גליון 47 - ראש השנה וימים נוראים תשע"ה

‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫גליון ‪ | 47‬ראש השנה | ימים נוראים תשע"ה‬
‫גיליון מיוחד‬
‫ת'כלס‪ ,‬מה עושים‬
‫בימים הנוראים?‬
‫פרוייקט מיוחד‬
‫הרב ארז משה דורון‬
‫הרב צבי מאיר זילברברג‬
‫והרב איתמר אלדר‬
‫עמודים‬
‫‪5-9-10‬‬
‫התווכחנו על‬
‫מהות נשמתו‬
‫של הרב קוק‬
‫לקחת את הראש‬
‫שבים מספרים‬
‫על עצמם‬
‫ראיון חג‬
‫עם הרב יעקב אריאל שליט"א‬
‫ולהניח עליו כתר‬
‫הרב עדין אבן‬
‫ישראל‬
‫סיפורים‬
‫אמיתיים‬
‫ופשוטים‪.‬‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫הגליון הבא יצא בפורמט נרחב לכבוד חג הסוכות‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה וקרובה לכל בית ישראל!‬
‫ניגוני יום הכיפורים‬
‫דרכך אלוקינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא‬
‫תהילתך‪ .‬למענך אלוקינו עשה‪ ,‬ולא לנו‪ ,‬ראה‬
‫עמידתנו‪ ,‬דלים וריקים )תפילת ליל יומ כיפור(‬
‫טעימות‬
‫מפרויקט‬
‫"צמאה"‬
‫אמנים שרים‬
‫את ניגוני‬
‫הרבי מליובאוויטש‬
‫אהרוני ברנשטיין‬
‫ה' נתנ לנו המונ משימות‪ ,‬אבל לקח בחשבונ שנתבכ‬
‫בדרכ‪ .‬הוא יודע כמה קשה לנו‪ ,‬והוא צולל אל תוכ נבכי‬
‫האישיות הצרה שלנו ומבינ את היטואציה מבפנימ‪ .‬רק‬
‫בגלל זה אנחנו מוגלימ לבקש ממנו רחמימ‪.‬‬
‫דרכך אלוקינו להאריך אפך – אתה רגיל לא לכעו עלינו גמ‬
‫כשמגיע לנו‪ .‬אתה ממתק את הכע ומגדיל לנו את האשראי‪.‬‬
‫לרעים ולטובים – לרעימ אתה ממתינ בבלנות‪ ,‬וגמ לטובימ‪:‬‬
‫לטובימ הקטנימ שיכולימ לגדול ולהיות טובימ הרבה יותר‪,‬‬
‫לטובימ שמלאימ בזיופ של שביעות רצונ עצמית הגורמת‬
‫להמ לדרוכ במקומ‪ ,‬וגמ לטובימ המכווצימ בדעתמ ובטוחימ‬
‫שהמ בכלל רעימ‪ ...‬על כולמ אתה רגיל לחמול‪.‬‬
‫והיא תהילתך – כשאנחנו מהללימ את אלוקימ על ניימ‬
‫ונפלאות‪ ,‬אנחנו פוגשימ אותו גדול‪ .‬כשאנחנו רואימ אותו‬
‫דרכ החמלה והרחמימ‪ ,‬אנחנו מהללימ אותו מזווית שונה‪,‬‬
‫ומודימ לו על שעמ כל אינופיותו הוא מתחשב בחולשותינו‪.‬‬
‫למענך אלוקינו עשה‪ ,‬ולא לנו – פדיחה שנצדיק את‬
‫הפאשלות שלנו ושנבקש את רחמיכ למעננו‪ ,‬מי אנחנו‬
‫בכלל?! אבל אתה אוהב אותנו באמת‪ .‬היפור שלנו נוגע‬
‫לכ באופנ אישי‪ ,‬נכונ? אז תעשה את הטובה הזאת למענכ‪,‬‬
‫למענ אהבתכ‪.‬‬
‫ראה עמידתנו דלים וריקים – מולכ אנחנו חשופימ‬
‫לחלוטינ‪ .‬תראה אותנו‪ ,‬מוכנימ להודות בהיותנו פגיעימ‬
‫וחלשימ‪ ,‬דלימ וריקימ‪ .‬אנחנו מקלפימ את הפוזה שלנו‪,‬‬
‫ומייחלימ שתכימ להיכנ לתוכנו‪.‬‬
‫כשאנחנו מלאימ‪ ,‬אינ מקומ בלב שלנו לאפ אחד‪ .‬כשאנחנו‬
‫ריקימ‪ ,‬הלב נפתח‪ ,‬הרבה רעל מתנקז החוצה‪ ,‬וקרנ אור זכה‬
‫חודרת פנימה‪.‬‬
‫"אמר רבי ימונ בשעה שבא הקדוש ברוכ הוא לברא את אדמ‬
‫הראשונ‪ ,‬נעשו מלאכי השרת כיתימ כיתימ‪ ...‬חד אומר ייברא‪ ,‬שהוא‬
‫גומל חדימ‪ ,‬ואמת אומר אל יברא‪ ,‬שכולו שקרימ‪ .‬צדק אומר יברא‪,‬‬
‫שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלומ אומר אל יברא‪ ,‬שכולו קטטה‪ ,‬מה עשה‬
‫הקדוש ברוכ הוא? נטל אמת והשליכו לארצ" )בראשית רבה‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫כי אנו עמך ואתה אלוקינו‪ ,‬אנו בניך ואתה אבינו‪ ,‬אנו‬
‫עבדיך ואתה אדוננו‪ ,‬אנו קהלך ואתה חלקנו‬
‫)דר הווידוי‬
‫ליומ כיפור(‬
‫לפעמימ צריכ להתעקש‪ ,‬גמ מול ריבונו של עולמ‪ .‬והניגונ‬
‫הזה מתעקש‪ .‬מאוד‪.‬‬
‫יומ הכיפורימ‪ .‬מביכ‪ .‬בשנה שעברה הבטחנו ובאמת‬
‫התכוונו‪ ,‬ואיזה פנימ יש לנו כעת? נגמרו התירוצימ‪ .‬פישלנו‬
‫בגדול‪ ,‬ואולי כבר נמא לו?‬
‫כשאנחנו לא במיטבנו‪ ,‬או כשה' מחליט להתיר את פניו‪,‬‬
‫זה הזמנ לחממ מנועימ‪ .‬אנחנו עדיינ העמ שלכ והבנימ שלכ‪,‬‬
‫וגמ אמ אכזבנו אותכ – תדע שלא נזוז מכאנ‪ .‬על הקשר הזה‬
‫אנחנו לא מוותרימ‪ .‬אנחנו הרנו – אתה תתקנ‪ .‬מתחננימ‪.‬‬
‫אינ לנו ברירה‪ ,‬משלבימ להילוכ ראשונ וממשיכימ לטפ‬
‫לאט ובעקשנות‪ .‬בופ החומה תיבקע‪ .‬בטוח‪ .‬ככה הוא‬
‫עצמו הבטיח‪.‬‬
‫הווכחנימ הגדולימ ביותר עמ ה' המ דווקא הצדיקימ‪.‬‬
‫בתורה מופר על אברהמ אבינו ומשה רבנו שמתחו את‬
‫החבל עד הקצה‪ ,‬כשירבנו לקבל החלטות של התר פנימ‪.‬‬
‫היו פעמימ שהקדוש ברוכ הוא אמר למשה רבנו שנמא לו‬
‫לגמרי מכפיות הטובה שלנו והוא שוקל גירושינ‪ ,‬ומשה לא‬
‫זז נטימטר‪" .‬תהרוג אותי אמ אתה רוצה"‪ ,‬טענ משה בלי‬
‫להתבלבל‪" ,‬העמ הזה ממשיכ איתכ"‪.‬‬
‫לניגונ הקצר הזה אינ ופ‪ .‬נהמת הלב לא תתיימ לעולמ‬
‫והניגונ לוקח אותנו בכל פעמ למקומ עמוק יותר‪ :‬אתה‬
‫אבינו‪ ,‬אתה אלוקינו‪ ,‬אתה חלקנו – לאנ בדיוק אתה רוצה‬
‫שנלכ? אינ לנו כתובת אחרת‪.‬‬
‫"אמר רב כהנא משומ רבי ישמעאל ברבי יוי מאי דכתיב‪' :‬למנצח‬
‫מזמור לדוד'? זמרו למי שנוצחינ אותו‪ ,‬ושמח" )פחימ קיט(‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כשאלוקים סוגר שנה‪ ,‬הוא פותח דלת אלומה לב‬
‫באחד מהתקפי הניואייג' שנוחתימ עליי מפעמ לפעמ‪ ,‬יחד עמ רצונ‬
‫לאיכות חיימ רוחנית‪ ,‬החלטתי להתחיל לכתוב "דפי בוקר"‪ .‬דפי בוקר‪,‬‬
‫למי שלא בקיא בז'אנר‪ ,‬זהו מנהג נפלא של כתיבה אינטואיטיבית‪ ,‬מה‬
‫שעולה באותו רגע בראש ומה שיוצא באותו רגע מהנפש‪ ,‬בלי ינונ‪.‬‬
‫כותבימ ככ שלושה עמודימ מלאימ‪ ,‬והנפש מתנקה ומתרעננת‪.‬‬
‫בוקר אחד‪ ,‬שמתי לב שאני שופכת אל הדפ משפטימ שלמדתי באותו‬
‫שבוע בשיעור ימימה‪ ,‬ושאני משתמשת בהמ בהקשר נכונ‪ .‬האדמ צריכ‬
‫לומר תמיד טוב על עצמו‪ ,‬אבל בדבר אחד אני מודה‪ :‬אני לא תלמידה‬
‫מושלמת של שיטת החשיבה ההכרתית‪ .‬אחד מנ הכלימ הבייימ בשיטת‬
‫ימימה הוא לכתוב ‪ -‬לרשומ את מלאכותהנפש שנעשות‪ ,‬ללמוד ולהפנימ‬
‫אותנ‪ ,‬ולבנות מבנה נפשי חזק ויציב‪ .‬אבל אני לא כותבת הרבה‪ .‬החיימ‬
‫שוטפימ ולשבת אל מול המחברת האישית זה לא תמיד קל‪.‬‬
‫נהר הנפש‬
‫באותו בוקר‪ ,‬כשפתאומ נבעו מתוכי משפטימ חדשימ‪ ,‬שלא חשבתי שכבר‬
‫נטמעו בתוכי‪ ,‬הבנתי‪ :‬אנחנו בונימ לעצמנו תבניות בראש‪ ,‬וברור לנו שרק‬
‫לפיהנ נרכש ידע ורק באמצעותנ נעשית עבודה פנימית‪ .‬אנחנו מיקימ‬
‫שככל ישנו מאמצ גדול יותר – העבודה איכותית יותר‪ .‬אנחנו חושבימ‬
‫שאמ לא עמדנו בכל החוקימ – לא נתמלא במה שאנחנו מבקשימ‪ .‬חשבתי‬
‫שהמשפטימ מנ הלימוד ייטמעו בי רק אמ אשב ואכתוב‪.‬‬
‫אבל הנפש‪ ,‬הנגזרת מעולמ אלוקי רבפנימ ועמוק עד אינחקר‪ ,‬עובדת‬
‫אחרת‪ .‬היא מעבדת את חוויות החיימ‪ ,‬לוקחת איתה את הדרוש לה לתיקונה‪,‬‬
‫ומשחררת את מה שאינו דרוש לה כרגע‪ .‬אמ יידרש בזמנימ מאוחרימ יותר?‬
‫ה' יתברכ יזמנ את אותו לימוד לפנינו שוב‪ .‬אנחנו מתייחימ אל הנפש כאל‬
‫נוחה מתמטית‪ ,‬ריבוע מוגדר‪ ,‬כשבעצמ היא נהר‪ .‬היא זורמת אל ומתוכ‬
‫החיימ‪ ,‬ואופת ומשיטה בתוכה את כל מה שדרוש לה כדי להתפתח‪,‬‬
‫לזרומ ולגדול‪ .‬והפלא הגדול הוא שכשהיא צריכה משהו מתוכ האוצרות‬
‫הטמונימ בה – היא יודעת להציפ אותו אל פני השטח‪ .‬בינ אמ זה משפט‬
‫שנלמד אתמול ובינ אמ זה שיעור שנלמד בבית הפר היודי‪" .‬מה שנטעת‬
‫יצמחו לפנייכ‪ ,‬ירננו לבכ" )ימימה(‪ .‬את רק צריכה להיות אחוזה ברצונ‬
‫לנטוע‪ ,‬לעבד‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לגדול‪ .‬שחררי את השליטה על המידע שהגיע ועל‬
‫המידע שיגיע‪ ,‬זה לא מה שיבטיח את ההצלחה‪ .‬על פי רוב זה יבטיח שתהיי‬
‫עוקה בלהתכוננ אל החיימ במקומ לחיות אותמ באמת‪.‬‬
‫העבודה הפנימית מתרחשת טוב יותר בלי לחצ‪ ,‬מתוכ אמונ מלא שכל מה‬
‫שאני צריכה ורוצה לטובת התיקונ שלי – קיימ ומגיע אלי‪.‬‬
‫שנה של הכרת הטוב‬
‫רגע לפני שראש השנה החגיגי פורש עלינו את כנפיו ומכני אותנו אל תוכ‬
‫ההתחדשות‪ ,‬אנחנו וגרימ את הקופה של תשע"ד‪ .‬מכניימ אליה את כל‬
‫מה שקיבלנו בשנה החולפת‪ ,‬את כל הכוחות הגנוזימ שגילינו בתוכנו גמ‬
‫ברגעימ שלא האמנו שנגלה‪ .‬את כל רגעי החד‪ .‬גמ את התנועות המיותרות‬
‫שעשינו‪" .‬חלקימ חדשימ אי אפשר לקבל‪ .‬אנחנו ביומ התיקונ לשנה זו‪,‬‬
‫ואחרי זה התיקונ יהיה נמשכ בלי הלימוד" )ימימה(‪ .‬זה הזמנ להרפות ממה‬
‫שהיה‪ ,‬לא לנות לזכור ולתקנ אותו בכוח‪ ,‬אלא להאמינ בכל לב שעשינו‬
‫הכי טוב שיכולנו‪ .‬כשאלוקימ וגר שנה – הוא פותח דלת‪ ,‬כעת אנחנו‬
‫יכולימ לשאת מבט בציפייה אל שנה חדשה של לימוד וגילוי‪.‬‬
‫בפתח השנה החדשה‪ ,‬אני רוצה לברכ את כולנו שנזכה לעשות את‬
‫מלאכתנו בשמחה‪ ,‬בפשטות‪ ,‬עמ הרבה יפוק והצלחות מבורכות‪ ,‬שלא‬
‫נפחד להגיע לעומקימ חדשימ ולגילויימ חדשימ‪ .‬שנזכה לבקש ונזכה‬
‫להיענות ברחמימ‪ .‬שנה טובה וברוכה!‬
‫אישית‬
‫עמדתי עם תפילין‬
‫ומכנסיים אדומים קצרים‬
‫באמצע הדירה‬
‫צלמ‪ :‬אוהד רומנו‬
‫בתל אביב‬
‫קורא שיר השירים‪.‬‬
‫ודמעות‬
‫‪,‬‬
‫אבא‬
‫| אביתר בנאי |‬
‫הגיהנומ זה שהאדמ מביט לאחוריו ורואה שהוא לא היה‬
