1 שער ארשת שפתינו - ממלכת האותיות
1
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
2
הרב בר-עמי
בעזרת השם יתברך
רוצה
להתפלל נכון ?
תשובות להרבה ספקות
ארשת שפתנו
3
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
תוכן הענינים
תוכן
(1מבוא..............................................עמ' 4
(2פתח דבר ........................................עמ' 6
(3הטעמת,ניגון ,ההברה הנכונה.............עמ' 8
3א(תפקיד המקף
(4חלוקת המשפט בצורה נכונה .............עמ' 12
(5הגיית הניקוד נכון ...........................עמ' 14
(6פת"ח גנובה.....................................עמ' 19
(7מפיק ה"א.......................................עמ' 19
(8וא"ו ההיפוך והטעמתו.....................עמ' 20
(9קריית)קריאת( שמע כהלכתה ?!.............עמ' 22
(10הקמ"ץ הקטן.................................עמ' 25
(11הקפדה בהגיית אותיות.....................עמ' 26
(12מש"ה מכניס וכל"ב מוציא ... ..........עמ' 27
" (13ולמשמיטים אל תהי תקוה".. . ........עמ'28
(14שיבוש בציטוט פסוקים.. ..................עמ' 28
(15תפילה. ..........................................עמ' 30
(16סכום.. ...........................................עמ' 31
4
הרב בר-עמי
מבוא
"אבנים שלמות"
עוד בילדותי הזהירוני זקני העדה לדייק בלשון התפילה ובקריאת התורה .שגור היה
בפיהם ביטוי של גערה "אבנים שלמות"!!! כוונתם היתה -שכשם שמזבח ,יש לבנותו
מאבנים שלמות ,כך התפילה שהיא כקרבן שנאמר" :ונשלמה פרים שפתינו" ,חובה
עלינו להקפיד להוציא מפינו כל מילה ומילה כהלכתה ,אבנים שלמות!!!
לא פעם אחת אתה מוצא אנשים שאמונים על דיוק בתפילה וקריאת התורה ,כיצד הם
מרגישים לא נוח בזמן ששומעים שליח ציבור מתפלל והוגה את מילות התפילה
בצורה שאינה נכונה..
מי יודע אם זה לא אתה אותו שליח ציבור שמרננים אחריך )"תרתי-משמע"( שאינך בקי
בתפילות השגורות בפינו שנים רבות ,ו"שבשתא כיוון דעל על") .כדאי לתרגם?(
אם אפשר לתקן ,ובקלות ניתן לתקן ,מדוע שלא נתאמץ קצת ,למען ִתּכּוֹן תפילתנו
קטורת" ,כי קרוב אליך הדבר מאד ,בפיך ובלבבך לעשותו"
כמה הורו לנו חכמים לדייק בקריאת התורה ,בתפילה ובהגייה נכונה ,שאם לא כן יצאו
דברים משובשים ,וחלילה ,נמצאנו מחריבים במקום מרחיבים.
כדי לזרז את המזורזים החרדים לתת כבוד לדבר ה' ,להקפיד על הגייה נכונה! לא
לשנות מהכתוב גם לא לשבש ,אלא להגות נכון כפי שערכו לנו מייסדי התפילה ועוד
יותר הנביאים שכתבו את הנ"ך ותורת משה רבינו מפי הגבורה ,חובה להקפיד על כל
תג ותג..
אין ספק ,הכוונה חשובה !
זאת לא נוכל לומר בקריאה בתורה ,אלא חובה עלינו לדייק את ההטעמה ,את האותיות
בלי לבלוע אותן ,ועוד ועוד ,ויינזף כל העובר על הכללים הברורים לכל בעל קורא.
אותו הדין מצאנו גם בתפילה.
לא בכדי אנחנו קושרים את המילים היוצאות מפינו יחד עם מחשבותינו ,כפי שנאמר:
"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ,ה' צורי וגואלי "...לו היה די במחשבה ,לא היינו
זקוקים להקפיד על קריאת שמע בקול רם כהלכתה .אפילו תפילת הלחש ,הנלחשת
בפינו ,יוצאת מפינו "שפתיה נעות" בהגיית הפה בלחש ולא די בהרהור של מחשבה...
העבודה לא קלה .נאסף חומר מגוון ,יש השוגים "כאן" ויש השוגים "שם" .כל אחד
ונקודת התורפה שלו .לא נכתבו כאן נוסחאות שונות בתפילה ,לא נקבע כאן נוסח של
מי מדויק יותר .עם ישראל בשלמותו זקוק לכל מגוון הנוסחאות ,וחלילה לעדה לבטל
נוסח קבוע מדורות דורות...
במאמר זה נכתבו רק דברים משותפים לכולנו ,המאחדים את כולנו לעם ה'.
5
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
העזתי והערתי הערות גם לאחי ,ההוגים את תפילתם וקריאת התורה בהגייה התימנית,
העדה הידועה בדקדוקה המובחר .משום שהם מחזיקים במסורת עתיקת יומין חובה
עליה שבעתיים להקפיד יותר .אמר כבר רבי יהודה הלוי "אשרי מי שחטאיו ספורים".
אני מאמין שכל אחד ימצא כאן משהו לעזור לאחרים או לעצמו.
"והיה זה שכרי".
"שגיאות מי יבין"?
מי יכול לומר זיכיתי?! אני מאמין כי גם לי יש שגיאות ,וההצלפות של השוט של
ה"מורי" על גבי בהיותי ילד ,השאירו בי גרסא דינקותא ,אך לא מחקו את כל הטעויות.
ו"כל עוד הנר דולק צריך לתקן".
6
הרב בר-עמי
פתח דבר
"ויהי האדם לנפש חיה" תרגם אונקלוס" :לרוח ממללא"
כח האדם הוא כח הדיבור.
היהודי -אין כוחו אלא בפיו .שנאמר" :אל תיראי תולעת יעקב".
כשם שהתולעת ,אין כוחה אלא בפיה ,כן עם ישראל אין כוחו אלא בפיו.
אם כוחנו רק בפינו ,הבה ונצחצח את הכלים האלה .תזכה נשמתנו ע"י כוח האותיות
והמילים להתחבר ישירות לבוראה.
שמתם לב? האם באמת יש הבדל?
הבה נתבונן בהבדל בין המילים כשאנו הוגים
"הודו לה'" או " הודו
לה' "
)ההדגשה מסביב לאותיות מראה את מקום ההטעמה(
בראשון ,נשמע כאילו ארץ הודו )"מהודו ועד כוש ("..שייכת לה'.
בשני ,בקשה לשבח לה'.
ומה באמת מתכוון המתפלל ,או שליח ציבור?
נו ,בכל זאת הרי ה"כוונה" היא חשובה ,ומי בכלל מתכוון לארץ הודו?
הקורא בעברית )במבטא אשכנזי או ספרדי( את המילה" :תבל"
"..ישפוט תבל בצדק ועמים ב "..או יאמר "..ישפוט תבל בצדק ועמים"..
אם יטעים את ההברה הראשונה ,הכוונה למעשה חרפה "תבל עשו דמיהם בם"
ואם יטעים את ההברה האחרונה כוונתו תהא נכונה ,הכוונה לעולם ומלואו...
המשמעויות משתנות מקצה לקצה.
אם נהגה "ושבו" מלשון" :חזרו" ,או "ושבו" מלשון :לקחו בשבי.
גם בקריאת התורה יש להבחין אימתי לקרוא "ורחל באה עם הצאן" לשון הווה.
או ורחל באה עם הצאן".לשון עבר.
ולמי יש הזכות לשנות דברי א-לקים חיים?...
יבוא האדם ויאמר:
מה חשוב כיצד הגיתי הלוא העיקר הוא הכוונה ?! או -העיקר היא הכוונה?
אכן ,הכוונה חשובה כנשמה לגוף .אדרבה ,השתדלות בדיוק הגיית המילים שאנו
מוציאים מפינו ,יוצרת בנו מודעות למה שאנו אומרים ומה שאנו מוציאים מפינו,
ונמצאנו דווקא מרוויחים תפילה מתוך ערנות ומתוך כוונה.
7
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
לימדונו חז"ל כי אין די בכוונה ,ויש גם להגות נכון את המילים ואת האותיות.
הציטוטים הבאים יבהירו נקודה חשובה זו:
במסכת מגילה כ"ד מסופר כי רבי חייא התקשה להגות את האות "ח" והגה
אותה כמו "ה" .רבי שמעון ברבי העיר לרבי חייא ואמר לו "...כשאתה מגיע אצל
"וחיכיתי לה') "..ישעיה ח'( נמצאת מחרף ומגדף .בכל זאת כשגזר רבי תענית
הוריד את רבי חייא לפני התיבה .נשאלת השאלה הכיצד? הרי "לא יעבור לפני
התיבה מי שמחליף אותיות באותיות אחרות) ...כך גם נפסקה ההלכה בשו"ע
או"ח סימן נ"ג סעיף יב'(?
התוספות מתרצים כאן שבמאמץ היה מסוגל רבי חייא להגות את האות "ח".
התוס' בבא מציעא דף פ"ו ע"א בד"ה "אחיתנהו לרבי חייא" מתרצים שעל אף
השיבוש ,באותה שעה אי אפשר היה בש"ץ אחר...
נמצאנו למדים על פי התירוץ הראשון שהוזכר לעיל כי יש צורך בהשתדלות
ובהתאמצות מעבר להיגוי השגור בפינו...
יש דיון באחרונים ,מה דין ש"צ כשכל הציבור משבש .יש מתירין ויש אוסרין.
גם המתירים אינם מתירים אלא באופן ארעי ולא כחזן קבוע) .שו"ע או"ח נ"ג,
באר היטב ס"ק י"ז ומשנה ברורה ס"ק ל"ז ל"ח ובבאור ההלכה שם(.
לא נוכל להתעלם ממה שכתב השולחן ערוך או"ח סימן ס"א סעיפים כ'-כ"ג
שפוסק ,עפ"י הרמב"ם בהלכות קריאת שמע וע"פ הטור" :שלא ירפה החזק ולא
יחזק הרפה ,ולא יניח הנד ולא יניד הנח" והמשנה ברורה בס"ק ל"ה מבהיר:
"ולא הזהירו על קריאת שמע אלא משום שמסורה לכל ויש בה ייחוד שמים".
אבל הוא הדין לשאר התפילה ולקריאה בתנ"ך )סימן ס"א ס' כ"ב(
כמה הזהירונו בברכות מ"ז ע"א" :תנו רבנן :אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן
קטופה "...בן עזאי מזהיר את מי שעושה זאת...חלילה וחס ...יהיה לו) ...את
האזהרות אפשר לקרוא במקור( .מכאן ראיה ,לא די אם יאמר האדם "התכוונתי"
לומר ":אמן" ,אלא חייב להגות אותה כראוי...ויקויים בו" :פתחו שערים ויבוא
גוי צדיק שומר אמונים ) ֳא ֵמ ִנים("
רבות..אולי במקום :והאפשרות לטעויות גדולה?
השיבושים הם רבים ,והאפשרויות של הטעויות -
אנו מקפידים -ובצדק -שלא ייכנס חרק לפינו מאיזה ירק,
האם אנו גם מקפידים אילו "חרקים" מוזרים יוצאים מפינו?...
נשתדל להאיר את עינינו ברשימה מתוקנת מומלצת בעיקר לתפילה נכונה.
"שומע תפילה" ,כנראה ,גם לפי פשוטו ,שומע איך התפילה נהגת ונאמרת,
ואז תתקבל ותישמע תפילתנו ברצון.
יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך ,ה' צורנו וגואלנו .אמן.
8
הרב בר-עמי
הטעמת ההברה הנכונה
בפתיחה ראינו ,כי יכול לחול שיבוש במידה והטעמנו הברות שלא כהלכה.
ננסה לסקור את התפילה ,במקומות שיש סבירות שחלק מהציבור אינו שם לב.
הטעמת שם א – ד – נ – י
כל שם אדנות יוטעם בהברה האחרונה )מלרע( :א-ד-נָי.)ובגלל ש"נָי" היא הברה מוטעמת היא תנוקד בקמ"ץ .ראה רש"י בראשית.
י"ח ,ג ,וגם אבן עזרא בראשית י"ט ,ב(.
כאשר מדובר ב"אדונים שלי"" :אדו נַי ,ההטעמה תהיה באות "ד",וההברה האחרונה " ַני" " תהיה הברה סגורה בלתי מוטעמת ,וצריכים לנקדה בפת"ח.
מכאן נבין מדוע יש המקפידים לקרוא את השם הקדוש "א-ד-ני,
כאשר ההברה האחרונה מוטעמת ,ונהגית כאילו "נוי"(
שיבוש גדול מצאנו אצל מקריאי הכוהנים בברכת הכוהנים.משבשים את השם הקדוש בגלל ה"ניגון"
להלן לקט ,רשימה של חלקי תפילה אשר עלולה להיות בהן טעות בהטעמה
ההדגשה מסביב לחלק מהמילה
מסמן את מקום ההטעמה הנכון מלרע או מלעיל
במקרא מצאנו כל מילה קצרה הנמצאת סמוך למילים" :בנו" או "לנו" נהגית במלעיל:
"… ֲא ֶשׁר ָבּ ַחר ָבּנוּ … וְ ָנ ַתן ָלנוּ …"; "אם עווננו ענו בנו";
לוּלי ה' ֶשׁ ָהיָה ָלנוּ ;"...וכןֶ " :שׁ ְבּ ִשׁ ְפ ֵלנוּ ָז ַכר ָלנוּ "...ועוד..
" ֵ
"...וְ ָשׂמוּ ֶאת ְשׁ ִמי ַעל"...
ַתּ ְת ַפּ ֵלּל ַחנָּה ַותּ ַ
"ו ִ
ֹאמרָ :ע ַלץ ִל ִבּי ַבּה'ָ ,ר ָמה ַק ְר ִני ַבּה'ָ ,ר ַחב ִפּי…"
ְבּ" ָק ְר ְבּנוֹת":
"וְ ַ
תּה ִמ ֶמּנָּה"...
אָמ ְר ָתּ ָל ֶהם"; "וְ ָשׁ ַח ְק ָתּ ִמ ֶמּנָּה ָה ֵדק וְ נ ַָת ָ
תּ ֲא ֵל ֶהם" או "וְ ַ
אָמ ְר ָ
אַחת ְל ִשׁ ִשּׁים אוֹ ְל ִשׁ ְב ִעים ָשׁנָהָ ...ה ָיְתה ָבאָה
" ַ
"וְ ָל ָמה ֵאין ְמ ָע ְר ִביןָ " "...ל ָמּה ִהיא ָבּאָה"...
וסדור שני גיזרי עצים קוֹ ֵדם ...קוֹ ֵדם...
" ֶא ָלּא שהמורם נאכל לכהנים"...
" .....הוֹדוּ ַלה' ִק ְראוּ ִב ְשׁמוָֹ ..." "...הבוּ ַלה'..." "...קוּ ָמה ֶעזְ ָר ָתה ָלנוּ"...
יריִם ַל ֲח ָצ ִאין…"
ֶשׁל ִשׁ ַ
9
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
רוֹפא ִל ְשׁבוּ ֵרי ֵלב" ;"...לֹא ָע ָשׂה ֵכן ְל ָכל גּוֹי…"; "הוֹדוֹ ַעל ֶא ֶרץ וְ ָשׁ ָמיִם"
"… ָה ֵ
בוֹתינוּ ְבּ ִמ ְצ ָריִם"...
ַתּ ֶרא ֶאת ֳע ִני ֲא ֵ
"ַ ...ו ְי ָב ֶר ְך ָדּוִ יד ֶאת ה' " "...ו ֵ
)קריאת שמע תקבל התייחסות מיוחדת(
יבנוּ"...
" ְר ֵאה נָא ְב ָע ְניֵנוּ .וְ ִרי ָבה ִר ֵ
תמּוּ ֲח ָס ֶדי ָך…"
"… ַהטּוֹב! ִכּי לֹא ָכלוּ ַר ֲח ֶמי ָך .וְ ַה ְמ ַר ֵחם! ִכּי לֹא ַ
בזמן קריאת הכהנים יש המנגנים את שם ה' בטעות מלעיל":א-ד-ני ".
הערנו לעיל כי יש להטעים כל שם אדנות מלרע ֲא-דֹ-נָי
בתחנון:
" ִאם ֲעוֹנֵינוּ ָענוּ ָבנוּ" ;"...ה' ְשׁ ָמ ָעה .ה' ְס ָל ָחה"...
בשיר של יום:
יוֹשׁ ֵבי ָבהּ".
וּמלוֹאָהּ ֵתּ ֵבל וְ ְ
אָרץ ְ
" ַלה' ָה ֶ
"ִ ...כּי ִהנֵּה ַה ְמּ ָל ִכים ֲ
ֶח ָפּזוּ;"...
