לחוברת הכנס
חוברת כנס גישורים 0202 תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה לשיפור פני החברה בישראל יום רביעי ◆ ◆1122121222 מלון מעלה החמישה לזכרו של דוד כנפו ז"ל תוכן עניינים: דברי פתיחה 1....................................................................................................... דברים לזכרו של דוד כנפו ז"ל 5............................................................................... סיכום מושב פתיחה 6............................................................................................ סיכום דבריה של אורלי וילנאי9........................................... .................................. סיכומי סדנאות מקצועיות 22................................................................................... .2בניית הסכמות בקהילה בתפיסה נרטיבית22....................................... .1היבטים משפטיים בתחום הגישור בקהילה -סדידות וחיסיון21 .............. " .1גישור והעיר הגדולה" – סוגיות בגישור במרחב המוניציפאלי26...........: " .4שפה אחרת" :מנהיגות גישורית צעירה -מרכזי גישור בפנימיות וקהילות נוער21.............................................................................. .5גישור וזקנה -היבטים מעשיים ויישומיים12....................................... .6מודל גישור רב-תרבותי :התאמת הליך הגישור לתרבויות מסורתיות15.. .7גישור ,יחסי עבודה והיבטים תרבותיים :הממשק בין מרכז גישור בקהילה וארגון זכויות19................................................................. תמונות מהווי הכנס 11.......................................................................................... על תוכנית גישורים 15........................................................................................... 1 דברי פתיחה עמיתים וחברים יקרים, אני מתרגשת לכתוב את דברי הפתיחה לספר סיכום כנס גישורים ,1222כי הם מהווים מבחינתי גם דברי סיכום לתקופה בה ניהלתי את תוכנית גישורים. במבט לאחור על שלוש וחצי השנים האחרונות ,בהן הובלנו כולנו יחד את תחום הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל ,ניתן להצביע על לא מעט שינויים ותמורות .מספר מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה גדל ,מספר היוזמות להקמה עולה בכל המגזרים ובכל האזורים בישראל ,תחומי הפעילות בהם עוסקים המרכזים הולכים ומתרחבים ,מקום המרכזים ברשויות הופך למשמעותי יותר ויותר ,התמקצעות המגשרים ומחויבותם גדלה .בנוסף ,מעגל השותפים התומכים בתחום הולך ומתרחב ,מתרחבת ההכרה בגישור ובדיאלוג ככלים משמעותיים לשינוי חברתי מעמיקה ,שיתופי הפעולה בין המרכזים צומחים ומתעבים .בשנים הללו קרו גם תמורות פחות חיוביות כגון סגירת המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים ,אבל משמח לראות כי בסך הכל התמונה המצטיירת היא חיובית ומראה על מגמת צמיחה, התפתחות ,חדשנות וביסוס. אני חשה גאווה גדולה שלקחתי חלק בשינוי חברתי משמעותי זה .יש בי אמונה חזקה ותקווה גדולה כי התחום ימשיך לצמוח ,בעיקר משום שהוא מצמיח אנשים מצוינים ,מקצועיים ,ערכיים ,מחויבים וחדורי אמונה – כמוכם .אני רוצה להודות לכולכם על הכבוד והעונג שהיו מנת חלקי בעבודה עמכם ,בהיותי חלק מקבוצה איכותית ומיוחדת זו .אני בטוחה שדרכינו תיפגשנה לא מעט בעתיד. כנס גישורים 1222ביטא למעשה את כל מגמות הצמיחה הללו שציינתי .הכנס נערך זו השנה השלישית והוא הפך להיות המפגש הארצי השנתי של כל העוסקים בתחום הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל. השנה השתתפו בכנס למעלה מ 422-אנשי מקצוע ומגשרים מתנדבים מכל רחבי הארץ :שוטרים ,עובדים סוציאליים קהילתיים ,מנהלי מרכזי גישור בקהילה; מגשרים ופעילים מתנדבים; אנשים בעלי זהויות שונות ובני תרבויות מגוונות :יהודים מוסלמים ונוצרים ,עולים וותיקים ,חילונים ודתיים ,דוברי רוסית ודוברי אמהרית .המגוון האנושי המרתק הפך את הכנס למפגש מקצועי ,חברתי ותרבותי מעניין ומשמעותי. בכנס זה ,ביקשנו לבחון את תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה לשיפור פני החברה בישראל .בנוסף, רצינו שהכנס יהווה במה לשיתוף בידע שהתפתח במרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ובקרב כל השותפים שלנו .כך בנינו את הכנס משני חלקים מרכזיים .בחלק הראשון קיימנו רב שיח עם קובעי מדיניות ,בו בחנו את תרומת הגישור והדיאלוג בקהילה לחברה הישראלית .לאחריו האזנו להרצאתה של העיתונאית אורלי וילנאי אשר סקרה בפנינו מקומות בהם יש חשיבות לשילובם של הגישור והדיאלוג בקהילה ככלים לשינוי חברתי .בחלק השני התקיימו שמונה סדנאות מקצועיות שהועברו במשותף ע"י מגשרים ואנשי מקצוע ממרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברחבי הארץ יחד עם מנחים מקצועיים מובילים בתחום הגישור .הסדנאות פתחו בפנינו צוהר להתפתחויות המקצועיות המרכזיות בתחום. קינחנו את היום עם מופע תיאטרון פלייבק של קבוצת ריאליטי .שחקני הקבוצה שיקפו לנו בצורה מחויכת ועם חצי קריצה התמודדויות וחוויות שאנו עוברים יום-יום בעשייה שלנו .בספר זה תמצאו סיכום של כל חלקי הכנס .אנו מקווים שהסיכומים יהוו עבורכם כלי לחשיבה ,להתפתחות ,להעמקת שותפויות ולהרחבת וגיוון הפעילות במרכזים .כנס זה לא היה מתקיים ללא השותפות של אנשים וגופים רבים .ברצוני להודות באופן אישי לכולם על תרומתכם להצלחת כנס זה ,על תרומתכם להצלחת תוכנית גישורים בכלל ,ועל תרומתכם להטמעת רעיונות וערכי הגישור והדיאלוג בקהילה ובחברה הישראלית. 2 תודה לצוותי מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ,כנס זה בפרט ,ותוכנית גישורים בכלל ,הם תוצר של שותפות עמוקה ואמיתית .נהניתי ונתרמתי רבות מכל אחד ואחת מכם ברמה המקצועית והאישית .תודה על השותפות והחברות לכל אורך הדרך. תודה לשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים על הובלת התוכנית וועדת ההיגוי הארצית ועל הנכונות לקלוט את התוכנית לשורותיו .ברוך שוגרמן ואבי סנדר הייתם לי שותפים ,תומכים וידידים אמיתיים. תודה לשותפים שלנו במסד קליטה ,בג'וינט ,בשירות לעבודה קהילתית ובוועדת ההיגוי של תוכנית גישורים אשר לא רק אפשרו את קיום הכנס ,אלא תומכים בנו מקצועית ותקציבית במהלך כל השנים ומאפשרים לנו לפעול בצורה חדשנית ויצירתית :ברוך שוגרמן ואבי סנדר ,השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים; אילני אבבה-קמפינו ,אגף קהילה ומניעת פשיעה "מצילה" ,המשרד לבטחון פנים; שרי פייר ,אגף בכיר לקליטה בקהילה ,המשרד לקליטת עלייה; דוד כהן ,אגף שילוב עולים, ג'וינט ישראל; דני פינס ,ג'וינט ישראל; זהבה מאיר ,אגף קהילה ומשמר אזרחי ,משטרת ישראל; יאיר קמייסקי ,אגף שילוב עולים ,ג'וינט ישראל; יאירה פז ,משרד הפנים; עודד אהרון ,שי"ל ,רחל שגיא ,שיקום שכונות ,משרד הבינוי והשיכון .תודה לכולכם על הפרגון והליווי לכל אורך הדרך. תודה לחברים בצוות ההיגוי של הכנס ,בזכות השותפות וההתגייסות שלכם בנינו כנס משמעותי ומוצלח כל כך :חגי אגמון שניר – המרכז הבין תרבותי בירולשים; ענת אשל -מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה רמלה; נורית בכרך – המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה ,מוזאיקה; שרון דלמן -מרכז הגישור שרון דימונה; טלי ורטהיים -מרכז הגישור רמת השרון; כרמלה זילברשטיין -מרכז הגישור קריית אונו; אורנה שני ,רותם נגר -מוזאיקה; אביבה חלבי -מרכז הגישור ברחובות .רני דודאי ,יואב הולן ודייב שמעוני ,מרכז גבים לגישור. תודה למשתתפי הפאנל על תרומתם הייחודית לקיום דיון מעמיק על מקומו של הגישור בקהילה -פרופ' אבישי ברוורמן ,השר (דאז) לענייני מיעוטים ,השופט משה גל ,מנהל בתי המשפט ,מר רחמים מלול ,ראש עיריית רחובות .תודה גדולה למנחה הפאנל ,ד"ר אביעד הכהן ,יו"ר מוזאיקה ודיקן מכללת שערי משפט, על שותפתו בהובלת ובהכנת מושב מיוחד זה. תודה לשותפים שהעבירו סדנאות מקצועיות מרתקות ותרמו לכולנו מהידע ,מהניסיון ומהתובנות מעבודת השטח המסורה שלהם :ענת אהרון ,מנהלת מרכז הגישור ,הדיאלוג ובניית הסכמות בקהילה במ.א .דרום השרון; יוני נפתלי ,מגשר; נורית בכרך ,עו"ד ומגשרת -מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; יראת זוארץ ,עו"ד ומגשרת -מנהלת המרכז לגישור ולהידברות בקהילה נס ציונה; שרון עזריאל, משנה וממלא מקום מנכ"ל מרכז השלטון המקומי; יואב הולן ,מנהל תחום חברה ,קהילה וסביבה ,קבוצת גבים; אביבה חלבי ,מנהלת מרכז הגישור העירוני הקהילתי רחובות; יהודה לוי ,מגשר; יובל גיל ,עו"ד ומגשר ,מנכ"ל ;CMSרון פרייזלר ,המנהל לחינוך התיישבותי; אבי קסטרו ,מנהל כפר הנוער כנות; אילני אבבה קמפינו" ,מצילה" המשרד לביטחון פנים; מגשרים צעירים ממרכזי הגישור בכפרי הנוער השונים; אלישבע הכהן ,עו"ד ומגשרת ,המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; סיון אפלבום ,עו"ד ומגשרת; ד"ר דייב שמעוני ,מגשר ומנחה ,קבוצת גבים; מנברו שמעון ,מנחה בתחום מפגשים בין תרבותיים; עו"ד אלינור טלמסוב ,מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה רמלה; הדס לבני ,הקליניקה לגישור ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת בר אילן; יעל עזרתי ,המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; זהבה רותם ,קו לעובד. 