שוובל

‫על אברהם קריניצי ‪ -‬מספרת חנה ְשוֶבֶל‪ ,‬מזכירתו‬
‫[אין מידע על מועד הראיון]‬
‫[הראיון נערך‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב"בית קריניצי"]‬
‫בכ"ט כסלו תרמ"ז ‪ 26.12.1886 -‬בעיר גרודנו ‪ -‬נולד אברהם קריניצי‪ ,‬לאביו יעקב קריניצי ואמו לאה קריניצי לבית‬
‫אברמוביץ‪ .‬אביו היה קבלן בניין‪ ,‬עבד בעיקר בשביל הממשלה והגיע לדרגה של אמידות במלאכתו זו‪.‬‬
‫עד גיל ‪ 15‬למד הילד בחדר‪ .‬שנתיים‪ ,‬מגיל ‪ 12‬עד ‪ 14‬היה תלמידו של רבי ידלר‪ ,‬הרבי שלו‪ ,‬שאותו הוא העריץ כל‬
‫ימי חייו‪ .‬בחדר של רבי ידלר הוא למד בעיקר תנ"ך ודברי הימים‪ ,‬ובמיוחד לימד אותו הרבי אהבת בני עמו‪ ,‬אלה‬
‫שהוא חי ביניהם ואלה הרחוקים שעליהם הוא לומד‪ ,‬כאילו חיים ממש עימו ‪.‬‬
‫מגיל ‪ 15‬יצא הנער ללמוד את מקצוע הנגרות‪ ,‬אצל סבו‪ ,‬הנגר ר' יהודה אברמוביץ‪ ,‬שאיתו הייתה לו שפה משותפת‪,‬‬
‫וכאשר התחוללה סערת הויכוח במשפחה על רצונו של נכדו לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הצטרף הוא למחייבי נסיעתו‪.‬‬
‫תחילה היה הנער שוליה בבית מלאכה לנגרות‪ ,‬וזה גרם לכך שהוא הצטרף ל"בונד"‪ ,‬שבו היו מאורגנים רוב הפועלים‬
‫היהודים‪ ,‬אבל כשנוכח לדעת כי הבונד מקריב על מזבח הסוציאליזם את הלאומיות ‪ -‬עזב את ה"בונד" והצטרף‬
‫ל"פועלי ציון"‪ ,‬שהרי כך יכול להיות גם סוציאליסט וגם ציוני נאמן לעמו‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר נבחר כחבר בועד המקומי של מפלגתו החדשה והיה בין הפעילים בה‪ ,‬יחד עם לייב יפה‪ ,‬חנה מייזל‬
‫ואליעזר שוחט‪ .‬בגיל ‪ 18‬החליט לעלות לארץ‪-‬ישראל יחד עם החברים הנ"ל‪ ,‬שאיתם עבד בועד של "פועלי ציון"‪.‬‬
‫לגבי חבריו לא היה כל קושי להגשים את האידיאל שלהם לעלות לארץ‪-‬ישראל ולחיות בה חיי עבודה וקומונה‪ ,‬אבל‬
‫לגביו הדבר לא היה פשוט כל כך‪ .‬הוא היה זקוק לחתימת הוריו על מנת לקבל פספורט‪ ,‬והם סירבו לחתום‪ ,‬היות ולא‬
‫הסכימו לנסיעתו‪ ,‬לכן החליט לעבור את הגבול בלי פספורט‪ .‬הוא ניסה ונכשל‪ ,‬נתפס בגבול‪ 5 .‬שבועות טולטל מבית‬
‫סוהר לבית סוהר‪ ,‬אך כיוון שעדיין לא היה בר‪-‬עונשין הוחזר לבית הוריו‪.‬‬
‫לאחר ניסיון זה‪ ,‬וכשאביו נוכח לדעת שדבר לא ימנע מבנו העקשן לנסות שוב להגשים את חלומו‪ ,‬החליט לעזור לו‬
‫בקבלת הפספורט‪ ,‬וכך נפתחה לפניו הדרך להגיע לארץ‪-‬ישראל‪ .‬ואמנם אחרי הרפתקאות רבות ושונות דרכה רגלו‬
