שוובל
על אברהם קריניצי -מספרת חנה ְשוֶבֶל ,מזכירתו [אין מידע על מועד הראיון] [הראיון נערך ,כנראה ,ב"בית קריניצי"] בכ"ט כסלו תרמ"ז 26.12.1886 -בעיר גרודנו -נולד אברהם קריניצי ,לאביו יעקב קריניצי ואמו לאה קריניצי לבית אברמוביץ .אביו היה קבלן בניין ,עבד בעיקר בשביל הממשלה והגיע לדרגה של אמידות במלאכתו זו. עד גיל 15למד הילד בחדר .שנתיים ,מגיל 12עד 14היה תלמידו של רבי ידלר ,הרבי שלו ,שאותו הוא העריץ כל ימי חייו .בחדר של רבי ידלר הוא למד בעיקר תנ"ך ודברי הימים ,ובמיוחד לימד אותו הרבי אהבת בני עמו ,אלה שהוא חי ביניהם ואלה הרחוקים שעליהם הוא לומד ,כאילו חיים ממש עימו . מגיל 15יצא הנער ללמוד את מקצוע הנגרות ,אצל סבו ,הנגר ר' יהודה אברמוביץ ,שאיתו הייתה לו שפה משותפת, וכאשר התחוללה סערת הויכוח במשפחה על רצונו של נכדו לעלות לארץ-ישראל ,הצטרף הוא למחייבי נסיעתו. תחילה היה הנער שוליה בבית מלאכה לנגרות ,וזה גרם לכך שהוא הצטרף ל"בונד" ,שבו היו מאורגנים רוב הפועלים היהודים ,אבל כשנוכח לדעת כי הבונד מקריב על מזבח הסוציאליזם את הלאומיות -עזב את ה"בונד" והצטרף ל"פועלי ציון" ,שהרי כך יכול להיות גם סוציאליסט וגם ציוני נאמן לעמו. כעבור זמן קצר נבחר כחבר בועד המקומי של מפלגתו החדשה והיה בין הפעילים בה ,יחד עם לייב יפה ,חנה מייזל ואליעזר שוחט .בגיל 18החליט לעלות לארץ-ישראל יחד עם החברים הנ"ל ,שאיתם עבד בועד של "פועלי ציון". לגבי חבריו לא היה כל קושי להגשים את האידיאל שלהם לעלות לארץ-ישראל ולחיות בה חיי עבודה וקומונה ,אבל לגביו הדבר לא היה פשוט כל כך .הוא היה זקוק לחתימת הוריו על מנת לקבל פספורט ,והם סירבו לחתום ,היות ולא הסכימו לנסיעתו ,לכן החליט לעבור את הגבול בלי פספורט .הוא ניסה ונכשל ,נתפס בגבול 5 .שבועות טולטל מבית סוהר לבית סוהר ,אך כיוון שעדיין לא היה בר-עונשין הוחזר לבית הוריו. לאחר ניסיון זה ,וכשאביו נוכח לדעת שדבר לא ימנע מבנו העקשן לנסות שוב להגשים את חלומו ,החליט לעזור לו בקבלת הפספורט ,וכך נפתחה לפניו הדרך להגיע לארץ-ישראל .ואמנם אחרי הרפתקאות רבות ושונות דרכה רגלו בארץ חלומותיו .בדיוק ביום הולדתו ה ,19-בחנוכה תרס"ו (.)1905 כאן הוא הצטרף לחבריו ב"פועלי ציון" בגרודנו ששהו ברחובות .עבודתו הראשונה במולדת הייתה אצל נגר שהכין את הגג לבית הכנסת ברחובות .כעבור חודשיים ,מאחר שלא היה מרוצה מהשכר שקיבל עבר לראשון לציון ,ואף שם עבד אצל נגר .כאן הוא גם עסק באירגון הסתדרות פועלים ראשונה שהוקמה על ידו בראשון לציון ואירגן גם שביתה של פועלים בארץ-ישראל .דבר זה גרם להטלת חרם על אברהם קריניצי על ידי נותני העבודה בראשון לציון ,ולכן הוא עזב את המקום והלך לפתח תקוה ושם הצטרף ל"קומונה השניה" כאן נמצאו בין השאר אליעזר וישראל שוחט, מיכאל הלפרין וא.ד .גורדון .אברהם קריניצי הצטרף לאנשי הלפרין שדגלו בתורתו ש"בדם ואש יהודה תקום" .