידענו כי הוא חי)וקים( לעולם‪:‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫» ‪-‬‬
‫|‪V‬‬
‫־‬
‫|‬
‫| ‪I-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫‪I‬‬
‫ואין להרהר אחר‪ .‬ייצרנו‪ .‬בלבנו ולא כספוךנו‪:‬‬
‫ל מ מ ש ו ג ו ר ש ל א נשערהו‪.‬‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪i‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫לטפל ותואר לא נרמהו‪:‬‬
‫‪•• T t‬‬
‫נ ־ ; ־ ״‬
‫ז‬
‫‪ 1‬י‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫ולא נחשבהו לעלןר ונ^ב‪ .‬ולא למין ו;ל איון ולקל נקצב‪:‬‬
‫כל הנראים והנשכלים•‬
‫;‬
‫‪•-‬נ•‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫ו‬
‫והמדעים ב ע ש ר כלולים‪:‬‬
‫;‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ושבע כמייות וששת נדיות‪ .‬ושלש גזריות ועתות ומדות‪:‬‬
‫‪- V I‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V ~ I‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;••‬
‫«‬
‫•‬
‫הן בבורא אין גם אהד• כי הוא בראם כלם י ח ד ‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•I\TT :‬‬
‫‪-‬‬
‫בלם יבלו אף‪.‬יחליפו‪ .‬הם ייאבדו ואף‪,‬יסיופו‪:‬‬
‫ואתה תעמוד ותבלה כ ל ם ‪.‬‬
‫* ( כ ל הנראי׳‬
‫כי הי וקים אתה ל ע ו ל ם ‪:‬‬
‫יכו׳ הל׳ הזה נעצסוהוא ל׳ ר ׳ םעדי׳גאון זיל נמאמר פני מספרו האסוני‪/‬‬
‫ונלאו סםפרשיס כולם לעמוד על סודו להעדר ידיעתם נתכםמ ההגיון‪,‬לכן אנאיקינילוע‬
‫כי‬
‫ל‬
‫ה י ח ו ד‬
‫ש י ר‬
‫ש ש י •‬
‫ל י ו ם‬
‫לעיושהו‪:‬‬
‫מעע‪1‬ד‪,‬‬
‫לכרף‬
‫ו ­‬
‫ידמה« ‪ _ ,‬״‬
‫ולא ‪ , ,‬״‬
‫ייוצר נל הוא‪, .‬‬
‫‪.,‬‬
‫אתה ‪ $‬־ ‪11‬‬
‫־ ?‬
‫ואף שמ;ם לא ןכלכלוך‪:‬‬
‫כל הארצות לא יכילוך •‬
‫אז)נ״א אף(;חילו מים דדים‪ .‬מ‪.;$‬יך אליהים ודים‪• :‬‬
‫רעשה ארץ ונסו מים‪ .‬וכטפו)מים(מן השמים‪:‬‬
‫‪• ••T|-T‬״•‬
‫|‬
‫|‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־•‬
‫‪I‬‬
‫| ‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫*‪T‬‬
‫״‬
‫‪I‬‬
‫נועה לבדך השמים‪ .‬ריולןע הארץ על הט‪:‬ם‪:‬‬
‫‪r‬״ •‬
‫»‬
‫י‬
‫עשית כל חפצך לבדך‪ .‬ולא נצרכת עזר כנגדך‪:‬‬
‫‪V11‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫• ‪:r:‬־‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VI‬‬
‫‪I‬‬
‫סועד אין מי‪:‬סעדך‪ .‬הכל ממך ומידך‪:‬‬
‫ככיהך אז כן עתה ודעתך‪ .‬ולעולם כל כבודך אתך‪:‬‬
‫ולא יעפת ולא יגעת‪ .‬כי במלאכתך לא עמלת‪:‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫• | ־‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫||‪1‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫כי בדברך כל ןצוךיך• ומעשה חפצך במאמריך‪:‬‬
‫ולא אחרתי ולא מהדתי‪ .‬הכל עשיתיו יפה בעתו‪:‬‬
‫ן‬
‫ן‬
‫• ־ ן‬
‫־‬
‫• ־ ‪I‬‬
‫‪vT‬‬
‫ן־ •‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫מבלי מאומה כל חדשת • ואת הכיל בלי כל) ״א כלי( פעלת ״‬
‫נ‬
‫ועל לא יסוד הכל יסדת‪ .‬ברצון רוחך כל תלית‪:‬‬
‫‪•I‬‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫‪T J - T‬‬
‫י‬
‫• |‬
‫| ־'‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫זרועות עולם את כיל נושאיות • מראש ועד סוף ואינם ?לאות‪:‬‬
‫בע‪;:‬ך לא דבר הול!שה‪ .‬רצונך קל דבר רוחך עיועזה‪:‬‬
‫לפעלתך לא דמית•‬
‫אל כל הואר לא שוית‪:‬‬
‫ולא ל‪,‬ךק‪5‬ה למלאכתף מלאקה‪.‬‬
‫לרצונך לא קדמו ואחרו‪.‬‬
‫חכמתך היא הכיל ^רכ־‪:‬‬
‫ועל חפצך לאנוםפויוחסרו‪:‬‬
‫מכל ח?^ך ליא ^יכחת״ וךןר אחד לא חפרת‪:‬‬
‫לא החסרת ולא העדפת•‬
‫אתה תשבחם ומי התעי;ם‪.‬‬
‫החלות בחכמה‪,‬עשיתם•‬
‫הס‬
‫מראשית‪.‬ועד אחרית ^שרם‪.‬‬
‫מקרים 'המשיגים לעצם והס‬
‫ו ד ב ר ך ק בם לא פעלת‪:‬‬
‫ן ש ? ץ דבר לא ננ!‪¥‬א בם‪*:‬‬
‫בתבונה ובדעת כליהם‪:‬‬
‫ןאמת וביוקר וטיב‬
‫הכסוח והאיכות‬
‫‪:‬אתרים‬
‫ךאו‪:‬ם‪:‬‬
‫והמצטרף והאנה ו ה ש צ נ‬