נוֹעדוֵּ ...." ;"...ה ָמּה ָראוּ ֵכּן ָתּ ָמהוִּ .נ ְב ֲהלוּ נ ְ
אָרץ;"...
"...קוּ ָמה ֱא-ל ִֹהים ָשׁ ְפ ָטה ָה ֶ
" ִבּינוּ בּ ֲֹע ִרים ָבּ ָעםֲ " ;"...הנֹ ַטע אֹזֶן ֲהלֹא יִ ְשׁ ָמעִ .אם יֹ ֵצר ַעיִ ן ֲהלֹא י ִַבּיט"...
יע"...
אַכ ִנ ַ
יהם ְ
אוֹיְב ֶ
ֵ
"ְ ...ל ַה ְשׁ ִקיט לוֹ ִמי ֵמי ָרע" ;"...וְ יִ ְשׂ ָר ֵאל לֹא אָ ָבה ִליִ " ;"...כְּ -מ ַעט.
בפרק "ברכי נפשי":
יִר ָבּצוּן"
ַעבֹרוּן" ְ "..
ֵח ֵפזוּן"" ..י ֲ
)תהילים ק"ב( "..י ָ
ב"עלינו לשבח":
יִכּ ֵרתוּן"...
ילים ָכּרוֹת ָ
"...וְ ָה ֱא ִל ִ
ת ֶאל ְל ָב ֶב ָך"...
"...וְ י ַָד ְע ָתּ ַהיּוֹם ַו ֲה ֵשׁבֹ ָ
"אדון עולם...בעת אישן וא ִעירה"...
במנחה:
יה"...
שׁ ָתה ֶא ְפר ֶֹח ָ
" ֲא ֶשׁר ָ
אָה ֵליֶ -ר ַשׁע.
תּוֹפף ְבּ ֵבית ֱאל ַֹהיִ ,מדּוּר ְבּ ֳ
אָלףָ ---בּ ַח ְר ִתּי ִה ְס ֵ
ִכּי טוֹב-יוֹם ַבּ ֲח ֵצ ֶרי ָך ֵמ ֶ
המילהֵ :מאָ ֶלף מנוקדת בקמ"ץ) .המדרש :יום לימוד תורה עדיף ,טוב מאלף עולות(...
תּוֹפף ְבּ ֵבית ֱא-ל ַֹהי"...
לאחר הפסקה קלה ,ימשיך " ָבּ ַח ְר ִתּי ִה ְס ֵ
10
הרב בר-עמי
בקבלת שבת:
יש מספר מקומות ...כל "הבו" ינוגן "הבו" )מלרע(
יש מספר מקומות ..כל "תבל" כשמדובר בעולם יוטעם מלרע " :תבל"
יעי;"...
"...וַיְ ֻכלּוּ ַה ָשּׁ ַמיִםַ ..." ;"...ו ְי ָב ֶר ְך ֱא-ל ִֹהים ֶאת יוֹם ַה ְשּׁ ִב ִ
ירים ָרשׁוּ וְ ָר ֵעבוּ"...
יתנוְּ " ;"...כּ ִפ ִ
ָמים"; "...שׁוּ ָבה ה' ֶאת ְשׁ ִב ֵ
"...וְ ַשׁ ְב ִתּי ְבּ ֵבית ה' ְלא ֶֹר ְך י ִ
"שׁוּ ָבה ה' ַעד ָמ ָתי"...
בבראשית פרק כ"ט מסופר על פגישת רחל אמנו עם יעקב אבינו על יד הבאר..
בפסוק ו' כתוב "...וְ ִהנֵּה ָר ֵחל ִבּתּוֹ ָבּאָה ִעם ַהצֹּאן"
ובפסוק ט' כתוב" :וְ ָר ֵחל ָבּאָה ִעם ַהצֹּאן"...
כביכול אותה מילה " :באה" אבל התרגום מפרש מילה זו במשמעויות שונות.
בפסוק ו' הוא מתרגם":אתיא" )לשון הווה "ממושך"(.
ובפסוק ט' הוא מתרגם "אתת" )לשון עבר(.
כיצד ידע התרגום להבחין?
על זאת מעיר רש"י בפירושו בפסוק ו':
ד"הָ " :בּאָה ִעם ַהצֹּאן"" :הטעם )ההטעמה( באל"ף ותרגומו" :אתיא".
ורחל באה הטעם )ההטעמה( למעלה )מלעיל( בבי"ת.
ותרגומו" :אתת" ,הראשון לשון עושה )בהווה( והשני לשון עשתה) .בעבר(
אותן מילים בהטעמה שונה ,והמשמעות שונה !!!
"יש לקרוא " :וְ ִהנֵּה ָר ֵחל ִבּתּוֹ ָבּ-אָה ִעם ַהצֹּאן" -לשון הווה.
"וְ ָר ֵחל ָבּ-אָה ִעם ַהצֹּאן "...לשון עבר.
וכמובן ,הקורא בתורה ש"ישנה את טעמו" ויטעים את המילה
בצורה לא נכונה לטעות תחשב לו ,וטעות לעולם חוזר !
נוסיף את הארת מורי ורבי הרב שמחה הכהן קוק שליט"א מרא דאתרא
דרחובות כיצד יש להטעים את המילה "הבאה" בתפילה" :לשנה
הבאה
בירושלים הבנויה" יש להטעים אותה מלרע בלשון הווה.
כך" :לשנה
הבאה
בירושלים הבנויה" כמו" :והנה רחל בתו
באה
עם
הצאן") ,בראשית כ"ט ,ו( הנה ,היא באה עתה "לפנינו ממש" ובקשתינו
שהגאולה ִתתממש ,ונזכה להיגאל בירושלים זה עתה ,מרגע זה..
ויש לשים לב שאין הכוונה :בעוד שנה..
11
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
צא ולמד מה ההבדל בין" :שבו"= חזרו ,או "שבו"= לקחו בשבי.
בין" :שתו "= הירוו צמאונם ,וכן "ולא שתו עד היום הזה"
שׁתוּ ִאישׁ ֶע ְדיוֹ"ָ =.שׂמוּ ,הניחו
ל"ה י"ד( או :לבין " וְ לֹא ָ
שׁתוּ ָע ָלי"...
וכן" :לֹא ִא ָירא ֵמ ִר ְבבוֹת ָעם ֲא ֶשׁר ָס ִביב ָ
)יין ,בני יהונדב בן רכב ,ירמיהו
)שמות ל"ג,ד(.
)תהילים ג,ז(.
וכן מצאנו במילה "מתה".
בתורה נמצאו " 3מלעיל":
מ ָתה ָע ַלי ָר ֵחל" )בראשית מ"ח,ז(
"ֵ
" ְבּ ֵצאת נ ְַפ ָשׁהּ ִכּי ֵמ
ָתה" )ברא' ל"ה,י"ח(
"והדגה אשר ביאור מתה"..
)שמות ז,כ"א(.
ורק אחת "מלרע"" :ואם אין מתה אנכי) "...ברא' ל' א( .לשון "בינוני" = הווה.
וסימנך :מי שמת בעודו בחיים )מל(רע הוא...
"ויצברו את כל אוכל השנים הטובות ...אוכל בערים ושמרו" )בראשית מ"א,ל"ה(
"...כי את הלחם אשר הוא אוכל) "..בראשית ל"ט,ו(
" ...והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל) "..ישעיה כ"ט,ח(.
"וגערתי לכם באוכל) "..מלאכי ג,י"א(.
רש"י" :באוכל" בחסיל וגזם האוכל לכם את תבואת השדה והגפן.
וכן נמצא הבדל:
יהם וְ ֵהם ִנ ָבּאוּ".
ירמיהו כ"ג ,כא" :לֹא ָשׁ ַל ְח ִתּי ֶאת ַה ְנּ ִב ִאים וְ ֵהם ָרצוּ לֹא ִד ַבּ ְר ִתּי ֲא ֵל ֶ
ֶיה וְ ֶאת ֲע ָפ ָרהּ יְ חֹנֵנוּ".
ובתהילים פרק ק"ב ,ט"וִ " :כּי ָרצוּ ֲע ָב ֶדי ָך ֶאת ֲא ָבנ ָ
גם יש לשים לב:
"עד באי אליך )בראשית מ"ח( "...באי שכבי)...ש"ב י"ג(
למען שתי אותתי )...שמות י'( ...לעומת :שיתי כליל צלך" )ישעיה ט"ז(
ביום הוציאי אותם )שמות ל"ד(...לעומת" :הוציאי האנשים )יהושע ב'(
אחרי שובי ניחמתי)"...ירמיה ל"א(...לעומת" שובי אל גברתך)..בראשית ט"ז(
"בינה הגיגי" )תהלים ה'( להבין אמרי בינה" )משלי א'(
שובה ישראל) "..הושע י"ד( "ובנוחה יאמר שובה ה') "...במדבר י(
עוד בקריאת התורה:
כאשר המילה "נתן" קמוצה באות "נ"ָ " ,נ ַתן ָלך אוָ :נ ַתן ְל ָך המילה" :נתן" היא מלעיל.
12
הרב בר-עמי
תן ָל ְך
וכל שהאות "נ" בחולם ,תיקרא מלרע" :נֹ ֵ
תן ְל ָך
נֹ ֵ
תן...
נֹ ֵ
כל יִ י ַטב ְל ָך )כ"ף סופית בקמ"ץ( -מלרע .וכל ִיי ַטב ָל ְך -מלעיל.
"ויאמרו לו" :כל "ויאמרו לו" נגונם מרחוק כדין אתי מרחיק.
"אמר לי" :כל "אמר לי" "אמר לו" -מלעיל ,הטעמה באות "א".
"ויתן לך "..כל ויתן ....לך ,לו ,לי ,לה ,לנו )הטעמה באות "י"(.
רעמסס" :כל רעמסס נהגה ַ " :ר ְע-מסס".
חוץ ממקום אחד "את פיתום ואת ַרַ -עמ-סס".
מה בין מדבר סיני ומדבר פארן למדברות אחרים?
מדבּר -סיני )פארן( נהגה את המילה מדבר במלרע.
אבל" :מדבר שור" מדבר צין" "מדבר סין".
המילהִ " :מ ְד ָבּר" נהגה אותה במלעיל) .קרוב לודאי בגלל היות המילים המצטרפות
מילים קצרות ,בעלות הברה אחת.(...
אשה" ? סגו"ל או ציר"י?
אשׁה" או " ֵ
" ֶ
נקוט כלל זה בידך:
אם המילה צמודה לאחת משלושת האותיות "ע,ל,ה" ינוקד בסגו"ל.
אשה הוא לה'
אשה לה'" " ֶ
אשה עולהֶ "..
לדוגמא ֶ " :
אשה ריח ניחוח"..
אבלֵ :
13
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
הקדמה לנושא המקף,
"תנועות"
סוֹפר
חוֹתם" או ֵ " :
יתּוּחי ָ
יש 10תנועות 5 .מהן נקראות תנועות גדולות ,וסימנןִ " :פּ ֵ
וּמ ִהיר" או " ֵא ִליָּהוּ טוֹב"
ָ
ו 5-נקראות תנועות קטנות וסימנן :נֻס ִמ ָכּל ֶפּ ַשׁע"
תנועות קטנות
תנועות גדולות:
אַ -פתח
אָ -קמץ גדול
ֶא -סגול
ֵא -צירה וגם ֵאי -צירי מלא
ִא -חיריק קטן )או חסר(
ִאי -חיריק מלא
אָ -קמץ קטן )נהגה :אוֹ ,כמו במילה " ָח ְכ ָמה"(
אֹ – חולם או אוֹ חולם מלא
ֻא -קבוץ
אוּ -שורוק
)הערה :נמצא אצל המדקדקים הראשונים רש"י ועוד ...כי ל"קמץ" קראו "פתח" ול"צירי" – "קמץ קטן",
ל"סגול" – "פתח קטן" ל"חולם" " -מלאפום" ול"חיריק" קראו "שבר"(
המקף
המקף -שמו בא מהרעיון כי כל דבר שמקיפים אותו )בחוט?( ...יוצרים בתוכו חיבור.
תפקיד המקף -לחבר.
המילים הסמוכות זו לזו במקף נחשבות כמילה אחת .לעולם לא תהיה הטעמה באותה
מילה שאחריה נמצא המקף .ואפילו יהיו מספר מילים מחוברות במקף כגון..." :את-כל-
אשר-לו) ".בראשית כ"ה( ההטעמה -המנגינה תבוא על המילה האחרונה" :לו"
מכאן נובע כי במילה שלפני המקף – אם נמצא ניקוד של תנועה גדולה )קמץ גדול,
צירי ,חיריק מלא ,חולם ,שורוק( בהברה סגורה צריכה היא להשתנות לתנועה
קטנה),פתח ,סגול ,חיריק ,קמץ קטן (...בהברה סגורה.
לדוגמא :המילה " ֵל ְך" מנוקדת בצירי כמו ֵל ְך מעמנו" )בראשית כ"ו( אולם כאשר יבוא
אחריה מקף ,התנועה תיהפך לקטנה :תנוקד בסגול כמו " ֶל ְך-לך מארצך) "...בראשית י"ב(
ועוד מצאני במיוחד במילים" :את" וגם "כל"
" ֶאת" או " ֵאת" ?
כאשר הטעם מחבר נקרא " ֶאת" ,כאשר הטעם מפריד נקראֵ " :את"
ואת הארץ(
)יש מעט יוצאים מן הכלל ,לדוגמא "בראשיתֵ ...את השמים ֵ
" ֶאת" ו" ָכּל" משתמשים כאשר יש מקף אחריהם
וכאשר אין מקף או חיבור יופיעו בניקודֵ " :את" "כֹּל"
דוגמאות נוספות :תנועה גדולה הפכה לתנועה קטנה בזמן חיבור במקף
ֵשׁב-נא עבדך) "...בראשית מ"ד(
ֵשׁב)"...ויקרא י"ג( י ֶ
"בדד י ֵ
"נתן ִתּ ֵתּן) "...דברים ט"ו( "מה ִתּ ֶתּן-לי) "...בראשית ט"ו(
הרב בר-עמי
14
שמר לך) "...שמות ל"ד(
"שמוֹר ושמעת) "...דברים י"ב( " ָ
תשמר-י/ה) "...תהלים ק"ל(
ָ
"אאת חג המצות ִתּשׁמוֹר) "...שמות ל"ד( "אם עוונות
יפרץ בם) "...שמות י"ט(
"פן יפרוֹץ בהם" ))שמות י"ט( "פן ָ
בתהילים ,פרק כה ,פסוק ז נאמר:
טוּב ָך ה'
אַתּה ְל ַמ ַען ְ
וּפ ָשׁ ַעי אַלִ -תּזְ כֹּר ְכּ ַח ְס ְדּ ָך זְ ָכרִ -ליָ -
עוּרי ְ
ַחטֹּאות ְנ ַ
שימו לב שבפסוק זה ,כאשר אין מקף הניקוד הוא בחולם )אל ִתּזְ כֹּר(וכאשר מופיע מקף
אחרי המילה ,החולם ייהפך לתנועה קטנה לקמ"ץ קטן )זְ ָכר-לי( וכן בפסוק הבא
)תהילים עט ,ח( "אַלִ -תּזְ ָכּרָ -לנוּ ֲעוֹנֹת ִראשׁ ִֹנים"...
הובאו דוגמאות התואמות את הכלל
ולמרות שלכלל הזה יש הרבה דוגמאות ,עדיין נמצא יוצאים מן הכלל.
החתן -כאשר תחזיק בידך את הטבעת -שים לב!
אמור" :הרי את מקודשת לי בטבעת זוֹ" )בחולם(.
המילה "זוֹ" משמעותה מילת יחס לנקבה.
ולא :בטבעת זוּ" "זוּ" משמעותה" :אשר" לדוגמא" :עם זוּ יצרתי לי"..
)גם אם יגיד בטבעת זוּ -ללא ספק ,קידושיו קידושין כהלכה.(!..
" ֵא-ל או ֶאל? "
אין ספק כאשר מדובר בשם ה' באחד משמות הקודש מנוקד בציר"י.
ואם מדובר על מילת יחס )ממקום למקום = (TOמנוקד בסגו"ל.
ובתרגום? ַבּר או ָבּר".
" ַבּר" בפת"ח ,תרגום של "בן".
ו" ָבּר" בקמ"ץ תרגום של חוץ".....לא יהא לך אלהא אחרן ָבּר ִמ ִנּי"..
ָיד קמוצה במקרים הבאים:
כל " ָיד חזקה"ָ " ,יד רמה " ,יָד נטויה" ,היו"ד בקמ"ץ.
"אָ ָנּא-אָ ָנהֲ -א ָנה".
