‫מגילת אסתר‬
‫ערוך ע"י צאלה שפילמן‪ ,‬בהתבסס על‪ :‬משה אילן ועפרה רייזמן‪ ,‬מגילת‬
‫אסתר מקרא לגיל הרך‪ ,‬הוצאת מעלות‪.‬‬
‫סיפור ‪ : 1‬משתה אחשורוש‪.‬‬
‫היום נתחיל לקרוא ולספר את מגילת אסתר‪ .‬במגילה מספרים על‬
‫מלך בשם אחשוורוש‪ ,‬שמלך בממלכת פרס לפני שנים רבות‬
‫מאוד‪ ,‬על אסתר היהודייה היפה ועל הדוד שלה‪ ,‬מרדכי הצדיק‪ ,‬על‬
‫המן הרשע‪ ,‬ועל כל הדברים שקרו ליהודים באותם הימים‬
‫בממלכת פרס‪ .‬המגילה היא חלק מספר התנ"ך ומשם העתיקו‬
‫אותה למגילה מיוחדת ומקושטת‪ ,‬בה נכתב רק הסיפור הזה‪.‬‬
‫כשנשמע את סיפור המגילה נבין מדוע אנחנו חוגגים את חג‬
‫פורים‪.‬‬
‫ממל כת פרס הייתה ממלכה גדולה מאוד בימים ההם‪ ,‬היו בה מאה‬
‫עשרים ושבע מדינות! היא השתרעה "מהודו ועד כוש"‪( 1‬א' ‪.)1‬‬
‫המלך אחשוורוש‪" ,‬הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש‪,‬‬
‫שבע ועשרים ומאה מדינה ישב על כיסא מלכותו אשר בשושן‬
‫הבירה" (א' ‪.)2‬‬
‫הארמון היה מפואר היו בו‪ :‬רצפות עשויות שיש משובצות באבנים‬
‫יקרות‪ ,‬וגם עמודי שיש ובין העמודים ועל הקירות היות תלויים‬
‫וילונות מבדים יקרים‪ ,‬בצבע אדום‪ ,‬סגול‪ ...‬הם נתפרו בחוטי כסף‬
‫וזהב‪ .‬היו בארמון שולחנות מכסף ומזהב וספות נמוכות שגם הן‬
‫היו עשויות מכסף וזהב‪ .‬על הספות האלה שכבו וישבו (הסבו)‬
‫האנשים כשאכלו ושתו‪ .‬כל הכלים שהוגש בהם כיבוד ושמתוכם‬
‫אכלו ‪ -‬כולם היו עשויים כסף וזהב‪..‬‬
‫יום אחד החליט המלך להזמין לשושן הבירה את כל האנשים‬
‫החשובים מכל הממלכה‪ .‬הוא חשב‪ :‬אני מולך על מאה עשרים‬
‫ושבע מדינות‪ ,‬בכל מדינה יש שרים ואנשים נכבדים‪ ,‬אני אזמין‬
‫אותם לביקור‪ ,‬אערוך משתה גדול והראה להם את עושרי וכבודי‪.‬‬
‫‪ 1‬כוש – הכוונה לנוביה הנמצאת בדרום מצרים וצפון סודן‪ .‬ניתן להדגיש את גודל הממלכה‬
‫ע"י נעימת קול ותנועת יד‪.‬‬
‫הוא קרא לסופרים שלו‪ -‬האנשים שהיו כותבים בשבילו פקודות‬
‫הודעות ומכתבים – והם כתבו הזמנות לכל האנשים החשובים‪.‬‬
‫מכיוון שבכל מדינה כתבו ודברו בשפה שונה‪ ,‬הם כתבו הזמנות‬
‫בשפות שונות‪ .‬כל מכתב נחתם בטבעת המלך‪ .‬את המכתבים‬
‫מסרו לרצים – שליחים שרכבו על סוסים והם מיהרו ורכבו לכל‬
‫המדינות ומסרו את ההזמנות לכל שרי המדינות‪.‬‬
‫כשהגיעו השרים מכל המדינות לשושן הבירה‪ ,‬התחיל המשתה‬
‫בארמון המלך‪ .‬המלך ישב בראש המסובים‪ .‬כל האורחים הסבו על‬
‫מיטות כסף וזהב והמשרתים כיבדו והשקו אותם יין רב‪ ,‬כל אחד‬
‫שתה כמה שרצה‪.‬‬
‫ימים רבים – מאה ושמונים יום ‪ -‬נמשך המשתה בארמון המלך‪ .‬כל‬
‫השרים התפעלו מ "עושר כבוד מלכותו ותפארת גדולתו"‬
‫(א' ‪.)4‬‬
‫גם את כל האנשים שגרו בשושן הבירה המלך הזמין‪ .‬הוא הזמין‬
‫למשתה את כולם "מגדול עד קטן" (א' ‪ )5‬המשתה נערך שבעה‬
‫ימים‪.‬‬
‫ביום השביעי למשתה "כטוב לב המלך ביין" (א' ‪ )10‬חשב‬
‫המלך‪ :‬הראי תי לאורחים שלי את כל עושרי וכבודי ורק את המלכה‬
‫היפה שלי לא הראיתי להם! הוא קרא לשבעה משרתים חשובים –‬
‫מהומן‪ ,‬בזתא‪ ,‬חרבונא‪ ,‬בגתא‪ ,‬אבגתא‪ ,‬זתר וכרכס ואמר להם‪ :‬לכו‬
‫מיד אל ושתי המלכה והזמינו אותה שתבוא לכאן עם כתר מלכות‬
‫לראשה‪ .‬אני רוצה "להראות לעמים והשרים את יפיה‪ ,‬כי‬
‫"טובת מראה היא" (א' ‪ .)11‬מיהרו השליחים ובאו לפני ושתי‬
‫המלכה‪ ,‬השתחוו לפניה ואמרו‪ :‬המלך אחשוורוש מזמין אותך לבוא‬
‫לפניו בכתר מלכות‪ ,‬כדי שכל אורחיו יראו את יופייך‪ .‬ומה אתם‬
‫חושבים ענתה ושתי? האם הסכימה? לא!! "ותמאן המלכה ושתי‬
‫לבוא בדבר המלך" (א' ‪.)12‬‬
‫חזרו המשרתים אל המלך השתחוו ואמרו‪ :‬המלכה ממאנת‬
‫(מסרבת) לבוא ! "ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו" (א' ‪)12‬‬
‫‪2‬‬
‫הוא כעס כל כך עד שהרגיש כאילו אש בוערת בתוכו‪.‬‬
‫‪ 2‬ניתן לפתח שיחה קצרה איך מרגישים כשלא עושים מה שאנחנו רוצים? המלך רגיל‬
‫שמקשיבים לו תמיד‪.‬‬
‫המלך קרא ליועצים שלו ושאל אותם מה לעשות עם מלכה‬
‫הממאנת לעשות את דבר המלך? היועצים אמרו למלך‪ ,‬שאם‬
‫המלכה מסרבת לשמוע בקולו האנשים בממלכה יכולים לצחוק‬
‫ממנו וגם לא להקשיב לו‪ .‬המלכה משמשת להם כדוגמה ולכן הם‬
‫ייעצו לו להוריד לושתי את כתר המלכות מראשה‪ ,‬כי היא אינה‬
‫יכולה להיות מלכה‪.‬‬
‫חמתו של המלך כל כך בערה בו עד שעשה מיד כדברי היועצים‬
‫‪3‬‬
‫וגרש את ושתי‪ .‬המלך נשאר בלי מלכה‪..‬‬
