Preview - אור חדש
ספירת העומר -וחג השבועות פנינים לספירת העומר -וחג השבועות ספירת העומר בליל א' של ספרת העומר נוהגים לקחת כל אחד חתיכת מלח בידו ,בעת הספירה וקודם אומרים סדר קרבן העומר כמובא בסידורים ,כך נהגו במרוקו ,וכן כתב בספר ויזרע יצחק טולידאנו (עמוד ,)24ובספר מנחת משה אסבאג (סימן כא אות ו) כתב שיש לעשות כן בכל יום בזמן ספירת העומר .ובאולדמנצור לא נהגו כן ,וכתב בספר דבק מאח (מערכת עין, אות טז) ,ולכל מי שישאנה מלח הזה עליו יהיה לו למגן וצינה מדבר וממגפה ומעין הרע ומכל דבר ,ויועיל כמו קמיע מומחה ופקיע .ונהגו בקהילות המערב ,אלג'יר, לוב ,וכ"כ מנהג יהודי תוניס ,כמובא בספר עלי הדס (פרק יג אות ב) ,והביא שכן כתב הרב זה השולחן (עמוד קלה אות ד), וביאר שהוא מועיל להסיר עין הרע .ועין בבן איש חי (ש"א צו .ו) ,שהמלח מסוגל לדחות המשטינים והמקטרגים .וכן נהגו מקובלים רבים (דברי שלום -מנהגי בית אל אות נ"ב) ,וכך נהג זקן המקובלים כמוהר"ר יצחק כדורי זצ"ל .וכתב הרב יצחק אלפיה בספרו "קונטרס היחיאלי" (עמוד מו') סגולה וסוד גדול לשמירה נגד מחלות ועין הרע בלילה א' של ספירת העומר ליקח בידו מעט מלח ויקרא עליו, מזמור קכב' ,קלא' שבתהילים .ובספר ויקרא לקרוא בפרק כג' את פסוקים ט' -יא' ויאמר יהי רצון וכו' (כמובא שם) ואח"כ יתן המלח בידו ויספור העומר, וכן יעשה לכל ימי הספירה עי"ש. נוסח מצות עשה. בדרום מרוקו ,נהגו לומר לשם יחוד ובכלל הנוסח אומרים הנה אנחנו באים לקיים מצות עשה .ויש שערערו על כך שהרי מלבד הרמב"ם והרי"ף והחינוך ,והראבי"ה ,ושיבולי הלקט, וכמה מרבותינו הגאונים .רוב בנין ומנין שפוסקים ,מצות ספירת העומר הינה מדרבנן ולכן אמרו להשמיט תיבת עשה, וכן להימנע מאמירת הפסוקים בענייני ספירת העומר ,ולכאורה בראשונה באמירת מצות עשה לא מבעיא לרמב"ם והרי"ף שבימנו ספירת העומר הינה מהתורה אלא אפי' לפוסקים שמצות העומר דרבנן ,אמירת עשה היינו מדרבנן וכך אמר הגאון רש"ז אוירבך, והגאון רבי מרדכי אליהו ,והוכחה שטעם אמירת הרחמן יבנה המקדש שנזכה במהרה להקריב העומר במקומו והיום הינו זכר .ובעניין הפסוקים אינם כהקרבה והראיה שבשאר המועדים שאומרים הפסוקים לא יעלה על הדעת שאמירתם הינם הקרבת קורבן. בנוסח תמימות. נוהגים בארצות המערב מראכש וערי סוס וסביבותיהם ,בברכת העומר בלילה אחרונה כשסופרים אומרים היום מ"ט לעומר שהם שבעה שבועות תמימות. ולא כן בקצת מארצות המגרב ,כגון פאס והנמשכים אחריה שאין אומרים תמימות ע"כ מהספר כף נקי לר' כליפא בן מלכא זצ"ל (עמוד קז). טעם ספירת העומר. כתב המנחת חינוך שיהיה לאדם הכרת הטוב שבכל יום מקריבים מן השעורים, וביום השבועות מקריבים מנחה חדשה וכתב עיקר שפתי חכמים ,שמביא קורבן מן החיטים. פסח שני. פסח שני נועד למי שלא הספיק להביא קורבן פסח היות והיה בטומאה ,או מי שהיה גר בדרך רחוקה .ולכן נחשב בימינו יום טוב וירבה בשמחה קצת כי קדוש היום כדאיתא בזוהר פרשת בהעלותך שימים אלו ימי רצון הם ותרעין פתיחין .הלכך אין אומרים בו תחנון ויש מהפוסקים שטענו היות שפסח שני תוקן עבור יחידים אז הציבור יאמר תחנון .