"( בזה וגם מזה " יוזמה חינוכית בבית הספר העל יסודי בקבוצת יבנה

‫"בזה וגם מזה"‬
‫(קהלת ז'‪ ,‬י"ח)‬
‫יוזמה חינוכית בבית הספר‬
‫העל יסודי בקבוצת יבנה‬
‫ניסן תשע"ג – אפריל ‪3112‬‬
‫מגישים‪:‬‬
‫שרה עברון – מנהלת בית הספר‬
‫מוטי שולץ – ממונה חטיבת הביניים‬
‫ליאת חפר – רכזת בית המדרש חטיבת הביניים‬
‫אפרים ב"ק – רב בית הספר וראש תכנית בית המדרש‬
‫‪1‬‬
‫פרק א – תקציר‬
‫ֹלהים יֵצֵ א אֶׁ ת‪ֻּ -‬כלָּם‪:‬‬
‫טוֹב אֲ ֶׁשר ֶׁתאֱ חֹז בָּ זֶׁה וְ גַם‪ִ -‬מזֶׁה ַאל‪ַ -‬תנַח אֶׁ ת‪-‬יָּדֶׁ ָך כִ י‪-‬י ְֵרא אֱ ִ‬
‫קהלת ז‪ ,‬יח‬
‫קהלת‪ ,‬החכם מכל אדם לימד אותנו‪ ,‬שעל אדם להיות נטוע בשני עולמות‪ ,‬לאחוז "בזה" ובאותה העת‬
‫לא להניח מהיד את "זה"‪ ,‬רק כך נגיע ליראת אלוהים שהיא הביטוי המקראי לדרך מוסרית ערכית‬
‫טובה‪.1‬‬
‫תכניתנו באה מתוך תפיסת עולם ערכית המעגנת את הלמידה של תכני יהדות ביחד עם תכני עולם‬
‫הידע הכללי לכתחילה‪ ,‬היא מקיפה את כל תחומי הדעת‪ .‬ומבוססת על השקפת עולם ערכית דתית‬
‫פתוחה‪.‬‬
‫ההצעה המונחת לפנינו היא ניסיון של בית ספר דתי קיבוצי על יסודי‪ ,‬להתמודד עם למידת טקסטים‬
‫יהודים וכלליים תוך חיבור לזהות אישית של התלמידים‪ .‬מטרת הפרויקט‪ :‬להקנות רכיבי זהות‬
‫מובחנת הנשענת מחד על היהדות על תרבותה הענפה ומאידך על נכסי צאן ברזל של התרבות‬
‫הכללית האוניברסאלית‪ .‬המיזם רוצה ליצור פלטפורמה לחיבור ושיח בין התרבות היהודית לתרבות‬
‫האוניברסאלית על ידי למידה‪ ,‬חוויה‪ ,‬יצירה ומגוון פעילויות‪ .‬בסוף התהליך נרצה לראות בוגר שהוא‬
‫"שגריר בעולם" של יהדות חזקה ופתוחה המנהלת שיח עם העולם הכללי האוניברסאלי‪.‬‬
‫תכניתנו היא הוליסטית ותקיף את ארבעת ההיבטים ההכרחיים הנדרשים בהובלת שינוי בית ספרי‪:‬‬
‫הרכיב האנושי ‪ ,‬הרכיב הפדגוגי‪ ,‬הרכיב הארגוני והרכיב המרחבי‪ .‬בית הספר יפעיל תכנית מיוחדת‬
‫ב"כתות בית מדרש" הקיימות בכל שכבת גיל מכתה ז' ועד כתה י"ב בה יוכל לבחור להשתתף כל‬
‫תלמיד‪ .‬בכתות אלה תתקיים למידה אישית וקבוצתית המבוססת על חיבור אישי ויצירה‪.‬‬
‫בכוונתנו לבנות סדירויות בית ספריות חדשות שיטמיעו את התכנים והתהליכים לתוך התרבות הבית‬
‫ספרית‪( .‬מערכת שעות שבועית‪ ,‬זמני למידה ועבודת צוותים‪ ,‬הוראת מקצועות רב תחומית)‪.‬‬
‫התכנית תטפח את עקרון הבחירה של התלמיד‪ ,‬וזה יתבטא בהחלטתו על עצם ההשתתפות בתכנית‪,‬‬
‫וכן בבחירותיו בלמידה הרב תחומית‪ .‬הוכנסו לתכנית מרכיבים המכריחים את המשתתפים לבצע‬
‫בחירה‪ ,‬שתהפוכנה ברבות הימים לחלק מ"שפת בית המדרש"‪.‬‬
‫עקרון אחריות התלמיד הוא הצד השני של מטבע הבחירה‪ .‬בחירה שאין בצידה שכר וגם מחיר לבוחר‬
‫עלולה להתרוקן מתוכן ולפיכך התלמידים יידרשו להיות אחראים לבחירותיהם‪.‬‬
‫חיבור בין העולם ללמידה – במחקר על למידה משמעותית עולה כי למידה כזו מתרחשת כאשר‬
‫מורים ותלמידים יכולים לראות את הרלוונטיות והקשר של החומר הנלמד לעולמם האישי‪ ,‬כחלק‬
‫‪1‬‬
‫בראשית כ'‪ ,‬בראשית כ"ב‪ ,‬איוב ב'‬
‫‪3‬‬
‫מתהליך הלמידה‪ .‬לכן יוקדשו זמן ומאמץ (לעתים‬
‫על חשבון כמות החומר הנלמד) על מנת ליצור‬
‫חיבור‪.‬‬
‫למידה חווייתית ויצירתית ‪ -‬של ארון הספרים היהודי הפתוח תוך התאמת שיטות הוראה שונות‬
‫לתלמידים השונים‪ .‬התלמידים והמורים יחוו בתוך שגרת הלמידה וההוראה הזדמנויות ליצור יצירות‬
‫בתחומים שונים על בסיס התשתית שנלמדה‪.‬‬
‫בנוסף למרכיב הלמידה בכתות תכיל התוכנית גם מרכיב חברתי משמעותי של פעילות בה ייושמו‬
‫התכנים והערכים הנלמדים בחוויה קבוצתית מחוץ לכותלי הכתה‪ ,‬במסגרת של יום בשבוע של למידה‬
‫לה קראנו "תורה על פה" המחברת בין הלמידה לבין העולם סביבה‪.‬‬
‫חיבור בין תחומי דעת שונים – הידע בעולמנו הופך להיות רב תחומי ובינתחומי יותר משנה לשנה‪.‬‬
‫למידה רב תחומית הקושרת בין תחומי דעת שונים כגון תורה וספרות‪ ,‬מחשבת ישראל ואזרחות‪,‬‬
‫תהיה מרכיב חשוב בתוכנית‪ .‬שעות ההוראה במקצועות אלה יחוברו וצוות מורים מתחומים שונים‬
‫ילמד את התלמידים בקבוצות קטנות בהתאם לבחירותיהם‪.‬‬
‫הקצאת זמן לעבודת ולמידת צוות – עבודתם של מורים היא רבת פנים וכוללת משימות רבות ובהן‬
‫תכנון והערכת ההוראה והלמידה ‪ ,‬היא מקבלת עומק ואפקטיביות גדולים יותר כשהיא נעשית בתוך‬
‫צוותים מקצועיים‪ .‬התוכנית מקצה פרקי זמן משמעותיים לצורך חשוב זה‪ ,‬ורואה בה תנאי להצלחה‪.‬‬
‫התכנית תימדד בעזרת סקרי עמדות של תלמידים הורים וצוות חינוכי לפני תחילתה ובמהלכה על‬
‫מנת ליצור רצף של שיפור‪ .‬בשנת ההפעלה הראשונה תפעל התכנית בשש מתוך שתים עשרה כתות‬
‫חטיבת הביניים‪ .‬ומהשנה השנייה ואילך היא תצמח לתוך החטיבה העליונה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ב – הצגת בית הספר‬
‫ָאדם מַ ה ּטֹוב ּומָ ה ה' ֵ‬
‫ּדֹורׁש מִ מְ ָך‬
‫הִ גִיד לְ ָך ָ‬
‫כִי אִ ם עֲ ׂשֹות מִ ׁשְ פָ ט ו ְַאהֲ בַת חֶ סֶ ד ו ְהַ ְצנֵעַ לֶ כֶת עִ ם א‪ֹ-‬להֶ יָך‪:‬‬
‫מיכה ו‬
‫בית הספר העל יסודי בקבוצת יבנה‪ ,‬נוסד בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי‬
‫ראשוני תנועת הקיבוץ הדתי כבית חינוך לילדי הקיבוצים הדתיים תחת הרעיונות של תורה ועבודה‪.‬‬
‫בית הספר הוא מוסד האמון על אמירה ייחודית שיש בה בשורה לכלל המערכת‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא היה‬
‫המוסד הדתי הראשון בו למדו בנות תלמוד (ביחד עם הבנים) ברמה של ‪ 5‬יחידות לימוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מעודד בית הספר את בוגרותיו (לצד בוגריו) לשירות משמעותי ומלא בצה"ל (בניגוד למקובל עד‬
‫לאחרונה בציבור הדתי)‪ .‬במהלך השנים התפתח המוסד ופתח את שעריו לאוכלוסיות רחבות‬
‫ומגוונות תוך שמירת הרוח החינוכית המיוחדת לו‪ .‬מזיגה של התחדשות‪ ,‬ביחד עם מסורות שאין‬
‫לוותר עליהן‪ ,‬מהווה חלק מייחודו של המוסד‪.‬‬
‫בבית הספר היום‪ ,‬לומדים כ‪ 531‬תלמידים הבאים מיישובי המועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬מקיבוצי‬
‫הקיבוץ הדתי בדרום‪ ,‬ומישובים רבים נוספים בפריפריה של עד ‪ 51‬ק"מ‪ ,‬המגיעים מידי בקר בהסעות‬
‫מ כ ‪ 21‬ישובים שונים‪ .‬בית הספר מחולק לחטיבת ביניים ולחטיבה עליונה‪ .‬לחטיבה העליונה צמודה‬