‫סיפור ‪ : 2‬המלך בוחר מלכה חדשה‪.‬‬
‫בפעם הקודמת סיפרתי על המשתה שערך המלך אחשוורוש‪ .‬את‬
‫מי הוא הזמין?‪ ...‬באמצע המשתה ציווה על ושתי המלכה לבוא ‪.‬‬
‫מה עשתה ו שתי? איך הוא הגיב? הוא גרש אותה ונשאר בלי‬
‫מלכה‪.‬‬
‫המלך התהלך בארמון עצוב‪ .‬המשרתים ראו אותו ורצו לעזור לו‪.‬‬
‫הם אמרו לו‪" :‬יבקשו למלך נערות טובות מראה" (ב' ‪ )2‬נחפש‬
‫בחורות יפות בכל המדינות ונביא אותן לשושן הבירה‪ .‬המלך‬
‫יסתכל בהן "והנערה אשר תיטיב בעיני המלך‪ ,‬תמלוך תחת‬
‫ושתי" (ב' ‪.)4‬‬
‫ההצעה מצאה חן בעיני המלך ומיד הוא שלח שליחים לכל‬
‫המדינות לבחור ולהביא את הנערות היפות ביותר אל שושן‬
‫הבירה‪ ,‬כדי שתבחר מהן מלכה חדשה‪.‬‬
‫כל הנערות הובאו לשושן הבירה אל הרמון מיוחד הוא בית‬
‫הנשים‪ .‬שם הן מדדו שמלות ‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬ניסו תסרוקות שונות‪,‬‬
‫בשמים ‪..‬כל אחת רצתה להראות הכי טוב שאפשר‪ ,‬כדי שהמלך‬
‫יבחר בה‪.‬‬
‫באותו זמן "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (ב' ‪)5‬‬
‫למרדכי הייתה בת דוד ושמה אסתר‪ .‬היא הייתה נערה "יפת‬
‫תואר וטובת מראה ובמות אביה ואימה לקחה מרדכי לו לבת"‬
‫‪ 3‬בשלב זה רצוי להתחיל בהקמת הארמון‪ .‬ישיבה הסבה‪ ,‬הוספת וילונות‪ ,‬כלי כסף‪,‬‬
‫זהב‪ ...‬כמו כן‪ ,‬ניתן לכוון לכתיבת ההזמנות לכל הממלכה חתומות בטבעת המלך‪.‬‬
‫(ב' ‪ .)8‬כשנקבצו נערות רבות בשושן הבירה "ותילקח אסתר אל‬
‫בית המלך" (ב' ‪ .)9‬אסתר גם נלקחה אל ההרמון‪ ,‬כדי שתהיה בין‬
‫המועמדות למלכה‪.‬‬
‫כל אחת מהנערות הייתה בבית הנשים שנה שלמה‪ .‬כל הזמן הן‬
‫עסקו בהכנות ובהתקשטות‪ .‬גם אסתר הייתה שם שנה שלמה‪ .‬כל‬
‫יום היה מרדכי מגיע לשער בית הנשים כדי לברר מה שלום‬
‫אסתר‪ .‬אף אחד בארמון לא ידע שאסתר יהודייה‪.‬‬
‫אחרי שנה כל נערה באה לפני המלך‪ ,‬כדי שיראה אם היא‬
‫מתאימה ל היות מלכתו במקום ושתי‪ .‬כל אחת יכלה לקחת את‬
‫הבגדים היפים ביותר שלה עוד ועוד תכשיטים‪ ,‬עוד ועוד קישוטים‪..‬‬
‫והכל כדי למצוא חן בעיני המלך‪ .‬רק אסתר לא ביקשה דבר‪ .‬היא‬
‫הסתפקה במעט לא דרשה עוד ועוד שמלות ותכשיטים‪ .‬היא לא‬
‫נדחקה כמו שאר הבנות‪ ,‬אלא חיכתה בסבלנות עד שיגיע תורה‪.‬‬
‫המלך ישב על כיסאו וכל פעם נכנסה נערה אחרת‪ .‬כל פעם המלך‬
‫התאכזב‪ .‬כולן היו יפות‪ ,‬אך לזו היה מבט מרושע‪ ,‬לזו פנים‬
‫כעוסות‪ ,‬זו הייתה גאוותנית‪ ...‬אחרי שהמלך ראה נערות רבות ואף‬
‫אחת לא מצאה חן בעיניו הוא היה עצוב ומיואש‪ .‬הוא חשב‪ :‬ראיתי‬
‫כל כך הרבה נערות‪ ,‬כו לן יפות ואף אחת לא מצאה חן בעיני‪ .‬מה‬
‫יהיה? האם אצליח למצוא לי מלכה חדשה? ואז הגיע סוף סוף‬
‫תורה של אסתר‪.‬‬
‫כשנכנסה אסתר לארמון עמדה מול המלך ועיניה מושפלות‪ .‬המלך‬
‫הסתכל בה ומיד היא מצאה חן בעיניו! הוא אמר לה ‪" :‬התקרבי‬
‫אלי" אסתר התקרבה‪ ,‬אך לא הרימה את עיניה‪" .‬התק רבי עוד"‬
‫התקרבה אסתר עוד קצת‪" .‬הסתכלי בי" הרימה אסתר את עיניה‬
‫והסתכלה במלך‪ .‬ראה המלך את פניה העדינות ראה את עיניה‬
‫הטובות והחיוך הנעים ומיד התאהב בה‪ .‬הוא אמר‪ :‬כמה את יפה!‬
‫מה שמך?" אסתר הסמיקה ואמרה‪" :‬שמי אסתר"‪ .‬אמר לה‬
‫אחשוורוש‪" :‬אני אוהב אותך את תהיי מלכתי"‪ .‬וכך כתוב במגילה‪:‬‬
‫"ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותישא חן וחסד לפניו"‬
‫(ב' ‪.)17‬‬
‫אחשוורוש שמח והיה מאושר‪ .‬הוא ערך משתה לכבודה של אסתר‬
‫"ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו" (ב' ‪.)18‬‬
‫ומרדכי? איך נראה לכם שהוא הרגיש כששמע שאסתר נבחרה‬
‫להיות מלכה? זוכרים שהוא דאג לה ושכל יום היה מגיע לשער‬
‫‪4‬‬
‫לשאול לשלומה? הוא שמח מאוד על הבחירה!‬
‫סיפור ‪ : 3‬בגתן ותרש‬
‫אחרי שאסתר נבחרה למלכה‪ ,‬נעשה גם מרדכי איש חשוב‪ .‬המלך‬
‫כיבד אותו‪ ,‬כי הוא היה הדוד של אסתר והושיב אותו בשער‬
‫הארמון‪ ,‬במקום בו יושבים כל השרים החשובים‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬כשמרדכי ישב בשער הוא ראה שניים משומרי המלך‪,‬‬
‫בגתן ותרש‪ ,‬עומדים בפינה ומשוחחים ביניהם‪ .‬הם דיברו בלחש‬
‫הסתכלו לכל עבר‪ ,‬רצו לבדוק אם מישהו מאזין לדבריהם‪ .‬מרדכי‬
‫חשב‪ :‬על מה הם מדברים? מדוע הם מתלחשים? הדבר היה‬
‫מאוד חשוד בעיניו‪ .‬הוא הקשיב ושמע שהם מתכננים "לשלוח יד‬
