‫במבזק זה ‪ 3‬עמודים‬
‫ג' בתשרי התשע"ו (‪)16.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1026‬‬
‫חוזרים‬
‫חוזרים‬
‫‪ ‬נדחה מועד הדיווח‬
‫והתשלום של מע"מ‪,‬‬
‫מקדמות וניכויים למס‬
‫הכנסה ל‪21.9.2015 -‬‬
‫‪ ‬נקודות הזיכוי לפי‬
‫סעיף ‪ 40‬לפקודת מס‬
‫הכנסה ‪ -‬משמורת‬
‫משותפת מלאה של‬
‫ההורים‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫לפיצויים‬
‫‪ ‬וותק‬
‫בהיעדרות עקב תאונת‬
‫עבודה‬
‫‪ ‬רישום נוכחות עובדים‬
‫במקום עבודה‬
‫‪ ‬החלה רטרואקטיבית‬
‫של סעיף ‪ 14‬לחוק‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫תקצירי פסיקה‬
‫נדחה מועד הדיווח והתשלום של מע"מ‪ ,‬מקדמות וניכויים למס הכנסה‬
‫ל‪21.9.2015-‬‬
‫בהתאם לחוזר רשות המסים בישראל מיום ‪ ,10.9.2015‬המועד לדיווח ולתשלום של מע"מ‪,‬‬
‫מקדמות וניכויים למס הכנסה בחודש ספטמבר‪ ,‬נדחה ל‪ .21.9.2015-‬הדחייה תקפה גם למשלמים‬
‫באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים‪.‬‬
‫נקודות הזיכוי לפי סעיף ‪ 40‬לפקודת מס הכנסה ‪ -‬משמורת משותפת‬
‫מלאה של ההורים‬
‫תוספת מספר ‪ 1‬לחוזר מסי ‪ 2/2014‬רשות המסים‬
‫ביום ‪ 7.9.2015‬פרסמה רשות המסים הודעה לפיה יוקפאו ההנחיות שהוציאה רשות המסים לעניין‬
‫נקודות זיכוי להורים במשמורת משותפת‪ .‬להלן החוזר במלואו‪:‬‬
‫בהתאם להחלטה שניתנה ביום ‪ 7‬ביוני ‪ 2015‬בעתירת עמותת הורות משותפת‪ ,‬טובת הילד ואחרים‪,‬‬
‫בבג"צ ‪ ,7455/13‬בעניין משמורת משותפת‪ ,‬מוקפאות הוראות חוזר זה‪ .‬זאת עד לסיום עבודתן של‬
‫הוועדות הציבוריות הבוחנות את נושא מזונות הילדים ואת האחריות ההורית בגירושין‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬נקודות הזיכוי בעד ילדים לפי סעיף ‪(40‬ב)(‪ )1‬לפקודה‪ ,‬יוענקו להורה במשפחה חד‬
‫הורית המקבל נקודות קצבה על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו בהתאם לסעיף ‪(40‬א)‬
‫לפקודה‪ .‬ההורה השני במשפחה חד הורית‪ ,‬יהיה זכאי לנקודות הזיכוי עבור ילדיו בהתאם לסעיף‬
‫‪(40‬ב)(‪1‬א) לפקודה‪.‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫סיכומם של דברים ‪‬‬
‫חוק שעות עבודה‬
‫על‬
‫מטיל‬
‫ומנוחה‬
‫המעסיק חובה לנהל‬
‫פנקס בדבר שעות‬
‫עבודה‪ ,‬שעות מנוחה‬
‫שבועית וגמול בגין‬
‫במנוחה‬
‫עבודה‬
‫שעות‬
‫השבועית‪,‬‬
‫נוספות וגמול בגין‬
‫עבודה בשעות נוספות‪.‬‬
‫והרישום‬
‫במידה‬
‫בפנקס כאמור לא בוצע‬
‫מכניים‪,‬‬
‫באמצעים‬
‫או‬
‫דיגיטליים‬
‫ייחתם‬
‫אלקטרוניים‪,‬‬
‫הרישום מדי יום בידי‬
‫ויאושר‬
‫העובד‬
‫אחראי‬
‫בחתימת‬
‫שהמעסיק מינה לכך‪.‬‬
‫רישום נוכחות עובדים במקום עבודה‬
‫עו"ד אילנית מילוא‬
‫בהתאם לסעיף ‪(25‬א) לחוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬התשי"א‪( 1951-‬להלן ‪" :‬החוק") המעסיק "חייב‬
‫לנהל פנקס בדבר שעות עבודה‪ ,‬שעות מנוחה שבועית‪ ,‬שעות נוספות‪ ,‬גמול שעות נוספות וגמול‬
‫עבודה במנוחה השבועית‪ ,‬ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות"‪ .‬לעניין זה נקבע כי הרישום של‬
‫שעות העבודה‪ ,‬שעות המנוחה השבועית והשעות הנוספות ייערך בפנקס באופן שוטף ויכלול רישום‬
‫שעות עבודה בפועל‪.‬‬
‫עוד נקבע בסעיף ‪(25‬א) לחוק כי במידה והרישום בפנקס כאמור לא בוצע באמצעים מכניים‪,‬‬
