! , המשך הפסדים להעברה והטיפול בהם

‫הפסדים להעברה והטיפול בהם‪ ,‬המשך!‬
‫הטבת מס בנרכשת‪ -‬חברה א' קונה את חברה ב' (השפעה מהותית) ובחברה ב' יש הפסדים להעברה שבגינם‬
‫חברה ב' לא יצרה מיסים נדחים שכן לא צפתה קיום הכנסה חייבת בעתיד‪ .‬חברה א' חושבת שחברה ב'‬
‫יכולה לנצל את ההפסדים האלה לפי ‪.IAS 12‬‬
‫כזכור‪ ,‬כאשר בחברה נרכשת יש הפסדים להעברה‪ ,‬במציאות של היום בישראל קשה מאוד לחברה הרוכשת‬
‫לצאת בהצהרה שונה מזו של החברה הנרכשת‪ .‬הסיבה‪ -‬על פי המס החל בישראל‪ ,‬חברה רוכשת מנועה‬
‫מלהכניס פעילות רווחית לתוך חברה נרכשת שלה ואגב כך ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת‬
‫שלמעשה נבעו מלפני הרכישה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יתכנו מצבים שהחברה הרוכשת תחשוב אחרת‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫ההערכה שלה תהיה שהחברה הנרכשת כן תנצל את ההפסדים או חלקם‪ .‬במקרה כזה יוצרים עודף עלות‪.‬‬
‫עודף העלות הוא במהותו נכס מס נדחה בגין הפסדים ולכן הקריטריונים לפתיחתו הם הקריטריונים של‬
‫‪ ,IAS 12‬כלומר עקרון הסבירות‪ -‬האם סביר שהטבת המס תנוצל‪.‬‬
‫דגש‪ :‬עודף העלות הזה שונה מעודפי עלות אחרים‪ ,‬זאת משום שהמדידה שלו היא לא לפי שווי הוגן‪,‬‬
‫המדידה שלו היא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר מבלי להשתמש בשווי הוגן וגם מבלי להשתמש בערך נוכחי‪.‬‬
‫המסקנה היא שיכול להיות מצב שלחברה נרכשת יש הפסד מועבר‪ ,‬יש לו שווי‪ ,‬אבל השווי הזה לא נלקח‬
‫בחשבון משום שהצפי לנצלו נמוך מ‪( 05%-‬הפוך מהמקרה של ההתחייבות התלויה)‪.‬‬
‫הכללים להפסדים להעברה‪ -‬אם חל שינוי לאומדן בתוך תקופת המדידה עושים תיקון לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫אם חל שינוי אחרי תקופת המדידה בהקשר של מיסים‪ ,‬לא עושים כלום‪.‬‬
‫כללי המדידה‪ -‬כאשר יש הפסדים להעברה בחברה הנרכשת ובתקופת המדידה חל שינוי באומדן הניצול‬
‫שלהם‪ ,‬יש לבצע הצגה מחדש לדוחות הכספיים לפי הכללים הרגילים של תקופת המדידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬
‫שינוי האומדן חל לאחר תקופת המדידה‪ ,‬להבדיל מכל שאר המקרים‪ ,‬לגבי הטבת מס ברכישה מתעלמים‬
‫מהשינוי ולא מדובר בהצגה מחדש‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 8552‬רכשה חברה א' ‪ 05%‬ממניות חברה ב' תמורת ‪.₪ 05555‬‬
‫הון עצמי ב' ליום הרכישה הסתכם ב‪.155555-‬‬
‫למועד הרכישה תאם שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו של חברה ב' את ערכם‬
‫בספרים‪.‬‬