אנשיו של הלפרין חייבים היו לדעת להשתמש בנשק ,לרכב על סוס ,להכיר את הארץ ,את שפת הערבים כדי להכיר את האויב ,ודגלו לפי הסיסמה של הלפרין ,שכל צעיר יהודי חייב להיות בעל נשק אישי ולדעת להלחם באויב. בינתיים ה"קומונה השניה" התפזרה כי בפתח תקוה שרר חוסר עבודה חמור ,ושגברה מצוקת ההבטלה [אבטלה] ירד אברהם קריניצי למצרים ,בכוונה להשתלם במקצוע הנגרות .הוא נכנס לעבוד בבית חרושת ,שבעליו איטלקים ,והיה יהודי בודד בין 800פועלים ,בני 15אומות .תוך תקופה קצרה עלה לדרגת מנהל עבודה ,והודות לכך הצליח לסדר בעבודה מאות יהודים ,מהגרים מרוסיה שהגיעו באותו הזמן למצרים .היחסים בין העדה היהודית הספרדית המושרשת במקום ,לבין האשכנזים המהגרים היו רעים מאד ,ובכל זאת אירגן קריניצי הצעיר באוירה זו סניף של "פועלי ציון" שבו השתתפו צעירים אשכנזים וספרדים יחד .הקבוצה טיפלה בסידור עבודה למהגרים ובסיוע לאלה שבאו על מנת לעלות ארצה. כעבור שנה גברו געגועיו והוא החליט לחזור ארצה .והנה הוא שוב בפתח תקוה ,אך עבודה במקצועו לא מצא .אז הוא התחיל לעבוד בבניית בארות מבטון .עד כה היו משתמשים בבארות ערביות העשויות אבני חול .אחרי הבארות באה עבודה בהר ,בסוריה ,אבל סיפוק בעבודות האלה הוא לא מצא ,הוא אהב את עבודת הנגרות .באותו הזמן החלו הוריו להפציר בו שישוב לרוסיה ,כדי להתייצב לגיוס ,כפי שמחייב גילו .ובשנת 1907ירד שוב לגולה. מיד עם שובו לעיר הולדתו התחיל קריניצי לעבוד בסניף "פועלי ציון" הפעם בעיקר כמארגן ההגנה העצמית ,כי במקום שררה רוח של ערב פרעות וכל המפלגות היהודיות השתתפו בפעילות זו והטילו על אברהם קריניצי לרכז את ההגנה בגרודנו .קריניצי הצליח מעל למשוער בתפקידו זה .חברי ההגנה העצמית הטילו פחד על הגויים והצליחו למנוע פרעות ביהודים באזור פעולתם. אברהם קריניצי חזר לגולה כדי להתייצב לצבא ,ואמנם הוא התייצב ,אך אירע לו נס :מעשה ביהודי ששיחד את ועדת הגיוס כדי להשתחרר מהשירות בצבא הרוסי ,אבל בגלל איזה דמיון בשם חשבו את קריניצי בטעות לאותו בחור ,והוא שוחרר מהצבא .הוא חזר ארצה משוחרר ,ובשובו הביא עמו מכונות ניסור חדשות מאודסה ,התחיל לעבוד עבודה עצמאית והקים בית חרושת ביפו .הוא לא ראה ברכה רבה בעבודתו זו ,ונוסף לכך לרגל השתתפותו בפעילות למניעת פרעות ביהודים על ידי הערבים ,הוטל עליו חשד שהוא דקר ערבי למוות ולכן נאלץ לברוח מיפו להסתתר בפתח תקוה. 1 על אברהם קריניצי -מספרת חנה ְשוֶבֶל ,מזכירתו [אין מידע על מועד הראיון] [הראיון נערך ,כנראה ,ב"בית קריניצי"] בינתיים החל ייסוד תל-אביב ,ואפשר היה להתרחק ממרכז יפו .באותו זמן הוטל עליו לטפל שנית בערבים .הם ניסו להתפשט והתיישבו על אדמות הגימנסיה .כשניגשו לבנות את "אחוזת בית" צריך היה להרחיקם ותפקיד זה הוטל עליו ,כי הוא הוכיח כבר בעבר ,שבכגון אלה אפשר לסמוך עליו. הבית השני שנבנה בנחלת בנימין היה ביתו .