3 תודה אישית מאוד לנורית בכרך ,מוזאיקה ,ולחגי אגמון שניר ,המרכז הבין תרבותי לירושלים ,על הליווי המקצועי ,התמיכה האישית והמרחב העצום שנתתם לי לפעולה וליצירה. תודה ענקית לאורנה שני ,שותפתי להכנת וניהול הכנס ,המשלימה אותי בכל המובנים. תודה גדולה לצוות מוזאיקה שסייעו לוגיסטית ,מחשבתית ונפשית :אלישבע הכהן ,יעל עזרתי ורותם נגר . תודה מיוחדת לאורית יולזרי – שותפה ,חברה וממשיכת הדרך .מאחלת לך הרבה הצלחה ובטוחה שתובילי את תוכנית גישורים למחוזות חדשים ומופלאים. רות נחנסון אנקרי, אוגוסט .1222 4 דברים לזכרו של דוד כנפו דוד נולד עם הקמת המדינה ב 2941-במוגדור שבמרוקו .הוא קרוי על שם סבו, רבי דוד ,הדיין המצוין אב"ד במוגדור ,שעליו נאמר שבכל שנות כהונתו לא היה שום גט בקהילתו ,כי רגיל היה להשכין שלום בין בני הזוג .סבתו הצדקת דונה ז"ל הייתה מחזרת על פתחי העשירים כדי להתרימם כסף ומצרכים לעניי הקהילה. אביו ,רבי שלמה-חי היה בעל השכלה רחבה ואוהב ספר מובהק .הוא נשא לאישה את אסתר ויחד איתה הקים משפחה וזכה לגדל 21ילדים .דוד הוא הבן ה.21 - רבי שלמה-חי שימש כחזן וכמנהיג הקהילה היהודית .טרם הקמת המדינה החל בפעילות ציונית וארגן את עליית יהודי מוגדור לארץ .בשנת ,2956באמצע מבצע סיני ,כאשר נסגרו דלתות העלייה ממרוקו ,עלה עם משפחתו. דוד גדל ורכש ערכים של אהבת הבריות ,של שלום ,צדק וצדקה ,ועשייה למען הכלל .בזמן מלחמת ששת הימים היו ארבעה מילדיהם של שלמה-חי ואסתר בשרות פעיל .אמו של דוד ז"ל החליטה לעשות מעשה והקימה את תנועת אח"י ,אימהות חיילי ישראל ,שמטרתה הייתה לאסוף כספים ולעזור לצה"ל .אח"י הייתה הגירסה הראשונה של לב"י שהוקמה כמה שנים מאוחר יותר. דוד למד בישיבת כפר הרוא"ה ואחר כך באוניברסיטת בר אילן ,שם היה רכז תרבות .בתפקידו זה קידם את רמת התרבות באוניברסיטה לרמה שלא הייתה מוכרת עד אז .בעת לימודיו בבר-אילן נחשף לפעילות ציבורית ,וכמו בכל תחום בו פעל ,הצטיין אף בעשייה מבורכת זו .יחד עם חברים אחרים החלו לארגן שיעורי עזר לילדים משכבות חלשות .אחר כך היה בין מקימי תנועת "עודד" ששמה לה למטרה לקדם את בני הנוער מהשכבות החלשות ולהעלותם על דרך המלך .בזמן שהיה מנכ"ל "עודד" ,פעילות התנועה התפתחה למימדים ארציים והיוותה גורם רציני שחבר אחר כך להקמת ד"ש. במשך כמה שנים שימש כעוזר השר במשרד הדתות ואחר כך מילא מספר תפקידים בכירים במשרד העבודה .בשנים 299921222למד באלכ"א ,בית הספר הגבוה למינהל ציבורי ובמכללה לביטחון לאומי. כיו"ר הוועדה הארצית לקידום הידברות ,יישוב סכסוכים וגישור בקהילה ,מיום היווסדה ולאורך 22 שנים ,יכול היה ליישם את תפיסת העולם שינק מאביו ומסבו בדבר פיוס ,השכנת שלום ויישוב מחלוקות. בסוף שנת 1227קבלה הוועדה הארצית אחריות על ליווי תוכנית גישורים מיסודו של מסד קליטה .מסד קליטה הנו שיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל ,המשרד לקליטת עלייה ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון .הוועדה הארצית בראשותו של דוד ז"ל הדגישה את התכנים של גישור ודיאלוג בקהילה ברחבי הארץ ,וקידמה במיוחד את העבודה בסביבה רב תרבותית, הנגשת השירותים והתאמתם לזהויות השונות. דוד שירת כעובד ציבור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים במשך 16שנה .במשך 12שנה שימש בתפקיד מנהל האגף לתפקידים מיוחדים .במסגרת תפקיד זה היה אחראי על מחלקות שונות ,ביניהן שי"ל -שירות ליעוץ לאזרח ,יחידת ההתנדבות ,מוסדות ציבור ,יחסים בינלאומיים ,וועדות ערר על המחלקות לשירותים חברתיים ,מוקד 221והשירות הלאומי .בנוסף לקח על עצמו דוד לשמש כיו"ר של וועדות וצוותים שונים העוסקים בסיוע למשפחות ויחידים נזקקים. עם הסתלקותו נלקח מאיתנו חבר וידיד ,אדם יקר ,אוהב ונוח לבריות .זכרו נצור בליבנו לעד. 5 סיכום מושב פתיחה – כנס גישורים 1222 מושב קובעי מדיניות בהשתתפות :פרופ' אבישי ברוורמן ,השר לענייני מיעוטים ,השופט משה גל ,מנהל בתי המשפט ,מר רחמים מלול ,ראש עיריית רחובות .בהנחיית ד"ר אביעד הכהן ,יו"ר מוזאיקה ודיקן מכללת שערי משפט. ד"ר אביעד הכהן -מנחה המושב: ד"ר הכהן פתח את המושב כאשר ציין את הממשק שבין מוסדות המדינה ,הציבור ומוסדות המנהל הרבים שעוסקים בתחום הגישור .בכדי לענות על של הגישור לשינוי פני החברה בישראל הזו היינו זקוקים לא רק למשפטנים ,עו"ד ומגשרים ,אלא גם למהנדס ולארכיטקט שירכיב את השותפויות האלה. ד"ר הכהן ציין את שמחתו בראותו כי יש מאות אנשים שנושא הגישור יקר וקרוב לליבם וביחד, באמצעות חברי המושב ,ינסו ללבן את השאלות שמעניינות את באי הכנס -הגישור כמנוף חברתי לשינוי פני החברה בישראל .ד"ר הכהן ציין את הגישור כאחת המידות הטובות של הבאת השלום בין האדם לחברו. פרופ' אבישי ברוורמן ,השר לענייני מיעוטים מתבקש להתמקד בנושאים הבאים: תרומתו האפשרית של הגישור לשינוי פני החברה בישראל האם עדיף שהגישור יוכר על ידי המערכת הציבורית? והאם תסכים לתמוך במהלכיםשיקדמו את החקיקה להסדרת מעמדו של הגישור? האם הגישור יכול להוות אמצעי נוסף נגד גילויי הגזענות הנשמעים כיום?עיקרי דבריו של פרופ' אבישי ברוורמן: פרופסור ברוורמן ציין את הבורות שמביאה לפחד ולגזענות ,בייחוד בתקופות שיש חרדות ,הדבר הינו תופעה עולמית .יש מאבק על חלוקה של משאבים שגורמת לתיוג האחר .הבורות והתיוג מסכנים את שלום העולם כולו ומסכנים גם את שלומה של החברה הישראלית .המענה אינו בתפיסה דמוקרטית עם שלטון רוב ,אלא יש צורך במתן דגש על שמירה של זכויות המיעוט ,באמצעות שינוי הדעות הקדומות ובאמצעות גישור וקבוצות דיאלוג. מפגשים בין תרבותיים ולימוד משותף של הגישור משנים את היחס שלנו כלפי האחר .היה טוב אילו היו בכל הארץ קבוצות כאלה כי ברגע שמכירים נופלים המחסומים .פרופ' ברוורמן מאמין כי הבאת מגשרים שיחנכו להקשבה ולסבלונות ,תביא לשינוי המצב מקצה לקצה. השר ציין כי העדרותה של תרבות של הקשבה היא בעיה במידנת ישראל וכי ,בעידן של "תוציא כותרת ותעשה ספין" ,הוא תומך בכל דרך שהגישור והדיאלוג ייכנסו לאוניברסיטאות ,שיתקיימו תהליכי דיאלוג בכל רחבי הארץ. השר המשיך עם דוגמא אישית וסיפר כי לא הכיר ערבים עד שהיה בעזה .הוא ציין כי לשמחתו בזמן שירותו בבנק העולמי הכירי ערבים ואח"כ ,באוניברסיטה בבאר שבע הוא פתח את שעריה לבדווים -כך הכיר את התרבות .לצערו רוב היהודים לא מכירים את האוכלוסייה הערבית ,וכך הם חושבים שהם גיס חמישי או קיצוניים .הוא ציין כי אנחנו לא מקיימים את מה שכתבנו במגילת העצמאות לגבי שוויון. שתי אוכלוסיות שגדלות במיוחד בישראל לא לוקחים חלק מספיק גדול בשוק העבודה -החרדים והערבים ,שאותם אנחנו חוסמים בכל דרך אפשרית .קיימים חסמים תרבותיים רבים אבל חייבים לפתוח את החברה הישראלית לשיחה ולדיאלוג ,אחרת תהיה סכנה לקיומנו כי לא תהיה פה דמוקרטיה ליבראלית אלא אוטוקרטיה .שלטון רוב שאינו דמוקרטיה ליבראלית מביא לאסון .חייבים לפתח שיח בין יהודים ,ערבים ,חרדים. 6 שונות היא מהות החיים "אך אוי לה לחברה שגזענות מתפשטת בה ושהפחד יוצר בה כל אחד לעצמו ואלוהים לאף אחד" .צריך להתחיל דיאלוג ,להתחיל מפגשים בין תרבותיים בכל הארץ ,בבתי ספר, באוניברסיטאות ,בתעסוקה אחרת נהפוך לאוסף של שבטים שאין בהם קשר. השר טען כי באי הכנס חייבים להיכנס בכל מקום ולפתוח את השיח "הכר את האחר" וכי הוא מצידו יעשה כל שיוכל לעשות כדי לחזק את השיח והדיאלוג. השופט משה גל מתבקש להתמקד בנושאים הבאים: המשפט והגישור לכאורה הפוכים אחד לשני .המשפט הוא בינארי -יש מי שזוכה ומי שמפסיד .לעומת זאת הגישור בדרך כלל מנסה לרכך ,לפתור סכסוכים לרווחת שני הצדדים. האם יש מקום לגישור במסגרת המערכת המשפטית? ומקום שבתי המשפט יעודדואת הגישור? האם הגישור כפרקטיקה וכתפיסת עולם יכול ללכת יחד עם בתי המפשט וכיצד ניתןלעשות זאת בפועל? עיקרי דבריו של השופט משה גל ,מנהל בתי המשפט: השופט גל הדגיש כי יש נקודת ממשק משותפת בין המשפט לגישור .הוא פתח בתיאורה של מערכת המשפט ותפקידה ולאחר מכן דיבר על נקודות ההשקה בין הגישור לבית המשפט. מערכת בתי המשפט עוסקת בכמות גדולה של סכסוכים .תפקידה לא רק הכרעה בסכסוכים ,אלא קודם כל לישם את עקרונות היסוד ,להגן על זכויות היסוד לשמור על חופש הביטוי .לא רק להשמיע אלא גם לשמוע ,גם אם אלו דברים שלא נעים לנו לשמוע .בתי המשפט אינם פופוליסטים ,והם לא נבחנים בסקרים .התכלית של בתי המשפט ,בין היתר ,היא להגן על המיעוט מבני הרוב ולשמור על הדמוקרטיה. לכן לבתי המשפט תפקידים נוספים רחבים יותר מאשר ההכרעה בסכסוכים .גם המגשרים תפקידם להיות ראש החץ בשינוי תרבותי ותפיסתי בישראל ,בעיקר בקידום הדיאלוג וניהול קונפליקטים לא בדרך משפטית. בכל תהליך של שינוי תרבותי ארגוני יהיו ציניקנים שיגידו שזה לא יצליח ,בשנות ה 12-הציניקנים אמרו שבישרא ל זה לא יכול לקרות ,הגישור לא יצליח .השופט גל ציין כי הוא רואה פה את הנוכחים בכנס שהם רק חלק מהעוסקים בגישור -וטוען שהגישור בארץ יצליח .הנוכחים בכנס ושכמותם הם אלה שיכולים לעשות את זה (זה מוטמע מגיל צעיר-היום מדברים על חינוך לגישור מגן הילדים). שופטים לא אוהבים סכסוכי שכנים ,אלו סכסוכים טעונים מאוד ,עם המון כעסים ,חלק גדול מהם פרצו בגלל ששכן לא אמר בוקר טוב לשכנה (זו שאלה של תרבות) .בית המשפט או מערך שיפוטי אינו יכול לתת מענה הולם לסכסוכים אלו .הפתרון איננו בבית המשפט ,אלא יש צורך בפתרון שורשי -תרבות של גישור ושיח שהשופט גל ביקש מבאי הכנס להוביל. הוא אינו מציע גישור כיוון מפני שהוא חושב שזה יציל את העומס בבית המשפט ,אלא כיוון שהשינוי התרבותי הוא החשוב בעיניו .הוא נכון לפתוח את בתי המשפט לפרקטיקום ולמרכזי גישור בקהילה .יחד עם זאת ,חשוב שלא יפתח בפני כולם ,אלא על פי קריטריונים מובנים ,מסודרים ושוויוניים .