‫ספירת העומר ‪ -‬וחג השבועות‬
‫פנינים לספירת העומר ‪ -‬וחג השבועות‬
‫ספירת העומר‬
‫בליל א' של ספרת העומר נוהגים לקחת‬
‫כל אחד חתיכת מלח בידו‪ ,‬בעת הספירה‬
‫וקודם אומרים סדר קרבן העומר‬
‫כמובא בסידורים‪ ,‬כך נהגו במרוקו‪ ,‬וכן‬
‫כתב בספר ויזרע יצחק טולידאנו (עמוד‬
‫‪ ,)24‬ובספר מנחת משה אסבאג (סימן כא‬
‫אות ו) כתב שיש לעשות כן בכל יום בזמן‬
‫ספירת העומר‪ .‬ובאולדמנצור לא נהגו‬
‫כן‪ ,‬וכתב בספר דבק מאח (מערכת עין‪,‬‬
‫אות טז)‪ ,‬ולכל מי שישאנה מלח הזה עליו‬
‫יהיה לו למגן וצינה מדבר וממגפה ומעין‬
‫הרע ומכל דבר‪ ,‬ויועיל כמו קמיע מומחה‬
‫ופקיע‪ .‬ונהגו בקהילות המערב‪ ,‬אלג'יר‪,‬‬
‫לוב‪ ,‬וכ"כ מנהג יהודי תוניס‪ ,‬כמובא‬
‫בספר עלי הדס (פרק יג אות ב)‪ ,‬והביא שכן‬
‫כתב הרב זה השולחן (עמוד קלה אות ד)‪,‬‬
‫וביאר שהוא מועיל להסיר עין הרע‪ .‬ועין‬
‫בבן איש חי (ש"א צו‪ .‬ו)‪ ,‬שהמלח מסוגל‬
‫לדחות המשטינים והמקטרגים‪ .‬וכן‬
‫נהגו מקובלים רבים (דברי שלום‪ -‬מנהגי‬
‫בית אל אות נ"ב)‪ ,‬וכך נהג זקן המקובלים‬
‫כמוהר"ר יצחק כדורי זצ"ל‪ .‬וכתב הרב‬
‫יצחק אלפיה בספרו "קונטרס היחיאלי"‬
‫(עמוד מו') סגולה וסוד גדול לשמירה נגד‬
‫מחלות ועין הרע בלילה א' של ספירת‬
‫העומר ליקח בידו מעט מלח ויקרא עליו‪,‬‬
‫מזמור קכב'‪ ,‬קלא' שבתהילים‪ .‬ובספר‬
‫ויקרא לקרוא בפרק כג' את פסוקים‬
‫ט'‪ -‬יא' ויאמר יהי רצון וכו' (כמובא שם)‬
‫ואח"כ יתן המלח בידו ויספור העומר‪,‬‬
‫וכן יעשה לכל ימי הספירה עי"ש‪.‬‬
‫נוסח מצות עשה‪.‬‬
‫בדרום מרוקו‪ ,‬נהגו לומר לשם יחוד‬
‫ובכלל הנוסח אומרים הנה אנחנו‬
‫באים לקיים מצות עשה‪ .‬ויש שערערו‬
‫על כך שהרי מלבד הרמב"ם והרי"ף‬
‫והחינוך‪ ,‬והראבי"ה‪ ,‬ושיבולי הלקט‪,‬‬
‫וכמה מרבותינו הגאונים‪ .‬רוב בנין ומנין‬
‫שפוסקים‪ ,‬מצות ספירת העומר הינה‬
‫מדרבנן ולכן אמרו להשמיט תיבת עשה‪,‬‬
‫וכן להימנע מאמירת הפסוקים בענייני‬
‫ספירת העומר‪ ,‬ולכאורה בראשונה‬
‫באמירת מצות עשה לא מבעיא לרמב"ם‬
‫והרי"ף שבימנו ספירת העומר הינה‬
‫מהתורה אלא אפי' לפוסקים שמצות‬
‫העומר דרבנן‪ ,‬אמירת עשה היינו‬
‫מדרבנן וכך אמר הגאון רש"ז אוירבך‪,‬‬
‫והגאון רבי מרדכי אליהו‪ ,‬והוכחה‬
‫שטעם אמירת הרחמן יבנה המקדש‬
‫שנזכה במהרה להקריב העומר במקומו‬
‫והיום הינו זכר‪ .‬ובעניין הפסוקים אינם‬
‫כהקרבה והראיה שבשאר המועדים‬
‫שאומרים הפסוקים לא יעלה על הדעת‬
‫שאמירתם הינם הקרבת קורבן‪.‬‬
‫בנוסח תמימות‪.‬‬
‫נוהגים בארצות המערב מראכש וערי‬
‫סוס וסביבותיהם‪ ,‬בברכת העומר בלילה‬
‫אחרונה כשסופרים אומרים היום מ"ט‬
‫לעומר שהם שבעה שבועות תמימות‪.‬‬
‫ולא כן בקצת מארצות המגרב‪ ,‬כגון‬
‫פאס והנמשכים אחריה שאין אומרים‬
‫תמימות ע"כ מהספר כף נקי לר' כליפא‬
‫בן מלכא זצ"ל (עמוד קז)‪.‬‬
‫טעם ספירת העומר‪.‬‬
‫כתב המנחת חינוך שיהיה לאדם הכרת‬
‫הטוב שבכל יום מקריבים מן השעורים‪,‬‬
‫וביום השבועות מקריבים מנחה חדשה‬
‫וכתב עיקר שפתי חכמים‪ ,‬שמביא קורבן‬
‫מן החיטים‪.‬‬
‫פסח שני‪.‬‬
‫פסח שני נועד למי שלא הספיק להביא‬
‫קורבן פסח היות והיה בטומאה‪ ,‬או‬
‫מי שהיה גר בדרך רחוקה‪ .‬ולכן נחשב‬
‫בימינו יום טוב וירבה בשמחה קצת‬
‫כי קדוש היום כדאיתא בזוהר פרשת‬
‫בהעלותך שימים אלו ימי רצון הם‬
‫ותרעין פתיחין‪ .‬הלכך אין אומרים בו‬
‫תחנון ויש מהפוסקים שטענו היות‬
‫שפסח שני תוקן עבור יחידים אז הציבור‬