הוא גם עסק בהקמת מרכז בעלי מלאכה ,בשנים 1910 -1909הוא נכנס לועד הקהילה הראשון של יפו וזמן מה שימש ראש ועד השמירה. לאחר הפרעות ביפו העלה ארצה את ארוסתו ,בנה בית בישראל ,וכשנולד בנו בכורו קראו לו בשם "בר כוכבא" והסנדק שלו היה מיכאל הלפרין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,בשנת 1914עמדו היהודים בארץ-ישראל בפני הברירה :גירוש או קבלת אזרחות עותומאנית .אברהם קריניצי בחר באזרחות עותומאנית. בשנת 1915הוא נתמנה כמפקח על הספקת עצים וניסורם לצורכי הרכבות בארץ-ישראל ,סוריה וחיג'אז .הסקת הרכבות אז הייתה בעצים ,והמשרה הנ"ל נתנה בידיו מפתח לשחרור כ 500-יהודים משירות בצבא התורכי .עד לגמר מלחמת העולם שירת אברהם קריניצי בשרות הצבא התורכי בתפקידים חשובים ,והודות לכך הצליח להגיש עזרה רבה ליהודים והמוסדות השונים. עם סיום המלחמה וכיבוש ארץ-ישראל על ידי הבריטים ,חוזר אברהם קריניצי לתל-אביב ומוצא את עצמו שוב פעיל בחיים הציבוריים של הישוב .הוא לוקח חלק חשוב באירגון "ההגנה" מראשיתה והיה חבר פעיל ושותף לביצוע כל משימותיה לטובת הישוב היהודי. בשנת 1925השתכן אברהם קריניצי ברמת-גן ,ובחודש מאי 1926נבחר ליו"ר המועצה המקומית .מאז הקדיש ימים ולילות לטובת פיתוחו של המקום לטובת תושביו ולטובת הישוב בארץ-ישראל כולה. 43שנים שימש אברהם קריניצי כראש הרשות המקומית ברמת-גן ,הוא היה היחידי בעולם כולו ששימש כל כך הרבה שנים בתפקיד הנ"ל והוא גם שימש כדוגמה לראשי הרשויות בכל ארץ-ישראל ,במימוש רעיונותיו האורגינליים [המקוריים] למען המקום .רמת-גן הצטיינה בריבוי גניה הציבוריים ,שדרות העצים ברחובות ובגנים היפים מסביב לבתים הפרטיים ,שטופחו ע"י אזרחי המקום .קריניצי הפך את העיר רמת-גן לעיר ירוקה ,ואהבתו לעץ ולפרח הדביקו בתחושה זו את כל תושבי המושבה ,שהיו גאים בעירם ובראש עירם ,שדאג לאופייה המיוחד. ראש מועצת רמת-גן דאג באופן אישי לכל דבר בעירו -ענייני חינוך ותרבות ,גינון ותחבורה ,היחסים שבין המועצה והשלטונות ,סלילת כבישים וריצוף מדרכות ,תאורה ,אספקת מים ,תברואה ,הבטחת פרנסה לתושבים על ידי פתיחת מפעלים גדולים במקום ,כגון "עלית"" ,משי זקס"" ,ארגמן"" ,עסיס" וכו' וכו' .וגם לענייני התקציב דאג ראש העיר כדי לאפשר ביצוע כל רעיונותיו. אך גם עניינים קטנים לא דחה לפתור .כשרמת-גן הייתה קטנה עדיין כשהוא הכיר כל איש וכל ילד במושבה ,היו אנשי המקום דואגים להעסיק אותו בענייניהם הפרטיים ואפילו סכסוכי משפחה היו מבקשים לפתור אצלו .מכיוון שהיה אוטוריטה [סמכות] בעיניהם ,הצליח לעיתים קרובות לחסל סכסוכים כנ"ל ולהכניס שלום במשפחה. בינתיים רמת-גן גדלה ,וגם מספר תושביה גדל ,וביניהם רבים חברי המחתרות אצ"ל ולח"י .אברהם קריניצי השתדל ככל האפשר לעזור למחוסרי העבודה .