‫ו ה מ ת י הוא הזמןוהלז הוא ה ק ט ן ו ה פ ו ע ל ו ה ם ת פ ע ל ; ויאמר נן רשד כי נמאטר ה כ מ ו ת‬
‫מצאו ש ב ע ה מיני׳ והם ה מ ס פ ר ‪ ,‬והגשם‪ ,‬והשטת‪ ,‬ו ה ק ו ‪ ,‬והמאמרים‪ /‬ו ה ז ק ‪ ,‬והסקוס י‬
‫י‬
‫ומספר מיני ה פ ו ע ל ו ה ם ת פ ע ל ה ם ש ש ה כמספר מיניהתכועות ו ה נ ד י ר ו ת המשיגיס‬
‫לעצם נהשתנותו‪/‬שנים מהם נמאמר העצם והם ה ה ו ו י ׳ ו ה ה פ ס ד שהם שנוי ימצאו ‪ 3‬ן ע‬
‫‪0‬‬
‫׳‬
‫ש י ר היחוד ליום ש ש י‬
‫הקדמת במעשי יריך •‬
‫רוב רחמיך וחסדיך‪:‬‬
‫״‬
‫כי רחמיה וחסדיןל‪.‬‬
‫"״ ג ״ ‪ v‬ו‬
‫הלא מעולם על עבדיך‪:‬‬
‫•דז׳‪,‬׳ ו‬
‫״‬
‫‪1‬־‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫ועד ל א כל חי הוכן ל כ ל כ ל ‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫ומזיון ומכון תעשה כפי כל‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫ו‬
‫‪v‬‬
‫•‬
‫•‬
‫לפני אוכל חתן א כ ל ‪:‬‬
‫«‪v‬‬
‫יי‬
‫־ ‪ :‬י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫־נד‬
‫י‬
‫אדר מאורות מטול שלמה‪:‬‬
‫בטרם כל יצור מאור גדלתי‬
‫ואחר כל מאור נתגדלת‪:‬‬
‫י•‬
‫‪I‬‬
‫‪,‬‬
‫אז הכינותם לאחרונים‪:‬‬
‫«‬
‫אז‪,‬עטית איור כשלמה‪.‬‬
‫ו־׳‪ :‬ו‬
‫צרכי הכל בא‪#‬ר לבל‪:‬‬
‫ש ל ש ת ימים הראשונים‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ח‬
‫־־‬
‫• ‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫אז באין ל‪5‬וש הוד והדר לובעז‪ .‬עד לא א־וךג גאות לבש‪:‬‬
‫ו ~ ׳‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫ן ז ז‬
‫‪-‬‬
‫איור כ ש ל מ ה וכמעיל עוטה•‬
‫־ ‪I‬‬
‫־‬
‫‪• I‬‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫‪~' I‬‬
‫״‬
‫י*‬
‫‪-‬‬
‫שמים כיריעה נ ו ט ה ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪• f -‬‬
‫־ •‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫עשית בם לאורים דרכ״ים‪ .‬ורציוא ושוב בנחת מהלכים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫| י • '‬
‫‪• I‬‬
‫|י‬
‫הבדלת כין מלס ל מ ‪ :‬ס ‪.‬‬
‫! ־" ~‬
‫י‬
‫•‬
‫*‬
‫במתיחת רקיע השמלם‪:‬‬
‫מזונות מעונות )‪%‬ךץ מים; ועוף;עיופף על)פניךלןיע(הקמ‪:‬ם‪:‬‬
‫»‬
‫עשב והציר לבישה א ד מ ה ‪.‬‬
‫ו י •‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪ :‬־ י י‬
‫ב?ןרן שמן גן נטעת‪.‬‬
‫‪¥‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪- :‬י‬
‫‪- 1‬‬
‫״‬
‫ך י מחסוריו א ש ר יחסר ל ו ‪:‬‬
‫כל מעשיך בידיו תתה‪.‬‬
‫|‪T‬‬
‫‪1‬־ •י‬
‫ו י‬
‫י‬
‫אל האדם אקר עשית‪:‬‬
‫עזר כנגדו ןןעזית לו‪.‬‬
‫'‪.‬־ ‪I‬‬
‫מאכל לחיה ולכל בהמה‪:‬‬
‫ותחת רגליו‪.‬הבל עתה‪:‬‬
‫‪*"I‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫־‬
‫־ ‪ :‬י‬
‫־ ‪T‬‬
‫להעלות מחם בקר ו צ א ן ‪ .‬על מזבחך‪.‬יעלי ל ר צ ו ן ‪:‬‬
‫להדרת קודש ולתפארת‪:‬‬
‫עשית ליו כתונת לשרת‪.‬‬
‫ש מ ת בקרבו חכמת אלהיס •‬
‫«‬
‫־ ו ־י‬
‫י‬
‫•יו‬
‫‪s‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪VI‬‬
‫לא מנעת על פני אדמה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T-‬‬
‫‪ • • :‬ג ־ י •‬
‫־‬
‫‪1-1‬‬
‫‪11‬‬
‫ו ‪V V‬‬
‫•‬
‫‪VI‬‬
‫צרכי אדם ובלם בחכמה‪:‬‬
‫י י ‪:rjrI‬י \‬
‫מ ע ש י ף מאיד ר ב ו וגדלו•‬
‫רבו וגדלו מאיד מעשיך‪.‬‬
‫כיל פעלת למענך״‬
‫כי יצרתו ל ך בצלם אליהיס‪:‬‬
‫ו ש מ ך יי כלם ןהללו‪:‬‬
‫ייודוך‪;.‬י בל מעשיך‪:‬‬
‫ולכבוךך כל קנינך‪:‬‬
‫הצל עצמו והוא שיפשוט צורה יילבוש צורה אקרת ונשתנה מעצם אל עצם א ק ר ‪ ,‬ושני' מהם‬
‫נמאמר הכמות והם הצםיחה והיינו השינוי מקטנות לגדלות‪ ,‬וההיתוך‬
‫הגדלות לקטנות ‪ /‬ואתד כמאמר האיכות והוא השינוי בתכונותיו‬
‫והוא שינוי‬
‫ממראה אל מראה או‬
‫מקור אל חום וכדומה‪ ,‬והוא הנקרא שינוי גסתס ‪ ,‬ואקד מהם במאמר האנה והוא‬
‫ההעתק ממקום אל מקום ויאמר עוד כי לכל גזירה‬
‫ג׳ מיני ניאור‪,‬ביאור בגדר והוא אשריתתברמסוגוהבדל כאמרנוהאדם הוא חי מדבר‪,‬‬
