לחוברת הכנס

‫חוברת כנס‬
‫גישורים ‪0202‬‬
‫תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה‬
‫לשיפור פני החברה בישראל‬
‫יום רביעי‬
‫◆‬
‫‪◆1122121222‬‬
‫מלון מעלה החמישה‬
‫לזכרו של דוד כנפו ז"ל‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫דברי פתיחה ‪1.......................................................................................................‬‬
‫דברים לזכרו של דוד כנפו ז"ל ‪5...............................................................................‬‬
‫סיכום מושב פתיחה ‪6............................................................................................‬‬
‫סיכום דבריה של אורלי וילנאי‪9........................................... ..................................‬‬
‫סיכומי סדנאות מקצועיות ‪22...................................................................................‬‬
‫‪ .2‬בניית הסכמות בקהילה בתפיסה נרטיבית‪22.......................................‬‬
‫‪ .1‬היבטים משפטיים בתחום הגישור בקהילה‪ -‬סדידות וחיסיון‪21 ..............‬‬
‫‪" .1‬גישור והעיר הגדולה" – סוגיות בגישור במרחב המוניציפאלי‪26...........:‬‬
‫‪" .4‬שפה אחרת"‪ :‬מנהיגות גישורית צעירה ‪ -‬מרכזי גישור בפנימיות‬
‫וקהילות נוער‪21..............................................................................‬‬
‫‪ .5‬גישור וזקנה ‪ -‬היבטים מעשיים ויישומיים‪12.......................................‬‬
‫‪ .6‬מודל גישור רב‪-‬תרבותי‪ :‬התאמת הליך הגישור לתרבויות מסורתיות‪15..‬‬
‫‪ .7‬גישור‪ ,‬יחסי עבודה והיבטים תרבותיים‪ :‬הממשק בין‬
‫מרכז גישור‬
‫בקהילה וארגון זכויות‪19.................................................................‬‬
‫תמונות מהווי הכנס ‪11..........................................................................................‬‬
‫על תוכנית גישורים ‪15...........................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫דברי פתיחה‬
‫עמיתים וחברים יקרים‪,‬‬
‫אני מתרגשת לכתוב את דברי הפתיחה לספר סיכום כנס גישורים ‪ ,1222‬כי הם מהווים מבחינתי גם‬
‫דברי סיכום לתקופה בה ניהלתי את תוכנית גישורים‪.‬‬
‫במבט לאחור על שלוש וחצי השנים האחרונות‪ ,‬בהן הובלנו כולנו יחד את תחום הגישור והדיאלוג‬
‫בקהילה בישראל‪ ,‬ניתן להצביע על לא מעט שינויים ותמורות‪ .‬מספר מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‬
‫גדל‪ ,‬מספר היוזמות להקמה עולה בכל המגזרים ובכל האזורים בישראל‪ ,‬תחומי הפעילות בהם עוסקים‬
‫המרכזים הולכים ומתרחבים‪ ,‬מקום המרכזים ברשויות הופך למשמעותי יותר ויותר‪ ,‬התמקצעות‬
‫המגשרים ומחויבותם גדלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעגל השותפים התומכים בתחום הולך ומתרחב‪ ,‬מתרחבת ההכרה‬
‫בגישור ובדיאלוג ככלים משמעותיים לשינוי חברתי מעמיקה‪ ,‬שיתופי הפעולה בין המרכזים צומחים‬
‫ומתעבים‪ .‬בשנים הללו קרו גם תמורות פחות חיוביות כגון סגירת המרכז הארצי לגישור במשרד‬
‫המשפטים‪ ,‬אבל משמח לראות כי בסך הכל התמונה המצטיירת היא חיובית ומראה על מגמת צמיחה‪,‬‬
‫התפתחות‪ ,‬חדשנות וביסוס‪.‬‬
‫אני חשה גאווה גדולה שלקחתי חלק בשינוי חברתי משמעותי זה‪ .‬יש בי אמונה חזקה ותקווה גדולה כי‬
‫התחום ימשיך לצמוח‪ ,‬בעיקר משום שהוא מצמיח אנשים מצוינים‪ ,‬מקצועיים‪ ,‬ערכיים‪ ,‬מחויבים וחדורי‬
‫אמונה – כמוכם‪ .‬אני רוצה להודות לכולכם על הכבוד והעונג שהיו מנת חלקי בעבודה עמכם‪ ,‬בהיותי‬
‫חלק מקבוצה איכותית ומיוחדת זו‪ .‬אני בטוחה שדרכינו תיפגשנה לא מעט בעתיד‪.‬‬
‫כנס גישורים ‪ 1222‬ביטא למעשה את כל מגמות הצמיחה הללו שציינתי‪ .‬הכנס נערך זו השנה השלישית‬
‫והוא הפך להיות המפגש הארצי השנתי של כל העוסקים בתחום הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל‪.‬‬
‫השנה השתתפו בכנס למעלה מ‪ 422-‬אנשי מקצוע ומגשרים מתנדבים מכל רחבי הארץ‪ :‬שוטרים‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים קהילתיים‪ ,‬מנהלי מרכזי גישור בקהילה; מגשרים ופעילים מתנדבים; אנשים בעלי זהויות‬
‫שונות ובני תרבויות מגוונות‪ :‬יהודים מוסלמים ונוצרים‪ ,‬עולים וותיקים‪ ,‬חילונים ודתיים‪ ,‬דוברי רוסית‬
‫ודוברי אמהרית‪ .‬המגוון האנושי המרתק הפך את הכנס למפגש מקצועי‪ ,‬חברתי ותרבותי מעניין‬
‫ומשמעותי‪.‬‬
‫בכנס זה‪ ,‬ביקשנו לבחון את תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה לשיפור פני החברה בישראל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫רצינו שהכנס יהווה במה לשיתוף בידע שהתפתח במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ובקרב כל‬
‫השותפים שלנו‪ .‬כך בנינו את הכנס משני חלקים מרכזיים‪ .‬בחלק הראשון קיימנו רב שיח עם קובעי‬
‫מדיניות‪ ,‬בו בחנו את תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה לחברה הישראלית‪ .‬לאחריו האזנו להרצאתה של‬
‫העיתונאית אורלי וילנאי אשר סקרה בפנינו מקומות בהם יש חשיבות לשילובם של הגישור והדיאלוג‬
‫בקהילה ככלים לשינוי חברתי‪ .‬בחלק השני התקיימו שמונה סדנאות מקצועיות שהועברו במשותף ע"י‬
‫מגשרים ואנשי מקצוע ממרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברחבי הארץ יחד עם מנחים מקצועיים‬
‫מובילים בתחום הגישור‪ .‬הסדנאות פתחו בפנינו צוהר להתפתחויות המקצועיות המרכזיות בתחום‪.‬‬
‫קינחנו את היום עם מופע תיאטרון פלייבק של קבוצת ריאליטי‪ .‬שחקני הקבוצה שיקפו לנו בצורה‬
‫מחויכת ועם חצי קריצה התמודדויות וחוויות שאנו עוברים יום‪-‬יום בעשייה שלנו‪ .‬בספר זה תמצאו‬
‫סיכום של כל חלקי הכנס‪ .‬אנו מקווים שהסיכומים יהוו עבורכם כלי לחשיבה‪ ,‬להתפתחות‪ ,‬להעמקת‬
‫שותפויות ולהרחבת וגיוון הפעילות במרכזים‪ .‬כנס זה לא היה מתקיים ללא השותפות של אנשים וגופים‬
‫רבים‪ .‬ברצוני להודות באופן אישי לכולם על תרומתכם להצלחת כנס זה‪ ,‬על תרומתכם להצלחת תוכנית‬
‫גישורים בכלל‪ ,‬ועל תרומתכם להטמעת רעיונות וערכי הגישור והדיאלוג בקהילה ובחברה הישראלית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תודה לצוותי מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪ ,‬כנס זה בפרט‪ ,‬ותוכנית גישורים בכלל‪ ,‬הם תוצר של‬
‫שותפות עמוקה ואמיתית ‪ .‬נהניתי ונתרמתי רבות מכל אחד ואחת מכם ברמה המקצועית והאישית‪ .‬תודה‬
‫על השותפות והחברות לכל אורך הדרך‪.‬‬
‫תודה לשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים על הובלת התוכנית וועדת ההיגוי‬
‫הארצית ועל הנכונות לקלוט את התוכנית לשורותיו‪ .‬ברוך שוגרמן ואבי סנדר הייתם לי שותפים‪ ,‬תומכים‬
‫וידידים אמיתיים‪.‬‬
‫תודה לשותפים שלנו במסד קליטה‪ ,‬בג'וינט‪ ,‬בשירות לעבודה קהילתית ובוועדת ההיגוי של תוכנית‬
‫גישורים אשר לא רק אפשרו את קיום הכנס‪ ,‬אלא תומכים בנו מקצועית ותקציבית במהלך כל השנים‬
‫ומאפשרים לנו לפעול בצורה חדשנית ויצירתית‪ :‬ברוך שוגרמן ואבי סנדר‪ ,‬השירות לעבודה קהילתית‪,‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים; אילני אבבה‪-‬קמפינו‪ ,‬אגף קהילה ומניעת פשיעה "מצילה"‪ ,‬המשרד‬
‫לבטחון פנים; שרי פייר‪ ,‬אגף בכיר לקליטה בקהילה‪ ,‬המשרד לקליטת עלייה; דוד כהן‪ ,‬אגף שילוב עולים‪,‬‬
‫ג'וינט ישראל; דני פינס‪ ,‬ג'וינט ישראל; זהבה מאיר‪ ,‬אגף קהילה ומשמר אזרחי‪ ,‬משטרת ישראל; יאיר‬
‫קמייסקי‪ ,‬אגף שילוב עולים‪ ,‬ג'וינט ישראל; יאירה פז‪ ,‬משרד הפנים; עודד אהרון‪ ,‬שי"ל‪ ,‬רחל שגיא‪ ,‬שיקום‬
‫שכונות‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ .‬תודה לכולכם על הפרגון והליווי לכל אורך הדרך‪.‬‬
‫תודה לחברים בצוות ההיגוי של הכנס ‪ ,‬בזכות השותפות וההתגייסות שלכם בנינו כנס משמעותי ומוצלח‬
‫כל כך ‪ :‬חגי אגמון שניר – המרכז הבין תרבותי בירולשים; ענת אשל ‪ -‬מרכז גישור ויישוב סכסוכים‬
‫בקהילה רמלה; נורית בכרך – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה‪ ,‬מוזאיקה; שרון דלמן‪ -‬מרכז הגישור שרון‬
‫דימונה; טלי ורטהיים‪ -‬מרכז הגישור רמת השרון; כרמלה זילברשטיין‪ -‬מרכז הגישור קריית אונו; אורנה‬
‫שני‪ ,‬רותם נגר‪ -‬מוזאיקה; אביבה חלבי‪ -‬מרכז הגישור ברחובות‪ .‬רני דודאי‪ ,‬יואב הולן ודייב שמעוני‪ ,‬מרכז‬
‫גבים לגישור‪.‬‬
‫תודה למשתתפי הפאנל על תרומתם הייחודית לקיום דיון מעמיק על מקומו של הגישור בקהילה‪ -‬פרופ'‬
‫אבישי ברוורמן‪ ,‬השר (דאז) לענייני מיעוטים‪ ,‬השופט משה גל‪ ,‬מנהל בתי המשפט‪ ,‬מר רחמים מלול‪ ,‬ראש‬
‫עיריית רחובות‪ .‬תודה גדולה למנחה הפאנל‪ ,‬ד"ר אביעד הכהן‪ ,‬יו"ר מוזאיקה ודיקן מכללת שערי משפט‪,‬‬
‫על שותפתו בהובלת ובהכנת מושב מיוחד זה‪.‬‬
‫תודה לשותפים שהעבירו סדנאות מקצועיות מרתקות ותרמו לכולנו מהידע‪ ,‬מהניסיון ומהתובנות מעבודת‬
‫השטח המסורה שלהם‪ :‬ענת אהרון‪ ,‬מנהלת מרכז הגישור‪ ,‬הדיאלוג ובניית הסכמות בקהילה במ‪.‬א‪ .‬דרום‬
‫השרון; יוני נפתלי‪ ,‬מגשר; נורית בכרך‪ ,‬עו"ד ומגשרת ‪ -‬מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה‬
‫במוזאיקה; יראת זוארץ ‪,‬עו"ד ומגשרת ‪-‬מנהלת המרכז לגישור ולהידברות בקהילה נס ציונה; שרון עזריאל‪,‬‬
‫משנה וממלא מקום מנכ"ל מרכז השלטון המקומי; יואב הולן‪ ,‬מנהל תחום חברה‪ ,‬קהילה וסביבה‪ ,‬קבוצת‬
‫גבים; אביבה חלבי‪ ,‬מנהלת מרכז הגישור העירוני הקהילתי רחובות; יהודה לוי‪ ,‬מגשר; יובל גיל‪ ,‬עו"ד‬
‫ומגשר‪ ,‬מנכ"ל ‪ ;CMS‬רון פרייזלר‪ ,‬המנהל לחינוך התיישבותי; אבי קסטרו‪ ,‬מנהל כפר הנוער כנות; אילני‬
‫אבבה קמפינו‪" ,‬מצילה" המשרד לביטחון פנים; מגשרים צעירים ממרכזי הגישור בכפרי הנוער השונים;‬
‫אלישבע הכהן‪ ,‬עו"ד ומגשרת‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; סיון אפלבום‪ ,‬עו"ד ומגשרת;‬
‫ד"ר דייב שמעוני‪ ,‬מגשר ומנחה‪ ,‬קבוצת גבים; מנברו שמעון‪ ,‬מנחה בתחום מפגשים בין תרבותיים; עו"ד‬
‫אלינור טלמסוב‪ ,‬מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה רמלה; הדס לבני‪ ,‬הקליניקה לגישור‪ ,‬הפקולטה‬
‫למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן; יעל עזרתי‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; זהבה רותם‪ ,‬קו‬
‫לעובד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תודה אישית מאוד לנורית בכרך‪ ,‬מוזאיקה‪ ,‬ולחגי אגמון שניר‪ ,‬המרכז הבין תרבותי לירושלים‪ ,‬על הליווי‬
‫המקצועי‪ ,‬התמיכה האישית והמרחב העצום שנתתם לי לפעולה וליצירה‪.‬‬
‫תודה ענקית לאורנה שני‪ ,‬שותפתי להכנת וניהול הכנס‪ ,‬המשלימה אותי בכל המובנים‪.‬‬