"אָ ָנּא ה' הוֹ ִשי ָעה ָנּא אָ ָנּא ה' ַה ְצ ִלי ָחה ָנא".
יש להבחין בין ההיגוי של המילה "אנּא" ובין המילה "אנה".
"אנּא" לשון בקשה ותחינה ,וה"נו"ן " מודגשת בדגש חזק ומוטעמת לכיוון מלרע.
15
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
"אנה" לשון שאלה" ,איפה לאן?" "אנה הלך דודך ...אנה פנה דודך ?...ההטעמה היא
מלעיל והנו"ן רפויה ואינה מודגשת .המדגיש את" :אנה" והמרפה את "אנא" הופך את
היוצרות) .הידעת מקור הביטוי הזה?( )הבהרה(
"הוֹ ִשי ָעה ָנּאַ ,ה ְצ ִלי ָחה ָנא".
המדייקים יטעימו מלעיל את המילה "הושיעה" וינחתו בהדגשה חזקה על המילה
הסמוכה "נּא"; ואת המילה" :הצליחה" יטעימו מלרע ולא ינחתו בהדגשה במילה
הסמוכה" :נא" .נמצאים סידורים ותנכ"ים או ספרי תהילים המקפידים לכתוב את
המילה" :נא" הסמוכה ל" :הצליחה" ללא דגש.
מן הראוי שאין להדגיש את המילה "נא" ליד "הצליחה" משתי סיבות:
(1ידוע שבכדי "להנחית" דגש יש "להתרומם" "לעלות" לפני כן ורק אח"כ אפשר
"להנחית " )כהנפת הפטיש( .ראה להלן הסבר על :דחיק ואתי מרחיק ,ואילו בגלל
שהמילה" :הצליחה" איננה נקראת מלעיל ,אלא מלרע ,צא ולמד" :מאי הניא להאי
דגש שבתוך הנו"ן של" :נא"?"
(2מבחינה רעיונית :כדי לבקש תשועה מצרה או בעיה יש לבקש בחוזקה ...ואילו
לבקש הצלחה ,תוספת למה שזכינו לקבל ,יש לבקש בצניעות ובענווה וברפיון
פה...
הערה :המילה "אנא" בלשון בקשה כתובה גם ":אנה" ראה ההלל " :אנה ה' מלטה
נפשי) "...תהלים קט"ז,ד(" וגם "אנה ה' כי אני עבדך)...שם ט"ז( וכן מצאנו פעמים
אחדות בנביאים ובתרי עשר יונה ועוד...
גם מצאנו את המילה" :אנה" בלשון ארמית בספר דניאל המחליפה את המילה:
"אני" בלשון הקודשֲ " ,א ָנה דניאלֲ " "...א ָנה דריוש "...ועוד..המילה הזאת נהגית
בקלילות ללא הדגשה והטעמה...לא מצאנו בתנ"ך בפרקים בארמית את המילה :
"אנא" הנהוג לכתוב כך בגמרא במקום המילה" :אני"
אם אנה הארכתי ...אנא...סליחה .ואם לא תמחלו ...אנה אני בא?
ישנן מספר מילים אשר "קלקלנו" את עצמנו
ושינינו את טעמנו מההטעמה הנכונה שלהן:
ההטעמה של כל המילים הבאות היא מלרע ולא מלעיל,
יש לקראם בהטעמה של ההברה האחרונה של המילה,
"אצבע""-כתובים באצבע א-להים" )שמות ל"א,י"ח(
"ארבע""-ארבע אמות" מספר זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ,וכן:
"קבצנו...מארבע כנפות הארץ"..
16
הרב בר-עמי
"קרקע"-מילה זו נמצאה רק פעם אחת בתורה:
"..ומן העפר אשר..בקרקע המשכן) .במד' ה,י"ז(.
"כובע" -מילה זו לא נמצאה בתורה ,נמצאת בנביאים במספר מקומות
"מגן וכובע ִתּלּוּ
בך" )ה"ת" בחירי"ק חסר ו"ל" דגושה בדגש חזק( )יחזקאל כ"ז,י(
"אמצע" -מילה זו לא נמצאה בתנ"ך.
מילה זו נמצאה בכל התלמוד הבבלי פעמיים בלבד
(1שני פסוקים
האחד בהוצאת ס"ת "ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך:
) :סוף פסוק( פרק מ"ח פס' ח'
פסוק שני בתהילים פרק צ"ז ח' "שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות
יהודה למען משפטיך ה' :
ה "חזנים" -מוצאי ס"ת בעדת תימן או ספרד והרגילים לומר את
הפסוק הנז' הראשון :ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען
משפטיך :מוסיפים בטעות את שם ה' "ה'" .קרוב לודאי שטעות זו
קיימת בגלל הפסוק השני הדומה לו מאוד המסתיים במילה":ה'".
יש כאן חשש עיוות פסוק שאינו קיים וגם הזכרת שם שמים לבטלה.
ולשומעים ינעם.
(2פסוק הנמצא בפרשת האזינו ומצוטט פעמים בתפילה וכן אצל עדת
תימן הקורא הראשון בתורה ,פותח בו לפני ברכות התורה" :כי שם ה'
אקרא ה בו גודל לא/להינו" יש להטעים את המילה ":ה בו " מלרע! כמו
כל "ה בו " בפרק הידוע "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים"...
חלוקת המשפט בצורה נכונה
חלוקת המשפט ,בצורה לא נכונה ,מסלפת את הרעיון המקורי ומשבשת עד כדי גיחוך,
או חלילה אפילו "כפירה" כביכול!
"...שהחזרת בי נשמתי בחמלה--רבה אמונתך !"
בכל הברכות "אשר קדשנו "..יש לחלק את הברכה :לשלוש פעמים שלוש מילים
ברוך אתה ה' ---א-להינו מלך העולם ---אשר קדשנו במצותיו ---
)ורק אח"כ( וצונו על) ...קוים בין המילים פירוש :הפסקה קלה(
"א-להי! ---נשמה שנתת בי ,טהורה"...
17
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
"אדון עולם ,אשר מלך ,בטרם ---כל יציר נברא"
)חשש לביטוי של כפירה אם נאמר" :אשר מלך ,בטרם כל ,יציר נברא"(
"ה' ---יחתו מריביו .עליו בשמים ירעם .ה' ---ידין אפסי ארץ".
אנא--בכח ,גדולת ימינך—
אביי ---הוה מסדר)...שלא יישמע שם הוי'ה(
"כי כל אלהי העמים אלילים ---ו)א(-ד-ני ---שמים עשה"
יודוך עמים---א/להים ...יודוך עמים---כולם...
יזמרך כבוד ולא ידום ---ה' א-להי לעולם אודך
תהלה לדוד ---ארוממך א-לוהי המלך...
"שומר ה' את כל אוהביו --ואת כל הרשעים ישמיד"
"ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם-----.הללוי-ה" )ראה הערה להלן בקדושה(
ברוך ---שם כבוד מלכותו ---לעולם ועד
א-ד-ני--ימלוך לעולם ועד"...
"א-ד-ני ---שפתי תפתח ,ופי--יגיד תהלתך"
"אתהִ --גּבּוֹר לעולם—א-ד-ני) "..כך יש להפריד בין 4המילים! והקורא בהפרדה .אחרת,
כגון" :אתה גבור--לעולם א-ד-ני" אינו אלא טועה ,וטעות לעולם חוזר ,הוכחה :במילה
ִ ":גּבּוֹר ,האות הראשונה":גּ" מודגשת ,סימן שיש להפסיק בין "אתה" ל"גּבור" ,וכן מצאנו
פעמים רבות הפסקה בין ""אתה" למילה שתבוא אחריה(.
בקדושה :ימלוך ה' ,לעולם -----א-לוהיך ציון ,לדור ודור----
ורק אח"כ יאמר" :הללוי-ה"!
"הללוי-ה" מילה המביעה סוף משפט או ענין ,ואין לה קשר למילים הקודמות:
והפירוש" :א-לוהיך ציון ,ימלוך ,לדור ודור ",במקביל לתחילת הפסוק :ימלוך ה' לעולם".
ופסוק זה אינו מתכוון שאנחנו נהלל את ה' מדור לדור ...זה אכן חשוב מאוד אך אין
זו כאן כוונת הפסוק .וכן ראה כל הפרקים המתחילים והמסיימים במילה" :הללויה".
בד"כ יש לשים לב .כל משפט של פנייה ,המתחיל במילה "אתה" יש לעצור
שם כאילו מנוקד בסימן קריאה.
וכן הרבה פעמים נמצא את המילה":א-ד-ני" פנייה לאדון הכל-יכול ,עם
סימן קריאה!
"והחכם עיניו בראשו" לדעת להבחין בכל ענין מה משמעותו.
וכן נמצא פרקי תהילים המתחילים במילה "לדוד ".או "לדוד מזמור ".או:
"מזמור לדוד ".כביכול ,יש אחריהם נקודה .האומרת כי המזמור נכתב ע"י נעים זמירות
ישראל דוד המלך .לכן אחר ביטויים כאלה ,נקפיד לעצור וליצור הפסקה.
"לדוד - .אליך א-ד-ני - -נפשי אשא."...
"לדוד מזמור – .ל)א(-ד-ני הארץ ומלואה ,תבל ויושבי בה."...
כן מצאנו זאת בביטויים דומים לתואר הקב"ה.
כגון "הטוב! כי לא כלו רחמיך .המרחם! כי לא תמו חסדיך.
א-לוהי! נצור לשוני מרע...
הרב בר-עמי
18
א-ל! הורתנו לומר לפניך מידות שלוש עשרה...
א-לוהי! בך בטחתי אל אבושה...
הורנו! )פירוש :אבינו( בזעקנו לך...
י-ה! דע את אשר ידעוך...
אבינו! אב הרחמן! הראנו אות לטובה...
ובמיוחד .בפניה שבפתיחת קטע תפילה:
א-לוהינו וא-לוהי אבותינו!..
רבונו של עולם!...
בקטע "מודים" מה מקומו של הביטוי "ערב ובוקר וצהריים"? למה הוא מתייחס?
אין הוא מתייחס למשפט הסמוך אליו מאחור )"ועל נפלאותיך שבכל עת ("...אלא ביטוי זה שייך
לתחילת הקטע "מודים אנחנו לך...ערב ובוקר וצהריים "...לכן יש ליצור הפסקה וכוונה מיוחדת
להפסקה זו "מודים אנחנו לך....ועל ניסיך ועל נפלאותיך שבכל עת ועת---ערב ובוקר וצהריים
)שייך ל"מודים"(.
הארות חשובות מהרב אליקים שליט"א
סיומי ברכות:
"ברוך אתה ה' גואל ישראל ולא גאל ישראל
"ברוך אתה ה' .רופא ---,חולי עמו ישראל"
ברוך אתה ה' ,מקבץ---נדחי עמו ישראל
"ברוך אתה ה' ,מלך---אוהב צדקה ומשפט"
"ומלפניך מלכנו---ריקם אל תשיבנו"
"...ברוך אתה ה' ,מצמיח--קרן ישועה"
"מודים אנחנו לך "...שלושת מילים אלה ,חטיבה אחת ללא הפרדה
בברכת כהנים:
ברכנו בברכה המשולשת...האמורה לאהרון ובניו הכהנים---עם קדושיך---כאמור:
יאר ה'---פניו...
ישא ה'---פניו ....
ושמו את שמי...ההטעמה מלרע...הוזכר
יְב ֶר ְכָ --ך" השוא נח משום שהסגול שלפניו תנועה קטנה
" ָ
" ָיֵ -אר" למרות שמילה זו היא מלרע ,מאריכים מעט בהברה הראשונה ,ביו"ד .כיון
ִשּׂא" שהחיריק החסר הוא תנועה קטנה
שהקמץ תנועה גדולה ,מה שאין כן במילה ":י ָ
והנ"ון נבלעה בש"ין )משורש ":נשא"( לכן אין להאריך כלל ביו"ד
"וִ יֻ -ח ֶנּ ָךּ" הוא"ו במתג והיו"ד נחה ואינה נהגית ,ויש להדגיש הנו"ן.
א-להי ! נצור לשוני מרע...
בתחנון :לפני שלוש עשרה מידות אנו מצטטים פסוק "וירד ה' בענן ,ויתייצב עמו שם.
ויקרא ְב ֵשׁם---א-ד-ני" )בי"ת רפויה( )שמות ל"ד ,ה(.
אין לקרוא "...ויקרא---בשם ה'".
כך נאמר על אברהם אבינו שקרא בשם ה' לעולם כולו .שם )בראשית י"ב ,ח(.
19
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
צריך להקפיד ולקרוא "...ויבן שם מזבח ,ויקראְ ---בּ ֵשׁם ה'" )בי"ת דגושה(.
˙„ÈÓ ‰¯˘Ú ˘ÂÏ˘· '‰ ˙ÂÓ˘ ˙„¯Ù‰· ‰Á·‰
כאשר קוראים את שמות ה' הכתובות זה אחר זה יש להבחין ולהפריד ביניהם
ולקרוא" :ה" –"ה" ,א-ל רחום וחנון..
"אל תז ¯»kלנו עוונות ראשונים" בקמ"ץ קטן ולא בחול"ם )הוזכר לעיל(
"יענהו משמי קדשו ,בגבורות--ישע ימינו"
ברוך א-ד-ני ---יום יום יעמוס לנו,
הערה :הביטוי השגור" :ברוך א-ד-ני יום יום!" בא בהשפעת הפסוק "ברוך א-ד-ני--יום
יום יעמוס לנו."...
"יעמס" פירוש :נושא ,נוטל כמו "וינטלם וינשאם "..כמו אב הנושא את בנו על כתפיו ,כך
הקב"ה נושא אותנו ..עיין רש"י שמות י"ט,ד'" :ואשא אתכם על כנפי נשרים."...
"א-ד-ני ,הושיעה!
המלך ! --יעננו ְביוֹם קראנו" ולא :המלך יעננו--ביום קראנו"
הערה :האות הראשונה "ב" במילה " ְביום" היא רפויה ,בגלל שהיא סמוכה מאחוריה ,מאותיות
אהו"י ,באה בצמוד למילה" :יעננו"! אם היתה הפסקה ,בין "יעננו" למילה "ביום" היתה האות
"ב" צריכה להיות מודגשת ,כדין בג"ד כפ"ת בראש מילה .ולכן ברור שהמילים "יעננו ְביום
קראנו" סמוכות וצמודות.
לקט פסוקים שיש לשים לב להפסקה ,כדי להתכוון למשמעות האמיתית
באמירת הקרבנות "אביי -הוה מסדר"...
כדי שהיו"ד האחרונה במילה "אביי" לא תצטרף למילה הסמוכה לה "הוה" ויתקבל שם הוי"ה
"ב"הודו" "כי כל העמים אלילים" ---וה' ---שמים עשה"...
"למען יזמרך כבוד ולא ידום---א-ד-ני א-להי ,לעולם אודך".
בכל הקדושות "קדוש -קדוש -קדוש -ה' צ/באות ---מלוא כל הארץ כבודו"
"...ויאכילהו --מחלב חיטה ,ומצור--דבש אשביעך".
"לדוד ! ה' )הוא( ,אורי וישעי".
"..נהרות ימחאו כף ,יחד --הרים ירננו" "..אור זרוע--לצדיק ,ולישרי לב--שמחה".
"מקולות מים רבים--אדירים משברי ים".
"...צדיק--כתמר יפרח ,כארז בלבנון --ישגה."...
"..חונה מלאך ה' --סביב ל)י(ריאיו ויחלצם".
"מן המצר קראתי י-ה ,ענני במרחב—י-ה".
"א/ל---א-ד-ני—ויאר לנו"
"נפשי לה' --משומרים לבוקר ,שומרים לבוקר".
פירוש :הערגה שלי לה' ,גדולה יותר ,מאשר שומרי המשמרת האחרונה המצפים לאור הבוקר.
)מי ששמר פעם במשמרת אחרונה ,חש את התחושה הזאת(.
20
הרב בר-עמי
בפרק למנצח על הגיתית" :כי טוב יום בחצריך ,מאלף" ---ורק אחרי הפסקה קלה ,אנו
ממשיכים" :בחרתי הסתופף "...והפירוש :להסתופף בבית ה' ,ללמוד תורה ,אפילו יום
אחד שווה יותר מהקרבת אלף עולות)...הוזכר לעיל(
נצרף בזה הערות של ר' צבי שביט משילה:
..." (1המלך היושב על כסא—רם ונשא )הביטויים 'רם ונשא' מתייחסים למלך ולא
לכסא(.
(2שוכן עד --מרום וקדוש שמו )עד=נצח ,ולא כפי שרבים אומרים "שוכן עד מרום,
וקדוש שמן כאילו ה' שוכן רק עד המרום(.