‫לחברה ב' הפסד מועבר לצרכי מס בסך ‪ ₪ 05555‬בגינו לא יצרה מיסים נדחים לאור אי הוודאות באשר‬
‫לניצולם בעתיד‪.‬‬
‫שיעור המס החל על חברה ב' הוא ‪.80%‬‬
‫רווחי חברה ב' לפני מס ב‪ 8552-‬הסתכמו בסכום של ‪.05555‬‬
‫מקרה א'‪-‬‬
‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬לפיכך צופה חברה‬
‫א' רווחיות גבוהה ממכירות חברה ב' ולהערכתה ניתן יהיה לממש את נכס המס בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫פתרון למקרה א'‪-‬‬
‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬
‫‪05555‬‬
‫‪05555‬‬
‫‪85555‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות‬
‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬
‫עודף עלות בגין הטבת מס בחברה ב' ‪0555‬‬
‫מוניטין‬
‫‪10555‬‬
‫חישוב ביניים לרווח הנקי של חברה ב'‪-‬‬
‫=‪30%*100000‬‬
‫=‪30%*25%*40000‬‬
‫(ערך בספרים‪-‬ערך הטבת מס לפי ‪*)IAS 12‬שיעור החזקה‬
‫רווח לפני מס‬
‫מיסים על הכנסה‬
‫רווח נקי‬
‫‪05555‬‬
‫(‪)8055‬‬
‫‪00055‬‬
‫=)‪25%*(50000-40000‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬
‫יתרת פתיחה‬
‫רווחי אקוויטי‪:‬‬
‫החלק ברווחי ב'‬
‫הפחתת עודף עלות הטבת מס‬
‫שנוצלה‬
‫סה"כ רווחי אקוויטי‬
‫יתרת סגירה‬
‫‪05555‬‬
‫‪10805‬‬
‫(‪)0555‬‬
‫=‪30%*47500‬‬
‫‪11805‬‬
‫‪01805‬‬
‫הפחתת עודף העלות בגין הטבת המס נובעת מניצול הטבת המס‪ .‬אילו חברה ב' כבר היתה יוצרת נכס מס‬
‫נדחה בגין ההפסד אז ברגע שהיא היתה מנצלת את ההפסד‪ ,‬היא היתה מממשת את נכס המס לרווח‬
‫והפסד‪.‬‬
‫הערה‪ -‬נניח שעל פי נתוני השאלה חברה ב' היתה יוצרת נכס מס בספריה‪ .‬במקרה כזה חישובי עודף העלות‬
‫לא היו משתנים‪ .‬חברה א' ממילא חושבת שאפשר לנצל את נכס המס ולכן הסכימה לשלם עליו‪ .‬ההון‬
‫העצמי של ב' בהשוואה לנתונים המקוריים היה גדל בכל סכום נכס המס שב' היתה מכירה בו‬
‫(‪ .)40000*25%=10000‬אם ההון העצמי היה גדל ב‪ ,15555-‬עודף העלות הכולל היה ‪10555‬‬
‫)‪ (50000-30%*110000=17000‬היות ובנתונים החדשים א' לא צריכה ליצור עודף עלות‪ ,‬הרי שכל ה‪-‬‬
‫‪ 10555‬הם בעצם מוניטין‪.‬‬
‫כך זה נראה‪ ,‬חישוב עודף עלות במקרה זה‪-‬‬
‫‪05555‬‬
‫‪00555‬‬
‫‪10555‬‬
‫שולם‬
‫הון נרכש‬
‫מוניטין‬
‫=)]‪30%*(100000+[40000*25%‬‬
‫ניתן לראות שהמצב הזה זהה לחלוטין למצב אליו הגענו בנתונים המקוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כנ"ל לגבי מקרים שבהם מיד לאחר הרכישה חברה ב' מחליטה להכיר בנכס מס לאור הנסיבות‬
‫הכלכליות החדשות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נכס המס מחליף ידיים‪ :‬חברה ב' יוצרת אותו אצלה כנגד‬