‫במלך אחשוורוש" (ב' ‪ .)21‬הם התכוננו להרג את המלך‬
‫אחשוורוש‪ .‬מרדכי שלח מיד הודעה למלכה אסתר‪ .‬הוא אמר לה‪:‬‬
‫"דעי לך שהמלך בסכנה‪ ,‬בגתן ותרש זוממים להרוג אותו הודיעי‬
‫למלך"‪ .‬אסתר סיפרה את הדבר למלך אחשוורוש והוסיפה‪ ,‬כי‬
‫מרדכי גילה לה על כוונת משרתיו‪ .‬אחשוורוש חקר את הדבר ואכן‬
‫הוא נמצא נכון‪ .‬הוא ציווה לאסור את בגתן ותרש ולתלות אותם על‬
‫עץ‪.‬‬
‫אחר כך‪ ,‬הוא ציווה לכתוב את המעשה בספר מיוחד שהיה לו ‪,‬‬
‫ספר הזיכרונות‪ .‬הוא ציווה לכתוב איך בגתן ותרש תכננו להרוג‬
‫אותו ואיך הציל אותו מרדכי מידם‪.‬‬
‫סיפור ‪ :4‬המן הרשע מתכונן להרוג את כל היהודים‬
‫למלך אחשוורוש היו שרים רבים‪ .‬ביניהם שר אחד ושמו המן‪ .‬המן‬
‫מצא חן בעיני המלך כל כך עד שעשה אותו לשר החשוב ביותר‬
‫במדינה ותמיד שאל בעצתו‪ .‬המלך העמיד את הכיסא של המן‬
‫צמוד לכיסא המלכות והוא גם היה גבוה יותר מכיסאות שאר‬
‫השרים‪ .‬הכיסא של המלך היה הכי גדול וקצת נמוך ממנו הכיסא‬
‫של המן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כדאי להוסיף לארמון עמדת איפור עם צמידים שרשראות‪ ,‬כובעים‪ ,‬צעיפים‪...‬‬
‫כדי שכולם ידעו כמה מכבד הוא את המן המלך ציווה שכל האנשים‬
‫החשובים‪ ,‬היושבים בשער המלך ישתחוו להמן כשהוא עובר על‬
‫פניהם‪ .‬וכך כתוב בשפת התנ"ך‪" :‬וכל עבדי המלך אשר בשער‬
‫המלך כורעים ומשתחווים להמן‪ ,‬כי כל ציווה לו המלך"‬
‫(ג' ‪.)2‬‬
‫אתם זוכרים מי ישב בשער המלך? מרדכי!! כשעבר המן בשער‬
‫המלך מרדכי היה היחיד שלא השתחווה לו‪ .‬כל יום המן עבר‬
‫בדרכו לארמון ואף פעם מרדכי לא השתחווה‪.‬‬
‫"ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה‬
‫עובר את מצוות המלך?"(ג' ‪ )3‬מדוע אינך משתחווה להמן? הרי‬
‫אחשוור וש ציווה שכולם ישתחוו לפניו! ומרדכי ענה להם‪ :‬אני יהודי‬
‫ויהודים אינם משתחווים לאנשים‪.‬‬
‫"וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו וימלא המן‬
‫חימה" (ג' ‪ .) 5‬הוא כעס כל כך עד שהחליט להרוג את מרדכי‪.‬‬
‫כששמע שמרדכי יהודי ובגלל זה אינו משתחווה לו‪" ,‬ויבקש‬
‫להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם‬
‫מרדכי" (ג' ‪.)6‬‬
‫המן חשש לבוא כך סתם למלך ולאמר לו‪ ,‬שהוא רוצה להרוג את‬
‫מרדכי ואת כל היהודים‪ ,‬הוא לא יסכים ואולי יכעס‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לקבל‬
‫את הסכמת המלך בעורמה‪.‬‬
‫הלך המן אל אחשוורוש ואמר לו כך‪" :‬ישנו עם אחד מפוזר ומפורד‬
‫בין העמים בכל מדינות מלכותך" (ג' ‪ )8‬לעם הזה יש חוקים משלו‪,‬‬
‫ואנשיו אינם שומעים למצוות המלך‪ .‬כדאי לך להשמיד אותם‪.‬‬
‫המלך לא ידע על מי מדבר המן ולאיזה עם הוא מתכוון‪ .‬הוא גם לא‬
‫ידע מהי הסיבה האמתית לכך שהמן רוצה להשמיד את העם הזה‪.‬‬
‫המן לא סיפר לו על מרדכי ועל כך שהוא לא משתחווה לו‪.‬‬
‫מכיוון שהמן היה השר החשוב ביותר בממלכה‪ ,‬המלך האמין לו‬
‫וסמך עליו בכל הוא אמר לו‪ :‬מורדים כאלה באמת צריך להשמיד!‬
‫תעשה עם העם הזה כטוב בעיניך!‬
‫"ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן" ‪( 5‬ג' ‪)10‬‬
‫המן שמח מאוד‪ ,‬סוף סוף הוא יוכל להתנקם במרדכי! הוא רצה‬
‫לבחור יום מתאים שבו ייתן רשות לכל התושבים הגרים במדינות‬
‫המלך אחשוורוש‪ ,‬להרוג ולהשמיד את היהודים‪ .‬הוא הפיל גורל‪,‬‬
‫פור‪ ,‬כדי לראות לאיזה חודש ולאיזה יום כדאי לכוון את הגזרה‬
‫הרעה הזו‪ .‬איזה חודש עלה ב גורל ? תשרי? לא! חשוון? לא!‬
‫שבט? לא! חודש אדר ? כן!! ואיזה יום בחודש אדר הוא המתאים‬
‫ביותר לגזרה הרעה? א' באדר? לא! ב'? לא! ג'? לא! ט'? לא ! יום‬
‫י"ג באדר !‬
‫המן קרא לסופרים כדי שיכתבו את הפקודה הרעה בכל השפות‬
‫בהן דיברו בממלכה‪ .‬כל עם בשפה שלו ואת הפקודה הוא חתם‬
‫בחותמת שעל טבעת המלך‪ .‬אחר כך ‪ ,‬שלחו את הפקודה עם‬
‫שליחים שר כבו על סוסים לכל מאה עשרים ושבע המדינות‪ .‬גם‬
‫בשושן הבירה התפרסמה פקודת המלך‪.‬‬
‫בשושן הבירה שמעו היהודים על הגזרה הנוראה ולא הבינו מה‬
‫קרה‪ .‬מדוע גזר המלך אחשוורוש גזירה נוראה כל כך? הם נבהלו‬
‫ובכו ולא ידעו מה לעשות‪" .‬אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד‬
‫ושק ואפר" (ד' ‪.)3‬‬
‫המן חזר לארמון וסיפר למלך ששלח את הפקודה לכל מאה‬
‫עשרים ושבע המדינות‪ .‬אחר כך ישב לשתות יין‪.‬‬