(3הבוחר בשירי זמרה ,מלך ,יחיד ,אל ,חי העולמים מדובר בארבעה תארים נפרדים(.
(4בסליחות :יש להטעים מלעיל "בינה הגיגינו) "..ולא :בי נה ...מלשון בינה יתירה.(...
כמו בפרשת "האזינו" :בי נו שנות דור ודור."...
..." (5א-ל חי וקיים תמיד ---,ימלוך עלינו לעולם ועד."...
הגיית הניקוד הנכון
לפעמים אנו "שוכחים" בדיוק איך המילה מנוקדת במקור ,ואנו מנסים לקרוא זאת
שונה ,ובטעות מהמקור .במיוחד בעיה זו יכולה להתעורר כאשר אנו מתבלבלים האם
זה קמץ גדול או קמץ קטן...או שוא נח או שוא נע...
דוגמאות שכיחות הדורשות תשומת לב
וּמ ִדּינָהּ של גיהנום "..תחת ה"מ" חיריק ,ה"ד" דגושה בדגש חזק והאות "ה" במפיק..
ִ "...
וּמ ִדינָה של גיהנום"(.
)שלא יישמעְ " :
ָד ַע ְת )העי"ן בפת"ח( את ה'".
לאחר הנחת תפילין ."...וארשתיך לי באמונה ,וְ י ַ
"...וכליל ָל ִא ִשּׁים" "...הש" בדגש חזק!
"...הראנו ה' חסדך וְ ֶי ְשׁ ֲע ָך תתן לנו) "..ה"י" בסגול ולא בחיריק(.
"...למען
ְי ַז ֶמּ ְר ָך
יזמרך".
כבוד ולא ידום "...ולאֶ " :
יראו )הרי"ש בשוא נע( אותו כל אפסי ארץ.
"...יברכנו א-להים וְ ִי ְ
"כ"כַ :ויִ יראו העם את ה' ויאמינו) "...לשון יראה ולא ראיה(
"...ביום ההוא אבדו עשתֹנתיו "...ה "ת" בחול"ם ,ולא בניקוד שו"א.
לא בגבורת הסוס יחפץ ,לא בשוקי האיש ירצה...ולא" :ולא בשוקי באיש"....
"ֶ ...ל ְא-סור מלכיהם בזקים) "...תחת ה"א" שו"א נח ,ה"א" נהגית(.
"....הללוהו כרוב גֻּדלוֹ"..האות "ג" מנוקדת בקבו"ץ ולא בקמ"ץ קטן.
"...מכון לשבתך פעלת ה' ִמ ְקּ ָדשׁ )האות קו"ף בדגש חזק ,כאילו אנו הוגים פעמיים את
האות "ק"( א-ד-ני כוננו ידיך".
21
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
ָשׁב ה' עליהם את מי הים "...ה"ש" בסגו"ל.
"ַ ...ויּ ֶ
לפני תפילת העמידה בשחרית ובערבית " ברוך אתה ה' גָּאַל )ולא" :גואל"( ישראל".
ואילו בתפילות העמידה ביום חול ,הברכה השביעית ,בברכת הגאולה מסיימים" :ברוך
אתה ה' ֵ
גּוֹאל )ולא" :גאל"( ישראל".
וסימנך :כאשר דובר על הגאולה של מצריים "שירה חדשה שבחו גאולים ...על שפת הים" "...אותות
ומופתים באדמת בני חם" גאולה של העבר ,הברכה נאמרת בלשון עבר = "גאל"; ואילו בתפילת העמידה,
אנו מבקשים גאולה בהווה ולכן פשוט שהברכה תהיה בלשון הווה= "גואל".
"ומקיים אמונתו ִל)י( ֵש ֵני עפר -היו"ד נחה ,ואיננה נהגית!
וגם נקפיד לבטא את הצירי באותיות " ֵשׁ ֵנ" )שלא יישמע " ִל ְש ֵני" ,פירוש :לשניים(.
בקדושה" :כדבר ָהאָמור "...ולא :כדבר ֶהאָמור".
הסבר למקור הטעות :ה"א הידיעה תנוקד בקמץ אם תופיע לפני אותיות "אע"ר".
ה"א הידיעה תנוקד בסגול רק אם תבוא לפני אותיות הח"ע שהן קמוצות.
ברוך אתה ה' ,בו ֵנה ירושלים" המילה "בונה" מנוקדת בצירי ולא בסגו"ל.
משום מה מצאנו בין המתפללים בהגייה התימנית ,משבשים והוגים את המילה "בונה"
בסגו"ל )כאילו פת"ח רחב( ,ראה הערה דומה במילה "ידשנה".
יש לנקד בסגול
הערה:
המילה "בונה" בניקוד סגול נראה כי היא פעולה "כי בית אשר אני בו ֶנה) "...דה"ב ב,ח(" ,הבו ֶנה
בשמים מעלותיו) "..עמוס ט,ו(.
ואילו כאשר המילה הזאת מנוקדת בצירי ,מביעה בעיקר תואר או בעל עיסוק קבוע
ופועל מתמשך) .בינוני(
)בינוני הוא זמן שבין עבר ועתיד או צורה של תואר שהוא בין פועל ושם(
שומר )האיש שבשער(.
יוצר )אמן(ֵ ,
נואם) ,אורטור( ֵ
רופא )ד"ר(ֵ ,
כמוֵ :
הסביר לי ידידי ר' רחמ' ניסים הי"ו ,נראה כי הטעות בין הוגי ההברה התימנית ,נובע
מסיום הברכה השלישית של ברכת המזון" :בא"י )ה(בו ֶנה ברחמיו את ירושלים ,אמן"
ועל.(verb) ...
שם אמורה להינקד בסגול ,כי זה לשון פּ ַ
יש הסוברים כי על פי כללי הדקדוק כי בפעלים בגיזרת "ל-ה" שהאות השלישית של
רוֹצה" ובכגון" :ג.ל.ה" ינוקד
מוֹרה" " ֶ
הפועל היא "ה" ,ע' הפועל תנוקד בסגול ,כגוןֶ :
תגלּה" בצירי .הסגול
" ְתּ ַג ֶלּה" חוץ ממקרים שבפסוק היא בטיפחא או באתנחתא תנוקד " ֵ
התנועה הקטנה תיהפך לתנועה גדולה -צירי.
כן גם המילה "בונה" ששורשה "ב.נ.ה ".היתה ראויה ע' הפועל להינקד בסגול – "בּוֹנֶה"
אולם מה שמצאנו בתפילה או בתהילים "בונֵה ירושלים ה'" )בצירי( "בא"י בונֵה
ירושלים" אינם אלא חריגים יוצאים מן הכלל....
להרחבת הכלל)...למי שעדיין לא התעייף(...
רק שורשים מגיזרת ל-א" כגון :ר.פ.א או מ.צ.א או ק.ר.א ע' הפועל תנוקד בצירי כגון:
קוֹרא
מוֹצאֵ ,
רוֹפאֵ ,
ֵ
22
הרב בר-עמי
וצהוֹריים" )יש דעה "..וצוֹהוֹרים("..
וצ ֳהרים "..יש להגותַ " :
"...ערב ובוקר ָ
וצ ַהרים" )צדי"ק בהגיית פת"ח וה"א בהגיית פת"ח(.
אבל אין שום סברה להגות " ַ
הערה :כל קמץ גדול לפני קמץ קטן ,יש דעה הסוברת כי הקמץ הגדול ייהגה כקמץ
גדול ,ללא שינוי ויש סוברים שהקמץ הגדול מקבל השפעת היגוי של הקמץ הקטן שבא
אחריו.
לכן רוב המדקדקים סוברים שיש לקרוא ַנעוֹמי ויש מקצת המדקדקים הסוברים שיש
לקרוא נוֹעוֹמי.
נראה שיש ללכת לפי הרוב על פי הכלל "אזיל בתר רובא".
יברכך"(.
יבר ְכך ה' וישמ ֶר ָך" :מתחת ל"ר" יש סגול ומתחת ל"כ" שוא )ולאְ " :
ֶ "...
תּ ָך"
ההטעמה ב" ֶר" על פי הכלל :סגול וקמץ -ההטעמה בסגול" כגון :שבטך ִוּמ ְשׁ ַע ְנ ֶ
"יאר ה' פניו אליך ו)י(חונך" האות "י" נחה ,ואינה נהגית.
"ָ ...עזרנו) יש להגות :עוֹזרנו( א-להי ישענו על דבר כבוד שמך "...פסוק זה מתהילים
ע"ט ,ט לשון בקשה ותחנון ,והוא גם משובץ בתפילה כחלק מהתחנון..
שימו לב להבדל בין פסוק זה ופסוק אחר משירי המעלות) :תהילים קכ"ד ,ח( ֶעזרנו )האות
"ע" מנוקדת בסגו"ל( בשם ה' עושה שמים וארץ".
"יזכור כל מנחותיך ,ועולתך ידש ֶנה ) הנו"ן בסגו"ל!( סלה".
)יש מהתימנים טועים .והוגים אותה בקמץ שהרי הם הוגים סגול ופתח כמעט באופן
זהה(.
"...ו)י(הי עתם לעולם "...ה"ו" בחיריק מלא ,ה"י" נחה " ַו ָיּ ֶשב )השי"ן בסגול( עליהם את
אונם."..
"ְ ..יגדּיל תורה וי ְאדּיר) ,..תחת ה"א" שוא נח ,ולא חטף פתח..והדל"ת דגושה כדין בג"ד
כפ"ת(.
מגדּל" )האות ד' מנוקדת בפתח ולא
מגדּל-עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב" יש לקרוא " ַ
" ַ
:מגדול עוז(..
בקריאת התורה :
כל מילה " ָהראוּבני" או " ָלראוּבני" ה"א" נחה! אין להגות אותה.
יש לקרוא מילה זו " ָה-רוֵּ -ב ִני" או " ָל-רוֵּ -ב ִני"
ומה עם" :יששכר"-
למרות שהיא נכתבת בשתי אותיות "שׂ" ,יש להגות רק אחת
מהן )את הראשונה( .הרעיון :יששכר אשר מקומו באהלי התורה מקבל שני " ְשׂכרים".
שכר לעולם הזה ושכר גנוז וצפון לעולם הבא ,לכן הוגים את האות "שׂ" רק פעם
23
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
אחת ,המתייחסת לשכר הגלוי...והטמון הבלתי נגלה עליו נאמר "מה רב טובך אשר
צפנת"...
וכן "והאספסוף אשר בקרבו)"...במדבר י"א ,ד( האל"ף נחה
ויש לקרוא ָ
והַ -ספסוף) ..רעיונית :לא היה להם קשר עם ה"א"(
"...שומר פת)א(ים ה' "..רוב הדעות סוברות כי ה"א" נחה ואינה נהגית ,מתחת ל"י"
חירי"ק והיא כן נהגית .כאילו כתוב" :פתיים"
ַשׁ-ווך " )לשון השואה...מי ידמה לך?(
" ַויְ ַ -שוּוּך לפי מעשיך "...לא " ַויּ ְ
אלאַ :ויְ ַ -ש-ווך )לשון הערכה ,החשיבו(...לפי מעשיך) "...ההבדל גדול(...
"מחלפות ראשו כבימי ְב ֻחרוֹת ) ולאַ : :בחוּרוֹת"(
דורשיך"(
דור ְשך דרוש" )ולא ֶ ":
"דור ודור -עם ֶ
תּך "..מתחת לאות "ת" – סגו"ל ולא שו"א
"..שב ְטך ומשענ ֶ
צאתך
ְ
וכן " :ה' ישמור
ובואך מעתה ועד עולם".
ֶ
בד"כ יש לשים לב לכל משפט המתחיל במילה "אתה" שיש לעצור שם כאילו מנוקד בסימן
קריאה .
וכן הרבה פעמים נמצא את המילה":א/ד/ני" פנייה לאדון הכל-יכול ,עם סימן קריאה!
" .והחכם עיניו בראשו" לדעת להבחין בכל ענין מה משמעותו.
"שוא נע או סגול"
נכון שהניקוד "שוא נע" דומה בקריאה הרגילה כחצי סגול .ולכן יש להקפיד ולהבחין
ביניהם .בהרבה מקרים השוא נע יהפך לסגול בזמן שההטעמה בהברה בו הוא נמצא
מקרבּ ָך -מקר ֶבּ ָך"
ְ
כגון " :דג ְנך -דג ֶנך" "
לפעמים ההבחנה היא בין יחיד לרבים במיוחד כאשר לפני האות האחרונה קיימת אות
יו"ד הרומזת לרבים .כגון" :מעשה ָי ְדך" -לשון יחיד) ,לא מצאנו בתנ"ך ביטוי" :מעשי
ידך"( או "מעשה ָי ֶדיך" -לשון רבים) .גם" :מעשי י ֶדיך"-לשון רבים(
ועוד רבות
הדוגמאות "עי ְנך" –לשון יחיד" .עי ֶניך" לשון רבים )גם מצאנו עי ֶנך" ללא יו"ד לשון
רבים ,העיקר ההטעמה נמצאת מלרע(
בהגייה התימנית ,השוא נע יבוטא כחצי פתח והסגול כ"פתח רחב" )כך נקרא הסגול
בפי יוצאי תימן(.
וכיצד יבחינו יוצאי תימן בין "ויא ֶמר" לבין "ויא ַמר"? למי אוזניים חדות במיוחד
יבחין בין "סגול" לפתח" ואם לא ישים לב להבחנה הבולטת :הראשון מלעיל והשני
מלרע.
24
הרב בר-עמי
יש להקפיד ולהבחין
בין שוא נח ובין שוא נע:
שוא נע או שוא נח -כיצד נדע?
ישנם 5כללים לדעת איזה שוא נחשב לשוא נע
והם רמוזים באותיות :א,ב,ג,ד,ה
א( א -ראשון :שוא בראש המילה
כגון:בני,שמע לקולי
ב( ב' -שני שואים רצופים באמצע המילה השני נע )הראשון נח(
וּב ֶל ְכ ְתּ ָך בשבתך
כגוןְ :
ג( גדולה -אחרי תנועה גדולה)קמץ גדול,צירי חיריק מלא,חולם שורוק(
שׁוֹפ ִטים יוצאים רודפיהם
אָמרוְּ ,
כגוןְ :
ד( דגש :שוא מתחת לאות דגושה
כגוןְ :מ ַר ְגּ ִלים ,הבהמה,
ה( הדומות :שתי אותיות דומות הבאות ברציפות ולפניהן תנועה גדולה ,השוא
שבאות הראשונה – נע
חוֹק ֵקי
ָללוְּ ..ל ְ
כגון :וְ ג ְ
"..השיבה שו-פטינו כבראשונה "..ולא" :שופ-טינו כבראשונה"..
)השיבוש גדול..כאילו אנו דורשים להישפט שוב.(..
"..זה דור דו-רשיו "..ולא" :דור-שוא".
"..ואת רו-דפיהם ואת שו-נאיהם בתהומות טיבע"..
"ושחטת"...
המילים ש"-ל" הפועל שלהן היא "ט" וצמודות -בהטיית הגופים והזמנים -לאות "ת" יש
לראות את האות "ט" מנוקדת שו"א נח! כדי להבחין בין ה"ט" וה"ת" יש לקרוא
ושפטֶ -תּם" .האות "תּ" מודגשת בדגש ,ולא יכול להיות שהשו"א
ְ
ושפטִ -תּי"
ְ
ושחטָ -תּ"
ְ
"
שלפני האות הדגושה הוא נע...אלא נח.
כל שו"א הבאה באות דגושה ,הוא שו"א נע .כגון :
25
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
מטך" "ה' ְ ּ
" ְּ
מקדש" ע ְ ּנבי נזירך"
עקבי סוס"ּ ְ ",
הצפינו" " ְּ
דברו נאּ ְ " "..
לו...לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו" )שמעתי רבים אומרים:
"מצוְ ּךּ " ."..ג ְ ַּד ּ
גד-לו(
" ְ
כאילו האות המודגשת מתחלקת לשתי אותיות דומות .באות הראשונה –
"יש" שו"א נח)שאינו נחשב( ובאות ה"שניה" יש שוא נע .
הצְ -צפינו"
הצּפינו" נקראְ :
לדוגמא ְ ":
חקירה:
כיצד נהגה בקדיש את המילה" :בעלמא" ,האם הניקוד שו"א הנמצא מתחת לאות "ל"
הוא שו"א נח או נע? כיצד נהגה אותו?
אם הוא נח ,הרי שמילה זו יכולה להישמע כ"עלמה"="נערה" ,ואז האות "ע" צריכה
להינקד בפת"ח ,כדין הברה סגורה לא מוטעמת שאמור להינקד :פת"ח ולא קמ"ץ) .או
קמ"ץ קטן ,והרי אין הוא קמ"ץ קטן( .ואם בכ"ז האות "ע" מנוקדת בקמ"ץ ,כנראה
שהניקוד שו"א שמתחת ל"ל" אינו נח.