‫הכנסת מס‪ ,‬חברה א' מצידה מפחיתה את עודף העלות לרווח והפסד שהרי אין לה הפרש בינה‬
‫לבין החברה מוחזקת‪ .‬בדוח רוו"ה ההשפעה מתקזזת‪ ,‬זאת משום שהפחתת עודף העלות היא‬
‫הפסד אקוויטי של ‪ ₪ 0555‬ומצד שני חברה ב' רושמת רווח של ‪( 15555‬הכנסת מס שלמעשה‬
‫עוברת לעודפים והיא חלק מההון העצמי) וחברה א' לוקחת מזה אוטומטית ‪.05%‬‬
‫מקרה ב'‪-‬‬
‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬אולם טרם נערכו‬
‫חישובי תזרים המזומנים הצפוי מהמכירות ולפיכך‪ ,‬במועד הרכישה לא ניתן עדין להעריך בוודאות את‬
‫סכום ההפסדים להעברה אשר יקוזזו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נקבע הטיפול הראשוני ברכישה כטיפול חשבונאי ארעי‪ ,‬תקופת המדידה הוגדרה עד ליום ‪.51/50/52‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרות ‪ -1‬במהלך חודש אפריל ‪ ,8552‬נתקבלו החישובים הנדרשים מהם עולה כי צפויים רווחים‬
‫גבוהים‪ ,‬כלומר ההפסדים יקוזזו במלואם בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫אפשרות ‪ -8‬כיצד תשתנה תשובתך אילו ההפסד המועבר היה בסך ‪ ₪ 055555‬במקום ‪₪ 05555‬‬
‫והרווח השנתי של הכלולה הוא ‪ ₪ 055555‬במקום ‪.₪ 05555‬‬
‫פתרון למקרה ב'‪-‬‬
‫אפשרות ‪:1‬‬
‫באפשרות זו חברה א' מגיעה לאותה מסקנה שהיא הגיעה אליה במקרה א' רק שזה לוקח לה במקרה זה‬
‫יותר זמן‪ .‬לכן‪ ,‬היות ומדובר בתיקון שבתוך תקופה המדידה‪ ,‬חברה א' תבצע הצגה מחדש של חישוב עודף‬
‫העלות שלה במועד הרכישה‪ .‬החישוב החדש המתוקן זהה בעצם לחישוב שביצענו במקרה א'‪.‬‬
‫אפשרות ‪:2‬‬
‫באפשרות זו‪ ,‬הטבת המס של חברה ב' היא ‪ ,(400000*25%=100000) 155555‬אם כך‪ ,‬חלקה של א'‬
‫בהטבת המס הוא ‪ 05%‬ומכאן שעודף העלות אמור להיות ‪.05555‬‬
‫ואולם‪ ,‬על פי הוראות התקינה הבינלאומית‪ ,‬אין ליצור רווח מרכישה הזדמנותית בשל הטבת מס‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫לאור העובדה שבשאלה שלנו עודף העלות הכולל הוא רק ‪ ,85555‬נכס המס המקסימלי שאפשר לרשום יוצג‬
‫בסכום זה‪.‬‬
‫ייחוס עודף העלות ‪-‬‬
‫‪05555‬‬
‫‪05555‬‬
‫‪85555‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות כולל‬
‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬
‫עודף העלות הטבת מס‬
‫‪85555‬‬
‫בנתונים אין מוניטין‪ ,‬כל עודף העלות מיוחס להטבת המס‪.‬‬
‫חישוב ביניים לרווח נקי של חברה ב'‪:‬‬
‫רווח לפני מס‬
‫הוצ' מס‬
‫רווח נקי‬
‫‪055555‬‬
‫(‪)80555‬‬
‫‪000555‬‬
‫=)‪25%*(500000-400000‬‬
‫תנועה בחשבון השקעה‪-‬‬
‫יתרת פתיחה‬
‫רווחי אקוויטי‪:‬‬
‫החלק ברווחי ב'‬