‫הוא‪ .‬תראה מה אביתר היה צריכ ויכול להיות‪ .‬ותראה מה הוא‬
‫עשה בופ‪ .‬קיריה וכפ‪ .‬כל הכבוד‪ .‬הקנאה‪ ,‬התאווה‪ ,‬הכבוד‪,‬‬
‫העצלות‪ ,‬עדיינ כמו מכ כבד שמפריד ביני וביני‪ .‬ביני ובינו‪.‬‬
‫בינו ובינ עולמו‪ .‬להיות בעל תשובה? היומ מחלקימ תארימ‬
‫מאוד בקלות‪ .‬אינ לי מושג איכ חוזרימ בתשובה‪.‬‬
‫הכי כואב זה התפילות‪ .‬כי אמ הייתי מתפלל באמת הייתי‬
‫יודע טוב יותר איפה אני בעולמ‪ .‬הייתי שומע לאנ‪ ,‬ומה אני‬
‫רוצה באמת‪ .‬הייתי נקי יותר‪ .‬פתוח וחמ יותר‪ .‬וזה היה מאיר‬
‫אור של יראת שמימ ואמונה בילדימ שלי ובאשתי‪ .‬זה היה נותנ‬
‫לי כוח להתגבר על ההרגלימ‪.‬‬
‫כמה כבד כוח ההרגל‪ .‬בנ אדמ לא יכול להשתנות‪ ,‬הוא יכול‬
‫להתפלל על זה‪ ,‬ללמוד על זה ולהתייגע‪ ,‬אבל הכוח להשתנות‬
‫בא מה'‪ .‬צריכ להתפלל ולבקש על התפילה‪ .‬להתפלל על‬
‫הרצונ‪ .‬בעומק הלב יש לנו רצונ אדיר לעשות רצונו‪ ,‬לחיות‬
‫בשביל משהו גדול‪ ,‬אנחנו פשוט מתבכימ בדרכ‪.‬‬
‫לפני שלושעשרה שנה חזרתי בתשובה‪ .‬הקדוש ברוכ הוא‬
‫פתאומ היה שמ‪ .‬נר דולק בתוכ הלב‪ .‬שריפה‪ .‬בוער‪ .‬עמדתי‬
‫ﬨהא‬
‫שנת‬
‫עבודת‬
‫ה'‬
‫‪‰‰‬ר˘מ‪‰‬‬
‫בעיˆומ‪!‰‬‬
‫עמ תפילינ ומכניימ אדומימ קצרימ באמצע הדירה בתל אביב‪,‬‬
‫קורא שיר השירימ‪ .‬ודמעות‪.‬‬
‫אני רוצה להיות חדש‪ .‬לא להיות זקנ‪ .‬אני רוצה להיות בתנועה‪.‬‬
‫אני רוצה להיות אדמ מאמינ באמת‪ .‬לא רק דופק כרטי בכניה‬
‫לבית המדרש‪ .‬עשרת ימי תשובה המ התחדשות גדולה שנכנת‬
‫בתוכ הטבע וההרגל‪ .‬לכנ אור להיות מקובעימ‪ .‬תשובה היא‬
‫דבר דינמי ומשתנה‪.‬‬
‫ביומ כיפור צריכ להקשיב טוב טוב‪ .‬לא להחליט שומ דבר‬
‫מראש‪ .‬לתת לתשובה להופיע כמו שהיא צריכה להופיע השנה‪.‬‬
‫תשובה חדשה‪ .‬בלי להחליט מראש‪ .‬להקשיב‪ .‬לבקש‪ ,‬להתקרב‪,‬‬
‫ללוח‪ .‬תשובה זו יצירה נפלאה‪ .‬נצחית‪.‬‬
‫איש אחד עבר על חבל דק בינ הר להר‪ ,‬ומתחתיו תהומ‬
‫עמוקה‪ .‬הוא עבר על החבל פעמיימ‪ ,‬ובפעמ השלשית הוא שאל‬
‫את כולמ "מי מצטרפ אלי ואני אחזיק אותו בשתי ידיי?"‪ ,‬אפ‬
‫אחד לא זז‪ .‬פתאומ התקרבה אליו ילדה אחת ואמרה‪" .‬אני רוצה‬
‫להצטרפ"‪ .‬שאלו אותה‪" :‬את לא מפחדת?" והיא ענתה‪" :‬לא‪.‬‬
‫הוא אבא שלי"‪.‬‬
‫'מעיינו˙יך' מזמינים ‡˙ ˜‪‰‬ל ˙למי„י ‪‰‬י˘יבו˙ ו‪‡‰‬ברכים‬
‫ל‪ˆ‰‬טרף ל˙כני˙ "לב ל„ע˙" ‪ -‬לימו„ עˆמי ˘ל יסו„ו˙ ‪‰‬חסי„ו˙‬
‫‡‪.‬‬
‫ב‡ופן ˘יט˙י‪ ,‬מ˜יף ומעמי˜‪‰ ,‬מבוסס על ספר ‪˙‰‬ני‡‪.‬‬
‫בתכנית החדשה‪:‬‬
‫‪ 7‬יחי„ו˙ לימו„‬
‫מבחנים נו˘‡י מל‚ו˙‬
‫‪ 3‬מוע„י בחינו˙‬
‫˜בועים ב˘נ‪‰‬‬
‫ל˙כני˙ ‪‰‬מל‡‪ ‰‬ול‪‰‬ר˘מ‪ ‰‬פנ‪ ‰‬לנˆי‚ ‪‰‬מ˜ומי‪,‬‬
‫‪˘˜˙‰‬ר ‡ל ‪ 03-9604637‬בימים ‡'‪ '‰Œ‬בין ‪13:00-15:30‬‬
‫‡ו ˘לח מייל ‡ל ‪[email protected]‬‬
‫‪‰‬ר˘מ‪ ‰‬מר‡˘ ‪ -‬חוב‪!‰‬‬
‫רב‪-‬‬
‫שנתי‬
‫מה היה רבי נחמן אומר לחסידיו היום? מתי הליטאים‬
‫מתנהגים כמו חסידים ולהיפך? ואיזה תחום דורש‬
‫שינוי משמעותי בציבור הדתילאומי?‬
‫ראיון חג לשנה החדשה‬
‫עם הרב יעקב אריאל שליט"א‪ ,‬רב העיר רמת גן‬
‫דרור יהב‬
‫ל‬
‫ראיונ הזה התכוננתי בתשומת לב‪ .‬הרב‬
‫יעקב אריאל שליט"א‪ ,‬מגדולי הפוקימ‬
‫בדורנו‪ ,‬חי במרחב הציבורי ובקי ונוגע‬
‫בפקטרומ הנושאימ הרחב היוצר את שגרת יומו‬
‫של הציבור הדתי לאומי‪ .‬אני אמנמ בא מהזווית‬
‫החידית‪ ,‬אבל מוכנ לזוויות רבות שאינ כל פק‬
‫שיתפתחו במהלכ השיחה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריחת‬
‫החסידות בציבור הדתי לאומי‪ .‬איך הרב רואה‬
‫את המגמה הזו?‬
‫"כל מה שמויפ יראת שמימ הוא מבורכ‪ .‬אמ‬
‫זה מוביל לריבוי תורה‪ ,‬תפילה ומעשימ טובימ‬
‫– זה טוב‪ .‬האמת היא שצריכ לקרוא למגמה‬
‫הזו 'ניאוחידות'‪ ,‬כי לחידות המקורית יש‬
‫חצרות‪ ,‬מודות‪ ,‬אדמו"רימ ומגרת שלמה‬
‫שמקיפה את כל החיימ‪ .‬הניאוחידות הזו‬
‫לא קשורה לשומ מגרת‪ ,‬וזו גמ הבעיה שלה‪.‬‬
‫אנשימ לוקחימ אומנ מברלב‪ ,‬איגרות מחב"ד‪,‬‬
‫גרטל ממקומ אחר ואולי שטריימל מבעלז‪...‬‬
‫לוקחימ דברימ חיצוניימ‪ ,‬לא את המהות‪.‬‬
‫"הרבי מקוצק אמר על הפוק 'לא תעשו כנ לה'‬
‫‪4‬‬
‫אלוקיכמ'‪ ,‬אל תעשו 'כנ'‪ ,‬כמו מישהו אחר‪ ,‬לה'‬
‫אלוקיכמ‪ .‬אל תחקו אפ אחד אחר‪ ,‬תעבדו על‬
‫עצמכמ‪ ,‬תפנימו דברימ‪ .‬אמת שצריכימ יותר‬
‫שמחה‪ ,‬יותר תפילה‪ ,‬אבל אור שזה יבוא על‬
‫חשבונ לימוד תורה או מעשי חד‪ ,‬זה לא בא‬
‫כתחליפ להמ"‪.‬‬
‫היכנס ותבין‬
‫האם לרב עצמו יש קשר לחסידות?‬
‫"אני עצמי ממשפחה חידית‪ ,‬אבל 'התקלקלתי'‬
‫– למדתי בישיבה ליטאית‪ ,‬במרכז הרב‪ .‬עמ זאת‪,‬‬
‫היא הייתה ישיבה כזו שנושמת את העומק‬
‫הרוחני של התורה‪.‬‬
‫"היה לי ויכוח גדול עמ הרב צבי יהודה על מהות‬
‫נשמתו של הרב קוק"‪ ,‬ממשיכ הרב אריאל‪" .‬אני‬
‫טענתי שהוא חיד‪ ,‬והרב צבי יהודה אמר שהוא‬
‫ממשיכ דרכו של הגר"א‪ .‬לדעתי הוא אולי היה‬
‫ליטאי מהבחינה החיצונית‪ ,‬אבל בתחומ התפיה‬
‫העמוקה של הוא היה חיד‪ .‬אמו‪ ,‬אגב‪ ,‬הייתה‬
‫ממשפחה של חידי ליובאוויטש‪ .‬חיד אמיתי‬
‫לומד מכל אדמ‪ ,‬מכל מי שיש מה ללמוד ממנו"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫החסידות רלוונטית לדור שלנו? יש לה מה‬
‫לחדש?‬
‫"בהחלט‪ .‬רעיונות חידיימ וחלק מהאווירה‬
‫החידית מתפשטימ משומ שהמ מתאימימ‬
‫לאווירת ארצ ישראל‪ .‬הבעל שמ טוב חידש‬
‫שעבודת ה' צריכה להיות בשמחה במקומ‬
‫ביגופימ ושאפשר לקדש את החומר‪ .‬בחוצ לארצ‬
‫זה קשה‪ ,‬הרי כתוב 'אז ימלא שחוק פינו' – 'אז'‬
‫הכוונה היא בשיבת ציונ‪ ,‬בארצ ישראל‪ ,‬שבה גמ‬
‫בחיימ החומריימ יש קדושה‪ .‬לכנ מקומה הטבעי‬
‫של החידות הוא בארצ‪ .‬מעניינ שגמ הבעל שמ‬
‫טוב וגמ הגאונ מווילנה הדריכו את תלמידיהמ‬
‫לעלות לארצ ישראל‪ .‬כל אחד והשיטה שלו‪ ,‬אכ‬
‫המ הכינו את הקרקע‪ .‬מבחינה מוימת‪ ,‬הציונות‬
‫הדתית היא בעצמ המשכ גמ של הבעל שמ טוב‬
‫וגמ של הגר"א"‪.‬‬
‫יש עדיין הבדלים היום בין מתנגדים לחסידים?‬
‫זה עוד שייך?‬
‫"בתחומימ מוימימ כנ‪ ,‬היכנ לקבלת שבת‬
‫בבית כנת ליטאי וחידי ותראה את ההבדלימ‪.‬‬
‫לא מפיק רק להתפלל בכוונה‪ ,‬צריכ רגש‪ .‬כולמ‬
‫כבר מבינימ שאי אפשר להיות רק שכלתנ‪ ,‬ומצד‬
‫שני אור לשכוח את הלמדנות‪ ,‬ההבנה והעומק‪.‬‬
‫"ישנו דבר מעניינ בראש השנה‪ ,‬שהליטאימ‬
‫אימצו מנהג חידי ולהיפכ‪ .‬בישיבות הליטאיות‬
‫עושימ קידוש לפני תקיעת שופר‪ ,‬ולא תמצא בית‬
‫כנת חידי אחד שיש בו קידוש לפני התקיעות‪.‬‬
‫היבה לקידוש היא כדי שיוכלו לכוונ טוב יותר‬
‫בתקיעת שופר ובתפילה‪ ,‬אז זו תופעה חידית‬
‫מאוד‪ .‬ודווקא החידימ דבקימ בעיקר הדינ ולא‬
‫מקדשימ לפני"‪.‬‬
‫רבים שואלים איך להתחבר לרוח החסידית‪.‬‬
‫מאיפה להתחיל?‬
‫"פר החידות המודר ביותר הוא התניא‪,‬‬
‫הפרימ האחרימ המ בדרכ כלל הברקות‪ .‬חוצ‬
‫ממנו‪ ,‬אני ממליצ להתחיל מהאחרונימ כי מהמ‬
‫אתה לומד על הראשונימ‪ .‬אחד האהובימ עלי‬
‫ביותר הוא ה'שמ משמואל' מוכטשוב‪ ,‬רעיונות‬
‫חידיימ שמובאימ בצורה מודרת וקריאה‪ .‬עוד‬
‫מומלצימ‪' :‬אוהלי יעקב' של הרבי מדיגורא‪,‬‬
‫'נתיבות שלומ'‪' .‬תולדות יעקב יופ' הוא פר‬
‫קצת קשה אבל שמ נמצאות התורות העיקריות‬
‫של הבעל שמ טוב"‪.‬‬
‫שמיטה בקומה שלושים‬
‫שנת השמיטה כבר כאן‪ ,‬אבל רק שני אחוזים‬
‫מהציבור הם חקלאים‪ .‬איזו נגיעה יש לשמיטה‬
‫לחיים של כולנו?‬
‫"זאת אכנ בעיה‪ ,‬אנשימ תלושימ מהקרקע ולא‬
‫מבינימ מהי שמיטה‪ .‬אדמת ארצ ישראל היא של‬
‫כולנו‪ ,‬לא של החקלאימ בלבד‪ .‬לכולנו אחריות‬
‫על שמירת השמיטה‪ ,‬ואמ הארצ נעבדת בעידודנו‪,‬‬
‫אפילו על ידי גויימ‪ ,‬זו פגיעה בקיומ דבר ה'‪ .‬אמ‬
‫אני מעדיפ תוצרת נוכרית שגדלה בארצ ישראל‬
‫– זאת עבירה‪ .‬יש מי שקורא לזה מהדרינ אבל זה‬
‫לא נכונ‪ ,‬זה רק מעודד גויימ לעבד עוד אדמה‪.‬‬
‫צריכ לדעת שגמ מי שאינו חקלאי אבל משתתפ‬
‫בתשלומ ההוצאות לחקלאימ – מה שנקרא 'אוצר‬
‫בית דינ' – יש לו חלק מלא במצוות השמיטה‪.‬‬
‫יוצא מזה שהחקלאימ המ אמנמ שליחימ שלנו‪,‬‬
‫אבל האחריות היא של כולנו‪ ,‬גמ של מי שגר‬
‫במגדל בקומה שלושימ"‪.‬‬
‫וזה הכל? אין לי מה לעשות מעבר להשתתפות‬
‫בהוצאות החקלאי?‬
‫"הרעיונ שעומד מאחורי השמיטה הוא שהאדמה‬
‫לא שייכת לאפ אחד‪ .‬אדמת ארצ ישראל ניתנה‬
‫לנו כדי שנחיה פה חיימ אחרימ‪ ,‬חיימ אמוניימ עמ‬
‫ערכימ מוריימ‪ .‬השמיטה מזכירה שהאדמה אינה‬
‫שלנו‪ ,‬היא הפקר‪ ,‬ולכנ נדרשת חלוקה הוגנת של‬
‫היבול‪ .‬הייתי מצפה שהציבור ירתמ בשמיטה כדי‬
‫שגמ עניימ יוכלו לקנות פירות יקרימ כדובדבנימ‪.‬‬
‫אמ הציבור יבוא לחקלאימ ויבקש לחלק את‬
‫היבול בשווה כדי שכולמ יוכלו ליהנות ממנו‪,‬‬
‫זאת תהיה שמיטה אמיתית‪ .‬הציבור מנותק‪ ,‬לא‬
‫רק מהאדמה – גמ מהאדמ‪ .‬התורה רוצה לעצב‬
‫אדמ אכפתי ורגיש שחושב על הזולת‪ ,‬לא אחד‬
‫שחושב רק איכ למלא את הקיבה שלו"‪.‬‬
‫להגדיל תורה ולהאדיר‬
