בטאון שירות בתי הסוהר ■ גליון 31תשרי תשע"ב ■ אוקטובר 2011 ה'אוז' של בתי הסוהר – בית סוהר איילון – עמ' 10–6 כרמל על דרך המלך – בית סוהר כרמל – עמ' 23–20 מנפצות את תקרת הזכוכית – עמ' 14–11 דבר העורכת שנת תשע"א היתה אחת השנים המורכבות בתולדות שירות בתי הסוהר. מונה נציב חדש ,צוין גל גדול של מינויים ,ובאופן כללי היתה תחושה של התחדשות ופריחה בארגון .אולם ,על כל אלה האפיל וכיסה אסון השריפה בכרמל .האסון בו נספו 44בני אדם ,בהם 37מאנשי שב"ס ,הרעיש את הארץ כולה והצריך התמודדות של כלל הארגון .עשרה חודשים אחרי האסון ,אובדן חברינו ניכר .אנו חסרים אותם מדי יום ,ודאי בפתחו של חג. בגיליון הנוכחי של "רואים שב"ס" ניסינו להביא טעימה מהשנה האחרונה בשב"ס :לספר על מקומות ,אירועים ואנשים ,הרוקמים יחד מארג של עשייה מגוונת ,יצירתית ומקצועית. בגיליון זה מופיע ראיון ראשון עם השר יצחק אהרונוביץ' ,השר לבטחון הפנים ,שמלווה את השירות מראשית כהונתו וצופה בהערכה רבה בעשייה המקצועית של סוהרי שב"ס .הפעם השר הוא גם איש בשורה. עוד בגיליון סיפורם של שני בתי סוהר ותיקים' ,אילון' ו'כרמל' .שני מתקני הכליאה עוברים לאחרונה התחדשות ושינוי ,עם מבנים חדשים וגישה חדשה ,כחלק מהמאמץ לקדם את תנאי הכליאה בארץ ולהעמידם בסטנדרטים בינלאומיים. כתבה על המינויים החדשים בשב"ס מלמדת על המתרחש מאחורי הקלעים בתהליך המורכב והמרתק של שיבוץ אנשים בכל הרמות בשירות תוכן העניינים 5-3 בתי הסוהר ,ועל השינויים שחלו במהלך השנים בנושא המינויים. אומרים על שירות בתי הסוהר כי למרות שגדל והתרחב מאד ,הוא נשאר במהותו ארגון משפחתי .על כך גאוותנו .אומץ ליבה של הד"ר גנ"מ אילי גולדברג ,שהסכימה לשתף אותנו בהתמודדותה עם מחלת הסרטן בחודשים האחרונים -מרגש במיוחד ,ומעיד על מידת הקרבה והלכידות שחשים עובדים בארגון ועל התחושה שכולנו משפחה אחת, חמה ומגובשת. הזכרנו כבר את אסון הכרמל ואת הכאב שאנו נושאים מאז .סיפורן המרגש של שלוש מאלמנות האסון ,שהחליטו להתגייס לשירות בתי הסוהר -רוז אוחיון ,אנה דרמן ונני דיין -מובא אף הוא בגיליון הנוכחי ומלמד על עוצמת הקושי והכאב של נשים וילדים שאיבדו בעל ואב ,אבל גם על ההחלטה לבחור בחיים ולנסות להמשיך קדימה .לא נותר לנו אלא להביט בהן בהערכה ,ולנהוג כמוהן .לקוות שהשנה הבאה תהיה טובה מקודמתה, בעבור כולנו. זו העת לברך ולומר 'תכלה שנה וקללותיה ,תחל שנה וברכותיה'. רעיונות ,כתבות ,צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן להפנות לפקס ,08-9193810/1 :לדואר אלקטרוני[email protected] : או באינטראנט :לשכת דובר -קצינת הסברה ארצית 25-24 ראיון עם השר לבטחון הפנים למצות את הטוב בחיים 10-6 27-26 ה'אוז' של בתי הסוהר כשהרעים לובשים מדים 14-11 31-30 מנפצות את תקרת הזכוכית 17-15 שנה טובה ר/כ ניקול אנגלנדר מדורים קבועים: ארגוני כליאה בעולם 29-28...... חדשות42-39..................................... ברכות43................................................. כוכב הצפון בטאון שירות בתי הסוהר 33-32 בשביל חופשות צריך לעבוד מי אמר למי 19-18 35-34 23-20 38-36 גליון - 31תשרי תשע"ב ∞ אוקטובר 2011 עורכת: שבץ נא כרמל על דרך המלך 2 שירת השירות שוב יש מדים בבית ר/כ ניקול אנגלנדר קצינת הסברה ארצית עריכה לשונית:דפנה פיינס-שער צילום: משה שי /יחידת הפקות שב"ס עיצוב גרפי: סטודיו יונתן לון הפקה: לשכת הפרסום הממשלתית איש בשוֹרה ראיון מיוחד עם השר לבטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ' השר לבטחון הפנים ,ח"כ יצחק אהרונוביץ' ,רואה בשב"ס ארגון מקצועי ,מסודר ויעיל ,שרמת הפיקוד ורמת הסגל שלו גבוהות מאד ∞ הוא פועל למען שיפור תנאי השכר של הסוהרים -ותנאי המחיה והתעסוקה של האסירים ∞ לדבריו ,יחולו בקרוב שינויים משמעותיים בנושא השכר של דרג בד"א ,נגדים וקצונה זוטרה מאת :נעמה תלם "מקצוענים ,מודעים לגודל האחריות המוטלת על כתפיהם ,חדורי משימה וחדוות עשייה", כך מתמצת השר לבטחון הפנים ,ח"כ יצחק אהרונוביץ' ,את התרשמותו מהסוהרים שהוא פוגש בעת ביקוריו בבתי הסוהר .אהרונוביץ' מכהן בתפקידו שנתיים וחצי ,ובמסגרת זו הוא נחשף לעבודה הקשה שעושה סגל שירות בתי הסוהר. לדבריו" ,לא כל אחד יכול להיות סוהר .קשה מאד להיות מוצב בעמדה 24שעות .ספק אם אני הייתי מסוגל לעשות זאת .כשאתה מחוץ למערכת ,נדמה לך שכלא זה מה שרואים בסרטים ובטלוויזיה ,אבל לא .זה עולם אחר". האם הופתעת בעת ביקוריך בשב"ס? "בהחלט .הופתעתי לטובה .מצאתי סגל וארגון שהם טובים ,יעילים ,אחד הארגונים הטובים שאני מכיר". אהרונוביץ' ,בעברו הרחוק לוחם צנחנים ,שירת בצה"ל וטיפס עד דרגת סגן אלוף .אחר כך עבר למשטרת ישראל ,ובתפקידו האחרון שם היה סגן המפכ"ל .במסגרת שורת תפקידים שמילא במשטרה ,הזדמן לו לבוא במגע עם שב"ס .עדיין, הוא מציין ,היתה זו היכרות רחוקה ,שרב בה הנסתר על הגלוי .כהונתו כשר לבטחון הפנים ,השר הממונה על הארגון ,מפגישה אותו עתה עם בתי הסוהר ועם העולם שמאחורי החומות" .אני מאמין בעבודה של כלים שלובים" ,הוא מבהיר לגבי שני הגופים העיקריים עליהם ממונה משרדו -שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל" .התחושה היום היא "הסוהרים עובדים קשה מאד .משכורת היא דבר חשוב וההעלאה מגיעה להם ,כמו גם לשוטרים. שכר הולם משחרר מהרבה דאגות .בכל הנוגע לתנאי השירות, יש ללכת לקראת הסוהר" שהמשטרה אמנם עוצרת עבריינים ,אבל שירות בתי הסוהר בהחלט דואג לספק להם את מקומות הכליאה .תפקוד המשטרה מושפע מהיעילות של שירות בתי הסוהר .נציגי שב"ס חוזרים ואומרים בהערכות מצב או לקראת מבצעים' ,אתם תדאגו לעצור את מי שצריך ,אנחנו נדאג למקומות הכליאה' .זאת גישה טובה ,עניינית ,שמשפיעה על שאר הגורמים של אכיפת החוק .אמירה כזאת מאפשרת עבודה נכונה גם של המשטרה ,שיכולה כך להתפנות לעיסוק באכיפה ולא לדאוג מה יהיה עם העצורים". האם המשמעות היא שלשב"ס חזק וטוב יש השפעה על בטחון הציבור בישראל? "אין ספק ,בהחלט .זאת החצר האחורית של החברה ,מבחינת אוכלוסיית האסירים עמה שירות בתי הסוהר צריך להתמודד .את החצר האחורית לא כולם מכירים ולא כולם צריכים להכיר .אבל החצר הזאת קיימת ,וחשוב לטפל בה בצורה נכונה ומיטבית .צריך לדאוג שיגיעו אליה כמה שפחות, ושמי שמגיע אליה ,יצא ממנה ולא יחזור .הטיפול באסירים ,המענה המקצועי ששירות בתי הסוהר נותן -לכל אלה יש השפעה". הציבור אינו יודע מספיק השר אהרונוביץ' מקפיד לבקר בבתי הסוהר כדי ללמוד על המתרחש מאחורי החומות .בביקוריו הוא משוחח עם אנשי הסגל אבל גם עם אסירים. הוא רוצה ללמוד על היחס שהם מקבלים ,על תנאי המחיה שלהם ועוד. "הסגל בכלל והסגל הפיקודי בפרט ,שעמו אני 3 השר יצחק אהרונוביץ'" :הסגל בכלל והסגל הפיקודי בפרט ,שעמו אני בא יותר במגע ,הוא סגל טוב" בא יותר במגע ,הוא סגל טוב" ,הוא מפרט" .זהו סגל שמבין את גודל האחריות ואת גודל המשימה. מדובר בסגל ערכי ומקצועי ,שברובו צמח מתוך המערכת' ,מלמטה' ,מרמת הסוהר .יש היום כאלה שהם כבר מפקדי יחידות או מפקדי מחוזות .יש להם ידע רב והרבה מאד ניסיון .נוסף לכך ,יש את הסגל המקצועי ,אנשי החינוך והטיפול .זוהי 'ליגה אחרת' .אני יכול להעיד שבכל פעם שמגיעים לשב"ס מבקרים ,כמו שרים ,חברי כנסת או שופטים ,התגובה של כולם זהה' :אנחנו מופתעים', 'לא ידענו'' ,לא הכרנו' .גם לי היה חוסר כזה. עד שמוניתי לשר ,לא ידעתי מה קורה בתוך בתי הכלא .לא היה לי מושג ,עד שהראו וסיפרו לי. "אני יכול לומר שלמרות שהדברים מנוהלים מאחורי חומות ,בצל ,הכול נמצא תחת פיקוח. הציבור שומע על שב"ס במקרים הפחות נעימים, כמו למשל כאשר אסיר מתאבד .אלה דברים שאנחנו מתמודדים איתם ,מנסים למנוע אותם ,ולא תמיד בהצלחה ,כי לא תמיד זה אפשרי .הציבור אינו מודע לאלפי אסירים שמגיעים מדי יום לבתי המשפט ,בחסותו ובליוויו של סגל שב"ס .הוא אינו מודע לתפקידים הרבים שהשירות ממלא ולדברים הטובים שאנשיו עושים בסופו של דבר ,למען החברה .אנשים לא יודעים על שיקום אסירים. בעיניי זה חשוב ,צריך לספר על זה .צריך להציג את נושאי השיקום ,החינוך ,איך מלמדים אסיר בן 40או 50לכתוב בפעם הראשונה 'אמא' ו'אבא', שיעורים בסיסיים של כיתה א' .אני נכנס לכיתה כזאת ואני נדהם .בעיניי זאת גאווה .חשוב גם להראות את התעשיות שנמצאות בתוך בתי הסוהר ומספקות עבודה לאסירים .כלא הוא לא רק תא ומנעול". אנשים שואפים לעבוד בשב"ס דווקא בשל התפקידים הקודמים שמילא ,מודע השר לבטחון הפנים לשינויים הגדולים שחלו בעשור האחרון בשירות בתי הסוהר .הוא מדבר על 4 "הרמה של הסוהרים והסוהרות היא גבוהה. שב"ס הוא ארגון מסודר ,מקצועי ויעיל, הפועל על פי דפוסי עבודה נכונים ,נהלים, פקודות ותרגולות .יש לסגל יכולת בקרה ,שזה דבר מאד חשוב בארגון. מי שמכיר את המערכת יודע שמדובר בארגון עם יעדים ,תוכניות, תוכנית רב-שנתית וראייה קדימה" הגידול בכוח האדם ,המתקנים החדשים והפיכתו של שב"ס ,הלכה למעשה ,לארגון כליאה לאומי. "אלמלא המקצועיות והרמה הגבוהה של הארגון וסגל העובדים שלו" ,אומר השר" ,לא היו מטילים על שב"ס משימה גדולה וכבדה כל כך .רמת הפיקוד בשב"ס היא גבוהה מאד" ,הוא ממשיך. "הרמה של הסוהרים והסוהרות היא גבוהה .שב"ס הוא ארגון מסודר ,מקצועי ויעיל ,הפועל על פי דפוסי עבודה נכונים ,נהלים ,פקודות ותרגולות .יש לסגל יכולת בקרה ,שזה דבר מאד חשוב בארגון. מי שמכיר את המערכת יודע שמדובר בארגון עם יעדים ,תוכניות ,תוכנית רב-שנתית וראייה קדימה. "שב"ס עובד בצורה עקבית ,מסודרת ומבוקרת. הארגון מבין את המטלות והמשימות שמטילים עליו ממשלת ישראל והמשרד לבטחון הפנים .אני יכול להעיד שנושא הליוויים ,למשל ,היה נקודה חלשה מאד של המשטרה ,לפני שעבר לידי שב"ס. גם בתי המעצר ,לפני שעברו לאחריות הארגון, פעלו ברמה ירודה .בא שב"ס ושיפר את רמת המוגנות ורמת האבטחה ,ואני עוקב אחרי הדברים האלה .בנוסף מכך קיים ,כמובן ,נושא המשאב האנושי .היום אנשים שואפים לעבוד בשב"ס". הארגון מכיר במאמץ הסוהרים השר אהרונוביץ' מספר כי בשיחות שהוא מקיים עם סוהרים וסוהרות ,בתוכם גם צעירים בשירות חובה ,הוא מנסה להבין מה מניע אותם .הוא שומע מהם על תחושת שליחות ועל ערכים ,ואותה אמירה חוזרת מפיהם' :אם אני לא אעשה את זה, אז מי?' .מעבר לכך ,הם חשים משפחתיות וגיבוש של עובדים בארגון בטחוני ,שייכות וגאוות יחידה. משקל גדול הוא נותן לתנאי השירות של הסגל. כבר כשנכנס לתפקידו ,מציין השר ,ידע שיטפל בנושא .ואכן ,בהתאם להחלטתו ,הועלה באחרונה שכר הסוהרים המתחילים. "צריך לתת לאנשים את מה שמגיע להם בצדק ובדין" ,מבהיר השר אהרונוביץ'" .הסוהרים עובדים קשה מאד .משכורת היא דבר חשוב וההעלאה מגיעה להם ,כמו גם לשוטרים .שכר הולם משחרר מהרבה דאגות .כמו כן ,בכל הנוגע לתנאי השירות, יש ללכת לקראת הסוהר .הסוהרים עובדים קשה? אנחנו צריכים לעזור להם .אם מאיימים עליהם - עלינו להעניק להם הגנה ראויה ,ואם מגיעים להם שבחים -לתת גם אותם .לדוגמה ,חילקנו לסוהרים טלפונים ניידים .פעולה סמלית ,המעבירה מסר ברור לסוהר' :הארגון מכיר במאמץ שלך' .הטבות כאלה גורמות לסוהרים לחוש גאווה ,שייכות ורצון לשרת. הסוהר מבין כי 'אני והשר שלי משתמשים באותו טלפון נייד' .גם העלאת השכר ב 2,000-שקל -היא צעד שמעלה את המוטיבציה של העובדים במאות אחוזים .הם מרגישים שחושבים עליהם ,שלא רואים בעבודה שהם עושים דבר מובן מאליו". עוד לפני שנשאל בעניין ,כשהוא מזכיר את תחושת המשפחתיות החזקה בארגון ,מתייחס השר גם לאסון הכרמל 44 .איש נהרגו באסון ,בהם 37 אנשי שירות בתי הסוהר" .אסון הכרמל הוא אחד האסונות הכבדים שאני ,באופן אישי ,חוויתי", מציין אהרונוביץ'" ,ואני עברתי כמה אסונות בחיים .מדובר באסון שמצריך את הארגון לטפל במשפחות ,ללוות אותן ,דברים שנעשים היום באמת בצורה מצוינת .כך גם הטיפול בהנצחת ההרוגים .כל אלה עוד ילוו את הארגון בשנים הקרובות ,גם בעבודת המערכת אך גם בפן האישי, של אותם אנשים שהיו באסון ופיקדו על האירועים, אנשים שהכירו את הנופלים ,וכמובן המשפחות השכולות .אין לי ספק שזהו אסון שנחרת עמוק מאד בזיכרון ובמורשת שב"ס ,לדורותיו". יחס אנושי לאסירים במסגרת תפקידו ,נחשף השר אהרונוביץ' למתרחש בארגוני כליאה אחרים בעולם ,והוא מנסח את התרשמותו" :מבחינת מערכות הגנה וביטחון ,אני חושב שאנחנו ברמה די גבוהה .אני בהחלט חושב שאין לנו במה להתבייש .בעיניי, בשורה התחתונה ,מי שעומד על המשמר ,הסוהר, צריך להיות אנושי .הנושא של 'כן אשם'' ,לא אשם'' ,כן נשפט'' ,לא נשפט' -אינו רלבנטי. האסירים הם אנשים שפעמים רבות פשוט לא שפר עליהם מזלם .אני לא מדבר על חברים בארגוני פשע ועבריינים כבדים .צריך כמובן לדאוג שאלה יישארו מאחורי סורג ובריח .מצד שני ,מרגע שהם כבר בכלא ,הם בני אדם לכל דבר .צריך להתייחס אליהם כמו לבני אדם ,לא חיות .התפיסה של שב"ס הישראלי ,שמשלבת ביטחון עם טיפול ,נכונה בעיניי .אני חושב שהדרך הזאת ,לטפל ולנסות להציל נפש בישראל ,היא נכונה וראויה .לדעתי, אף צריך להרחיבה .אנחנו מצילים נפשות. "אני חוזר ואומר תמיד ,גם בכנסים בהם אני נואם בשב"ס ,כי מה שהכי חשוב מבחינתי ,הוא שכמה שפחות אנשים יחזרו למאסר שני ושלישי. השאיפה היא לבלום אותם כבר במאסר הראשון'. נושא הרצידיביזם אינו תלוי רק בשב"ס ,כמובן, אלא בהרבה מאד גורמים בחוץ ,אחרי שהאסיר משתחרר מהכלא .בארצות הברית ,לדוגמה, השר אהרונוביץ'" :את הנציב אמנם אני מיניתי ,אך לא בשל כך אני יכול להעיד שהוא נציב טוב, מקצועי ,שמבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו" עבריין הוא עבריין ,הוא לא מעניין אף אחד .הגישה שלהם היא' :שייכנס לכמה שנים לכלא ,ואחר כך שהחברה כבר תקיא אותו' .כאן אנחנו לא מאמינים בכך ,יש בהחלט הבדלי גישות בינינו לבינם". שיפור המבנים והתעסוקה השר אהרונוביץ' מתייחס גם למבנים הפיזיים בהם שוכנים חלק מבתי הסוהר ,ולעובדה שחלקם עדיין נמצא במבני טיגרט מימי המנדט הבריטי. "יש צורך לשנות את תפיסת הבינוי של שב"ס", הוא קובע" .למרות שיש גם בתחום הזה התקדמות, "מה שהכי חשוב מבחינתי ,הוא שכמה שפחות אנשים יחזרו למאסר שני ושלישי. השאיפה היא לעצור אותם כבר במאסר הראשון" עדיין יש בישראל בתי כלא השוכנים במבנים ישנים מאוד ,ממש עתיקים .במדינה מתוקנת צריך להקצות לכך כספים .חלק מהתקציב אכן הוקצה לעניין ,אך זה לא מספיק .אנחנו מנסים להוביל היום מיזמים של 'בתי כלא לגובה' .אני מקווה שנצליח לעשות זאת ,ולשם כך אנו זקוקים כמובן לגיבוי של האוצר. "אני מוכרח לציין כי שירות בתי הסוהר פועל רבות בכוחות עצמו ,למרות שלא כך צריכה להיות התמונה .קצב העבודה בהקשר הבינוי צריך להיות הרבה יותר מהיר ,ובתי הסוהר צריכים להיראות כמו בית הסוהר החדש בדרום' ,אלה'". נושא 'בתי כלא לגובה' הוא מהלך שיקרה בקרוב? "יש תוכנית ,אבל צריך לגבות אותה בתקציבים. היא אינה מושלמת עדיין .מעבר לכך ,לא חייבים להקים את בתי הסוהר במרכזי ערים ,כפי שהיה נהוג בעבר .כשם שצה"ל יוצא החוצה מתוך הערים ,גם שב"ס צריך לעשות כן. "כלל דומה חל גם על נושא תעסוקת האסירים. אין די מקומות תעסוקה משום שאין היכן לבנות אותם היום ,אין די מקום .צריך לזכור שתעסוקה לאסיר היא כלי ניהולי ודרך לשיקום .זהו עוד נושא שצריך להמשיך ולקדם". השר לבטחון הפנים מעיד על עצמו שהוא, מטבעו ,אדם אופטימי .כששואלים אותו לגבי עתידו ,של שירות בתי הסוהר ,הוא מצטנע: "הארגון מובל על ידי שדרת הפיקוד שלו .יש היום בשב"ס נציב חדש וסגל חדש .את הנציב אמנם אני מיניתי ,אך לא בשל כך אני יכול להעיד שהוא נציב טוב ,מקצועי ,שמבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו .כך היה גם הנציב שקדם לו ,רב-גונדר בני קניאק ,וכן מפקדים אחרים בארגון ,שאני מעריך מאד". "שב"ס כבר קיבל את האחריות על כל נושא הכליאה בישראל" ,ממשיך השר" .עדיין ,צריך להשלים את תהליך הטמעת הנושא .וכאמור ,יש להתקדם בנושא הבינוי .אני מקווה שנצליח בכך, כאשר קובעי המדיניות ,בעיקר אנשי האוצר, יצטרכו לסייע". אילו שינויים יקרו בתחום תנאי השירות בארגון? "אין לי ספק שבתחום השכר יחול שינוי .מיניתי ועדה ,שתבחון ,קודם כל ,את נושא הגמלאים ואת תהליך ההתנתקות שלהם מהשירות הסדיר, מהקבע ,כדי שיוכלו לקבל את כל התוספות שמגיעות להם מכוח 'הסכם עיני .'2011ברגע שיתקיים הניתוק הזה ,נוכל לתת לסוהרים בקבע תוספות שכר .כל אחד יקבל את שלו .אני יכול להגיד ,באופן חד-משמעי ,שבנושא השכר אני צופה בשורות טובות ושינויים .אני לא מדבר על בעלי הדרגות הגבוהות ,ששכרם סביר וטוב .אני מדבר על הדרג של בד"א ,נגדים ,קצונה זוטרה .שם יהיו שינויים משמעותיים .זה נושא שאני עוסק בו בימים אלה ,והגעתי להבנות גם עם האוצר .בתחום הזה ,אני שמח לומר ,אני איש בשורה."... 5 ה'אוז' של בתי הסוהר כלא 'איילון' ,הכלא המרכזי הראשון של שירות בתי הסוהר ,הוא סמל ושם-דבר בארגון ∞ האוכלוסייה ה'כבדה' והמורכבת ביותר של עבריינים ובכירי משפחות הפשע מוחזקת בו ,ועל אנשי הסגל לגלות ערנות ודריכות ללא הפסקה ,בעבודה אינטנסיבית וקשה מסביב לשעון 6 מאת :נעמה תלם בתקופה בה התגייס גנ"מ נביל עאמר ,מפקד בית סוהר 'איילון' היום ,לשירות בתי הסוהר ,הוא שמע סיפורים על האוכלוסייה הקשה שמרצה מאסר ב'איילון' ,שמע על העבריינים המפורסמים המוחזקים שם ועל העבודה הקשה של הסגל במתקן .זה היה לפני 29שנים ועאמר היה אז סוהר במגדלים .היום הוא נזכר" :המחשבות שלי אז היו 'איך אפשר בכלל לנהל כזה בית סוהר' ,ו'מי הבן אדם שיכול לנהל בית סוהר כל כך מורכב וקשה'". היום הוא מודה כי מיומו הראשון בשב"ס ,החלום שלו היה לפקד על 'איילון'. כלא 'איילון' נחשב בעיני רבים ל'אוז' של בתי הסוהר .כלא מיתולוגי ,כמעט סמל .הכלא המרכזי הראשון של שירות בתי הסוהר ,שנפתח מיד אחרי הקמתו של הארגון .בכירי העבריינים בארץ היו כלואים בו במהלך השנים .בכלא זה הוחזק ונתלה הצורר אייכמן ,ושהו בו גם ג'ון דמיאניוק ויגאל עמיר .גם היום נחשב בית הסוהר למתקן ברמת ביטחון מרבית .רוב האסירים בו שפוטים לתקופות מאסר ארוכות .חלקם יושבים במאסר יותר מ20- שנים .תקן הכליאה של בית הסוהר הוא 900 אסירים (כולל עצורים ,לא כולל מעבר)200 . מתוכם הם אסירי עולם 123 ,הם כאלה שעונשם אפילו לא קצוב .יש גם אסירים פסיכיאטריים רבים ,אסירי התרעה ,שצריך לעקוב אחרי כל תזוזה שלהם ,ואסירי סג"ב (סיכון גבוה לבריחה) .כולם אסירים שמכונים 'אסירים כבדים'. העובדה שמדובר ,מבחינה פיזית ,בבית סוהר 'שטוח' -מבנה ששונה מהמקובל היום ,מבוזר, גנ"מ נביל עאמר "אם אני רוצה ביטחון בבית הסוהר -עלי להתמקד בחינוך ובטיפול באסירים" על שטח גדול ,שנבנה טלאי על טלאי -מצריכה עבודה מודיעינית מוקפדת ,מקצועיות וערנות גדולה מצד הסגל .נוסף על האגפים שנמצאים במבנה הטיגרט ,מימי המשטרה הבריטית ,יש עוד אגף של הפרדה ארצית ושני אגפי עצורים .יש גם אגף מעבר ,המיועד לשהייה זמנית של אסירים ועצורים מבתי כלא אחרים .האחריות הבטחונית של כלא 'איילון' היא מתחמית וכוללת גם את כלא 'נווה תרצה' ואת בית המעצר 'ניצן' .היא מתרחבת אף לבתי הכלא 'מעשיהו' ו'גבעון' ,בשעת בריחה של אסירים או התקפה על מתקנים אלה .בימים אלה שופצו שלושה אגפים ב'איילון' ,בעלות כוללת של מיליוני שקלים ,ואגפים נוספים עומדים לפני שיפוץ. בכלא יש שבעה מפעלים ומרכז חינוך (פורמלי ולא פורמלי) .השנה ,בפעם הראשונה ,הוכנס נושא החינוך גם לאגפים הסגורים ,שהאסירים בהם אינם מורשים לצאת החוצה ,לתעסוקה ולחינוך .החינוך הוא מרמת כיתה א' ,החל מלימוד בסיסי של קרוא וכתוב ועד כיתות לימוד של האוניברסיטה הפתוחה .יש לציין כי 'איילון' היה המתקן הראשון בשב"ס בו נפתחה כיתה של האוניברסיטה הפתוחה. "יש הבדל בין עצורים או אסירים ששפוטים לתקופה קצרה; אסירים שנמצאים בסבב חופשות, שיש להם תקווה ,לבין אסירים ששפוטים למאסר עולם או שני מאסרי עולם" ,מסביר גנ"מ עאמר. "אם אני לא אבין את זה ולא אטפל בזה ,האסיר שיש לו יתרת מאסר ארוכה יעשה הכול כדי לברוח או לפגוע בסדר היום של הכלא .