‫יאמר תחנון‪ .‬ומ"מ הספרדים ועוד‬
‫קהילות אין אומרים תחנון כדין יו"ט‬
‫שהרי ניתן להקריב קורבן הפסח‪.‬‬
‫תחנון ערב פסח שני‪.‬‬
‫יש לשאול ערב פסח שני‪ ,‬האם אומרים‬
‫בו תחנון או לא? כמו בערב חג ור"ח‬
‫ובכך נחלקו המנהגים‪ .‬המנהג במרוקו‬
‫כתב בספר כף ונקי (עמוד מז)‪ ,‬יש מי‬
‫שרצה להנהיג שלא ליפול על פניהם‬
‫במנחה שלפני הימים שאין נופלים על‬
‫פניהם‪ ,‬כגון ערב פסח שני‪ ,‬ל"ג בעומר‪,‬‬
‫ט"ו באב‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬וכן כתבו קצת‬
‫פוסקים אחרונים‪ ,‬ובמנהגים אשכנזים‬
‫שהביא הלבוש‪ .‬ונראה לי שאינו מנהג‬
‫הספרדים‪ ,‬כי לא נהגו כי אם בימים‬
‫עצמם ולא במנחה הקודם לו‪ .‬וכל מנחה‬
‫שאין בה נפילת אפים היא בטעמה‪ ,‬כמו‬
‫ערב שבת ויום טוב משום מוספים מחול‬
‫‪1‬‬
‫הודעות‬
‫חנות ספרי רבני צפון אפריקה‬
‫ללא רווחים‬
‫בשעה טובה הקמנו חנות לספרי‬
‫רבותינו‪ ,‬במחירי עלות‪ ,‬באתרנו‬
‫"אור חדש"‪ ,‬יוזמתנו להקל על‬
‫בתי כנסיות שמעוניינים להקים‬
‫ספריות של רבותינו‪ ,‬ואין‬
‫בידם אפשרות לכך‪ .‬מחברים‬
‫ומשפחותיהם יכולים להגיש‬
‫בקשה לפרסום חינם בחנות‬
‫האתר ע"פ הקריטריונים‪.‬‬
‫מעונין לקבל את הגליון "תורת‬
‫אמך" לאימיל ניתן להירשם‬
‫בכתובת‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קונטרס תורת אמך‬
‫ראש חודש‪ ,‬בין המיצרים‪,‬‬
‫תשעה באב‪ ,‬והלכות שמחות‪.‬‬
‫מוכן להדפסה‪ ,‬ניתן לתרום‪,‬‬
‫לרפואה‪ ,‬הצלחה‪ ,‬ולעילוי נשמת‬
‫פרטים בנייד ‪0527145147‬‬
‫תורת אמך‬
‫בשנה האחרונה זכינו להוציא‬
‫את הגיליונות על פי פסקי‬
‫ומנהגי צפון אפריקה‪ ,‬באלפי‬
‫עותקים‪ ,‬ובס"ד הגענו למס' ‪10‬‬
‫כ"י‪ ,‬יש צימאון גדול בציבור‪,‬‬
‫וקבלנו עשרות בקשות לקבלת‬
‫הגיליונות‪ ,‬על מנת להגדיל כמות‬
‫ההפצה‪ ,‬אנו זקוקים לעזרת‬
‫הציבור‪ .‬לתרומות ‪0527145147‬‬
‫קונטרס תורת אמך‬
‫לחג הפסח התפרסם באלפי‬
‫עותקים‪ ,‬ישר כח לכל המסייעים‪,‬‬
‫וזכות רבותינו תעמוד להם‬
‫בכל הברכות‪ .‬ניתן להוריד את‬
‫הקונטרס‪ ,‬באתרנו "אור חדש"‪.‬‬
‫בכתובת‪:‬‬
‫‪WWW.ORHADASH.NET‬‬
‫על הקודש‪ .‬וערב ראש חודש משום דקיימא לן אם באו עדים‬
‫מן המנחה ולמעלה‪ ,‬נוהגין אותו יום קדש‪ ,‬וערב חנוכה שיש‬
‫בה הלל דומה ליום טוב וכו' ולא כן בזולתו‪ ,‬ועיין בשיבולי‬
‫הלקט (כלל א' ה' תפלה סימן ל)‪ ,‬והרוצה לשנות הוא מהמתמיהין‬
‫ע"כ‪ .‬הגר"י מאמאן זקן רבני מרוקו הורה שהמנהג הרווח‬
‫במרוקו שאין אומרים תחנון מערב פסח שני (מאת הרב‬
‫רפאל מאמאן בשם אביו בעל עמק יהושע)‪ .‬וכתב בספר כתר שם‬
‫טוב הובא בספר מנהג ישראל (סימן ט)‪ ,‬שקהילות לונדון‬
‫ואמסטרדם נוהגים ליפול על פניהם‪ ,‬ובארץ ישראל אין‬
‫נופלים על פניהם‪ .‬ובירחון אור תורה (תשס"ד סימן קכו)‪,‬‬
‫כתב הגאון הרב מאיר מאזוז‪ ,‬נוהגים בתונס‪ ,‬בג'רבא שלא‬
‫לומר תחנון ביום י"ד באייר וכן במנחה לפניו‪ .‬וכתב בבית‬
‫דוד (עמוד יד)‪ ,‬שבעיר סאלונקי מנהגם בזה לפי השליח‬
‫ציבור‪ ,‬אולם בשנת התפ"ד היה מעשה ואמרו כולם תחנון‬
‫ווידוי בט"ו באייר‪.‬‬
‫אכילת מצה בפסח שני‪.‬‬
‫נוהגים ביום י"ד באייר שהוא פסח שני לאכול מצה שנשארה‬
‫מחג המצות‪ ,‬זכר לפסח שני‪ .‬ומובא בסידור היעב"ץ שגילו‬
‫לו מן השמים שקדושת הפסח והמצה נמשכת עד פסח שני‬
‫לפי שכשיצאו בני ישראל ממצרים אכלו מהמצות שלקחו‬
‫עמם עד ליל ט"ו באייר‪ .‬וכתב החיד"א בספר מורה באצבע‬