‫מחר נשמע איך הופרה מזימתו של המן ואיך ניצלו כל היהודים‪.‬‬
‫סיפור ‪ :5‬אסתר מתכוננת לבוא לפני המלך אחשוורוש‬
‫(פרק ד')‪.‬‬
‫היום אספר לכם מה עשה מרדכי היהודי‪ ,‬כששמע על הגזרה‬
‫הנוראה שנגזרה על היהודים‪.‬‬
‫"ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר" (ד' ‪ - )1‬קריעת‬
‫הבגדים ולבוש השק סמלו את צערו הגדול של מרדכי על האסון‪,‬‬
‫‪ 5‬כדאי להזכיר לילדים מתי השתמש כבר המלך בטבעתו – כשהוזמנו השרים למשתה‬
‫וכשהודיעו על הצורך במועמדות למלכה חדשה‪.‬‬
‫שעמד להתחולל‪ .‬גם כיום‪ ,‬אצל היהודים נהוגה קריעת בגד כסמל‬
‫לאבל‪.‬‬
‫אחרי שקרע את בגדיו וזרק אפר על ראשו "ויצא בתוך העיר"‪,‬‬
‫הלך מרדכי ברחובות העיר‪ ,‬הלך וזעק‪" :‬ויזעק זעקה גדולה‬
‫ומרה" עד שהגיע לשער המלך‪ .‬הוא לא נכנס ‪,‬כפי שנהג לעשות‬
‫מידי יום‪ ,‬אלא בא "עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער‬
‫המלך בלבוש שק" (ד' ‪ .)3‬למקומות מכובדים מגיעים רק בבגדים‬
‫יפים‪.‬‬
‫כשהגיע מרדכי עד לפני השער‪ ,‬עמד שם‪.‬‬
‫כשיצאו המשרתים והמשרתות של אסתר מן הארמון ראו את‬
‫מרדכי‪ ,‬הדוד של אסתר המלכה‪ ,‬עומד לפני השער לבוש שק וזועק‬
‫זעקה גדולה ומרה‪ .‬הם נבהלו מאוד! מיד רצו אל המלכה וספרו‬
‫לה‪ :‬ראינו את דודך מרדכי עומד לפני שער המלך בלבוש שק וזועק‬
‫זעקה גדולה ומרה! איננו יודעים מה קרה לו!‪.‬‬
‫"ותתחלחל המלכה מאוד" (ד' ‪ .)4‬אסתר נבהלה מאוד‪ .‬היא‬
‫הבינה מיד שקרה משהוא נורא‪ ,‬אך לא ידעה מהו‪" .‬ותשלח‬
‫בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו מעליו"‬
‫ומה לדעתכם עשה מרדכי? האם הסכים להוריד מעליו את לבוש‬
‫השק? לא! הוא לא הסכים בשום ואופן‪" .‬ולא קיבל" (ד' ‪.)4‬‬
‫כששאלו אותו השליחים של אסתר מדוע הוא לבוש שק ובקשוהו‬
‫לספר להם איזה דבר נורא קרה לו‪ ,‬לא סיפר להם דבר‪ .‬הוא‬
‫המשיך לעמוד שם‪ ,‬לפני שער המלך ולזעוק זעקה גדולה ומרה‪.‬‬
‫אסתר נבהלה עוד יותר ואז שלחה את אחד השרים החשובים‬
‫שלה‪ ,‬את התך‪ ,‬אל מרדכי "ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה‬
‫ועל מה זה" (ד' ‪ – )5‬אסתר שלחה אדם נכבד למרדכי משום‬
‫שאולי חשבה‪ ,‬ששר חשוב יצליח לשכנע את מרדכי להסביר לו את‬
‫סיבת אבלו‪ ,‬או שאולי חשבה שמרדכי רוצה למסור לה את‬
‫ההודעה בסוד והוא יסכים לספר רק לאדם חשוב שיודע לשמור‬
‫סוד‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬בדיוק כפי שחשבה אסתר כך היה‪ :‬מרדכי סיפר להתך‬
‫"מה זה ועל מה זה" (ד' ‪ ,)5‬מדוע הוא מתאבל כל כך‪ :‬הוא סיפר‬
‫לו על המן‪ ,‬ועל הגזרה שגזר "להשמיד להרוג ולאבד את כל‬
‫היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר‬
‫לחודש אדר" (ג' ‪ )13‬מרדכי סיפר להתך שהפקודה כבר נשלחה‬
‫על ידי המן‪ ,‬חתומה בטבעת המלך‪ ,‬א ל כל המדינות‪ .‬מרדכי אף‬
‫מסר להתך את כתב הפקודה שניתן בשושן‪ ,‬כדי שיראה לאסתר‪.‬‬
‫אחר כך אמר להתך שיגיד לאסתר שהוא‪ ,‬מרדכי‪ ,‬מצווה עליה‬
‫"לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו את עמה"(ד' ‪.)8‬‬
‫התך חזר אל המלכה אסתר‪ ,‬סיפר לה את כל דברי מרדכי‪ .‬הוא‬
‫הראה לה גם את הפקודה שכתב המן‪ .‬כששמעה אסתר את דברי‬
‫התך‪ ,‬הצטערה ונבהלה מאוד‪ .‬היא כעסה על המן הרשע‪ .‬אחר כך‪,‬‬
‫כשהבינה מה מרדכי מבקש ממנה‪ ,‬הייתה נבוכה‪ .‬מדוע? כי בימים‬
‫ההם אפילו למלכה אסור היה לבוא לפני המלך ללא הזמנה‪ .‬מי‬
‫שבא אל המלך מבלי שהוזמן – היו הורגים אותו מיד!‬
‫שוב שלחה אסתר את התך אל מרדכי‪ ,‬ובקשה שיאמר לו כך‪" :‬כל‬
‫עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואישה‬
‫אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא‪ ,‬אחד‬
‫דתו להמית" (ד' ‪ )11‬רק אם המלך יחליט באותו רגע לקבלו‬
‫ויושיט לו את שרביט הזהב שבידו כסימן לכך – לא יהרגו את‬
‫האיש שבא בלי רשות‪" .‬ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה‬
‫שלושים יום" (ד' ‪.)11‬‬
‫כששמע מרדכי את דברי אסתר והבין שהיא מהססת למלא את‬
‫בקשתו‪ ,‬כעס עליה מאוד‪ .‬הוא ציווה על התך לחזור אליה מיד‬
‫ולאמר לה כך‪" :‬אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל‬
‫היהודים" (ד' ‪ .)13‬את חושבת שאם יהרגו את כל היהודים את‬
‫תנצלי מפני שאת מלכה? גם את יהודייה! דווקא מפני שאת מלכה‪,‬‬