תחילה העסיק אנשים בגידול ירקות ,אך כעבור זמן קצר נסתם גם מקור פרנסה זה ,ואז עלה בראשו רעיון חדש :להתחיל לייצר בבתי החרושת המשותקים ברמת-גן נשק ותחמושת במקום המשלוחים שנשלחו בעשרות אניות של בעלות הברית ,שנשאו נשק למזרח התיכון וטובעו על ידי הצוללות הגרמניות. הוא העביר רעיון זה למפקדה הבריטית אך לאחר משא ומתן קצר קיבל תשובה שלילית .היות והם חשדו שהוא עוזר לאנשי המחתרות האצ"ל והלח"י ופסלו את רמת-גן שנקראה על ידם "אינקובטור של הטרור" כמקום המתאים להגשמת הצעתו .כעבור חודשים אחדים נודע לו שהתחילו לנצל את התעשייה העברית במקומות אחרים בארץ מחוץ לרמת-גן ,כדי להגשים את הרעיון שלו. אברהם קריניצי היה כל השנים חבר ב"הגנה" ,שהוא היה ממייסדיה בשנת .1914מעולם לא היה חבר באצ"ל או בלח"י ,אך בליבו היה עם כל יהודי הלוחם לחירות המולדת ,והסיסמה שלו הייתה" :כל אויב של אויבי עמי -הוא ידידי" .מלחמת אחים אפילו בממדים מצומצמים כאלה בהם התחוללה במקומות אחרים -לא הייתה ברמת-גן .ובארץ התחוללה אז מלחמת המחתרות נגד הבריטים ובחמישה באוגוסט 1947בשעה 4לפנות בוקר אסרו את ראש מועצת רמת-גן ,את ישראל רוקח ראש עירית תל-אביב ואת עובד בן-עמי ראש מועצת נתניה ועוד מספר גדול של אנשים חברי המחתרות .כולם נשלחו למעצר בלטרון ובזמן שהותם שם ,ניסו הבריטים לחקור את ראשי הרשויות המקומיות ולהוציא מהם ידיעות על פעולת המחתרות .אבל הם סרבו להיחקר ,למרות כל הלחצים עליהם ,וכעבור מספר שבועות כשהבריטים נוכחו לדעת שלא יצליחו במשימתם ,שחררו אותם כמעט בסוד והוציאו אותם באופן מפתיע מלטרון והביאו במהרה לביתו של רוקח. תקופה קצרה לאחר שחרורם ,עזבו הבריטים את ארץ-ישראל ובתאריך 15למאי 1948הוקמה ממשלה יהודית בארץ-ישראל .אז התחילו בעיות חדשות בחיי הישוב ,ובראש וראשונה ההגנה על חיי היהודים בפני הכנופיות הערביות. 2 על אברהם קריניצי -מספרת חנה ְשוֶבֶל ,מזכירתו [אין מידע על מועד הראיון] [הראיון נערך ,כנראה ,ב"בית קריניצי"] גם רמת גן הייתה מוקפת כמעט מכל הצדדים בשטח אויב .מצד רחוב החייל של היום השתרע הכפר הערבי הגדול כפר סלמה ,ובו בית ערבי בן שתי קומות אשר שלט על כל הסביבה וצלפים שישבו בו ירו כאוות נפשם על היהודים. מאז נתן מר קריניצי הוראה לפוצץ את הבית הזה ,ולאחר ביצוע ההוראה על ידי אנשי ההגנה -הערבים ברחו, היהודים הקימו מגדל מעץ בתוך הפרדס ,ואז הם שלטו על הסביבה כולה. מצידה השני של רמת גן הגבול היה הירקון ,והערבים ישבו שם על גבעות שייך מוניס וצלפו משם עלינו .ואז נפל בחלקם של חברי לח"י לחסל את עמדת הערבים ולכבוש את שייך מוניס. מהצד המזרחי הגנו על רמת-גן אנשי קבוץ אפעל .הנשים והילדים פונו מהמקום והחברים הגנו על הנקודה .עוד גבול אחד היה סמוך לקבוץ אפעל ,פרדס מנזר אברלה ,שנכבש על ידי אנשי אצ"ל. באחד מהימים ההם התבקש מר קריניצי על ידי דוד בן-גוריון להעמיד מיד לרשותו 50דירות להקמת המטה הצבאי ברמת-גן .