‫למידה תפיסתית – האם צריך ללמד כדי‬ ‫שהמטופל ילמד?‬ ‫ד"ר לימור לביא‪ ,3,1‬פרופ' אבי קרני‪ ,2‬פרופ' יוסי אטיאס‪ ,1‬ד"ר‬ ‫קרן בנאי‪1‬‬ ‫‪ .1‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬הפקולטה לרווחה ובריאות‪ ,‬החוג להפרעות בתקשורת‬ ‫‪ .2‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬מרכז ספרא לחקר המוח‬ ‫‪" .3‬מזורפון" מכוני שמיעה‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫התועלת המושגת ממכשירי שמיעה מתרחשת‬ ‫בשני שלבים‬ ‫‪ .1‬תועלת מיידית – תפיסה טובה יותר של דיבור ושל‬ ‫צלילים‬ ‫‪ .2‬תועלת ארוכת טווח המייצגת תהליכי למידה והסתגלות‬ ‫כתוצאה משינויים פלסטיים ארוכי טווח‬ ‫‪Robinson & Summerfield, 1996‬‬ ‫עקרונות ללמידה ולאימוני שמיעה‬ ‫‪ .1‬למידה עשויה להיות ספציפית לגירויי האימון כך שלא תהיה הכללה לגירויים שלא‬ ‫נכללו באימון )‪(Burk et al., 2006‬‬ ‫‪ .2‬חשיפה פסיבית לגירוי אינה מספיקה כדי לגרום לפלסטיות עצבית ולשינויים‬ ‫התנהגותיים‪ .‬ההקשר ההתנהגותי והרלבנטיות של הגירויים הם קריטיים ‪(Karni,‬‬ ‫)‪1996‬‬ ‫‪ .3‬צורות שונות של אימון יכולות להיות לא יעילות‪ ,‬משום שהן עלולות לחזק את‬ ‫הייצוג הגרוע של הגירוי או הקלט במוח )‪(Merzenich et al., 2005‬‬ ‫אימוני שמיעה ‪ -‬סיכום‬ ‫• להגדיר את מטרות האימון‬ ‫• לאמן עם גירויים שישפרו תקשורת יום יומית‬ ‫• לקחת בחשבון את הספציפיות של הלמידה ואת העדר ההכללה‬ ‫בצורות שונות של אימון‬ ‫• להשתמש בגירויים בעלי תוכן רלבנטי‬ ‫• להציג גירויים ברורים וצלולים‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫לבדוק האם ניתן לשפר תפיסה של גירויי דיבור מתחרים מבלי לאמן במשימות‬ ‫ספציפיות של דיבור מתחרה ‪ -‬לבדוק האם שינויים בקלט השמיעתי (שימוש‬ ‫במכשירי שמיעה) ואימוני האזנה יכולים לשנות את האופן שבו קשישים מעבדים‬ ‫קלטים שמיעתיים במשימות דו אוזניות‪ ,‬והאם חשיפה לגירוי שמיעתי במהלך אימון‬ ‫יכולה לתרום להגדלת השיפור‪.‬‬ ‫המחקר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ 47‬נבדקים‪ 22 ,‬נשים ו‪ 25-‬גברים‬ ‫גיל (ממוצע ‪ ±‬סטיית תקן)‪( 5.6 ± 76.9 :‬חציון‪)78 :‬‬ ‫ליקוי שמיעה סימטרי‬ ‫מצב קוגניטיבי תקין‬ ‫ללא היסטוריה של שימוש במכשירי שמיעה‬ ‫אודיוגרמה ממוצעת‬ ‫‪Speech‬‬ ‫‪discrimination‬‬ ‫‪score: ≥ 60%‬‬ ‫קבוצת מחקר‪:‬‬ ‫א‪ .‬קבוצת מחקר‪-‬אימון‪ 27 :‬נבדקים‪ .‬מכשירי שמיעה ‪ +‬חודש של אימוני שמיעה‪ 7 :‬פגישות‪,‬‬ ‫‪ 45‬דקות כל אחת – שיחה בחדר רגיל‬ ‫ב‪ .‬קבוצת מחקר‪-‬ללא אימון‪ 9 :‬נבדקים‪ .‬מכשירי שמיעה בלבד‬ ‫קבוצת ביקורת‪ 11 :‬נבדקים‪ .