‫תל‪-‬אביב‬
‫‪19:00‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪1572‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫‪19:00‬‬
‫‪19:59‬‬
‫חיפה‬
‫‪18:51‬‬
‫‪20:01‬‬
‫ירושלים‬
‫‪18:44‬‬
‫‪19:58‬‬
‫באר שבע‬
‫‪90:00‬‬
‫‪19:58‬‬
‫אילת‬
‫‪18:55‬‬
‫‪19:57‬‬
‫פרשת אמור‬
‫תשע"ה‬
‫י"ג באייר ‪2/5/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫ספר ויקרא נקרא "תורת כהנים"‪ ,‬משום שהוא עוסק‬
‫בעיקר בענייני הכהונה‪ ,‬תפקידם של הכהנים‪ ,‬מעלתם‪ ,‬וכל‬
‫הנובע מקדושתם‪ .‬פרשתנו פותחת בהלכות המיוחדות‬
‫לכהנים‪ ,‬שתפקידם העיקרי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬הוא לעסוק בעבודת‬
‫המקדש והקרבנות‪.‬‬
‫לכשנעמיק בעניין נגלה שאחריות זו של עבודת המקדש‬
‫והקרבנות תופסת חלק קטן ביותר בחיי הכהן‪ ,‬שהרי‬
‫הכהנים נחלקו לעשרים וארבע משמרות כהונה‪ ,‬כלומר‬
‫כל משמרת עבדה פעמיים בשנה‪ .‬כל משמרת נחלקה‬
‫לששה בתי אב‪ ,‬כך שכל כהן עבד יומיים בשנה‪ .‬האם על‬
‫עבודה כזאת נאמר "על כן לא יהיה לכהנים חלק ונחלה‬
‫בישראל"?!‬
‫הרב סולובייצ'יק זצ"ל עמד על כך באחת מדרשותיו‪,‬‬
‫ולדעתו עבודת המקדש היא חלק משני בלבד מעבודת‬
‫הכהן! עיקר העיסוק של הכהנים היה בהרבצת תורה –‬
‫"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"‪ .‬וכך גם נאמר‬
‫בהפטרת היום‪" :‬ואת עמי יורו בין קדש לחול‪ ,‬ובין טמא‬
‫לטהור יודיעום‪ ,‬ועל ריב המה יעמידום למשפט‪ .‬במשפטי‬
‫ישפטוהו ואת תורותי ואת חוקותי בכל מועדי ישמורו‪."...‬‬
‫משום כך נסמכה בפרשתנו פרשת המועדים לפרשת‬
‫הכהונה‪ ,‬משום שהכהנים הם תלמידי החכמים הממונים‬
‫על קידוש החדש והזמנים‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שעל הכהנים מוטלת‬
‫האחריות להפעיל את מערכת‬
‫המשפט‪ ,‬והם מחויבים לעשות‬
‫זאת בהגינות‪ ,‬ביושר ובצדק‪.‬‬
‫עליהם להיות רגישים לכל עוול‬
‫מוסרי וסטייה מצדק חברתי‪ .‬זו הסיבה שפעמים רבות‬
‫אנו נתקלים בדברי תוכחה לכהנים שאינם מתנהגים כפי‬
‫שמתחייב ממעמדם התורני‪.‬‬
‫אחד המאפיינים של משפט צדק הוא הסלידה מלקיחת‬
‫שוחד ושלמונים‪ .‬על כך אנו מוצאים שאלישע לא היה‬
‫מוכן בשום אופן לקבל תמורה מנעמן‪ ,‬כיוון שראה בכך‬
‫חילול ה'‪ ,‬כאילו פועל הנביא משום בצע כסף‪ .‬גיחזי נערו‬
‫שלקח מנעמן מתנה‪ ,‬שלא בידיעת הנביא‪ ,‬נענש‪ .‬תפקידם‬
‫של מורי הוראה הוא להיות אנשים בעלי לב ומוח רגישים‬
‫לכל עוול חברתי‪ ,‬לפעול באמת ולשם שמים‪ ,‬ולעסוק‬
‫במעשי חסד מבלי לצפות לגמול כלשהו‪.‬‬
‫ספר ויקרא נבחר להיות נקרא בין פסח לעצרת‪ ,‬והוא‬
‫משמש מבוא לקבלת התורה‪ .‬ובאמת ספר הכהונה צריך‬
‫לשמש ספר הוראה לכל יהודי‪ ,‬שהרי על כולם נאמר‬
‫"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪ .‬וצריך כל יהודי‬
‫לפעול בחיים כאילו היה כהן – להורות וללמד תורה‪,‬‬
‫לפעול למען הצדק‪ ,‬לעשות חסד ולקדש שם שמים‪.‬‬
‫על ה'ישראלי המעצבן' ועל מה שנדרש מכל אחד כדי למגר את התופעה‬
‫'הציץ ונפגע' ‪ -‬הרב מתוניס שציפייתו לגאולה הכריעה אותו‬
‫הרב מרדכי גרינברג ראש ישיבת 'כרם ביבנה'‬
‫שבת‬
‫קבלת‬
‫תפקיד הכהנים‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪2‬‬
‫ֹאמר ה'‪ָ ,‬ש ַׂב ְע ִ ּתי עֹלֹות‬
‫י ַ‬
‫המום שבקרבן‬
‫ֵאילִ ים וְ ֵחלֶ ב ְמ ִר ִיאים וְ דַ ם‬
‫הישראלי המעצבן‬
‫ָפ ִּרים‪ּ ,‬וכְ ָב ִשׂים וְ ַעּתּודִ ים‬
‫לפני כשבוע הלכתי‪ ,‬לצערי‪ ,‬ללוויה של אדם צעיר ֹלא ָח ָפ ְצ ִ ּתי"‪ .‬כלומר‪ ,‬ישעיהו‬
‫בשעת לילה מאוחרת‪ .‬רחובות ירושלים היו ריקים מדגיש כי הקפדה על מצוות כמו הקרבת קרבנות‪,‬‬
‫ופנויים לנסיעה מהירה‪ ,‬עד שהגעתי לגינות סחרוב‪,‬‬
‫עם כל חשיבותן‪ ,‬יכולה‬
‫לצומת האחרונה לפני הר‬
‫להיות גם מאוסה בעיני‬
‫המנוחות‪ .‬הפניה שמאלה‬
‫הקב"ה‪ .‬אכליל ואומר –‬
‫חבישת כיסוי הראש מחייבת אותנו‬
‫בשעה ‪ 11‬בלילה הייתה‬
‫כאשר אדם מקפיד קלה‬
‫להיות טובים יותר‪ ,‬מוסריים יותר‪ ,‬כי‬
‫פקוקה‪ .‬הבנתי – אדם צעיר אנחנו מייצגים את כל חברינו‪ ,‬ואת שם ה' כבחמורה על מצוות חשובות‬
‫נפטר‪ ,‬רבים מאוד המלווים‬
‫ככל שיהיו‪ ,‬אבל לשם קיומן‬
‫אותו בדרכו האחרונה‪.‬‬
‫הוא מוכן להתעלם מקיומם‬
‫נאלצתי‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬לעמוד דקות ארוכות של אחרים‪ ,‬או אפילו לפגוע בהם – נדמה לי שזה‬
‫ברמזור ולחכות לתורי לעבור‪ ,‬ואכן הדקות נקפו בדיוק הזמן והמקום בו אין לקב"ה חפץ בקיום‬
‫ושעת הלוויה כבר הגיעה ועברה‪ .‬כשכבר הגיע זמני המצוות האלו‪ .‬נדמה לי שבמעשיו אלו הוא מטיל‬
‫לחצות את הצומת הופיע לפתע משום מקום‪ ,‬אדם מום שפוסל את הקרבן‪.‬‬
‫לא צעיר‪ ,‬חובש כיפה‪ ,‬במכונית משפחתית‪ ,‬עוקף‬
‫את כולם מימין בניגוד לכל חוק‪ ,‬מסכן אותי ואת חיצוניות מחייבת‬
‫שאר הנהגים‪ ,‬ובלי לחכות אפילו רגע אחד חצה כאשר אדם מבקש לקיים מצווה‪ ,‬ודורס לשם כך‬
‫את הצומת לעבר בית הלוויות‪ .‬הוא‪ ,‬ממש כמותי‪ ,‬את האחרים‪ ,‬מזלזל בהם‪ ,‬פוגע ברגשותיהם או‬
‫בהוגנות הבסיסית כלפיהם‪ ,‬אני חושבת שהמצווה‬
‫מיהר ללוויה‪.‬‬
‫שלו אינה רצויה‪ ,‬ולא ראויה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ואולי אף‬
‫חברה שישבה במכוניתי אמרה שאיני צריכה לכעוס‪ ,‬חמור מכך‪ ,‬כאשר אדם בעל חזות המשייכת אותו‬
‫שהרי זו הנורמה בארץ‪ .‬היא הוסיפה שביום הקודם לחברה הדתית נוהג בנבלות כלפי אחרים בשם‬
‫ִאמה‪ ,‬עולה חדשה‪ ,‬מבוגרת‪ ,‬עמדה לחנות ולפתע הדת‪ ,‬הוא פוגע לא רק באדם השני‪ ,‬ובשמו הטוב‬