‫דיגיטליים או אלקטרוניים‪ ,‬ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי‬
‫שהמעסיק מינה לכך‪.‬‬
‫לעניין רישום השעות בתלוש השכר‪ ,‬מבהיר משרד הכלכלה בחוזר מיום ‪:10.5.2009‬‬
‫"למען הסר ספק במידה והתלוש כולל רישום חודשי של שעות העבודה ואינו כולל רישום שעות‬
‫עבודה מידי יום ביומו ‪ -‬לא תפתח חקירה בשל כך בלבד‪ .‬חובת הרישום היומי אינה בתלוש אלא‬
‫בפנקס שעות עבודה אשר המעסיק חייב לנהל לפי סעיף ‪ 25‬לחוק"‪.‬‬
‫יצוין כי סעיף ‪ 26‬לחוק קובע כי חובה להעסיק עובד בהתאם לקבוע בחוק שעות עבודה‪ ,‬תקנות או‬
‫על פי הקבוע בהיתר שניתן לפיו‪ ,‬לרבות ניהול פנקס שעות עבודה‪ ,‬שעות מנוחה שבועית‪ ,‬שעות‬
‫נוספות‪ ,‬גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית‪ .‬הפרת הוראות החוק דינה קנס או‬
‫מאסר עד חודש אחד או שני העונשים כאחד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עפ"י החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע"ב‪ 2011-‬מעסיק שלא ניהל פנקס‬
‫עבודה של עובד לפי סעיף ‪ 25‬לחוק יחויב בעיצום כספי בגובה של ‪ 5,110‬ש"ח‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪ 2‬‬
‫עמוד ‪ 2‬תוך ‪ 3‬עמודים‬
‫ג' בתשרי התשע"ו (‪)16.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1026‬‬
‫וותק לפיצויים בהיעדרות עקב תאונת עבודה‬
‫סיכומם של דברים ‪‬‬
‫בהתאם לתקנות פיצויי‬
‫פיטורים‪ ,‬מתוך תקופה‬
‫בה עובד נעדר עקב‬
‫תאונת עבודה וקיבל‬
‫תשלום יילקחו כוותק‬
‫לפיצויים ‪ 30‬יום לשנת‬
‫עבודה‪.‬‬
‫עו"ד דנה להב‬
‫תקנה ‪ )4(10‬לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)‪,‬‬
‫התשכ"ד ‪ 1964‬קובעת‪ ,‬שלעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במניין תקופות היעדרות עקב‬
‫תאונה או מחלה‪ ,‬למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד‪ ,‬על‬
‫פי חוק‪ ,‬הסכם קיבוצי‪ ,‬חוזה עבודה או נוהג‪ ,‬ושלא תעלה על ‪ 30‬יום לשנת עבודה‪ ,‬עם זכות צבירה‪.‬‬
‫החלה רטרואקטיבית של סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורים‬
‫עו"ד עמוס הלפרין‬
‫סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג ‪( 1963‬להלן‪' :‬החוק') קובע כי‪:‬‬
‫סיכומם של דברים ‪‬‬
‫להוראות‬
‫בהתאם‬
‫ההיתר הכללי להחלת‬
‫סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי‬
‫פיטורים‪ ,‬ניתן לקבוע‬
‫בהסכם שסעיף ‪14‬‬
‫יחול למפרע בגין‬
‫תקופה של שלושה‬
‫הקודמת‬
‫חודשים‪,‬‬
‫למועד חתימתו‪ .‬יצוין כי‬
‫ההרחבה‬
‫צו‬
‫לפי‬
‫לביטוח פנסיוני מקיף‬
‫תשלומי‬
‫במשק‬
‫המעסיק לרכיב 'פיצויי‬
‫שבקופת‬
‫פיטורים'‬
‫הגמל‪ ,‬יבואו במקום‬
‫תשלום פיצויי פיטורים‬
‫בהתאם לסעיף ‪14‬‬
‫לחוק‪ ,‬בגין השכר‪,‬‬
‫התקופות‬
‫הרכיבים‪,‬‬
‫בגינם‬
‫והשיעורים‬
‫ההפרשה‬
‫נעשתה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫"תשלום לקופת‪-‬תגמולים‪ ,‬לקרן‪-‬פנסיה או לקרן כיוצא באלה‪ ,‬לא יבוא במקום פיצויי‪-‬פיטורים‬
‫אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע‪ ,‬או אם תשלום‬
‫כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬פורסם על ידי שר העבודה והרווחה "נוסח האישור הכללי בדבר ‪ -‬תשלומי‬