‫(אות רכב)‪ ,‬דירבה בשמחה קצת כי קדוש היום‪.‬‬
‫והוסיף הגר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן ז אות ו)‪ ,‬שמי‬
‫שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים‬
‫ומקיים כל דכפין כבפסח ראשון‪ .‬אודות המנהג במרוקו‬
‫שמעתי מהגאון רבי יוסף שרביט‪ .‬וכן מידידי הרב מאיר‬
‫אסולין שכך ראה שנהגו בבוגמז‪ ,‬במראכש וכן נהגו בתוניס‪,‬‬
‫ברית כהונה (ח"ב אורח חיים מערכת פ)‪.‬‬
‫הילולת רשב"י‪.‬‬
‫ביום ל"ג בעומר‪ ,‬הילולת רשב"י עורכים הילולא רבתי‬
‫וקוראים אדרא רבה וזוטא‪ ,‬ומרבים בשבחי רשב"י כמובא‬
‫בזוהר והש"ס ועורכים סעודת מצוה ויש שמסיימים הזוהר‪.‬‬
‫תספורת וגילוח בימי ספירת העומר‪.‬‬
‫אין מסתפרים בימים אלו מפני אבלות‪ ,‬שהסתלקו עשרים‬
‫וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬מפני שלא נהגו כבוד זה‬
‫בזה‪ ,‬ומנהגנו הוא שחסידים ואנשי מעשה אין מסתפרים‬
‫עד ערב חג שבועות ובספר מורה באצבע (סימן ח אות רכא)‪,‬‬
‫כתב דלפי דעת האר"י מה שאין מסתפרים בימים אלו‪ ,‬אינו‬
‫מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים‪ ,‬אלא על פי הסוד‪.‬‬
‫וכתב השולחן ערוך (סימן תצג)‪ ,‬דאין להסתפר אלא עד ליום‬
‫ל"ד בעומר‪ .‬וכתב הרמ"א בהגה דנוהגים להסתפר ביום ל"ג‪.‬‬
‫כתב הגאון הגר"י מאמאן בשו"ת עמק יהושע (ח"ד יו"ד סימן ב)‪,‬‬
‫דהלכה רווחת אצל יהודי מרוקו להסתפר ביום ל"ג בעומר‬
‫בבקר כדעת הרמ"א‪ ,‬זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין‬
‫ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות‪ .‬בסוף ספר מגן אבות‬
‫(עמוד תלא)‪ ,‬כתב הרה"ג שלמה אבן דאנן מלפנים דיין בעיר‬
‫פאס‪ ,‬שמנהג עירם להסתפר בל"ג בעומר‪ .‬וראיתי בחוברת‬
‫זכר דוד (עמוד כט)‪ ,‬מסתפרים ביום ל"ג בעומר דלא כמרן‬
‫שמתיר רק בל"ד בבוקר‪ ,‬ובספר וזאת ליהודה (סימן צט) כתב‬
‫שיש שנהגו להסתפר ביום ל"ג‪ ,‬כי דבר זה מתורת מנהג הוא‬
‫והכי קבלו עליהם שיסתפרו ביום ל"ג‪ .‬ובספר עטרת אבות‬
‫(ח"ב עמוד שיא)‪ ,‬הביא בשם שו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו)‪,‬‬
‫דלפי הנשמע בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים‪ .‬וכן‬
‫כתב הגאון רבי רחמים חי חוויתה בספר שמחת כהן (סימן‬
‫תצג)‪ ,‬שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר‪ .‬ומנהג יהודי‬
‫ג'רבא להחמיר בזה עד ערב חג השבועות כמו שכתב בספר‬
‫ברית כהונה (מערכת ע עמוד קלד)‪ ,‬ומנהג יהודי תימן כתב בספר‬
‫שולחן ערוך המקוצר (ח"ג סימן צב אות ו)‪ ,‬דיש מבני תימן שנהגו‬
‫שלא להסתפר עד ערב חג השבועות‪ ,‬ויש עד ל"ג בעומר כמו‬
‫שכתב הרמ"א ודעת מר"ן בזה לא נתפשט אצלם וכו'‪ .‬ובספר‬
‫נחלת אבות (מנהגי הספירה אות יא)‪ ,‬כתב שכן נהגו יהודי לוב‬
‫להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר‪.‬‬
‫חג שבועות‬
‫הקדמה‪ .‬חג השבועות כשמו כן הוא שסופרים שבע שבועות‬
‫בחינת הכנה אשה לבעלה שבעה נקיים‪ .‬ולכן הפליגו חכמי‬
‫הסוד במעלת הטבילה בחג שבועות כנגד שער הנ' ואז‬
‫קודשא בריך הוא מתייחד‪ ,‬עם כנסת ישראל‪.‬‬
‫ברכת שהחיינו לנשים‪.‬‬
‫נהגו הנשים בעת שמדליקות נרות לברך שהחיינו ולא חילקו‬
‫בין הדלקת נרות שבת ליו"ט‪ .‬וכתב ר' דוד עובדיה זצ"ל בספרו‬
‫נהגו העם (שבת אות ז)‪ ,‬ועונות אמן בברכת שהחיינו של הבעל‬
‫‪2‬‬