‫את יכולה וגם חייבת לדאוג לבני עמך‪ .‬עכשיו‪ ,‬בעת צרה את צריכה‬
‫להציל אותם‪.‬‬
‫מרדכי האמין שלכ ל אדם יש אחריות כלפי עצמו‪ ,‬כלפי זולתו וגם‬
‫כלפי עמו‪ .‬לכל אדם יש התחייבות לאומית‪ .‬הוא האמין שאסתר‬
‫נמצאת בארמון כדי להציל את עמה ולכן אמר לה "אם החרש‬
‫תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר"‬
‫(ד' ‪ , )14‬בוודאי תמצא דרך אחרת להציל את היהודים‪ ,‬אבל אסור‬
‫לך להשתמט מהאחריות הזאת‪ ,‬את צריכה לעשות זאת‪ ,‬אפילו אם‬
‫תסכני את עצמך‪.‬‬
‫כששמעה אסתר את דברי מרדכי‪ ,‬אמרה‪ :‬טוב‪" .‬ובכן אבוא אל‬
‫המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי" (ד' ‪ .)16‬אני אעשה‬
‫כפי שביקשת ויקרה לי אשר יקרה‪ .‬אבל לפני שאבוא אל המלך‬
‫"לך כנוס את כל היהודים הנמצא ים בשושן וצומו עלי ואל‬
‫תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום"(ד' ‪ )16‬התפללו‬
‫שלשה ימים עלי‪ ,‬שלא יקרה לי שום דבר רע ושאצליח לשכנע את‬
‫המלך לבטל את הגזרה‪" .‬גם אני ונערותי אצום כן"(ד' ‪)16‬‬
‫ואחרי שלושת הימים ‪ -‬אלך אל המלך‪.‬‬
‫ערב פורים – י"ג באדר‪ ,‬הוא יום "תענית אסתר"‪ .‬עד היום נוהגים‬
‫לצום יום אחד לפני פורים כזכר לצום שצמו כל היהודים ואסתר‬
‫לפני שהלכה אל המלך‪.‬‬
‫מחר נשמע איך באה אסתר אל המלך איך קיבל אותה המלך ומה‬
‫קרה אז‪.‬‬
‫סיפור ‪ :6‬אסתר באה אל המלך אחשוורוש‪ :‬משתה‬
‫אסתר‪.‬‬
‫עברו שלושת ימי הצום‪" .‬ויהי ביום השלישי‪ ,‬ותלבש אסתר‬
‫מלכות" (ה' ‪ .) 1‬היא התקשטה ולבשה את הבגדים היפים ביותר‬
‫שלה‪ ,‬בגדים מתאימים למלכה‪ .‬אחר כך‪ ,‬יצאה אל חצר המלך‪.6‬‬
‫כשהגיעה אסתר לחצר המלך‪ ,‬ישב המלך באולם הגדול‪ ,‬על כיסא‬
‫מלכותו‪ .‬הכיסא עמד מול פתח החצר הפנימית והדלתות באולם‬
‫היו פתוחות‪ .‬אסתר לא נכנסה לאולם‪ .‬היא נכנסה לחצר הפנימית‪,‬‬
‫למרות שלא הוזמנה‪ ,‬עמדה מול הפתח וחיכתה עד שהמלך יראה‬
‫אותה ויזמין אותה להתקרב אליו‪.7‬‬
‫"ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשאה חן‬
‫בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו‬
‫ותקרב אסתר ותיגע בראש השרביט" (ה' ‪ .)2‬אסתר הבינה מיד‬
‫‪ 6‬שאלי‪ :‬מדוע התקשטה אסתר ולבשה את בגדי המלכות? לאחר שיענו סכמי היא רצתה‬
‫למצוא ח ן בעיני המלך‪ .‬היא חששה שיכעס עליה וחשבה‪ ,‬שאם תיראה יפה יותר מתמיד‪,‬‬
‫כעסו יפוג‪ .‬רצתה למצוא חן בעיניו כדי שיסכים לבקשתה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שאלי‪ :‬מה לדעתכם עשה אחשוורוש? לאחר שיענו‪ :‬בואו נשמע מה מסופר במגילה‪.‬‬
‫שאם הושיט לה אחשוורוש את השרביט‪ ,‬סימן שהוא מצווה עליה‬
‫להתקרב אליו‪.‬‬
‫"ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך? עד חצי‬
‫המלכות ויינתן לך" (ה' ‪ )3‬אחשוורוש אהב את אסתר כל כך עד‬
‫שהרגיש שהוא מוכן לתת לה אפילו את מחצית מלכותו‪.‬‬
‫אחשוורוש הבין מיד שאסתר באה אליו כדי לבקש משהו‪ .‬אם‬
‫סיכנה את עצמה‪ ,‬ובאה אל החצר הפנימית אף על פי שלא נקראה‬
‫לבוא לפניו זה בוודאי משהו חשוב מאוד‪ .‬לכן שאל אותה מה לך?‬
‫מה קרה לך?‬
‫"ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל‬
‫המשתה אשר עשיתי לו" (ה' ‪ .)4‬אסתר לא גילתה לאחשוורוש‬
‫מיד מה בקשתה‪ ,‬מדוע באה אליו‪.8‬‬
‫המלך אחשוורוש קיבל מיד את הזמנת אסתר‪" .‬ויאמר המלך‬
‫מהרו את המן לעשות את דבר אסתר" (ה' ‪ .)5‬הודיעו גם להמן‬
‫על ההזמנה של המלכה! אחשוורוש חשב בוודאי שאסתר מזמינה‬
‫את המן כדי לכבדו‪ ,‬שהרי הוא היה השר הנכבד ביותר בפרס‪.‬‬
‫עוד באותו הערב באו המלך אחשוורוש והמן למשתה‪ ,‬שערכה‬
‫להם אסתר‪.‬‬
‫האורחים אכלו ושתו‪ ,‬רוחו של המלך הייתה טובה עליו ואז שאל‬
‫שוב המלך את אסתר‪" :‬מה שאלתך ויינתן לך ומה בקשתך עד‬
‫חצי המלכות ותעש" (ה' ‪ .)6‬המלך שוב מביע את יחסו למלכה –‬
‫היא יכולה לבקש ממנו מה שתרצה והוא יסכים‪.‬‬
‫"ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי‪... :‬אם מצאתי חן בעיני‬
‫המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את‬
‫בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר‬
‫‪ 8‬שאלי מדוע אסתר לא גילתה למלך מה בקשתה? קבלי את ההשערות‪ :‬אולי נבהלה‪,‬‬
‫רצתה לדחות את הבקשה‪ ,‬אולי רצתה לבקש אצלה בארמון כשהמלך לא יהיה מוקף‬