ומ"מ הספרדים ועוד קהילות אין אומרים תחנון כדין יו"ט שהרי ניתן להקריב קורבן הפסח. תחנון ערב פסח שני. יש לשאול ערב פסח שני ,האם אומרים בו תחנון או לא? כמו בערב חג ור"ח ובכך נחלקו המנהגים .המנהג במרוקו כתב בספר כף ונקי (עמוד מז) ,יש מי שרצה להנהיג שלא ליפול על פניהם במנחה שלפני הימים שאין נופלים על פניהם ,כגון ערב פסח שני ,ל"ג בעומר, ט"ו באב ,ט"ו בשבט ,וכן כתבו קצת פוסקים אחרונים ,ובמנהגים אשכנזים שהביא הלבוש .ונראה לי שאינו מנהג הספרדים ,כי לא נהגו כי אם בימים עצמם ולא במנחה הקודם לו .וכל מנחה שאין בה נפילת אפים היא בטעמה ,כמו ערב שבת ויום טוב משום מוספים מחול 1 הודעות חנות ספרי רבני צפון אפריקה ללא רווחים בשעה טובה הקמנו חנות לספרי רבותינו ,במחירי עלות ,באתרנו "אור חדש" ,יוזמתנו להקל על בתי כנסיות שמעוניינים להקים ספריות של רבותינו ,ואין בידם אפשרות לכך .מחברים ומשפחותיהם יכולים להגיש בקשה לפרסום חינם בחנות האתר ע"פ הקריטריונים. מעונין לקבל את הגליון "תורת אמך" לאימיל ניתן להירשם בכתובת: [email protected] קונטרס תורת אמך ראש חודש ,בין המיצרים, תשעה באב ,והלכות שמחות. מוכן להדפסה ,ניתן לתרום, לרפואה ,הצלחה ,ולעילוי נשמת פרטים בנייד 0527145147 תורת אמך בשנה האחרונה זכינו להוציא את הגיליונות על פי פסקי ומנהגי צפון אפריקה ,באלפי עותקים ,ובס"ד הגענו למס' 10 כ"י ,יש צימאון גדול בציבור, וקבלנו עשרות בקשות לקבלת הגיליונות ,על מנת להגדיל כמות ההפצה ,אנו זקוקים לעזרת הציבור .לתרומות 0527145147 קונטרס תורת אמך לחג הפסח התפרסם באלפי עותקים ,ישר כח לכל המסייעים, וזכות רבותינו תעמוד להם בכל הברכות .ניתן להוריד את הקונטרס ,באתרנו "אור חדש". בכתובת: WWW.ORHADASH.NET על הקודש .וערב ראש חודש משום דקיימא לן אם באו עדים מן המנחה ולמעלה ,נוהגין אותו יום קדש ,וערב חנוכה שיש בה הלל דומה ליום טוב וכו' ולא כן בזולתו ,ועיין בשיבולי הלקט (כלל א' ה' תפלה סימן ל) ,והרוצה לשנות הוא מהמתמיהין ע"כ .הגר"י מאמאן זקן רבני מרוקו הורה שהמנהג הרווח במרוקו שאין אומרים תחנון מערב פסח שני (מאת הרב רפאל מאמאן בשם אביו בעל עמק יהושע) .וכתב בספר כתר שם טוב הובא בספר מנהג ישראל (סימן ט) ,שקהילות לונדון ואמסטרדם נוהגים ליפול על פניהם ,ובארץ ישראל אין נופלים על פניהם .ובירחון אור תורה (תשס"ד סימן קכו), כתב הגאון הרב מאיר מאזוז ,נוהגים בתונס ,בג'רבא שלא לומר תחנון ביום י"ד באייר וכן במנחה לפניו .וכתב בבית דוד (עמוד יד) ,שבעיר סאלונקי מנהגם בזה לפי השליח ציבור ,אולם בשנת התפ"ד היה מעשה ואמרו כולם תחנון ווידוי בט"ו באייר. אכילת מצה בפסח שני. נוהגים ביום י"ד באייר שהוא פסח שני לאכול מצה שנשארה מחג המצות ,זכר לפסח שני .ומובא בסידור היעב"ץ שגילו לו מן השמים שקדושת הפסח והמצה נמשכת עד פסח שני לפי שכשיצאו בני ישראל ממצרים אכלו מהמצות שלקחו עמם עד ליל ט"ו באייר .וכתב החיד"א בספר מורה באצבע (אות רכב) ,דירבה בשמחה קצת כי קדוש היום. והוסיף הגר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן ז אות ו) ,שמי שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים ומקיים כל דכפין כבפסח ראשון .