‫מה הרב חושב על עולם התורה בציבור הדתי‬
‫לאומי?‬
‫"ברוכ ה'‪ ,‬יש פריחה של ישיבות בכמות‪ ,‬באיכות‬
‫ובמגוונ‪ .‬גמ אצל הבנות יש פריחה גדולה מאוד‬
‫שהצמיחה דור חדש‪ .‬מצד שני ישנה בעיה‪,‬‬
‫והיא שכיוונ שהציבור לא נשאר בעולמ התורה‬
‫כל החיימ ועובר לעולמ העשייה‪ ,‬לא כולמ‬
‫ממשיכימ את הקשר לתורה‪ .‬דווקא היומ יש יותר‬
‫אפשרות ליימ את יומ העבודה ולמצוא מקומ‬
‫רציני שמאפשר לימוד בעיונ ובהעמקה‪ ,‬ביחיד‬
‫ובחברותא‪ .‬ישננ תוכניות שמעניקות גמ לבעלי‬
‫בתימ מגרת חזקה ללימוד‪.‬‬
‫"בי היה ממשפחה של וחרימ"‪ ,‬מפר הרב‪,‬‬
‫"והמ כתבו חידושי תורה‪ .‬אח שלו הוציא פר‬
‫הלכה ואפ קיבל ברכה מגדולי הפוקימ‪ .‬זה היה‬
‫פר ראשונ על נושא החשמל בשבת‪ ,‬והוא היה‬
‫"היה לי ויכוח גדול‬
‫עם הרב צבי יהודה‬
‫על מהות נשמתו של הרב קוק‪.‬‬
‫אני טענתי שהוא חסיד‪,‬‬
‫והרב צבי יהודה‬
‫אמר שהוא ממשיך‬
‫דרכו של הגר"א"‬
‫וחר! הרב מנחמ זמבה‪ ,‬הרבי מצ'יבינ‪ ,‬ה'חיי‬
‫אדמ' – כולמ היו אנשי מעשה ופוקימ גדולימ‪ .‬יש‬
‫דוגמאות כאלה היומ אכ לצערנו הנ מעטות‪ .‬יש‬
‫אפשרות ללמוד באינטרנט‪ ,‬לשלוח הערות לראש‬
‫הישיבה באמצע השיעור – למה לא מנצלימ את‬
‫הכלימ האלה באופנ תדיר יותר? לימוד דפ יומי‬
‫נפוצ יותר‪ ,‬ואפ שזה לימוד חשוב‪ ,‬לרוב זה לימוד‬
‫שטחי‪ .‬לא מוכרחימ להתפק בפשט ורש"י‪,‬‬
‫אפשר לפתוח גמ רשב"א ו'פני יהושע'"‪.‬‬
‫מה היעד של הציבור הדתי לאומי? מה הצעד‬
‫הבא שלנו?‬
‫"האתגר הוא להיות ממלכת כהנימ וגוי קדוש‪.‬‬
‫בממלכה יש הכל‪ :‬ראשית‪ ,‬כמובנ תורה‪ ,‬כי בלי‬
‫תורה אינ כלומ‪ .‬הגרעינימ התורניימ‪ ,‬למשל‪ ,‬המ‬
‫דבר מיוחד מאוד‪ .‬כל אחד נמצא בתחומ אחר‬
‫אכ יחד המ משפיעימ חד ותורה‪ .‬הגרעינימ‬
‫משפיעימ על החינוכ התורני‪ ,‬יש מקומות‬
‫בהמ מפר התלמידימ הוכפל בכמות והושלש‬
‫באיכות‪ .‬מקומות כמו רמת השרונ‪ ,‬חולונ‪ ,‬בת ימ‪,‬‬
‫רמת גנ‪ ,‬ירוחמ‪ ,‬דימונה‪ ,‬שדרות‪ ,‬אילת ‪ -‬הפכו‬
‫בזכות הגרעינימ למעצמה תורנית‪ .‬ליישב את‬
‫ארצ ישראל אינ פירושו רק לגור בשומרונ אלא‬
‫גמ לחזק את הישוב הקיימ‪.‬‬
‫"וכמובנ צריכ גמ תפילה‪ ,‬חד‪ ,‬חידות‪ ,‬זה ברור‪.‬‬
‫בשאר התחומימ כל אחד מוצא לעצמו את התחומ‬
‫שבו הוא מוצא יפוק ורוצה להתמקצע‪ ,‬בתחומ‬
‫הביטחוני‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬החינוכי ועוד‪ .‬אחד המרבה‬
‫ואחד הממעיט ובלבד שיכוונ את לבו לשמימ"‪.‬‬
‫ראש השנה‬
‫של‬
‫רבי נחמן‬
‫מאת‪:‬‬
‫הרב צבי יהודה‬
‫הכהן קוק‬
‫ל‬
‫פניכם מאמר נדיר שכתב ה‬
‫רב‬
‫צ‬
‫בי‬
‫יה‬
‫וד‬
‫ה‪,‬‬
‫ה‬
‫מת‬
‫אר‬
‫מע‬
‫את‬
‫בב מד אמירת ה"תורה" בלי‬
‫לה השני של ראש השנה‬
‫ית המדרש בברסלב האוו‬
‫יר‬
‫אוה‪ ,‬הקדושה‪ ,‬ודבריו‬
‫החודרים רבי נח‬
‫מן‪,‬‬
‫היו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ב‬
‫מן‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ש‬
‫תוקק אל‬
‫ארץ ישראל‬
‫השנה‪ ,‬ועוד‬
‫כבר חשכ היומ הראשונ של ראש השנה‬
‫מעט והגיע זמנ תפילת ערבית ליומ השני‬
‫הקדוש‪ .‬בינתיימ יושב הרב הקדוש ודורש‬
‫בדברי תורה לפני קהל חידיו‪ .‬שני הימימ‬
‫מתאחדימ ונעשימ ל"יומא אריכתא" אחד על‬
‫ידי דברי התורה הרמימ‪ ,‬הקדושימ והנפלאימ‬
‫של הרב‪.‬‬
‫מעלה יתירה ועליונה הלא יש לו תמיד לראש‬
‫השנה על כל שאר ימות השנה‪ ,‬לגבי הקהל‬
‫המתקבל אל הרב הקדוש‪ .‬כי ראש השנה‬
‫הלא הוא מקור כל הדינימ וכל התיקונימ של‬
‫כל השנה‪ ,‬וכמה נחוצה וכמה נעימה היא אז‬
‫השפעתו של הרב ודברי התורה שלו! אולמ‬
‫ביחוד מה נעלו ומה עמקו דבריו הקדושימ‬
‫הפעמ‪ ,‬בראש השנה הזה! הלא המ המ‬
‫הדברימ הגדולימ שהתפאר בהמ אחרי כנ‪,‬‬
‫ואמר "הנה דרשתי היומ על אש ועל מימ!"‪.‬‬
‫כלליות הגוונין‬
‫וראשית דבריו הייתה "מי שרוצה להיות‬
‫איש ישראלי באמת‪ ,‬דהיינו שילכ מדרגא‬
‫לדרגא‪ ,‬אי אפשר כי אמ על ידי קדושת ארצ‬
‫ישראל‪ ,‬וכנ כל עליות התפילות הנ רק בארצ‬
‫ישראל"‪ .‬וישא את דברו על הנשמה‪ ,‬על‬
‫התפילה‪ ,‬על התורה שנמשלה לאש‪ ,‬על מי‬
‫מריבה‪ ,‬על טהרת המחשבה‪ ,‬על המחלוקת‪,‬‬
‫על התחנונימ והצעקות בקול רמ‪ ,‬על ארבע‬
‫כוות‪ ,‬על הגלויות ועל הייורימ‪ ,‬ובפרט‬
‫ייורי ארצ ישראל‪" ,‬שאי אפשר לבא לארצ‬
‫ישראל כי אמ על ידי ייורימ "‪ ,‬כי "כשבאינ‬
‫לגדלות מוכרחימ ליפול בתחילה לקטנות‬
‫דקטנות"‪ .‬ועל‪ ...‬ועל‪ ...‬ועל‪ ...‬ועל מה לא‬
‫היו מכוונימ דבריו? ומה לא היה בהמ? שהרי‬
‫"ארצ ישראל היא כלליות הקדושה של כל‬
‫הקדושות"‪ ,‬ו"עיקר המוחינ והחכמה הוא‬
‫בארצ ישראל‪ ,‬ואפילו ישראל שבחוצ לארצ‬
‫מקבלימ ויונקימ כל מוחמ וחכמתמ משמ"‪.‬‬
‫וכאילו כל מיני חנ שבעולמ‪ ,‬כל עוצמ‬
‫התענוג העליונ‪ ,‬הדביקות והיראה הגדולה‪,‬‬
‫שהפיקו תמיד הוד פניו בגלותו את דבריו‬
‫הנשגבימ לפני מקורביו‪ ,‬התכנו יחד הפעמ‬
‫בהתנוצצות נפלאה‪ ,‬ליחד איזה מראה חדש‬
‫ונורא ומיוחד במינו‪ .‬כלליות הגוונינ! וכאילו‬
‫כל אותה מירות הנפש ועבודת הכוחות‬
‫הגדולימ שהיו לו תמיד התרוממה הפעמ‬
‫לדרגה עילאה‪ ,‬ללהבת ערה דינמית אדירה‪.‬‬
‫והשולחן מתנועע‬
‫ובוערימ דבריו כגחלי אש‪ ,‬וקולו קול חוצב‬
‫להבות‪ ,‬ובניגונו הנעימ המיוחד לו "כששלח‬
‫יעקב את בניו ליופ שלח עימהמ ניגונ של‬
‫ארצ ישראל"‪ ,‬הוא אומר ‪ -‬חודרימ הדברימ‬
‫אל הלבבות וממלאימ אותמ רגשי קודש‬
‫רוממימ‪ ,‬עזיזימ‪ ,‬פלאיימ‪ ,‬אקטטיימ‪ ...‬וכל‬
‫גופו מתרתח ומזדעזע באיזו אימה ויראה‪,‬‬
‫באיזה רתת וזיע‪ ,‬שאינ לשער ולהעלות על‬
‫הכתב‪ ,‬והשולחנ מזדעזע ומתנועע ואיתו כל‬
‫המוכימ עליו וגמ כל המוכימ להמ‪ .‬וכמינ‬
‫חרדה גנוזה ומפליאה‪ ,‬כמינ הבהקת הוד‬
‫והדר‪ ,‬זיו ונוגה‪ ,‬ממלאות את הבית ואת ִלבות‬
‫שומעי הדרשה‪ ,‬כמו ניצוצי אורה מגיעימ‬
‫להמ‪ ,‬וכמו ריחות עדינימ‪ ,‬של בשמי עדנ‬
‫ונחלי אפרמונ‪ ,‬נוזלימ אליהמ מאותה ארצ‬
‫ישראל ומאותמ דברי התורה שלה‪.‬‬
‫נערכ מתוכ הקובצ "דברי פרות" )ממרנ הרצי"ה זצ"ל(‬
‫רוצה להשפיע?‬
‫עמית שולמן‬
‫שנהיה‬
‫לראש‬
‫השנה התחדשנו בקהילת "ראש יהודי" בתל אביב‪ .‬ברוכ‬
‫ה' הקהילה התרחבה ונופו לה עשר משפחות שהגיעו‬
‫מכל רחבי הארצ על מנת להוות מגדלור של יהדות מאירה‬
‫ומחממת‪ ,‬בעיר הקרה בתודעתה‪ ,‬והמחורת במפגש בלתי‬
‫אמצעי עמ יהדות חיה ונושמת שמחממת את הנשמה‪.‬‬
‫המיוחד ב"ראש יהודי" הוא שלא מדברימ "על" אלא מדברימ‬
‫"את"‪ .‬לא רק מגיעימ להצצה בשיעור חדפעמי‪ ,‬אלא באימ‬
‫לחיות ִעמ עמ ישראל‪ ,‬לפתוח את דלתות הבית ולארח חילונימ‬
‫לעודת שבת חוויתית ומקרבת‪ ,‬עמ שירי שבת נעימימ ודברי‬
‫תורה מרוממימ‪ ,‬עמ ילדימ משחקימ בחדווה מביב ושולחנות‬
‫עמוימ כיד המלכ‪ ,‬כיאה לשבת קודש‪ .‬המגמה היא ברורה‬
‫ללא שומ ייפוי וקומטיקה‪ ,‬שיהודי אחד יהפוכ מיהודי שאינו‬
‫שומר מצוות ליהודי שומר מצוות‪ .‬זה לא משהו כללי כזה‬
‫של "פרצופ נחמד של דתיימ"‪ .‬כמובנ שהגדרת המשימה היא‬
‫קודמ כל לאהוב את כולמ איכ שהמ‪ ,‬אכ עמ זאת ישנה מגמה‬
‫ברורה של תשובה‪ .‬החידוש הגדול הינו ביצירת הקשר האישי‪,‬‬
‫במפגש עמ השכנימ החילוניימ במכולת‪ ,‬במפרה ובגינה‬
‫הציבורית‪ .‬החברויות נוצרות משמ ולא רק מבית הכנת‪.‬‬
‫מפגשימ בכל הצורות‬
‫במקביל למפגשימ הפונטניימ אנו מקיימימ מדי שבת בבית‬
‫הכנת של "ראש יהודי" תפילת ערב שבת מיוחדת במינה‬
‫בנוח קרליבכ‪ ,‬שכבר יצא לה שמ בכל העולמ‪ .‬קבלת השבת‬
‫היא אבנ שואבת להרבה צעירימ המגיעימ למניינ המדהימ‬
‫הזה בלי כיפה ובלי חולצה לבנה‪ .‬התפקיד שלנו הוא להתחבר‬
‫בצורה אמיתית‪ ,‬ולהמשיכ ולשמור על קשר עמ החבר'ה‪.‬‬
‫ישנו מפגש נופ דרכ חברותות לימוד שבו הגברימ לומדימ‬
‫עמ הגברימ והנשימ לומדות עמ הנשימ‪ ,‬וכמובנ שיש גמ‬
‫שיעורי תורה הניתנימ במשכ השבוע לחוזרימ בתשובה‬
‫ומתחזקימ ב"ראש יהודי"‪ .‬ביומו של ערב ב"ראש יהודי"‬
‫ישנו מענה לשאלות רבות שיש לאנשימ‪.‬‬
‫למה דווקא תל אביב?‬
‫בשיתוף‬
‫מבשר קפאח‪ ,‬הגר כרגע ברמת גנ )ומחכה לרגע המתאימ‬
‫לעבור לתל אביב( מפר על תהליכ הגיו של המשפחות‬
‫החדשות לקהילת ראש יהודי‪" .‬לפני שהתחלתי את גיו‬
‫המשפחות‪ ,‬התקשרתי לרב יהושע שפירא‪ ,‬מורי ורבי‪ ,‬ויפרתי‬
‫לו על התפקיד‪ .‬שאלתי אותו למה דווקא במרכז‪ ,‬למה תל‬
‫אביב? והרב ענה לי במשפט אחד עמ לוגיקה כל ככ פשוטה‪,‬‬
‫ממנו התמלאתי בכוחות לפרויקט‪ .‬הוא אמר לי שהשאלות‬
‫הכבדות במדינה נובעות מבלבול בזהות היהודית‪ .‬חוקי דת‬
‫ומדינה‪ ,‬ענייני ארצ ישראל ועוד‪ .‬האנשימ שהכי משפיעימ‬
‫על המצב‪ ,‬העשירונ העליונ בכל תחומ‪ ,‬נמצאימ פה‪ ,‬במרכז‪.‬‬
‫בכל מקומ חשוב להשפיע על הזהות היהודית של העמ‪ ,‬אבל‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הכי הכי חשוב להשפיע על הזהות היהודית דווקא פה! אותי‬
‫זה שכנע‪ ,‬ועמ זה ניגשתי למשפחות‪ .‬אחת המשפחות אפילו‬