‫בארץ חלומותיו‪ .‬בדיוק ביום הולדתו ה‪ ,19-‬בחנוכה תרס"ו (‪.)1905‬‬
‫כאן הוא הצטרף לחבריו ב"פועלי ציון" בגרודנו ששהו ברחובות‪ .‬עבודתו הראשונה במולדת הייתה אצל נגר שהכין‬
‫את הגג לבית הכנסת ברחובות‪ .‬כעבור חודשיים‪ ,‬מאחר שלא היה מרוצה מהשכר שקיבל עבר לראשון לציון‪ ,‬ואף שם‬
‫עבד אצל נגר‪ .‬כאן הוא גם עסק באירגון הסתדרות פועלים ראשונה שהוקמה על ידו בראשון לציון ואירגן גם שביתה‬
‫של פועלים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬דבר זה גרם להטלת חרם על אברהם קריניצי על ידי נותני העבודה בראשון לציון‪ ,‬ולכן‬
‫הוא עזב את המקום והלך לפתח תקוה ושם הצטרף ל"קומונה השניה" כאן נמצאו בין השאר אליעזר וישראל שוחט‪,‬‬
‫מיכאל הלפרין וא‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ .‬אברהם קריניצי הצטרף לאנשי הלפרין שדגלו בתורתו ש"בדם ואש יהודה תקום"‪ .‬אנשיו‬
‫של הלפרין חייבים היו לדעת להשתמש בנשק‪ ,‬לרכב על סוס‪ ,‬להכיר את הארץ‪ ,‬את שפת הערבים כדי להכיר את‬
‫האויב‪ ,‬ודגלו לפי הסיסמה של הלפרין‪ ,‬שכל צעיר יהודי חייב להיות בעל נשק אישי ולדעת להלחם באויב‪.‬‬
‫בינתיים ה"קומונה השניה" התפזרה כי בפתח תקוה שרר חוסר עבודה חמור‪ ,‬ושגברה מצוקת ההבטלה [אבטלה] ירד‬
‫אברהם קריניצי למצרים‪ ,‬בכוונה להשתלם במקצוע הנגרות‪ .‬הוא נכנס לעבוד בבית חרושת‪ ,‬שבעליו איטלקים‪ ,‬והיה‬
‫יהודי בודד בין ‪ 800‬פועלים‪ ,‬בני ‪ 15‬אומות‪ .‬תוך תקופה קצרה עלה לדרגת מנהל עבודה‪ ,‬והודות לכך הצליח לסדר‬
‫בעבודה מאות יהודים‪ ,‬מהגרים מרוסיה שהגיעו באותו הזמן למצרים‪ .‬היחסים בין העדה היהודית הספרדית המושרשת‬
‫במקום‪ ,‬לבין האשכנזים המהגרים היו רעים מאד‪ ,‬ובכל זאת אירגן קריניצי הצעיר באוירה זו סניף של "פועלי ציון"‬
‫שבו השתתפו צעירים אשכנזים וספרדים יחד‪ .‬הקבוצה טיפלה בסידור עבודה למהגרים ובסיוע לאלה שבאו על מנת‬
‫לעלות ארצה‪.‬‬
‫כעבור שנה גברו געגועיו והוא החליט לחזור ארצה‪ .‬והנה הוא שוב בפתח תקוה‪ ,‬אך עבודה במקצועו לא מצא‪ .‬אז הוא‬
‫התחיל לעבוד בבניית בארות מבטון‪ .‬עד כה היו משתמשים בבארות ערביות העשויות אבני חול‪ .‬אחרי הבארות באה‬
‫עבודה בהר‪ ,‬בסוריה‪ ,‬אבל סיפוק בעבודות האלה הוא לא מצא‪ ,‬הוא אהב את עבודת הנגרות‪ .‬באותו הזמן החלו הוריו‬
‫להפציר בו שישוב לרוסיה‪ ,‬כדי להתייצב לגיוס‪ ,‬כפי שמחייב גילו‪ .‬ובשנת ‪ 1907‬ירד שוב לגולה‪.‬‬
