‫בית החינוך "נופי הבשור" – המגמה למחשבת ישראל‬ ‫שנת הלימודים תשע"ג‪3102-‬‬ ‫לימודי חקר של תלמידי י"ב בנושא‬ ‫אלוהים‬ ‫‪1‬‬ ‫דבר המורה‬ ‫זה שנים רבות שתלמידי י"ב של בית החינוך "נופי הבשור" בוחרים בסוף שנת הלימודים‬ ‫של י"א את הנושא הלימודי לשנת הי"ב‪ .‬לפני שנה התלמידים בחרו ללמוד את הנושא‪:‬‬ ‫אלוהים‬ ‫בהיקף של ‪ 5‬שעות שבועיות במשך כל שנת הלימודים תשע"ב – ‪.3103‬‬ ‫בסמסטר הראשון למדו התלמידים "יסודות האמונה והכפירה באלוהים"‪ ,‬הציגו נושאים‬ ‫שעניינו אותם ורשמו את עיקרי השעורים בפורטפוליו צומח‪ .‬בסמסטר השני כל תלמיד‬ ‫כתב עבודת חקר אישית לפי בחירתו במסגרת הנושא‪ :‬האמונה והכפירה באלוהים‪.‬‬ ‫בחוברת זו לוקטו כל העבודות האישיות של התלמידים‪ .‬רמתן לא אחידה‪ ,‬אך כל‬ ‫התלמידים התמודד‪ ,‬לפי יכולתם‪ ,‬עם כתיבת עבודה מחקרית קטנה‪ ,‬כאשר תפקידי היה‬ ‫לעודד‪ ,‬לחלץ מ"תקיעות"‪ ,‬לשאול שאלות שיקדמו את התלמיד בעבודתו‪ ,‬להציע דרכי‬ ‫חיפוש נוספות וללוות את כל תהליך הכתיבה‪.‬‬ ‫תרומה חשובה היתה לסיור הלימודי בירושלים‪ .‬כל תלמידי המגמה (כיתה י' עד י"ב) נפגשו‬ ‫עם רבנים חרדים מחד‪ ,‬ועם מחזה מעולה על משפט שפינוזה בתיאטרון החאן ("ירושלים‬ ‫החדשה") מאידך‪.‬‬ ‫העבודות לא עברו עריכה לשונית ויש בכך בהחלט פגם‪ .‬מצד שני יש לברך על הימצאותן‬ ‫של שגיאות כתיב וסגנון‪ ,‬כי הן מעידות על כך‪ ,‬שהכתוב לא עלה על הכתב בדרך של "גזור‪-‬‬ ‫הדבק"‪ ,‬מחלה נפוצה בבתי ספר תיכון ואפילו באקדמיה‪ ,‬מאז הופעת המחשב‪ ,‬שיש‬ ‫להלחם בה‪.‬‬ ‫בית החינוך "נופי הבשור"‪ ,‬קיץ תשע"ג ‪3102 -‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מרטין ססלר‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דבר המורה‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪2‬‬ ‫אסף כהן‬ ‫תפיסת הרמב"ם את אלוהים‬ ‫‪4‬‬ ‫שקד מנור‬ ‫מה בין אלוהי התנ"ך לאלוהי הרמב"ם?‬ ‫‪32‬‬ ‫רחלי ארג'ואן‬ ‫התנגשות והשוואה בין סיפורי הבריאה‬ ‫‪63‬‬ ‫עדי ברקוביץ'‬ ‫השכינה‬ ‫‪54‬‬ ‫דר מוניץ‬ ‫תפיסת האלוהים בשירה העברית המודרנית‬ ‫‪86‬‬ ‫סער רחום‬ ‫האמונה באל של ‪ 2‬הדתות המונותיאיסטיות‬ ‫‪68‬‬ ‫עמית טרגרמן‬ ‫קדושת ירושלים ביהדות‪ ,‬בנצרות ובאסלאם‬ ‫‪010‬‬ ‫מאי ברגמן‬ ‫אהבת ה' מיראה או מאהבה‬ ‫‪051‬‬ ‫ינאי רובינשטיין‬ ‫יהדות כתרבות‬ ‫‪088‬‬ ‫מזן קלנדרוב‬ ‫תפיסת האלוהים של מאמין המודרני‬ ‫‪081‬‬ ‫זהר חגי‬ ‫תפקיד הדתות בסכסוכים‬ ‫‪016‬‬ ‫ניר שעיה‬ ‫היהדות החילונית‬ ‫‪308‬‬ ‫גלית וולפוביץ‬ ‫גלגול הנשמות ביהדות ובהינדואיזם‬ ‫‪321‬‬ ‫נדב אורשחובסקי‬ ‫הכפירה‬ ‫‪354‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שם בית הספר‪ :‬נופי הבשור‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬ ‫תפיסת אלוהים לפי רמב"ם‬ ‫שם המורה‪ :‬מרטין ססלר‬ ‫התלמיד‪ :‬אסף כהן‬ ‫תאריך הגשה‪68.6.6356 :‬‬ ‫ת"ז‪638875558 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ רעים ‪58566‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כיתה י"ב‪ ,‬מחזור ד'‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ‪3 ................................. ................................ ................................‬‬ ‫פרק ראשון‪ -‬רקע היסטורי על רמב"ם ‪7 ................................ ................................‬‬ ‫פרק שני‪ -‬דמותו של אלוהים ‪8 ......................................... ................................‬‬ ‫פרק שלישי‪ -‬בריאת העולם ‪56 ........................................ ................................‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬יכולת הבחירה החופשית ‪53 .............................. ................................‬‬ ‫סיכום ומסקנות ‪63 ..................... ................................ ................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪66 ....................... ................................ ................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מבוא‬ ‫כבר משחר האנושות‪ ,‬בני האדם היו סקרנים ובעלי רצון עז לגלות את סודות היקום‪ .‬ככל‬ ‫שהשנים עברו ובני האדם גילו והבינו יותר את העולם‪ ,‬כך הם הבינו כמה מעט הם יודעים‪.‬‬ ‫אחת מן השאלות המרכזיות שנשאלו במשך שנים רבות הייתה שאלת קיומו של גוף הנקרא‬ ‫'אלוהים'‪ ,‬בגדר סימן שאלה‪ .‬לא ברור מי זה "האלוהים" הזה‪ ,‬מאין הוא בא‪ ,‬איך הוא נוצר‪,‬‬ ‫מהם יכולותיו‪ ,‬היכן הוא נמצא וכו'‪ .‬כמו כן‪ ,‬שאלות רבות נוספות נשאלו וביניהן‪ :‬האם קיים‬ ‫יותר מאל אחד‪ ,‬האם קיימת בחירה חופשית‪ ,‬איך נברא העולם‪ ,‬מה היה תפקידו של אלוהים‬ ‫לאחר בבריאת העולם ועוד‪ .‬שאלות אלו מעסיקות אותנו גם בימים אלו‪ ,‬כפי שהם העסיקו בני‬ ‫אדם רבים מאות שנים לפנינו‪ .‬אחד מפוסקי היהדות הגדולים והחשובים ביותר ואחד‬ ‫מההוגים הבולטים שעסקו בשאלות אלו‪ ,‬היה רמב"ם‪ .‬על כן‪ ,‬בעבודה זו אתן מענה לשאלות‬ ‫הללו ואחרות על פי תפיסת עולמו ואמונתו של רמב"ם‪ .‬שאלת המחקר עליה תיסוב עבודתי‬ ‫היא‪ -‬מהי תפיסת אלוהים של רמב"ם?‬ ‫חילקתי את עבודתי לארבעה פרקים התוקפים מזוויות‬ ‫שונות את שאלת המחקר‪ .‬לבסוף‪ ,‬הצגתי את‬ ‫מסקנותיי‪ ,‬לגבי תפיסת עולמו של השלמה רמב"ם‬ ‫בקשר לאלוהים‪,‬‬ ‫בפרק האחרון הנקרא‬ ‫"סיכום‬ ‫ומסקנות"‪ .‬הפרק הראשון נותן רקע היסטורי על רמב"ם‬ ‫ועל קורות חייו‪ .‬פרק זה מציג את האירועים המרכזיים‬ ‫שעברו בחייו‪ ,‬וכמו כן מציג גם את כתביו וחשיבותו של‬ ‫רמב"ם ליהודים בפרט‪ ,‬ולעולם בכלל‪ .‬הפרק השני עוסק‬ ‫בדמותו של אלוהים כפי שרמב"ם רואה אותה‪ .‬פרק זה‬ ‫מציג איך לדעת רמב"ם ראוי להתייחס לאלוהים‬ ‫ולמראו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מציג את תכונותיו הייחודיות של‬ ‫אלוהים‪ .‬הפרק השלישי דן בסיפור בריאת העולם ובשיא פועלו של אלוהים במאורע זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הפרק מציג את 'הירושה' ואת התכונה הייחודית שהעניק אלוהים לאדם בזמן‬ ‫הבריאה‪ .‬הפרק האחרון מציג את יכולת הבחירה החופשית והאחריות שיש לאדם על חייו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוא דן בשאלה האם אלוהים נותן שכר ועונש לבני האדם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫רקע היסטורי על רמב"ם‬ ‫רבי משה בן מימון‪ 1‬נולד בשנת ‪ 5568‬בקורדובה‪ ,‬ספרד‪ .‬אביו של רמב"ם‪ ,‬מימון בן יוסף‪,‬‬ ‫היה אדם משכיל ומלומד‪ ,‬הוא שימש כדיין בולט ובעל שם‪ .‬באותה העת קורדובה נכללה‬ ‫בחלק המוסלמי של ספרד שהיה ידוע כמשגשג וכמודרני‪ ,‬ומכאן שהייתה עיר מודרנית‬ ‫ומתקדמת ביחס לאחרות‪ .‬עד תחילת המאה ה‪ 56 -‬התקיים ברוב ספרד שלטון מוסלמי‪,‬‬ ‫שלטון זה אפשר לקהילות היהודיות חופש דת ואוטונומיה שיפוטית‪ .‬רוב יהודי אירופה באותה‬ ‫התקופה של ימי הביניים חיו בספרד ובשטחים שהיו שייכים לשלטון המוסלמי‪ .‬לפיכך‪ ,‬תרבות‬ ‫היהודים שגשגה‪ ,‬ניתנו להם זכויות והיתרים‪ ,‬מצבם הכלכלי היה טוב והם זכו לרכוש השכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬תקופה זו כונתה "תור הזהב"‪ ,‬במהלכה כתבו יהודי ספרד יצירות‪ ,‬שירים‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫רעיונות ומאמרים פילוסופיים ודתיים‪ .‬רמב"ם גדל בקורדובה בשיא אותה התקופה שהביאה‬ ‫עמה שגשוג חסר תקדים ופריחה תרבותית‪-‬מחשבתית ליהודי ספרד‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬המצב לא תמיד היה מזהיר עבור יהודי ספרד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,5565‬בעת שרמב"ם היה בן ‪ ,56‬השתלטה‬ ‫קבוצת מוסלמים קיצוניים על עיר מולדתו‪ .‬קבוצה זו‬ ‫הייתה כת מוסלמית והיא נקראה "מואחידון"‪.‬‬ ‫המוסלמים הקיצוניים הללו פלשו מצפון אפריקה‬ ‫לדרום ספרד והחלו לרדוף את היהודים באזורים‬ ‫השונים‪ .‬יהודים רבים ברחו צפונה לאזורים בשליטה‬ ‫נוצרית‪,‬‬ ‫אולם‬ ‫משפחתו‬ ‫של‬ ‫רמב"ם‬ ‫הניחה‬ ‫שהמוסלמים הקיצוניים יגיעו גם לשם ולכן הם נדדו‬ ‫בדרום ספרד בתקווה שלא יתפסו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר ‪ 53‬שנות נדודים בשנת ‪5585‬‬ ‫רמב"ם ומשפחתו הגיעו לצפון אפריקה והשתקעו בעיר פס שבמרוקו‪ .‬בשנת ‪ 5538‬עבר‬ ‫רמב"ם לפוסטאס (קהיר העתיקה) ושם חי עד יום מותו בשנת ‪ .5636‬תחילה‪ ,‬התפרנס‬ ‫רמב"ם במסחר של אבנים טובות בעסק שניהל אחיו‪ ,‬דויד‪ .‬אולם‪ ,‬מספר שנים לאחר מכן‬ ‫‪1‬‬ ‫ניתן להגיד בקיצור 'רמב"ם'‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רמב"ם החל לעבוד בתור רופא והיא מצליח מאוד בתחום זה‪ .‬רמב"ם היה משכיל ביותר‪ ,‬ואף‬ ‫התמנה בסופו של דבר להיות רופאו הפרטי של המלך ("הסולטן")‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בנוסף לעבודתו כרופא רמב"ם היה לאחד מגדולי הפוסקים ביהדות בכול הדורות‪ ,‬מחשובי‬ ‫הפילוסופים בימי הביניים ובעולם כולו‪ ,‬היה מנהיג רוחני‪ ,‬חוקר ואיש מדע‪ .‬יצירתו של רמב"ם‬ ‫גדולה ועשירה‪ ,‬הוא כתב ספרים רבים‪ ,‬עסק בנושאים מגוונים והשקיע מחשבה עמוקה‬ ‫ומקורית בכתביו‪ .‬כבר בהיותו בן ‪ 55‬כתב רמב"ם את חיבורו הראשון "מילות ההיגיון"‪ .‬היה‬ ‫זה חיבור פילוסופי שהתבסס על תורת ההיגיון של פילוסוף מוסלמי שחי במאה ה‪.53 -‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אחד הספרים החשובים ביותר שכתב רמב"ם נקרא "משנה תורה"‪ ,‬הנקרא גם "הי"ד‬ ‫החזקה" משום שיש בו ‪ 56‬ספרים (י"ד)‪ .‬משנה תורה הוא ספר הלכה אשר היווה סיכום של‬ ‫כול חוקי התורה והמצוות‪ .‬בשונה משאר הספרים שכתב רמב"ם‪ ,‬ספר זה נכתב בעברית‬ ‫בלבד‪ .‬נוסף על שני אלה‪ ,‬כתב רמב"ם ספר פילוסופי חשוב ממעלה ראשונה הנקרא "מורה‬ ‫נבוכים"‪ .‬בדומה למשנה תורה‪ ,‬גם ספר זה נחשב לאחד מהכתבים הפילוסופיים המפורסמים‬ ‫גם בזמן המודרני‪ .‬כתבים אלו שימשו לפריצת דרך בתחום הפילוסופיה והיו חשובים במעלה‬ ‫ראשונה במשך ההיסטוריה‪ .‬רמב"ם כתב בנוסף לספרים הללו‪ ,‬איגרות רבות לקהילות‬ ‫יהודיות בארצות ערב‪ ,‬ובהן תשובות לשאלות‪ ,‬עצות ודברי עידוד‪ .‬אחת האיגרות הידועות‬ ‫נקראת "איגרת תימן" והיא עוסקת במצבם השה של יהודי תימן‪ .‬כתבים אלו של הרמב"ם‬ ‫הפכו אותו להיות לאחד מהאישים ומהוגי הדעות היהודיים החשובים והמפורסמים ביותר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אתר 'מט"ח'‪ ,‬רמב"ם‬ ‫‪3‬‬ ‫אתר 'מט"ח'‪ ,‬רמב"ם ‪5636-5568‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק שני‬ ‫דמותו של אלוהים‬ ‫בני האדם‪ ,‬לאורך ההיסטוריה‪ ,‬חיפשו במחשבתם את דמותו של אלוהים‪ .‬החתירה לדעת‬ ‫איך נראה אלוהים בתודעתם של בני האדם‪ ,‬עמדה שנים רבות במוקד הבעיות התיאולוגיות‪.‬‬ ‫לעיתים אלוהים היה מצטייר כאישיות בדמיונם של בני האדם‪ ,‬ולעיתים בני האדם היו‬ ‫מתרגמים את מחשבותיהם לתמונות‪ ,‬פסלים וכיו"ב‪ .‬בדמיונו של האדם‪ ,‬אלוהים היה מצטייר‬ ‫כדמות מזוקנת וחכמה‪ ,‬אך תמיד הוא היה מצטייר כדמות מושלמת‪ ,‬הגבוהה בדרגתה‬ ‫מהדמות האנושית‪ .‬כבר בתנ"ך ובעת העתיקה‪ ,‬נהגו להמחיש את דמותו של אלוהים‬ ‫באמצעות החומר‪ ,‬בני האדם פיסלו פסלים ועבדו עבודת אלילים‪ .‬משה רבנו יצא במתקפה‬ ‫חסרת תקדים נגד התופעה של המחשת האל‪ ,‬הסגידה לפסליו ושיוכו לעולם המטריאליסטי‪.‬‬ ‫אולם כיום‪ ,‬בשונה מפעם‪ ,‬עבודת אלילים והמחשת האל באמצעות החומר נעלמה כליל‬ ‫מהעולם‪ .‬כיום יוצרים בני האדם רק תמונות פנימיות בדמיונם‪ ,‬באמצעות הפנטזיה והדמיון‬ ‫חסר הגבולות‪ .‬בתקופתו של רמב"ם‪ ,‬בשיא ימי הביניים‪ ,‬עבודת האלילים והסגידה לפסלים‬ ‫ולתמונות של האל‪ ,‬כמעט ונעלמה‪ .‬אך התמונה "הפנימית" של אלוהים בדמיונם של בני‬ ‫האדם‪ ,‬עדיין הייתה קיימת‪ .‬רמב"ם ראה עצמו כיורש של המאבק המקראי באלילות‪ ,‬הוא‬ ‫ביקש לנפץ את ניסיונות בני האדם להמחיש את דמותו של אלוהים באמצעות המחשבה‪.‬‬ ‫לטענת רמב"ם‪ ,‬קשה לעקור דעות שנוצרו בתודעה בילדות‪ .‬האויב הגדול ביותר של המחנך‬ ‫הוא כול מי ששתל דעות כזב בתודעת האדם בזמן ילדותו‪ .‬רמב"ם לקח לעצמו את המשימה‬ ‫להוכיח לתודעת האדם‪ ,‬שאלוהים הוא דמות מופשטת וללא צורה‪ .‬זהו מאבק קשה ביותר‪,‬‬ ‫איך ניתן לפרוץ אל תוך תודעת האדם ולשבור את פסלי אלוהים? הכלי שרמב"ם משתמש בו‬ ‫הוא התבונה‪ .‬תחילה‪ ,‬רמב"ם ניסה להוכיח את קיומו של אלוהים‪ ,‬ואל זה איננו אל גשמי‪.‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬כיהודי מאמין‪ ,‬טען שאלוהים ברא את העולם ומכאן שהוא מוכרח להיות קיים‪.‬‬ ‫רמב"ם אמר שכול מה שקיים בעולם נוצר מאיזושהי סיבה‪ ,‬סיבה זו כאמור היא אלוהים‪.‬‬ ‫"יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכול‬ ‫הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו"‪.4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬ ‫‪9‬‬ ‫לאחר שרמב"ם הסביר מדוע לדעתו אלוהים‬ ‫קיים‪ ,‬הוא עבר לשלב הבא‪ ,‬בו הוא הסביר מדוע‬ ‫אלוהים הוא אל יחיד‪" .‬אלוה זה אחד אינו לא‬ ‫שניים ולא יתר על שניים‪ ,‬אלא אחד‪ ,‬שאין כייחודו‬ ‫אחד מן האחדים הנמצאים בעולם‪ :‬לא אחד כמין‬ ‫שהוא כולל אחדים רבים‪ ,‬ולא אחד כגוף שהוא‬ ‫נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד‬ ‫אחר כמותו בעולם"‪ .5‬רמב"ם הסביר את אחדותו של אלוהים בכך שהראה שהמילה "אחד"‬ ‫איננה תואמת לשום אובייקט חומרי בעולם‪ .‬בעולם המטריאליסטי כול גוף חומרי ניתן‬ ‫לחלוקת משנה‪ .‬למשל עץ מורכב מגזע‪ ,‬שורשים‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים ופרחים‪ ,‬הוא איננו "אחד" או‬ ‫מקשה אחת‪ -‬אלא קבוצה של מרכיבים‪ .‬גוף האדם גם הוא מורכב מאיברים שונים ומגוונים‪-‬‬ ‫"גוף שנחלק למחלקות ולקצוות"‪ .‬הרמב"ם קבע שאין להחיל את המילה "אחד" בעולם הגשמי‬ ‫והמושא היחיד שראוי לכינוי "אחד" הוא אלוהים‪ .‬העובדה שאנו מייחסים את המילה "אחד"‪,‬‬ ‫היא אחת מאשליותיה של השפה‪ .‬רק אלוהים הוא איננו "מין שכולל אחדים הרבה" (הכוונה‬ ‫היא לדבר שמורכב ממספר מרכיבים‪ ,‬כמו האנושות שמורכבת מבני אדם‪ ,‬תמונה שמורכבת‬ ‫מצבעים‪ ,‬נייר‪ ,‬מסגרת וכיו"ב)‪ .‬מכאן‪ ,‬מה שלא גשמי הוא אחד‪ ,‬ואחד ניתן לייחס אך ורק‬ ‫לאלוהים‪.‬‬ ‫עתה רמב"ם מסביר מדוע אלוהים הוא לא גשמי‪" .‬ואילו היה היוצר גוף וגוויה היה לו קץ‬ ‫ותכלית‪ ,‬שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ‪ .‬וכל שיש לו קץ ותכלית‪ ,‬יש לכוחו קץ וסוף"‪ .6‬כאן‬ ‫מסביר רמב"ם שסופיות היא תכונה מהותית של כול גוף חומרי‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת שאלוהים יהיה‬ ‫דמות לא גשמית‪ ,‬עליו להיות אין סופי‪.‬‬ ‫לבסוף הסביר רמב"ם מדוע אלוהים הוא אין סופי‪" .‬המצוי הזה הוא אלוה העולם‪ ,‬אדון כל‬ ‫הארץ‪ .‬והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית‪ ,‬בכוח שאין לו הפסק‪ ,‬שהגלגל סובב תמיד‪,‬‬ ‫ואי אפשר שייסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו‪ ,‬בלא יד ולא גוף"‪ .7‬רמב"ם ייחס את‬ ‫"תנועה הגלגל" לתנועת הכוכבים בחלל‪ .‬אם התנועה של הגלגלים היא אין סופית‪ ,‬אז מקור‬ ‫התנועה חייב בעצמו להיות אין סופי‪ .‬הרי סופי אינו מסוגל ליצור אין סופי‪ -‬זהו כשל לוגי‪.‬‬ ‫לתנועה האין סופית שבקוסמוס יש מקור ומקור זה חייב להיות אין סופי וחסר גבולות וקץ‪.‬‬ ‫מסקנת הרמב"ם‪ :‬מקור התנועה הקוסמית הוא אין סופי‪ ,‬מכך עולה שהוא איננו גשמי מכיוון‬ ‫שאין סופי הוא מחוץ לעולם החומר והגשמיות‪ ,‬ואם הוא מחוץ לעולם החומר והגשמיות‪ ,‬הוא‬ ‫‪5‬‬ ‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬ ‫‪6‬‬ ‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬ ‫‪7‬‬ ‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬ ‫‪11‬‬ ‫אחד מכיוון שמה ש"אחד"‪ ,‬והיחיד שניתן לכנות "אחד"‪ ,‬כפי שהוכחנו מקודם‪ ,‬הוא אלוהים‪.‬‬ ‫מכאן נובע לפי רמב"ם‪ ,‬שאלוהים הוא הכוח האין סופי בעולם‪ ,‬הוא מחוץ לעולם החומר‬ ‫ולעולם הגשמי והוא אחד ויחיד‪" -‬ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' אֶ חָ ד"‪ .8‬על ידי הסברת דברים אלו ניסה‬ ‫רמב"ם להוכיח שאלוהים הוא מחוץ לעולם המטריאליסטי ובכך הוא ניסה לנפץ את הרגלי בני‬ ‫האדם לדמיין את דמותו וצורתו של אלוהים במחשבה ואת ההרגל של תרגום המחשבה‬ ‫לפסל או לתמונה‪.‬‬ ‫רמב"ם נלחם בתופעה נוספת שנגעה לדמותו של אלוהים ולתיאוריה הלשוניים הרבים‪ .‬הוא‬ ‫לא רק נלחם בתיאור הפיזי של אלוהים במחשבה או על ידי החומר‪ ,‬אלא גם בתיאור הלשוני‬ ‫שבני האדם ניסו לייחס לאלוהים‪ .‬במורה נבוכים רמב"ם יוצא למתקפה חסרת תקדים נגד‬ ‫התיאורים הלשוניים של אלוהים‪ .‬רמב"ם טוען שתיאור לשוני של אלוהים בשפתם של בני‬ ‫האדם קבילה לתיאורו של אלוהים על דרך המחשבה או על דרך תיאור מוחשי על ידי חומר‬ ‫(פסל‪ ,‬תמונה וכו'‪ )...‬בכך‪ ,‬המתארים את אלוהים בשפה עוברים על הדיבר השני בעשרת‬ ‫ֲשה לְ ָך פֶ סֶ ל‪ ,‬וְ כָל‪ְ -‬תמּונָה"‪ .9‬למעשה‪ ,‬רמב"ם קבע שתיאור אלוהים על דרך‬ ‫הדיברות‪ֹ" -‬לא‪-‬תַ ע ֶ‬ ‫השפה הוא עבודת אלילים לחלוטין‪.‬‬ ‫על פי רמב"ם‪ ,‬האלוהות איננה ניתנת לייצוג‬ ‫לשוני‪ .‬לא ניתן לייחס לאלוהים כל תואר‪ ,‬אלא‬ ‫ניתן לומר על אלוהים רק מה שהוא לא‪" .‬דע כי‬ ‫תיאור האל יתעלה בשלילות הוא התיאור הנכון‪,‬‬ ‫אשר אין בו כלום מאי הדיוק ואין בו חיסרון לגבי‬ ‫האל בכלל ולא בשום מצב ואילו בתיאורו בהיגדים‬ ‫חיוביים יש משום שיתוף וחיסרון"‪ .10‬רמב"ם‬ ‫קבע שכל ניסיון לשבח את אלוהים באמצעות השפה האנושית רק מנמיך את קומתו‪ .‬אלוהים‬ ‫גדול מן השפה והוא מעליה‪ ,‬אלוהים הוא שלם‪ .‬השפה היא בעלת מוגבלויות והמושגים בה‬ ‫לא מייצגים אובייקטים פרטיים‪ ,‬אלא כללים‪ .‬למעשה השפה יוצרת שיתוף בין מספר‬ ‫אובייקטים וזהו כשל וחיסרון בה‪ .‬כול תיאור של אובייקט באמצעות השפה‪ ,‬משייך את אותו‬ ‫אובייקט לקטגוריה רחבה יותר‪ .‬לאור איכות זו של השפה האנושית‪ ,‬תיאור אלוהים באמצעות‬ ‫השפה משייך אותו לאותה קטגוריה שבה נמצאים יתר הדברים בעולם‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬אם‬ ‫נאמר על אדם מסוים שהוא אדם טוב ונאמר על אלוהים שהוא טוב‪ ,‬אז יש כאן מן השיתוף‬ ‫בין אלוהים לאדם‪ .‬אנחנו משייכים את אלוהים לאותה קטגוריה של אנשים טובים‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫אלוהים הוא דמות שלמה‪ ,‬הוא מעל האדם‪ ,‬ומכאן אי אפשר לייחס אליו תכונות אנושיות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫(דברים ו‪ ,‬ד)‬ ‫‪9‬‬ ‫שמות כ‪ ,‬ג‬ ‫‪10‬‬ ‫מורה נבוכים א‪ ,‬נח‬ ‫‪11‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כאשר אנחנו מייחסים לאלוהים בשפתנו תכונות אנושיות‪ ,‬אנחנו מקרבים אותו‬ ‫לעולם החומרי והאנושי‪ ,‬אנחנו יוצרים הקבלה בין אלוהים לבני האדם‪ .‬קירוב אלוהים לעולם‬ ‫האנושי‪ ,‬הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬עבודת אלילים‪ ,‬מכיוון שהאלילים היו הרי חלק מהעולם האנושי‪ .‬עצם‬ ‫העובדה שאנו מייחסים לאלוהים תכונות אנושיות היא איינה הגיונית‪ ,‬אלוהים הוא מעל כולם‪,‬‬ ‫הוא שלם‪ ,‬אין סופי‪ ,‬הוא איננו גשמי או אנושי והוא מחוץ לעולם החומר‪ .‬זהו אבסורד לכנות‬ ‫את אלוהים בכינויים ובשמות כשם שאי אפשר להגיד שקיים משולש בעל ‪ 583‬מעלות‪ -‬מכיוון‬ ‫שבהגדרה של המשולש סכום זוויותיו הוא ‪ 553‬מעלות‪ .‬אם יהיה למשולש ‪ 583‬מעלות הוא‬ ‫לא ייקרא משולש‪ ,‬זו תהיה צורה אחרת ודמיונית‪ .‬בכך‪ ,‬אם אנו מייחסים לאלוהים תכונות‬ ‫אנושיות אנחנו עוברים על ההגדרה של אלוהים‪ ,‬הוא הרי דמות שלמה ולא אנושית‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬רמב"ם מציע פתרון אשר נקרא "תורת התארים השליליים"‪ .‬רמב"ם קובע שעל דרך‬ ‫שלילת התארים של אלוהים אנו לא פוגעים בשלמותו‪ .‬כאשר אנחנו אומרים על אלוהים שהוא‬ ‫"לא רע"‪ ,‬אנו לא מייחסים לו שום תכונה אנושית כי לא קבענו מיהו‪ ,‬ועל ידי כך אנו מוציאים‬ ‫אותו מהעולם האנושי‪ .‬איננו אומרים בכך שאלוהים הוא "טוב"‪ ,‬אלא אנו פוסלים את היותו‬ ‫רע‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו לא מייחסים אותו לקטגוריה של האנשים ה"לא רעים"‪ ,‬מכיוון שלא קבענו‬ ‫את מהותו ולא קבענו מהו באמת‪ .‬למעשה‪ ,‬רק קבענו מה שהוא לא‪ ,‬ולא מה שהוא כן‪ ,‬ובכך‬ ‫לא ניתן להשוות או לייחס אותו לבני האדם‪ .‬אין כאן שום שיתוף מכיוון שלא אמרנו איזה‬ ‫תכונה כן יש לו‪ .‬תורת התארים השליליים לא נותנת לנו לדעת מה קיים ואיזה תכונות יש‬ ‫לאלוהים‪ ,‬היא רק נותנת לנו את האפשרות לפסול את התיאורים השליליים של אלוהים‪ ,‬ובכך‬ ‫יוצרת דמות שלמה הנמצאת מחוץ לעולם הטבע‪-‬המטריאליסטי‪-‬האנושי‪ .‬הפתרון שהציע‬ ‫רמב"ם מייחד את אלוהים ושומר על הגדרתו כדמות שאין שנייה לה באף מימד בעולם‪.‬‬ ‫רמב"ם ראה עצמו כממשיך ניפוץ עבודת האלילים שהתחילה כבר בתנ"ך‪ .‬כידוע‪ ,‬בתנ"ך‬ ‫מצויים כינויים אנושיים לאלוהים‪ ,‬ורמב"ם ראה עצמו כממשיך המאבק המקראי בעבודת‬ ‫האלילים‪ .‬בעוד שהתנ"ך שחרר את אלוהים מעולם הטבע ומהעולם האנושי (אלוהים יצר‬ ‫אותם ולכן הוא לא יכול להיות חלק מהם)‪ ,‬מורה נבוכים של רמב"ם שחרר את אלוהים מכבלי‬ ‫השפה וממגבלותיה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בפרק זה תיארתי את בסיס תפיסת אלוהים לפי רמב"ם‪ ,‬הלא הוא הדמות של‬ ‫אלוהים‪ .‬לדמות זו אין גוף או צורה‪ ,‬לא ניתן להמחיש אותה במחשבה או על ידי חומר‪ ,‬זוהי‬ ‫דמות אין סופית‪ ,‬שלמה שיצרה את העולם‪ ,‬דמות אחת ויחידה ודמות שלא ניתן לייחס לה‬ ‫תכונות ותיאורים‪ ,‬עקב חסרונות השפה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫גודמן‪ ,‬מיכה‪ ,‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬דביר‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‪ ,‬אור יהודה‪ ,6353 ,‬עמ' ‪68-‬‬ ‫‪35 ,88-87 ,88‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫בריאת העולם‬ ‫בסיפור בריאת העולם ניכרת התערבותו של אלוהים‪ .‬כפי שמופיע בסיפורי התנ"ך לאט לאט‬ ‫התערבותו של אלוהים דועכת בעולם‪ .‬שיא ההתערבות הוא בבריאת העולם ומייד אחר כך‬ ‫היא דועכת‪ .‬התהליך מתחיל בבריאת העולם וממשיך דרך דיבור ישיר לבני האדם (סיפור גן‬ ‫עדן‪ ,‬קין והבל‪ ,)...‬דרך התערבות מסיבית בסיפור המבול ובסיפור מגדל בבל (התערבות כלל‬ ‫עולמית)‪ ,‬דרך ‪ 53‬המכות וחציית ים סוף (התערבות נקודתית)‪ ,‬דרך דיבור לנביאים בלבד ולא‬ ‫לכול העם‪ ,‬ועד לחורבן בית המקדש שאחריו התחיל ניתוק בין אלוהים לכל האנושות‪ .‬בפרק‬ ‫זה ובפרק שאחריו אציג את פועלו של אלוהים בעולם‪ .‬בעוד שבפרק השלישי אדון "בפועלו"‬ ‫של אלוהים לאחר חורבן בית המקדש כפי שראה רמב"ם‪ ,‬בפרק זה אדון בשיא פועלו של‬ ‫אלוהים‪ ,‬בבריאת העולם‪.‬‬ ‫בפרק הראשון שבתנ"ך מתואר סיפור בריאת העולם‪ .‬רמב"ם מכיר בסיפור בריאת העולם את‬ ‫הרעיון שכול מה שברא האל בעולם‪ ,‬הוא ברא מתוך מחשבה ותכנון‪ .‬התוצאה הייתה יצירת‬ ‫עולם הרמוני ושליו‪.‬‬ ‫ביום הראשון של הבריאה אלוהים ברא את האור והחושך באמירה‪" -‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי אור;‬ ‫ויהי‪-‬אור"‪ 12.‬בנוסף‪ ,‬אלוהים הבדיל בין האור לבין החושך וקרא לאור יום ולחושך לילה‪ .‬גם‬ ‫יצירת אלוהים ביום השני לבריאה הייתה באמריה‪" -‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי רקיע בתוך המים‪,‬‬ ‫ויהי מבדיל‪ ,‬בין מים למים"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ביום זה אלוהים ברא את השמים ואת המים‪ ,‬הוא הבדיל‬ ‫ביניהם ויצר מסגרת בה השמים מעל והמים מתחת‪ .‬בריאה זו נמצאת בגדר אמירה‪ ,‬אולם‬ ‫בהמשך הפסוק נמצאת המילה "ויעש" בהקשר של בריאת הרקיע‪" .‬ויעש אלוהים‪ ,‬את‬ ‫הרקיע"‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫כאן מפרש רמב"ם‪ ,‬שאלוהים נתן צורה וממש "פיסל" את הרקיע‪ .‬רמב"ם הקדיש‬ ‫מחשבה והגיע למסקנה מדוע בחלק מימי הבריאה אלוהים בורא באמירה ומדוע במחלק‬ ‫מהימים אלוהים בורא בעשייה‪ .‬פרוש רמב"ם לשני פעלים אלו מלווה את כול סיפור הבריאה‬ ‫בתפיסתו של רמב"ם‪ .‬לטענת רמב"ם‪ ,‬הפועל "ויאמר" מורה על כך שהבריאה הייתה‬ ‫באמירה ובדיבור‪ .‬לאורך כול סיפור הבריאה כאשר מוזכרת המילה "ויאמר"‪ ,‬רמב"ם מוצא‬ ‫‪12‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬ג‬ ‫‪13‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬ו‬ ‫‪14‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬ז‬ ‫‪13‬‬ ‫שמילה זו מתארת בריאה כללית ויצירה של משהו חדש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפועל "עשה" מציין‬ ‫את העבודה שלדברים שאלוהים ברא באמירה ניתנו צורה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפועל "עשה" מתאר את‬ ‫מתן הצורות הגשמיות והחומריות של מה שברא אלוהים‪ ,‬זוהי עשייה של ממש‪ ,‬עשייה‬ ‫פיזית‪ ,‬כגון זו של עיצוב החומר על ידי אומן‪ .‬מכאן מסקנת רמב"ם הייתה שאמירה היא‬ ‫בריאה כללית והיא שלב ראשון בבריאה‪ ,‬ואילו עשיה היא השלב השני שאחראי על מתן‬ ‫הצורות למה שברא אלוהים‪.‬‬ ‫כך ממשיך סיפור הבריאה‪ ,‬ביום השלישי אלוהים הבדיל בין הים ליבשה וגם יצר את‬ ‫הצמחים‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד‪ ,‬ותראה היבשה‪ ...‬ותוצא‬ ‫הארץ דשא עשב‪ 15"...‬בריאה זו נמצאת בגדר אמירה מכיוון שהמים וצורתם הטבעית כבר היו‬ ‫קיימים כבר מהיום השני‪ ,‬ולכן לא היה צורך בעשייה פיזית‪ ,‬אלא בהבדלה בלבד מהמים‬ ‫ומהיבשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלק השני של הבריאה באותו היום‪ ,‬הזכרת הצרוף "ותוצא הארץ‬ ‫דשא ועשב"‪ ,‬מצביע על כך שאלוהים נתן את הצורה הטבעית והגשמית לצמחייה‪ .‬ביום‬ ‫הרביעי מתוארת בריאת הירח והשמש ומתן הצורות החומריות שלם‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי‬ ‫מאורות ברקיע השמים‪ ...‬ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים"‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תחילה אלוהים‬ ‫בורא באמירה את המאורות על מנת להבדיל בין היום (שמש) לילה (ירח) באמירה‪ ,‬ולאחר‬ ‫הבריאה הכללית הוא נותן להם את הצורות החומריות‪ -‬בעשייה‪ .‬ביום החמישי בורא אלוהים‬ ‫את החיות שמתקיימות בשמים ובמים‪" .‬ויאמר אלוהים ישרצו המים‪ ,‬שרץ נפש חיה; ועוף‬ ‫יעופף‪ ...‬ויברא אלוהים את התנינים הגדולים; ואת כול‪-‬נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים‬ ‫למיניהם‪ ,‬ואת כל‪-‬עוף כנף למינהו"‪ 17.‬בדומה לשאר ימי הבריאה‪ ,‬גם כאן בורא אלוהים תחילה‬ ‫באמירה ואחר כך בעשייה פיזית ממש‪ .‬המילה "ויברא" בהקשר של בריאת התנינים‪ ,‬החיות‬ ‫שבמים והחיות שברקיע‪ ,‬מציינת מילה נרדפת למילה "עשה"‪ .‬ביום השישי ברא אלוהים את‬ ‫החיות ואת בני האדם על היבשה‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬תוצא הארץ נפש חיה למינה‪ ...‬ויעש‬ ‫אלוהים את חית הארץ למינה‪ ...‬ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו בדמותנו"‪ 18.‬אלוהים תחילה‬ ‫ברא באמירה את החיות ולאחר מכן נתן להם את צורתן‪ ,‬לאחר מכן הוא ברא ויצר את האדם‪.‬‬ ‫לדעת רמב"ם‪ ,‬הצרוף "בצלם אלוהים" מתכוון לכך שהאדם "ירש" וקיבל האל את היכולת‬ ‫השכלית‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם דומה לאל בכך שיש ביכולתו לחשוב בשונה משאר הברואים (הים‪,‬‬ ‫הצמחים‪ ,‬השמש‪ ,‬העופות‪ ,‬הדגים‪ ,‬הבהמות וכיו"ב)‪ .‬אלוהים העניק לבני האדם את יכולת‬ ‫הבחירה החופשית שנלוות ליכולת לחשוב‪ ,‬האדם מסוגל להבדיל ולבחור בין הטוב לרע‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬ט יב‬ ‫‪16‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬יד טז‬ ‫‪17‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬כ כא‬ ‫‪18‬‬ ‫בראשית א‪ ,‬כד כה כו‬ ‫‪14‬‬ ‫מכאן שלפי רמב"ם‪ ,‬האדם נמצא בדרגה גבוהה יותר משאר הברואים‪ -‬יש בו את צלם‬ ‫אלוהים‪ ,‬כלומר את היכולת השכלית‪.‬‬ ‫רמב"ם מכיר בסיפור הבריאה ותומך בו‪ ,‬הוא יודע שזו שיא היצירה וההתערבות האלוהים‬ ‫בעולם‪ .‬רמב"ם תומך בכך שבריאת העולם היא בריאה מתוך מחשבה ותכנון‪ ,‬על ידי אלוהים‬ ‫כאל היחיד והכל יכול‪ ,‬של עולם הרמוני‪ ,‬אידיאלי ושלם‪ .‬אלוהים העניק לאדם את יכולת‬ ‫הבחירה החופשית‪ ,‬יכולת "אלוהית" המצויה במילה "צלם"‪ ,‬יצר אותו פיזית בעשייה ומתוך‬ ‫מחשבה מוקדמת‪ .‬אלוהים למעשה העניק לאדם את העולם‪ ,‬הוא ברא אותו אחרון ונתן לו‬ ‫יכולות ייחודיות‪ .‬אלוהים ברא את העולם ויצר מערכת הרמונית המתפקדת באופן מתמיד‬ ‫ושחרר בו את האדם שידע לבחור בין הטוב לרע‪ ,‬הוא העניק לו את יכולת הבחירה‬ ‫החופשית‪ .‬בפרק הבא אדון ביכולת הבחירה החופשית שנתן אלוהים לאדם‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ברסלבי שרה קליין‪ ,‬פרוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם‪ ,‬דפוס אחווה‪ ,‬ירושלים‪ ,5875 ,‬עמ' ‪87-83‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫יכולת הבחירה החופשית‬ ‫בפרק השמיני של שמונה פרקים לרמב"ם מונה רמב"ם מספר סיבות מדוע לא ניתן לומר‬ ‫שאלוהים מתערב בעולם ובכך שולל את יכולת הבחירה החופשית‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם יוצא‬ ‫במתקפה חזיתית נגד האסטרולוגיה ונגד הטענות‪ ,‬שלבני האדם יש גורל קבוע מראש‪.‬‬ ‫הסיבה הראשונה‪ ,‬לדעת רמב"ם‪ ,‬שלבני האדם יש יכולת בחירה חופשית מדברת על ציוויי‬ ‫התורה‪ .‬רמב"ם טוען שאם בני האדם לא היו מסוגלים לבחור ולנתב את חייהם‪ ,‬לא היה צורך‬ ‫בחוקי התורה‪ ,‬בציווייה ובאזהרותיה‪ ,‬מכיוון שלאדם אין בכל מקרה יכולת לשלוט במעשיו‬ ‫ובבחירותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא היה קיים מוסר ולא ניתן היה להעניש רוצח מכיוון שהוא הרי לא שולט‬ ‫במעשיו‪ ,‬זה נכפה עליו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אם לא הייתה קיימת יכולת בחירה חופשית‪ ,‬גם הצדיקים‬ ‫היו נרצחים על לא עוול בכפם‪ -‬האדם שנגזר עליו לרצוח‪ ,‬היה הורג אותם‪ .‬הסיבה הרביעית‬ ‫מדברת על כך שלא היה צורך בלימודים‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בפרנסה‪ ,‬בהתפתחות ובעשייה‪ ,‬כי אלוהים‬ ‫הרי מתערב וקובע מראש מה יקרה ולכן לא יהיה טעם להתאמץ ולהתפתח‪ -‬אלוהים מספק‬ ‫זאת בכל מקרה‪ .‬הסיבה האחרונה שסוגרת את משנתו של רמב"ם לגבי יכולת הבחירה‬ ‫החופשית‪ ,‬אומרת שניתן לייחס לאלוהים כוונות זדון ורשע‪ .‬הרי אם לא הייתה יכולת בחירה‬ ‫חופשית ואלוהים היה קובע שפלוני ירצח את אלמוני‪ -‬אלוהים מעניש גם את אלמוני שנרצח‬ ‫כחלק מ"גורלו" ואת פלוני על כך שרצח ללא‬ ‫כוונה ובחירה אמיתית‪ .‬רמב"ם יוצא נגד הטענה‬ ‫שבני האדם הם למעשה בובות שאלוהים מושך‬ ‫בחוטיהם כרצונו וקובע את מהלכי האירועים‪.‬‬ ‫זוהי טענה אכזרית וניתן בהתבסס עליה לייחס‬ ‫לאלוהים כוונות רוע‪ ,‬משום שהוא מכניס את‬ ‫הרוע לעולם והוא קובע ומעניש את בני האדם על‬ ‫דברים שלא היו רוצים לעשות ולבחור‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לאחר שטען רמב"ם בהקדמה למסכת אבות‪" ,‬בשמונה פרקים"‪ ,‬שלא ניתן לומר שאלוהים‬ ‫מתערב בעולם וחורץ גורלות‪ ,‬טוען רמב"ם במורה נבוכים‪ ,‬שאלוהים אכן משגיח על בני‬ ‫‪20‬‬ ‫שמונה פרקים לרמב"ם‪ ,‬הפרק השמיני‬ ‫‪16‬‬ ‫האדם וכפועל יוצא מכך‪ ,‬מתקיים שכר ועונש‪ .‬עתה‪ ,‬אנסה ליישב סתירה זאת‪ ,‬ארד לעומק‬ ‫דעתו של רמב"ם ואציג את תפיסתו השלמה לגבי יכולת הבחירה החופשית‪.‬‬ ‫תחילה‪ ,‬רמב"ם מתמודד עם השאלה שהעסיקה הוגים רבים ומצויה כבר בתנ"ך‪ ,‬שאלה זו‬ ‫כאמור‪ ,‬היא מדוע "רשע וטוב לו צדיק ורע לו?"‪ .‬כפי שביארתי מקודם‪ ,‬לפי רמב"ם האדם‬ ‫אחראי על חייו‪ ,‬הוא ניחן ביכולת הבחירה החופשית ואין גזירות וגורל קבוע מראש שהטיל‬ ‫אלוהים על בני האדם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬האדם מנתב את חייו ולפי רמב"ם האדם יכול להתגבר‬ ‫על הרוע בעולם בכוחות עצמו גם אם באופן חלקי‪ .‬רמב"ם מנסה להוביל לתשובה שבסופו‬ ‫של דבר הצדיקים אכן מקבלים את הטוב והשפע שאלוהים הביא לעולם‪ ,‬בשונה "מהרשעים"‪.‬‬ ‫על מנת לענות על השאלה הנ"ל‪ ,‬רמב"ם קבע שיש שלושה סוגים של רוע בעולם‪ .‬הסוג‬ ‫הראשון של הרוע הוא הרע שהטבע גורם לאדם‪ ,‬הסוג השני הוא הרע שבני האדם גורמים‬ ‫האחד לשני והסוג השלישי הוא הרע שהאדם גורם לעצמו‪.‬‬ ‫הסוג הראשון שנגרם לאדם מן הטבע‪ ,‬נובע מחומריותו של האדם‪ .‬אותה הגופניות היא‬ ‫הסיבה למחלות‪ ,‬למוות‪ ,‬לרעב‪ ,‬לחשיפה לתופעות הטבע וכיו"ב‪ .‬הרע שמקורו בטבע הינו רע‬ ‫שיש להשלים עמו‪ ,‬משום שאי אפשר לשנותו‪ .‬אנו חומריים וסופנו מוות‪ ,‬להימצא בתוך גוף‬ ‫ללא מצוקת הרוע שבטבע‪ ,‬זהו אבסורד כמו קיום משולש בעל ‪ 583‬מעלות והרי משולשים‬ ‫בהגדרתם הם בעלי ‪ 553‬מעלות‪ ,‬אחרת לא יקראו משולשים‪ .‬אנו‪ ,‬בהגדרה שלנו‪ ,‬חומרים‬ ‫ולכן נשקפת לנו סכנת המוות שמביא עמו הרוע של הטבע‪ .‬הסוג השני של הרוע הוא כאמור‬ ‫מה שאנשים גורמים זה לזה‪ ,‬הוא מתרחש לדוגמה בעקבות פשע או מלחמה‪ .‬סוג זה של רוע‬ ‫יכול להיפתר כתוצאה ממסגרת מדינית שתלחם מצד אחד בפשע הפנימי בתוך המדינה ומצד‬ ‫שני תשכין שלום על מנת להימנע מהרוע שנובע מהמלחמות‪ .‬הסוג השלישי של הרוע הוא‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬פגיעת בני האדם בעצמם והוא נוצר בראש ובראשונה בעקבות החלטותינו האישיות‬ ‫הקטנות ביותר ובעקבות הרגלי חיינו‪ .‬רדיפת האדם אחר סיפוק צרכיו ויצריו (אכילה‪ ,‬מין‬ ‫רדיפה בלתי פוסקת אחר ממון וכיו"ב) נפוצה ביותר ופוגעת בבריאות ובשלמות הנפשית‪.‬‬ ‫רמב"ם טען שניתן להתגבר על סוג זה של רוע על ידי הרפואה המונעת‪ .‬רמב"ם קורא‬ ‫להימנע מאכילת יתר‪ ,‬להימנע מעיסוק מופרז במין ומכול פעולה המפרה ומזיקה לאיזון‬ ‫הביולוגי של האדם‪" .‬רוב החלאים הבאים על האדם‪ ,‬אינם אלא מפני מאכילם רעים או מפני‬ ‫שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה‪ ,‬אפילו ממאכלים טובים"‪ .21‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם קורא למצוא‬ ‫את האיזון ואת דרך האמצע בחיים ולא לעשות פעולות קיצוניות שלדעתו מובילות לרוע‪ .‬על‬ ‫ידי כך‪ ,‬הוא מבטל את הרדיפה הבלתי פוסקת והקיצונית אחר הממון מצד אחד‪ ,‬ומצד שני‬ ‫הוא מבטל את הפעולות הרעות שאנו גורמים זה לזה לפי הסוג השני של הרוע‪ .‬לפי תפיסת‬ ‫"דרך האמצע" שמציע רמב"ם ניתן להימנע מהרוע בעולם לפי הסוג השני ולפי הסוג השלישי‬ ‫‪21‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬הלכה טו‬ ‫‪17‬‬ ‫בו אנו מנסים לספק את צרכינו האישיים על ידי פגיעה בעצמנו‪ .‬רמב"ם טוען שדרך האמצע‬ ‫היא דרך הצדיקים‪ ,‬ואילו פעולות קיצוניות שאנו עושים גורמים לרוע לעצמנו ולסובבים אותנו‬ ‫(הסוג השני והשלישי)‪.‬‬ ‫כאן רמב"ם עונה על השאלה‪ .‬רמב"ם טוען בספרו "שמונה פרקים" שניתן להגיע לדרך‬ ‫האמצע ולהימנע מהפעולות הקיצוניות על ידי שימוש בשכל‪ .‬רמב"ם קובע למעשה‪ ,‬שניתן‬ ‫להתגבר על הסוג השני והשלישי של הרוע על ידי השימוש בתבונה‪ .‬אם נדע להשתמש‬ ‫בשכל ונימנע כפועל יוצא מכך מפעולות קיצוניות (גנבה‪ ,‬רצח‪ ,‬מלחמות‪ ,‬אונס‪ ,‬אכילה‬ ‫מופרזת‪ ,‬מין בתדירות גבוהה‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬נקמנות‪ ,‬כעס‪ ,‬קמצנות וכיו"ב‪ )...‬נתגבר על הרוע‪,‬‬ ‫ובכול מקרה על ידי הימנעות מפעולות קיצוניות אלה לעיל‪ ,‬נהפוך לצדיקים‪ .‬דרך האמצע של‬ ‫רמב"ם מדברת על כך שבני האדם יכולים לבחור בין מעשים קיצוניים למעשים שקולים‪ .‬על‬ ‫ידי שימוש בשכל‪ ,‬בתבונה ובכלי המוסר ניתן להימנע מהפעולות הקיצוניות‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬ ‫שימוש בשכל גורר אחריו מעשים מאוזנים (נדיבות על גבול הטעם הטוב‪ ,‬עיסוק לא מופרז‬ ‫בפרנסה‪ ,‬בבריאות‪ .)...‬על ידי דרך האמצע‪ ,‬ניתן להתגבר על הרוע‪ ,‬ולפי רמב"ם הרוע בעולם‬ ‫נובע מהפעולות הקיצוניות שאנו בוחרים לעשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם טוען שעל ידי הפעלת השכל‬ ‫ניתן להתגבר באופן חלקי גם על סוג הרוע הראשון‪ ,‬הלא הוא תופעות הטבע‪ .‬אדם שמפליג‬ ‫בים סוער נתון "לחסדי הטבע"‪ ,‬אולם הוא זה שבחר להפליג ולסכן את חייו במזג אויר שכזה‬ ‫ובעת שהים סוער‪ .‬אדם אשר גר תחת קורת גג רעועה עלול למצוא עצמו קבור תחתיה לאחר‬ ‫שתיפול מעליו‪ .‬בשני המקרים טוען רמב"ם שניתן להתגבר באופן מסוים גם על הסוג הראשון‬ ‫של הרוע‪ -‬תופעות הטבע‪.‬‬ ‫לאחר שטען רמב"ם כיצד ניתן להתגבר על הרוע בעולם הוא מחדד את הסיבה לכך‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫בפרק הקודם הצגתי את משנתו של רמב"ם לגבי בריאת העולם וצלם אלוהים‪ .‬למעשה‪ ,‬צלם‬ ‫אלוהים באדם היא השכל ויכולת הבחירה החופשית‪ .‬אלוהים העניק זאת אך ורק לבני האדם‪.‬‬ ‫כאשר בני האדם משתמשים בשכל‪ ,‬הם נמנעים מפעולות קיצוניות והולכים בדרך האמצע‪,‬‬ ‫הם למעשה מתקרבים לאלוהים‪ .‬הרי אם בני האדם משתמשים בחלק האלוהי שבהם (שכל)‬ ‫הם מתקרבים לאלוהים‪ .‬כלומר‪ ,‬הפעלת השכל גוררת אחריה פעולות מוסריות (דרך האמצע)‬ ‫וגם קרבה לאלוהים‪ .‬קרבה זו למעשה היא ההשגחה הפרטית עליה מדבר רמב"ם‪ .‬אם בני‬ ‫האדם מתקרבים לאל‪ ,‬הם זוכים להשגחה פרטית ממנו‪ .‬ההשגחה הפרטית באה לידי ביטוי‪,‬‬ ‫בכך שאם בני האדם משתמשים בשכל הם יכולים להימנע מהרוע בעולם ועל ידי כך הם‬ ‫זוכים לטוב‪ .‬לאדם שלא מפעיל את השכל‪ ,‬אין השגחה פרטית‪ -‬הוא לא משתמש בחלק‬ ‫האלוהי שלו‪ ,‬ממש כמו החיות שלא זכו לצלם אלוהים בבריאה‪ .‬אדם שבוחר להשתמש בשכל‬ ‫שלו זוכה לשפע האלוהי שקיים בעולם שהוא למעשה השכר‪ ,‬כלומר החשיפה לטוב והימנעות‬ ‫מהרע‪ .‬ניתן לומר שהאדם מגן על עצמו באמצעות השכל‪ ,‬אך למעשה לפי תורת ההשגחה‬ ‫‪18‬‬ ‫הפרטית שמציע רמב"ם‪ ,‬הפעלת החלק האלוהי למעשה יוצרת את ההגנה של האל על בני‬ ‫האדם‪ .‬אולם אדם שנמנע מהפעלת החלק האלוהי שבו‪ ,‬זוכה לקבל עונש‪ ,‬כלומר הוא נחשף‬ ‫לרוע בעולם ולא לשפע הטוב שקיים‪ .‬אך לו היה משתמש בשכל‪ ,‬הוא היה מקבל את השכר‬ ‫והשפע האלוהי‪.‬‬ ‫"הוא אומר שמה שחלק מבני האדם‬ ‫שמורים מפני פגעים בעוד שבחלקם פגעים‬ ‫פוגעים‪ -‬אין זה בהתאם לכוחותיהם‬ ‫הגופניים והכנותיהם הטבעיות‪ ,‬כפי‬ ‫שנאמר‪ :‬כי לא בכוח יגבר איש‪ ,‬אלא זאת‬ ‫בהתאם לשלמות ולחיסרון‪ ,‬כלומר‪ ,‬קרבתם‬ ‫אל האל או ריחוקם ממנו‪ .‬לכ הקרובים‬ ‫אליו הם המוגנים ביותר‪ :‬רגלי חסידו‬ ‫ישמור‪ ,‬והרחוקים ממנו חשופים למה‬ ‫שפוגע בהם במקרה‪ ,‬ואין מה שיגן עליהם מפני מה שיארע לפתע‪ ,‬כמו שהולך בחושך אשר‬ ‫מובטח שתארע לו חבלה"‪ .22‬כלומר‪ ,‬התבונה מקרבת אותנו אל האל‪ ,‬ובכך יוצרת את‬ ‫ההשגחה הפרטית‪ .‬התבונה מגוננת עלינו מפגעים‪ ,‬כשם שעושה למשל הראייה בדוגמה‬ ‫שהביא רמב"ם לעיל‪ .‬כפי שהראיה מסירה מכשולים הניצבים בפני עיוורים‪ ,‬התבונה מסירה‬ ‫מכשולים מפני העיוורון השכלי‪ .‬אדם שלא מעשן‪ ,‬אוכל באופן מדוד ובריא‪ ,‬עוסק בספורט‬ ‫ומנהל את חייו באופן רציונלי‪ ,‬צפוי להיות חשוף הרבה פחות לייסורי העולם‪ ,‬הוא משתמש‬ ‫בשכל‪.‬‬ ‫זוהי משנתו של רמב"ם לגבי ההשגחה הפרטית וקיום שכר ועונש‪ .‬אדם שמנצל את החלק‬ ‫האלוהי שבו זוכה להשגחה פרטית ובכך לשכר‪ -‬חשיפה לשפע האלוהי ולטוב שקיים בעולם‬ ‫והימנעות מהרע‪ ,‬הפעולות הקיצוניות וגורמים אחרים לסבל בעולם כגון‪ :‬סכסוכים‪ ,‬פגיעה‬ ‫מתופעות טבע‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬מחלות וכו'‪ .‬הגורמים האלו למעשה‪ ,‬הם קיום הרוע בעולם‪,‬‬ ‫כלומר העדר הטוב‪ .‬אדם שלא בוחר לפי יכולת הבחירה החופשית להשתמש בשכל‪ ,‬החלק‬ ‫האלוהי‪ ,‬למעשה מקבל את העונש שלו‪ -‬הגורמים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מורה נבוכים ג‪ ,‬יח‬ ‫‪23‬‬ ‫הערה ‪ 55‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪556-556 ,85 ,83-86‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪23‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫בעבודתי חדרתי והגעתי לרבדים העמוקים ביותר בהגותו של רמב"ם אשר נחשב לאחד‬ ‫מהפוסקים הגדולים ביותר ביהדות‪ ,‬בפרט‪ ,‬ובעולם כולו‪ ,‬בכלל‪ .‬לא עסקתי במאפייניו של האל‬ ‫המקראי לפי רמב"ם‪ ,‬אלא עסקתי במאפייניו של האל כפי שראה רמב"ם בתקופתו‬ ‫ובתקופתנו שלנו‪ .‬למעשה‪ ,‬מורה נבוכים‪ ,‬הספר בו פורש רמב"ם את משנתו‪ ,‬אינו נוגע ואינו‬ ‫מתייחס לאלוהים כפי שהוא מופיע במקרא‪ ,‬אלא לאלוהים שאחרי סיפורים אלה‪ -‬החל‬ ‫מהמאות הראשונות‪ ,‬דרך זמנו של רמב"ם ועד ימינו ואחריהם‪.‬‬ ‫אולם עתה‪ ,‬נחזור לשאלת המחקר שלי‪ ,‬עליה התבססה עבודתי‪ ,‬שהייתה כאמור "מהי‬ ‫תפיסת אלוהים של רמב"ם?" תחילה‪ ,‬אציג את הגורמים שהביאו לכך שרמב"ם יהיה אחד‬ ‫מחלוצי הפילוסופיה והדת היהודית‪ .‬על ידי גורמים אלו יהיה ניתן להבין את גדולתו של‬ ‫רמב"ם‪ ,‬ולאחר מכן את הגותו כפי שהיא מופיעה בפרק השני עד הרביעי בעבודתי‪ ,‬אותם‬ ‫אנתח בהמשך ולבסוף אציג את מסקנותיי מהם‪.‬‬ ‫רמב"ם נולד וגדל בספרד בעיר קורדובה‪ .‬עיר זו הייתה תחת השלטון המוסלמי בחלק‬ ‫מספרד‪ ,‬שלטון זה כאמור הביא לשגשוג ולפריחה מחשבתית בקרב חלק מיהודי ספרד‪.‬‬ ‫רמב"ם גדל לתוך מציאות זו והושפע רבות "מתקופת ההשכלה" של המאה ה‪ ,56 -‬המאה‬ ‫בה גדל‪ .‬תקופה זו אפשרה לרמב"ם להתפתח וללמוד‪ ,‬הוא מצידו ניצל את תקופה זו עד‬ ‫תום‪ .‬ללא ספק תקופה זו השפיעה רבות על רמב"ם‪ ,‬הצמיחה את אישיותו והיוותה את‬ ‫היסודות ואת כור ההיתוך של הגותו ומחשבתו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא היה די בשביל רמב"ם‬ ‫בתקופה זו שהביאה לכך שיהיה אדם משכיל‪ .‬היה צריך להתרחש מאורע בדרך‪ ,‬שיקרב אותו‬ ‫ליהדות‪ .‬השילוב בין השכלה‪ ,‬כחלק מתקופת השגשוג לעיל‪ ,‬לבין הקרבה ליהדות‪ ,‬יצור את‬ ‫הפילוסוף והוגה הדעות היהודי‪ ,‬רמב"ם‪ .‬כאמור‪ ,‬ניתן להסיק שהאירוע לעיל שקירב את‬ ‫רמב"ם ליהדות‪ ,‬היה הטראומה שעבר כאשר היה צעיר ונאלץ לברוח יחד עם משפחתו מכת‬ ‫מוסלמית קיצונית שאימה על חייו‪ .‬יתכן ואירוע זה קירב ושייך את רמב"ם ליהדות יותר מאשר‬ ‫היה קודם‪ .‬רמב"ם למעשה "הסתגר" בתוך הדת ורצה לחזק את האמונה בקרב עצמו ובקרב‬ ‫יהודי העולם‪ .‬רמב"ם רצה לשמור על היהדות ולחזק אותה‪ ,‬הוא חשש שירדפו יהודים אחרים‬ ‫כפי שרדפו אותו‪ ,‬ועל כן רצה להמשיך את היהדות‪.‬‬ ‫שילוב של שני מאורעות אלו בחייו של רמב"ם תרמו יותר מכל להגותו כפי שהיא נמצאת‬ ‫בספרים‪ ,‬כתבים וחיבורים רבים שכתב‪ .‬אחד הספרים שכתב רמב"ם היה מורה נבוכים‪ ,‬בו‬ ‫הוא פורש את עיקר הגותו ומחשבתו לגבי אלוהים‪ .‬רמב"ם ראה באלוהים אל יחיד‪ ,‬אל שברא‬ ‫‪21‬‬ ‫את כל העולם‪ ,‬אל נצחי‪ ,‬אל שלא ניתן לתאר בשמות ובכינויים‪ ,‬אל מופשט‪ ,‬אל כל יכול שברא‬ ‫את העולם‪ ,‬וכמובן אל שלא משתווה ולא קרוב אל האדם‪ .‬רמב"ם מכיר בכך שאלוהים ברא‬ ‫את העולם לאדם ובשביל האדם‪ .‬אלוהים העניק ופיזר את השפע שלו בכל רחבי העולם ונתן‬ ‫לבני האדם את היכולת לבחור האם לקבל את השפע או לא‪ .‬אלוהים הקנה לבני האדם‬ ‫תכונות מיוחדות אלו‪ ,‬בשונה משאר הברואים (חיות השדה‪ ,‬הצמחים‪ ,‬המים‪ ,‬האדמה‪,‬‬ ‫העופות‪ ,‬השמש וכ')‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם מתאר את קווי אופיו של אלוהים ותכונותיו‪ .‬מכאן הוא‬ ‫קובע שאלוהים אינו מתערב בעולם באופן מעשי‪ ,‬בני האדם זוכים לבחירה חופשית ולשכל‬ ‫אשר משמש לצלם ולחלק האלוהי באדם‪ .‬אלוהים העניק זאת לבני האדם בסיפור הבריאה‬ ‫על מנת שבני האדם ישתמשו בכך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רמב"ם קבע שרק על ידי השימוש בשכל‬ ‫והאמונה השלמה באלוהים‪ ,‬האם מתקרב בסולם הדרגות לדרגה האלוהית‪ ,‬הוא שואף‬ ‫למעלה אך לעולם לא יגיע לשם‪ .‬ככל שהאדם עולה בסולם הוא זוכה להשגחה פרטית גדולה‬ ‫יותר מאלוהים ובכך נחשף לטוב ולא לרע‪ ,‬בשונה משאר הברואים שבוחרים לא להשתמש‬ ‫בתבונה ובאמונה באלוהים‪ .‬שכרם של המשתמשים בחלק האלוהי הוא הטוב ואילו עונשים‬ ‫של המפנים את הגב לחלק האלוהי שבהם הוא החשיפה לרע‪.‬‬ ‫רמב"ם קבע שאין דבר "חד משמעי" בעולם‪ ,‬כלומר שום דבר אינו נשאר לנצח‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫אלוהים הוא דמות נצחית‪ ,‬הוא מחוץ לעולם החומר‪ ,‬בניגוד אלינו‪ ,‬ובכך הוא מופשט‪ ,‬עקבי‬ ‫ולא משתנה‪ .‬למעשה הדבר היחיד "שבטוח" ו"חד משמעי" בעולם‪ ,‬הוא אלוהים‪ ,‬כלומר זה‬ ‫דבר בטוח שאלוהים קיים וקיים לנצח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו גשמיים ולכן אנו סופיים‪ .‬הבנה זו‬ ‫שלפיה אין דבר מובן מאילו בעולמנו היא הגורם הראשי להסרת הספקות והמפתח להבנת‬ ‫תורת רמב"ם בקשר להתערבות האלוהית‪ .‬עתה‪ ,‬נחזור לשאלה‪" -‬רשע וטוב לו צדיק ורע לו"‬ ‫המופיעה בפרק הרביעי‪ .‬כאמור‪ ,‬הפתרון של רמב"ם לכך שלצדיקים יהיה טוב ולרשעים יהיה‬ ‫רע הוא הפעלת השכל והתבונה‪ -‬החלקים האלוהים באדם‪ .‬אולם האם יתכן שגם למי‬ ‫שמפעיל את השכל וזוכה בכך להשגחה פרטית‪ ,‬יהיה רע כפי שמופיע בשאלה מספר איוב?‬ ‫כפי שציינתי קודם‪ ,‬אין משהו מושלם ובטוח בעולם‪ ,‬אין טוב לכול הצדיקים שמשתמשים‬ ‫בשכל ואין רע לכל הרשעים שלא משתמשים בשכל‪ ,‬מכיוון שהעולם החומרי בו אנו חיים אינו‬ ‫חד משמעי‪ .‬ההשגחה הפרטית אומנם נותנת מענה ובני האדם נחשפים לטוב‪ ,‬לרוב‪ ,‬כאשר‬ ‫הם זוכים לה‪ ,‬אך היא לא חד משמעית ובטוחה במאה אחוז‪ .‬הדבר היחיד שהוא חד משמעי‬ ‫הוא הדבר האחד‪ ,‬הנצחי שאינו חומרי ששונה מאתנו‪ ,‬וזהו כאמור אלוהים‪ .‬כלומר רק אלוהים‬ ‫הוא חד משמעי‪ ,‬ואילו בעולמנו שלנו‪ ,‬הנמצא מתחת לדרגה של "העולם" המושלם של‬ ‫אלוהים‪ ,‬אין דבר חד משמעי‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬רמב"ם ראה באלוהים את הדמות המושלמת‪ ,‬דמות שאין שנייה לה‪.‬‬ ‫רמב"ם טען שלא ניתן להשתוות לדמותו של אלוהים‪ ,‬אך יש לשאוף אליה‪ .‬אך מעל הכל‪ ,‬ראה‬ ‫‪21‬‬ ‫רמב"ם באלוהים את הדמות הסטטית "האקטיבית" ביותר‪ .‬כלומר‪ ,‬רמב"ם טען שאלוהים אינו‬ ‫מתערב בעולם באופן מעשי‪ ,‬אולם הרוחניות והאמונה בו‪ ,‬הם אלו שיצורים מערכת הרמונית‬ ‫ושלמה של בני אדם שחשופים לטוב‪ ,‬ולא לרע‪ .‬כאמור‪ ,‬על ידי כך‪ ,‬אלוהים "מתערב"‪ .‬רמב"ם‬ ‫הטיף לאומנה באלוהים וביהדות‪ .‬הוא טען שעולם טוב יותר המושתת על ערכים משותפים‪,‬‬ ‫יתאפשר באמצעות האמונה באלוהים ובאמצעות המעשים התבוניים הנגרמים כתוצאה‬ ‫מהשימוש בחלק האלוהי שבאדם‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪‬‬ ‫אתר מט"ח‬ ‫‪‬‬ ‫ברסלבי שרה קליין‪ ,‬פרוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם‪ ,‬דפוס אחווה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫‪5875‬‬ ‫‪‬‬ ‫גודמן‪ ,‬מיכה‪ ,‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬דביר‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‪,‬‬ ‫אור יהודה‪6353 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫מורה נבוכים‬ ‫‪‬‬ ‫משנה תורה‬ ‫‪‬‬ ‫ספר בראשית‬ ‫‪‬‬ ‫ספר דברים‬ ‫‪‬‬ ‫ספר שמות‬ ‫‪‬‬ ‫שמונה פרקים לרמב"ם‬ ‫‪23‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬ ‫טלפון‪377-6585533 :‬‬ ‫פקס‪35-8856667 :‬‬ ‫השוואה בין אלוהים באמונת הרמב"ם‬ ‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‬ ‫שם המגיש‪ :‬שקד מנור‬ ‫ת"ז‪638777663 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ בארי‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪.58568‬‬ ‫פלאפון‪386-785-5868 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‪.‬‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪6356‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ‪.........................................................................................................‬עמוד ‪6‬‬ ‫פרק ראשון‪ -‬אלוהים של התנ"ך המתערב בכל דבר‪ ...........................................‬עמוד ‪6‬‬ ‫פרק שני‪ -‬תפיסת אלוהים אצל הרמב"ם‪ ..........................................................‬עמוד ‪7‬‬ ‫פרק שלישי‪ -‬האם יתכן שהרמב"ם מתנגד לעיקרי תורה של שכר ועונש?‪ ..............‬עמוד ‪8‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬האם הרמב"ם מציב פתרון לסתירה שהוא יצר בין אלוהים של התנ"ך לעומת‬ ‫האלוהים שלו? ‪ ..........................................................................................‬עמוד ‪53‬‬ ‫סיכום ‪ .....................................................................................................‬עמוד ‪55‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪ ............................................................................................‬עמוד ‪56‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מבוא‬ ‫העבודה שלי באה לבדוק את אמונתו של הרמב"ם באלוהים ואת הסתירה בין אמונתו‬ ‫באלוהים לבין אלוהים שבתנ"ך‪.‬‬ ‫הרמב"ם מאמין שאלוהים אינו מתערב בחיי האדם‪ ,‬אינו מעניש‪ ,‬אינו מתגמל‪ .‬בין אמונה זו‬ ‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך יש סתירה גדולה מאוד‪ ,‬אך הרמב"ם טוען שהוא יהודי‬ ‫ושהוא מאמין בתנ"ך‪.‬‬ ‫בעבודתי הבאתי דוגמאות לאיך שאלוהים מופיע בתנ"ך (מתערב בחיי האדם‪ ,‬מעניש‪,‬‬ ‫מתגמל‪ .)...‬וגם הבאתי את דרך האמונה של הרמב"ם באלוהים (אלוהים אינו מתערב בחיי‬ ‫האדם וכו'‪ ,)...‬בנוסף העליתי את השאלה האם יתכן שהרמב"ם סותר את אמונתו באלוהים‬ ‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ ,‬סתירה עמוקה מאוד‪ .‬וכמובן שהבאתי את הפתרון של‬ ‫הרמב"ם לסתירה הזו‪.‬‬ ‫בעבודה זו הסתמכתי הרבה מאוד על ספרו המפורסם של הרמב"ם "מורה נבוכים" וגם‬ ‫ציטטתי משם‪ ,‬בנוסף ציטטתי גם הרבה פסוקים מהתנ"ך‪.‬‬ ‫נושא העבודה מאוד עניין אותי ומאוד משך אותי‪ ,‬אמונתו של הרמב"ם מאוד שונה ומאוד‬ ‫מיוחדת‪ ,‬אין הרבה אנשים אם בכלל כיום שמאמינים באותה צורה ובאותה דרך כמו‬ ‫שהרמב"ם האמין באלוהים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫אלוהים של התנ"ך המתערב בכל דבר‬ ‫אלוהים בתנ"ך הוא קודם כל בורא עולם‪ ,‬בורא האדם‪ .‬בתחילת ספר בראשית מתארים את‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬בריאת האור‪ ,‬הצמחים‪ ,‬החיות והאדם‪ .‬האדם אוכל מפרי עץ הדעת אחרי‬ ‫שהנחש פיתה אותם למרות שהם ידעו שאסור להם לאכול מהפרי‪ .‬כאן בפעם הראשונה‬ ‫אלוהים מתערב ומעניש את בני האדם‪ ,‬חווה ואדם‪ .‬הוא מוציא אותם מגן עדן ונותן להם‬ ‫עונשים גם על פני כדור הארץ‪ .‬לאדם הוא אומר שיהיה לו קשה לגדל גידולי שדה וחווה הוא‬ ‫אומר שהיא תלד בכאב רב‪ .‬גם את הנחש הוא מעניש וגורם לו לזחול על גחונו עד שארית ימי‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫אלוהים שמופיע בתנ"ך מופיע כאלוהים שמתערב בחייהם של האדם‪ .‬הוא עוסק בשכר ועונש‬ ‫ומתגמל אנשים‪.‬‬ ‫אני רוצה להתעמק באלוהים שמופיע בספר בראשית‪ .‬בבראשית אלוהים מתגלה אל בני‬ ‫אדם‪ ,‬נותן להם שכר ועונש‪.‬‬ ‫בספר בראשית אלוהים גם נותן שכר ועונש‪ .‬לדוגמה אלוהים מעניש את בני האדם‬ ‫וַי ְַרא יְהוָה‪ִּ ,‬כי ַר ָבה ָר ַעת הָ אָ ָדם ָבאָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪-‬יֵצֶ ר ַמ ְח ְשבֹת ִּלב ֹו‪ַ ,‬רק ַרע ָכל‪-‬הַ י ֹום‪ .‬ו וַי ִָּנחֶ ם‬ ‫יְהוָה‪ִּ ,‬כי‪ָ -‬ע ָשה אֶ ת‪-‬הָ אָ ָדם ָבאָ ֶרץ; וַי ְִּת ַע ֵצב‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬לבוֹ ‪.‬‬ ‫ֹאמר יְהוָה‪ ,‬אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪ָ -‬האָ ָדם‬ ‫ז וַי ֶ‬ ‫עוף הַ ָש ָמיִּם‪ִּ :‬כי נִּ חַ ְמ ִּתי‪,‬‬ ‫אתי ֵמ ַעל ְפנֵי הָ א ֲָד ָמה‪ֵ ,‬מאָ ָדם ַעד‪ְ -‬בהֵ ָמה‪ַ ,‬עד‪ֶ -‬ר ֶמש וְ ַעד‪ֹ -‬‬ ‫ֲשר‪ָ -‬ב ָר ִּ‬ ‫א ֶ‬ ‫יתם‪ .‬ח וְ נֹחַ ‪ָ ,‬מצָ א חֵ ן ְב ֵעינֵי יְהוָה‪.‬‬ ‫ִּכי עֲ ִּש ִּ‬ ‫‪24‬‬ ‫אלוהים מעניש את בני האדם אשר חטאו והיו רעים ומטביע את כולם כדי ליצור עולם חדש‬ ‫וטוב יותר‪ .‬הוא מציל את נח ומשפחתו‪ ,‬בגלל היותם אנשים טובים‪ .‬זוהי דוגמה לשכר ועונש‬ ‫שמעניק אלוהים בספר בראשית‪ .‬הוא מעניש את מי שחטא ונותן שכר למי שהיה אדם טוב‪.‬‬ ‫עוד דוגמה היא הענשת תושבי העיר סדום בפרק יח יט‬ ‫אתם‪ִּ --‬כי כָ ְב ָדה‪ְ ,‬מאֹד‪ .‬כא אֵ ְר ָדה‪ָ -‬נא‬ ‫ֹאמר יְהוָה‪ ,‬זַעֲ ַקת ְסדֹם וַעֲ מ ָֹרה ִּכי‪ָ -‬ר ָבה; וְ חַ ָט ָ‬ ‫כ ַוי ֶ‬ ‫וְ אֶ ְראֶ ה‪ ,‬הַ ְכצַ עֲ ָק ָתה הַ ָבאָ ה אֵ לַ י ָעשו ָכ ָלה; וְ ִּאם‪-‬לֹא‪ ,‬אֵ ָד ָעה‪ .‬כב וַי ְִּפנו ִּמ ָשם ָהאֲנָ ִּשים‪ ,‬וַי ְֵלכו‬ ‫ֹאמר‪ :‬הַ אַ ף ִּת ְס ֶפה‪ ,‬צַ ִּדיק ִּעם‪-‬‬ ‫עו ֶדנו ע ֵֹמד‪ִּ ,‬ל ְפנֵי יְהוָה‪ .‬כג וַי ִַּגש אַ ְב ָר ָהם‪ ,‬וַי ַ‬ ‫ְסד ָֹמה; וְ אַ ְב ָרהָ ם‪ֹ --‬‬ ‫קום‪ְ ,‬ל ַמ ַען‬ ‫תו ְך ָה ִּעיר; הַ אַ ף ִּת ְס ֶפה וְ לֹא‪ִּ -‬ת ָשא ַל ָמ ֹ‬ ‫חֲמ ִּשים צַ ִּד ִּיקם‪ְ ,‬ב ֹ‬ ‫ָר ָשע‪ .‬כד אולַ י יֵש ִּ‬ ‫‪24‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק ו‬ ‫‪27‬‬ ‫ֲשר ְב ִּק ְר ָבה‪ .‬כה חָ ִּללָ ה ְל ָך ֵמעֲ ש ֹת ַכ ָדבָ ר הַ זֶה‪ְ ,‬ל ָה ִּמית צַ ִּדיק ִּעם‪ָ -‬ר ָשע‪,‬‬ ‫ח ֲִּמ ִּשים הַ ַצ ִּד ִּיקם א ֶ‬ ‫ֹאמר יְהוָה‪ִּ ,‬אם‪-‬‬ ‫וְ ָהיָה כַ ַצ ִּדיק‪ָ ,‬כ ָר ָשע; חָ ִּללָ ה ָל ְך‪--‬הֲ ש ֹפֵ ט ָכל‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ ,‬לֹא יַעֲ ֶשה ִּמ ְש ָפט‪ .‬כו וַי ֶ‬ ‫קום‪ַ ,‬בעֲ בו ָרם‪ .‬כז וַי ַַען אַ ְב ָר ָהם‪,‬‬ ‫אתי ְלכָ ל‪-‬הַ ָמ ֹ‬ ‫אֶ ְמצָ א ִּב ְסדֹם ח ֲִּמ ִּשים צַ ִּד ִּיקם ְבתוֹ ְך ָה ִּעיר‪--‬וְ נָ ָש ִּ‬ ‫חֲמ ִּשים הַ ַצ ִּד ִּיקם‪,‬‬ ‫ֹאמר‪ִּ :‬הנֵה‪-‬נָ א הוֹ אַ ְל ִּתי ְל ַד ֵבר אֶ ל‪ֲ -‬אדֹנָ י‪ ,‬וְ אָ נ ִֹּכי ָע ָפר וָאֵ פֶ ר‪ .‬כח אולַ י י ְַח ְסרון ִּ‬ ‫וַי ַ‬ ‫ֹאמר‪ ,‬לֹא אַ ְש ִּחית‪ִּ ,‬אם‪-‬אֶ ְמ ָצא ָשם‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים‬ ‫ח ֲִּמ ָשה‪--‬הֲ ַת ְש ִּחית ַבח ֲִּמ ָשה‪ ,‬אֶ ת‪ָ -‬כל‪-‬הָ ִּעיר; וַי ֶ‬ ‫ֹאמר לֹא אֶ עֱ ֶשה‪,‬‬ ‫ֹאמר‪ ,‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים; וַי ֶ‬ ‫ַוח ֲִּמ ָשה‪ .‬כט וַי ֶֹסף עוֹ ד ְל ַד ֵבר אֵ לָ יו‪ ,‬וַי ַ‬ ‫ֹאמר‬ ‫ֹאמר אַ ל‪-‬נָ א יִּחַ ר לַ אדֹנָ י‪ַ ,‬וא ֲַד ֵב ָרה‪--‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ְ ,‬של ִֹּשים; וַי ֶ‬ ‫ַבעֲ בור הָ אַ ְר ָב ִּעים‪ .‬ל וַי ֶ‬ ‫הואַ ְל ִּתי ְל ַד ֵבר אֶ ל‪ֲ -‬אדֹנָי‪--‬אולַ י‬ ‫ֹאמר‪ִּ ,‬ה ֵנה‪-‬נָ א ֹ‬ ‫לֹא אֶ עֱ ֶשה‪ִּ ,‬אם‪-‬אֶ ְמצָ א ָשם ְשל ִֹּשים‪ .‬לא וַי ֶ‬ ‫ֹאמר אַ ל‪-‬נָ א יִּחַ ר לַ אדֹנָ י‪,‬‬ ‫ֹאמר לֹא אַ ְש ִּחית‪ַ ,‬בעֲ בור ָה ֶע ְש ִּרים‪ .‬לב וַי ֶ‬ ‫י ִָּמ ְצאון ָשם‪ֶ ,‬ע ְש ִּרים; וַי ֶ‬ ‫ֹאמר לֹא אַ ְש ִּחית‪ַ ,‬בעֲ בור הָ עֲ ָש ָרה‪ .‬לג וַיֵלֶ ְך‬ ‫ַוא ֲַד ְב ָרה אַ ְך‪-‬הַ ַפ ַעם‪--‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ ,‬עֲ ָש ָרה; וַי ֶ‬ ‫ֹמו‪.‬‬ ‫ֲשר ִּכ ָלה‪ְ ,‬ל ַד ֵבר אֶ ל‪-‬אַ ְב ָרהָ ם; וְ אַ ְב ָרהָ ם‪ָ ,‬שב ִּל ְמק ֹ‬ ‫יְהוָה‪ַ --‬כא ֶ‬ ‫‪25‬‬ ‫בפרק זה מתבשר לאברהם שה' עומד להשמיד את העיר סדום בשל חטאיהם‪ .‬הוא כועס על‬ ‫כך שה' ישמיד צדיקים עם רשעים ומחליט להתמקח עם אלוהים‪ .‬הוא אומר לאלוהים שאם‬ ‫יהיו חמישים צדיקים בעיר הוא לא ישמיד את העיר‪ ,‬אלוהים מסכים‪ .‬אברהם יורד לאט לאט‬ ‫עם כמות הצדיקים עד שמגיע לעשר צדיקים‪ .‬אלוהים מסכים‪ .‬בפרק זה מתואר לנו מקרה‬ ‫מוזר‪ .‬אלוהים ואברהם מתמקחים‪ ,‬כמו שמתמקחים בשוק‪.‬‬ ‫אתם‪,‬‬ ‫לוט וַי ָָקם ִּל ְק ָר ָ‬ ‫ֹשב ְב ַש ַער‪ְ -‬סדֹם; וַי ְַרא‪ֹ -‬‬ ‫א ו ַָיבֹאו ְשנֵי הַ ַמ ְלאָ ִּכים ְסד ָֹמה‪ָ ,‬ב ֶע ֶרב‪ ,‬וְ לוֹ ט‪ ,‬י ֵ‬ ‫ֹאמר ִּהנֶה ָנא‪ֲ -‬א ֹדנַי‪ ,‬סורו ָנא אֶ ל‪ֵ -‬בית ַע ְב ְדכֶ ם וְ ִּלינו וְ ַרחֲצו ַרגְ לֵ יכֶ ם‪,‬‬ ‫וַי ְִּש ַתחו אַ ַפיִּם אָ ְר ָצה‪ .‬ב וַי ֶ‬ ‫ֹאמרו ל ֹא‪ִּ ,‬כי בָ ְרחוֹ ב נָ ִּלין‪ .‬ג וַי ְִּפצַ ר‪ָ -‬בם ְמאֹד‪--‬וַי ָֻסרו אֵ ָליו‪,‬‬ ‫וְ ִּה ְש ַכ ְמ ֶתם‪ ,‬וַהֲ לַ ְכ ֶתם ְל ַד ְר ְככֶ ם; וַי ְ‬ ‫ו ַָיבֹאו אֶ ל‪ֵ -‬ביתוֹ ; וַי ַַעש לָ הֶ ם ִּמ ְש ֶתה‪ ,‬ו ַמצ ֹות אָ ָפה וַיֹאכֵ לו‪ .‬ד ֶט ֶרם‪ ,‬י ְִּש ָכבו‪ ,‬וְ אַ נְ ֵשי ָה ִּעיר אַ נְ ֵשי‬ ‫לו‪ ,‬אַ יֵה‬ ‫ֹאמרו ֹ‬ ‫ְסדֹם נָ ַסבו ַעל‪-‬הַ ַביִּת‪ִּ ,‬מ ַנ ַער וְ ַעד‪-‬ז ֵָקן‪ָ :‬כל‪-‬הָ ָעם‪ִּ ,‬מ ָקצֶ ה‪ .‬ה וַי ְִּק ְראו אֶ ל‪-‬לוֹ ט וַי ְ‬ ‫ֲשר‪ָ -‬באו אֵ לֶ ָ‬ ‫יך הַ ָליְלָ ה;‬ ‫הָ אֲנָ ִּשים א ֶ‬ ‫‪26‬‬ ‫בפרק זה אלוהים שולח מלאכים אל לוט כדי שיוציאו אותו מסדום ויצילו אותו‪ .‬זו גם דוגמה‬ ‫לסוג אחר של התגלות ה' וגם על שכר ועונש‪ .‬אלוהים מעניש את החוטאים שבסדום ומציל‬ ‫את לוט הצדיק‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יח‬ ‫‪26‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יט‬ ‫‪28‬‬ ‫אלוהים מתגלה אל בני אדם פעמים רבות בספר בראשית‪ .‬לדוגמה‪ :‬אלוהים מתגלה אל‬ ‫אברהם בפרשת "לך לך"‬ ‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל‪-‬אַ ְב ָרם‪ ,‬לֶ ְך‪ְ -‬ל ָך ֵמאַ ְר ְצ ָך ו ִּממ ֹולַ ְד ְת ָך ו ִּמ ֵבית אָ ִּב ָ‬ ‫ֲשר אַ ְראֶ ָך"‬ ‫יך‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬האָ ֶרץ‪ ,‬א ֶ‬ ‫" וַי ֶ‬ ‫‪27‬‬ ‫אלוהים פונה אל אברהם ומדבר איתו ישירות‪ ,‬אומר לו מה לעשות‪.‬‬ ‫עוד דוגמה היא עקדת יצחק‬ ‫ֹאמר ִּהנֵנִּ י‪ .‬ב‬ ‫ֹאמר אֵ ָליו‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם וַי ֶ‬ ‫ַוי ְִּהי‪ ,‬אַ חַ ר הַ ְדבָ ִּרים ָהאֵ ֶלה‪ ,‬וְ הָ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬נִּ ָסה אֶ ת‪-‬אַ ְב ָרהָ ם; וַי ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֲשר‪-‬אָ הַ ְב ָת‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ְִּצחָ ק‪ ,‬וְ לֶ ך‪ְ -‬לך‪ ,‬אֶ ל‪-‬אֶ ֶרץ הַ מ ִֹּריָה;‬ ‫ֹאמר ַקח‪-‬נָ א אֶ ת‪ִּ -‬בנְ ָך אֶ ת‪-‬י ְִּח ְיד ָך א ֶ‬ ‫וַי ֶ‬ ‫ָ ‪28‬‬ ‫ֲשר א ַֹמר אֵ לֶ יך‪.‬‬ ‫וְ הַ עֲ לֵ הו ָשם‪ְ ,‬לעֹלָ ה‪ַ ,‬על אַ חַ ד הֶ הָ ִּרים‪ ,‬א ֶ‬ ‫אלוהים שוב נגלה אל אברהם‪ .‬הוא אומר לו לקחת את בנו‪ ,‬יחידו ולהעלות אותו לקורבן‪.‬‬ ‫אלוהים בעצם מנסה אותו‪ .‬הוא רוצה לבדוק האם אברהם באמת נאמן לו‪ .‬בעצם בחלק הזה‬ ‫קורה משהו מוזר‪ .‬אלוהים מנסה את אברהם‪ ,‬הרי אלוהים יודע הכל אז למה לו לבדוק את‬ ‫אמונתו של אברהם‪.‬‬ ‫ֲשר אָ ַמר‪-‬לוֹ הָ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬וַיִּבֶ ן ָשם אַ ְב ָר ָהם אֶ ת‪-‬הַ ִּמזְ ֵבחַ ‪ ,‬וַיַעֲ ר ְֹך אֶ ת‪ָ -‬ה ֵע ִּצים;‬ ‫קום א ֶ‬ ‫ו ַָיבֹאו‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ָמ ֹ‬ ‫ָדו‪ ,‬וַי ִַּקח‬ ‫ָשם אֹתוֹ ַעל‪-‬הַ ִּמזְ ֵבחַ ‪ִּ ,‬מ ַמ ַעל לָ ֵע ִּצים‪ .‬י וַי ְִּש ַלח אַ ְב ָר ָהם אֶ ת‪-‬י ֹ‬ ‫וַיַעֲ קֹד‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ְִּצחָ ק ְבנוֹ ‪ ,‬וַי ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ֹאמר‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם‬ ‫אֶ ת‪-‬הַ ַמאֲכֶ לֶ ת‪ִּ ,‬ל ְשחֹט‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬בנוֹ ‪ .‬יא וַי ְִּק ָרא אֵ לָ יו ַמ ְלאַ ך יְהוָה‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬וַי ֶ‬ ‫לו‪ְ ,‬מאו ָמה‪ִּ :‬כי ַע ָתה‬ ‫ֹאמר‪ ,‬אַ ל‪ִּ -‬ת ְשלַ ח י ְָד ָך אֶ ל‪-‬הַ נ ַַער‪ ,‬וְ אַ ל‪ַ -‬ת ַעש ֹ‬ ‫ֹאמר‪ִּ ,‬הנֵנִּ י‪ .‬יב וַי ֶ‬ ‫אַ ְב ָרהָ ם; וַי ֶ‬ ‫י ַָד ְע ִּתי‪ִּ ,‬כי‪-‬י ְֵרא ֱאל ִֹּהים אַ ָתה‪ ,‬וְ לֹא חָ ַש ְכ ָת אֶ ת‪ִּ -‬בנְ ָך אֶ ת‪-‬י ְִּח ְיד ָך‪ִּ ,‬מ ֶמ ִּני‪.‬‬ ‫כאן אברהם לוקח את בנו יצחק ומתכנן להרוג אותו‪ .‬ואז מגיע מלאך ה' ואומר לו "אַ ל‪ִּ -‬ת ְשלַ ח‬ ‫י ְָד ָך אֶ ל‪-‬הַ נ ַַער"‪ .‬אלוהים ממש מתערב וממש גורם לו לעצור ולא להרוג את יצחק‪ .‬ואז הוא‬ ‫אומר לו שהוא רק בדק אותו ועכשיו הוא יודע שהוא נאמן לו‪.‬‬ ‫בספר בראשית אלוהים מחולל ניסים‪ :‬לדוגמה לידת שרה את יצחק‬ ‫ֲשר ִּד ֵבר‪ .‬ב ו ַַת ַהר ו ֵַתלֶ ד ָש ָרה‬ ‫ֲשר אָ ָמר; וַי ַַעש יְהוָה ְל ָש ָרה‪ַ ,‬כא ֶ‬ ‫וַיהוָה ָפ ַקד אֶ ת‪ָ -‬ש ָרה‪ַ ,‬כא ֶ‬ ‫ֲשר‪ִּ -‬ד ֶבר אֹתוֹ ֱאל ִֹּהים‬ ‫ְלאַ ְב ָרהָ ם ֵבן‪ִּ ,‬לזְ ֻקנָ יו‪ ,‬לַ מ ֹו ֵעד‪ ,‬א ֶ‬ ‫‪29‬‬ ‫ה' גרם לשרה להיכנס להריון‪ ,‬כלומר עשה נס כי הרי שרה הייתה בת ‪ 83‬ואברהם בן ‪.533‬‬ ‫שרד נולדת ונולד לה בן‪ ,‬יצחק‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יב‬ ‫‪28‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק כח‬ ‫‪29‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק כא‬ ‫‪29‬‬ ‫בכל הקטעים שציטטתי אלוהים התערב בחיי האדם‪ ,‬דיבר איתם‪ ,‬אמר להם מה לעשות‪,‬‬ ‫עשה בשבילם ניסים‪ .‬הקטעים מראים שאלוהים מתואר בספר התנ"ך כאלוהים שמתערב‬ ‫בחיי האדם ועושה בשבילם דברים‪ ,‬מעניש ומתגמל‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫תפיסת אלוהים אצל הרמב"ם‬ ‫הרמב"ם חושב בצורה שונה מאוד ממה שכיום אנשים דתיים חושבים על אלוהים‪ .‬לפי גישת‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬האדם חופשי לבחור את דרכו בחיים‪ ,‬הוא אחראי למעשיו וההשגחה אינה‬ ‫מתערבת בהנהגותיו‪ .‬הוא מאמין שההשגחה שקיימת היא רק על בני האדם ולא ניתנת‬ ‫לחיות אחרות בכלל‪" .‬כי ההשגחה האלוהית בזה העולם‪ ...‬באישי מין האדם בלבד"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הוא‬ ‫מוסיף ואומר שדעתו על גורל החיות והצמחים מקרי לגמרי כמו שאומר אריסטו‪" :‬אבל שאר‬ ‫בעלי‪-‬החיים וכל שכן הצמחים וזולתם‪ ,‬דעתי עליהם כדעת אריסטו‪" .‬אין אני מאמין בשום‬ ‫אופן שעלה זה נשר בהשגחה עליו‪ ,‬ולא שעכביש זה טרף זבוב זה בגזרת האל ורצונו‬ ‫הפרטי עכשיו‪ .‬ולא שהיריקה שירק ראובן נעה עד שפגעה ביתוש זה במקום מסוים והרגה‬ ‫אותו על‪-‬פי גזירה‪ .‬ולא שכאשר דג זה חוטף תולעת זאת משטח פני המים‪ ,‬זה בחֵ פֶ ץ אלוהי‬ ‫פרטי‪ .‬כל זה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬במקרה לחלוטין"‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫הוא מאמין שאלוהים אינו משגיח בצורה אישית‬ ‫על כל בנאדם ועל כל פרט‪ .‬הוא מאמין שאלוהים ברא את העולם והפסיק להתערב‪ .‬לדעת‬ ‫רמב"ם בשביל לקבל השגחה אלוהית ושפע אלוהי צריך פשוט לעבוד אותו ‪,‬לקיים את‬ ‫מצוותיו‪ ,‬לדבוק בו ולהשכל וככה אפשר להיכנס מתחת ל"תדר" שלו ומתחת לשפע שהוא‬ ‫נותן‪" .‬ההשגחה באה ממי שהוא משכיל ושכל מושלם בשלמות שאין אחריה שלמות‪ ,‬וכל‬ ‫מי ֶש ִּמ ַד ֵבק בו דבר מאותו שפע ‪ -‬לפי מידת השכל המגיעה אליו (תהיה מידת) מה שמגיע‬ ‫אליו מן ההשגחה‪ .‬זאת היא דעתי הנראית לי מתאימה למושכל וללשונות התורה‪".‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מבחינת רמב"ם אלוהים לא משגיח באופן אישי‪ ,‬הוא אינו מתגמל ומעניש אנשים לפי‬ ‫התנהגותם ופי קיום המצוות‪ ,‬אלוהים פשוט נותן שפע באופן כללי ורק כאשר אתה מקיים‬ ‫מצוות ואתה אדם טוב ואתה דבק באמונתך לאלוהים ואתה משכיל אתה נכנס תחת התדר‬ ‫האלוהי ומקבל את השפע שלו‪ .‬כיום רוב האנשים מאמינם שאלוהים משגיח באופן אישי‬ ‫ומעניש ומתגמל לפי התנהגותך ולפי קיום המצוות באופן אישי ולא באופן כללי‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬ ‫‪31‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬ ‫‪32‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬ ‫‪31‬‬ ‫לפי רמב"ם אין השגחה אלוהית אישית‪ .‬אם אתה רוצה לקבל השגחה עליך להיות נאמן‬ ‫לאלוהים ודבוק באמונתך באלוהים כל הזמן ואז תיכנס מתחת לשפע האלוהי הוא נתן דוגמה‬ ‫אחת שבה הוא אומר שאם עכביש טרף חרק זה לא בגלל איזשהו התערבות אלוהית ולא‬ ‫בגלל שהחרק נענש אלא רק בגלל היצר של העכביש ובגלל דרך הטבע‪.‬‬ ‫הרמב"ם טוען שאי אפשר לתאר את אלוהים באף דרך ואפשר רק להגיד מה שהוא לא ‪.‬‬ ‫"דע כי תיאור האל יתעלה בשלילות הוא התיאור הנכון‪ ,‬אשר אין בו כלום מאי הדיוק ואין‬ ‫בו חיסרון לגבי האל בכלל ולא בשום מצב ואילו בתיאורו בהיגדים חיוביים יש משום שיתוף‬ ‫וחיסרון"‬ ‫‪33‬‬ ‫לפי הרמב"ם אי אפשר לשבח את אלוהים מכיוון שכל מה שיגידו עליו רק יוריד‬ ‫ממנו ומערכו מכיוון שבשפה יש מגבלות‪ ,‬השפה לא מסוגלת להסביר ולהראות מי זה ומה זה‬ ‫אלוהים‪ .‬השפה בעצם מקשרת בין אובייקטים שונים ובכך אלוהים לא יכול להיות בתוך‬ ‫השפה כי אז הוא יהיה קשור לאובייקטים שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אומרים על בנאדם שהוא טוב‬ ‫ואחרי זה אומרים שאלוהים הוא טוב‪ ,‬בכך זה מקשר בין אלוהים לאדם‪ .‬עצם קישור זה בין‬ ‫האדם לאלוהים הוא קירוב וקישור האלוהים אל העולם החומרי ומכאן אפשר להסיק שזו‬ ‫עבודת אלילים כי הרי אלילים היו חלק מהעולם האנושי ואלוהים לעומת זאת מעל כולם ואין‬ ‫סופי ואין לקשר אותו לעולם החומרי והאנושי‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ נולד ב‪ 8‬בינואר ‪ 5836‬ונפטר באוגוסט ‪ .5886‬היה מדען רב‪-‬תחומי במדעי‬ ‫הטבע עסק בעיקר בביוכימיה והוגה דעות ישראלי‪-‬יהודי‪-‬אורתודוקסי‪ .‬שימש כעורך‬ ‫האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬נודע כמבקר חריף‬ ‫של החברה הישראלית‪ .‬ליבוביץ התנגד בחריפות לתפיסה הדתית‪-‬לאומית של הציונות‬ ‫הדתית‪ ,‬שלדעתו מקדשת ערכים כגון אדמה ולאום‪ ,‬ותמך בהפרדת דת ממדינה‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שליבוביץ' הוא הממשיך הרוחני של הרמב"ם בדורנו‪ .‬הוא מאמין באותם‬ ‫רעיונות כמו של הרמב"ם‪ .‬הוא טען שאלוהים אינו משגיח השגחה ישירה וגם טען שאלוהים‬ ‫לא הציל את עם ישראל מידי הרומאים וכד'‪ ...‬גם הוא טען שבשביל לקבל השגחה אלוהית‬ ‫על בני האדם לקיים את המצוות רק בגלל שהם מצוות ולא בגלל שעשיית המצוות תגרום‬ ‫להשגחה ישירה של אלוהים‪ .‬לליבוביץ' היו מספר התבטאויות שמראות את אמונתו לגבי‬ ‫אלוהים ‪:‬‬ ‫הוא אמר שאלוהים אינו הציל את עמי ישראל‪ ,‬לא מידי הרומאים כמו שהוא לא התערב‬ ‫בשואה כאשר ‪ 3‬מיליון יהודים ומתוכם ‪ 5.8‬מיליון ילדים שלא עשו רע לאף אחד‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרק נח‬ ‫‪31‬‬ ‫דוגמה שנייה היא כאשר הגיע אליו חייל ואמר לו שהוא היחידי שניצל ולא נהרג מהמחלקה‬ ‫שלו "בעזרת השם"‪ .‬ליבוביץ' התעצבן ואמר שגם החברים שלו נהרגו "בעזרת השם"‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ' עוזר להבין את אמונתו של הרמב"ם על אלוהים מכיוון שאמונתו על אלוהים‬ ‫מאוד דומה לאמונתו של הרמב"ם ומכיוון שהוא חי יותר בדורנו והיו לו התבטאויות שקשורות‬ ‫לחיינו ולדורנו‪.‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫האם יתכן שהרמב"ם מתנגד לעיקרי תורה של שכר‬ ‫ועונש?‬ ‫עכשיו אחרי הפרק הראשון אשר מראה את אלוהים בתנ"ך אשר מתערב בחייהם של‬ ‫האנשים‪ ,‬עושה ניסים ונותן שכר ועונש והפרק השני אשר מראה את האלוהים לפי אמונתו‬ ‫של הרמב"ם אשר אינו מתערב בחייהם של אנשים‪ ,‬אינו עושה ניסים ואינו נותן שכר ועונש‬ ‫נוצרת סתירה מאוד גדולה ולא ברורה‪ .‬הרי רמב"ם מגדיר עצמו כיהודי‪ ,‬נראה כאילו הרמב"ם‬ ‫מתנגד לעיקרי התורה של שכר ועונש והתערבות אלוהים בחיי האדם‪ .‬אם הרמב"ם מתנגד‬ ‫לכך כלומר שהוא מתנגד למה שרוב יהודי העולם אשר מאמינים באלוהים מאמינים‪ ,‬השכר‬ ‫והעונש‪.‬‬ ‫התשובה היא כן‪ .‬הרמב"ם מתנגד לכך שקיים השכר והעונש‪ .‬כמו שכתוב בפרק השני הוא‬ ‫מאמין שאדם המקיים מצוות‪ ,‬משכיל ודבק באלוהים מקבל שפע מן אלוהים אך הדבר הוא לא‬ ‫השגחה אלא שפע שמשודר כל הזמן ורק כאשר אתה מקיים את כל המצוות ודבק באלוהים‬ ‫אתה מקבל אותו‪.‬‬ ‫כיום רוב היהודים אינם מאמינים בדרכו של הרמב"ם‪ ,‬הם מאמינים שהאלוהים מתערב בכל‬ ‫דבר‪ ,‬קשור לכל דבר‪ ,‬מתגמל ומעניש לפי קיום המצוות של האדם‪ .‬דומה אך שונה מגישת‬ ‫הרמב"ם מכיוון שהרמב"ם אינו מאמין בהתערבותו של האלוהים בחייו של האדם אלא בשפע‬ ‫שמשודר כל הזמן באופן קבוע‪ ,‬שפע אלוהי‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שאמונתו של הרמב"ם קשה להבנה וקשה לביצוע‪ .‬הרבה יותר קשה להאמין‬ ‫במשהו שלא מתגמל אותך באופן אישי אלא באופן ככלי‪ ,‬לפי רמב"ם אין הסברים למקרים לא‬ ‫מובנים‪ ,‬אי אפשר להגיד זה אלוהים גרם לכך‪ ,‬אלוהים הציל‪ ,‬אלוהים העניש‪ .‬האמונה‬ ‫‪32‬‬ ‫המקובלת כיום הרבה יותר פשוטה‪ ,‬אלוהים אחראי להכול‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬הוא מתגמל ומעניש‪.‬‬ ‫אולי בגלל זה אין הרבה אנשים המתקרבים לאמונתו של הרמב"ם?‬ ‫פרק רביעי‬ ‫האם הרמב"ם מציב פתרון לסתירה שהוא יצר בין‬ ‫אלוהים של התנ"ך לעומת האלוהים שלו?‬ ‫שאלת השאלות היא איך הרמב"ם פותר את הסתירה הענקית שהוא יצר בין אמונתו כלפי‬ ‫האלוהים לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ .‬האלוהים לפי אמונתו של הרמב"ם אינו מתערב‬ ‫בחייו של האדם‪ ,‬אינו נותן שכר ועונש‪ .‬האלוהים שמופיע בתנ"ך הוא כמעט ההפך הגמור‪,‬‬ ‫הוא מתגמל‪ ,‬מעניש עושה ניסים ואפילו מדבר עם בני אדם מסויימים‪ .‬זאת סתירה ענקית‪,‬‬ ‫האם אפשר שהרמב"ם מבטל את התנ"ך כולו?‬ ‫הרמב"ם פותר את הסתירה הזו במשפט "דברת תורה בלשון אדם"‪ ,‬כלומר הוא אומר שבני‬ ‫האדם לא מבינים את התנ"ך כמו שצריך להבין אותו‪ ,‬אולי בגלל שהתנ"ך נכתב בפשטות‪,‬‬ ‫בלשון בני האדם בשביל כל העם ובשביל שכל העם יבין אותו‪ .‬הוא טוען שכתוצאה מכך נראה‬ ‫כאילו יש סתירה בין אמונתו באלוהים לבין האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ ,‬אך הסתירה היא רק‬ ‫לכאורה ובעצם אין סתירה בכלל מכיוון שבני האדם אינם מבינים את מה שכתוב בתנ"ך כמו‬ ‫שזה באמת וכמו שבאמת צריך להבין ובעצם האלוהים בתנ"ך הוא כמו שהרמב"ם מאמין‬ ‫שהאלוהים קיים‪ ,‬כלומר אינו באמת מתערב ואינו מעניש ומתגמל‪.‬‬ ‫הוא אומר זאת במורה נבוכים (א‪ ,‬כו‪:),‬‬ ‫"ידועה לך האמירה שלהם הכוללת את כל סוגי הפירושים הקשורים בתחום זה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מה‬ ‫שאמרו‪ :‬דברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬משמעות הדבר שכל מה שבני‪-‬האדם כולם מסוגלים‬ ‫להבינו ולציירו במחשבה ראשונה הוא אשר יוחס כהכרחי לאל יתעלה‪ .‬לכן הוא תואר‬ ‫‪33‬‬ ‫בתארים המצביעים על גשמות‪ ,‬כדי להורות על כך שהוא יתעלה נמצא‪ .‬שכן אין ההמון‬ ‫משיג ברגע הראשון מציאות זולת מציאות של גוף דווקא‪ .‬לדעתם מה שאינו גוף‪ ,‬או מצוי‬ ‫בתוך גוף‪ ,‬אינו נמצא‪".‬‬ ‫בעצם אחרי אמירת דברים אלו הוא פותר את הסתירה הכל כך מסובכת שהוא יצר לכאורה‪.‬‬ ‫הוא אומר בעצם שהתנ" ך כתוב בפשטות מכיוון שהאדם אינו מסוגל להבין את קיום האל כמו‬ ‫שהוא ולכן אלוהים מתואר בתארים המצביעים על גשמות‪ ,‬כלומר על אנושיות‪ .‬בעצם‬ ‫הרמב"ם אומר שהתנ"ך נכתב לעם ובגלל זה אלוהים מתואר שם בגשמיות ועם תכונות‬ ‫אנושיות‪ .‬בכך הרמב"ם פותר את הסתירה באופן פשוט‪ ,‬אולי פשוט מידי?‬ ‫סיכום‬ ‫העבודה הייתה מאוד מעניינת ומשכה אותי מאוד‪ .‬ניסיתי להבין עד הסוף את אמונתו‬ ‫האמתית של הרמב"ם באלוהים‪ .‬אמונתו של הרמב"ם באלוהים מאוד מסובכת ומאוד שונה‬ ‫ממה שהיהודים בעבר בהווה ולדעתי גם בעתיד האמינו‪ ,‬מאמינים ויאמינו‪ .‬מסיבה זאת מאוד‬ ‫נמשכתי לעבודה‪.‬‬ ‫ניסיתי להתעמק ולהבין לגמרי את אמונתו של הרמב"ם באלוהים‪ ,‬להבין את הסתירה‬ ‫העמוקה בין אמונתו לבין האלוהים בתנ"ך ולהבין איך הוא פותר את הסתירה‪ .‬לדעתי קיימת‬ ‫פה סתירה גדולה מאוד שלא כל כך קל לפתור‪ .‬לדעתי הדרך שבה פתר רמב"ם את הסתירה‬ ‫היא קצת תחמנית כי מאוד קל להגיד שבני האדם הפשוטים לא מבינים כלום ושהתנ"ך נכתב‬ ‫בפשטות בגללם‪ .‬לדעתי העניין הוא שרמב"ם לא הצליח לפתור את הסתירה באמת מכיוון‬ ‫שאמונתו כל כלך מסובכת ואני מאמין שרמב"ם פשוט לא הצליח למצוא פתרון יותר טוב‪.‬‬ ‫אמונתו הולכת כמעט לגמרי מול התנ"ך ולא כל כך פשוט למצוא פתרון‪ .‬אני חושב שאמונתו‬ ‫של הרמב"ם מאוד מעניינת אך נוגדת את אמונתם של הדתיים המצויים ביהדות וגם נוגדת‬ ‫את התנ"ך‪ .‬אם אתם שואלים אותי רמב"ם אינו מאמין לגמרי בתנ"ך‪ ,‬אך הוא אינו יכל להגיד‬ ‫זאת מכיוון שבתקופה זאת להגיד דבר כזה זה גדול מידי וזה היה פוגע בו מאוד‪ ,‬מעניין אותי‬ ‫מאוד איך הוא היה מציג את אמונתו כיום כאשר כבר לא כל כך נורא לשלול את התנ"ך כמו‬ ‫שהיה פעם‪ .‬אמנם הרמב" ם לדעתי כן האמין באלוהים או באיזשהו כוח עליון אך מצד שני‬ ‫‪34‬‬ ‫הוא האמין בהיגיון ואינו האמין בגורל קבוע מראש‪ .‬לדעתי אמונתו של הרמב"ם היא משהו‬ ‫מאוד מיוחד עם הרבה עניין מאחורי הדברים שהוא אמר ואני חושב שאפשר לקחת הרבה‬ ‫רעיונות מאמונתו של הרמב"ם‪.‬‬ ‫עכשיו אחרי שקצת קטלתי את האומץ של רמב"ם אני יגיד שיחסית לתקופה שבה הוא נמצא‬ ‫היה לו המון אומץ לבוא ולשלול את מה שרוב היהודים האמינו בו‪ .‬הוא בא ולא עשה את‬ ‫הדבר הכי קל והאמין בכך שאלוהים מתערב בכל אלא בה ואמר שאין שכר ועונש ושאלוהים‬ ‫אינו מתערב בחייהם של בני האדם‪ .‬על כך אני מאוד מעריך את רמב"ם ומצד שני חבל לי‬ ‫להרגיש שהוא עצר קצת את עצמו ולא אמר את מה שהוא הרגיש והאמין עד הסוף‪.‬‬ ‫כל העבודה הזאת גרמה לי לחשוב הרבה על קיומו של האלוהים‪ ,‬אם הוא קיים? ואם הוא‬ ‫קיים איך הוא קיים? אני חייב להגיד שלא הגעתי לתשובה ודאית ואני מאמין שייקח לי זמן‬ ‫להגיע לתשובה אבל אין ספק שחלק מהרעיונות של רמב"ם והעבודה הזאת בכלל גרמו לי‬ ‫לפתוח את הראש ולחשוב על כך עוד‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪ .5‬הגות‪ -‬פילוסופים בימי‪ -‬הביניים‪ ,‬קולט סירט פרק שביעי‪ :‬הגותו של הרמב"ם‬ ‫‪ .6‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬מיכה גוטמן‬ ‫‪ .6‬אמונתו של הרמב"ם‪http://www.tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id -‬‬ ‫‪ .6‬מורה נבוכים‪http://press.tau.ac.il/perplexed/toc.asp -‬‬ ‫‪ .8‬אתר ממרא‬ ‫‪35‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬ ‫טלפון‪377-6585533 :‬‬ ‫פקס‪35-8856667 :‬‬ ‫התנגשות והשוואה בין‬ ‫סיפורי הבריאה‬ ‫שם המגישה‪ :‬רחלי ארג'ואן‬ ‫ת"ז‪656568567 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מושב עין הבשור‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪,666‬‬ ‫פלאפון‪3868663833 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫‪36‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫עבודת מחקר זו באה לבדוק ולחקור את התנגשות סיפורי הבריאה ממקורות שונים‪ :‬סיפורי‬ ‫המזרח הקדום למול סיפורי הבריאה המצויים בתורה בקובץ בראשית בפרקים א'‪ ,‬ב' לעומת‬ ‫סיפור הבריאה כפי שכתוב בקוראן‪ .‬במרכז המחקר ייבדק השוני בין סיפורי הבריאה בהתאם‬ ‫לאמונה ולמקור‪.‬‬ ‫השאלות שעלו בתחילת המחקר שלי היו האם קיים מכנה משותף בולט לכולם על סיפור‬ ‫הבריאה? האם סיפור הבריאה הוא אמת או אוסף של פרשנויות ומיתוסים בהתאם לדת או‬ ‫למקור ממנה הוא מגיע? האם האדם נמצא במרכז העולם ונועד לשלוט בעולם או שמא‬ ‫האלוהים הוא השולט בעולם?‬ ‫במחקר זה מצאתי תשובות רבות לשאלות אותן העלתי‪ ,‬נוחכתי לראות כי נושא בריאת‬ ‫העולם הוא נושא רחב המכיל בתוכו סיפורים רבים בעלי עלילה ואופן שונים הייחודיים לדתות‬ ‫ותרביות שונות בעולם‪ .‬סיפורי הבריאה‪ ,‬מטרתם לבסס את קיום האנושות כולה‪ ,‬את קיום‬ ‫החיים והיקום על ידי סיפור של יצירת העולם בו אנו חיים‪ .‬סיפורי הבריאה קשורים קשר‬ ‫הדוק עם רעיון ה"אלוהות" בדמות אל יחיד או מספר אלילים‪ ,‬ודמות זאת‪ ,‬היא האחראית‬ ‫ליצירה ולבריאה של העולם לרוב‪ ,‬ניתן להבחין כי הבריאה בעלת אלמנטים על‪-‬טבעיים‪,‬‬ ‫כוחות טבע עליוניים‪ .‬במחקר אותו ערכתי חיפשתי את תפישת האלוהות בכל אחד‬ ‫מהמקורות‪ ,‬ולבדוק את מהות האדם ומיקומו בעולם ביחס לאל וביחס לסיפור הבריאה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫הבריאה במיתוסים של המזרח‬ ‫הקדום‪:‬‬ ‫מלבד סיפורי הבריאה שבספר בראשית מצויים במקרא רמזים לכך שמקור רעיונות רבים‬ ‫נמצאים במיתוסים של המזרח הקדום בדבר בריאת העולם‪ .‬לפי הכתובים בהם נלחם הבורא‬ ‫בכמה כוחות מפלצתיים‪-‬מורדים כגון‪ :‬ים‪ ,‬נהר‪ ,‬לויתן‪ ,‬תהום‪ ,‬נחש בריח ותנין‪ .‬כמה מוטיבים‬ ‫מן המסורות הללו נתגלגלו לספרים החיצוניים ולמדרשי חז"ל‪ .‬גם בין עמי המזרח הקדום‬ ‫רווחו מסורות שונות על בריאת העולם‪ ,‬והן נמסרו בעיקר במיתוסים העוסקים בתולדות‬ ‫האלים וביצירת האדם‪.‬‬ ‫מיתוס הבבלי‪ :‬אנומה אליש‪:‬‬ ‫‪34‬‬ ‫אנומה אליש הוא סיפור על בריאת העולם‪ ,‬על‪-‬פי המיתולוגיה הבבלית‪ .‬אגדת אנומה אליש‬ ‫חוברה בחלקה בתחילת האלף השני לפנה"ס‪ .‬האגדה מובנת באופן שיטתי ושלם‪ .‬קיימות‬ ‫גרסות נוספות לבריאה שאחת מהן בולטת בנקודת דימיון לסיפור הבריאה המקראי‪ .‬אנומה‬ ‫אליש מייחס את בריאת העולם למרדוך‪ ,‬האל העליון של בבל‪ .‬החומר הקדמון ממנו נברא‬ ‫העולם ומלואו לפי מיתוס זה‪ :‬האל אפסו‪ -‬מי התהום המתוקים‪ ,‬ובת זוגדו תיאמת‪ -‬מי התהום‬ ‫המלוחים‪ .‬מזיווג זה של אלי הטבע נולדו ונתרבו אלפי אלים‪ .‬באגדה‪ ,‬האלים מטרידים את‬ ‫מנוחתם של אפסו ותיאמת‪ ,‬לכן אפסו מבקש מתיאמת שתהרוג אותם‪ .‬תיאמת מרחמת על‬ ‫צאציאיה‪ .‬לאחר זמן מה ילדיו של אפסו מגלים את רצונו להורגם ומקדימים את אביהם‬ ‫ורוצחים אותו‪ .‬תיאמת הבודדה פונה אל האלים בני בריתה בכדי למצוא תשובה למה עליה‬ ‫לעשות והם מעודדים אותה לצאת לנקום ברוצחי בעלה‪ .‬תיאמת יוצאת צבא של מפלצות‬ ‫שמטרתו להילחם באלים שרצחו את אפסו‪ .‬האלים‪ ,‬אשר מפוחדים מכוחה של תיאמת‬ ‫נותרים אובדי עצות‪ .‬בהמשך הסיפור‪ ,‬מוזכר האל מורדוך‪ ,‬נינה של תיאמת המתנדב לצאת‬ ‫לקרב כנגדה ונגד צבא המפלצות שלה בתנאי שבמידה וינצח בקרב יומלך למלך האלים‪.‬‬ ‫בקרב הגדול בין צבא תיאמת לבין צבאו של מורדוך תיאמת מובסת על ידי מורדוך‪ ,‬ונפנה‬ ‫מורדוך לברוא את העולם‪ .‬בצעד הראשון שעושה מורדוך‪ ,‬הוא מבתר את גופתה של תיאמת‬ ‫לשניים‪ ,‬ומכאן למעשה מתחיל סיפור בריאת העולם של המיתוס הבבלי‪ .‬משני הבתרים של‬ ‫גופת תיאמת ברא מורדוך את הרקיע ממעל‪ ,‬ואת הארץ (או את יסודות‪-‬הארץ‪ ,‬היינו את הים‬ ‫הקוסמי) מתחת‪ .‬אחרי‪-‬כן קבע מרדוך את המאורות בשמים ‪,‬ולבסוף ברא את האדם‪ .‬סיפור‬ ‫הבריאה הבבלי הינו סיפור צבעוני‪ ,‬דרמתי‪ ,‬שניתן לפרש אותו כאגדה‪ ,‬בנוסף לזאת‪ ,‬ניתן‬ ‫‪34‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9460&kwd=2293‬‬ ‫‪38‬‬ ‫לראות את המיתוס הבבלי כסיפור אטיולוגי‪ ,‬שתפקידו להסביר כיצד נוצרו תופעות למיניהן‪-‬‬ ‫תופעות טבע ומנגנוניים חברתיים‪.‬‬ ‫מיתוס כנעני‪:‬‬ ‫על פי אגדות ומיתוסים כנענים בראשית היו הרוח‪ ,‬הכאוס (התוהו ובוהו) התהום והרקק‪.‬‬ ‫מבין ארבעת יסודות אלו שלושת הראשונים הם זהים לאלו שבפרק בראשית א' וגם הרביעי‬ ‫דומה‪ .‬על‪-‬פי דברי של פרופסור משה דוד קאסוטו מקור המונח "תוהו ובוהו" שונה‬ ‫במשמעותו מהמושג תוהו ובוהו כאי‪-‬סדר‪ ,‬כערבוביה‪ ,‬אלה כשילוב של "בהו" שבשירי‬ ‫העלילה הכנעניים היתה אלת הלילה הפרימיטיבית‪ .‬והמושג תהום‪ -‬שסימל במשמעותו‬ ‫הקדומה את האוקיינוס‪ .‬באגדה הכנענית מסופר שבראשית היו ה"זמן"‪ ,‬ה"חמדה"‪ ,‬שהיא‬ ‫"ראשית התהוות כל הדברים" והערפל‪ .‬מיזווג ה"חמדה" עם ה"ערפל" נולדו ה"אוויר"‬ ‫וה"רוח"‪ ,‬מהם נוצר ביצה‪ ,‬שנחשבת ל"ביצה קוסמית"‪ .‬האגדה מספרת כי מהביצה הזו‪,‬‬ ‫נבראו כל הברואים‪.‬‬ ‫מיתוסים יוונים‪:‬‬ ‫התיאור היווני המוקדם ביותר של בריאת העולם נמצא ביצירתו של המשורר הסיודוס‪,‬‬ ‫"תיאוגניה"‪ ,‬מהמאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪ .‬על תיאור זה‪ ,‬העולם נוצר מתוך הכאוס‪" ,‬תוהו ובוהו"‪,‬‬ ‫מתוכו נוצרו לראשונה הארץ‪" -‬גאיה"‪ ,‬וממנה השמיים‪" -‬אורנוס"‪ .‬מזיווגם של שני אלו נוצרו‬ ‫יצורים שונים‪ :‬תחילה נוצרו מפלצות בעלות מאה זרועות‪ ,‬לאחר מכן קיקלופים‪ ,‬הגיגאנטים‬ ‫הענקיים‪ ,‬ולבסוף הטיטאנים‪ .‬אורנוס לא היה מרוצה מבניו וגירש אותם אל טרטרוס‪ -‬השאול‬ ‫שבמעמקי האדמה‪ .‬גאיה כעסה עליו על מעשה זה‪ ,‬ולכן זממה בעזרת צעיר בניה‪ ,‬הטיטאן‬ ‫"קרונוס" לנשל את אורנוס ממעמדו כשליט העולם‪ .‬היא חימשה את קרונוס במגל‪,‬‬ ‫שבאמצעותו הוא סירס את אורנוס אביו ותפס את מקומו‪ .‬מדמו השפוך של אורנוס נולדו‬ ‫ה"אריניות"‪ ,‬אלות הנקמה‪ ,‬ומזרעו השפוך נולדה "אפרודיטה"‪ ,‬אלת היופי והאהבה‪ .‬אורנוס‬ ‫המסורס קילל את בנו שכשם שהוא נישל אותו משליטתו בעולם‪ ,‬כך בנו־שלו יעשה גם לו‪.‬‬ ‫קרונוס מפחד מפני קללתו של אורנוס‪ ,‬ולכן החליט לבלוע את ילדיו‪ ,‬שנולדו לו מאשתו‬ ‫"ריאה"‪ ,‬מיד לאחר לידתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשרצה לבלוע את צעיר בניו‪" ,‬זאוס"‪ ,‬הגישה לו ריאה‬ ‫אבן מכוסה בדים במקומו‪ ,‬ולזאוס עצמו עזרה להמלט‪ ,‬והוא גדל בהסתר במערה בכרתים‪,‬‬ ‫כשהוא יונק משדיה של עז‪ .‬כשבגר זאוס‪ ,‬הגשים את קללתו של אורנוס בכך שתפס את‬ ‫שלטונו של אביו‪ ,‬הכריח אותו להקיא בחזרה את אחיו ואחיותיו שבלע‪ ,‬וחלק יחד איתם את‬ ‫השליטה בעולם‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בריאת זכר ונקבה על פי המיתולוגיה היוונית‪:‬‬ ‫בריאת האדם מיוחסת לרוב ל"פרומתאוס"‪ ,‬הטיטאן‪ .‬במשלי פרומתאוס מוזכר מספר פעמים‬ ‫בתור בורא האדם‪ ,‬אם כי במקרה אחד מוזכר דווקא זאוס בתפקיד זה‪ .‬לפי גרסאות מסוימות‪,‬‬ ‫פרומתאוס הוא זה שברא את גוף האדם אבל האלה "אתנה" היא זו שהעניקה להם נשמה‪.‬‬ ‫בריאת האשה הראשונה‪" -‬פנדורה"‪ ,‬מוצגת כמעשה ידיו של "הפייסטוס"‪ ,‬בפקודת זאוס‪,‬‬ ‫במטרה להעניש את בני האדם על מעשה גניבת האש של פרומתאוס‪.‬‬ ‫נוסף למיתוסים יוונים‪ ,‬ביצירתו של אפלטון‪( ,‬פילוסוף ויוצר יווני) ניתן לראות סיפור שונה של‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬המתואר על ידיו כמעשה ידיו של אל יחיד‪ .‬האל מתואר כמעין אדריכל‪,‬‬ ‫המתכנן את העולם בהתאם לעקרונות הנדסיים ואסתטיים‪ ,‬כך למשל את הארץ הוא בוחר‬ ‫ליצור בצורת כדור‪ ,‬מכיוון שזו הצורה המושלמת ביותר‪ .‬מעשה היצירה מתואר באופן טכני‬ ‫מאוד‪ ,‬ואפלטון מקדיש מילים רבות לתאר כיצד האל גוזר‪ ,‬מכופף‪ ,‬מחבר ומניע במסלולם את‬ ‫יסודות הבריאה השונים‪ .‬האל מפריד אלו מאלו את ארבעת היסודות‪ ,‬הנתונים קודם לכן‬ ‫במצב של ערבוביה‪ ,‬ובורא את הזמן‪ ,‬השמיים‪ ,‬הארץ‪ ,‬כוכבי השמיים‪ ,‬והאלים הפחותים יותר‪.‬‬ ‫הוא גם הבורא את נשמת האדם‪ ,‬אבל את בריאת גופו הוא מפקיד בידי האלים המשניים‪,‬‬ ‫ומסיבה זו גופו של האדם הוא בן תמותה‪ ,‬בעוד שנשמתו היא בת אלמוות‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך בריאת העולם‬ ‫‪41‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיפור הבריאה הראשון בבראשית א'‬ ‫‪3‬‬ ‫אשית‪ָ ,‬ב ָרא ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֵ ת הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬וְ אֵ ת הָ אָ ֶרץ‪"..‬‬ ‫א " ְב ֵר ִּ‬ ‫הפסוק הראשון של התנ"ך הוא משפט קביעה הבא להציב את העובדה החשובה ביותר‬ ‫להבנת כל התופעות‪ :‬אלוהים הוא זה שברא את העולם‪ .‬בקביעה זו‪ ,‬נמסר לנו היסוד לכל‬ ‫השקפת העולם בתנ"ך‪ :‬אל אחד‪ .‬חזק‪ ,‬מעל הכל‪ ,‬שנמצא לעולמים ונמצא בכל מקום‪ ,‬הוא‬ ‫אחראי לכל מה שקיים‪ .‬לשמיים לארץ וכל אשר בם‪ .‬העולם בו אנו חיים קיבל על עצמו‬ ‫שהתרחשה פעולה חד‪ -‬פעמית של יצירת העולם על ידי בריאה הרמונית ומושלמת של האל‪.‬‬ ‫בזאת ניצל העולם מכל מה שניתן לקרוא לו‪" :‬מקריות"‪.‬‬ ‫ֹש ְך‪ַ ,‬על‪ְ -‬פנֵי ְתהוֹ ם; וְ רוחַ ֱאל ִֹּהים‪ְ ,‬מ ַרחֶ פֶ ת ַעל‪ְ -‬פנֵי הַ ָמיִּם‪".‬‬ ‫תהו ָובֹהו‪ ,‬וְ ח ֶ‬ ‫ב וְ הָ אָ ֶרץ‪ָ ,‬הי ְָתה ֹ‬ ‫בפסוקים הראשונים של פרק בראשית מתואר מה שהיה לפני יצירת העולם‪ ,‬כשהכל עוד היה‬ ‫ריק‪ .‬הכל היה ללא סדר‪ ,‬רק "תוהו ובוהו" וניתן תיאור של ערבוב של חומרים ויסודות‪ ,‬חסר‬ ‫צורה ומשמעות‪ :‬חושך‪ ,‬תהום ומים‪ .‬מעל כל הערבוביה והאי סדר מוזכר כי רוח אלוהים‬ ‫מרחפת מעל‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל מה שקורה בעולם הוא אינו מקרי‪ ,‬אלא נובע מרצון האל‪ .‬רוח‬ ‫האלוהים המרחפת מעל כל הערבוביה‪ ,‬החומרים והיסודות רומזת לשליטת האלוהים בעולם‬ ‫עוד מלפני יצירתו‪ .‬שליטה ביסודות‪ ,‬בחומרים‪ ,‬בכל מה שנסתר ולא ידוע‪ .‬לאורך כל הסיפור‬ ‫בריאת העולם נעשית באמירה של האל‪ .‬אלוהים אומר והדבר ישר מתבצע‪ .‬אין מאבק או‬ ‫מלחמה‪ .‬רק רצון האל והתגשמותו‪ .‬מדגיש את אלוהים כאל מופשט‪ .‬זאת בניגוד למסופר‬ ‫בסיפורי בריאה של עמים אחרים‪ ,‬שם העולם נברא מתוך מלחמה ומאבק בין אלים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫היום הראשון של הבריאה‪ :‬פסוקים ג‪-‬ה‪ :‬בריאת האור‪:‬‬ ‫טוב; וַי ְַב ֵדל ֱאל ִֹּהים‪ֵ ,‬בין‬ ‫אור‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִּהי אוֹ ר; ַוי ְִּהי‪-‬אוֹ ר‪ .‬ד וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪ָ -‬ה ֹ‬ ‫ג "וַי ֶ‬ ‫ֹש ְך ָק ָרא ָלי ְָלה; ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ֹ ,‬יום‬ ‫אור ֹיום‪ ,‬וְ לַ ח ֶ‬ ‫ֹש ְך‪ .‬ה וַי ְִּק ָרא ֱאל ִֹּהים לָ ֹ‬ ‫אור ובֵ ין הַ ח ֶ‬ ‫הָ ֹ‬ ‫אֶ חָ ד‪".‬‬ ‫הדבר הראשון שבורא אלוהים ביצירת העולם הוא את האור‪ .‬ובכך יוצר הבדלה בין אור‬ ‫לחושך‪ .‬בסוף בריאת האור‪ ,‬נותן אלוהים את הציון "כי טוב"‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫בריאת האור‪ ,‬כמו שאר הבריאות המתוארות בפרק א'‪ ,‬נעשית באמירה של אלוהים ולא‬ ‫בעשייה ממשית‪ .‬דבר זה משקף את הכח והעוצמה של האלוהים‪ .‬ואת ההבדל שבין יצירה‬ ‫בידי אלוהים‪-‬באמירה ובקביעת מה שיתרחש‪ ,‬לבין יצירה של האדם‪ -‬בעשייה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫היום השני של הבריאה‪ :‬ו'‪-‬ח'‪ :‬הבריאה במים העליוניים‪:‬‬ ‫יהי ַמ ְב ִדיל‪ֵּ ,‬בין ַמיִם ָל ָמיִם‪ .‬ז וַי ַַעשׂ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֶ ת‪-‬‬ ‫תו ְך הַ ָמיִם‪ ,‬וִ ִ‬ ‫יע ְב ֹּ‬ ‫ֹּאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִהי ָר ִק ַ‬ ‫ו "וַי ֶ‬ ‫יע; ַוי ְִהי‪-‬כֵּ ן‪ .‬ח וַי ְִק ָרא‬ ‫ֲשר ֵּמ ַעל ָל ָר ִק ַ‬ ‫יע‪ ,‬ובֵּ ין הַ ַמיִם א ֶ‬ ‫ֲשר ִמ ַתחַ ת לָ ָר ִק ַ‬ ‫יע‪ ,‬וַי ְַב ֵּדל ֵּבין הַ ַמיִם א ֶ‬ ‫הָ ָר ִק ַ‬ ‫שנִ י‪".‬‬ ‫יע‪ָ ,‬ש ָמיִם; ַוי ְִהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִהי‪-‬ב ֶֹּקר‪ ,‬יוֹּ ם ֵּ‬ ‫ֱאל ִֹּהים לָ ָר ִק ַ‬ ‫ביום השני נבראים ה"מים העליוניים"‪ -‬השמיים‪ .‬אלוהים יוצר את השמיים על ידי הפרדת‬ ‫המים לשתי שכבות‪ :‬שכבה עליונה ושכבה תחתונה‪ .‬בין שתי השכבות מפריד הרקיע‪ ,‬שהוא‬ ‫חוצץ בין שתי שכבות המים‪ .‬אלוהים לא מסיים את פרק זה באמירה "כי טוב"‪ .‬ניתן להסביר‬ ‫זאת בכך שאלוהים עדיין לא סיים את מלאכתו והוא אומר "כי טוב" רק על מלאכה‬ ‫שהסתיימה‪ .‬כלומר‪ ,‬ביום השני עדיין לא הסתיימה מלאכת בריאת המים‪ .‬כיוון שלא הסתיימה‬ ‫הפעולה עם המים אין התייחסות אלוהית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫היום שלישי ט'‪-‬יג'‪ :‬המשך הבריאה במים ובריאת הצמחייה‪:‬‬ ‫קום אֶ חָ ד‪ ,‬וְ ֵת ָראֶ ה‪ ,‬הַ י ַָב ָשה; ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬י‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ִָּקוו ַה ַמיִּם ִּמ ַתחַ ת הַ ָש ַמיִּם אֶ ל‪ָ -‬מ ֹ‬ ‫ט "וַי ֶ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪,‬‬ ‫טוב‪ .‬יא וַי ֶ‬ ‫וַי ְִּק ָרא ֱאל ִֹּהים לַ י ַָב ָשה אֶ ֶרץ‪ ,‬ו ְל ִּמ ְקוֵה הַ ַמיִּם ָק ָרא י ִַּמים; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬ ‫בו ַעל‪ָ -‬האָ ֶרץ;‬ ‫עו‪ֹ -‬‬ ‫ֲשר ז ְַר ֹ‬ ‫ינו‪ ,‬א ֶ‬ ‫יע ז ֶַרע‪ֵ ,‬עץ ְפ ִּרי ע ֶֹשה ְפ ִּרי ְל ִּמ ֹ‬ ‫ַת ְד ֵשא הָ אָ ֶרץ ֶד ֶשא ֵע ֶשב ַמזְ ִּר ַ‬ ‫בו‪,‬‬ ‫עו‪ֹ -‬‬ ‫ֲשר ז ְַר ֹ‬ ‫יע ז ֶַרע‪ְ ,‬ל ִּמינֵהו‪ ,‬וְ ֵעץ ע ֶֹשה‪ְ -‬פ ִּרי א ֶ‬ ‫ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬יב וַתוֹ צֵ א הָ אָ ֶרץ ֶד ֶשא ֵע ֶשב ַמזְ ִּר ַ‬ ‫ישי‪".‬‬ ‫ְל ִּמינֵהו; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪-‬טוֹ ב‪ .‬יג ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ ,‬יוֹ ם ְש ִּל ִּ‬ ‫ביום השלישי של בריאת העולם נמשכת מלאכת הבריאה של המים מהיום השני‪ .‬אלוהים‬ ‫גורם לנסיגת המים התחתונים למקום אחד הנקרא ים‪ .‬וכך ניתן להבדיל בין הים לבין היבשה‪.‬‬ ‫לאחר שהיבשה נחשפת ניתן לברוא את הצמחייה ואלוהים מחלק אותה לשני סוגים‪" :‬דשא‬ ‫עשב" ו"עץ"‪ .‬דבר המדגיש כי הבריאה היא חד פעמית‪ :‬גם זרעים‪ ,‬וגם פירות‪ -‬לעמן‬ ‫המשכיות‪ .‬לאחר שהאל בורא את הצמחיה הוא שוב נותן את הציון "כי טוב" ובכך מסתיימת‬ ‫הבריאה ביום השלישי‪ .‬ביום זה נאמר פעמיים הציון "כי טוב" פעם על המלאכה במים ופעם‬ ‫על מלאכת בריאת הצמחייה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫היום הרביעי‪ :‬יד‪-‬יט‪ :‬בריאת המאורות‪:‬‬ ‫‪36‬‬ ‫יע הַ ָש ַמיִּם‪ְ ,‬להַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין הַ י ֹום ובֵ ין הַ ָלי ְָלה; וְ ָהיו ְלאֹתֹ ת‬ ‫ארֹת ִּב ְר ִּק ַ‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִּהי ְמ ֹ‬ ‫יד "וַי ֶ‬ ‫יע הַ ָש ַמיִּם‪ְ ,‬ל ָה ִּאיר ַעל‪ָ -‬האָ ֶרץ; ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬טז‬ ‫ו ְלמוֹ עֲ ִּדים‪ ,‬ו ְלי ִָּמים וְ ָשנִּ ים‪ .‬טו וְ ָהיו ִּל ְמאוֹ רֹת ִּב ְר ִּק ַ‬ ‫אור‬ ‫אור הַ ָגדֹל‪ְ ,‬ל ֶמ ְמ ֶשלֶ ת הַ י ֹום‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ָמ ֹ‬ ‫ארֹת הַ ְגד ִֹּלים‪ :‬אֶ ת‪-‬הַ ָמ ֹ‬ ‫וַי ַַעש ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי הַ ְמ ֹ‬ ‫יע הַ ָש ָמיִּם‪ְ ,‬ל ָה ִּאיר‪ַ ,‬על‪-‬‬ ‫הַ ָקטֹן ְל ֶמ ְמ ֶשלֶ ת הַ ַלי ְָלה‪ ,‬וְ אֵ ת הַ כוֹ כָ ִּבים‪ .‬יז וַי ִֵּתן א ָֹתם ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬ב ְר ִּק ַ‬ ‫טוב‪ .‬יט‬ ‫ֹש ְך; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬ ‫הָ אָ ֶרץ‪ .‬יח וְ ִּל ְמש ֹל‪ַ ,‬בי ֹום ובַ ַלי ְָלה‪ ,‬ו ְלהַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין הָ אוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬ ‫יעי‪".‬‬ ‫ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ ,‬יוֹ ם ְר ִּב ִּ‬ ‫ביום הרביעי בורא האלוהים את המאורות שבעולם‪ :‬את השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ .‬השמש‬ ‫והירח‪ ,‬בניגוד למסופר בדתות אחרות‪ ,‬ממלאים את פקודת האל ואין להם קיום עצמאי‪ .‬הם‬ ‫אמנם מושלים ביום ובלילה‪ ,‬אך שלטונם מוגבל בזמן והם סרים למרות האל שבראם‪ .‬יש‬ ‫לשים לב שהמאורות נבראו רק ביום הרביעי‪ ,‬והאור‪ ,‬עליו מסופר ביום הראשון‪ .‬ביום הרביעי‬ ‫בורא האלוהים את המאורות שבעולם‪ :‬את השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ .‬השמש והירח‪ ,‬בניגוד‬ ‫למסופר בדתות אחרות‪ ,‬ממלאים את פקודת האל ואין להם קיום עצמאי‪ .‬הם אמנם מושלים‬ ‫ביום ובלילה‪ ,‬אך שלטונם מוגבל בזמן והם סרים למרות האל שברא אותם‪ .‬השמש‪-‬מושלת‬ ‫ביום והירח והכוכבים‪-‬מושלים בלילה‪ .‬יש לשים לב שהמאורות נבראו רק ביום הרביעי‪,‬‬ ‫והאור‪ ,‬עליו מסופר ביום הראשון‪ .‬בריאת המאורות יוצרת קושי של כפילות‪ :‬אם נברא ביום‬ ‫הראשון האור‪ ,‬מה הטעם בבריאת המאורות ביום הרביעי?‪ 5‬קושי זה בולט מהשוואת פס' ד‬ ‫לפס' יח‪ :‬בפסוק ד' נאמר שאלוהים ברא אור בכדי להבדיל את האור מהחושך‪" :‬וַי ְַב ֵדל‬ ‫ֹשך"‪ ,‬ובפסוק יח ישנה חזרה על אות הרעיון‪ :‬שהמאורות נוצרו כדי‬ ‫ֱאל ִֹּהים‪ֵ ,‬בין הָ אוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬ ‫ֹש ְך"‪.‬‬ ‫להבדיל בין האור וביך החושך‪" :‬וְ ִּל ְמש ֹל‪ַ ,‬בי ֹום ובַ ַלי ְָלה‪ ,‬ו ְלהַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין ָהאוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬ ‫ניתן למצוא פירושים רבים לקושי זה‪:‬‬ ‫‪ .5‬האור נברא עבור האלוהים והמאורות נבראו בעבור האדם‪ .‬ואלו סוגים שונים של‬ ‫אור‪.‬‬ ‫‪ .6‬המאורות והאור נבראו ביום הראשון‪ ,‬אלא שרק ביום הרביעי לאחר שנבראו השמים‬ ‫אלוהים יכל לשבץ אותם בשמיים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪http://www.hottentot.co.il/Bible-by-Amos/wp/?p=311‬‬ ‫‪43‬‬ ‫היום החמישי‪ :‬כ‪-‬כג‪ :‬בריאת בעלי החיים בים ובעלי הכנף‪:‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ביום החמישי מסופר על כך שאלוהים בורא את בעלי החיים שבמים ובעלי הכנף‪ .‬לאחר זאת‬ ‫ניתן להבחין בהזכרה פרטנית של בעל החיים יחידי המוזכר בשם‪" :‬התנינים"‪ .‬יש להסביר‬ ‫את הופעת השם ברצון לבטל ולהתנגד למיתוסים לפיהם התנינים היו מפלצות ים שנלחמו‬ ‫כנגד אלוהים בעת יצירת העולם‪ .‬כאן‪ ,‬ניתנת קביעה שאלוהים הוא זה שברא את התנינים‬ ‫והוא אחראי לקיומם כמו כל שאר בעלי החיים ואין בהם שום עליונות וייחוד‪.‬‬ ‫היום השישי‪ :‬כד‪-‬לא‪ :‬בריאת בעלי החיים היבשתיים והאדם‪:‬‬ ‫ביום השישי נבראו בעליי החיים היבשתיים והאדם‪ .‬ארצה להתייחס לבריאת האדם בפרק‬ ‫זה‪ .‬ידוע לנו כי האדם הוא בריאה שונה משאר הבריאות‪ .‬רק בוא נאמרה שהושקעה מחשבה‬ ‫רבה לפני בריאתו‪.‬‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬נַעֲ ֶשה אָ ָדם ְבצַ ְל ֵמנו ִּכ ְדמו ֵתנו…" פסוק זה מעורר קשיים רבים‪:‬‬ ‫"כו וַי ֶ‬ ‫מדוע מופיע צורת הדיבור "רבים"? הרמב"ן מסביר את השימוש בלשון רבים בכך שאלוהים‬ ‫אמר שהוא והארץ יעשו יחד את האדם‪ ,‬שיתוף פעולה בין אלוהים לטבע ליצירת האדם‪,‬‬ ‫לאחר שהטבע לבדו נכשל במשימה‪ .‬המילה 'נעשה' משמעותה תיקון דבר קיים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"זָ כָר ּונ ְֵקבָ ה‪ ,‬בָ ָרא אֹתָ ם"‪ :‬אלוהים עוד לפני יצירת האדם חשב על לברוא אותו וכן עוד לפני‬ ‫הבריאה חשב אלוהים על יצירת האישה "לֹא‪-‬טוֹ ב הֱיוֹ ת ָהאָ ָדם ְלבַ ד ֹו; אֶ עֱ ֶשה‪-‬לוֹ ֵעזֶר‪ְ ,‬כנֶגְ ד ֹו‪".‬‬ ‫אולם לא מצוין באיזו צורה נברא האדם ואם בגוף אחד או בשני גופים‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫בפרק זה‪ ,‬נבראו‬ ‫הזכר והנקבה כשווי ערך‪ .‬אין האחד בא לפני השני‪ .‬לכן‪ ,‬מוצגת תפיסה שיוויונית בין‬ ‫המגדרים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪\http://textologia.net/?p=1211‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך בריאת אדם וחוה‬ ‫‪44‬‬ ‫היום השביעי‪ -‬סיום הבריאה‬ ‫‪6‬‬ ‫ֲשר ָע ָשה;‬ ‫אכת ֹו א ֶ‬ ‫יעי‪ְ ,‬מלַ ְ‬ ‫"א ַויְכֻ לו הַ ָש ַמיִּם וְ הָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪ְ -‬צבָ אָ ם‪ .‬ב ַויְכַ ל ֱאל ִֹּהים ַבי ֹום הַ ְש ִּב ִּ‬ ‫יעי‪ַ ,‬וי ְַק ֵדש‬ ‫ֲשר ָע ָשה‪ .‬ג ַויְבָ ֶר ְך ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪-‬יוֹ ם הַ ְש ִּב ִּ‬ ‫אכתוֹ א ֶ‬ ‫יעי‪ִּ ,‬מ ָכל‪ְ -‬מלַ ְ‬ ‫וַי ְִּשבֹת ַביוֹ ם הַ ְש ִּב ִּ‬ ‫ֲשר‪ָ -‬ב ָרא ֱאלֹ ִּהים לַ עֲ ש ֹות‪".‬‬ ‫אכתוֹ ‪ ,‬א ֶ‬ ‫אֹתוֹ ‪ִּ :‬כי בוֹ ָשבַ ת ִּמ ָכל‪ְ -‬מלַ ְ‬ ‫בפרק זה‪ ,‬בריאת העולם מסתיימת למעשה‪ .‬אך משהו נישאר לא מושלם‪ -‬עדיין לא גמור‬ ‫סופית‪ ,‬והוא האדם‪ .‬לכן נאמר‪" :‬אשר ברא אלוהים לעשות" אלוהים ברא את האדם‪ ,‬אך‬ ‫המלאכה לא נגמרה‪ .‬יש צורך בהשלמת היצירה‪ .‬השאלה המתבקשת היא על מי מוטלת‬ ‫המשכת היצירה? הרי שביום השביעי שבת אלוהים ממלאכת יצירת העולם‪.‬‬ ‫סיפור הבריאה השני בבראשית‬ ‫ב' ‪:‬‬ ‫בספר התנ"ך מופיעים שתי גרסאות שונות המתארות את בריאת העולם והאדם‪ :‬הגרסה‬ ‫הראשונה‪ :‬פרק א'‪ ,‬והגרסה השנייה‪ :‬פרק ב'‪ .‬על פי התפיסה היהודית המסורתית סיפור‬ ‫הבריאה הראשון מתחיל בפרק בראשית א' ומסתיים בפרק בראשית ב' פסוק ג'‬ ‫‪39‬‬ ‫ואחריו‪,‬‬ ‫מתחיל סיפור הבריאה השני‪.‬‬ ‫ד "אֵ ֶלה תוֹ ְלדוֹ ת הַ ָש ַמיִּם וְ הָ אָ ֶרץ‪ְ ,‬ב ִה ָב ְראָ ם‪ְ :‬ביוֹ ם‪ ,‬עֲ שוֹ ת יְהוָה ֱאל ִֹּהים‪--‬אֶ ֶרץ וְ ָש ָמיִּם ה וְ כֹל‬ ‫ִּשיחַ הַ ָש ֶדה‪ֶ ,‬ט ֶרם י ְִּהיֶה בָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪ֵ -‬ע ֶשב הַ ָש ֶדה‪ֶ ,‬ט ֶרם י ְִּצ ָמח‪ִּ :‬כי לֹא ִּה ְמ ִּטיר יְהוָה ֱאל ִֹּהים‪,‬‬ ‫ַעל‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ אָ ָדם אַ יִּן‪ ,‬לַ עֲ בֹד אֶ ת‪-‬הָ א ֲָד ָמה‪ .‬ו וְ אֵ ד‪ ,‬יַעֲ לֶ ה ִּמן‪ָ -‬האָ ֶרץ‪ ,‬וְ ִּה ְש ָקה‪ ,‬אֶ ת‪ָ -‬כל‪ְ -‬פנֵי‬ ‫הָ א ֲָד ָמה‪".‬‬ ‫בסיפור הבריאה השני‪ ,‬הסיפור פותח בתולדות בריאת שמים וארץ‪ .‬לאחר מכן מופיעה‬ ‫בשנית יצירת האדם‪ .‬הפעם‪ ,‬האדם הוא היצירה הראשונה של האלוהים‪ ,‬ובעבורו ברא את‬ ‫העולם‪ .‬האדם עומד במרכז והתפתחות העלילה‪ .‬וכל מה שמתרחש‪ ,‬מתייחס באופן ישיר‬ ‫לאדם‪ .‬שלב זה‪ ,‬עוד לפני חטא האדם‪ .‬האדם חי בהרמונה ובשלווה עם העולם‪ .‬אלוהים ברא‬ ‫את האדם מעפר‪ -‬מן האדמה בכדי שיעבד ויטפל באדמת גן‪ -‬עדן‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A‬‬ ‫‪'7_%D7%91‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html‬‬ ‫‪45‬‬ ‫"לֹא‪-‬טוֹ ב הֱיוֹ ת הָ אָ ָדם ְלבַ ד ֹו; אֶ עֱ ֶשה‪-‬ל ֹו ֵעזֶר‪ְ ,‬כנֶגְ דוֹ " ‪ -‬החליט אלוהים לברוא את החיות ואת‬ ‫העופות‪ ,‬כדי להיות ל"חברה" לאדם‪ ,‬אך הן לא היוו "עזר כנגדו"‪ ,‬ולכן ברא אלוהים את‬ ‫האישה‪ -‬מצלעו של האדם‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫"‪ ..‬וַי ְִּק ָרא הָ אָ ָדם ֵשמוֹ ת‪ְ ,‬לכָ ל‪-‬הַ ְבהֵ ָמה ו ְלעוֹ ף הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬ו ְלכֹל‪ ,‬חַ יַת הַ ָש ֶדה; ו ְלאָ ָדם‪ ,‬לֹא‪ָ -‬מ ָצא‬ ‫ִּישן; וַי ִַּקח‪ ,‬אַ חַ ת ִּמ ַצ ְלע ָֹתיו‪ ,‬וַי ְִּסגֹר ָב ָשר‪,‬‬ ‫ֵעזֶר ְכנֶגְ דוֹ ‪ .‬וַי ֵַפל יְהוָה ֱאל ִֹּהים ַת ְר ֵד ָמה ַעל‪-‬הָ אָ ָדם‪ ,‬וַי ָ‬ ‫ֲשר‪-‬לָ ַקח ִּמן‪ָ -‬האָ ָדם‪ְ ,‬ל ִּא ָשה; ַוי ְִּבאֶ ָה‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬האָ ָדם‪.‬‬ ‫ַת ְח ֶת ָנה‪ .‬וַיִּבֶ ן יְהוָה ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪-‬הַ ֵצלָ ע א ֶ‬ ‫ֹאמר‪ ,‬הָ אָ ָדם‪ ,‬זֹאת הַ ַפ ַעם ֶעצֶ ם ֵמעֲ ָצ ַמי‪ ,‬ובָ ָשר ִּמ ְב ָש ִּרי זֹאת י ִָּק ֵרא ִּא ָשה‪ִּ ,‬כי ֵמ ִּאיש לֻ ְקחָ ה‪-‬‬ ‫וַי ֶ‬ ‫זֹאת‪ַ .‬על‪ֵ -‬כן‪ ,‬יַעֲ זָב‪ִּ -‬איש‪ ,‬אֶ ת‪-‬אָ ִּביו‪ ,‬וְ אֶ ת‪ִּ -‬אמוֹ ; וְ ָדבַ ק ְב ִּא ְשת ֹו‪ ,‬וְ ָהיו ְלבָ ָשר אֶ חָ ד‪".‬‬ ‫גרסה זו שונה מקודמתה ובעיקר בדבר בריאת האישה‪ :‬לאחר שאלוהים ברא את האדם יצר‬ ‫מצלעו אישה להיות לו "עזר כנגדו"‪ 6‬ניתן להסביר את המושג "עזר כנגדו"‪ :‬כבדידות הלא‬ ‫טובה לאדם מבחינה מעשית‪ ,‬מתוך קושי בסיפוק הצרכים החומריים של האדם‪ .‬לפי דעה זו‪,‬‬ ‫סיפוק צורכי האדם נתונים בחלוקת עבודה בין איש ואישה‪ ,‬ונדרש מהם שיתוף פעולה למען‬ ‫יצירה וחיים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫סיפור הבריאה השני הוא סיפור בו האדם נברא מעפר האדמה‪ ,‬ולא בצלם‬ ‫אלוהים‪ .‬האדם נברא על מנת לעבוד ולטפח את אדמת גן עדן‪ .‬הסיפור בדבר בריאת האישה‬ ‫מצלעו של האדם נועד גם לבסס ולהסביר תופעה חברתית‪ַ " :‬על‪ֵ -‬כן‪ ,‬יַעֲ זָב‪ִּ -‬איש‪ ,‬אֶ ת‪-‬אָ ִּביו‪,‬‬ ‫וְ אֶ ת‪ִּ -‬אמוֹ ; וְ ָדבַ ק ְב ִּא ְשתוֹ ‪ ,‬וְ הָ יו ְלבָ ָשר אֶ חָ ד"‪.‬‬ ‫ניתן להסביר את שמו של אדם מן המילה "אדמה"‪ -‬ממנה נוצר האדם‪ ,‬ואלייה ישוב במותו‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רמב"ן‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬האדם בסיפור גן‪-‬עדן‪ ,‬על פי פרשנויות רמב"ן לחטיבה עליונה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ליבוביץ‪,‬נ‪ ,5833 .‬עיונים בספר בראשית‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq‬‬‫‪FreeYaan,00.html‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪43‬‬ ‫המשותף וההבדלים בין סיפורי‬ ‫בראשית‪:‬‬ ‫מאז ומעולם קיים קושי בפירוש הפרקים הראשונים של ספר בראשית‪ .‬לכאורה‪ ,‬קיימות‬ ‫סתירות רבות בין ה"עובדות" והסיפורים כפי שהם מופיעים בפרקים הראשונים של הספר –‬ ‫א' וב'‪ :‬על פי התפיסה המחקרית‪ ,‬פרקים א' וב' מספר בראשית מחולקים לשני סיפורי בריאה‬ ‫בעלי שתי גרסאות שונות‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בסגנון הסיפורים‪ ,‬סיפור הבריאה הראשון הוא תיאורי‪ ,‬קצוב ומדוייק‪ .‬האירועים מתרחשים‬ ‫באופן מסודר על פי ימים ובעל מבנה חוזר‪" :‬ויהי ערב ויהיה בוקר יום‪ "..‬ומסתיים ב "כי טוב"‪.‬‬ ‫למבנה זה יש משמעות רעיונית‪ :‬הבריאה אינה מקרית‪ ,‬אלא מתוכננת‪ .‬תחילה היסודות‬ ‫הדוממים והמוצקים‪ .‬לאחר מכן הצומח‪ ,‬החי וכנקודת השיא נברא האדם‪ .‬כל סטייה מהמבנה‬ ‫יש לה משמעות ומטרה ספרותית‪ .‬הרעיון המרכזי הוא הסדר‪ .‬העולם היה במצב של תוהו‬ ‫ובוהו ואלוהים ארגן אותו למסגרת הרמונית אחת‪ .‬לעומתו‪ ,‬סיפור הבריאה השני הוא פרק‬ ‫פרוזה‪ ,‬ניתן לפרשו כאגדה לעם ישראל בכדי להעביר להם את רעיון שאלוהים הוא זה שברא‬ ‫את העולם‪ .‬סיפור זה‪ ,‬אינו מחולק לימים ואין לו מבנה ייחודי‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הבדלים ועובדות סותרות‬ ‫בסיפורי הבריאה‪ :‬בסיפור הראשון‪ ,‬בפרק א'‪ ,‬העולם נברא בשישה ימים ואילו בפרק ב'‬ ‫השמיים והארץ נבראו ביום אחד‪ .‬הבדל נוסף‪ ,‬בדבר בריאת הצמחים‪ ,‬הצמחים נבראו ביום‬ ‫השלישי והאדם נברא ביום השישי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בפרק ב' מסופר כי לפני יצירת האדם לא‬ ‫הייתה צמחייה‪ .‬גם בבריאת בעלי החיים‪ ,‬בפרק א' נבראו לפני יצירת האדם ואילו בפרק ב'‪,‬‬ ‫נבראו אחריו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנה סוגייה בולטת השונה בשני הסיפורים‪ :‬בריאת האדם‪ .‬אשר מהווה הבדל יסודי‬ ‫ומהותי‪ .‬הסיפור הראשון הוא סיפור השונה לחלוטין מהסיפור השני בדבר בריאת האדם‪:‬‬ ‫האדם נברא מצלם ודמות אלוהים לעומת כך שהאדם נברא מהעפר‪ ,‬מהאדמה‪.‬‬ ‫בסיפור הבריאה הראשון בני האדם נבראים בשני המינים‪ .‬והמינים מוצגים באופן שווה‪ ".‬זָכָ ר‬ ‫ונְ ֵקבָ ה‪ָ ,‬ב ָרא א ָֹתם‪ .".‬בסיפור הבריאה השני מתוארת בשנית יצירת האדם‪ ,‬אך שונה בעיקרה‬ ‫בבריאת האישה נבראת מצלעו של האדם וכעזר לנגדו‪ .‬מעמד האישה בסיפור הראשון שווה‬ ‫למעמד הגבר‪ -‬הם נוצרו בו זמנית‪ .‬ואילו בפרק ב'‪ ,‬האישה נוצרה מהאדם‪ ,‬מחלק מגופו‬ ‫(מצלעו) נוצרה למענו‪ ,‬בכדי שלא ישאר לבדו‪ .‬ועל כן ניתן לפרש את מעמדה כנחות ביחסית‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq‬‬‫‪FreeYaan,00.html‬‬ ‫‪45‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך ביקורת המקרא‬ ‫‪47‬‬ ‫הסיבה להבדלים בין סיפורי המקרא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדעת מבקרי המקרא‪ ,‬הסיבה להבדלים בין הסיפורים היא שכל אחד מהם נובע‬ ‫ממקור אחר וכתב אותו סופר אחר‪ .‬הופעת שני הסיפורים בספר נובעת מהסיבה‬ ‫שעורכי ספר בראשית לא רצו לוותר על אחת מהגרסאות ולכן הכניסו את שתיהן‪.‬‬ ‫הסיפור הראשון נוצר כנראה על ידי השכבה המשכילה המיוצגת על ידי הכוהנים‬ ‫וסיפור ב' הוא סיפור עממי‪ ,‬אגדה‪ ,‬הפונה לרגש והדמיון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרשני המקרא המסורתיים טוענים כי בריאת העולם אינה מחולקת לשני פרקים‪,‬‬ ‫אלא‪ :‬בסיפור הראשון מתוארת באופן כללי‪ ,‬ובסיפור השני מעמיקה לפרטים‪ .‬בעוד‬ ‫שבסיפור הראשון הרחיב הכתוב בסיפור בריאת העולם ויצירתו וצמצם ביצירת‬ ‫האדם‪ ,‬זאת כיוון שבסיפור השני הדגש הוא על בריאת האדם ומיקומו בעולם ותיאור‬ ‫שאר הבריאה מצומצם‪.‬‬ ‫לאור תפיסה זו מנסים הפרשנים המסורתיים להסביר את ההבדלים ואת הקיום של‬ ‫שתי הגרסאות לכדי סיפור בריאה אחד‪ ,‬מתוך ניסיון את ההבדלים המשמעותיים בין‬ ‫שני הסיפורים‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪http://www.hottentot.co.il/Bible-by-Amos/wp/?p=307‬‬ ‫‪48‬‬ ‫השפעת המיתוסים על סיפורי‬ ‫הבריאה‪:‬‬ ‫‪47‬‬ ‫המיתוסים מעמי המזרח הקדום על ראשית העולם קדומים מסיפורי הבריאה בתורה ובקוראן‪,‬‬ ‫המיתוסים מציגים מסורות בריאה הנמסרות בעיקר בסיפורים העוסקים בתולדות אלים‬ ‫וביצירת האדם‪ ,‬בסיפורי הבריאה שבספר בראשית מצויים רמזים ומאפיינים רבים של‬ ‫מיתוסים קדומים‪.‬‬ ‫בסיפור הבריאה הבבלי "אנומה אליש" ישנם מאפיינים של‪ :‬אנוכיות‪ ,‬קנאה‪ ,‬תחרותיות‪,‬‬ ‫התגוששות דמים‪ .‬בסיפור הצד המועיל הוא הטוב והיאה‪ .‬מכאן ניתן להבין כי דמות האל היא‬ ‫אינה עליונה כפי שהיא בסיפורי הבריאה בתורה בבראשית בפרקים א‪,‬ב‪ ,‬או בספר הקוראן‪,‬‬ ‫אלא דמות ה"אלוהים"‪ ,‬היא בעלת תכונות אנושיות‪ ,‬האלים דרכם כדרך כל בשר‪ .‬יצריהם‬ ‫חזקים יותר ומעשיהם אכזריים יותר מעוצמתם כ"אלים"‪ .‬למען היצר שלהם מוכנים למוטט‬ ‫את העולם‪ .‬על פי המיתוסים‪ ,‬העולם נברא במלחמה‪ ,‬ובתחרות ואלימות בין האלים‪.‬‬ ‫גם בסיפור הכנעני ניתן לראות שהעולם נוצר מתכונות אנושיות ויצר‪ ,‬יסודותיו העיקריים של‬ ‫סיפור הבריאה הכנעני נמצאים בישויות קודמות מלפני בריאת העולם‪" ,‬חמדה"‪ ,‬ו"ערפל"‬ ‫שעל ידי זיווג מיני‪ ,‬יצאו לעולם האוויר והרוח‪ ,‬ולאחר מכן נוצרה "ביצת העולם" או ה"ביצה‬ ‫הקוסמית"‪ ,‬ממנה התבקע העולם כמות שהוא ‪ -‬וראש לכל‪ :‬חבורת האלים‪ .‬הבריאה קמה‬ ‫מהרוח והתהום בכוח תשוקה וזיווג שבין שניים‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי המשותף בין כל סיפורי הבריאה במזרח הקדום שהתוכן שלהם מלא‬ ‫בתחרותיות ביצר ובמאפיינים ו"טעויות" אנושיים‪ .‬השוני העיקרי שניתן לזהות בין המיתוסים‬ ‫לסיפורי הבריאה בתורה ובקוראן הוא הוא בתפיסת האלוהות‪ -‬במיתוסים במזרח הקדום‬ ‫האלוהות היא אנושית‪ ,‬יצרית‪ ,‬כוחנית‪ ,‬להבדיל מהאל המוצג בסיפורי הבריאה בתורה‪-‬‬ ‫בבראשית א'‪,‬ב' ובספר הקוראן‪ .‬בתורה ובקוראן האל הוא עליון‪ ,‬כל יכול‪ .‬ההבדל שבין פרשת‬ ‫הבריאה במזרח הקדום לבין מעשה הבריאה שבספר בראשית הוא ההבדל שבין אלים‬ ‫מתנצחים צמאי דם וגבורת מלחמה לבין אל רחום וחנון‪ ,‬הפותח ידיו ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬ ‫לבין אלוהי כסף וזהב אשר פה להם ולא ידברו‪ ,‬עיניים ולא יראו לבין אל חיים וקיים תמיד‪.‬‬ ‫הבדל נוסף‪ ,‬הוא בתפיסה בדבר מקום האדם בעולם‪ -‬בתורה ובקוראן האדם אינו נברא כדי‬ ‫לשרת את האלים‪ ,‬או כדי להיות יצור חסר משמעות‪ ,‬אלא נוצר ב"צלם אלוהים"‪ ,‬אדם‬ ‫שתפקידו בעולם הוא לכבוש את הארץ ולרדות בה ובחי בה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/sipurey.htm‬‬ ‫‪49‬‬ ‫סיפור בריאת העולם‬ ‫בקוראן‪:‬‬ ‫הקוראן הוא ספר קדוש למיליארד וחצי מוסלמים בעולם‪ .‬קדושתו נובעת מן האמונה שהספר‬ ‫הוא דברי אללה (אלוהים) עצמו‪ .‬התיאור של בריאת העולם בקוראן ובמסורת המוסלמית‬ ‫מתבסס על התיאור בתורה‪ .‬מחמד מספר על הבריאה בדומה לכתוב בתורה‪ ,‬אולם‪ ,‬הוא אינו‬ ‫נכנס לפרטים שאינו מכיר אותם‪ .‬תיאור של סדר הבריאה והתוכן בקוראן דומים לתיאורי‬ ‫הבריאה בספר התורה ולמרות זאת קיים שוני רב‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫בריאת העולם בקוראן‪:‬‬ ‫סורה ‪" :3‬התהילה לאלוהים אשר ברא את השמיים ואת ארץ ויעש אפלה ואורה"‬ ‫אלוהים הוא אשר ברא את השמיים ואת הארץ ואת האפלה והאור‪.‬‬ ‫"‪..‬הוא הוא אשר יצר אתכם טיט‪ ,‬ויקצב עת לחיים ועת מועד איתו‪ ,‬ובכל אלה תפקפקו‪".‬‬ ‫הוא אשר יצר את האדם מחימר (=טיט) ואחראי לזמן החיים ומועד המוות של כל אדם‪.‬‬ ‫סורה ‪ .." :66‬אלוהים הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ וכל אשר בניהם בשישה‬ ‫ימים‪ .‬אחרי כן‪ ,‬התנשא על כיסא הכבוד‪".‬‬ ‫בסורה ‪:66‬‬ ‫לאחר שאללה ברא את העולם הוא "התנשא על כיסא הכבוד" כלומר‪ ,‬חדל מהתעסקות‬ ‫בדברים נוספים בעולם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לראשונה מופיע פרט בדבר זמן הבריאה‪ :‬כשישה ימים‪.‬‬ ‫ה' ברא את העולם בששה ימים‪ ,‬מבלי שהרגיש עייפות‪" :‬הנה בראנו את השמים ואת הארץ‬ ‫ואשר ביניהם בששה ימים ולא נגעה בנו עייפות" (סורה לט‪ ,‬נ)‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מכאן ניתן לפרש כי הימים הם ימים כפי שאנו מכירים‪ ,‬אך נמצא בקוראן‪ ,‬כי יום אצל ה' שווה‬ ‫לאלף שנים‪" .‬ואכן יום לפני אלהיך כאלף שנה מאשר תמנו" (סורה כב ‪,‬מו)‪" .‬ינהג את‬ ‫הממשלה מן השמים לארץ‪ .‬אחרי כן יעלה אליהם ביום אשר ערכו אלף שנה מאשר‬ ‫תספרו" (סורה לב‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/briat -2.htm‬‬ ‫‪49‬‬ ‫אלקראן‪ ,‬יוסף יואל ריבלין‪ ,‬הוצאת דביר‬ ‫‪51‬‬ ‫בעניין זה ניתן להרגיש את השפעת היהדות‪ .‬להלן דוגמות‪ :‬סנהדרין צז‪ ,‬א‪" :‬כי אלף שנים‬ ‫בעיניך כיום אתמול כי יעבור"‪.‬‬ ‫בראשית רבה יט‪ ,‬ח‪" :‬אין אתם יודעים אם יום משלי‪ ,‬אם יום א' משלכם‪ ,‬אלא הרי אני נותן‬ ‫לו יום א' משלי שהוא אלף שנים"‪.‬‬ ‫בקוראן עצמו לא מדובר על סדר הבריאה‪ .‬במסורת המוסלמית‪ -‬החדית' אין אחידות בנושא‬ ‫זה‪ .‬אולם מסורת אחת מדברת על סדר יצירת העולם מפי מוחמד‪:‬‬ ‫ביום א' ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬ביום ב' ברא את ההרים‪ ,‬ביום ג'‪ -‬את החיות‪,‬‬ ‫ביום ד'‪ -‬את האור‪ ,‬ביום ה'‪ -‬את גן העדן ואת הגיהנום‪ ,‬וביום ששי את אדם וחוה"‪ .‬לפי‬ ‫מסורת זו החלה הבריאה ביום א' ונסתיימה ביום הששי‪.‬‬ ‫בריאת השמיים‪" :‬אלהים הוא אשר הרים את השמים‪ ,‬בלי עמודים תראום‪ .‬אחרי‪-‬כן‬ ‫התנשא על כסא כבודו וישם את השמש והירח למס עובד‪ .‬כל אחד מהם ירוץ עד לעת‬ ‫מועד‪ .‬ינהג את הממשלה‪ ,‬יבאר מפורש את האותיות‪ ,‬למען תבטחו בפגישת אלהיכם‪ .‬והוא‬ ‫אשר פרש את הארץ וישם בה יתדות נאמנות ונהרות ומכל פרי‪ ,‬שת בתוכה זוגות שנים‬ ‫(מכל)‪ .‬יכסה בלילה על היום‪ .‬אכן בזה אות לאנשים ישיבו אל לב" (סורה יג‪ ,‬ב‪-‬ג)‬ ‫אחרי בריאת השמים והארץ בא התור לבריאת ההרים‪:‬‬ ‫"ויטל באר יתדות לבל תמיט אתכם‪ ,‬ונהרות ודרכים למען תאושרו בדרך" (סורה טז‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫בריאת החיות‪" :‬והסוס והפרד והחמורים (ברא) למען תרכבו עליהם ולעדי ויברא את אשר‬ ‫לא תדעו" (סורה טז‪ ,‬ט)‪ .‬והכל נברא זוגות זוגות‪" :‬ישתבח‪ ,‬אשר ברא את המינים כלם‬ ‫זוגות מאשר תצמיח הארץ ומהם עצמם (=מבני אדם) ומאשר לא ידעו" (סורה לה לו(‪.‬‬ ‫בריאת האדם‪" :‬ואלהים יצרכם מעפר‪ ,‬אחרי כן מטפה‪ ,‬אחרי כן שת אתכם זוגות" (סורה‬ ‫‪58‬‬ ‫לה‪ ,‬יב(‪ .‬האדם נברא מעפר ואחר‪-‬כך מטפה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫במחקר שערכתי על סיפורי הבריאה וההשוואה בניהם מצאתי נקודות דימיון רבות ולעומת‬ ‫זאת נקודות שוני בין סיפורי הבריאה במקורות השונים‪.‬‬ ‫נמצאו נקודות שוני בולטות בין סיפורי הבריאה בקוראן ובבראשית א' ב'‪ ,‬לבין סיפורי הבריאה‬ ‫של המזרח הקדום בדבר דמות ה"אלוהים"‪ ,‬בסיפורי המזרח הקדום דמות זו באה בדמות‬ ‫אלים רבים בעלי תכונות אנושיות‪ ,‬ויצר‪ ,‬האלים "נכנעים" ליצר שלהם והוא גובר על עוצמתם‬ ‫כאלים‪ ,‬לעומת זאת דמות האל בקוראן ובסיפורי הבריאה‪ ,‬כאל עליון‪ ,‬ועל‪-‬אנושי שנמצא מעל‬ ‫כל מה שקיים בעולם ואין עוד כמותו‪.‬‬ ‫עוד נקודת שוני שניתן להבחין בין הסיפורים הוא הניגוד באווירת הבריאה‪ ,‬על פי המיתוסים‬ ‫מהמזרח הקדום‪ ,‬העולם נברא במלחמה‪ ,‬בתחרות‪ ,‬באלימות בין האלים‪ .‬העולם נוצר‬ ‫באווירה של לחימה כעס ותחרות‪ ,‬זאת לעומת בריאת העולם בסיפורי בראשית ובקוראן‪,‬‬ ‫בסיפורים אלו העולם נברא על ידי האל בהרמוניה‪ ,‬בדיוק‪ ,‬בשלמות‪ ,‬מכוונה טובה משאיפה‬ ‫לעולם מושלם‪ .‬בנוסף לזאת‪ ,‬בסיפור הבריאה הכנעני ניתן לראות שיצירת העולם נוצרה‬ ‫מה"רוח" וה"תהום" משם ניתן להקביל את המושג מסיפורי בראשית "תוהו ובוהו"‪.‬‬ ‫נקודות דימיון רבות שנמצאו בין סיפורי הבריאה בבראשית לקוראן היא שלמעשה סדר‬ ‫הבריאה מופיע בסדר דומה מאד לסדר בריאת העולם בסיפור בראשית א'‪ ,‬תחילה השמיים‬ ‫אחר כך הטבע‪ ,‬החיות ולבסוף‪ -‬האדם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנו מאפיין החוזר בסיפורי הבריאה בבראשית ובקוראן בדבר שיבוח שם האל‪,‬‬ ‫החשיבות להציג את האל כאל מושלם ועליון‪ .‬לעולם לא מוצגים אצל האל פגמים וחסרונות‬ ‫להבדיל מהסיפורים במזרח הקדום‪ ,‬בהם האלים שכביכול עליוניים מבני האדם‪ ,‬מתנהגים‬ ‫באנושיות‪ ,‬עושים טעויות אנושיות‪.‬‬ ‫הבדל נוסף‪ ,‬הוא בתפיסה בדבר מקום האדם בעולם‪ -‬בתורה ובקוראן האדם אינו נברא כדי‬ ‫לשרת את האלים כפי שמוצג תפקידו בסיפורי הבריאה במזרח הקדום‪ ,‬או כדי להיות יצור‬ ‫חסר משמעות‪ ,‬אלא נוצר בידי האלוהים‪ ,‬אדם שתפקידו בעולם הוא לכבוש את הארץ ולרדות‬ ‫בה ובחי בה בהמשך לזאת‪ ,‬ישנה סוגייה בולטת בין שני סיפורי הבריאה בבראשית בפרק א'‬ ‫לעומת ב' בדבר יצירת האדם‪ ,‬בריאת האדם מ"צלם אלוהים" למול אדם הנוצא מעפר‪,‬‬ ‫מהאדמה‪.‬‬ ‫המסקנות שלי מהמחקר הן שסיפורי הבריאה מהמזרח הקדום הם למעשה עלילות בין בני‬ ‫אנוש‪ ,‬שלאור הדימיון והתכונות הנשגבות זכו לכינוי בשם "אלים"‪ ,‬אומנם ניתן לראות‬ ‫מאפיינים של כוחות על‪-‬טבעיים ועליוניים‪ ,‬אך לבסוף ניתן לפרש את דמות האלים כדמות‬ ‫‪52‬‬ ‫אנושית לכל דבר ללא מאפיינים עליוניים ממשיים‪ .‬האלים רבים‪ ,‬הכוחות שבעולם מתחלקים‬ ‫בניהם‪ ,‬לעומת‪ ,‬האל שמופיע בבראשית ובקוראן הוא אל עליון‪ ,‬חד משמעי ויחיד‪ ,‬שכל‬ ‫הכוחות בעולם נתונים לשליטתו‪ .‬יש להבחין באלמנטים שונים שנלקחו ממיתוסים לדוגמה‪,‬‬ ‫הרוח והתהום מהמיתוס הכנעני שמזכירים את המושג "תוהו ובוהו"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫השפעה רבה של סיפורי בראשית על כתיבת סיפור הבריאה בקוראן מכיוון שמושתת על‬ ‫אותם המאפיינים ולמעשה הסיפור כמעט זהה‪ .‬השקפת הכותב על דמות האל ומיקומו בעולם‬ ‫דומה מאד בין שני המקורות‪.‬‬ ‫ממחקר זה‪ ,‬העמקתי למקורות סיפורי הבריאה של העם שלי‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬נוחכתי לגלות את‬ ‫השוני והדימיון שבין שתי הגרסאות הקיימות לאותו הסיפור של בריאת העולם‪ .‬למדתי להכיר‬ ‫את סיפור הבריאה מהמזרח הקדום‪ ,‬למצוא בו נקודות דימיון ושוני לבין סיפורי הבריאה‬ ‫בבראשית‪ .‬הכרתי את סיפור הבריאה בקוראן והופתעתי לגלות את הדימיון הרב שבין‬ ‫הקוראן לבראשית‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫עבודה במחשבת ישראל בהיקף של ‪ 0‬יח"ל‬ ‫עדי ברקוביץ'‬ ‫כיתה‪ :‬י"ב‪3‬‬ ‫שנה"ל‪ :‬תשע"ג‪3103302-‬‬ ‫אלוהים והשכינה‬ ‫‪54‬‬ ‫מבוא‬ ‫העבודה שלי תעסוק בשכינה‪ .‬אבדוק מהי למעשה השכינה‪ ,‬האם לשכינה יש תפקיד בחיי‬ ‫האדם היהודי המאמין‪ ,‬וכיצד זרמים והוגים שונים ביהדות רואים את השכינה ומסבירים מהי‬ ‫לפי תפיסתם‪ .‬השאלה העיקרית שלה אנסה למצוא תשובה בעבודתי היא האם אלוהים הוא‬ ‫גבר או אישה? ברצוני לגלות האם יש מקורות ביהדות אשר רואים את אלוהים כאישה או‬ ‫כבעל צד נקבי‪ .‬אחקור את הנושא בעזרת שימוש במקורות מצדדים שונים ביהדות כמו‬ ‫הקבלה‪ ,‬חוקרי יהדות‪ ,‬הוגי דעות ורבנים‪ .‬ברצוני לחקור נושא זה מכיוון שלמיטב ידעתי רוב‬ ‫המקורות ביהדות רואים את אלוהים כגבר‪ .‬מעניין אותי לדעת למה אלוהים מוצג כגבר והאם‬ ‫זה הגיוני לחשוב שהוא למעשה אישה או בעל פן נשי? האם יש מקורות ביהדות אשר מציגים‬ ‫את אלוהים כאישה? האם ייצוגו של אלוהים כאישה משנה את אופיו והתנהגותו ביחס לייצוגו‬ ‫כגבר? האם יש הבדל במינו של אלוהים במקורות עתיקים ביחס למקורות מודרניים? אחקור‬ ‫מתי והיכן מוזכרת השכינה לראשונה‪ ,‬כיצד מסבירים מהי‪ ,‬מהו מקורה והאם היא נמצאת‬ ‫בשמיים או על פני האדמה? אנסה לענות על שאלות אלו בעבודתי‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מהי השכינה‬ ‫זרמים שונים ביהדות רואים בשכינה מעין התגלות נקבית‪ .‬משתמע מכך שלאלוהות יש גם פן‬ ‫זכרי וגם פן נקבי‪ .‬נוצרת כאן בעיה מכיוון שהטקסט הכתוב בתנ"ך רומז שלאלוהים יש רק פן‬ ‫זכרי‪ .‬נשאלת השאלה מאיפה בא הצורך להקנות לאל גם פן נקבי? ההסבר מצוי בעיקר‬ ‫במקורות מן הקבלה‪.‬‬ ‫הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית שהתפרסמה לראשונה בסוף המאה ה‪56-‬‬ ‫ותחילת המאה ה‪ 56-‬בפרובאנס וצפון ספרד‪ .50‬בבסיסה של הקבלה נמצא עץ החיים‪ .51‬עץ‬ ‫החיים הינו דיאגרמה קבליסטית המשמשת מדריך לגוף‪ ,‬לאישיות‪ ,‬לנשמה ולרוח האדם‪ .‬הוא‬ ‫מורכב משלושה משולשים שבכל קודקוד ישנו מעגל המכונה "ספירה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשולש הראשון בנוי מכתר‪ ,‬חכמה ובינה‪ .‬הוא מסמל את הרוחניות של האדם ושל‬ ‫כל דבר הנמצא ביקום‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬קבלה‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94 ,‬‬ ‫‪51‬‬ ‫פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה‪5888 ,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשולש השני בנוי מחסד‪ ,‬גבורה ותפארת‪ .‬הוא מסמל את הנשמה של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשולש השלישי מורכב מנצח‪ ,‬הוד ויסוד‪ .‬הוא מסמל את האישיות ומורכב‬ ‫ממחשבות‪ ,‬רגשות תחושות ותת ההכרה‪.‬‬ ‫השכינה נמצאת בספירת מלכות‪ .‬מלכות היא הספירה העשירית‪ ,‬והיא הביטוי המוחלט של‬ ‫כל מה שקיים‪ .‬ספירה זו מסמלת את החושים והאדמה‪ ,‬וממזגת בין החוויה הפנימית שלנו‬ ‫לחוויה החיצונית‪ .‬היא מקבילה לאדמה ולחושים וגם לחיות‪ ,‬צמחים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬עצים‪ ,‬יסודות‬ ‫טבע ועוד‪ .‬מלכות נמצאת במישור השביעי‪ ,‬ועולמה הוא העולם הרביעי‪ -‬עולם העשייה‪,‬‬ ‫כלומר היא קשורה לעולם הפיזי של חושים והתנסויות‪ .‬ספירת מלכות וספירות יסוד‪ ,‬הוד‬ ‫ונצח מייצגות יחד את תחום האישיות‪ ,‬כאשר מלכות היא גוף וחושים‪ ,‬יסוד הוא תת ההכרה‪,‬‬ ‫הוד הוא המחשבות ונצח הוא תחושות‪ .‬שילוב של הוד‪ ,‬נצח ומלכות יוצר את ספירת ההווה‬ ‫בהיותו מיזוג של מחשבות‪ ,‬תחושות והרגשות‪.‬‬ ‫אחד מגדולי חוקרי הקבלה‪ ,‬גרשם שלום‪ ,‬אשר נולד בברלין בשנת ‪ ,525587‬מדגיש שבספר‬ ‫הבהיר אשר זמן חיבורו ומחבריו אינם ידועים‪ ,‬ונחשב לספר הראשון של תורת הקבלה‪ ,53‬אינו‬ ‫מוטל בספק טבעה הנקבי המהותי של השכינה‪ .‬הנקביות של השכינה מודגשת מאוד מתוך‬ ‫הנגדה לאופי הזכרי של שאר הספירות‪ ,‬במשל‪" :‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬למלך שעלה בליבו‬ ‫ליטע בגנו תשעה אילנין זכרים‪ ,‬והיו כולם דקלים‪ .‬אמר‪ :‬כשיהיו כולם מין אחד אי אפשר‬ ‫להתקיים‪ .‬מה עשה? נטע אתרוג ביניהם‪ ,‬והוא אחד מאותן התשעה שעלה בליבו להיותם‬ ‫זכרים‪ .‬ואתרוג מאי הוי? אתרוג הוי נקבה" (סעיף ‪ ,557‬קעב' במהדורת מרגליות‪ ,‬מתוך פרקי‬ ‫יסוד בהבנת הקבלה וסמליה)‪ .‬במשל מומשל עץ החיים לגן של מלך שבו כל תשע הספירות‬ ‫הראשונות הן דקלים בעלי אופי זכרי‪ .‬המלך אומר שאם כל העצים יהיו בעלי אתו מין לא‬ ‫יתאפשר הקיום של הגן ‪ ,‬עיקרון של זן מפרה וזן מופרה‪ ,‬ולכן יש צורך בעץ ממין אחר‪.‬‬ ‫בעקבות כך המלך נוטע בגן את העץ העשירי והאחרון‪ ,‬האתרוג‪ ,‬שהוא בעל אופי נקבי‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יש הטוענים שהשכינה‪ ,‬אשר מכונה גם מלכות‪ ,‬כנסת ישראל‪ ,‬הספירה העשירית או עטרה‬ ‫היא כינוי לאל עצמו ולהתגלות שלו בקרב בני האדם‪ ,‬והיא לא ישות אחרת אשר מייצגת את‬ ‫אלוהים‪ .‬גישות שונות טוענות אחרת‪ ,‬כמו למשל ר' סעדיה גאון אשר סבור כי‪" :‬זאת הצורה‬ ‫ברואה‪ ,‬וכן הכסא והרקיע ונושאיו כולם מחודשים‪ ,‬חידשם הבורא מאור לאמת אצל נביאו‪,‬‬ ‫‪52‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬גרשם שלום‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ספר הבהיר‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8‬‬ ‫‪54‬‬ ‫שלום‪ ,‬ג‪ ,.‬פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ו ‪ ,5873‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.688-637‬‬ ‫‪57‬‬ ‫כי הוא שלח דבריו אליו‪ ...‬והיא צורה יקרה מן המלאכים עצומה בבריאתה‪ ,‬בעלת הוד ואור‪,‬‬ ‫והיא נקראת כבוד ה'‪...‬ועליה אמרו החכמים "שכינה""‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלוהים ברא דמות מיוחדת‬ ‫שבאמצעותה הוא מתקשר עם בני האדם בעולמם והיא השכינה‪ .‬זאת אומרת שהשכינה היא‬ ‫דמות אלוהית (נפרדת מאלוהים) אשר דרכה הוא מתגלה לבני האדם ויוצר עימם קשר‬ ‫ממשי‪.55‬‬ ‫ספר חשוב בקבלה הוא ספר הזוהר שנכתב בסוף המאה ה‪ 56-‬בספרד‪ ,‬ולפי המסורת מיוחס‬ ‫לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)‪ 56.‬בספר הזוהר מוזכרת השכינה ומקושרת לחג השבועות‪ .‬ליל‬ ‫חג השבועות הוא מעין הכנה לחג המסמל את ליל הכלולות של ה"כלה" ‪,‬המסמלת את כלל‬ ‫נשמות עם ישראל ואת הארץ‪ ,‬המתאחדת עם ה"בעל" המסמל את הבורא ואת השמיים‪ .‬לפי‬ ‫הקבלה בחג זה מתגלה השכינה לעם ישראל במעמד הר סיני‪ ,‬יחד עם מלאכים ודמויות‬ ‫שמימיות נוספות‪ ,‬ובכך מתבטאת מעין ברית‪ ,‬או ליל כלולות‪ .‬הברית היא בין השכינה לאל‪,‬‬ ‫בין ספירת תפארת למלכות‪ ,‬והיא גם ביטוי לברית שנעשתה בין עם ישראל לבין אלוהים בזמן‬ ‫מתן תורה‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫רבי יוסף קארו אשר נולד בשנת ‪ 5655‬בספרד‪ ,‬מחבר ספר שולחן ערוך ומקובל ידוע‪ ,58‬תיעד‬ ‫בספרו "מגיד מישרים" קול של מלאך אלוהים שדיבר מגרונו‪ .‬לעיתים מכונה הקול "המגיד"‬ ‫בלשון זכר‪ ,‬ופעמים אחרות מכונה הקול "השכינה"‪ ,‬בלשון נקבה‪ .‬תיעוד זה מלמד אותנו על‬ ‫יחסו של ר' יוסף קארו אל התורה‪ -‬כאהבת וכמיהת גבר לאישה‪ ,‬ועל רצונו להתאחד עמה‪.‬‬ ‫גרשם שלום מסביר שהמושג "שכינה" אינו מופיע במקרא וגם לא באף מקור קדום אחר מחוץ‬ ‫לספרות הרבנית‪ .‬מילה זו מציינת את שכינתו של אלוהים במקום כלשהו ולא את המקום שבו‬ ‫שוכן האל‪ ,‬כפי שנכתב עתים‪ ,‬מכיוון שלמקום זה יש מונח מיוחד במקרא והוא "משכן"‪.‬‬ ‫השכינה נקשרת למושגים רבים כגון "כנפי השכינה" שתחתיהן חוסים צדיקים‪" ,‬זיו השכינה"‬ ‫שהיא נוכחות האל העשויה להתגלות באור שמימי‪ ,‬ו"פני השכינה" שבהן מסתכלים הצדיקים‪.‬‬ ‫הוא טוען שהשכינה אינה מתוארת כהתעצמות נפרדת מן האל עצמו‪ ,‬דוגמא לכך נמצאת‬ ‫במשפט‪" :‬אין מקום פנוי בלא שכינה‪ ,‬אפילו סנה" (שמות רבה ב‪ ,‬ט מתוך פרקי יסוד בהבנת‬ ‫הקבלה וסמליה) שמשמעותו שאלוהים‪ ,‬המכונה במשפט זה שכינה‪ ,‬יכול להתגלות בכל‬ ‫מקום‪ ,‬אפילו בדבר קטן והמוני כמו הסנה‪ .‬ושבמאמרים רבים אפשר לכתוב במקום מונח‬ ‫‪55‬‬ ‫קליין‪ ,‬ד"ר אלכסנדר‪ ,‬השכינה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬דף שבועי מס' ‪ 535‬מאת היחידה ללימודי יסוד‬ ‫ביהדות‬ ‫‪56‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ספר הזוהר‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8‬‬ ‫‪57‬‬ ‫אהרון‪ ,‬י‪ ,.‬בואי כלה‪-‬על שבועות בקבלה‪1http://www.reader.co.il/article/100277 51316355 ,‬בואי‪-‬כלה‪-‬‬ ‫על‪-‬שבועות‪-‬בקבלה‬ ‫‪58‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬יוסף קארו‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95‬‬ ‫‪58‬‬ ‫השכינה את המילים "הקדוש ברוך הוא" ולא יתרחש כל שינוי במובנו של המאמר‪ .‬גרשם‬ ‫שלום מסביר שבמקורות שנכתבו מאוחר יותר השכינה עומדת לא רק מול האדם אלא מול‬ ‫האל עצמו‪" ,‬עמדה השכינה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו‪( "...‬מדרש משלי‪ ,‬לפסוק‬ ‫כט' בפרק כב')‪ ,‬במקור זה נתפשת השכינה כנפרדת מן האל‪ ,‬והיא אפילו עומדת לידו‬ ‫ומדברת עימו‪ .‬שלום מוסיף שבמדרש כונן נקשרת השכינה למשפט "רוח אלוהים מרחפת על‬ ‫פני המים" (בראשית א'‪ ,‬פסוק ב')‪ ,‬ושרוח אלוהים היא למעשה השכינה‪.‬‬ ‫מה תרמה קבלת האר"י הקדוש למושג השכינה?‬ ‫קבלת האר"י או הקבלה הלוריאנית‪ ,‬הינה פרי הגותו של האר"י הקדוש שהיה אחד מגדולי‬ ‫מקובלי צפת במאה ה‪ .5953-‬החידוש העיקרי בתפיסה הקבלית של האר"י הוא האמונה‬ ‫שהבריאה החלה למעשה במעין קלקול בתכנית האלוהית המכונה "שבירת הכלים"‪ ,‬בניגוד‬ ‫לאמונות קבליות אחרות שטוענות שבריאת העולם היא אקט של שלמות אלוהית‪.‬‬ ‫לפי תפיסת האר"י לפני מעשי הבריאה התקיים הצמצום‪ .‬הצמצום הוא תהליך שקדם‬ ‫לבריאה‪ ,‬שבמהלכו הצטמצמה האלוהות במטרה לפנות מקום בכדי לאפשר קיום של מציאות‬ ‫מחוץ לאלוהות עצמה‪ .60‬החלל הפנוי שנוצר בעקבות הצמצום כונה "טהירו"‪ .‬בספר הזוהר‬ ‫משמעותו של הטהירו היא זוהר‪ ,‬והוא מסמל את הספירה הראשונה‪ -‬הכתר‪ .‬בקבלה‬ ‫הלוריאנית משמעות הטהירו היא חלל ריק‪ ,‬ובו מקומם של העולמות שיבראו בהמשך‪.61‬‬ ‫למרות שהחלל נותר ריק נשארו בו מעט חלקיקי אור הנקראים "רשימו"‪ .‬בתהליך שבירת‬ ‫הכלים הספירות בעולם האצילות‬ ‫‪62‬‬ ‫נשברו מכיוון שהן קיבלו אור בעוצמה שלא יכלו להכיל‪.‬‬ ‫רסיסי הספירות השבורות הפכו לקליפות שהן למעשה כוחות הרוע‪ ,‬והן מכילות בתוכן‬ ‫ניצוצות מהקדושה האלוהית‪ .‬הניצוצות שבויים בתוך הרוע ולכן יש צורך להוציא אותם משם‪,‬‬ ‫תהליך זה נקרא "העלאת ניצוצות"‪ .‬האר"י טוען שעשיית כל מצווה מעלה ניצוץ ולכן זהו‬ ‫תפקידו של עם ישראל לקיים מצוות ולעשות מעשים טובים כדי לשחרר את כל הניצוצות‬ ‫ולאחד אותם‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬האר"י‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99 ,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ויקישיבה‪ ,‬צמצום (קבלה)‪,‬‬ ‫‪http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_(%D7%A‬‬ ‫‪)7%D7%91%D7%9C%D7%94‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬תורת הצמצום‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6‬‬ ‫‪%D7%95%D7%9D‬‬ ‫‪62‬‬ ‫עולם האצילות‪ -‬הראשון מארבעה עולמות‪ .‬עולם זה הוא העולם היוצר‪ ,‬כלומר ממנו נוצר כל דבר‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫האם קיימים שינויים או חידושים במעמד השכינה מנקודת מבטה של קבלת האר"י? חביבה‬ ‫פדיה‪ ,‬חוקרת יהדות ותרבות אשר נולדה בארץ בשנת ‪ ,635838‬טוענת שבשבירת הכלים‬ ‫נפרדה האלוהות מיסודה הנקבי והפכה להיות בעלת יסוד זכרי בלבד‪ .64‬לפי האר"י הגאולה‬ ‫תבוא כאשר נאסוף את כל החלקיקים המפוזרים של הדמות האלוהית‪ ,‬הכוללת בתוכה את‬ ‫ההיבט הנקבי של השכינה‪.‬‬ ‫רבו של האר"י‪ ,‬רבי משה קורדובירו (רמ"ק)‪,‬נולד במאה ה‪ 53-‬ומוצא משפחתו מהעיר‬ ‫קורדובה בספרד‪ .‬הרמ"ק היה מחשובי מקובלי צפת והשתייך לקבלת האר"י‪ .65‬תפיסתו של‬ ‫הרמ"ק לגבי השכינה שונה מעט מתפיסת האר"י‪ ,‬הוא טוען כי עם חורבן בית שני העולם ועמו‬ ‫השכינה החלו לרדת במורד הקליפות והמדרגות של הרוע‪ .‬לפי דעתו כאשר השכינה תגיע‬ ‫לשפל‪ ,‬לקץ התהום אז תגיע הגאולה‪.‬‬ ‫תפיסתו של הרמ"ק היא פאסיבית‪ ,‬צריך לחכות עד שהשכינה תיפול ואז תגיע הגאולה‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬האר" י טוען שביאת הגאולה תלויה באקטיביות של האדם ובמעשים שהוא עושה כדי‬ ‫להביאה‪.‬‬ ‫ר' זאב מז'יטומיר סבר שקיימים שלושה גורמים המקיימים ביניהם קשרי גומלין והם‪ :‬עולם‬ ‫עליון‪ ,‬עולם תחתון שבו נמצאת השכינה והאדם שנמצא בין שני העולמות הללו‪ .‬העולם‬ ‫התחתון זקוק להשפעה ולשפע מהעולמות העליונים‪ .‬כדי לקבל שפע זה עליו להיות בעל‬ ‫"כלים" המסוגלים לקלוט אותו‪ .‬הכלים נבנים על ידי תפילה‪ ,‬תורה ומעשים טובים אשר‬ ‫מעוררים את השפע האלוקי‪" .‬על שם שעוסקים בבניינה של עולם‪ ,‬היא השכינה הנקראת‬ ‫עולם‪...‬להכינה ולסעדה להיותה כלי מוכשר לקבל השפעה מעולמות עליונים‪ ,‬ואי אפשר כי‬ ‫אם בהיות קומה בנויה ומתוקנת בקישוט מידותיה‪ ,‬והיינו תלמידי חכמים הנזכר העוסקים‬ ‫בבניינה‪...‬ומרבים ומגדילים את השפעתו‪ ,‬להשפיע שפע וברכה בעולם‪ ,‬הוא השכינה" (אור‬ ‫המאיר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' רנב מתוך "השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב‬ ‫‪63‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬חביבה פדיה‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%93%D7%99‬‬ ‫‪%D7%94‬‬ ‫‪64‬‬ ‫פרסיקו‪ ,‬ת‪ ,.‬חביבה פדיה על ניצחונה של קבלת האר"י‪6615516355 ,‬‬ ‫‪1http://tomerpersico.com/2011/10/24/pedaya_book‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬משה קורדובירו‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7% A8%D7%93%D7%95‬‬ ‫‪%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95‬‬ ‫‪61‬‬ ‫מז'יטומיר"‪ .)66‬כלומר‪ ,‬זוהי משימתו של האדם להתפלל‪ ,‬להאמין באלוהים ולעשות מעשים‬ ‫טובים על בסיס יום יומי על מנת שהשכינה תהיה מוכנה לקבל אליה‪ ,‬במושבה בעולם‬ ‫התחתון‪ ,‬את השפע האלוהי הזורם אליה מן העולמות העליונים‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪ ,‬מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪,‬‬ ‫כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬ ‫‪61‬‬ ‫גלות השכינה‬ ‫" בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עימהן"‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה כט‪ ,‬ע"א)‪.67‬‬ ‫המושג "גלות השכינה" מציין את הימצאותה של השכינה בגלות ומקורו בתלמוד‪ .‬הכוונה‬ ‫בתלמוד היא שהשכינה נמצאת בגלות יחד עם עם ישראל‪ ,‬כלומר אלוהים שוכן בתוך העם גם‬ ‫בגלותו‪ .‬בקבלה המשמעות היא גלות יסוד מתוך האלוהים עצמו‪ ,‬וגלותה של כנסת ישראל אל‬ ‫בין הגויים‪ .‬בקרב מקובלי צפת נתפסת הגלות‪ ,‬או הפירוד בין העיקרון הזכרי והנקבי‬ ‫באלוהות‪ ,‬כמעשה שבא לאחר חטאו של האדם הראשון והשפעתו‪ .‬כאשר ניתנה לאדם‬ ‫הראשון אפשרות הבחירה החופשית הוא בחר בדרך הקלה יותר‪ :‬במקום להסתכל על כלל‬ ‫הספירות ואחידותן הוא בחר לדבוק בספירה האחרונה‪ ,‬ספירת מלכות‪ ,‬ותפס אותה כשלמות‬ ‫אחת‪ ,‬כאילו היא לבדה האלוהות כולה‪ .‬במקום להתבונן על כל הבריאה‪ ,‬לראותה כשלמות‬ ‫אחת מאוחדת ולחזק אחדות זו על ידי מעשים‪ ,‬הוא הפריד את ספירת מלכות מכלל‬ ‫הספירות‪ .‬בעקבות מעשה זה קיים מעין קרע פנימי בהוויה האלוהית בין הזכרי לנקבי‪ ,‬בין‬ ‫העליון לתחתון‪ .‬מקובלים תיארו קרע זה על ידי סמלים נוספים כגון פירוד בין החיים למוות‪,‬‬ ‫הפרדת המים מן השמיים ביום השני לבריאה‪ ,‬פירוד בין עץ החיים לעץ הדעת ותלישת פרי‬ ‫עץ הדעת שלא היה צריך להיות מופרד מן העץ‪.‬‬ ‫לפי ההשקפה החסידית השכינה היא הנוכחות האלוהית בעולם‪ .‬אך מכיוון שמקורה של‬ ‫השכינה הוא שמימי היא שואפת לשוב ולהתאחד עם מקורה העליון‪ .‬העובדה שהשכינה‬ ‫נמצאת בעולמנו נחשבת להמצאות בגלות‪ ,‬שהיא מקום של צער וסבל‪ .68‬תפקידו של האדם‬ ‫הוא לגאול את השכינה מייסוריה על ידי ביטול גלותה והחזרתה למקומה הטבעי בעולם‬ ‫העליון‪ .‬תפקידו של האדם הוא לחבר את אברי השכינה השרויים בעולם התחתון עם מקורם‬ ‫בעולם העליון‪ .‬כיצד גואל האדם את השכינה? על ידי תפילות המכוונות לכך‪ ,‬עשיית מצוות‬ ‫ומעשים טובים‪ .‬השכינה לא יכולה להציל את עצמה מן הגלות והיא תלויה במעשי האדם‬ ‫שיעשה זאת באמצעות עבודה רוחנית מתמדת בעלת מחשבה וכוונה‪ .‬השכינה שרויה גם‬ ‫בפעולות יום יומיות ונמוכות דרגה כמו אכילה ושתייה‪ ,‬לכן באמצעות העיסוק בפעולות רגילות‬ ‫אלו ניתן להעלות את א ברי השכינה על ידי עשיית המעשה וכוונתו למטרות נעלות‪ .‬ניתן‬ ‫‪67‬‬ ‫שקלים‪ ,‬ד"ר רמי‪ ,‬גלות השכינה‪6337 ,‬‬ ‫ ‪http://www.reader.co.il/article/3188/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94‬‬ ‫‪68‬‬ ‫יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪ ,‬מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪,‬‬ ‫כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬ ‫‪62‬‬ ‫לגאול את השכינה על ידי עיסוקו של האדם בצרכיו הגשמיים בתנאי שמעשי החולין נעשים‬ ‫בכוונה טהורה‪ .‬ראשי החסידות מסתכלים על גאולת השכינה מזווית קצת שונה‪ .‬קיימת‬ ‫סברה שצרכי האדם תלויים בצרכי השכינה ולכן כאשר האדם מתפלל בשביל השכינה הוא‬ ‫גם מרוויח מכך‪ .‬ר' זאב מדגיש שרק מי שמתפלל בשביל השכינה וחושב על צרכיה ולא על‬ ‫צרכיו‪ ,‬יכול להשפיע על גאולתה‪ ,‬כלומר התפילה פועלת רק אם היא נעשית בדרך הנכונה‪.‬‬ ‫התפילה עבור צרכי השכינה היא עבודה לא פשוטה שלא כל אדם מסוגל לעשותה‪ ,‬רק אדם‬ ‫השומר מצוות ועוסק בעבודה רוחנית מתמדת‪.‬‬ ‫במאמרו טוען נבו יהושפט שעצם התפילה עבור צרכי השכינה‪ ,‬מצביעה על הרעיון שהשכינה‬ ‫הינה ישות נפרדת מאלוהים‪ ,‬ומודגש מעמדה הדו ערכי שהיא מצד אחד מציינת את הנוכחות‬ ‫האלוהית בעולם‪ ,‬ומצד שני נתפשת כבעלת ישות עצמאית ונפרדת‪.‬‬ ‫כאשר השכינה תשוב מן הגלות אל השמים ותתאחד עם אלוהים אז תבוא הגאולה‪ .‬מכיוון‬ ‫שאיחוד זה יקרה באמצעות זיווג מחודש של היסוד הזכרי והנקבי באלוהות אשר יזרים‬ ‫מחדש את השפע בכל העולמות‪" .‬לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה"‪ ,‬במשפט זה‬ ‫מסבירים מקובלים שכל מצווה שנעשית היא לשם ביאת הגאולה ואיחוד השכינה עם אלוהים‪,‬‬ ‫כאשר לכל תפילה צריכה להיות נלוות מצווה‪.‬‬ ‫גרשם שלום טוען שבספר הבהיר‪ ,‬נמצא משל שבו מופיעה השכינה כמלכה החבויה בחדרה‬ ‫ועם זאת כולם שואלים עליה ומבקשים לראותה‪ .‬עם תפקידה כמלכה מתוארת השכינה גם‬ ‫כבתו של המלך שמוצאה ממקום האור‪ ,‬ושהגיעה לעולמנו ממרחקים כאורחת‪ .‬היא שולחת‬ ‫את אורה לעולם התחתון ומאירה אותו‪ ,‬ובנוסף היא גם שוכנת בו‪ .‬בניגוד לדרך שניתן לפרש‬ ‫משל זה כגלות השכינה לעולם התחתון‪ ,‬מדגיש גרשם שלום שבספר הבהיר נאמר שזוהי‬ ‫אינה גלות של השכינה ושייעודה הוא לשכון בעולם התחתון‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מהותה המינית של השכינה‬ ‫השכינה במהותה היא מינית‪ .‬בספרות הזוהר קיימים טקסטים העוסקים במבנה גופה של‬ ‫השכינה ומתוארים בין השאר מאפייניה הפיזיולוגיים‪ ,‬התפקודיים והמיניים‪ .‬לשכינה מיוחסות‬ ‫יכולות של לידה‪ ,‬הנקה‪ ,‬הכלה וקבלה אשר מסמלים את מיניותה‪.‬‬ ‫העובדה שהשכינה שברירית ונמצאת בגלות מובילה לכך שהיא זקוקה שיצילו אותה‪ .‬מי‬ ‫שיגאל אותה ויתקן את המצב הם בניה‪ -‬עם ישראל‪ .‬גישה זו מציגה את חולשתה של השכינה‬ ‫כנקבה אל מול הדמות הפעלתנית והחזקה של הגברים שיצילו אותה‪ ,‬ומדגישה מבנים‬ ‫ארוטיים‪.69‬‬ ‫השכינה מסמלת את הצד הנקבי בזיווג הקדוש שבין היסודות הנקביים והזכריים באלוהות‪.‬‬ ‫בקבלה זיווג זה נתפס כאיחוד של הספירה השישית תפארת או הספירה התשיעית יסוד‪,‬‬ ‫המהווה את איבר הזכרות של האדם העליון‪ ,‬המתפקדים בתור זכרים‪ ,‬לבין הספירה‬ ‫העשירית מלכות שתפקידה הוא נקבי‪ .‬מפגש זה נחשב למפגש ארוטי ומיני בין כוחות אלו‪,‬‬ ‫והוא הגורם לאיחוד בעולם האלוהי‪.70‬‬ ‫בקבלה נאמר שהשכינה נכנסת למיטתם של בני הזוג העושים אהבה ומביאה איתה עומקים‬ ‫שונים בעקבות האיחוד המיני ביניהם‪ .‬הקבליסטים מאמינים שהאקט המיני הינו מעשה‬ ‫קדושה שיכול לקרב את העוסקים בו לאלוהים יותר מאשר טקסים שונים אחרים מכיוון‬ ‫שבאמצעות מעשה זה הזוג מתחקה אחרי אקט היצירה המקורי של האלוהות הנקבית‪-‬‬ ‫זכרית‪ .‬שני בני הזוג יכולים לנקות את האנרגיות שלהם על ידי עשיית שימוש בשכינה‪,‬‬ ‫הנקבה עשויה להזדהות עם השכינה והזכר מכיל אותה בתוכו‪ .‬השימוש בשכינה באקט זה‬ ‫יכול להכניס שלמות לחיים והופך את האנרגיות לכלי קיבול של הריפוי‪.71‬‬ ‫גרשם שלום מסביר שבספר הזוהר נכתב‪" :‬אין ציון אלא רחם השכינה שבו מוליד הקדוש‬ ‫ברוך הוא את הברכה לעולם"‪ .‬בעוד ציון כאן היא השכינה וקודש הקודשים‪ ,‬המקום שבו‬ ‫נולדת האחדות באלוהות‪ ,‬קיים סמל מתאים מהצד המנוגד‪ ,‬הדימוני‪ .‬מסופר שכאשר השכינה‬ ‫משתעבדת לצד של הרוע בעקבות העבירות של עם ישראל‪ ,‬לילית מקבלת במקומה את זרע‬ ‫החיים המכיל את סוד התחלת הבריאה והתפתחות היקום‪ .‬במיתולוגיה היהודית לילית היא‬ ‫שדה נשית שהייתה אשתו הראשונה של אדם‪ .‬היא מסמלת רוע‪ ,‬מרדנות וחוסר צניעות‪,‬‬ ‫‪69‬‬ ‫רואי‪ ,‬ב‪ ,.‬השכינה‪http://www.news1.co.il/Archive/003-D-49054-00.html ,‬‬ ‫‪70‬‬ ‫אידל‪ ,‬מ‪ ,.‬קבלה וארוס‪ ,‬תש"ע ‪.6353‬‬ ‫‪71‬‬ ‫פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה ‪ ,5888‬עמודים ‪.565-566‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ומייצגת את הניגוד המוחלט לדמותה של האישה היהודייה הנשואה והכשרה‪ .‬לילית מפתה‬ ‫גברים ולאחר מכן פוגעת ונוטשת אותם‪ ,‬מסופר כי היא הורסת את הבית‪ ,‬גוזלת את זרעו של‬ ‫הבעל‪ ,‬מקיימת יחסי מין עם האישה והורגת את ילדיהם‪ .72‬זרע החיים מכיל את סוד התחלת‬ ‫הבריאה והתפתחות היקום‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬לילית‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA_(%D7%9E%D7%99%D7%A‬‬ ‫‪)A%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94‬‬ ‫‪65‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫מסקנתי העיקרית מן העבודה היא שאלוהים הינו גבר ולא אישה‪ .‬קיימים מקורות אשר‬ ‫מתייחסים אל השכינה כחלק מן האלוהים עצמו‪ ,‬ובכך למעשה קיים באלוהים פן נקבי‪.‬‬ ‫מקורות אחרים טוענים שאלוהים ברא את השכינה ‪,‬כדמות נפרדת ממנו‪ ,‬על מנת שתייצג‬ ‫אותו על פני האדמה‪ ,‬ומכאן ניתן לה בין שלפי תפיסה זו אלוהים הוא בעל תכונות זכריות‬ ‫בלבד‪ .‬לפי תפיסת הקבלה האלוהות מורכבת מיסוד זכרי ויסוד נקבי המשולבים ביחד‪ .‬לאחר‬ ‫הצמצום‪ ,‬בתהליך שבירת הכלים‪ ,‬נפרדה השכינה מן האלוהות ובכך נפרד היסוד הנקבי מן‬ ‫היסוד הזכרי‪ .‬עם "העלאת הניצוצות" של הקדושה תחזור גם השכינה למקומה ובאמצעות‬ ‫איחוד זה תבוא הגאולה‪.‬‬ ‫במהלך הכנת העבודה למדתי שלשכינה יש חלק בחיי האדם היהודי המאמין‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫מקורות שונים שלפי תפיסתם השכינה היא דמות נשית נפרדת מאלוהים‪ ,‬טוענים שהשכינה‬ ‫נבראה על ידי אלוהים כדי ליצור קשר ממשי עם בני האדם על פני האדמה‪ .