התימנים הוגים "בעו-ל-מו" כדין קמ"ץ קטן והשו"א מתחת ל"ל" נחשב לשו"א
נע).שו"א נע בהיגוי התימני כ"חצי" פתח( "בע-למא" ה"ל" בשו"א נח ,וכן במילים "לע-לם
לע-למי ע-למיא" וכד' וזה הכלל :בלשון תרגום וארמית ,השו"א שאחר תנועה גדולה בד"כ הוא
שו"א נח ,עיין מנחת שי דניאל ו' א' ,עם זאת יש לעמוד מעט בקמ"ץ שבאות "ע" ,והטעים
הנגינה בתנועה האחרונה של המילה.
מה מקור הבעיה וההתלבטות?
הבעיה נוצרה במילה זו כי היא לא בלשון הקודש אלא בארמית ,והכללים בניקוד
הארמי והעברי לא מקבילים תמיד.
סדור "איש מצליח לימות החול" עמוד 111
יש להפנות תשומת לב הקוראים ,בהגייה בעידות השונות
הקוראים בהגייה התימנית ,יש המחליפים בטעות ,את ניקוד החולם בצירי ,ויש
המחליפים את הצירי בחולם ,ומוציאים מפיהם שיבושים מוזרים.
שומעים אנו במסורת של אחינו האשכנזים ,המבטאים את הקובו"ץ בדומה קצת
לחירי"ק ,סביר ביותר כי זו מסורת קדומה ,ועל מסורת חייבים לשמור) .כך העיר לי בני
אביאל יצ"ו(.
...רמז מצאתי בספרו של ד"ר בצר כי שם הניקוד הוא "קיבו"ץ" מלשון קיבוץ השפתיים ולא כפי
שמקובל" :קובו"ץ" .
בעיה ,אזהרה! לאלה שהוגים בהברה התימנית "שוא נע לפניכם"!
חלק ממסורת הגיית הניקוד שו"א נע בהברה התימנית ,כמעט והולך לאיבוד ממש מול
עינינו ומול אזנינו...
26
הרב בר-עמי
לצערנו ,חלק לא מבוטל ,בעיקר צעירים בקהילת עדת תימן אינם הוגים את השו"א
נע כמקובל!!! הטועים ,הוגים כמעט בכל המקרים את השו"א נע כמו "חצי פת"ח"
ואינו כך! אלא:
כלל א( שו"א נע בד"כ נהגה כמו "חצי פת"ח" או "פת"ח קל"
כלל ב :שו"א נע שיבוא לפני האות יו"ד נהגה כמו "חירי"ק קל" )"כאילו נהגה כךִ :ליוסף,
המיוחד ועוד ( (..הזכרנו לעיל :כל שו"א נע שיבוא לפני
ִלישובִ ,יירש ,השמיענו הא-ל ִ
האות "י" נהגה אותו כחיריק קל כל שו"א דלהלן יהודי תימן יהגו אותו
ֵראְ .בּיוֹם" יהגוִ :בּיוֹם וכן כל המילים
ֵרא" -יהגו :וִ י ָ
כמעט כמו חיריק" :וְְוְווי ָ
יוּחד" .יהגו:
ַח ִלים" " ַה ְמ ָ
ַסּ ֵר ִני" ַה ְמי ֲ
ָרש" " ְי ַי ֵחל" " ְתּי ְ
דלהלן ְלי ְִר ִמיָּה" ְי ַי ֵסר" ְיי ֵ
יוּחד
ַה ִמ ָ
כלל ג( כל שו"א נע שיבוא לפני אות גרונית ,יושפע בהגייתו מהניקוד
שמתחת האות הגרונית ויהודי תימן יהגו את ה"שו"א הזה כמעט כמו
הניקוד שמתחת לאות הגרונית.
אָשׁם" וְְוְוו ָהיָה" ְשׂ ֵאת"
א( נסו לקרוא בהגיה תימניתַ ":ה ְמּ ָע ָרה" "וְְוְוו ֵ
" ְתּ ֵאנָה" "וְְוְוו ָח ָלב" " ְבּ ֵא ֶלּה" " ְמ ַשׁ ְבּ ִחים" "וְְוְוו ֵה ִסיר" " ְקחוּ" " ְדּעוּ"
עוֹלם" " ְשׁאוֹל" " ְבּעוֹר"
ֻמּת" ָשׁ ְמעוּ" " ַויֵּאָנְנְנְ חוּ" " ְצ ַפ ְר ְדּ ִעים" " ְל ָ
" ְלע ַ
ֻמּ ָתם ְמ ַשׁ ְבּ ִחים
" ְפּעוֹר" " ְמאֹד"ְ".ו ָהא ָֹפ ִנים וְְוְוו ַחיּוֹת ַהקּ ֶֹדשׁ ְלע ָ
אוֹמ ִרים"...
וְְוְוו ְ
לדוגמא" :כי ְלעולם חסדו" נהגה "כי לוֹעוֹלם חסדו".
" ְל ֵעילא "...נהגה " ֵל ֵעילא "...ולא ַ ":לעילא"...
)מזכיר מעט את כללי הניקוד של אותיות בוכ"ל במצב שאינו מיודע(.
מומלץ לעיין בתאג' ב"מסורת מדוייקת" דברים ד ,מא "מזרחה שמש" וגם מומלץ לעיין בתאג' ב"מסורת
מדויקת" דברים כ"ח ,מ"ב "יירש הצלצל"
אחי! החזיקו חזק לבל תשכחו מסורת אבותינו..
מסורת אבותינו בידינו !!! לנוער ולכל מי שמעוניין.
גם בקרב עדת יהודי תימן הידועה בדקדוקה ,שרבים מנסים ללמוד ממקור
זה
עדיין נותרו בקעות שראויות להיגדר ולא להשאירן פרוצות ובמיוחד
שלפנינו חלק מהילדים הנערים שרמת ההיגוי שלהם הולכת ומשתבשת
מול עינינו.
כמה וכמה פעמים נסינו :לשרש בפיוט "לכה דודי "...את ההיגוי של המילה
המיוחד" )בחיריק חטוף ,ולא ! בפתח חטוף -
ֻחד" שיש לקראו " ִ
" ַה ְמי ָ
המיוחד( כדין כל שוא נע שבא לפני האות "י" שהוגים אותו כחיריק חטוף.
ֲ
א
אנא שימו לב ! הכללים דלעיל נכונים גם לתרג'ום.
27
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
למתרגמים :כדי שלא יהיה בלבול מהו שו"א נח ומה הוא שו"א נע ,שימו
לב שבתאג' "תורה קדומה" מחקו ,העלימו את השו"א נח לגמרי וכל שו"א
שנמצא בתרג'ום בתאג' הנז' הוא שו"א נע
הרב בר-עמי
28
"לא-לו"
קיימת בעית הבחנה בהגיית המילים בין "לו" ובין"לא",ובמיוחד בקרי וכתיב.
כגון":הוא א-להים הוא עשנו ולו )כתיב" :ולא"( אנחנו" או" :אשר לו )כתיב":לא"(
כרעיים ממעל לרגליו) "..ויקרא י"א,כ"א( או" :שחת לו לא בניו מומם" )פרשת האזינו(
התימנים המקפידים ,מבחינים בין שתי המילים הללו בצורה זו:
המילה "לא" נקראת קצר ביותר )חד וחלק !(
והמילה "לו" נקראת במתינות ..ב"אריכות"..
מסורת זו מומלצת להיות מאומצת ע"י כל אלה שאינם מבחינים בין "לו" ובין "לא"
ובמיוחד בפסוקים שהכתיב וה"קרי" אינם זהים בכמקומות דלהלן :שה"כתיב" נכתב
"לא" ויש לקראו "לו"
בשמות כ"א,ט :נכתב בתורה" אשר לא יעדה והפדה "...ויש לקרוא זאת ?"אשר לו
יעדה והפדה"
מצאנו גם בישעיה )ס"א ,ט( כתוב" :בכל צרתם לא צר "...ויש לקרוא בכל צרתם לו
צר"...
גם בתהילים ק' ב"מזמור לתודה" הנאמר מידי בוקר חוץ משבתות ) ולפי דעות מסוימות גם
לא בחגים ,ער"פ ועריה"כ( כך כתוב בפרק" :דעו...הוא עשנו ולא אנחנו "...ויש לקרוא "הוא
עשנו ולו אנחנו"
לדוגמאות דלעיל יש גם דרשות מענינות.
כיצד נבחין בהיגוי בין ה"כתיב" –לא ובין מה שבאמת צריך להגות"....לו"???
אם אפשר ליצור הבחנה ,למה להתעלם?! תמיהה זו נכונה גם לענינים הבאים.
הערה:
כדי לשבר את האוזן ,שיש להבחין בהיגוי ...תנסו לדבר לפני דובר אנגלית
ותבטאו את שתי המילים הבאות באותה צורה " SHIPאו ) ,SHEEPתהיו במבוכה(
דוגמא אחרת :האם לא תבחינו בין " =HOPלקפוץ" לבין " =HOPEתקוה"
ואם "שם" נקפיד להגות נכון...מה עם שפת הקודש שלנו?
"אַל" )מילת שלילה( או " ֶאל"
כיצד יהודי יוצא תימן יהגה ויבחין בהבדל שביניהם? הרי הסגול נהגה "כמעט" כפת"ח?
יש להם על מה לסמוך כי הרי גם רש"י קרא לסגו"ל "פתח-קטן" והתימנים יקראו לו :
"פתח-סגול" אלא יש להבחין ב"אַל" יהיה "חד וחלק" ורמז לזה :לשון אזהרה ואילו
" ֶאל" יהגה אותו בהרחבה ובאריכות קלה של חלקי שניה")..ולמבחינים כן תהי תקווה"(
יתר עדות קודש בעם ישראל כיצד יבחינו בין:
29
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
" ֵא-ל" או " ֶאל"
" ֵא-ל" )אחד משמותיו של הבורא( ובין " ֶאל" )מילת כיוון ,(..לכאורה ההגיה תהיה זהה?!
גם כאן נראה שיש להגות את שם ה' ביראה ולכן יהיה קצר ואילו " ֶאל" המביע
כוון...נהגה זאת ב"אריכות" )של חלקי שניה"..ולמבחינים כן תהי תקווה"(.
פת"ח או קמ"ץ"?
"ממח ַרת השבת "...כל מחרת הסמוך לה"א הידיעה הרי"ש בפת"ח.
כל ַדּם ַהנקי בפתח ,וכל ָדּם ָנקי – בקמ"ץ.
ַדּם ַהנקי פירושו :דם של האיש הנקי .לכן הוא סמוך וינוקד בפת"ח.
אבל ַה ָדּם הנקי או ָדּם ָנקי קמוץ ,שאינו סמוך כי האות ה"א בראשו.
הֹוָה
ְמתיםֵ -מתים
הבדל גדול ועצום ביניהם והמשנה את הניקוד או אינו מקפיד להבחין בין ניקוד הציר"י
וניקוד השו"א ,הפך את היוצרות.
נאמר בשם אבן עזרא שאמר בחכמתו" ,מתים שוכבים-מתים ,מתים עומדים-חיים" פירוש:
כאשר המילהֵ " :מתים" מנוקדת בצירי" ,שתי הנקודות של הציר"י שוכבות במאוזן -הכוונה היא
לאנשים מתים .ואילו אם המילהְ " :מתים תנוקד בשו"א ,שתי נקודות השו"א מאונכות,
"עומדים" הרי שמדובר כאן על אנשים חיים.
"כל עיר ְמתים) "...דברים ב,לד( "יחי ראובן ...ויהי ְמתיו מספר" )דברים ל"ג,ו( "...בהיותכם
ְמתי מספר")..דה"א ,ט"ז,י"ט( "מְ -מתים ,ידך ,ה' ! מְ -מתים מחלד ,חלקם בחיים) "..תהילים
י"ז ,י"ד(.
הדגש החזק:
לצערנו פחות ופחות קוראים בתורה ושליחי-ציבור מבטאים נכון את הדגש החזק,
לפעמים אפילו "קולו לא נשמע בבואו אל הקודש".
הכלל וההבחנה בין הדגש הקל והדגש החזק הוא פשוט:
כל מה שאינו דגש קל הוא דגש חזק.
ואימתי נדע מהו דגש קל? פשוט ביותר ,נמצא את הדגש הקל רק בבג"ד כפ"ת בראש
מילה או לאחר שו"א נח .צא ואמור :דגש קל -אין תנועה לפניו לעולם.
דגש חזק יבוא אחרי תנועה קטנה )או גדולה( יבוטא בהדגשה מוטעמת במיוחד ועוד
נמצא דגש חזק לפחות בחמשה מקומות בתפילה או בקריאת התורה ,למרות שיבוא
אחרי תנועה גדולה ,הדגש יבוטא כדגש חזק והם":בתּים" "אלּה" "למּה" "שמּה" "המּה".
וסימנךָ " :בּ ִתּים ֵא ֶלּה ָ -ל ָמּה ֵה ָמּה ָשׁ ָמּה?!"
לכאורה נראה כי המילהָ " :בּ ִתּים" שגם בה האות "תּ" מודגשת למרות שהיא אחרי
ניקוד קמץ אין להגות אותה בדגש חזק כדי להבחין בינה לבין המילה " ַבּ ִתּים"
הרב בר-עמי
30
הבּת השמן
המבטאת רבוי של ' ַבּת' ='מידה' .ראה יחזקאל מ"ה ,י"ד" :וחוק השמן ַ
הבּ ִתּים חומר".
הבּ ִתּים חומר כי עשרת ַ
הבּת מן הכר ,עשרת ַ
מעשר ַ
הבּ ִתּים חומר"
עשרת ַ
סיבה נוספת :שמא הדגש בא להשלים את האות "י" החסרה שהנפלה.
לכאורה היה צריך להטות את הרבוי במילה "בייתים" ,ווידוע כי
לעיתים הדגש בא כתשלום אות חסרה.
כך מצאנו במלה " ְשׁ ַתּיִם" ) .(2הכיצד ? וכי מצאנו לאחר שו"א נע
שיבוא דגש חזק ? אלא סביר להניח כי הדגש בא כ"תשלום" לאות "נ"
שנפלה .כאילו היינו צריכים לאמר " ִשׁ ְנ ַתּ ִיים",
וכן המילה " ְשׁ ֵתּי" – דגש חזק לאחר שו"א נע? נסביר שמא מהסיבה
דלעיל או כדי להבחין בין שתי מילים כמעט זהות והןְ " :שׁ ֵתּי" ) (2או
" ְשׁ ֵתה" )"שתה אדוני..("..צא וחשוב...
תזכורת לניקוד הדגש אחרי ה"א הידיעה:
*** אחרי ה"א הידיעה בד"כ יבוא דגש חזק ),לא באותיות גרוניות(..
יעי" " ַה ָשּׁ ַמיִם"
הבּית" או ה ֶיּלד"ַ " .ה ְתּ ִשׁ ִ
כמו ַ :
*** לפני אותיות א' או ר' משתנה הפת"ח שבה"א הידיעה לקמ"ץ כמו:
ָהאָרץ ָהרביעי
***כן לפני אותיות ה' וע' אם יש תחתיהן קמ"ץ ה"א הידיעה תנוקד
בקמ"ץ כגון" ָה ָהר" ָה ָעם
*** באותיות ה' ח' שאינן קמוצות ,ה"א הידיעה תנוקד "פשוט" בפת"ח
ישׁי" ַהעוֹזְ ִבים" " ַה ִעוְ ִרים"
הוֹל ֶכת" ַה ַחי" ַה ֲח ִמ ִ
כגוןַ " :ה ֶ
***לפעמים לפני האות "ע" תנוקד ה"א הידיעה בקמ"ץ כגון " ָה ֶע ֶבד"
ֹשׁר"
" ָהע ֶ
***אם אחרי ה"א הידיעה או ה"א השאלה יש אות ָח' או אָ' )עם קמץ(
יתי"
יבוא סגול תחת הה"א כמו " ֶה ַחי" ֶה ָח ָזק" " ֶהאָנ ִֹכי ָה ִר ִ
" ֶה ָח ָלל" " ֶבּ ָח ָלל"
יך" ולפעמים " ֶא ָחי" " ֶא ָחיו" מחמת
אַח ָ
אַחי" " ֶ
ובשל כך נקוד לפעמים " ַ
שהחי"ת נקודה בקמ"ץ
כתוספת לנ"ל הלקוח מ"תקון קוראים" מן הראוי להביא את אשר
מצאתי כתוב בספר "אמרי לשון" של הרב אליהו גמליאל יצ"ו הארות
והערות חשובות.