‬ללא שימוש במכשירי שמיעה‬ ‫מבחנים דיכוטיים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מבחן מקדים‬ ‫‪.2‬‬ ‫אחרי חודש‬ ‫‪.3‬‬ ‫אחרי חודשיים‬ ‫‪.4‬‬ ‫מעקב (רק קבוצות המחקר)‬ ‫ללא מכשירי שמיעה‬ ‫תוצאות‬ ‫ציונים ממוצעים במבחן המקדים‬ p < 0.001 average dichotic score 70 dominant ear non dominant ear 60 50 40 30 20 10 0 dominant ear non dominant ear ‫תוצאות המבחנים הדיכוטיים בתקופת המחקר‬ ‫בקבוצת המחקר המאוחדת‬ non dominant p=0.003 non dominant ear dominant ear 65 65 60 60 55 55 50 50 45 45 40 40 35 35 pre test month 1 month 2 retention pre test month 1 month 2 Group-average dichotic scores. All tests were conducted without hearing aids. retention ‫תוצאות המבחנים הדיכוטיים בתקופת המחקר‬ ‫בקבוצת הביקורת‬ dominant ear non dominant ear 65 65 60 60 55 55 50 50 45 45 40 40 35 35 pretest one month two months Group-average dichotic scores. pretest one month two months ‫השפעת האימון על הציון הדיכוטי הכללי‬ p=0.017 overall dichotic scores changes (precentage points) 25 trained not-trained *p=0.001 20 15 10 5 0 -5 -10 pre-test after 1 month after 2 months follow-up Group-average normalized gains in dichotic scores – trained vs. nontrained participants. ‫השפעת האימון על האוזן הדומיננטית ועל האוזן‬ ‫הלא דומיננטית‬ dominant ear p=0.055 *p=0.015 **p=0.029 * ** after 2 months retention improvement comp. pre test 15 10 5 0 -5 -10 pre test after 1 month Group-average normalized gains in dichotic scores in the dominant (right) and non-dominant (left) ears – trained vs. non-trained participants. ‫מסקנות‬ ‫הנבדקים בקבוצות המחקר שיפרו את ציוניהם במבחנים הדיכוטיים‪ ,‬שבודקים‬ ‫התמודדות עם קלטים מתחרים‪ ,‬וזאת למרות שלא אומנו במשימה זו‪.‬‬ ‫שימוש במכשירי שמיעה תרם לשיפור העיבוד השמיעתי‪ ,‬גם כשזה נמדד ללא‬ ‫מכשירי השמיעה‪.‬‬ ‫האימון השפיע בעיקר על האוזן בעלת הפוטנציאל הקטן יותר לשיפור – האוזן‬ ‫הדומיננטית‪ .‬האוזן הלא דומיננטית יכולה להשתפר עם השימוש במכשירי‬ ‫שמיעה‪ ,‬גם ללא אימון‬ ‫מנגנוני שיפור מוצעים‬ ‫בשתי קבוצות המחקר הנבדקים נחשפו לקלטים שמיעתיים משופרים‪ .‬אימוני‬ ‫ההאזנה סיפקו חשיפה מוגברת ואינטנסיבית לדיבור וכך שיפרו את תהליך‬ ‫ההסתגלות‪ ,‬אולי על ידי שיפור התהליכים הפלסטיים במערכת האודיטורית‪.‬‬ ‫חשיפה לדיבור בתנאים משופרים (בשל השימוש במכשירי שמיעה) סייעו לגיוס‬ ‫משאבי קשב‪ .‬פגישות האימון סיפקו תנאים משופרים לשיפור הלמידה‪ ,‬גם בלי‬ ‫ללמד את המשימה שנבדקה‪.‬‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫פרופ' אבי קרני‬ ‫פרופ' יוסי אטיאס‬ ‫ד"ר קרן בנאי‬ ‫תודה!‬