‬שנית‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהשכינה נמצאת בגלות זהו תפקידו של האדם המאמין לגאול אותה מייסוריה ולהשיבה‬ ‫לעולם העליון אליו היא שייכת‪ ,‬שם היא תתאחד עם היסוד הזכרי באלוהות וכך תבוא‬ ‫הגאולה‪ .‬על האדם המאמין מוטלת האחריות על השכינה והוא יגאל אותה על ידי תפילות‬ ‫המכוונות לכך ועשיית מצוות ומעשים בעלי מחשבה וכוונה‪.‬‬ ‫לפי דעתי ההתייחסות לאלוהים כגבר ואי ההתייחסות אליו כאישה או כבעל פן נשי באף מקור‬ ‫שנתקלתי בו מציגה את הגישה לנשים בדת היהודית‪ .‬היהדות רואה את האישה כנחותה מן‬ ‫הגבר ולא כשווה אליו‪ ,‬בעקבות כך הדמות החשובה‪ ,‬המרכזית והאדירה ביותר‪-‬אלוהים‪ ,‬לא‬ ‫יכולה להיחשב כאישה או כבעלת תכונות נשיות‪ .‬לדעתי‪ ,‬תפיסת השכינה כדמות נשית‬ ‫מקורה בשמה הנשי‪ ,‬ובצורך באיזון ואיחוד בין יסוד גברי ליסוד נשי באלוהות‪ .‬עצם העובדה‬ ‫שבעץ החיים השכינה נמצאת בספירה האחרונה והנמוכה ביותר אשר רק "מקבלת"‪ ,‬מעבירה‬ ‫הלאה לעולם הגשמי ונמצאת הכי רחוק מספירת כתר‪ ,‬מדגישה את אי השוויון הזה עוד יותר‪.‬‬ ‫דמותה נתפסת כחלשה‪ ,‬כנזקקת לעזרת הגברים על מנת להינצל מן הגלות שבה היא‬ ‫נמצאת‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר שהשכינה היא דמות חשובה אשר מוזכרת פעמים רבות במקורות שונים‬ ‫ביהדות‪ ,‬אבל היא אינה אלוהים‪ .‬קיימים בה יסודות אלוהיים ותפקידה חשוב בהיותה חלק מן‬ ‫האלוהות‪ ,‬אך היא אינה מרכזית ובעלת חשיבות כמו אלוהים עצמו‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪ .5‬פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה ‪ ,5888‬עמודים ‪.565-566‬‬ ‫‪ .6‬יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪,‬‬ ‫מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪ ,‬כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬ ‫‪ .6‬שלום‪ ,‬ג‪ ,.‬פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ו ‪ ,5873‬מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫עמודים ‪.688-637‬‬ ‫‪ .6‬אידל‪ ,‬מ‪ ,.‬קבלה וארוס‪ ,‬תש"ע ‪.6353‬‬ ‫‪ .8‬קליין‪ ,‬ד"ר אלכסנדר‪ ,‬השכינה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬דף שבועי מספר ‪535‬‬ ‫מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות‪.‬‬ ‫‪http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veyakhel/klei.html#_ftn13‬‬ ‫‪ .3‬שקלים‪ ,‬ד"ר רמי‪ ,‬גלות השכינה‪.6337 ,‬‬ ‫‪http://www.reader.co.il/article/3188/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7‬‬ ‫‪%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94‬‬ ‫‪ .7‬רואי‪ ,‬ב‪ ,.‬השכינה‪.561316353 ,‬‬ ‫‪http://www.news1.co.il/Archive/003-D-49054-00.html‬‬ ‫‪ .5‬ויקיפדיה‪ ,‬שכינה‪,‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7‬‬ ‫‪%94‬‬ ‫‪ .8‬אהרון‪ ,‬י‪ ,.‬בואי כלה‪-‬על שבועות בקבלה‪.51316355 ,‬‬ ‫‪1http://www.reader.co.il/article/100277‬בואי‪-‬כלה‪-‬על‪-‬שבועות‪-‬בקבלה‬ ‫‪ .53‬פרסיקו‪ ,‬ת‪ ,.‬חביבה פדיה על ניצחונה של קבלת האר"י‪6615316355 ,‬‬ ‫‪1http://tomerpersico.com/2011/10/24/pedaya_book‬‬ ‫‪67‬‬ ‫תפיסת האלוהים בשירה העברית‬ ‫המודרנית החילונית‬ ‫מגישה‪ :‬דר מוניץ‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫בית ספר‪ :‬נופי הבשור‬ ‫כיתה‪ :‬י"ב ‪6‬‬ ‫שנה"ל‪ 635616356 :‬תשע"ג‬ ‫‪68‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ ‬שער עמוד ‪5‬‬ ‫‪ ‬הצעת עבודה עמוד ‪6‬‬ ‫‪ ‬תוכן עניינים עמוד ‪6‬‬ ‫‪ ‬מבוא עמוד ‪6‬‬ ‫‪ ‬פרק ראשון עמוד ‪8-7‬‬ ‫‪ ‬פרק שני עמוד ‪5-8‬‬ ‫‪ ‬פרק שלישי עמוד ‪53-55‬‬ ‫‪ ‬פרק רביעי עמוד ‪56-56‬‬ ‫‪ ‬פרק חמישי עמוד ‪58-53‬‬ ‫‪ ‬סיכום עמוד ‪57-55‬‬ ‫‪69‬‬ ‫מבוא‬ ‫שלום‪ .‬קוראים לי דר מוניץ‪ .‬אני המחברת של העבודה ואני מבקשת שתשתפו‬ ‫איתי פעולה לרגע‪ .‬דמיינו את עצמכם בתור המשוררים הגדולים ביותר שראתה‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬חילוניים כמובן‪ .‬ההגדרה של חילונים חשובה בשביל ה"מסע"‬ ‫שאנחנו הולכים לעבור‪ .‬אנחנו יושבים בבית‪ ,‬על הספה או במרפסת אל מול הים‬ ‫וכותבים‪.‬‬ ‫העבודה שלי לא עוסקת בהשפעת האלוהים על אותם משוררים חילוניים‪ ,‬אלא‬ ‫על היחס של אותם המשוררים הללו כלפי אלוהים‪ .‬שאלתי העיקרית היא למה?‬ ‫למה משוררים חילוניים במהותם ובתפיסת עולמם‪ ,‬יושבים וכותבים שירי‬ ‫תפילה והלל לאלוהים‪ ,‬מתוך ידיעה ברורה שבתור חילוני "הדוק"‪ ,‬המושג‬ ‫"אלוהים" לא קיים‪ ,‬הוא לא נכון‪ .‬איך יתכן שאותם גדולי הדור‪ ,‬שגדלו‪ ,‬חונכו‬ ‫וחינכו גם אותנו על בסיס ערכי החילונות‪ ,‬על גבול האתאיסטיות‪ ,‬סותרים את‬ ‫עצמם ביצירותיהם באופן כל כך בוטה? האם הם נחשבים לבוגדים בעיניי‬ ‫הקולגות שלהם? האם הם מחפשים את אהבתם של המאמינים באלוהים בכך‬ ‫שיבגדו באמונותיהם שלהם כחילונים? האם הם פשוט מחפשים משהו לפנות‬ ‫אליו? ואם זה כך‪ ,‬אז מדוע דווקא אליו? מדוע דווקא לאלוהים? מה הרקע ממנו‬ ‫הם באים ומה גרם להם להפוך למה שהם היום?‬ ‫את השאלות האלו אני אשאל את עצמי במהלך כל העבודה‪ .‬אני אשתדל לרדת‬ ‫לעומקם של הדברים‪ ,‬לנתח כל שיר ולנסות להבין מה הדבר שגרם לאותם‬ ‫חילונים לכתוב על אלוהים‪ .‬אני אחקור את תפיסת האלוהים בשירה העברית‬ ‫המודרנית החילונית‪ .‬עבודתי הינה סובייקטיבית לגמרי וכתובה על פי דעתי‬ ‫החילונית מאוד‪ .‬אני מציינת זאת מכיוון שאין ברצוני לפגוע בדעתו של האחר‬ ‫ולזלזל בה‪ ,‬זו פשוט תפיסת עולמי‪ .‬כשתקראו את העבודה אני מבקשת מכם‬ ‫להתנתק לרגע מהמחשבה האישית שלכם‪ ,‬לחזור אל העבר ולשאול את עצמכם‬ ‫את אותן השאלות ששאלתי את עצמי‪ ,‬לשאול את עצמכם "כיצד‪ ,‬ובשל מה זה‬ ‫ואיך"‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫"אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש‪1"..‬תרצה אתר‬ ‫תפילת יום הולדת‬ ‫מילים‪ :‬תרצה אתר‬ ‫לחן‪ :‬משה וילנסקי‬ ‫עשה שיביא מתנה‪.‬‬ ‫אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש‪,‬‬ ‫זה שברוח לרגע נרעד‪,‬‬ ‫אלוהים שלי‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬ ‫יום שני‪ ,‬שנת שבעים ואחת‪...‬‬ ‫ולי יש היום יום הולדת‪,‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬ ‫לא בכל יום אני נולדת‪,‬‬ ‫ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש‪.‬‬ ‫עשה שהוא יזכור‪ ,‬אלוהים‪ ,‬תן לו אות‪,‬‬ ‫אלוהי הנשים‪ ,‬אלוהי ההפתעות‪,‬‬ ‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬ ‫אלוהי המתנות והפרחים‪,‬‬ ‫עשה שיזכור השנה‪,‬‬ ‫עשה שיביא מתנה‪.‬‬ ‫אלוהים שלי‪ ,‬אשר מאחורי הברוש‪,‬‬ ‫זה שהרכין את ראשו אל ראשי‪,‬‬ ‫אלוהים שלי‪ ,‬כבר אחרי שלוש‪,‬‬ ‫ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים‪...‬‬ ‫טוב‪ ,‬אז יש לי היום יום הולדת ‪-‬‬ ‫טוב‪ ,‬אז מה אם הוא שכח‪ ,‬אז מה יש?‬ ‫בכל שתי דקות אישה נולדת‪,‬‬ ‫בכל שתי דקות נולד איש טיפש‪.‬‬ ‫לא צריך שום ניסים‪ ,‬אלוהים גדול‪,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫הוא פשוט שכחן‪ ,‬הוא שוכח הכל‪.‬‬ ‫אלוהים שלי‪ ,‬אשר מאחורי הברוש‪,‬‬ ‫זה שברוח הרכין את ראשו‪,‬‬ ‫חמישה במאי‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬ ‫יום שני‪ ...‬מה אכפת לך‪ ,‬מה אכפת לך אם הוא‬ ‫יבוא?‪...‬‬ ‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬ ‫אלוהי השום דבר‪,‬‬ ‫אלוהי השוכחים ‪-‬‬ ‫אז מה אם חלפה עוד שנה?‬ ‫בגלל זה מוכרחים מתנה?‪...‬‬ ‫אלוהים שלי‪...‬‬ ‫הן יש לי היום יום הולדת‪,‬‬ ‫בשנה שעברה הוא שכח‪,‬‬ ‫וגם בשנה שלפני שעברה‬ ‫לא זכר‪ ,‬תמיד הוא מבולבל כל כך‪.‬‬ ‫עשה שהוא יזכור‪ ,‬אלוהים‪ ,‬תן לו אות‪,‬‬ ‫אלוהי הנשים‪ ,‬אלוהי ההפתעות‪,‬‬ ‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬ ‫אלוהי המתנות והפרחים‪,‬‬ ‫עשה שיזכור השנה‪,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics‬‬ ‫‪–&lang=1&prfid=383&wrkid=3217‬שירונט‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪74‬תרצה אתר הייתה משוררת‪,‬‬ ‫פזמונאית‪ ,‬סופרת‪ ,‬שחקנית‪ ,‬וזמרת‬ ‫ישראלית מחוננת‪ .‬היא בתם של נתן‬ ‫אלתרמן המשורר ורחל מרכוס‬ ‫שחקנית התיאטרון ובמהלך חייה‬ ‫פרסמה שלושה ספרי שירה‪ .‬עיקר‬ ‫פרסומה נבע משיריה המולחנים‪,‬‬ ‫שזכו להצלחה מרובה‪ .‬כבתו של נתן‬ ‫אלתרמן‪ ,‬שהיה חילוני‪ ,‬גדלה תרצה‬ ‫אתר כחילונית‪.‬‬ ‫הקרירה מצמררת אותו‪ .‬ככל‬ ‫שהאישה מקרבת אליה את אלוהים‬ ‫במחשבתה מבחינה פיזית‪ ,‬כך הולך‬ ‫אלוהים ומתרחק מבחינה מנטלית‪.‬‬ ‫האישה המלאה תקווה‪ ,‬בתחילת‬ ‫השיר‪ ,‬נעשית אישה אומללה‪,‬‬ ‫עצובה ומרוחקת בסופו‪ .‬לאט‬ ‫וביסודיות מנסה האישה לכפר על‬ ‫נואשים‪.‬‬ ‫בתירוצים‬ ‫עצבותה‬ ‫בתחילה‪ ,‬אומרת האישה לאלוהים‬ ‫שיש לה יום הולדת‪ .‬האמרה‬ ‫התמימה הזו היא תפילתה‬ ‫החרישית של האישה‪ ,‬רמיזה קטנה‬ ‫למעט יחס מצד בן זוגה ומצד‬ ‫אלוהים כאחד‪ ,‬אך רמיזה זו לא‬ ‫עוזרת ואלוהים‪ ,‬בפניו החסומות‬ ‫מרגשות‪ ,‬אינו מראה ולו סימן קל‬ ‫שבקלים להיענות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר‬ ‫מבחינה האישה שכלום לא נעשה‬ ‫ושאהובה לא נראה באופק‪ ,‬היא‬ ‫מבקשת פעם נוספת‪ ,‬הפעם יותר‬ ‫בגלוי‪ .‬עשה שאהובי יבוא‪ ,‬זהו בדיוק‬ ‫תאריך וזוהי בדיוק השעה‪ .‬עשה את‬ ‫הדבר הקטן הזה‪ ,‬שבשבילך הוא‬ ‫חסר חשיבות‪ ,‬אך בעיני המשמעות‬ ‫שלו לעולם לא תישכח והבא את‬ ‫אהובי‪ ,‬בן זוגי אלי ביום הולדתי‪ .‬ככל‬ ‫שאלוהים מתקרב יותר מבחינה‬ ‫פיזית‪ ,‬כך סבלנותה של האישה‬ ‫והאמונה שמלאה אותה‪ ,‬נשכחות‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬כאשר מבקשת האישה פעם‬ ‫נוספת את אשר על ליבה ונוכחת‬ ‫שאין תשובה לבקשתה‪ ,‬היא נכנעת‬ ‫ומנסה להסתיר את אכזבתה‬ ‫מאלוהים ותפילותיה שלא נענו‬ ‫באומרה שיום הולדתה אינו משנה‪,‬‬ ‫שכל המקרה שקרה עכשיו לא‬ ‫השיר "תפילת יום הולדת" שכתבה‬ ‫תרצה אתר וביצעה חוה אלברשטיין‪,‬‬ ‫מדבר על אישה שכביכול מתפללת‬ ‫לכל האלוהים שיכולים להיות‪ ,‬לכל‬ ‫מי שמסכים לשמוע‪ .‬מתפללת‬ ‫לאלוהי השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪.‬‬ ‫לאלוהי הדברים היפים‪ ,‬המתנות‬ ‫והפרחים‪ ,‬שבן זוגה יזכור את יום‬ ‫הולדתה ויביא לה מתנת יום הולדת‪.‬‬ ‫אך כל התפילות שבעולם לא יעזרו‬ ‫והיא נשארת בודדה ועצובה ביום‬ ‫הולדתה‪ .‬השיר מתאר מספק‬ ‫תקופות זמן‪ .‬בתחילת השיר‪ ,‬קצת‬ ‫לפני יום הולדתה‪ ,‬האישה מלאה‬ ‫תקוה‪ .‬היא יודעת שהסיכוי קלוש‪,‬‬ ‫אך בכל זאת‪ .‬בכל זאת מתפללת‬ ‫האישה תפילה נוגה לאלוהים‬ ‫ומבקשת בקשה קטנה‪ ,‬עשה שיום‬ ‫הולדתי ייזכר בראשו של אהובי‬ ‫"עשה שהוא יזכור"‪ .‬בתחילת השיר‪,‬‬ ‫האישה מרגישה קירבה לאלוהים‪.‬‬ ‫היא מדמה אותו לאדם שהרוח‬ ‫‪74‬‬ ‫ויקיפדיה תרצה אתר ‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A‬‬ ‫‪8%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%AA%D7%A‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪72‬‬ ‫לעזור לאנשיו‪ ,‬ולו בעזרה הקטנה‬ ‫ביותר‪ ,‬אז הוא אינו ראוי עוד‬ ‫לאמונתה‪ .‬האלוהים הזה‪ ,‬שמבקש‬ ‫כל כך הרבה ונותן כל כך מעט‪ ,‬אינו‬ ‫שונה מאלים ואנשים אחרים ואין‬ ‫לתת לו את הייחוס שהוא מקבל‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬אלוהים נעשה שום דבר‬ ‫פרט למשהו שהיה ואיננו עוד‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬שיש דברים יותר חשובים‬ ‫מיום הולדת של מישהי ושאין טעם‬ ‫בניסים ונפלאות‪ .‬האישה מקטינה‬ ‫את ערך עצמה על מנת למנוע‬ ‫מאכזבתה ומעצבותה הבלתי נמנעת‬ ‫לצאת החוצה ולהיראות‪ .‬ניסיון‬ ‫התפילה האחרון‪ ,‬שבו מנסה‬ ‫האישה להחזיק חזק באמונתה בכך‬ ‫שהיא מדמה את הקרבה הקלושה‬ ‫שעוד נשארה לה אל אלוהים‬ ‫כרכינת ראשו של אלוהים אל ראשה‬ ‫שלה מעוררת רחמים‪ ,‬אפילו‬ ‫בעיניה‪ .‬הקרבה החזקה ביותר שלה‬ ‫אל אלוהים שמתוארת בשיר‪ ,‬גורמת‬ ‫בסופו של דבר ל"קש האחרון"‪,‬‬ ‫לנקודת המפנה שגרמה לאיבוד‬ ‫האמונה שלה‪ .‬לאחר התפילה‬ ‫האחרונה‪ ,‬מבינה האישה בכל רמך‬ ‫איבריה את האכזבה‪ ,‬וכעת היא‬ ‫גלויה לכל‪ .‬המשפט "לא צריך שום‬ ‫ניסים‪ ,‬אלוהים הגדול" מבטאות‬ ‫זאת‪ ,‬את האכזבה הגדולה‪,‬‬ ‫ומוסיפות על כך גם את "שסירת‬ ‫לאחר‬ ‫האישה‪.‬‬ ‫של‬ ‫הכלים"‬ ‫אכזבתה‪ ,‬כל שרוצה האישה זה‬ ‫להתנתק מאלוהים‪ .‬היא חושבת‬ ‫לעצמה שאם אלוהים אינו מוכן‬ ‫‪73‬‬ ‫פרק שני‬ ‫"‪ ..‬אלוהים‪ ,‬אני לא מפחד ממך‪ 1"...‬מוקי‬ ‫אלוהים‬ ‫בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה‪,‬‬ ‫אני מכיר אותך‪ ,‬אלוהים‪...‬‬ ‫מילים‪ :‬מוקי‬ ‫לחן‪ :‬פילוני‬ ‫אנ'לא מפחד ממך‪...‬‬ ‫אתה האדמה‪ ,‬אתה החיים‬ ‫אתה הבריאה‪ ,‬אתה השנים‬ ‫אתה האהבה חסרת הפנים‬ ‫מה אדם יותר גוף או נשמה?‬ ‫הרי אין אף אחד שנקי מאשמה‪,‬‬ ‫אמלט על נפשי ממדבר השממה‪,‬‬ ‫אלי אור אלי דממה‬ ‫אתה בשנאה ובעין הממשות‪,‬‬ ‫אתה בקנאה ובחוסר ודאות‪,‬‬ ‫באפסות ההיות‪ ,‬ריקנות הימים‬ ‫כשאני נושם‪ ,‬כשאני נוגע‪,‬‬ ‫פוקח עיניים מביט ויודע‪,‬‬ ‫שומע אמת נקיה ממילים‪,‬‬ ‫אני מכיר אותך‪ ,‬אלוהים‬ ‫כשאני נושם‪ ,‬כשאני נוגע‪...‬‬ ‫‪75‬דני ניב או בשמו המוכר לכל –‬ ‫מוקי‪ ,‬הוא זמר ושחקן חילוני‪ .‬מוקי‬ ‫היה מראשוני זמרי ה'היפ הופ'‬ ‫בארץ ובמהלך השנים שיתף פעולה‬ ‫עם זמרים ואמנים רבים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 6338‬הוציא מוקי אלבום בשם‬ ‫"עוקף מלמעלה" שזכה להצלחה‬ ‫רבה‪ .‬מאותו רגע‪ ,‬הפך מוקי לאחד‬ ‫מהזמרים הבודדים בארץ שלא‬ ‫אנ'לא מפחד ממך‬ ‫כל כך רוצה לפגוש אותך‪,‬‬ ‫אין לי שום ספק בך‬ ‫אתה בי ואני בך‬ ‫רק אל תיתן לי לשכוח‬ ‫באבק הדרכים‪ ,‬בפרוץ הסערה‬ ‫בנפול השמיים‪ ,‬בשתיקה הגדולה‬ ‫באותם געגועים‪ ,‬לאיזה ארץ רחוקה‬ ‫(אני רואה אותך)‬ ‫מאחורי האין סוף‪ ,‬ומעבר לפינה‬ ‫בקיום החלוף שרובו המתנה‪,‬‬ ‫במכת האגרוף של אובדן האמונה‪,‬‬ ‫בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה‪,‬‬ ‫בנטייה להתמכרות ובבדידות של השגרה‪,‬‬ ‫‪75‬‬ ‫ויקיפדיה מוקי ‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9‬‬ ‫‪5%D7%A7%D7%99‬‬ ‫‪74‬‬ ‫שבה לכותב נמאס לחיות בחוסר‬ ‫ודאות לגבי משהו שבעצם מכיר‬ ‫מנקודת מבט מוגבלת ביותר‪.‬‬ ‫הכותב קורא תיגר על אלוהים ואומר‬ ‫לו שלמרות כל מה שקרא או שמע‪,‬‬ ‫הוא לא מפחד ממנו‪ .‬הוא חוזר‬ ‫ומדגיש שאין לו ספק בקיומו ובכוחו‬ ‫האדיר אבל כמו שאדם יכול לשכוח‬ ‫את אלוהים ולשאת בעונש שניתן לו‬ ‫על כך‪ ,‬גם אלוהים יכול לשכוח‪,‬‬ ‫והעונש של אלוהים מצד הכותב‬ ‫יהיה הטלת ספק וחוסר אמונה‬ ‫שלמה‪ ,‬שני דברים‪ ,‬שעל פי‬ ‫ההיסטוריה ועל פי מקרים קודמים‪,‬‬ ‫אלוהים מפחד מהם ואינו מוכן‬ ‫לסבול‪ .‬הכותב‪ ,‬מוריד את אלוהים‬ ‫מדרגת "אל כל יכול" לדרגת אדם‪,‬‬ ‫שווה בין שווים‪ .‬ירידת המדרגה של‬ ‫אלוהים מתבטאת בשיר בעיקר בכל‬ ‫מה שקשור בטוב וברע‪ .‬הכותב‬ ‫יודע‪ ,‬שכמו שהאדם בוחר בין טוב‬ ‫לרע‪ ,‬כך גם האלוהים עושה טוב‬ ‫ועושה רע לאדם‪ ,‬וזכות הבחירה‬ ‫לכך נתונה בידיו‪ .‬הוא גם יודע‪ ,‬שכל‬ ‫התגרות מצדו יכולה להוביל לכעס‬ ‫של אלוהים‪ ,‬כי אלוהים הוא לא‬ ‫הגיוני ואי אפשר לצפות את‬ ‫תגובותיו מראש‪ .‬הוא אומר‬ ‫שאלוהים יכול להיות "‪...‬האדמה‬ ‫‪..‬החיים" אך הוא יכול להיות גם‬ ‫"בנטייה להתמכרות ובבדידות של‬ ‫השגרה‪ ,"..‬כלומר‪ ,‬ההרס והצמיחה‬ ‫יכולה להיות בדמות אחת‪ .‬בסוף‬ ‫השיר‪ ,‬נראה שהכותב מאוכזב‬ ‫במידה זו או אחרת מאלוהים‬ ‫ומעצמו‪ .‬הוא אומר ש"‪ ..‬אין אף אחד‬ ‫שנקי מאשמה‪ ."..‬ממה נובע צורך‬ ‫דעותיו‬ ‫את‬ ‫להשמיע‬ ‫מפחד‬ ‫הפוליטיות בשירים וברעיונות‪.‬‬ ‫השיר הינו ניסיון בירור של האדם‬ ‫את אלוהים‪ .‬הכותב‪ ,‬ששמע כל כך‬ ‫הרבה דברים על הדבר הזה שנקרא‬ ‫"אלוהים" חושב לעצמו שהגיע הזמן‬ ‫להפסיק לפחד‪ ,‬אך ממה הוא מפחד‬ ‫בעצם? כל השמועות ששמע סביב‬ ‫סיפור האלוהים וכוחו סימנו לו‬ ‫שהגיע הזמן לאמת או להפריח‬ ‫אותם אחת ולתמיד‪ .‬כל התיאורים‬ ‫שמתאר הכותב בשיר‪ ,‬כל הדברים‬ ‫שהוא שמע ממי שהוא פגש כל ימי‬ ‫חייו‪ ,‬כתובים פה‪ .‬כל מה שידוע לו‬ ‫על אותו האלוהים מתואר בשיר‬ ‫בדרך הפשוטה ביותר‪ ,‬ובסופו של‬ ‫דבר מתפתחת מערכת יחסים בינו‬ ‫לבין אלוהים מבלי שהכותב ידע עליו‬ ‫דבר וחצי דבר‪ .‬הגישה של‬ ‫התאמתות ושאילת שאלות ביחס‬ ‫לאלוהים‪ ,‬לאמונה ולרגש של הכותב‬ ‫כלפיו מעידות על גישה חלונית‬ ‫רציונלית‪ .‬עצם האזכור של אלוהים‬ ‫בשיר ועצם העובדה שהוא נושא‬ ‫שהכותב חושב עליו מצביעה על כך‬ ‫שהכותב אינו מתכחש לגמרי‬ ‫לעובדה שיש אלוהים אלא שהוא‬ ‫בחר בדרך של 'אי‪-‬אמונה'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫הוא מודע לכך שיש דבר כזה אך‬ ‫הוא עצמו אינו מאמין בדבר זה‪.‬‬ ‫בעקבות כל האמרות ששמע במשך‬ ‫חייו לגבי אלוהים‪ ,‬הכותב יצר‬ ‫בראשו תמונה כללית בהירה יחסית‬ ‫ועקב כך מרגיש הכותב שהוא מכיר‬ ‫אלוהים‪ ,‬לפחות מנקודת מבטו‪" .‬אני‬ ‫מכיר אותך‪ ,‬אלוהים"‪ .‬מערכת‬ ‫היחסים הזאת מגיעה לנקודת מפנה‬ ‫‪75‬‬ ‫או‬ ‫זה והאשמה הקשה שהוא מתיח?‬ ‫האם זה נובע מהאכזבה מאלוהים‬ ‫‪76‬‬ ‫אולי‬ ‫בעצם‬ ‫מעצמו?‬ ‫פרק שלישי‬ ‫"‪..‬כשאלוהים אמר בפעם הראשונה‪ 1"..‬נתן זך‬ ‫‪76‬כשאלוהים‬ ‫אמר בפעם‬ ‫הראשונה‬ ‫‪77‬‬ ‫מילים‪ :‬נתן זך‬ ‫לחן‪ :‬מתי כספי‬ ‫‪78‬נתן זך היה אמן רב כישרון‪ .‬הוא‬ ‫היה משורר‪ ,‬עורך‪ ,‬מתרגם ואחד‬ ‫מגדולי הפזמונאים בישראל‪ .‬בנוסף‬ ‫לכל אלו‪ ,‬נתן זך זכה גם בהמון‬ ‫תארים ופרסים כגון‪ :‬חתן פרס‬ ‫ישראל‪ ,‬פרס ביאליק‪ ,‬פרס אקו"ם‪,‬‬ ‫ופרס בינלאומי מאיטליה בשירה‪.‬‬ ‫הוא נחשב לפורץ דרך בשירה‬ ‫העברית ולאחד המשוררים העבריים‬ ‫החשובים במחצית המאה השנייה‬ ‫של המאה ה‪ 63-‬וראשית המאה ה‪-‬‬ ‫‪ .65‬נתן זך היה משורר חילוני‬ ‫ונחשב לאחד ממובילי התרבות‬ ‫החילונית הישראלית בארץ‪ .‬הוכחה‬ ‫לכך נרשמה בכתבה בעיתון הארץ‬ ‫שנקראה "אין רוב חילוני" ומדברת‬ ‫על כך שאין רוב חילוני בארץ‪.‬‬ ‫בכתבה כתוב שנתן זך הינו חילוני‬ ‫‪79‬‬ ‫מוצהר "קחו‪ ,‬למשל‪ ,‬את נתן זך‪ ,‬ממובילי‬ ‫כשאלוהים אמר בפעם‬ ‫הראשונה יהי אור‬ ‫הוא התכוון שלא יהיה לו‬ ‫חשוך‪.‬‬ ‫הוא לא חשב באותו רגע על‬ ‫השמיים‬ ‫אבל העצים כבר התחילו‬ ‫מתמלאים מים‬ ‫וציפרים קיבלו אויר וגוף‪.‬‬ ‫אז נשבה הרוח הראשונה‬ ‫אל עיני אדוננו‬ ‫והוא ראה אותה במו עיני‬ ‫ענן כבודו‬ ‫וחשב כי טוב‪ .‬הוא לא חשב‬ ‫באותו רגע‬ ‫על בני האדם‪ ,‬בני אדם‬ ‫לרוב‪.‬‬ ‫אבל הם כבר התחילו‬ ‫לחשוב על עצמם בלי עלים‬ ‫וכבר החלה מתרקמת‬ ‫בליבם‬ ‫מזימה על מכאוב‪ .‬כשאדוננו‬ ‫חשב בתחילה על הלילה‬ ‫הוא לא חשב על שינה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬כך אהיה מאושר‪ ,‬אמר‬ ‫בליבו האלוהים הטוב‪.‬‬ ‫אבל הם כבר היו לרוב‬ ‫אלוהים הטוב‪.‬‬ ‫כשאדוננו חשב בתחילה על‬ ‫הלילה‬ ‫הוא לא חשב על שינה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬כך אהיה מאושר‪ ,‬אמר‬ ‫בליבו האלוהים הטוב‪.‬‬ ‫אבל הם כבר היו לרוב‬ ‫‪76‬‬ ‫שירונט‪- .‬‬ ‫אלוהים הטוב‬ ‫התרבות הישראלית החילונית‪".‬‬ ‫השיר מדבר על בריאת העולם‬ ‫מנקודת מבט חילונית‪ .‬ניתן לראות‬ ‫‪78‬‬ ‫ויקיפדיה נתן זך ‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A‬‬ ‫‪A%D7%9F_%D7%96%D7%9A‬‬ ‫‪79‬‬ ‫העיתון האלקטרוני "הארץ" ‪-‬‬ ‫‪http://www.haaretz.co.il/magazine/1.162568‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&l‬‬ ‫‪ang=1&prfid=688&wrkid=1776‬‬ ‫‪77‬‬ ‫ז‪ .‬נתן‪" ,‬נתן זך ‪ -‬שירים שונים"‪ ,‬הוצאת‬ ‫‪‬‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪ ,‬שנת הוצאה‪ :‬תשמ"ד –‬ ‫‪ ,5856‬דפוס "חדקל" בע"מ‪ ,‬ת"א‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫שאלוהים הספיק לשים לב למתחרש‬ ‫ואופיים‪ ,‬בהתאם לאדונם‪ ,‬היה‬ ‫אגואיסטי ומרושע‪ .‬אולי השתקפות‬ ‫אופיו של אלוהים בכך שחשב רק על‬ ‫עצמו וטובתו ולא פיקח כמו שצריך‬ ‫על הנעשה בעולמו שלו‪.." .‬הוא לא‬ ‫חשב באותו רגע על בני האדם‪ ,‬בני‬ ‫אדם לרוב‪ .‬אבל הם כבר התחילו‬ ‫לחשוב על עצמם‪ ...‬וכבר החלה‬ ‫בליבם מזימה על מכאוב‪ ."..‬לאחר‬ ‫תיאור אופיו של האדם ישנו עוד‬ ‫תיאור על זלזולו של אלוהים‬ ‫בעקבות חוסר ידע ‪,‬או חוסר‬ ‫התעניינות‪ ,‬ובעקבות פיגורו של‬ ‫אלוהים צעד אחד אחרי הבריאה‪.‬‬ ‫בחלק האחרון של השיר מתואר עוד‬ ‫יותר אופיו האגואיסטי של אלוהים‬ ‫באומרו "כך אהיה מאושר"‪ .‬בשיר‪,‬‬ ‫מנסה המשורר להעיר את צומת‬ ‫ליבו של אלוהים אל הבריאה שהוא‬ ‫עצמו יצר‪ .‬הבריאה האגואיסטית‬ ‫וחסרת המעצורים‪ ,‬שעל פי השיר‪,‬‬ ‫הקדימו את אלוהים בצעד אחד‪.‬‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫זאת לפי נימת השיר‪ ,‬שמתארת את‬ ‫אלוהים כאחד העם‪ ,‬שמרגיש וחושב‬ ‫ומצפה ליצור משהו טוב בעל כוונה‬ ‫טובה אך בסופו של דבר יצר משהו‬ ‫מפלצתי שלא התכוון אליו‪ .‬השיר‬ ‫מתאר את יצירת האדם ואת‬ ‫הבריאה אך אלוהים לא מצפה‬ ‫לתוצאות כל כך מידיות‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫בתחילת השיר‪ ,‬אלוהים בורא אור‬ ‫בשביל שיוכל לראות‪ ,‬אך בריאת‬ ‫האור גורמת לבריאת השמים‪,‬‬ ‫שמוביל לבריאת האדמה והציפורים‪.‬‬ ‫נדמה בשיר שהדברים שיצר אלוהים‬ ‫מקדימים אותו בצעד ובלי להתכוון‬ ‫נוצר עולם שלם ללא פיקוחו של‬ ‫אלוהים‪ ,‬אך בסופו של דבר בזמן‬ ‫שהרוח הראשונה נושבת על פניו‪,‬‬ ‫מצליח אלוהים לעצור לרגע את‬ ‫התקדמות הדברים ומצליח להתבונן‬ ‫על התמונה הכללית‪ .‬תמונה זו‬ ‫מוצאת חן בעיני אלוהים והוא נותן‬ ‫אישור לכל המתרחש‪ .‬אך מה‬ ‫שאלוהים אינו יודע זה שברגע שנתן‬ ‫את האישור "כי טוב"‪ ,‬נוצרו בני‬ ‫האדם‪ .‬בני האדם התרבו עוד לפני‬ ‫‪78‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫"‪ ...‬מה אברך לו‪ /"...‬רחל שפירא‬ ‫מה אברך‬ ‫וברך כי ידיו הלמודות בפרחים‬ ‫מילים‪ :‬רחל שפירא‬ ‫יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה‬ ‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬ ‫ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים‬ ‫ושפתיו השרות את מקצב הפקודה‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬ ‫וברך לו חיוך שכמוהו כאור‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫וברך לו עיניים גדולות ורואות‬ ‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬ ‫לתפוס בן כל פרח וחי וציפור‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫ולב להרגיש בו את כל המראות‪.‬‬ ‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫נתתי לו כל שאפשר לי לתת‬ ‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬ ‫שיר‪ ,‬וחיוך‪ ,‬ורגליים לרקוד‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫ויד מעודנת‪ ,‬ולב מרטט‬ ‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬ ‫ומה אברך לך עוד?‬ ‫וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫ונפש לזכור בה את כל הלחנים‬ ‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬ ‫ויד האוספת צדפים עלי חוף‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫ואוזן קשובה לגדולים וקטנים‪.‬‬ ‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫הנער הזה ‪ -‬עכשיו הוא מלאך‪.‬‬ ‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬ ‫לא עוד יברכוהו‪ ,‬לא עוד יבורך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫אלוהים‪ ,‬אלוהים‪ ,‬אלוהים‬ ‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬ ‫לו אך ברכת לו ‪ -‬חיים‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫ואת מה שנתן לו המלאך‪ .‬מתואר גם‬ ‫‪80‬רחל שפירא הייתה פזמונאית‬ ‫בשיר שהמלאך חושב בקפידה על‬ ‫ומשוררת ישראלית‪ .‬היא נולדה‬ ‫כל פרט ופרט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 5868‬והתגלתה על ידי‬ ‫בביקורו הראשון‪ ,‬המלאך בא אל‬ ‫מלחין הלהקות הצבאיות‪81 ,‬יאיר‬ ‫הילד ושואל את עצמו במה לברך‬ ‫רוזנבלום בשנת ‪ ,5837‬בזמן‬ ‫את הילד‪ .‬לאחר מחשבות רבות‪,‬‬ ‫חופשתו בקיבוץ שפיים‪.‬‬ ‫מברך המלאך לילד חיוך מאיר‪,‬‬ ‫את השיר "מה אברך" כתבה רחל‬ ‫עיניים גדולות ולב רגיש‪.‬‬ ‫שפירא לזכר בן כיתתה אלדד קרוק‬ ‫"‪ ..‬חיוך שכמוהו לאור‪ ...‬עיניים‬ ‫שנהרג‬ ‫במהלך‬ ‫מלחמת‬ ‫ששת‬ ‫גדולות ורואות‪ ...‬לב להרגיש‪"..‬‬ ‫הימים‪ .82‬שיר זה נחשב עד היום‬ ‫בביקורו השני של המלאך‪ ,‬כנראה‬ ‫לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר‬ ‫מספר שנים לאחר מכן‪ ,‬בשלב זה‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הילד כבר הפך לנער‪ ,‬שואל את‬ ‫השיר מדבר על אובדן‪ .‬בשיר‪ ,‬מלאך‬ ‫עצמו המלאך את אותה שאלה‪.‬‬ ‫מגיע ושואל "מה אברך לו?" –‬ ‫הפעם‬ ‫מהפעם‬ ‫המלאך מסמן‪ ,‬כנראה‪ ,‬את המוות‬ ‫הקודמת‪ ,‬שבה הקדיש המלאך את‬ ‫המתקרב ובא אל הילד‪ .‬את ההכנה‬ ‫תשומת ליבו על נפש הילד‪ ,‬המלאך‬ ‫במהלך חייו‬ ‫מקדיש מחשבה על כוחו הפיזי של‬ ‫של הילד‪ ,‬מגיע המלאך בשלבי‬ ‫הילד ולאחר ביקור זה‪ ,‬מציינת‬ ‫התבגרות קבועים‪ :‬ילד‪ ,‬נער‪ ,‬עלם‪,‬‬ ‫המשוררת את רגליו החזקות של‬ ‫גבר‪ .‬לאחר כל ביקור‪ ,‬מתארת‬ ‫הילד ואת נפשו החזקה שטיפח‬ ‫המשוררת את השינוי שעבר הילד‬ ‫המלאך קודם לכן‪ ,‬את ידיו הגדולות‬ ‫של הילד לסוף חייו‪.‬‬ ‫הזאת‪,‬‬ ‫בשונה‬ ‫ואת אופיו הקשוב‪" .‬וברך לו רגליים‬ ‫‪80‬‬ ‫ויקיפדיה רחל שפירא ‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9‬‬ ‫‪7%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A‬‬ ‫‪8%D7%90‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ויקיפדיה ‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9‬‬ ‫‪0%D7%99%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%96‬‬ ‫‪%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D‬‬ ‫‪82‬‬ ‫אתר "סיפורו של שיר" ‪-‬‬ ‫‪http://www.plaot.com/product/62,72,145.asp‬‬ ‫‪x‬‬ ‫לרקוד‪ ..‬ונפש לזכור‪ ..‬ויד האוספת‪...‬‬ ‫ואוזן קשובה‪"..‬‬ ‫בביקורו השלישי של המלאך‪ ,‬הנער‬ ‫כבר הפך לעלם והשאלה הצפויה‬ ‫של "מה אברך לו" נשאלת בפעם‬ ‫‪81‬‬ ‫הנוספת‪ .‬המלאך מברך לו את הצפוי‬ ‫ביקורו זה מאוחר מידי‪ .‬המלאך‬ ‫מראש‪ ,‬הפיכתו של הילד עם הלב‬ ‫מבקר בהלווייתו של הנער "הנער‬ ‫הטוב לחייל עם לב קשיח ונאמן‬ ‫הזה ‪ -‬עכשיו הוא מלאך‪ ,‬לא עוד‬ ‫למולדתו‪ ,‬ובזאת בירך המלאך את‬ ‫יברכוהו‪ ,‬לא עוד יבורך‪ ."..‬המלאך‬ ‫העלם בעוצמת הלמידה‪ .‬למידה של‬ ‫חש עצב על אותו בן חסות שסיפח‬ ‫אחיזה‬ ‫בחרב‬ ‫במקום‬ ‫לעצמו מהלך השנים‪.‬‬ ‫אחיזה‬ ‫בפרחים‪ ,‬למידה של הדרך שבה‬ ‫פוסעת‬ ‫הפלוגה‬ ‫אל‬ ‫לבסוף‪,‬‬ ‫המלחמה‬ ‫בתפילה‬ ‫המשוררת‬ ‫אל‬ ‫כואבת‪,‬‬ ‫אלוהים‬ ‫פונה‬ ‫ואומרת‬ ‫ולמידה של שירת הפקודה במקום‬ ‫למלאך בעצב שאותו ילד נהרג‪ ,‬עלה‬ ‫שירת הילדות‪ .‬המלאך מברך את‬ ‫לשמים ונהפך למלאך‪ .‬היא כואבת‬ ‫הילד בבגרות‪.." .‬וברך כי ידיו‬ ‫ואומרת שלא יברכו אותו יותר‬ ‫הלמודות בפרחים‪ ,‬יצליחו גן ללמוד‬ ‫ושואלת שאלה נוקבת את אלוהים‪.‬‬ ‫את עוצמת הפלדה‪ ,‬ורגליו הרוקדות‬ ‫למה לא ברכת לאותו ילד את ברכת‬ ‫את מסע הדרכים‪ ,‬ושפתיו השרות‬ ‫החיים?‬ ‫אלוהים‪,‬‬ ‫את – את מקצב הפלוגה‪"..‬‬ ‫אלוהים! לו רק ברכת לו – חיים‪"..‬‬ ‫בביקורו האחרון‪ ,‬רואה המלאך את‬ ‫לדעתי‪ ,‬אלוהים לא היה מסוגל‬ ‫הגבר שעומד מולו ונזכר‪ .‬נזכר בכל‬ ‫לוותר על אותו ילד מושלם‪ .‬לילד‬ ‫מה שבירך לו ומבין שלא נשאר לו‬ ‫ניתן את כל מה שאפשר לתת לבן‬ ‫עוד מה לתת‪ .‬הילד שהפך לנער‪,‬‬ ‫אנוש‪ .‬אופי טוב‪ ,‬כושר מפותח‪ ,‬לב‬ ‫שהפך לעלם‪ ,‬שהפך לגבר ‪ -‬אותו‬ ‫אוהב‪,‬‬ ‫ולדעת‬ ‫ילד שלמד לחייך ולהרגיש‪ ,‬ואותו‬ ‫המשוררת‪ ,‬אלוהים לא היה יכול‬ ‫עלם שלמד את דרכי המלחמה‪.‬‬ ‫להתאפק מלקחת אותו אליו‪ ,‬ורק‬ ‫בשיר אומר המלאך "נתתי לו כל‬ ‫מקווה שישמו עליו כמו שהמלאך‬ ‫שאפשר לי לתת" אומר המלאך‬ ‫שמר‪.‬‬ ‫ומחייך לעצמו בשביעות רצון‪ .‬לילד‬ ‫לא נשאר ולו משהו פגום אחד בעיניי‬ ‫המלאך‪ .‬בסופו של השיר חוזר‬ ‫הלאך לבקר רק עוד פעם אחת‪ ,‬אך‬ ‫‪81‬‬ ‫"‪..‬אלוהים‪,‬‬ ‫ונפש‬ ‫חזקה‪.‬‬ ‫פרק חמישי‬ ‫"‪ ...‬אלי‪ ,‬נצור מצולות האין סוף‪/"...‬מרים אביגל‬ ‫בת הדייג‬ ‫מילים‪ :‬בנימין אביגל‬ ‫לחן‪ :‬מרים אביגל‬ ‫השיק הדייג סירתו אל המים‬ ‫לעבר הים העמוק‬ ‫ילדה קטנטנה אפורת העיניים‬ ‫נשאה תפילתה לרחוק‬ ‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‬ ‫ושמור נתיבות בימים‬ ‫כמוני עומדים ילדים על החוף‬ ‫והמה בני דייגים‬ ‫רחק הדייג נעלם אל האופק‬ ‫ורוח נשבה בהמיה‬ ‫אי שם על החוף עמדה היא באופל‬ ‫ילדת דייגים הומיה‬ ‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‪...‬‬ ‫חתר הדייג אל החוף‪ ,‬אל הסלע‬ ‫מגל אלי גל במשוטיו‬ ‫ילדת דייגים מי ידמה מי ישווה לה‬ ‫לים לחשה אל גליו‬ ‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‪...‬‬ ‫‪82‬‬ ‫מרים אביגל הינה זמרת ישראלית משנות ה‪ 33-‬שנודעה בזכות קולה החם‬ ‫והצלול‪ .‬מרים הייתה חילונית וחיה בדור חילוני שצמח לאחר מלחמת העולם‬ ‫השנייה והאמין בחופש ושלווה‪ ,‬אך בתור יהודייה‪ ,‬התפילה לאלוהים הייתה‬ ‫הרגל ילדותי‪.‬‬ ‫השיר מדבר על ילדה קטנה שמתפללת לשלומו של אביה‪ ,‬הדייג‪ .‬הילדה‪ ,‬רואה‬ ‫את אביה נכנס עם סירתו למים ופתאום נתקפת בדאגה לשלומו‪ .‬היא עומדת על‬ ‫החוף ומתפללת‪ .‬התפילה מכוונת לאלוהים ואומרת "אלי נצור מצולות האינסוף"‬ ‫כלומר‪ ,‬אלוהים שלי‪ ,‬עשה שהים יהיה שקט‪ .‬השקט את מצולות הים האינסופי‬ ‫הזה כך שמי שיפליג בו יוכל לחזור הביתה‪ .‬הילדה מבקשת מאלוהים שהים‬ ‫יהיה שקט ורגוע וישמור על אביה מפני טביעה‪ .‬הילדה לא מתפללת רק למען‬ ‫עצמה‪ ,‬הילדה אינה אנוכית ואגואיסטית‪ .‬היא מבקשת שישמור על שלוות הים‬ ‫ועל גלים שקטים ורגועים‪ ,‬בשבילה‪ ,‬שאביה יחזור אליה בריא ושלם‪ ,‬אך גם‬ ‫בשביל ילדים אחרים‪ .‬ילדים קטנים אחרים שעומדים כמוה על שפת הים‬ ‫ומחכים שגם האבות שלהם יחזרו אליהם בשלום‪.." ,‬כמוני עומדים ילדים על‬ ‫החוף‪ ,‬והמה בני דייגים‪ "..‬אך אלוהים לא מקשיב לתפילתה‪ .‬לאלוהים לא אכפת‬ ‫מהאנשים ומהילדים הקטנים שעומדים ומתחננים על נפשם של אביהם‪ ,‬גם אם‬ ‫הם מבקשים את שלומם של נפשות אחרות‪ .‬ה"אלוהים" אינו מתעסק בדברים‬ ‫כל כך שוליים כמו חיי אדם‪ .‬הדבר היחיד שחשוב בעיניו‪ ,‬בעיני "האלוהים"‪ ,‬הוא‬ ‫רצונו האישי שלו‪ .‬אפילו התפילה הזכה ביותר של ילדה קטנה וטהורה לא תוכל‬ ‫לשים קץ לגאוותו שלו‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬נעלם הדייג מטווח ראייתה של הילדה‬ ‫והרוח מתחזקת‪ .‬והילדה עומדת "‪..‬אי שם על החוף‪ "..‬וממשיכה להתפלל‪,‬‬ ‫מתוך הרגל‪ ,‬לאלוהים שישמור על האבות‪ ,‬לא רק שלה‪ ,‬אלא של כל הילדים‪.‬‬ ‫אך זה‪ ,‬כמו שהבנו‪ ,‬אינו קורה‪ .‬כאשר הדייג חותר לבסוף אל החוף‪ ,‬נלחם‬ ‫בגלים על חייו‪ ,‬ילדת הדייגים‪ ,‬הדמות שאי אפשר להשתוות אליה בתמימותה‬ ‫ובאהבתה אל אביה‪ ,‬עומדת ונושאת את אותה התפילה שנשאה מאז ומעולם‪.‬‬ ‫התפילה שמבקשת לשמור על אביה חי בכך שתשקיט את הים‪ ,‬תנתב את‬ ‫הגלים ותחזיר את אביה בריא ושלם ואוהב אל בין זרועותיה‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫סיכום‬ ‫התחלתי עבודה זו בבקשה מכם לצאת איתי למסע מחשבתי ולהגיע פתוחים‬ ‫לקבלת רעיונות אחרים‪ .‬שאלתי את עצמי את אותן השאלות שבקשתי מכם‬ ‫לשאול את עצמכם והופתעתי עד כמה מה שביקשתי אינו דבר קל לעשות‬ ‫בשביל מישהו עם תפיסת עולם מגובשת ומאוחדת‪ .‬בהגדרתי את עצמי‬ ‫כחילונית‪ ,‬שמתוך תבונה וחינוך לא מאמינה באלוהים‪ ,‬נוכחתי שסגרתי בפני לא‬ ‫מעט דלתות עוד לפני הגיעי לגיל ‪ ,55‬אך לבסוף הגעתי לכמה מסקנות עיקריות‪.‬‬ ‫לאחר התעמקות בנושא "תפיסת האלוהים בשירה העברית המודרנית‬ ‫החילונית"‪ ,‬הסקתי שאין דבר שהוא חד משמעי בנוגע למוסד האלוהות בכלל‬ ‫ולאלוהים בפרט‪ .‬עצם ההתעסקות בנושא ה"אלוהים" מצביע על כך שחילונים‬ ‫הם אינם אנשים חסרי אמונה‪ ,‬להיפך‪ ,‬הם אנשים מאמינים אך לא ב"אלוהים"‪.‬‬ ‫החוסר אמונה שלהם באותו מושג נובע מתוך בחירה וידיעה של אותם אנשים‪.‬‬ ‫הבנתי שכל אחד רואה את "אלוהים" בצורה קצת אחרת ושגם לאנשים‬ ‫חילוניים ישנה מערכת יחסים מסוימת ודיאלוג כזה או אחר עם אלוהים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שכיהודים‪ ,‬לכולנו יש רקע שאיננו יכולים להימלט ממנו‪ ,‬אך בתור אנשים‬ ‫חילוניים‪ ,‬כל אחד בתפיסתו החילונית‪ ,‬בוחר לעצמו את ההגדרה של אמונה‬ ‫אלוהים או של אמונה באופן כללי וזה כלל אינו משנה אם אותו אדם חילוני קורא‬ ‫לזה גורל‪ ,‬מזל או אלוהים‪ ,‬כי בסופו של דבר אין לנו שום ברירה אחרת מלבד‬ ‫להיות יהודים‪.‬‬ ‫המשבר העמוק שנבע ממקום האלוהים בשואה‪ ,‬השפיע על כל אחד אחרת‪ .‬יש‬ ‫כאלה שהתחזקו באמונתם‪ ,‬שלא ויתרו על האלוהים ושעדיין מאמינים שמישהו‬ ‫מלמעלה שומר עליהם‪ .‬אך יש כאלה‪ ,‬לרבות אני ומשפחתי‪ ,‬שאיבדו את‬ ‫האמונה באלוהים לחלוטין וששאלו את עצמם בתקופת השואה ועדיין שואלים‪,‬‬ ‫איפה היה "האלוהים" הזה כששישה מיליון יהודים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬נרצחו בידי‬ ‫הגרמנים הנאצים? איפה היה אז אותו האלוהים שדרש שנאמין בו באמונה‬ ‫שלמה בתמורה להגנתו? ולמה בכלל חיי אדם הם נושא למשא ומתן? מדוע‬ ‫‪56‬‬ ‫אדם צריך להאמין באלוהים בשביל שהוא ישמור עליו? האם חיי אדם מושווים‬ ‫לבהמות שסוחרים בהם באמצעות האמונה?‬ ‫ברור לי עכשיו שלכל אדם‪ ,‬וביניהם גם לי‪ ,‬יש "חשבון" כזה או אחר עם אלוהים‬ ‫ושכל יהודי‪ ,‬מאמין או לא‪ ,‬לוקח אתו את הנטל הזה לכל חייו‪.‬‬ ‫המשוררים שמופיעים בעבודה למעט אחד‪ ,‬חיו בתקופה שבה כולם האמינו‬ ‫באלוהים וקיימו מצוות‪ ,‬לא משנה אם הבינו מה הם עושים או לא‪ .‬הדור של‬ ‫המשוררים‪ ,‬שבשיריו השתמשתי בעבודתי‪ ,‬הוא הדור האמיץ ביותר שרצה שינוי‬ ‫וחשב אחרת מהוריו ומהדורות שלפניו‪ .‬הדור ששינה את פני הדברים בארץ‪ ,‬אני‬ ‫קוראת להם "דור המפנה"‪ ,‬הוא זה שגידל את הורי‪ ,‬אותי ואת רבים מהדורות‬ ‫הבאים אחריו על בסיס ערכי החילונות‪ ,‬החשיבה העצמאית והרציונלית‪ ,‬הציונות‬ ‫ואהבת הארץ‪ .‬הם הדור עם ה"חשבון" הלא גמור‪ ,‬ו"חשבון" זה מתבטא בשירה‪.‬‬ ‫עכשיו השאלה היא מה גרם לאותו דור חילוני‪ ,‬שבחר מתוך היגיון ותבונה לא‬ ‫להאמין באלוהים‪ ,‬לכתוב על אותו נושא שממנו ניסה להתחמק כל ילדותו‪ ,‬מתוך‬ ‫הסתכלות על הוריו שהאמינו באלוהים מבלי לדעת למה?‬ ‫כנראה שלעולם לא אבין זאת‪ ,‬מכיוון שאני לא חונכתי בצורה דתית או בצורה‬ ‫שאומרת להאמין באלוהים בצורה עיוורת מבלי לחשוב על מה שאני עושה‪ .‬לא‬ ‫לימדו אותי ללכת על פי המסורת אלא ליצור מסורת‪ .‬הורי לימדו אותי לפקפק‬ ‫בכל מה שמובן מאליו‪ ,‬לשאול שאלות ולחשוב בצורה עצמאית ויצירתית ולכן‬ ‫איני חושבת שאצליח אי פעם לעמוד במקומם ולהבין את הסיבה האמתית‬ ‫שלהם לכתיבת שירים על אלוהים‪ ,‬אך זה לא ימנע ממני לנסות‪.‬‬ ‫אני מקווה שנהניתם מהשירים ומניתוחם‪ .‬אני מאוד נהניתי מהעבודה הזו‪ .‬היא‬ ‫עזרה לי להבין קצת יותר את מקומי ביחס לאלוהים ואת ההתייחסות שלי אליו‪,‬‬ ‫שהיא לא תמיד הוגנת‪ ,‬נעימה או כנה באופן מלא‪ .‬עזרה לי קצת להסביר לעצמי‬ ‫את ה"חשבון" הלא סגור שיש לי "איתו"‪.‬‬ ‫העבודה הזאת‪ ,‬היא חלק מה"מטען" שאני אקח איתי הלאה‪ ,‬לחיי הבוגרים‬ ‫לאחר סיום בית הספר ואחרי הצבא‪ ,‬מלימודי במגמת "מחשבת ישראל" בבית‬ ‫הספר "נופי הבשור"‪.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬ ‫טלפון‪188-2010011 :‬‬ ‫פקס‪16-1163228 :‬‬ ‫דרכי האמונה באל של ‪ 2‬הדתות האומניסטיות‬ ‫שם המגיש‪ :‬סער רחום‪.‬‬ ‫ת"ז‪200210864 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ בארי‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪.65025‬‬ ‫פלאפון‪154-810-6468 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬פרופסור מרטין ססלר‪.‬‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪3102‬‬ ‫‪53‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫מהי אמונה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪6‬‬ ‫פרק ראשון ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪6-8‬‬ ‫פרק שני ‪ ..........................................................................................‬עמ' ‪3‬‬ ‫פרק שלישי ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪7-9‬‬ ‫פרק רביעי ‪ ...................................................................................‬עמ' ‪10-12‬‬ ‫פרק חמישי‪ .......................................................................................‬עמ' ‪56‬‬ ‫מסקנות וסיכום ‪....................................................................................‬עמ' ‪56‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪58‬‬ ‫‪57‬‬ ‫" מהי אמונה "‬ ‫נתחיל במקרה של אמונה לדוגמא‪" :‬אני חושב שסיוון נמצא בעבודה"‪ ,‬אם הייתי‬ ‫יודע שסיוון נמצא בוודאות בעבודה הייתי אומר‪" :‬אני יודע שסיוון נמצא‬ ‫בעבודה"‪" .‬אמונה מתחילה ברגע שהידיעה נגמרת! " ‪.‬‬ ‫האמונה מתבטאת בשכל וברגש‪ ,‬ברגש‪ -‬מרגישים את האמונה בלב‪.‬‬ ‫ובשכל – יש מחשבה‪ .‬אמונה יש לכל אחד גם לכופרים הגדולים ביותר ‪ ,‬אך הם‬ ‫לא יודעים זאת‪ ,‬או לא גילו זאת‪.‬‬ ‫האמונה זהו דבר בסיסי לכל אדם באשר הוא אדם‪.‬‬ ‫כמה דוגמאות לאמונה שאמרו חכמנו‪:‬‬ ‫הרמב"ם כותב בספר המצוות ‪" -‬מצוה ראשונה אשר הוא הציווי אשר ציונו‬ ‫בהאמנת האלוקות שנאמין שיש שם שהוא עילה לכל הנמצאים"‪.‬‬ ‫במשנה תורה בספר המדע הוא כותב‪" :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע‬ ‫שיש שם מצוי ראשון"‪.‬‬ ‫יש אנשים שגדלים בבית על אמונה‪ ,‬וזה ממשיך בדורות‪ .‬מי שגודל עם משפחה‬ ‫מסורתית לצורך העניין יש לו בסיס לאמונה מההורים שלו למשל‪ ,‬עד שהוא‬ ‫עצמו בן – אדם מאמין‪ ,‬וככה זה ממשיך בדורות‪ .‬אדם שאין לא משפחה‬ ‫מסורתית וחילונית לכל דבר‪ ,‬קשה לו להאמין והוא צריך בכוחות עצמו לבנות‬ ‫את האמונה שלו עצמו‪.‬‬ ‫לאמונה יש דברים טובים וגם דברים רעים‪ ,‬ככל שמעמיקים באמונה זה יכול‬ ‫להיות או טוב או רע‪ ,‬למשל‪ :‬דוגמא לא טובה‪ ,‬החרדים של היום מאמינים‬ ‫שצריך להשמיד את כל הערבים‪ .‬דוגמא טובה ‪ ,‬יש אחדות של מי שמסורתי‪,‬‬ ‫חילוני‪ ,‬חרדי ודתי‪ ,‬למשל‪ :‬בחגים שמדליקים חנוכיות אפילו אלה שחילוניים‬ ‫מדליקים‪ ,‬לפחות רובם‪.‬‬ ‫אמונה זה דבר שיש לו הרבה כוח‪ ,‬והרבה אנשים לוקחים ושואבים מהאמונה‬ ‫כוח‪ .‬לדוגמא‪ :‬מישהי שקשה לה להמשיך נגיד בעבודה או שקשה עם בעלה‬ ‫‪,‬מתפללת וזה נותן לה כוח להמשך הדרך‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫"יהדות"‬ ‫יהדות היא דת שהתפתחה באלף השני לפני הספירה‪ .‬אצל קבוצה אתנית‪,‬‬ ‫שהתבססה על שם ארץ ישראל‪ .‬מי שמשיוך לה זה‪ -‬יהודים עבריים בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬היהדות זאת הדת שממנה צמחה הנצרות‪ ,‬והשפיעה רבות על היווצרות‬ ‫האסלאם‪ .‬ליהדות יש כמה ספרי קודש‪ :‬התנ"ך – תורה נביאים כתובים‪,‬‬ ‫התלמוד ושולחן ערוך‪ .‬סמליה של מדינת ישראל הם‪ :‬מגן דוד‪ ,‬ומנורת שבעת‬ ‫הקנים‪ .‬מקורה של מנורה זו‪ ,‬שהיא תחילה במשכן‪ ,‬ולאחר מכן בבית המקדש‪.‬‬ ‫המגן דוד‪ -‬הוא סמלו של דוד המלך‪ ,‬המקום המקודש ליהודים הוא ארץ ישראל‬ ‫– "ארץ הקודש"‪.‬‬ ‫ביהדות יש כ ‪ 56‬עיקרים‪ ,‬והם נחשבים לשורש הדת היהודית‪.‬‬ ‫‪ 56‬העיקרים ע"פ הרמב"ם הם‪:‬‬ ‫מו הוּא בּ ֹו ֵרא וּמַ נְׁ ִהיג ְׁלכָ ל‬ ‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫א ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬ ‫עו ֶּשה וְׁ יַעֲ ֶּשה ְׁלכָ ל הַ ּ ַמעֲ ִשים‪( :‬מציאות ה')‬ ‫הַ ְׁ ּברו ִּאים‪ .‬וְׁ הוּא ְׁלבַ דּ ֹו ָע ָשה וְׁ ֹ‬ ‫מו הוּא י ִָחיד וְׁ ֵאין יְׁ ִחידוּת‬ ‫ב ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫מוה ּו ְׁ ּבשוּם ּ ָפנִ ים‪ .‬וְׁ הוּא ְׁלבַ דּ ֹו אֱ לֹהֵ ינ ּו‪ .‬הָ יָה הֹוֶּ ה וְׁ יִ ְׁהיֶּה‪( :‬אחדותו)‬ ‫ּ ָכ ֹ‬ ‫ינו גוּף‪ .‬וְׁ לֹא י ּ ִַשיגוּה ּו‬ ‫ג ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁשמ ֹו ֵא ֹ‬ ‫לו שוּם דִּ ְׁמ ֹיון ְּׁכלָ ל‪( :‬אינו גוף)‬ ‫מַ ּ ִשיגֵ י הַ ּגוּף‪ .‬וְׁ אֵ ין ֹ‬ ‫רון‪:‬‬ ‫מו הוּא ִראש ֹון וְׁ הוּא ַאחֲ ֹ‬ ‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫ד ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬ ‫(ראשון ואחרון)‬ ‫לו ְׁלבַ דּ ֹו ָראוּי ְׁל ִה ְׁת ּ ַפ ֵ ּלל‪.‬‬ ‫מו ֹ‬ ‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫ה ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬ ‫תו‪( :‬ראוי לעבוד רק לו)‬ ‫וְׁ ֵאין ָראוּי ְׁל ִה ְׁת ּ ַפ ֵ ּלל ְׁלזוּלָ ֹ‬ ‫יאים אֱ מֶּ ת‪( :‬נבואה)‬ ‫ו ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּ ָכל דִּ ְׁב ֵרי נְׁ ִב ִ‬ ‫יְׁתה אֲ ִמ ִּתית‪.‬‬ ‫לום הָ ָ‬ ‫ֹשה ַר ֵּבנ ּו ָעלָ יו הַ ּ ָש ֹ‬ ‫ז ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ְׁ ּנבו ַּאת מ ֶּ‬ ‫חֲריו‪( :‬נבואת משה)‬ ‫יאים‪ .‬לַ ּק ֹו ְׁד ִמים ְׁל ָפנָיו וְׁ לַ ָּב ִאים ַא ָ‬ ‫וְׁ ֶּשהוּא הָ יָה ָאב לַ ְׁ ּנ ִב ִ‬ ‫‪58‬‬ ‫ח ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּ ָכל הַ ּת ֹו ָרה הַ ְּׁמצ ּויָה ַע ּ ָתה ְׁבי ֵָדינ ּו ִהיא הַ ְׁ ּנת ּונָה‬ ‫לום‪( :‬תורה משמים)‬ ‫ֹשה ַר ֵּבנ ּו ָעלָ יו הַ ּ ָש ֹ‬ ‫ְׁלמ ֶּ‬ ‫תו ָרה‬ ‫ט ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּזֹאת הַ ּת ֹו ָרה לֹא ְׁתהֵ א מֻ ְׁחלֶּ פֶּ ת וְׁ לֹא ְׁתהֵ א ֹ‬ ‫מו‪( :‬לא תהא מוחלפת)‬ ‫ַאחֶּ ֶּרת מֵ אֵ ת הַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫מו ֹיו ֵד ַע ּ ָכל מַ עֲ ֵשה ְׁבנֵי ָא ָדם‬ ‫י ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫בו ָתם‪ֶּ .‬ש ּנֶּאֱ מַ ר הַ ּיֹצֵ ר יַחַ ד ִל ָּבם הַ ּ ֵמ ִבין ֶּאל ּ ָכל מַ עֲ ֵשיהֶּ ם‪( :‬השגחה)‬ ‫וְׁ כָ ל מַ ְׁח ְׁש ֹ‬ ‫טוב ְׁלש ֹו ְׁמ ֵרי ִמ ְׁצ ֹו ָתיו‬ ‫מו ג ֹּומֵ ל ֹ‬ ‫יא ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫עו ְׁב ֵרי ִמ ְׁצ ֹו ָתיו‪( :‬שכר ועונש)‬ ‫וּמַ עֲ נִ יש ְׁל ֹ‬ ‫יאת הַ ּ ָמ ִשיחַ ‪ .‬וְׁ ַאף ַעל ּ ִפי ֶּש ִ ּי ְׁתמַ ְׁהמֵ ּ ַה‪ִ .‬עם ּ ָכל‬ ‫יב ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ּ ְׁ .‬ב ִב ַ‬ ‫ָבוא‪( :‬משיח)‬ ‫זֶּה אֲ חַ ּ ֶּכה לּ ֹו ְׁ ּבכָ ל ֹיום ֶּש ּי ֹ‬ ‫צון מֵ ֵאת‬ ‫יג ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ִּת ְׁהיֶּה ְּׁת ִחיַּת הַ ּ ֵמ ִתים ְׁ ּב ֵעת ֶּשיַעֲ לֶּ ה ָר ֹ‬ ‫רו לָ ַעד ו ְּׁלנֵצַ ח נְׁ צָ ִחים‪( :‬תחיית המתים)‬ ‫יִת ַע ֶּ ּלה זִ ְׁכ ֹ‬ ‫מו וְׁ ְׁ‬ ‫הַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬ ‫‪83‬‬ ‫"אסלאם"‬ ‫"אני מאמין" – האסלאם ‪ 5‬המצוות‪.‬‬ ‫" שהאדה" ‪ ,‬תפיסת האסלאם היא להאמין באל אחד‪ .‬התפיסה אומרת‬ ‫להאמין באל אחד‪ ,‬ולבטל את כל שאר האלים האחרים‪.‬‬ ‫בסביבת מוחמד דתות האחרות‪ ,‬כמו הנצרות והיהדות לא היו מוכרות‪ ,‬למרות‬ ‫שדתו של מוחמד‪ ,‬האסלאם‪ -‬מראה שיש השפעות על הדת מהנצרות והיהדות‪.‬‬ ‫למשל לא לאכל חזיר‪ ,‬כמו ביהדות‪.‬‬ ‫"חג'"‪,‬עלייה למכה‪ .‬כל מוסלמי בחייו חייב לעלות פעם אחת לפחות לעיר מכה‪,‬‬ ‫( העיר הכי קדושה למוסלמים)‪.‬‬ ‫"זכאה"‪ ,‬תרומה לנזקקים‪ .‬כל מוסלמי בחייו חייב פעם אחת לפחות לתרום‬ ‫תרומה לנזקקים פעם אחת‪.‬‬ ‫"צלאה" ‪ ,‬להתפלל ‪ 5‬פעמיים ביום‪ .‬הם חייבים להתפלל לפחות ‪ 8‬פעמיים‬ ‫ביום ‪ ,‬אך לא חובה במסגד‪ .‬חוץ מתפילה ביום שישי‪.‬‬ ‫צום הרמאדן‪ .‬חובה על כל מוסלמי לצום את צום הרמאדן‪ ,‬שהוא צום שנועד‬ ‫לקרב את מאמיניו של "אלה" אליו‪.‬‬ ‫*"השליח של המוסלמים הגדול הוא "הנביא מוחמד"‪ .‬מפני שהוא מייסד את‬ ‫הדת‪" -‬האסלאם"‪ .‬השם "איסלאם"‪ -‬טיהור‪.‬‬ ‫אומרים שמוחמד טיהר את בית המקדש במכה מפולחן פסלים ואלילים‪ ,‬ואיפשר‬ ‫את הפולחן המוסלמי‪ .‬פולחן‪ -‬טקס דתי לאל‪ ,‬הקרבה לבשביל האל‪.‬‬ ‫מוחמד בנוסף שינה את התפילה‪ ,‬במקום לעמוד כמו שהיהודים עומדים‬ ‫בתפילה לירושלים‪ ,‬אז המוסלמים צריכים לעמוד כלפי מכה‪ .‬צום הרמדאן‬ ‫שנמשך כחודש‪ ,‬המציא "מוחמד הנביא"‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫"נצרות"‬ ‫"אני מאמין" ‪ -‬הנצרות"‪.‬‬ ‫ישו המשיח – מתווך בין השם לאדם‪.‬‬ ‫ישו נולד בבית לחם ‪ ,‬ב ‪ 6‬לפני‬ ‫הספירה‪ .‬ונצלב בירושלים י"ד ניסן שנת ג"א תשפ"ט=‪ 68‬לספירה‪.‬‬ ‫המקור היחיד מאותה תקופה הוא בדברי יוספוס שאמר‪ ":‬בימים ההם היה ישו‬ ‫איש חכם‪ ,‬אם רק אפשר לקרוא לו איש‪ ,‬כי היה עושה מעשי נסים ‪,‬ומורה דעת‬ ‫לבני האדם המקבלים את האמת בשמחה‪ .‬ונהרו אליו יהודים רבים וגם יוונים ‪.‬‬ ‫הוא היה המשיח‪ ,‬ואף אחרי שדן אותו פילאטוס לצליבה‪ ,‬ע"פ מסירת ראשי‬ ‫עמנו‪ ,‬לא עזבוהו אלה שאהבוהו מקודם‪ .‬כי הוא הופיע אליהם אחרי שלושה‬ ‫ימים שנית כמו חי‪ ,‬כמו שנבאו נביאי ה' על הפלא הזה ואלפי נפלאות אחרים‪.‬‬ ‫בני האדם שחיו באותה תקופה של ישו ראו בוא כאל‪ .‬וישו עצמו אמר‪ " :‬מי‬ ‫שראה אותי‪ ,‬ראה מולו אל"‪ .‬ישו נולד כיהודי לכל דבר ועניין‪ ,‬הוא עסק בנגרות‪ ,‬כמו‬ ‫אביו כן‪ ,‬לישו היה אבא בשם יוסף‪ .‬ישו וחי את רוב חייו בעיר נצרת‪ ,‬ועל כן נקרא 'ישו‬ ‫הנוצרי' – מן העיר נצרת‪ .‬התקופה שבה חי היא תקופת השלטון הרומאי בארץ‪.‬‬ ‫יוחנן המטביל‪ :‬הוא היה יהודי‪ .‬בערך בשנת ‪ 68‬לסה"נ‪ .‬הוא החליט כנראה‪ ,‬שאם‬ ‫משיח אמור להגיע‪ ,‬צריך שמישהו יכריז ויבשר על בואו‪ ,‬כמו שמסופר על אליהו‬ ‫הנביא‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא החליט שהוא המבשר הזה‪ .‬ישו הגיע לטבול אצלו‪ .‬מה שמוסכם הוא‬ ‫שזה היה רגע של תפנית בחייו‪ ,‬במקורות הנצרות ישנן מספר גרסאות לקול מן‬ ‫השמיים שדיבר אליו מיד כשיצא מן המים‪ ,‬וכברק המסמא הבריק במוחו הרעיון‬ ‫הפתאומי שהוא הוא המשיח‪ .‬והנה‪ ,‬כבר יש לנו גם את אליהו הנביא‪ ,‬המבשר‪ ,‬וגם‬ ‫את המלך המשיח‪ .‬ישו לא ראה את עצמו לאורך כל הדרך כמחולל של דת חדשה‪,‬‬ ‫אלא כיהודי שפועל במסגרת היהדות‪ .‬כמובן שככל שעובר הזמן ודבריו ותורתו הולכים‬ ‫וצוברים תאוצה‪ ,‬דעת חכמים אינה נוחה הימנו‪ ,‬הן ממשיחיותו השקרית והן‬ ‫מהטפותיו‪ .‬יהודה איש קריות שמו‪ ,‬שהיה אחד מ'שנים עשר השליחים' והחליט‬ ‫לחצות את הקווים‪ ,‬ולהלשין על ישו לרומאים‪ ,‬שהוא חושב את עצמו למלך ישראל‬ ‫(בהיותו המשיח)‪ .‬הרומאים שפטו אותו‪ ,‬בבית משפטו של הנציב הרומאי פונטיוס‬ ‫פילטוס וגזרו עליו תליה כמורד במלכות‪ .‬יש לציין שהרומאים היו קנאים ביותר‬ ‫‪86‬‬ ‫לשלטונם‪ ,‬וקטעו באיבו כל נסיון לשלטון אוטונומי בתוך ממלכתם‪ .‬כעונשו של מי‬ ‫שמורד במלכות‪ ,‬ישו נצלב‪ ,‬ומעל הצלב נכתב "ישו מנצרת מלך היהודים"‪ .‬כאשר באו‬ ‫היהודים לנציב לבקש ממנו שישנה את הכתובת ל"ישו‪ ...‬שטען שהוא מלך היהודים"‪,‬‬ ‫השיב להם הנציב פילטוס "כתבתי את אשר כתבתי"‪ .‬עיקרי הנצרות נקבעו בשנת‬ ‫‪ 668‬בוועידת ניקאה ‪ .‬בוועידה נקבע שהאל הנוצרי הוא שילוש שהוא אחד‬ ‫השילוש הקדוש‪ .‬אילו ספרים יכנסו לברית החדשה‪ ,‬ובכלל זה את מהלך חייו‬ ‫"התקני" של ישו‪ .‬בוועידה גם נקבעה שישו הוא חלק מן המעות האלוהית ולא‬ ‫אל נפרד כפי שטענו פלגים מסוימים‪ ,‬ולא עם הוא אלוהי או לא כפי שנטען‬ ‫בספר צופן דה וונצ'י ‪ ,‬נקבעו גם מועדי החגים פסחא וחג המולד‪ ,‬וכן קבעו‬ ‫הצערת אמונה משותפת לכל הפלגים‪ .‬השילוש הקדוש‪ ,‬הוא אחד מעמודי‬ ‫התווך עליו עומדת האמונה הנוצרית והוא מעיקרי האמונה‪ .‬לפי השילוש האל‬ ‫הוא בעצם שלוש ישויות ‪ ,‬ישויות אינה המילה הנכונה לתאר אותן אך בהעדר‬ ‫מילה יותר טובה אשתמש במילה זאת שהן אחת האב ‪,‬הבן‪ ,‬ורוח הקודש ‪.‬‬ ‫על‪-‬אף המשתמע מכך אין מדובר בשלושה אלים אלא אל אחד שהוא שילוש ‪.‬‬ ‫שלוש הישויות המרכיבות את האל הן בא בעת ישויות נפרדות וחלק מישות‬ ‫אחת שהיא המהות האלוהית ‪.‬הבן נובע מן האב אך תמיד היה בנמצא והאב‬ ‫הוא חלק מן הבן בדיוק כשם שהבן הוא חלק מן האב‪ .‬רוח הקודש נובעת מן‬ ‫האב ומן הבן גם יחד אך שניהם גם נובעים ממנה ‪.‬שלוש הישויות שוות‬ ‫בחשיבותן וזהות לחלוטין למעות האחת אך שונות מן השתיים האחרות‪.‬‬ ‫בתיאולוגיה הנוצרית נקבע שהשילוש הוא מסתורין מוחלט והבנה מלאה של‬ ‫השילוש היא בלתי‪-‬אפשרית‪.‬‬ ‫עיקרי האמונה בנצרות הם‪:‬‬ ‫העקרונות המקובלים כיום על רוב הזרמים הנוצריים הם‪:‬‬ ‫‪.5‬קבלת השילוש הקדוש‪.‬‬ ‫‪.6‬האמונה כי ישו היה אל ואדם כאחד (אמונה שעוררה בעבר מחלוקת בין‬ ‫פלגים בנצרות ושבגללה פרשו המונופיזיטים)‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪.6‬האמונה כי צליבתו כאדם באה ככפרה על חטאי האנושות‪.‬‬ ‫‪.6‬האמונה כי ישו קם לתחייה מקברו ביום השלישי לאחר שנצלב‪.‬‬ ‫‪.8‬האמונה שמריה (מרים) שילדה את ישו הייתה בתולה לפני שילדה את ישו‬ ‫ונותרה בתולה לאחר לידתו (יש נוצרים החולקים על הסיפא של הדֹוגמה הזו)‪.‬‬ ‫‪.3‬אמונה בנצחיות הנפש‪.‬‬ ‫‪.7‬אמונה ביום הדין‪ ,‬שבו המתים יקומו לתחייה וישו יחזור וישפוט אותם‪.‬‬ ‫‪.5‬קבלת החלטות ועידת ניקיאה (ועידת בישופים‪ ,‬שהתכנסה בשנת ‪668‬‬ ‫לספירה וקבעה את עקרונות הנצרות שלעיל‪ .‬הפלגים השונים בנצרות חלוקים‬ ‫לגבי שאלת הסמכות לפרש את ההחלטות ולהתאימן לרוח הזמן)‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫דומה ושונה בין שלוש הדתות‬ ‫הדמיון בין שלוש הדתות נוצר מכיוון שמתוך היהדות ‪ ,‬נוצר הנצרות וגם‬ ‫האסלאם‪ .‬ישו נחשב בנצרות לבנו של האל על אדמת כדור הארץ‪ ,‬ישו עצמו‬ ‫היה יהודי‪ .‬אבל תפס את העולם אחרת לא כמו בהלכה היהדות‪ ,‬וטען שאם‬ ‫מסתכלים עליו רואים את השם‪ .‬מה שהיהודים סירבו לקבל ונידו אותו‪ .‬ישו נצלב‬ ‫ע"י הרומאים ‪ ,‬אך יש הטוענים שאלה היהודים שצלבו אותו‪.‬‬ ‫מה שמייחד את שלוש הדתות הוא הדבר הבסיסי ביותר והמשותף לשלושת‬ ‫הדתות‪ -‬בריאת העולם‪ .‬על פי שלושת הדתות‪ ,‬אלוהים ברא את העולם‪ .‬בין ‪6‬‬ ‫הדתות יש דמיון באמונה במלאכים‪ ,‬משרתי האל‪ ,‬קיימת בשלוש הדתות‪ ,‬אך‬ ‫חשיבותם שונה‪.‬‬ ‫לכל דת יש את המנהיג "הגדול שלה"‪ ,‬שהם מאמינים בוא ובשילחותו של האל‪.‬‬ ‫למשל אצל הנוצרים זה הוא ישו‪ ,‬אצל המוסלמים זה מוחמד‪ ,‬ואצל היהודים יש‬ ‫כמה למשל‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪.‬‬ ‫ביהדות ובאסלאם יש דמיון באי אכילת מאכלים אסורים למשל על המוסלמי‬ ‫המאמין נאסר לשתות משקאות חריפים‪ ,‬אכילה או שתייה של דם ומוצריו ואכילת‬ ‫בשר חיות טורפות או שלא נשחטו על פי דיני האסלאם‪ ,‬וביהדות ליהודי אסור‬ ‫לאכול חזיר כמו שאסור למוסלמי‪ .‬על היהודים נאסר לאכל חזיר‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫אינו מעלה גירה‪ .‬בדתות אלה נחשב החזיר כסמל לטומאה‪ ,‬והאיסור על אכילתו‬ ‫נטמע בתרבויות שהתפתחו סביבן עד כדי כך‪ ,‬שגם אנשים לא‪-‬דתיים בעלי רקע‬ ‫יהודי או מוסלמי מתייחסים לעתים קרובות לאכילת חזיר כאל דבר מגונה‪.‬‬ ‫בישראל הפכה סוגיית מכירת בשר חזיר לאחד מסלעי המחלוקת בין‬ ‫חילונים‬ ‫לדתיים‪ ,‬ובארצות ערב היא מעוררת לפעמים מחלוקת בין מוסלמים לנוצרים‪.‬‬ ‫מה שעוד דומה לשלושת הדתות‪ ,‬היא העיר ירושלים שקדושה לכל שלוש‬ ‫הדתות‪ .‬למוסלמים‪ ,‬מפני שמוחמד עשה שם כמה מהמסעות שלו‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫ובהתחלה התפלל לכיוון ירושלים‪ .‬אך שינה את הכיוון התפילה למכה‪ .‬ירושלים‬ ‫היא העיר השלישית החשובה למוסלמים‪.‬‬ ‫לנוצרים ירושלים גם כן חשובה‪ ,‬כי אומרים שישו ניצלב שם‪ .‬ובכלל ארץ ישראל‬ ‫חשובה לנוצרים‪ ,‬מפני שישו נולד בבית לחם‪ ,‬ונטבל בעיר נצרת‪.‬‬ ‫וליהודים כמובן ירושלים זו עיר חשובה – עיר הבירה‪ .‬ירושלים זאת העיר שבא‬ ‫מיצוי התפילה הכי גדול‪ .‬והיה שם את בית המקדש ‪ ,‬שנחרב‪.‬‬ ‫השוני בין ‪ 6‬הדתות בא לידי ביטוי למשל‪ ,‬היהודים בכלל לא רוצים להמיר‬ ‫אחרים לדתם‪ ,‬אבל לא המרה ליהדות‪ .‬כלומר‪ ,‬את היהודים החילונים יש לגייס‪.‬‬ ‫את הגויים ‪ -‬לא‪ .‬אצל הנוצרים ‪ -‬כל איש יוטבל ויתנצר‪ .‬בלי כח‪ ,‬עם הרבה‬ ‫מילים‪ ,‬וכסף‪ ,‬ולימוד‪ .‬עוד הבדל משמעותי בין הדתות שליהודים יש מדינה אחת‬ ‫עם אחד‪ ,‬למוסלמי יש הרבה מדינות וגם לנצרות‪ .‬מה שמייחד את היהודים גם‬ ‫כעם‪ ,‬ולא רק כדת‪.‬‬ ‫מה שעוד שונה בין הדתות‪ ,‬הוא שאצל המוסלמים אחת מהמצוות שלהם הוא‬ ‫פעילות "גיהאד"‪ .‬שמתיר להרוג בני אדם עם למשל הם מסכנים את דתם או‬ ‫את ארצם‪ .‬למשל המוסלמים חושבים שארץ ישראל שלהם‪ ,‬אז מותר להם‬ ‫להרוג את כל מי שגר פה שנקראים "הציונים"‪ .‬וזה אחת מהמצוות שלהם‪.‬‬ ‫מה ששונה מהנצרות והיהדות שלא דוגלות במצווה שנקראת "גיהאד"‪ ,‬שאומרת‬ ‫ומתירה להרוג בשביל מדינה או פגיעה בדת בתור מצווה‪.‬‬ ‫ליהודים יש שלוש תפילות ביום‪ ,‬לעומת זאת למוסלמים חמש תפילות ולנוצרים‬ ‫‪ 6‬תפילות ביום‪.‬‬ ‫מה שעוד שונה בין הדתות הוא הסמלים כמובן‪ .‬לנוצרים יש סמל שהוא צלב‪.‬‬ ‫הצלב הוא הסמל של נוצרים מפני שצלבו את ישו‪ ,‬זה שממנו יצאה הדת‪.‬‬ ‫היהודים מזוהים עם הסמל מגן דוד‪ ,‬מפני שהפרח שושן צחור‪ ,‬שמורכב מששה‬ ‫עלי גביע בצורה של מגן דוד‪ ,‬הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת‬ ‫לעם ישראל‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫יש כאלה שאומרים שבמגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ‬ ‫המשולש שקוד קודו פונה כלפי מטה‪ ,‬לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה‬ ‫המשולש שקוד קודו פונה כלפי מעלה‪ .‬יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם‬ ‫שש קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה ‪.‬‬ ‫אצל המוסלמים הסמל שלהם הוא ירח‪ ,‬מפני שאומרים שאבא של מוחמד היה‬ ‫סוגד לירח‪ ,‬וגם הלוח שנה של המוסלמים נקבע לפי הירח‪.‬‬ ‫הצום שונה בין שלוש הדתות ‪ ,‬למשל אצל היהודים יש צום יום כיפור שהוא יום‬ ‫אחד‪ ,‬אצל המוסלמים יש צום שנקרא "הרמדאן" שהמוסלמים ‪ .‬המוסלמי צם‬ ‫מזריחת החמה ועד שקיעתה‪ .‬הוא לא אוכל‪ ,‬לא שותה ולא מעשן‪.‬‬ ‫אצל הנוצרים אין יום שהוא יום צום‪ .‬אך בנצרות הקתולית נהוג להימנע מאכילת‬ ‫בשר ומוצריו בכל יום שישי בשבוע‪ ,‬לאות אבל על כך שישו נצלב ביום שישי‬ ‫(לפי הברית החדשה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬מותר למאמין הקתולי לאכול בשר בימי שישי‬ ‫אם הוא מביע את האבל בדרך אחרת‪.‬‬ ‫הקתולים והאורתודוקסים מתנזרים מאכילת בשר וממתקים במשך התענית ‪-‬‬ ‫‪ 63‬יום לפני חג הפסחא‪ .‬התקופה אינה רצופה‪ ,‬כיוון שהיא אינה כוללת את ימי‬ ‫ראשון‪ .‬ספירת ‪ 63‬הימים מתחילה תמיד ביום רביעי‪ ,‬המכונה "יום רביעי של‬ ‫האֶ פר"‪ .‬לפני תחילת ‪ 63‬ימי ההתנזרות מבשר‪ ,‬מקובל אצל הקתולים לחגוג את‬ ‫הקרנבל ואת מרדי גרא‪.‬‬ ‫חג הפסחא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו‪ ,‬על‪-‬פי האמונה הנוצרית‪ ,‬ביום‬ ‫השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים‪.‬‬ ‫החגים אצל שלוש הדתות שונים‪.‬‬ ‫החגים הגדולים של שלוש הדתות הם ‪:‬‬ ‫אצל היהודים למשל יש את חג פסח שמציין את‬ ‫יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות‬ ‫לחירות‪ ,‬שחלה ביום הראשון לחג‪ .‬שמו של החג נובע מהפסוק "ואמרתם זבח‬ ‫פסח הוא לה' אשר פָּסַ ח על בתי בני ישראל ְּבנָּגְּפֹו את מִ צ ְַּרי ִם ואת בתינו‬ ‫הציל…"‪ ,‬ואצל הנוצרים את חג המולד תאריך החג‬ ‫החג נחוג ב‪ 68-‬בדצמבר ברוב העדות הנוצריות‪ ,‬אולם חלק‬ ‫מהכנסיות המזרחיות‬ ‫מציינות את התאריך לפי הלוח היוליאני‪ ,‬כך שבפועל הן חוגגות את החג ב‪ 7-‬בינואר‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫בנצרות של ימינו מקובל לראות בתאריך זה את יום לידתו של ישו‪ ,‬אם כי אין‬ ‫לכך ביסוס היסטורי‪ .‬על פי הברית החדשה נולד ישו למריה הבתולה בבית לחם במקום‬ ‫בו מצויה כיום כנסיית המולד‪ .‬הנוצרים מאמינים כי לידתו של ישו מהווה הגשמה‬ ‫של נבואות התנ"ך על בואו של משיח מבית דוד אשר יגאל את העולם מחטאיו‪ ,‬ויגשר‬ ‫על הפער שבין האל ובין בני האדם‪ .‬אין הסכמה בקרב העדות השונות ובקרב‬ ‫היסטוריונים על הכרונולוגיה המדויקת של לידת ישו ‪ ,‬ולמוסלמים יש את חג‬ ‫המכונה גם "החג הגדול"‪ ,‬הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג'‪ ,‬העלייה‬ ‫לרגל למכה‪ .‬הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל‪-‬חיג'ה‪ ,‬החודש‬ ‫האחרון בלוח המוסלמי‪ ,‬ונמשך ארבעה ימים‪.‬‬ ‫מסקנות וסיכום‪-‬‬ ‫בעבודה זאתי הצלחתי ללמוד יותר על הדתות עצמן‪ ,‬ועל עיקרי האמונה שלהם‪.‬‬ ‫בנוסף למדתי ששלוש הדתות ‪ :‬הנוצרים‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ ,‬מתבססות על‬ ‫אותו בסיס של אמונה אך יש הרבה דברים שונים‪ .‬הבסיס הוא שהדת הנוצרים‬ ‫התפתחה מהדת של היהודים‪ .‬ישו אף הוא היה יהודי – מייסד דת הנצרות‪.‬‬ ‫וטען שהוא המשיח ומי שמסתכל עליו רואה בוא אלוקים‪ .‬היהודים שחיו‬ ‫בתקופתו לא הסכימו כלל לטענות שלו‪ .‬וככה נוצרה הדת הנוצרית‪. .‬‬ ‫האסלאם גם קיבל חלק מההיסטוריה היהודית כהיסטוריה שלו עצמו‪ .‬מוסלמים‬ ‫מתייחסים לבני ישראל כתפיסה דתית חשובה באסלאם‪ .‬משה‪ ,‬הנביא החשוב ביותר‬ ‫של היהדות‪ ,‬גם נחשב נביא ושליח באסלאם‪ ,‬משה מוזכר בקוראן יותר פעמים מכל‬ ‫דמות אחרת‪ ,‬וחייו מסופרים פעמים רבות יותר מכל נביא אחר‪ .‬האסלאם‬ ‫הושפע רבות מהיהדות ובנקודת המבט הדתית הבסיסית שלו‪ ,‬במבנה‪ ,‬בתורת‬ ‫אני חושב‬ ‫המשפט שלו ובמנהגיו‪.‬‬ ‫שבחרתי נושא שמעניין אותי אישית‪ ,‬והצלחתי להפיק ממנו את ההבנה הטובה‬ ‫ביותר‪ .‬לסיכום העבודה מסביר פחות או יותר את הריבים בין ‪ 6‬הדתות כי יש‬ ‫הרבה שוני בהם‪ ,‬אבל גם הרבה דימיון‪ .‬יש חלוקה בין הדתות לגבי מקומות‬ ‫מסוימים מה שגורם לקונפליט בניהם‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ .5‬הרב זלמן ברוך מלמד ‪" ,‬יהדות אמונה מהי?" ערוץ ‪. 7‬‬ ‫‪ .6‬אברהם אדר ‪" ,‬אמונה מהי?" ‪ARTICLES‬‬ ‫‪ .6‬ניצן ‪" ,‬לעשות סדר קצת בדברים" חופש‬ ‫‪ .6‬צעירי אגודת חב"ד‪ 56" ,‬עיקרי האמונה ביהדות" חבד‪.‬‬ ‫‪ .8‬דבר הרב‪" ,‬דבר הרב לפרשת לך לך"‪ ,‬אהבת התורה‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינציקלופדיה העברית‪ :‬כרך כה‪ ,‬ע"מ ‪ – .667‬נצרות‪ .‬כרך ד'‪ ,‬ע"מ ‪– 885‬‬ ‫אסלאם‪ .‬כרך יט‪ ,‬ע"מ ‪ – 588‬יהדות‪.‬‬ ‫‪ .7‬ע"פ אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין‪" ,‬ישו"‪ ,‬דת‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫בית החינוך "נופי הבשור"‬ ‫ס‪.‬מ‪333666 .‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬הנגב – ‪ 58638‬טל‪377-6585533 :‬‬ ‫עבודת גמר במחשבת ישראל‬ ‫מבט על קדושת ירושלים בנצרות‪ ,‬באסלאם וביהדות‬ ‫שם התלמיד‪ :‬עמית טרגרמן‪.‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬ניר יצחק‪.‬‬ ‫תעודת זהות‪656533638 :‬‬ ‫טלפון נייד‪3866638356 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪533‬‬ ‫הצעת עבודה במחשבת ישראל בהיקף של ‪ 0‬יח"ל‬ ‫שם התלמיד‪:‬‬ ‫עמית טרגרמן‪.‬‬ ‫כיתה‪:‬‬ ‫י"ב ‪.6‬‬ ‫שנה"ל‪:‬‬ ‫תשע"ג‪6356156-‬‬ ‫נושא העבודה‪:‬‬ ‫מבט על ירושלים ועל הדת מעיניים נוצריות‪ ,‬מוסלמיות ויהודיות‪ ,‬תוך השוואה בין מאפיינים‬ ‫עיקרים בשלוש הדתות והסקת מסקנות כלפי משמעות הדת בעולם‪.‬‬ ‫שאלת החקר המרכזת‪:‬‬ ‫מניין נובעת חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות השונות; הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות?‬ ‫שאלות נוספות‪:‬‬ ‫מהי קדושה? מהי טומאה? מהי טוהרה ומהו חול? כל אלה שאלות שברצוני לחקור ולפתח‬ ‫ביחס לשלוש הדתות עליהן בחרתי לעבוד‪.‬‬ ‫הסבר קצר‪:‬‬ ‫ידוע שירושלים לוקחת חלק גדול במרכיבי האמונה של ‪ 6‬הדתות‪ :‬האסלאם‪ ,‬הנצרות ויהדות‪.‬‬ ‫ברצוני לברר מדוע‪ ,‬וכיצד החלק שהיא תופסת משפיעה על האמונה בכל אחת מן הדתות‪.‬‬ ‫כמו כן ברצוני לברר את משמעותם של מושגים נוספים בדתות השונות ולערוך בנהיים‬ ‫השוואה‪ .‬לצד זה אנסה לקבוע על משמעות הדת בעולמנו‪ ,‬על השפעתה ונחיצותה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה התחלתית‪:‬‬ ‫בעבודתי בחרתי להשתמש כמה שפחות בחומרים כתובים אשר אינם מתעדכנים‪ ,‬משום‬ ‫שבעיני הדגש במחשבת ישראל הוא על רלוונטיות ומודרניות‪ .‬לכן הביבליוגרפיה שלי היא‬ ‫למעשה שלוש ראיונות שאקיים‪ ,‬לצד השלמה מהאינטרנט‪.‬‬ ‫‪535‬‬ ‫תוכן‬ ‫מבוא‪536............................................................................................................. :‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים יהודיות‪538................................................ :‬‬ ‫פרק שני ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים נוצריות ‪538.....................................................‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬מבט ירושלים דרך עיניים מוסלמיות‪556.................................................. :‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬סיכום ומסקנות‪557................................................................................:‬‬ ‫נספחים ‪563..........................................................................................................‬‬ ‫נספח ‪ - 5‬ירושלים של זהב ‪ 1‬נעמי שמר‪563............................................................ :‬‬ ‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם עידית לנצר ‪563........................................................................‬‬ ‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם האב נויהאוז ‪565.......................................................................‬‬ ‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם מר חליל אבו גנים ‪566................................................................‬‬ ‫‪536‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫אויר הרים צלול כיין‬ ‫וריח אורנים‬ ‫נישא ברוח הערביים‬ ‫עם קול פעמונים‪.‬‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬ ‫הלא לכל שירייך‬ ‫אני כינור‬ ‫ובתרדמת אילן ואבן‬ ‫שבויה בחלומה‬ ‫העיר אשר בדד יושבת‬ ‫ובליבה חומה‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬ ‫הלא לכל שירייך‬ ‫אני כינור‬ ‫[קטע זה מובא מתוך השיר "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר‪ .‬השיר מופיע במלואו בנספחים‪ ,‬תחת השם‬ ‫"נספח ‪.]"5‬‬ ‫עבודת החקר שלי עוסקת במספר נושאים‪ ,‬אולם העיקרי שבהם הוא העיר ירושלים‪ .‬דרך‬ ‫שיחות על העיר‪ ,‬ומציאת מידע כתוב עליה אני מתכוון לרכוש עוד ועוד ידע ירושלים‪ ,‬ביחס‬ ‫לכל אחת משלוש הדתות המרכזיות במערב‪ :‬הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ .‬בנוסף לכך עבודתי‬ ‫תעסוק בקדושה‪ ,‬טוהרה וטומאה בכל אחת משלוש הדתות‪.‬‬ ‫בחרתי לחקור לעומק נושא זה מכמה סיבות‪ .‬הראשונה שבהן היא הסקרנות שלי כלפי‬ ‫יהדותי‪ ,‬בתור אדם "חילוני למהדרין" הידע שלי על יהדותי כשהתחלתי לכתוב את העבודה‬ ‫היה מצומצם מאוד‪ ,‬ורציתי להרחיב אותו‪ .‬לצד זה אחזה בי תשוקה להרחיב את ידיעותיי גם‬ ‫מעבר לפן האישי של יהדותי‪ ,‬למחוזות חדשים‪ :‬הנצרות והאסלאם‪ .‬סקרנותי סביב המחלוקת‬ ‫על העיר ירושלים‪ ,‬והרצון להבין מדוע היא כה חשובה לשלוש הדתות הם שגרמו לי לבחור‬ ‫בנושא מורכב וטעון זה‪.‬‬ ‫בחרתי את שאלת החקר שלי‪" :‬מדוע ירושלים לוקחת חלק כה חשוב באמונת שלוש‬ ‫הדתות?" אחרי לבטים רבים‪ .‬ראשית היה לי קושי בניסוח השאלה‪ ,‬ידעתי מה רציתי לחקור‬ ‫אך נתקלתי בקושי במציאת המילים הנכונות לתיאור השאלה‪ .‬לצד זה‪ ,‬כפי שכתבתי קודם‬ ‫ידעתי מה רציתי לחקור – את ירושלים‪ ,‬אך היה קשה לי לשים את האצבע על נושא ספציפי‬ ‫אחד מתוך מכלול הנושאים העצום העסוקים בעיר‪.‬‬ ‫בעבודתי שאבתי ידע ממגוון "מקורות" שונים‪ .‬הסיבה לכך שהצבתי את המילה מקורות‬ ‫במירכאות היא שאותם ה"מקורות" הם למעשה אנשים שונים אותם ראיינתי במהלך תהליך‬ ‫‪536‬‬ ‫החקר‪ ,‬ואסיפת המידע‪ .‬עידית לנצר‪ ,‬האב נויהאוז ומר חליל אבו גנים הם שלושת המרואיינים‬ ‫העיקריים בעבודתי‪ ,‬ועליהם מבוססת העבודה‪ .‬על מנת לדבר עם כל אחד ואחת מהם נסעתי‬ ‫לבני נצרים בנגב המערבי‪ ,‬ירושלים ולקיה אשר שוכנת באזור באר שבע‪ .‬לאחר מכן הקלדתי‬ ‫וסיכמתי את הראיונות‪ ,‬ובעזרת מרטין ססלר‪ ,‬שהינו רכז המקצוע של מחשבת ישראל בבית‬ ‫ספרי‪ ,‬והיה לי לחונך ולעזרה‪ .‬שיבצתי את סיכומי הראיונות בעבודה‪ .‬בחרתי לבסס את‬ ‫עבודתי על ראיונות משום שזוהי דרך שהייתה חדשה לי‪ ,‬מאחר שכתבתי עבודת גמר‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬אני מרגיש שיש לי שליטה בסיכום חומר כתוב ובהתמודדות איתו‪ ,‬לכן רציתי‬ ‫לשלוט בכלי נוסף והוא עריכת הראיונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שכתבתי בטופס ראשי הפרקים‪ ,‬אני‬ ‫מאמין שכאשר מדברים על מחשבת מדברים על עכשוויות‪ ,‬מדברים על דת ומדברים על‬ ‫רגשות‪ .‬מכיוון שלספרים אין את היכולת להתעדכן‪ ,‬וכמובן שאין להם את היכולת להביע את‬ ‫רגשותיהם בזמן אמת ולהגיב כפי שניתן לעשות בשיחה ובריאיון בחרתי לעבוד כפי שעבדתי‪.‬‬ ‫במהלך העבודה התמודדתי עם קשיים מסוגים שונים‪ :‬קיום ראיונות ועריכתם הוא נושא‬ ‫שהיה זר לי לחלוטין‪ ,‬הגעה לראיונות וחזרה מהם‪ ,‬שיבוצם בעבודה וכתיבת סיכומם תוך‬ ‫הסקת מסקנות ומתן דעה אישית הם רק חלק מהקשיים‪ .‬אולם בעזרתו של מרטין‪ ,‬התגברתי‬ ‫על הקשיים הללו וביצעתי את אשר היה מוטל עלי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אוסיף עוד דבר אחד ואומר שמאוד נהניתי לכתוב את העבודה ו"לטייל" בארץ על‬ ‫מנת לראיין את המרואיינים‪ ,‬שמחתי לקחת על עצמי את האתגר הזה ואני שמח שבחרתי בו‪.‬‬ ‫‪536‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים יהודיות‪:‬‬ ‫בשביל פרק זה‪ ,‬ראיינתי את עידית לנצר‪ ,‬אשת רב הישוב בבני נצרים‪ .‬הריאיון שלי ושל‬ ‫עידית ארך כשעה ועסק במספר נושאים שונים‪ ,‬אך קשורים זה בזה‪ .‬טוהרה‪ ,‬טומאה‪ ,‬יהדות‬ ‫וכמובן ירושלים‪ .‬ראשית ברצוני לפרט על קדושה וטומאה‪ .‬חשוב לומר שביני ובין עידית היו‬ ‫פערים בכל הקשור לקדושה וטומאה‪ .‬לכן כבר בתחילת הריאיון‪ ,‬עידית השכילה להסביר לי‬ ‫שקדושה היא משהו מיסטי‪ .‬שהיא לא סתם אתוס‪ ,‬אלא ערך עליון שיכול להתבטאות בדברים‬ ‫מסוימים‪ ,‬כמו‪ :‬מקומות קדושים (ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬חברון)‪ ,‬זמנים קדושים (יום כיפור‪ ,‬שבת)‬ ‫ואנשים קדושים (עם ישראל‪ ,‬כוהנים‪ ,‬הכהן הגדול)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עידית הוסיפה ואמרה שקדושה‬ ‫היא דבר ש"מתמרכז"‪ .‬כלומר נעשה מרוכז ומרוכז‪ ,‬בדומה למעגלי שייכות‪ .‬כפי שניתן לראות‬ ‫בתרשים הבא‪:‬‬ ‫תרשים מספר ‪:5‬‬ ‫האנושות כולה‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫עם ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫הכוהנים‬ ‫בית המקדש‬ ‫הכהן‬ ‫הגדול‬ ‫קודש‬ ‫הקודשים‬ ‫לצד הדוגמאות הללו‪ ,‬אסביר מהי קדושה‪ .‬קדושה לדברי עידית היא משהו נצחי ‪ -‬דבר אין‬ ‫סופי‪ ,‬שהיה קיים מתמיד ויהיה קיים לנצח‪ .‬עידית ציטטה את הרב קוק בדבריו‪" :‬קדוש לעולם‬ ‫כזה"‪ .‬כלומר‪ ,‬קדושה זה דבר שאינו מוגבל‪ :‬אינו מוגבל בזמן ואינו מוגבל בנפח‪ ,‬זה משהו‬ ‫מחוץ למגבלות של העולם‪" .‬כלומר נצחיות?" שאלתי את עידית לאחר דבריה‪" .‬בדיוק"‪ ,‬היא‬ ‫ענתה לי‪ ,‬והוסיפה‪" :‬הנצחיות והאין סופיות‪ ,‬זה החיבור לקדושה‪ .‬כשהדבר הוא מעל ומעבר‬ ‫למוגבלות של הזמן ושל המקום‪ ,‬זה מה שמחבר אותו אל הקודש‪ ,‬כשמקור כל הקודש הוא‬ ‫בעצם האלוקים‪".83‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪ ,‬השיבוש "אלוקים" הוא שיבוש של המילה "אלוהים" והוא מצביע על דתיותו של הכותב‪.‬‬ ‫‪538‬‬ ‫בהמשך הריאיון חזרנו לדבר על קדושה‪-‬טומאה‪ ,‬אך הפעם מצדה השני של הסוגיה‪:‬‬ ‫הטומאה‪ .‬אתחיל מהסוף‪ ,‬ואומר שהופעתי מדבריה של עידית משום שנבע מהם שטומאה זה‬ ‫לא בהכרח מצב שהוא רע‪ ,‬או לפחות מצב שאינו רע לנצח‪ .‬אלא מצב שמגביל אותך באופן‬ ‫זמני מלעשות דברים מסוימים‪ .‬כעת אחזור להתחלה‪ ,‬ואתן את הגדרתה של עידית לטומאה‪:‬‬ ‫"איפה שאין טוהרה – יש טומאה"‪ .‬בדומה להיעדר אור – שהוא כמובן חושך‪ .‬עידית הדגימה‬ ‫לי את דבריה באמצעות כך‪ ,‬שסיפרה לי על מצוות מטמאות‪ ,‬מצוות כגון קבירת מת‪ .‬גופה של‬ ‫יהודי היא הדבר הכי מטמא ביהדות‪ ,‬אמנם בכל זאת יש מצווה לקבור אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬לבוא‬ ‫איתה במגע – הדבר בהחלט מטמא‪ .