לעיתים ,ה"א הידיעה תוותר על הדגש שיבוא בעקבותיה..בגלל לבטא
מילים בצורה נוחה יותר .מצאנו הרבה מילים המתחילות באותיות " ְי"
שוא"ית או " ְמ" שו"אית שלא יבוא בהם דגש למרות שה"הא הידיעה
נמצאת לפניהם"
31
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
והשו"א ,למרות היותו שוא נע )בראש מילה( נהגה אותו במקרים
הבאים כאילו הוא שו"א נח.
להלן דוגמאות:
ְבוּסי"
ְשׁוּעה" ַהי ִ
ְאוֹרה" " ַהי ְָל ִדים" ַהי ָ
ה ְיאור " " ַהיְאוֹר" " ַבּיְאוֹר" ַהי ָ
ְק ִרים" ַ "...ה ְלויִּים"
ְשׁימוֹן" ַהי ָ
" ַהיְקוּם" ַהי ִ
ְהוּדי"
ְהוּדים" ַהיּ ִ
)יוצא מן הכלל לדוגמאות היוצאות מן הכללַ "(....היּ ִ
"ה ְיּעוצה" ה ְיּעפים" ה ְיּעלים" "ה ְיּונים"
וכן כפי שהוזכר :באות "מ" שו"אית בראש מילה ,לא תודגש למרות
שלפניה "ה"א הידיעה" .דוגמאות :
המבשרות"
המאררים" ְ
המבקשים " ְ
המילדת" ְ
המילדותְ " ,
המקשרות" ְ
" ְ
המסוכן"
והמשלח" ְ
המלמד" " ְ
המדבר" " ְ
המאדמים" ְ
המדברים" ְ
ְ
המּצורע" ַה ְמּנאפת" ולהבדיל...גם בתפילה
המלקקים" ,יוצא מן הכללְ :
" ְ
המּפואר"
המּשובח" ְ
בשבחים לבורא מצאנו " ְמ" שוא"ית מודגשת " ְ
והמּתנשא" .יש אומרים שבתארים של הקב"ה יודגשו למען להבליט
..להפליג..
ה"א השאלה:
ה"א הידיעה לפני מילה שלמה)ללא תוספות בתחילה כגון :אותיות:
בכלמ( כדי להבחין בינה לבין ה"א הידיעה ,תנוקד בחטף-פתח ואחריה
לא יבוא דגש ,כגון ֲ :השוֹ ֵמר אחי אנכי? " ֲה ָר ֶפה"או " ַה ֲב ָר ָכה אחת היא
לך"...
אם תבוא ה"א השאלה לפני אות שימוש)בכל"ם( תנוקד כה"א הידיעה
בפתח ודגש אחריה :כגוןַ :ה ְכּצעקתהַ ..ה ְלּהרגניַ "...ה ְבּמחנים" תמיד
תנוקד בפת"ח ַהאיש כמוני יברח? ַהא-ל יעוות משפט? ,כאשר בד"כ
ה"א הידיעה לפני המילים הללו תנוקד בקמ"ץָ " :ה ֵא-ל בית-אל" " ָה ֵא-ל
יע ְבּיָדוֹ...
ָב ַ
תמים דרכו" ָה ִאישׁ ֲא ֶשׁר ִנ ְמ ָצא ַהגּ ִ
מצאנו כי אחר ה"א השאלה יבוא דגש והה"א תנוקד בפת"ח ,אך לפני
חי"ת קמוצה ה"א השאלה תנוקד בסגו"ל כמוַ " :ה ְבּמחנים" ? ַה ְשּמנה
היא? " ַה ְכּתונת בנך?" ֶה ָח ָזק הוא" ?
"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".
ובברכת" :על הצדיקים" מה הסיבה לומר "...ועל חסדך הגדול ...נשענְנְנְ נוּ"? למה שלא
נשענּוּ" בדגש חזק באות "נון" .במקום לכפול את האות "נון" נוכל פשוט
נתקן ונאמר " ָ
להדגיש את ה"נון" שנותרה במקום ה"נון" שנפלה...
ונתנּוּ את בנותינו לכם)"...בראשית ל"ד ,ט"ו( ולא נאמר :ונתננו...
"כמו ַ " :
כך מצאנו במקומות רבים במקורותינו .בתקוה כי אכן ִל ַבּנּוּ את הסוגיה )ולא לבּ ְננוּ(.
32
הרב בר-עמי
"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"
ובברכת ":על הצדיקים" מה הסיבה לומר "...ועל חסדך הגדול...
נשענּוּ" בדגש חזק באות "נון"
נשענְנְנְ נוּ"? למה שלא נתקן ונאמר " ָ
.במקום לכפול את האות "נון" נוכל פשוט להדגיש את ה"נון" שנותרה
במקום ה"נון" שנפלה...
ונתנּוּ את בנותינו לכם)"...בראשית ל"ד ,ט"ו( ולא נאמר:
"כמו ַ ":
ונתננו...
כך מצאנו במקומות רבים במקורותינו.בתקוה כי אכן לבּנּו את הסוגיה
)ולא לבּ ְננוּ(
בתפילת העמידה ":עינינו ִמ ְל ָמ ְע ָלה למטה ולבנו ִמ ְלּ ָמ ָטּה למעלה""
מלְ -למטה"
מל-מעלה " ְ
יש לשים לב להגיה של המילים " ְ
דחיק ואתי מרחיק
דחיק :מילה שסופה ה"א והיא סמוכה במקף לאחת האותיות בג"ד כפ"ת ואחת
משתי התיבות היא מילה בעלת הברה אחת אז :האותיות "בג"ד כפ"ת שאחריה יבואו
בדגש חזק .כמו ַ :מהָ -פּ ַר ְצ ָתּ ,נכה-בּו .וכן נוהל זה יתקיים בתיבות אשר תחילתן אחת
מאותיות" :ט"ס ,שק"ץ נוזלי"ם" כמו " א לכה-נא") .למה באדום?(
כעיקרון לפני כל הטעמה ההברה שלפניה כביכול תתרומם כדי ל"הנחית" את הטעמה
וכן אם המילה השניה היא מלעיל וסוף המילה הקודמת בסגול ובמקף ,ולמרות שהיא
מסתיימת באות אהו"י עדיין תהיה מודגשת בדגש חזק כמו "יחוה-דּעת" או
"היגאה גּומא".
אתי מרחיק
כאשר תבוא האות ה"א אחרי סגול בסוף מילה או אחרי קמץ והמילה הסמוכה תהיה
מילה בת הברה אחת או אות מוטעמת מלעיל אזי ,האותיות בג"ד כפ"ת או אותיות
ט"ס שק"ץ נוזלי"ם.
יודגשו בדגש חזק כמו ":ואעידה -בּם" ארצה-כּנען" "עושה לּך".
הכללים הנ"ל נכונים אם המילה הראשונה בטעם "משרת" )לא מפסיק( אבל אם הוא
בטעם מפסיק אין כאן דין אתי מרחיק.
יוצא מן הכלל :ידוע כי במילים המסתיימות באחת מאותיות :אהו"י" והן סמוכות
למילים הפותחות באותיות בג"ד כפ"ת ,אז אותיות בג"ד כפת לא יודגשו ,ותישארנה
אותיות רפויות ,למרות היותן בראש מילה .יוצא מן הכלל אם שתי אותיות בג"ד כפ"ת
סמוכות זו לזו ושתיהן ממוצא אחד ב"פ ,ג"כ ,ד"ת ,ואם אותיות בכ"ת כפ"ת מנוקדות
33
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
בשו"א נע אז :האותיות בכ"ת כפ"ת יקבלו דגש :כגון" :ואכבדה ְבּ ַפרעה" ",בשׁבתך
ְבּביתך".
המוצא הנאמן מקבל פרס !!!
דניאל? אני לא מצאתי !
ֵ
מי מצא בתנ"ך ספר
אני כן מצאתי ספר שנקרא" :ד נ ֵיּ א ל"
נהגה " ָדּ ִנ ֵיּ)א(ל" :ה" -א" נחה! איננה נשמעת! אולי זה חידוש להרבה תלמיד-חכמים ? !
ויש לקראה" :דּני ֵיּל" ועוד ....דגש חזק ביו"ד!
פתח גנובה
כאשר נראה בסוף מילה אחת מהאותיות הגרוניות הבאות :ח ,או ע ,או ה עם מפיק
בסוף מילה ,ומתחתיה ניקוד פתח ,ולפניה אות מנוקדת בציר"י או בחירי"ק אנו הוגים
מילה זו כאילו קיימת אות יו"ד לפני האות האחרונה.
כגוןֵ " :ר ַח" ייקראֵ " :רייַח"ָ " ,י ֵר ַח" ייקראָ " :י ֵר ַיח".
" ְל ַה ִנּי יַח".
יח" נהגה:
"שוֹ ֵמ ַע" נהגה "שוֹ ֵמ יַע"ְ " ,ל ַה ִנּ ַ
אם לפני האות האחרונה )הגרונית בפתח( יש ניקוד חולם או שורוק ,נהגה את המילה
כאילו נוספה אות וא"ו )בהיגוי (Wכגון" :תפוַ -ו'ח".
"גבוַ -ו'ה" ולא "גבו ַה" "רח ניחוח" ייקראֵ ":ר ַיח ניחוַ -ו'ח".
יהּ שפלים ...נהגהַ :מ ְג ִבּ ַיהּ
ַ ....מ ְג ִבּ ַ
"מלפני אדון חולי ארץ ,מלפני א-ל ַוה יעקב" ייקרא :א-לוו) (Wהמילה "מקצוע" נהגה:
"מקצוַ -ו)(Wע".
יש להבחין אם בסוף מילה האות הגרונית "ה" ומתחתיה קמץ )גדול( נהגה את הקמץ
אביה"= אבא שלה ,לא נהגה" :אבייה".
מתחת לאות "ה'" .א" ללא שינוי " ָ
עליה "..לא נהגה "ונדריה ָע ֵל ָייה".
ָ
"ונדריה
ומה עם מפיקי הה"א?
מפיק ה"א ,היא נקודה )כדגש( הנמצאת באות האחרונה שהיא ה"א .בעיקר באה לבטא
שייכות לגוף בלשון נקבה )שלה(.
" ֶשׁ ָלּהּ" עם מפיק ה"א פירוש :שייך לה.
" ֵשׁ ָלה" ללא מפיק ה"א שם אדם ,בנו של יהודה.
"שארהּ כסותהּ ועונתהּ לא יגרע".
אם לא נקפיד להפיק )להוציא( את האות ה"א בהדגשה עם הוצאת מעט רוח מגרוננו,
לא נבחין בין מושגים שונים:
" ַמ ְל ָכּהּ" עם מפיק ה"א .פירוש :המלך שלה.
34
הרב בר-עמי
" ַמ ְל ָכּה" ללא מפיק ה"א .פירוש :מלכה ,אשת המלך.
35
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
וא"ו ההיפוך -וא"ו החיבור
תּ" היא פעולה שנעשתה בעבר.
כולנו יודעים המילהִ ":דּ ַבּ ְר ָ
ננסה להבחין במילה "ודברת" בשני המשפטים הבאים:
אתמול אכלת ושתית וְ ִד ַבּ ְר ָתּ אל העם" והמשפט השני" :וְ ִד ַבּ ְר ָתּ אל העם"
ברור הוא :כי במשפט הראשון מדובר על זמן עבר והמשפט השני מדבר על זמן עתיד.
אולם שניהם היינו הך! הלוא כן?!
בלשון המקרא אנו מוצאים שיטה ,להפוך את פעולת העבר הזאת לפעולה בעתיד ,ע"י
הוספת אות "ו" לפני המילה .מילה זו "וְ דברת" פירושה בזמן עתיד "אתה תדבר".
בכל זאת ,כיצד נבחין האם האות "ו" שנוספה לפני הפועל היא "ו" ההיפוך או ו'
החיבור ,ועדיין נחשבת ללשון זמן עבר?!
ההבחנה היא דקה ביותר ועלינו להקפיד במיוחד בגלל העדינות של ההבדל ההופך
משמעויות לגמרי שונות זו מזו!
ההבחנה היא אחת ,לבדוק את מקום ההטעמה ,האם זה מלעיל או מלרע ?
אם ההטעמה לא השתנתה ,והיא מלעיל .פירוש בהברה לפני האחרונה האות "ו" לפני
המילה היא "ו" החיבור ,והפועל נשאר בעבר.
אם ההטעמה היא מלרע -בהברה האחרונה של המילה )של הפועל( ,הוי אומר
שהפעולה הפכה מעבר לעתיד
כגון" :דבּרת"= בעבר,
"ודברת"=וא"ו החיבור והפועל בעבר
"ודברת" =בעתיד
"אהבת"= בעבר )אהבת אותנו ורצית בנו(..
"ואהבת"= וא"ו החיבור והפועל בזמן
עבר)כגון :בחרת בנו ואהבת אותנו(..
"ואהבת" = צווי בהווה ובעתיד
לכן מובן מה שאומרים:
"כל מי שקרא בקריאת שמע "ואהבת את ה'...
"לא קיים בימיו מצוות קריאת שמע ) ...מפחיד !!! (
הערות :במקרים מיוחדים כאשר טעמי-המקרא מחייבים אנו קוראים אחרת..
הערה נוספת :יהודי תימן קוראים נכון "ואהבת את ,"..הם מטעימים את ההברה
שלפני ההברה האחרונה )ההברה השלישית מהסוף( ואין זה נחשב מלעיל.
36
הרב בר-עמי
עיקר הבעיה היא ,לקרוא בהטעמה מלעיל ,ואז הפועל נשאר בעבר...
עיין שולחן ערוך המקוצר/הרב רצאבי ,אורח חיים חלק א' ,סימן ט"ו ,הלכה ז' הערה כ"ג ב"עיני יצחק"
וגם עיין בסימן כ"ב הערה ס"ה.
לכן הבה ונקפיד!!!בכל הפעלים אשר משמעותם צווי הווה ועתיד יש להטעים את
ההברה האחרונה" :ושמעתי" ..והצלתי""..והסתרתי""..וצפית" "וזבחת""..ואמרת"..
וידעת היום והשבות..
ובקריאת שמע:
"ושננתם" "ודברת" "וקשרתם" "וכתבתם" "ונתתי" ואספת" ואכלת"
הערה :המילה":ושבעת" האות "ב" מוטעמת ,בגלל שהיא בסוף פסוק.
היא מוטעמת בהברה לפני הסוף כמו דינו של כל סוף פסוק ,לכן האות "ב" מנוקדת
בקמ"ץ )ולא בפת"ח( כדין כל פת"ח ההופך לקמ"ץ באתנחתא ובסוף פסוק.
הנה חשיבות נוספת המבהירה לנו ענין ההבדל שבהגיית פת"ח או קמ"ץ.
שימו לב!!! ישנם מקומות רבים במקרא שקיימת אות וא"ו החיבור ,ויכולה להיות
טעות ותיקרא כוא"ו ההיפוך ,או להיפך ,אז הפכנו את כל המשמעות...
בפרשת בשלח:
שמות י"ד ,ט"ז ,נאמר" :וְ ָיבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" לשון צווי הווה עתיד
ובפסוק כ"ב כתובַ " :ו ָיּבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" לשון עבר.
במדבר ט' ,ב" :וְ ַי ֲעשׂוּ בני ישראל את הפסח במועדו" )ציווי ה' למשה אל בנ"י(
3פסוקים לאחר מכן בפסוק ה' ַ ":ו ַיּ ֲעשׂוּ את הפסח) "...אכן כך עשו בני ישראל(...
וכן רבות הן הדוגמאות
כעיקרון :יש להבחין בין אם ה"וא"ו" מנוקדת בשו"א נע או בפת"ח ואחריה דגש )ברוב
המקרים כניקוד ה"א הידיעה) .ההוגים התימנים יהגו את הוא"ו השוואית כחיריק כדין
כל שו"א נע אשר בא לפני האות יו"ד(.
הפעלים הבאים בבנין ִפּ ֵעל כבד שהם לשון עתיד והיותם סמוכים אחריהם לאות "א"
יוטעמו מלרע" :וצפית
את" "וצוית את "
"והשקית את" והכית
את"
יוצא מן הכלל" :ועשית" והכית" אפילו סמוכים לאות "א" נהגה אותם מלעיל
חוץ מ" -ואפית אותה" שהיא מלרע.
למרות האמור לעיל :בהטעמת המילים שיש בהן וא"ו ההיפוך ,שנגינתם מלרע ,נמצא
דוגמאות שונות היוצאות מן הכלל.
נמצא זאת לדוגמא בקריאת שמע את המילה "וש ָבע ָתּ" -הנמצאת בסוף פסוק.