באופן דומה מתקיימים מפגשי מהות ,בהם מחייבים צדדים לפנות למגשר שיבהיר להם מה זה גישור .ישיבת המהות היא חובה וזה מאוד חשוב מבחינת התהליך 42% .מהאנשים שהיו בפגישת מהות מסכימים לגישור ומחציתם מסיימים בהסכם. המספ רים לא גדולים ולכן מבחינת הנטל זה לא משמעותי אך מבחינת השינוי התרבותי זה מאוד חשוב. השופט גל חושב שביום מן הימים יהיה ניתן ליצור גישור חובה בבתי משפט .מסתבר כשאנשים נכנסים לתהליך ומבינים את התהליך אז התוצאות בהחלט טובות .כמובן שצריך למסד את זה כך שעלות של גישור לא תעלה על עלות דיון בבית משפט .יש שופטים בדימוס ושופטים מכהנים בגישור ולא אחת רואים שגם בהליך פלילי אפשר לקדם דיאלוג והבנה. 7 עיקר התפקיד שהמגשרים צריכים לראות לעצמם הוא לא כמי שבאים לפתור סכסוכים ,אלא כמי שבאים לעשות שינוי תרבותי לפיו פיתרון קונפליקטים הוא לא על בסיס מי יותר חזק אלא על בסיס דיאלוג והבנה. מר רחמים מלול ,ראש עיריית רחובות ,מתבקש להתמקד בנושאים הבאים: כיצד השלטון המקומי יכול לגרום להעצמת הגישור הקהילתי? כיצד משפיע קיומו של המרכז על האוכלוסיה המקומית?עיקרי דבריו של מר רחמים מלול ,ראש עיריית רחובות: ראש העיר סיפר שבעיר רחובות יש אוכלוסייה מגוונת והוא כאיש חינוך לשעבר וכמי שעסק בגישור גם לפני שנבחר ,פעל נכון ביצירת תשתית של גישור בין האוכלוסיות השונות מכל רחבי העיר ,והראה שאפשר על ידי הדברות ובניית גשרים למצוא נוסחה אמיתית לחיים משותפים לכל הקבוצות. הוא ציין שעצם העובדה שמתכנסים פה היום מאות אנשים היא הצלחה .המודעות עד לפני כמה שנים לא הייתה קיימת ברשויות המקומיות. עוד לפני שנבחר כראש עיר ,היה מר מלול יו"ר הועדה לתכנון ולבניה ויצר במסגרתה ועדת התנגדויות לא סטטוטורית ,שמטרתה להראות לאזרח שמקשיבים לו ,וגם מנסים לגשר ולפתור את הקונפליקט. במסגרת הועדה פגשו אחים בדם שבאים עם עו"ד ,ומופיעים בפני הועדה ולעיתים הסכסוכים הם על גובה הגדר במספר סנטימטרים ,או שמתנהלת מלחמת עולם בין שני האחים על פיסת גדר ,המוח האנושי לא מצליח לקבל את זה – הדבר הביא לתפיסת המציאות החברתית בה אנו נמצאים בישראל היום. כל הקונפליקטים מקורם בהתבצרות של כל אחד בעמדתו ,הימנעות וחדלון השיח בין הקבוצות .כאשר יושבים ומדברים הקצוות מצליחים להתקרב ,לעיתים זה מצליח ולעיתים לא .הועדה ,שפעלה בהתנדבות ,הצליחה להגיע למצבים של גישור תוך הדיונים .לא מעט מקרים הגיעו לפשרה תוך מספר דקות. מר מלול סיפר שבמקורות היהודיים עניין הגישור ומציאת הפשרה הם מיסודות של ההלכה .כל עניין דין תורה בסיסו בפשרה .בדרך כלל הדיינים מנסים למצוא את הגישור והפשרה בין הצדדים" .ועשית הישר והטוב" -מה זה אומר? של מרות שיש דין והשופט צריך ללכת על פיו ,לעיתים צריך לעשות לפנים משורת הדין ,לא תמיד 'ייקוב הדין את ההר' .לא תמיד כשנכנסים לגישור חייבים לצאת כשכל שאיפותך בידך. במרכז הגישור ברחובות טופלו 217תיקים השנה ,עם 75%הצלחה .החשיבות של מרכז הגישור הוא ביצירת אקלים חדש .לא רק שהמרכז מכשיר מגשרים מכל המגזרים ,אלא יושבים בו באופן קבוע 45 מגשרים שפועלים בהתנדבות 4,222 .מתושבי העיר נזדקקו השנה לשירותי המרכז .הטמעת הגישור במערכת החינוך הוא הישג מיוחד של המרכז ברחובות .כל ערך חברתי אם לא נטמיע אותו מגן הילדים ומבית הספר היסודי לא נצליח להטמיע אותו בגיל מבוגר .לכן להטמעה בגילאים הצעירים יש חשיבות מיוחדת .וכך 24בתי ספר בעיר לוקחים חלק בתוכנית הגישור בחינוך ,כאשר התלמידים פותרים סכסוכי בדרך של גישור .בשנה הבאה יצטרפו 24גני ילדים לתוכנית וזה פועל בצורה נפלאה. בסופו של דבר כל רשות חייבת להקים בתוכה מרכז גישור .ברחובות הצליחו בתקציב זעום של 222 אלף ₪לעשות זאת .מן הראוי שגם ממשלת ישראל תתן את הדעת לזה גם מבחינה תקציבים .אלה תהליכים שחייבים לעודד אותם בסופו של דבר כי הם יוצרים חסכון ניכר ושינוי חברתי. 8 סיכום דבריו של ברוך שוגרמן ,מנהל השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים: אני מתנצל בשם מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מר נחום איצקוביץ שנבצר ממנו להשתתף בכנס .הוא ביקש ממני למסור את הדברים הבאים בשמו לפנל המכובד ולכל באי הכנס " :רבי נחמן מברצלב אמר שעיקורו של השלום עושים בין שני הפכים" נושא הגישור והדיאלוג בקהילה עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד השואפת להפחית את האפליה וההדרה החברתית ודוגלת בהעצמת קהילות ,השתלבות חברתית וחיזוק החברה האזרחית .כמו בן מעוניין המשרד במניעת אלימות בקהילות .מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה תורמים תרומה גדולה בהפחתת הסכסוכים בקהילה ובהטבת התקשורת בין הקהילות ובין הקהילות לממסד .דרכי הגישור והדיאלוג מהווים אלטרנטיבות לאלימות והנחלת התפיסות והערכים שלהם עשויה אף למנוע אלימות עתידית. אנו עדים לחברה שבה ההטרוגניות הולכת וגדלה ודורשת רגישות וכשירות תרבותית בהתערבויות חברתיות קהילתיות .הגישור והדיאלוג בקהילה מבוססים על תפיסות אלה ומחזקים בפועל את הרשתות החברתיות הבין-תרבותיות .מטרת המרכזים לתת שירותי גישור והידברות נגישים ומותאמים לשלל הזהויות בקהילה בה הם יושבים ,להטמיע גישה של פתרון סכסוכים בדרכי שלום ולאפשר תקשורת בין הקהילות השונות ובינן לבין הממסד .השירותים הקהילתיים הללו ניתנים ע"י מגשרים מתנדבים מכל הזהויות והתרבויות בקהילה. נושא הגישור והדיאלוג בקהילה קשור לתחומים רבים מתוך העשייה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים .בתחומים אלה אפשר למנות את הצדק המאחה ,שילוב מוסדות רווחה בקהילה (תופעת "נימבי") ,תוכנית הבן הממשיך ובניית הסכמות בקהילה במגזר הכפרי ,גישור במוגבלויות וגישור בזקנה .מבחינת הקצאת משאבים המשרד מתקצב מרכזי גישור בקהילה מאז 1224באמצעות השירות לעבודה קהילתית .כמו כן תמכנו במסגרת מ סד קליטה בתוכנית גישורים המסייע למספר מרכזים ביישובים עתירי עולים ובפעילות ארצית. כמי שעומד בראש משרד המוביל היום את השירותים החברתיים בארץ ,אני פונה ליתר המשרדים להיות שותפים לדרך ולתגבר את המשאבים הניתנים לתחום חשוב זה .רק בפעולה משותפת ומתואמת נוכל להתמודד עם האתגרים החברתיים של המאה ה12 וביניהם חיזוק הקהילות והגברת הדיאלוג הקהילתי". סיכום דבריו של דני פינס ,מנהל אגף שילוב עולים בג'וינט ישראל: דני פינס פתח בהבחנה בין גישור שקשור לבית המשפט ובין גישור קהילתי .הוא הדגיש את זה כי בשבילו כל העשייה הזו היא בגדר נס .הג'וינט עוסק כל הזמן בפיתוח שירותים למען אוכלוסיות חלשות בישראל – זקנים ,אנשים שלא נמצאים במעגל העבודה ,מוגבלים ועוד .כשהוא מסתכל על תחום הגישור קרה דבר מאוד מעניין .הוא חושב שמי שפתח את הדרך זה משרד המשפטים ,מסיבותיו שלו הוא עזב את הנושא ,ומי שמוב יל היום זה השטח .היום מרכזי גישור בקהילה הם יוזמות שבאות מלמטה ,מהשטח. ומקווה שעוד ראשי רשויות רבים ילכו בעקבות ראש עיריית רחובות. כשמסתכלים על החברה הישראלית אין ספק שאנו חברה רב תרבותית ,עם השנים השתנו הפרדיגמות. בשנים הראשונות דיברנו על כור היתוך ,אח"כ על קערת סלט והיום על "פיצה אמריקאית" .למה? כי יש בצק שהוא משותף לכולם ועליו כל אחד שם משהו שהוא רוצה .על מנת להמשיך להתפתח ולהתקיים כחברה רב תרבותית יש צורך בדיאלוג בין תרבותי וזה המקום של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה. 9 סיכום דבריה של אביבה חלבי ,יו"ר התאחדות מרכזי הגישור בקהילה: אביבה חלבי ספרה כי לפני כחודש קיבלה את המינוי כיושבת ראש התאחדות מרכזי הגישור בקהילה. ההנהלה מורכבת מ 6-חברים נוספים .בהתאחדות חברים 11מרכזי גישור בקהילה ברחבי הארץ שפרוסים מעכו בצפון ועד דימונה בדרום ,כולם נפגשים אחת לתקופה מסוימת ללמידה משותפת ולקבלת החלטות .ההתאחדות מייצגת 522-122מגשרים ממרכזי גישור בקהילה .כל המגשרים מוסמכים ,מקצועיים ומתנדבים ללא שכר לחברה טובה יותר .מעגלי ההשפעה של מרכזי הגישור בקהילה מגיעים לעשרות אלפי אנשים בשנה ויוצרים שינוי חברתי וזאת באמצעות פעילות נרחבת להטמעת הגישור והדיאלוג בל מיני דרכים .אם תשאלו למה -לאיזו מטרה פועלים? לשם שינוי חברתי, לחברה ללא אלימות. אביבה ציינה כי פרט לראש עיריית רחובות ,שדיבר בכנס ,יש עוד ראשי ערים שתומכים ,בכנס שמענו את השופט משה גל ,את דבר מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואת עמדת הג'וינט .יש כל כך הרבה אנשים שמאמינים בזה "אבל -כנראה שאנחנו צריכים להצמיח את זה מלמטה" ,ציינה אביבה. אביבה סיפרה כי התאחדות מרכזי הגישור בקהילה תפעל להטמעת הגישור בקהילה כתחום התמחות. יפעלו לקבלת תמיכה מכלל משרדי הממשלה מלבד הרווחה ,להכשרות לקידום המקצועי של מרכזי הגישור בקהילה .הדבר כבר נעשה אך יעשה בצורה יותר מסודרת .כמו כן גם יפעלו ליצירת קשר עם האקדמיה ולהעמקת שיתוף הפעולה עם בתי המשפט ליצירת מעגל ידע מקצועי .החקיקה לא פחות חשובה וכול הנוכחים שותפים לזה ,ממסד והשטח" :יצאנו לדרך חדשה וכולם שותפים לזה". 11 הרצאתה של אורלי וילנאי: "מקווה שבשעה הקרובה נוכל לצאת עם בשורה שנוכל לשנות את העולם .מאמינה בכח של כל אחד ואחד לעשות זאת .שמחה להיות כאן היום בעיקר על רקע הקריאות הגזעניות ברחובות הבוערים משנאה וכל אחד מהמגזרים נוטה להאשים מגזר אחר .לכן התפקיד שלכם כל כך חשוב בכל הכאוס הזה. אני עיתונאית חברתית ב 22-השנים האחרונות ,הפכתי בעל כורכי להיות עובדת סוציאלית .אנו מאמינים שהידע הוא כוח והידע על הזכויות מאפשר לאנשים למצות את הזכויות שלהם בצורה הטובה ביותר. הידע אודות הזכויות איננו נגיש לאנשים רבים וצריך לעבוד קשה כדי למצוא אותו. הפכנו להיות חברה בה רובנו מסתגרים בריבוע שלנו ,לא קל לחיות פה ,אנו עוסקים בהישרדות וזה גורם לנו לא לעשות סנטימטר מעבר למה שמגדיר תפקידנו .