‫מיד עם שובו לעיר הולדתו התחיל קריניצי לעבוד בסניף "פועלי ציון" הפעם בעיקר כמארגן ההגנה העצמית‪ ,‬כי‬
‫במקום שררה רוח של ערב פרעות וכל המפלגות היהודיות השתתפו בפעילות זו והטילו על אברהם קריניצי לרכז את‬
‫ההגנה בגרודנו‪ .‬קריניצי הצליח מעל למשוער בתפקידו זה‪ .‬חברי ההגנה העצמית הטילו פחד על הגויים והצליחו‬
‫למנוע פרעות ביהודים באזור פעולתם‪.‬‬
‫אברהם קריניצי חזר לגולה כדי להתייצב לצבא‪ ,‬ואמנם הוא התייצב‪ ,‬אך אירע לו נס‪ :‬מעשה ביהודי ששיחד את ועדת‬
‫הגיוס כדי להשתחרר מהשירות בצבא הרוסי‪ ,‬אבל בגלל איזה דמיון בשם חשבו את קריניצי בטעות לאותו בחור‪ ,‬והוא‬
‫שוחרר מהצבא‪ .‬הוא חזר ארצה משוחרר‪ ,‬ובשובו הביא עמו מכונות ניסור חדשות מאודסה‪ ,‬התחיל לעבוד עבודה‬
‫עצמאית והקים בית חרושת ביפו‪ .‬הוא לא ראה ברכה רבה בעבודתו זו‪ ,‬ונוסף לכך לרגל השתתפותו בפעילות למניעת‬
‫פרעות ביהודים על ידי הערבים‪ ,‬הוטל עליו חשד שהוא דקר ערבי למוות ולכן נאלץ לברוח מיפו להסתתר בפתח‬
‫תקוה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫על אברהם קריניצי ‪ -‬מספרת חנה ְשוֶבֶל‪ ,‬מזכירתו‬
‫[אין מידע על מועד הראיון]‬
‫[הראיון נערך‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב"בית קריניצי"]‬
‫בינתיים החל ייסוד תל‪-‬אביב‪ ,‬ואפשר היה להתרחק ממרכז יפו‪ .‬באותו זמן הוטל עליו לטפל שנית בערבים‪ .‬הם ניסו‬
‫להתפשט והתיישבו על אדמות הגימנסיה‪ .‬כשניגשו לבנות את "אחוזת בית" צריך היה להרחיקם ותפקיד זה הוטל‬
‫עליו‪ ,‬כי הוא הוכיח כבר בעבר‪ ,‬שבכגון אלה אפשר לסמוך עליו‪.‬‬
‫הבית השני שנבנה בנחלת בנימין היה ביתו‪ .‬הוא גם עסק בהקמת מרכז בעלי מלאכה‪ ,‬בשנים ‪ 1910 -1909‬הוא נכנס‬
‫לועד הקהילה הראשון של יפו וזמן מה שימש ראש ועד השמירה‪.‬‬
‫לאחר הפרעות ביפו העלה ארצה את ארוסתו‪ ,‬בנה בית בישראל‪ ,‬וכשנולד בנו בכורו קראו לו בשם "בר כוכבא"‬
‫והסנדק שלו היה מיכאל הלפרין‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בשנת ‪ 1914‬עמדו היהודים בארץ‪-‬ישראל בפני הברירה‪ :‬גירוש או קבלת אזרחות‬
‫עותומאנית‪ .‬אברהם קריניצי בחר באזרחות עותומאנית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1915‬הוא נתמנה כמפקח על הספקת עצים וניסורם לצורכי הרכבות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬סוריה וחיג'אז‪ .‬הסקת‬
‫הרכבות אז הייתה בעצים‪ ,‬והמשרה הנ"ל נתנה בידיו מפתח לשחרור כ‪ 500-‬יהודים משירות בצבא התורכי‪ .‬עד לגמר‬