גם מצאנו את הפסוק המצוטט בברכת המזון אותה מילה מלעיל ,ככתוב
"ואכלת
וש ָבע ָתּ ,וברכת את ה'' "..למרות שהיו אמורות להיות נהגות מלרע הן נהגות מלעיל
בגלל האתנחתא שמתחתיה או בגלל היותה בסוף פסוק נהגה אותן מלעיל.
37
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
)רמז :אדם השבע -מתרווח לאחור( עוד :כל "ויראת "...נהגה מלעיל!
כל "ובאת" שאחריו "א" הוא מלעיל ..חוץ..מ"ובאת אל המקום"
)דברים י"ב ח'(.
חובת הדיוק בקריאת שמע
הערה :הניקוד הוא לקריאה בלבד ,כל השוואים המסומנים הם שוואים נעים בלבד.
השוואים שהם נחים או מרחפים .בכוונה לא סומנו משום שתפקידם להפסקה ,כדין
סוף מילה שאין שם ניקוד) .חוץ משוא נח שתחת האות ה"א -להבליט שיש להגות
אותה ,כמו כל אות הנמצאת בסוף מילה ולא כמו האות ה"א בסוף מילה(.
יש לשים לב רוב הפעלים בקריאת שמע הם מלרע ,הטעמת ההברה האחרונה
ְשׁ ַמעִ ,י ְשׂ ָר ֵאל!
א-ד-ני ֱא-ל ֵֹהינוּ
א-ד-ני
ֶא ָח...ד )ד...ד...ד:(...
)לא יאריך ב"א" של "אחד" ,ובאות "ח" יאריך מעט ,אבל ב"ד" יאריך הרבה ,כשהיא נהגית רפויה
בין "ד" ל"ז" .ויכוון למסור נפשו על קידוש השם באות "ד" ,שמצייר בדעתו כל אחת מ"ד"
מיתות ב"ד ,וימליך את הקב"ה על עצמו מלכות גמורה ושלמה(
ָעד:
עוֹלם ו ֶ
רוּךֵ ,שׁם ְכּבוֹד ַמ ְלכוּתוְֹ ,ל ָ
בלחשָׁ :בּ ְ
וּב ָכלְ -מא ֶד ָך :וְ ָהיוּ ַה ְדּ ָב ִרים
וּבכל נַפְ -שׁ ָך ְ
תֵּ ,את א-ד-ני ֱא-ל ֶֹהי ָךְ ,בּ ָכל— ְל ָבְ -ב ָך ָ
אָה ְב ָ
וְ ַ
ית ָך
בתּ ָך ְבּ ֵב ֶ
תּ ָבּםְ .בּ ִשׁ ְ
ָה ֵא ֶלּהֲ ,א ֶשׁר אָנ ִֹכי ְמ ַצוְּ ָךַ ,היּוֹםַ -עלְ --ל ָב ֶב ָך :וְ ִשׁנַּנ ָתּם ְל ָבנֶי ָך וְ ִד ַבּר ָ
תּם ְלאוֹת ַעל ָי ֶד ָך ,וְ ָהיוּ ְלט ָֹטפֹת ֵבּין ֵעינֶי ָך:
וּקשׁר ָ
ַ
וּבקוּמ ָך:
ֶ
כבּ ָך
וּב ָשׁ ְ
וּבל ְכ ְתּ ָך ַב ֶדּ ֶר ְךְ ,
ֶ
שע ֶרי ָך:
וּב ָ
ית ָך ִ
תּםַ ,על ְמזֻזוֹת ֵבּ ֶ
ְוּכ ַתב ָ
אַה ָבה ֶאת א-ד-ני
תכם ַהיּוֹם ְ -ל ֲ
צוֹתיֲ ,א ֶשׁר אָנ ִֹכי ְמ ַצוֶּה ֶא ֶ
שמעוּ ֶאל ִמ ַ
וְ ָהיָהִ ,אם ָשׁמ ַֹע ִתּ ְ
ַפשׁ ֶכם :וְ נ ַ
וּב ָכל נ ְ
בכם ְ
וּלעבדוֹ ְבּ ָכלְ --ל ַב ֶ
יכםָ ,
ֱא-ל ֵה ֶ
וּמלקוֹשׁ.
יוֹרה ַ
אַרצ ֶכם ְבּ ִעתּוֹ ֶ
ְ
ָת ִתּי ְמ ַטר
עתִּ :ה ָשּׁ ְמרוּ
תּ וְ ָשׂ ָב ָ
אָכל ָ
מתּ ָך ,וְ ַ
בה ֶ
ָת ִתּי ֵע ֶשׂבְ --בּ ָשׁ ְד ָך ִל ֶ
יִצה ֶר ָך :וְ נ ַ
תּ ְד ָג ֶנ ָך וְ ִתיר ְֹשׁ ָך וְ ָ
אָספ ָ
וְ ַ
יִפתּה ְל ַב ֶ
ָל ֶכם ֶפּן ֶ
תם ָל ֶהם :וְ ָח ָרה-אַף-
שתּ ֲחוִ י ֶ
תּם ֱאל ִֹהים ֲא ֵח ִרים ,וְ ִה ַ
בכם .וְ ַסר ֶתּם ו ֲַע ַבד ֶ
תּם--
בוּלהּ .ו ֲַא ַבד ֶ
יִהיֶה ָמ ָטר ,וְ ָה ֲא ָד ָמה לֹא ִת ֵתּן ֶאת יְ ָ
א-ד-ני ָבּ ֶכם ,וְ ָע ַצר ֶאת ַה ָשּׁ ַמיִם וְ לֹא ְ
בכם
מתּםֶ --את ְדּ ָב ַרי ֵא ֶלּהַ ,עלְ --ל ַב ֶ
טּבהֲ ,א ֶשׁר א-ד-ני נֹ ֵתן ָל ֶכם :וְ ַשׂ ֶ
אָרץ ַה ָ
ְמ ֵה ָרה ֵמ ַעל ָה ֶ
תּם--
ֵיכם :וְ ִל ַמּד ֶ
טוֹטפֹת ֵבּין ֵעינ ֶ
תּם--א ָֹתם ְלאוֹת ַעל יֶד ֶכם ,וְ ָהיוּ ְל ָ
וּקשׁר ֶ
שכםַ .
ַפ ֶ
וְ ַעל נ ְ
וּבקוּמ ָךַ :
ֶ
כבּ ָך
וּבשׁ ְ
כתּ ָך ַב ֶדּ ֶר ְך ָ
וּבל ְ
ית ָך ֶ
בתּ ָך ְבּ ֵב ֶ
ֵיכם ְל ַד ֵבּר ָבּםְ ,בּ ִשׁ ְ
אתםֶ --את ְבּנ ֶ
ָ
תּם,
וּכתב ָ
שבּע
יכם ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר ִנ ַ
יכם וִ )י( ֵמי ְב ֵנ ֶ
יְמ ֶ
שע ֶרי ָךְ :ל ַמ ַען יִרבּוּ ֵ
וּב ָ
ית ָך ִ
ַעלְ -מזוּזוֹת ֵבּ ֶ
אָרץ:
יכם ָל ֵתת ָל ֶהםִ .כּ)י( ֵמי ַה ָשּׁ ַמיִם ַעל ָה ֶ
א-ד-ני ַל ֲאב ֵֹת ֶ
38
הרב בר-עמי
אָמר ָתּ
שר ֵאל ,וְ ַ
ַיּאמר א-ד-ני ֶאל מֹ ֶשׁה ֵלּאמֹרַ :דּ ֵבּר ֶאל ְבּנֵי יִ ָ
ו ֶ
יצת ַעל
ֲא ֵל ֶהם ,וְ ָעשׂוּ ָל ֶהם ִצ ִ
ַכּ ֵ
תם--
נפי ִב ְג ֵד ֶיהם ְלדֹר ָֹתם .וְ נ ְָתנוּ ַעל ִצ ִיצת ַה ָכּנָףְ --פּ ִתיל ְתּ ֵכ ֶלת :וְ ָהיָה ָל ֶכם ְל ִצ ִיצת ְוּר ִאי ֶ
תּםֶ --אתָ -כּלִ -מצוֹת
וּזכר ֶ
אֹתוֹ ַ
אַח ֵרי
וְ ֲ
ֵיכם
ֵעינ ֶ
א-ד-ני
אוֹתם .וְ לֹא ָתתוּרוּ
תם — ָ
ו ֲַע ִשׂי ֶ
זכּרוּ
יהםְ :ל ַמ ַען ִתּ ְ
אַח ֵר ֶ
ֲא ֶשׁר אַ ֶתּם ז ִֹנים ֲ
דשׁים ֵל)א(-לֹ ֵה ֶיכםֲ :א ִני ,א-ד-ני
יתם ְק ִ
וִ ְהיִ ֶ
יתם
ַע ִשׂ ֶ
וֲ
בכם
אַח ֵרי ְל ַב ֶ
ֲ
וֹתי,
ֶאתָ -כּלִ -מ ְצ ָ
תכםֵ --מ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם
אתי ֶא ֶ
הוֹצ ִ
יכם ֲא ֶשׁר ֵ
ֱא-ל ֵֹה ֶ
ִל ְהיוֹת ָל ֶכם ֵל)א(-לֹ ִהים—
יכם—) ֱא ֶמת(
ֲא ִני –א-ד-ני ֱא-לֹ ֵה ֶ
יכםֱ -א ֶמת.
א-ד-ני— ֱא-לֹ ֵה ֶ
המתפללים בהיגוי התימני ,כל מקום שיש להטעים את ההברה האחרונה )מלרע( ,הם
יטעימו את ההברה השלישית מסוף המילה ,ואין זה נחשב מלעיל ,כי עיקר הבעיה שאין
לקרוא מלעיל במקום מלרע ..ראה מקור לענין זה לעיל בפרק "וא"ו ההיפוך".
רעיון :על סמך הפסוק "ואתם הדבקים ב-ה' א-להיכם חיים כולכם היום".
רמז בפסוק הנז' :כי אם אנו מדביקים את המלה "אמת" כמו ו"אתם" למילים
המסיימות את קריאת שמע "...ה'' א-להיכם".
כך השלמנו את כל קריאת שמע ,מזר"ם ) (247מילים לרמ"ח ) (248מילים כמספר
איברינו ,וזוכים להביא חיים לכל האיברים.
גם ע"י השלמת "א-ל מלך נאמן" או "ה' א-ל-היכם אמת"
הקמץ הקטן
הקמץ הקטן נחשב לתנועה קטנה ,שתבוא בד"כ בהברה סגורה בלתי מוטעמת כמו
המילהָ ":חכמה" ההברה "חכ" איננה מוטעמת והיא הברה סגורה ומתחתיה יבוא קמץ
קטן ,המבוטא כחולם כאילו היה כתוב" :חוֹכמה".
לפעמים יש לנו "ספק" האם הקמץ הוא קמץ קטן או קמץ גדול ,כי בעצם אין הבדל
בצורת הניקוד) ...למרות שהיום נמצאו סידורים אחדים כגון" :רינת ישראל" "עוד יוסף
חי" ועוד"( ,שמנקדים בצורה שונה את ה"קמצים" ומבחינים ,אם קטן הוא או גדול ,אך
עדיין נמצאות טעויות שגורות בפינו הבה ונתקנם:
" ָחנני = )חוֹנני( ה' כי אומלל אני" אין לקרוא " ַחנני".
"קומה א-להים ָשפטה )שוֹפטה( הארץ "...אין לקרואַ " :שפטה".
" ָחננו )חוֹננו( ועננו ושמע תפלתנו" אין לקרוא " ַחננו".
וחנני".
וחנני )וחוֹנני(" אין לקרוא " ַ
"שמע ה' ָ
" ָקרבה )קוֹרבה( אל נפשי גאלה" )פיוט "לכה דודי"( אין לקרוא " ַקרבה".
"ובפרשת ויצאָ " :נקבה שכרך עלי ואתנה" זה לשון ציווי )אבן-עזרא( לכן נהגה :נוֹקבה"
כמו "קוֹרבה."..
39
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
וּג ָדּל-חסד...קמץ-קטן ונהגה "וגדול-חסד"
אשרי...חנון...ארך אפים ְ
ישנה דעה :כי בפסוק " ָכּל עצמותי תאמרנה ,ה' ,מי כמוך "..המילה " ָכּל" מנוקדת בקמץ
גדול ולא בקמץ קטן ולכן הוגים אותה "כאילו" כתובהַ " :כּל".
הכלל הנקוט בידינו בהגיית פעלים מגיזרת נחי ע"ו) ,קום ,שוב( בהיפוך מעתיד לעבר
וישב" יש לקרוא "ויָקוֹם" ויָשוֹב".
ויקם" ָ
ע"י וא"ו ההיפוך ,כגוןָ " :
ותשב )נקרא" :ותשוֹב"( אליו )היונה( אל התבה"..
" ָ
הק ָדשים"
"קדש ָק ָדשים -קדש ֳ
הקּ ָדשים "המתייחס למקום הידוע והמיוחד במשכן או במקדש שם הארון
הביטוי":קדש ֳ
ולוחות הברית ,יהגה" :קודש הקוֹדשים" ואילו במקום שהביטוי "קדש ָק ָדשים" אינו
מתייחס למקום המיוחד הנז' .רוב הדעות נוטות לראות את הקמצ"ים הראשון והשני
כקמ"צים גדולים וייקראו שניהם בהיגוי :פת"ח כאילו כתוב :קֹ ֶדש ַק ַדשים" .יש 18
מקומות כאלה בתורה) .כן מצאתי תנ"ך אחד המוגה ע"י מאיר הלוי לעטריס-לונדון 1951שם ניקד
את המילה קדשֳ -קדשים בכל 18המקומות הנז' בקמץ חטף קרי :קמץ קטן שמא טעה?(.
וסימנך :במקום בו ה"א הידיעה יקרא בקמץ קטן "קודש הקוֹדשים"
ועוד על "קדשים"
כל " ָקדשים" נהגה בקמץ גדול )כמו פת"ח= ַקדשים(.
איזהו מקומן של זבחיםָ ...ק ְד ֵשׁיָ -ק ָד ִשׁים )שלושת הקמצ"ים הן קמ"ץ גדול ,נהגה
כפת"ח(
וכל "הקדשים" בה"א הידיעה ,נהגה בקמ"ץ קטן )כמו חול"ם = הקוֹדשים(.
וכן כל שאר הלשונות ":קדשיו" "קדשיהם" קדשיך" "קדשי" כולם בקמץ קטן.
"ובראשי חדשיכם) "...ראֹש חוֹדש(
נכון שהמילה" :ראש" נקראת בחולם ,אבל הטיית הרבים והסמיכות תיקרא בקמץ רגיל
ובראשי חודשיכם "...יש הטועים וקוראים בקמץ קטן
ולא בקמץ קטן ,לכן נקראַ " :
כנראה שנגררים אחרי המילה הסמוכה "חודשיכם".
הטיית "ראש" היא " ָראשים" קמץ גדול והטיית "חודש" היאֳ " :חדשים" -קמץ קטן....
יש ה"מרחיבים" )כמעט וכתבתי" :מחריבים"( בטעות את השימוש בקמץ קטן
ומשתמשים בו גם במילים אחרות.
יש לשים לב המילים הבאות הן בקמץ גדול והגייתן היא כמו הניקוד פת"ח" :אָ ְס ַנת"
נהגה :אַ-סנת ָ " .צ ְפ ַנת" נקראַ :צ-פנת.
" ָדּ ְב ַרת" )מערי הלויים,יהושע כ"א,כ"ח( נבטאַ " :ד-ברת".
" ָצ ְר ַפת" )עיר בלבנון? עובדיה פס' כ( נאמרַ " :צ-רפת".
ועוד..
קמץ קטן תמורת חולם
הקדמה:
כמעט בכל הספרים המנוקדים קשה להבחין בין קמ"ץ גדול )שהוגים אותו כפת"ח(
40
הרב בר-עמי
לבין קמ"ץ קטן הנהגה :אוֹ
ולכן מומלץ לזכור את הכללים הבסיסיים הבאים:
כל קמ"ץ שאין בו נגינה ,ואחריו שוא נח או דגש חזק – הוא קמ"ץ קטן) ,אוֹ(
כל קמץ שלפני מקף שאין בו מתג ,הוא קמץ קטן,
אם אין אחריו לא שוא נח ולא דגש חזק – אז הוא קמץ גדול.
בכל הפעלים הבאים הקמץ הוא קמץ קטן ,כי החולם החסר שבמקור הומר
לקמץ קטן )כמעט אותו היגוי(
אעבדך" )במקום
ויכלת עמוד")במקום :יכֹל( ָ
לשמרך" )תמורת "לשמֹר(" ָ
" ָ
אעבֹד( "אע ָזבך" )במקום אעזֹב( " ,באמרכם" )במקום באמֹר(
ישכּן שם) "..במקום ישכֹּן(
יפרץ בם)"..תמורת יפרֹץ( ָ
"פן ָ
תספּר לך )במקום תספֹּר(
ָ
"כי יפ ָגשך עשו"..קרא :יפגושך...