‬אם כך עובדי חברת קדישא טמאים לנצח? התשובה‬ ‫היא‪ :‬לא‪ .‬כאן אני חוזר לתחילת דברי בנושא זה‪ ,‬ומדגיש שטומאה היא מצב מסוים‪ ,‬שאם‬ ‫האדם נמצא בו יש לו כמה איסורים‪ .‬אולם האדם יכול לצאת‪ ,‬או להתנתק מהטומאה על ידי‬ ‫תהליך‪ ,‬שכולל טבילה במקווה למשל‪ ,‬כדי לחזור להיות טהור‪ .‬כמו כן חשוב לציין שגם‬ ‫הטומאה באה מאלוקים‪ ,‬מפני שהוא מכיל בתוכו הכל‪ .‬כלומר‪ ,‬הטומאה היא לא דבר אנטי‪-‬‬ ‫אלוהי‪ ,‬אלא מצב שנבע ממנו יחד עם שאר העולם‪ .‬כעת משסיימתי להבהיר מהי קדושה‪,‬‬ ‫ומהי טומאה אוכל להתחיל לעסוק בקדושתה וטומאתה של ירושלים‪.‬‬ ‫ראשית עידית הדגישה בפני שקדושתה של ירושלים נובעת ממקור אלוקי ולא ממקור אנושי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הבחירה בירושלים כעיר הקדושה ביותר ליהדות לא נעשתה בידי אנשים‪ ,‬אלא בידי‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כפי שהוא בחר את אברהם אבינו ואת עם ישראל‪ .‬מתן הדגשה זו בדבריה‬ ‫של עידית‪ ,‬הפתיעה אותי‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שהייתי בטוח שירושלים כה חשובה לבני העם‬ ‫היהודי משום שבה נבנה בית המקדש ומשום שעל הר המוריה התרחשה עקדת יצחק‪ .‬זאת‬ ‫אומרת שלפני הראיון עם עידית‪ ,‬סברתי שירושלים קדושה בזכות העבר שלה‪ :‬האירועים‬ ‫שהתרחשו בה‪ ,‬המבנים שבנו בה וההיסטוריה העשירה שלה‪ .‬אולם בסוף הראיון הבנתי‬ ‫שהאירועים שהתרחשו בירושלים‪ ,‬המבנים שנבנו בתוכה והערך הכל כך גבוהה שלה‪,‬‬ ‫ניתן לה עקב קדושתה‪ .‬קדושה שהוענקה לה ממקור אלוהי‪.‬‬ ‫מדרשים כמו "מדרש האחים"‪ ,84‬עקדת יצחק ו"מדרש הכותל המערבי"‪ ,85‬מביאים לידי ביטוי‬ ‫ערכים חיובים בירושלים‪ .‬מדרש האחים עוסק בערכים של משפחה‪ ,‬אהבה וסולידריות‪.‬‬ ‫עקדת יצחק מראה עד כמה האמונה של בן אדם יכולה להיות חזקה ובלתי ניתנת לערעור‪.‬‬ ‫מדרש הכותל המערבי מביא לידי ביטוי את הנצחיות ואת הדאגה וההכרה לחלשים בחברה‪.‬‬ ‫כל הערכים החיובים הללו נקשרים לירושלים עקב קדושתה שניתנה לה ממקור אלוהי‪ ,‬ורק‬ ‫מדגישים ומראים אותה‪ .‬כדי להבהיר את דבריה של עידית היא השתמשה במשל נוסף‪,‬‬ ‫שמסביר בצורה טובה את כוונותיה‪ :‬דמיין אדם בעל כשרון מוזיקלי‪ ,‬הכישרון קיים אצלו‪ .‬מצד‬ ‫‪84‬‬ ‫"מדרש האחים"‪ ,‬מופיע בראיון המלא עם עידית‪ .‬נספח ‪ ,6‬עמוד ‪.68‬‬ ‫‪85‬‬ ‫"מדרש הכותל המערבי"‪ ,‬מופיע בראיון המלא עם עידית‪ .‬נספח ‪ ,6‬עמודים ‪.65-66‬‬ ‫‪533‬‬ ‫אחד אם הוא ייבחר לפתח אותו אז הוא ידע לנגן מעולה‪ .‬מצד שני גם אם הוא ייבחר שלא‬ ‫לפתח את הכישרון שלו הוא עדיין יהיה שם‪ ,‬הפוטנציאל שם‪ ...‬אותו דבר עם ירושלים‪,‬‬ ‫הפוטנציאל לקדושה של ירושלים‪ ,‬כבר אצלה מזמן בריאת העולם‪ .‬זה בא‪ ,‬או לא בא לידי‬ ‫ביטוי בפועל על פי המעשים שלנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬אולם ה"פוטנציאל קדושה" כבר שם‪.‬‬ ‫בשלב הזה של הראיון‪ ,‬לאחר שהבנתי מניין באה קדושתה של ירושלים שאלתי את עידית‬ ‫האם משהו יכול להוריד מקדושתה? כלומר‪ ,‬לטמא אותה? דברים כמו מצעד הגאווה למשל‪,‬‬ ‫או אפילו מוות של יהודים בתוך ירושלים? [קודם לכן הסכמנו שגופה של יהודי זה הדבר‬ ‫המטמא ביותר]‪ .‬אני מוכרח לומר‪ ,‬שתשובה של עידית הייתה נסערת מעט‪ ,‬והיה בה רגש‪.‬‬ ‫בדבריה הרגשתי שיש לה רגשות עזים כלפי ירושלים‪ .‬הנה תשובתה‪" :‬כמו בדוגמה מקודם‪,‬‬ ‫אם למישהו יש כישרון אמיתי לנגינה‪ ,‬אבל עכשיו הוא מתוסכל ועצבני‪ ,‬הוא יזייף ויישמע רע‪.‬‬ ‫אבל זה לא יוריד מהכישרון שלו‪ .‬עכשיו הכישרון לא מתגלה‪ ,‬הוא עלום הוא נעלם‪ ,‬אבל הוא‬ ‫קיים‪ .‬ברגע שהוא יחליט להשקיע ולהתאמן הוא ימצא אותו כי הכישרון שם‪ .‬זה מאוד עצוב‬ ‫לראות מישהו עם כישרון אדיר‪ ,‬שבועט בכישרון הזה‪ .‬מישהו שאין לו את הכישרון גם ככה‪,‬‬ ‫זה לא כואב לראות אותו לא מצליח‪ ,‬אין מה לעשות הוא לא יכול‪ .‬לעומת מישהו בעל כישרון‬ ‫כה גדול שמבזבז אותו‪ ,‬זה כבר ממש עצוב‪ ,‬מעצבן ומסתכל‪" ".‬מעבר לכך זה קשה‪ ,‬כי העיר‬ ‫ממשיכה בקדושתה‪ ,‬זאת אומרת הקדושה שלה לא תלויה בהתנהגות של בני האדם רק‬ ‫ההתגלות של הקדושה תלויה בה‪ .‬אפילו אם חס וחלילה כל עם ישראל יפסיקו לשמור שבת‪,‬‬ ‫השבת לא תאבד מקדושתה‪ ,‬שבת תישאר קדושה משום שעצם בחירתה על ידי אלוקים‬ ‫הופכת אותה לקדושה‪ .‬כלומר‪ ,‬שום דבר לא יכול להוריד מקדושתה של ירושלים‪ ".‬פוטנציאל‬ ‫הקדושה שלה‪ ,‬כפי שכינתי אותו קודם‪ ,‬לא יכול להיפגע‪ .‬מימוש הפוטנציאל הוא שאובד‪.‬‬ ‫אם כך מדוע בית המקדש נבנה? בית המקדש מסמל קביעות‪ .‬בית המקדש בעצם מאות‬ ‫שנה‪ ,‬לא היה אמור להיחרב בכלל‪ .‬היה אמור להיבנות ולהישאר לנצח נצחים‪ .‬אלא שהעם‬ ‫חטא‪ .‬בני העם יחסו לבית המקדש חשיבות עליונה‪ ,‬ולא הבינו שזה בעצם רק משהו שבא‬ ‫לבטא בצורה חיצונית את היחס החי‪ ,‬את הקשר החי שבין העם לבין האלוקים‪ .‬ברגע‬ ‫שחוטאים‪ ,‬מאמינים באלילים‪ ,‬פושעים וממשיכים להקריב קורבנות‪ ,‬זה בעצם דומה לחבר‬ ‫וחברה‪ ,‬הוא מביא לה מתנות אבל חושב על מישהי אחרת‪ .‬היא תזרוק לו את המתנות‬ ‫בפרצוף‪ .‬כמובן שיש גם חשיבות במעשים‪ .‬היהדות היא לא דת "רחפנית" כזאת‪ ,‬היהדות‬ ‫מאוד רוצה שהאמונה‪ ,‬הלב והכוונות תבואנה לידי ביטוי בצורה מעשית‪ .‬לראיה כל תרי"ג‬ ‫המצוות הם בעצם מצוות מעשיות‪ ,‬כן‪ .‬אם ניקח שוב פעם את המשל עליו דיברנו קודם‪ ,‬על‬ ‫החבר והחברה‪" :‬אתה כל הזמן אומר שאתה אוהב אותי‪ ,‬אבל אני רוצה שתראה את זה גם‬ ‫בפועל"‪ .‬זאת אומרת צריך גם מערכת יחסים מעשית‪ ,‬אבל צריך להיות פה שילוב‪ .‬זה בעצם‬ ‫הרעיון של בית המקדש‪.‬‬ ‫‪537‬‬ ‫ֲשה לְ ָך פֶ ֶסל וְ כָל ְתמּונָה"? "הפה שעשה הוא‬ ‫האם בבניית בית המקדש אין עברה על "ֹלא תַ ע ֶ‬ ‫הפה שהתיר"‪ .‬כלומר אותו אלוקים שאמר לא לעשות‪ ,‬הוא אותו אלוקים שאמר כן לעשות‪.‬‬ ‫המצווה תלויה במצווה [באלוקים]‪ .‬יש מצווה והוא זה שציווה להקים את בית המקדש‪ .‬למה‬ ‫הוא עשה את זה ‪ -‬יש על זה ספרים‪ ,‬והרבה דיו נכתב על הנושא‪ .‬כנראה מתוך זה שהוא‬ ‫ברא אותנו והוא מכיר את מהלך הנפש שלנו‪ ...‬הוא יודע שבן אדם הוא מורכב מנפש וגוף‪,‬‬ ‫וזה לא מספיק לו רק ההרגשה‪ ,‬אתה חייב גם לבטא אותה באיזשהו משהו חומרי‪ .‬גם את‬ ‫הקשר לאלוקים צריך לבטא בחומריות מסוימת‪ ,‬נכון זה לא הדבר עצמו‪ .‬זה הגילוי שלו‪ ,‬כמו‬ ‫שדיברנו קודם על אהבה‪ ,‬יש את האהבה עצמה ויש את הגילוי שלה‪ ,‬בית המקדש הוא‬ ‫הגילוי‪.‬‬ ‫‪535‬‬ ‫פרק שני ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים נוצריות‬ ‫לצורך פרק זה ראיינתי את האב נויהאוז‪ ,‬שגר בירושלים‪ .‬הריאיון שלי עם האב נויהאוז ארך‬ ‫כארבעים דקות‪ ,‬והתקיים בכנסייה בה הוא חי‪ ,‬שבירושלים‪ .‬במהלך הריאיון עסקנו בנושאים‬ ‫רבים ומגוונים‪ :‬ירושלים כמובן‪ ,‬טומאה וקדושה בנצרות‪ ,‬ראשית הנצרות‪ ,‬קונפליקטים בדת‬ ‫הנוצרית ותרבות הסגפנות בדת הנוצרית ובעולם בכלל‪ .‬מתוך הנושאים הללו בחרתי לעסוק‬ ‫בעבודתי בירושלים‪ ,‬טומאה וקדושה בנצרות ולגעת בנוסף בסגפנות‪ .‬אולם הריאיון המלא‬ ‫ושאר הנושאים מפורטים בנספחי העבודה תחת השם‪" :‬נספח ‪ 6‬ראיון עם האב נויהאוז"‪.‬‬ ‫הריאיון הנ"ל היה הריאיון השני שעשיתי בעבודתי‪ ,‬כאשר הריאיון עם עידית לנצר היה‬ ‫הראשון‪ .‬במהלכו הבחנתי בהבדלים בין הדת היהודית לנוצרית‪ .‬ראשית אפרט על כמה מהם‪,‬‬ ‫לאחר מכן ארחיב על הנצרות עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לתשובותיו של האב נויהאוז‪.‬‬ ‫ההבדל המהותי בין הנצרות ליהדות בכל הקשור לירושלים‪ ,‬נובע סביב מקור החשיבות שלה‬ ‫לדת‪ .‬בכוונה תחילה השתמשתי בביטוי "מקור החשיבות" ולא מקור הקדושה‪ .‬משום‬ ‫שהמושגים קדושה וטומאה שונים בין הנצרות ליהדות‪ .‬ביהדות כשדיברנו על קדושה דיברנו‬ ‫על קדושה ממקור אלוהי בלבד‪ ,‬אלוהים הוא זה שבחר לנו מה קדוש ומה ולא‪ ,‬ובעקבות‬ ‫בחירתו של אלוהים בירושלים התרחשו בה אירועים שהביאו לידי ביטוי את קדושתה‪,‬‬ ‫אירועים כמו בניית בית המקדש‪ ,‬עקדת יצחק ומדרש האחים‪ .‬אמנם בנצרות לא כך הדבר‪,‬‬ ‫על פי דבריו של האב נויהאוז ישוע הפך את הקדושה והטומאה לקטגוריות אתיות ולא‬ ‫בהכרח אלוהיות‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מה שנכנס לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא‬ ‫אותו‪ .‬דוגמה מעניינת להסברת ההבדל היא בדבר אכילת חזיר‪ .‬לדברי האב נויהאוז היהודים‬ ‫לא אוכלים חזיר משום שהוכרז על החיה מפי מקור אלוהי שהיא טמאה‪ ,‬לא כשרה ושאסור‬ ‫לאכול אותה‪ .‬אולם בדת הנוצרית‪ ,‬אין באכילת החזיר (אל מול שאר החיות) חטא‪ ,‬מאותה‬ ‫סיבה שציינתי קודם‪ " :‬לא מה שנכנס לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא‬ ‫אותו‪ ".‬על הדברים הללו הרחיב בפני האב נויהאוז על דברים שיוצאים מן האדם ומטמאים‬ ‫את סביבתו‪ :‬קללות‪ ,‬רצון רע ומעשים רעים‪ ,‬הם דוגמאות לכך‪ .‬האב נויהאוז הוסיף על‬ ‫הדברים האלה שישוע מתייחס בצורה שונה מן הכוהנים אל עשיית החטא ואל הטומאה סביב‬ ‫זה‪ .‬במודעות הכוהנית חטא וטומאה אלו שני דברים שונים‪ .‬במובן מסוים ישוע מאחד את שני‬ ‫הדברים הללו‪ .‬למשל כשאדם חולה בצרעת‪ ,‬מחלה שנחשבת למטמאת כבר בספר "ויקרא"‪,‬‬ ‫וגם בדת הנוצרית‪ .‬על הצרעת נאמר שהאדם לא חוטא כשהוא חולה בה‪ ,‬אלא אם הוא חולה‬ ‫ואינו מבדיל עצמו משאר האנשים‪ ,‬משום שאחרת הוא מסכן גם אותם‪ .‬לדעתי יש דבר יפה‬ ‫בכך‪ ,‬שהאדם לא נהיה לחוטא‪ ,‬ובעקבות כך לטמא עקב משהו שלא היה בשליטתו‪ ,‬כלומר‬ ‫‪538‬‬ ‫אין בשליטתו למנוע את הידבקותו בצרעת‪ ,‬אך איפה שכן יש לו את האפשרות לבחור הוא‬ ‫יכול לבחור לא להיות לחטוא‪ ,‬ובכך להיות טהור ולשמור על בריאותם של הסובבים אותו‪.‬‬ ‫לצד זה ישנה גם טוהרה‪ ,‬בנצרות הטוהרה נובעת מישוע מהמקומות בהם הלך ונגע‪,‬‬ ‫וממעשם טובים של אנשים‪ .‬אלה אנחנו שמטמאים את היקום בחטאים שלנו ומטהרים אותו‬ ‫במעשים הטובים שלנו‪ .‬למעשה הטוהרה של ישוע הייתה כה גבוהה‪ ,‬שהיא עלתה על רמת‬ ‫הטומאה של האנשים סביבו‪ ,‬על דוגמאות לכך שמעתי מפיו של האב נויהאוז‪" :‬מצורע נוגע‬ ‫בישוע ובמקום שישוע יידבק וייהפך למצורע‪ ,‬המצורע נהיה טהור ומבריא‪ .‬כלומר הטהורה‬ ‫של ישוע עוברת למצורע במקום שהטומאה שלו תעבורנה לישוע‪ .‬או למשל אישה זבת דם‬ ‫נוגעת בישוע‪ ,‬ושוב‪ ,‬הזרם של הדם מפסיק‪ .‬ישוע נוגע בגופה והאדם קם לתחייה‪".‬‬ ‫כעת לאחר שבידלתי את הקדושה והטומאה על פי הנצרות‪ ,‬אני יכול להבדיל בין מקור‬ ‫החשיבות של ירושלים לבני הדת הנוצרית‪ .‬הקדושה של ירושלים בדת הנוצרית‪ ,‬נובעת סביב‬ ‫אירועים שהתרחשו בה‪ .‬בשונה מהדת היהודית‪ ,‬במקרה הזה ירושלים לא נבחרה על ידי‬ ‫אלוהים להיות קדושה‪ ,‬והאירועים שהתרחשו בה רק הביאו זאת לידי ביטוי‪ .‬אלא ירושלים‬ ‫היא העיר בה קרה האירוע החשוב ביותר בדת הנוצרית‪ :‬הצליבה של ישוע‪ .‬כפי שאמר האב‬ ‫נויהאוז‪" :‬למעשה ירושלים הינה מקום מרכזי להרבה מאוד התרחשויות בחייו של ישוע‪,‬‬ ‫שהוא מרכז האמונה הנוצרית‪ .‬אולם ה‪-‬אירוע [ב‪-‬ה' הידיעה] שהעיניים הנוצריות נשואות אליו‬ ‫הוא האירוע של הצליבה‪ ,‬זאת אומרת מותו על הצלב ותחייתו מהקבר‪ .‬אלו שני אירועים‬ ‫בעצם‪ ,‬שמהווים אירוע אחד‪ .‬מותו ותחייתו התרחשו בירושלים‪ .‬לכן נוצרים מזכירים את‬ ‫ירושלים כל הזמן‪ ,‬מפני שהם נקראים להתבונן באותו אירוע והגיאוגרפיה היא חלק‬ ‫אינטגראלי מההיסטוריה‪ ".‬על הצליבה עצמה הרחיב האב נויהאוז ואמר‪" :‬ישוע הגיע‬ ‫לירושלים לקראת סוף חייו כאן הוא נעצר‪ ,‬עשו לו משפט והוציאו אותו להורג בצליבה‪ ,‬ביום‬ ‫השלישי מגלים שקברו ריק‪ ,‬זו הבשורה הנוצרית שאלוהים ניצח את המוות‪ .‬מותו של ישוע‬ ‫ותחייתו מבין המתים ‪ -‬כל זה התרחש בירושלים‪ .‬מלבד זה הכנסייה הנוצרית "נולדה"‬ ‫בירושלים‪ .‬חמישים יום לאחר תחייתו של ישוע מבין המתים‪ ,‬קומץ תלמידיו של ישוע הפכו‬ ‫להיות שליחים‪ ,‬וביום החמישים למותו של ישוע הם קיבלו את רוח הקודש‪ ,‬כאשר גם זה‬ ‫התרחש בירושלים‪.‬‬ ‫בשלב הזה של הריאיון שאלתי את האב נויהאוז האם היום יכול להתרחש איזשהו חטא‬ ‫היפותטי‪ ,‬אשר יכול להפוך את ירושלים לטמאה על פי הגדרת הנוצרים? תשובתו של האב‬ ‫נויהאוז הפתיעה אותי‪" :‬זה קורה כל הזמן‪" ".‬החטאים בירושלים מטמאים אותה‪ .‬חטאים כמו‪:‬‬ ‫מלחמות וחוסר רצון לחיות יחד‪ ,‬כל החטאים האלה הופכים את עיר הקודש לעיר מאוד‬ ‫בעייתית לחיים בה‪".‬‬ ‫‪553‬‬ ‫"אם כך מה בכל זאת שומר עליה כאתוס לדת הנוצרית?"‪ ,‬שאלתי‪ .‬האב נויהאוז ענה לי את‬ ‫התשובה הבאה‪" :‬תראה הנוצרים‪ ,‬הם חולמים להגיע לירושלים‪ .‬למה? כי הם מאמינים‬ ‫שכשהם באים במגע עם אותם המקומות שקשורים בישוע‪ ,‬וכל מה שהכין לבואו‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫לא רק ישוע אלא גם תולדות עם ישראל‪ ,‬וכמובן השיא של הסיפור‪ -‬הגעתו של ישוע‪ ,‬הם‬ ‫באים לכאן קודם כל כדי לזכור זה מסע לשורשים‪ .‬מסע לשורשים זה דבר מובן ליהודים‪ -‬וגם‬ ‫בשביל נוצרים‪ .‬כאשר אתה בא במגע עם השורשים‪ ,‬מה קורה? אתה מתחזק רוחנית‪ .‬מפני‬ ‫שכשאתה עומד מול המקום‪ ,‬מול האבנים‪ ,‬מול הנופים שישוע ראה זה נותן לך הרבה כח‬ ‫פנימי‪ .‬הזיכרון‪ ,‬הוא נותן לך תדלוק‪ ,‬תדלוק רוחני‪ .‬אבל כאן יש איזה משהו בעייתי‪ ,‬זה לא‬ ‫גורף לכל הנוצרים ולכל התקופות אבל לדעתי זה כולל את רובם‪ ,‬בדרך כלל הם [הנוצרים]‬ ‫לא מתכוונים להישאר כאן [בירושלים]‪ .‬אני כמובן לא מדבר על הנוצרים החיים בישראל שהם‬ ‫נשארים כאן‪ ".‬מדבריו של האב נויהאוז אני מסיק שירושלים משמשת מקור להשראה‬ ‫ולתקווה בשביל בני הדת הנוצרית‪ .‬האב נויהאוז צדק בדבריו‪ -‬מסע לשורשים זה דבר מוכר‬ ‫לבני העם היהודי‪ ,‬המסע לפולין וזיכרון השואה ללא ספק נותן כח‪ ,‬ומחזק מאוד מבחינה‬ ‫רוחנית ומנטלית‪ .‬האב נויהאוז הוסיף‪" :‬אני מדבר על אלה שבאים לכאן בהמוניהם‪ ,‬כדי לזכור‬ ‫ו'לתדלק'‪ .‬האתגר אחר כך זה לחזור לאן שהם הגיעו ממנו ולבשר ‪ -‬לחלוק את האוצרות‬ ‫שהם קיבלו במגע עם המקום‪ ,‬עם האנשים שחיים במקומות שמהם הם מגיעים‪ .‬זוהי הברית‬ ‫החדשה‪ .‬הנוצרי לא מנסה‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬פעם היו דברים שלדעתי אנו צריכים להצטער על כך‪,‬‬ ‫לכבוש את ארץ הקודש‪ .‬הנוצרי רוצה שארץ הקודש תגיע עד קצוות תבל‪ .‬זה כבר מופיע‬ ‫בברית החדשה‪ ,‬כאשר ישוע נותן את המצווה לתלמידיו לשאת את הבשורה עד קצוות תבל‪.‬‬ ‫מירושלים ‪ -‬יהודה ושומרון עד קצוות תבל‪ ,‬זאת אומרת להרחיב את גבולות הקדושה‪ ,‬עד‬ ‫שהקדושה תגיע לכל כדור הארץ‪".‬‬ ‫לאחר הדברים האלה שאלתי את האב נויהאוז בדבר תרבות הסגפנות בדת הנוצרית‪ .‬מדוע‬ ‫היא קיימת? לשם מה היא נחוצה? ומה מטרותיה?‬ ‫הנה תשובתו של האב נויהאוז‪" :‬ראשית כל אנחנו צריכים לציין שזה לא רק בנצרות‪ .‬בנצרות‬ ‫זה לפעמים מקבל ביטוי מאוד קיצוני‪ ,‬אבל הסגפנות היא חלק מדת‪ .‬כשיש אלוהים שמבקש‬ ‫מהאדם לא לחיות על פי 'טבעו'‪ ,‬על פי טבע האדם‪ .‬בן אדם רוצה לאכול כמה שהוא רוצה‪,‬‬ ‫לקיים יחסי מין כמה שהוא יכול‪ ,‬הוא רוצה להשתולל‪ .‬זה טבע‪ ,‬האלוהים הוא בא ואומר‪' :‬לא‪,‬‬ ‫יש מצוות'‪ .‬מצווה זה סגפנות‪ ,‬סגפנות זה אומר שאתה מוותר על דברים שהאל הגדיר כלא‬ ‫טוב בשבילך‪ .‬בנצרות זה התפתח בצורה עוד יותר קיצונית‪ ,‬בגלל דמותו של ישוע‪ .‬הייעוד של‬ ‫נוצרי זה לא כל כך לקיים את המצוות כמו יהודי‪ ,‬אלא לחיות את חייו כפי שישוע חי את חייו‪.‬‬ ‫זה מסתכם פחות או יותר באותו דבר‪ .‬מה זאת אומרת? לחיות את חייו על פי רצונו של‬ ‫האלוהים‪ ,‬זה לקיים מצוות בשביל יהודי‪ ,‬ובשביל הנוצרי זה לחכות את ישוע‪ ,‬לחיות כמותו‪.‬‬ ‫‪555‬‬ ‫בהתחלה במשך בכמאתיים או שלוש מאות שנה‪ ,‬היה ברור כי הנצרות היא דת נרדפת‪,‬‬ ‫כאשר לחיות כמו ישוע זה להישאר נאמן גם ברדיפות‪ .‬מה זאת אומרת? למות על קידוש‬ ‫השם‪ .‬אלה שהיו גיבורים של האמונה‪ ,‬היו אלו שמתו על קידוש השם‪ .‬אחרי שנת שלוש‬ ‫מאות ושתיים עשרה הדבר הזה נעלם‪ .‬למה? כי הדת הנוצרית הופכת לדת מותרת‪ ,‬זה גורם‬ ‫למן תהייה‪ ,‬אם אנחנו לא נמות כמו שישוע מת‪ ,‬אז איך נלך בעקבותיו? אז התחילו‪ ,‬זה לקח‬ ‫זמן‪ ,‬אבל אז התחילו להגדיר נוסח אחר של צורת חיים דומה לזו של ישוע‪ .‬היא כוללת‬ ‫שלושה דברים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוותר על רצון אישי‪ .‬ישוע תמיד אמר‪" :‬לא רצוני‪ ,‬רצון האבא"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוותר על רכוש וחומר‪ .‬לחיות עני כפי שישוע היה עני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחיות בפרישות‪ .‬לא לקיים יחסי מין‪ ,‬כפי שישוע תואר כאיש שלא הקים משפחה‪ ,‬לא‬ ‫התחתן ולא הייתה לו חברה‪".‬‬ ‫‪556‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬מבט ירושלים דרך עיניים מוסלמיות‪:‬‬ ‫הריאיון שלי יחד עם מר חליל אבו גנים ארך כשלושת רבעי שעה‪ ,‬והתקיים בבית הספר "עמל"‬ ‫שבלקיה‪ .‬במהלך הריאיון שוחחתי עם חליל על מספר נושאים בנהיים קדושה וטומאה באסלאם‪,‬‬ ‫התייחסות האסלאם למוות על קידוש השם‪ ,‬עיקרי האמונה באסלאם‪ ,‬הנביא מוחמד‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫תדמיתו של האסלאם בעולם ועוד‪ .‬הריאיון היה מעניין מאוד ולמעשה סגר את סדרת הראיונות‬ ‫שביצעתי במהלך עבודת החקר‪ .‬תוך כדי כך הריאיון היווה את החלק האחרון בפאזל‪ ,‬הפאזל שאותו‬ ‫אני מנסה להרכיב והוא השאלה סביב חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות המרכזיות בעולם‬ ‫המערבי‪ ,‬הניסיון להבין מניין נובע הדמיון בין שלוש הדתות – ובכלל את חשיבות הדת לעולם‪ .‬חשוב‬ ‫לי לציין‪ ,‬שמתוך כך‪ ,‬שהיה זה הריאיון השלישי שביצעתי‪ ,‬בסיכומו ועיבודו של הריאיון התייחסתי‬ ‫בצורה יותר משמעותית להשוואה בין הדתות‪ ,‬ובין מאפייניהן השונים‪.‬‬ ‫הריאיון נפתח בשאלה‪" :‬מהי קדושה באסלאם?"‪ ,‬תשובתו של חליל הפתיעה אותי‪ ,‬שכן הוא דיבר‬ ‫איתי על שני סוגים של קדושה‪ :‬קדושה עצמית – היא הקדושה של אלוהים‪ ,‬שהוא מקור הקודש‪,‬‬ ‫וכל מה שמקדש את אלוהים הוא מקודש ‪ -‬קדוש‪ .‬סוג הקדושה השני הוא קדושה בתוקף;‬ ‫כאשר דבר נעשה מקודש בתוקף מעשה או תוכן קדוש אשר קשור בו‪ .‬כפי שלמשל דף רגיל‪ ,‬חלק‬ ‫הוא אינו קדוש‪ ,‬אך לאחר שכותבים עליו דברי קדושה הוא קדוש בתוקף‪ ,‬בתוקף הדברים‬ ‫שנכתבו עליו‪ .‬הסיבה שתשובתו של חליל הפתיעה אותי היא שעד לשיחה איתו לא נתקלתי בסוגי‬ ‫קדושה‪ ,‬אלא בדברים קדושים‪ ,‬דברים טמאים ודברים שהם "פרווה"‪ ,‬כלומר שאינם נוטים לצד‬ ‫המקודש או לצד הטמא‪ .‬הדוגמה הבאה של חליל עסקה בנביא מוחמד‪" :‬ישנו גם קברו של הנביא‪,‬‬ ‫קבר רגיל אינו קדוש‪ ,‬אבל הקבר של הנביא קדוש מתוקף העובדה שהנביא‪ ,‬שהוא אחד‬ ‫הדברים הכי קדושים באסלאם ואולי הכי קדוש‪ ,‬קבור בו אז הקבר נהפך לקדוש‪ ".‬כפי שפירט‬ ‫בדוגמה‪ ,‬חליל פירט בפני על חשיבותו של מוחמד ועל סיפורו‪ .‬הנביא מוחמד‪ ,‬שהוא אחרון‬ ‫הנביאים על פי האמונה האסלאמית‪ ,‬קדוש בתוקפו של אלוהים‪ .‬הוא נקי מטעויות‪ ,‬הוא קרוב‬ ‫מאוד לאלוהים ואלוהים בחר אותו כבן אדם הכי טוב בחברה‪ .‬הוא קיבל את קדושתו‬ ‫מאלוהים‪ .‬לאחר הדברים הללו‪ ,‬מיד עלתה ההשוואה בראשי בין ישוע מנצרת לנביא מוחמד‪,‬‬ ‫השוואה שמתבססת על פרמטרים של אדם שנבחר על ידי האלוהים‪ ,‬אדם מיוחד שעל בסיסו‬ ‫והתנהגותו מתקיימת דת שלמה‪ .‬אמנם בהשוואת הללו אעסוק בהרחבה בפרק האחרון‪.‬‬ ‫לצד הדברים על הקדושה‪ ,‬שאלתי את חליל האם ישנם דברים מטמאים באסלאם‪ ,‬כלומר‬ ‫האם ישנו משהו שיכול לטמא מסגד ולהוציא אותו מכלל שימוש‪ .‬מדבריו של חליל הבנתי‬ ‫שכמובן שיש איסורים באסלאם‪ ,‬כמו האיסור על שתיית אלכוהול או אכילת חזיר‪ ,‬אך אין‬ ‫באיסורים הללו כדי לטמא מקום‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שקדוש באסלאם – קדוש‪ ,‬הדבר מצא חן בעיני‬ ‫שכן הוא מראה על דת שהיא עקרונית לדעתי‪.‬‬ ‫‪556‬‬ ‫לאחר מכן התדיינו על האסלאם ברמתו המעשית‪ ,‬מדוע מתפללים חמש פעמים ביום שאלתי‬ ‫את חליל‪ ,‬שהרי זה מספר רב של תפילות ביחס לדת הנוצרית ולדת היהודית‪ .‬חליל סיפר לי‬ ‫על מסעו של הנביא מוחמד‪ ,‬מסע שאותו יזם אלוהים והתקיים בעזרת המלאך גבריאל‪ .‬מסעו‬ ‫של מוחמד הנביא היה ממכה לירושלים‪ ,‬לאל קודס‪ .‬שם היה מסגד אל עקצה‪ ,‬בו התפלל‬ ‫מוחמד עם כל הנביאים‪ ,‬ומשם לקח אותו גבריאל השמימה‪ .‬בשמיים אלוהים ציווה עליו‬ ‫להתפלל חמש פעמים ביום‪ ,‬תחילה ציווה עליו חמישים‪ ,‬אך הוא הוריד לחמש לבסוף‪ .‬בבוקר‪,‬‬ ‫בצהריים‪ ,‬אחרי צהריים‪ ,‬בערב ובלילה‪ .‬הדו‪-‬שיח בין אלוהים לנביא מוחמד‪ ,‬בין לאלוהים לבין‬ ‫אדם שוב העלה דמיון בין האסלאם לבין דת נוספת‪ ,‬אולם הפעם הזכיר המקרה סיפור מן‬ ‫המקורות היהודים‪ .‬ההתמקחות על מספר הצדיקים בסדום ועמורה כניעתו או התחשבותו של‬ ‫אלוהים‪ ,‬תלוי בעיני המתבונן‪ ,‬מאוד מזכירה את ההתמקחות המדוברת בין הנביא מוחמד‬ ‫לבין אלוהים‪ .‬אך כפי שכתבתי קודם לכן‪ ,‬בזה אבקש לעסוק בכך בפרק האחרון‪ .‬בהמשך‬ ‫לצד המעשי של האסלאם‪ ,‬דנו על חמשת עיקרי האמונה באסלאם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר ראשון‪ -‬ה"שהאדה" (شهادة – עדּות) היא ה"אני מאמין"‪ ,‬או האמונה הבסיסית‪,‬‬ ‫של האסלאם‪" .‬אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה‪ .‬בהיותו העמוד‬ ‫החשוב ביותר הוא מניח את הבסיס לכל האמונה והמצוות האסלאמיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר שני‪ -‬ה"צלאה" (صالة – תפילה; הגייה‪ :‬סלאה) היא המצווה להתפלל חמש‬ ‫פעמים ביום בזמנים קבועים‪ .‬מוסלמים לא חייבים להתפלל במסגד מדי יום ביומו‪ ,‬אך‬ ‫ביום שישי בצהריים ובחגים חשובים חובה להתפלל במסגד‪ .‬זמני התפילה הם‬ ‫זריחה‪ ,‬צהריים‪ ,‬אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬שקיעה ולילה‪ .‬כל תפילה מבוצעת עם הפנים‬ ‫כלפי הכעבה אשרבמכה ‪.‬מטרת התפילה היא הריכוז באללה ‪,‬והיא קיבלה את התדמית‬ ‫של מקום שבו מתבצעת תקשורת ישירה מול אללה אשר בה מבטאים סגידה והכרת‬ ‫תודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר שלישי‪ -‬ה"זכאה" (زكاة – צדקה) או זכאת היא המצווה לתת צדקה לעניים‪ ,‬והיא‬ ‫מחייבת כל מוסלמי בעל היכולת הכלכלית לכך‪ .‬זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור‬ ‫לאנשים קשי יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון‪ .‬חלק מהצדקה היא‬ ‫הפרשה של חלק מהמשכורת לעזרה לעניים ‪,‬לעבדים ‪,‬לנושים ולאנשים אשר בדרכים‪.‬‬ ‫מוסלמי רשאי גם לתרום יותר מהמקובל כחלק מתרומה אישית במטרה לזכות‬ ‫בגאולה רוחנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר רביעי‪ -‬הקוראן מכיר בשלושה סוגי צומות (صوم)‪ :‬צום טקסי‪ ,‬צום לשם כפרה‬ ‫על חטאים וצום סגפני‪ .‬צום טקסי הוא חובה במהלך חודש הרמדאן אשר במהלכו‬ ‫מוסלמים מחויבים להימנע מאכילה‪ ,‬משתייה ומקיום יחסי מין מזריחה ועד שקיעה וכן‬ ‫‪556‬‬ ‫עליהם לתת תשומת לב מיוחדת לחטאיהם‪ .‬צום הרמדאן אינו מחייב מספר קבוצות‬ ‫אשר עבורן הוא עשוי להיות בעייתי‪ .‬קבוצות אלה כוללות ילדים לפני בגרות‪ ,‬אנשים‬ ‫בעלי מגבלות בריאותיות כגון סוכרת ‪,‬נשים בהיריוןאו במצב הנקה ואנשים לעת זקנה ‪.‬‬ ‫הצום אסור על נשים בימי הוסת של המחזור‪ .‬קבוצות אחרות אשר מקובל שאינן‬ ‫צמות כוללות לוחמים ואנשים הנמצאים בדרכים‪ .‬החמצה של צום בדרך כלל גוררת‬ ‫השלמה שלו במועד מאוחר יותר‪ ,‬אך מוקדם ככל האפשר‪ .‬מוסלמים רבים מסיימים‬ ‫את הצום שלהם עם תמר כי האמונה האסלאמית טוענת כי כך שבר מוחמד את הצום‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר חמישי‪ -‬החג' (ح ّج – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש‬ ‫המוסלמי ד'ו אל‪-‬חיג'ה לעיר מכה ולאתרים המקודשים סביבה‪ .‬המצווה מגיעה מהמנהג‬ ‫הערבי הקדום‪ ,‬לפיו כל גבר ערבי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת‬ ‫בחייו למכה‪ .‬כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של עשרה קילומטרים ממכה‪,‬‬ ‫הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי העשוי משני סדינים לבנים‪ .‬הטקסים הרגילים של‬ ‫העלייה לרגל כוללים שבע הקפות סביב הכעבה ‪,‬נגיעה באבן השחורה ‪,‬שבעה מסעות‬ ‫בין הגבעות ספא ומרווה‪ ,‬וסקילה סימבולית של השטן בנקודה מדברית בשם "מינא"‪,‬‬ ‫הממוקמת כחמישה קילומטרים מחוץ למכה‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מתוך העיקרים הללו ניתן לומר על האסלאם שהיא דת שדואגת לחלשים שבין מאמיניה‪,‬‬ ‫ושמנסה לפעול לרווחתם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נושא המוות על קידוש השם עלה בשיחתנו‪ ,‬מדבריו של חליל מוות על קידוש השם‬ ‫באסלאם הוא דבר מכבד מאוד‪ ,‬בדומה לשתי הדתות הנוספות‪ ,‬גם באסלאם מי שמקריב את‬ ‫חייו למען האל נחשב לגיבור‪ ,‬והוא מת כאדם נערץ‪.‬‬ ‫על ירושלים ומקור קדושתה הגענו לדבר בשלב הזה של הריאיון‪ .‬חליל סיפר לי שמקור‬ ‫קדושתה של ירושלים הינו אלוהי‪ ,‬ובתוקף כך היא קדושה‪ .‬בנוסף הוסיף חליל שעצם העובדה‬ ‫שהמסע של הנביא מוחמד תם בירושלים הופך אותה לקדושה‪ .‬כלומר היא ניחנה גם‬ ‫בקדושה ממקור ראשון‪ ,‬מקור אלוהי‪ ,‬וגם בקדושה בתוקף – בתוקף מסעו של הנביא מוחמד‪.‬‬ ‫חליל הזכיר שוב את ירושלים דיברנו על חזון אחרית הימים של האסלאם‪ .‬חזון שעל פיו‬ ‫תהיינה מדינה מוסלמית אחת גדולה‪ ,‬והיא תשלוט בעולם כולו‪ ,‬בירתה של מדינה זאת תהיה‬ ‫ירושלים‪ .‬בזמן שכתבתי את המשפט האחרון‪ " :‬מדינה מוסלמית אחת גדולה‪ ,‬והיא תשלוט‬ ‫בעולם כולו"‪ ,‬שמתי לב כיצד הוא נשמע‪ ,‬אך אל לכם קוראי העבודה ולהתבלבל‪ ,‬השליטה‬ ‫‪86‬‬ ‫חליל פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪ ,‬אך על מנת להגיע ליתר דיוק נעזרתי באתר האינטרנט ויקיפדיה‪,‬‬ ‫ערך‪" :‬חמשת עמודי האסלאם"‪ ,‬מאת פרופ' חוה לצרוס‪-‬יפה ואבנר גלעדי‪ 63 ,‬במאי ‪.6356‬‬ ‫‪558‬‬ ‫בעולם אינה שליטה של צבא אנשים או שליטה של טרור ומה שמשתמע מכך‪ .‬שליטת‬ ‫האסלאם בעולם‪ ,‬מתייחסת לפרישתו והנפוצות של האסלאם בעולם‪ ,‬שליטת האסלאם‬ ‫בעולם פירושה שרובם ככולם של האנשים בכדור הארץ יאמינו באסלאם ובנביא מוחמד‪.‬‬ ‫אמונה זו‪ ,‬שליטה זו‪ ,‬לא באה על מנת להכחיד דתות אחרות או על מנת להחזיק בעולם ביד‬ ‫רמה‪ ,‬להיפך היא לשחרר את העולם מכבליו ומאי ההסכמות שבו‪ .‬לדברי חליל חזון אחרית‬ ‫הימים האסלאמי כולל רודן‪ ,‬רוצח המונים שינסה להחריב את העולם‪ ,‬רודן שיפול על ידי‬ ‫המשיח שיגיע ויהרוג אותו‪ ,‬ובך ישחרר את העולם אל ידי האסלאם‪ ,‬לעידן של שלווה‪ .‬אחרי‬ ‫הדברים הללו שאלתי את חליל האם יש מעשה שצריך להיעשות כדי לקדם את ביאת‬ ‫המשיח‪ ,‬כדי לגרום לו להגיע אלינו‪ .‬חליל ענה לי שאין משהו מיוחד שצריך להיעשות כדי‬ ‫שהמשיח ישוב אלינו‪ .‬תשובתו של חליל נשמעת תמימה אך יש בה מעבר לכך ‪-‬‬ ‫"‪...‬שהמשיח ישוב אלינו"‪ ,‬כלומר המשיח היה כבר‪ .‬מדבריו של חליל נובע שהמשיח כבר היה‬ ‫כאן‪ ,‬בהמשך חליל המשיך והוסיף שהמשיח היה כבר עלי אדמות‪ ,‬הועלה השמימה והוא‬ ‫יחזור כמוסלמי כשיצטרך‪ .‬את הריאיון סיימנו בשיחה על מעמדו של האסלאם בעולם‪,‬‬ ‫במהלכה חליל ביקש להדגיש שהאסלאם אינו כולל בתוכו טרור כפי שנהוג לחשוב בעקבות‬ ‫אירועים שמוסלמים ביצעו‪ .‬חליל הדגיש בפני שהאסלאם הוא גם קבלת השונה‪ ,‬לדבר בכבוד‬ ‫זה אסלאם‪ ,‬להיות הוגן זה אסלאם‪ .‬אסלאם זה לא רק למסגד‪ ,‬האסלאם זו שליחות שנשלחה‬ ‫לאדמה בשביל שתיושם‪ ,‬בשביל שיהיה שלום ובשביל שהאנושות תינצל ביום הדין‪.‬‬ ‫‪553‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫הפרק הרביעי בעבודתי הוא הפרק האחרון הוא‪ ,‬כפי שמופיע בכותרת‪ ,‬הפרק המסכם של‬ ‫העבודה ובו עלי להציג את מסקנותיי מן העבודה‪ .‬ובכן‪:‬‬ ‫נושא העבודה שלי הוא מבט על ירושלים ועל הדת מעיניים נוצריות‪ ,‬מוסלמיות ויהודיות‪ .‬תוך‬ ‫השוואה בין מאפיינים עיקרים בשלוש הדתות והסקת מסקנות כלפי משמעות הדת בעולם‪.‬‬ ‫אתחיל בהתייחסות לנושא העבודה ומתוך כך אמשיך עד למתן תשובה על שאלת החקר‪.‬‬ ‫בין שלוש הדתות ניתן לעשות השוואות רבות‪ ,‬מפני שהן מאוד דומות‪ .‬לדעתי התבחין‬ ‫הראשון בו יש לעסוק הוא מקור הדתות‪ ,‬והוא כמובן אלוהים‪ .‬שלושת הראיונות עסקו באל‬ ‫אחד‪ ,‬רם ויחיד‪ .‬בנצרות הדמות המרכזית היא בנו של האל‪ ,‬ישוע‪ .‬באסלאם הנביא מוחמד‬ ‫הוא שממלא את תפקיד הדמות המרכזית‪ ,‬הוא שליחו של אלוהים‪ .‬ואילו ביהדות אין דמות‬ ‫ראשית אשר היהודים מנסים לחכות את‪ ,‬או חלקים מסיימים מאורח חייה‪ .‬מתוך הראיונות‬ ‫הבנתי ולמדתי דברים רבים‪ ,‬בנהיים למדתי על הצורך של המאמינים במשהו מוחשי‪ .‬לדעתי‬ ‫הסיבה להיותו ישוע בין אדם‪ ,‬מוחמד בין אדם והצורך העז של בני ישראל למשהו פיזי [כמו‬ ‫עגל הזהב‪ ,‬או בית המקדש] נובע מתוך הצורך לראות שמה שאתה מאמין בו‪ ,‬הדבר הזה‬ ‫שנקרא דת ואתה הולך שבי אחריה אכן קיים‪ .‬אך אני שואל‪ ,‬האמנם? האמנם יש באדם‪ ,‬פסל‬ ‫או מקדש כדי להוכיח את קיומו של אלוהים? קיום של ישות אין סופית‪ ,‬נצחית שלא מתקלת‬ ‫לעולם‪ ,‬ובוחרת בעצמה כיצד העולם יתעצב? מובן שהתשובות הללו הן אישיות לכל אדם‪ ,‬ויש‬ ‫לכבד כל אדם באשר מה שיבחר ויראה לנכון‪.‬‬ ‫מלבד הדמיון המוזכר‪ ,‬ישנו כמובן מכנה משותף לשלוש הדתות והוא העיר ירושלים‪ .‬כל אחת‬ ‫משלוש התשובות שקיבלתי על מקור הקדושה או החשיבות של ירושלים הפתיעו אותי‪.‬‬ ‫עידית גילתה בפני שבית המקדש‪ ,‬עקדת יצחק ושאר הסיפורים שהתרחשו בירושלים לא‬ ‫הפכו אותה לקדושה – אלא הביאו לידי ביטוי את קדושתה‪ ,‬שכבר הוענקה לה ממקור אלוהי‪.‬‬ ‫מהאב נויהאוז‪ ,‬הבנתי שירושלים קדושה לנצרות משום שישוע הילך בה‪ ,‬והדחף ללכת‬ ‫בדרכו‪ ,‬להיות במקומות בהם היה ימים ספורים לפני שנצלב הם שמעניקים חשיבות כה רבה‬ ‫לירושלים בלבם של המאמינים‪ .‬בראיון עם חליל‪ ,‬הגעתי למסקנה שאם ביהדות ירושלים‬ ‫קדושה ממקור אלוהי‪ ,‬ובנצרות היא קדושה ממקור היסטורי – באסלאם היא כוללת את‬ ‫השילוב בין השניים‪ .‬לפי דבריו של חליל על ירושלים כתוב בקוראן‪ ,‬כמו גם מסעו של הנביא‬ ‫מוחמד תם בירושלים ולכן היא קדושה גם בתוקף אללה‪ ,‬וגם ממקור היסטורי‪.‬‬ ‫לצד המקורות הללו‪ ,‬לדעתי ניתן לענות על שאלת החקר שלי‪" :‬מניין חשיבותה של ירושלים‬ ‫לשלוש הדתות השונות; הנצרות‪ ,‬האסלאם ויהדות?" בעוד דרך‪ .‬במסגרת העבודה עשיתי‬ ‫‪557‬‬ ‫סיור בירושלים‪ ,‬הגעתי לכותל ונחשפתי לאקלים של העיר‪ ,‬לא זה שרואים מתוך אוטובוס של‬ ‫טיול שנתי – אלא זה שרואים מתוך אוטובוס של תחבורה ציבורית‪ ,‬האקלים שמעיד על‬ ‫מרכיבי העיר ברזולוציה הפשוטה ביותר‪ :‬בני האדם שמרכיבים אותה‪ .‬לאחר החוויה הזו‪,‬‬ ‫הבנתי שירושלים חשובה לשלוש הדתות‪ ,‬גם משום שבני שלוש הדתות חיים בה‪ .‬מוסלמים‪,‬‬ ‫נוצרים ויהודים ממלאים כל רחוב בירושלים‪ ,‬אמנם לא ביחס זהה‪ ,‬אך קשה להתעלם מכל‬ ‫אחת מהקבוצות הללו‪ .‬בדברי אני חותר לכך שירושלים חשובה לבני שלוש הדתות מתוך‬ ‫מניעים לאומניים ולא בהכרח מתוך מניעי דת‪ .‬לדעתי כיום ישנו סכסוך לאומני שיכול להיות‬ ‫שמקורותיו הם דתיים‪ ,‬אולם עושה רושם שכיום זה זניח לעומת הסכסוך עצמו‪.‬‬ ‫במהלך שלוש הראיונות דיברתי עם שותפי לריאיון מעבר לנושא העבודה‪ .‬עם עידית גלש‬ ‫הריאיון לשיחות על ערכים הטמונים בסיפורי הגמרא השונים‪ ,‬על נצחיות ועל הקדושה‬ ‫ֲשה‬ ‫הטמונה בה‪ ,‬על פרדוקסים ביהדות כגון בניית בית המקדש בניגוד לדיבר השני "ֹלא‪-‬תַ ע ֶ‬ ‫לְ ָך פֶ סֶ ל‪ ,‬וְ כָל‪ְ -‬תמּונָה" ועל מעמדו של אלוהים‪ .‬בריאיון עם האב נויהאוז הגענו לדבר על‬ ‫נושאים כמו ימיה הראשונים של הדת הנוצרית‪ ,‬שמירה על טהרתו וקדושתו של אדם על ידי‬ ‫עצמו ובעזרת האב בכנסייה‪ ,‬על הזרמים השונים באמונה הנוצרית ועל תרבות הסגפנות‪.‬‬ ‫בריאיון השלישי והאחרון שביצעתי דיברתי עם חליל בנוסף לשיחתנו בנושא ירושלים על‬ ‫חמשת העיקרים בדת המוסלמית‪ ,‬על חזון אחרית הימים האסלאמי‪ ,‬על מקורות האסלאם‬ ‫ועל תדמיתו בעולם‪.‬‬ ‫לצד הנושאים הרבים והמגוונים שמוזכרים בפסקה הקודמת‪ ,‬דיברתי עם עידית‪ ,‬האב נויהאוז‬ ‫ומר חליל על משמעות הדת עבורם‪ .‬על המניעים שלהם לכניסתם לדת ועל הבחירה להמשיך‬ ‫ולהאמין בה ולהתחייב אליה‪ .‬השיחות הללו לצד עשיית העבודה וההתעסקות בה גרמו לי‬ ‫לחשוב‪ ,‬והעלו בי שאלות רבות‪ :‬האם אני חי נכון? האם העובדה שלדת כמעט ואין מקום בחיי‬ ‫עושה לאדם חופשי או דווקא לכבול? האם אני בכלל בחרתי את מידת ההשפעה של הדת על‬ ‫חיי או שמא אלה הוריי וסביבתי שבחרה בשבילי? האם יום אחד עלי לבחור לשנות את‬ ‫סטטוס הקוו בחיים שלי ולעשות צעד קדימה לעבר הדת‪ ,‬או צעד אחורה ולהתרחק ממנה?‬ ‫לדעתי את השאלות שסוגרות את הפסקה הקודמת‪ ,‬כל אדם חייב לשאול את עצמו‪ .‬לשאול‬ ‫בכנות‪ ,‬ובראש פתוח כדי שיוכל לתת תשובה אמתית לעצמו ולו בלבד‪ .‬לצד המסקנות החד‬ ‫משמעיות שהגעתי אליהן בעבודה‪ ,‬אני מסיים את העבודה בשאלות רבות כלפי עצמי וכלפי‬ ‫החברה שאני חי בה‪ .‬הדת בדומה ללהבה‪ ,‬יכולה להיות מחד גיסא מקור לחיים – האמונה‪,‬‬ ‫הסולידריות‪ ,‬האהבה והחמלה שהיא מפיקה יכולים להיות הדבר הכי טוב ומועיל בעולם‪.‬‬ ‫אולם מאידך גיסא היא עלולה להיות מסוכנת – אלימות‪ ,‬איבה ושנאה הינם פעמים רבות‬ ‫תוצאות של קונפליקטים דתיים‪ .‬בעיני חשוב לפקוח עין‪ ,‬לתת את מרב תשומת הלב למה‬ ‫‪555‬‬ ‫שמתרחש סביבנו והסתכל פנימה כלפי עצמנו האם האמונה מובילה אותנו למקום שהוא‬ ‫חיובי או למקום שלילי ומסוכן‪.‬‬ ‫‪558‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח ‪ - 1‬ירושלים של זהב ‪ /‬נעמי שמר‪:‬‬ ‫כי שמך צורב את השפתיים‬ ‫כנשיקת שרף‬ ‫אם אשכחך ירושלים‬ ‫אשר כולה זהב‬ ‫אויר הרים צלול כיין‬ ‫וריח אורנים‬ ‫נישא ברוח הערביים‬ ‫עם קול פעמונים‪.‬‬ ‫ירושלים של זהב‪...‬‬ ‫ובתרדמת אילן ואבן‬ ‫חזרנו אל בורות המים‬ ‫לשוק ולכיכר‬ ‫שופר קורא בהר הבית‬ ‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫שבויה בחלומה‬ ‫העיר אשר בדד יושבת‬ ‫ובליבה חומה‬ ‫ובמערות אשר בסלע‬ ‫אלפי שמשות זורחות‬ ‫נשוב נרד אל ים המלח‬ ‫בדרך יריחו‪.‬‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬ ‫הלא לכל שירייך‬ ‫ירושלים של זהב‪...‬‬ ‫אני כינור‬ ‫ירושלים של זהב‬ ‫ושל נחושת ושל אור‬ ‫הלא לכל שירייך אני כינור‬ ‫אך בבואי היום לשיר לך‬ ‫ולך לקשור כתרים‬ ‫קטונתי מצעיר בנייך‬ ‫ומאחרון המשוררים‪.‬‬ ‫איכה יבשו בורות המים‬ ‫כיכר השוק ריקה‬ ‫ואין פוקד את הר הבית‬ ‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫ובמערות אשר בסלע‬ ‫מייללות רוחות‬ ‫ואין יורד אל ים המלח‬ ‫בדרך יריחו‪.‬‬ ‫נספח ‪ - 2‬ראיון עם עידית לנצר‬ ‫אני‪ :‬בתור מי שבאה ממחוז דתי‪ ,‬מדוע ירושלים קדושה? מדוע היא עיר‬ ‫שלוש הדתות?‬ ‫עידית‪ :‬לפני שנדבר על זה‪ ,‬הזכרת בשאלתך קדושה‪ ,‬קדושה לשלושת‬ ‫הדתות‪ .‬אז באמת אתחיל ואומר‪ ,‬שאינני מצויה בדתות האחרות‪ ,‬ולכן‬ ‫‪563‬‬ ‫עליהן לא ארחיב‪ .‬לצד זה אוסיף‪ ,‬שידוע שגם האסלאם וגם הנצרות הן‬ ‫דתות שיונקות מהיהדות‪ ,‬זאת אומרת המקור של הכל‪ ,‬הבסיס של הכל‬ ‫זוהי היהדות‪ .‬כשאנחנו מדברים על קדושה‪ ,‬ועל עיר קדושה עלינו לברר‬ ‫את המושג קדוש‪ .‬מה זה קדושה? האם היא תחושה שבן אדם‬ ‫מרגיש? האם היא משהו אובייקטיבי או משהו סובייקטיבי? המושג הזה‬ ‫של קדוש‪ ,‬הוא מושג שלא לגמרי ברור לנו‪ .‬האם אנחנו יכולים להרגיש‬ ‫אותו באיזשהו מקום? בוא ננסה להבין את המושג של מהי קדושה‪,‬‬ ‫ומתוך כך ננסה להבין את כל העניין הזה של ירושלים‪ .‬אז אולי באמת‪,‬‬ ‫אני אשאל אותך‪" :‬מה מסמלת בעינייך קדושה"?‬ ‫אני‪ :‬בעיני יש את המשפחה‪ ,‬היא סוג של משהו קדוש‪ .‬בעיני קדושה‬ ‫היא ערך עליון‪ ,‬שהוא אתוס‪ ,‬משהו שאי אפשר לפקפק עליו‪ .‬חברים‬ ‫שלי אולי‪ ,‬הייתי אומר‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬חברים שלך אתה אומר? אולי באמת יש ביננו אי הסכמה על‬ ‫המונח קדושה‪ .‬כי קדושה בעיני היא משהו מיסטי‪ .‬זה נשמע משהו‬ ‫מיסטי‪ .‬אני חושבת שמה שאתה מגדיר כקדושה זה בעצם מושג‬ ‫בהשאלה‪ .‬זאת אומרת אתה יכול לקחת איזשהו מושג ולהשאיל אותו‬ ‫לתחומים אחרים‪ .‬כלומר קדושה בעיניך זה משהו נעלה‪ ,‬ולכן כל ערך‬ ‫נעלה הוא קדושה בעיניך‪ .‬אבל במקור המושג קדושה לא מתייחס לכל‬ ‫ערך נעלה‪ .‬במקור הוא מתייחס לספרי קודש‪ :‬תנ"ך‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרה‪,‬‬ ‫למקומות קדושים‪ :‬ירושלים‪ ,‬אולי צפת‪ ,‬אולי חברון‪ ,‬אבל בעיקר‬ ‫ירושלים‪ .‬ארץ ישראל שמקודשת מכל הארצות‪ ,‬בית המקדש שמקודש‬ ‫יותר מירושלים‪ ,‬קודש הקודשים בתוכו אף יותר‪ .‬זאת אומרת קדושה‬ ‫היא מושג מדורג‪ .‬הר מוריה‪ ,‬בית המקדש‪ ,‬קודש הקודשים‪ ,‬באמת‬ ‫אתה רואה איך שזה "מתמרכז"‪ .‬יש לנו זמנים‪ ,‬זמנים קדושים‪ :‬שבת‬ ‫יום קדוש‪ ,‬חגים‪ ,‬יום כיפור‪ -‬שזה היום הקדוש‪ .‬באמת אנחנו רואים שיש‬ ‫הרבה סוגים של קדושה‪ :‬במקום‪ ,‬בזמן ויש לנו קדושה גם בבני אדם‪,‬‬ ‫זאת אומרת יש לנו את כל האנושות‪ ,‬מתוכה יש לנו את עם ישראל‪,‬‬ ‫מתוכו יש לנו את הכוהנים‪ ,‬שמתוכם יש לנו את הכהן הגדול‪ .‬גם פה יש‬ ‫לנו איזושהי "התמרכזות" של הקדושה‪ .‬עם כל הדוגמאות הללו עדיין‬ ‫לא הסברנו מהי קדושה‪ .‬באמת על כל הדוגמאות שנתנו אפשר להגיד‬ ‫שהן סוגים שונים של התגלות של המושג קדושה‪ ,‬הקדושה באה לידי‬ ‫ביטוי בזמנים מקודשים‪ ,‬באה לידי ביטוי באנשים מקודשים‪ ,‬באה לידי‬ ‫‪565‬‬ ‫ביטוי במקומות מקודשים‪ .‬אבל קדושה עצמה זה מושג שקשה מאוד‬ ‫להגדיר אותו‪ ,‬אולי בכל זאת‪ ,‬ההגדרה שאני למדתי אותה‪ ,‬ומדברת‬ ‫אליי מאוד‪ ,‬כלומר בטח תמצא הרבה הגדרות למושג הזה באינטרנט או‬ ‫במילון‪ ,‬כמו שאומר הרב קוק‪ ,‬כשהוא מביא ציטוט מהגמרה‪ ,‬אני‬ ‫חושבת שזה מהגמרה אל תתפוס אותי על המילה‪" :‬קדוש לעולם כזה"‪.‬‬ ‫אני מתרגמת את זה‪ ,‬במונחים שלי קדוש זה משהו אין סופי‪ ,‬זה משהו‬ ‫בלתי מוגבל‪ .‬כלומר קדושה זה משהו שהוא אינו מוגבל‪ ,‬זה משהו‬ ‫מעבר למוגבלות של העולם הזה‪ .‬הרי העולם שלנו הוא עולם מוגבל‪,‬‬ ‫אנחנו מוגבלים בממדים‪ ,‬לכל דבר שקיים בעולם יש נפח מסוים‪ ,‬הוא‬ ‫תופס מקום כלשהו‪ ..‬הוא לוקח זמן‪..‬‬ ‫אני‪ :‬את מדברת על נצחיות?‬ ‫עידית‪ :‬הנצחיות האין סופיות‪ ,‬זה החיבור לקדושה‪ .‬כשהדבר הוא מעל‬ ‫ומעבר למוגבלות של הזמן ושל המקום‪ ,‬זה מה שמחבר אותו אל‬ ‫הקודש‪ ,‬כשמקור כל הקודש הוא בעצם האלוקים‪ .‬עכשיו‪ ,‬משיישרנו קו‬ ‫בנקודה הזו‪ ,‬אפשר באמת להתחיל לדבר על ירושלים‪ .‬ירושלים אולי‬ ‫אני אגיד לך הקדמה קצרה‪ ,‬מבחינתי ההבדל בין מה שכתוב בתורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬לבין התורה שבעל פה הוא אפסי‪ .‬כלומר מבחינתי התורה‬ ‫שבעל פה היא הפרשנות הלגיטימית לתורה שבכתב‪ .‬לכן כשאני אזכיר‬ ‫דברים שהם בתורה‪ ,‬אני אתכוון גם לתורה שבעל פה‪ .‬חשוב לומר זאת‬ ‫מפני שאם תחפש את ירושלים בתנ"ך אתה תמצא אותה‪ ,‬אבל הרבה‬ ‫יותר מאוחר‪ .‬בוא נגיד ככה‪ ,‬קודם כל כשאנחנו מדברים על הקדושה‬ ‫של ירושלים חשוב שיהיה ברור שהיא קדושה שנובעת ממקור אלוקי‪.‬‬ ‫כלומר זה לא שאנשים החליטו שירושלים תהייה מקודשת‪ .‬אלא זה‬ ‫האין סוף החליט‪ ,‬האין הוא כינוי שאנחנו מכנים את הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫את האלוקים‪ ,‬הוא קבע לנו את בחירתה של ירושלים‪ .‬כמו שהוא בחר‬ ‫את אברהם אבינו‪ ,‬את עם ישראל הוא בחר גם את ירושלים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת כתוב במפורש שאלוקים בחר בירושלים?‬ ‫עידית‪ :‬לכן עשיתי לך את ההקדמה‪ ,‬בספר דברים פרק י"ב‪( ,‬עידית‬ ‫קמה ומביאה ספר תנ"ך)‪ ,‬יש לנו ציווי להשמיד את המקומות בהם עשו‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬זאת אומרת לא תעשה מזבח בכל מקום שאתה רוצה‪ ,‬כמו‬ ‫שביפן לדוגמה‪ ,‬שם אתה רואה מקדש בכל כפר‪ .‬אלא צריך להיות‬ ‫‪566‬‬ ‫מקום אחד שבו כל עבודת האלוהים מתרכזת‪ .‬אנחנו רואים ב"במדבר"‬ ‫כשעם ישראל עשו להם בעצם את המשכן‪ ,‬הם נשאו אותו במסעותיהם‬ ‫במדבר‪ ,‬עכשיו גם בארץ ישראל יש להם ציווי לבנות מקדש‪ .‬זה לא מיד‬ ‫כשמגיעים לישראל יש כמה דברים קודמים‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬ ‫מתבצעת המלאכה ‪ 653‬שנה אחרי שהם יצאו ממצרים‪ ,‬ואז הם בעצם‬ ‫הקימו את בית המקדש‪ .‬אבל כבר בספר דברים אנחנו רואים שכתוב‬ ‫שאלוקים יבחר מקום מסוים‪ ,‬ושם צריך לרכז את כל עבודת האלוהים‪.‬‬ ‫בהמשך מתגלה איפה המקום הזה‪ ,‬זאת אומרת שיש כבר בסיס‬ ‫לירושלים‪ ,‬עקדת יצחק‪ -‬סיפור בראשית‪ ,‬בראשית כ"ב‪ ,‬הסיפור הרי‬ ‫קורה בהר מוריה‪ .‬שם כתוב שזאת בעצם הפגישה הראשונה שלנו עם‬ ‫המקום הזה‪ ,‬עם הר מוריה שבהמשך מתגלה לנו שהוא בעצם‬ ‫ירושלים‪ .‬כלומר העיר הזאת היה בה משהו עוד לפני‪ ,‬לפני שדוד המלך‬ ‫כבש אותה מידי היבוסים‪ .‬זה כמו שאנחנו אומרים שלפעמים יש לנו‬ ‫מציאות כזאתי‪ ,‬לדוגמה זמן מקודש‪ .‬חג הפסח הוא מקודש לנו מאז‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬אבל אטם לוקחים אחרוה‪ ,‬בתור אנקדוטה ש‪ 633‬שנה‬ ‫לפני בכלל שישעבדו במצרים כתוב שכשבאו המלאכים לבקר את לוט‪,‬‬ ‫הוא הכין להם מצות‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת שעוד לא קרה הסיפור של יציאת מצרים והוא כבר‬ ‫הכין להם מצות?‬ ‫עידית‪ :‬עוד לא קרה הסיפור של מצרים והוא כבר הכין להם מצות‪ ,‬רש"י‬ ‫אומר שזה היה בזמן פסח‪ ,‬אבל עדיין מה זה קשור? הרי עוד לא‬ ‫התרחש הסיפור בפסח‪ ,‬על כך שהבצק עוד לא תפח‪ ,‬אז מה זה קשור?‬ ‫זאת אומרת שיש משהו בבסיס של הזמן הזה אך הוא מתגלה רק‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬כמו שלדוגמה אני יכולה להגיד לך על בן אדם עם כשרון‬ ‫מוזיקלי‪ ,‬הכישרון קיים‪ .‬אם תפתח אותו אז הוא שם‪ ,‬ותדע לנגן מעולה‪,‬‬ ‫אבל גם לא תפתח אותו הכישרון עדיין שם‪ ,‬הפוטנציאל שם‪ ...‬אותו‬ ‫דבר עם ירושלים‪ ,‬הפוטנציאל לקדושה של ירושלים‪ ,‬כבר אצלה מזמן‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬הפוטנציאל קדושה של עם ישראל‪ ,‬כבר אצלו מבריאת‬ ‫העולם‪ .‬זה עוד לא בא לידי ביטוי מעשית‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת שירושלים היא עיר קדושה עוד מלפני שבנו בה את‬ ‫בית המקדש?‬ ‫‪566‬‬ ‫עידית‪ :‬נכון‪ .‬יש משהו בה (בירושלים)‪ ,‬הבחירה האלוהית‪ -‬כפי שבחר‬ ‫בארץ ישראל הוא בחר בירושלים‪ .‬כפי שהוא בחר בעם ישראל‪ ,‬עוד‬ ‫לפני שהיה בכלל אברהם אבינו היה‪ .‬בלשון המדרש "עלתה במחשבה‬ ‫לפניו"‪ ,‬זה ביטוי האנשה כלפי אלוהים‪ ,‬בכל אופן "עלתה במחשבה‬ ‫לפניו" אומר היה לו כבר את הפוטנציאל הזה לקדושה‪ .‬יש מדרש‬ ‫שעוסק בזה‪..‬‬ ‫איילת השחר‪ ,‬בתה של עידית נוכחת בזמן הראיון‪ .‬בחלק זה היא‬ ‫מספרת לי על מדרש האחים‪ :87‬היו שני אחים שאחד מהם היה בעל‬ ‫אישה וילדים‪ ,‬ואחד היה אלמן ללא ילדים‪ .‬אביהם נפטר‪ ,‬ושדה‬ ‫השיבולים שלו היה לירושה בין שני האחים‪ .‬האב אמר שחלק אחד ילך‬ ‫לאח הראשון וחלק שני לאח השני‪ .‬האח בעל האישה והילדים‪ ,‬התעורר‬ ‫בלילה וחשב לעצמו על אחיו‪ -‬שהוא מסכן ועצוב‪ ,‬בגלל שאין לו ילדים‪.‬‬ ‫אז האח הלך והביא לשדה של אחיו חלק מהשיבולים שלו‪ ,‬בלי שהוא‬ ‫ידע‪ .‬אחרי זמן מסוים‪ ,‬קם האח השני וחשב על אחיו‪ -‬שיש לו משפחה‬ ‫וילדים להאכיל‪ ,‬אז כדי להקל עליו הוא העביר חלק מהשיבולים שלו‬ ‫לשדה של אחיו‪ ,‬גם כן בלי שהוא ידע‪ .‬בבוקר הם התעוררו ומאוד‬ ‫התפלאו לראות שלשניהם יש אותה כמות של שיבולים‪ ,‬וככה זה קרה‬ ‫הרבה לילות‪ .‬עד שלילה אחד שניהם קמו באותה שעה ונפגשו‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬ואז מה קרה במקום שהם נפגשו?‬ ‫איילת השחר‪ :‬המקום שהם נפגשו היה הר מוריה‪ ,‬ואז בנו שם את בית‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬זאת אומרת יש מדרש‪ ,‬שבעצם מסביר שהרעיון של בית‬ ‫המקדש הוא השלום‪ ,‬השלמות‪ ,‬האהבה והאחווה‪.‬‬ ‫איילת השחר‪ :‬בגלל שהייתה שם אהבת חינם‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬הייתה שם אהבת חינם‪ .‬זה בעצם הרעיון של המדרש‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת שבית המקדש בעצם מביא לידי ביטוי את מה שטמון‬ ‫בשטח הזה‪ ,‬בעיר הזאת כבר המון המון זמן‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫"מדרש האחים" הוא שם שאני הענקתי למדרש זה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להבדיל אותו משאר המדרשים‬ ‫והדוגמאות בעבודתי‪ .‬הוא משמש לצורך עבודה זו בלבד‪.‬‬ ‫‪566‬‬ ‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬את הפוטנציאל הזה של הקשר עם האלוקים‪ ,‬הקשר עם‬ ‫ה"מעבר לעולם הזה"‪ .‬זה בעצם הרעיון של קדושה‪ ,‬של ירושלים‪ .‬איך‬ ‫זה מתגלה? במדרש הזה‪ ,‬בעקדת יצחק‪ ,‬בבניית בית המקדש במקום‬ ‫הזה‪ .‬כל הסיפור על בניית מקדש‪ ,‬מופיע בסיפור עם דוד המלך‪ ,‬שרוצה‬ ‫לבנות את בית המקדש שמואל ב'‪ ,‬פרק ז'‪" .‬זה לא מתאים" הוא אומר‪,‬‬ ‫"לא ראוי שאני כבר בניתי ארמון ולמשכן כבר מאות שנים אין לו בית‬ ‫ראוי‪ ".‬זאת אומרת הנביא‪ ,‬בלי שהוא קיבל נבואה אומר לו אז תבנה‪.‬‬ ‫בלילה אלוקים מתגלה ואומר לו שלא הוא אלא הבן שלו הוא שיבנה‪.‬‬ ‫בפרק הזה כתוב שבעצם צריך את בית המקדש כדי שתהיה קביעות‬ ‫של מלוכה‪ .‬דוד המלך הוא הראשון בשושלת‪ ,‬מלבד שאול שסולק‪ ,‬דוד‬ ‫הוא הראשון‪ .‬בכל אופן בית המקדש מסמל קביעות‪ .‬בית המקדש‬ ‫בעצם מאות שנה‪ ,‬הוא לא היה אמור להיחרב בכלל‪ .‬היה אמור‬ ‫להיבנות ולנצח נצחים‪ .‬אלא שהעם חטא אז אלוהים שלח על ידי‬ ‫הנביאים‪ ,‬על ידי ירמיהו על ידי עוד נביאים תוכחות לעם‪ .‬מה שקרה זה‬ ‫שבני העם יחסו לבית המקדש חשיבות עליונה‪ ,‬ולא הבינו שזה בעצם‬ ‫רק משהו שבא לבטא בצורה חיצונית את היחס החי‪ ,‬את הקשר החי‬ ‫שבין העם לבין האלוהים‪ .‬ברגע שחוטאים וממשיכים להקריב קורבנות‪,‬‬ ‫זה בעצם דומה לחבר וחברה‪ ,‬הוא מביא לה מתנות אבל לבו עם‬ ‫מישהי אחרת‪ .‬היא תזרוק לו את המתנות בפרצוף‪ .‬זה בעצם התפיסה‬ ‫של העם הם מביאים לו קורבנות‪ ,‬אבל לבם עם האלילים‪ ,.‬זאת אומרת‬ ‫למה אתם מקריבים‪ ,‬מה אתם באים פה ללכלך לי את המרצפות של‬ ‫בית המקדש?! הוא אומר להם את בפסוקים מפורשים בספר ירמיהו‪.‬‬ ‫כיצד הם הופכים את האקט הפולחני לחשוב‪ ,‬ואת האמונה לשולי‪ .‬הוא‬ ‫מאוד רותח על הדבר הזה‪ .‬כמובן שיש גם חשיבות במעשים‪ .‬היהדות‬ ‫היא לא דת "רחפנית" כזאת‪ ,‬היהדות מאוד רוצה שהאמונה‪ ,‬הלב‬ ‫והכוונות תבואנה לידי ביטוי בצורה מעשית כל התרי"ג מצוות הם בעצם‬ ‫מצוות מעשיות‪ ,‬כן‪ .‬אם ניקח שוב פעם את המשל עליו דיברנו קודם‪ ,‬על‬ ‫החבר והחברה‪" :‬אתה כל הזמן אומר שאתה אוהב אותי‪ ,‬אני רוצה‬ ‫שתראה את זה גם בפועל "זאת אומרת צריך גם מערכת יחסים‬ ‫מעשית‪ ,‬אבל צריך להיות פה שילוב‪ .‬זה בעצם הרעיון של בית המקדש‪,‬‬ ‫את התפילה של שלמה המלך‪ ,‬היא מה ששלמה אומר על חנוכת בית‬ ‫המקדש‪ ,‬שדרך אגב משם לקוח המושג חנוכת בית‪ ,‬ממש מדהים מה‬ ‫שהוא כותב‪ ,‬על התפקיד של בית המקדש‪.‬‬ ‫‪568‬‬ ‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬אז באמת סביב נושא בניית בית המקדש‪ ,‬בהקשר של‬ ‫היהדות שבה האלוהים הוא מופשט‪ ,‬האם אין בבניית בית המקדש‪,‬‬ ‫מעבר לציון הקביעות עליו דיברנו קודם משהו מאוד חומרי?‬ ‫עידית‪ :‬זה מאוד מעניין‪ ,‬מיד אחרי עשרת הדברות‪ ,‬מיד אחרי מעמד הר‬ ‫סיני כתוב פסוק מאוד חשוב‪" :‬מה זה לא תעשו איתי אלוהי כסף ואלוהי‬ ‫זהב לא תעשו לכם?" יש הבדל בין אלוהי זהב לכסף? הרי רק הרגע‬ ‫אמרת לנו לא תעשה לך פסל או תמונה‪ ,‬שום דבר‪ .‬אז מניין באה‬ ‫ההבדלה בין זהב לכסף? אז אנחנו רואים שברגע שאלוהים מצווה‬ ‫לעשות את המשכן בסוף ספר שמות פרשת "תצווה" פסוק ז' ח'‪ ,‬יש‬ ‫שם ציווי‪ ,‬המון חומר על איך לבנות אותו‪ ,‬מפורט מאוד מה לעשות‬ ‫איתם‪ ,‬הרוחב האורך‪ ..‬מה זה בעצם משנה? הרי האלוהים הוא מאוד‬ ‫מופשט גם ככה‪ ,‬אז למה הדיוק הזה? ויש המון פרשות בתורה‬ ‫שמוקדשות לזה‪ ,‬כתוב שמשה התקשה להבין איך צריכה להיראות‬ ‫המנורה‪ ,‬ואז אלוהים הראה לו את המנורה באש‪ ,‬כך הוא יכול היה‬ ‫להסביר לבצלאל איך לבנות את המנורה‪ .‬גם כשאנחנו מדברים על‬ ‫המזבח‪ ,‬על הארון‪ ,‬על הארון היה מכסה שעליו היה דמות של שני‬ ‫"קרובים"‪ ,‬אני לא יודעת בדיוק להגיד איך זה היה נראה‪ ,‬אבל הם היו‬ ‫שני פסלים‪ .‬אז אנחנו חוזרים לפסוק שקראנו מקודם "לא תעשו איתי‬ ‫אלוהי כסף‪ ,‬ואלוהי זהב לא תעשו לכם"‪ ,‬זאת אומרת אוי ואבוי שתעשו‬ ‫את הדמויות האלה של בית המקדש מכסף ולא מזהב‪ ,‬וכנ"ל אם תעשו‬ ‫לכם אלוהי זהב שלא לבית המקדש‪ .‬כשאלוהים עצמו אמר לעשות‬ ‫דמויות מזהב‪ ,‬אז הוא אמר‪ .‬יש אצלנו מושג‪" :‬הפה שעשה הוא הפה‬ ‫שהתיר"‪ .‬זאת אומרת אם יבוא המורה שלך ויגיד‪" :‬כל הילדים צריכים‬ ‫ללמוד מחר למבחן"‪ ,‬ואז יבוא תלמיד ויגיד‪" :‬המורה אמר לי שהתבטל‬ ‫המבחן ולא צריך ללמוד" יבוא מחר המורה ויגיד "יש מבחן" יגידו‬ ‫התלמידים‪" :‬הוא אמר שאין"‪ ,‬המורה יגיד‪" :‬סליחה‪ ,‬אני קבעתי שיש‪,‬‬ ‫כל עוד לא שמעתם אותי מבטל‪ ,‬אז יש"‪ .‬לעומת זאת אם יבוא המורה‬ ‫בהפסקה ויבטל את המבחן הוא אכן יבוטל משום שהפה שעשה הוא‬ ‫הפה שהתיר‪ .‬על אותו משקל אותו אלוהים שאמר לא לעשות‪ ,‬הוא‬ ‫אותו אלוהים שאמר כן לעשות‪ .‬צריך להבין שהמצוות שלנו לא תלויות‬ ‫בהבנה שלנו‪ ,‬או לא תלויות במעשה עצמו‪ .‬בכלל המילה מצווה‪ ,‬באה‬ ‫מהמילה צוות‪ ,‬את מצטוות‪ ,‬יש פה צוות האלוהים ואתה שייכים לאותו‬ ‫‪563‬‬ ‫עניין‪ .‬אם אתה עושה את המצווה כי הוא ציווה אז אתה עושה מצווה‪.‬‬ ‫אם אתה עושה אותה כי נראה לך שזה הגיוני לעשות אותה אז יופי‪,‬‬ ‫עשית מעשה טוב אבל לא מצווה‪ .‬המצווה תלויה במצווה (באלוהים)‪,‬‬ ‫יש מצווה והוא זה שציווה להקים בית מקדש‪ ,‬למה הוא עשה את זה‪-‬‬ ‫יש על זה ספרים‪ ,‬והרבה דיו נכתב על הנושא‪.‬‬ ‫איילת השחר‪ :‬כי זה חוק‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬נכון זה חוק‪ ,‬יש מצוות שהם חוקים ויש מצוות שהן משפטים‪.‬‬ ‫איילת השחר‪ :‬משפט אפשר לעבור עליו‪ ,‬ועל חוק אי אפשר‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬כמו שאתה יכול להגיד‪" :‬למה דווקא יום שבת? לי מתאים לנוח‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬מתאים לי‪ ".‬אבל אין מה לעשות זה חוק‪ .‬זה בעצם‬ ‫החלטה אלוהית‪ ,‬יום שבת הוא מקודש מכל הימים‪ .‬כפי שהוא ציווה על‬ ‫בית המקדש‪ ,‬כנראה מתוך זה שהוא ברא אותנו והוא מכיר את מהלך‬ ‫הנפש שלנו‪ ..‬הוא יודע שבן אדם הוא מורכב מנפש וגוף‪ ,‬זה לא מספיק‬ ‫לך רק ההרגשה‪ ,‬אתה חייב גם לבטא אותה באיזשהו משהו חומרי‪ .‬גם‬ ‫את הקשר לאלוהים צריך לבטא בחומריות מסוימת‪ ,‬נכון זה לא הדבר‬ ‫עצמו‪ .‬זה הגילוי שלו‪ ,‬כמו שדיברנו קודם על אהבה‪ ,‬יש את האהבה‬ ‫עצמה ויש את הגילוי שלה‪ ,‬בית המקדש הוא הגילוי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬דיברת קודם על "עבודה בצוות" של האדם ושל אלוהים‪ .‬אין בזה‬ ‫בעיה? בעיה תיאולוגית? את לא מעלה יותר מדי את האדם אל רמת‬ ‫האלוהים‪ ,‬ומורידה את האלוהים לרמת האדם?‬ ‫עידית‪ :‬יש מדרש שאומר‪" :‬מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה‬ ‫טפחים‪ ,‬ומעולם לא עלה משה רבנו למעלה מעשרה טפחים"‪ .‬מה שזה‬ ‫בא לבטא‪ ,‬זה שכתוב במעמד הר סיני‪" :‬וירד השם על הר סיני ויקרא‬ ‫אלוהים אל משה אל ראש ההר ויעל משה"‪ .‬פה בעצם נקודת המפגש‬ ‫או ההשקה בין ה"אין סוף" לבין ה"סוף"‪ .‬שבעצם זה מה שמבטא מה‬ ‫שאמרתי קודם‪ ,‬לעולם לא באמת תהיה נקודה השקה‪ .‬מעולם לא היה‬ ‫משה מעל עשרה טפחים‪ ,‬ומעולם לא הייתה השכינה מתחת לעשרה‬ ‫טפחים‪ ,‬אז איפה נקודת ההשקה? הנקודה היא בדיוק בעשרה טפחים‪.‬‬ ‫זאת אומרת יש נקודה‪ ,‬אבל היא לעולם לא יכולה לבוא רק מצד האדם‪.‬‬ ‫כי האדם הוא מוגבל‪ ,‬והמוגבל לא יכול לגעת בבלתי מוגבל‪ .‬אבל אם זה‬ ‫‪567‬‬ ‫מגיע מצד הנצחי‪ ,‬הנצחי הוא הרי כולל בתוכו את הסכסוך‪ ,‬ולכן ככל‬ ‫שאתה מראה שהאלוהות מגיעה עד לתחתיות זה דווקא מגדיל אותה‬ ‫ולא מקטין אותה‪ .‬החסידות אומרת‪" :‬אין אתר פנוי ממנו"‪ ,‬כלומר אין‬ ‫מקום פנוי ממנו‪ .‬זאת אומרת הוא נמצא במקומות הכי נמוכים‪ ,‬וגם‬ ‫במקומות הכי גבוהים‪ .‬זאת אומרת שזה לא משנה אם זה חומרי‪ ,‬גם‬ ‫שם אלוהים נמצא‪ .‬עוד משהו‪ ,‬תובנה שלי שאשפר להתווכח איתה‪ ,‬אני‬ ‫חושבת שהמדע הולך ומאשש את הדבר הזה‪ .‬עצם ההבנה שלנו‬ ‫שהחומר והאנרגיה הם בעצם אותו דבר‪ .‬היום אנחנו יודעים שהחומר‬ ‫זה בעצם אשליה‪ .‬הרי הנוקשות של השולחן זה בעצם אטומים‪,‬‬ ‫פרוטונים ואלקטרונים שזזים‪ ,‬הם כל הזמן בתנועה‪ .‬זאת אומרת שגם‬ ‫בתוך הדומם יש תנועה ואנרגיה‪ .‬זאת אומרת אתה מבין שהחומר זה‬ ‫כלום‪ ,‬העיקר זה האנרגיה‪ ,‬וזה מסביר לי את הדבר הזה‪ .‬שהחומריות‬ ‫והרוחניות זה לא שני דברים שונים‪ ,‬אלא החומריות יורדת ויורדת עד‬ ‫שהיא מגיעה לרוחניות‪ .‬זה מה שזה אומר וזה מסביר את כל היהדות‪.‬‬ ‫המצוות שקשורות לאוכל ולבגדים‪ ,‬כפי שבסוכות אתה צריך כל מיני‬ ‫צמחים‪ ,‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס וערבה ולנענע אותם‪ ,‬זאת אומרת אתה‬ ‫צריך לקחת דברים חומריים כמו הרוב המוחלט של המצוות‪ ,‬שנוגעות‬ ‫לחומר‪ .‬נכון שיש מצוות מופשטות‪ ,‬אבל רובן עוסקות בחומר‪ .‬זה מה‬ ‫שמראה שאלוהים לא מוגבל בחומר אלא הוא חודר לכל רמה בחיים‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אם אנחנו עוסקים בקדושה‪ ,‬אי אפשר שלא לעסוק בטומאה‪ .‬האם‬ ‫האלוהים כשהוא נוגע בכל דבר בכדור הארץ‪ ,‬הוא גם יוצר מגע עם‬ ‫דברים שהם טמאים‪ ,‬זה לא פוגע בקדושה סביבו? בטהרה שלו?‬ ‫עידית‪ :‬איך אתה מגדיר חושך?‬ ‫אני‪ :‬איפה שאין אור‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬לכן על אותו משקל‪ ,‬איפה שאין קדושה יש טומאה‪ .‬אני אתן לך‬ ‫דוגמה‪ ,‬אתה יודע מה הדבר הכי טמא ביהדות?‬ ‫אני‪ :‬חזיר?‬ ‫עידית‪ :‬לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬הדבר הכי מטמא ביהדות היא גופה של יהודי‪.‬‬ ‫אחרי שהוא מת הגופה שלו היא הדבר הכי מטמא שיש‪ .‬למה? כי כל‬ ‫‪565‬‬ ‫עוד שהוא היה חי הייתה בו טהרה גדולה‪ ,‬כשהנשמה הסתלקה נוצר‬ ‫ההיעדר הכי גדול‪ .‬גופה של יהודי יותר מטמאה מאשר גופה של גוי‬ ‫דרך אגב‪ ,‬כי גם שהוא היה חי הקדושה שהייתה בו הייתה פחותה‬ ‫יותר‪ .‬עוד נקודה בעניין זה‪ ,‬בדרך כלל הטומאה מתקשרת למשהו‬ ‫שלילי‪ ,‬והטהרה לחיובי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬נכון‪.‬‬ ‫עידית‪ :‬זה באמת נכון‪ ,‬באופן מסוים‪ .‬אבל לא לחלוטין‪ ,‬הנה דוגמה‪ :‬יש‬ ‫מצווה בתורה לקבור מתים‪ ,‬ממש מצווה‪ .‬אדם שעובד בחרבת קדישה‬ ‫הוא מקיים מצווה‪ .‬אבל רגע‪ ,‬מי שנוגע במת הוא נהיה טמא‪ .‬התשובה‬ ‫היא שטומאה היא מצב מסוים‪ ,‬שאם האדם נמצא במצב הזה יש לו‬ ‫כמה איסורים‪ .‬לדוגמה אסור לו להיכנס לבית המקדש‪ ,‬אסור לו לאכול‬ ‫מבשר הקורבנות‪ .‬אבל זה מצב מובילי‪ ,‬הוא יכול לטבול במקווה‪ ,‬ויש‬ ‫עוד כמה דברים אחרים שהוא צריך לעשות כדי לחזור להיות טהור‪ .‬זה‬ ‫לא שעכשיו אתה נהיה טמא לכל חייך‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת ניתן להיות טמא‪ ,‬ואז להתנתקות מהטומאה על ידי כך‬ ‫וכך מעשים?‬ ‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬לפעמים אנחנו נדרשים להיכנס למצבים מטמאים‪ ,‬זאת‬ ‫אומרת שזה לא נכון להגיד שאסור להיות טמאים‪ .‬טומאה זה מציאות‬ ‫מסוימת שכשאתה נמצא בה אז יש לך כמה דברים שאתה לא יכול‪.‬‬ ‫הרי אם עכשיו חווית מוות‪ ,‬אתה לא יכול להיחשף לבית המקדש‪ ,‬האור‬ ‫שלו יסנוור אותך‪ .‬אז אתה צריך לעבור איזשהו תהליך כדי שתוכל‬ ‫להכיל אותו‪ .‬האלוהים שברא את העולם‪ ,‬נפש בגוף‪ ,‬הוא ברא אותו‬ ‫כחומר‪ .‬הוא ברא את הפוטנציאל לאדם לחטוא‪ .‬מרגע שהאדם הראשון‬ ‫מימש את הפוטנציאל הזה אז בעצם נגזר עליו מוות‪ ,‬ואז הוא מת‬ ‫וירדה טומאה על העולם‪ .‬זאת אומרת המוות והטומאה כרוכים זה בזה‪,‬‬ ‫ברגע שיש מוות יש טומאה‪ ,‬כי יש היעדר יש חוסר‪ .‬לכן הטומאה‬ ‫למעשה בא מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬אבל שוב זה על אותו סקאלה‪ ,‬זה לא‬ ‫אנטי אלוהים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אם עוד פעם נחזור לירושלים‪ ,‬ממה שדיברנו עד עכשיו אני מבין‬ ‫שלירושלים את הפוטנציאל להיות העיר הכי קדושה ליהדות בעולם‪,‬‬ ‫‪568‬‬ ‫ושום דבר לא יכול לשנות את זה‪ .‬השאלה שלי האם מצדעי הגאווה‬ ‫שמסמלים המון טומאה‪ ,‬או כשיהודים מתים בתוך ירושלים‪ ,‬אין בזה‬ ‫כדי להוריד את הקדושה של העיר?‬ ‫עידית‪ :‬אתה צריך להבדיל בין הגילוי בפועל‪ ,‬לבין המהות האלוהית‬ ‫האמיתית‪ .‬כמו בדוגמה מקודם‪ ,‬אם יש לך כישרון אמיתי לנגינה‪ ,‬אבל‬ ‫עכשיו אתה מתוסכל ועצבני‪ ,‬אתה תזייף ותשמע רע אבל זה לא יוריד‬ ‫מהכישרון שלך‪ .‬עכשיו הכישרון לא מתגלה‪ ,‬הוא עלום הוא נעלם‪ ,‬אבל‬ ‫הוא קיים‪ .‬ברגע שתחליט להשקיע ולהתאמן תמצא אותו כי הכישרון‬ ‫שם‪ .‬זה מאוד עצוב לראות מישהו עם כישרון אדיר‪ ,‬שבועט בכישרון‬ ‫הזה‪ .‬אם מישהו שאין לו את הכישרון גם ככה‪ ,‬זה לא כואב לראות אותו‬ ‫לא מצליח‪ ,‬אין מה לעשות הוא לא יכול‪ .‬לעומת מישהו בעל כישרון‬ ‫שמבזבז אותו‪ ,‬זה כבר ממש עצוב ומעצבן‪ .‬בוא נגיד שכאילו המלך‬ ‫מצווה עליך משהו ואתה עושה ההפך‪ ,‬יש הבדל אם תעשה את ההפך‬ ‫‪ 833‬ק"מ מהארמון או בעיר הבירה‪ ,‬יכול להיות שגם העונש שתקבל‬ ‫יהיה שונה‪ .‬כי אתה למעשה אותו בפרצוף שלו‪ ,‬כאילו כדי להתגרות בו‪.‬‬ ‫מעבר לזה זה את קשה‪ ,‬כי העיר ממשיכה בקדושתה‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫הקדושה שלה לא תלויה בהתנהגות של בני האדם רק ההתגלות של‬ ‫הקדושה תלויה בה‪ .‬אפילו אם חס וחלילה כל עם ישראל יפסיקו לשמור‬ ‫שבת‪ ,‬היא לא תאבד מקדושתה‪ ,‬שבת תישאר קדושה משום שעצם‬ ‫בחירתה על ידי אלוקים הופכת אותה לקדושה‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת שגם אם היפותטית הכותל יושמד חס וחלילה‪ ,‬זה לא‬ ‫מפריע לירושלים להמשיך ולהיות קדושה?‬ ‫עידית‪ :‬בדיוק‪ .‬למרות שגם על הכותל עצמו יש סיפור‪ ,‬ולמה דווקא‬ ‫הכותל המערבי‪..‬‬ ‫איילת השחר [מספרת על מדרש הכותל המערבי‪ :]88‬בגלל שאת כל‬ ‫בית המקדש אנשים עשירים בנו‪ ,‬והם הזמינו כל מיני פועלים‪ .‬אבל את‬ ‫הכותל המערבי אנשים עניים בנו‪ ,‬ולא היה להם כסף להזמין פועלים‬ ‫והם בנו אותו רק בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫"מדרש הכותל המערבי" הוא שם שאני הענקתי למדרש זה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להבדיל אותו משאר‬ ‫המדרשים והדוגמאות בעבודתי‪ .‬הוא משמש לצורך עבודה זו בלבד‪.‬‬ ‫‪563‬‬ ‫עידית‪ :‬כן‪ ,‬ואז הכותל נשאר‪ .‬זה מאוד דומה למדרש הקודם על האחים‪.‬‬ ‫הכותל הוא בעצם השריד שמבטא את הנצחיות‪ ,‬ואני מדגישה מבטא‪.‬‬ ‫כי גם קיר של אבנים הוא בן חלוף‪.‬‬ ‫נספח ‪ - 3‬ראיון עם האב נויהאוז‬ ‫אני‪ :‬שלום רב מר נויהאוז‪ ,‬שאלתי הראשונה היא מדוע ירושלים חשובה‬ ‫לנצרות?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬שלום עמית‪,‬‬ ‫אז אני אתחיל מהסוף ואז נוכל ללכת‬ ‫אחורנית‪ .‬מה שמעניין לציין זה שבכתבי הקודש של הנצרות‪ ,‬זאת‬ ‫אומרת החלק שנוסף על החלק היהודי‪ ,‬כלומר התנ"ך‪ ,‬זה שירושלים‬ ‫מוזכרת כמעט בכל עמוד‪ .‬ירושלים מקום מרכזי לכל ההתרחשויות‬ ‫בחייו של ישוע מנצרת‪ ,‬זאת אומרת מרכז האמונה הנוצרית‪ .‬ואם אנחנו‬ ‫צריכים לציין את האירוע המרכזי‪ ,‬כמובן שישנם עוד הרבה אירועים‬ ‫מרכזיים‪ ,‬אבל ה‪-‬אירוע שהעיניים הנוצריות נשואות אליו הוא האירוע‬ ‫של הצליבה‪ ,‬זאת אומרת מותו על הצלב ותחייתו מהקבר‪ .‬אלו שני‬ ‫אירועים בעצם‪ ,‬שמהווים אירוע אחד‪ .‬מותו ותחייתו זה התרחש‬ ‫בירושלים‪ .‬אז נוצרים מזכירים את ירושלים כל הזמן‪ ,‬מפני שהם‬ ‫נקראים להתבונן באותו אירוע והגיאוגרפיה היא חלק אינטגראלי‬ ‫מההיסטוריה‪ .‬זאת אומרת ישוע היהודי‪ ,‬שעל פי האמונה הנוצרית‬ ‫עומד במרכז תולדות האנושות כאיש יהודי בן לעם ישראל‪ .‬הגיע‬ ‫לירושלים לקראת סוף חייו כאן הוא נעצר‪ ,‬עשו לו משפט הוציאו אותו‬ ‫להורג בצליבה ואז ביום השלישי מגלים שקברו ריק‪ ,‬זו הבשורה‬ ‫הנוצרית שאלוהים ניצח את המוות‪ ,‬במותו של ישוע ותחייתו מבין‬ ‫המתים וכל זה התרחש בירושלים‪ .‬אם אני אוסיף אז נלך עכשיו בכיוון‬ ‫ההפוך‪ -‬קדימה‪ ,‬הכנסייה נולדה כאן‪ .‬הכנסייה הנוצרית ‪ 68‬ימים זאת‬ ‫אומרת בחג השבועות‪ 83 -‬יום אחרי תחייתו מבין המתים כאן נולדה‬ ‫הכנסייה מקומץ של תלמידיו שהפכו להיות שליחים ושקיבלו ביום‬ ‫החמישים את רוח הקודש‪ ,‬גם זה קרה בירושלים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬בעקבות קונפליקט שהתקיים בכיתתי‪ ,‬רציתי לשאול האם ניתן‬ ‫לומר שישוע הקים דת חדשה או שהיו אלה תלמידיו שהקימו אותה?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זאת סוגיה מאוד מורכבות‪ ,‬דת חדשה או לא דת חדשה?‬ ‫‪565‬‬ ‫נדמה לי שעל פי ההבנה הנוצרית המסורתית ניתן לדבר על שתי דתות‬ ‫נפרדות רק הרבה זמן אחרי ישוע ותלמידיו‪ .‬זאת אומרת ישוע בהחלט‬ ‫לא הקים דת חדשה‪ ,‬זאת לא הייתה כוונתו‪ .‬כוונתו הייתה לקיים את‬ ‫אמונת ישראל‪ ,‬זאת אומרת שהוא בן ישראל למופת מקיים את כל‬ ‫התורה ואת כל הנבואות‪ ,‬ובזה מקיים את שליחותו של עם ישראל‬ ‫שאמור להיות ברכה לכל העולם‪ .‬תלמידיו ללא צל של ספק מחשיבים‬ ‫את עצמם ליהודים‪ .‬ראשית כל צריך לציין שכל התלמידים שלו יהודים‪,‬‬ ‫כל התלמידים שלו ממשיכים בדרכו‪ ,‬זאת אומרת ממשיכים לזהות את‬ ‫עצמם כיהודים ולחיות את הדת היהודית‪ .‬מה שקורה‪ ,‬זה הרבה זמן‬ ‫לאחר מכן‪,‬‬ ‫כאשר העם היהודי לא כל כך משתכנע מהתלמידים‬ ‫היהודים של ישוע‪ ,‬ובני העם היהודי דוחים את ישוע כמשיח של עם‬ ‫ישראל‪ .‬אז יותר ויותר אנשים מאומות העולם כן מאמינים שישוע הוא‬ ‫המשיח‪ ,‬ומושיע האנושות ובעקבות כך מתחילים להאמין בו‪ .‬אז יש‬ ‫איזשהו שינוי במהות של מי הם הנוצרים‪ ,‬לקראת סוף המאה‬ ‫הראשונה‪ ,‬כשיותר ויותר לא יהודים מתחילים להאמין בישוע‪ .‬פה באה‬ ‫הסוגיה‪ :‬האם הם צריכים להפוך ליהודים כדי להיות נוצרים? זאת‬ ‫סוגיה בברית החדשה‪ .‬גם היא קשורה לירושלים מפני שהדיון בהכרעה‬ ‫הסופית בסוגיה זו מתקיים בירושלים בשנות ה‪ 63-83‬של המאה‬ ‫הראשונה לספירה הנוצרית‪ .‬הקביעה היא שהגויים לא חייבים להפוך‬ ‫ליהודים כדי להאמין בישוע מספיק להאמין בישוע‪ ,‬כאן יש שינוי‪ .‬מהצד‬ ‫השני הדחייה של ישוע על ידי העם היהודי‪ ,‬הופכת להיות הכרעה של‬ ‫אורתודוקסיה‪ .‬אבל זה לוקח עשרות‪ ,‬אם לא מאות שנים כאשר יש כבר‬ ‫מודעות לכך שיש שתי דתות‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬אם ככה איפה עובר הגבול בין הנצרות ליהדות? אפשר‬ ‫להגיד שישוע עשה רפורמה ליהדות?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ .‬לא הייתי אומר שזוהי רפורמה‪ ,‬הייתי אומר שישוע‬ ‫אכן עושה כל מיני רפורמות אבל זה לא עיקר שליחותו‪ ,‬ישוע מאמין‬ ‫שעם בואו לעולם ההבטחות של הנביאים מתקיימות‪ .‬כלומר הגענו‬ ‫לאחרית הימים‪ .‬זאת אומרת שכאן יש יהדות משיחית שמאמינה‬ ‫שהגענו לשלב חדש ביהדות‪ .‬זו לא רפורמה‪ ,‬זה לא תיקון של דת‪ .‬אלא‬ ‫זה אמונה שכל מה שציפינו לו עכשיו מתקיים‪ .‬רפורמה זה כאשר‬ ‫משנים פה ושם מצוות‪ ,‬רפורמה זו רבנית‪ -‬תמיד היו רבנים גברים היום‬ ‫‪566‬‬ ‫יש גם רבניות‪ .‬ישוע לא מתעסק ברפורמה של הדת‪ ,‬הוא מתעסק בזה‬ ‫שעכשיו כל מה שציפינו לו מתקיים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬עוד רציתי לשאול אותך‪ ,‬מהי קדושה ומהי טומאה בדת הנוצרית?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬כאן אולי יש רפורמה [האב נויהאוז צוחק לאחר המשפט]‪,‬‬ ‫ישוע לא מדבר הרבה על קדושה וטומאה אלא בנאום אחד מאוד חשוב‪,‬‬ ‫בספר הבשורהבפרק השביעי‪ .‬שם הוא אומר שלא מה שנכנס לאדם‬ ‫מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא אותו‪ .‬זאת אומרת‬ ‫הטומאה מפסיקה להיות קטגוריה של דברים חיצוניים אשר מטמאים‬ ‫את האדם‪ ,‬ואתן כמה דוגמאות‪ :‬דם‪ ,‬גופה מתה וצרעת למשל הם‬ ‫דברים מטמאים על פי ספר "ויקרא"‪ ,‬ומעניין מאוד שעל סמך שלוש‬ ‫הדוגמאות האלה יש פולמוסים בברית החדשה‪ ,‬בין ישוע לבין ההנהגה‬ ‫הדתית‪ .‬מצורע נוגע בישוע ובמקום שישוע יידבק וייהפך למצורע‪,‬‬ ‫המצורע נהיה טהור ומבריא‪ .‬כלומר הטהורה של ישוע עוברת למצורע‬ ‫במקום שהטומאה שלו תעבורנה לישוע‪ .‬או למשל אישה זבת דם נוגעת‬ ‫בישוע‪ ,‬ושוב הזרם של הדם מפסיק‪ .‬ישוע נוגע בגופה והאדם קם‬ ‫לתחייה‪ .‬כאן בהחלט יש אינטראקציה בין הניסים האלה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫ישוע קובע שזה לא העולם החיצון שמטמא את האדם‪ ,‬זה האדם‬ ‫שמהרוע בפנים שלו שמטמא את עצמו‪ .‬לכן אני אומר לא מה שנכנס‬ ‫לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם‪ :‬קללות‪ ,‬רצון רע ומעשים‬ ‫רעים‪ ,‬אלה הם המטמאים‪ .‬הייתי אומר שהוא הופך את הקטגוריות של‬ ‫טומאה וקדושה לקטגוריות אתיות‪ .‬במקום שהם יהיו קטגוריות של‬ ‫עבודת קודש וכהונה הם הופכות להיות קטגוריות של אתיקה‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת הבן אדם בתוך עצמו מחליט אם הוא מטהר את‬ ‫הסביבה שלו או מטמא אותה?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זה לא כל כך מחליט‪ ,‬זה העניין של לעצב את ההתנהגות‬ ‫של האדם כך שיעשה טוב ולא רע‪ .‬במודעות הכוהנית חטא וטומאה אלו‬ ‫שני דברים שונים‪ .‬במובן מסוים ישוע מאחד את שני הדברים הללו‪.‬‬ ‫זאת אומרת טומאה‪ ,‬למשל בצרעת‪ -‬המצורע הוא לא חוטא‪ ,‬הוא חוטא‬ ‫אם הוא לא שומר על הבדלנות שלו מהחברה‪ .‬אבל עצם הצרעת זו‬ ‫טומאה שקיימת ביקום‪ .‬ישוע מאחד את הקטגוריות של הטומאה‬ ‫והחטא‪ ,‬ואומר שאתה מטמא את היקום בחטאיך‪.‬‬ ‫‪566‬‬ ‫אני‪ :‬אני רוצה לשאול‪ ,‬האם ירושלים כה חשובה לנצרות משום שישוע‬ ‫צעד בה? האם היום יכול להתרחש משהו‪ ,‬איזשהו חטא‪ ,‬אשר יכול‬ ‫להפחית מחשיבותה של ירושלים לנוצרים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זה קורה כל הזמן‪ ,‬זאת אומרת זה לא משהו דמיוני‪.‬‬ ‫החטאים בירושלים מטמאים את ירושלים‪ .‬חטאים כמו‪ :‬מלחמות וחוסר‬ ‫רצון לחיות יחד‪ ,‬כל החטאים האלה הופכים את עיר הקודש לעיר מאוד‬ ‫בעייתית לחיים בה‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מה בכל זאת שומר עליה כאתוס לשלוש דתות כל כך מרכזיות?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬תראה אני אגיד לך על הנוצרים‪ ,‬הם חולמים להגיע‬ ‫לירושלים‪ .‬למה? כי הם מאמינים שכשהם באים במגע עם אותם‬ ‫המקומות שקשורים בישוע‪ ,‬וכל מה שהכין לבואו‪ ,‬זאת אומרת לא רק‬ ‫ישוע אלא גם תולדות עם ישראל‪ ,‬וכמובן השיא של הסיפור‪ -‬הגעתו של‬ ‫ישוע‪ ,‬הם באים לכאן קודם כל כדי לזכור זה מסע לשורשים‪ .‬מסע‬ ‫לשורשים זה דבר מובן ליהודים‪ -‬וגם בשביל נוצרים‪ .‬כאשר אתה בא‬ ‫במגע עם השורשים‪ ,‬ואז מה קורה?‬ ‫אתה מתחזק רוחנית‪ .‬מפני‬ ‫שכשאתה עומד מול המקום‪ ,‬מול האבנים‪ ,‬מול הנופים שישוע ראה זה‬ ‫נותן לך הרבה כח פנימי‪ .‬הזכרון‪ ,‬הוא נותן לך תדלוק‪ ,‬תדלוק רוחני‪.‬‬ ‫אבל כאן יש איזה משהו בעייתי‪ ,‬זה לא גורף לכל הנוצרים ולכל‬ ‫התקופות אבל לדעתי זה כולל את רובם‪ ,‬בדרך כלל הם [הנוצרים] לא‬ ‫מתכוונים להישאר כאן [בירושלים]‪ .‬אני כמובן לא מדבר על הנוצרים‬ ‫החיים בישראל שהם נשארים כאן‪.‬‬ ‫אני‪ :‬ישראלים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬ישראלים או פלסטינאים‪ ,‬רוב הנוצרים חיים בישראל הם‬ ‫פלסטינאים‪ .‬אני מדבר על אלה שבאים לכאן בהמוניהם‪ ,‬כדי לזכור‬ ‫ו"לתדלק"‪ .‬האתגר אחר כך זה לחזור לאן שהם הגיעו ממנו ולבשר ‪-‬‬ ‫לחלוק את האוצרות שהם קיבלו במגע עם המקום‪ ,‬עם האנשים שם‪.‬‬ ‫זוהי הברית החדשה‪ .‬הנוצרי לא מנסה‪ ,‬נכון להיום פעם היו דברים‬ ‫שלדעתי אנו צריכים להצטער על כך‪ ,‬לכבוש את ארץ הקודש‪ ,‬הנוצרי‬ ‫רוצה שארץ הקודש תגיע עד קצוות תבל‪ .‬זה כבר מופיע בברית‬ ‫החדשה‪ ,‬כאשר ישוע נותן את המצווה לתלמידיו לשאת את הבשורה‬ ‫‪566‬‬ ‫עד קצוות תבל‪ .‬מירושלים ‪ -‬יהודה ושומרון עד קצוות תבל‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫להרחיב את גבולות הקדושה‪ ,‬עד שהקדושה תגיע לכל כדור הארץ‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אפשר לעשות השוואה בין מקומות קדושים לנצרות? לי בראש‬ ‫עולה הוותיקן כמקום הקדוש ביותר לנצרות אחרי ירושלים‪ ,‬ניתן בכלל‬ ‫לערוך השוואה בינו לבין ירושלים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬הוותיקן בכלל לא מקום קדוש לנצרות‪ .‬הוותיקן זה המרכז‬ ‫האדמיניסטרטיבי‬ ‫‪89‬‬ ‫של הכנסייה הקתולית‪ .‬הרבה נוצרים ל מתייחסים‬ ‫בכלל לוותיקן‪ ,‬זה רק לקתולים‪ .‬לא פרוטסטנטים‪ ,‬לא אורתודוקסים רק‬ ‫קתולים‪ .‬הוותיקן הינו מקום חשוב‪ ,‬אבל לא קדוש‪ .‬בוותיקן חי‬ ‫האפיפיור‪ ,‬לשם על פי המסורת הגיע פטרוס [מנהיג ‪ 56‬השליחים‪,‬‬ ‫שהיה ראש הקהילה הנוצרית ברומא בראשית ימי הנצרות‪ ,[90‬אולם זה‬ ‫לא מקום קדוש‪ .