מרכז אור שלום
כסלו-טבת תשע"ב /דצמבר-ינואר 2012 "אור שלום" מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב ע"ש ר' שלום טייאר זצ"ל ור' שלום בנעטיה ז"ל בת-ים מה בעאדא הפעם... ואלה שמות... רשימה של למעלה מ 130שמות משפחה הנהוגים והנפוצים בקרב יהודי לוב. המסע מיפרן לזווארה המסע הארוך של המגורשים מהכפר יפרן בראשית המאה ה ,20ועל המזל הגדול של התינוקת שרה. נייס גיא ראיון עם השחקן,מנחה הטלוויזיה והזמר גיא זוארץ ,לרגל העלאת תוכניתו החדשה. יהודי לוב—כך סיפרו לי סבא וסבתא מאמר מרגש ומיוחד של צעיר לובי אודות יהודי לוב והתרומה הגדולה שלהם למסורת ולחיים בלוב. המטבח הלובי -גרייבה עוגיית "חול" טעימה :íéôñåð íéøåãîå úåáúë äôàøë äìéà | 6-7 íéøåô íåé ìë | 4 úëøòîì íéáúëî | 3 êøåòä øáã | 30 íøëæì | 26-27 "íåìù øåà"á äùòðäî | 23 עאדא áåì éãåäé úìéä÷ì ïåçøé-åã שנה ,15גיליון מס‘ 133 עורך בנעטיה פדהצור 2 הוצאה לאור אור שלום מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב, ע“ש ר‘ שלום טייאר זצ“ל ור‘ שלום בנעטיה ז“ל כל הזכויות שמורות למערכת העיתון ולמרכז ”אור שלום“. אין לעשות שימוש בחומרים ובתצלומים המופיעים בעיתון ,ללא רשות מהמערכת בכתב .לתלמידים ולסטודנטים ,הרשות לשימוש בחומר ,לצורך הכנת עבודות שרשים ומחקר ,נתונה מראש. עיצוב גרפי מרכז ”אור שלום“ כתובת המערכת שדרות העצמאות 51א‘ ,בת-ים טל‘ 03-6588111 פקס 03-6579090 תמונת השער :שניים מארבעת העמודים ברחוב ”שאראע ארבע ארצאת“ בטריפולי כותבים פדהצור בנעטיה ,הרב אלון ארביב, לידיה בנעטיה ,ניצה נסרין טוכמן, רוזמרי אשל ,מרדכי ארבל ,שמעון דאבוש ,שירי פדלון ,אהרון גויטע. אתר אינטרנט www.or-shalom.org.il דוא“ל [email protected] מען למכתבים ת.ד ,297 .בת-ים ימים ושעות פתיחה: ימי א‘-ה‘ בבוקר וימים א,ג,ה אחה"צ יוצא לאור בסיוע ובתמיכת מדינת ישראל משרד המדע ,התרבות והספורט מנהל תרבות דבר העורך שנת הפיוט פעילויות רבות מקיימ מרכז "אור שלומ" במהלכ השנה והשנימ. פעילויות בעלות אופיימ שונימ ,קודש וחו"ל ,כאלה שהנ בבחינת "לחמ ושעשועימ" ומנגד פעילויות עמ ראייה לעתיד. אבל ,אחד הערוצימ שזוכימ ליתר תשומת לב ודגשימ במרכז "אור שלומ" הוא נושא הפיוט ושירת הקודש. מאות ,אמ לא אלפי פיוטימ ,נכתבו והולחנו עמ השנימ ,ע"י יהודי לוב וע"י משוררי ספרד ושאר קהילות צפונ אפריקה. כמו תורה שבע" פ ,הועברו הפיוטימ ולחניהמ מאב לבנ ,מחבורת פייטנימ אחת לרעותה ,מרב לתלמידיו ,מפיסת נייר אחת לאחרת בכתיבת קולמוס ודיו פשוטימ. ולמרות הכל ,עמ השנימ ,רבימ מכתבימ אלה אבדו ,פיוטימ נשכחו המ ולחניהמ. בשנות ה ,60בהשתדלות הרב פריג'א זוארצ זצ"ל ופעילימ אחרימ ,ראה אור כאנ בארצ ישראל ,ספר חשוב ובו מאות פיוטימ שנהגו יהודי לוב לשיר ולפייט באירועימ ובמסגרות שונות. חלק מהפיוטימ ,שלא היו שגורימ יותר בפי כל כבר אז ,לא זכו להיכנס לקובצ הזה, ובככ נגזר עליהמ גזר דינ מוות והמ ,ככל הנראה ,נעלמו לגמרי. אלה שכנ זכו להיקנס לקובצ ,זכו שהטקסט שלהמ יונצח ,אבל מעטימ מאוד ,אמ בכלל ,יודעימ את לחניהמ. במרכז "אור שלומ" ראינו כי רע הדבר ,ובטרמ ניוותר כאנ בלי לחנימ ובלי אלה שאולי עדיינ יודעימ אותמ ,החלטנו שבשנימ הקרובות ,ובמיוחד השנה ,נעשה את המאמצ הגדול ביותר כדי להציל ולתעד את מרבית מאותמ פיוטימ ושירימ המופיעימ בספר. לצורכ ככ חברנו כבר לפני מס' שנימ לאתר "הזמנה הפיוט" ,הותוותה דרכ לביצוע הפרויקט ,וב"ה ,מאז אנחנו צועדימ יחד. נערכו ימי הקלטה ,הוחלפו קבצי הקלטות ,חשובימ חלקמ משנות השישימ והשבעימ ,ובזכות זאת הקהילה שלנו היא בינ העשירות בתכנימ באתר זה. אחת הפסגות לשיתופ פעולה זה היה המופע "ממדבר ומימ -ממסורת הלחנימ של יהודי לוב" במסגרת פסטיבל הפיוט ה 3-שנערכ בבית אבי חי בירושלימ בחודש תשרי תשע"א. הצלחנו לשכנע את מנהלי הפסטיבל שאנו ראויימ למופע משלנו ,רק שלנו ,נתנו חסות וסכומ כספ נכבד ,והמ מצידמ השקיעו גמ כנ ,כספ ,מחשבה ומאמצימ ,ואכנ מהמופע יצאה בשורה ,לאו דווקא במעגלימ של הקהילה אלא ,ובעיקר ,מחוצ לה. הוקמ אז אנסמבל חשוב ,שכלל נגנימ ,מהטובימ בג ' אנר ובראשמ המנהל המוסיקאלי ונגנ העּוד ,יניב רבה ,שביד אמנ ,עיבד פיוטימ וקטעי תפילה שנבחרו, והביא אותמ כמה מדרגות גבוה מכל מה שידענו עד אז. ראינו כי טוב ,ולאור ההצלחה של המופע ההוא ,החלטנו שממשיכימ ,ואפילו מרחיבימ את השורות. קיימנו מופעימ נוספימ ,באיכויות וסטנדרטימ שלא ממש היו כאנ לפני כנ. האחרונימ שבהמ ,המופע הבלתי נשכח "שאו זימרה" בראש חודש אלול ו"לשמוע אל הרינה-פיוטימ שהספקנו לשכח" לפני מס' ימימ. בינ לבינ יצא לאור תקליטור "שמחו אהובימ" ובו כל פיוטי שמחת התורה בעיבודימ חדשימ ומודרניימ. והדרכ למיצוי הנושא ארוכה ,ארוכה מאוד. הרצונ והיכולות ישנמ ,אבל אנחנו זקוקימ לשיתופ פעולה שלכמ ,אלה שעוד זוכרימ. ברישומימ שלנו מסומנימ כ 50-60%מהפיוטימ שבספר "שאו זימרה " ככאלה שלחניהמ ידועימ. נותרו לנו כ 40%שאיננו יודעימ את לחניהמ. רשימה )חלקית( של פיוטימ שאינמ ידועימ לנו ,בגופ העיתונ. אנא ,הידענימ שבכמ ,או אתמ ,הילדימ שלהמ ,עברו עליה ונסו להיזכר -מכירימ ולו רק אחד מהמ ,הרימו טלפונ ,שתפו אותנו ונשמח לרשומ ליד אותו הפיוט סימנ ,V עוד לחנ ניצל. שלכמ ,בנעטיה פדהצור 3 מכתבים למערכת הכנסת ספר תורה מיוחד מאת :לאה אבוטבול )כחלונ( ,חדרה טוב ,זו לא הכנסת ספר תורה רגילה ,ספר חדש שנכתב במשכ תקופה ארוכה. לספר התורה הזה יש סיפור מרגש במיוחד. הספר נכתב לפני עשרות שנימ לזכרו של חואתו ' רובינ , איש צעיר ורווק מהעיר כומס שבלוב ,שנפטר בדמי ימיו. הספר הוצב בבית הכנסת "סלאת – צ‘אר נחומ" שבעיר. בימי הפרעות בעיר ,נשדדו ממנו הרימונימ ,אכ הספר עצמו בדרכ נס לא ניזוק. עמ העלייה ארצה ,ביקש ממוס רובינ ז"ל ,אביה של מיסה כחלונ ,שתיבדל לחיימ ארוכימ ,להעלותו לארצ ישראל. מיסה מילאה אחר מצוות אביה ,והספר נדד את כל הדרכ והגיע איתמ ,בתחילה למעברת אגרובנק ,ולאחר מכנ לישוב גבעת אולגה ,שבו היא מתגוררת עד עצמ היומ הזה. עמ בניית בתי הכנסת בישוב ,הועבר הספר מספר פעמימ מבית כנסת אחד למישהו ,עד אשר היגיע למושב הקבע שלו בבית כנסת ”בית אל“. לפני מס חודשימ התגלה כי חלק מהכתוב נשחק והספר נפסל ,היה צורכ לשחזר ולתקנ אותו. במסגרת הזו הובא הספר אל הכותל – שמ במשכ כמה חודשימ עבר תיקונ וחודש. מס ימימ לפני ראש השנה נחגגה הכנסתו מחדש לבית כנסת ” בית אל “ ברוב עמ ,ורק מי שחווה את השמחה וההתרגשות שהייתה שמ יכול היה לחוש את ההתעלות.. ככ התגלגל לו ספר תורה מהעיר חומס שבלוב ,שרד את הפרעות " ,עלה" לארצ ,ביקר כמה חודשימ בכותל )שזה כשלעצמו נס גדול( וחזר הביתה בשלומ. ”אור שלומ“ משתתפימ באבל ידידינו רחמימ ארבל ומשפחת ארבל המורחבת במות האמ לידיה ז”ל בת כמיסה ארבע יהי זכרה ברוכ ומנ השמימ תנוחמו 4 5 כל יומ פורימ קצת דברימ על שני ימי הפורימ המיוחדימ ליהודי לוב ,אותמ המ חוגגימ עד היומ הזה, בעקבות ניסימ שקרו להמ במאה ה.18- מאת :הרב אלון ארביב ,ס“ט ישנה אימרה צינית השגורה בפי העולמ ,אמרה שתכליתה לפטור בלא בכלומ את הפונה" ,לא כל יומ פורימ"! בד"כ משפט זה מעורר דחייה אצל אותו פונה ,האמ זה באמת ככ ? "לא כל יומ פורימ" כפשוטו אולי זה נכונ לילדימ שאוהבימ מאוד את חג פורימ כ " חג שמח " בגלל הפעילויות המיוחדות ,תחפושות ,המסכות ,משלוחי המנות המתוקימ ,סעודת פורימ ,מעות פורימ וכו' ,אכ אצלנו המבוגרימ צריכימ אנו לחכות כל השנה ליומ הנפלא והרוחני הזה שאינ יומ גבוה ממנו בכל השנה -שהרי אמרו חז"ל )ירושלמי מגילה ע( ,שלעתיד לבוא כל ספרי הנביאימ יהיו בטלימ מלבד מגילת אסתר ,שנאמר )אסתר ט(" :וימי הּפּורימ האּלה לא יעברּו מּתֹוכ הּיהּודימ וזכרמ לא יסּופ מּזרעמ". בלוב לא היו צריכימ להמתינ שנה שלמה בכדי להגיע לחג הפורימ בחודש אדר דווקא .יהודי לוב נהגו לחגוג עוד שני ימי פורימ ,ימימ שבהמ נעשו נסימ ונפלאות לעדה .את הימימ האלה המ חוגגימ ,בתפלה נאה ומנוגנת היטב; בביטול ממלאכה, באכילה ובמשתה ,ובקריאת "הלל" .מועדו של הפורימ "הראשונ" נערכ בתאריכ כ"ג בטבת ,שמו נקרא " פורימ אשריפ " ,וחוגגימ אותו בגלל הנס שהיה להמ בשנת התס " ה ) , (1705בו ניצלו יהודי לוב מאותו איש צר ואויב כהמנ בזמנמ ,ששמו אברהימ אשריפ שר"י ,ומחייליו שנשלחו ע" י הפחת )שליט( תוניס ,בכדי לנקומ בתושבי טריפולי ואגפיה ,על אשר פגעו בכבודו של אותו שליט .ביומ זה ,נהגו לקרוא הפיוט "מי כמוכ" ,שחיבר אותו ,המשורר המיוחדת הרב שבתאי בנ רבי דוד טייאר זצ"ל ,ובו הוא מעלה על נס את אשר קרה ליהודימ אז ,בדומה לפיוט "מי כמוכ ואיכ כמוכ" שמושר בעדות הספרדימ בשבת זכור לרבי יהודה הלוי זי"ע. "הפורימ השני" ,חל בסמוכ מאד ל" פורימ אשריפ" בתאריכ כ"ט בטבת ,ונקרא : "פורימ בורג'ול" .