‫פנימייה חינוכית לתלמידי י"א וי"ב בה נמצאים ‪ 55%‬מתלמידי שנתונים אלה‪ .‬הפנימייה היא הבסיס‬
‫לחינוך למנהיגות ערכית של תלמידנו‪.‬‬
‫בית הספר הוא חלק מהחמ"ד‪ ,‬ושותף לרוב השקפות החינוך הקיימות בו‪ ,‬אך מקפיד לשמור על‬
‫עצמאות רעיונית במספר נושאים חינוכיים‪-‬דתיים המהווים את לוז ההשקפה של הקיבוץ הדתי‪.‬‬
‫תמצית משנתו החינוכית מתבטאת בשלושת המסרים הבאים‪:‬‬
‫תרומה לקהילה כערך דתי‬
‫ארון ספרים יהודי פתוח‬
‫חינוך מעורב לבנית ובנות‬
‫‪4‬‬
‫בית הספר הוא בעל מסורת ארוכה של חינוך‬
‫לשירות צבאי משמעותי‪ ,‬עם נתוני שירותי מרשימים של בוגריו‪ ,‬ובעל הישגים יפים בבחינות הבגרות‬
‫(‪ 01%‬זכאות תשע"ב)‪ .‬בבית הספר מתקיימות תכניות חברתיות מיוחדות רחבות היקף בהן שותפים‬
‫כל תלמידיו במיוחד בכתות י"א י"ב‪.‬‬
‫קוראים בתורה בטיול בשטח‬
‫בנות ובנים לומדים עם המחנך בשטח‬
‫‪5‬‬
‫פרק ג ‪ -‬הצגת הצורך‬
‫להיכן נביט ולאן נטה אוזנינו?‬
‫הנותן עיניים לראות ואזנים לשמוע‪ ,‬הטה את עיני ואת אזני לבית המדרש הישן‪.‬‬
‫בית המדרש הישן היה מלא יהודים ושערי ההיכל פתוחים היו‪,‬‬
‫וההיכל היה מלא ספרי תורה ישנים‪,‬‬
‫ומתוך ספרי התורה הבהיק ספר חדש עוטה מעיל אדום עם נקודות כסף‪.‬‬
‫זה הספר שכתבתי אני‪...‬‬
‫ש"י עגנון‪ ,‬עם כניסת היום‬
‫הסבר כללי‪:‬‬
‫הכותרת "בזה וגם מזה" מבטאת את רעיון ארון הספרים היהודי הפתוח‪ ,‬שהיא תפיסת עולם‬
‫ערכית המעגנת את הלמידה של תכני היהדות ביחד עם תכני עולם הידע הכללי לכתחילה‪,‬‬
‫ומקיפה את כל תחומי הדעת‪ .‬היא מבוססת על השקפת עולם ערכית דתית פתוחה‪.‬‬
‫הצורך לחבר את אוצר הידע ואופן המחשבה היהודיים המיוחדים שפותחו לאורך ההיסטוריה‬
‫עם הדור העכשווי ולתוך עולמו‪ ,‬הוא צורך של בתי ספר ישראלים ויהודיים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫לבית הספר יש צורך אך גם פוטנציאל מיוחד של יכולת להטמיע לכל באיו רוח זו של יהדות‬
‫פתוחה שתתבסס על שיח אוטנטי חזק ומחבר עם מקורות היהדות מחד ופלורליזם מודרני‬
‫מאידך‪.‬‬
‫לאור התמורות בעולם היהודי‪ ,‬הדתי והחילוני כאחד אנחנו בקבוצת יבנה מחפשים את הדרך‬
‫לקדם ולמצב את בית הספר שלנו כנושא הדגל של גישת ארון הספרים היהודי הפתוח‪ ,‬תחת‬
‫הכותרת מהפסוק בקהלת‪" :‬אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" המבטא את הרצון לחיות בתוך‬
‫שני עולמות ולחבר ביניהם‪.‬‬
‫כיום חלק לא מבוטל של הבוגרים מחוברים שצורה שטחית בלבד לערכים אלה‪ ,‬רבים‬
‫מהבוגרים מוותרים על חלקים מהותיים של זהות דתית או של פתיחות בתום חינוכם כיוון‬
‫שהקשר שלהם למרכיבים הללו ולחיבור ביניהם אינו מושרש בהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בכוונתנו לבנות תכנית הוליסטית שתחבר‬
‫בין הלומד לנלמד‪ ,‬תהפוך לחלק מזהותו‬
‫והוא יהיה "שגריר" של היכולת לשלב‪ ,‬להכיל‪ ,‬ולחיות א התכנים השונים‪ .‬תכנית זו‬
‫תהיה בעלת עוגנים בלמידה ובחוויה הבונה הזהות‪ .‬בכוונתנו לארגן מחדש את תכני הלימוד‬
‫בחטיבת הביניים בנושאים של יהדות והומניסטיקה‪ ,‬לקשור את הלמידה לחוויה הכוללת‬
‫בחירה‪ ,‬אחריות ויצירה‪ ,‬לחבר בין עולמות ידע שונים‪ ,‬הנמצאים היום בנתק מהתלמידים‪.‬‬
‫התוצר של התכנית יהיה בוגרים שהם "שגרירים" ונושאי הדגל של שמירת ערכי היהדות‬
‫המודרנית בשילוב שיח משמעותי עם נכסי צאן הברזל של התרבות הכללית תוך הישענות‬
‫על ערכי והפלורליזם הסובלנות‪.‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫החינוך הממלכתי דתי אליו שייך בית הספר מכריז על רצונו ללמד בצורה פתוחה המחברת‬
‫את הלומד ללימוד ואף החל בהתאמה וחידוש של תכניות לימודים תוך דגש על למידה‬
‫והוראה משמעותיים וחיבור אישי השל הלומדים‪ .‬הכותרת המאחדת לכך היא תכנית "ל"ב‬
‫לדע"ת"‪ .2‬עם זאת‪ ,‬ישנו בחמ"ד חשש גדול והסתגרות‪ ,‬והמצב הקיים רחוק מפתיחות כפי‬
‫שאנו תופסים אותה‪ .‬דוגמא לכך אפשר לראות בכתיבת תכנית הלימודים החדשה בתנ"ך‬
‫שעוררה פולמוס חריף‪ ,‬שאחד משיאיו היה ויתור על חומרי למידה פתוחים שהוצאו‬
‫מהתוכנית‪.‬‬
‫קיים מספר קטן של בתי הספר על יסודיים בחינוך הדתי בעלי תפיסת עולם דתית פתוחה‬
‫הדוגלת בלימוד יהדות מודרנית‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬מצוינות ערכית ואקדמית תוך חיבור אישי‪.‬‬
‫בתוכם אפשר למנת את תיכון שק"ד בקיבוץ שדה אליהו את התיכונים לבנים ולבנות של‬
‫מכון הרטמן ואת תיכוני פלך לבנות בירושלים‬
‫ובקרית עקרון‪ 3.‬בחלק מבתי ספר אלה‬
‫נכתבות ומיושמות תכניות לימודים מיוחדות במקצועות הקודש וברובם מודגש הקשר האישי‬
‫‪2‬‬
‫תכנית לב לדע"ת ‪http://levladaat.org/content/1 -‬‬
‫‪3‬‬
‫אתרי הבית של בתי הספר‪:‬‬
‫שק"ד –‬
‫‪http://shakeds.iscool.co.il/%D7%93%D7%A3%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/1867/language/he‬‬‫‪IL/Default.aspx‬‬
‫תיכון הרטמן – ‪http://boysschool.hartman.org.il/About_Us_View.asp?Cat_Id=140&Cat_Type=About‬‬
‫תיכון פלך ‪http://www.schooly2.co.il/pelech/page.asp?page_parent=64263 -‬‬
‫‪7‬‬
‫ללימוד‪ .‬הבידול והייחודיות שלנו היא בכך‬
‫שאנו בית ספר הפתוח לכל ילדי הקהילה‪,‬‬
‫ובכך שאנו מחנכים בנים ובנות באותה המסגרת (בית ספר שק"ד דומה לנו בנתונים‬
‫אלה אך שונה במיקוד העשייה החינוכית שלו)‪.‬‬
‫החינוך הממלכתי בישראל במחקר שנעשה עבור קרן אב"י חי‪ ,‬נמצא שבשנים אלה אנו‬
‫מצויים בתהליך הדרגתי של שינוי תודעה‪ .‬נפתח כעת "חלון הזדמנויות" הקשור בתפיסתם‬
‫של רבים את מרכיבי הזהות היהודית והחינוך היהודי ורצונם עסוק בכך‪ .‬למידה חדשה של‬
‫זהות יהודית המתאפיינת כלמידה הכוללת רפלקטיביות עמוקה‪ ,‬המוכוונת ליצור תודעה‬
‫מושכלת ואקטיבית של זהות יהודית המתבססת על מידע וחוויה נכנסת כעת למערכת ‪.4‬‬
‫תכניות "תרבות ישראל" וגם בתי הספר של רשת תל"י מתמודדים עם הרצון להכניס מורשת‬
‫ותרבות ישראל ברוח פתוחה לתוכנית הלימודים‪ .‬פתרון שימצא אצלנו (בית ספר בזרם‬
‫החמ"ד ובעל תפיסה פלורליסטית) יתכן שיוכל לתת כיוונים למענה גם עבור ציבור זה‪.‬‬
‫בחינוך בעולם היהודי בתפוצות‪ ,‬התפיסה של ארון ספרים יהודי פתוח ופתיחות כלפי‬