אודות המנהג במרוקו שמעתי מהגאון רבי יוסף שרביט .וכן מידידי הרב מאיר אסולין שכך ראה שנהגו בבוגמז ,במראכש וכן נהגו בתוניס, ברית כהונה (ח"ב אורח חיים מערכת פ). הילולת רשב"י. ביום ל"ג בעומר ,הילולת רשב"י עורכים הילולא רבתי וקוראים אדרא רבה וזוטא ,ומרבים בשבחי רשב"י כמובא בזוהר והש"ס ועורכים סעודת מצוה ויש שמסיימים הזוהר. תספורת וגילוח בימי ספירת העומר. אין מסתפרים בימים אלו מפני אבלות ,שהסתלקו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא ,מפני שלא נהגו כבוד זה בזה ,ומנהגנו הוא שחסידים ואנשי מעשה אין מסתפרים עד ערב חג שבועות ובספר מורה באצבע (סימן ח אות רכא), כתב דלפי דעת האר"י מה שאין מסתפרים בימים אלו ,אינו מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים ,אלא על פי הסוד. וכתב השולחן ערוך (סימן תצג) ,דאין להסתפר אלא עד ליום ל"ד בעומר .וכתב הרמ"א בהגה דנוהגים להסתפר ביום ל"ג. כתב הגאון הגר"י מאמאן בשו"ת עמק יהושע (ח"ד יו"ד סימן ב), דהלכה רווחת אצל יהודי מרוקו להסתפר ביום ל"ג בעומר בבקר כדעת הרמ"א ,זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות .בסוף ספר מגן אבות (עמוד תלא) ,כתב הרה"ג שלמה אבן דאנן מלפנים דיין בעיר פאס ,שמנהג עירם להסתפר בל"ג בעומר .וראיתי בחוברת זכר דוד (עמוד כט) ,מסתפרים ביום ל"ג בעומר דלא כמרן שמתיר רק בל"ד בבוקר ,ובספר וזאת ליהודה (סימן צט) כתב שיש שנהגו להסתפר ביום ל"ג ,כי דבר זה מתורת מנהג הוא והכי קבלו עליהם שיסתפרו ביום ל"ג .ובספר עטרת אבות (ח"ב עמוד שיא) ,הביא בשם שו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו), דלפי הנשמע בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים .וכן כתב הגאון רבי רחמים חי חוויתה בספר שמחת כהן (סימן תצג) ,שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר .ומנהג יהודי ג'רבא להחמיר בזה עד ערב חג השבועות כמו שכתב בספר ברית כהונה (מערכת ע עמוד קלד) ,ומנהג יהודי תימן כתב בספר שולחן ערוך המקוצר (ח"ג סימן צב אות ו) ,דיש מבני תימן שנהגו שלא להסתפר עד ערב חג השבועות ,ויש עד ל"ג בעומר כמו שכתב הרמ"א ודעת מר"ן בזה לא נתפשט אצלם וכו' .ובספר נחלת אבות (מנהגי הספירה אות יא) ,כתב שכן נהגו יהודי לוב להקל להסתפר ביום ל"ג בעומר. חג שבועות הקדמה .חג השבועות כשמו כן הוא שסופרים שבע שבועות בחינת הכנה אשה לבעלה שבעה נקיים .ולכן הפליגו חכמי הסוד במעלת הטבילה בחג שבועות כנגד שער הנ' ואז קודשא בריך הוא מתייחד ,עם כנסת ישראל. ברכת שהחיינו לנשים. נהגו הנשים בעת שמדליקות נרות לברך שהחיינו ולא חילקו בין הדלקת נרות שבת ליו"ט .וכתב ר' דוד עובדיה זצ"ל בספרו נהגו העם (שבת אות ז) ,ועונות אמן בברכת שהחיינו של הבעל 2 בקידוש .וכתב הבן איש חי (פרשת במדבר ש"א ה"א) ,ופה עירנו נוהגות הנשים לברך שהחיינו בהדלקת הנרות בכל יום טוב שיש בו ברכת שהחיינו בקידוש .