פורימ זה חוגגימ אותו ,על הנס שנעשה להמ ,כשניצלו מהשליט העריצ ,עלי בורג'ול שר" י ,שנתמנה בשנת 1795על ידי השולטנ התורכי ,להיות פחת )שליט( בטריפולי .שליט רשע ורע מעללימ רודפ שלמונימ ,לחצ והטיל מרותו במיוחד על היהודימ בעיר טריפולי ,ותחת איומימ ועינויימ קשימ ,הוציא מהמ סכומימ עצומימ של כספימ .עקב הלחצ שהיהודימ היו נתונימ בו ,הצליח אחד מנכבדי העדה -רחמימ ברצ'ה ,להתגנב אל מחוצ לעיר ,ולשכנע את שני האחימ 6 לבית קרמנלי ,יוספ ביי והנסיכ אחמד ,להתחבר יחד ולהתמרד נגד עריצ זה .מאמצי השכנוע הצליחו והניבו פרי ושני האחימ בסיוע השליט מתוניס ,יצאו במרד, וגרמו לבריחתו של בורג'ול מנ העיר .ובככ הביאו רווח והצלחה ליהודימ .מאז חכמי הדור קבעו את יומ כ"ט בטבת ,ליומ שמחה ומשתה בשתי הערימ טריפולי ובנגאזי ,ובשבת שלפני מועד זה אפ קוראימ הפיוט שנקרא " מי כמוכ " ,שמחברו היה הרב אברהמ בנ רפאל כלפונ זצ " ל ,ובו מסופר כל אשר קרה עמ היהודימ. יהדות לוב לדורותיה מקיימימ את לשונ המימרה "בימימ ההמ ובזמנ הזה" ,ועד היומ קהילות לוב יהודי לוב בארצ הקודש מציינימ את שני הימימ אלה בככ שלא אומרימ בהמ תחנונ .וניגונ בתפילות, מנהג דומה של אי אמירת תחנונ קיימ אצל ק"ק תונס וגלילותיה בסעודת יתרו ,שאפ שמ נעשה נס גדול , אולמ הנס ופלא היה על הצלת הקטנימ מהמגפה בשונה מק"ק לוב שאותמ עריצימ ,צמאי דמ יהודי היו חפצימ להרוג להשמיד ולאבד מנער ועד זקנ טפ ונשימ ביומ אחד ,ואתה ברחמיכ הרבימ הפרת עצתמ וקלקלת מחשבתמ ,וליהודימ הייתה אורה ושמחה. "אסתר סופ כל הנסימ" שנינו בגמרא מסכת יומא )כט" (.אמר רב אסי :למה נמשלה אסתר לשחר ? לומר לכ :מה שחר סופ כל הלילה -אפ אסתר סופ כל הנסימ" .וא"כ כיצד יהיה אפשר לחוג את שני ימי הפורימ הנוספימ " פורימ אשריפ " ו " פורימ בורג ' ול " כפי שנהגו בקהילתנו הקדושה ,אחרי שכבר חז"ל קבעו זאת כי לאחר אסתר המלכה ע"ה תמו כל הנסימ ,ננסה לבאר זאת בס"ד, את המושג "נסימ מכוסימ" קנינו בפורימ ע"י מרדכי ואסתר ,ומעתה אנו מגלימ בכל שנה ושנה בפורימ , שלא צריכ עוד ניסימ גלויימ ,הטבע הוא הנס הגדול ביותר .עיקר המעלה של פורימ זה שהיה שמ נסימ נסתרימ ,לא היה קריעת ימ סופ ,לא היה עשרת מכות ולא אפ נס גלוי אחר .משומ שבפורימ גילינו שה ' יתברכ נגלה לנו בתוכ המציאות .הנקודה שיצאה מפורימ זהו הקניינ העצומ שקנינו ,שאנו מבינימ שהקב"ה נגלה ומשגיח על כל פרט ופרט בעולמ .כפי שאומר מר בגמרא שבת )קז (:אמר מר :יושב הקב"ה וזנ מקרני ראמימ ועד ביצי כינימ !" ,והכל בהסתר עצומ ,הדאגה לכל פרט ופרט ושהכל תחת השגחתו. עמ ישראל קנה את הדרגה של ההבנה שהכל הוא נס ,כבר לא צריכ נסימ על טבעיימ למדנו לראות איכ ה ' מתגלה בטבע ,ולא צריכ לשנות את הטבע כדי לגלות מה זה נס ) הגימטרייה של המילה ' הטבע ' מניינה ,81וכנ מניינה של המילה אלהי " מ היא ג " כ ,81משומ שהטבע הוא הגילוי של ה' יתברכ ( .וזהו גילוי שהתגלה בפורימ .ודווקא מדבר שולי ,לכאורה כהסרת הטבעת של אחשוורוש להמנ ,זכינו לתשועה גדולה ,כידוע ע"פ המובא בגמרא מסכת מגילה )יד(. "גדולה הסרת הטבעת )של אחשורוש ( ...שהחזירה את ישראל למוטב " והרי ה ' עשה את הנס ולא העברת הטבעת. בחנוכה ובפורימ בשונה משאר החגימ שנקבעו ע " י תורתנו הקדושה אנו עושימ מלאכות ,משא"כ בימימ טובימ שדינמ כשבת לכל עניינ .אכ דווקא בימימ אלו אנו אוכלימ ,שותימ ונהנימ מחיי העוה"ז .אכ זה אחרי שקנינו את הדרגה הגבוהה של ההבנה ,שהקב " ה הוא זה שמסתתר מאחורי כל הטבע .ע " י האכילה והשתייה בקדושה ובטהרה ,אנו מרוממימ את החומריות לקדושה וזאת המעלה הגבוהה ביותר . הארה זאת היא מעלת האבות והצדיקימ הגמורימ, אכ בפורימ כל יהודי יכול לזכות למעלה זאת ,משומ שביומ זה זכינו להארה גבוהה זו .וממילא ניתנת אפשרות לכל יהודי לזכות לטעומ מקדושה זאת .ולכנ אינ צורכ בפורימ באי עשיית מלאכה ,משומ שהקדושה מגיעה דרכ הטבע עצמו .בפורימ הטבע עצמו קדוש ,האוכל והשתייה עצממ קדושימ. בתפילה שנזכה לקבל את הארת פורימ בקדושה וטהרה ,ונראה איכ ה ' נגלה לנו בתוכ המציאות הטבעית היומיומית ,ומתוכ ככ נזכה לגאולה שלמה שתבוא בקרוב. יוצא איפוא ,שהחגיגות שנחוגו בחגי הפורימ השונימ )הכללי והפרטי של ק"ק לוב יע"א( מעבר לנס הגדול שארע לאבותינו הקדושימ ,שבו מזכירימ את השבח הגדול לה ' במודימ שבתפלה " :על נסיכ שבכל יומ עמנו" ,ואמ היה אפשר לחוג את פורימ כל יומ היינו שמחימ ,ובוודאי מתאימה האמירה " כל יומ פורימ " בכותרת שבכתבתנו. עאדא TV כולם מוזמנים לצפות בשידורי "אור שלום" בטלוויזיה הקהילתית במגזין עאדא T V מידי יום שלישי בשעה 13:30ובמוצ"ש בשעה 22:30 השידורים נקלטים בכבלים ובלוויין בערוץ 98 היו עימנו. 7 ואלה שמות... מאת :עוזי סעדה שמות משפחה הונהגו בעמ ישראל רק בכמה המאות השנימ האחרונות. פעמימ ניתנו ע"ש המקצוע של בעליו ,לפעמימ ע"פ תכונה מיוחדת שהייתה בו .יהודימ נדדו בכל רחבי העולמ ,לצרכי פרנסה ,בעקבות בנ/הת זוג ולמציאת זיווג וגמ בדרכמ לארצ ישראל עברו בקהילות השונות ולעיתימ נותרו בהנ והשתקעו. אבל ,במרבית המקרימ ,בכל קהילה והקהילה ,התגבשו ה"מקומיימ" ,התחתנו ביניהמ ,וככ התגבשו גמ שמות המשפחה שלהמ ,בתלוי בארצ מוצאמ. דימיונ וערבוב בשמות משפחה אצל יהודי לוב אפשר למצוא בקהילות שכנות כמו תוניס )בעיקר( וכמובנ ג'רבה. ברשימה המצ"ב רוכזו השמות הללו ,בידיעה ברורה כי יש עוד ,אבל בהחלט יש כאנ תמונה מקיפה של המשפחות שחיו בלוב ,חלקנ מאות שנימ וחלקנ הרבה פחות. אדי Adadi - ֲא ָד ִ ֶא ְל ַגאוּוִּ י Elgawi - ֶא ְל ַג ִלי Elgali - ֲא ְר ִבּיב Arbib - ַבּ ְע ָדשׁ Badash - דוּסה Bedussa - ְבּ ָ Bdiriירי ְבּ ִד ִ בּוּארוֹן Buaron - ֲ בּוּבּ ִליל Bublil - ְ בּוּחנִ יק Buchnic - ְ יקהBootbika - בּוּט ִבּ ָ ְ בּוּכ ִריס Buchris - ְ בּוֹקוֹבּזָ ה Bokobza - ְ בּוּק ַרע Bookra - ְ יתּאן Bitan - ִבּ ַ ַבּלוּלוּ Balulu - ַבּ ַל ְח ַסן Balachsan - ֶבּן ָדוִ ד Ben David - ֶבּן ִסימוֹן Ben Simon - ֶבּנְ ַע ִטייָ ה Benatia - תּוּרה Bentura - ֶבּנְ ָ אבּי Barabi - ַבּ ַר ִ ַבּ ְר ִגיג Bargig - ַבּ ְר ָדה Barda - ְבּ ִר ָיגע Briga - ְבּ ָר ָכה Bracha - Baranesַבּ ַרנֵ ס יעאן Jan - ִג' ַ ֶג'נַ אח Genach - ְג' ַראד Grad - Gerbiֶג' ְר ִבּי ַג' ְרמוֹן Jarmon - אבּיזוֹן Gabizon - ַגּ ִ Gabsoַגּ ְבּסוֹ גוּיִ ַטע Guetta - 8 Gezֵגז ְג ַלאם Glam - Genishֵגנִ ישׁ ַדּאבּוּש Dabush - ְדּ ַבּאשׁ Debash - דוּאנִ י Duani - ֲ דוּייִ ְבּ *Douieb - 1 Dayanַדּיָּ ן ַדּ ַעדוּשׁ Daadush - יקס Driks - ְד ִר ְ אתּוּרי Vaturi - ִ וַ ילי *Zwilli - 2 זְ 'וּוִּ ִ זוּא ֶרץ Zuaretz - ֲ זַ ְט ָלאוּוִּ י Zatlawi - Zigdonזִ ְיגדוֹן Zchutזְ כוּת זוּרי Zanzuri - זַ נְ ִ Zankoזַ נְ קוֹ זַ ְקזַ אק Zakzak - Zerdabזֶ ְר ָדּבּ Zarukזָ רוּק Havivָח ִביב Hagagֲח ַג'ג' Hadadֲח ַדד Chayunַחיּוּן ַח ְכּמוֹן Chakmon - ַח ְלפוֹן Halfon - Hasanַח ָסּן Hasonַחסּוֹן ַטיָ יאר Tayar - Tayebַטיֶ יבּ Yaminאמין יָ ִ יסי Karisi - אר ִ ַכּ ִ Cohenכּ ֵֹהן ַכּ ְחלוֹן Kachlon - יסה ַכּ ִמ ָ אדי ַכּ ַר ִ ַכּ ְשׁ ַכּאשׁ ַל ְח ִמיישׁ ָל ָבּן ָל ִביא יאל ַל ְגזִ ֶ לוּזוֹן ֵלוִ י יאנִ י ַל ִח ֲ ִלילוּף ָמגוֹז ידישׁ ַמ ִג ִ ֶמ ְגנַ זִ 'י ִמימוּן ַמ ְכלוּף ְמנַ ֵחם יל ִתּי ְמ ִס ָ יקה ְמ ִס ָ ָמ ַעתּוֹק נָ אטוֹ נְ ַחאיְ ִסי נַ חוּם ימנִ י נִ ְ נָ ִעים נַ ְע ָמן אסי ַס ִ ַס ְלהוּב ַס ָבּאג ַס ָבּאן ַס ְח ִלי ַס ִמּיָ ה ַס ָע ָדה רוּסי ַס ִ ַעטוּן Kamisa Karadi Kashkash Lachmish Laban Labi Lagziel Luzon Levy Lachiani Liluf Magoz Mgidish Megnazi Mimun Machluf Menachem Mesilati Mesika Maatok Nato Nechaisy Nachum Nemni Naim Naaman Sasi Salhuv Sabag Saban Sachli Samia Saada SarusiAtun - Agivַע ִגיב עוֹב ְדיָּ ה Ovadia - ַ ֲעזַ ְריָ ה Azaria - ַע ִטייָ ה Atia - ירה Amira - ַע ִמ ָ רוּסי Amrusi - ַע ְמ ִ ַפ ְרג'וּן Farjun - ַפ ְדלוֹן Fadlun - יטוּסי Fitusi - ִ ִפ ַפ ָלּאח Falach - Fellusֶפלוּס ַפ ְר ָחאן Farchan - Frigeְפ ִריג' Tzabanַצ ָבּאן Tzemahֶצ ַמח Tzrorְצרוֹר Kakunַקקוּן ְק ַסנְ ִטינִ י Ksantini - Rabaַר ָבּה אוּבן Reuven - ְר ֵ Rachumַרחוּם ֶר ִג'ינִ יאנוֹ Raginiano - Rubinרוּבּין ִ רוֹמאנוֹ Romano - ָ ַר ָקּח *Rakach - 3 Shuaaשׁוֹע ַ ָשׂשׂוֹן Sassun - וּרי Tajuri - ָתּאג' ִ שׁוּבּה Tshuva - ְתּ ַ Tamamַתּ ָמם )*( אדיבAdiv - -1עוברת לִ - יליZvili - -2עוברת ל-זְ וִ ִ רוֹקחRokach - -3עוברת לַ - המסע מיפרנ לזּווארה הגירוש מיפרנ ,המסע הארוכ בחיפוש אחר בית חדש והחיימ החדשימ שניתנו לשרה התינוקת שננטשה ע “ י אביה ,תחת עצ , באחת התחנות שבדרכ. מאת :אהרון גויטע השנה שנת ,1915ימי המרד הערבי .