‫תרבות כללית מקבלת ממדים שונים לחלוטין‪ .‬הפתיחות והפלורליזם במוסדות הללו‪ ,‬גם‬
‫כשהם ממוקדים בחינוך היהודי היא רבה‪ .5‬יתכן שתוכנית הנבנית בארץ תוך שיתוף עם בית‬
‫ספר בתפוצה ברוח זו‪ ,‬תיתן מענה לצרכים המיוחדים שלנו בעת ובעונה אחת עם מתן מענה‬
‫לצרכים של חיזוק זהות יהודית וקשר עם מדינת ישראל הקיימים בבתי ספר בתפוצות‪ .‬בניית‬
‫קשרים של למידה משותפת והדדית של חדרי מורים בארץ ובתפוצות‪ ,‬שיהיו דגם ללמידה‬
‫משותפת של תלמידים יכול להוות פריצת דרך משמעותית‪ .‬בית הספר נכנס בימים אלה‬
‫‪4‬‬
‫חמו‪ ,‬סוגיות בחינוך יהודי בקרב קבוצת מעצבי מדיניות בשדה החינוך – מחקר‪http://avichai.org/wp- :‬‬
‫ ‪content/uploads/2011/11/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99‬‬‫‪%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA‬‬‫‪%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99‬‬‫‪%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf‬‬
‫‪5‬‬
‫ראו למשל את ערכי בתי הספר הבאים‪GANN ACADEMY BOSTON :‬‬
‫‪https://www.gannacademy.org/about/MissionStatement.asp‬‬
‫‪Luciendehirch, Paris‬‬
‫‪http://www.luciendehirsch.fr/‬‬
‫‪Liberal yavne Colledge‬‬
‫‪http://www.yavneh.vic.edu.au/‬‬
‫‪5‬‬
‫לתכנית "בתי ספר תאומים" עם בית‬
‫הספר לוסיאן דה הירש בפריז‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫הדוגל ברעיונות דומים להפליא ושיתוף הפעולה עמו יכול להיות מצע לבדיקת התכנית‬
‫שלנו‪.‬‬
‫חדשנות בלמידה‪ ,‬לצוות המוביל של הפרויקט ברור שהקניה והפנמה של הערכים‬
‫המורכבים לעיל תוכל להתבצע רק אם נדע לנצל את כל העומד לרשותנו בעולם החדשנות‬
‫הלימודית‪ .‬מחקר מטעם ה ‪ 6oecd‬מציג שבעה עקרונות לחדשנות ביצירת מרחב למידה‬
‫שמטרתם היא יצירת לומד מכוון עצמאית המסוגל לפעול בעולם משתנה‪ .‬בין העקרונות‬
‫שהוא מונה נמנים הלמידה כתהליך חברתי‪ ,‬נוכחות העולם הרגשי בלמידה‪ ,‬הכרה בשונות‬
‫בין הלומדים‪ ,‬דרכי הערכה המקדמות את תהליך הלמידה ולמידה בינתחומית המחברת‬
‫תחומי דעת שונים ואת הלמידה לעולם‪ .‬נקודות דומות נמצא גם במחקרה של ווילר ‪7‬נראה‬
‫שהשימוש בכלים אלה הוא מהותי לתכניתנו וחיוני להצלחתה‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל נוכל להסיק כי‪:‬‬
‫בעולם החינוך היהודי הכללי והדתי יש צורך וגם רצון ליצור דפוסים חדשים של למידה‬
‫משמעותית של היהדות ברוח פתוחה‪ .‬הסלילה של נתיב פדגוגי שידע לנצל את הידע על‬
‫חדשנות בלמידה ולרתום אותה לחינוך לזהות יהודית פתוחה המבוססת על למידה רב‬
‫תחומית ומשמעותית לתלמידים ולמורים אפשרית ואף נדרשת‪ .‬זהו הפרויקט שלנו‪.‬‬
‫‪7 Essential Principles of Innovative Learning‬‬
‫‪6‬‬
‫‪/http://blogs.kqed.org/mindshift/2013/02/7-essential-principles-of-innovative-learning‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Steve Wheeler. "10 characteristics of authentic learning", http://steve-wheeler.blogspot.co.il, 29‬‬
‫‪November 2012.‬‬
‫‪0‬‬
‫פרק ד – הפרויקט‬
‫התכנית תתבסס על העקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫עקרון הבחירה ואחריות התלמיד‬
‫‪ -‬יתבטא בהחלטתו על עצם ההשתתפות בתכנית‪ ,‬וכן‬
‫בבחירותיו בלמידה הרב תחומית כפי שנפרט בהמשך‪ .‬זהו מרכיב חיוני במעורבותו בלמידה‬
‫ותוצאותיה‪.‬‬
‫לפיכך הוכנסו לתכנית מרכיבים רבים המכריחים את התלמיד לבצע בחירה‪,‬‬
‫ותהפוכנה ברבות הימים לחלק מ"שפת בית המדרש"‪ .‬להבנתנו‪ ,‬זהו מרכיב זהותי משמעותי‪.‬‬
‫ה"בוגר השגריר" בוחן‪ ,‬מסתכל ויודע להציב שיקולי בחירה‪ .‬היכולת להפעיל שיקול הדעת ולצאת‬
‫מחוץ לחשיבה הרגילה דורשת אומץ להתבונן נכוחה‪ ,‬כיון נפגשים אצלו עולמות שונים ולעתים‬
‫מנוגדים עם תפישות שונות הדורשות בחירות מורכבות‪.‬‬
‫עקרון אחריות התלמיד הוא הצד השני של מטבע הבחירה‪ .‬בחירה שאין בצידה שכר וגם מחיר לבוחר‬
‫עלולה להתרוקן מתוכן ולפיכך התלמידים יידרשו להיות אחראים לבחירותיהם‪ ,‬הן בכניסה לתכנית‬
‫והן במסלולי הלמידה שלהם‪ .‬כדי שרכיב הבחירה יוטמע באמת‪ ,‬נחוצה התנסות ממשית של חוויית‬
‫חיים‪ ,‬עקרון האחריות חייב להיות מוכל‪ .‬נחוצה למידה מה קורה בתהליך בחירה‪ ,‬הטמעה‪ .‬התלמיד‬
‫לומד שלבחירה שלו יש משמעות‪ ,‬ההתנסות אמתית‪ .‬עיקרון זה הופך את הבחירה לאקט של צמיחה‪,‬‬
‫ללמידת עומק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עקרון חיבור בין העולם‪ ,‬הלומד והתהליך הלמידה‬
‫– שילב תכנים אוניברסאליים‬
‫ויהודיים הוא עקרון חשוב בתכנית‪ .‬חיבור בין תחומי דעת שונים וההבנה כי ההפרדה היא‬
‫מלאכותית‪ ,‬לצורך העמקה והבנה של תחום מסוים אך העולם עצמו הוא רב ממדי ורב תחומי היא‬
‫ערך אותו רוצה התכנית להקנות‪ .‬הידע בעולמנו הופך להיות רב תחומי ובינתחומי יותר משנה‬
‫לשנה‪ .‬מוסדות האמונים על למידה בינתחומית הולכים ומתרבים כיוון שעולמנו דורש זאת‪.‬‬
‫בגילאי בית הספר היסודי והתיכון קשה לעסוק בלמידה בינתחומית עמוקה ואמתית אך הנחת‬
‫התשתית של רב תחומיות חייבת להיות מרכיב בתכנית המבקשת לחדש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אמנם‪ ,‬נחוצה וחיונית תשתית בסיסית של ידע‪,‬‬
‫ליצירתה נחוצה למידה יותר טובה ומעמיקה‪ .‬אנו‬
‫מאמינים ביכולת התלמיד להכיל ולעבד למידה שמזמנת שיח בין תחומי דעת שונים‪ .‬למידה זו‬
‫מזמנת ראייה רחבה‪ ,‬הוליסטית‪ ,‬שתקנה לו משקפיים ועקרונות ואת היכולות לעשות זאת גם‬
‫בפלטפורמה שבין התרבות היהודית לתרבות הכללית‪" .‬נכסי צאן הברזל" שיוצר אדם שיודע ליצור‬
‫שיח בין עולמות‪ ,‬זו פלטפורמה הוליסטית של שיח ותרבות הנבנית לתוך אישיות הלומד‪.‬‬
‫רלוונטיות ללומד ‪ -‬במחקר על למידה משמעותית עולה כי למידה כזו מתרחשת כאשר מורים‬
‫ותלמידים יכולים לראות את הרלוונטיות והקשר של החומר הנלמד לעולמם האישי‪ ,‬כחלק מתהליך‬
‫הלמידה‪( .‬ראו סקירה בפרק שלישי) לכן יוקדשו זמן ומאמץ (לעתים על חשבון כמות החומר הנלמד)‬
‫על מנת ליצור חיבור‪ .‬הנחת בסיס של המיזם שלנו היא שעל מנת להגיע להגשמה וליישום‪ ,‬אחת‬