‫תודה גדולה לצוות מוזאיקה שסייעו לוגיסטית‪ ,‬מחשבתית ונפשית ‪ :‬אלישבע הכהן‪ ,‬יעל עזרתי ורותם‬
‫נגר ‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לאורית יולזרי – שותפה‪ ,‬חברה וממשיכת הדרך‪ .‬מאחלת לך הרבה הצלחה ובטוחה‬
‫שתובילי את תוכנית גישורים למחוזות חדשים ומופלאים‪.‬‬
‫רות נחנסון אנקרי‪,‬‬
‫אוגוסט ‪.1222‬‬
‫‪4‬‬
‫דברים לזכרו של דוד כנפו‬
‫דוד נולד עם הקמת המדינה ב‪ 2941-‬במוגדור שבמרוקו‪ .‬הוא קרוי על שם סבו‪,‬‬
‫רבי דוד‪ ,‬הדיין המצוין אב"ד במוגדור‪ ,‬שעליו נאמר שבכל שנות כהונתו לא היה‬
‫שום גט בקהילתו‪ ,‬כי רגיל היה להשכין שלום בין בני הזוג‪ .‬סבתו הצדקת דונה‬
‫ז"ל הייתה מחזרת על פתחי העשירים כדי להתרימם כסף ומצרכים לעניי‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫אביו‪ ,‬רבי שלמה‪-‬חי היה בעל השכלה רחבה ואוהב ספר מובהק‪ .‬הוא נשא לאישה‬
‫את אסתר ויחד איתה הקים משפחה וזכה לגדל ‪ 21‬ילדים‪ .‬דוד הוא הבן ה‪.21 -‬‬
‫רבי שלמה‪-‬חי שימש כחזן וכמנהיג הקהילה היהודית‪ .‬טרם הקמת המדינה החל‬
‫בפעילות ציונית וארגן את עליית יהודי מוגדור לארץ‪ .‬בשנת ‪ ,2956‬באמצע מבצע סיני‪ ,‬כאשר נסגרו‬
‫דלתות העלייה ממרוקו‪ ,‬עלה עם משפחתו‪.‬‬
‫דוד גדל ורכש ערכים של אהבת הבריות‪ ,‬של שלום‪ ,‬צדק וצדקה‪ ,‬ועשייה למען הכלל‪ .‬בזמן מלחמת ששת‬
‫הימים היו ארבעה מילדיהם של שלמה‪-‬חי ואסתר בשרות פעיל‪ .‬אמו של דוד ז"ל החליטה לעשות מעשה‬
‫והקימה את תנועת אח"י‪ ,‬אימהות חיילי ישראל‪ ,‬שמטרתה הייתה לאסוף כספים ולעזור לצה"ל‪ .‬אח"י‬
‫הייתה הגירסה הראשונה של לב"י שהוקמה כמה שנים מאוחר יותר‪.‬‬
‫דוד למד בישיבת כפר הרוא"ה ואחר כך באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬שם היה רכז תרבות‪ .‬בתפקידו זה קידם‬
‫את רמת התרבות באוניברסיטה לרמה שלא הייתה מוכרת עד אז‪ .‬בעת לימודיו בבר‪-‬אילן נחשף לפעילות‬
‫ציבורית‪ ,‬וכמו בכל תחום בו פעל ‪ ,‬הצטיין אף בעשייה מבורכת זו‪ .‬יחד עם חברים אחרים החלו לארגן‬
‫שיעורי עזר לילדים משכבות חלשות‪ .‬אחר כך היה בין מקימי תנועת "עודד" ששמה לה למטרה לקדם את‬
‫בני הנוער מהשכבות החלשות ולהעלותם על דרך המלך‪ .‬בזמן שהיה מנכ"ל "עודד"‪ ,‬פעילות התנועה‬
‫התפתחה למימדים ארציים והיוותה גורם רציני שחבר אחר כך להקמת ד"ש‪.‬‬
‫במשך כמה שנים שימש כעוזר השר במשרד הדתות ואחר כך מילא מספר תפקידים בכירים במשרד‬
‫העבודה‪ .‬בשנים ‪ 299921222‬למד באלכ"א‪ ,‬בית הספר הגבוה למינהל ציבורי ובמכללה לביטחון לאומי‪.‬‬
‫כיו"ר הוועדה הארצית לקידום הידברות‪ ,‬יישוב סכסוכים וגישור בקהילה‪ ,‬מיום היווסדה ולאורך ‪22‬‬
‫שנים‪ ,‬יכול היה ליישם את תפיסת העולם שינק מאביו ומסבו בדבר פיוס‪ ,‬השכנת שלום ויישוב‬
‫מחלוקות‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 1227‬קבלה הוועדה הארצית אחריות על ליווי תוכנית גישורים מיסודו של מסד קליטה‪ .‬מסד‬
‫קליטה הנו שיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל‪ ,‬המשרד לקליטת עלייה‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ ,‬משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון‪ .‬הוועדה הארצית בראשותו של דוד ז"ל הדגישה את‬
‫התכנים של גישור ודיאלוג בקהילה ברחבי הארץ‪ ,‬וקידמה במיוחד את העבודה בסביבה רב תרבותית‪,‬‬
‫הנגשת השירותים והתאמתם לזהויות השונות‪.‬‬
‫דוד שירת כעובד ציבור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים במשך ‪ 16‬שנה‪ .‬במשך ‪ 12‬שנה שימש‬
‫בתפקיד מנהל האגף לתפקידים מיוחדים‪ .‬במסגרת תפקיד זה היה אחראי על מחלקות שונות‪ ,‬ביניהן‬
‫שי"ל‪ -‬שירות ליעוץ לאזרח‪ ,‬יחידת ההתנדבות‪ ,‬מוסדות ציבור‪ ,‬יחסים בינלאומיים‪ ,‬וועדות ערר על‬
‫המחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬מוקד ‪ 221‬והשירות הלאומי‪ .‬בנוסף לקח על עצמו דוד לשמש כיו"ר של‬
‫וועדות וצוותים שונים העוסקים בסיוע למשפחות ויחידים נזקקים‪.‬‬
‫עם הסתלקותו נלקח מאיתנו חבר וידיד‪ ,‬אדם יקר‪ ,‬אוהב ונוח לבריות‪ .‬זכרו נצור בליבנו לעד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫סיכום מושב פתיחה – כנס גישורים ‪1222‬‬
‫מושב קובעי מדיניות בהשתתפות‪ :‬פרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬השר לענייני מיעוטים‪ ,‬השופט משה גל‪ ,‬מנהל‬
‫בתי המשפט‪ ,‬מר רחמים מלול‪ ,‬ראש עיריית רחובות‪ .‬בהנחיית ד"ר אביעד הכהן‪ ,‬יו"ר מוזאיקה ודיקן‬
‫מכללת שערי משפט‪.‬‬
‫ד"ר אביעד הכהן‪ -‬מנחה המושב‪:‬‬
‫ד"ר הכהן פתח את המושב כאשר ציין את הממשק שבין מוסדות המדינה‪ ,‬הציבור ומוסדות המנהל‬
‫הרבים שעוסקים בתחום הגישור‪ .‬בכדי לענות על של הגישור לשינוי פני החברה בישראל הזו היינו‬
‫זקוקים לא רק למשפטנים‪ ,‬עו"ד ומגשרים‪ ,‬אלא גם למהנדס ולארכיטקט שירכיב את השותפויות האלה‪.‬‬
‫ד"ר הכהן ציין את שמחתו בראותו כי יש מאות אנשים שנושא הגישור יקר וקרוב לליבם וביחד‪,‬‬
‫באמצעות חברי המושב‪ ,‬ינסו ללבן את השאלות שמעניינות את באי הכנס‪ -‬הגישור כמנוף חברתי לשינוי‬
‫פני החברה בישראל‪ .‬ד"ר הכהן ציין את הגישור כאחת המידות הטובות של הבאת השלום בין האדם‬
‫לחברו‪.‬‬
‫פרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬השר לענייני מיעוטים מתבקש להתמקד בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ תרומתו האפשרית של הגישור לשינוי פני החברה בישראל‬‫ האם עדיף שהגישור יוכר על ידי המערכת הציבורית? והאם תסכים לתמוך במהלכים‬‫שיקדמו את החקיקה להסדרת מעמדו של הגישור?‬
‫ האם הגישור יכול להוות אמצעי נוסף נגד גילויי הגזענות הנשמעים כיום?‬‫עיקרי דבריו של פרופ' אבישי ברוורמן‪:‬‬
‫פרופסור ברוורמן ציין את הבורות שמביאה לפחד ולגזענות‪ ,‬בייחוד בתקופות שיש חרדות‪ ,‬הדבר הינו‬
‫תופעה עולמית‪ .‬יש מאבק על חלוקה של משאבים שגורמת לתיוג האחר‪ .‬הבורות והתיוג מסכנים את‬
‫שלום העולם כולו ומסכנים גם את שלומה של החברה הישראלית‪ .‬המענה אינו בתפיסה דמוקרטית עם‬
‫שלטון רוב‪ ,‬אלא יש צורך במתן דגש על שמירה של זכויות המיעוט‪ ,‬באמצעות שינוי הדעות הקדומות‬
‫ובאמצעות גישור וקבוצות דיאלוג‪.‬‬
‫מפגשים בין תרבותיים ולימוד משותף של הגישור משנים את היחס שלנו כלפי האחר‪ .‬היה טוב אילו היו‬
‫בכל הארץ קבוצות כאלה כי ברגע שמכירים נופלים המחסומים‪ .‬פרופ' ברוורמן מאמין כי הבאת מגשרים‬
‫שיחנכו להקשבה ולסבלונות‪ ,‬תביא לשינוי המצב מקצה לקצה‪.‬‬
‫השר ציין כי העדרותה של תרבות של הקשבה היא בעיה במידנת ישראל וכי ‪ ,‬בעידן של "תוציא כותרת‬
‫ותעשה ספין"‪ ,‬הוא תומך בכל דרך שהגישור והדיאלוג ייכנסו לאוניברסיטאות‪ ,‬שיתקיימו תהליכי דיאלוג‬
‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫השר המשיך עם דוגמא אישית וסיפר כי לא הכיר ערבים עד שהיה בעזה‪ .‬הוא ציין כי לשמחתו בזמן‬
‫שירותו בבנק העולמי הכירי ערבים ואח"כ‪ ,‬באוניברסיטה בבאר שבע הוא פתח את שעריה לבדווים ‪ -‬כך‬
‫הכיר את התרבות‪ .‬לצערו רוב היהודים לא מכירים את האוכלוסייה הערבית‪ ,‬וכך הם חושבים שהם גיס‬
‫חמישי או קיצוניים‪ .‬הוא ציין כי אנחנו לא מקיימים את מה שכתבנו במגילת העצמאות לגבי שוויון‪.‬‬
‫שתי אוכלוסיות שגדלות במיוחד בישראל לא לוקחים חלק מספיק גדול בשוק העבודה ‪ -‬החרדים‬
‫והערבים‪ ,‬שאותם אנחנו חוסמים בכל דרך אפשרית‪ .‬קיימים חסמים תרבותיים רבים אבל חייבים לפתוח‬
‫את החברה הישראלית לשיחה ולדיאלוג‪ ,‬אחרת תהיה סכנה לקיומנו כי לא תהיה פה דמוקרטיה‬
‫ליבראלית אלא אוטוקרטיה‪ .‬שלטון רוב שאינו דמוקרטיה ליבראלית מביא לאסון‪ .‬חייבים לפתח שיח בין‬
‫יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬חרדים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שונות היא מהות החיים "אך אוי לה לחברה שגזענות מתפשטת בה ושהפחד יוצר בה כל אחד לעצמו‬
‫ואלוהים לאף אחד"‪ .‬צריך להתחיל דיאלוג‪ ,‬להתחיל מפגשים בין תרבותיים בכל הארץ‪ ,‬בבתי ספר‪,‬‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬בתעסוקה אחרת נהפוך לאוסף של שבטים שאין בהם קשר‪.‬‬
‫השר טען כי באי הכנס חייבים להיכנס בכל מקום ולפתוח את השיח "הכר את האחר" וכי הוא מצידו‬
‫יעשה כל שיוכל לעשות כדי לחזק את השיח והדיאלוג‪.‬‬
‫השופט משה גל מתבקש להתמקד בנושאים הבאים‪:‬‬
‫המשפט והגישור לכאורה הפוכים אחד לשני‪ .‬המשפט הוא בינארי ‪ -‬יש מי שזוכה ומי שמפסיד‪ .‬לעומת‬
‫זאת הגישור בדרך כלל מנסה לרכך‪ ,‬לפתור סכסוכים לרווחת שני הצדדים‪.‬‬
‫ האם יש מקום לגישור במסגרת המערכת המשפטית? ומקום שבתי המשפט יעודדו‬‫את הגישור?‬
‫ האם הגישור כפרקטיקה וכתפיסת עולם יכול ללכת יחד עם בתי המפשט וכיצד ניתן‬‫לעשות זאת בפועל?‬
‫עיקרי דבריו של השופט משה גל‪ ,‬מנהל בתי המשפט‪:‬‬
‫השופט גל הדגיש כי יש נקודת ממשק משותפת בין המשפט לגישור‪ .‬הוא פתח בתיאורה של מערכת‬
‫המשפט ותפקידה ולאחר מכן דיבר על נקודות ההשקה בין הגישור לבית המשפט‪.‬‬
‫מערכת בתי המשפט עוסקת בכמות גדולה של סכסוכים‪ .‬תפקידה לא רק הכרעה בסכסוכים‪ ,‬אלא קודם‬
‫כל לישם את עקרונות היסוד‪ ,‬להגן על זכויות היסוד לשמור על חופש הביטוי‪ .‬לא רק להשמיע אלא גם‬
‫לשמוע‪ ,‬גם אם אלו דברים שלא נעים לנו לשמוע‪ .‬בתי המשפט אינם פופוליסטים‪ ,‬והם לא נבחנים‬
‫בסקרים‪ .‬התכלית של בתי המשפט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היא להגן על המיעוט מבני הרוב ולשמור על הדמוקרטיה‪.‬‬
‫לכן לבתי המשפט תפקידים נוספים רחבים יותר מאשר ההכרעה בסכסוכים‪ .‬גם המגשרים תפקידם‬
‫להיות ראש החץ בשינוי תרבותי ותפיסתי בישראל‪ ,‬בעיקר בקידום הדיאלוג וניהול קונפליקטים לא‬
‫בדרך משפטית‪.‬‬
‫בכל תהליך של שינוי תרבותי ארגוני יהיו ציניקנים שיגידו שזה לא יצליח‪ ,‬בשנות ה‪ 12-‬הציניקנים אמרו‬
‫שבישרא ל זה לא יכול לקרות‪ ,‬הגישור לא יצליח‪ .‬השופט גל ציין כי הוא רואה פה את הנוכחים בכנס‬
‫שהם רק חלק מהעוסקים בגישור‪ -‬וטוען שהגישור בארץ יצליח‪ .‬הנוכחים בכנס ושכמותם הם אלה‬
‫שיכולים לעשות את זה (זה מוטמע מגיל צעיר‪-‬היום מדברים על חינוך לגישור מגן הילדים)‪.‬‬
‫שופטים לא אוהבים סכסוכי שכנים‪ ,‬אלו סכסוכים טעונים מאוד‪ ,‬עם המון כעסים‪ ,‬חלק גדול מהם פרצו‬
‫בגלל ששכן לא אמר בוקר טוב לשכנה (זו שאלה של תרבות)‪ .‬בית המשפט או מערך שיפוטי אינו יכול‬
‫לתת מענה הולם לסכסוכים אלו‪ .‬הפתרון איננו בבית המשפט‪ ,‬אלא יש צורך בפתרון שורשי ‪ -‬תרבות של‬
‫גישור ושיח שהשופט גל ביקש מבאי הכנס להוביל‪.‬‬
‫הוא אינו מציע גישור כיוון מפני שהוא חושב שזה יציל את העומס בבית המשפט‪ ,‬אלא כיוון שהשינוי‬