‫בקידוש‪ .‬וכתב הבן איש חי (פרשת במדבר ש"א ה"א)‪ ,‬ופה עירנו‬
‫נוהגות הנשים לברך שהחיינו בהדלקת הנרות בכל יום טוב‬
‫שיש בו ברכת שהחיינו בקידוש‪ .‬וכן כתב הרב רפאל ברוך‬
‫טולידאנו הלכות יו"ט (סימן תסב)‪ ,‬נשים המברכות שהחיינו‬
‫בשעת ההדלקה‪ ,‬אין לפקפק בדבר‪ ,‬דבלאו הכי יכולות לברך‬
‫שהחיינו על כניסת יום טוב‪ ,‬אלא דאם ברכה מבעוד יום‪,‬‬
‫לא תוכל לעשות מלאכה‪ ,‬שכבר הכניסה את יום טוב‪ .‬וכן‬
‫כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"יח אות ב)‪ ,‬שרשאיות לענות אמן‬
‫בברכת שהחיינו שבקידוש ואינו הפסק אף שכבר בירכו‬
‫ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות‪ .‬וכך ראה בקודש בשולחנם‬
‫של בבא סאלי‪ ,‬בבא חאקי‪ ,‬בבא הנה (מפי חתנו רבי אברהם‬
‫מוגרבי)‪ .‬וכתב הרב משה פיינשטין בספרו אגרות משה‪.‬‬
‫והטעם היות שניכר כניסת החג בעצם הדלקת הנר כמו אצל‬
‫הגבר בעת הקידוש שבליל החג‪ .‬וכן נהגו בלוב לברך ברכת‬
‫שהחיינו אחר הדלקת נרות יו"ט‪( .‬סידור עוד אבינו חי)‪.‬‬
‫סדר לימוד הלילה‪.‬‬
‫נהגו להיות ערים בלילה ולקרוא מהספר "קראי מועד"‪.‬‬
‫וכתב החיד"א בספרו לב דוד (פרק לא)‪ .‬שמעתי כי רצו קצת‬
‫לומדים קבעו לומדים פרקים ברמב"ם‪ ,‬ויש שלמדו האדרא‪,‬‬
‫ולא רצו ללמוד תיקון האר"י ע"ה את קסתי נתתי אשר לא‬
‫טוב עשו לבנות במה לעצמם ולשנות מנהג ישראל‪.‬‬
‫פתיחת ההיכל‪.‬‬
‫בעת פתיחת ההיכל קוראים הציבור את הכתובה‪ .‬החתן‬
‫ הקב"ה‪ .‬הכלה ‪ -‬עם ישראל‪ .‬והתנאים ‪ -‬התורה‪ .‬ולכן‬‫קוראים גם את התרי"ג מצות בלילה‪ ,‬וטעם קריאת הכתובה‬
‫לפי שעם ישראל מתייחד עם התורה‪ .‬ואמרו בעת שהשליח‬
‫ציבור אומר בתפלת המוסף כתר כשמגיע לתיבת איה' אז‬
‫נחתם האדם על חלקו בתורה שהם חיינו‪ ,‬כי הם חיינו ואורך‬
‫ימינו ובהם נהגה יומם ולילה‪ ,‬וכל אחד לפי הכנתו כך זוכה‬
‫נשמתו ביותר בפרד"ס התורה‪.‬‬
‫עמידה בעשרת הדיברות‪.‬‬
‫בעת קריאת עשרת הדיברות נהגו בקהילות ספרד לעמוד‬
‫כנתינתם מהר סיני מעומד‪ .‬וכתב הרמב"ם בשו"ת פאר‬
‫הדור לבטל מנהג קדמון זה שלא לעמוד בעת קריאת עשרת‬
‫הדיברות וכל זאת מפני תרעומת הקראים‪ .‬וכתב על כך‬
‫החיד"א בספרו טוב עין (סימן יא)‪ ,‬דשאני הכא שקורין בס"ת‬
‫כל התורה מידי שבת בשבתו‪ ,‬וגם ביום זה הם קוראים‬
‫עשרת הדיברות איזה חלק בס"ת‪ ,‬בכי האי לית לן בה‬
‫שמוכח שהכל אמת‪ ,‬אלא שהם עומדים בהם להיות שהם‬
‫יסוד התורה ונכתבו בלוחות‪ ,‬ורוצים לעשות איזה זכר לקום‬
‫אמירתן ובזה ליכא שום קפידא‪ ,‬והוחזקו במנהג זה כמה‬
‫שנים כידוע‪,‬‬
‫ונראה שמאחר שנהגו העם כן לקום בעשרת הדיברות‪,‬‬
‫נראה שחייבים הכל לעמוד‪ ,‬ואין לשום אחד להשאר יושב‪,‬‬
‫דגם אם אין מן הדין לקום‪ ,‬עתה שנהגו כל הקהל בזה‪ ,‬נעשה‬
‫חיוב על הכל ואם ח"ו בעיני ההמון נראה כמזלזל וכו'‪ .‬וראה‬
‫בספר נוהג בחכמה (עמוד קמג אות ט)‪ ,‬להגר"י בן נאים‪ .‬ועוד‬
‫כתב הרב יצחק חזן בשו"ת יחוה דעת (ח"א סימן יג)‪ ,‬ואם נהגו‬
‫אבותינו ואבות אבותינו לעמוד לא הלכו בזה נגד דעת מרן‪,‬‬
‫והרי ראינו לכמה פוסקים רבים וגדולים שישבו המנהג ויש‬
‫כמה שקילסוהו‪ ,‬אין לנו לבטל המנהג מפני חשש תרעומת‬
‫המינים וכו' ועוד כתב הרב ולולא דמסתפינא הוה אמינא כי‬
‫זה שכל האחרונים לא העלו על שפתם את תשובת הרמב"ם‬
‫זו‪ ,‬מטיל ספק בנכונותה‪ .‬וכתב הרב שלום משאש זצ"ל‬
‫בשו"ת שמש ומגן (ח"א סימן נז)‪ ,‬גם אם מצוים המינים בינינו‬