‫הפלטפורמות המרכזיות היא הפגשה בין עולמות תוכן שונים מגוונים ולעתים סותרים ויצירת שיח‬
‫פורה ומושכל ביניהם תוך יצירת מעורבות אישית של התלמידים ומציאת החיבורים לעולם האישי‪.‬‬
‫באופן זה הלמידה הופכת להיות למשהו אקטיבי המכריח ומזמן שיח בין מתחים ובין שונויות ומהווה‬
‫נדבך משמעותי לזהות המעגלית רב‪-‬ממדית של בוגר‪.‬‬
‫למידה משמעותית – האתגר שלנו הוא ליצור רלוונטיות וחיבור על מנת להגיע ללמידה משמעותית‪.‬‬
‫שיבוח ההוראה והלמידה יביאו לאהבת הלמידה‪ ,‬לבוגר סקרן שאוהב ללמוד‪ ,‬מתוך הנחת יסוד‬
‫שעשייה זו תקרין לתהליכי הלמידה בכלל בית הספר ותביא לרצון להרחיב עוד מעבר לאופקים‪.‬‬
‫למידה חווייתית ויצירתית ‪ -‬של ארון הספרים היהודי הפתוח תוך התאמת שיטות הוראה שונות‬
‫לתלמידים השונים‪ .‬התלמידים והמורים יחוו בתוך שגרת הלמידה וההוראה הזדמנויות ליצור יצירות‬
‫בתחומים שונים על בסיס התשתית שנלמדה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עקרון הלמידה החברתית‬
‫‪ -‬בנוסף למרכיב הלמידה בכתות תכיל התוכנית גם מרכיב‬
‫חברתי משמעותי של פעילות בה ייושמו התכנים והערכים הנלמדים בחוויה קבוצתית מחוץ‬
‫לכותלי הכתה‪ .‬הכותרת שבחרנו עבור תחום זה היא‪" :‬תורה על פה"‪ ,‬מרעיונות התורה אל עולם‬
‫ה"על פה"‪ ,‬בדיבור ברעיון ובמעשה‪ .‬מרכיב זה של התכנית עוסק בחוויה‪ ,‬מפגיש על בסיס קבוע‬
‫תלמידים צעירים ובוגרים לעשייה ולימוד משותפים‪ ,‬מפגש את התלמידים והצוות עם הקהילה‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫ועם המתרחש בעולמה כגון חקלאות (רפת)‬
‫חברה (גיל הזהב) ועוד‪ .‬כאשר תלמידים‬
‫נדרשים לפעול יחד כקבוצה‪ ,‬וללמוד נושא תוך יצירה עם העולם סביבם נולדות תובנות‬
‫חדשות ויש יצירה‪.‬‬
‫הרציונל לבחירה בעמודי התווך האלה מתבסס בין היתר על ידע בינלאומי בנושא למידה‬
‫משמעותית‪ ,‬למידה רב ובינתחומית תועלותיה והשפעתה‪ .‬אוניברסיטת מלבורן המהווה מרכז ללמידה‬
‫אקדמית בין ורב תחומית מלמדת כי היעד החשוב והחיוני של הוראה וחינוך הוא בניית תכניות מסוג‬
‫זה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בינתחומיות היא היכולת לשלב בין ידע ואופני חשיבה של לפחות שני תחומי דעת או לפתח‬
‫תחומי מומחיות ‪ ,‬כגון הסבר תופעות‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬יצירת מוצר באופנים שהיו בלתי אפשריים‬
‫בהפעלת תחום אחד בלבד‪ .‬בסיום למידה בינתחומית תלמידים יהיו מסוגלים ל‪:‬‬
‫•‬
‫להכיל הבנה של נקודות מבט שונות שעלו מתחומים שונים‬
‫•‬
‫להעריך ביקורתית ידע ממגוון רחב של תחומים‬
‫•‬
‫לפעול בחקר‪ ,‬פתרון בעיות בינתחומי תוך הפעלת דרכים מרובות של ידע‬
‫•‬
‫יהיו בעלי "מטה" ידיעה והבנה של מהות הידע ומבנה התחומים השונים‬
‫•‬
‫יהיו מסוגלים לעשות אינטגרציות‪ ,‬סינתזות‪ ,‬איזונם ולהתאים ידע מתחומים מרובים על מנת‬
‫לייצר משהו גדול יותר ממה שהיה אפשרי דרך תחום ידע בודד‪.‬‬
‫כל אלה הם יעדים אליהם חותרת תכניתנו‪.‬‬
‫המחקר על מהי למידה משמעותית הוזכר בקצרה במבוא‬
‫‪9‬‬
‫נפרט כאן שעל מנת להגיע לבוגר לומד‬
‫עצמאי בעולם משתנה‪ ,‬תכני ההוראה אומנם חשובים‪ ,‬אך חשוב יותר להגיע מעבר‪ ,‬ליכולת לשאול‬
‫וליישם במציאות חדשה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Integrating the disciplines: successful interdisciplinary subjects‬‬
‫‪Clinton goldung:‬‬
‫‪http://www.cshe.unimelb.edu.au/resources_teach/curriculum_design/docs/Interdisc_Guide.pdf‬‬
‫‪ 9‬מחקר ה ‪http://blogs.kqed.org/mindshift/2013/02/7-essential-principles-of- oecd‬‬
‫‪/innovative-learning‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .1‬הלמידה חייבת להיות מרכז ההוויה‬
‫בכתה עם מטלות המכוונות לקוגניציה‬
‫וצמיחה‪ ,‬התלמידים חייבים להיות אקטיביים בלמידה‪ ,‬עליהם להיות לומדים בעלי מיקוד‬
‫שליטה פנימית ומוטיבציה ללמידה בעת התהליך‪ ,‬ולעקוב בעצמם אחרי התקדמותם‪.‬‬
‫‪ .3‬למידה היא תהליך חברתי היא לא יכולה לקרות לבד‪ .‬אנו "חיה חברתית" אנו לומדים דרך‬
‫אינטראקציה‪ ,‬ע"י התדיינות הדדית‪ .‬קבוצה מובנית לומדת היא יעילה לכל חבריה‪ ,‬היא‬
‫דוחפת חברים שונים לכיוונים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬רגשות הם חלק אינטגראלי מהלמידה‪ ,‬תלמידים מבינים רעיונות יותר טוב כשהם נעים בין‬
‫רגש‪ ,‬קוגניציה ומוטיבציה‪.‬‬
‫בניית ושמירת המוטיבציה ללמידה צריכה להתחיל מעמדה‬
‫רגשית של התלמיד‪ ,‬אם התלמיד יבין למה זה טוב‪ ,‬הלמידה תהפוך חשובה יותר עבורו‪.‬‬
‫‪ .4‬שונות בין הלומדים – לומדים הם שונים וסביבת למידה יצירתית חווייתית‪ ,‬צריכה לתת‬
‫מענה לכך‪ .‬כל תלמיד מביא עמו לכתה ידע קודם שונה‪" .‬אנו זקוקים לתהליכים ופעילויות‬
‫שעוזרים למורה לגייס כל תלמיד מהמקום בו הוא נמצא"‬
‫‪.5‬‬
‫יש לאתגר את התלמידים אך במידתיות "חיוני למצוא את הנקודה הרכה בכל תלמיד"‬
‫תלמידים צריכים לחוות גם הצלחה לימודית וגם את חדוות אתגור הגילוי‪.‬‬
‫‪ .6‬ההערכה צריכה להיות למען הלמידה ולא של הלמידה – הערכה חשובה‪ ,‬אך רק על מנת‬
‫להבין כיצד להכין את היחידה הבאה באופן הכי אפקטיבי‪.‬‬
‫‪ .7‬למידה צריכה לחצות דיסציפלינות ולהימתח לתוך העולם האמתי‪ .‬למידה לא תוכל להיות‬
‫משמעותית אם תלמידים לא יבינו מדוע הידע יהיה שימושי עבורם‪ ,‬איך אפשר להגשימו‬
‫בחיים‪ .‬הבנת הקשר בין הנושאים והרעיונות חיוני ליכולת להעביר מיומנויות‪" ,‬אנחנו לא‬
‫יכולים להסתפק בהשארת המידע במכלים אטומים שלעולם אינן נקשרים זה לזה"‪.‬‬
‫הפלטפורמה להוצאה לפועל של המיזם כוללת‪:‬‬
‫הקצאת זמן לעבודת ולמידת צוות – עבודתם של מורים היא רבת פנים וכוללת משימות רבות ובהן‬
‫תכנון והערכת ההוראה והלמידה‪ ,10‬היא מקבלת עומק ואפקטיביות גדולים יותר כשהיא נעשית בתוך‬
‫צוותים מקצועיים‪ .‬התוכנית מקצה פרקי זמן משמעותיים לצורך חשוב זה‪ ,‬ורואה בה תנאי להצלחה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ש‪.‬שרן – ארגון מערכת השעות‬
‫‪12‬‬
‫עבודת הצוות תוקדש ליצירת דפוסי עבודה‬
‫משתפת בין המורים‪ ,‬לבניית תכנית לימודים רב‬
‫תחומית‪ ,‬לתהליכים רפלקטיביים‪ ,‬הזנה הדדית‪ ,‬לשיח על האופן בו איך יוצרים מצבים המעמידים‬