‫התרבותי הוא החשוב בעיניו‪ .‬הוא נכון לפתוח את בתי המשפט לפרקטיקום ולמרכזי גישור בקהילה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב שלא יפתח בפני כולם‪ ,‬אלא על פי קריטריונים מובנים‪ ,‬מסודרים ושוויוניים‪ .‬באופן דומה‬
‫מתקיימים מפגשי מהות‪ ,‬בהם מחייבים צדדים לפנות למגשר שיבהיר להם מה זה גישור‪ .‬ישיבת המהות‬
‫היא חובה וזה מאוד חשוב מבחינת התהליך‪ 42% .‬מהאנשים שהיו בפגישת מהות מסכימים לגישור‬
‫ומחציתם מסיימים בהסכם‪.‬‬
‫המספ רים לא גדולים ולכן מבחינת הנטל זה לא משמעותי אך מבחינת השינוי התרבותי זה מאוד חשוב‪.‬‬
‫השופט גל חושב שביום מן הימים יהיה ניתן ליצור גישור חובה בבתי משפט‪ .‬מסתבר כשאנשים נכנסים‬
‫לתהליך ומבינים את התהליך אז התוצאות בהחלט טובות‪ .‬כמובן שצריך למסד את זה כך שעלות של‬
‫גישור לא תעלה על עלות דיון בבית משפט‪ .‬יש שופטים בדימוס ושופטים מכהנים בגישור ולא אחת‬
‫רואים שגם בהליך פלילי אפשר לקדם דיאלוג והבנה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עיקר התפקיד שהמגשרים צריכים לראות לעצמם הוא לא כמי שבאים לפתור סכסוכים‪ ,‬אלא כמי שבאים‬
‫לעשות שינוי תרבותי לפיו פיתרון קונפליקטים הוא לא על בסיס מי יותר חזק אלא על בסיס דיאלוג‬
‫והבנה‪.‬‬
‫מר רחמים מלול‪ ,‬ראש עיריית רחובות‪ ,‬מתבקש להתמקד בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ כיצד השלטון המקומי יכול לגרום להעצמת הגישור הקהילתי?‬‫ כיצד משפיע קיומו של המרכז על האוכלוסיה המקומית?‬‫עיקרי דבריו של מר רחמים מלול‪ ,‬ראש עיריית רחובות‪:‬‬
‫ראש העיר סיפר שבעיר רחובות יש אוכלוסייה מגוונת והוא כאיש חינוך לשעבר וכמי שעסק בגישור גם‬
‫לפני שנבחר‪ ,‬פעל נכון ביצירת תשתית של גישור בין האוכלוסיות השונות מכל רחבי העיר‪ ,‬והראה‬
‫שאפשר על ידי הדברות ובניית גשרים למצוא נוסחה אמיתית לחיים משותפים לכל הקבוצות‪.‬‬
‫הוא ציין שעצם העובדה שמתכנסים פה היום מאות אנשים היא הצלחה‪ .‬המודעות עד לפני כמה שנים לא‬
‫הייתה קיימת ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫עוד לפני שנבחר כראש עיר‪ ,‬היה מר מלול יו"ר הועדה לתכנון ולבניה ויצר במסגרתה ועדת התנגדויות‬
‫לא סטטוטורית‪ ,‬שמטרתה להראות לאזרח שמקשיבים לו‪ ,‬וגם מנסים לגשר ולפתור את הקונפליקט‪.‬‬
‫במסגרת הועדה פגשו אחים בדם שבאים עם עו"ד‪ ,‬ומופיעים בפני הועדה ולעיתים הסכסוכים הם על‬
‫גובה הגדר במספר סנטימטרים‪ ,‬או שמתנהלת מלחמת עולם בין שני האחים על פיסת גדר‪ ,‬המוח האנושי‬
‫לא מצליח לקבל את זה – הדבר הביא לתפיסת המציאות החברתית בה אנו נמצאים בישראל היום‪.‬‬
‫כל הקונפליקטים מקורם בהתבצרות של כל אחד בעמדתו‪ ,‬הימנעות וחדלון השיח בין הקבוצות‪ .‬כאשר‬
‫יושבים ומדברים הקצוות מצליחים להתקרב‪ ,‬לעיתים זה מצליח ולעיתים לא‪ .‬הועדה‪ ,‬שפעלה‬
‫בהתנדבות‪ ,‬הצליחה להגיע למצבים של גישור תוך הדיונים‪ .‬לא מעט מקרים הגיעו לפשרה תוך מספר‬
‫דקות‪.‬‬
‫מר מלול סיפר שבמקורות היהודיים עניין הגישור ומציאת הפשרה הם מיסודות של ההלכה‪ .‬כל עניין דין‬
‫תורה בסיסו בפשרה‪ .‬בדרך כלל הדיינים מנסים למצוא את הגישור והפשרה בין הצדדים‪" .‬ועשית הישר‬
‫והטוב" ‪ -‬מה זה אומר? של מרות שיש דין והשופט צריך ללכת על פיו‪ ,‬לעיתים צריך לעשות לפנים‬
‫משורת הדין‪ ,‬לא תמיד 'ייקוב הדין את ההר'‪ .‬לא תמיד כשנכנסים לגישור חייבים לצאת כשכל שאיפותך‬
‫בידך‪.‬‬
‫במרכז הגישור ברחובות טופלו ‪ 217‬תיקים השנה‪ ,‬עם ‪ 75%‬הצלחה‪ .‬החשיבות של מרכז הגישור הוא‬
‫ביצירת אקלים חדש‪ .‬לא רק שהמרכז מכשיר מגשרים מכל המגזרים‪ ,‬אלא יושבים בו באופן קבוע ‪45‬‬
‫מגשרים שפועלים בהתנדבות ‪ 4,222 .‬מתושבי העיר נזדקקו השנה לשירותי המרכז‪ .‬הטמעת הגישור‬
‫במערכת החינוך הוא הישג מיוחד של המרכז ברחובות‪ .‬כל ערך חברתי אם לא נטמיע אותו מגן הילדים‬
‫ומבית הספר היסודי לא נצליח להטמיע אותו בגיל מבוגר‪ .‬לכן להטמעה בגילאים הצעירים יש חשיבות‬
‫מיוחדת‪ .‬וכך ‪ 24‬בתי ספר בעיר לוקחים חלק בתוכנית הגישור בחינוך‪ ,‬כאשר התלמידים פותרים‬
‫סכסוכי בדרך של גישור‪ .‬בשנה הבאה יצטרפו ‪ 24‬גני ילדים לתוכנית וזה פועל בצורה נפלאה‪.‬‬
‫בסופו של דבר כל רשות חייבת להקים בתוכה מרכז גישור‪ .‬ברחובות הצליחו בתקציב זעום של ‪222‬‬
‫אלף ‪ ₪‬לעשות זאת‪ .‬מן הראוי שגם ממשלת ישראל תתן את הדעת לזה גם מבחינה תקציבים‪ .‬אלה‬
‫תהליכים שחייבים לעודד אותם בסופו של דבר כי הם יוצרים חסכון ניכר ושינוי חברתי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫סיכום דבריו של ברוך שוגרמן‪ ,‬מנהל השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪:‬‬
‫אני מתנצל בשם מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מר נחום איצקוביץ שנבצר‬
‫ממנו להשתתף בכנס‪ .‬הוא ביקש ממני למסור את הדברים הבאים בשמו לפנל המכובד‬
‫ולכל באי הכנס‪ " :‬רבי נחמן מברצלב אמר שעיקורו של השלום עושים בין שני הפכים"‬
‫נושא הגישור והדיאלוג בקהילה עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד השואפת להפחית‬
‫את האפליה וההדרה החברתית ודוגלת בהעצמת קהילות‪ ,‬השתלבות חברתית וחיזוק‬
‫החברה האזרחית‪ .‬כמו בן מעוניין המשרד במניעת אלימות בקהילות‪ .‬מרכזי הגישור‬
‫והדיאלוג בקהילה תורמים תרומה גדולה בהפחתת הסכסוכים בקהילה ובהטבת‬
‫התקשורת בין הקהילות ובין הקהילות לממסד‪ .‬דרכי הגישור והדיאלוג מהווים‬
‫אלטרנטיבות לאלימות והנחלת התפיסות והערכים שלהם עשויה אף למנוע אלימות‬
‫עתידית‪.‬‬
‫אנו עדים לחברה שבה ההטרוגניות הולכת וגדלה ודורשת רגישות וכשירות תרבותית‬
‫בהתערבויות חברתיות קהילתיות‪ .‬הגישור והדיאלוג בקהילה מבוססים על תפיסות אלה‬
‫ומחזקים בפועל את הרשתות החברתיות הבין‪-‬תרבותיות‪ .‬מטרת המרכזים לתת שירותי‬
‫גישור והידברות נגישים ומותאמים לשלל הזהויות בקהילה בה הם יושבים‪ ,‬להטמיע‬
‫גישה של פתרון סכסוכים בדרכי שלום ולאפשר תקשורת בין הקהילות השונות ובינן לבין‬
‫הממסד‪ .‬השירותים הקהילתיים הללו ניתנים ע"י מגשרים מתנדבים מכל הזהויות‬
‫והתרבויות בקהילה‪.‬‬
‫נושא הגישור והדיאלוג בקהילה קשור לתחומים רבים מתוך העשייה של משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ .‬בתחומים אלה אפשר למנות את הצדק המאחה‪ ,‬שילוב מוסדות‬
‫רווחה בקהילה (תופעת "נימבי")‪ ,‬תוכנית הבן הממשיך ובניית הסכמות בקהילה במגזר‬
‫הכפרי‪ ,‬גישור במוגבלויות וגישור בזקנה‪ .‬מבחינת הקצאת משאבים המשרד מתקצב‬
‫מרכזי גישור בקהילה מאז ‪ 1224‬באמצעות השירות לעבודה קהילתית‪ .‬כמו כן תמכנו‬
‫במסגרת מ סד קליטה בתוכנית גישורים המסייע למספר מרכזים ביישובים עתירי עולים‬
‫ובפעילות ארצית‪.‬‬
‫כמי שעומד בראש משרד המוביל היום את השירותים החברתיים בארץ‪ ,‬אני פונה ליתר‬
‫המשרדים להיות שותפים לדרך ולתגבר את המשאבים הניתנים לתחום חשוב זה‪ .‬רק‬
‫בפעולה משותפת ומתואמת נוכל להתמודד עם האתגרים החברתיים של המאה ה‪12‬‬
‫וביניהם חיזוק הקהילות והגברת הדיאלוג הקהילתי‪".‬‬
‫סיכום דבריו של דני פינס‪ ,‬מנהל אגף שילוב עולים בג'וינט ישראל‪:‬‬
‫דני פינס פתח בהבחנה בין גישור שקשור לבית המשפט ובין גישור קהילתי‪ .‬הוא הדגיש את זה כי‬
‫בשבילו כל העשייה הזו היא בגדר נס‪ .‬הג'וינט עוסק כל הזמן בפיתוח שירותים למען אוכלוסיות חלשות‬
‫בישראל – זקנים‪ ,‬אנשים שלא נמצאים במעגל העבודה‪ ,‬מוגבלים ועוד‪ .‬כשהוא מסתכל על תחום הגישור‬
‫קרה דבר מאוד מעניין‪ .‬הוא חושב שמי שפתח את הדרך זה משרד המשפטים‪ ,‬מסיבותיו שלו הוא עזב‬
‫את הנושא‪ ,‬ומי שמוב יל היום זה השטח‪ .‬היום מרכזי גישור בקהילה הם יוזמות שבאות מלמטה‪ ,‬מהשטח‪.‬‬
‫ומקווה שעוד ראשי רשויות רבים ילכו בעקבות ראש עיריית רחובות‪.‬‬
‫כשמסתכלים על החברה הישראלית אין ספק שאנו חברה רב תרבותית‪ ,‬עם השנים השתנו הפרדיגמות‪.‬‬
‫בשנים הראשונות דיברנו על כור היתוך‪ ,‬אח"כ על קערת סלט והיום על "פיצה אמריקאית"‪ .‬למה? כי יש‬
‫בצק שהוא משותף לכולם ועליו כל אחד שם משהו שהוא רוצה‪ .‬על מנת להמשיך להתפתח ולהתקיים‬
‫כחברה רב תרבותית יש צורך בדיאלוג בין תרבותי וזה המקום של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סיכום דבריה של אביבה חלבי‪ ,‬יו"ר התאחדות מרכזי הגישור בקהילה‪:‬‬
‫אביבה חלבי ספרה כי לפני כחודש קיבלה את המינוי כיושבת ראש התאחדות מרכזי הגישור בקהילה‪.‬‬
‫ההנהלה מורכבת מ‪ 6-‬חברים נוספים‪ .‬בהתאחדות חברים ‪ 11‬מרכזי גישור בקהילה ברחבי הארץ‬
‫שפרוסים מעכו בצפון ועד דימונה בדרום‪ ,‬כולם נפגשים אחת לתקופה מסוימת ללמידה משותפת‬
‫ולקבלת החלטות‪ .‬ההתאחדות מייצגת ‪ 522-122‬מגשרים ממרכזי גישור בקהילה‪ .‬כל המגשרים‬
‫מוסמכים‪ ,‬מקצועיים ומתנדבים ללא שכר לחברה טובה יותר‪ .‬מעגלי ההשפעה של מרכזי הגישור‬
‫בקהילה מגיעים לעשרות אלפי אנשים בשנה ויוצרים שינוי חברתי וזאת באמצעות פעילות נרחבת‬
‫להטמעת הגישור והדיאלוג בל מיני דרכים‪ .‬אם תשאלו למה‪ -‬לאיזו מטרה פועלים? לשם שינוי חברתי‪,‬‬
‫לחברה ללא אלימות‪.‬‬
‫אביבה ציינה כי פרט לראש עיריית רחובות‪ ,‬שדיבר בכנס‪ ,‬יש עוד ראשי ערים שתומכים‪ ,‬בכנס שמענו‬
‫את השופט משה גל‪ ,‬את דבר מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואת עמדת הג'וינט‪ .‬יש כל כך‬
‫הרבה אנשים שמאמינים בזה "אבל ‪ -‬כנראה שאנחנו צריכים להצמיח את זה מלמטה"‪ ,‬ציינה אביבה‪.‬‬
‫אביבה סיפרה כי התאחדות מרכזי הגישור בקהילה תפעל להטמעת הגישור בקהילה כתחום התמחות‪.‬‬
‫יפעלו לקבלת תמיכה מכלל משרדי הממשלה מלבד הרווחה‪ ,‬להכשרות לקידום המקצועי של מרכזי‬
‫הגישור בקהילה‪ .‬הדבר כבר נעשה אך יעשה בצורה יותר מסודרת‪ .‬כמו כן גם יפעלו ליצירת קשר עם‬
‫האקדמיה ולהעמקת שיתוף הפעולה עם בתי המשפט ליצירת מעגל ידע מקצועי‪ .‬החקיקה לא פחות‬
‫חשובה וכול הנוכחים שותפים לזה‪ ,‬ממסד והשטח‪" :‬יצאנו לדרך חדשה וכולם שותפים לזה"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הרצאתה של אורלי וילנאי‪:‬‬
‫"מקווה שבשעה הקרובה נוכל לצאת עם בשורה שנוכל לשנות את העולם‪ .‬מאמינה בכח של כל אחד‬
‫ואחד לעשות זאת‪ .‬שמחה להיות כאן היום בעיקר על רקע הקריאות הגזעניות ברחובות הבוערים משנאה‬
‫וכל אחד מהמגזרים נוטה להאשים מגזר אחר‪ .‬לכן התפקיד שלכם כל כך חשוב בכל הכאוס הזה‪.‬‬
‫אני עיתונאית חברתית ב‪ 22-‬השנים האחרונות‪ ,‬הפכתי בעל כורכי להיות עובדת סוציאלית‪ .‬אנו מאמינים‬
‫שהידע הוא כוח והידע על הזכויות מאפשר לאנשים למצות את הזכויות שלהם בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫הידע אודות הזכויות איננו נגיש לאנשים רבים וצריך לעבוד קשה כדי למצוא אותו‪.‬‬
‫הפכנו להיות חברה בה רובנו מסתגרים בריבוע שלנו‪ ,‬לא קל לחיות פה‪ ,‬אנו עוסקים בהישרדות וזה גורם‬