מר קריניצי היה גאה שרמת-גן נבחרה למטרה זו וכדרכו כשהוטלה עליו משימה חשובה ,הוא ביצע אותה מיד ,ובאותו יום ,למרות שזה היה יום שישי -ערב שבת פונו מדייריהם 50דירות ,ללא טענות ומענות כל שהן ,ואחר כך פונו גם בתי ספר ,בתי מלאכה ,מוסדות ציבוריים וכדומה .ובהם הוקם מרכז תע"ש [תעשייה צבאית] ראשון במדינת ישראל .מחסן נשק ראשון בממדים גדולים ,וחלקי חילוף שהשאירו האנגלים ושנחשבו כגרוטאות בעיניהם הפכו בידינו לנשק יקר .וכך הוקם צבא ההגנה לישראל. באחד הימים הגיעה לראש מועצת רמת-גן ידיעה דחופה על אונית נשק שהאצ"ל הביא ועל התנגדות הממשלה הזמנית לפירוקה .יחד עם זאת הודיעו על המתח הגובר והולך בין הצדדים ועל האיום לפתוח באש .מלחמת אחים בשעה זו שבקושי נמנעה בימי המלחמה בבריטים -הנה היא עומדת לפרוץ בשערי המדינה ,בין התמודדות ראשונה לשנייה עם האויב הערבי לחיים או למוות .בלי שהיות התקשר מר קריניצי עם ידידיו מהגוש האזרחי -מר ישראל רוקח ,ראש עיריית תל-אביב ,מר יוסף ספיר ראש עיריית פתח-תקוה ,ועובד בן עמי -ראש עיריית נתניה ושלושתם בקשו ראיון דחוף אצל בן-גוריון ראש הממשלה הזמנית .הם התקבלו מיד ,הודיעו שהם מוכנים לעלות על האוניה ולהציע לראשי האצ"ל את הברירה :או שימסרו את האוניה לממשלה הזמנית או שתשוב ללב ים .הם הוסיפו כי ידוע להם על ריכוז אנשי האצ"ל לאורך החוף של תל-אביב ,ושאם לא יעשה דבר עלול דם להישפך והתוצאות מי ישורן .הישוב איננו רוצה במלחמת אחים זו .בן-גוריון שמע והבטיח לתת תשובה תוך זמן קצר .הם מתכוננים לצאת והנה נכנס שלישו של בן-גוריון ומוסר לו פתק .בן-גוריון קרא בפתק ,ומבע פניו כולו אמר :התשובה ניתנה ...כששלושת האורחים יצאו ממשרדו של בן-גוריון ,ראו מהגבעה של המטכ"ל ברמת-גן את הלהבות העולות מ"אלטלנה" המופגזת .עתה הם ידעו: בעוד הוא מדבר איתם ומבטיח תשובה כבר ידוע ידע מה עומד להתרחש על החוף... לשמחתנו נמנעה בימים ההם מלחמת אחים בארץ-ישראל .הוקם צבא הגנה לישראל המשותף לכל בני עמנו .והמפגן הצבאי הראשון במדינת ישראל ,שזה עתה נולדה נערך איפה? כמובן ברמת-גן באיצטדיון העירוני שלנו .כשצנחה מהאוירונים קבוצת צנחנים שהתלכדו כהרף עין לפלוגה חמושה הדרוכה לקרב ,בו במקום החליט קריניצי שרמת-גן תאמץ את הצנחנים .ומאותו הרגע עד ליום מותו הוא היה להם כאב ,דאג לצרכיהם ,ביקר במחנות הקרב שלהם ,דאג ליצירת קשר עם משפחותיהם ,הקים שיכון לתפארת לצנחנים בשטח שיפוטנו ,דאג להקמת בית הצנחן ברמת-גן, לצרכי הכינוסים והבילויים שלהם ,ויש לציין כי בתו מרים יקים שעזרה לו תמיד בנידון ממשיכה בפעילותו זו עד היום הזה. בדרך כלל האדון קריניצי לא הסתפק בקטנות .אם הוא החליט לבצע תוכנית כל שהיא ,היה זה על פי רוב בממדים לאומיים ולא מקומיים בלבד .אם הוא החליט להקים איצטדיון ברמת-גן ,היה זה האיצטדיון הגדול הראשון בארצנו, פארק -הרי זה הפארק הלאומי הראשון בישראל ,שיכון הותיקים -אז זו ממש עיר ,מתוכננת מראש על בתיה, כבישיה ,גניה ,מוסדותיה וכו' .