‫לפני התלמידים דילמות משמעותיות היכולות להביא לזיקוק אסטרטגיות למידה ייחודיות ללמידה‬
‫בינתחומית‪ ,‬חיבור גישות תיווך בין מבני הדעת השונים של הדיסציפלינות‪ .‬מעקב אחר רכיבים‬
‫והערכתם שאינם לימודיים‪ .‬כל אלה יתבצעו בקבוצות עבודה מונחות ומקצועיות בתוך מערת השעות‬
‫השבועית והלוח השנתי‪.‬‬
‫מבנה חדש לסדירות הבית ספרית ‪:‬‬
‫שבוע הלימודים בבית הספר יפוצל לימי כתות אם וימי הקבצות‪ .‬בימי כתות האם תופעל בכתות בית‬
‫המדרש התכנית המיוחדת ובה רצועות זמן לפעילויות למידה מסוגים שונים‪:‬‬
‫זמן ירוק‪ :‬פתיחת יום על ידי מחנך‪/‬כת‬
‫זמן סגול‪ :‬מקצועות מרובי בחירה‬
‫זמן כתום‪ :‬תורה על פה‬
‫זמן אדום‪ :‬ריכוז ימים מקצועיים כללים‬
‫פתיחת היום על ידי מחנך‪/‬כת אישי באופן קבוע‪ ,‬אמורה ליצור מרחב של אינטימיות‪ ,‬חיבור‪ ,‬הרגשת‬
‫שייכות‪ ,‬ראיית כל תלמיד‪ .‬בכיתה ז יש מקום להקדיש שעות אלו גם ללימוד ה"שפה" הבית מדרשית ‪.‬‬
‫המקצועות מרובי הבחירה‬
‫בכל שנתון יהיה נושא שיהווה ציר ללמידה‪ ,‬העוגן נלקח מלימודי תנ"ך‪ .‬בכתה ז' הלומדת את ספר‬
‫בראשית נושא המשפחה‪ ,‬המקצוע השותף ללמידה הרב תחומית יהיה ספרות‪ .‬בכתה ח' הלומדת את‬
‫ספר ויקרא נושא הקדושה‪ ,‬גם בשנתון זה המקצוע המשלב יהיה ספרות‪ ,‬ובכתה ט' הלומדת את‬
‫ספר שמות נושא העם‪ ,‬בשנתון זה ישולבו מקצועות הספרות והאזרחות ללמידה רב תחומית בנוסף‬
‫לתנ"ך‪.‬‬
‫מקצועות התנ"ך‪ ,‬הספרות והאזרחות נלמדים בחטיבת הביניים היום בצורה המפרידה בין מקצוע‬
‫למקצוע‪ ,‬אינה קושרת בין המקצוע לבין מציאות חייו של התלמיד ועיקרון הבחירה לא נוכח בהם‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בתכנית המוצעת יידרש התלמיד לבחור מסלול‬
‫למידה הקרוב לליבו בתנ"ך‬
‫ובמקצוע הכללי‪.‬‬
‫בחירה זו תלווה אותו במהלך סמסטר שלם‪ ,‬בה ילמד ביחד עם עמיתים את תחום הדעת‪.‬‬
‫בפריזמה שאותה בחר‪ ,‬למידתו תוערך בהתאם לתהליך ותוצר שאותו יעבור‪.‬‬
‫למשל‪ :‬בלימודי התנ"ך צריך יהיה לבחור בין המסלולים הבאים‪ :‬אומנות‪" ,‬חידון תנ"ך"‪ ,‬מסלול‬
‫ארכיאולוגי (ארץ ישראל) מסלול פרשנות‪ .‬בלימודי הספרות ייבחרו יצירות ספרות המתאימות לנושא‬
‫העל של השנה לעיל‪ ,‬ותלמידים יידרשו לבחור בין קריאת יצירות "רגילה" השתתפות בסדנה לכתיבה‬
‫יוצרת‪ ,‬ספרות ואומנות וספרות ומוסיקה‪ .‬סעיף זה מחייב כתיבה מחדש של תכנית הלימודים בחטיבת‬
‫הביניים במקצועות אלה על ידי הצוות המיישם ומגייס את המורים לתרום בתחומים נוספים בהם הם‬
‫מומחים או חובבים‪ .‬מספר גדול יותר של מורים יוקצה להוראה בשנתון והם יחולקו לקבוצות לימוד‬
‫קטנות יחסית בהתאם לבחירותיהם‪ .‬בחירות התלמידים יפגישו אותם עם נכסי צאן הברזל של‬
‫היהדות וכן של התרבות הכללית‪ ,‬בתחומי אמנות‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוסיקה ועוד‪.‬‬
‫תורה בעל פה‪ -‬מרעיונות התורה אל עולם העל‪-‬פה בחשיבה דיבור ומעשה בכל שבוע יהיה יום‬
‫אחד של פעילות חווייתית וחברתית שמטרתה חיזוק ההזדהות ולמידה שאינה כבולה לחדר הכתה‬
‫הקלאסי‪ .‬מסגרת פעילות רב גילאית חוצת כיתות בה כל תלמיד יבחר פעילות עיונית ופעילות מעשית‬
‫אחת לשנת לימודים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫לימוד במרכז הרצוג ליהדות בעין צורים‪ ,‬זהו מרכז העוסק בקשר בין חלקי החברה הישראלית דרך‬
‫זהות יהודית ישראלית מגוונת המפתח תכניות ייחודיות לציבור כללי ודתי כאחד‪ .‬המוסד הזה הוקם‬
‫ומופעל על ידי תנועת הקיבוץ הדתי ובית הספר מרבה לשתף עמו פעולה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עבודה חקלאית במשק הילדים בקבוצת יבנה – משק זה‪ ,‬מכיל חממה לימודית וכן "חוות חיות" בית‬
‫ובר מגוונת‪ .‬ביחד עם ועדת החינוך של קבוצת יבנה ניתן יהיה לקיים בה קבוצות חקר ועבודה‬
‫הקושרות סוגיות שונות‪.‬‬
‫התנדבות בקהילה במועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬ובמיוחד במרכז היום לקשיש אותו מפעילה המועצה‬
‫בשטח הקיבוץ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכז יעקב הרצוג בעין צורים – "עושים ענין מתרבות יהודית‪ ,‬הפוגשת את החברה המודרנית‪ ,‬מלימוד דיאלוגי ופתוח‬
‫ומשיח של אחריות בחברה הישראלית" ‪http://merkazherzog.org.il/‬‬
‫‪15‬‬
‫וכן רעיונות נוספים הנמצאים בתהליכי גיבוש‬
‫ויצירת שיתופי פעולה כגון‪ :‬מוזיאון הנצחת השואה‬
‫בניר גלים (ישוב המועצה האזורית) ‪ ,‬מדגרת קבוצת יבנה‪ ,‬רפת קבוצת יבנה ועוד‪.‬‬
‫בכל שנתון תחובר למידת ה"על פה" לנושא המרכזי של בית המדרש באותה השנה‪ ,‬והתלמידים‬
‫ידרשו ליצור תיק עבודות שישקף את תהליך החוויה אותה עברו‪.‬‬
‫בימי ההקבצות יתקיימו לימודים במקצועות אנגלית‪ ,‬מתמטיקה ומדעים‪ .‬בימים אלה יקדישו המורים‬
‫זמן למידה ועיבוד והפקת לקחים תוך כדי הפעלה לתכנית המיוחדת אותה הם כותבים ומיישמים‪.‬‬
‫עקרונות פעולה‪-‬‬
‫תכניתנו היא הוליסטית ומקיפה את ארבעת ההיבטים ההכרחיים הנדרשים‬
‫בהובלת שינוי בית ספרי‪ :‬הרכיב האנושי (צוות ניהול והוראה‪ ,‬תלמידים‪ ,‬והורים) הרכיב הפדגוגי‬
‫(תכנית לימודים‪ ,‬תכנים‪ ,‬דרכי למידה‪ ,‬אמצעי למידה והערכה) הרכיב הארגוני (מרחבי לימוד ופעילות‪,‬‬
‫משאבים טכנולוגיים) והרכיב הארגוני (ארגון הזמן של מורים ושל תלמידים‪ ,‬מערכת השעות )‬
‫‪12‬‬
‫בית‬
‫הספר יפעיל תכנית מיוחדת ב"כתות בית מדרש" הקיימות בכל שכבת גיל מכתה ז' ועד כתה י"ב בה‬
‫יוכל לבחור להשתתף כל תלמיד‪ .‬בכתות אלה תתקיים למידה אישית וקבוצתית המבוססת על חיבור‬
‫אישי ויצירה‪ ,‬המורים ישתתפו בהכנה יוכשרו לעבודת צוות תהליכית ויקבלו זמן הכנה מודרך רב‬
‫במהלך השבוע‪ ,‬ומרחבי הלמידה יותאמו לאופניה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אינה פוקס – המפה המערכתית ‪5991‬‬
‫‪16‬‬
‫ד‪ .‬הפרויקט שלנו ופרויקטים דומים בציונות הדתית‬
‫מרכיב הבחירה‬
‫תיכון הרטמן‬
‫שק"ד‬
‫פלך‬
‫ירושלים‬
‫שדה אליהו‬
‫מזכרת בתיה‬
‫מועט‬
‫מועט‬
‫רב‬
‫(בבחירת בית‬
‫(בכניסה לתכנית)‬
‫בכניסה לתכנית‬
‫בשתי רצועות זמן‬
‫הספר)‬
‫הוליסטיות התכנית‬
‫התכנית שלנו‬
‫בכל סמסטר‬
‫מקיפה את כל לימודי‬