‫לנו לא לעשות סנטימטר מעבר למה שמגדיר תפקידנו‪ .‬אם אנחנו נתחיל להתייחס אחרת אחד לשני נשנה‬
‫את המצב‪ ,‬אם רוצים לראות צמיחה של מי שאנחנו משקיעים בו צריך לראות אותו‪.‬‬
‫כמגשרים פעילים אתם לא מבינים איזה שינוי אתם עושים אבל צריך עוד הרבה כמוכם‪ .‬אנחנו רואים את‬
‫השנאה ברחובות אנשים שיוצרים סטיגמות בלי לדעת על מה מדובר‪ .‬לא מספיק חינוך בביה"ס חשוב גם‬
‫חינוך חברתי‪.‬‬
‫עוני ה וא הרבה מעבר לסלי מזון‪ ,‬העוני הוא תרבותי וחברתי‪ ,‬כזה שעובר מדור לדור‪ .‬כדי להיחלץ מעוני‬
‫צריך לתת את החכות ולא את סלי המזון‪ .‬אם אנחנו נעשה קצת יותר ממה שהתפקיד שלנו מחייב החברה‬
‫שלנו תראה קצת אחרת‪ .‬המפתח הוא חינוך‪.‬‬
‫מי שעוסק בגישור ודיאלוג יודע כמה העבודה מרסקת וקשה‪ ,‬כמה כל יום מרגישים שאין עם מי לדבר‪.‬‬
‫אבל בכל פעם שמצליחים לפתור בעיה התחושה שווה הרבה יותר מכל תגמול כספי‪.‬‬
‫אני מאמינה שאפשר להזיז הרים גם בלי שהתקשורת מאחוריך‪ .‬קבוצה של אנשים אם היא מחליטה‬
‫לשנות מטרות חברתיות אפשר לעשות את זה‪ .‬התקשורת ממעטת לעסוק בסיפורי הצלחה‪.‬‬
‫אני רוצה לסיים במשל‪ :‬אדם אחד נפטר ועולה לשמיים ונפגש במלאך שעושה לו סיור‪ .‬הסיור מתחיל‬
‫בגיהינום‪ .‬נכנסים לחדר שבמרכזו שולחן עמוס כל טוב אבל מסביב יושבים אנשים רזים ועצובים עם‬
‫כפות ידיים ארוכות כל כך עד שהם לא יכולים להביא אותן לפה ולאכול‪ .‬האדם לא יכול לראות את זה‬
‫ומבקש לעבור לגן עדן‪ .‬שם אותה תמונה – חדר עם שולחן עמוס כל טוב ומסביבו יושבים אנשים שמנים‬
‫ושמחים עם ידיים ארוכות מאוד‪ .‬שואל האדם את המלאך איך זה יכול להיות? והמלאך מסביר כי אנשים‬
‫אלה הגיעו לגן עדן כי הם למדו עוד בחייהם להאכיל אחד את השני‪" .‬‬
‫‪11‬‬
‫סיכום סדנאות מקצועיות בכנס גישורים ‪:1222‬‬
‫בניית הסכמות בקהילה בתפיסה נרטיבית‪:‬‬
‫מנחים‪ :‬ענת אהרון‪ ,‬מנהלת מרכז הגישור‪ ,‬הדיאלוג ובניית הסכמות בקהילה במ‪.‬א‪ .‬דרום‬
‫השרון; יוני נפתלי‪ ,‬אופטימום – גישור ובניית הסכמות וויאאם – מרכז ערבי‪-‬עברי לבניית‬
‫הסכמות‪.‬‬
‫במהלך הסדנא תואר תהליך בניית הסכמות ב"נווה שועלים"‪ ,‬יישוב קהילתי בן ‪2522‬‬
‫תושבים‪ .‬מוקד הסכסוך – שלושה תושבים זועמים הגיעו למועצה עם סיפור סכסוך לאחר‬
‫ששכרו עו"ד‪ .‬שלושת התושבים גרים בסמוך למבנה שבבוקר משמש בי"ס ואחה"צ‬
‫מתקיימים בו חוגים‪ ,‬אירועים‪ ,‬תחרויות וכדומה‪ .‬תיארו שני מפגעים‪ .2 :‬מפגע סביבתי –‬
‫ונדליזם‪ ,‬קטיפת פירות‪ ,‬לכלוך‪ ,‬חסימת חניה‪ ,‬רעש וכדומה‪ .1 .‬מפגע אנושי – תחושה של‬
‫זלזול בהם‪ ,‬דיברו עם כולם אבל מרגישים שלא שומעים אותם‪ .‬באיזון ביניהם‪ ,‬למפגע‬
‫השני היה משקל רב‪ .‬מדובר בסיפור של זהות קהילה‪ .‬בשלב זה הגישו התושבים תביעה‪.‬‬
‫הצדדים למחלוקת – תושבים מול ועד יישוב‪.‬‬
‫הגדרת בניית הסכמות‪ :‬הליך וולונטרי בו מנחה מסייע לצדדים לנהל ביניהם דיאלוג‬
‫ולקבל החלטות רציונאליות וריאליות‪ ,‬כך שיינתן מענה למקסימום אינטרסים וייווצר‬
‫עתיד מספק בעניין מסוים‪ ,‬עבור מקסימום בעלי עניין‪.‬‬
‫הבחנה בין גישור לבניית הסכמות‪:‬‬
‫גישור‬
‫יש סכסוך‬
‫מטרה ברורה – פתרון הסכסוך‬
‫הצדדים ידועים בד"כ‬
‫אופן השתתפות – מקבלי החלטות‬
‫התפוקה – הסכם‬
‫אופן קבלת החלטות – כל הצדדים‬
‫מנהל התהליך – מגשר‬
‫תהליך פרטי‪ ,‬סודי וחסוי‬
‫ייתכן שילוב של בניית הסכמות בגישור‬
‫בניית הסכמות‬
‫ייתכן סכסוך אך לא חייב‪ ,‬ניתן לבנות‬
‫הסכמות סביב נושא משותף‬
‫מטרות אפשריות רבות – מחזון ועד הבנה‬
‫ריבוי בעלי עניין ועמימות לגבי מי ישתתף‬
‫מעגלי שיתוף רבים‬
‫התפוקות – עקרונות‪ ,‬הסכמות‪ ,‬המלצות‬
‫ועוד‬
‫אופן הגעה להסכמות – פה אחד‪2‬רוב‬
‫מגוון מנהלי תהליך – מנחה‪ ,‬צוות‪ ,‬ועדה‬
‫תהליך קהילתי‪2‬ציבורי שקוף‪ ,‬יש אפשרות‬
‫למקטעים חסויים‬
‫ייתכן שילוב של גישור בבניית הסכמות‬
‫עקרונות בניית הסכמות בקהילה‪:‬‬
‫‪ .2‬להידברות ישירה יש ערך בבניית זהות והזדהות בקהילה‬
‫‪ .1‬לבניית הסכמות שותפים כל בעלי העניין המעוניינים בכך‬
‫‪ .1‬ייתכנו כמה סוגי השתתפות בבניית הסכמות‬
‫‪ .4‬התהליך שקוף‪ ,‬אלא אם הוחלט על מקטע המחייב סודיות‬
‫‪ .5‬הבעלים של התהליך ותוצריו הם הקהילה‬
‫‪ .6‬צוות מהקהילה מוביל את התהליך אולי בסיוע גורם מקצועי‬
‫‪12‬‬
‫‪ .7‬ניתן מענה מיטבי לאינטרסים וצרכים של מקסימום שותפים‬
‫‪ .1‬ההליך חותר לפתרונות‪ ,‬כל אחד זוכה‪WIN-WIN ,‬‬
‫‪ .9‬יש שאיפה להסכמה מתוך שיח ולא מתוך הצבעה‬
‫שלבי בניית הסכמות‪:‬‬
‫‪ .2‬הכנה – פגישות נפרדות‬
‫‪ .1‬פתיחה במליאה – היכרות‪ ,‬מטרות‪ ,‬כללים‬
‫‪ .1‬הצגת הדברים – דיאלוג בצוותי חשיבה‬
‫‪ .4‬עבודה נרטיבית על הסיפור המועדף‬
‫‪ .5‬חשיבה על נושאים‪ ,‬אינטרסים וצרכים של כל בעלי העניין‬
‫‪ .6‬שיח בונה פתרונות‬
‫‪ .7‬גיבוש הסכמות‬
‫‪ .1‬מבט לעתיד ופרידה‬
‫שלב ההכנה בבניית הסכמות מתמקד בנקודות הבאות‪:‬‬
‫ בניית אמון ואיסוף מידע‬‫ רעיונות ראשוניים באשר למטרות בניית ההסכמות‬‫ הגדרת פורום רצוי לתהליך‪ ,‬מיהם מעגלי השותפים לבניית ההסכמות‬‫ איסוף ראשוני של אינטרסים‬‫ הגדרת השותפים ותפקידם‪ ,‬גורמים מדווחים‬‫ הגדרת התפוקה – חזון‪ ,‬המלצות‪ ,‬תקנון‪ ,‬הסכם‪ ,‬נוהל עבודה‪ ,‬שקט תעשייתי‪,‬‬‫שיתוף פעולה וכדומה‬
‫ קביעת כללי עבודה – הנחיה‪ ,‬זמן‪ ,‬שקיפות‪-‬סודיות‪ ,‬דיווח‪ ,‬תיעוד‬‫אופן הביצוע של שלב ההכנה‪ :‬אינטייק‪ ,‬פגישות הכנה נפרדות‪ ,‬צוות היגוי‪ ,‬פורום ליווי‬
‫תפיסה נרטיבית בבניית הסכמות‪:‬‬
‫ אנשים מתפתחים מתוך נרטיבים שונים שהם סיפרו לעצמם ושאחרים סיפרו להם‪.‬‬‫הנרטיבים עוזרים להם לעצב את התפיסה שלהם לגבי עצמם‪ ,‬לגבי מה שקורה‬
‫להם ולאחרים‬
‫ אנשים פועלים מתוך הסיפורים שבנו ובהתייחס אליהם‪ ,‬תוך שהם ממשיכים‬‫לעצב את עלילת חייהם‬
‫ אדם וקהילה מכילים מגוון של זהויות מרכזיות ושוליות‪ ,‬כל זהות או דמות כזו‬‫מורכבת ממארג של מסורות‪ ,‬אמונות‪ ,‬תרבות‪ ,‬ערכים ועוד‪ .‬זהו הסיפור של‬
‫אדם‪2‬קהילה ויש להם חיים משל עצמם‪.‬‬
‫ בניית הסכמות היא למעשה בניית סיפור נוסף‪ ,‬המועדף על משתתפי התהליך‪.‬‬‫המטרה היא לייצר סיפור חדש לקבוצה‪ .‬הסיפור החדש לא מתעלם מהקודם אלא‬
‫מחדש‪ ,‬מרחיב ומעשיר אותו‪ .‬לכל צד יש סיפור‪ ,‬בתהליך נבנה סיפור משותף‬
‫חדש ששני הצדדים יכולים להזדהות איתו‪.‬‬
‫ התפיסה המרכזית היא שאנשים אינם הבעיה‪ ,‬הבעיה היא מחוץ לאנשים והיא עוד‬‫סיפור שניתן להתבונן בו מבחוץ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫עבודה נרטיבית על הסיפור המועדף‪:‬‬
‫ כשרק הקושי מגדיר אדם‪2‬קהילה‪ ,‬תפישת הזהות מצומצמת‪ .‬כדי שאדם יוכל‬‫לתאר את חייו מחוץ לבעיה עליו להיות על קרקע בטוחה של הזהות שלו‬
‫ולהתבונן על הקושי מבחוץ‪.‬‬
‫ לכן יש לפעול להרחבת הסיפור המועדף ולהחצנת הבעיה‪ .‬המטרה היא להתבונן‬‫על הבעיה בנפרד מהאנשים‪ .‬בודקים מה הבעיה‪ ,‬הפחד‪ ,‬הכעס עושה לאנשים‪.‬‬
‫להכיר בכך משמע להכיר השפעות של הבעיות על האדם‪2‬קהילה‪.‬‬
‫ ניתן להיעזר במטאפורות ובבניית סיפורים חדשים בין החברים למשל ע"י בניית‬‫עצי קהילה ומשלוח מכתבים‪ .‬מעבר ממטאפורת האדם למטאפורת הקבוצה –‬
‫הסיפור המועשר זהו טקס ההגדרה של הקבוצה‪ .‬הקבוצה מאפשרת אותנטיזציה‬
‫של זהות עשירה רך הכרה חברתית בפרטים ובסיפור המועדף‪.‬‬
‫ בניית הסיפור המועדף – נעשית מתוך התבוננות על אירועים מועדפים במציאות‬‫ומתוך מתן משמעות להם‪ .‬למשל אירועים שמשמעותם הרמוניה‪ ,‬אחדות‪ ,‬עזרה‬
‫הדדית‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הנאה משותפת‪ ,‬עמידה בקשיים‪ ,‬גאוות יחידה – יקבלו העדפה‬
‫על פני סיפורים של אפליה‪ ,‬בדידות ומאבקי כוחות‪.‬‬
‫ מהלכים להרחבת הסיפור המשותף‪:‬‬‫‪ ‬החלפת מכתבים‪2‬בקשות ‪2‬איחולים‬
‫‪ ‬עבודה על ערכים ופרדיגמות‬
‫‪ ‬עבודה על חלום‪2‬חזון‪2‬תוכנית‬
‫‪ ‬העשרת הסיפור ע"י מטאפורות כמו העץ‬
‫‪ ‬החצנת הבעיה ומתן שם‬
‫‪ ‬בדיקת השפעות הבעיה עלינו ובניית עמדה נגדה‬
‫הגדרת בעיות‪ ,‬צרכים‪ ,‬אינטרסים ונושאים‪:‬‬
‫ הבנת התמונה ע"י כל פרט קבוצה‬‫ הסכמה על כל מכלול הנושאים‬‫ בירור אינטרסים ומיון לאינטרסים משותפים‪2‬ניטראליים‪2‬מנוגדים‬‫ הגדרת הנושאים ורכיביהם‬‫ הכנת מפה של הנושאים‪ ,‬האינטרסים והצרכים‬‫שיח בונה פתרונות – במטרה לפתח מגוון רעיונות‬
‫היעדים‪:‬‬
‫ השעיית הנחות‬‫ השעיית הביקורת‬‫ וויתור על להיות צודק‬‫ אווירת דיאלוג חופשית‬‫ עבודת צוות‬‫‪ -‬חשיבה יצירתית‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫ענת אהרון‪ ,‬מנהלת מרכז הגישור דרום השרון‪[email protected] ,‬‬
‫‪14‬‬
‫היבטים משפטיים בתחום הגישור בקהילה‪ -‬סודיות וחיסיון‪:‬‬
‫מנחות‪ :‬נורית בכרך‪ ,‬עו"ד ומגשרת ‪ -‬מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה‬
‫במוזאיקה; יראת זוארץ ‪,‬עו"ד ומגשרת‪ -‬מנהלת המרכז לגישור ולהידברות בקהילה נס‬
‫ציונה‪.‬‬
‫הסתכלות על הגישור "במבט משפטי"?‬
‫הזדהות המערכת המשפטית עם האדיאולוגיה והערכים שמייצג הליך גישור שהן‪:‬‬
‫ אוטונומיית הפרט‬‫ תרבות של חיים משותפים ("גישור אינו רק טכניקה")‬‫ הגישור הסכמית ולא כוחנית ולכן עדיף על שיפוט שכל ההכרעה בו היא‬‫ פרגמטי‬‫ורק לאחר הזדהות והבנה של הערכים יש גם התייחסות להקלת עומס על בית‬
‫המשפט‬
‫בית המשפט מביט על הגישור באהדה‪ .‬בהתחלה חשבו שגישור יקל על העומס על בתי‬
‫המשפט אבל בפועל בשטח המצב שונה‪ .‬הערך המוסף של הגישור נובע מהאיכות ובאופן‬
‫סיום המקרה ולא בסיום פרגמטי‪ .‬לאחרונה יצא פס"ד מעניין מבית המשפט העליון‬
‫שהתייחס למקומו של הגישור‪ .‬בפס"ד יש התייחסות לחיזוק האוטונומיה של הפרט‬
‫וחיזוק הסולידאריות החברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬בית הדין מקבל את הערך המוסף שיש בגישור‬
‫ואת החשיבות לאלמנטים שהוא מעניק לצדדים שלא יתקבלו בבית המשפט (פס"ד‬
‫‪ .)1769221‬גם השופט ברק אמר כי גישור אינו רק טכניקה אלא תרבות של חיים משותפים‬
‫וכי הוא עדיף על שיפוט בשל ההכרעה ההסכמית ולא כוחנית‪.‬‬
‫הצורך בסודיות ובחיסיון‪ -‬השופט סטיב אדלר‪ :‬עא"א ‪2221221‬‬
‫ עידוד הצדדים לחשוף את האינטרסים שלהם מבלי לחשוש שדבריהם יתגלו‬‫לאחרים‬
‫ הוגנות כלפי הצדדים דורשת סודיות שהרי הצדדים חושפים מידע שעלול לפגוע‬‫בהם אם הצד השני יעשה בו שימוש בבית משפט‬
‫ עצם הפרטיות מהווה מניע לבעלי דין רבים לבחור בגישור וזאת על מנת לא‬‫לחשוף ברבים מידע שעלול לפגוע בהם‬
‫סעיף ‪72‬ג (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד‪, 2914 -‬‬
‫"דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפט אזרחי"‬
‫ הליך פלילי לא נכלל בחוק הזה‪ .‬מה קורה כאשר מתנהלים הליך אזרחי והליך‬‫פלילי במקביל? למשל סכסוך שכנים במהלכו אחד איים על השני‪ ,‬נפתח תיק‬