התורכימ סולקו מעל אדמת לוב והאיטלקימ אינמ מצליחימ למגר את התנגדות הערביימ המקומיימ בכפרי לוב .הערבימ השולטימ באותמ כיסי התנגדות עושימ ביהודימ כרצונמ. ככ היה גורלמ של יהודי יפרנ שבג'בל. “ לא יכולתי לסחוב לבדי גם את הבן וגם את הבת הקטנה, ועל כן קברתי אותה מתחת לעץ במקום מסוים “ בתמונה: סבא ברכה וסבתא מרים ז“ל התכשיטימ .לאחר שהוציא את הרכוש ,פנה לצאת ,אולמ אז חיכו לו השכנימ הערבימ שכנראה הבחינו בו קודמ, נתנו לו להוציא את הרכוש וחיכו לו .הרבה ברירות לא היו לו ,וכדי להציל את חייו ולבקש רחמימ על עצמו ,נתנ להמ את הרכוש והסתלק כל עוד רוחות בו עד שהגיע אלינו. המשכנו בדרכ ,כשאני מידי פעמ מרטיבה את פיו של בני חואת'ו במעט מימ ,ונותנת לו מעת לעת חתיכת לחמ קטנטנה שהייתה איתי. בתחנה הבאה ,עמ סיומ המסע הלילי ,הבחנתי בחואת'ו עטייה ,שכנ שלנו ,הולכ ואתו בנו שמ-טוב. שאלתי אותו היכנ ביתו הקטנה שרה ? ענה לי בשקט "לא יכולתי לסחוב לבדי גמ את הבנ וגמ את הבת הקטנה )בת 8חודשימ( ועל כנ קברתי אותה מתחת לעצ במקומ מסוימ " .נחרדתי למחשבה על מר גורלה של הילדה ושאלתי אותו מתי מתה הילדה ? ענה לי שהיא לא מתה, והיא קבורה כולה למעט הראש והיא חיה .אמ ירצה ה' ויתמזל מזלה ,ימצאו אותה והיא תחיה ,ואמ לא ,עליה סלאמ. השארתי את בני חואת'ו בידי אביו ולקחתי את חואת'ו עטייה ,ולאחר הליכה של לילה חזרנו עד למקומ בו נקברה שרה .מה רבה הייתה שמחתי כשראיתי ושמעתי אותה בוכה ,כשרק ראשה מבצבצ מתוכ האדמה .עטפתי אותה בבגדיי וחזרנו את כל הדרכ ,עד לנקודת החנייה. המשך בעמוד 22 ביומ בהיר אחד ,החליטו הערבימ בכפר יפרנ כי הגיע השעה לגרש את יהודי המקומ וככ בלי לתת להמ שהות מספקת ,הורו להמ לעזוב את הכפר ,על אפ היחסימ ששררו בינ שני העמימ לאורכ מאות ואלפי שנימ .וככ היה... יהודי המקומ ,איש איש ומשפחתו ,מה שהצליחו לקחת עממ לקחו )מדובר בביגוד ומעט מאוד אוכל ,ולא ברכוש ח"ו( ואת הכל כמעט השאירו בבתיהמ. מזג האוויר באותמ ימימ )חודש אב( בג'בל יפרנ ובמדבר היה קשה מאוד .ביומ הטמפרטורה מגיעה ל 45מעלות בצל .הדרכ אינה סלולה ומלאה חתחתימ וסלעימ , וקבוצת היהודימ מסגלת לעצמה שיטת נדידה :נחימ ביומ והולכימ בלילה כשהטמפרטורות יורדות. וככ מספר אהרונ גויטע את סיפורה של משפחתו ,כפי שסיפרה לו סבתו מרימ ז"ל ,ואלה הדברימ. "לאחר שגורשנו ,התחלנו ללכת מבלי לדעת בדיוק לאנ. מימ ואוכל היו לנו מעט מאוד והתקיימנו מתמרימ או תאנימ שמצאנו בדרכ ,וממעט מימ שלקחתי אתי בנאד קטנ. בני היחיד ,חואת'ו שמו ,היה אז בנ כחמש שנימ אותו נשאתי על גבי כל הדרכ .לאחר שהלכנו לילה שלמ , החליט בעלי ,ברכה ,כי בזמנ שאנו נחימ ביומ ,הוא חוזר ליפרנ ומנסה להביא את הרכוש שהחביא קבור באדמה, זהב ותכשיטימ רבימ שאספ כל חייו.. אנו חיכינו בצל והוא חזר מרחק הליכה של לילה שלמ עד יפרנ והצליח להתגנב חזרה למקומ בו הוסתרו 9 10 גיא זוארצ ,זמר ,שחקנ ,מנחה טלוויזיה מצליח ושוב זמר. עמ סבא וסבתא מסלוניקי שלימדו אותו את רזי שירת הלאדינו וסבא וסבתא מטריפולי שלימדו אותו את לחני התפילות היפות וגמ את רזי המטבח הלובי ,לא פלא שיצא זמר מצליח. עמ העלאת מופע חדש של שירימ בלאדינו ופיוטימ בטריפוליטאית ,פגשנו בו לשיחת הכירות. דברימ שרואימ מכאנ ,לא רואימ משמ. מאת :שירי )פדלונ( עטייה צילומימ :מעוז ויסטוכ ,בית ”אבי חי“ 11 "ספר לי על גיא שלפני הפריצה הגדולה" אני מבקשת, והוא מסתכל עליי מחייכ ואומר בצניעות " :אה ,זאת אומרת שכבר פרצתי ? הייתה הפריצה הגדולה ? " ובשנייה אחת אני מבינה שהוא נשאר גיא ,רק שעכשיו גמ אנחנו זוכימ להכיר אותו. גיא זוארצ ,נשוי ואב לשניימ ,שחקנ ,מוסיקאי ,במאי ומנחה טלוויזיה מצליח ומוערכ .תחילת דרכו בלהקה הצבאית של חיל האוויר .בהמשכ השתתפ במחזות זמר שונימ ביניהמ "בוסתנ ספרדי " אליו הגיע בעיקר בזכות השירה ,ככ אמר לו במאי המחזה ,צדי צרפתי ,ושמ גילה את האהבה לתיאטרונ .עוד הופיע ב " פרפרימ המ חופשיימ " " ,יומנה של אנה פרנק " " ,מרי לו " " ,הלהקה חוזרת"" ,ברנשימ וחתיכות" ועוד רבימ וטובימ. גמ בתחומ הטלוויזיה הוא עשה ועושה חייל ,השתתפ בסדרות שונות "השיר שלנו "" ,רמת אביב ג' " ועוד .בינ היתר השתתפ בסרט וואלס פסיפלורה ושיחק בתפקיד משנה בסרט "מינכנ" של סטיבנ ספילברג. בשנת 2007זכה גיא באות הצטיינות מטעמ קרנ של " מ ,על פרויקט שבמסגרתו הפעיל קבוצת אנשימ בעלי פיגור שכלי ,תוכ שהוא מעניק להמ מיומנויות בתחומ המשחק .את המופעימ שלהמ הוא כתב ,ביימ והתאימ למגבלותיהמ .בהצגות אלה התגלו כישרונ הכתיבה והבימוי שלו. גיא גדל בבית בו הסבימ והסבתות היו דומיננטיימ במיוחד .צד אחד סלוניקאי -תורכי ,בו בילה הרבה עמ סבתא ,שמע אותה שרה בכל הזדמנות .היא לימדה אותו .הוא היה שר לה ,והיא הייתה מתקנת אותו .עמ סבא היה מבלה בשווקימ וסופג את הריחות והטעמימ. “ לא כל מי שהוא מפורסם ,כל הדלתות נפתחות בפניו ,וכל מה שהוא יעשה, יצליח .אני בא ממקום של עבודה מאוד קשה, תמיד עבדתי מאוד קשה, אני חרוץ בעבודה שלי, משקיע 12 “ הצד השני טריפוליטאי ,מסורתי .בית כנסת היה קרוב מאוד לבית ,מפאת חשיבותו לסבא והביקורימ בו היו תכופימ. "החומרימ האלה המ משהו שנמצא אתי כבר הרבה הרבה שנימ .מהיומ שנולדתי ,הייתי סופג מהצד של הסבא והסבתא הסלוניקאימ-תורכימ את שירי הלאדינו, את המאכלימ ואת הפתגמימ בלאדינו ,ומהצד השני שהגיעו מטריפולי והיו שומרי מצוות ,הייתי סופג את כל הפיוטימ ,את תפילות בית הכנסת הטריפוליטאי ,את הצליל הספרדי". שתי המסורות מתנגנות בו עד היומ .בית הכנסת בו גדל הוא בית הכנסת " יד גיבורימ " ברמת גנ בו הוא עדיינ מתפלל " בעיקר ביומ כיפור ובחגימ ,בכל פעמ כשאני יוצא משמ אני ממשיכ לזמזמ את השירימ כמה ימימ אחרי ,ובכל מקומ שאני נמצא אני יכול למצוא את עצמי מזמזמ איזה פיוט פתאומ" ככ קורה גמ עמ הלאדינו. בבית הכנסת "יד הגיבורימ" הכיר את ציונ בדש שהיה מורו .כשאני שואלת אותו על ציונ בדש הוא עונה" :ציונ בדש הוא קול שמלווה אותכ כל החיימ ,מיומ שאני זוכר את עצמי בבית הכנסת ,עמ סבא מינו ,יושב לו ל הברכיימ ,זה הצליל של ציונ ,הניגונימ שלו ,הדרכ שהוא מפייט ,הרהיטות ,הקול המרגש ,השליטה בקהל בלהביא אותמ לשיר איתו להצטרפ אליו הוא אלופ העולמ בזה". גיא התייעצ עמ ציונ בבחירת הפיוטימ ובמופע בחנוכה המ יבצעו שני קטעימ יחד. "בית הכנסת "יד הגיבורימ" היה בעצמ הבית השני של סבא מינו .סבא עלה ארצה בשנת ,1929לאחר כמה שנימ חזר ללוב נישא לבת דודתו ויחד עלו ארצה .כל חייו נסובו סביב בית הכנסת ,עד כדי ככ שבשלב מסוימ הוא קנה בית בדיוק מול בית הכנסת ,יכולנו לשמוע את התפילות מהבית שלהמ". גיא מגיע דרכ עבודה קשה לקדמת הבמה ,הוא לא מאמינ בקיצורי דרכ " :לא כל מי שהוא מפורסמ ,כל הדלתות נפתחות בפניו ,וכל מה שהוא יעשה ,יצליח .אני בא ממקומ של עבודה מאוד קשה ,תמיד עבדתי מאוד קשה ,אני חרוצ בעבודה שלי ,משקיע ,מתאכזב המונ, שחקנ זה מקצוע שיש בו הרבה אכזבה ,אתה יכול לעשות עשרות אודישנימ ,ולהתקבל לאחד או בכלל לא, וזה שאתה מפורסמ לא בהכרח פותח את הדלתות". בשנתיימ האחרונות הוציא לרדיו חמישה סינגלימ מהדיסק הראשונ שלו" :כל הבשורות"" ,הלילה זה יקרה", "בא אלייכ"" ,צמא אלייכ"" ,תגידי לי " " ,ברדיו למשל ", הוא אומר" ,היו קשוחימ איתי בכל מה שנוגע לסינגלימ ששחררתי לרדיו ,לא הבינו מה פתאומ מנחה הפכ לזמר, אפ על פי שמשמ הכל התחיל". אבל הוא לא מוותר והמופע החדש שלו הוא אחת ההוכחות שבצדק .את הדיסק הוא כנראה יוציא בקרוב, כשהכל יהיה שלמ מבחינתו .כרגע נרקמ רעיונ להפוכ את הדיסק לדיסק כפול בו ישולבו יצירותיו והמופע. בדיסק הוא משתפ פעולה עמ אביבה עוזרי שהייתה אחת מגיבורי הילדות שלו ,כשאחיו ,רועי ,היה מנגנ כל מיני יצירות קלאסיות הוא היה מסתגר בחדר ושומע אותה ככ הוא מספר במופע .גמ תומ פדרו )"היהודימ"( היה שותפ ליצירה וכמובנ אחיו רועי זו-ארצ. אחד מהדברימ היותר קשימ הוא ההיעדרות מהבית . בכל עונה של הישרדות גיא נעדר מהבית למשכ שלושה חודשימ .איכ מתמודדימ עמ הגעגועימ אני שואלת והוא עונה " :אני לא יודע עמ אני מתמודד ,המ תמיד שמ . אמנמ אחרי כמה ימימ אני נשאב למשחק אבל המ תמיד שמ " .כל שנה עומדת ההתלבטות על הפרק לעשות עו נה נ ו ס פ ת א ו ל א ,ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ז ו ה ח ל ט ה משפחתית .