‫וביאור בחוק והוא המתתנר מסוג וסגולה או סקרה כאמרנו האדם הוא חי ציחק א‪ 1‬חי‬
‫נותב וכדומה‪ ,‬וניאור אינו לא נגרר ולא בחק והוא המתתנר מסין ומקרה כ א ס ר ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ר״ללכל מאמר גוזר זקותן יתכנו‬
‫נראזנן‬
‫‪8‬‬
‫שיר היחוד ליום השית•‬
‫יום השבת על כן ברכת‪:‬‬
‫אז בייוס השביעי נתת‪.‬‬
‫ועל כל פועל תחלה ערוכה‪ .‬חםידיף בכל עת יבךכוכה‪:‬‬
‫ברוך ;י יוצר כלם‪ .‬אלהים דדים ומלך עולם‬
‫כי מעולם על עבדיך •‬
‫ובמצרים החלות‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫רוב ךחמיף וחסריף‪:‬‬
‫להודיע בי מאיד נעלית‪:‬‬
‫מל כ ל אלהיס בעשות בהם״שפטים נדלים ובאלהיהס‪:‬‬
‫ןנביןעך ‪:‬ם םוף עמך ךאו‪ .‬ה;ר הגדולה ףיךאו•‪:‬‬
‫נהגת עמך ל ע ש ו ת ל ך • שם תפארת להראות ג ד ל ך ‪:‬‬
‫וגם העבים נטפו מ‪:‬ם‪:‬‬
‫ודברת עמם מן השמים‪.‬‬
‫ידעת לכתם כמדבר• כ א ר ץ צ ץ ז א י ש ל א ע כ ר ‪:‬‬
‫י תתה לעמך דגן עטים‪.‬‬
‫ו ן ? נ ך שאר ומצור ק‪:‬ם‪:‬‬
‫ת ג ר ש גוים רבים עמים • יירשו ארצם ו ע מ ל ל א מ י ם ‪:‬‬
‫וי**‬
‫•־‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫• ו‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫\‬
‫•‬
‫)־עבור ישמרו הקים ותורות‪ .‬אטרות ן; *{?ןריות פןהיורות‪:‬‬
‫ויתעךנו במרעה ש מ ן • ומחלמיש צור פלגי ש מ ן ‪:‬‬
‫בנוחם בנו עיר קךשך‪.‬‬
‫י‬
‫ויבארו בית מרןךשך‪:‬‬
‫ו ת א מ ר פה אשב לאךך• ימים צדה ב ר ך א ב ר ך ;‬
‫כי שם יזקחו זבחי ^ךק‪ .‬אף כהנ\ך ילבשו צדק‪:‬‬
‫ובית הלוי נ ע י מ ו ת ; ז מ ר ו • ר ף י ת ת ע ע ו אף י ש י ר ו ‪:‬‬
‫בית ישראל ויראי יי‪ .‬יבכרו ויודו שמך יי‪:‬‬
‫*‬
‫י * ‪ .‬״!‬
‫‪-‬‬
‫ן• ן ך‬
‫ןע‬
‫ו ־ ‪1‬‬
‫י!‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫וי‬
‫הטיבות מאיד לראשונים• כן תטיב גם ל א ח ר ו נ י ם ‪:‬‬
‫י יי תשיש נא עלינו‪.‬‬
‫‪TJ‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪~T‬‬
‫כאשר ששת על אבותינו‪:‬‬
‫־‪1‬־־•‬
‫־ « • ־‬
‫‪1‬־‬
‫״‬
‫אותנו להרבות ולהטיב • ונודה ל ך לעולם כי ת ט י ב ‪:‬‬
‫ז‬
‫;י תב?‪ '0‬עירך מןזרה‪.‬‬
‫כי עליה שטף נך<א‬
‫‪:‬‬
‫וקרן דוד תצמיח בזת• ותשכון לעולם יי בקרבה‪:‬‬
‫י זבחי צדס עטה נזכחה‪ .‬וכימי קרם תערב מנחה‪:‬‬
‫כיאונןשהוא אדם לבן או סופר םהיר; ושלש‬
‫ו ש ל ש מדוח הם הס הידועות נשם ג׳ רחקיס שהם האורך והרותב והעומק;‬
‫ע ת ו ח ה ם התולףוההוה ו ה ע ת י ד ‪,‬‬
‫והס צורת‬
‫הקו והשעת והגשם; והנה העניניס הנזכרים הם מקיפים כל הנמצאות ע ם משיגיהס‬
‫ומשיגי משיגיהס וכולם שינויים בגשמים ונמקריהס לכן אין גם אתד מהם נ נ ו ר א י ת‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬־;וא נורא כל עצם וכל םקרה והוא מרומם מכל שינוי והשתנות ואין כס ברעיון לתעוס‬
‫נ ו כל מאזמה•‬
‫ט‬
‫שיר היחוד ליום השבת‬
‫וברך עטך באיור פניך• כי חפצים לע^ות רצונך‪:‬‬
‫הבט נא עטף כלבד‪:‬‬
‫וברצונך תעשה חפצנו׳‪.‬‬
‫בחרתנו היות לך לעם' סגלה • על עמף ברכתך סלה‪:‬‬
‫ונהלל לשם תפארתך‪:‬‬
‫ותמיד נספר תהלתך‪.‬‬
‫ומברכתך עמףיבךך• כי את כלא^ר תברך מביך‪:‬‬
‫ואבךכבה כל ימי צבאי‪:‬‬
‫ואני בעודי אהללה בוראי‪.‬‬
‫יהי שם יי מבורך לעולם• י מן'העולם ועד העולם‪:‬‬
‫ככתוב בתך יי אלהי ישראל טן העולם ועד העולם• ויאמרו כל‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫!י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪" V I‬‬
‫•‬
‫ן ו‬
‫•י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪-‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫העם אמן והלל ליי‪ :‬ענה דניאל ואטד להוא שמה די אלהא מברך מן‬
‫עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבמ־תא די לה היא‪ :‬ונאמר ויאמרו הלוים‬
‫יש־?ע וקדטיאל בני חשבניהשרביההיודיה שבניה פתהיה קומו ברבו‬
‫את י י אלהיכס טן הע־ולם עד העולם ויברכו שם בברך ומרומם על בל‬