וכן כתב הרב רפאל ברוך טולידאנו הלכות יו"ט (סימן תסב) ,נשים המברכות שהחיינו בשעת ההדלקה ,אין לפקפק בדבר ,דבלאו הכי יכולות לברך שהחיינו על כניסת יום טוב ,אלא דאם ברכה מבעוד יום, לא תוכל לעשות מלאכה ,שכבר הכניסה את יום טוב .וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"יח אות ב) ,שרשאיות לענות אמן בברכת שהחיינו שבקידוש ואינו הפסק אף שכבר בירכו ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות .וכך ראה בקודש בשולחנם של בבא סאלי ,בבא חאקי ,בבא הנה (מפי חתנו רבי אברהם מוגרבי) .וכתב הרב משה פיינשטין בספרו אגרות משה. והטעם היות שניכר כניסת החג בעצם הדלקת הנר כמו אצל הגבר בעת הקידוש שבליל החג .וכן נהגו בלוב לברך ברכת שהחיינו אחר הדלקת נרות יו"ט( .סידור עוד אבינו חי). סדר לימוד הלילה. נהגו להיות ערים בלילה ולקרוא מהספר "קראי מועד". וכתב החיד"א בספרו לב דוד (פרק לא) .שמעתי כי רצו קצת לומדים קבעו לומדים פרקים ברמב"ם ,ויש שלמדו האדרא, ולא רצו ללמוד תיקון האר"י ע"ה את קסתי נתתי אשר לא טוב עשו לבנות במה לעצמם ולשנות מנהג ישראל. פתיחת ההיכל. בעת פתיחת ההיכל קוראים הציבור את הכתובה .החתן הקב"ה .הכלה -עם ישראל .והתנאים -התורה .ולכןקוראים גם את התרי"ג מצות בלילה ,וטעם קריאת הכתובה לפי שעם ישראל מתייחד עם התורה .ואמרו בעת שהשליח ציבור אומר בתפלת המוסף כתר כשמגיע לתיבת איה' אז נחתם האדם על חלקו בתורה שהם חיינו ,כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה ,וכל אחד לפי הכנתו כך זוכה נשמתו ביותר בפרד"ס התורה. עמידה בעשרת הדיברות. בעת קריאת עשרת הדיברות נהגו בקהילות ספרד לעמוד כנתינתם מהר סיני מעומד .וכתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור לבטל מנהג קדמון זה שלא לעמוד בעת קריאת עשרת הדיברות וכל זאת מפני תרעומת הקראים .וכתב על כך החיד"א בספרו טוב עין (סימן יא) ,דשאני הכא שקורין בס"ת כל התורה מידי שבת בשבתו ,וגם ביום זה הם קוראים עשרת הדיברות איזה חלק בס"ת ,בכי האי לית לן בה שמוכח שהכל אמת ,אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ,ורוצים לעשות איזה זכר לקום אמירתן ובזה ליכא שום קפידא ,והוחזקו במנהג זה כמה שנים כידוע, ונראה שמאחר שנהגו העם כן לקום בעשרת הדיברות, נראה שחייבים הכל לעמוד ,ואין לשום אחד להשאר יושב, דגם אם אין מן הדין לקום ,עתה שנהגו כל הקהל בזה ,נעשה חיוב על הכל ואם ח"ו בעיני ההמון נראה כמזלזל וכו' .וראה בספר נוהג בחכמה (עמוד קמג אות ט) ,להגר"י בן נאים .ועוד כתב הרב יצחק חזן בשו"ת יחוה דעת (ח"א סימן יג) ,ואם נהגו אבותינו ואבות אבותינו לעמוד לא הלכו בזה נגד דעת מרן, והרי ראינו לכמה פוסקים רבים וגדולים שישבו המנהג ויש כמה שקילסוהו ,אין לנו לבטל המנהג מפני חשש תרעומת המינים וכו' ועוד כתב הרב ולולא דמסתפינא הוה אמינא כי זה שכל האחרונים לא העלו על שפתם את תשובת הרמב"ם זו ,מטיל ספק בנכונותה .