אני צריך להיות מודע לדברים ולתת לאסיר כזה מידה מסוימת של תקווה .הייעוד של בית הסוהר הוא ביטחון ,וכלא הייעוד של בית הסוהר הוא ביטחון ,וכלא 'איילון' מיועד להחזיק אסירים במשך תקופות ארוכות 7 רס"ל ליטל אופיר'" :איילון' נתפס גם בעיני סוהרים שמשרתים במתקנים אחרים כמקום קשה ומפחיד" 'איילון' מיועד להחזיק אסירים במשך תקופות ארוכות .יחד עם זאת ,עלינו להקפיד לא פחות על הנושא הטיפולי ,מכיוון שהטיפול נותן ביטחון .אני רואה באנשי החינוך והטיפול את הערובה שלנו, המפקדים .הגישה שלי היא ,שאם אני רוצה ביטחון בבית הסוהר -עלי להתמקד בחינוך ובטיפול באסירים". איך ההרגשה שלך היום ,כמפקד הכלא? "אני כל הזמן בדריכות .התפקיד שלי הוא "'איילון' נתפס גם בעיני סוהרים שמשרתים במתקנים אחרים כמקום קשה ומפחיד" לשמור שאסירים לא יברחו ולא יתאבדו .אלה שני דברים שנמצאים כל הזמן בראש מעייניי .אני יודע כי בריחה של אסיר ,השפוט לשני מאסרי עולם, זאת תקלה .פירוש הדבר שאת הא"ב שלי -לא עשיתי .לכן ,אני ערני ודרוך כל הזמן 24 ,שעות ביממה ,שבעה ימים בשבוע .אין מנוחה". תמיד אישה "מקום על גלגלים" ,כך מתארת רס"ל ליטל אופיר ,24 ,היום מפקדת אגף מעבר ב'איילון', את בית הסוהר .ליטל היתה סוהרת חובה לפני שהחליטה להתגייס לשירות קבע .מאז היא הספיקה 8 להיות סוהרת ביטחון וסמלת אגף'" .איילון' נתפס גם בעיני סוהרים שמשרתים במתקנים אחרים כמקום קשה ומפחיד" ,היא מציינת" .יצא לו 'שם' בגלל טיב האוכלוסייה הכלואה ובגלל העבודה האינטנסיבית בו .מכיוון שהכלא 'עתיק' כל כך ,יש תחושה שלו יכלו החומות לדבר -היינו שומעים סיפורים רבים ומסמרי שיער ...על אגף האיקסים הידוע ועל אסירים מפורסמים שישבו כאן ,כמו שמעיה אנג'ל או הרצל אביטן .יש אסירים שיושבים בכלא הזה עוד לפני שנולדתי. הם מתארים מה היה כאן לפני עשרות שנים ,איך עבד הכלא באותם ימים ,איך עבדו הסוהרים .אין יום" ,מוסיפה ליטל" ,שלא שואלים אותי 'מה את עושה כאן' .גם בשל העובדה שאני בחורה וגם בגלל העבודה הקשה .ב'איילון' הכול שוקק חיים, בתנועה ,בתזוזה .אסירים באים והולכים ,אין זמן לכלום ובכל רגע קורה משהו .יש ימים שאני אפילו שוכחת לגשת לשירותים מרוב עבודה". למרות האוכלוסייה הקשה בה היא נתקלת מדי יום ,ליטל מקפידה תמיד להיות מאופרת בעבודה ,ומתגאה בציפורניים ארוכות ומטופחות. גם את זה ,היא מדגישה ,היא עושה דווקא מפני שהיא ב'איילון'" .לא עושים לי הנחות משום שאני בחורה" ,היא מבהירה" ,וגם אני לא עושה לעצמי .מול האוכלוסייה העבריינית ,יש יתרון בהיותי אישה אך גם חיסרון .מצד אחד ,מכבדים בחורה .קוראים לי 'אור' בכל פעם שאני נכנסת לאגף .מנגד ,קשה לאסירים לקבל מרות של אישה. שאישה תציב להם גבולות? שאישה תגיד להם מתי לישון ומתי לאכול? האיפור והטיפוח נותנים לי תחושה נשית .כאשר אני פותחת דלת תא עם צרור המפתחות הכבד ,אבל גם עם ציפורניים אדומות יפות -אני חוזרת לשפיות .זה עושה לי טוב". קבוצות טיפוליות לדברי רב-כלאי אתי בן-גיגי ,קצינת אסירים סוג של בית בשבילי רס"ב יעקב לויאשוילי הוא הסוהר הוותיק ביותר בכלא 'איילון' .בעוד כשלושה חודשים יפרוש מן השירות ,אחרי 34שנים .הוא התגייס בשנת 1976ומאז שירת רק ב'איילון'. בין השאר היה סמל משמר ,מפקד משמרת ואחראי מטבח. "השירות שלי מקביל להיסטוריה של שירות בתי הסוהר ושל מדינת ישראל" ,הוא אומר" .הטרוריסטים הנוראים ביותר ,אנשי העולם התחתון -את כולם ראיתי מאחורי הסורגים" .כך למשל מספר לויאשוילי על התקופה שבה היה אחראי מטבח ,ובכלא הוחזק ג'ון דמיאניוק" .כל פעם, לפני שהגשנו לו אוכל ,היו מחתימים אותנו על כך שלא הרעלנו אותו" ,הוא נזכר .הוא זוכר גם את האסירים יגאל עמיר וקוזו אוקמוטו ,ועוד רשימה ארוכה של עבריינים, בכירי עולם הפשע" .הייתי צריך להפריד תמיד בין מה ששמעתי ברחוב ומה שכתבו בעיתונים ,לבין העבודה" ,הוא רס"ב יעקב לויאשוילי משחזר .אחרי הפרישה ,לויאשוילי ימשיך כנראה לעבוד ב'איילון' ,בהתנדבות" .קשה לי לדמיין את החיים שלי בלי בית הסוהר" ,הוא מתוודה" .אני אפילו לא יכול לחשוב על זה .בשבילי 'איילון' הוא סוג של בית". ב'איילון' ,מדובר במתקן מאד מורכב .האסירים ששפוטים לתקופות מאסר ארוכות ,העבירות הקשות ופרופיל הכלואים (רק לשם המחשה234 , האגף המסקרן ביותר הוא אגף ההפרדה הארצית. באגף זה כלואים הקשים שבעבריינים מהאסירים הם בעלי פרופיל אלמ"ב -אלימות במשפחה ,יש קרוב ל 200-עברייני מין 210 ,חולים כרוניים ועוד) -כל אלה הופכים את העבודה בכלא למאתגרת מאד" .היפה הוא שדווקא באיילון, שאינו מוגדר כבית סוהר שיקומי" ,מסבירה בן- גיגי" ,האסירים עם תקרת מאסר מסוימת כן מקבלים מענה בתחום הטיפולי והשיקומי .נוצר "כדי להקל על אסירים שאסור להם לצאת, הכנסנו כיתות לימוד גם לאגפים" דו-שיח בין התחומים השונים ובהחלט מתקיים שילוב בין ה'תיקון' של האסיר לביטחון". כיצד בא שילוב זה לידי ביטוי בפועל? "כשאסיר מגיע לכלא ,אנחנו מנסים לבדוק כבר בוועדת הקבלה ,מה אפשר לעשות אתו .אנחנו מתחשבים בתקופת המאסר שלו ,בחוות-דעת מודיעינית ,ובוחנים כל אסיר בהתאם לנתוניו האישיים .גם כשמדובר באסיר שאין להוציא אותו מחוץ לאגף ,לתעסוקה ולחינוך ,אנחנו לא מודיעים לו' :תישאר בתא ,ניתן לך את המפתח רק כשתשתחרר' .ממש לא .יש פה מערך חינוך גדול, וכדי להקל על אסירים שאסור להם לצאת ,הכנסנו 9 האחריות הבטחונית של כלא 'איילון' היא מתחמית וכוללת גם את כלא 'נווה תרצה' ואת בית המעצר 'ניצן' כיתות לימוד גם לאגפים .נוסף לכך פועלות בכלא קבוצות טיפוליות כמו קבוצה בשיטת "אדלר", קבוצה העוסקת בהורות בשלט רחוק ,סדנת כתיבה יצירתית בהשתתפות מנחים מבחוץ ,וכמובן העובדים הסוציאליים ,שעושים פה עבודת קודש. רק בחצי השנה האחרונה פועלות ב'איילון' 12 קבוצות טיפוליות .המטרה היא לראות גם באותם אסירים קשים -אנשים שיש להם תקווה .אסיר כזה ,ששפוט למאסר עולם ,שאין לו חופשות, שהמאסר שלו לא קצוב ' -איילון' הוא הבית שלו. הוא צריך לחשוב איך הוא מכלכל את צעדיו בתוך הבית .הוא יכול להתחיל בלי מוטיבציה ,אבל אחרי תהליך ,הוא מבין שיש לו מה לעשות כאן ומה לקבל .פעמים רבות ,דווקא המקום הזה הוא הזדמנות לאסיר לערוך חשבון-נפש עם עצמו. במובן זה ,העשייה שלנו פה היא שליחות". שנים .מרגע שהתגייס ,הוא משרת ב'איילון'. "האסירים שקוראים עליהם בעיתון ,שעשו את הדברים הנוראים ביותר -נמצאים אצלי" ,הוא ממשיך" .אין מצב שמוציאים אסיר מחוץ לאגף, אפילו לא לרופא שיניים ,למשל .כדי לעשות את זה ,צריך ליצור שטח סטרילי בכל בית הסוהר .לכן, "לא רק האסירים מופרדים באגף ההפרדה הארצית ,אלא גם מי שמשרת באגף" אגף הכספת האגף המסקרן ביותר ב'איילון' ,ללא ספק ,הוא אגף ההפרדה הארצית .באגף זה כלואים הקשים שבעבריינים :אסירי עולם כבדים ,חברים בארגוני פשע ,אסירים פסיכיאטריים ,כאלה שמנסים לפגוע בהם או שהם רוצים לפגוע באחרים .בכל תא יש אסיר אחד או שני אסירים ,בהתאם להחלטת בית המשפט .בסך הכול האגף מסוגל להכיל 40 אסירים .נוסף על כך יש תא פיקוח ,עם מצלמות. כל הנעשה באגף מנוהל בפיקוח המחוז והנציבות. לתוך האגף רשאים להיכנס רק סוהרים מורשים סוהרים שעברו הסמכה והכשרה ייחודית .ביןהשאר הוחזקו באגף ההפרדה הארצית בכלא 'איילון' האחים אברג'יל ,בני משפחת אלפרון, אסירים בטחוניים קשים ,רוצח משפחת אושרנקו, חגי עמיר ועוד רבים אחרים".זהו 'אגף הכספת'", מספר רב-כלאי וסים אלמן ,34 ,מפקד האגף .וסים החל את דרכו בשירות בתי הסוהר לפני שמונה 10 רופאה כללית מגיעה אלינו ,קצינת החינוך באה אחת לשבוע ומביאה לאסירים ספרים ,והעובדת הסוציאלית מגיעה מדי יום". רבים מהפשעים שביצעו העבריינים הכלואים באגף ההפרדה הסעירו את המדינה וזכו לכותרות ראשיות בכלי התקשורת" .ולמרות זאת" ,מדגיש וסים" ,אני לא שופט את האסירים .זה לא התפקיד שלי .אני גם לא מערב רגשות .אני משתדל לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר ,ובסוף היום יוצא הביתה ושוכח מהעבודה" .הוא נשוי ,וסים, ואב לשניים .עד לאחרונה ,אפילו לא סיפר לאשתו על האגף הייחודי עליו הוא אחראי ועל האסירים הקשים בהם הוא נתקל ,כי לא רצה להדאיג אותה, לדבריו .העובדה שבתקופה האחרונה הוא נחשב לאיש סגל מאוים ,אילצה אותו לשתף את המשפחה במורכבות עבודתו ובסכנות הכרוכות בה. "גם סוהרים שלא עובדים בהפרדה ,מגלים סקרנות כלפי האגף הזה" ,הוא מסביר" .כולם רוצים לדעת מה קורה אצלנו ,וההתנהלות פה היא באמת שונה מאשר באגפים אחרים .אצלנו, למשל ,מביאים לאסירים את הטלפון כדי שיוכלו להתקשר ,כלומר האסירים לא יוצאים אל הטלפון הציבורי .כל אסיר זכאי לשיחה בת שעה וחצי או שלוש פעימות .ישנם אסירים שמורשים להתקשר רק בשעות מסוימות ,בתיאום שלנו עם בתי סוהר אחרים ,כדי שלא יבצעו שיחות ועידה .ישנם אחרים ,שעצם החיוג שלהם נמצא תחת פיקוח. כמו כן ,ההנחיה הבטחונית היא כי אסור לפתוח שום תא באגף ללא נוכחות קצין ושני סוהרים, ועל האסיר להיות כפות .כבר קרה שאסירים פגעו באיש סגל .לכן גם אסור לפתוח שני תאים יחד. אנחנו ארבעה סוהרים ומפקד אגף ,במסדרון צר, והאגף כמובן סגור .אנחנו אלה שמביאים לאסירים את האוכל .סוהר מחלק את המזון לכל אחד מהתאים ,ואסור להעביר בין התאים דבר ,אפילו לא קיסם שיניים ,מחשש להרעלה .לסוהרים ,מלבד מפקד האגף ,אסור לדבר עם האסירים .אסיר בתא אחד לא רואה את האסירים בתאים האחרים .אנחנו מקפידים לא לקרוא להם בשמם ,כדי שלא יוכלו לזהות את שכניהם בתאים הסמוכים .לפעמים אסירים מצליחים לזהות זה את זה בגלל הקול ,אבל לא מעבר לכך .הכול עשוי מבטון ,הכול סגור .אני טוען כי לא רק האסירים מופרדים באגף ההפרדה הארצית ,אלא גם מי שמשרת באגף -מופרד .זהו בית סוהר בפני עצמו ,בתוך בית הסוהר". הפחד הגדול שלו ,מודה וסים ,הוא שיפגעו באחד מאנשי הסגל שלו .לא מזמן פצע אחד האסירים סוהר בראשו ,עם אזיקים .האמרה הרווחת בכלא היא כי 'איילון' הוא בית הספר של שירות בתי הסוהר ,כלא אמיתי ,ומי ששירת ב'איילון', יוכל אחר-כך לשרת בכל בית סוהר אחר' .אחרי איילון' אומרים שם' ,הכול נחשב לנופש"... מנפצות את תקרת הזכוכית כגוף בטחוני עשה שירות בתי הסוהר במהלך השנים כברת דרך משמעותית בכל הנוגע להעסקתן של נשים בשורותיו ∞ היום ,הנתונים על שילובן של נשים בתפקידי מפתח ובעמדות בכירות בארגון הם מרשימים מאוד ∞ שב"ס מניף את דגל השוויון בין המינים מאת :דנה בהר בחודש מאי 2011מונתה עפרה קלינגר לראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר .במקביל ,היא הועלתה לדרגת גונדר והיתה ל'גונדרית' הראשונה בתולדות הארגון" .עשו מזה 'פולחן האישה'", מצטנעת קלינגר ביחס למינוי" ,העניין הוא הארגון, לא האישה הפרטית 'עפרה קלינגר' .אני לא הנושא כאן .מה זה משנה כמה פעמים כבר אמרתי שאני נשואה ,שיש לי שלושה ילדים ,בעל וכלב? זה לא באמת מה שחשוב". את מרגישה סמל? "אני מבינה שיכולים לראות אותי ככזאת ,אבל אני לא מרגישה סמל ,ממש לא". שירות בתי הסוהר הוא הארגון הבטחוני היחיד בישראל שבראשו עמדה כבר נציבה ,רב-גונדר אורית אדטו .אדטו נשאה אמנם בדרגה בכירה מזו בה מחזיקה כעת קלינגר ,אלא שאז ,בשנת ,2000 מדובר היה באישה שהגיעה מבחוץ ,מהצבא (אדטו היתה קצינת ח"ן ראשית בצה"ל ,בדרגת תא"ל) ,ולא צמחה משורות הארגון .קלינגר ,לעומת זאת ,גדלה בתוך שירות בתי הסוהר .היא החלה את שירותה בשנת ,1989כעוזרת ליועץ המשפטי לענייני משמעת .לאחר מכן מילאה שורה של תפקידים 11 בלשכה המשפטית והגיעה עד תפקיד המשנה ליועץ המשפטי .היא שימשה ראש מחלקת האסיר במשך חמש שנים וחצי ,וכן מונתה לראש מחלקת סגל ולראש חטיבת הכליאה .בין השאר הספיקה גם ללמוד במכללה לביטחון לאומי .המינוי שלה לראש אגף האסיר יחד עם קבלת הדרגה הגבוהה מסמלים את המהפכה שעבר השירות מאז הקמתו, בכל הנוגע לשילובן של נשים בתפקידים בכירים. מעניין לגלות כי דווקא שירות בתי הסוהר ,ארגון שנתפס ,אולי ,למראית עין ,כפחות 'נשי' ,אפילו ביחס לארגונים בטחוניים אחרים -הוא זה הנושא את דגל השוויון .נוסף לקלינגר יש היום 4נשים בדרגת תג"ד בשירות ,ועוד 16נשים בדרגת גנ"מ .כמו כן ,נשים משתתפות בפורום הספ"כ (סגל הפיקוד הבכיר של שירות בתי הסוהר ,המקבילה של שב"ס לפורום מטכ"ל של צה"ל) .מדובר במספרים יוצאי-דופן ,בהשוואה לארגונים בטחוניים אחרים בארץ .נוסף לכך ישנה עלייה כללית בשנים האחרונות במספר הנשים הנושאות בדרגות בכירות ,ונשים רבות נמצאות היום בתפקידי מפתח בשירות ,כמו :תג"ד הלנה ביבי ,ראש מינהל משאבי אנוש ,תג"ד תלמה כהן- טוהר ,ראש מינהל תכנון ,או תג"ד דבי שגיא ,ראש מינהל הדרכה" .אני חושבת שהעובדה שאני אישה היא כן משמעותית" ,מבהירה קלינגר" ,למרות שאנחנו כבר במאה העשרים ואחת .די להסתכל על הארגונים הגדולים ולהשוות את אחוז הנשים העובד בהם לעומת אחוז הנשים שמגיע לראש הפירמידה ,כדי להבין שזה כנראה עדיין 'עניין'. ולמה זה קורה? משום שמדובר בתהליך ארוך .זה בעצם גם הדבר המרכזי שחשוב להבין ולדעת .אני יכולה להגיד שהמסר שלי הוא שאי אפשר לקום בבוקר ולהחליט ש'עושים שוויון' .צריך ליצור את השוויון בצורה עקבית ,לבנות אותו לאורך זמן, לתת לנשים גם תפקידים מקצועיים וגם תפקידים ניהוליים ,שיהיה מגוון ממנו אפשר יהיה לבחור. לדעתי ,בזה ייחודו של שב"ס". למה את מתכוונת? "אני רואה את שירות בתי הסוהר בהקשר של ארגון בטחוני .כגוף כזה ,הוא עשה מהלך של הרבה שנים ,שהוביל לשינוי המשמעותי כל כך שאנו רואים היום .מהלך נכבד שעומד לזכותו של הארגון .מי שמתבונן על שב"ס מבחוץ ,קשה לו להבחין בכך .מבחוץ הארגון נתפס כמקום מוקף "דווקא כאן ,ודווקא בגלל הדימוי הגברי - הנתונים על שילובן של נשים בתפקידי מפתח הם כה מרשימים" חומות ,כוחני ,גברי ,כזה שצריך להפעיל בו כוח. לכן ,דווקא כאן ,ודווקא בגלל הדימוי הגברי - הנתונים על שילובן של נשים בתפקידי מפתח הם כה מרשימים". נשים ,אך ללא מדים בראשית דרכו נחשב שירות בתי הסוהר לארגון גברי .בפקודת בתי הסוהר מעולם לא היתה הוראה שמנעה העסקת נשים ,והסיבה היתה 'חברתית גונדר עפרה קלינגר סוציולוגית' .אולם ,ישראל של אותם ימים לא רצתה להציב נשים ב'קו הראשון' .נשים לא לקחו חלק במשימות הביטחון וסוהרים גברים טיפלו בכלל האסירים ,גברים ונשים .בוגרות קורס הסוהרות הראשון ,שנפתח בשנות ה ,'60-הורשו לעבוד רק בכלא הנשים 'נווה תרצה' .אבן-דרך משמעותית בתהליך כניסתן של נשים לשירות היתה גיוסן של נשים עובדות מקצועיות ,תחילה עובדות סוציאליות ולאחר מכן גם קצינות חינוך, החל משנות ה.'50- הגיוס היה חלק מתפיסה ארגונית חדשה ששילבה ,לצד הביטחון ,גם טיפול ושיקום האסיר. העובדות הסוציאליות ,כמו גם קצינות החינוך, לא נחשבו סוהרות אלא תויגו כ'מעניקות שירות מקצועי לארגון' .כיוון שכך ,הן לא לבשו מדים. ההצלחה של אותן נשים בעבודה מול אסירים, הניסיון שצברו ופוטנציאל המנהיגות שגילו - הכשירו ,למעשה ,את פריצת הדרך שבאה שנים אחר כך .תחום חטו"ש הפך לצינור העיקרי ,דרכו הגיעו נשים לתפקידי ביטחון בתוך בתי הסוהר (מעבר שמותנה בשנים האחרונות בהכשרה ייחודית ובקורס ייעודי) .נשים שהחלו את עבודתן בשירות כעובדות סוציאליות או כקצינות חינוך, נושאות היום בתפקידים פיקודיים וניהוליים בכירים .חלקן מפקדות על יחידות ועל בתי כלא, או נמצאות בתפקידי מפתח אחרים. לא נופלות מגברים שירות בתי הסוהר ,מעצם טיבו ,הוא ארגון בטחוני .תחום הביטחון מהווה את ליבת העשייה של הארגון .שבירת הטאבו לגבי שיבוץ נשים בתפקידים בטחוניים 'גבריים' היתה צעד חשוב בתהליך שילובן של נשים בעבודה בבתי סוהר. כאמור ,נשים עבדו כסוהרות בכלא 'נווה תרצה' מאז הקמתו ,אבל פתיחת אגפי הגברים לנשים בתפקידי ביטחון נעשתה רק בשנות ה'90- 12 המאוחרות .באותה תקופה מונה צוות מיוחד לבדיקת האפשרות להעסקת נשים בתפקידי ביטחון ובתפקידים שהוגדרו 'גבריים' בבתי כלא לאסירים גברים .הצוות קבע שאין מקום לאבחנה בין גברים לנשים ,בכל הנוגע לשורה ארוכה של תפקידים (שורה שהלכה והתרחבה עם הזמן.).. בעקבות מסקנות הצוות המיוחד ,הועברו סוהרות מ'נווה תרצה' לעבודה בבתי סוהר לגברים .בהמשך אף מונו נשים למפקדות בתי כלא לגברים. מבדיקות שנעשו עם השנים ,עלה כי תפקודן של נשים סוהרות באגפי הגברים אינו נופל מזה של סוהרים .התברר כי גלום אפילו רווח משני בהעסקת נשים בתפקידי ביטחון בבתי כלא לגברים .כך ,למשל ,דווח על שיפור היחסים בין הסגל לאסירים בעקבות העסקת סוהרות ,ירידה במספר האירועים השליליים באגפים ,שיפור האווירה במשמרות ועוד .פעמים רבות ,הסוהרות נתפסות בעיני האסירים כמרגיעות וכממתנות .אצל חלק מהם ,שחוו לא אחת הזנחה מצד האם בילדות, המפגש עם הסוהרת הוא סוג של חוויה מתקנת. וחזרה לשנת .2000מינויה של אורית אדטו לנציבה אז ,גם אם לא סימל תהליך שלם שעבר על "בעשור האחרון התחזקה המגמה של מינוי נשים לתפקידי מפתח ולתפקידים שהיו שמורים בעבר לגברים בלבד" הארגון ולא בישר דבר על הבאות ,קידם בהחלט את מעמדן של הנשים בתוך שב"ס .באותה תקופה גדל מספר הנשים שנשאו בתפקידים שנחשבו עד אז ל'גבריים' .בהמשך שובצו נשים גם ביחידות המיוחדות של הארגון ,ומספר המפקדות על יחידות הלך וגדל .היום אפשר למצוא נשים ביחידות המבצעיות 'דרור'' ,נחשון' ואפילו 'מצדה' .עדיין מדובר במיעוט ,וקיים פער בין תפיסת העולם הכללית של הארגון ,הדוגלת בשוויון ,לבין המתרחש בשטח .ביחידות המיוחדות שהזכרנו, עדיין שולט רוב גברי מובהק. הפריצה של סוהרות החובה בשנת 2005החל שב"ס לקלוט חיילי חובה. הדבר נעשה במסגרת מעבר מתקני הכליאה של צה"ל לידי שב"ס ,וכחלק מתהליך הפיכתו לארגון כליאה לאומי 25 .אחוזים מקרב החיילים-סוהרים שנקלטו -היו נשים .אלה הפכו ל'סוהרות חובה'. עם גיוסן של חיילות אלה לשורות הארגון ,הוסרה המגבלה שהיתה נפוצה בעבר ,לפיה נשים אינן עובדות באגפים בטחוניים .מספר הנשים בשב"ס הלך וגדל בהתאמה .אתו הלכה וצברה תאוצה התפיסה ,לפיה אין מניעה כי אישה תמלא כל תפקיד שהוא בשב"ס .אם בעבר נשים שירתו בתפקידים מסורתיים בלבד (כאמור ,עובדות 13 סוציאליות או קצינות חינוך) ,הרי שבעשור האחרון התחזקה המגמה של מינוי נשים לתפקידי מפתח ולתפקידים שהיו שמורים בעבר לגברים בלבד. היום ,כמעט כל התחומים ,התפקידים והמשימות פתוחים בשב"ס בפני גברים ונשים כאחד ,למעט מקרים בהם הדרישות הפיזיות של התפקיד או המשימה אינן מאפשרות את מילויים בפועל על ידי אישה ,או שביצוע התפקיד או המשימה על ידי אישה עלול לפגוע בתנאים הבסיסיים המגיעים לאסיר .בכל מקרה, נשים רשאיות להגיש את מועמדותן לכל אחד מהתפקידים בארגון ,והדרישות מגברים ומנשים הן זהות .יש לציין כי תחומי הטיפול ,החינוך ושיקום האסיר נותרו עדיין בשליטתן הכמעט מוחלטת של הנשים... מחקר איכותני שנעשה בשב"ס לפני כשנתיים ( )2009עסק בבחינת זהותה של האישה העובדת בתפקידי ביטחון בארגון .נשים שהשתתפו במחקר העלו את שאלת הזהות הנשית ודנו בהתמודדות עם הפער הקיים בין הזהות הנשית של הפרט לבין הזהות המקצועית של התפקיד .קשיים נוספים שעלו ,נגעו בהורות ובזוגיות במסגרת התפקיד, כדוגמת הקושי לפתח מערכת זוגית או דילמות סביב התפקוד כהורה מול הצורך לעמוד בדרישות התפקיד .כל הנשים שלקחו חלק במחקר תפסו את הקושי כ'משבר חולף' שיש להתמודד עמו. הן תיארו עצמן כ'חזקות' וכ'בטוחות' .כולן מצאו דרך להתמודד ולגשר על הפער בין הזהות הנשית האישית לבין מרכיבים גבריים ,שהם חלק בלתי נפרד מתפיסתן את התפקיד המקצועי שלהן. מוצאות דרך להתמודד ומה קורה בעולם? תהליך שילובן של נשים בתפקידי ביטחון בבתי כלא שונה ממדינה למדינה. בארצות הברית שכרה משטרת ניו יורק סוהרת "נשים רשאיות להגיש את מועמדותן לכל אחד מהתפקידים בארגון, והדרישות מגברים ומנשים הן זהות" ראשונה כבר באמצע המאה ה ,19-בשנת .1845 רק כעבור שנים רבות ב ,1927-נחקק חוק 'שוויון הזדמנויות בעבודה' ,שאיפשר לנשים להתגייס ולשרת בתפקידי ביטחון .