‫ברכה ו‪-‬תהלה‪ :‬ונאטר ברוך יי אלהי ישראל טן העולם ועד העיולם ואטד‬
‫‪T ,‬‬
‫|‬
‫׳‬
‫'‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪ViV‬־‬
‫‪I‬‬
‫‪TJ‬‬
‫|‪V‬‬
‫••‬
‫•‬
‫‪T J‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫• ‪T I‬‬
‫‪ I‬־‬
‫י‬
‫»‬
‫»‬
‫י ­‬
‫כל העם אמן הללויה‪ :‬ונאטר ויברך דויד את יי לעיני בל הקהל וייאמר‬
‫‪T »T‬‬
‫דויד‬
‫‪ - T‬׳ ־ ‪1‬־‬
‫י‬
‫‪ V : V I‬־ ־ויי•‪• r •.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T •• ••: T J‬‬
‫‪T IT-‬‬
‫*‬
‫בתך אתה יי אלחי ישראל אבינו טעיולס ועד ע‪1‬לם‪:‬‬
‫שיר הכבוד•‬
‫כש‪1‬ותתיס ‪ jnfc‬ס י ן ד ‪ :‬לאנעים זמירות יש לאטר ד' פסולים אלו‪.‬‬
‫ש א ו ש ע ר י ם ר א ש י כ ם ו ה נ ש א ו פ ת ח י עולם ויבוא מ ל ך ה כ ב ו ד ‪:‬‬
‫זרז‬
‫מי‬
‫מלו‬
‫ר־זכבור* ה ׳‬
‫עזוז וגכור ה ' ג מ ר ם ל ח ם ר ־ ; ‪:‬‬
‫ש א ו ש ע ר י ם ר א ש י כ ם ו ש א ו פ ת ח י עולם ו י ב א מ ל ך ה כ ב ו ד ‪:‬‬
‫סי‬
‫ה ו א זה מ ל ך ה כ ב ו ד ה׳ צבאות ה ו א מ ל ך ה כ ב ו ד ם ל ה ‪:‬‬
‫אנעים‬
‫זטירוח ושירים אארוג‪ .‬כי אליך נפשי‬
‫תערוג ז‬
‫נפשי חמדה בצל ןךיך‪-‬ילועת כליךז סודך‪:‬‬
‫מדי דברי בכביוךך•‬
‫הומח לבי איל‬
‫ד‪;:‬ךך‪:‬‬
‫על כן אדבר בך נכבדות • ושמך אכבד בשירי ןדירות‪:‬‬
‫*״ם א ״ ב ‪.‬‬
‫אספרה בביוךך ולא ראיתיך•‬
‫אךטך אכנך ולא ידעתיך‪:‬‬
‫כיד נביאיך כסוד עבךיףי ךמית הדר כבוד הודף‪:‬‬
‫גךלתך וגבורתך •‬
‫‪ : :‬ו לתלןף פעלתך‪:‬‬
‫״ ג‬
‫‪3‬‬
‫דמו‬
‫שיר הכבוד‬
‫דמו אותך ולא כפי ישך• ולשרוף לפי מעשיך‪:‬‬
‫הטשילוך ברוב חזיונות‪' .‬הנף אחד בכל ךמיונ־ות‪:‬‬
‫ויחזו בך זקנה ובחרות״ ושער ראשך בשיבה ןשוזרות‪:‬‬
‫זקנה בי‪1‬ם דין ובחרות בי‪1‬ם ?ןךב‪ .‬כאיש טלחטות ידיי ל ו ך ב ‪:‬‬
‫הבש כבע ישועה בראשו • הושייעה לו ;מינו וזרוע קךשו‪:‬‬
‫טללי אורות ו^שיו נטלא‪.‬‬
‫וקוציותיו ךםיםי ל;לח‪:‬‬
‫ןתפאר בי כי חפץ ב י י וחוא‪.‬יהיה ^י לעטרת צבי‪:‬‬
‫כתם טה‪1‬ר פז ךטות ראשו‪ .‬וחק על טצח כבוד שם לןךש‪»1‬‬
‫לחן' ולכבוד צבי תפארה״ אמתו לו עטרה עטרה‪:‬‬
‫ז‬
‫טחלפ־ות ראש‪ 1‬כביטי בחרות‪ .‬קוצותיו תלתלים עח‪1‬רות!‬
‫נוח הצדק צביתפארתו• יעלה נא על ראש למרותו‪:‬‬
‫וצניף טלוכה צבי תפארת‪:‬‬
‫םגלתו תהי ב;דיו עטךת•‬
‫י‬
‫עמוסים נשאם‪/‬עטךת ענךם • מא‪£‬ר יקרו בעיניו כבדם‪:‬‬
‫פארו עלי וסארי ?גליו‪ .‬וקר'וב אלי בקראי אליו‪:‬‬
‫ז‬
‫צח ואדום ללבושואדום• פורה בדרכו בבואו מאדום‪:‬‬
‫קשר תפלי ן הראה לעגו‪.‬‬
‫רוצה‬
‫בעסו‬
‫תמונת י י לנגד עיניו‪:‬‬
‫ענדם יפאר• יושב תהל‪-‬ות בם להתפאר‪:‬‬
‫ראש ךברף אמת ק‪1‬ךא מראש‪ .‬דור ודור עם ד‪1‬רשך דר‪1‬ש‪:‬‬
‫עית המון עירי נא עליך• וךנתי תקרב אלייך‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫תהלתי תך‪,‬י לר^שף עטרת• ותפלתי תבון לןטודת‪:‬‬
‫תיקר ‪#‬יךת ךש בעיניך• כשיר יושר על קךבניך‪:‬‬
‫ברכתי תעלה לראש משביר‪ .‬מחיולל ומוליד ? ד ק כביר‪:‬‬
‫ובברכתי' תנענע לי ר^ש ״ ואותה קח לך כבשמים ראש‪:‬‬
‫יערב נ א שיחי עליף‪.‬‬
‫‪?V‬‬
‫»‬
‫• •‬
‫כי נפשי תער‪1‬ג אליף‪:‬‬
‫‪,-‬‬
‫‪R V‬‬
‫‪I‬‬
‫"‪*V‬‬
‫*‪1‬־•‬
‫סדר נשיאת כפים•‬
‫כשהיזזן אומר ו מ פ נ י ח ט א נ ו תאמו זה‪:‬‬
‫יהי‬
‫ר צ ו ן מ ל פ נ י ך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו ש י ל ט פ ח ו ט פ ה ק ר י ש י צ א‬
‫סמני ל ב ט ל ה ו מ כ ל י ש ר א ל ב כ ל ל ו ב פ ר ט ש ל א במקום מציה בין ב א ו נ ס ובין‬
‫ברצון ו ה נ ש מ ו ת העשוקות בקליפית הנפוצים מ א ר ב ע כנפות ה א ר ץ ו ה נ ש מ ו ת‬
‫ד א ז ל י ן ע ר ט ל א י ן ה נ פ ז ר י ם ב י ן ה ג ו י ם ו ע ל י ד י זה ח ר ב עירנו ו ש מ ם בית מ ק ד ש נ ו‬
‫ו ג ל ה יקרנו ונטל כ ב ו ד מ ב י ת חיינו ת פ ל י ט ם הקליפות כ ל הניצוצות ה ק ד ו ש ו ת‬
‫ש ב ע ו ל ם ויחזרו לקבצם ב ק ד ו ש ה ש נ י ת ו ק ר ב פזורנו מבין הגוים ונפיצותיגו‬