‫פלילי במשטרה והוגש כתב אישום בבית משפט ויש הליך נפרד על האיום‬
‫במקביל להליך גישור רגיל‪ .‬החיסיון במצב הזה לא חל‪.‬‬
‫ צדק מאחה‪ .‬הליך קשור לעולם הגישור ולמעשה מדובר בהליך גישור בין הנאשם‬‫בהליך פלילי לנפגע‪ 2‬קורבן כאשר המטרה היא לאחות ולתקן את הנזק שנגרם‬
‫כתוצאה מה מהמעשה הפלילי‪ .‬במקרים אלה החיסיון מתוקף סעיף ‪ 72‬אינו חל‪.‬‬
‫ אנחנו תמיד אומרים שמה שמתרחש בחדר הגישור לא יוצא החוצה‪ .‬אך מה‬‫הגבולות של תהליך הגישור? האם האינטייק כלול בחיסיון? הסעיף מפרט‬
‫‪15‬‬
‫"דברים שנמסרו בהליך גישור"‪ ,‬ההליך כולל את ההכנה ואת כל מה שקשור‬
‫בהכנת המקרה‪ :.‬ניתן לטעון שגם ההכנה חסוייה בהליך אזרחי‪.‬‬
‫האם ניתן לוותר על החסיון ?‬
‫התשובה היא לא‪ .‬החריג היחיד הוא שאם המגשר הופך להיות בורר (גישבור) הוא יכול‬
‫לתת חוות דעת וחוות הדעת הזו לא חסויה‪:‬‬
‫ "החליט המגשר להפסיק את הגישור‪ ,‬יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט‪:‬‬‫המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע‬
‫לגישור אלא ע"פ תקנה ‪( 5‬ח) (מינוי כבורר) "‬
‫מעבר מחסיון לסדיות‬
‫חיסיון חל על המסמכים ועל הדברים שנאמרו‪ .‬הסודיות היא מחויבות של הצדדים ושל‬
‫המגשרים‪.‬‬
‫סודיות על פי התקנות‬
‫סעיף ‪ 5‬לתקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג ‪2991‬‬
‫ (ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור‬‫ (ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד‪ ,‬ישמור המגשר על‬‫סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר‪ ,‬אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות"‬
‫הסודיות על פי התקנות חלה על המגשר‪ .‬המגשר לא ימסור מידע מהגישור למי שאינו צד‬
‫בגישור‪ ,‬כמו כן סעיף ו' מתייחס למצבים של פגישות פרטיות בהן חלה חובת סודיות על‬
‫המגשר אלא אם צד אישר להעביר מידע לצד השני‪ .‬על הצדדים אין חובת סודיות על פי‬
‫חוק‪.‬‬
‫הצדדים ‪ :‬האם חלה עליהם חובת סודיות?‬
‫במקרים שמופנים על ידי בית משפט חל על המקרה הסכם המצוי המצורף לתקנות‪ .‬כל‬
‫עוד שלא החליטו אחרת ההסכם חל גם ללא חתימה של הצדדים‪ .‬אם במרכז גישור‬
‫בקהילה מקבלים מקרה של תביעות קטנות ואם הצדדים חותמים על ההסכם של המרכז‬
‫אזי ההסכם החתום חל ואם לא ההסכם המצוי חל‪.‬‬
‫ההסכם המצוי‬
‫ סעיף ‪ 1‬להסכם המצוי‪:‬‬‫• "בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברם שנאמרו בהליך הגישור‬
‫ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה‪ ,‬במישרין או בעיקפין‪ ,‬בהליך הגישור‬
‫לפי ההסכם המצוי הצדדים מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך‬
‫הגישור ולא להציג מסמכים‪ .‬הסעיף השני אמור להיות הסעיף בו הצדדים מתחייבים לא‬
‫לזמן את המגשרים להליך משפטי‪ .‬חובת הסודיות של הצדדים חלה מול בית משפט אך‬
‫יש להם זכות מלאה להתייעץ עם מי שהם רוצים‪.‬‬
‫בכל מרכזי הגישור בקהילה הצדדים מגיעים ומחתימים אותם על הסכם כניסה ל גישור‪.‬‬
‫הסודיות לא חלה על דברים שהיו ידועים לפני הגישור‪ .‬מטרת הליך הגישור היא לא‬
‫לשנות את המצב מבחינת הטענות שיש לכל צד‪ .‬מה שהיה לצד לפני הגישור נותר‬
‫לשימושו אחריו (חוות דעת או מסמכים)‪ .‬מבחינת בית המשפט הגישור צריך להיות‬
‫‪16‬‬
‫במעין "בועה" כאילו לא היה ולא נברא‪ ,‬זה לא מוריד מהטענות הקודמות של הצדדים אך‬
‫גם לא מוסיף להן‪ .‬יש לזכור שהגישור צריך להיעשות בתום לב ושימוש בגישור שלא‬
‫בתום לב מבטל את ההליך‪.‬‬
‫מעמד הסכם גישור‬
‫ החסיון חל על ההליך ולא על ההסכם‪ :‬ההגדרה בחוק‬‫ סעיף ‪79‬ג (א) הסדר גישור – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שבניהם‬‫שהוגש בסיומו של הליך גישור‬
‫ פסיקה‪ :‬הסכם כתוב‪ ,‬המפרט את תנאי יישוב הסכסוך‪ ,‬חתום על ידי בעלי הדין‬‫וחתימת קיום של המגשר‬
‫ הצדדים רשאים להגיש הסכם בהסכמה לבית המשפט‪ .‬סודיות אינה חלה מכח‬‫חוק ותקנות על ההסכם שהושג בסיום הגישור‪.‬‬
‫מבחינה משפטית ברגע ששני אנשים חותמים על הסכם הם מחויבים כמו כל הסכם אחר‪.‬‬
‫מתן תוקף של פסק דין פירושו שאם לא מכבדים את ההסכם אפשר לפנות להוצאה‬
‫לפועל‪ .‬ההס כם שבסוף הגישור אינו חלק מהחיסיון אלא אם הוחלט אחרת‪ .‬על מנת לקבל‬
‫תוקף של פסק דין שני הצדדים צריכים להסכים לבקש תוקף של פסק דין‪( .‬כמובן‬
‫שההסכם תקף מבחינת חוק החוזים גם בלי זה)‪ .‬ההסכם מצריך חתימות של הצדדים וכן‬
‫חתימת קיום של המגשר (כדי שיוכר כהסכם גישור)‪.‬‬
‫חובת הדיווח‬
‫בחובת הדיווח יש מספר רמות של חובות‪ :‬החובה שחלה על כל אדם היא החובה שחלה‬
‫עלינו כמגשרים (בניגוד למשל לחובות ייחודיות של אנשי מקצוע מתחומים של טיפול‬
‫וחינוך)‪:‬‬
‫חובות הדיווח של כל אדם הן‪:‬‬
‫ כאשר יש עבירה על קטין או חסר ישע על ידי האחראי עליו או עבירת מין על ידי‬‫בן משפחה‪.‬‬
‫ לצורך פיקוח נפש‬‫ אם ידוע לנו על פשע שעומדים לבצע – פשע לפי דיני עונשין ‪ -‬עבירות שיש‬‫עליהן מעל שלוש שנות מאסר בפועל ותקיפה נכנסת לעניין הזה‪ ,‬אך אין לנו חשד‬
‫ממשי‪.‬‬
‫יש לשים לב שבעצם לא נכון שכל מה שנאמר בחדר הגישור הוא חסוי כי כן חלה עלינו‬
‫חובת דיווח בעניינים מסוימים‪.‬‬
‫אסיפת דיירים‬
‫הגדרת גישור בחוק‪:‬‬
‫"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין‪ ,‬כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך – בן‬
‫היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת‪ ,‬גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת‬
‫אפשרויות לפתרונו"‬
‫האם יש חיסיון וסודיות גם בהליך של אסיפת דיירים?‬
‫בלתי אפשרי באסיפת דיירים להחיל סודיות על עשרות אנשים‪ ,‬מה גם שבגישור אנשים‬
‫נכנסים להליך כדי שיהיה סודי ופרטי ובאסיפת דיירים אנשים באים לשמוע‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אסיפת דיירים אינה על פי החוק הליך גישור מכיוון שבניגוד לגישור רגיל (כולל‬
‫כל גישורים רב צדיים) במקרה של אסיפת דיירים המטרה אינה פתרון סכסוך מסוים אלא‬
‫משהו רחב יותר של הקמת ועד בית וכו'‪.‬‬
‫כלומר – עצם העובדה שאנחנו כמגשרים בקהילה נמצאים בהליך מסוים כמו אסיפת‬
‫דיירים לא יוצר מצב של גישור והחלת הכללים המשפטיים של גישור כגון חיסיון‬
‫וסודיות‪ .‬עלינו לבחון כל הליך בהקשר הרחב שלו ולפעול בהתאם‪ .‬אנחנו צריכים לדעת‬
‫איך לפעול נכון בפעילות בקהילה‪ ,‬להבין את הצכים של הקהילה והמשמעות של ההליך‬
‫שאנו מנחים‪ .‬חלק ממסגרת הפעילות הוא חיסיון‪ ,‬סודיות ואתיקה ועלינו להיות ערים‬
‫למשמעותם הרחבה של הכללים‪.‬‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫עו"ד נורית בכרך‪ ,‬מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה מוזאיקה‪[email protected] ,‬‬
‫עו"ד יראת לוי זוארץ‪ ,‬מנהלת מרכז הגישור בקהילה‪ ,‬נס ציונה‪[email protected] .‬‬
‫‪18‬‬
‫"גישור והעיר הגדולה" – סוגיות בגישור במרחב המוניציפאלי‪:‬‬
‫מנחים‪ :‬שרון עזריאל‪ ,‬משנה וממלא מקום מנכ"ל מרכז השלטון המקומי; יואב הולן‪ ,‬מנהל‬
‫תחום חברה‪ ,‬קהילה וסביבה‪ ,‬קבוצת גבים‪.‬‬
‫הכוונה‪ ,‬בסדנה זו‪ ,‬היתה לאפשר שיתוף ראשוני בשאלות‪ ,‬תובנות ורעיונות ולבחון יחד‬
‫מה נדרש כדי לקדם את פעילות מרכזי הגישור‪ ,‬הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית‪.‬‬
‫מסגרת הזמן המצומצמת אפשרה בעיקר הצפה של סוגיות ושאלות המעסיקות את צוות‬
‫המנהלים‪ ,‬העובדים וציבור הפעילים המתנדבים במרכזי הגישור בקהילה‪ ,‬ובפרט ביחס‬
‫לשיפור הממשק שבין מרכז הגישור לרשות והרחבת פעילות המרכז במסגרתה‪.‬‬
‫בראשית הסדנא הוצגה סקירה ביחס למבנה מרכז השלטון המקומי ותפקידיו‪ ,‬ובפרט‬
‫בהקשר של ניהול ויישוב סכסוכים בהן מעורבות הרשויות המקומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הושם דגש‬
‫מיוחד על חשיבות ניהול הקשר מול ראשי הרשויות כגורמי מפתח בקידום מרכזי הגישור‬
‫בקהילה והרחבת פעילותם‪.‬‬
‫להלן השאלות העיקריות שעלו בסדנא‪:‬‬
‫ כיצד ניתן לדעת במה רלוונטי מרכז הגישור לרשות וכיצד ניתן להגביר את‬‫המודעות בקרב גורמים שונים ברשות – וראש הרשות בפרט – לרלוונטיות של‬
‫המרכז עבורם?‬
‫ כיצד מבינים מהן נקודות החוזק והחולשה של מרכז הגישור בממשק מול הרשות‬‫וכיצד משתמשים בנקודות החוזק כדי להתגבר על נקודות החולשה ולהגביר את‬
‫צריכת שירותי המרכז על ידי הרשות?‬
‫ כיצד מקנים כישורי גישור וניהול שיח שיתופי לבעלי תפקידים בתוך הרשות‪,‬‬‫ובפרט כאלה הבאים במגע שוטף עם הציבור‪ ,‬וכיצד גורמים לבעלי תפקידים אלה‬
‫לצרוך את שירותי המרכז בסיטואציות שבהן הם חסרים כלים להתמודדות?‬
‫ כיצד מבינים מהו האינטרס של ראש הרשות ביחס למרכז הגישור וכיצד רותמים‬‫אותו לתמיכה פעילה וצריכה שוטפת של שירותי המרכז?‬
‫ כיצד הופכים את מרכז הגישור לשירות עירוני לכל דבר? ובתוך כך ‪ -‬האם המרכז‬‫מתאים לשמש גם כשירות פנים רשותי (כלומר בסוגיות קונפליקטואליות‬
‫המתעוררות בתוך העירייה ‪ 2‬המועצה עצמה)?‬
‫ האם ניהול מרכז הגישור בתפיסה עסקית עשוי להרחיב את היקפי פעילותו‬‫במסגרת הרשות?‬
‫ כיצד משתמשים בפלטפורמה של גורמים ושירותים שונים ברשות כדי להרחיב‬‫את קהל צרכני מרכז הגישור בקרב הציבור?‬
‫ כיצד מנגישים את המידע אודות שירותי מרכז הגישור לגורמים בתוך הרשות‬‫ולציבור בכללותו?‬
‫ כיצד משווקים את פעילות המרכז בתוך הרשות?‬‫ כיצד מגייסים תקציבים עירוניים‪ ,‬ממשלתיים ואחרים לטובת פעילות מרכזי‬‫הגישור?‬
‫‪19‬‬
‫במסגרת הדיון עלו רעיונות ראשוניים המתייחסים לחלק מן השאלות הנ"ל וביניהם‪:‬‬
‫ יצירת חיבור אישי לראש הרשות והצעת סיוע‪ ,‬ליווי וייעוץ של צוות המרכז‬‫בהיבטים הקשורים לניהול דיאלוג עם הציבור ולהתמודדות עם קונפליקטים בין‬
‫הרשות לתושב‪.‬‬
‫ הצגת הצלחות ממוקדות מפעילות המרכז בפני ראש הרשות והגדרה משותפת של‬‫פיילוטים לבחינת רלוונטיות המרכז בסוגיות נוספות המעסיקות את הרשות‪.‬‬
‫ זיהוי התרומה הפוטנציאלית של מרכז הגישור לתדמית העיר כפי שמקודמת על‬‫ידי ראש הרשות וגורמים נוספים בתוכה והצגת שירותים רלוונטיים לקידום‬
‫תדמית זו‪.‬‬
‫ השתתפות קבועה ושוטפת של מנהלות מרכזי הגישור בפורומים ‪ 2‬שולחנות‬‫עגולים עירוניים בנושאים שונים והצעת שירותי המרכז בהיבטים הנוגעים‬
‫לפעילותו‪.‬‬
‫ שימוש במדיה המקומית – מקומונים‪ ,‬אתרי אינטרנט עירוניים וכו' – לפרסום‬‫פעילות המרכז ובפרט סיפורי הצלחה עדכניים‪.‬‬
‫ סיוע של רשת השותפים ‪ 2‬צרכני שירות מרכז הגישור הקיימים בתוך הרשות כדי‬‫לקדם את המרכז ופעילותו מול ראש הרשות וגורמים נוספים בתוכה‪.‬‬
‫ סיוע של צוות המתנדבים‪ ,‬תושבי הרשות‪ ,‬בפניה אל ראש הרשות לקידום מרכז‬‫הגישור‪.‬‬