בשנים האחרונות ,נשים מהוות כשליש מכלל הסוהרים בשירות בתי הסוהר האמריקני .כמעט תמיד מלווה שילובן של נשים בתפקידים 'גבריים' בבתי הכלא ,בהתנגדות (סמויה או גלויה) מצד סגל הגברים .הטענות העיקריות הן שנשים אינן יכולות להתמודד עם מצבי חירום, טענות שהועלו בעבר גם בארץ .סוהרים מביעים ספקות לגבי תפקודן של נשים בזמן מהומות באגף, למשל .החשש מתפוגג תמיד עם שיבוץ הנשים בשטח ,וההוכחה שתפקודן אינו נופל במאומה מזה של הגברים. בעשורים האחרונים חל שינוי בכל הנוגע לשילובן של נשים במערכות כליאה גם ברבות ממדינות אירופה .אולם עדיין ,ארגוני הכליאה בעולם ,כמו גם בישראל ,נותרו 'גבריים' במהותם. נשים יכולות לכהן במרבית התפקידים במתקני הכליאה ,יש לגיטימציה חברתית רבה יותר לעבודת נשים בתוך בתי סוהר ,ואין עוררין על מידת התפקוד של נשים בעבודה בכלא ,אבל -עבודת גברים מאחורי החומות היא עדיין הרוב .שירות הנשים בשב"ס טומן בחובו מחויבויות ואתגרים רבים .עם השנים ,התפתחה בארגון התפיסה כי יש לכבד את השונות ,וכי העסקה של כל מין (גברים ונשים) נושאת יתרונות לצד חסרונות .שב"ס עושה הכול על מנת להפיק את המיטב מגברים ומנשים כאחד. מינויה של גונדר עפרה קלינגר ,כמו גם מינוין של נשים אחרות לתפקידי פיקוד וניהול בכירים, מעביר מסר לסגל שב"ס כולו .הזמן מוכיח ששירות בתי הסוהר מאפשר היום לכל אישה תחרות הוגנת, בבואה להתמודד על תפקידים בטחוניים בכירים. מדובר אמנם בשינוי איטי ,אך משמעותי .כך או כך, שב"ס כבר פתח את שעריו .האחריות לצעוד קדימה מוטלת עכשיו גם על כתפי הנשים .ניפוץ תקרת הזכוכית -בידיכן. 14 בשביל חופשות צריך לעבוד יציאת אסירים לחופשה איננה מובנת מאליה -הם צריכים "להביא קבלות" ∞ הסוגיה המורכבת מעמידה, מצד אחד ,את רצונו של אסיר 'חיובי' לצאת לחופשה ולהתראות עם בני משפחתו ,ומצד שני -את טובת הציבור והשמירה על בטחונו ∞ קציני החופשות הם אלה שצריכים להכריע בין כפות המאזניים מאת :נעמה תלם בראש השנה ,כשרב-כלאי פנינה אברהם הסבה עם בני משפחתה אל שולחן החג ,היא חשבה גם על כל עשרות האסירים שסייעה להם לבלות את החג בחיק משפחתם .פנינה אברהם היא קצינת החופשות של מחוז דרום בשירות בתי הסוהר. קציני חופשות הם אלה שמרכזים את כל הבקשות והפניות של אסירים בנושא חופשות וכל הקשור בהן .הם החוליה המקשרת ,בכל הנוגע לחופשות, בין שב"ס למשטרה ,בין צורכי הטיפול באסירים לבין חובת השמירה על בטחון הציבור. "קשה מאד להתנתק" ,מסבירה אברהם" .אני יודעת שמאחורי כל אסיר כזה שיוצא לחופשה ,יש סיפור .זה לא רק האסיר ,זאת גם המשפחה שלו אישה ,ילדים שמחכים לו בבית ,הורים .קיימיםבמשוואה גם הקורבנות ,נפגעי העבירה שנמצאים בחוץ ,חיים או מתים ,והמשפחות שלהם .אני לא יכולה להתעלם מהרגשות שלי ולחשוב רק בצורה 'קרה' ועניינית .אני יושבת וחושבת על אלה שיש להם חג ,כי האסיר בבית ,ועל אלה שאין להם חג, כי נפגעו .אני מודעת לגודל האחריות ואני גם דואגת .המחשבה שמישהו מהאסירים בחופשה לא יחזור לבית הסוהר ,ימעל באמון ויברח ,או יבצע עבירה נוספת במהלך חופשתו -מקפיצה לי את הלב". כולם רוצים להיות בבית בחג סוגיית החופשות לאסירים מורכבת .היא מעלה שאלות הנוגעות לעצם הכליאה ,למטרותיה החברתיות ולהשפעותיה על הפרט ועל הכלל .מדי שנה מוציא שב"ס מאות אסירים פליליים לחופשה. רק בשנת 2010יצאו לחופשה כ 20,000-אסירים. מדובר בחופשות שניתנות מכוח פקודת בתי הסוהר והמשמשות כלי ניהולי ותמריץ לאסירים 'חיוביים'. חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר האסירים שניצלו את חופשתם לבריחה ,בעקבות הגברת הפיקוח בנושא .חופשות האסירים אינן זכות מוקנית לאסירים כי אם טובת הנאה .כדי לזכות בחופשה ,על האסיר לעמוד בשורה ארוכה של קריטריונים ומגבלות ,בין השאר סוג העבירה שעבר ,הקטגוריה בה הוא מסווג, תקופת המאסר שלו ועוד .קציני החופשות במחוזות השונים ,מסכימים ביניהם כי תקופת החגים היא זמן של לחץ גדול במיוחד מצד האסירים לצאת לחופש .כולם רוצים להיות בבית בחג. "בפסח האחרון ,לדוגמה ,הוצאנו 100אסירים לחופשה רק במחוז דרום" ,מציינת אברהם" .נשות האסירים או האימהות שלהם מתקשרות אלי, מבקשות' :הבן שלי ילד טוב'' ,בעלי נפל ,הוא טעה ,הוא מצטער' .התפקיד שלי ,עם כל האמפתיה והרגישות ,הוא להפעיל שיקול דעת גם לטובת הציבור .אני אף פעם לא שקטה ,גם כשאני מוציאה 15 הפרטים הקטנים ,לפקח ,להגביל ,להקשיח תנאים, אבל חשוב להעניק חופשות .האסירים יודעים שיש להם המון מה להפסיד אם ימעלו באמון .הם יודעים שחופשה היא 'אוויר לנשימה' בשבילם". קרן אור באפילת המאסר רב-כלאי פנינה אברהם "אני יושבת וחושבת על אלה שיש להם חג, כי האסיר בבית ,ועל אלה שאין להם חג, כי נפגעו .אני מודעת לגודל האחריות ואני גם דואגת" מדיניות שב"ס בכל הנוגע להענקת חופשות לאסירים ,מושפעת במידה רבה מהמאמץ שנעשה לשקם את האסיר בזמן שהותו בכלא ,לאפשר לו לקחת חלק במסגרות תעסוקה וחינוך ולהגדיל את סיכוייו להשתלב בחברה בתום מאסרו .בהענקת החופשה ,מבקש השירות להשיג מספר מטרות למשל ,יצירת תמריץ להתנהגות חיובית בביתהסוהר .הניסיון המצטבר מוכיח שהסיכוי לזכות בחופשה במהלך המאסר ,משמש תמריץ משמעותי לאסיר להשתלבות בתהליכים טיפוליים .תנאי המאסר אינם קלים והחופשה היא סוג של הקלה זמנית .במהלכה ,האסיר יכול לחזק את הקשר עם משפחתו או עם הקהילה בה הוא חי ,ושאליה הוא עתיד לחזור בתום המאסר .היא משמשת קרן אור באפילת המאסר ,והזדמנות לארגון ,באמצעות עובדיו ,לעודד את האסיר להצטרף לפעילות חיובית שתסייע לחלץ אותו ,בסופו של דבר, ממעגל העבריינות. הליך הוצאתו של אסיר לחופשה הנו מורכב .על האסיר לעבור מספר משוכות .לעיתים עליו לקבל חוות-דעת מגורמים שונים ,גם מחוץ לשב"ס. "המשוכות נקבעו כדי לוודא ,ככל האפשר, שהוצאת האסיר לא תסכן את שלום הציבור", מבהירה הגר" .בין השאר בוחנים את סוג העבירה שעשה האסיר ,את הקטגוריה בה הוא מסווג, האם האסיר ריצה תקופת מאסר מינימלית ,האם התנהגותו חיובית .כשמדובר באסירים שהורשעו בעבירות מין או עבירות אלימות במשפחה ,יש צורך באישור של ועדה מיוחדת .אנחנו לא מקלים ראש כלל". מוסיף רב-כלאי סייף סאלח ,קצין חופשות מחוז צפון" :יש לבטים רבים והכנות מרובות לפני אישור חופשה של כל אסיר .אנחנו עובדים אמנם על פי פקודות ונהלים ,אך נוקטים משנה זהירות". רב-כלאי הגר סתוי-גרשום "חופשה לאסיר היא בהחלט אחת המטרות שהשירות הציב לעצמו כחלק מהתפיסה שהמאסר הוא שלב, שלאחריו האסירים ינסו להשתלב בחברה מחדש" שעת מבחן אסיר עם כל ההמלצות של כל גורמי הטיפול .אף פעם אי אפשר לדעת מה יעבור בראשו של אסיר רגע לפני שיצטרך לחזור לבית הסוהר". רב-כלאי הגר סתוי-גרשום ,קצינת חופשות מחוז מרכז" :הכי קל זה לסגור את השערים ולהחליט שאסירים לא יצאו לחופשות ,ואז גם אין סכנה שהם לא יחזרו לכלא או יבצעו עבירות נוספות .עם זאת ,חופשה לאסיר היא בהחלט אחת מהמטרות שהשירות הציב לעצמו כחלק מהתפיסה שהמאסר הוא שלב ,שלאחריו האסירים ינסו להשתלב בחברה מחדש .אנחנו לא רק ארגון בטחוני אלא גם ארגון בעל ייעוד חברתי .לסגור אסירים בכלא בלי חופשות או לפחות תקווה לחופשה ,פירושו לייצר פצצה מתקתקת .צריך בהחלט לשים לב לכל 16 בקשותיהם של אסירים שקיבלו את המלצת מפקד בית הסוהר לצאת לחופשה ,מועברות על ידי המפקדים לקציני החופשות בכל אחד מהמחוזות. אלה מקיימים קשר ישיר עם משטרת ישראל. המשטרה היא שמסווגת את האסירים לקטגוריות. ישנם אסירים שלפני כל חופשה שלהם נדרש אישור משטרת ישראל .ועדה מיוחדת בוחנת את כלל המרכיבים הרלבנטיים לנושא החופשה של אסיר מסוים .כאשר אסיר ריצה את תקופת המאסר המינימלית (רבע מתקופת המאסר שנקבעה לו לריצוי ,בתנאי שזו לא תפחת מחודשיים ויתרת המאסר שנותרה לריצוי לא תעלה על 15שנה) מפקד בית הסוהר ממליץ ,כאמור ,על יציאתולחופשה .אם גם המשטרה סבורה שיציאתו לא תסכן את שלום הציבור -הוא יצא לחופשה ראשונה .זוהי שעת המבחן שלו .מדובר בחופשה קצרה ,לשעות ספורות ,במהלכה תוגבל תנועתו ויינקטו אמצעי פיקוח .אם האסיר חזר במועד שנקבע לכלא ולא ביצע כל עבירה במהלך החופשה תאושר לו כעבור זמן חופשה נוספת."בסופו של דבר" ,מסביר סאלח" ,גם אם הרבה מאוד גורמים מעורבים בתהליך -מפקד בית הסוהר ,קצין אסירים ,מפקד מחוז ,אנשי המשטרה אנחנו אלה שלוחצים על ה ENTER-במחשב .זהמלחיץ מאד". סתוי-גרשום" :בניגוד לעבר ,היום מאוד מחמירים בכל הנוגע לחופשות של אסירים ,ומאוד מקפידים על כל אחד מהתנאים .יש צוות רב- מקצועי בבית הסוהר ,שחייב להמליץ על כל אסיר שרוצה לצאת לחופשה .אסיר כזה גם צריך לקחת אחריות על העבירה שביצע .הדברים נבדקים לעומק .לא די בכך שהאסיר הוא 'חיובי'". דילמות קשות לצד אסירים פליליים 'רגילים' ,ישנם אסירים ששפוטים למאסר עולם .כאן מבדילה הפקודה בין אסירי עולם שעונשם כבר נקצב ,לבין אלה שלא. הראשונים לא יקבלו חופשה -כך נקבע בעקבות רצח השופט עדי אזר -אלא במקרים חריגים ובאישור השר לבטחון הפנים .לעומת זאת ,אסיר עולם שעונשו קצוב ויתרת מאסרו לסיום שני שליש מהמאסר אינה עולה על עשר שנים -יוכל לצאת לחופשה .ועדת אסירי עולם היא המגבשת את ההמלצה בהקשר זה ,ונציב שב"ס הוא זה שמקבל את ההחלטה .גם כאן יינקטו אמצעי זהירות ,ואסיר כזה ייצא בשלב ראשון לחופשות קצרות ,עד 24 שעות בלבד. "יש הרבה דאגה ואחריות לפני יציאה של אסיר לחופשה ,לא כל שכן כשמדובר באסירים השפוטים למאסר עולם או אסירים שביצעו עבירות קשות", מבהירה סתוי-גרשום" .אנחנו מקבלים ,בין היתר, מכתבים מהקורבנות וממשפחות הקורבנות .לא רק במקרים של אלימות במשפחה או עבירות מין .הם מבקשים שלא נוציא את האסיר הפוגע לחופשה .יש גם מכתבים קורעי-לב ממשפחות ,שהיקרים להן מכל נהרגו בתאונות דרכים .הם לא רוצים שהנהג הפוגע יצא לחופש .מצד אחד ,מדובר פעמים רבות באסיר עובד ,חיובי ,שעל פי הקריטריונים מגיעה לו חופשה ,ובסופו של דבר התפקיד שלנו הוא לעבוד לפי הפקודה .מצד שני ,הלב שלי נקרע. הדילמה קשה". ישנם גם אירועים חריגים :מוות של בן משפחה של אסיר ,חתונות ,לידות ,בריתות ועוד אירועים משמעותיים .כל בקשה שמוגשת בהקשר לאירוע מיוחד -גם על ידי אסירים שעדיין לא נמצאים בסבב חופשות מכיוון שאינם עומדים בקריטריונים נבדקת ומטופלת" .אנחנו לא מודיעים לאסירשהוא לא יצא ללוויה של אימו או אביו ,רק בגלל שהוא לא בסבב חופשות" ,מציינת הגר סתוי- גרשום" .כל מקרה נבדק לגופו ,ואם לא ניתן להוציא את האסיר לחופשה ,נבדקת גם האפשרות להוציא אותו עם ליווי". בריחה ממשמורת חוקית סייף סאלח" :אחד האסירים היה צריך לעבור ניתוח ברית מילה באזור מסוים בארץ ,שאליו אסור היה לו להגיע על פי הנחיות המשטרה .הניתוח הועבר למקום אחר .מקרה נוסף היה של אסיר ששפוט למאסר עולם על רצח אכזרי ,אשר אשתו ילדה .האסיר רצה לבקר את אשתו והתינוקת בבית החולים .מצד אחד ,אשתו של האסיר לא אשמה. מצד שני ,הוא עשה פשע איום .כל הגורמים - הטיפוליים ,המשטרה ,שב"ס -צריכים למצוא את האיזון ,מתי צריך לבוא לקראת האסיר ומתי צריך לשים גבול". פעמים רבות ,תשובת המשטרה בכל הנוגע רב-כלאי סייף סאלח לחופשה של אסיר מתמהמהת .במקרים כאלה, אבל גם במקרים אחרים ,בוחרים האסירים לעתור לבית המשפט .זה ,לא אחת ,מתערב ומאפשר הוצאת אסיר לחופשה ,גם בניגוד להמלצת שב"ס. כך קרה שמשה בן איבגי ,רוצח נהג המונית דרק רוט ,יצא לחופשה ,לא שב ממנה ונמלט לחו"ל .כך קרה גם עם אסירים אחרים" .כבר קרה כי בניגוד לכל חוות-דעת בנושא מסוכנות האסיר ובניגוד לוועדות של אלמ"ב ,למשל ,אסיר יצא לחופשה", מספרת פנינה אברהם" .באותם מקרים שבית המשפט מוציא לחופשות בניגוד לעמדת הגורמים ולחוות הדעת שלנו ,הידיים פשוט רועדות לי כשאני מאשרת במערכת את החופשה של אותו אסיר". אי-חזרה מחופשה פירושה בריחה ממשמורת חוקית .קציני החופשה מעידים שאירועים כאלה, לשמחתם ,הולכים ופוחתים עם השנים .כאמור, חלק גדול מהאסירים שלא שבו לבית הסוהר בתום חופשה בשנים האחרונות ,היו כאלה שיצאו לחופשה בצו בית משפט ,למרות התנגדות המשטרה ושירות בתי הסוהר. מדיניות חופשות הומאנית "יש לבטים רבים והכנות מרובות לפני אישור חופשה של כל אסיר. אנחנו עובדים אמנם על-פי פקודות ונהלים, אך נוקטים משנה זהירות" מדינות שונות מפעילות מדיניות שונה בכל הנוגע לחופשות אסירים .בג'ורג'יה ,ארצות הברית ,מאפשר חוק המדינה חופשה ללא ליווי, אבל המדיניות הרווחת אינה מאפשרת זאת ,אלא במקרים הומניטאריים של מוות או מחלה אנושה של בן משפחה .גם אז ,החופשה מתנהלת בפיקוח צמוד של רשויות אכיפת החוק. במסצ'וסטס ,ארה"ב ,החופשה מיועדת למקרים חריגים ,ביניהם לוויה או מחלה אנושה של בן משפחה קרוב .בפלורידה ,אסיר שרוצה חופשה צריך להיות מדורג בדרגת ביטחון מינימלית. עברייני מין ,למשל ,אינם זכאים כלל לחופשות. באנגליה אסירים זכאים לצאת לחופשות רק סמוך לתום תקופת המאסר שלהם ,כדי לאפשר להם לחזור ולהסתגל לחיים בקהילה .גם שם ,כמו בארץ ,האסירים מחולקים לקטגוריות ולא בכל קטגוריה מתאפשרת חופשה. "שירות בתי הסוהר בישראל מנהיג מדיניות הומאנית מאוד ביחס לחופשות" ,מדגישה רב-כלאי סתוי-גרשום" .אך עדיין ,לא על חשבון הזהירות או הפיקוח". "אני מתייחסת לכל מקרה ומקרה" ,היא ממשיכה" .מבחינתי ,לא מדובר בעוד דף או בעוד מספר .אני מכירה כמעט את רוב האסירים ,גם מתפקידים קודמים שעשיתי .אני מסתובבת בבתי הסוהר ופוגשת אותם .הם יודעים שאני קצינת החופשות ומבקשים שאעזור להם .לבני המשפחות של העבריינים ,שלא עשו רע ,אני מקשיבה כשהם מתחננים' :הילדים מחכים'' ,הבת מתגייסת'' ,לילד יש מסיבת סיום' .הדברים נוגעים לי וביום שאפסיק להתייחס לאנשים -אעזוב לא רק את התפקיד אלא את שב"ס בכלל .אני משתדלת לא לעבוד בצורה טכנית .ברור לי שכל אסיר שיוצא לחופשה הוא עולם ומלואו". 17 שבץ נא סבב המינויים שנערך בימים אלה בשירות בתי הסוהר הוא מלאכת מחשבת ,המתבצעת בניצוחו של הנציב ,רב-גונדר אהרון פרנקו ∞ הסבב החל בדרג הבכיר ויגיע עד קצה שדרת הפיקוד ,והוא עצום בהיקפו ∞ בארגון נושבת רוח חדשה ,רוח של התעוררות ותנופה מאת :דנה בהר "זה קורה פעם בדור" ,מכריזה גנ"מ נילי טולדנו ,ראש מחלקת סגל במינהל משאבי אנוש, כשהיא מדברת על סבב המינויים המתקיים בשב"ס בחודשים האחרונים ,מאז נכנס הנציב, רב-גונדר אהרון פרנקו ,לתפקידו .טולדנו סג"ד בנימין פולצ'ק סג"ד נינה סולימן מתייחסת למספר ולהיקפים של המינויים .כך, היא מביאה כדוגמה מינויים חדשים של שישה גונדרים ,מהם שלושה מינויי קידום .ברמת תת- גונדר בוצעו 14מינויים מהם שמונה לתפקידי קידום והיתר לתפקידי רוחב .ברמת גנ"מ בוצעו 21מינויים מהם 10לתפקידי קידום .כרגע אנו בפתחו של סבב מינויי סג"ד במסגרתו מיועדים לאיוש 35תקנים (במינויי קידום) ,המהווים שליש מכלל תפקידי הסג"דים שבארגון. "מדובר במספרים 'מטורפים'" ,מסבירה טולדנו. "היקפים שהארגון לא ייתקל בהם בחמש-שש השנים הקרובות .היו בעבר מינויים דומים ,אבל התהליך היה שונה .הוא נעשה 'אד הוק' .כאן יש תכנון ,סדר ,ראייה קדימה .מעבר לכך שהתהליך עצמו מרתק ,יש בו משהו מרגש ברמת ההתחדשות 18 של הארגון .יש תחושה גדולה של סיפוק ,ושב"ס כולו בתקופת התעוררות". גל המינויים החל בדרג הבכיר ,ברמת גונדרים אבל יגיע עד קצה שדרת הפיקוד .זוהי מלאכתמחשבת בניצוחו של הנציב פרנקו' .אמנות', מכנה אותה תג"ד הלנה ביבי ,ראש מינהל משאבי אנוש בשב"ס' ,פאזל אנושי'" .ממש 'שבץ נא'", תג"ד הלנה ביבי היא מחייכת" .עבודת תשבץ ,אבל עם המון מרכיבים אנושיים ורגשיים -התחשבות באנשים, ברגישויות ,ביכולות ,אבל גם ברצונות .אנשים בארגון חיכו למינויים כמו אוויר לנשימה .עכשיו רואים עובדים מתקדמים' ,זזים' ,משנים תפקידים. הכול מתקדם ומתפתח". קופסה שחורה איך זה עובד? עד לפני כארבע שנים ,חברי הספ"כ ,גונדרים או מפקדי מחוזות ,היו מציעים את מועמדיהם לתפקידים שונים בשירות .הארגון היה אז קטן וסגור יחסית .אנשים מתוך הארגון לא יכלו להציע את עצמם באופן עצמאי כמועמדים פוטנציאליים ,ובדיוני השיבוצים רק מעטים לקחו חלק" .דיוני השיבוצים" ,נזכרת טולדנו" ,התבצעו במעין 'קופסה שחורה' .בצד אחד של הקופסה ידעו שיש תפקידים פנויים ובצד השני התקבלה התוצאה -מי מונה לתפקידים .בתוך המעגל פנימה לכל ההתעסקות במה קרה ,מי הציע את מי ולמה נבחר אדם זה או אחר -היו שותפים ,יחסית, מעט מאד אנשים". בשנת 2008הוביל הנציב הקודם ,רב-גונדר גנ"מ נילי טולדנו (בגמלאות) בני קניאק ,עבודת-מטה בכל הנוגע למדיניות השיבוצים והמינויים .במסגרתה נקבע, למשל ,שכל אדם בשירות יהיה רשאי להגיש מועמדות לכל תפקיד ,עד שלוש פעמים בשנה. כמובן שעל המתמודד לעמוד בתנאי הסף של התפקיד .התהליך היקשה על הבוחנים ,הוא אינו מקובל בארגונים מקבילים ,אך בהחלט דמוקרטי וראוי לשבח .טולדנו" :קניאק קבע ארבעה עקרונות מרכזיים לגבי תהליך השיבוצים והמינויים :עליו להיות מובנה ,שקוף ,הגון ושוויוני .המטרה היתה ליצור תהליך מובנה של שיבוצים ומינויים שיטתיים ,שיתרחש אחת לשנה ,רמה אחרי רמה, בכל הדרגים .עדיין ,מינויים רבים נעשו 'אד הוק'. בשל הגידול המשמעותי שחל בארגון ,לא הצלחנו לשבץ ולמנות אנשים מראש". אופק שירות תהליך המינויים המתנהל עכשיו ,בחסות הנציב הנוכחי ,מחייב ראייה של תמונה ארגונית שלמה" .היעד שלנו הוא שצורכי הארגון יפגשו את היכולות והרצונות של הפרט ,ושתתקיים השמה מיטבית לאדם ולארגון" ,מתמצתת טולדנו את הרעיון הבסיסי. הנציב הקודם ,רב-גונדר קניאק ,לא קיים בשנה האחרונה לכהונתו דיוני שיבוצים .הוא לא רצה לקבוע את דור המפקדים הבא בעבור הנציב שיבוא אחריו .כך קרה ,שעם כניסתו לתפקיד ,מצא עצמו הנציב פרנקו עם שורה של תפקידים פנויים ,לאורך כל שדרת הפיקוד .הצורך לשבץ ולמנות היה חיוני ומיידי. "הנציב פרנקו קבע מדדים קבועים לכולם ,בכל הרמות" ,מבהירה תג"ד הלנה ביבי" .ראשית ,הוא קבע שכל אדם ישרת שתי קדנציות לפחות בכל דרגה .בפועל זה לא תמיד הצליח ,לפחות בשלב זה של המינויים בדרגים הבכירים ,בשל הגידול של המערכת .מעבר לזה ,הנציב ביקש גם 'אופק שירות' .כלומר ,שהאנשים שיקודמו יהיו כאלה שאינם על סף פרישה ,אלא ילוו אותו בתפקידם לפחות שלוש שנים .כמובן שזה הכלל ,אבל השיבוץ נעשה בצורה עניינית ויש גם יוצאים מן הכלל .על כל אלה מוסיפים כמובן את המדדים של טיב שירות ,התאמה לתפקיד ,קורסים שעבר המועמד ,נושא המשמעת וכדומה .עם זאת, העקרונות של קדנציות ואופק שירות עברו כחוט השני בכל דיוני השיבוצים". ראיון אישי עם הנציב כדי שתהליך המינויים יתבצע בצורה מיטבית, ובשל תפיסת עולם שרואה במשאב האנושי את ליבת הארגון -החליט הנציב לקיים ראיונות אישיים עם כל הקצינים בשירות .מדובר בתהליך ארוך ,שטרם הושלם .כמו כן ,רואיינו קצינים ברמות לגביהן התקיימו דיוני השיבוצים ,כמו למשל רמת הגונדרים .זה היה הסבב הראשון .זוהי ה'כוורת' של הנציב -כך הוא מכנה אותה ,ואיתה הוא 'רץ' קדימה .הנציב ערך ראיונות עם הגונדרים שהיו בתפקיד וכן עם בעלי תפקידים ברמת תת- גונדר .בתום כל ראיון נקבע מי מועמד לקידום ,מי מועמד לתפקיד רוחב (סבב) ,מי מועמד לפרישה ומי נשאר בתפקידו הנוכחי. נוהל דומה חל גם לגבי מועמדים בדרגות אחרות .לפני השיבוצים לדרגת תת-גונדר, רואיינו כל אלה הנמצאים כבר בדרגה זו ,כולל הגנ"מים .כמו כן נערכה בדיקה אילו תפקידים של תתי-גונדרים יתפנו ,בשל פרישה או קידום של קצינים ,ואילו גונדרי-משנה מועמדים לקידום ומתאימים לתפקידים הפנויים .בהתאם ,הוכנו טבלאות השיבוץ .בתום כל ראיון מעדכן הנציב את המרואיין ,האם הוא מועמד לקידום או לשיבוץ רוחב. "מדובר בשיבוץ מטריציוני" ,מסבירה ביבי, "לפי רמות .מסיימים רמה אחת ועוברים לזו שמתחתיה .משבצים שכבה אחרי שכבה ,עד שמגיעים 'למטה' .מגונדרים לתג"דים ,לגנ"מים, לסג"דים שיכולים להיות מקודמים לגנ"מים, סג"דים בסבבי רוחב וכן הלאה (קידום מדרגת רב- כלאי ייעשה ברמת המחוזות) .בזכות הראיונות עם הנציב פנים אל פנים ,אנשים יודעים למה לצפות. יש שיתוף פעולה מצידם ודבר לא נעשה בהסתר. בכל הנוגע למינוי תג"דים ,למשל ,הנציב כינס את כל הגונדרים ,כולל אלה של המינויים החדשים. הוא שאל אותם מי לדעתם צריכים להיות התג"דים של הדור הבא .זה היה בהחלט דיון שיבוצים לא רגיל .הנציב ערך אותו ,למרות שלא היה מחויב "בזכות הראיונות עם הנציב פנים אל פנים אנשים יודעים למהלצפות" לכך ,בצורה של התייעצות .הוא ביקש מכל אחד מהמשתתפים לדרג את המועמדים ,ולרשום בטבלה אנונימית מי צריך להיות באיזה תפקיד. לאחר מכן אימץ את אותן המלצות שהיו מקובלות גם עליו .רק לבסוף הגיש את רשימת המועמדים לשר לבטחון הפנים ,כמקובל". צייר לי פרופיל כאמור ,כל אדם רשאי להגיש מועמדות לכל תפקיד ,בתנאי שהוא עומד במדדים שנקבעו לאותו תפקיד .מינהל משאבי אנוש הוא שעושה את הסינון הטכני הראשוני .לראיונות עם הנציב מגיעים מועמדים שברקע שלהם אין גורם שחוסם אותם פורמלית ,דרגה למשל .לקראת כל ראיון, הנציב מקבל 'תיק' על כל אחד מהמועמדים פרופיל של המועמד שהכין מינהל מש"א.הפרופיל כולל דגשים שונים ,בהם הרקע של המועמד ,כישורים ,קורסים ,רצונות ,שאיפות, עבר משמעתי ועוד .כל אלה עוזרים לנציב לגבש את המלצתו .מדובר בעבודת נמלים .מאחורי כל הצגה של מועמד עומדים מחשבה רבה ואיסוף של אינספור נתונים .עד היום נעשתה המלאכה בצורה ידנית ,אולם בימים אלה נכנסת לשימוש מערכת ממוחשבת .זו תאפשר 'לשאוב' את הנתונים לגבי כל מועמד בזמן אמת ,במהלך דיוני השיבוצים. "החלק שלנו מתרכז בסיפוק ובארגון הנתונים", מפרטת סג"ד נינה סולימן" .אחרי שמחלקת הסגל סיימה את המיפוי הראשוני ,אנחנו מכינים את הנתונים הדרושים למועמדים הסופיים לדיוני השיבוצים .לשם כך אנו נעזרים במקורות שונים: מרכזי הערכה של מועמדים ,ארבעה-חמישה נתונים על הציון הסוציומטרי של המועמדים לאורך השנים ובתפקידים שונים .אנחנו מנסים לצייר 'פרופיל' הולם של המועמד -תחומים בהם הוא חזק יותר או פחות ,האם הוא איש של פיקוד או אחר .הערכת בכירים היא נושא מאד פופולרי כרגע -כיצד הקצונה הבכירה ביותר של הארגון מעריכה את העובדים בדרג סג"דים וגנ"מים .אנחנו משתמשים בתוצאות ההערכה רק כאשר יש לנו שמונה מעריכים ויותר לכל אדם שמכירים אותו, כמובן .חשוב לנו מאד לא לפגוע באנשים .אנחנו גם מביאים חוות דעת אחרונות על המועמד .אני מגיעה לדיוני השיבוצים כצד נייטרלי ,ומציגה את הנתונים". התחשבות ברצונות המועמדים במסגרת הנתונים שמוצגים על כל מועמד, נדרש ,כפי שצוין לעיל ,גם פירוט של אירועי משמעת" .מכוח תפקידנו ,אנחנו אחראים על טוהר המידות של העובדים בארגון ומרכזים את הנתונים על כולם -מהקצינים הבכירים ביותר ועד אחרון הסוהרים" ,מסביר סג"ד בנימין פולצ'ק, רע"ן משמעת" .לפני כל מינוי ,שיבוץ או קידום, גם אם מדובר במינוי רוחב ,מבקשים התייחסות שלנו .אנחנו מציינים כל אירוע משמעתי או פלילי שהיה למועמד .ההחלטה מה לעשות בנוגע לאירוע האם לקדם את אותו מועמד אם לאו -היא כמובןשל גורמי הפיקוד ,וכשמדובר בקצינים בכירים ,זו החלטה של השר לבטחון הפנים .בכל אופן ,אנחנו מגישים את הנתונים שברשותנו". על כל תפקיד פנוי מתמודדים מועמדים רבים, שנושאים אליו עיניים .הנציב ,יחד עם המערכת התומכת שסביבו ,מודעים לכך" .מובן שהנציב מתחשב גם ברצונות ובשאיפות של האנשים", מדגישה ביבי" .זה חלק מהשיקולים העומדים לנגד עיניו .כך לדוגמה ,הוא מעדיף לשבץ אדם לתפקיד הממוקם בסמוך לאזור מגוריו ,מטעמים של טובת המשפחה וגם בשל טובת הארגון .אין ספק שעדיף שמפקד מתקן יגור בסמוך למתקן עליו הוא מפקד. עם זאת ,לא תמיד הדבר אפשרי .הניסיון שלנו מלמד אותנו כי קצין צעיר ,שקיבל קידום לתפקיד במתקן רחוק ,יגיב אחרת מאשר אדם שזאת כבר הכהונה השנייה שלו באותו תפקיד". סבב המינויים והשיבוצים הביא עמו ,כאמור, רוח חדשה וטובה לארגון .עדיין ,מדובר רק בראשיתו של תהליך" .האתגר הגדול הוא לערוך את כל התהליך הזה שנה מראש" ,מבהירה טולדנו. "כלומר ,לנסות ליצור בעבור הסגל תחושה של ודאות לגבי האופק והמסלול של שירותם .תהליך מובנה מראש יועיל גם לארגון ,מבחינת תהליכי חפיפה ,למשל .אנחנו עוד לא שם ,אבל הסבב הזה בהחלט מקרב אותנו למקום הזה .כרגע אפשר לומר שיש תקווה גדולה לארגון .יש פה 'פקק' גדול ,שירד עד למטה ,כולל לבד"א שרוצים להיות קצינים .בסופו של תהליך ,הוא ייגע בכל הרמות של הארגון ,וישפיע במישרין ובעקיפין על חלקים נרחבים של סגל הקבע". 19 כרמל על דרך המלך כמעט שנה אחרי אסון השריפה ,כלא 'כרמל' פעיל מתמיד ∞ בעיות דחופות של תנאי מחיה ונגע הסמים מצאו את פתרונן ,תוכניות רבות נערכות למען רווחת הסוהר והאסירים משתתפים בסדנאות מגוונות של טיפול ושיקום ∞ מפקד הכלא מעיד על עצמו שהוא אדם עשיר -באנשים וברוח... מאת :דנה בהר את היום ההוא 2 ,בדצמבר ,2010היום של אסון השריפה בכרמל -סוהרי כלא 'כרמל' לא ישכחו. בסופו של אותו יום פונה כלא 'כרמל' ,בגלל הסכנה הממשית שנשקפה לשוהים בו ,אסירים ואנשי סגל כאחד" .בשעה שבע בערב" ,מתאר גנ"מ ישראל שושן ,מפקד 'כרמל'" ,בעודנו עובדים כדי לשמור על חייהם של האסירים והסוהרים ,נזרו עלינו מהשמיים פתיתים של אפר על המדים .העשן היה סמיך .רשימות האנשים שהיו על האוטובוס ,חלקם חברים שלנו ורבים מהם אנשים שהכרנו ,היו לנגד עינינו .הסתכלנו על שמות האנשים ,ידענו שהם מתים .התקשינו לעכל את ממדי האסון הנורא. היינו צריכים להפעיל את כל המסננים הרגשיים 20 כדי להמשיך במשימה .ולמרות הכול ,איש לא התלונן ,איש לא בכה ואיש לא עזב .המשימה בוצעה ללא דופי". בבית הסוהר ,בו שוהים בדרך כלל 420אסירים ו 130-אנשי סגל ,שהו באותה עת כאלף אסירים, בתוכם אסירים שפונו מכלא 'דמון' ו 400-אנשי סגל .בסביבות השעה שתיים בבוקר פונו כולם, ללא פגע" .ארבעה ימים אחר כך" ,משחזר שושן, "חזרו אנשי הסגל והאסירים לבית הסוהר .הדבר היחיד שהייתי צריך לעשות הוא לאסוף את הסוהרים ולהגיד להם מילה אחת ' -תודה'". כיצד השפיעו האירועים על היחידה? "כיחידה ,האנשים היום הרבה יותר מגובשים. יש לנו גאוות יחידה .צריך להבין שהיתה פה סכנה מוחשית .סוהרי בית סוהר 'כרמל' ייכנסו לדפי ההיסטוריה של הארגון .אני מסתובב כמו אב גאה. הם הוכיחו שאין משימה שאין ביכולתם להתמודד עמה .לא רק ברמה המקצועית-מבצעית ,אלא גם ברמה הרגשית". שיפור תנאי המחייה לאסירים כלא 'כרמל' שינה את פניו בשנתיים האחרונות. השינוי מתבטא ,בין השאר ,במבנה הפיזי ובשיפור התנאים לסגל ,אבל גם לאסירים .על החומות שבחוץ מוצגים ציורים של עצי הכרמל ,לפני השריפה ,מעשה ידיו של צייר תושב עין הוד .עוד ברית שנכרתה ,בעקבות השריפה ההיא ,בין סגל הכלא לתושבי ההר .שושן" :חשבנו שייקח שנים עד שהיער ישקם את עצמו ,הרי לא נצליח לגרום לכל הירוק לפרוח בן רגע .אז לפחות יש לנו את הציורים ,שמתארים את הנוף האופייני לכרמל, כמעין תחליף לדבר האמיתי"... כלא 'כרמל' ,שהוקם כבר בשנות ה ,'80-מסווג ברמת ביטחון בינונית ומאכלס אסירים עם יתרת מאסר עד שלוש שנים" .כשהגעתי ל'כרמל'", מספר שושן (המשרת בשב"ס 22שנה ,מהן שנתיים ב'כרמל')" ,זיהיתי שתי בעיות שצריך לטפל בהן: תנאי המחיה של האסירים ונושא הסמים .מבחינת תנאי המחיה ,האסירים חיו בכלא בצפיפות איומה, וגם בנושא הסמים המציאות היתה קשה .הסוהרים היו אוספים 'מנות' מהרצפה ,והאסירים היו כל היום די מסוממים .היה ברור שצריך לטפל בכך בדחיפות". את ההישגים רואים היום בשטח .אם בעבר ה'תקינה' של בית סוהר 'כרמל' היתה 500אסירים, הרי שהיום היא ירדה ל .420-הדבר נעשה לטובת שיפור תנאי המחיה .תאים שיועדו לאכלוס של 20אסירים נחצו ,שופצו ,והיום כל אחד מהם מאכלס שמונה אסירים בלבד .מדובר ,אומר שושן, בתאים ראויים ,שכוללים גם מטבחון .לצד מפעל התעסוקה היחיד שהיה בכלא ,נפתח מפעל נוסף, יחד עם חדר אוכל .כמו כן שופץ מערך החינוך וספריית האסירים נמצאת בתהליך של הרחבה. בכלא נפתח גם אגף חדש ,בסטנדרטים גבוהים, ובימים אלה נבנה מטבח חדש .השאיפה היא שבעתיד ייבנו תאים חדשים נוספים ,אך הכול תלוי תקציב כמובן. "היום מבינים שתנאי המחיה של אסירים חשובים ,מכיוון שהם מייצרים שקט בבית הסוהר", מסביר שושן" .האסירים מכירים תודה ,הם 'מצביעים ברגליים' .בית הסוהר היום הרבה יותר רגוע .יש בהחלט פחות קטטות ואירועים אלימים". מלחמת חורמה בנגע הסמים "כיחידה ,האנשים היום הרבה יותר מגובשים. יש לנו גאוות יחידה. צריך להבין שהיתה פה סכנה מוחשית" סגל 'כרמל' ,בחסות המפקד ,הכריז מלחמת חורמה בנגע הסמים בכלא" .העברנו מסר חד- משמעי כי מי שמתעסק בסמים -ייענש בצורה הקשה ביותר" ,מבהיר שושן" .הודעתי לאסירים שאני לא מוכן להרגיש כמו מפקד כלא בקולומביה. במקביל ביצענו עבודה מודיעינית רצינית ,שכללה אינספור מעקבים .נוסף לכך נערכו פעולות יזומות רבות לתפיסת סמים ,גם בעזרת היחידה המרכזית למניעת פשיעה בשב"ס ,יחידת 'דרור' .אם בעבר אסיר ,שנמצאו אצלו סמים והוגש נגדו כתב אישום ,יכול היה לחכות ,להשתחרר מהכלא ורק אז להישפט -הרי היום המדיניות השתנתה .האסיר נשפט עוד בתקופת מאסרו המקורית .כך קרה שאחד האסירים ,חמישה חודשים לפני השחרור, נשפט לשנתיים .במקרה אחר אסיר נשפט ,רגע לפני השחרור ,לעוד ארבע שנות מאסר .כל זה בעקבות תפיסות סמים .הענישה המיידית היא גורם מרתיע". שושן מספר כי טופל גם הנושא של העברת סמים באמצעות השלכתם מעבר לחומות הכלא, בכלא נפתח אגף חדש ,בסטנדרטים גבוהים ,השאיפה היא שבעתיד ייבנו תאים חדשים נוספים נערכו פעולות יזומות רבות לתפיסת סמים ,בעזרת היחידה המרכזית למניעת פשיעה בשב"ס ,יחידת 'דרור' 21 אל האסירים .זהו נתיב הברחה שהיה ידוע בכלא 'כרמל' .כך קרה שאזרח נתפס כשברשותו 158 גרם סמים ,שיועדו לאסיר בכלא .נגד האזרח הוגש כתב אישום כמובן .גם האסיר ,מ'כרמל' ,נענש ונשלח להפרדה" .הוכחנו לאסירים שלא כדאי להם להשתמש בסמים או לנסות להבריח אותם", ממשיך שושן" .היום אסירים מבקשים הרבה יותר תחליפי סם ,משום שאין סמים בכלא .רבים אחרים פשוט עולים על דרך המלך ומנצלים את ההזדמנות כדי להיגמל .אם היו אומרים לפני 15-10שנה למי ששירת כאן ,שלא תהיה פה פעילות ענפה של אסירים השקועים בסמים -הוא היה מתפקע מצחוק .היום בית סוהר 'כרמל' הוא בלי סמים. המניע שלנו הוא מלחמה בפשע ,אך גם תחושה שזהו פשוט הדבר הנכון לעשות". דואגים לסוהרים ב'כרמל' לא שוכחים את הסגל .רק בשנה האחרונה נבנה שם חדר כושר ,מהיפים בשב"ס. סוהרי 'כרמל' מכנים אותו בהומור 'קאנטרי קלאב'. נוסף לכך ,מתגאים אנשי הצוות בתוצאות תוכנית 'העצמת הסוהר' ,מיזם ארגוני שבא להעצים את מפקדי המשמרת ודרכם את הכפופים להם. במסגרת המיזם ,שלווה ביועץ ארגוני ,נערכו "היום אין סמים בבית סוהר 'כרמל' .המניע שלנו הוא מלחמה בפשע ,אך גם תחושה שזהו פשוט הדבר הנכון לעשות" הרב יניב דר" :מרתק לראות את האיזון שהם עושים בין מה שכתוב בתורה לבין מה שקורה באגף" לצד מפעל התעסוקה היחיד שהיה בכלא ,נפתח מפעל נוסף 22 סדנאות לסגל וניתנו דגשים בנושאים שונים, בהתאם לצורכי המשמרת המסוימת" .במבחן התוצאה" ,מציינת סג"ד לאה ינון ,סגנית מפקד כלא 'כרמל'" ,אנחנו מרגישים הרבה יותר לכידות וגיבוש אצל הסגל בעקבות המיזם .גם המקצועיות שלו בולטת יותר". אך בכך לא די .מיזם נוסף לרווחת הסוהרים, הפעם בהובלת ינון ,הוא מיזם 'בריאות הסוהר'. התוכנית הזו יצאה לדרך כבר לפני כשנתיים, בעידוד שב"ס ובתמיכת משרד הבריאות .לצד הרצאות של אנשי מקצוע בנושאי תזונה וספורט, ניתן דגש גם על פעילות גופנית בפועל .הסוהרים חויבו לעשות פעילות ספורטיבית פעם בשבוע. לנשות סגל 'כרמל' ניתנו שיעורי פילאטיס ,הובאה לסוהרים תזונאית ונקבע 'יום ספורט יחידתי'. "בעקבות התוכנית ,סוהרים הפסיקו לעשן ויש ביניהם כאלה שאף ירדו במשקל" ,מפרטת ינון. "אנשים הציבו לעצמם מטרה בריאותית והצליחו להגיע אליה". התמקדות ביום שאחרי יתרת המאסר של אסירים ב'כרמל' היא קצרה, כאמור ,ולא עולה על שלוש שנים .היתרה הקצרה משפיעה פעמים רבות גם על נושא הטיפול "אנחנו מרגישים הרבה יותר לכידות וגיבוש אצל הסגל" ב'כרמל' מדברים בעיקר על טיפול שצריך להיות קצר ,יעיל ו'עם הפנים החוצה' סגל 'כרמל' ,בחסות המפקד ,הכריז מלחמת חורמה בנגע הסמים בכלא והשיקום .בניגוד לבתי סוהר אחרים ,ב'כרמל' מדברים בעיקר על טיפול שצריך להיות קצר, יעיל ו'עם הפנים החוצה' .לכן ,גם תוכניות הגמילה מסמים מתנהלות באופן כזה .בין השאר מתקיימת בבית הסוהר תוכנית 'חדר לב' -מסגרת טיפולית לגמילה מסמים .בחדר ,שנמצא באגף נ"ס וכולל 16מיטות ,שוהים האסירים המטופלים במשך חצי שנה ,ומשתתפים בקבוצות טיפוליות ובסדנאות .הצוות שמפעיל את התוכנית כולל עובדים סוציאליים ,קצינת חינוך ומדריך נגמלים. "ההשפעה של יתרת המאסר הקצרה היא בעיקר בנושא הגמילה" ,משתפת רב-כלאי ורד אללוף, ראש תחום טיפול ושיקום בכלא" .חצי שנה זה אכן זמן קצר לערוך תהליכי עומק ,אלא שהטיפול לא מתחיל ונגמר בחצי השנה הזאת .אנחנו באמת פועלים עם הפנים החוצה ומנסים להבהיר לאסיר, כמעט מהיום הראשון שהוא מגיע לכאן ,את חשיבות הרצף הטיפולי .אנחנו ב'כרמל' צריכים לעבוד הרבה יותר מהר כדי לגייס את האסיר לנושא השיקום וההשתלבות שלו בחברה בחוץ. כשהמאסר יותר ארוך ,יש הרבה יותר זמן .פה העבודה מתמקדת ביום שאחרי השחרור". מסגרת נוספת הפועלת בכלא כוללת חונכים ל'מושגחים' ,אסירים שיש חשש שיפגעו בעצמם. המערך הזה כולל עשרה חונכים בסך הכול, המלווים על ידי אנשי הטיפול בכלא .בבית הסוהר פועלות גם קבוצות טיפול רבות" .יש קבוצה לטיפול בגברים אלימים ,מאחר שרבע מאוכלוסיית האסירים בכלא שפוט בגין עבירות אלימות במשפחה" ,מסבירה אללוף" .גם אם המאסר הנוכחי שלהם הוא בגלל עבירה אחרת ,בעברם יש "אני מסתכל סביבי, רואה את האנשים מגיעים לעבודה בבוקר, מסורים ,שמחים ,עם ניצוץ בעיניים" עבירות של אלימות במשפחה .יש קבוצות לטיפול באלימות 'כללית' ,שליטה בכעסים .יש גם קבוצה לאסירים שזהו המאסר הראשון שלהם ,בה מנסים לראות יחד אתם איפה הם טעו ,איך הם 'כותבים' אחרת את סיפור חייהם ,איזה פתרון אחר הם היו יכולים למצוא .המטרה היא שהמאסר הראשון יהיה גם האחרון -שלא יחזרו לכלא שוב ושוב .קבוצה נוספת עוסקת בנושא 'לקראת שחרור' .העשייה היא מאד מגוונת". חשוב טוב -יהיה טוב הרב יניב דר ,רב היחידה ב'כרמל' ,מדבר על 'רבנות באוריינטציה טיפולית' בכלא .הוא מספר על סדנאות ייחודיות שמטרתן לתת מענה לאוכלוסיה הכלואה ב'כרמל'" .בין השאר ערכנו בשנה האחרונה סדנאות לשליטה בכעסים" ,מתאר הרב דר" .אנחנו מוציאים אחת לשבוע עלון של דברי תורה 'מפרי הכרמל' .אסיר שהשתתף בסדנה הזאת נפתח פתאום ,נרגע והתחיל לרכז את החומרים לעלון .ערכנו סדנה מיוחדת למניעת אובדנות ,ברוח התורה .סדנה אחרת שלנו נקראה: 'חשוב טוב -יהיה טוב' .פעילות חווייתית שנגעה במחשבה חיובית ,בהתמודדות עם המאסר .אני אמנם רב ,אבל את הטיפול אני מפנה לכולם". רק בקיץ האחרון הסתיים ב'כרמל' קורס 'תורה מדע ומלאכה' של רבנות הכלא ,בשילוב מערך התעסוקה והחינוך .הקורס נבנה במיוחד בעבור אוכלוסיית אסירים יוצאי חבר העמים היהודים, המועסקים במרכז היצרני בבית הסוהר ,בחינוך ובמדרשה ,וכלל הרצאות של רבנים ואנשי-רוח ושל קצינות החינוך בכלא. "אני יכול להעיד על עצמי" ,מודה הרב דר, שמשרת בסך הכול שנה וחצי בשירות בתי הסוהר" ,שאני עצמי עברתי תהליך דרך הסדנאות לאסירים .מרתק לראות את האיזון שהם עושים בין מה שכתוב בתורה לבין מה שקורה באגף". לסיכום ,גנ"מ ישראל שושן ,מפקד 'כרמל' ,מדבר על עושר בהקשר האנושי' .מכיוון שאין נכס יותר חשוב מהאנשים שלך' ,הוא אומר תמיד לפקודיו, 'מפקד יכול להרגיש עני או עשיר ,הכול בהתאם לאיכות הסגל שלו' .אני חוזר ואומר לקצינת משאבי האנוש שלנו" ,מחייך שושן" ,שהתפקיד שלה הכי קשה ביחידה .היא זאת שצריכה לדאוג לכך שארגיש עשיר .אני מסתכל סביבי ,רואה את האנשים מגיעים לעבודה בבוקר ,מסורים ,שמחים, עם ניצוץ בעיניים .הם מוכיחים לי דקה אחרי דקה שהם מסוג האנשים שמובילים את הארגון קדימה, למקום שהוא עוד לא היה בו .אני מביט בהם ואין לי ספק -אני אדם עשיר מאד"... 23 למצות את הטוב בחיים סיפור ההתמודדות של גנ"מ ד"ר אילי גולדברג עם הסרטן הוא סיפורה של אישה חזקה ,שלא ויתרה על 'הפיקוד' על חייה גם אחרי ניתוח וטיפולים כימותרפיים קשים שעברה ∞ במילים שלה" :עכשיו היה תורי להבין שזה לא סוף העולם"... מאת :נעמה תלם כאשר אובחנה אצל גנ"מ אילי גולדברג מחלת הסרטן ,בחודש ינואר ,2011היא קראה לבני משפחתה הקרובים :בעלה ,אמה ושני ילדיה .את המחלה ,סרטן שחלות בשלב מתקדם ,שהתפשט כבר לחלל הבטן ,הציגה בפני משפחתה כ'נבצרות זמנית' ,בפירוש לא משהו סופני" .הודעתי להם: 'יש לי סרטן'" ,משחזרת גולדברג" ,הייתי מאד מעשית .הבהרתי להם :אני לא הראשונה ולא האחרונה שיש לה סרטן ,אז תירגעו .היום לכל אדם שלישי יש סרטן .זו עוד מחלה .אני לא נאבקת בכך ולא מתלוננת ,כי אני לא שונה מאחרים .זה מה שיש ואנחנו נעבור את זה .אני חולה לזמן קצוב .אני אחלים ואחזור לשירות ואעשה מה שצריך לעשות .בינתיים ,אני מטפלת בעצמי .אני מחליטה מה קורה ,אני מחליטה מה נעשה ומה יהיה ומתי .חזרתי ואמרתי להם :אולי יש לי סרטן, אבל המחשב המרכזי ,הראש שלי ,עובד .אז אני לא מתכוונת לוותר על הפיקוד". בכית? "לא .הם בכו ,אבל לא לידי". בסוף חודש יולי ,אחרי ניתוח להסרת הגידול ועוד שישה מחזורים של טיפולים כימותרפיים, שבה גולדברג לעבודתה ,כמדריכה מטעם שירות בתי הסוהר במכללה לביטחון לאומי .תפקיד 24 חדש יחסית ,שהחלה בו רק חודשים אחדים לפני שהתגלה אצלה הגידול .גולדברג נמצאת עדיין במעקב רפואי .איש לא מבטיח לה שהגידול לא יחזור .עדיין ,לפחות בשלב הזה ,אפשר לומר שהיא ניצחה את הסרטן" .זאת לא היתה מלחמה ,אז אני לא קוראת לכך 'ניצחון'" ,מדגישה גולדברג" .אני קוראת לכך 'התמודדות' .גם כשיש לאדם שפעת במשך שבוע ,זאת התמודדות .אחרי שמבריאים, מישהו מודיע 'ניצחתי את השפעת'? לא .זה לא נקרא לנצח ,כי הסרטן לא היה מלחמה בשבילי. אני יודעת שזהו מאבק ואני מקווה שזאת היתה אפיזודה חולפת .אני רוצה להאמין שהמחלה לא תחזור". את פוחדת? "לא .אני לא פוחדת מהמוות .גם קודם לא פחדתי .אין טעם לפחד ממה שאין לך שליטה עליו. אבל אני לא רוצה לסבול .אם חס וחלילה המחלה תחזור ,אינני רוצה להאריך חיים .אני רוצה שזה ייגמר כשזה יפסיק להיות מכובד". המחלה הלוחשת חודשים ארוכים סבלה גולדברג מכאבים, לפני שאובחן אצלה הסרטן .אלה היו החודשים הראשונים שלה במכללה לביטחון לאומי .היא הגיעה לשם בספטמבר ,2010אחרי שעבדה כקצינת ניהול אסירים של מחוז הצפון" .כבר שם הרגשתי רע" ,היא מתארת" .הייתי חלשה ,התנפחתי קצת ,אבל חשבתי שמדובר פשוט בסוג של שפעת שלא עוברת" .אלא שהמצב הלך והחמיר .גולדברג החליטה ללכת לרופאה .אותה רופאה יעצה לה לעשות דיאטה ....רופא נוסף שלח אותה לבדיקות דם ,שיצאו תקינות. גולדברג" :לסרטן השחלות קוראים גם 'המחלה הלוחשת' או 'המחלה המתגנבת' .לא דמיינתי אפילו שיש לי סרטן .הבדיקות היו תקינות אז נרגעתי" .בסופו של דבר ,בסוף ינואר ,2011כאמור ,עקב כאבים עזים באזור האגן והבטן ,החליטה לפנות לרופאת נשים .משם שלחו אותה מיד למיון בית החולים 'מאיר' בכפר סבא" .מאותו הרגע" ,היא מספרת" ,השגרה נעצרה והשתנתה ,שלא באחריותי ,בצורה דרמטית .הסתכלתי על הרופאה במיון והבטתי בבעלי שהיה איתי .אני זוכרת שאמרתי לו 'זהו. אנחנו הולכים לעבור תקופה קשה' .עדיין לא אמרו לי שזה סרטן ,אבל הבנתי ,לפי המבט של הרופאה .גם שאלתי אותה והיא ענתה 'זה יכול להיות הכול'". ואז כבר סיפרת למשפחה שלך שזה סרטן .למה? "קודם כל ,אף אחד לא הכחיש .לרופאים אמרתי: אני תמיד מוכנה לקבל בשורות טובות .אם זה לא סרטן -זאת בשורה טובה .ואם זה כן ,אז בכל אופן אני לא מתכוונת להיבהל". "חופים הם לפעמים" גולדברג אושפזה מיד לבדיקות ולקביעת אבחנה מסודרת .הסבירו לה שבשלב ראשון היא צריכה לעבור ניתוח להוצאת הגידול .מועד הניתוח נקבע ל 31-בינואר ,2011כמה ימים לאחר מכן .גולדברג החליטה שהמנתח יהיה פרופסור פישמן ,מומחה בעל שם עולמי בתחום מבית החולים 'מאיר'. אחרי הניתוח ,נאמר לה ,יוחלט על המשך הטיפול. "ישבנו בעלי ואני אצל הרופא ,בשיחה שלפני השחרור מבית החולים" ,היא מתארת" .הרופא אמר 'כן ,זה סרטן .סרטן שחלות' .אני באותו זמן כבר קראתי על סרטן השחלות במה שאנחנו מכנים בבית 'דוקטור גוגל' .המחשב ענה לי על כל השאלות .הבנתי שזה סרטן שכיח ,שיודעים לטפל בו .לא שאלתי את הרופא יותר מדי שאלות .לא העמקתי ,לא רציתי לדעת מעבר למה שקראתי. החלטתי שאני סומכת על הרופאים ושאין לי שום כוונה לצאת עם תואר 'דוקטור לרפואה' מהסיפור הזה". פתאום קם אדם בבוקר ,אחרי 33שנה של פעילות אינטנסיבית בשירות בתי הסוהר בתפקידי פיקוד וניהול ,ומגלה שהוא חולה .מעולם ,אומרת גולדברג ,לא השתמשה בכרטיס קופת החולים שלה כמו באותם חודשים .מעולם גם לא ראתה כל כך הרבה רופאים .אף פעם גם לא לקחה פסק זמן" .מה שעשיתי לפני הניתוח ,היה לכתוב צוואה ,למרות שידעתי שלא אמות בניתוח .רציתי 'לסגור קצוות'. את נוגעת במוות .סרטן מתחבר למוות .אמרתי גם לאיציק ,בעלי ,מה אני רוצה שיהיה בלוויה שלי ומה לא' .אני לא רוצה הספדים' ,הסברתי לו' .אני רוצה שאתה והילדים תדברו ,אבל רק עליכם ,לא עלי'". איך התכוננת? "אחותי היא דוקטור לפסיכולוגיה ,עוסקת בנושאי גוף ונפש .היא הציעה לי לבחור שיר שאני אוהבת' .בכל פעם שתרגישי אי-נוחות' ,היא יעצה לי' ,שירי את השיר הזה' .בחרתי את השיר 'חופים' של נתן יונתן .מאחר שידעתי שאמא שלי ,אחות במקצועה ,תשב איתי בלילה שאחרי הניתוח ,נתנו גם לה דף עם מילות השיר .בכל פעם שכאב לי או כשהייתי במצוקה ,שרנו את 'חופים' .בקול רם ,לא בשקט ולא בלב .כולם שמעו .עד שזה קרה לי" ,היא ממשיכה" ,הכרתי את הסרטן מהצד של סוהרות שלי ,שחלו .זכרתי איך החיים שלהן פעמים רבות נעצרו .פתאום זאת אני .פתאום זאת כבר לא מישהי אחרת .אני החולה .היה לי קשה לא להיות פרודוקטיבית .להתעסק בתפקוד ולא לנהל ,לא לפקד .ביני לבין עצמי החלטתי :בסדר, אז עכשיו אני צריכה לעשות את כל מה שהמלצתי לאחרות .תורי להבין שזה לא סוף העולם". גולדברג לקחה חופשה מהעבודה .לדבריה, אנשי אגף משאבי אנוש ומחלקת הרווחה העניקו לה ליווי חם וצמוד .ובכל זאת חשה החמצה ,משום שנאלצה לעזוב את המכללה לביטחון לאומי זמן קצר אחרי שהגיעה לשם" .סיפרתי שגילו לי סרטן שחלות" ,היא מתארת" .ביקשתי שלא יבואו לבקר אותי בבית החולים .אמרתי ש'אני לא נוהגת לארח בחדר השינה שלי' .אני יודעת שאנשים מאוד נבהלים כשהם שומעים שמישהו חלה בסרטן. רציתי לחסוך זאת מחבריי ,וגם לא רציתי שיבואו וידברו איתי על מחלות .יש נושאים אחרים לדבר עליהם .זאת המחלה שלי .זאת ההתמודדות שלי. לא רציתי להטריד אף אחד .מי שצלצל וחשב שאנחנו הולכים 'להיפרד' בקרוב ,מיד עניתי לו ש'הכול בסדר .יש לי סרטן אבל אני חיה'". "נלחמתי על ההחלמה שלי" הניתוח עבר בהצלחה .עדיין ,גולדברג נאלצה לעבור ,כאמור ,שישה מחזורים של טיפולים כימותרפיים 18 ,טיפולים בסך הכול .היא הכינה 'טבלת ייאוש' ,עם ימים ותאריכים ,ורשמה את התגובות של הגוף" .זאת היתה הדאגה הגדולה שלי" ,היא מסבירה" .הסימפטומים ,תופעות הלוואי ,איך אתמודד עם תופעות הטיפול הכימי ואיזו שליטה תהיה לי על כך ,מזה פחדתי מאוד. הסבירו לי שהיום תופעות הלוואי הן קלות יחסית, אך עדיין היו לי ימים קשים .היו ימים שלא עשיתי כלום אחרי טיפול ,פשוט בגלל שלא היה לי כוח. ההחלטה הבסיסית שלי היתה ,שלא יהיה מצב שבו אני לא אקום מהמיטה בבוקר .אמרתי לעצמי 'המיטה לא תהיה הבסיס' .אז היו ימים שלא עמדתי בכך ונשארתי במיטה ,אבל זה היה הרעיון הכללי. הימים הרעים עברו ואני המשכתי הלאה". איך הגבת לנשירת השיער? "ידעתי שהשיער ינשור .ברוב המקרים יש נשירה בעקבות הטיפול הכימותרפי ,והמקרה שלי לא שונה מאחרים .עוד לפני הניתוח הלכתי יחד עם הבת שלי לחנות פאות והיא עזרה לי לבחור פאה. זה היה נורא מצחיק .הצטלמנו ואחר כך הפצנו את התמונות .האמת ,אף פעם לא הייתי דוגמנית מסלול ,השיער שלי לא גולש ומכסה לי את הפנים, כך שעניין השיער לא הפך למשהו מרכזי .גם לא חיכיתי שהשיער ינשור .הבת שלי גילחה לי כבר קודם את הראש ,בבית .קיבלתי המון מחמאות ממי שראה אותי עם הקרחת ...בבית הסתובבתי בלי כלום ,אבל בחוץ שמתי מטפחת או את הפאה .אחר כך גם קניתי בנדנה .לא יצאתי החוצה ללא כיסוי ראש ,בעיקר כדי לא להביך אחרים .לספר שלי, שרגיל שאני אצלו כל שלושה שבועות ,התקשרתי ובישרתי 'אני לא אבוא עכשיו תקופה .יש לי סרטן'."... במסגרת ההתמודדות עם המחלה ,גולדברג שינתה לגמרי את אורח חייה .במהלך הטיפולים השילה 18קילוגרמים ממשקלה" .התחלתי לשתות מיצים ירוקים" ,היא מספרת" ,כדי לחזק את המערכת החיסונית שלי .פניתי לדיאטנית קלינית ,מומחית בתחום .היא הכינה לי תפריט מחזק ודי נצמדתי אליו .עברתי גם טיפול בדיקור, פעם בשבוע .התעמלתי כל יום ועשיתי יוגה חצי שעה .אחר כך הייתי מדליקה את ערוץ המוזיקה בטלוויזיה ורוקדת ,עוד חצי שעה". נלחמת על חייך... "לא .נלחמתי על ההחלמה שלי .על החיים שלי אין לי שליטה ,גם לאדם בריא אין". גם סדר היום שלה השתנה .כשהיא חושבת על הסרטן ,היא משתדלת לחשוב דווקא על הרווח שהפיקה" .מתי הייתי בבית כל כך הרבה?" ,היא מחייכת" ,בכזאת רווחה של זמן ובלי לוח משימות צפוף? פתאום היה לי זמן לקום בנחת ,לאכול ארוחת בוקר ,להתעמל ,לקרוא ,לצפות בטלוויזיה או אפילו לא לעשות כלום .שינוי עצום .אז נכון שזאת היתה תקופה של ניתוח ,טיפולים ,הייתי עמוק בתוך עצמי .הגוף חלש יותר ,הכוחות פוחתים ,אבל באמת שיש רווח ,אפילו בהקשר המשפחתי .בעלי ליווה אותי לכל הטיפולים וזה הפך לזמן האיכות שלנו .פעם בשבוע ,במשך מספר חודשים ,ישבנו יחד יום שלם .אני לא יודעת איך הייתי עוברת את כל הדרך הארוכה הזו ללא תמיכתו .יכולתי לחוש את הקושי ,אבל בחרתי לראות כל הזמן את הדברים הטובים". קיבלת פרופורציות אחרות לחיים? "עוד לפני שאובחן אצלי הסרטן ,חשבתי ש'צריך להספיק' .ילדים ,משפחה ,לימודים ,עבודה ,כל מה שהשגתי בחיים .המחלה רק הפכה את זה ליותר 'דחוף' או 'מהותי' .אני לא יודעת מה יהיה ,אם המחלה תחזור .ברור לי שהסיכוי שהיא תחזור קיים .אי אפשר להתעלם מכך .אני כן מרגישה שעכשיו יותר משמעותי לעשות את הדברים, למצות את הטוב מהחיים". מחשבות על העתיד בסוף חודש יוני האחרון ( ,)2011סיימה גנ"מ ד"ר אילי גולדברג את הטיפולים הכימותרפיים .חודש אחר כך ,כבר חזרה לעבוד במכללה לביטחון לאומי. היא רצתה לחזור קודם ,אבל הסבירו לה שהגוף חייב להתאושש .היא בת ,56על גבול היציאה לגמלאות. בינואר הקרוב ( )2012כבר תוכל לפרוש מהארגון. בשיחה שקיימה עם הנציב ,הוחלט שתמשיך ללמד במכללה בשנה הקרובה ולאחר מכן תחליט לאן פניה מועדות" .יש לי מחשבות על העתיד שלי", היא מודה" .גם בגלל מה שקרה .אני חושבת עד כמה אני רוצה להשקיע בעבודה ,האם אני רוצה לחזור לעבוד בצורה אינטנסיבית או לשנות כיוון לתחום אחר .מצד שני ,כל כך הרבה שנים עבדתי בבתי כלא ,מסביב לשעון ,וזה מה שאני אוהבת. אבל ההתלבטות קיימת". היא עדיין הולכת עם פאה ,אך השיער שלה כבר התחיל לצמוח .פעם בשלושה חודשים, בשלב זה ,היא עוברת בדיקות ונמצאת במעקב, כדי לוודא שהגוף נקי והגידול לא חזר" .הפחד שהגידול יחזור עדיין קיים" ,היא מאשרת" .כל כאב בטן שיש לי ,אני שואלת את עצמי 'זה שייך לסרטן?' .עדיין לא עבר מספיק זמן מאז נגמרו הטיפולים .כשאני נבדקת ,אני מרגישה כמו לפני מבחן -אעבור בהצלחה או לא אעבור בהצלחה. כאילו שזה בכלל תלוי בי .אני כל כך רוצה לשמוע שהכול בסדר .ברור לי שזה משהו שילווה אותי, שאצטרך ללמוד לחיות איתו .אני ,והמשפחה. הדברים הקטנים כבר לא מובנים מאליהם" ,היא מסכמת" ,לקום בבוקר? להרגיש טוב? זה שווה יותר מזהב .כיף לא רגיל"... 25 כשהרעים לובשים מדים סרטי הקולנוע וסדרות הטלוויזיה ,במיוחד האמריקניים ,מציגים באופן שיטתי את דמויות הסוהרים כאנשים הרעים ,הגוזלים את החופש מהפושע ,וזה מצטייר כקורבן ולא כמי שפוגע בחברה ∞ הכיצד? מאת :ירון שמיר אתם יושבים בנחת באולם הקולנוע ,האורות כבים ,סצנת הפתיחה כבר מופיעה על המסך .גיבור הסצנה הוא שודד בנקים .אתם צופים בו עסוק ב'עבודה' ואז מגיעים השוטרים -מרדפים ,יריות ופיצוצים ,השודד נתפס. 26 הסצנה הבאה מתרחשת בבית הסוהר .השודד הפך למנהיג כריזמטי ובטוח בעצמו ,שמתכנן את הבריחה הנועזת שלו .מהצד השני של הסורגים מסתובבים אנשים במדים ,סוהרים .בשורה של התרחשויות הם מתגלים כאלימים ,סדיסטים ומושחתים עד היסוד .במקרה הטוב הם סתם טיפשים וחסרי יכולות .מה הפלא ,אם כן ,שברגע שהשודד מצליח להוציא לפועל את תוכניתו ובריחתו עולה יפה -הקהל מריע ומוחא כפיים?! אבל רגע ,מה קורה פה? השודד לא אמור להיות האיש הרע? ואנחנו ,הצופים ,לא אמורים להזדהות עם האנשים ששומרים עלינו מפגיעתם הרעה של השודד וחבריו? כדי להבין מדוע התסריט הזה חוזר ,וגם יחזור על עצמו ,ברוב סרטי הקולנוע ,צריך לנסות ולהבין מספר דברים הנוגעים לקולנוע האמריקני ולפסיכולוגיה של צופי הקולנוע. עולם של טובים ורעים הקולנוע האמריקני הוא קולנוע של תעשייה, שרואה בסרט מוצר שיווקי .חוקי הביקוש וההיצע חלים עליו כמו על כל מוצר תעשייתי אחר. "הצלחה" של סרט נמדדת באופן ברור -על פי מספר הכרטיסים הנמכרים בקופה .כדי להצליח למכור את הסרטים לקבוצת אנשים גדולה ככל האפשר ,מקפידים בתעשייה האמריקנית לשמור על כמה כללי תסריט בסיסיים: •יצירת עולם דיכוטומי של 'רעים וטובים'' ,יפים ומכוערים' וכדומה. •בניית עלילה פשוטה ,שבה ברור מלכתחילה מיהו גיבור הסרט ,מהן המשימות שעומדות בפניו ומיהם אלה שיפריעו לו בדרך להגשמתן. •עמידה במסגרת הציפיות של הצופה והגשמת הרצונות והפנטזיות שלו על המסך. שלושת העקרונות האלה אינם מאפשרים ליצור סרטים בעלי מורכבות עלילתית ,רעיונית ומוסרית. אכיפת החוק .כזה הוא היחס לפקחי חנייה ,שוטרי תנועה ,שוטרים בכלל ,שופטים וכדומה .היזכרו במספר הפעמים בהן חייכתם ,כאשר ראיתם איך לובשי מדים אלה מושמים ללעג על המסך... הזדהות עם אובדן החופש מורכבות כזו תקשה על מנגנוני ההזדהות של הצופה ,תעמיד בפניו סימני-שאלה ותאלץ אותו לחשוב ולהתלבט -מושגים 'מגונים' במונחי התעשייה... אם כך ,תאמרו :בסדר ,יש 'רעים' ויש 'טובים', אבל אנחנו ,לובשי המדים ,לא אמורים להיות בצד של 'הטובים'? למה כמעט בכל סרטי בתי הסוהר ובסדרות הטלוויזיה ,החל מ"מאחורי הסורגים" שלנו ,דרך "חומות של תקווה" ועד לסדרות טלוויזיה משפיעות כמו "אוז" ו"הנמלטים" - הסוהרים הם תמיד הדמויות היותר שנואות בכל הסיפור? ובכן ,צריך לזכור שלאדם הממוצע ולכן גם לצופה הממוצע ,יש התנגדות או איבה בסיסית לכל נציגי הסמכות של המדינה ובמיוחד לנציגי ויש עוד עניין :המדים עצמם הופכים את האדם הלובש אותם לנציג של קבוצה ,לא אהודה ,וכך נפגעת יכולתו של הצופה להתייחס אליו כאל פרט, אינדיבידואל ,בעל תכונות ייחודיות .בכל מקרה, מבין כל לובשי המדים ונציגי הסמכות השלטונית, מצבם של הסוהרים הוא הקשה ביותר. לשוטרים ,למשל ,ניתנת האפשרות לקבל נקודות זכות על מניעת פשע ולכידת פושעים ,וכן לזכות באהדה על הסיכון הפיזי והשחיקה הנפשית הכרוכים בעבודת השוטר .ואכן ,בהיסטוריה של הקולנוע האמריקני שמור מקום של כבוד לתפקידים מלאי גבורה של אנשי חוק הנלחמים בפשע .אף לשופטי בתי המשפט מתאפשר ,מדי פעם ,להיות מוצגים כאנשים חכמים ,המאזנים בין צורכי החברה לזכויות היחיד. לעומתם ,לסוהרים יש תפקיד קשה מאוד 'למכירה' .הסוהרים הם האנשים שמונעים את החופש מאנשים אחרים .הצופה מזדהה עם הכאב והתסכול שבאובדן החופש .הוא יכול לראות את עצמו בתא העלוב ,מוקף עבריינים איומים ,נתון לחסדיהם של הסוהרים ,מתוסכל מכך שאינו יכול לפגוש את יקיריו ובני משפחתו ,ולכן הוא מוצא את עצמו מזדהה עם הכלוא ולא עם הכולא .ברגע שהפושע נכלא ,הוא הופך בעיני הצופה לקורבן, ונסיונות הבריחה שלו מקנים לו הילה של מעין 'לוחם חופש' .בתחרות הקולנועית הפשוטה על ליבו של הצופה ' -לוחם החופש' תמיד ינצח את הסוהר במדים. הקולנוע העלילתי מנצל את האמפתיה הטבעית שחש הצופה אל הכלוא ,ומתוך תפיסת העולם התסריטאית-נוסחתית שלו פועל כדי 'לעזור' לצופה להזדהות עם האסירים הכלואים ובאותו זמן להגביר את סלידתו ורתיעתו מהסוהרים. העיקרון התסריטאי המנחה של סרטי כלא הוא ליצור עולם סגור ,המתפקד כמעין ג'ונגל אלים שבו החזק שורד .בסרטים ,הסוהרים מקבלים על עצמם את חוקי הג'ונגל בדיוק כמו האסירים, והדמויות שלהם מעוצבות כמעט תמיד כאלימות ומושחתות מוסרית ,בדומה לאלה של האסירים. כך מאבדים הסוהרים את היתרון היחיד שהיה אמור להיות להם על פני הפושעים .יתר על כן, השימוש המופרז בענישה קשה ,לא הוגנת ולא מידתית ,שהסוהרים לעולם נוקטים (במסגרת הסרטים) כלפי האסירים שבאחריותם -מציגה אותם כמי שמשתמשים לרעה בסמכויות שבידיהם. הוסיפו לכל אלה את האסתטיקה הקולנועית של סרטי כלא .בתי הסוהר תמיד מוצגים כמקומות עלובים ומוזנחים ,שאינם ראויים למגורי אדם. רוב רובו של הסרט מתרחש ברחבי בית הכלא ,מה שגורם לצופה לחוש כלוא וחנוק בעצמו ולפתח כמיהה אל הרגע שבו המצלמה תוכל לצאת אל מחוץ לכותלי הכלא .הכמיהה הזו תוכל להתגשם, כמובן ,רק אם יצליח מי מהפושעים לברוח ו'לקחת' איתו את הצופה ,אל החופש .ומי הם האנשים שמנסים למנוע מהצופה להרגיש את חוויית השחרור שהוא כה רוצה בה? ניחשתם נכון -שוב הסוהרים הרעים... אז ...בפעם הבאה שתקנו כרטיס לסרט פעולה אמריקני שמתרחש מאחורי הסורגים ,אל תתפלאו כששוב תמצאו את עצמכם בצד של 'הרעים'. וקחו עצה לדרך -אל תיכנסו לאולם כשאתם במדים... 27 ארגוני כליאה בעולם נעים להכיר: כך נראים תגי השרוול של כמה מעמיתיכם בעולם... מאת :סג"ד איאן דומניץ ,עו"ד ,רע"ן קש"ח שב"ס צרפת FRENCH PRISON SERVICE - ADMINISTRATION PENITENTIARE Å Åמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים66,975 : Å Åמספר בתי סוהר191 : שב"ס ניגריה NIGERIAN PRISONS SERVICE בית הסוהר של גואנטנמו ,קובה Å Åמשרד הממונה :משרד הפנים Å Åמספר אסירים50,000 : Å Åמספר בתי סוהר227 : GUANTANAMO CAMP X-RAY Å Åהמשרד הממונה :משרד ההגנה Å Åמספר האסירים17 : שירות בתי הסוהר של יוון GREEK PRISON SERVICE Å Åהמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים11,364 : Å Åמספר בתי הסוהר33 : שירות בתי הסוהר של אוקראינה UKRAINE DEPARTMENT OF CORRECTIONS שירות בתי הסוהר של פרו PERU PRISON SERVICE Å Åהמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים157,866 : Å Åמספר בתי הסוהר183 : 28 Å Åהמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים48,858 : Å Åמספר בתי הסוהר71 : שירות בתי הסוהר -ארה"ב (שב"ס פדרלי) FEDERAL BUREAU OF PRISONS Å Åמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים במערכת הפדרלית122,479 : Å Åבכל הרמות של מערכות כליאה :מדינה ,מחוז ,עיר ופדרלי -כלואים 2,292,133אסירים Å Åמספר בתי הסוהר הפדרליים146 : שירות בתי הסוהר של ניו זילנד NEW ZEALAND DEPARTMENT OF CORRECTIONS Å Åהמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים8,755 : Å Åמספר בתי סוהר20 : שירות בתי הסוהר של אסטוניה ESTONIA PRISON SERVICE Å Åהמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים3,405 : Å Åמספר בתי סוהר5 : שירות בתי הסוהר -איטליה DEPARTMENT OF PRISON ADMINISTRATION שב"ס סלובניה NATIONAL PRISON ADMINISTRATION Å Åמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים66,942 : Å Åמספר בתי סוהר224 : Å Åמשרד הממונה :משרד המשפטים Å Åמספר אסירים1,311 : Å Åמספר בתי סוהר7 : שירות בתי הסוהר -בלרוס COMMITTEE FOR THE EXECUTION OF PUNISHMENT Å Åמשרד הממונה :משרד הפנים Å Åמספר אסירים36,533 : Å Åמספר בתי סוהר34 : 29 כוכב הצפון בפברואר 2012יצא לדרך המחזור השלישי של תוכנית 'תלפיות-להב' ,תוכנית המצוינות של שירות בתי הסוהר ∞ תהליכי האיתור ,המיון והגיוס של מועמדים מתאימים מתוך הארגון ומחוצה לו כבר החלו, כשהדגש הפעם ניתן למועמדים מבפנים מאת :דנה בהר "אנחנו מנסים לאתר את מי שיהיה נציב שירות בתי הסוהר בעתיד" ,מציינת בחיוך תג"ד הלנה ביבי ,ראש מחלקת משאבי אנוש בשב"ס .ביבי מתייחסת למועמדים לתוכנית 'תלפיות' ,תוכנית כלאי אשר יפרח המצוינות של השירות .בחודש אוגוסט החלו תהליכי האיתור ,המיון והגיוס של מועמדים למחזור ג' של התוכנית .מטרת 'תלפיות-להב' לפתח ליבת פיקוד איכותית ,שתהיה חלק משמעותי מדור מפקדי העתיד של הארגון" .אנחנו רוצים שכל אחד מהמשתתפים בתוכנית ישמש 'סמן ימני'" ,מסבירה ביבי'" ,כוכב הצפון' שיתווה בעתיד את הדרך". אם בשני המחזורים הראשונים של התוכנית רוב המועמדים גויסו מן החוץ ,הרי שהפעם המדיניות השתנתה .על פי החלטת הנציב הנוכחי ,רב-גונדר אהרון פרנקו ,במחזור הקרוב של 'תלפיות' יושם הדגש דווקא על מועמדים מתוך השירות .כל סוהר וקצין החושבים שהם עומדים במדדים הנדרשים לכניסה לתוכנית -זכאים להגיש את מועמדותם. כמו כן ,גם מפקדים רשאים להמליץ על פקודיהם כמועמדים מתאימים" .המחזור הקרוב של 'תלפיות' הוא עם הפנים פנימה ,לתוך הארגון", 30 מדגישה ביבי" .מטרתנו לאתר מתוך כלל הסוהרים את האנשים הבולטים ,אלה שיוכלו לשמש מודל ויגלמו את שדרת הפיקוד העתידית בשב"ס". רב-כלאי קרן גנות-פרגר ,העומדת בראש התוכנית ,מוסיפה" :יש אנשים מצוינים אצלנו, ואין סיבה לא לתת גם להם לקחת חלק בתוכנית "יש אנשים מצוינים אצלנו ,ואין סיבה לא לתת גם להם לקחת חלק בתוכנית מצוינות כמו 'תלפיות' .מדובר בחלק מההשקעה החשובה של הארגון במשאב האנושי" מצוינות כמו 'תלפיות' .זאת גם תפיסת הנציב. מדובר בחלק מההשקעה החשובה של הארגון במשאב האנושי .אם התוכנית היא בית יוצר לפיתוח ולעידוד מצוינות ,אין ספק ששאיפתנו היא לעודד מצוינות גם בקרב אנשי שב"ס". מישר רונן כהן הצפה של מועמדים תוכנית 'תלפיות-להב' קיימת כבר יותר משלוש שנים .בדומה לתוכניות בארגונים אזרחיים ובארגונים בטחוניים מקבילים אחרים ,מדובר בתוכנית מצוינות שנהגתה בתוך שב"ס ,שמטרתה איתור עובדים בעלי יכולות גבוהות והכשרת דור העתיד של מפקדים בארגון (היום ,אגב ,מהווה התוכנית של שב"ס דגם בעבור כל אותם ארגונים אחרים ,שעה שהם בונים תוכנית למצוינות). היכולות הגבוהות של המשתתפים ממוצות לטובת המערכת ,שבתמורה נותנת מענה למטרות ולשאיפות של כל אחד מה'תלפיונים' המשתתפים בה. למחזור הראשון ולמחזור השני של 'תלפיות' הגישו מועמדות יותר מאלף איש .בסופו של דבר ,פחות מ 30-התקבלו (מרביתם ,כאמור ,לא מתוך שב"ס) .גם הפעם ,עם פרסום ההודעה על תחילת שלבי האיתור והמיון למחזור ג' ,נרשמה 'הצפה' של סוהרים וקצינים שראו עצמם מועמדים פוטנציאליים לתוכנית .גנות-פרגר" :התוכנית קיימת כבר לאורך זמן ומוכיחה תוצאות טובות, דילמות פיקודיות ואחרות .החניכה חשובה במקרה של אנשים מן החוץ ,חסרי היכרות קודמת עם הארגון ,אך גם בכל אותם מקרים בהם ה'תלפיונים' הם אנשי שב"ס" .אין זה מתפקידי ללמד את החניך צדדים טכניים בעבודה" ,מבהיר גנ"מ בני תייאר, מפקד כלא 'צלמון' וחונך בתוכנית" ,דברים כמו שלבי כניסה לתא ,מה מותר ,מה אסור -את זה אפשר ללמוד בקורסים .לא לשם כך קיימת צריכים להיות בעלי עולם תוכן מתאים ,מתחום הביטחון ,עם רקע מסוים ובעלי ניסיון .מישהו שאינו בעל רקע או ניסיון -יידחה על הסף". אחד המשתתפים במחזור ב' של תלפיות ,כלאי "ארגון חפץ חיים ,שלא מעוניין רק לשרוד אלא גם להתפתח ,חייב לדחוף את האנשים הטובים שלו קדימה" רב-כלאי קרן גנות-פרגר וה'תלפיונים' מגיעים להישגים גבוהים מאד. נתונים אלה רק מגבירים את רצון המועמדים להצטרף ולקחת בה חלק .בארגון פנימה כבר יודעים מהי משמעות התוכנית ,מה אנחנו מחפשים ומהם המדדים". "התחושה היא שההחלטה הנוכחית מעצימה את הסוהרים בשירות" ,מוסיף מישר רונן כהן, שהשתתף במחזור הראשון של 'תלפיות'" .זוהי תופעה מבורכת .אנשים מתוך השירות תמיד רצו לקחת חלק בתוכנית אבל חשבו שלא יתקבלו, שסיכוייהם קלושים .התפיסה היתה שאנשים טובים בארגון ממילא יישארו ויצמחו ,ולכן צריך לגייס דווקא אנשים מבחוץ .משום כך ,גם אנשים בתוך הארגון חשבו שעדיף לקבל גורם חיצוני ,סרן מהצבא למשל ,מאשר סוהר שסיים קורס מש"קים בכלא 'נווה תרצה' .בפועל ,אנשים מצוינים מתוך הארגון לא הגישו את מועמדותם לתוכנית ,והמצב הזה ,לשמחתי ,משתנה". סוג של אימון אישי מישר כהן היה ,כאמור ,בין הבודדים שהתקבלו למחזור הראשון של התוכנית מתוך שב"ס. כשהתקבל ,כבר עבד במסגרתו שלוש שנים וסיים קורס מש"קים .היום הוא סגן מפקד משמרת בכלא 'מעשיהו'" .יש יתרון לכך שנותנים עדיפות לאנשי השירות" ,מחדד רונן" .אני מכיר את עבודת הזקיף .גדלתי 'מלמטה' והתקדמתי ,ולניסיון הזה יש חשיבות רבה". לכל אחד מה'תלפיונים' נבנה מסלול אישי .נוסף לכך ,מוצמד לכל אחד מהם חונך מקרב מפקדים בשירות .החונכים מסייעים ל'תלפיונים' להכיר את המערכת ואת נושא הפיקוד ,ולהתמודד עם החונכות .אנחנו ,החונכים ,מנסים לסייע לחניכים בדברים מהותיים יותר ,כמו היבטים פיקודיים, חיזוק נקודות חולשה ,התנהלות מערכתית, התנהלות מול עמיתים ועוד .הכוונה היא לסוג של אימון ,מעין 'קואוצ'ינג'". תוכל לתת דוגמה מהשטח? "בהחלט .הנה עכשיו יש לי חניך ,מועמד ,מאד עקשן .הוא משוכנע שהוא צודק כל הזמן .מבחינת המפקד ,נוקשות מחשבתית אינה יתרון ,ואנחנו עובדים על הנושא הזה .אני מסביר לו שאין כאן צדק מוחלט .אני מלמד אותו את כללי המשחק. הרבה פעמים אני מנפץ לו את ה'בועה' ,אם צריך, לגבי כל מיני עניינים עדינים שהוא לא מבין בהם, לא מכיר ולא יודע .אפשר לומר שאני מנסה להכין את החניכים טוב יותר ל'ליגה' של הגדולים". מה דעתך על כך שמעכשיו יושם דגש על קבלת אנשים מתוך הארגון? "במידה שקיים מאגר פוטנציאלי בתוך הארגון, ברור שצריך להעדיף אנשים אלה על פני אנשים מבחוץ .ארגון צריך להיבנות מתוך עצמו .ארגון חפץ חיים ,שלא מעוניין רק לשרוד אלא גם להתפתח ,חייב לדחוף את האנשים הטובים שלו קדימה .אין טעם להישאר בבינוניות". איכות שב"סית ההחלטה להתמקד במועמדים מתוך שב"ס ,אין פירושה ויתור על משתתפים מן החוץ .השינוי נוגע יותר לטיב התמהיל של המשתתפים בתוכנית, ולאחוזי ההשתתפות של המגויסים ,ותיקים וחדשים" .ברור שבכל הנוגע למועמדים מתוך שב"ס ,המיון קל יותר" ,מסבירה פרגר-גנות" .יש לנו נתונים רבים על כל אחד מהמועמדים ,עוד לפני שאנחנו מזמנים אותו למיון הראשון .הנתונים מאפשרים לנו לקבל תמונה רחבה שלו ,לעומת מועמד מבחוץ .מאידך ,כן חשוב להביא אנשים חיצוניים ,שיכולים לשפר את הארגון .כמובן שהם גנ"מ בני תייאר אשר יפרח ,מבהיר" :התחושה היא שגם בתוך הארגון יש אנשים איכותיים .צריך פשוט לאתר אותם .זאת תרומה לאנשים בארגון ,אבל גם לארגון עצמו" .יפרח התגייס לשב"ס כבר לפני ארבע שנים .היום הוא קצין הדרכה בגדוד 'נחשון' צפון. הוא רואה עצמו כ'נציב שב"ס בעתיד' .יפרח" :אני חושב שכל קצין שמתגייס לארגון בטחוני שואף להגיע לראש הפירמידה .מטרת התוכנית היא למשוך כוח אדם איכותי מבחוץ? אני חושב שיש כבר כוח אדם איכותי בתוך הארגון פנימה". דגם לחיקוי אם הכול יתנהל כשורה ,מחזור ג' של תוכנית 'תלפיות-להב' יצא לדרך בפברואר .2012עד אז יעסקו האמונים על המלאכה במיון קפדני של המועמדים .מיון כזה נמשך חודשים ארוכים. הצלחת ה'תלפיונים' ,הישגיהם הנאים והעובדה שהם לוקחים חלק במיזמים חוצי-ארגון מעידים שהסינון עד עתה היה נכון .יש להבין שההשתתפות ב'תלפיות' מחייבת את התלפיונים למאמץ ולעשייה מבחינת מטלות ,פרוייקטים ,מפגשי למידה והצלחה בקורסים .כמו כן המפקדים ביחידות ומפקדי המחוזות דורשים ומצפים מהם לעשייה מרובה ,לערך מוסף וכל הזמן בוחנים את תפקודם בשטח" .כרגע אנחנו עומדים ביעדים שקבענו והתפוקות טובות" ,מסכמת פרגר-גנות" .עם זאת, התוכנית תוכיח את עצמה רק כאשר ה'תלפיונים' יכהנו בתפקידי מפתח בכירים בארגון .החזון הוא שהם ימלאו תפקידים משמעותיים ,ושאנחנו נהיה דגם לחיקוי .אין לנו עניין שיסתכלו על 'תלפיות' כעל יעד רחוק להשגה ,ההפך .המצוינות צריכה להיות מטרה שכל אחד בארגון ישאף אליה". 31 מי אמר למי יוזמה מרעננת ומרגשת של שתי קצינות חינוך הביאה לעריכתו של חידון התנ"ך לאסירי מחוז דרום בקיץ ∞ 2011המיזם הייחודי נתן למתמודדים בשלבים השונים של התחרות את ההזדמנות ללמוד תנ"ך יחד, להעמיק בערכי היהדות ,לצבור ידע -וגם לגלות את עצמם מחדש מאת :עין-יה גבע הקהל שהתאסף והגיע בשעת בין הערביים של אוגוסט 2011לאודיטוריום במתחם כלא 'אשל' בבאר שבע ,היה הפעם קצת שונה .בין אנשי שב"ס במדים מצוחצחים אפשר היה לזהות הורים ,אחים ובני זוג של 15האסירים ,שעלו לשלב האחרון והמכובד בחידון התנ"ך לאסירי שב"ס ,מבתי הסוהר של מחוז דרום .אי אפשר היה להתעלם, כמובן ,מחבורת האסירים המעודדים שהגיעה לתמוך ולהריע למתמודדים .בין כל אלה הסתובבו ,נרגשים לא פחות ,מנהלי בתי הסוהר וקציני המטה של המחוז ,קצינים, קצינות וסוהרים .על הבמה כבר התייצב חבר השופטים המכובד: המנחה ומחבר השאלות ,חתן התנ"ך העולמי ,1980פנחס נריה ,הרב הראשי של שב"ס, גונדר-משנה יהודה יקותיאל וייזנר ,רע"ן חינוך והשכלת אסירים ,סג"ד לבנה לוי-שי ,סגן רב-כלאי מזל יפרח מפקד מחוז דרום ,תת-גונדר יוסי מקדש ,עו"ד ד"ר שמואל סעדיה והסופר ומבקר הספרות מנחם בן .אפשר היה גם לראות את רב-כלאי מזל יפרח ,קצינת חינוך מחוז דרום, ומישר קרן בוקובזה ,קצינת חינוך בכלא 'דקל', מתבוננות זו בזו ומחליפות חיוך .חידון התנ"ך לאסירים הוא בהחלט ה"בייבי" שלהן ,רעיון שנולד ונבט במהלך שנתיים בהן שירתה קרן באגף שומרי מצוות .באותה תקופה כבר יזמה קרן חידוני טריוויה בתנ"ך ,ארגנה חידון ראשון לאסירי האגף הדתיים ושיתפה את רב בית הסוהר ברעיון שלה ,ליזום תחרות בין האגפים .היא נזכרת" :יצאתי לקורס קצינים מתקדם ,במסגרתו היה עלי לבחור מיזם - חלום שאני רוצה לממש בעבודה עם אסירים .היה לי ברור שהחלום הזה הוא חידון התנ"ך ,והכנתי מצגת בנושא לפורום קצינות החינוך והנהלת ענף חינוך והשכלה". שבת אחים גם יחד בשלב הזה נכנסה לתמונה רב-כלאי מזל יפרח, ששמעה על הרעיון ,התלהבה מאוד ומיד הציעה שהחידון יכלול את כל בתי הסוהר במחוז דרום. "מהר מאוד הבנו שדרושה דמות מקצועית- 32 "מרגיש כמו נר שנדלק מחדש" "אמא שלי בכתה" ,מספר האסיר יפת מכלא 'דקל' ,נשוי ואב לארבעה ילדים .בקול חנוק הוא מודה שאינו זוכר מתי בכלל בכה ,מאז היה ילד ,ועכשיו הזיל דמעה איתה" .היא כל כך מאוכזבת ממני", הוא ממשיך" ,מבין 12הילדים שגידלה ,אני היחיד שסרח והגיע לכלא והיא כועסת עלי עד היום. והנה ,בזכות ההצלחה שלי -מקום שני בחידון התנ"ך -היא ישבה שם באולם מחייכת וגאה, עם דמעות של שמחה .אין לי מילים להודות לשב"ס על ההזדמנות שנתן לי ,לא רק לקנות ידע וערכים ,אלא לכפר במעט על הצער שגרמתי לאימי" .יפת גדל בבית מסורתי ,אבל כאן ,במהלך הלמידה וההכנה לחידון ,הוא גילה משמעות חדשה למושג 'חברותא'" .ישבנו יחד -נוצרים, מוסלמים ויהודים -ולמדנו .שלבי המבחנים האירו את הידע שלנו והתגאינו בכל שלב שעברנו בהצלחה .זו היתה דרך לא פשוטה אך מרגשת .המוטיבציה עלתה ,העניין הלך והתגבר וחשוב לציין את המנחים שלנו ,שתמכו ועזרו מאד .ההנחיה של נריה אף היא הקלה עלי .אם התקשינו הוא ידע איך לנתב את השאלה ולהסביר שנית". בת זוגו של האסיר אולג ,שהגיעה לחידון ,היתה גאה לא פחות בהישג שלו .אולג הוא בן לאם נוצריה ולאב יהודי ,שלא היה קרוב אפילו לערכי היהדות ,והנה זכה והגיע למקום השלישי המכובד .הוא מספר" :דם של שני עמים זורם בעורקיי ,אבל באוקראינה ,שם גדלתי ,לא היתה לי שום מודעות לחלק היהודי שבי .מרגש אותי לחשוב שדווקא כאן ,בבית הסוהר ,אני מגלה ,סופג ומפנים ערכים מהספר הקדוש ,התנ"ך .מאוד הושפעתי מדמויות מופת כמו אברהם ,משה ,יוסף ושאול -אנשים ששינו עולם ,ולדעתי משפיעים גם על חיינו היום .אני מרגיש שלא רק הידע שלי העמיק ,אלא גם יש לי יכולת ללמוד ורצון שהתעורר ללמוד עוד .אני מרגיש כמו נר שנדלק מחדש, ומאוד מקווה שיהיה עוד חידון". סלימאן (מכלא 'אשל') ,41 ,נשוי ואב ל 11-ילדים ,שהגיע גם הוא לשישייה הראשונה ,מספר על תחושה של כבוד והערכה ועל הרבה מאוד ידע שצבר בארבעת חודשי ההכנה לחידון" .פתאום גיליתי שיש לי יכולת לשאול שאלות .אני לא מתבייש .גיליתי שאני ממש מתחבר לתקופת התנ"ך ובעיקר לערכים שעלו מסיפורי המקרא .בתהליך הזה גיליתי ,שהעובדה שאני מוסלמי ממש לא הפריעה .ההפך .הבנתי שהשורשים שלנו הם אותם שורשים .אברהם הוא האב הגדול של כולנו וסיפור יוסף ,למשל ,מופיע גם אצלנו בקוראן .אולי הפירושים מעט שונים ,אבל ברור לי שצמחנו מאותו הגזע ,ומפליא אותי שלא ידעתי זאת עד שהגעתי לחידון .היתה לי חוויה מדהימה ואני אמשיך ללמוד תנ"ך במרכז החינוך בכלא". סמכותית שנוכל להיעזר בה כדי לבנות את החידון, בעלת ידע בתנ"ך וכמובן ניסיון בשיפוט .פנינו לפנחס נריה ,חתן התנ"ך העולמי 1980ומי שעורך כבר עשרות שנים את חידוני התנ"ך הארציים והעולמיים .נריה מחזיק בידע עצום ובעל כישורי הנחיה ויכולת לקרב את התנ"ך לקהלים רבים ומגוונים .מערך החינוך בשב"ס דוגל בהקניית השכלה ,ידע וכישורי חיים לאסירים ,במטרה לשנות אצלם דפוסי חשיבה והתנהגות ,לסייע בהתמודדות עם המאסר ,מחד ,ובהשתלבות בחברה ,מאידך .את כל אלה מצאתי במיזם הייחודי של חידון התנ"ך וזה מה שהלהיב אותי .חשבתי על הפסוק' :הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' (תהילים קל"ג ,א'). נוסף לכך ,היה לי חשוב שהחידון יישא אופי חילוני ויעמוד בסימן אחדות ,כדי ליצור מכנה משותף שיתאים לבני כל הדתות ,האוכלוסייה המגוונת בבתי הסוהר שלנו -יהודים ,מוסלמים ונוצרים". מספרים מפתיעים בראש צוות ההיגוי שהוקם לחידון עמדה סג"ד לבנה לוי-שי ,ובלשכתה התקיים המפגש הראשון עם נריה .מזל" :הצגנו בפני נריה את המטרות שלנו: חיזוק הערכים האנושיים-חברתיים ,אחווה וערבות הדדית .ההשראה שלנו ניזונה מספר הספרים, מערכי עם ישראל ותרבותו .על פי המדדים הללו נבנה החידון" .ההתלהבות היתה הדדית ובמפגש השני כבר סוכמו ארבעת שלבי ההתמודדות והחידון יצא לדרך. לשלב הראשון ,מבחן ללא למידה ,ניגשו לא פחות מ 80-אסירים ,מכל בתי הסוהר במחוז דרום: 'אשל'' ,דקל'' ,אלה'' ,שקמה'' ,קציעות'' ,נפחא' ו'רמון' ומבתי המעצר 'אוהלי קידר' ו'ירושלים'. המספר הזה ,לדברי מזל וקרן ,הפתיע אפילו אותן. 52אסירים צלחו את המבחן הראשון והחלו את מסלול הלמידה וההכנה לקראת השלבים הבאים, בהדרכת קציני חינוך ,מורים ומדריכים מתנדבים. צוותי ההדרכה עצמם השתתפו ביום עיון מיוחד ,בו חולקו להם ערכות הדרכה .לאסירים שעלו לשלב השלישי ,לחידון הקדם-פומבי ,נערך מפגש הדרכה מיוחד עם נריה ,שכלל היכרות בין המתמודדים ולימוד המתכונת המיוחדת של השלב הסופי. השאלות בשלב זה הוצגו תוך שימוש בטכנולוגיות שונות ובאמצעים מגוונים ,משעשעים ומרתקים, כמו סרטונים ,מצגות וחידות מחשב. קרן" :כשדמיינתי את הגמר ,לא פיללתי שהוא יהיה ברמה כל כך גבוהה .נריה העלה אותנו לפסגות שלא שיערנו שנגיע אליהן .לגמר הגיעו אסירים מכל שכבות האוכלוסייה ,בני שלוש הדתות .ראינו אותם יושבים יחד בלילות ולומדים ,בוחנים זה את זה ,אחרי שרוב האסירים כבר נרדמו .זה היה תהליך שהשפיע משמעותית על האווירה בבתי הסוהר, ואסירים ממש נלחמו כדי להגיע לחידון ולעודד את חבריהם". 15המתמודדים הגיעו לאירוע לבושים כחתנים. במכנסיים כהים ,חולצות כותנה לבנות מגוהצות למשעי ועניבות .קרן" :חשבנו שראוי לכבד את המעמד ובעיקר את האסירים ,שגילו מוטיבציה "אי אפשר לכלוא את הרוח" "אסירים? נראה לי בלתי אפשרי .מי יבוא? מי ירצה? יש להם עצבים ללמוד? ועוד לחידון?" זו היתה תגובתו הראשונה של פנחס נריה ,חתן התנ"ך העולמי ,1980עורך ומנחה החידון ,כאשר הציעה לו סג"ד לבנה לוי-שי ליטול על עצמו את מלאכת ההקמה וההנחיה של חידון התנ"ך לאסירים .עם זאת ,נזכר נריה ,כבר בשנת 1988פנו הוא ופרופסור חיים גבריהו ז"ל ,יו"ר החברה לחקר המקרא ,לנציב שב"ס דאז ,רפי סויסה ,והציעו לארגן חידון לאסירים ,אך הדבר לא הסתייע. "והנה ,אחרי יותר משני עשורים מגיעה אלי הצעה שכזו .התרגשתי ,אבל גם הייתי מעט ספקן". בהמשך ,נריה נדבק בהתלהבותן של מזל וקרן" .אמרתי לעצמי ,עם שתיים כאלה ,זה מוכרח להצליח .שמעתי את קרן מדברת כבר על תכנית סדורה ,וחשבתי 'חכמת נשים בנתה ביתה' ,נשים הן כאלה מעשיות ,אני הולך איתן .בנינו תכנית עבודה ויצאנו לדרך .בכל שלב העלינו מעט את הרף ,ואני נמלאתי התפעלות מקציני החינוך שעבדו עם האסירים ,בתחושת שליחות ממש ,טיפלו בכל אסיר ,עודדו ,ביקשו ממני עוד ועוד חומרים .בכלל ,הממשק הזה של קציני חינוך ואסירים הוא בעיניי ממש פלא ,לא מה שחשבתי עד היום על יחסי אסיר-סוהר" .נריה מודה" :נסחפתי אחר עבודתם של קציני החינוך ,שלא ויתרו לאף אסיר ,תמכו ופשוט נטעו בהם את הביטחון שיצליחו .לנוכח התוצאות אני חייב להודות' :אל הנער הזה התפללתי ,וייתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי' ."...הוא מוסיף" :ראיתי את האסירים שבוע לפני החידון .אני כבר 'חתיאר' בחידונים ולכן ריגש אותי עד דמעות לראות אנשים שכל כך רוצים להשתתף .לא ידעתי על מה כל אחד מהאסירים מרצה מאסר ,אך ראיתי בהם תחושה של רענון ,של התחדשות במציאות האפורה של הכלא .אסיר אחד פנה אלי ואמר' :גם בית הסוהר לא יעשה אותי אדיש לערכים' .אחר הסביר' :לא צריך לריב, צריך לדעת לוותר' .לגבי אולג ,שזכה במקום השלישי ,הדהים אותי כיצד הוא הצליח להתגבר על קשיי השפה .אני נישקתי כל אחד ואחד שם -איזו כברת דרך הם עשו עד התוצאה הסופית ,איך למדו לשוחח על משפט צדק ,מוסר ,תקווה ,אחווה .כאן ,בבתי הסוהר ,היתה בפירוש התחברות לערכים .כשאסיר מסביר לי שאנחנו ביחד ,כי 'וחי אחיך עמך' (ויקרא כ"ה ,ל"ו) ,או 'כי כולנו בני איש אחד נחנו' (בראשית מ"ב ,י"א) ,אז הפסוקים מקבלים ממד אחר ,ממד ערכי גבוה .היה אסיר שסיפר לי ' -עד היום הייתי כלום ,כולם דחו אותי .היום אני משהו ,עומד על הבמה ומספר על יפתח ,על שאול ,אני נוגע בשמיים' .אנשים בכו שם .זאת ההוכחה כי אי אפשר לכלוא את הרוח. אחרי האירוע" ,מתרגש נריה" ,ניגשו אלי אסירים וסיפרו לי שבמקום לצפות בטלוויזיה ,הם יושבים ולומדים ביחד .שאני לא אתרגש? עוד לא נרגעתי"... אדירה ,התאמצו והשקיעו בלימוד התנ"ך ,כאשר הם עומדים מול הקהל באור הזרקורים" .בפתיחה החגיגית הוקרן סרט ,שתיעד את ארבעת חודשי ההכנה לחידון בבתי הסוהר .נראו בו האסירים, לומדים ומשננים את החומר בעזרת רבני בתי הסוהר וקצינות החינוך .האסירים שבאו לעודד הניפו כרזות עם כותרות יצירתיות ,שהוכנו מבעוד מועד ,כמו: "הגביע הוא שלנו ,ביס"ר דקל" ,או "מתמודדי אשל בשטח וכולם במתח" -וביחד עם בני המשפחות הנרגשים חיממו את האווירה ותרמו לתחושות הגאווה והשמחה באולם .בשלב האחרון של החידון הוקראה שאלת ממ"ז דרום ,גונדר נזים סביתי ,על- ידי סגן ממ"ז תת-גונדר יוסי מקדש. בסיום האירוע הוכתרו שני אסירים כחתני החידון, אחרי שצברו את מירב הניקוד ( 100נקודות) :האסיר ישראל מכלא 'דקל' והאסיר מיכאל מכלא 'אשל'. כסגן ראשון הוכתר האסיר יפת מ'דקל' ,וכסגן שני הוכתר האסיר אולג מ'אשל' .בהפרש קטן אחריהם, עם 92נקודות ,זכו האסירים סלימאן וסילביו, שניהם מ'אשל'. 33 שירת השירות להקת שב"ס מונה שמונה חברים ומקיימת הופעות ברמה גבוהה ,המחייבות את חבריה להתייצב לחזרות מפרכות ,והכל בהתנדבות ∞ כלהקה ייצוגית של ארגון בטחוני ,תרומתה רבה בטקסי הארגון, בארץ ובחו"ל ,אך מעבר לכך -חבריה פשוט אוהבים ונהנים לשיר ,אנרגיה מתפרצת על הבמה מאת :עין-יה גבע סוף הקיץ במתחם שב"ס ברמלה .בחוץ החום עדיין מעיק ,אבל מאולם "בית מורשת" פורצים ועולים קולות רעננים ,צלולים ומדויקים של חברי להקת שב"ס ,בחזרה לקראת טקס הענקת דרגות שעתיד להתקיים בראש השנה" .היום יש חזרה כוריאוגרפית" ,מעדכן עופר כץ ,המנהל המוסיקלי והמעריץ מספר אחת של המיזם ,העובד עם להקת שב"ס כבר שנים. רונה זורלא ,הכוריאוגרפית הנמרצת ,מדגימה לחבורה שעל הבמה כמה דילוגים לימין ולשמאל. "תפתחו קצת" ,היא קוראת" ,יופי ...מצד לצד... ימין! ימין! הליכה אחורה ו -ימין!!! לא-לא- לא!!! מה קורה פה? חבר'ה ,יש הבדל בין גוש לשורה ,כשאני אומרת 'שורה' אני מתכוונת לעמוד ב-ש-ו-ר-ה"... אם למישהו עוד היה ספק איך בדיוק הגיעה להקת שב"ס להופעה כל כך מהוקצעת ,מקצועית 34 ומרגשת ,זה נעלם ברגע שרואים את שמונת חברי הלהקה חוזרים ומבצעים שוב ושוב כל תנועה, כל צעד ,כל ניע ראש וכל הרמת יד בדיוק בזווית שהכוריאוגרפית קבעה .אין פה ויתורים ויש לא מעט לחץ ,אבל בשנה וחצי האחרונות החבורה הזו ,בניהולה של קצינת חינוך ארצית רב-כלאי אפרת בוכריס (ראה מסגרת) ,שיפרה יכולות בצורה מדהימה ,והגיעה לרמה אמנותית שיכולה להתחרות בקלות בכל להקה אחרת מסוגה. הפסקה קלה והחבורה יורדת מהבמה ,מנגבת זיעה ומיישרת את המדים .בכל זאת ,הסוהרים חברי הלהקה לבושים במדי שב"ס גם בחזרות .זה אולי הפרט הבולט ביותר ,מעבר לקולות הנפלאים שלהם -היותם להקה ייצוגית של ארגון הכליאה הלאומי של ישראל .בהמשך מתברר שהם לא שוכחים זאת אפילו לרגע. חברי הלהקה הם רס"ר נבית ליפניצקי -סייעת לרופאת-שיניים ב'נוה תרצה' ,רס"ר ליאור שבו - סוהר ביטחון ב'גבעון' ,רס"ר גילת בובלי -רשמת בכלא 'השרון' ,רס"ר מוטי מיכאל -לוחם ביחידת 'נחשון' מרכז ,רס"ר לינור מתיתיהו -סוהרת ביטחון ב'אילון' ,רס"ר אלעד יחיא -חבר צוות ליוויים בבימ"ר 'מגן-ניצן' ושני חיילי החובה ,סמל אבישי אלימלך -סוהר ביטחון ב'קציעות' ,וסמלת עדי אלציק -סוהרת ביטחון ב'השרון'. בשירת התקווה זולגת דמעה הלהקה עברה שינויים במהלך השנים האחרונות והתייצבה לפני כשנתיים עם ארבעה בנים וארבע בנות ,בעידודם המלא של שני הנציבים ,הנציב הקודם קניאק והנוכחי ,פרנקו ,שסברו כי גם ארגון בטחוני זקוק לגיבוש תרבותי. איך הגיעו כולם ללהקה? מתברר שהיו פרסומים, אבל השמועה על חיפוש מועמדים עברה גם מפה לאוזן ובסופו של דבר חבר הביא חבר .עדי, למשל ,הביאה את אבישי" .עברנו קורס סוהרים ביחד וחגגנו את סיום הקורס במסיבת קריוקי .שם שמעתי את אבישי שר ,שר מקסים .מיד אמרתי לו גיבוי מלא מהמפקדים כלהקה ייצוגית של ארגון בטחוני ,אופייה של הלהקה מכתיב בסופו של דבר את הרפרטואר שלה. אפשר לשמוע כאן קלסיקה של שירי ארץ ישראל היפה ,כולל שירי הלהקות הצבאיות לדורותיהן, במגוון ביצועים. ליאור" :חייבים לציין לטובה את התמיכה הרבה לה אנו זוכים מהיחידות .אמנם אנחנו משתתפים בלהקה בהתנדבות ,והחזרות הן תובעניות גם מבחינת לוח הזמנים ,אבל המפקדים נותנים לנו גיבוי ,מאפשרים לצאת ואנחנו שמחים להופיע בטקסים השונים". לינור" :תדירות החזרות משתנה לפי הצורך ,אבל לפני אירוע יש לנו חזרות גם פעמיים בשבוע .לכן, אנחנו מנסים להוריד עומס מהיחידות באמצעות הופעות בצמד או בסולו ולא תמיד בהרכב מלא". גילת" :למשל ,בשבוע שעבר היינו יומיים בחזרות ,אז לצורך ההופעה ,ליאור ואני נשלחנו לשיר בצמד". אלעד" :צריך לזכור שאנחנו כמו כולם ,עובדים במשמרות ,כך שהחלוקה לצמדים ולסולו בסך הכול מקלה גם עלינו". הזדמנות לפרוק מתחים על הבמה אי אפשר להתעלם מהמדים הירוקים של מוטי ,לוחם 'נחשון' .הוא מדבר על השינוי שגרמה לו החברות בלהקה" :הלהקה היא התחביב שלי ,שמאפשר לי לפרוק מתחים משגרת עבודה מאוד שוחקת". ומה אומרים החבר'ה ב'נחשון'? "חלק מפרגנים וחלק צוחקים ,בטח היו 'מתים' להיות כאן ,אבל מתביישים .יש מלא עקיצות, אבל זה לא מעניין אותי ,אני עושה מה שאני אוהב לעשות -לשיר" .