‫מלחמת העולם שירת אברהם קריניצי בשרות הצבא התורכי בתפקידים חשובים‪ ,‬והודות לכך הצליח להגיש עזרה‬
‫רבה ליהודים והמוסדות השונים‪.‬‬
‫עם סיום המלחמה וכיבוש ארץ‪-‬ישראל על ידי הבריטים‪ ,‬חוזר אברהם קריניצי לתל‪-‬אביב ומוצא את עצמו שוב פעיל‬
‫בחיים הציבוריים של הישוב‪ .‬הוא לוקח חלק חשוב באירגון "ההגנה" מראשיתה והיה חבר פעיל ושותף לביצוע כל‬
‫משימותיה לטובת הישוב היהודי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1925‬השתכן אברהם קריניצי ברמת‪-‬גן‪ ,‬ובחודש מאי ‪ 1926‬נבחר ליו"ר המועצה המקומית‪ .‬מאז הקדיש ימים‬
‫ולילות לטובת פיתוחו של המקום לטובת תושביו ולטובת הישוב בארץ‪-‬ישראל כולה‪.‬‬
‫‪ 43‬שנים שימש אברהם קריניצי כראש הרשות המקומית ברמת‪-‬גן‪ ,‬הוא היה היחידי בעולם כולו ששימש כל כך הרבה‬
‫שנים בתפקיד הנ"ל והוא גם שימש כדוגמה לראשי הרשויות בכל ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬במימוש רעיונותיו האורגינליים‬
‫[המקוריים] למען המקום‪ .‬רמת‪-‬גן הצטיינה בריבוי גניה הציבוריים‪ ,‬שדרות העצים ברחובות ובגנים היפים מסביב‬
‫לבתים הפרטיים‪ ,‬שטופחו ע"י אזרחי המקום‪ .‬קריניצי הפך את העיר רמת‪-‬גן לעיר ירוקה‪ ,‬ואהבתו לעץ ולפרח הדביקו‬
‫בתחושה זו את כל תושבי המושבה‪ ,‬שהיו גאים בעירם ובראש עירם‪ ,‬שדאג לאופייה המיוחד‪.‬‬
‫ראש מועצת רמת‪-‬גן דאג באופן אישי לכל דבר בעירו ‪ -‬ענייני חינוך ותרבות‪ ,‬גינון ותחבורה‪ ,‬היחסים שבין המועצה‬
‫והשלטונות‪ ,‬סלילת כבישים וריצוף מדרכות‪ ,‬תאורה‪ ,‬אספקת מים‪ ,‬תברואה‪ ,‬הבטחת פרנסה לתושבים על ידי פתיחת‬
‫מפעלים גדולים במקום‪ ,‬כגון "עלית"‪" ,‬משי זקס"‪" ,‬ארגמן"‪" ,‬עסיס" וכו' וכו'‪ .‬וגם לענייני התקציב דאג ראש העיר‬
‫כדי לאפשר ביצוע כל רעיונותיו‪.‬‬
‫אך גם עניינים קטנים לא דחה לפתור‪ .‬כשרמת‪-‬גן הייתה קטנה עדיין כשהוא הכיר כל איש וכל ילד במושבה‪ ,‬היו אנשי‬
‫המקום דואגים להעסיק אותו בענייניהם הפרטיים ואפילו סכסוכי משפחה היו מבקשים לפתור אצלו‪ .‬מכיוון שהיה‬
‫אוטוריטה [סמכות] בעיניהם‪ ,‬הצליח לעיתים קרובות לחסל סכסוכים כנ"ל ולהכניס שלום במשפחה‪.‬‬
‫בינתיים רמת‪-‬גן גדלה‪ ,‬וגם מספר תושביה גדל‪ ,‬וביניהם רבים חברי המחתרות אצ"ל ולח"י‪ .‬אברהם קריניצי השתדל‬
‫ככל האפשר לעזור למחוסרי העבודה‪ .‬תחילה העסיק אנשים בגידול ירקות‪ ,‬אך כעבור זמן קצר נסתם גם מקור פרנסה‬
