קבלת שבת תפקיד הכהנים
תל-אביב 19:00 20:01 1572 זמני כניסת השבת ויציאתה גיליון מס' גולן 19:00 19:59 חיפה 18:51 20:01 ירושלים 18:44 19:58 באר שבע 90:00 19:58 אילת 18:55 19:57 פרשת אמור תשע"ה י"ג באייר 2/5/2015 השנה השלושים ואחת ספר ויקרא נקרא "תורת כהנים" ,משום שהוא עוסק בעיקר בענייני הכהונה ,תפקידם של הכהנים ,מעלתם ,וכל הנובע מקדושתם .פרשתנו פותחת בהלכות המיוחדות לכהנים ,שתפקידם העיקרי ,לכאורה ,הוא לעסוק בעבודת המקדש והקרבנות. לכשנעמיק בעניין נגלה שאחריות זו של עבודת המקדש והקרבנות תופסת חלק קטן ביותר בחיי הכהן ,שהרי הכהנים נחלקו לעשרים וארבע משמרות כהונה ,כלומר כל משמרת עבדה פעמיים בשנה .כל משמרת נחלקה לששה בתי אב ,כך שכל כהן עבד יומיים בשנה .האם על עבודה כזאת נאמר "על כן לא יהיה לכהנים חלק ונחלה בישראל"?! הרב סולובייצ'יק זצ"ל עמד על כך באחת מדרשותיו, ולדעתו עבודת המקדש היא חלק משני בלבד מעבודת הכהן! עיקר העיסוק של הכהנים היה בהרבצת תורה – "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" .וכך גם נאמר בהפטרת היום" :ואת עמי יורו בין קדש לחול ,ובין טמא לטהור יודיעום ,ועל ריב המה יעמידום למשפט .במשפטי ישפטוהו ואת תורותי ואת חוקותי בכל מועדי ישמורו."... משום כך נסמכה בפרשתנו פרשת המועדים לפרשת הכהונה ,משום שהכהנים הם תלמידי החכמים הממונים על קידוש החדש והזמנים. מכאן ,שעל הכהנים מוטלת האחריות להפעיל את מערכת המשפט ,והם מחויבים לעשות זאת בהגינות ,ביושר ובצדק. עליהם להיות רגישים לכל עוול מוסרי וסטייה מצדק חברתי .זו הסיבה שפעמים רבות אנו נתקלים בדברי תוכחה לכהנים שאינם מתנהגים כפי שמתחייב ממעמדם התורני. אחד המאפיינים של משפט צדק הוא הסלידה מלקיחת שוחד ושלמונים .על כך אנו מוצאים שאלישע לא היה מוכן בשום אופן לקבל תמורה מנעמן ,כיוון שראה בכך חילול ה' ,כאילו פועל הנביא משום בצע כסף .גיחזי נערו שלקח מנעמן מתנה ,שלא בידיעת הנביא ,נענש .תפקידם של מורי הוראה הוא להיות אנשים בעלי לב ומוח רגישים לכל עוול חברתי ,לפעול באמת ולשם שמים ,ולעסוק במעשי חסד מבלי לצפות לגמול כלשהו. ספר ויקרא נבחר להיות נקרא בין פסח לעצרת ,והוא משמש מבוא לקבלת התורה .ובאמת ספר הכהונה צריך לשמש ספר הוראה לכל יהודי ,שהרי על כולם נאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" .וצריך כל יהודי לפעול בחיים כאילו היה כהן – להורות וללמד תורה, לפעול למען הצדק ,לעשות חסד ולקדש שם שמים. על ה'ישראלי המעצבן' ועל מה שנדרש מכל אחד כדי למגר את התופעה 'הציץ ונפגע' -הרב מתוניס שציפייתו לגאולה הכריעה אותו הרב מרדכי גרינברג ראש ישיבת 'כרם ביבנה' שבת קבלת תפקיד הכהנים עלון תורני לכבוד שבת קודש עמ' 2 עמ' 3 לפרסום מודעות052-4295209 : 2 ֹאמר ה'ָ ,ש ַׂב ְע ִ ּתי עֹלֹות י ַ המום שבקרבן ֵאילִ ים וְ ֵחלֶ ב ְמ ִר ִיאים וְ דַ ם הישראלי המעצבן ָפ ִּריםּ ,וכְ ָב ִשׂים וְ ַעּתּודִ ים לפני כשבוע הלכתי ,לצערי ,ללוויה של אדם צעיר ֹלא ָח ָפ ְצ ִ ּתי" .כלומר ,ישעיהו בשעת לילה מאוחרת .רחובות ירושלים היו ריקים מדגיש כי הקפדה על מצוות כמו הקרבת קרבנות, ופנויים לנסיעה מהירה ,עד שהגעתי לגינות סחרוב, עם כל חשיבותן ,יכולה לצומת האחרונה לפני הר להיות גם מאוסה בעיני המנוחות .הפניה שמאלה הקב"ה .אכליל ואומר – חבישת כיסוי הראש מחייבת אותנו בשעה 11בלילה הייתה כאשר אדם מקפיד קלה להיות טובים יותר ,מוסריים יותר ,כי פקוקה .הבנתי – אדם צעיר אנחנו מייצגים את כל חברינו ,ואת שם ה' כבחמורה על מצוות חשובות נפטר ,רבים מאוד המלווים ככל שיהיו ,אבל לשם קיומן אותו בדרכו האחרונה. הוא מוכן להתעלם מקיומם נאלצתי ,כמו רבים אחרים ,לעמוד דקות ארוכות של אחרים ,או אפילו לפגוע בהם – נדמה לי שזה ברמזור ולחכות לתורי לעבור ,ואכן הדקות נקפו בדיוק הזמן והמקום בו אין לקב"ה חפץ בקיום ושעת הלוויה כבר הגיעה ועברה .כשכבר הגיע זמני המצוות האלו .נדמה לי שבמעשיו אלו הוא מטיל לחצות את הצומת הופיע לפתע משום מקום ,אדם מום שפוסל את הקרבן. לא צעיר ,חובש כיפה ,במכונית משפחתית ,עוקף את כולם מימין בניגוד לכל חוק ,מסכן אותי ואת חיצוניות מחייבת שאר הנהגים ,ובלי לחכות אפילו רגע אחד חצה כאשר אדם מבקש לקיים מצווה ,ודורס לשם כך את הצומת לעבר בית הלוויות .הוא ,ממש כמותי ,את האחרים ,מזלזל בהם ,פוגע ברגשותיהם או בהוגנות הבסיסית כלפיהם ,אני חושבת שהמצווה מיהר ללוויה. שלו אינה רצויה ,ולא ראויה .בנוסף ,ואולי אף חברה שישבה במכוניתי אמרה שאיני צריכה לכעוס ,חמור מכך ,כאשר אדם בעל חזות המשייכת אותו שהרי זו הנורמה בארץ .היא הוסיפה שביום הקודם לחברה הדתית נוהג בנבלות כלפי אחרים בשם ִאמה ,עולה חדשה ,מבוגרת ,עמדה לחנות ולפתע הדת ,הוא פוגע לא רק באדם השני ,ובשמו הטוב הגיח בחור צעיר ,חובש כיפה ,תפס את המקום ,שלו עצמו ,אלא מוציא שם רע לחברה הדתית ויצא מהאוטו בעודה עומדת המומה .כשהיא פנתה כולה .כן ,כאשר אנחנו נושאים בחיצוניות שלנו ושאלה אותו מדוע עשה זאת ,הוא אמר שהוא חזות מסוימת ,יש לנו אחריות גדולה הרבה יותר. ממהר לתפילת מנחה .לצערי כולנו יודעים שאלו רק חבישת כיסוי הראש מחייבת אותנו להיות טובים דוגמאות מעטות מתוך אינספור מקרים המתרחשים יותר ,מוסריים יותר ,כי אנחנו מייצגים את כל מדי יום ביומו ,הן בשם הצורך לקיים מצוות ,ובין אם חברינו ,ואת שם ה'. סתם כי מישהו חושב שזמנו יותר חשוב מזמנם של אפשר לקרוא לזה חילול ה' ,אפשר שלא ,אבל התרבות אחרים. הישראלית הזאת ,שבה הלחץ והדחיפּות הם למעשה מצוות מאוסות הנורמות המובילות ,חייבת להשתנות .וכמאמר שירו פרשת אמור עוסקת בדיני הקרבת קרבנות ,של איינשטיין "אני ואתה נשנה את העולם" ,נקבתי ובהגבלות החלות על מקריבי הקרבנות ,כמו כאן מספיק סיבות טובות כדי שאנחנו ,אנשי החברה האיסור על הטמאים להקריב קרבנות ולאכול הדתית לאומית ,נהיה הראשונים לקבל על עצמנו קודשים ,והאיסור על זרים לאכול מבשר הקודשים .להיות הגונים יותר .בשם ה' ,בשם המצוות שבין אדם בנוסף מפורטים גם מומים הפוסלים קרבנות ,לחברו ,ובשם הייצוגיות שלנו ,בואו נפסיק לגמרי ועוד .אבל ,אותו הא-להים שמצווה אותנו בפרטי את המנהגים המגונים האלו ,שבהם אנחנו מרשים פרטים על דיני עבודת ה' במקדש ,הוא אותו הא-ל לעצמנו להיות כל כך לא נחמדים זה לזה ,אם לצורך שאומר בתחילתו ישעיהו" :לָ ָ ּמה לִ ּי רֹב זִ ְב ֵחיכֶ ם מצווה כזו או אחרת ,או רק בשל אנוכיות פשוטה. תרזה פרנקל מורה בתיכון 'תהילה -אוולינה דה-רוטשילד ,ירושלים זווית נשית 3 הרב צדיקא לשיגעון? או שמא כבר בילדותו נתגלתה בו מידת הגאונות הרב שיצא מדעתו השזורה בשיגעון וההשתוקקות מבין אלפי הסיפורים שקראתי על חכמי המזרח מיוחד לגאולה רק חשפה זאת? ומפתיע הוא סיפור חייו של הרב יצחק צדיקא .את סיפורו מצאתי בספר 'מעשיהם של חכמי הספרדים' שכתב הרב רבי צדיקא דומה לבן עזאי שנכנס לפרד"ס" ,הציץ ונפגע" אליהו מעארק (הוצ' הספריה הספרדית ,מכון בני יששכר( ,ירושלמי ,חגיגה ,פ"ב ה"א) .יש סכנה גדולה בלימוד התורה ובהוויה רוחנית אינטנסיבית כמו גם בציפיה עזה לגאולה ירושלים תשס"ב ,עמ' .)94 וברצון לקרב אותה בעזרת מעשים רוחניים ומיסטיים. הוא פעל בתוניסיה במאה התשע עשרה והיה תלמידו של הרב ישועה בסיס ,הרב הראשי של תוניס .כבר מקטנותו צלל רבי צדיקא מחפש חברותא לקירוב הגאולה ופונה לרב בים התלמוד ,והוא והרב ישועה היו מפלפלים בחכמת העיון ביתאן שהיה תלמיד חכם ופוסק בפני עצמו (ואשר לימים התוניסאית .בילדותו אמר עליו הרב ישועה "הילד הזה יהיה התמנה לראש אב בית הדין של תוניס) .הוא מציע לו גאון אדיר לרוב שכל או שיצא מדעתו לרוב שכלו" ,ונראה לכתוב על החזה את שמות הקודש ולעשות טבילה במעין ששתי הנבואות התגשמו יחד .הוא נודע בחריפותו בתלמוד מים חיים ,ומתוך כך לפעול לקירוב הגאולה .המעשה נאסר ובקבלה ולעתים קרובות כשהיו מתקשים בישיבה בהבנת במפורש בתלמוד" :הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו - הדברים נהגו להתייעץ עמו .כשהגיע שד"ר או אורח ורצו הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת. לתהות על קנקנו אם תלמיד חכם הוא ,היו שולחים אליו את נזדמנה לו טבילה של מצווה -כורך עליה גמי ויורד וטובל". (שבת ,קכ,ב) .הרב ביתאן מסתייג הרב צדיקא. מהצעתו ומסרב להשתתף עמו. רבי צדיקא דומה לבן עזאי שנכנס הרב צדיקא היה עסוק רובו ככולו כעת הוא נותר לבדו אך אינו נרתע. לפרד"ס ,אך "הציץ ונפגע" בקירוב הגאולה והיה מלא צער כתיבת שם ה' היא מעשה חמור על עיכובה .הוא היה מוכן לעשות שסכנה גדולה בצדו וכתיבתו על הבא: הסיפור שיעיד כל שביכולתו על מנת לקרבה כפי הבשר יש בה ערבוב קשה בין א-לוהי לאנושי – עד שאין בן אדם יכול לעמוד בו .הכמיהה לגאולה היא השתוקקות פעם אחת כשהיה מלא צער על התעכבות הגאולה ביקש למציאות א-לוהית ברורה וגלויה .היא כמיהה ששם ה' מחברו הרב ניסים ביתאן שיכתבו שניהם על החזה את יתגלה בבשרו – אך כשהוא יוצא מן המקוה שמו של ה' שמות הקודש ויעשו טבילה במעין מים חיים .הוא הסביר חסר ואינו שלם ,ללמדנו שלא הגיע זמן הגאולה ואין ה' יכול לו שאם יטבלו במי המעין וכשיצאו השמות לא ימחקו להתגלות בשעה זו באופן מלא ושלם בעולם. במאומה -אזי יהיו שניהם בקדושה עליונה ויוכלו לקרב את הגאולה .הרב ביתאן סרב מיד אך הרב צדיקא עשה סיפורנו מתאר חציית גבולות ,ומכלל הן אתה למד שגבול מעשה .הוא כתב על חזהו את השם המפורש וטבל .כשיצא עדין בין ציפיה לגאולה ועשיה אנושית ראויה לקירוב מן המקווה ראה שנמחק קוצו של יוד משם ה' ,הרומזת הגאולה באופן אסור כפי שנהג רבי צדיקא .ויתכן ששגעון לספירת החכמה ,ונסתלקה ממנו דעתו .מאז פעמים היה וגאולה נקודת עומק משותפת להם :הרצון להתנער מן בריא ופעמים נשתטה .ועל כך העידו חכמים בהקדמה המציאות האפרורית .נראה שהרצון לפרוץ את המציאות לספרו 'זרעו של יצחק' (יצא ב" )1896-הן בעוון במבחר באופן נמהר מביאו לבסוף לכדי לשגעון. ימיו חלה חולי היגון; רעיוניו יבהלו; כתרוהו הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו; רבו דאגותיו וגברו מחשבותיו; ומיום לתגובות[email protected] : גדל צערו לא נהנינו מאורו". אם יש בידכם סיפורים נוספים על חכמי המזרח כוחו של הרב צדיקא לא עמד לו עד שהשתגע ,עם זאת לא אשמח אם תשתפו אותי ברור מה גרם לכך .האם החיפוש אחר הגאולה הביאו אותו חזי כהן ,ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב האירו פני מזרח 4 אדומה ביום השלישי וביום השביעי לטהרתם .בסופם טבלו קברים מצפון לעיר להשלמת טהרתם .ייתכן כי לשימוש זה נבנו מקוואות הטהרה ירושלים את המעטרים לאחר עיוננו בקברים המפוארים בכניסה למערת הקבורה. הקדומה בסוף ימי הבית השני בכל הכיוונים ,ברצוננו להשלים ייתכן כי בקבורת אנשים חשובים הקפידו שנושאי המיטה נושא זה בהתבוננות במערות קבורה מפוארות מצפון לעיר. יטבלו לפני נשיאת המטה ולכן מצויים מקוואות טהרה בכניסה מעניין לראות כי הקברים מקיפים את העיר סביב סביב ,לאורך לחלק ממערות הקבורה. הנחלים המקיפים את העיר ,כך שעל פי מיקום הקברים ,ניתן נימוקים אלו מופיעים בתקופות מאוחרות ולא סביר כי היו לשחזר את מיקומה של העיר הקדומה. משמעותיים בתקופת הבית השני .ייתכן כי המקוואות מצויים משמעותי. באופן צפונה השני ירושלים התרחבה בסוף ימי הבית שם לאנשים שלא נטמאו בטומאת מת אלא בטומאות קלות אגריפס המלך ידי על להיבנות החומה השלישית שהחלה יותר בהן מתאפשרת טהרה על ידי טבילה במקווה. שטח הקיפה החורבן ערב המורדים הראשון והושלמה על ידי בחזית מערת הקבורה גמלון משולש מעטר את הכניסה נרחב מצפון לעיר .הקו הצפוני שלה עבר בין איזור מגרש הרוסים למערה עצמה .זהו אחד הגמלונים הנאים ביותר בקברי בצפון מערב העיר מזרחה אל מצפון למוזיאון רוקפלר לפינה ירושלים בימי הבית השני .עלי אקאנתוסים מסוגננים תופסים הצפון מזרחית שלה ,מעל נחל קדרון. את כל השטח המשולש .מציאות זו מבטאת את התחושה כי רמות סנהדריה, בשכונות הקברים שברצוננו לתאר מצויים הייתה אימת החלל הריק ועל כן מילאו את הגמלון .מבין עלי אשכול ובנחל מצפון לרמות אשכול הנקרא נחל צופים .קברים אקאנתוס מבצבצים רימונים ופירות אחרים .המוטיב ,סגנונו מפוארים אלו ,החצובים בסלע, ודרך עשייתו מיוחדים לאומנות שימשו בדרך כלל העיטור היהודית בסוף ימי הבית כמחצבות מה ענינו של מקווה טהרה בכניסה שסיפקו אבני בנין לבניית בניניה השני .העיטורים העיקריים בתקופת למערת קבורה? של ירושלים. הבית הם עיטורים גיאומטריים ועיטורים מעולם הצומח ,לא מעולם קברי הסנהדרין סדרת מערות קבורה מצויה בצפון מערבה של שכונת החי ,לא פנים של בני אדם ובוודאי לא גלגלי מזלות המאפיינים עיטורים בבתי כנסת מתקופות מאוחרות הרבה יותר. סנהדריה (שקיבלה את שמה ממערות הקבורה). בין המערות החצובות בסלע בשני קווי מצוקים לאורכן מערות קבר האשכולות כ 500-מטרים צפונית מזרחית לקברי הסנהדרין נמצא הקבר עם חזיתות מיוחדות. באחת מהן שרידים של שני עמודים בחזית הכניסה .בחלק מן בשכונת רמות אשכול .הקבר מכונה כך על שם אשכולות המערות נמצאו סרקופגים ,ארונות קבורה מאבן .כל אלו מעידים המקשטים את הגמלון מעל לכניסה .הקבר מיוחד בקישוטים ללא ספק על הפאר המיוחד של הנקברים שנקברו במערות בפנים בנינו .סיפון הכניסה מקושט בדגמים מן הצומח ובדגמים גיאומטריים הנתונים במלבנים .כן מקושטות המשפחתיות הללו. כותרות המזוזות מצדן הפנימי ומתחתיהן שושניות. המערה המפוארת ביותר מכל המערות הללו הינה מערה שכונתה 'מערת הסנהדרין' מפני שבתוכה נמצאו כ 70-כוכי במערה חדר מרכזי דרכו נכנסים לשלושה חדרים בעלי תשעה קבורה בשתי קומות .ברור כי חברי הסנהדרין לא נקברו במערה כוכים כל אחד. אחת על פי מעמדם אלא כל אחד במקומו ובעתו ועל כן אין כל תכנית זו מזכירה מאוד את המשנה במסכת בבא בתרא ו,ח האומרת" :המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל בסיס היסטורי לזיהוי זה. מחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על כמה דברים מייחדים מערה מפוארת זו. שש ,ופותח לתוכה שמונה כוכין :שלושה מכאן ,ושלושה מכאן למרגלות ובכניסה למערה ישנו ספסל חצוב בסלע שיועד ככל ושנים מכנגדן" כאן ישנם שלושה כוכים בשלושת הכיוונים .מן הנראה לישיבת האנשים בהתכנסות ליד מערת הקבורה .על החדר הדרומי כניסה לחדר בעל מקמרים .ככל הנראה ,היה זה המלך יחזקיהו אומרת הגמרא כי הושיבו ישיבה על קברו .ייתכן חדר קבורה מכובד ,אולי לאבי המשפחה וקונה המערה .שם אין כי ישבו על ספסלים הדומים בצורתם לספסל האבן החצוב כוכים אלא רק מקמרים ,ככל הנראה בלא קבורה משנית. בכניסה למערת הקבורה. בחצר הכניסה חלל ששימש ככל הנראה למקווה טהרה .נשאלת מערת אום אל עמד המערה נמצאת מצפון לשכונת רמות אשכול ,במדרון השאלה ,מה ענינו של מקווה טהרה בכניסה למערת קבורה? הצפוני של נחל צופים (המחבר בין שכונת סנהדריה תופעה דומה נמצאת במערת הלני המלכה .לא ידועים לנו במזרח ובין שכונת רמות במערב). מקורות קדומים מזמן הבית השני המתייחסים לתופעה זו ומסבירים אותה .נביא כאן מספר השערות המבוססות על מה ככל הנראה בחזיתה היו עמודים .זה היה אחד הקברים ההדורים מצד חיצוניותו .המיוחד בו הוא שבקיר החזית שמקובל בקבורה על פי מנהגים מתקופות מאוחרות. והפרוזדור סתתו את הסלע בצורה הנראית בנויה באבני במקווה הגופה חלק מתהליך הטהרה של המתים היה הטבלת גזית .צורת עיטור האבנים וסיתותן זהה לצורת הסיתות נהגו הטומאה, טהרה .למרות שהמת עצמו הוא אבי אבות הנמצאת בקירות הר הבית באבנים הרודיאניות. להחזיר את הגופה לאדמה לאחר שהטבילו אותה .כיום פעמים רבות בגלל סיבות מציאותיות לא מטבילים את הגופה במקווה תכנית המערה סימטרית :חצר ,פרוזדור ,חדר מרווח בעל טהרה אלא שופכין עליה תשעה קבין של מים .ייתכן שבסמוך כוכים ואחריו חדר קטן בעל כוכים .בשלושת הצדדים של חדר הכניסה 5כוכים .גם כאן ישנו בצד צפון חדר פנימי ובו למקום הקבורה היו מקוואות טהרה למטרה זו. ארבעה כוכים. כעקרון ,הדרך להיטהר מטומאת מת היא הזאה של אפר פרה הרב יצחק לוי ,ר"מ בישיבת הר עציון מקומו של עולם 5 גילוח בספירת העומר מתורתו של הרב ליכטנשטיין זצ"ל נמצאים אנו בסמוך לפטירתו של מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין הכ"מ .קשה לתאר את מו"ר במלים .אי אפשר לתאר דמות נעלה כל כך בכתיבה או בדיבור. רטט אחזני כשהייתי ניגש לשוחח עמו ,ורטט אוחז בי כאשר אני בא לכתוב אודותיו .הרב היה למדן עצום ,בקי בכל התורה כולה .בכל מקום שהיינו שואלים אותו ,היה יודע להשיב בעומק ,בהיקף עצום, בסידור הסוגיה ושיטות הראשונים ובעומק הלמדני של כל עניין. הרב כתב והשיב גם בענייני הלכה .דרך פסיקתו של הרב – מורכבת .הרב לא חיפש להקל -הוא חיפש לעשות רצון ה' .לעתים הוביל דבר זה לחומרה ולעתים לקולא ,ולעתים גם הקולא נבעה מחומרה. אתן דוגמה לדבר משיטתו של מו"ר בגילוח בספירת העומר. בסוגיית הגמרא (יבמות סב,א) לא מוזכרים מנהגי אבלות בעקבות מותם של תלמידי רבי עקיבא ,ולא מוזכר האיסור להסתפר .איסור תספורת בספירת העומר מופיע אצל רי"ץ אבן גיאת (בסוף הלכות פסחים) ,והוא מובא בבית יוסף (או"ח תצג) בשם הר"י אבן שועיב. הרב ליכטנשטיין סבר שמכמה סיבות יש מקום להתיר גילוח בספירת העומר ,בוודאי לכבוד השבת. א .אבלות ספירת העומר מקבילה לי"ב חודש ישנן שלוש רמות של אבלות :שבעה ,שלושים וי"ב חודש .הרב היה סבור שאבלות בספירת העומר מקבילה לאבלות י"ב חודש (בניגוד לבין המצרים, המקבילים לאבלות שלושים) ,כיוון שהאיסורים בספירת העומר הם נישואין ,כניסה לבית המשתה ותספורת ,המאפיינים אבלות י"ב חודש .בי"ב חודש מותר להסתפר לאחר שיגערו בו חבריו (מ"ק כב,א). לאחר כמה ימים שלא התגלח ,האדם מגיע למצב של "גערה" ואם כך יהיה מותר לו להתגלח (אם לא צריך גערה בפועל). ב .צער או חוסר עידון? נחלקו ראשונים האם בזמן האבלות מותר לגלח שפם המעכב את האכילה .לדעת הרמב"ן מותר אפילו בתוך השבעה; לדעת הראב"ד אסור אפילו בתוך השלושים; לדעת הרי"ץ גיאת אסור בשבעה ומותר בשלושים ,וכך פסק השו"ע (יו"ד שצ,א) .מהי סברתו של הרי"ץ גיאת? הסביר מו"ר הרב זצ"ל ,שבשבעה האבל אמור להצטער ,ואילו בשלושים הוא לא צריך להצטער אבל אסור לו להתעדן .עבור אדם הרגיל להתגלח ,חוסר גילוח הוא צער ולא עידון ,ולכן יש מקום להתירו. ג .כבוד שבת במשנה (תענית כו,ב) נאמר" :שבת [=שבוע] שחל תשעה באב להיות בתוכה ,אסור מלספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת" .כלומר ,מותר להסתפר לכבוד שבת בשבוע שחל בו תשעה באב. ואמנם האור זרוע כותב שהתירו רק לכבס אך לא להסתפר ,כי כך מפורש בירושלמי (וכך פסק בשמו המגן אברהם תקנא ,ס"ק יד) ,אולם משלוש מסתבר שאפשר להקל: .1הביאור הלכה (תקנא,ג, ד"ה וכן לכבוד שבת) כותב שלפי גרסתנו בירושלמי אין איסור תספורת בערב שבת, ושלדעת רבי עקיבא איגר יש להשוות בין תספורת לכיבוס ,להקל. .2אף אם נאמר כאור זרוע ,יש לעיין בטעמו .המגן אברהם (תקנא ,ס"ק יד) כותב שאין היתר להסתפר לכבוד השבת כיוון "דבלאו הכי אין רגילין לספר בכל שבוע" .מכאן עולה ,שכל האיסור הוא רק בתספורת, אולם ,בגילוח גם האור זרוע יודה שניתן להקל לכבוד השבת ,שהרי אנשים הרגילים להתגלח מתגלחים תמיד לכבוד השבת .דבר זה מבואר בשו"ת חתם סופר (יו"ד שמח)" :נראה לי עיקר ,דהמגן אברהם וכל הפוסקים לא מיירי רק מתספורת הראש ,אבל מתספורת הזקן הנהוג עכשיו ומצער הרבה ומנוול אותן מאוד ,מזה לא דברו ולא עלה על לבם". .3בשלושת השבועות מו"ר לא היה מתגלח לכבוד השבת .אולם ,כאשר דנים על ספירת העומר ,הדבר שונה ,כי זהו מנהג מאוחר שלא מופיע במשנה, בגמרא וכמעט לא בראשונים .כמובן שאנו מקפידים בכך ,כי כך התקבל המנהג (וכפי שמעיד הבית יוסף), אולם כאשר הדבר מתנגש עם כבוד השבת ,מסתבר הרי שאין כאן קולא ,אלא להיפך ,חשש לפגיעה בכבוד השבת! הרב יוסף צבי רימון ,ראש 'מרכז הלכה והוראה' ור"מ בישיבת הר עציון משו"תת בהלכה הלכה למעשה לאור כל השיקולים הללו ,דעת מו"ר הרב זצ"ל הייתה שיש להתיר -ואולי אף לחייב -להתגלח לכבוד השבת בימי ספירת העומר (וכאמור ,בבין המצרים לא היה מתגלח כלל) .יש להוסיף שהיתר זה נכתב כבר בשו"ת הרדב"ז (ב,תרפז) ,בשו"ת הלכות קטנות (לג) ועוד (עיין למשל בשו"ת חיים שאל א,ו). למרות האמור ,לעניין מעשה יש לשקול נקודה נוספת .בזמן התלמוד חבישת כיפה לא הייתה מקובלת אצל כולם ,אולם ,כיום היא הפכה לסמל, והפכה לדבר מחייב (כך כתבו הט"ז ,שו"ת אגרות משה ועוד) .מבחינה מסוימת" ,אי הגילוח" בימי הספירה הפך למעין סמל של אדם המחויב למצוות. לעתים ,כאשר רואים אדם המתגלח ,חשים האנשים שניתן להקל בכל מיני ענייני הלכה. לכן ,מבחינה מעשית יש לשקול האם להתגלח בערב שבת ,בהתאם למגוריו של האדם .אם האדם נמצא במקום שבו מובן שהגילוח איננו קולא אלא נועד להחמיר בכבוד השבת ,הרי שעיקר הדין להתגלח .אם הוא נמצא במקום שהדבר עשוי להביא לזלזול בקיום ההלכה ,הרי שעדיף שלא להתגלח גם לכבוד השבת. ומכל מקום ,פסיקתו של מו"ר הרב זצ"ל להתגלח לכבוד השבת ,לא נבעה מקולא ,אלא מהחמרה בכבודה של השבת ניתן להזמין את ספרו של הרב יוסף צבי רימון שמיטה -הלכה ממקורה בטלפון 02-5474542/7 מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י .יוצא לאור ע"י מכון "צומת". "שבת בשבתו" באינטרנט ,zomet.org.il :למנוי באנגלית בדוא"ל נא לפנות לאתר מכון "צומת" .עריכה :מכון "צומת" אלון שבות ,גוש עציון ,90433 טל' ,02-9931442פקס' www.zomet.org.il [email protected] 02-9931889 הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות להפצה ולמודעות מסחריות :גל אורן BSD הבונים 11רמת גן ,51462טל' ,03-6133555פקס' ,03-6133699 דוא"ל ,[email protected]הפצה :מקור ראשון 052-8908518יוסי מייסודה של: הסתדרות הפועל המזרחי כתיבה ועריכה: מכון 'צומת' ניהול מסחרי :לאור מבית: לפרסום מודעות052-4295209 : 6 "בירושלים -הכל הולך אחר הנוף" .המשפט המצוטט כאן אינו פרסומת לפרויקט נדל"ן גבה קומות בירושלים ,אלא לשון המשנה במסכת מעשרות. המשנה מלמדת שאם יש עץ שנופו – היינו ענפיו ועליו – יוצא חוץ לחומה ,הרי השטח שתחת הנוף נחשב כשטח עיר הקודש .בדינים אחרים הולכים אחר העיקר – היינו אחרי שורש העץ וגזעו – אך בירושלים הולכים אחר הנוף. כיום ,המילה נוף משמשת בהוראת "המראה הנשקף", בדרך כלל ממקום גבוה .מובן זה הגיענו מן המקום היחיד בתנ"ך שבו מופיעה המילה נוף – הפסוק המהלל את ירושלים בתהלים (מזמור מח)" :יְ ֵפה נֹוף ְמׂשֹוׂש ּכָ ל ָהאָרֶ ץַ ,הר ִצּיֹון יַ רְ ּכְ ֵתי ָצפֹון ִקרְ יַ ת ֶמלֶ ְך רָ ב" .מה פירוש יפה נוף? מנחם בן סרוק ,ראשון המילונאים העבריים, חיבר במחברתו את המילה "נוף" למילה הקרובה "נָ ָפה" ,בהוראת מחוז ,פלך ,חבל ארץ .לפי פירוש זה, התואר "יפה נוף" פירושו "העיר היפה בכל האזור". על פירוש זה יצא קצפו של בן פלוגתתו של מנחם, דונש בן לברט ,והוא כתב בלשונו החדה" :ודִ ִּמ ָית 'יפה ֹלׁשת ַהּנָ ֶפת' [= ְ'ׁשלוש נוף משוש כל הארץ' אל ְ'ׁש ֶ הנפות' ,יהושע יז,יא] ,כמדמה העשן לתופת – ונוף אין לו דומה במקרא כי אם בלשון משנה ,הנקרא בה הענף נוף ...ונקרא הר ציון יפה נוף ,יפה ענף ,כי הוא הסיבה המצוינת בפוסקים לציון יום ל"ג בעומר כיום חג מצויה בדברי רבי מנחם המאירי ,המציין כי למרות מותם הטראגי של תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת " -קבלה בידי הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו". מן הסתם נוכל לשאול את עצמנו מדוע ראו חכמים לקבוע ימי אבל לאומי לדורות עקב מיתה ,טרגית ככל שתהיה ,של כמה אלפי תלמידים ,ועל אותו משקל נוכל לשאול ,מדוע נקבע יום חג לדורות עקב הפסקת המיתה? על זאת עונה רב שרירא גאון, מגדולי ישראל שלפני כאלף שנה ,באיגרתו המפורסמת" :והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה ,והוה שמדא (שמד) על תלמידי רבי עקיבא" .מתוך מקורות נוספים ,תורניים והיסטוריים ,עולה כי ככל הנראה מתכוון רב שרירא לומר כי תלמידי רבי עקיבא השתתפו במרד בר כוכבא כנגד הרומאים ושם מצאו את מותם ("שמד"). ספירת העומר ול"ג בעומר נחקקו בלב האומה לדורות ,כי הם זכר למרד האחרון לפני היציאה הארוכה לגלות .בל"ג בעומר אנו נוהגים להדליק מדורות (ששימשו סימן איתות בזמן המרד) ,כי אלו ימים המזכירים לנו את אש הלאומיות הישראלית שאינה נכבית למרות חושך הגלות .לא בכדי המסורת היהודית מציינת הרב חגי לונדין ,ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ובמכון מאיר בהירה ראי"ה ל"ג בעומר -לצפות למרחקים את ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ,שמוזכר בתלמוד כאחד המתנגדים הגדולים לכיבוש הרומאי ,ובתורת הסוד שיצאה מבית מדרשו ,מצויים כיסופים אדירים לחזרת האומה לארצה ולריבונותה .מטרתה של תורת הנסתר היא לחנך למבט הרואה מעבר לפני השטח .להביט פנימה ולראות את העתיד הצפון בתוך המציאות העגמומית הנוכחית. ייתכן שזו אף הסיבה הפנימית למנהג הילדים שהשתרש בזמנו (לפני עידן המחשב) לשחק בל"ג בעומר בחץ וקשת .תלמידי רבי עקיבא יצאו להילחם ברומאים כשחץ וקשת בידם .הם מן הסתם ידעו שאין להם סיכוי רב כנגד האימפריה הרומאית; על פי החישובים "הריאליים"" ,התקשורתיים" ו"הפוליטיים" – המרד ייכשל .למרות זאת ,כדוגמת החץ והקשת ,הם כיוונו לַ מרחק ,אל העתיד .כדוגמת רבם ,רבי עקיבא ,שצחק בעת שראה שועל יוצא מבית קודשי הקודשים ,הם ידעו שהמערכה לא תוכרע מיד ,זה ייקח זמן .אולי דור ,אולי כמה דורות ואולי יותר – אולם בסופו של דבר עם ישראל ישוב לארצו ורומא תהפוך להיסטוריה. בל"ג בעומר אנו נזכרים כי אף שיש חושך מסביב ,האש ממשיכה לבעור .האור מנצח בסוף ,גם אם זה יארך אלפיים שנה .יש לנו זמן (ובינתיים נצלים תפוחי האדמה במדורה ,שזה גם נחמד). לתגובות[email protected] : הכול הולך אחר הנוף הר הזיתים ,והתבונן לפתרון הדתים". כלומר ,לפי דונש הכינוי "יפה נוף" פירושו העיר היפה בענפיה ובעציה ,והכוונה היא להר הזיתים (פתרון הדתים היינו פתרון דברי המקרא ,ונקט לשם החרוז ריבוי חריג של 'דת'). רד"ק בפירושו מאמץ את פירושו של מנחם שנוף עניינו מחוז ,ולדבריו יפה נוף עניינו ש"אין בכל המחוז כמוהו" .הוא אף מביא סמך לדבריו מלשון מגילת ֹאמרּו ּכְ לִ ילַ ת י ִֹפיָ ,מׂשֹוׂש לְ כָ ל "הזֹאת ָה ִעיר ֶׁשּי ְ איכהֲ : ָהאָרֶ ץ?" .הצירוף "כלילת יופי" מקביל לכאורה ל"יפה נוף" ,ומלמד שהעיר הכלולה ביופייה היא העיר היפה שבמחוז. בשם אביו ,ר' יוסף קמחי ,מביא רד"ק שהמילה נוף מקבילה למילה ערבית "אקלים" :בעולם העתיק חילקו את העולם לשבעה אקלימים ,היינו שבעה אזורים שכל אחד מהם מיוחד בתנאיו ובמזג האוויר שבו ,ולדברי רי"ק ירושלים היא היפה שבנופים ,לפי שאווירה ממוזג ומשובח .לימים ,המילה אקלים עצמה התאקלמה בעברית ,ועברה מתיאור אזור כלשהו לתיאור מזג האוויר עצמו – ואילו המילה נוף התייחדה לא לסתם אזור או נפה ,אלא למראה יפה הנשקף ממקום גבוה ,בהשראת הפסוק המדבר בשבח ירושלים יפת הנוף ,שהרים סביב לה. יעקב עציון בא לידי ביטוי 7 יוסף איתן ,מרבני מכון וע"ה כתב :הרב [email protected] רפואה והלכה בחסות להיות בריא ולהישאר בריא 8 הרגשנו איך שעות העבודה המטורפות והעומס שמלווה מי שמכיר אותי מבחוץ יכול פשוט לקנא בי .בחור צעיר אותנו גם הביתה מכרסמים ומצליח ,קריירה מבטיחה ,משפחה מקסימה ,וכל זה בזוגיות שלנו .ניחמנו את עצמנו כשאני עוד לא בן שלושים .תגיד אתה ,אפשר לבקש שזה רק בתחילת הדרך ושתוך כמה שנים זה ישתפר .ובכן, יותר? ובכל זאת ,אני מרגיש בתוכי שמשהו חסר .קשה זה לא קרה .יותר מזה – בדיוק אז הופיעו הילדים .תראה, לי לשים את האצבע על העניין אבל כבר תקופה ארוכה אני מודה לאלוקים על המתנה הגדולה הזו ,ואני מאחל שזה מטריד אותי .אופס ,סליחה שקפצתי לסוף .אנסה לכולם כאלו ילדים בריאים ויפים .אבל נרצה או לא ,גם לעשות את זה מסודר יותר .תראה ,הייתי בשיעור ה' הם דורשים את שלהם .בזמן ,בתשומת לב ,בהשקעה... כשהכרתי את נעמה .הסדרניק טיפוסי ,גולנצ'יק מצטיין, ראש חזק ותוכניות גדולות לעתיד .היא בדיוק סיימה והשנים עוברות ויום אחד אתה קם ומגלה שכבר שבוע שנתיים שירות ושנה מדרשה ,חובבת טיולים ובישולים ,שלם לא יצא לך להתפלל שחרית במניין כמו בן אדם. חמודה וזורמת .ידיד משותף הכיר בינינו .הקשר התקדם אתה מניח תפילין בחמש דקות ,חוטף משהו לאכול ויוצא במהירות ,האהבה התחילה לפרוח והחלטנו ללכת יחד במהירות כדי לא להיתקע בפקקים .בסוף היום אתה גורר לבר-אילן .אני במשפטים והיא בפסיכולוגיה .אחרי חצי את עצמך איכשהו לערבית אבל כבר לא טורח להישאר שנה התחתנו .היו לנו חלומות יפים לבית שנבנה יחד לדף היומי כי באמת אין לך ראש לזה אחרי היום המטורף שעברת (וחוצמזה סתם מפדח לנקר ככה על הגמרא מול ולמשפחה שנקים. הפרצוף של הרב .)...אם פעם קיוויתי שאלוקים יתפוס מאז חלפו כמה שנים .שנינו סיימנו את הלימודים מקום מרכזי בחיים שלי ויהיה נוכח בחיי היומיום שלי, והשתלבנו בשוק העבודה .אני הצטרפתי למשרד עו"ד עכשיו אני פוגש אותו בעיקר בשבת .יודע מה ,אולי גם פרטי ואני מצליח בו מאוד ,ונעמה עובדת בשירות זה לא .בית הכנסת שלנו מזכיר יותר מועדון דיבורים הפסיכולוגי ומתמחה בילדים .נולדו לנו גם שניים מתוקים וקריאת עלונים מאשר מקום של תפילה. משל עצמנו – נועה ועידן. כשאני חושב על זה שוב עד כאן באמת הכול נראה כשאני מסתכל אחורה על מה יכול להיות שגם להשפעה דבש .אבל ברגע הזה כשאני של הסביבה היה חלק במה שעבר עלינו בשבע השנים מסתכל אחורה על שעבר עלינו .אני רואה מה האחרונות ,נדמה לי שמשהו קרה לי שעבר עלינו בשבע השנים למשל את נעמה .בתחילת האחרונות ,נדמה לי שמשהו הקשר שלנו היה די ברור קרה לי .השתניתי .אולי לה שהיא מתכוונת לכסות את הראש אחרי החתונה. נשחקתי .התברברתי טיפה בדרך ,אם אתה מבין למה אני אפילו זוכר פעם אחת שהיא גררה אותי איתה אני מתכוון .כשלמדתי בישיבה היו לי לא מעט מחשבות לבחור יחד אביזרים אופנתיים שיעשו את זה יפה. על איך ייראו החיים בעתיד .איזה מין בן-אדם אני רוצה אחרי החתונה היא החליטה שזה קשה לה מידי ושהיא להיות ,איזה מקום התורה ואלוקים יתפסו בחיים שלי .תתחיל מחצי כיסוי ראש ואחרי זה נראה .לפני שנתיים היה ברור לי שלפתוח את הבוקר בתפילה במניין זה דבר היא כבר ויתרה עליו לגמרי והיום גם לבית כנסת היא בסיסי ,ושדף יומי בערב זה לא משהו שארצה לוותר הולכת עם איזה סרט סמלי .אבל זה לא רק זה ,כל עליו .לנעמה ולי היו לא מעט שיחות 'רוחניות' ובתור הקטע של ההלכה הלך ונעשה אצלנו נזיל ומעומעם .אני בוגרת מדרשה היא אהבה מאוד שיעורים בחסידות נזכר בטיול לאיטליה כשראינו שלהתעקש למצוא בכל והתוועדויות אל תוך הלילה. מקום אוכל כשר הופך להיות ממש מעיק ופשוט הורס אלא שמאז הרבה מים זרמו בירדן .שנינו עזבנו את את הכיף של הטיול .אז ויתרנו .תראה ,ברור שלא נאכל החממה של הישיבה והמדרשה וקפצנו למים העמוקים של משהו שאנחנו יודעים שהוא לא כשר אבל כל עוד לא העולם האמיתי .השוק הראשון הגיע באוניברסיטה .שלא מדובר במשהו בשרי החלטנו שאנחנו זורמים .כאילו, תבין לא נכון ,זה לא שהיינו חרדים או משהו .ממש לא .מה כבר יכול להיות בעייתי שם? עם הזמן זה התפשט שנינו גדלנו בבתים דתיים פתוחים וליבראליים .ובכל זאת לתחומים נוספים ,וכשאני נזכר היום בחברותא היומית המפגש הקרוב עם החברה החילונית הזיז אצלנו משהו .שהייתה לי בימי הישיבה במשנה ברורה ובהתלהבות אני חושב שיותר מאשר ההשפעה האינטלקטואלית שהייתה אז על כל הלכה חדשה שגיליתי פשוט בא לי של מרצים או קורסים בנושאים 'בעיתיים' ,אלה היו חיי לבכות. החברה התוססים .השיחות על הדשא ,ארוחות הצהריים בשבוע הבא אני מחליף קידומת וחוגג שלושים. המשותפות בקפיטריה ,הבילויים הליליים .גם נעמה וגם עדיין צעיר ,כך אומרים כולם ,העתיד לפניי ואין ספק אני טיפוסים מאוד חברותיים ,ופשוט זרמנו עם החבר'ה .שעוד אגיע רחוק .בתוכי אני מרגיש קר ויבש .מתפקד נכון ,היו לנו את הגבולות שלנו בתור אנשים דתיים ,אבל ביעילות ,מתקתק עניינים ,אבל הרוח שהייתה לי הלכה כנראה שעם הזמן גם הם הלכו והתרופפו .תבין ,כשכולם לאיבוד .מה אתה אומר? אתה מבין על מה אני מדבר? הולכים להופעה או יוצאים למסעדה אתה לא יכול להיות ברור לי שיכול להיות אחרת! אני יודע שאני לא מוכן כל הזמן הדוס המעצבן שעושה בעיות ,לא ככה? להסתפק במצב הנוכחי .יש לך אולי איזה רעיון בשבילי? השלב הבא היה העבודה .אין מה לעשות .מי שרוצה לתגובות ,חומרי העשרה והצטרפות לרשימת להתקדם ,לתפוס עמדות מפתח ,להגיע לטופ ,חייב תפוצהmilatova.org.il : להשקיע ולהתמסר .לפחות בשנים הראשונות .די מהר הרב יוני לביא ,מנהל מוקד הנוער 'חברים מקשיבים' www.makshivim.org.il העיניים בגובה מה שהחיים עשו לי 9 ר' עקיבא או ר' עקיבה? כיצד יש לכתוב את שמו של גדול התורה שבעל פה? כל מי שגדל ב'בני עקיבא' (וגם מי שלא )..יודע שכותבים 'ר' עקיבא' .אך מי שיעיין בתלמוד הירושלמי ימצא פעם אחר פעם את השם 'ר' עקיבה'. בשו"ע (אבן העזר ,קכט ,לד) פסק" :כל כינוי שהוא בלשון הקודש כותבין בה"א ,ושאינו בלשון הקודש כותבין באל"ף". לפי זה מובנת החלוקה בין התלמוד הבבלי המשתמש בצורה 'עקיבא' לתלמוד הירושלמי המשתמש בצורה עקיבה .נוכל לשער אם כן ,כי השימוש של הלומדים בעיקר בתלמוד הבבלי השריש יותר צורה זו. בט"ז (שם ,שמות האנשים ,בתרגום) הביא רמזים מעניינים לשתי הצורות: ואמר מורי וחמי שנלמד מהפסוק' :וגאלך אבי"ר יעק"ב' – הם תיבות של 'רבי עקיבא' .נמצא שצריך אל"ף בסוף .אבל רבינו יצחק בר משה חולק עליו .ומצאתי ששאל לבעל החלום האיך לכתוב? והשיב לו הפסוק' :אור זרֻ עַ לצדיק ולישרי לב שמחה' – סופי תיבות ר' עקיבה .ומרוב חיבה שמצא זה הפסוק קרא שם ספרו שחיבר 'אור זרוע' ,נמצא שצריך ה"א בסוף. החיד"א בשם הגדולים הביא טעם נוסף: ואני הצעיר עתה בא לידי ספר כתוב על קלף ישן נושן ,והוא ספר גימטריאות מרבינו יהודה החסיד ,ושם כתוב עקבי הצאן ,תיבת עקבי ה' מתיבת הצאן הוא עקיבה( ..מערכת גדולים ,אות י) ע"פ באהלי שם ,דב רוזן ,מעובד בידי ישראל רוזנברג באהלי ש ם 10 חידה לפרשת אמור מצא מילה משמעויות רבות לה: בפרשתנו קשורה לקורבן, בכל המקרא לעיתים שקדן. אחד המלכים לבתי חתן. אני כינוי למתכת חשובה, וכלי עבודה המשמש לדישה. אז מי אני? תשובה לאחרי מות קדושים החידה הייתה: שניהם שווים לכיבוס ולרחיצה ,לעינוי ולמלאכה ,לחוקה ולתועבה. מי הם השניים? הפתרון: השניים הם האזרח והגר: "וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר" (ויקרא יז,טו). "בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם" (טז,כט). "ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם" (יח,כו). "החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר/בת מצווה ,למשפחה, לקהילה ,לבית הספר או לעיר כולה. לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו" :החידון והחוויה" לתגובות[email protected] : יואב שלוסברג ,מנכ"ל החידון והחוויה החידה השבועית 11 12 תורת ה'הסדר' אחר מיטתו בר"ח אייר נקרא הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל לישיבה של מעלה .ר' אהרן ,כפי שנתכנה בפי כל ,היה ארי שעלה מבבל האמריקאית והעלה עמו את תורת ארה"ב בשיטת תורת 'הרב', הלא הוא חותנו הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל ,שהקים עולה של תורה בקרב היהדות האורתודוקסית דהתם ,מן הזן התורני- אקדמאי המעורה .רבות נכתב אודותיו בכל כלי התקשורת, וכתרים רבים נקשרו למידותיו ,לאישיותו המוסרית ,לתורתו ולהשקפת עולמו .החלטתי איפוא לוותר על תוספת לסידרות ההספדים ,ואתייחס רק לפן אחד במשנתו הכתובה – ה'הסדר'. שלשת האבות ר' אהרן הנחיל בישיבת ההסדר 'הר עציון', בנותיה והסתעפויותיה ,את הלמדנות הבריסקאית מורשת ליטא ,אשר חלפה אפיתחא דניו-יורק ,והתבשמה בניחוח תרבות המערב, בצדדיה החיוביים .בכך המשיך-השלים את פעלו של הרח"י גולדוויכט זצ"ל שהנחיל למדנות זו בטעם מעורב ירושלמי-חסידי ב'כרם ביבנה', אם ישיבות ההסדר. למדנות ליטאית מסוג שלישי בלימוד הש"ס, שקדמה לשניהם ,שררה ב'מרכז הרב' ,במתכונת הלימוד הקלאסי של ישיבות ליטא ('וולוז'ין'), בצד הפריית תורת ארץ ישראל וטווית מסכת התקומה הגאולית .ישיבות אלו הינן שלשת האבות של הישיבות הציוניות (ו'אם רביעית' היא ישיבת 'שעלבים') ,וכמדומה שכל השאר -ישיבות ובתי מדרש לרוב -הינן כוחן וכח כוחן. שירות צבאי שילובי והנה ,בקשר לשירות הצבאי במסגרת ה'הסדר' הנודע ,המשלב אורגנית ואידיאולוגית ספרא וסיפא" ,עולם הפוך ראיתי" (עפ"י ב"ב י,ב) .בניגוד למצופה דוקא 'מרכז הרב' ,אשר קדושת המדינה וצבאה חרותות בתורתה ,לא קיבלה שילוב זה ,ועד היום לא התיישבה כדבעי התמיהה בלבי .תלמידיה אמנם מתעטפים במדים אך איש-איש בזמנו ובמסלולו ,במשכי זמן מקוצרים או בשירות מלא יחידני ,אך לא במתכונת מובנית בישיבה .לעומת 'מרכז הרב' החזונית התמסד ה'הסדר' ואומץ ב'כרם ביבנה' הפרקטית ,בראשית שנות הששים .ראש הישיבה דהתם קיבל את השקפת תלמידיו ,חניכי 'בני עקיבא', ששירות צבאי (במתכונת הנח"ל) הוא-הוא לב הנאמנות למדינה ,וחובת ההתערות בה כשותפים מלאים .לדעתי, קבלתו היתה ברמת 'לכתחילה' (הייתי שם!) ,בהכירו שיש בכך אתגר ומחוייבות ממעלה ראשונה ,שהרי האידיאולוגיה השילובית היא לבה של הציונות הדתית; 'ואו החיבור' בין ישיבת הסדר -נורמה ,ישיבה צרופה -חריג תורה ועבודה הועתקה לחיבור שבין תורה וצבא .ה'הסדר' סימל איפוא את המשכיותה של תנועת ההתיישבות הדתית שכולה תלויה היתה על וו מחברת זו. ישיבות הסדר נוספות נוסדו לאחר מלחמת ששת הימים; 'הכותל'' ,הגולן'' ,הר עציון' (ואת שעלבים כבר הזכרנו) ,וכולן זרמו במתכונת 'כרם ביבנה' ,על בסיס אידאולוגיית 'תורה וְ' כשלימות ראויה .עד שבא ר' אהרן נ"ע והיטה מעט את האתגר ,לפי הבנתי ,ברמה המחשבתית-הגותית .בכרך ז' של 'תחומין' (תשמ"ו) פרסמנו את מסתו "וזאת תורת ההסדר" (שפורסמה ב'עלון שבות' גליון ה ,100-תשמ"ג) המתמצה במשפט "ישיבת הסדר – נורמה ,ישיבת צרופה – חריג" .במאמר זה לא נזכרת תורת ה'ואו המחברת' ,המשלבת ,אלא ניתן דגש חזק להיבט המוסרי של אי עמידה מנגד ,של 'חסד' ושל "לא תעמוד על דם רעך" וכיו"ב .החיוב הלאומי של "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם הל' מלכים ה,א) איננו מובלט במאמר ,וגם לא מצות כיבוש הארץ וירושתה ,שהיא תשתית תורת הרב קוק בתמיכתו בציונות המדינית וההתיישבותית .השיקול המוסרי ,האנושי, הוא-הוא המאפיין את כל הליכותיו והשקפתו של הרב ליכטנשטיין ,ו'תורת ההסדר' אף היא משתקפת דרך פריזמה זו. ואעפי"כ ,את התלהבותו ההיסטורית ממפעל ישיבות ההסדר ,ואת גאוותו והתרגשותו על כך שזכה לעמוד בראש 'יצירה' שכזו ,שמר ר' אהרן למשפט המסיים את מסהו: "בעמדו בדמעות על פסגת הר הזיתים ,כשהמראה העגום של 'כל המקודש מחברו חרב מחברו' (מכתב הרמב"ן לבנו) משתרע לנגד עיניו ,מה היה הרמב"ן נותן לעמוד בראש ישיבת הסדר?" (נכתב במוצ"ש אח"ק) הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת' נקודת מבט ספרי הרב ישראל רוזן בחצוצרות בית ה' 50 -מאמרי הלכה וטכנולוגיה 600עמ' * ₪ 60 ואוהב גר -הלכה ,אגדה ופולמוס ספר שופטים בגובה חז"ל ( -מהד' חדשה) כל ספר כ 350-עמ' ₪ 40 אתרי סגולה /נקודת מבט ₪ 30 - המחיר כולל משלוח להזמנות ומשלוח :מכון צומת 02-9932111 סופרי את הימים לם םטרכו חג"ז! כוד ששוב תצ ע שימו לב! שבועות חל השנה במוצאי שבת להזמנות חייגו למכון צומת02-993-2111 : לרכישה אינטרנטיתwww.zomet.org.il : חג"ז שעון גז ליו"ט רק 96x3ש"ח (סה"כ 288ש"ח כולל דמי משלוח) מאפשר בישול וחימום מהיר לחג. הפעלה פשוטה ונקייה .כיבוי גז -למהדרין!
© Copyright 2024