וכתב הרב שלום משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומגן (ח"א סימן נז) ,גם אם מצוים המינים בינינו הם שונים מאילו שהיו בזמנו של הרמב"ם שבזמנם חילקו בין עשרת הדברות לשאר התורה ,אך אלו של זמננו אינם מאמינים בה' ובתורתו וכופרים בעיקר ,וכ"ש שהם כופרים בעשרת הדיברות עצמם ,אשר על כן גם אם נעמוד או נשב, הרי אצלם אין הדבר מעלה או מוריד מאומה ,ומסיים הרב מקום שנהגו לעמוד אין לבטל מנהגם ,שאדרבה בזה מורידים כבוד התורה ,אלא מצוה עליהם להחזיק במנהגם הטוב שאין בו כ"א כבוד והדור ותפארת לתורתנו הקדושה, וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות .וכך כתב רבי רפאל ברוך טולדנו בספרו קיצור ש"ע (הלכות חג שבועות ה"ט) ,ויש לעמוד בעת קריאת עשרת הדיברות מעין דוגמת קבלתם בסיני ,וצריך להיות באימה וביראה דוגמת מעמד הר סיני שהיו באימה וביראה ,וכך אנו נוהגים .ושמעתי מהרב אברהם מוגרבי ששנה אחת בחג השבועות התפלל עם חמיו הרב אברהם אבוחצירא זצ"ל ,ועם סדנא בבא סאלי ובעת עשרת הדיברות עמדו כל הציבור ללא עוררין .וכן נוהגים יהודי אלג'יר כמובא בספר מטה יהודה (סימן א אות ו) .וכן בספר עלי הדס (פ"ו אות לג) ,מנהג יהודי תוניס .ובשו"ת דיברות אליהו אברז'ל (ח"ז סימן יח) ,כתב שגדולי תימן נהגו גם הם במנהג זה של עמידה בעשרת הדיברות ,כמובא בשו"ת ויצבור יוסף להגר"י צוברי זצ"ל (ח"ב פרק ששה עשר סימן יד) ,וכן הגר"ש עדני זצ"ל בספרו נחלת יוסף (ח"ב מנהגים סימן ב), כתב וז"ל ונהגו פה כשקורא עשרת הדיברות כל הציבור עומדים ושכן המנהג בצנעא מימי קדם ,דבשעת קריאת עשרת הדיברות בספר תורה כל הקהל כאחד עומדים על רגליהם ועומדים כך בחרדת קודש באימה וביראה עד שגומר דיבור עשירי ואז חוזרים ויושבים .ובשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב סימן א) ,נשאל בנדון זה מהגאון הרב שבתאי בוחבוט הרב הראשי לביירות הואיל ויש מערערים על מנהגם ,ובסוף תשובתו כתב ותצא דינא בנ"ד דאין להם לזוז ממנהגם והנח להם לישראל קדושים במנהגם הקדוש שכוונתם רצויה לשמים ואף למי שרוצה לנהוג מחדש אין בידינו כל למונעם לא ע"פ הפשט ,והסוד עכ"ל .ובספר כתר שם טוב (ח"א עמוד שטו) .כתב נהגו לעמוד בעשרת הדיברות בקהילות הספרדים בלונדון ואמשטרדם. תרגום ההפטרה. מנהגנו באולדמנצור לקרוא את ההפטרה ביום הראשון ואחרון של חג השבועות עם תרגום אונקלוס ועוד ביאורים (מפי רבי שלמה פחימה). מאכלי חלב. אחר תפילת שחרית נהגו לערוך קידוש וכל אחד מתכבד בכוס שמנת, מעשה הנשים לקיים הפסוק דבש וחלב תחת לשונך ,ועוד טעם שבני ישראל קבלו את התורה .ומעתה כדי לאכול בשר לשחוט צרכים ,וכן כליהם היו אסורים לכן אכלו מוצרי חלב .וראיתי בשו"ת מים חיים לגר"י משאש זצ"ל (ח"א אור"ח סימן ריד) ,דכתב מנהג העולם שנוהגים קרובי החתן לקדם פני הכלה בכוסות חלב ,ונראה הטעם ,שבזה רומזים ברכה לכלה שתהיה פרה ורבה ומניקה את בניה ,וישראל היו במתן תורה היו דוגמת החתן ,והתורה היא הכלה ,על כן אנו מקדמין פני התורה ביום נתינתה במאכלי חלב ,לרמוז לעצמנו ברכה שנהיה פרים ורבים בתורה, ויונקים חלבה וטובה ,כמ"ש דדיה ירווך בכל עת וכו' .ועוד כי חלב בגמטריא ארבעים זכר לארבעים יום של נתינת התורה. נהגו לאכול מצה עם חלב ,בק"ק במראכש ,בוגמז ועוד מקומות .