אמ אשתו הייתה מבקשת שיישאר בבית כי היא צריכה עזרה ,הוא היה נשאר בלי להתבלבל. גמ כשהוא נמצא אי שמ באיימ הקריביימ ,תאילנד , פנמה או כל מקומ אחר הוא ,משתדל לשמור מסורת, מניח תפילינ " :בתאילנד יצא לי אליפות עולמ ,הבקתה הייתה ממש על הימ ככ שכל בוקר הייתי עושה טבילה ומניח תפילינ ,מי יכול עליי משמ ?" במשכ הזמנ על האי הוא עובד סביב השעונ ,ובו בזמנ הוא מנהל בלוג בו הוא שומר על קשר עמ הצופימ ומספר להמ חוויות מהאי. מטריפ אותו שאנשימ חושבימ שכל זה מזויפ שעובדימ עליהמ ,הוא רואה את הכל מתרחש מול עיניו ,הלילות מתוכ המופע בבית אבי חי בירושלימ צילומ:מעוז ויסטוכ גם כשהוא נמצא אי שם באיים הקריביים ,תאילנד ,פנמה או כל מקום אחר הוא ,משתדל לשמור מסורת ,מניח תפילין " :בתאילנד יצא לי אליפות עולם ,הבקתה הייתה ממש על הים כך שכל בוקר הייתי עושה טבילה ומניח תפילין ,מי יכול עליי משם ?" משפחת זוארץ דלהֶ -פנְ יָ ה הגשומימ והקשימ ,הקור ,הרעב ,הקושי ,הגעגועימ ואז מישהו שואל אותו "זה אמיתי?" השילוב בינ קושי הפיזי והמנטאלי בתכנית ,והתהליכ שעוברימ שמ אנשימ ,מביאימ את התכנית הזו להיות תכנית ריאליטי איכותית. למרות שהחשיפה בטלוויזיה גדולה הרבה יותר ,גיא מעדיפ את האתגר היומיומי בתיאטרונ .ההצלחה לדעתו היא לא בככ שאנשימ מכירימ אותו ,על אפ שהוא אוהב את התחושה שאוהבימ אותו ואוהב להחזיר להמ אהבה, אלא במה אתה עושה באיכות התפקידימ ,בככ שהוא עושה דבר שהוא אוהב .לפעמימ בסיומ הצגה ניגשימ אליו אנשימ ואומרימ לו " וואי לא ידענו שאתה גמ שר ומשחק כ"כ יפה" ,אנשימ שוכחימ מהר את התפקידימ בתיאטרונ ובלהקה הצבאית ,והחשיפה הגדולה והמיידית היא הטלוויזיה ,ככ שיוצא שלעיתימ בעקבות הישרדות הוא צריכ לעבוד יותר קשה בכל מה שנוגע לתיאטרונ ולמוסיקה. לשאלה מה יותר זמר ,שחקנ או מנחה הוא עונה שהוא זמר שחקנ ומנחה אבל " עמ עובדה אחת אי אפשר להתווכח ,כשאתה עומד על הבמה עמ המיקרופונ , המוסיקה ,הלהקה ,ואתה שר אינ תחושה עילאית יותר. זה באמת משהו שהוא עמוק מאוד בנשמה ,בשבילי זה גג העולמ להיות שמ" מהניגונ הזה שהוא ספג קשה לו להתעלמ וגמ בתוכ היומיומ העמוס " -לפעמימ אני נמצא בסיטואציות תחילת סיפורה של משפחת זוארצ דלה ּפניה בהולנד .שמ ,בינ השנימ 1790-1800יוצא משה דלה פניה למסע בימ .בזמנ המסע ,קרוב לאיטליה, התחוללה סערה חזקה בימ וספינתו נסחפה לחופי טריפולי. בטריפולי שלט באותמ ימימ ,רודנ ועריצ תורכי , הפחה -יוסופ קרמנלי ,שחי על חשבונ שודדי הימ. אותמ שודדי הימ תפסו את ספינתו של משה , הכניסו אותה לנמל ,רוקנו אותה מסחורתה ואת האנשימ הוציאו למכירה כעבדימ .משה היה היהודי היחיד על הספינה. בטריפולי חייתה באותמ ימימ קהילה יהודית קטנה ,שבראשה עמד ר ' אהרונ ואתורי ,שהיה מכובד מאוד אצל אנשי השלטונ בכלל ואצל השליט בפרט .כאשר הוא שמע על היהודי שנמצא על הספינה ,הוא הציע לפדות אותו והשליט הסכימ. לרבי אהרונ ואתורי הייתה בת רווקה בשמ אסתר, אסתר מצאה חנ בעייני משה ,והמ נישאו כעבור מספר ימימ. משה היה הראשונ שפתח את המסחר בינ אירופה וטר יפו לי ,ומ כאנ הח לה שוש לת המש פח ה בטריפולי. “ לפעמים אני נמצא בסיטואציו ת הזויות, כשאני באמצע משימה בפנמה או ברפובליקה הדומיניקאנ ית ,אנימוצא עצמי מזמזם פיוטים ... “ 13 “ ציון בדש הוא קול שמלווה אותך כל החיים ,מיום שאני זוכר את עצמי בבית הכנסת, עם סבא מינו, יושב לו על הברכיים ,זה הצליל של ציון, הניגונים שלו ,הדרך שהוא מפייט, הרהיטות, הקול המרגש, השליטה בקהל בלהביא אותם לשיר איתו להצטרף אליו הוא אלוף העולם בזה “ 14 הזויות ,כשאני באמצע משימה בפנמה או ברפובליקה הדומיניקאנית ,אני מוצא עצמי מזמזמ פיוטימ "... זה כבר זמנ רב שהוא אומר לאחיו רועי זוארצ ,מפיק מוסיקלי בעל ניסיונ ,שהמ חייבימ לעשות משהו עמ המוסיקה הזאת ,עמ הפיוטימ האלה וככ למעשה נולד המופע. במופע שזורימ סיפורימ מבית הסבימ והסבתות כל זיכרונ מלווה בשיר ולכל רגע יש פיוט. אילו עוד זיכרונות יש לכ מבית סבא ? למה אתה מתגעגע? "וואי להמונ דברימ -האוכל שהיה הכי חשוב אני זוכר אותה שואלת גיאצ ' וני אתה רעב ? לא אני עונה ,והיא בשלה .טוב ,תסיימ את הקוסקוס המפרומ הצ'ירצ'י ואז... הצמר גפנ בשמנ ,הברכות .הסבתות משני הצדדימ נמצאות איתנו מאוד חזק בבית" בתקופות היותר רגועות גיא אוהב לבלות עמ המשפחה הילדימ" :אני אבא משוגע ,המונ צחוקימ שיגועימ ,אבא קליל " .הוא אוהב ספורט :ריצה ,שחיה אפילו על האי , הדבר שהוא לא מצליח לעשות הוא לנוח " :אני צריכ ללמוד לשבת להביט אל התקרה ולא לעשות כלומ ולהבינ שהכל בסדר". על אשתו יעל בר זוהר יש לו רק מילימ טובות ,פרגונ גדול" :יש לי אישה מאוד תומכת .המופע הזה הוא הרבה בזכותה .היא כל הזמנ דואגת תעשה את זה ,תדבר עמ זה ,אל תדאג עמ זה אני אדבר ....היא המנוע מאחורי הדברימ". אחרי השיחה נכנסנו לראות את המופע שהיה מצחיק מלהיב ומרגש עד דמעות לעיתימ )מדהימ לראות אותו על הבמה נראה כאילו שמ הוא מרגיש הכי נוח( .הפיוטימ בתמונה למעלה :עם החזן ציון בדש ,על התיבה בבית הכנסת ”יד הגיבורים“ יחד עם אחיו רועי ואביו מינו) .מתוך סרטון של בית ”אבי חי“(. בתמונה באמצע :עם אחיו רועי והסבתא בתמונה למטה :על הסט ,באחת מתוכניות ”הישרדות“ “ אחד מהדברים היותר קשים הוא ההיעדרות מהבית .בכל עונה של הישרדות גיא נעדר מהבית למשך שלושה חודשים .איך מתמודדים עם הגעגועים אני שואלת והוא עונה :אני לא יודע עם אני מתמודד ,הם תמיד שם .אמנם אחרי כמה ימים אני נשאב למשחק אבל הם תמיד שם “ הצליחו להחזיר אותי לבית הכנסת בו ביליתי אני בילדותי. הסיפורימ ,המילימ והסיטואציות שמי שמגיע מבית טריפוליטאי יכול בודאות להזדהות איתמ .בינ הפיוטימ ושירת הלדינו ,גיא מבצע שיר שכתבה אמו והלחינ אחיו רועי השיר נקרא " שבע שנימ " והוא מספר על יעקב ורחל. המופע כולו מעלה הרגשה של חמימות .גיא משתפ את הקהל ,זורמ איתו ,ומגיב להערות הנשמעות מהקהל ככ שכל הזמנ מתקיימ דו שיח בינ הקהל לבינו .אלתתנו לצעירימ יותר להתחמק אינ ספק שהמ ייהנו! "מה לאחל לכ להמשכ ?" אני שואלת "רק בריאות כל השאר זה מותרות" ובכל זאת ...נאחל לו עשייה פורייה ,משפחה מאושרת, המונ בריאות ואולי כמה דקות של מבט לתקרה בידיעה שהכל בסדר... הראשונה בחינה יהודית אנושי טקס חינה טריפוליטאי, עם תלבושות מסורתיות מרהיבות. חתן וכלה, בר/בת מצווה. 050-5803393 09-8333906 15 לוב יהודי ככ סיפרו לי סבא וסבתא מסמכ חשוב ומרגש ,פרי עטו של צעיר לובי בנ ,29על היהודימ בלוב ,על חלקמ הגדול בהיסטוריה של לוב והעמ הלובי ,ועל הבורּות שקיימת בעמ הלובי של היומ בכל הנוגע ליהודי לוב .זה מתחיל בהיסטוריה לפני אלפי שנימ ונגמר ב ...מטבח היהודי שמטעמיו טמונימ עמוק עמוק במטבח הלובי של היומ. מאת :אחמד פריג’יאני ,לוב החופשית /תרגום מערבית :רפאל לוזון נולדתי בחבל טריפוליטניה בינ העיר טריפולי והעיר מסיללאתה. מאז שהייתי ילד ,הראש שלי היה מלא סיפורימ ואגדות על היהודימ שסופרו לי ע"י סבא וסבתא שלי שנולד ב 1913והיו עדות אמיתית של החיימ בלוב בתקופה האיטלקית ,מלחמת העולמ השנייה ,בתקופה שלאחר המלחמה ,המלכ אידריס וקדאפי. הייתי ילד צעיר ,כאשר לאמצעי התקשורת ההמוניימ של קדאפי לא היה שומ דבר אחר לשדר ,פרט לציונות והמדינה היהודית. אבל סבתא שלי כל הזמנ אמרה לנו ,כי היהודימ שהיו בלוב לא היו כמו בתמונה שהוצגה על ידי התקשורת של קאדפי .המ היו אנשימ רגילימ שדיברו ערבית לובית במבטא שונה ,התלבשו כמו הלובימ האחרימ ,שחטו את החיות כי המ אכלו חלאל ,מלימ את הבנימ הנולדימ בדיוק כמונו .ההבדל היחידי היה שהמ לא יכלו לעבוד בשבת ,כפי שהמ נשארו שומרי שבת ,ז"א למלא אחר המצוות של השבת. היא סיפרה לנו סיפורימ על השווקימ של מסיללאתה ואלכומס ) Leptis ,(Magnaואיכ המ היו מלאימ בגדימ, תכשיטימ ,בשמימ לנשימ וכלימ שונימ ,כגונ סכינימ ,כפיות ,סירי וכו' בשנימ של סבל ועוני הצלחנו לשרוד בזכות המוצרימ של יהודימ ,ששיתפו את החיימ הקשימ איתנו ,אמרה סבתא שלי וסבא שלי סיפר לנו סיפורימ על חארת אליהוד ,הרובע היהודי של טריפולי ,איכ היהודימ תמיד 16 היו הסוחרימ הטובה ביותר להתמודד איתמ. אז למרות הפוליטיקה וההפצצות של תעמולת קאדאפי בטלוויזיה ,גדלתי מועשר מהתרבות הלובית והמורשת אשר חלקימ ממנה הודחקו מיהודי לוב. נכונ להיומ בלוב נמשיכ לקרוא לחופש ,אז החלטתי לחשופ את המורשת היהודית של לוב היומ ,כמו שנחשופ עובדות אחרות על התרבות וההיסטוריה של הברברימ ,תורכימ ,והיוונימ של לוב. פרופיל היסטורי סיור באתרימ הארכיאולוגיימ של קירנאייקה .