‫רשמה את הילדימ למודות עוד לפני שמצאה דירה‪ ,‬מרוב‬
‫אמונה וביטחונ שזו הדרכ הנכונה! ברוכ ה' המ כבר גרימ פה‬
‫והכל בדר"‪.‬‬
‫להתמכר לרחוב‬
‫"היו הרבה חששות בהתחלה"‪ ,‬מפר מבשר‪" .‬העניינ הכלכלי‬
‫הוא הקשה מכל‪ .‬הרב יהושע אומר שביישוב הארצ התפקיד‬
‫הוא 'בכל נפשכ'‪ ,‬ובהפצת יהדות מירות הנפש הגדולה היא‬
‫'בכל מאודכ' ‪ -‬בכל ממונכ‪ .‬שזה הקושי הגדול ביותר במרכז‪.‬‬
‫מעבר לזה הועלו קשיימ של גידול ילדימ‪ ,‬הלמ תרבות ועוד‪.‬‬
‫אנשימ לא תמיד בטוחימ שיהיו מוגלימ לצאת לרחוב ופשוט‬
‫לתפו אנשימ ולהחזיר אותמ בתשובה‪ .‬תיאורטית זה קל‪,‬‬
‫אבל מפחיד לחשוב על היישומ של זה‪ .‬הברתי להמ שהצעד‬
‫הראשונ הוא תמיד קשה‪ .‬אבל אחרי שעוברימ אותו‪ ,‬אתה‬
‫מגלה עד כמה היהודימ פה צמאימ כל ככ ומחכימ לכ‪ ,‬עד‬
‫שאתה מוצא את עצמכ מתמכר לרחוב!"‪.‬‬
‫הצמא ליהדות הוא עצומ!‬
‫חשוב להדגיש שבפרויקט מושקעימ מאמצימ רבימ‪ .‬המשפחות‬
‫עברו יומ עיונ ארוכ ובמהלכו הנ קיבלו דברי עידוד וחיזוק‬
‫מרבנימ ואנשי ציבור שונימ‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬יש למשפחות במהלכ‬
‫השנה רב מלווה‪ ,‬שנמצא איתנ בקשר רציפ ועוזר היכנ שצריכ‪,‬‬
‫ופעמ בשבועיימ תהיה השתלמות לכל המשפחות‪ ,‬פעמ אחת‬
‫עמ תכנימ מקצועיימ ופעמ אחת עמ חיזוק רוחני‪.‬‬
‫חייבימ להפנימ שהצמא של אנשימ היומ ליהדות הוא עצומ‪.‬‬
‫"במהלכ ההתובבויות שלי בכל מיני מקומות"‪ ,‬מפר מבשר‪,‬‬
‫"הגעתי למשפחה אחת‪ ,‬שהבעל יפר לי שבמשכ הזמנ המ‬
‫רצו להזמינ את השכנימ החילונימ אליהמ הביתה ולא היה‬
‫להמ אומצ‪ ,‬עד שפעמ אחת‪ ,‬בגלל שהכלב של השכנימ נבח‬
‫עליו במדרגות‪ ,‬השכנ התנצל מאד והתגלגלה ביניהמ 'שיחת‬
‫מדרגות'‪ ,‬שבופה הוא העז להעלות את המילה שבת‪ .‬הוא‬
‫יפר שברגע שהשכנ שמע את זה הוא כל ככ התלהב‪ ,‬ואפילו‬
‫גילה לו שהמ כבר הרבה זמנ חשבו לבקש את זה מיוזמתמ‪ .‬המ‬
‫רצו להראות לילדיהמ מה זו שבת‪ ,‬רק שפשוט לא היה להמ‬
‫האומצ‪ .‬מיותר להויפ שכיומ המ בקשר מדהימ"‪.‬‬
‫הצמא הגדול מגיע גמ לאנשי תקשורת ומפורמימ שונימ‪,‬‬
‫רק לאחרונה הגיעו לקהילת ראש יהודי בתל אביב הזמרת‬
‫נינט טייב ובעלה יוי מזרחי לשבת שבע ברכות לאחר‬
‫חתונתמ‪ .‬השבת הייתה מרוממת ומדהימה‪ ,‬מלאה בקדושה‬
‫ובהתרוממות רוח‪ .‬אז קדימה חברימ‪ ,‬לפתוח את הלבבות ואת‬
‫הדלתות! עמ ישראל מחכה לכולנו! שנה טובה ומתוקה!‬
‫עבודת‬
‫ראש‬
‫השנה‬
‫"והרשעה כוּלה‬
‫עשן ִתכ ֶלה"‬
‫ָ‬
‫הרב ארז משה דורון‬
‫איך מכתירים את ה'‪ ,‬ומה‬
‫אמורים לעשות ביומיים‬
‫האינטנסיביים של ראש‬
‫השנה?‬
‫לפעמים‪ ,‬החיים כל כך קטנים‪ .‬לפעמים‬
‫הכל נראה סתם‪ ,‬בלי טעם‪ .‬ואת הכל מקיף‬
‫ומטריף גלגל של צרכים הכרחיים‪ ,‬שאתה‬
‫חייב לרוץ ולפתור‪ .‬יום אחרי יום אחרי יום‪.‬‬
‫וזה מתיש כל כך‪.‬‬
‫אם לא הייתי מאמין שלכל הדבר הזה יש‬
‫תכלית‪ ,‬הייתי פותח בשביתה‪.‬‬
‫אני רואה סביבי כל הזמן עוד ועוד אנשים‬
‫בשביתה‪ ,‬וזה מפחיד אותי‪ .‬אנשים שנגמר‬
‫להם הסוס‪ ,‬שאין להם כבר כוח לרוץ‪ ,‬והם‬
‫נהיים אפאטיים‪.‬‬
‫אבל מצד שני אני רואה מה קרה לעם שלנו‬
‫ב"צוק איתן"‪ .‬ביחד עם הטלטלה הנוראה של‬
‫ההרוגים‪ ,‬הפצועים‪ ,‬המשפחות השכולות‪,‬‬
‫האזעקות הלא צפויות יום ולילה והריצה אל‬
‫המרחב המוגן‪ ,‬אני מרגיש שאת כולנו שטף‬
‫גל של אדרנלין‪ ,‬תקווה חזקה שסוף סוף‬
‫יקרה משהו גדול‪ .‬שכל הרוע ימחק‪ ,‬בבת‬
‫אחת‪ ,‬בכל הכוח‪ .‬תקווה שאנחנו הולכים‬
‫כולנו ביחד לקראת משהו מרגש‪ ,‬עם תכלית‪,‬‬
‫עם מטרה‪ ,‬עם שליחות‪.‬‬
‫אני לא רוצה לחזור לשגרה אפורה‪,‬‬
‫שמרגישה כמו משהו שאין לו שום מטרה‬
‫ותכלית‪ .‬אני רוצה לנצח‪ ,‬יחד עם כל העם‬
‫שלי‪ ,‬את השנאה שאין לה סוף ואת כל מי‬
‫שרוצה לתרגם אותה לדם יהודי שפוך‪.‬‬
‫ועכשיו בא ראש השנה‪ .‬ואני נזכר בתפילות‬
‫שעוד מעט נתפלל‪ ,‬שמדברות בדיוק על‬
‫אותו דבר‪" :‬והרשעה כולה כעשן תכלה‪ ,‬כי‬
‫תעביר ממשלת זדון מן הארץ"‪.‬‬
‫מכל זירות הקרב‬
‫חיים יהודיים אינם מסורת לאומית או‬
‫פולקלור‪ .‬כל מצווה ומעשה טוב של יהודי‪,‬‬
‫כל התגברות‪ ,‬משפיעים ברכה וטובה על‬
‫כל העולם‪ ,‬מכניעים את הרע ומחזקים את‬
‫הטוב‪ .‬גם מה שנעשה בחדרי חדרים‪ ,‬בלי כל‬
‫פרסום‪ ,‬הוא בעל משקל מכריע‪.‬‬
‫עוד רגע הקשבה לבן הזוג שלי‪ ,‬עוד רגע‬
‫סבלנות לילד שלי‪ ,‬עוד מילה טובה לחבר‪,‬‬
‫עוד עצימת עיניים ממה שאינו ראוי‪ ,‬עוד‬
‫מאכל מיותר שעצרתי ולא אכלתי‪ ,‬עוד‬
‫פסוק תהילים‪ ,‬עוד מילה לשמים‪ ,‬עוד רגע‬
‫של לימוד‪ ,‬למרות העייפות והבלבול‪ ,‬עוד כוח‬
‫שמצאתי להתחיל מחדש אחרי כישלון‪ .‬עוד‬
‫סליחה שביקשתי ממי שהעלבתי למרות‬
‫שזה כל כך לא קל‪.‬‬
‫ראש השנה הוא יום ההכתרה של הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬ובו מתקבצים ונאספים היהודים‬
‫הלוחמים ברע מכל זירות הקרב‪ ,‬מכל סוגי‬
‫ההתמודדות‪ ,‬ומכתירים מחדש את ה'‬
‫יתברך‪ ,‬המצביא הגדול של כל קורות השמים‬
‫והארץ‪ .‬יש תכלית לכל‪ ,‬ובראש השנה אנחנו‬
‫מזכירים לעצמנו שאכן יש מי שמוביל את‬
‫הכל ודואג שכל מעשה הכי קטן שלנו יקדם‬
‫את בואו של הסוף הטוב שכולנו מייחלים‬
‫לו ‪ -‬ניצחון מלכות הקדושה‪.‬‬
‫אבל היצר הרע מלביש את ראש‬
‫השנה בלבושים של לחץ‪" :‬זה לא‬
‫צחוק‪ ,‬זה ראש השנה‪ ,‬יום הדין‪.‬‬
‫עכשיו יתפסו אותי‪ ,‬עכשיו יקלטו‬
‫איך אני לא בסדר ויגזרו עלי כל‬
‫מיני צרות‪ .‬אני חייב לא לכעוס‪,‬‬
‫לא לדבר לשון הרע‪ ,‬לא לחשוב‬
‫מחשבות רעות‪ ,‬לא לישון‪ .‬ואם‬
‫אני לא אצליח‪ ,‬זה יהרוס לי את כל‬
‫השנה"‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬יש דין‪ ,‬אבל הדין הוא לא דין של שונא‪,‬‬
‫זר ורחוק‪ ,‬שצריך להתגונן מנקמתו‪ .‬הוא דין‬
‫של אבא שבשמים שדואג לכל מי שרוצה‬
‫לשרת אותו‪ ,‬שיזכה להכי הכי טוב‪ .‬והוא‬
‫יעשה את הכל כדי שזה יקרה‪.‬‬
‫אז מה אני אמור לעשות בראש השנה?‬
‫מה שאני יכול‪ .‬לקיים בתמימות את מצוות‬
‫החג‪ :‬לשמוע קול שופר‪ ,‬לאכול סעודת חג‬
‫וסימנים‪ ,‬להשתדל כפי יכולתי להימנע‬
‫מעבירות‪ ,‬ולפחות באותה מידה לזכור‬
‫שמותר לי לטעות‪ .‬ולאחר מעשה‪ ,‬יהיה איתי‬
‫מה שיהיה בראש השנה‪ ,‬גם זה בהשגחת ה'‬
‫יתברך‪ ,‬לטובתי ממש‪.‬‬
‫ה' הוא המלך‪ .‬אפשר לקחת אוויר ולהירגע‪.‬‬
‫תינוק שמתחיל ללכת ומשוטט בבית נתון‬
‫להשגחה מתמדת‪ .‬אם הוא יגיע למשהו‬
‫שמסכן את שלומו‪ ,‬אבא ייגש אליו וייקח‬
‫את זה ממנו‪ .‬אם התינוק יהיה רעב‪ ,‬אמא‬
‫תכין לו אוכל‪ .‬גם כשהוא ישן בחדר שלו‪ ,‬הוא‬
‫אף פעם לא לבד‪.‬‬
‫זה בעצם המצב שלנו‪ .‬וזה לא מלחיץ‪ ,‬רק‬
‫מנחם‪ ,‬משמח ומרגיע‪ .‬בשביל זה מגיע יום‬
‫הזיכרון‪ ,‬כדי שניזכר שאנחנו לא לבד‪.‬‬
‫אבא בא לעזור לי לעשות סדר‪ ,‬להתחיל הכל‬
‫מחדש‪ ,‬והוא יעשה את זה הכי טוב שהוא‬
‫יכול‪ .‬הוא כל יכול!‬
‫לאתר של הרב ארז‪www.orpnimi.co.il :‬‬
‫עבודת‬
‫יום‬
‫הכיפורים‬
‫לקשור‬
‫קטורת‪,‬‬
‫להריח‬
‫אהבה‬
‫שיאה של עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים‬
‫הוא הקטרת הקטורת לפני ולפנים‪ ,‬המופיעה‬
‫בספר ויקרא לאחר פרשיית הקטורת הזרה‬
‫של נדב ואביהוא‪ ,‬וכתיקון אליו‪ .‬הקטורת‬
‫מכפרת )כשם שאהרון עצר את המגיפה‬
‫בקטורת(‪ ,‬הקטורת ממסכת )"כי בענן אראה‬
‫על הכפרת"( ועמוק מכך‪ :‬הקטורת קושרת‬
‫)המילה הארמית ל'קשר' היא 'קטר'(‪" .‬כי‬
‫הקטרת אינה באה לכפרה‪ ,‬רק לקשר וליחד‬
‫מלכות בתפארת‪ ,‬להיות כל הפנים בשמחה‬
‫וטוב לב תמיד" )השל"ה הקדוש‪ ,‬תענית תורה אור(‪.‬‬
‫נדב ואביהוא ביקשו את קרבת ואהבת‬
‫אלוקים על ידי הקטורת‪ .‬בתרגום לשפתנו‬
‫ולמושגים נפשיים ייתכן לומר שהעשן והריח‬
‫יוצרים סוג של רומנטיקה‪ ,‬שכרון חושים‬
‫וטשטוש גבולות הנימוס והאיפוק‪ .‬אולם‬
‫חטאם של נדב ואביהוא הוא בהעדר הכנה‬
‫ראויה‪ ,‬בקפיצה אל המים העמוקים ללא עת‬
‫מיוחדת ‪ -‬עת דודים ‪" -‬ואל יבא בכל עת אל‬
‫הקדש"‪.‬‬
‫עבודת יום הכיפורים‪ ,‬אם כן‪ ,‬יכולה להתבאר‬
‫כהיעתרות להשתוקקות לבוא אל הקודש‬
‫ לאהבה‪ ,‬לדביקות‪ .‬אולם אין להתעלם מן‬‫העובדה שיום הכיפורים רווי גם בסליחה‬
‫וכפרה‪ .‬כיצד עולות בקנה אחד מנגינת אהבה‬
‫וגעגוע לצד מנגינת "אשמנו בגדנו"?‬
‫לדלג או להעלות‬
‫ההתחפרות בווידויים‪ ,‬בהכאה על חטא‬
‫ובמסלולי הכפרה השונים‪ ,‬יכולה מצד‬
‫אחד לזכך‪ ,‬אולם מצד שני יכולה להעצים‬
‫את הריחוק‪ .‬העיסוק בחטא עשוי לגרום‬
‫להבאשת ריח‪ ,‬כמו מישהו שמתעסק‬
‫בערימת זבל וגורם על ידי כך להעצמת הריח‬
‫הנודף ממנה‪.‬‬
‫הרב איתמר אלדר‬
‫אולם אפשר גם אחרת‪ .‬ניתן לחדש את‬
‫הקשר‪ ,‬את האהבה‪ ,‬את הגעגוע‪ .‬לבשם‬
‫את האוויר בריח טוב‪ ,‬בריחה של הקטורת‪,‬‬
‫ולקטור אותה‪ ,‬לקשור אותה בה' יתברך ‪-‬‬
‫ריח האהבה‪ .‬האהבה‪ ,‬כדברי הפסוק ממשלי‪,‬‬
‫איננה פותרת את הפשעים‪ ,‬איננה מכפרת‬