‫הם שונים מאילו שהיו בזמנו של הרמב"ם שבזמנם חילקו‬
‫בין עשרת הדברות לשאר התורה‪ ,‬אך אלו של זמננו אינם‬
‫מאמינים בה' ובתורתו וכופרים בעיקר‪ ,‬וכ"ש שהם כופרים‬
‫בעשרת הדיברות עצמם‪ ,‬אשר על כן גם אם נעמוד או נשב‪,‬‬
‫הרי אצלם אין הדבר מעלה או מוריד מאומה‪ ,‬ומסיים‬
‫הרב מקום שנהגו לעמוד אין לבטל מנהגם‪ ,‬שאדרבה בזה‬
‫מורידים כבוד התורה‪ ,‬אלא מצוה עליהם להחזיק במנהגם‬
‫הטוב שאין בו כ"א כבוד והדור ותפארת לתורתנו הקדושה‪,‬‬
‫וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות‪ .‬וכך כתב‬
‫רבי רפאל ברוך טולדנו בספרו קיצור ש"ע (הלכות חג שבועות‬
‫ה"ט)‪ ,‬ויש לעמוד בעת קריאת עשרת הדיברות מעין דוגמת‬
‫קבלתם בסיני‪ ,‬וצריך להיות באימה וביראה דוגמת מעמד‬
‫הר סיני שהיו באימה וביראה‪ ,‬וכך אנו נוהגים‪ .‬ושמעתי‬
‫מהרב אברהם מוגרבי ששנה אחת בחג השבועות התפלל עם‬
‫חמיו הרב אברהם אבוחצירא זצ"ל‪ ,‬ועם סדנא בבא סאלי‬
‫ובעת עשרת הדיברות עמדו כל הציבור ללא עוררין‪ .‬וכן‬
‫נוהגים יהודי אלג'יר כמובא בספר מטה יהודה (סימן א אות ו)‪ .‬וכן בספר‬
‫עלי הדס (פ"ו אות לג)‪ ,‬מנהג יהודי תוניס‪ .‬ובשו"ת דיברות אליהו אברז'ל‬
‫(ח"ז סימן יח)‪ ,‬כתב שגדולי תימן נהגו גם הם במנהג זה של עמידה בעשרת‬
‫הדיברות‪ ,‬כמובא בשו"ת ויצבור יוסף להגר"י צוברי זצ"ל (ח"ב פרק ששה‬
‫עשר סימן יד)‪ ,‬וכן הגר"ש עדני זצ"ל בספרו נחלת יוסף (ח"ב מנהגים סימן ב)‪,‬‬
‫כתב וז"ל ונהגו פה כשקורא עשרת הדיברות כל הציבור עומדים ושכן‬
‫המנהג בצנעא מימי קדם‪ ,‬דבשעת קריאת עשרת הדיברות בספר תורה‬
‫כל הקהל כאחד עומדים על רגליהם ועומדים כך בחרדת קודש באימה‬
‫וביראה עד שגומר דיבור עשירי ואז חוזרים ויושבים‪ .‬ובשו"ת ישכיל‬
‫עבדי (ח"ב סימן א)‪ ,‬נשאל בנדון זה מהגאון הרב שבתאי בוחבוט הרב‬
‫הראשי לביירות הואיל ויש מערערים על מנהגם‪ ,‬ובסוף תשובתו כתב‬
‫ותצא דינא בנ"ד דאין להם לזוז ממנהגם והנח להם לישראל קדושים‬
‫במנהגם הקדוש שכוונתם רצויה לשמים ואף למי שרוצה לנהוג מחדש‬
‫אין בידינו כל למונעם לא ע"פ הפשט‪ ,‬והסוד עכ"ל‪ .‬ובספר כתר שם טוב‬
‫(ח"א עמוד שטו)‪ .‬כתב נהגו לעמוד בעשרת הדיברות בקהילות הספרדים‬
‫בלונדון ואמשטרדם‪.‬‬
‫תרגום ההפטרה‪.‬‬
‫מנהגנו באולדמנצור לקרוא את ההפטרה ביום הראשון ואחרון של חג‬
‫השבועות עם תרגום אונקלוס ועוד ביאורים (מפי רבי שלמה פחימה)‪.‬‬
‫מאכלי חלב‪.‬‬
‫אחר תפילת שחרית נהגו לערוך קידוש וכל אחד מתכבד בכוס שמנת‪,‬‬
‫מעשה הנשים לקיים הפסוק דבש וחלב תחת לשונך‪ ,‬ועוד טעם שבני‬
‫ישראל קבלו את התורה‪ .‬ומעתה כדי לאכול בשר לשחוט צרכים‪ ,‬וכן‬
‫כליהם היו אסורים לכן אכלו מוצרי חלב‪ .‬וראיתי בשו"ת מים חיים‬
‫לגר"י משאש זצ"ל (ח"א אור"ח סימן ריד)‪ ,‬דכתב מנהג העולם שנוהגים‬
‫קרובי החתן לקדם פני הכלה בכוסות חלב‪ ,‬ונראה הטעם‪ ,‬שבזה רומזים‬
‫ברכה לכלה שתהיה פרה ורבה ומניקה את בניה‪ ,‬וישראל היו במתן תורה‬
‫היו דוגמת החתן‪ ,‬והתורה היא הכלה‪ ,‬על כן אנו מקדמין פני התורה ביום‬
‫נתינתה במאכלי חלב‪ ,‬לרמוז לעצמנו ברכה שנהיה פרים ורבים בתורה‪,‬‬
‫ויונקים חלבה וטובה‪ ,‬כמ"ש דדיה ירווך בכל עת וכו'‪ .‬ועוד כי חלב‬
‫בגמטריא ארבעים זכר לארבעים יום של נתינת התורה‪.‬‬
‫נהגו לאכול מצה עם חלב‪ ,‬בק"ק במראכש‪ ,‬בוגמז ועוד מקומות‪ .‬ובספר‬
‫נוהג בחכמה (עמוד רב אות א)‪ ,‬כתב טעם‪ ,‬כמאמר רז"ל המצה רומזת ליצר‬