אם אנחנו נתחיל להתייחס אחרת אחד לשני נשנה את המצב ,אם רוצים לראות צמיחה של מי שאנחנו משקיעים בו צריך לראות אותו. כמגשרים פעילים אתם לא מבינים איזה שינוי אתם עושים אבל צריך עוד הרבה כמוכם .אנחנו רואים את השנאה ברחובות אנשים שיוצרים סטיגמות בלי לדעת על מה מדובר .לא מספיק חינוך בביה"ס חשוב גם חינוך חברתי. עוני ה וא הרבה מעבר לסלי מזון ,העוני הוא תרבותי וחברתי ,כזה שעובר מדור לדור .כדי להיחלץ מעוני צריך לתת את החכות ולא את סלי המזון .אם אנחנו נעשה קצת יותר ממה שהתפקיד שלנו מחייב החברה שלנו תראה קצת אחרת .המפתח הוא חינוך. מי שעוסק בגישור ודיאלוג יודע כמה העבודה מרסקת וקשה ,כמה כל יום מרגישים שאין עם מי לדבר. אבל בכל פעם שמצליחים לפתור בעיה התחושה שווה הרבה יותר מכל תגמול כספי. אני מאמינה שאפשר להזיז הרים גם בלי שהתקשורת מאחוריך .קבוצה של אנשים אם היא מחליטה לשנות מטרות חברתיות אפשר לעשות את זה .התקשורת ממעטת לעסוק בסיפורי הצלחה. אני רוצה לסיים במשל :אדם אחד נפטר ועולה לשמיים ונפגש במלאך שעושה לו סיור .הסיור מתחיל בגיהינום .נכנסים לחדר שבמרכזו שולחן עמוס כל טוב אבל מסביב יושבים אנשים רזים ועצובים עם כפות ידיים ארוכות כל כך עד שהם לא יכולים להביא אותן לפה ולאכול .האדם לא יכול לראות את זה ומבקש לעבור לגן עדן .שם אותה תמונה – חדר עם שולחן עמוס כל טוב ומסביבו יושבים אנשים שמנים ושמחים עם ידיים ארוכות מאוד .שואל האדם את המלאך איך זה יכול להיות? והמלאך מסביר כי אנשים אלה הגיעו לגן עדן כי הם למדו עוד בחייהם להאכיל אחד את השני" . 11 סיכום סדנאות מקצועיות בכנס גישורים :1222 בניית הסכמות בקהילה בתפיסה נרטיבית: מנחים :ענת אהרון ,מנהלת מרכז הגישור ,הדיאלוג ובניית הסכמות בקהילה במ.א .דרום השרון; יוני נפתלי ,אופטימום – גישור ובניית הסכמות וויאאם – מרכז ערבי-עברי לבניית הסכמות. במהלך הסדנא תואר תהליך בניית הסכמות ב"נווה שועלים" ,יישוב קהילתי בן 2522 תושבים .מוקד הסכסוך – שלושה תושבים זועמים הגיעו למועצה עם סיפור סכסוך לאחר ששכרו עו"ד .שלושת התושבים גרים בסמוך למבנה שבבוקר משמש בי"ס ואחה"צ מתקיימים בו חוגים ,אירועים ,תחרויות וכדומה .תיארו שני מפגעים .2 :מפגע סביבתי – ונדליזם ,קטיפת פירות ,לכלוך ,חסימת חניה ,רעש וכדומה .1 .מפגע אנושי – תחושה של זלזול בהם ,דיברו עם כולם אבל מרגישים שלא שומעים אותם .באיזון ביניהם ,למפגע השני היה משקל רב .מדובר בסיפור של זהות קהילה .בשלב זה הגישו התושבים תביעה. הצדדים למחלוקת – תושבים מול ועד יישוב. הגדרת בניית הסכמות :הליך וולונטרי בו מנחה מסייע לצדדים לנהל ביניהם דיאלוג ולקבל החלטות רציונאליות וריאליות ,כך שיינתן מענה למקסימום אינטרסים וייווצר עתיד מספק בעניין מסוים ,עבור מקסימום בעלי עניין. הבחנה בין גישור לבניית הסכמות: גישור יש סכסוך מטרה ברורה – פתרון הסכסוך הצדדים ידועים בד"כ אופן השתתפות – מקבלי החלטות התפוקה – הסכם אופן קבלת החלטות – כל הצדדים מנהל התהליך – מגשר תהליך פרטי ,סודי וחסוי ייתכן שילוב של בניית הסכמות בגישור בניית הסכמות ייתכן סכסוך אך לא חייב ,ניתן לבנות הסכמות סביב נושא משותף מטרות אפשריות רבות – מחזון ועד הבנה ריבוי בעלי עניין ועמימות לגבי מי ישתתף מעגלי שיתוף רבים התפוקות – עקרונות ,הסכמות ,המלצות ועוד אופן הגעה להסכמות – פה אחד2רוב מגוון מנהלי תהליך – מנחה ,צוות ,ועדה תהליך קהילתי2ציבורי שקוף ,יש אפשרות למקטעים חסויים ייתכן שילוב של גישור בבניית הסכמות עקרונות בניית הסכמות בקהילה: .2להידברות ישירה יש ערך בבניית זהות והזדהות בקהילה .1לבניית הסכמות שותפים כל בעלי העניין המעוניינים בכך .1ייתכנו כמה סוגי השתתפות בבניית הסכמות .4התהליך שקוף ,אלא אם הוחלט על מקטע המחייב סודיות .5הבעלים של התהליך ותוצריו הם הקהילה .6צוות מהקהילה מוביל את התהליך אולי בסיוע גורם מקצועי 12 .7ניתן מענה מיטבי לאינטרסים וצרכים של מקסימום שותפים .1ההליך חותר לפתרונות ,כל אחד זוכהWIN-WIN , .9יש שאיפה להסכמה מתוך שיח ולא מתוך הצבעה שלבי בניית הסכמות: .2הכנה – פגישות נפרדות .1פתיחה במליאה – היכרות ,מטרות ,כללים .1הצגת הדברים – דיאלוג בצוותי חשיבה .4עבודה נרטיבית על הסיפור המועדף .5חשיבה על נושאים ,אינטרסים וצרכים של כל בעלי העניין .6שיח בונה פתרונות .7גיבוש הסכמות .1מבט לעתיד ופרידה שלב ההכנה בבניית הסכמות מתמקד בנקודות הבאות: בניית אמון ואיסוף מידע רעיונות ראשוניים באשר למטרות בניית ההסכמות הגדרת פורום רצוי לתהליך ,מיהם מעגלי השותפים לבניית ההסכמות איסוף ראשוני של אינטרסים הגדרת השותפים ותפקידם ,גורמים מדווחים הגדרת התפוקה – חזון ,המלצות ,תקנון ,הסכם ,נוהל עבודה ,שקט תעשייתי,שיתוף פעולה וכדומה קביעת כללי עבודה – הנחיה ,זמן ,שקיפות-סודיות ,דיווח ,תיעודאופן הביצוע של שלב ההכנה :אינטייק ,פגישות הכנה נפרדות ,צוות היגוי ,פורום ליווי תפיסה נרטיבית בבניית הסכמות: אנשים מתפתחים מתוך נרטיבים שונים שהם סיפרו לעצמם ושאחרים סיפרו להם.הנרטיבים עוזרים להם לעצב את התפיסה שלהם לגבי עצמם ,לגבי מה שקורה להם ולאחרים אנשים פועלים מתוך הסיפורים שבנו ובהתייחס אליהם ,תוך שהם ממשיכיםלעצב את עלילת חייהם אדם וקהילה מכילים מגוון של זהויות מרכזיות ושוליות ,כל זהות או דמות כזומורכבת ממארג של מסורות ,אמונות ,תרבות ,ערכים ועוד .זהו הסיפור של אדם2קהילה ויש להם חיים משל עצמם. בניית הסכמות היא למעשה בניית סיפור נוסף ,המועדף על משתתפי התהליך.המטרה היא לייצר סיפור חדש לקבוצה .הסיפור החדש לא מתעלם מהקודם אלא מחדש ,מרחיב ומעשיר אותו .לכל צד יש סיפור ,בתהליך נבנה סיפור משותף חדש ששני הצדדים יכולים להזדהות איתו. התפיסה המרכזית היא שאנשים אינם הבעיה ,הבעיה היא מחוץ לאנשים והיא עודסיפור שניתן להתבונן בו מבחוץ. 13 עבודה נרטיבית על הסיפור המועדף: כשרק הקושי מגדיר אדם2קהילה ,תפישת הזהות מצומצמת .כדי שאדם יוכללתאר את חייו מחוץ לבעיה עליו להיות על קרקע בטוחה של הזהות שלו ולהתבונן על הקושי מבחוץ. לכן יש לפעול להרחבת הסיפור המועדף ולהחצנת הבעיה .המטרה היא להתבונןעל הבעיה בנפרד מהאנשים .בודקים מה הבעיה ,הפחד ,הכעס עושה לאנשים. להכיר בכך משמע להכיר השפעות של הבעיות על האדם2קהילה. ניתן להיעזר במטאפורות ובבניית סיפורים חדשים בין החברים למשל ע"י בנייתעצי קהילה ומשלוח מכתבים .מעבר ממטאפורת האדם למטאפורת הקבוצה – הסיפור המועשר זהו טקס ההגדרה של הקבוצה .הקבוצה מאפשרת אותנטיזציה של זהות עשירה רך הכרה חברתית בפרטים ובסיפור המועדף. בניית הסיפור המועדף – נעשית מתוך התבוננות על אירועים מועדפים במציאותומתוך מתן משמעות להם .למשל אירועים שמשמעותם הרמוניה ,אחדות ,עזרה הדדית ,אכפתיות ,הנאה משותפת ,עמידה בקשיים ,גאוות יחידה – יקבלו העדפה על פני סיפורים של אפליה ,בדידות ומאבקי כוחות. מהלכים להרחבת הסיפור המשותף: החלפת מכתבים2בקשות 2איחולים עבודה על ערכים ופרדיגמות עבודה על חלום2חזון2תוכנית העשרת הסיפור ע"י מטאפורות כמו העץ החצנת הבעיה ומתן שם בדיקת השפעות הבעיה עלינו ובניית עמדה נגדה הגדרת בעיות ,צרכים ,אינטרסים ונושאים: הבנת התמונה ע"י כל פרט קבוצה הסכמה על כל מכלול הנושאים בירור אינטרסים ומיון לאינטרסים משותפים2ניטראליים2מנוגדים הגדרת הנושאים ורכיביהם הכנת מפה של הנושאים ,האינטרסים והצרכיםשיח בונה פתרונות – במטרה לפתח מגוון רעיונות היעדים: השעיית הנחות השעיית הביקורת וויתור על להיות צודק אווירת דיאלוג חופשית עבודת צוות -חשיבה יצירתית להבהרות ולשאלות בנושא: ענת אהרון ,מנהלת מרכז הגישור דרום השרון[email protected] , 14 היבטים משפטיים בתחום הגישור בקהילה -סודיות וחיסיון: מנחות :נורית בכרך ,עו"ד ומגשרת -מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; יראת זוארץ ,עו"ד ומגשרת -מנהלת המרכז לגישור ולהידברות בקהילה נס ציונה. הסתכלות על הגישור "במבט משפטי"? הזדהות המערכת המשפטית עם האדיאולוגיה והערכים שמייצג הליך גישור שהן: אוטונומיית הפרט תרבות של חיים משותפים ("גישור אינו רק טכניקה") הגישור הסכמית ולא כוחנית ולכן עדיף על שיפוט שכל ההכרעה בו היא פרגמטיורק לאחר הזדהות והבנה של הערכים יש גם התייחסות להקלת עומס על בית המשפט בית המשפט מביט על הגישור באהדה .בהתחלה חשבו שגישור יקל על העומס על בתי המשפט אבל בפועל בשטח המצב שונה .הערך המוסף של הגישור נובע מהאיכות ובאופן סיום המקרה ולא בסיום פרגמטי .לאחרונה יצא פס"ד מעניין מבית המשפט העליון שהתייחס למקומו של הגישור .בפס"ד יש התייחסות לחיזוק האוטונומיה של הפרט וחיזוק הסולידאריות החברתית .כלומר ,בית הדין מקבל את הערך המוסף שיש בגישור ואת החשיבות לאלמנטים שהוא מעניק לצדדים שלא יתקבלו בבית המשפט (פס"ד .)1769221גם השופט ברק אמר כי גישור אינו רק טכניקה אלא תרבות של חיים משותפים וכי הוא עדיף על שיפוט בשל ההכרעה ההסכמית ולא כוחנית. הצורך בסודיות ובחיסיון -השופט סטיב אדלר :עא"א 2221221 עידוד הצדדים לחשוף את האינטרסים שלהם מבלי לחשוש שדבריהם יתגלולאחרים הוגנות כלפי הצדדים דורשת סודיות שהרי הצדדים חושפים מידע שעלול לפגועבהם אם הצד השני יעשה בו שימוש בבית משפט עצם הפרטיות מהווה מניע לבעלי דין רבים לבחור בגישור וזאת על מנת לאלחשוף ברבים מידע שעלול לפגוע בהם סעיף 72ג (ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד, 2914 - "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפט אזרחי" הליך פלילי לא נכלל בחוק הזה .