‫מצומצמת ללמידה‬
‫מקיפה תחומי דעת‬
‫מקיפה לימודי יהדות‬
‫היהדות בביה"ס‬
‫הלא פורמאלית‬
‫רבים‬
‫והומניסטיקה‬
‫קיימת‬
‫לא קיימת‬
‫קיימת‬
‫ובהמשך נוספים‬
‫למידה רב ובין‬
‫בבנייה‬
‫תחומית‬
‫היקף תלמידים‬
‫זמן למידה ועבודה‬
‫בי"ס סלקטיבי צומח‬
‫בי"ס לכל הקהילה‬
‫בי"ס סלקטיבי צומח‪.‬‬
‫בי"ס לגל הקהילה‬
‫כל הכתות בתכנית‬
‫מחצית בית הספר‬
‫כל הכתות בתכנית‬
‫מחצית בית הספר‬
‫יש‬
‫סטנדרטי‬
‫יש‬
‫רב‬
‫לצוות‬
‫‪17‬‬
‫פרק ה – מטרות ויעדים‬
‫מטרתה המרכזית של התכנית היא ליצור בוגרים בעלי זהות דתית חזקה ופתוחה‪ ,‬המבוססת על‬
‫חווית למידה של חיבור אישי של עולמות היהדות והתרבות הכללית‪.‬‬
‫ברצוננו לחולל שינוי בדמות הבוגר – ואת זאת אי אפשר לראות בטווח קצר‪ .‬התוכנית נועדה ליצור‪:‬‬
‫בוגר‪/‬ת סקרן‪/‬נית ומעורב‪/‬ת‪ ,‬בוגר‪/‬ת שבחירה ואחריות לה היא חלק מעולמו‪/‬ה ויודע ‪/‬ת להיות אחראי‬
‫להן‪ ,‬בוגר ‪/‬ת בעל‪/‬ת למעורבות חברתית קהילתית ונתינה‪ ,‬בוגר‪/‬ת עם קשת רחבה של מיומנויות‬
‫(יצירה‪ /‬ניהול דיון ‪ /‬נאום ‪ /‬הכרות עם שפות מקבילות‪ /‬הבעת דעה) היודע להביע את עצמו‪ ,‬בוגר‬
‫שרוצה לגשת לארון ספרים‪ ,‬שרוצה ללמוד‪ .‬בוגר שיש לו קשר נפשי‪ ,‬ונכונות להתפעל ממשהו שאינו‬
‫רגיל בוגר שרוצה ואוהב להיות חלק מפעילות רוחנית‪ ,‬בוגר שמבין למה הוא לומד תורה‪ ,‬החש‪/‬ה‬
‫בבית בכל טקסט יהודי בוגר‪/‬ת הקושר‪/‬ת בין הארון היהודי לעולמו‪/‬ה האישי‪ ,‬בוגר החש בבית‬
‫בתרבות העולם הכללי ‪ ,‬בוגר‪/‬ת היודע‪/‬ת להדהד וליצור בין עולמות של ידע כללי וידע יהודי‪.‬‬
‫הנושאים הללו אינם פשוטים למדידה‪ ,‬ובתוך תהליך התבגרות של בני נוער המשימה נעשית סבוכה‬
‫יותר‪ ,‬אך אנו חושבים ששימוש בסקרי עמדות מתוקפים הקיימים בחמ"ד יוכלו לנו לבחינת הצלחה‪.‬‬
‫אנו מקווים שסקרי העמדות שנקיים בקרב בוגרי השנה הראשונה השנייה ואף השלישית‪ ,‬יצביעו על‬
‫יחס חיובי לתוכנית עצמה ולחוויית הלמידה והחינוך בה‪ ,‬וכן על יחס חיובי הולך ומשתפר כלפי העולם‬
‫הדתי והחיבור בין העולם הכללי לעולם הדתי‪ .‬דמות בוגר בית הספר בעוד שש שנים אמורה להיות‬
‫חזקה וברורה הרבה יותר מכפי שהיא משתקפת היום בסקרי העמדות של בוגרי כתות י"ב‪ ,‬בהם‬
‫רבים מהבוגרים מכריזים כי אינם מחוברים ערכית בצורה חזקה לנושא הדתי‪ ,‬או להיפך‪ ,‬כי אינם‬
‫מזדהים עם הרעיונות של התרבות הכללית‪.‬‬
‫בתחום תוצרי תהליך למידה‪ ,‬אנו שואפים להגיע למצב בו בחירותיהם של התלמידים ולמידתם‬
‫שנעשו במעורבות אישית גדולה‪ ,‬יביאו לכך שתלמיד בית המדרש שיסיים את כתה ט' בבית ספרנו‬
‫ידע להבין מהי חשיבה אינטגרטיבית יתמודד כבר לפחות פעם אחת עם עבודה אינטגרטיבית‪ ,‬ויכיר‬
‫מסלולי חשיבה מגוונים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫עם צמיחתה של התכנית לחטיבה העליונה‬
‫(תשע"ה ואילך) תלמידינו יחוו תהליך למידה הכולל‬
‫כתיבה ויצירה המחבר בין עולמות‪ ,‬יגישו פרויקטים במקום חלק מבחינות הבגרות‪ ,‬ויהיו אזרחים‬
‫פעילים בקהילת החינוך של בית הספר ובישובים שלהם‪ .‬אנו מצפים שכל בוגר של כתת בית מדרש‬
‫יגיש לפחות עבודה אחת ברמה של יחידת בגרות אחת באחד המקצועות הנלמדים‪.‬‬
‫אנו שואפים לראות "בוגרים שגרירים" של תפיסת עולם רחבה ועמוקה הבוחרים בחייהם דרכים של‬
‫תרומה ועשייה משמעותית לעצמם‪ ,‬למדינתם עמם ועולמם‪ ,‬ועל מנת לראות זאת נצטרך להמתין‬
‫לפחות שש שנים‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬התכנית שואפת ליצור חדר מורים בעל הכרה בחשיבות הדרך החינוכית המיוחדת וצוות‬
‫הוראה המיומן בהנחלתה בכתות באמצעות פדגוגיה חדשנית‪.‬‬
‫בשנה הראשונה‪ ,‬העבודה עם הצוות החינוכי תתייחס למעגלי מעורבות שונים‪:‬‬
‫כלל הצוות – יידרש להשתתף בלמידה חווייתית ובין תחומית במספר מפגשים מצומצם מנת‬
‫להתנסות באופן חיובי מרוח הלמידה הזו‪ ,‬ולגבש עמדות חיוביות לקראת הרחבת התכנית בהמשך‪.‬‬
‫צוותי החינוך והמקצוע המפעילים את התכנית בשנה "ל תשע"ד(כמחצית מהמורים בחטיבת הביניים)‬
‫ישתתפו בלמידת עמיתים מונחית על בסיס קבוע‪ ,‬וכן בסדנא שבועית להכנה ורפלקציה של עבודתם‪.‬‬
‫כמו כן בשנה הראשונה יגבש צוות החטיבה העליונה תכנית מתאימה ליישום בכתה י' תשע"ה‪.‬‬
‫התכנית שואפת לחולל שנוי ביחס הקהילה הקרובה (הורים וישובים) והרחבה‪ .‬שינוי זה ייראה לעין‬
‫ברישומים לקראת תשע"ה‪ ,‬תהליך המתרחש בין חנוכה לט"ו בשבט בכל שנה בציבור הדתי‪ .‬אנו‬
‫מקווים לצמוח בכל שנה באופן עקבי בנושא זה‪ .‬מדד בולט יהיה אחוז הורי הבנות המביעים אמון‬
‫בבית הספר ובתכנית ונרשמים לכתה ז'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ו – קהל היעד‬
‫תלמידי תכנית בית המדרש – הנמענים המרכזיים של התכנית‪ .‬תלמידים המעוניינים ללמוד בצורה‬
‫חווייתית ולחבר בין עולמות‪ ,‬בצורה עדכנית ורלוונטית‪ ,‬תכנית זו תפתח עבורם הזדמנות מלהיבה‬
‫ומאתגר‪.‬‬
‫תלמידי הכתות העיוניות – תלמידי בית הספר שבחרו לא להשתתף בתכנית‪ ,‬אם לא נתייחס אליהם‬
‫ואל צרכיהם עלולים להפוך לסיכון לתוכנית‪ .‬על בית הספר להקפיד ולבנות עבורם במענה מתאים‪,‬‬
‫וכן לנצל את ההזדמנויות הנפתחות עבורם כניסת אלמנטים חדשים בבית הספר‪ .‬מרכיבים בתכנית‬
‫כגון פתיחת בוקר‪ ,‬בכתות בית המדרש‪ ,‬היא הזדמנות להכניס מרכיב חדש גם בכתות העיוניות‪.‬‬
‫צוות ההוראה של בית הספר – צוות ההוראה נחלק לשני מעגלים‪ ,‬המורים ה המלמדים בכתות בית‬
‫המדרש‪ ,‬ושאר הצוות‪ .‬המלמדים בכתות הללו מקבלים הזדמנות מאתגרת להיות חלק מיצירה‬
‫פדגוגית והתחדשות בבית הספר‪ .‬חלקם חוששים מאד מיכולתם לשאת בנטל החשוב ורבים מהם‬
‫רואים בה הזדמנות לממש חלום פדגוגי‪ .‬יתר אנשי צוות יושפעו משמעותית מהתכנית כיוון שדפוסי‬
‫העבודה בבית הספר ישתנו‪ ,‬וכל החינוך ההוראה והלמידה עשויה להשתדרג‪.‬‬
‫הורי התלמידים בתכנית בית המדרש – הורים אלה פנו לבית הספר בדיון ציבורי שקיימנו לפני שנה‬
‫וחצי ובקשו שנעמיק את העשייה החינוכית ברוח זו‪ ,‬התוכנית‪ ,‬היא מענה אמתי לציפייה‪.‬‬
‫הורי תלמידי הכתות העיוניות – הורים אלה מצפים שבית הספר ימשיך לתת מענה מצוין גם למי שלא‬
‫בחרו בתוכנית‪ .‬עצם העובדה שכל הצוות ילמד כלים חדשים וישתמש בהם בכל הכתות יכול לתת‬