‫ שימוש בהצלחות מרכזי גישור ברשויות אחרות כדי למשוך גורמים ברשות לתמוך‬‫במרכז הגישור ולהרחיב את צריכת שירותיו‪ ,‬ובתוך כך – סיוע של ראשי ערים‬
‫'תומכי גישור' שימשמו שגרירי הגישור מול ראשי ערים אחרות וברמה הארצית‪.‬‬
‫ בהקשרים התקציביים ‪ -‬חיבור לספונסרים מקומיים בעלי עניין בתחום מסוים‬‫שלמרכז הגישור עשויה להיות תרומה בקידומו‪.‬‬
‫ קידום ההידברות ובחינת שיתופי הפעולה בין פורום מנהלי מרכזי הגישור‬‫והדיאלוג בקהילה לבין נציגי מרכז השלטון המקומי‪.‬‬
‫מטבע הדברים מצריכים רעיונות אלה חשיבה ודיון מעמיקים יותר‪ .‬חלקם מעוררים‬
‫שאלות ודילמות משמעותיות ביחס למקומו של מרכז הגישור במערך העירוני ואחרים‬
‫מציגים אתגרים ברמה המקצועית‪ ,‬התקציבית והלוגיסטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מה שעלה בבירור‬
‫מהסדנא הוא ש עיסוק בהיבטים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והשיווקיים ברמה העירונית הוא‬
‫חלק בלתי נפרד מעבודתם של המבקשים לקדם את מרכזי הגישור בקהילה וכי יש‬
‫חשיבות לרכישת כלים מעשיים לשיפור יכולות העבודה בהיבטים אלה‪.‬‬
‫אנו רואים בסדנא זו תחילתו של תהליך למידה ועבודה ובוחנים בימים אלה כיצד יהיה‬
‫נכון להמשיך בו וכן בהידברות ובבחינת שיתופי הפעולה שבין מרכזי הגישור והדיאלוג‬
‫בקהילה לבין מרכז השלטון המקומי‪.‬‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫יואב הולן‪ ,‬מנהל תחום חברה‪ ,‬קהילה וסביבה‪ ,‬מרכז גבים‪,[email protected] ,‬‬
‫‪21‬‬
‫"שפה אחרת"‪ :‬מנהיגות גישורית צעירה ‪ -‬מרכזי גישור בפנימיות וקהילות‬
‫נוער‪:‬‬
‫מנחה‪ :‬יובל גיל‪ ,‬עו"ד ומגשר‪ ,‬מנכ"ל ‪;CMS‬‬
‫בהתשתתפות‪ :‬רון פרייזלר‪ ,‬המנהל לחינוך התיישבותי; אבי קסטרו‪ ,‬מנהל כפר הנוער‬
‫כנות; אילני אבבה קמפינו‪" ,‬מצילה" המשרד לביטחון פנים; מגשרים צעירים ממרכזי‬
‫הגישור בכפרי הנוער השונים‪.‬‬
‫תוכנית שפה אחרת‪:‬‬
‫אגף מצילה ובשיתוף משרד החינוך החלהו לפני כ ‪ 7-1‬שנים את תוכנית שפה אחרת‪.‬‬
‫התכנית שפה אחרת מייצגת תנועה רחבה של בני נוער העוסקים בגישור בארץ ‪ .‬כיום‬
‫עוסקים בכך מרכזי הגישור ‪ CMS‬וגבים‪.‬‬
‫קיים חתך באוכלוסיה של מנהיגות גישורית – יש קשר בין מגשר למנהיג ובני הנוער אכן‬
‫יוצרים שינוי – וזהו המסר העיקרי ‪.‬‬
‫לצפייה בסרט המהפכה השקטה על תוכנית "שפה אחרת"‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Ube6mNaobdo‬‬
‫התכנית משנה את חיי היום יום בכפר הנוער‪ .‬קבוצת צעירים מפעילה התכנית בהקמת‬
‫מרכזי גישור בכפר ופיתרון בדרך של הידברות הזדמנות לפיתרון בדרך אחרת תוך כדי‬
‫עבודה עם נוער‪:‬‬
‫לפתור סכסוך בדרך של הקשבה – לא אלימה – הנוער בא לעיתים מרקע אלים והתנהגות‬
‫לא נורמטיבית ואותם דווקא לוקחים להיות מגשרים‪.‬‬
‫התכנית מאפשרת תקשורת‪ ,‬הבנה ומונעת אלימות ופשעים – לקטוע מעגל האלימות‬
‫ולאפשר דרך אחרת לפיתרון סכסוכים ‪.‬‬
‫יתרון – זה לא עוד חוג אלא הליך הטמעה מיוחד שנעשה אצל בני הנוער‪ .‬השינוי‪ ,‬המפנה‬
‫הפנימי שהם עוברים הופך אותם לח'ברה שיודעים להקשיב להם ולאחרים ‪.‬‬
‫סיטואציה ממרכז גישור כפרי‪-‬בכפר נוער‪:‬‬
‫הצדדים שמגיעים הם מדריך וחניך למרות שהרבה מהמקרים הם של צדדים בני אותה‬
‫שכבה אך המקרים הקשים והמאתגרים הם בין הצוות לבני הנוער מה גם שהאתגר הוא‬
‫לגשר על הפער הבינדורי ובין תרבותי בין הנוער לצוות ‪.‬‬
‫אבי קסטרו ‪-‬מנהל כפר נוער כנות ‪:‬‬
‫כפר נוער‪ ,‬קהילה חינוכית השונה מבית ספר בכך שבני הנוער חיים ‪ 14‬שעות במקום‬
‫במסגרת מלאה‪ .‬נקודות החיכוך בבית ספר רגיל רבות (לדןגמה בהפסקות) יש להכפיל‬
‫זאת לגבי כפר נוער‪ .‬כל מקום רחב הידיים ככל שיהיה רווי בנקודות חיכוך ‪.‬‬
‫האינטרס במרכז גישור – רוצה שהתרבות והשפה בכפר הנוער יהיו גישורית‪ .‬לפני מספר‬
‫ימים אסף הילדים ושאל מדוע אנו צריכים מרכז גישור בכפר‪ .‬החניכים ענו שמאז שיש את‬
‫המרכז סף האלימות ירד‪ .‬רוב החניכים מעדיפים במקום להגיע לבירור אצל המדריך‬
‫‪2‬מנהל‪ ,‬להגיע לגישור ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אחד השינויים הגדולים שעושה מרכז גישור הינו טיפול במאפיין של הנוער היום "אני לא‬
‫אשם"‪ .‬בגישור משנים את המחשבה‪-‬מה אני עושה למעני ‪ ...‬איפה אני לא בסדר ‪ ,‬מה אני‬
‫יכול לשנות כדי שלא אומר מה עשו לי‪.‬‬
‫אילני נציגת אגף מצילה‪ -‬המשרד לביטחון פנים‪:‬‬
‫ילדים אלו מתמודדים עם בעיות קשות ביותר ועוברים תהליך מאוד ארוך ומעמיק‪.‬‬
‫בפנימיות מובילי התהליך הם החניכים‪ ,‬מה שלא קורה במרכזי גישור קהילתיים ‪ .‬ניתן‬
‫אף לשלב בני נוער במרכזי הגישור בקהילה‪ .‬יש תהליך לא פשוט גם ארגונית‪ ,‬תקציבית –‬
‫הפרויקט לא זול ומרתיע בשל כך‪.‬‬
‫"אנו עוברים ממשרד למשרד בדרכינו‪ ,‬אני מנסה למכור את הרעיון‪ ,‬לא כל כך מצליחים‬
‫‪ ...‬אחת הבעיות שהתכנית לא זולה לפעמים נותנים קצת ועושים לא כמו שצריך ואז‬
‫אומרים הנה זה לא הצליח"‪.‬‬
‫מביאה דג' לבעיה ברחובות עם בעיה של ילדים אתיופים – הפיתרון היה קורס גישור ‪,‬‬
‫לקחו ילדים ממוצא אתיופי ורוסי (הם נולדו בארץ) הביאו את ההורים‪" ,‬אמרנו להם‬
‫הילדים שלכם נבחרו להוביל תהליך" שמו אותם בהפסקות כמגשרים עם אפוד מגשר‬
‫צעיר ‪ ,‬הילדים האלו חזרו למסלול ‪.‬‬
‫כל מי שכאן מאמין בגישור ככלי לפתרון קונפליקטים ולמניעת אלימות בחברה ‪.‬‬
‫התכנית פועלת בהצלחה באמצעות הספקים הנותנים מלא הכוחות כך גם מנהלי הכפרים‬
‫וההצלחה באמצעות כולם‪ .‬כאשר הליבה זה כמובן הילדים ‪-‬הילדים גם לומדים לדבר נכון‬
‫בשפה פורמלית ועוברים שינוי גם בדימוי העצמי ‪.‬‬
‫אנשי הצוות במוסדות החינוך בוחרים את הנציגים לרכז ( מן המוסד) בכל מקום יש איש‬
‫צוות שעושה זאת מתוך שליחות‪ .‬ככל שאותו איש חזק יותר התכנית מצליחה יותר‪.‬‬
‫טל מרכז תחום חינוך ‪-‬גבים‬
‫התכניות מהוות סוכני שינוי חברתיים – אנו מזהים את השינוי החל מהצוות ‪ -‬הסגל ועד‬
‫לנוער הן המגשר והן המגושר‪ .‬התכנית מאפשרת לסגל להתפנות " לבעיות אחרות" ‪.‬‬
‫פה אנו מאפשרים הזדמנות לדיאלוג אחר ממקום של העצמה שיוצר דור מנהיגים הבא‪.‬‬
‫מעבירים לבני הנוער שסומכים עליו‪.‬‬
‫יהודה‪ -‬חניך ‪-‬כפר הנוער אלוני יצחק ‪ ,‬מנהל מרכז הגישור‬
‫אני קיבלתי מהמרכז תרומה ענקית – ניתנה לי הזדמנות לשנות את השקפת עולמי ‪ ,‬כלים‬
‫לפתור קונפליקטים ‪ ,‬להקשיב ולדעת איך להתייחס אחרת‪ .‬המטרה לשנות השפה של בני‬
‫הנוער ולהפיץ החוצה – שנמשיך עם זה‪ .‬לשנות השפה המדוברת בארץ בעולם בכלל‪.‬‬
‫הכלים גם עוזרים בכל התחומים‪.‬‬
‫מי שמתחיל קורס גישור חושב שזה מקצוע – אולם שהוא עובר את התהליך ‪ ,‬זה כבר לא‬
‫מקצוע ‪ ,‬זו עבודת חיים ‪.....‬‬
‫סיגי – מגשרת צעירה מאלוני יצחק‬
‫למדתי דברים רבות מקורס הגישור הבנתי שיש דרך נוספת לפתור דברים‪ .‬גרמתי בזכות‬
‫התהליך שלי לאחרים גם להבין איך ניתן למצוא פיתרון – לא לאבד חבר‪ .‬באחד‬
‫הגישורים שעשיתי עזרתי לשני חברים לפתור סכסוך ולחזור לקשר שהיה להם ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אינטרסים ‪:‬‬
‫הדרך לקידום הנושא הוא זיהוי אינטרסים‪ ,‬צריך להבין מי הגורמים‪ ,‬לזהות את‬
‫האינטרסים שלהם ולתת להם מענה ‪.‬‬
‫יש ראשי עיר ומועצות שמתחברים לגישור‪ .‬לכל צד הזווית שלו ועלינו למצוא ‪ ,‬למפות‬
‫ולהוביל את התהליך ‪ .‬יש משהו מתעתע "בניראות" ( מלשון מראה) של התהליך גישור‬
‫מטבעו הוא נחבא אל הכלים והתהליכים ארוכי טווח‪.‬‬
‫יובל גיל‪-‬אחד הדברים שאני אוהב שבתוך מרכז הגישור של הנוער יש קונפליקט – זה‬
‫המקום שלהם להתעמת עם עצמם ועם האמת וקורים תהליכים מדהימים ‪... .‬‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫יובל גיל‪,‬מנכ"ל ‪[email protected] ,CMS‬‬
‫‪23‬‬
‫גישור וזקנה ‪ -‬היבטים מעשיים ויישומיים‪:‬‬
‫מנחות‪ :‬אלישבע הכהן‪ ,‬עו"ד ומגשרת‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; סיון‬
‫אפלבום‪ ,‬עו"ד ומגשרת‪.‬‬
‫אוכלוסיית הזקנים בארץ נתקלת בסכסוכים רבים‪ ,‬בכל תחומי החיים‪ .‬חלקם של‬
‫הסכסוכים נוגעים לצרכים המיוחדים להם זקוקים אנשים בגיל השלישי‪( ,‬כגון סכסוכים‬
‫הנוגעים לצרכים בריאותיים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬דיור מוגן‪ ,‬וכד') וחלקם לחיי היום יום‪( ,‬כגון‬
‫סכסוכים עם ספקי שירותים‪ ,‬סכסוכים עם השכנים‪ ,‬לעיתים על רקע גיל וצרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬סכסוכים עם בני משפחה‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫תהליך הגישור יכול להציע פתרונות שנותנים מענה לצרכים הייחודיים של אנשים בגיל‬
‫השלישי‪ ,‬להגביר את המעורבות והאחריות של הזקן לניהול חייו‪ ,‬ולטפח תרבות של הבנה‬
‫הדדית ושיתוף פעולה בין הצדדים ובקרב החברה הסובבת אותם‪.‬‬
‫לאוכלוסיה ולסכסוכים בקהילה זו מאפיינים ייחודיים‪ ,‬הדורשים ידע ומציבים סוגיות‬
‫ובעיו ת מקצועיות ואתיות בפני המגשר‪ ,‬ובכלל זה סוגיות מהותיות של הצורך להגן על‬
‫זכויותיו של הזקן‪ ,‬זכותו לפרטיות וההכרח להתאים ולהנגיש את תהליך הגישור בהתאם‬
‫למאפיינים ולצרכים המיוחדים שלו‪.‬‬
‫לצורך קיום הליך גישור מקצועי נדרש המגשר בתחום זה לידע בדבר היבטים חברתיים‪,‬‬
‫רג שיים‪ ,‬פיזיולוגיים‪ ,‬חוקיים ואתיים בנוגע לקהילת הזקנים‪ ,‬וכן יידע והתמקצעות בנושא‬
‫הגישור בתחום‪.‬‬
‫במהלך הסדנא נחשפו המשתתפים לבליל של נתונים ותחושות מתוך עולמם הפנימי‬
‫והסביבתי של אנשים בגיל הזקנה‪ ,‬נתונים בדבר היבטים חברתיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬פיזיולוגיים‪,‬‬
‫חוקיים ואתיים בנוגע לקהילת הזקנים‪ .‬בהמשך הסדנא נדונו שאלות מקצועיות ואתיות‬
‫בתחום שעלו מתוך מקרה גישור שהוצג בפני המשתתפים‪.‬‬
‫הסדנא החלה עם הקראה של קטע מיומנה של נחמה קפלן‪" ,‬כאילו זה יומי האחרון –‬
‫יומן"‪ ,‬הוצאת אשל‪.‬‬
‫המדובר ביומן של שמונה מחברות בהם כתבה נחמה קפלן מאז מלאו לה תשעים שנים‬
‫ועד יום מותה‪ .‬היומן התפרסם ב ‪. 1225‬‬
‫מדובר בעדות ממקור ראשון‪ .‬מסמך מדויק וצלול שנכתב על ידי אישה שברגעיה הקשים‬
‫ביותר היתה עירנית לכל הנעשה סביבה והגיבה בחיוניות‪ ,‬ביקורתיות‪ ,‬באמפתיה בהומור‬
‫ובעצב‬
‫(מתוך דברי ההקדמה של פרופ' יצחק בריק)‬
‫מתוך הספר‪:‬‬
‫"בוקר טוב! לא סבלתי מנדודי שינה‪ ,‬דווקא ישנתי בין התעוררויות ושוב נרדמתי‪ ,‬כך‬
‫אפשר להגיד כי ישנתי בערך טוב‪ ,‬ובכל זאת השעה כבר ‪ 1:22‬בבוקר‪ .‬אכלתי‪ ,‬עשיתי‬
‫אינהלציה והיום אני מחכה לבני עודד‪ .‬הוא אמור להגיע היום עד שעת הצהריים‪ .‬בינתיים‬
‫אלזה גם תרחץ אותי ותרענן‪ .‬בושה לי כי הכול נעשה בידיים של מישהו‪ ,‬אבל אין לשנות‬
‫את הטבע‪ ,‬ולפי גילי אולי זה כבר לא בושה‪ .‬הרי כל שנה נוטלת את חלקה‪ ,‬ואם אני‬