‫עליהם‪ ,‬אלא מדלגת מעליהם‪ .‬האהבה‬
‫מעוררת מחדש את חסד הנעורים‪ ,‬מה‬
‫שהופך את החטא לאפיזודה‪ ,‬למשהו שאיננו‬
‫משקף את עומקה של מערכת היחסים‪.‬‬
‫אפשרות תיקון שאיננה מדלגת מצויה בדברי‬
‫רבי נתן מברסלב‪" :‬וזהו בחינת הקטרת של‬
‫כהן הגדול ביום הכפורים שהיה נכנס בהם אל‬
‫נקודת האבן שתיה ושם היה מקשר כל החיו ּת‬
‫של אהבות הנפולין שמשם באין כל העוונות‪.‬‬
‫ועל ידי הקטרת העלה החיות מהקליפות‪,‬‬
‫היינו שהעלה כל האהבות הנפולות וקשר‬
‫אותן לבחינת או ֹר" )ליקוטי הלכות‪ ,‬הלכות ברכת המזון(‪.‬‬
‫האדם בחייו מונע מ"אהבות נפולות"‪ .‬הכוח‬
‫האנרגטי של האהבה פועל בקרבו אך בכיוון‬
‫לא נכון‪ ,‬בכיוון נפול‪ .‬את מי אני אוהב? מה אני‬
‫אוהב? במה אני דבק בכל מחיר? איזו אהבה‬
‫משכרת אותי ומביאה אותי להניח כל היגיון‬
‫וסדר?‬
‫הקטורת קושרת את האהבה‪ ,‬את התנועה‬
‫של ההשתוקקות ליעדה הראוי ‪ -‬לה' יתברך‪.‬‬
‫תיקון החטאים נעשה כתוצאה מהפניית כל‬
‫האנרגיה שעומדת בתשתיתם‪ ,‬אל ה' יתברך‪.‬‬
‫אין לכבות את האהבה אלא להפנותה אל ה'‬
‫יתברך‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫אמירת "סדר העבודה"‬
‫היא זמן לעבודה‬
‫נפשית מקבילה‪.‬‬
‫לעצום את העיניים‬
‫ולשמוע "סלחתי"‬
‫להיכנס אל קודש הקודשים‬
‫על פי דברים אלו משקל רב בעבודת יום‬
‫הכיפורים אמור להינתן לאהבה‪ ,‬לגעגוע‪,‬‬
‫להפצת ריח טוב של קרבה ושל התקשרות‪.‬‬
‫זה הזמן להיזכר בגעגוע‪ ,‬להיזכר כמה היינו‬
‫רוצים להיות טובים‪ ,‬כמה היינו רוצים להיות‬
‫קרובים‪.‬‬
‫ברגעים המופלאים של קריאת סדר העבודה‪,‬‬
‫כדאי לעצום לרגע את העיניים‪ ,‬לדמיין את‬
‫עצמנו נכנסים לפני ולפנים‪ ,‬יחד עם הכהן‬
‫הגדול‪ .‬לראות בדמיוננו את הארון‪ ,‬את‬
‫הכפורת‪ ,‬את הכרובים‪ ,‬לחוש בקרבה‪ ,‬במתח‬
‫המרחף באוויר‪ ,‬בדממה הקדושה של מפגש‬
‫אינטימי עם השכינה‪.‬‬
‫הדמיון הזה איננו רק דמיון‪ .‬אנחנו נכנסים‬
‫לחדר הפנימי ביותר של ה' יתברך‪ ,‬ברגע של‬
‫גילוי קרבה ואהבה אינטימיים – וברגע זה‪,‬‬
‫מתוך עשן וריח טוב‪ ,‬באהבה רבה‪ ,‬עונה ה'‬
‫ואומר‪" :‬סלחתי"‪.‬‬
‫עבודת‬
‫ימים נוראים‬
‫בין אדם‬
‫לחברו‬
‫העבודה‬
‫הלא‬
‫מרשימה‬
‫למה אני לא מתרגש ולמה‬
‫מפריעים לי להתפלל?‬
‫שלוש טעויות שכדאי לא‬
‫ליפול בהן‬
‫אחת העבודות החשובות של הימים הנוראים‬
‫היא להחשיב כל פעולה שעושים בה נחת‬
‫רוח לה' יתברך‪ .‬זוהי עבודת ה"מלכויות" של‬
‫ראש השנה‪ ,‬וזוהי עבודה יקרה מאוד של יום‬
‫הכיפורים‪.‬‬
‫ישנן שלוש טעויות שבהן היצר מתגבר‬
‫ביותר להכניס בנו את ההרגשה שעבודת ה'‬
‫שלנו איננה חשובה‪ ,‬וכל שלוש הטעויות הן‬
‫טעות יסודית אחת‪ ,‬שהיצר משתדל שנטעה‬
‫בהגדרה האמיתית והנכונה של מה שנקרא‬
‫"יום מוצלח"‪ ,‬יום ש"הלך לנו טוב" בעבודת ה'‪.‬‬
‫הטעות הראשונה היא להאמין שעשיית‬
‫רצון ה' קשורה להרגשת מתיקות והתעוררות‬
‫הלב‪ ,‬ורק כשיש לאדם התעוררות הלב זה‬
‫נחשב עבודת ה' ראויה ואמיתית‪ .‬עצת היצר‬
‫היא שנחשוב שרק אם הרגשנו התעלות‬
‫בתקיעות שופר או שפכנו דמעות ב"ונתנה‬
‫תוקף"‪ ,‬זה נחשב עשיית רצון ה' באופן הטוב‬
‫והראוי‪ .‬האמת היא שאין לזה שום קשר ושום‬
‫שייכות‪.‬‬
‫בדיוק עכשיו הילד נודניק‬
‫הטעות השנייה היא שנחשוב שרק חלקים‬
‫מסוימים בעבודת ה' נחשבים לעבודת ה'‬
‫אמיתית וגבוהה‪ ,‬אבל שאר החלקים נחשבים‬
‫טפלים וצדדיים‪ .‬כגון שהיצר מפתה שנחשוב‬
‫שהחלק העיקרי זה התקיעות‪ ,‬ה"למנצח"‬
‫וה"כל נדרי"‪ ,‬אבל חלקי התפילה הרגילים‬
‫כמו פסוקי דזמרה וקריאת שמע הם חס‬
‫וחלילה בדרגה שנייה‪ .‬לפעמים היצר מרחיב‬
‫את ההרגשה המוטעית כאילו עבודת ה'‬
‫נחשבת רק כשנמצאים בבית הכנסת עם‬
‫טלית אבל שאר היום כולו אינו שייך לזה‪.‬‬
‫האמת היא שחשיבות עבודת ה' שלנו אינה‬
‫קשורה עם המצב החיצוני אלא הכל תלוי‬
‫הרב צבי מאיר זילברברג‬
‫במחשבה שבמוחנו‪ ,‬והעיקר הוא שאנו‬
‫חושבים ומתכוונים לעשות בפעולה זו נחת‬
‫רוח לאבינו שבשמים‪.‬‬
‫אפילו מי שכבר יודע ומבין שלעשות חסד‬
‫עם יהודי זה לא פחות חשוב מלהתפלל כל‬
‫היום‪ ,‬עלול לטעות בטעות השלישית שהיא‬
‫ההרגשה שגודל החסד תלוי בגודלו החיצוני‪.‬‬
‫כמו אותו מעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב‪,‬‬
‫ששנה אחת הלך ל"כל נדרי" ושמע קול בכי של‬
‫תינוק מפני שאמו הלכה להתפלל והשאירה‬
‫אותו לבד‪ ,‬והוא הרגיע את התינוק עד שהיא‬
‫באה‪ .‬כששומעים מעשה כזה‪ ,‬בא היצר וזורק‬
‫בנו הרגשה שרק עבודה מיוחדת‪ ,‬עם התינוק‬
‫של הזולת‪ ,‬בבית נידח ובשעה שהוא בוכה‬
‫ומיילל‪ ,‬בליל "כל נדרי" כשהכל חשוך מסביב‪,‬‬
‫רק זה נחשב עבודת ה' מיוחדת‪ .‬אבל סתם‬
‫לשמח ילד יהודי‪ ,‬ואם הוא לא של מישהו‬
‫אחר אלא הילד שלי‪ ,‬ואם אין הוא תינוק‬
‫אלא מעט גדול יותר‪ ,‬ואין הוא בוכה רק רוצה‬
‫שאתייחס לדבריו‪ ,‬ואין זה בבית שומם אלא‬
‫בבית מלא ילדים‪ ,‬ואין זה בתפילת "כל נדרי"‬
‫אלא רק על חשבון דבר אחר שרציתי לעשות‬
‫כגון לאכול או לישון‪ ,‬אזי מפתה אותנו היצר‬
‫לחשוב שדבר כזה איננו חידוש אלא סתם‬
‫דבר רגיל ופשוט‪.‬‬
‫האמת האמיתית היא שהדבר היחיד שבו‬
‫תלויה כל החשיבות של עבודת ה' שלנו‬
‫הוא אך ורק ריבוי הרצונות לעשות נחת רוח‬
‫לאבינו שבשמים בכל מצב‪ ,‬בכל עניין ובכל‬
‫דבר‪ .‬בזה תלוי האם היום הוא יום מלא‪ ,‬יום‬
‫טוב בעבודת ה'‪ .‬הכל תלוי בכמה הצלחתי‬
‫למלא אותו במחשבות לעשות את רצון‬
‫הבורא‪ ,‬בין שיש הרגשות ובין שאין‪.‬‬
‫למה לא הולך לי?‬
‫ישנם הרבה מצבים בהם היצר מפתה את‬
‫האדם לגשת אל המצב שהוא עומד בו‬
‫כ"מצב של בדיעבד"‪ .‬ההרגשה הזו היא ממש‬
‫היפך האמונה‪ ,‬שהיצר מפתה את האדם בכל‬
‫פעם שלא הולך לו לפי מה שרצה או חשב‪ ,‬בין‬
‫בתורה או בתפילה‪ ,‬ברוחניות או בגשמיות‪,‬‬
‫בין כשלא הולך לו המצב הנפשי‪ ,‬השמחה או‬
‫החשק שלו‪ ,‬העייפות‪ ,‬הכישרונות והכוחות‬
‫שלו‪ ,‬המצב שמסביבו כגון ביתו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬חבריו‪,‬‬
‫מיד בא היצר ומכניס הרגשה בלב‬
‫שכעת זה "בדיעבד"‪ ,‬שאם לא היה‬
‫לי המצב הזה‪ ,‬אם לא הייתי עייף כל‬
‫כך אז הייתי יכול ללמוד ולהתפלל‬
‫והכל היה נפלא‪ .‬ואילו פלוני לא היה‬
‫מגיע ומבייש אותי או שאיזה עניין‬
‫לא מסודר למרות שהיו צריכים‬
‫לסדר אותו‪ ,‬או אם ההוא לא היה‬
‫מאחר וזה לא היה צועק בתפילה‬
‫לתוך אוזני‪ ,‬והילדים של האחר לא‬
‫היו מפריעים כל כך ואחרים לא היו‬
‫מדברים חדשות לידי‪ ,‬אז הכל היה‬
‫הולך טוב ונפלא כפי שרציתי‪.‬‬
‫אבל האמת היא שזה השקר של העולם‬
‫הזה‪ ,‬שכולו שקר‪ ,‬כי בכל פעם שאנו מזכירים‬
‫לעצמנו את האמת‪ ,‬שהכל תלוי רק בו יתברך‬
‫שמו‪" ,‬ומבלעדיך אין אלוקים"‪ ,‬שזו האמת‬
‫האמיתית ואין עוד מלבדו‪ .‬וכל מה שנראה‬
‫לנו שדבר נגרם על ידי פלוני או סיבה פלונית‪,‬‬
‫זה הכל העלמה‪ ,‬והכל מתנה משמים לזַכות‬
‫אותנו להילחם ולהיאבק בהעלמה זו‪ ,‬ועל ידי‬
‫זה לזכות להביא את הנחת רוח הגדול ביותר‬
‫לפניו יתברך שמו‪.‬‬
‫נערך מתוך "שיחות התחזקות"‬
‫"התובבתי ברחובות‪,‬‬
‫'‬
‫ת לבדי בתוכ הלילה ומדברת אל ה ‪,‬‬
‫הולכ‬
‫שבימ‬
‫ו‪.‬‬
‫לי‬
‫ממש‬
‫מדילברהתהאמילימ בקעו ממקומ אחר"‬
‫באותו ל‬
‫מפרימ על עצממ‬
‫נוימןן‬
‫טטלל נוימ‬
‫שמעות שלה‬
‫האמ חזרה בתשובה היא רק מעשה דתי או שהמשמעות‬
‫נוגעת לכל תחומי החיימ? הנה ארבעה יפורימ של אנשימ‬
‫שיזמו שינוי בחייהמ‪ .‬השינוי לא היה קל ולווה בקשיימ אכ‬
‫המ התמידו במהפכ‪ ,‬כנגד ציפיות החברה וכנגד ההרגלימ‬
‫האישיימ‪.‬‬
‫ואולי תשובה היא היכולת להיות פתוח לשינויימ של עצמי‪,‬‬
‫היכולת לקרוא את המציאות מחדש בכל יומ ולדעת לנפות‬
‫מה עודנו מתאימ לי‪ ,‬ומה מרחיק אותי מעצמי‪ ,‬היכולת‬
‫לחיות עמ שאלה שמהדהדת ברקע‪ ,‬האומצ לבחונ אותה‬
‫בכנות בכל יומ מחדש – ולתת לעצמי תשובה‪.‬‬
‫טליה‪,,‬‬
‫תשובה על תשובה‬
‫"נולדתי למשפחה דתית‪ ,‬נולדתי להווי של‬
‫שבתות‪ ,‬כשרות ומצוות‪ .‬יפור החזרה בתשובה‬
‫שלי איננו יפור של 'יש מאינ' אלא יפור של‬
‫'יש מיש' – כיצד מצאתי את ה' בתוכ עולמ‬
‫המצוות שכבר קיימתי‪.‬‬
‫"זה היה כשהייתי בכיתה ט'‪ ,‬למדתי באולפנה‬
‫במרכז הארצ‪ .‬באותמ ימימ אמנמ קיימתי‬
‫מצוות והתפללתי‪ ,‬אכ העולמ בחוצ נראה לי‬
‫צבעוני‪ ,‬מרגש ומחרר הרבה יותר מעולמ‬
‫היהדות‪ .‬באולפנה התחברתי לבנות שגמ‬
‫הנ היו מחפשות ותועות‪ .‬יצאנו הרבה אל‬
‫העיר הגדולה‪ ,‬פוזלות אל כל מה שאינו חלק‬
‫מעולמנו‪ .‬היומ אני יודעת שמה שהיה חר לי‬
‫זה רגש והתחברות‪ ,‬ובלעדיהמ קיומ המצוות‬
‫חר את העיקר‪.‬‬
‫"באמצע השנה החליטה האולפנה להוציא את‬
‫הכיתה שלנו למינריונ בגוש קטיפ‪ .‬נהניתי‬
‫לעבוד בחממות אכ בזמנ השיעורימ ברחתי עמ‬
‫‪10‬‬
‫חברות אל הימ‪ .‬לא חשבנו שהשיעורימ ידברו‬
‫אלינו‪ .‬ככ עבר שבוע שלמ‪.‬‬
‫"ואז הגיעה שבת‪ .‬לאחר עודת השבת‬