‫כ נ ס מירכתי א ‪ p‬ויקוים בנו מ ק ר א ש כ ת ו ב ו ש ב ה י א ל ה י ך א ת ש ב ו ת ך ו ר ה מ ך‬
‫ו ש ב וקבצך מ כ ל העמים א ש ר ה פ י צ ך ה ׳ א ל ה י ך ש מ ה א ם יהיה נ ד ח ך בקצה‬
‫ה ש מ י ם מ ש ם יקבצך ה ׳ א ל ה י ך ו מ ש ם יקחך ויקוים בנו ב א ה ב ת ו ובחמלתו ה ו א‬
‫ג א ל ם וינטלם ד נ ש א ם כ ל‬
‫ימי‬
‫עולם ב כ ת ה ש ם ה ק ד ו ש הזה‬
‫ה ק ד ו ש הזה ח ב ״ ו היוצא מפסוק " ח י ל ״בלע ״ויקיאנו‬
‫קרושה‬
‫בייט‬
‫ובשם‬
‫ש ת ח ן י ר ס למקום‬
‫דגאלנו גאולת עולם ל ח ב ר ה א ו ה ל להיות א ח ר ‪:‬‬
‫אין‬
‫נשיאת כפים בפחות מעפרה והכהניס נון המכין‪ .‬אפי״ מתפללין‬
‫בבית שאץ שם‬
‫ס״ת‬
‫נתפשנו הנונהג באלו המדינות‬
‫נושאין כפיהם‪.‬‬
‫&אין־ הכהכיס נושאים כפיהם אלא בימים טוניס שהם ימי םמחה ונווב‬
‫לב הוא יברך כי צריך שיהיה המברך בשמחה‪ /‬ומטפס זה הא‪3‬ל אינו נושא‬
‫את כ פ י ו ‪,‬‬
‫וצריך האבל לצאת מב״הכ כשהנהנים רוחצין ידיהם לעלות‬
‫ל ד ו כ ן ‪ ,‬שלא יהא בב׳יהכ כשהם״׳ן קורא כ ה נ י ם סלא יעבור בג׳ פ ש ה ‪.‬‬
‫כהן םפומד נתפלה והחזן מגיע לרצה פוסק ועולה ‪ /‬ואם יש שם כהנים‬
‫אחרים אינו פ ו ס ק ‪.‬‬
‫לא יעלו הנהנים לדוכן במנעלים‪.‬‬
‫ידיו שחרית חוזר ונוטל י ד י ו ‪.‬‬
‫ו א נ ד ס שנטל‬
‫והלוי ייצק מיס על י ד י ו ‪,‬‬
‫אס אין לוי‬
‫נ נ ״ ה כ ישפכו הבכורים המים מל ידיהם‪/‬‬
‫ואם אין בכור בנ״הכ‬
‫לוי ישפוך הכהן עצמו על ידיו ולא י&ראל‪.‬‬
‫כשמתחיל הש׳ץ רצה יעקרו‬
‫ולא‬
‫הנהנים םננ״הכ רג&יהס לפלות ל ד ו כ ן ‪ ,‬וכסעומדין על הדוכן יאמרו זה ‪.‬‬
‫יהי רצון מלפניך יי אלהיגו ואלהי אבותינו שתהיה הברכה הזאת‬
‫לכהנים‬
‫‪.‬‬
‫שצויתנו לברך את עטך ישראל ‪I‬‬
‫להעם‬
‫שצוית הבחנים לברכנו‬
‫ברבה שלמה ולא יהיה בה מכשול ועון טעתה ועד עולם‪:‬‬
‫ומאריכין בתפלה זו עד שיכלה מפי הציבור א מ ן שלאחר הטוב שמך וכוי‬
‫בדי שיענו הציבור א מ ן טל ת ר ו ו י י ה ו ‪.‬‬
‫ועומדים הנהנים פ ס פניהם‬
‫כלפי היכל על שיתחיל הש׳׳ן כ ה נ י ם בקול רם ואז מחזירין פניהם כלפי‬
‫הפס ולא יחזירו פניהם בין בתחלה בין בסון אלא לרך ימין ו מ ב ר כ ץ ‪.‬‬
‫מעניהין ידיהם כנגד כתפיהם ופושעין ידיהם זהולקין אצנפותיהן‪ /‬ומכוונין‬
‫לפשות ה' אויריס בין שני אצבעות לשני אצבעות אויר אחד ובין אצנפ לגודל‬
‫ובין גודל לגודל לקיים עציץ מן החרכים‪.‬‬
‫אין לכהנים לנגן אלא ניגון‬
‫אחד מתחלה ועד סרן ‪ /‬כדי סלא יבואו לידי טירון דטת‪.‬‬
‫מברכין‬
‫את העם‬
‫ימוה כמו שעומדין‬
‫לא יביטו ולא‬
‫בתפלה‪,‬‬
‫יסיחו דעתם‬
‫אלו‬
‫נסעה םהכהניס‬
‫אלא יהא מ י ה ם כלפי‬
‫עקומות &הכהניס‬
‫הופכין‬
‫»ניהס‬
‫סדר נשיאת כפים‬
‫‪10‬‬
‫יברכך•‬
‫לדרוס ולצפון‪:‬‬
‫וצריך הכהן לנוע נמלת‬
‫ובטלת‬
‫ו יש ם ר ן‬
‫וישמרך•‬
‫ימין‬
‫ית״ש‬
‫יברך את‬
‫אייך•‬
‫י ג ר כ ך &היזל יתישי&פיפ הכמה טל‬
‫יכוין שהאל‬
‫שהאל ית״ש‬
‫יושיף‬
‫ית״ש יתן‬
‫חיים לישראל‪.‬‬
‫ישראל בנשיאת‬
‫ק ‪.‬‬
‫נניס לישראל‪.‬‬
‫ובטלת‬
‫ובטלות ישא ה׳‬
‫יכוין שהאל ית״ש י נ ר ן את‬
‫ישראל‬
‫ע י כ טצאתי כוונות האלו כתובים בשם ספר‬
‫י&ראל‪.‬‬
‫ונטלת‬
‫י א‬
‫ימין‬
‫שהאל‬
‫וי ס נ ן‬
‫יכוין שהאל ׳תיש י נ ר ן את ישראל נעושר וממשלה‪.‬‬
‫שלום‬
‫לך•‬
‫ש מ ס ‪.‬‬
‫פניו‬
‫בנרכת‬
‫ר‬
‫אלין‬
‫ובטלות ו י ש ס‬
‫שלום‬
‫‪.‬‬
‫לן‬
‫כטשטעו‪.‬‬
‫י צ י ר ה ‪ /‬ונראה שעל כן נהגו ק ד ט ו ט ב ו‬
‫להאריך קצת בניגונים לכוין כל אלה והס טונות הפשוטות שכל כהן יכיל לכוין‬
‫נ ז ה ‪ ,‬ומי שנא בסוד ה׳ יטצא כוונות גדולות על פי הסדר בכתבי האר״י ז י ל ‪.‬‬
‫וכל ארס יכוין לברכת כהנים ויהא פניו כלפי הנהנים ולא יסתכל ב ה ם ‪.‬‬
‫והאנשים הנוהגים לאמר פסוקים טעין כל טלה‬
‫נזהרים לאטרם בשעה‬
‫והש׳׳ן טקרא את‬
‫ואז‬
‫הקהל‬
‫שהש׳׳ן ט נ מ דוקא אנל לא‬
‫ה כה נ י ם‬
‫עונין א ט ן ‪,‬‬
‫טלה בטלה‬
‫עד‬
‫וטלה של ברכה‬
‫כשהכהני׳‬
‫יהיו‬
‫מנגנים‪.‬‬
‫ששייטו פהיק ר א ש ו ן ‪,‬‬
‫וכן אתר פםיק שני ואתר‬
‫פסוק שלישי‪.‬‬
‫רצה לשיץ•‬
‫ךןזך‪ ,‬יי אלדץמ ?נעןןך יקןךאל ובתפילתם‪.‬‬