‫מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים"(‪( )1‬להלן‪' :‬האישור הכללי')‪ .‬האישור‬
‫קבע את התנאים בהם רשאים עובדים ומעסיקים להחיל בחוזה אישי את הוראות סעיף ‪ 14‬לחוק‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 2‬לאישור הכללי נקבע במפורש‪ ,‬שההסכם ייחתם לא יאוחר משלושה חודשים ממועד‬
‫תחילת ביצוע תשלומי המעביד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לקבוע בהסכם שהוא יחול למפרע בגין תקופה של‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬הקודמת למועד חתימתו‪.‬‬
‫בנוסף סעיף ‪ 14‬לחוק חל על עובדים ומעסיקים רבים מכוחם של הסכמים קיבוציים מיוחדים‬
‫וכלליים ומכוחם של צווי הרחבה שפורסמו לאורך השנים‪ .‬בינואר ‪ 2008‬נכנס לתוקף צו הרחבה‬
‫לביטוח פנסיוני מקיף במשק(‪( )2‬להלן‪' :‬צו ההרחבה')‪ .‬צו זה יצר חובת הפרשה כללית מינימלית‬
‫על כל העובדים והמעסיקים במשק‪ ,‬ובכלל זה חובת הפרשה עבור פיצויי פיטורים‪ ,‬העומדת על ‪6%‬‬
‫מהשכר המבוטח (החל מ‪ .)1/1/2014 -‬לפי צו ההרחבה תשלומי המעסיק לרכיב 'פיצויי פיטורים'‬
‫שבקופת הגמל‪ ,‬יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף ‪ 14‬לחוק‪ ,‬בגין השכר‪,‬‬
‫הרכיבים‪ ,‬התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד‪.‬‬
‫צו ההרחבה קובע תקופת המתנה מתחילת העבודה ועד לתחילת ביצוע ההפרשות ‪ -‬בשנת ‪2008‬‬
‫העובדים היו זכאים לביצוע ההפרשות לביטוח פנסיוני לאחר תקופת המתנה בת ‪ 9‬חודשים‪ .‬החל‬
‫מיום ‪ ,1.1.2009‬תקופת ההמתנה הינה ‪ 6‬חודשים מתחילת העבודה‪ .‬יחד עם זאת קובע צו ההרחבה‬
‫שעובד‪ ,‬שיתקבל לעבודה‪ ,‬כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו‪ ,‬יהיה זכאי להפרשות כבר‬
‫מתחילת עבודתו‪ ,‬והביצוע בפועל יהיה רטרואקטיבי‪ ,‬לאחר שלושה חודשי עבודה‪ ,‬או מתום שנת‬
‫המס‪ ,‬המועד המוקדם מבניהם‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫נוסח האישור הכללי נמצא באתר "כל עובד" ‪.www.koloved.net‬‬
‫הצו הראשון פורסם ב י״פ התשס״ח‪ ,‬עמ' ‪ 1736‬ובהמשך פורסם צו נוסף ביום ‪27/9/2011‬‬
‫בי"פ התשע"א מס' ‪.6302‬‬
‫הכותבים – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה‪.‬פ‪.‬ס מידע עסקי בע"מ‪.‬‬
‫אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי‬
‫ו‪/‬או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו‪/‬או‬
‫ספציפיות‪ ,‬לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪3‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪ 3‬עמודים‬
‫ג' בתשרי התשע"ו (‪)16.9.2015‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪1026‬‬
‫תקציר פסיקה חדשה‬
‫מנוחת פיצוי יש ליתן בפועל ולא ניתן לפדותה בכסף‬
‫ע"ע ‪ 13565-09-11‬פטריק אורן נ' קבוצת אשטרום בע"מ (טרם פורסם)‪ .‬ניתן ביום ‪,1.3.2015‬‬
‫בבית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬ע"י כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם‬
‫בית הדין הארצי קבע כי מנוחת פיצוי יש ליתן בפועל ולא ניתן לפדותה בכסף שכן משנקבע כי‬
‫מנוחת הפיצוי היא זכות סוציאלית שאינה ניתנת לפדיון‪ ,‬הרי שהמרתה בפועל בתמורה כספית‪,‬‬