ובספר נוהג בחכמה (עמוד רב אות א) ,כתב טעם ,כמאמר רז"ל המצה רומזת ליצר הטוב ,והתורה נמשלה לדבש שנאמר דבש וחלב תחת לשונך ,ואמרו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וכ"כ בספר שמו יוסף (אות קמג עמוד טז) ,להגר"י בן ואליד הטעם הנ"ל .ועוד טעם באכילת מצה, שמעתי מהרב מאיר אסולין ,לפי שפסח עד עצרת ,יום אחד וביניהם הינם ימי חול המועד. קריאת האזהרות. אחר הצהריים קראו הציבור ביום הראשון את האזהרות לרבי יצחק בן ראובן את מצוות עשה ,ומצוות לא תעשה לר' שלמה אבן גבירול. וביום השני (בחו"ל) ,מצוות לא תעשה לרבי יצחק בן ראובן ומצוות עשה של רשב"ג (מפי רבי מאיר אסולין) .ובארץ ישראל יש קוראים אחר שחרית אזהרות רשב"ג ובערב אחר מנחה קוראים אזהרות של רבי יצחק .והביא בספר ש"ע המקוצר (סימן צג אות ד) .טעם אמירתם ,דאוליי עבר אחד מהקהל על איזו מצוה ,ויהרהר בתשובה לתקן דרכיו לפיכך יכוון למה שקורא ויתבונן בפירושם .יש מקומות שהאחרון המסיים יוצא למפתן הדלת שופך מעט חלב לסימנא טבא ,שהרי התורה נמשלה לדבש וחלב תחת לשונך. שפיכת מים. מנהג עתיק הוא שפיכת המים על האחרון המסיים את האזהרות .ומובא בספר היכל הקודש (פרק פד) ,להרמב"ם אלבאז זיע"א גדול המקובלים במרוקו (חי באזור תארודאנת ,לפני כארבע מאות וחמישים שנה) .וז"ל ונהגו כל ישראל לזרוק מים זה על זה ביום השבועות וג"כ טובלים בטבילה או טהרת תשעה קבין קודם שחרית לזיכרון טל תחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני יום מתן תורה וכו' .והציבור המתפללים כל אחד בידו נטלות עם מים ושופכים עליו מדה הגונה של מים .ומעשה היה בק"ק אולדמנצור בשנה אחת המסיים היה הילד שלמה פחימה והוא בגיל חמש ,אביו ביקש מהציבור שיניחו לבנו היות וקטן הוא ,אך לשווא ,ואף סבו מנכבדי הקהילה ניסה כוחו אף הוא לשווא וטענת הציבור שמנהג אבותינו בידנו ואין לשנות .וכתב בספר נוהג בחכמה (עמוד רה אות ד) ,טעם שפיכת המים ,נלמד ומה מים אינם הולכים אלא למקום נמוך כך התורה אינה מתקיימת אלא בנמוכי רוח ומים ועל כן שופכים מים בשבועות ללמוד להלוך בדרכי ענוה .ובספר נהגו העם (שבועות אות ט) ,כתב וז"ל. שמעתי הטעם כשנולד משה רבנו הצפינה אותו אמו ג' חודשים וכאשר לא יכלה עוד להצפינו שמה אותו בתיבה על שפת היאור ובדרך זו ניצול ע"י בת פרעה .ולפי דברי חז"ל (קידושין לח ,).משה רבנו נולד בז' באדר ובכן מלאו לו ג' חודשים בשישה בסיון יום שחל בו חג שבועות שאז שמה אותו אמו על שפת היאור .ולזכר המאורע שחל בו ביום שזכינו לקבל את התורה על ידו ,נוהגים לזרוק המים אחד על השני לחבב את המים ע"י שניצול מקבל התורה .עוד טעם אחר שמעתי ,לזכר שעת מתן תורה ,שאז 3 סגולות סגולה לאהבת תורה והתמדה א .בספר מבוא שערים לאר"י ז"ל ,כתב כאשר אדם מתפלל כל תפלת שחרית, מצטרפים כ"ב האותיות על מצחו וכאשר מדלג בתפלה נחסרים מה -כ"ב אותיות, וכל התורה כלולה בכ"ב אותיות ולכן נחסר הוא מחשק התורה ע"כ .וכמובן שגם מי שהוצרך לדלג בתפלה מחמת אונס וכדומה ,בוודאי שישתדל בכל כוחו ללמוד ,והגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א העיד על עצמו שיש לו קושי להתחיל את הלימוד ,אבל אחרי שהתחיל ללמוד הכל הולך כסדר ,לכן העצה היעוצה שאדם בא ללמוד ,לפני שתיה חמה ולדבר עם החברים ראשית יתחיל בלימוד ,כי פעמים משיחה אדם עלול לדבר על החבר והוא סיבה שיחסר החשק בלימוד כמובא בספר ב .כתב בספר שיחות הר"ן למוהר"ן מברסלב זצ"ל (אות צא) .וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה ,כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל (קצג) .וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל .ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות. אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום אזי בוודאי יאהב את התורה מאד .ואזי יתמיד בלמוד התורה מגדל האהבה כנזכר לעיל. מגילת רות. נהגו עם ישראל לקרוא מגילת רות בחג השבועות וטעם אמירתו מובא בילקוט רות ,מה ענין רות אצל עצרת ,ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורים ועוני וכו' ועוד כתבו שהתורה כולה גמילות חסדים, וכן במגילת רות יש בה גמילות חסדים. ובספר שלמה חדשה (דף קכא) ,נתן טעם, דבירושלמי אמרו דוד המע"ה נסתלק בעצרת והקב"ה ממלא שנותיהם ובודאי נולד בעצרת ומגילת רות ליחוס דוד המלך ע"ה( .בר"י ס' תצד אות יג). קריאת תהלים. נהגו להרבות באמירת תהלים מכיוון שבעצרת יום ההילולא דדוד מלכא משיחא .איתא בגמרא (ב"ב דף יד עב) ,דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים .על ידי ,אדם הראשון ,מלכי צדק ,אברהם אבינו ,משה רבנו ,הימן ,ידותון ,אסף, ושלושת בני קרח. אהבת התורה ללא גבול. הרב אליהו אברז'ל שליט"א בצעירתו למד בישיבת פורת יוסף ,אביו רצה שילמד מקצוע ואילו הרב ביקש ללמוד תורה אך אביו בשלו ,בצער רב נרשם הרב לטכניון בחיפה .לאחר ששם את חפציו בפנימייה נסע משם לבית המרא דאתרא הרב יוסף משאש זצ"ל ,כפי שזכר ר' אליהו בכל ספרי הרב משאש מופיעה הכתובת ,רחוב החלוץ ,14הרב דופק בדלת בהתרגשות לראות לראשונה פנים בפנים את הרב משאש לפתע נפתחה הדלת והנה כבוד הרב משאש מופיע מולו ושואל את ר"א לשמו והיכן הוא גר? וכו' ,סיפר ר"א לרב משאש שבה ללמוד לימודי חול בטכניון בגזרת אביו ,אמר הרב אני בצעירותי בקושי היה לי ספרים ללמוד ,אתה יש לך אהבת תורה תחזור ללימודך בישיבה ותגיד לאביך שכך פסקתי וכך הוה ואז סיפר הרב משאש את המעשה הבא. רבי יוסף היה לומד מדי חג את המסכת בש"ס העוסקת מענינא דיומא, מאחר ששנים כך נהג בקודש החל הרב משאש ללמוד מסכת מהתלמוד הירושלמי ,עד שנפגש עם דף שלא הצליח להבינו כשורה אחר מאמץ רב עדיין לא הצליח הרב לפצח סוגיה זאת, הרב החליט לנסוע לעיר קזבלנקה, ששם יש מספר חניות לספרי קודש, גנזי המערב ח”א אסופות של כתבי יד מחכמי מרוקו בנושאים הלכה .מוסר .תורה. תיעוד קהילות במרוקו. להדפסה מוכן הספר ומתעכב מחוסר תקציב. כדי לקנות ספרים שאוליי יעזרו לו בפיטרון הסוגיה הקשה( ,מרחק הנסיעה ממכנאס לקזבלנקה הוא 300 קילומטר) ,אחר שהגיע הרב לעיר נכנס לחנות ,המוכר רואה רב הדור פנים ומציע לו את עזרתו ,איזה ספר כבוד הרב מחפש? עונה הרב האם יש תלמוד ירושלמי עם ביאור? שמע המוכר את הנדרש ועונה ,מקסימום יש לנו תלמוד בבלי ,כבודו מחפש דבר שלא נמצא במדינתנו ,הרב הודה למוכר ועבר מחנות לחנות ,שש חנויות במספר ולא מצא את מבוקשו ,משם שם הרב פעמיו אל עבר בית המדרש ושם פגש אחד מחכמי העיר ששאלו ,במה זכינו שהרב הגיע לעירנו? סיפר הרב שמחפש תלמוד ירושלמי עם ביאור ולא בנמצא בכל העיר ,יעץ אותו רב לרב משאש ,בגבול ספרד יש עיר נמל הנקראת טנג'יר ושם יש חכם מפורסם סבא דמשפטים הגאון רבי מרדכי בן ג'ו זצוק"ל ,כל שדר"י ארץ ישראל שמגיעים לביתו מביאים עימם מתנה לרב ספרי קודש מארץ ישראל וכידוע שלרב יש ספריה ענפה אולי כבודו ימצא אצלו את מבוקשו ,הרב משאש נסע מקזבלנקה חצי יום לטנג'יר ,נכנס הוא לחדרו של ר' מרדכי ,שאל ר"מ ברצונו של האורח ,ביקש הרב משאש האם יש לכבודו תלמוד ירושלמי עם ביאור? ענה הרב קיים בספרייתי ,אך איני יכול להראות לכבודו לפי שיש מנהג חכמי המערב שמקיימים את הפסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך, ברכה והצלחה וזיווג הגון לאהוד בן בתיה ואבנר בן רות וכך מעלימים תחת גלימותיהם ספרים רבים ,קרא הרב לשמש וביקש מהרב, כבודו יתלווה עימו בלימודו בספר, עיין הרב בספר והנה ראה שמפרשי הירושלמי עומדים על הקושיא שעליה הרב התקשה ,צהלה עלתה על פניו של הרב ,הודה הרב לרבי מרדכי בן ג'ו רב העיר ונפרד לשלום .משם הרב נסע לעיר קזבלנקה והתעכב זמן מה ,שם פגש הרב אחד מגברי העיר ששאלו, כבודו מה עושה בעירנו? סיפר הרב על מבוקשו ,אמר לו הגביר כבודו לא צריך לקנות תלמוד ירושלמי אני אתן את הסט חינם אין כסף לרב ביודעי שהרב ילמד בספרים מעמוד הראשון ועד העמוד האחרון ,שאל הרב מהיכן השגת את תלמוד הירושלמי? סיפר הנגיד שנפטר הרב בן ג'ו רב העיר טנג'יר ,וקנה מידי היורשים את כל הספרייה ,והנה העשיר נתן שטר לכבוד היורשים בבקשה ליתן לידי הרב יוסף משאש את סט התלמוד הירושלמי, נסע הרב משאש שוב חצי יום לטנג'יר הגיע לידי היורשים ,קבלו את השטר אך נענה בשלילה ,יש לנו מנהג שלא מוצאים דבר מבית המנוח עד תום שנה ,נפרד הרב מהם וחזר לקזבלנקה ומשם למכנאס ,לאחר שנה חזר את המסלול הארוך הזה שוב פעם ,וכל זה בגלל אהבתו לתורה ,לימים הוזמן הרב יוסף משאש לשכונת בקעה שבה מכהן הרב אליהו אברז'ל כרב השכונה ,ניגש הרב אברז'ל לרב משאש ואמר לו, בזכות כבודו הגיעני עד הלום.. אתר יהדות מרוקו: www.orhadash.net מתקיים מידי יום שיעור תורה לעילוי נשמת הרה”ג רבי חיים בן מרים זצ”ל למשפחת פרץ .רב מושב ניר עקיבא. וברכה והצלחה לידידנו אברהם מקיס וב”ב ולכל תושבי ניר עקיבא וכן בכל ענייני העלון מפי הרב אברהם אסולין בהלכות טהרה ,הלכות שבת ופרשת השבוע. ובנוסף שיעור מוסר מהספר אורחות צדיקים ושני הלכות ניתן לתרום ולהנציח לעילוי נשמת .להצלחה .ורפואה. לפרטים 052-7145147 : הודעה משמחת מהספר חפץ חיים לזש”ק חביב אבי בן יהודית ומרת דנה מדלן בת גאולה. להצלחה ברוחניות ובגשמיות לידידי רפאל לוגסי וב”ב 4 בביה”כ אוהל יצחק אלעד רח’ ר’ פנחס בן יאיר 24 בשעה 8:30
© Copyright 2024