‫הטוב‪ ,‬והתורה נמשלה לדבש שנאמר דבש וחלב תחת לשונך‪ ,‬ואמרו‬
‫רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וכ"כ בספר שמו יוסף (אות‬
‫קמג עמוד טז)‪ ,‬להגר"י בן ואליד הטעם הנ"ל‪ .‬ועוד טעם באכילת מצה‪,‬‬
‫שמעתי מהרב מאיר אסולין‪ ,‬לפי שפסח עד עצרת‪ ,‬יום אחד וביניהם‬
‫הינם ימי חול המועד‪.‬‬
‫קריאת האזהרות‪.‬‬
‫אחר הצהריים קראו הציבור ביום הראשון את האזהרות לרבי יצחק‬
‫בן ראובן את מצוות עשה‪ ,‬ומצוות לא תעשה לר' שלמה אבן גבירול‪.‬‬
‫וביום השני (בחו"ל)‪ ,‬מצוות לא תעשה לרבי יצחק בן ראובן ומצוות עשה‬
‫של רשב"ג (מפי רבי מאיר אסולין)‪ .‬ובארץ ישראל יש קוראים אחר שחרית‬
‫אזהרות רשב"ג ובערב אחר מנחה קוראים אזהרות של רבי יצחק‪ .‬והביא‬
‫בספר ש"ע המקוצר (סימן צג אות ד)‪ .‬טעם אמירתם‪ ,‬דאוליי עבר אחד‬
‫מהקהל על איזו מצוה‪ ,‬ויהרהר בתשובה לתקן דרכיו לפיכך יכוון למה‬
‫שקורא ויתבונן בפירושם‪ .‬יש מקומות שהאחרון המסיים יוצא למפתן‬
‫הדלת שופך מעט חלב לסימנא טבא‪ ,‬שהרי התורה נמשלה לדבש וחלב‬
‫תחת לשונך‪.‬‬
‫שפיכת מים‪.‬‬
‫מנהג עתיק הוא שפיכת המים על האחרון המסיים את האזהרות‪ .‬ומובא‬
‫בספר היכל הקודש (פרק פד)‪ ,‬להרמב"ם אלבאז זיע"א גדול המקובלים‬
‫במרוקו (חי באזור תארודאנת‪ ,‬לפני כארבע מאות וחמישים שנה)‪ .‬וז"ל ונהגו כל‬
‫ישראל לזרוק מים זה על זה ביום השבועות וג"כ טובלים בטבילה או‬
‫טהרת תשעה קבין קודם שחרית לזיכרון טל תחיה שהיה יורד עליהם‬
‫בהר סיני יום מתן תורה וכו'‪ .‬והציבור המתפללים כל אחד בידו‬
‫נטלות עם מים ושופכים עליו מדה הגונה של מים‪ .‬ומעשה היה בק"ק‬
‫אולדמנצור בשנה אחת המסיים היה הילד שלמה פחימה והוא בגיל‬
‫חמש‪ ,‬אביו ביקש מהציבור שיניחו לבנו היות וקטן הוא‪ ,‬אך לשווא‪ ,‬ואף‬
‫סבו מנכבדי הקהילה ניסה כוחו אף הוא לשווא וטענת הציבור שמנהג‬
‫אבותינו בידנו ואין לשנות‪ .‬וכתב בספר נוהג בחכמה (עמוד רה אות ד)‪ ,‬טעם‬
‫שפיכת המים‪ ,‬נלמד ומה מים אינם הולכים אלא למקום נמוך כך התורה‬
‫אינה מתקיימת אלא בנמוכי רוח ומים ועל כן שופכים מים בשבועות‬
‫ללמוד להלוך בדרכי ענוה‪ .‬ובספר נהגו העם (שבועות אות ט)‪ ,‬כתב וז"ל‪.‬‬
‫שמעתי הטעם כשנולד משה רבנו הצפינה אותו אמו ג' חודשים וכאשר‬
‫לא יכלה עוד להצפינו שמה אותו בתיבה על שפת היאור ובדרך זו ניצול‬
‫ע"י בת פרעה‪ .‬ולפי דברי חז"ל (קידושין לח‪ ,).‬משה רבנו נולד בז' באדר‬
‫ובכן מלאו לו ג' חודשים בשישה בסיון יום שחל בו חג שבועות שאז שמה‬
‫אותו אמו על שפת היאור‪ .‬ולזכר המאורע שחל בו ביום שזכינו לקבל את‬
‫התורה על ידו‪ ,‬נוהגים לזרוק המים אחד על השני לחבב את המים ע"י‬
‫שניצול מקבל התורה‪ .‬עוד טעם אחר שמעתי‪ ,‬לזכר שעת מתן תורה‪ ,‬שאז‬
‫‪3‬‬
‫סגולות‬
‫סגולה לאהבת תורה והתמדה‬
‫א‪ .‬בספר מבוא שערים לאר"י ז"ל‪ ,‬כתב‬
‫כאשר אדם מתפלל כל תפלת שחרית‪,‬‬
‫מצטרפים כ"ב האותיות על מצחו וכאשר‬
‫מדלג בתפלה נחסרים מה‪ -‬כ"ב אותיות‪,‬‬
‫וכל התורה כלולה בכ"ב אותיות ולכן‬
‫נחסר הוא מחשק התורה ע"כ‪ .‬וכמובן‬
‫שגם מי שהוצרך לדלג בתפלה מחמת‬
‫אונס וכדומה‪ ,‬בוודאי שישתדל בכל‬
‫כוחו ללמוד‪ ,‬והגאון הרב חיים קנייבסקי‬
‫שליט"א העיד על עצמו שיש לו קושי‬
‫להתחיל את הלימוד‪ ,‬אבל אחרי שהתחיל‬
‫ללמוד הכל הולך כסדר‪ ,‬לכן העצה‬
‫היעוצה שאדם בא ללמוד‪ ,‬לפני שתיה‬