מה קורה כאשר מתנהלים הליך אזרחי והליךפלילי במקביל? למשל סכסוך שכנים במהלכו אחד איים על השני ,נפתח תיק פלילי במשטרה והוגש כתב אישום בבית משפט ויש הליך נפרד על האיום במקביל להליך גישור רגיל .החיסיון במצב הזה לא חל. צדק מאחה .הליך קשור לעולם הגישור ולמעשה מדובר בהליך גישור בין הנאשםבהליך פלילי לנפגע 2קורבן כאשר המטרה היא לאחות ולתקן את הנזק שנגרם כתוצאה מה מהמעשה הפלילי .במקרים אלה החיסיון מתוקף סעיף 72אינו חל. אנחנו תמיד אומרים שמה שמתרחש בחדר הגישור לא יוצא החוצה .אך מההגבולות של תהליך הגישור? האם האינטייק כלול בחיסיון? הסעיף מפרט 15 "דברים שנמסרו בהליך גישור" ,ההליך כולל את ההכנה ואת כל מה שקשור בהכנת המקרה :.ניתן לטעון שגם ההכנה חסוייה בהליך אזרחי. האם ניתן לוותר על החסיון ? התשובה היא לא .החריג היחיד הוא שאם המגשר הופך להיות בורר (גישבור) הוא יכול לתת חוות דעת וחוות הדעת הזו לא חסויה: "החליט המגשר להפסיק את הגישור ,יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט:המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור אלא ע"פ תקנה ( 5ח) (מינוי כבורר) " מעבר מחסיון לסדיות חיסיון חל על המסמכים ועל הדברים שנאמרו .הסודיות היא מחויבות של הצדדים ושל המגשרים. סודיות על פי התקנות סעיף 5לתקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג 2991 (ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור (ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד ,ישמור המגשר עלסודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר ,אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות" הסודיות על פי התקנות חלה על המגשר .המגשר לא ימסור מידע מהגישור למי שאינו צד בגישור ,כמו כן סעיף ו' מתייחס למצבים של פגישות פרטיות בהן חלה חובת סודיות על המגשר אלא אם צד אישר להעביר מידע לצד השני .על הצדדים אין חובת סודיות על פי חוק. הצדדים :האם חלה עליהם חובת סודיות? במקרים שמופנים על ידי בית משפט חל על המקרה הסכם המצוי המצורף לתקנות .כל עוד שלא החליטו אחרת ההסכם חל גם ללא חתימה של הצדדים .אם במרכז גישור בקהילה מקבלים מקרה של תביעות קטנות ואם הצדדים חותמים על ההסכם של המרכז אזי ההסכם החתום חל ואם לא ההסכם המצוי חל. ההסכם המצוי סעיף 1להסכם המצוי:• "בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברם שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה ,במישרין או בעיקפין ,בהליך הגישור לפי ההסכם המצוי הצדדים מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים .הסעיף השני אמור להיות הסעיף בו הצדדים מתחייבים לא לזמן את המגשרים להליך משפטי .חובת הסודיות של הצדדים חלה מול בית משפט אך יש להם זכות מלאה להתייעץ עם מי שהם רוצים. בכל מרכזי הגישור בקהילה הצדדים מגיעים ומחתימים אותם על הסכם כניסה ל גישור. הסודיות לא חלה על דברים שהיו ידועים לפני הגישור .מטרת הליך הגישור היא לא לשנות את המצב מבחינת הטענות שיש לכל צד .מה שהיה לצד לפני הגישור נותר לשימושו אחריו (חוות דעת או מסמכים) .מבחינת בית המשפט הגישור צריך להיות 16 במעין "בועה" כאילו לא היה ולא נברא ,זה לא מוריד מהטענות הקודמות של הצדדים אך גם לא מוסיף להן .יש לזכור שהגישור צריך להיעשות בתום לב ושימוש בגישור שלא בתום לב מבטל את ההליך. מעמד הסכם גישור החסיון חל על ההליך ולא על ההסכם :ההגדרה בחוק סעיף 79ג (א) הסדר גישור – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שבניהםשהוגש בסיומו של הליך גישור פסיקה :הסכם כתוב ,המפרט את תנאי יישוב הסכסוך ,חתום על ידי בעלי הדיןוחתימת קיום של המגשר הצדדים רשאים להגיש הסכם בהסכמה לבית המשפט .סודיות אינה חלה מכחחוק ותקנות על ההסכם שהושג בסיום הגישור. מבחינה משפטית ברגע ששני אנשים חותמים על הסכם הם מחויבים כמו כל הסכם אחר. מתן תוקף של פסק דין פירושו שאם לא מכבדים את ההסכם אפשר לפנות להוצאה לפועל .ההס כם שבסוף הגישור אינו חלק מהחיסיון אלא אם הוחלט אחרת .על מנת לקבל תוקף של פסק דין שני הצדדים צריכים להסכים לבקש תוקף של פסק דין( .כמובן שההסכם תקף מבחינת חוק החוזים גם בלי זה) .ההסכם מצריך חתימות של הצדדים וכן חתימת קיום של המגשר (כדי שיוכר כהסכם גישור). חובת הדיווח בחובת הדיווח יש מספר רמות של חובות :החובה שחלה על כל אדם היא החובה שחלה עלינו כמגשרים (בניגוד למשל לחובות ייחודיות של אנשי מקצוע מתחומים של טיפול וחינוך): חובות הדיווח של כל אדם הן: כאשר יש עבירה על קטין או חסר ישע על ידי האחראי עליו או עבירת מין על ידיבן משפחה. לצורך פיקוח נפש אם ידוע לנו על פשע שעומדים לבצע – פשע לפי דיני עונשין -עבירות שישעליהן מעל שלוש שנות מאסר בפועל ותקיפה נכנסת לעניין הזה ,אך אין לנו חשד ממשי. יש לשים לב שבעצם לא נכון שכל מה שנאמר בחדר הגישור הוא חסוי כי כן חלה עלינו חובת דיווח בעניינים מסוימים. אסיפת דיירים הגדרת גישור בחוק: "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין ,כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך – בן היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת ,גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו" האם יש חיסיון וסודיות גם בהליך של אסיפת דיירים? בלתי אפשרי באסיפת דיירים להחיל סודיות על עשרות אנשים ,מה גם שבגישור אנשים נכנסים להליך כדי שיהיה סודי ופרטי ובאסיפת דיירים אנשים באים לשמוע. 17 בנוסף ,אסיפת דיירים אינה על פי החוק הליך גישור מכיוון שבניגוד לגישור רגיל (כולל כל גישורים רב צדיים) במקרה של אסיפת דיירים המטרה אינה פתרון סכסוך מסוים אלא משהו רחב יותר של הקמת ועד בית וכו'. כלומר – עצם העובדה שאנחנו כמגשרים בקהילה נמצאים בהליך מסוים כמו אסיפת דיירים לא יוצר מצב של גישור והחלת הכללים המשפטיים של גישור כגון חיסיון וסודיות .עלינו לבחון כל הליך בהקשר הרחב שלו ולפעול בהתאם .אנחנו צריכים לדעת איך לפעול נכון בפעילות בקהילה ,להבין את הצכים של הקהילה והמשמעות של ההליך שאנו מנחים .חלק ממסגרת הפעילות הוא חיסיון ,סודיות ואתיקה ועלינו להיות ערים למשמעותם הרחבה של הכללים. להבהרות ולשאלות בנושא: עו"ד נורית בכרך ,מנהלת המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה מוזאיקה[email protected] , עו"ד יראת לוי זוארץ ,מנהלת מרכז הגישור בקהילה ,נס ציונה[email protected] . 18 "גישור והעיר הגדולה" – סוגיות בגישור במרחב המוניציפאלי: מנחים :שרון עזריאל ,משנה וממלא מקום מנכ"ל מרכז השלטון המקומי; יואב הולן ,מנהל תחום חברה ,קהילה וסביבה ,קבוצת גבים. הכוונה ,בסדנה זו ,היתה לאפשר שיתוף ראשוני בשאלות ,תובנות ורעיונות ולבחון יחד מה נדרש כדי לקדם את פעילות מרכזי הגישור ,הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית. מסגרת הזמן המצומצמת אפשרה בעיקר הצפה של סוגיות ושאלות המעסיקות את צוות המנהלים ,העובדים וציבור הפעילים המתנדבים במרכזי הגישור בקהילה ,ובפרט ביחס לשיפור הממשק שבין מרכז הגישור לרשות והרחבת פעילות המרכז במסגרתה. בראשית הסדנא הוצגה סקירה ביחס למבנה מרכז השלטון המקומי ותפקידיו ,ובפרט בהקשר של ניהול ויישוב סכסוכים בהן מעורבות הרשויות המקומיות .בנוסף ,הושם דגש מיוחד על חשיבות ניהול הקשר מול ראשי הרשויות כגורמי מפתח בקידום מרכזי הגישור בקהילה והרחבת פעילותם. להלן השאלות העיקריות שעלו בסדנא: כיצד ניתן לדעת במה רלוונטי מרכז הגישור לרשות וכיצד ניתן להגביר אתהמודעות בקרב גורמים שונים ברשות – וראש הרשות בפרט – לרלוונטיות של המרכז עבורם? כיצד מבינים מהן נקודות החוזק והחולשה של מרכז הגישור בממשק מול הרשותוכיצד משתמשים בנקודות החוזק כדי להתגבר על נקודות החולשה ולהגביר את צריכת שירותי המרכז על ידי הרשות? כיצד מקנים כישורי גישור וניהול שיח שיתופי לבעלי תפקידים בתוך הרשות,ובפרט כאלה הבאים במגע שוטף עם הציבור ,וכיצד גורמים לבעלי תפקידים אלה לצרוך את שירותי המרכז בסיטואציות שבהן הם חסרים כלים להתמודדות? כיצד מבינים מהו האינטרס של ראש הרשות ביחס למרכז הגישור וכיצד רותמיםאותו לתמיכה פעילה וצריכה שוטפת של שירותי המרכז? כיצד הופכים את מרכז הגישור לשירות עירוני לכל דבר? ובתוך כך -האם המרכזמתאים לשמש גם כשירות פנים רשותי (כלומר בסוגיות קונפליקטואליות המתעוררות בתוך העירייה 2המועצה עצמה)? האם ניהול מרכז הגישור בתפיסה עסקית עשוי להרחיב את היקפי פעילותובמסגרת הרשות? כיצד משתמשים בפלטפורמה של גורמים ושירותים שונים ברשות כדי להרחיבאת קהל צרכני מרכז הגישור בקרב הציבור? כיצד מנגישים את המידע אודות שירותי מרכז הגישור לגורמים בתוך הרשותולציבור בכללותו? כיצד משווקים את פעילות המרכז בתוך הרשות? כיצד מגייסים תקציבים עירוניים ,ממשלתיים ואחרים לטובת פעילות מרכזיהגישור? 19 במסגרת הדיון עלו רעיונות ראשוניים המתייחסים לחלק מן השאלות הנ"ל וביניהם: יצירת חיבור אישי לראש הרשות והצעת סיוע ,ליווי וייעוץ של צוות המרכזבהיבטים הקשורים לניהול דיאלוג עם הציבור ולהתמודדות עם קונפליקטים בין הרשות לתושב. הצגת הצלחות ממוקדות מפעילות המרכז בפני ראש הרשות והגדרה משותפת שלפיילוטים לבחינת רלוונטיות המרכז בסוגיות נוספות המעסיקות את הרשות. זיהוי התרומה הפוטנציאלית של מרכז הגישור לתדמית העיר כפי שמקודמת עלידי ראש הרשות וגורמים נוספים בתוכה והצגת שירותים רלוונטיים לקידום תדמית זו. השתתפות קבועה ושוטפת של מנהלות מרכזי הגישור בפורומים 2שולחנותעגולים עירוניים בנושאים שונים והצעת שירותי המרכז בהיבטים הנוגעים לפעילותו. שימוש במדיה המקומית – מקומונים ,אתרי אינטרנט עירוניים וכו' – לפרסוםפעילות המרכז ובפרט סיפורי הצלחה עדכניים. סיוע של רשת השותפים 2צרכני שירות מרכז הגישור הקיימים בתוך הרשות כדילקדם את המרכז ופעילותו מול ראש הרשות וגורמים נוספים בתוכה. סיוע של צוות המתנדבים ,תושבי הרשות ,בפניה אל ראש הרשות לקידום מרכזהגישור. שימוש בהצלחות מרכזי גישור ברשויות אחרות כדי למשוך גורמים ברשות לתמוךבמרכז הגישור ולהרחיב את צריכת שירותיו ,ובתוך כך – סיוע של ראשי ערים 'תומכי גישור' שימשמו שגרירי הגישור מול ראשי ערים אחרות וברמה הארצית. בהקשרים התקציביים -חיבור לספונסרים מקומיים בעלי עניין בתחום מסויםשלמרכז הגישור עשויה להיות תרומה בקידומו. קידום ההידברות ובחינת שיתופי הפעולה בין פורום מנהלי מרכזי הגישורוהדיאלוג בקהילה לבין נציגי מרכז השלטון המקומי. מטבע הדברים מצריכים רעיונות אלה חשיבה ודיון מעמיקים יותר .