‫מסכלת את התכלית החקיקתית העומדת בבסיס הזכות‪.‬‬
‫הצעת עובדת לעבוד בתנאי עבודה שונים מהתנאים בהם הועסקה לפני הלידה‪,‬‬
‫מהווה הצעה לחוזה העסקה חדש‪ ,‬ואין באי הסכמת המעסיקה משום פעולה בניגוד‬
‫לחוק‬
‫סע"ש ‪ 9695-07-12‬מוריה אביב נ' ספרינט מוטורס בע"מ (טרם פורסם)‪ .‬ניתן ביום ‪,5.5.2015‬‬
‫בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪ -‬יפו‪ ,‬ע"י כבוד השופט אורן שגב‬
‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של עובדת בנוגע לפיטוריה בתקופה המוגנת על פי חוק‬
‫עבודת נשים‪ .‬ביה"ד פסק כי הצעת העובדת לתנאי עבודה שונים מתנאי עבודתה קודם ליום‬
‫הלידה‪ ,‬מהווה הצעה לחוזה העסקה חדש‪ ,‬ואין באי הסכמת המעסיקה להיענות להצעתה משום‬
‫פעולה בניגוד לחוק‪ .‬כמו כן קבע ביה"ד כי שינוי בתנאי העסקה של עובדת עקב שינוי ארגוני הינו‬
‫חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה‪.‬‬
‫נהג הסעות זכאי לתשלום מלא של פיצויי פיטורים חרף ביצוע עבירת משמעת‬
‫סע"ש ‪ 5450-02-13‬רונן צור נ' שיא טיולים והסעות ‪ 1983‬בע"מ‪ .‬ניתן ביום ‪ ,21.05.15‬בית הדין‬
‫האזורי לעבודה בת"א ע"י כבוד השופטת חופית גרשון‪ -‬יזרעאלי‬
‫העובד הועסק כנהג אוטובוס ציבורי זעיר בחברת שיא טיולים והסעות‪ .‬לאחר כארבע שנות‬
‫העסקה הוזמן העובד לשימוע וזאת עקב אי ציות להוראות האחראים עליו וביצוע נסיעות פרטיות‬
‫ללא אישור‪ .‬המעסיקה קיימה ‪ 3‬שיחות שימוע ולאחר מכן פוטר העובד לאלתר וזאת ללא מתן‬
‫הודעה מוקדמת‪ ,‬ללא מתן מכתב פיטורים ושלילת מחצית מפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד‪ .‬בית‬
‫הדין קבע כי אין חולק שהעובד פוטר לאחר קיום שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת‪ .‬המעסיקה‬
‫הצליחה להוכיח כי העובד לא ציית להוראות הממונים עליו ועל אף זאת‪ ,‬המשיכה המעסיקה‬
‫להעסיקו‪ .‬המעסיקה לא הוכיחה שהעובד ביצע הסעות פרטיות וכן את היקף הנסיעות ואת‬
‫התחשיב בגין עלות הנסיעות הנטענות‪ .‬לטענת העובד הוא לא הפר את חוזה העסקה מעולם שהרי‬
‫כל נסיעה פרטית אותה ביצע‪ ,‬קיבל אישור ממנהלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי התנהגות העובד כפי שתוארה‪,‬‬
‫יש בה כדי להצדיק את פיטורי העובד אולם אין היא חמורה דיה כדי להצדיק שלילת מחצית‬
‫פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת‪ .‬עצם הפיטורים מהווים עונש מספיק ומידתי ביחס‬
‫להתנהגות העובד‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא הוכח שהמעסיקה שקלה את נסיבותיו האישיות של העובד‪ ,‬מצבו‬
‫הרפואי ויכולת השתכרות עתידית שלו‪ .‬מכאן זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫תקצירי פסקי הדין מאת‪:‬‬
‫עו"ד עינב כהן‪ ,‬עו"ד ענבר יקר ועו"ד ג'ולייט אליהו‬
‫נמצא באתר "כל עובד"‪ ,‬באינטרנט ‪www.koloved.net -‬‬
‫עורכת‪ :‬עו"ד הלית כהן‪-‬רזניצקי‬
‫ביצוע גרפי‪ :‬אולגה פאי‬
‫אין במידע המופיע באתר "כ ל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו‪/‬או תחליף לייעוץ‬
‫משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו‪/‬או ספציפיות‪ ,‬לחוות דעה או להביע עמדה ביחס‬
‫למקרה מסוים‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫סוף ‪‬‬