‫בטאון שירות בתי הסוהר ■ גליון ‪ 30‬תמוז תשע"א ■ יולי ‪2011‬‬ ‫חבר לחיים‬ ‫מדים ומתחדשים‬ ‫בית סוהר 'חרמון' – היעד‪ :‬לצאת נקי‬ ‫ראיון ראשון עם נציב שב"ס‬ ‫רב–גונדר אהרון פרנקו‬ ‫בית סוהר 'השרון' – חשופים לסכנה‬ ‫נצחון הרוח בהדלקת המשואה‬ ‫דבר העורכת‬ ‫גיליון זה של "רואים שב"ס"‪ ,‬מס' ‪ ,30‬רואה אור בימים של התחדשות‬ ‫בשירות בתי הסוהר‪ .‬זה לא מכבר מונה נציב חדש ובוצעו שינויים רבים‬ ‫אחרים בהרכב ההנהלה‪ .‬גיליון זה עומד בסימן שינוי והתרעננות;‬ ‫הסתכלות קדימה‪ ,‬עם כבוד והערכה למעשי העבר וההווה‪.‬‬ ‫בגיליון אנו מביאים ראיון ראשון עם הנציב החדש‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון‬ ‫פרנקו‪ .‬המפגש עם הנציב החדש חושף אדם מקצועי‪ ,‬חם ולבבי‪ ,‬שמדבר‬ ‫אל פקודיו 'בגובה העיניים'‪ .‬רב‪-‬גונדר פרנקו מעיד שמאז ומעולם חלם‬ ‫להיות נציב שירות בתי הסוהר‪ .‬לרגל הראיון הוא שיתף אותנו בצעדיו‬ ‫הראשונים בארגון ובכוונתו לשים את הסוהרים ואת אנשי הסגל במוקד‬ ‫עשייתו‪' .‬כששואלים אותי‪ ,‬אני אומר שאני סוהר'‪ ,‬ציין בפנינו‪' .‬הסוהר‬ ‫הוא המנהיג האמיתי'‪.‬‬ ‫חלקן של סוגיות שעל סדר היום בשב"ס‪ ,‬גם הוא כתמיד לא נפקד‪.‬‬ ‫תוכלו לקרוא על כלא 'השרון'‪ ,‬שהיה בין מתקני הכליאה הראשונים של‬ ‫השירות ועבר בתקופה האחרונה שינוי ייעוד ומבנה‪ .‬מנגד‪ ,‬כתבה על‬ ‫בית סוהר 'חרמון'‪ ,‬מרכז הגמילה הגדול והחשוב ביותר במדינת ישראל‪.‬‬ ‫את הכתבה על כלא חרמון הכין יורם ברנע זכרונו לברכה‪ .‬יורם ליווה‬ ‫את שירות בתי הסוהר שנים ארוכות‪ ,‬כמתנדב‪ .‬הוא היה היוזם והמקים‬ ‫של עיתון כלא הנשים 'נוה תרצה' ‪" -‬נוה תקוה"‪ .‬יורם‪ ,‬איש מיוחד‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪5-3‬‬ ‫ונדיר‪ ,‬כתב על 'חרמון' מבלי שידע שכאשר תפורסם הכתבה‪ ,‬כבר לא‬ ‫יהיה בין החיים‪ .‬בחרנו לפרסם את הדברים וגם את סיפור חייו של יורם‪,‬‬ ‫איש שכולו לב ונתינה‪.‬‬ ‫עוד בגיליון חשיפה של מיזמים שונים שמבצע השירות לצד עשייה‬ ‫מקצועית‪-‬בטחונית‪ .‬כך‪ ,‬תוכנית הקמת האנדרטה המשותפת לשב"ס‬ ‫ישראל ושב"ס פולין‪ ,‬לזכר קורבנות השואה; מערכת 'צמיד לחיים';‬ ‫אילוף כלבים כחלק מתהליך השיקום של אסירים ועוד‪.‬‬ ‫כתבה מעניינת נוספת סוקרת את תהליך האקדמיזציה שעובר‬ ‫הארגון‪ ,‬כאשר בסופו של יום כל קצין בארגון יהיה לפחות בעל תואר‬ ‫ראשון‪ .‬מדובר בתוכנית מהפכנית‪ .‬סיפורם של קציני הרווחה‪ ,‬שמלווים‬ ‫ומדריכים אותנו בכל שעות היממה‪ ,‬במסירות ובמקצועיות אין קץ‪,‬‬ ‫וגם סיפורה של מחלקת התחבורה בארגון‪ ,‬שמובילה אותנו בדרכים‪,‬‬ ‫בבטחה‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן להפנות‬ ‫לפקס‪ ,08-9193810/1 :‬לדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫או באינטראנט‪ :‬לשכת דובר ‪ -‬קצינת הסברה ארצית‬ ‫‪23-22‬‬ ‫ראיון עם הנציב החדש‬ ‫לנשום לרווחה‬ ‫‪8-6‬‬ ‫‪25-24‬‬ ‫חשופים לסכנה‬ ‫עונדים חיים‬ ‫‪11-9‬‬ ‫‪28-26‬‬ ‫‪14-12‬‬ ‫‪31-29‬‬ ‫‪17-15‬‬ ‫‪35-34‬‬ ‫‪21-18‬‬ ‫‪37-36‬‬ ‫מכוונים גבוה‬ ‫חבר לחיים‬ ‫בברכת קיץ נעים ובטוח‪.‬‬ ‫קריאה מעשירה ונעימה‪,‬‬ ‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬ ‫מדורים קבועים‪:‬‬ ‫ארגוני כליאה בעולם ‪23........‬‬ ‫חדשות ‪42-38.................................‬‬ ‫ברכות‪43...............................................‬‬ ‫הכתובת על העור‬ ‫בטאון שירות בתי הסוהר‬ ‫גליון ‪ ∞ 30‬תמוז תשע"א ∞ יולי ‪2011‬‬ ‫איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא‬ ‫עורכת‪:‬‬ ‫‬ ‫הנצחה מכל הלב‬ ‫היעד‪ :‬לצאת נקי‬ ‫‪2‬‬ ‫שב"ס בתנועה‬ ‫בית חם‬ ‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬ ‫קצינת הסברה ארצית‬ ‫עריכה לשונית‪:‬דפנה פיינס‪-‬שער‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫משה שי ‪ /‬יחידת הפקות שב"ס‬ ‫עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫סטודיו יונתן לון‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫לשכת הפרסום הממשלתית‬ ‫"תמיד‬ ‫אמרתי‬ ‫שאשמח‬ ‫להיות‬ ‫נציב‬ ‫שב"ס"‬ ‫רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬הנציב החדש של שירות בתי הסוהר‪ ,‬מספר‬ ‫בראיון ראשון על תוכניותיו‪ ,‬שוטח את תפיסת עולמו וגם מודה כי‬ ‫הוא עדיין לומד את המערכת ∞ בישירות וללא פניות הוא אומר‪:‬‬ ‫"אני אוהב ומעריך את הארגון הזה‪ ,‬את המשמעת שבו‪ ,‬את תחושת‬ ‫המשפחתיות ∞ שמחתי להגיע לכאן"‬ ‫מאת‪ :‬דנה בהר‬ ‫"מבחינתי"‪ ,‬מצהיר רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬נציב‬ ‫שירות בתי הסוהר החדש‪" ,‬נציב וסוהר הינם היינו‬ ‫הך‪ .‬למי ששואל אותי‪ ,‬אני עונה‪' :‬אני סוהר'‪ .‬שב"ס‬ ‫הגיע לאן שהגיע ועוד נגיע ‪ -‬בזכות הסוהרים‪ .‬הסוהר‬ ‫הוא שקובע איך ייראה הארגון ולכן צריך לשים‬ ‫את הסוהר במרכז‪ .‬מדברים הרבה עם מפקדים על‬ ‫'מנהיגות'‪ ,‬אך בסופו של דבר ‪ -‬המנהיג הוא הסוהר"‪.‬‬ ‫"הציבור כמעט לא נחשף לסוהרים"‪ ,‬ממשיך רב‪-‬‬ ‫גונדר פרנקו‪" ,‬ולכן אנחנו צריכים להעצים אותם‬ ‫ואת מלאכתם‪ .‬אנחנו זקוקים לסוהרים שיעשו את‬ ‫עבודתם ‪ -‬עבודה קשה‪ ,‬מורכבת ורבת‪-‬אחריות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כולנו‪ ,‬החל מהנציב ועד אחרון המפקדים‬ ‫באגף‪ ,‬סומכים על הסוהר‪ .‬כשאני בערב בבית‪ ,‬אני‬ ‫סומך על אותו סוהר במגדל‪ ,‬שבזכותו אני יכול‬ ‫לישון בשקט‪ ,‬או על הסוהר שעושה את הפטרול‪ ,‬או‬ ‫על זה שצריך לעבור בין התאים בלילה כדי לבדוק‬ ‫שאף אסיר לא תלה את עצמו ואף אסיר לא תקף את‬ ‫רעהו‪ .‬אין לנו מפקד מחוז או מפקד כלא בכל אירוע‪.‬‬ ‫הסוהר הוא זה שצריך להגיב בשטח‪ .‬בסיכומו של‬ ‫דבר‪ ,‬הארגון נשען על האיש‪ ,‬הסוהר"‪.‬‬ ‫משבחים את שב"ס‬ ‫ב‪ 17-‬באפריל נכנס לתפקידו רב‪-‬גונדר אהרון‬ ‫פרנקו‪ ,‬הנציב ה‪ 16-‬של שירות בתי הסוהר‪ .‬פרנקו‬ ‫הגיע לשב"ס אחרי שירות של ‪ 34‬שנים במשטרת‬ ‫ישראל‪ .‬הוא נחשב קצין מצטיין‪ ,‬מוערך ואהוד‪.‬‬ ‫בראיון ראשון‪ ,‬מספר הנציב על תוכניותיו ושוטח‬ ‫את תפיסת עולמו‪ .‬הוא עדיין לומד את המערכת‪,‬‬ ‫הוא מודה‪ ,‬וזו עוד סיבה מדוע הוא מעדיף לא‬ ‫לחשוף עדיין את ה'אני מאמין' השלם שלו‪" .‬תמיד‬ ‫אמרתי שאשמח להיות נציב שב"ס"‪ ,‬הוא מבהיר‪.‬‬ ‫"אני אוהב ומעריך את הארגון הזה‪ ,‬את המשמעת‬ ‫שבו‪ ,‬את תחושת המשפחתיות‪ .‬אלה דברים שראיתי‬ ‫עוד מהצד‪ .‬מבחינתי זוהי הגשמה של חלום‪ ,‬להיות‬ ‫נציב‪ .‬שמחתי להגיע לכאן"‪.‬‬ ‫"מאז שמוניתי לתפקיד"‪ ,‬הוא משתף‪" ,‬כל יום‬ ‫הוא 'בית ספר' בשבילי‪ .‬אני מתרשם עוד ועוד‬ ‫מהגוף שאני עומד בראשו‪ .‬אני מסתובב בין‬ ‫המתקנים ונחשף להתרחשויות‪ .‬אני גם נפגש עם‬ ‫ראשי ארגונים אחרים‪ ,‬עם כל מי שיש לו ממשק‬ ‫עם שב"ס‪ ,‬ושומע שבחים רבים על הארגון‪ .‬יש‬ ‫הערכה כלפי שב"ס‪ ,‬שהארגון צריך לשמר ואפילו‬ ‫לחזק מול ארגונים חיצוניים‪ .‬אם אנחנו מכריזים על‬ ‫עצמנו כעל ארגון כליאה לאומי‪ ,‬צריך גם להצדיק‬ ‫את ההגדרה‪ .‬הדבר מתחבר לאמירה של הנציב‬ ‫הקודם‪ ,‬רב‪-‬גונדר בני קניאק‪ ,‬שדיבר על החזון‬ ‫של 'להיות ארגון כליאה‪ ,‬בין המובילים בעולם'‪.‬‬ ‫בעיניי‪ ,‬זהו האתגר‪ :‬לקחת אחריות מלאה על נושא‬ ‫הכליאה אצלנו בארץ‪ ,‬ובמקביל גם להתמודד‬ ‫ולהיות בין הטובים בעולם בתחום"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,55 ,‬נולד בקזבלנקה‪,‬‬ ‫מרוקו‪ .‬כשהיה בן שש עלה לישראל עם משפחתו‪.‬‬ ‫הוא גדל בבית שמש‪" .‬התחנכתי במקום קטן‪,‬‬ ‫בעיירה קטנה"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬קיבלתי חינוך דתי‪,‬‬ ‫למדתי בישיבה‪ .‬המושג 'חינוך מבית טוב'‪ ,‬מלווה‬ ‫אותי כל הזמן‪ .‬אני תמיד חוזר לחינוך ולילדות"‪.‬‬ ‫כבר כנער היה מתנדב בצופי‪-‬אש‪ .‬אחר כך‪,‬‬ ‫בגיל ‪ 17‬וחצי‪ ,‬חודשיים לפני שפרצה מלחמת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬התגייס לצה"ל‪ .‬פרנקו שירת‬ ‫בהנדסה קרבית וכשהיה בן ‪ 18‬וחצי כבר היה‬ ‫קצין‪ .‬הוא השתחרר מצה"ל כסגן מפקד פלוגה‬ ‫והתגייס למשטרה‪ ,‬למערך החבלה‪ .‬בהמשך‬ ‫התקדם ומילא שורה של תפקידים פיקודיים‪ :‬בין‬ ‫השאר היה קצין חבלה וראש מדור הדרכה באגף‬ ‫החבלה‪ ,‬מפקד תחנה‪ ,‬קצין אג"מ במחוז מרכז‪,‬‬ ‫מפקד מרחב שרון ‪ -‬תפקיד במהלכו התמודד עם‬ ‫אירועי אוקטובר ‪ ,2000‬סגן ראש אגף המבצעים‬ ‫במשטרה וסגן וממלא מקום מפקד מחוז‬ ‫מרכז‪ .‬בתקופת ההתנתקות שימש מפקד מרכז‬ ‫שליטה ופיקוד והיה אחראי על פינוי התושבים‬ ‫מגוש קטיף ומצפון השומרון‪ .‬בארבעת השנים‬ ‫האחרונות שימש כמפקד מחוז ירושלים‪ ,‬תפקיד‬ ‫בעל רגישות גבוהה במיוחד‪" .‬חד‪-‬משמעית‪ ,‬אני‬ ‫רואה את עצמי היום חושב רק על שב"ס"‪ ,‬הוא‬ ‫מכריז‪" .‬אני לא רואה דברים אחרים‪ .‬המשטרה‪,‬‬ ‫מבחינתי‪ ,‬מאחורי‪ .‬זאת היתה תקופה מדהימה‪,‬‬ ‫אבל היא תמה"‪.‬‬ ‫"הארגון עבר מהפכה"‬ ‫כיצד אתה מתאר את המפגש שלך עם שב"ס?‬ ‫"הארגון אינו חדש לי‪ .‬אני מכיר ומלווה אותו‬ ‫משנת ‪ .1978‬אז‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬שיתפתי פעולה‬ ‫עם שירות בתי הסוהר‪ .‬הייתי קצין חבלה ונדרשתי‬ ‫לסייע באיתור אמל"ח בכלא 'אילון' באמצעות‬ ‫גלאי מתכות‪ .‬בהמשך‪ ,‬בכל תפקיד שמילאתי‪,‬‬ ‫הייתי ממונה גם על בתי המעצר‪ ,‬ולמדתי להכיר‬ ‫את הרגישויות של נושא הכליאה‪ .‬כשהתעוררה‬ ‫מצוקה במחוז מרכז‪ ,‬קיבלנו אגף ב'ניצן' לעצורים‬ ‫(עוד טרם העברת כל נושא העצורים לשב"ס‪,‬‬ ‫א‪.‬מ‪ - ).‬תמורת תקנים‪ .‬באותה תקופה הזדמנתי‬ ‫הרבה ל'ניצן'‪ .‬כסגן ראש אג"מ העברתי את‬ ‫האחריות על ליווי האסירים הבטחוניים לידי‬ ‫שב"ס‪ ,‬ובהמשך התחלנו גם את התהליך של‬ ‫העברת בית מעצר 'קישון' לידי שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫הקשר‪ ,‬אם כך‪ ,‬היה תמיד‪ .‬לכן‪ ,‬כשהגעתי לארגון‪,‬‬ ‫לא ראיתי בכך היכרות חדשה‪ .‬אולם להפתעתי‪,‬‬ ‫התברר לי שמדובר בארגון שעבר מהפכה‪ .‬זה‬ ‫לא הארגון שהכרתי בשנות השמונים‪ ,‬ובוודאי‬ ‫לא בשנות השבעים‪ .‬המהפכה היא כמעט בכל‬ ‫תחום‪ .‬אני לומד בכל יום את השינויים הארגוניים‪,‬‬ ‫המקצועיים והטכנולוגיים שנעשו בו‪ .‬שב"ס נמצא‬ ‫על סדר היום של הרמות הבכירות ביותר במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬לא מדובר בגוף קטן‪ ,‬ואני גאה לומר‬ ‫היום‪ ,‬כי למרות ששירות בתי הסוהר קטן בהרבה‬ ‫מהמשטרה והצבא‪ ,‬תפקידו בחברה הישראלית לא‬ ‫פחות משמעותי"‪.‬‬ ‫אחרי שמונה לתפקיד‪ ,‬קיבל רב‪-‬גונדר פרנקו‬ ‫‪4‬‬ ‫סקירה כתובה‪ ,‬שהוכנה בעבורו‪ ,‬על כל אחד‬ ‫מהנציבים של השירות‪ .‬כל אחד מהם‪ ,‬הוא מתאר‪,‬‬ ‫תרם 'לבנה' לארגון‪ ,‬כשהליבה מאז ומעולם נשארה‬ ‫נושא הביטחון‪" .‬אני רואה את עצמי כמי שמקבל‬ ‫ארגון מסודר‪ ,‬ממוסד‪ ,‬עם תו"ל (תורת לחימה)‪ .‬כמי‬ ‫שהוביל כתיבת תו"ל במשטרה‪ ,‬שם לא הצלחנו‬ ‫לסיים את המלאכה‪ ,‬אני מתרשם מההישג של‬ ‫ארגון‪ ,‬שמסיים‪ ,‬בזמן קצר יחסית‪ ,‬לכתוב את תורת‬ ‫ההפעלה של השירות‪ ,‬כולל כל הפקודות והנהלים‪.‬‬ ‫עכשיו צריך לקחת את הכתוב ולהטמיעו‪ .‬לאורך‬ ‫כל שנות השירות שלי הקפדתי לא לעשות דברים‬ ‫'למראית עין'‪ .‬כלומר‪ ,‬זו לא חוכמה לגזור סרטים‪,‬‬ ‫להכין מצגות יפות‪ ,‬ואז‪ ,‬כשבוחנים את התוצאות‬ ‫כעבור חודשיים‪ ,‬שנה או שנתיים ‪ -‬מגלים שמדובר‬ ‫במשהו ריק מתוכן"‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬הוא פועל בשלושה מישורים‪ .‬המישור‬ ‫האחד הוא למידה של הארגון‪ .‬במסגרת זו עורך‬ ‫פרנקו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬פגישות עם בעלי תפקידים‬ ‫ששירתו ומשרתים בארגון ועם בעלי תפקידים‬ ‫בארגונים בעלי ממשק עם שב"ס‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא‬ ‫עורך ביקורים ביחידות ובמתקנים ומקבל סקירות‪,‬‬ ‫מתוכן הוא שולף‪ ,‬מימיו הראשונים בתפקיד‪,‬‬ ‫נושאים מרכזיים המיועדים לטיפול יסודי יותר‪.‬‬ ‫במישור השני‪ ,‬מתמודד הנציב החדש עם עניינים‬ ‫שוטפים הנמצאים על סדר היום הציבורי‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬נושא המוכנות לחירום‪ ,‬המעסיק כעת את‬ ‫כל הגופים הבטחוניים בארץ‪ .‬המישור השלישי‬ ‫הוא נושא המינויים‪ ,‬שחלק מתוצאותיו כבר נראות‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫"‬ ‫דגש על שיפור תנאי הסוהר‬ ‫"אני רואה את עצמי‬ ‫כמי שמקבל ארגון‬ ‫מסודר‪ ,‬ממוסד‪ ,‬עם‬ ‫תורת לחימה‪ .‬עכשיו‬ ‫צריך לקחת את הכתוב‬ ‫ולהטמיעו"‬ ‫"‬ ‫כאמור‪ ,‬דגש מיוחד מתכוון רב‪-‬גונדר פרנקו‬ ‫לתת בתקופת כהונתו לנושא הסוהר‪" .‬עלינו‬ ‫לבדוק שהסוהר יכול לעמוד במשימה שאנחנו‬ ‫מטילים עליו‪ .‬צריך לוודא כי אין עליו עומס רב‬ ‫מדי‪ ,‬וכי השעות שבהן הוא נדרש לתפקיד הן‬ ‫לא מעל ומעבר‪ .‬עלינו להיות בטוחים כי איננו‬ ‫פוגעים בערנות‪ ,‬ב'חיישנות'‪ ,‬מושג חדש שלמדתי‬ ‫מאז שנכנסתי לתפקיד‪ .‬למרות שקל להיתפס‬ ‫לטכנולוגיה כאל האמצעי ש'יציל אותנו'‪ ,‬הרי‬ ‫בסופו של דבר מי שיציל אותנו זה אותו סוהר‪.‬‬ ‫בסוף הרי חוזרים לאדם‪ .‬כל הכלים שברשותנו ‪-‬‬ ‫כלבים‪ ,‬תוכניות‪ ,‬טכנולוגיה ‪ -‬אמורים רק לסייע‪.‬‬ ‫אני מעוניין לבדוק האם נותנים לסוהר את כל‬ ‫הכלים להם הוא זקוק ולא רק המקצועיים ‪ -‬שכר‬ ‫הולם‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫"בימים אלה עובדים על תוכנית‪ ,‬בהובלת‬ ‫מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים‪ ,‬ואנחנו נצטרך‬ ‫להיות חלק ממנה‪ .‬אני מתכוון להגיע לבתי הסוהר‪,‬‬ ‫לוודא שהמדיניות וההנחיות מגיעות עד לאחרון‬ ‫הסוהרים‪ .‬ארצה גם לקבל משוב מהסוהרים‪ .‬אלה‬ ‫דברים שנצטרך לבנות‪ ,‬לוודא שאנחנו נותנים‬ ‫לסוהר ולאיש הסגל את מלוא הקשב‪ ,‬כדי שייתן‬ ‫את המצופה ממנו בצורה המקצועית והטובה‬ ‫ביותר"‪.‬‬ ‫"אני פוגש את הסוהרים"‪ ,‬הוא מוסיף‪" ,‬ורואה‬ ‫חבר'ה צעירים‪ ,‬עם מוטיבציה‪ ,‬שגאים להסתובב‬ ‫עם מדי שב"ס‪ .‬זה לא היה בעבר‪ .‬בשלב הזה‪,‬‬ ‫המפגש שלי איתם הוא בעיקר 'ממעוף הציפור'‪.‬‬ ‫אני לא מדבר איתם פנים אל פנים עדיין‪ ,‬אבל אני‬ ‫מתכנן סקירה יסודית ושיחות עם כל הסגל"‪ .‬כמו‬ ‫כן הוא מתחייב‪" :‬עד סיום הכהונה שלי‪ ,‬לא יהיה‬ ‫קצין שלא יגיע אלי לשיחה אישית"‪.‬‬ ‫למורשת‪ .‬יש לשב"ס בניין בית מורשת‪ ,‬שהוא‬ ‫לדעתי הכי יפה מבין אלה של הארגונים שאני‬ ‫מכיר‪ .‬אבל אני מבקר במתקנים ורואה שאנחנו‬ ‫הורסים אגפים ישנים‪ ,‬מוותרים על בתי כלא‪.‬‬ ‫בסוף יבוא מישהו ויזכור רק את 'רימונים'‪ .‬לא‬ ‫ידעו שפעם היה קיים משהו אחר‪ .‬מה יותר טוב‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מלהקים מוזיאון ב'אשמורת'? למה לא‬ ‫לשמר אגפים ולערוך בהם סיורים של תלמידים‬ ‫ואורחים"? כמו כן‪ ,‬מציין פרנקו את המשמעות‬ ‫העמוקה לקשר עם הפורשים של הארגון‪ .‬הוא‬ ‫מתכון להקים פורום של אנשי סגל בכירים שפרשו‬ ‫ושילוב גמלאים בכל הדרגות במתן ייעוץ‪ ,‬חניכה‬ ‫ופעילות בצוותי חשיבה עתידיים‪.‬‬ ‫להתמקד במיומנויות שלנו‬ ‫הנציב החדש מודע למעמדו של שירות‬ ‫בתי הסוהר כארגון כליאה לאומי‪ .‬חשובה לו‬ ‫המקצועיות הנדרשת מהארגון ומסגל אנשיו‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬והוא מבקש שסוהרי השירות לא‬ ‫יגויסו לפעילות שאינה בתחום אחריותם‪" .‬לשב"כ‬ ‫יש משימה"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬והוא לא יסטה ממנה‬ ‫ימינה ושמאלה‪ ,‬וכך גם הצבא‪ .‬בשב"ס‪ ,‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬המשימה מוגדרת‪ .‬אני מתכוון להקפיד על‬ ‫כך‪ .‬המשימה שלנו היא לדעת לקבל את העצור‬ ‫או האסיר‪ ,‬ללוות אותו בצורה הבטוחה ביותר‪,‬‬ ‫לקלוט אותו‪ ,‬לתת לו את מה שנדרש ולשמור‬ ‫עליו‪ ,‬שלא יאונה לו רע‪ ,‬שלא יברח‪ ,‬שלא יפגע‬ ‫בעצמו ושלא יותקף על ידי אחר‪ .‬בהמשך‪ ,‬בכלים‬ ‫העומדים לרשותנו‪ ,‬עלינו לנסות לגרום לאסיר‬ ‫לצאת מהכלא אדם אחר‪ ,‬טוב יותר‪ ,‬למען הקהילה‪.‬‬ ‫זאת הגדרת המשימה‪ .‬אם לשם כך צריך להציב‬ ‫סוהר שכל הזמן יסתכל על העצור או האסיר‪ ,‬וכל‬ ‫שעתיים צריך להחליף אותו כדי שלא יתעייף ‪-‬‬ ‫נעשה זאת‪.‬‬ ‫"אני מדגיש‪ :‬בואו נתמקד במיומנויות שלנו כדי‬ ‫שנהיה מקצוענים בתחומנו‪ .‬סוהר‪ ,‬למשל‪ ,‬צריך‬ ‫לשים לב אם אסיר מתכנן לברוח‪ .‬איך? עונים‬ ‫לי 'חיישנות'‪ .‬מה‪ ,‬שמים 'צ'יפ' לסוהר? לא‪ .‬זה‬ ‫משהו שנבנה‪ .‬זאת המקצועיות‪ .‬המשימה היא‬ ‫פשוטה‪ ,‬אבל לא במובן השלילי‪ .‬ההפך‪ ,‬במובן‬ ‫שהיא מקצועית מאד‪ .‬אני יכול לתת לסוהר את‬ ‫המגנומטר הכי משוכלל שיש‪ ,‬אבל אם יישמע‬ ‫צפצוף כשמישהו עובר בשער‪ ,‬והסוהר לא יהיה‬ ‫ערני ויגיב מיד ‪ -‬זה לא יעזור"‪.‬‬ ‫מורשת והנצחה‬ ‫מאז נכנס לתפקיד‪ ,‬הוא מבקר את בני המשפחות‬ ‫השכולות מאסון הכרמל‪ .‬נושא השכול בעקבות‬ ‫אסון הכרמל הוא סוגיה מרכזית מאד בהתנהלותו‪.‬‬ ‫"לארגון יש ‪ 127‬חללים מאז הקמתו"‪ ,‬הוא מפרט‪.‬‬ ‫"הכוונה שלי היא ליצור קשר עם כל ‪ 127‬המשפחות‬ ‫השכולות ולייצר אחידות בהנצחה של הכלל‪,‬‬ ‫למרות שכרגע הקשר המיידי הוא עם ‪ 37‬משפחות‬ ‫אסון הכרמל‪ .‬אני נפגש אתן כי אני רואה בכך חלק‬ ‫מהתפקיד שלי ‪ -‬להכיר את האנשים שנמצאים‬ ‫בשנת האבל הראשונה שלהם‪ ,‬כשהנושא עדיין‬ ‫טרי‪ .‬במקביל אנחנו מטפלים בסוגיית ההנצחה‪.‬‬ ‫אנחנו מתכננים אירוע גדול בו יוענקו מלגות על‬ ‫שם הנספים ובנוסף‪ ,‬ספר שיצא אודות החללים‪.‬‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬יושלמו במלאת שנה‬ ‫לאסון‪ .‬מיד אחר כך הייתי רוצה התייחסות לכלל‬ ‫חללי הארגון‪ ,‬שתבוא לידי ביטוי באנדרטה של‬ ‫הנציבות"‪.‬‬ ‫"אלמנט נוסף"‪ ,‬מציין רב‪-‬גונדר פרנקו‪" ,‬קשור‬ ‫'לא' למכתבים אנונימיים‬ ‫"‬ ‫"הסוהר צריך להיות‬ ‫קצת מפקד וקצת‬ ‫פסיכולוג‪ .‬הכלים שלו‬ ‫נשענים על הרבה‬ ‫מאד ניסיון‪ .‬צברת‬ ‫ניסיון? תעביר אותו‬ ‫הלאה‪ .‬אני שומע על‬ ‫חונכים לאסירים‪ .‬אני‬ ‫מקווה שיש גם חונכים‬ ‫לסוהרים"‬ ‫"‬ ‫הנציב החדש לא מהסס לומר את אשר על‬ ‫ליבו‪ .‬הוא מאמין ביושרה מקצועית ובהעדר‬ ‫פניות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בכל הנוגע למכתבים אנונימיים‬ ‫שמגיעים אליו מתוך הארגון‪ ,‬על עמיתים בשב"ס‬ ‫ועל המערכת כולה‪" .‬התדמית של הארגון נבנית‬ ‫על ידי אנשיו"‪ ,‬מבהיר רב‪-‬גונדר פרנקו‪" .‬אני‬ ‫לא מתייחס בדרך כלל למכתבים אנונימיים‪ .‬אני‬ ‫מצפה שאנשים יגיעו אלי‪ ,‬לשיחה בארבע עיניים‬ ‫או עם מכתב חתום‪ ,‬ויציגו את מה שברצונם‬ ‫להציג‪ .‬אם מישהו בארגון יודע משהו משמעותי‪,‬‬ ‫המעיד על התנהלות לקויה ‪ -‬שיבוא ויגיד‪.‬‬ ‫הכפשה אנונימית היא לא מכובדת‪ .‬אני אכבד מי‬ ‫שיבוא ויגיד דברים בגלוי‪ .‬התנהלות כזו פוגעת‬ ‫בארגון"‪ .‬כשהיה מפקד מחוז ירושלים‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪ ,‬נהג להיפגש עם ראש העיר כמעט פעם‬ ‫בשבוע‪" .‬אני לא יכול לתפקד רק בדל"ת אמות‪,‬‬ ‫שזה הכלא והחומה"‪ ,‬הוא מצהיר גם עכשיו‪ ,‬על‬ ‫תפקידו כנציב‪" .‬אנחנו מקבלים עצור מהמשטרה‪,‬‬ ‫אנחנו שומרים עליו‪ ,‬ממלאים את תפקידנו ואז‬ ‫הוא יוצא החוצה‪ .‬זה כמו 'מרוץ שליחים'‪ .‬אני‬ ‫מאמין מאד בסינרגיה‪ ,‬אבל היא אמורה להיות‬ ‫לאומית‪ .‬אני לא מתיימר לקחת הכול על כתפינו‪,‬‬ ‫ואני כן מצפה שכל אחד יעשה את עבודתו‪ .‬אני‬ ‫אשמח אם שב"ס ילך ויגדל‪ ,‬וייתן מענה לכל‬ ‫אסיר שמשתחרר‪ ,‬אחרי שכמובן עמד בציפיות‪,‬‬ ‫כך שאפשר יהיה לקלוט אותו בחוץ ‪ -‬במקומות‬ ‫תעסוקה‪ ,‬במגורים‪ .‬כך הפשיעה תפחת והקהילה‬ ‫תרוויח‪ .‬המעגל ייסגר"‪.‬‬ ‫פרנקו הוא איש של אנשים‪ .‬בכנס שב"ס בסוף‬ ‫חודש מאי השנה (‪ ,)2011‬פנה לאחת הקצינות‬ ‫בשמה הפרטי‪ .‬היא הופתעה‪ .‬אותה קצינה היתה‬ ‫אצלו בפגישה ופרנקו פשוט זכר אותה‪" .‬בסוף‪,‬‬ ‫האנשים האלה עובדים אתך"‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪.‬‬ ‫"הם אמורים למלא את ההנחיות שלך‪ ,‬לממש‬ ‫את המדיניות שלך‪ .‬אם הם לא יאמינו לך‪ ,‬זה לא‬ ‫יעבוד"‪ .‬מה תהיה ה'לבנה' שהוא ישאיר בארגון‬ ‫בתום הקדנציה‪ ,‬אנחנו שואלים אותו לקראת סוף‬ ‫הראיון‪" .‬עדיין מוקדם לומר"‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬אני רק‬ ‫מקווה‪ ,‬שכאשר אסיים את הקדנציה"‪ ,‬הוא מצטנע‪,‬‬ ‫"יזכרו שאותה 'לבנה'‪ ,‬שעדיין מוקדם להגדיר‬ ‫אותה‪ ,‬היתה בתקופתי‪ .‬לטובת הסוהר‪ ,‬למענו‬ ‫ולמען שירות בתי הסוהר‪ .‬זה הכיוון‪."...‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לזכרו של‬ ‫יורם‬ ‫נובמבר‬ ‫בחודש‬ ‫‪ 2010‬נסע יורם‬ ‫ברנע לכלא 'חרמון'‪.‬‬ ‫משך שנתיים כתב‬ ‫"רואים‬ ‫לעיתון‬ ‫שב"ס"‪ .‬הוא אהב‬ ‫במיוחד לכתוב על‬ ‫פרויקטים טיפוליים‪.‬‬ ‫היה מוכן לנסוע‬ ‫עד קצה הארץ כדי לשמוע על יוזמות‬ ‫ותוכניות של טיפול ושיקום אסירים בבתי‬ ‫הכלא השונים‪ ,‬על דרכים חדשות‪ ,‬מגוונות‬ ‫ויצירתיות‪ .‬כל כתבותיו התרכזו בתחום‬ ‫זה‪ ,‬שריתק אותו‪.‬‬ ‫כלא 'חרמון' נחשב למרכז הגמילה הגדול‬ ‫בארץ‪ .‬יורם ברנע מעולם לא ביקר בו‪.‬‬ ‫הוא הכיר היטב בתי כלא אחרים‪ ,‬אבל‬ ‫ב'חרמון' לא היה‪ .‬לצורך הכתבה‪ ,‬נסע‬ ‫לשם בהתרגשות גדולה‪ ,‬וחזר נסער‪ .‬שוב‬ ‫ושוב סיפר על הקבוצות הטיפוליות שראה‬ ‫ב'חרמון'‪" .‬מעולם"‪ ,‬כך חזר ואמר‪" ,‬לא‬ ‫התוודעתי לעבודת קודש כמו זו הנעשית‬ ‫ב'חרמון'"‪.‬‬ ‫הכתבה של יורם ברנע על כלא 'חרמון'‬ ‫היתה אמורה להתפרסם בגיליון מס‪29 .‬‬ ‫של עיתון "רואים שב"ס"‪ ,‬אלא שאז ארע‬ ‫אסון השריפה הטרגי בכרמל וטרף את‬ ‫הקלפים‪ .‬הארגון התכנס באבלו‪ .‬הכתבות‬ ‫האופטימיות של גיליון ‪ 29‬הוחלפו‬ ‫באחרות‪ .‬הגיליון שיצא לבסוף לאור‪,‬‬ ‫הוקדש כולו להנצחת זכרם של חברינו‪,‬‬ ‫שנספו באוטובוס המוות‪.‬‬ ‫יורם ברנע‪ ,‬כמו כולנו‪ ,‬כאב את האסון‪.‬‬ ‫שנים ארוכות היה אחד המתנדבים‬ ‫הבולטים בשירות בתי הסוהר‪ .‬חלק‬ ‫מההרוגים היו מוכרים לו אישית‪ .‬הוא‬ ‫התקשר וביקש לעזור‪ ,‬להושיט יד‪ ,‬לקחת‬ ‫חלק‪ .‬במלאת חודש לאסון השריפה‪ ,‬צלצל‬ ‫בפעם האחרונה‪ .‬התעניין בשלום אנשי‬ ‫הארגון והמשפחות השכולות‪ .‬בעדינות‬ ‫רבה שאל מה יעלה בגורל הכתבה שהכין‬ ‫על בית סוהר 'חרמון'‪ .‬נאמר לו שהכתבה‬ ‫נדחתה‪ ,‬שהיא תתפרסם בגיליון ‪ .30‬איש‬ ‫לא העלה אז בדעתו שתהיה זו הכתבה‬ ‫האחרונה של יורם; שהוא‪ ,‬כבר לא יראה‬ ‫אותה יורדת לדפוס‪.‬‬ ‫אנחנו מתכבדים להביא לדפוס את כתבתו‬ ‫האחרונה של יורם ברנע‪ ,‬על כלא 'חרמון'‪,‬‬ ‫לזכרו‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫היעד‪:‬‬ ‫לצאת נקי‬ ‫כלא 'חרמון' הוא מרכז הגמילה הממלכתי של שירות בתי הסוהר‬ ‫∞ מגוון הטיפולים הפרטניים‪ ,‬המשפחתיים והקבוצתיים הנערכים‬ ‫בו מכינים את המטופל לשחרור ולהשתלבות בקהילה ∞ במרוצת‬ ‫השנים נפתחו בו מחלקות חדשות‪ ,‬נוסף על מחלקת הגמילה מסמים‪,‬‬ ‫כדי להתאים את המתקן לצרכים החברתיים המתפתחים ולמציאות‬ ‫המשתנה ∞ ובהחלט רואים תוצאות‬ ‫מאת‪ :‬יורם ברנע ז"ל‬ ‫תחושת השליחות של העושים במלאכה בכלא‬ ‫'חרמון' מרכז הגמילה הגדול בארץ‪ ,‬בולטת היטב‬ ‫לעינו של המבקר במתקן‪ .‬כל אנשי הצוות עמם‬ ‫נפגשנו דיברו בלהט על המטרה המשותפת‪:‬‬ ‫לאפשר לאסירים שביצעו עברות‪ ,‬לפתוח פרק‬ ‫חדש בחייהם‪ .‬מכיוון שב'חרמון' האסירים נקראים‬ ‫'דיירים'‪ ,‬בחרנו להשתמש במושג זה גם בכתבה‪.‬‬ ‫הכלא הייחודי מתנהל למעשה כקהילה‬ ‫טיפולית‪ .‬הוא נפתח בשנת ‪ 1998‬ופועל בו צוות‬ ‫רב‪-‬מקצועי המונה ‪ 150‬אנשים‪ :‬רופאים נרקולוגים‪,‬‬ ‫פסיכולוגים קליניים‪ ,‬קרימינולוגים קליניים‪,‬‬ ‫עובדים סוציאליים‪ ,‬קציני חינוך ואנשי ביטחון‪.‬‬ ‫ב'חרמון' שמים דגש על שיפור תנאי המאסר‬ ‫והשבת הכבוד והערך העצמי של הדיירים‪ ,‬וזאת על‬ ‫ידי מתן תנאי דיור הולמים ויצירת סביבה אסתטית‪.‬‬ ‫הכלא נקרא על שמו של ד"ר צבי חרמון ז"ל‬ ‫(‪ ,)1912-1996‬שהיה נציב שירות בתי הסוהר ועובד‬ ‫סוציאלי במקצועו‪ .‬הוא הוקם כדי לשמש מרכז‬ ‫גמילה ממלכתי של שירות בתי הסוהר‪ .‬במרוצת‬ ‫השנים נפתחו בכלא מחלקות המתרכזות בנושאים‬ ‫ייחודיים‪ ,‬נוסף על נושא הגמילה מסמים‪ :‬אלימות‬ ‫במשפחה‪ ,‬אלימות רחוב‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬עבריינות מין‬ ‫ועוד‪ .‬כאמור‪ ,‬כלא 'חרמון'‪ ,‬מתאים עצמו לצרכים‬ ‫החברתיים המתפתחים ולמציאות המשתנה‪.‬‬ ‫"אלינו מגיעים רק המתאימים"‬ ‫טיפול יעיל ומוכח‬ ‫ב'חרמון' שמים דגש על‬ ‫שיפור תנאי המאסר‬ ‫והשבת הכבוד והערך‬ ‫העצמי של הדיירים‪,‬‬ ‫וזאת על ידי מתן תנאי‬ ‫דיור הולמים ויצירת‬ ‫סביבה אסתטית‬ ‫מפקדת כלא 'חרמון'‪ ,‬גנ"מ מיכל ברק‪ ,‬משמשת‬ ‫בתפקידה כעשרה חודשים‪ .‬במקצועה היא עובדת‬ ‫סוציאלית‪ .‬בין היתר שימשה כמדריכה במכללה‬ ‫לביטחון לאומי של צה"ל‪ ,‬היתה הממונה על‬ ‫עבודות שירות בשב"ס‪ ,‬שותפה להקמת פו"מ‬ ‫בשב"ס ומפקדת ראשונה שלו‪ ,‬ראש חטו"ש‪ ,‬ועד‬ ‫לאחרונה סגנית מפקד כלא 'השרון'‪ ,‬מרכז הגמילה‬ ‫הראשון בשב"ס‪.‬‬ ‫"ביקשתי מאוד לבוא לכאן"‪ ,‬מספרת ברק‪" ,‬כי‬ ‫אני מאמינה שזהו מקום בעל ערך מוסף‪ .‬נוסף‬ ‫על היותו כלא‪ ,‬יש ל'חרמון' תכלית טיפולית‪,‬‬ ‫המושגת באמצעות מסגרות מקצועיות מגוונות‪.‬‬ ‫אלה מאפשרות לדיירים להיחלץ ממעגל הסמים‪,‬‬ ‫האלכוהול‪ ,‬האלימות וגם מעבריינות מין‪ .‬הטיפול‬ ‫בדיירים במהלך השהות ב'חרמון' מסייע מאוד‬ ‫בשילובם בחברה אחרי השחרור ובמניעת חזרתם‬ ‫לכלא"‪ .‬הנתונים בשטח מחזקים את דבריה של‬ ‫ברק‪ :‬אחוז החזרה לכלא של אסירים ששהו‬ ‫ב'חרמון' וטופלו במסגרת בית הסוהר אכן נמוך‬ ‫מאד‪ 20% :‬בסך הכול‪.‬‬ ‫‪ 600‬הדיירים בכלא 'חרמון' נחלקים לשתי‬ ‫קבוצות עיקריות‪ .‬האחת קבוצה טיפולית והאחרת‬ ‫ נקייה מסמים‪ .‬במבני המגורים של הדיירים אין‬‫סוהר צמוד‪ ,‬כמקובל‪ .‬במקום זאת‪ ,‬על כל ארבעה‬ ‫מבנים מופקד צוות סוהרים‪" .‬אנחנו מאפשרים‬ ‫לדיירים ניהול עצמי ככל האפשר"‪ ,‬מסבירה ברק‪.‬‬ ‫אחת לחודש מתקיים 'יום משפחות'‪ ,‬המונחה על‬ ‫ידי הצוות המטפל‪ .‬זהו אירוע משמעותי מבחינה‬ ‫טיפולית‪ ,‬בעיקר במקרים של אלימות במשפחה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬פעם בשנה נערך במקום כנס בוגרים‪,‬‬ ‫בו משתתפים אסירים שסיימו טיפול והשתחררו‬ ‫מהכלא‪" .‬המפגש השנתי נותן לדיירים השוהים‬ ‫עדיין בכלא‪ ,‬פתח לתקווה ותחושה שלטיפול בו‬ ‫הם מתנסים יש תוצאות חיוביות"‪ ,‬מסבירה ברק‪.‬‬ ‫כל דייר בכלא מחויב להשתלב במסגרת של‬ ‫תעסוקה או של חינוך‪ ,‬וזו נבחרת תוך התחשבות‬ ‫בנתוניו האישיים‪ .‬בכלא פועלים סניפים של‬ ‫מפעלי ייצור‪ ,‬בהם "טבע נאות"‪ ,‬מפעל לייצור‬ ‫כלים חד‪-‬פעמיים ומפעל המייצר אביזרים לרכב‪.‬‬ ‫שגרת העבודה של הדיירים‪ ,‬מציינת ברק‪ ,‬מקנה‬ ‫להם הרגלי חיים ומשמעת אשר יסייעו להם‪ ,‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬להיות מסוגלים לנהל חיים נורמטיביים‬ ‫אחרי השחרור‪ .‬זהו נדבך חשוב ומכריע במשימת‬ ‫שיקומם‪.‬‬ ‫מרחבים משותפים‬ ‫רבים מהדיירים ב'חרמון' ביקשו להגיע דווקא‬ ‫אליו‪ .‬חלקם סבורים שהשהייה במקום תסייע‬ ‫להם בקבלת השליש‪ .‬בפועל‪ ,‬תהיה התנהגותו של‬ ‫דייר טובה ככל שתהיה ‪ -‬רק מי שמסיים טיפול‬ ‫יכול להשתחרר‪" .‬אלינו מגיעים רק המתאימים"‪,‬‬ ‫מדגישה ברק‪" .‬יש מי שמגיע לכאן אחרי שנשפט‬ ‫ויש מי שמגיע אחרי שכבר בילה בכלא אחר ונמצא‬ ‫מתאים לעבור לכאן‪ .‬השהייה ב'חרמון' מחייבת את‬ ‫הדייר לקבל על עצמו את מלוא הטיפול שהצוות‬ ‫המקצועי קובע כי הוא המתאים והנכון ביותר‬ ‫בעבורו"‪.‬‬ ‫חמש נשים חולשות על תחומי הטיפול השונים‬ ‫ב'חרמון'‪ :‬ראש תחום טיפול‪ ,‬רב‪-‬כלאי יעל שדה;‬ ‫מנהלת המחלקה לגמילה מאלכוהול‪ ,‬רב‪-‬כלאי‬ ‫גנ"מ מיכל ברק‪" :‬אני מאמינה שזהו מקום בעל ערך מוסף‪ .‬נוסף‬ ‫על היותו כלא‪ ,‬יש ל'חרמון' תכלית טיפולית‪ ,‬המושגת באמצעות‬ ‫מסגרות מקצועיות מגוונות"‬ ‫מילון חרמון‬ ‫כדי ליצור תחושה נוחה‬ ‫יותר‪ ,‬החליטו ב'חרמון'‬ ‫לעדן ולרכך את המושגים‬ ‫השגורים בשירות בתי‬ ‫הסוהר‪ ,‬ולהחליפם באחרים‪:‬‬ ‫אסיר = דייר‬ ‫אגף = מחלקה‬ ‫תא = חדר‬ ‫מסדרון = שרוול‬ ‫חופשה = ביקור‪-‬בית‬ ‫אורלי חלפון; מנהלת המחלקה לטיפול בגברים‬ ‫אלימים ("בית התקווה")‪ ,‬רב‪-‬כלאי אורלי שפיר;‬ ‫מנהלת מחלקת "מפנה" לטיפול בעברייני‪-‬מין‪,‬‬ ‫רב‪-‬כלאי אסנת גיא; וראש תחום חינוך‪ ,‬רב‪-‬כלאי‬ ‫ליאת גלילה‪ .‬כל אחת נדרשת להשקיע מאמץ רב‬ ‫ומחשבה במילוי תפקידה‪" .‬תהליך הטיפול נמשך‬ ‫תשעה חודשים עד שנה"‪ ,‬מסבירה אורלי חלפון‪.‬‬ ‫"בסיומו המטופלים מופנים למסגרות אחרות או‬ ‫משתחררים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬לכל אחד מהמטופלים נבנית‬ ‫תוכנית המשך‪ ,‬המובילה לחיים נורמטיביים אחרי‬ ‫השחרור"‪.‬‬ ‫ישנם גם מקרים בהם המטופל עובר ממחלקה‬ ‫למחלקה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במקרה של דיירים‬ ‫אלכוהוליסטים‪ ,‬המרצים מאסר בשל עברות‬ ‫אחרות‪" .‬המעבר ממחלקה למחלקה"‪ ,‬מסבירה יעל‬ ‫שדה‪" ,‬נקרא 'מרחבים משותפים'‪ .‬המטופל עובר‬ ‫בהתאם לעברה שביצע ולטיפול שעליו לקבל‪.‬‬ ‫כאשר הצוות הטיפולי קובע שהמטופל מיצה‬ ‫תהליך מסוים"‪ ,‬היא מציינת‪" ,‬מבצעים העברה"‪.‬‬ ‫הפרדה בין המקצועי לאישי‬ ‫צוות "בית התקווה" משתדל להיות בקשר עם‬ ‫משפחות הדיירים שבבית‪ .‬המשפחות מוזמנות‬ ‫לבקר בכלא‪ ,‬הן זוכות לטיפול אישי וקבוצתי‬ ‫ונערכות גם סדנאות לדיירים ולבנות‪-‬זוגם‪" .‬צריך‬ ‫לזכור שבסוף התהליך הטיפולי‪ ,‬בו למדו הדיירים‬ ‫‪20‬‬ ‫שנותרה להם‪ .‬התחושה הכללית היא כי מגוון‬ ‫התוכניות הטיפוליות מעניק מענה רחב ומקצועי‬ ‫לכל סוגי הדיירים ולכל סוגי העברות‪.‬‬ ‫שניים מדיירי כלא 'חרמון'‪ ,‬שהשתחררו‬ ‫לאחרונה‪ ,‬הם שמעון שוילי ובאסם עבד אל האדי‪.‬‬ ‫שמעון שוילי‪ ,‬בן ‪ ,36‬נכלא בגין עברות סמים‪.‬‬ ‫"אני מתבייש במה שהייתי קודם"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫שוילי החל להשתמש בסמים בגיל צעיר‪ ,‬כשהיה‬ ‫בן אחת עשרה וחצי בסך הכול‪ .‬הוא נחשף לסמים‪,‬‬ ‫הוא מספר‪ ,‬בבית ובסביבה בה גר‪ ,‬בירושלים‪ .‬כשבגר‬ ‫ונשא אישה‪ ,‬עבר לגור איתה בקיבוץ ושם הצליח‬ ‫להיות נקי‪ .‬אבל כשחזר לירושלים‪ ,‬לשכונה בה גדל‪,‬‬ ‫שוב הסמים היו נגישים ושוב חזר להשתמש‪" .‬זאת‬ ‫היתה בחירה שלי"‪ ,‬הוא מתוודה‪" ,‬רציתי להשתמש"‪.‬‬ ‫הוא לא חשב אז על ההשלכות‪ ,‬ומצא בסמים מפלט‬ ‫מהעומס הכלכלי והרגשי בו היה נתון‪ .‬בדרך‪ ,‬הוא‬ ‫מודע היום‪ ,‬גם נאלץ לגנוב‪ ,‬לשקר ולסחור בסמים‪.‬‬ ‫בעקבות מריבות עם אשתו הגיע שוילי למסקנה‬ ‫שעליו לעשות הכל‪ ,‬כדי להיחלץ מהסמים‪" :‬זה‬ ‫המאסר הראשון שלי‪ ,‬אבל גם האחרון"‪.‬‬ ‫כשנאסר‪ ,‬ממש התחנן להגיע לכלא 'חרמון'‪.‬‬ ‫"רציתי לעצור את המעגל שנכנסתי אליו"‪ ,‬הוא‬ ‫משחזר‪" ,‬ולא לחזור לעוד מאסר‪ .‬ידעתי שיש לי‬ ‫בעיה‪ .‬אני לא יודע לנהל את החיים שלי בצורה‬ ‫נכונה‪ ,‬כי אני מכור לסמים‪ .‬ידעתי שאם לא אקח‬ ‫אחריות ‪ -‬ארצה מאסר אחרי מאסר‪ ,‬כמו שקורה‬ ‫לחברים שלי‪ .‬הגעתי לכאן עם רצון להפסיק את‬ ‫צורת החיים הזו‪ ,‬כי לבד לא ידעתי איך עושים את‬ ‫זה"‪.‬‬ ‫עולה על דרך חדשה‬ ‫להתמודד עם בעיותיהם‪ ,‬הגברים האלה חוזרים‬ ‫הביתה‪ ,‬למקום שבו נהגו באלימות"‪ ,‬מסבירה אורלי‬ ‫שדה‪" .‬אנחנו מכניסים לכאן את הבית והופכים את‬ ‫הטיפול לחוויה נעימה‪ ,‬שאין בה איום"‪.‬‬ ‫"אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק"‪ ,‬מוסיפה‬ ‫אסנת גיא‪" .‬בודקות איך הם מנהלים את חייהם‬ ‫גם מחוץ לקבוצות‪ .‬בשבילנו הדייר הוא אדם‬ ‫שלם‪' ,‬מכלול'‪ ,‬על החלק האלים שבו אך גם על‬ ‫חלקיו האחרים‪ ,‬החיוביים‪ .‬הדייר לומד להשתנות‪,‬‬ ‫בעזרתנו"‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬הטיפול בעבריינים שעברו עברות קשות‬ ‫אינו פשוט‪ .‬אורלי חלפון מספרת על דייר שאנס‬ ‫נערה בת ‪ .16‬לחלפון עצמה יש בבית ילדה באותו‬ ‫גיל‪ .‬האונס היה בצומת‪ ,‬סמוך למקום מגוריה של‬ ‫אורלי‪" .‬לא יכולתי להסתכל עליו"‪ ,‬היא מודה‪,‬‬ ‫"לקחתי יומיים חופש"‪ .‬גם אחר‪-‬כך‪ ,‬היא לא הצליחה‬ ‫להירגע‪ .‬בהדרכה הקבוצתית גילתה לחברותיה‬ ‫לעבודה מה עובר עליה‪ .‬לאט לאט‪ ,‬בעזרת התמיכה‬ ‫שקיבלה מהן‪ ,‬הצליחה לחדד ולהפריד בין האני‬ ‫האישי לזה המקצועי‪ ,‬ולחזור למסלול‪.‬‬ ‫מדי פעם מתקיים בכלא 'חרמון' "יום הקורבן"‪,‬‬ ‫בו מאפשרים למטופלים להתמודד עם קורבנותיהם‪.‬‬ ‫מנהג זה מעניק ממד נוסף למודעותו העצמית של‬ ‫המטופל‪ .‬נוסף לכך נערכות תוכניות מיוחדות‪,‬‬ ‫המתבצעות במרחב הקהילתי‪ .‬החינוך‪ ,‬מסבירים‬ ‫אנשי צוות הטיפול ב'חרמון'‪ ,‬שם דגש על מיצוי‬ ‫הפוטנציאל האישי והתנהלות של פנאי‪" .‬השירות‬ ‫הטוב ביותר שניתן למטופלים"‪ ,‬הם מגדירים זאת‪.‬‬ ‫התבטאות כזו גוררת לא אחת את השאלה‪' :‬למה‬ ‫בעצם זה מגיע להם?'‪ ,‬שאלה שעולה לעתים גם‬ ‫בקרב אנשי החינוך עצמם‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקונפליקט‬ ‫שבין המחשבות הפרטיות לפן המקצועי ‪ -‬האחרון‬ ‫מנצח‪.‬‬ ‫כל מחלקה ב'חרמון' היא בעלת מאפיין משלה‪:‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬פעילות על פי ‪ 12‬הצעדים‪ ,‬קהילה‬ ‫טיפולית‪ ,‬גמילה מאלכוהול‪ ,‬אמו"ן (אבחון‪ ,‬מיון‬ ‫וניתוב)‪ .‬כשמגיע לכלא דייר חדש‪ ,‬הוא עובר את‬ ‫תהליכי האמו"ן כדי להחליט איזו מחלקה היא‬ ‫המתאימה לו ביותר‪.‬‬ ‫"המאסר הראשון ‪ -‬והאחרון"‬ ‫לא רק הטיפול העוטף ‪ -‬גם נוחות המגורים‬ ‫מעבירה מסר‪ .‬בכל תא (הנקרא כאן 'חדר') שוהים‬ ‫אסיר אחד או שניים בלבד‪ ,‬למניעת חיכוכים‬ ‫מיותרים‪ .‬ליאת גלילה מדגישה כי מטרת התנאים‬ ‫הפיזיים המרווחים היא לתת לדיירים תחושה של‬ ‫מרחב‪.‬‬ ‫בהנחייתה של גלילה מעודדים בקרב הדיירים‬ ‫את הפעילות ההתנדבותית‪ ,‬גם בכלא וגם בקהילה‪.‬‬ ‫לדברי יעל שדה‪ ,‬הכלא נקי מסמים מכיוון‬ ‫שנמצאים בו דיירים נקיים מלכתחילה‪ ,‬או כאלה‬ ‫שסיימו טיפול ועליהם לרצות את תקופת המאסר‬ ‫היום שמעון נקי‪ .‬בכלא 'חרמון' לימדו אותו איך‬ ‫להתמודד עם קשיים‪ .‬הוא מודה שהתרשם מאוד‬ ‫גם מהאכפתיות של אנשי הצוות בכלא‪" .‬ראיתי‬ ‫את הבוגרים שעברו את התהליך וקלטתי את‬ ‫ההצלחה"‪ ,‬הוא מתאר‪" ,‬הבוגרים היו בעבורי מודל‬ ‫לחיקוי‪ .‬העתיד שלי הוא בלי סמים"‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬ ‫"אני מוכן לעבוד קשה כדי לשקם את עצמי‪ ,‬את‬ ‫הזוגיות ואת המשפחה‪ .‬אני מאמין במאת האחוזים‬ ‫שאצליח‪ .‬שלושה אחים שלי‪ ,‬שהיו מכורים‪ ,‬נקיים‬ ‫כבר הרבה שנים‪ ,‬והם אלה שנתנו לי את ההשראה‬ ‫לעשות את השינוי בחיי"‪.‬‬ ‫אף באסם עבד על האדי‪ ,‬בן ‪ ,40‬מודה שעד‬ ‫לתהליך שעבר ב'חרמון'‪ ,‬לא ידע כיצד לנהל‬ ‫את חייו‪" .‬ברחתי מעצמי‪ ,‬מהבית ומהמשפחה"‪,‬‬ ‫הוא מספר‪" .‬ברחתי מהמציאות‪ ,‬הייתי עבריין‪,‬‬ ‫התמכרתי לסמים וסחרתי בהם"‪ .‬לדבריו‪ ,‬כל חייו‬ ‫התנהלו בשקר‪ .‬קרוב ל‪ 20-‬שנה סחר בסמים‪ .‬הוא‬ ‫התנתק מהמשפחה ומהעסק המשפחתי‪ .‬זה המאסר‬ ‫השלישי שלו‪ ,‬ואחרי כל שחרור ‪ -‬חזר לסורו‪.‬‬ ‫כלא 'חרמון' הציל אותו‪ ,‬כך הוא מכריז‪ .‬הצוות‬ ‫אפשר לו להבין את עצמו‪" .‬הם האמינו בי וראו‬ ‫אותי כאדם"‪ .‬לאט לאט‪ ,‬הצליח לשקם את היכולת‬ ‫להאמין בעצמו‪ ,‬אחרי שמשך שנים חי בתחושה‬ ‫שהוא כישלון אחד גדול‪" .‬נראה לי שקרה לי נס"‪,‬‬ ‫הוא מחייך‪" ,‬אחרי שריציתי מאסר מלא‪ ,‬בלי ניקוי‬ ‫שליש‪ ,‬אני עולה על דרך חדשה"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שב"ס בתנועה‬ ‫ענף תחבורה של שירות בתי הסוהר מספק מענה נרחב לצרכים התחבורתיים המגוונים והמיוחדים של‬ ‫הארגון‪ ,‬בעיקר בתחום העברת עצורים ואסירים ∞ שירות על גלגלים‬ ‫מאת‪ :‬יוני קלרמן‬ ‫כשחושבים על שירות בתי הסוהר‪ ,‬לא חושבים‬ ‫על תחבורה‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬האסירים יושבים בבתי‬ ‫הכלא לא מטיילים‪ .‬אולם מתברר כי עבודת שב"ס‬ ‫כוללת פעילות תחבורתית מאוד מגוונת‪ ,‬שחלקה‬ ‫דורש שימוש בכלי רכב ייעודיים מיוחדים‪.‬‬ ‫רישוי כלי הרכב של שב"ס עובר דרך משטרת‬ ‫ישראל ‪ -‬כך מסביר סג"ד שלמה מזושן‪ ,‬רע"ן‬ ‫תחבורה בשב"ס‪ .‬הצרכים המיוחדים של הארגון‬ ‫לא מאפשרים רישוי לפי תקנות משרד התחבורה‪,‬‬ ‫בדלפק מספר ‪ 1‬בחולון; דוגמה פשוטה היא‬ ‫העובדה שבחלק מהרכבים חייבים לשבת עם‬ ‫הפנים בניגוד לכיוון התנועה‪ ,‬דבר שמנוגד לתקנות‬ ‫התעבורה‪ .‬וזאת מבלי להזכיר רכבים משוריינים‬ ‫ורכבים מיוחדים אחרים‪.‬‬ ‫ענף תחבורה של שב"ס‪ ,‬בראשות סג"ד מזושן‪,‬‬ ‫הוא האמון על תחום הרכב בשב"ס‪" .‬תפקידנו לתת‬ ‫שירות"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬קודם כל אנחנו אמורים‬ ‫לתת מענה ליחידות המבצעיות של שב"ס (נחשון‪,‬‬ ‫מצדה ודרור)‪ ,‬ולאחר מכן ליחידות השטח השונות‬ ‫ בנושא העברת אסירים ונושאי לוגיסטיקה שונים‪,‬‬‫וכמובן‪ ,‬לרכבים הצמודים של בעלי התפקידים"‪.‬‬ ‫קבוצת כלי הרכב הגדולה ביותר היא רכבי‬ ‫הנוסעים ("רכב לבן")‪ ,‬המונה כ‪ 350-‬כלי רכב‪,‬‬ ‫כמעט מחצית מצי הרכב של שב"ס‪ .‬מרבית‬ ‫המכוניות הן דגמי ‪ 1.4‬ליטר‪ ,‬המיועדים לסג"דים‪.‬‬ ‫קצינים בכירים יותר נוסעים ברכבים בעלי נפח‬ ‫סג"ד שלמה מזושן‪" :‬תפקידנו לתת שירות"‬ ‫‪34‬‬ ‫מנוע ‪ 1.6‬ו‪ 1.8-‬ליטר ונציב שב"ס נוסע באודי ‪.A6‬‬ ‫"נושא הרכבים הקטנים הוקפא במשך כמה‬ ‫שנים"‪ ,‬מפרט מזושן‪" .‬רק לאחרונה נערך מכרז‬ ‫של מינהל הרכב וזכו בו שלושה דגמי מכוניות ‪-‬‬ ‫קיה ריו‪ ,‬מאזדה ‪ 2‬ויונדאי ‪ .i20‬אנחנו לא מכתיבים‬ ‫למשתמש איזה רכב לקחת‪ ,‬אבל רוב האנשים‬ ‫אצלנו בחרו בקיה ריו‪ ,‬בעיקר בגלל הגודל שלו‪.‬‬ ‫הם צריכים מכונית גדולה‪ ,‬כי חלק גדול מהם צריך‬ ‫להסיע אנשים וציוד במסגרת התפקיד‪ ,‬ומעבר לכך‬ ‫רובם בעלי משפחות‪ ,‬שגם להן דרוש פתרון‪ .‬נוסף‬ ‫לכך המחיר של המכונית הוא טוב‪ .‬לנו הרכב עולה‬ ‫‪ 74‬אלף שקלים‪ ,‬הנחה של ‪ 31%‬על המחיר הרגיל‬ ‫לצרכן‪ .‬כך אנחנו יכולים לחסוך בהוצאות‪ ,‬וגם‬ ‫לבצע תחלופה של רכבים כל ארבע שנים"‪.‬‬ ‫האבא של הרכבים‬ ‫רס"ב יואב יוסף‪ ,‬רכז תחבורה ארצי‪ ,‬הוא העובד הוותיק‬ ‫ביותר בענף התחבורה בשב"ס‪ .‬הוא החל לעבוד בארגון‬ ‫לפני ‪ 15‬שנה‪ ,‬לאחר ‪ 20‬שנות עבודה בתחום הרכב בצה"ל‪.‬‬ ‫"יצאתי לגמלאות מהצבא"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬ורפי מלכה‪,‬‬ ‫הרע"ן הקודם‪ ,‬הציע לי לבוא ולעבוד בשב"ס"‪.‬‬ ‫בתור רכז תחבורה ארצי‪ ,‬אחראי יואב לכל תהליך‬ ‫הטיפול ברכב שב"סי ‪ -‬החל מקבלתו כרכב חדש‪ ,‬דרך‬ ‫כל הטיפולים והתיקונים במהלך חיי השירות של הרכב‪,‬‬ ‫ההתקנות השונות (דיבורית‪ ,‬דלקנים‪ ,‬פסקל לכביש ‪ 6‬וכו')‪,‬‬ ‫ועד להחזרתו למינהל הרכב אחרי ארבע שנים‪ .‬הוא גם‬ ‫מטפל באופן אישי ברכביהם של הקצינים הבכירים‪.‬‬ ‫יואב‪ ,54 ,‬נשוי ואב לארבעה ילדים (שניים מהם משרתים‬ ‫בשב"ס‪ ,‬הוא מציין בגאווה) וסב לשבעה נכדים‪ .‬הוא‬ ‫רס"ב יואב יוסף‬ ‫מתגאה בעובדה שהוא מחזיק ברישיון נהיגה לכל סוגי‬ ‫הרכב הקיימים בארץ‪ ,‬מטרקטור ועד למנופים הגדולים ביותר‪ ,‬ולדבריו‪ ,‬נהנה מאוד מעבודתו‪:‬‬ ‫"אני עובד כל יום משש בבוקר עד שש בערב‪ ,‬וזמין בטלפון ‪ 24‬שעות ביממה למקרה של תקלות‬ ‫או תאונות‪ .‬אני פותח וסוגר את נציבות שב"ס"‪ ,‬הוא מסכם בחיוך‪.‬‬ ‫מקצועיים בהובלת אסירים‬ ‫עיקר צי הרכב של שב"ס משמש להסעות של‬ ‫עצורים ואסירים‪ .‬בעקבות הפיכתו של שב"ס‬ ‫לרשות כליאה לאומית‪ ,‬עבר כל נושא הסעת‬ ‫עצורים ואסירים מידי המשטרה ובתי הסוהר‬ ‫הצבאיים לידיו של הארגון"‪.‬‬ ‫מסביר מזושן‪" :‬יחידת נחשון אחראית לכל‬ ‫נושא ההסעות‪ ,‬ולשם כך קלטה בשנים האחרונות‬ ‫מאות כלי רכב המיועדים להעברת אסירים‪ :‬החל‬ ‫במסחריות קטנות דרך משאיות שמשקלן ‪ 15‬טון‬ ‫ו‪ 18-‬טון ועד לאוטובוסים"‪ .‬כל הרכבים הללו‬ ‫נבנים בהתאם למפרט של שב"ס‪ ,‬שהוכן על ידי ענף‬ ‫תחבורה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הנוגעים‬ ‫בדבר‪ :‬מינהל הביטחון‪ ,‬מינהל מנ"ט‪ ,‬מינהל ת"ל‬ ‫והסוהרים שעובדים עם הרכב‪ .‬פיתוח רכב כזה הוא‬ ‫תהליך ארוך ולא פשוט‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הציוד הנוסף‬ ‫מגדיל את משקל הרכב אך מצד שני‪ ,‬הרכב חייב‬ ‫לעמוד במשקלים המותרים על כל סרן ובמשקל‬ ‫הכולל‪ .‬התוצאה היא כי לעתים צריך להתפשר‬ ‫על אבזור הרכב‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬כל רכב עובר שורה‬ ‫ארוכה של בדיקות‪ :‬בדיקות יציבות‪ ,‬בדיקות של‬ ‫מכון התקנים ולבסוף בדיקות של משרד הרישוי‪.‬‬ ‫וכמובן‪ ,‬יש צורך לשמור על הוראות הבטיחות‬ ‫של היצרן‪" .‬אם אין בטיחות ‪ -‬אין המשך עבודה"‪,‬‬ ‫מדגיש מזושן‪ .‬עוד גורם המקשה על פיתוח הרכב‬ ‫הוא ההתקנות השונות המתחייבות מעבודת שב"ס‪:‬‬ ‫המכוניות המסחריות‪ ,‬האוטובוסים והמשאיות‬ ‫להובלת אסירים כוללים מחיצות‪ ,‬הפרדות‬ ‫ורשתות‪ ,‬וכן אמצעים נוספים אחרים כמו מערכות‬ ‫קשר‪ ,‬מערכות אינטרקום‪ ,‬מצלמות וכן מערכות‬ ‫אלקטרוניות רבות‪.‬‬ ‫שב"ס‪ ,‬מציין מזושן בגאווה‪ ,‬הוא מטבע הדברים‬ ‫הגוף המקצועי ביותר בתחום הובלת אסירים‪.‬‬ ‫"גופים אחרים המובילים עצורים ואסירים באו‬ ‫ללמוד מאיתנו כיצד לדגם את הרכבים שלהם‪,‬‬ ‫ואנחנו שמחים לשתף איתם פעולה"‪.‬‬ ‫מיזמים חדשים‬ ‫כיום נמצאים בפיתוח שני מיזמים חדשים‪:‬‬ ‫הראשון הוא בתחום המשאיות להסעת אסירים‬ ‫(טיוליות)‪ ,‬והאחר קשור לאוטובוסים‪ .‬המשאיות‬ ‫המשמשות להובלת אסירים היום הן מסוג "דאבל‬ ‫קבינה"‪ ,‬כאשר ציודם האישי של האסירים מובל‬ ‫במשאית אחרת‪ .‬המשאית העתידית תהיה מעט‬ ‫ארוכה יותר ובעלת תא נהג קצר‪ .‬תוספת האורך‬ ‫שמתקבלת‪ ,‬תשמש לתא נפרד למטענם של‬ ‫האסירים‪ ,‬עם דלת שתישלט על ידי הנהג או‬ ‫המפקד‪ .‬לגבי האוטובוסים‪ ,‬המיזם עליו שוקדים‬ ‫כעת הוא הוספת תא שירותים למשאיות‬ ‫ולאוטובוסים המיועדים להסעות‬ ‫ארוכות‪ .‬דגם נוסף שנכנס לשירות ביחידת נחשון‬ ‫הוא משאית ממוגנת‪-‬ירי‪ ,‬המיועדת להובלת‬ ‫אסירים באזורים רגישים‪.‬‬ ‫הסיפור מעניין במיוחד כשמתחילים לדבר על‬ ‫הרכב המבצעי של שב"ס‪ .‬כאן מדובר בכלי רכב‬ ‫מיוחדים המיועדים ליחידות המיוחדות‪ ,‬כמו מצדה‬ ‫או דרור‪ .‬אלה יחידות שמבצעות התערבות ודורשות‬ ‫רכב שיאפשר להן לבצע משימות מסוג זה‪ .‬מזושן‪:‬‬ ‫"הדרישות המגיעות מהשטח הן רבות ומגוונות‪,‬‬ ‫אך לעתים אנחנו חייבים להתפשר‪ .‬הואיל ותהליך‬ ‫הדיגום והרישוי של רכב מיוחד יכול להימשך‬ ‫זמן רב‪ ,‬אנו ממליצים לעתים ליחידות להתפשר‬ ‫על רכב שעונה על חלק מהצרכים‪ ,‬גם אם לא על‬ ‫כולם‪ ,‬כדי שיוכלו לקבלו מיד‪ .‬כלומר‪ ,‬לקחת‪,‬‬ ‫במידת האפשר‪ ,‬כלי רכב שכבר עברו דיגום‪ ,‬גם אם‬ ‫זה נעשה על ידי יחידות אחרות‪ .‬אנחנו משתדלים‬ ‫להתבסס על רכבים שקיימים בצבא או במשטרת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובמידת הצורך להתאים אותם לצרכים‬ ‫שלנו‪ .‬הדבר מקצר מאוד את תהליך הפיתוח‪ .‬זמן‬ ‫האספקה של רכב כזה הוא מספר חודשים‪ ,‬בעוד‬ ‫שאם מדובר ברכב שאנחנו מפתחים במיוחד ‪-‬‬ ‫התהליך יכול לקחת מספר שנים"‪.‬‬ ‫רכב אחד שעונה על הגדרה זו הוא ג'יפ ממוגן‪-‬‬ ‫ירי‪ ,‬שמיועד להחליף את רכבי הסיור הנוכחיים‬ ‫של יחידות קציעות ועופר‪ ,‬שהם היום מדגם איסוזו‬ ‫די‪-‬מקס‪ .‬הרכב החדש הוא מדגם קרקל‪ ,‬המיוצר‬ ‫על ידי חברת פלסן הישראלית‪ .‬רכב זה נמצא כבר‬ ‫בשימוש ביחידות מיוחדות של המשטרה ומג"ב‬ ‫והתקבל גם ליחידות שב"ס‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫הנצחה מכל הלב‬ ‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬בשיתוף פעולה יוצא‪-‬דופן עם שירות בתי הסוהר הפולני‪ ,‬נרתם לשיקום בית קברות‬ ‫יהודי בעיר ראדום‪ ,‬פולין‪ ,‬שנהרס ונבזז במלחמת העולם השנייה ∞ הפרשה כרוכה בסיפורו האישי של‬ ‫ניצול שואה‪ ,‬שהחליט להציל את בית הקברות ולהשיב את כבודם של יהודי העיר‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫למרות עיוורונו (חיים התעוור במהלך מלחמת‬ ‫השחרור)‪ ,‬יצא קינצלר למסע להצלת בית הקברות‬ ‫של ראדום ולהשבת כבודם של יהודי העיר‪.‬‬ ‫בראשית נובמבר ‪ ,2010‬תם מסעו‪ .‬בזכות יוזמה‬ ‫של שירות בתי הסוהר הישראלי ושיתוף‪-‬פעולה‬ ‫של שירות בתי הסוהר הפולני ‪ -‬נחנכה בראדום‬ ‫אנדרטה לזכר יהודי העיר‪ .‬האנדרטה הוקמה‬ ‫במקום שבו עמד בית הקברות היהודי‪ ,‬ושולבו בה‬ ‫‪ 70‬מצבות שנגנבו מבית הקברות ונמצאו על ידי‬ ‫קינצלר במשך השנים‪.‬‬ ‫בטקס חנוכת האנדרטה בראדום נכחו‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬נציב שב"ס לשעבר‪ ,‬רב‪-‬גונדר בני קניאק‪,‬‬ ‫שר המשפטים הפולני‪ ,‬הנציב הפולני הקודם‪,‬‬ ‫גנרל פאבל מסילו בסקי‪ ,‬הנציב הפולני הנוכחי‪,‬‬ ‫כשחזר חיים קינצלר‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬לעירו ראדום‬ ‫שבפולין לפני כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬הוא גילה שהכול נהרס‪.‬‬ ‫אפילו מבית הקברות היהודי שבעיר לא נותר זכר‪.‬‬ ‫המצבות נעלמו אחרי מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫ובשטח בית הקברות הוקמה מזבלה‪ .‬קינצלר‪,‬‬ ‫יושב ראש ארגון יוצאי ראדום בישראל‪ ,‬שאיבד‬ ‫את הוריו ואחיו בשואה‪ ,‬נחרד‪ .‬קרוב ל‪30,000-‬‬ ‫יהודים חיו בראדום ערב המלחמה‪ ,‬רק ‪ 300‬נותרו‬ ‫בסיומה‪ .‬קהילה שלמה נמחקה‪" .‬אני זוכר שעמדתי‬ ‫במקום בו היה פעם בית הקברות"‪ ,‬מתאר קינצלר‪,‬‬ ‫"וחשבתי‪ :‬לא השאירו את החיים ולא את המתים‪.‬‬ ‫הכול איננו"‪.‬‬ ‫חיים קינצלר‬ ‫משלחת שב"ס על רקע האנדרטה‬ ‫‪15‬‬ ‫גנרל קאיטו רונאל‪ ,‬בריאן אנדרסון‪ ,‬תורם בריטי‪,‬‬ ‫עם ‪ 17‬תורמים נוספים מ'מועדון האלף' (‪Club‬‬ ‫‪ )1000‬הבריטי ו‪ 40-‬חניכי פו"מ של שב"ס‪ .‬הטקס‬ ‫היה שיאו של מבצע יוצא‪-‬דופן וחלק ממיזם‬ ‫גדול שנקרא 'תיקון'‪ ,‬להצלת בתי עלמין יהודיים‬ ‫בפולין ולהנחלת נושא השואה לאסירים פולנים‪.‬‬ ‫"נוכחותנו כאן היום"‪ ,‬אמר הנציב לשעבר קניאק‬ ‫בטקס‪" ,‬כלובשי מדים המייצגים את מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬כמעט ‪ 70‬שנה אחרי‪ ,‬על האדמה בה‬ ‫טמונים שורשיהם של יקירי ראדום ‪ -‬מבטאת‬ ‫את מחויבותנו כסוהרים‪ ,‬כאזרחי מדינת ישראל‪,‬‬ ‫כיהודים וכבני אדם‪ ,‬לאותם עשרים ותשעה אלף‬ ‫ושבע מאות יהודים תושבי ראדום‪ ,‬לשני מיליון‬ ‫ושש מאות אלף יהודי פולין ולששת המיליונים‪,‬‬ ‫בני עמנו‪ ,‬אחינו‪ ,‬שנרצחו‪ ,‬נשרפו‪ ,‬עונו ונקברו‬ ‫חיים בידי הצורר שעלה עלינו לכלותנו‪ .‬זהו‬ ‫חלק קטן מפירעון החוב שתובע אפרם וזכרם של‬ ‫קורבנות השואה‪ .‬שיקום בית העלמין בראדום‬ ‫והקמת האנדרטה הם תשובתנו ותשובת העולם‬ ‫השפוי לפשעי הנאצים"‪.‬‬ ‫המצבות הוחבאו במחסן‬ ‫חיים קינצלר נולד בראדום‪ ,‬פולין‪ ,‬לפני יותר‬ ‫מ‪ 90-‬שנה‪ .‬הוא הספיק ללמוד בגימנסיה המקומית‬ ‫לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה‪ .‬במלחמה ברח‬ ‫והסתתר וכשהסתיימה‪ ,‬הצליח לעלות לארץ‪ .‬הוא‬ ‫מעולם לא נישא ולא הוליד ילדים ואת רוב חייו‬ ‫הקדיש להנצחת השואה‪" .‬העולם אחרי המלחמה‬ ‫לא היה דומה לזה שלפניה"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬חזרתי‬ ‫שנים אחר כך למקום שנולדתי בו‪ ,‬אבל 'הביתה'‬ ‫לא חזרתי אף פעם‪ .‬ה'בית' כבר לא היה קיים"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1983‬כשבפולין שלט עדיין משטר‬ ‫‪16‬‬ ‫מצדיעים לניצולה‬ ‫מיזם ההנצחה והשחזור של בית הקברות היהודי בראדום משלב סיפורים אישיים רבים‪ .‬כך למשל‬ ‫הוא סיפורה של ניקול אנגלנדר‪ ,‬קצינת ההסברה של שב"ס ומי שהיתה אמונה על המיזם מטעם‬ ‫הארגון‪ .‬לניקול‪ ,‬שעלתה לארץ מצ'ילה לפני יותר מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬סבתא ניצולת שואה ששרדה את‬ ‫אושוויץ‪ .‬סבה היה פרטיזן‪ .‬היא לא ביקרה בפולין עד לביקור בראדום ואז הגיעה לשם במדי‬ ‫שב"ס‪" .‬עמדתי על אותה אדמה ארורה‪ ,‬במדים ועם דגל ישראל‪ ,‬ושמעתי את תקיעת השופר"‪ ,‬היא‬ ‫משחזרת‪" ,‬התרגשתי מאוד‪ .‬לכולנו באמת היתה הרגשה של תיקון"‪.‬‬ ‫בביקור במחנה בירקנאו אושוויץ פגשה ניקול ניצולה‪ ,‬שהצטרפה למשלחת כעדה ובמחנה חיתה‬ ‫בשכנות לסבתה‪ 40" .‬קצינים במדי שב"ס עמדו על פסי הרכבת בבירקנאו‪ ,‬הצדיעו לאותה ניצולה‬ ‫וקראו‪' :‬אנחנו‪ ,‬קציני שב"ס‪ ,‬נותנים לך כבוד ומעבירים לך את המסדר'"‪ ,‬משחזרת ניקול‪" .‬לא‬ ‫יכולתי לעצור את הדמעות‪ .‬סבתא שלי הגיעה לאושוויץ מסלוניקי‪ .‬היא חזרה לסלוניקי אחרי‬ ‫המלחמה‪ ,‬אבל לא מצאה שם דבר‪ .‬כל משפחתה הושמדה‪ .‬בסלוניקי פגשה את סבא שלי‪ .‬הם עברו‬ ‫ממקום למקום והתלבטו היכן לחיות‪ .‬סבתא שלי תמיד רצתה לעלות לארץ‪ ,‬אבל אז הגיע מכתב‬ ‫מקרוב משפחה רחוק‪ ,‬שהמליץ להם להגיע לצ'ילה‪ .‬לי יש תמיד תחושה שאני מממשת את מה‬ ‫שסבתי לא הצליחה לעשות בחייה‪ .‬פה השליחות שלי‪ .‬כששרנו את המנון 'התקווה' באושוויץ‪,‬‬ ‫הבנתי מה אני עושה במדינת ישראל‪ ,‬כמה נכון שאנחנו כאן‪."...‬‬ ‫קומוניסטי‪ ,‬נסע קינצלר לראדום‪ ,‬לראשונה מאז‬ ‫עלה לישראל‪ .‬אז גם גילה שבית הקברות היהודי‬ ‫בעיר חרב‪ .‬חלק מהמצבות שהיו בו שימשו את‬ ‫הגרמנים לבניית מסלול המראה למטוסי הקרב‬ ‫שלהם ולסלילת כביש‪ .‬המצבות האחרות‪ ,‬סיפרו‬ ‫לו‪ ,‬נגנבו על ידי בונה מצבות פולני בתקופת‬ ‫המלחמה‪ .‬היו אלה ‪ 70‬מצבות מפוארות‪ ,‬עשויות‬ ‫שיש יקר ועליהן חקוקות אותיות של זהב‪ .‬אותו‬ ‫אדם תכנן למכור אותן‪ ,‬והחביאן במחסן סמוך‬ ‫לביתו‪ .‬אלא שהחוקים הקומוניסטיים אסרו להחזיק‬ ‫רכוש בעל ערך היסטורי‪ ,‬ולפיכך המצבות נשארו‬ ‫במחסן‪ .‬תחילה שותפו בסוד רק בני ביתו של‬ ‫בונה המצבות‪ ,‬אך לאחר מכן השמועה עשתה לה‬ ‫כנפיים‪ .‬כמעט כולם בראדום דיברו על 'המצבות‬ ‫המפוארות של היהודים ששוכבות במחסן'‪" .‬בין‬ ‫המצבות של יהודי ראדום‪ ,‬בנות ‪ 500‬שנה"‪ ,‬מתאר‬ ‫קינצלר‪" ,‬היו גם מצבות של בני משפחתי‪ .‬לא די‬ ‫שליקיריי שנספו בידי הגרמנים אין קבר או מצבה‬ ‫ גם את המצבות שהיו לקחו?"‬‫בכוחות של איש אחד ומתוך אמונה חזקה‪ ,‬החל‬ ‫קינצלר לשקם את בית הקברות בראדום‪ .‬כיוון‬ ‫שלא היה לו תקציב‪ ,‬הסתפק תחילה בבניית מקום‬ ‫לאמירת קדיש‪ ,‬בשטח בו היה בית הקברות‪ .‬הוא‬ ‫נעזר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בעיריית ראדום ובאדריכל שלה‪.‬‬ ‫בנה קיר ועליו רשם את הקדיש‪ .‬אחר כך תכנן כיצד‬ ‫תיראה האנדרטה‪ ,‬זו שנחנכה רק בנובמבר ‪.2010‬‬ ‫במקביל ניסה להגיע אל המצבות שנגנבו‪ .‬הגנב‬ ‫נפטר בינתיים‪ ,‬וצאצאיו ביקשו הרבה כסף תמורת‬ ‫ה"אוצר"‪ .‬חיים פנה לראש העיר ראדום‪ ,‬וטען‬ ‫בפניו שאי אפשר לשלם כסף על גניבה‪" :‬אם אקנה‬ ‫את המצבות"‪ ,‬הודיע לו‪" ,‬אביא אותן לישראל‪ .‬לא‬ ‫אשאיר אותן בראדום"‪ .‬בעקבות פנייתו‪ ,‬החזירה‬ ‫עיריית ראדום את המצבות הגנובות לבעלותה‪ .‬הן‬ ‫חיכו בבית העירייה ‪ 13‬שנים‪ ,‬עד למה שקינצלר‬ ‫מכנה 'גאולת שב"ס'‪" .‬אילולא היוזמה של שירות‬ ‫בתי הסוהר"‪ ,‬הוא מודה‪" ,‬המצבות האלה היו‬ ‫ממשיכות לעמוד כאבן שאין לה הופכין ואף אחד‬ ‫לא היה עושה איתן כלום‪ .‬שב"ס הציל את כבודם‬ ‫של המתים"‪.‬‬ ‫לזכור את ערך האדם‬ ‫בכל מקום בו ביקרה משלחת שב"ס במהלך המסע בפולין‪ ,‬סיפר מישהו מחבריה סיפור אישי‬ ‫משפחתי‪ .‬כשהגיעו לבירקנאו‪ ,‬בחר מתי שולץ‪ ,‬ראש המשלחת‪ ,‬לספר את סיפור משפחתו‪ ,‬משפחה‬ ‫של ניצולי שואה‪ .‬הוא זוכר את תמונת החתונה של סבתו ‪ -‬תמונה יחידה המנציחה משפחה ענפה‪,‬‬ ‫שלא נותר ממנה זכר‪.‬‬ ‫שולץ‪" :‬הנאצים טענו ש'היהודי הוא לא בן אדם'‪ .‬הם ניסו לעשות ליהודים דה‪-‬הומניזציה‪,‬‬ ‫בעקבותיה יהיה קל יותר להרוג אותם‪ .‬אני חיפשתי את הסיפורים על יהודים שהתעקשו לא רק‬ ‫לשרוד באופן אישי‪ ,‬אלא גם להצהיר 'אנחנו בני אדם‪ ,‬לא תגזלו מאיתנו צלם אנוש'‪ .‬כנציגי שירות‬ ‫בתי הסוהר הישראלי‪ ,‬אנחנו מחונכים לערכים האלה‪ .‬שירות בתי הסוהר שלנו לא שופט אנשים‪.‬‬ ‫אנחנו קודם כל מחזיקים בני אדם‪ .‬זהו ערך שאנחנו משננים לעצמנו מדי בוקר‪ ,‬בתחילתה של כל‬ ‫משמרת‪ .‬אנחנו מביטים באסירים‪ ,‬אנשים שעשו את המעשים האיומים ביותר עלי‪-‬אדמות‪ ,‬ועדיין‬ ‫זוכרים כי גם הם בני אדם‪ .‬זוהי ההנחה הבסיסית של כל מי שהוא חלק מהארגון‪ .‬המבט שלנו מקורו‬ ‫בחוזק‪ ,‬לא בחולשה‪ ,‬והוא מושתת על עולם ערכי שלם‪ .‬בבירקנאו אושוויץ‪ ,‬כשכל הדברים האלה‬ ‫עלו ‪ -‬נמלאנו גאווה"‪.‬‬ ‫אסירים פולנים משקמים‬ ‫קברים יהודים‬ ‫איך הגיע שירות בתי הסוהר לראדום? כאן נכנסת‬ ‫לתמונה עדינה שטויאר‪ ,‬קצינת משטרה בגמלאות‪,‬‬ ‫מדריכת קבוצות בפולין מטעם "יד ושם" ובת‬ ‫לניצול שואה‪ .‬לפני כחמש שנים החליטה שטויאר‬ ‫יחד עם איציק זוסמן‪ ,‬רמ"ל משאבי אנוש בשב"ס‪,‬‬ ‫שכל ביקור של סגל שב"ס במחנות ההשמדה‬ ‫בפולין יכלול גם ביקור בבית סוהר פולני‪ .‬במהלך‬ ‫ההכנות לביקור בבית סוהר של העיר ראדום‪,‬‬ ‫כעבור שנתיים‪ ,‬נחשפה לסיפור הריסתו של בית‬ ‫הקברות היהודי בעיר ולמסע ההנצחה של קינצלר‪.‬‬ ‫"הסיפור נגע לליבי"‪ ,‬היא מודה‪" .‬פניתי לאיציק‬ ‫זוסמן וגם לנציב שב"ס הפולני‪ .‬האחרון אמר לי‪:‬‬ ‫'אולי נוכל לעזור בעבודות השיקום‪ .‬יש לנו כוח‬ ‫עבודה ‪ -‬אסירים‪ ,‬יש לנו כלים‪ ,‬ואפילו התחלנו‬ ‫בתוכנית שיקום של בתי קברות בעיר'"‪.‬‬ ‫העניינים התנהלו לאט‪ .‬ב‪ 2009-‬התקיימה‬ ‫בעיריית ראדום ישיבת עבודה ראשונה בנושא‪,‬‬ ‫בנוכחות נציב שירות בתי הסוהר הפולני‪ ,‬מהנדס‬ ‫העיר‪ ,‬נציגה האחראית על שימור אתרים בפולין‪,‬‬ ‫הרב הראשי של פולין‪ ,‬הרב שודריך‪ ,‬איציק זוסמן‪,‬‬ ‫עדינה שטויאר וניקול אנגלנדר‪ ,‬קצינת ההסברה‬ ‫של שב"ס ואחראית על המיזם מטעם הארגון‪.‬‬ ‫בישיבה התברר כי כביש הגישה לבית הקברות‬ ‫הפך ברבות הימים לרכוש פרטי‪ ,‬וכדי לשקם את‬ ‫המקום‪ ,‬העירייה תיאלץ לרכוש אותו‪ .‬סך הכול‪,‬‬ ‫אמרו באותה ישיבה‪ ,‬העלויות מסתכמות בכ‪-‬‬ ‫‪ 80,000‬דולר‪ .‬נוצרה בעיה משפטית‪ ,‬כיוון ששב"ס‬ ‫לא יכול היה לממן סכום כזה‪ ,‬והיה נראה כי‬ ‫התוכנית מגיעה למבוי סתום‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬רצה הגורל והפרשה קיבלה תפנית חיובית‬ ‫בישראל‪ ,‬בעקבות פגישה מקרית של איציק זוסמן‬ ‫עם סג"ד אלי גבאי‪ ,‬סגן מפקד כלא 'אוהלי קידר'‪.‬‬ ‫זה סיפר לזוסמן על קשריו עם תורם מבריטניה‪,‬‬ ‫בריאן אנדרסון שמו‪ ,‬ואף יצר את הקשר הראשון‬ ‫ביניהם‪ .‬אותו אנדרסון‪ ,‬החבר כאמור במועדון‬ ‫האלף‪ ,‬תורם בדרך‪-‬כלל לפעילויות ביטחוניות‬ ‫בגבולות ישראל‪ ,‬אך לאחר ששמע את הסיפור ‪-‬‬ ‫המיזם‪ ,‬הנקרא‪ ,‬כאמור‪' ,‬תיקון'‪ ,‬מתקיים מאז‬ ‫אפריל ‪ 2010‬וכולל שיפוץ בתי קברות יהודיים‬ ‫ברחבי פולין בידי אסירים פולנים‪ .‬משלחות סגל‬ ‫שב"ס‪ ,‬שיוצאות דרך קבע לפולין‪ ,‬עוברות בבתי‬ ‫הקברות ומקדישות יום אחד מהמסע לניקויים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הרב הראשי של פולין מרצה לאסירים‬ ‫שעוסקים בעבודות השיקום‪ ,‬על ההיסטוריה‬ ‫של יהדות פולין והשואה‪" .‬בעקבות הסיפור‬ ‫של ראדום"‪ ,‬אומרת עדינה‪" ,‬הפולנים החליטו‬ ‫לא להסתפק בבית קברות יהודי אחד‪ .‬היום‬ ‫המיזם מתקיים ב‪ 55-‬בתי כלא ברחבי פולין‪,‬‬ ‫וזה מדהים‪ .‬אסירים פולנים משקמים בתי קברות‬ ‫יהודים‪ ,‬לומדים על ההיסטוריה היהודית‪ ,‬התרבות‬ ‫היהודית‪ ,‬ההיסטוריה המשותפת לשני העמים‪,‬‬ ‫וכמובן ‪ -‬השואה‪."...‬‬ ‫סגירת מעגל‬ ‫אסירים פולנים בונים את האנדרטה‬ ‫החליט בכל זאת להשקיע בשיקום בית הקברות‬ ‫בראדום‪ .‬במאי ‪ 2010‬נסע לפולין יחד עם חיים‬ ‫שמולביץ‪ ,‬מי שהיה היועץ המשפטי של שב"ס‪,‬‬ ‫וסג"ד בני פלצ'ק‪ ,‬ראש ענף משמעת‪ .‬הם חתמו‬ ‫על הסכם לשיתוף‪-‬פעולה עם שירות בתי הסוהר‬ ‫הפולני‪ .‬על פי ההסכם‪ ,‬התורם מעביר את הכסף‬ ‫דרך "האגודה לשמירת המורשת היהודית בפולין"‪,‬‬ ‫אדמות בית הקברות עוברות לאחריותה‪ ,‬ודרכה‬ ‫מועבר הכסף לעיריית ראדום‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬כלל‬ ‫ההסכם גם שיתוף‪-‬פעולה בין שב"ס ישראל‬ ‫לשב"ס פולין‪ ,‬בכל הנוגע לשיקום בתי העלמין‬ ‫היהודיים בפולין‪.‬‬ ‫שיאו של מיזם 'תיקון' הוא כמובן בניית‬ ‫האנדרטה של בית הקברות היהודי בראדום‪,‬‬ ‫שנחנכה ב‪ 8-‬בנובמבר ‪ 2010‬בנוכחות קהל רב‪.‬‬ ‫האנדרטה עוצבה בצורת חצי סהר ועליה שובצו‬ ‫המצבות שנגנבו והוחזרו‪ .‬את הטקס ליוותה‬ ‫המקהלה של בית הסוהר בראדום‪ ,‬אשר שרה את‬ ‫"שיר המעלות"‪.‬‬ ‫חיים קינצלר עצמו‪ ,‬בגלל מצבו הבריאותי‬ ‫הירוד‪ ,‬לא יכול היה להיות נוכח בטקס‪" .‬אני לא‬ ‫יכול לסלוח לעצמי שלא נסעתי"‪ ,‬הוא מתרגש‪,‬‬ ‫אך גם גאה‪" :‬הצלתי את כבוד הוריי‪ ,‬אחיי‪ ,‬כבודם‬ ‫של יהודי ראדום‪ .‬האדמה שרוותה דם יהודי חזרה‬ ‫להיות אדמת יהודים‪ .‬המצבות הוחזרו למקומן"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הוא גם מרגיש שהמשימה שלו עדיין‬ ‫לא הושלמה‪ .‬שניים מחבריו לכיתה‪ ,‬יהודים‪,‬‬ ‫שלמדו איתו בגימנסיה בראדום‪ ,‬נהרגו במהלך‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬מלוח ההנצחה המפואר‬ ‫של בית הספר‪ ,‬המונה את שמות הבוגרים הנופלים‪,‬‬ ‫הושמט שמם בשל יהדותם‪" .‬עד שלא יחזירו את‬ ‫כבודם של שני התלמידים האלה"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫"המעגל הפרטי שלי לא ייסגר"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בית חם‬ ‫שירות לאומי בשירות בתי הסוהר הוא‬ ‫הדבר הקרוב ביותר לגיוס צה"לי ∞‬ ‫מתנדבי השירות זוכים למלא במסגרתו‬ ‫תפקידים חשובים ואחראיים‪ ,‬המעניקים‬ ‫להם תחושת שייכות ואכפתיות רבה‬ ‫לארגון ∞ כדברי אחת מבנות השירות‪:‬‬ ‫"שב"ס זו האוניברסיטה של החיים‪ ,‬כולנו‬ ‫התבגרנו כאן"‪...‬‬ ‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה גבע‬ ‫מתנדבים משקיעים ואכפתיים‬ ‫לפני כשנה (‪ ,)2010‬כשרב‪-‬כלאי שרי חיימזון‬ ‫הגיעה לענף אוכלוסיות מיוחדות ונטלה על עצמה‬ ‫לרכז את הטיפול בבני השירות הלאומי‪ ,‬היא לא‬ ‫חשבה להיות סוג של 'אמא'‪ .‬אבל היום‪ ,‬כשבת‬ ‫שירות רצה אליה ומחבקת אותה ואחרת מניחה‬ ‫ראש על כתפה‪ ,‬או כשבן שירות מגיע ומבקש לסגור‬ ‫את הדלת ולשפוך בפניה את הלב ‪ -‬היא רואה בכך‬ ‫חלק שגרתי מסדר יומה‪ .‬אפשר להבחין מיד כי שרי‬ ‫שופעת חום ואהבה לצעירים‪ ,‬שהחליטו להתנדב‬ ‫לשירות לאומי במסגרת שירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫תפקידו של ענף אוכלוסיות מיוחדות הוא‬ ‫לקלוט את המתנדבים‪ ,‬ולשבצם לתפקידים שונים‬ ‫במחוזות‪ .‬סג"ד אודליה אדרי‪ ,‬ראש הענף‪ ,‬מסבירה‪:‬‬ ‫"אלה ממש ילדים וילדות‪ ,‬וכל בעיה קטנה עם‬ ‫הממונה הישיר‪ ,‬שאולי לא בדיוק אמר את המילה‬ ‫הנכונה‪ ,‬מריצה אותם מיד לשרי‪ ...‬היא שם בשביל‬ ‫לגשר על הפערים‪ ,‬ולבדוק כיצד אפשר לסייע ‪ -‬הן‬ ‫לממונה והן למתנדב"‪ .‬על הקשר השוטף עם בני‬ ‫ובנות השירות (הרוב בנות) אחראית גם מחלקת‬ ‫משאבי אנוש במחוזות‪.‬‬ ‫מתנדבי השירות הלאומי יכולים לשרת במסגרת‬ ‫שב"ס כבר שנים‪ ,‬ואפשרות זו הפכה לאחרונה‬ ‫למפתה ומושכת‪ ,‬מחד‪ ,‬ולמאתגרת‪ ,‬מאידך‪" .‬יש‬ ‫נהירה לשב"ס‪ ,‬כי אנחנו ידועים כגוף מסודר שדואג‬ ‫למתנדבים"‪ ,‬מצהירה שרי‪" .‬העובדה שהשירות‬ ‫הלאומי נעשה בארגון בטחוני‪ ,‬הופכת את החלופה‬ ‫הזו לדבר הקרוב ביותר לגיוס צה"לי‪ ,‬מה שחשוב‬ ‫מאוד לחלק ניכר מהמתנדבים"‪" .‬מעבר לכך"‪ ,‬היא‬ ‫מוסיפה‪" ,‬חבר מביא חבר‪ ,‬אחות מביאה אחות"‪...‬‬ ‫(ראו סיפורן של האחיות לבית קניאס‪ ,‬בהמשך)‪.‬‬ ‫שלב האיתור של מתנדבים שיתאימו לשירות‬ ‫בשב"ס מתחיל בבתי הספר‪ ,‬באמצעות עמותות‬ ‫כגון "האגודה להתנדבות" ו"עמותת שלומית"‪.‬‬ ‫המתנדבים מגיעים לשנת שירות אחת‪ ,‬המתחילה‬ ‫בראשית ספטמבר ומסתיימת באוגוסט‪ .‬שרי‪" :‬יש‬ ‫כאלה שמבקשים להמשיך ולשרת שנה שנייה‪ ,‬ויש‬ ‫גם מקרים (חריגים בהחלט) של בנות שהצטיינו‬ ‫בתפקידיהן‪ ,‬ומפקדיהן המליצו שימשיכו לשירות‬ ‫קבע בשב"ס‪ .‬רוב הבנות בשב"ס ממשיכות לשרת‬ ‫שנה שנייה‪ .‬שנת שירות אחת מזכה את המתנדבת‬ ‫במענק חלקי‪ ,‬ואילו שתי שנות שירות מעניקות‬ ‫לה זכויות השוות לאלו של חייל משוחרר‪ ,‬כולל‬ ‫מענק מוגדל‪ ,‬זכות לעבוד בעבודה מועדפת‪,‬‬ ‫הנחה במבחן הפסיכומטרי ועוד"‪ .‬אודליה ושרי‬ ‫מלאות שבחים על עבודתם של בני ובנות השירות‬ ‫הלאומי‪" :‬מרבית המתנדבים עובדים עם כל הלב‪,‬‬ ‫משקיעים ואכפתיים‪ .‬קשה להסתדר בלעדיהם"‪.‬‬ ‫המתנדבים משרתים במחוזות ובנציבות בתפקידי‬ ‫מנהלה מגוונים‪ .‬שרי‪" :‬יש מזכירות שמתפקדות‬ ‫ברמה של ראש לשכה‪ ,‬ובלעדיהן הלשכה או‬ ‫המחלקה לא יצליחו לעבוד‪ .‬היו מקרים שמתנדבים‬ ‫החליפו‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬קצינים בקבע‪ ,‬ומילאו את‬ ‫התפקיד בהצלחה יתרה"‪.‬‬ ‫השנה פועלים ‪ 105‬מתנדבים במסגרת השירות‪,‬‬ ‫ובאחרונה כבר אותרו ‪ 35‬מועמדים לשנה הבאה‪.‬‬ ‫בכל שנה בסוף דצמבר מתחילות ה"סיירות" ‪-‬‬ ‫סיורים יזומים למועמדים שמקיים ענף אוכלוסיות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬לשם היכרות עם הארגון‪ .‬אלה כוללים‬ ‫ראיונות‪ ,‬מילוי טפסים‪ ,‬סיור במשרדים ומפגשים‬ ‫עם המתנדבים הנמצאים בעיצומו של השירות‪.‬‬ ‫כל אלו נעשים כדי לבחון את מידת התאמתם של‬ ‫‪36‬‬ ‫רס"ל מיטל קניאס‪-‬וידל ואחותה‬ ‫"הבנתי שכאן אפשר‬ ‫להתקדם ולהתפתח ‪-‬‬ ‫זוהי חממה עם אנשים‬ ‫נפלאים‪ .‬בתום השירות‬ ‫רציתי מאוד להתקבל‬ ‫לשורות שב"ס‪ ,‬ועברתי‬ ‫לשם כך דרך‬ ‫לא פשוטה"‬ ‫המועמדים לשב"ס‪ .‬מספרת שרי‪" :‬אנחנו בודקים‬ ‫היטב את ההתאמה בשל היותנו גוף בטחוני‪ .‬כל‬ ‫מועמד צריך לעבור אישור של ביטחון שדה ולהציג‬ ‫אישור רפואי‪ ,‬פטור מצה"ל ואסמכתא שההתנדבות‬ ‫חוקית‪ .‬בתום תקופת האיתור והמיון‪ ,‬כחודש לפני‬ ‫הקליטה‪ ,‬אנו מקיימים יום היערכות מרוכז‪ ,‬בו‬ ‫המתנדבים נפגשים עם הממונים עליהם‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫אנו עורכים סיור נוסף במשרדים השונים‪ ,‬מנהלים‬ ‫שיחה על זכויות וחובות ותנאי השירות‪ ,‬ומעניקים‬ ‫שי צנוע ותלבושת אחידה"‪ .‬חשוב לה להדגיש‪:‬‬ ‫"מטרתנו היא שהמתנדבים ייקלטו באופן מיטבי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לא פעם 'תופרים את החליפה' למתנדב על פי‬ ‫אופיו ויכולותיו האישיות‪ .‬אנחנו יודעות לזהות האם‬ ‫המועמד יוכל לעמוד בתנאי לחץ או שהוא מופנם‬ ‫ורגיש‪ ,‬ומשבצות אותו לתפקיד המתאים לו ביותר"‪.‬‬ ‫כבר מראשית איתורו של המועמד ועד קליטתו‬ ‫בשב"ס‪ ,‬שרי שומרת איתו על קשר הדוק‪" .‬צריך‬ ‫לזכור שמתנדב כשמו כן הוא ‪ -‬מתנדב‪ .‬מהר מאוד‬ ‫נשואה לרס"ל יהודה וידל‪ ,‬סוהר בכלא 'איילון'‪,‬‬ ‫אם לדניאל התינוק‪ .‬בין לבין סיימה לימודי טכנאי‬ ‫תעשייה וניהול‪ .‬הדרך שעשתה כבת שירות בשב"ס‬ ‫הפכה לחלומן של שתי אחיותיה‪ :‬דורין‪,20 ,‬‬ ‫המסיימת בימים אלה את השנה השנייה לשירות‪,‬‬ ‫ושירלי‪ ,19 ,‬המשרתת שלושה חודשים בלבד וכבר‬ ‫הודיעה על כוונתה לשרת שנה שנייה‪.‬‬ ‫"אחרי התיכון‪ ,‬היה לי ברור שאני רוצה להתנדב‬ ‫לשירות לאומי"‪ ,‬מספרת מיטל‪ ,‬המוגדרת בפי‬ ‫אחיותיה 'פורצת הדרך'‪" .‬כשהציעו לי לשרת‬ ‫בשב"ס‪ ,‬בהתחלה זה נשמע לי מלחיץ‪ ,‬אבל הלכתי‬ ‫על זה"‪ .‬מיטל החלה את דרכה כבת שירות במחלקת‬ ‫הרכישות‪ ,‬השייכת למינהל תמיכה לוגיסטית‪ .‬מהר‬ ‫מאוד התגלו יכולותיה הגבוהות‪ ,‬והיא נבחרה למלא‬ ‫את מקומה של קצינת מכרזים שיצאה לחופשת‬ ‫לידה‪ .‬במשך שבעה חודשים מילאה את התפקיד‬ ‫האחראי‪ ,‬ובין השאר טיפלה טיפול שוטף במכרזים‪,‬‬ ‫השתתפה בוועדות והיתה אחראית על המזכירות‪.‬‬ ‫התיכוניסטית שחשבה "להעביר שנה בכיף"‪ ,‬גילתה‬ ‫שהיא מתבגרת במהירות‪ ,‬שיש לה רצון אדיר‬ ‫להצליח ושהיא מוכנה ליטול על עצמה עוד ועוד‬ ‫משימות וגם לשרת שנה נוספת‪" .‬הגלגל חוזר"‪ ,‬היא‬ ‫מחייכת‪" .‬הנה‪ ,‬גם אותי החליפה בחופשת הלידה‬ ‫בת שירות‪ ,‬והיא עשתה עבודה מצוינת"‪.‬‬ ‫גילה עולם אחר‬ ‫שנת השירות של ספי נאיף במסגרת השירות‬ ‫הלאומי בשב"ס‪ ,‬תיזכר אצלו תמיד כשנה של‬ ‫מהפך דרמטי בחייו‪ ,‬שנה ששינתה את תפיסת‬ ‫עולמו והשפיעה על עתידו‪ .‬ספי‪ ,21 ,‬נולד וגדל‬ ‫בדיר‪-‬אל‪-‬אסד‪ ,‬כפר שממנו לא יוצאים הרבה‬ ‫מתגייסים‪" .‬לא כל‪-‬כך מקובל"‪ ,‬הוא מציין‪,‬‬ ‫ומההערה הזו אפשר ללמוד על עוצמת השינוי‬ ‫שעבר עליו‪.‬‬ ‫במסגרת השירות הלאומי הוצב ספי במפקדת‬ ‫מחוז צפון‪ ,‬במחלקת לוגיסטיקה‪ ,‬שם עסק באספקת‬ ‫ציוד לכל בתי הסוהר בצפון‪ .‬ספי‪ ,‬שהגיע לשב"ס‬ ‫לשנה אחת בלבד‪ ,‬חשב לסיים את השירות ולחזור‬ ‫אל הכפר‪ ,‬אבל משהו קרה‪ :‬הוא גילה עולם אחר‪.‬‬ ‫ספי‪" :‬גיליתי עולם שלם‪ ,‬מערכת חכמה ומסודרת‪,‬‬ ‫ארגון מאוד מתקדם‪ .‬קיבלתי עוד ועוד סמכויות‪,‬‬ ‫ולמדתי להעריך את עולם החוקים והסדר‪ ,‬ואת‬ ‫ההתייחסות האנושית והמכובדת של הסגל‬ ‫"חממה עם אנשים נפלאים"‬ ‫סג"ד אודליה אדרי‬ ‫הוא יכול להתחרט ולבקש העברה למקום אחר‪.‬‬ ‫תפקידנו‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬לשמור על הקשר עם‬ ‫המועמדים עד ליום הקליטה‪ ,‬ולפתח בהם מוקדם‬ ‫ככל האפשר את תחושת השייכות לארגון‪ .‬אלה‬ ‫נערים ונערות בגיל ההתבגרות‪ ,‬וחשוב לשמר את‬ ‫הקשר עמם לאורך כל הדרך"‪.‬‬ ‫שלוש אחיות ‪ -‬שלוש בנות שירות‬ ‫במשפט אחד אפשר לומר‪ ,‬שמיטל הביאה את‬ ‫דורין ודורין הביאה את שירלי‪ .‬בשני משפטים‬ ‫אפשר לדייק ולומר שמיטל‪ ,‬האחות הבכורה‬ ‫לבית קניאס‪ ,‬היא שסימנה את המסלול המכובד‬ ‫הזה ומשכה אחריה את שתי אחיותיה הצעירות‪,‬‬ ‫להתנדב גם הן לשירות לאומי בשב"ס‪ .‬כך או‬ ‫כך‪ ,‬אצל משפחת קניאס זו ללא ספק כבר מסורת‪.‬‬ ‫ההורים‪ ,‬מספרות האחיות‪ ,‬מאוד מרוצים וגאים‪,‬‬ ‫והאחות הרביעית (אמנם רק בת עשר‪ - )...‬קצת‬ ‫סבלנות וגם היא תגיע לכאן‪ ,‬מבטיחות השלוש‪.‬‬ ‫רס"ל מיטל קניאס‪-‬וידל‪ ,26 ,‬משרתת כיום‬ ‫בשב"ס בתפקיד ראש לשכת היועץ המשפטי‪ .‬היא‬ ‫מיטל מדברת על תחושת הביטחון האישית‬ ‫והמקצועית שהעניק לה הארגון‪" :‬הבנתי שכאן‬ ‫אפשר להתקדם ולהתפתח‪ ,‬זוהי חממה עם אנשים‬ ‫נפלאים‪ .‬בתום השירות רציתי מאוד להתקבל‬ ‫לשורות שב"ס‪ ,‬ועברתי לשם כך דרך לא פשוטה"‪.‬‬ ‫האחיות דורין ושירלי מקשיבות לסיפור של‬ ‫אחותן הבכורה‪ ,‬ואפילו משלימות פרט או שניים‬ ‫שהחסירה‪ .‬שירלי‪ ,‬הדור השלישי בשב"ס‪ ,‬חשבה‬ ‫לשרת בחדר לידה‪ ,‬בבית חולים‪" ,‬אבל מיטל‬ ‫המליצה על שב"ס"‪ ,‬היא מודה ‪ -‬והשלוש מחליפות‬ ‫חיוך‪" .‬זו כבר היסטוריה משפחתית"‪ ,‬הן צוחקות‪,‬‬ ‫"ממש שושלת"‪.‬‬ ‫האחיות נזכרות בימים הראשונים בשב"ס‪.‬‬ ‫שירלי מספרת‪" :‬הגעתי מאוד מפוחדת‪ .‬זו אחריות‬ ‫מאוד גדולה‪ .‬אחרי שבוע רציתי לעבור למקום‬ ‫אחר"‪ .‬מתברר כי דורין חשה בדיוק כמוה בהתחלה‪,‬‬ ‫ומיטל מסבירה‪" :‬לשירות הלאומי מגיעות נערות‬ ‫עם מנטליות של תלמידות תיכון‪ .‬בתחילה‪ ,‬אם‬ ‫מישהו היה גוער בי ‪ -‬הייתי בוכה‪ .‬היום ‪ -‬אין‬ ‫סיכוי‪ ,‬אני מיד מגיבה‪ .‬שב"ס זו האוניברסיטה של‬ ‫החיים‪ ,‬כולנו התבגרנו כאן"‪ .‬האחיות מבקשות‬ ‫להדגיש שבכל מקום בו עבדו‪ ,‬זכו להכיר מפקדים‬ ‫בעלי שיעור קומה אשר קיבלו אותן בחום ואיפשרו‬ ‫להן ללמוד ולהצליח‪.‬‬ ‫שרי חיימזון משבחת את הצניעות של שלוש‬ ‫האחיות‪ ,‬את הרצינות והבגרות‪ ,‬ההשקעה‬ ‫והמקצועיות שלהן‪ .‬שירלי קניאס‪ ,‬האחות הצעירה‪,‬‬ ‫חושבת להתמחות בעתיד בתחום הקשור לבתי‬ ‫משפט‪ ,‬ובשב"ס בהחלט מחכים לאחות הרביעית!‬ ‫העיקר שתגיע עם האופי והכישרון של משפחת‬ ‫קניאס‪...‬‬ ‫רב‪-‬כלאי שרי חיימזון‬ ‫לאסירים"‪ .‬בעיניים נוצצות הוא משחזר‪" :‬עברתי‬ ‫שינוי גדול מאוד‪ .‬פשוט התאהבתי בשב"ס‪,‬‬ ‫בעבודה ובאנשים‪ .‬קיבלתי יחס כמו לבן משפחה‪.‬‬ ‫ראיתי איך דרג בכיר מכבד דרג זוטר‪ ,‬הזמינו‬ ‫אותי לכל האירועים המשפחתיים והיחס אלי היה‬ ‫פשוט נפלא‪ .‬הבנתי שאני רוצה להישאר כאן‪.‬‬ ‫אחרי שסיימתי את השירות הלאומי‪ ,‬כולם עזרו לי‬ ‫ועודדו אותי להתגייס לשירות חובה"‪.‬‬ ‫ספי התגייס לצה"ל באוגוסט ‪ ,2010‬עבר‬ ‫טירונות במחנה ‪ 80‬וביקש לשרת בשב"ס‪ .‬היו לו‬ ‫כמובן ממליצים טובים‪ ,‬וכך‪ ,‬במסלול מהיר‪ ,‬הפך‬ ‫מבן שירות לסוהר חובה‪ .‬לספי היו גם תוכניות‬ ‫להתקדם‪ ,‬ולאחרונה סיים בהצלחה קורס סוהרים‪.‬‬ ‫היום הוא משרת בכלא 'מגידו' כזקיף אגף‪" .‬זהו‬ ‫בית הסוהר הגדול ביותר בצפון‪ ,‬ובשבילי זה‬ ‫אתגר להיות כאן‪ ,‬ולהיות סוהר לכל דבר"‪ ,‬הוא‬ ‫מציין בגאווה‪ .‬הוא מתכוון לעבור קורס סוהרים‬ ‫מתקדם‪ ,‬מתכנן את העתיד שלו בשב"ס וחושב‬ ‫ללמוד לתואר ראשון‪" ,‬כי מי שרוצה להתקדם ‪-‬‬ ‫לומד"‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫הכתובת על‬ ‫העור‬ ‫הקעקועים אותם נושאים אסירים יוצאי חבר העמים על גופם‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬אינם סתם קישוט חסר‬ ‫משמעות‪ ,‬אלא נעשים כדי לשגר מסרים לעולם העברייני שמסביב ∞ גילוי והבנת משמעותם חושפים‬ ‫שפה סודית‪ ,‬המשמרת מערכת של קודים חברתיים נוקשים בין כותלי הכלא‬ ‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה גבע‬ ‫במאי ‪ ,2010‬תחת הכותרת "‪,"Sony Painstation‬‬ ‫פרסם הצהובון הבריטי "‪ ,"The Sun‬כי אסיר‬ ‫בבית מעצר בבריטניה הפך קונסולת ‪PlayStation‬‬ ‫למכשיר קעקועים‪ ,‬והציע קעקועים לאסירים‪.‬‬ ‫"מכונות קעקועים בייצור עצמי מופעלות‬ ‫באמצעות סוללות‪ ,‬אותן מותר להכניס לכלא‬ ‫והמיועדות במקור להפעלת מכשירי חשמל אחרים‪.‬‬ ‫את הדיו לקעקוע האסירים מאלתרים משתן מעורב‬ ‫בדיו של עט‪ ,‬בתוספת חתיכת צמיג שהותכה"‪ ,‬כך‬ ‫מסבירה ד"ר אפרת שהם‪ ,‬מרצה וסגנית ראש החוג‬ ‫לקרימינולגיה במכללה האקדמית אשקלון‪ .‬קעקוע‬ ‫הנעשה במכונה כזו מסב כאב רב‪ ,‬והמכונה גורמת‬ ‫לא פעם לזיהומים‪ ,‬אבל דווקא הסבל‪ ,‬לדבריה‬ ‫של שהם‪ ,‬הוא אות לגבריות ולאומץ לב בעולם‬ ‫העברייני‪.‬‬ ‫"אסירים משתמשים בכל כלי שיש בו מנוע‬ ‫חשמלי"‪ ,‬מוסיף רב‪-‬כלאי ואדים גולדשטיין‪ ,‬קצין‬ ‫מודיעין בבית מעצר 'אוהלי קידר' ומרצה בנושא‬ ‫אסירי חבר העמים (להלן‪ :‬חב"ם)‪ .‬גולדשטיין הוא‬ ‫יליד רוסיה שעלה לארץ ב‪ 1991-‬ומשרת בשב"ס‬ ‫משנת ‪ ,1999‬והוא מכיר את העולם העברייני על‬ ‫בוריו‪ ,‬כחלק מעבודתו‪ .‬מלבד נושא הקעקועים הוא‬ ‫שולט גם ברזי הסלנג העשיר של אסירי חב"ם‪,‬‬ ‫המונה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לא פחות מ‪ 5,000-‬מילה‪" .‬לצורך‬ ‫הייצור של מכשיר קעקוע‪ ,‬משתמשים האסירים‬ ‫אפילו בווקמן או במנוע של מאוורר ומאלתרים עם‬ ‫דיו‪ .‬שימוש במחטים פשוטות‪ ,‬הנגנבות מהמתפרה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬נחשב לחובבני‪ .‬אסירי חב"ם הם אלה‬ ‫הנחשבים ליצירתיים ולבעלי היכולת בתחום"‪.‬‬ ‫על מערכת הכליאה בישראל‪ ,‬כתבה שרון עבודה‬ ‫סמינריונית על קעקועים‪ .‬העבודה המעניינת הזו‬ ‫הפכה ברבות הימים לספר מרתק‪ .‬לצורך כתיבת‬ ‫המחקר‪ ,‬צייכנר ביצעה גם עבודת שטח בכלא‬ ‫'גבעון'‪ ,‬כדי לבדוק האם ועד כמה ממשיכים‬ ‫הקעקועים לשרת את אוכלוסיית העבריינים בבתי‬ ‫הכלא בארץ גם היום‪" .‬החשיבות של גילוי והבנת‬ ‫המשמעות של הקעקועים היא בהיותם ביטוי‬ ‫לשפה‪ ,‬למבנה של מציאות המשמרת מערכת‬ ‫של קודים חברתיים"‪ ,‬מסבירה שהם את הבחירה‬ ‫בנושא הלא שגרתי הזה‪ .‬הקעקועים‪ ,‬כך מתברר‪,‬‬ ‫אינם סתם קישוט‪ ,‬אלא נעשים במטרה ממוקדת‬ ‫לשגר מסרים לעולם העברייני שמסביב‪ .‬כל אלה‪,‬‬ ‫כדאי לציין‪ ,‬עוברים בשנים האחרונות תהליך של‬ ‫'ישראליזציה'‪ ,‬הממתן למעשה את המסרים הללו‪,‬‬ ‫והקעקועים הופכים יותר ויותר לציורים סתמיים‪,‬‬ ‫חסרי משמעות לגבי האסיר שבחר בהם‪".‬ברוסיה‬ ‫הסובייטית הקעקוע היה משול לדרגות צבאיות"‪,‬‬ ‫מבהירה שהם‪" .‬הוא סימל היררכיה; הגדיר תפקיד‬ ‫בעולם העברייני; מנה את מספר השנים של האסיר‬ ‫בכלא ואפילו ביטא את סוג הכלא ואופיו‪ .‬קעקועים‬ ‫כאלה‪ ,‬למשל‪ ,‬הם 'ורד עם חוט תיל' או 'יד מחזיקה‬ ‫ורד עם חוט תיל'‪ .‬כך‪ ,‬לפני שהורשה אסיר לשים‬ ‫קעקוע‪ ,‬הוא עבר טקס חניכה ממש‪ ,‬כולל מתן‬ ‫דרגות‪ ,‬המלצות ועוד‪ .‬כל אלה ניתנו לו מידי‬ ‫עבריין בכיר בלבד‪ ,‬שרק בסמכותו היה הקעקוע‬ ‫מאושר"‪.‬‬ ‫שפה סודית‬ ‫גולדשטיין מדבר על ההשפעה של אסירים‬ ‫שישבו בבתי כלא ברוסיה‪ ,‬עלו לארץ והמשיכו‬ ‫כאן את התרבות העבריינית‪ ,‬כולל יבוא של‬ ‫עולם הסמלים והמסרים של הקעקועים‪" .‬מדובר‬ ‫בקבוצה סגורה ומתבדלת‪ ,‬המנהלת עדיין אורח‬ ‫חיים על פי הכללים העברייניים שהיו נהוגים‬ ‫בבתי כלא ברוסיה‪ .‬חברי הקבוצה כפופים‬ ‫למשמעת המנהיג האחראי בכלא ('פולוז'נץ')‪,‬‬ ‫שיש לו קשר עם האחראים בכל אגף ('סמוטרשי')‪,‬‬ ‫קעקועים ‪ -‬כבוד ומעמד‬ ‫קשוח ושומר על כללי‬ ‫העולם התחתון‬ ‫שונא אנשי חוק‬ ‫אסיר בעייתי‬ ‫ורד עם חוט תיל‬ ‫ב‪ 2008-‬ראה אור הספר "זהות מקועקעת"‬ ‫(הוצאת אוניברסיטת בן‪-‬גוריון)‪ ,‬שכתבו ד"ר אפרת‬ ‫שהם ושרון אזולאי‪-‬צייכנר‪ ,‬אז סטודנטית לתואר‬ ‫שני במכללה ושוטרת‪ ,‬ראש צוות חקירות במשטרת‬ ‫בית‪-‬שמש‪ .‬במסגרת לימודיה בקורס של ד"ר שהם‬ ‫‪26‬‬ ‫עבריין בכיר‪ ,‬אוטוריטה‬ ‫גנב בחוק‬ ‫מנהיג‬ ‫"החשיבות של גילוי והבנת‬ ‫המשמעות של הקעקועים‬ ‫היא בהיותם ביטוי לשפה‪,‬‬ ‫למבנה של מציאות‬ ‫המשמרת מערכת של‬ ‫קודים חברתיים"‬ ‫הסרים למרותו‪ .‬בכל אגף האסירים אוספים קופה‬ ‫משותפת ('אובשק')‪ .‬המסרים מועברים רק בשפה‬ ‫הרוסית וברמה יומיומית‪ ,‬בכל האמצעים‪ .‬השיח‬ ‫בכללו מתנהל בקודים מאוד מורכבים של הסלנג‬ ‫העברייני‪ .‬עברייני מין אינם מקובלים אצלם‪,‬‬ ‫ובירור בעיות או אי הסכמות מתקיים ברמה ארצית‪,‬‬ ‫מחוץ לכלא "היחס של אסירי חב"ם למערכת‬ ‫שירות בתי הסוהר ולממסד כולו הוא עוין‪ ,‬כיוון‬ ‫שהורגלו לראות את מערכת החוק והמשפט כמגנה‬ ‫על השלטון יותר מאשר על האזרח‪ ,‬ובדרך כלל הם‬ ‫אינם משתפים עימה פעולה"‪.‬‬ ‫כוכב על הכתפיים‬ ‫אם המבנה ההיררכי של יוצאי חב"ם על‬ ‫מכלול חוקיו עדיין שורד‪ ,‬הרי שעולם הקעקועים‬ ‫מתוצרת חב"ם עובר בכל זאת שינויים‪ .‬ייתכן‬ ‫שהדור שישב בבתי הכלא ברוסיה כבר עובר מן‬ ‫העולם‪ ,‬ויוצאי חב"ם בדור שלאחריו כבר עברו‬ ‫את "כור ההיתוך" של עולם הפשע הישראלי‪,‬‬ ‫שלא ממש מתרגש מהסמלים ומהמשמעויות של‬ ‫קעקועי חב"ם‪ .‬שהם‪" :‬הקעקועים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬הם‬ ‫כיום כבר 'שפה מתחזה'‪ ,‬המאפיינת את תהליך‬ ‫ה'ישראליזציה' שציורי גוף אלה עוברים‪ .‬גילינו‬ ‫שהיום אסירים מרשים לעצמם לאמץ קעקועים‬ ‫ש'לא הרוויחו אותם ביושר'‪ ,‬דבר שבברית‬ ‫המועצות היה בבחינת טאבו ועל ראש אסיר ששם‬ ‫קעקוע כזה ריחפה סכנת חיים ממש‪ .‬היום הם‬ ‫פחות חוששים לעשות קעקוע כזה"‪ .‬גולדשטיין‪:‬‬ ‫"עד לא מזמן‪ ,‬עבריין שאימץ לעצמו קעקוע‬ ‫שלא הלם את מעמדו‪ ,‬נניח כוכב על הכתפיים‪,‬‬ ‫המסמל אליטה עבריינית‪ ,‬הסתכן בפגיעה פיזית‬ ‫ במחיקה בכפייה של הקעקוע‪ ,‬באמצעות גירוד‬‫או שימוש בחומרים קשים‪ .‬העבריינים למדו שלא‬ ‫כדאי להם‪ ,‬והיום זה כמעט ולא קיים‪ .‬דווקא בבתי‬ ‫כלא לנוער אפשר עדיין למצוא את התופעה‬ ‫הזו‪ ,‬המבטאת יותר חיקוי של עולם הפשע‪ ,‬כפי‬ ‫שנערים עבריינים חווים אותו בטלוויזיה‪ .‬כשהם‬ ‫מגיעים עם קעקוע כזה לכלא‪ ,‬הם הופכים מטרה‬ ‫ללעג ולצחוק"‪.‬‬ ‫שהם‪" :‬ככלל‪ ,‬אפשר לחלק את הקעקועים לשני‬ ‫סוגים‪' :‬קעקועים ביושר' ו'קעקועים של ביוש'‪.‬‬ ‫קעקוע של שתי עצמות מוצלבות על המצח הוא‬ ‫קעקוע של ביוש‪ ,‬שקועקע בכפייה‪ ,‬ובא לומר‬ ‫שהאסיר הזה ניכס לעצמו קעקוע מכובד שלא‬ ‫ביושר‪ .‬הקעקועים בכפייה‪ ,‬בכלל‪ ,‬מטרתם לסמל‬ ‫ולהגדיר את האסיר כמנודה או נחות‪ :‬קעקוע של‬ ‫הומוסקסואלים‪ ,‬למשל‪ ,‬כמו 'עיניים על עכוז'‪,‬‬ ‫המסמל הומוסקסואל פסיבי‪ ,‬או דבורה‪ ,‬המסמלת‬ ‫הומוסקסואל אקטיבי‪ .‬בארץ נעשה קעקוע בכפייה‬ ‫לאסיר על איבר מינו והתוצאות היו זיהומיות‪,‬‬ ‫מאוד קשות‪ .‬משמעות הקעקוע‪ ,‬לדברי שהם‪,‬‬ ‫נקבעת על פי שלושה מדדים‪ :‬תוכני הקעקוע‪,‬‬ ‫המיקום בגוף והכיוון‪ .‬מיקום באזור הכתפיים‬ ‫או החזה מסמל מעמד גבוה בהיררכיה החברתית‬ ‫העבריינית‪ .‬לגבי כיוון הציור‪ ,‬עכביש בתוך קורים‬ ‫משמעותו‪ ,‬למשל‪" ,‬אני נרקומן"‪ ,‬אבל עכביש‬ ‫שמטפס משורש היד כלפי מעלה מסמל ‪ -‬כייס‪.‬‬ ‫עכביש שיורד כלפי מטה מבטא דווקא אמירה‬ ‫אמיצה‪" :‬אני יוצא מעולם הפשע"‪ .‬קעקוע של‬ ‫"ארמון עם צריחים" מסמל כמה שנים היה האסיר‬ ‫בכלא‪" .‬על כל שנה נוספת בכלא ‪ -‬האסיר מקעקע‬ ‫עוד צריח"‪ ,‬מסביר גולדשטיין‪" ,‬ולפעמים כבר אין‬ ‫מקום לצריחים‪ ,‬במיוחד אצל אלה שכבר ישבו‬ ‫שנים בכלא ברוסיה"‪.‬‬ ‫גנבים בחוק‬ ‫לדברי שהם‪ ,‬הקעקועים מבטאים עולם שלם‬ ‫של סמלים‪ ,‬ששימשו קודים חברתיים נוקשים‪,‬‬ ‫מבוססים על אלימות וכוח ‪ -‬תוצאה של‬ ‫הענישה הפיזית האלימה שהיתה מקובלת בברית‬ ‫המועצות‪ .‬בסרטו של דיוויד קרוננברג "סימנים‬ ‫של כבוד" מוענק לגיבור הסרט‪ ,‬ניקולאי‪ ,‬התואר‬ ‫"וור ו זקונייה" ‪ -‬תואר רם ביותר‪ ,‬שהוא הדרגה‬ ‫הבכירה ביותר בעולם הפשע‪ ,‬המקבילה לדרגת‬ ‫אלוף בצה"ל‪ .‬קעקועי הכוכבים הנחרתים על אזור‬ ‫הלב‪ ,‬מנציחים את תוארו המכובד‪ .‬גולדשטיין‪:‬‬ ‫"בתרגום מילולי‪' ,‬וור ו זקונייה' זה 'גנב בחוק'‪,‬‬ ‫ביטוי שמשמעותו לא ברורה‪ ,‬קוד שפה פנימי של‬ ‫‪27‬‬ ‫עבריינים‪ .‬סמל הקעקוע של 'וור ו זקונייה' הוא נשר‬ ‫עם כוכב או נמר עם כוכב‪ .‬אבל‪ ,‬למשל‪ ,‬גם קעקוע‬ ‫של כוכב בברכיים מסמל ש'לא ירד על הברכיים'‬ ‫בפני אף אחד"‪ .‬קעקוע נוסף‪ ,‬ציורי ביותר‪ ,‬הוא‬ ‫'מדונה עם ילד'‪ .‬המשמעות‪" :‬המשפחה העבריינית‬ ‫היא המשפחה האמיתית שלי"‪ .‬המשמעות הנלווית‬ ‫היא איסור להינשא למישהי מחוץ לעולם הזה‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬אגב‪ ,‬כל זה כבר מותר‪.‬‬ ‫אישה ערומה על תותח‬ ‫שהם‪" :‬הזליגה של הקעקועים מאסירי חב"ם‬ ‫לאסירים הישראליים מתבטאת בשימוש באותם‬ ‫ציורי קעקוע‪ ,‬אבל אצל הישראלים המשמעות היא‬ ‫התרסה‪ ,‬מרדנות‪ .‬זוהי משמעות שונה לחלוטין‪,‬‬ ‫הנקשרת גם באופנה‪ ,‬ברצון לצאת נגד הזרם‪,‬‬ ‫בצורך במימוש עצמי ובאמירה ש'אני ייחודי בזכות‬ ‫הקעקוע שלי'‪ .‬כל זה ממש הפוך מהמשמעות‬ ‫בקרב אסירי חב"ם‪ ,‬שם הקעקוע מסמל סולידריות‬ ‫עם הקבוצה‪' ,‬היותי חלק' מקבוצה‪ .‬המשמעות‬ ‫האותנטית של הקעקועים כיום מתמסמסת‬ ‫ומשתנה‪ .‬קעקועים אפשר למצוא‪ ,‬לדברי שהם‪ ,‬גם‬ ‫אצל אסירות חב"ם‪ .‬למשל‪ ,‬ורד פתוח למחצה על‬ ‫הכתף‪ ,‬משמעותו‪" :‬נכנסתי לכלא בגיל צעיר"‪ .‬ועוד‬ ‫בענייני נשים ‪ -‬החברה של אסירי חב"ם היא מאוד‬ ‫שוביניסטית‪ .‬בצד ההוקעה של הומוסקסואלים‪,‬‬ ‫מתגלים קעקועים של נשים עם מוטיבים מאוד‬ ‫שליליים‪ :‬קעקוע של 'אישה ערומה' או 'אישה‬ ‫ערומה על תותח' מסמל משהו בזוי‪ ,‬מוות‪ ,‬שנאה‬ ‫לממסד ולחוק‪ ,‬חוסר אמון‪ .‬קעקוע של 'אישה בתוך‬ ‫פרסה עם חוט תיל' משמעותו "אני בכלא בגלל‬ ‫אישה"‪ .‬אחד הקעקועים המפורסמים‪ ,‬המשלב‬ ‫גם את הסיבה לכליאה‪ ,‬הוא 'דמות אישה עם‬ ‫‪28‬‬ ‫וּכְ תֹבֶ ת קַ עֲ קַ ע לֹא ִת ְּתנוּ בָּ כֶ ם‬ ‫הקעקועים מלווים את המין האנושי אלפי שנים‪ .‬העדות העתיקה ביותר לקעקוע התגלתה במומיה‪,‬‬ ‫שקפאה למוות בין האלף השלישי לאלף הרביעי לפני הספירה‪ ,‬והתגלתה בהרי טירול‪" .‬איש‬ ‫הקרח"‪ ,‬או בשמו האחר "אוצי"‪ ,‬היה צייד שחי באזור לפני ‪ 5,200‬שנה ונשא על גופו קעקועים‬ ‫ברורים‪ ,‬המעידים על החשיבות של ציורי הגוף כבר אז‪ .‬יש עדויות לקעקועים במצרים העתיקה‪,‬‬ ‫ביוון וברומי‪ ,‬ובתרבויות עתיקות בסין וביפן‪ ,‬אז שימשו סמל למעמד ולכוח‪ .‬אצלנו‪ ,‬הדת היהודית‬ ‫אוסרת על קעקועים‪ ,‬ככתוב‪" :‬וּכְתֹבֶת ַק ֲעקַע ֹלא ִת ְתּנוּ ָּבכֶם" (ויקרא י"ט‪ ,‬כ"ח)‪ ,‬וזהו גם מקור‬ ‫השם "קעקוע" בשפה העברית‪ .‬הקעקוע כאות קלון היה אף הוא נהוג כבר לפני אלפי שנים‪ ,‬ואחת‬ ‫העדויות הראשונות לכך מופיעה במקרא‪ ,‬הלא הוא אות קין‪" :‬וַי ָּׂשם י ְהו ָה לְ ַקי ִן אֹות לְ ִבלְ ִתּי הַּכֹות‬ ‫אֹתֹו כָּל מֹצְאֹו" (בראשית ד'‪ ,‬ט"ו)‪ .‬אבל‪ ,‬הדימוי השלילי של הקעקועים בזמננו נוצר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אצל‬ ‫הבריטים‪ ,‬שנהגו לקעקע אות קלון על גופם של עבריינים שהוגלו למושבת העונשין אוסטרליה‬ ‫(‪ .)1788‬מקור הקעקועים המוכרים לנו כיום‪ ,‬של אסירי חב"ם‪ ,‬הוא במחנות הכפייה‪ ,‬הגולגים‪,‬‬ ‫בברית המועצות‪ ,‬משנות ה‪ 20-‬ואילך של המאה ה‪ .20-‬באותם מחנות כפייה נכלאו עבריינים‪,‬‬ ‫אך גם אסירים פוליטיים‪" .‬הקעקועים נולדו מתוך הצורך של עבריינים לבדל את עצמם מיתר‬ ‫האוכלוסיות בכלא"‪ ,‬מדגישה ד"ר שהם‪" .‬דינמיקה זהה אנחנו מוצאים גם כיום בבתי כלא בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬למשל‪ .‬ההתלכדות שם היא על בסיס אתני‪ ,‬בניגוד למשל לארץ‪ ,‬כאן ההתחברות היא‬ ‫על בסיס טריטוריאלי‪ .‬בתי הכלא בארה"ב מאוכלסים בכנופיות רבות ושונות‪ ,‬ועל כן מוצאים‬ ‫שם קעקועים רבים ושונים‪ .‬בבתי כלא אלה יש קצין‪ ,‬שתפקידו לעקוב יום יום אחרי השינויים‬ ‫בקעקועים‪ ,‬לפענח את הקודים הצפונים בהם ולהבין מה עומד להתרחש‪ :‬החל מתכנון מהומות‪,‬‬ ‫הופעה של מנהיג חדש באחת הכנופיות וכלה בשינוי במאזן הכוחות בכלא‪" .‬בבתי כלא בארה"ב‬ ‫מוצאים‪ ,‬למשל‪ ,‬קעקוע של המספר ‪ 14‬אצל גלוחי הראש‪ ,‬המסמל את ‪ 14‬הדיברות או החוקים שיש‬ ‫לכנופיות אלה‪ .‬לחברי המאפיה המקסיקנית‪ ,‬ארגון חזק שם‪ ,‬יש קעקועים המסמלים חברות בארגון‪.‬‬ ‫לכנופיות הניאו‪-‬נאצים בארה"ב יש קעקועים ייחודיים‪ ,‬כמו המספר ‪ - 88‬פעמיים ‪ H‬שהיא האות‬ ‫השמינית ב‪ ,ABC-‬והמשמעות היא "הייל היטלר"‪ .‬במדינות דרום אמריקה נהוג קעקוע של צלב על‬ ‫הגב והמשמעות‪ ,‬לדברי שהם‪ ,‬היא שהצלב יגן על האסיר ‪ -‬שלא יכו אותו‪ ,‬שלא יצליפו בו בשוט‪.‬‬ ‫הקעקועים הנהוגים במאפיה היפנית‪ ,‬היאקוזה‪ ,‬נושאים מסר של הפחדה והרתעה‪ .‬אלה קעקועים‬ ‫גדולים מאוד‪ ,‬ראוותניים וצבעוניים‪ .‬דבר נוסף שנוהגים לעשות חברי יאקוזה‪ ,‬הנמצאים בכלא‪ ,‬הוא‬ ‫להשחיל פנינה מתחת לעור של איבר המין ‪ -‬פנינה אחת לכל שנה שבילו בכלא‪.‬‬ ‫"החשיבות של גילוי‬ ‫והבנת המשמעות של‬ ‫הקעקועים היא בהיותם‬ ‫ביטוי לשפה‪ ,‬למבנה‬ ‫של מציאות המשמרת‬ ‫מערכת של קודים‬ ‫חברתיים"‬ ‫שלושה קלפים‪ ,‬חרב נעוצה ובקבוק של אלכוהול'‪.‬‬ ‫המשמעות‪" :‬קלפים‪ ,‬שתייה ונשים מביאים אותי‬ ‫לכלא"‪ .‬משמעות נוספת של הקעקוע הזה היא‬ ‫"לטרוף את הקלפים" ‪ -‬להציג מערכת ערכים שונה‬ ‫מזו שמחוץ לכלא‪.‬‬ ‫שהם‪" :‬הקעקועים הם שפה סודית‪ ,‬הניתנת‬ ‫לפענוח רק על ידי חברים בתת התרבות העבריינית‪.‬‬ ‫אחד הקודים הוא ללמד את כל מי שמצטרף‬ ‫למשפחה את השפה הזו‪ ,‬אבל לא להעביר החוצה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אף אסיר חב"ם לא הסכים להסביר‬ ‫לנו מה המשמעות של קעקוע של כוכב מתומן או‬ ‫קעקוע של בעלי חיים‪ ...‬הגם שכמעט לכל אסיר‬ ‫ממוצא רוסי יש קעקועים‪ ,‬וזו תופעה חברתית‪,‬‬ ‫הם אינם מוכנים למסור על כך מידע‪ ,‬גם כאשר‬ ‫הם כבר מחוץ לכלא‪ .‬זהו ביטוי לרגשות האנטי‪-‬‬ ‫ממסדיים ולתת התרבות שלהם‪ ,‬שבה לא משתפים‬ ‫אחרים‪ .‬בהקשר ל'ישראליזציה'‪ ,‬המעניין הוא‬ ‫שאותם קעקועים אצל אסירים ישראלים‪ ,‬פשוט‬ ‫אינם משמעותיים"‪ .‬עם זאת‪ ,‬גולדשטיין מציע לא‬ ‫להישאר שאננים‪" :‬אם ישראלי ישים קעקוע של‬ ‫'וור ו זקונייה'‪ ,‬למשל ‪ -‬ויש אולי שניים כאלה‬ ‫בארץ‪ ,‬בעלי המעמד הגבוה ביותר בהיררכיה‬ ‫הרוסית ‪ -‬החיים שלו‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬לא יהיו‬ ‫דבש"‪...‬‬ ‫איפה ישנם עוד אנשים‬ ‫כמו האיש ההוא‬ ‫בפברואר ‪ 2011‬הלך לעולמו במפתיע יורם ברנע‪ ,‬פרסומאי ואיש תקשורת‪ ,‬שבמשך ‪ 25‬שנה‪ ,‬בהתנדבות‬ ‫מלאה‪ ,‬קיים חוג תקשורת לאסירות בכלא 'נווה תרצה' ויחד אתן ערך והפיק את העיתון שלהן‪' ,‬נוה‬ ‫תקוה' ∞ איש מיוחד‪ ,‬שהעניק לזולת ברוחב‪-‬לב מבלי לצפות לקבל דבר בתמורה‪ ,‬צנוע ואציל נפש‪ ,‬אדם‬ ‫שכולו נתינה טהורה ∞ הן היו אסירות תודה‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫"יום אחד"‪ ,‬היה יורם ברנע אומר תמיד לכל‬ ‫מי ששאל אותו‪" ,‬כשאני אמות ואעלה 'למעלה'‪,‬‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬ישאלו אותי 'מה עשית בעולם הזה'‪.‬‬ ‫ואז אשלח אותם לאסירות של נווה תרצה‪ .‬שהן‬ ‫תהיינה הסנגוריות שלי"‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬בפברואר ‪ 2011‬נפטר ברנע‪ ,‬בגיל ‪ .73‬הלב‬ ‫הגדול של המתנדב הכי ותיק בשירות בתי הסוהר‪,‬‬ ‫שייסד את חוג התקשורת בכלא נווה תרצה‪ ,‬הגה‪,‬‬ ‫יצר וערך את עיתון 'נוה תקוה' והפך את העזרה‬ ‫וההתנדבות למפעל חיים ‪ -‬נדם‪ .‬במיצג שהכינו‬ ‫לזכרו אחרי מותו אסירות נווה תרצה‪ ,‬בהנחיית‬ ‫סגל החינוך בכלא‪ ,‬הן השתמשו בפתגם שיורם‬ ‫לימד אותן באחד השיעורים שלו‪' .‬זה נכון שאין‬ ‫לי אותך‪ ,‬אבל יש לי את החלומות עלינו'‪ ,‬אומר‬ ‫הפתגם‪' .‬שלא תטעה‪ ,‬זה כמעט כמו שיש לי אותך‪.‬‬ ‫רק אל הקול אני כמהה'‪" .‬יורם היה אדם יוצא‪-‬‬ ‫דופן ביכולת הנתינה שלו"‪ ,‬מספרת רב‪-‬כלאי ורד‬ ‫גוטמן‪ ,‬ראש תחום חינוך בנווה תרצה‪" .‬הוא נתן‬ ‫לכולם‪ ,‬ללא תנאי‪ .‬לא היתה בו ציפייה לקבל דבר‬ ‫בתמורה‪ .‬נתינה נטו‪ .‬כל רעיון בתחום החינוכי‬ ‫שרצינו לממש ולהוציא לפועל ‪ -‬ידענו שאפשר‬ ‫לפנות ליורם והוא יעזור בשמחה"‪.‬‬ ‫ב‪ 15-‬במרס ‪ ,2011‬במסגרת אירוע של אגף‬ ‫האסיר בשירות בתי הסוהר‪ ,‬יורם ברנע היה אמור‬ ‫לקבל תעודת הוקרה על פעילותו ההתנדבותית‬ ‫בארגון‪ .‬בנווה תרצה חשבו להפתיע אותו‪ ,‬ואפילו‬ ‫הכינו סרטון על מפעלו בכלא‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫את התעודה קיבלו בני משפחתו‪ ,‬בלעדיו‪ .‬הסרטון‬ ‫על ברנע הוקרן לזכרו‪" .‬פספוס נוראי"‪ ,‬מודה ורד‬ ‫בצער‪" .‬החמצה גדולה‪ .‬הוא קיבל מאיתנו הרבה‬ ‫אהבה‪ ,‬אבל את התעודה לא זכה לקבל‪."...‬‬ ‫איש עם לב גדול ורחב‬ ‫יורם ברנע נולד וגדל בתל אביב‪ .‬בצבא שירת‬ ‫בצנחנים‪ .‬אחר כך ועד יום מותו בעצם‪ ,‬היה‬ ‫פרסומאי ואיש תקשורת‪ .‬לא חדל לעבוד לרגע‪.‬‬ ‫"למרות הציניות של עולם הפרסום‪ ,‬ביורם היתה‬ ‫המון רחמנות"‪ ,‬מספרת אשתו‪ ,‬עתליה‪" .‬הוא ריחם‬ ‫בעיקר על אנשים שהחיים פגעו בהם"‪.‬‬ ‫לשירות בתי הסוהר הגיע בדרך מקרה‪ ,‬בעקבות‬ ‫מפגש עם סופרת שהעריץ‪ ,‬אסתר קל‪ ,‬שהיתה‬ ‫מתנדבת בכלא‪ .‬קל הביאה אותו למפגש שלה‬ ‫עם אסירות‪ .‬זה קרה לפני יותר מ‪ 25-‬שנה‪" .‬רבע‬ ‫מאה"‪ ,‬מחייכת עתליה‪ .‬בראיון שנתן כעבור שנים‪,‬‬ ‫אמר ברנע‪" :‬נקלעתי לנווה תרצה כאילו לא‬ ‫יורם ברנע ורב‪-‬כלאי ורד גוטמן עם בנות‬ ‫חוג התקשורת‬ ‫‪29‬‬ ‫בכוונה‪ ,‬אבל אני מאמין שתמיד יש כוונה‪ ,‬שהיא‬ ‫נסתרת מבינתנו ומכוונת הכל‪ .‬אני אצטט את‬ ‫החברות המוסלמיות שלי"‪ ,‬המשיך ואמר באותו‬ ‫ראיון‪'' ,‬הכול מכתוב‪ ,‬אנחנו רק לא יודעים מראש‬ ‫מה"‪" .‬יורם שוחח עם האסירות"‪ ,‬משחזרת עתליה‬ ‫את המפגש הראשון בנוכחות קל‪" ,‬וניצתה האהבה‪.‬‬ ‫בהומור הוא היה אומר תמיד על נווה תרצה ש'זה‬ ‫המקום היחיד בעולם בו נשים לא יכולות לסלק‬ ‫אותי'‪."...‬‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬היה מדובר על מפגשים שבועיים‬ ‫בני שעה וחצי‪ .‬יורם הביא למפגשים האלה אמנים‪,‬‬ ‫עיתונאים‪ ,‬סופרים ועוד‪ ,‬שהרצו בפני האסירות‪,‬‬ ‫כולם בהתנדבות‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬מדובר בעשרות‬ ‫רבות של אנשים‪ .‬אפילו שופטים בגמלאות הצליח‬ ‫לנדב למשימה‪ .‬קשה היה לומר לו 'לא'‪ .‬את כולם‬ ‫טרח להסיע הלוך וחזור ברכבו‪ .‬באחת הפעמים‬ ‫נידב חברת משפחה‪ ,‬בעלת חנות פרחים‪ ,‬להעביר‬ ‫לאסירות קורס בשזירת פרחים‪ .‬ארבעה מפגשים‬ ‫נמשך הקורס‪ ,‬כולו בהתנדבות‪ .‬המדריכה הגיעה‬ ‫לכלא‪ ,‬עם דליי פרחים ומזמרות‪.‬‬ ‫"המון פעמים שאלו אותו‪ ,‬איך הוא יכול לעזור‬ ‫לאסירות"‪ ,‬מציינת עתליה‪ .‬היא עצמה‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫מתנדבת בשירות בתי הסוהר מטעם מכון 'אדלר'‬ ‫כבר יותר מעשור‪" .‬היו אומרים לו 'מה אתה הולך‬ ‫לעזור לפושעים‪ .‬לך תעזור לחלשים‪ ,‬למסכנים‪,‬‬ ‫למה לעבריינים?'" התשובה של שנינו היתה‬ ‫שהאנשים בכלא בסך הכול מאד פגיעים‪ .‬יורם‬ ‫חשב‪ ,‬כמוני‪ ,‬שכל אסיר 'נדפק' בילדות שלו‪ .‬כל‬ ‫האסירות בנווה תרצה נגעו לליבו‪ .‬הוא לקח את‬ ‫הסיפורים של כולן ללב‪ ,‬והיה לו לב גדול‪ ,‬למרות‬ ‫שהוא עצמו היה מאד צנוע‪ ,‬סגור ומופנם‪ .‬איש‬ ‫שאף פעם לא דיבר על הרגשות שלו‪ .‬כולם שיתפו‬ ‫אותו‪ ,‬והוא לא שיתף כמעט אף אחד"‪.‬‬ ‫עורך את עיתון האסירות‬ ‫לפני כעשר שנים (ב‪ ,)2001-‬החליט יורם‬ ‫להקים את חוג התקשורת בכלא‪ ,‬שהפך לימים‬ ‫לשם דבר‪ .‬מי שהגה וקיים אותו‪ ,‬נותר בצל‪ .‬צנוע‬ ‫ואציל‪ .‬עשוי מזן נכחד של אנשי תקשורת‪ ,‬שלא‬ ‫חפצים בתהילה או בפרסום‪ .‬הוא השאיר לאסירות‬ ‫את קדמת הבמה‪ .‬יורם המשיך להזמין לכלא‬ ‫מרצה אורח‪ ,‬אחת לחודש‪ ,‬אבל גם התחיל להוציא‬ ‫את "נוה תקוה"‪ ,‬עיתון שכתבו האסירות מחוג‬ ‫התקשורת והוא ערך והפיק‪ .‬שם העיתון נבחר‬ ‫ברוב קולות‪ ,‬מתוך ‪ 67‬הצעות שהביאו האסירות‪.‬‬ ‫הגיליון הראשון של העיתון יצא בדצמבר ‪.2000‬‬ ‫'"כשהוא בא עם הרעיון להוציא עיתון‪ ,‬היו שצחקו‬ ‫עליו"‪ ,‬משחזרת עתליה‪" .‬אמרו לו 'לא יכול‬ ‫להיות'‪ .‬הוא התעקש שהוא רוצה לעשות משהו‬ ‫קבוע‪ ,‬עיתון שהאסירות יכתבו והוא יערוך ויפיק‪.‬‬ ‫אמר גם שמצא בית דפוס‪ ,‬שהתנדב להדפיס את‬ ‫העיתון ללא תשלום‪ .‬אני זוכרת שאמרו לו 'לא‬ ‫תצליח'‪ ,‬אבל הוא לא ויתר"‪ .‬בדבר העורך של‬ ‫הגיליון הראשון‪ ,‬כתב על הכנת העיתון והוצאתו‬ ‫מן הכוח אל הפועל במלים אלו‪' :‬לי אישית זאת‬ ‫היתה חוויה מרגשת‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה במקום‬ ‫שהדבר אינו מובן מאליו‪ ,‬גילוי‪-‬לב בנסיבות שהוא‬ ‫‪30‬‬ ‫איננו צפוי ורצון מופגן להצליח גם בימים קשים'‪.‬‬ ‫"העיתון התחיל מכתיבת חוויות של האסירות על‬ ‫מפגשים שהיו להן‪ ,‬והפך לכלי ביטוי בעל ממדים‬ ‫מרשימים"‪ ,‬מדגישה גנ"מ רינה הראל‪" ,‬ספינת דגל‬ ‫שאנחנו מאד גאים בה"‪ .‬הראל‪ ,‬היום מפקדת כלא‬ ‫'אשל'‪ ,‬הכירה את ברנע כששימשה קצינת חינוך‬ ‫בנווה תרצה‪ .‬אחר כך גם פיקדה על כלא הנשים‪.‬‬ ‫"איש מדהים"‪ ,‬היא משחזרת‪" ,‬נון קונפורמיסט‪.‬‬ ‫במסגרת השב"סית הנוקשה כל כך‪ ,‬שהיא קשוחה‬ ‫גם למתנדבים‪ ,‬עם כללים ברורים ‪ -‬הוא הצליח‬ ‫לשרוד עם החיוך שלו‪ ,‬בלי לקומם עליו את כל‬ ‫העולם ולמרות שהוא תמיד 'יצא מהקופסה'‪ .‬הקשר‬ ‫שלו עם האסירות היה משוחרר מדעות קדומות וזה‬ ‫היה הערך המוסף שלו‪ .‬הוא קיבל אותן כפי שהן"‪.‬‬ ‫"יורם היה טוטלי"‪ ,‬מוסיפה עתליה‪" .‬לא היו לו‬ ‫גבולות והוא בכל זאת החזיק כל כך הרבה שנים‬ ‫במקום הכי נוקשה שיש‪ .‬אני זוכרת שפעם אחת‬ ‫"היה אכפת לו מהבנות‪.‬‬ ‫הן התייחסו אליו כמו‬ ‫לאבא‪ .‬נתנו לו המון‬ ‫כבוד‪ ,‬לא רצו לבייש‬ ‫אותו‪ .‬מבחינתן הוא‬ ‫הביא להן 'פיסה‬ ‫של שפיות'"‬ ‫הוא רצה להביא אלינו הביתה אסירה שקיבלה ‪24‬‬ ‫שעות חופשה‪ ,‬ולא היה לה לאן ללכת‪ .‬זאת היתה‬ ‫הפעם היחידה שאמרתי לו 'די‪ .‬יש גבול'"‪.‬‬ ‫פיסה של שפיות‬ ‫רינה הראל‪" :‬אני אפשרתי לו לפעמים לחרוג‬ ‫מהמסגרת‪ .‬היתה למשל אסירת עולם בעייתית‪,‬‬ ‫ודווקא לו היה קשר טוב איתה‪ .‬הוא ביקש אישור‬ ‫להגיע אליה לפגישות אישיות‪ ,‬אחת לשבועיים‪,‬‬ ‫ואני אישרתי‪ .‬למרות שהוא לא בן משפחה ולא‬ ‫עורך דין שלה‪ .‬האסירה הרגישה שיש מישהו‬ ‫שמקשיב לה ולא שופט אותה‪ .‬הוא ידע היטב‬ ‫להסתכל על המקום ממנו האסירות באו‪ ,‬כרקע‬ ‫וכקרקע לעברה שלהן‪ .‬הוא הכיר את הסיפור‬ ‫האישי של כל אחת מהאסירות שהיו אצלו בחוג‪.‬‬ ‫היה אכפת לו מהבנות‪ .‬הן התייחסו אליו כמו לאבא‪.‬‬ ‫נתנו לו המון כבוד‪ ,‬לא רצו לבייש אותו‪ .‬מבחינתן‬ ‫הוא הביא להן 'פיסה של שפיות'‪ .‬יש צורך נואש‬ ‫בכלא להתחבר למקומות השפויים‪ .‬פעם בשבוע‪,‬‬ ‫בחוג‪ ,‬הוא נתן לאסירות את התחושה שהן לא בבית‬ ‫סוהר‪ .‬את העברייניות הכי קשות הוא קיבל בלי‬ ‫לשפוט‪ .‬קילף מעליהן את הקליפה‪ .‬הוא העניק‬ ‫המון אהבה‪ ,‬אבל גם קיבל אהבה‪ .‬באיזשהו שלב‬ ‫אני חושבת שהוא 'התמכר' לעניין"‪.‬‬ ‫לא היו אסירות שהוא חש שלא בנוח במחיצתן?‬ ‫"מבחינת העברה שביצעו? הוא סיפר לי פעם על‬ ‫אסירה שרצחה את התינוק שלה‪ .‬היא השתחררה‬ ‫והוא עדיין דאג לה‪ ,‬אבל התוודה בפניי שהיא‬ ‫האסירה היחידה שקשה לו איתה‪ .‬למרות שהיו‬ ‫אסירות נוספות בחוג שרצחו את הילדים שלהן‪.‬‬ ‫איתה‪ ,‬באופן מיוחד‪ ,‬היה לו קשה‪ .‬ועדיין‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫'בכל זאת‪ ,‬אני לא שופט אף אחת'"‪.‬‬ ‫ברנע לא הסתפק רק בחוג התקשורת ובהוצאת‬ ‫העיתון‪ .‬הוא התנדב בבתי סוהר נוספים בגוש‬ ‫מרכז‪ .‬מפקדים שרצו לממש רעיון או לקדם יוזמה‬ ‫והיו זקוקים לעזרה חיצונית‪ ,‬פנו ליורם‪ .‬ורד גוטמן‬ ‫חוזרת ואומרת‪" :‬שנים הוא התנדב‪ .‬היה פה לפני‬ ‫כולנו‪ .‬הוא היה חלק מההוויה שלנו‪ .‬עד היום קורה‬ ‫שאני יוצאת החוצה‪ ,‬ואני בטוחה שהוא צועד כאן‪,‬‬ ‫ברחבה‪ .‬הוא היה כל כך חי‪ .‬בשבילי‪ ,‬הוא עדיין‬ ‫חי‪."...‬‬ ‫רינה הראל‪" :‬הוא היה הראשון שעזר לנו בענייני‬ ‫מחשבים‪ ,‬לפני שנים‪ .‬בזמנו השגנו מחשב ישן‬ ‫לנווה תרצה והוא הביא לנו תוכנה ללימוד קלדנות‬ ‫בשיטה עיוורת‪ ,‬בשביל האסירות‪ .‬אלה היו הימים‬ ‫הראשונים של עידן המחשב‪ .‬הבנות ישבו ולמדו‬ ‫שעות‪ ,‬בתורנות‪ .‬הוא לא הביא רק דברים של‬ ‫'פאן'‪ ,‬כמו אמנים ומרצים‪ ,‬אלא גם חשב כל הזמן‬ ‫כיצד לתרום דברים בעלי ערך ומשמעות"‪.‬‬ ‫"התגרה במוות"‬ ‫בתקופה האחרונה הידרדר מצבו הבריאותי של‬ ‫יורם‪ .‬עתליה מספרת שלפני ‪ 32‬שנה כבר עבר ניתוח‬ ‫לב פתוח‪ .‬כל השנים חי בעצם על תרופות‪ ,‬אך זה‬ ‫לא מנע ממנו להסתער על החיים‪' .‬איש שכולו‬ ‫אנרגיה'‪ ,‬היא מתארת אותו בחיוך‪ .‬ליום הולדת ‪70‬‬ ‫ארגן לעצמו צניחה חופשית‪ .‬ביום הולדת ‪ 71‬טיפס‬ ‫על מגדל עזריאלי מבחוץ‪' ,‬לנקות חלונות'‪ ,‬ושנה‬ ‫אחר‪-‬כך‪ ,‬חגג ‪ 72‬בכדור פורח‪ .‬לדברי עתליה‪ ,‬הוא‬ ‫התגרה במוות‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬התעלף ארבע‬ ‫פעמים‪ .‬בפעם הרביעית עבר בדיקות והתגלה‬ ‫שיש לו פרפור בלב‪ .‬אז גם החליטו שכדאי לשים‬ ‫לו קוצב לב‪ ,‬אבל קודם‪ ,‬אמרו‪ ,‬ינסו לבצע דילול‬ ‫דם‪" .‬בדיעבד"‪ ,‬היא משחזרת‪" ,‬התרופות שקיבל‬ ‫לדילול הדם הן שהרגו אותו"‪.‬‬ ‫יורם נפטר ביום רביעי‪ .‬ביום ראשון‪ ,‬ארבעה‬ ‫ימים קודם לכן‪ ,‬עוד קיים את חוג התקשורת‬ ‫בנווה תרצה‪ .‬בשנים האחרונות החוג התקיים בימי‬ ‫ראשון‪ ,‬בשעות אחר הצהריים‪ .‬בעקבות מצבו‬ ‫הבריאותי‪ ,‬היתה תקופה שלא יכול היה לנהוג‪,‬‬ ‫ועתליה הסיעה אותו עד בית הסוהר‪' .‬חרק שיניים‬ ‫אבל הגיע לחוג'‪ ,‬היא מציינת‪ .‬דווקא באותו שבוע‪,‬‬ ‫חזר לנהוג‪ .‬נראה היה שהוא מרגיש טוב‪" .‬בפגישה‬ ‫של החוג"‪ ,‬משחזרת ורד (היא עצמה נכחה בה)‪,‬‬ ‫"דיברנו על אסון הכרמל‪ .‬שתי נשות סגל שלנו ‪-‬‬ ‫קצינת חינוך‪ ,‬אפרת כהן‪ ,‬וסוהרת‪ ,‬אושרת פינטו‪,‬‬ ‫נהרגו שם‪ .‬יורם היה מלא להט‪ .‬הוא רצה לסיים את‬ ‫העיתון במהירות‪ .‬כל הכתבות כבר הגיעו‪ ,‬והוא לא‬ ‫ידע שלא יספיק"‪.‬‬ ‫ביום שלישי בערב‪ ,‬ביקר ברנע אצל הרופא‬ ‫לביקורת חצי‪-‬שנתית‪ .‬הקרדיולוג פסק שהלב‬ ‫שלו במצב מצוין ושהכול בסדר‪ .‬למחרת בבוקר‪,‬‬ ‫היה לו שטף דם במוח‪ .‬עתליה מצאה אותו שכוב‬ ‫על הרצפה בבית‪ ,‬מחוסר הכרה‪ .‬היא הזעיקה‬ ‫אמבולנס‪" .‬עשו לו סי‪-‬טי ראש"‪ ,‬היא מתארת‪.‬‬ ‫"ניגש אלי הנוירוכירורג ואמר 'זה מקרה אריק‬ ‫שרון‪ ,‬רק יותר גרוע‪ .‬נרדים וננשים אותו ‪ 24‬שעות‬ ‫ואז נראה מה יהיה'"‪.‬‬ ‫באותו יום‪ ,‬בערב‪ ,‬נפטר יורם ברנע‪" .‬זה בא‬ ‫בהפתעה"‪ ,‬מודה עתליה‪" ,‬אבל עם כל הצער‬ ‫והכאב‪ ,‬אני גם שמחה שכך קרה‪ .‬לא הייתי רוצה‬ ‫לראות אותו צמח או מרותק לכיסא גלגלים‪.‬‬ ‫חשבתי כל הזמן 'אצלי זה לא יהיה‪ .‬אני לא אתן‬ ‫ליורם להיות חסר אונים‪."'...‬‬ ‫אסיר תודה‬ ‫יורם נקבר בבית העלמין ביישוב חורשים‪ .‬לבנות‬ ‫החוג בנווה תרצה הודיעו על מותו ביום חמישי‪.‬‬ ‫שתיים מהן קיבלו אישור מיוחד להגיע ללוויה‪.‬‬ ‫הגיעו ללוויה גם אסירות ותיקות‪ ,‬שכבר השתחררו‬ ‫מהכלא‪ .‬אחת מהן‪ ,‬אסירה שיורם הקפיד לשמור‬ ‫איתה על קשר גם מחוץ לחומות‪" .‬הלכתי איתה יד‬ ‫ביד"‪ ,‬נזכרת עתליה‪" ,‬עד לקבר של יורם‪ .‬ראיתי‬ ‫אותה מתייפחת ואמרתי לה 'בואי‪ ,‬בואי איתי'"‪.‬‬ ‫בסך הכול הוציא יורם ברנע עם חוג התקשורת‬ ‫בנווה תרצה ‪ 18‬גיליונות של העיתון 'נוה תקוה'‪.‬‬ ‫הוא פגש מאות אסירות ואסירים ופתח את ליבו‬ ‫לכולם‪" .‬נתינה טהורה"‪ ,‬מדגישה רינה הראל‪.‬‬ ‫"כשהודיעו לי שהוא נפטר‪ ,‬אמרתי לאנשים שהיו‬ ‫איתי במשרד 'השיר שבעיניי הכי מתאים להשמיע‬ ‫בלוויה של יורם הוא איפה ישנם עוד אנשים כמו‬ ‫האיש ההוא'‪ .‬אחר כך הגעתי ללוויה‪ ,‬ואכן זה היה‬ ‫השיר שהושמע"‪.‬‬ ‫בגיליון מספר ‪ 10‬של העיתון‪ ,‬כתב יורם בעצמו‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬גם אם כתב‪ ,‬לא חתם בשמו‪ .‬הגיליון‬ ‫ההוא היה יוצא מן הכלל‪" .‬דווקא כאן"‪ ,‬הוא כתב‪,‬‬ ‫"במקום הסגור הזה‪ ,‬אני בוחר להשתמש בצירוף‬ ‫מילים שיובן תיכף היטב‪' :‬אסיר תודה'‪ .‬אני אסיר‬ ‫תודה לכן‪ ,‬חברות יקרות‪ ,‬כי אתן מאפשרות לי‬ ‫להגשים חלום‪ ,‬לברוא יש מאין‪ .‬היה לי חלום לפני‬ ‫חמש שנים להקים דווקא כאן חוג תקשורת ולהפיק‬ ‫עיתון דווקא אתכן‪ .‬ידעתי שזה לא קל‪ ,‬לא פשוט‪,‬‬ ‫ולדעת אחדים ששמעו על הרעיון ‪ -‬לא אפשרי‪.‬‬ ‫אבל ידעתי עוד דבר‪ :‬ידעתי שיש לכן מה להגיד‪,‬‬ ‫שיש לכן מצוקות‪ ,‬מאוויים‪ ,‬תסכולים‪ ,‬רצונות‪,‬‬ ‫תקוות‪ ,‬שאיפות‪ ,‬חלומות ותוכניות‪ .‬ידעתי שאת‬ ‫כל אלה אפשר להביא לידי ביטוי בעיתון‪ ,‬עיתון‬ ‫שיהיה כתוב כולו על ידכן‪ ,‬עיתון שיהיה שלנו ‪-‬‬ ‫שלכן ושלי"‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אחרי מותו‪ ,‬משיבות לו בנות החוג בנווה‬ ‫תרצה‪" :‬גם אנחנו‪ ,‬יורם‪ ,‬אסירות תודה לך"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מכוונים‬ ‫גבוה‬ ‫'חיבור בין קצונה לידע' ‪ -‬זהו הרעיון עליו מתבססת תוכנית האקדמיזציה בשירות בתי הסוהר‪ ,‬לפיה כל‬ ‫קצין בארגון יהיה גם אקדמאי‪ ,‬בהתאם לדרגתו ולתפקידו‬ ‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬ ‫בקיץ ‪ 2010‬החלה לפעול בשירות בתי‬ ‫הסוהר תוכנית האקדמיזציה‪ ,‬לפיה כל בוגרי‬ ‫הקורסים לקצינים בארגון יהיו בעלי תואר ראשון‬ ‫בקרימינולוגיה‪ ,‬והקצינים הבכירים יהיו בעלי‬ ‫תואר שני במינהל ובמדיניות ציבורית‪" .‬מבחינתנו‬ ‫השמים הם הגבול"‪ ,‬אומרת רב‪-‬כלאי אלונה‬ ‫זרז'בסקי על התוכנית החדשה‪" .‬שב"ס חורט על‬ ‫דגלו 'טיפול מיטבי במשאב האנושי'‪ .‬מדובר בכלי‬ ‫שישפיע על הארגון ועל המפקדים שנים קדימה"‪.‬‬ ‫רב‪-‬כלאי אפרת בוכריס‪ ,‬קצינת חינוך סגל‪,‬‬ ‫היא אחת הלומדות בתוכנית לתואר שני‪ ,‬והיתה‬ ‫מעורבת בהבניית התוכנית מראשיתה‪ .‬היא‬ ‫מוסיפה‪" :‬מעתה לא יהיה בשב"ס קצין שאינו בעל‬ ‫תואר ראשון‪ ,‬ולא יהיה קצין בכיר שאינו בעל תואר‬ ‫שני‪ .‬זהו שינוי מהותי בארגון‪ .‬זאת גם אמירה מאד‬ ‫משמעותית לגבי דור הקצינים הבא של שירות בתי‬ ‫הסוהר‪ .‬בהקשר הזה אפשר בהחלט להגיד שנהיה‬ ‫'על המפה'"‪.‬‬ ‫התוכנית‪ ,‬לתואר ראשון ולתואר שני‪ .‬החל מ‪2011-‬‬ ‫פועלות בכל נקודת זמן ארבע כיתות‪ ,‬שתיים לכל‬ ‫תואר‪ .‬החיבור בין הלימודים האקדמיים להכשרת‬ ‫מומחיות הכליאה‬ ‫הלמידה כמרכיב בקצונה‬ ‫תוכנית האקדמיזציה מנוהלת על ידי מינהל‬ ‫הדרכה בסיוע מינהל משאבי אנוש‪ ,‬ובמסגרתה‬ ‫פעלו במהלך ‪ ,2010‬במקביל‪ ,‬שתי כיתות של חלוצי‬ ‫‪10‬‬ ‫הקצונה יוצר 'רצף הכשרה'‪ ,‬ולכן מוקמה ההכשרה‬ ‫האקדמית במערך ההדרכה של שב"ס‪.‬‬ ‫"לא תוכל להיות קצין בלי להיות אקדמאי"‪,‬‬ ‫מסביר תג"ד אשר וקנין‪ ,‬ראש מינהל הדרכה‪.‬‬ ‫"הלמידה ממוצבת כמרכיב במקצוע הקצונה‪ .‬זו‬ ‫השקעה במפקדים המעצבים את הארגון‪ .‬אנחנו‬ ‫מעבירים מסר של למידה‪ ,‬סקרנות ללמוד ולרכוש‬ ‫ידע‪ .‬אפשר לומר שמעתה קורס הקצינים ייארך‬ ‫שנתיים נוספות‪ ,‬וייצור רצף תוכני בהכשרת הקצין‬ ‫וזיקה בין הלימודים האקדמיים להכשרת הפיקוד‪.‬‬ ‫המועמדים לקצונה יתחילו את הכשרתם‪ ,‬הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬שנתיים לפני תחילת הקורס בבית ספר‬ ‫'ניר'‪ .‬בוגר תואר ראשון יקבל דרגה ותואר‪ ,‬ובוגר‬ ‫תואר שני יקבל הסמכת פו"ם ותואר‪ .‬לא תהיה‬ ‫אפשרות לקבל רק דרגה או רק תואר‪ ,‬רק החיבור‬ ‫בין השניים ‪ -‬יצלח"‪.‬‬ ‫תג"ד אשר וקנין‬ ‫ראשיתו של הרעיון עליו מתבססת תוכנית‬ ‫האקדמיזציה הוא בתפיסת מקצוע הסוהרות‬ ‫כמומחיות‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬כלומר‪ ,‬הקניית‬ ‫מעמד למקצוע כהתמחות שיש להתאים לה הכשרה‬ ‫אקדמית רלוונטית‪" .‬ארגון כליאה לאומי הופך את‬ ‫הכליאה למומחיות‪ ,‬ותוכנית האקדמיזציה משמשת‬ ‫כלי לכך"‪ ,‬מסביר וקנין‪.‬‬ ‫פיתוח התוכנית עסק בשאלת דמות הקצין‬ ‫בשירות בתי הסוהר‪ ,‬ובהתאמת ההשכלה האקדמית‬ ‫לדרג‪ .‬כך הוחלט שתואר ראשון בקרימינולוגיה‬ ‫הינו רלוונטי לקורס הקצונה הבסיסי‪ .‬התואר‬ ‫במינהל ובמדיניות ציבורית נקבע‪ ,‬כאמור‪ ,‬כתואר‬ ‫שני‪ ,‬ויועד לקצונה הבכירה‪ .‬הדבר מבטא תפיסה‬ ‫ניהולית‪ ,‬השואבת ממקורות ומתפיסות חוץ‪-‬‬ ‫ארגוניות‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2010‬נבנתה התוכנית ואותרו בעבורה‬ ‫מועמדים פוטנציאלים‪ .‬במאי ‪ ,2010‬כעבור חמישה‬ ‫חודשים בלבד‪ ,‬כבר נפתחה המכינה של חניכי‬ ‫התואר הראשון‪ .‬בחודשים ספטמבר‪-‬אוקטובר‬ ‫‪ 2010‬יצאה תוכנית התואר השני לדרך‪" .‬הקשר‬ ‫של הארגון עם המכללה והאוניברסיטה הוא שחקן‬ ‫מרכזי בתהליך"‪ ,‬מסבירה אלונה‪" .‬לא הסכמנו‬ ‫שתהיה תוכנית שתתנהל מאליה‪ .‬החלטנו לא‬ ‫לתחום את ההשפעה שלנו על הלימודים לתואר רק‬ ‫עד יום כניסת החניך לאוניברסיטה‪ ,‬אלא להשפיע‬ ‫גם תוך כדי הלימודים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ישנם תכנים‬ ‫מתוך קורס הקצינים המתנהל בבית הספר 'ניר'‪,‬‬ ‫שהאוניברסיטה הכירה בהם‪ .‬תכנים אלה‪ ,‬שיילמדו‬ ‫בקורס הקצינים ובפו"ם‪ ,‬יוכרו ויושוו לכ‪20-‬‬ ‫נקודות אקדמיות‪ .‬זהו בעצם הרצף ההדרכתי ‪ -‬רצף‬ ‫תוכני בין הלימודים האקדמיים לקורס הקצינים"‪.‬‬ ‫"הן האוניברסיטה והן המכללה אינן רגילות‬ ‫שגופים מעורבים כל כך בלימודים‪ ,‬ש'מתערבים'‬ ‫להם"‪ ,‬ממשיכה אלונה‪" .‬היה לנו חשוב‪ ,‬מרגע‬ ‫שהחלטנו לחבור למוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬שהם‬ ‫יבינו שיש פה משהו אחר‪ .‬רף הדרישות שלנו היה‬ ‫מאד גבוה‪ .‬המוטו שלנו‪ :‬אנחנו מכוונים גבוה‪ ,‬ומי‬ ‫שלא יכול להיות בתוכנית ‪ -‬לא יהיה בה"‪.‬‬ ‫הסטודנטים כשגרירי הארגון‬ ‫דרג הקצינים לומד לתואר ראשון יומיים וחצי‬ ‫בשבוע‪ .‬הקצונה הבכירה‪ ,‬בלימודי התואר השני‪,‬‬ ‫לומדת יומיים בלבד‪ .‬הלימודים לשני התארים הם‬ ‫על חשבון שב"ס‪ ,‬בין השאר על חשבון ימי עבודה‬ ‫(אחד מימי הלימודים הוא יום שישי)‪ .‬החניכים‬ ‫עומדים בכל החובות האקדמיות‪ ,‬אך בלוח‪-‬זמנים‬ ‫צפוף יותר מזה של סטודנט רגיל‪ .‬הלימודים‬ ‫מתקיימים בכיתות נפרדות לשב"ס ומושם דגש על‬ ‫נושאים הרלוונטיים לעבודה מאחורי החומות‪.‬‬ ‫"המפגש בין שב"ס לאקדמיה מרתק"‪ ,‬מציינת‬ ‫אלונה בסיפוק‪" .‬המרצים‪ ,‬שבאים פעמים רבות‬ ‫מ'קרקע מחקרית'‪ ,‬פוגשים את הסגל שלנו‪,‬‬ ‫שמתעסק ב'לקוחות'‪ ,‬נשואי המחקר‪ .‬המפגש מפרה‬ ‫את שני הצדדים‪ .‬יש מרצים שלא ביקרו בבית סוהר‬ ‫מעולם‪ ,‬הם לא יודעים איך נראה כלא‪ .‬האקדמיה‬ ‫היא כלי מתאים לחשיפת הארגון בפניהם"‪.‬‬ ‫וקנין‪" :‬הסטודנטים שלנו הם שגרירי הארגון‪,‬‬ ‫ותדמית השירות תיקבע במידה רבה על ידיהם‪.‬‬ ‫החשיבה של מי שנכנס להרצות להם על שב"ס‪,‬‬ ‫מושפעת מהשיח עם הכיתה האקדמית‪ .‬לכן יש‬ ‫חשיבות גדולה להזדהות של הלומדים עם הארגון‬ ‫ועם התוכנית"‪.‬‬ ‫כל אחד מהסטודנטים זוכה לליווי של מערך‬ ‫ההדרכה‪" .‬אנחנו עוקבים אחרי תוכנית הלימודים‬ ‫רב‪-‬כלאי אלונה זרז'בסקי‬ ‫"רף הדרישות שלנו‬ ‫מאד גבוה‪ .‬המוטו שלנו‪:‬‬ ‫אנחנו מכוונים גבוה‪,‬‬ ‫ומי שלא יכול להיות‬ ‫בתוכנית ‪ -‬לא יהיה בה"‬ ‫של כל לומד‪ ,‬בודקים מהם קשייו וגם הישגיו"‪,‬‬ ‫מפרטת אלונה‪" .‬אני אישית מגיעה למוסדות‬ ‫הלימוד לעתים קרובות‪ .‬אחת לחודש אנחנו מכנסים‬ ‫שם צוותי היגוי‪ .‬אם יש סטודנט שמועד‪ ,‬כושל‪,‬‬ ‫כשהמעידה קשורה ליכולת ולא לערכים; למשל‪,‬‬ ‫מישהו נכשל במבחן ‪ -‬אנחנו עוזרים לו‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫הצבנו קווים אדומים בנושא הערכי‪ .‬מי שעובר‬ ‫אותם מגיע לוועדת הדחה‪ ,‬על פי הסטנדרטים של‬ ‫קורס הקצינים‪ .‬כשאחד הסטודנטים נקרא לוועדת‬ ‫משמעת במכללה‪ ,‬אני הגעתי גם כן‪ .‬הייתי צריכה‬ ‫אישור מיוחד להגיע‪ ,‬משום שהסתבר כי זאת היתה‬ ‫הפעם הראשונה שהמכללה נתקלה בגוף השולח‬ ‫לועדה נציג מטעמו‪."...‬‬ ‫הארגון משקיע בנו‬ ‫מהן התגובות בשטח‪ ,‬של הלומדים?‬ ‫אלונה‪" :‬ממשובים שאנחנו מקבלים‪ ,‬עולה‬ ‫שהקצינים‪ ,‬זוטרים ובכירים כאחד‪ ,‬אסירי תודה‪.‬‬ ‫הם מדברים על מתנה שקיבלו‪ .‬זה לא מובן מאליו‬ ‫בעיניהם‪ .‬במרס ‪ 2011‬התקיים מפגש של חניכי‬ ‫התואר השני‪ .‬מהשיחה איתם עלו תחושות של‬ ‫שביעות רצון וסיפוק רב‪ .‬אחד הקצינים אמר ש'אם‬ ‫התוכנית הזאת לא היתה קיימת‪ ,‬ספק אם הייתי‬ ‫יוצא ללימודי תואר שני'‪ .‬אחר ציין כי 'התוכנית‬ ‫נותנת תקווה למשרתים בארגון'‪ .‬הם סיפרו שיש‬ ‫המון קצינים שרוצים להצטרף לתוכנית‪ ,‬שקבוצת‬ ‫הלומדים מאד מגובשת מבחינה חברתית ושיש‬ ‫הפריה מקצועית‪ .‬הם חשים שהארגון משקיע בהם‪.‬‬ ‫הם מאד מעריכים את זה"‪.‬‬ ‫מוסיף וקנין‪" :‬התחושה של כל הלומדים‪,‬‬ ‫לתואר הראשון והשני‪ ,‬היא שהארגון מטפל בהם‪,‬‬ ‫שהם חשובים לארגון‪ .‬הדאגה היא לא רק בנושא‬ ‫הלימודים אלא גם בעניינים נלווים‪ .‬למשל‪ ,‬אנשים‬ ‫המתגוררים בצפון הארץ ולומדים באשקלון‪ ,‬קיבלו‬ ‫מקומות לינה‪ .‬כך גם לגבי עזרה בהסעות או תגבור‬ ‫בלימודים‪ .‬סטודנטים שהתקשו באנגלית‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫קיבלו הוראה מתגברת על חשבון שב"ס"‪.‬‬ ‫לתוכנית לתואר הראשון מתקבלים בוגרי‬ ‫קורס מש"קים שכבר עברו מרכז הערכה לקצונה‬ ‫בהצלחה‪ ,‬הומלצו על ידי מפקדיהם ונמצאו‬ ‫מתאימים על ידי גורמי מש"א‪ .‬לתוכנית התואר‬ ‫השני מתקבלים קצינים בדרגת רב‪-‬כלאי‪ ,‬עם‬ ‫פוטנציאל קידום‪ ,‬שנמצאו מתאימים ועברו מרכז‬ ‫הערכה לקצונה בכירה‪ .‬מדובר בכאלה שמתוכננים‬ ‫לקידום סג"ד‪.‬‬ ‫אמונה ותחושת שליחות‬ ‫תוכנית האקדמיזציה תחייב‪ ,‬כמובן‪ ,‬היערכות‬ ‫מחדש ותכנון לעתיד בתחום פיתוח כוח האדם‬ ‫בשירות‪ ,‬לצורך הכנה של לומדים עתידיים בשנים‬ ‫הבאות‪" .‬הרציונל הוא של תמיכה"‪ ,‬מסביר וקנין‪.‬‬ ‫"התהליך המקדים מסנן‪ ,‬אבל אנחנו מעוניינים‬ ‫להכשיר את האנשים‪ .‬יש לנו עניין ורצון שכולם‬ ‫יסיימו את הלימודים הגבוהים בהצלחה‪ .‬עדיין‪ ,‬מי‬ ‫שלא יתאים ‪ -‬ייפלט החוצה‪ .‬חשוב לנו מאוד שרמת‬ ‫הלימודים תישאר גבוהה‪ ,‬ולא נתפשר על כך"‪.‬‬ ‫במינהל ההדרכה מתכננים בקרוב לערוך כנס‬ ‫של כל אנשי הקצונה‪ ,‬בשיתוף מינהל משאבי‬ ‫אנוש ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬בו יועבר הרעיון‬ ‫שמאחורי תוכנית האקדמיזציה ותידון התרומה שלה‬ ‫להתפתחות סגל הארגון‪ .‬לכולם ברור כי גם אם כבר‬ ‫היום ניתן לראות את ניצני ההשפעה של האקדמיזציה‬ ‫על שירות בתי הסוהר‪ ,‬הרי שהתוצאות המהותיות‬ ‫ייראו רק בעתיד הרחוק‪" .‬ברור שהתוכנית 'תעבוד'‬ ‫על האנשים בטווח של שנים קדימה‪ ,‬ותשפיע על‬ ‫הארגון ועל מחויבותם של הקצינים לארגון‪ ,‬מדגיש‬ ‫וקנין‪" .‬גם אם לא נוכל לראות את השלכותיה מחר‬ ‫בבוקר‪ ,‬יש לנו הרבה אמונה ותחושת שליחות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬חשוב לציין שתמיכת המפקדים של הסטודנטים‬ ‫והמעורבות שלהם בתוכנית משפיעות מאד על‬ ‫יכולתם של הקצינים לעמוד במשימה המורכבת של‬ ‫עבודה ולימודים גם יחד‪ .‬המאמץ‪ ,‬ההבנה וההכרה‬ ‫ניכרים בכל הרמות"‪.‬‬ ‫"אני בטוח"‪ ,‬מסכם וקנין‪" ,‬שלתוכנית תהיה‬ ‫השפעה ארוכת‪-‬טווח על עיצוב דורות של‬ ‫מפקדים‪ ,‬שיהיו מזוהים עם הארגון‪ ,‬מקצועיים‬ ‫וערכיים"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חבר‬ ‫נפש‬ ‫במסגרת מיזם חדש בכלא מעשיהו מטפלים באסירים טעוני פיקוח‬ ‫באמצעות כלבים ∞ בעלי החיים הם היחידים שהצליחו להוציא מן‬ ‫המיטות אסירים הסובלים מבעיות קשות‪ ,‬והאסירים מצידם לומדים‬ ‫לתת וגם לקבל חום ואהבה‪ ,‬ללא תנאי‬ ‫מאת‪ :‬דנה בהר‬ ‫פעם בשבועיים מתייצבים סלטה‪ ,‬שסק‪ ,‬שולה‬ ‫ועמוס באגף ‪ ,2‬אגף טעוני הפיקוח (ט‪.‬פ) של כלא‬ ‫'מעשיהו'‪ .‬הם מתגלגלים על הדשא‪ ,‬קופצים על‬ ‫האסירים‪ ,‬מלקקים אותם ומפגינים כלפיהם הרבה‬ ‫מאד חום ואהבה‪ .‬ארבעת הכלבים שייכים לשוקי‬ ‫קדוש‪ ,‬מאלף כלבים‪ ,‬שמוביל בשנה האחרונה‬ ‫בכלא את מיזם "חברים בנפש"‪ ,‬תרפיה באמצעות‬ ‫בעלי‪-‬חיים לאסירים טעוני פיקוח‪ .‬המיזם ‪-‬‬ ‫ביוזמה ובליווי של ראש תחום חינוך ב'מעשיהו'‪,‬‬ ‫רת"ח שירלי דהן‪-‬רוזין‪ ,‬וקצינת החינוך של אגף ‪,2‬‬ ‫מישר הדר סלע ‪ -‬זכה בתואר 'המיזם המחוזי הטוב‬ ‫ביותר' של מחוז המרכז בשנת ‪.2010‬‬ ‫"רצינו לטפל באסירים באמצעות בעלי‪-‬חיים‪,‬‬ ‫בלי לפתוח בכלא פינת‪-‬חי"‪ ,‬מסבירה שירלי‪.‬‬ ‫"אנחנו מתקשים מאוד להפעיל את אוכלוסיית‬ ‫טעוני הפיקוח‪ .‬מה לא ניסינו? בין השאר הבאנו‬ ‫להם כלי נגינה במסגרת חוג מוזיקה‪ ,‬ונתנו 'צ'ופר'‬ ‫לכל מי שהצטרף לפעילות ‪ -‬חילקנו ארטיקים‬ ‫וסוכריות‪ ,‬סבונים‪ .‬דבר לא הועיל‪ .‬האסירים‬ ‫בחרו להישאר במיטות ולא לצאת החוצה‪ .‬אבל‬ ‫מרגע שהגיעו הכלבים‪ ,‬האסירים מגיעים בעצמם‬ ‫לפעילות ‪ -‬הם לא זקוקים לדרבון‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הם‬ ‫מחכים לפעילות הזו כל השבוע"‪.‬‬ ‫הדר מוסיפה‪" :‬יש כאן אסירים שאין להם‬ ‫לאן לחזור כשהם משתחררים‪ .‬הם בודדים‪ ,‬אחרי‬ ‫אשפוזים ארוכים בבתי חולים לחולי‪-‬נפש‪ .‬לרבים‬ ‫מהם אין משפחה בכלל‪ .‬בין אסירים כאלה לבין‬ ‫הכלבים נוצר קשר רגשי מיוחד‪ .‬מדהים לראות‬ ‫את זה‪ .‬עמוס‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא כלב שעבר התעללות‬ ‫קשה‪ .‬רואים זאת על השיער המדובלל שלו‪ ,‬על‬ ‫הזנב הכחוש‪ .‬הוא מאד מפוחד‪ ,‬לכן יש עליו רצועה‬ ‫מיוחדת המאפשרת לאסיר ש"נוהג" אותו סגירה‬ ‫‪12‬‬ ‫מהירה של הפה אם הוא נלחץ מדי ומנסה לנשוך‪.‬‬ ‫חוסמים לו את הפה כדי שלא ישתולל פתאום‪.‬‬ ‫כששוקי‪ ,‬מאלף הכלבים‪ ,‬סיפר זאת לאסירים‪,‬‬ ‫הם מיד רצו לעזור לעמוס‪ .‬היה מרתק לראות מי‬ ‫מהם נקשר לכלב‪ .‬האסיר שמטפל בו כל הזמן הוא‬ ‫אסיר שבעצמו אין לו משפחה‪ ,‬אין לו אף אחד‬ ‫בעולם‪ .‬הוא ערירי‪ ,‬ובית הסוהר הוא מקום המפלט‬ ‫היחיד בעבורו‪ .‬האסיר הזה נישק את עמוס הכלב‬ ‫שוב ושוב‪' .‬נשמה של אבא'‪ ,‬אמר לו‪' ,‬אתה נשמה‬ ‫שלי'‪."...‬‬ ‫פ‪ ,.‬אסיר שלוקח חלק במיזם‪ ,‬מספר‪" :‬יש לי‬ ‫מחלת עצבים‪ .‬אם אני לא מקבל טיפול‪ ,‬אני נהיה‬ ‫אלים‪ .‬בני אדם‪ ,‬ששומעים שאני טעון פיקוח‪,‬‬ ‫מיד חושבים שאני מפגר או חולה נפש‪ .‬יש עלי‬ ‫סטיגמה‪ ,‬זאת בושה‪ .‬בעלי חיים לא שמים עליך‬ ‫סטיגמה‪ .‬אני נותן לכלב אוכל ‪ -‬הוא הולך אחריי‪.‬‬ ‫הוא נותן לי חום ואהבה‪ .‬הוא לא יבגוד בי‪ ,‬אני‬ ‫בטוח בזה‪ .‬הכלב שאני מלטף לא רואה את הפגיעה‬ ‫הנפשית שלי‪ .‬הוא יודע שאני אוהב אותו‪ .‬הוא‬ ‫רואה מולו בן אדם"‪.‬‬ ‫מנוף לשינוי התנהגותי‬ ‫אוכלוסיית האסירים טעוני הפיקוח היא‬ ‫אוכלוסייה מורכבת‪ .‬מדובר באסירים ברמת‬ ‫תפקוד מינימלית‪ ,‬הסובלים מבעיות התנהגות‬ ‫ומקשיי השתלבות‪ .‬לאסירים אלה‪ ,‬מסבירה שירלי‪,‬‬ ‫יש חסכים רגשיים‪ ,‬חינוכיים ותרבותיים‪ .‬רבים‬ ‫מהם חסרים את המיומנויות ואת כישורי החיים‬ ‫הבסיסיים כדי להתמודד עם המציאות‪.‬‬ ‫"האסירים טעוני הפיקוח סובלים מתנודות‬ ‫קיצוניות במצב הרוח"‪ ,‬מפרטת שירלי‪" .‬חלקם‬ ‫דיכאוניים ומנותקים‪ ,‬לא מתקשרים עם העולם‪.‬‬ ‫צריך משהו מאד 'אחר' כדי לשכנע אותם לצאת‬ ‫מהמיטה‪ .‬רצינו לעבוד איתם‪ ,‬לעשות משהו‬ ‫שיעזור להם‪ .‬חשבנו שתוכנית טיפולית ייחודית‪,‬‬ ‫שתכלול מפגשים קבוצתיים עם מאלף כלבים ‪-‬‬ ‫תוכל להועיל"‪.‬‬ ‫שוקי‪ ,‬שירלי והדר קבעו שורה ארוכה של‬ ‫מטרות שיעמדו בבסיס המיזם‪ ,‬בהן‪ :‬העצמה‬ ‫ומניעת אלימות באמצעות כלבים‪ ,‬חיזוק יכולת‬ ‫ההבלגה של האסירים טעוני הפיקוח‪ ,‬התנסות‬ ‫והתמודדות לא אלימה עם מצבי לחץ ותסכול‪,‬‬ ‫משמעת‪ ,‬מקור לחיבה לא מאיימת ולא שיפוטית‬ ‫(כלבים מקבלים ללא תנאי)‪ ,‬עידוד גישה אחראית‬ ‫"כלב לא מבקש ממך תעודת יושר"‬ ‫אצל האסיר שמטפל בבעל החיים ומושא חדש‬ ‫לנתינה ולקבלה של תשומת לב חיובית‪.‬‬ ‫"הכוונה היתה להשתמש בקשר עם הכלבים‬ ‫כמנוף לשינוי התנהגותי אצל האסירים"‪ ,‬מסבירה‬ ‫שירלי‪" ,‬וכדי לפתח אצלם מיומנויות שיגרמו להם‬ ‫להעצמה ולחיזוק התנהגות נורמטיבית"‪.‬‬ ‫למשימה גויס שוקי קדוש מ'אילופים ‪ -‬פתרונות‬ ‫התנהגותיים ‪ -‬מרכז לטיפול באמצעות כלבים'‬ ‫במושב בית עוזיאל‪ .‬המרכז עוסק בין היתר באילוף‬ ‫כלבים‪ ,‬טיפול באוכלוסיות מיוחדות באמצעות‬ ‫כלבים והוראת כלבנות לבגרות (‪ 5‬יח"ל) בבתי ספר‬ ‫תיכוניים‪ .‬שוקי מאלף כלבים ומטפל ועובד עם‬ ‫אוכלוסיות מיוחדות הרבה מאד שנים‪ .‬בין השאר‬ ‫הוא מטפל בבני נוער בעלי נטיות עברייניות וגם‬ ‫עובד עם רש"א ‪ -‬הרשות לשיקום האסיר‪.‬‬ ‫כשפנו אל שוקי מ'מעשיהו'‪ ,‬הוא נעתר בשמחה‪.‬‬ ‫כמעט שנה עבד והגיע לכלא פעם בשבוע‪ .‬היום‬ ‫הוא ממשיך את המיזם‪ ,‬ומגיע פעם בשבועיים‬ ‫בגלל אילוצים‪ .‬כשהוא מגיע לאגף‪ ,‬האסירים‬ ‫כבר מחכים לו‪ .‬החוג עצמו מתקיים על הדשא‪.‬‬ ‫"הכוונה היתה‬ ‫להשתמש בקשר‬ ‫עם הכלבים כמנוף‬ ‫לשינוי התנהגותי‬ ‫אצל האסירים וכדי‬ ‫לפתח אצלם מיומנויות‬ ‫שיגרמו להם להעצמה‬ ‫ולחיזוק התנהגות‬ ‫נורמטיבית"‬ ‫‪13‬‬ ‫האסירים צועדים עם הכלבים‪ ,‬משחקים איתם‪,‬‬ ‫מאלפים אותם לשבת‪ ,‬להתגלגל‪ .‬בסך הכול‬ ‫משתתפים בחוג כ‪ 15-‬אסירים‪ ,‬אך ההרכב משתנה‬ ‫כל הזמן כי אסירים משתחררים מהכלא‪ ,‬ומאידך‪,‬‬ ‫נכנסים אחרים‪.‬‬ ‫גם אסירים שמצבם הנפשי קשה מאד ואין להם‬ ‫את הכוח לקחת חלק במיזם‪ ,‬יושבים בשולי הגינה‪,‬‬ ‫על ספסל‪ .‬מסוגרים הם צופים בחבריהם‪ .‬הכלבים‬ ‫מצליחים להקים אפילו אותם על רגליהם ולגרום‬ ‫להם לשתף פעולה‪" .‬החיבור של כלבים עם אנשים‬ ‫בעלי נטיות עברייניות אינו חדש"‪ ,‬מציין שוקי‪.‬‬ ‫"במקרה של טעוני הפיקוח אנו מנסים לתת חוויה‬ ‫טובה ‪ -‬סיבה לקום בבוקר ולצאת מהחדר‪ .‬הפעילות‬ ‫עם הכלבים נעשית על פי יעדים טיפוליים‪ ,‬אך‬ ‫עם טעוני הפיקוח היעדים פחות ממוקדים בגלל‬ ‫המורכבות והקיצוניות של האוכלוסיה‪ .‬בכל אופן‪,‬‬ ‫האסירים לומדים לספר על עצמם דרך מה שקורה‬ ‫עם הכלבים‪ .‬הם מספרים הרבה מאד דברים אישיים‬ ‫ על הבית שלהם‪ ,‬על החיים שלהם‪ .‬הכלבים‬‫הופכים להיות נקודת חיבור מאד טובה בינם לבין‬ ‫החיים‪ ,‬בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה‪ .‬נוצר‬ ‫קשר בסיסי ואמיץ ‪ -‬הם והכלב"‪.‬‬ ‫מה עולה מן המפגש עם הכלבים?‬ ‫"זה מעניין ומרתק לראות מי מסתדר עם מי‪.‬‬ ‫בחור שלא מסתדר עם אף אחד מצליח להסתדר‬ ‫עם כלב בעייתי‪ ,‬שגם הוא לא מסתדר עם אף אחד‪.‬‬ ‫כלב לא פשוט ואסיר לא פשוט‪ .‬לשניהם אין בית‪.‬‬ ‫יש פה חבר'ה‪ ,‬למשל‪ ,‬שמעולם לא ראו כלב‪ .‬הם‬ ‫לא נותנים לכלבים להתקרב אליהם‪ ,‬יושבים בצד‬ ‫ומסתכלים‪ .‬אחרים חוו כלבים רק ב'קרבות כלבים'‪.‬‬ ‫כאן מתגלה בהם פתאום רכות בלתי רגילה‪ .‬אסיר‬ ‫שנראה כמו 'פריג'ידר'‪ ,‬ענק‪ ,‬מחזיק בחיקו כלבה‬ ‫פיצקע'לה‪ ,‬עדינה וחמודה‪ .‬היא קופצת עליו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מטרות הפעילות‪:‬‬ ‫ •חינוך לתרומה לקהילה ‪ -‬אילוף ושיקום‬ ‫כלבים בעייתיים שהיו מורדמים אילולא‬ ‫היו חלק מהפרויקט (כמו עמוס)‪.‬‬ ‫ •חיזוק יכולת חיסון והבלגה‪.‬‬ ‫ •התנסות והתמודדות לא אלימה במצבי‬ ‫לחץ ותסכול; במקרים רבים עבודת‬ ‫האילוף סיזיפית‪ ,‬מתסכלת ומלחיצה‪.‬‬ ‫ •משמעת ‪ -‬היזון חוזר בין הקניית‬ ‫משמעת לכלב ומשמעת עצמית‪.‬‬ ‫ •מקור לחיבה לא מאיימת ולא שיפוטית‬ ‫ כלבים מקבלים ללא תנאי!‬‫ •עידוד גישה אחראית אצל האסיר‬ ‫המטפל בבעלי חיים‪.‬‬ ‫ •מושא חדש להענקה וקבלת תשומת לב‪.‬‬ ‫ •הסחת הדעת משגרת הכלא‪.‬‬ ‫מלקקת אותו ‪ -‬והוא מלטף אותה ברוך‪ .‬מלאכת‬ ‫האילוף של הכלבים בנויה על בסיס של חיזוקים‬ ‫חיוביים ושימוש מבוקר מאוד במגע"‪.‬‬ ‫ואין אלימות כלפי הכלבים?‬ ‫"לא! אני יכול להגיד שבהתחלה היו כאלה שהיו‬ ‫'מוחצים' את הכלבים‪ ,‬בלי כוונה‪ .‬אלה אסירים שגם‬ ‫כשהם לוחצים לי יד‪ ,‬הם כמעט שוברים אותה‪ .‬לאט‬ ‫לאט הם הבינו שעליהם להיות עדינים"‪.‬‬ ‫הזדמנות של ממש‬ ‫נ‪ ,.‬אחד מטעוני הפיקוח‪ ,‬נמצא במאסר ראשון‪.‬‬ ‫בעוד מספר חודשים הוא עתיד להשתחרר‪ .‬כמעט‬ ‫‪ 20‬שנה בילה בבתי חולים פסיכיאטריים‪ ,‬נכנס‬ ‫ויצא‪ .‬כשהגיע לשב"ס‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬חי 'על כדורים‬ ‫וזריקות'‪ .‬היום הוא לוקח כדור אחד ביום‪ ,‬ומשתתף‬ ‫בחוג של שוקי‪" .‬משחרר לחץ"‪ ,‬הוא מתאר את‬ ‫החוג ואת המפגש עם הכלבים‪" .‬בגלל שכלב הוא‬ ‫נשמה‪ ,‬אפשר ללמוד מכלבים על החיים‪ .‬אם אתה‬ ‫רוצה שכלב ילך אחריך‪ ,‬אתה צריך לתת לו אהבה‪,‬‬ ‫לא אלימות"‪.‬‬ ‫בימים אלה‪ ,‬גם בעקבות הצלחת המיזם‪ ,‬מנסה‬ ‫שוקי‪ ,‬יחד עם צוות החינוך של 'מעשיהו'‪ ,‬לקדם‬ ‫תוכנית שיקום מבוססת על הרעיון של הכשרת‬ ‫אסירים להיות מאלפי כלבים‪ ,‬או לרכוש מקצוע‬ ‫הקשור לתחום‪" .‬האסירים יוכלו לצאת מהכלא‬ ‫עם מקצוע‪ ,‬משהו שיתחברו אליו"‪ ,‬שוקי מבהיר‪.‬‬ ‫"מקצוע כזה יעניק להם סיכוי טוב להשתלב חזרה‬ ‫בקהילה‪ .‬צריך לזכור שכלב‪ ,‬בניגוד להרבה בני אדם‪,‬‬ ‫לא שופט‪ .‬הוא לא שואל מי אתה‪ ,‬מה אתה‪ ,‬אם היית‬ ‫או לא היית אסיר‪ .‬הוא לא מבקש ממך תעודת יושר‪.‬‬ ‫לכן גם החיבור הוא יותר מיידי‪ .‬לאסיר יהיה יותר‬ ‫קל לעבוד ולהתחבר עם מי שלא שופט ולא מבקר‬ ‫אותו‪ ,‬אלא נותן לו הזדמנות של ממש"‪.‬‬ ‫חשופים לסכנה‬ ‫רוב העצורים והאסירים טעוני ההגנה מרוכז בכלא 'השרון' ‪ -‬אתגר מורכב לאנשי הסגל של בית הסוהר‬ ‫משום שמדובר באוכלוסייה חלשה‪ ,‬פיזית ונפשית‪ ,‬שהופרדה משאר האסירים בשב"ס ומנודה מחברתם‬ ‫מאת‪ :‬דנה בהר‬ ‫לפני ‪ 25‬שנה הגיע סג"ד יוסף מוג'אמס‪ ,‬אז‬ ‫סוהר מתחיל‪ ,‬לבית סוהר 'השרון'‪ ,‬למשמרת‬ ‫הראשונה שלו במגדלים‪ .‬מוג'אמס עבד שתיים‪-‬‬ ‫שלוש משמרות במגדל ואז ביקש להיכנס גם‬ ‫לאגפים‪ .‬מהר מאד התקדם‪ .‬הוא הפך לסמל אגף‪,‬‬ ‫סמל משמר‪ ,‬אחר כך יצא לקורס מש"קים ייעודי‬ ‫ולקצונה‪ .‬בדרך עבד בבתי סוהר שונים‪ ,‬בשלושת‬ ‫המחוזות של שירות בתי הסוהר‪ .‬היום‪ ,‬רבע מאה‬ ‫אחרי‪ ,‬מוג'אמס הוא מפקד כלא 'השרון'‪ .‬בקיץ‬ ‫הקרוב ימלאו שלוש שנים מאז החל לפקד על בית‬ ‫הסוהר‪" .‬סגירת מעגל"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫"אני זוכר את היום שבו הודיעו לי שקיבלתי את‬ ‫הפיקוד על היחידה‪ .‬הרגשתי שהשגתי הישג‪ .‬כאן‬ ‫צעדתי את צעדיי הראשונים בשב"ס ולכאן אני‬ ‫מגיע כמפקד יחידה‪ .‬חשתי התרוממות רוח שקשה‬ ‫לתאר‪ .‬אני מכיר את כל ה'נקודות' ביחידה‪ ,‬משום‬ ‫שגדלתי כאן‪ .‬כשאני נכנס לאגפים‪ ,‬אני יודע‪ ,‬וזוכר‬ ‫עדיין‪ ,‬איפה ישבתי ואם יש‪ ,‬למשל‪ ,‬שינוי בנקודות‬ ‫הזקיפות‪ .‬אני מספר לסוהרים 'פה היה אירוע כזה'‪,‬‬ ‫'שם היה אירוע אחר'‪ .‬כשאני עומד בפני הסגל‬ ‫שלי‪ ,‬אני אומר להם‪' :‬תזכרו‪ ,‬אין דבר שעומד‬ ‫בפני הרצון‪ .‬יושב לפניכם מישהו שהתחיל כסוהר‪,‬‬ ‫כמוכם‪ ,‬והיום הוא מפקד היחידה‪ .‬כל מי שרוצה‪,‬‬ ‫יכול להגיע לכך‪ .‬זה עניין של רצון‪ ,‬מוטיבציה‬ ‫ויכולות'‪ .‬אני מעביר להם מסר‪ ,‬שגם הם יכולים‬ ‫להתקדם כמוני"‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫צרכני תשומת לב‬ ‫בית סוהר 'השרון' מרכז היום (בעקבות סגירת‬ ‫כלא 'אשמורת') את מרבית אוכלוסיית האסירים‬ ‫והעצורים המוגדרים טעוני הגנה בארץ‪ .‬יש עוד‬ ‫אגף אחד של טעוני הגנה ב'ניצן'‪ ,‬אגף נוסף‬ ‫ב'אוהלי קידר' ואגף קטן ב'אשל' ‪ -‬אבל הרוב‬ ‫נמצא ב'השרון'‪ .‬מדובר בעצם בבית הסוהר המרכזי‬ ‫לטעוני הגנה בשב"ס‪ .‬מתוך ‪ 500‬אסירים ב'השרון'‪,‬‬ ‫‪ 350‬הם טעוני הגנה‪ .‬אסירים ועצורים אלה הופרדו‬ ‫משאר האסירים והעצורים בשב"ס‪ ,‬מכיוון שהם‬ ‫חשופים לסכנה מצד אסירים אחרים‪ .‬חלקם‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫עדי תביעה בתיקים 'כבדים'‪ ,‬כאלה ש'הסתבכו' עם‬ ‫ראשי כנופיות פשע‪ ,‬שוטרים לשעבר שסרחו ועוד‪.‬‬ ‫יש ב'השרון' ‪ 200‬אנשי סגל‪ ,‬מהם כ‪ 140-‬סוהרי‬ ‫סג"ד יוסף מוג'אמס‪" :‬כאן צעדתי את צעדיי הראשונים בשב"ס ולכאן אני מגיע כמפקד יחידה"‬ ‫יש ב'השרון' ‪ 200‬אנשי סגל‪ ,‬מהם כ‪ 140-‬סוהרי ביטחון‬ ‫ביטחון‪" .‬הסגל הכי טוב בארץ"‪ ,‬מכריז מוג'מאס‪.‬‬ ‫"אפשר להגדיר טעון הגנה כ'פליט' מתוך קבוצת‬ ‫האסירים"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬בית סוהר 'השרון' משמש‬ ‫מסגרת תומכת עבור האסירים האלה‪ ,‬מסגרת‬ ‫שנותנת להם את כל השירותים הנדרשים"‪.‬‬ ‫מהו ההבדל בין אסיר או עצור טעון הגנה לאסיר‬ ‫רגיל?‬ ‫"המצב של אסיר טעון הגנה הרבה יותר מורכב‬ ‫מזה של אסיר רגיל‪ .‬אנחנו מדברים על אוכלוסייה‬ ‫שלמרביתה יש סכסוכים עם אסירים אחרים‪ .‬יש‬ ‫להם בעיה עם החברה בחוץ וגם עם החברה בתוך‬ ‫בית הסוהר‪ .‬זוהי אוכלוסייה חלשה‪ ,‬פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫יש ביניהם לא מעט חולים כרוניים‪ ,‬הסובלים‬ ‫משלל מחלות‪ .‬מתוך ‪ 350‬טעוני ההגנה אצלנו‪,‬‬ ‫‪ 100‬חולים"‪.‬‬ ‫רב‪-‬כלאי רמי שגב‪ ,‬אחראי תחום טיפול בכלא‪,‬‬ ‫מוסיף‪" :‬רבים מטעוני ההגנה מגיעים מרקע של‬ ‫עזובה נפשית וסביבתית‪ .‬חלקם חסרי מקורות‬ ‫תמיכה‪ ,‬עבריינים רצידיביסטים‪ .‬רבים מהם בעלי‬ ‫רקע פסיכיאטרי‪ ,‬נרקומנים‪ ,‬מטופלים במתדון‪.‬‬ ‫התווית של 'טעוני הגנה' היא בעייתית‪ .‬עם חלקם‬ ‫אפילו המשפחות ניתקו קשר‪ ,‬אין להם הרבה‬ ‫מבקרים‪ .‬לכן‪ ,‬רבים מהם 'צרכני תשומת לב'‪.‬‬ ‫פעמים רבות הם רוצים לשוחח עם עובד סוציאלי‬ ‫כל יום‪ ,‬למרות שאין להם שום דבר משמעותי‬ ‫לחדש לו‪ .‬יש דרישה רבה מצידם לקשר עם‬ ‫העובדים הסוציאליים‪ ,‬והם מאד נתמכים ונעזרים‬ ‫בהם‪ .‬לא פעם אסיר נקלע לסערת רגשות בתוך‬ ‫אירוע הצובר תאוצה‪ ,‬וברגע שהעובדת הסוציאלית‬ ‫מגיעה ‪ -‬האירוע מסתיים בשנייה‪ .‬נוסף לכך‪,‬‬ ‫בגלל הייחוד של אוכלוסייה זו‪ ,‬אי אפשר להעביר‬ ‫אסירים טעוני הגנה לבית סוהר אחר לקבלת טיפול‬ ‫‪ -‬למשל‪ ,‬במקרים של התמכרויות או אלימות‬ ‫‪7‬‬ ‫במשפחה‪ .‬כרגע אנחנו חושבים על האפשרות‬ ‫לתת מענה אצלנו לכלל הבעיות הטיפוליות של‬ ‫האסירים‪ ,‬בשל המצב המורכב הזה"‪.‬‬ ‫עבודת מודיעין רגישה‬ ‫המורכבות של אוכלוסיית טעוני ההגנה בכלא‬ ‫'השרון' ניכרת גם בתחומים נוספים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫נושא המודיעין‪ .‬טעוני הגנה‪ ,‬מסביר מוג'אמס‪,‬‬ ‫מייצרים מודיעין רב‪ .‬אם ביחידה גדולה רגילה ניתן‬ ‫להגיע בשנה אחת ל‪ 750-‬ידיעות‪ ,‬הרי שב'השרון'‬ ‫שנת ‪ 2010‬הסתיימה עם צבר של ‪ 1,038‬ידיעות (!)‪,‬‬ ‫כשמדובר ב‪ 350-‬אסירים בלבד‪" .‬לא מעט ידיעות‬ ‫הן שקריות"‪ ,‬הוא מציין‪" .‬האסירים כאן מסוגלים‬ ‫'לתפור' תיק זה לזה‪ .‬חלקם עבד כמדובבים בתאי‬ ‫חקירות של המשטרה‪ .‬הם מכירים שיטות חקירה‪,‬‬ ‫מה שהופך אותם למתוחכמים מבחינת ידיעת החוק‬ ‫והנהלים‪ .‬הם יכולים לבקש לעיין בכל פקודה‪,‬‬ ‫להבדיל מהרבה אסירים פליליים אחרים‪ .‬הם גם‬ ‫מרבים להגיש עתירות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬אנחנו מטפלים‬ ‫בהרבה 'פשע חיצוני'‪ .‬אנחנו יכולים לקבל שיחת‬ ‫טלפון מהשב"כ‪ ,‬מהימ"ר או מגורם אחר‪ ,‬על אסיר‬ ‫פלוני שהתקשר אליהם ומסר מידע מסוים‪ .‬כבר‬ ‫מצאנו הרבה תחמושת וקצרנו הצלחות בעקבות‬ ‫ידיעות שהתקבלו מאסירים טעוני הגנה"‪.‬‬ ‫לקצין המודיעין‪ ,‬מסכימים כולם‪ ,‬עבודה קשה‬ ‫מאד בבית סוהר שמרבית האסירים בו הם טעוני‬ ‫הגנה‪" .‬העבודה עם אוכלוסיית טעוני ההגנה היא‬ ‫יותר קשה"‪ ,‬מודה רב‪-‬כלאי עמל כיוף‪ ,‬קמ"ן‬ ‫בית הסוהר‪" .‬זאת אוכלוסייה מנודה‪ ,‬גם בקרב‬ ‫העבריינים‪ .‬רבים מהם ננטשו גם על ידי בני‬ ‫משפחותיהם‪ .‬אין להם אבא ולא אמא ואין להם למי‬ ‫לפנות‪ .‬זאת אחת הסיבות שהם רוצים מאד לרצות‬ ‫את הסוהרים‪ .‬אין להם שום בושה‪ ,‬הם מסוגלים‬ ‫לדבר חופשי עם הסוהרים ולעבוד עם המודיעין‪.‬‬ ‫הם מציפים את הקמ"נים במידע‪ ,‬אך לא תמיד הוא‬ ‫נכון‪ .‬קמ"ן בתוך אוכלוסייה כזאת צריך להיות גם‬ ‫קצין הערכה; עליו לדעת להעריך את המקור ‪ -‬האם‬ ‫‪8‬‬ ‫מתן ‪ -‬מרכז תמיכה לנערים פליטים‬ ‫באוגוסט האחרון נפתח מתקן 'מתן' ‪ -‬מרכז תמיכה לנוער‪ ,‬ילדי פליטים שמכונים 'מבקשי מקלט'‪.‬‬ ‫מדובר בנערים זרים בני ‪ 14‬עד ‪ ,18‬כולם 'בלתי מלווים'‪ .‬מרבית הילדים הסתננו לארץ מאריתריאה‬ ‫ומסודן‪ .‬המתקן נמצא בלב שכונה בחדרה וכפוף לבית סוהר 'השרון'‪" .‬אנחנו צריכים להתמודד עם‬ ‫משימה שיש בה רגישות ואנושיות‪ ,‬ונמצאת גם על סדר היום הציבורי במדינת ישראל"‪ ,‬מסביר‬ ‫רב‪-‬כלאי מנסור מסעוד‪" .‬אנחנו עובדים בתוך 'אקווריום'‪ .‬אין יום שבו אין לנו מבקרים משב"ס‪,‬‬ ‫מהאו"ם‪ ,‬ממוקדי הסיוע‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬מדובר בילדים‪ .‬הם הרבה פעמים חסרי אונים‪ ,‬מפוחדים"‪.‬‬ ‫אתה חושב על הילדים שלך כשאתה רואה אותם?‬ ‫"איך אפשר שלא? ההבדל בין עבודה בבית סוהר רגיל לעבודה ב'מתן' הוא תהומי‪ .‬אני יכול לספר‬ ‫על סוהר ותיק שלנו‪ ,‬שעובד בשב"ס ‪ 22‬שנה‪ .‬ביום הראשון שלו כאן הוא סיפר לי‪' :‬ראיתי ילד בן‬ ‫‪ ,16‬בגיל של הבן שלי‪ .‬הוא ניסה לדבר אתי אבל לא הבנתי אותו‪ .‬הבנתי רק שמבחינה רגשית‪ ,‬לא‬ ‫טוב לו'‪ .‬פתאום חשבתי‪ ,‬אמר לי אותו סוהר‪ ,‬שהוא פה לבד‪ .‬ילד בן ‪ .16‬במרחק אלפי קילומטרים‬ ‫מההורים שלו‪ .‬זה צבט לי בלב'"‪.‬‬ ‫'מתן' הוקם בעקבות החלטת בג"ץ‪ ,‬לפיה פליטים קטינים שהסתננו לישראל ואין אפשרות להחזירם‬ ‫לארץ מוצאם (בהתאם לאמנת האו"ם של הפליטים ואמנות אחרות בנושא) ושאינם עבריינים ‪-‬‬ ‫ישהו במוסד בעל תכלית חינוכית‪ ,‬טיפולית ושיקומית‪ ,‬שאינו כלא‪ .‬החלטת בית המשפט גררה‬ ‫דיון במשרד ראש הממשלה‪ ,‬שהתנהל בין גופים שונים‪ :‬משרד הרווחה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬משרד‬ ‫המשפטים‪ ,‬משרד הפנים והמשרד לבטחון הפנים‪ .‬בסופו של דבר הוחלט ששירות בתי הסוהר‬ ‫הוא הארגון שיוכל להקים מוסד שאינו כלא‪ ,‬וגם להתמודד עם האוכלוסייה המורכבת של הנערים‬ ‫הפליטים‪ ,‬מהפן הטיפולי‪ .‬צוות גדול בתוך שב"ס חיבר תפיסת הפעלה ל'מתן'‪" :‬שונה יחסית‬ ‫מתפיסת ההפעלה הקלאסית של שב"ס"‪ ,‬מציין מנסור‪ ,‬שהיה בין חברי הצוות המגבש‪" ,‬מתמקדת‬ ‫רק בטובת הקטינים ובעלת אופי חינוכי‪-‬טיפולי"‪.‬‬ ‫המתקן עצמו פועל יותר כמו פנימייה סגורה‪ .‬הנערים משוכנים בדירות ולא באגפים‪ ,‬כאשר יש‬ ‫במקום שני בניינים‪ ,‬שלוש דירות בכל בניין‪ .‬בכל דירה מזגן‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מקרר‪ ,‬מיני‪-‬בר‪ ,‬שירותים‬ ‫ומקלחת‪ .‬הנערים לא נקראים 'עצורים' אלא 'מוחזקים'‪ .‬דלתות החדרים לא ננעלות‪ ,‬אך הדלת‬ ‫הראשית של הדירה ננעלת בלילה‪" .‬יש גדרות"‪ ,‬אומר מנסור‪" ,‬אבל הן נמוכות‪ .‬מאחורי הגדרות‬ ‫נמצאים בניינים רגילים"‪.‬‬ ‫הסגל שמפעיל את 'מתן' ‪ -‬החל במנסור מפקד המתקן‪ ,‬עובד סוציאלי במקצועו ‪ -‬נבחר בקפידה‪.‬‬ ‫במקום עובדים ‪ 28‬אנשי סגל‪ ,‬עם ‪' 60‬מוחזקים'‪ ,‬בהם שתי קצינות חינוך ושתי עובדות סוציאליות‪.‬‬ ‫"העדפנו סוהרים שעבדו קודם עם נערים"‪ ,‬מדגיש מנסור‪" .‬הסגל עבר הכשרה בת שבוע‪ ,‬במהלכה‬ ‫קיבל רקע תיאורטי על הפליטים‪ .‬בנינו גם סדנה לסגל‪ ,‬שנקראה 'מסוהרות לאחזקה'‪ .‬היה ברור‬ ‫שהסוהרים צריכים לעשות שינוי בתפיסה‪' ,‬לשים בצד' את כל מה שעשו עד עתה בשירות בתי‬ ‫הסוהר"‪.‬‬ ‫יותר כמו פנימייה‪ ,‬לא כלא‬ ‫ילד בן ‪ 14‬בלתי מלווה‪ ,‬שנתפס בגבול הישראלי אחרי שניסה להסתנן לארץ באופן בלתי חוקי‬ ‫מסיני‪ ,‬מועבר מידי רשויות הצבא לסהרונים בתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬אם יש מקום‪ ,‬הוא מועבר ל'מתן'‪.‬‬ ‫'מתן' נחשב מתקן מעבר‪ ,‬והנערים אמורים לשהות בו תקופה קצרה יחסית‪" .‬אנחנו מטפלים בהם‬ ‫מבחינה רפואית‪ ,‬סוציאלית‪ ,‬רגשית ונפשית ואחר כך צריך למצוא להם מקום חלופי בקהילה"‪,‬‬ ‫מבהיר מנסור‪.‬‬ ‫מי שיוצא מ'מתן' עובר ל'משמורנים' ‪ -‬בני משפחה מדרגת קירבה ראשונה בדרך כלל‪ ,‬שכבר‬ ‫השתלבו בארץ ויכולים לדאוג לצורכי הנער‪ .‬במקרים אחרים הם עוברים לפנימיות של משרד‬ ‫הרווחה או משרד החינוך‪ .‬בגלל בעיות של חוסר מקום‪ ,‬מתארכת לעיתים השהות ב'מתן'‪ ,‬אבל‬ ‫התקווה היא שהמצב ישתפר וזמן ההמתנה יתקצר בעתיד‪" .‬כל הילדים לומדים בבית ספר בתוך‬ ‫'מתן'"‪ ,‬מדגיש מנסור‪" .‬יש כיתות אולפן‪ ,‬שיעורי מחשבים‪ ,‬ספורט‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬אנגלית‪ .‬יש גם‬ ‫הרבה חוגים שעורכים מתנדבים שמגיעים אלינו‪ .‬שב"ס נותן לילדים ‪ 100‬שקלים בחודש‪ ,‬לקנטינה‪.‬‬ ‫הצלב האדום מוסיף עוד ‪ 50‬שקלים‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬הם מקבלים חמש ארוחות ביום‪ ,‬מזינות ובריאות‪.‬‬ ‫המבנה מזכיר פנימייה‪ ,‬לא כלא"‪.‬‬ ‫בסך הכול‪ ,‬מדובר בנערים נורמטיביים‪" .‬אלה ילדים שעזבו את בתיהם בנסיבות טרגיות"‪ ,‬מוסיף‬ ‫מנסור‪" .‬המסע שלהם נמשך חודשים לעתים‪ ,‬ופעמים רבות הם עוברים התעללות נפשית ופיזית‬ ‫בדרך‪ .‬כשהם מגיעים לכאן‪ ,‬הם הרוסים‪ .‬על כתפיהם רובצות ציפיות גדולות‪ ,‬שלא מותאמות‬ ‫לגילם‪ ,‬מצד בני המשפחה שנשארו בארץ המוצא‪ .‬זה לא קל"‪.‬‬ ‫רגע קשה במיוחד הוא רגע הפרידה ‪ -‬לנערים‪ ,‬אבל גם לסגל‪" .‬זה קטע שמלווה אותנו מרגע‬ ‫הקליטה ועד הסוף"‪ ,‬מתאר מנסור‪" .‬הנערים ממשיכים להתקשר אלינו גם כשהם כבר בפנימייה‪.‬‬ ‫אנחנו כמובן ממשיכים לחשוב ולדאוג מה יעלה בגורלם"‪.‬‬ ‫"החשש הכי גדול‪ ,‬גם במתקן כזה הוא מבריחה"‬ ‫מוסר המידע דובר אמת או שקר‪ ,‬או חצי אמת וחצי‬ ‫שקר‪ .‬אצל אסירים פליליים היחס הוא ‪ 80-20‬או‬ ‫‪ 90-10‬לגבי שקר ואמת (בהתאמה) בידיעות‪ ,‬ואילו‬ ‫אצלם אנחנו מדברים על ‪ .50-50‬מדובר בתפקיד‬ ‫קשה‪ ,‬מורכב‪ ,‬שמצריך הרבה סבלנות ומקצועיות‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬מי שלא יודע לעבוד עם טעוני ההגנה‪,‬‬ ‫יכול להסתבך"‪.‬‬ ‫כיצד?‬ ‫"היה כבר מקרה של אסיר טעון הגנה‪ ,‬שדיווח‬ ‫על כוונות לבצע פיגוע באזור מסוים בארץ‪ .‬קצין‬ ‫המודיעין לא ידע איך אותו אסיר השיג את המידע‬ ‫ולא הוציא אותו החוצה‪ ,‬ובסופו של דבר באמת‬ ‫התרחש פיגוע באותו אזור‪ .‬כמובן שבאו בטענות‬ ‫לקמ"ן"‪.‬‬ ‫"מבחינת קצין המודיעין"‪ ,‬מסביר כיוף ‪ -‬שעבד‬ ‫בעבר כקצין מודיעין מול אסירים בטחוניים‬ ‫ופליליים ב'שקמה' וב'גבעון' ‪" -‬מי שיודע לשרוד‬ ‫מול טעוני ההגנה‪ ,‬יצליח לשרוד מול כל אוכלוסייה‬ ‫אחרת של אסירים‪ ,‬ובקלות‪ .‬עם טעוני ההגנה‪,‬‬ ‫אנחנו נתקלים בכל מצב אפשרי‪ .‬מגיע מידע שקרי‬ ‫וגם מידע נכון‪ ,‬וצריך לדעת לווסת את המידע‪,‬‬ ‫להעריך אותו ולהפריד בין מקורות‪ .‬אפשר בהחלט‬ ‫להוציא מהם מידע בעל משמעות‪ ,‬ואנחנו מנצלים‬ ‫זאת עד תום‪ .‬מגיעות ידיעות על אמצעי לחימה‬ ‫בחוץ‪ ,‬על כוונות פגיעה באנשים וכדומה‪ .‬קרה‬ ‫שהפעלנו סוכן מתוכם בתוך הכלא‪ .‬אפשר לעבוד‬ ‫איתם יפה‪ ,‬אבל צריך לעשות זאת בצורה יעילה‪,‬‬ ‫לדעת להפעיל אותם נכון ולהתוודע אליהם באופן‬ ‫אישי‪ .‬לפעמים‪ ,‬די לראות את מערכת היחסים בין‬ ‫שני אסירים‪ .‬אם אסיר אחד לא סובל אסיר אחר‪ ,‬אין‬ ‫לו שום בעיה להלשין עליו שהאחרון‪ ,‬למשל‪ ,‬רוצה‬ ‫לברוח או מתעסק בסמים‪ ,‬ואפילו לעשות 'הכפלה'‬ ‫של המידע‪ ,‬בעזרת חבר נוסף שלו‪ .‬מי שלא מכיר‬ ‫את מערכת היחסים הפנימית בין האסירים‪ ,‬יכול‬ ‫ליפול על דבר כזה‪ .‬לכן‪ ,‬צריך להכיר אותם היטב"‪.‬‬ ‫רמי שגב‪ ,‬ראש תחום טיפול‪" :‬טעוני ההגנה גם‬ ‫מעלילים על הסוהרים‪ .‬המודיעין ואנחנו צריכים‬ ‫לטפל גם בכך‪ ,‬ולעזור לסוהרים להתמודד עם‬ ‫ידיעות כאלה ‪ -‬וזה לא פשוט"‪.‬‬ ‫סיכון אובדני‬ ‫בהתאמה לכמות האסירים הפסיכיאטריים‬ ‫ב'השרון'‪ ,‬יש ביניהם לא מעט שנמצאים בתאי‬ ‫פיקוח‪ ,‬מחשש שיפגעו בעצמם‪ .‬תאי פיקוח יש‬ ‫בכל האגפים‪ ,‬ובהם גם נמצאים 'תומכים'‪ ,‬נוסף‬ ‫למצלמות‪" .‬אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק‬ ‫בנושא האובדנות"‪ ,‬מדגיש מוג'אמס‪" .‬יש אצל‬ ‫טעוני ההגנה לא מעט ניסיונות אובדניים או פגיעה‬ ‫עצמית על רקע מניפולטיבי שמטרתם 'להשיג‬ ‫הישגים'‪ .‬הקושי שלנו הוא לדעת מתי מדובר‬ ‫במניפולציה ומתי זוהי מצוקה של ממש"‪.‬‬ ‫שגב‪" :‬נושא האובדנות קשה לאבחון ולניבוי‪.‬‬ ‫אנחנו מתייחסים לכל מקרה כאל מקרה אמיתי‪.‬‬ ‫הרבה מאד זמן מושקע בטיפול באסירים‬ ‫הפסיכיאטריים‪ ,‬באסירים במצוקה ובכאלה בעלי‬ ‫סיכון אובדני"‪.‬‬ ‫יש טעוני הגנה שמוגדרים 'רמה א' ‪ -‬אלה‬ ‫יוחזקו גם בהפרדה; ויש טעוני הגנה 'רמה ב'‪,‬‬ ‫כאלה שיכולים להיות יחד‪" .‬החשש הכי גדול‪,‬‬ ‫גם במתקן כזה"‪ ,‬מסביר מוג'אמס‪" ,‬הוא מבריחה‪.‬‬ ‫אבל מבחינתי‪ ,‬הסכנה החמורה יותר היא חיסול‬ ‫חשבונות‪ .‬זה יכול להיות גם בהזמנה‪ ,‬דרך עבריינים‬ ‫מבחוץ‪ ,‬שמזמינים חיסול בתוך בית הסוהר על ידי‬ ‫הרעלה‪ ,‬דקירה או כל אמצעי אחר"‪.‬‬ ‫נוסף לטעוני ההגנה‪ ,‬יש ב'השרון' גם אגף‬ ‫שיקום ואגף נשים 'בטחוניות'‪ ,‬ג'יהאד איסלמי‬ ‫וחמאס‪ .‬יש אגף של נשים פליליות עצורות ואגף‬ ‫הפרדה ארצי‪ ,‬בו מוחזקים ראשי ארגוני פשיעה‬ ‫וגם טעוני הגנה רמה א'‪ ,‬בטחוניים ופליליים‪.‬‬ ‫לאלה מצטרף אגף מעבר‪ ,‬של עצורים ושפוטים‪,‬‬ ‫שמתמלא בערב ומתרוקן בבוקר‪" .‬אגף קשה מאד‬ ‫לניהול"‪ ,‬מדגיש מוג'אמס‪" ,‬מאחר שהאסירים‬ ‫עוברים ממקום למקום ‪ -‬הכול מאוד דינמי‬ ‫ואינטנסיבי"‪.‬‬ ‫על השולחן במשרדו בכלא‪ ,‬הוא מספר בחיוך‪,‬‬ ‫מונחים כל הזמן שמונה או תשעה כובעים לפחות‪.‬‬ ‫מי שרוצה לפקד על הכלא בהצלחה‪ ,‬צריך‪ ,‬בכל‬ ‫פעם מחדש‪ ,‬להחליף כובע‪" .‬רגע אחד נכנסת‬ ‫מנהלת אגף השיקום"‪ ,‬הוא מתאר‪" ,‬ואני צריך‬ ‫לדבר איתה על נושא שיקומי‪ .‬שתי דקות אחר כך‬ ‫מגיע מנהל אגף ההפרדה הכי שמור ומאובטח‪ ,‬ואני‬ ‫הולך איתו לצד השני‪ .‬יש פה הכול מהכול‪ ,‬וצריך‬ ‫לתת התייחסות לכל אוכלוסיית אסירים בצורה‬ ‫שהכי מתאימה לה‪ .‬כל אחד‪ ,‬והחליפה האישית‬ ‫שלו‪."..‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לנשום לרווחה‬ ‫בחודשים האחרונים נערך בשירות בתי הסוהר מיצוב מחדש לתפקיד קצין רווחה אחרי שלראשונה‬ ‫נפתח בארגון קורס בנושא‪ ,‬שיצר אחידות בתפיסת התפקיד וגיבש לו קווים מנחים ∞ קצין הרווחה עדיין‬ ‫אמון על רווחת הסוהר‪ ,‬אך עיקר הטיפול מתרכז בהתערבות ובניסיון לעזור לסוהרים להתמודד עם‬ ‫אירועי חיים קשים ומשברים‪ ,‬בעבודה ובחיים האישיים‬ ‫מאת‪ :‬אביב מסיקה‬ ‫לפני שנה‪ ,‬כשכלאי ירון לוי ‪ -‬עובד סוציאלי‬ ‫לאסירים בעבר וקצין הרווחה בכלא 'שקמה'‬ ‫בהווה ‪ -‬עזב את תפקידו הקודם‪ ,‬ניגש אליו אחד‬ ‫הסוהרים באגף‪ .‬כל אותו היום הביט הסוהר בירון‪,‬‬ ‫שנפרד מהאסירים בהם טיפל‪ .‬לוי סיפר לו שהוא‬ ‫עובר לתפקיד קצין רווחה‪ ,‬לטפל בסגל‪' .‬מתאים‬ ‫לך'‪ ,‬אמר לו הסוהר‪' .‬הלוואי ויהיה מי שיטפל בנו‬ ‫כפי שאתה טיפלת באסירים'‪" .‬באותו רגע"‪ ,‬מספר‬ ‫לוי‪" ,‬הבנתי שאני עושה את הדבר הנכון‪ .‬לא ידעתי‬ ‫כלאי ענבר פרידלנדר‬ ‫עדיין מה המשמעות של טיפול בסגל‪ ,‬אך חשתי‬ ‫שמדובר בשליחות"‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים נערך בשירות בתי הסוהר‬ ‫מיצוב מחדש לתפקיד קצין רווחה‪ .‬עד לפני כשנה‪,‬‬ ‫מהות התפקיד נתפסה אחרת בכל יחידה‪ .‬בארגון‬ ‫לא גובשה הגדרה אחידה לגבי תפקידיו של קצין‬ ‫הרווחה‪ ,‬קצין הטיפול לסגל‪ .‬באפריל ‪ ,2010‬בפעם‬ ‫הראשונה‪ ,‬נפתח בשירות קורס קציני רווחה‪.‬‬ ‫הקורס יצר אחידות בתפיסת התפקיד וגיבש לו‬ ‫קווים מנחים‪" .‬דבר ראשון"‪ ,‬מסביר לוי‪" ,‬נקבע‬ ‫מקומו של קצין הרווחה ברצף ההתפתחותי של‬ ‫חיי הסוהר‪ ,‬מרגע הגיוס והקליטה ועד לפרישה‪,‬‬ ‫ולפעמים גם אחריה‪ .‬יש נקודות חשובות שבהן‬ ‫אנחנו מתערבים‪ ,‬כמו למשל שיבוץ סוהר לתפקיד‬ ‫ייחודי או ייעודי; מתן חוות דעת פסיכולוגית‪-‬‬ ‫סוציאלית למפקדים במקרים מסוימים; בחינת‬ ‫החוסן הנפשי של הסוהר ועוד‪ .‬נקבע גם מהו‬ ‫מקום הרווחה במקרים של התמודדות עם משברים‬ ‫אישיים ‪ -‬גירושין‪ ,‬אובדן או מחלה‪' .‬התערבות‬ ‫בשעת משבר' הוגדרה כחלק מתפיסת התפקיד‬ ‫שלנו‪ ,‬ועברנו הכשרה לעניין ממומחי תוכן‪ .‬בעבר‬ ‫‪22‬‬ ‫התפקיד של קצין הרווחה נתפס יותר כתפקיד של חולה נפש‪ ,‬שמסרב לקבל את הזריקה החודשית‬ ‫'מש"קית חוויה'‪ ,‬זו שדואגת לימי כיף ולטיולים‪ .‬שלו‪ .‬הוא משתולל ומתפרע והסוהרים חייבים‬ ‫אנחנו עדיין דואגים לרווחת הסוהר‪ ,‬מעניקים להחזיק אותו כדי שיקבל טיפול רפואי‪ .‬היה גם‬ ‫ייעוץ פיננסי וביטוחי‪ ,‬אבל עיקר הטיפול שלנו מקרה של אסיר בטחוני שחשף את איבר מינו בפני‬ ‫סוהרת‪ ,‬שלא לדבר על סוהרים שמתמודדים עם‬ ‫היום מתמקד במה שנקרא 'אירועי חיים'"‪.‬‬ ‫נוער עבריין‪ ,‬בגיל הילדים שלהם‪ .‬סוהרים עובדים‬ ‫"יש לסוהרים הרבה רגעים קשים"‬ ‫ככה יום יום‪ ,‬שעה שעה‪ ,‬במשך שנים‪ .‬אני זוכרת‬ ‫כינסנו לשיחה שלושה קציני רווחה‪ .‬כלאי ענבר שכאשר הייתי עובדת סוציאלית באגף‪ ,‬ראיתי פעם‬ ‫פרידלנדר‪ ,42 ,‬נשואה ואם לשלושה‪ ,‬עובדת בבית אסיר שתחב לעצמו קשית לווריד‪ ,‬והדם שלו פשוט‬ ‫מעצר 'מגן‪-‬ניצן'; נגה רודיטי‪ ,40 ,‬גרושה ואם התיז לכל עבר‪ .‬עד היום אני זוכרת את זה"‪.‬‬ ‫לשניים‪ ,‬עובדת ב'שיטה' וב'קישון'; וירון לוי‪,36 ,‬‬ ‫ענבר ממשיכה‪" :‬בבית סוהר יש דינמיקה‬ ‫מטורפת‪ ,‬אין לך זמן לכלום‪ .‬רצים‪ ,‬כל‬ ‫הזמן רצים‪ .‬כשהסוהר נכנס לקצינת‬ ‫הרווחה‪ ,‬הוא סוף סוף יושב רגע בשקט‪.‬‬ ‫זהו המקום השפוי שבו שואלים אותו‬ ‫'מה קורה'‪' ,‬מה עובר עליך'‪ ,‬פונים‬ ‫אליו‪' :‬אני רואה שמשהו לא בסדר'‪.‬‬ ‫יש לו כמה דקות שהן עולם ומלואו‪,‬‬ ‫זמן שבו מקשיבים רק לו וחושבים‬ ‫איך לטפל בבעיה שלו‪ .‬סוהרים הם‬ ‫לא אנשי היי‪-‬טק שיושבים מול מחשב‬ ‫ומתקתקים‪ .‬הם עובדים בלחץ עצום‪,‬‬ ‫שאינני יודעת איך אנשים עומדים בו‪.‬‬ ‫כלאי נגה רודיטי‬ ‫כלאי ירון לוי‬ ‫זה קצב של בית משוגעים והתפקיד‬ ‫נשוי ואב לשניים‪ ,‬הגבר היחיד בתפקיד קצין רווחה שלנו הוא באמת להיות שם בשבילם"‪.‬‬ ‫בשירות היום‪ .‬לוי עובד ב'שקמה' חצי משרה ומשמש‬ ‫נגה רודיטי‪" :‬אנחנו בעצם מטפלים בעמיתים‬ ‫מטפל משפחתי וזוגי מחוץ לשב"ס‪ .‬שלושתם שלנו‪ ,‬וזה שונה מטיפול באסירים‪ .‬זאת לוליינות‪.‬‬ ‫שימשו בעבר כעובדים סוציאליים לאסירים‪ .‬אבל‪ ,‬מצד אחד להיות עמית‪ ,‬מצד שני לטפל‪ .‬אנחנו‬ ‫הם מדגישים‪ ,‬זו לא אחת מדרישות התפקיד‪.‬‬ ‫צריכים להשפיע על המפקדים‪ ,‬כך שיהפכו‬ ‫"כעובדת סוציאלית שטיפלה בעבר באסירים ל'מפקדים רווחתיים'‪ .‬אם מפקד לוקח בחשבון‪,‬‬ ‫וחוותה מה הסגל עובר יום יום‪ ,‬דקה דקה‪ ,‬אני במסגרת קבלת ההחלטות שלו‪ ,‬שיקולי רווחה ‪-‬‬ ‫יודעת מה פירוש להיות סוהר"‪ ,‬פותחת ענבר‪ .‬עשינו את שלנו‪ .‬המפקדים צריכים להפנים את‬ ‫אגב‪ ,‬היא עזבה את השירות וחזרה אחרי שבע המשמעות של הון אנושי‪ ,‬שהם עובדים עם אנשים‪,‬‬ ‫שנים‪ ,‬רק אחרי שהבטיחו לה שתוכל הפעם לטפל לא עם רובוטים"‪.‬‬ ‫בסגל‪" .‬יש לסוהרים הרבה רגעים קשים"‪ ,‬היא‬ ‫לוי‪" :‬אפשר לומר שקצין הרווחה יושב בנקודה‬ ‫מבהירה‪" .‬הם עובדים במקום עבודה לא פשוט‪ ,‬ארכימדית‪ .‬הוא מכיר בכך שלהיות במגע יומיומי‬ ‫ויש לכך השלכות נפשיות ופיזיות על בריאותם‪ .‬עם רוצחים‪ ,‬אנסים‪ ,‬נוכלים וכדומה ‪ -‬זה קשה‬ ‫הם גם עדים להתרחשויות טראומתיות‪ .‬לא מעט מאוד‪ .‬הסוהר מחויב להגיש לאדם כזה אוכל‪,‬‬ ‫סוהרים הורידו בשלב זה או אחר של השירות אסיר נייר טואלט‪ .‬בתפיסת התפקיד שלי מונחת ההבנה‬ ‫מתלייה‪ .‬להוריד אדם מחבל זאת חוויה איומה‪ ,‬שהדבר אינו פשוט לסוהרים‪ .‬לכן‪ ,‬מישהו צריך‬ ‫הפחד הנורא שמא הוא כבר מת‪.‬‬ ‫להיות שם ולאפשר לסגל להתאוורר‪ .‬התפקיד‬ ‫"דמיינו לעצמכם סוהר הצועד ומאיר בפנס שלנו מתחיל במיצוי הזכויות של הסוהר בארגון‪,‬‬ ‫בלילה‪ ,‬כחלק מהוראות ההשגחה על אסירים אבל אנחנו עוסקים גם בתיווך הצרכים של איש‬ ‫בסיכון‪ ,‬ופתאום הוא מבחין באדם תלוי‪ .‬זה סיוט‪ .‬הסגל בתוך שב"ס‪ .‬אנחנו שם כדי לסייע לו‪ ,‬לייעץ‬ ‫יש גם אלף ואחד דברים אחרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אסיר לו‪ ,‬לחזק אותו‪ ,‬להבין מה הוא צריך ומה יעזור‬ ‫"אנחנו פה אתך"‬ ‫לו ‪ -‬בשגרה וגם במצבים לא שגרתיים‪ .‬התפקיד‬ ‫שלנו ניכר אולי במסיבות שאנחנו מארגנים‪ ,‬בטיולי‬ ‫היחידה וכדומה‪ ,‬אבל למעשה‪ ,‬רוב העיסוק שלנו‬ ‫מתמקד דווקא בשיחות האישיות ‪ -‬בעניינים‬ ‫פרטיים שנשארים בתוך החדר‪ ,‬בינינו לבין הסוהר‪,‬‬ ‫בדל"ת אמות"‪.‬‬ ‫לעצור את הדמעות‬ ‫בכל אחת מהיחידות עליהן אמונים קציני‬ ‫הרווחה‪ ,‬יש מאות אנשי סגל‪ .‬אצל ענבר יש‬ ‫‪ .360‬אצל נגה מדובר ב‪ 430-‬אנשי סגל ועוד ‪30‬‬ ‫סוהרי חובה ואצל ירון‪ ,‬ב'שקמה'‪ ,‬יש ‪ 240‬אנשי‬ ‫סגל‪ .‬לא כולם מגיעים אל קצין הרווחה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫זמין לכולם‪" .‬אנחנו מגיעים לעבודה מוכנים לכל‬ ‫אירוע"‪ ,‬מדגישה ענבר‪" .‬למעשה אנחנו מגיבים‬ ‫לאירועים שקורים כל הזמן‪ ,‬כל יום מחדש"‪.‬‬ ‫נגה‪" :‬הנה סיפור שקרה‪ .‬התקשרו אלי מהכלא‬ ‫בשבת‪ ,‬בשש בבוקר‪ ,‬וסיפרו שאסיר התאבד‪ .‬אני‬ ‫כמובן רצתי ליחידה‪ .‬הייתי צריכה להתאפס על‬ ‫עצמי‪ ,‬לצאת מהשבת שלי‪ ,‬מהילדים שלי ולהיות‬ ‫שם ‪ -‬בשביל הסגל ובמיוחד בשביל אותו סוהר‬ ‫שהיה צריך להוריד את האסיר מהחבל‪ .‬הוא כמובן‬ ‫היה בפאניקה‪ ,‬בשוק‪ .‬זאת חוויה טראומתית‪ .‬שאלו‬ ‫אותו שאלות‪ ,‬הקימו ועדת חקירה‪ ,‬ואחרי כל זה‪,‬‬ ‫היה עליו לחזור ליחידה ולתפקד כרגיל‪ .‬בכל‬ ‫הבלגן‪ ,‬מישהו היה צריך לשמוע מה עובר עליו ‪-‬‬ ‫להקשיב לו‪ ,‬להכיל אותו‪ ,‬לעצור לו את הדמעות"‪.‬‬ ‫מה לגבי סוהרי החובה?‬ ‫"גם זה מורכב‪ .‬אלה הרבה פעמים אנשים שעוד‬ ‫נמצאים בגיל ההתבגרות‪ .‬הם לא שייכים ליחידה‬ ‫צבאית ומתפקדים בסביבה של אנשי סגל מבוגרים‬ ‫מהם‪ .‬צריך להיות קשובים גם לצרכים שלהם"‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬פרט לאירועים בתוך האגף אתם צריכים‬ ‫הסוהרים להתמודד‪ ,‬ישנן כמובן נסיבות חיים‬ ‫אישיות של כל סוהר‪ ,‬שלעיתים קשות מאוד‪.‬‬ ‫בכל מקרה כזה‪ ,‬קציני הרווחה מנסים לעזור‪ .‬מי‬ ‫שעבד במשמרות‪ ,‬למשל‪ ,‬וצריך לטפל בילד חולה‬ ‫ יעבור‪ ,‬בעזרת קצין הרווחה‪ ,‬לתפקיד עובד יום‪.‬‬‫"רוב הפניות של סוהרים קשורות לאירועי חיים"‪,‬‬ ‫מודה נגה רודיטי‪" .‬פנה אלי סוהר שהתגרש‪ .‬אני‬ ‫גרושה‪ ,‬וסיפור כזה הציף גם אצלי דברים‪ .‬היה‬ ‫מקרה של סוהר שנמצא במצב כלכלי קשה‪ ,‬עם‬ ‫ילד חולה‪ .‬יש לנו עבודת תיווך רבה מול המערכת‪.‬‬ ‫עלינו לעזור לסוהר‪ ,‬להתאים את תנאי העבודה‬ ‫שלו‪ ,‬למצות את הזכויות שלו בתוך שב"ס‪ .‬אם‬ ‫יש סוהר שמצבו הכלכלי בשפל המדרגה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫אסור לנו לערוך מגבית‪ ,‬אבל אנחנו מוצאים דרכים‬ ‫לעזור‪ ,‬כמו הענקת תלושים‪ ,‬עבודה נוספת בשכר‪,‬‬ ‫פנייה לקרן נציב"‪.‬‬ ‫ענבר‪" :‬אנחנו בודקים‪ ,‬קודם כל‪ ,‬אילו רשתות‬ ‫תמיכה יש לסוהר ‪ -‬האם המשפחה שלו תומכת‪,‬‬ ‫האם יש לו יכולות כלכליות‪ .‬חלק גדול מהתפקיד‬ ‫שלנו הוא להפנות לגורמים מתאימים בתוך‬ ‫הקהילה‪ .‬אנחנו‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם עוזרים בייעוץ פיננסי‬ ‫בכל הנוגע להלוואות"‪.‬‬ ‫לוי‪" :‬צריך להבין שרבים מהסוהרים אינם‬ ‫יודעים מהן זכויותיהם‪ .‬אנחנו טורחים על הסברה‬ ‫"הרווחה אחראית‪ ,‬למעשה‪ ,‬על מעגל חיי הסוהר‪ ,‬מרגע קליטתו‬ ‫בארגון ועד שחרורו"‪ ,‬מסבירה סג"ד מרב אופנהיים‪ ,‬ראש יחידת‬ ‫הרווחה של שב"ס בשנתיים האחרונות‪" .‬אין כמעט נקודה בה‬ ‫אנשי הרווחה אינם נוכחים‪ .‬אנחנו יודעים לתת מענה כמעט לכל‬ ‫התמודדות או בעיה המתעוררת אצל הסוהרים"‪ .‬מרב מדברת על‬ ‫'חזון הרווחה'‪ ,‬דבר שלא היה קיים בעבר‪" .‬עבודת הרווחה היא‬ ‫עבודה עם נשמה"‪ ,‬היא מדגישה‪" .‬החזון מתחיל אט אט לקבל‬ ‫צורה‪ .‬היום ברור שהרווחה צריכה להיות זמינה ונגישה לסוהר‪.‬‬ ‫קצין הרווחה מלווה ומדריך את הסוהר תמיד ובכל מצב‪ ,‬בשגרה‬ ‫ובחירום"‪ .‬באפריל ‪ 2010‬נפתח‪ ,‬כאמור‪ ,‬קורס קציני הרווחה‬ ‫סג"ד מרב אופנהיים‬ ‫הראשון בשב"ס‪ .‬בין השאר נערכו בקורס מפגשים עם אנשי‬ ‫מרכזי רווחה בארץ‪ ,‬עם אנשי אגף השיקום של משרד הביטחון‪ ,‬אנשי האגף להנצחת החייל ועוד‪.‬‬ ‫המשתתפים בקורס עברו השתלמות עם עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ולמדו נושאים חשובים‬ ‫כמו טיפול בטראומות וטיפול במאוימים‪ ,‬סוגיה רגישה במיוחד‪ .‬הקורס הכשיר את כלל קציני‬ ‫הרווחה‪ ,‬כולל הוותיקים שבהם‪ .‬קורס קציני הרווחה היה השלב הראשון בתהליך‪ ,‬והשנה (‪)2011‬‬ ‫מתוכנן השלב השני‪ :‬קורס שיתמקד בנושא השכול ובהתמודדות עם אובדן ושכול ברמה הארגונית‪.‬‬ ‫לדברי מרב‪ ,‬השלב השני נולד בעקבות אסון הכרמל‪" .‬הוא תוכנן בלי קשר לאסון‪ ,‬אבל האסון‬ ‫מיקם אותו בעדיפות עליונה"‪ ,‬היא מציינת‪" .‬בעקבות האסון הקמנו את מערך הנפגעים בשב"ס‪,‬‬ ‫כדי ליצור נוהל עבודה מקצועי המבוסס על עקרונות של שוויון‪ ,‬אחידות וכמובן זמינות‪ .‬למדנו על‬ ‫כך מצה"ל ומהמשטרה"‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬בראשית יולי ‪ 2011‬התקיים הכנס הראשון בו הועברה למפקדי‬ ‫שב"ס ערכה מסודרת בכל הנוגע להתנהלות במצב חירום‪ .‬בכנס הרצתה גם רונה רמון על השכול‬ ‫הפרטי שלה‪ .‬מרב מתארת מגוון תפקידים רחב שמוטל על קציני הרווחה‪" :‬המטרה המשותפת לכל‬ ‫התפקידים היא דאגה לרווחת הסוהר ‪ -‬לא ממקום של נזקקות אלא ממקום של העצמה‪ .‬מטרתה‬ ‫של עבודת הרווחה היא לתת לסוהר כלים נכונים‪ ,‬שמתאימים לו באופן אישי‪ .‬אנחנו רוצים לחזק‬ ‫אצלו חלקים חלשים ולומר לו‪' :‬אתה מסוגל‪ ,‬אתה יכול‪ ,‬אנחנו פה אתך'‪."...‬‬ ‫רבה בתחום‪ ,‬כדי שיידעו‪ ,‬ויקבלו את המגיע להם"‪.‬‬ ‫להתנהג אחרת בבית‬ ‫בין השאר‪ ,‬מבצעים קציני הרווחה הרבה מאד‬ ‫התערבויות והדרכות לסגל בנושא שחיקה‪ ,‬בצורת‬ ‫ימים מרוכזים או הדרכת משמרת‪ .‬מיזם רווחה‬ ‫נוסף נקרא‪' :‬המשפחה כגורם תומך'‪ .‬מדובר במיזם‬ ‫ארצי שמטרתו לקרב את משפחת הסוהר‪ ,‬כך‬ ‫שתכיר ותבין יותר את מהות התפקיד ומורכבותו‪.‬‬ ‫"פעמים רבות הסוהרים מתמודדים גם עם קושי‬ ‫בבית"‪ ,‬מסבירה ענבר‪" .‬הם מספרים שקשה להם‬ ‫לעשות ניתוק בין העבודה לבית‪ .‬כשהם מגיעים‬ ‫הביתה‪ ,‬הם שוכחים שהם לא באגף‪ .‬סוהר יכול‬ ‫לענות בחוסר סבלנות לאשתו‪ ,‬שאומרת 'רגע‪,‬‬ ‫שים לב‪ ,‬אתה בבית'‪ .‬סוהר כזה הרבה פעמים‬ ‫נבהל מעצמו‪ ,‬מהצורה שבה הוא מדבר‪ .‬המשמרת‬ ‫שלהם היא לא בת שש שעות‪ ,‬היא בת ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫הם לא ישנים כמעט ומגיעים הביתה מותשים‪.‬‬ ‫אני מתעקשת אתם‪' :‬חבר'ה‪ ,‬אתם יוצאים הביתה?‬ ‫תעשו משהו‪ ,‬מעבר לשגרה‪ .‬קנו כרטיסים מוזלים‬ ‫להצגה‪ ,‬צאו לארוחת בוקר זוגית שמגיעה לכם‬ ‫בהנחה'‪ .‬יש עולם מלא של אפשרויות‪ ,‬שהם לא‬ ‫מודעים להן ולכן לא מנצלים אותן‪ .‬אלה דברים‬ ‫פשוטים‪ ,‬אבל הם יותר מדי טרודים בשגרת‬ ‫העבודה‪ .‬התפקיד שלנו הוא לדאוג גם לאיכות‬ ‫החיים שלהם‪ .‬אנחנו פותחים להם חלון‪ ,‬צוהר‪,‬‬ ‫שיבינו שהם יכולים לחיות אחרת"‪.‬‬ ‫כל קציני הרווחה עמם נפגשנו מסכימים שמדובר‬ ‫בתפקיד מורכב‪ .‬לצד ה'לוליינות' עליה דיברה נגה‬ ‫רודיטי‪ ,‬ירון לוי מדבר על 'ניסיון לאחוז בחבל בשני‬ ‫קצותיו'‪ ,‬בשל הצורך‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬לתווך בין‬ ‫הסוהר לבין מפקדו‪" .‬רבות מהפניות אלינו הן בנושא‬ ‫קשיים במקום העבודה"‪ ,‬מציינת ענבר‪" .‬סכסוך עם‬ ‫המפקד‪ ,‬נתק בתקשורת‪ ,‬תחושה של סוהר שמפקד‬ ‫מתנכל לו‪ .‬יש גם פניות מצד המפקדים‪ ,‬ופעמים‬ ‫רבות הפתרון הוא בידיו של מפקד המשמרת או‬ ‫מפקד היחידה‪ ,‬אבל אנחנו מנסים לגשר"‪.‬‬ ‫משמעות אחרת לתפקיד‬ ‫אסון השריפה בכרמל‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2010‬הדגיש‬ ‫את הצורך בקציני רווחה בתוך הארגון‪ .‬פעמים‬ ‫רבות היו הם אלה שבישרו למשפחות השכולות על‬ ‫האסון‪ .‬הם גם ליוו את המשפחות ואת הסוהרים‬ ‫ביחידות‪ ,‬בימים שאחרי האירוע הנורא‪" .‬אנשים‬ ‫הרשו לעצמם להישען עלינו"‪ ,‬מספר לוי‪ .‬איש‬ ‫מסגל 'שקמה' לא נספה אמנם באסון‪ ,‬אבל אחד‬ ‫הסוהרים איבד את אחיו‪" .‬הרגשתי באותם רגעים‬ ‫שהתפקיד שלנו קיבל משמעות אחרת"‪ ,‬הוא מודה‪.‬‬ ‫נגה‪" :‬אני הכרתי הרבה מאד מהצוערים שנהרגו‪.‬‬ ‫כששמעתי על השריפה‪ ,‬התקשרתי מיד לאילה‬ ‫(אילה יפרח זיכרונה לברכה)‪ .‬כשהיא לא ענתה‬ ‫לי‪ ,‬התחלתי לבכות‪ ,‬התפרקתי‪ .‬מישהי ראתה אותי‬ ‫ופנתה אלי בתוכחה‪' :‬מה זה? את קצינת רווחה‪,‬‬ ‫את לא יכולה לבכות'‪ .‬אחר כך התעשתי‪ .‬התחלתי‬ ‫לעבור ביחידות שלי ובין המשפחות של ההרוגים"‪.‬‬ ‫ענבר‪" :‬אני לא מסכימה‪ .‬מה זאת אומרת 'את‬ ‫קצינת רווחה‪ ,‬אז את לא יכולה לבכות?' סוהר‬ ‫שלנו‪ ,‬ג'לאל ביסאן‪ ,‬נהרג באסון‪ .‬הוא היה פצוע‬ ‫כמה ימים ואז נפטר‪ .‬שמעתי על כך בכניסה‬ ‫ליחידה‪ .‬באותה שנייה פרצתי בבכי‪ ,‬מול כולם‪.‬‬ ‫הרגשתי שזה בסדר‪ ,‬הרי אני אחת מהם‪ ,‬גם אם אני‬ ‫קצינת רווחה‪ .‬כולנו בני אדם‪ ,‬אחרי הכול"‪...‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עונדים חיים‬ ‫מענה טכנולוגי נוסף בתחום מניעת אובדנות אסירים הוא "צמיד לחיים"‪ ,‬מכשיר בצורת צמיד הנענד על‬ ‫רגל האסיר‪ ,‬מנטר מדדים פיזיולוגיים באופן רציף ומתריע אוטומטית ומיידית על ניסיון התאבדות ∞‬ ‫המכשיר הוא פרי פיתוח ישראלי מתקדם ויחיד מסוגו בעולם‪ ,‬ונמצא בשלב הרצה ∞ עוד אמצעי המבטא‬ ‫את מחויבותו של שב"ס לשמור על חייהם ובריאותם של האסירים‪ ,‬ולהגן עליהם ‪ -‬לעתים גם מפני עצמם‬ ‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה גבע‬ ‫בשיעור בינוני‪-‬נמוך בהשוואה לעולם (ראה טבלה)‪.‬‬ ‫בשעה שבע בבוקר‪ 20 ,‬באוגוסט ‪ ,2009‬נכנסו‬ ‫הסוהרים בכלא 'ניצן' לתאו של העציר דודו טופז‬ ‫ושוחחו עמו‪ .‬עשר דקות בלבד לאחר שיצאו מן‬ ‫התא‪ ,‬שהיה משותף לארבעה עצורים נוספים‬ ‫"חיזוי אובדנות ‪ -‬בעייתי"‬ ‫בנובמבר ‪ 2009‬הפיץ נציב שב"ס לשעבר‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫גונדר בני קניאק‪ ,‬את מסמך "שבעת הצעדים"‬ ‫‪ -‬תוכנית למניעת אובדנות בקרב אסירים‪,‬‬ ‫שלא התגלה אצלו פוטנציאל לאובדנות ‪ -‬דווקא‬ ‫הוא ינסה לעשות מעשה"‪.‬‬ ‫בעייתיות חיזוי האובדנות גוברת בעיקר על רקע‬ ‫העברת בתי הסוהר ובתי המעצר מרשות המשטרה‬ ‫וצה"ל לרשות שב"ס‪ .‬המהלך גרם לזינוק מספרי בכל‬ ‫נתוני הארגון‪ :‬מספר האסירים המוחזקים בידי שב"ס‬ ‫סג"ד רוני בורוכוב‬ ‫ותחת מעקב מצלמות ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬הוא נמצא‬ ‫תלוי על ברז במקלחת התא‪ .‬הציבור כולו התמקד‬ ‫בשאלה‪ ,‬איך הצליח העצור ליטול את חייו בכריעה‬ ‫על ברכיו‪ ,‬תוך שהוא נעזר באמצעים פשוטים‬ ‫כמו כבל הקומקום החשמלי וברז המקלחת‪ .‬סביר‬ ‫כי התאבדות של ידוען מקפיצה לכותרות שאלות‬ ‫מהותיות‪ ,‬שאינן מטרידות במיוחד את הציבור‬ ‫כאשר אסיר אנונימי נוטל את חייו בידיו‪ .‬באותה‬ ‫שנה היו ‪ 898‬נסיונות התאבדות של אסירים ושב"ס‬ ‫כבר היה בעיצומו של תהליך לגיבוש דרכי פעולה‬ ‫חדשות למניעת אובדנות בקרב אסירים‪ ,‬וזאת על‬ ‫אף שרמת האובדנות בקרב אסירים בישראל היא‬ ‫‪24‬‬ ‫הכוללת בין היתר אבחון ומיון‪ ,‬השגחה ופיקוח‬ ‫ובעיקר החלטה על פיתוח אמצעים טכנולוגיים‬ ‫מתקדמים להגנה על חיי האסיר‪ .‬כל אלה‪ ,‬במסגרת‬ ‫תוכנית רב‪-‬שנתית (‪ )2014-2010‬שבין מטרותיה‬ ‫היתה בנייתם של ‪ 230‬תאים ייעודיים לכלואים‬ ‫המאובחנים כבעלי סיכון אובדני‪ .‬מתברר‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫שאפילו ההגדרה הנוגעת לאובדנות אינה פשוטה‬ ‫ולא פעם היא נכונה לרגע האבחון עצמו‪" .‬אכן‪,‬‬ ‫חיזוי האובדנות הוא בעייתי"‪ ,‬מסביר סג"ד‬ ‫רוני בורוכוב‪ ,‬ראש ענף פיתוח אמל"ח במנהל‬ ‫טכנולוגיות‪" .‬ייתכן שאסיר שאובחן כבעל סיכון‬ ‫לאובדנות לא יתנהג כך בהמשך ואילו אסיר אחר‪,‬‬ ‫עלה ל‪ ,25,000-‬מספר המתקנים עלה מ‪ 24-‬ל‪.32-‬‬ ‫יחידת 'נחשון'‪ ,‬שביצעה עד אמצע העשור הקודם‬ ‫כ‪ 150-‬ליוויי אסירים ‪ -‬מבצעת מאז ‪ 400,000‬ליוויים‬ ‫בשנה‪ .‬קליטות האסירים עומדות על ‪ 38,000‬בשנה‬ ‫ו‪ 1,200-‬אסירים מוגדרים כאסירים בהשגחה‪230 ,‬‬ ‫מהם מאובחנים כבעלי סיכון אובדני גבוה‪ .‬במלים‬ ‫אחרות ‪ -‬אחרי הדוחות‪ ,‬השאלונים והאבחונים‪,‬‬ ‫אחרי התאים המיוחדים וההשקעה הרבה במציאת‬ ‫דרכים להתמודדות עם מצוקת האסיר בכלא והסיכון‬ ‫לאובדנות‪ ,‬היה ברור שעם הפיכתו של שירות בתי‬ ‫הסוהר לארגון כליאה לאומי‪ ,‬יש להמציא‪ ,‬נוסף‬ ‫לכל אלה‪ ,‬גם מענה טכנולוגי ‪ -‬מכשיר חכם שיוכל‬ ‫להתריע על מעשה אובדנות‪ ,‬עם חלון זמן סביר‬ ‫להצלת האסיר‪ .‬הצורך הזה הוגדר על ידי נציב שב"ס‬ ‫דאז‪ ,‬וסג"ד רוני בורוכוב מונה למנהל המיזם מטעם‬ ‫מנהל טכנולוגיות‪.‬‬ ‫פיתוח המערכת‬ ‫בענף פיתוח אמל"ח‪ ,‬האמון על פיתוח‬ ‫טכנולוגיות חדשניות לצורכי שב"ס‪ ,‬התגייסו‬ ‫בהתלהבות לאתגר המרתק‪ .‬בשלב הראשון‪,‬‬ ‫לדברי בורוכוב‪ ,‬נערכו פגישות עבודה עם‬ ‫גורמים רפואיים‪ ,‬כמו פרופסור יהודה היס‪ ,‬מנהל‬ ‫המכון לרפואה משפטית באבו‪-‬כביר‪ ,‬רופאים‬ ‫פסיכיאטרים ועוד‪ ,‬בעיקר כדי להבין את התהליך‬ ‫הפיזיולוגי שעובר על אדם המתכוון להתאבד‪.‬‬ ‫בפגישות נאספו נתונים‪ ,‬על פיהם הגדירו בהמשך‬ ‫את דרישות המכרז העתידי‪" .‬פרופסור היס הגדיר‬ ‫מספר מדדים פיזיולוגיים המושפעים מתהליך‬ ‫האובדנות‪ ,‬כמו רציפות קצב הלב‪ ,‬תנועתיות‬ ‫האסיר‪ ,‬עליית דופק‪ ,‬לחץ‪-‬דם‪ ,‬ריבוי חמצן בדם‪,‬‬ ‫לחץ‪ ,‬התרגשות ועוד‪ .‬היס טען שבמצב חנק‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יש 'שש דקות זהב' שבהן ניתן עדיין להציל‬ ‫את האסיר‪ .‬במצב של חיתוך ורידים יש אפילו קצת‬ ‫יותר‪ .‬עם זה יצאנו לדרך‪ .‬פרסמנו בקשה לקבלת‬ ‫אצל תינוקות ("בייביסנס") ולמד המודד רמת‬ ‫חמצן בדם (סטורציה) וקצב לב‪ .‬המערכת שפותחה‪,‬‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה בין שב"ס ל‪ ,SPO-‬קיבלה‬ ‫את השם "צמיד לחיים"‪ ,‬שם המבטא‪ ,‬יותר מכל‪ ,‬את‬ ‫מחויבותו של שב"ס לשמור על בריאותם ועל חייהם‬ ‫של האסירים‪ ,‬ולהגן עליהם‪ ,‬לעתים גם מפני עצמם‪.‬‬ ‫עמידות בכל התנאים‬ ‫מהו הצמיד לחיים? המערכת מורכבת מיחידת‬ ‫קצה בצורת צמיד הנענדת על רגל האסיר‪,‬‬ ‫מנטרת מדדים פיזיולוגיים באופן רציף ומתריעה‬ ‫אוטומטית ומיידית על כל ניסיון להתאבד‪ .‬הצמיד‬ ‫מקושר באמצעות תקשורת אלחוטית ליומן האגף‬ ‫ולמשל"ט בית הסוהר‪" :‬בעת ניסיון התאבדות‬ ‫המערכת תתריע למרכז השליטה‪ ,‬תוך ציון המקום‪,‬‬ ‫זהות האסיר האובדני ומדדים נוספים"‪ .‬היחידה‬ ‫פועלת באמצעות סוללות ומטען לטעינה מהירה‪,‬‬ ‫כולל התרעה כאשר הסוללה מתרוקנת‪" .‬צמיד‬ ‫לחיים" מתאים לכל סוגי האסירים‪ ,‬עמיד בכל תנאי‬ ‫הסביבה ונותן מענה לכל סוגי ניסיונות ההתאבדות‬ ‫(תלייה‪ ,‬חיתוך כלי דם‪ ,‬הרעלה‪ ,‬קפיצה ועוד)‪ .‬הוא‬ ‫אינו דורש שיתוף פעולה מצד האסיר‪ ,‬ובגרסה‬ ‫האנטי ונדלית‪ ,‬אינו ניתן לשיבוש או להסרה‪.‬‬ ‫האסירים צמודים לצמיד‬ ‫בחודשים האחרונים מסתובבים ‪ 15‬אסירים באגף‬ ‫טעוני הפיקוח בכלא 'ניצן'‪ ,‬כאשר לקרסוליהם‬ ‫מחובר "צמיד לחיים"‪ .‬כרגע‪ ,‬במסגרת שלב‬ ‫ההרצה‪ ,‬נמצא בפעילות רק צמיד אחד אנטי ונדלי‪.‬‬ ‫"כדי להפיג חששות"‪ ,‬מספר בורוכוב‪" ,‬התנדבו גם‬ ‫הסוהרים להסתובב בשבוע הראשון עם הצמידים‪.‬‬ ‫‪ 15‬האסירים שעונדים את הצמיד עושים זאת‬ ‫אף הם בהתנדבות‪ ,‬וכל אחד מהם חתם על טופס‬ ‫הסכמה להשתתף בהרצת המכשיר"‪ .‬אגב‪ ,‬לא עבר‬ ‫זמן רב עד אשר אסירים נוספים הגיעו וביקשו את‬ ‫הצמיד‪ ,‬זאת לאחר שאחד האסירים לקה בהתקף‬ ‫אפילפטי ובזכות ההתרעה של הצמיד ‪ -‬טופל‬ ‫מיידית‪" .‬הגענו למצב שהאסירים ממש דואגים‬ ‫וחרדים לבעלות על הצמיד‪ .‬כאשר יש צורך לטעון‬ ‫מחדש את הסוללה‪ ,‬פעם בשבוע‪ ,‬הם ממתינים‬ ‫בסבלנות שלא תיאמן‪ ,‬משגיחים בשבע עיניים‬ ‫שהצמיד יחזור אליהם ולא יועבר חלילה‪ ,‬או אפילו‬ ‫בטעות‪ ,‬למישהו אחר"‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי הצמיד אינו מגביל את תנועת‬ ‫האסירים ברחבי הכלא‪ .‬עשרות הגלאים הפזורים‬ ‫בתאים ובשטחים הציבוריים‪ ,‬כולל בבית הכנסת‬ ‫של 'ניצן'‪ ,‬משדרים ללא הרף ליומן האגף‬ ‫"בעת ניסיון התאבדות‬ ‫המערכת תתריע למרכז‬ ‫השליטה‪ ,‬תוך ציון‬ ‫המקום‪ ,‬זהות האסיר‬ ‫האובדני ומדדים נוספים"‬ ‫מידע (‪ )RFI‬מחברות בינלאומיות העוסקות בפיתוח‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬כדי לאתר טכנולוגיות שיכולות לזהות‬ ‫מצבי סיכון כאלה או נסיונות לאובדנות מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬ולסייע במניעתם‪ .‬הדרישה היתה למוצר‬ ‫שיכול לגלות ולזהות אוטומטית‪ ,‬באופן ודאי‬ ‫ומיידי‪ ,‬נסיונות התאבדות‪ ,‬עם מתן זמן לתגובה‪,‬‬ ‫להצלת חיים ולצמצום הנזק‪ .‬נוסף לכך דרשנו כי‬ ‫המוצר יהיה 'אנטי ונדלי'‪ ,‬כלומר‪ ,‬עמיד בפני ניסיון‬ ‫של אסיר לנטרל אותו או לשבש את המערכת"‪.‬‬ ‫מי שהרימה את הכפפה והציעה פתרון מתאים‬ ‫היתה חברת ‪ SPO Medical‬הישראלית‪ ,‬המתמחה‬ ‫בפיתוח טכנולוגיות למכשירי ניטור סימני חיים‬ ‫בעולם‪ ,‬לדברי בורוכוב‪ ,‬לא קיימת מערכת כזו או‬ ‫אף דומה לה‪ ,‬המתריעה על סכנת אובדנות‪ .‬קיימים‬ ‫כמובן אזיקים או צמידים אלקטרוניים המשמשים‬ ‫כחלופות כליאה‪ ,‬ובארצות הברית התיר בית משפט‬ ‫בטקסס לבתי ספר להשתמש בצמידים אלקטרוניים‬ ‫כדי לאתר תלמידים המשתמטים מהלימודים‪.‬‬ ‫בבריטניה פותח צמיד יד אלקטרוני לחולים‬ ‫מאושפזים‪ ,‬המתריע על מתן תרופה לא נכונה ואף‬ ‫מציג את המינון המדויק של כל תרופה שנוטל‬ ‫החולה‪ .‬כל אלה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שונים לחלוטין מ"צמיד‬ ‫לחיים" הישראלי ‪ -‬הפיתוח המתקדם והיחיד מסוגו‬ ‫בעולם בתחום מניעת אובדנות אסירים‪.‬‬ ‫ולמשל"ט בית הסוהר‪ .‬במסגרת שלב ההרצה‪ ,‬מציין‬ ‫בורוכוב‪ ,‬שופרו מאוד יכולות המערכת‪ ,‬גובשו‬ ‫נהלים ונקבעו כללי עבודה לתפעול שוטף‪" .‬אנחנו‬ ‫נמצאים כבר לפני השלב השני של יישום המערכת‪,‬‬ ‫שתכלול צמידים אנטי ונדליים ועמידים במים‪.‬‬ ‫הפיתוח העתידי שלנו מדבר על מוצר שיוכל לנטר‬ ‫תזוזות‪ ,‬אנרגיה וקלוריות‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬התרגשות‬ ‫ולחץ‪ ,‬רמת חמצן בדם‪ ,‬רמת אלכוהול בדם ועוד"‪.‬‬ ‫ויש סיבה נוספת לגאווה ישראלית‪ :‬אנשי מִנהל‬ ‫טכנולוגיות כבר הציגו את המערכת בשני כנסים‬ ‫בינלאומיים בתחום‪ ,‬ויש כבר המתעניינים לרוכשה‬ ‫בחו"ל‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ארגוני כליאה בעולם‬ ‫מטיילים בחו"ל? למה לא לבקר בבית סוהר‪...‬‬ ‫בתי כלא רבים מן המאות הקודמות‪ ,‬שהיום כמובן אינם מאוכלסים‪ ,‬הפכו במרוצת השנים לאתרי תיירות אליהם נוהרים‬ ‫מבקרים‪ ,‬וגם משמשים השראה ליוצרים ∞ בתי הכלא שוכנים לעתים בטירות יפהפיות או במבצרים מרשימים‪ ,‬על גדות‬ ‫אגם או על אי מבודד‪ ,‬ובסיורים המודרכים בהם ניתן להתרשם מעוד פן של ההיסטוריה האנושית ולשמוע סיפורים על‬ ‫אסירים מפורסמים ∞ חוויה מעולם אחר‬ ‫מאת‪ :‬סג"ד איאן דומניץ‪ ,‬עו"ד‪ ,‬רע"ן קש"ח‬ ‫מצודת ד'יף‪ ,‬צרפת (‪)Château d’If‬‬ ‫שאטו ד'יף (‪ )Château d'If‬היא מצודה הממוקמת על אי בים התיכון‪ ,‬אשר‬ ‫נבנתה בפקודת מלך צרפת פרנסואה הראשון ב‪ 1424-‬כדי להגן על העיר‬ ‫מרסיי והנמל שלה‪ .‬המצודה שימשה את המשטר הצרפתי כבית כלא עד שלהי‬ ‫המאה ה‪ 19-‬ונכלאו בה בעיקר אסירים פוליטיים‪ .‬בית הכלא שימש השראה‬ ‫למבצר בספרו המפורסם של אלכסנדר דיומא "הרוזן ממונטה כריסטו"‪.‬‬ ‫כלא קילמיינהם‪ ,‬אירלנד (‪)Kilmainham Gaol‬‬ ‫כלא קילמיינהם (‪ )Kilmainham Gaol‬שבדבלין‪ ,‬אירלנד‪ ,‬נבנה בשנת ‪ 1796‬ופעל עד ‪.1924‬‬ ‫נכלאו בו לא מעט ילדים‪ ,‬הצעיר שבהם היה בן שבע וכל חטאו היה גניבת כיכר לחם‬ ‫בשוק‪ .‬בית הכלא היה חדשני לזמנו‪ ,‬אך האסירים ‪ -‬גברים‪ ,‬נשים וילדים ‪ -‬הוחזקו בו יחד‪,‬‬ ‫ללא הפרדה וללא מחיצות‪ ,‬כשנר אחד בלבד משמש לתאורה ולחימום בלילות הקרים‪.‬‬ ‫המבוגרים (לרוב גברים)‪ ,‬שנחשבו לאויבי הממלכה הבריטית‪ ,‬נכלאו בתאים מבודדים‪,‬‬ ‫צרים‪ ,‬קרים וחשוכים‪ ,‬ורבים הועברו מבית סוהר זה למושבת העונשין אוסטרליה‪ .‬הביקור‬ ‫בכלא‪ ,‬שהוא הגדול באירופה והיום כמובן אינו מאוכלס‪ ,‬ממחיש בצורה דרמטית את החיים‬ ‫בתקופה בה פעל בית הסוהר‪ ,‬ובכלל זה פרקים בהיסטוריה האירית העקובה מדם‪ .‬כאן‬ ‫נאסרו מנהיגים מפורסמים שמרדו בשלטון הבריטי‪ ,‬וכאן הוצאו להורג מנהיגי מרד הפסחא‬ ‫בשנת ‪ .1916‬בסיור המודרך ניתן להתרשם מהתאים‪ ,‬מסיפורים מרתקים על אסירים‬ ‫מפורסמים‪ ,‬ובקומה השנייה פועלת גם גלריה לאמנות‪ .‬הכלא הציורי הזה משמש מקור‬ ‫השראה ליוצרים רבים ובין השאר צולם בו הסרט "בשם האב"‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫טירת שיון‪ ,‬שווייץ (‪)Château de Chillon‬‬ ‫טירת שיון (‪ )Château de Chillon‬היא טירה מרשימה‪ ,‬השוכנת על גדות אגם ז'נבה‬ ‫ולמרגלות הרי האלפים‪ .‬הטירה נבנתה במאה ה‪ 12-‬וביקור בה מדגים היטב כיצד‬ ‫חיו (וגם נכלאו‪ )...‬במאות הקודמות‪ .‬סיור במקום כולל את אולמות קבלת הפנים‬ ‫והאירועים‪ ,‬חדרי השינה והאמבטיה וחצרות הטירה‪ .‬בין החדרים המעניינים‬ ‫נמצא בית הכלא בו היה כלוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬פרנסואה דה בוניבאר‪ ,‬נזיר ופוליטיקאי‪,‬‬ ‫עליו כתב הלורד ביירון את ספרו המפורסם ‪ .The Prisoner of Chillon‬על עמודי בית‬ ‫הכלא חרטו האסירים את שמותיהם‪ ,‬וגם שמו של הלורד ביירון ביניהם‪ .‬הגישה‬ ‫לטירה מתבצעת דרך גשר עץ מקורה‪.‬‬ ‫כלא פרימנטל‪ ,‬אוסטרליה (‪)Fremantle Prison‬‬ ‫בית הסוהר של פרימנטל‪ ,‬הנמצא במערב אוסטרליה‪ ,‬נבנה על ידי אסירים בין השנים ‪1860-1850‬‬ ‫וכלל אגף מיוחד לנשים‪ .‬במלחמת העולם השנייה השתמשו במקום ככלא צבאי‪ ,‬והוחזקו בו גם‬ ‫שבויי מלחמה‪ .‬הכלא היה בשימוש ‪ 140‬שנה עד שנסגר‪ .‬היום ניתן להצטרף לסיור מודרך במקום‬ ‫או לטייל בו באופן עצמאי ‪ -‬לבקר בתאי האסירים‪ ,‬הצינוק‪ ,‬בית התפילה‪ ,‬חדר ההוצאה להורג (‪43‬‬ ‫גברים ואישה אחת הוצאו בו להורג בתלייה)‪ ,‬בבית החולים ובבית המלאכה‪ .‬אחת האטרקציות‬ ‫בכלא היא תאים בהם הקירות מכוסים בציורים מדהימים‪ ,‬מעשה ידי האסירים‪ .‬בכלא הוחזקו בזמנו‬ ‫מספר אסירים מפורסמים‪ ,‬שניסו לברוח‪ ,‬ובשבילם בנו תאים מיוחדים‪ ,‬שגם בהם ניתן לבקר‪.‬‬ ‫רוֹבין איילנד‪ ,‬דרום אפריקה )‪(Robben Island‬‬ ‫רובין איילנד‪ ,‬מושבת עונשין לשעבר‪ ,‬שוכנת על אי במרחק חצי שעת הפלגה‬ ‫מקייפטאון‪ ,‬ומהווה אחד מאתרי הביקור הפופולאריים ביותר בדרום אפריקה‪.‬‬ ‫באי זה נכלאו אלפי לוחמי שחרור שחורים שנאבקו נגד משטר האפרטהייד‪.‬‬ ‫האסיר המפורסם ביותר במקום היה נלסון מנדלה‪ ,‬נשיאה הראשון של דרום‬ ‫אפריקה הדמוקרטית‪ .‬היום האי הוא אתר שימור לאומי‪ ,‬ואלפי המבקרים‬ ‫המסיירים בו בהדרכת אסירים לשעבר‪ ,‬נחשפים לתנאי המאסר והכליאה של‬ ‫משטר האפרטהייד‪ .‬עד ‪ 1978‬התנאים היו קשים ואכזריים‪ ,‬אולם החל מאותה‬ ‫שנה‪ ,‬בעקבות ביקור של משלחת מטעם האו''ם‪ ,‬חל שיפור בתנאי המאסר ‪-‬‬ ‫נבנו חדרי שירותים ומקלחות‪ ,‬חולקו מזרנים וניתנו הקלות לעובדי הכפייה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫מדים ומתחדשים‬ ‫מחודש מרס ‪ 2011‬מצוידים הסוהרים והקצינים בשירות בתי הסוהר במדים‬ ‫חדשים‪ .‬אחרי ‪ 20‬שנה בהן לבשו אנשי שב"ס מדים בצבעי תכלת וכחול‪,‬‬ ‫הוחלפו צבעי המדים לאפור כהה (מכנסיים) ולאפור בהיר (חולצה)‪.‬‬ ‫ההחלטה על שינוי המדים התקבלה על ידי נציב שירות בתי הסוהר וסגל‬ ‫הפיקוד‪ ,‬ומטרתה לשדרג ולייחד את הארגון‪ .‬לצורך השמת השינוי‪ ,‬הוקם צוות‬ ‫שכלל נציגים ממחלקות שונות‪ :‬רמ"ל תמיכה לוגיסטי‪ ,‬יועמ"ש שב"ס‪ ,‬מחלקת‬ ‫תכנון‪ ,‬מחלקת לוגיסטיקה ומחלקת רכישות וכן מונתה יועצת מקצועית‬ ‫לבחינת סוגי הבדים‪ .‬כל זאת נעשה כדי להיערך לתפירה ולאספקה של מדים‬ ‫חדשים‪ ,‬ייצוגיים‪ ,‬איכותיים ונוחים‪ ,‬שיתאימו לכלל אוכלוסיית הסוהרים‪.‬‬ ‫מכלול שיקולים הביא לתוצר הסופי ‪ -‬מדים שנתפרו מבד קל ונושם‪ ,‬לשם‬ ‫הנוחות‪ ,‬ובצבע בהיר ‪ -‬לשם הייצוגיות‪ .‬המדים החדשים נלבשו לתקופת‬ ‫ניסיון‪ ,‬במהלכה נבחנו מספר דגמים‪ ,‬בדים וצבעים‪ ,‬ובסיומה נערך סקר‬ ‫שביעות רצון שבעקבותיו הוחלט על הדגם הנבחר‪ .‬נוסף על השינוי בצבעי‬ ‫המדים‪ ,‬הוכנסו גם סמלי דגל ישראל לתג השם ולתג השרוול‪ .‬מכיוון שהלבוש‬ ‫החדש הוא אחיד לכולם‪ ,‬חוסך הארגון במדים נוספים ‪ -‬מדים ייצוגיים‪.‬‬ ‫אחריהם עלו מקבלי הדרגות‪:‬‬ ‫תת‪-‬גונדר עפרה קלינגר ‪-‬‬ ‫הועלתה לדרגת גונדר ומונתה‬ ‫לראש אגף האסיר‪ .‬תת‪-‬גונדר‬ ‫אשר שריקי ‪ -‬הועלה לדרגת‬ ‫גונדר ומונה למפקד מחוז צפון‪.‬‬ ‫תת‪-‬גונדר טאפש מקבל ‪ -‬הועלה‬ ‫לדרגת גונדר ומונה למפקד‬ ‫מחוז מרכז‪ .‬את הטקס חתם‬ ‫השר אהרונוביץ בדברי ברכה‬ ‫למקבלי הדרגות והמינויים‪.‬‬ ‫בדבריו הוא התייחס לתהליך‬ ‫קבלת ההחלטות הארוך והחשוב‬ ‫בעניין המינויים והקידום‪ ,‬ציין‬ ‫את שביעות רצונו מהבחירה‬ ‫שהתקבלה‪ ,‬ואת גאוותו הרבה הן‬ ‫על הסגל הפיקודי של שב"ס והן‬ ‫על העובדה כי בפעם הראשונה‬ ‫בשירות הוענקה דרגת גונדר‬ ‫לאישה‪.‬‬ ‫נצחון הרוח בהדלקת המשואה‬ ‫טקס הענקת דרגות גונדר ומינויים חדשים‬ ‫בנוכחותם של השר לבטחון הפנים‪ ,‬יצחק אהרונוביץ‪ ,‬מנכ"ל המשרד יעקב‬ ‫גנות‪ ,‬ח"כ אריה ביבי‪ ,‬נציב שירות בתי הסוהר רב‪-‬גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬בני‬ ‫משפחות וחברים‪ ,‬הוענקו דרגות הגונדר ומינויים חדשים בסבב המינויים‬ ‫הראשון בשב"ס‪ .‬את נאומו סיים הנציב במלים‪" :‬אני תקווה כי יחד נמשיך‬ ‫ונצעיד את הארגון קדימה‪ ,‬להישגים ולעמידה באתגרים שעוד נכונו לנו‪,‬‬ ‫ושנדע לצלוח את תקופת החפיפות והמעברים תוך תשומת לב ורגישות‪ ,‬תוך‬ ‫חברות ורעות ותוך הוקרת תודה והערכה לכל קודמינו בתפקידים השונים"‪.‬‬ ‫ראשונים עלו מקבלי המינויים‪:‬‬ ‫גונדר מיקי חלפון ‪ -‬מונה לסגן נציב בתי הסוהר וראש אגף מבצעים‪.‬‬ ‫גונדר אלי גביזון ‪ -‬מונה לראש אגף המטה‪.‬‬ ‫גונדר נזים סביתי ‪ -‬מונה למפקד מחוז דרום‪.‬‬ ‫תת גונדר יוסף מקדש ‪ -‬מונה לסגן מפקד מחוז דרום‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ב‪ 2-‬במאי התקיים בבית לוחמי הגטאות טקס הנעילה של יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה‪ ,‬בסימן ‪ 70‬שנה‬ ‫לפתרון הסופי ו‪ 50-‬שנה למשפט‬ ‫אייכמן‪ .‬באירוע נכחו כעשרת‬ ‫אלפים איש ‪ -‬חיילים‪ ,‬חניכי תנועות‬ ‫הנוער‪ ,‬ניצולי שואה ובני‬ ‫משפחותיהם‪ .‬בין מדליקי המשואות‬ ‫היה גם גונדר נזים סביתי‪ ,51 ,‬תושב‬ ‫ג'ת הגלילית‪ ,‬מפקד מחוז מרכז‬ ‫בשב"ס‪ .‬סביתי הוא הקצין הבכיר‬ ‫בארגון מבין בני העדה הדרוזית‪ ,‬וזה‬ ‫מספר שנים הוא מוביל את תוכנית‬ ‫"נצחון הרוח"‪ ,‬במסגרתה מבקרים‬ ‫אסירים במוזיאון השואה שבבית לוחמי הגטאות‪ .‬גונדר סביתי היה הראשון‬ ‫לזהות את המשמעות החינוכית והערכית של מפגש אסירים עם סיפוריהם‬ ‫של ניצולי המחנות‪ .‬אחרי שגילה כי מאות אסירים לא ביקרו מעולם במוזיאון‬ ‫לוחמי הגטאות או ב"יד ושם"‪ ,‬הוא פעל ללא לאות כדי לאפשר את שליחתה‬ ‫של קבוצת האסירים הראשונה ליום של מפגש ולימוד במוזיאון‪ .‬היום‬ ‫מגיעים מאות אסירים וסוהרים אל מוזיאון לוחמי הגטאות במסגרת "נצחון‬ ‫הרוח"‪ .‬האסירים מבקרים במקום ללא מדי אסירים וללא אזיקים‪ ,‬וזוכים‬ ‫לחוויה משמעותית ומעצבת‪ ,‬שמוסיפה ללוות אותם עוד זמן רב אחרי תום‬ ‫הביקור‪.‬‬ ‫פסטיבל 'כאן' ועכשיו‬ ‫שישה סרטים ותערוכת צילום אחת ‪ -‬זהו היבול של פסטיבל 'כאן'‪ ,‬המיזם‬ ‫החינוכי של מחוז הצפון בשנת ‪ .2010‬ראשיתו של המיזם בתהליך משותף‬ ‫של כל צוותי החינוך במחוז‪,‬‬ ‫אשר גיבשו את הרעיון‬ ‫לפסטיבל ויצרו קשר עם חוגים‬ ‫לתקשורת‪ ,‬לקולנוע ולאמנות‬ ‫במכללות האזוריות השונות‪.‬‬ ‫הצוותים הצליחו לגייס‬ ‫סטודנטים הלומדים בחוגים‬ ‫אלה לעבודה התנדבותית עם‬ ‫אוכלוסיית האסירים‪ .‬בכל‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫יחידה במחוז הוקמה קבוצה‪ ,‬בהנחיה משותפת של קציני חינוך וסטודנטים‪,‬‬ ‫אשר חיברה בין ההתמודדות היומיומית של האסיר עם מאסרו לבין המדיום‬ ‫הקולנועי‪ .‬במסגרת הקבוצה העלו האסירים חוויות וסיפורים‪ ,‬ואלה שימשו‬ ‫כבסיס לכתיבת התסריטים‪ .‬כאמור‪ ,‬בסיום התהליך הופקו שישה סרטים‪:‬‬ ‫"מקום" ‪ -‬סרט של בית מעצר 'קישון'‪ ,‬המתאר את החוויה הארעית בבית‬ ‫המעצר; "כתום" ‪ -‬סרט של כלא 'מגידו'‪ ,‬המספר מה מייצגים המדים‬ ‫הכתומים בעבור האסיר‪ ,‬היותו חלק מקבוצה; "זמן בתוך החומות פנימה" ‪-‬‬ ‫סרט של כלא 'שיטה'‪ ,‬על מושג הזמן במאסרים ממושכים; "החתולה של‬ ‫יבגני" ‪ -‬סרט של כלא 'גלבוע'‪ ,‬על הקשרים הייחודיים והמשמעותיים‬ ‫הנרקמים בכלא; "אפילו" ‪ -‬סרט של כלא 'כרמל'‪ ,‬על האפשרות לחוש חופש‬ ‫גם מאחורי החומות; ו"שיא של סיפור" ‪ -‬סרט של בתי הכלא 'צלמון'‬ ‫ו'חרמון'‪ ,‬על התמודדותו של אסיר עם היותו אב בשלט רחוק‪ .‬תערוכת‬ ‫הצילום של כלא 'דמון' נקראה "המושכים בחוטים"‪ ,‬ותיעדה סדנה לבניית‬ ‫עפיפונים‪ ,‬כמטפורה לניסיון למצוא איזון בחיים‪ .‬במהלך פברואר ‪2011‬‬ ‫התקיים אירוע רב‪-‬משתתפים‪ ,‬בו הוצגו כל הסרטים ונבחנו על ידי צוות‬ ‫שופטים‪.‬‬ ‫האתר יעודכן מעת לעת‪ ,‬עם מבצעים אטרקטיביים ופעילויות חדשות של‬ ‫המערך‪ .‬זוהי קפיצת מדרגה טכנולוגית‪ ,‬התורמת לקידום הפעילות העסקית‬ ‫של מערך התעסוקה‪ ,‬והתחזית היא שהאתר אף יגדיל את כמות המועסקים‬ ‫בתעשיות שב"ס‪.‬‬ ‫הצלחה לקבוצת הריצה של שב"ס במרוץ‬ ‫פארק הירקון‬ ‫ב‪ 9-‬במאי נערך בפארק גני יהושע בתל אביב מרוץ הסיכום של הליגה‬ ‫למקומות עבודה‪ .‬היה זה מרוץ חביב לחמישה קילומטרים בו השתתפו‬ ‫כ‪ 450-‬רצים‪ .‬קבוצת שב"ס בלטה במרוץ זה מסיבות רבות‪ :‬היינו הקבוצה‬ ‫הגדולה ביותר‪ ,‬עם לא פחות‬ ‫מ‪ 70-‬משתתפים‪ ,‬וגם לקחנו‬ ‫על עצמנו לארגן מרוץ‬ ‫'אפרוחים' לילדים עד גיל‬ ‫תשע‪ ,‬שהתקיים באצטדיון‬ ‫האתלטיקה בהדר יוסף‬ ‫במסלול האימונים‪ .‬במרוץ‬ ‫לקחו חלק כ‪ 120-‬ילדים‪ ,‬מהם‬ ‫כ‪ 70-‬ילדי סגל שב"ס‪ .‬שב"ס‬ ‫ארגן כיבוד לכל הרצים ובני‬ ‫בתמונה‪ :‬נציב שב"ס‪ ,‬רב‪-‬גונדר אהרון‬ ‫משפחותיהם ועל כך זכינו‬ ‫פרנקו‪ ,‬עם רצי בימ"ר 'הדרים' ובני‬ ‫לשבחים רבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נציב‬ ‫משפחותיהם‬ ‫שב"ס בא לבקר את הקבוצה‪,‬‬ ‫מה שהרשים מאד את הקבוצות האחרות‪ .‬ואלה הישגי הקבוצה‪:‬‬ ‫ זכינו בגביע הקבוצה הגדולה ביותר מבין מקומות העבודה‪.‬‬‫ זכינו במקום השני בליגת מקומות העבודה‪ ,‬בהפרש זעיר אחרי קבוצת‬‫רפא"ל‪.‬‬ ‫ ברהן בלטה מיחידת 'נחשון דרום' זכה בשני גביעים‪ :‬מקום שני בליגת‬‫מקומות העבודה ומקום שני בקרב בני ‪ 44-40‬בכלל משתתפי המרוץ‪.‬‬ ‫ אינדלקאו (קובי) גזהיי‪ ,‬סוהר חדש מ'צלמון' הנמצא כעת בקורס סוהרים‪,‬‬‫זכה במקום השלישי בליגה‪.‬‬ ‫חמשת הרצים המצטיינים במרוץ זה היו‪ :‬ברהן בלטה מ'נחשון דרום'‪ ,‬קובי‬ ‫גזהיי מ'צלמון'‪ ,‬אלירן בן סימון מ'נחשון דרום'‪ ,‬ירון נוימן‪ ,‬מ'מנהל הדרכה'‪,‬‬ ‫ומרדכי סגאי מ'מגידו'‪.‬‬ ‫הושק אתר חדש של מערך התעסוקה‬ ‫בימים אלה הושק אתר אינטרנט חדש של מערך התעסוקה ‪ -‬תעשיות‬ ‫שב"ס‪ .‬האתר תוכנן ועוצב על ידי חברת ‪ BULLSTAR‬בשיתוף פעולה עם‬ ‫"הפקות שב"ס"‪ ,‬בעלות של כ‪ .₪50,000-‬הוא נכתב בשפת תכנות מתקדמת‬ ‫המשלבת טכנולוגיה חדישה ועיצוב מרשים‪ .‬האתר מציג מידע מגוון‪ ,‬שוטף‬ ‫ועדכני אודות תחומי הפעילות המתקיימים במרכזי הייצור הפזורים במחוזות‬ ‫השונים‪ ,‬והוא מיועד לקהל הרחב‪ .‬משתמשים הנכנסים לאתר‪ ,‬נחשפים‬ ‫להיצע ולמגוון העשיר של מוצרים בתחומים שונים‪ ,‬ולומדים על הפעילות‬ ‫העשירה של תעשיות שב"ס‪ .‬אתר האינטרנט החדש מהווה ערוץ נוסף‬ ‫להתקשרות ולחשיפה אינטראקטיבית של אנשי השיווק של מערך התעסוקה‪.‬‬ ‫מסע ישראלי‬ ‫במחוז מרכז התקיים בחודשים אפריל‪-‬מאי מיזם חינוכי בשם "מסע‬ ‫ישראלי"‪ ,‬אשר נבחר כמיזם‬ ‫חינוכי מחוזי לשנת תשע"א‬ ‫ומהווה המשך של תוכנית‬ ‫"נצחון הרוח"‪ ,‬שנולדה בגוש‬ ‫השרון לפני כשש שנים‪ .‬מטרת‬ ‫המיזם לדון ב'ישראליות' ‪-‬‬ ‫מושג המאחד את כולנו‪,‬‬ ‫למרות השוני הרב בינינו‪.‬‬ ‫לכולנו יש מה לומר על‬ ‫הישראליות‪ ,‬שמגלמת בתוכה כל כך הרבה עדות‪ ,‬מגזרים‪ ,‬תרבויות‪ ,‬שפות‬ ‫והרגלים‪"...‬המסע" החל ביום עיון שנערך בבית לוחמי הגטאות בחודש מרס‪.‬‬ ‫השתתפו בו סגל ספ"כ מחוז‪ ,‬מפקדי בתי הסוהר‪ ,‬קציני אסירים וראשי תחום‬ ‫חינוך‪ .‬נושאו של היום היה "‪ 50‬שנה למשפט אייכמן"‪ .‬בהמשך‪ ,‬בחודש מאי‪,‬‬ ‫יצאו לביקור בבית לוחמי הגטאות ‪ 130‬אסירים ו‪ 70-‬אנשי סגל‪ .‬הסיור‬ ‫המרגש כלל עדות של ניצול שואה‪ ,‬ביקור בתערוכות השונות וסדנה‪ .‬לרבים‬ ‫מבין האסירים היתה זו הפעם הראשונה בה נחשפו לנושא השואה‪ .‬מטרת‬ ‫הביקור היתה לעורר את המשתתפים למחשבה‪ ,‬ליצור הזדהות‪ ,‬להניע‬ ‫לעשייה ולהטמיע את הידיעה שאפשר גם אחרת‪ ,‬וכי יש תקווה להיחלץ גם‬ ‫מתוך אובדן וסבל‪.‬‬ ‫השגרירים של חרמון‬ ‫בימים אלה נמצאת בשיאה תוכנית 'השגרירים של חרמון'‪ ,‬תוכנית מחויבות‬ ‫אישית בקהילה‪ ,‬שמטרתה ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של המשתתפים‬ ‫בכל הנוגע למידת מעורבותם החברתית‪ .‬בבסיס התוכנית עומד החינוך‬ ‫הערכי ב'חרמון'‪ ,‬המקדם שילוב אסירים בפעילות התנדבותית ורואה‬ ‫בכך ערך חינוכי מן המעלה הראשונה‪ .‬קצינת חינוך בלה סיגאוי והעובד‬ ‫הסוציאלי אולג שרמן מנחים את התוכנית‪ ,‬הכוללת תכנים כגון מנהיגות‪,‬‬ ‫אזרחות טובה‪ ,‬סיוע והסתייעות‪ ,‬וכן תכנים הקשורים ישירות לתחום‬ ‫ההתנדבותי אותו יבצעו‪ .‬המשתתפים אף יוצאים למספר מפגשי התנדבות‬ ‫בקהילה‪ .‬באפריל יצאו המשתתפים למיזם התנדבותי ראשון ‪ -‬סיוע בסלילת‬ ‫כביש סובב כנרת‪ .‬מיזמים נוספים שמתוכננים למשתתפי התכנית‪ :‬הפנינג‬ ‫שבועות בבית ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬מסע הסברה בנושא מניעת תאונות‬ ‫דרכים בשיתוף הרשות לבטיחות בדרכים‪ ,‬והפעלת משחקיה בבית‪-‬אבות‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫להפליג עם הדמיון ב'רימונים'‬ ‫במסגרת תוכניות החינוך הבלתי‪-‬פורמליות של פרויקט הגמילה "רעות"‬ ‫בכלא 'רימונים'‪ ,‬ערכו קצינת החינוך אפרת פאריס והסטודנט אלון גבע‬ ‫סדנת "משחק בלגו" לאסירים‪ .‬במהלך הסדנה התנסו האסירים ולמדו כיצד‬ ‫לבנות צורות‪ ,‬מבנים‪ ,‬מטוסים ומכוניות מאבני המשחק הצבעוניות‪ .‬הבנייה‬ ‫בלגו נעשתה באופן חווייתי‪ ,‬על גבי שטיחים שנפרשו על הרצפה (הרעיון‬ ‫לקוח מתוך "זמן משחק שטיח"‪ ,‬עיקרון המומלץ על פי תיאוריות חינוכיות‬ ‫להורים‪ ,‬במשחק עם ילדיהם)‪ .‬מטרת הסדנה היתה שחרור ממתחים באמצעות‬ ‫משחק ילדות המחזיר את המשתתף למחוזות התמימות ‪ -‬הוא חוזר להיות‬ ‫הילד הסקרן‪ ,‬החברותי; הילד שמשחק כדי לשחק‪ ,‬בפשטות ובנועם‪ .‬במהלך‬ ‫הסדנה‪ ,‬מנגנוני ההגנה של האסירים ירדו במהרה והם הפליגו בדמיונם אל‬ ‫מעבר לכותלי הכלא‪ ,‬שיתפו פעולה‪ ,‬נהנו‪ ,‬צחקו ונזכרו בטעם ילדות נשכח‪.‬‬ ‫אין ילדים רעים‬ ‫"אלכס‪ ...‬הוא עזב את הבית‪ ,‬איתי‪ ...‬הם הפכו אותו לילד כאפות‪ .‬צריך‬ ‫לעזור לו‪ ,‬ואמיר‪ ,‬בכלל‪ ,‬נראה לי כמו פצצה מתקתקת"‪...‬‬ ‫שורות אלה לקוחות מתוך ההצגה "אין ילדים רעים"‪ ,‬שהעלתה לאחרונה‬ ‫קבוצת תיאטרון ב‪.‬מ‪.‬ה‪( .‬במה‪ ,‬משחק‪ ,‬הדרכה)‪ ,‬הפועלת באגף השיקום‬ ‫של כלא 'מעשיהו'‪ .‬בקבוצה משתתפים תשעה אסירים‪ ,‬מתוכם שניים‬ ‫משוחררים‪ ,‬הלומדים ברמה אקדמית הכשרה למנחי תיאטרון בקהילה מטעם‬ ‫שירות בתי הסוהר ומכללת "בית חם"‪ .‬הכלי התיאטרוני מאפשר לאסירים‬ ‫לעסוק בדרך לא שגרתית בחוויות‪ ,‬בהתלבטויות ובהתמודדויות היומיומיות‬ ‫של האסיר בכלא‪.‬‬ ‫במהלך סמסטר ב' למדו האסירים סדנת משחק‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה וקורס‬ ‫"מקבוצה להצגה"‪ .‬הקבוצה נפגשה פעמיים בשבוע לעבודה וללמידת תכנים‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬ועם סיום הסמסטר עלתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ההצגה "אין ילדים רעים"‬ ‫שסיכמה תהליך זה‪ .‬מנהלי התוכנית הם פיטר הריס‪ ,‬רע"ן חינוך והשכלה‪,‬‬ ‫וסג"ד לבנה שי‪ ,‬ומלווה את התוכנית מישר הדר סלע‪.‬‬ ‫קישון ‪ -‬מיזם אמנות בקהילה‬ ‫זו השנה השנייה בה סטודנטים מהמכון לאמנות ומהחוג לחינוך חברתי‬ ‫קהילתי‪ ,‬מנחים מיזם אמנות בקהילה בבית מעצר 'קישון'‪ .‬הסטודנטים‬ ‫נפגשו פעם בשבוע עם שלוש קבוצות עצורים והדריכו אותן בשיעורי‬ ‫יצירה‪ .‬הפעילות לוותה על ידי מנחת הקורס‪ ,‬טלי גיל וצוות קצינות החינוך‬ ‫והמורות באגפים‪ .‬השנה יצרו העצורים באגף ‪ 1‬אריחי קרמיקה בנושא טבע‬ ‫ונוף‪ ,‬ובאגף ‪ 5‬עסקו העצורים בנושא גוף האדם‪ .‬באגף ‪ ,10‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫כרמל ‪ -‬מרכז הייצור עבר שדרוג‬ ‫מרכז הייצור בכלא 'כרמל' עבר במהלך מרס‪-‬אפריל שדרוג משמעותי‪ .‬בסוף‬ ‫שנת העבודה ‪2010‬‬ ‫הסתיימה בנייתו של‬ ‫אולם הייצור החדש‬ ‫במרכז‪ ,‬המתפרש על‬ ‫שטח של ‪ 330‬מ"ר‬ ‫ומתאים לדרישות‬ ‫התעשייה‪ .‬במקביל‬ ‫שודרגו גם אולמות‬ ‫הישנים‪.‬‬ ‫הייצור‬ ‫נוסף לכך הסתיים‬ ‫שדרוג חדר האוכל‬ ‫לאסירים שנמצא במתחם‪ ,‬איכות המזון שופרה וכך גם תנאי האסירים‪ .‬מרכז‬ ‫הייצור המשודרג מעניק סביבת עבודה חדשה‪ ,‬מתקדמת ונוחה לאסירים‪,‬‬ ‫ואילו שדרוג מערכות השליטה‪ ,‬הבקרה והביטחון מקל על עבודת הסגל‪.‬‬ ‫בסך הכל יועסקו במפעלים בכלא 'כרמל' כ‪ 160-‬אסירים‪ ,‬במפעל לאריזת‬ ‫סכו"ם ובמפעל הרכבות של מוצרי חשמל‪.‬‬ ‫צלמון ‪ -‬שפים לעתיד‬ ‫סדנת אמנות הבישול‪ ,‬הכוללת ‪ 24‬עמדות שפים‪ ,‬הוקמה בכלא 'צלמון'‬ ‫בהשקעה של ‪ 1.2‬מיליון שקלים‪ .‬הסדנה הוקמה על פי הדרישות והתקנים‬ ‫של האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת‪ ,‬והושקעו בה מיכון וציוד‬ ‫מקצועי מהמשוכללים ומהמתקדמים בעולם‪ .‬סדנת אמנות הבישול מיועדת‬ ‫להכשרת אסירים במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית של מערך התעסוקה‪.‬‬ ‫הקורס הראשון נפתח על ידי "דן גורמה" בחודש מרס וכלל לימודים עיוניים‬ ‫ומעשיים‪ .‬בסיום ההכשרה המקצועית מועסקים האסירים בוגרי הקורס‬ ‫כטבחים במטבחי השירות‪ ,‬לצורך התמקצעות וצבירת ניסיון‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫בחרו העצורים ליצור ציור נוף גדול על לוח מתכת‪ ,‬אליו הוצמדו במגנט‬ ‫ציורים קטנים בנושאים שונים‪ .‬בתום הפעילות היצירתית נתלו כל התמונות‬ ‫בחדר ההמתנה של משפחות העצורים‪ ,‬מחוץ לחדר הביקורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬שופץ‬ ‫החדר ונצבע מחדש‪ ,‬ביוזמת צוות החינוך‪ .‬מעבר ליצירות היפות בהן גאים‬ ‫משתתפי הקורס‪ ,‬נראה שעצם המפגש עם סטודנטים והאפשרות ליצור בתוך‬ ‫בית המעצר העניקו למשתתפים חוויות מעצימות ומהנות‪ .‬הסטודנטים‬ ‫שהשתתפו במיזם דיברו על תחושת סיפוק ושליחות‪.‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חדשות מינהל הדרכה‬ ‫סדנה ייחודית ‪ -‬אמנות הטיפול בסגל‬ ‫בחודש פברואר ‪ 2011‬התקיימה במלון "ניר עציון" שבחיפה‪ ,‬במסגרת‬ ‫תוכנית פיתוח מפקדי בתי הסוהר‪ ,‬סדנה בנושא אמנות הטיפול בסגל‪ .‬מטרת‬ ‫הסדנה היתה הבנייה ושכלול מיומנויות ותובנות אישיות הקשורות בניהול‬ ‫סגל‪ .‬פתח את הסדנה רמ"ל הדרכה‪ ,‬תג"ד אשר וקנין‪ ,‬עם סרט ההדרכה‬ ‫‪ ,FISH‬העוסק ביצירת סביבת עבודה מהנה ומאתגרת‪ ,‬חיזוק שייכות העובדים‬ ‫לארגון והגברת המוטיבציה שלהם‪ ,‬ושיפור התפוקה ורמת העשייה‪ .‬לאחר‬ ‫דבריו פגשו המשתתפים את צוות יועצי חברת "יהב"‪ ,‬אשר ליוו את‬ ‫המשתתפים לאורך הסדנה כולה‪ .‬היום העמוס והמשמעותי הסתיים בארוחת‬ ‫ערב חגיגית ובפעילות מרגשת‪ ,‬אשר כללה את המופע "וירטואוזה בארגון"‬ ‫של להקת "מיומנה" ‪ -‬מופע עוצמתי‪ ,‬ייחודי ומרגש‪ ,‬שהתייחס בעיקר‬ ‫לאמנות ההקשבה ולחשיבות הקשר בין חברי הלהקה במהלך המופע‪.‬‬ ‫היום השני נפתח בהרצאת ממ"ז מרכז‪ ,‬גונדר נזים סביתי‪ ,‬על שימור והעצמת‬ ‫סגל בשב"ס‪ .‬הרצאתו של גדי ברייר‪ ,‬מנכ"ל חברת "יהב"‪ ,‬פתחה את הפעילות‬ ‫הסדנאית‪ ,‬במסגרתה נחלקו המשתתפים לשתי קבוצות והכינו סרטי "הדרכה‬ ‫למפקד בית הסוהר החדש"‪ .‬כמה מהנושאים בהם דנו הצוותים‪" :‬חשיבות‬ ‫הגבולות המותווים על ידי המפקד יחד עם חשיבות מרחב הפעולה שהוא‪/‬‬ ‫היא מאפשר‪/‬ת"; "מרחב הדרכים ‪ -‬לאפשר לכל אחד את המקום שלו";‬ ‫"הדרך לייצר חוויה חיובית‪ ,‬אישית וצוותית בתוך פעילות המעצימה את‬ ‫תחושת המחויבות למשימה ולצוות"‪ .‬למרות שהפעילות התנהלה באווירה‬ ‫הומוריסטית‪ ,‬השכילו המשתתפים להטמיע את המסקנות מהדיון המשותף‪.‬‬ ‫בסיום הסדנה הודו המשתתפים למארגני התוכנית‪ ,‬רמ"ל הדרכה אשר וקנין‬ ‫ומפקד מגמת מנהיגות שי פרנסה‪ ,‬על הארגון הקפדני והמקצועי של הכנס‪.‬‬ ‫הם ציינו כי מעבר למפגש החווייתי‪ ,‬תוכני הסדנה הרחיבו את אופקיהם‬ ‫והעניקו להם כלים משמעותיים שישפיעו וישפרו את ביצוע תפקידם‬ ‫כמפקדי בתי סוהר‪.‬‬ ‫קורס ניהול פרויקטים ראשון בשב"ס‬ ‫לאחרונה הסתיים קורס ניהול פרויקטים‪ ,‬שמטרתו שיפור מיומנויות‬ ‫ניהול‪ ,‬הכרת כלים מעשיים לניהול פרויקטים‪ ,‬הבנת נהלים קיימים ויצירת‬ ‫טרמינולוגיה אחידה‪ .‬הקורס‪ ,‬בו השתתפו ‪ 25‬ראשי ענפים‪ ,‬הועבר בשיתוף‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה והותאם לאופי הארגון‪ .‬קורס ניהול פרויקטים הוא‬ ‫פרי תכנון משותף של מינהל תכנון ומינהל הדרכה ומהווה קורס ראשון‬ ‫בשנת ‪ .2011‬הקורס בן שמונה מפגשים ומשלב ידע תיאורטי‪ ,‬ניסיון ותובנות‬ ‫מעשיות של מנהלי הפרויקטים בארגון‪ .‬מטלת הקורס היתה ניתוח של מיזם‬ ‫מסכם‪ ,‬כמו‪ :‬הכנת שב"ס להתמודדות עם תרחישים בלתי‪-‬שגרתיים‪ ,‬הקמה‬ ‫חווה חקלאית כאמצעי לשיקום אסירים‪ ,‬שינוע דואר וציוד אסירים על ידי‬ ‫צוות שב"ס ועוד‪.‬‬ ‫אודות ביצוע פעילות גופנית ומאפשרת מעקב אחר הסוהר‪ ,‬כגון‪ :‬אישור‬ ‫רפואי‪ ,‬תוכנית אימון אישית‪ ,‬דיווח על ביצוע פעילות גופנית בהתאם‬ ‫להנחיה‪ ,‬ומדידת ערכי ‪.BMI‬‬ ‫‪£ £‬במסגרת התוכנית בוצעה התערבות במטבחים‪ ,‬שכללה שינוי הרגלי‬ ‫הצריכה בחדרי האוכל‪ ,‬שינוי שיטות הבישול במטבחים ועדכון‬ ‫התפריטים‪ .‬הטבחים עברו במקום עבודתם הכשרה והשתלמות ביישום‬ ‫תפריטים‪ ,‬מתכונים וטכניקות בישול מזון בריא‪ ,‬לדוגמה‪ :‬קורס מנהלי‬ ‫מטבחים‪ ,‬יום הדרכה שנתי ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬לוחות המזון שודרגו והוכנסו‬ ‫אליהם פריטים על בסיס בריאותי‪ .‬הטמעת לוחות המזון החדשים מלווה‬ ‫על ידי חברה חיצונית‪ ,‬הפועלת לקידום נושא הפחתת השמן בבישול‬ ‫ומעניקה עצות מקצועיות במטבחים‪.‬‬ ‫‪£ £‬נערכו סדנאות לתזונה ולירידה במשקל‪ ,‬הפסקת עישון ופעילות גופנית‪.‬‬ ‫‪£ £‬הופצה ההחלטה על סביבה נקיה מעישון‪ ,‬שאוסרת עישון במבני שב"ס‬ ‫ובכלי הרכב של השירות באופן מוחלט‪ ,‬ומחייבת את המעשנים לעשן‬ ‫מחוץ למבנים‪ ,‬בשטחים שאינם מקורים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תוכנית בריאות הסוהר היא תוכנית מורכבת‪ ,‬כוללת ומקיפה‪,‬‬ ‫המתמקדת בקידום בריאות הסוהר‪ ,‬רווחתו ואיכות חייו‪ .‬המשך יישום יעיל‬ ‫של התוכנית מחייב חיזוק הקשר בין כל הגורמים המעורבים‪ ,‬בדגש על‬ ‫יחידות השטח‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ומעורבות המפקדים‪ .‬כל אלה יביאו לכדי‬ ‫מיצויה המלא‪ .‬במסגרת התוכנית מתוכננת רכישה של ארבעה חדרי כושר‪,‬‬ ‫שיוצבו במתקנים 'גבעון'‪' ,‬כרמל'‪' ,‬אלה' ו'מעשיהו' וכן מתוכננים מבחני‬ ‫כושר לסוהרים‪.‬‬ ‫אלוף משלנו בתחרות ירי מעשי‬ ‫במהלך חול המועד פסח‪ 22-20 ,‬באפריל‪ ,‬התקיימה במטווח "דני הי" בקיסריה‬ ‫אליפות ישראל הפתוחה בירי מעשי ‪ ,2011‬שמארגנת בכל שנה התאחדות‬ ‫הקליעה בישראל‪ .‬בתחרות השתתפו ‪ 147‬יורים (‪ 135‬מתוכם ישראלים) אשר‬ ‫ביצעו ‪ 16‬תרגילים מבצעיים מסוגים שונים‪ ,‬המדמים קרב יריות מבצעי‪.‬‬ ‫תוכנית קידום בריאות הסוהר תופסת תאוצה‬ ‫שירות בתי הסוהר גיבש תפיסה כוללת לגבי קידום בריאות הסוהר‪ .‬עיקרי‬ ‫התוכנית נשענים על הצורך‪ ,‬החיוניות והתועלת שבניהול אורח חיים בריא‪.‬‬ ‫מטרה חשובה זו מושגת על ידי שינוי אורח חייו של הסוהר בזמן עבודתו‬ ‫ושיפור סביבת העבודה‪ .‬להלן עיקרי התוכנית‪:‬‬ ‫‪£ £‬ימי בריאות ביחידות וחשיפה של הסוהרים למיזם הבריאות‪.‬‬ ‫‪£ £‬תוכנית "בריאות הסוהר" ‪ -‬תוכנית התערבות אישית לסוהר‪ ,‬שמטרתה‬ ‫לאפשר לכל סוהר לבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולתו האישית‪ .‬כחלק‬ ‫מהתוכנית הופצה הנחיה‪ ,‬המחייבת את הסוהרים לבצע פעילות גופנית‬ ‫פעמיים בשבוע‪ ,‬שעה בכל פעם‪ ,‬על חשבון שעות העבודה‪.‬‬ ‫‪£ £‬אותרו סוהרים בעלי זיקה לתחום האימון הגופני ואלה נשלחו לקורס‬ ‫מדריכי כושר גופני וחדר כושר‪.‬‬ ‫‪£ £‬הוקמו חדרי כושר בבתי הכלא השונים והוצב שילוט במסלולי ההליכה‪.‬‬ ‫‪£ £‬הוקמה מערכת מחשוב ייחודית ‪" -‬אנשי הברזל"‪ ,‬המרכזת את הנתונים‬ ‫רס"מ נפתלי טוכמן‬ ‫באליפות לקח חלק רס"מ נפתלי טוכמן‪ ,‬המשרת בבית הספר "ניר" כמדריך‬ ‫ירי והתנהגות מבצעית בנשק‪ .‬גם השנה‪ ,‬אחרי שש זכיות קודמות‪ ,‬הצליח‬ ‫טוכמן להגיע למקום הראשון ולזכות בתואר אלוף הארץ בקטגוריית "אדם‬ ‫נגד אדם"‪ .‬כמו כן הוא זכה במקום השני בקטגוריית ‪ .Modified‬נפתלי טוכמן‬ ‫הוא גם ראש דסק דרום‪-‬אמריקה וחבר מועדון הירי המעשי במשטרת ישראל‬ ‫ איפ"א‪ .‬הוא מצליח לא רק להגיע להישגים ספורטיביים משמעותיים‪ ,‬אלא‬‫גם לשפר את שיטות ההדרכה בשב"ס באמצעות ספורט הירי המעשי‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫חדשות שב"ס‬ ‫חדשות מינהל מש"א ‪-‬‬ ‫פאנל מפקדים בתלפיות‪-‬להב‬ ‫במהלך פברואר נערך פאנל מפקדי בתי סוהר‪ ,‬בהשתתפות מפקד כלא‬ ‫'גלבוע' גנ"מ דקר אילת‪ ,‬מפקד כלא 'נפחא' גנ"מ חזי מרקוביץ‪ ,‬ומפקד‬ ‫כלא 'דמון' גנ"מ בני תיאר‪ .‬הפאנל התקיים במסגרת תוכנית "תלפיות‪-‬‬ ‫להב"‪ ,‬בראשותם של רב‪-‬כלאי קרן גנות ופסיכולוג התוכנית כלאי מנדי‬ ‫קרמרסקי‪ ,‬ובהשתתפות כל התלפיונים ממחזור א' וממחזור ב'‪ .‬במסגרת‬ ‫הפאנל הציגו המפקדים שלושה אירועים משמעותיים ומורכבים שהתרחשו‬ ‫במהלך כהונתם‪ .‬השלושה חשפו בפני התלפיונים את הדילמות הפיקודיות‬ ‫עמן התמודדו במסגרת האירוע‪ ,‬ואת אופן התנהלותם והתמודדותם בתנאי‬ ‫לחץ וחוסר ודאות‪ ,‬בסביבת עבודה רגישה ונפיצה‪ .‬הם הדגישו את המשמעות‬ ‫והחשיבות של התכנון המקדים‪ ,‬את הצורך בשליטה ובבקיאות של מפקדים‬ ‫במתרחש בתחום אחריותם‪ ,‬וציינו במיוחד את התהליך של קבלת החלטות‬ ‫כבדות משקל‪ ,‬כשעיני הפקודים ועיני ראשי הארגון נשואות אל המפקד‪.‬‬ ‫בין השאר דנו המשתתפים באסון הכרמל‪ ,‬על ממדיו העצומים‪ .‬המפקדים‬ ‫תיארו את סערת הרגשות בה היו נתונים כל המעורבים באירוע‪ ,‬ואת שלבי‬ ‫הפעולה שננקטו מתחילת האסון ועד סופו‪ ,‬בהתאם לנתונים בשטח ובתנאי‬ ‫לחץ קשים ביותר‪.‬‬ ‫סדרת חינוך לסוהרי חובה‬ ‫בסוף חודש מאי התקיימה‪ ,‬לראשונה בשב"ס‪ ,‬סדרת חינוך לסוהרי חובה‪,‬‬ ‫שארכה שלושה ימים והשתתפו בה ‪ 30‬סוהרים מכלל יחידות הארגון‪ .‬תוכני‬ ‫הסדנה עסקו בהיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬מורשת קרב והחברה הישראלית‪.‬‬ ‫הפעילות ביום הראשון החלה באתר המצדה וביום שלמחרת המשיכה‬ ‫בירושלים ‪ -‬בסיור בגבעת התחמושת‪ ,‬הרובע היהודי‪ ,‬הכותל המערבי‬ ‫ומוזיאון מורשת בגין‪ .‬היום השלישי התקיים אף הוא בירושלים וכלל צעידה‬ ‫באמת המים החשמונאית ולאחריה ביקור בכנסת ישראל‪ .‬בסיום הסדנה ציינו‬ ‫משתתפיה את חשיבותה של הפעילות וכן את תרומתה לחווייתו ה'חיילית'‬ ‫של כל חייל‪-‬סוהר בשב"ס‪.‬‬ ‫קרן פנסיה לסוהרים‬ ‫כיצד לבחור קרן פנסיה? יציבות הקרן וחוסנה הכלכלי מושפעים‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫ממספר העמיתים והמעסיקים החברים בה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קרן פנסיה נמדדת הן‬ ‫בפיזור הגיאוגרפי של עמיתיה והן בכך שעמיתיה משתייכים לענפי עבודה‬ ‫שונים ופזורים ברחבי המדינה כולה‪.‬‬ ‫קרנות הפנסיה החדשות רשאיות לגבות דמי ניהול מההפקדות השוטפות‬ ‫בשיעור מרבי של ‪ 6%‬ודמי ניהול מהיתרה הצבורה בשיעור מרבי של ‪0.5%‬‬ ‫(במונחים שנתיים)‪ .‬קרן הפנסיה נבחנת ברמת הגמישות שהיא מציעה‬ ‫לעמיתיה‪ ,‬באמצעות מגוון מסלולי ביטוח המותאמים לצרכיו ולהעדפותיו‬ ‫האישיות של העמית‪ ,‬ומסלולי השקעה המאפשרים לו להתאים את אופן‬ ‫ניהול הכספים בחשבונו‪.‬‬ ‫מומלץ לבדוק לפחות שלוש קרנות טרם ההצטרפות‪ ,‬כאשר תשובות הקרנות‬ ‫יעידו על טיב הקרן‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫על עניינים שברוח‪ ,‬בחומר ומה שביניהם‬ ‫תוכנית העצמת הסוהר‬ ‫ייעודו של ממד"ה שב"ס הוא קידום מטרות הארגון ומפקדיו באמצעות כלים‬ ‫מתחום מדעי ההתנהגות והפסיכולוגיה‪ .‬במסגרת זו פותחה תוכנית "העצמת‬ ‫הסוהר"‪ ,‬אשר שנת ‪ 2011‬היא שנת פעילותה הרביעית‪ .‬התוכנית‪ ,‬בתכנון‬ ‫ובהנחיה מקצועית של ממד"ה שב"ס‪ ,‬נועדה לעודד תהליכי שיפור ופיתוח‬ ‫סגל‪ .‬במסגרתה‪ ,‬כל בית סוהר עוסק באיתור הצרכים של הסגל‪ ,‬ויחד עם יועץ‬ ‫ארגוני בונה תוכנית פעולה‪ .‬מפקדי המחוזות‪ ,‬המנהיגים את התוכנית‪ ,‬רואים‬ ‫בה מנוף להצלחת היחידות‪ .‬במסגרת התוכנית כבר טופלו ביחידות נושאים‬ ‫כגון‪ :‬פיתוח מנהיגות מפקדי משמרת ומפקדים אחרים‪ ,‬שיפור תחושות‬ ‫ההזדהות וההשתייכות ליחידה‪ ,‬שיפור שירות הפנים‪ ,‬האווירה והתקשורת‪.‬‬ ‫בראשית ‪ 2011‬התקיים כנס ארצי לסיכום שנת העבודה ‪ ,2010‬בו הוצגו‬ ‫התובנות וההמלצות העיקריות שעלו מהיחידות השונות לגבי פעולות‬ ‫שהוכיחו עצמן כמקדמות ומועילות לסגל‪ .‬השנה ההשתתפות בתוכנית אינה‬ ‫חובה‪ ,‬אלא תלויה ברצון ובמוטיבציה של המפקדים והסגל‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב‬ ‫בתי הסוהר (‪ )27‬בחר להמשיך בתוכנית‪ ,‬וכבר הציג לגביה תוכנית הרחבה‬ ‫והעמקה‪ .‬כמו כן הצטרפו השנה לתוכנית היחידות המבצעיות 'נחשון'‪,‬‬ ‫'דרור' ו'צור'‪.‬‬ ‫טקס בני ובנות המצווה תשע"א‬ ‫ביום אסרו חג השבועות‪ ,‬חג מתן תורה‪ ,‬עלו אנשי שירות בתי הסוהר יחד עם‬ ‫בני ובנות המצווה לירושלים‪ ,‬לחגוג את האירוע המרגש‪ .‬היום נפתח בטקס‬ ‫חגיגי במרכז דוידסון והמשיך בסיור במתחם הגן הארכיאולוגי במקום‪ ,‬בביקור‬ ‫ברובע היהודי‪ ,‬במוזיאון מגדל‬ ‫דוד ובכותל‪ ,‬ונחתם בארוחת‬ ‫צהריים‪ .‬תג"ד הלנה ביבי‪ ,‬ראש‬ ‫מנהל משאבי אנוש‪ ,‬ציינה את‬ ‫תחושת המשפחתיות המלווה‬ ‫את כל אנשי הארגון ביום זה‪,‬‬ ‫וציינה כי הארגון תומך בסגל‬ ‫בתפקיד החשוב ביותר בחייו‬ ‫ תפקיד ההורות‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא‬‫בטוחה כי את המסירות והאהבה‬ ‫שהם משקיעים בעבודתם‪,‬‬ ‫ואף יותר מזה‪ ,‬הם משקיעים‬ ‫גם בבית ובילדים‪ ,‬וכי יום זה‬ ‫מוקדש להם‪ ,‬בדיוק כפי שהוא מוקדש לילדיהם‪ .‬הנציב‪ ,‬רב‪-‬גונדר פרנקו‪,‬‬ ‫פתח את דבריו בפסוק‪" :‬אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"‪ ,‬המחייב אותנו‬ ‫להזכיר את ירושלים בכל אירוע‪" .‬אחרי אלפיים שנות גלות אנו נוהגים‬ ‫לפקוד את הכותל ובמיוחד באירוע כזה‪ ,‬בו אנו חוגגים את חגיגות בר ובת‬ ‫המצווה של ילדינו"‪ .‬עוד אמר‪" :‬תהיו אנשים טובים והטוב יחזור אליכם‬ ‫בחזרה‪ .‬שמחה חוגגים עם המשפחה‪ ,‬והיום זו שמחה אמיתית"‪ .‬את דבריו‬ ‫סיים במלים‪" :‬לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'‪ .‬עוצמת הארגון‬ ‫נובעת לא מכוחו כי אם מרוחו"‪ ,‬והודה לכל מארגני היום‪ .‬הטקס המרגש‬ ‫נחתם בשירת התקווה‪.‬‬ ‫הדרכות כלי הערכה‬ ‫השנה פותחו כלי הערכה חדשים בארגון‪ ,‬פורסמו נהלים ופותחו מערכות‬ ‫הערכה‪ .‬בין החידושים הרבים ניתן למנות את מאגר רמ"ה‪ ,‬הערכת בכירים‪,‬‬ ‫העברת סוציומטרי לסוהרי משמרת ועוד‪ .‬בהתאם‪ ,‬צוות ממד"ה שב"ס פקד את‬ ‫כל בתי הסוהר והיחידות המיוחדות כדי להעביר בהם הדרכות בנושא תפיסת‬ ‫ההערכה של עובדים בשב"ס‪ .‬הדרכות אלה עסקו במטרות ההערכה הארגונית‪,‬‬ ‫במשמעות ובתרומת הכלים השונים לנושא ההערכה ובשימוש הנכון בהם‪.‬‬ ‫ההדרכה האחרונה בנושא בוצעה במאי בכלא 'סהרונים'‪.‬‬ ‫סוהרי שב"ס מברכים את הנציב החדש‬ ‫רס"ר מורן גלזר‪,‬‬ ‫יחידת נחשון‬ ‫כלאי רעות לביא‪,‬‬ ‫ב‪/‬ס מגידו‬ ‫רס"ר אחמד קבלאן‪,‬‬ ‫בית ספר ניר‬ ‫"כהונה מוצלחת‪ ,‬מלאת הישגים‪ .‬הלוואי‬ ‫שתגשים את המטרות והיעדים שהצבת‬ ‫לך בראשית התפקיד‪ ,‬להצלחתך האישית‬ ‫ולהצלחת הארגון כולו"‬ ‫"לרגל כניסתו לתפקיד של נציב שב"ס‪,‬‬ ‫רב גונדר אהרון פרנקו‪ ,‬והמינויים‬ ‫החדשים בקרב חברי הספ"כ הבכיר‪,‬‬ ‫אני מאחלת לנו כארגון לצמוח‪,‬‬ ‫להתייעל ולהפרות אחד את השני תוך‬ ‫עמידה ביעדי הארגון ומיצובו כארגון‬ ‫מוביל במערכת הבטחונית ובקרב‬ ‫הציבור הרחב"‬ ‫"פני הארגון פעמים רבות כפני הנציב‪.‬‬ ‫מי ייתן ותצעיד את הארגון קדימה‪,‬‬ ‫ברמה הלאומית והבינלאומית‪ .‬סגל‬ ‫שב"ס נושא אליך עיניים בציפייה"‬ ‫רס"ר נגה שחר סנבטו‪,‬‬ ‫ב‪/‬ס אילון‬ ‫סמל סימה שקואי‪,‬‬ ‫מינהל לוגיסטיקה‬ ‫רס"מ ראובן אזולאי‪,‬‬ ‫ב‪/‬ס מעשיהו‬ ‫"מי ייתן ותוביל את הארגון להצלחות‬ ‫בכל המישורים והתחומים תוך שאתה‬ ‫מגשים את האני מאמין שלך‪ ,‬דואג‬ ‫לרווחת הסוהרים והסגל"‬ ‫"'עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה‪ ,‬כי‬ ‫על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח‬ ‫כרצונו וליישב דעתו ולחשוב' )רבי נחמן‬ ‫מברסלב(‪ .‬שתהא דרכך מלאת עשייה‪,‬‬ ‫הצלחה ושמחה"‬ ‫"עם כניסתך לתפקיד‪ ,‬ברכות והצלחה‪.‬‬ ‫שירות בתי הסוהר הוא משפחה‪ .‬מי ייתן‬ ‫ומשפחת שב"ס בהנהגתך תפרח ותגיע‬ ‫להישגים מרחיקי לכת"‬