‫זה‪ ,‬ואז עלה בראשו רעיון חדש‪ :‬להתחיל לייצר בבתי החרושת המשותקים ברמת‪-‬גן נשק ותחמושת במקום‬
‫המשלוחים שנשלחו בעשרות אניות של בעלות הברית‪ ,‬שנשאו נשק למזרח התיכון וטובעו על ידי הצוללות הגרמניות‪.‬‬
‫הוא העביר רעיון זה למפקדה הבריטית אך לאחר משא ומתן קצר קיבל תשובה שלילית‪ .‬היות והם חשדו שהוא עוזר‬
‫לאנשי המחתרות האצ"ל והלח"י ופסלו את רמת‪-‬גן שנקראה על ידם "אינקובטור של הטרור" כמקום המתאים‬
‫להגשמת הצעתו‪ .‬כעבור חודשים אחדים נודע לו שהתחילו לנצל את התעשייה העברית במקומות אחרים בארץ מחוץ‬
‫לרמת‪-‬גן‪ ,‬כדי להגשים את הרעיון שלו‪.‬‬
‫אברהם קריניצי היה כל השנים חבר ב"הגנה"‪ ,‬שהוא היה ממייסדיה בשנת ‪ .1914‬מעולם לא היה חבר באצ"ל או‬
‫בלח"י‪ ,‬אך בליבו היה עם כל יהודי הלוחם לחירות המולדת‪ ,‬והסיסמה שלו הייתה‪" :‬כל אויב של אויבי עמי ‪ -‬הוא‬
‫ידידי"‪ .‬מלחמת אחים אפילו בממדים מצומצמים כאלה בהם התחוללה במקומות אחרים ‪ -‬לא הייתה ברמת‪-‬גן‪ .‬ובארץ‬
‫התחוללה אז מלחמת המחתרות נגד הבריטים ובחמישה באוגוסט ‪ 1947‬בשעה ‪ 4‬לפנות בוקר אסרו את ראש מועצת‬
‫רמת‪-‬גן‪ ,‬את ישראל רוקח ראש עירית תל‪-‬אביב ואת עובד בן‪-‬עמי ראש מועצת נתניה ועוד מספר גדול של אנשים‬
‫חברי המחתרות‪ .‬כולם נשלחו למעצר בלטרון ובזמן שהותם שם‪ ,‬ניסו הבריטים לחקור את ראשי הרשויות המקומיות‬
‫ולהוציא מהם ידיעות על פעולת המחתרות‪ .‬אבל הם סרבו להיחקר‪ ,‬למרות כל הלחצים עליהם‪ ,‬וכעבור מספר שבועות‬
‫כשהבריטים נוכחו לדעת שלא יצליחו במשימתם‪ ,‬שחררו אותם כמעט בסוד והוציאו אותם באופן מפתיע מלטרון‬
‫והביאו במהרה לביתו של רוקח‪.‬‬
‫תקופה קצרה לאחר שחרורם‪ ,‬עזבו הבריטים את ארץ‪-‬ישראל ובתאריך ‪ 15‬למאי ‪ 1948‬הוקמה ממשלה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬אז התחילו בעיות חדשות בחיי הישוב‪ ,‬ובראש וראשונה ההגנה על חיי היהודים בפני הכנופיות‬
‫הערביות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫על אברהם קריניצי ‪ -‬מספרת חנה ְשוֶבֶל‪ ,‬מזכירתו‬
‫[אין מידע על מועד הראיון]‬
‫[הראיון נערך‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב"בית קריניצי"]‬
‫גם רמת גן הייתה מוקפת כמעט מכל הצדדים בשטח אויב‪ .‬מצד רחוב החייל של היום השתרע הכפר הערבי הגדול כפר‬
‫סלמה‪ ,‬ובו בית ערבי בן שתי קומות אשר שלט על כל הסביבה וצלפים שישבו בו ירו כאוות נפשם על היהודים‪.‬‬