‬המקום הקדוש הכי חשוב לכל הנוצרים הוא כנסיית‬ ‫הקבר‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אם ככה איך נהיה הוותיקן למקום כה חשוב?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬מכיוון שכאשר שהדת הנוצרית נפוצה הוצבו מרכזים‬ ‫חשובים‪ ,‬מרכזים פוליטיים של הנהלה‪ ,‬השפעה ושלטון‪ .‬רומא אחד‬ ‫היא אחד מהמרכזים האלה‪ ,‬אמנם היא אפילו לא המקום הראשון‪ .‬אם‬ ‫אנחנו מונים את המקומות האלה‪ ,‬המקום הראשון מחוץ לירושלים‬ ‫שהופך להיות מקום מאוד חשוב הוא אנטיוכיה‪ ,‬שנמצאת היום בדרום‬ ‫טורקיה‪ ,‬פעם הייתה חבל ארץ בסוריה ואחרי מלחמת העולם השנייה‬ ‫הפכה לטורקית‪ .‬מה קרה שם? למה אחר כך אנטיוכיה הפכה להיות‬ ‫למרכז כל כך חשוב? היא לא בתחרות עם ירושלים‪ ,‬אבל היא במקביל‬ ‫אליה‪ .‬ובכן הסיבה היא שבאנטיוכיה יש קהילה של לא יהודים שחיים‬ ‫יחד עם יהודים‪ ,‬כאשר הקבוצה של ה"לא יהודים" בוחרת להאמין‬ ‫בישוע‪ .‬שם למעשה מתרחשת הפעם הראשונה שלקבוצת אנשים ניתן‬ ‫השם "‪ "Christians‬או בתרגום לעברית משיחים‪ .‬השם "נוצרי" הוא לא‬ ‫מ‪ Christians-‬אלא מהשורש נצרת‪ ,‬ישוע מנצרת‪ .‬הסיבה שהם נקראו‬ ‫‪89‬‬ ‫מרכז אדמיניסטרטיבי הינו המרכז הניהולי‪ .‬או אחת מהאפשרויות הבאות‪ :‬מרכז מנהלתי‪ ,‬מרכז מנהלי‪,‬‬ ‫מרכז אמרכלי‪ ,‬מרכז מנגנוני‪ ,‬מרכז ארגוני‪ ,‬מרכז ביצועי‪ ,‬מרכז פקידותי‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫מתוך אתר האינטרנט של "מטח"‪ ,‬מחברים‪ :‬פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד‪ ,‬מטח‪:‬‬ ‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.6338 ,‬‬ ‫‪568‬‬ ‫ככה היא ששם בפעם הראשונה כבר היה צריך שם לבני קהילה‬ ‫שבוחרים להאמין בישוע ואינם יהודים‪ ,‬חלק גדול מאנשי הקהילה הזו‬ ‫לא עברו גיור‪ ,‬לכן אי אפשר לקרוא להם יהודים‪ .‬בירושלים אין לנו את‬ ‫הבעיה הזו‪ -‬יהודים שהאמינו במשיח‪ ,‬אולם באנטיוכיה כבר צריכים שם‬ ‫חדש‪ .‬אחרי אנטיוכיה ממשיכים במסע הזה של פיזור‪ ,‬ומרכזים מרכזים‬ ‫מתווספים‪ .‬בעולם העתיק רומא הוא המרכז החמישי‪ .‬יש לנו את‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬יש את אלכסנדריה‪ ,‬יש את אנטיוכיה ואחר כך יש לנו במקום‬ ‫החמישי את רומא‪ .‬רומא בכנסיה המערבית הופכת להיות המרכז‪,‬‬ ‫מרכז השלטון‪ .‬שם מתיישב האפיפיור שהוא בישוף רומא‪ .‬ישנם הרבה‬ ‫משגיחים בכל העולם‪ ,‬אמנם הבישוף של רומא‪ ,‬כבר באלף הראשונה‬ ‫הופך להיות דמות מאוד מרכזית‪ .‬אני חושב שבגלל זה‪ ,‬בגלל‬ ‫התהליכים הפוליטיים הלוו רומא נהפכת למקום כה חשוב‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מהו התפקיד של בישוף בכנסיות?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬המילה בישוף באה מהמילה היוונית ‪επίσκοπος‬‬ ‫(אפיסקופוס)‪ ,‬המונח אפיסקופוס למעשה מופיע בכתבים של הברית‬ ‫החדשה‪ ,‬כבר בשנות ה‪ 53-‬של המאה הראשונה‪ ,‬והוא מבטא את‬ ‫הדרג העליון ביותר בהיררכיה של הכנסייה‪ .‬פירוש המילה אפיסקופוס‬ ‫הוא משגיח‪ ,‬זאת אומרת מי שצופה מלמעלה על איזור שיפוט‪ .‬כך שאם‬ ‫יש לנו קהילה כאן‪ ,‬או קהילה שם תמיד יש מישהו אשר ממונה עליה‪.‬‬ ‫אפשר לומר גם אגמון‪ ,‬אך נכון יותר לומר בישוף‪ .‬האגמון הוא ראש‬ ‫מנזר‪ ,‬לכן עדיף להגיד בישוף‪ .‬הבישוף הוא ממונה על איזור שיפוט‪.‬‬ ‫הממונה על אזור שיפוט רומא הפך עם הזמן‪ ,‬כבר במאה ה‪ 3 ,8-‬להיות‬ ‫הבישוף הממונה לא רק על רומא אלא על כל העולם‪ .‬זהו תפקיד‬ ‫אוניברסאלי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מדוע זקוקים האנשים להשגחה?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זה מאוד שונה בין הנצרות ליהדות ולאסלאם‪ .‬חלק‬ ‫מהכנסיות מאוד ריכוזיות‪ ,‬הנצרות לעומת היהדות והאסלאם כן‬ ‫מאמינה בתיווך‪ .‬נוצרי פשוט מן המניין לא יכול לקיים את כל טקסי‬ ‫התפילה לבד‪ .‬יהודי יכול להתפלל‪ ,‬יותר טוב אם הוא מתאסף במניין‪,‬‬ ‫אבל אין הגבלה‪ .‬אצל האסלאם עוד יותר‪ ,‬מלבד סאלת אל ג'ומעה‬ ‫[כלומר "יום ההתכנסות"‪ ,‬כאשר ביום שישי מתנהלת תפילה המונית‬ ‫‪563‬‬ ‫במסגדים]‪ ,‬גם המוסלמי יכול לקיים את כל המצוות לבדו‪ .‬אצל הנוצרים‪,‬‬ ‫בעקבות המרכזיות של ישוע יש את העניין של תיווך‪ .‬דרך אגב זוהי‬ ‫משכיות מהתנ"ך‪.‬‬ ‫אני‪ :‬הנביאים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ ,‬לא הנביאים‪ .‬אלא הכהן‪ .‬בן ישראל פשוט לא יכול‬ ‫להקריב קורבנות‪ .‬יש סיפורים בספר דברים‪ ,‬שמתארים מה זה בעייתי‬ ‫כאשר "לא כהן" מנסה להקריב קורבן‪ .‬התיווך הינו חלק אינטגראלי של‬ ‫הדת התנ"כית‪ ,‬ובנצרות זה ממשיך‪ .‬עניין התיווך הופך את הקהילה‬ ‫הנוצרית לריכוזית‪ .‬הכהן ממלא את המקום של המתווך בין העם‬ ‫לאלוהים‪ ,‬זה הוא שמקריב את הקורבן‪ .‬לנו אין קורבנות‪ ,‬אבל המיסה‬ ‫היא סוג של קורבן‪ ,‬לפחות זיכרון של קורבנו של ישוע‪ ,‬ואדם פשוט לא‬ ‫יכול לעשות את זה‪ .‬אז הקהילה הריכוזית‪ ,‬אחר כך ההשגחה על‬ ‫אינטרס הקהילות התכנון הדאגה להמשך הקהילות‪ ,‬אלו הם מתפקידיו‬ ‫של המשגיח‪.‬‬ ‫אני‪ :‬ביהדות כתוב "לא תעשה לך כל פסל"‪...‬‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬תזהר‪ ,‬מפני שבדת היהודית המאוחרת בפולמוס עם‬ ‫הנצרות מיד מבינים שלא תעשה לך שום תמונה‪ .‬צריך לקרוא טוב את‬ ‫המצווה כתוב שם‪ :‬אל תעשה לך כל פסל ותשתחווה אליו כאליל או‬ ‫כאל‪ .‬זה לבלבל בין דבר שאתה עשית במו ידיך‪ ,‬יש על זה גם‬ ‫מדרשים‪ ,‬לדוגמה המדרש על אברהם ואביו תרח‪ ,‬שכלכל את משפחתו‬ ‫מעשיית פסלים [לילה אחד אברהם נשאר לשמור על החנות של אביו‪,‬‬ ‫אז הוא שובר והורס את הפסלים של אביו בטענה שזוהי עבודת‬ ‫אלילים‪ .‬כשאביו חוזר הוא שואל אותו מדוע הרס את הפסלים‪ ,‬אך‬ ‫אברהם עונה לו שאם הוא ולקוחותיו מאמינים שהפסלים הללו יכולים‬ ‫להניב להם הצלחות בדמות גשם‪ ,‬כסף ואושר אז עליהם להאמין שאחד‬ ‫הפסלים הוא שהרס את השאר]‪ .‬אם כך זה לא העניין שאסור לעשות‬ ‫פסל‪ ,‬גם אם תיסע לחפירות ארכיאולוגיות בבית אלפא‪ ,‬איפה שחופרים‬ ‫בבית כנסת תראה שם ציורים על הקיר‪ .‬רק מאוחר יותר‪ ,‬אחרי‬ ‫האסלאם ובעקבות האסלאם שהיהדות מונעת מהיהודים לקשט את‬ ‫בתי הכנסת עם תמונות‪ .‬נוצרים לא משתחווים לתמונות ולפסלים‪ ,‬כי‬ ‫גם הם קוראים את המצווה הזאת‪ .‬אבל הם כן אומרים שמותר‬ ‫‪567‬‬ ‫ולפעמים אפילו הופכים את התמונה לחפץ פולחן שעוזר בתפילה‪,‬‬ ‫בתנאי שכל נוצרי מבין שהתמונה היא לא אלוהים‪ .‬התמונה עוזרת‪,‬‬ ‫בתרבות הנוצרית זה עניין מאוד מפותח‪ ,‬תמונות של ישוע‪ ,‬של אלוהים‬ ‫אבל ברור לכולם שזה לא אלוהים‪ .‬זה כדי לעזור לאדם להיכנס למרכיב‬ ‫האלוהי‪ ,‬הנוצרי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬בכנסיות רבות יש פסלים‪ ,‬אם כך איפה עובר הקו?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬בחלק מהכנסיות יש‪ ,‬אמנם כאשר הגיעה הרפורמה‬ ‫הפרוטסטנטית עם השימוש בכתובים נגד הכנסייה הקתולית‪ ,‬אחד‬ ‫הדברים שייעלמו הם הפסלים והתמונות‪ .‬תוכל להיכנס כאן לכנסיית‬ ‫הגואל‪ ,‬שהיא הכנסייה הלותרנתית שם תראה שאין פסלים או תמונות‪,‬‬ ‫זה עירום‪ .‬איך בכל זאת מילאו את כל החלל? בעזרת מוזיקה‪ .‬כי לותר‬ ‫מאוד הדגיש לא העיניים אלא האוזניים‪ .‬אז הלותרנים מאוד פיתחו את‬ ‫הצד הנשמע‪ .‬כך שלא לכל הנוצרים יש פסלים ותמונות‪ .‬דרך אגב אצל‬ ‫האורתודוקסים יש יותר תמונות ולא פסלים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מה ההבדל בין הפרוטסטנטים לבין הקתולים לבין האורתודוקסים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זה מאוד מורכב‪ ,‬המון היסטוריה כלולה בזה‪ ,‬הרבה‬ ‫תרבות‬ ‫והרבה‬ ‫שפה‪.‬‬ ‫ניתן‬ ‫להגיד‬ ‫שהכנסיות‬ ‫המזרחיות‬ ‫והאורתודוקסיות התפתחו בעיקר במזרח‪ ,‬במזרח אירופה ובמזרח‬ ‫התיכון‪ .‬הכנסייה הרומית הקתולית התפחתה באירופה המרכזית‬ ‫והמערבית‪ .‬בגלל הנסיבות‪ ,‬התרבות השונה‪ ,‬המוזיקה והסגנון נוצר‬ ‫הפילוג הזה‪ .‬היו גם ויכוחים‪ ,‬ויכוחים שלפי דעתי בעיקר נובעים‬ ‫משימוש בשתי שפות שונות‪ .‬הפילוגים הראשונים הם במאות‬ ‫הראשונות‪ ,‬בין היוונית – שפת האליטה‪ ,‬שפת המרכז‪ .‬לבין שפות של‬ ‫השוליים‪ :‬קופטית‪ ,‬ארמנית‪ ,‬סורית‪ ,‬אתיופית ועוד שפות אחרות‪ .‬גם‬ ‫ניסוחים שונים שהביאו את האנשים להאמין שלא אומרים בדיוק את‬ ‫אותו הדבר‪ ,‬אם לא אומרים את אותו הדבר זה מאיים על הריכוזיות של‬ ‫המרכז‪ .‬המרכז מנדה את השוליים‪ .‬באמצע המאה ה‪ 58-‬זה שוב קורה‬ ‫הפעם בין היוונית ללטינית‪ .‬בתקופת הרפורמה כאשר זה שוב קורה‪,‬‬ ‫זה בין שפת המקום (לותר בגרמנית)‪ ,‬נגד הלטינית של רומא‪ .‬כאשר‬ ‫כבר אז יש האשמות מאוד גדולות של שחיתות‪ .‬הכנסייה לא שומרת על‬ ‫ייעודה והופכת לבוגדת בייעודה‪ ,‬ויחד עם זה באות גם הקריאות‬ ‫‪565‬‬ ‫לתיקון‪ .‬אבל בגדול זה מאוד קשור לתרבות‪ ,‬שפה ואסתטיקה‪.‬‬ ‫אני‪ :‬יש עוד זרמים חוץ מהשלושה שציינת?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬יש עוד המון‪ ,‬כי זה לא רק שלושה‪ ,‬אפילו בתשובה‬ ‫שעניתי לך עכשיו יש יותר‪ .‬הפילוגים של המאה הרביעית והחמישית‬ ‫הביאו לפילוגים בכנסיות השונות‪ .‬למשל כנסייה שמשתמשת בקופטית‬ ‫או כנסייה שמשתמשת בארמנית‪ ,‬כנסיות שונות משתמשות בשפות‬ ‫שונות‪ .‬באמצע המאה האחד עשרה היה הפילוג הגדול בין הרומאים‬ ‫הקתולים‪ ,‬לבין הביזנטיים האורתודוקסים‪ ,‬ביזנתיום זה גושטה אבל אז‬ ‫הכנסייה האורתודוקסית לא שומרת באותה מידה על הריכוזיות של‬ ‫דמות במקביל לאפיפיור‪ ,‬אז יש כנסייה ברוסיה או כנסיה ביוון כנסייה‬ ‫בכל מיני מקומות‪ ,‬ואז כאשר מגיע הרפורמה במאה השש עשרה אז‬ ‫כבר האחדות גוברת על הפיצול וזה מאוד מאוד חכם‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מדוע יש תרבות של סגפנות בדת הנוצרית? זאת אומרת אנשים‬ ‫שבוחרים להיות נזירים?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬ראשית כל אנחנו צריכים לציין שזה לא רק בנצרות‪.‬‬ ‫בנצרות זה לפעמים מקבל ביטוי מאוד קיצוני‪ ,‬אבל הסגפנות היא חלק‬ ‫מדת‪ .‬כשיש אלוהים שמבקש מהאדם לא לחיות על פי "טבעו"‪ ,‬על פי‬ ‫טבע האדם‪ .‬בן אדם רוצה לאכול כמה שהוא רוצה‪ ,‬לקיים יחסי מין כמה‬ ‫שהוא יכול‪ ,‬הוא רוצה להשתולל‪ .‬זה טבע‪ ,‬האלוהים הוא בא ואומר‪:‬‬ ‫"לא‪ ,‬יש מצוות"‪ .‬מצווה זה סגפנות‪ ,‬סגפנות זה אומר שאתה מוותר על‬ ‫דברים שהאל הגדיר כלא טוב בשבילך‪ .‬לא תמיד ברור למה זה לא‬ ‫טוב‪ ,‬למה זה לא טוב לאכול חזיר לדוגמה? יש יהודים שיגידו כל מיני‬ ‫סיבות אבל זה הכל שטויות‪ ,‬בסופו של דבר זה לא טוב לאכול חזיר‬ ‫והסיבה היא שאלוהים אמר‪ .‬למה אסור לקיים יחסי מין עם מיליון‬ ‫נשים? למה ישנה מונוגמיה? ביהדות המונוגמיה מתפתחת מאוחר‬ ‫מאוד ביהדות בעקבות הנצרות‪ ,‬היהודים שחיו בארצות האסלאם הגיעו‬ ‫למונוגמיה הרבה יותר מאוחר‪ .‬אז סגפנות זה – זה‪ .‬לוותר על הטבע או‬ ‫על רצונות הטבע‪ ,‬עכשיו בנצרות זה התפתח בצורה עוד יותר קיצונית‪,‬‬ ‫בגלל דמותו של ישוע‪ .‬הייעוד של נוצרי זה לא כל כך לקיים את המצוות‬ ‫כמו יהודי‪ ,‬אלא לחיות את חייו כפי שישוע חי את חייו‪ .‬זה מסתכם‬ ‫פחות או יותר באותו דבר‪ .‬מה זאת אומרת? לחיות את חייו על פי רצונו‬ ‫‪568‬‬ ‫של האלוהים‪ ,‬זה לקיים מצוות בשביל יהודי‪ ,‬ובשביל הנוצרי זה לחכות‬ ‫את ישוע‪ ,‬לחיות כמותו‪ .‬בהתחלה במשך בכמאתיים או שלוש מאות‬ ‫שנה‪ ,‬היה ברור כי הנצרות היא דת נרדפת‪ ,‬כאשר לחיות כמו ישוע זה‬ ‫להישאר נאמן גם ברדיפות‪ .‬מה זאת אומרת? למות על קידוש השם‪.‬‬ ‫אלה שהיו גיבורים של האמונה‪ ,‬היו אלו שמתו על קידוש השם‪ .‬אחרי‬ ‫שנת שלוש מאות ושתיים עשרה הדבר הזה נעלם‪ .‬למה? כי הדת‬ ‫הנוצרית הופכת לדת מותרת‪ ,‬זה גורם למן תהייה‪ ,‬אם אנחנו לא נמות‬ ‫כמו שישוע מת‪ ,‬אז איך נלך בעקבותיו? אז התחילו‪ ,‬זה לקח זמן‪ ,‬אבל‬ ‫אז התחילו להגדיר נוסח אחר של צורת חיים דומה לזו של ישוע‪ .‬היא‬ ‫כוללת שלושה דברים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוותר על רצון אישי‪ .‬ישוע תמיד אמר‪" :‬לא רצוני‪ ,‬רצון האבא"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לוותר על רכוש וחומר‪ .‬לחיות עני כפי שישוע היה עני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לחיות בפרישות‪ .‬לא לקיים יחסי מין‪ ,‬כפי שישוע תואר כאיש‬ ‫שלא הקים משפחה‪ ,‬לא התחתן ולא הייתה לו חברה‪.‬‬ ‫שלושת הנדרים הללו‪ ,‬הופכים להיות סוג של "לחכות את ישוע" ויוצרים‬ ‫אליטה של גדולי האמונה‪ .‬האליטה החדשה‪ ,‬אלא הנזירים‪ .‬בדרך כלל‬ ‫כשאומרים סגפנות חושבים על הנזירים האלה‪ ,‬ועוד יותר על אנשים‬ ‫שהלכו ממש לקיצוניות עם הנדרים ואמרו‪": :‬יש מלחמה בין הרצון שלי‬ ‫להיות כמו ישוע לבין הגוף שלי‪ ,‬לכן אני צריך ממש לשלוט על הגוף"‪.‬‬ ‫אז בנוסף לשלושת הנדרים הם מוסיפים לעצמם לא לאכול‪ -‬לצום‪ ,‬לתת‬ ‫מכות לגוף שלהם ‪ -‬כי הגוף מוביל לכל מיני אזורים לא רצויים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬בהנחה שכולם ילכו בדרך הספציפית הזאת‪...‬‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ ,‬זה לא לכולם‪ .‬כולם צריכים להיות תלמידי ישוע‪ ,‬כולם‬ ‫צריכים לנסות לחיות כמותו‪ ,‬אבל תודה לאל לא כולם מוזמנים להיות‬ ‫נזירים‪ .‬אם כולם היו מוזמנים להיות נזירים העם הנוצרי היה נעלם‪.‬‬ ‫אני‪ :‬נכון‪ ,‬ללא משפחה אין המשכיות ואז כל העם הנוצרי היה נעלם‪.‬‬ ‫איך באמת אתה מוזמן להיות נזיר?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬יש טקסטים מאוד מאוד קדומים שחוקרים איך בעל‬ ‫ואישה אמורים לחיות את החיים של ישוע על אף שהם נשואים והוא לא‬ ‫‪563‬‬ ‫התחתן‪ .‬למשך דורי דורות זה נחשב קצת פחות רציני‪ ,‬היום תודה לאל‬ ‫אנחנו לא חושבים ככה אנחנו חושבים שאלוהים מזמין כל אחד לדרך‬ ‫מסוימת‪ .‬זאת טעות גדולה אם מישהו שמוזמן להיות נשוי פתאום רוצה‬ ‫להיות נזיר‪ ,‬זה נגד הטבע שלו‪ ,‬זה נגד הייעוד שלו‪ .‬או להפך‪ ,‬כאשר‬ ‫מישהו שמוזמן להיות נזיר הולך להתחתן‪.‬‬ ‫אני‪ :‬מה זאת אומרת מוזמן? מוזמן על‪-‬ידי מי?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬מוזמן על ידי אלוהים‪ .‬אלוהים קורא למישהו‪ ,‬כמו שזה‬ ‫בתנ"ך‪.‬‬ ‫אני‪ :‬קשה לי להבין איך מתבטאת הזמנה כזו‪.‬‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬זה כי אתה חילוני‪ ,‬אתה מדבר עם אלוהים?‬ ‫אני‪ :‬לא‪ .‬אבל בכל זאת אני שואל איך הרגשת שאלוהים מזמין אותך?‬ ‫האב נויהאוז‪ :‬אנשים דתיים שמתפללים‪ ,‬בדרך כלל מי שמתפלל‬ ‫הרבה‪ ,‬אנשים מרגישים בתפילות שלהם‪ ..‬מי שנענה לבקשת האל‬ ‫להיות נזיר זה מי שמתפלל הרבה‪ ,‬ובתפילות הוא חש‪ ..‬יש כאלה‬ ‫שאומרים שהם שמעו בבירור את קולו של אלוהים‪ .‬אבל לרוב‪ ,‬וגם איתי‬ ‫זה גדל לאורך זמן‪ ,‬בתפילות אתה מבין יותר ויותר שאלוהים מבקש‬ ‫משהו‪ .‬בלי קולות מאוד ברורים‪ ,‬אבל מתחילים את הדרך‪ ,‬ואז הדרך‬ ‫תודה לאל היא מאוד ארוכה ויש הרבה זמן לבחון אם זה נכון או לא‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫‪565‬‬ ‫נספח ‪ - 4‬ראיון עם מר חליל אבו גנים‬ ‫אני‪ :‬שלום חליל‪ ,‬השאלה הראשונה שלי היא מהי קדושה באסלאם?‬ ‫חליל‪ :‬טוב‪ ,‬בוא נגיד ככה; הקדושה באסלאם היא שני דברים‪ ,‬יש‬ ‫קדושה עצמית – היא הקדושה של אלוהים‪ ,‬שהוא מקור הקודש‪ ,‬וכל‬ ‫מה שמקדש את אלוהים הוא מקודש ‪ -‬קדוש‪ .‬סוג הקדושה השני הוא‬ ‫קדושה בתוקף‪ .‬למשל דף רגיל‪ ,‬חלק הוא אינו קדוש‪ ,‬אך לאחר‬ ‫שכותבים עליו דברי קדושה הוא קדוש בתוקף‪ ,‬בתוקף הדברים‬ ‫שנכתבו עליו‪ .‬או המסגד למשל‪ ,‬המסגד הוא קדוש מפני שמקיימים‬ ‫בתוכו את עבודת האל‪ ,‬בתוקף הקדושה של עבודת האל הבניין נעשה‬ ‫קדוש גם הוא‪ ,‬וזוהי בעצם קדושה בתוקף‪ .‬ישנו גם קברו של הנביא‪,‬‬ ‫קבר רגיל אינו קדוש‪ ,‬אבל הקבר של הנביא קדוש מתוקף העובדה‬ ‫שהנביא‪ ,‬שהוא אחד הדברים הכי קדושים באסלאם ואולי הכי קדוש‪,‬‬ ‫קבור בו אז הקבר נהפך לקדוש‪.‬‬ ‫אני‪ :‬האם אנשים יכולים להיפך לקדושים בתוקף?‬ ‫חליל‪ :‬האם אנשים יכולים להיפך לקדושים‪ ,‬תשמע יש את הצדיקים‪,‬‬ ‫שהם אנשים מוסלמים קרובים לאלוהים‪ ,‬הם לא קדושים‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להגיד על אחד מהם‪" :‬הבן אדם הזה הוא קדוש" הוא לא קדוש‪ ,‬בל הוא‬ ‫חי ברמה קרובה יותר לאל‪ .‬לעומת זאת ישנו הנביא מוחמד‪ ,‬שהוא‬ ‫קדוש בתוקפו של אלוהים‪ ,‬הוא נקי מטעויות‪ ,‬הוא קרוב מאוד לאלוהים‬ ‫ואלוהים בחר אותו כבן אדם הכי טוב בחברה‪ .‬הוא קיבל את קדושתו‬ ‫מאלוהים‪ .‬שאר האנשים הם מוסלמים רגילים שמתפללים חמש פעמים‬ ‫ביום ועושים את המצוות‪ .‬כולם שווים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬חליל הזכרת את העובדה שישנן חמש תפילות ביום‪ ,‬מניין נובע‬ ‫הצורך למספר רב יחסית של תפילות בכל יום?‬ ‫חליל‪ :‬אלוהים ציווה על הנביא מוחמד ועל המלאך גבריאל לקחת את‬ ‫מוחמד ממכה לירושלים לאל קודס‪ .‬שם היה מסגד אל עקצה‪ ,‬ושם הוא‬ ‫התפלל עם כל הנביאים‪ ,‬ומשם לקח אותו גבריאל לשמיים‪ .‬שם אלוהים‬ ‫צווה עליו להתפלל חמש פעמים ביום‪ ,‬תחילה ציווה עליו חמישים‪ ,‬אך‬ ‫הוא הוריד לחמש לבסוף‪ .‬בבוקר‪ ,‬בצהריים‪ ,‬אחרי צהריים‪ ,‬בערב‬ ‫ובלילה‪.‬‬ ‫‪566‬‬ ‫אני‪ :‬האם יש דברים מטמאים באסלאם? לדוגמה אכילת חזיר?‬ ‫חליל‪ :‬יש דברים שאלוהים אסר אותם‪ ,‬לדוגמה אכילת החזיר‪ ,‬שתיית‬ ‫אלכוהול‪ ,‬הזנות‪ ,‬קיום יחסי מין לפני חתונה‪ -‬כל אלה אסורים‪.‬‬ ‫אני‪ :‬האם משהו מן הדברים הללו יכול לטמא מסגד לדוגמה? האם‬ ‫שתיית אלכוהול או אכילת חזיר במסגד תגרום לכך שלא יהיה ניתן‬ ‫להתפלל בו עוד?‬ ‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬מסגד זה מסגד‪ .‬זה לא שאם מישהו נהייה שיכור במסגד כל‬ ‫המסגד יהיה טמא ולא יהיה ניתן להשתמש ב ו עוד‪ .‬זה אסור בהחלט‪,‬‬ ‫זה מאוד לא מכבד אבל זה לא הופך את המסגד לטמא‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬בנושא אחר – מה יחסו של האסלאם למוות על קידוש‬ ‫השם?‬ ‫חליל‪ :‬מוות על קידוש השם הוא דבר ידוע באסלאם‪ .‬האסלאם מסתכל‬ ‫על השהיד (شهيد)כאל מישהו שמקדם מטרה‪ ,‬שמקריב את חייו בשביל‬ ‫אלוהים‪ .‬האסלאם מסתכל עליו כעל מישהו בדרגה של הצדיקים‬ ‫והנביאים‪ ,‬אמנם הוא לא נביא אך הוא בדרגה קרובה מאוד אליהם‪,‬‬ ‫מעל אדם רגיל‪ .‬ביום הדין הבן אדם שהפך לשהיד‪ ,‬יקבל מעבר למה‬ ‫שאדם רגיל יקבל במשך כל חייו‪.‬‬ ‫אני‪ :‬הבנתי‪ .‬במהלך עבודתי הבחנתי שיש דמיון רב בין שלוש הדתות;‬ ‫הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ .‬האם אתה יודע מאיפה נובע הדמיון הזה?‬ ‫חליל‪ :‬תראה‪ ,‬הדמיון נובע מכך שמקור הדתות הוא אחד – אלוהים‪.‬‬ ‫אלוהים הוא ששלח את משה‪ ,‬הוא שלח את הנביא מוחמד והוא שלח‬ ‫את הנביא ישוע‪ .‬לכן בטוח שיהיה דמיון‪ .‬מעבר לכך מדובר בעובדה‬ ‫שבכל הדתות יש אלוהים אחד‪ ,‬על אף שבנצרות ישנו השילוש‬ ‫המקודש‪ ,‬שלוש הדתות ניזונות מאל אחד‪ .‬בנוסף לכך ישנן מצוות‬ ‫דומות‪ ,‬האיסור על זנות‪ ,‬עשיית מעשים טובים‪ ,‬צדקה‪ .‬הרי אלוהים‬ ‫שלח את הנביאים לשליחות שווה‪ ,‬לצד זה ידוע שהדת היהודית היא‬ ‫דת קצת קשה לעומת הנצרות שהיא דת יותר מקלה והאסלאם בא‬ ‫באמצע לא קל ולא קשה מדי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬האם ישנו תהליך מיסיונרי באסלאם? מניין הוא נובע?‬ ‫‪566‬‬ ‫חליל‪ :‬ודאי שיש‪ ,‬הנביא מוחמד לא נשלח רק לערבים‪ .‬הוא נשלח‬ ‫לעולם‪ ,‬כדי להכניס את כל העולם לאסלאם‪ ,‬ואנו המוסלמים מאמינים‬ ‫בתוך עצמנו שיום יבוא והעולם יכנס לאסלאם‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת שהמסיונריות באה מתוך כוונה לעשות שינוי?‬ ‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬המיסיונריות לא באה ממקום של השתלטות‪ .‬אנחנו מאמינים‬ ‫כמוסלמים שהצלת האנושות תתחיל בכניסת האנושות לאסלאם‪ .‬מתוך‬ ‫אמונה באסלאם‪ :‬האמונה באלוהים‪ ,‬האמונה בנביאים – באחרון‬ ‫הנביאים מוחמד‪ ,‬במלכים‪ ,‬בספרים – בקוראן‪ ,‬בתורה החדשה של‬ ‫הנוצרים‪ ,‬ביום הדין – בו כולם יהיו במקום אחד‪ ,‬חשבון לכולם‪ .‬אמונה‬ ‫שמה שיקרה בסופו של דבר זה מה שאלוהים כתב‪ ,‬למעשה אנו‬ ‫מאמינים שאפילו הריאיון שאנו מקיימים עכשיו‪ ,‬מתרחש מפני שהוא‬ ‫נכתב בספרו של אלוהים‪ .‬כתוב אצלו שנשב כאן היום‪ .‬בשלב הזה חליל‬ ‫פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר ראשון‪ -‬ה"שהאדה" (شهادة – עדּות) היא ה"אני מאמין"‪,‬‬ ‫או האמונה הבסיסית‪ ,‬של האסלאם‪" .‬אין אל מלבד אללה‬ ‫ומוחמד הוא שליחו של אללה‪ .‬בהיותו העמוד החשוב ביותר‬ ‫הוא מניח את הבסיס לכל האמונה והמצוות האסלאמיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר שני‪ -‬ה"צלאה" (صالة – תפילה; הגייה‪ :‬סלאה) היא‬ ‫המצווה להתפלל חמש פעמים ביום בזמנים קבועים‪ .‬מוסלמים‬ ‫לא חייבים להתפלל במסגד מדי יום ביומו‪ ,‬אך ביום שישי‬ ‫בצהריים ובחגים חשובים חובה להתפלל במסגד‪ .‬זמני התפילה‬ ‫הם זריחה‪ ,‬צהריים‪ ,‬אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬שקיעה ולילה‪ .‬כל תפילה‬ ‫מבוצעת עם הפנים כלפי הכעבה אשרבמכה ‪.‬מטרת התפילה היא‬ ‫הריכוז באללה ‪,‬והיא קיבלה את התדמית של מקום שבו‬ ‫מתבצעת תקשורת ישירה מול אללה אשר בה מבטאים סגידה‬ ‫והכרת תודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר שלישי‪ -‬ה"זכאה" (زكاة – צדקה) או זכאת היא המצווה‬ ‫לתת צדקה לעניים‪ ,‬והיא מחייבת כל מוסלמי בעל היכולת‬ ‫הכלכלית לכך‪ .‬זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור לאנשים קשי‬ ‫יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון‪ .‬חלק מהצדקה‬ ‫‪566‬‬ ‫היא הפרשה של חלק מהמשכורת לעזרה לעניים ‪,‬לעבדים ‪,‬‬ ‫לנושים ולאנשים אשר בדרכים‪ .‬מוסלמי רשאי גם לתרום יותר‬ ‫מהמקובל כחלק מתרומה אישית במטרה לזכות בגאולה‬ ‫רוחנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר רביעי‪ -‬הקוראן מכיר בשלושה סוגי צומות (صوم)‪ :‬צום‬ ‫טקסי‪ ,‬צום לשם כפרה על חטאים וצום סגפני‪ .‬צום טקסי הוא‬ ‫חובה במהלך חודש הרמדאן אשר במהלכו מוסלמים מחויבים‬ ‫להימנע מאכילה‪ ,‬משתייה ומקיום יחסי מין מזריחה ועד שקיעה‬ ‫וכן עליהם לתת תשומת לב מיוחדת לחטאיהם‪ .‬צום הרמדאן‬ ‫אינו מחייב מספר קבוצות אשר עבורן הוא עשוי להיות בעייתי‪.‬‬ ‫קבוצות אלה כוללות ילדים לפני בגרות‪ ,‬אנשים בעלי מגבלות‬ ‫בריאותיות כגון סוכרת ‪,‬נשים בהיריוןאו במצב הנקה ואנשים‬ ‫לעת זקנה ‪.‬הצום אסור על נשים בימי הוסת של המחזור‪ .‬קבוצות‬ ‫אחרות אשר מקובל שאינן צמות כוללות לוחמים ואנשים‬ ‫הנמצאים בדרכים‪ .‬החמצה של צום בדרך כלל גוררת השלמה‬ ‫שלו במועד מאוחר יותר‪ ,‬אך מוקדם ככל האפשר‪ .‬מוסלמים‬ ‫רבים מסיימים את הצום שלהם עם תמר כי האמונה האסלאמית‬ ‫טוענת כי כך שבר מוחמד את הצום שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקר חמישי‪ -‬החג' (ح ّج – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר‬ ‫מתרחשת בחודש‬ ‫המוסלמי ד'ו‬ ‫אל‪-‬חיג'ה לעיר מכה ולאתרים‬ ‫המקודשים סביבה‪ .‬המצווה מגיעה מהמנהג הערבי הקדום‪,‬‬ ‫לפיו כל גבר ערבי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם‬ ‫אחת בחייו למכה‪ .‬כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של‬ ‫עשרה קילומטרים ממכה‪ ,‬הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי‬ ‫העשוי משני סדינים לבנים‪ .‬הטקסים הרגילים של העלייה לרגל‬ ‫כוללים שבע הקפות סביב הכעבה ‪,‬נגיעה באבן השחורה ‪,‬שבעה‬ ‫מסעות בין הגבעות ספא ומרווה‪ ,‬וסקילה סימבולית של השטן‬ ‫בנקודה מדברית בשם "מינא"‪ ,‬הממוקמת כחמישה קילומטרים‬ ‫מחוץ למכה‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪91‬‬ ‫כפי שכתוב בעבודה‪ :‬חליל פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪ ,‬אך על מנת להגיע ליתר דיוק נעזרתי באתר‬ ‫האינטרנט ויקיפדיה‪ ,‬ערך‪" :‬חמשת עמודי האסלאם"‪ ,‬מאת פרופ' חוה לצרוס‪-‬יפה ואבנר גלעדי‪ 63 ,‬במאי‬ ‫‪.6356‬‬ ‫‪568‬‬ ‫אני‪ :‬בקשר לעלייה לרגל‪ ,‬מאיפה בא הצורך לקיים אותה? לעלות למכה‬ ‫או לירושלים?‬ ‫חליל‪ :‬זה מגיע מהצורך לספוג מהקדושה של המקום‪ ,‬אלוהים קידש את‬ ‫המקום הזה‪ .‬אלוהים ציווה עלינו‪ ,‬על המוסלמים לעלות לרגל למקום‬ ‫הקדוש הזה ולקיים את מצוות החאג'‪ .‬זה התחיל בדת של אברהם‪,‬‬ ‫והדת האסלאמית המשיכה בעלייה לרגל למקומות הקדושים הללו‪.‬‬ ‫אני‪( :‬פונה לחליל בחצי חיוך)‪ ,‬כעת לשאלת כל השאלות‪ ,‬האם ומדוע‬ ‫ירושלים קדושה לדת המוסלמית?‬ ‫חליל‪ :‬אצלנו באסלאם יש את שלושת המסגדים הכי קדושים‪ ,‬כולם‬ ‫קדושים בתוקף העובדה שמתפללים בהם‪ ,‬אך יש שלושה שהם מעל‬ ‫כל השאר‪ .‬מקדשים שאלוהים ציווה עלינו להגיע ולהתפלל בהם‪.‬‬ ‫המסגד ברהט לדוגמה הוא מסגד והוא קדוש‪ ,‬אולם אינני חייב בתור‬ ‫מוסלמי להגיע אליו ולהתפלל בו‪ .‬לעומתו יש מסגדים שחובה עלי‬ ‫להתפלל בהם‪ .‬מכה למשל‪ ,‬תפילה אחד במכה שווה כ‪533,333-‬‬ ‫תפילות במסגד רגיל‪ .‬או המסגד במדינה מעארווה – המסגד של הנביא‬ ‫ואת מסגד אל עקצה‪ ,‬שגם הוא מסגד קדוש ותפילה אחת בו שווה כ‪-‬‬ ‫‪ 5833‬תפילות במסגד רגיל על פי אמונתנו‪ .‬בתוקף העובדה שאלוהים‬ ‫קידש את המקום הזה‪ ,‬ובתוקף כך שהוא מוזכר בקוראן‪ ,‬את אל עקצה‬ ‫עצמו‪ .‬במסע של הנביא ממכה לירושלים‪ ,‬על אף שזה לא מוזכר‬ ‫בבירור‪ ,‬מוזכר שהוא התפלל באל עקצה‪ .‬כתוב בקוראן‪ ,‬שמהמסגד‬ ‫במכה למסגד בירושלים‪ ,‬אל עקצה‪ ,‬שבירכנו אותו‪ ,‬אלוהים אמר‬ ‫בקוראן שהמסגד הזה הוא מקום מבורך‪ ,‬מקום קדוש מאוד עבורנו‪.‬‬ ‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬בעצם אני מנסה לרדת לשורש הקדושה של ירושלים‪ .‬האם‬ ‫ירושלים קדושה בתוקף? האם בדומה ליהדות ירושלים קדושה ממקור‬ ‫אלוהי? או כפי שבנצרות היא קדושה ממקור היסטורי‪ ,‬משום שישוע‬ ‫צעד בה בימיו האחרונים? למעשה אני שואל‪ ,‬האם אפשר לשים את‬ ‫האצבע על מקור הקודש של ירושלים לאסלאם מתוך מסעו של הנביא‬ ‫מוחמד? או האם מסעו מצטרף לסיבות נוספות או מביא אותן ליידי‬ ‫ביטוי?‬ ‫‪563‬‬ ‫חליל‪ :‬ירושלים היא קדושה בתוקף‪ ,‬מפני שאלוהים קידש אותה‪.‬‬ ‫אני‪ :‬זאת אומרת אלוהים קידש אותה כבר בקוראן?‬ ‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬בנוסף יש מסעו של מוחמד אליה‪ ,‬העובדה שהוא התפלל בה‬ ‫יחד עם שאר הנביאים‪ ,‬ואת חזונו של הנביא מוחמד שביום מן הימים‬ ‫האסלאם יהיה בכל העולם‪ ,‬זאת אומרת שהעולם יהיה מדינת האסלאם‬ ‫– ובירתה של המדינה הזו תהיה ירושלים‪ .‬באחרית הימים‪ ,‬התקופה‬ ‫הבאה תהיה תקופה אסלאמית‪ .‬מהפכת האביב הערבי היא הקדמה‬ ‫לפי אמונתו לפיתוח של האסלאם והשתלטותו על העולם‪.‬‬ ‫אני‪ :‬האם יש חזון משיחי?‬ ‫חליל‪ :‬אנו בדת שלנו לא מאמינים שמהשיח נעצר‪ ,‬אנחנו מאמינים‬ ‫שאלוהים העלה את המשיח השמימה והוא יחזור כמוסלמי‪.‬‬ ‫אני‪ :‬האם המשיח הוא הנביא מוחמד?‬ ‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬המשיח הוא המשיח הנוצרי‪ .‬אנחנו מכבדים אותו מאוד‪ ,‬כמו‬ ‫את שאר הנביאים‪ .‬אנו מאמינים שיש אדם רע מאוד‪ ,‬שבאחרית הימים‬ ‫יקום וירצח המונים וינסה להרוס את העולם – אז יקום המשיח ויהרוג‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫אני‪ :‬יש איזשהו אקט שצריך להיעשות לקראת ביאת המשיח?‬ ‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬אין אקטים מסוימים‪ .‬אנחנו תמיד מאמינים שכדי לרצות את‬ ‫אלוהים אנחנו צריכים לחזור בתשובה‪ ,‬מה שקרה לנו השתלטות‬ ‫הצלבנים‪ ,‬השתלטות האימפריה האמריקנית שמשתלטת על העולם‪,‬‬ ‫גם אם היא עושה זאת ללא צבא‪ ,‬השתלטות הציונות על הארץ שלנו‬ ‫פה‪ ,‬כל אלה צריכים להיפסק והעולם צריך לחזור חזרה לאסלאם‪.‬‬ ‫לאסלאם האמיתי‪ ,‬בלי שטויות של לאומיות לאום וכדומה לכך‪ ,‬לאסלאם‬ ‫הטהור‪ .‬שליטתו של האסלאם הזה באזור‪ ,‬בעולם היא הדבר הנכון‪.‬‬ ‫זוהי שליטה לא לשם שליטה‪ ,‬אלא שליטה שבאה כדי להביא את‬ ‫העולם לדרך הישר‪ .‬אנחנו מאמינים שמרגע תחילת קיומה של‬ ‫האסלאם אין מקום לא לנצרות ולא ליהדות‪ .‬כל האנשים מוכרחים‬ ‫להאמין בנביא מוחמד‪ ,‬זה מה שאנחנו מאמינים‪ .‬הנביא ישוע‪ ,‬אם יבוא‬ ‫– יבוא אחרי מוחמד‪.‬‬ ‫‪567‬‬ ‫בשלב הזה של הריאיון תמו השאלות שהכנתי מבעוד מועד‪ ,‬על כן‬ ‫פניתי לחליל ושאלתי האם יש דברים שירצה להוסיף‪.‬‬ ‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬חשוב לי להגיד שהתקשורת מנסה להכפיש את האסלאם‪.‬‬ ‫היום יש תחושה שכל העולם הוא נגד האסלאם‪ ,‬אפילו אנשים מוסלמים‬ ‫רגילים‪ ,‬לא מאמינים באסלאם אלא מאמינים בלאומיות ולא באלוהים‪,‬‬ ‫כל אלה מכפישים את שם האסלאם כולו‪ .‬אותם אנשים אומרים על‬ ‫האסלאם שהוא שמור למסגד‪ ,‬בשבילם האסלאם הוא דרשה רק‬ ‫למסגד או לבית הקברות‪ ,‬אבל האסלאם הוא מעבר לזה האסלאם הוא‬ ‫גם קבלת השונה‪ ,‬לדבר בכבוד זה אסלאם‪ ,‬להיות הוגן זה אסלאם‪.‬‬ ‫אסלאם זה לא רק למסגד‪ ,‬האסלאם זו שליחות שנשלחה לאדמה‬ ‫בשביל שתיושם‪ ,‬בשביל שיהיה שלום ובשביל שהאנושות תינצל ביום‬ ‫הדין‪ .‬האסלאם לא בשביל להשתלט על העולם ולשעות לו רע‪ ,‬אלא‬ ‫בשביל לתקן אותו‪ .‬אנחנו מאמינים שיום יבוא‪ ..‬כפי שראיתי תמונות‬ ‫שפורסמו‪ ,‬ובהן מופיע בוש כשהוא קורא ספר שעוסק ביום שאחרי‬ ‫מפלתה של ארצות הברית‪ .‬כלומר‪ ,‬אני מסיק מזה שהיום של עליית‬ ‫האסלאם מתקרב‪ ,‬כפי שקץ תקופת השליטה של האימפריה‬ ‫האמריקאית מתקרבת לקצה‪ .‬בנוסף חשוב לי להדגיש שיש הבדל בין‬ ‫האסלאם למוסלמים‪ .‬היום אם קורה איזה אירוע עם מוסלמי‪ ,‬מכפישים‬ ‫את האסלאם‪ ,‬זה לא צריך להיות ככה‪ .‬ישנם מוסלמים שמתנהגים לא‬ ‫כדרך האסלאם‪ ,‬ולא בגללם צריך להכפיש את כל הדת‪ ,‬ובניה‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬התקשורת העולמית מנסה להכפיש אותנו‪ ,‬לדעתי מתוך פחד‬ ‫ואי הבנה‪ ,‬אבל אני אגיד לך שאין מה לעשות האסלאם מתפשט‪ ,‬ובעוד‬ ‫כמה עשרות מועטות של שנים כל אירופה תישלט על ידי האסלאם‪ .‬כל‬ ‫אדם שהוא מדעי ולומד את האסלאם ללא דעות קדומות יבין‬ ‫שהאסלאם היא דת נקייה‪ ,‬אחרון הנביאים בא בשביל שהעולם ינוח‪,‬‬ ‫ויצא נקי בשביל יום הדין‪ .‬הרי פעם יהודים חיו יחד עם מוסלמים‪,‬‬ ‫בתקופת הזוהר‪ ,‬הספרדים גירשו אותם‪ .‬דור הזהב‪ ,‬אחרי שגורשו הלכו‬ ‫לחיק האימפריה העותמאנית וחיו שם‪ ,‬לעומת זאת הגיעו לאירופה‬ ‫ונטבחו שם‪ ,‬לא רק יהודים‪ .‬נטבחו מוסלמים לצד יהודים‪ .‬אבל ההכשה‬ ‫העולמית הזאת לא מוסיפה דבר לאף אחד‪.‬‬ ‫אני‪ :‬חליל תודה רבה לך על הריאיון‪ ,‬אני כמובן אשתמש בו בעבודתי‪.‬‬ ‫‪565‬‬ ‫חליל‪ :‬בשמחה עמית‪ ,‬תודה לך שפנית אלי‪.‬‬ ‫‪568‬‬ ‫בית החינוך המשותף נופי השור‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫טל‪35-8558888 :‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪58533‬‬ ‫עבודת השם מיראה או מאהבה‬ ‫מגישה‪ :‬מאי ברגמן‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‪ ,‬קיבוץ מגן‬ ‫ת‪.‬ז‪638878537 :‬‬ ‫קיבוץ רביבים‬ ‫מיקוד ‪58858‬‬ ‫טל‪35-3836665 :‬‬ ‫‪583‬‬ ‫ראשי פרקים‪:‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫‪)6‬‬ ‫‪)6‬‬ ‫‪)6‬‬ ‫מבוא‬ ‫פרק ‪ -5‬ייראת שמיים ‪ ,‬ייראת אלוהים‪.‬‬ ‫פרק ‪ -6‬אהבת השם‬ ‫פרק ‪ -6‬מה בין ייראה לאהבה‪.‬‬ ‫‪585‬‬ ‫אנה אפנה \ ארז לב ארי‬ ‫אני רודף אחר חוקיך‪ ,‬מחד‬ ‫מאידך תשוקתי אותי רודפת‪.‬‬ ‫בוש ונכנע אבוא בשעריך‪.‬‬ ‫והלילות הארוכים והבדידות והשנים‪,‬‬ ‫והלב הזה שלא ידע מרגוע‪.‬‬ ‫עד שישקוט הים‪ ,‬עד שינוסו הצללים‪.‬‬ ‫לאן אלך‪ ,‬אנה אפנה‪ ,‬כשעיניך מביטות בי‬ ‫איכה אברח‪ ,‬איך לא אפנה?‬ ‫בין אמת לאמת‪ ,‬בין הלכה למעשה‬ ‫בין הימים ההם לזמן הזה‪.‬‬ ‫בין הנסתר לנגלה‪ ,‬בין העולם הבא לעולם‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫רודף אחר חוקיך‪ ,‬מאידך תשוקתי אותי‬ ‫שורפת‬ ‫עזה כמוות איומה כנדגלות‬ ‫הלילות הארוכים והבדידות והשנים‬ ‫והלב הזה שלא ידע מרגוע‬ ‫עד שישקוט הים‪ ,‬עד שינוסו הצללים‪-‬‬ ‫השיבני!‬ ‫אבא \ אביתר בנאי‬ ‫אבא‪ ,‬אני רוצה לעמוד מולך‬ ‫להאמין שאתה אבא טוב‬ ‫אבא‪ ,‬אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי‬ ‫ככה סתם אבא טוב‬ ‫אבא‪ ,‬אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי‬ ‫שלמסע הזה יהיה סוף טוב‬ ‫שכל מה שאני עובר בדרך‬ ‫יהפוך חולשה לעוצמה גדולה‬ ‫אבא‪ ,‬אני רוצה לחזור אלי‬ ‫למצוא אותך שם איתי‬ ‫במקור שלי אני טוב גמור‪ ,‬אבא‬ ‫ושם אני מאמין בעצמי‬ ‫יונתי בחגווי הסלע‬ ‫השמיעיני את קולך‬ ‫תשירי לי שיר חדש‪ ,‬חדש‬ ‫שיאיר ליבי ואת מיתרי‪.‬‬ ‫לאן אלך‪ ,‬אנה אפנה‪...‬‬ ‫‪586‬‬ ‫מבוא‬ ‫עבודתי עוסקת בשאלת האמונה‪ ,‬האם היא נובעת מתוך פחד ואינטרס או מתוך אהבה‬ ‫ובחירה? האם הן תחושות מנוגדות זו מזו? בעבודתי אני אשאל מהי דרך האמונה הנכונה‪.‬‬ ‫האם להסתמך על התנ"ך? על הרמב"ם?‬ ‫הפרק הראשון יעסוק ביראת ה'‪ ,‬בפרק זה אנסה להבין מאין נובעת יראת ה' ומדוע‪.‬‬ ‫אני‬ ‫אגדיר את מושג היראה ואבחן את רמות היראה השונות‪ .‬אנסה לקשר את מושג היראה‬ ‫לתופעת החזרה בתשובה שצברה תאוצה בשנים האחרונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אתייחס למסכת אבות‬ ‫ואבחן האם מסכת זו מעודדת אותנו לעבוד מתוך ייראה או אולי מתוך אהבה‪.‬‬ ‫הפרק השני יעסוק באהבת ה'‪ ,‬בפרק זה אנסה להבין מאין נובעת אהבת ה'‪ ,‬אהבה לדבר‬ ‫שמימי והליכת השבי אחריו‪ .‬אני אבחן את סיפור איוב והקשר שלו לאהבת השם ועבודה ללא‬ ‫תנאים‪ ,‬אביא משל "כאב אל בנו" שמשקף את יחסי הקב"ה ועם ישראל‪ .‬אבחן בנוסף את‬ ‫עמדתו של הרמב"ם לעניין האמונה‪ ,‬ואת היחס במסכת אבות לאמונה‪ .‬הפרק יעסוק גם‬ ‫בהשוואה של העבודה לשמה מול עבודה שלא לשמה ואת יחס המקורות לעבודה שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬אני אגדיר את שני סוגי העבודה ואביא את דעותיהם של רבנים והוגי דעות‪.‬‬ ‫הפרק השלישי בעבודה יוקדש לסיכום ומסקנות‪ ,‬קראתי לפרק "מה בין ייראה לאהבה"‪ ,‬בו‬ ‫אסכם בקצרה מהי יראת השם מול אהבת השם‪ ,‬מהי העמדה שמוצגת במסכת אבות לגבי‬ ‫האמונה ואציג את מסקנותיי לגבי האמונה‪ ,‬מהי הדרך הנכונה לפי דעתי בהסתמך על‬ ‫העבודה שעשיתי והאם באמת אהבה וייראה הן שני ניגודים כל כך גדולים?‬ ‫‪586‬‬ ‫פרק ‪ -5‬יראת ה'‬ ‫ירא‪ ,‬אֹת ֹו תַ ֲעבֹד; ּוב ֹו ִּת ְדבָ ק‪ּ ,‬ובִּ ְשמ ֹו ִּת ָשבֵ עַ ‪ .‬כא הּוא ְת ִּהל ְָתָך‪ ,‬וְ הּוא אֱ ֹלהֶ יָך‪--‬‬ ‫כ אֶ ת‪-‬יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך ִּת ָ‬ ‫אֲ שֶ ר‪-‬עָ שָ ה ִּא ְתָך‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ גְ דֹֹלת וְ אֶ ת‪-‬הַ ּנו ָֹראֹת הָ אֵ לֶה‪ ,‬אֲ שֶ ר ָראּו‪ ,‬עֵ ינֶיָך‪ .‬כב בְ ִּשבְ עִּ ים ֶנפֶ ש‪ ,‬י ְָרדּו אֲ בֹתֶ יָך‬ ‫ִּמ ְצ ָריְ מָ ה; וְ עַ ָתה‪ ,‬שָ ְמָך יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך‪ ,‬כְ כוֹכְ בֵ י הַ שָ מַ יִּ ם‪ָ ,‬לרֹב‪( .‬דברים י'‪,‬כ')‬ ‫‪92‬‬ ‫יראת שמיים הינה מצווה ביהדות המחייבת הרגשת יראה רוחנית של האדם כלפי אלוהים‪.‬‬ ‫מצווה זו ייחודית בשני מובנים‪ :‬ראשית היא מצווה המוטלת על הנפש ואיננה מעשית‪ ,‬שנית‬ ‫היא אינה מושגת באופן מושלם אף פעם‪ ,‬ועל האדם לנסות כל חייו להשתפר בה‪ .‬לפי ספר‬ ‫החינוך‬ ‫‪93‬‬ ‫‪ ,‬מצווה זו היא אחת מ"שש המצוות התמידיות" ‪ ,‬ש"חיובן תמידי‪ ,‬לא ייפסק מעל‬ ‫האדם אפילו רגע בכל ימיו‪".‬‬ ‫ישנן דרגות שונות ביראת שמיים‪ :‬יראה תתאה‪ ,‬שהיא בארמית יראה תחתונה‪ ,‬יראת‬ ‫הרוממות‪ ,‬ויראת הרוממות במובנה הגבוה‪.‬‬ ‫יראה תתאה‪ ,‬היא יראת העונש‪ ,‬האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל לאחר מותו ובמשך‬ ‫חייו על חטאיו במשך החיים‪ ,‬עונש זה מרתיע אותו וגורם לו ללכת בדרך הטובה‪.‬‬ ‫יראת הרוממות‪ ,‬תחושת הייראה מתעוררת באדם בעומדו מול רוממות ושגב‪ ,‬תחושה זו‬ ‫מוכרת לנו כאשר אנו נתקלים בתופעות טבע מרשימות למיניהן‪ .‬ככל שהירא יבין את גדולתו‬ ‫ונוראות של האל כך תגדל ייראתו‪ .‬להבדיל מייראת העונש‪ ,‬ייראה זו באה מתוך רצון להעמיק‬ ‫בה ולא מתוך פחד ממנה‪.‬‬ ‫ייראה גבוה ואידאלית עוד יותר‪ ,‬היא ייראת הרוממות במובנה הגבוה‪ -‬הירא מבין ומרגיש את‬ ‫טוב האל ואת הצורך והרצון בקרבה אליו‪ ,‬עד כדי תלות בו ופחד מהתרחקות ממנו‪ .‬כדוגמה‪,‬‬ ‫אפשר לראות תלות כזו אצל ילד קטן שמבין את תלותו המוחלטת באמו ומפחד מכל‬ ‫התרחקות ממנה‪.‬‬ ‫בימינו אנו נתקלים ביותר ויותר אנשים שחזרתם בתשובה ועבודתם את האל נעשית מתוך‬ ‫פחד‪ ,‬מתוך מצוקה‪ .‬אנשים מאמינים כי חוסר הצלחתם ומזלם נובעים מתוך חטאיהם ולכן הם‬ ‫מנסים לתקן‪ .‬רבנים רבים משתמשים באיומים כדרך להחזרה בתשובה‪ .‬כך יוצא שציבור‬ ‫‪92‬‬ ‫אתר ממרא ‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫ספר החינוך הוא תיאור כל תרי"ג (‪ )356‬המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר‪ .‬הספר ממשיך‬ ‫מסורת רחבה של מוני מצוות‪ ,‬ביניהם הספרים ספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬ספר מצוות גדול‪ ,‬ספר מצוות קטן‪ ,‬וספר‬ ‫חרדים‪ .‬שלא כקודמיו‪ ,‬מתאר בעל ספר החינוך גם את טעם המצווה (בלשונו‪ ,‬השורש שלה)‪ ,‬דיניה‪ ,‬העונש‬ ‫המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים‪.‬‬ ‫‪586‬‬ ‫רחב מתפקד בשיטה של נעשה ונשמע‪ ,‬בלי להשתמש בדעתו‪ ,‬ממלאים אחר הוראות הרב‬ ‫מצב זה עלול להיות מסוכן מאוד‪.‬‬ ‫יראת שמיים במסכת אבות‪:‬‬ ‫מסכת אבות‪ ,‬הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ ,‬היא עוסקת בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות‬ ‫ודרך ארץ‪.‬‬ ‫"‪ ...‬ואל תרבה שיחה עם האישה‪--‬באשתו אמרו‪ ,‬קל וחומר באשת חברו; מכאן אמרו חכמים‪ ,‬כל‬ ‫המרבה שיחה עם האישה‪--‬גורם רעה לעצמו‪ ,‬ובטיל מדברי תורה‪ ,‬וסופו יירש גיהינם‪".‬‬ ‫‪94‬‬ ‫הנה פסוק עם ציווי ‪ .‬ציווי זה אוסר על קיום שיחה עם האישה‪ ,‬ומאיים כי מי שיעז לדבר עם‬ ‫האישה וללמוד ממנה‪ ,‬יחדול מלדבר תורה ולקיים מצוות וסופו יהיה בגיהנום‪ .‬זוהי מצווה‬ ‫שקיומה יבוא מתוך פחד ולא מתוך בחירה‪ ,‬הבנה והסכמה‪.‬‬ ‫"‪...‬הוא היה אומר‪ ,‬מרבה בשר מרבה רימה‪ ,‬מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל‪,‬‬ ‫מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים‪ .‬מרבה תורה מרבה חיים‪ ,‬מרבה ישיבה‬ ‫מרבה חכמה‪ .‬קנה שם טוב‪ ,‬קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה‪ ,‬קנה חיי העולם הבא‪"...‬‬ ‫‪95‬‬ ‫פסוק של שכר ועונש‪ .‬בפסוק זה ישנו איום‪ ,‬והבטחה‪ ,‬האדם כביכול בוחר את דרכי פעולתו‬ ‫אך ברור לו מפסוק זה באיזו דרך עליו לבחור‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫מסכת אבות א‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מסכת אבות ב‪,‬ח‪.‬‬ ‫‪588‬‬ ‫פרק ‪ -6‬אהבת השם‬ ‫אהבת ה' צריכה להיות חזקה יותר מהכל‪ ,‬על האדם לקבל כל צרה בחייו באהבה כי היא‬ ‫באה מאלוהים‪ ,‬אהבת האדם וחוזק אמונתו נבחנים בעת הצרה‪ .‬כמו במגילת איוב‪ ,‬אלוהים‬ ‫מוכיח לשטן כי אמונת האדם הצדיק חזקה יותר מכל דבר אחר גם בעת צרה בכך שהוא‬ ‫מביא עליו צרות בזו אחר זו ובוחן את חוזק אמונתו‪ ,‬ואיוב לא נשבר‪ ,‬הוא נשאר צדיק עד‬ ‫הסוף‪.‬‬ ‫א ִּאיש הָ יָה ְבאֶ ֶרץ עוץ‪ִּ ,‬אי ֹוב ְשמוֹ ; וְ ָהיָה ָה ִּאיש הַ הוא‪ָ ,‬תם וְ י ָָשר וִּ ֵירא ֱאל ִֹּהים‪--‬וְ ָסר‬ ‫לו ִּש ְב ָעה בָ נִּ ים‪ ,‬וְ ָשלוֹ ש ָבנוֹ ת ‪.‬ג ַוי ְִּהי ִּמ ְקנֵהו ִּש ְב ַעת אַ ְלפֵ י צֹאן ו ְשל ֶֹשת אַ ְלפֵ י‬ ‫ֵמ ָרע ‪.‬ב וַיִּו ְָלדו ֹ‬ ‫גְ ַמ ִּלים‪ַ ,‬ו ֲח ֵמש ֵמאוֹ ת צֶ ֶמד ָב ָקר ַוח ֲֵמש ֵמאוֹ ת אֲתוֹ נוֹ ת‪ ,‬וַעֲ בֻ ָדה‪ַ ,‬ר ָבה ְמאֹד; ַוי ְִּהי הָ ִּאיש הַ הוא‪,‬‬ ‫מו; וְ ָש ְלחו‪ ,‬וְ ָק ְראו ִּל ְשל ֶֹשת‬ ‫ָגדוֹ ל ִּמ ָכל ְבנֵי ֶק ֶדם ‪.‬דוְ הָ ְלכו בָ נָ יו וְ ָעשו ִּמ ְש ֶתה‪ֵ ,‬בית ִּאיש ֹיו ֹ‬ ‫אַ ְחי ֵֹתיהֶ ם‪ ,‬לֶ ֱאכֹל וְ ִּל ְשתוֹ ת‪ִּ ,‬ע ָמהֶ ם ‪.‬ה ַוי ְִּהי ִּכי ִּה ִּקיפו י ְֵמי ַה ִּמ ְש ֶתה וַי ְִּשלַ ח ִּאי ֹוב ַוי ְַק ְד ֵשם‪,‬‬ ‫וְ ִּה ְש ִּכים ַבב ֶֹקר וְ הֶ עֱ לָ ה עֹלוֹ ת ִּמ ְס ַפר ֻכ ָלם‪ִּ --‬כי אָ ַמר ִּאי ֹוב‪ ,‬אולַ י חָ ְטאו בָ נַי ובֵ ְרכו ֱאל ִֹּהים‬ ‫ִּב ְלבָ בָ ם‪ָ :‬ככָ ה יַעֲ ֶשה ִּאיוֹ ב‪ָ ,‬כל הַ י ִָּמים‪ .‬ו ַוי ְִּהי הַ יוֹ ם‪--‬ו ַָיבֹאו ְבנֵי ָה ֱאל ִֹּהים‪ְ ,‬ל ִּה ְתי ֵַצב ַעל יְהוָה;‬ ‫אמר‪,‬‬ ‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ֵ ,‬מאַ יִּן ָתבֹא; וַי ַַען הַ ָש ָטן אֶ ת יְהוָה‪ ,‬וַיֹ ַ‬ ‫ָבוא גַ ם הַ ָש ָטן‪ְ ,‬בתוֹ כָ ם ‪.‬ז וַי ֶ‬ ‫וַי ֹ‬ ‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ ,‬הֲ ַש ְמ ָת ִּל ְב ָך ַעל ַע ְב ִּדי ִּאי ֹוב‪ִּ :‬כי אֵ ין‬ ‫ִּמשוט ָבאָ ֶרץ‪ ,‬ו ֵמ ִּה ְתהַ ֵל ְך ָבה ‪.‬ח וַי ֶ‬ ‫ֹאמר‪ :‬הַ ִּח ָנם‪,‬‬ ‫ָכמֹהו ָבאָ ֶרץ‪ִּ ,‬איש ָתם וְ י ָָשר י ְֵרא ֱאל ִֹּהים וְ ָסר ֵמ ָרע ‪.‬טוַי ַַען הַ ָש ָטן אֶ ת יְהוָה‪ ,‬וַי ַ‬ ‫לו‪ִּ --‬מ ָס ִּביב‪:‬‬ ‫ֲשר ֹ‬ ‫יתו‪ ,‬ו ְב ַעד ָכל א ֶ‬ ‫י ֵָרא ִּאיוֹ ב ֱאל ִֹּהים ‪.‬י הֲ לֹא את (אַ ָתה) ַש ְכ ָת בַ עֲ דוֹ ו ְב ַעד ֵב ֹ‬ ‫לו‪ִּ --‬אם לֹא‬ ‫ֲשר ֹ‬ ‫ַמעֲ ֵשה י ָָדיו ֵב ַר ְכ ָת‪ ,‬ו ִּמ ְקנֵהו ָפ ַרץ ָבאָ ֶרץ ‪.‬יא וְ אולָ ם ְשלַ ח נָ א י ְָד ָך‪ ,‬וְ גַ ע ְבכָ ל א ֶ‬ ‫ַעל ָפנ ָ‬ ‫לו ְבי ֶָד ָך‪ַ --‬רק אֵ ָליו‪ ,‬אַ ל ִּת ְשלַ ח‬ ‫ֲשר ֹ‬ ‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ִּ ,‬הנֵה כָ ל א ֶ‬ ‫ֶיך‪ ,‬יְבָ ְרכֶ ָך ‪.‬יב וַי ֶ‬ ‫י ֶָד ָך; וַיֵצֵ א‪ ,‬הַ ָש ָטן‪ֵ ,‬מ ִּעם‪ְ ,‬פנֵי יְהוָה ‪.‬יג ַוי ְִּהי‪ ,‬הַ יוֹ ם; ובָ נָ יו ו ְבנ ָֹתיו א ְֹכ ִּלים וְ ש ִֹּתים ַייִּן‪ְ ,‬בבֵ ית א ֲִּחיהֶ ם‬ ‫ֹאמר‪:‬‬ ‫הַ ְבכוֹ ר ‪.‬יד ו ַמ ְלאָ ְך ָבא אֶ ל ִּאיוֹ ב‪ ,‬וַי ַ‬ ‫ֹעות ַעל‬ ‫ת ֹנות ר ֹ‬ ‫הַ ָב ָקר ָהיו ח ְֹרשוֹ ת‪ ,‬וְ ָה ֲא ֹ‬ ‫י ְֵדיהֶ ם ‪.‬טו ו ִַּת ֹפל ְשבָ א ו ִַּת ָקחֵ ם‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ְנ ָע ִּרים ִּהכו ְל ִּפי חָ ֶרב; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד‬ ‫ֹאמר‪ ,‬אֵ ש ֱאל ִֹּהים נָ ְפ ָלה ִּמן הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬ו ִַּת ְב ַער ַבצֹאן ובַ ְנ ָע ִּרים‬ ‫לָ ְך ‪.‬טזעוֹ ד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא ַוי ַ‬ ‫ֹאמר‪ַ ,‬כ ְש ִּדים ָשמו‬ ‫ֹאכלֵ ם; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬יז עוֹ ד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא וַי ַ‬ ‫וַת ְ‬ ‫אשים וַי ְִּפ ְשטו ַעל הַ ְג ַמ ִּלים וַי ִָּקחום‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ְנ ָע ִּרים ִּהכו ְל ִּפי חָ ֶרב; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י‬ ‫ְשל ָֹשה ָר ִּ‬ ‫ֶיך ו ְב ֹנו ֶת ָ‬ ‫ֹאמר‪ָ :‬בנ ָ‬ ‫יך א ְֹכ ִּלים וְ ש ִֹּתים ַייִּן‪ְ ,‬בבֵ ית‬ ‫ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬יח ַעד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא וַי ַ‬ ‫דולָ ה ָבאָ ה ֵמ ֵעבֶ ר הַ ִּמ ְד ָבר‪ ,‬וַי ִַּגע ְבאַ ְר ַבע ִּפנ ֹות הַ ַביִּת‪ ,‬וַיִּפֹל ַעל‬ ‫א ֲִּחיהֶ ם הַ ְבכוֹ ר ‪.‬יט וְ ִּהנֵה רוחַ ְג ֹ‬ ‫לו‪ ,‬וַיָגָ ז אֶ ת‬ ‫הַ ְנ ָע ִּרים‪ ,‬וַיָמותו; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬כ וַי ָָקם ִּאי ֹוב וַי ְִּק ַרע אֶ ת ְמ ִּע ֹ‬ ‫‪583‬‬ ‫ֹאמר ָערֹם יָצָ ִּתי ִּמ ֶב ֶטן ִּא ִּמי‪ ,‬וְ ָערֹם אָ שוב ָש ָמה‪--‬יְהוָה נָ ַתן‪,‬‬ ‫ִּפל אַ ְר ָצה‪ ,‬וַי ְִּש ָתחו ‪.‬כא וַי ֶ‬ ‫רֹאשוֹ ; וַי ֹ‬ ‫וַיהוָה לָ ָקח; י ְִּהי ֵשם יְהוָה‪ְ ,‬מב ָֹר ְך ‪.‬כב ְבכָ ל זֹאת‪ ,‬לֹא חָ ָטא ִּאי ֹוב; וְ לֹא נָ ַתן ִּת ְפ ָלה‪ ,‬לֵ אל ִֹּהים ‪.‬‬ ‫סיפור איוב מעלה שאלות ותהיות רבות‪ ,‬לאדם קשה לתפוס את אכזריותו של האל ואת‬ ‫אמונתו העיוורת של איוב‪ .‬בחרתי להתייחס לאיוב תחת הכותרת אהבת השם‪ ,‬כיוון שאיוב‬ ‫באמת אהב את השם בכל נפשו‪ ".‬יְהוָה נָ ַתן‪ ,‬וַיהוָה לָ ָקח; י ְִּהי ֵשם יְהוָה‪ְ ,‬מב ָֹר ְך" ‪ .‬אך לא ניתן‬ ‫להתעלם מאכזריותו של האל בסיפור זה‪ ,‬שבגלל התגרותו של השטן‪ ,‬הפקיר השם את איוב‬ ‫בידיו‪ .‬חז"ל טענו כי סיפור איוב הוא אינו מקרה שקרה‪ ,‬אלא משל‪ ,‬על אהבת ה' בכל מחיר‪,‬‬ ‫על היצר הרע והיצר הטוב שבאדם‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬איוב תוגמל על אמונתו החזקה‪ ,‬הוא‬ ‫קיבל פי שניים מכל הרכוש שהיה לו בעבר‪ ,‬קיבל שבעה בנים ושלוש בנות‪ ,‬מסופר כי בנותיו‬ ‫היו יפות תואר ואף הן קיבלו נחלה‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫"כאב אל בנו התנהגות הקב"ה לעם ישראל‪"97‬‬ ‫הגאון מוילנא‬ ‫‪98‬‬ ‫הבהיר פעם במשל מדוע יש לשמוח בחג הפורים ומה משמעותו של חג זה‪:‬‬ ‫משל למלך גדול שהיה לו בן שיצא לתרבות רעה‪ ,‬כל הניסיונות לחנך ולהדריך אותו היו‬ ‫לשווא‪ ,‬בן זה התחבר לחבורת פושעים מהסוג הגרוע ביותר‪ ,‬ודבק בכל ההרגלים הרעים‬ ‫שלהם‪ ,‬ובהתנהגותו גרם למלך בושה רבה‪ .‬המלך לא היה יכול לסבול זאת‪ ,‬ובמצוקתו‬ ‫הקשה פנה אל טובי המחנכים והיועצים שיעזרו לו‪ ,‬כולם הגיעו למסקנה שהדבר היחידי‬ ‫שאולי יוכל להציל את בן המלך המידרדר‪ ,‬הוא להעלותו על אוניה ולהביאו לאי מרוחק‪,‬‬ ‫מבלי יכולת לשוב לארמון בכוחות עצמו‪ ,‬אולי כך‪ ,‬טענו‪ ,‬בדרך זו ילמד לקח‪.‬‬ ‫המלך קיבל את הדברים‪ ,‬ובלב כואב שלח שליחים שיעלו את הבן לאוניה‪ ,‬הוא ניסה‬ ‫להתנגד‪ ,‬אך הם אחזו בו בכוח ולא אפשרו לו להימלט‪ ,‬האוניה הפליגה למרחבי הים‪ ,‬ולאחר‬ ‫‪96‬‬ ‫בתנ"ך לא היה מקובל להוריש לבנות נחלה אלא רק לבנים‪.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪http://www.esaenay.co.il/151730/%D7%9B%D7%90%D7%91-%D7%90%D7%9C‬‬‫‪%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%A7%D7%91-%D7%94‬‬ ‫‪98‬‬ ‫רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ‪ 66 ,‬באפריל ‪ – 5763‬י"ט בתשרי ה'תקנ"ח‪ 8 ,‬באוקטובר ‪)5787‬‬ ‫נודע בכינויים‪ :‬הגאון רבינו אליהו‪ ,‬הגאון מווילנה‪ ,‬הגאון החסיד[‪ ]5‬ואף בפשטות ‪ -‬הגאון‪ ,‬או בראשי תיבות‪:‬‬ ‫הַ ג ְָּּר"א‪ .‬היה תלמיד חכם‪ ,‬פוסק ואיש אשכולות נודע ביותר‪ ,‬שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות‬ ‫רבנית עליונה‪ .‬היה גדול במקרא‪ ,‬בתלמוד ובקבלה‪ ,‬פוסק מקורי ומרכזי‪ ,‬ובקיא במדעים‪ .‬אגדות רבות נכרכו‬ ‫בשמו‪ ,‬והעם היהודי מתייחס אליו עד היום באהבה‪ ,‬הערצה וביראת כבוד‪ .‬היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה‬ ‫שאת כל זמנו הקדיש ללימוד‪.‬‬ ‫‪587‬‬ ‫זמן הגיעה לאי בודד ומרוחק בלב ים‪ ,‬שם הורידו בכוח את בן המלך מעל הסיפון והשאירוהו‬ ‫על החוף‪ ,‬הנער צעק וצווח‪ ,‬ניסה להיאחז בקרשי האוניה‪ ,‬אך שליחי המלך ניתקוהו בכוח‬ ‫והורידו אותו אל החוף והאוניה עזבה את המקום‪.‬‬ ‫ישב בן המלך על החוף ובכה‪ ,‬בכה על מר גורלו וקונן‪" :‬מי ידאג לי? מי יטפל בי? מי יסתכל‬ ‫עלי?"‪ .‬והנה חלף על ידו אדם זקן‪ ,‬בכיו של הנער הגיע לאוזניו והוא פנה אליו בחום ושאל‬ ‫אותו‪" :‬מה לך נער? מדוע אתה ממרר בבכי?" טוב הלב שהקרין הזקן שבה את לב הנער‬ ‫והוא סיפר לו בגלוי לב מי הוא ומה עבר עליו‪ .‬אמר לו הזקן‪" :‬אל תירא‪ ,‬אני מזמין אותך‬ ‫לבוא אל ביתי‪ ,‬כל הילדים שלי כבר נישאו ועל כן יש בביתי מקום בשבילך‪ ,‬אמנם אין זה‬ ‫בית מלכים‪ ,‬אבל בהחלט אוכל להחזיקך שם‪ ,‬אתה תעבוד במשק שלי‪ ,‬בשדה וברפת‪,‬‬ ‫ובתמורה תקבל מזון למחייתך ומקום לינה"‪.‬‬ ‫לבן המלך לא היתה ברירה‪ ,‬במצב שלו היתה זו הזדמנות נדירה שמישהו חמל עליו והסכים‬ ‫לאוספו אל ביתו‪ .‬הוא חי בבית הזקן‪ ,‬סייע לו בעבודות שונות‪ ,‬הכיר את הסביבה ורכש לו‬ ‫חברים‪ ,‬מידי פעם היה בן המלך יוצא לטיול במרחבי היערות שבאותו אי ולא פעם קרה‬ ‫שתוך כדי טיול במעבה היער‪ ,‬הגיחה לעברו חיית טרף מסוכנת‪ .‬הוא נבהל מאוד וכאשר‬ ‫החיה התקרבה אליו והסכנה היתה מוחשית ממש‪ ,‬באותו רגע הופיע מאי שם צייד שירה‬ ‫בחיה והרג אותה והציל את חייו‪ .‬תופעה זו חזרה פעמים מספר ותמיד ברגע האחרון היה‬ ‫מופיע אדם ומציל אותו‪.‬‬ ‫פעם אחת מצא חבורה של נערים פוחזים וריקים‪ ,‬והתחבר אליהם‪ ,‬בלכתו איתם ברחוב‬ ‫תפס אותו אדם לא מוכר‪ ,‬גרר אותו הרחק מהם‪ ,‬נתן לו מכות הגונות ואמר לו‪" :‬הנערים‬ ‫הללו אינם חברה מתאימה בשבילך‪ ,‬לך הביתה"‪ .‬מקרה מעניין אחר שהיה לו‪ ,‬פעם הלך‬ ‫בכביש‪ ,‬לפתע הגיחה לעברו מכונית וכמעט שנדרס‪ ,‬והנה הגיע ברגע האחרון אדם והציל‬ ‫אותו מלהידרס‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬לאחר היותו באי כבר כמה שנים‪ ,‬הלך בן המלך ברחוב עם חבריו‪ ,‬ופתאום החל‬ ‫לרקוד‪ ,‬חבריו שהיו עימו חשבו שנטרפה עליו דעתו‪ ,‬אמרו‪" :‬מה קרה לך? האם נשתבשה‬ ‫עליך דעתך?" הוא חייך אליהם ואמר להם‪" :‬כשאפסיק מריקודי אספר לכם מה גרם‬ ‫לריקודי הזה באמצע הדרך"‪ .‬הוא רקד ורקד‪.‬‬ ‫‪585‬‬ ‫כאשר תש כוחו כינס את חבריו ואמר להם‪ :‬בואו ואסביר לכם למה אני רוקד‪ ,‬תוך כדי‬ ‫הליכתי ברחוב פתאום התבררה לי ידיעה‪ ,‬שתירצה לי בבת אחת כמה וכמה קושיות‪ ,‬דעו‬ ‫לכם שאבי הוא מלך חשוב השולט על הרבה מדינות‪ ,‬אבל אני לא התנהגתי כראוי לבן מלך‬ ‫וגרמתי לאבי בושה רבה ונוראה‪ ,‬עד שלא נותרה לו ברירה אלא להגלות אותי לאי הזה‬ ‫שאין בו אף אחד שמכיר אותי ויכול לעזור לי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬תוך כדי הליכה ברחוב שחזרתי לעצמי את אשר עבר עלי מאז בואי הנה‪ ,‬ושמתי לב‬ ‫לשרשרת מקרים מוזרים שאירעו לי‪ .‬ניקח לדוגמא‪ -‬המשיך בן המלך‪ -‬את המקרה‬ ‫הראשון‪ ,‬בזמן שהגעתי לאי‪ ,‬לאחר שנזרקתי אליו על ידי שליחי אבי מהאוניה‪ ,‬ישבתי על‬ ‫החוף בוכה ובודד ופתאום הגיע הזקן‪ ,‬היום‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה שאני גר אצלו‪ ,‬אני יודע‬ ‫בבירור שאף פעם הוא אינו עובר באזור החוף‪ ,‬התחלתי לשאול את עצמי‪ ,‬מדוע הוא הגיע‬ ‫באותו יום אל החוף ובדיוק באותה שעה שהגעתי אני?‬ ‫וכך גם הרהרתי לגבי שאר המקרים המוזרים‪ ,‬איך זה יכול להיות שתמיד ברגע הנכון‪,‬‬ ‫בהיותי במעבה היער בסכנה עצומה‪ ,‬מופיע אדם ומציל אותי? וכן אז‪ ,‬כשהלכתי עם‬ ‫הנערים הריקים‪ ,‬בא אלי אדם נתן לי מכות נוראות והרחיק אותי מחברתם‪ ,‬הרי על מכות‬ ‫אלה נאמר "נאמנים פצעי אוהב"‪ ,‬אני מכיר טובה לאדם זה‪ ,‬כי הוא הציל אותי מהתדרדרות‬ ‫נוספת‪ ,‬מה עומד מאחורי כל המקרים המוזרים הללו? שאלתי את עצמי‪.‬‬ ‫פתאום תפסתי את העניין‪ ,‬אין כל צל של ספק שאבא שלי עומד מאחורי כל המאורעות‬ ‫הללו‪ ,‬כי אבא‪ -‬הוא אבא‪ ,‬ואבא לא יזרוק סתם ילד לאי בודד בלי משענת‪ ,‬בלי עזרה וסיוע‪,‬‬ ‫עכשיו אני מבין שכל האנשים הטובים הללו שהצילו אותי‪ ,‬הם אנשים שנשלחו ע"י אבא‪,‬‬ ‫הזקן הזה קיבל הודעה שביום פלוני אני עתיד להגיע לאי‪ ,‬והוא התבקש להזדמן לחופי האי‬ ‫בדיוק באותה שעה שבה הגעתי לכאן‪ ,‬הזקן הזה הוא עני מרוד‪ ,‬אך הוא מרעיף עלי‬ ‫ממתקים‪ ,‬מי נתן לו אותם? אין ספק שזה מאבא שלי‪ ,‬גם האנשים שהצילו אותי ביער‪,‬‬ ‫בכביש ובקבוצה‪ ,‬אין ספק שאבא שלי שלח אנשים שיעקבו אחרי וישמרו עלי ויגנו עלי‬ ‫בעת הצורך‪ ,‬פתאום תפסתי שיש לי אבא כזה‪ ,‬ואתם מתפלאים על שאני מתחיל לרקוד?!‬ ‫מה אנו למדים ממשל זה? לכאורה‪ ,‬הוא בא בשביל ללמד אותנו כמה ה' הוא אבא טוב ודואג‬ ‫אך לא ניתן להתעלם גם משיטת ההענשה הזו‪ .‬אלוהים טוב למי שטוב אליו‪ ,‬הוא טוב למי‬ ‫‪588‬‬ ‫שמקשיב לו והולך בדרכו ומעניש את מי שלא עד שהוא לומד שהוא חייב להאמין וללכת‬ ‫בדרכו של ה'‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬ה' הוא שומר ודואג‪ ,‬אבל ממה בעצם?! מהנזקים ומהענישה שלו עצמו‪ .‬אז האם‬ ‫אנחנו חייבים לעבוד את ה'?! אם לא נעבוד אותו בדרך שמכתיבים לנו לעבוד אותו ניענש?!‬ ‫מה בכלל הדרך הנכונה לעבוד את ה'?‬ ‫הרמב"ם ענה על שאלה זו בכך שיש לעבוד את ה' מתוך אהבה ובחירה אם כך‪ ,‬אין דרך‬ ‫יחידה נכונה לעבוד את ה' ‪ ,‬ובכל זאת מה גורם לאנשים ללכת אחרי המצוות ‪ ,‬הרבנים‬ ‫וההפחדות בעיניים עצומות מבלי להפעיל שיקול דעת?!‬ ‫ומבחן האהבה הזאת הוא בזמן הדחק והצרה‪ .‬וכן אמרו ז"ל (ברכות נ"ד)‪" :‬ואהבת את ה'‬ ‫אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו') – "אפילו נוטל את נפשך"‪" .‬ובכל מאודך" –"בכל‬ ‫ממונך"‪ .‬אמנם כדי שלא תהיה הצרות והדחקים קושי ומניעה אל האהבה יש לאדם להשיב‬ ‫אל עצמו שתי תשובות‪ ,‬האחת מהן שווה לכל נפש והשנייה לחכמים בעלי הדעה העמוקה‪.‬‬ ‫האחת היא‪" :‬כל מאי דעבדין מן שמיא לטב" (ברכות ס')‪ .‬וזה כי אפילו הצער ההוא והדחק‬ ‫הנראה בעיניו רעה איננו באמת אלא טובה אמיתית‪ .‬וכמשל הרופא החותך את הבשר או את‬ ‫האבר שנפסד כדי שיבריא שאר הגוף ולא ימות‪ ,‬שאף על פי שהמעשה אכזרי לכאורה‪ ,‬אינו‬ ‫אלא רחמנות באמת‪ ,‬להטיבו באחריתו‪ ,‬ולא יסיר החולה אהבתו מרופא בעבור זה המעשה‬ ‫אלא אדרבא יוסיף לאהבה אותו‪ ,‬כן הדבר הזה‪ ,‬כשיחשוב האדם שכל מה שהקב"ה עושה‬ ‫עימו לטובתן הוא עושה‪ ,‬בין שיהיה בגופו‪ ,‬בין שיהיה בממונו‪ ,‬ואף על פי שהוא אינו רואה‬ ‫ואינו מבין איך זה הוא טובתו‪ ,‬וודאי טובתו הוא‪ ,‬הנה לא תחלש אהבתו מפני כל דחק או כל‬ ‫צער‪ ,‬אלא אדרבא תגבר ונוספה בו תמיד‪.‬‬ ‫הרמב"ם האמין שעבודת ה' צריכה לבוא מתוך בחירה ואהבה אמתית‪ .‬ולא מתוך אף אינטרס‬ ‫וציפייה לשכר‪.‬‬ ‫כות‬ ‫ֹאמר אָ ָדם הֲ ֵרינִּ י עוֹ ֶשה ִּמ ְצווֹ ת הַ תוֹ ָרה וְ עוֹ ֵסק ְבחָ ְכ ָמ ָתה‪ְ ,‬כ ֵדי ֶשא ֲַק ַבל הַ ְב ָר ֹ‬ ‫"א אַ ל י ַ‬ ‫רות ֶש ִּהזְ ִּה ָירה ת ֹו ָרה‬ ‫הַ ְכתובוֹ ת ַבתוֹ ָרה אוֹ ְכ ֵדי ֶשאֶ זְ ֶכה ְלחַ יֵי הָ עוֹ לָ ם הַ ָבא; וְ אֶ ְפרֹש ִּמן ָהעֲ בֵ ֹ‬ ‫עו ָלם הַ ָבא‪ .‬ב אֵ ין‬ ‫ֵמהֶ ן‪ְ ,‬כ ֵדי ֶש ִּא ָנצֵ ל ִּמן הַ ְקלָ לוֹ ת הַ ְכתובוֹ ת ַבתוֹ ָרה אוֹ ְכ ֵדי ֶשל ֹא ִּא ָכ ֵרת ֵמחַ יֵי ָה ֹ‬ ‫עובֵ ד ִּמי ְִּראָ ה; וְ אֵ ינָ ה ַמעֲ לַ ת‬ ‫ָראוי לַ עֲ בֹד אֶ ת ה'‪ַ ,‬על ֶד ֶר ְך זוֹ ‪ֶ :‬שהָ עוֹ בֵ ד ַעל ֶד ֶר ְך ֹזו‪ ,‬הוא ֹ‬ ‫‪533‬‬ ‫יאים‪ ,‬וְ לֹא ַמעֲ לַ ת הַ ֲחכָ ִּמים‪ .‬וְ אֵ ין עוֹ בֵ ד אֶ ת ה' ַעל ֶד ֶר ְך ֹזו‪ ,‬אֵ ָלא ַע ֵמי ָהאָ ֶרץ וְ הַ ָנ ִּשים‬ ‫הַ ְנ ִּב ִּ‬ ‫וְ הַ ְק ַט ִּנים‪ֶ ,‬ש ְמחַ ְנ ִּכין אוֹ ָתן לַ עֲ בֹד ִּמי ְִּראָ ה‪ַ ,‬עד ֶש ִּת ְר ֶבה ַד ְע ָתן וְ י ַַע ְבדו ֵמאַ הֲ בָ ה‪".‬‬ ‫‪99‬‬ ‫כלומר‪ ,‬עבודת האל צריכה לבוא מתוך ידע ובחירה בה‪ .‬היא צריכה להעשות בצורה של‬ ‫למידה והתפתחות‪ .‬אדם שעובד את האל מתוך פחד ואינטרס הוא אדם טיפש‪ .‬הרמב"ם‬ ‫מאמין שעבודה שלא לשמה‪ ,‬שבאה מתוך אינטרס מסוים יכולה להיות נחלתם של ילדים‬ ‫ונשים בלבד‪ ,‬כי דרך העבודה שלא לשמה הם יילמדו לעבוד עבודה לשמה‪.‬‬ ‫"ד ו ַמעֲ ָלה זוֹ ִּהיא ַמעֲ לָ ה ְגדוֹ לָ ה ַעד ְמאוֹ ד‪ ,‬וְ אֵ ין ָכל חָ כָ ם ֹזוכֶ ה ָלה‪ .‬וְ ִּהיא ַמעֲ לַ ת אַ ְב ָר ָהם אָ ִּבינו‪,‬‬ ‫ֶש ְק ָראוֹ הַ ָקדוֹ ש ָברו ְך הוא אוֹ הֲ בוֹ ְל ִּפי ֶשל ֹא ָעבַ ד אֵ לָ א ֵמאַ הֲ בָ ה‪ .‬וְ ִּהיא הַ ַמעֲ ָלה ֶש ִּצוָנו ָבה‬ ‫הַ ָקדוֹ ש ָברו ְך הוא ַעל י ְֵדי מ ֶֹשה ַר ֵבנו‪ֶ ,‬ש ֶנא ֱָמר "וְ אָ הַ ְב ָת‪ ,‬אֵ ת ה' ֱאלֹהֶ ָ‬ ‫יך‪ְ ,‬בכָ ל‪ְ -‬לבָ ְב ָך ו ְבכָ ל‪-‬‬ ‫ַנ ְפ ְש ָך‪ ,‬ו ְבכָ ל‪ְ -‬מא ֶֹד ָך" (דברים ו‪,‬ה)‪.‬‬ ‫הַ ִּמ ְצווֹ ת ֵמאַ הֲ בָ ה‪".‬‬ ‫ו ִּבזְ ָמן ֶשיֶאֱהַ ב אֶ ת ה' אַ הֲ בָ ה ָה ְראויָה‪ִּ ,‬מיָד יַעֲ ֶשה ָכל‬ ‫‪100‬‬ ‫אהבת השם המסכת אבות‪:‬‬ ‫מסכת אבות‪ ,‬הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ ,‬היא עוסקת בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות‬ ‫ודרך ארץ‪.‬‬ ‫"‪...‬אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב‪ ,‬על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא הוו כעבדים המשמשין‬ ‫את הרב‪ ,‬על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם‪".‬‬ ‫‪101‬‬ ‫פסוק זה מחד‪ ,‬מצווה לעבוד את ה' לא מתוך אינטרס אישי וצפייה לגמול אלא מתוך בחירה‬ ‫נטולת אינטרסים ( תפיסה המזכירה את זו של הרמב"ם בספרו הלכות תשובה פרק י')‬ ‫ומאידך‪ ,‬פסוק זה מצווה על מורת שמיים‪ .‬עבודת האל מתוך פחד מכוחו ועליונותו‪.‬‬ ‫איך מתחברים שני הציווים לפסוק אחד? איך אפשר לאהוב ולעבוד מבלי אינטרסים‪ ,‬אלא‬ ‫מפחד? הרי אם אעבוד את האל מתוך פחד ‪ ,‬עבודתי תהיה מהרצון שישמור עליי‪ ,‬שלא יפגע‬ ‫בי‪.‬‬ ‫"‪...‬הוו זהירין ברשות‪--‬שאין מקרבין לו לאדם‪ ,‬אלא לצורך עצמן‪ :‬נראין כאוהבין בשעת‬ ‫הנאתן‪ ,‬ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו‪"...‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪99‬‬ ‫הלכות תשובה פרק י'‬ ‫‪100‬‬ ‫הלכות תשובה פרק י'‬ ‫‪101‬‬ ‫מסכת אבות א‪,‬ג‪.‬‬ ‫‪535‬‬ ‫בפסוק זה ישנה מצווה שמגיעה עם הסבר‪ ,‬הזהר מהאנשים בחברתך כיוון שהם יכולים‬ ‫להיות צבועים ונחמדים אליך רק כאשר יהיו צריכים ממך דבר מה‪ ,‬אך יעזבו אותך בשעה‬ ‫שתצטרך אותם‪ .‬זוהי דוגמה למצווה שעצם ההסבר אחריה מראה לנו שקיימת גם אפשרות‬ ‫לא לעשותה‪ ,‬אך כדאי לעשות אותה בגלל ההסבר שבא אחריה‪ ,‬זוהי מצווה שנעשית מתוך‬ ‫בחירה‪.‬‬ ‫עבודה לשמה‪:‬‬ ‫עבודת האל לשמה הוא ביטוי מרכזי בחשיבה הדתית היהודית‪ .‬המונח מתייחס להבדל בין‬ ‫שני סוגים של דתיים העובדים את האל ‪ -‬העובד לשמה והעובד שלא לשמה‪ .‬כשאדם עובד‬ ‫את אלוהיו בציפיה לשכר כלשהו‪ ,‬כלומר ביחס למה שאלוהים ייתן לו תמורת נאמנותו אליו‪,‬‬ ‫הריהו עובד שלא לשמה‪ .‬אדם שעובד את האל ורואה בעבודה זאת תכלית בפני עצמה הריהו‬ ‫עובד לשמה‪.‬‬ ‫הרב שלמה אבינר‪ ,‬כתב חיבור‪ -‬להיות בשמחה תמיד (חלק ב(‬ ‫אם כן‪ ,‬על מה נשמח? עיקר השמחה כדברי הגמרא‪ ,‬הרמב"ם ורבי יהודה הלוי‪ ,‬היא שמחה‬ ‫של מצווה‪ :‬שמחה וסיפוק שאני מקיים מצווה‪ .‬כך כותב הרמב"ם‪" :‬השמחה שישמח האדם‬ ‫בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן‪ ,‬עבודה גדולה היא" (סוף הלכות סוכה ולולב)‪.‬‬ ‫אך נבהיר‪ :‬עבודת ד' בשמחה‪ ,‬אין הכוונה שבשעת קיום מצווה משעממת‪ ,‬נאזין למוסיקה‬ ‫נעימה או נאכל גלידה טעימה‪ ,‬או נלמד תורה בספר הכתוב בצורה מצחיקה‪ .‬לא כן‪ .‬אין זו‬ ‫שמחה של מצווה‪ ,‬אין זו שמחה שסיבתה היא המצווה‪ .‬הרמב"ם אינו מבטיח שלא יהיה‬ ‫קושי בקיום המצוות‪ .‬ה"מגיד משנה" בפירושו על הרמב"ם כותב‪: :‬חייב לעשותן והוא שמח‬ ‫בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת וייקל בעיניו טרחן‬ ‫ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל"‪ .‬ללכת‬ ‫לצבא זה קשה‪ ,‬ללדת זה קשה‪ ,‬לטבול תחת הקרח זה קשה‪ ,‬גם לבקש סליחה זה קשה‪.‬‬ ‫אך גם את המצוות הקשות‪" ,‬כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע" (שמות כד )‪ .‬איננו בוררים‬ ‫בין המצוות‪ .‬הרמב"ם מדגיש שהשמחה "היא בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן"‬ ‫‪102‬‬ ‫מסכת אבות ב‪,‬ג‪.‬‬ ‫‪536‬‬ ‫גם אם המצווה קשה‪ ,‬נקיים אותה בשמחה‪ ,‬כיוון שאנו אוהבים את ד'‪ ,‬את התורה‪ ,‬את‬ ‫המצוות‪" .‬מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" (תהילים קיט צז)‪.‬‬ ‫קיום מצוות בלי שמחה הוא חיסרון‪ .‬שמא תאמרו‪ :‬אם אדם שמח בקיום המצוות‪ ,‬אין זו‬ ‫מעלה‪ ,‬הקושי הוא המבחן של אהבת ד'‪ ,‬כאשר אין לאדם חשק לעבודת ד'‪ ,‬עתה יבחן אם‬ ‫הוא עובד לשמה‪ .‬זו הערה נכונה‪ .‬לפום צערא אגרא (אבות ה כז)‪ ,‬לפי ההשקעה ומיצוי‬ ‫כוחות הנפש הוא השכר‪ .‬אם כן למה התורה נוזפת במי שאינו עובד בשמחה(דברים כח‬ ‫מז)?‬ ‫אפשר להשיב בעזרת משל‪ .‬אדם אומר לרעייתו‪ :‬אני בעל טוב‪ ,‬עוזר לך ללא גבול‪ ,‬טורח‬ ‫ועמל‪ ,‬אבל דעי שאיני אוהב אותך‪ ,‬אלא את השכנה ממול‪ ,‬אך חלילה וחס אין לי כלפיה‬ ‫שום דבר‪ ,‬שום מעשה‪ ,‬שום דיבור‪ ,‬שום מחשבה‪ .‬אשתו תשיב לו‪ :‬אתה משלם לי מס של‬ ‫מעשים והלב שלך נמצא במקום אחר‪ .‬כך יאמר אדם לרבונו של עולם‪ :‬אני מקיים כל‬ ‫מצוותיך במסירות על אף הקשיים‪ ,‬אך אני בכלל לא מאוהב בהן‪ ,‬אלא בכל מיני תענוגי‬ ‫העולם הזה‪ .‬הרי הוא משלם לקדוש ברוך הוא מס של מעשים‪ ,‬אך לבו בל עמו‪ .‬אלא יש‬ ‫לאדם לעבוד את ד' מתוך שמחה שהוא עובד את ד'‪ .‬זו עבודה לשמה‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו‪" :‬לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא‬ ‫לשמה בא לשמה"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬חז"ל מאמינים כי עבודת האל והעיסוק בתורה זוהי חובה‪ ,‬לכן יש לעשותה גם‬ ‫אם היא עבודה שלא לשמה‪ ,‬כלומר מתוך אינטרס או הרגשת החובה‪ ,‬וכי במשך הזמן‬ ‫שאדם עושה עבודה שלא לשמה תהפוך עבודתו לשמה‪ ,‬כלומר הוא יחל להאמין ויהיה‬ ‫נטול אינטרסים באמונתו‪ .‬עבודה לשמה היא התכלית ועבודה שלא לשמה היא הדרך‬ ‫להשגת תכלית זו‪.‬‬ ‫הרב כרמיאל כהן‪ ,‬עסק בערכה של עבודת ה' 'שלא לשמה' ‪ ,‬הדיון התמקד במשנתו‬ ‫של ראב"ם‪ , 103‬תוך השוואה לדעת אביו ‪:‬‬ ‫שתי תכונות מאפיינות את העובד לשמה‪:‬‬ ‫‪103‬‬ ‫רבי אברהם בן הרמב"ם (ראב"ם‪ ,‬ר' אברהם החסיד; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו‪ - 5553 ,‬י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח‪,‬‬ ‫‪ )5667‬פרשנה הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם‪ ,‬איש הלכה‪ ,‬פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט‪ ,‬פילוסוף‬ ‫והוגה דעות‪ ,‬רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר‪ ,‬נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה‪.‬‬ ‫‪536‬‬ ‫א‪ .‬נאמנות‬ ‫ב‪ .‬מסירות‪.‬‬ ‫עבודת ה' מתוך נאמנות‪ ,‬היא עבודה שאינה למען הפקת תועלת מבני אדם‪ ,‬ועבודת ה' מתוך‬ ‫מסירות‪ ,‬היא עבודה שאינה למען הפקת תועלת מה'‪ .‬אדם שהוא גם נאמן וגם מסור הוא‬ ‫עובד ה' מאהבה‪ .‬אדם בדרגה זו‪ ,‬משעבד את גופו ונפשו לעבודת ה'‪ ,‬וכל מעשיו הם‬ ‫בנאמנות גמורה לקב"ה ולא לצורך הפקת טובות הנאה מאלהים ואדם‪ .‬להגיע לרמה כזו של‬ ‫אמונה הוא דבר קשה שגם החכמים הגדולים בתורה מתקשרים אליה‪ .‬הרב כרמיאל‬ ‫בעבודתו‪ ,‬מנסה לגבור על בעיה זו‪ ,‬ומביא פסוק של הרמב"ם ‪:‬‬ ‫"התירו להמון שישארו על אמונתם מעשיית הטובות לתקוות הגמול וההתרחקות‬ ‫מהרעות ליראת העונש‪ ,‬ויזורזו על זה‪ ,‬ויחוזקו רצונותיהם בו‪ ,‬עד שישיג המשיג‪,‬‬ ‫וידע האמת והאופן השלם מה הוא‪".‬‬ ‫פיתרונם של חז"ל הוא הדרגתיות‪ ,‬תכנית שלבים‪ .‬תכנית זו מאפשרת לאדם להתגבר על‬ ‫טבעו התועלתני‪ ,‬ומונעת ממנו ליפול ‪" -‬ולא תיחפז ותקפוץ בפעם אחת‪ ,‬לבל תתבזה ותשוב‬ ‫ריקם"‪.‬‬ ‫עבודה שלא לשמה היא עבודה מתוך חוסר נאמנות‪ ,‬וחוסר מסירות‪ .‬בין שתי התכונות‬ ‫"נאמנות" ו"מסירות" קיימת תלות‪" :‬אי אפשר למסירות גמורה בלא נאמנות גמורה"‪ .‬ישנן‪,‬‬ ‫לפי הרב כרמיאל כהן‪ ,‬דרגות בעבודה שלא לשמה‪ :‬א‪ .‬עבודה מתוך חוסר נאמנות (וממילא‬ ‫חוסר מסירות)‪ .‬ב‪ .‬עבודה מתוך נאמנות אך מתוך חוסר מסירות‪ .‬נבררן אחת לאחת‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדרגה הנמוכה ביותר בעבודה שלא לשמה‪ ,‬היא זו הנעשית מתוך חוסר נאמנות לה'‪,‬‬ ‫למען הפקת תועלת מבני אדם‪.‬‬ ‫כך כותב ראב"ם‪( 104‬המספיק לעובדי ה' עמוד כה)‪:‬‬ ‫עלהקצה האחד נמנה המקיים מצוות מתוך צביעות‪ ,‬כגון השומר שבת והנמנע‬ ‫מאכילת חמץ בפסח‪ ,‬רק מיראתו שמא יעידו עליו ויבוא על עונשו‪ ,‬ולו היה‬ ‫בטוח מפני דבר זה ‪ -‬לא היה שומר שבת או נמנע מאכילת חמץ בפסח‪ .‬וכגון‬ ‫‪104‬‬ ‫רבי אברהם בן הרמב"ם (ראב"ם‪ ,‬ר' אברהם החסיד; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו‪ - 5553 ,‬י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח‪,‬‬ ‫‪ )5667‬פרשנה הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם‪ ,‬איש הלכה‪ ,‬פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט‪ ,‬פילוסוף‬ ‫והוגה דעות‪ ,‬רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר‪ ,‬נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה‪.‬‬ ‫‪536‬‬ ‫מי שלומד תורה רק כדי שיתגדל בעיני הבריות ויעשו לו כבוד הרבה‪ ,‬או לשם‬ ‫טובת הנאה אחרת‪ ,‬ומרבה בתפילה ובעבודת הבורא‪ ,‬ומתמיד בציצית ותפילין‬ ‫כדי שיראוהו כחסיד‪ .‬זהו שקורין חז"ל בשם "יוהרא"‪ ,‬ומסתייגים וחוששים‬ ‫מפניו‪ ,‬ואומרים‪" :‬חיישינן ליוהרא"‪ ,‬וקורין למי שמקיים מצוות כך‪' :‬עושה‬ ‫התורה שלא לשמה'‪ ...‬והסוג הנפסד הזה הוא הקרוי בפי חז"ל גם‪" :‬כת‬ ‫חנפים"‪ ...‬ואין זה לפי תכליתנו הנעלה‪ ,‬אף להזהיר על כגון דא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מעולה מדרגה פחותה זו של קיום מצוות מתוך צביעות‪ ,‬היא העבודה בנאמנות אך בחוסר‬ ‫מסירות‪ .‬וזו לשון ראב"ם (שם‪ ,‬עמוד כז)‪:‬‬ ‫והקרוב אל הנאמן‪ ,‬הוא מי שיהיו מעשיו הדתיים מיראת עונשו יתעלה‪ ,‬ולא‬ ‫מיראת עונשם של בני אדם‪ .‬ומתוך ציפיה לשכר מאתו יתעלה‪ ,‬ולא לשכרם‬ ‫של בני אדם‪ ,‬כגון כבוד וגדולה‪ .‬וזהו שקורין 'עובד מיראה'‪ .‬ואפילו הוא אינו‬ ‫קרוי נאמן; כי לו הניח שהוא בטוח מפני עונשו יתעלה ונואש משכרו‪ ,‬היו‬ ‫מעשיו בטלים ומבוטלים‪ .‬משמע‪ ,‬שאין הוא נאמן כעובד מאהבה שביארנו‬ ‫לעיל‪ ,‬אך קרוב הוא אל הנאמן‪ ,41‬מפני שאיננו עושה מעשיו לראווה לבני‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬אף נוכל לכנות בשם את האדם המקיים מצוות מתוך יראת עונש מאת הבורא‪ ,‬וציפיית‬ ‫שכר אלוהי ‪' -‬עובד מיראה'‪ .‬דרגה זו של עבודה מיראה‪ ,‬היא מעולה מקיום מצוות מתוך‬ ‫צביעות‪ ,‬אך אף היא נחשבת כעבודה שלא לשמה‪.‬‬ ‫אז האם ישנו ערך לעבודה שלא לשמה? ואם יש מהו? מעבודתו של הרב כרמיאל כהן עולה‬ ‫כי לעבודה שלא לשמה יש ערך רק כדרך להישג התכלית שהיא עבודה לשמה‪.‬‬ ‫דברי הרמב"ם‪" :105‬הנהו תרי מימרי‪ ,‬בעוסק בתורה לשמה ושלא לשמה‪ ,‬לא קשין אהדדי‪,‬‬ ‫שמתרויהו שמעינן שאין ראוי לעסק אלא לשמה‪ ,‬ולשמה הוא העיקר‪ ,‬ולא נצטוינו אלא‬ ‫לעסק בה לשמה‪ ,‬והעוסק שלא לשמה רתוי (= רצוי) לו שלא נברא‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬טוב‬ ‫‪105‬‬ ‫רבי משה בן מימון (מכונה גם בראשי תיבות ‪ -‬הרמב"ם‪ ,‬בערבית מוכר כמוסא בן מימון; ובלשונות אירופה‬ ‫כמיימונידס; נולד בשנת ‪ 5568‬או ‪ ,]5[5565‬בקורדובה‪ ,‬ספרד ‪ -‬נפטר ב‪ 56-‬בדצמבר ‪ ,5636‬כ' בטבת‬ ‫ד'תתקס"ה‪ ,‬בפּוסטאט‪ ,‬מצרים)‪ ,‬מגדולי הפוסקים בכל הדורות‪ ,‬מחשובי הפילוסופים בימי הביניים‪ ,‬איש‬ ‫אשכולות‪ ,‬מדען‪ ,‬רופא‪ ,‬חוקר ומנהיג‪ .‬אחד האישים החשובים והנערצים‬ ‫‪538‬‬ ‫הוא העסוק בה שלא לשמה‪ ,‬מזה שלא עסק בה כל עקר; שזה שעסק בה שלא כהגן‪,‬‬ ‫הואיל ועסק ‪ -‬מתוך שלא לשמה יבוא לשמה‪".‬‬ ‫פרק ‪ -6‬מה בין יראה לאהבה‬ ‫נתחיל בבחינת תחושת היראה‪ .‬הפרק הקודם דיבר על אהבת השם‪ .‬על כך שהאל הוא אל‬ ‫טוב ודואג ממש כמו אבא‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מדוע ישנה מצוות יראת ה'? ישנם אנשים שעובדים את‬ ‫האל מתוך פחד ומתוך אינטרס להישמר מכל רע‪ .‬בתנ"ך מתוארים הרבה מקרים של שכר‬ ‫ועונש שבהם אלוהים מעניש את האדם כי לא שמע לו‪ ,‬הגירוש מגן העדן‪ ,‬סיפור בבל‪,‬‬ ‫המבול‪ .‬אם כן‪ ,‬האל הוא אל מפחיד ומאיים שיש להישמר ממנו‪ ,‬אחרת נקבל עונש‪ .‬האם‬ ‫אפשר גם לאהוב אל כזה?‬ ‫בנוגע לתחושה האהבה‪ ,‬האמונה עונה לנו על שאלות שהמדע עוד לא הצליח לענות עליהן או‬ ‫גם על שאלות שאת התשובה להן אנו לא מסוגלים להבין כמו למשל‪ ,‬האם יש חיים אחרי‬ ‫המוות? כיצד הם נראים? מה תפקידנו בעולם? בגלל חוסר הודעות הגזע האנושי נשען על‬ ‫כל מיני אמונות‪ .‬עבודת האל וקיום המצוות מבטיחה לנו חיים אחרי המוות‪ ,‬למשל גן עדן או‬ ‫גלגול נשמות‪ .‬היא נותנת לנו סיבות לקיומנו אנו פה כדי והמשיך את עבודתו של האל ולקיים‬ ‫את מצוותיו‪ .‬האם לא נאהב את האמונה הזו?‬ ‫בחנתי את סוגיית האהבה מול ייראה במסכת אבות‪ ,‬במסכת זו המסר לגבי אהבה מול ייראה‬ ‫לא חד משמעי‪ ,‬ישנן מצוות שבאות עם הסבר ונימוק ונעשות מתוך בחירה והגיון אך גם ישנן‬ ‫מצוות שעבירה עליהן היא תשלום בעונש‪.‬‬ ‫האמונה הרווחת היא שכאשר נאהב את האל בכל לבבנו ונעבוד אותו באופן טוטאלי ואמיתי‪,‬‬ ‫נקבל גמול‪ ,‬האל יאהב אותנו בחזרה‪ .‬אך אם לא נקבל את מצוותיו של האל באופן אוטומטי‬ ‫ואוהב ולא נמלא אחריהן נקבל עונש‪ .‬האם אפשר באמת לאהוב‪ ,‬אהבה אמיתית‪ ,‬ולעבוד‬ ‫עבודה לשמה ביחד עם ההרגשה שאנו תחת זכוכית מגדלת שבוחנת אותנו כל הזמן?‬ ‫יראה ואהבה הן שתי תחושות קיצוניות ושונות אחת מהשנייה‪ .‬אך האם הן אינן יכולות‬ ‫להימצא ביחד‪ .‬אין זה טבעי שאדם יאמין הן מתוך אהבה והן מתוך ייראה? אין זה אפשרי‬ ‫לאהוב את מה שגורם לך להתגבר על הפחד והאיום שבקיומנו ואחריו? בעיני הדבר אפשרי‪,‬‬ ‫בעיני זו הברירה הטבעית ביותר שיש לאדם‪.‬‬ ‫‪533‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬ ‫טלפון‪377-6585533 :‬‬ ‫פקס‪35-8856667 :‬‬ ‫יהדות כתרבות או יהדות חילונית – בחירה‬ ‫ביהדות ללא‬ ‫אלוהים‪.