חלקם מעוררים שאלות ודילמות משמעותיות ביחס למקומו של מרכז הגישור במערך העירוני ואחרים מציגים אתגרים ברמה המקצועית ,התקציבית והלוגיסטית .עם זאת ,מה שעלה בבירור מהסדנא הוא ש עיסוק בהיבטים הפוליטיים ,הכלכליים והשיווקיים ברמה העירונית הוא חלק בלתי נפרד מעבודתם של המבקשים לקדם את מרכזי הגישור בקהילה וכי יש חשיבות לרכישת כלים מעשיים לשיפור יכולות העבודה בהיבטים אלה. אנו רואים בסדנא זו תחילתו של תהליך למידה ועבודה ובוחנים בימים אלה כיצד יהיה נכון להמשיך בו וכן בהידברות ובבחינת שיתופי הפעולה שבין מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה לבין מרכז השלטון המקומי. להבהרות ולשאלות בנושא: יואב הולן ,מנהל תחום חברה ,קהילה וסביבה ,מרכז גבים,[email protected] , 21 "שפה אחרת" :מנהיגות גישורית צעירה -מרכזי גישור בפנימיות וקהילות נוער: מנחה :יובל גיל ,עו"ד ומגשר ,מנכ"ל ;CMS בהתשתתפות :רון פרייזלר ,המנהל לחינוך התיישבותי; אבי קסטרו ,מנהל כפר הנוער כנות; אילני אבבה קמפינו" ,מצילה" המשרד לביטחון פנים; מגשרים צעירים ממרכזי הגישור בכפרי הנוער השונים. תוכנית שפה אחרת: אגף מצילה ובשיתוף משרד החינוך החלהו לפני כ 7-1שנים את תוכנית שפה אחרת. התכנית שפה אחרת מייצגת תנועה רחבה של בני נוער העוסקים בגישור בארץ .כיום עוסקים בכך מרכזי הגישור CMSוגבים. קיים חתך באוכלוסיה של מנהיגות גישורית – יש קשר בין מגשר למנהיג ובני הנוער אכן יוצרים שינוי – וזהו המסר העיקרי . לצפייה בסרט המהפכה השקטה על תוכנית "שפה אחרת" http://www.youtube.com/watch?v=Ube6mNaobdo התכנית משנה את חיי היום יום בכפר הנוער .קבוצת צעירים מפעילה התכנית בהקמת מרכזי גישור בכפר ופיתרון בדרך של הידברות הזדמנות לפיתרון בדרך אחרת תוך כדי עבודה עם נוער: לפתור סכסוך בדרך של הקשבה – לא אלימה – הנוער בא לעיתים מרקע אלים והתנהגות לא נורמטיבית ואותם דווקא לוקחים להיות מגשרים. התכנית מאפשרת תקשורת ,הבנה ומונעת אלימות ופשעים – לקטוע מעגל האלימות ולאפשר דרך אחרת לפיתרון סכסוכים . יתרון – זה לא עוד חוג אלא הליך הטמעה מיוחד שנעשה אצל בני הנוער .השינוי ,המפנה הפנימי שהם עוברים הופך אותם לח'ברה שיודעים להקשיב להם ולאחרים . סיטואציה ממרכז גישור כפרי-בכפר נוער: הצדדים שמגיעים הם מדריך וחניך למרות שהרבה מהמקרים הם של צדדים בני אותה שכבה אך המקרים הקשים והמאתגרים הם בין הצוות לבני הנוער מה גם שהאתגר הוא לגשר על הפער הבינדורי ובין תרבותי בין הנוער לצוות . אבי קסטרו -מנהל כפר נוער כנות : כפר נוער ,קהילה חינוכית השונה מבית ספר בכך שבני הנוער חיים 14שעות במקום במסגרת מלאה .נקודות החיכוך בבית ספר רגיל רבות (לדןגמה בהפסקות) יש להכפיל זאת לגבי כפר נוער .כל מקום רחב הידיים ככל שיהיה רווי בנקודות חיכוך . האינטרס במרכז גישור – רוצה שהתרבות והשפה בכפר הנוער יהיו גישורית .לפני מספר ימים אסף הילדים ושאל מדוע אנו צריכים מרכז גישור בכפר .החניכים ענו שמאז שיש את המרכז סף האלימות ירד .רוב החניכים מעדיפים במקום להגיע לבירור אצל המדריך 2מנהל ,להגיע לגישור . 21 אחד השינויים הגדולים שעושה מרכז גישור הינו טיפול במאפיין של הנוער היום "אני לא אשם" .בגישור משנים את המחשבה-מה אני עושה למעני ...איפה אני לא בסדר ,מה אני יכול לשנות כדי שלא אומר מה עשו לי. אילני נציגת אגף מצילה -המשרד לביטחון פנים: ילדים אלו מתמודדים עם בעיות קשות ביותר ועוברים תהליך מאוד ארוך ומעמיק. בפנימיות מובילי התהליך הם החניכים ,מה שלא קורה במרכזי גישור קהילתיים .ניתן אף לשלב בני נוער במרכזי הגישור בקהילה .יש תהליך לא פשוט גם ארגונית ,תקציבית – הפרויקט לא זול ומרתיע בשל כך. "אנו עוברים ממשרד למשרד בדרכינו ,אני מנסה למכור את הרעיון ,לא כל כך מצליחים ...אחת הבעיות שהתכנית לא זולה לפעמים נותנים קצת ועושים לא כמו שצריך ואז אומרים הנה זה לא הצליח". מביאה דג' לבעיה ברחובות עם בעיה של ילדים אתיופים – הפיתרון היה קורס גישור , לקחו ילדים ממוצא אתיופי ורוסי (הם נולדו בארץ) הביאו את ההורים" ,אמרנו להם הילדים שלכם נבחרו להוביל תהליך" שמו אותם בהפסקות כמגשרים עם אפוד מגשר צעיר ,הילדים האלו חזרו למסלול . כל מי שכאן מאמין בגישור ככלי לפתרון קונפליקטים ולמניעת אלימות בחברה . התכנית פועלת בהצלחה באמצעות הספקים הנותנים מלא הכוחות כך גם מנהלי הכפרים וההצלחה באמצעות כולם .כאשר הליבה זה כמובן הילדים -הילדים גם לומדים לדבר נכון בשפה פורמלית ועוברים שינוי גם בדימוי העצמי . אנשי הצוות במוסדות החינוך בוחרים את הנציגים לרכז ( מן המוסד) בכל מקום יש איש צוות שעושה זאת מתוך שליחות .ככל שאותו איש חזק יותר התכנית מצליחה יותר. טל מרכז תחום חינוך -גבים התכניות מהוות סוכני שינוי חברתיים – אנו מזהים את השינוי החל מהצוות -הסגל ועד לנוער הן המגשר והן המגושר .התכנית מאפשרת לסגל להתפנות " לבעיות אחרות" . פה אנו מאפשרים הזדמנות לדיאלוג אחר ממקום של העצמה שיוצר דור מנהיגים הבא. מעבירים לבני הנוער שסומכים עליו. יהודה -חניך -כפר הנוער אלוני יצחק ,מנהל מרכז הגישור אני קיבלתי מהמרכז תרומה ענקית – ניתנה לי הזדמנות לשנות את השקפת עולמי ,כלים לפתור קונפליקטים ,להקשיב ולדעת איך להתייחס אחרת .המטרה לשנות השפה של בני הנוער ולהפיץ החוצה – שנמשיך עם זה .לשנות השפה המדוברת בארץ בעולם בכלל. הכלים גם עוזרים בכל התחומים. מי שמתחיל קורס גישור חושב שזה מקצוע – אולם שהוא עובר את התהליך ,זה כבר לא מקצוע ,זו עבודת חיים ..... סיגי – מגשרת צעירה מאלוני יצחק למדתי דברים רבות מקורס הגישור הבנתי שיש דרך נוספת לפתור דברים .גרמתי בזכות התהליך שלי לאחרים גם להבין איך ניתן למצוא פיתרון – לא לאבד חבר .באחד הגישורים שעשיתי עזרתי לשני חברים לפתור סכסוך ולחזור לקשר שהיה להם . 22 אינטרסים : הדרך לקידום הנושא הוא זיהוי אינטרסים ,צריך להבין מי הגורמים ,לזהות את האינטרסים שלהם ולתת להם מענה . יש ראשי עיר ומועצות שמתחברים לגישור .לכל צד הזווית שלו ועלינו למצוא ,למפות ולהוביל את התהליך .יש משהו מתעתע "בניראות" ( מלשון מראה) של התהליך גישור מטבעו הוא נחבא אל הכלים והתהליכים ארוכי טווח. יובל גיל-אחד הדברים שאני אוהב שבתוך מרכז הגישור של הנוער יש קונפליקט – זה המקום שלהם להתעמת עם עצמם ועם האמת וקורים תהליכים מדהימים ... . להבהרות ולשאלות בנושא: יובל גיל,מנכ"ל [email protected] ,CMS 23 גישור וזקנה -היבטים מעשיים ויישומיים: מנחות :אלישבע הכהן ,עו"ד ומגשרת ,המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; סיון אפלבום ,עו"ד ומגשרת. אוכלוסיית הזקנים בארץ נתקלת בסכסוכים רבים ,בכל תחומי החיים .חלקם של הסכסוכים נוגעים לצרכים המיוחדים להם זקוקים אנשים בגיל השלישי( ,כגון סכסוכים הנוגעים לצרכים בריאותיים ,אפוטרופסות ,דיור מוגן ,וכד') וחלקם לחיי היום יום( ,כגון סכסוכים עם ספקי שירותים ,סכסוכים עם השכנים ,לעיתים על רקע גיל וצרכים מיוחדים ,סכסוכים עם בני משפחה ,וכו'). תהליך הגישור יכול להציע פתרונות שנותנים מענה לצרכים הייחודיים של אנשים בגיל השלישי ,להגביר את המעורבות והאחריות של הזקן לניהול חייו ,ולטפח תרבות של הבנה הדדית ושיתוף פעולה בין הצדדים ובקרב החברה הסובבת אותם. לאוכלוסיה ולסכסוכים בקהילה זו מאפיינים ייחודיים ,הדורשים ידע ומציבים סוגיות ובעיו ת מקצועיות ואתיות בפני המגשר ,ובכלל זה סוגיות מהותיות של הצורך להגן על זכויותיו של הזקן ,זכותו לפרטיות וההכרח להתאים ולהנגיש את תהליך הגישור בהתאם למאפיינים ולצרכים המיוחדים שלו. לצורך קיום הליך גישור מקצועי נדרש המגשר בתחום זה לידע בדבר היבטים חברתיים, רג שיים ,פיזיולוגיים ,חוקיים ואתיים בנוגע לקהילת הזקנים ,וכן יידע והתמקצעות בנושא הגישור בתחום. במהלך הסדנא נחשפו המשתתפים לבליל של נתונים ותחושות מתוך עולמם הפנימי והסביבתי של אנשים בגיל הזקנה ,נתונים בדבר היבטים חברתיים ,רגשיים ,פיזיולוגיים, חוקיים ואתיים בנוגע לקהילת הזקנים .בהמשך הסדנא נדונו שאלות מקצועיות ואתיות בתחום שעלו מתוך מקרה גישור שהוצג בפני המשתתפים. הסדנא החלה עם הקראה של קטע מיומנה של נחמה קפלן" ,כאילו זה יומי האחרון – יומן" ,הוצאת אשל. המדובר ביומן של שמונה מחברות בהם כתבה נחמה קפלן מאז מלאו לה תשעים שנים ועד יום מותה .היומן התפרסם ב . 1225 מדובר בעדות ממקור ראשון .מסמך מדויק וצלול שנכתב על ידי אישה שברגעיה הקשים ביותר היתה עירנית לכל הנעשה סביבה והגיבה בחיוניות ,ביקורתיות ,באמפתיה בהומור ובעצב (מתוך דברי ההקדמה של פרופ' יצחק בריק) מתוך הספר: "בוקר טוב! לא סבלתי מנדודי שינה ,דווקא ישנתי בין התעוררויות ושוב נרדמתי ,כך אפשר להגיד כי ישנתי בערך טוב ,ובכל זאת השעה כבר 1:22בבוקר .אכלתי ,עשיתי אינהלציה והיום אני מחכה לבני עודד .