‫מאז נתן מר קריניצי הוראה לפוצץ את הבית הזה‪ ,‬ולאחר ביצוע ההוראה על ידי אנשי ההגנה ‪ -‬הערבים ברחו‪,‬‬
‫היהודים הקימו מגדל מעץ בתוך הפרדס‪ ,‬ואז הם שלטו על הסביבה כולה‪.‬‬
‫מצידה השני של רמת גן הגבול היה הירקון‪ ,‬והערבים ישבו שם על גבעות שייך מוניס וצלפו משם עלינו‪ .‬ואז נפל‬
‫בחלקם של חברי לח"י לחסל את עמדת הערבים ולכבוש את שייך מוניס‪.‬‬
‫מהצד המזרחי הגנו על רמת‪-‬גן אנשי קבוץ אפעל‪ .‬הנשים והילדים פונו מהמקום והחברים הגנו על הנקודה‪ .‬עוד גבול‬
‫אחד היה סמוך לקבוץ אפעל‪ ,‬פרדס מנזר אברלה‪ ,‬שנכבש על ידי אנשי אצ"ל‪.‬‬
‫באחד מהימים ההם התבקש מר קריניצי על ידי דוד בן‪-‬גוריון להעמיד מיד לרשותו ‪ 50‬דירות להקמת המטה הצבאי‬
‫ברמת‪-‬גן‪ .‬מר קריניצי היה גאה שרמת‪-‬גן נבחרה למטרה זו וכדרכו כשהוטלה עליו משימה חשובה‪ ,‬הוא ביצע אותה‬
‫מיד‪ ,‬ובאותו יום‪ ,‬למרות שזה היה יום שישי ‪ -‬ערב שבת פונו מדייריהם ‪ 50‬דירות‪ ,‬ללא טענות ומענות כל שהן‪ ,‬ואחר‬
‫כך פונו גם בתי ספר‪ ,‬בתי מלאכה‪ ,‬מוסדות ציבוריים וכדומה‪ .‬ובהם הוקם מרכז תע"ש [תעשייה צבאית] ראשון במדינת‬
‫ישראל‪ .‬מחסן נשק ראשון בממדים גדולים‪ ,‬וחלקי חילוף שהשאירו האנגלים ושנחשבו כגרוטאות בעיניהם הפכו‬
‫בידינו לנשק יקר‪ .‬וכך הוקם צבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫באחד הימים הגיעה לראש מועצת רמת‪-‬גן ידיעה דחופה על אונית נשק שהאצ"ל הביא ועל התנגדות הממשלה הזמנית‬
‫לפירוקה‪ .‬יחד עם זאת הודיעו על המתח הגובר והולך בין הצדדים ועל האיום לפתוח באש‪ .‬מלחמת אחים בשעה זו‬
‫שבקושי נמנעה בימי המלחמה בבריטים ‪ -‬הנה היא עומדת לפרוץ בשערי המדינה‪ ,‬בין התמודדות ראשונה לשנייה עם‬
‫האויב הערבי לחיים או למוות‪ .‬בלי שהיות התקשר מר קריניצי עם ידידיו מהגוש האזרחי ‪ -‬מר ישראל רוקח ‪ ,‬ראש‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬מר יוסף ספיר ראש עיריית פתח‪-‬תקוה‪ ,‬ועובד בן עמי ‪ -‬ראש עיריית נתניה ושלושתם בקשו ראיון‬
‫דחוף אצל בן‪-‬גוריון ראש הממשלה הזמנית‪ .‬הם התקבלו מיד‪ ,‬הודיעו שהם מוכנים לעלות על האוניה ולהציע לראשי‬
‫האצ"ל את הברירה‪ :‬או שימסרו את האוניה לממשלה הזמנית או שתשוב ללב ים‪ .‬הם הוסיפו כי ידוע להם על ריכוז‬
‫אנשי האצ"ל לאורך החוף של תל‪-‬אביב‪ ,‬ושאם לא יעשה דבר עלול דם להישפך והתוצאות מי ישורן‪ .‬הישוב איננו‬