‬‬ ‫שם המגישה‪ :‬ינאי רובינשטיין‬ ‫ת"ז‪656678855 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ נירים‪ .‬ד‪.‬נ הנגב ‪5856833‬‬ ‫טלפון נייד‪3866656635 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪6356‬‬ ‫‪537‬‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫עבודה זו עוסקת ביהדות כתרבות ‪ -‬בישראל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט‪.‬‬ ‫בפרק הראשון אדון בשאלה מהי חילוניות‪ .‬מעבר להיות האדם החילוני חופשי מסמכות‬ ‫האלוהים‪ ,‬עומדים בבסיס החילוניות ערכים נוספים‪ .‬בפרק השני אעסוק בנושא היהדות‬ ‫כתרבות‪ .‬היהדות היא גם דת וגם לאום כך שמתאפשרת בתוך המרחב הזה תפיסת עולם‬ ‫הרואה ביהדותה שורשים והשתייכות‪ ,‬זאת עם או ללא אמונה בקיומו של אלוהים‪ .‬עם או‬ ‫ללא סמכותה של ההלכה‪ .‬היהדות החילונית המודרנית‪ ,‬מושפעת מעקרונות החילוניות‬ ‫וההומניזם שהתפתחו בתקופת ההשכלה ושואבת מהם את ערכיה‪ .‬ניתן למצוא בה מגוון של‬ ‫התייחסויות למהות היהדות החופשית ‪ -‬החילונית ולאינטראקציה שלה עם הדת היהודית‪.‬‬ ‫התרבות היהודית – ישראלית ‪ -‬חילונית היא מרכיב חשוב ואף מרכזי במרחב הציבורי‬ ‫בישראל כיום‪ .‬בפרק השלישי אתעמק בהתפתחות התרבות בתנועה הקיבוצית ובאופן בו‬ ‫היא יונקת משורשיה היהודיים ומוסיפה להם מהתרבות הכללית‪ ,‬מהציונות ומהרעיונות‬ ‫החברתיים שאפיינו את סוף המאה ה ‪ 58‬וראשית המאה ה‪ 63 -‬בעולם המערבי‪ .‬בראשית‬ ‫דרכם רוב הקיבוצים דחו את הזרם היהודי האורתודוקסי ממנו באו ושאליו השתייכו מזה‬ ‫דורות רבים הוריהם והורי הוריהם‪ ,‬יחד עם זאת היה להם חשוב שהמסגרות החברתיות ‪-‬‬ ‫תרבותיות של היישובים החדשים אותם הקימו יתבססו על ערכים יהודיים ובכך חייהם יכילו‬ ‫מאפיינים יהודיים גם אם לא דתיים‪ ,‬לעיתים במופגן‪ .‬הם ראו עצמם חוליה משמעותית‬ ‫בשרשרת התפתחות העם היהודי וכממלאי תפקיד מרכזי בתקומת העם בארצו‪ .‬התרבות‬ ‫שבמרכזה עיצוב החגים כפי שהתפתחה בקיבוצים במהלך מאה השנים האחרונות השפיעה‬ ‫באופן עמוק על התרבות החילונית החופשית בישראל‪.‬‬ ‫‪535‬‬ ‫מהי חילוניות?‬ ‫ברוב שנות הגלות הייתה התרבות היהודית דתית באופן כמעט בלעדי‪ .‬אבל לא בכל הזמנים‪,‬‬ ‫תרבות חולין יהודית התקיימה ואף שגשגה בתקופות שונות‪ ,‬למשל באלכסנדריה העתיקה‪,‬‬ ‫בספרד בימי הביניים‪ ,‬באיטליה של הרנסאנס‪ ,‬בהולנד ובאנגליה בראשית העת החדשה‪.‬‬ ‫היהודים באותם המקומות המשיכו ליצור ולשחזר מוסדות‪ ,‬כתבים ואפיוני חיים דתיים‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת היו קשובים ופתוחים למה שנחשב אז "התרבות הכללית" של הזמן – שבמרכזה‬ ‫המדע והפילוסופיה‬ ‫‪106‬‬ ‫מאז סוף המאה ה‪ 55-‬החלה המודרניות לחדור לרחוב היהודי ולסביבתו‪ .‬יהודים רבים החלו‬ ‫לצאת מהקהילה המסורתית‪ ,‬להשתלב בחברות שסביבם‪ ,‬לאמץ את דרכי חייהן וחשיבתם‪,‬‬ ‫בלי שהמירו את דתם‪ .‬עקב כך‪ ,‬בלי שתמיד ידעו להגדיר את מצבם החדש‪ ,‬הם ייצרו מגוון‬ ‫של יצירות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬דפוסים של התנהגות‪ ,‬דפוסים מנטאליים וסגנונות חיים‪ ,‬שלכולם הייתה‬ ‫זיקה יהודית כזו או אחרת‪ ,‬אף שלא היו תלויות באדיקות דתית או בקיום המצוות‪ ,‬ולא פעם‬ ‫דחו במפרש את הדת הרשמית ודרך חייה המחויב על פי ההלכה‪ .‬וכאשר נוסדו היישוב‬ ‫היהודי בארץ ומדינת ישראל‪ ,‬קיבלה היצירה התרבותית החילונית תנופה מיוחדת‪.‬‬ ‫החילוניות הינה תפיסת עולם המציבה במרכז את החשיבה האנושית ודנה את מעשי האדם‬ ‫על פי השפעתם על העולם הזה ולא על פי השפעתם על מעמדו בעולם הבא‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫לפי ההגדרה הרווחת ‪ -‬אדם חילוני‪ ,‬הינו אדם שאינו מאמין בקיומו של כוח עליון המנהיג את‬ ‫העולם‪ .‬אולם יש המתנגדים להגדרה זו‪ ,‬משום שהמושג "חילוני" טומן בחובו הנחה סמויה‬ ‫והיא‪ ,‬שבהיעדר שמירה על מצוות הדת‪ ,‬הופכים חייו של האדם לרצף חיים שטוח שכולו חולין‬ ‫וחוסר קדושה‪ .‬המתנגדים להכללה זו מעדיפים את המושג החליפי ‪" -‬חופשי"‪ .‬לתפישתם‬ ‫מושג זה משקף נכון יותר את הגדרת אורח חייהם משום שהוא מבטא את הרצון הפנימי של‬ ‫האדם לאוטונומיה על עצמו והחלטותיו ואת העובדה שהוא אינו פועל תחת המחויבות הכובלת‬ ‫אותו למצוות הדת‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫התפיסה החילוניות מבוססת על רעיון הומאני הרואה את האדם כריבון על עולמו‪ ,‬גופו‪ ,‬מעשיו‬ ‫ומחשבותיו‪ ,‬בניגוד להשקפה הדתית המייחסת את הריבונות על האדם בגורם עליון‪ -‬אלוהים‪,‬‬ ‫אשר נתפס מחוץ לגבולות ההשגה של האדם‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪ http://www.lamda-njt.co.il/pre1.html‬זמן יהודי חדש‪ -‬מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית‪,‬עורך ראשי ירמיהו יובל‬ ‫‪107‬‬ ‫‪http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-170.htm‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16628‬‬ ‫‪538‬‬ ‫החילוניות במהותה אינה שלילה של הדתיות‪ .‬החילוניות גם איננה הקלת ראש בדת‪" ,‬פריקת‬ ‫עול תורה ומצוות"‪ ,‬כפי שמציגים אותה הדתיים‪ .‬החילוניות הינה השקפת עולם עצמאית‬ ‫בעלת ערכים משלה‪ ,‬הכוללים לעיתים‪ ,‬גם שלילה של התנהגויות אנושיות וחברתיות שהן‬ ‫פועל יוצא של תפיסת העולם הדתית (רק לשם הדוגמא ניתן לציין את נושא הדרת הנשים‬ ‫שעלה לכותרות בשנים האחרונות) ‪ .‬אם כן ניתן להגיד כי על פי התפיסה החילונית‪ ,‬ביהדות‬ ‫החופשית כהשקפת עולם וכאורח חיים‪ ,‬קיימים רעיונות המנוגדים ממש לדרכי מחשבה‬ ‫והתנהגויות אנושיות המוצאים את ביטויים באורחות חיים על פי ההלכה וקיום המצוות‬ ‫במסגרות חיים דתיות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬השקפת העולם החילונית‪ ,‬מבינה את חשיבותה ההיסטורית של הדת ומכירה‬ ‫בזכות קיומה של השקפת העולם ואורח החיים הדתי‪ .‬ההכרה בזכותו של כל בן אנוש להגדיר‬ ‫את עצמו שמורה לכולם וכל עוד אין הדתיות כופה את עצמה על מי שאינו רוצה בה‪ ,‬היא‬ ‫כלולה בזכותו הריבונית של האדם על עצמו‪.‬‬ ‫מקובל להניח שהחילוניות מבוססת על השקפה אתיאיסטית‪ ,‬כלומר‪ ,‬תפיסת עולם המניחה‬ ‫שאלוהים אינו קיים ולכן יש להניח כי אין ריבונות אלוהית‪ .‬החילונים ברובם הם אכן‬ ‫אתיאיסטים ולרוב אינם מאמינים בקיומו של אלוהים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להבחין בין האתיאיזם לבין‬ ‫החילוניות ההומניסטית‪ .‬עיקרו של האתיאיזם הוא שלילת קיום האלוהים‪ ,‬אבל אין הוא מציע‬ ‫השקפה ערכית אחרת כנגד האמונה באלוהים‪ .‬החילוניות ההומניסטית‪ ,‬כמו האתיאיזם‪ ,‬דוחה‬ ‫את רעיון הריבונות האלוהית‪ ,‬אבל מציעה מולו את רעיון ריבונות האדם‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מהי יהדות חילונית? שורשיה של היהדות החילונית נעוצים בסוף המאה התשע‪-‬‬ ‫עשרה‪ ,‬עם הופעתן של התנועה הלאומית היהודית והתנועה הסוציאליסטית היהודית‪ ,‬אלו‬ ‫דחו את הדת ואת הדתיות על פי האידיאולוגיה הסוציאליסטית האירופית‪ .‬התנועה הלאומית‪,‬‬ ‫מעצם מהותה‪ ,‬הטעימה את היסוד הלאומי שבקיום היהודי וראתה בדתיות רק גורם משני‪ ,‬לא‬ ‫הכרחי‪ ,‬להגדרה עצמית של היהודים‪.‬‬ ‫ככל תנועה הנובעת מזרם ההשכלה‪ ,‬גם היהדות החילונית המודרנית‪ ,‬מושפעת מעקרונות‬ ‫החילוניות וההומניזם ושואבת מהם את ערכיה‪ .‬ניתן למצוא בה מגוון של התייחסויות למהות‬ ‫היהדות החילונית ולאינטראקציה שלה עם הדת‪.‬‬ ‫מנגד ישנה טענה כי היהדות החילונית והיהדות הדתית שלובות זו בזו ללא יכולת להפריד‬ ‫ביניהן‪ ,‬כלומר‪ ,‬היהודי אינו מזוהה על פי מרכיב בעל תוכן כלשהו‪ ,‬הוא אינו מוגדר על פי‬ ‫דעותיו‪ ,‬מחשבותיו תפיסת עולמו הערכית או כללים כלשהם בהתנהגותו‪ .‬היהודי הוא יהודי‬ ‫על פי כללים חברתיים והיסטוריים שמבדילים אותו מהסביבה והופכים אותו‪ ,‬לפחות בעיני‬ ‫המתבונן מבחוץ‪ ,‬ל "יהודי בהגדרה" ללא תבניות מבדילות‪.‬‬ ‫‪573‬‬ ‫יש הסבורים כי החברה היהודית המתחדשת בכלל והציונות בפרט‪ ,‬נזקקו לדת ולסמליה‬ ‫לצורך גיוס תמיכה וקבלת ההכרה והלגיטימיות "הסופיות" בתוך העולם היהודי וגם מחוצה‬ ‫לו‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬יש הטוענים כי קיימת הפרדה מוחלטת בין הדתיות לבין אורח חיים יהודי‪-‬דמוקרטי‬ ‫שכן הדמוקרטיה המודרנית לא הייתה יכולה להתפתח בעולם שנשלט על ידי הדת‪ .‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬לגישתם‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬הייתה מהפכה חילונית ואי אפשר היה שתתחולל בדרך‬ ‫אחרת‪ .‬מהות החילוניות אינה שוללת את הדתיות‪ .‬היסוד החיובי החזק ביהדות החילונית‬ ‫הוא חירות האדם‪ .‬החילוניות מותירה את האדם לברור לו את דרכו ומחייבת אותו לחשיבה‬ ‫עצמאית ולביקורתיות מתמדת‪ .‬היהדות החילונית נבדלת בכך באופן יסודי מן היהדות‬ ‫הדתית‪.‬‬ ‫היהדות החילונית מבדלת את עצמה מהסביבה הדתית והכללית ומייצרת את ייחודה‬ ‫"היהודי" מכיוון שנקודת המוצא שלה נשענת על כתבי המקרא ועל הספרות וההגות היהודית‬ ‫שנצברה ונכתבה במרוצת הדורות אולם היא איננה גוזרת על עצמה מבחנים צרים של קבלת‬ ‫הכתוב על בסיס ההוראה האלוהית‪.‬‬ ‫תפיסת העולם היהודית חילונית מעמתת את נקודת המוצא שלה עם כתבי ההגות והתרבות‬ ‫של הקהילות הסובבות אותה שאינם תוצרתה של דת אחרת‪ ,‬מאמצת מהם רעיונות חדשים‬ ‫שדרכם נפתחת היהדות החילונית לרעיונות חדשים ומתפתחת לכווני חשיבה מגוונים כל זאת‬ ‫ללא צורך לבחון את כשירותם וכשרותם התורנית במבחן האלוהים ומסורת הדורות כהוראה‬ ‫מחייבת‪.‬‬ ‫כך למשל ניתן לראות באימוץ הרעיונות הסוציאליסטיים ותרגומם לחיי הקיבוץ‪ ,‬בראשית‬ ‫באירופה ואח"כ בארץ ישראל שילוב של חדש וישן מסורת עבר יהודית ורעיונות פורצי דרך‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫החילוניות היהודית מושפעת מן המסורת היהודית‪ ,‬כמטען תרבותי המשותף לכל‬ ‫היהודים‪ ,‬הזיקה המיוחדת לתנ"ך ולארץ ישראל מוכיחים כי החילוניות היהודית שלובה‬ ‫ומשלימה את היהדות הדתית ובכך מועצמת תחושת שותפות הגורל בין כל המגדירים‬ ‫עצמם כיהודים‪.‬‬ ‫‪575‬‬ ‫יהדות כתרבות‬ ‫כדי להבין את המושג "יהדות כתרבות" עלינו להבין את המושג תרבות‪ .‬בשפה הרווחת‬ ‫המילה תרבות מעוררת אסוציאציות הקשורות לאמנות‪ ,‬בידור‪ ,‬פנאי‪ ,‬וכדומה‪ .‬לדוגמה מוסף‬ ‫התרבות של העיתון או פינת התרבות ברדיו או בטלוויזיה‪ .‬כל אלה הם בוודאי חלק‬ ‫מהתרבות‪ ,‬אך המושג תרבות הוא רחב ועמוק הרבה יותר‪ .‬התרבות היא המימד שבו‬ ‫מתרחשים החיים האנושיים‪ .‬התרבות היא הגורם המתווך בין האדם לבין הטבע‪ ,‬בין האדם‬ ‫לבין העולם‪ ,‬בין האדם לבין החברה‪ .‬התרבות כוללת את שפת הדיבור והכתיבה‪ ,‬את מערכת‬ ‫הסמלים והטקסים‪ ,‬קוד הלבוש‪ ,‬נוהגי האכילה‪ ,‬עולם הדימויים והרגשות‪ ,‬וגם אמונות דתיות‬ ‫ופולחן דתי ושאר ההתנהגויות אנושיות‪ .‬מה שמאפיין קבוצה חברתית הוא הקודים‬ ‫התרבותיים הייחודיים שלה‪ .‬לבני אדם צורך עמוק בהשתייכות לקבוצה חברתית‪-‬תרבותית‬ ‫שבמסגרתה מתעצבת זהותם‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬יש הבדל משמעותי בין תפיסת היהדות כתרבות דתית לבין הבנתה כתרבות לאומית‪.‬‬ ‫בתפיסה דתית של היהדות‪ ,‬מקור הסמכות הוא האל דרך ההלכה ועל פי סמכות רבנית‬ ‫ופרשנותה בתקופות שונות‪ .‬מחויבות דתית משמעה היענות לצו האל כלומר המצוות כלפיי‬ ‫האל מעצבות את התרבות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתפיסה תרבותית לאומית‪ ,‬האומה ובני האדם‬ ‫המרכיבים אותה היא המעצבת את תרבותה‪ .‬התפיסה התרבותית הלאומית נובעת‬ ‫מהשקפת העולם המודרנית הרואה באדם ריבון לחייו‪ .‬אולם שלא כתפיסות מודרניסטיות‬ ‫מסוימות הכופרות בדת כלשהי‪ ,‬הרואות את האדם כאינדיבידואל בן חורין המעצב את עולמו‬ ‫בעצמו‪ ,‬היא מודעת לכך שהאדם נולד לתוך תרבות מסוימת (היהדות) והוא אינו יוצר את‬ ‫עצמו יש מאין‪ .‬אין זה אומר שאנו כבולים לתרבות שבה נולדנו ואנו חייבים לקבל אותה כפי‬ ‫שהיא‪ ,‬אנו יכולים להשפיע על התרבות שבה אנו חיים‪ ,‬לעצב אותה‪ ,‬לשנות אותה ולחדשה‬ ‫לפי רצוננו ודעותינו‪ .‬בתרבויות עתיקות מאוד כתרבות היהודית חלו שינוים רבים במהלך‬ ‫הדורות‪ ,‬שינוים שנוצרו בעקבות זיקה לתרבויות אחרות או בעקבות שינויים במציאות החיים‪.‬‬ ‫כך התעצבה בעת החדשה תרבות יהודית לאומית מודרנית שצמחה מתוך המפגש של‬ ‫התרבות היהודית המסורתית עם המודרניות המערבית‪ .‬תפיסה תרבותית של היהדות היא‬ ‫תפיסה אקטיביסטית ודינאמית‪ ,‬אשר שורשיה נטועים עמוק במורשתה העתיקה והיא‬ ‫מבקשת להמשיך ולעצב את תרבותה בתוך ההווה המשתנה ללא הרף‪.‬‬ ‫ייחודיותה של התרבות היהודית‪-‬ישראלית הוא בהיותה התרבות המרכזית של המרחב‬ ‫הציבורי בישראל‪ .‬קהילות יהודיות בעולם חיות במצב שבו קיים פער בין התרבות של המרחב‬ ‫הציבורי לבין זו של המרחב הפרטי והקהילתי‪ .‬המרחב הציבורי מתנהל על פי התרבות‬ ‫המקומית ובמרחב זה משתלבים בדרך כלל גם היהודים‪ ,‬אולם הם מתפקדים גם לפי קודים‬ ‫‪576‬‬ ‫של התרבות המקומית‪ .‬את "החיים היהודיים" שלהם הם מנהלים בבתיהם ובמרחבים‬ ‫קהילתיים מתוחמים‪ .‬בישראל קיים רצף בין אופני הקיום של הקהילות והקבוצות היהודיות‬ ‫השונות לבין המרחב הציבורי‪ .‬על אף היותה של התרבות הישראלית חלק מהתרבות‬ ‫המערבית‪ ,‬יש בישראל ביטויים רבים לתרבות היהודית‪ .‬השפה העברית החדשה בנויה על‬ ‫רבדיה השונים של העברית העתיקה‪ .‬האידיאולוגיה הציונית הנוכחת בתרבות הישראלית‬ ‫גדושה במושגים יהודיים מסורתיים‪ .‬לוח השנה הישראלי מכיל בתוכו את הלוח העברי ואת‬ ‫ימי המועד והזיכרון הישראלים‪ .‬ימים אלה הם הקובעים את ימי העבודה והמנוחה של המשק‬ ‫הישראלי ואת שלל הפעילויות התרבותיות הנלווית להם‪ .‬לאמנות‪ ,‬למוזיקה ולספרות בישראל‬ ‫דיאלוג מתמשך ויצירתי עם המורשת היהודית‪ .‬חיים נחמן ביאליק‪ 109‬תיאר זאת כך ב"תחיית‬ ‫התרבות בארץ ישראל"‪ ,‬כפי שכתב ב‪" : 5863 -‬לפיכך אותו חידוש‪ ,‬שחידשה ארץ‪-‬ישראל‬ ‫במקצוע זה‪ ,‬אין לו באמת שם אחר‪ ,‬אלא "מהפכה"‪ .‬אותה שעה‪ ,‬שהיהודי עולה לארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬מיד נעשה אצלו המושג "תרבות" רחב ומקיף עד אין שעור‪ .‬אותה שעה מקבל אצלו‬ ‫המושג הזה אות ותוכן‪ ,‬שיש לו אצל כל העמים הנורמאליים האחרים"‪ .‬אורח החיים היהודי‬ ‫המסורתי עבר אמנם שינויים רבים במהלך הדורות‪ ,‬אך תמיד נשא עמו את תודעת קיום‬ ‫מצוות הדת‪ .‬כיום‪ ,‬יהודים רבים אינם מזדהים עוד עם מושג החובה כלפי מקור הסמכות‬ ‫האלוהי‪ .‬לתרבות היהודית בימינו מתאימה גישה אידיאולוגית אחרת‪ ,‬גם ביחס לפרקטיקה‬ ‫היהודית‪ .‬הטקסים‪ ,‬המצוות‪ ,‬המנהגים‪ ,‬אינם נתון שיש לבצעו לפי הוראות מדויקות‪ .‬כל אחד‬ ‫יכול לבחון אותן‬ ‫ברל כצנלסון‬ ‫‪110‬‬ ‫ולעצבם מחדש כך שישקפו את חייו‪ ,‬את צרכיו ואת רגשותיו‪.‬‬ ‫כתב על כך‪" :‬דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות‪.‬‬ ‫הוא בוחן ובודק‪ ,‬מרחיק ומקרב‪ .‬ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה‪ .‬ויש שהוא יורד‬ ‫לגלי גרוטאות‪ ,‬חושף נשכחות‪ ,‬ממרק אותן מחלודתן‪ ,‬מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה‬ ‫כדי להזין את נפש הדור המחדש"‪ .‬יש לא מעט דוגמאות בתרבות הישראלית ליצירתיות‬ ‫ביחס לטקסים יהודיים המנהלים דיאלוג עם המסורת היהודית לדורותיה ומהווים ביטוי מוצלח‬ ‫למפגש בין המסורת לבין הקדמה‪ .111‬לדוגמה‪ :‬אורח החיים היהודי כפי שהוא מתבטא בחיי‬ ‫התרבות והחברה בתנועה הקיבוצית בזרם המרכזי החילוני‪( .‬לא כולל את תנועת "הקיבוץ‬ ‫הדתי"‪ .‬על זה ארחיב בפרק הבא‪.‬‬ ‫‪109‬‬ ‫חיים נחמן בְּיאליק (י' בטבת תרל"ג‪ 8 ,‬בינואר ‪ - 5576‬כ"א בתמוז תרצ"ד‪ 6 ,‬ביולי ‪ ,)5866‬מגדולי‬ ‫המשוררים העבריים בעת החדשה‪ ,‬מסאי‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית‬ ‫המודרנית‪ .‬ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי"‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫ברל (בארי) כצנלסון (‪ 68‬בינואר ‪ ,5557‬בוברויסק – כ"ד באב תש"ד ‪ 56‬באוגוסט ‪ ,5866‬ירושלים) היה‬ ‫ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל‪ ,‬הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬עורך‬ ‫וממקימי מוסדות ההסתדרות‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫הקטע על פי מאמרו של אריאל פיקאר במוסף מיוחד של "הארץ" ‪" -‬יהדות כתרבות היופי שבחילוניות"‬ ‫‪576‬‬ ‫יהדות קיבוצית‬ ‫"הקיבוץ" הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות ולמדינת ישראל‪ ,‬המבוססת על‬ ‫שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים ‪ -‬שוויון בין בני‬ ‫האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני‪ .‬הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים‪,‬‬ ‫ופרנסתו בעיקר מחקלאות ותעשייה‪ .‬בהקמתו‪ ,‬עיקרון הקיבוץ היה‪:‬‬ ‫"מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו"‪.‬‬ ‫בתחילת הקמתם רוב הקיבוצים דחו את הזרם היהודי האורתודוקסי אליו השתייכו הוריהם‪,‬‬ ‫אך לעומת זאת חשוב היה להם להתחבר למורשתם ושורשיהם באופן חדש‪ .‬הם רצו‬ ‫שהיישובים החדשים אותם הקימו יכילו מאפיינים יהודיים‪ .‬לכן בתנועה הקיבוצית‪ ,‬ארוחות‬ ‫ערב שישי נקראו ‪" :‬ארוחת שבת"‪ .‬השולחנות בחדרי האוכל מכוסים במפות לבנות ומגישים‬ ‫מזון מיוחד‪ .‬כפי שמתאר זאת ש‪ .‬דיין בספר "כאן על פני אדמה"‪ :112‬בשישי בין ערביים‬ ‫מורגשת כבר השבת‪ ,‬חדר האוכל נוצץ‪ ,‬המנורה הגדולה מאירה באור מיוחד‪ ...‬סוף סוף אחרי‬ ‫כמה שיחות נקנו גם מפות‪ ...‬מישהו רמז על נרות‪ ...‬גם יין לא היה מזיק ואמא שתברך על‬ ‫הנרות‪ ."...‬החברים נמנעו מלעבוד בימי שבת אם ניתן היה להימנע מכך‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬קיבוצים‬ ‫אחדים אימצו את יום כיפור כיום בו הם דנו בחששות‪ ,‬מחשבות ובפחדים שלהם לגבי עתיד‬ ‫הקיבוץ כהמשך ישיר לחשבון הנפש הנעשה במהלך צום יום כיפור במסורת הדתית‪.‬‬ ‫בקיבוצים נערכו טקסי בר מצווה משותפים לילדים וניתן דגש על התבגרות הנערים הפיכתם‬ ‫מילדים לנערים ובוגרים בהשוואה לקבלת עול המצוות ביהדות ההלכתית‪ .‬אורח החיים‬ ‫בקיבוצים היה חילוני‪ ,‬יחד עם זאת חברי הקיבוץ נהגו לחגוג את החגים היהודיים השונים כגון‬ ‫שבועות‪ ,‬סוכות ופסח להדגיש את התכנים החקלאיים והציוניים ולציינם בריקודי עם וארוחות‬ ‫חג‪ .‬החג היהודי‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬זכה למשמעות מחודשת בקרב הקיבוצים השונים עקב היותו‬ ‫קשור לרעיון המרכז של רוב הקיבוצים והוא לעבוד‪ ,‬לחדש‪ ,‬ולהפריח את אדמת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫רוב הקיבוצים הקיימים בארץ הינם קיבוצים חילוניים במהותם (להוציא את קיבוצי "הקיבוץ‬ ‫הדתי") אורח החיים הוא יהודי "חילוני"‪ .‬אורח החיים היהודי מתבטא בכל תחומי החיים של‬ ‫החיים בקיבוץ‪ .‬החגים היהודים המסורתיים כדוגמת שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח וט"ו בשבט‬ ‫מקבלים משמעות שונה וחדשה ביחס ליהדות ההלכתית – מסורתית‪.‬‬ ‫הצורך לחבר בין החגים לאדמה‪ ,‬לציונות‪ ,‬לעבודת הכפיים ולחקלאות מבטא את הגישה אשר‬ ‫רווחה בקרב אנשי הקיבוצים וההתיישבות העובדת בשנות העשרים‪" ,‬המותחת קו ישיר בין‬ ‫‪112‬‬ ‫כאן על פני אדמה מ‪ .‬צור ושות' (עורכים) ‪5855‬‬ ‫‪576‬‬ ‫החגים שנוצרו בתקופה שבה חי עם ישראל על אדמתו לבין התקופה החלוצית – שהיא מעין‬ ‫רנסנס תרבותי המחזיר את המצב "הטבעי" לקדמותו‪...‬‬ ‫לחלוץ החקלאי המודרני‪ ,‬כמו לאביו החקלאי העברי הקדמון‪ ,‬מגע יומיומי עם האדמה והטבע‪,‬‬ ‫וכל שנותר לו הוא לעצב את הצורה הנכונה לביטויה התרבותי של הוויה זו‪".‬‬ ‫‪113‬‬ ‫גישה זו‬ ‫משקפת את מה שנקרא 'הקפיצה מהתנ"ך לפלמ"ח' ובה נעשה דילוג היסטורי מהמקרא ועד‬ ‫ראשית ההתיישבות העובדת החדשה בתחילת המאה העשרים‪ ,‬תוך דילוג מכוון על תקופת‬ ‫הגלות בתולדות העם היהודי‪.‬‬ ‫‪114‬‬ ‫גישה זו‪' ,‬הקפיצה מהתנ"ך לפלמ"ח'‪ ,‬מהווה את קו‬ ‫החשיבה של התפתחות החגים בקיבוצים‪ .‬הקיבוצים‪ ,‬המבוססים על החקלאות כמו עם‬ ‫ישראל מהתנ"ך חגים את חגיהם לפי עונת החקלאות‪ .‬הקיבוצים מתעלמים בכוונה מהשנים‬ ‫רבות של פירושים והלכות מהמשנה והתלמוד וחוזרים למקורות הראשוניים של החגים‬ ‫היהודיים מתקופת המקרא‪.‬‬ ‫להלן שתי דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ .5‬חג השבועות‪ :‬לחג השבועות שמות רבים‪ :‬שבועות‪ ,‬חג הקציר‪ ,‬יום הביכורים‪ ,‬עצרת‪,‬‬ ‫חג מתן תורה‪ ,‬יום הקהל ויום החמישים‪ .‬ביהדות המסורתית – דתית הדגש הוא על‬ ‫מתן תורה‪ ,‬תיקון ליל שבועות‪ ,‬קריאת מגילת רות ועוד‪ ..‬לעומת זאת חג השבועות‬ ‫נחשב בקיבוצים רבים כחג עיקרי עקב היותו חג הקציר והביכורים‪ ,‬חגם של השבים‬ ‫לאדמתם‪ .‬בשבועות ברוב הקיבוצים ברחבי הארץ מתקיימים טקסים רבי רושם שבהם‬ ‫מובאים התוצרת שמייצר הקיבוץ (=ביכורים)‪ .‬דגש נוסף הוא על התאריך בו נחגג‬ ‫החג מכיוון שהחג ממוקם בזמן קציר החיטה (=חג הקציר) שנזרעה בתחילת השנה‪.‬‬ ‫בנוסף החג נחגג בסוף העונה החקלאית ולכן בקיבוצים נחגג אירוע זה כחג מרכזי‬ ‫מכיוון שרוב הקיבוצים‪ ,‬גם כיום‪ ,‬מבוססים על חקלאות‪ .‬חג השבועות נחגג בקיבוצים‬ ‫כהמשך למסורת היהודית‪ ,‬עם שינוי המתאים לאורח החיים הקיבוצי‪ .‬דוגמה זאת‬ ‫מראה על הייחוד של היהדות הקיבוצית ועל העובדה כי בקיבוצים ישנו אורח חיים‬ ‫יהודי הנשען על המסורת היהודית רבת השנים אך נעשה בו‪ ,‬לאחר מחשבה ובדיקה‬ ‫מעמיקה של המנהגים השונים‪ ,‬שינוי המתאים לרוח הקיבוצית החדשה והתאמה‬ ‫למסרים עליהם מבוסס הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫זעירא‪ ,‬מוטי‪ ,‬קרועים אנו‪ ,‬עמ' ‪.665‬‬ ‫‪114‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.666‬‬ ‫‪578‬‬ ‫‪ .6‬דוגמה נוספת לאופן השונה בו נחגג חג בתנועה הקיבוצית‪ ,‬היא ההתייחסות להגדה‬ ‫בחג הפסח‪ :‬במהלך השנים נכתבו בקיבוצים נוסחים שונים להגדה‪.‬‬ ‫ההגדה‬ ‫הקיבוצית היא גרסה מחודשת להגדה המסורתית של פסח‪ ,‬הגדות אלו מבוססות‬ ‫בחלקן על ההגדות המסורתיות‪ ,‬אך להבדיל מהן‪ ,‬יש דגש רב על האקטואליה של‬ ‫היהדות והציונות וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את האביב‪ .‬בהגדה‬ ‫הקיבוצית קיים דגש משמעותי על הנהגה אנושית‪ ,‬הנהגתו של משה רבנו‪ ,‬דבר‬ ‫הנעדר מן ההגדה המסורתית בה מתוארת הנהגתו של האל‪ ,‬מכאן ניתן להסיק כי‬ ‫דמות האל בהגדה הקיבוצית אינה דמות מכוננת‪ ,‬ודמות זו אינה מובילה את העם‬ ‫לייעודו כפי שמתואר בהגדות המסורתיות‪ ,‬אלא האדם‪ -‬משה‪ ,‬ממש כמו מנהיגי‬ ‫הציונות שהובילו את העם חזרה לארצו‪ .‬קיים דגש על האמונה באדם‪ ,‬במטרה‬ ‫להראות כי המנהיגות והובלת העם היא בידי האדם‪ ,‬והאדם הוא זה שהביא לשינוי‬ ‫בכוחות עצמו ולא דווקא בעזרת האל‪ .‬תפיסה זאת מחדדת את התפיסה הקיבוצית‬ ‫של העמדת האדם במרכז ולא האל‪ ,‬היכולת של האדם להוביל לשינוי להנהיג ולעשות‬ ‫פלאים ללא הצורך בהשענות על כוחות עליונים ממנו‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫ניתן לראות כי ישנם עדיין מועדים במסורת היהודית שלא ניתן עליהם דגש כלל "ביהדות‬ ‫הקיבוצית" לדוגמה‪ :‬תשעה באב‪.‬‬ ‫תשעה באב הוא מועד שלא מצא עדיין את מקומו בתרבות הקיבוצית‪ .‬מועד זה עוסק בחורבן‬ ‫בית המקדש וביציאה לגלות‪ .‬זהו מועד שיש בו מרכיבים לאומיים רבים ולא רק דתיים‪.‬‬ ‫להערכתי ישנן מספר סיבות אפשריות לאי השתלבותו של המועד‪ :‬סיבה אפשרית ראשונה‬ ‫היא הזנחתו עקב הצום העומד במרכז יום זה ונתפס כמנהג דתי‪ .‬סיבה אפשרית נוספת היא‬ ‫העובדה שמועד זה חל בתקופת החופש הגדול‪ ,‬בו אין לימודים בבתי הספר ולכן הדור שלא‬ ‫צמח בבתים דתיים אינו מודע ליום זה ולתכניו‪ .‬לדעתי‪ ,‬הסיבה העיקרית היא שאין בחג זה‬ ‫קשר כלשהו לחקלאות לכן לא ניתן לו דגש ביהדות הקיבוצית‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך הגדה הקיבוצית לפסח‬ ‫‪573‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪:‬‬ ‫בעבודה זו חקרתי את היהדות כתרבות ‪ -‬כיצד היא מתבטאת בארץ ישראל בכלל‪ ,‬וכיצד היא‬ ‫מתבטאת בתנועה הקיבוצית בפרט‪ .‬בדקתי לעומק את המושג חילוניות‪ ,‬בדקתי מהי יהדות‬ ‫כתרבות והתעמקתי בהתפתחות של התרבות היהודית החילונית כפי שהיא בתנועה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬כאשר הזרם המרכזי שלה שהוא הזרם החילוני‪ .‬התרבות החילונית אינה מחייבת‬ ‫כשלעצמה לערער ולפגוע בדת‪ ,‬אף על פי כך‪ ,‬ייתכן כי תעשה זאת במקרים מסוימים‪.‬‬ ‫היהדות שהיא דת ולאום גם יחד‪ ,‬מתמודדת בדורות האחרונים עם קשת האפשריות‬ ‫הגלומות בשילוב ייחודי זה‪ .‬התנועה הקיבוצית שצמחה מהציונות ומהסוציאליזם ייצרה‬ ‫במהלך שנות קיומה יצירה תרבותית אדירה השואבת את התכנים שבה ואת ערכיה מהתנ"ך‪,‬‬ ‫מאוצרות התרבות היהודית על רבדיה השונים‪ ,‬מיצירה חדשה ומתרבות העולם כולו‪.‬‬ ‫אני מאמין שתפקידה של התנועה הקיבוצית הוא הובלת המשך התפתחותה של התרבות‬ ‫היהודית‪ ,‬אשר מתחדשת בארץ כל הזמן‪ .‬התרומה של התנועה הקיבוצית היא הפרשנות‬ ‫הייחודית של היהדות‪ ,‬המשלבת בתוכה את המסרים והמסורת כפי שהם מוכרים באופן‬ ‫המסורתי‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬שמים דגש על הערכים האנושיים המופעים בתנ"ך ובמורשת של‬ ‫היהדות כולה‪ .‬אנו נמצאים היום בתקופה בה מתרחבת ההתעניינות של הדור הצעיר‬ ‫בשורשיו היהודיים ויש מקום רב לפיתוח‪ ,‬העמקה ויצירה תרבותית חופשית‪ ,‬שתעשיר את‬ ‫חיי היחיד והקהילה בקיבוצים ובחברה הישראלית בכלל‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי בכל הקיבוצים התפתחו מסורות ופרשנויות שונות המייחדות את אופי הקיבוץ‬ ‫וחבריו‪ ,‬דבר שגרם לכך שכל קיבוץ פיתח לעצמו מנהגים ייחודיים לו בלבד‪ ,‬כשאר הוא משלב‬ ‫אותם במסורת המקובלת בשאר הקיבוצים‪ .‬ההתנהלות בקיבוצים מאפשרת פתיחות לקבלה‬ ‫של מנהגים חדשים‪ ,‬מסורות חדשות ובעיקר את השילוב בין המסורתיות לבין החדשנות‪.‬‬ ‫אני שנולדתי וגדלתי במערכת הקיבוצית כל חיי ולאחר שהתעמקתי רבות בנושא זה בעבודה‬ ‫זו‪ ,‬אני מאמין כי היהדות הקיבוצית נמצאת בתהליך מתמשך של התפתחות‪ ,‬זה מתבטא‬ ‫במנהגיה‪ ,‬בערכיה‪ ,‬ברצון להתאים את עצמה לתקופה‪ ,‬לדור ולאופי הקיבוץ‪ .‬המסורת‬ ‫והמנהגים כפי שנקבעו מראש אינם מקובעים אלא מתגבשים בתהליך השתנות ויצירה‬ ‫מתמיד‪.‬‬ ‫התעניינתי לעסוק בנושאים אלו‪ ,‬הקיבוץ הוא חלק בלתי נפרד מחיי‪ ,‬ובחרתי בדרך חיים‬ ‫חילונית בה אני משלב את הערכים והמנהגים של היהדות כפי שאני מפרש אותה‪ ,‬אופי‬ ‫הקיבוץ מלווה אותי בתהליך התבגרותי והייחודיות של הקיבוץ מעצבת אותי ואת תפיסת‬ ‫עולמי‪.‬‬ ‫‪577‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ ‬כאן על פני אדמה‪ .‬מ‪ .‬צור ושות' (עורכים) ‪.585‬‬ ‫‪" ‬יהדות כתרבות – היופי שבחילוניות" מוסף מיוחד של עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫‪ ‬יובל דוניו גדעון‪ ,‬מגזין אימגו – כתב עת בנושא תרבות ותוכן‪.‬‬ ‫‪ ‬יעקב מלכין‪,‬יהדות ללא אל ‪ -‬יהדות כתרבות‪ ,‬תנ"ך כספרות‪ ,‬הוצאת כתר‬ ‫‪.6336‬‬ ‫‪ ‬יעקב מלכין‪ ,‬במה מאמינים יהודים חילונים? הוצאת ספרית פועלים‪.6333 ,‬‬ ‫‪ ‬זמן יהודי חדש תרבות יהודית בעידן חילוני‪ ,‬מבט אינצקלופדי‪ .‬ירמיהו יובל‪,‬‬ ‫עורך ראשי‪.‬‬ ‫‪ ‬זהותו של היהודי החילוני‪ .‬אורלי אילני‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודת סמינריון‪ :‬יום הכיפורים בקיבוץ מגן‪ .‬נעה בסין‪.‬‬ ‫‪ ‬ויקיפדיה‪.‬‬ ‫‪575‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬ ‫טלפון‪188-2010011 :‬‬ ‫פקס‪16-1163228 :‬‬ ‫תפיסת אלוהות אצל אדם מודרני‬ ‫שם המגישה‪ :‬מזל קלנדרוב‬ ‫ת"ז‪318313816 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬אופקים מישור הגפן‪ ,‬האורן ‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪85132‬‬ ‫פלאפון‪153-4238851 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪3102‬‬ ‫‪578‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫מבוא ‪ ................................. ............................................................‬עמ' ‪.6‬‬ ‫פרק ראשון ‪ ......................................................................................‬עמ' ‪.6‬‬ ‫פרק שני ‪ .........................................................................................‬עמ' ‪.3‬‬ ‫פרק שלישי ‪.......................................................................................‬עמ' ‪.5‬‬ ‫פרק רביעי ‪ .......................................................................................‬עמ' ‪.56‬‬ ‫פרק חמישי ‪ ......................................................................................‬עמ' ‪.56‬‬ ‫פרק שישי ‪ ........................................................................................‬עמ' ‪.57‬‬ ‫דיון ומסקנות ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪.58‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪.63‬‬ ‫‪553‬‬ ‫מבוא‬ ‫הנושא המרכזי בה אעסוק בעבודתי היא תפיסת אלוהות אצל אדם מודרני‪ .‬והשאלה‬ ‫שנשאלת לאורח כל הפרק היא האם אדם דתי יכול להיות שלם עם עקרונות המודרנה?‬ ‫כאזרחי האוכלוסייה היהודית אנו יודעים ומבחינים שנמצאים סביבנו חברות שונות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫חילונים ודתיים‪ .‬בעבודה אני אחקור האם באדם הדתי שחי בעולם התפתחותי מודרני‬ ‫קיימות ספקות שפוגעות באמונתם על קיום האלוהים‪ ,‬או לא? על מנת להמשיך ולהסביר את‬ ‫מטרת עבודתי יש הצורך להגדיר תחילה מהי מודרנה‪ .‬המודרנה היא התפתחות שהאדם יצר‬ ‫כדי לתת תשובות והוכחות המגיעות מתוך צורך לתת תשובה מדעית מפני שדתיים לדעתם‬ ‫מאמינים במערכת מיתוסים ומשום כך אנשים כגון‪ :‬גלילאו גליליי נותנים פירושים מדעיים‬ ‫שהעולם נוצר על‪ -‬ידי עצמו ולא על‪ -‬ידי כוח עליון‪ ,‬ובפרק השני אסביר על החילון‬ ‫והתפתחותו‪ ,‬כידוע שהחילון נוצר כתוצאה של הפסקת אמונתם של אנשים מסיבה כלשהי‬ ‫וסחף איתו אנשים רבים‪ ,‬ולאחר מכן נחקור ונקבל תשובות על דעותיו של ישעיהו ליבוביץ‬ ‫כאדם דתי שחי בעולם מודרני ועל טענתו על המודרנה ועל הדת והחיבור שביניהם‪.‬‬ ‫בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אשר מעסיק אותי שהאם בחברה שאנו חיים‬ ‫הדתיים בכל זאת מאמינים במודרנה ומקיימים חלק ממנה או שמתנגדים לה לחלוטין‪ .‬הדבר‬ ‫שעניין אותי לנהל ולהשקיע בעבודה זו הוא לחפש מידע מכיוון שרציתי לקבל תשובות על‬ ‫שאלת המחקר שלי שעסקה בנושא האם האדם המודרני מאמין באמונה באלוהים ומה הוא‬ ‫מוסיף או טוען בנוסף למדע ולתשובות המדעיות שמתעסקים בהם אנשים שונים?‬ ‫‪555‬‬ ‫פרק ‪ -5‬מודרנה‬ ‫המודרנה הינו מושג המציין את העכשווי‪ ,‬את ההווה‪ .‬במדעי החברה והרוח‪ ,‬המודרניות הוא‬ ‫מושג המתאר את דפוסי החברה והתרבות הקשורים למהפכת התיעוש‪ .‬החוויה המודרנית‬ ‫מכילה בתוכה תהליכי רציונליזציה‪ ,‬תיעוש‪ ,‬דמוקרטיזציה‪ ,‬התמחות‪ ,‬חילון ועיור‪.116‬‬ ‫גלילאו גליליי נולד ב‪ 58-‬בפברואר ‪ 5386‬ונפטר ב‪ 8 -‬בינואר ‪ ,5366‬היה פיזיקאי‪ ,‬אסטרונום‪,‬‬ ‫מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי‪ .‬גלילאו פעל בתקופת המהפכה המדעית והישגיו כוללים את‬ ‫שכלול הטלסקופ‪ ,‬אשר באמצעותו צפה בכוכבים ואימץ את הגישה הקופרניקאית אשר לפיה‪,‬‬ ‫בדק והגיע להישגים שהארץ סובבת את השמש והתנגד לתפיסות אריסטוטליות רבות‪ .‬בין‬ ‫היתר חקר גלילאו את מופעי ונוס‪ ,‬גילה את ארבעת הירחים של צדק ואת הכתמים על הירח‪.‬‬ ‫ואמרתו המפורסמת "ואף על‪ -‬כן נוע תנוע"‪ .‬גלילאו‪ ,‬יחד עם מדענים בני דורו הניח את היסוד‬ ‫של המדע המודרני בתרבות מערב‪ ,‬אשר מבוסס על ניסויים ותצפיות ובניית תיאוריות‬ ‫המסבירות תופעות נצפות‪ .‬גלילאו נחשב לאיש המדע המודרני ו"אבי הפיסיקה המודרנית"‬ ‫ולאחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים בכל הזמנים‪ .‬פרשת משפטו של גליליאו נחשבת‬ ‫לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת למדע‪ .‬למעשה‪ ,‬הפרשה מורכבת יותר‪ ,‬עד‬ ‫שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית שברובה יחס חיובי וסבלני ולעבודתו של גלילאו‪ ,‬ולו‬ ‫יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה‪ .‬עיקר ההתנגדות אליו באה משורות תיאולוגיים‬ ‫הכנסייתיים‪ ,‬שחשבו שגלילאו פולש לתחומם ושורת אירועים זו הביאה להידרדרות יחסים בין‬ ‫גלילאו לכנסייה‪ .‬כאשר הגיע גלילאו לרומא‪ ,‬שדן בזכות האסטרונומיה הקופרניקאית ונגד‬ ‫הכנסת " על סיבובי גלגלי השמים"‪ .117‬תפיסתו של גלילאו תרמה להתפשטות החילוניות‪,‬‬ ‫למעשה דבר שחיזק את צמיחת הלאומיות‪ .‬המדע הראה כי יש ביכולתו להסביר כיצד מתנהל‬ ‫העולם ובכך תרם לירידה בכוחה של הכנסייה‪ .‬השפעתה ומקומה של הכנסייה כמכוונת‬ ‫בלעדית של חיי הפרט והחברה נחלשה‪ .‬ככל שהידע הנרכש גדל והתרחב נחלשה השפעת‬ ‫הכנסייה והתחזק כוחה של החילוניות כמייצגת את המדע והמחשבה הרציונאלית‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך חילון‬ ‫‪117‬‬ ‫תולדוט‪ .,‬אתר ההיסטוריה‪ ,‬נסימי‪ ,‬ה‪" ,‬מהי מודרנה? מאפייני וקווי יסוד"‪,‬‬ ‫‪556‬‬ ‫המודרניזם הוא כינוי לתפיסה תרבותית כוללת שהתגבשה במחצית הראשונה במאה ה‪.63-‬‬ ‫זו תפיסה המבוססת על אמונה‪ .‬המודרניזם בא לידי ביטוי בתיאוריות ובערכים המשתקפים‬ ‫תחומי יצירה‪ ,‬דעות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,118‬חינוך‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ועוד‪ .‬לפי מאמרה של חנה הרצוג‬ ‫המודרניזם‬ ‫‪120‬‬ ‫‪119‬‬ ‫על‬ ‫טוענת שהעולם המודרני המערבי פחות בטוח בערכיו מרוב התרבויות‬ ‫הקודמות והמוכרות‪ .‬המודרנה שהיא עמדה חקרנית ולא ברורה מאיליו כמו טענות שונות של‬ ‫פילוסופיים הטוענים דעות שונות על מצבים‪ ,‬כמו רנה דקארט‬ ‫‪121‬‬ ‫אשר התייחס למשפט "אני‬ ‫חושב‪ ,‬משמע אני קיים" והטיל ספק בנקודת הודאות שנמצא "קיום האני"‪ ,‬משפט זה לטענתו‬ ‫מהווה נקודה ארכימדית‬ ‫‪122‬‬ ‫שמתוכה בונים את העולם המודרני כי הוא לא נשאר בחוסר‬ ‫וודאות‪ .‬הצעד הבא של רנה דקארט הוא שחזור האלוהים בצורת הוכחה ונותן הוכחה לקיום‬ ‫האל‪ ,‬הוא משחזר את ה' על ידי הוכחה שכלית‪ .‬המבנה הוא לא רק של אמונה‪ ,‬אלא מבנה‬ ‫שיש להוכיח את קיום האל‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪119‬‬ ‫תחום העוסק בשאלות תכליתיות ויסודיות‬ ‫חנה הרצוג למדה תנ" ך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולמדה לתעודת הוראה‪ .‬תחום‬ ‫התמתחותה של חנה הרצוג הוא סוציולוגיה ותקשורת פוליטית של המגדר‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫הרצוג‪ ,‬ח‪" ,‬עיתון ‪" 77‬ט"ו ‪" ,565-568‬מודרניזם ופוסט‪ -‬מודרניזם"‪,‬עמ' ‪63‬‬ ‫‪121‬‬ ‫(‪ ,)5383-5883‬היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי‪ ,‬נחשב לאחד ההוגים החשובים ומהמשפיעים בהיסטוריה‬ ‫המערבית‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫היא נקודת מוצא מוחלטת לכל עניין שבו אנו עוסקים בו‬ ‫‪556‬‬ ‫פרק שני‪ -‬חילון‬ ‫חילון הוא התרחקות מהמסורת‪ ,‬מהדת‪ ,‬וכן מאוחר החיים הנוגע להן‪ .‬המושג חילון נגזר‬ ‫מהמילה חול‪ ,‬כלומר התחום שאין בו קדושה‪ .‬מושג זה מגדיר מראש את החילוניות באנטי‪-‬‬ ‫תזה לדתיות‪ ,‬החילוני הוא זה אשר בחייו אין קודשה‪ .‬היעדר הקדושה זה יותר הקבלה‬ ‫להומניזם אשר לא רואה במציאות דבר הגדול מן באדם‪.123‬‬ ‫בעולם אנשים רבים‪ ,‬להם אמונות שונות‪ ,‬חלקם מאמינים כי כך חונכו מהבית וחלקם עברו‬ ‫תהליך מסוים בחייהם אשר גרם להם לפתח את האמונה‪ .‬אחת הסיבות לכפירת מצוות האל‬ ‫היא ההבנה או הרושם‪ ,‬כלומר צפייה באירוע מסוים של תהליך הגורם לאדם להבין את הדרך‬ ‫בה הוא חי‪ .‬מקרה כזה קרה לאלישע בן אבויה שהיה אחד מהתנאים‪ ,‬תלמידו של רבי‬ ‫עקיבא‪ .‬בן אבויה חי בתקופת בית שני ובבגרותו בחר לכפור בדת והצטרף לרומאים ועזב את‬ ‫עם ישראל‪ .‬מסופר על אבויה שעשה זאת משום שראה בן שממלא את בקשת אביו בדבר‬ ‫קיום מצוות "שילוח הקן" ובמסגרתה היה אמור הבן לטפס על העץ על מנת לבריח ציפור‬ ‫מקנה כדי לקחת את ביציה‪ ,‬מילוי מצווה זו היה אמור לזכות את הבן האריכות ימים אמנם‬ ‫בפועל הוא נפל מהעץ ומת‪ .‬בן אבויה שהיה עד לאירוע הזדעזע ואיבד את אמונתו ממצוות‬ ‫התורה‪ .‬כמו כן אלישע בן אבויה גדל בבית מתבולל והלניסטי למחצה‪ ,124‬סיבה אחרת‬ ‫להפסקת אמונה באל יכולה להיות זהה או דומה לזו של ברוך שפינוזה‪ ,‬נולד למשפחה אנוסה‬ ‫ששבה ליהדות‪ .‬היה תלמיד ישיבה של רבי שאול מורטירה ונחשב לטוב מתלמידיו‪ .‬אמנם‬ ‫בהמשך חייו פיתח שפינוזה תורה משל עצמו ובו האל נמצא בכל מקום ובכל דבר‪ ,‬לפיכך אין‬ ‫כזה דבר אלוהים שהוא מעל כולם‪ ,‬למעשה לתפיסתו אלוהים הוא הטבע והם זהים‪ .‬כיוצא‬ ‫בזאת הוא נחשב לכופר אלוהי היהדות‪ ,‬כיוון שמדבריו יוצא שאלוהים לא ברא את הטבע או‬ ‫יצר אותו אלא הוא הטבע‪ .‬דברים אלו סותרים לחלוטין את תפיסת המונותאיזם ולכן לפי‬ ‫דבריו של שפינוזה הוא נחשב לכופר‪ .‬שפינוזה האמין באלוהים אך היה אתאיסט‪ ,‬הוא הפסיק‬ ‫להאמין באלוהי היהודים בדרך המקובלת ולכן נחשב לכופר‪.‬‬ ‫האתאיזם על פי הגדרה מילונית היא כפירה באלוהים‪ ,‬הכחשת מציאותו של בורא העולם‪,125‬‬ ‫כלומר אי קיום המצוות‪ ,‬אי אמונה באל או הכחשה שלו‪ .‬האתאיזם הינו מתאפיין בהיעדר‬ ‫אמונה בקיום האלים‪ .‬היעדר אמונה זו באה באופן כללי מבחינה מכוונת או מחוסר יכולת‬ ‫מולד להאמין לדברים אותם מלמדת הדת‪ .‬אתאיסטים אחדים חורגים מאי אמונה פשוטה‬ ‫באלים‪ .‬הם מאמינים שאלים מסוימים או כל אלים אינם קיימים‪ .‬אי אמונה באלים מכונה‬ ‫‪123‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך "חילון"‬ ‫‪124‬‬ ‫לקסיקון לתרבות ישראל‪ ,‬בית אבי חי ערך "אלישע בן אבויה"‬ ‫‪125‬‬ ‫צוטט באבן שושן ב"תפוז אנשים"‪ ,‬פורום יוצאים בשאלה‬ ‫‪556‬‬ ‫"אתאיזם חלש"‪ ,‬בעוד שהאמונה באלים לא קיימת ידועה כ"אתאיזם חזק"‪ .‬ההבדל בין‬ ‫שניהם הוא‪" :‬שאתאיזם חלש" הינו פשוט ספקנות‪ ,‬חוסר אמון שקיומו של האל‪" .‬אתאיזם‬ ‫חזק" הינו במפורש האמונה שאלוהים אינו קיים‪.‬‬ ‫‪558‬‬ ‫פרק שלישי‪ -‬אמונה בעידן של חילון‬ ‫תפקיד הראיון בפרק זה נובע מהצורך לדעת את תשובותיהם של שתי החברות השונות‪,‬‬ ‫דתיים וחילונים‪ ,‬על המודרנה ועל סביבה‪ .‬איך מבחינת החילונים אלוהים בא לידי ביטוי‬ ‫בחייהם וכך גם מבחינת דתיים‪.‬‬ ‫ראיון‬ ‫דתיים‬ ‫‪ .5‬מהי אמונה באלוהים לדעתך? איך היא מתבטאת ?‬ ‫‪ .6‬מה עושה אותך לאדם מאמין?‬ ‫‪ .6‬האם היו לך רגעים בחיים שבהם פקפקת בקיום אלוהים?‬ ‫‪ .6‬האם כל ההוכחות של אי קיום האלוהים‪ ,‬המדע‪ ,‬גרמו לך לפקפק בקיומו?‬ ‫‪ .8‬איך אתה מעביר לילדך את האמונה באלוהים?‬ ‫‪ .3‬איך אתה מתייחס לאנשים אשר אינם מאמינים באלוהים כלל?‬ ‫‪ .7‬האם אתה משפיע‪ 1‬גורם לאנשים שלא מאמינים באלוהים להאמין בו?‬ ‫‪ .5‬האם יש חיים לאחר המוות והאם מתקיים הכלל שכר ועונש?‬ ‫‪ .8‬האם אתה כזוכה תקבל את זכרך בעולם הבא והאם אדם שלא מאמין יענש?‬ ‫‪ .53‬מיהו המשיח? מזה ביאת המשיח? האם הוא מגיע בדמות פיזית‪ ,‬רוחנית?‬ ‫חילונים‬ ‫‪ .5‬מהי אמונה באלוהים לדעתך? איך היא מתבטאת ?‬ ‫‪ .6‬מה עושה אותך לאדם חילוני?‬ ‫‪ .6‬האם היו לך רגעים בחיים שבהם פקפקת באמונתך שאין אלוהים?‬ ‫‪ .6‬האם לדעתך יש הוכחות לאי קיום אלוהים?‬ ‫‪ .8‬במידה ואתה מגדיר את עצמך כיהודי מהי יהדותך?‬ ‫‪ .3‬איך אתה מעביר לילדך את השקפת העולם החילונית שלך?‬ ‫‪ .7‬איך אתה מתייחס לאנשים שמאמינים באלוהים?‬ ‫‪ .5‬האם אתה משפיע על אנשים שמאמינים באלוהים לעזוב את אמונתם?‬ ‫‪ .8‬האם יש חיים לאחר המוות? האם יש שכר לצדיקים ועונש לרשעים?‬ ‫‪ .53‬בתור אדם לא מאמין איך אתה יודע מהו הטוב ומהו הרע?‬ ‫‪553‬‬ ‫במסגרת עבודתי החלטתי לראיין אנשים מקצוות שונות של אמונה ביהדות‪ :‬חילונים‬ ‫ודתיים‪.‬בחלק זה אתמקד בתשובותיהם של החילוניים‪:‬‬ ‫במסגרת ראיון האנשים החילוניים נתקלתי בתשובות דומות‪ ,‬בתחילה‪ ,‬שאלתי אותם מהי‬ ‫לדעתם האמונה באלוהים? ותשובתם הייתה זהה‪ ,‬הם ענו שהדתיים הם אלה שהמציאו את‬ ‫אלוהים מתוך צורך של שלהם לתמיכה‪ ,‬ולתשובות לשאלות‪ .‬לטענת החילונים‪ ,‬הדתיים‬ ‫נתקלו בבעיה כלשהי ומה שחיזק אותם בעצם זהו הצורך לאמונה בדבר מה‪ .‬שאלוהים הוא‬ ‫אישות שאנשים המציאו כדי לתת תשובה למצוקות‪ .‬אך מצד שני מבחינת אנשים שונים‬ ‫האמונה באלוהים מחזקת אותם בכך שיש להם במי לתמוך ולהישען‪ .‬לדעת מי שראיינתי‬ ‫לשאת תפילה ולבקש עזרה היא מיותרת כי במקום להתפלל בפני מישהו אחר שיעזור לך‪,‬‬ ‫תעזור לעצמך‪.‬‬ ‫מה שמחזק את ה חילוניים הוא החינוך שקיבלו בבית ואיתו הם חיים‪ ,‬מה שמוסיף על דעתו‬ ‫של חילוני הוא שאין תשובות להמון דברים ומעשים וזה דורש מכך התמודדות עם החיים‪.‬‬ ‫דבר אשר גורם לנטייה של פקפוק ושאילת שאלות‪.‬החילוניים למרות שהם לא מאמינים‬ ‫בקיום אלוהים כלל‪ ,‬מגדירים את עצמם כיהודיים מפני שנולדנו יהודים‪ ,‬למשפחה יהודיה‪ ,‬גם‬ ‫אם ההורים חילוניים החינוך שקיבלו בבית הוא יהודי‪ .‬וזה כולל גם אם לא נושאים תפילה זה‬ ‫לא מחייב והופך את האדם ללא יהודי‪ ,‬הגדרת המושג יהדות מתקבלת מתוך ההיסטוריה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫החילוניים לא מעבירים את חילוניותם לילדיהם או לאנשים אחרים מפני שהם חיים את חייהם‬ ‫לפי הבחירה שלהם להאמין במה שנחוץ להם‪ .‬כל אחד מאמין במה שהוא רוצה "איש איש‬ ‫באמונתו יחיה"‪ .‬בנוגע להתייחסותם לאנשים שמאמינים באלוהים היא התנהגות נורמטיבית‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מתנהגים בצורה רגילה אלה אם כן הם מנסים להעביר ולשכנע להאמין בתורתם‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬החילוניים כלל לא משפיעים על אנשים שהם לא חילוניים לעזוב את אמונתם‬ ‫ולהפוך להיות כמוהם‪.‬‬ ‫בנוגע לסוגיה האם יש חיים לאחר המוות‪ ,‬קשה להם להאמין שיש חיים כאלה והרוב טענו‬ ‫שאין כלל‪ .‬הם מאמינים שחיים יש בעולם הזה וכלל שכר ועונש מתרחש בעולם הזה בינם בין‬ ‫אדם לחברו‪.‬‬ ‫החילוניים מזהים ויודעים מהו טוב ורע בגלל סיבה פשוטה וברורה‪ -‬בגלל היותם אנשים‬ ‫מוסריים‪ .‬הסביבה מלמדת אותם להבדיל בין השניים‪ .‬הם מבדילים ומשווים בין טוב לרע‬ ‫מתוך החינוך שקיבלו‪ ,‬ובעיקר בגלל שיש נורמות בחברה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החילונים מבחינים בין‬ ‫‪557‬‬ ‫טוב לרע מהכרה בזכויות האדם והאזרח‪ ,‬בחלק מן החוקים שמקבלים מתוך ספרים‪ ,‬מאנשי‬ ‫רוח המבטאים את החשיבה החילונית ובעיקר מפילוסופים מערביים‪.‬‬ ‫תשובות הדתיים‪:‬‬ ‫תחילה שאלתי את הדתיים מהי לדעתם האמונה באלוהים ואיך היא מתבטאת‪ ,‬ענו לי‬ ‫שתחילה לא קוראים ומבטאים את המילה אלוהים אלא קוראים לו אלוקים בגלל מתן כבוד‪.‬‬ ‫הדתיים מאמינים באלוהים שהאמונה היא שקב"ה ברא את כל העולם ומחיה כל דבר ודבר‬ ‫והוא נמצא בכל מקום‪ ,‬אין לו גוף ואין לו דמות אבל הוא האל היחיד בעולם‪ .‬האמונה באלוהים‬ ‫מתבטאת בכך שהאנשים הדתיים‪ -‬המאמינים במתפללים אליו וממלאים את ‪ 356‬מצוות‬ ‫התורה ובכך מגבשים את האמונה שלהם באלוהים והם מרגישים שאלוהים שומר עליהם‪.‬‬ ‫צורת התנהלות בעולם מתנהלת בכך היא שיש מי שמנהל את העניינים ואלוהים הוא בעצם‬ ‫הסיבה למה שקורה בעולם‪.‬‬ ‫מה עושה את הדתיים לאנשים מאמינים הוא‪ ,‬שהם גדלו במשפחות דתיות‪ ,‬מאמינות‪ ,‬וככל‬ ‫ההיסטוריה של העם יהודי מתנהל ושרוד זה מגביר למאמינים יותר את התשוקה שלהם‬ ‫להאמין באלוהים‪ ,‬הקיום מחזק את אמונתו‪.‬‬ ‫לחלקם ל א היו רגעים בהם הם פקפקו בקיום אלוהיםולחלקם כן היו פעמים שפקפוק בקיום‬ ‫אלוהים במקרים של שאלות של "איפה היה אלוהים במקרים שונים?" כגון‪ :‬שילד מת ממחלה‪,‬‬ ‫חייל נהרג‪ ,‬מלחמות והמצבים הרעים שקורים בעולם‪ .‬והאנשים שענו שאין להם רגע של‬ ‫פקפוק היא שלכל סיבה ודבר יש תשובה‪ ,‬למעשה כל דבר שקורה הוא משגחה פרטית שהכול‬ ‫מלמעלה‪ ,‬בכל בידיו‪.‬‬ ‫למרות כל ההוכחות המדעיות לאי קיום אלוהים המדע הינו דבר מוגבל‪ ,‬המדע עם הזמן‬ ‫והתפתחות העולם הוא יעלם אך האמונה באלוהים תישאר חזקה בקרב המאמינים‪ .‬למדענים‬ ‫יש את החוכמה שאלוהים בא להם אך אין להם את כוח האלוהים‪ ,‬והוכחה לכך שהתפתחות‬ ‫המדע הולך ונעלם הוא ששום מדען או חיבור של מדענים לא יוכלו לייצר טיפת דם של אדם‬ ‫כמו שאלוהים יצר‪ ,‬אלוהים הוא כוח עליון‪.‬‬ ‫ההורים לא מעבירים את אמונתם באלוהים לילדיהם במילים אלה מבחינת מראה הכוונה היא‪,‬‬ ‫שהילדים רואים את ההורים מתפללים וממלאים אחר המצוותאז הילדים בעצם וחוזרים על‬ ‫פעולות ההורים והיו מחזקים את האמונה באלוהים בניסים שקראו בהיסטוריה היהודית כמו‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬מעמד הר סיני‪ ,‬קבלת התורה‪.‬‬ ‫התנהגותם של האנשים המאמינים כלפי הלא מאמינים באלוהים היאמתנהלת בצורה רגילה‬ ‫‪555‬‬ ‫וללא שום הבדל‪ ,‬בני האדם בסופו של דבר אחים ומקווים שביום מן הימים הם יאמינו גם‬ ‫באלוהים‪ .‬התקווה היא שאם הזמן האנשים שלא מאמינים באלוהים יחזרו בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫לדעת המאמינים יש דבר כזה חיים לאחר המוות ולמעשה הם חיים נצחיים והכלל שכר ועונש‬ ‫קשה להסברה‪ ,‬אך הוא ניגודי בכך שיכולה להיות גם אפשרות לכך שאדם חילוני לא ממלא‬ ‫אחר מצוות התנ"ך אך אולי ממלא אחר מצוות אחרות כמו צדקה ועזרה לזולת או שאדם דתי‬ ‫אינו יעשה מעשה דומה‪ .‬אך טוענים שבאמונה הדתית אכן יש חיים לאחר המוות אך לא‬ ‫מבינים מה משמעותםשל חיים כאלה‪,‬‬ ‫באמונה הדתית המשיח הוא תקופה היסטורית ולא ידוע אם הוא יבוא בדמות פיזית אך לפי‬ ‫ההיסטוריה בבוא המשיח הבנתם האידיאולוגיתשל בני האדם תשתנה ותהיה והרבה יותר‬ ‫ברורה‪ ,‬משיח למעשה יביא עמו את הגאולה לעם היהודי‪ ,‬לדעת המאמינים הוא נשיא הדור‪,‬‬ ‫על‪-‬פי הטוענים הוא יגיע בדמות פיזית מירושלים רכוב על חמור‪ .‬והתנ"ך הינו מצדיק אמרה זו‬ ‫אך לא בפירוש אלא נזכר ונרמז‪ .‬המשיח הוא מזרע דוד‪ִּ " ,‬הּנֵה י ִָּמים בָ ִּאים נְאֻ ם‪-‬ה' וַ הֲ ִּקמ ִֹּתי‬ ‫הּודה וְ יִּ ְש ָראֵ ל יִּ ְשכֹן‬ ‫ָארץ׃ בְ יָמָ יו ִּתּוָ ַשע יְ ָ‬ ‫ּוצ ָד ָקה בָ ֶ‬ ‫לְ ָדוִּ ד צֶ מַ ח צַ ִּדיק ּומָ לְַך מֶ לְֶך וְ ִּה ְשכִּ יל וְ עָ שָ ה ִּמ ְשפָ ט ְ‬ ‫לָבֶ טַ ח וְ זֶ ה‪ְ -‬שמ ֹו אֲ שֶ ר‪-‬יִּ ְק ְרא ֹו ה' ִּצ ְד ֵקנּו"‪126‬המשיח הוא איש עני ויגיע כשהוא רכוב על חמור‪,‬‬ ‫"גִּ ילִּ י ְמאֹד בַ ת‪ִּ -‬צּיוֹן הָ ִּריעִּ י בַ ת יְ רּושָ ִּ ַלם ִּהּנֵה מַ לְ כְֵך יָבוֹא לְָך צַ ִּדיק וְ נו ָֹשע הּוא עָ נִּ י וְ ֹרכֵב עַ ל‪-‬חֲ מוֹר וְ עַ ל‪-‬‬ ‫עַ יִּ ר בֶ ן‪-‬אֲ תֹנוֹת"‪127.‬המשיח בא לרפא‪ ,‬לנחם ולקחת עליו את חטאי עמו למרות שיידחה על ידם‪,‬‬ ‫"רּוחַ אֲ ֹדנָי ה' עָ לָי יַעַ ן מָ שַ ח ה' א ִֹּתי לְ בַ שֵ ר ֲענָוִּ ים ְשלָחַ נִּ י לַחֲ בֹש לְ נ ְִּשבְ ֵרי‪-‬לֵב לִּ ְקרֹא לִּ ְשבּויִּ ם ְדרוֹר‬ ‫סּורים פְ ַקח‪-‬קוֹחַ "‪.‬‬ ‫וְ לַאֲ ִּ‬ ‫‪128‬‬ ‫‪126‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬ירמיה כ"ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬ ‫‪127‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬זכריה ט‪ ,‬ט‬ ‫‪128‬‬ ‫אתר ממרא‪ ,‬ישעיה ס"א‪ ,‬א‬ ‫‪558‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬השוואה בין שומרי המצוות והחילוניים‬ ‫בימינו‬ ‫ראשית כל אציין‪ ,‬שאומנם החילוניים הם תוצאות המודרניזציה בהתגלמותה‪ ,‬חילוניים הם‬ ‫אנשים שאורח חייהם אינו כולל קיום הוראותיה של דת כלשהי‪ .‬חילוניים הם אנשים שאינם‬ ‫מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית‪ ,‬אך גם הדתיים מושפעים במקצת מן המודרנה‪ ,‬הם‬ ‫הרי לא הדתיים של פעם‪ .‬כיום החוקים והאיסורים שחלים עליהם פחתו במידה מסוימת‪,‬‬ ‫הדתיים של פעם חיו באמונה ובחוקים שניתנים להם אמונה‪ ,‬קיום המצוות‪ ,‬האמונה והקשבה‬ ‫לרבנים שנותנים עצות‪.‬הייתה מדינה שמתנהלת על‪-‬פי חוקי התורה וההלכה היהודית‪.‬‬ ‫שמנהיגיה הם אלו הבקיאים בהלכה‪ ,‬שרוב תושביה שומרי מצוות‪ ,‬מדינה ששמה דגש על‬ ‫תרבות יהודית‪ ,‬דתית‪ .‬המבקשת להנחיל ערכים יהודיים במשמעות דתית‪ .‬אורח חייהם היה‬ ‫מתבטא בך שהיו מתעסקים רק בשמירת המצוות ועבודת האל‪ ,‬וכל מי שהתנגד שאמונה‬ ‫האל גורש ממקום מגוריו‪ .‬מאפייני אורח החיים של האזרחים הדתיים הם שחייהם מתבסס‬ ‫רק על‪ -‬פי מצוות התורה‪ ,‬ההנהגה הדתית היא השולטת במקום מגוריהם ופועלת על‪ -‬פי‬ ‫כללי ההלכה ועל‪ -‬פי חוקי התורה‪.‬‬ ‫עם התפתחות המודרנה והוכחות המדעיות של אי קיום אלוהים הדתיים של היום נטו לעזוב‬ ‫במקצת את דתם ולהשתייך לחברות דתיות שונות‪ .‬אדם דתי הוא אדם המקפיד על קיום‬ ‫הכללים של דתו‪ .‬דתי הוא היפוכו של חילוני מי שאינו מקפיד על קיום כלליה של דתו‪ ,‬כאשר‬ ‫מדברים על יהודים דתיים בישראל בדורות האחרונים‪ ,‬מתייחסים בדרך כלל ליהודים‬ ‫המשתייכים לאחת או לכמה מהקבוצות הבאות‪:‬יהדות חרדית המכונה בלועזית "אולטרה‬ ‫אורתודוקסיה"‪ ,‬היא זרם ביהדות האורתודוקסית‪ ,‬המתאפיין לא רק בהקפדה רבה על‬ ‫שמירת ההלכה‪,‬אלא אף בתרבות שמרנית ייחודית כזו שאינה נובעת ישירות מההלכה ‪ -‬אלא‬ ‫גובשה באופן עצמאי אצל החברה החרדית עצמה‪.‬‬ ‫דתיים לאומיים הוא כינויים של אנשים המקפידים על קיום ההלכה‪ ,‬המשלבים או מחזיקים‬ ‫במקביל בערכים יהודיים לאומיים‪ ,‬ותומכים בציונות ובהשתלבות בחיים ובחברה הכללית‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬קבוצה זו היא המשיכה של תנועת הציונות הדתית‪ .‬השם ציונייםדתיים‬ ‫משמש עד היום כשם נרדף לכינוי דתיים‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫‪583‬‬ ‫והמסורתיים בישראל או שומרי מסורת הוא כינוי לזרם מרכזי בחברה הישראלית שמאפיין‬ ‫אנשים שאינם נחשבים דתיים אך גם אינם חילוניים‪ .‬המסורתיים מקיימים מצוות אחדות‬ ‫ומנהגים שונים הנחשבים סמלי מסורת מובהקים‪ ,‬בלי להאמין בהכרח אלא מתוך הזדהות‬ ‫ותחושת השתייכות לעם היהודי‪ ,‬ומתוך המחשבה שיש לשמר ערכי מסורת כדי לשמור על‬ ‫קיומו של העם‪ .‬המסורתיים בישראל שונים מהזרם המסורתי המקובל בקרב קהילות יהודיות‬ ‫בארצות המערב‪.‬‬ ‫ההבדלים בין היהודים ששומרים מצוות‪ ,‬דתיים‪ ,‬לבין החילונים מתבטא בכל אורח החיים‬ ‫שלהם הן באמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬והן באידיאולוגיות‪ ,‬ובצורת מחשבה ששונה לחלוטין‪.‬‬ ‫אפשר להגיד כי כיום גם בחברה הדתית בישראל לא יכולה להימלט מהשפעתם של‬ ‫המודרנה ובכך ניתן למצוא גם בתוכה השפעות עמוקות של החיים המודרניים‪.‬הדתיים‬ ‫מקיימים הרבה מתוצאות המודרניזציה‪ ,‬וההוכחות לכך הם שהדתיים כיום חיים לא רק‬ ‫בשכונות ובכפרים רק של שומרי מצוות ודתיים אלא הם חיים עם אוכלוסייה חילונית‬ ‫ומסתדרים איתם בשגרת חיים נורמטיבית כמו שראינו בפרק הקודם בתשובותיהם על‬ ‫הראיון‪ .‬הדתיים מתנהגים כרגיל לאנשים שלא אמינים כלל באלוהים למרות התנהגותם‬ ‫בשנים קודמות שבהם היו מחרימים אנשים שפקפקו לרגע בקיומו אלוהים‪ .‬ההבדל היחיד‬ ‫הוא בחילון‪ .‬הדתיים נשארו עם הדת והמצוות‪ ,‬ואילו אנשים רבים שכיום נקראים חילוניים‬ ‫אימצו גם את המאפיין הזה‪ .‬אך טעות להגיד שהדתיים אינם מושפעים מהמודרניזציה‪,‬‬ ‫המודרניזציה זה לאו דווקא להפסיק להאמין בה'‪ .‬אך ישנם הרבה מאבקים בין הדתיות האם‬ ‫היא מצליחה להשתלב עם המודרנה‪ ,‬או לא? ישנם הטוענים כי מאז ימי הנאורות‪,‬‬ ‫אינטלקטואלים מכל סוג וגוון האמינו כי התוצאה הבלתי נמנעת של המודרניות היא דעיכתה‬ ‫של הדת‪ .‬הסיבה לכך הייתה הסברה כי המודרניות מביאה עמה בהכרח רציונאליות‬ ‫והתקדמות מדעית‪ ,‬אשר מחליפה את האמונות והתפילות של הדת‪ .129‬ניטשה‬ ‫‪130‬‬ ‫שטען על‬ ‫מות האלוהים ומשפטו לכך היה "האם האדם הוא פשוט טעות של אלוהים‪ ,‬או האם אלוהים‬ ‫הוא פשוט טעות של האדם?" ניטשה אינו מדבר על קיומו האובייקטיבי של האל במציאות‪,‬‬ ‫אלא על האל כמכונן מוסר בנפש האדם‪ .‬לטענתו‪ ,‬האלוהים מת בעידן המודרני‪ ,‬ולפיכך נותר‬ ‫האדם המודרני ללא מוסר שידריך אותו‪ .‬מות האל מוביל את האדם להפוך להיות אדם‬ ‫ניהיליסט‪ ,‬שזוהי תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים המסורתיים ומאמצת צורת‬ ‫חשיבה דוחת אמונה ושוללת את הצורך להגיע למימוש או לגאולה‪ .‬לבעיה זו ניסה ניטשה‬ ‫למצוא פתרון על ידי חיפוש אחר ערכים חדשים‪ ,‬עמוקים יותר מערכי הנצרות‪ ,‬שבהם האדם‬ ‫‪129‬‬ ‫ברגר‪ ,‬פ‪ ,‬המודרניות והאתגר החדש של הדת‪ ,‬תכלת ‪ ,66‬קיץ תשס"ח‪6335 ,‬‬ ‫‪130‬‬ ‫פרידריך וילהלם ניטשה‪ ,‬נולד ב‪ 58-‬לאוקטובר ‪ 68 -5566‬לאוגוסט ‪ .5883‬הוא הוגה דעות‪ ,‬מבקר תרבות‪,‬‬ ‫משורר ומלחין גרמני‪ ,‬אשר תהילתו נועדה כפילוסוף מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסט‪ -‬מודרניזם‪.‬‬ ‫‪585‬‬ ‫יכול להאמין ועל פיהם לחיות‪ .‬ניטשה האמין שבני האדם רק הרוויחו ממותו של אלוהים‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬האלוהים רק כובל את בני האדם‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬כשהאל אינו עומד בדרכם של בני האדם‬ ‫בהשפעת המודרנה יוכלו למצות את כל עולמם על‪ -‬פי בחירתם ונוחיותם‪.‬‬ ‫פרק חמישי‪ -‬פילוסוף דתי בהגות מודרנית‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ‬ ‫‪131‬‬ ‫נודע כמדען רב תחומי ונחשב להוגה דעות ישראלי יהודי אורתודוקסי‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ נודע כמבקר חריף של החברה הישראלית‪ ,‬הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים‬ ‫שבהם פירט את משנתו הפילוסופית הדתית והפוליטית‪ ,‬בענייני דת גרס ליבוביץ את עיקרה‬ ‫של היהדות הוא במעמדו של האדם לפני האל המתבטא בקיומן המעשי של המצוות‪ ,‬ולא‬ ‫באמונה כאידיאולוגיה‪ .‬ליבוביץ התנגד בחריפות לתפיסה הדתית לאומית של הציונות הדתית‬ ‫ותמך בהפרדת דת ומדינה‪.‬הגותו הפילוסופית של ליבוביץ בא לידי ביטוי בכך שהוא מדען‬ ‫רציונליסט ואדם דתי שומר מצוות שדגל בהבחנה חדה וברורה בין המדע ובין הדת‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ נולד בבריגה שבאימפריה הרוסית ב‪ 68-‬בינואר ‪ ,5836‬נולד למשפחה‬ ‫עמידה שהייתה דתית וציונית ונפטר ב‪ 55-‬לאוגוסט ‪ 5886‬בירושלים‪ .‬בשנת ‪ 5858‬נמלטו‬ ‫משפחת ליבוביץ מבריגה לברלין שבגרמניה בעקבות מלחמת אזרחים ברוסיה‪ .‬בגרמניה‬ ‫החל ללמוד ובשנת ‪ 5866‬קיבל את תואר הדוקטור‪ .‬בשנת ‪ 5868‬עלה ליבוביץ לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ושנה לאחר מכן החל ללמוד ולחקור באוניברסיטה העברית והועלה לדרגת פרופסור לכימיה‬ ‫אורנית‪ .‬ישעיהו ליבוביץ היה מהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה‪ .63-‬הוא עסק‬ ‫בשאלות פילוסופיות כלליות הוא אף פרסם ספרים ומאמרים בנושא מדע ופילוסופיה‪ .‬הוא‬ ‫עסק רבות בשאלות של גוף ונפש וגם פרסם ספרי הגות ועסק הרבה בהגותו של הרמב"ם‪.‬‬ ‫כאשר החליטה אוניברסיטת תל אביב להעניק לליבוביץ את "תואר הדוקטור לפילוסופיה לשם‬ ‫כבוד"‪ ,‬יחדו למענו טקס שלם ומיוחד‪ .‬ליבוביץ העניק לחברה הישראלית את הדוגמה‬ ‫הבולטת ביותר של איש רוח‪ ,‬היושב בתוך עמו ומשלח בו את תוכחתו‪ ,‬אך מצד שני טהור‬ ‫כוונות‪ ,‬להט מוסרי‪ ,‬עצמאות רעיונית ומבקר חברתי אמיתי‪ .‬בחייו של ישעיהו ליבוביץ ובמותו‬ ‫ניצב מופת לעיני רוחם של רבים ובבואם לעצב לעצמם את המאמץ החברתי שהם לוקחים על‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫‪131‬‬ ‫טריה‪ ,‬פ‪ ,‬לקסיקון לתרבות ישראל‪ ,‬ישעיהו ליבוביץ‪http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1216 .‬‬ ‫‪586‬‬ ‫עמדתו של ליבוביץ לפי מאמרו של אסא כשר‬ ‫‪132‬‬ ‫יחסי דת ומדע באים לידי ביטוי בניסיונות‬ ‫להפיג כל מתח בין עולמה של הדת היהודית לבין עולמו של המדע המודרני שהופיעו בתחום‬ ‫ההגות היהודית לפני ליבוביץ‪ ,‬אך הפרדה המוחלטת בניסוחו של ליבוביץ נוצרה ברוח אחרת‬ ‫מפני שרעיון ההפרדה מוחלטת זו מביאה לו מעמד בדרגת העמדות המוכרות בעולם‬ ‫ברעיונות של הדת היהודית‪ .‬וזוהי השפעתו של ליבוביץ ושל כל המגזר המשכיל של החברה‬ ‫האורתודוקסית בישראל‪.‬‬ ‫יחסי דת ומוסר בשפתו של ליבוביץ היה למונח "מוסר" פירושו ערך עליון‪ .‬הערך העליון של‬ ‫האדם המוסרי יכול להיות נפשע ומתועב בעיני זולתו‪ ,‬מבלי תיגרע בכך ההצדקה לראות בו‬ ‫"אדם מוסרי"‪ .‬המונח "מוסר" אינו מציין ערך עליו כלשהו‪ ,‬אלא עקרונות ליישוב הוגן של‬ ‫קונפליקטים בין תוכניות מעשיות המבטאות ערכים שונים‪ .‬אם "מוסר" פירושו ערך עליון‪ ,‬הרי‬ ‫יחסי " דת ומוסר"‪ ,‬בכוונתו של ליבוביץ הם היחסים שבין הערך המתבטא בדת היהודית לבין‬ ‫כל ערך עליון אחר‪ .‬לשיטתו של ליבוביץ היחסים הללו הם הדרך כלל יחסי התנגשות‪ .‬עבודת‬ ‫האל על פי ההלכה אינה מתיישבת עם מתן ערך עליון וכיבוד האדם באשר הוא‪ .‬עבודת האל‬ ‫על פי ההלכה אינה מתיישבת עם מתן מעמד עליון לטבע‪ ,‬לעם‪ ,‬למדינה ולאדם מסוים‪ .‬ואם‬ ‫ל"מוסר" אין פירוש עליון כלשהו‪ ,‬אלא מה שהתבטא בתורות פילוסופיות בדבר "עקרונות‬ ‫המוסר"‪ ,‬אז "יחסי דת ומוסר" הם היחסים שבין מה שמתבטא בדת היהודית לבין מה‬ ‫שמתבטא באותן תורות פילוסופיות‪ .‬עמדתו של ליבוביץ אינה עמדה של עימות‪ ,‬משני טעמים‬ ‫עיקריים‪ .‬ראשית‪ ,‬ההלכה המתכננת את עבודת האל בדת היהודית ומחזיקה באידיאל של‬ ‫התבטאות בכל תחום חשוב של החיים‪ ,‬חלקים ניכרים של החיים האזרחיים אינם מוסדרים‬ ‫בהלכה‪ .‬אך מתבקשת השאלה‪ ,‬מה יעשה אדם דתי לשיטתו של ליבוביץ כשהוא נקלע‬ ‫לקונפליקט אזרחי‪ ,‬שאין לגביו הסדר הלכתי? והתשובה מדבריו של ליבוביץ היא‪ ,‬שמנסיבות‬ ‫כאלה על האדם לנהוג בהגינות‪ ,‬כאדם "מוסרי"‪ .‬ושנית‪ ,‬ליבוביץ ראה ביהדות מסגרת המקנה‬ ‫ערך דתי חיובי גם למעשים הנעשים מתוך כוונה שאינה דתית טהורה‪ .‬בתחומים אלה ניכרת‬ ‫השפעתו של ליבוביץ על חלק מן החברה האורתודוקסית בישראל‪ ,‬מאז מלחמת ששת‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫בעמדותיו של ליבוביץ בדבר יחסי דת ומדע‪ ,‬דת ומוסר‪ ,‬וגם דת ומדינה מתבטאות במידה‬ ‫רבה את עמדתו הבסיסית בדבר מקומן של המצוות המעשיות בעולמה של הדת היהודית‪.‬‬ ‫לשיטתו של ליבוביץ‪ ,‬המצוות המעשיות מכוננות את הדת היהודית‪ .‬מערכת המצוות אינה‬ ‫מערכת כללים של משחק כלשהו‪ ,‬אלא היא בעלת משמעות של "עבודת הבורא"‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫‪132‬‬ ‫אסא כשר נולד ב‪ 3‬ביוני ‪ 5863‬בירושלים‪ ,‬פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ .‬אסא כשר עסק‬ ‫בזרם הפילוסופי אנליטי‪ ,‬בתחומי עסקיו עסק בפילוסופיה של השפה ועניינו הוא בפילוסופיה של הדת והאתיקה‪.‬‬ ‫‪586‬‬ ‫לפי ליבוביץ האמונה מתבטאת באופן פומבי המאפיין את הדת היהודית אך ורק במצוות‬ ‫מעשיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ביסודה של הדת היהודית עומדת מערכת מצוות בעלת משמעות‪.‬‬ ‫ליבוביץ היה מאנשי הרוח הראשונים שהטיפו להפרדה עקרונית של הדת מן המדינה ואחד‬ ‫מהוגי הדעות הדתיים הבודדים שדגלו בעמדה זו‪ .‬בהשפעתו המובהקת של ליבוביץ קיבלה‬ ‫עמדה זו תמיכה רבה מתוך חוגים מגוונים וגם מהחברה האורתודוקסית‪ ,‬אבל לא ניתן לה‬ ‫שום ביטוי מעשי באחת מן המסגרות הפורמאליות של המדינה‪ .‬ליבוביץ היה אחד מאנשים‬ ‫שהיה מעוניין בהפרדת הדת מן המדינה כדי לחזק את הדת כדי שתוכל להתקיים באופן‬ ‫שאינו תלוי במדינה‪ ,‬כלומר בממסד או בפוליטיקאים‪ .‬לטעמו של ליבוביץ‪ ,‬הפרדת הדת מן‬ ‫המדינה פירושה בין השאר הוא שהחברה הדתית תחזיר בכוחות עצמה את כל השירותים‬ ‫הדתיים כולל את מוסדות החינוך מפני שהחברה הדתית הולכת בכיוון ההפוך‪ .‬לעומת זאת‬ ‫כמעט כל תומכיה של הפרדת הדת מן המדינה מעוניינים בתמונה אחרת של הקטנת‬ ‫משמעות של השפעת המפלגות הדתיות והאידיאולוגיות שלהן על החיים האישיים ועל החיים‬ ‫הציבוריים‪ .‬וככל שמדובר בהחלשת הממסד הדתי והמפלגות הדתיות ליבוביץ היה שותף‬ ‫רעיוני‪ ,‬אבל אם היה מדובר בהחלשת החברה הדתית והרחקתה ממעגלי החיים האזרחיים‬ ‫ליבוביץ היה יריב נחרץ‪. 133‬‬ ‫‪133‬‬ ‫אופיר‪ ,‬ע‪" ,‬חמישים לארבעים ושמונה"‪ ,‬כשר‪ ,‬א‪ ,‬ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬עמ' ‪.688‬‬ ‫‪586‬‬ ‫פרק שישי‪ -‬זרם רפורמי‪.‬‬ ‫היהדות הרפורמית‬ ‫‪134‬‬ ‫המכונה גם יהדות מתקדמת‪ ,‬זהו זרם יהודי דתי הרואה עצמו כזרם‬ ‫מודרני וגמיש יותר מהיהדות האורתודוקסית‪ ,‬גישה זו באה להבנה שיחד עם האמונה האדם‬ ‫צריך לעצב לעצמו את זהותו היהודית מתוך המסורת וגם נותן אפשרות לפרט לבחור בעצמו‬ ‫אילו מצוות לקבל כמחויבות ואם בכלל‪.‬‬ ‫היהדות הרפורמית התפתחה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,58-‬לאחר המהפכה‬ ‫הצרפתית בתגובה לראשית האמנציפציה ובהמשך לתקופת ההשכלה והחילון‪ .‬הרפורמה‬ ‫היא אחת התוצאות של תנועת ההשכלה היהודית שברוב מייסדיה היו אנשים שומרי מצוות‬ ‫ודתיים שחשבו ששמירת המצוות היא דת אינה מנוגדת לדרישת האמנציפציה ולהשתלבות‬ ‫בחברה הנוכרית‪ .‬השקפת עולם זו חייבה שינוי של סדרי בית הכנסת והתאימה תפילות‬ ‫ואמונות לרוח הזמן ולמעמדם של היהודים באזרחים במדינה‪ .‬לפיכך הם מתירים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫נסיעה בשבת‪ .‬מתוך עיקרי האמונה ביטלו הרפורמים למשל‪ ,‬את האמונה בביאת המשיח‪.‬‬ ‫הזרם הרפורמי גורס כי עיקר היהדות‪ .‬האמונה בערכי השוויון בין בני אדם וההתנגדות‬ ‫לאפליה מביאה את התנועה הרפורמית לבטל את ההבדלים הקיימים בהלכה בין חובותיהם‬ ‫וזכויותיהם של גברים ונשים בחיים הדתיים‪ ,‬ולדוגמה נשים מוסמכות לרבניות בבתי המדרש‬ ‫של התנועה‪ .‬השאיפה לאחווה בין דתית הביאה את התנועה הרפורמית להוציא מסידור‬ ‫התפילה ביטויי גנאי למי שאינו יהודי‪ ,‬וההתנגדות לגזענות הביאה את הנהגת התנועה לקחת‬ ‫חלק פעיל במאבק לביטול האפליה נגד האפרו‪ -‬אמריקנים בארצות הברית‪ ,‬בשנות ה‪ 33 -‬של‬ ‫המאה ה‪ .63-‬השינויים שערכו הרפורמים בפולחן הדתי כוללים הכנסת כלי נגינה המלווים‬ ‫את התפילה‪ ,‬ביטול ההפרדה בין נשים לגברים בבית הכנסת‪ ,‬ומתן אפשרות לנשים לקרוא‬ ‫בתורה ולנהל את התפילה‪ .135‬מנהיגיה הראשונים של תנועת הרפורמה החלה בגרמניה‪,‬‬ ‫ששם התעצבה התנועה במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,58-‬לא כיוונו את פעילותם ליהודים‬ ‫שומרי המצוות המסורתיים אלא לאלה שניתקו את עצמם מן הספירה של היהדות מתוך‬ ‫אמונה שהיהדות גוועת‪ .‬כבר במאה ה‪ 57-‬ויותר מכך במאה ה‪ 55-‬החל במרכז אירופה‬ ‫ובמערבה תהליך של ירידה באמונה ובשמירת המצוות‪ .‬עליית הרציונליזם השפיעה על מספר‬ ‫גדל של יהודים והחל באישים בולטים כמו שפינוזה והתפשטה בהדרגה ואנשים שונים‬ ‫שהושפעו מטענותיו ראשית בקרב הספרדים ולאחר מכן גם בקרב האשכנזים‪.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫ויקיפדיה ערך יהדות רפורמית נובמבר ‪6356‬‬ ‫‪135‬‬ ‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪ ,‬הזרם הרפורמי (ביהדות‪ ),‬תשס"ו ‪" 6333‬תנועת הרפורמה ביהדות" ‪6337‬‬ ‫‪588‬‬ ‫משה מנדלסון‪ ,136‬הבולט מקרב המשכילים היהודים‪ ,‬ביקש למנוע עימות בין המסורת‬ ‫היהודית ובין התרבות המודרנית על ידי הגבלת הייחוד שביהדות אך ורק לתחום ההלכה‪,‬‬ ‫שמבחינתו המשיכה להיות בעלת מעמד של התגלות אלוהית‪ .‬האמין מנדלסון כי אמיתות‬ ‫היסוד של הדת ניתנת באמצעות ההיגיון האנושי‪ ,‬כך שהפילוסופיה יכולה להמשיך לשמש‬ ‫משענת לדת‪ ,‬כפי ששימשה בימי הביניים‪ .‬ובנוסף לכך‪ ,‬האמין שהיהדות היא רציונאלית מן‬ ‫הנצרות‪ .‬מנדלסון היה התעקש בנתינת חופש דת מוחלט‪ ,‬וסבר שאין לאפשר לרבנים ולכוהני‬ ‫דת אחרים לנקוט צעדי ענישה נגד מי שסוטים באמונתם או במנהגיהם‪.‬‬ ‫‪136‬‬ ‫רבי משה מנדלסון‪ ,‬נולד ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 5868‬ונפטר ב‪ 6-‬בינואר ‪ ,5753‬היה פילוסוף והודה דעות יהודי‬ ‫גרמני מאבות תנועת ההשכלה היהודית‪ .‬מנדלסון היה דמות המייצגת את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות‬ ‫יהודי אירופה במישור הגרמני הכללי‪ ,‬הוא פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה‪.‬‬ ‫‪583‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫בעבודתי חקרי את תפיסת האלוהות אצל האנשים המודרניים‪ .‬כידוע בישראל חיים אנשים‬ ‫שלכל אדם יש את הבחירה שלו להאמין במה שמחזק אותו‪ .‬בעבודתי חקרתי האם האנשים‬ ‫המודרניים למרות כל הטענות המדעיות לאי קיום האלוהים מאמינים בכל זאת בקיומו‪.‬‬ ‫פרק הראשון עסקתי בהצגת המושג‪ ,‬מהי המודרנה?‪ .‬המודרנה היא העידן החדש‪ ,‬נושא‬ ‫עכשווי‪ ,‬דבר מעודכן‪ ,‬אבל אכן שזהו דבר שהאדם יצר כגון‪ ,‬הפילוסוף גלילאו גליליי שטען‬ ‫בניגוד לאנשי הכנסייה שהעולם בנוי בצורה עגולה וטענו שהא מביא איתו זרם חילוני ואסור‪,‬‬ ‫הוא נשפט ויצא להורג‪ .‬ופילוסוף נוסף שטען את המודרנה הוא רנה דקארט פילוסוף נוסף‬ ‫שהביא ובנה את העולם המודרני‪ ,‬עם טענה של אי "קיום האני" והפסקת הטלת ספקות‪.‬‬ ‫הפרק השני בעבודה עוסק בנושא החילון‪ ,‬בהגדרת מושג‪ ,‬איך נבנה החילון וסיפורו של‬ ‫אלישע בן אבויה שהיה מאמין הדוק אך בגלל סיפור על שילוח הקן שהיה נחשב למצווה‬ ‫ונגמר באסון היה ממצאי החילוניות העיקריים‪ ,‬החילוניות היא עזיבה של דת או אמונה של‬ ‫אדם אחר‪ .‬פילוסוף נוסף שהמציא את החילוניות היה ברוך שפינוזה‪ ,‬למרות שנחשב לאדם‬ ‫מאמין באלוהים‪ ,‬הוא המציא שיטות אמונה שונות שאלוהים הוא לא נמצא בכל מקום כמו‬ ‫שהאמינו האחרים באותה התקופה‪.‬‬ ‫הפרק השלישי והרביעי הוא יציאה אל שני קצוות של אמונות‪ :‬חילוניים ודתיים‪ ,‬פרק זה בניתי‬ ‫שאלון ובו שאלתי את החילוניים והדתיים בנפרד שאלות שונות וקיבלתי מהם תשובות‬ ‫בולטות בהחלט מצד החילוניים שמבחינתם אין שום קיום או זכר לאמונה באלוהים‪ ,‬אך מצד‬ ‫הדתיים אלוהים הוא מעל כולם‪ ,‬הוא הגדול מכולם‪ .‬וכן ניתן להגיד בסוף פרק זה שהאנשים‬ ‫המודרניים אכן מאמינים בקיום האלוהים למרות המודרנה וטענות הפילוסופיות והמדעיות‪.‬‬ ‫שהאמונה היא פנימית‪.‬‬ ‫הפרק החמישי עסק בדתי המפורסם ביותר בהגות מודרנית והוא ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬מאז‬ ‫תולדות חייו ועד מותו‪ ,‬כל חשיבתו על העולם המודרני וחיבור בין הדת למדינה היה‬ ‫משמעותי ביותר‬ ‫הפרק השישי עסק בפרק של יהדות רפורמית שהתפתחה מאחת התוצאות של תנועת ההשכלה‬ ‫היהודית שברוב מייסדיה היו אנשים שומרי מצוות ודתיים זרם זה הביא לשוויון ולהתפחתו של‬ ‫העולם חדש‪.‬‬ ‫‪587‬‬ ‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬ ‫טלפון‪188-2010011 :‬‬ ‫פקס‪16-1163228 :‬‬ ‫תפקיד הדת בסכסוכים‬ ‫שם המגישה‪ :‬זהר חגי‬ ‫ת"ז‪208511851 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קיבוץ ניר עוז‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪65033‬‬ ‫טלפון‪16-1162860 :‬‬ ‫פלאפון‪154-8108162 :‬‬ ‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג ‪3102 -‬‬ ‫‪585‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא‪ ...................................................................................‬עמ' ‪6‬‬ ‫פרק ראשון‪ ...........................................................................‬עמ' ‪6-8‬‬ ‫פרק שני‪ ...............................................................................‬עמ' ‪3-7‬‬ ‫פרק שלישי‪ ...........................................................................‬עמ' ‪5-53‬‬ ‫פרק רביעי‪ ............................................................................‬עמ' ‪55-56‬‬ ‫פרק חמישי‪ ...........................................................................‬עמ' ‪56-58‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ .........................................................................‬עמ' ‪53-55‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪ ..........................................................................‬עמ' ‪58‬‬ ‫‪588‬‬ ‫מבוא‬ ‫השאלה המרכזית בה אעסוק בעבודה זו היא תפקיד הדת בסכסוכים‪ .‬שאלה הנשאלת יום‬ ‫יום בחיינו כאזרחים במדינת ישראל‪ .‬כאזרחי המדינה אנו חווים את קשיי הסכסוך הערבי‬ ‫ישראלי‪ .‬הן מבחינה פוליטית והן מבחינה צבאית ופיזית‪ .‬בעבודה אני אחקור את מקומה של‬ ‫הדת בסכסוכים ואת משמעותה‪ .‬האם לדת מקום בסכסוך בין מדינות? כמה חלקה בסכסוך‬ ‫משמעותי? והאם ניתן לנסות ולגשר בין האמונות השונות של עמים שונים? על מנת להמשיך‬ ‫ולהסביר את מטרת עבודתי יש הצורך להבין מהי הדת‪ .