‫להם מענה‪ .‬האיומים והסיכונים לתכנית קיימים מצד הורים אלה‪ ,‬אם בית הספר לא ימצא מענה ראוי‪.‬‬
‫קהילות הישובים של בית הספר ותנועת הקיבוץ הדתי– קהילות בית הספר ובתוכן תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי ממתינות מאז הדיון הציבורי להתקדמות והתחדשות וכניסה לתוכנית תיתן לכך מענה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פרק ז – מערך הפרויקט‬
‫כוח אדם‬
‫בראש תכנית בית המדרש יעמוד הרב אפרים ב"ק‪ ,‬רב בית הספר ומחנך ותיק שישמש דמות מובילה‬
‫עבור מחנכי כתות בית המדרש‪ ,‬וכן עבור תלמידי התכנית‪ .‬זהו "תפקיד רוחב"‪.‬‬
‫בחטיבת הביניים‪ ,‬מונתה כבר השנה רכזת בית מדרש חטיבה‪ ,‬ליאת חפר‪ ,‬המשמשת מנהיגה‬
‫פדגוגית ויזמית חינוכית‪ ,‬ומפעילה כבר השנה פיילוט של הרעיונות המוצגים בתוכנית‪.‬‬
‫צוות בית המדרש‪ ,‬יורכב ממחנכי כתות בית המדרש‪ ,‬שלוש מחנכות (כתות בנות) ושלושה מחנכים‬
‫(כתות הבנים) וכן רכזי המקצועות השותפים לתכנית‪ :‬תנ"ך‪ ,‬ספרות ואזרחות‪.‬‬
‫מבנה ארגוני‬
‫מנהלת‬
‫ממונה חטיבה‬
‫ראש בית‬
‫מדרש‬
‫רכזי מקצוע‬
‫יועצות‬
‫מחנכים‬
‫מחנכים‬
‫מחנכים‬
‫מחנכים‬
‫מחנכים‬
‫מחנכים‬
‫ממונה תיכון‬
‫ראש בית‬
‫מדרש‬
‫מחנכים‬
‫רכז‬
‫פנימייה‬
‫מחנכים‬
‫מדריכים‬
‫מורים‬
‫מורים‬
‫מורים‬
‫מורים‬
‫יועצת‬
‫יועצת‬
‫רכזי מקצוע‬
‫יועצות‬
‫מדריכים‬
‫יועצת‬
‫‪31‬‬
‫פרק ח – לוח זמנים‬
‫שנת הכנה (תשע"ג)‬
‫זמן מבצע‬
‫כתיבת התכנית‬
‫חורף –הכנה צוות היגוי‬
‫אפריל – גיבוש תכנית מעשית לשנה"ל הקרובה צוות היגוי‬
‫מאי – בניית צוותי הוראה ומקצוע – צוות הנהלה‪ ,‬רכזי מקצוע‪ ,‬היגוי‪.‬‬
‫יוני – בניית השתלמות הצוות על ידי מנהלת ורכזת‪,‬‬
‫בניית מערכת שעות ותכנונה בסוף החודש רכז מערכת‬
‫יולי – שבוע השתלמות וימי הכנה לצוות – רכזת בית מדרש ממונה ומנהלת‪.‬‬
‫אוגוסט – רכישת ציוד ואבזור כתות‪ .‬רכזת בית מדרש‪ ,‬ממונה חטיבה‪ ,‬מנהלנית בי"ס‬
‫שנה ראשונה (תשע"ד)‬
‫בשנה זו תופעל התוכנית בכתות בית המדרש בחטיבת הביניים‪ .‬מדובר בארבע מתוך שמונה כתות‬
‫אם בשנתונים ז' וח' ובקבוצה נבחרת מכתות ט' (בה השנתון מצומצם)‪ .‬מחצית מהמורים בחטיבת‬
‫הביניים יהיו שותפים פעילים בלמידה משותפת כתיבה והפעלת התכנית בכתות‪ .‬כל מורי חטיבת‬
‫הביניים ישתתפו בלמידת הצוות‪ .‬יוקדש זמן משמעותי להפקת לקחים על מנת לשפר את התהליך‬
‫לקראת השנה השנייה‪.‬‬
‫ספטמבר – אוקטובר – הפעלת חודשיים ראשונים חבלי לידה מחנכים‪ ,‬צוותי מקצוע‪ ,‬ראשי מדרש‬
‫אוקטובר – פתיחת השתלמות צוות רכזת בית המדרש‬
‫נובמבר – סקר עמדות ראשון (תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬צוות) רכזת בית המדרש‬
‫דצמבר – לקחים ותחילת בניית שנה"ל הבאה‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫הזמנת תלמידי ז' וי' החדשים לבחור במסלול‪,‬‬
‫ממונה חט"ב‪ ,‬ממונה חט"ע‪ ,‬צוות קליטה ביה"ס‪,‬‬
‫תחילת עבודה עם צוות החטיבה העליונה על תכנית מתאימה לכתה י' תשע"ה (מקצועות‪ ,‬מסלול‬
‫בגרות‪ ,‬מסלול חברתי ועוד) ראש תכנית בית מדרש‪ ,‬ממונה חט"ע‪ ,‬מנהלת‬
‫בחינת אפשרויות הרחבה עם בתי ספר יהודיים נוספים בארצנו ובעולם היהודי‪ .‬מנהלת‬
‫ינואר פברואר מרץ – הרצת תכנית בכתות החטיבה והמשך בניית התכנית לכתות התיכון‪ .‬סקר‬
‫עמדות שני בסוף מרץ להפקת לקחים – תלמידים‪ ,‬צוות‪ ,‬הורים וכן גורמי חוץ הנמצאים עמנו בקשר‪.‬‬
‫ראש תכנית בית המדרש‪ ,‬רכזת בית מדרש חטיבה מחנכי כתות בית מדרש‬
‫אפריל – גיבוש צוות מוביל לשנה"ל תשע"ה תוך התמקדות בצרכי הפרויקט כיעד בית ספרי‪ ,‬הנהלת‬
‫בית הספר ורכזי בית המדרש‬
‫מאי – כוח אדם מנהלת‪ ,‬ממונים‬
‫יוני – הכנת תשתית למערכת שעות ז'‪ -‬י' לתכנית והכנת מערך למידת המורים וההשתלמות לשנה‬
‫שתבוא ולקיץ‪ .‬מנהלת‪ ,‬ממונים‪ ,‬רכז מערכת שעות‪.‬‬
‫משוב סוף שנה ראשונה מכל השותפים לתוכנית‪ .‬רכזת בית מדרש חטיבה וממונה‬
‫שנה שנייה (תשע"ה)‬
‫התכנית תופעל בכל כתות המדרש בחטיבת הביניים (שש מתוך שתים עשרה) וכן לראשונה בחטיבה‬
‫העליונה בשתיים מחמש כתות י'‪.‬‬
‫שנה רביעית (תשע"ז) – התכנית תקיף את כל הגילאים ואת כל צוותי ההוראה בבית הספר‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פרק ט – תקציב‬
‫תקצוב התכנית מתבסס על כוח האדם ומצבת שעות ההוראה הקיימים היום בבית הספר לצורך‬
‫ההפעלה השוטפת‪ .‬כניסתו הקרובה של בית הספר לשתי רפורמות במערכת החינוך מזמנת ארגון‬
‫מחדש של מבנה העבודה של צוות ההוראה אותה בכוונתנו לרתום לתכנית‪.‬‬
‫הוצאה גדולה צפויה באופן שוטף בהפעלת מרכיב "הזמן הכתום"‪ ,‬למידה על פה‪ ,‬מחוץ לכותלי‬
‫הכתה‪ .‬כאן בכוונתנו להיעזר בתקציב תמיכה שנתי מטעם המועצה האזורית‪ .‬בכל שנה מופנה סכום‬
‫זה לצורך מיוחד אותו מגדיר בית הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מנסים לגייס גורמים נוספים על מנת להרחיב את‬
‫הפעילות (ותנועת הקיבוץ הדתי‪ ,‬ועד הורים‪ ,‬ונוספים)‪ .‬נבקש תקציב בהיקף של ‪ 125‬אלש"ח לצורך‬
‫בניית התשתית למיזם כפי שנפרט להלן‪:‬‬
‫שש כתות בית מדרש בחטיבת הביניים תשע"ד‪: ₪ 00,555 ,‬‬
‫שולחן עגול ללמידה קבוצתית‪ 0111=6*1511-‬ש"ח‬
‫ארון ספרים ‪ -‬עם ‪ 4‬מדפים‪ 0111=6*1511-‬ש"ח‬
‫‪ 51‬ספרי קריאה ‪ /‬לימוד ‪ 15,111= 6*51*51‬ש"ח‬
‫מחשב‪ +‬מדפסת ‪ +‬תכנה‪₪ 34,111=6*4111-‬‬
‫למידת מורים‪: ₪ 00,,55 :‬‬
‫השתלמות קיץ ל ‪ 31‬מורים‪₪ 42,111 :‬‬
‫החזר ‪ 5‬ימי עבודה של ‪ 7‬שעות ‪35111 = 5*31*351 -‬‬
‫תשלום ל‪ 2‬מנחים לסדנאות ל ‪ 5‬ימים ‪15111= 1311*5*2‬‬
‫השתלמות שנתית לכל בית הספר‪ -‬סה"כ ‪35,511‬‬
‫שלושה מנחים‪ ,‬כל מנחה מעביר סדרה של ‪ 41‬שעות (‪ 16‬מפגשים של שעתיים וחצי)‬
‫‪35,511= 2*16* 611‬‬
‫‪34‬‬
‫פרק י – שיתופי פעולה‬
‫השלב הראשון של התכנית מחייב שיתוף פעולה עם המועצה האזורית חבל יבנה‪ ,‬בנושא התקציבי‪,‬‬
‫בהסעות מיוחדות לתכנית‪ ,‬וכן כתמיד‪ ,‬בתמיכה וידיעה את הנעשה בבית הספר‪ .‬המועצה האזורית‬
‫אחראית גם לפעילות במרכז יום לקשיש ובמרכזים נוספים אליהם‪.‬‬
‫כמו כן הרשות היא האחראית על בית הספר היסודי המזין המרכזי שלנו בית הספר "עמיחי"‪,‬‬