‫רוצה במלחמת אחים זו‪ .‬בן‪-‬גוריון שמע והבטיח לתת תשובה תוך זמן קצר‪ .‬הם מתכוננים לצאת והנה נכנס שלישו של‬
‫בן‪-‬גוריון ומוסר לו פתק‪ .‬בן‪-‬גוריון קרא בפתק‪ ,‬ומבע פניו כולו אמר‪ :‬התשובה ניתנה‪ ...‬כששלושת האורחים יצאו‬
‫ממשרדו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬ראו מהגבעה של המטכ"ל ברמת‪-‬גן את הלהבות העולות מ"אלטלנה" המופגזת‪ .‬עתה הם ידעו‪:‬‬
‫בעוד הוא מדבר איתם ומבטיח תשובה כבר ידוע ידע מה עומד להתרחש על החוף‪...‬‬
‫לשמחתנו נמנעה בימים ההם מלחמת אחים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוקם צבא הגנה לישראל המשותף לכל בני עמנו‪ .‬והמפגן‬
‫הצבאי הראשון במדינת ישראל‪ ,‬שזה עתה נולדה נערך איפה? כמובן ברמת‪-‬גן באיצטדיון העירוני שלנו‪ .‬כשצנחה‬
‫מהאוירונים קבוצת צנחנים שהתלכדו כהרף עין לפלוגה חמושה הדרוכה לקרב‪ ,‬בו במקום החליט קריניצי שרמת‪-‬גן‬
‫תאמץ את הצנחנים‪ .‬ומאותו הרגע עד ליום מותו הוא היה להם כאב‪ ,‬דאג לצרכיהם‪ ,‬ביקר במחנות הקרב שלהם‪ ,‬דאג‬
‫ליצירת קשר עם משפחותיהם‪ ,‬הקים שיכון לתפארת לצנחנים בשטח שיפוטנו‪ ,‬דאג להקמת בית הצנחן ברמת‪-‬גן‪,‬‬
‫לצרכי הכינוסים והבילויים שלהם‪ ,‬ויש לציין כי בתו מרים יקים שעזרה לו תמיד בנידון ממשיכה בפעילותו זו עד‬
‫היום הזה‪.‬‬
‫בדרך כלל האדון קריניצי לא הסתפק בקטנות‪ .‬אם הוא החליט לבצע תוכנית כל שהיא‪ ,‬היה זה על פי רוב בממדים‬
‫לאומיים ולא מקומיים בלבד‪ .‬אם הוא החליט להקים איצטדיון ברמת‪-‬גן‪ ,‬היה זה האיצטדיון הגדול הראשון בארצנו‪,‬‬
‫פארק ‪ -‬הרי זה הפארק הלאומי הראשון בישראל‪ ,‬שיכון הותיקים ‪ -‬אז זו ממש עיר‪ ,‬מתוכננת מראש על בתיה‪,‬‬
‫כבישיה‪ ,‬גניה‪ ,‬מוסדותיה וכו'‪ .‬הפעולות שלו למען רמת‪-‬גן ואזרחיה שמשו דוגמה לכל שאר הערים בארץ‪.‬‬
‫השאיפה הגדולה שלו הייתה ‪ -‬שלאזרחי רמת‪-‬גן יהיו כל המוסדות הדרושים להם בעירם‪.‬‬
‫בחינוך ‪ -‬מגני ילדים ועד לאוניברסיטה‪ ,‬ואכן האוניברסיטה בר‪-‬אילן סופחה תודות למאמציו לשטח שיפוטנו‪,‬‬
‫למרות התחרות הקשה עם עירית בני‪-‬ברק שגם הם היו מעוניינים לכלול מוסד חשוב זה בעירם‪.‬‬
‫בשטח הבריאות ‪ -‬הוא עשה הכל כדי לספח את תל השומר לעירנו‪ ,‬וכך זכינו בבית חולים כללי גדול בעיר ובית‬
‫יולדות שהוקם בשיתוף פעולה בין הממשלה והעירייה‪.‬‬
‫מפעלי התעשייה הגדולים שהוקמו ברמת‪-‬גן הוקמו כאן הודות למאמציו של ראש העירייה למשוך אותם לעירנו‪,‬‬
‫וכל זאת כדי לספק תעסוקה לאזרחינו שלא יצטרכו לחפש עבודה במקומות אחרים‪.‬‬