‬דת היא סוג של התארגנות חברתית‬ ‫או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות‬ ‫או לעקרונות מוסריים מחייבים‪ .‬דתות רבות כוללות סמלים‪ ,‬פולחנים והיסטוריה קדושה‬ ‫המיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם‪ .‬הדת הינה חלק בלתי‬ ‫נפרד מעם‪ .‬לכל עם יש את האמונה שלו והרגשת השייכות והייחודיות שלו משאר העמים‪.‬‬ ‫מצד אחד ישנה האמונה באל אחד‪ ,‬אמונה מונותאיסטית הקיימת בשלוש הדתות המרכזיות‪:‬‬ ‫היהדות‪ ,‬האסלאם והנצרות‪ .‬ומצד שני ישנה האמונה באלים רבים‪ ,‬אמונה פוליתאיסטית‬ ‫למשל בהינדואיזם או במיתולוגיה היוונית‪ ,‬הרומית והמצרית‪ .‬האמונות של כל עם בנפרד‬ ‫כוללות בתוכן היסטוריה שונה‪ ,‬מנהגים שונים ורעיונות שונים‪ .‬סכסוכים מתחילים מרקע‬ ‫חומרי של שטח‪ ,‬כוח‪ ,‬פוליטיקה ועוד‪ .‬המעניין הוא שברוב הסכסוכים הללו ישנו בבסיס רקע‬ ‫רוחני‪ ,‬הדת והמקומות הקדושים לה‪ .‬בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אשר מעסיק‬ ‫אותי כאזרחית במדינה לעתים קרובות וגורם לי להעלות תהיות והרהורים בנוגע לאלוהים‬ ‫ולאמונה בו‪ .‬בעבודתי אנסה להתמקד בשני סכסוכים מרכזיים‪ :‬הסכסוך הערבי ישראלי‬ ‫והסכסוך ההודי פקיסטאני‪ .‬נושא מרכזי נוסף בו אתמקד הינו הנושא של מלחמות דת‪,‬‬ ‫מלחמות קודש‪ ,‬של שלושת הדתות המונותאיסטיות ‪ -‬חוק החרם בתנ"ך‪ ,‬הג'יהאד המוסלמי‬ ‫ומסעי הצלב של הנוצרים‪ .‬בעבודה אנסה למצוא את המניעים לתחילת היציאה למאבק היוצא‬ ‫להגנת הדת‪ .‬תחילה אסביר מהי הקדושה ולמה היא חלק בלתי נפרד מהדת‪ .‬לאחר מכן‬ ‫אמשיך ואחקור את מלחמות הקודש ואת מאבקי הדתות‪ .‬על כל השאלות‪ ,‬התהיות‪ ,‬הרעיונות‬ ‫והמחשבות אנסה לענות במהלך העבודה ואנסה להגיע למסקנות שונות מאלו שהסקתי לפני‬ ‫תחילת עבודתי‪.‬‬ ‫"המקור של הדת הוא מעיין נצחי של געגועי נשמת האדם לעולם‬ ‫נשגב ויפה יותר" ‪ -‬חיים ז'יטלובסקי‬ ‫‪633‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬הקדושה‬ ‫השאלה המתבקשת מעצם פרק זה היא מהי הקדושה או מהו הקודש? לפני דורות רבים‪,‬‬ ‫נעשתה כבר החלוקה המפרידה בין הקודש לקדוש‪ .‬ע"פ הרב שטיינזלץ‬ ‫‪137‬‬ ‫בהגדרה אחת‬ ‫ניתן לומר‪ :‬הקודש הוא המהות‪ ,‬הבסיס של הדבר‪ .‬הקדוש הוא כל מה שנוגע בקודש‪ ,‬כל מה‬ ‫שיונק מן הקודש‪ ,‬מה שמתייחס אל הקודש‪ .‬הרב חוזר ואומר כי לא ניתן לתת הגדרה‬ ‫לקדושה‪ .‬כל דיון בנושא הוא מיותר או לא אפשרי‪ .‬האדם היודע מהי הקדושה לא זקוק‬ ‫להגדרה‪ ,‬והאדם שאינו יודע לא ניתן להסביר לו‪ .‬אחד מערכי היסוד המרכזיים של היהדות‬ ‫היא הקדושה‪ .‬מבלי להיכנס להגדרתה של הקדושה ברור שהיא קשורה במגע עם האלוהיות‬ ‫– שהוא מקור כל הקדושה‪ .‬הקדושה חלה על כל מה ששייך לאל ומה שהוקדש לעבודתו‪.‬‬ ‫למשל התורה‪ ,‬עם ישראל ובמיוחד עובדי המקדש – הכוהנים‪ .‬על מנת להבין את הקדושה יש‬ ‫להבחין בשני מושגים‪ :‬קדושת המקום וקדושת הזמן‪ .‬קדושת המקום היא קדושה מלאה בכל‬ ‫העולם‪ .‬כל מקום שבו האל מתגלה וכל מקום שבו עובדים את האל הם מקומות קדושים‪.‬‬ ‫קדושת הזמן כוללת את השבת והחגים‪ ,‬להבדיל משאר ימי החול‪ .‬קדושת השבת נקבעה על‬ ‫ידי האל עצמו בסיום הבריאה‪ ,‬כאשר בירך את השבת וקבע אותו כיום מקודש – יום נבדל‬ ‫ֹלהים אֶ ת יוֹם הַ ְשבִּ יעִּ י וַ יְ ַק ֵדש אֹת ֹו כִּ י ב ֹו ָשבַ ת ִּמכָל ְמלַאכְ ת ֹו‬ ‫ומרומם משאר ימי השבוע‪" :‬וַ יְ בָ ֶרְך אֱ ִּ‬ ‫ֹלהים ַלעֲשוֹת"‪ .138‬לדעת התיאולוג הגרמני רודולף אוטו‪ ,139‬הקדושה היא היסוד‬ ‫אֲ שֶ ר בָ ָרא אֱ ִּ‬ ‫האחרון והעמוק ביותר בכל דת והוא העושה אותה לדת‪ .‬אדם הסוגד לאובייקט נערץ שרוי‬ ‫בהתעלות ובהתלהבות דתית‪ ,‬בהלך‪-‬נפש הנבדל איכותית מכל סוג התנסות אחר‪ ,‬כגון‬ ‫התעלות מוסרית או התנסות אסתטית‪ .‬על פי הרי"ד סולובייצ'יק‬ ‫‪140‬‬ ‫קדושה אינה קיימת עד‬ ‫שהאדם אינו יוצר אותה‪ .‬אפילו ארץ ישראל – על פי הפשט – אין בה קדושה‪ ,‬עד שלא‬ ‫נכבשה בידי ישראל‪ .‬כפי שנאמר בספר ויקרא ניתן לראות כי עם ישראל קדוש הוא‪ ,‬בשל‬ ‫היות האל קדוש‪ַ " .‬דבֵ ר אֶ ל‪-‬כָל‪-‬ע ֲַדת בְ נֵי‪-‬יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬וְ ָאמַ ְר ָת אֲ לֵהֶ ם– ְקד ִֹּשים ִּת ְהיּו‪ :‬כִּ י ָקדוֹש‪ ,‬אֲ נִּי יְ הוָ ה‬ ‫אֱ ֹלהֵ י ֶכם‪ ."141‬לפי מסורת חז"ל‪ ,142‬שלושה מקומות התקדשו כבר בימי שלמה המלך‪ :‬ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ירושלים ובית המקדש‪ .‬קדושת העיר ירושלים עולה על קדושת שאר המקומות‪,‬‬ ‫‪137‬‬ ‫הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) נולד ב‪ .5867-‬הוא רב המשתייך לחסידות חב"ד‪ ,‬חוקר ומבאר תלמוד‬ ‫וחסידות‪ ,‬כתב את הביאור לתלמוד הידוע בשם תלמוד שטיינזלץ‪ ,‬חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת‬ ‫‪ ,5855‬ועיטור נשיא מדינת ישראל לשנת ‪.6356‬‬ ‫‪138‬‬ ‫בראשית ב' פסוק ג‪.‬‬ ‫‪139‬‬ ‫רודולף אוטו‪ ,5867 - 5538 ,‬תיאולוג גרמני מפורסם‪ ,‬מומחה בהשוואת דתות‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‪ 55 ,‬במרץ ‪ 8 - 5836‬באפריל ‪ ,5886‬היה רב‪ ,‬ראש ישיבה ופילוסוף דתי‪.‬‬ ‫מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי‪ ,‬ממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית‪.‬‬ ‫‪141‬‬ ‫ויקרא יט' פסוק ב'‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫חכמינו זכרונם לברכה‪ .‬כינוי למנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד‬ ‫לחתימת התלמוד הבבלי‪ ,‬בסוף המאה ה‪ .3-‬חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה‪.‬‬ ‫‪635‬‬ ‫ובתוך ירושלים – הר הבית‪ .‬מקום המקדש‪ ,‬מקום מקודש יותר מירושלים עצמה‪ .‬ירושלים‬ ‫היא עיר של שלום שיש בה מלחמה‪ ,‬מלחמה של דת‪ .‬עיר זו מקודשת מאוד לשלושת הדתות‬ ‫המונותאיסטיות‪ .‬המקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הר הבית‪ ,‬מקום שבו המוסלמים רואים‬ ‫קדושה רבה בשל אמרתם כי מוחמד‪ ,‬נביאם‪ ,‬עלה לשם השמימה‪ .‬הנוצרים גם סבורים‬ ‫שירושלים קדושה להם‪ .‬בירושלים‪ ,‬על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬נמצאים האתרים בהם חי ומת‬ ‫ישו‪ .‬במשנתו של הרב קוק הוא מסביר כי הקדושה כשלעצמה היא "אור העולם העומד‬ ‫למעלה מן הטבע"‪ .‬דרך הקודש היא הדרך של ההסתכלות הפנימית‪ .‬היחס בין הקודש והחול‬ ‫הוא כמו היחס שבין הרוחניות לחומריות‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי ההבחנה הפילוסופית העתיקה‪ ,‬החול‬ ‫הוא החומר והקודש הוא הצורה‪ .‬הקודש הוא התכלית והמשמעות אבל אינו יכול להתקיים‬ ‫ללא החול‪ .‬נסכם את פרק זה באמרה של הרי"ד סולובייצ'יק – "אין הקדושה תואר על טבעי‬ ‫שמימי היורד מלמעלה למטה ונתקע באיזה חפץ‪ .‬אין הדברים מתקדשים מאליהם‪ .‬אילו היו‬ ‫הדברים מקבלים קדושה אוטומטית‪ ,‬הרי הייתה היהדות הופכת לדת מאגית‪ ,‬חס ושלום‪.‬‬ ‫הקדושה היא יצירת האדם‪ .‬האדם מחדש את אופייה ועל ידיו חלה הקדושה על העולם‬ ‫החיצוני; הקדושה מביעה עמדה רוחנית של האדם במקומות וזמנים ידועים; מרוכזת היא רק‬ ‫בתגובתו הנפשית לתודעות מיוחדות‪."143‬‬ ‫‪143‬‬ ‫הרי"ד סולובייצ'יק‪ ,‬דברי השקפה‪ ,‬עמ' ‪.557‬‬ ‫‪636‬‬ ‫פרק שני ‪ -‬מלחמות קודש‬ ‫מלחמות קודש הן מלחמות המוכרות לשלושת הדתות המרכזיות‪ .‬מלחמות אלו שמות דגש‬ ‫על הדת‪ ,‬נאבקות עליה ועל עקרונותיה והיא החלק העיקרי בגללו המלחמות החלו‪ .‬חוק‬ ‫החרם בתנ"ך‪ ,‬הג'יהאד המוסלמי‪ 144‬ומסעי הצלב של הנצרות‪ .‬כל אלו הם מלחמות קודש של‬ ‫הדתות על מנת לשמור את הדת ועל מנת להרחיק את אויביה‪ .‬חוק החרם בספר דברים‬ ‫‪145‬‬ ‫פרק כ' מצווה להשמיד את עמי כנען בעת כיבוש הארץ‪ " .‬וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬אַ ֶתם‬ ‫ְק ֵרבִּ ים הַ ּיוֹם ל ִַּמלְ חָ מָ ה עַ ל‪-‬אֹיְ בֵ יכֶם; ַאל‪-‬י ֵַרְך לְ בַ בְ כֶם‪ַ ,‬אל‪ִּ -‬ת ְיראּו וְ ַאל‪ַ -‬ת ְחפְ זּו וְ ַאל‪ַ -‬תעַ ְרצּו‪ִּ --‬מפְ נֵיהֶ ם‪.‬‬ ‫הלְֵך עִּ מָ כֶם‪--‬לְ ִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם‪-‬אֹיְ בֵ יכֶ ם‪ ,‬לְ הו ִֹּשיעַ אֶ ְת ֶכם‪ ."146‬חוק זה הוא חוק‬ ‫כִּ י יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ יכֶם‪ ,‬הַ ֹ‬ ‫קשה מבחינה מוסרית‪ .‬על עם ישראל להשמיד את עמי כנען‪ ,147‬בצורה לא אתית וללא‬ ‫רחמים‪ .‬אין מקום לפחד ולחרטה‪ .‬חז"ל פירשו את החוק לא על פי הפשט‬ ‫‪148‬‬ ‫שלו ולדעתם‬ ‫למעשה לא בוצעה השמדה מוחלטת של עמי כנען אלא ניתנה אפשרות של כניעה‪ .‬על פי‬ ‫המחקר המודרני‪ ,‬ניתן גם לומר כי השמדה כזו לא בוצעה‪ ,‬זאת משום שהחוק נוסח שנים‬ ‫רבות לאחר תקופת הכיבוש אליה הוא מתייחס‪ .‬חוק החרם לא היה ידוע לדור של יהושע‪,149‬‬ ‫שכן הוא טרם נכתב בזמנו‪ .‬הג'יהאד הינו מאבק דתי המצווה בדת האסלאם‪ .‬בפירושו הדתי‬ ‫הרחב דורשת מצווה זו לצאת למאבק בכל הכוח עבור האסלאם‪ .‬מילוי המצווה מקנה‬ ‫למבצעה גמול בעיני האל‪ .‬על פי האסלאם קיימות ארבע דרכים בהן ניתן למלא אחר מצווה‬ ‫זו‪ .‬ניתן באמצעות הלב‪ ,‬הלשון‪ ,‬היד והחרב‪ .‬ג'יהאד באמצעות הלב הינו מאבקו הרוחני של‬ ‫המאמין בליבו אל מול הפיתוי לבצע מעשה לא מוסרי‪ .‬ג'יהאד באמצעות הלשון והיד הינו‬ ‫תמיכה בדיבור ובמעשה בכל אשר מתקיים על פי חוקי האסלאם ותיקון כל מה שאינו מתקיים‬ ‫על פיהם‪ .‬ג'יהאד באמצעות החרב הינו יציאה למלחמה כנגד מי שאינם מאמינים באסלאם‪.‬‬ ‫על פי פירוש אחר ג'יהאד באמצעות החרב מופעל רק כאמצעי הגנה בפני אלו ‪v‬מאיימים על‬ ‫האמונה האסלאמית או פוגעים בה‪ .‬במקרים רבים במהלך ההיסטוריה עשו אנשי דת‬ ‫ומנהיגים מוסלמים שימוש תעמולתי במצוות הג'יהאד‪ .‬זאת על מנת להניע מאמינים מוסלמים‬ ‫לביצוע פעולות אלימות כלפי מי שאינם מוסלמים‪ .‬כמה מן המלחמות בין מדינות ערב למדינת‬ ‫‪144‬‬ ‫מלחמת הקודש‪ ,‬מאבק דתי‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה‪ ,‬המכונים גם חומשים‪ .‬כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי‬ ‫מילותיו הפותחות את הספר ‪" -‬אלה הדברים"‪.‬‬ ‫‪146‬‬ ‫דברים פרק כ פסוקים ג'‪-‬ד'‪.‬‬ ‫‪147‬‬ ‫בתורה נזכרים שבעה עמים כעמי כנען אשר ישבו בה‪ .‬החיתי‪ ,‬הפריזי‪ ,‬חיווי‪ ,‬האמורי‪ ,‬הכנעני‪ ,‬הגרגשי‬ ‫והיבוסי‪.‬‬ ‫‪148‬‬ ‫פרשנות השואפת לברר את המופיע בכתוב‪ ,‬בהקשר הנקודתי ובמכלול הטקסטואלי‪ .‬הפרשנות נעזרת‬ ‫בכלים בלשניים וספרותיים‪ ,‬תוך ניתוח מעמיק של ההקשר ושל פרשיות מקבילות‪.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו‪ ,‬בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים‪ .‬על פי התלמוד‪ ,‬יהושע‬ ‫בן נון הוא מחבר ספר יהושע‪.‬‬ ‫‪636‬‬ ‫ישראל הוכרזו אף הן כג'יהאד‪ .‬במקביל ישנם זרמים מתונים באסלאם המודרני ושמים את‬ ‫הדגש על מילוי המצווה באופן רוחני ולא כעידוד לפעולה תוקפנית‪ .‬מסעי מלחמה נוצריים‬ ‫בימי הביניים לכיבוש ארץ ישראל מידי המוסלמים נקראו מלחמות קודש‪ .‬מסעי הצלב היוו‬ ‫חלק בלתי נפרד מנסיונה של אירופה הנוצרית להדוף את המוסלמים‪ .‬בנוסף למניעים‬ ‫הדתיים בכיבוש חברו גם מניעים כלכליים ופוליטיים‪ .‬מלכתחילה היו מסעי הצלב רעיון של‬ ‫מדינת הוותיקן‪ ,150‬בראשות האפיפיור‪ .‬ניתן להבין את הרגשת השותפים במלחמה על ידי‬ ‫דבריו של ברנר מקלרבו‬ ‫‪151‬‬ ‫בתקופת מסע הצלב השני ‪" -‬הו חייל רב כוח‪ ,‬הו איש המלחמה‪,‬‬ ‫סוף סוף ניתנה לך מטרה למענה תוכל להלחם בלי לסכן את נשמתך; מטרה עבורה הניצחון‬ ‫הוא הירואי ומוות למענה הוא רווח‪ ..‬קח את הצלב‪ ,‬מייד ימחלו לך כל החטאים עליהם‬ ‫התוודית בלב מלא חרטה‪ ."152‬לפי דבריו של הנזיר הצרפתי ניתן להבחין כי בתקופה ההיא‬ ‫של מסעות הצלב החיילים פעלו למען מטרה נעלה שעליה היה צורך להיכנס למאבק‪.‬‬ ‫מלחמה אשר הניצחון בה יהיה רווח וכך גם המוות‪ .‬כלומר‪ ,‬למען מטרה כה חשובה כל‬ ‫תוצאה תהיה טובה כל עוד המאבק היה למען האמונה‪ .‬כל חטא אשר התרחש בעבר יעלם‬ ‫ויתפוגג‪ .‬העיקר להוות חלק ממלחמת הקודש‪ .‬בשלושת הדתות ניתן לראות כי לכל דת יש‬ ‫את מלחמת הדת‪ ,‬הקודש‪ ,‬האישית שלה‪ .‬לכל המלחמות היו מטרות זהות אשר בסוף‬ ‫המאבק התוצאה המצופה הייתה הפצת האמונה והרעיון האידיאולוגי דתי‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה ‪ -‬פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה‪.‬‬ ‫הוותיקן הוא מקום מושבו של הכס הקדוש ושל האפיפיור‪ ,‬ונמצא בריבונותם‪ .‬הוא משמש כמרכז הנצרות‬ ‫הקתולית בעולם‪.‬‬ ‫‪151‬‬ ‫אב מנזר ותאולוג נוצרי חשוב‪ .‬נחשב לקדוש בכנסייה האנגליקנית ובכנסייה הקתולית‪ ,‬וכן מוכר על ידי‬ ‫הקתולים משנת ‪ 5563‬כ"מורה כנסייה"‪ .‬המייסד העיקרי של מסדר הנזירים הציסטרסיאניים ואחד הדוחפים‬ ‫העיקריים לחיזוק מסדר אבירי היכל שלמה‪.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫נזיר צרפתי‪ ,‬מתוך דרשה בה התייחס למסע הצלב השני (‪)5565 - 5567‬‬ ‫‪636‬‬ ‫פרק שלישי – מסעות הצלב‬ ‫מאז אמצע המאה השביעית לספירה הייתה ארץ ישראל נתונה בידי המוסלמים‪ .‬השליטים‬ ‫המוסלמיים גילו יחס של סובלנות כלפי עולי הרגל הנוצריים שבאו לקבר ישו בירושלים ולשאר‬ ‫המקומות הקדושים להם בארץ ישראל‪ .‬המתח בין הנוצרים למוסלמים הלך וגבר עם ראשיתו‬ ‫של תהליך הכיבוש‪ .‬מסע הצלב הראשון – בשנת ‪ 5388‬התכנסה בעיר קלרמון שבצרפת‬ ‫ועידה של הכנסייה הנוצרית‪ ,‬ביוזמת האפיפיור אורבן השני‪ ,153‬שקרא לצאת למסעות אלו כדי‬ ‫לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל ולנקום‬ ‫במוסלמים‪ .‬לקריאתו נענו אלפי איכרים ועניים מרודים וכן גם‬ ‫עבריינים‪ .‬הם יצאו מצרפת ומגרמניה‪ .‬בדרכם פרעו פרעות‬ ‫וטבחו באוכלוסיות המקומיות‪ ,‬התנפלו באכזריות על קהילות‬ ‫יהדות אשכנז ובעיקר שדדו ורצחו‪ .‬תקופה זו נקראת בתולדות‬ ‫עם ישראל "גזרות תתנ"ו"‪ .‬בזמן הפרעות והרציחות של‬ ‫הצלבנים התארגן בצרפת מחנה של אבירים נושאי צלב‪ .‬העיר‬ ‫אנטיוכיה‬ ‫‪154‬‬ ‫נפלה בידי הצלבנים‪ .‬לאחר כיבוש זה פנו נושאי‬ ‫הצלב לעבר ירושלים‪ .‬הם הגיעו לארץ ישראל‪ ,‬עיר הקודש‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,5388‬לאחר שפרצו אל תוך העיר וטבחו באכזריות בתושביה היהודים והמוסלמים‪.‬‬ ‫מסע הצלב השני – בשנת ‪ .5566‬שליט מוצול‪ ,‬שבעירק‪ ,‬א‪-‬דין זנגי הסלג'וקי‪ ,155‬התנפל על‬ ‫נסיכות אדסה‪ 156‬וכבש אותה‪ .‬כאשר נודע הדבר באירופה קרא אבי המנזר ברנרד מקלרבו‬ ‫‪157‬‬ ‫למסע צלב חדש‪ ,‬מסע הצלב השני‪ .‬המסע לארץ הקודש הסתיים בכישלון מוחלט‪ .‬התרחש‬ ‫בזבוז של משאבים אנושיים‪ .‬כסף ורכוש לא הצליחו להחזיר את נסיכות אדסה ולא שיפרו‬ ‫במעט את מצבה של ירושלים‪ .‬קרעים נוצרו בין אבירי הממלכה הירושלמית לאבירי אירופה‬ ‫ובין הכנסייה למאמינים‪ .‬מסע הצלב השלישי – לאחר נפילת ירושלים התארגן בשנת ‪5558‬‬ ‫מסע צלב שלישי לאחר תקופה ארוכה שבמהלכה פרעו הצלבנים ביהודים תושבי אירופה‪.‬‬ ‫‪153‬‬ ‫אורבנוס השני ‪ 68 - 5366‬ביולי ‪ ,5388‬אפיפיור מ‪ 56-‬במרץ ‪ 5355‬עד מותו‪ .‬היה יוזם רעיון מסע הצלב‪.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה‪ ,‬שוכנת על גדות נהר האורונטס ובקרבת שפכו לים התיכון‪ .‬כיום‬ ‫מכונה העיר בשם ַאנְּטַ קְּ י ָּה ומשמשת כבירת נפת האטיי‪.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫ייסד את השושלת האיובית במצרים וסוריה‪ ,‬שהייתה כורדית במוצאה‪ .‬ידוע בעולם המוסלמי ובנוצרי על‬ ‫מנהיגותו והצלחותיו הצבאיות‪ ,‬שרוככו באבירותו ובטבעו הרחמני בזמן מסעות הצלב‪.‬‬ ‫‪156‬‬ ‫אחת המדינות הצלבניות שהתקיימה במאה ה‪ ,56-‬אשר בירתה ומרכזה הייתה העיר אדסה‪ ,‬הידועה גם‬ ‫בשמה הטורקי אורפה‪ .‬הרוזנות הייתה למבצר צלבני שהגן על גבולן הצפוני של מדינות הצלבנים‪ .‬אך היא‬ ‫הייתה מבודדת ומוקפת באמירויות מוסלמיות בהיותה "עמדה קדמית" מבודדת סבלה הנסיכות מזעם‬ ‫ההתקפות המוסלמיות‪ ,‬עובדות אלו הביאו להרס חיי הכלכלה ולהגירת אוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫נחשב לקדוש בכנסייה האנגליקנית ובכנסייה הקתולית‪ ,‬וכן מוכר על ידי הקתולים משנת ‪ 5563‬כ"מורה‬ ‫כנסייה"‪ .‬המייסד העיקרי של מסדר הנזירים הציסטרסיאניים ואחד הדוחפים העיקריים לחיזוק מסדר אבירי‬ ‫היכל שלמה‪.‬‬ ‫‪638‬‬ ‫בראש המסע עמדו שלושת המלכים האירופאיים החשובים של התקופה; פרידריך‬ ‫ברברוסה‪ ,158‬פיליפ אוגוסט השני‬ ‫‪159‬‬ ‫מלך צרפת וריצ'רד הראשון‪ ,160‬מלך אנגליה‪ .‬הפעם‬ ‫הפרעות התחוללו באנגליה בשנים ‪ .5558-5583‬נושאי הצלב שוב פרעו ביהודים‪ .‬יהודים‬ ‫רבים נרצחו ורכושם נגנז‪ .‬פרידריך ברברוסה טבע בנהר בדרכו לארץ ישראל ורק ריצ'רד‪,‬‬ ‫מלך אנגליה‪ ,‬הגיע לחופי הארץ וכבש את עכו מידי צלאח א‪-‬דין‪ .‬הם כרתו חוזה שלום‪ .‬צלאח‬ ‫א‪ -‬דין הבטיח לעולי הרגל הנוצריים גישה חופשית אל המקומות הקדושים לנצרות‪ .‬מסע‬ ‫הצלב הרביעי – בשנת ‪ 5636‬יצא מסע הצלב הרביעי ביוזמת האפיפיור אינוקנטיוס‬ ‫השלישי‪ .161‬מסע זה כלל לא הגיע לארץ ישראל‪ .‬מטרת מסע צלב זה היה להכניע את‬ ‫ביזנטיון‪ .162‬מסע הצלב החמישי – התרחש בין השנים ‪ .5665 -5655‬במסע זה שטו‬ ‫הצלבנים אל חופי מצרים וכבשו את דומיאט‬ ‫‪163‬‬ ‫בזרוע המזרחית של הנילוס‪ ,‬ואף ניסו‬ ‫להשתלט על קהיר אך נאלצו לסגת‪ .‬מסע הצלב השישי – יצא בשנת ‪ 5667‬מאיטליה והגיע‬ ‫לקפריסין‪ .‬לאחר שנה הצטרף לצלבנים‪ .‬חילותיהם של הצלבנים שטו מקפריסין לעכו והפעם‬ ‫ניסו לחדש את שלטונם בירושלים באמצעות משא ומתן עם שליטי מצרים בשנת ‪.5668‬‬ ‫בשנת ‪ 5666‬נפלה העיר בידי הטורקים‪ .‬בשנת ‪ 5638‬הסולטן ביברס‬ ‫‪164‬‬ ‫כבש את ערי החוף‬ ‫הצלבני בקיסריה‪ ,‬חיפה וארסוף‪ 165‬ומאוחר יותר בשנת ‪ 5685‬גם את הגליל ואת עכו‪ .‬כך שם‬ ‫קץ לפרק הצלבני בתולדות ארץ ישראל‪ .‬מסע הצלב השביעי – בהנהגת לואי ה‪8-‬‬ ‫‪166‬‬ ‫מלך‬ ‫צרפת בשנים ‪ .5665-5686‬מסע זה הופנה נגד מצרים‪ .‬המסע לקהיר נכשל ולואי נפל בשבי‪.‬‬ ‫תמורת כופר עצום לואי פדה את עצמו ואת צבאו‪ .‬מסע הצלב השמיני – שנת ‪ .5673‬שוב‬ ‫בהנהגת לואי ה‪ 8‬והופנה כנגד תוניס‪ .‬מסע זה הסתיים במות המלך‪ .‬עכו‪ ,‬מבצרם האחרון‬ ‫‪158‬‬ ‫פרידריך הראשון לבית שטאופן‪ ,‬קיסר גרמניה והקיסרות הרומית הקדושה‪ .‬נודע בשם פרידריך ברברוסה‬ ‫כלומר פרידריך אדום הזקן‪.‬‬ ‫‪159‬‬ ‫נולד כבנו של המלך לואי השביעי‪ .‬הולדתו הצילה את עתיד השושלת הקפיטינגית‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫מלך אנגליה בשנים ‪ .5588 - 5558‬נודע גם בכינויו ריצ'רד לב הארי‪ .Coeur de Lion ,‬נחשב בתקופתו‬ ‫כגיבור מלחמה‪ ,‬כמפקד הקרבות נגד צלאח א‪-‬דין ופטרון מסע הצלב השלישי לארץ ישראל‪ .‬דימויו האבירי מוכר‬ ‫גם כיום באנגליה‪ ,‬אף־על־פי ששהה בה תקופות קצרות לאורך חייו‪.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫אינוקנטיוס השלישי כיהן כאפיפיור מ‪ 5-‬בינואר ‪ 5585‬ועד למותו‪ .‬נחשב לאפיפיור פוליטי מאוד‪ ,‬שלא‬ ‫הסתפק בתפקידו הדתי כ"ממלא מקומו של ישו עלי אדמות"‪ ,‬אלא שאף גם לשלטון עולמי‪ .‬בימיו הגיעה‬ ‫הכנסייה לשיא כוחה והשפעתה גם בעניינים שנחשבו עד אז לעניינים ארציים מובהקים‪ .‬לא חשש להתעמת מול‬ ‫מלכים ושליטים חזקים כאשר אלה פעלו בניגוד לעמדת הכנסייה‪ .‬אינוקנטיוס נבחר לכהונה בגיל צעיר מאוד וכך‬ ‫הקנה יציבות רבה לשלטונו‪ .‬יתרונו התגלם גם בכך ששלט היטב ברזי כתבי הקודש‪ ,‬ונהג לגבות את כתביו‬ ‫בציטטות מתוך התנ"ך והברית החדשה כדי להצדיק את מדיניותו‪.‬‬ ‫‪162‬‬ ‫עיר בעת העתיקה אשר שכנה במיקום אסטרטגי בפתח מיצר הבוספורוס‪ ,‬והתפרנסה במשך הדורות‬ ‫מהסחר בין הים השחור והים התיכון ומדיג‪.‬‬ ‫‪163‬‬ ‫עיר נמל בדלתה של נהר הנילוס‪ ,‬בירתו של מחוז במצרים הנושא את אותו שם ובישופות של הכנסייה‬ ‫היוונית אורתודוקסית‪.‬‬ ‫‪164‬‬ ‫היה סולטאן של מצרים וסוריה‪ .‬נודע כמצביא וכשליט מוכשר במיוחד‪ .‬ככל הנראה היה קומני במוצאו‪ ,‬אך גם‬ ‫העם הצ'רקסי מחשיב אותו לאחד מגיבוריו הלאומיים‪.‬‬ ‫‪165‬‬ ‫ישוב באזור השרון המשתייך למועצה אזורית חוף השרון‪ .‬היישוב שוכן בגובה של כ‪ 68-‬מטרים לאורך מצוק‬ ‫הכורכר‪ ,‬סמוך מאוד לחוף הים שמדרום למושב רשפון ולגן לאומי חוף השרון‪.‬‬ ‫‪166‬‬ ‫מלך צרפת מ‪ 5663-‬ועד מותו‪ .‬בנם של לואי השמיני ושל בלאנש מקסטיליה‪ .‬השתתף בשני מסעי צלב‬ ‫השביעי למצרים‪ ,‬והשמיני לתוניסיה‪ .‬לכן זכה לכינוי "קדוש"‪.‬‬ ‫‪633‬‬ ‫של הצלבנים נפלה בשנת ‪ 5685‬וכך בא קצה של "מלכות ירושלים‪ ."167‬מבחינה צבאית‬ ‫ומדינית הסתיימו מסעי הצלב בכישלון והצלבנים לא הצליחו להחזיק לאורך זמן במקומות‬ ‫הקדושים לנצרות בארץ ישראל‪ .‬עם זאת מסעי הצלב הביאו ליצירת קשרים מסחריים‬ ‫וכלכליים בין המזרח למערב‪ .‬המגע עם ביזנטיון וארצות האסלאם הרחיב את אופקיה‬ ‫הרוחניים של מערב אירופה ואת תרבותה‪ .‬האבירים ירדו מגדולתם ונסללה דרך‬ ‫להתפתחויות שהביאו בסופו של דבר להנצחת תקופת הרנסנס‪.168‬‬ ‫‪167‬‬ ‫מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת ‪ 5388‬לאחר שנכבשה בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון‪.‬‬ ‫הממלכה נכבשה ונהרסה על ידי המוסלמים האיובים ב‪ ;5685-‬ונקראת כך‪ ,‬אף כי איבדה את השליטה‬ ‫בירושלים וסביבתה כבר בשנת ‪.5557‬‬ ‫‪168‬‬ ‫תנועת תחייה תרבותית‪ ,‬פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים‪,‬‬ ‫והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה‪.‬‬ ‫‪637‬‬ ‫פרק רביעי‪ -‬מקום הדת בסכסוך הערבי ישראלי‬ ‫סכסוך או קונפליקט הוא מצב של יריבות‪ ,‬חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני צדדים או‬ ‫יותר‪ .‬לקונפליקטים רבים קיים רקע דתי‪ ,‬אתני או גזעי‪ .‬הסכסוך הערבי ישראלי הינו סכסוך‬ ‫בעל שורשים עמוקים המתמשך למעלה ממאה שנים אשר לדת חלק ממנו‪ .‬על פי התנ"ך ארץ‬ ‫ישראל הובטחה לצאצאי אברהם על ידי האלוהים – "וְ נָתַ ִּתי לְ ָך ּולְ זַ ְרעֲָך ַאחֲ ֶריָך אֵ ת אֶ ֶרץ ְמג ֶֻריָך‬ ‫ֵאֹלהים‪ .”169‬ממלכת יהודה וממלכת ישראל‪:‬‬ ‫יתי לָהֶ ם ל ִּ‬ ‫אֵ ת כָל‪-‬אֶ ֶרץ כְ נַעַ ן לַאֲ חֻ זַ ת ע ֹולָם וְ הָ יִּ ִּ‬ ‫ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו‬ ‫בימי בית ראשון‪ ,‬בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה‪ ,‬או תקופת‬ ‫הברזל השנייה‪ .‬ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים‪ ,‬כאשר‬ ‫שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה‪ .‬ממלכת יהודה‬ ‫הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬החל מראשית האלף הראשון לפני הספירה ועד לחורבן בית‬ ‫המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת ‪ 685‬לפני הספירה‪ .‬על‬ ‫פי המסופר בספר יהושע‪ ,‬נכנסו שבטי ישראל‪ ,‬בראשותו של יהושע‬ ‫בן נון לכנען מעבר הירדן‪ ,‬והחלו במסע לכיבוש הארץ‪ .‬בספרו "מדינת‬ ‫היהודים‪ ,"170‬בנימין זאב הרצל‪ ,171‬התייחס רבות למושג הארץ‬ ‫המובטחת‪ .‬הרצל אמר כי היהודים הם עם‪ ,‬עם אחד‪ .‬ואת צרת‬ ‫היהודים אשר רק תחריף עם השנים אפשר לסלק בדרך מדינית‬ ‫בלבד‪ ,‬כלומר על ידי הקמת מדינה יהודית עצמאית‪ .‬כתנועה דתית‪ ,‬חמאס רואה את בעיית‬ ‫פלסטין כבעיה דתית ואת הסכסוך עם ישראל כסכסוך דתי‪" .‬ביום שהאויבים גוזלים חלק‬ ‫מאדמת המוסלמים‪ ,‬הג`האד [הופך] לחובה אישית על כל מוסלמי‪...‬אין מנוס מהחדרת בעיית‬ ‫פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים [ולהבהיר להם] שהיא בעיה דתית‪ ,‬ויש לטפל בה‬ ‫על בסיס זה‪ .‬שכן‪ ,‬יש בה [בפלסטין] מקומות קדושים לאסלאם‪ ,‬שהרי נמצא בה מסגד‬ ‫אלאקצא הקשור בקשר בל‪-‬יינתק למסגד הקדוש [במכה]‪ ,‬כל זמן שקיימים השמיים והארץ‪,‬‬ ‫באמצעות המסע הלילי של נביא אללה‪ ,‬תפילת אללה עליו וברכתו לשלום‪ ,‬ועלייתו השמיימה‬ ‫ממנו‪."..172‬‬ ‫‪169‬‬ ‫בראשית פרק יז' פסוק ח‪.‬‬ ‫‪170‬‬ ‫ספר מאת בנימין זאב הרצל‪ ,‬בו הוא מציג את חזונו למדינת היהודים‪ ,‬מתאר כיצד הוא רואה את מדינת‬ ‫היהודים העתידה לקום‪ .‬הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ' ברייטנשטיין ב‪ 56-‬בפברואר ‪,5583‬‬ ‫כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬ ‫‪171‬‬ ‫בנימין זאב תאודור הרצל‪ 6 ,‬במאי ‪ 6 – 5533‬ביולי ‪ ,5836‬יליד בודפשט‪ .‬היה עיתונאי‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר‪,‬‬ ‫מחזאי ומדינאי יהודי‪ .‬מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית‪-‬מדינית ממוסדת‪ .‬הוענק לו‬ ‫התואר "חוזה המדינה"‪.‬‬ ‫‪172‬‬ ‫אמנת החמאס‪ ,‬סעיף חמישה עשר‪.‬‬ ‫‪635‬‬ ‫על פי האסלאם לא תיתכן קיומה של מדינה ישראל‪ .‬מדינה עצמאית‪ ,‬לא מוסלמית‪ ,‬בשטח‬ ‫שנכבש על ידי המוסלמים‪ .‬האפשרות למדינה יהודית לא יכולה להתקיים‪ .‬החמאס מאמין כי‬ ‫עם ישראל הינו האויב הגדול וכי אדמת המדינה נגזלה ממנו בגלל האויב‪ .‬לכן‪ ,‬הג'יהאד הינו‬ ‫הפתרון להחזרת האדמה‪ .‬מלחמת הקודש תופסת בסכסוך מקום עליון‪ .‬בעיית פלסטין היא‬ ‫בעיה דתית שיש להנחילה לדורות הבאים ויש לטפל בה על ידי מאבק דתי נוקשה‪ .‬במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬המקומות הקדושים לאסלאם ולכן יש להילחם עד אשר תהיה בידם‪" .‬הציונות‬ ‫העולמית‪ ,‬וכוחות האימפריאליזם מנסים בפיקחות וע"י תכנון מדוקדק להוציא את מדינות‬ ‫ערב בזו אחר זו ממעגל הסכסוך עם הציונות‪ ,‬על מנת שבסופו של דבר יבודד העם‬ ‫הפלסטיני‪ ."173‬החמאס מאמין כי הציונות מנסה בכוח להוציא את מדינות ערב מהמאבק‬ ‫ומהסכסוך על מנת לבודד את העם הפלסטיני‪ .‬החמאס מדגיש כי יעשה הכל על מנת שניסיון‬ ‫זה לא יוכל לצאת לפועל‪ .‬על החמאס לשקוד‪ ,‬לעמול קשה ולנסות לסכל את התכנית בכך‬ ‫שיעוררו את מודעות הציבור בסכנה של הוצאת פלסטין ממעגל הסכסוך‪ .‬הרי כעת זוהי‬ ‫פלסטין אך יתכן כי פעם הבאה זו תהיה מדינה אחרת‪ .‬בבסיס סכסוך זה תמיד נשארת‬ ‫השאלה‪ ,‬למי מדינת ישראל שייכת? ליהודים או לערבים? מצד אחד‪ ,‬זוהי הארץ שאלוהים‬ ‫הבטיח לעם ישראל‪ .‬כאן נמצא הר הבית‪ ,‬המקום הקדוש ביותר ליהודים אשר נמצא‬ ‫בירושלים‪ ,‬העיר הקדושה ביותר ליהדות‪ .‬מצד שני‪ ,‬המוסלמים שלטו בארץ ‪ 685‬שנה‪ .‬זו‬ ‫המדינה אשר בה מוחמד‬ ‫‪174‬‬ ‫עלה השמיימה‪ .‬בשל העובדה כי מדינת ישראל היא מדינה‬ ‫קדושה לשני העמים‪ ,‬נוצר השסע בין העמים וניתן להבחין כי נוצרה כאן בעיה קשה‪ .‬בצד‬ ‫הערבי‪ ,‬על פי החמאס‪ ,‬אין כל רצון לשלום וישנה רק האפשרות של מאבק מתיש וקשה‪,‬‬ ‫שבסופו מדינת ישראל‪ ,‬כולה תהיו שלו‪ .‬בצד היהודי ישנן פילוגי דעות‪ .‬כלומר‪ ,‬יש האומרים כי‬ ‫חובה לעשות שלום וכל אפשרות אחרת לא תעזור‪ ,‬אחרת לא נוכל לחיות בשלווה וללא פחד‪.‬‬ ‫ויש האומרים כי אין כל אפשרות למשא ומתן ואין כל פשרות בנושא‪ .‬בסקר‬ ‫‪175‬‬ ‫שנערך‬ ‫באוקטובר ‪ 6356‬נשאלה השאלה על עמדת האוכלוסייה לגבי ניהול משא ומתן לשלום בין‬ ‫ישראל לרשות הפלסטינית‪ 86.5% .‬ערבים ענו כי הם מאוד בעד ו‪ 66.6%‬ענו כי הם מאוד‬ ‫נגד‪ .‬לעומת ‪ 66.8%‬יהודים אשר אמרו כי הם מאוד בעד ו‪ 56%‬כי הם מאוד נגד‪ .‬שאלה‬ ‫נוספת שנשאלה היא לגבי האמונה כי המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית יוביל‬ ‫בשנים הקרובות לשלום בין ישראל לפלסטינים‪ 66.5% .‬ערבים ענו כי הם מאמינים מאוד‬ ‫ו‪ 83.6%‬ענו כי הם לגמרי לא מאמינים‪ .‬לעומת ‪ 6.7%‬יהודים אשר ענו כי הם מאמינים מאוד‬ ‫‪173‬‬ ‫אמנת החמאס‪ ,‬סעיף שלושים ושנים‪.‬‬ ‫‪174‬‬ ‫מייסד האסלאם על פי המסורת המוסלמית‪ .‬נחשב לאחרון ולחשוב ביותר מבין הנביאים‪ .‬פירוש השם‬ ‫בערבית הוא "מהולל" או "מפואר"‪.‬‬ ‫‪175‬‬ ‫מדד השלום – אוקטובר ‪.6356‬‬ ‫‪http://www.idi.org.il/media/1838547/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7‬‬ ‫‪%93%D7%93%20%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8%202012.pdf‬‬ ‫‪638‬‬ ‫ו‪ 66.3%‬ענו כי הם לגמרי לא מאמינים‪ .‬מסקר זה ניתן להבחין כי הרצון לשלום חזק יותר‬ ‫אצל הערבים מאשר אצל היהודים‪ 86.5% .‬ערבים מאוד בעד המשא ומתן לעומת ‪66.8%‬‬ ‫יהודים‪ 66.5% .‬ערבים מאמינים שיהיה שלום לעומת ‪ 6.7%‬יהודים אשר מאמינים‪ .‬זהו‬ ‫הבדל גדול ומשמעותי‪ .‬לסיכום‪ ,‬פרק זה דן בחלקה של הדת בסכסוך הערבי – ישראלי‪.‬‬ ‫תפקידה בסכסוך זה הוא עיקרי ומרכזי‪ .‬לדת חלק גדול מהסכסוך הקשה והעמוק הזה‪.‬‬ ‫העובדה כי מדינת ישראל קדושה לשני העמים‪ ,‬העם היהודי והעם הערבי‪ ,‬יוצרת בעיה של אי‬ ‫הסכמה ושל אי הבנה‪ .‬שני הצדדים מכירים במדינת ישראל כמדינה שלהם‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה או‬ ‫בעתיד ולא תוותר עליה‪.‬‬ ‫‪653‬‬ ‫פרק חמישי – הסכסוך ההודי פקיסטני‬ ‫הודו זכתה בעצמאותה והשתחררה משלטונה של בריטניה ב‪ 58-‬באוגוסט ‪ .5867‬המוסלמים‬ ‫במדינה תבעו מדינה משלהם ואילו מנהיגי מפלגת הקונגרס התנגדו לחלוקת הודו‪ .‬לנוכח‬ ‫התנגדות המוסלמים לא הייתה אפשרות של אי חלוקה‪ .‬תת‪-‬היבשת האסיאתית חולקה בין‬ ‫הודו‪ ,‬שבה רוב הינדי‪ ,176‬לבין המדינה החדשה ‪ -‬פקיסטן‪ ,‬שבה רוב מוסלמי‪ .‬הנסיכויות‬ ‫הצטרפו להודו או לפקיסטן בהתאם לדתם של התושבים‪.‬‬ ‫בזמן מתן העצמאות מהבריטים וחלוקת הודו‪ ,‬היוו‬ ‫המוסלמים ‪ 77%‬מתושבי חבל הארץ‪ .‬על אף העובדה שהיה‬ ‫רוב מוסלמי בחבל הארץ‪ ,‬ניתן שיטחה של קשמיר‬ ‫‪177‬‬ ‫להודו‬ ‫על ידי המהראג'ה שלה‪ ,‬הארי סינג‪ .‬בעקבות זאת החלו‬ ‫כוחות לא‪-‬רשמיים בתמיכת פקיסטן לפלוש לקשמיר‪.‬‬ ‫החלוקה הביאה למהומות אלימות נרחבות ולכאוס בשתי המדינות‪ ,‬כאשר מוסלמים והינדים‬ ‫מצאו את עצמם במקום הלא נכון של הגבול‪ .‬בעקבות חלוקת תת‪-‬היבשת התעוררה הסוגיה‬ ‫הקשה בנוגע לעתיד של חבל קשמיר המוסלמי‪ .‬הפקיסטנים טענו שחבל זה היה צריך‬ ‫להיכלל במדינת פקיסטן עם היווסדה‪ ,‬מכיוון שמרבית תושבי חבל קשמיר הם מוסלמים‪ .‬בין‬ ‫הראשונים שדרשו מדינה נפרדת למוסלמים היה הסופר והפילוסוף עלאמה איקבאל‪ ,‬שאמר‪,‬‬ ‫בנאום בפני ועידת הליגה המוסלמית‪ ,‬כי לדעתו אומה מוסלמית נפרדת היא הכרחית בתת‪-‬‬ ‫יבשת הנשלטת על ידי ההינדים‪ .‬ב‪ 5863-‬כבר החל מוחמד עלי ג'ינה‪ 178‬לאבד תקווה באשר‬ ‫לגורלם של המיעוטים בהודו מאוחדת עתידית‪ .‬בוועידת הליגה המוסלמית בלאהור‬ ‫‪179‬‬ ‫בשנת‬ ‫‪ 5863‬הבהיר ג'ינה שהוא מחויב לפתרון של שתי מדינות‪ ,‬ומאותה עת הייתה זו עמדתה‬ ‫הרשמית של הליגה‪" :‬ההינדים והמוסלמים משתייכים לשתי דתות שונות‪ ,‬שתי פילוסופיות‬ ‫שונות‪ ,‬מנהגים וספרויות שונות‪ ...‬לקשור שתי אומות כאלה בעולה של מדינה יחידה‪ ,‬האחת‬ ‫כמיעוט והשנייה כרוב‪ ,‬יוביל ללא ספק להתמרמרות הולכת וגוברת ובסופו של דבר לחיסולו‬ ‫‪176‬‬ ‫דת הידועה גם בשם ברהמיניזם‪ ,‬דת שיש לה מספר גדול של אופני פולחן‪ ,‬זרמים ופילוסופיות‪ .‬ההינדואיזם‬ ‫מתוארך כאחת העתיקות ביותר שבין דתות בעולם‪.‬‬ ‫‪177‬‬ ‫חבל הארץ הצפוני של תת היבשת ההודית‪ ,‬הנתון במחלוקת טריטוריאלית בין הודו‪ ,‬פקיסטן וסין מאז‬ ‫חלוקת הודו בשנת ‪ .5867‬כיום חלקו המרכזי של חבל קשמיר נמצא בשליטת הודו‪ .‬חלקו המערבי והצפוני‬ ‫בשליטת פקיסטן‪ ,‬וחלקו הצפון‪-‬מזרחי בשליטת סין‪ ,‬וזאת כתוצאה ממלחמות אחדות על השליטה בחבל‪ .‬הודו‬ ‫אינה מכירה בשליטתן של פקיסטן וסין בחלקי קשמיר‪ .‬פקיסטן רואה את כל שטח קשמיר כשנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫ואינה מכירה בטענת הודו לשליטה בחבל‪.‬‬ ‫‪178‬‬ ‫מנהיג מוסלמי הודי אשר הוביל את "הליגה המוסלמית"‪ ,‬שהביאה לייסודה של מדינת פקיסטן‪ ,‬ושימש‬ ‫כמושל הכללי הראשון של פקיסטן‪ .‬הוא מכונה בפקיסטן "מנהיג דגול" ו"אבי האומה"‪ .‬מחוץ לפקיסטן שנוי ג'ינה‬ ‫במחלוקת בשל חלקו בחלוקתה של הודו‪.‬‬ ‫‪179‬‬ ‫בירת פרובינציית פנג'ב שבפקיסטן‪ .‬היא העיר השנייה בגודלה בפקיסטן אחרי קראצ'י‪.‬‬ ‫‪655‬‬ ‫של המרקם שאותו תנסה לבנות ממשלתה של מדינה כזו‪ ."180‬בשנת ‪ 5838‬פרצה מלחמה‬ ‫בין הודו לפקיסטן סביב שאלת קשמיר ורק כעבור שנה השלום הוחזר על כנו‪ .‬ב‪ 5876‬סיפחה‬ ‫הודו לשטחה את הנסיכות סיקים‬ ‫‪181‬‬ ‫שבהרי ההימליה‪ .‬מהומות עדתיות פרצו בין ההודים‬ ‫למוסלמים‪ ,‬וכן בינם לבין המיעוט הסיקי‪ .‬ראש הממשלה אינדירה גנדי‬ ‫‪182‬‬ ‫נתנה הוראה‬ ‫לצבאה להסתער בכוח על המקדש ובמבצע‪ ,‬שנקרא "כוכב כחול"‪ .‬במהלך המבצע נהרגו‬ ‫אזרחים וחיילים והמקדש עצמו נפגע קשות‪ .‬במהומות בימים שלאחר מכן נהרגו אלפי‬ ‫מפגינים‪ .‬בשל החשש הכבד מהתנקשות בחייה מצד קיצוניים סיקים כתגובה על ההסתערות‬ ‫על המקדש‪ ,‬ביקשו מקורביה להרחיק ממעונה את כל שומרי ראשה בני הדת הסיקית‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬שני שומרי ראש סיקים ותיקים‪ ,‬ביקשו ממנה אישית להמשיך בתפקידם ונענו בחיוב‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 65‬באוקטובר ‪ ,5856‬בהיותה בת ‪ ,33‬בעת שיצאה ממעונה בניו דלהי‪ ,‬נרצחה אינדירה גנדי‬ ‫ביריות אקדח על ידי שני שומרי הראש‪ .‬בשל העובדה כי האזרחים לא הסכימו עם דרכי‬ ‫מנהיגיהם בנוגע למקומות קדושים ובנוגע לתפיסת עולם שונה החליטו לקחת את חייהם‬ ‫ולגזול מהם את האפשרות ליצור שלווה ושלום‪.‬‬ ‫‪180‬‬ ‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך חלוקת הודו‪.‬‬ ‫‪181‬‬ ‫מדינה הררית בצפון מזרח הודו‪ ,‬על גבול ההימלאיה‪ .‬ממזרח ומצפון גובלת המדינה עם טיבט‪ ,‬מדרום מזרח‬ ‫עם ממלכת בהוטן‪ ,‬ממערב עם נפאל‪ ,‬ומדרום עם מדינת בנגל המערבית ההודית‪.‬‬ ‫‪182‬‬ ‫הייתה פוליטיקאית הודית‪ ,‬מנהיגת מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי וראש ממשלת הודו בין השנים‬ ‫‪ 5877 – 5833‬ובין השנים ‪.5856 -5853‬‬ ‫‪656‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫בעבודתי חקרתי את תפקידה של הדת בסכסוכים‪ .‬סכסוכים בין עמים בעיקר‪ ,‬למשל הסכסוך‬ ‫הערבי ישראלי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן; וזו הייתה שאלת החקר המרכזית שלי‪ .‬מטרת‬ ‫עבודתי הייתה לבדוק את מקומה של הדת בחיינו וכיצד היא משפיעה עלינו כאזרחים וכחלק‬ ‫מעם עם מאפיינים דתיים ואמונה באל‪ .‬האם הדת מהווה חלק חיוני או שמא היא פוגעת‬ ‫וגורמת לקרעים בין העמים‪ .‬מחקירה מעמיקה במקורות ספרותיים ומקורות באינטרנט ניתן‬ ‫להבחין כי בסכסוכים בין עמים לדת חלק גדול ואף עיקרי‪ .‬לדת משמעות גדולה לאזרחי‬ ‫מדינות המאמינים באלוהים‪ .‬אם זה אל יחיד כמו אל היהדות וכן גם אללה‪ ,183‬אל המוסלמים‬ ‫שנחשב לאותו האל‪ .‬או אלים רבים כמו באמונתם של ההינדים בהודו‪ ,‬שזוהי דת הידועה‬ ‫במספר גדול של אופני פולחן‪ ,‬זרמים ופילוסופיות‪ .‬על מנת להבין את תפקידה של הדת‬ ‫בסכסוכים יש הצורך להבין מהי הקדושה ואיך היא קשורה לדת‪ .‬הקדושה היא אחד מערכי‬ ‫היסוד המרכזיים של היהדות‪ .‬ניתן להסיק כי מושג זה קשור במלואו לאלוהיות‪ ,‬לאל – שהוא‬ ‫מקור כל קדושה‪ .‬הקדושה חלה על כל מה ששייך לאל ומה שהוקדש לעבודתו‪ַ " .‬דבֵ ר אֶ ל‪-‬כָל‪-‬‬ ‫ע ֲַדת בְ נֵי‪-‬יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬וְ ָאמַ ְר ָת אֲ לֵהֶ ם– ְקד ִֹּשים ִּת ְהיּו‪ :‬כִּ י ָקדוֹש‪ ,‬אֲ ִּני יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ י ֶכם‪ ."184‬המושג קדושה‬ ‫הוא רעיון מופשט ומלא משמעויות שונות ומגוונות‪ .‬לפי מסורת חז"ל‪ ,‬שלושה מקומות‬ ‫התקדשו בעבר כבר בימי שלמה המלך‪ :‬ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים ובית המקדש‪ .‬קדושת העיר‬ ‫ירושלים עולה על קדושת שאר המקומות‪ .‬ירושלים היא עיר של שלום שיש בה מלחמה‪,‬‬ ‫מלחמה של דת‪ .‬הקדושה כשלעצמה היא "אור העולם העומד למעלה מן הטבע"‪ .‬כלומר אין‬ ‫דבר טהור יותר הנחשב כמעל הקדושה‪ .‬הקדושה היא ערך עליון ואין דבר היכול להרוס אותה‬ ‫או לטשטשה‪ ,‬אין דבר העומד בפניה‪ .‬דרך הקודש היא הדרך של ההסתכלות הפנימית‪.‬‬ ‫לאחר הבהרת המושג קדושה ניתן להתחיל ולהסביר את מסקנות עבודתי ומהותה‪ .‬מלחמת‬ ‫דת ידועה בקרב ההיסטוריה היא מלחמה שהחלה מאמצע המאה השביעית לספירה‪.‬‬ ‫מלחמת הדת של הנצרות‪ ,‬מסעות הצלב‪ .‬מסעות אלו החלו באירופה והתפרסו עד לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬בתקופה ההיא ארץ ישראל הייתה נתונה בידי המוסלמים‪ .‬וכתוצאה מכך המתח בין‬ ‫הנוצרים למוסלמים הלך וגבר‪ .‬בשלהי המאה האחת עשרה התכנסה בצרפת ועידה של‬ ‫הכנסייה הנוצרית‪ ,‬שקראה לצאת למסעות כדי לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בארץ‬ ‫ישראל ולנקום במוסלמים‪ .‬כך החלו שמונה המסעות אשר במהלכן נכבשו שטחים‪ ,‬ערים‬ ‫ומקומות קדושים‪ .‬ליבה של מלחמה זו הייתה הדת‪ .‬לא בשל רקע פוליטי או מדיני‪ .‬מלחמה זו‬ ‫‪183‬‬ ‫שמו של האל בדת האסלאם‪ .‬בקוראן ובמסורת המוסלמית‪ ,‬אללה מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל‬ ‫בנצרות‪ ,‬אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת באסלאם‪.‬‬ ‫‪184‬‬ ‫פרק ראשון – קדושה‪ .‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪656‬‬ ‫הייתה לצורך כיבוש מקומות קדושים לדת‪ .‬ממסעות אלו אנו מבחינים כי לדת תפקיד מרכזי‬ ‫ועיקרי במלחמה ובמאבק‪ .‬הרקע להתחלת המלחמה הוא רקע דתי נקמתי‪ .‬לסכסוך הערבי‬ ‫ישראלי ישנו רקע שונה לגמרי מאשר הרקע הנוצרי מוסלמי‪ .‬על פי התנ"ך ארץ ישראל‬ ‫הובטחה לצאצאי אברהם על ידי האלוהים‪ .‬עם סגולה‪ ,‬עם נבחר‪" .‬כִּ י עַ ם ָקדוֹש אַ ָתה לַה'‬ ‫אֱ ֹלהֶ יָך ּובְ ָך בָ חַ ר ה' לִּ ְהיוֹת ל ֹו לְ עַ ם ְס ֻגלָה ִּמכֹל הָ עַ ִּמים אֲ ֶשר עַ ל פְ נֵי הָ אֲ ָדמָ ה‪ ."185‬על פי האסלאם לא‬ ‫תיתכן קיומה של מדינה ישראל‪ ,‬אפשרות זו לא יכולה להתקיים‪ .‬החמאס מאמין כי עם עם‬ ‫ישראל הינו האויב הגדול וכי אדמת המדינה נגזלה ממנו על ידי האויב‪ .‬לכן הג'יהאד‪ ,‬כלומר‬ ‫המאבק הדתי הינו הפתרון להחזרת אדמת המדינה‪ .‬בשל העובדה כי מדינת ישראל היא‬ ‫מדינה קדושה לשני העמים‪ ,‬נוצר קרע בין העמים וניתן להבחין בבעיה קשה הנוצרת בעקבות‬ ‫עובדה זו‪ .‬בצד הערבי‪ ,‬על פי החמאס‪ ,‬אין רצון לשלום והאפשרות של מאבק מתיש וקשה‬ ‫היא היחידה‪ ,‬שבסופו מדינת ישראל תהיה שלו‪ .‬בצד היהודי ישנן פילוגי דעות‪ .‬כלומר‪ ,‬מצד‬ ‫אחד ישנה הדעה בעד משא ומתן לחתירה לשלום ומצד שני ישנה הדעה האומרת כי אין כל‬ ‫אפשרות למשא ומתן ולא יתכנו כל פשרות בנושא‪ .‬הסכסוך הערבי ישראלי הוא סכסוך בעל‬ ‫שורשים עמוקים וסבוכים‪ ,‬בעל הסטוריה ארוכה‪ .‬כל עם רואה בשטח המדינה כשטח קדוש לו‬ ‫ולדתו‪ .‬ההשפעה של הדת בחיינו היא השפעה מתמדת וחלק בלתי נפרד מאיתנו‪ .‬כלומר‪ ,‬הן‬ ‫מבחינה תוך מדינית והן מבחינה חיצונית עם עמים אחרים‪ .‬כל אזרח במדינה מאמין באמונה‬ ‫שונה ולכן דעות שונות נוטות להפוך לסכסוכים קשים וארוכים‪ .‬העם היהודי הינו עם המאמין‬ ‫באל אחד‪ .‬אל אשר הוציא אותו ממצרים‪ ,‬אשר הציל אותו מרוע ומכאב‪ .‬אל אשר עזר‪ ,‬תמך‬ ‫וסיפק כוח‪ .‬בשל תופעת האנטישמיות לאורך ההיסטוריה‪ ,‬סבלו היהודים מרדיפות על רקע‬ ‫מוצאם ומנהגיהם‪ .‬על מנת לשרוד בין הגויים‪ ,‬היהודים היו צריכים למצוא דרך לשמור על‬ ‫אפיונם ועל מנהגיהם‪ .‬היהודים התייחדו כקבוצה דתית ואתנית ושמרו על ייחוד בהתאם‬ ‫לכתבי הקודש שלהם‪ .‬התפיסה של האל באסלאם כאל יחיד מופיעה בקוראן ‪" -‬האל אחד‪,‬‬ ‫האל נצחי‪ ,‬לא ילד ולא נולד‪ ,‬ואין דומה לו אף אחד"‪ .‬גם תפיסת הקשר בין האל לבני האדם‪,‬‬ ‫מופיעה בקוראן ‪" -‬השבח לאל ריבון העולמים‪ ,‬הרחמן הרחום‪ ,‬מלך יום הדין‪ ,‬אותך נעבוד‬ ‫ובך ניעזר‪ ,‬הנחה אותנו בדרך הישר‪ ,‬הדרך של אלה שנטית להם חסד‪ ,‬אשר אין עליהם כעס‪,‬‬ ‫ואינם מן התועים"‪ .‬לדעת המוסלמים‪ ,‬אף כי אללה יצר קשר קודם לכן עם נביאי ישראל ועם‬ ‫ישו‪ ,‬היהודים והנוצרים עיוותו את הדברים‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי בשהאדה‪" :186‬אין אל‬ ‫מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה"‪ .‬לדעתי בשל העובדה כי שני העמים מאמינים באל‬ ‫אחד וכי שניהם מאמינים באותו האלוהים נוצר החיכוך‪ .‬הערכים של שני העמים מתנגשים‪,‬‬ ‫מהלכי הדברים מסופרים אחרת וגדולתו של האל מתפרשת במובנים שונים‪ .‬הסכסוך בין‬ ‫הודו לפקיסטן הוא מאבק דתי אשר החל לאחר שהודו זכתה בעצמאותה והשתחררה‬ ‫‪185‬‬ ‫דברים פרק יד פסוק ב'‪.‬‬ ‫‪186‬‬ ‫הכרזת האמונה האסלאמית‪ .‬כוללת הצהרה בדבר בלעדיותם של האל ושליחותו האלוהית של מוחמד‪.‬‬ ‫‪656‬‬ ‫משלטונה של בריטניה בשנת ‪ .5867‬תת‪-‬היבשת האסיאתית חולקה בין הודו‪ ,‬שבה רוב‬ ‫הינדי‪ ,‬לבין המדינה החדשה ‪ -‬פקיסטן‪ ,‬שבה רוב מוסלמי‪ .‬בזמן מתן העצמאות וחלוקת הודו‪,‬‬ ‫היוו המוסלמים רוב מוחלט מתושבי חבל הארץ‪ .‬החלוקה הביאה למהומות אלימות נרחבות‬ ‫ולכאוס בשתי המדינות‪ .‬שוב‪ ,‬ניתן לראות כי לדת חלק מרכזי במאבק כוח שמתפרש במשך‬ ‫שנים‪ .‬הדת הינה מאפיין הגורם מצד אחד לטוב ומצד שני גם לרע‪ .‬כלומר‪ ,‬הדת גורמת‬ ‫לסכסוכים‪ ,‬למאבקי כוח וטרור‪ ,‬לאי הגעה להסכמים בין עמים אך גם גורמת לאהבת האל‪,‬‬ ‫אהבת המדינה‪ ,‬אהבת המקום‪ ,‬נתינה והחכמה‪ .‬לדת יש מקום חיוני בחיים של כל עם‪ .‬אדם‬ ‫צריך תחושת שייכות‪ .‬האדם זקוק לתחושת שותפות למאפייני העם‪ ,‬או לפחות לחשובים‬ ‫שבהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אדם אינו חייב להיות שותף לכל המאפיינים‪ ,‬ויכול גם להיות שותף אליהם‬ ‫חלקית או בכלל לא‪ .‬הדת היא מאפיין היוצר ליכוד והרגשת שייכות בעם‪ .‬העובדה כי הדת‬ ‫היא חלק חיוני בחיי עם לא רק תורמת להרגשת שייכות בין האזרחים אלא גם גורמת‬ ‫לקרעים ולמחלוקות‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן להגיד חד משמעית אם הדת היא מאפיין חיובי או שלילי‬ ‫בקרב עם‪ .‬סכסוכים רבים החלו‪ ,‬חלים ויחולו על רקע דתי ואין דבר שיכול לעצור את‬ ‫התופעה‪ .‬לכל עם יש את האמונה שלו‪ ,‬את הערכים שלו ואת דעותיו המתונות והקיצוניות‬ ‫בנוגע לאלוהים‪ .‬אם זהו אל יחיד או אלים רבים‪ .‬לסיכום‪ ,‬לדת יש חלק בסכסוכים‪ ,‬לעתים אף‬ ‫חלק מרכזי ומשמעותי כפי שהוצג במידע לעיל‪ .‬היות ובעולמנו לא ניתן להתחמק מהדת ולא‬ ‫ניתן להתעלם ממנה יש לדעת לקבלה וניתן אף לצרף חלק ממנה אל חיינו היום יומיים‪.‬‬ ‫"כל הדתות העיקרת נושאות את אותו המסר‪ ,‬שהאהבה‪ ,‬הרחמים‬ ‫והסליחה‪ ,‬צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו‪- ".‬‬ ‫טנזין גיאטסו‬ ‫‪658‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בילסקי‪ ,‬א‪ ,.‬שנאן‪ ,‬א‪ ,.‬גבולות של קדושה בחברה בהגות ובאמנות‪,‬‬ ‫ירושלים ‪.6336‬‬ ‫‪ .2‬עורך ראשי‪ :‬פרופ' נתניהו‪ ,‬ב‪ ,.‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬הרצל‪ ,‬אבות‪-‬‬ ‫הרצל‪ ,‬תאודור (בנימין זאב)‪ ,‬כרך חמישה עשר‪ ,‬הסתדרות העובדים‪-‬‬ ‫וטה‪ ,‬חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬רייטר‪ ,‬י‪ ,.‬חסמים לשלום בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬דת כחסם בפני‬ ‫פשרה בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫‪ .6353‬עמ' ‪.686-655‬‬ ‫‪ .4‬מדד השלום –אוקטובר ‪ ,6356‬התכנית לחקר סכסוכים ויישובם ע"ש‬ ‫אוונס‪ ,‬מרכז גוטמן לסקרים‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ .6356 ,‬עמ' ‪.5‬‬ ‫‪ .6‬עורכת ראשית‪ :‬טסלר‪ ,‬ד‪ ,.‬מלחמת ששת הימים – נתרן‪ ,‬מסעי הצלב‪,‬‬ ‫האנציקלופדיה לנוער‪ ,‬כרך ‪ ,53‬הוצאת יבנה‪ ,‬תל אביב‪ .5886 ,‬עמ' ‪87-‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪ .5‬האנציקלופדיה הישראלית הכללית‪ ,‬כרך ‪ ,6‬ואגנר – נתרן‪ ,‬מסעי הצלב‪,‬‬ ‫‪ ,5857‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.635‬‬ ‫‪ .7‬הבריטניקה החדשה לנוער‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הדסה‪-‬זוהר צפוני ודרומי‪ ,‬הודו‪,‬‬ ‫‪ ,5883‬כתר הוצאה לאור‪ ,‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.58‬‬ ‫‪653‬‬ ‫שם בית הספר" ‪:‬נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪: 660324‬‬ ‫כתובת ‪:‬מ ‪.‬א ‪.‬אשכול ‪,‬ד ‪.‬נ ‪.‬נגב‪85465‬‬ ‫טלפון‪: 077-3191100‬‬ ‫פקס‬ ‫‪: 08-9982337‬‬ ‫היהדות החילונית‬ ‫שם המגישה ‪:‬ניר שעיה‬ ‫ת"ז‪: 315366880‬‬ ‫כתובת ‪:‬קיבוץ שדה בוקר ‪ ,‬ד‪.‬נ ‪.‬הנגב‪84993‬‬ ‫פלאפון‪: 050-7579654‬‬ ‫שם החונך ‪:‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מחזור ד'‬ ‫שנת סיום ‪:‬תשע"ג‪– 2013‬‬ ‫‪657‬‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫מבוא ‪ ............................................................ .................................‬עמ‪' 3.‬‬ ‫פרק ראשון ‪ ......................................................................................‬עמ‪' 4.‬‬ ‫פרק שני ‪ .........................................................................................‬עמ‪' 11.‬‬ ‫פרק שלישי‪ .......................................................................................‬עמ ‪' 14.‬‬ ‫דיון ומסקנות ‪ .....................................................................................‬עמ‪' 18.‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ‪' 19.‬‬ ‫‪655‬‬ ‫מבוא‬ ‫הנושא המרכזי בו אעסוק בעבודתי היא היהדות החילונית ‪.‬כאזרחי האוכלוסייה היהודית אנו‬ ‫יודעים ומבחינים שנמצאים סביבנו חברות שונות ‪,‬כגון ‪:‬חילונים ודתיים ‪.‬בעבודה אני אחקור‬ ‫איך מקהילה שלמה של דתיים מאמינים לאט לאט התחוללה מהפכה באמונה היהודית‬ ‫ובקהילה היהודית ‪.‬בעבודתי אנסה לפרש את המושג המורכב והלא חד משמעי" חילוני ‪",‬אני‬ ‫יכנס עמוק לעולם החילוני ויגלה מהם השקפות העולם החילוני ‪,‬מהי התרבות החילונית ‪,‬איך‬ ‫החלה המהפכה החילונית ‪,‬מהי הסיבה המרכזית לכך ‪?.‬הקטע האחרון ‪,‬המורכב והמעניין‬ ‫ביותר לדעתי בעבודתי הוא יחס החרדים כלפי היהודים הדתיים‬ ‫‪ ,‬שאלת הדת והמדינה ‪,‬‬ ‫הקודש מול החול ‪,‬ההלכה מול החירות ‪,‬מה דעתו של הרמב"ם לגבי היחס ליהודי שאינו‬ ‫שומר מצוות ‪ ,‬הסכסוכים הרבים בארץ בין החרדים לחילונים כמו לדוגמה סוגיית השוויון‬ ‫בנטל ולבסוף עמדת ההלכה ויחסה כלפי החילוני‪.‬‬ ‫בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אקטואלי מאוד בימינו ועניין אותי לחקור לעומק‬ ‫את היחסים בין העולם החילוני לעולם החרדי ‪,‬אהבתי מאוד לחפש מידע על תחילת‬ ‫המהפכה של החילונים ולגלות שההגדרה" חילוני "היא לא חד משמעית וכל אדם מיחס את‬ ‫הגדרה זו לפי איך שהוא מאמין שהוא רוצה להיות‪.‬‬ ‫‪658‬‬ ‫פרק ראשון ‪-‬מהי חילוניות‬ ‫כ"חילוני ‪",‬כיום האדם החילוני נחשב לאדם שאינו מקיים את מצוות האל או‬ ‫שבוחר לקיים רק מצוות מעטות ‪.‬שורש המילה" חילוני( "חול )מצביע על הניגוד‬ ‫לקדוש ‪.‬על כך נאמר בתפילת" ההבדלה‪" :‬‬ ‫ברּוְך אַ ָּתה ה ‪',‬אֱ לקֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ עולָּם ‪,‬‬ ‫קדׁש לְ חול‬ ‫הַ מַ ב ְִּדיל בֵּין ֶ‬ ‫ּובֵין אור לְּחשֶ ְך‬ ‫ּובֵין י ִשְּ ָּראֵ ל לָּעַ מִ ים‬ ‫ּובֵין יום הַ שְּ בִיעִ י לְּשֵ שֶ ת י ְּמֵ י הַ מַ עֲ שֶ ה ‪.‬‬ ‫קדׁש לְ חול‪:.‬‬ ‫בָּרּוְך אַ ָּתה ה ‪',‬הַ מַ ב ְִּדיל בֵּין ֶ‬ ‫ביהדות החילונית קיים אלמנט של ניגוד הדתיות ואי קבלת השקפות ‪,‬אורחות חיים ומסגרות‬ ‫דתיות ‪.‬יובל דוניו גדעון כותב במאמרו" מהי יהדות חילונית "שאין להקיש מכך שהחילוניות‬ ‫היא במהותה שליליה של הדתיות ללא ערכיות משל עצמה ‪.‬החילוניות גם איננה הקלת ראש‬ ‫בדת" – פריקת עול תורה ומצוות ‪",‬כפי שמציגים אותה הדתיים ‪.‬החילוניות הינה השקפת‬ ‫עולם עצמאית בעלת ערכים משלה ‪,‬הכוללים בין היתר ‪,‬גם שלילה של תפיסת העולם‬ ‫הדתית‪.‬‬ ‫‪663‬‬ ‫זרמים בחילוניות‬ ‫יש כמה זרמים של חילונים ‪:‬חילונים הומניסטים ‪,‬חילונים אתאיסטים ‪,‬חילונים דאיסטים‬ ‫ועוד ‪...‬‬ ‫הזרם האתאיסטי הוא השקפת עולם אשר אינה כוללת אמונה באל או אלים ‪.‬יש המחלקים‬ ‫את האתאיזם ל"חלש "ו"חזק ‪".‬אנשים אלו משתמשים בהגדרה" אתאיזם חזק" ‪",‬אתאיזם‬ ‫נוקשה "או" אתאיזם קיצוני ‪",‬לאלה שמאמינים באי‪-‬קיומם של אלים ‪,‬ו"אתאיזם חלש ‪",‬‬ ‫"אתאיזם רך ‪",‬או" אתאיזם מתפשר "לאלו שאינם מאמינים בקיומם ‪,‬אך אינם שוללים‬ ‫אפשרות זו‪.‬‬ ‫הזרם הדאיסטי הוא השקפת עולם ‪,‬לא‪-‬דתית ‪,‬הדוגלת בקיומו של אל או גורם ראשוני‬ ‫בהתבסס על היגיון או אינטואיציה ‪.‬המסקנה לגבי קיומו של האל ‪,‬מציבה את הדאיזם‬ ‫כהשקפה הנוגדת את האתאיזם ‪,‬חוסר אמונה באלוהים ‪.‬ביסוס המסקנה לגבי קיום האל ‪,‬‬ ‫ברוב המקרים ‪,‬על כללי ההיגיון ולא על אמונה דתית ‪,‬מהווה את ההבדל העיקרי שבין‬ ‫הדאיזם לבין התאיזם‪.‬‬ ‫הזרם ההומניסטי הוא זרם חברתי ‪,‬המאמין כי האדם בעל אופי ייחוד ‪,‬נשגב ‪,‬מקודש ושונה‬ ‫באופן מהותי מטבעם של יתר בעל החיים בעולם ויתר התופעות ביקום ‪,‬ולפיכך ‪,‬הטוב העליון‬ ‫אליו יש לשאוף הוא טובת האדם ‪.‬‬ ‫למושג חילוני אין הגדרה מוסכמת ‪,‬יש המגדירים חילונים כאנשים שאורח חייהם אינו כולל‬ ‫קיום הוראותיה של דת כלשהי ‪.‬אחרים עשויים להגדיר חילוני כאדם החש חובת דיווח על‬ ‫מעשיו לאנשים בלבד ולא לכוח עליון כל שהוא ‪.‬לפי ההגדרה האחרונה ‪,‬אדם המקיים מצוות‬ ‫רבות כדי לרצות אנשים בלבד הוא חילוני ואילו אדם המקיים מצוות מעטות כדי לרצות את‬ ‫האל הוא דתי ‪.‬‬ ‫בקונטקסט היהודי במדינת ישראל ‪,‬חילונים הם אנשים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת‬ ‫היהודית ‪.‬בתקופת העלייה השנייה ואחריה נעשה שימוש במושג" חופשיים "כדי לציין את‬ ‫‪665‬‬ ‫אותו עניין ‪,‬תוך הבנה כי מדובר בלקיחת חופש מכבלי הדת המגבילה ‪,‬אך במהלך השנים‬ ‫כבש המושג "חילוניות "את מקומו בהוויה הישראלית ‪,‬כאשר במשמעותו מודגש ציון של‬ ‫תופעה של חולין ‪,‬כתחליף לקודש של האורתודוקסיה‪.‬‬ ‫אז מיהו אותו "חילוני? "‬ ‫מיהו יהודי חילוני?‬ ‫שאלה קשה עם הרבה שאלות בתוכה‬ ‫האם יהודי חילוני הוא מאמין שאינו שומר מסורת ‪,‬וחילוניותו היא התנתקותו מהמסורת ?או‬ ‫אולי יהודי חילוני הוא מי שאינו מאמין )אתאיסט (אך שומר מסורת ‪,‬אם מכוח ההרגל ‪,‬או‬ ‫מכוחה של אידיאולוגיה שרואה במסורת מטרה כשלעצמה ומנתקת את המסורת מן‬ ‫האמונה ?האם" יהודי חילוני "הוא מי שאינו מאמין ואינו שומר מסורת?‬ ‫האם יהודי שניתק עצמו רגשית ומעשית מהמסורת היהודית ‪,‬אך משום כיבוד אב ואם הוא‬ ‫שומר בביתו על כשרות כדי שיוכלו לאכול אצלו בנוכחות הוריו אף על מצוות נוספות ‪,‬האם‬ ‫הוא דתי ‪,‬חילוני או אדיפאלי ?האם יהודי ש"נגד עין הרע" צם ביום הכיפורים ‪,‬שם מזוזות‬ ‫בביתו ומדי פעם משתטח על קברי צדיקים ‪,‬שם פתקים בכותל ומשלם עבור ברכות לרבנים ‪,‬‬ ‫האם הוא דתי ‪,‬חילוני ‪,‬או נמנה על משפחתו גם אם לא יועיל לא יזיק ?האם יהודי שאוכל‬ ‫ראש של דג בראש השנה ‪,‬לביבות בחנוכה ‪,‬אוזני המן בפורים ‪,‬מצות בפסח ומאכלי גבינה‬ ‫בשבועות ‪,‬הוא חילוני ‪,‬דתי ‪,‬או סתם גרגרני ?האם יהודי רפורמי ‪,‬שנוסע בשבת לבית‬ ‫הכנסת ‪,‬הוא חילוני או דתי ?האם יהודי שכופר בכך שתורה ניתנה למשה בסיני והוא מסרה‬ ‫ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לחכמים ‪,‬אך לעומת זאת חש יחס של כבוד למחשבה היהודית‬ ‫לדורותיה ‪,‬ואף משקיע ימים כלילות בהכרת צפונותיה ובהנחלתה לדורות הבאים ‪,‬הוא‬ ‫חילוני ?האם יהודי שכל טיפת דם של חיל ישראלי קדושה בעיניו לפחות כזו של מי שהורג‬ ‫עצמו באוהלה של תורה ‪,‬ובוודאי שיותר משעל אדמה בגבולותיה הלא מוגדרים של ארץ‬ ‫‪666‬‬ ‫ישראל הוא חילוני או דתי ? האם יהודי שרוצה לבקר את קברי האבות בחברון ‪,‬אך אין לו כל‬ ‫בעיה להצטייד בדרכון ‪,‬הוא חילוני או דתי שאינו לאומני ?האם יהודי שומר מצוות שמדינת‬ ‫ישראל שווה בעיניו כקליפת השום ‪,‬או לחילופין שמתיר לעצמו ולחסידיו לשקר ולכחש ‪,‬לגנוב‬ ‫ולרמות ‪,‬הוא דתי ?‬ ‫שאלות רבות אלו מראות שאין הגדרה מוחלטת של יהודי חילוני ויש רמות שונות של אמונה‬ ‫מצד אחד ושל שמירת מסורת מצד אחר ‪ ,‬ויש אדם שיכול להיות מוגדר ע"י קבוצה מסוימת‬ ‫כדתי וקבוצה אחרת תראה בו כחילוני‪.‬‬ ‫מתוך דבריה של פרופסור יאירה אמית ‪,‬אחרי כל השאלות הרבות שיש על מיהו היהודי‬ ‫החילוני" ‪,‬יהודי חילוני גמור הוא מי שהתנתק כליל מאמונה ומסורת אך לא התכחש למוצאו‬ ‫היהודי ‪".‬וכיוון שאין הרבה כאלה אז אני רוצה להתייחס לשאלה אחת שאליה אני הכי מתחבר‬ ‫כיוון שאני היהודי החילוני הזה‪ ,‬האם יהודי ששומר על מחזור השנה היהודי ‪ -‬שבת ‪,‬חגים‬ ‫ומועדים ‪,‬אך אינו שומר מצוות ואינו מקיים את המסורת בימי חול ‪,‬הוא יהודי חילוני ‪,‬דתי או‬ ‫סתם חגיגי ?אני מגדיר את עצמי כיהודי חילוני וכך רוב היהודים מגדירים אותי ‪,‬אני אדם‬ ‫ששומר על מחזור השנה היהודי ואני חוגג את חגי ישראל אבל אני לא מתפלל בבית כנסת‬ ‫ולא צם ביום כיפור ולא מקיים את המסורת היהודית הדתית בימי חול ולכן התשובה לשאלה‬ ‫היא שאותו יהודי הוא יהודי חילוני ולדעתי רוב היהודים החלונים בארץ הם אותו היהודי‬ ‫ששומר על המסורת והחגים היהודים אבל לא בימי חול כמו הדתיים‪.‬‬ ‫השקפת עולם של יהודים חילונים‬ ‫חילוניות היא השקפת עולם ואורך חיים אישיים המבוססים על תפיסה הומניסטית שרואה‬ ‫באדם ריבון על עצמו ועל עולמו‬ ‫היהודים החילונים מאמינים כי טובת האדם ואיכות חייו הם תכלית כל הערכים ולאו דווקא‬ ‫מידת התאמתם לצווים המדברים בשם ההלכה או האלוהים‬ ‫‪666‬‬ ‫בראשית ברא האדם את אלוהים זהו המשפט המשקף הכי טוב את תפיסת עולמו של‬ ‫החילוני היהודי ‪,‬בפשטות משפט זה אומר שהאדם ברא את אלוהים ולא האלוהים ברא את‬ ‫האדם ‪ ,‬משפט זה נוגד את המשפט המקורי שפותח את התנ"ך ואת תחילת החיים בעולם‬ ‫שבבראשית א"‬ ‫ָארץ ‪",‬המשפט שמשקף את‬ ‫'ב ְֵּראשִ ית ‪,‬ב ָָּּרא אֱ ֹלהִ ים ‪,‬אֵ ת הַ שָּ מַ י ִם ‪,‬ו ְּאֵ ת הָּ ֶ‬ ‫החילוניות אומר בעצם שהאדם המאמין יצר לעצמו את אלוהים שיהיה לו דבר שהוא יכול‬ ‫להאמין בו או לבקש ממנו או להאשים אותו וזאת בניגוד גמור למשפט המקורי שאלוהים‬ ‫ברא את כל העולם וגם את האדם והוא שולט ומחליט על כל מה שיקרה בעולם ובחייו של‬ ‫האדם ‪.‬‬ ‫להשקפת העולם היהודית חילונית יש שיר‬ ‫אני מאמין הוא שיר שנכתב בידי המשורר שאול טשרניחובסקי באודסה בשנת ‪ 1984‬השיר ידוע גם‬ ‫בשם" שחקי שחקי ‪",‬כשם מילותיו הראשונות‪.‬‬ ‫שחקי שחקי על החלומות‪,‬‬ ‫זו אני החולם שח‪.‬‬ ‫שחקי כי באדם אאמין‪,‬‬ ‫כי עודני מאמין בך‪.‬‬ ‫כי עוד נפשי דרור שואפת‪,‬‬ ‫לא מכרתיה לעגל פז‪,‬‬ ‫כי עוד אאמין באדם‪,‬‬ ‫גם ברוחו ‪,‬רוח עז‪.‬‬ ‫‪666‬‬ ‫רוחו ישליך כבלי‪-‬הבל‪,‬‬ ‫ירוממנו במתי‪-‬על‪:‬‬ ‫לא ברעב ימות עובד‪,‬‬ ‫דרור לנפש ‪,‬פת‪-‬לדל‪.‬‬ ‫שחקי כי גם ברעות אאמין‪,‬‬ ‫אאמין ‪,‬כי עוד אמצא לב‪,‬‬ ‫לב תקוותי גם תקוותיו‪,‬‬ ‫יחוש אושר ‪,‬יבין כאב‪.‬‬ ‫אאמינה גם בעתיד‪,‬‬ ‫אף אם ירחק זה היום‪,‬‬ ‫אך בוא יבוא ‪ -‬ישאו שלום‪,‬‬ ‫אז וברכה לאום מלאום‪.‬‬ ‫ישוב יפרח אז גם עמי‪,‬‬ ‫ובארץ יקום דור‪,‬‬ ‫ברזל ‪-‬כבליו יוסר מנו‪,‬‬ ‫עין‪-‬בעין יראה אור‪.‬‬ ‫‪668‬‬ ‫יחיה ‪,‬יאהב ‪,‬יפעל ‪,‬יעש‪,‬‬ ‫דור בארץ אמנם חי‪,‬‬ ‫לא בעתיד ‪,‬בשמים‪-‬‬ ‫חיי רוח לו אין די‪.‬‬ ‫אז שיר חדש ישיר משורר‪,‬‬ ‫ליפי ונשגב לבו ער‬ ‫לו ‪,‬לצעיר ‪,‬מעל קברי‬ ‫פרחים ילקטו לזר‪.‬‬ ‫שיר זה הוא אחד השירים אשר מבטאים את ההשקפה החילונית ואשר מדגיש את האמונה‬ ‫ברוח האדם בכך שבשיר יש משפטים כמו" ‪:‬שחקי כי באדם אאמין‪,‬כי עודני מאמין בך "‪.‬‬ ‫משפט המבטא את האמונה החילונית ההומוניסטת באדם ולא באלוהים או" כי עוד נפשי‬ ‫דרור שואפת "משפט המבטא את את הנפש החילונית כנפש חופשיה ממצוות אלהים‬ ‫ומהאמונה בו ‪,‬השיר מבטא את היהודי החילוני בן ימינו אשר מאמין באדם ‪,‬בארץ ‪,‬בעתיד ‪,‬‬ ‫באהבה ‪,‬בשלום אבל בשיר לא מוזכר אלוהים‬ ‫‪.‬‬ ‫תרבות החילונים ‪:‬‬ ‫התרבות היהודית החילונית היא תרבות חייהם של רוב יהודי העולם וישראל ‪.‬חייהם של‬ ‫יהודי הארץ והעולם עברו תמורות מרחיקות לכת עת השתלבו בתרבות המערבית‬ ‫הדמוקרטית ‪ -‬תרבות בה הם חופשיים לבחור את דרך חייהם ואת חינוך ילדיהם ‪.‬‬ ‫‪663‬‬ ‫כמו בכל העולם גם העם היהודי הוא ייחודי בתרבותו ‪.‬תרבות זו מורכבת ממיזוג של זרמים‬ ‫עדתיים ‪,‬חילוניים ודתיים כאחד ‪.‬מיזוג זה מהווה מכנה משותף ליהודים חילונים ודתיים‬ ‫במספר היבטים של תודעה ‪.‬‬ ‫אני כיהודי חילוני והיהודים החילונים בארץ ובעולם חוגגים את חגי היהדות ‪ :‬ראש השנה ‪,‬‬ ‫סוכות ‪,‬חנוכה ‪,‬פורים ‪,‬פסח ‪,‬שבועות ‪.‬החילונים בארץ בעיקר בקיבוצים הפכו ציון של חגים‬ ‫כמו חג חנוכה שבו מודגשת השגת העצמאות במקום ההקדשה הקודמת של נס פח השמן או‬ ‫חג שבועות שבו החילונים מדגישים את האלמנט החקלאי ‪,‬ביכורים במקום האלמנטים‬ ‫הדתיים שהם יציאת מצרים ומתן תורה ‪,‬יש גם כאלה חילונים שאפילו צמים ביום כיפור ‪ ,‬לא‬ ‫בגלל שהם מאמינם או דתיים אלא בגלל שהם חושבים שצריך פעם אחת בשנה לעשות‬ ‫חשבון נפש עם עצמם ולצום ‪.‬אני ביום כיפור לא צמתי אף פעם אבל אני חושב שזה יום מאוד‬ ‫מיוחד בארץ מפני שביום הזה כל היהודים ‪,‬חרדים ‪,‬דתיים וחילונים מפסיקים ליום אחד כל‬ ‫פעילות וכמעט כולם לא נוסעים ברכבים וזה לא בגלל שיש חוק אזרחי במדינה שאוסר נסיעה‬ ‫ביום כיפור וזה בעייני מה שיפה ביום הזה ‪.‬כמו יום כיפור גם שאר החגים הם בעני ימים‬ ‫מיוחדים מפני שהחגים האלה מאחדים את כל העם היהודי חרדים ‪ ,‬דתיים וחילונים וכולם‬ ‫ביחד עושים את החג ‪ ,‬הדוגמה הכי יפה בעיני היא חג הפסח ‪,‬בערב החג כל יהודי ויהודי‬ ‫עושה ומציין את ליל הסדר בביתו עם משפחתו‪.‬‬ ‫התרבות היומיומית של היהודים החילונים מתאפיינת בעיסוק באמנות ‪,‬ריקוד ‪,‬מוזיקה ‪,‬‬ ‫תיאטרון ‪,‬קולנוע ‪,‬ספורט ‪,‬לימודים‬ ‫המילה חילונית בתרבות יהודית חילונית ‪,‬אינה מתייחסת לסוג היהודי אלא לסוג התרבות ‪.‬‬ ‫למשל ‪,‬יהודים דתיים היוצרים ספרות ומוזיקה ומפיקים סרטים העוסקים בנושאים לא דתיים‬ ‫משתתפים בתרבות היהודית החילונית ‪,‬אף שהם עצמם אינם חילונים‬ ‫‪667‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פרק שני ‪-‬תהליך החילון‬ ‫חילון הוא התרחקות מהמסורת ‪,‬הדת ‪,‬וכן מאורח החיים הנוגע להן ‪.‬החילון בתרבות המערב‬ ‫החל במאה ה ‪-18‬במקביל ובהשפעת עידן הנאורות ‪,‬תנועת השכלה והתפתחות המדע‬ ‫והטכנולוגיה ‪.‬במרכזו של החילון עמדה תחושת הניכור אל הדת הנוצרית ואל עיקריה ‪,‬הן‬ ‫בשל התחזקות הרציונליזם שסתר את ההיבטים האי‪-‬רציונליים של הדת ‪,‬והן בשל‬ ‫התרופפות כוחה של הכנסייה הנוצרית לטובת עליית כוחה של המדינה ‪,‬תהליך שמייצגו‬ ‫המובהק הוא המהפכה הצרפתית ‪.‬החברה היהודית ‪,‬נטתה אל החילון מאותה תקופה ‪,‬גם כן ‪,‬‬ ‫אולם בגוון הייחודי לה ובהתאם למצבה כמיעוט בתוך רוב‪.‬‬ ‫המושג חילון נגזר מהמונח חול ‪,‬כלומר התחום שאין בו קדושה ‪.‬המושג הזה מגדיר מראש‬ ‫את החילוניות באנטי‪-‬תזה לדתיות ‪,‬החילוני הוא זה אשר בחייו אין קדושה ‪,‬או לחלופין שאינו‬ ‫מקדיש עצמו לדבר ‪.‬היעדר ההקדשה יוצר הקבלה להומניזם אשר לא רואה במציאות דבר‬ ‫הגדול מן האדם ‪,‬לפי שהאדם הוא אשר יצר את מושג האל כמו מושגים עיליים אחרים ‪,‬‬ ‫ולפיכך אין ישות אשר תצדיק הכפפה של האדם אליה‪.‬‬ ‫תיעוד ראשוני של אמירות בעלות ביסוס רעיוני חילוני ‪ ,‬והפצה בציבור הרחב ידוע לנו החל‬ ‫מתחילת העת החדשה והופעת הרנסאנס כמו בכתבי פיקו דלה מירונדלה ובהתרסת מדענים‬ ‫דוגמת גלילאו גליליי וקופרניקוס כנגד אמיתות להן הטיפה הכנסייה הקתולית והפצה בציבור‬ ‫הרחב ידוע לנו החל מתחילת העת החדשה והופעת הרנסאנס כמו בכתבי פיקו דלה‬ ‫מירנדולה ובהתרסת מדענים דוגמת גלילאו גליליי וקופרניקוס כנגד אמיתות להן הטיפה‬ ‫הכנסייה הקתולית‪.‬‬ ‫החילונים הראשונים‬ ‫היהודי החילוני הראשון שנראה היה אלישע בן אבויה שחי בתקופת חורבן בית שני ובעצם‬ ‫כפר בדת ובתורה וכך יצא מאורך חיוו הדתיים ‪,‬מסופר על אבויה שעשה זאת משום שראה‬ ‫‪665‬‬ ‫בן שממלא את בקשת אביו בדבר קיום מצוות" שילוח הקן "ובמסגרתה היה אמור הבן לטפס‬ ‫על העץ על מנת לבריח ציפור מקנה כדי לקחת את ביציה ‪,‬מילוי מצווה זו היה אמור לזכות‬ ‫את הבן האריכות ימים אמנם בפועל הוא נפל מהעץ ומת ‪.‬בן אבויה שהיה עד לכל האירוע‬ ‫הזדעזע ואיבד את אמונתו ומצוות התורה ‪.‬אבל אולי בן אבויה היה היהודי הראשון שכפר‬ ‫ויצא מהדת אבל היהודי הראשון שהוא הסמל לתהליך החילון היהודי הוא ברוך שפינוזה ‪.‬‬ ‫שפינוזה נולד ב ‪- 24‬לנובמבר ‪ 1632‬ומת ב ‪- 21‬לפברואר ‪ 1677,‬שפינוזה נולד למשפחת‬ ‫אנוסים מפורטוגל שברחו להולנד ושם הוא נולד ‪.‬שפינוזה נודע בארצו ככופר וכאדם בעל‬ ‫תפיסה מהפכנית על מהות אלוהים ‪,‬יש המכנים את שפינוזה כפילוסוף הפילוסופים מפני‬ ‫שהוא השפיע רבות על המחשבה הפילוסופית האנושית ולמייסד של מדע ביקורת המיקרא ‪.‬‬ ‫תפיסתו ‪,‬המכונה" פנתאיזם ‪",‬גורסת כי אין אלוהות טרנסצנדנטית ואין אל פרסונלי מצווה ‪,‬‬ ‫ומבחינתו האלוהות היא בעצם כל הטבע על כל מרכיביו וגווניו ‪.‬שפינוזה מזהה את העצם –‬ ‫ישות שהיא סיבת‪-‬עצמה ‪,‬שאין ישות חיצונית לה ‪,‬שהיא מקור הכול – בתור אלוהים ‪,‬ובה‬ ‫בעת בתור הטבע ‪.‬מכאן שאם האלוהים הוא הטבע ‪,‬הרי שכל תפיסת האלוהות ההיסטורית‬ ‫של הדתות המונותאיסטיות – בטלה ‪.‬שפינוזה גרס גם כי הגוף והנפש הם שני תארים שונים‬ ‫של העצם ‪:‬תואר המחשבה ותואר ההתפשטות ‪.‬ישנם אינסוף תארים לעצם ‪,‬מתוכם אנו‬ ‫מכירים רק שניים ‪.‬לכן ‪ -‬במות הגוף תמות גם הנפש ‪.‬תפיסה זו עוררה סערה בעולם הדתי ‪,‬‬ ‫שנמשכה מאות שנים ‪.‬שפינוזה ‪,‬באמצעות השימוש במילון המושגים של דקארט"‪ .‬עצם ‪",‬‬ ‫"אלוהים "ועוד שלל את הדואליזם הקרטזיאני בפרט ‪,‬ואת השניות של עולם נוכחי ועולם הבא‬ ‫ההתבוללות באירופה שמובילה לביטול האמונה‬ ‫במאה ה ‪- 18‬החלה באירופה החלה תקופת המודרניזציה וההשכלה ‪,‬דבר שגרם לתחילת‬ ‫תהליך החילון האמיתי ביהדות ‪,‬באותה תקופה גם ניתנה אמנסיפציה ושיוויון זכויות ליהודי‬ ‫אירופה וכך יהודי אשכנז רצו לצאת מ"חומות הגטו "ולהשתלב בחברה הכוללת ‪,‬האנשים‬ ‫שהתבוללו בחברה הפכו לאנשים משכילים ‪,‬אנשי מדע והגות מצליחים במדינותיהם אבל‬ ‫‪668‬‬ ‫דבר לא גרם רק לשיפור חיי היהודים באירופה אלא גם להתבוללות גדולה וליציאה מחיי הדת‬ ‫וכך החל תהליך החילון המסיבי ביהדות ‪.‬היהודים שהשתלבו בתנועת ההשכלה ובחברה רצו‬ ‫לפרוץ את גבולות התרבות היהודית המסורתית והציעו סדר יום חדש לחברה ‪,‬לתרבות‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫שמואל פיינר הינו פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר אילן והיסטוריון של‬ ‫תהליכי המודרניזציה והחילון ביהדות אירופה והוא אומר שבעיניו התנועה הראשונה שפעלה‬ ‫באופן מודע ומכוון למען המודרניזציה של היהודים ‪.‬הובילו אותה באירופה של המאות ה ‪-18‬‬ ‫וה ‪-19‬אינטלקטואלים יהודים משכילים וביקורתיים ‪,‬ששאפו לחולל מהפכה תרבותית‬ ‫שתחדש את פני החינוך ‪,‬הספרות ‪,‬המחשבה והחברה ‪,‬ותעצב זהות יהודית מורכבת‬ ‫שמשלבת אדם ‪,‬אזרח ויהודי ‪.‬פיינר קורא להשכלה" המהפכה הצרפתית "של היהודים ‪.‬‬ ‫מחקרו של פיינר מראה כי ראשיתה של ההשכלה במפנה התרבותי של" ההשכלה‬ ‫המוקדמת – "בהתעוררות הסקרנות למדע ולפילוסופיה שהתעוררה בפינות שונות של‬ ‫החברה היהודית באירופה החל מראשית המאה ה ‪-18‬אצל כמה גברים צעירים חניכי‬ ‫התרבות המסורתית ‪.‬הללו לא מצאו את סיפוקם האינטלקטואלי בגבולות המוסדות ‪,‬הידע‬ ‫וארון הספרים של האליטה התורנית ‪,‬ואף היו חדורים בתחושת נחיתות ומוגבלות תרבותית‬ ‫בלתי נסבלת של היהודים לעומת התפתחות המדעים והתרחבות אופקי הידע בתרבות‬ ‫הסובבת ‪.‬הם מחו למעשה על הזנחתה של המסורת המדעית והפילוסופית היהודית לטובת‬ ‫התמקדות בלעדית במסורת‪.‬‬ ‫הרבה רבנים אומרים שהשואה קרתה בעקבות ההתבוללות הרבה שהייתה באירופה‬ ‫באותה תקופה וזהו העונש של ה 'התלמודית ובקבלה ‪.‬‬ ‫אבל מהו חילון ?בניגוד למובן השגור של המונח הזה ‪ -‬אין הכוונה לאתאיזם דווקא ‪,‬ורבים‬ ‫מהמתחלנים הראשונים לא רק שהאמינו באל ‪,‬אלא ראו עצמם אף כעושים את רצונו‬ ‫המפורש ‪.‬פיינר מתייחס לשלושה הבטים מרכזיים המשולבים בתהליך החילון על פי המחקר ‪,‬‬ ‫והם יציאתם של תחומי פעילות וידע משליטת הדת ;דלדולן של אמונות ופרקטיקות דתיות ;‬ ‫‪663‬‬ ‫והפרטה של הדת ‪,‬כלומר נסיגת הדת מהמרחב הציבורי אל המרחב הפרטי של האמונה‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫עוד סיבה לתהליך החילון היהודי במאה ה ‪- 19‬היא הציונות ‪,‬הציונות נוצרה במהלך המאה‬ ‫ה ‪-19.‬במאה זאת התקיימו באירופה מספר זרמים רעיוניים שכל אחד מהם השפיע את‬ ‫השפעתו על הציונות ‪,‬כמו תנועת ההשכלה ‪,‬התנועה הרומנטית ‪,‬המרקסיזם והסוציאליזם ‪.‬‬ ‫עידן ההשכלה איפשר לחברה הארופאית להתחיל ולקבל את היהודים לקרבה ולכן היהודים‬ ‫בארצות אלו הם אלו שהתחילו ראשונים את תנועת ההשכלה ‪.‬במהלך המאה ה ‪-19‬התחילה‬ ‫להיווצר היהדות הרפורמית שמרכזה היה בגרמניה ‪.‬כך לאט לאט פני התרבות הישנה‬ ‫והמסורתית ביהדות התחילה להשתנות ‪.‬הציונות השפיעה על תהליך החילון מפני שהתנועה‬ ‫הציונית באירופה שאפה ופעלה בכל כוחה להסגת מטרתה שהיא לעלות לארץ ישראל‬ ‫ולהתיישב בה ובסוף גם להקים מדינה ‪ ,‬מטרה זו סטרה את אמונת החרדים שהתנגדו גם‬ ‫לתנועת ההשכלה שהרחיקה הרבה יהודים מהדת וגם לעליה לארץ ישראל משום שהאמינו‬ ‫כי גאולת העם והארץ יתקיימו רק עם ביאת המשיח‪.‬‬ ‫‪665‬‬ ‫פרק שלישי ‪-‬יחס החרדים כלפי יהודים חילוניים‬ ‫בסוגיה זאת ‪,‬יחס הדתיים לחילוניים ‪,‬ימיה כמעט כימי האומה הישראלית ‪.‬אנו מוצאים‬ ‫במקורות הקדומים שלנו דברים הקשורים ביחסים שבין תלמיד חכם לעם הארץ ‪,‬או בין‬ ‫"חבר "לעם הארץ ‪,‬אשר לפי מונחים של היום ‪,‬תלמיד חכם או החבר ‪,‬פירושו יהודי שומר‬ ‫מצוות ‪,‬ועם הארץ זה יהודי שאינו שומר מצוות‪.‬‬ ‫הסוגיה של היחס בין יהודים דתיים לחילוניים הינה רבה בשנים שהחלה לתת אותותיה עוד‬ ‫לפני קום המדינה כאשר החלה התנועה המודרנית של האמנציפציה בגולה ‪.‬הדבר התחזק‬ ‫לאחר השואה שערערה את יסודות האמונה בהשגחה האלוהית בצורה שאין לה תקנה ‪.‬‬ ‫הרמב"ם כותב לגבי היחס ליהודים שאינם שומרי מצוות שכיוון שכך גידלו אותם ‪,‬רובם‬ ‫נחשבים כאנוסים כיוון שלא חינכו אותם לכך והם לא נחשפו להסברת היהדות ‪,‬וכך הוא‬ ‫כותב‪:‬‬ ‫"בני הטועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגידלו אותם על‬ ‫דעתם ‪,‬הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגידלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצוות ‪,‬שהרי הוא‬ ‫כאנוס ואף על פי ששמע אחר כך שהוא יהודי וראה יהודים ודתם ‪,‬הרי הוא כאנוס ‪,‬שהרי‬ ‫גדלוהו( הוריו )על טעותם ‪...‬לפיכך ראוי להחזירם בדרכי התשובה ולמשכם בדברי שלום עד‬ ‫שיחזרו לאיתן התורה ‪",‬ולכן לדתיים אסור לכעוס על היהודים כיוון שהם כך נולדו למסגר‬ ‫חילונית והם לא יודעים את הצד השני ולכן צריך להחזיר אותם ולמשוך אותם לדת בדרכי‬ ‫ההחזרה בתשובה ולא בדרכי כעס והתנגדות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מתגלים בחברה הישראלית מתחים גוברים והולכים בשאלות של דת‬ ‫ומדינה ‪,‬קודש וחול ‪,‬הלכה וחירות ‪,‬פרטיקולריות ואוניברסליות ‪.‬לפי דעה הרווחת בציבור ‪,‬‬ ‫מתחים אלו משקפים מגמות של פירוק תרבותי ושל ערעור הזהות הקולקטיבית ‪.‬‬ ‫‪666‬‬ ‫אפשר להדגים זאת באמצעות השניות שבין ארץ‪-‬ישראל כארץ מולדת לבין ארץ‪-‬ישראל כארץ‬ ‫הקודש ‪.‬המולדת ‪,‬הבית ‪,‬מזמינים אינטימיות ‪,‬נינוחות וטבעיות ‪,‬ואילו הקודש מעורר תחושה‬ ‫של רוממות ויראה ‪,‬ובצד המשיכה והכיסופין הוא גם מעורר בלבנו רתיעה וחרדה" ‪,‬חרדת‬ ‫קודש" ‪",‬יראת הרוממות "המולדת היא קטגוריה לאומית מובהקת ;הקדושה הוא קטגוריה‬ ‫דתית מובהקת ‪.‬‬ ‫בסכסוכים שבין הדתיים לחילונים בארץ יש הרבה סוגיות כמו למשל‪:‬‬ ‫סוגיית מעמד האישה ‪-‬שהוא שונה בין הדתיים לחילונים החילונים רואים את האישה כבעלת‬ ‫שווין זכויות זהה לגבר ובחברה החילונית מעצימים את מעמד האישה‬ ‫סוגיית האוטובוסים בשבת ‪-‬בסוגיה זו הרוב החילוני רוצה שיתאפשר להתנייד בתחבורה‬ ‫ציבורית בשבת כמו בכל יום בשבוע והציבור הדתי נגד אפשרות זו מכיוון שזה קילול השבת ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬ניטשה מחלוקת חריפה בין חרדים לחילונים בירושלים בנושא התנועה בשבת‬ ‫בכביש בר‪-‬אילן ‪.‬החרדים תבעו לסגור לתנועה בשבת את הכביש העובר בסמוך לשכונות‬ ‫חרדיות בעיר ‪,‬בנימוק שהדבר מתחייב מהשקפתם הדתית ‪.‬לעומתם ‪,‬טענו תושביו החילוניים‬ ‫של האזור ‪,‬כי סגירת הכביש תפגע קשות באיכות חייהם ‪.‬זאת ‪,‬משום שהדבר יחייב אותם‬ ‫בימי השבת להאריך פי שלושה ויותר את מרחק הנסיעה בין בתיהם לבין חלקים אחרים של‬ ‫העיר ‪,‬ובמקרים מסוימים אף ימנע מהם כליל את האפשרות לנוע ברכבם בסמוך למקום‬ ‫מגוריהם‪.‬במחאה על אי‪-‬סגירתו של הכביש בימי שבת הגיעו אלפי חרדים ‪,‬מדי שבת ‪,‬‬ ‫להפגנות שהובילו לעימותים קשים עם כוחות המשטרה שנכחו במקום‪.‬על פי הוראת בג"ץ‬ ‫מינה שר התחבורה דאז ‪,‬יצחק לוי ‪,‬ועדה ציבורית שאמורה הייתה" להגיש פתרונות ברוח של‬ ‫סובלנות דתית ‪".‬ההמלצות שהגישה הוועדה עוררו סערה ציבורית ‪,‬ושני הצדדים ‪,‬החרדים‬ ‫והחילונים ‪,‬דחו אותן על הסף ‪.