‫ברצוננו להדק עוד את הקשר ולבנות שיתופי פעולה של צוות ותלמידי בית המדרש עם בית הספר‬
‫היסודי‬
‫שיתוף פעולה חיוני הוא עם קבוצת יבנה‪ ,‬בה ממוקם המבנה הפיזי של בית הספר‪ ,‬והשולחת ‪111%‬‬
‫מבניה ובנותיה לבית הספר (בניגוד לכל שאר קהילות בית הספר)‪ .‬קבוצת יבנה היא סלע איתן לא רק‬
‫בנושא זה‪ ,‬אלא גם בתשתיות הקיימות בה החיוניות להפעלה של מרכיבים מיוחדים בתכנית כגון‪:‬‬
‫רפת‪ ,‬משק ילדים‪ ,‬חממה‪ ,‬ספרייה ועוד‪.‬‬
‫המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנער‪ ,‬וכן החינוך הממלכתי דתי – הם שני בעלי עניין חשובים‬
‫התומכים בבית הספר לאורך השנים ועוזרים להצלחתו‪ .‬אנו סמוכים ובטוחים שגם בפרויקט זה נוכל‬
‫לראות בהם שותפים חשובים‪.‬‬
‫בית הספר הקיבוצי הדתי שק"ד בשדה אליהו‪( ,‬בית הספר התאום) מתמודד עם מציאות דומה‬
‫ותהליכים דומים‪ ,‬אנו רואים בהם שותפים לחשיבה יצירתית ושואפים לקיים ולקדם דיאלוג על בסיס‬
‫קבוע בין שני בתי הספר‪ ,‬ללמידת עמיתים בונה‬
‫‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫פרק יא – ניתוח סיכונים‬
‫הסיכון הגדול ביותר המונח לפתחה של התכנית‪ ,‬נובעת מעצם מהותה כתכנית בחירה‪ .‬כמחצית‬
‫מתלמידי בית הספר בוחרים היום להיכנס לכתות בית המדרש ומחציתם בוחרים לא להיכנס לתוכנית‬
‫והם לומדים בכיתות עיוניות רגילות‪ .‬לכאורה‪ ,‬מצבם של תלמידים אלה יהיה טוב יותר מבעבר‪ ,‬כיוון‬
‫שהם ירוויחו רווחי משנה כגון‪ ,‬זמן ירוק של פתיחת יום עם מחנכיהם בכתות‪ ,‬מורים המקבלים זמן‬
‫צוות ללמידה ועוד‪ .‬למעשה‪ ,‬עלולה לצמוח תחושת קיפוח של התלמידים שלא בוחרים בכתות בית‬
‫המדרש ושל הוריהם‪.‬‬
‫בית הספר חייב להיות ער לצרכיהם ולקידומם של תלמידים אלה‪ ,‬ולבחון מידי שנה כיצד לתת מענה‬
‫עבורם והאם נחוץ לשנות את מבנה הבחירה ומשמעותה‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי לטווח ארוך יידרשו כל התלמידים‬
‫בשלב ראשון לטעום מהתכנית ולפרוש ממנה רק אם העומס הרגשי והקוגניטיבי יהיה גדול מדי‪.‬‬
‫סיכון נוסף הוא פתיחתם של מוסדות דתיים חדשים לבקרים באזור בית הספר‪ ,‬העוסקים בתכנים‬
‫דומים אך מפרידים בין בנים ובנות‪ ,‬ומהווים מקור משיכה עבור אוכלוסייה דתית צעירה שהצטרפה‬
‫להרחבות בישובים באזור‪ .‬בית הספר לא מתכוון לוותר על זהותו הייחודית‪ ,‬להיפך יתרונו וחוזקו‬
‫מונחים בשמירה על זהות ייחודית‪ ,‬שתכנית זו מקדמת‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫פרק י"ב – תכנית הערכה‬
‫מטרתה המרכזית של התכנית היא ליצור בוגרים בעלי זהות דתית חזקה ופתוחה‪ ,‬המבוססת על‬
‫חווית למידה של חיבור אישי של עולמות היהדות והתרבות הכללית (כך כתבנו בפרק מטרות ויעדים)‬
‫על מנת לעשות זאת יש להכשיר צוות המזוהה בעצמו עם ערכים אלה‪ ,‬לצייד אותו בכלי עבודה‬
‫ולמדוד את הצלחת יישום התהליך ואת תפוקתו‪ .‬ישנם נושאים רבים אותם אפשר למדוד בתהליך‬
‫ובתוצריו‪ ,‬אנו בוחרים להתמקד בשלושה מעגלים ולבחון את התכנית בעזרת שאלוני עמדות שיופצו‬
‫בנקודות זמן שונות במהלכה‪ .‬השאלונים יופנו לכלל צוות בית הספר‪ ,‬לתלמידי התכנית‪ ,‬ולהורי‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫מדידה והערכה של צוות ההוראה – שנה ראשונה‬
‫בצוות ההוראה אנו מתכוונים למדוד הן את מדדי תהליך ההכשרה של המורים והיישום הראשוני והן‬
‫את מדדי התפוקה בקרב התלמידים לדעת הצוות‪.‬‬
‫קבוצת מדדים ‪ - 1‬מדדי תהליך – דפוסי יישום השינוי בבית הספר‪:‬‬
‫איך חווה הצוות את המהלך‪ :‬מה היה קשה ‪ /‬מה זרם בקלות ‪ /‬מה היה עודף ‪ /‬מה היה חסר ‪ /‬מה‬
‫תרם להצלחה‪ /‬מה היו הגורמים שעיכבו ומה היו הגורמים שהאיצו את היישום ‪ /‬מה הייתה מידת‬
‫שיתוף הפעולה של התלמידים ‪ /‬עד כמה הייתה הכשרת הצוות רלוונטית ‪/‬‬
‫קבוצת מדדים ‪ – 3‬מדדי תפוקות – כיצד מתרשם המורה על ההיבטים הבאים של תפוקות התכנית‪:‬‬
‫האם התכנית משפיעה על התלמידים בתחום הרגשי? בתחום החברתי? בתחום הלימודי? בכל אחד‬
‫מתחומים אלה אנו מקווים לראות דיווח על שיפור‬
‫על מה בעיקר השפיע התכנית? לאיזו פעולה שעשינו ביישום מייחס הצוות את ההצלחה?‬
‫האם הפעלת התכנית יצרה דברים שלא ציפינו להם? לטוב? לרע? לאילו היבטים של התכנית אתה‬
‫מייחס השפעה בלתי צפויה זו?‬
‫האם כל מה שעשינו בהפעלה היה הכרחי לתוצאה? האם יש מרכיבים שיש לוותר עליהם?‬
‫‪37‬‬
‫מדידה והערכה של הצוות שנה שנייה ואילך‪:‬‬
‫החל מהשנה השנייה יושם דגש גדול יותר על‬
‫מדידת התפוקה של הבוגרים ויוקטן הדגש של בחינת הערכת הצוות‪ .‬הסיבה לכך היא שההכשרה‬
‫לשנה הראשונה תהיה אינטנסיבית מאד‪ ,‬בהמשך הפעלת התכנית צפויה ההכשרה להפוך חלק‬
‫מהשגרה ועליה להימדד על בסיס קבוע אך בפחות העמקה‪ .‬כמו כן ככל שיעבור הזמן יהיו בידינו‬
‫נתונים של משוב בקרב תלמידים והורים אליהם נוכל להשוות את משנה לשנה‪.‬‬
‫מדידה והערכה של תלמידים‬
‫על מנת ליצור סולם הערכה יציב למדידת הצלחת התכנית ברצוננו לאסוף נתונים בסיסיים לשפעתה‬
‫בנקודות זמן שונות מהתלמידים המשתתפים בה‪ .‬בשנה הראשונה יופצו שאלוני העמדות בתחילת‬
‫שנה"ל‪ ,‬ולקראת סופה‪ .‬ותערך השוואה של בין התשובות בתחילה ובסוף‪ .‬בהמשך הדרך‪ ,‬ככל‬
‫שיצטברו נתונים נוכל להשוות בין השנים השונות ולראות האם חל שינוי ושיפור משנה לשנה‪.‬‬
‫הבסיס להשוואה בשנה הראשונה יוכל להיות שאלון ותיק בו נעשה שימוש בבית הספר המכיל‬
‫שאלות על עמדות ביחס לנושאים של זהות דתית בבית הספר‪.‬‬
‫מדידה והערכה הורים‬
‫אחת הסיבות המרכזיות ליצירת התוכנית הייתה חוסר שביעות רצון של הורים וקהילת בית הספר‬
‫מסקרי עמדות של דמות הבוגר‪ ,‬שהובעה בדיון קהילתי רחב לפני שנה וחצי‪ .‬יש חשיבות רבה‬
‫למדידה של דעת ההורים על השפעות התוכנית‪.‬‬
‫בכוונתנו להשתמש בשני מדדים לצורך זה‪:‬‬
‫הראשון – שאלון עמדות להורים המתייחס למרכיבי התוכנית כפי שהם חווים אותה על בניהם‬
‫השני – רישום ילדים נוספים מאותה המשפחה לתוכנית זו‪ .‬בחינוך הדתי‪ ,‬בה הורים בוחרים עבור כל‬
‫ילד את בית הספר והתוכנית המתאימה לו‪ ,‬רישום של אחים צעירים לתכנית בה משתתפים אחים‬
‫בוגרים יכולה לשמש מדד לשביעות רצון מממנה‪.‬‬
‫‪35‬‬