‫הגיח בחור צעיר‪ ,‬חובש כיפה‪ ,‬תפס את המקום‪ ,‬שלו עצמו‪ ,‬אלא מוציא שם רע לחברה הדתית‬
‫ויצא מהאוטו בעודה עומדת המומה‪ .‬כשהיא פנתה כולה‪ .‬כן‪ ,‬כאשר אנחנו נושאים בחיצוניות שלנו‬
‫ושאלה אותו מדוע עשה זאת‪ ,‬הוא אמר שהוא חזות מסוימת‪ ,‬יש לנו אחריות גדולה הרבה יותר‪.‬‬
‫ממהר לתפילת מנחה‪ .‬לצערי כולנו יודעים שאלו רק חבישת כיסוי הראש מחייבת אותנו להיות טובים‬
‫דוגמאות מעטות מתוך אינספור מקרים המתרחשים יותר‪ ,‬מוסריים יותר‪ ,‬כי אנחנו מייצגים את כל‬
‫מדי יום ביומו‪ ,‬הן בשם הצורך לקיים מצוות‪ ,‬ובין אם חברינו‪ ,‬ואת שם ה'‪.‬‬
‫סתם כי מישהו חושב שזמנו יותר חשוב מזמנם של‬
‫אפשר לקרוא לזה חילול ה'‪ ,‬אפשר שלא‪ ,‬אבל התרבות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫הישראלית הזאת‪ ,‬שבה הלחץ והדחיפּות הם למעשה‬
‫מצוות מאוסות‬
‫הנורמות המובילות‪ ,‬חייבת להשתנות‪ .‬וכמאמר שירו‬
‫פרשת אמור עוסקת בדיני הקרבת קרבנות‪ ,‬של איינשטיין "אני ואתה נשנה את העולם"‪ ,‬נקבתי‬
‫ובהגבלות החלות על מקריבי הקרבנות‪ ,‬כמו כאן מספיק סיבות טובות כדי שאנחנו‪ ,‬אנשי החברה‬
‫האיסור על הטמאים להקריב קרבנות ולאכול הדתית לאומית‪ ,‬נהיה הראשונים לקבל על עצמנו‬
‫קודשים‪ ,‬והאיסור על זרים לאכול מבשר הקודשים‪ .‬להיות הגונים יותר‪ .‬בשם ה'‪ ,‬בשם המצוות שבין אדם‬
‫בנוסף מפורטים גם מומים הפוסלים קרבנות‪ ,‬לחברו‪ ,‬ובשם הייצוגיות שלנו‪ ,‬בואו נפסיק לגמרי‬
‫ועוד‪ .‬אבל‪ ,‬אותו הא‪-‬להים שמצווה אותנו בפרטי את המנהגים המגונים האלו‪ ,‬שבהם אנחנו מרשים‬
‫פרטים על דיני עבודת ה' במקדש‪ ,‬הוא אותו הא‪-‬ל לעצמנו להיות כל כך לא נחמדים זה לזה‪ ,‬אם לצורך‬
‫שאומר בתחילתו ישעיהו‪" :‬לָ ָ ּמה לִ ּי רֹב זִ ְב ֵחיכֶ ם מצווה כזו או אחרת‪ ,‬או רק בשל אנוכיות פשוטה‪.‬‬
‫תרזה פרנקל מורה בתיכון 'תהילה ‪ -‬אוולינה דה‪-‬רוטשילד‪ ,‬ירושלים‬
‫זווית נשית‬
‫‪3‬‬
‫הרב צדיקא‬
‫לשיגעון? או שמא כבר בילדותו‬
‫נתגלתה בו מידת הגאונות‬
‫הרב שיצא מדעתו‬
‫השזורה בשיגעון וההשתוקקות‬
‫מבין אלפי הסיפורים שקראתי על חכמי המזרח מיוחד לגאולה רק חשפה זאת?‬
‫ומפתיע הוא סיפור חייו של הרב יצחק צדיקא‪ .‬את סיפורו‬
‫מצאתי בספר 'מעשיהם של חכמי הספרדים' שכתב הרב רבי צדיקא דומה לבן עזאי שנכנס לפרד"ס‪" ,‬הציץ ונפגע"‬
‫אליהו מעארק (הוצ' הספריה הספרדית‪ ,‬מכון בני יששכר‪( ,‬ירושלמי‪ ,‬חגיגה‪ ,‬פ"ב ה"א)‪ .‬יש סכנה גדולה בלימוד התורה‬
‫ובהוויה רוחנית אינטנסיבית כמו גם בציפיה עזה לגאולה‬
‫ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.)94‬‬
‫וברצון לקרב אותה בעזרת מעשים רוחניים ומיסטיים‪.‬‬
‫הוא פעל בתוניסיה במאה התשע עשרה והיה תלמידו של‬
‫הרב ישועה בסיס‪ ,‬הרב הראשי של תוניס‪ .‬כבר מקטנותו צלל רבי צדיקא מחפש חברותא לקירוב הגאולה ופונה לרב‬
‫בים התלמוד‪ ,‬והוא והרב ישועה היו מפלפלים בחכמת העיון ביתאן שהיה תלמיד חכם ופוסק בפני עצמו (ואשר לימים‬
‫התוניסאית‪ .‬בילדותו אמר עליו הרב ישועה "הילד הזה יהיה התמנה לראש אב בית הדין של תוניס)‪ .‬הוא מציע לו‬
‫גאון אדיר לרוב שכל או שיצא מדעתו לרוב שכלו"‪ ,‬ונראה לכתוב על החזה את שמות הקודש ולעשות טבילה במעין‬
‫ששתי הנבואות התגשמו יחד‪ .‬הוא נודע בחריפותו בתלמוד מים חיים‪ ,‬ומתוך כך לפעול לקירוב הגאולה‪ .‬המעשה נאסר‬
‫ובקבלה ולעתים קרובות כשהיו מתקשים בישיבה בהבנת במפורש בתלמוד‪" :‬הרי שהיה שם כתוב לו על בשרו ‪-‬‬
‫הדברים נהגו להתייעץ עמו‪ .‬כשהגיע שד"ר או אורח ורצו הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת‪.‬‬
‫לתהות על קנקנו אם תלמיד חכם הוא‪ ,‬היו שולחים אליו את נזדמנה לו טבילה של מצווה ‪ -‬כורך עליה גמי ויורד וטובל‪".‬‬
‫(שבת‪ ,‬קכ‪,‬ב)‪ .‬הרב ביתאן מסתייג‬
‫הרב צדיקא‪.‬‬
‫מהצעתו ומסרב להשתתף עמו‪.‬‬
‫רבי צדיקא דומה לבן עזאי שנכנס‬
‫הרב צדיקא היה עסוק רובו ככולו‬
‫כעת הוא נותר לבדו אך אינו נרתע‪.‬‬
‫לפרד"ס‪ ,‬אך "הציץ ונפגע"‬
‫בקירוב הגאולה והיה מלא צער‬
‫כתיבת שם ה' היא מעשה חמור‬
‫על עיכובה‪ .‬הוא היה מוכן לעשות‬
‫שסכנה גדולה בצדו וכתיבתו על‬
‫הבא‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫שיעיד‬
‫כל שביכולתו על מנת לקרבה כפי‬
‫הבשר יש בה ערבוב קשה בין א‪-‬לוהי לאנושי – עד שאין‬
‫בן אדם יכול לעמוד בו‪ .‬הכמיהה לגאולה היא השתוקקות‬
‫פעם אחת כשהיה מלא צער על התעכבות הגאולה ביקש‬
‫למציאות א‪-‬לוהית ברורה וגלויה‪ .‬היא כמיהה ששם ה'‬
‫מחברו הרב ניסים ביתאן שיכתבו שניהם על החזה את‬
‫יתגלה בבשרו – אך כשהוא יוצא מן המקוה שמו של ה'‬
‫שמות הקודש ויעשו טבילה במעין מים חיים‪ .‬הוא הסביר‬
‫חסר ואינו שלם‪ ,‬ללמדנו שלא הגיע זמן הגאולה ואין ה' יכול‬
‫לו שאם יטבלו במי המעין וכשיצאו השמות לא ימחקו‬
‫להתגלות בשעה זו באופן מלא ושלם בעולם‪.‬‬
‫במאומה ‪ -‬אזי יהיו שניהם בקדושה עליונה ויוכלו לקרב‬
‫את הגאולה‪ .‬הרב ביתאן סרב מיד אך הרב צדיקא עשה‬
‫סיפורנו מתאר חציית גבולות‪ ,‬ומכלל הן אתה למד שגבול‬
‫מעשה‪ .‬הוא כתב על חזהו את השם המפורש וטבל‪ .‬כשיצא‬
‫עדין בין ציפיה לגאולה ועשיה אנושית ראויה לקירוב‬
‫מן המקווה ראה שנמחק קוצו של יוד משם ה'‪ ,‬הרומזת‬
‫הגאולה באופן אסור כפי שנהג רבי צדיקא‪ .‬ויתכן ששגעון‬
‫לספירת החכמה‪ ,‬ונסתלקה ממנו דעתו‪ .‬מאז פעמים היה‬
‫וגאולה נקודת עומק משותפת להם‪ :‬הרצון להתנער מן‬
‫בריא ופעמים נשתטה‪ .‬ועל כך העידו חכמים בהקדמה‬