‫התבקשנו לפנות את השולחנות מחדר האוכל‬
‫ולשבת במעגל במרכז החדר‪ .‬שלחתי מבט אל‬
‫הדלת וראיתי את ראש האולפנה עומד לידה‪.‬‬
‫הבנתי שפפתי את ההזדמנות להבריז‪.‬‬
‫"השיעור התחיל‪ .‬באופנ מפתיע מצאתי‬
‫את עצמי מקשיבה לקול המדריכ‪ ,‬שואלת‬
‫שאלות‪ ,‬מתעניינת‪ ,‬ובעיקר‪ :‬מרגישה איכ‬
‫הלב שלי נפתח‪ .‬כאילו שכל השנימ היה בי‬
‫שער נעול ופתאומ הוא נפתח לרווחה ודרכו‬
‫אני מתוודעת לצבעימ ולרגשות שלא ידעתי‬
‫שקיימימ ביהדות‪ .‬בשנימ שלאחר מכנ נייתי‬
‫להבינ‪ ,‬מה היה בלימוד הפציפי הזה ששבה‬
‫את לבי? לא הצלחתי להגיע למקנה‪ .‬אולי‬
‫הייתה זו עת רצונ ויד נעלמה שכיוונה אותי‬
‫אל הרגע הזה‪.‬‬
‫"ישבתי בשיעור‪ ,‬מרותקת לדברי המדריכ‪,‬‬
‫והרגשתי תחושה משונה ששוטפת אותי‪.‬‬
‫תחושה של הבנה‪ ,‬של התחברות‪ ,‬של‬
‫אהבה למילימ שנכתבו לפני זמנ כה רב‪ ,‬אכ‬
‫רלוונטיות לי ממש‪ .‬חשבתי על העיר הגדולה‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫ש"אניבזעמונוק לא הרגשתי‬
‫אבל כיו ה בלשרוד‪,‬‬
‫מ‪ ,‬כבממבט לאחור‪,‬‬
‫אני‬
‫מבינה ה מעט חיימ‬
‫היו שמ"‬
‫על המיבות ועל הריקודימ – והרגשתי שמצאתי‬
‫את מה שחיפשתי‪ ,‬אכ לא במויקה רועשת‬
‫ובריקודימ קצביימ אלא פה‪ ,‬קרוב‪ ,‬בעולמ בו‬
‫גדלתי ועד עכשיו לא הצלחתי לראות כמה‬
‫עושר יש בו‪.‬‬
‫"לאחר השיעור התובבתי ברחובות‪ ,‬הולכת‬
‫לבדי בתוכ הלילה ומדברת אל ה'‪ ,‬ממש מדברת‬
‫אליו‪ .‬באותו לילה המילימ בקעו ממקומ אחר‪,‬‬
‫עמוק יותר בלב‪ .‬ביקשתי מה' שיעזור לי‬
‫להשתנות‪ ,‬שיעזור לי לקחת את הרגש שנפרצ‬
‫בי – ולהצליח לתרגמ אותו למעשימ‪ ,‬לתשובה"‪.‬‬
‫ומה קרה בימים שאחרי?‬
‫"התחלתי בשינוי כבר למחרת‪ .‬התחלתי‬
‫להתפלל בכוונה שלוש תפילות ביומ‪ ,‬נכנתי‬
‫לשיעורימ‪ ,‬פתחתי פרימ‪ ,‬לראשונה שאלתי‬
‫שאלות שנוגעות לקיומי‪ ,‬פתחתי את ארונ‬
‫הבגדימ שלי וזרקתי את הבגדימ שכבר לא‬
‫רציתי ללבוש‪ .‬זה לא היה פשוט‪ ,‬בעיקר‬
‫בשבועות שאחרי‪ ,‬כשההארה של אותו יומ‬
‫היטשטשה ופינתה את מקומה לשגרה‪ .‬אבל‬
‫אחרי שכבר טעמתי את הטעמ המתוק של‬
‫התורה‪ ,‬היה בי כוח גמ לחלקימ האפורימ של‬
‫התשובה‪ .‬הייתה בי אמונה שאני בדרכ הנכונה"‪.‬‬
‫רותמ‪,‬‬
‫קריירה ומשפחה‬
‫"הייתי בעמדה בכירה בחברת הייטק‪.‬‬
‫עבדתי במירות ובאופנ אינטניבי‪ .‬כמובנ‬
‫שהיו לי הטבות‪ :‬רכב נוצצ‪ ,‬משכורת נדיבה‪,‬‬
‫מכות‪ .‬כשנכנתי להריונ המשכתי לעבוד‬
‫באינטניביות‪ ,‬המשכתי לעבוד אפילו בבית‬
‫החולימ‪ ,‬לאחר הלידה‪ .‬החברה הייתה זקוקה לי‬
‫מכיוונ שהיו דברימ שרק אני ידעתי לעשות‪.‬‬
‫אמ להודות על האמת‪ :‬הידיעה הזו נעמה לי"‪.‬‬
‫ומה קרה לאחר הלידה?‬
‫"חזרתי הביתה ובאותו רגע הבנתי שחיי השתנו‪,‬‬
‫וההבנה הזו הייתה קשה לי מאוד‪ .‬רציתי לחזור‬
‫לעבודה‪ ,‬לעולמ שאני מכירה ושאני טובה בו‪.‬‬
‫"בכל בוקר בעלי הביא את הילד למטפלת‪,‬‬
‫ובכל בוקר נקרע לו הלב לראות את הילד בוכה‪.‬‬
‫כשאני מביטה לאחור אני מבינה שכבר אז עלו‬
‫בנימינ ודינה‪,‬‬
‫תעוקה‬
‫"בנימינ ואני עבדנו במשרה מלאה במחשבימ‪.‬‬
‫מקומ העבודה שלי היה טוב ותומכ אבל תמיד‬
‫ידעתי שזה לא היעוד שלי‪ .‬לאחר שהצטרפנו‬
‫לקבוצה להדרכת הורימ התפתחנו בתחומ‬
‫המודעות העצמית‪ ,‬וזה היה אחד הגורמימ‬
‫למהפכ שעברנו בכל תחומי החיימ‪ :‬חזרנו‬
‫בתשובה‪ ,‬עברנו לתזונה בריאה ועברנו תהליכ‬
‫של הבה מקצועית"‪.‬‬
‫מתי החלטת לעזוב את העבודה?‬
‫"הרגשתי שאני רוצה לעבוד עמ אנשימ ולא עמ‬
‫אברהמ‪,‬‬
‫תזונה‬
‫"כשבתי הבכורה‪ ,‬נעמה‪ ,‬התקבלה לאולפנה‪,‬‬
‫לא שיערנו שזה ישנה את חיינו‪ .‬הייתי אז בנ‬
‫ארבעימ ושמונה ומצבי הבריאותי היה בכי רע‪.‬‬
‫בלתי מכאבי ראש תמידיימ‪ ,‬כאבי חניכיימ‪,‬‬
‫נזלות כרוניות‪ ,‬ראייה מטושטשת ועוד‪ .‬באותה‬
‫אולפנה למדה גמ בתו של ד"ר אלי שטראו‪,‬‬
‫מרפא טבעוני ופיזיותרפיט‪ .‬נעמה בלה‬
‫מאטמה ובתו של ד"ר שטראו עניינה אותה‬
‫בשיטת הטיפול של אביה‪ .‬נלוויתי לנעמה‬
‫בביקורה הראשונ אצל ד"ר שטראו‪.‬‬
‫"במשכ כל הפגישה ישבתי בצד והאזנתי‬
‫לעקרונות הריפוי הטבעי‪ ,‬האומרימ כי כאשר‬
‫בנו מחשבות על ככ שילד צריכ להישאר בבית‪,‬‬
‫אכ זה היה כל ככ רחוק מהחיימ שלנו ודחינו‬
‫אותנ‪.‬‬
‫"לאחר זמנ מה נכנתי להריונ בשנית‪.‬‬
‫ההרהורימ החולפימ הבשילו להחלטה שאת‬
‫הילדה הזו אני לא רוצה לשימ אצל מטפלת‪.‬‬
‫כשבועיימ לאחר הלידה לקחתי בפעמ הראשונה‬
‫את בני הבכור לגנ‪ ,‬וכשהוא בכה הרגשתי שאני‬
‫מתפרקת‪ .‬החזרתי אותו הביתה בעוד הגננת‬
‫נוזפת בי ואומרת שזו טעות חינוכית‪ ,‬שלא‬
‫כדאי‪ ,‬שילד צריכ חברה‪ .‬אבל זה היה חזק‬
‫ממני‪ .‬פתאומ הייתה בי ידיעה ברורה שהמקומ‬
‫הכי טוב לו זה איתי‪ ,‬בבית‪ ,‬אפילו שזה נוגד את‬
‫ציפיות החברה והמקומ‪.‬‬
‫"בהתחלה חששתי איכ יהיה לנו ביחד"‪ ,‬היא‬
‫מויפה‪" .‬כל היומ‪ ,‬ויחד עמ תינוקת קטנה‬
‫שגמ לה יש צרכימ‪ ,‬אכ למרבה ההפתעה היה‬
‫מדהימ‪ .‬יצאנו לטיולימ ארוכימ‪ ,‬שיחקנו‪,‬‬
‫יפרנו יפורימ"‪.‬‬
‫לא הרגשת שהוויתור שעשית גדול מדי?‬
‫"במשכ השנימ היו לחצימ ברמות שונות‬
‫מאנשימ ביבי‪ ,‬שחשבו שאני עושה טעות‪.‬‬
‫וישנו גמ המקומ האישי שלי‪ :‬כשאנשימ‬
‫שומעימ שאני לא עובדת זה מצייר להמ בראש‬
‫דמות של אישה שאינ לה יכולות וידע כדי‬
‫להצליח‪ ,‬וזה לא נכונ‪ .‬מלבד זה ישנו הוויתור‬
‫על פרנה טובה‪ ,‬רכב חדיש‪ ,‬חשיבות‪ ,‬הגשמה‬
‫אישית"‪.‬‬
‫אז איך בכל זאת מצליחים להתמיד בהחלטה?‬
‫"האמונה שאני עושה את הדבר הנכונ עבור‬
‫ילדיי‪ .‬לפי התפיה שלי‪ ,‬הביבה הרבגילאית‬
‫מפתחת את הילדימ יותר ונוכת בהמ ביטחונ‪.‬‬
‫בנופ‪ ,‬אני מאמינה שצורת הלמידה המכוונת‪,‬‬
‫ולא המלאכותית‪ ,‬שומרת את הקרנות ואת‬
‫אפשרויות הבחירה של הילד‪ .‬אני לא אשקר‬
‫שאינ לי קשיימ או פקות לעתימ‪ ,‬אכ האמונה‬
‫גוברת עליהמ"‪.‬‬
‫מחשבימ‪ ,‬אכ היה קשה לעזוב מיוזמתי מקומ‬
‫עבודה טוב ותומכ‪ .‬ואז חל משבר בהייטק‬
‫שגרר גל פיטורימ מיבי‪ ,‬ונפלטתי עמ הגל‪.‬‬
‫הרגשתי שה' מוליכ אותי ושזו ההזדמנות שלי‬
‫לשינוי‪ .‬לא ידעתי מה יהיה השינוי אכ פתחתי‬
‫את עצמי והייתי עירנית מאוד‪.‬‬
‫תארי לי את השינוי שעבר עלייך‪.‬‬
‫"השינוי הוא ההבדל בינ לשרוד לבינ לחיות‪.‬‬
‫בזמנו לא הרגשתי שאני עוקה בלשרוד‪ ,‬אבל‬
‫כיומ‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬אני מבינה כמה מעט חיימ‬
‫היו שמ‪ .‬כיומ אני מוציאה אנרגיה ומתמלאת‬
‫מחדש כל הזמנ"‪.‬‬
‫"נרשמתי לקור להכשרת מטפלימ בשיטת‬
‫'עוצמת הרכות'‪ .‬במשכ אותה שנה התאמנתי‬
‫על בעלי‪ ,‬כנראה שבטיפול משהו אצלו נפתח‬
‫וכעבור שנה גמ הוא עזב את עבודתו ונרשמ‬
‫לקור‪ .‬לאחר הלימודימ פתחנו קליניקה‬
‫משותפת בגדרה וכבר שלוש עשרה שנה‬
‫שאנחנו עוקימ בטיפול"‪.‬‬
‫האם יש קשר בין השינוי התעסוקתי לבין‬
‫תהליך החזרה בתשובה?‬
‫"בוודאי‪ .‬חזרה בתשובה זה לחזור כל הזמנ‬
‫לעצמכ‪ ,‬להיות ישר עמ עצמכ‪ ,‬להיות בהלימה‬
‫עמ הנשמה שלכ‪ ,‬עמ מה שנכונ באמת‪' .‬עוצמת‬
‫הרכות' מכוונת להיות אמיתי יותר וקשוב‬
‫לעצמכ‪ .‬זו דרכ חיימ שמתדרת יופי עמ‬
‫היהדות"‪.‬‬
‫אדמ חי בהרמוניה עמ הצרכימ הגופניימ‬
‫והנפשיימ האמיתיימ שלו – הבריאות היא‬
‫תוצאה בלתי נמנעת‪ .‬נזכרתי בדברי הרמב"מ‬
‫על חובת שמירת הבריאות והרגשתי שדבריו‬
‫של ד"ר שטראו המ אמת‪ .‬הייתי פתוח לנות‬
‫גישה חדשה"‪.‬‬
‫כיצד עשית את השינוי?‬
‫"את השינוי התזונתי עשיתי בבת אחת‪ ,‬ללא‬
‫פשרות‪ .‬בתחילה חשבתי שיהיה לי קשה לוותר‬
‫על כוות התה ועל ריבות הענבימ והתותימ –‬
‫אבל לאחר שהתחלתי במשטר החדש ראיתי כי‬
‫המ אינמ חרימ לי‪ .‬מאדמ שצורכ נתחי בשר‬
‫ובירה הפכתי לאדמ שאוכל ירקות‪ ,‬פירות ומזונ‬
‫בלתי מעובד‪ .‬לאחר שבועיימ נפלתי למיטה‬
‫במה שנראה כשפעת קשה‪ .‬היה לי חומ גבוה‬
‫וכאבי תופת בכל הגופ‪ .‬לימימ הבנתי שמה‬
‫שעבר עלי היה 'משבר ניקוי' בו הגופ עובר‬
‫תהליכ גמילה‪ .‬לאחר שבועיימ קמתי מהמיטה‬
‫כשיכור‪ ,‬הכאבימ פקו והעולמ נראה אחרת‪:‬‬
‫צבעוני יותר‪ ,‬בהיר יותר‪ .‬הרגשתי אדמ חדש"‪.‬‬
‫האם היו לך קשיים מיוחדים?‬
‫"בעבודה לא הבינו למה הפקתי לשתות קפה‪,‬‬
‫ובחתונות אנשימ ראו שאיני אוכל ושאלו מדוע‪,‬‬
‫הלא 'הכל כאנ כשר למהדרינ!'‪ .‬גמ לאשתי היה‬
‫קשה להיות שונה מהובבימ אותה‪ ,‬אכ לימימ‬
‫אפ היא קיבלה את השיטה ואת הפילוופיה‬
‫שעומדת מאחוריה"‪.‬‬
‫טיפ לאדם שרוצה לעשות את השינוי?‬
‫"הבשורה הטובה היא שהקשיימ מופיעימ רק‬
‫בתחילת הדרכ"‪.‬‬
‫לקראת‬
‫שנה‬
‫חדשה‬
‫בשיתוף ארגון "שפע" ותלמידי ישיבת תקוע‬
‫הרב עדין אבן ישראל‬
‫)שטיינזלץ(‬
‫בביטוי "ראש השנה"‪ ,‬ובאותו אופנ גמ בביטוי‬
‫"ראש חודש" יש מוזרות כשלעצמו‪ .‬אמ היו‬
‫מכנימ את היומ "ראשית השנה"‪ ,‬הביטוי היה‬
‫הרבה יותר מובנ במשמעותו כתחילת השנה‪.‬‬
‫בדרכ כלל לא שמימ לב לככ‪ ,‬משומ שאנחנו‬