רונה לא מתאפקת ומוסיפה" :יש להם סדר יום די קשה והם ראויים להערכה רבה". החברות בלהקה ,אומרות נבית ולינור ,אפשרה לחברים להגיע למקומות ולאירועים שלא היו מגיעים אליהם אחרת ,כמו למשל השתתפות שיחה עם רב-כלאי אפרת בוכריס ,קצינת חינוך ארצית לסגל ומנהלת להקת שב"ס מה המיוחד בניהול של להקת שב"ס? "במסגרת תפקידי אני עוסקת בפיתוח תוכניות ברמת המדיניות החינוכית-ארגונית של שב"ס .הלהקה היא במה מיוחדת לסוהרים שבוחרים להיות בה .להיות חבר בלהקה זה באמת כיף גדול וגם הזדמנות להתפתח ברמה אמנותית .היום אפשר לומר שהגענו לרמה מקצועית-איכותית .בהיבט זה ,ניהול הלהקה הוא מיזם יוצא-דופן ,שמתאפיין בעבודה ברמת הפרט ,עבודה ישירה עם הסוהרים .על אף אופיו המיוחד של מיזם הלהקה ,הרי גם כאן הדגש העיקרי הוא על צורכי הארגון ,כשהמטרה היא לשלב בין אלה לבין השאיפות האמנותיות של חברי הלהקה". כיצד מחברים בין שני אלה בפועל? רב-כלאי אפרת בוכריס "מצד אחד ,אנחנו מטפחים ומעודדים את הכשרונות המוסיקליים והבימתיים ,ומצד שני ,אנחנו בפירוש לא מגדלים כאן כוכבים ,לא מחלקים 'סולואים' כי מישהו לוחץ ,אלא עובדים על התהליך הקבוצתי ועל החיבור בין במת הלהקה למטרות הארגון. גם אם מגיע מישהו בעל יכולות אמנותיות גבוהות -הוא לומד ,קודם כל ,לעבוד בקבוצה ולקבל את כללי המשמעת של הלהקה .הוא לומד להתחלק על הבמה עם אחרים ,ולוותר קצת על האגו שלו כדי שהלהקה תקבל יותר". מעבר לשמחה ולכיף ,נראה שיש כאן עבודה לא קלה. "הגרעין הנוכחי של חברי הלהקה קיים כבר שנה וחצי ,ואנחנו רואים את ההתפתחות ברמת היכולות -פיתוח קול ,שמיעה ,עמידה על במה ,יכולת לבצע קטעי סולו ויכולות קוליות בכלל. כל אלה הם תוצאה של עבודה קשה ,חזרות במשך ימים שלמים ,בתדירות של שלוש-ארבע פעמים בחודש .החזרות כוללות לימוד של שירים חדשים ,עבודה על קולות ,כוריאוגרפיה ,הקלטות ועוד. הם מחויבים לשינון ולחזרות גם בבית ,אחרת לא יגיעו מוכנים .חזרות נוספות מתקיימות לפני כל אירוע". כיצד מגיבים המפקדים של חברי הלהקה? "ללא שיתוף הפעולה שלהם ,כל זה לא היה מתאפשר .זו ההזדמנות שלי להודות למפקדים, שמתחלקים למעשה באחריות על הלהקה .צריך להבין שהמפקדים מוותרים על ימי עבודה לא מעטים ,ונדרשים למצוא בכל פעם מחליפים לחברי הלהקה ,שיוצאים לחזרות .לשמחתי ,אני לא נתקלת בסירובים ,גם אם מדובר בתדירות גבוהה של חזרות לפני מופעים. מצד שני ,חברי הלהקה אינם מקבלים הנחות בעבודה היומיומית שלהם .הודעתי להם' :אני לא אבקש הקלות בשבילכם .אתם צריכים ללמוד לתפקד ברמה הגבוהה ביותר ,גם בלהקה וגם בעבודה ,כי רק בדרך הזו נקבל הכרה והערכה' .זו העבודה החינוכית שלי אתם ,שבסופה ברור שללהקה לא באים בשביל לחמם כיסא ,ובוודאי לא כדי לזכות ביום חופש מהעבודה". במשלחת שב"ס לפולין והופעות ליד האנדרטות באושוויץ ,מאידנק ,יער לפוחובה ,ראדום ועוד .כך גם בטקסי הזיכרון בהר הרצל או באירוע ההוקרה לשב"ס בכנסת שהיה ,לדבריהן ,מרגש במיוחד. אבישי" :כל טקס וכל הופעה תמיד מרגשים .לא משנה אם בצמד או בהרכב מלא ,יש לנו בכל פעם מחדש תחושה של תרומה וגאווה על ייצוג שב"ס". "תרימו את הקהל" דקה לפני שהחבורה עולה שנית אל הבמה ,הם מבקשים להודות למנהלת שלהם ,אפרת" .מנהלת בחסד עליון" ,הם משבחים" ,בזכותה הלהקה קיימת" .הקולות היפהפיים ממלאים עכשיו את האולם במחרוזת שירי להקות נוסטלגיים" .הכי חשוב שתיהנו" ,צועקת רונה" ,שיהיה לכם כיף ושתרימו את הקהל ,יאללה ,אנרגיהההההה"... וכשרונה מרוצה ,מתברר שעופר פחות מרוצה. "עוד פעם אחת" ,הוא מכריז" ,ריכוז ,סוף היום"... אבל גילת מזנקת מהבמה ,יש לה רכבת לנתניה עוד עשר דקות ,והיא צריכה לקחת את הילדים מהגן. כן ,יש גם אימהות בלהקה ,שמתמרנות בסדר יום בלתי אפשרי ,עם מופעים שמסתיימים לפעמים בשתיים לפנות בוקר" .אני אקח אותך לעזריאלי", מרגיע עופר ,והיא קופצת בחזרה אל הבמה ,השירה פורצת והחבר'ה איכשהו מחויכים יותר ונמרצים יותר" .על המחנה נדלק ירח" ,פוצחים לינור ואבישי בסולו נוגה" .איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר" ,מצטרפים השאר -אבל ברור שכאן עושים המון ,בכיף ובעיקר באהבה. עופר מכריז עכשיו על סיום רשמי של החזרה, לא לפני שהוא שולח אזהרה" :כל אחד קיבל דיסק של המופע ,נכון? לא להשמיע למשפחה ,כן? להתאמן בבית על מה שכל אחד שר ,ולדייק עם הפלייבק ,וזה ייבדק .ברור?" 35 אוהבים לשיר? חושבים שאתם מתאימים? מוכשרים על הבמה? מקומכם איתנו -בלהקת שב"ס! בימים אלה הלהקה מתחדשת ואנחנו מעוניינים לצרף חברים חדשים .צרו קשר עם אפרת בוכריס050-6278435 , שהוא חייב לגשת לבחינות ללהקה" .גילת שרה סולו בטקס סיום שנת עבודה ב'נוה תרצה'" .שרתי את השיר 'תן' של רוני דלומי וסיימתי בהמנון 'התקווה' ,וכשירדתי מהבמה ניגשה אלי רופאה שעובדת עם נבית ואמרה שנבית חייבת ,פשוט חייבת ,להיות בלהקה". נבית" :החברות בלהקה היא משהו מיוחד בעבורי .עליתי לארץ בגיל ,20לא שירתי בצבא והנה אני במדים .זה כל כך חשוב לי ואני גאה מאוד להיות חלק משב"ס .שב"ס פירושו ציונות, והמשמעות בעיניי היא לשרת את המדינה .זה מה שמלווה אותי גם כשאני על הבמה .אני שרה עם המון גאווה .בכל סיום טקס ,כשאנחנו שרים 'התקווה' ,יש לי דמעות בעיניים" .קולה של נבית רועד מעט ,וגם עכשיו חומקת לה דמעה קטנה מהעין .החברים ,באתנחתא קצרה עד לחזרה הקולית ,מריעים לדבריה .גאוות יחידה וחברות יש פה ,בהחלט. בואו לשיר איתנו! שוב יש מדים בבית שלוש נשים שאיבדו את בעליהן ,אנשי שירות בתי הסוהר ,באסון השריפה בכרמל החליטו להתגייס לשב"ס ∞ רוז אוחיון ,אנה דרמן ונני דיין משרתות במחוז צפון וממשיכות, עם הרבה כאב ,את דרכם של יקיריהן מאת :נעמה תלם ביוני 2011התגייסה לשירות בתי הסוהר רוז אוחיון ,אלמנתו של מישר חנן אוחיון ז"ל, שנספה באסון השריפה בכרמל .רוז עברה את תהליך החיול בלשכת הגיוס ברמלה .אחר כך, לבושה במדים ,כשהיא כבר סוהרת מן המניין, נסעה לבית העלמין בנצרת עילית ,שם קבור חנן, אהובה ואבי שני ילדיה" .כדי לספר לחנן" ,היא אומרת" .רציתי שהוא יהיה הראשון שיראה אותי במדים .הלכתי לקבל את ברכתו .דיברתי אליו: 'מישהו היה חייב להמשיך את הדרך שלך ,חנן. הנה ,אני עובדת בשב"ס ,אהובי ,רק חבל שאתה לא רואה את זה"... רוז אוחיון היא אחת משלוש אלמנות שאיבדו את יקיריהן באסון השריפה בכרמל ,והחליטו להתגייס לשירות בתי הסוהר .מלבדה התגייסו לשירות בחודשים האחרונים גם נני דיין ,אלמנתו של מישר שמעון דיין ז"ל ,ואנה ,אלמנתו של מישר קיריל דרמן ז"ל .שלושתן משרתות במחוז צפון שקלט אותן ,כך הן מעידות ,בחום ובאהבה בלתי רגילים ומעניק להן תמיכה ועידוד .הליך הגיוס שלהן ,אגב ,היה רגיל והן לא זכו לשום הנחות. אנה דרמן משרתת באגף המבצעים של מחוז צפון ,בתחום המודיעין .גם בצבא שירתה בחיל המודיעין .רוז אוחיון משרתת בכלא 'מגידו' במדור הרישום .נני דיין עובדת גם כן ברישום ,אבל בכלא 'צלמון'" .אומרים שהזמן עושה את שלו" ,מפטירה נני" ,אבל זה לא נכון .הזמן רק מסייע לעכל את מה שקרה .אני מבינה זהו ,שמעון לא יחזור ,שמעון הלך .הוא איננו .אני חיה בגוף ,אבל הנשמה שלי מתה". אנה" :בשב"ס אני פוגשת את האנשים שעבדו עם קיריל .אלה אנשים שהכרתי רק מסיפורים. שמעתי עליהם כל כך הרבה מקיריל .יש בי רצון עז להתקשר אליו ,לשתף אותו ,לספר לו על החוויות שאני עוברת בעבודה .אלה דברים שהיו פעם שלו ועכשיו אני זאת שחווה אותם .אני רוצה לספר, אבל אין לי למי". רוז" :זה כל כך קשה .אין את מי לשתף ,אין למי לספר ,אין עם מי לקבל החלטות .אני מתה מבפנים, אבל אני חיה .סוג של חיים ,כי כן בחרתי בחיים". אהבה מהאגדות "הרמתי את הראש ואמרתי 'מישהו צריך להמשיך את הדרך של חנן' .חנן כל כך אהב לעבוד בשב"ס .הוא ראה בכך שליחות .אם יש משהו שמנחם אותי ,זו העובדה שהוא נהרג במדים" רוז אוחיון 36 רוז וחנן הכירו עשר שנים לפני האסון .הם היו חברים במשך שנתיים ,עד שהתחתנו' .הוא אהב את כל מה שאני אהבתי ,ואני אהבתי את כל מה שהוא', מספרת רוז' .אהבה מהאגדות' ,היא מגדירה את הקשר ביניהם .בהמשך נולדו להם גם שני ילדים, הבן שגב והבת כרמל ,היום בני שש וחצי וארבע וחצי" .אני וחנן היינו תמיד בדעה שהזוגיות שלנו היא במקום הראשון ,לפני הילדים" ,היא ממשיכה. "לא חיינו בשביל הילדים ,ההפך .חשבנו' :הילדים יגדלו ויעזבו את הבית יום אחד ,אבל אנחנו נישאר יחד'". "את האהבה שלי" ,היא מתארת" ,חילקתי לשניים -חצי לחנן ועוד רבע לשגב ורבע לכרמל, הילדים .היום ,את האהבה שלי לחנן אני כבר לא יכולה לתת .הוא איננו .אני נותנת אותה לילדים שלנו". חנן אוחיון עבד בכלא 'שיטה' .פעמיים היה מיועד לצאת לקורס קצינים ,ורק בפעם השלישית יצא .רוז מספרת שהיה חכם ונבון ,מבריק ממש, אבל היא זאת שתמיד דחפה אותו קדימה .כך, למשל ,כשהיה רק שלוש שנים בשב"ס ,כבר סיים תואר ראשון בקרימינולוגיה .היא זאת שדאגה לרכוש בעבורו את טופסי ההרשמה ללימודים ולנסוע איתו לאוניברסיטה ,להירשם" .הייתי מקטרת לו' ,אני רוצה קצין בבית'" ,היא נזכרת. "היום אני דוחפת את עצמי .אני מנהלת שיחות עם עצמי' :רוז ,או שאת דוחפת את עצמך ,כי חנן לא פה כדי לדחוף אותך ,או שאת נופלת'". יום הולדת בלי חנן בפעם האחרונה שוחחו רוז וחנן בטלפון ביום חמישי 2 ,בדצמבר ,יום האסון ,בשעה שלוש ושלוש דקות בצהריים .חנן אמר שהוא נוסע לחלץ אסירים מכלא 'דמון' ,שלא יספיק כנראה להגיע הביתה ולערוך את הקניות לשבת .זמן קצר אחר כך נהרג' .אני לא חושבת שיהיה לי כוח להמשיך הלאה' ,אמרה אז רוז אוחיון ,בכאב גדול' .אם לא היו ילדים שצריך לקחת לגן ולבית הספר ,הייתי נשארת במיטה .יש סימן שאלה ענק על החיים שלי'. עכשיו היא מודה שעברה תהליך" .הבנתי שאני חייבת לבחור בחיים" ,היא מסבירה" ,שאסור לי לשקוע .אם אני אשקע ,מה זה ייתן? חנן הרי לא יחזור .אני מבטיחה שאם זה היה מחזיר אותו לרגע, אני הייתי הראשונה לעשות זאת .מעבר לכך ,אם אני שוקעת ,אני לא לבד .אני לוקחת איתי למטה עוד שני ילדים". מה היה הרגע הכי קשה ,מאז האסון? "יום ההולדת שלי ,אני חושבת .חנן ואני חוגגים ימי הולדת סמוכים ,בקיץ .היה לנו מנהג קבוע ,שביום ההולדת שלי עושים 'סיכום שנה'. היינו יושבים במיטה שלנו ,כמו שני בודהיסטים, ואומרים' :הנה ,קנינו עוד בית'' ,יש לנו עוד ילדה'. השנה ,ביום ההולדת שלי ,לא היה לי את חנן לשבת איתו .ישבתי עם עצמי על המיטה ודיברתי אליו' :חנן ,השנה לא עשיתי כלום'' .השנה איבדתי אותך .איבדתי את החבר הכי טוב שלי בעולם. איבדתי את האהבה שלי ,שקיימת אצלי בלב ,אבל אין לי למי לתת אותה'". "הוא אתנו בלב ובראש" עד לאסון ניהלה רוז אוחיון ,כמה סמלי ,משרד של יועצי בטיחות בנושאי כבאות .ביוני האחרון הצטרפה כאמור לשב"ס" .בתחילה ,המחשבה להצטרף לשב"ס שיגעה אותי" ,היא משתפת. "המחשבה שאהיה בשירות בתי הסוהר במקום חנן ,שאעשה משהו שהוא היה צריך לעשות ולא אני -הכאיבה לי מאד .התפקיד שחנן הלך אליו, הקצונה ,היה תפור עליו .הרהרתי' ,פתאום זאת אני שאהיה בשב"ס? לא ייתכן .איך אהיה מסוגלת להיות שם ,במקום חנן? זה בלתי אפשרי'". המשפחות ,שלה ושל חנן ,יחד עם חבריו של חנן לשירות ,הם שנתנו לה את הכוח" .בסופו של דבר, גם המדים היו חסרים לנו בבית" ,היא מספרת. "הרמתי את הראש ואמרתי' ,מישהו צריך להמשיך את הדרך של חנן' .חנן כל כך אהב לעבוד בשב"ס. הוא ראה בכך שליחות .אם יש משהו שמנחם אותי, זו העובדה שהוא נהרג במדים .חשבתי שיעשה לי טוב ללבוש את המדים ,כמו חנן .הוא כל כך רצה שהמדים החדשים של השירות כבר יגיעו .שנתיים חיכה להם .עכשיו ,בערבים ,אני מגהצת את המדים ומדברת אליו' :חנן ,תראה ,אני לובשת את המדים החדשים של שב"ס במקומך .אני לא אוכל לעשות בדיוק את הדרך שאתה רצית לעשות ,אבל לפחות אני מנסה"... כיצד הגיבו הילדים לגיוס שלך לשב"ס? "התייעצתי איתם לפני שהתגייסתי .בעיקר עם שגב ,הגדול .הוא אמר לי 'אמא ,תעשי מה שיעשה אותך מאושרת' .אחר כך ,ביום הגיוס ,כשהגעתי הביתה עם המדים ,הם רצו אלי וצעקו 'אמא ,יפים לך המדים'". ואיך את מרגישה כששוב יש מדים של שב"ס בבית? "אני רואה את המדים ונדמה לי שחנן בבית .אני לא מאמינה שהוא כבר לא פה .הזמן אינו מרפא את הכאב ,ההפך .הזמן יכול רק לשגע .הכניסה למיטה ,בלי חנן .החלל הזה ,בכל מקום .הקמנו לחנן פינת הנצחה בבית .עכשיו נמצאים שם המדים שלו והדרגות ,עבודות שעשה ,כל הדברים שלמד .הכול נמצא -ורק הוא איננו .כשהילדים קמים ,הם אומרים 'אבא ,בוקר טוב'' ,שיהיה יום טוב' .כשאנחנו נכנסים הביתה ,דבר ראשון הילדים אומרים 'שלום אבא' .הוא אתנו בלב ובראש .אפילו ביום ההולדת שלו הלכנו לבית העלמין ,והפרחנו בלונים עם פתקים בשבילו .כל אחד מאתנו כתב משהו .אני כתבתי לו 'בבקשה ,אהובי ,תן לי כוח'. זה משהו שאני מבקשת ממנו תמיד .וגם שייתן לי רמז שטוב לו ,כדי שאהיה רגועה .אני מבקשת ממנו' ,רק תגיד לי שאכלת ,ששתית ,שלא קר לך ולא חם לך ואתה בסדר ,ואני אוכל לנשום"... סוהרת חסויה פחות מחודשיים אחרי האסון ילדה אנה ,אלמנתו של מישר קיריל דרמן ,את מאיה ,הבת הבכורה של קיריל ושלה" .בכל התקופה שקיריל היה בקורס, הכנתי את עצמי שאולי הוא לא יספיק להגיע ללידה ואני אצטרך ללדת בלעדיו" ,משחזרת אנה. "זה היה הפחד שלי .כל השיחות שלנו היו על 'מה יקרה אם לא תוכל לצאת ללידה' .בסוף ,קיריל לא הגיע ,כי הוא כבר לא היה בחיים .ואני? אני נשמתי וניסיתי לנוח בין הצירים ולא לחשוב על כלום. לדמיין ששום דבר רע לא קרה .המצאתי לעצמי סיפור שקיריל עדיין בקורס ,והוא פשוט לא יצא הביתה". קיריל דרמן עלה לארץ מאוקראינה בגיל .14 היה בן יחיד .הוא שירת בכלא 'גלבוע' במשך שש שנים ,מאז שהכלא נפתח ,ועד שיצא לקורס קצינים .חודשים אחדים לפני שנהרג ,הצטרף לתוכנית המצוינות של שב"ס' ,תלפיות'" .נולד לפיקוד" ,מספרת עליו אנה .למרות שחזר ואמר ש'לא חשוב אם יש או אין דרגות ,העיקר שיהיה מוסר עבודה ותהיה נאמנות לעבודה ולארגון'. לאורך כל חייהם המשותפים ,במשך חמש שנים ,אנה היתה שותפה לכל מה שעבר עליו בשירות" .הכרתי הכול מהסיפורים של קיריל", אנה דרמן "הייתי חלק משב"ס ,גם כשקיריל היה בחיים ,משום שהוא שיתף אותי בכל. הכרתי אפילו את הכלבים בכלבייה של 'גלבוע' ,מבלי שראיתי אותם" היא משחזרת" .הוא שיתף אותי בכל .אחר כך, כשפגשתי את הסוהרים שעבדו איתו ,כבר בשבעה, סיפרתי להם דברים על עצמם שהם לא הבינו מאיפה אני יודעת אותם .פרטי פרטים .הייתי חלק משב"ס ,גם כשקיריל היה בחיים ,משום שהוא שיתף אותי בכל .הכרתי אפילו את הכלבים בכלבייה של 'גלבוע' ,מבלי שראיתי אותם אפילו פעם אחת .אפשר לומר שהייתי 'סוהרת חסויה'". כבר בימי האבל הראשונים על קיריל ,ידעה אנה שתתגייס לשב"ס .בפעם הראשונה נסעה ללשכת הגיוס עוד כשהיתה בהריון ,בחודש התשיעי, ואת מבחני המיון עשתה במהלך חופשת הלידה, כשהתינוקת שלה היתה בת חודש בסך הכול. "החברים של קיריל ראו בי מהרגע הראשון ,עוד לפני שהתגייסתי ,חלק משב"ס ,סוהרת מהשורה", היא מציינת" .אפשר לומר שהם אפילו קיבלו 37 נני דיין "כך אוכל להמשיך את הדרך של בעלי ,להנציח אותו במסגרת שהיה בה וכל כך אהב .תמיד שמעתי ממנו על העבודה -עכשיו אני חיה אותה" 38 בעבורי את ההחלטה להתגייס .כשקיריל היה בחיים ,היתה תקופה שחשבתי להתגייס .אז היה נדמה לי שאני לא מתאימה .חשבתי שאין לי מה להציע ,לפחות לא בעתיד הקרוב ,כמי שעומדת ללדת ולהפוך לאם טרייה .אחר כך גיליתי שזה לא נכון". איך קיריל היה מגיב לו ידע שהתגייסת לשב"ס? "נראה לי שאני יודעת איך הוא היה מגיב. הוא לא היה מקשקש יותר מדי .היה אומר 'טוב, אנה ,תפתחי תיק כך וכך ,עמוד כך וכך ,ותקראי את הנוהל הזה והזה' .הוא היה מתעסק בעבודה שלי"... אנה התגייסה שבוע אחרי יום הזיכרון ויום העצמאות ,כשמאיה היתה בסך הכול בת ארבעה חודשים" .אין לי בעל שיכול לתמוך בי ,וזה לא קל" ,היא מודה" .אבל אני מנסה לא לחשוב על זה. אני מתנתקת .אני ממשיכה בחיים כאילו כלום לא קרה ,וכאילו הקורס של קיריל עדיין ממשיך .רק שסוף השבוע שלי לא מגיע ,הטלפון לא מצלצל וקיריל לא חוזר הביתה". אנה עובדת ,כאמור ,במחוז צפון .זה המחוז שקלט את כל האלמנות ברגישות רבה" .אני מקפידה לעשות הפרדה" ,היא מדגישה" .אני רואה את מפקד המחוז כל בוקר ,ובכל פעם שאני צריכה לפנות אליו ,אני מזכירה לעצמי שאני עושה זאת כסוהרת ולא כאלמנה .הגבולות חשובים לי .אני לא רוצה שיקלו או שירחמו עלי". למה את הכי מתגעגעת? "לכל .אלה הקטעים שקשים לי ,כשאני חושבת על מה שחסר לי ולמה אני מתגעגעת .שם אני מתחילה להישבר .לכל אחד יש נפילות ,והנפילות יכולות לבוא בכל רגע .אפילו בעבודה ,אני יכולה להישבר .אבל אני לא נותנת לעצמי .אני אומרת גם לחבריי לעבודה' ,חבר'ה ,למרות שאנחנו בשב"ס, אל תתייחסו אלי באופן שונה ,אל תשימו לב כשאני בוכה .אל תתנו לי לשקוע בזה .אם אני אשקע ,אני לא אצא מזה". "עדיין לא מעכלת" "הישרדות" ,מתארת נני דיין את מה שעובר עליה מאז נהרג בעלה ,מישר שמעון דיין ,באסון השריפה .שמונה חודשים אחרי האסון ,עוד גרה בבית הוריה .לפני זמן קצר שבה הביתה .הוריה רכשו דירה בקרבתה .במקביל ,גם התגייסה לשירות" .כולם אומרים לי ש'צריך להתמודד', ש'שמעון לא יחזור' .זה משהו שאני לא יכולה לשמוע" ,היא מודה" .אני עדיין לא מעכלת .הגוף שלי חי והנשמה מתה .אני קמה בבוקר ,מתלבשת, מתארגנת ,יוצאת לעבוד ,אבל אין בתוכי נשמה. כולם סביבי נראים לי כמו בובות .אני לא מבינה איך החיים נמשכים כשהכול שחור ,כשהנשמה שרופה". נני ושמעון דיין הכירו כשעבדו בקניון -הוא כמאבטח ,היא מוכרת בחנות תיקים' .רומיאו ויוליה' ,כינו אותם .אחר כך ,שמעון הצטרף לשירות בתי הסוהר .תמיד רצה לעבוד בשב"ס. עבד בכלא 'חרמון' ובהמשך ,עד שיצא לקורס הקצינים ,ב'נחשון' .חלם להיות קצין ,משחזרת נני" .שלוש פעמים הוא נרשם לקורס קצינים ,אבל רק בפעם השלישית יצא .אני זוכרת שהוא בא אלי מהסס .שאל' :נני ,כדאי לי לצאת לקורס?' עניתי לו' ,אם לא תצא ,תרגיש שזהו פספוס חייך' .עכשיו אני מרגישה שאני בעצם 'משכתי' אותו לקורס, 'משכתי' אותו למוות שלו .אנשים אומרים לי 'את מגזימה'' ,את מחמירה עם עצמך' .אבל איך אפשר שלא? שמעון היה בעלי ,האהוב שלי .אז להמשיך את החיים כאילו כלום?" המדים באותו מקום ביום חמישי ,שעה לפני האסון ,צלצלה נני לשמעון .הוא ישן באוטובוס והבטיח שיחזור אליה. כשחזר ,היתה בשיחה אחרת .כאשר ניסתה לחזור אליו ,הוא כבר לא היה בין החיים" .עד היום אני לא מאמינה שזה קרה לי" ,היא אומרת בדמעות, "אני בטוחה שזה חלום רע ,ואני אתעורר". עד האסון ,עבדה נני במפעל בצפון .חודש אחרי כן החליטה להתפטר ולנסות להתקבל לשב"ס. היא צלחה את כל מבחני המיון ,ובסופו של דבר הצטרפה ,כאמור ,לכלא 'צלמון' .האחרונה מבין שלוש האלמנות שהתגייסו לשב"ס" .החלטתי שככה אני אמשיך את שמעון" ,היא מסבירה" .כך אוכל להמשיך את הדרך של בעלי ,להנציח אותו במסגרת שהיה בה וכל כך אהב .תמיד שמעתי ממנו על העבודה ,עכשיו אני חיה אותה .אני מבינה ,למשל ,למה הוא היה כל כך עייף תמיד, למה הוא אהב להיות בבית כשחזר מהעבודה". איך ההרגשה ללבוש את מדי שב"ס? "הקושי הוא דווקא כשאני חוזרת הביתה .אני מורידה את המדים ושמה אותם בדיוק במקום ששמעון היה שם את המדים שלו ,על הכסא, בסלון .ואז הזכרונות עולים .יש בי כל כך הרבה כאב ,שהכול כבר נראה סתמי .אין טעם לחיים. כל בוקר אני קמה בתקווה ,מתי יגיע היום האחרון שלי .כי בשבילי שמעון היה הכול .אני גם יודעת שהוא רואה אותי מלמעלה .הוא בטח צוחק' .נני במדים?' 'נני ,המפונקת שלי?' 'נני שמה מדים ולא עקבים?"... לנני ושמעון דיין לא היו ילדים" .אני כל הזמן חושבת על כך" ,היא מודה" .אם יש משהו שכואב לי זאת העובדה ששמעון היה יכול להגשים כל דבר ,אבל את הדבר שהוא הכי רצה ואליו הכי שאפנו -לא הצלחנו להשיג .עכשיו אני חוזרת לבית ריק .אין לי את מי לחבק .אין לי ילד של שמעון להסתכל עליו .אני לבד". העבודה בשב"ס ,היא אומרת ,עם כל הרצון להמשיך את שמעון ז"ל ,לא תמיד קלה .המפגש עם החברים שלו ,למרות שהיא לא עובדת ב'נחשון' כמוהו ,מעורר געגוע .ובכל זאת ,היא לא מתכוונת לוותר" .