‫בהרבה אנשים‪ ,‬אולי רצתה להכין לו מטעמים שאהב‪ ,‬שתיה – "אם על המלך טוב"‪..‬‬
‫אסתר ביקשה גם שהמן יהיה נוכח‪ ,‬מפני שרצתה להתלונן עליו‪ ,‬כך תהיה לה אפשרות‬
‫להתייחס לכל דבר שינסה לאמר למלך לגבי האשמותיה כלפיו‬
‫אעשה כדבר המלך" (ה' ‪ .)7-8‬גם הפעם לא אמרה למלך מה היא‬
‫רוצה‪ ,‬אך הבטיחה לו שלמחרת תספר הכל‪.‬‬
‫כששמע המן‪ ,‬שאסתר שוב מזמינה אותו למשתה – ורק אותו מכל‬
‫השרים‪ ,‬היה שמח וטוב לב‪ .‬המלך אחשוורוש שם את כיסאו "מעל‬
‫כל השרים אשר אתו" (ג' ‪ )1‬ועכשיו גם אסתר המלכה מכבדת‬
‫אותו בכבוד גדול‪ .‬הוא הלך לביתו‪ ,‬כדי לספר לאשתו‪ ,‬זרש ולבניו‬
‫כי אסתר המלכה הזמינה אותו למשתה כבר פעמיים – רק אותו‬
‫מכל השרים! אבל בדרך ראה את מרדכי היהודי יושב בשער‬
‫המלך‪ ,‬ומרדכי לא קם ולא משתחווה לו‪" ,‬וימלא המן על מרדכי‬
‫חמה" (ה'‪ . )9‬כשבא המן הביתה וסיפר לזרש אשתו ולחברים שלו‬
‫א ת כל הדברים האלה‪ ,‬אמרו לו כולם‪ :‬הכן עץ גבוה‪ ,‬חמישים אמה‬
‫גובהו "ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו" (ה' ‪.)14‬‬
‫אחרי שתתלה את מרדכי על העץ‪ ,‬תוכל לבוא בערב עם המלך אל‬
‫המשתה שאסתר הכינה‪ ,‬שמח וטוב לב‪.‬‬
‫"וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ" (ה' ‪.)14‬‬
‫(את הקטע האחרון של שיחת המן עם זרש וידידיו ניתן להשמיט‪.‬‬
‫ניתן לספר שהמן בעצמו החליט להזדרז ולהקים את העץ שעליו‬
‫יתלה מרדכי)‪.‬‬
‫סיפור ‪" :7‬בלילה ההוא נדדה שנת המלך"‬
‫"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (ו' ‪ .)1‬באותו הלילה‪ ,‬לאחר‬
‫המשתה הראשון ולפני המשתה השני‪ ,‬אליו הזמינה אסתר את‬
‫המלך ואת המן‪ ,‬לא יכול היה המלך אחשוורוש להירדם‪.9‬‬
‫זמן רב עבר‪ .‬אחשוורוש ניסה להירדם ולא הצליח‪ .‬כאשר הבוקר‬
‫כמעט הגיע‪ ,‬ציווה המלך להביא לפניו את ספר הזיכרונות שלו‬
‫ולהקריא באזניו מתוכו‪.‬‬
‫האם אתם זוכרים מה ציווה המלך לכתוב בספר הזיכרונות שלו?‬
‫‪ 9‬שאלי‪ :‬מה נראה לכם עשה המלך כדי להירדם? אולי הטרידו אתו מחשבות לא‬
‫נעימות?‪ ,‬אולי דאגות? אולי נזכר בדברים נעימים שקרו לו אולי חשב מה אסתר רוצה‬
‫לבקש ממנו?‪ ..‬סכמי‪ ,‬אצל כל אדם קורה לפעמים ששנתו נודדת בגלל סיבות שונות‪,‬‬
‫קורה‪ ,‬שגם ילדים אינם יכולים לה ירדם לפעמים מפחדים ולפעמים מצפיה למשהו טוב‪.‬‬
‫המשרתים של המלך הביאו את ספר דברי הימים‪ ,‬הוא ספר‬
‫הזיכרונות‪ ,‬הקריאו באוזניו‪" :‬וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על‬
‫בגתן ותרש ‪...‬אשר ביקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש" (ו' ‪.)2‬‬
‫אתם זוכרים‪ ,‬כשמרדכי הציל את המלך מפני בגתן ותרש שזממו‬
‫להורגו‪ ,‬המלך ציווה לכתוב את הדברים בספר הזיכרונות‪ ,‬מפני‬
‫שזה היה דבר חשוב‪ .‬מאז עבר זמן רב והמלך שכח את הדבר‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כשנזכר שאל את משרתיו‪" :‬מה נעשה יקר וגדולה‬
‫למרדכי על זה" (ו' ‪)3‬איזה גמול נתנו למרדכי על שהציל אותי?‬
‫"ויאמרו נערי המלך‪ :‬לא נעשה עמו דבר" (ו' ‪.)3‬‬
‫המלך אחשוורוש התפלא מאוד‪ :‬באמת? לא גמלתי לו שום דבר‬
‫על הטובה שעשה ל י? צריך מיד לתקן את הדבר! מה כדאי לעשות‬
‫עבורו? איך אגמול לו? איך אראה למרדכי שאני מכבד אותו ומודה‬
‫לו?‪.‬‬
‫בדיוק ברגע זה נשמעו צעדים בחצר החיצונית‪ .‬כנראה כבר עלה‬
‫הבוקר‪..‬‬
‫"ויאמר המלך מי בחצר?" (ו' ‪ )4‬מי מהשרים שלי בא לחצר‬
‫לראות את פני? קראו לו מיד אני רוצה להתייעץ אתו!‬
‫"ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עומד בחצר ויאמר המלך‬
‫יבוא" (ו' ‪ .) 5‬באותו בוקר‪ ,‬המן הקדים לבוא אל המלך‪ .‬הוא רצה‬
‫לבקש את רשותו של המלך "לתלות את מרדכי על העץ אשר‬
‫הכין לו" הוא בא מוקדם‪ ,‬כי לא היתה לו סבלנות לחכות עוד!‬
‫המן נכנס‪ .‬הוא לא הספיק אפילו לומר למלך מדוע בא לפניו ומה‬
‫הוא רוצה‪ ,‬וכבר שאל אותו המלך‪" :‬מה לעשות באיש אשר המלך‬
‫חפץ ביקרו"? (ו' ‪ .)6‬מה אתה מציע לעשות לאיש אשר המלך‬
‫רוצה להראות לו שהוא מכבד אותו? המן לא ידע למי באמת‬
‫התכוון אחשוורוש‪ .‬הוא לא העלה על דעתו‪ ,‬שאחשוורוש מתכוון‬
‫למרדכי! הוא היה בטוח שהמל מתכוון אליו‪ ,‬אל שר השרים!‬
‫"ויאמר המן בליבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני"?‬
‫(ו' ‪ .)6‬הוא היה בטוח שאחשוורוש מתכוון אליו‪ ,‬שהמלך רוצה‬