‫כל ככ רגילימ לביטוי הזה‪ ,‬ולכנ הוא לא נראה‬
‫לנו מוזר‪.‬‬
‫מה שכתוב על העניינ הזה הוא שבאמת‪,‬‬
‫כפי שליצורימ חיימ יש ראש‪ ,‬ככ גמ לשנה‬
‫יש ראש‪ .‬ראש השנה הוא לא רק‬
‫הנקודה שממנה מתחילה השנה‪,‬‬
‫ולא רק הראש שמנהיג ומוביל‪,‬‬
‫אלא מתפקד ממש כראש לשנה‪,‬‬
‫ראש במובן הגשמי‪.‬‬
‫שנה חדשה היא כמו ילד שנולד‪ ,‬היא‬
‫סיפור שלא היה וגם לא יהיה כמותו‬
‫ראש השנה איננו רק היום שבו‬
‫מתחילה השנה אלא המוח שמייצר‬
‫את השנה‬
‫המלכת ה' ביום התמציתי הזה יכולה‬
‫לשנות את מהלך השנה כולה‬
‫בלגבי‬
‫למרות שבגופ יש כמה חלקימ שממלאימ‬
‫פונקציות חיוניות‪ ,‬כגונ שלושת המלכימ‪:‬‬
‫מוח לב וכבד‪ .‬המוח הוא מרכז החשיבה‪ ,‬הלב‬
‫הוא מרכז העברת הדמ והכבד הוא המרכז של‬
‫העיכול‪ ,‬ובלי שלושת אלה אי אפשר לחיות‪.‬‬
‫אבל גמ ביניהמ חייב להיות דר‪ ,‬והמוח הוא‬
‫בראש הולמ‪ .‬וכבר אמרו שאמ הדר הנכונ‬
‫הוא מוח‪-‬לב‪-‬כבד ‪ -‬אז עולה "מלכ" בראשי‬
‫תיבות‪ ,‬ואמ משנימ את דר הקדימויות עלול‬
‫לצאת "למכ"‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬או "כלומ"‬
‫במקרה הגרוע‪.‬‬
‫בתוכ המוח נמצא המרכז של האדמ‪ .‬המוח‬
‫הוא מרכזי בגוף עד כדי כך שבמובן‬
‫מסוים כל מה שהאדם באמת‬
‫יודע על המציאות‪ ,‬ובכלל זה גם‬
‫א‬
‫על עצמו‪ ,‬הוא בסך הכל חוויות‬
‫מוחיות‪ .‬אדמ רואה ויודע שיש לפניו דבר‬
‫מה‪ ,‬וכל מה שיש לו באמת זה רק חוויה של‬
‫אותו הדבר במוח‪ .‬יש חוויות של בני אדמ‪ ,‬של‬
‫עולמ‪ ,‬של שמש זורחת‪ .‬האמ כל זה נכונ? לא‬
‫יודעימ‪.‬‬
‫המוח מכיל בעצמ את כל האדמ‪ ,‬את כל‬
‫החוויה שבמציאותו‪ .‬כמו שיש חושימ שונימ‬
‫להרגשת עונג‪ ,‬כאב‪ ,‬חומ או קור‪ ,‬ככ גם‬
‫עצם המציאות תלויה במעין חוש‬
‫מציאותי‪ ,‬החוש שאומר שאני‬
‫נמצא‪ .‬זה חוש פנימי‪ ,‬שאין לו כלי‬
‫חישה פנימיים‪.‬‬
‫היח המיוחד לראש השנה כ"ראש"‪ ,‬נובע‬
‫מככ שהשנה עצמה היא "גופ" ‪ -‬הוויה שלמה‬
‫שיש לה מציאות ממשית‪ .‬השנה‪ ,‬כמו כל‬
‫יחידת זמנ‪ ,‬איננה רק יחידת מידה קבועה‬
‫בלבד‪ ,‬אלא הוויה מוימת ונבדלת מאחרות‪,‬‬
‫בעלת התחלה וופ‪ .‬הזמנ אמנמ נמדד‬
‫במדדימ חיצוניימ‪ ,‬אולמ‪ ,‬כפי שבמדידות של‬
‫שטח ברור כי למרות שכל נטימטר מרובע‬
‫השווה לחברו במידה‪ ,‬הרי שהוא שונה ממנו‬
‫בטיבו ובמהותו‪ ,‬כל סנטימטר מרובע‬
‫בעולם הוא ייחודי‪ ,‬אי אפשר‬
‫למצוא אפילו גרגר אבק ששווה‬
‫בדיוק לאחר ‪ -‬ככ גמ לגבי הזמנ‪ .‬הוא‬
‫נמדד אמנמ במרווחימ קבועימ‪ ,‬אכ כל אחד‬
‫ואחד מהמ הוא דבר מוימ; כל אחד מהמ‬
‫שונה וחדש מחברו‪.‬‬
‫ראייה כזו גורמת להתייחס בכובד‬
‫ראש לחשבון הזמן‪ ,‬ולמידת ניצולו‬
‫או בזבוזו‪ .‬כל רגע הוא חד פעמי‪,‬‬
‫יחידאי‪ .‬אמ הרגתי את הרגע הזה‪ ,‬כבר לא‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ניתנ לתקנ אותו‪ .‬זמנ התיקונ הוא‬
‫כבר רגע אחר‪ .‬בקבלה מדברימ‬
‫על זה שמערכת הקואורדינטות‬
‫של הזמנ והמקומ מודרת על פי‬
‫מערכת הפירות‪ .‬כל נקודת זמנ‬
‫היא הצטלבות חד פעמית של זמנ‬
‫ומקומ‪ .‬בהגדרה זו‪ ,‬בכל רגע יש דבר‬
‫משלו‪ ,‬שאינ ולא יהיה לשומ רגע‬
‫אחר‪ .‬לשני רגעימ עוקבימ יש אולי‬
‫יכוי להיות דומימ ‪ -‬אכ לעולמ לא‬
‫זהימ‪ ,‬אמ לא שונימ לחלוטינ‪ .‬אמ‬
‫נעשתה ברגע מוימ מצווה ‪ -‬הרגע‬
‫הפציפי הזה קיבל פרצופ מוימ‪,‬‬
‫עיטור מוימ‪ .‬אמ ברגע אחר נעשתה‬
‫עבירה ‪ -‬הרגע "התלכלכ"‪.‬‬
‫ככ גמ לגבי היחידות הגדולות יותר‬
‫‪ -‬השנימ‪ .‬המספור של השנה‬
‫– תשע"ד‪ ,‬תשע"ה – הוא לא‬
‫רק מספר סידורי רץ‪ ,‬אלא כמו‬
‫מפר ידורי בפרייה‪ ,‬המורה על‬
‫וג הפר והנושא שלו‪ .‬לכל אחת‬
‫מנ השנימ ישנו אופי וייחוד משלה‪,‬‬
‫לכל שנה יש המערכ שלה‪.‬‬
‫שנה חדשה היא כמו ילד שנולד ‪-‬‬
‫הוא יכול להיות דומה לילד שלפניו‪,‬‬
‫הוא יכול להיות גרוע יותר והוא‬
‫יכול להיות טוב לאינ ערוכ‪ .‬השנה‬
‫החדשה יכולה להיות שנה רגילה‪,‬‬
‫ויכולה להיות שנה שתהיה בה‬
‫תופת מרובה של ברכה וחיימ‪.‬‬
‫השנה היא גופ שלמ‪" ,‬קומה שלמה"‬
‫בלשונ הזוהר ‪ -‬עמ ידיימ ורגליימ‪.‬‬
‫יש חג אחד שהוא זרוע ימינ‪ ,‬יש חג‬
‫שהוא רגל שמאל‪ ,‬וכל יומ מימות‬
‫השנה מתייח אל המערכ הזה‪.‬‬
‫יפרו על החוזה מלובלינ‪ ,‬שאמר‬
‫בשנה אחת‪" :‬אמ יהיה לנו שמחת‬
‫תורה שמח ‪ -‬אז יהיה לנו גמ תשעה‬
‫באב שמח"‪ .‬באותה השנה קרה דבר‬
‫מתורי שהעיב על השמחה בשמחת‬
‫תורה‪ ,‬ובתשעה באב נפטר החוזה‪.‬‬
‫בגלל שהשנה היא יחידה אחת ישנה‬
‫תלות בינ המרכיבימ השונימ שלה‪.‬‬
‫השנה כולה היא גופ‪ ,‬והראש שלה‬
‫ ראש השנה ‪ -‬כולל בתוכו‪ ,‬בגדר‬‫של החשיבה‪ ,‬את כל השנה‪ .‬לכנ‬
‫הוא נקרא ראש השנה‪ .‬עבודה טובה‬
‫בראש השנה תיצור תמונה פנימית‬
‫טובה יותר לדמותה של השנה‪ .‬אחרי‬
‫קביעת הדברימ בראש השנה יידרש‬
‫מאמצ רב לשנותמ‪ ,‬למרות שמבחינה‬
‫תיאורטית כל דבר הוא בר שינוי‪ .‬קל‬
‫יותר לעצב את הדבר בזמנ שבו הוא‬
‫נוצר‪ ,‬מאשר לפעול לשנותו לאחר‬
‫מכנ‪.‬‬
‫אין צורך לעשות את כל‬
‫תכניות השנה בראש השנה‪,‬‬
‫כי השנה כולה היא רבת‬
‫פנים וקשורה לעולמות‬
‫רבים‪ ,‬אלא לבנות תמונה‬
‫כללית של מציאות השנה;‬
‫איך ומה יהיה בשנה זו‪.‬‬
‫לקחת את הראש של השנה‬
‫ולהניח עליו "כתר מלוכה"‬
‫ ובכך לשנות את השנה‬‫למהות שונה לגמרי‪ .‬העבודה‬
‫היא לא רק לכבודו של היומ‪ ,‬אלא‬
‫בגלל שיש ליומ הזה השפעה על‬
‫כל השנה ‪ -‬כמו שמדקדקימ שלא‬
‫לישונ בראש השנה‪ ,‬שלא תהיה שנה‬
‫מנומנמת‪.‬‬
‫היה מי שהמליצ על ישראל ואמר‬
‫שמכל מצווה נעשה מלאכ‪ ,‬ומכל‬
‫עבירה גמ נעשה מלאכ‪ .‬מכיוונ‬
‫שיהודי לא עובר עבירה באופנ‬
‫מושלמ עמ כל רמ"ח וש"ה‪ ,‬כל‬
‫המלאכים שנוצרו מעבירות‬
‫של ישראל הם כולם בעלי‬
‫מומים‪ :‬אחד בלי ראש‪,‬‬
‫שני ללא ידיים ורגליים‪,‬‬
‫וקל יותר להתעסק איתם‪.‬‬
‫אבל צריכ לדאוג שהמלאכימ של‬
‫המצוות יהיו כהוגנ ‪ -‬שלא יהיו‬
‫מלאכימ חלושימ‪ .‬צריכ לתת להמ‬
‫חיימ מכיוונ שלפעמימ המ נולדימ‬
‫זקנימ ותשושימ‪ .‬מלאכ שבקושי‬
‫יכול לשאת את עצמו‪ ,‬כל שכנ שלא‬
‫יוכל להושיע את בעליו‪ .‬זה נכונ‬
‫כל השנה‪ ,‬וזה נכונ בראש השנה‪,‬‬
‫שתהיה אשר תהיה השנה‪ ,‬נתתי‬
‫לה חיימ‪ ,‬שתהיה שנה חיה‪ .‬דברימ‬
‫מתימ שייכימ לעולמ של הלא טוב‪,‬‬
‫וכל הטומאות חלות על המוות‪,‬‬
‫ולא משנה אמ זה מוות גדול או‬
‫קטנ‪ .‬ההיפכ מזה הוא החיימ‪ ,‬ולכנ‬
‫אנחנו מדברימ על "אלוקימ חיימ"‪.‬‬
‫"ראה נתתי לפניכ היומ את החיימ‬
‫ואת הטוב את המוות ואת הרע"‪.‬‬
‫יומו של פוק זה צפוי היה להיות‬
‫"ובחרת בטוב"‪ ,‬אולמ היומ הוא‬
‫"ובחרת בחיימ"‪ .‬הבחירה בחיימ‬
‫בתור בחירה ראשונית‪ ,‬בעצמ העניינ‬
‫של חיימ יש באופנ מוימ‪ ,‬אפילו‬
‫כשהחיימ המ לא בצד הקדושה‪ ,‬דבר‬
‫חי הוא טוב יותר‪.‬‬
‫ראש השנה מגיע‪ ,‬אחרי‬
‫שכולם כבר עשו תשובה‬
‫באלול‪ ,‬צריך בראש השנה‬
‫לבנות שנה חדשה‪ .‬יכול‬
‫להיות שפשעתי וחטאתי‪,‬‬
‫ומגיעים לי עונשים‪ ,‬אבל‬
‫אני מתחיל בראש חדש‪,‬‬
‫ואני צריך להכניס לשנה‬
‫החדשה חיים‪ ,‬וטוב ואת‬
‫העניין הזה של "כתר‬
‫מלוכה"‪ ,‬ועל ידי זה אני‬
‫עושה שתהיה שנה אחרת‪,‬‬
‫אם מישהו זוכה ‪ -‬הוא‬
‫מחיה עם רב‪ ,‬שהגוף ילך‬
‫אחרי הראש‪ .‬לחיים! כתיבה‬
‫וחתימה טובה!‬
‫לדעת את‬
‫כל התורה‬
‫בעקבות‬
‫הרמב"ם‬
‫היומי‬
‫בן לוקח בת | הרב רוני פרינץ‬
‫הלכות נחלות פרקים א־ה‬
‫כפי שלמדנו‪ ,‬ירושה היא העברה אוטומטית של נכי‬
‫האדמ לבניו לאחר פטירתו‪ .‬התורה קבעה כללימ ברורימ‬
‫מה מגיע למי ואיכ‪ .‬כלל מרכזי בירושה הוא שאמ יש זכר‬
‫במשפחה‪ ,‬הבנות לא יורשות‪ .‬הירושה היא נחלתמ הבלעדית‬
‫של הזכרימ‪ .‬רק במקרה שאינ לנפטר אב ובנ‪ ,‬תוכל בתו‬
‫לרשת אותו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אור מנ התורה)!( להוריש לבת‬
‫רכוש המיועד לבנ‪ .‬רגע לפני שזועקימ‪" :‬הדרת נשימ"‪ ,‬ננה‬
‫לברר ‪ -‬הכצעקתה?‬
‫כביש עוקף זכרים‬
‫למרות האיור המפורש‪ ,‬התפתחו במהלכ הדורות דרכימ‬
‫רבות לעקופ איור זה‪ .‬כבר בימי חז"ל אנו מוצאימ תקנות‬
‫שונות שמטרתנ להעביר את כפו של הנפטר לבתו או‬
‫לאשתו‪ ,‬או לחלקו שווה בשווה בינ הבנימ והבנות‪.‬‬
‫מנ המפורמות שבהנ היא "שטר חצי זכר"‪ .‬זהו שטר‬
‫שכותב האב לבתו ביומ נישואיה‪ ,‬בו הוא מודה שהוא חייב‬
‫לה כומ כפ עצומ‪ .‬הוא ממשיכ ומצווה על בניו שלאחר‬
‫מותו יחזירו לבתו את כל ה"חוב"‪ ,‬או לחילופינ יתנו לה "רק"‬
‫חצי ממה שהמ קיבלו בירושה‪ .‬ככ‪ ,‬בופו של דבר‪ ,‬מקבלת‬
‫הבת חלק שווה לבנימ‪ .‬גמ בתי דינ בימינו נוקטימ בדרכימ‬
‫שונות על מנת לחלק את הירושה באופנ שווה‪ .‬ככ שלמעשה‬
‫אינ כיומ אפליה בינ הבנימ לבנות בנכי הירושה‪.‬‬
‫עמ כל זאת ‪ ,‬השאלה עדיינ מטרידה‪ :‬מדוע התורה מפלה‬
‫את הבת לרעה?‬
‫הליגה והקבוצות‬
‫כפי שלמדנו‪ ,‬ירושה אינה דרכ להעברת נכימ‪ .‬מותר לאב‬