המטרה שלי היא להמשיך את שמעון ,ואני לא מוכנה להישבר" ,היא מדגישה. תצאי לקצונה? "הלוואי .בעזרת השם .אני מקווה שאצא יום אחד לקורס קצינים ,ואסגור את המעגל של שמעון. המעגל שהוא לא זכה לסגור". חדשות שב"ס קורס קציני מעקב ופיקוח על עברייני מין קורס קציני מעקב ופיקוח על עברייני מין פותח על ידי מחלקת ההדרכה, בשיתוף עם יחידת 'צור' ,כדי להכשיר ולהסמיך את הקצינים לתפקידם, כחלק מדרישת החוק להגנה על הציבור מפני עברייני מין (.)2006 הקורס שם דגש על עקרונות המקצועיות והיעילות הנדרשים לתפקיד קצין מעקב ופיקוח ,תוך הקפדה על מתן דוגמה אישית כמו גם על ההיבט הערכי של העבודה ,לרבות דילמות ואתגרים העולים בעבודה זו .הקורס מהווה בסיס אחיד ומשותף לביצוע עבודת הקצין וכן תשתית להמשך לימוד והתמקצעות. תוכני הקורס נבנו בהתאם לרצף עבודת הקצין ,מרגע קליטת עבריין המין המפוקח ועד לסיום הפיקוח .התכנים כוללים היבטים תאורטיים ,מנהליים ופעילות מבצעית. הקורס הראשון יצא לדרך בראשית ספטמבר ,והוא מתבסס על תיק היסוד שנבנה על ידי מחלקת ההדרכה ,לצורך הכשרה ייחודית זו .המשתתפים קיבלו תעודת גמר. והפעילות היומיומית הנערכת על ידי סגל שב"ס -החל בפעילות חינוכית/ שיקומית הכוללת את מערך התעסוקה ,ועד לפעילות היומיומית-שגרתית של הסוהר ,האמון על משמעת וסדר בבית הסוהר. סוגיות נוספות שעלו במהלך הביקורים ,עסקו בקשר שבין משרד המשפטים לשב"ס בכלל ,ובנושא עתירות האסירים בפרט .כמו כן עלו סוגיות של מגדר ותפקוד סוהרי החובה כחלק בלתי נפרד מהסגל. כל הביקורים הוגדרו כמוצלחים ביותר ,ונחתמו בהבעת תודתו ובהערכתו של השר את הפעילות המקצועית והענפה במתקנים השונים. קורס אמנות הבישול נפתח ב'צלמון' בכלא 'צלמון' נפתח לראשונה קורס טבחות "אמנות הבישול" .מטרת הקורס להקנות לתלמידים מיומנות בענף המטבחים במלונות ,במסעדות וכדומה, תרפיה במוסיקה ב'אשל' בכלא 'אשל' נערכה סדנה ייחודית של תרפיה במוסיקה ,שכללה לימוד הלחנה וכתיבת שירים .בית סוהר 'אשל' מאכלס אסירים פליליים בוגרים, השפוטים לתקופות מאסר ארוכות .סדנת התרפיה במוסיקה ,שהועברה על ידי מדריך חיצוני (אסף כהן) ולוותה על ידי קצין החינוך של בית הסוהר ,עדי אישה ,כללה לצד עבודה בקבוצות גם עבודה פרטנית .המשתתפים קיבלו משימות ,שעסקו בפיתוח מיומנות הכתיבה ובחוויה הרגשית שמעניקה הכתיבה .השלב הראשון כלל כתיבה בלבד ובהמשך נוספה הלחנה של הטקסט הכתוב .מלאכת ההלחנה נעשתה תוך התערבות מועטה מצד המנחה, כדי שהיצירה אכן תהיה אישית ואותנטית .במהלך הסדנה הוקלטו שבעה שירים בספריית בית הסוהר ,שהפכה לאולפן הקלטות מאולתר .הזמרים נבחרו מקרב משתתפי הסדנה ,והדיסק ,ובו שבעת השירים ,ראה אור. מרגש במיוחד היה שיר שכתב אחד האסירים לגלעד שליט ,מנקודת מבטה של האם ,אביבה שליט .השיר אף הועלה לאתר האינטרנט 'יו טיוב' והאסיר רואיין בנושא לתוכנית 'צינור לילה'. סבב ביקורים של שר המשפטים במתקני שב"ס במהלך אוגוסט ערך שר המשפטים ,פרופ' יעקב נאמן, סבב ביקורים במתקני הכליאה השונים ברחבי הארץ. הביקורים התקיימו עקב העניין המשותף הקיים בין משרד המשפטים ,האחראי על ייצוגם של האסירים ,ובין שירות בתי הסוהר, האחראי על אחזקתם של האסירים במשמורת נאותה ,תוך שמירה על כבודם. השר נאמן ביקר במתקני כליאה בהם שוהות אוכלוסיות מגוונות: מתקני הכליאה האמונים על אסירים פליליים בדרגות פשיעה שונות ('צלמון'' ,אשל'' ,אלה'), מתקני כליאה בטחוניים ('נפחא', 'דמון'' ,רמון') ובמתקן 'חרמון', המשמש כקהילה טיפולית וכמרכז גמילה מסמים. במהלך ספטמבר ישלים השר את סבב ביקוריו בכלא 'אופק', המיועד לבני נוער ובכלא 'השרון'. במהלך הביקורים קיבל השר תדריך על מבנה המתקן ,ההיסטוריה שלו ולפתח מודעות לאפיונים המרכזיים של תפקיד הטבח במשק בכלל ,ובענף האירוח בפרט .תוכני הקורס שמים דגש על היוזמה ,הדמיון ,החדשנות והיצירתיות שמאפיינים את התחום הקולינרי העכשווי. היקף הקורס 1,680 -שעות לימוד (כעשרה חודשי לימוד) ,ולצורך העברתו נבנתה ב'צלמון' סדנה חדישה ומאובזרת ,העומדת בכל דרישות המקצוע ודרישות משרד התמ"ת. בסדנה לומדים 20תלמידים ,ולאלה שיעמדו בהצלחה בכל המבחנים יוענקו שתי תעודות :תעודת גמר אישית מטעם מכללת "דן גורמה" ותעודת גמר ממשלתית מטעם משרד התמ"ת. פעילויות ימי תשרי של רבנות שב"ס לקראת חגי תשרי והימים הנוראים הנחה הרב הראשי לשב"ס ,גנ"מ הרב יקותיאל יהודה ויזנר ,את רבני שב"ס לגבי פעילויות בתקופה זו של השנה. לדבריו ,אלה יישאו אופי מקרב ,אופטימי ,פנימי ומאחד ,המדגיש את תום הלב ,הסליחה ,הפיוס והמחילה ,בבחינת 'אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן'. רבני שב"ס נרתמו למשימה וערכו מגוון פעילויות ברוח זו ,בהשתתפות מטה רבנות שב"ס בראשות הרב הראשי ,סגנו ,סג"ד הרב שלומי כהן אלורו ,עוזר הרה"ר ,רב-כלאי הרב עופר אלמליח ,ורבני מחוזות צפון ,מרכז ודרום. כך לדוגמה ,בכלא 'רימונים' התמקדו בנושא 'תיקון המידות' .תלמידי המדרשות בכלא וכן סגל בית הסוהר התבקשו לכתוב מפרי עטם בנושא ,ואת חיבוריהם אסף הרב לקובץ שיצא לאור לקראת ראש השנה .בכלא 'כרמל' 39 חדשות שב"ס ערכו יום עיון תחת הכותרת 'תשובה מאהבה' .בכלא 'צלמון' ביקר הראשון לציון ,הרב שלמה עמאר ,ובכלא 'אילון' נערך 'יום של תורה'. גם במחוז דרום התבצעה פעילות אינטנסיבית ,בהשתתפות גדולי המרצים בתחום מורשת ישראל .שיאה של הפעילות היה אמירת סליחות משותפת יחד עם הרב בצרי. נוסף על פעילויות מיוחדות אלה נערכה רבנות שב"ס ,כבכל שנה ,לקראת חגי תשרי 120 .בתי הכנסת הפרושים בתוך בתי הסוהר של שב"ס ,הוכנו לקראת קליטתם של מאות מתפללים ,כולל אספקת הציוד הנדרש .כמו כן נפתחו שלושה בתי כנסת חדשים והוכנסו אליהם שני ספרי תורה. פרס הצטיינות לשב"ס ישראל בכנס ICPA ארגון ICPA הוא ארגון עולמי לבתי סוהר ומערכות תקון (חינוך ,טיפול ושיקום) ,הפועל לקידום מקצועי של מערכת הכליאה בעולם :בתי סוהר, גורמי טיפול בקהילה ,שירות מבחן ורשויות לשיקום האסיר. בכנס השנתי של ICPAשהתקיים השנה בסינגפור ,השתתפו כ500- נציגים מ 60-מדינות החברות בארגון .משלחת שב"ס ישראל מנתה חמישה נציגים ,בראשם גונדר אבי וקנין וכן תת-גונדר דבי שגיא ,ראש מנהל הדרכה ,גנ"מ ניסים קשי ,ראש מערך תעסוקה ,סג"ד אלי גבאי ,סגן מפקד אוה"ק ,ורב-כלאי ד"ר רוברט אפשטיין ,פסיכולוג כלא 'אילון'. המשלחת הישראלית הציגה במהלך הכנס שני נושאים :טיפול ופיקוח על עברייני מין וסדנה לתעסוקת אסירים. לראשונה ,הוענק השנה בכנס לשירות בתי הסוהר הישראלי פרס הצטיינות ,בקטגוריית 'ניהול אסירים ותוכנית לשילוב האסיר בקהילה', על המיזם הייחודי לשיקום אסירים שנערך ב"עלה נגב -נחלת ערן" ,ומנוהל על ידי יו"ר הכפר השיקומי ,האלוף במיל' דורון אלמוג. במסגרת המיזם ,שהחל לפני כארבע שנים ,מובאים אסירים פעמיים בשבוע לכפר השיקומי ,בו מתגוררים מבוגרים פגועי מוחין ,המוגדרים כבעלי 100% נכות פיזית וקוגניטיבית .האסירים מניידים את החוסים לטיפולים ,מסייעים בתעסוקתם במרחב הטיפולי ,בסדנאות ,בטיולים ועוד. לראשונה בשב"ס קורס כלאים מתקדם בחודש אוקטובר נפתח לראשונה בשב"ס קורס 'כלאי מתקדם' .מטרת הקורס לשפר את מקצועיותם של הקצינים ברמת הפיקוד בדרג הביניים וליצור קבוצת אוכלוסיה מובחנת על בסיס ותק ,ניסיון ואיכות .אוכלוסיית היעד לקורס היא קצינים בדרגת כלאי ,בעלי ותק של ארבע שנים ומעלה בדרגה ובעלי יתרת שירות של שנתיים לפחות .הקורס מהווה חלק מרצף הכשרת הקצונה בשב"ס .הוא יימשך שלושה שבועות ויכלול שורה של נושאים, המושתתים על שישה צירי הכשרה -בהם הציר הארגוני ,הציר הפיקודי, הציר המנהיגותי והציר הניהולי. טקס מינויים והענקת דרגות במעמד השר כמדי שנה ,נערך טקס מינויים והענקת דרגות בארגון .הטקס השנה היה במעמד השר לבטחון הפנים ,ח"כ יצחק אהרונוביץ'; נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר אהרון פרנקו; חבר הכנסת ונציב שב"ס לשעבר ,אריה ביבי ,מנכ"ל עיריית לוד ,מר יאיר רביבו; מנכ"ל קרנות הסוהרים ,עו"ד משה זאבי; מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ,יאיר גלר; מפקד שירות כב"א איזור אילון ,טפסר מאיר הראל ,וסגל הפיקוד הבכיר של שב"ס. 40 לבמה עלו 31מקבלי הדרגות כשהם מלווים בבני משפחותיהם. "לראש השנה ויום כיפור אין היסטוריה ,אין עבר ואין סיפור דרמטי .לא הזמן ולא הזהות קובעים את תכניהם ,לא מה שקרה בעבר אלא מה שאפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים לממד הזמן עתיד .אנו נדרשים לשאול:מהם פני ביתנו ומשפחתנו? מהי דמותה של החברה בעינינו ,והאם אנו רוצים במציאות אחרת ,טובה יותר?" בהמשך ,סיכם נציב שב"ס את השנה החולפת ,כשהוא מתייחס לאירועים הקשים עמם התמודד וממשיך להתמודד הארגון -החל באסון הכרמל ועד להיערכות לטיפול באירועים אחרים כדוגמת המשט .כמו כן ציין הנציב את החלפת מדי הארגון, חילופי מפקדי המחוזות ,השגת הסכמי שכר חדשים וכניסתו שלו לתפקיד .רב-גונדר פרנקו פנה למקבלי הדרגות ,איחל להם הצלחה בהמשך הדרך וציין כי חובת ההוכחה חלה עליהם" :עתה, משהועליתם בדרגה ,הארגון סומך עליכם ונושא עיניו אליכם". סיכם את הטקס השר לבטחון הפנים ,יצחק אהרונוביץ' ,שפנה למקבלי הדרגות ואמר" :אני יותר מגאה בכם" .בדבריו הבטיח השר כי ימשיך ,יחד עם הנציב ,לדאוג לסגל ,להסכמי שכר חדשים ולגמלאים ,שהם ,לדבריו "חלק חשוב ביותר במורשת שב"ס". לסיום איחל לקהל הנוכחים" :בהצלחה לכולם ,ושתהא זו שנה של המשך עשייה ,ביטחון ושלווה לכם ולבני משפחותיכם". הכשרה לסוהרים בתחום בריאות הנפש בשנים האחרונות נחשף מחוז המרכז לעלייה משמעותית במספר האסירים פגועי הנפש .בעקבות דיונים משותפים של פיקוד המחוז עם הנהלת המרכז הרפואי "באר יעקב" וגורמי הטיפול ,הוחלט לבנות הכשרה ייחודית לסוהרי המחוז ,שתסייע להם בהתמודדות היומיומית עם אסירים בעלי הפרעות נפשיות ועם ביטויי התנהגות חריגים .מדובר בתהליך חדשני ,בו חברו יחד שירות בתי הסוהר ומשרד הבריאות לטובת שיפור המקצועיות ואיכות השירות שהם מעניקים. ההכשרה ,שהתקיימה בבית החולים הפסיכיאטרי "באר יעקב" ,כללה חמישה ימים בשני המחזורים הראשונים (שנערכו בשנת )2010ושישה ימים במחזור הנוכחי ,שהסתיים ביוני .2011בהכשרה נדונו ,בין השאר ,הנושאים הבאים :הפרעות אישיות ,מיומנויות תקשורת ,התאמת דרכי תקשורת עם המטופל באגף ומשפחתו ,הפרעות נפשיות בקרב ילדים ונוער ,טיפול תרופתי פסיכיאטרי ועוד. רכישת הידע והלמידה וכן ההתנסות במהלך ההכשרה ,הובילו לשינוי חיובי בגישתם של הסוהרים לפגועי הנפש .ההשתלמות פתחה צוהר לקשיים של אוכלוסיית אסירים זו ,והעניקה לסוהרים כלים חשובים ויעילים לעבודה מולה. חדשות שב"ס שבוע סליחות בכלא רימונים לקראת חגי תשרי ובדגש על יום הכיפורים ,התקיים במרכז החינוך ב'רימונים' "שבוע הסליחה" .השבוע הזה ,שלפני יום כיפורים ,אפשר לאסירים שרצו בכך ,לבקש סליחה -סליחה מהמשפחות ,מהקורבנות ,מאלוהים ,מכל אדם שהוא ובעיקר סליחה מעצמם .הם שהגיעו לאן שהגיעו ,לוקחים אחריות וגם מלאי תקווה שלא למעוד שוב. רעיון הסליחה הובא לידי ביטוי במסגרת תוכנית שנבנתה בשבוע זה ,ואשר הקיפה את רעיון הסליחה מזוויות שונות ,על פי הדתות השונות :בכפרה, בתרומה לקהילה ,בכתיבת מכתבים ושליחתם למשפחות או בתלייתם על "קיר הסליחה" ,שהוקם במיוחד למטרה זו .חלק מהאסירים אף ביקש לכתוב מכתבים ולשלוח אותם לכותל" .שבוע הסליחה" גרם לאסירים לשתף פעולה באופן יוצא דופן ,והם הרגישו סיפוק רב מעצם ההזדמנות לבקש 'סליחה'. במסגרת הפעילות עבדו חניכי הקורס בצביעת הכיתות והמבנים ,כסיוע להכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ב .בפעילות החשובה השתתפו 33חניכים ,יחד עם סגל הפיקוד ,כלאי שלומי אשתר וכלאי רפיק זידאן. מטרת הפעילות היתה חיזוק הקשר בין שירות בתי הסוהר לקהילה ועידוד המש"קים לפעילות למען הכלל .בסיום היום הודה מנהל בית הספר ,יהורם הלוי ,על התרומה המבורכת ,והעניק לכל אחד מהחניכים תעודת הוקרה וכן תעודת הערכה לבית הספר 'ניר'. נחשון בכוננות שיא לקראת 'זרעי קיץ' יחידת 'נחשון' היא היחידה המרכזית לליווי אסירים בשגרה ,ומשמשת גם ככוח התערבות איכותי לטיפול באירועי הפס"ד שונים בבתי הסוהר .במסגרת 'זרעי קיץ' ,שם הקוד להיערכות כוחות הביטחון הישראליים לקראת כוונת ההכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם בספטמבר ,הוחלט על שילובה של היחידה בטיפול באירועי הפרות סדר המוניות .ההחלטה התקבלה על ידי השר לבטחון הפנים ,יצחק אהרונוביץ' .השר ביקש לנצל את יכולות היחידה כדי לסייע למשטרת ישראל בהשלטת הסדר הציבורי ברחבי הארץ. הכשרה ברטוריקה למפקדים במסגרת ההכשרה של מפקדי בתי סוהר ,קיבלו המפקדים בקיץ זה הכשרה בנושא רטוריקה (אמנות הדיבור) .מטרת ההכשרה -להקנות למפקדים כישורי רטוריקה וארגומנטציה (יכולת טיעון) .בין הנושאים שנלמדו בקורס: הגברת אפקטיביות הדיבור באמצעות שיטת דיבור מובנית ,פיתוח טיעונים, שליטה במוקד הדיון ,הבנייה לוגית ויכולת פיתוח של נושאים. ההכשרה נערכה בקמפוס רמת אפעל בהנחיית אורי זכאי ,ראש המכון הישראלי לרטוריקה ,ואפשרה למשתתפים לתרגל את אופן התנסחותם. חניכי קורס מש"קים תורמים לקהילה ב 18-באוגוסט התקיים יום תרומה לקהילה של חניכי קורס מש"קים מחזור ד' ,בבית הספר תיכון עירוני ה' בתל אביב .בית הספר ממוקם בדרום העיר ולומדים בו ילדים בני 18-5המתגוררים באזור .הילדים הם בני לאומים שונים ,מכ 40-ארצות ,חלקם ילדי ישראלים ותיקים ,ערבים ,חלקם בנים למהגרי עבודה ולאחרונה אף נקלטו בו פליטים מאפריקה. במסגרת ההכנות ל"אירועי ספטמבר" ,שלא התרחשו בסופו של דבר ,ביצעו מפקדי היחידה ולוחמיה אימונים אינטנסיביים שכללו ,בין השאר ,אימון הפס"ד במתקני שב"ס ,אימונים משולבים עם שוטרי משטרת ישראל ועבודה מול כלל הגורמים בשטח .כל זאת בהתאם לתפיסת מפקד היחידה ,תג"ד שרון שואן ,לפיה יש להתכונן למרב התרחישים האפשריים ולערוך את ההכנות המבצעיות הנדרשות בהתאם. 41 חדשות שב"ס חדשות מינהל מש"א - הכנה מנטלית על פי החלטת נציב שירות בתי הסוהר ,הוחלט להוסיף הכנות מנטליות להיערכות לקראת מבצעים ואירועים מיוחדים .הכנה מנטלית הינה תהליך בו הסוהר לומד על הצפוי להתרחש באירוע/במבצע הקרוב מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית. לקראת אירועי "המשט שלא שט" ,למשל ,נערכו הכנות בהן הוקרנו קטעים מצולמים מהמשט הקודם ,נותחו הבעיות והקשיים הצפויים ,הועלו תרחישים אפשריים ונדונו דרכי התגובה אליהם .בסך הכול נערכו כעשר הכנות כאלה ,בהשתתפות הקצינים והסוהרים של כלא 'אלה' ,מטה 'דקל', 'סהרונים' ו'גבעון' וכן מפקדי יחידת 'נחשון'. על עניינים שברוח ,בחומר ומה שביניהם .3מענקי מסלול השירות •כל נגד אשר יגויס במסגרת מודל מסלולי השירות לתפקיד מזכה במגזר הייעודי ,יהיה זכאי למענק התמדה ראשון בסמוך למועד גיוסו לשב"ס ולמשך כל תקופת השירות הראשוני ,העומדת על שבע שנים .סך הכול ישולמו 15מענקים מדי חצי שנה .כל מענק בגובה 45%מהשכר בחודש בו מתבצע התשלום .שווי ההעלאה החודשית יעמוד על כ ₪ 500-לחודש. .4תוספת כלאי מתקדם •קצין בדרגת כלאי שיוסמך בקורס כלאי מתקדם ,יקבל תוספת קבועה של כ ₪ 900-לשכרו. •התוספת תחליף את מענק הכלאים. •מענק הכלאים ימשיך להיות משולם לכלאים העומדים בתנאים לקבלתו, ועדיין לא הוסמכו בקורס. כנס הוקרה למתנדבי השירות הלאומי כנס הוקרה ארצי למתנדבי השירות הלאומי נערך ב 10-באוגוסט ,במעמד רמ"ל משאבי אנוש ,מנכ"ל האגודה להתנדבות בע"מ ומנכ"ל עמותת "שלומית". בשב"ס משרתים כמאה מתנדבי השירות הלאומי במחוזות ובנציבות .קיום הכנס הנו חלק מתפיסת מערך המתנדבים כמערך הראוי לליווי איכותי, במסגרת ההכנה המנטלית אנו עוסקים במדיניות הארגון בנוגע לאירועים הצפויים ,צופים בסרטי הפס"ד ,דנים ב'פסיכולוגיה של הצד השני', בהשפעות הצפויות של המצב על הסגל ועוד .באופן כללי ,אנו שואפים להגיע לאירוע עצמו מודעים יותר ללחצים הצפויים ועם דרכי התמודדות נכונות יותר. עד כה נערכו 36הכנות לכל המשמרות וקציני המטה בבתי הסוהר הבטחוניים ,למפקדי 'נחשון' ויחידות 'דרור' ובית הספר 'ניר'. הצלחה בלימודים! עם פתיחת שנת הלימודים ,אנו מאחלים הצלחה ל 12-סוהרים ממחוז דרום 'נחשון' וצפון ,המתחילים ללמוד בכיתת התג"ת במתחם אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע .כיתת תג"ת מהווה מסלול השלמה ל 11-שנות לימוד. הסוהרים שסיימו שנת לימודים ,ניגשו לבחינות גמר במקצועות הבנת הנקרא ,מתמטיקה ואזרחות ,ובסמסטר הזה הם צפויים לגשת לארבע בחינות נוספות במקצועות מחשבים וחיבור. שיפור בתנאי העסקת הסוהר המתחיל בהתאם למדיניות השר לבטחון פנים ונציב שב"ס ,הדוגלת בשיפור תנאי השכר של הסוהרים ,הסתיים השלב הראשון במסגרתו נחתם הסכם העוסק בשכר הסוהר המתחיל ואוכלוסיית הכלאים .להלן השינויים בו: .1גמול השתלמות •דרגת הזכאות לגמול השתלמות א' לסוהר הוקדמה לדרגת רס"ל (במקום רס"ר 6כיום) .ניתן יהיה להכיר בקורס הסוהרים הכולל פרק של התמחות מקצועית (חניכה) ,לגמול ולשעות הכשרה .גמול השתלמות מוסיף כ ₪ 1,200-למשכורת ברוטו. .2סוגים מקצועיים •העלאת סוג מקצועי לסוג 25בתום קורס סוהרים ,ולסוהרים ותיקים שטרם קודמו לסוג זה .ההעלאה מתייחסת לסוהרי ביטחון בלבד .שווי העלאה זו כ.₪ 222-116- 42 ותקופת השירות של המתנדבים נתפסת כתקופה של בניית זהות אישית והכנה לקראת היותם אזרחים טובים ,התורמים לחברה ולמדינה. במהלך הכנס צוינו המתנדבים המצטיינים אשר בלטו במיוחד בתפקודם, הראו יוזמה ואף השאירו חותם בעבודתם .תעודת סיום הוענקה ל37- מתנדבים שסיימו את שירותם. אנחנו מקשיבים לכם במסגרת אחד היעדים של מינהל משאבי אנוש -שיפור השירות הניתן לסוהרים בתחומי מש"א -מתקיימים במהלך השנה ביקורי צוותים מהמינהל בכלל יחידות שב"ס. בכל ביקור מגיע ליחידות צוות רב-מקצועי בראשות רע"ן ,הכולל נציגים מתחומי העיסוק השונים במינהל .במהלך הביקור מתקיימת שיחה פתוחה עם סוהרי היחידה ,בה מוצגים תהליכים מרכזיים בתחום מש"א ועניינים חשובים נוספים .כמו כן ניתנת לסוהרים האפשרות להציג שאלות ,ולהעלות בעיות והצעות לשיפור. פורום "שולחן עגול" הכולל את אנשי מש"א (סגל ורווחה) של היחידה והמינהל ,מתכנס לצורך ליבון סוגיות ייחודיות בתחום המשאב האנושי. בסוף היום נערך סיור ביחידה. עד היום נערכו ביקורים ברוב היחידות ,ואין ספק כי לצד התרומה ליחידה, מתוודעים אנשי המינהל באופן מעמיק יותר לכל יחידה ויחידה ,מאפשרים נגישות לסגל ומעניקים מענה לפניות הסוהרים בתחום משאבי אנוש. ברכות סוהרי שב"ס לשנה החדשה רב סוהר נועה בן הרוש ,ביס"ר מגידו רס"ב עוזי ניסן ,ימ"ר דרור רס"ל מני דולב ,ביס"ר נווה תרצה לימים של פריחה וצמיחה ,התפתחות ארגונית ואישית לכל אחד מאיתנו .מי ייתן ויהיה לנו הכוח להמשיך במשימה ,למען שירות בתי הסוהר ולטובת החברה בישראל. חגי תשרי הם הזדמנות טובה לעשות חשבון נפש ,להביט לאחור לשנה שעברה וקדימה ,לזו החדשה .שנה לא פשוטה עברה על הארגון כולו .איבדנו את טובי חברינו .מי ייתן והימים הבאים יהיו טובים וקלים ,מלאי התחדשות ובשורות טובות. אני נושאת תפילה שהשנה הקרובה תהיה בסימן של שמחה ,בריאות, וחדשות טובות .הלוואי ושב"ס ימשיך לצעוד קדימה והאנשים המרכיבים את הארגון ימשיכו להיות משפחה מלוכדת, חזקה וחמה. מישר איתן אלגריסי ,יחידת צור כלאי מרדכי דן ,מחלקת רכישות רנ"ג יעקב דיין ,בית מעצר ניצן שנה טובה וחתימה טובה .שיהיה לנו הכוח להתמודד עם הקשיים ,להתפתח ,להעמיק וללמוד .שירות בתי הסוהר מורכב מפרטים .מי ייתן ונמשיך להיות ארגון שהשלם שלו עולה על סכום כל חלקיו. שנה של הגשמת חלומות .מי ייתן וכל אחד מאיתנו יזכה להגשים את עצמו, בעבודה ובחיים האישיים. שנה פוריה וטובה ,של התחלות חדשות ופריחות חדשות .אין ברכה טובה יותר השנה מלומר 'תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה'.
© Copyright 2024