הנמצאת כ- 200ק"מ מזרחית מבנגאזי ,ובמרחצאות של טריאנוס, עמ השיש הישר עמ הכתובת הלטינית שאומרת: לוח השיש עליו מתוארימ מעללי היהודימ בתקופת המרד הגדול יהודימ לוביימ עמ חיילימ איטלקיימ בתקופת מלחמת העולמ ה1- IMP CAESAR DIVI DIVINE TRAIANU PARTHICI FIL NERVAEN POS TRAJANUS DARDIANUS PONTIF AUG MAX TRIB POTEST 111 COS 111 BALINEUM CUMPORTECIBUS ET SPHAERISTERIS CETERISOVE ADIACENTIBUS AS RIOTS JUDAICA DIRUTA ET EXUSTAR ERANT CIVITAT CYRENENSIUM RETURN IVS SIT. הקיסר אדריאנוס עזר לשחזר מרחצאות ) (BALINEUMלאחר החורבנ שלהמ בתקופת הקיסר טריאנוס בזמנ המרד היהודי )מהומות יודאיקה(. זה היה בשנת 117לספירה ,שנה שבה היהודימ הלובימ של קירנאייקה מרדו ברומאימ. לוח השיש הזה יחד עמ עדויות אחרות הכתובות בתורה היהודית ,מראה כי לוב המערבית ,הידועה היסטורית כמו טריפוליטניה ,הייתה מיושבת על ידי יהודימ בערכ מאה שנה לפנה"ס ,כאשר יורדי הימ הפניקימ ייסדו את שלוש הערימ ) (Tripolisהכוללות את לפטיס מגנה ,סבראתה ו OEAשהנ טריפולי של היומ ,בעוד במזרח לוב ,התיישבו יהודימ בקירינאייקה לפחות במאה השלישית לפני הספירה ,כאשר יורשיו של אלכסנדר מוקדונ השתלטו על שלטונ מצרימ וקירנאייקה. הקהילה היהודית בלוב הורחבה לאחר גירוש ערבימ ויהודימ מאנדלוסיה בספרד עמ נפילתה של גרנדה 1492 )גירוש ספרד(. בואמ של המהגרימ היהודימ מאנדלוסיה הספרדית יצר קהילה יהודית פעילה במיוחד בחיימ הפוליטיימ והמסחריימ של לוב במהלכ תקופת השלטונ העות'מאני, כאשר יהודי לוב נאלצו לעזוב את לוב בשנת 1967 בעקבות מספר סיבות ,בעיקר פוליטיות. היכנ יהודי לוב חיו הרוב המכריע של יהודי לוב בטריפולי חיו ברובע העיקרי שלהמ שנקרא חארת אל-יהוד ,אשר ממוקמ בצפונ מערב העיר העתיקה של טריפולי ) ,(Medinaקרוב סוחרימ יהודימ באחד השווקימ ,תחילת המאה ה 20- רוכל יהודי באחת העיירות ,תחילת המאה ה 20- לשער החדש )באב איל ג'דיד( שמאפשר גישה אל הסמטאות הצרות ,הידועות בערבית לובית כזנקאת ) ,(Znaghiשמ מצויימ המבנימ המרכזיימ של הקהילה, לא רחוק מהשער המוזכר ,כמו בית הכנסת הגדול ) Sla (Lekbiraובית הספר היהודי דאר א-סרוסי )Dar e- . (Seroussi חיי המסחר והיומיומ של יהודי טריפולי ,או בשממ בערבית ) ,(Ihud Trabelsiaהתרכזו בשווקימ השונימ של העיר << 17 העתיקה שהתרחבו מנ הצומת של ארבעתמ העמודימ הרומימ ,הידועימ בערבית לובית כארבע ארצאת ) Arba (Arsatעד לשוק אל-מושיר )(Souk Almushirשקרוב לכיכר של עומר מוכתר )הקדוש המעונה( לשעבר ) (Piazza Italiaחוצימ את החלק הדרומי מזרחי של מדינה עמ השווקימ השונימ כמו :שוק א-ת'רק ) Souk ) ,(Ittruk (The Turks marketשוק א-נחאסה ) , Souk ) (Ghisdara (copper smith marketעד לאזור באב- אלחורייה בחלק הדרומי של העיר העתיקה. עמ הגעתמ של האיטלקימ ב 1911 -העיר הורחבה רבות ,ולכנ משפחות של יהודימ עשירימ עברו לעיר החדשה ,בעיקר המ חיו באזור שממוקמ מאחורי רחוב עומר מוכתר ,לשעבר קורסו-סיצ'יליה )(Corso Sicilia היהודימ שחיו בזנזור 20 ,קילומטר ממערב לטריפולי ובעמרוס ,שני נווה מדבר ,שעד לפני 50שנה היו מחוצ לשטח של העיר מטריפולי ,אבל היומ עמרוס הוא חלק משוק אלג'ומעה ) ,(Al-giumaהמחוז המפורסמ נגד קאדפי במהלכ המרדימ האחרונימ ,בעוד שזנזור הפכ להיות סוג של פרוור )ווסט אנד( של טריפולי. הקהילה היהודית בלוב הייתה מפוזרת בערימ שונות בטריפוליטנייה ,כמו מיסוראתה ששוכנת 200קילומטר מזרחית לטריפולי ,אל-כומס ) (Al-Khomsעמ הרובע שעודנו קיימ ,רק 120קילומטר ממזרח לטריפולי ,זילתנ בערכ 160קילומטר מזרחית לטריפולי ,זאוויה 45 קילומטר מערבית לטריפולי גמ בערימ ברבריות כמו: ג'ריאנ ) , (Tigrinna and Gharianיפרנ ), (Yfrinג'אדו ) (Jaduבעוד שבקירינאייקה ,יהודי לוב היו ממוקמימ בנגאזי ,דרנה ועיירות קטנות אחרות על ההר הירוק ) .(Jabel Al achdar מה אנחנו הולכימ לאכול היומ? התשובה לשאלה הקלאסית הזו בלוב ,עוזרת להבינ, שהמטבח הלובי של היומ מבוסס על המורשת היהודית, את האוכל שפעמ הוכנ על ידי יהודי לוב ,כמו: קוסקוס -תבשיל אשר מוגש עמ עופ ,עמ בשר או דג מתובל תבלינימ וירקות כמו בצל ,תפוחי אדמה וקישואימ. באזינ )למרבה הצער נעלמ בלוב( -מנה העשויה בצק של קמח שעורה בליווי רוטב פיקנטי של בשר ,תפוחי אדמה ,בשר או ביצימ. טביכה -רוטב פיקנטי של תפוחי אדמה,אפונה או שעועית. -Oggiaביצימ מבושלות בסיר עמ רוטב פיקנטי 18 פסטה לובית - Imbakibka /מבושל ברוטב בשר וירקות פיקנטי מבושל יחד בסיר אחד. מפרומ -בשר טחונ שאולי משמש כרוטב לארוחות אחרות כמו פסטה אבל היומ ,לובימ רבימ אוכלימ את זה כמו כריכ. ספינז -קמח מוכנס לתוכ שמנ חמ בצורה של לחמ עגול הוא נאכל לבד או עמ ביצימ מעל. חריימי -מרק דגימ חריפ מאוד ,שעדיינ קיימ בערי החופ לוב ,עמ זאת ,השמ שלו הוא מאוד מצחיק. השירימ של שלומית בוחניק תודות ל YouTube -נוכחתי לדעת שיש זמרת יהודיה לובית ,בשמ שלומית או סלמה בוחניק ,השרה בניב לובי, אכ כאשר גיליתי שירימ שלה בטעות ,צחקתי כי המ אותמ השירימ של חגיגות החתונה בלוב ,שירימ שבלוב נקראימ זימזאמת ,כלומר ,הנשימ ששרות לחגיגת החתונה. עובדה היא ,שבלוב עד שנות ה 50-וה ,60-הלובימ המוסלמימ סברו כי שירה אינה חוקית בדת האסלאמית. מסיבה זו ,כאשר רדיו לוב הושק בשנות ה ,50-זמרימ רבימ נאלצו להשתמש בשמות אמנותיימ ,להסתיר את זהותמ האמיתית. עבדול סאלמ אלג'אזירי )(Abdussalam Algiazeeri לדוגמא ,היה אחד מהמ והוא שר ברדיו הלובי בשמ סאלמ קאדרי .אבא שלו גילה את האמת רק 3שנימ לאחר מכנ, כאשר ראה תמונה שלו בעיתונ המקומי .מסעוד דאראג'י ) (Masoud Daragiהוא השמ האמיתי של הזמר הבנגאזאי המפורסמ איברהימ פאהמי ) Ibrahim << (Fahmiוכו'. עבור בעיה חברתית כזאת ,הלובימ המאמינימ באמונה האסלאמית קראו ,לנשימ יהודיות לשיר בחגיגות חתונתמ ,הנ שרו שירימ פשוטימ בליווי צלילי תופימ )דרבוקה( .בזמנו השירימ האלה נלקחו על ידי נשימ ערביות ,היומ מוזיקה זו נחשבת לחלק חיוני מהמוזיקה העממית בלוב. הזמרת היהודייה ,בוחניק ,התפרסמה עמ שירימ מהסוג הזה יא-לומימה ,אלעאדא אלעאדא ,יא ליל יא עינ ואחרימ ,שירימ שעדיינ קיימימ בלוב של היומ ! אותמ שמות משפחה בלוב היומ קיימימ יש משפחות רבימ ממוצא יהודי ,ועוד רבימ אחרימ שיש להמ את אותו שמ המשפחה של יהודי לוב כגונ: בוג'נאח ,ג'נאח ,מגידיש ,דבאש ,נחאייסי ,ג'וילי ,ג'רבי, עמרוסי ,טייאר ,חדאד ,פלאח ,כחלונ ,חסאנ ,חג'ג' ואחרימ. לגלות מחדש את יהודי לוב איפה הייתמ ? באיטליה ,ברומא.. נו ,אכלת במסעדת אלפונסו ? כמה אהבתי לאכול את מנת החריימה אצלו. זה היה דיאלוג ביני לבינ אדמ בגיל מסוימ מטריפולי ,שואל אותי אמ אכלתי במסעדה של היהודי המפורסמ בקרב הלובימ הנקרא אלפונסו ברומא .אבל למרות שפגשתי הרבה יהודימ בלוב בתור משווק תיירות ומדריכ ,כמו הסוכנ נסיעות האמריקאי התרבותי המפורסמ סורקינ ג'רי ,העיתונאי הצרפתי המפורסמ של לה מריאנ ,גיא סיטבונ ,ואני עזרתי לעיתונאי האוסטרלי דיאה חדיד לכתוב סיפורימ על מצבות הזיכרונ של היהודימ בעיר העתיקה של טריפולי בזמנ המרד האחרונ ,הייתי צריכ לעבוד כמתרגמ להישרדות ,אבל הקשר הראשונ שלי על היהודימ בלוב היה לפני 3שנימ כשהייתי ברומא לחופשה, מגיע מגלזגו הגשומה כשפגשתי במקרה את בזוקה, איש חכמ מצחיק שעדיינ שומר על האישיות הלובית החזקה שלו ,דרכ בזוקה הכרתי גמ את עמוס גואטה הגדול ,שקיבל אותי בחומ ושיתפ אותי באהבה גדולה לאדמה שעליה נולדנו שנינו .ברומא גמ אני נדהמ לראות תמונה בשחור לבנ של קבוצת אלהלי )(Alahly Team בתוכ החנות של דוד חדד ,שהיה שחקנ כדורגל ואוהד של הקבוצה Alahliשהיא עדיינ הפופולארית ביותר בלוב המכונה ) Fariik lihudקבוצה של יהודימ(. השיחות התכופות שלי והדיונימ עמ בזוקה ועמוס הביאו אותי למסקנה כי כל ככ הרבה חנויות במרכז העיר של רומא שייכות ליהודימ לובימ. לכנ ,שאלתי את עצמי כמה לוב איבדה ללא בניה בני הדת היהודית ? 