‫יודעת מעט שבמעט חשבון‪ ,‬שירתתי את עצמי באופן עצמאי כמעט רוב ימי‪ ,‬וזה הרבה‬
‫זמן‪ ,‬כי הגעתי לזיקנה מופלגת‪ ,‬ומקווה לא הרבה עוד להטריד‪ .‬השתדלתי על כלות‬
‫כוחותיי‪ .‬תודה תודה לכל מי שעזר לי בקיומי בכבוד ובאהבה‪ .‬שלום וכל טוב עד כמה‬
‫‪24‬‬
‫שניתן להשיג‪ ,‬בריאות טובה ועיקר אחד ממה שאני מאחלת ורוצה למען משפחתי יותר‬
‫מכול – בריאות ואחדות ביניכם‪ .‬החזיקו את קשר משפחתכם ושימרו עליו‪ .‬כל טוב‬
‫לכולכם‪ ,‬בכל אהבתי מהלב‪" .‬‬
‫סבתא‪ ,‬אמא נחמה‪[ 11.21.1221 ,‬נחמה קפלן נפטרה שבוע לאחר מכן‪ ,‬בלילה שבין‬
‫‪ 12.21.21‬ל ‪]12.21.21‬‬
‫קטע זה מגלה הרבה מאוד על עולמה הפנימי של נחמה‪ ,‬ובשפת הגישור‪ :‬הרבה מהצרכים‬
‫שלה‪ :‬לשמור על הכבוד העצמי‪ ,‬על העצמאות שלה (לעשות בעצמה ואל בידי אחרים כמה‬
‫שניתן)‪ ,‬לקבל יחס של כבוד ואהבה‪ ,‬בריאות טובה לילדים ואחדות המשפחה‪.‬‬
‫בהמשך הסדנא‪ ,‬מתוך מקרה שהוצג‪ ,‬דנו המשתתפים בשאלות רבות מתחום הגישור‬
‫וזקנה‪ ,‬שאלות בנושא הכנה להליך‪ ,‬שאלות אתיות כגון‪ :‬גבולות הגישור‪ ,‬המתח שבין‬
‫הבטחת טיפול מיטבי לזקן לבין זכותו של לאוטונומיה‪ ,‬נייטרליות והוגנות ההליך כלפי כל‬
‫הצדדים לגישור ועוד‪.‬‬
‫מבין השאלות שנדונו בסדנא‪:‬‬
‫שאלות שעולות בשלב האינטייק בתחום הגישור וזקנה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫האם הגישור הוא הכלי המתאים (או שמא נכון יותר ערוץ משפטי – או אולי טיפולי)?‬
‫מבין שאלות שעשויות לעלות בהקשר זה ‪ -‬מה טיב היחסים בין הצדדים? מה הצדדים‬
‫מבקשים להשיג בגישור? האם צד עלול להסתכן בפניה לגישור? (למשל במקרה של‬
‫אלימות)‪.‬‬
‫מיהם הצדדים לגישור? מה מקומות של האדם הזקן בהליך? אם הוא מסוגל להשתתף‬
‫בגישור? האם הוא זקוק לתומך? אם הוא אינו מסוגל להשתתף‪ ,‬מי יכול לייצג את‬
‫האינטרסים שלו?‬
‫מי עוד עשוי להיות צד לגישור או ללוות את הגישור – למשל‪ ,‬האם רצוי שישתתף עו"ס‪,‬‬
‫שמכיר את המשאבים הקיימים בתחום הגיל השלישי ושיכול גם ללוות את הצדדים לאחר‬
‫סיום הגישור?‬
‫מה עוד דרוש להשתתפות אפקטיבית בגישור? כאן נדון נושא ההנגשה‪ ,‬כולל מתי והיכן‬
‫יתקיים ישיבת הגישור‪.‬‬
‫מי הגורם המתאים לפנות לצד השני? למשל‪ ,‬אישה מבוגרת פונה לגישור בעניין סכסוך‬
‫כספי עם בתה‪ .‬האם מתאים במקרה זה שמרכז הגישור יפנה לבת? כיצד היא עלולה‬
‫להגיב כאשר היא מקבלת פניה מגורם חיצוני? האם יש סכנה שפניה כזו במיוחד בהקשר‬
‫המשפחתי‪ ,‬עלולה להפתיע ואף לפגוע עוד יותר ביחסים העדינים שבין הצדדים‪ .‬האם‬
‫הפונה או גורם אחר מתוך המשפחה או מחוצה יכול לפנות? וכיצד להדריך אותו לקראת‬
‫אותה פניה?‬
‫כיצד לנהל את הליך הגישור? האם רצוי לקיים פגישות נפרדות עם הצדדים בתחילת‬
‫ההליך?‬
‫מבין הנושאים שנדונו בעניין ניהול הליך הגישור‪ ,‬נדון נושא העצמה של הזקן –‬
‫השתתפות הזקן בהליך הגישור מעצימה אותו‪ .‬הגישור מאפשר לזקן להשמיע את דבריו‪,‬‬
‫נותן לו הזדמנות שדבריו יישמעו בקשב ומתוך כבוד‪ .‬הזקן הופך להיות שותף מלא‬
‫וחשוב לקבלת ההחלטות ולתוצאות הגישור‪ ,‬ונושא – עם שאר השותפים להליך –‬
‫‪25‬‬
‫באחראיות לתוצאותיו ‪ -‬הוא שמחליט אם להשתתף בגישור‪ ,‬אם להמשיך לשבת בשולחן‬
‫הגישור‪ ,‬אילו נושאים ידונו ולאיזה פיתרון להסכים‪ .‬בין השאר‪ ,‬נדון המתח בין הרצון‬
‫לשמור את האוטנומיה הכבוד והעצמאות של הזקן לבין הצורך בתמיכה‪.‬‬
‫וכמוכן‪ ,‬הודגש כי "הלקוחות" בגישור הינם כל הצדדים‪ ,‬והתהליך נותן מענה לצרכים של‬
‫כל הצדדים לסכסוך‪.‬‬
‫שאלות נוספת שעלו בסדנא נגעו לגבולות בין גישור לטיפול‪ ,‬מה קורה בהליך הגישור‬
‫כשעולה חשש של ניצול כלכלי? באלו מקרים על המגשר להפסיק את הליך הגישור?‬
‫לסיכום‪ ,‬נדונו נושאים רבים בסדנא‪ ,‬והודגשו הן הצורך והחשיבות של התעמקות ולמידה‬
‫של היבטים שונים שקשורים לזקנה‪ ,‬והן הצורך להתמקצעות בנושאים רבים ושונים‪,‬‬
‫אתיים ומקצועיים שקשורים בהכנה ובניהול של הליך הגישור בתחום הזקנה‪.‬‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫עו"ד סיוון אפלבאום‪ ,‬מגשרת‪[email protected] ,‬‬
‫עו"ד אלישבע הכהן‪ ,‬רכזת תחום גישור וזקנה‪ ,‬מוזאיקה ‪[email protected]‬‬
‫‪26‬‬
‫מודל גישור רב‪-‬תרבותי‪ :‬התאמת הליך הגישור לתרבויות מסורתיות‪:‬‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר דייב שמעוני‪ ,‬מגשר ומנחה‪ ,‬קבוצת גבים; מנברו שמעון‪ ,‬מנחה בתחום‬
‫מפגשים בין תרבותיים; אלינור טלמסוב‪ ,‬נציג מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה‬
‫רמלה‪.‬‬
‫כשירות תרבותית‪2‬ד"ר דייב שמעוני‬
‫יש אנשים שסבורים שאין צורך להתאים את הגישור לתרבויות השונות‪ .‬הם מעלים‬
‫טיעונים כגון‪:‬‬
‫‪ .2‬טכניקת הגישור היא סטנדרטית ומוצלחת‪" :‬השביל חכם מההולך בו"‪ .‬המודל‬
‫הומצא באוניברסיטת הרווארד ועובד בהצלחה בכל העולם‪.‬‬
‫‪ .1‬הסכסוך כבר מסובך גם כך‪ ,‬למה להוסיף עוד משתנים‪ .‬והרי מטרתנו היא הדגשת‬
‫המשותף ולא השונה‪.‬‬
‫‪ .1‬כאשר עוסקים בכשירות תרבותית‪ ,‬יש למעשה הדגשת סטריאוטיפים‪ .‬עלולים‬
‫להיחשד בגזענות‪.‬‬
‫‪ .4‬מגשר לא יכול להתמחות בכל התרבויות‪ .‬יותר חשוב לעמוד באמות מידה‬
‫מכובדות למגשרים‪ :‬השכלה אקדמית‪ ,‬מקצוע‪ ,‬פרקטיקום עפ"י תכנית תקנית של‬
‫משרד המשפטים‪.‬‬
‫‪ .5‬אסור לנו לקבל את כל המנהגים של כל הקבוצות (רצח על כבוד המשפחה? אי‪-‬‬
‫שוויון לנשים?)‬
‫‪ .6‬בואו נחזור לחזון "כור ההיתוך" של בן גוריון‪ :‬העולים יזנחו את מנהגי הגולה‬
‫ויאמצו זהות ישראלית‪.‬‬
‫דיון בסימולציה‪:‬‬
‫דילמה שעלתה במרכז גישור‪:‬‬
‫בשיחת "אינטייק" נתקל מתנדב בסוגיה בה אחד הצדדים לא הכיר את הליך הגישור‬
‫וגילה יחס חשדני וקצת תוקפני‪ .‬הוא הסכים לשקול להגיע לפגישת גישור אם יובטח לו‬
‫מראש שהצד השני יתנצל ויבקש את סליחתו בפני כל קהל המתפללים בבית הכנסת שלו‪.‬‬
‫האם המקרה מתאים לגישור?‬
‫האם ניתן להסכים לדרישות אלה?‬
‫מה אפשר ללמוד מהדרישות האלה?‬
‫בקבוצת הדיון אמרו שהמקרה יכול להתאים לגישור‪.‬‬
‫הציעו להסביר לפונה שאי אפשר להתנות התנצלות של הצד השני כתנאי לפגישת גישור‪.‬‬
‫מומלץ להסביר לו בצורה מפורטת יותר על הליך הגישור ולעודדו להגיע‬
‫‪27‬‬
28
‫כשירות תרבותית‪ -‬כלים וכישורים רב תרבותיים‪ -‬מנברו שמעון‬
‫הכרה בהשפעתה של התרבות ‪ -‬תרבות היא מערכת השערות משותפת אשר מאפשרת‬
‫לחבריה לנבא ולהסביר התנהגויות של פרטים בנסיבות נתונות ולהגיב בהתאם‬
‫(‪ .)Haviland,1975‬הנושא מתרחב בעולם‪ .‬בגישור‪ -‬הנושא מתאים בגלל הגמישות‬
‫וההנגשה‪.‬‬
‫הגישה הבין תרבותית‪ -‬הנחות יסוד‪-‬‬
‫ פעולות ומיומנויות מקצועיות של אנשי מקצוע אינם אוניברסאליים אלא תלויי הקשר‬‫תרבות‪.‬‬
‫ מונעת אי הבנות וקונפליקטים ומאפשרת מתן שירותים אפקטיביים‪.‬‬‫ התייחסות לזהותו התרבותית של הלקוח מחזקת את תחושת שליטתו בחייו ואת‬‫תפקודו בסביבה החדשה‪.‬‬
‫כשירות תרבותית‪-‬‬
‫• מערכת של התנהגויות‪ ,‬תכונות‪ ,‬ונהלים שמאפשרים לארגון (או יחיד) לפעול באופן‬
‫יעיל בסיטואציה של מפגש בין תרבותי )‪(Cross, Bazron & Dennis,1996‬‬
‫•‬
‫הרכב של ידע ומיומנויות שאנשי המקצוע והארגון נדרשים לפתח כדי להעניק שירות‬
‫אפקטיבי ללקוחות מתרבויות שונות ‪(Lum,1999 ; Raheim,2000).‬‬
‫***דוגמא‪ -‬רופא המטפל באוכלוסיה אתיופית נותן הוראות לחולים כרוניים בני העדה‬
‫לקחת תרופות ואינם לוקחים אותם‪ .‬במערב‪ -‬אנשים לוקחים תרופות כדי להחלים‪ ,‬אבל‬
‫בתרבות האתיופית‪ -‬תפישת המחלה היא להיות מוקף ע"י בני משפחתו הדואגים לו‪.‬‬
‫דוגמא קטנה שעשויה להיות גורלית‪.‬‬
‫התאמה תרבותית‬
‫המשימה היא הכשרת מיישבי סכסוכים מתרבויות מסורתיות בתהליכי גישור קלאסיים‪.‬‬
‫מגשר "מודרני"‬
‫מגשר מסורתי –מיישב סכסוכים‬
‫נוקט עמדה‬
‫ניטראלי‬
‫מציע הצעות‬
‫מאפשר‪ ,‬לא שיפוטי‬
‫בעל סמכות בקהילה‬
‫מקשיב‬
‫שומר על הסדר החברתי‬
‫ללא אג'נדה משלו‬
‫פוסק‬
‫מקבל סמכות מהצדדים‬
‫אינו אחראי על יישום‬
‫מפקח על התוצאה‬
‫עקרונות התאמה תרבותית‬
‫ יצירת יחסי אמון‪ -‬ישנה חשדנות כלפי מוסדות‪ ,‬חשש לחתום על מסמכים‪ .‬לכן‬‫ישנה חשיבות רבה ליצירת יחסי אמון‪.‬‬
‫ תיאום ציפיות‪-‬יצירת ציפיות הדדיות‪ ,‬בהירות ומוסכמות‪.‬‬‫ כבוד הדדי‪-‬הכבוד הוא מרכיב חשוב ביחסים עם בני הקהילה‪.‬‬‫ הוליזם‪-‬בניגוד לגישה המערבית הנוקטת בפירוק הבעיה לשם פתרונה‪ ,‬בחברות‬‫המסורתיות ישנה ראיה הוליסטית‪.‬יש לבנות רצף בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫משפחתית‬
‫קהילתית‬
‫גבוהה‪,‬‬
‫קולקטיביזם‪-‬מחויבות‬
‫אינדיבידואלית‪.‬‬
‫גמישות והנגשה‪-‬התחשבות בסדר היום של הלקוחות‪.‬‬
‫העצמה‪-‬זיהוי חוזקות וחולשות ברמת הפרט והקהילה‪.‬‬
‫זהות‬
‫קבוצתית‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫ד"ר דייב שמעוני‪ ,‬מגשר ומנחה‪[email protected] ,‬‬
‫מנברו שמעון‪ ,‬מנחה בתחום מפגשים בין תרבותיים; ‪[email protected]‬‬
‫‪31‬‬
‫ולא‬
‫גישור‪ ,‬יחסי עבודה והיבטים תרבותיים‪ :‬הממשק בין מרכז גישור בקהילה‬
‫וארגון זכויות‪:‬‬
‫מנחות‪ :‬הדס לבני‪ ,‬הקליניקה לגישור‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן; יעל‬
‫עזרתי‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; זהבה רותם‪ ,‬קו לעובד‪.‬‬
‫כיום מתקיימים שני פרוייקטים מרכזיים בשיתוף פעולה עם מוזאיקה‬
‫פרויקט הגישור בתיקים המופנים ‪ -‬מ"קו לעובד"‬
‫הגורם המפנה‪ :‬קו לעובד‬
‫גישור‪ :‬הקליניקה לגישור ‪ +‬מוזאיקה‬
‫הכשרה‪ ,‬תיאום וליווי של הפרויקט‪ :‬הקליניקה לגישור ‪ +‬קו לעובד‬
‫פרויקט הגישור בתיקים המופנים מ"סינגור קהילתי"‬
‫הגורם המפנה‪ :‬סינגור קהילתי‬
‫גישור‪ :‬מוזאיקה‬
‫הכשרה‪ :‬מוזאיקה‬
‫תיאום וליווי של הפרויקט‪ :‬מוזאיקה ‪ +‬סינגור קהילתי‬
‫פרויקט בקו לעובד‪ :‬תחילת הפרויקט‪ :‬שת"פ התחיל עם סטודנטים מהקליניקה בבר‪-‬אילן‪.‬‬
‫עם הרחבת הפעילות והצורך שעלה וגדל התרחבו שת"פ‪.‬‬
‫קו לעובד‪ :‬ארגון של זכויות עובדים‪ -‬עמותת מלכ"ר המתבססת על תרומות ומתנדבים‪.‬‬
‫מקבלים פניות של מס אוכלוסיות‪:‬‬
‫‪ .2‬מהגרי עבודה חוקיים‪ :‬סיעוד‪( ,‬האחוז הגדול ביותר) חקלאות‪ ,‬בניין (בעיקר‬
‫סינים)‪.‬‬
‫‪ .1‬פליטים‪ -‬עובדים בעיקר בתחום ניקיון ומסעדנות (ידוע על כ‪ 30 -‬אלף שחיים‬
‫בארץ)‬
‫‪ .1‬ישראלים‪ -‬אחוז קטן שפונה לייעוץ משפטי‬
‫‪ .4‬פלסטינים‪ -‬מהשטחים ותושבי ישראל‪.‬‬
‫סוג הגישורים‪ :‬מעל ‪ 50‬פניות מתוכם ‪ 40‬מקרים הגיעו לגישור וכ‪ 30-‬הסכמים בגישורים‪.‬‬
‫האוכלוסיות המגושרות מהגרי עבודה (סיעוד) ופליטים‪.‬‬
‫יש פער בין מס הפניות לבין מספר הגישורים שהתקיימו‪ -‬הפער מתייחס על מקרים‬
‫שהייתה הסכמה‪ ,‬אך לא הגיעו לגישור‪:‬‬