‫הפחתת עודפי עלות‬
‫סה"כ רווחי אקוויטי‬
‫יתרת סגירה‬
‫‪05555‬‬
‫‪108055‬‬
‫(‪)85555‬‬
‫‪18805‬‬
‫‪108055‬‬
‫=‪30%*475000‬‬
‫מקרה ג'‪-‬‬
‫במועד הרכישה העריכה חברה א' כי לא ניתן יהיה לנצל את ההפסדים להעברה ולכן לא ייחסה שווי‬
‫להפסדים‪.‬‬
‫פתרון למקרה ג'‪-‬‬
‫תחת מקרה זה יבוצע חישוב עודף עלות ארעי שבו אין מס נדחה‪ .‬ואולם‪ ,‬היות ובפועל‪ ,‬על פי נתוני השאלה‬
‫חברה ב' ניצלה את הטבת המס בפועל בתוך תקופת המדידה‪ ,‬יהיה צורך לתקן את עודף העלות ולחשב‬
‫אותו כאילו מלכתחילה ידענו שננצל את הטבת המס‪ .‬זוהי בדיוק ההנחה של מקרה א'‪.‬‬
‫ירידת ערך!‬
‫‪ IAS 28‬קובע כללים מיוחדים לגבי ירידת ערך השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫ההוראות שלו מתבססות על ‪( IAS 36‬ירידת ערך נכסים) אבל תוך מספר שינויים משמעותיים שנובעים מכך‬
‫שהשקעה לפי שווי מאזני נחשבת לנכס פיננסי‪.‬‬
‫המתודולוגיה של ‪ IAS 28‬לפיכך בוחנת ירידת ערך נכסים לגבי ההשקעה בחברה הכלולה בכללותה‪ ,‬כמקשה‬
‫אחת ומבלי להיכנס להרכב הנכסים וההתחייבויות וגם מבלי להתייחס לחלוקה של יחידות מניבות‬
‫מזומנים‪.‬‬
‫סוגיית ירידת ערך השקעה בכלולה‪ ,‬תילמד בקורס הבא‪.‬‬
‫המקרה שרלוונטי לקורס שלנו הוא המקרה שבו יש ירידת ערך של נכס כבר ברמה של החברה המוחזקת‪,‬‬
‫חברה ב' ושבגין הנכס הזה יש עודף עלות‪ .‬במקרה כזה קובע ‪ IAS 28‬שכחלק משיטת השווי המאזני ולא‬
‫בגלל ירידת ערך‪ ,‬יש להפחית את מלוא עודף העלות‪ .‬כמובן שהכללים לגבי עליית ערך עוקבת של אותו נכס‬
‫יחולו גם כאן וניתן יהיה להחזיר את עודף העלות אם בעתיד השווי יעלה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫ביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬רכשה חברה א' ‪ 05%‬מחברה ב' תמורת ‪ .15555‬ההון העצמי של חברה ב' למועד‬
‫הרכישה היה ‪.15555‬‬
‫במועד הרכישה קיים בספרי חברה ב' ציוד שעלותו ‪ ₪ 18555‬ושוויו בשוק ‪ .₪ 10555‬יתרת אורך חיי הציוד‬
‫ממועד הרכישה הוא ‪ 0‬שנים‪.‬‬
‫נתונים נוספים‪-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫הסכום בר ההשבה של הציוד בחברה ב' לימים ‪ 01.18.8550‬ו‪ 01.18.8550-‬הוא ‪ ₪ 0055‬ו‪₪ 9855-‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫הסכום בר השבה של ההשקעה בחברה ב' בכללותה לימים ‪ 01.18.8550‬ו‪ 01.18.8550-‬הוא ‪11055‬‬
‫‪ ₪‬ו‪ ₪ 10555-‬בהתאמה‪.‬‬
‫רווחי חברה ב' בכל אחת מהשנים ‪ 8550‬ו‪ 8550-‬הם ‪ .₪ 2005‬הרווחים הם לאחר רישום הפחתות‬
‫בגין ירידות ערך או הפשרת הפרשות בגין ירידות ערך‪.‬‬