‫לתת במתנה לבתו כמעט את כל נכיו‪ ,‬אבל אור לו להוריש‬
‫לה דבר‪ .‬ירושה היא עניינ של ייחו‪ .‬חלוקת התפקידימ‬
‫ברורה‪ :‬האמ קובעת את השיוכ לעמ ישראל‪ ,‬האב קובע את‬
‫המשפחתיות הפנימית‪ .‬המשפחה תלויה באב‪'" ,‬למשפחותמ‬
‫לבית אבותמ' ‪ -‬משפחת האמ אינה קרויה משפחה"‪ .‬אפשר‬
‫לומר שהאמ היא המגרת‪ ,‬גבולות הגזרה‪ ,‬ואילו האב הוא‬
‫התוכנ‪ .‬אמ תרצו‪ :‬האמ היא הליגה‪ ,‬והאב הוא הקבוצות‪.‬‬
‫העברת נחלת האב לבנ דומה לייבומ‪ ,‬בו נושא אח הנפטר‬
‫את אלמנתו "להקימ שמ לאחיו"‪ .‬בנמ המשותפ הוא המשכו‬
‫הישיר של האח הערירי‪ .‬גמ כאנ‪ ,‬באמצעות העברת הנכימ‪,‬‬
‫הופכ הבנ להמשכ האב וכאילו האב ממשיכ להתקיימ‪ ,‬לא‬
‫בגופו אבל בנחלתו‪ .‬וכמו שבירושה אינ צורכ בקניינ על מנת‬
‫להעביר את הרכוש ליורש‪ ,‬גמ היבמ מדינ תורה אינו צריכ‬
‫לקדש או "לקנות" את היבמה‪.‬‬
‫על הרקע הזה נבינ גמ את אפליית שאר הבנימ לעומת‬
‫הבכור‪ .‬הבכור זוכה בחלק כפול משאר אחיו‪ ,‬למרות שהוא‬
‫יכול להיות רשע כעשיו‪ .‬הבנ הבכור משמש כעינ ממוצע‬
‫בינ האבא לשאר הילדימ‪ .‬כמו חצי אבא‪ .‬לא רק בשביל‬
‫האחימ הבנ הגדול הוא אב לעת מצוא‪ ,‬אלא גמ מצד הנחלה‬
‫הרוחנית‪ .‬הבנ הבכור אמור להיות ההמשכ הראוי של האב‪.‬‬
‫כאשר הבכור אינו כזה בפועל‪ ,‬הירושה מתפקדת כהטלת‬
‫חובה‪ .‬עליו להיות ראוי לה מחד‪ ,‬ולראותה כברכה מאידכ‪,‬‬
‫מעינ מענק חומרי להגשמת החובה הזו‪.‬‬
‫בתורה‪ ,‬הרוחניות מיוצגת דרכ חומריות‪ .‬עבודת ה' אינה‬
‫תפילה‪ ,‬אלא קרבנות‪ .‬גמ רוחו של האב עוברת דרכ הנדל"נ‬
‫המשפחתי‪ .‬ועמ אבות כאלו‪ ,‬כדאי להיות ראוי לירושה‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬רמב"ם נחלות א‪.‬א; א‪.‬ו; ו‪.‬א; ב"ב קט‪:‬‬
‫הרמב"ם היומי‬
‫בקיצור ובשלימות‬
‫‪072-2602040‬‬
‫שוו""ת‬
‫ירא‬
‫שפ ר‬
‫ושע ש‬
‫יהוש‬
‫הרב ייהה‬
‫הר‬
‫רמת גן‬
‫גן‬
‫בת מת‬
‫ישי ת‬
‫אש ש‬
‫יש‬
‫ר ש‬
‫" וא דם א י ן צד י ק ב א ר ץ אשר‬
‫י ע ש ה ט ו ב ו ל א י ח ט א"‬
‫‪ -‬ה א ם א ני ב א מ ת‬
‫אשם בחטאים שלי?‬
‫וש בררווכ‬
‫שהקקדוש‬
‫תנו ההווא ש‬
‫ונתנ‬
‫אמונ‬
‫מו‬
‫ודדוות אאמ‬
‫מי ו‬
‫אחד מי‬
‫אח‬
‫חרייוות‬
‫באחר‬
‫באחר‬
‫שאת בא‬
‫זוככהה לש‬
‫הוא זו‬
‫דמ והו‬
‫לאדמ‬
‫בחייררה לא‬
‫נתנ בח‬
‫ההוא נת‬
‫וצר‬
‫שננוצ‬
‫טוב ש‬
‫טו‬
‫תפ ללט‬
‫שות‬
‫להייוות ש‬
‫די ככ לה‬
‫יו ועעלל ידי‬
‫שו‬
‫על מעעש‬
‫על‬
‫שית‬
‫ופש‬
‫החופ‬
‫ירה הח‬
‫בחיר‬
‫בבבחחי‬
‫מונננהה בב‬
‫מו‬
‫ללא אמ‬
‫ביממ‪ .‬ללא‬
‫לא‬
‫טוובי‬
‫ממעשייו הט‬
‫מעש‬
‫עש‬
‫ממ‬
‫מ‬
‫יה של ההתוורהה‪.‬‬
‫תיה‬
‫ותיה‬
‫צווות‬
‫כל מקקומ למצו‬
‫למצו‬
‫אאינ כל‬
‫קלה‬
‫משקל‬
‫משק‬
‫ת ומש‬
‫אחרריוות‬
‫ת האח‬
‫דרגגת‬
‫פי כננ‪ ,‬את דר‬
‫אפ על פי‬
‫פיו‬
‫אופי‬
‫אופי‬
‫תו ואו‬
‫בייבבת‬
‫שמפפנני ב‬
‫אדמ שמ‬
‫עיממ‪ .‬יש אד‬
‫ודעי‬
‫ינננוו יוד‬
‫יננ‬
‫אינ‬
‫מעללות‬
‫תר על מע‬
‫ול הררבבה ייוות‬
‫גדול‬
‫גדו‬
‫אבק ד‬
‫יאבק מאב‬
‫להיאבבק‬
‫להייא‬
‫צררייכ לה‬
‫שללווננות‬
‫היפפככ‪ .‬ההככייש‬
‫כנ להי‬
‫ת‪ ..‬וכנ‬
‫לות‬
‫בקלו‬
‫בקל‬
‫נימ בק‬
‫שאאחחררימ קקוני‬
‫על ככ אנו‬
‫מצצבבוו ו ל‬
‫מו ומ‬
‫קומ‬
‫המ לפפי מקו‬
‫של כל אאדדמ המ‬
‫של‬
‫ודע‬
‫תה ייוד‬
‫ימייממ הננוורראאייממ‪"" :‬אאתה‬
‫ילות ה מ‬
‫תפייללות‬
‫ות‬
‫ימ בת‬
‫מרימ‬
‫אאומר‬
‫נעלמ‬
‫נ‪ .‬אייננ דבברר נעעל‬
‫חדדררי בבטנ‪.‬‬
‫וחוופפש ככלל חד‬
‫ולמ וח‬
‫תרי עול‬
‫תרי‬
‫רי‬
‫ת‬
‫וש בררוכ‬
‫קדוש‬
‫ינ הקד‬
‫קד‬
‫תר מננגגד עעייננייככ""‪ ,‬ווא נ‬
‫נתר‬
‫אינ נ‬
‫נ‬
‫ממכ ואי‬
‫מכ‬
‫ממ‬
‫ריהה‪.‬‬
‫כל ברי‬
‫שכר כל‬
‫קפח שכ‬
‫מקפ‬
‫וא מ‬
‫הוא‬
‫איך אפשר‬
‫ל ח ז ו ר ב תש ו ב ה‬
‫היא‬
‫שהי‬
‫מתוו‪ ,‬שה‬
‫נשמת‬
‫עלת נש‬
‫דל מעל‬
‫מעל‬
‫יודע את גגוודל‬
‫כשאאדדמ יודדעע‬
‫ש‬
‫רוכ‬
‫ש ברו‬
‫קדווש‬
‫מהה הקד‬
‫עד כמ‬
‫ש‪ ,‬ועד‬
‫ממש‬
‫מעל מ‬
‫וה ממע‬
‫לוה‬
‫חללקק אאל‬
‫עלת‬
‫מעל‬
‫גודדלל מע‬
‫דע את גו‬
‫יודדע‬
‫אדמ יו‬
‫יו‬
‫שאד‬
‫בה; ככש‬
‫שמח בה‬
‫הוא שמ‬
‫הו‬
‫ות פי‬
‫פחות‬
‫לפח‬
‫ות לפ‬
‫ירות‬
‫מנ העעבייררו‬
‫ולה מ‬
‫גדול‬
‫תנ גד‬
‫מידדת‬
‫צוות שמי‬
‫צווות‬
‫ת‬
‫המצו‬
‫ההמ‬
‫מ‬
‫וקד‬
‫הפוק ""פפוק‬
‫חז""לל מהפ‬
‫חז"‬
‫דימ חז‬
‫ומדי‬
‫ומד‬
‫שלומ‬
‫)כפי של‬
‫ות )ככפ‬
‫מאאות‬
‫חמש מ‬
‫חמ‬
‫שה חחד‬
‫בעייממ‪ ,‬וועעווש‬
‫ריבע‬
‫ימ‪ .....‬וועל ררי‬
‫בנייממ‪.‬‬
‫ת על בנ‬
‫וונ אאבבוות‬
‫עוו‬
‫ובה‬
‫תשוב‬
‫על ידדי התש‬
‫דע שעל‬
‫יהוודדי ייודע‬
‫יהו‬
‫שיה‬
‫ללאאללפייממ""((; ככש‬
‫ינו‬
‫לבינ‬
‫ילב‬
‫ימ – יל‬
‫שנימ‬
‫תייוו‪ ,‬ואאפפ אמ ייההייו כש‬
‫נמחחלייממ עוווננוות‬
‫נמ‬
‫ולא עעווד אאללא‬
‫יו; ול‬
‫נעוור ו‬
‫נשר נע‬
‫דש כ ש‬
‫ותתחדש‬
‫תחדש‬
‫ותתח‬
‫תח‬
‫כשללגג‪ ,‬ת‬
‫כש‬
‫הבת הה'‪,‬‬
‫מא ב‬
‫תשובה מא‬
‫לתשוב‬
‫וב‬
‫תש‬
‫ש‬
‫זוככה לת‬
‫דה בה ההוא זו‬
‫מידה‬
‫שבמיד‬
‫שבמי‬
‫מי‬
‫שב‬
‫טובב‪ ,,‬ככ‬
‫בת הט‬
‫אהבת‬
‫צוות ואה‬
‫צווות‬
‫המצו‬
‫הבת המ‬
‫המ‬
‫אהב‬
‫ה‪ ,‬אה‬
‫תוורה‪,‬‬
‫הבת ההת‬
‫אהב‬
‫אהב‬
‫אדמ‬
‫יתבבוננננ האד‬
‫שית‬
‫יות ‪ -‬ככש‬
‫ימ לו ללזככו ו‬
‫פכימ‬
‫נהפכ‬
‫תיו נה‬
‫דונננוות‬
‫זדו‬
‫דו‬
‫זד‬
‫שווב‬
‫כל לש‬
‫איכ ייווכל‬
‫ת‪ ,‬אי‬
‫יתיית‬
‫אמ ת‬
‫עינ מ‬
‫פה בעי‬
‫המפה‬
‫לול המ‬
‫מכלו‬
‫במכ‬
‫במ‬
‫מחהה?‬
‫משמח‬
‫שללא מ‬
‫ש‬
‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות‬
‫ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן‬
‫עורך‪ :‬אהרוני ברנשטיין‬
‫הגהה וייעוץ‪ :‬אלומה לב‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬
‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬פרסום‬
‫והצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected] | 054-4530951‬‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך‬
‫העלון טעון גניזה‬
‫בכל שנה אני מתוודה‬
‫וחוזר בתשובה‪,‬‬
‫ובמהלך השנה שוב‬
‫נופל באותם הדברים‬
‫אני מרגיש מובך מאוד‬
‫לעמוד ככה לפני הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫ברככימ‬
‫נו מבר‬
‫לה אנו‬
‫שבבככלל תפפילה‬
‫מר ש‬
‫תנייאא אוומ‬
‫בעעלל התנ‬
‫התנ‬
‫המררבה‬
‫חנונ מ‬
‫אתה הה' חננו‬
‫ת‪"" :‬בבררווכ את‬
‫לכוות‬
‫ומלכ‬
‫שמ ומ‬
‫בבש‬
‫"מררבהה" אצצלל ה'‬
‫וכמה הייאא מיידדת "מ‬
‫וכמה‬
‫מה‬
‫לוחח"‪ .‬וכ‬
‫ללו‬
‫ללל‬
‫דוררוות אאנו‬
‫ינ צדדיקקי הדו‬
‫י‪ .‬ואאממ בינ‬
‫בלי די‪.‬‬
‫תבררככ? עעדד בלליי‬
‫יתב‬
‫עלבבוננות‬
‫אחחררי על‬
‫גמ אח‬
‫לללווח גמ‬
‫שההררבו ל‬
‫מווייוות ש‬
‫צאייממ דמ‬
‫מוצא‬
‫מו‬
‫הוא‬
‫תבררכ שהו‬
‫יו יתב‬
‫אליו‬
‫ומר אל‬
‫וחומ‬
‫וחומ‬
‫בימ‪ ,‬קל וח‬
‫בימ‪,‬‬
‫מ‪,‬‬
‫טווררייממ מררובי‬
‫וקננט‬
‫וק‬
‫חקרר‪.‬‬
‫וח עד אאינ חק‬
‫לוח‬
‫בה לל‬
‫מרבה‬
‫רבה‬
‫מר‬
‫וא‪,‬‬
‫חטוא‬
‫ולחט‬
‫שווב ווללח‬
‫טוואא‪ ,‬לש‬
‫לש‬
‫לשווב וללחט‬
‫מבבייכ לש‬
‫אכנ‪,‬נ‪ ,‬מב‬
‫אכ‬
‫קומ‬
‫מקו‬
‫ונת ללמ‬
‫ות מככווונ‬
‫כה לההי ת‬
‫בוככהה צררייכה‬
‫מבו‬
‫לא שההמ‬
‫אלא‬
‫מררות‬
‫אימ ללמ‬
‫חוטאי‬
‫נו חווט‬
‫צמנו‬
‫עצצמ‬
‫מ‬
‫ימ עצ‬
‫צא מ‬
‫מוצא‬
‫מו‬
‫שאאננו מ‬
‫תי‪ .‬ככש‬
‫מיתי‬
‫מי‬
‫האמ‬
‫הא‬
‫פעמימ‬
‫מי‬
‫לנו פפעעמ‬
‫לח לנ‬
‫שנל‬
‫רות שנ‬
‫מרו‬
‫ליחחהה וללמ‬
‫נו ללייח‬
‫קשנו‬
‫ביקש‬
‫שבי‬
‫רשי‬
‫שוורש‬
‫וז בש‬
‫לאחוז‬
‫ות לאאחח‬
‫יכות‬
‫יכו‬
‫ושה צצרר כ‬
‫בוככה וההבבוש‬
‫המבו‬
‫ת‪ ,‬המ‬
‫רבוות‬
‫רב‬
‫פת"‬
‫מללטפת‬
‫כה רק ""מ‬
‫ה‪ .‬אמ ההמבבווכה‬
‫טלה‪.‬‬
‫טלה‬
‫טלט‬
‫ולטל‬
‫תננו ול‬
‫שייוות‬
‫אייש‬
‫הרע‬
‫יצר הר‬
‫שהיצ‬
‫ימנ ההוא שה‬
‫ובה‪ ,‬ימ‬
‫ובהה‪,‬‬
‫שוב‬
‫תש‬
‫עת הת‬
‫בשעת‬
‫בשע‬
‫תנו בש‬
‫אותנ‬
‫או‬
‫היא‬
‫תשוובבה הי‬
‫לא התש‬
‫יני ‪ -‬לא‬
‫וש צינ‬
‫ימוש‬
‫ימו‬
‫ושה בבהה ש מ‬
‫עוש‬
‫בה מחחזייררה‬
‫שו ה‬
‫התש‬
‫בה‪ ,‬הת‬
‫שמבביככהה אללאא החחטאא! אדדררבה‬
‫שמ‬
‫צונ‬
‫הרצו‬
‫שמהה‪ ,,‬אל הר‬
‫הנש‬
‫הורה של הנ‬
‫הטההוורה‬
‫רה‬
‫האמת ט‬
‫תנו אאל האאמ‬
‫מ‬
‫אות‬
‫או‬
‫ינו‬
‫ימ לאאבינ‬
‫דה של בבננימ‬
‫עמדה‬
‫בקרבננוו ואאלל ההעעמ‬
‫בקררבב‬
‫מיתי שבק‬
‫תי‬
‫מית‬
‫האמ‬
‫הא‬
‫שעעהה‪.‬‬
‫בכל ש‬
‫וח עעלליינו בכ‬
‫שחחוונננ וח‬
‫מננ‪ ,‬ש‬
‫רחמ‬
‫הרח‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫מ ל‪054-4530951 -‬‬
‫‪1-700-500-555‬‬
‫ב“ה‬
‫‪www.bemuna.co.il/pardes‬‬
‫ס“ בפרדס חנה‬
‫בפרויקט ”חורשת האקליפטוס‬
‫האירוע יתקיים בבע“ה ביום שני ה‘ תשרי ה‘תשע“ה‪(29.9.14) ,‬‬
‫עה ‪17:00‬‬
‫בשע‬
‫במעמד‬
‫ליווי מוזיקאלי‬
‫קב מרגלית‬
‫רב הגרעין‪ -‬הרב יעק‬
‫שיכון‪ -‬מר אורי אריאל‬
‫שר הבינוי והש‬
‫ראש ה‬
‫המועצה‪ -‬מר חיים געש‬
‫הזמר אביחי פז גרינוולד‬
‫'‬
‫נותרו דירות‬
‫אחרונות‬
‫‪ 4‬חד‘ עם גינה‪ ,‬פנטאוז ‪ 5‬חד‘‪,‬‬
‫ו‪ 4-‬חד‘ רגילה לאיכלוס קרוב‪.‬‬