הוא אמור להגיע היום עד שעת הצהריים .בינתיים אלזה גם תרחץ אותי ותרענן .בושה לי כי הכול נעשה בידיים של מישהו ,אבל אין לשנות את הטבע ,ולפי גילי אולי זה כבר לא בושה .הרי כל שנה נוטלת את חלקה ,ואם אני יודעת מעט שבמעט חשבון ,שירתתי את עצמי באופן עצמאי כמעט רוב ימי ,וזה הרבה זמן ,כי הגעתי לזיקנה מופלגת ,ומקווה לא הרבה עוד להטריד .השתדלתי על כלות כוחותיי .תודה תודה לכל מי שעזר לי בקיומי בכבוד ובאהבה .שלום וכל טוב עד כמה 24 שניתן להשיג ,בריאות טובה ועיקר אחד ממה שאני מאחלת ורוצה למען משפחתי יותר מכול – בריאות ואחדות ביניכם .החזיקו את קשר משפחתכם ושימרו עליו .כל טוב לכולכם ,בכל אהבתי מהלב" . סבתא ,אמא נחמה[ 11.21.1221 ,נחמה קפלן נפטרה שבוע לאחר מכן ,בלילה שבין 12.21.21ל ]12.21.21 קטע זה מגלה הרבה מאוד על עולמה הפנימי של נחמה ,ובשפת הגישור :הרבה מהצרכים שלה :לשמור על הכבוד העצמי ,על העצמאות שלה (לעשות בעצמה ואל בידי אחרים כמה שניתן) ,לקבל יחס של כבוד ואהבה ,בריאות טובה לילדים ואחדות המשפחה. בהמשך הסדנא ,מתוך מקרה שהוצג ,דנו המשתתפים בשאלות רבות מתחום הגישור וזקנה ,שאלות בנושא הכנה להליך ,שאלות אתיות כגון :גבולות הגישור ,המתח שבין הבטחת טיפול מיטבי לזקן לבין זכותו של לאוטונומיה ,נייטרליות והוגנות ההליך כלפי כל הצדדים לגישור ועוד. מבין השאלות שנדונו בסדנא: שאלות שעולות בשלב האינטייק בתחום הגישור וזקנה ,למשל, האם הגישור הוא הכלי המתאים (או שמא נכון יותר ערוץ משפטי – או אולי טיפולי)? מבין שאלות שעשויות לעלות בהקשר זה -מה טיב היחסים בין הצדדים? מה הצדדים מבקשים להשיג בגישור? האם צד עלול להסתכן בפניה לגישור? (למשל במקרה של אלימות). מיהם הצדדים לגישור? מה מקומות של האדם הזקן בהליך? אם הוא מסוגל להשתתף בגישור? האם הוא זקוק לתומך? אם הוא אינו מסוגל להשתתף ,מי יכול לייצג את האינטרסים שלו? מי עוד עשוי להיות צד לגישור או ללוות את הגישור – למשל ,האם רצוי שישתתף עו"ס, שמכיר את המשאבים הקיימים בתחום הגיל השלישי ושיכול גם ללוות את הצדדים לאחר סיום הגישור? מה עוד דרוש להשתתפות אפקטיבית בגישור? כאן נדון נושא ההנגשה ,כולל מתי והיכן יתקיים ישיבת הגישור. מי הגורם המתאים לפנות לצד השני? למשל ,אישה מבוגרת פונה לגישור בעניין סכסוך כספי עם בתה .האם מתאים במקרה זה שמרכז הגישור יפנה לבת? כיצד היא עלולה להגיב כאשר היא מקבלת פניה מגורם חיצוני? האם יש סכנה שפניה כזו במיוחד בהקשר המשפחתי ,עלולה להפתיע ואף לפגוע עוד יותר ביחסים העדינים שבין הצדדים .האם הפונה או גורם אחר מתוך המשפחה או מחוצה יכול לפנות? וכיצד להדריך אותו לקראת אותה פניה? כיצד לנהל את הליך הגישור? האם רצוי לקיים פגישות נפרדות עם הצדדים בתחילת ההליך? מבין הנושאים שנדונו בעניין ניהול הליך הגישור ,נדון נושא העצמה של הזקן – השתתפות הזקן בהליך הגישור מעצימה אותו .הגישור מאפשר לזקן להשמיע את דבריו, נותן לו הזדמנות שדבריו יישמעו בקשב ומתוך כבוד .הזקן הופך להיות שותף מלא וחשוב לקבלת ההחלטות ולתוצאות הגישור ,ונושא – עם שאר השותפים להליך – 25 באחראיות לתוצאותיו -הוא שמחליט אם להשתתף בגישור ,אם להמשיך לשבת בשולחן הגישור ,אילו נושאים ידונו ולאיזה פיתרון להסכים .בין השאר ,נדון המתח בין הרצון לשמור את האוטנומיה הכבוד והעצמאות של הזקן לבין הצורך בתמיכה. וכמוכן ,הודגש כי "הלקוחות" בגישור הינם כל הצדדים ,והתהליך נותן מענה לצרכים של כל הצדדים לסכסוך. שאלות נוספת שעלו בסדנא נגעו לגבולות בין גישור לטיפול ,מה קורה בהליך הגישור כשעולה חשש של ניצול כלכלי? באלו מקרים על המגשר להפסיק את הליך הגישור? לסיכום ,נדונו נושאים רבים בסדנא ,והודגשו הן הצורך והחשיבות של התעמקות ולמידה של היבטים שונים שקשורים לזקנה ,והן הצורך להתמקצעות בנושאים רבים ושונים, אתיים ומקצועיים שקשורים בהכנה ובניהול של הליך הגישור בתחום הזקנה. להבהרות ולשאלות בנושא: עו"ד סיוון אפלבאום ,מגשרת[email protected] , עו"ד אלישבע הכהן ,רכזת תחום גישור וזקנה ,מוזאיקה [email protected] 26 מודל גישור רב-תרבותי :התאמת הליך הגישור לתרבויות מסורתיות: מנחים :ד"ר דייב שמעוני ,מגשר ומנחה ,קבוצת גבים; מנברו שמעון ,מנחה בתחום מפגשים בין תרבותיים; אלינור טלמסוב ,נציג מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה רמלה. כשירות תרבותית2ד"ר דייב שמעוני יש אנשים שסבורים שאין צורך להתאים את הגישור לתרבויות השונות .הם מעלים טיעונים כגון: .2טכניקת הגישור היא סטנדרטית ומוצלחת" :השביל חכם מההולך בו" .המודל הומצא באוניברסיטת הרווארד ועובד בהצלחה בכל העולם. .1הסכסוך כבר מסובך גם כך ,למה להוסיף עוד משתנים .והרי מטרתנו היא הדגשת המשותף ולא השונה. .1כאשר עוסקים בכשירות תרבותית ,יש למעשה הדגשת סטריאוטיפים .עלולים להיחשד בגזענות. .4מגשר לא יכול להתמחות בכל התרבויות .יותר חשוב לעמוד באמות מידה מכובדות למגשרים :השכלה אקדמית ,מקצוע ,פרקטיקום עפ"י תכנית תקנית של משרד המשפטים. .5אסור לנו לקבל את כל המנהגים של כל הקבוצות (רצח על כבוד המשפחה? אי- שוויון לנשים?) .6בואו נחזור לחזון "כור ההיתוך" של בן גוריון :העולים יזנחו את מנהגי הגולה ויאמצו זהות ישראלית. דיון בסימולציה: דילמה שעלתה במרכז גישור: בשיחת "אינטייק" נתקל מתנדב בסוגיה בה אחד הצדדים לא הכיר את הליך הגישור וגילה יחס חשדני וקצת תוקפני .הוא הסכים לשקול להגיע לפגישת גישור אם יובטח לו מראש שהצד השני יתנצל ויבקש את סליחתו בפני כל קהל המתפללים בבית הכנסת שלו. האם המקרה מתאים לגישור? האם ניתן להסכים לדרישות אלה? מה אפשר ללמוד מהדרישות האלה? בקבוצת הדיון אמרו שהמקרה יכול להתאים לגישור. הציעו להסביר לפונה שאי אפשר להתנות התנצלות של הצד השני כתנאי לפגישת גישור. מומלץ להסביר לו בצורה מפורטת יותר על הליך הגישור ולעודדו להגיע 27 28 כשירות תרבותית -כלים וכישורים רב תרבותיים -מנברו שמעון הכרה בהשפעתה של התרבות -תרבות היא מערכת השערות משותפת אשר מאפשרת לחבריה לנבא ולהסביר התנהגויות של פרטים בנסיבות נתונות ולהגיב בהתאם ( .)Haviland,1975הנושא מתרחב בעולם .בגישור -הנושא מתאים בגלל הגמישות וההנגשה. הגישה הבין תרבותית -הנחות יסוד- פעולות ומיומנויות מקצועיות של אנשי מקצוע אינם אוניברסאליים אלא תלויי הקשרתרבות. מונעת אי הבנות וקונפליקטים ומאפשרת מתן שירותים אפקטיביים. התייחסות לזהותו התרבותית של הלקוח מחזקת את תחושת שליטתו בחייו ואתתפקודו בסביבה החדשה. כשירות תרבותית- • מערכת של התנהגויות ,תכונות ,ונהלים שמאפשרים לארגון (או יחיד) לפעול באופן יעיל בסיטואציה של מפגש בין תרבותי )(Cross, Bazron & Dennis,1996 • הרכב של ידע ומיומנויות שאנשי המקצוע והארגון נדרשים לפתח כדי להעניק שירות אפקטיבי ללקוחות מתרבויות שונות (Lum,1999 ; Raheim,2000). ***דוגמא -רופא המטפל באוכלוסיה אתיופית נותן הוראות לחולים כרוניים בני העדה לקחת תרופות ואינם לוקחים אותם .במערב -אנשים לוקחים תרופות כדי להחלים ,אבל בתרבות האתיופית -תפישת המחלה היא להיות מוקף ע"י בני משפחתו הדואגים לו. דוגמא קטנה שעשויה להיות גורלית. התאמה תרבותית המשימה היא הכשרת מיישבי סכסוכים מתרבויות מסורתיות בתהליכי גישור קלאסיים. מגשר "מודרני" מגשר מסורתי –מיישב סכסוכים נוקט עמדה ניטראלי מציע הצעות מאפשר ,לא שיפוטי בעל סמכות בקהילה מקשיב שומר על הסדר החברתי ללא אג'נדה משלו פוסק מקבל סמכות מהצדדים אינו אחראי על יישום מפקח על התוצאה עקרונות התאמה תרבותית יצירת יחסי אמון -ישנה חשדנות כלפי מוסדות ,חשש לחתום על מסמכים .לכןישנה חשיבות רבה ליצירת יחסי אמון. תיאום ציפיות-יצירת ציפיות הדדיות ,בהירות ומוסכמות. כבוד הדדי-הכבוד הוא מרכיב חשוב ביחסים עם בני הקהילה. הוליזם-בניגוד לגישה המערבית הנוקטת בפירוק הבעיה לשם פתרונה ,בחברותהמסורתיות ישנה ראיה הוליסטית.יש לבנות רצף בין העבר ,ההווה והעתיד. 29 - משפחתית קהילתית גבוהה, קולקטיביזם-מחויבות אינדיבידואלית. גמישות והנגשה-התחשבות בסדר היום של הלקוחות. העצמה-זיהוי חוזקות וחולשות ברמת הפרט והקהילה. זהות קבוצתית להבהרות ולשאלות בנושא: ד"ר דייב שמעוני ,מגשר ומנחה[email protected] , מנברו שמעון ,מנחה בתחום מפגשים בין תרבותיים; [email protected] 31 ולא גישור ,יחסי עבודה והיבטים תרבותיים :הממשק בין מרכז גישור בקהילה וארגון זכויות: מנחות :הדס לבני ,הקליניקה לגישור ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת בר אילן; יעל עזרתי ,המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה במוזאיקה; זהבה רותם ,קו לעובד. כיום מתקיימים שני פרוייקטים מרכזיים בשיתוף פעולה עם מוזאיקה פרויקט הגישור בתיקים המופנים -מ"קו לעובד" הגורם המפנה :קו לעובד גישור :הקליניקה לגישור +מוזאיקה הכשרה ,תיאום וליווי של הפרויקט :הקליניקה לגישור +קו לעובד פרויקט הגישור בתיקים המופנים מ"סינגור קהילתי" הגורם המפנה :סינגור קהילתי גישור :מוזאיקה הכשרה :מוזאיקה תיאום וליווי של הפרויקט :מוזאיקה +סינגור קהילתי פרויקט בקו לעובד :תחילת הפרויקט :שת"פ התחיל עם סטודנטים מהקליניקה בבר-אילן. עם הרחבת הפעילות והצורך שעלה וגדל התרחבו שת"פ. קו לעובד :ארגון של זכויות עובדים -עמותת מלכ"ר המתבססת על תרומות ומתנדבים. מקבלים פניות של מס אוכלוסיות: .2מהגרי עבודה חוקיים :סיעוד( ,האחוז הגדול ביותר) חקלאות ,בניין (בעיקר סינים). .1פליטים -עובדים בעיקר בתחום ניקיון ומסעדנות (ידוע על כ 30 -אלף שחיים בארץ) .1ישראלים -אחוז קטן שפונה לייעוץ משפטי .4פלסטינים -מהשטחים ותושבי ישראל. סוג הגישורים :מעל 50פניות מתוכם 40מקרים הגיעו לגישור וכ 30-הסכמים בגישורים. האוכלוסיות המגושרות מהגרי עבודה (סיעוד) ופליטים. יש פער בין מס הפניות לבין מספר הגישורים שהתקיימו -הפער מתייחס על מקרים שהייתה הסכמה ,אך לא הגיעו לגישור: בשלושה מהמקרים המעסיק נבהל ונסוג או קיבל ייעוץ חיצוני לא לקחת חלק בהליך. בארבעה מקרים היה ביטול ע"י העובד (פנייה לעו"ד) .