‫ןהע‬
‫?ב‬
‫את העמדה לךביר ביתך ואשי ישך^ והפלתם ?אדזכה‬
‫תקבל ברצון ון‪1‬הי לרצון תמיד‪,‬עבוךת ?שךאל‪.‬עמך״‪.‬‬
‫• עו<ה וג;?ןח־ן אנאךחום ?רחל<ר ד׳י;ים סשב‬
‫וו‪#/‬ךב עליך עתירתנו• <‬
‫ש^יג־ןןל לךון ו ד ר העבוךה לירושלם‪ .‬תחז^ה עינינו כשובך לציון‬
‫בלחמים• ףסם נעבדך ב‪:‬ראה כימי עולם ו?שניםל‪.‬רמוני‪1‬ת‪:‬‬
‫?‬
‫'»‪£‬‬
‫בחך אתה ןי שאותך לבדך ‪5‬ךאה נעבור‪' :‬מודים‬
‫וגו‪/‬‬
‫מודים אנחנו לך שאתה‬
‫ט‪1‬ךים אנחנו לך שאי;ה הוא‬
‫^ ל ^ ‪ 1‬א ^ א כ ^ ^ י כ ל‬
‫בשריוצרני ׳וצוכיאשיתביכיות‬
‫יעמננו• אתה הוא לדור ודור‬
‫עלי?ז־ח‪.‬ץיזני^ני‪ 15‬תחינו‬
‫־ ‪,‬‬
‫יי ‪•• •••:T:‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫־‬
‫״י‬
‫לעולם מנד ציר ח״גי מגן י צ י א ו ת לשטף מייל ןה־זי‪-‬יש‬
‫נודהלןזמספר^לתף‪.‬על מ ! * י ^ ף ‪ & 1‬ע ״ ^ ו‬
‫ד•••‬
‫־י ‪:‬־••‬
‫‪:‬‬
‫* •''‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪ .‬קדשך לשטר הקיך ולעשר; רצגה‬
‫היינו המסורים ‪3‬ייף מ ל‬
‫נשמותינו הפקודות לך ןעל‬
‫• ( ו ח ע ר ב ע ל י ך נציל‪,‬‬
‫^עבךךבלב^שלםעלש^חנו‬
‫מודים לך‪ .‬ברוך אל הה‪1‬ךא‪1‬ת‪:‬‬
‫כמש״כ החכם ראכ־עבצקית דף כ ״ ט ג ‪ /‬וכ״כ וי״י*‪,‬‬
‫יא‬
‫םדר נשיאת כפים‬
‫נסיךשבכליום עמנו ן;גלנפלאותיףוטובותי^?כלזנת‬
‫ערב ובקר וצהרלם• הטוב כילא־כלוךחמיףןהמרחם‬
‫כי לא־תמו חסדיך מעולם קרנו לך‪:‬‬
‫ועל כלם להכרךףתרומםישמךמלכנותמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫נר״ה זי״כ וכתוב לחיים טובים כל בני כריתר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫•‬
‫־‬
‫‪I I‬‬
‫•‬
‫‪ 1‬־ •‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫‪ v‬ו‬
‫‪ i‬י‬
‫וכלהחייםיודוךםלהויהללואתשמךבאמתה^ישועתנו‬
‫־‬
‫‪T I V‬‬
‫‪I:‬‬
‫־ ־‪.‬‬
‫‪v:v‬‬
‫‪v‬־־‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫ד‬
‫״‬
‫‪ " T‬״ ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫^זךתטסלה״ברוךאתהץהט‪1‬בעמףולףבאה להודות‪:‬‬
‫אלןדנמאלהי אבותינו ברנ‪:‬נובויך;ה המשלשת בתורה הכתובה על ידי‬
‫משה עבן;ך האמורה משי איחרן ומיו ‪ $‬ז בהנים_עםקד־ושיך ?אמור‪:‬‬
‫ז‬
‫והנהנים»»־‪ p‬ברוך אתח יי אלהינו מלך העולם אשר רןךשנו‬
‫בקרשתוישל אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה‪:‬‬
‫ה*׳׳ן מקרא‪.‬‬
‫;בךכף‬
‫‪.‬יברכך‪;.‬י מציון עושה שמים וארץ‪:‬‬
‫\\‬
‫לי אדוננו מה אדיר שמך ‪3‬כל הארץ‪:‬‬
‫שמרני ^ כי הסיתי בך‪ :‬כשהכהניס מנגניס ו י ש מ ר ך אוטרי׳ זה‪.‬‬
‫ר ש מ י ו‬
‫רביונושל עולם אני שלך\חל'וט'ותי שלך חלום חלטתי ו א ד ייוךע טח‬
‫היא;הי ךצון מ ל ^ י ף מ אל־היואלהי אב‪1‬תי שיחיו )יל חלומיותי ?גלי יעל‬
‫בל;שךאל לטובה בין החלטתי על עצטי ובין שחלמתי על אחרים ובין‬
‫שחלמו אחרים עלי אם טובים הם הזהם ואמצם ויתקיימו בי ובהם‬
‫?חלוטות יוסף הצדיק‪ .‬ואם צריכים רפואה ר§אם כחזקיהו מלך;הודה‬
‫מחליווכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו ובטי טרה על יךי‬
‫משה רבינו וכמי ירחו על יךי אלישע‪ .‬וכשם שהפכת את קללת בלעם‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪• - r v‬‬
‫‪•• j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r.‬‬
‫‪v‬‬
‫• ‪r :‬‬
‫־‬
‫הרשע מקללה לברכה כן תהפי כל חלומותי עלי ועל כל ישראל‬
‫•‬
‫י •‬
‫‪T-;-T‬‬
‫‪I‬‬
‫••‪-1I‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫לטובה ותשמרני ותחנני ותרצני‪:‬‬
‫ן‪-‬‬
‫ז‬
‫יאר‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫יי•‪•IJ‬‬
‫אמן‪.‬‬
‫ו‬
‫״ ‪. . . . . . .‬‬
‫אלהים יחננו יברכנו יאר פניו אתנו סלה‪:‬‬
‫‪l-T‬‬
‫'‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪•• T‬‬
‫‪TT‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪T(V‬ו••‪-:‬י‬
‫יי ןי אל רחום וחנון אךך אפ;ם ורב חסד יאמת‪:‬‬
‫קניו‬
‫ז‬
‫י‬
‫פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני‪:‬‬