‫חמה ולדבר עם החברים ראשית יתחיל‬
‫בלימוד‪ ,‬כי פעמים משיחה אדם עלול‬
‫לדבר על החבר והוא סיבה שיחסר החשק‬
‫בלימוד כמובא בספר‬
‫ב‪ .‬כתב בספר שיחות הר"ן למוהר"ן‬
‫מברסלב זצ"ל (אות צא)‪ .‬וכל אחד‬
‫מישראל יש לו אות בתורה‪ ,‬כי ששים‬
‫רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא‬
‫נשמות ישראל (קצג)‪ .‬וכשיש חסרון באחד‬
‫מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם‬
‫שרש נשמות ישראל כנ"ל‪ .‬ועל כן בודאי‬
‫אי אפשר לאהב את התורה בשלמות‪.‬‬
‫אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל‬
‫ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי‬
‫נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום אזי‬
‫בוודאי יאהב את התורה מאד‪ .‬ואזי יתמיד‬
‫בלמוד התורה מגדל האהבה כנזכר לעיל‪.‬‬
‫מגילת רות‪.‬‬
‫נהגו עם ישראל לקרוא מגילת רות בחג‬
‫השבועות וטעם אמירתו מובא בילקוט‬
‫רות‪ ,‬מה ענין רות אצל עצרת‪ ,‬ללמדך שלא‬
‫נתנה תורה אלא על ידי יסורים ועוני וכו'‬
‫ועוד כתבו שהתורה כולה גמילות חסדים‪,‬‬
‫וכן במגילת רות יש בה גמילות חסדים‪.‬‬
‫ובספר שלמה חדשה (דף קכא)‪ ,‬נתן טעם‪,‬‬
‫דבירושלמי אמרו דוד המע"ה נסתלק‬
‫בעצרת והקב"ה ממלא שנותיהם ובודאי‬
‫נולד בעצרת ומגילת רות ליחוס דוד המלך‬
‫ע"ה‪( .‬בר"י ס' תצד אות יג)‪.‬‬
‫קריאת תהלים‪.‬‬
‫נהגו להרבות באמירת תהלים מכיוון‬
‫שבעצרת יום ההילולא דדוד מלכא‬
‫משיחא‪ .‬איתא בגמרא (ב"ב דף יד עב)‪ ,‬דוד‬
‫כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים‪ .‬על‬
‫ידי‪ ,‬אדם הראשון‪ ,‬מלכי צדק‪ ,‬אברהם‬
‫אבינו‪ ,‬משה רבנו‪ ,‬הימן‪ ,‬ידותון‪ ,‬אסף‪,‬‬
‫ושלושת בני קרח‪.‬‬
‫אהבת התורה ללא‬
‫גבול‪.‬‬
‫הרב אליהו אברז'ל‬
‫שליט"א בצעירתו‬
‫למד בישיבת פורת‬
‫יוסף‪ ,‬אביו רצה‬
‫שילמד מקצוע ואילו הרב ביקש‬
‫ללמוד תורה אך אביו בשלו‪ ,‬בצער‬
‫רב נרשם הרב לטכניון בחיפה‪ .‬לאחר‬
‫ששם את חפציו בפנימייה נסע משם‬
‫לבית המרא דאתרא הרב יוסף משאש‬
‫זצ"ל‪ ,‬כפי שזכר ר' אליהו בכל ספרי‬
‫הרב משאש מופיעה הכתובת‪ ,‬רחוב‬
‫החלוץ ‪ ,14‬הרב דופק בדלת בהתרגשות‬
‫לראות לראשונה פנים בפנים את הרב‬
‫משאש לפתע נפתחה הדלת והנה כבוד‬
‫הרב משאש מופיע מולו ושואל את‬
‫ר"א לשמו והיכן הוא גר? וכו'‪ ,‬סיפר‬
‫ר"א לרב משאש שבה ללמוד לימודי‬
‫חול בטכניון בגזרת אביו‪ ,‬אמר הרב‬
‫אני בצעירותי בקושי היה לי ספרים‬
‫ללמוד‪ ,‬אתה יש לך אהבת תורה תחזור‬
‫ללימודך בישיבה ותגיד לאביך שכך‬
‫פסקתי וכך הוה ואז סיפר הרב משאש‬
‫את המעשה הבא‪.‬‬
‫רבי יוסף היה לומד מדי חג את המסכת‬
‫בש"ס העוסקת מענינא דיומא‪,‬‬
‫מאחר ששנים כך נהג בקודש החל‬
‫הרב משאש ללמוד מסכת מהתלמוד‬
‫הירושלמי‪ ,‬עד שנפגש עם דף שלא‬
‫הצליח להבינו כשורה אחר מאמץ רב‬
‫עדיין לא הצליח הרב לפצח סוגיה זאת‪,‬‬
‫הרב החליט לנסוע לעיר קזבלנקה‪,‬‬
‫ששם יש מספר חניות לספרי קודש‪,‬‬
‫גנזי המערב ח”א‬
‫אסופות של כתבי יד מחכמי‬
‫מרוקו‬
‫בנושאים הלכה‪ .‬מוסר‪ .‬תורה‪.‬‬
‫תיעוד קהילות במרוקו‪.‬‬
‫להדפסה‬
‫מוכן‬
‫הספר‬
‫ומתעכב מחוסר תקציב‪.‬‬
‫כדי לקנות ספרים שאוליי יעזרו‬
‫לו בפיטרון הסוגיה הקשה‪( ,‬מרחק‬
‫הנסיעה ממכנאס לקזבלנקה הוא ‪300‬‬
‫קילומטר)‪ ,‬אחר שהגיע הרב לעיר נכנס‬
‫לחנות‪ ,‬המוכר רואה רב הדור פנים‬
‫ומציע לו את עזרתו‪ ,‬איזה ספר כבוד‬
‫הרב מחפש? עונה הרב האם יש תלמוד‬