19 תמונת החודש מזהימ את המעמד ? את התמונות בעמוד זה קיבלנו דינה ג‘רלדס מטירת הכרמל ,הבת של ג‘ינו ואתורי ז“ל )מסומנ בעיגול אדומ( ,יליד כומס. התמונה צולמה בשנת 1926-7בקירוב ,בכומס ,במעמד חגיגי כלשהו )דגלימ של איטליה תלויימ מאחור וכפות תמרימ מקשטות את גרמ המדרגות(. לצערנו ,הסבירות שמי מהמצולמימ עוד בינינו הולכת ופוחתת מיומ ליומ. אמ יש בכמ שזוכרימ את המעמד ,מזהימ דמויות ,אנא התקשרו ויחד ננסה להשלימ לתמונה את הפרטימ החסרימ. מי מכמ שזקוק לתמונה בגודל גדול יותר כדי לנסות ולזהות פרצופימ ,נשמח לשלוח תמונה בגודל גדול למדי ,לזיהוי. אנא פנו אלינו 03-6588111 פתרונ התמונה מהגיליונ הקודמ: אכנ ,כמו ששיערנו והבנו מדבריו של מר רפפורט , המעמד שתועד והובא בפניכמ בגיליונ הקודמ התרחש בבית העלמינ של דרנה. לעזרתנו בא דוד דעדוש מנתניה ,יליד דרנה ,שאמנמ לא היה נוכח במעמד ההוא ,כי היה עמ משפחתו בג‘אדו ,אבל זיהה את המקומ ,את המצבה וגמ חלק מהדמויות. מסתבר שמעמד התרחש בשנת ,1943לאחר השיחרור ,כשרוב יהודי דרנה היו עדיינ בג‘אדו מפאת מחלות וחזרה מדורגת לחיימ. אז בנו החיילימ הארצישראליימ מעינ מצבה /גלעד מסותתת באבנ ועליה דמות של חייל משולב במגנ דוד. באותו המעמד נקברו ספרי קודש שנאספו בבתי הכנסת כגניזה ולא כפי שכתב החייל רפפורט בתיאוריו ,שנקברו במקומ ספרי תורה שחוללו ע“י הנאצימ. בטכס נכחו ראש הקהילה של דרנה ,רחמימ כלפונ )בתמונה הקטנה ,מצד שמאל למטה עמ הגב לצלמ בחליפה שחורה ותרבוש( ,חואתו זוארצ )שני מימימ בשורת העומדימ ,ליד האיש עמ הג‘קט הלבנ( ,שמעונ זוארצ ,עומד מעל הילד הקטנ ליד המדרגות ,שאחיו הביא את ספר התורה הזג,ייר דרנה ארצה(. 20 פיוטימ עלומימ מהספר ”שאו זימרה“ ,מי מכיר ? מצ“ב רשימת פיוטימ כפי שמופיעימ בספר ”שאו זימרה“ הידוע ..במסגרת הפרוייקט ”שאו זימרה“ אנחנו מנסימ להתחקות אחר הלחנימ שלהמ .לרבימ הגענו ,ולרשימה שכאנ ,שהיא כמעט מלאה ,לא. אמ יש בכמ ,ואנו משוכנעימ שכנ ,כאלה שמכירימ את הלחנימ ,אנא ,צרו איתנו קשר ונשמח לשמוע ובמידת הצורכ לבוא ולהקליט. הלחנימ שיוודעו לחניהמ ,יעובדו עמ הזמנ ויוקלטו עמ ליווי כלי ,לטובת הקהילה. המספרימ שמשמאל לשמ הפיוט מציינימ את העמוד בו המ מופיעימ בספר ”שאו זימרה“ ,משמ תוכלו לקחת את המילימ ולהיזכר. אנא פנו אלינו ל“אור שלומ“ 03-6588111בימימ א‘-ה‘ בשעות 09:00-13:00 יומ משה הקהיל ידכ תנחני אהללה שמ אלוקימ יוצר הכל אשא עיני זמרו לשמו קומה דודי שמשי תזרח יומ לי אל רמ יה מסעד דל יה חנינה שור אוני אל עיר חמדתי יגדל שמ אל חי עורו עורו אוחיל יומ יומ אשתאה רבי מאיר אשריכ למענכ ולא לנו ידד שנת עיני שלומ לבנ דודי 10 13 14 19 20 21 24 26 27 28 28 40 43 48 52 55 57 66 67 68 אולי יחננ ה‘ עורי בת ציונ חביבי עזב נא די די חונ יה אל בת נדיבי עמ עזי אל רמ לילכ יא מולאי טהר יא אלי אשירה לכ שמשי עד אנ אחלה פני הלא ראית יודו שמכ ימלא פי ציפיתי יומי בינ שבת ומועד בינ מימ ויינ על הוד אלי משמר מול משמר 70 71 73 74 76 80 81 81 84 85 85 90 91 91 91 92 93 95 96 96 רננות אמר שלמה אל גדול הנ עוד צבא זמני יפה דמעתכ להבי רב אל חונ אל בחירי יא אלי ראה נא חיש נא אנא יא אלי אל נסתר נעלמ יא אלי אלי אלי יה כמה נענה יסד ביסודו יעוז בדתכ יה יקשיב אלי להבי רב 97 98 100 100 102 102 103 104 105 106 107 108 108 109 110 110 112 113 113 21 המשך מעמוד 9 אמרתי לחואתו עטייה ,מעתה זו ביתי ואני אחראי עליה. וכל המשכנו במסע כשעל ידי ועל גבי בני חואת ' ו ובתי החדשה שרה. בכל מקומ אליו הגענו ,לא נתנו לנו הערבימ י"ש להיחכנס וזרקו אותנו אל מחוצ לכפרימ. ככ המשכנו מס' ימימ ,מכתתימ רגלינו מרחק גדול עד אשר הגענו לעיירה קטנה הקרובה לגבול עמ תוניס - זוארה .כאנ חיכתה לנו הפתעה גדולה. לא רק שקבלו אותנו יפה ,נתנו לנו הערבימ בתימ וקרקעות כדי להתחיל בהמ את חיינו החדשימ בהסכמה, שלכשיהיה לנו הכספ הדרוש ,נחזיר להמ ובכל מקרה המ הודיעו לנו חגיגית כי אנו רצויימ מאוד במקומ ,וכי המ ישמחו להתברכ בנו. לא די בזאת שהחיימ בצוותא היו מצויינימ ,אלא שבמאורעות ,1945לא ארע כל רע לבני זוארה וזאת בזכות הש'יח אוהב ישראל ורועת הצאנ פאטמה ,ששמרו עלינו ואפ נלחמו בש'יח אחר י"ש ,שרצה להתסיס את הבדווימ בסביבה נגד היהודימ". שני הילדימ ,חואת'ו ושרה ,גדלו ובגרו בריאימ ושלמימ, ובהגיעמ לפרקמ ,באו בברית נישואינ וזכו להקימ בית בישראל ,ללדת 14ילדימ ) 2נפטרו בעודמ קטנימ ( ,עלו ארצה והקימו את ביתמ באור-יהודה. מוצרימ בהפקת ובהוצאת מרכז ”אור שלומ“ מלבד המוצרימ המפורסמימ תדיר בתחתית העמודימ בעיתונ זה ,ניתנ לרכוש ב“אור שלומ“ ,פריטימ רבימ שהופקו עמ השנימ לטובת הציבור .להלנ הרשימה המלאה עמ המחירימ. העיתונ "עאדא" ספר "קול יעקב" ספר "קולו של יעקב" תהילימ "טוב להודות" ספר "מזמרת הארצ" ספר "מסעי בארצ לוב" ) 2כרכימ( ספרונ "שירו לנו משיר ציונ" ערבת "שפתי רננות" ספר "אלונ בכות החדש" ספר "יהודי לוב בינ אידריס לקדאפי" ספר "מלכי חי"ל" הגדה של פסח "אור שלומ" תקליטור "יומ נלחמו בי" תקליטור "שבת מלכתא" 100לשנה 18 20 30 20 60 10 25 (50) 30 30 50 10 20 30 תקליטור "שמחו אהובימ" תקליטור " DVDבאשמורת הבוקר" )מארז( תקליטור " DVDערב צחוקימ ובידור לובי" תקליטור " DVDערב מספרי סיפורימ" תקליטור " DVDבחזרה ללוב" תקליטור "במוצאי יומ המנוחה" תקליטור "וחסידיכ ירננו" תקליטור "ושפתי רננות יהלל פי" פוסטר הרבנימ לוח שנה ייחודי תשע”ב חנוכייה במודל לובי מנחושת יצוקה חוברת "הדרנ עלכ אורייתא" להושענא רבה משניות "בית מנוחה" -סט 10כרכימ )*( תקליטור קטעי תפילה ,שלומ בנעטיה ז"ל 30 30 40 40 30 20אזל 20אזל 20אזל 15 15 350 20לסט 130 חינמ הפריטימ המסומנימ כ"אזלו" יופקו בעתיד הקרוב שוב. )*( בהפקה ,עדיינ לא למכירה בשורה משמחת מאוד !! חדש! ספר מעשה רוקח על הרמב“ם מדע אהבה להרה“ג ר‘ מסעוד חי רקח זצוק“ל ספר "מעשה רוקח" על הרמב"ם מכתב יד מדוקדק יוצא לאור על ידי "מכון ברכה" לפרטים והזמנות יש לפנות ליעקב מהדורה מחודשת ומתוקנת עם נוסח הרמב“ם מהדורת ”מפעל משנה תורה“ פעיה“ק ירושלים תובב“א שנת התשע“ב 054-7422829או 050-4160580 מלכי חי"ל תולדות כ 250 מרבני הקהילה ה 400השנים האחרונות ₪ 50 ₪ 10 הגדה של פסח כולל תרגום מלא לערבית ,שירי החג ותמונות רבות ,עיצוב חדש. 22 אילה כראפה ְל ַמ ְעזַה ו ְּתלַ ת' ְלג ְַדוָ ואן מאת :אברהם בנתורה ,חדרה ַמ ַר ה ַכּ א נֵת ַמ ְע זַה וּ ַע ְנ ַד ה ְת ַל ת ' ַג ְדוַואן ְ .מ ִד י ֶד ן ְ ,ג ִד י ֶד ן ְמדִי. טוֹסת' ר ַ וּק ַ ֵ ְהם כּל ְס ַבּח כִּיף ַת ְטלַע :אַנָא ַט ְל ָעה ַמן אַמם ְת'קוֹל ַ כַּאנֵת' ַ ְחד .וּאַנַא כִּיף אְַנ ִג'י ְבּאבּ ַ אַלְחוֹשַׁ ,סכְּרוּ אַל ַ וּמא ְת ַחלוּשׁ ַלל ַ שׁישׁ ִפי ַח ִ יבּ ִת ' ְל כֶּם ל ְ נְקוֹל ַ -חאלוּ ַ ,ח אלוּ יָא ְז ִג ,יְי ַר ִת 'י ִג ' ְ ַאת'י .כִּיף ְת ַס ְמעוּ ַהאד ַל ְכּלַאם ַחלִיבּ ִפי ַבּזוּנ ִ ַאת'י וּל ְ ְקרוּנ ִ ְבּאבּ. ַחאלוּ ל ַ ְבּאבּ ְמ ְעזַהַ .דק ַעל ל ַ וּס ַמע ל ַ ַואחד ְת' ַעאדַה אַדִּיבּ ְ ְהאר ו ַ נַ שׁ ישׁ ִפ י יבּ ִת ' ְל ֶכּ ם ַל ְח ִ וּת ' קוֹל ַ :ח אלוּ יָא ְז ִג ,יְי ַר ִת ' י ִג ' ְ ְ ְמ ְע זַה ְח ל וּ ל ַ ַאת 'י ,וּ ְל ַבּ אבּ אַ נ ַ ַאת 'י וּ ַל ְח לִיבּ ִפ י ַבּ זוּ נ ִ ְק רוּ נ ִ ַד ְכלֵת'. ִס ַת נַה אַס ַבּ אח ְס ֶת נַה אַ ִדּ יבּ ַבּ ְח ַד ה ְל חוֹשׁ י ְ ֵג ְ ,דוָוה ַמ ן ְ ְמ ְעזַה ֵת ְטלַע ַמן אַלְחוֹשַׁ .בּא ַעאד ָמא ַט ְל ַעת' ַג'א אַ ִדּיבּ לַ ְמ ְעזַה. וּקאל אַ ְל ְכּלָאם לִי ְס ַמע ַמן ל ַ ְבּאבּ ַ וּדַק עַל ל ַ ְמדִי ַקאל לַם טוֹסת' ר ַ ִחלוּלוַֹ .ק ַ שׁאוּו ַבּאשׁ י ַ וּמדִידֶן ְמ ַ ְגדִידֶן ְ אַמנַה. ַמא ְת ַחלוּשׁ ַהאדִי מוּשׁ ַחס ְ אַמ א וּבּ ַל ַע ם אַזוֹזַ . ְבּאבּ ַ .ד כַל אַ ִדּיבּ ְ וּמ ִדי ֶדן ַחלוּ ל ַ ְג ִדי ֶדן ְ טוֹסת' וּק ַ ֵתהוֹ אַדִּיבּ ַ ְמדִי ַה ַרבּ ַמנוְֹ .ג' ָרא ִפי ַג'ר ְ טוֹסת' ר ַ ַק ַ וּקעַד ַעלִיהּ. ְמדִי ְרכֶּבּ עַל ַנ ְכלַת' ַחרוּבּ ְ רַ ַק ַעאד ַת ' ְחת ' אַ ַנ ְכלַה ַח ַת' א ְת ' ַעיַיה אַ ִדּיבּ ַקאל לוֹ :אַנָא נ ְ וּת'ְנזַל. ַ ַקלוּבּ טוֹסת ' ְר ַמ ִדי ַק ַע ד יַ'א כֶּל אַל ְחרוּבּ וּיִ' ְר ִמי ַעלִיהּ ל ְ ַק ַ ְחק ַעלִיהּ. וּיִד ַ וּמ ְח ַל ה ַק אל לוֹ אַ ִדּ יבּ ֵ :ז ֶג ת ' ֵז ֶג ת ' יָא ְט וִויל ַ ,מ ְח ַל ךּ ַ ְת'ךּ. ַתְז ִגג ַ וּשׁדוֹ אַדִּיבּ ְמדִי ְנזֵל ַמן אַַנ ְכלַה ַ טוֹסת' ר ַ ַבּא ַעאד ַמא ַעיָא ַק ַ ִחבּ יַאכְּלוֹ. וּי ַ שׁ ְבּ ַע אן ַ ,כ ִל י נִי ְת ' ה ַ טוֹס ת ' ְר ַמ ִד י :ת ' וּוַא אַ נ ַ ַק א ַל ת ' לוֹ ַק ַ וּבּאעַאדִין כּוּ ְלנִי. ַס ַמן ַ ַח ַת'א נ ְ ִס ַמן ְמדִי ִפי ְק ַפס וּכַּאן יַ ַע ִטי יַאכֶּל ַבּשׁ י ְ טוֹסת' ר ַ אַדִּיבּ ַחט ַק ַ טוֹסת' ר ַ ְמדִי כָּאן וּק ַ וּכּוּל ַמרַה כָּאן יִקוֹללוֹ :ת'וּוָא ְס ַמנִית' ? ַ ִטלַע לוֹ עוֹדָה וּיִקוֹל לוֹ ַהאדִי יַד ַמַזלְת' ְדעִייף. יַ שׁוִוָיה. ֵת'ר כְּבִּירַה ְ ַסה כּ ֵ ִטלַע לוֹ ע ַ וּכּוּל ַמרַה י ַ ְס ְמנֵךּ וּנְדוּר ַעלִיךּ וּנַא ְכּלֵךּ. אַדִיבּ כָּאן יִקוֹל לוֹ ְנוֵו ְכּלֵךּ וּנ ַ לִילַה ַמן אַ ִליַאלִי ַעיָה אַדִּיבּ ְכדַת'וּ עִינוֹ וְּנעַאס. ֵשׁ ַהא. ְחר ְ שׁה לַאמוֹ י ַ וּמ ַ וּהרַבּ ְ ְק ְפס ַ ְמדִי ַחל אַל ַ טוֹסת' ר ַ ַק ַ ְהא ,כָּאן ַאסה וּיְעַז