‫לצורך הפתרון יש להניח כי ביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬היו סממנים לירידת ערך ההשקעה בחברה ב'‬
‫וביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 8550‬היו סממנים לעליית ערך‪.‬‬
‫מטעמי פשטות יש להתעלם מהשפעות המס‪.‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫להציג את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' לכל אחד מהימים ‪ 01‬בדצמבר ‪8550‬‬
‫ו‪ 8550-‬ולכל אחת מהשנים שנסתיימו באותם תאריכים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫חישוב עודף עלות ברכישה ליום ‪-01.18.50‬‬
‫שולם‬
‫נרכש‬
‫עודף עלות‬
‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬
‫עודף עלות ציוד‬
‫מוניטין‬
‫‪15555‬‬
‫‪0555‬‬
‫‪0555‬‬
‫‪8555‬‬
‫‪0555‬‬
‫=)‪40%*(17000-12000‬‬
‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-8550‬‬
‫יתרת פתיחה‬
‫רווחי אקוויטי‪:‬‬
‫החלק ברווחי ב'‬
‫הפחתת עודף עלות ציוד‬
‫(*)‬
‫ירידת ערך ציוד‬
‫סה"כ רווחי אקוויטי‬
‫יתרת סגירה‬
‫(*)ירידת ערך ציוד‪-‬‬
‫ספרי חברה ב'‪:‬‬
‫‪15555‬‬
‫‪0055‬‬
‫(‪)055‬‬
‫(‪)1055‬‬
‫‪1055‬‬
‫‪11055‬‬
‫=‪40%*8750‬‬
‫=‪2000*1/5‬‬
‫=‪2000*4/5‬‬
‫עלות בספרים‬
‫סכום בר השבה‬
‫ירידת ערך‬
‫‪9055‬‬
‫‪0055‬‬
‫‪8555‬‬
‫‪( 1200*4/5‬נכון לדצמבר ‪ 8550‬לאחר הפחתת שנה)‬
‫ניתן לראות שחברה ב' נדרשת לרישום הפסד של ‪ ,₪ 8555‬זאת משום שהסכום בר ההשבה של הציוד נמוך‬
‫מערכו בספריה‪ .‬תיאורטית‪ ,‬חברה א' צריכה לקחת חלק בהפסד הזה לפי שיעור ההחזקה שלה‪.05% ,‬‬
‫בשאלה שלנו נאמר כי הרווח של ב'‪ ,‬אותם ‪ ₪ 2005‬הם כבר אחרי רישום הפסדים (אם היו) ולכן לא‬
‫נדרשים לבצע טיפול נוסף‪ .‬החלק ברווחי ב' מוצג נכון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לחברה א' יש עודף עלות בגין הציוד הזה‪ .‬אם הציוד לא שווה את ערכו בספרי ב'‪ ,‬בוודאי שלא‬
‫ניתן להצדיק את עודף העלות ולכן חברה א' צריכה להפחית באופן מידי את עודף העלות הזה לרווח והפסד‬
‫(כנגד הפרשה לירידת ערך)‪.‬‬
‫הרכב חשבון השקעה ‪-01/18/50‬‬
‫החלק בהון‬
‫יתרת עודף עלות‬
‫הפרשה לירידת ערך‬
‫מוניטין‬
‫יתרת סגירה‬
‫‪‬‬
‫‪0055‬‬
‫‪1055‬‬
‫(‪)1055‬‬
‫‪0555‬‬
‫‪11055‬‬
‫=)‪40%*(10000+8750‬‬
‫על פי נתון נוסף ‪ ,8‬לאחר שחישבנו את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה‪ ,‬אנחנו צריכים לבדוק‬
‫ירידת ערך של ההשקעה בכללותה‪ .‬העלות בספרים היא ‪ ,11055‬אם הסכום בר ההשבה יהיה נמוך‬
‫יותר תידרש עוד הפרשה לירידת ערך אך מכיוון שבנתוני השאלה הסכום הוא בדיוק ‪ 11055‬אנחנו‬
‫לא נדרשים לטיפול נוסף אך הבדיקה היא הכרחית‪.‬‬