‬אז הודיע השר לבג"ץ ‪,‬כי בתוקף סמכותו החליט לסגור את‬ ‫הכביש בזמן התפילה בשבתות ובחגים ‪.‬בג"ץ קיבל את דעתו של השר רק לאחר שנמצאו‬ ‫פתרונות לציבור החילוני באזור‪.‬‬ ‫‪666‬‬ ‫והסוגיה הכי אקטואלית היא השוויון בנטל ‪-‬אחת מנקודות המחלוקת הקשות בין חילונים‬ ‫לדתיים בישראל היא נושא גיוס( או אי גיוס )בחורי הישיבות לצה"ל ‪.‬יש לציין כי מדובר על‬ ‫האוכלוסייה החרדית ‪,‬ולא על הציבור הדתי לאומי ‪,‬שבניו משרתים בצה"ל ורבות מבנותיו‬ ‫משרתות במסגרת" השירות הלאומי‪".‬מקור המחלוקת הוא בהסדר שנקבע עם קום המדינה ‪,‬‬ ‫לפיו יש זכות לתלמידי ישיבה לדחות את שירותם הצבאי עד לסיום לימודיהם ‪.‬הפטור הזמני‬ ‫הפך עם הזמן לפטור כמעט כללי ‪-‬תלמידי הישיבה דוחים שוב ושוב את גיוסם עד לפטור‬ ‫מוחלט( משום שאינם מתאימים לגיוס בגלל גילם או המצב המשפחתי שלהם ‪).‬תופעה זו‬ ‫הלכה וגברה עם השנים‪ -‬יותר ויותר בני ישיבות הצהירו ‪,‬כי" תורתם אמונתם "ולכן לא שירתו‬ ‫בצבא ‪.‬הרצון להימנע משירות צבאי גם מנע מגברים חרדים רבים השתלבות בשוק העבודה ‪,‬‬ ‫שכן במידה והיו עוזבים את הלימוד בישיבה היו נאלצים להתגייס לצה"ל‪.‬תופעה זו גרמה‬ ‫לתרעומת רבה בקרב הציבור החילוני וכן בקרב רבים מבין הציבור הלאומי הדתי ‪.‬כדי לנסות‬ ‫ולמצוא פתרון למצב זה ‪,‬מונתה ועדת טל על‪-‬ידי שר הביטחון באוגוסט ‪ 1999,‬לאחר שבג"ץ‬ ‫קבע ‪, 13‬שנה לפני כן ‪,‬כי שאלת גיוס בני הישיבות צריכה להיות מוכרעת ע"י הכנסת ‪.‬בית המשפט‬ ‫נתן ארכה לכנסת לבטל את ההסדר הקיים של" תורתו אמונתו "ולהכין את המסגרת לשירות בחורי‬ ‫הישיבות מתוך התחשבות בצרכיהם המיוחדים‪.‬המלצות הועדה שילבו בין הרצון לעגן את הערך‬ ‫היהודי‪-‬היסטורי של לימוד תורה במסגרת טוטלית וההכרה כי גיוס כפוי של אוכלוסייה שלמה נדון‬ ‫מראש לכישלון ‪,‬לבין הצורך לפתור בעיה לאומית‪-‬חברתית ‪,‬היוצרת פילוג בעם ודנה מגזרים שלמים‬ ‫באוכלוסייה החרדית לחיי דלות‪:‬המלצות הועדה ‪,‬המבקשות להתיר לתלמידי הישיבות לשהות ‪,‬מגיל‬ ‫מסוים ‪,‬למשך תקופה של עד שנה אחת מחוץ לישיבה ‪,‬ולבחון את המשך דרכם"( שנת הכרעה ‪").‬‬ ‫אלה שיבחרו לאחר מכן להמשיך ולהקדיש את חייהם ללימוד תורה ‪ -‬יורשו לעשות כן ;האחרים יחויבו‬ ‫בשירות צבאי על פי קביעת שלטונות הצבא ‪,‬ומגיל מסוים ואילך תעמוד לרשותם שורה של חלופות‬ ‫לשירות הצבאי ‪,‬ובהן שירות צבאי מקוצר בפיקוד העורף ובמסגרות דומות ‪,‬ושירות אזרחי ‪.‬כן תועמד‬ ‫לרשות תלמידי הישיבות האפשרות לשרת בהתנדבות במשמר האזרחי עוד במהלך לימודיהם ‪.‬‬ ‫חלופות אלה יביאו ‪,‬באורח טבעי ‪,‬לשינוי במספרם של השוהים במסגרת הסדר' תורתו‬ ‫אומנותו"‪'.‬הוועדה" ‪,‬סבורה כי בישום המלצותיה יהיה כדי להביא בסופו של דבר לנקודת איזון חדשה ‪,‬‬ ‫‪666‬‬ ‫הפוגעת פחות בעקרון השוויון ‪,‬המתחשבת עם זאת באמונתם הדתית של תלמידי הישיבות ‪,‬היוצרת‬ ‫הבנות חדשות ‪,‬ולתקוות הועדה ‪ -‬גם כזו היוצרת מארג חברתי חדש בישראל "‪.‬בדברי הסיכום‬ ‫הודגשה תקוותה של הוועדה להפחתת הניכור בין החלקים השונים של החברה הישראלית בעקבות‬ ‫יישום ההמלצות והכרתה בכך שהמלצותיה אינן מהוות פתרון קסמים ‪,‬במיוחד לאור העובדה שהן‬ ‫עלולות שלא להתקבל על דעתם של חלקים גדולים במגזר החרדי‪.‬ואמנם ‪,‬המלצות הוועדה התקבלו‬ ‫בצורה שלילית לא רק בקרב חלקים של המגזר החרדי ‪,‬אלא גם בקרב רבים במגזר החילוני ‪,‬שראו‬ ‫בהם" הכשר "חוקי להנצחה למעשה של המצב הקיים ‪.‬יחד עם זאת ‪,‬אושר חוק טל במליאת הכנסת ‪.‬‬ ‫מאז אישור החוק ‪,‬הוגשו לבג"ץ עתירות הטוענות שהחוק מהווה הכשר להשתמטות משירות צבאי‪.‬‬ ‫עמדת ההכלה כלפי החילוני‪:‬‬ ‫היהדות האורתודוקסית איננה מטיבה להתמודד עם תופעת החילוניות היהודית ‪.‬עצם המושג‬ ‫"יהודי חילוני "נתפס ‪,‬בעיני האורתודוקסיה ‪,‬כעשב שוטה !להשקפתם ‪,‬ההגדרה" יהודי "‬ ‫כוללת ‪,‬בעצם מהותה ‪,‬את שמירת המצוות והצירוף" יהודי חילוני "כמוהו כ"חייל עריק ‪"...‬‬ ‫האמת המדויקת איננה נוחה כלל ‪.‬כי היחס לחילוני בהלכה היהודית הוא כאל עבריין ופושע‬ ‫שצריך להחרימו ולהוקיעו מכלל עדת ישראל ‪,‬ויתרה מכך אף לשלול ממנו את הזכות‬ ‫להשתתף בטכסים של הקהילה ואפילו להתפלל לאלוהים!‬ ‫מובן שגישה כזו אפשרית כאשר שומרי ההלכה הם הרוב והחילונים מיעוט ‪,‬במצב הקיים ‪,‬‬ ‫שבו החילונים מהווים רוב ‪,‬עצם האזכור של" טיפול "כזה בעברייני הדת הוא בלתי אפשרי ‪.‬‬ ‫נותרו אם כן כל אותן סנקציות הלכתיות שבמסגרתן מנסים להביא את מי שאיננו שומר מצוות‬ ‫למצב שבו יש לו את כל החובות ואת מיעוט הזכויות בקהילה היהודית ‪.‬כך ‪,‬למשל ‪,‬על פי‬ ‫ההלכה ‪,‬החילוני ממשיך להיות חייב במצוות מתן צדקה אבל אסור לתת לו צדקה‪...‬‬ ‫על פי ההלכה אין מציאות שתופקע יהדותו של אדם אלא הוא יהודי לכל חייו ‪.‬כל חייו חייב‬ ‫הוא בקיום המצוות וכל זמן שאינו מבצען נחשב הוא ליהודי עבריין‪.‬‬ ‫‪668‬‬ ‫חשוב מאד שהקורא החילוני יבין כי מעבר לצווים ההלכתיים ‪,‬קיימת ביהדות הדת ‪,‬דה‪-‬‬ ‫לגיטימציה עמוקה ומוחלטת של יהדות התרבות ‪.‬חוסר הרצון להכיר בתפיסה שאיננה‬ ‫אורתודוקסית עמוק עד כדי הכחשת הרציונליות של התפיסה החילונית" ‪.‬לא יכול להיות‬ ‫שהחילונים באמת מאמינים בהשקפותיהם "אומרת היהדות הדתית באלף קולות" הם פשוט‬ ‫לא יודעים ומבינים את האמת הקדושה ‪".‬לכן רבים כל כך הביטויים" תינוקות שנישבו "ו" עמי‬ ‫ארצות "ביחס לחילונים ותפיסת עולמם ‪.‬ביטויים אלה ‪,‬יותר משהם מיועדים לבוז ולזלזול ‪,‬הם‬ ‫ביטוי למצוקה של יהדות הדת להסביר לעצמה את תופעת יהדות התרבות ‪.‬מצוקה זו נעשית‬ ‫חמורה עוד יותר בישראל ‪,‬ישות יהודית שהוקמה דווקא כחזונה של יהדות התרבות ואשר בה‬ ‫תלויה יהדות הדת ‪,‬בכל קיומה הכלכלי והפיזי ‪,‬באותה יהדות חילונית שנואת נפשה‪.‬‬ ‫על פי ההלכה ועל פי העמדה האורתודוקסית קיצונית על החילוני יש איסורים רבים כמו ביקור‬ ‫חולים ‪,‬ניחום אבלים ‪,‬אין חובה לתת צדקה לעני אם הוא חילוני ‪,‬אסור להחזיר אבדה לחילוני ‪,‬‬ ‫אין פודים חילוני מהשבי ‪,‬אסור להתאבל על חילוני שמת ‪,‬פיקוח נפש של חילוני אינו דוחה‬ ‫שבת ‪,‬אסור לקבל צדקה מחילוני ‪,‬מאכל שבושל על ידי חילוני אסור באכילה ועוד איסורים‬ ‫רבים אבל אם כל האיסורים התיאורטיים האלה אי אפשר לקיים אותם באמת כי במדינתנו‬ ‫הציבור הדתי נשען על הרוב החילוני בענייני ביטחון וכלכלה ולכן רובו לא עושה דברים אלו‬ ‫והדבר הכי חשוב בהלכה כלפי היהודי החילוני בעניי הוא שלא משנה כמה אותו יהודי הוא‬ ‫חילוני וכמה הוא חוטא כלפי הדת ‪,‬קודם כל הוא יהודי וכל חיוו כך הוא יישאר‬ ‫‪663‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫עבודתי חקרתי את החילוניות היהודית ‪,‬חיפשתי מהי משמעות המילה" חילוני "וגיליתי שיש‬ ‫הרבה מאד משמעויות ואין משמעות אחת ברורה וכל אחד מתאים לעצמו את ההגדרה שהכי‬ ‫מתאימה לאורך חייו ‪,‬חקרתי את תפיסת העולם החילונית ואת התרבות החילונית ‪.‬בעבודתי‬ ‫היה לי חשוב לגלות איך כל העולם החילוני התחיל ולכן חזרתי עשרות שנים אחורה עד‬ ‫לאמצע המאה ה ‪- 18‬שם התחיל כל התהליך המאסיבי של החילון וגם עד לחילני הראשון‬ ‫אלישע בן אבויה שחיי בימי חורבן בית שני וכפר בדת ויצא מאורך חייו הדתיים ‪.‬חקרתי גם‬ ‫את נושא הציונות אשר מרכזה הוא לעלות ולהתיישב בארץ ישראל וכך זה סוטר את אמונת‬ ‫החרדים ‪ .‬הנושא האחרון אותו חקרתי הוא יחס החרדים כלפי החילונים ובו יש מתיחות רבה‬ ‫בין שני הצדדים והיא באה לידי ביטוי במדינתינו כיום בהרבה מאוד נושאים והאקטואלי‬ ‫שבהם הוא נושא השיוויון בנטל‪.‬‬ ‫‪667‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫•‬ ‫יובל דוניו גדעון ‪,‬מהי יהדות חילונית ‪?,‬מאמר מגזין‪, 2005‬‬ ‫•‬ ‫מלכין ‪,‬י ‪,‬במה מאמינים יהודים חילונים‪? 2000‬‬ ‫•‬ ‫ליבמן ‪,‬י ‪,‬לחיות ביחד ‪:‬יחסי דתיים חילוניים בחברה ישראלית‪, 1990‬‬ ‫•‬ ‫דעת אמת ‪,‬מעמד החילוני בהלכה‪, 2002‬‬ ‫•‬ ‫אמית ‪,‬י ‪,‬בראשית ברא האדם את אלוהים ‪,‬חופש‪, 2008‬‬ ‫•‬ ‫ויקידפדיה ‪, http://he.wikipedia.org.‬‬ ‫•‬ ‫עולם היהדות והקבלה ‪,‬הדתיים מרחיקים אותי מהיהדות‪, http://www.olam-‬‬ ‫‪jew.com/shut/datiim-marchikim-yaach-oyen.htm‬‬ ‫•‬ ‫נתן צבי פרידמן ‪,‬יחסי דתיים חילוניים ‪-‬לאור ההלכה ‪,‬מכללת הרצוג" דעת‪", 1968‬‬ ‫•‬ ‫רביצקי ‪,‬א ‪,‬דתיים וחילוניים בישראל ‪-‬אמנה חברתית ‪,‬המרכז לטכנולוגיה חברתית ‪,‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫•‬ ‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית ‪,‬יחסי דתיים וחילוניים בישראל – עבר ‪,‬הווה ועתיד ‪,‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17807‬‬ ‫‪http://video.cet.ac.il/VideoPlayer.aspx?xmlConfigPath=History/Tea .5‬‬ ‫‪cher/Moderna/Moderna.xml‬‬ ‫‪ .6‬סילפין‪ ,‬א‪" ,‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪58-‬‬ ‫ולהתגבשותן"‪,‬סיכומונה‪http://www.sikumuna.co.il ,‬‬ ‫‪665‬‬ ‫בית‪-‬הספר "נופי הבשור"‬ ‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬ד‪.‬נ הנגב ‪58638‬‬ ‫טלפון‪3776585533 :‬‬ ‫גלגול הנשמות בעיני ההינדואיזם והיהדות‬ ‫שם התלמיד‪ :‬גלית וולפוביץ'‬ ‫שם המנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬ ‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ רעים‬ ‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ מגן‬ ‫תעודת זהות‪653383668 :‬‬ ‫מקום עבודה‪" :‬נופי‪-‬הבשור"‬ ‫טלפון התלמיד‪3867858655 :‬‬ ‫‪668‬‬ ‫ראשי פרקים‬ ‫עמוד ‪6‬‬ ‫מבוא‬ ‫עמוד ‪6-5‬‬ ‫הינדואיזם‬ ‫עמוד ‪8-55‬‬ ‫גלגול הנשמות בעיני היהדות‬ ‫גלגול נשמות על פי ההינדואיזם‬ ‫עמוד ‪56-56‬‬ ‫השוואת רעיון החיים שלאחר המוות בהינדואיזם מול היהדות‬ ‫עמוד ‪56-58‬‬ ‫עמוד ‪53‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪663‬‬ ‫מבוא‬ ‫בעבודתי אחקור את מסתרי החיים שלאחר המוות‪ .‬קיימות אמונות שונות ומגוונות בנושא זה‪,‬‬ ‫כמו למשל בנצרות‪ ,‬אשר לפיה האדם מת ועולה לגן עדן אם היה טוב בחייו או יורד לגיהינום‬ ‫אם היה אדם חוטא‪ .‬ישנה גם הגישה האתיאיסטית אשר מבטלת את רעיון הנשמה ולפיה‬ ‫כאשר האדם מת הוא "נכבה"‪ ,‬הופך לגופה דוממת לנצח‪ .‬אני אבקש להתמקד בגישה‬ ‫ההינדית המסורתית‪ ,‬גלגול נשמות‪ ,‬ואבדוק אם היא מוכרת גם ביהדות‪ .‬גלגול הנשמות הינו‬ ‫כלי אשר דרכו הנשמה יכולה להתפתח ולהתקדם מבחינה רוחנית‪ .‬כאשר הנשמה תגיע אל‬ ‫הרמה הנכונה‪ ,‬היא יכולה להגיע אל גן העדן ולנוח ולהירגע‪.‬‬ ‫בחרתי לחקור את ההינדואיזם משום שרציתי להבין אותה יותר טוב‪ .‬זו דת כה שונה משלוש‬ ‫הדת המונותיאיסטיות יהדות נצרות ואסלאם ולכן קשה מאוד להבין אותה ולהתחבר אליה‪.‬‬ ‫מאז ומעולם היא סקרנה אותי ואני מקווה שדרך עבודה זו יפקחו עיני‪ .‬אני אתמקד בנושא‬ ‫המוות משום שזו אחת מתעלומות החיים הגדולות ביותר הניצבת לפנינו‪ ,‬אשר מאז ומעולם‬ ‫בלבלה אותי ואיימה עליי‪ .‬אני מקווה שאמצא תשובות לכל שאלותיי וכך אבין את העניין יותר‬ ‫לעומק‪.‬‬ ‫בפרק הראשון אציג את עיקרי האמונה ההינדית אשר לא מוכרת לרוב ובכך אנסה להבהיר‬ ‫מספר עקרונות בעבודה‪ .‬בפרק השני אברר אם היהדות מכירה ברעיון גלגול הנשמות‪ ,‬ואם כן‬ ‫אמצא מהי הגישה היהודית כלפי גלגול הנשמות‪ .‬בפרק השלישי אגדיר מהו גלגול נשמות‬ ‫הינדי‪ ,‬ובפרק האחרון אשווה בין היהדות להינדואיזם‪.‬‬ ‫בעבודתי אשתמש בספרים‪ ,‬במאמרים‪ ,‬באתרי אינטרנט ובמקורות מן התנ"ך כדי להסביר‬ ‫את כל אשר אני מחפשת מכל זווית אפשרית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אשתמש במספר שאלות אשר יכוונו‬ ‫אותי אל המטרה – מה התהליך שעוברת הנשמה בין רגע המוות אל הלידה מחדש‪ ,‬האם‬ ‫קיים גלגול נשמות בבעלי חיים או רק בבני האדם‪ ,‬מדוע נשמרת רמתה הרוחנית של הנשמה‬ ‫מגלגול אחד לשני כאשר הזיכרונות נעלמים כליל‪.‬‬ ‫‪665‬‬ ‫הינדואיזם‬ ‫הינדואיזם הינה הדת הרווחת בהודו ונפאל‪ .‬מהות ההינדואיזם הינה שאיפה להגעה אל‬ ‫הגאולה‪ ,‬ה"מוקשה"‪ .‬כדי להגיע אל מצב זה על המאמין ההינדואי האדוק להאמין בשלושה‬ ‫עיקרים‪:‬‬ ‫‪ º‬אמונה בממשות עליונה אחת‪.‬‬ ‫‪ º‬אמונה בסמכותן של ה"ודות" וה"אופאנישאדות"‪.‬‬ ‫‪ º‬אמונה בעקרונות ה"קארמה" וה"סמסארה"‪.‬‬ ‫רק לאחר שיאמין בכל העקרונות הללו ויחיה על פיהם תוך ביצוע ה"דהרמה" והקפדה על‬ ‫חובות ה"קאסטה" יוכל המאמין ההינדואי להגיע אל ההארה‪ ,‬ה"מוקשה"‪.‬‬ ‫התחלתה של הדת ההינדית‪ ,‬או הברהמנית‪ ,‬אינה ידועה בצורה ברורה‪ ,‬שכן הופעתה‬ ‫הראשונית הייתה לפני המצאת דרך התקשורת הכתובה‪ .‬ניתן רק להניח כי ההיסטוריה‬ ‫ההינדית החלה באלף השלישי לפני הספירה‪ .‬בשנת ‪ 5833‬לפנה"ס בקירוב השתלטו שבטי‬ ‫נוודים אריים לתת היבשת ההודית מפרס על ידי פלישות אלימות ומסעות מלחמה‪ .‬הם‬ ‫התגאו מאוד בטוהר גזעם והיה קיים בהודו חוק האוסר על נישואים בין האריים להודים‪.‬‬ ‫השבטים האריים הגיעו אל הודו מפרס ולאחר השתלטותם על האזור המשיכו אל אירופה‪.‬‬ ‫בתקופת מלחמת העולם השנייה אימצו אל עצמם הנאצים את המונח "ארים" כדי להקנות‬ ‫לעצמם יסודות היסטוריים‪-‬מדעיים‪ .‬השבטים האריים העבירו את מנהיגיהם אל קהילות עמק‬ ‫האינדוס ושינו את המבנים החברתיים שלהם‪ .‬מתוך האינטראקציה הזו התפתח הרעיון‬ ‫הרוחני שהתגולל אז והפך אט אט אל ההינדואיזם המוכר לנו כיום‪.‬‬ ‫ההינדואיזם הינה דת פוליתיאיסטית הכוללת בתוכה מספר רב מאוד של אלים‪ ,‬אשר‬ ‫העיקריים ביניהם‪ ,‬ה שילוש האלוהי ההינדואי כולל את‪ :‬ברהמה‪ ,‬וישנו ושיווא‪ .‬כל אחד‬ ‫מהאלים הללו מתייחס אל התהליך הקוסמי של היצירה‪,‬‬ ‫השימור וההרס‪ .‬ברהמה – נחשב לאל האחראי לבריאת‬ ‫העולם‪ ,‬אך זוהי לא הגדרה מדויקת‪ ,‬משום שישנם סיפורי‬ ‫בריאה רבים בהם מוזכר כי אלים אחרים בראו את העולם‪.‬‬ ‫צורה טובה יותר לתיאור תפקידו האלוהי של ברהמה היא אל‬ ‫של חוכמה‪ ,‬אל שמשקיף על העולם ומספר את הסיפור של‬ ‫העולם‪ .‬ברהמה מתואר כישוב על פרח לוטוס ובעל ארבעה‬ ‫ראשים המכוונים אל ארבעת רוחות השמיים המציינים את‬ ‫היותו מתבונן על העולם ומבין את המתרחש‪ .‬בדומה לרוב האלים הוא מופיע כבעל ארבע‬ ‫‪666‬‬ ‫ידיים‪ :‬ביד אחת הוא נושא שרביט המסמל את היותו אל הפולחן; ביד השנייה הוא נושא כד‬ ‫מים המסמל את החיים של הקיום; ביד השלישית הוא מחזיק מחרוזת שבעזרתה הוא סופר‬ ‫את הזמן של הקיום שעבר; וביד הרביעית הוא מחזיק את הטקסטים הקדושים של הודו‪ .‬אבל‬ ‫בניגוד לאלים האחרים‪ ,‬הוא אינו נושא בידיו כלי נשק‪ .‬הוא מתואר לרוב כנותן עצה וכמעניק‬ ‫משאלה‪ ,‬ובדרך כלל ל א לוקח חלק אקטיבי בלחימה‪ ,‬אלא רק מייעץ מה לעשות‪ ,‬ולכן אין לו‬ ‫כל צורך בכלי נשק‪ .‬וישנו – האל המשמר‪ ,‬המגן על העולם‪ ,‬הוא כל‪-‬יודע כל‪-‬יכול וכל‪-‬נוכח‪.‬‬ ‫וישנו מתואר כגבר נאה בעל צבע עור כחול כהה או שחור‪ ,‬שגובהו והכתר שלראשו מתארים‬ ‫את היותו מלך ישר דרך‪ .‬בכל אחת מארבעת ידיו הוא מחזיק סמל אחר‪ :‬שרביט המסמל את‬ ‫כוחו המלכותי; דיסקוס‪ ,‬הנשק המוחלט; לוטוס המבטא את חלקו במעשה הבריאה; וקונכייה‬ ‫להשמעת אות הניצחון כאשר הוא מביס את האדהרמה‪ ,‬אי הסדר הקוסמי‪ ,‬ומחזיר את‬ ‫ההרמוניה לעולם‪ .‬במיתולוגיה מתוארות עשר התגלמויות של וישנו‪ ,‬הנפוצות שביניהן הן‬ ‫קרישנה וראמה‪ .‬שיווא – אל ההרס‪ ,‬אך טמונים בו גם הכוחות‬ ‫ליצור מחדש וסגולת הפוריות‪ .‬הכוחות הלכאורה מנוגדים הללו‬ ‫מראים כי ההינדואיזם מכיר בתהליך הטבעי של לידה‪ ,‬מוות‬ ‫ולידה מחדש‪ .‬שיווא מתואר כבעל שיער ארוך ומלא קשרים‬ ‫המתאר את סגפנותו; נחשים כרוכים על צווארו ועל מותניו ובידו‬ ‫מעין קלשון‪ ,‬החשוב בכלי נשקו; צווארו כחול משום ששתה רעל‬ ‫אשר סיכן את עתיד העולם‪ -‬פעולה זו מראה על החמלה‬ ‫הטמונה בו‪.‬‬ ‫כדי להבין יותר לעומק את החזון ההינדי‪ ,‬נגדיר את המושגים שהוזכרו לעיל‪:‬‬ ‫ודות‪ :187‬ודה פירושה חוכמה‪ .‬קיימים ארבעה ספרי ודות‪ :‬ריג‪-‬ודה‪ ,‬יאז'ור‪-‬ודה‪ ,‬סאמא‪-‬ודה‪,‬‬ ‫אטארווה‪-‬ודה‪ .‬הודות הן אוסף של כתבים עתיקים ופיוטים (מנטרות) שונים‪ ,‬אשר כוללים‬ ‫תפילות ומזמורים לאלים השונים‪ .‬בנוסף לפיוטים אלה הודות מסבירות את החוקים והכללים‬ ‫שעל פיהם על בני האדם להתנהג ולהתייחס אחד לשני‪ .‬לפי האמונה ההינדית‪ ,‬הודות ניתנו‬ ‫מן האלים והועברו בעל פה מדור לדור מהמלומדים שזכו להשראה וקיבלו אותן מהאלים‪.‬‬ ‫אופאנישאדות‪ :188‬כוללות את עיקרי המסר הרוחני של ההינדואיזם‪ .‬החלקים האחרונים של‬ ‫הודות נקראים אופאנישאדות והם מבטאים את התכנים הפילוסופיים והפרקטיים של הודות‪.‬‬ ‫‪187‬‬ ‫שפילברג‪ ,‬ח‪ ,.‬הודו‪ :‬אמונות ודתות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ו עמוד ‪.57-55‬‬ ‫‪188‬‬ ‫קאפרה‪ ,‬פ‪ ,.‬הטאו של הפיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמוד ‪53‬‬ ‫‪666‬‬ ‫קארמה‪ :189‬חוק הסיבה והתוצאה‪ .‬לפי חוק זה‪ ,‬לכל פעולה שהאדם עושה יש תגובה‪ ,‬תוצאה‪.‬‬ ‫זהו מונח נייטראלי‪ ,‬שמשמעותו שעלינו לקחת אחריות למעשינו‪ ,‬כיוון שנידרש לתקן את‬ ‫הטעויות שאנו עושים בגלגולים הבאים‪.‬‬ ‫סמסארה‪ :190‬מחזור אינסופי של לידה‪ ,‬מוות ולידה מחדש בו נתונה הנשמה‪ .‬לפי תפיסה זו‪,‬‬ ‫העולם הוא נצחי‪ ,‬בהיותו חסר התחלה בזמן‪ .‬לזמן יש אומנם מחזורים‪ ,‬אך אי אפשר להצביע‬ ‫על התחלה של מה שקיים או על סוף מוגדר כלשהו‪ .‬בתוך נצח זה נולד האדם שוב ושוב‪,‬‬ ‫במעגלים חוזרים של התהוות וכיליון‪ .‬הסמסארה מסדירה את המעבר של הנפש מגוף לגוף‪,‬‬ ‫כאשר כמעט כל צורות החיים הקיימות שותפות בתוך מעגל זה (האלים‪ ,‬האלים למחצה‪,‬‬ ‫השדים‪ ,‬בני האדם‪ ,‬יצורים מיתולוגיים ובעלי החיים)‪.‬‬ ‫דהרמה‪ :191‬אמת צדק ויושר‪ .‬משמעותה האתית של המילה היא "הדרך הנכונה לחיים"‪,‬‬ ‫הנובעת ממכלול חובות האדם או 'התנהגות נאותה'‪ ,‬במיוחד במובן דתי או חברתי‪.‬‬ ‫קאסטה‪ :192‬השכבה הדתית והחברתית שאליה משתייך האדם מינקותו‪ .‬שכבה זו היא קבועה‬ ‫ואינה יכולה להשתנות‪ ,‬לפי חוקי החברה ההינדית‪.‬‬ ‫מוקשה‪ :193‬גאולה‪ ,‬הארה‪ .‬האדם חי במעגל של גלגול נשמות הגורם לו סבל וכאב נפשי‪,‬‬ ‫סמסארה‪ .‬המוקשה היא המצב אליו שואף וחולם האדם כדי להפסיק את חיי הסבל שהוא חי‪.‬‬ ‫כאשר האדם מגיע אל המוקשה הוא יוצא מהמעגל של המוות והלידה מחדש ולא חוזר אל‬ ‫העולם – נשמתו אינה לוקחת עוד חלק במחזור החיים‪.‬‬ ‫הפילוסופיה ההינדית המחולקת לשישה זרמים אורתודוקסים המבוססים על הודות‪ .‬זרמים‬ ‫אלה קרויים גם "אסטיקה"‪ .‬זרמי ה"נאסטיקה" – הלא אורתודוקסיים – הנודעים ביותר הינם‬ ‫ה"צ'ארווקה"‪ ,‬הבודהיזם והג'איניזם‪ .‬ההבדל בין אסטיקה לנאסטיקה הוא שהזרמים הלא‬ ‫אורתודוקסים מתכחשים לסמכות ה"ודות" כטקסטים שניתנו מן האלים ומציעות למאמיניהם‬ ‫תפישות עולם חלופיות ודרכים חדשות לשחרור‪.‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪http://www.merkaz-ruhani.co.il/page2.html http://www.lotuscenter.co.il/creation/karma.htm‬‬ ‫‪http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%94+%D7%947%9‬‬ ‫‪9%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%D7%9D&source=web&cd=4&cad=rja&ved=0C‬‬ ‫‪D8QFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.aguda4u.co.il%2Fsites%2Fdefault%2Ffiles%2F%2520%25D7%25‬‬ ‫‪93%25D7%2595%25D7%2593%2520%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2‬‬ ‫‪599%25D7%2599%25D7%25AA.doc&ei=xZXuUNadApOHswbMyYHAAg&usg=AFQjCNG0fW9q‬‬‫‪ sbKfJBo9ainrJ9-1PKiHQ‬קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬ ‫‪191‬‬ ‫קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬ ‫‪192‬‬ ‫‪http://www.aviv.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=52835173&nTocEntryID=52958004‬‬ ‫‪&nPageID=52913886‬‬ ‫‪193‬‬ ‫קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬ ‫‪666‬‬ ‫כיום‪ ,‬דרך חלוקת ששת זרמי האסטיקה הינה לשלושה זוגות‪ .‬חלוקה זו לה הייתה בהכרח‬ ‫ההסדר המקורי והזוגות לא תמיד משלימים זה את זה‪ .‬ניאיה ו‪-‬ווייששיקה – ניאיה משמעה‬ ‫ניתוח לוגי‪ .‬האדם יכול להגיע אל המוקשה אם יבין את דרכי העולם בעזרת חושים ותובנה‪,‬‬ ‫היקש‪ ,‬אנלוגיה ועדות מילולית‪ .‬המונח "ווייששיקה"‪ ,‬טוענים‪ ,‬גזור מהמונח "קטגוריה של ידע‬ ‫המציין הבדל יסודי‪ ,‬אינדיבידואליות‪ ,‬ייחודיות‪ ".‬יש חשיבות רבה לחומר‪ ,‬כדי להגיע אל‬ ‫השחרור יש להכיר בטבעו האטומי של היקום‪ ,‬בהבדל בין חומר לנשמה ובנבדלותם של‬ ‫השניים זה מזה‪ .‬סאנקריא ויוגה – העיקרון מאחורי סאנקריא הוא הפסקה מוחלטת של‬ ‫הסבל‪ ,‬ולמצב זה מגיעים דרך היוגה‪ .‬הסאנקריא הינה שיטה דואליסטית המאמינה בשתי‬ ‫ישויות נצחיות‪ ,‬ה"פורושה" (הנפש) וה"פרקריטי" (החומר‪ ,‬הגוף)‪ .‬ישויות אלה מתנגדות אחת‬ ‫לשנייה – הנפש חופשיה מיסודה אך היא לכודה בתוך הגוף ולמראית העין משועבדת לו וזהו‬ ‫מקור הכאב והסבל שממנו מבקש האדם להשתחרר‪ .‬היוגה היא אמצעי להגיע לשחרור‪.‬‬ ‫היוגה מתוארת בשמונה צעדים‪ :‬הימנעות‪ ,‬קיום ושמירה‪ ,‬תנוחה‪ ,‬שליטה בנשימה‪ ,‬נסיגה‬ ‫מהחושים‪ ,‬ריכוז‪ ,‬מדיטציה והגות‪ .‬התפישה המערבית של היוגה אינה נכונה‪ ,‬שכן אין צורך‬ ‫מיוחד בתנוחות גופניות מדהימות כדי להגיע לשליטה גופנית‪ ,‬ניתן להגיע לכך אפילו‬ ‫באמצעות ישיבה רגועה על כיסא‪ .‬מימאנסא ו‪-‬ודאנטה – ודאנטה פרושה "סוף הודה" והיא‬ ‫מתוארת גם כידע שלם של הודות‪ .‬משתמשים במונח זה כדי לתאר את הפילוסופיות שהחלו‬ ‫באופאנישאדות‪ .‬מימאנסא הינה בת‪-‬זוגה של הודאנטה אך היא מתארת יותר את ביאור‬ ‫הודות מאשר קבלתן כדרך לשחרור‪ .‬בסופו של דבר אישרה המימאנסא כי אפשר להגיע אל‬ ‫המוקשה על ידי כיבוד הודות וקיום הטקסים הכלולים בהן‪.‬‬ ‫‪668‬‬ ‫גלגול הנשמות בעיני היהדות‬ ‫גלגול הנשמות הינו עיקרון המיוחס בעיקר אל אמונות המזרח‪ ,‬אך ישנם מקורות יהודים אשר‬ ‫ניתן לפרשם כהוכחה לגלגול נשמות‪ .‬בפרק זה אנסה למצוא את התפישה היהודית כלפי‬ ‫מושג זה על פי עקרונות הקבלה וספרות חז"ל‪.‬‬ ‫גלגול נשמות על פי הקבלה‪ :‬משמעות המילה קבלה הינה גילוי המהות הפנימית שלנו‪.‬‬ ‫הקבלה נמצאת במרכזה של המסורת המיסטית המערבית‪ ,‬והיא דרך של התפתחות אישית‬ ‫והגשמה עצמית‪ .‬הבסיס לקבלה הוא מפת עץ החיים‪ ,‬שהינה דיאגרמה העוסקת בתודעת‬ ‫האדם‪ .‬היא משמשת השראה מתמדת למחפשים אחר האמת‪ ,‬התרים אחרי חכמה פנימית‪,‬‬ ‫הקבלה מבטאת את הקשר שבין חיי היום יום לרוחניות הקיימת בתוכנו‪ .‬מפת עץ החיים‬ ‫משמשת מדריך לגוף‪ ,‬לאישיות‪ ,‬לנשמה ולרוח האדם‪ .‬עץ החיים מתייחס לכל הרבדים‬ ‫הקיימים באדם ולא רק לאינטלקט ולכן מכונה הקבלה "המיסטיקה היהודית"‪.‬‬ ‫‪194‬‬ ‫גלגול נשמות מתפרש על שני סוגי גלגולים‪ .‬הראשון אינו מדבר על מעגל של לידה מחדש‪,‬‬ ‫אלא על התקופות השונות שאנו עוברים במהלך חיינו‪ .‬התקדמות זו נועדה להביא לתיקון‬ ‫הנשמה על ידי התנסות חווייתית‪ .‬המילה "גלגול" מתארת מצב רוחני חדש‪ ,‬גבוה יותר‪,‬‬ ‫שאליו מגיעה הנשמה שלנו‪ .‬על פי הקבלה‪ ,‬שאיפתה של הנשמה היא להישאר תמיד במצב‬ ‫של מודעות טהורה מבלי להיות תלויה בקיום הגופני‪ ,‬המצריך את מיקומה של הנשמה בתוך‬ ‫הגוף הסובל מכל מגבלות הגוף‪ ,‬ומתנגד ללידה מחדש‪ ,‬וכך נתונים הנשמה והגוף במאבק‬ ‫מתמיד‪ .‬הסוג השני מתייחס אל גלגול נשמת האדם לאורך מאות ואף אלפי שנות התפתחות‪,‬‬ ‫ברגע המוות הגוף הפיזי שלנו מפסיק להתקיים‪ .‬אם הצלחנו לגלות את העולם הרוחני עוד‬ ‫במהלך חיינו בעולם הזה‪ ,‬נמשיך להתקיים בו גם לאחר מות הגוף הגשמי שלנו‪ .‬במידה ולא‬ ‫עשינו זאת‪ ,‬נמצא את עצמנו שוב בעולם הזה‪ ,‬בגלגול חדש‪ ,‬עם חיים אחרים ו"תסריט" שונה‬ ‫לחלוטין‪ .‬הקץ למעגל גלגול נשמות צפוי רק כאשר הנשמה התפתחה דיה‪ ,‬ואין בה יותר רצון‬ ‫להיוולד מחדש‪ .‬ישנן אמונות תפלות הטוענות כי גלגול הנשמות מתחלק בין בני האדם ובין‬ ‫בעלי החיים‪ ,‬אך חשוב לציין שבעיני הקבלה העניין אינו כך‪ .‬גלגול הנשמות מתקיים רק בין‬ ‫בני האדם ולא ניתן לשוב אל העולם הגשמי בתור חיה או חרק לאחר גלגול אנושי‪ .‬קיימת‬ ‫סברה כי אדם אשר לא הצליח לפתח את נשמתו עד הרמה העליונה יאלץ לחזור אל העולם‬ ‫הגשמי המוכר לנו ובגלגול זה יוכל להמשיך את תהליך התפתחותו מאותה רמה רוחנית שבה‬ ‫"נעצר"‪ .‬מתוך כך עולה השאלה ‪ -‬כיצד נשמרת התפתחות זו בין גלגול לגלגול בזמן‬ ‫שהזיכרונות נעלמים כליל? שאלה זו נותרת ללא מענה‪ ,‬שכן מדע גלגול הנשמות מלא‬ ‫‪194‬‬ ‫"מדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה"‪ ,‬זיו מאיר‪ ,‬מרצה ויו"ר "ההתאחדות הישראלית לשיטות ריפוי‬ ‫הוליסטיות ורייקי"‪.‬‬ ‫‪663‬‬ ‫מסתורין וחוקריו לא הגיעו אל תום עבודתם‪ .‬נוכל רק לשער כי ההתפתחות הרוחנית נמצאת‬ ‫יחד עם הזיכרונות‪ ,‬הנשמרים בתת המודע שלנו‪ ,‬ולכן כאשר חודרים אל תת המודע ניתן‬ ‫למצוא את הזיכרונות מגלגולים קודמים ומתוך כך להכיר את עצמנו ולהתפתח מבחינה‬ ‫רוחנית‪.‬‬ ‫קיימות פרשנויות רבות ומגוונות של פסוקי המקרא‪ ,‬בניסיון להבין את אלוהים והוראותיו‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬גלגול נשמות אינו נתפש כאפשרי בעיני עיקרי הדת היהודית‪ ,‬אך ישנם פרשנים‬ ‫המוצאים הוכחות לקיום תהליך זה בעזרת פרשנות קבלית‪ .‬אחד המקורות הנפוצים לעניין זה‬ ‫הוא הפסוק "פֹּקֵ ד עֲ וֹּן אב בוֹּ ת לעל‪ -‬בבנִ ים וְ לעל‪ִ -‬ש ֵל ִשים וְ לעל‪ִ -‬ר ֵב ִעים"‬ ‫‪195‬‬ ‫‪ .‬הפרשנות הידועה‬ ‫יותר‪ ,‬פשט הפסוק‪ ,‬הינה שאדם שחטא‪ ,‬ייענש הוא וייענשו בניו ונכדיו עד דור רביעי‪ ,‬אולם‬ ‫ישנם פרשנים המתייחסים לרובד ה"סוד" של הפסוק ומוצאים כי הוא מלא סודות ורמזים‪ .‬הם‬ ‫טוענים כי שילשים ורבעים הם הגלגולים של האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם ייענש על חטאיו במשך‬ ‫ארבעה גלגולים ורק בסופם יכפר על מעשיו‪ .‬פירוש זה גם מסביר את הביטוי "צדיק ורע לו"‪,‬‬ ‫שכן בסוף הגלגול הרביעי האדם יהיה נקי מפשע ומתוך כך יהיה צדיק אך לאחר זמן רב של‬ ‫סבל – היה לו רע מאוד במשך זמן ממושך מאוד‪.‬‬ ‫‪196‬‬ ‫הרב מנשה בן ישראל מביא הוכחות‬ ‫ודוגמאות רבות לקיום גלגול נשמות במקורות התנ"ך ובדברי חז"ל בספרו "נשמת חיים"‪:‬‬ ‫‪ º‬לאחר חטאו של האדם הראשון אמר לו אלוהים‪ִ " :‬כי‪ -‬בעפב ר אל בתה‪ ,‬וְ אֶ ל‪ -‬בעפב ר‬ ‫בתשוב"‪ .197‬לפי הפשט‪ ,‬האדם נוצר מעפר ולאחר מותו ישוב הגוף ויתפרק לעפר‪ .‬לפי‬ ‫פרשנות הסוד‪ ,‬הכוונה ב"עפר" היא לגוף ממש שנוצר מעפר‪ ,‬ולכן "אל עפר תשוב"‪.‬‬ ‫הרב מפרש זאת כך‪" :‬רמז לו כי אחר שחטא יוכרח להתגלגל פעם אחרת ולשוב‬ ‫אל עפרו כדי להשלים מה שחיסר בפעם הראשונה"‪.‬‬ ‫‪º‬‬ ‫"דוֹּ ר הֹּלֵ ְך וְ דוֹּ ר בבא"‬ ‫‪198‬‬ ‫– קיים כאן היפוך‪ ,‬היה צריך לכתוב "דור בא ודור הולך"‪ .‬פירוש‬ ‫הרב בספרו‪" :‬אלא מלמד שכבר בא"‪ ,‬כלומר שהדורות שהולכים ‪ -‬הם עצמם אחר כך באים‪.‬‬ ‫‪º‬‬ ‫איוב מעיד על עצמו‪ " :‬בערֹּם יבצב ִתי ִמ ֶבטֶ ן ִא ִמי‪ ,‬וְ בערֹּם אב שוב בש במה"‪ 199.‬כלומר‪" ,‬אשוב ממש‬ ‫לבטן‪ ,‬בהיותו חושב שעוד תשוב נשמתו להתגלגל בגוף אחר"‪.‬‬ ‫גלגול נשמות בספרות חז"ל‪ :‬כאשר אנו עוסקים בחיים שלאחר המוות עולות שאלות רבות‪,‬‬ ‫שכן זהו עניין שאינו ניתן להוכחה‪ .‬אחת השאלות הגדולות הניצבות בפנינו הינה ‪ -‬מה קורה‬ ‫‪195‬‬ ‫דברים ה‪ ,‬פסוק ח‪.‬‬ ‫‪196‬‬ ‫נלקח מתוך מאמרה של יהודית עזרד‪.‬‬ ‫‪197‬‬ ‫בראשית ג‪ ,‬פסוק י"ט‪.‬‬ ‫‪198‬‬ ‫קהלת א‪ ,‬פסוק ד‪.‬‬ ‫‪199‬‬ ‫איוב א‪ ,‬פסוק כ"א‪.‬‬ ‫‪667‬‬ ‫לנשמתנו הרוחנית לאחר מותנו הגשמי‪ .‬האם היא עוברת בן רגע אל תינוק שנולד או אל‬ ‫ביצית שמופרית‪ ,‬או האם היא בכלל נעלמת וגלגול הנשמות אינו אלא מיתוס שהומצא על ידי‬ ‫דתות המזרח המסתוריות‪ .‬קיימת תשובה לשאלה זו‪ ,‬על פי המדרש "אוצר הנשמות"‪ .200‬לפי‬ ‫מדרש זה‪ ,‬כאשר אלוהים ברא את העולם הוא גם ברא מצבור של נשמות וכאשר גבר ואישה‬ ‫מקיימים יחסים ביניהם‪ ,‬הוא בוחר נשמה אחת ושולח אותה אליהם‪ .‬אלוהים מחליט באותו‬ ‫רגע על הנתונים הפיזיים שיורשת הנשמה אך על האלמנטים הרוחניים שלה הוא אינו יכול‬ ‫להשפיע ‪ -‬מיד הקב"ה גוזר על הטיפה מה יהא בסופה אם זכר אם נקבה אם חלש אם‬ ‫גבור אם עני אם עשיר אם קצר או ארוך אם מכוער או נאה אם עבה או דק אם בזוי או‬ ‫גס‪ ,‬וכן גוזר על כל קורותיו‪ ,‬אבל אם צדיק אם רשע לא‪ ,‬אלא הדבר ההוא נותנו בידו‬ ‫של אדם בלבד‪ .‬במדרש זה מתואר שיח בין אלוהים‪ ,‬מלאך אלוהים והנשמה‪ .‬הנשמה אינה‬ ‫רוצה להיכנס אל הגוף אך אלוהים שולח אותה בעל כורחה ‪ -‬דע שעל כרחך נולדת ועל‬ ‫כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬ ‫ברוך הוא‪ .‬כדי להסביר לנשמה מדוע עליה לשמור מצוות ולעבוד את אלוהים מראה לה‬ ‫המלאך את הצדיקים בגן העדן ואת החוטאים בגיהינום‪ ,‬כולם נבראו כמוה‪ ,‬טהורות‪ ,‬ובחיים‬ ‫בחרו מסלולים שונים וכעת הם מקבלים על כך את שכרם‪ .‬לאחר הסיור הזה הנשמה חוזרת‬ ‫אל רחם האישה וברגע הלידה נשכח הכל מן התינוק ‪ -‬ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו‪,‬‬ ‫מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע‪ .‬ניתן להבין מסיום‬ ‫המדרש כי חיי האדם הם מבחן‪ .‬אלוהים נותן לאדם את התשובות אך הוא צריך לעבוד קשה‬ ‫כדי להגיע אליהן בעזרת עבודת ה'‪ .‬ברגע המוות האדם נותן דין וחשבון לאלוהים‪ ,‬בו הוא‬ ‫בודק אם הגיע האדם אל התשובות‪ .‬אם כן‪ ,‬תחזור הנשמה אל גן העדן עד שיגיע תורה‬ ‫להיכנס אל הגוף הבא ואם לא הגיעה אל התשובות תישלח אל הגיהינום‪ .‬יש כאן סתירה עם‬ ‫ההשקפה ההינדית שטוענת כי גלגול הנשמות קיים כדי שהנשמה תוכל להשתפר עד שתגיע‬ ‫לרמה הרוחנית שתאפשר לה להיכנס אל גן העדן‪.‬‬ ‫מדרש זה נותן תשובות לכל מיני תופעות ביהדות‪ ,‬כמו למשל איסור ההפלה‪ .‬לפי המדרש‪,‬‬ ‫מרגע ההפריה יש לאדם נשמה והוא חלק מבריאת אלוהים ולכן פגיעה בו היא כפגיעה‬ ‫באלוהים‪ .‬פרשנות זו סותרת את הדעה שהעובר אינו חי ואינו בעל נשמה עד רגע הלידה‪.‬‬ ‫‪200‬‬ ‫מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ג‪.‬‬ ‫‪665‬‬ ‫גלגול נשמות על פי ההינדואיזם‬ ‫גלגול נשמות אינו "דרך אמונה"‪ ,‬תיאוריה או יציר פסיכולוגי שנועד להקל עלינו את הפחד‬ ‫מהמוות הסופי והמוחלט‪ ,‬אלא מדע מדויק שמסביר את חיינו בעבר ובעתיד‪ .201‬גלגול נשמות‬ ‫הינו מצב של סבל שממנו הנשמה שואפת להשתחרר‪ .‬ניתן להשוות מצב זה לסיפור היווני‬ ‫של סיזיפוס‪ ,‬אשר ניסה פעם להערים על האלים ונענש על כך לסחוב אבן גדולה עד פסגת‬ ‫ההר‪ .‬כל פעם שהגיע אל הפסגה הידרדרה האבן אל התחתית והוא נאלץ להחזיר אותה‬ ‫במעלה ההר‪ .‬כך הנשמה עובדת בפרך כל תקופת חיים בניסיון להגיע אל המצב האל‪-‬חומרי‬ ‫וכאשר היא נכשלת‪ ,‬עליה להתחיל תקופת חיים חדשה‪.‬‬ ‫כדי להבין ולהצליח להתמודד עם רעיון גלגול הנשמות יש קודם כל להבדיל בין הנשמה אל‬ ‫הגוף‪ .‬הגוף הינו החומר הגשמי והזמני עליו שולטת הנשמה‪ ,‬תפקידו היחיד הוא להכיל אותה‬ ‫בתוכו‪ .‬הנשמה היא נצחית‪ ,‬חסרת מגבלות והיא נושאת בתוכה את תפיסות החיים השונות‬ ‫מגוף לגוף‪ .‬בבהגוד‪-‬גיתא‪ ,‬מקור הידע על גלגול הנשמות‪ ,‬ניתנת דוגמה הממחישה את‬ ‫הקשר בין הגוף לנשמה – "כשם שהשמש לבדה מאירה את כל היקום הזה‪ ,‬כך הישות‬ ‫החיה‪ ,‬אחת בכל גוף‪ ,‬מאירה את כל הגוף על ידי התודעה‪ ".‬הנשמה נמשלת אל השמש‪,‬‬ ‫אשר אפילו ביום מעונן כאשר היא אינה נראית אנו יודעים כי היא תלויה בשמים שכן אנו‬ ‫רואים את אור קרניה‪ .‬כך ניתן להבין שכאשר אנו ערים‪ ,‬נושמים‪ ,‬מרגישים‪ ,‬זו הנשמה אשר‬ ‫נותנת רוח לחומר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הגיתא מציג דו שיח בין האל קרישנה לחברו ותלמידו‬ ‫ארג'ונה‪ .‬הוא מעביר לו את הידע על הנשמה כך – "מעולם לא היה זמן בו אני לא הייתי‪,‬‬ ‫לא אתה‪ ,‬ולא כל המלכים הללו‪ ,‬וגם בעתיד אף לא אחד מאתנו יחדל מלהיות‪ ".‬מעגל‬ ‫החיים של מוות‪ ,‬לידה ולידה מחדש הינו מצב של סבל אשר יש לנסות להשתחרר ממנו‪ .‬על‬ ‫הנשמה לנצל את גלגולה כאדם ולנסות לפתח את עצמה‪ ,‬לחקור את טבעה הנעלה ביותר‪.‬‬ ‫עקרונות הקארמה הם אלו אשר מנחים אותה‪ ,‬שכן אם תשתמש נכונה בגוף האדם תוכל‬ ‫לפתור את כל בעיות החיים וכך למלא את תפקידה‪ ,‬ותוכל להשתחרר ממעגל הסבל‪ ,‬הלא‬ ‫הוא גלגול הנשמות‪ .‬נשמה אשר תבזבז את חייה‪ ,‬תנצל את גלגולה האנושי לעינוג החושים‬ ‫בלבד ולא תמלא את תפקידה‪ ,‬תצבור לעצמה מספיק קארמה כדי להישאר סבוכה במעגל זה‬ ‫אלפי גלגולים נוספים‪ ,‬אשר לא כולם אנושיים‪ .‬לידה מחדש כבן אדם היא נדירה מאוד‪,‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬רוב הנשמות המסתובבות עלי אדמות לובשות צורות שאינן אנושיות‪ .‬כאשר‬ ‫הנשמה זונחת את מסעה להגשמה עצמית ומסתבכת בתשוקות חומריות‪ ,‬היא חוזרת אל‬ ‫העולם כיצור פחות‪-‬ערך ‪ -‬כחיה או אף פחות מכך‪.‬‬ ‫‪201‬‬ ‫בהקתודנתה‪ ,‬א‪ .‬צ‪ ,.‬לשוב חזרה‪ :‬מדע גלגול הנשמות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬ ‫‪668‬‬ ‫הגיתא מסבירה כי גלגול הנשמות מתרחש ברגע המוות עצמו‪ .‬הנשמה יוצאת מן הגוף הזקן‬ ‫ועוברת מיד אל הגוף הבא‪ .‬לטענה זו ניתן גם הסבר כדי לעזור להבנת הנושא ‪ -‬כשם‬ ‫שהנשמה נמצאת בגוף האדם כאשר הוא עובר מילדות לבגרות ולזקנה‪ ,‬כך עוברת הנשמה‬ ‫לגוף אחר עם המוות‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם עובר גלגולים במהלך תקופת חיים אחת ועל עיקרון זה‬ ‫מתבסס גם רעיון גלגול הנשמות‪ .‬לפי התפישה ההינדית‪ ,‬קיים גלגול נשמות בין כל היצורים‬ ‫החיים עלי אדמות‪ ,‬החל מחיידקים ואמבות‪ ,‬דרך דגים‪ ,‬צמחים וחיות ועד בני אדם ואלים‬ ‫למחצה‪ .‬המעבר אל הגוף אינו נקבע באופן שרירותי‪ .‬ברגעי הגסיסה האדם מתעמק‬ ‫בזיכרונותיו שנטמעו בו ולפי מחשבותיו הנשמה עוברת אל הגוף המתאים לה‪ ,‬אם למשל‬ ‫הנשמה עוזבת גוף כאשר נמצאת בו מנטליות של כלב תעבור הנשמה לגוף של כלב עד רגע‬ ‫הגלגול הבא‪.‬‬ ‫המעבר מגוף לגוף אינו רך ונעים כפי שניתן לחשוב‪ .‬מחברים רבים מציגים את גלגול‬ ‫הנשמות כריחוף איטי ורגוע אל עבר הגוף "הבא בתור" אך זוהי טעות‪ .‬לפי רב החוכמה‬ ‫קפילה מוני חווית המוות היא חוויה קשה וארוכה – "במצב אנוש זה‪ ,‬חורגות עיניו מחוריהן‬ ‫בגלל לחץ אויר שבא מבפנים‪ ,‬ובלוטותיו מתמלאות בליחה‪ .‬הוא מתקשה לנשום‪ ,‬וקול‬ ‫חרחור עולה מגרונו‪ ...‬הוא מת בצורה נוגעת ללב‪ ,‬בכאב נורא וללא הכרה‪ ".‬כשם‬ ‫שאנו כבני אדם איננו רוצים לעזוב את משכננו‪ ,‬כך הנשמה אינה מרוצה ממעברה אל גוף‬ ‫אחר‪ .‬גורמי הטבע נאלצים למושכה מן הגוף שבו היא חיה שנים כה רבות ומתוך כך מתרחש‬ ‫המוות הפיזי הקשה כל כך‪ .‬לפי הספרות הוודית‪ ,‬תהליך הלידה הוא כה קשה אשר כל‬ ‫הזיכרונות שצברה הנשמה בגלגולה הקודם נעלמים כליל והיא נאלצת לחוותם מחדש‪.‬‬ ‫הפרשנות הוודית מסבירה גם כי נשמות אשר הגיעו אל מצב של הגשמה עצמית וזהו גלגולן‬ ‫האחרון אינן חוששות מן המוות ומשתחררות מן הגוף באופן רגוע ונינוח‪ ,‬שכן הן מודעות לכך‬ ‫שהן נשמות טהורות וחופשיות והן אינן חלק בלתי נפרד מן הגוף החומרי‪.‬‬ ‫‪683‬‬ ‫השוואת רעיון החיים שלאחר המוות בהינדואיזם לבין‬ ‫היהדות‬ ‫בפרק הראשון של עבודתי ביססתי את עקרונות ההינדואיזם והסברתי מושגים חשובים‬ ‫להבנת העבודה‪ .‬במהלך העבודה הבנתי כי ההינדואיזם אינו שונה כל כך מתפיסת הרמב"ם‬ ‫כלפי היהדות‪ .‬לפי הרמב"ם‪ ,‬על אדם לשאוף תמיד אל שלמות הנפש‪ ,‬עליו להיות אדם מוסרי‬ ‫ולהאמין האלוהים‪ .202‬מצד שני‪ ,‬עקרונות ההינדואיזם טוענים כי על כל הינדי להאמין לממשות‬ ‫עליונה ולחיות על פי קודים אתיים ומוסריים‪ .‬גלגול הנשמות נותן לנשמה דרך להתפתח‬ ‫ולאחר הגעתה אל המצב העליון היא יכולה לעזוב את העולם הגשמי ועולה לגן עדן‪.‬‬ ‫בפרקים השני והשלישי של עבודתי בדקתי את רעיון גלגול הנשמות בין היהדות להינדואיזם‬ ‫והתבססתי על שלוש שאלות עיקריות‪ .‬בפרק זה אציג את השאלות ואת התשובות שנותנת‬ ‫להן כל גישה‪.‬‬ ‫מה קורה לנשמה אחרי מות הגוף‪ .‬כאן מתעורר הקושי להבין כיצד הנשמה יכולה לעבור‬ ‫מגוף לגוף‪ ,‬שכן היא דבר מופשט מאוד שלא ניתן לדמיין או לדמות למושגים גשמיים‪.‬‬ ‫היהדות נותנת לכך הסבר מקיף מאוד בדמות מדרש "אוצר הנשמות"‪ .‬במדרש זה מתואר‬ ‫התהליך שעוברת הנשמה לפני כניסתה לגוף כלשהוא‪ .‬לפי מדרש זה‪ ,‬אלוהים ברא בזמן‬ ‫בריאת העולם את כל הנשמות הפוקדות את עולמנו והן כולן נשמרות במקום אחד בגן העדן‪.‬‬ ‫כאשר מגיע הזמן‪ ,‬אלוהים בוחר נשמה אחת ומצוות אותה אל הגוף המתאים לה‪ .‬אלוהים‬ ‫בוחר את הנתונים הפיזיים של הגוף אשר אליו נכנסת הנשמה אך הוא אינו יכול לשנות את‬ ‫תכונותיה הרוחניות‪.‬‬ ‫על פי ההינדואיזם‪ ,‬מעבר הנשמה מגוף אחד למשנהו קורה באופן מידי‪ ,‬כמעט אוטומטי‪,‬‬ ‫כאשר ברגע שבו הגוף מת מוות פיזי הנשמה מיד קופצת אל הגוף הבא שתואם את מה‬ ‫שחוותה במהלך הגלגול האחרון‪.‬‬ ‫כיצד נשמרת התקדמותה הרוחנית של הנשמה מגלגול אחד למשנהו‪ .‬גלגול הנשמות‬ ‫נועד כדי לפתח את הנפש ולהתקרב אל שלמות אלוהית‪ .‬מכיוון שאיננו זוכרים את חיינו‬ ‫בגלגולים קודמים קשה להבין כיצד זה אפשרי כי ההתפתחות הרוחנית שלנו נשמרת‬ ‫והזיכרונות לא‪.‬‬ ‫‪202‬‬ ‫לפי שמונה פרקים לרמב"ם‪.‬‬ ‫‪685‬‬ ‫כאשר חקרתי שאלה זו גיליתי כי היהדות אינה נותנת לה תשובה ונאלצתי להסיק לגביה‬ ‫מסקנות בעצמי‪ .‬אני השוואתי בין הנשמה לזיכרונות שלנו והגעתי למסקנה כי הנשמה‬ ‫נשמרת‪ ,‬כמו הזיכרונות‪ ,‬בתת המודע שלנו‪ .‬בתשובתי הסתמכתי על מקרים רבים בהם‬ ‫אנשים אשר עברו טי פול בהיפנוזה וחדרו אל תת המודע שלהם ראו את חייהם מגלגולים‬ ‫רחוקים ומתוך חוויה זו הצליחו להתפתח ולצמוח מבחינה נפשית‪.‬‬ ‫תשובה לשאלה זו מובאת בבהגוד‪-‬גיתא‪ ,‬ספר קודש הינדי אשר נותן את כל המידע על גלגול‬ ‫נשמות‪ .‬לפי ספר זה‪ ,‬הנשמה עוברת מגוף אחד ברגע המוות הפיזי שלו אל גוף של עובר‪.‬‬ ‫באותו זמן ובמהלך ההיריון היא זוכרת את חייה הקודמים ואת החוויות שעברה‪ ,‬אך ברגע‬ ‫הלידה היא עוברת חוויה כה טראומטית שהיא שוכחת את כל זיכרונותיה מהגלגול הקודם‬ ‫וצריכה לחוות הכול מחדש‪.‬‬ ‫האם קיים גלגול נשמות בין בני אדם בלבד או בין כל החי אשר על כדור הארץ‪ .‬מתוך‬ ‫שאלה זו עולה שאלה נוספת‪ ,‬אם קיים גלגול נשמות בין בני אדם לחיות‪ ,‬האם לשני המצבים‬ ‫רמה רוחנית שווה‪.‬‬ ‫על שאלה זו עונה הספרות הקבלית באופן חד משמעי – לא! זוהי אינה אלא אמונה תפילה‪.‬‬ ‫גלגול הנשמות קיים אך ורק בין בני האדם ולא מעבר לכך‪ ,‬לפי גישה זו‪.‬‬ ‫ההינדואיזם נותן תשובה שונה לחלוטין – גלגול הנשמות קיים בהחלט בין בעלי החיים ומעבר‬ ‫לכך‪ ,‬גם בין חרקים‪ ,‬יצורי מים וצמחים משום שכולם הם נבראי האלים‪ .‬אולם‪ ,‬ישנן רמות‬ ‫רוחניות שונות בין הגלגולים‪ ,‬כאשר גלגול אנושי הוא הרמה הגבוהה ביותר‪ .‬זהו הגלגול‬ ‫הנדיר ביותר והחשוב ביותר‪ .‬כאשר הנשמה נמצאת בגלגול אנושי מטרתה היא להתפתח‬ ‫ולתת פתרונות לבעיות החיים‪ .‬אם עשתה זאת והגיעה אל מצב שלם היא יכולה לצאת‬ ‫ממעגל הלידה מחדש‪ ,‬אך אם היא מנצלת את גלגולה לשם סיפוק צרכים בלבד ולא מנסה‬ ‫להגיע אל מטרתה‪ ,‬היא נענשת וחוזרת אל העולם הגשמי לעוד אלפי גלגולים‪ ,‬לא כולם‬ ‫אנושיים‪.‬‬ ‫‪686‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ספרים‪:‬‬ ‫‪ .5‬בהקתודנתה‪ ,‬א‪ .‬צ‪ ,.‬לשוב חזרה‪ :‬מדע גלגול הנשמות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליטלטון‪ ,‬ק'‪ ,‬סקוט‪ ,‬חוכמת המזרח‪ ,‬אור יהודה‪ ,5888 ,‬עמוד ‪.58-86‬‬ ‫‪ .6‬קאפרה‪ ,‬פ‪ ,.‬הטאו של הפיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמוד ‪.83-58‬‬ ‫‪ .6‬שפילברג‪ ,‬ח‪ ,.‬הודו‪ :‬אמונות ודתות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט‪:‬‬ ‫‪ .5‬גלגול נשמות‪ ,‬קארמה וגורל‪ ,‬ד"ר ירון זפרן‪.‬‬ ‫‪ .6‬הינדואיזם‪ ,‬כותר ברשת‪.‬‬ ‫‪" .6‬מדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה"‪ ,‬זיו מאיר‪ ,‬מרצה ויו"ר "ההתאחדות הישראלית‬ ‫לשיטות ריפוי הוליסטיות ורייקי"‪.‬‬ ‫‪ .6‬רוחניות ומיסטיקה‪ ,‬אילנה בהט‪.‬‬ ‫‪686‬‬ ‫כפירה‬ ‫מגיש‪ :‬נדב אורשחובסקי‬ ‫כיתה‪ :‬י"ב‬ ‫מורה‪ :‬מרטין ססלר‬ ‫תאריך‪6.5.3102 :‬‬ ‫‪686‬‬ ‫מבוא‬ ‫בעבודתי החקור על הכפירה שאר הייתה בעולם לפי כופרים מפורסמים אשר הוגלו או נידו‬ ‫אותם מהחברה בשל היותם כופרים לפי אמונתם השונה אשר לא הייתה מקובלת באותה‬ ‫תקופה של הכופר‪.‬‬ ‫החילוניות של היום היא הכפירה‪ ,‬החקור‪, :‬מהי חילוניות? מיהם החילוניים? ומה אמונתם?‬ ‫הבדוק גם בעבודה מה הייתה הכפירה בתנ"ך? האם הייתה כפירה באותה תקופה? ומה‬ ‫תגובת הרבנים כלפי הכופרים?‬ ‫‪688‬‬ ‫פרק ראשון ‪ -‬מהי כפירה?‬ ‫כפירה היא התכחשות שלילה‪.‬‬ ‫כופר הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות‪ .‬כפירה הגיע‬ ‫לאדם בתקופה המוקדמת מאוד כבר בתקופת התנ"ך לדוגמא‪ :‬בתיבת נוח "כופר תעשה‬ ‫תיבה"‬ ‫גם החכמים בתקופות מוקדמות אמרו את דעותיהם ומשמעות המילה כפירה באותה תקופה‬ ‫שהם חיים‪.‬‬ ‫רש"י‬ ‫‪203‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בפרשת וישלח על הפסוק "כי אמר אכפרה פניו" מסביר כי המילה "כפר"‬ ‫בהטיותיה השונות מסמלת קינוח וניגוב ידיים‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬סילוק‪.‬‬ ‫רבי שמשון רפאל הירש‬ ‫‪204‬‬ ‫‪ -‬מוסיף ומסביר שפירוש מילים אלו רעיון אחד להם‪ :‬לכסות‪,‬‬ ‫להגן‪ ,‬לשמור‪ .‬על פי דברים אלו הסיבה שהאדם שאיננו מאמין נקרא כופר היא מפני שהוא‬ ‫כביכול מכסה עצמו מהאמת‪ ,‬או כדברי רש"י מסלק עצמו מהאמת‪.‬‬ ‫כפירה ביהדות הכופר בדת נחשב כאדם ריק ומנוער מתוכן אשר אין לו חיים פנימיים‬ ‫אמיתיים וכביכול אין בינו לבין הבהמה אף הבדל‪ .‬תמיד היו כופרים אשר לא האמינו באל‬ ‫אחד ובאמיתות התורה‪ ,‬על פי היהדות גם מי שאינו מאמין כי אות אחת מהתורה לא ניתנה‬ ‫מאלוהים‪ ,‬הוא כופר‪ .‬בתלמוד מובא כי אף הכופר בתחיית המתים אין לו חלק בחיי העולם‬ ‫הבא‪ .‬הרב קוק‬ ‫‪205‬‬ ‫כתב שאין לדון את הכופרים היום במלוא החומרה מכיוון שאין כוונתם‬ ‫‪203‬‬ ‫רש"י‪ -‬רבי שלמה בן יצחק היה תלמיד חכם צרפתי נודע‪ .‬נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד‪ ,‬והראשון‬ ‫שעשה זאת באופן כמעט מקיף‪ .‬נולד בעיר טרואה שבצפון צרפת בשנת ‪ 5368-5363‬או ‪ ,5363-5365‬ונפטר‬ ‫בשנת ‪.5538‬‬ ‫‪204‬‬ ‫הירש‪ -‬הרב שמשון בן רפאל הירש ‪ ;5555 - 5535‬היה מחולל של תנועת הנאו‪-‬אורתודוקסיה בגרמניה‬ ‫במאה ה‪ 58-‬ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ"‪.‬‬ ‫‪683‬‬ ‫לעזוב לגמרי את עמ"י ואין כוונתם לפגוע בו‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לכופרים הקדומים שלדעת הרב‪ ,‬כן‬ ‫התכוונו לכך‪.‬‬ ‫ראשון הכופרים היה אלישע בן אבויה חי בתקופה לאחר חורבן בית שני היה אחד מן‬ ‫התנאים‪ ,‬חכמי המשנה‪ ,‬אלישע בן אבויה ידוע בכינויו "הַאחֵ ר" שניתן לו אחרי שנטש את‬ ‫היהדות ואת האמונה בה' ‪ -‬והיה לַאחֵ ר‪ .‬על מקור הכינוי מסופר במסכת חגיגה מיד כשחדל‬ ‫לקיים מצוות‪ ,‬הלך לזונה‪ .‬אמרה לו‪ :‬וכי אינך אלישע בין אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת‬ ‫ונתן לה ‪,‬ובכך הוכיח לה שאינו מקיים מצוות‪ .‬אמרה‪ :‬אחר הוא‪ .‬אמרות רבות של אלישע בן‬ ‫אבויה‪ ,‬לפני התפקרותו‪ ,‬פזורות ברחבי התלמוד‪ ,‬במסכת אבות ובאבות דרבי נתן‪.‬‬ ‫הכפירה התחילה להתפשט ברחבי העולם לפי אבי‬ ‫ישנם כמה חכמים אשר כפרו לפי אומנותם ובדתות השונות והיו מפורסמים בגלל דעותיהם‬ ‫הקיצוניות אשר הובילו בדרך כלל ללכת כנגד הדת אשר לפיה הם למדו וגדלו אליה ‪:‬‬ ‫אפיקורוס‪ ,‬הפילוסוף היווני שחי כשלוש מאות שנה לפני הספירה‪ .‬יש הטוענים כי משמו‬ ‫נגזרה המילה "אפיקורוס"‪ ,‬אם כי הרמב"ם טוען שמילה זו מקורה בארמית‪.‬‬ ‫הקיסר פלאויוס קלאודיוס יוליאנוס המכונה יוליאנוס הכופר‪ ,‬קיסר רומא האחרון שלא היה‬ ‫נוצרי (אף שקדמו לו קיסרים נוצרים)‪ ,‬הנצר האחרון לשושלת הקונסטנטינית‪ .‬הוא נקרא‬ ‫"הכופר" מאחר שלא הסכים לקבל את הנצרות שהתפשטה אז במהירות‪.‬‬ ‫תומאס פיין שהיה מהאבות המייסדים של ארצות הברית הוקע ככופר בנצרות לאחר כתיבת‬ ‫ספרו "עידן התבונה" שהכיל ביקורת על הדת הממוסדת ועל התנ"ך‪.‬‬ ‫‪205‬‬ ‫הרב קוק‪ -‬היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל‪ ,‬פוסק‪ ,‬מקובל והוגה דעות‪ .‬נחשב לאחד מאבות‬ ‫הציונות הדתית‪ .‬היה חי בט"ז באלול ה'תרכ"ה ‪ -‬ג' באלול ה'תרצ"ה; ‪ 7‬בספטמבר ‪ 5 - 5538‬בספטמבר ‪.5868‬‬ ‫מכונה גם הראי"ה‪.‬‬ ‫‪687‬‬ ‫פרק שני – כופרים לאורך ההיסטוריה‬ ‫ישנם מספר רב של כופרים אבל אני אספר על כמה כופרים אשר שינו את תרבות הדת‬ ‫בתקופה והיו קיצוניים בדעותיהם ‪ .‬ראשון הכופרים היה אלישע בן אבויה‬ ‫חי בתקופה לאחר חורבן בית שני היה אחד מן התנאים‪ ,‬חכמי המשנה‪ ,‬אלישע בן אבויה ידוע‬ ‫בכינויו "הַאחֵ ר" שניתן לו אחרי שנטש את היהדות ואת האמונה בה' ‪ -‬והיה לַאחֵ ר‪ .‬על מקור‬ ‫הכינוי מסופר במסכת חגיגה‬ ‫‪206‬‬ ‫מיד כשחדל לקיים מצוות‪ ,‬הלך לזונה‪ .‬אמרה לו‪ :‬וכי אינך‬ ‫אלישע בין אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת ונתן לה ‪,‬ובכך הוכיח לה שאינו מקיים מצוות‪.‬‬ ‫אמרה‪ :‬אחר הוא‪ .‬אמרות רבות של אלישע בן אבויה‪ ,‬לפני התפקרותו‪ ,‬פזורות ברחבי‬ ‫התלמוד‪ ,‬במסכת אבות‪ 207‬ובאבות דרבי נתן‪.208‬‬ ‫המונח הכופר לפי הרמב"ם הכופר הוא אשר כופר באל הוא באמונה כול שהיא‪ ,‬אבל‬ ‫אפיקורוס‪ 665-673 ,‬לפנה"ס‪ ,‬הגיע למסקנה כי מטרת הפילוסופיה היא להגיע למצב של‬ ‫שלוות נפש‪ .‬הוא חיפש דרך כדי להקל על הסבל ועל הצער האנושיים ולהגיע למצב של‬ ‫אושר‪ .‬כאשר שהתווכח עם פילוסופים רבים באותה תקופה הגיע למסקנה ואימץ את‬ ‫התפיסה שהחומר העשוי הוא עשוי כולו מאטומים הנמצאים בתנועה מתמדת ורעיון התנועה‬ ‫של האטומים אינה קבועה‪ ,‬ועשויה להיות נתונה לשינויים אקראיים ןבכך ביטל את‬ ‫הדטרמיניזם‪ ,‬השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם נקבעים באופן בלעדי על ידי‬ ‫אירועים קודמים‪ ,‬שבתורת הדמוקריטוס‪ ,‬חשב שגם נפש האדם מורכבת מאטומים‪ .‬אטומים‬ ‫אלה מהווים את החלק האציל והנפלא ביותר שבגוף האדם‪ .‬תורת המוסר של דמוקריטוס‬ ‫בישרה את זו של אפיקורוס בראותה בשלוות הנפש ערך עליון‪ ,‬ואפשר את הנחת קיומה של‬ ‫בחירה חופשית‪.‬‬ ‫‪206‬‬ ‫מסכת חגיגה‪ -‬היא המסכת האחרונה בסדר מועד‪ ,‬ובה שלושה פרקים‪ .‬הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן‬ ‫החגיגה אותו מקריבים בשלוש הרגלים‪.‬‬ ‫‪207‬‬ ‫מסכת אבות ‪ -‬הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ .‬בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות‬ ‫בדינים ובהלכות‪ ,‬עוסקת מסכת זו בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות ודרך ארץ‪ .‬מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים‬ ‫של חכמי המשנה ‪ -‬התנאים‪ ,‬כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא‪.‬‬ ‫‪208‬‬ ‫אבות דרבי נתן ‪ -‬היא תוספת למסכת אבות וחיבור מגוון‪ ,‬הכולל עניינים רבים‪ :‬אמונות ‪,‬דעות‪ ,‬דרך ארץ‪,‬‬ ‫מעשי חכמים ומדרשים‪.‬‬ ‫‪685‬‬ ‫לאחר אפיקורוס ישנו עוד כופר אבל הפעם מתקופת רומא העתיקה כינויו יואליאנוס הכופר‬ ‫ושמו המלא פלאויוס קלאודיוס יוליאנוס היה קיסר רומא בין השנים ‪ 635‬ל‪ 636-‬כיונו‬ ‫"הכופר" "הודבק "אליו בשל כפירתו בדת הנצרות באותה תקופה ‪ .‬בכך שהוא ראה בנצרות‬ ‫תופעה הרסנית ומזיקה לאימפריה שיש לעקרה מן השורש וביקש להחזיר את הדת הפגאנית‬ ‫‪,‬אמונה בריבוי של אלוהויות‪ ,‬כאשר כל כוח או תופעה בעולם מייצגים אל או אלה מסוימת‪,‬‬ ‫ליושנה‪ .‬כדי לנגח את טענת הנצרות כי היא יורשתה האמתית של היהדות‪ ,‬החליט לבנות‬ ‫מחדש את בית המקדש היהודי‪ .‬במסגרת זו טען הקיסר שלאלוהי ישראל יש תפקיד לצד‬ ‫אלוהות אחרות כחלק מהתגלמות האלוהית הטהורה – אל עליון‪ .‬לאחר התגלות דעתו של‬ ‫הקיסר הרומאי "הכופר" אל האנשים הנוצריים התגלתה שנאה רבה כלפיו בשל היותו כופר‬ ‫נצרות‪ .‬אבל בקרב האוכלוסייה היהודית באותה תקופה ראו תקווה אבל לאחר מותו הפתאומי‬ ‫של הקיסר היהודים ראו בכך עצב ואכזבה‪.‬‬ ‫חיוי הבלכי היה יהודי כופר מתקופת המאה התשיעית גדל בעיר שבממלכת פרס בעיר‬ ‫ששמה אלך שבמדינת ח'וראסאן‪ ,‬חיוי התפרסם בשל ספר הכפירה שכתב בתורת ישראל‬ ‫הספר‪ ,‬שלא שרד עד ימינו‪ ,‬כלל מאתיים שאלות וטענות כנגד הכתוב במקרא‪ .‬בספרו טען‬ ‫חיוי לסתירות פנימיות בכתבי הקודש‪ ,‬הסביר את הניסים המתוארים בהם בהסבר טבעי‪,‬‬ ‫ושלל מספר תפיסות תיאוסופיות תנ"כיות‪ .‬חיוי הושפע מדעות האחרים מהדת‬ ‫הזורואסטרית‪ ,209‬סלמון בן ירוחם ‪210‬הקראי והושפע גם מדעותיו של אבן א‪-‬רוואנדי‪.211‬‬ ‫ספרו של חיוי נכתב כנראה בחרוזים וככל הנראה כלל שאלות נגד הנהגות שונות של אלוהים‪.‬‬ ‫הוא סבר כי לאלוהים אין בחירה במעשיו‪ ,‬וכי הטבע הוא דטרמיניסטי ‪212‬ללא אפשרות של‬ ‫חריגה‪ .‬כן תמה על האלוהים הרוחני בהגדרתו‪ ,‬הדורש מבני האדם הקרבת קרבנות גשמיים‪.‬‬ ‫לאחר כתיבת הספר של חיוי הבלכי היו חלוקי דעות בין חכמים רבים והרבה יהודים זעמו על‬ ‫ספרו בשל דעותיו הקיצוניות שנכתבו בו‪ .‬הראשון אשר הגיב לספרו של חיוי היה רבי סעדיה‬ ‫גאון‬ ‫‪213‬‬ ‫כתב ספרים במענה לשאלותיו של הבלכי‪ .‬בספרו "הנבחר באמונות ובדעות" הוא‬ ‫עונה לרבות מטענותיו של הבלכי‪ ,‬ומלבד זאת כתב ספר נפרד‪ ,‬בעברית ובחרוזים‪ ,‬בו הוא‬ ‫עונה לטענות חיוי ומלגלג עליהן‪.‬‬ ‫‪209‬‬ ‫הזורואסטרית‪ -‬היא דת פרסית עתיקה שנוסדה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה‪ ,‬קהילות‬ ‫מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו ומספרן כמה מאות אלפי בני‪-‬אדם‪ .‬הזורואסטריות הייתה הדת‬ ‫הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית‪.‬‬ ‫‪210‬‬ ‫החכם סלמון בן ירוחם ‪-‬או שלמה בן ירוחים (רסב"י)‪ ,-‬היה פרשן מקרא ‪,‬פייטן וחכם קראי ‪.‬הרבה להתפלמס נגד היהדות‬ ‫הרבנית‪.‬‬ ‫‪211‬‬ ‫אבן א‪-‬רוואנדי ‪ - 820 - 911,‬פילוסוף פרסי ‪.‬תפיסותיו התאולוגיות‪ ,‬בייחוד ראייתו בנוגע לאלוהים ‪,‬הפכו אותו לאחד‬ ‫מהאנשים השנויים ביותר במחלוקת בתולדות האסלאם‪.‬‬ ‫‪212‬‬ ‫דטרמיניזם ‪-‬היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם‪ ,‬פעולות‪ ,‬החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן‬ ‫בלעדי על ידי אירועים קודמים‪.‬‬ ‫‪213‬‬ ‫רבי סעדיה ‪-‬יולי ‪ 882 - 21‬במאי ‪ 942-‬היה איש אשכולות ‪ ,‬מגאוני בבל ‪,‬ראש ישיבת סורא‪ .‬הרס"ג הצטיין בבקיאות‬ ‫במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו‪ .‬הוא פיתח פעולה ספרותית גדולה ביותר‪ ,‬כתב ספרים‬ ‫בענייני הלשון העברית ודקדוקה ‪,‬פיוטים ‪,‬וחיבורים פילוסופיים‪.‬‬ ‫‪688‬‬ ‫הכופרים ברוך השפינוזה ‪ .5377-5366,‬נולד באמסטרדם להורים יהודים‪ ,‬שנמלטו בסוף‬ ‫המאה הט"ז מפני הרדיפות בפורטוגל‪ ,‬אשר לשם באה משפחתם מספרד‪ .‬שפינוזה דיבר‬ ‫ספרדית‪ ,‬פורטוגזית ועברית מילדותו‪ ,‬אולם שליטתו בהולנדית היתה פחותה‪ .‬הוא למד את‬ ‫הלימודים הרגילים בתלמוד תורה באמסטרדם‪ .‬אחד ממוריו היה ר' מנשה בן ישראל‪.‬‬ ‫שפינוזה חזר עתה לגור באמסטרדם ולאחר שהשלים את "תורת‪-‬המידות" ביקש להוציאו‬ ‫לאור‪ .‬אולם אינפורמציה על אודותיו נמסרה לשלטונות ושפינוזה חזר בו מהוצאת הספר‪.‬‬ ‫שהשאלה אליה רצה לענות לפתור היא כיצד אדם יוכל לחיות מאושר באופן נצחי‪ .‬לאחר מכן‬ ‫התחיל לעבוד על ספר דקדוק של השפה העברית ועל תרגום התורה להולנדית‪ ,‬מתוך מגמה‬ ‫מעשית להביא לידיעת העם ההולנדי את תוכנו האמיתי של התנ"ך‪ ,‬שפורש‪ ,‬לדעתו‪ ,‬פירוש‬ ‫מטעה‪ .‬מותו הפתאומי בטרם עת‪ ,‬בגיל ארבעים וחמש‪ ,‬שם קץ לכל התוכניות האלה‪.‬‬ ‫תומס פיין כופר נוסף אשר חי בתקופת המאה ‪ 57-55‬היה פוליטיקאי והוגה דעות מדיני‬ ‫אמריקני ממוצא בריטי‪ .‬פיין נודע בעיקר בזכות פעולותיו במלחמת העצמאות של ארצות‬ ‫הברית ונחשב לאחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית‪ .‬תומס התפרסם בשל חוברות‬ ‫שפרסם ובהן מתח ביקורת קשה על השלטון הבריטי באמריקה הצפונית ודרש להעניק‬ ‫עצמאות לאזור זה‪ .‬תומס היה גם מאחד ממיסדי הזכויות הטבעיות של האדם ופעל נחרצות‬ ‫בעד משטר רפובליקני ונגד העבדות בארצות הברית‪ .‬ב‪ 5-‬ביוני ‪ ,5538‬בגיל ‪ ,76‬נפטר פיין‬ ‫בגריניץ' וילג' שבניו יורק‪ ,‬כשהוא מרושש ומחוסר חברים כמעט לחלוטין עקב השקפותיו‬ ‫בעניינים דתיים‪.‬‬ ‫קרל מרקס היה פילוסוף גרמני ממוצא יהודי‪ ,‬נולד בחבל הרייך למשפחה המיוחסת לרב‬ ‫שאול וואהל‪ ,214‬בנעוריו כבר היה תלמיד מצטיין בשל עבודת גמר מצוינות שעסקה בנושא‬ ‫הדת ‪ .‬לאחר מכן הצטרף לקבוצת נערים ששמה "ההגאלנים הצעירים" הם עסקו ופעלו למען‬ ‫חופש ‪,‬שוויון ‪,‬אתאיזם ודמוקרטיה‪ .‬לאחר כמה שנים קרל עסק והגיע להשקפה עם שותפו‬ ‫פרידריך אנגלס‬ ‫‪215‬‬ ‫על מרקסיזם המציאות היא קונפליקטואלית ‪,‬בין שני כוחות מרכזיים‪-‬‬ ‫מדכאים ומדוכאים‪ .‬המדכאים המעמד הבורגני הם בעלי אמצעי הייצור והמדוכאים מעמד‬ ‫הפועלים‪ ,‬הפרולטריון הם אלה שאינם בעלי אמצעי הייצור‪ .‬בשלב הנוכחי הבורגנות מדכאת‬ ‫את המעמד הפועלים ‪.‬לפי השקפתו המטריאליסטית ‪216‬של מרקס‪ ,‬מבנה העל הוא‬ ‫השתקפות של התשתית הכלכלית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬התודעה היא תוצר של הוויה‪ .‬מרקס טען‬ ‫שהמהפכה בוא תבוא‪ ,‬בין השאר כתוצאה מכך שהקפיטליזם יביא אותה על עצמו‪ ,‬בהיותו‬ ‫‪214‬‬ ‫שאול וואהל ‪ -‬היה רב ואיש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה ‪,‬לפי האגדה כיהן כמלך פולין ללילה אחד‪.‬‬ ‫‪215‬‬ ‫פרידריך אנגלס ‪ -‬אבי תורת הקומוניזם ‪,‬לצד קרל מרקס ‪.‬יחד הם יצרו את "המניפסט הקומוניסטי" בשנת ‪.5565‬‬ ‫‪216‬‬ ‫מטריאליזם ‪ -‬היא גישה פילוסופית אשר רואה בחומר את המציאות היחידה הקיימת והמרכיבה ומפעילה את היקום‪ .‬זו‬ ‫גישה מנוגדת לרוחניות הרואה את היקום כמורכב מישויות רוחניות בלבד ולאידאליזם הרואה בחומר עצמו רק אידיאה או‬ ‫מושג‬ ‫‪633‬‬ ‫מכיל סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב ‪.‬מעמד הפועלים ‪,‬לכשיתאחד ויגיע למצב בו לא‬ ‫יוכל עוד לחיות מרקס מתאר זאת בכך שמעמד הפועלים לא יפסיד דבר "למעט כבליו"‪,‬‬ ‫ישתחרר מהתודעה הכוזבת וישנה את תנאי חייו באמצעות מהפכה שתמוטט את הסדר‬ ‫החברתי הקיים‪ :‬במהפכה זו ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור ויקים את החברה‬ ‫הסוציאליסטית ‪,‬בה אין מנצלים ומנוצלים‪ ,‬קניין פרטי‪ ,‬כסף‪ ,‬מדינה או משפחה‪.‬‬ ‫עיקרי המרקסיזם התפרסמו ‪ 5565‬תקופה זו‪ ,‬של אמצע המאה ה‪, 58-‬נחשבת לתחילת‬ ‫צמיחת המרקסיזם‪ .‬במשך השנים לא נשמרה המרקסיזם בצורתה המקורית‬ ‫תשתית‬ ‫החשיבתית של המרקסיזם‪ ,‬אמנם לא בצורתו הטהורה‪ ,‬הוסיפה להתקיים‪ ,‬ומורשת‬ ‫המרקסיזם מתקיימת ברוב הזרמים הביקורתיים‪ .‬גישה זו מיושמת כיום בתחומים שונים‬ ‫למשל בתחום המשפחתי וחינוכי‪ .‬קרל מרקס סיים את חיו כאחד ממעמד הפועלים היה‬ ‫מרושש ואינו הצליח לחיות חיים בריאים בשל חוסר בשכר ומת בשנת ‪ 5556‬מדלקת בריאות‪.‬‬ ‫ז'אן פול סארטר היה פילוסוף ‪,‬סופר ‪,‬מחזאי ‪,‬מבקר ומשורר צרפתי נחשב לדמות מפתח‬ ‫בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית‪ .217‬ז'אן נולד בפריז ‪ 5838‬בגיל שנה התייתם מאביו‬ ‫והמשיך לגדול עם אימו וסבו‪ ,‬בילדותו עינו הימנית נפגעה ממחלת הדבר ולכן היה ז'אן עם‬ ‫ליקויי ריאה‪ .‬לאח ר שאימו התחתנה שניית אביו החורג הכה אותו עם אינו היה מצליח‬ ‫בלימודים‪ .‬תקופה הראשונה של הקריירה של סארטר‪ ,‬שמאופיינת על ידי יצירתו "הישות‬ ‫‪218‬‬ ‫והאין משנת ‪ 1943‬הסתיימה‪ ,‬וסארטר הפך לאקטיביסט פוליטי‪ .‬הוא תמך בקומוניזם‬ ‫‪,‬אף‬ ‫שהוא מעולם לא הצטרף רשמית למפלגה הקומוניסטית ‪,‬והיה לו תפקיד משמעותי במאבק‬ ‫נגד הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה ‪.‬הוא נעשה לאחד התומכים החשובים ביותר של‬ ‫המלחמה האלג'יראית לעצמאות ‪.‬כקומוניסט אדוק‪ ,‬הגן סארטר על עמדותיה של ברית–‬ ‫המועצות‪ ,‬ודבק בתמיכה בסטלין ובפעולותיה של ברית המועצות ‪,‬אף כי היה נתון במאבק‬ ‫תמידי לפישור בין הרעיונות האקזיסטנציאליסטיים שלו לגבי חירות אישית וחשיבות העצמי‬ ‫לבין העקרונות הקומוניסטיים‪ ,‬שהתכחשו לחשיבותו של הפרט וגרסו כי כוחות חברתיים‬ ‫וכלכליים הם המעצבים את פני החברה ואת תפישתו העצמית ותפישת האחר של הפרט‪.‬‬ ‫בשנות השבעים הסתייג מסטלין והוקיע את מעשי הרצח שלו‪.‬‬ ‫הגהות של ז'אן ‪ -‬האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם‪ ,‬צדקנות דטרמניזם ‪-‬גורל‪ .‬של אלוהים‬ ‫ובניגוד לתנועות אחרות אשר אמרו אלוהים לא קיים אך חלק מחוקי המוסר הטמונים בתורה‬ ‫כוחם יפה גם כעת‪ ,‬לשאת את שם אלוהיך לשווא‪ ,‬פסלים ואלילים לעומת לא תגנוב‪ .‬סארטר‬ ‫מטיל ס פק בכולם מאחר שאי קיומו של אלוהים הוא אולי בבחינת שאלה ללא תשובה‪ ,‬אך אם‬ ‫‪217‬‬ ‫אקזיסטנציאליזם ‪ -‬היא תורה פילוסופית העוסקת בשאלת תכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים ‪.‬הטענה העומדת‬ ‫בבסיסו של האקזיסטנציאליזם היא כי קיום קודם למהות ‪.‬כלומר‪ ,‬אדם הוא קודם כל קיים‪ ,‬ורק אחר כך בעל משמעות‪.‬‬ ‫‪218‬‬ ‫קומוניזם ‪ -‬היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה‪.‬‬ ‫‪635‬‬ ‫אלוהים לא קיים בוודאות לא קיימים חוקים אלוהיים ולכן אין טוב מוחלט‪ .‬הוא מטיל ספק בכול‬ ‫אשר קיים חוץ משני דברים‪ :‬האדם קיים‪ ,‬האדם הינו חופשי‪ .‬הוא דוחק באדם להיות חופשי‬ ‫ולבחור את חייו לפי ראות עיניו וכמו כן להבין שתוצאות מעשיו הינן תוצאות מעשיו בלבד‪.‬‬ ‫ז'אן פול סארטר נפטר בשנת ‪.5853‬‬ ‫פרק שלישי – תגובות רבנים לכפירה בתנ"ך‬ ‫אינה תשובה של הרב צוקרמן על שאלה של אישה לגבי כפירה בתנ"ך‪:‬‬ ‫האם זו כפירה בתנ"ך? תוכן השאלה‪ :‬בס"ד‬ ‫שלום כבוד הרב‪ .‬קודם כל‪ ,‬תודה על הזמן שאתה מקדיש לי‪ ,‬אני מעריכה את זה מאוד! אז‬ ‫ככה‪ ,‬יש לי ראש קצת ריאליסטי וממש קשה לי להאמין שכל הסיפורים שכתובים בתנ"ך אכן‬ ‫קרו במציאות‪ .‬גם אם ייתכן שיש להן הסבר מדעי‪ ,‬אוקי‪ ,‬אז הייתה רעידה אדמה ונוצרו שני‬ ‫גלי צונאמי שנעמדו לשני צדדיו של הים ובדיוק בנ"י עברו באמצע‪ ..‬אוקי‪ ..‬נניח‪ .‬בכל זאת‪ ,‬זה‬ ‫נשמע קצת מופרך‪ .‬וגם מלא סיפורים נוספים נשמעים הזויים‪ ,‬לעיתים אפילו יותר‪ ..‬האם זו‬ ‫כפירה בתנ"ך? כי אין לי שום עניין לכפור בו חלילה‪ .‬יכול להיות שהתנ"ך הוא בעצם אוסף של‬ ‫משלים? שמובא לנו כספר היסטוריה על מנת שנלמד את מוסר ההשכל? או שהוא ממש‬ ‫היסטוריה שקרתה באמת? קשה לי להאמין‪ ..‬אשמח אם תוכל להסביר ולו במעט‪ ,‬ו‪/‬או להביא‬ ‫מקורות ללימוד בנושא(‪:‬‬ ‫תודה רבה ויום טוב!‬ ‫תוכן התשובה‪:‬‬ ‫שלום לך‪.‬‬ ‫מי שלא מאמין באמיתות מילה אחת בתורה‪ -‬אכן כופר בתורה‪ .‬צריך לסייג את הדברים‬ ‫ולדייק בהם‪ .‬מי שחושב שאם כתוב "וחרה אף ה´‪ "...‬אכן לקב"ה יש אף‪ ,‬או אם כתוב "ארץ‬ ‫אשר עיני ה´‪ "...‬מלמד שיש לקב"ה עיניים‪ ,‬בוודאי טועה טעות גדולה‪ .‬כל הניסים שמסופר‬ ‫עליהם בתורה‪ :‬הפיכת המטה שביד משה לנחש‪ /‬תנין‪ ,‬וכל מה שקשור לזה‪ ,‬עשר מכות‬ ‫מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף‪ ,‬מעמד הר סיני וכו´ וכו´‪ -‬אכן התרחשו במציאות‪ ,‬וכל האזרח בישראל‪,‬‬ ‫שמנו אז כמה מליונים‪ ,‬ראו ניסים אלו בהתרחשם (וגם המצרים‪ ,‬והדברים נשמעו גם בארצות‬ ‫רחוקות‪ ,‬כמו מדיין)‪ .‬אולי קריעת ים סוף הייתה באמת גל צונמי‪ ,‬זה לא מקהה אפיעלו במעט‬ ‫את הניסיות של הארוע‪ .‬אגב‪ ,‬הרמב"ם טוען כי הנס הגדול ביותר שארע לאבותינו ביציאת‬ ‫‪636‬‬ ‫ממצרים והליכתם במדבר‪ ,‬הוא נס האוכל והמים‪ :‬הקב"ה סיפק לאותם חמישה‪ /‬שישה‬ ‫מליונים בני ישראל‪ ,‬מים יום יום‪ ,‬במשך ארבעים שנה‪ ,‬בתנאי מדבר‪ .‬את מצליחה לדמיין אילו‬ ‫כמויות של מים נדרשו לכל העם? ולכל בעלי החיים שלהם? יום יום? ארבעים שנה‬ ‫ברציפות? האם זה לא נס? לא משל‪ ,‬ולא דמיון‪ .‬ניסים וניסי ניסים‪ .‬התשובה התקבלה מהרב‬ ‫מאיר צוקרמן בתאריך כ"ה טבת תשע"ג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי לימודי התנ"ך אנחנו יודעים שיש כפירה בתנ"ך במדבר שבני ישראל הולכים‬ ‫ומבקשים ממשה שיתן להם תקווה בשל חוסר המזון והתנאים הקשיים שהיו להם‪,‬‬ ‫ומשה מייצר להם את הנחושתן ואומר להם תפללו לזה‪ ,‬זה מסר מהאלוהים ‪.‬‬ ‫"הנחושת אשר‪-‬עשה משה‪ ,‬כי עד‪-‬הימים ההמה היו בני‪-‬ישראל מקטרים לו‪ ,‬ויקרא‪-‬לו‪,‬‬ ‫נחושתן‪ .‬ה ביהוה אלוהי‪-‬ישראל‪ ,‬בטח; ואחריו לא‪-‬היה כמוהו‪ ,‬בכול מלכי יהודה‪ ,‬ואשר‬ ‫היו‪ ,‬לפניו‪.‬‬ ‫ו וידבק‪ ,‬ביהוה‪ ,‬לא‪-‬סר‪ ,‬מאחריו; וישמור‪ ,‬מצוותיו‪ ,‬אשר‪-‬ציווה יהוה‪ ,‬את‪-‬‬ ‫משה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוד חטא של בני ישראל כלפי האמונה לאלוהים כאשר בני ישראל בונים עגל מזהב‬ ‫כאשר משה עלה להר לקבל מהאלוהים את לוחות הברית ושובר אותם באותן רגע שרה‬ ‫שעמו מתעסק בעבודה זרה כאשר הם מתפללים לעגל זהב ולא לאלוהים שלהם‪.‬‬ ‫ֲשר‪ָ -‬כ ַרת יְהוָה‪ִּ ,‬ע ָמכֶ ם; וָאֵ ֵשב ָב ָהר‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים ֹיום‬ ‫"לָ ַקחַ ת לוחֹת הָ אֲבָ נִּ ים לוחֹת הַ ְב ִּרית‪ ,‬א ֶ‬ ‫יתי‪.‬‬ ‫וְ אַ ְר ָב ִּעים לַ יְלָ ה‪--‬לֶ חֶ ם לֹא אָ כַ ְל ִּתי‪ ,‬ו ַמיִּם לֹא ָש ִּת ִּ‬ ‫י וַי ִֵּתן יְהוָה אֵ לַ י‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי לוחֹת‬ ‫ֲשר ִּד ֶבר יְהוָה ִּע ָמכֶ ם ָבהָ ר ִּמת ֹו ְך‬ ‫הָ אֲבָ נִּ ים‪ְ --‬כ ֻת ִּבים‪ְ ,‬באֶ ְצ ַבע ֱאל ִֹּהים; וַעֲ לֵ יהֶ ם‪ְ ,‬ככָ ל‪-‬הַ ְדבָ ִּרים א ֶ‬ ‫הָ אֵ ש‪ְ --‬ביוֹ ם הַ ָק ָהל‪ .‬יא ַוי ְִּהי‪ִּ ,‬מ ֵקץ אַ ְר ָב ִּעים ֹיום‪ ,‬וְ אַ ְר ָב ִּעים‪ָ ,‬לי ְָלה; נָ ַתן יְהוָה אֵ לַ י‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי‬ ‫ֲשר‬ ‫ֹאמר יְה ָוה אֵ לַ י‪ ,‬קום ֵרד ַמהֵ ר ִּמזֶה‪ִּ --‬כי ִּשחֵ ת ַע ְמ ָך‪ ,‬א ֶ‬ ‫לֻ חֹת הָ אֲבָ נִּ ים‪--‬לֻ חוֹ ת הַ ְב ִּרית‪ .‬יב וַי ֶ‬ ‫ֹאמר יְהוָה‪,‬‬ ‫יתם‪ָ --‬עשו ָלהֶ ם‪ַ ,‬מ ֵסכָ ה‪ .‬יג וַי ֶ‬ ‫ֲשר ִּצ ִּו ִּ‬ ‫את ִּמ ִּמ ְצ ָריִּם‪ָ :‬סרו ַמהֵ ר‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ ֶד ֶר ְך א ֶ‬ ‫הוֹ צֵ ָ‬ ‫יתי אֶ ת‪ָ -‬ה ָעם הַ זֶה‪ ,‬וְ ִּהנֵה ַעם‪ְ -‬ק ֵשה‪-‬ע ֶֹרף הוא‪ .‬יד הֶ ֶרף ִּמ ֶמ ִּני‪ ,‬וְ אַ ְש ִּמ ֵידם‪,‬‬ ‫אֵ לַ י לֵ אמֹר‪ָ :‬ר ִּא ִּ‬ ‫וְ אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪ְ -‬ש ָמם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ ָש ָמיִּם; וְ אֶ עֱ ֶשה‪ ,‬אוֹ ְת ָך‪ְ ,‬ל ֹגוי‪ָ -‬עצום ו ָָרב‪ִּ ,‬מ ֶמנו‪ .‬טו וָאֵ פֶ ן‪ ,‬וָאֵ ֵרד‬ ‫חֲטא ֶתם לַ יהוָה‬ ‫ִּמן‪-‬הָ הָ ר‪ ,‬וְ הָ הָ ר‪ ,‬ב ֵֹער ָבאֵ ש; ו ְשנֵי לוחֹת הַ ְב ִּרית‪ַ ,‬על ְש ֵתי י ָָדי‪ .‬טז וָאֵ ֶרא‪ ,‬וְ ִּהנֵה ָ‬ ‫יתם ָלכֶ ם‪ֵ ,‬עגֶ ל ַמ ֵסכָ ה"‬ ‫ֱאלֹהֵ יכֶ ם‪--‬עֲ ִּש ֶ‬ ‫‪636‬‬ ‫פרק רביעי ‪ -‬הכפירה כיום‪ ,‬החילוניות‬ ‫במדינת ישראל רוב האוכלוסייה שלה חילונית‪ ,‬לפי היהודי אשר חילוני במדינת ישראל‪,‬‬ ‫חילונים הם אנשים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית‪ .‬למושג חילוני אין הגדרה‬ ‫מוסכמת ‪,‬יש המגדירים חילונים כאנשים שאורח חייהם אינו כולל קיום הוראותיה של דת‬ ‫כלשהי‪ .‬יש האנשים אשר מגדירים סוגים שונים של חילוניות‪ ,‬אדם אשר עושה מבצע מצוות‬ ‫בשביל לרצות אנשים אחרים ואינו מוסמך על פי גורם עליון הוא חילוני‪ ,‬אבל אדם אשר עושה‬ ‫מצוות מועטות והולך עם גורם עליון הוא אדם דתי‪.‬‬ ‫בהקמת המדינה החילוניים נקראו "חופשים" בכך המושג מציין אותם כאנשים אשר לא‬ ‫הולכים לפי גורם עליון‪ ,‬דתי ואינם מוסמכים אליו לכן הם מכונים "חופשים"‪" ,‬חופשיים"‬ ‫מהדת‪ .‬אך עם השנים שינו את שמם של ה"חופשיים" ל"חילונים" מהמושג חולין‪.‬‬ ‫מדבריה של פרופסור יאירה אמית‬ ‫‪219‬‬ ‫על נושא החילוניות‪" :‬אחרי כל השאלות הרבות שיש‬ ‫על מיהו היהודי החילוני" ‪,‬האם יהודי חילוני הוא מאמין שאינו שומר מסורת ‪,‬וחילוניותו היא‬ ‫התנתקותו מהמסורת ? או אולי יהודי חילוני הוא מי שאינו מאמין‪ ,‬אתיאיסט אך שומר‬ ‫מסורת ‪,‬אם מכוח ההרגל ‪,‬או מכוחה של אידיאולוגיה שרואה במסורת מטרה כשלעצמה‬ ‫ומנתקת את המסורת מן האמונה ?האם" יהודי חילוני "הוא מי שאינו מאמין ואינו שומר‬ ‫מסורת? "יהודי חילוני גמור הוא מי שהתנתק כליל מאמונה ומסורת אך לא התכחש למוצאו‬ ‫היהודי‪ ,‬וכיוון שאין הרבה כאלה אז אני רוצה להתייחס לשאלה אחת שאליה אני הכי מתחבר‬ ‫כיוון שאני היהודי החילוני הזה ‪ ,‬האם יהודי ששומר על מחזור השנה היהודי ‪ -‬שבת ‪,‬חגים‬ ‫ומועדים ‪,‬אך אינו שומר מצוות ואינו מקיים את המסורת בימי חול ‪,‬הוא יהודי חילוני ‪,‬דתי או‬ ‫סתם חגיגי ?אני מגדיר את עצמי כיהודי חילוני וכך רוב היהודים מגדירים אותי ‪ ,‬אני אדם‬ ‫ששומר על מחזור השנה היהודי ואני חוגג את חגי ישראל אבל אני לא מתפלל בבית כנסת‬ ‫‪219‬‬ ‫יאירה אמית ‪ -‬נולדה ב ‪ 1941-‬היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי התרבות העברית‬ ‫במגמת מקרא וכן ראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך‪.‬‬ ‫‪636‬‬ ‫ולא צם ביום כיפור ולא מקיים את המסורת היהודית הדתית בימי חול ולכן התשובה לשאלה‬ ‫היא שאותו יהודי הוא יהודי חילוני ולדעתי רוב היהודים החילונים בארץ הם אותו היהודי‬ ‫ששומר על המסורת והחגים היהודים אבל לא בימי חול כמו הדתיים"‪.‬‬ ‫השקפתו של האדם החילוני‪ ,‬האדם החילוני הוא אדם אשר חי חיים המבוססים על תפיסה‬ ‫הומניסטית‪ 220‬שרואה באדם ריבון על עצמו ועל עולמו‪ .‬האדם החילוני מאמין כי טובת האדם‬ ‫ואיכות חייו הם תכלית כל הערכים ולאו דווקא מידת התאמתם לצווים המדברים בשם‬ ‫ההלכה או האלוהים‪.‬‬ ‫"בראשית ברא האדם את אלוהים" זהו המשפט המשקף הכי טוב את תפיסת עולמו של‬ ‫החילוני היהודי ‪ ,‬בפשטות משפט זה אומר שהאדם ברא את אלוהים ולא האלוהים ברא את‬ ‫האדם ‪ ,‬משפט זה נוגד את המשפט המקורי שפותח את התנ"ך ואת תחילת החיים בעולם‬ ‫ָארץ" ‪ ,‬המשפט שמשקף את‬ ‫שבבראשית א' ‪" ,‬ב ְֵּראׁשִּ ית‪ ,‬ב ָָּּרא אֱ ֹלהִּ ים‪ ,‬אֵּ ת הַ שָּ מַ י ִּם‪ ,‬וְאֵּ ת הָּ ֶ‬ ‫החילוניות אומר בעצם שהאדם המאמין יצר לעצמו את אלוהים שיהיה לו דבר שהוא יכול‬ ‫להאמין בו או לבקש ממנו או להאשים אותו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪220‬‬ ‫הומניסטית ‪ -‬ההומניזם הוא סט של רעיונות הניצבים במרכזה של המחשבה המערבית המודרנית ‪ .‬להערכתנו‬ ‫בבסיסה של צורת המחשבה ההומניסטית עומדים ארבעה עקרונות‪ :‬האדם במרכז‪ ,‬חשיבותה של הרוח ויניקה מעושר‬ ‫התרבות‪ ,‬אוניברסאליות‪ ,‬פלורליזם‪.‬‬ ‫‪638‬‬ ‫‪:‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫מהעבודה למדתי הרבה בשל עבודה רבה אליה בנושא הכפירה‪ ,‬את הכפירה התחילו כבר‬ ‫בתנ"ך והמשיכה עם השנים עד היום‪ ,‬את הכפירה בעבר התייחסו אל הכופרים כאנשים‬ ‫חסרי רגשות וחסרי אמונה באל‪ ,‬בשל היותם כופרים בדתם לפי אמונתם התייחסו אליהם כך‬ ‫בגלל שבתקופות אלו כל האנשים היו דתיים והולכים לפי אל או גורם עליון אחר‪ ,‬אשר מדריך‬ ‫אותם ומצווה אליהם ללכת בדרכו‪ .‬אב הכופרים היה ה"אחר" אלישע בן אבויה כפר באלוהים‬ ‫בתקופת חורבן בית שני והיה מחכמי המשנה‪ .‬ולאחריו היו עוד הרבה כופרים אשר הלכו לפי‬ ‫אמונתם השונה לדוגמא‪ :‬יואליאנוס "הכופר" היה קיסר בתקופת רומא העתיקה‪ ,‬ברוך‬ ‫שפינוזה היה בתקופת המאה ‪ 57‬וכפר בדת היהודית‪ ,‬תומס פיין אמריקאי שהיה חי במאה‬ ‫‪ 57-55‬והיה קיצוני בדעותיו הדתיים‪ ,‬והיו עוד כופרים מתקופות שונות אשר מוזכרים‬ ‫בעבודה‪ .‬הכפירה של היום היה החילוניות ואיך שקראו לה פעם "החופשיים" בתקופת הקמת‬ ‫המדינה האנשים אשר לא היו תלויים בדת או בכל גורם עליון קראו לאנשים האלה‬ ‫ה"חופשיים" בשל החופש שלהם מתלות עבודת הדת או לאל כלשהוא‪ .‬לפי‬ ‫"בראשית ברא‬ ‫האדם את אלוהים" זהו משפט המראה את החילוניות כי האדם הדתי הוא זה שברא את‬ ‫האלוהים ולא שהאלוהים ברא את האדם בכך שהאדם הדתי ימשיך להאמין בו בשל אמונתו‬ ‫שלו‪ .‬לפי תגובות הרבנים בעבודה ולפי תגובות מאנשים חילוניים אשר מספרים הרבנים‬ ‫קיצוניים עם הכפירה ולפעמיים לא אוהבים כופרים במיוחד יש הרבנים אשר קיצוניים‬ ‫באמונתם ובכך כל אדם אשר לא הולך עם האלוהים הוא כופר אפילו שהוא אדם דתי לדעתו‬ ‫ואינו מאמין לכל הסיפורים בתנך לפי תגובת הרב האדם אשר לא מאמין בכל דברי הכתוב‬ ‫בתנ"ך הוא כופר‪ ,‬זה דוגמא מהעבודה על תגובה של רב על קריאה ואמונה בתנ"ך‪.‬‬ ‫‪633‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫=‪http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2842287&forum_id‬‬ ‫‪1364‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7‬‬ ‫‪%A8_(%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7‬‬ ‫‪)%93%D7%AA%D7%99%D7%AA‬‬ ‫ ספר הכפירה פירוש לתנ"ך ‪1‬יהושוע עציון‪.‬‬‫ לקסיקון לתודעה יהודית ‪,‬הווי ומנהגים ‪1‬שלמה זלמן אריאל‪.‬‬‫ לקסיקון התרבות היהודית בזמננו מושגים‪ ,‬תנועות‪ ,‬אמונות‪ 1‬עורך‬‫המהדורה העברית אברהם שפירא‪.‬‬ ‫‪637‬‬