‫רק דבר אחד הוא הצטער שלא היה יכול להגיש לאזרחיו ‪ -‬את הים‪ .‬לכן הוא החליט להקים בריכת שחייה במקום‪.‬‬
‫ובריכת השחייה האולימפית הראשונה בארצנו ‪ -‬בריכת גלי‪-‬גיל הוקמה כמובן ברמת‪-‬גן‪ .‬פרט כמקום שחייה לתושבים‬
‫שימשה בריכה זו כמקום לתחרויות שחייה ארציות ובין‪-‬לאומיות של שחייני המכביות וכינוסי הפועל‪ ,‬שנערכו‬
‫בארצנו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫על אברהם קריניצי ‪ -‬מספרת חנה ְשוֶבֶל‪ ,‬מזכירתו‬
‫[אין מידע על מועד הראיון]‬
‫[הראיון נערך‪ ,‬כנראה‪ ,‬ב"בית קריניצי"]‬
‫יש לציין שהגשמת כל הרעיונות הנ"ל לא הייתה קלה לראש עירנו‪ ,‬חבריו במועצה ואפילו אזרחי המקום‪ ,‬בעיקר‬
‫האופוזיציונרים שלו‪ ,‬לא התייחסו תמיד בהבנה מלאה למימוש תכניותיו‪ .‬רעיונותיו נראו להם גדולים מדי בשביל‬
‫מקום קטן כעירם רמת‪-‬גן וכמעמסה כבדה מדי על תושבי המקום‪ ,‬אך כאשר כל רעיונותיו הוגשמו ‪ -‬אז ידעו גם‬
‫הספקנים להעריך כראוי את גדולתו של ראש עירם‪ .‬ואכן הוא היה ראש העיר היחידי בעולם כולו שזכה לכהן‬
‫בתפקיד זה ‪ 43‬שנה באופן רצוף‪ .‬ובגיל ‪ 83‬נבחר מחדש לתפקיד חשוב זה‪.‬‬
‫ובבחירות האחרונות שלו‪ ,‬שנערכו שבועיים לפני מותו‪ ,‬זכה מר קריניצי לרוב עצום והיה מלא תוכניות מעניינות‬
‫לקראת הקדנציה החדשה‪ ,‬שנקטלו בתאונת דרכים‪ ,‬בדרכו ממפעלו בעכו לביתו ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫לפעמים כשאני חושבת על מותו של איש דגול זה‪ ,‬נדמה לי שהיה זה מוות שהלם את אישיותו‪ .‬הוא לא היה חולה‪,‬‬
‫לא סבל כזקנים אחרים בגילו‪ ,‬הוא היה פעיל עד לרגע האחרון‪ ,‬כה מאושר לאחר הצלחתו בבחירות‪ ,‬בעסקיו‪ ,‬בחייו‬
‫הפרטיים‪ .‬ונרדם לעולמים בנסיעתו במכונית ‪ -‬בלי שהרגיש בכלל בתאונה שאירעה לו‪ .‬בן ‪ 83‬היה במותו בשנת‬
‫‪.1969‬‬
‫וכעת כשמעמידים לרשות הציבור את הבית המפואר הזה‪ ,‬נביע רגשי תודה והערכה לכל אלה שנתנו יד להגשמת‬
‫צוואתו של מר קריניצי להקים "בית ראשונים" בבית שהוא תרם לעיריית רמת‪-‬גן‪ ,‬בראש וראשונה לראשי עיריית‬
‫רמת‪-‬גן‪ ,‬לפקידי העירייה ולכל המומחים שעסקו בתכנון וביצוע כל הפרטים בבית זה‪.‬‬
‫כמו כן נביע את הערכתנו למרים יקים‪ ,‬בתו של מר קריניצי‪ ,‬שבמשך ‪ 19‬שנים מאז מותו‪ ,‬עשתה את הכל אשר‬
‫באפשרותה כדי להגשים את צוואתו של אביה‪ ,‬להקים בביתם את "בית ראשוני רמת‪-‬גן"‪.‬‬
‫*** סוף הראיון ***‬
‫‪4‬‬