‫ירושלמי עם ביאור? שמע המוכר את‬
‫הנדרש ועונה‪ ,‬מקסימום יש לנו תלמוד‬
‫בבלי‪ ,‬כבודו מחפש דבר שלא נמצא‬
‫במדינתנו‪ ,‬הרב הודה למוכר ועבר‬
‫מחנות לחנות‪ ,‬שש חנויות במספר‬
‫ולא מצא את מבוקשו‪ ,‬משם שם‬
‫הרב פעמיו אל עבר בית המדרש ושם‬
‫פגש אחד מחכמי העיר ששאלו‪ ,‬במה‬
‫זכינו שהרב הגיע לעירנו? סיפר הרב‬
‫שמחפש תלמוד ירושלמי עם ביאור‬
‫ולא בנמצא בכל העיר‪ ,‬יעץ אותו רב‬
‫לרב משאש‪ ,‬בגבול ספרד יש עיר נמל‬
‫הנקראת טנג'יר ושם יש חכם מפורסם‬
‫סבא דמשפטים הגאון רבי מרדכי‬
‫בן ג'ו זצוק"ל‪ ,‬כל שדר"י ארץ ישראל‬
‫שמגיעים לביתו מביאים עימם מתנה‬
‫לרב ספרי קודש מארץ ישראל וכידוע‬
‫שלרב יש ספריה ענפה אולי כבודו‬
‫ימצא אצלו את מבוקשו‪ ,‬הרב משאש‬
‫נסע מקזבלנקה חצי יום לטנג'יר‪ ,‬נכנס‬
‫הוא לחדרו של ר' מרדכי‪ ,‬שאל ר"מ‬
‫ברצונו של האורח‪ ,‬ביקש הרב משאש‬
‫האם יש לכבודו תלמוד ירושלמי עם‬
‫ביאור? ענה הרב קיים בספרייתי‪ ,‬אך‬
‫איני יכול להראות לכבודו לפי שיש‬
‫מנהג חכמי המערב שמקיימים את‬
‫הפסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך‪,‬‬
‫ברכה והצלחה וזיווג הגון‬
‫לאהוד בן בתיה‬
‫ואבנר בן רות‬
‫וכך מעלימים תחת גלימותיהם ספרים‬
‫רבים‪ ,‬קרא הרב לשמש וביקש מהרב‪,‬‬
‫כבודו יתלווה עימו בלימודו בספר‪,‬‬
‫עיין הרב בספר והנה ראה שמפרשי‬
‫הירושלמי עומדים על הקושיא שעליה‬
‫הרב התקשה‪ ,‬צהלה עלתה על פניו של‬
‫הרב‪ ,‬הודה הרב לרבי מרדכי בן ג'ו רב‬
‫העיר ונפרד לשלום‪ .‬משם הרב נסע‬
‫לעיר קזבלנקה והתעכב זמן מה‪ ,‬שם‬
‫פגש הרב אחד מגברי העיר ששאלו‪,‬‬
‫כבודו מה עושה בעירנו? סיפר הרב‬
‫על מבוקשו‪ ,‬אמר לו הגביר כבודו לא‬
‫צריך לקנות תלמוד ירושלמי אני אתן‬
‫את הסט חינם אין כסף לרב ביודעי‬
‫שהרב ילמד בספרים מעמוד הראשון‬
‫ועד העמוד האחרון‪ ,‬שאל הרב מהיכן‬
‫השגת את תלמוד הירושלמי? סיפר‬
‫הנגיד שנפטר הרב בן ג'ו רב העיר‬
‫טנג'יר‪ ,‬וקנה מידי היורשים את כל‬
‫הספרייה‪ ,‬והנה העשיר נתן שטר לכבוד‬
‫היורשים בבקשה ליתן לידי הרב יוסף‬
‫משאש את סט התלמוד הירושלמי‪,‬‬
‫נסע הרב משאש שוב חצי יום לטנג'יר‬
‫הגיע לידי היורשים‪ ,‬קבלו את השטר‬
‫אך נענה בשלילה‪ ,‬יש לנו מנהג שלא‬
‫מוצאים דבר מבית המנוח עד תום‬
‫שנה‪ ,‬נפרד הרב מהם וחזר לקזבלנקה‬
‫ומשם למכנאס‪ ,‬לאחר שנה חזר את‬
‫המסלול הארוך הזה שוב פעם‪ ,‬וכל זה‬
‫בגלל אהבתו לתורה‪ ,‬לימים הוזמן הרב‬
‫יוסף משאש לשכונת בקעה שבה מכהן‬
‫הרב אליהו אברז'ל כרב השכונה‪ ,‬ניגש‬
‫הרב אברז'ל לרב משאש ואמר לו‪,‬‬
‫בזכות כבודו הגיעני עד הלום‪..‬‬
‫אתר יהדות מרוקו‪:‬‬
‫‪www.orhadash.net‬‬
‫מתקיים מידי יום שיעור תורה‬
‫לעילוי נשמת‬
‫הרה”ג רבי חיים בן מרים זצ”ל‬
‫למשפחת פרץ‪ .‬רב מושב ניר עקיבא‪.‬‬
‫וברכה והצלחה לידידנו אברהם מקיס וב”ב‬
‫ולכל תושבי ניר עקיבא‬
‫וכן בכל ענייני העלון‬
‫מפי הרב אברהם אסולין‬
‫בהלכות טהרה‪ ,‬הלכות שבת‬
‫ופרשת השבוע‪.‬‬
‫ובנוסף שיעור מוסר מהספר‬
‫אורחות צדיקים ושני הלכות‬
‫ניתן לתרום ולהנציח לעילוי‬
‫נשמת‪ .‬להצלחה‪ .‬ורפואה‪.‬‬
‫לפרטים ‪052-7145147 :‬‬
‫הודעה משמחת‬
‫מהספר חפץ חיים‬
‫לזש”ק‬
‫חביב אבי בן יהודית‬
‫ומרת דנה מדלן בת‬
‫גאולה‪.‬‬
‫להצלחה ברוחניות‬
‫ובגשמיות לידידי‬
‫רפאל לוגסי וב”ב‬
‫‪4‬‬
‫בביה”כ אוהל יצחק אלעד‬
‫רח’ ר’ פנחס בן יאיר ‪24‬‬
‫בשעה ‪8:30‬‬