‫‪•• :‬‬
‫••‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫־‬
‫‪• T‬‬
‫•‬
‫‪ *T t‬־‬
‫‪• IT‬‬
‫סדר נשיאת כפים‬
‫‪11‬‬
‫אליך יי נפשי אשיא‪:‬‬
‫אליך‬
‫הנה כעינ;עבדים ‪ k‬נד אדוניהם ש י נ י ש^חה‬
‫ויחנך‪,‬‬
‫^^^^^נו עד שיחננו‪:‬‬
‫‪:‬שא‬
‫‪k‬‬
‫רבש״ע‪.‬‬
‫ישא בךכה מאת יי ו^תןה מאלהי ?שעזי•‬
‫ומצא־חז ושכל טוב בעיני אלהים ואדם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫| ••‪ • • ;T‬ו‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪••:‬‬
‫‪V:‬‬
‫יי חננו לף קרנו היה ןתעם לבקרים אף׳‬
‫ישועתנו ‪1‬יעת צרה‪:‬‬
‫אל־תםתר פניך ממני ביום צר לי הטה״‬
‫פניו‬
‫אלי אזנך ביום אקרא מהר‪.‬ענני ז‬
‫אליך •‬
‫" ‪' » V‬‬
‫אליך נשאתי את־עיני הישבי ב^מים‪:‬‬
‫״ ••‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪,‬‬
‫וישם‬
‫ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם‪:‬‬
‫לך‬
‫לף יי הגךלה ומכורה וחתפאךרז והנצח‬
‫וההוד כי״כל בשמלם ובאיץ לף;י הממלכה‬
‫והמתנשא לכל ולראש‪:‬‬
‫שלום‬
‫שלום ו עלום לךחוק ולקר‪1‬ב אמר ץ ירפאתיו‪:‬‬
‫כשערי ציון כתוב של‪ 15‬ימטר אצל ‪:‬לים הרכון רק יאמר זה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתעשה למען קדושת חסדיך‬
‫וגודל רחמיך הפשוטים ולמען טהרת שמך הגדול הגמר והנורא‬
‫בן עשרים ושתים אותיות היוצא מפסוקים של ברנת כהנים‬
‫)ויהרהר השטות האלה בטובתו ואל יוציאם טפיו(‬
‫אגקתם פםתם פםפםים דיונםים‬
‫מאטורה מפי אהרן ובניו עם קדושיך שתהיה קרוב לי בקראי לך‬
‫ותשטע תפלתי •ואנקתי תמיד כשם ששטעת אנקת יעקב תטיטך‬
‫הנקרא אישתם‪ .‬ותתן״לי ולכל נפשות ביתי טזונתינו ופתסתנו כרוח‬
‫ולא בצטצום בהתר ולא באסור בנחת ולא בצער עתחת ידך הרחבה‬
‫כשם שנתת פסת לחם לאבול ובגד ללבוש ליעקב אבינו הנקרא איש‬
‫תם ותתננו לאהבה ולחן ולחסד בעיניך ובעיני כל רואינו‪ .‬ויהיו דברי‬
‫ייב‬
‫סדר נשיאת כפים‬
‫בששעין לעבודתך‪ .‬כשם שנתת את יוםף צדיקו כשעה שהלבישו‬
‫אביו כתונת פסים לחן ולחםד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיו‪,‬‬
‫ותעשה עטי נפלאות ונסים ולטובה אות‪ .‬ותצליחני בדרכי ותן בלבי‬
‫בינה להבין ולהשכילולקייםאת כל דברי תלטוד תורתך וסודותיך‪.‬‬
‫ותצילני משגיאות ותטהר רעיוני ולבי לעבודתך‪ .‬ותאריך יטי‬
‫)ויטי אשתי ובני ובניתי(‬
‫)ויטי אבי ואטי(‬
‫אטן סלה‪:‬‬
‫בטוב ובנעיטות ברוב עוז ושלום‪.‬‬
‫ו י ט ץ לסייס עם ה נ ה נ י ם כדי שיענו הקהל‬
‫אמןנ‬
‫אדיר בטרום <צוכן בןבוךה‪ .‬א^השלש^זטךשל־ום‪ .‬ןהי ךצ־ון‬
‫‪#‬ת?זים עלינו ועל עמך בית ישראל חיים ובךכהלמשמרת שליום‪:‬‬
‫ו ס כ ה נ י ם סחזירין פניהם כלפי ההיכל ואומרץ‪:‬‬
‫רכון ד‪.‬עולס‪,‬עשינו טה שגזרת‪,‬עלינו אף אתה עשה ע^ני כא^ר‬
‫ז‬
‫הבטחתנו‪ .‬השקידה טטעון‪,‬קך^זך טן השט‪:‬ם ו^ךך את עקך את‪:‬שלאל‬
‫^אתהאדטהאשרגתתהלנוכאשרנשבעתלאבתינואךץזבתחלכוךכש‬
‫הכהנים חהרו בנעילת מנעליהם שלא יגעו נ ם נ י ד ם ואס נגעו ייחדו ליטול ידיהם‪.‬‬
‫?*ים ‪#‬ליוס טז^ה ו^ךקה חן וחסד ורחמים;גלינו ועל ‪$‬ל‪.‬ישראל ע‪3‬ןך‬
‫‪ W‬ל‪ ,‬י ״ אלקיני‬
‫‪3‬ךכנו אבינו גילנו כאחר ב א ו ר ' ^ ך כי באור‬
‫נ‬
‫תורת ח‪:‬ים ואהבת ח‪£‬ר וצךל!ה ובר^ה וךחטים וח*ים ושלום וטוב‬
‫ב?י};ך 'ללךךי^ת עטף ‪£:‬ךאל ב ן ל ‪$‬נן ון;<\ ש^ה נ• ‪£‬לוטך‪:‬‬
‫‪•.• . . *Av***;-‬׳•יי••‬
‫‪5‬‬
‫_ י•‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י ׳‬
‫‪2‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫אזהרה לאחינו כיי היי‪.‬‬
‫ל מ ש ו ך י ד י ה ' &*‪ 1‬ר ע ! ח י ו ו ו י ן מ ו ‪ £‬ע ר ר ו ק ט ן ס ח ו ו ר י ' א ש ר ק ל ל ת ה ת ר מ ו ת ר ב ו צ ה <גל;ם׳•‬
‫כ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫‪ D ' D P ' P‬דמיין‬
‫יע״א נשם ה א נ י ד ר נ י כ ו הזקן הגאון המפורסיהיזםילוהענייי‬
‫סופת דורינו וכליל׳ תפארתנו אדונינו מורינו ו ר נ י נ ו מוהד״ר פ י נ ח ס ה ל ו י א י ש ה ו ר ו ו י ץ זצולל־‬