" ָמר-דרור" קרא :מוֹר דרור
ָסלעם קרא סוֹלעם כמו ָקרבן
ישנה דעה :כי בפסוק "ּכָ ל עצמותי תאמרנה ,ה' ,מי כמוך "..המילה " ָכּל"
מנוקדת בקמץ גדול ולא בקמץ קטן ולכן הוגים אותה "כאילו" כתובה ַ ":כּל"
הכלל הנקוט בידינו בהגיית פעלים מגיזרת נחי ע"ו),קום,שוב( בהיפוך
ויקם" וישָ ב" יש לקרוא "ו ָיקוֹ ם"
מעתיד לעבר ע"י וא"ו ההיפוך ,כגוןָ ":
ו ָישוֹ ב"
ותשב )נקרא" :ותשוֹב"( אליו )היונה( אל התבה"..
" ָ
"...חייתני ִמיּ ְָר ִדי בור@@@"...קמץ גדול נהגהִ " :מ ַי ְר ִדי@@@???"...
יש להבחין בין לבין:
"זכרה)ז-כרה( ירושלים" )איכה א'( ובין "זכרה)זכ-רה(
"שמרה )ש-מרה( נפשי עדותיך )תהלים קי"ט( שמ-רה
לי א/לוהי לטובה )נחמיה י"ג(
נפשי והצילני )תהילים כ"ה(
מילים צמודות
דיני המקף:
השתדלות בהגיית אותיות מיוחדות
את אשר בלבי אעלה על הכתב:
התלבטתי אם להעלות על הכתב את הפיסקה הבאה ,שמא לא אהיה מובן כהלכה.
41
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
חלילה ,אין ההערה הבאה באה לקנטר או לפגוע-אלא באה לעורר ולזרז את אלה
המבינים את האחריות שלנו כלפי ההגייה הנכונה בלשון הקודש בלשון העברית.
עלי לציין כי נמצאו הרבה מאחינו האמריקאים במיוחד ,שמשתדלים ביותר להגות
נכונה את כל האותיות ולהבחין ביניהן ,יישר כוחם!!!
כמעט ולא מצאנו עדה מכל עדות ישראל ,שכולן קדושות ,ההוגה את כל האותיות וכל
הניקוד כהלכתו .לכל עדה יש עדיין מה לתקן ולהלן חלק מהדברים הבולטים הזקוקים
תיקון ,ונקווה לפני ביאת המשיח...
יש להשתדל מאד להגות את האות "ה" אחרת נקבל משמעויות מוזרות.
כגון :כל "מהרה" ייהפך ח"ו ל"מארה"
כל "אהרון" ייהפך ל"אארון" וכל":הארון" ייהפך ל"אארון" ..כיצד נבחין אם הכוונה
ל":אהרון" או ה"הארון" "דבר אל אארון"...אל העצים והאבנים"...
ומה המשמעות? "כל הנשמה תאלל י-ה "...
יש האומרים":וכל החיים יודוך סלה וייאללו ויברכו"..
ועוד ...ועוד....ועוד...וד"ל
יש האומרים...
כתר יתנו לך מלכים אמוני מלה "..במקום" :מלאכים המוני מעלה"..
יש האומרים":על כן נקוה לך..לירות מארה "..במקום "לראות מהרה"..
יש האומרים" :ותפילתם מארה תקבל "...במקום" :מהרה"
לא נראה שיש להתאמץ במיוחד ,כדי לתקן מעוות זה :החלפת האות "ה" באות "א",
אם נתאמץ קצת ,נצליח להבחין ביניהן ,ולפום צערא אגרא !
לציין :כי נשמרה מסורת של הבחנה בקהילת יהודי שרעב ואצל חלק מיהדות ספרד,
מקפידים להבחין בין האותיות "ק" ו"כ" ,למרות שאצל עדות רבות ,וביניהן רבים מעדת
תימן ,שאצלם בת "ק" כבת "כ" או חולם וצירי כמעט זהים וקוראים ה' ֵעז לעמו יתן...
ועוד ,האם קיימת במסורת תימן הבחנה בין היגוי האות "צ" לאות "ס"?
מי יכול להבחין?
מסקנה :אין מי שלא זקוק לתיקון ושיפור...
"מש"ה מוציא וכל"ב מכניס"
לא מצאנו אדם שיקרא בפיו את המלה" :בראשית" בששת אותיותיה .האדם מוציא
מפיו רק את האותיות :ב,ר,ש,ת .האדם כביכול מתעלם מהאותיות "א" ו"י" הנמצאות
במילה" :בר)א(ש)י(ת" .הן אותיות נחות!
וכן אין אנו הוגין את האות "א" במילים הבאות" :ברא" "מלאכה"...
מכאן ואילך יש לשים לב להרבה אותיות נחות ,שעל פי הכללים אין לנו "רשות" להגות
אותן וכל ההוגה אותן ,טועה הוא ויש לתקנו )כמי שאומר" :מאתיים"(.
"מ.ש.ה-.
מוציא" = גורם להוציא את האות "א" מפינו.
42
הרב בר-עמי
וגורם לנו להגות אותה.
מסורת היא בידינו ,כי לפני שם א-להים או שם א-דני ,אם נמצאות אחת מ 3-אותיות
השימוש" :מ" או "ש" או" :ה" אז ,האות "א" שבשם א-להים או בשם א-דני נהגית!
דוגמאות כגון:
"והייתם נקיים מה' ומישראל" )במדבר ל"ב( יש להגות :מא-דני.
"אשרי העם שה' א-להיו" )תהילים קמ"ד( יש להגות" :שא-דני.
"ויתהלך חנוך את הא-להים" בראשית ה( יש להגות " הא-להים"
"ו.כ.ל.ב- .
מכניס" =ארבע אותיות "ו.כ.ל.ב".
גורמות לנו להבליע את האות "א" ולכן אינה נהגית
לאחר 4אותיות השימוש" :ו" "כ" "ל" "ב" ,האות "א" איננה נהגית !!!
יש להתייחס אל האות "א" במקרים אלה ,כאילו איננה כתובה בכלל .דוגמאות:
"וה' פקד את שרה" )בראשית כ"א( יש להגות כאילו כתוב" :ו-דוני) "..ה"א" נחה(
"אין כא-להינו)"..מתוך התפילה( יש להגות" :אין כ-להינו"
)ה"א" נחה(.
"לא תשתחוה לאלהיהם)שמות כ"ג( יש להגות" :ל-לוהיהם"
)ה"א" נחה(.
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו)"..שמות יד( יש להגות" :ב-דוני"
"לא ַדּי" -אלא נוסיף בענין ההיגוי של ֵ ":דּי" או " ֵחי"
יש להבחין בהיגוי של המיליםֵ " :דּי" " ֵחי" או ֵמי" הצמודות לציר"י ,לעומת " ַדּי" או " ַחי"
הצמודות לפת"ח.
אלה המנוקדות בצירי לא נהגה את האות יו"ד הנמצאת בסוף המילה .ונהגה אותן
חֵ ,מ .השיבוש הגדול ,הבולט הוא ,כי מצאנו משבשים ואומרים:
כאילו כתוב :רק ֵ :דּ ֵ ,
" ֵחיְ העולמים" .אין להגות את האות יו"ד בדיוק כפי שאין להגות את האות יו"ד במילה
דבר)י(-א-לוקים חיים" ...לעומת זאת כן נהגה את
" ֵמ)י(-מריבה" אוְ " :מ ֵת)י(-מספר" או " ֵ
האות יו"ד במילים הסמוכות לפת"ח ,כאילו היו מנוקדותַ " :ח ְי " " ַדּ ְי" " ַשׁ ְי" ועוד...
)ה"א" נחה(.
"בליעת" אותיות ושיבוש בציטוט פסוקים
איזו ברכה מברכים לפני "בליעת אותיות" אינני יודע .בטוחני שאין ברכה בצידה.
נכון :נאמר בשיר השירים רבה פרשה ב' ד"ה "הביאני אל בית היין".
אמר הקב"ה" :ודגלו עלי אהבה" ,אמר ר' אחא :עם הארץ שקורא ל"אהבה" "איבה" כגון "ואהבת"
"ואייבת" ,אמר הקב"ה "ודילוגו עלי אהבה".
אמר ר' יששכר :תינוק שקורא למשה משה ,לאהרן אהרן) ...סבורני :קורא בניקוד אחר( אמר הקב"ה:
"וליגלוגו עלי אהבה".
משום שלא בעמי ארצות ולא בתינוקות עסקינן ,לכן נעיר את ההערות הבאות
יש האומרים" :ויבטחו בך יודי שמך "..במקום "יודעי-שמך"
43
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
יש האומרים":סו שערים ראשיכם "...במקום "שאו שערים"..
יש האומרים "ירו מה' כל הארץ ממנו יגורו כל "...במקום "ייראו מה'"...
)דומה ל"בדיחה עצובה" :אדם צעק "רבי! רבי! רבי! והוא ירה בו(...
יש האומרים..." :קפו תהומות בלב ים "...במקום..." :קפאו תהומות"...
יש האומרים )וגם שרים( "...ורם ונסם עד העולם "...במקום "ורעם ונשאם"...
בהזדמנות זו נתקן גם מי ששר פסוקים מן המקורות בשיבוש:
יש השרים בטעות" :ק-ל בקודש חזיתיך "...במקום "כן בקודש חזיתיך" )תהילים ס"ג ,ג(
יש השרים בטעות "...ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצריים "...במקום "ובאו
האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצריים )כן ,באות "ב" ולא ב"מ" .פסוק מפורש בישעיה
כ"ז ,י"ג(.
"ואל-על יקראוהו" )הושע י"א ,ז(
ומי שאומר":שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך "..אינו אלא טועה ,ויש לומר כפי שכתוב
בפסוק" :שפוך חמתך אל
הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו"
)תהילים ע"ט,ו(.
ומי שאומר "הנה כעיני עבדים על יד אדוניהם כעיני שפחה על יד גבירתה"..
יתקן וידייק כפי שכתוב במקור בפסוק" :הנה כעיני עבדים א ל י ד אדוניהם כעיני שפחה אל
יד גבירתה כן עינינו אל ה' א-להינו עד שיחננו" )תהילים קכ"ג ,ב( כדי לזכור יש לזכור את
הפירוש שהעבד או השפחה מצפים לראות את הידיים של האדון או את הגבירה מושיטים להם
דבר מחיה .ובסוף פרשת במדבר )ד,י"ט( נאמר "...ושמו אותם איש איש
משאו".
על
עבודתו ואל
ציטוט משמחת חתן וכלה :יש השרים בזמן שמחת חתן וכלה "עוד ישמע בהרי
יהודה "...ראיתי גם הזמנה לחתונה )יותר מאחת( שם כתוב " בהרי יהודה."...
נוסח הברכה השביעית ,ברכה אחריתא היא..." :עוד יישמע בערי יהודה "...אם יישמע
הקול בהרים ,מי ישמע?..
הערה :יש החושבים כי "עוד ישמע בערי יהודה וכו'" כי אלה פסוקים שלמים מתוך
הנביאים ..אך אין זה כך .אלה הם רק צירופי מילים ,של חלקי פסוקים בעיקר מירמיה
פרק ל"ג...
המקור הראשון של ברכת שבע ברכות לחתן וכלה ,במסכת כתובות דף ח' ע"א.
"צפצוף צורם נשמע באזני -שם אלוהים אחרים" שמעתי מספר פעמים דורשי דרשות,
שציטטו פסוקים ו"הקפידו" שבכל מקום שהיו צריכים להזכיר את המילה" :א-להים"
הגו אותה" :א-לוקים".
גלשו בהגזמתם ואמרו" :אלה אלוקיך ישראל" " אלוקי כסף ואלוקי זהב"..
"וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים ."..כיצד קידשו הם את שמות החול ,את שמות
האלילים הפכו ל"קדושים" ,רח"ל !
44
הרב בר-עמי
לכן ראוי להדגיש כי שמות "אלהים" שהם חול ,יש לבטא את האותיות ככתיבתן ואין
לקדשם כדין השמות הקדושים.
יש לאמר" :אלוהים אחרים" "אלוהי כסף ואלוהי זהב".
"ולא תעבוד את אלוהיהם" "ובאלוהיהם עשה ה' שפטים"...
"ושם אלהים אחרים לא יישמע על פיך".
נכון ,ישנה בעיה כיצד להגות שמות שיש ספק אם קודש או חול הן?
על זאת נאמר" :עשה לך רב".
"כמים לים מכסים" –הפתעה עם אתגר
בהרבה מקומות ראיתי כתוב ,וגם שמעתי "ציטוט" מפי אנשים חכמים ונבונים יקוים
בנו הפסוק" :ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
רצוני להפתיע! אין זה ציטוט נכון!
יבוא ישעיה הנביא ויטען טענתו "מעולם לא כתבתי משפט כזה"!
אתגר! בדקו נא בישעיה פרק י"א פסוק ט' ,ודייקו לצטט את הפסוק כהלכתו...
לפני חתימת הקונטרס
תפילה ליושב בשמים –לפתיחת שערי רצון
שמע ה' קולי בשיחי .בהתעטף לפניך רוחי ונשמתי .ותפל נא תחנתנו לפניך .ותשמע צעקתנו ממעונך .ותהיה תפלתנו
רצויה לפניך ,כקטורת סמים על מזבחך.
יהי רצון מלפניך ה' א-להי וא-להי אבותי ,לטהר מערכי רעיוני .ולכונן מענה לשוני .ותחשכני מזדונות .ותנקני
משגיונות .ותמחול לי כל עוונות .ותהיה עם לבבי בעת מחשבי .ועם פי בעת הטיפי .ועם ידי בעת מעבדי .ועם רגלי
בעת הילוכי.
ואל אומר לפניך דבר שלא כרצונך.
וגער בשטן ואל יבהילני .וביצר הרע ואל יכשילני .והאר פניך אלי .ונתת מהודך עלי .וקבל תחינתי .ורצה
בהשתחויתי .ועזרני על דבר כבוד שמך וחנני.
בזאת אדע כי עשית עמדי חסד ,וכי חפצת בי ותציבני לעמוד לפניך לעולם.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך,
ה' צורי וגואלי
תפילה עתיקת יומין מתוך התכלאל ,מברכות השחר )טובה לכל עת(
לסיכום:
תקותי כי מאמר זה יעזור לכל אחד מאיתנו .להתבונן יותר בתפילה.
העבירו נא את המסר לכל אדם אשר מוכן לתקן.
לא נעשה זאת מנקודה של ,גאוה והתנשאות ,חלילה ,אלא בדברי נועם .
שלא נקפיד על עניינים הקשורים בין אדם למקום על-חשבון זלזול ופגיעה במצוות
שבן-אדם לחבירו.
חייבת להיות רגישות גבוהה במיוחד ,בזמן שנרצה להעיר לאחרים ,שלא יצא שכרנו
בהפסדנו.
45
ממלכת האותיות -שער ארשת שפתינו
זכורני סיפור -המבטא את חובת הזהירות לרגישות ההערות לזולת,
אדם ישר ותמים היה מברך את בניו כל ליל שבת ,בכוונה עצומה ,בלשון" :אלה ואלה
נשרפין בבית הדשן" .אורח "בר-אורין" שהתארח בביתו ,שמע בליל שבת את דברי
הברכה ופרץ בצחוק ...סיפר לבעל הבית את ה"שטות" שהוא אומר...
אותו אדם ישר ותמים התבייש מאד והפסיק...
בחלום באו משמים ,לאותו "בר-אוריין" והקפידו עליו בכעס גדול ,שגרם לאותו אדם
להפסיק...
"כי לא היה מימות עולם תפילה זכה ונאמנה כפי שביקש אותו אדם"..
אסיים בתפילה
"תענו ותעתרו מן השמים.
תקובל צעקתכם.
תשמע תפלתכם ברצון.
תענה עתירתכם".
ויקיים בכם מקרא שכתוב" :והיה טרם יקראו ואני אענה
עוד הם מדברים ואני אשמע"
ה' א-להי אבותיכם יוסף עלכם ככם אלף פעמים
ויברך אתכם כאשר דבר לכם"
וכן יהי רצון ונאמר :אמן!
זכות השיפור בתפילה
יהיה גם לע"נ של כל קדושי עם ישראל
אשר נרצחו מסיבה אחת ויחידה ,בגלל היותם יהודים,
ולע"נ של כל אלה שמסרו נפשם על קידוש ה' על קדושת הארץ והגנת
הישוב היהודי.
תוספות
הבחנה בהפרדה בשלוש עשרה מידות ה'---ה'
© Copyright 2024