‫להעניק לו‪ ,‬להמן‪ ,‬כבוד ויקר‪.‬‬
‫המן חשב‪ :‬מה כדאי לי לבקש מהמלך? חשב‪ ,‬חשב‪ ,‬ומצא‪ .‬שמעו‬
‫מה ביקש מהמלך‪:‬‬
‫"ויאמר המן אל המלך‪ :‬איש אשר המלך חפץ ביקרו‪ :‬יביאו‬
‫לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך‬
‫ואשר ניתן כתר מלכות בראשו‪ .‬ונתן הלבוש והסוס על יד‬
‫איש משרי המלך והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו‬
‫והרכיבוהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו‪ :‬ככה יעשה‬
‫לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (ו' ‪.)7-9‬‬
‫אתם רואים כמה דברים רצה המן לעצמו? הוא רצה שיכבדו אותו‬
‫כאילו היה מלך ממש הוא רצה שילבישו אותו בלבוש של מלך‪,‬‬
‫שירכיבו אותו על סוס שהמלך רוכב עליו‪ ,‬ושבדרך כלל מקשטים‬
‫אותו בכתר כמו של המלך!‬
‫וגם בזה לא היה לו די! הוא רצה שיובילו אותו בחוצות העיר ויקראו‬
‫לפניו‪" :‬ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (ו' ‪ )9‬ההצעה‬
‫מצאה חן בעיני המלך אחשוורוש הוא אמר להמן‪" :‬מהר קח את‬
‫הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת" (ו' ‪ .)10‬המן שמח‪ :‬המלך קיבל‬
‫את הצעתו‪ ,‬ומיד יזכה לכבוד גדול! אבל אז המשיך המלך‪" :‬ויעשה‬
‫כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל‬
‫אשר דיברת" (ו' ‪ .)10‬המן התמלא חמה וכעס‪ .‬לא די שמרדכי לא‬
‫משתחווה לפניו‪ ,‬לא די שהוא מרגיז אותו כל הזמן‪ -‬המלך עכשיו‬
‫מצווה עליו לשרת את מרדכי! ההצעה שהציע למלך הייתה מכוונת‬
‫לכך שהמלך יכבד אותו‪ ,‬בכבוד הזה‪ .‬הנה‪ ,‬המלך רוצה שהכבוד‬
‫הזה יינתן דווקא למרדכי‪ ,‬לאותו מרדכי שהמן רוצה לתלות על עץ!‬
‫והוא ‪,‬המן‪ ,‬צריך להוביל את מרדכי בכיכר העיר!‬
‫להמן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא הייתה כל ברירה‪ ,‬הרי אי אפשר לסרב לדברי‬
‫המלך‪.‬‬
‫"וייקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו‬
‫ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ‬
‫ביקרו" (ו' ‪.)11‬‬
‫תארו לעצמכם מה הרגיש המן כשהוליך את מרדכי! ותארו לכם‬
‫מה הרגיש מרדכי‪ ...‬לבסוף‪ ,‬אחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב‬
‫העיר‪ ,‬כדי שכל האנשים יראו כמה מכבד אותו המלך‪ ,‬חזר מרדכי‬
‫לשער המלך‪" .‬והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש" (ו' ‪ )2‬הוא‬
‫רץ הביתה מהר‪ ,‬כאיל ו משהו דוחף אותו‪ .‬הוא כל כך הצטער על‬
‫מה שקרה עד שכיס ה את ראשו בבגד שלו‪ ,‬כאילו מישהו מת‬
‫במשפחתו‪.‬‬
‫כשהגיע המן לביתו‪ ,‬הסתכלו בו זרש וחבריו‪ .‬הם ראו מיד שקרה‬
‫לו משהו מצער מאוד‪ .‬הם שאלו אותו מה קרה? על מה אתה‬
‫מתאבל? המן סיפר להם את כל מה שקרה‪ .‬אמרו לו זרש וחבריו‪:‬‬
‫מה שקרה לך עם מרדכי היהודי הוא סימן למה שיקרה בעתיד‪.‬‬
‫אתה בוודאי לא תצליח לעשות לו שום דבר רע‪.‬‬
‫"עודם מדברים עי מו וסריסי המלך הגיעו ויבהילו להביא את‬
‫המן אל המשתה אשר עשתה אסתר" (ו' ‪ .)14‬המן הלך למשתה‪.‬‬
‫בהמשך נשמע מה אמרה אסתר לאחשוורוש במשתה השני‪.‬‬
‫סיפור ‪" :8‬נפילת המן והצלת היהודים"‪.‬‬
‫הגיע ערב‪ .‬אחשוורוש בא אל ארמון אסתר למשתה השני‪ .‬גם המן‬
‫הגיע‪ .‬ישבו שניהם בארמון‪ ,‬שם הגישו להם אוכל ושתייה בכלי‬
‫זהב ואולי גם ניגנו בפניהם ורקדניות רקדו‪ ..‬וכאשר היה ליבו של‬
‫אחשוורוש טוב ביין‪ ,‬שאל את אסתר‪:‬‬
‫"מה שאלתך אסתר המלכה ותינתן לך ומה בקשתך עד חצי‬
‫המלכות ותעש" (ז' ‪ .)2‬הפעם אסתר לא דחתה את תשובתה‪.‬‬
‫היא אמרה למלך‪ :‬רוצים לאבד ולהשמיד את כל היהודים וגם אותי‬
‫כי גם אני יהודייה! "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג‬
‫ולאבד" (ז' ‪ )4‬הצל אותנו המלך! בטל את הגזרה הנוראה שגזרו‬
‫עלי ועל העם שלי‪ ,‬להשמיד אותנו‪ ,‬להרוג ולאבד אותנו!‬
‫כששמע המלך אחשוורוש את הדברים‪ ,‬כעס מאוד ושאל‪" :‬מי הוא‬
‫זה ואי זה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן" (ז' ‪ )5‬מי העז‬
‫לעשות כדבר הזה? איפה נמצא האיש הזה שרצה להשמיד‪ ,‬לאבד‬
‫ולהרוג את מלכתי ואת כל העם היהודי?‬
‫"ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה" (ז' ‪ )7‬כששמע‬
‫המלך אחשוורוש את דברי אסתר‪ ,‬חמתו בערה בו כל כך‪ ,‬עד שקם‬
‫‪10‬‬
‫ויצא החוצה אל גינת הארמון‪.‬‬