הפעולות שלו למען רמת-גן ואזרחיה שמשו דוגמה לכל שאר הערים בארץ. השאיפה הגדולה שלו הייתה -שלאזרחי רמת-גן יהיו כל המוסדות הדרושים להם בעירם. בחינוך -מגני ילדים ועד לאוניברסיטה ,ואכן האוניברסיטה בר-אילן סופחה תודות למאמציו לשטח שיפוטנו, למרות התחרות הקשה עם עירית בני-ברק שגם הם היו מעוניינים לכלול מוסד חשוב זה בעירם. בשטח הבריאות -הוא עשה הכל כדי לספח את תל השומר לעירנו ,וכך זכינו בבית חולים כללי גדול בעיר ובית יולדות שהוקם בשיתוף פעולה בין הממשלה והעירייה. מפעלי התעשייה הגדולים שהוקמו ברמת-גן הוקמו כאן הודות למאמציו של ראש העירייה למשוך אותם לעירנו, וכל זאת כדי לספק תעסוקה לאזרחינו שלא יצטרכו לחפש עבודה במקומות אחרים. רק דבר אחד הוא הצטער שלא היה יכול להגיש לאזרחיו -את הים .לכן הוא החליט להקים בריכת שחייה במקום. ובריכת השחייה האולימפית הראשונה בארצנו -בריכת גלי-גיל הוקמה כמובן ברמת-גן .פרט כמקום שחייה לתושבים שימשה בריכה זו כמקום לתחרויות שחייה ארציות ובין-לאומיות של שחייני המכביות וכינוסי הפועל ,שנערכו בארצנו. 3 על אברהם קריניצי -מספרת חנה ְשוֶבֶל ,מזכירתו [אין מידע על מועד הראיון] [הראיון נערך ,כנראה ,ב"בית קריניצי"] יש לציין שהגשמת כל הרעיונות הנ"ל לא הייתה קלה לראש עירנו ,חבריו במועצה ואפילו אזרחי המקום ,בעיקר האופוזיציונרים שלו ,לא התייחסו תמיד בהבנה מלאה למימוש תכניותיו .רעיונותיו נראו להם גדולים מדי בשביל מקום קטן כעירם רמת-גן וכמעמסה כבדה מדי על תושבי המקום ,אך כאשר כל רעיונותיו הוגשמו -אז ידעו גם הספקנים להעריך כראוי את גדולתו של ראש עירם .ואכן הוא היה ראש העיר היחידי בעולם כולו שזכה לכהן בתפקיד זה 43שנה באופן רצוף .ובגיל 83נבחר מחדש לתפקיד חשוב זה. ובבחירות האחרונות שלו ,שנערכו שבועיים לפני מותו ,זכה מר קריניצי לרוב עצום והיה מלא תוכניות מעניינות לקראת הקדנציה החדשה ,שנקטלו בתאונת דרכים ,בדרכו ממפעלו בעכו לביתו ברמת-גן. לפעמים כשאני חושבת על מותו של איש דגול זה ,נדמה לי שהיה זה מוות שהלם את אישיותו .הוא לא היה חולה, לא סבל כזקנים אחרים בגילו ,הוא היה פעיל עד לרגע האחרון ,כה מאושר לאחר הצלחתו בבחירות ,בעסקיו ,בחייו הפרטיים .ונרדם לעולמים בנסיעתו במכונית -בלי שהרגיש בכלל בתאונה שאירעה לו .בן 83היה במותו בשנת .1969 וכעת כשמעמידים לרשות הציבור את הבית המפואר הזה ,נביע רגשי תודה והערכה לכל אלה שנתנו יד להגשמת צוואתו של מר קריניצי להקים "בית ראשונים" בבית שהוא תרם לעיריית רמת-גן ,בראש וראשונה לראשי עיריית רמת-גן ,לפקידי העירייה ולכל המומחים שעסקו בתכנון וביצוע כל הפרטים בבית זה. כמו כן נביע את הערכתנו למרים יקים ,בתו של מר קריניצי ,שבמשך 19שנים מאז מותו ,עשתה את הכל אשר באפשרותה כדי להגשים את צוואתו של אביה ,להקים בביתם את "בית ראשוני רמת-גן". *** סוף הראיון *** 4
© Copyright 2024