‫המציאות האפרורית‪ .‬נראה שהרצון לפרוץ את המציאות‬
‫לספרו 'זרעו של יצחק' (יצא ב‪" )1896-‬הן בעוון במבחר‬
‫באופן נמהר מביאו לבסוף לכדי לשגעון‪.‬‬
‫ימיו חלה חולי היגון; רעיוניו יבהלו; כתרוהו הרדיפוהו‬
‫מנוחה הדריכוהו; רבו דאגותיו וגברו מחשבותיו; ומיום‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫גדל צערו לא נהנינו מאורו"‪.‬‬
‫אם יש בידכם סיפורים נוספים על חכמי המזרח‬
‫כוחו של הרב צדיקא לא עמד לו עד שהשתגע‪ ,‬עם זאת לא‬
‫אשמח אם תשתפו אותי‬
‫ברור מה גרם לכך‪ .‬האם החיפוש אחר הגאולה הביאו אותו‬
‫חזי כהן‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב‬
‫האירו פני מזרח‬
‫‪4‬‬
‫אדומה ביום השלישי וביום השביעי לטהרתם‪ .‬בסופם טבלו‬
‫קברים מצפון לעיר‬
‫להשלמת טהרתם‪ .‬ייתכן כי לשימוש זה נבנו מקוואות הטהרה‬
‫ירושלים‬
‫את‬
‫המעטרים‬
‫לאחר עיוננו בקברים המפוארים‬
‫בכניסה למערת הקבורה‪.‬‬
‫הקדומה בסוף ימי הבית השני בכל הכיוונים‪ ,‬ברצוננו להשלים‬
‫ייתכן כי בקבורת אנשים חשובים הקפידו שנושאי המיטה‬
‫נושא זה בהתבוננות במערות קבורה מפוארות מצפון לעיר‪.‬‬
‫יטבלו לפני נשיאת המטה ולכן מצויים מקוואות טהרה בכניסה‬
‫מעניין לראות כי הקברים מקיפים את העיר סביב סביב‪ ,‬לאורך לחלק ממערות הקבורה‪.‬‬
‫הנחלים המקיפים את העיר‪ ,‬כך שעל פי מיקום הקברים‪ ,‬ניתן‬
‫נימוקים אלו מופיעים בתקופות מאוחרות ולא סביר כי היו‬
‫לשחזר את מיקומה של העיר הקדומה‪.‬‬
‫משמעותיים בתקופת הבית השני‪ .‬ייתכן כי המקוואות מצויים‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫באופן‬
‫צפונה‬
‫השני‬
‫ירושלים התרחבה בסוף ימי הבית‬
‫שם לאנשים שלא נטמאו בטומאת מת אלא בטומאות קלות‬
‫אגריפס‬
‫המלך‬
‫ידי‬
‫על‬
‫להיבנות‬
‫החומה השלישית שהחלה‬
‫יותר בהן מתאפשרת טהרה על ידי טבילה במקווה‪.‬‬
‫שטח‬
‫הקיפה‬
‫החורבן‬
‫ערב‬
‫המורדים‬
‫הראשון והושלמה על ידי‬
‫בחזית מערת הקבורה גמלון משולש מעטר את הכניסה‬
‫נרחב מצפון לעיר‪ .‬הקו הצפוני שלה עבר בין איזור מגרש הרוסים למערה עצמה‪ .‬זהו אחד הגמלונים הנאים ביותר בקברי‬
‫בצפון מערב העיר מזרחה אל מצפון למוזיאון רוקפלר לפינה ירושלים בימי הבית השני‪ .‬עלי אקאנתוסים מסוגננים תופסים‬
‫הצפון מזרחית שלה‪ ,‬מעל נחל קדרון‪.‬‬
‫את כל השטח המשולש‪ .‬מציאות זו מבטאת את התחושה כי‬
‫רמות‬
‫סנהדריה‪,‬‬
‫בשכונות‬
‫הקברים שברצוננו לתאר מצויים‬
‫הייתה אימת החלל הריק ועל כן מילאו את הגמלון‪ .‬מבין עלי‬
‫אשכול ובנחל מצפון לרמות אשכול הנקרא נחל צופים‪ .‬קברים אקאנתוס מבצבצים רימונים ופירות אחרים‪ .‬המוטיב‪ ,‬סגנונו‬
‫מפוארים אלו‪ ,‬החצובים בסלע‪,‬‬
‫ודרך עשייתו מיוחדים לאומנות‬
‫שימשו בדרך כלל‬
‫העיטור היהודית בסוף ימי הבית‬
‫כמחצבות מה ענינו של מקווה טהרה בכניסה‬
‫שסיפקו אבני בנין לבניית בניניה‬
‫השני‪ .‬העיטורים העיקריים בתקופת‬
‫למערת קבורה?‬
‫של ירושלים‪.‬‬
‫הבית הם עיטורים גיאומטריים‬
‫ועיטורים מעולם הצומח‪ ,‬לא מעולם‬
‫קברי הסנהדרין‬
‫סדרת מערות קבורה מצויה בצפון מערבה של שכונת החי‪ ,‬לא פנים של בני אדם ובוודאי לא גלגלי מזלות המאפיינים‬
‫עיטורים בבתי כנסת מתקופות מאוחרות הרבה יותר‪.‬‬
‫סנהדריה (שקיבלה את שמה ממערות הקבורה)‪.‬‬
‫בין המערות החצובות בסלע בשני קווי מצוקים לאורכן מערות קבר האשכולות‬
‫כ‪ 500-‬מטרים צפונית מזרחית לקברי הסנהדרין נמצא הקבר‬
‫עם חזיתות מיוחדות‪.‬‬
‫באחת מהן שרידים של שני עמודים בחזית הכניסה‪ .‬בחלק מן בשכונת רמות אשכול‪ .‬הקבר מכונה כך על שם אשכולות‬
‫המערות נמצאו סרקופגים‪ ,‬ארונות קבורה מאבן‪ .‬כל אלו מעידים המקשטים את הגמלון מעל לכניסה‪ .‬הקבר מיוחד בקישוטים‬
‫ללא ספק על הפאר המיוחד של הנקברים שנקברו במערות בפנים בנינו‪ .‬סיפון הכניסה מקושט בדגמים מן הצומח‬
‫ובדגמים גיאומטריים הנתונים במלבנים‪ .‬כן מקושטות‬
‫המשפחתיות הללו‪.‬‬
‫כותרות המזוזות מצדן הפנימי ומתחתיהן שושניות‪.‬‬
‫המערה המפוארת ביותר מכל המערות הללו הינה מערה‬
‫שכונתה 'מערת הסנהדרין' מפני שבתוכה נמצאו כ‪ 70-‬כוכי במערה חדר מרכזי דרכו נכנסים לשלושה חדרים בעלי תשעה‬
‫קבורה בשתי קומות‪ .‬ברור כי חברי הסנהדרין לא נקברו במערה כוכים כל אחד‪.‬‬
‫אחת על פי מעמדם אלא כל אחד במקומו ובעתו ועל כן אין כל תכנית זו מזכירה מאוד את המשנה במסכת בבא בתרא ו‪,‬ח‬
‫האומרת‪" :‬המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל‬
‫בסיס היסטורי לזיהוי זה‪.‬‬
‫מחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על‬
‫כמה דברים מייחדים מערה מפוארת זו‪.‬‬
‫שש‪ ,‬ופותח לתוכה שמונה כוכין‪ :‬שלושה מכאן‪ ,‬ושלושה מכאן‬
‫למרגלות ובכניסה למערה ישנו ספסל חצוב בסלע שיועד ככל ושנים מכנגדן" כאן ישנם שלושה כוכים בשלושת הכיוונים‪ .‬מן‬
‫הנראה לישיבת האנשים בהתכנסות ליד מערת הקבורה‪ .‬על החדר הדרומי כניסה לחדר בעל מקמרים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬היה זה‬
‫המלך יחזקיהו אומרת הגמרא כי הושיבו ישיבה על קברו‪ .‬ייתכן חדר קבורה מכובד‪ ,‬אולי לאבי המשפחה וקונה המערה‪ .‬שם אין‬
‫כי ישבו על ספסלים הדומים בצורתם לספסל האבן החצוב כוכים אלא רק מקמרים‪ ,‬ככל הנראה בלא קבורה משנית‪.‬‬
‫בכניסה למערת הקבורה‪.‬‬
‫בחצר הכניסה חלל ששימש ככל הנראה למקווה טהרה‪ .‬נשאלת מערת אום אל עמד‬
‫המערה נמצאת מצפון לשכונת רמות אשכול‪ ,‬במדרון‬
‫השאלה‪ ,‬מה ענינו של מקווה טהרה בכניסה למערת קבורה? הצפוני של נחל צופים (המחבר בין שכונת סנהדריה‬
‫תופעה דומה נמצאת במערת הלני המלכה‪ .‬לא ידועים לנו במזרח ובין שכונת רמות במערב)‪.‬‬
‫מקורות קדומים מזמן הבית השני המתייחסים לתופעה זו‬
‫ומסבירים אותה‪ .‬נביא כאן מספר השערות המבוססות על מה ככל הנראה בחזיתה היו עמודים‪ .‬זה היה אחד הקברים‬
‫ההדורים מצד חיצוניותו‪ .‬המיוחד בו הוא שבקיר החזית‬
‫שמקובל בקבורה על פי מנהגים מתקופות מאוחרות‪.‬‬
‫והפרוזדור סתתו את הסלע בצורה הנראית בנויה באבני‬
‫במקווה‬
‫הגופה‬
‫חלק מתהליך הטהרה של המתים היה הטבלת‬
‫גזית‪ .‬צורת עיטור האבנים וסיתותן זהה לצורת הסיתות‬
‫נהגו‬
‫הטומאה‪,‬‬
‫טהרה‪ .‬למרות שהמת עצמו הוא אבי אבות‬
‫הנמצאת בקירות הר הבית באבנים הרודיאניות‪.‬‬
‫להחזיר את הגופה לאדמה לאחר שהטבילו אותה‪ .‬כיום פעמים‬
‫רבות בגלל סיבות מציאותיות לא מטבילים את הגופה במקווה תכנית המערה סימטרית‪ :‬חצר‪ ,‬פרוזדור‪ ,‬חדר מרווח בעל‬
‫טהרה אלא שופכין עליה תשעה קבין של מים‪ .‬ייתכן שבסמוך כוכים ואחריו חדר קטן בעל כוכים‪ .‬בשלושת הצדדים של‬
‫חדר הכניסה ‪ 5‬כוכים‪ .‬גם כאן ישנו בצד צפון חדר פנימי ובו‬
‫למקום הקבורה היו מקוואות טהרה למטרה זו‪.‬‬
‫ארבעה כוכים‪.‬‬
‫כעקרון‪ ,‬הדרך להיטהר מטומאת מת היא הזאה של אפר פרה‬
‫הרב יצחק לוי‪ ,‬ר"מ בישיבת הר עציון‬
‫מקומו של עולם‬
‫‪5‬‬
‫גילוח בספירת העומר‬
‫מתורתו של הרב ליכטנשטיין זצ"ל‬
‫נמצאים אנו בסמוך לפטירתו של מו"ר הרב אהרן‬
‫ליכטנשטיין הכ"מ‪ .‬קשה לתאר את מו"ר במלים‪ .‬אי‬
‫אפשר לתאר דמות נעלה כל כך בכתיבה או בדיבור‪.‬‬
‫רטט אחזני כשהייתי ניגש לשוחח עמו‪ ,‬ורטט אוחז‬
‫בי כאשר אני בא לכתוב אודותיו‪ .‬הרב היה למדן‬
‫עצום‪ ,‬בקי בכל התורה כולה‪ .‬בכל מקום שהיינו‬
‫שואלים אותו‪ ,‬היה יודע להשיב בעומק‪ ,‬בהיקף עצום‪,‬‬
‫בסידור הסוגיה ושיטות הראשונים ובעומק הלמדני‬
‫של כל עניין‪.‬‬
‫הרב כתב והשיב גם בענייני הלכה‪ .‬דרך פסיקתו של‬
‫הרב – מורכבת‪ .‬הרב לא חיפש להקל ‪ -‬הוא חיפש‬
‫לעשות רצון ה'‪ .‬לעתים הוביל דבר זה לחומרה‬
‫ולעתים לקולא‪ ,‬ולעתים גם הקולא נבעה מחומרה‪.‬‬
‫אתן דוגמה לדבר משיטתו של מו"ר בגילוח בספירת‬
‫העומר‪.‬‬
‫בסוגיית הגמרא (יבמות סב‪,‬א) לא מוזכרים מנהגי‬
‫אבלות בעקבות מותם של תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬ולא‬
‫מוזכר האיסור להסתפר‪ .‬איסור תספורת בספירת‬
‫העומר מופיע אצל רי"ץ אבן גיאת (בסוף הלכות‬
‫פסחים)‪ ,‬והוא מובא בבית יוסף (או"ח תצג) בשם‬
‫הר"י אבן שועיב‪.‬‬
‫הרב ליכטנשטיין סבר שמכמה סיבות יש מקום‬
‫להתיר גילוח בספירת העומר‪ ,‬בוודאי לכבוד השבת‪.‬‬
‫א‪ .‬אבלות ספירת העומר מקבילה לי"ב חודש‬
‫ישנן שלוש רמות של אבלות‪ :‬שבעה‪ ,‬שלושים וי"ב‬
‫חודש‪ .‬הרב היה סבור שאבלות בספירת העומר‬
‫מקבילה לאבלות י"ב חודש (בניגוד לבין המצרים‪,‬‬
‫המקבילים לאבלות שלושים)‪ ,‬כיוון שהאיסורים‬
‫בספירת העומר הם נישואין‪ ,‬כניסה לבית המשתה‬
‫ותספורת‪ ,‬המאפיינים אבלות י"ב חודש‪ .‬בי"ב חודש‬
‫מותר להסתפר לאחר שיגערו בו חבריו (מ"ק כב‪,‬א)‪.‬‬
‫לאחר כמה ימים שלא התגלח‪ ,‬האדם מגיע למצב של‬
‫"גערה" ואם כך יהיה מותר לו להתגלח (אם לא צריך‬
‫גערה בפועל)‪.‬‬
‫ב‪ .‬צער או חוסר עידון?‬
‫נחלקו ראשונים האם בזמן האבלות מותר לגלח שפם‬
‫המעכב את האכילה‪ .‬לדעת הרמב"ן מותר אפילו‬
‫בתוך השבעה; לדעת הראב"ד אסור אפילו בתוך‬
‫השלושים; לדעת הרי"ץ גיאת אסור בשבעה ומותר‬
‫בשלושים‪ ,‬וכך פסק השו"ע (יו"ד שצ‪,‬א)‪ .‬מהי סברתו‬
‫של הרי"ץ גיאת? הסביר מו"ר הרב זצ"ל‪ ,‬שבשבעה‬
‫האבל אמור להצטער‪ ,‬ואילו בשלושים הוא לא צריך‬
‫להצטער אבל אסור לו להתעדן‪ .‬עבור אדם הרגיל‬
‫להתגלח‪ ,‬חוסר גילוח הוא צער ולא עידון‪ ,‬ולכן יש‬
‫מקום להתירו‪.‬‬
‫ג‪ .‬כבוד שבת‬
‫במשנה (תענית כו‪,‬ב) נאמר‪" :‬שבת [=שבוע] שחל‬
‫תשעה באב להיות בתוכה‪ ,‬אסור מלספר ולכבס‪,‬‬
‫ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת"‪ .‬כלומר‪ ,‬מותר‬
‫להסתפר לכבוד שבת בשבוע שחל בו תשעה באב‪.‬‬
‫ואמנם האור זרוע כותב שהתירו רק לכבס אך לא‬
‫להסתפר‪ ,‬כי כך מפורש בירושלמי (וכך פסק בשמו‬
‫המגן אברהם תקנא‪ ,‬ס"ק‬
‫יד)‪ ,‬אולם משלוש מסתבר‬
‫שאפשר להקל‪:‬‬
‫‪ .1‬הביאור הלכה (תקנא‪,‬ג‪,‬‬
‫ד"ה וכן לכבוד שבת) כותב שלפי‬
‫גרסתנו בירושלמי אין איסור תספורת בערב שבת‪,‬‬
‫ושלדעת רבי עקיבא איגר יש להשוות בין תספורת‬
‫לכיבוס‪ ,‬להקל‪.‬‬
‫‪ .2‬אף אם נאמר כאור זרוע‪ ,‬יש לעיין בטעמו‪ .‬המגן‬
‫אברהם (תקנא‪ ,‬ס"ק יד) כותב שאין היתר להסתפר‬
‫לכבוד השבת כיוון "דבלאו הכי אין רגילין לספר בכל‬
‫שבוע"‪ .‬מכאן עולה‪ ,‬שכל האיסור הוא רק בתספורת‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬בגילוח גם האור זרוע יודה שניתן להקל לכבוד‬
‫השבת‪ ,‬שהרי אנשים הרגילים להתגלח מתגלחים‬
‫תמיד לכבוד השבת‪ .‬דבר זה מבואר בשו"ת חתם‬
‫סופר (יו"ד שמח)‪" :‬נראה לי עיקר‪ ,‬דהמגן אברהם‬
‫וכל הפוסקים לא מיירי רק מתספורת הראש‪ ,‬אבל‬
‫מתספורת הזקן הנהוג עכשיו ומצער הרבה ומנוול‬
‫אותן מאוד‪ ,‬מזה לא דברו ולא עלה על לבם"‪.‬‬
‫‪ .3‬בשלושת השבועות מו"ר לא היה מתגלח לכבוד‬
‫השבת‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר דנים על ספירת העומר‪ ,‬הדבר‬
‫שונה‪ ,‬כי זהו מנהג מאוחר שלא מופיע במשנה‪,‬‬
‫בגמרא וכמעט לא בראשונים‪ .‬כמובן שאנו מקפידים‬
‫בכך‪ ,‬כי כך התקבל המנהג (וכפי שמעיד הבית יוסף)‪,‬‬
‫אולם כאשר הדבר מתנגש עם כבוד השבת‪ ,‬מסתבר‬
‫הרי שאין כאן קולא‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬חשש לפגיעה‬
‫בכבוד השבת!‬
‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬ראש 'מרכז הלכה והוראה' ור"מ בישיבת הר עציון‬
‫משו"תת בהלכה‬
‫הלכה למעשה‬
‫לאור כל השיקולים הללו‪ ,‬דעת מו"ר הרב זצ"ל הייתה‬
‫שיש להתיר ‪ -‬ואולי אף לחייב ‪ -‬להתגלח לכבוד‬
‫השבת בימי ספירת העומר (וכאמור‪ ,‬בבין המצרים‬
‫לא היה מתגלח כלל)‪ .‬יש להוסיף שהיתר זה נכתב‬
‫כבר בשו"ת הרדב"ז (ב‪,‬תרפז)‪ ,‬בשו"ת הלכות קטנות‬
‫(לג) ועוד (עיין למשל בשו"ת חיים שאל א‪,‬ו)‪.‬‬
‫למרות האמור‪ ,‬לעניין מעשה יש לשקול נקודה‬
‫נוספת‪ .‬בזמן התלמוד חבישת כיפה לא הייתה‬
‫מקובלת אצל כולם‪ ,‬אולם‪ ,‬כיום היא הפכה לסמל‪,‬‬
‫והפכה לדבר מחייב (כך כתבו הט"ז‪ ,‬שו"ת אגרות‬
‫משה ועוד)‪ .‬מבחינה מסוימת‪" ,‬אי הגילוח" בימי‬
‫הספירה הפך למעין סמל של אדם המחויב למצוות‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬כאשר רואים אדם המתגלח‪ ,‬חשים האנשים‬
‫שניתן להקל בכל מיני ענייני הלכה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מבחינה מעשית יש לשקול האם להתגלח בערב‬
‫שבת‪ ,‬בהתאם למגוריו של האדם‪ .‬אם האדם נמצא‬
‫במקום שבו מובן שהגילוח איננו קולא אלא נועד‬
‫להחמיר בכבוד השבת‪ ,‬הרי שעיקר הדין להתגלח‪ .‬אם‬
‫הוא נמצא במקום שהדבר עשוי להביא לזלזול בקיום‬
‫ההלכה‪ ,‬הרי שעדיף שלא להתגלח גם לכבוד השבת‪.‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬פסיקתו של מו"ר הרב זצ"ל להתגלח‬
‫לכבוד השבת‪ ,‬לא נבעה מקולא‪ ,‬אלא מהחמרה‬
‫בכבודה של השבת‬
‫ניתן להזמין את ספרו של הרב יוסף צבי רימון‬
‫שמיטה ‪ -‬הלכה ממקורה‬
‫בטלפון ‪02-5474542/7‬‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי באנגלית בדוא"ל‬
‫נא לפנות לאתר מכון "צומת"‪ .‬עריכה‪ :‬מכון "צומת" אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪,90433‬‬
‫טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il [email protected] 02-9931889‬‬
‫הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-8908518‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪6‬‬
‫"בירושלים ‪ -‬הכל הולך אחר הנוף"‪ .‬המשפט המצוטט‬
‫כאן אינו פרסומת לפרויקט נדל"ן גבה קומות‬
‫בירושלים‪ ,‬אלא לשון המשנה במסכת מעשרות‪.‬‬
‫המשנה מלמדת שאם יש עץ שנופו – היינו ענפיו‬
‫ועליו – יוצא חוץ לחומה‪ ,‬הרי השטח שתחת הנוף‬
‫נחשב כשטח עיר הקודש‪ .‬בדינים אחרים הולכים אחר‬
‫העיקר – היינו אחרי שורש העץ וגזעו – אך בירושלים‬
‫הולכים אחר הנוף‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬המילה נוף משמשת בהוראת "המראה הנשקף"‪,‬‬
‫בדרך כלל ממקום גבוה‪ .‬מובן זה הגיענו מן המקום‬
‫היחיד בתנ"ך שבו מופיעה המילה נוף – הפסוק המהלל‬
‫את ירושלים בתהלים (מזמור מח)‪" :‬יְ ֵפה נֹוף ְמׂשֹוׂש ּכָ ל‬
‫ָהאָרֶ ץ‪ַ ,‬הר ִצּיֹון יַ רְ ּכְ ֵתי ָצפֹון ִקרְ יַ ת ֶמלֶ ְך רָ ב"‪ .‬מה פירוש‬
‫יפה נוף? מנחם בן סרוק‪ ,‬ראשון המילונאים העבריים‪,‬‬
‫חיבר במחברתו את המילה "נוף" למילה הקרובה‬
‫"נָ ָפה"‪ ,‬בהוראת מחוז‪ ,‬פלך‪ ,‬חבל ארץ‪ .‬לפי פירוש זה‪,‬‬
‫התואר "יפה נוף" פירושו "העיר היפה בכל האזור"‪.‬‬
‫על פירוש זה יצא קצפו של בן פלוגתתו של מנחם‪,‬‬
‫דונש בן לברט‪ ,‬והוא כתב בלשונו החדה‪" :‬ודִ ִּמ ָית 'יפה‬
‫ֹלׁשת ַהּנָ ֶפת' [= ְ'ׁשלוש‬
‫נוף משוש כל הארץ' אל ְ'ׁש ֶ‬
‫הנפות'‪ ,‬יהושע יז‪,‬יא]‪ ,‬כמדמה העשן לתופת – ונוף‬
‫אין לו דומה במקרא כי אם בלשון משנה‪ ,‬הנקרא בה‬
‫הענף נוף‪ ...‬ונקרא הר ציון יפה נוף‪ ,‬יפה ענף‪ ,‬כי הוא‬
‫הסיבה המצוינת בפוסקים לציון יום ל"ג בעומר כיום חג מצויה‬
‫בדברי רבי מנחם המאירי‪ ,‬המציין כי למרות מותם הטראגי של‬
‫תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת ‪" -‬קבלה בידי הגאונים‬
‫שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה ונוהגים מתוך כך שלא להתענות‬
‫בו"‪.‬‬
‫מן הסתם נוכל לשאול את עצמנו מדוע ראו חכמים לקבוע ימי‬
‫אבל לאומי לדורות עקב מיתה‪ ,‬טרגית ככל שתהיה‪ ,‬של כמה‬
‫אלפי תלמידים‪ ,‬ועל אותו משקל נוכל לשאול‪ ,‬מדוע נקבע יום‬
‫חג לדורות עקב הפסקת המיתה? על זאת עונה רב שרירא גאון‪,‬‬
‫מגדולי ישראל שלפני כאלף שנה‪ ,‬באיגרתו המפורסמת‪" :‬והעמיד‬
‫רבי עקיבא תלמידים הרבה‪ ,‬והוה שמדא (שמד) על תלמידי רבי‬
‫עקיבא"‪ .‬מתוך מקורות נוספים‪ ,‬תורניים והיסטוריים‪ ,‬עולה‬
‫כי ככל הנראה מתכוון רב שרירא לומר כי תלמידי רבי עקיבא‬
‫השתתפו במרד בר כוכבא כנגד הרומאים ושם מצאו את מותם‬
‫("שמד")‪.‬‬
‫ספירת העומר ול"ג בעומר נחקקו בלב האומה לדורות‪ ,‬כי הם‬
‫זכר למרד האחרון לפני היציאה הארוכה לגלות‪ .‬בל"ג בעומר אנו‬
‫נוהגים להדליק מדורות (ששימשו סימן איתות בזמן המרד)‪ ,‬כי‬
‫אלו ימים המזכירים לנו את אש הלאומיות הישראלית שאינה‬
‫נכבית למרות חושך הגלות‪ .‬לא בכדי המסורת היהודית מציינת‬
‫הרב חגי לונדין‪ ,‬ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ובמכון מאיר‬
‫בהירה‬
‫ראי"ה‬
‫ל"ג בעומר ‪ -‬לצפות למרחקים‬
‫את ל"ג בעומר כיום פטירתו של‬
‫רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬שמוזכר‬
‫בתלמוד כאחד המתנגדים הגדולים‬
‫לכיבוש הרומאי‪ ,‬ובתורת הסוד שיצאה‬
‫מבית מדרשו‪ ,‬מצויים כיסופים אדירים לחזרת האומה לארצה‬
‫ולריבונותה‪ .‬מטרתה של תורת הנסתר היא לחנך למבט הרואה‬
‫מעבר לפני השטח‪ .‬להביט פנימה ולראות את העתיד הצפון‬
‫בתוך המציאות העגמומית הנוכחית‪.‬‬
‫ייתכן שזו אף הסיבה הפנימית למנהג הילדים שהשתרש בזמנו‬
‫(לפני עידן המחשב) לשחק בל"ג בעומר בחץ וקשת‪ .‬תלמידי רבי‬
‫עקיבא יצאו להילחם ברומאים כשחץ וקשת בידם‪ .‬הם מן הסתם‬
‫ידעו שאין להם סיכוי רב כנגד האימפריה הרומאית; על פי‬
‫החישובים "הריאליים"‪" ,‬התקשורתיים" ו"הפוליטיים" – המרד‬
‫ייכשל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כדוגמת החץ והקשת‪ ,‬הם כיוונו לַ מרחק‪ ,‬אל‬
‫העתיד‪ .‬כדוגמת רבם‪ ,‬רבי עקיבא‪ ,‬שצחק בעת שראה שועל יוצא‬
‫מבית קודשי הקודשים‪ ,‬הם ידעו שהמערכה לא תוכרע מיד‪ ,‬זה‬
‫ייקח זמן‪ .‬אולי דור‪ ,‬אולי כמה דורות ואולי יותר – אולם בסופו‬
‫של דבר עם ישראל ישוב לארצו ורומא תהפוך להיסטוריה‪.‬‬
‫בל"ג בעומר אנו נזכרים כי אף שיש חושך מסביב‪ ,‬האש ממשיכה‬
‫לבעור‪ .‬האור מנצח בסוף‪ ,‬גם אם זה יארך אלפיים שנה‪ .‬יש לנו‬
‫זמן (ובינתיים נצלים תפוחי האדמה במדורה‪ ,‬שזה גם נחמד)‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫הכול הולך אחר הנוף‬
‫הר הזיתים‪ ,‬והתבונן לפתרון‬
‫הדתים"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפי דונש הכינוי "יפה‬
‫נוף" פירושו העיר היפה בענפיה‬
‫ובעציה‪ ,‬והכוונה היא להר הזיתים (פתרון הדתים‬
‫היינו פתרון דברי המקרא‪ ,‬ונקט לשם החרוז ריבוי‬
‫חריג של 'דת')‪.‬‬
‫רד"ק בפירושו מאמץ את פירושו של מנחם שנוף‬
‫עניינו מחוז‪ ,‬ולדבריו יפה נוף עניינו ש"אין בכל המחוז‬
‫כמוהו"‪ .‬הוא אף מביא סמך לדבריו מלשון מגילת‬
‫ֹאמרּו ּכְ לִ ילַ ת י ִֹפי‪ָ ,‬מׂשֹוׂש לְ כָ ל‬
‫"הזֹאת ָה ִעיר ֶׁשּי ְ‬
‫איכה‪ֲ :‬‬
‫ָהאָרֶ ץ?"‪ .‬הצירוף "כלילת יופי" מקביל לכאורה ל"יפה‬
‫נוף"‪ ,‬ומלמד שהעיר הכלולה ביופייה היא העיר היפה‬
‫שבמחוז‪.‬‬
‫בשם אביו‪ ,‬ר' יוסף קמחי‪ ,‬מביא רד"ק שהמילה נוף‬
‫מקבילה למילה ערבית "אקלים"‪ :‬בעולם העתיק‬
‫חילקו את העולם לשבעה אקלימים‪ ,‬היינו שבעה‬
‫אזורים שכל אחד מהם מיוחד בתנאיו ובמזג האוויר‬
‫שבו‪ ,‬ולדברי רי"ק ירושלים היא היפה שבנופים‪ ,‬לפי‬
‫שאווירה ממוזג ומשובח‪ .‬לימים‪ ,‬המילה אקלים‬
‫עצמה התאקלמה בעברית‪ ,‬ועברה מתיאור אזור‬
‫כלשהו לתיאור מזג האוויר עצמו – ואילו המילה נוף‬
‫התייחדה לא לסתם אזור או נפה‪ ,‬אלא למראה יפה‬
‫הנשקף ממקום גבוה‪ ,‬בהשראת הפסוק המדבר בשבח‬
‫ירושלים יפת הנוף‪ ,‬שהרים סביב לה‪.‬‬
‫יעקב עציון‬
‫בא לידי ביטוי‬
‫‪7‬‬
‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫כתב‪ :‬הרב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫‪8‬‬
‫הרגשנו איך שעות העבודה‬
‫המטורפות והעומס שמלווה‬
‫מי שמכיר אותי מבחוץ יכול פשוט לקנא בי‪ .‬בחור צעיר אותנו גם הביתה מכרסמים‬
‫ומצליח‪ ,‬קריירה מבטיחה‪ ,‬משפחה מקסימה‪ ,‬וכל זה בזוגיות שלנו‪ .‬ניחמנו את עצמנו‬
‫כשאני עוד לא בן שלושים‪ .‬תגיד אתה‪ ,‬אפשר לבקש שזה רק בתחילת הדרך ושתוך כמה שנים זה ישתפר‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫יותר? ובכל זאת‪ ,‬אני מרגיש בתוכי שמשהו חסר‪ .‬קשה זה לא קרה‪ .‬יותר מזה – בדיוק אז הופיעו הילדים‪ .‬תראה‪,‬‬
‫לי לשים את האצבע על העניין אבל כבר תקופה ארוכה אני מודה לאלוקים על המתנה הגדולה הזו‪ ,‬ואני מאחל‬
‫שזה מטריד אותי‪ .‬אופס‪ ,‬סליחה שקפצתי לסוף‪ .‬אנסה לכולם כאלו ילדים בריאים ויפים‪ .‬אבל נרצה או לא‪ ,‬גם‬
‫לעשות את זה מסודר יותר‪ .‬תראה‪ ,‬הייתי בשיעור ה' הם דורשים את שלהם‪ .‬בזמן‪ ,‬בתשומת לב‪ ,‬בהשקעה‪...‬‬
‫כשהכרתי את נעמה‪ .‬הסדרניק טיפוסי‪ ,‬גולנצ'יק מצטיין‪,‬‬
‫ראש חזק ותוכניות גדולות לעתיד‪ .‬היא בדיוק סיימה והשנים עוברות ויום אחד אתה קם ומגלה שכבר שבוע‬
‫שנתיים שירות ושנה מדרשה‪ ,‬חובבת טיולים ובישולים‪ ,‬שלם לא יצא לך להתפלל שחרית במניין כמו בן אדם‪.‬‬
‫חמודה וזורמת‪ .‬ידיד משותף הכיר בינינו‪ .‬הקשר התקדם אתה מניח תפילין בחמש דקות‪ ,‬חוטף משהו לאכול ויוצא‬
‫במהירות‪ ,‬האהבה התחילה לפרוח והחלטנו ללכת יחד במהירות כדי לא להיתקע בפקקים‪ .‬בסוף היום אתה גורר‬
‫לבר‪-‬אילן‪ .‬אני במשפטים והיא בפסיכולוגיה‪ .‬אחרי חצי את עצמך איכשהו לערבית אבל כבר לא טורח להישאר‬
‫שנה התחתנו‪ .‬היו לנו חלומות יפים לבית שנבנה יחד לדף היומי כי באמת אין לך ראש לזה אחרי היום המטורף‬
‫שעברת (וחוצמזה סתם מפדח לנקר ככה על הגמרא מול‬
‫ולמשפחה שנקים‪.‬‬
‫הפרצוף של הרב‪ .)...‬אם פעם קיוויתי שאלוקים יתפוס‬
‫מאז חלפו כמה שנים‪ .‬שנינו סיימנו את הלימודים מקום מרכזי בחיים שלי ויהיה נוכח בחיי היומיום שלי‪,‬‬
‫והשתלבנו בשוק העבודה‪ .‬אני הצטרפתי למשרד עו"ד עכשיו אני פוגש אותו בעיקר בשבת‪ .‬יודע מה‪ ,‬אולי גם‬
‫פרטי ואני מצליח בו מאוד‪ ,‬ונעמה עובדת בשירות זה לא‪ .‬בית הכנסת שלנו מזכיר יותר מועדון דיבורים‬
‫הפסיכולוגי ומתמחה בילדים‪ .‬נולדו לנו גם שניים מתוקים וקריאת עלונים מאשר מקום של תפילה‪.‬‬
‫משל עצמנו – נועה ועידן‪.‬‬
‫כשאני חושב על זה שוב‬
‫עד כאן באמת הכול נראה‬
‫כשאני מסתכל אחורה על מה‬
‫יכול להיות שגם להשפעה‬
‫דבש‪ .‬אבל ברגע הזה כשאני‬
‫של הסביבה היה חלק במה‬
‫שעבר עלינו בשבע השנים‬
‫מסתכל אחורה על‬
‫שעבר עלינו‪ .‬אני רואה‬
‫מה האחרונות‪ ,‬נדמה לי שמשהו קרה לי‬
‫שעבר עלינו בשבע השנים‬
‫למשל את נעמה‪ .‬בתחילת‬
‫האחרונות‪ ,‬נדמה לי שמשהו‬
‫הקשר שלנו היה די ברור‬
‫קרה לי‪ .‬השתניתי‪ .‬אולי‬
‫לה שהיא מתכוונת לכסות את הראש אחרי החתונה‪.‬‬
‫נשחקתי‪ .‬התברברתי טיפה בדרך‪ ,‬אם אתה מבין למה אני אפילו זוכר פעם אחת שהיא גררה אותי איתה‬
‫אני מתכוון‪ .‬כשלמדתי בישיבה היו לי לא מעט מחשבות לבחור יחד אביזרים אופנתיים שיעשו את זה יפה‪.‬‬
‫על איך ייראו החיים בעתיד‪ .‬איזה מין בן‪-‬אדם אני רוצה אחרי החתונה היא החליטה שזה קשה לה מידי ושהיא‬
‫להיות‪ ,‬איזה מקום התורה ואלוקים יתפסו בחיים שלי‪ .‬תתחיל מחצי כיסוי ראש ואחרי זה נראה‪ .‬לפני שנתיים‬
‫היה ברור לי שלפתוח את הבוקר בתפילה במניין זה דבר היא כבר ויתרה עליו לגמרי והיום גם לבית כנסת היא‬
‫בסיסי‪ ,‬ושדף יומי בערב זה לא משהו שארצה לוותר הולכת עם איזה סרט סמלי‪ .‬אבל זה לא רק זה‪ ,‬כל‬
‫עליו‪ .‬לנעמה ולי היו לא מעט שיחות 'רוחניות' ובתור הקטע של ההלכה הלך ונעשה אצלנו נזיל ומעומעם‪ .‬אני‬
‫בוגרת מדרשה היא אהבה מאוד שיעורים בחסידות נזכר בטיול לאיטליה כשראינו שלהתעקש למצוא בכל‬
‫והתוועדויות אל תוך הלילה‪.‬‬
‫מקום אוכל כשר הופך להיות ממש מעיק ופשוט הורס‬
‫אלא שמאז הרבה מים זרמו בירדן‪ .‬שנינו עזבנו את את הכיף של הטיול‪ .‬אז ויתרנו‪ .‬תראה‪ ,‬ברור שלא נאכל‬
‫החממה של הישיבה והמדרשה וקפצנו למים העמוקים של משהו שאנחנו יודעים שהוא לא כשר אבל כל עוד לא‬
‫העולם האמיתי‪ .‬השוק הראשון הגיע באוניברסיטה‪ .‬שלא מדובר במשהו בשרי החלטנו שאנחנו זורמים‪ .‬כאילו‪,‬‬
‫תבין לא נכון‪ ,‬זה לא שהיינו חרדים או משהו‪ .‬ממש לא‪ .‬מה כבר יכול להיות בעייתי שם? עם הזמן זה התפשט‬
‫שנינו גדלנו בבתים דתיים פתוחים וליבראליים‪ .‬ובכל זאת לתחומים נוספים‪ ,‬וכשאני נזכר היום בחברותא היומית‬
‫המפגש הקרוב עם החברה החילונית הזיז אצלנו משהו‪ .‬שהייתה לי בימי הישיבה במשנה ברורה ובהתלהבות‬
‫אני חושב שיותר מאשר ההשפעה האינטלקטואלית שהייתה אז על כל הלכה חדשה שגיליתי פשוט בא לי‬
‫של מרצים או קורסים בנושאים 'בעיתיים'‪ ,‬אלה היו חיי לבכות‪.‬‬
‫החברה התוססים‪ .‬השיחות על הדשא‪ ,‬ארוחות הצהריים בשבוע הבא אני מחליף קידומת וחוגג שלושים‪.‬‬
‫המשותפות בקפיטריה‪ ,‬הבילויים הליליים‪ .‬גם נעמה וגם עדיין צעיר‪ ,‬כך אומרים כולם‪ ,‬העתיד לפניי ואין ספק‬
‫אני טיפוסים מאוד חברותיים‪ ,‬ופשוט זרמנו עם החבר'ה‪ .‬שעוד אגיע רחוק‪ .‬בתוכי אני מרגיש קר ויבש‪ .‬מתפקד‬
‫נכון‪ ,‬היו לנו את הגבולות שלנו בתור אנשים דתיים‪ ,‬אבל ביעילות‪ ,‬מתקתק עניינים‪ ,‬אבל הרוח שהייתה לי הלכה‬
‫כנראה שעם הזמן גם הם הלכו והתרופפו‪ .‬תבין‪ ,‬כשכולם לאיבוד‪ .‬מה אתה אומר? אתה מבין על מה אני מדבר?‬
‫הולכים להופעה או יוצאים למסעדה אתה לא יכול להיות ברור לי שיכול להיות אחרת! אני יודע שאני לא מוכן‬
‫כל הזמן הדוס המעצבן שעושה בעיות‪ ,‬לא ככה?‬
‫להסתפק במצב הנוכחי‪ .‬יש לך אולי איזה רעיון בשבילי?‬
‫השלב הבא היה העבודה‪ .‬אין מה לעשות‪ .‬מי שרוצה‬
‫לתגובות‪ ,‬חומרי העשרה והצטרפות לרשימת‬
‫להתקדם‪ ,‬לתפוס עמדות מפתח‪ ,‬להגיע לטופ‪ ,‬חייב‬
‫תפוצה‪milatova.org.il :‬‬
‫להשקיע ולהתמסר‪ .‬לפחות בשנים הראשונות‪ .‬די מהר‬
‫הרב יוני לביא‪ ,‬מנהל מוקד הנוער 'חברים מקשיבים' ‪www.makshivim.org.il‬‬
‫העיניים‬
‫בגובה‬
‫מה שהחיים עשו לי‬
‫‪9‬‬
‫ר' עקיבא או ר' עקיבה?‬
‫כיצד יש לכתוב את שמו של גדול התורה שבעל פה?‬
‫כל מי שגדל ב'בני עקיבא' (וגם מי שלא‪ )..‬יודע שכותבים 'ר'‬
‫עקיבא'‪ .‬אך מי שיעיין בתלמוד הירושלמי ימצא פעם אחר פעם‬
‫את השם 'ר' עקיבה'‪.‬‬
‫בשו"ע (אבן העזר‪ ,‬קכט‪ ,‬לד) פסק‪" :‬כל כינוי שהוא בלשון הקודש‬
‫כותבין בה"א‪ ,‬ושאינו בלשון הקודש כותבין באל"ף"‪.‬‬
‫לפי זה מובנת החלוקה בין התלמוד הבבלי המשתמש בצורה‬
‫'עקיבא' לתלמוד הירושלמי המשתמש בצורה עקיבה‪ .‬נוכל לשער‬
‫אם כן‪ ,‬כי השימוש של הלומדים בעיקר בתלמוד הבבלי השריש‬
‫יותר צורה זו‪.‬‬
‫בט"ז (שם‪ ,‬שמות האנשים‪ ,‬בתרגום) הביא רמזים מעניינים לשתי‬
‫הצורות‪:‬‬
‫ואמר מורי וחמי שנלמד מהפסוק‪' :‬וגאלך אבי"ר יעק"ב' – הם‬
‫תיבות של 'רבי עקיבא'‪ .‬נמצא שצריך אל"ף בסוף‪ .‬אבל רבינו‬
‫יצחק בר משה חולק עליו‪ .‬ומצאתי ששאל לבעל החלום האיך‬
‫לכתוב? והשיב לו הפסוק‪' :‬אור זרֻ עַ לצדיק ולישרי לב שמחה' –‬
‫סופי תיבות ר' עקיבה‪ .‬ומרוב חיבה שמצא זה הפסוק קרא שם‬
‫ספרו שחיבר 'אור זרוע'‪ ,‬נמצא שצריך ה"א בסוף‪.‬‬
‫החיד"א בשם הגדולים הביא טעם נוסף‪:‬‬
‫ואני הצעיר עתה בא לידי ספר כתוב על קלף ישן נושן‪ ,‬והוא ספר‬
‫גימטריאות מרבינו יהודה החסיד‪ ,‬ושם כתוב עקבי הצאן‪ ,‬תיבת‬
‫עקבי ה' מתיבת הצאן הוא עקיבה‪( ..‬מערכת גדולים‪ ,‬אות י)‬
‫ע"פ באהלי שם‪ ,‬דב רוזן‪ ,‬מעובד בידי ישראל רוזנברג‬
‫באהלי ש ם‬
‫‪10‬‬
‫חידה לפרשת אמור‬
‫מצא מילה משמעויות רבות לה‪:‬‬
‫בפרשתנו קשורה לקורבן‪,‬‬
‫בכל המקרא לעיתים שקדן‪.‬‬
‫אחד המלכים לבתי חתן‪.‬‬
‫אני כינוי למתכת חשובה‪,‬‬
‫וכלי עבודה המשמש לדישה‪.‬‬
‫אז מי אני?‬
‫תשובה לאחרי מות קדושים‬
‫החידה הייתה‪:‬‬
‫שניהם שווים לכיבוס ולרחיצה‪ ,‬לעינוי ולמלאכה‪ ,‬לחוקה ולתועבה‪.‬‬
‫מי הם השניים?‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫השניים הם האזרח והגר‪:‬‬
‫"וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה‬
‫באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא‬
‫עד הערב וטהר" (ויקרא יז‪,‬טו)‪.‬‬
‫"בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח‬
‫והגר הגר בתוככם" (טז‪,‬כט)‪.‬‬
‫"ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות‬
‫האלה האזרח והגר הגר בתוככם" (יח‪,‬כו)‪.‬‬
‫"החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר‪/‬בת מצווה‪ ,‬למשפחה‪,‬‬
‫לקהילה‪ ,‬לבית הספר או לעיר כולה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪" :‬החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
11
‫‪12‬‬
‫תורת ה'הסדר'‬
‫אחר מיטתו‬
‫בר"ח אייר נקרא הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל לישיבה של‬
‫מעלה‪ .‬ר' אהרן‪ ,‬כפי שנתכנה בפי כל‪ ,‬היה ארי שעלה מבבל‬
‫האמריקאית והעלה עמו את תורת ארה"ב בשיטת תורת 'הרב'‪,‬‬
‫הלא הוא חותנו הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬שהקים עולה של‬
‫תורה בקרב היהדות האורתודוקסית דהתם‪ ,‬מן הזן התורני‪-‬‬
‫אקדמאי המעורה‪ .‬רבות נכתב אודותיו בכל כלי התקשורת‪,‬‬
‫וכתרים רבים נקשרו למידותיו‪ ,‬לאישיותו המוסרית‪ ,‬לתורתו‬
‫ולהשקפת עולמו‪ .‬החלטתי איפוא לוותר על תוספת לסידרות‬
‫ההספדים‪ ,‬ואתייחס רק לפן אחד במשנתו הכתובה – ה'הסדר'‪.‬‬
‫שלשת האבות‬
‫ר' אהרן הנחיל בישיבת ההסדר 'הר עציון'‪,‬‬
‫בנותיה והסתעפויותיה‪ ,‬את הלמדנות‬
‫הבריסקאית מורשת ליטא‪ ,‬אשר חלפה אפיתחא‬
‫דניו‪-‬יורק‪ ,‬והתבשמה בניחוח תרבות המערב‪,‬‬
‫בצדדיה החיוביים‪ .‬בכך המשיך‪-‬השלים את פעלו‬
‫של הרח"י גולדוויכט זצ"ל שהנחיל למדנות זו‬
‫בטעם מעורב ירושלמי‪-‬חסידי ב'כרם ביבנה'‪,‬‬
‫אם ישיבות ההסדר‪.‬‬
‫למדנות ליטאית מסוג שלישי בלימוד הש"ס‪,‬‬
‫שקדמה לשניהם‪ ,‬שררה ב'מרכז הרב'‪ ,‬במתכונת‬
‫הלימוד הקלאסי של ישיבות ליטא ('וולוז'ין')‪,‬‬
‫בצד הפריית תורת ארץ ישראל וטווית מסכת‬
‫התקומה הגאולית‪ .‬ישיבות אלו הינן שלשת‬
‫האבות של הישיבות הציוניות (ו'אם רביעית'‬
‫היא ישיבת 'שעלבים')‪ ,‬וכמדומה שכל השאר ‪ -‬ישיבות ובתי‬
‫מדרש לרוב ‪ -‬הינן כוחן וכח כוחן‪.‬‬
‫שירות צבאי שילובי‬
‫והנה‪ ,‬בקשר לשירות הצבאי במסגרת ה'הסדר' הנודע‪ ,‬המשלב‬
‫אורגנית ואידיאולוגית ספרא וסיפא‪" ,‬עולם הפוך ראיתי"‬
‫(עפ"י ב"ב י‪,‬ב)‪ .‬בניגוד למצופה דוקא 'מרכז הרב'‪ ,‬אשר קדושת‬
‫המדינה וצבאה חרותות בתורתה‪ ,‬לא קיבלה שילוב זה‪ ,‬ועד‬
‫היום לא התיישבה כדבעי התמיהה בלבי‪ .‬תלמידיה אמנם‬
‫מתעטפים במדים אך איש‪-‬איש בזמנו ובמסלולו‪ ,‬במשכי זמן‬
‫מקוצרים או בשירות מלא יחידני‪ ,‬אך לא במתכונת מובנית‬
‫בישיבה‪ .‬לעומת 'מרכז הרב' החזונית התמסד ה'הסדר'‬
‫ואומץ ב'כרם ביבנה' הפרקטית‪ ,‬בראשית שנות הששים‪ .‬ראש‬
‫הישיבה דהתם קיבל את השקפת תלמידיו‪ ,‬חניכי 'בני עקיבא'‪,‬‬
‫ששירות צבאי (במתכונת הנח"ל) הוא‪-‬הוא לב הנאמנות‬
‫למדינה‪ ,‬וחובת ההתערות בה כשותפים מלאים‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫קבלתו היתה ברמת 'לכתחילה' (הייתי שם!)‪ ,‬בהכירו שיש‬
‫בכך אתגר ומחוייבות ממעלה ראשונה‪ ,‬שהרי האידיאולוגיה‬
‫השילובית היא לבה של הציונות הדתית; 'ואו החיבור' בין‬
‫ישיבת הסדר ‪ -‬נורמה‪ ,‬ישיבה‬
‫צרופה ‪ -‬חריג‬
‫תורה ועבודה הועתקה לחיבור שבין‬
‫תורה וצבא‪ .‬ה'הסדר' סימל איפוא‬
‫את המשכיותה של תנועת ההתיישבות הדתית שכולה תלויה‬
‫היתה על וו מחברת זו‪.‬‬
‫ישיבות הסדר נוספות נוסדו לאחר מלחמת ששת הימים;‬
‫'הכותל'‪' ,‬הגולן'‪' ,‬הר עציון' (ואת שעלבים כבר הזכרנו)‪ ,‬וכולן‬
‫זרמו במתכונת 'כרם ביבנה'‪ ,‬על בסיס אידאולוגיית 'תורה וְ'‬
‫כשלימות ראויה‪ .‬עד שבא ר' אהרן נ"ע והיטה מעט את‬
‫האתגר‪ ,‬לפי הבנתי‪ ,‬ברמה המחשבתית‪-‬הגותית‪ .‬בכרך ז' של‬
‫'תחומין' (תשמ"ו) פרסמנו את מסתו "וזאת תורת ההסדר"‬
‫(שפורסמה ב'עלון שבות' גליון ה‪ ,100-‬תשמ"ג) המתמצה‬
‫במשפט "ישיבת הסדר – נורמה‪ ,‬ישיבת צרופה‬
‫– חריג"‪ .‬במאמר זה לא נזכרת תורת ה'ואו‬
‫המחברת'‪ ,‬המשלבת‪ ,‬אלא ניתן דגש חזק להיבט‬
‫המוסרי של אי עמידה מנגד‪ ,‬של 'חסד' ושל "לא‬
‫תעמוד על דם רעך" וכיו"ב‪ .‬החיוב הלאומי של‬
‫"עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם‬
‫הל' מלכים ה‪,‬א) איננו מובלט במאמר‪ ,‬וגם לא‬
‫מצות כיבוש הארץ וירושתה‪ ,‬שהיא תשתית‬
‫תורת הרב קוק בתמיכתו בציונות המדינית‬
‫וההתיישבותית‪ .‬השיקול המוסרי‪ ,‬האנושי‪,‬‬
‫הוא‪-‬הוא המאפיין את כל הליכותיו והשקפתו‬
‫של הרב ליכטנשטיין‪ ,‬ו'תורת ההסדר' אף היא‬
‫משתקפת דרך פריזמה זו‪.‬‬
‫ואעפי"כ‪ ,‬את התלהבותו ההיסטורית ממפעל ישיבות‬
‫ההסדר‪ ,‬ואת גאוותו והתרגשותו על כך שזכה לעמוד בראש‬
‫'יצירה' שכזו‪ ,‬שמר ר' אהרן למשפט המסיים את מסהו‪:‬‬
‫"בעמדו בדמעות על פסגת הר הזיתים‪ ,‬כשהמראה העגום‬
‫של 'כל המקודש מחברו חרב מחברו' (מכתב הרמב"ן לבנו)‬
‫משתרע לנגד עיניו‪ ,‬מה היה הרמב"ן נותן לעמוד בראש‬
‫ישיבת הסדר?"‬
‫(נכתב במוצ"ש אח"ק)‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫ספרי הרב ישראל רוזן‬
‫בחצוצרות בית ה' ‪ 50 -‬מאמרי הלכה‬
‫וטכנולוגיה ‪ 600‬עמ' * ‪₪ 60‬‬
‫ואוהב גר ‪ -‬הלכה‪ ,‬אגדה ופולמוס‬
‫ספר שופטים בגובה חז"ל ‪( -‬מהד' חדשה)‬
‫כל ספר כ‪ 350-‬עמ' ‪₪ 40‬‬
‫אתרי סגולה ‪ /‬נקודת מבט ‪₪ 30 -‬‬
‫המחיר כולל משלוח‬
‫להזמנות ומשלוח‪ :‬מכון צומת ‪02-9932111‬‬
‫סופרי את הימים‬
‫לם‬
‫םטרכו חג"ז!‬
‫כוד ששוב תצ‬
‫ע‬
‫שימו לב! שבועות חל השנה‬
‫במוצאי שבת‬
‫להזמנות חייגו למכון צומת‪02-993-2111 :‬‬
‫לרכישה אינטרנטית‪www.zomet.org.il :‬‬
‫חג"ז‬
‫שעון גז ליו"ט‬
‫רק ‪ 96x3‬ש"ח‬
‫(סה"כ ‪ 288‬ש"ח כולל דמי משלוח)‬
‫מאפשר בישול וחימום מהיר לחג‪.‬‬
‫הפעלה פשוטה ונקייה‪ .‬כיבוי גז ‪ -‬למהדרין!‬