‫המן‪ ,‬כשנודע לו שאסתר המלכה יהודייה‪ ,‬נבהל מאוד‪ .‬הוא ידע‬
‫שאחשוורוש לא יסלח לו על כך שהציע להשמיד‪ ,‬להרוג ולאבד את‬
‫היהודים‪ ,‬העם של אסתר המלכה! הוא החליט לבקש רחמים‬
‫מהמלכה‪ .‬הוא נפל על המיטה‪ ,‬שאסתר הסבה עליה‪ ,‬התחנן‬
‫וביקש רחמים ממנה‪ .‬הוא הבין שגורלו רע ומר ! כשחזר המלך‬
‫מהגינה וראה את המן על המיטה של אסתר כעס עליו עוד יותר‬
‫והחליט להענישו‪.‬‬
‫כשראו משרתי המלך שהוא כועס מאוד על המן ורוצה להעניש‬
‫אותו‪ ,‬סיפרו לו מיד‪ ,‬שהמן הכין עץ גבוה כדי לתלות עליו את‬
‫מרדכי‪ .‬דבר זה הכעיס את המלך עוד יותר והוא אמר‪ :‬תלו את‬
‫המן על העץ שהכין למרדכי!‬
‫רק אז‪ ,‬אחרי שהמן נענש "וחמת המלך שככה" (ז' ‪)10‬‬
‫‪11‬‬
‫לאחר מכן הביאו את מרדכי לפני המלך‪ .‬אחשוורוש נתן לו את‬
‫טבעת המלך‪ ,‬הטבעת שנתן בזמנו להמן‪ ,‬ומרדכי נעשה למשנה‬
‫המלך‪.‬‬
‫אבל אפילו אחרי שתלו את המן על העץ‪ ,‬ומרדכי נעשה לעוזרו‬
‫הראשי של המלך‪ ,‬אסתר המלכה לא נחה ולא שקטה‪.‬‬
‫מדוע? כי הגזרה שגזר המן עדיין לא התבטלה‪ .‬לפי הצו‪ ,‬שהיה‬
‫חתום בטבעת המלך‪ ,‬עמדו ביום השלושה עשר באדר להשמיד‬
‫להרוג ולאבד את כל היהודים בכל המדינות של המלך אחשוורוש‪.‬‬
‫מה עשתה אסתר?‬
‫"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותיפול לפני רגליו ותבך‬
‫ותתחנן לו להעביר את רעת המן‪...‬ויושט המלך לאסתר את‬
‫שרביט הזהב ותקם ותעמוד לפני המלך ותאמר אם על המלך‬
‫‪ 10‬שאלי את הילדים מדוע לדעתם עשה זאת‪ .‬אולי לא ידע עד עכשיו שאסתר יהודייה?‬
‫אולי הוא רצה לחשוב מה לעשות? איך לבטל את הגזרה? אולי היה לו קשה להחליט מה‬
‫לעשות עם המן שהוא כל כך סמך עליו?‪..‬‬
‫‪ 11‬בהתנהגות המשרתים באה לידי ב יטוי חולשה אנושית‪ :‬כשמישהו הופך מעמדת כוח‬
‫לחלש‪ ,‬ימצאו אנשים שישמחו להטיל בו דופי‪ .‬מה שלא העזו לעשות כשהיה חזק‪ .‬אולי‬
‫הם נפגעו ממנו? כדי למנוע את התפיסה כי אנשים רעים מטבעם‪ ,‬רצוי להעיר שנוהגים‬
‫כך רק כלפי אנשים שפוגעים ‪.‬‬
‫טוב ואם מצאתי חן לפניו‪( "...‬ח' ‪ )3-5‬צווה לבטל את גזרת‬
‫‪12‬‬
‫המן !‬
‫המלך אחשוורוש חשב ולבסוף אמר למרדכי להוציא צו חדש‪,‬‬
‫פקודה חדשה בה תינתן ליהודים רשות לעמוד על נפשם‪ ,‬להרוג‬
‫את מי שינסה להרוג אותם‪.‬‬
‫עוד באותו היום מרדכי קרא לסופרי המלך והם כתבו פקודות לכל‬
‫המדינות "מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה ומדינה‬
‫ככתבה ועם כלשונו" (ח' ‪ )9‬הוא חתם את הצווים בטבעת המלך‬
‫ושלח אותם ביד הרצים‪.‬‬
‫כך הפך היום הרע‪ ,‬שבו רצה המן להרוג להשמיד את כל היהודים‪,‬‬
‫ליום טוב – יום שמחה וששון‪ .‬כל היהודים יצאו לרחובות לבושים‬
‫בבגדי חג‪ ,‬שלחו מתנות איש לרעהו ומתנות לעניים‪.‬‬
‫"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות‪ ...‬ועטרת זהב‬
‫והעיר שושן צהלה ושמחה‪ .‬ליהודים הייתה אורה ושמחה‬
‫וששון ויקר" (ח' ‪.)15-17‬‬
‫אחרי החגיגות‪ ,‬שלח מרדכי שוב מכתבים לכל היהודים‪ ,‬אשר בכל‬
‫מדינות המלך‪ ,‬בהם הוא ציווה שבכל שנה ושנה בדיוק בתאריך‬
‫שבו התהפך הגורל "מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" (ט' ‪,)22‬‬
‫בארבעה עשר לחודש אדר ובחמישה עשר בו‪ ,‬יחוגו היהודים חג‪.‬‬
‫הם יעשו את הימים "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש‬
‫לרעהו ומתנות לאביונים" (ט' ‪ )22‬במשך כל הדורות‪.13‬‬
‫לחג הזה קראו פורים‪ ,‬כדי שנזכור את הפור‪ ,‬את הגורל שהפיל‬
‫המן כשרצה להרוג את היהודים ושנזכור איך התהפך הגורל מרע‬
‫לטוב‪.‬‬
‫מאותו זמן בתאריך זה‪ ,‬בדיוק באותו חודש ובאותם ימים‪ ,‬חוגגים‬
‫כל היהודים את חג פורים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אסתר לא חשבה רק על עצמה ועל מרדכי אלא דאגה לכל היהודים‪.‬‬
‫‪ 13‬ימי משתה – ימים שאוכלים בהם מאכלים מיוחדים ושותים בהם יין‪ .‬משלוח מנות –‬
‫שולחים חלק מהסעודה לקרובים וידידים‪ .‬מתנות לאביונים – שולחים מתנות לאנשים עניים‪,‬‬
‫שאין להם אפשרות להכין לעצמם סעודת חג‪.‬‬
‫בימי פורים נזכרים במלך אחשוורוש‪ ,‬בהמן‪ ,‬במרדכי ואסתר‪.‬‬
‫עורכים סעודות חגיגיות‪ ,‬שולחים משלוח מנות ומתנות לאביונים‬
‫ומתחפשים לאחרים – וכך גם אנחנו‪.‬‬
‫ערוך ע"י צאלה שפילמן‪ ,‬בהתבסס על‪ :‬משה אילן ועפרה רייזמן‪ ,‬מגילת‬
‫אסתר מקרא לגיל הרך‪ ,‬הוצאת מעלות‪.‬‬