‫בשלושה מהמקרים המעסיק נבהל ונסוג או קיבל ייעוץ חיצוני לא לקחת חלק בהליך‪.‬‬
‫בארבעה מקרים היה ביטול ע"י העובד (פנייה לעו"ד)‪ .‬שלושה הסתיימו הסתיים בפשרה‬
‫פנימית‪.‬‬
‫הנוכחות של מתנדבי קו לעובד בהתהליכי הגישור פתחה בפני הפונים צוהר לעולם‬
‫ההדברות‪ -‬ולכן התאפשרו תהליכים נוספים של תהליך מקדים שלווה ע"י המתנדבים‪.‬‬
‫הדרך לגישור‪-‬‬
‫‪ .2‬העובד מגיע באופן אישי לקו לעובד‪-‬ולא על‪-‬ידי נציג לבד( למרות הקושי‬
‫התרבותי)‬
‫‪31‬‬
‫‪ .1‬מתנדב של הקו עורך אינטייק‪ :‬זמן בארץ‪(,‬יש זמן של ‪ 4‬שנים ו‪ 3‬חודשים‪-‬‬
‫משמעותי להחלטה על אופן הטיפול) זמן אצל המעסיק‪ ,‬מהות הפנייה‪ ,‬הפרת‬
‫הזכויות וידיעת המעסיק‪.‬‬
‫‪ .1‬יצירת קשר עם המעסיק‪ -‬ההשפעה של הגישור הובילה לשיח ישיר עם המעסיק‬
‫במקום ההפניה הישירה להליך משפטי‪.‬‬
‫‪ .4‬המתנה לתגובה של המעסיק‪ -‬הגדרת זמן ההמתנה קבוע מראש‪.‬‬
‫‪ .5‬בחינת תגובת המעסיק‪ .‬יש מקרים שמחייבים את ההליך המשפטי‪ -‬אדם שסיים‬
‫את תקופת עבודתו‪ -‬יש לו ‪ 30‬ימי תגובה בלבד‪.‬‬
‫‪ .6‬בחינת האופציות להמשך הטיפול‪ :‬משפטי‪ ,‬גישור‪ ,‬מו"מ‪.‬‬
‫‪ .7‬הצגת אופציית הגישור ע"י המתנדב‪.‬‬
‫‪ .1‬שליחת מכתב למעסיק אודות הגישור‪ -‬לאחר אישור ראשוני כללי‪.‬‬
‫‪ .9‬בהסכמה‪ -‬הפניית התיק לקליניקה לטיפןל שותף‪ :‬תיאום המגשרים‪ ,‬צופים‪,‬‬
‫תאריך‪ .‬הכנת התיק מבחינת התוכן נעשית ע"י קו לעובד מתנדבים המלווים תמיד‬
‫יהיו מתנדבים קבועים בקו לעובד‪.‬‬
‫‪ .22‬הכנת התיק לגישור ושילוב המתנדב שהפנה את התיק לגישור כמלווה של‬
‫העובד‪.‬‬
‫השפעות מרכזיות על עבודת המגשר‪:‬‬
‫• עבודה עם ארגון זכויות‬
‫• המאטריה – דיני עבודה קוגנטיים‬
‫• היבטים תרבותיים‬
‫עבודה עם ארגון זכויות‪:‬‬
‫ דיני עבודה קוגנטיים‪ :‬על מה אפשר‪2‬לא אפשר להתפשר‬‫ ההיבטים התרבותיים‪ :‬העובדים מייצגים תרבויות שונות ומגוונות‪.‬‬‫יחסי אמון‪ -‬תחילת הדרך התאפיינה בקושי באמון הבסיסי בפער בין שיח של זכויות לבין‬
‫עולם הגישור‪ .‬התיאוריה הקיימת בעבר בקרב ארגוני הזכויות הייתה שסגירת ההסכמים‬
‫בחדרי החדרים לא תאפשר פתרון רחב של הבעיה‪.‬‬
‫בעשור האחרון התגבשה הבנה שגם הדרך המשפטית לא ממצה את צרכי העובדים‪.‬‬
‫הקושי המנטלי של העובדים במע' המשפטית הוא עצום‪ .‬ודווקא הדרך הלא פורמלית‬
‫יכולה לאפשר מרחב הרבה יותר משמעותי‪.‬‬
‫סןגיות שעלו בעבודה המשותפת‪-‬‬
‫• מיסוד של הליך ההפניה‪ :‬מי מגייס את הצדדים‪ ,‬בשם מי נעשית הפניה‪.‬‬
‫• הכשרת מתנדבים‪ :‬קבוצת תומכים שתלווה את העובדים בגישור‪ .‬יש פערים‬
‫גדולים מאוד ושוני בין המתנדבים‪ :‬חלקם בשנת שרות בני ‪ 21‬וחלקם מנהלים‬
‫בעלי ניסיון רב‪ .‬בנוסף לרקע האישי יש פערים גדולים במידע על זכויות העובדים‬
‫והחוקים הרלוונטיים‪.‬‬
‫• רצון בשליטה כדי לשמור על העובד‪ :‬המיקום הפיסי של הגישור‪ -‬רצון לשליטה‬
‫של העובדים בקו וצורך אמיתי בנגישות‪.‬‬
‫• הקושי לראות מעסיקים‪ -‬צעד שלא נעשה‪ ,‬צריך פתאום לארח והמקום הנטרליי‬
‫נפגע‪ .‬זו גמישות פרגמטית כדי לרכוש את האמון של ארגון זכויות‪.‬‬
‫• תפקיד המלווה של העובד‪ :‬המעסיקים לא באים מיוצגים לעומת העובד שמלווה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טענות מעסיקים נגד ארגון הזכויות‪ :‬אני אזרח טוב‪ -‬מי אתם? כשהנוכחות של‬
‫הארגון נמצאת במקום‪ ,‬הרבה יותר קל למעסיקים לשלם‪.‬‬
‫'דין וחשבון תקופתי'‪ -‬בדיקה מה הסכום שקו לעובד שאפו לבין ההסכם הסופי‪.‬‬
‫לשמור על זכויות העובד‪ .‬בסיכומים שנעשו‪ -‬העובדים לא נפסדים מהליך הגישור!‬
‫פערים במאזן הכוחות היחסי‪ -‬האם תמיד כמצופה? לעיתים המעסיקים לא‬
‫מגיעים ממקום של כוח והם נמצאים במצוקה בתהליך הגישור‪.‬‬
‫בוחן מציאות‪ -‬החיים מחוץ לחדר הגישור החיים של העובדים‪ -‬אם יש עובד‬
‫שזקוק לכסף כדי לשכור כרטיס טיסה‪ ,‬יש לכך משמעות ואנחנו נמצאים בלחץ‬
‫חיצוני לא תלוי‪.‬‬
‫דיני עבודה‪:‬‬
‫ השפעתו של הדין הקוגנטי עלינו כמגשרים‪ :‬אסור לנו לסגת מהחוק‪.‬‬‫ פטרנליזם‪ -‬אני יכולה להחליט בשביל העובד? האופציה מנגד שהוא יטוס‬‫מבלי לקבל כלום‪ .‬לחץ הזמן הוא קריטי‪ ,‬עובד שטס תמיד ייפתח לו תיק‬
‫במקביל‪.‬‬
‫ההקשר התרבותי משמעותי בבחירה של העובדים‪.‬‬
‫ ספקות עצמיים "בוחן מציאות משפטי"‪ -‬הגבול שבין חובת המגשר לבין‬‫הפעלת לחץ‪.‬‬
‫ מקומם בגישור של נושאים שאינם רלוונטיים בבית הדין לעבודה‪ :‬איכות‬‫העבודה‪ -‬פגיעה פיסית במעסיקים‪ .‬אין קשר בין התלונות לבין זכויות‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הגשת הסדר לקבלת תוקף של פס"ד‪ :‬ע"מ שלא ידרשו סכומים נוספים בעתיד‪.‬‬
‫פרופיל המגשר‪ :‬כמה צריך להתמצא ולהכיר את הסוגיות של העובדים ודיני עבודה?‬
‫יחסי התלות בנציג של קו לעובד‬
‫ המגשרים שמשתתפים בתהליך הם מגשרים שעברו הכשרה של גישור עם‬‫בעלי מוגבלויות זאת בגלל היכולת להנגשת התהליך‪.‬‬
‫ היבטיים תרבותיים‪:‬‬‫מאפינים תרבותיים מגוונים‪:‬‬
‫קושי לראות את עצמי במרכז‪ -‬אני רגיל להיות במקום הצדדי‬
‫‪.2‬‬
‫ההתרכזות בי מלחיצה ומרחיקה אותי‪.‬‬
‫קושי ליטול אחריות‪ :‬אני רגיל שמחליטים בשבילי‬
‫‪.1‬‬
‫קושי לדבר‪( :‬תרבות נפאל)‬
‫‪.1‬‬
‫קושי לנהל דיאלוג‪ :‬גם כשמאשימים בגניבה‪ ,‬אין תגובה מצד‬
‫‪.4‬‬
‫העובד לשום כיוון‪ .‬המעסיקים מפרשים זאת כשתיקה כהודאה‪.‬‬
‫ניהול השיח לפי כללים אחרים‪ :‬סיפורים‬
‫‪.5‬‬
‫הנמקות מסדר אחר‪ :‬שימוש באמונה דתית‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫צורך להגידר את ההשתייכות הקבוצתית שלי‪" :‬אני לא מניגריה"‬
‫‪.7‬‬
‫קושי לשאול‬
‫‪.1‬‬
‫הרחבת הפעילות – שת"פ פעולה הם סינגור קהילתי והכשרת המלווים‬
‫‪33‬‬
‫הפנייה הראשונה הגיעה מתוקף ניסיונה עם גישור במוגבלויות‪ ,‬בעקבת ההד של‬
‫הפרויקט בת"א הגיעה פנייה מקומית ירושלמית מעמותת סנגור קהילתי‪.‬‬
‫•‬
‫הצורך בשטח‪ 160 :‬פניות בשנה של עובדי קבלן אתיופים מול חברות כ"א‬
‫•‬
‫•‬
‫מפגשי הכנה סינגור‪ :‬לתיאום הציפיות והמטרות‬
‫הכש רה של קבוצת מלווים אתיופים‪ :‬לא הייתה קבוצה קיימת‪ .‬והיה צורך‬
‫לגייס‪ ,‬לבנות ולהכשיר את הקבוצה‪.‬‬
‫הכנה וטיפול בפניות‪ :‬היו עד כה רק מקרים בודדים‪.‬‬
‫•‬
‫סוגיות ודילמות‪:‬‬
‫• קושי בגיוס מעסיק (לפעמים לא קיימים‪ ,‬אין מוטיווציה להגעה)‬
‫• קושי בגיוס העובד לגישור‪ -‬אמון רב במערכת המשפט‪ -‬כך שאין מקום לגישור‪.‬‬
‫• שיחות האינטייק‪ -‬איפה מתבצעות‪ ,‬תיאום ציפיות‪ -‬יש תחושה שמוזאיקה יגבו את‬
‫העובד‪.‬‬
‫• שיבוץ המגשרים‪ -‬עד כמה הידע בדיני העבודה משמעותי‪.‬‬
‫• גישור בהשתתפות מתרגם‪ -‬סוגיות שעולות מכך‬
‫• גישור בהשתתפות מלווה‪ -‬מה תפקידו וגבולותיו‪.‬‬
‫• גבולות התפקיד של המגשרים‪ -‬עד מה להיכנס למקום של הזכויות‬
‫• באיזה שלב שולחים להתייעצות‬
‫היבטים תרבותיים‪:‬‬
‫• קולקטיבים‪ -‬כל המשפ' מגיעה‪ .‬כבוד לסמכות‪ :‬אם ההמלצה‪2‬אי המלצה מגיעה‬
‫מהקהילה‪ .‬המבוגר במרכז‬
‫• צורת חשיבה אסוציאטיבית‪ :‬סיפורים ומשלים‪ ,‬קושי לחשוף רגשות וצרכים‪ ,‬דיבור‬
‫עקיף‪ ,‬לא אומרים לא‪ -‬הרבה גישורים שבסוף לא מתקיימים חשדנות‪ -‬קושי לרכוש‬
‫אמון שמירת סוד‪ -‬לא מוציאים את הכביסה המלוכלכת‪ ,‬חשיבות של שפת גוף‪.‬‬
‫• קושי לחתום על חוזה‪ -‬חשש גדול‬
‫• אורינטצייה של זמן ומקום‪ -‬קושי במציאת המקום‬
‫• טענות לקיפוח וגזענות‪" ,‬אני פה בשביל העקרון"‬
‫• קושי להתפשר כספית‪ -‬זה מה שאמרו לי שאני אקבל‪.‬‬
‫• שונות רבה בתוך הקהילה האתיופית‬
‫להבהרות ולשאלות בנושא‪:‬‬
‫הדס לבני‪ ,‬עו"ד ומגשרת‪[email protected] ,‬‬
‫יעל עזרתי‪ ,‬עו"ד ומגשרת‪ ,‬מוזאיקה‪[email protected] ,‬‬
‫‪34‬‬
‫תמונות מהווי הכנס‬
‫‪35‬‬
36
‫תוכנית גישורים‬
‫התוכנית נוצרה על מנת לעודד את הקמתם ואת הפעלתם של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברוח‬
‫הרגישות התרבותית בדגש על קידום תהליכי פיתוח קהילתי‪ ,‬כשירות תרבותית ועבודה בין תרבותית‬
‫בחברה ישראלית מגוונת‪.‬‬
‫התוכנית מלווה מקצועית ‪ 11‬מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ברחבי הארץ וכ‪ 22-‬יוזמות להקמה‪ .‬הליווי‬
‫המקצועי כולל ייעוץ אישי למנהלי המרכזים‪ ,‬מערך הכשרות ארצי וכתיבת תורה מקצועית‪.‬‬
‫תוכנית גישורים נוסדה ע"י מסד קליטה‪ ,‬שיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬משרד הקליטה‪,‬‬
‫משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון‪ ,‬וממומנת על ידה‪ .‬התוכנית נהנית מועדת היגוי ומשיתופי פעולה‬
‫רחבים הכוללים את‪ :‬משרד הפנים‪ ,‬המשרד לבטחון פנים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד הקליטה‪ ,‬משרד הרווחה‪,‬‬
‫משטרת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון‪ .‬התוכנית מנוהלת על ידי מוזאיקה‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים‬
‫בקהילה והמרכז הבין תרבותי לירושלים‪.‬‬
‫מטרות התוכנית‪:‬‬
‫‪ ‬בניית תשתיות עבודה מקצועיות‪ ,‬המבוססות על עקרונות הגישור והדיאלוג הקהילתיים במרכזים‬
‫ברמה המקומית וברמה הארצית‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח‪ ,‬הטמעה ויישום של מודלים לדיאלוג הבין תרבותי ולכשירות תרבותית במרכזים‬
‫‪ ‬יצירת רשת מקצועית ארצית של מנהלי המרכזים‪.‬‬
‫‪ ‬סיוע ליוזמות להקמת מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ולפיתוח תוכניות מתאימות‪.‬‬
‫‪ ‬עידוד הכרה ומיסוד תחום הגישור והדיאלוג בקהילה בארץ‬
‫דרכי פעולה‪:‬‬
‫‪ ‬פעילויות מקומיות‪:‬‬
‫‪ o‬הנחייה וליווי מקצועי פרטני של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ויוזמות ההקמה‬
‫בנושאים הקשורים לניהול‪ ,‬פיתוח והפעלה של המרכזים‪.‬‬
‫‪ o‬סיוע ביצירת תשתיות מק ומיות מערכתיות לפעילות מקצועית תוך זיקה למאפייני‬
‫הקהילה וצרכיה הייחודיים‪.‬‬
‫‪ ‬פעילויות ארציות‪:‬‬
‫‪ o‬הפעלת פורום מנהלים ארצי המהווה מקום מפגש לשיתוף בניסיון‪ ,‬בידע תיאורטי ומעשי‪,‬‬
‫ללמידת עמיתים ולהעמקת שיתופי הפעולה‬
‫‪ o‬למידה עיונית‪ :‬מגוון הכשרות‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬סדנאות וכנס שנתי בתחום‪.‬‬
‫‪ o‬הפעלת פורומים יעודיים במגוון תחומים‪ :‬ערים מעורבות‪ ,‬יוזמות להקמה‪ ,‬אינטק בגישור‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ o‬פיתוח תשתיות ידע‪ ,‬ומודלים לעבודה כתובים‪:‬‬
‫‪ o‬פיתוח יידע יישומי ומודלים לעבודה בתחומים‪ :‬דיאלוג קהילתי‪ ,‬כשירות תרבותית‪,‬‬
‫תהליכי בניית הסכמות‪ ,‬אימון לגישור ועוד‪....‬‬
‫‪ o‬פיתוח ידע אופרטיבי וכלים לניהול והפעלה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫אורית יולזרי‪ ,‬רכזת התוכנית ‪ 21-6711299 :‬שלוחה ‪[email protected] ,254-1161111 , 121‬‬
‫‪37‬‬