שלושה הסתיימו הסתיים בפשרה פנימית. הנוכחות של מתנדבי קו לעובד בהתהליכי הגישור פתחה בפני הפונים צוהר לעולם ההדברות -ולכן התאפשרו תהליכים נוספים של תהליך מקדים שלווה ע"י המתנדבים. הדרך לגישור- .2העובד מגיע באופן אישי לקו לעובד-ולא על-ידי נציג לבד( למרות הקושי התרבותי) 31 .1מתנדב של הקו עורך אינטייק :זמן בארץ(,יש זמן של 4שנים ו 3חודשים- משמעותי להחלטה על אופן הטיפול) זמן אצל המעסיק ,מהות הפנייה ,הפרת הזכויות וידיעת המעסיק. .1יצירת קשר עם המעסיק -ההשפעה של הגישור הובילה לשיח ישיר עם המעסיק במקום ההפניה הישירה להליך משפטי. .4המתנה לתגובה של המעסיק -הגדרת זמן ההמתנה קבוע מראש. .5בחינת תגובת המעסיק .יש מקרים שמחייבים את ההליך המשפטי -אדם שסיים את תקופת עבודתו -יש לו 30ימי תגובה בלבד. .6בחינת האופציות להמשך הטיפול :משפטי ,גישור ,מו"מ. .7הצגת אופציית הגישור ע"י המתנדב. .1שליחת מכתב למעסיק אודות הגישור -לאחר אישור ראשוני כללי. .9בהסכמה -הפניית התיק לקליניקה לטיפןל שותף :תיאום המגשרים ,צופים, תאריך .הכנת התיק מבחינת התוכן נעשית ע"י קו לעובד מתנדבים המלווים תמיד יהיו מתנדבים קבועים בקו לעובד. .22הכנת התיק לגישור ושילוב המתנדב שהפנה את התיק לגישור כמלווה של העובד. השפעות מרכזיות על עבודת המגשר: • עבודה עם ארגון זכויות • המאטריה – דיני עבודה קוגנטיים • היבטים תרבותיים עבודה עם ארגון זכויות: דיני עבודה קוגנטיים :על מה אפשר2לא אפשר להתפשר ההיבטים התרבותיים :העובדים מייצגים תרבויות שונות ומגוונות.יחסי אמון -תחילת הדרך התאפיינה בקושי באמון הבסיסי בפער בין שיח של זכויות לבין עולם הגישור .התיאוריה הקיימת בעבר בקרב ארגוני הזכויות הייתה שסגירת ההסכמים בחדרי החדרים לא תאפשר פתרון רחב של הבעיה. בעשור האחרון התגבשה הבנה שגם הדרך המשפטית לא ממצה את צרכי העובדים. הקושי המנטלי של העובדים במע' המשפטית הוא עצום .ודווקא הדרך הלא פורמלית יכולה לאפשר מרחב הרבה יותר משמעותי. סןגיות שעלו בעבודה המשותפת- • מיסוד של הליך ההפניה :מי מגייס את הצדדים ,בשם מי נעשית הפניה. • הכשרת מתנדבים :קבוצת תומכים שתלווה את העובדים בגישור .יש פערים גדולים מאוד ושוני בין המתנדבים :חלקם בשנת שרות בני 21וחלקם מנהלים בעלי ניסיון רב .בנוסף לרקע האישי יש פערים גדולים במידע על זכויות העובדים והחוקים הרלוונטיים. • רצון בשליטה כדי לשמור על העובד :המיקום הפיסי של הגישור -רצון לשליטה של העובדים בקו וצורך אמיתי בנגישות. • הקושי לראות מעסיקים -צעד שלא נעשה ,צריך פתאום לארח והמקום הנטרליי נפגע .זו גמישות פרגמטית כדי לרכוש את האמון של ארגון זכויות. • תפקיד המלווה של העובד :המעסיקים לא באים מיוצגים לעומת העובד שמלווה. 32 • • • • טענות מעסיקים נגד ארגון הזכויות :אני אזרח טוב -מי אתם? כשהנוכחות של הארגון נמצאת במקום ,הרבה יותר קל למעסיקים לשלם. 'דין וחשבון תקופתי' -בדיקה מה הסכום שקו לעובד שאפו לבין ההסכם הסופי. לשמור על זכויות העובד .בסיכומים שנעשו -העובדים לא נפסדים מהליך הגישור! פערים במאזן הכוחות היחסי -האם תמיד כמצופה? לעיתים המעסיקים לא מגיעים ממקום של כוח והם נמצאים במצוקה בתהליך הגישור. בוחן מציאות -החיים מחוץ לחדר הגישור החיים של העובדים -אם יש עובד שזקוק לכסף כדי לשכור כרטיס טיסה ,יש לכך משמעות ואנחנו נמצאים בלחץ חיצוני לא תלוי. דיני עבודה: השפעתו של הדין הקוגנטי עלינו כמגשרים :אסור לנו לסגת מהחוק. פטרנליזם -אני יכולה להחליט בשביל העובד? האופציה מנגד שהוא יטוסמבלי לקבל כלום .לחץ הזמן הוא קריטי ,עובד שטס תמיד ייפתח לו תיק במקביל. ההקשר התרבותי משמעותי בבחירה של העובדים. ספקות עצמיים "בוחן מציאות משפטי" -הגבול שבין חובת המגשר לביןהפעלת לחץ. מקומם בגישור של נושאים שאינם רלוונטיים בבית הדין לעבודה :איכותהעבודה -פגיעה פיסית במעסיקים .אין קשר בין התלונות לבין זכויות העבודה. הגשת הסדר לקבלת תוקף של פס"ד :ע"מ שלא ידרשו סכומים נוספים בעתיד. פרופיל המגשר :כמה צריך להתמצא ולהכיר את הסוגיות של העובדים ודיני עבודה? יחסי התלות בנציג של קו לעובד המגשרים שמשתתפים בתהליך הם מגשרים שעברו הכשרה של גישור עםבעלי מוגבלויות זאת בגלל היכולת להנגשת התהליך. היבטיים תרבותיים:מאפינים תרבותיים מגוונים: קושי לראות את עצמי במרכז -אני רגיל להיות במקום הצדדי .2 ההתרכזות בי מלחיצה ומרחיקה אותי. קושי ליטול אחריות :אני רגיל שמחליטים בשבילי .1 קושי לדבר( :תרבות נפאל) .1 קושי לנהל דיאלוג :גם כשמאשימים בגניבה ,אין תגובה מצד .4 העובד לשום כיוון .המעסיקים מפרשים זאת כשתיקה כהודאה. ניהול השיח לפי כללים אחרים :סיפורים .5 הנמקות מסדר אחר :שימוש באמונה דתית. .6 צורך להגידר את ההשתייכות הקבוצתית שלי" :אני לא מניגריה" .7 קושי לשאול .1 הרחבת הפעילות – שת"פ פעולה הם סינגור קהילתי והכשרת המלווים 33 הפנייה הראשונה הגיעה מתוקף ניסיונה עם גישור במוגבלויות ,בעקבת ההד של הפרויקט בת"א הגיעה פנייה מקומית ירושלמית מעמותת סנגור קהילתי. • הצורך בשטח 160 :פניות בשנה של עובדי קבלן אתיופים מול חברות כ"א • • מפגשי הכנה סינגור :לתיאום הציפיות והמטרות הכש רה של קבוצת מלווים אתיופים :לא הייתה קבוצה קיימת .והיה צורך לגייס ,לבנות ולהכשיר את הקבוצה. הכנה וטיפול בפניות :היו עד כה רק מקרים בודדים. • סוגיות ודילמות: • קושי בגיוס מעסיק (לפעמים לא קיימים ,אין מוטיווציה להגעה) • קושי בגיוס העובד לגישור -אמון רב במערכת המשפט -כך שאין מקום לגישור. • שיחות האינטייק -איפה מתבצעות ,תיאום ציפיות -יש תחושה שמוזאיקה יגבו את העובד. • שיבוץ המגשרים -עד כמה הידע בדיני העבודה משמעותי. • גישור בהשתתפות מתרגם -סוגיות שעולות מכך • גישור בהשתתפות מלווה -מה תפקידו וגבולותיו. • גבולות התפקיד של המגשרים -עד מה להיכנס למקום של הזכויות • באיזה שלב שולחים להתייעצות היבטים תרבותיים: • קולקטיבים -כל המשפ' מגיעה .כבוד לסמכות :אם ההמלצה2אי המלצה מגיעה מהקהילה .המבוגר במרכז • צורת חשיבה אסוציאטיבית :סיפורים ומשלים ,קושי לחשוף רגשות וצרכים ,דיבור עקיף ,לא אומרים לא -הרבה גישורים שבסוף לא מתקיימים חשדנות -קושי לרכוש אמון שמירת סוד -לא מוציאים את הכביסה המלוכלכת ,חשיבות של שפת גוף. • קושי לחתום על חוזה -חשש גדול • אורינטצייה של זמן ומקום -קושי במציאת המקום • טענות לקיפוח וגזענות" ,אני פה בשביל העקרון" • קושי להתפשר כספית -זה מה שאמרו לי שאני אקבל. • שונות רבה בתוך הקהילה האתיופית להבהרות ולשאלות בנושא: הדס לבני ,עו"ד ומגשרת[email protected] , יעל עזרתי ,עו"ד ומגשרת ,מוזאיקה[email protected] , 34 תמונות מהווי הכנס 35 36 תוכנית גישורים התוכנית נוצרה על מנת לעודד את הקמתם ואת הפעלתם של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברוח הרגישות התרבותית בדגש על קידום תהליכי פיתוח קהילתי ,כשירות תרבותית ועבודה בין תרבותית בחברה ישראלית מגוונת. התוכנית מלווה מקצועית 11מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ברחבי הארץ וכ 22-יוזמות להקמה .הליווי המקצועי כולל ייעוץ אישי למנהלי המרכזים ,מערך הכשרות ארצי וכתיבת תורה מקצועית. תוכנית גישורים נוסדה ע"י מסד קליטה ,שיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל ,משרד הרווחה ,משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון ,וממומנת על ידה .התוכנית נהנית מועדת היגוי ומשיתופי פעולה רחבים הכוללים את :משרד הפנים ,המשרד לבטחון פנים ,משרד החינוך ,משרד הקליטה ,משרד הרווחה, משטרת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון .התוכנית מנוהלת על ידי מוזאיקה ,המרכז ליישוב סכסוכים בקהילה והמרכז הבין תרבותי לירושלים. מטרות התוכנית: בניית תשתיות עבודה מקצועיות ,המבוססות על עקרונות הגישור והדיאלוג הקהילתיים במרכזים ברמה המקומית וברמה הארצית. פיתוח ,הטמעה ויישום של מודלים לדיאלוג הבין תרבותי ולכשירות תרבותית במרכזים יצירת רשת מקצועית ארצית של מנהלי המרכזים. סיוע ליוזמות להקמת מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ולפיתוח תוכניות מתאימות. עידוד הכרה ומיסוד תחום הגישור והדיאלוג בקהילה בארץ דרכי פעולה: פעילויות מקומיות: oהנחייה וליווי מקצועי פרטני של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ויוזמות ההקמה בנושאים הקשורים לניהול ,פיתוח והפעלה של המרכזים. oסיוע ביצירת תשתיות מק ומיות מערכתיות לפעילות מקצועית תוך זיקה למאפייני הקהילה וצרכיה הייחודיים. פעילויות ארציות: oהפעלת פורום מנהלים ארצי המהווה מקום מפגש לשיתוף בניסיון ,בידע תיאורטי ומעשי, ללמידת עמיתים ולהעמקת שיתופי הפעולה oלמידה עיונית :מגוון הכשרות ,ימי עיון ,סדנאות וכנס שנתי בתחום. oהפעלת פורומים יעודיים במגוון תחומים :ערים מעורבות ,יוזמות להקמה ,אינטק בגישור ועוד. oפיתוח תשתיות ידע ,ומודלים לעבודה כתובים: oפיתוח יידע יישומי ומודלים לעבודה בתחומים :דיאלוג קהילתי ,כשירות תרבותית, תהליכי בניית הסכמות ,אימון לגישור ועוד.... oפיתוח ידע אופרטיבי וכלים לניהול והפעלה של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה לפרטים נוספים: אורית יולזרי ,רכזת התוכנית 21-6711299 :שלוחה [email protected] ,254-1161111 , 121 37
© Copyright 2024