ִבּיָהּ ַעלַה ְז ַג,ר ַ צַאבּ אַמוֹ ְד ִעי ַ ְיפה כִּיף ְלע ַ וּת' ַעיַיט. ֵת' ְבּכִּי ְ טוֹס ת ' ְר ַמ ִד י ַפ ְר ַח ת ' ִבּ יה ַפ ְר ַח ה ְכּ ִבּ י ַר ה ִכּ יף ַר את ' ַק ַ ַואתךּ ? וּקאלַת לוֹ :וִין ְכו ֵ ַ ִיה. ַאפה בִּילִיפ ַ ַקאל לַה ַל ְכר ַ ַקאלַת לוֹ :וּורִינִי חוֹשׁ אַדִּיבּ וּרַאַה חוֹשׁ אַדִּיבּ. ַת'י. ְחדֵד לִי ְקרוֹנ ִ ְח ַדאד ַכלִי י ַ שׁיָה ַלל ַ ַקלַת לְוּו ְל ְד ַה :אַנַה ַמ ְ ַתי ַבּ אשׁ וּק לַת לוֹ :יָא ַח ַד ד ַ ,ח ֵד ד לִי ְקרוֹ נ ִ ְח ַד ד ַ שׁ ת ' ַל ל ַ ְמ ַ ַתי. שׁי ְלדִּיבּ וְּנ ִג'יבּ ְז ִג,יְיר ִ ֵמ ִ נְ ַאטר ַמא ַעְנדִישׁ ְפ ַחם, ַק ֵדרְשׁ ָעלַא כ ֵ ְחדַדַ :מא נ ְ ַקאל לַה ל ַ ַקרוֹנַת'. ְפ ַחם וּאַנַא נ ַ יבּלִי ל ְ ִג' ִ ְחדֵד לַךּ ל ְ אטי נִי ְפ ַח ם וּקלַת לוֹ :יָא ַפ ַחםַ ,ע ִ ְפ ַחם ַ ְמ ְע זַה ַלל ַ שׁת' ל ַ ְמ ַ ַת'י. ַת'י ַבּאשׁ ְנ ִג'יבּ ְז ִג,יְיר ִ ִחדֵד לִי ְקרוֹנ ִ ְחדַד ַכלִי י ַ ַלל ַ אַמ א אַ נָא ָמ א ַע ְנ ִד ישׁ ְח ַט בּ ַק אל ַל ה ַ :מ ַד ִבּיָה ְנ ַע אוְו נֵךּ ַ , ַמלֵךּ ְפ ַחם. ְמל ְפ ַחםִ ,ג'יבִּילִי ְח ַטבּ וּנַאע ְ ַבּאשׁ נַאע ֵ אטי נִי ְח ַט בּ וּקאלַת לוֹ :יָא ַנ ַג ' רַ ,ע ִ ְמ ְע זַה ַל ְל ַנ ַג ' ר ַ שׁת' ל ַ ְמ ַ ַת ' י ִח ֵד ד ְק רוֹ נ ִ ְח ַד ד ַבּ אשׁ י ַ ַבּ אשׁ נַא ְע ֵמ ל ְפ ַח ם וּ ֵנ ְר ַפ עוֹ ַל ל ַ ַת'י. ַבּאשׁ ְנ ִג'יבּ ְז ִג,יְיר ִ שׁ את ' ַל ְל ְפ ַח ם ַע ַמ ל לַה ְפ ַח ם אַ ְע ַט ַ וּמ ַ אה א אַ ַנ גַר ַל ְח ַט בּ ְ ַת' ַהא. ְחדַד ַחדַד לַה ְקרוֹנ ְ שׁאת' ַלל ַ וּמ ַ ְ שׁ ת ' ְל חוֹשׁ אַ ִדּ יבּ ַבּ אשׁ ְת ' ַע ְר קוֹ ַ .ק אם אַ ִדּ יבּ ַר אסוֹ ְמ ַ ְק ְת' ַהא. וּשׁר ַ ַת' ַהא ַת ְחת ַבּ ְטנוֹ ַ ַאס ַה ְ ְמ ְעזַה ַד ְכלֵת' ר ְ וּקרוֹנ ְ וּל ַ אַמ ם ַק ְע דוּ ַט לְעוּ ְז ִג ,יְי ַר ְת ' ַה א ַמן ַל ְבּ ֵטן אַ ִדּיבּ וּ כִּיף ַר אוּ ַ ִס ְפקוּ: יְַג,נִיוּ וּי ַ ְמה ְג'דִידָה. ַסידַה ַבּל ֵ יָא ָמא ְ -כּלִינָה ְלע ִ ְפלְפֵל ְח ַמר פִי ֵבּר ָ תרגומ: היה הייתה עז ולה 3גדיימ :מדידנ ,גדידנ וקטוסת רמדי. היתה אממ אומרת להמ כל בוקר כשהיא יוצאת :אני יוצאת מהבית ,סיגרו הדלת ואל תפתחו לאיש .כשאבוא אקרא אליכמ :פתחו ,פתחו ילדי ,הבאתי לכמ עשב בקרני וחלב בעטיני .כשתשמעו מילימ אלה ,פתחו את הדלת. יומ אחד עבר הזאב ושמע את העז דופקת על הדלת ואומרת :פתחו ,פתחו ילדי ,הבאתי לכמ עשב בקרני וחלב בעטיני והדלת נפתחת. למחרת בבוקר חיכה הזאב ליד הבית עד שהעז הלכה . לאחר שהלכה דפק בדלת ואמר המילימ ששמע מהעז. גדידנ ומדידנ ביקשו לפתוח את הדלת .קטוסת רמדי אמר בחזרה ללוב ביקור שליח אור שלום בלוב בשנת 2004בטריפולי, בנגאזי ,כומס, גריאן ויפרן ₪ 30 ₪ 30 ₪ 40 באשמורת הבוקר ערב מספרי סיפורים המופע המרהיב לימי הסליחות. מארז כפול DVDו CDלשמיעה כולל מערכונים וקטעי שירה. DVDכפול !! 23 להמ -אל תפתחו זה לא הקול של אמא. פתחו גדידנ ומדידנ את הדלת .נכנס הזאב ובלע אותמ יחד .אולמ ,קטוסת רמדי ברח ממנו ,עלה על עצ החרוב וישב עליו. אמר לו הזאב :אשב תחת העצ עד אשר תתעייפ ותרד. קטוסת רמדי היה אוכל מנ העצ וזורק את הקליפות על הזאב וצוחק עליו. קרא לעברו הזאב :תמשיכ לזרוק עלי קליפות ,ויומכ יגיע. קטוסת רמדי התעייפ בכל זאת ,ירד מהעצ והזאב פס אותו ורצה לאוכלו. אמר לו קטוסת רמדי :אתה עכשיו שבע ,השאר אותי עד שאגדל ואח"כ תאכל אותי. שמ הזאב את קטוסת רמדי בכלוב והיה מאכילו כדי שישמינ וכל פעמ היה אומר לו :עכשיו שמנת ? וקטוסת רמדי היה מוציא לו חתיכת מקל ואומר לו ,זו אצבעי אני עדיינ רזה .וכל פעמ היה מוציא לו מקל עבה יותר. הזאב אמר לו :אאכיל אותכ ,אשמינ אותכ ואוכל אותכ. באחד הלילות התעייפ הזאב ,עניו כבדו והוא נרדמ. פתח קטוסת רמדי את הכלוב וברח אל אימו לספר לה. מצא הוא את אימו רזה כמו מקל והיא מתאבלת על ילדיה ,בוכה וצועקת. כשראתה את קטוסת רמדי שמחה שמחה גדולה ואמרה לו :היכנ הייתה ? סיפר לה את הסיפור כולו. אמרה לו האמ :הראה לי את בית הזאב-לקחה לזאב. אמרה לבנה :אני הולכת לנפח כדי שיחדד את קרני. הלכה לנפח ואמרה לו :חדד לי את קרני כדי שאלכ לזאב ואביא את ילדי בחזרה. אמר לה הנפח :אינני יכול כי אינ לי פחמ ,הביאי לי פחמ ואחדד לכ את קרניכ. הלכה העז לאיש הפחמימ ואמרה לו :תנ לי פחמ שאקח לנפח כדי שיחדד בהמ את קרני שאביא ילדי. אמר לה :הלוואי ויכולתי לעזור לכ ,אולמ אינ לי עצימ לעשותמ פחמ ,הביאי לי עצימ ואכינ לכ פחמ. הלכה העז לנגר ואמרה לו :נגר נגר ,הב לי עצימ כדי שאכינ פחמ לקחתו לנפח כדי שיחדד קרני כדי שאבי ילדי. נתנ לה הנגר עצימ ,הלכה לאיש הפחמ והכינ לה פחמ, הלכה לנפח שחידד לה קרניה, והלכה לבית הזאב להכותו. הרימ הזאב ראשו והעז נגחה בו בקרניה בבטנו וקרעה אותה לשניימ. יצאו גדידנ ומדידנ מבטנ הזאב וכשראו את אממ מחאו כפ ושרו בקול :אמא ,אמא -אכלנו עסידה בפלפל אדומ בכלימ חדשימ. המשכ תרגומ הכראפה מהגיליונ הקודמ )נשמט בטעות(: הביא הבחור את אשתו החדשה לבית ושוב הזמינו השתיימ את הכלה החדשה לאכול. אלא שהפעמ ,לאחר הביס השלישי ,כשנסתה האמ לקחת את הצלחת ולומר – אנחנו שבענו ושבעה גמ כלתנו ותודה לאל על הכל ,ואמ הכלה כמונו ה' יברכ אותה בטוב. אמרה הכלה החדשה :לא ,לא שבעתי ולא תודה עד שאגמור את הצלחת. אמרה אמ החתנ :איזו אשה נוראית הביא בני. לאחר שסיימה הכלה לאכול אמרה האמ לבתה :לאחר שהכלה תעלה לחדרה ,נבשל את ואני מעט עסידה לאכול. וככ היה .התחילו השתיימ לבשל .הכלה שמעה את נקישות הסירימ וירדה למטה בודקת בינ הסירימ. מה אתנ מבשלות ? עסידה ? אני משוגעת על עסידה -ואכלה את הסיר כולו. גמ למחרת חזר הסיפור על עצמו ושוב לאחר שעלתה הכלה לחדרה ושמעה את נקישות הסירימ ירדה למטה לבדוק בינ הסירימ. מה אתנ מבשלות ? כיכוט ? אני משוגעת על כיכוט – ואכלה את הסיר כולו. איזה יומ נורא ,אמרה האמ לבתה .אי אפשר להמשיכ ככ ופנתה לבנה. איזו אשה נוראית הבאת לנו ? גרש אותה והחזר את האשה הקודמת והיא תוכל לעשות כל שתחפוצ ,רק אל תשאיר את האשה הזאת כאנ. עשה עצמו הבעל כמגרש את האשה השניה והביא חזרה את אשתו הראשונה. ומאותו היומ ,מבשלת הכלה לעצמה את האוכל וחיה באושר ובטוב. סדר שפתי רננות היהודים בלוב בין אדריס לקדאפי ספרו של אליהו ארביב ז“ל במהדורה העברית. 24 ₪ 30 ערכת לימוד ללחני ספר הסליחות של יהודי לוב- שפתי רננות הכולל חוברת ותקליטור בקולו של רפאל חיון. ₪ 25 המטבח הלובי . ְג ִריְ ַ. יבה מאת :לידיה בנעטיה המצרכימ קילו קמח כוס שמנ חבילה מרגרינה חבילה אבקת סוכר ) 100גרמ( אופנ ההכנה מערבבימ את הקמח עמ אבקת הסוכר מוסיפימ את המרגרינה והשמנ לשימ הכל יחד עד שמקבלימ עיסה סמיכה ולא יבשה מכינימ מהבצק כדורימ בגודל הרצוי )כל אחד לפי טעמו( משטחימ את הכדורימ בלחיצה בינ שתי כפות הידיימ . פורסימ בתבנית משומנת או )מומלצ יותר ( על נייר אפייה ומכניסימ לתנור בחומ של 180מעלות למשכ כחצי שעה. להשגיח שלא יישרפ הולכ מצוינ עמ כוס תה או קפה מהביל. * מתכונ זה ועוד 11אחרימ בלוח השנה החדש של ”אור שלומ“ אלון בכות +יום נלחמו בי ספר התפילות והקינות המלא לט באב בצרוף תקליטור עם לחני הקינות בקולו של החזן משה מכלוף. ₪ 50 שבת מלכתא תקליטור עם זמירות שבת עם פיוטי וניגוני שולחן שבת בקולו של אילן זוארץ . ₪ 30 25 מהנעשה ב מה שיהיה ערב ראיונות ומספרי סיפורים ,חנוכה תשע“ב כמנהגנו בשנימ האחרונות ,יקיימ מרכז ”אור שלומ“ בחסות עיריית רמת-גנ ,ערב ראיונות ומספרי סיפורימ. הערב יתקיימ ,אי“ה ,ביומ שני ,ל‘ כסלו ) (26.12.11בתיאטרונ ”היהלומ“ ,היצירה ,3רמת גנ ,בשעה ) 20:00פתיחת דלתות (19:00 בחלקו הראשונ של הערב ,יתקיימ פאנל מרואיינימ ומספרי סיפורימ ובהמ: גיא זוארצ -שחקנ ,מנחה טלוויזיה מצליח וזמר ,דובי גניש-מ“פ בשיריונ שנפצע קשה במלחמת לבנונ ה ,2-אלי סהר-פרשנ ספורט ידוע ומוכר ,רפרמ חדד-שליח ”אור שלומ“ ללוב שישב בכלא הלובי 5חודשימ ,ד“ר רות הדרי חכמונ-רופאה במחלקה פנימית בבית החולימ מאיר ,שלומי נעימ“-נער הפלא“ בשירה ובסיפור ,שלומ ארביב-מספר הסיפורימ מס‘ 1של הקהילה. מנחה :עו“ד צורי בנ-תורה בחלקו האומנותי של הערב יופיע בהופעה מלאה הזמר גיא זוארצ ,בתוכניתו החדשה ”גיא זוארצ שר לאדינו ופיוט מבית אמא ואבא“ מלווה בתזמורתו. לפרטימ ולרכישת כרטיסימ ,נא פנו למודעה המתפרסמת בחוברת זו. שידור טלוויזיה מיוחד בערוץ הקהילתי )(98 בתאריכימ 27ו 28לחודש דצמבר בשעה ,20:30נר שמיני של חנוכה ו"אסרו חג" ,ישודר בערוצ הקהילתי ) 98בכבלימ ובלוויינ( ערב ראיונות ומספרי סיפורימ שהתקיימ בשנת תשס"ט. בערב זה השתתפו ח"כ ,סגנ השר ,הרב יצחק כהנ ,אלופ )מיל( יומ טוב סמיה ,הגב' נורית דאבוש ,פרופ' משה רובינ ,עמוס גואטה מרומא וניסימ חדד מספר הסיפורימ בערבית. בינ לבינ מערכונימ של יהודית אנושי ויוספ מימונ ,וקטעי שירה של קובי ראובנ ולהקתו. מנחה :עו“ד צורי בנתורה. ערבימ מהנימ ביותר ,לא זזימ מהבית. קורס חזנים ובעלי תפילה בכוונת "אור שלומ" לפתוח קורס לחזנימ ובעלי תפילה בעתיד הקרוב. בקורס זה יוכשרו התלמידימ לשמש כחזנימ ובעלי תפילה בבתי הכנסת שלהמ ,הנ מנ הצד הביצועי והנ בנושא המנהגימ והמסורת של קהילת יהודי לוב ,עליהמ המ אמונימ ואמורימ לשמור. בקורס יילמדו לחני וסדרי תפילות השבת ,חגימ ומועדימ ,פיוטימ ושירי קודש ,קינות וגמ קריאה בתורה בנוסח שלנו. ההשתתפות בקורס היא לבעלי קול נעימ וכאלה שהחזנות אינה זרה להמ והמ כבר משמשימ בבתי הכנסת שלהמ מעת לעת. עלות הקורס 500ש"ח והיא מותנית במס' משתתפימ מינימאלי של .10 פרטימ במרכז "אור שלומ" 03-6588111 ,בימימ א'-ה' בשעות 09:00-13:00 שרים פיוטים ושירי קודש ב"אור שלום" בשורה משמחת לחובבי השירה והפיוט. מרכז "אור שלומ" מודיע על פתיחת הרשמה לחוג חובבי פיוט ושירת קודש. בחוג יילמדו פיוטימ ושירי קודש בלחנימ של קהילת יהודי לוב ,במתכונת של מפגש בשבוע. בכל מפגש יילמד פיוט ע"י פייטנ מוכר )טקסטימ ולחנ( ,כשבחלק מהשיעורימ ילווה הלימוד בנגינת כלי נגינה. עלות לסידרה בת 15מפגשימ 300 ,ש"ח. הסידרה מיועדת לנשימ וגברימ יחד )אינ הפרדה( ומותנית בכמות של 15משתתפימ. פרטימ במרכז "אור שלומ" 03-6588111 ,בימימ א'-ה' בשעות 09:00-13:00 26 "אור שלום" מה שהיה ÚÂÓ˘Ï ‡‰È¯‰ Ï ÁÂÎ˘Ï Â˜ÙÒ‰˘ ÌÈËÂÈÙ‰ ביומ רביעי ,י"ט חשוונ ) (16.11.11התקיימ באודיטוריומ בת-ימ המופע "לשמוע אל הרינה -הפיוטימ שהספקנו לשכח" . לערב זה ,שהופק ע"י "אור שלומ" ,בחסות המשרד לאזרחימ וותיקימ ובשיתופ מכונ בנ-צבי ,עובדו ובוצעו לראשונה זה שנימ 9פיוטימ שכבר אינמ שגורימ בפי כל :ירח יקר ,יעלה יעלה ,יוצר מידו ,חננו יה ,אתה חתני ,מה נאוו ,נא שלח לנו ,שור לעמל, ארכ זמני ויגדל אלוקימ חי ,כולמ בעיבוד נפלא בביצוע החזנ יצחק חיונ מלווה באנסמבל "אור שלומ". ניהול מוסיקאלי ועיבודימ :יניב רבה ויענקל'ה סגל נגנימ :עוד -יניב רבה ,גיטרות וטאר -יענקל' ה סגל ,קאנונ - אריאל קסיס ,כינור -גלעד חזנ וכלי הקשה -רועי פרידמנ תודתנו נתונה לכל המסייעימ והשותפימ להפקת הערב ובמיוחד למשרד לאזרחימ וותיקימ ולעומדת בראשו ,ח”כ הד”ר לאה נס,ו לאנשי מכונ בנ-צבי על שיתופ הפעולה שהביא להצלחת הערב. לאיש ההגברה משה נורי ,למעצבת התפאורה ליה סטרבצ ולצוות הצילומ בראשות עידו כהנ אלורו. גמ לערב זה מתוכננ לצאת DVDבזמנ הקרוב. 27 מוציאים לאור את הספר משפחת לביא כתם פז של ר' שמעון לביא זצ"ל מחיה קהילת יהודי לוב היו שותפים למפעל הגדול והחשוב. כל אחד כפי יכולתו וכיסו. הדל לא ירבה והעשיר לא ימעיט פרטים בטל ’ 03-6588111 רשימת תורמימ עדכנית להוצאת הספר "כתמ פז": יעמדו על הברכה ,אנשי ונשות החיל ,שהעלו תרומה ,איש כפי יכולתו ,להוצאת הספר החשוב "כתמ פז" של ר' שמעונ לביא זצ"ל: לביא אלדד משה ויוספ רחל מנצור יעקב אבטא ניסימ רוקח שלומי תממ עובדיה אפרימ ג‘אנ נוצ‘ה וניסימ א.א .גלס בע“מ אלחגי שושנה הקדשת הספר כולומשה עזרא ארז חננ מתפללי ביכנ“ס ”סיני“ ,בני ברק מתפללי ביכנ“ס ”בית אל“ בת-ימ ד“ר זכות דוד משה ג‘יעאנ טוני חסונ אשר פדלונ ערב פיוט ושירה בנוסח לובי והדלקת נר שמיני של חנוכה יתקיימ אי"ה ביומ שלישי ,ל' כסלו תשע"ב ) (27.12.11בשעה 20:00 בבית הכנסת העתיק ל"עולי לוב" ,סמטת מזל דגימ ,2יפו העתיקה בהשתתפות הרב אהרון סעדה הי"ו והרב ניצן ראובן הי"ו ינעים את הערב הפייטן יצחק חיון הי"ו ובזמורתו מסעי בארץ לוב שירו לנו משיר ציון שירה עברית פרי עטם של תלמידים, נערים ונערות, בלוב בשנים .1920-1950 28 ₪ 10 ספר המסעות של הפרופ‘ סלושץ שביקר בלוב בשנת .1906שני ספרים בכריכה אחת ₪ 60 תשחץ החודש מאת :דודו זוארץ לוב הספר המקיף והמלא אודות יהודי לוב שיצא לאחרונה בהוצאת מכון בן-צבי. ₪ 70 תהילים טוב להודות קולו של יעקב פירושים וחידושים על חמשת חומשי התורה פרי עטו של ר‘ יעקב רקח זצ“ל. ₪ 20 ספר תהילים עם פירוש של ר‘ יעקב רקח זצ“ל באותיות גדולות וברורות. ₪ 30 29 לזכרם במלאת שש שנים לפטירת בעלי,אבינו,אחינו וסבינו היקר , נפתלי דואני ז"ל נתייחד עם זיכרו ב ט' בטבת 04/01/11 בביתו רח‘ גרינברג , 3ותיקים ,נתניה נפגש בבית העלמין בשעה 15:00 נ -נתייחד עמך אבא במלאת 6שנים פ -פניך הטובות נגלות לעיננו בכל מפגש ואירוע ת -תמיד זיכרונך בליבנו צרוב ל-לדורות נישא בגאווה את היותך ראש המשפחה י-יושרך וענוותך מודל לחיקוי הם לנו במלאת 8שנים לפטירת בעלי, אבינו ,סבינו וחמינו היקר אליהו )לילו( ג'יעאן ז"ל בן רג'ינה וכליפה ז"ל האזכרה תתקיים ביום שני ,כ‘ כסלו תשע"ב ) (12.12.11בשעה 16:00 בבית המנוח ,ישעיהו ,5קריית אונו. ל -לפני שמונה שנים נלקחת מאתנו י -יקירנו ,שנים של געגועים ל -לא ימוש מאיתנו זכרך לעד ו -וקולך מהדהד באוזנינו תמיד מתגעגעים כולנו מגדול ועד קטן במלאת 3שנים לפטירת בעלי ואבינו היקר. חיים )אבר( רקח ז"ל בן ג'ינה ז"ל. נקיים אזכרה ביום ה‘ ,י"ב בכסלו )(8.12.11 בשעה 16:00 בביכנ“ס "אור ישראל", גבעתי ,6בת ים. אבא, עברו 3שנים כהרף עין. הגעגועים גדולים יותר ,קולך הערב לנו חסר. בערב שבת ובחגים ,המזמורים שלך חסרים. ביום כיפור בברכת הכוהנים לא היית שם -לשים ידך על ראשנו ולברך אותנו ,כמו תמיד. נזכור לעד ולעולמים. במלאת 16שנים לפטירת שלום בנעטיה ז"ל בן רחל וכלופה ז"ל אברהמ רוקח היה מאחרוני המייסדימ של התנועה הציונית בלוב , ומהפעילימ המרכזיימ .ציוני נלהב בכל רמ“ח אבריו ,שהתחיל בפעילות הציונית עוד בנערותו בתנועת הנוער מכב“י ובבני עקיבא בטריפולי. אברהמ נמנה בשעתו על קומצ צעירימ שעוד בימי שלטונ מוסוליני , ארגנו את הנוער היהודי בלוב ,בהתחלה ללימוד השפה העברית ובהמשכ ,החדירו בליבמ את אהבת הארצ. כמאמר הפסוק -נאה דורש ונאה מקיימ ,עלה ארצה עמ רבימ מתלמידיו ועמ הגיעו ארצה עמ משפחתו עבר כמו רבימ דרכ " שער עלייה" ומשמ נשלח ,יחד עמ משפחות רבות למושב בנ זכאי שליד יבנה. במשכ שנימ רבות ניהל את בית הספר במושב ולימד בו ,ומרבית מתלמידי המושב היו תלמידיו. נמנה על מייסדי בית הכנסת במושב ,שימש בו חזנ וקורא בתורה , והתפלל עד מס' ימימ לפני מותו. במשכ שנימ היה יו " ר הוועד של המושב ,טיפל וטיפח את מוסדות הציבור במקומ ,ייצג את המושב במוסדות חוצ והיה פעיל ככל יכולתו בכל צרכי המושב, באמונה וולא תמורה. עמ הגיל והורדת אינטנסיביות הפעילות ,הצטער מאוד וטרח ליידע את כולמ כי "ללא פעילות ציבורית-דתית ,שהייתה מנת חלקו כל השנימ ,ניטל ממנו טעמ החיימ" .עדינ נפש היה ,ודבריו נאמרו תמיד בנחת ובנעימות ,ומעולמ לא דרש בתוקפ את המגיע לו ,אלא בבקשה עדינה ושקטה. רעייתו ,ווסינה למשפחת ברכה ,הייתה כל השנימ עזר כנגדו ,גידלה את ילדיהמ המשותפימ והייתה אשת חסד למופת .ביתה היה פתוח לא רק לילדיה שלה, אלה היא גידלה את שלושת בני אחי בעלה שהתייתמו מהוריהמ זמנ קצר לאחר לידתמ ,וכ “ כ שיכנה בביתה קשיש ערירי וקרובת משפחה שנותרה ללא קורת גג ,אשת חסד אמיתית. ווסינה נפטרה לבית עולמה בכ‘ כסליו תשנ “ א ואברהמ ,שלא ראה עוד טעמ בחייו ומצבו הלכ והתדרדר נפטר בכ “ ג כסליו תשנ“ג. יהי זכרמ ברוכ. במלאת 3שנים לפטירת טונינה נעים ז"ל בת רחל וכלופה בנעטיה ז"ל האזכרה תתקיים ביום ראשון, כ“ט כסלו תשע"ב )(25.12.11 בשעה 16:00 האזכרה תתקיים ביום רביעי ,י“ח כסלו תשע"ב )(14.12.11 העליה לקבר בו ביום בשעה 13:00בבית העלמין האזכרה בבית המנוחה בבית המנוחה ,ניצנה ,3בת-ים. בבית המנוח ,בלפור ,97/8בת-ים. אבא צורי )כלימו( לחמי במלאת 10שנים לפטירת ז "ל ב"ר שלום ז"ל אנחנו יושבות וחושבות מה לרשום עליך אבא יקר דמעות מציפות את פנינו ולא יודעות מאיפה להתחיל ומה לומר כמה אבא נפלא אתה ,כמה יופיך הפנימי והחיצוני חסר לנו איש שליו אדם שידע לסתפק במה שיש בעל למופת ,אבא שדאג וטיפל ולה החסיר מאיתנו דבר איש עבודה מסור וחרוץ /איש שתמיד ידע לתת את העצות הכי טובות איש שתמיד נתן דברים ללא תמורה או תנאי אבא תמיד נזכור אותך כבן אדם חזק /שעומד על שתי רגליים ומחייך עיניך הכחולות והמבריקות /יושרך וטוב ליבך יהיו חקוקים בנו לעד אוהבים ולא נשכחך לעולם /אישתך ,בנותיך ,נכדיך וחתניך מסעוד גואטה נפטר כ"ג כסלו ,תשס"ב נזכרהו לטובה ,תמיד. לפרסום מודעות במדור נא לפנות ל “אור שלום“ טלפון—03-6588111 עלות מודעה רגילה 100ש“ח 30 אברהם ווסינה רוקח ז“ל בן יעקב המ חיר כולל הסעות מכל רחבי הארץ !!
© Copyright 2024