‫;‬
‫שמעו נא אחיד בני ישראל!‬
‫ע ‪ 1‬ת י ‪ :‬ט בעפחד‪.‬ןן ‪ ! S m i o n‬נשם ה ג א ו ן א ב י ר כריו‪ ,‬מאתר דיז‪ 0‬א י ש א ח ר ר ו ר ך חםענט׳‬
‫ירוקכעקיוננט)‪ &r!nv‬החט דח‪ 0‬ע י ה מ ח ז ו ר י ם ה נ ח מ ד י ם ה נ ר פ ס י ׳ נ ר ע ר ל ה י ן ם ;‬
‫ןיכ!‬
‫ע ס ה ב י א ו ר והפירוש א ש כ נ ז י אשר ייסד התורני הר״ר ה א ל ף ה י י ד ג ה י י ם ג ״ ב ד ר ו ק ע ן ח י י י ‪/‬‬
‫יידוי״עןצע‬
‫מ ח ז ו ר י ם הגאק א ב י ר נר״ונתדש א ל ו ל ת ק ס ״ ג העבר לא לנד ה ם כ ם ה ו ח ר ם‬
‫^ע^עכן החט שלא‬
‫ישיגשוסאדסגנולםלדפיסאולהדפיסאותם משך כ ״ ה ש נ י ‪ /‬א ף ג ס ז א ת החט‬
‫הגאון א ב ״ ר נ ר ״ ו אותן ה ה ס כ מ ו ת ו ה ח ר מ ו ת לכמה ג א ו נ י א ר ץ אשר קדמוהו נהסכסומיהםץ‬
‫ה״ה הרב הגאון מוהר״ר נ ח ח י י ם צ ב י זצ״ל! אשר הי׳ א כ ״ ד נ ק ״ ק א ״ ה ״ ו ‪ ,‬זהלנ הגאון א נ ״ י ן‬
‫דקיק‬
‫א ב י ר רק״ק ה א נ ק‬
‫ר א ט ט ע ר ר א ס מוהר״ר א ר י ׳ ל י כ ב ר ע ס ל ו י נ ר ״ ו ‪ ,‬ו ה ר נ הגאון‬
‫יוהר׳׳ר מ ש ה ט ו ב י ׳ נ ר י ו ‪ /‬והרב הגאון אשר הי׳ יושג מקדם על כשההוראה נ ק י ק ‪&5‬״רא‬
‫םוהר״ר‬
‫נפתלי‬
‫ה י ר ש לבית‬
‫קאצנאילנבאגען‬
‫!‬
‫נר״ו‪.‬‬
‫כל אלה ד נ ר י ההסכמות והתדמות החט הגאון א ב י ר כר״ו ד‪1‬ר‪5‬גט;עחן מוגד ע ס ח ר ם שלו‪,‬‬
‫י א ש ר •ומקיים זנעוועןן‪.‬‬
‫ואחריהם התזיקו א ב ״ ר דק״ק א ״ ה ״ ו ה״ה הרנהגאון מ ו ה ר ״ ר צ כ י ן‬
‫ה י ר ש מ ז א מ ש ט נד״ו‪ ,‬ו א ב י ר ד ק ״ ק ל ו נ ד ן הרב הגאון מיהר״ר ש ל מ ה נר״ו בן הגאון םוהי י‪1‬‬
‫צ ב י זצ״ל‪,‬‬
‫ל כ‬
‫ו א ב י ר ד ק י ק פ פ ״ ר א הרב הגאין מוהר״ר י ה ו ר ה ל י ב‬
‫י‬
‫מ ר ג ל י ו ת כריו •‬
‫זיןשט ה ר ב ה ג א ו ן א ב י ר כריו עוד כ ע ס מ כ ר י ז ו מ ו ד י ע ויין ב ח ר ם ה ג ר ו ל כ י ז י‬
‫ם‬
‫יהושע ב י נ י י׳‪10‬יך ק י י נ ר ח ו ‪ :‬ט ר ט ש ע ד ‪ .‬ן ג ח ‪ 5‬ז ל א ע י י גירי׳וגירי גירי ד ל י ׳ ה מ ח ז ו ר י ׳ הנ״ל נשים‬
‫איפןניוכ‪5‬ודרוקן‪ ,‬ולא לבד ‪ V\m‬ה ח ר ם הכיל על המדפיס תל ויין‪,‬‬
‫םםייעדוולו‪:‬יין‬
‫פרחנוווערירט‬
‫‪\m‬לממון‬
‫חדר קתמנט ןוו־ר זח^כע קויפן‬
‫וחנדערן‬
‫י ד עוברי עבירה ותרמים‪ /‬ומכ״שכ ו ו ע ר‬
‫»‪1‬ערנור י‬
‫ן י ך חויןי ן״זנע‬
‫״ י י‬
‫'‬
‫הסזויים‬
‫ו ‪KM‬כאמיר בפירוש בהסכמות סגאוני‬
‫איז‬
‫ה נ‬
‫ל‬
‫שהתרס יחול לא לבל ע ל המדפיס והמסייע׳׳ לו והמתעסקי׳ עמו כ ״ א ג ם ע ל ה ק ו נ ה א ו ת ם ׳‬
‫ומי שיעכיר על זה עטש יענש כעכן אשר מעל נתרם ויחילו עליו כ ל ה א ל ו ח ו ה ‪ P‬ל ל י‬
‫ח‬
‫הנתונות נ ס פ ר התורה הזאת‪ ,‬וכל ישרי‪ 1‬ישמעו וייראו ולא יזימללעשומ כדבר ה ר ע ‪ ' 0‬׳‬
‫ה‬
‫ויהיו נקיים ו ת ב ו א‬
‫עליהם‬
‫ב ר כ ת‬
‫ט ו ב ‪.‬‬
‫אזהרה אחר אזהרה‬
‫לרביגו‬
‫הגדול‬
‫הגאון‬
‫האמתי‬
‫ור״מ דקיק פפ׳׳דמ‬
‫עטרח‬
‫יעיא ב נ ו‬
‫תפארת ישראל‬
‫ש ל ה ר ב‬
‫אב״ר •‬
‫הגאון‬
‫מיל•‬
‫ואלה מוסיף ע ל הראשוני׳‪ .‬י ע ן כי שמענו ב ק ו ל מ ב ש ר ממדפיס אחד ע ם נ ע ל הגהה שלי‬
‫אשר הודיעו לרניס א י ן שהמה נכנסו למלאכה להדפיס ה מ ח ז ו ר י ם הנ״ל בלי רשות התכם המםני‪1‬‬
‫נ ר ו ובדו לעצמ׳התרות במקו׳ איסור ושמא יתפתו מן נכי עמנואלדברי שוא ומדוחים וינואי ל ק‬
‫ח מ‬
‫מן ה מ ח ז ו ר י ם מהדפסה ה א ס ו ר ׳ וילכדוח״ו במצודות התרמות והשמחות הפרושות עליהם׳‬
‫ראיתי שמוטל עלי ו ע ל כ ל העומד נ פ ר ן להודיע לרבים כ י ה ה ס כ מ ו ת ו ה ח ר מ ו ת ה ג י ל כילם‬
‫כתקהס עומדים נ פ ל מקום ו א י ן רשות לשום א ר ס ל ע מ ר עליהם בשום אסתלא שבעולם‪ ,‬ו ה‬
‫נ נ י‬
‫מזהיר לבלתי קחת מן ה מ ח ז ו ר י ם הנ״ל הנדפסים שלא ברשות‪ ,‬ושלא להיות בהם שום <גםס‬
‫המתפלל‬
‫ש‬
‫מ ת ו כ ם ת פ ל ת ו ת ה י ׳ ל ח ט א ה ולשימעיס י ו נ ע ם ועליהם תבוא‬
‫י• קיק פס״דמ י ל * י ו ׳ ב׳ יי א ל י ל תקס״ן‬
‫לפיק •‬
‫נ ר מ טונ *‬
‫כ‬
‫‪ept@ .7. 1807.‬‬
‫יזק׳צבי הירש הלוי איש הורוויץ י‬